דברי הכנסת

דברי הכנסת ד / מושב שני / ישיבות ס"ה–ס"ז / י"ט–כ"א בחשוון התשפ"ב / 25–27 באוקטובר 2021 / 4 חוברת ד' ישיבה ס"ה הישיבה השישים-וחמש של הכנסת העשרים-וארבע יום שני, י"ט בחשוון התשפ"ב (25 באוקטובר 2021) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 6 הצעות סיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית להביע אי-אמון בממשלה בשל: 9 1. החלטת הממשלה בנוגע לאישור שר הביטחון להסדרת מעמדם של 4,000 פלסטינים בגדה; 9 2. ממשלה המטילה מיסים ומתנכלת לחלשים ולמוחלשים; 9 3. ממשלת בנט-עבאס מחלקת את ירושלים כאשר היא נכנעת לפתיחת קונסוליה אמריקאית לפלסטינים בירושלים 9 יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): 9 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 12 אורי מקלב (יהדות התורה): 14 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 21 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 22 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 24 השר לשירותי דת מתן כהנא: 26 מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): 27 משה אבוטבול (ש"ס): 28 משה גפני (יהדות התורה): 29 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 31 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 32 מוסי רז (מרצ): 36 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 43 סימון דוידסון (יש עתיד): 47 השר לשירותי דת מתן כהנא: 48 דברי יושב-ראש הכנסת לזכרו של חבר הכנסת לשעבר מוחמד חוסיין נפאע, זיכרונו לברכה 72 היו"ר מיקי לוי: 72 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 73 עלי סלאלחה (מרצ): 74 הצעות סיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית להביע אי-אמון בממשלה בשל: 75 1. החלטת הממשלה בנוגע לאישור שר הביטחון להסדרת מעמדם של 4,000 פלסטינים בגדה; 75 2. ממשלה המטילה מיסים ומתנכלת לחלשים ולמוחלשים; 75 3. ממשלת בנט-עבאס מחלקת את ירושלים כאשר היא נכנעת לפתיחת קונסוליה אמריקאית לפלסטינים בירושלים 75 נאום בכורה של חבר הכנסת יום טוב חי כלפון 84 יום טוב חי כלפון (ימינה): 84 ראש הממשלה נפתלי בנט: 88 הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 55 והוראות שעה), התשפ"א–2021 89 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 90 הצעת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי להחיל דין רציפות על הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה) (הוראה לקבלת טיפול), התשפ"א–2021 90 הצעת ועדת הכספים בדבר פיצול פרק ח' מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021 91 אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): 91 דוד אמסלם (הליכוד): 103 יעקב אשר (יהדות התורה): 106 אבי מעוז (הציונות הדתית): 108 מאיר פרוש (יהדות התורה): 109 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 111 יואב בן צור (ש"ס): 113 אוריאל בוסו (ש"ס): 115 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 116 שלמה קרעי (הליכוד): 117 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 118 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 119 משה אבוטבול (ש"ס): 121 משה ארבל (ש"ס): 123 אופיר אקוניס (הליכוד): 124 אלי כהן (הליכוד): 127 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 131 קרן ברק (הליכוד): 136 יואב קיש (הליכוד): 138 יריב לוין (הליכוד): 144 אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): 147 הצעת ועדת הכספים בדבר פיצול סעיף 6 בפרק ד' מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021 156 אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): 157 ישראל כץ (הליכוד): 157 דוד אמסלם (הליכוד): 159 אבי מעוז (הציונות הדתית): 164 משה גפני (יהדות התורה): 170 מאיר פרוש (יהדות התורה): 177 יעקב אשר (יהדות התורה): 182 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 187 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 188 יואב בן צור (ש"ס): 195 אוריאל בוסו (ש"ס): 199 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 202 משה ארבל (ש"ס): 204 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 205 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 209 משה אבוטבול (ש"ס): 213 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 215 מאי גולן (הליכוד): 217 דוד אמסלם (הליכוד): 218 יריב לוין (הליכוד): 220 מירי מרים רגב (הליכוד): 223 יואב קיש (הליכוד): 228 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 231 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 236 השלמת הרכב ועדות הכנסת 278 ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 280 הודעה אישית של חבר הכנסת דוד אמסלם 281 דוד אמסלם (הליכוד): 281 הצעת חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע (תיקון מס' 3), התשפ"ב–2021 283 אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): 284 יריב לוין (הליכוד): 286 יואב גלנט (הליכוד): 299 אבי דיכטר (הליכוד): 300 דוד אמסלם (הליכוד): 303 יואב קיש (הליכוד): 307 דוד ביטן (הליכוד): 319 קרן ברק (הליכוד): 323 שלמה קרעי (הליכוד): 331 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 333 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 339 אוריאל בוסו (ש"ס): 342 אורי מקלב (יהדות התורה): 350 מאיר פרוש (יהדות התורה): 352 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 355 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 359 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 364 אוריאל בוסו (ש"ס): 369 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 371 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, היום יום שני, י"ט בחשוון התשפ"ב, 25 באוקטובר 2021. אני מתכבד לפתוח את מליאת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה, אדוני. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל מהצעת חוק פ/2338/24 וכלה בהצעת חוק פ/2390/24: הצעת חוק למניעת חרם חברתי בבתי ספר, התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת מאי גולן; הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון – הגדרת המחוז), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אלכס קושניר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, יוסף שיין, לימור מגן תלם, אלינה ברדץ' יאלוב ושרון רופא אופיר; הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הארכת תקופות הזיכיון לשידורי רדיו אזורי), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, שרן מרים השכל, יעקב אשר, גילה גמליאל, יעקב מרגי, צחי הנגבי, קרן ברק, מירב בן ארי, עידית סילמן ורות וסרמן לנדה; הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון – כלבי הפקר), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן, יוראי להב הרצנו ואלון טל; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה במוסד רפואי), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הגבלת גביית עמלה בעסקת מכר מרחוק שעניינה רכישת כרטיס למופע), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק העונשין (תיקון – הארכת התיישנות בעבירות מין שבוצעו במסגרת הנישואין), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון – הרחבת סמכות בית המשפט להטלת מגבלות), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת שרון רופא אופיר, יבגני סובה, אלינה ברדץ' יאלוב, יוליה מלינובסקי ואלכס קושניר; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הפסקת כהונה של ראש הממשלה, שר או סגן שר מחמת הגשת כתב אישום), מאת חברי הכנסת איימן עודה, סמי אבו שחאדה, אחמד טיבי, אוסאמה סעדי, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף; הצעת חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום (כפר שלם), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת אלי כהן; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת יצחק פינדרוס; הצעת חוק הסדרת מקומות רחצה (תיקון – קביעת מקומות לרחצה נפרדת), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת יצחק פינדרוס; הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק; הצעת חוק פיצוי עסקים קטנים בשל אירועי איבה מתמשכים או מצב חירום כלכלי, התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת יצחק פינדרוס; הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון – הסדרת בנייה במסגרת קבוצות רכישה), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – מצב חירום בשל מגפה עולמית), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי; הצעת חוק השכירות והשאילה (תיקון – הארכת תקופת השכירות בעת מצב חירום), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי; הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – ביטול החוק), מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי; הצעת חוק העונשין (תיקון – גזר דין עונש מוות למורשע ברצח בנסיבות טרור), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – שילוב עסקים קטנים ובינוניים במכרזים ציבוריים), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי; הצעת חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות (תיקון – טיפול נפשי לילדים נפגעי אלימות במשפחה), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק איסור ניתוק משירותי חשמל, מים וגז (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – תוקפו של חוק חורג), מאת חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר, יצחק פינדרוס, ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק עוסק זעיר, התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן; הצעת חוק תמיכה כלכלית של הורים בילדיהם, התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – ביטול החוק והוראות מעבר), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת אלי כהן; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי סכומים שהוצאו לצורך טיפול בילד), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת יצחק פינדרוס; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – דחיית תשלום בתקופת חירום) (הוראת שעה), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – סמכויות שיפוט ותקנות סדרי דין באישור ועדה), מאת חברי הכנסת שמחה רוטמן, גלעד קריב, יריב לוין, משה ארבל, יעקב אשר, מירב בן ארי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק הקלות במס על רכישת מכשיר ניידות מסוג קלנועית (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון – פטור לחייל בודד בדירת שותפים), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת יואב קיש; הצעת חוק החלת תקצוב מגדרי על תקציבים ציבוריים בישראל, התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, איימן עודה וסמי אבו שחאדה; הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – נפגעי עבירות מין), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-וארבע, התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק לשיפור השירות במגזר הציבורי, התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת יצחק פינדרוס; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הצבעת אנשי צוות אוויר), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, מירב בן ארי ורם שפע; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – גידול חזירים והחזקתם לצרכים חקלאיים), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת יסמין פרידמן; הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – הוצאות מומחים), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, מאזן גנאים ווליד טאהא; הצעת חוק הכנסת (תיקון – הבטחת שוויון סיעתי בפעילות הכנסת), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת צחי הנגבי; הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הקצאת קרקעות בנגב ובגליל לחיילים משוחררים), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת יואב קיש; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – איסור ניתוק חשמל), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, מאזן גנאים ווליד טאהא; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הצמדת קצבת אזרח ותיק לשכר הממוצע במשק), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הסדרי תנועה בקרבת בית ספר), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, מאזן גנאים ווליד טאהא; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת סמי אבו שחאדה; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הוראות לעניין סככות המתנה בתחנות אוטובוס), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, מאזן גנאים ווליד טאהא; הצעת חוק הביטוח לאומי (תיקון – ביטוח זכויות עצמאי שעיקר הכנסתו מעסק שמצוי בפשיטת רגל או בפירוק), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי; הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – פטור מאגרה בשל האטה ממהירות הנסיעה המותרת), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, מאזן גנאים ווליד טאהא; הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – הפחתת ריבית פיגורים על חוב חלוט), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, מאזן גנאים ווליד טאהא; הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מספר בתי אב ביישוב קהילתי), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת יום טוב חי כלפון, ניר אורבך, שירלי פינטו קדוש, שרן מרים השכל וצבי האוזר; הצעת חוק הפסקת היריון, התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק הנצחת זכרם של קורבנות הטבח בכפר קאסם, התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, מאזן גנאים ווליד טאהא; הצעת חוק מגן דוד אדום (תיקון – פריסת ניידות טיפול נמרץ ברחבי המדינה), התשפ"ב–2021, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון – העסקה במנוחה השבועית), התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר, יוסף שיין, לימור מגן תלם, אלינה ברדץ' יאלוב ושרון רופא אופיר. עוד הונחו היום על שולחן הכנסת החלטת ועדת הכספים בדבר פיצול פרק ח' מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2021), התשפ"א–2021; החלטת ועדת הכספים בדבר פיצול סעיף 6 בפרק ד' מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2021), התשפ"א–2021. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה למזכירת הכנסת. << נושא >> הצעות סיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >>1. החלטת הממשלה בנוגע לאישור שר הביטחון להסדרת מעמדם של 4,000 פלסטינים בגדה; << נושא >> << נושא >>2. ממשלה המטילה מיסים ומתנכלת לחלשים ולמוחלשים; << נושא >> << נושא >>3. ממשלת בנט-עבאס מחלקת את ירושלים כאשר היא נכנעת לפתיחת קונסוליה אמריקאית לפלסטינים בירושלים << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ניגשים לסעיף השני בסדר-היום – הצעות סיעות הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה, התאחדות הספרדים שומרי תורה, תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, יהדות התורה והשבת אגודת ישראל – דגל התורה והציונות הדתית להביע אי-אמון בממשלה. הנושא הראשון: החלטת הממשלה בנוגע לאישור שר הביטחון להסדרת מעמדם של 4,000 פלסטינים בגדה, של הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה. ינמק את ההצעה חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין. בבקשה, חבר הכנסת אדלשטיין. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, סגן שר הביטחון, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, כמו כל איש ציבור אני מגיע לא מעט לכל מיני אירועים, ומוכר לא רק לי בבניין הזה שניגשים אנשים, מבקשים לעשות סלפי. ואני, כמו כולנו, עם הבדיחות הקבועות, כשניגשים אליי לעשות סלפי, אם מותר, אני אומר: כן, והיום זה אפילו חינם, לכבוד האירוע. אנשים צוחקים ועושים סלפי ברוח טובה. לפני כמה ימים קיבלנו תשובה עצובה מאוד על השאלה כמה עולה סלפי עם אבו מאזן. מסתבר שמחיר הסלפי עם אבו מאזן זה 4,000 אישורים לעזתים שעברו ליהודה ושומרון ועכשיו יוסדר מעמדם – דבר ממש של מה בכך אולי בעיני מישהו. מה זה, בממשלה הזאת אפשר להביע אי-אמון באלף ואחד נושאים, אין נושא שאנחנו יכולים לגעת בו, להעלות אותו כאן, ולא נשכנע את האנשים החושבים שהממשלה הזאת לא ראויה לאמון בנושא הזה, אז למה דווקא 4,000 האישורים האלה? בדיוק מן הסיבה הזאת, חבריי חברי הכנסת, שאולי למישהו שלא בקי בפרטים ולא מבין את הפרטים, זה נשמע: נו, בסדר, הם ממילא גרים ביהודה שומרון, או הסדירו לכמה; כמו שאמרתי, תמורת פגישה ותמונה עם אבו מאזן – מחיר סביר. בטח יהיו דברים עוד יותר גרועים שנשמע בעקבות הפגישות האלה. לא כך הם פני הדברים. לא בכדי שנים רבות לא ניתנו האישורים האלה. אחד הדברים שאני יכול לומר לכם, ודאי בלי להיכנס לפרטים – ורבים שיושבים באולם הזה יודעים לומר את הדברים האלה – שמה שמדאיג את מערכת הביטחון, את צה"ל ואת השב"כ זאת הכניסה של העזתים לתחומי יהודה ושומרון לצורך הקמת כל מיני תשתיות טרור ביהודה ושומרון. מסוכן, מסוכן, מסוכן. אז עכשיו, עם ההסדרה הזאת, מה קורה עם אותם 4,000 איש? למה זה נוגע לי? שאל מישהו. הם הרי ביהודה ושומרון. לא. זה כן נוגע. מחר הם יכולים להתיישב במזרח ירושלים; מוחרתיים הם יכולים לעבוד ליד הבית שלךָ או שלךְ בבניין, במסעדה – בכל עבודה. יש להם עכשיו אישור – תושבי יהודה ושומרון. חברים, אלה צעדים בכיוון הכי לא נכון שיכול להיות. לא מדובר פה בצעדים בוני אמון או דו-קיום, מדובר פה בפגיעה ממשית בביטחון מדינת ישראל. אני באמת מנסה לחשוב מה חושבים לפחות חלק מן השרים והחברים בקואליציה על הנושא הזה. הרי אני יודע מה הדעות שלהם. אני יודע. אני יודע. ישבתי לצידם בדיונים ביטחוניים. אני בטוח שהם מתכווצים, אבל מה לעשות, הכי חשוב עכשיו לתחזק את הקואליציה, ובקואליציה יושב גם שמאל קיצוני; לא רק שמאל אלא גם שמאל קיצוני. וזה מסתדר יופי – מסדירים 4,000 איש בו ביום שנציג הקואליציה פונה לפרלמנט האירופי ואומר לפרלמנט האירופי: צריך לסיים את הכיבוש, תעזרו לנו לסיים את הכיבוש. התגובה בקואליציה: שתיקה. אולי עוד 60 איש בקואליציה חושבים אותו דבר. לא כל כך שמעתי קולות שקוראים לסדר לאותו חבר כנסת ואומרים לו: אנחנו לא מוכנים שבשם השלטון בישראל – תמיד היו הקולות האלה. הם באו, כפי שאמרתי, מגורמים מרגינליים מן השמאל הקיצוני. היום הם באים מתוך השלטון בישראל לגורמים אירופיים רשמיים. לאן הגענו, חבריי חברי הכנסת? כל זה קורה כשאנחנו עם איזושהי מראית עין של ממשלה שבראשה עומד נציג המחנה הלאומי. לפחות ברמה של רטוריקה פה ושם אנחנו שומעים כל מיני אזהרות בכיוון הימני. שכחתי כבר, כמה אחוזים ימינה מן הממשלה הקודמת? אנחנו רואים כמה אחוזים ימינה, כמה מעלות ימינה מן הממשלה הקודמת. אבל תחשבו על הפרספקטיבה. תחשבו על הימים שמתקרבים, והרי יהיו – ממשלה עם ראש ממשלה חליפי. יבוא גם יומו של ראש הממשלה החליפי, ואז אפילו מראית עין לא תהיה. לא יהיה מי שירים את הקול. הכול יזרום לכיוון הזה של לאשר וללכת לקראת ולהיכנע. אני רוצה לומר לך, אדוני יושב-ראש הכנסת, אני ישבתי כיושב-ראש הכנסת בתפקיד הזה שבע שנים. בשנה הראשונה והשנייה היו באים שועי עולם, מנהיגים – הינה, גם מזכירת הכנסת נכחה בכמה מן הפגישות האלה – והיו אומרים: אדוני, רציתי מאוד לשבת איתך. סברתי שהנושא של שתי מדינות לשני עמים הוא הפתרון היחידי לסכסוך במזרח התיכון, ושמעתי שיש בכיר ישראלי שלא חושב כך. אני מאוד רוצה להבין איך תוכל להסביר את העמדה שלך. זה היה ב-2013, 2014, 2015. בלי ששמתי לב, נעלם הנושא הזה מן השיחות בכלל. אירחתי פה כל שבוע, כל שבועיים, נשיא, ראש ממשלה, שר חוץ – אף אחד לא דיבר על הנושא הזה יותר. פאסה. ירד מסדר-היום. עכשיו הממשלה בכוח, בכוח, מחזירה את הנושא הזה לסדר-היום, דוחפת אותו קדימה, אחרי שכבר הצלחנו לשכנע את העולם עד כמה זאת ריצה במבוי סתום אל תוך הקיר. חברים, ההחלטה הזאת של 4,000 אישורים היא לא החלטה תמימה, היא לא החלטה הומניטרית, היא לא החלטה שכפי שאמרתי בונה איזשהו שיח או דו-קיום. זאת כניעה, וזאת החלטה שמסוכנת לכל אזרח במדינת ישראל. אם אנחנו לא נעצור – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יולי, זה לא איחוד משפחות, זה רק שינוי כתובת. הם נשארים כבר בגדה. זה לא איחוד משפחות. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> חבל שבאת רק עכשיו. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה לא איחוד משפחות. זה לא איחוד משפחות. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> הסברתי כבר, הסברתי לאלה שצופים בנו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אוסאמה – – – << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> הסברתי לאלה שצופים בנו את התמימות בהחלטה הזאת. נכון, זה רק שינוי כתובת, והוא יאפשר להם, השינוי הזה, מעכשיו לעבוד בתוך מדינת ישראל, להתיישב במזרח ירושלים, להגיע לכאן באופן חופשי. עד עכשיו הם היו עזתים; מעכשיו – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל זה לא נכון. אבל זה לא נכון. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> לא נכון? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הם לא יכולים – – – לירושלים. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> תאמין לי שאתה יודע שזה נכון, ולכן אתה תומך, ואני יודע שזה נכון, ולכן אני מתנגד בתוקף. ולכן אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, ההחלטה הזאת מסוכנת, כמו עוד החלטות רבות של הממשלה הנוכחית. אין לנו אפשרות לחכות עוד שיהיו חילופי גברי בראשות הממשלה. אין לנו אפשרות לחכות עוד שלוש וחצי שנים שיתקבלו החלטות מסוג זה במדינת ישראל. אין לנו אפשרות לחכות ולהשאיר את המדינה בידיים האלה. לכן אני מציע עוד היום להביע אי-אמון בממשלה, ואם שרים וחברי כנסת בקואליציה יצביעו על פי צו מצפונם, אני יודע, אדוני היושב-ראש, מה תהיה התוצאה בהצבעה הזאת. הלוואי שעוד היום נראה את סיום דרכה של הממשלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אדלשטיין. ישיב סגן שר הביטחון אלון שוסטר. בבקשה. << דובר >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, חברות וחברי הכנסת, חברי חבר הכנסת יולי אדלשטיין, מגיש ההצעה, מהומה על לא מאומה – זו ההגדרה הטובה ביותר לדיון שאנחנו מקיימים כאן. שר הביטחון החליט לאשר רישום של 4,000 פלסטינים שנמצאים זה עשרות שנים בשטחי יהודה ושומרון – ללא תיעוד, זו הנקודה. האם יש לנו אינטרס, חבר הכנסת אדלשטיין, בתושבים פלסטינים שאינם יכולים לצאת לירדן? שאינם יכולים לקבל היתרי תעסוקה בישראל או בהתיישבות? שאינם יכולים לקבל שירותים בסיסיים רק משום שברחו מעזה או הגיעו לאזור לפני 30 ו-40 שנה? מדובר בצעד הומניטרי ממדרגה ראשונה שאנחנו גאים בו, צעד שמסייע – – << קריאה >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << קריאה >> תחזור בשביל חבר הכנסת סעדי. הוא לא שמע – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> – – צעד שמסייע לאוכלוסייה וגם מחזק את היציבות ואת האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל; צעד שמצטרף לעוד שורה של פעולות, כמו הגדלת מספר הפועלים מיהודה ושומרון ומעזה, אישור בנייה פלסטינית בשטחי C באזורים שאינם פוגעים בביטחון ובאינטרס הישראלי וחיזוק התיאום עם הרשות – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> – – וחיזוק התיאום עם הרשות הפלסטינית, לרבות מפגשים עם אבו מאזן ומנהיגים נוספים שיש לנו אינטרסים בחיזוקם ובתיאום עימם גם אם הם לא אוהבי ציון. אגב אורחא, יש לציין שצעד כמו הרישום המדובר נעשה גם בתקופות אחרות, לרבות בתקופתו של ראש האופוזיציה עת כיהן כראש ממשלה. שר הביטחון ואני חושבים שרוב אזרחי ישראל סבורים שאלו צעדים אחראיים – שמתקבלים, אגב, בהתייעצות מלאה עם גורמי הביטחון. לצד זה חשוב שתדעו, חברי הכנסת, ואיך אמרת, הצופים בבית – לצד זאת, אנו ממשיכים לשמור על הביטחון. רק לפני כמה ימים, בפעולה משולבת של השב"כ, משרד הביטחון ומשרד המשפטים ובתמיכה מלאה של משרד החוץ, הוכרזו שישה ארגונים כתומכים בחזית העממית. אני שומע את המחאות בקשר להחלטת שר הביטחון ואומר לכם, כמי שקרא חלק מהחומרים, שמדובר בשמירה על הביטחון. אנחנו נמשיך לעשות כל מה שנדרש בתקיפות וביוזמה כדי לסכל כל כוונה לפגוע באזרחי ישראל ובביטחון המדינה. אנחנו גם ממשיכים לבנות בהתיישבות באופן אחראי, בדגש על גושי ההתיישבות שיישארו בידי ישראל, וממשיכים לפעול בנחישות נגד טרור מכל סוג שהוא, כולל טרור יהודי. בהקשר זה, שר הביטחון הנחה להגביר את האכיפה, בדגש על עונת המסיק, ולא לאפשר, אדוני היושב-ראש, שום פגיעה, לא בפלסטינים ולא ביהודים. לסיכומו של הנושא, מערכת הביטחון כולה, בהובלת שר הביטחון וארגוני הביטחון והממשלה כולה, ממשיכה להתנהל באחריות, במנהיגות, ולחזק את הביטחון תוך שמירת זכויות האדם וכיבודם. כך היה וכך ימשיך להיות. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לסגן השר. הנושא הבא – ממשלה המטילה מיסים ומתנכלת לחלשים ולמוחלשים, של יהדות התורה. ינמק את ההצעה חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, אתמול הממשלה קיבלה החלטה לממש את ההסכמים הקואליציוניים בסכומים אדירים – מאות מיליונים, כמיליארד שקל, לתת עבור הסכמים קואליציוניים כאלה ואחרים. בתוך ההסכמים האלה אנחנו מגלים גם גופים שלא היו בעבר – לא גופים קיימים שרק גדלו, לא היו בכלל בעבר – והם מקבלים סכומי עתק, כמו הגוף שנקרא יהדות מתקדמת, יהדות מתחדשת, שקיבל 40 מיליון שקל. 40 מיליון שקל קיבל – על מה? גוף שאנחנו לא יודעים את מה הם מייצגים, איפה הם קיימים, מה הם עושים. כל העשייה שלהם זה רק נגד, במלחמה, נגד אנשים שנמצאים פה, השורשיים, נגד היהדות הנאמנה, נגד היהדות השורשית, נגד טוהר החינוך, נגד טוהר הייחוס שלנו, להעמיק את ההתבוללות בעם ישראל, לקרקע בפנים. זאת הפעילות שלהם, ולזה הממשלה נותנת 40 מיליון שקלים חדשים – סכומים אדירים שבאופן יחסי, רק לדמיין לפי חלקם באוכלוסייה מול האוכלוסייה החרדית, אז הציבור החרדי היה צריך לקבל לא 40 מיליון אלא 40 מיליארד שקל, פי 100, וגם זה עדיין לא היה מספק מול הגוף הזה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מול הגוף הזה, שכל מה שהוא עושה – רק להכניס טריז בעם ישראל, רק להכניס קיטובים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא מספיק, יש מקום אחד שקדוש לנו, כמו הכותל המערבי – לדחוף גם עכשיו בתוך ההשפעה של הממשלה, כדי – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל הסכמתם למתווה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> גם את המקום הזה, ששם נדלק הניצוץ היהודי, שכולם נמצאים בו ואי-אפשר לשקר לנו. כולם הרי נמצאים בכותל, כולם יודעים איזו אווירה טובה יש שם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אז למה גפני הסכים? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בכוח לבוא מדי פעם ולשנות את מה שהיה קיים רק לדבר אחד – כדי להפריע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הרב גפני הסכים. אתה רוצה לענות? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה זה חשוב לכם בכלל, הכותל? מה זה חשוב לכם בכלל, ירושלים? מה ההתעניינות שלכם בלעלות לישראל? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה גפני וליצמן הסכימו? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הרי אתם לוחמים נגד לעלות לישראל. תראו מה שקרה מכל הרפורמים – הדור השלישי הוא כבר רובו לא יהודי בכלל, אם לא הרבה יותר. כל אלה שהקימו – אחד מהם נמצא, חבר כנסת שהסבא שלו הקים קהילה רפורמית. שישאל בקהילה כמה יהודים יש בכלל בתוך הקהילה שלו. 85% כבר לא יהודים. בסך הכול שלושה דורות, זה הכול. וכנגד זה, נגד הפגיעה ונגד התקיפה בכותל הקדוש שלנו, ההתבוללות בעם היהודי, לתת להם כסף – נשק כלכלי וכספי לעזור לחבל ולהרוס, וכל דבר שיש בו איזה ניצוץ יהודי אותנטי הוא מפריע מאוד. יחד עם זאת, מנגד, היום כולנו עסוקים בדבר אחד – בקיצוצים. אנחנו רואים כאן שנותנים עשרות מיליונים, מאות מיליונים, ומצד שני קיצוצים – במה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איזה קיצוצים שלמים – – – מערכת הבריאות. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מי צריך לשלם את זה? אותן אוכלוסיות חלשות – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איזה קיצוץ? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – כפי שמופיע באי-אמון – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איזה קיצוץ? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אותן אוכלוסיות חלשות, שצריכות לשלם עוד 25% – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מי – הנכים, שהגדילו להם את הקצבה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קריב, תן לו, בבקשה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – בתחבורה הציבורית. הם, שלא יכולים להתמודד עם יוקר המחיה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה הקשר למציאות? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אין דבר שלא יעלה פה. על מה? על מעונות, על חד-פעמי, על משקאות קלים – על זה הם צריכים לשלם עוד כסף. מי ישלם את זה? רק האוכלוסיות החלשות. לא רק שהם צריכים לשלם את זה והם צריכים להתמודד עם העליות, הכסף שצריך לשלם ליהדות המתחדשת הזאת – אנחנו רוצים יהדות אותנטית, לא רוצים שום יהדות מתחדשת. טוב לנו. זו זכות הקיום שלנו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אם היינו יהדות מתחדשת – כנסת ישראל לא הייתה פה אם הייתה יהדות מתחדשת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> טוב. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כל הלב שלנו – שיש לנו יהדות לא מתחדשת, יהדות אותנטית. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – ציונות אם לא יהדות מתחדשת? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה מה שמאחד את העם שלנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קריב, תאפשר לו, בבקשה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כל האומות וכל האימפריות נעלמו, נעלמו לאורך כל ההיסטוריה. לא קיימות כאלה אימפריות. אנחנו, העם הקטן הזה, שכל כך הרבה סבל, נמצא בזכות דבר אחד – רק בגלל היהדות האותנטית. ואנחנו צריכים היום לתת נשק בידיים שלכם להרוס את זה, לפגוע בזה? אנחנו צריכים – על משקאות קלים ועוד, הגדילו לעשות: על יין לקידוש, על מיץ ענבים לקידוש, שיהיה מס, אדוני היושב-ראש. על מיץ ענבים, ייקור משמעותי במיץ ענבים. מה האלטרנטיבה למיץ ענבים לקידוש? מה האלטרנטיבה, לתת יינות? צורכי דת, מדינה יהודית, במדינה יהודית – מס על צורכי דת. מישהו יכול לעכל את זה? מישהו יכול להבין את זה? הווה אמינא בדבר הזה. זה מזכיר לנו קונוטציות קשות. אבל אני אומר, מבחינה פרקטית, מעבר לזה שגם מבחינה בריאותית – אנשי מקצוע, לא אני, אנשי מקצוע כמו פרופ' נדב דוידוביץ', יושב-ראש הקואליציה לבריאות הציבור, הוא הוציא חוות דעת, הוא אומר: אסור לעשות את זה לבריאות של אותם ילדים. מה האלטרנטיבה, שיישתו יין ועוד דברים כאלה הרבה פחות בריאים? על צורכי דת לתת? אלו דוגמאות. אנחנו לא צריכים להגיע לזה. אלו דוגמאות למה שקורה בתוך – להכניס את זה במסגרת הקיצוצים האלה והפגיעה הגדולה. אבל אדוני היושב-ראש, שבת זה זמן שאנחנו יותר חושבים. כפי שאתה אוהב את זה, וגם האחרים שיש כאן, יותר מ-50 שנה אני קורא פרשת השבוע, כל שבוע ברצף, ובכל פעם מגלה כמה זה דומה לפרשיות השבוע. כל כך הרבה – אלפי שנים, וזה עדיין רלוונטי. כל מה שהתורה מביאה לנו זה דוגמאות למה שאנחנו חיים בחיי היום-יום. לא נס ליחה של התורה הקדושה – תמיד זה רלוונטי, תמיד לקחת תובנות. תראה מה שהתורה מספרת לנו – פרשה מאוד מעניינת, מאוד מאוד קוטבית, הפרשה. אני אנסה לקצר, להגיד את הפרשה בקיצור נמרץ. מצד אחד התורה מתחילה – פרשת וירא, על אברהם אבינו. אברהם אבינו, שהיה אבי האומה שלנו, התורה מייחדת אותו בדבר אחד: במעשה חסד, בנתינה המיוחדת שהייתה לו. לא סתם, למי הוא נתן גם? לא סתם מדייק בלשון – לכאורה לאויבים הפוליטיים שלו, למי שהוא נלחם נגדו, לאלה עובדי העבודה הזרה שהוא כל כך נלחם בהם. הוא ראה שהם עובדי עבודה זרה, והוא חשש מהם. עם כל זה, בן 100 שנה, כמעט בן 100 – רץ לתת להם את הטוב ביותר. לא רק זה, התורה מעבירה לנו מסר – לא רק זה שהוא נותן לנו, אלא לאברהם אבינו, היו צריכים אותו בכלל – הוא גילה את אמריקה? הוא גילה את הקדוש ברוך הוא, הוא גילה את מי שברא את כל העולם, גילוי שבכלל אנחנו לא מזכירים אותו בזה אלא בנושא חסד. ומנגד, התורה באותה פרשה – מה מביאה לנו? את סדום ועמורה, סדום ועמורה, שהרוע, העין הרעה, האכזריות שהם טיפלו במי שלא היה נראה להם שהוא משלהם ממש, ועל זה הם היו מוכנים לתת, כמו שמפרשים – לקחת נערה שריחמה על מישהו שהגיע שלא ימות, לא היה לו מה לאכול, נתנה לו קצת אוכל, אז מרחו אותה בדבש ושמו אותה על החומה כדי שהדבורים יעקצו אותה והיא נהרגה. ולא סתם, היו שם מיטות מיוחדות, מיטות סדום. מה זה מיטת סדום? גודל מסוים, הגודל הזה, האנשים שוכבים בו. אם צריך לארח מישהו ואין ברירה, אם הוא קטן – אנחנו נמתח לו את האיברים, ואם הוא גדול מהמיטה הזאת – אנחנו נקצץ לו את האיברים. זו הייתה האכזריות. אבל אנחנו גם גילינו עוד אכזריות. היו בעולם אכזריויות קשות, גם לפני 80 שנה הייתה אכזריות שהיא לא נתפסת. אבל מה הציון? אני רוצה להגיד לכם מה הציון, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת והשרים, בפרשה הזאת. היה משהו ייחודי מאוד לסדום ועמורה שעד היום, כשאנחנו רוצים להגיד על דברים קשים, אנחנו אומרים "מעשה סדום", אנחנו קוראים לזה "סדום ועמורה". מדוע? שלושה דברים מיוחדים היו שם: ראשית, מה שלא היה אף פעם – זה לא היה במחשכים, זה לא היה בבתי סוהר, זה לא היה בגטאות, במחנות ריכוז שהסתירו את הכול. זה היה לפי החוק. הכול היה בחוק, בחוק היה. החוק אמר: יש מיטה, זאת המידה, והיא צריכה להיות לכולם. בחוק, מי שנתן למישהו אחר – והיה להם עושר אדיר. המקום הכי יפה, הכי פורח, הכי פורה היה בסדום ועמורה. המקום הכי מניב. היה להם בלי סוף – שאף אחד לא ייקח מהם. לא יכלו לקחת, אף אחד לא ייקח. אף אחד שלא מהעיר הזאת לא יקבל שום דבר. וכולם היו ככה. ולא סתם היה – המעשה הגרוע ביותר, שמי שעמד בראשו היה אז ממש – 50 שנה, 52 שנה סדום הייתה קיימת. מה היה הדבר המחולל והמכונן ששינה, שהקדוש ברוך הוא החליט מייד להפוך אותה? היה עוד דבר ייחודי לזה – שמי שעמד בראשה באותו זמן, ציפו ממנו למשהו אחר. זה היה לוט, שהוא היה אחיין של אברהם. הערכים – והוא גדל על ברכי אברהם. ממנו, אותו אחד, הוא לא יכול היה לעשות דבר כזה, הוא ידע מה הערכים האמיתיים. איך אתה עושה דבר כזה? איך אתה מוכן לעמוד בממשלה כזאת שעושה כאלה צרות צרורות? אני מבין שהדמיון כבר מובן. ועוד דבר היה. לא היו אנשים – אפילו אחד לא היה, ודאי לא עשרה, אפילו מעט שצעקו על הגזרות האכזריות. כולם הסכימו לזה. ואני שואל אתכם: לקחת דיור – אנשים, ציבור גדול, זוגות צעירים שמגדלים ילדים, ארבע נפשות גרים ב-25 מטר במרתף. לילד אין מקום לזחול, לתינוק. יוצאים, מחפשים דירה, של האימא, אם היא גרה קרוב, או איזו חברה שיש לה דירה יותר גדולה, כדי שהילד יוכל לזחול. אין לו מקום לזחול ב-25 מטר, ב-20 מטר במרתף. עד שסוף כל סוף יש תוכנית אחת שנמצאת בקריית גת – אותה, את התוכנית הזאת, שהיא תוכנית עתידית, אותה מסיימים וגודעים באיבה בלי שום פתרון או זורקים למקום אחר? זו לא אכזריות? זו לא אכזריות לקחת מעונות מאימהות עובדות, אימהות לילדים קטנים, תינוקות, לא לתת להן את האפשרות לעבוד, לזרוק אותן לרעב? פת לחמם, פת לחמם, זה מה שיהיה, אין דרך אחרת, בגלל עונש – מה שהבעל שלך עושה. אם הבעל שלך לא ילמד כפי שאנחנו חושבים שצריך להיות, כפי שאנחנו התחנכנו, על הערכים שלנו – אצלו זה לא סתם לימוד. זה לא אנתרופולוגיה שהוא לומד. אנתרופולוגיה, אם הוא ילמד, זה בסדר. הוא לומד מסורת, שזה היה היסוד של העם היהודי. אנחנו יודעים שצריכים את לומדי התורה האלה. אותם להגיד להעביר על דעתם ועל אמונתם? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> את דברי התורה תוריד לי, אז אני אסיים בזה. לקחת את הדבר הזה – זה לא נקרא אכזריות? ואני שואל בדבר הזה איך אפשר לעשות – אני לא מדבר על העלאת מיסים. איפה זה פוגע, כל המס על החד-פעמי? זה לא תענוגות, המס הזה, זו האפשרות היחידה. אין מדיח כלים ואין דברים אחרים. המשפחות גדולות; אפשרות ההאכלה וההגשה הזולה הזאת – אפשר לתת משהו אחר לילדים? לא כל הילדים יכולים לשתות מים כל הזמן. אלו דברים – גם זו בריאות. חסרים דברים לא בריאים שהיו צריכים להילחם? תראה את כל המקררים שמלאים מטוגנים בכל רשתות השיווק, מלא, דברים הכי לא בריאים. למה על זה לא עושים מס? בדיוק על המשקאות הקלים, כולל מיץ ענבים? אבל בסופו של דבר, כשאנחנו רואים דבר אחר דבר, איך שעכשיו משחררים 1,300 יחידות דיור ביהודה ושומרון – כמעט 50% אם לא 50% מתושבי יהודה שומרון – לא בגלל התנחלות או לא התנחלות; גרה שם אוכלוסייה חרדית, הם אוכלוסייה גדולה מאוד, אולי אפילו עברה את ה-50%, או כמעט 50%. אפילו דירה אחת לא? 1,300 לכולם – זה לא להתאכזר? איך אפשר להבין? איך אפשר להכיל דבר כזה? וכן, אדוני היושב-ראש, אני יכול למנות לך עוד דברים. בסופו של דבר אנחנו שותקים. לא קם מישהו בתוך הקואליציה וצועק: איך אתם יכולים לעשות את זה? דבר עם חברי הקואליציה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני יודע שהם לא מבינים את זה. זו גם לא תפיסה כלכלית, לא תפיסה חברתית ולא תפיסה אנושית להתאכזר. זאת המציאות. אז ממשלה כזאת, ששותקים, שזה המוטו שלה, שזה המוטו שלה – דינה להתפזר ולהתבטל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה לחבר הכנסת מקלב. בבקשה, השר חמד עמאר. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חוק התקציב הוא הכלי המרכזי המשמש את ממשלת ישראל ליישום סדר העדיפויות ולקביעת מדיניות הממשלה במהלך כהונתה. תקציב ראשון של ממשלה חדשה הוא החשוב ביותר עבורה, כי הוא קובע את קווי היסוד שיגדירו את הממשלה ואת הקואליציה. ממשלת ישראל מצליחה להעמיד תקציב ל-2022-2021, לעומת זה שהממשלה הקודמת לא הצליחה לעשות כן. אנחנו עברנו את שנת 2020 ללא תקציב, אנחנו כמעט בסוף 2021 ללא תקציב, וזו הפגיעה הכי קשה באוכלוסיות החלשות. אדוני היושב-ראש, אתה יודע – גם אתה עצמך שימשת סגן שר האוצר ומבין את החשיבות של העברת תקציב ואת הקושי להתנהל ללא תקציב, כי זה חלקי 12. התקציב האחרון שהוכן ועבר כאן בכנסת היה במרץ 2018. אם עבר במרץ 2018, אז בקריאה הראשונה ובממשלה אני חושב שזה עבר באוגוסט 2017. אדוני היושב-ראש, תאר לעצמך – אנחנו יושבים כאן, ואני שומע את חברי הכנסת מהאופוזיציה צועקים, מדברים ואומרים שאנחנו נותנים תקציב לא חברתי. אני אומר לך שהתקציב הזה הוא הכי חברתי שהיה במדינת ישראל. אחרי כמעט שלוש שנים וחצי שלא הובא לכאן תקציב לאישור, אני חושב שאנחנו מצליחים לעשות את התקציב הכי טוב שהיה במדינת ישראל. אם אנחנו נתחיל רק בקצבאות הנכים: הוספה של 1.8 מיליארד שקל לקצבת הנכים – זה מעלה אותם ל-3,700 שקל בחודש; הוספת 1.5 מיליארד שקל להשלמת הכנסה לקשישים – זה מעלה אותם ל-3,710 שקל; גידול משמעותי בסל הבריאות; הוספת מאות תקנים של רופאים, אחיות ועובדים נוספים; הוספת 2 מיליארד שקל לבסיס התקציב של משרד הבריאות. אני אדבר כאן על תוכנית חומש שהעברנו כאן אתמול בממשלה למגזר הלא-היהודי, למגזר הערבי – קרוב ל-30 מיליארד שקל, וזה בא ונגע בכל תחום ותחום במגזר הערבי. בשבוע הבא אנחנו נעביר עוד תוכנית חומש, עוד תוכנית תלת-שנתית למגזר הדרוזי, בשווי 3 מיליארד שקל. אני רוצה לשאול: האם התקציב שאנחנו מעבירים הוא תקציב אכזרי, תקציב שפוגע בחלשים, או תקציב חברתי שעוזר לאוכלוסיות החלשות? מי שלא העביר תקציב של שנת 2020 ושל שנת 2021 הוא האכזרי, לא אנחנו, שנעביר את התקציב בקרוב מאוד. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 2019, 2020, 2021, כי 2018 הלך ל-2019. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא, היה תקציב 2019-2018. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אז הם לא העבירו לא 2020 ולא 2021. אנחנו מעבירים 2022-2021, אנחנו מתקנים את מה שהם לא הצליחו לעשות, והממשלה נפלה בגלל שהיא לא הצליחה להעביר תקציב, כי הם נכשלו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר חמד עמאר. הנושא הבא: ממשלת בנט-עבאס מחלקת את ירושלים כאשר היא נכנעת לפתיחת קונסוליה אמריקאית לפלסטינים בירושלים. ינמק את ההצעה חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי השרים. תודה למשמר שדואג לבריאותנו בהקפדה יתרה. אני מוטרד. אני מוטרד משום שאני מסתכל על היער, על התמונה הכוללת, על המקום שאליו מובילה הממשלה הרעה הזו את מדינת ישראל, את התנופה השלילית, שאם תימשך – תיקח אותנו לנזקים ארוכי טווח ובלתי הפיכים. הנושא הקריטי שבשלו הגשנו את הצעת האי-אמון הזו נוגע לכוונות של הממשל האמריקאי הנוכחי לפתוח מחדש את הקונסוליה לענייני פלסטינים, ערביי יהודה ושומרון – אתם מכירים את עמדתי: אין, לא היה ולא יהיה דבר כזה עם פלסטיני – בירושלים בירת ישראל, חלק מהניסיון של הנשיא ביידן לבטל את מורשת קודמו הנשיא טראמפ, שהכיר בירושלים כבירתה המאוחדת של מדינת ישראל, העתיק אליה את השגרירות האמריקאית וסגר – כן, סגר – את הנציגות האמריקאית שיועדה לערביי יהודה ושומרון בירושלים בירת ישראל המאוחדת. עומד מזכיר המדינה במסיבת עיתונאים, לצידו עומד שר החוץ של מדינת ישראל וראש הממשלה החלופי יאיר לפיד; מזכיר המדינה מודיע על כוונתו של הממשל לחלק את ירושלים – זו המשמעות ואין בלתה: להכיר למעשה בהיותה של ירושלים, חלילה, בירה של ישות לאומית נוספת לזו היהודית – ושר החוץ דומם, לא אומר מילה, לא באנגלית ולא בעברית. עד לרגע זה נפתלי בנט לא פצה את פיו ולא אמר מילה על המהלך האמריקאי המסוכן הזה. יאיר לפיד, עם טייטל רשמי של שר החוץ של מדינת ישראל, מסתובב היום בכל העולם ומשווק את התוכנית המדינית, אם אפשר לקרוא כך לאוסף המילים החלולות שהוא שטח בנאום כאן לפני כמה שבועות במדינת ישראל. הוא משווק אותה בארצות הברית, משווק אותה במדינות אירופה, משווק אותה מול הירדנים ומשווק אותה מול המצרים. אני מסתכל על התוכנית ואני אומר: רגע, זה מוכר. זה עד כדי כך מוכר, הרציונל ההזוי הזה, שהוא התפוצץ לנו כאן באוטובוסים ברחבי הערים במדינת ישראל ועלה לנו באלפי הרוגים ופצועים. היינו שם, באוסלו, באיוולת הזו, של לחבר את עזה ליהודה ושומרון, מעבר יבשתי, הקמת מדינת טרור בלב-ליבה של ארץ ישראל. אז אומרים לי, הכנף הפייק-ימנית בממשלה הזו: זה לא יקרה, בטח לא בשנתיים האלה. אבל הקוראלס סוגר עלינו. כשיושב נציג רשמי שמחזיק בכובע – אתם יודעים מה? הוא בעצם ראש הממשלה דה פקטו. הרי כולם יודעים שלבנט יש תאריך תפוגה מאוד ברור; הוא איזה פקק כזה שסותם עכשיו את הכיסא עד שיבוא יאיר לפיד. הרי היום אין אחד שנכנס לעבוד בסביבת משרד ראש הממשלה ובגופים אחרים שמוכן להיכנס בלי שיאיר לפיד יבטיח לו שהוא יישאר אחר כך. הרי כולם יודעים שמי שמקבל את ההחלטות ושלאורך זמן איתו שווה לעשות עסקים זה יאיר לפיד. הוא הולך היום בכל העולם ומוכר את הדברים האיומים והנוראיים האלה. כן, אז יש כמה חברים פה בארץ שהולכים לאולפנים ובטוויטר ומוחים ומסתייגים, אבל שוב, שר החוץ הרשמי בממשלה הרעה הזו מקדם תהליך מדיני דה פקטו ומייצר את הקוראלס של הלחץ הבין-לאומי, מייצר את הציפייה של הקהילה הבין-לאומית, מייצר את הציפייה ואת התקווה של ערביי יהודה ושומרון – אותה תקווה שכפי שאמרתי התפוצצה לנו אחר כך באלפי הרוגים ופצועים. כולם עולים לרגל, לוקחים איזה אלטע זאכן שכבר היה פרסונה נון-גרטה מזמן במדינות העולם, אבו מאזן, והופכים אותו חזרה לשחקן. אגב, זה אותו אחד שמגיש נגדנו – מבקש להעמיד לדין את לוחמי צה"ל ומפקדיו בבית הדין הבין-לאומי בהאג באשמה של פשעי מלחמה, לא פחות. אז הוא עכשיו הופך לשחקן רלוונטי על המגרש, ושר הביטחון נפגש איתו ומאזרח – אומנם ביהודה ושומרון, אבל זו תוכנית שיבה בשלבים – גנץ מאזרח ביהודה ושומרון 4,000 משפחות, ואילת שקד נכנעת לעבאס ונותנת להם אחר כך להיכנס לתוך תחומי מדינת ישראל. זה התהליך. מוכרים היום את מדינת ישראל כולה לתנועה האסלאמית. כמה זעקנו שאסור להפוך את מדינת ישראל לבת ערובה של תומכי טרור. אז השבוע יאושר חוק החשמל, כי עבאס ווליד טאהא אמרו שאם לא, אז אין תקציב, אז אין ממשלה, אז הקריירה הפוליטית הולכת כלאם פאדי. אז נחבר עשרות אלפי מבנים לא חוקיים לחשמל, ואת התנאים המינימליים של הפקדת ערובה כדי להגיש אחר כך היתר וכדי שהחיבור יהיה זמני – כלום. למה? כי עבאס לא מרשה, ואז הקריירה הפוליטית תלך כלאם פאדי, כי הסקרים הם מתחת לאחוז החסימה. והולכים עכשיו להקים שלושה יישובים חדשים לבדואים באחד מהישראבלופים הגדולים ביותר. נותנים לבדואים פרס של 10,000 דונם בנגב בלי לקבוע את התנאי המינימלי של מרחב הסדרה שממנו תצטרך להיכנס הפזורה פנימה אל תוך היישוב. על זה נלחמה אילת שקד בחודשים האחרונים – נלחמה כמו אריה ונפלה כמו זבוב. הייתה עוד דרישה – שהשטחים הנוספים שייכללו עכשיו בקווים הכחולים של היישובים החדשים ייגרעו מקווים כחולים של יישובים קיימים, מכיוון שהפזורה תיכנס אל היישובים האלה ולא ליישובים אחרים שתוכנן שאליהם תיכנס הפזורה, והשטח שמוקצה היום להתיישבות הבדואית הוא די והותר. אני כל הזמן חוזר על המשוואה, אדוני היושב-ראש: למעלה מ-200,000 תושבים בבאר שבע יושבים על 40,000 דונם. אז עכשיו נותנים עוד 10,000 דונם, ואנחנו נישאר בסוף גם עם הפזורה וגם עם היישובים האלה, ועבאס, כידוע, דורש עוד תשעה יישובים נוספים בקנה, ואם נשפוט לפי הסטנדרט הזה – הלך על הנגב. הם מעבירים עכשיו 30 מיליארד שקלים לתנועה האסלאמית – כן, לתנועה האסלאמית, תומכת הטרור, זו ששוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, זה שהמנהיג שלה עמד כאן בשבוע שעבר וסירב לענות על שאלה פשוטה: האם בראל חדריה שמואלי, השם ייקום דמו, הוא לוחם צה"ל שנהרג בידי טרוריסט שפל או שהוא איש צבא כיבוש שנהרג בידי לוחם חופש לגיטימי? ועל השאלה הזו עמד פה מנסור עבאס וסירב לענות, וזו לא הפעם הראשונה. עכשיו, אני שומע את הצהלות: תיקון עיוותים, תיקון אפליה, יצירת שוויון. מרב מיכאלי מספרת לנו שהיו בישיבת הממשלה מחיאות כפיים. ואני נזכר – אני נזכר מה היה לפני שהתפוצצו כאן האוטובוסים, כשהקונספציה הזו קרסה בפעם הקודמת ועלתה לנו באלפי הרוגים ופצועים. אני נזכר גם אז בחגיגות, באופטימיות, באופוריה, בשלום שפרץ; אני נזכר ב"אויבי השלום", במירכאות כפולות ומכופלות, שישבו כאן והתריעו והתחננו: אל תיתנו להם רובים. ומה? הפכו אותם להיסטריים ולפרופלורים ולרואי שחורות ולנביאי זעם. מה, אנחנו לא זוכרים את הגיחוך לפני הגירוש מגוש קטיף על הצינורות שאולי יתעופפו מעזה על הדרום? ואנחנו מזהירים היום: אתם מעבירים תקציבי עתק שיחזקו את התנועה האסלאמית. זו האסטרטגיה שלהם – לקבל את השליטה במינויים, במוסדות הדת, בחינוך, ברווחה, בתרבות, בתשתיות. יש 360 מיליון שקלים לתרבות. לאן זה ילך, אדוני השר? אתה שר התיירות, נכון? אבל תרבות יושב לידך. מה, זה ילך למה, לתרבות שתחנך את ערביי ישראל לנאמנות למדינה, או לכל מיני תיאטרון אל-מידאן כזה בחיפה, שכופר בזכות קיומנו, מאדיר טרוריסטים שרצחו יהודים? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הרי לשם ילך הכסף. על מי אתם עובדים? אתם מעבירים מאות מיליונים לשלטון המקומי שילכו אחר כך לאלחריסה, למיליציות הפרטיות של מנסור עבאס, שעכשיו לא יהיו רק בכפר קאסם אלא בטייבה, בטירה, ביישובי המשולש, ביישובי הנגב. << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> תרבות וספורט עושים טוב לאנשים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אם התרבות היא תרבות ציונית, פטריוטית, של נאמנות למדינה, של ציות לשלטון החוק, היא מצוינת. אם התרבות היא הפקרות – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה יודע מצוין שהתרבות במגזר הערבי היום זה תיאטרון אל-מידאן בחיפה, שחברי הכנסת תומכי הטרור שיושבים כאן עכשיו ומוחאים לכם כפיים, הם נלחמים על קיומם כל הזמן. אתם יודעים מצוין לאן ילך הכסף מהשלטון המקומי ברשויות הערביות. ואילת שקד מקדמת עכשיו עשרות אלפי – מכפילה את התיישבות הערבית בבקעת סח'נין וחונקת את היישובים היהודיים הדלילים ממילא שם, בלי מסדרונות אסטרטגיים, בלי צירי גישה, בלי טיפת ראייה מרחבית, כי עבאס לא מרשה, ואם עבאס יפיל את הממשלה, הקריירה פוליטית תלך כלאם פאדי. ויושבים כאן עכשיו בכנף השמאלית בקואליציה ומחריבים את הדת והמדינה. אבל אתם יודעים מה? זו לא הכנף השמאלית בקואליציה, זה מתן כהנא, שיודע שהתוכנית שהוא מוביל עכשיו תרסק את הכשרות במדינת ישראל. הוא יודע שלא יהיה אפשר לאכול כאן כשר. אני אומר לכם, הוא יודע את זה, והוא משקר. הוא יעלה כאן וישקר שוב, כדרכם. מי שעקב אחרי דיוני הוועדה יודע שמשרד הדתות הסכים ללא מעט רפורמות, וליברמן הטיל וטו – סליחה, ללא מעט תיקונים ברפורמה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – וליברמן – אני מסכם – הטיל וטו. אתם מחריבים את הציונות. אתם מוכרים את המדינה לתנועה האסלאמית. אתם מחריבים את הזהות היהודית של מדינת ישראל. אתם מחריבים את החינוך – תחייכו, תחייכו, זה בסדר. אני מכיר את הזחיחות, אני מכיר את היהירות. << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> אנחנו נעשה טוב. אנחנו נעשה טוב. אתה תאכל אוכל כשר – – – הכשרות תהיה טובה יותר וזולה יותר. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני כבר מדמיין את שפת הגוף של מתן כהנא ואת היהירות כשהוא מדבר על זה שלא נטיף לו מוסר. מכרתם את המדינה לתומכי טרור בתנועה האסלאמית. אנחנו נעשה הכול כדי שהממשלה הזו תקצר את ימיה, שתעשו כמה שפחות נזקים, ואני מקווה ומתפלל בעזרת השם שנצליח לתקן אותם לא בתוך הרבה זמן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. ישיב השר מתן כהנא, בבקשה. << דובר >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבין שאפילו הדובר לא נשאר פה כדי לשמוע את התשובה. הצעת האי-אמון נוגעת לעניין הקונסוליה האמריקנית בירושלים, ולהלן התייחסותנו: ביולי 1980 נקבע בחוק-יסוד שירושלים היא בירת מדינת ישראל. בדצמבר 2017 הכיר הממשל האמריקני הקודם בירושלים כבירת מדינת ישראל, הכרה שאומצה גם על ידי הממשל הנוכחי. עמדתם של ראש הממשלה ושר החוץ היא שאין מקום לקונסוליה אמריקנית שמעניקה שירותים לפלסטינים בירושלים. המצב שבו במשך עשרות שנים, כולל בתקופת ראש הממשלה הקודם, פעלה קונסוליה כזאת בעיר וניהלה משם פעילות מדינית ענפה מול הפלסטינים, היא אנומליה שאין לחזור אליה. העמדה הזו הובעה בפני האמריקנים כמה פעמים. טיב יחסינו עם האמריקנים הוא כזה שאנחנו מעדיפים לנהל את התקשורת בינינו בצורה שקטה ודיסקרטית. אנו מתרשמים כי עיקר העיסוק בנושא לאחרונה נובע מהפריימריז בליכוד ומרצונם של אנשים להפוך את העניין ל-issue. חבל. הרעש התקשורתי בשעה זו רק מזיק לאינטרס הישראלי. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר כהנא. רשימת הדוברים – חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר, בבקשה, ראשון הדוברים. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו דנים היום בהצעת אי-אמון של הליכוד שמדברת על החלטתו של שר הביטחון לאפשר ל-4,000 פלסטינים את אותם אישורים. אנחנו כולנו שאלנו את עצמנו שאלה: מדוע החליט שר הביטחון לקבל את ההחלטה הזו? הרי אנחנו יודעים ששר הביטחון, בוא נגיד כך, בשבועות, אם לא בחודשים האחרונים, פוזל שמאלה, אבל לא סתם שמאלה אלא אפילו לשמאל הקיצוני. בני גנץ החליט לפנות לקהל שמאל. ואני שואל את עצמי, אדוני היושב-ראש: האם זה מטריד, נניח, את יש עתיד, שגם מדברת לקהל שמאל? את מפלגת העבודה? את מפלגת מרצ? אבל עם כך שזה אולי לא צריך להטריד אתכם כל כך, כי אני לא חושב שבני גנץ יצליח להשיג קהל מהשמאל, זה גם יכול לעודד אתכם, כי זה אומר שאין היתכנות להקמת ממשלת ימין עם בני גנץ, ובני גנץ נשאר בקואליציה הזאת לעוד הרבה מאוד זמן. ככה לפחות אנחנו רואים מההתנהלות שלו. ואז אנחנו שואלים את עצמנו שאלה: האם בני גנץ בעצם ויתר על החלום להיות ראש ממשלה? כנראה שכן. כנראה שהוא הכריע עם עצמו שראש ממשלה הוא לא רוצה להיות ואין לו שום תוכנית כזאת. אז זה יכול להניח את דעתכם מצד אחד, אבל מצביעי הימין מן הסתם היו רוצים אולי שיקרה משהו אחר, כי היו מצביעים מימין שהצביעו לכחול לבן. בכל סקר שנערך ונבדק מתברר שלפחות שני מנדטים ממצביעי כחול לבן הם אנשי ימין, הם לא אנשי שמאל; הם אפילו לא אנשי מרכז. אני סבור שההתנהלות הנוכחית של בני גנץ בכל מה שקשור בפעילות מול הפלסטינים תיקח ממנו את שני המנדטים הללו – שני מנדטים, בסופו של דבר, שציפו למדיניות כלשהי ומקבלים מדיניות שמאל, אפילו שמאל קיצוני. אני רואה את כל המאבקים שיש היום בתוך הקואליציה, גם בין מרב מיכאלי לבני גנץ. אני שומע את בני גנץ אומר למרב מיכאלי: אל תתערבי בנושאים שאני מטפל בהם בכל מה שקשור במאבק בטרור. אני חושב שזה סוג של ספין. אני חושב שאלו אמירות, בסופו של דבר, שנועדו לחדד לציבור הימני, לאותם שני מנדטים ימניים שהצביעו לבני גנץ: חבר'ה, אני עדיין ימין, אני לא רק שמאל. יש לי גם ימין באג'נדה. אני לא קונה את זה. בני גנץ הולך לשמאל, בני גנץ ויתר על הרעיון של הקמת ממשלת ימין. בני גנץ בחר דרך, ואני מקווה שהמצביעים שהצביעו בפעם הקודמת לכחול לבן ומגדירים את עצמם אנשי ימין לא יצביעו שוב לכחול לבן ויצביעו למפלגות ימניות – ויש, יש הרבה אלטרנטיבות, ביניהן כמובן הליכוד שלנו, מפלגת ימין לכל דבר ועניין. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ויום טוב לכולם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה על העמידה בזמנים. אני מודה לך. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, אנחנו הגשנו הצעת אי-אמון בממשלה הזו היות שהממשלה מטילה מיסים ומתנכלת לחלשים ולמוחלשים שבחברה הישראלית. אנחנו רואים בדיוק איך שהממשלה מכניסה את היד שלה עמוק לתוך הכיס של אותן אוכלוסיות חלשות, כמו אותה גזרה של שר האוצר בנושא המיסוי של החד-פעמי, שזה גורם לכעס גדול מאוד מאוד מאוד בתוך הציבור כולו, וגם לאותם מוסדות, מוסדות חינוך פנימייתיים או כאלה שגם מחלקים אוכל. זה שבעצם העלו את המס זה גורם לנזק מאוד גדול, ולאחר מכן, כשבאים ומראים לשר האוצר: תראה מה הנזקים שאתה עושה, אז אותו שר אוצר מסית מתחיל לדבר על המדיח ומזכיר שיש מדיח כלים. זה אותו מסית ומדיח, אותו שר אוצר שיש לו רק דבר אחד: תאוות נקם, ואין לו חמלה לעניים – לא לאותם ילדים שעד כה נמצאים ללא מעונות ששוהים בבית, לא לחיילים, לא לקשישים, לא לחולים, לא לענייני הדת. למה כן יש לו כסף? שידע כל אזרח במדינת ישראל: יש לו כסף לרפורמים. לחיילים אין לו – לרפורמים יש לו. אז שידעו את זה, בנושא הזה, שהרפורמים בקושי אולי 1,000 אנשים בתוך הארץ – וכאן הוא נותן להם. הרי תמיד אומרים שהרפורמים עשירים, אז שהם יביאו את הכסף. יש להם כסף עד בלי די, מה הם צריכים את הכסף שלנו? אז אני רוצה, רק כדי להמחיש את הכאב, לבוא ולומר את שירו של מוטי גלרנטר, "ממשלה חד-פעמית": אתם שם בממשלה, אני מבין שיש לכם רעיון / לעולם נקי יותר, לשמור על האוזון, / אבל היי, בואו תחשבו רגע בהיגיון. / אומנם לא למדתי ליבה, אבל אני יודע חשבון. // אתם באמת חושבים שאם נייקר, / אם החד-פעמי יעלה פי כמה יותר, / מישהו יפסיק לקנות? מישהו יוותר? / או שהמס הזה בא רק למלאות לכם את החסר? // זה יפה מאוד לשמור על עולם נקי, על איכות הסביבה, / אבל גם כשעושים דבר טוב צריך להשקיע מחשבה / איך לפעול בצורה נכונה, בדרך הכי טובה, / שנדע שאתם באמת פועלים בשביל הציבור באהבה. // הפעם דווקא לא נראה שבאתם לעשות טוב. / מרגיש יותר כאילו בכלל לא טרחתם לחשוב / ולא אכפת לכם, לא שאלתם, לא מעניין אתכם הרוב, / רק את היתרה שבארנק מהציבור לשאוב. // כמו שכבר הזכרתי, כולנו יודעים שהמס הזה מיותר – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ואל תספרו לנו על איכות הסביבה, זה תירוץ ממוחזר. / אין באמת מי שיפסיק לקנות חד- פעמיים ממחר. / בסך הכול ישלמו יותר, ונראה שבשבילכם זה העיקר. לסיום – כי אתם צריכים לממן אלף ואחד דברים: / טיסות לחו"ל כל יומיים ולשכות בלי תיק לשרים / ועוד 15 מיליון שקל כי בנט לא רוצה לעבור מקום מגורים, / וברור לכם שכל זה צריך להיות מכספי הבוחרים. סיום: מנותקים, זה עלינו נמאס. / תפסיקו לעלות בכל יומיים את המס. / אתם אלו שנבחרתם בשביל הציבור ולא הפוך. / תתחילו אתם לעבוד בשבילנו, הגיע הזמן להעביר הילוך. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גפני, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת, אדוני השר, החברים באופוזיציה הגישו עתירה לבג"ץ על הנושא של חלוקת הוועדות. האמת היא – אני רוצה לומר את דעתי – אני חושב שהקואליציה התנהגה באופן הכי מחפיר שיכול להיות בחלוקת הוועדות. זה לא בסדר. היחס בין הקואליציה לאופוזיציה במספר החברים הוא באמת יחס כזה שהתנהגו לא יפה. היה אפשר לקחת רוב; לא היה צריך לקחת רוב כזה של שניים ושלושה חברים בוועדות החשובות. זה לא בסדר. לא הלכתי לבג"ץ, אף אחד מחברי יהדות התורה לא הלך לבג"ץ, בגלל הרבה סיבות, אבל הסיבה העיקרית: אני סבור שבג"ץ בכל מקרה, כאשר יש ויכוח בין הימין לשמאל – הוא הולך עם השמאל. זה היה ברור, אמרתי את זה בישיבות אין-ספור של ראשי האופוזיציה, ולכן סברתי שאנחנו צריכים לשלוח חברים לוועדות, לא לחכות לבג"ץ. אז הינה, הגיע בג"ץ ואמר את מה שאמרתי. לא ידעתי שהוא יתעלה על עצמו, שלא רק שהוא ידחה את הבג"ץ של האופוזיציה – הוא גם יטיף לה מוסר. הוא גם מסביר בהחלטה שלו למה היה אסור לעשות את הדבר הזה שלא נכנסים לוועדות. בסדר, אז אני לא צריך את המוסר שלו. אבל אני מחפש את המשפטנים, אדוני יושב-ראש הכנסת, אני רואה רק את המקדמה של הכספים הקואליציוניים שמחלקים, שהממשלה החליטה לחלק: החליטה לחלק לתוכניות לנוער ציוני-דתי בסיכון; לתוכניות לנוער חרדי בסיכון – כמובן שלא, וכמובן שנמחק. או משרד התפוצות – 40 מיליון שקלים ליהדות מתחדשת, לתת את זה לרפורמים. אני רוצה לדעת, אני הייתי יושב-ראש ועדת הכספים ואני נתתי כספים בהסכמה, כולם ראו את זה; נתתי גם לאופוזיציה, אגב, אבל נניח רגע לעניין של קואליציה ואופוזיציה. לא היה שקל שלא התערבה המערכת המשפטית להגיד: תגיד למה הכסף, תסביר את הקריטריון לפני קבלת החלטה, כשהייתי אומר שצריך כסף לנושאים שבתקציב המדינה הם פחות ממה שמגיע באמת, באופן מקצועי. אז קראו לזה "כספים קואליציוניים". הייתי צריך להסביר מהתחלה ועד הסוף למה מיועד הכסף. אולי יגיד לי מישהו מהיועץ המשפטי לממשלה או מישהו מהמשנים שלו או מישהו ממשרד המשפטים וממשרד האוצר למה הולכים ה-40 מיליון שקלים של היהדות המתחדשת. יש לי עוד שאלות בדפים האלה: שאלתם לאן זה הולך? ביקשתם לדעת מה הקריטריון? פתאום אתם נאלמים דום. כשזה מגיע לחרדים או כשמגיע לימין אתם יודעים לשאול שאלות, אבל כשזה הפוך, אף אחד לא שואל כלום – אף אחד מהלשכה המשפטית, מהיועץ המשפטי. פשוט אי-אפשר להאמין איך הדבר הזה קורה כאשר אנחנו מדברים על מערכת שצריכה להיות מערכת אובייקטיבית. האם מישהו שאל כשהתקבלה ההחלטה שלא יסבסדו מעונות לאישה עובדת שבעלה לומד תורה? האם שאלתם שאלות על הדבר הזה? האם שאלתם שאלות על הכלים החד-פעמיים, שזה יפגע בציבור מסוים? לא. מביאים – עכשיו אנחנו נהיה עדים לכך שיביאו עכשיו מערכת של חוקים, יביאו את העלאת גיל הפרישה לנשים. אדוני היושב-ראש, אני מבין שאין לי הרבה זמן, אבל אני רוצה להשיח בפניך את ליבי. אתה הרי מכיר את זה – באים חברים מהקואליציה ושואלים אותי: איפה היית? העלאת גיל הפרישה לנשים – איפה היית? למה לא עשית? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא. אני רוצה רק להגיד – ואני רוצה להגיד את זה בקול, שאנשים ידעו – האמת היא שחלק גדול מחברות הכנסת היו נגד העלאת גיל הפרישה לנשים. אני שכנעתי אותן שצריך. היות שהקדוש ברוך הוא נתן לנו תוחלת חיים גבוהה יותר, אישה היום בת 62 היא אישה צעירה, היא יכולה להמשיך לעבוד, ולכן שכנעתי את כולם שצריך להעלות את גיל הפרישה. היו שלי יחימוביץ' ומרב מיכאלי וזהבה גלאון, כל דור הנפילים של חברות הכנסת. הסכימו, אבל יש בעיות – יש בעיות עם נשים שעבדו במקצועות שוחקים, נשים עניות, נשים שהתפטרו כבר בין כה וכה. היו הרבה בעיות. אנחנו הכנו חוק, וכולנו חתמנו עליו, קואליציה ואופוזיציה כאחד. עכשיו מביאים חוק, ובחוק הזה לא מביאים את כל מה שאנחנו דרשנו, מביאים רק את הנזק שייגרם לנשים. אז אומרים לי: איפה היית? עמדתי, הייתי חבר בכיר בקואליציה, ולא נתתי לאוצר לעשות מה שהוא רוצה. הם נותנים לאוצר לעשות מה שהוא רוצה, והאוצר זורק להם קצת כסף – לקחת פה להכשרה מקצועית ופה לדבר כזה. הם לא פותרים את הבעיה, ובאים אלי בטענות: איפה היית? הייתי, עמדתי על המשמר. אתם נכשלתם. צריך להצביע אי-אמון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גפני. חברת הכנסת סטרוק, בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, קיבלנו חלק ממה שרצינו. רצינו לשבור את השתיקה. כשהגשנו את הצעת האי-אמון שלנו בנושא הקונסוליה רצינו לשבור את השתיקה, אדוני היושב-ראש, כי היה אירוע חמור ביותר – היה אירוע שעומד שר החוץ של ארצות הברית ליד שר החוץ שלנו, שהוא גם יושב-ראש המפלגה שלך, אדוני היושב-ראש, ושר החוץ של ארצות הברית אומר: אנחנו נקים את הקונסוליה בירושלים, אנחנו נקדם גם את זה, והוא אומר את זה בשעה שהוא יודע היטב שראש הממשלה אמר לו שלא תהיה קונסוליה, והוא אומר בנוכחות יאיר לפיד: אנחנו נקדם את זה, ועומד לידו יאיר לפיד ושותק. האיש הזה, שיש לו פה גדול מאוד, שהטיח בנו כאן במליאת הכנסת בשבוע שעבר דברים קשים וחמורים ומסיתים ומגעילים, האיש הזה עומד ליד שר החוץ האמריקאי, שומע שארצות הברית מתכוונת להקים פה קונסוליה בבירת ישראל, מה שנקרא מעל הראש שלנו, כאילו אנחנו כלום – אמרנו שאנחנו מתנגדים, אבל הם יעשו למרות שאנחנו מתנגדים פה, בבירה שלנו – ועומד יאיר לפיד ושותק, וחמור מכך, גם נפתלי בנט שותק. אומנם הוא לא עמד שם על הבמה, אבל עברו כבר כמה שבועות מאז שקרה האירוע החמור הזה, שארצות הברית מתייחסת אלינו כאילו שאנחנו רפובליקת בננות ושהיא יכולה לעשות בעיר הבירה שלנו מה שבא לה ולא סופרת אותנו, ונפתלי בנט שותק, וממשיך לשתוק, כמו שהוא שתק גם כשיאיר לפיד דיבר כאן את נאום השטנה שלו, רק לחץ לו את היד. אז את השתיקה הזו רצינו להפר. אז אומנם מי שעמד כאן מעל הדוכן ודיבר היה השר מתן כהנא ולא ראש הממשלה בנט, ולכן אנחנו עדיין לא רגועים; אנחנו רוצים לשמוע את ההבהרה הזאת מבנט בעצמו. לא מספיק שמתן כהנא אומר את זה. נפתלי, אתה צריך לומר בקולך שקונסוליה אמריקאית לפלסטינים בירושלים בירת ישראל לא תקום ולא תהיה. אל תשלח את מתן כהנא להגיד את זה במקומך, אתה צריך לומר את זה, זה התפקיד שלך. אם את זה אתה לא מסוגל לומר, אז תפנה את הכיסא שלך. ובכל מקרה אתה צריך לפנות את הכיסא שלך, כי בממשלה הזאת אתה עושה דברים איומים ונוראים וגורר את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה ושני לאומיה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בתקופה האחרונה היינו עדים להתקפות ברוטליות חוזרות ונשנות על הפלסטינים בשטחים הכבושים, הן מצד הכובשים במדים והן מצד כנופיות מתנחלים. פעילי זכויות אדם אמיצים הם שתיעדו את הפוגרום בדרום הר חברון, את האלימות של הקלגס מאור משה, את עקירות העצים בבורין, את הצתת השדות ושיסוי הכלבים – – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה לא תקרא לקצין צה"ל קלגס. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה יכול להשתיק אותה, בבקשה, אדוני? << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> סליחה, אדוני היושב-ראש, יש דברים שלא יכולים לעבור. הוא לא יקרא לקצין צה"ל קלגס. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> את מחליטה? את מחליטה מה הוא אומר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת סטרוק, אף אחד לא הפריע לך. חברת הכנסת סטרוק, בבקשה לשבת. בבקשה לשבת. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> הוא קרא לקצין צה"ל קלגס. אני מצפה ממך להעיר לו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, בבקשה לשבת. תודה. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה להעיר לדובר שלא יקרא לקצין צה"ל קלגס. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, בבקשה לשבת. אל תגידי לי מה לעשות. תודה. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> אז אני אגיד את שלי. אתה רוצה – תוציא אותי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תגישי נגדו. אם זה נראה, תגישי נגדו. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> הוא לא יקרא לקצין צה"ל קלגס. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת אורית סטרוק, קריאה ראשונה. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> תקרא לי כמה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, לצאת בבקשה החוצה. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> האיש הזה לא יקרה במליאת הכנסת לקצין צה"ל קלגס. יש גבולות, אפילו שלך – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אקרא גם אקרא. ולכם אני אקרא בשמות יותר חמורים. (חברת הכנסת אורית סטרוק יוצאת מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כסיף, בבקשה ממך, אתה על הדוכן. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> פעילי זכויות אדם אמיצים הם שתיעדו את הפוגרום בדרום הר חברון, את האלימות של הקלגס מאור משה, את עקירות העצים בבורין, את הצתת השדות ושיסוי הכלבים ברועים פלסטינים קשי יום בבקעה, את המתקפות של פורעים יהודים על פלסטיני בעיר חברון ועוד. גם את הרוצח הארור אלאור אזריה תיעד פעיל זכויות אדם תוך כדי הפשע. ומהי תגובת שר המלחמה וממשלת הכיבוש על שלל מרכיביה? במקום לטפל באלימות ובטרור המתנחלי והצבאי, גנץ בוחר להכריז על התיעוד כטרור ועל המתעדים כפעילי טרור, כאילו כך יצליח לכסות על פשעי הכיבוש. הוצאה מחוץ לחוק של ארגוני זכויות אדם היא פרקטיקה קלאסית של משטרים חשוכים המפחדים מחשיפת פשעיהם ומביקורת. איפה ארגוני זכויות האדם הפלסטינים? שאלו לא פעם מבקשי רעתם של שכנינו. הינה, הם ישנם, אך תחת חיזוקם מבקש גנץ לחסלם, משל דבק היה במורשת רבין, בלי בג"ץ ובלי בצלם. בין הארגונים שהוכרזו כארגוני טרור ארגוני חברה אזרחית ופעיליהם, הממלאים תפקיד חיוני בהגנה על זכויות האדם ובמתן שירותים חברתיים, לרבות ארגונים הפועלים למען זכויות ילדים, אסירים, נשים, חקלאים וכו'. אבל את ממשלת השינוי לרעה לא מעניינים פשעי המלחמה המבוצעים תדיר, אלא איך הם משתקפים בפני העולם. הבעיה מבחינתם איננה בכובשים שרוצחים ילדים אלא בבצלם שמתעד את הרצח; הבעיה היא לא במיליציות המתנחלים שיורדות מהגבעות ומחוללות זוועות, מתעללות בחקלאים פלסטינים ושורפות את עציהם כדי לגרשם מאדמתם אלא בארגונים המסייעים לחקלאים כנגד ההתעללות והטיהור האתני. מציאות אורווליאנית במובהק: מלחמה היא שלום, חירות היא עבדות, בערות היא כוח, ארגוני זכויות אדם הם ארגוני טרור. ישנם עדיין פתאים מרצון המאמינים כעיוורים לכללי המשחק המכור שמנהל השב"כ ומחכים לראיות, כביכול, שיציג ושיקשרו את הארגונים לטרור. באמת מעניין אם ארגון הצללים – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – שפועל ללא פיקוח ועושה כאוות נפשו יצדיק את ההחלטה. המתח הורג אותי. חברי הכנסת הפריעו לי, אז אני מבקש – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נתתי לך דקה, אם לא שמת לב, תוספת בשעון. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא שמתי לב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מספיק ישר לתת את זה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אוקיי. אז אם תרשה לי עוד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חברי הכנסת, ההחלטה של ממשלת הכיבוש גם נפשעת, גם הזויה, גם מטומטמת וגם מזיקה. איפה העבודה? איפה מרצ? איפה רע"מ? זכרו שכאשר אתם דבקים לכיסאות המיניסטרים, פלסטינים נכבלים לכיסא השב"כ, ובעוד אתם נשענים על כורסת המליאה, פלסטינים מכופפים על כיסאות העינוי כבננה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בגלל שתיקתכם שלכם אסור יהיה לחשוף זאת, כי החשיפה היא הטרור. תתביישו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת כסיף. חבר הכנסת רז, בבקשה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חברות וחברי הכנסת, בבואי להתייחס להצעות האי-אמון שנשמעו כאן מצד מפלגות הימין והימין הקיצוני, אני מודה שאני מסוכסך בתוך עצמי, אדוני היושב-ראש. לא מדובר בממשלה פשוטה, לא מדובר בממשלה פשוטה בכלל. כשאני רואה את מדיניותה של הממשלה בשטחים הכבושים היא איננה ראויה לאמוני. לצערי הרב, בשטחים הכבושים נבנות התנחלויות, נכנעים לעבריינים שמשתלטים על שטח ומקימים מאחזים, מאפשרים לקצין להכות פעילי זכויות אדם – ישראלים, במקרה הזה; פעילי זכויות אדם פלסטינים, כלפיהם אומרים דברים אחרים, חמורים יותר – ובשטח המצב הולך – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – מתן כהנא? << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – בשטח המצב הולך ומידרדר. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> השטחים הכבושים – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> בשטח המצב הולך ומידרדר, ואני קורא מכאן לשר הביטחון: אנא, התעשת. הבטחתם ממשלה 10 מעלות ימינה מהממשלה הקודמת, אבל אי-אפשר ממשלה 20 מעלות ימינה מהממשלה הקודמת. אנא התעשת. אנא גלה אחריות ואל תגרום לדברים שיסכנו את קיומה של הממשלה הזו. אבל לכם אני רוצה להגיד, מהאופוזיציה בימין ובימין הקיצוני: הממשלה הזו, נראה לי שיש סיכוי טוב שתחזיק – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – ארבע שנים יותר ממה שאתם רוצים, כי כשאני רואה את חברי השר עיסאווי פריג' – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – יושב כאן ומשתף פעולה עם חברי השר מתן כהנא, אני אומר – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כן? << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – אולי שווה לסבול בשביל זה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> אתה מסכים איתו? << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> כשאני רואה את השותפות של יהודים וערבים בקבלת החלטות, אני אומר: אולי שווה לסבול – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למען מה, מוסי? מוסי, למען מה? << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> החלטות ממשלה על מה? << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> כשאני רואה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כסיף. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה יודע מה קורה בשטחים. אתה יודע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כסיף, חבר הכנסת כסיף – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – לא אפשרתי לאף אחד להפריע לך. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סלימאן, מספיק. תודה. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> וכשאני רואה את חבר הכנסת אדלשטיין מציע פה הצעת אי-אמון – אי-אמון כי פתרו בעיה הומניטרית לאנשים; אי-אמון של אופוזיציה אנטי-הומנית שמתנגדת לתנאי חיים בסיסיים של בני אדם – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כולל חד-פעמיים, כולל שתייה מתוקה – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – שרוצה שאנשים שגרו כאן – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – כולל ילדי מעונות. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – גרים כאן, ימשיכו לחיות בעבדות – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול. חבר הכנסת אבוטבול. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – האי-אמון הזה הוא אחת מההצעות – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סלימאן. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – אחת מההצעות המתועבות ביותר שהציגו כאן בבית הזה. וכשאני רואה גם הישגים של הממשלה בתחום של הסביבה, של המאבק בפשיעה בחברה הערבית, של תוכנית החומש לחברה הערבית – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> איזה הישגים – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איזה הישגים? איזה הישגים? << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – אז אני יודע שצריך לתת לממשלה הזאת צ'אנס. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סלימאן, מספיק. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> לו היינו תמימים – – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> ממשלה שפוגעת בחיילים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מולא, די. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> שמעתי. ממשלה שפוגעת בחיילים, והוא מגן עליה? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה משווה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די, הבנו. נתתי לך קריאת ביניים. מספיק. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> לא, כל הזמן אתה: מולא, החוצה, בלי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. אבל אתה לא יכול – אתה יכול לצאת החוצה, בבקשה, אף אחד לא מחזיק אותך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא, לא, תישאר, תישאר, אני לא אישאר פה לבד. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> באמת, אתה כל הזמן מוציא אותי החוצה. לא קיבלתי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל אתה לא יכול, עם כל הכבוד, קריאת ביניים – – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> אבל אני מעיר הערה. זכותי להעיר הערה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מולא, קריאת ביניים היא לא נאום של דקה וחצי. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> לא דקה וחצי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מה דעתך? << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> לא דקה וחצי, שאלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> לולא הייתה הצעת האי-אמון הזו כל כך מתועבת, לולא היא הייתה כל כך מתועבת, הייתה ראויה מדיניות הממשלה בשטחים הכבושים לקבל לפחות כרטיס צהוב. אבל גם את זה היא לא תקבל כשאני זוכר שהאלטרנטיבה היא היורשים האידיאולוגיים של אתם יודעים מי. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> תן לו כרטיס צהוב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תשב קצת עם השר כהנא, תשב איתו קצת, תחליפו דעות, כי אתם – – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> לא מתואמים, זה בסדר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר, בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תתקרב אליו קצת, מוסי, קצת, קרוב אליו. תתקרב אליו טיפה, מטר-שניים. זה דחוף. אתה מוותר לו בענייני דת – הוא מוותר לך בענייני ימין. זה מתחלק יפה. אתה מבין, הוא מוכר לך את הדת – אתה מוכר לו את הימין. סבבה. ממשלה אומללה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני חייב לציין כי אני מקשיב בעצב רב לנאומים המתלהמים – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> עוד פעם מתלהמים? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – של חברי האופוזיציה, לטענות ההזויות, לסילופים ולשקרים, ואין ברירה אלא להגיע למסקנה המתבקשת: כפי שהייתם מנותקים בקואליציה ככה אתם מנותקים גם באופוזיציה. אתמול בשעות הלילה ועדת הכספים סיימה את העבודה על סעיפי חוק ההסדרים. השקענו מאות רבות של שעות בעבודה מאומצת ומקצועית. אגב, חלק מחברי האופוזיציה היו חלק אינטגרלי וחשוב מהתהליך הזה, רק חבל שמדובר בחלק מאוד קטן. הבאנו רפורמות אדירות ואמיצות; העלינו את התשואה של קרנות הפנסיה תוך חיסכון של מיליארדים לתקציב המדינה, מה שיאפשר בעתיד להגדיל את ההקצבות לשירותים החברתיים; העלינו את קצבת השלמת הכנסה לקשישים הכי עניים; קידמנו תוכנית מקיפה לעידוד שכירות ארוכת טווח במטרה ליצור שוק דיור מקביל להשכרה. תוכנית מס הגודש תאפשר להגדיל השקעות בתחבורה הציבורית וגם סוף-סוף להתחיל לטפל בקטסטרופה התחבורתית באזור גוש דן. בוועדת הרפורמות קידמנו את פרויקט המטרו הגדול בתולדות המדינה, וגם את רפורמת הכשרות, שתשים סוף למונופול של הרבנות הראשית. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> במדינת תל אביב. במדינת תל אביב. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוועדת הכלכלה הבאנו את רפורמת היבוא הגדולה. כן, בממשלות הקודמות דיברו עליה לא מעט, כמעט עשר שנים, דיברו ודיברו – אנחנו באנו וקידמנו אותה, כמו גם את הרפורמה ברגולציה וברישוי העסקים. גם בשאר הוועדות נעשתה עבודה אדירה: בחינוך, בבריאות, בעבודה ורווחה, בחוץ ובביטחון. כל מה שאני מונה עכשיו נעשה בחודשיים האחרונים, בחודשיים בלבד. אגב, ידענו לומר גם לא לאוצר במקומות שסברנו כי החוקים לא מוכנים או לא מבושלים מספיק, כמו במיסוי שותפויות או במיסוי שירותים דיגיטליים, כי באנו לעבוד, וגם לאחר אישור התקציב אנו נמשיך באותו קצב ובאותה נחישות לעבוד ולפעול למען האזרחים שלנו – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לעבוד על מי? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – למען האינטרס הציבורי – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> לעבוד על מה? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לעבוד על מי? לעבוד על מי, ולדימיר? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – למען הורדת יוקר המחיה, למען פתרון משבר הדיור, למען הדור הוותיק. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כן, כן. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לנו הרבה עבודה, חברים. יותר מדי תחומים הוזנחו כאן בעשור האחרון, אבל אנחנו נתקן צעד אחר צעד, נגיע לתוצאות, וכל יום נוכיח לבוחרים שלנו כי אנחנו עובדים בשבילם וראויים לאמון שלהם. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> זה לא יחזיק לכם מעמד. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> באנו לשנות. רק התחלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> ההתחלה תהיה מהירה. עוד קצת, עוד קצת, אתם ממאיסים את עצמכם על הציבור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר כהנא, בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הציבור יבעט בכם בראש, חכה-חכה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, פעם שביעית אני קורא לך, ואפילו לא פעם אחת אני – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא עושה כלום, הבן אדם. מה הוא אומר? סך הכול מעיר לו. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תראה כמה אני – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אפשר קריאות ביניים, אי-אפשר לנאום מהמקום. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> שינוי חל בי לטובה. מאז הממשלה הזאת תראה איך השתניתי לטובה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה לדבר בצורה כזאת? מה זה הסלנג הזה? מה זה הדיבור הזה? אתה יושב בכנסת ישראל ואומר – – – מה זה? מה זה הדיבור הזה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, תודה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תשנה את הסגנון. למה יבעט – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, תודה. די. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל למה לדבר ככה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת דוידסון. שירלי, אני אסתדר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הגזען הזה, תשמע איך הוא דיבר בוועדת הכספים אליי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה מדבר? אתה מדבר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בליאק, תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גזען מתנשא. תתבייש לך. בושה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה מדבר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בליאק, עזוב, נו. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> איך שהם דיברו לדודי היה ממש מזעזע, היה ממש משפיל. לא לעניין. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם בורים ועמי ארצות וגם – – – איזה פח אשפה. תתבייש. ורק אתמול באת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אני מבקש שקט במליאה. השר מתן כהנא, בבקשה. << דובר >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני שואל את עצמי, את חבריי שתוקפים את תוכנית הכשרות שלי: על מה יצא קצפכם? מה אתם כל כך כועסים על תוכנית הכשרות, שבאה לרפא את מערך הכשרות של מדינת ישראל אחרי הזנחה של שנים? שנים של הזנחה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הרב שמואל אליהו: הקול קול שמאל והידיים ידי ימינה. הרב שמואל אליהו. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> שנים של הזנחה, חבר הכנסת – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> יש לך הפגנה מול הבית, לך תפזר אותה. יש הפגנה מול הבית שלך בבית גמליאל, לך תפזר אותה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> חבל שהם לא מתאמים את ההפגנות איתי, לפחות הייתי מגיע לשם. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> למה, באים אליך? מישהו בא אליך בכלל? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> חבל, חבל שהם לא מתאמים את ההפגנות. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> עושים לך הפגנות כי יודעים שאתם לא שווים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אבל אני שואל אותך, חבר הכנסת אבוטבול – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הרב שמואל אליהו: הקול קול ימינה, הידיים ידי השמאל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, אמרתי לך שאתה נואם ולא קורא איזו קריאת ביניים, אז בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אני רק הקראתי תגובות. זה הרב שמואל אליהו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כשעמדת בדוכן לא נתתי להפריע לך. בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אני אצא אם זו בעיה. אני אומר לך – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> לא, אל תצא, אל תצא. יש לי כמה שאלות אליך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מיקי, אבל זה הרב שלו, זה הרב שלו. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> מי הרב שלי? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אני מצטט את הרב שלו. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> מי הרב שלי, חבר הכנסת אבוטבול? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> יש לך רבנים בכלל? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> יש לי הרבה רבנים, חבר הכנסת אבוטבול. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אין לך רבנים. הרב שמואל אליהו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אני שואל אותך, חבר הכנסת אבוטבול. תגיד, כשבית מטבחיים בנהרייה מכר טרפות לכל אזור הצפון, צעקתם פה? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> צעקנו, מחינו ומטפלים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> מישהו פצה את פיו? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> איתך יהיה יותר גרוע, יהיה פי אלף איתך, פי אלף יהיה איתך. איתך יהיה פי אלף גרוע. אתה תקשיב לרבנים שלך. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> מישהו פצה את פיו? לא אמרתם כלום. כל הצפון אכל נבלות וטרפות. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הוא שואל אותי, אדוני היושב-ראש. הוא שואל אותי – אני עונה לו. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אבל אצלך דממה, קול דממה דקה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אין לך רבנים אפילו. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> תגיד, חבר הכנסת אבוטבול, כש-39 בתי עסק בחיפה – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> שום רב לא איתך. כבר לא סופרים אותך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, אתה בשנייה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> – – 39 בתי עסק בחיפה מכרו בשר לא כשר – לא, אל תוציא אותו, אל תוציא אותו, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הרב היחידי שאיתך הוא פה. זה הרב היחידי. אתה רואה אותו שם? הוא הרב היחידי שאוהב אותך. כל השאר לא אוחזים ממך. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אתה רוצה להמשיך לזלזל ברבני הציונות הדתית? אתה תמשיך לזלזל. הרי ראינו מה היה בעלון שלכם בשבת. ראינו את העלון האחרון שלכם בשבת, איך אתם מדברים לרבנים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לך. בבקשה, לך אליו – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> תתבייש, איך אתם מדברים לרבנים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די. אני מבקש, חבר הכנסת – השר כהנא, בבקשה, דבר באופן כללי, לא לחבר הכנסת. תודה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> 39 בתי עסק בחיפה מכרו בשר לא כשר, לא ניקו מחרקים – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתה עכשיו תכפיל את זה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> – – מכרו יין נסך – קול דממה דקה, אין קול ואין עונה. שקט. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הכול בשביל צהר, שצהר יוכלו להכניס יד לכיס. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> כשלבסיסי צה"ל הגיע בשר עם חלקים של סרטנים באישור הרבנות הראשית לישראל שמענו משהו? כלום לא שמענו. כלום. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> צהר. צהר תעשה לתיבה. צהר. צהר, צהר. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> שום דבר. אנשים אוכלים טרפות – אין צפצוף. רבני ערים הפכו את הכשרות לביזנס המשפחתי שלהם – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אבל הינה, הרב שמואל אליהו, רב עיר, אומר לך לא. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> – – זה מעסיק את הבן של ההוא וזה מעסיק את הבן של ההוא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אזהרה לפני קריאה שלישית. בבקשה, אתה מהמקום, אתה נואם מהמקום. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תגיד לו שיסתכל על הרב שלו ושיעזוב אותי. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> כל אחד מעסיק את הבן של השני. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לך אליו, לרב. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> צעקתם? אמרתם משהו על מה שקורה בכשרות? קול דממה דקה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לך תשאל את הרב. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> כשהסתבר ש-35%, רק 35% מהמשגיחים בארץ יש להם הכשרה להשגחה, אמרתם משהו? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הרב שמואל אליהו פוסל אותך. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> יש ערים בארץ שיש בהן רק 10% מהמשגיחים עם רמת כשרות, רק 17%. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא נשכח ולא נסלח. לא נשכח ולא נסלח – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> 25% מהמשגיחים בכלל למדו מה זה להיות משגיח. אמרתם משהו? כלום. כלום. שקט, דממה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתה תמשיך לרמות. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> כש-95% מהמשגיחים הועסקו על ידי בית העסק שלהם, זה הפריע לכם? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לך לליברמן, ליברמן ייתן לך הכשר. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> לא אמרתם כלום. כלום לא אמרתם. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לך לליברמן, ליברמן ייתן לך הכשר. אתה והוא אותו דבר. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> כשבעיר חיפה זייפו תעודות כשרות, אמרת משהו? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> על מי אתה עובד? על מי אתה עובד? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> לא אמרת כלום. מה מפריע לך? מה? הכשרות מפריעה לך? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הרב שמואל אליהו אמר: הקול קול שמאל והידיים ידי ימינה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אם הכשרות הייתה מפריעה לך היית מוחה כבר אלף פעמים קודם, אבל לא הכשרות מפריעה לך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הידיים ידי ימינה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> מפריע לך שבא שר שעושה את העבודה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא מפריע לי, מפריע לרב שמואל אליהו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, מספיק. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> כשהסתבר בדוחות פנימיים של הרבנות שמפקחים באים, נמצאים דקה בבית עסק ואחרי זה גובים מאות שקלים, זה הפריע לך? אמרת משהו? לא אמרת כלום, לא פצית את הפה שלך, כי לא הכשרות מפריעה לך, לא לך ולא לחברים שלך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כבוד ושלטון, בשביל כבוד ושלטון. הוא אומר עליך שבשביל כבוד ושלטון אתה עושה את זה. כבוד ושלטון – הרב שלך, הרב שמואל אליהו. תתבייש לך. של מעליך מעל רגליך כשאתה מדבר נגדו. חוצפה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר כהנא, רק שנייה. חבר הכנסת אבוטבול, באמת, אני מגלה סבלנות. בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הוא מדבר נגד רבנים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה ממך, תפסיק לנאום מהמקום. תודה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> יש לי הרבה מאוד כבוד והערכה לרב שמואל אליהו, אבל אני לא זוכר שהוא הרב שלי, אז אתה יכול להמשיך ולצעוק בגרון ניחר את מה שהרב שמואל אליהו כתב. יש לי הרבה כבוד אליו, הרבה מאוד כבוד אליו, אבל הוא בפירוש לא הרב שלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משה, אין לו רב בכלל. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תשים בפח, בפח תשים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> חבל שאתה קורע את מה שהרב שמואל אליהו אמר. ככה אתה מתנהג למה שרבנים אומרים? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – גדול. לך לרב שלך פה, הינה, הרב פה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, עוד שנייה אני מוציא אותך. אני כבר לא יכול. מספיק. תודה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> תגיד – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אל תדבר אליי. אם אתה תדבר אליי אני אענה לך. שלא ידבר אליי. דבר לרב שלך. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> כשיסתבר – לא מדבר אליך. תגיד – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לך לרב שלך, אל תדבר אליי – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> כשהסתבר שמפקחים שמשגיחים עובדים גם כמפקחים וגם כמשגיחים, אמרת משהו? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לך לרב שלך – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, אני קורא אותך קריאה שלישית. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> לא אמרת כלום. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הוא מדבר אליי. אני לא רוצה שידבר איתי. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> כי לא הכשרות מפריעה לך. לא הכשרות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, החוצה. תודה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> שלא ידבר איתי, שידבר לרב שלו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, החוצה. תודה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> הוא מתגרה בו, הוא מדבר אליו. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הוא עוד לא אמר. אמרת לצאת? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, אתה תיכנס רק להצבעות. בבקשה החוצה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אין בעיות, אני איכנס. יאללה, הינה הרב שלך, לך אליו. קריב, קריב. (חבר הכנסת משה אבוטבול יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> כשהסתבר שראש אגף כשרות חו"ל לקח שוחד, אמרתם משהו? צפצפתם? לא אמרתם כלום, כי לא הכשרות חשובה לכם. כשכל רב מקומי עושה מה שבראש שלו בעניין כשרות, מחליט על סטנדרטים של כשרות כמו שהוא בוחר, אמרתם משהו? לא אמרתם כלום, כי לא הכשרות מעניינת אתכם. עכשיו אני אשאל אותך: ב-33 ערים אין רב ראשי. ב-33 ערים אין רב ראשי. אמרתם משהו למי שהיה שר הדתות לפניי? אמרתם לו שזה לא הגיוני שאין רב ב-33 ערים או שזה לא מפריע לכם? כי לא אכפת לכם. רק פוליטיקה קטנה מזיזה לכם. ב-33 ערים אין רב. מי נותן כשרות בערים האלה? מי נותן כשרות בערים? ישב בוועדה של חברתי יוליה מלינובסקי רב של אחת הערים ואמר שלא יכול להיות שרב נותן כשרות בעיר אחרת. שאלה אותו חברת הכנסת מלינובסקי: תגיד, כבוד הרב, האם אתה לא נותן כשרות בעיר אחרת? אז מה הוא אמר? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> זה לא מה שהיה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> הוא אמר: כן, אבל הרבנות הראשית רימתה אותי. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> זה לא מה שהיה. זה לא מה שהיה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> כלומר מצד העניין, מצד העניין, אין בעיה לתת כשרות בעיר אחרת. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> זה לא מה שהיה שם. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אז בוא תגיד לנו מה היה שם. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> זה לא מה שהיה שם. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> היה סרטון, יצא סרטון, וזה מה שהיה בסרט. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> לא. ראית חצי סרטון. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> מה שמסתבר – א. מסתבר שלא מפריע לכם שב-33 ערים אין רב. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – אתה רוצה להקשיב? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> למה לא מחיתם על זה? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אתה רוצה להקשיב? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> למה אתה, חבר הכנסת, לא מחית על זה שב-33 ערים אין רב? זה לא מפריע לך? זה לא מפריע לך? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – זה לא נכון. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> זה לא נכון שב-33 ערים אין רב? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> למה למנות רב אם בסוף אתה מקעקע אותם? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אפשר לרדת? רגע, יש לי עוד הרבה מה להגיד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה עניין שמיטה להר סיני? אז נגיד שאתה צודק. אז מה זה קשור? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> כי יש טענה – אני אסביר לך בדיוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – שם לי רפורמים – – – בשביל זה אתה הולך להתייעץ עם הרב הרפורמי? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אני אסביר לך בדיוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז תמנה רבנים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> בתוכנית שלי רבני ערים יכולים לתת כשרות בעיר אחרת. באו אנשים, באו רבנים ואמרו: אי-אפשר לתת כשרות בעיר אחרת. אבל מה מסתבר? שאפשר, כי ב-33 ערים רב מעיר אחרת נותן כשרות. זאת המציאות כבר היום. זאת המציאות כבר היום. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – לעיר אחרת? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> היה חבר כנסת ממפלגת תקומה שבאחד הדיונים בוועדה אמר שהוא לעולם לא יאכל מכשרות צהר, כי זאת כשרות שהשיקולים הכלכליים הם שמניעים אותה. ואני שואל אתכם פה, חבריי חברי הכנסת שאוכלים כשר: האם אתם מקפידים לא לאכול אף פעם מוצר שמגיע מחו"ל? כי אני רוצה להסביר לכם משהו: כל פעם שאתם מכניסים לפה שלכם מוצר כשר שמגיע מחו"ל, מי שנותן לו את הכשרות זה תאגיד עסקי שמרוויח כסף על זה שהוא נותן כשרות, וזה באישור הרבנות לישראל. כשבית יוסף נותן כשרות לפטריות שמיוצרות בתאילנד, וכשהעדה החרדית נותנת כשרות לאטריות שמיוצרות בפרו, וכשעוד כשרות נותנת כשרות לדגים מפרו, זאת כשרות של תאגידים שמרוויחים כסף על זה שהם נותנים כשרות. אז כל מי שטוען שהוא לא מוכן לאכול אוכל שתאגיד עסקי נותן לו כשרות, אני ממליץ לו כבר עכשיו להפסיק לאכול אוכל מיובא שכתוב עליו "באישור הרבנות הראשית לישראל". עוד שאלה: האם מישהו כאן יודע כמה מפקחים יש לרבנות הראשית לישראל על כל האוכל שמיובא מחו"ל? עשרות מדינות, מאות מפעלים, עשרות אלפי מוצרים – כמה מפקחים? תשובה: שני מפקחים. שני מפקחים ברבנות הראשית לישראל מפקחים על עשרות מדינות, מאות מפעלים ועשרות אלפי מוצרים. כל מי שאוכל את אחד המוצרים האלה אוכל מוצר שתאגיד עסקי שמרוויח כסף על זה שהוא נותן כשרות נותן את הכשרות למוצר הזה. ואתם באים ואומרים לי שכשאנחנו נקים פה בישראל מערך כשרות של רבנים ישראלים שהוכשרו ולמדו בישראל, שקיבלו את תעודת הרבנות שלהם מהרבנות הראשית לישראל, ייתנו כשרות בישראל עם גוף פיקוח חזק שהתוכנית שלי מקימה, עם סטנדרטים קבועים ואחידים, פה, במרחק של 250 ק"מ מכאן – את זה אי-אפשר. אבל בחו"ל, במרחק של אלפי מיילים מכאן, עם שני מפקחים – זה בסדר, תמשיכו לאכול חופשי-חופשי. תאכלו פטריות בהשגחת בית יוסף שמיוצרות בתאילנד עם שני מפקחים שמגיעים לשם פעם ב-30 שנה. זה מה שקורה. אז לאותו חבר כנסת ממפלגת תקומה אני מציע: אל תאכל יותר מזון שמיובא מחו"ל אם אתה לא רוצה לאכול מזון שמי שנותן לו כשרות זה גוף עסקי כלכלי. נוכח המצב הזה לא יכולתי לעמוד מנגד, לא יכולתי להישאר אדיש להזנחה של שנים של מערך הכשרות – שנים שהתעלמו מדוחות פנימיים של הרבנות; שנים שהתעלמו מדוחות של מבקר המדינה; שנים שהתעלמו מפסקי דין של בג"ץ – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – מה יש לך? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> – – דרדרו את מצב הכשרות לעברי פי פחת. לא יכולתי להישאר יותר אדיש לדבר הזה, והבאנו תוכנית לשיפור מערך הכשרות, ולשמחתי, היא גם באה לוועדה של חברתי חברת הכנסת יוליה מלינובסקי והיא עוד שיפרה את התוכנית הזאת מעבר למה שאנחנו הבאנו. על כך מגיע לה תודה רבה. התוכנית הזאת, דבר ראשון, נותנת לרבנות כוח שמעולם לא היה לה. יש כאלה שיאהבו את זה, יש כאלה שלא, אבל זאת עובדה. לראשונה הרבנות הופכת לרגולטור. לא כל רב יוכל לעשות לעצמו דין וחשבון ולהחליט מה זה כשרות; הרבנות תקבע מה זה כשרות. הרבנות תהיה גם זאת שמפקחת על נתינת הכשרות, פיקוח עם שיניים, פיקוח עם סמכויות, פיקוח עם סנקציות. אם היום כל רב עושה דין לעצמו, בהמשך הוא יהיה מחויב לסטנדרט של הרבנות, או לכל הפחות לסטנדרט ששלושה רבני עיר קובעים, לא כל אחד מה שהוא רוצה. אנחנו נעצור את כפל הכשרויות. ייגמר הסיפור הזה שמסעדות, עסקים, אולמות ומלונות – כל אחד צריך לקחת כמה כשרויות. כל אחד יוכל לבחור לעצמו את הכשרות שעליה הוא סומך, את הכשרות שמרב הלקוחות שלו רוצים שתהיה; לשלם פעם אחת לגוף כשרות, לא לשלם לכמה גופי כשרות. הדבר היפה זה שגם על הבד"צים האלה יהיה עכשיו פיקוח – דבר שעד היום לא היה. לשמחתי, כחלק מהתוכנית הזאת אנחנו גם מורידים את הביורוקרטיה של ייבוא מזון כשר לארץ. גופי כשרות שיוכרו על ידי הרבנות כגופי כשרות רשמיים, מי שייבא את המוצרים של הכשרויות האלה יוכל לייבא אותם בלי כל הביורוקרטיה הנלווית לדבר הזה. זאת בשורה ענקית לכל המשק הישראלי ובשורה ענקית לכל מי שצורך כשרות במדינת ישראל. אני שמח להגיד שבמהלך העבודה בוועדה הייתה הקשבה רבה לכל מי שבא בצורה עניינית לתת הערות ענייניות. אפילו קראתי הבוקר כותרת של חבר הכנסת מרגי שמכה על חטא שהוא שיתף פעולה בוועדה עם התוכנית הזאת, ואולי בזכות ההערות שלו התוכנית הזאת גם תצליח. אז פשוט כואב לשמוע שחברי כנסת מצטערים על זה שהכשרות תהיה טובה יותר במדינת ישראל. פשוט לא ייאמן שזה המצב. אז אני שואל אתכם פה: אל מול כל הקטסטרופות שהזכרתי קודם במערך הכשרות, אל מול כל הדברים האלה, נשארתם אילמים, לא פציתם פה, לא אמרתם כלום אל מול השחתת מערכת הכשרות. לא אמרתם כלום. גם כשידעתם, גם כשידעתם כמה המערכת חולה, גם כשידעתם שמוכרים בארץ נבלות וטרפות, גם כשידעתם שרבנים הופכים את הכשרות לעסק משפחתי של עצמם, גם כשידעתם שעובדים משגיחים בלי הכשרה, בלי השתלמויות, בלי ידע – גם כשידעתם את הדברים האלה לא אמרתם כלום. גם כשידעתם שהכשרות בעיר חיפה נמצאת במצב קטסטרופלי לא אמרתם כלום. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא אמרתם כלום. לא אמרתם כלום. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> חברת הכנסת גולן, את רוצה להגיד משהו? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו פה, אתה כיסא מעלינו ואתה אומר לנו: לא אמרתם כלום. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> גם ככה אתה גבוה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> גם כשאתם ידעתם שמערכת הכשרות בקריסה לא אמרתם כלום. ועכשיו, כשסוף-סוף מגיע שר שבא לתקן את מערכת הכשרות, כשסוף-סוף מגיע שר שאכפת לו ממערכת הכשרות, כשסוף-סוף מגיע שר שמחזק את הרבנות הראשית – ועל הדרך אני גם שמח לשמוע שחבריי החרדים פה בכנסת נלחמים על כבודה של הרבנות הראשית; רק בשביל זה היה שווה לשמוע את חבריי חברי הכנסת מהסיעות החרדיות, נלחמים מלחמת חורמה על כבודה של הרבנות הראשית. לו בשביל זה התוכנית הזאת כדאית. לראות אתכם מגיעים לוועדות ונלחמים על כבודה של הרבנות הראשית – ימות המשיח הגיעו. אבל זה לא מספיק, כי איפה הייתם בכל השנים האחרונות? << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> איפה היית? איפה היית כשידעת שבחיפה 39 מסעדות מוכרות בשר טרף? איפה היית אז? למה אז לא צעקת? למה אז לא צעקת על שר הדתות? למה כשבנהריה בית מטבחיים מכר בשר טרף לכל הצפון – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> מתן, בחיפה, במסעדות, הבשר טעים? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> מה הקשר? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אני שואל. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> לא יודע, לא אכלתי, זה לא כשר. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אין להן כשרות. אחרי הרפורמה של הכשרות תהיה להן – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> חבר הכנסת מלכיאלי, אתה יודע היטב שאחרי התוכנית הזו יותר מקומות בארץ יהיו כשרים. יותר מקומות בארץ יהיו כשרים, ומה שכשר יהיה יותר כשר. שנינו יודעים את זה, אתה יודע את זה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אתה לא מאמין בזה – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אני מאמין בזה בכל נימי ליבי ונשמתי. מה זה? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> מה זה? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אילוצים קואליציוניים. אלקין רוצה – – – וליברמן רוצה – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> רגע, רגע, רגע. רגע, רגע, רגע. בואו נפריך אחת ולתמיד את הקשקוש הזה של אילוצים קואליציוניים, חבר הכנסת מלכיאלי. בוא, חבר הכנסת מלכיאלי, הרמת לי להנחתה, בוא תקשיב. אני מזמין אותך לקרוא את ההסכמים הקואליציוניים ולגלות שבהסכמים הקואליציוניים הדרישה היא לאפשר לרבני ערים לתת כשרות גם בערים אחרות. בתוך תוכנית הכשרות שלי יש משפט אחד שמטפל גם בזה, ואכן, בעזרת השר, יום לאחר ההצבעה על חוק ההסדרים, יום לאחר העברת התקציב, רבני ערים יוכלו לתת כשרות גם בערים אחרות. ואתם יודעים מה? אני חושב שרב שהוא בטוח בעצמו, רב שיודע שמערכת הכשרות שלו היא טובה, רב שיודע שהכשרות שלו היא איכותית, רב שיודע שהמשגיחים שלו פועלים בנאמנות, רב שיודע שהמפקחים שלו עושים עבודה טובה – רב כזה, אין לו מה לחשוש. הרי זו תחרות, ואם הרב המקומי הוא כל כך טוב, אז אף אחד לא יבוא וינסה לתת כשרות במקום שלו. אבל אם הרב המקומי עושה עבודה לא טובה, אם רב מקומי מעסיק מקורבים, אם רב מקומי מעסיק בני משפחה, אם רב מקומי מעסיק משגיחים שהם גם מפקחים, אם רב מקומי, למרות שהוא יודע שיש בעיות כשרות, לא פועל – אם כל הדברים האלה, אז יבוא רב מעיר אחרת וייתן שם כשרות, והכשרות תהיה במצב יותר טוב. זאת התוכנית, זה מה שחשוב בתוכנית הזו. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> משעמם, משעמם – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> חבר הכנסת מקלב, אני רוצה להודות לך. אני רוצה לנצל את ההזדמנות, אני רוצה לנצל את ההזדמנות להודות לך באופן אישי – להודות לך באופן אישי על התרומה שלך בוועדה. חבר הכנסת מקלב היה אחד מאלה שהגיעו ונתנו הערות טובות, הערות בונות, הערות ענייניות. לשמחתי, חברתי חברת הכנסת מלינובסקי הקשיבה ברוב קשב למי שנתן הערות טובות וענייניות, ובזכות חבר הכנסת מקלב התוכנית הזאת תהיה תוכנית טובה יותר, תוכנית ישימה יותר, תוכנית שבעזרת השם תשפר את רמת הכשרות במדינת ישראל. אבל אני שואל את עצמי למה כל כך התנגדתם מלכתחילה לתוכנית הזו, מה כל כך עצבן אתכם בתוכנית הזו. האם בפועל מה שכל כך הרגיז אתכם זה שפשוט מה שחשבתם ששלכם בטאבו פתאום כבר לא? מה שחשבתם שבשליטתכם הבלעדית – התרגלתם שכל מה שקשור ביחסי דת ומדינה, התרגלתם שכל מה שקשור בשירותי הדת, רשום על שמכם בטאבו ורק אתם תעשו שם מה שאתם רוצים; רק אתם תמשיכו לפעול שם בצורה כמו שפעלתם עד היום; רק אתם תמשיכו במלחמה חסרת התוחלת על הסטטוס קוו – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> הכותל הרפורמי על שמך – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> – – רק אתם תעשו את הדברים האלה – זה מה שחשבתם. אבל אז הדברים השתנו והגיעה ממשלה חדשה, ממשלה שבאה לעבוד, והגיע שר לשירותי דת שעושה את הדברים האלה, מלֻווה על ידי רבנים גדולים, על ידי אנשי הלכה מובהקים עם כתפיים הלכתיות רחבות, לא האנשים שהתרגלתם שאיתם מתייעצים, אבל רבנים גדולים מאוד, ראשי ישיבות עצומים, שאיתם אנחנו מתייעצים ולהם אנחנו מקשיבים ואיתם אנחנו בונים את התוכנית הזו. אני מבין שזה קשה לכם, מבין שהתרגלתם שרק אתם קובעים מה קורה כאן, מבין שהתרגלתם שצריך על הסטטוס קוו להילחם על כל אות, אבל חבל שלא עשיתם תחקיר קטן ושאלתם את עצמכם לאן המלחמה הזו על הסטטוס קוו הובילה אותנו. האם בזכות המלחמה על הסטטוס קוו הזה זהותה היהודית של מדינת ישראל נמצאת במקום טוב יותר או שזהותה היהודית של מדינת ישראל נמצאת במקום רע יותר? האם שאלתם את עצמכם פעם מה היה קורה אם לפני 20 שנה היינו מאמצים את אמנת גביזון-מדן, אמנה של רב גדול ושל זו שהקימה את האגודה לזכויות האזרח, שבאו עם רצון טוב ובדקו איך אפשר לגמור את המלחמות התמידיות האלה, שגם פוגעות בזהות היהודית של המדינה וגם גורמות לשסע נוראי דווקא סביב הסוגיות שאמורות להיות הסוגיות שמאחדות אותנו, שאמורות להיות הסוגיות שמאחדות אותנו? איך אנחנו כבר 73 שנה מצליחים לריב דווקא על הנושאים שאמורים להיות הנושאים שמאחדים אותנו? זה אמור – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה מושך את הזמן סתם. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> נו, אז תן הערת ביניים, מה אתה רוצה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> די כבר עברו – – – ולדימיר בליאק גילה לנו שכל המטרה של הרפורמה היא לוודא שהכשרות תיפתח גם לזרמים שהם לא אורתודוקסיים, שהם יוכלו לתת תקני כשרות אחרים. תשאל את ולדימיר, הוא יושב פה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> קרעי, קרעי, אל תדבר איתו, הוא סתם סוחב זמן. הוא מדבר שטויות – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קרעי – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> הוא סוחב זמן, אל תתווכח איתו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא גם ככה מושך זמן. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> כבר הספקנו – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אנחנו לא מדברים איתו בכלל. שידבר. אין להם רוב. הוא מחפש למשוך זמן. סתם, מי הוא בכלל. הוא תופעה חד-פעמית בפוליטיקה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה מתגרה בהם. למה – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> לא מתגרה באף אחד. חבר הכנסת קרעי ביקש הערת ביניים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – מה זה נותן לך? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> מה, לא לתת לו הערת ביניים? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אל תיתן – – – לאף אחד מאיתנו. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> עכשיו גרמת לי לסכסוך, אתה רואה? נתתי לך הערת ביניים וזה מה שקורה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש מאשר. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> רגע, יש לי עוד שעה, יש לי עוד הרבה מה להגיד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אין לך תשובה על מה ששאלתי. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> לא, למה, למה, מה? קרעי, יש לי תשובות מעולות. מה שדיברנו, קרעי – ביום שהרבנות הראשית תמנה שלושה רבנים כמו שאתה ציינת, ושנינו יודעים שזה לא הכיוון. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> שלמה, אל תנהל איתו ויכוח, הוא לא שווה את זה. מה אתה מנהל איתו ויכוח? הוא סתם סוחב זמן. אין להם רוב, הם עוד מעט נופלים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> הכול בסדר. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> הוא הולך הביתה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> לסיום דבריי, חבריי חברי הכנסת, אחרי שנים של הזנחה, שנים של הפקרות, באנו לתקן, ונעשה את זה. נקדש שם שמיים ברבים, נחזק את זהותה היהודית של מדינת ישראל, ונעשה את זה ביחד. תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יחד עם קריב. << נושא >> דברי יושב-ראש הכנסת לזכרו של חבר הכנסת לשעבר מוחמד חוסיין נפאע, זיכרונו לברכה << נושא >> << דובר >> היו"ר מיקי לוי: << דובר >> חברי הכנסת, בבקשה לשבת. חברי הכנסת, בבקשה לשבת. אני רוצה להעלות את זכרו של חבר הכנסת לשעבר מוחמד חוסיין נפאע. בבקשה לעמוד. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרו של המנוח.) תודה רבה. נא לשבת. מוחמד חוסיין נפאע, בן העדה הדרוזית, נולד ב-14 במאי 1940 בבית ג'ן. הוא למד ספרות ערבית ועברית באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1965 הצטרף לתנועת הנוער הקומוניסטי, ולאורך שנות השמונים כיהן כמזכ"ל ברית הנוער הקומוניסטית בישראל. ב-1990 נכנס לכנסת מטעם מפלגת חד"ש, עד 1992. במהלך כהונתו כחבר כנסת, נפאע כיהן כחבר בוועדת הפנים, בוועדת העבודה והרווחה ובוועדת החוקה, חוק ומשפט. לאחר מכן שירת תקופה ארוכה כמזכ"ל המפלגה הקומוניסטית בישראל. מוחמד נפאע נפטר ב-15 ביולי 2021. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת הנכבדים, בני משפחתו של חבר הכנסת לשעבר מוחמד נפאע, חבריי הישאם ומרואן, ואני בטוחה שגם אום הישאם צופה בנו עכשיו בטלוויזיה. חבר הכנסת לשעבר מוחמד נפאע עבורכם, והחבר רפיק אבו הישאם עבורי ועבור חברים רבים, חי חיים של מאבק למען עולם חדש, עולם שכולו צדק ושוויון ושלום. הוא היה מנהיג קומוניסט, והנהיג את תנועת הנוער של המפלגה הקומוניסטית, ברית הנוער הקומוניסטית הישראלית. הוא היה חבר כנסת שהקדיש את כהונתו למאבק בפשיזם ולמען שוויון לחברה הערבית. לאחר מכן כיהן שנים רבות כמזכ"ל המפלגה הקומוניסטית הישראלית. נפאע היה קומוניסט לוחם אשר הקדיש את חייו למאבקים רבים. הוא היה ממובילי המאבק נגד גיוסם לצבא של הערבים הדרוזים, נאבק נגד הכיבוש והאימפריאליזם, גידל ארבעה ילדים שסירבו גם הם להיות חלק מצבא הכיבוש ועמד תמיד לצידם של המוחלשים בחברה. החבר נפאע היה איש אהוב ומנהיג שידע להתחבר לכלל האנשים – צעירים ומבוגרים, יהודים או ערבים – ותמיד ידע לחזק את הצעירים שפעלו איתו וסביבו. הכרתי אותו בשנת 1985. הסכמתי איתו רבות לאורך השנים וגם חלקתי עליו, אבל פעלתי לידו ותחת הנהגתו ולמדתי ממנו איך נשארים נאמנים לעקרונות ולא מסתנוורים אף פעם. הוא היה סופר יוצא מן הכלל. הספרים והסיפורים שלו פורסמו וגם תורגמו ליותר מחמש שפות בעולם. הוא היה קרוב כל כך לאדמה. הוא היה איש מקומי של בית ג'ן, הכפר שלו. הוא היה נאמן לאדמת אל-זבוד שעל הר ג'רמק, מירון. כיבדו אותו בעולם. ראיתי איך מנהיגים בעולם קיבלו אותו בהרבה אהבה והערכה לעמדות הפוליטיות האנושיות שלו. אחרי מותו הביאה תמר גוז'נסקי, חברת הכנסת לשעבר – שהייתה איתו באותה תקופה חברת כנסת והייתה שותפה לשנים של מאבק – סיפור אחד שמייצג את מחויבותו של נפאע נגד הפשיזם ולמען הדמוקרטיה. החברה תמר מספרת שב-1991 החליט ראש הממשלה יצחק שמיר לצרף לממשלה את שרון. כאשר עלה שרון לדוכן הכנסת ב-5 בפברואר להצהיר הצהרת אמונים, היא ונפאע הניפו במחאה טלאי צהוב. בתגובה הם הורחקו מחמש ישיבות במליאה, אבל הם ניצלו סעיף בתקנון המאפשר למי שהורחק לערער על ההחלטה בפני המליאה. במסגרת הערעור שלו אמר נפאע: המצפון שלי הוא השופט העליון בשבילי. לאדון זה אני דואג ואיתו אני מתייעץ. הוא-הוא המצפן שלי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם אפשר קצת שקט במליאה. תכבדו. גם ביציע המבקרים, בבקשה. תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני קומוניסט משנת 1965, לכן התכונה המאפיינת אותי ואת הפעילות היום-יומית שלי היא שאני אנטי-פשיסט מובהק. אני נאבק – אמר נפאע – נגד כל פנאטיות לאומנית, עדתית וחמולתית. גם ברחוב הערבי ראיתי בסופו של דבר בגידה לאומית, בגידה עדתית, בגידה חמולתית. על בסיס זה אני נגד הגזענות ונגד כל התבטאות גזענית. אין אני בלב הקשת הפוליטית, אני האינפרה-אדום בקשת הזאת. זה עוזר לי מאוד לראות את חיידק הגזענות, את חיידקי הפשיזם. אני הרמתי את הטלאי הצהוב כאות אזעקה – אזעקת אמת נגד נחש הצפע, נגד פשיסטים. (אומרת בערבית: זכרו של אבו הישאם יישאר חי בנפשנו ובליבנו, ודגלו האדום מתנוסס ביד בניו, חבריו וחברותיו.) תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בקשה של דקה נוספת – חבר הכנסת סלאלחה, בבקשה. << דובר >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, מצאתי לנכון לדבר בזכותו של המנוח, הסופר, המורה, האדם מוחמד נפאע. אנחנו מאותו כפר. אני מכיר אותו כאקדמאי הראשון מבית ג'ן; אני מכיר אותו כמורה הראשון מבית ג'ן – אדם משכמו ומעלה, אדם נעים הליכות, אדם שאהב את כולם, אדם שרצה להיות חבר של כולם. הדעות הפוליטיות לא צריכות להפריד בין בני אדם. כל אחד בדעתו יחיה. אבל אני רואה פה גם את המשפחה. מוחמד נפאע יקר לנו, ואני בטוח שזכרו – נשמור אותו לעד. אללה ירחמו. תודה רבה, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך. אני מודה לך מאוד. << נושא >> הצעות סיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >>1. החלטת הממשלה בנוגע לאישור שר הביטחון להסדרת מעמדם של 4,000 פלסטינים בגדה; << נושא >> << נושא >>2. ממשלה המטילה מיסים ומתנכלת לחלשים ולמוחלשים; << נושא >> << נושא >>3. ממשלת בנט-עבאס מחלקת את ירושלים כאשר היא נכנעת לפתיחת קונסוליה אמריקאית לפלסטינים בירושלים << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם כך, אנחנו ניגשים להצבעה. על פי בקשת הליכוד, נלך להצבעה שמית. בבקשה, מזכירת הכנסת. אני מבקש, בתאי סיעות הקואליציה, בבקשה שקט. בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מזכירת הכנסת, נא לחזור על שמות אלה שלא היו באולם. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח מיכל וולדיגר – אינה נוכחת בועז טופורובסקי – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת עמיחי שיקלי – אינו נוכח << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש מישהו מחברי הכנסת במליאה שמזכירת הכנסת לא קראה בשמו? אין. הסתיימה ההצבעה. בבקשה לסכם. להלן תוצאות ההצבעה: נגד – 64, בעד – 49. לפיכך, אני קובע שהצעת האי-אמון לא עברה. אנחנו ניגשים להצעת האי-אמון הבאה. על פי ביקשת האופוזיציה, גם הצבעה הזו תהיה הצבעה שמית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, מזכירת הכנסת, נא להקריא את השמות. תודה. אני לא מבין. הכרזתי שהאופוזיציה ביקשה שמית. אני לא מבין את הצד הזה. בבקשה שקט. בבקשה, מזכירת הכנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – נגד אחמד טיבי – בעד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – אינו נוכח יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מזכירת הכנסת, נא לקרוא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת שלא היו נוכחים. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) דוד אמסלם – אינו נוכח יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח מיכל וולדיגר – אינה נוכחת בועז טופורובסקי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלעזר שטרן – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש מי מחברי הכנסת באולם שמזכירת הכנסת לא קראה בשמו? << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) דוד אמסלם – בעד << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בעד חיסול הטרור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש חבר כנסת נוסף? לא. בבקשה לסכם. תודה. הסתיימה ההצבעה. להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 55, נגד – 58. לפיכך, ההצעה לא עברה. אנחנו עוברים לנושא השלישי. ההצבעה היא הצבעה דיגיטלית. חברי הכנסת, בבקשה לשבת. חברי הכנסת, בבקשה לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת הציונות הדתית להביע אי-אמון בממשלה – 47 נגד – 64 נמנעים – אין הצעת סיעת הציונות הדתית להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 47, נגד – 64. לפיכך, ההצעה לא עברה. אנחנו ממשיכים בסדר-היום. תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו נוסיף את חבר הכנסת פינדרוס. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי, בבדיקה. מסתבר שחבר הכנסת פינדרוס מופיע ונרשם ברישומים בעד. << נושא >> נאום בכורה של חבר הכנסת יום טוב חי כלפון << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום – נאום בכורה של חבר הכנסת יום טוב חי כלפון. בבקשה. חברי הכנסת, בבקשה קצת שקט. חבר הכנסת כלפון, נאום בכורה, בבקשה. << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט, חבריי חברי הכנסת, משפחתי ואורחיי היקרים, ידידי סגן יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית גאל גרינוולד, מכובדיי כולם, כמיטב המסורת של חברי הכנסת החדשים הינני נושא בחרדת קודש וביראת כבוד את נאום הבכורה שלי, אך למעשה זו אינה הפעם הראשונה שקולי נשמע באולם זה. את נאומי הראשון נשאתי סמוך לאחר השבעתי, ביום ציון חורבן גוש קטיף; את נאומי האחרון נשאתי לפני כשבועיים לרגל יום העלייה. שני אירועים: אחד המוקיר את תרומתם של העולים להקמתה ולשגשוגה של מדינת ישראל, אירוע המעלה על נס את שיבת ציון, שהיא משאת נפשה של הציונות; השני מציין את החורבן הנורא של ההתיישבות היהודית בגוש קטיף ובצפון השומרון, חורבן שעליו הוחלט כאן, בבית הזה, באותו ערב ארור של 26 באוקטובר 2004, כן, בדיוק לפני 17 שנים. את הערב הזה לא אשכח כל חיי. אז הייתי בן 18, חודשיים לאחר עלייתי ארצה. צפיתי בטלוויזיה בכנסת ישראל מקבלת את אחת ההחלטות השגויות ביותר בתולדותיה, החלטה הרת אסון שעליה אנחנו משלמים מחיר כבד עד היום; החלטה שגם עיצבה במידה רבה את תודעתי הפוליטית ואת רצוני להיות כאן כחלק ממקבלי ההחלטות בבית הזה. תודעה עמוקה זו מלווה אותי עד היום – לפעול למען שיבת ציון וקיבוץ הגלויות ולמען ההתיישבות היהודית, שני עמודי התווך של הציונות. כעולה חדש צעיר, החלטתי להצטרף למאבק הצודק נגד הגירוש. פעילויות המחאה וההפגנות ליוו את שנתי הראשונה בארץ, כולל מול הבניין הזה ב"אם כל ההפגנות" בינואר 2005. עם עולם ההפגנות הייתה לי היכרות מוקדמת עוד מצרפת, כאשר כתיכוניסט הפעיל בתנועות בני עקיבא ובית"ר הייתי ממובילי ההפגנות לתמיכה בישראל. אלה היו ימי האינתיפאדה השנייה. מדי יום הטלוויזיה הצרפתית הייתה מציגה את ישראל כמקור הרוע וכאשמה בסכסוך. המהגרים המוסלמים באותם ימים ניהלו אינתיפאדה משלהם נגד יהודי צרפת. אך עם המציאות הזו אני סירבתי להשלים. למרות התקיפות שבוצעו נגד היהודים, מעולם לא הורדתי את הכיפה שעל ראשי, וכך, יחד עם חבריי מתנועת בית"ר, אבטחנו את ריכוזי הקהילה היהודית מפני מתקפות המוסלמים ושמרנו על כבודם של היהודים. את צדקתה של ישראל הייתי צועק בכל מקום וללא מורא. יום אחד, בכיכר לה אל שבמרכז פריז, נתקלתי במיצג אנטי-ציוני שבו חיילי צה"ל הוצגו כנאצים שמתעללים בפלסטינים ומסביב כרזות עם היגדים של הוגי דעות ישראלים פוסט-ציונים. בחרתי להתייצב ולהגן על ישראל אל מול משתתפי המיצג ולומר בקול ברור שהאנטי-ציונות שלהם באה להסתיר את האנטישמיות, את שנאת היהודים הוותיקה והמוכרת לנו זה אלפי שנים, ללא כל קשר לסכסוך או כיבוש כביכול. אט-אט אותם אבירי החופש וזכויות האדם כביכול החלו לסגור עליי עד ששוטרים שעמדו בקרבת מקום באו להרחיק אותי – היהודי עם הכיפה שבחר שלא לשתוק – מההמון הזועם. את העמידה חסרת הפשרה על כבודה של מדינת ישראל זכיתי לקבל מאבי מורי רבי יצחק, שיושב כאן – מורה לתנ"ך, להיסטוריה יהודית וללשון עברית שגידל אותנו עם אימי לידיה, זיכרונה לברכה, בבית אוהב הארץ, בית עם עומק היסטורי וקשר הדוק לשורשים, לתורה ולמסורת היהודית; בית שבו מילותיו של נפתלי הרץ אימבר בשירת התקווה "ולפאתי מזרח קדימה עין לציון צופייה" קיבלו את מלוא משמעותן. כל חיי צפיתי בציון וכל חיי ציפיתי לשוב לארץ ציון ולירושלים. חברים, כמי שעלה לארץ ופועל זה שנים למען העלייה והקליטה, כפעיל חברתי בכמה עמותות, כמי ששימש רכז השדולה למען העולים דוברי הצרפתית כאן בכנסת, כנציגם וכקולם של העולים כולם בסיעת ימינה ובכנסת ישראל, למעשה אולי הייתי צריך להתחיל את דבריי בנאום זה על חשיבותה של העלייה, על שיבת ציון והגשמת חלום הדורות, על קשיי הקליטה של אחינו העולים, ובכלל זה הקשיים בהכרה בתעודות שלהם ובהשכלה שרכשו בחו"ל, קשיי ההשתלבות בתעסוקה, מצוקת הדיור, היעדר ההתאמה של מערכת החינוך הישראלית לילדי העולים – כל אותם מכשולים וחסמים שאנחנו חייבים, וזאת משימתי בבית הזה, לפעול להסרתם, הן עבור אלה שכבר עלו ונמצאים איתנו והן עבור אלה שטרם זכו לעלות ולהגשים את החלום הציוני. אבל בחרתי לדבר תחילה על ארץ ישראל, על גוש קטיף החרב ועל ההתיישבות היהודית, משום שאני רוצה להעביר כאן מסר: עלייה אמיתית ומוצלחת לישראל מבוססת על ההבנה העמוקה שזו ארצנו ובה מתרחש תהליך גאולי של חזרת הבנים לגבולם בהתאם לחזון הנביאים, ולא של כיבוש ארץ זרה על ידי מהגרים שנפלטו מארצות מוצאם. הקמת בית לאומי לעם היהודי, בכוחה לפתור את בעיית עם ישראל ולהקל את מצוקתו בפזורה, כדברי זאב ז'בוטינסקי בעקרונות בית"ר, אך בית זה יכול היה לקום רק בציון, היא המולדת, ארצנו הקדושה אשר לנו מורשה. חברים, סבא-רבא של אימי, רבי יום טוב גז הי"ד, נרצח בתוניסיה על ידי ערבים בסוף המאה ה-19 יחד עם שלושה מבניו. אבא שלי חווה את הכיבוש הנאצי בתוניס כילד בשנים 1943-1942. אני חוויתי אנטישמיות בפריז. אבל שיהיה ברור: איננו פליטים. אנו לא ברחנו מהניכר אלא עלינו לכאן מתוך בחירה ציונית ומכוח הזכות, כבני האדמה הזו. אני לא נולדתי כאן, אבל הארץ הזו היא נחלת אבותיי, וברשותכם אגיד זאת גם בצרפתית: Je ne suis pas ne ici mais cette Terre est celle mes ancetres. וכדברי שמעון החשמונאי לפני למעלה מאלפיים שנה, זו ארץ שנכבשה בידי אויבינו באחת העיתים בלי צדק, ואנחנו, כאשר הייתה לנו שעת כושר, השיבונו אלינו אותה, וכאשר הייתה לי שעת כושר, אני שבתי אליה. מגבול הלבנון ועד מדבר מצרים ומן הים הגדול עד לבוא הערבה, מהרי הגולן ועד הרי השומרון ויהודה, הארץ הזו כולה שלנו, ואסור לנו לוותר על סנטימטר ממנה. ואני מבקש להבהיר כאן כי אני גאה שלאחר שנים של פעילות ציבורית ופוליטית מאומצת אני זוכה לכהן כחבר כנסת בבית הזה, אך עבור שום כיסא או תפקיד שבעולם לא אתן יד לנסיגות מאדמות המולדת ולפינוים של יישובים יהודיים בארץ ישראל. להבנה כי שבנו לארץ הזו מכוח הזכות ולא בזכות הכוח, כדברי מנחם בגין, יש השלכות על ההחלטות הגורליות המתקבלות במדינתנו, ואני חייב לציין כי עוד נותרה לנו כברת דרך עד שהבנה זו תחלחל באמת. אביא ברשותכם דוגמה אחת העשויה להיות סמלית, אך יש בה כדי להעיד על הדרך שעוד נותרה לנו להשלים: לפי כללי הפרוטוקול הדיפלומטי במדינת ישראל, ראשי המדינות הזרים המגיעים כאן נדרשים לבקר ביד ושם ובהר הרצל אך לא בהר הבית, הוא יסוד קיומנו כאן בארץ הזו, וגם לא במערת המכפלה בחברון, חלקת גדולי האומה ההיסטורית של העם היהודי. מערת המכפלה, שעליה נקרא השבת בפרשת חיי שרה, נקנתה בכסף מלא על ידי אברהם אבינו – אברהם אבינו, אב המון גויים, איש החסד והחיבור, אותו חיבור שממנו נגזר שם העיר חברון, חיבור לשורשים, לאבותינו, אך גם חיבור בין העמים וחיבור בינינו, בתוכנו; חיבור שהוא יסוד חשוב בזהות שלי כמי שגדל על ברכי המסורת הספרדית המתונה. אני נכד לסב שעל שמו אני קרוי ושמהווה עבורי מודל, רבי יום טוב כלפון, זכר צדיק לברכה, שהיה מחשובי רבני תוניסיה, רב ללא חליפה שחורה ומגבעת אלא עם גלביה וכיפה לבנה, איש חסד ורב-פעלים, ציוני נלהב שפיזר הרבה אהבה וקירב לבבות. בבית הכנסת של סבא שלי בתוניסיה, כמו גם בבתי הכנסת שלנו בצרפת, לא ידעו מה זה חרדי, דתי-לאומי, חילוני, מה משמעות גודל או צבע הכיפה, אם בכלל. כולם יהודים, פשוט יהודים. החיבור בינינו הוא היסוד לאחיזתנו הנצחית בארץ הזו. הוגלינו מפה בשל שנאת חינם, וכדברי הרב קוק באורות הקודש, "נשוב להיבנות והעולם עימנו ייבנה על ידי אהבת חינם". ואני רוצה להודות כאן לראש ממשלתנו נפתלי בנט, שמאז כניסתו לחיים הציבוריים נושא את דגל האחדות, את ההבנה שאנחנו יכולים לחלוק אידיאולוגית, אבל אחים אנחנו וכך נישאר. אני זוכר, אדוני ראש הממשלה, שסיפרת לנו עד כמה הופתעת בעת גירוש גוש קטיף מהיעדר ההתעניינות של חלקים מהציבור בתל אביב במה שקרה רק כמה עשרות קילומטרים דרומית לשם, בגוש קטיף. הבנת אז עד כמה נחוץ להתחבר לעם ישראל כולו ולא להסתגר כל אחד במגזר שלו. יש לך אהבה עמוקה לכל עם ישראל, בארץ ובתפוצות, ולא בכדי אתה מנהיג פוליטי ששם את העלייה והקליטה, ובכלל זה עליית יהודי צרפת היקרים, בראש מעייניך. אם אני עומד כאן היום זו גם עדות לכך. תרשה לי לברך אותך בברכה המופיעה בספר יהושע פרק א': "חזק ואמץ כי אתה תנחיל את העם הזה את הארץ אשר נשבעתי לאבותם לתת להם". אדוני ראש הממשלה, שתזכה לאחד את העם כדי לחזק את הארץ. איחוד העם וחיזוק הארץ משמעם גם חיזוק הכלכלה והחברה ותיקון העיוותים המקשים על חיי אזרחי ישראל: הורדת החסמים הביורוקרטיים; הפחתת יוקר המחיה; חיזוק היזמות והזוגות הצעירים. זו משימתה היום-יומית של הממשלה ושלנו בכנסת, ובמיוחד בתקופה זו, לאחר שנתיים של קיבעון. במסגרת התיקון החברתי הרחב שעלינו להוביל, עומד לנגד עיניי גם תיקון חשוב ביותר של מערכת המשפט הישראלית, נשמת אפה של הדמוקרטיה, שלצערי הרב רואה בשנים האחרונות ירידה מתמדת באמון הציבור בה, שמקורה בהיעדר ייצוגיות ובהפרת איזונים בין הרשויות. אינני מאלה שרוצים להרוס את המערכת, אלא כעורך דין שפקד את אולמי בתי המשפט במשך עשור טרם כניסתי לכנסת, ומתוך היכרותי את המערכת מקרוב, אני מאמין בתיקון שיחזק אותה, עם הסדרת היחסים בין הרשויות, ובכלל זה בין הכנסת לרשות השופטת, עם הסדרה מחדש של תפקיד היועץ המשפטי לממשלה וכן של שיטת בחירת השופטים. אף אם בקואליציה המורכבת הזו הדבר נראה מאתגר, לא נחדל מהניסיון להביא לתיקון. טרם סיום, אני רוצה להביט השמיימה, לקדוש ברוך הוא, ולזו ששומרת עליי מלמעלה ושאני בטוח שהיא גאה בי מאוד ברגע זה, אימי היקרה לידיה לבית גז, שנקטפה בדמי ימיה ולא זכתה להכיר את הארץ שאהבה כל כך. אני רוצה להודות למשפחתי היקרה שנמצאת כאן היום, לאבי מורי, לחמי ולחמותי, לאחיותיי דבורה ויעל ולגיסי היקר אפרים, שתמכו ותומכים בי לאורך כל המסע הזה, ושעליהם אני תמיד יכול לסמוך. אני מודה לצוות שלי ולשותפיי לדרך, שחלקם נמצאים כאן, אבל גם למי שלא נמצא כאן. אני מציין את חברי כאח אריה אביטבול, שחוגג היום יום הולדת, שעימו הקמתי לפני כמה שנים את תנועת "עלינו" לשילוב העולים בעשייה הציבורית. אריה נמצא כרגע בשליחות כראש משלחת הסוכנות היהודית בצרפת. הוא דואג להביא לכאן יהודים, ואנחנו נדאג פה לקבל אותם. אריה, תודה על הכול. אחרונים אחרונים חביבים – ילדיי המתוקים יצחק, תהל וצופיה ואשתי האהובה אילנה. כל מה שלי – שלה הוא. אילנה חוגגת היום, י"ט בחשוון, יום הולדת 35. זהו יום הולדתך, אבל את המתנה הכי גדולה שלי. התחלתי את דבריי באזכור חקיקת חוק ההתנתקות כנקודת השפל בהיסטוריה של הבית הזה, ואני רוצה לסיים עם חוק שהוא נקודת האור, אולי החשוב ביותר שנחקק בבית זה בכ' תמוז תש"י, 1950, יום פטירתו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל, הוא חוק השבות, אשר התקבל פה אחד, כשכל חברי הכנסת עומדים ומוחאים כפיים. ייתכן, אדוני היושב-ראש, שעשו זאת תוך הפרה של הוראות התקנון. לולא החוק הזה לא הייתי עומד כאן לפניכם כיום; לולא החוק הזה לא היו מצטרפים אלינו כשלושה וחצי מיליון יהודים. שנזכה לחוקק חוקים ברוח של חוק השבות לחיזוק מדינת ישראל, ושנמשיך להתברך מדי שנה בעשרות אלפי עולים נוספים מכל קצוות תבל שיבואו להתיישב בה ולתרום לשגשוגה. שנזכה שאותם עולים יבואו בשמחה מתוך בחירה ציונית, ואנחנו נדאג שימשיכו כאן להיות שמחים ומאושרים, עם קליטה מיטבית, כדברי הנביא ישעיהו: "ופדויי ה' ישֻׁבון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגון נסו יגון ואנחה". תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בבקשה לשבת. יברך ראש הממשלה חבר הכנסת נפתלי בנט, בבקשה. בבקשה לשבת, חברי הכנסת. בבקשה, ראש הממשלה. << דובר >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת ומשפחת כלפון היקרה, יום טוב, כשמך כן אתה – מלא באנרגיה טובה, חיובית, שאותה אנחנו מרגישים בכל פעם שאתה נכנס לחדר. חידשת לי, לא ידעתי שאתה עלית מצרפת. אבל ברצינות, הסיפור שתיארת הוא סיפור שרק אדם שעלה לארץ יכול לתאר, מכיוון שאנחנו, שנולדנו בארץ, בשבילנו הכול מובן מאליו. התחושה היום-יומית שלך, שאתה חלק משיבת ציון, של שיבת העם היהודי לארץ הזאת, ואהבה עמוקה שביטאת לארץ ישראל לצד אהבה עמוקה לעם ישראל, גם אלה שחלוקים עליך, שבאו לידי ביטוי בדברים הכל-כך מרגשים, ולצד עוד תכונה יפהפייה, שנקראת תכונת "הכרת הטוב", שזה יסוד עמוק ביהדות, ביחד באמת מבטאים את האישיות שלך. הסיפור של יום טוב מתחיל בבית, כנצר לשושלת רבנים חשובה מתוניסיה, כבן להורים שהנחילו לו את אהבת השפה העברית והתנ"ך בבית. אביך, יצחק, נמצא פה. אספר לכם סיפור שיום טוב דילג עליו. בשנת 1999 יום טוב היה בן 13, והוא הגיע יחד עם אביו יצחק לארץ לבקר. זו הייתה הפעם הראשונה שיום טוב ביקר במדינת ישראל, ובין השאר הוא הגיע גם לכנסת, והוא פגש את נשיא המדינה דאז עזר ויצמן. יצחק הצביע על הכיסאות של חברי המליאה ואמר ליום טוב: יום אחד גם אתה תשב כאן על הכיסאות האלה ותוכל להשפיע על אזרחי מדינת ישראל, המדינה היהודית. והינה אתה כאן עכשיו עושה בדיוק מה שאביך יצחק אמר וחזה. עבודה טובה, יום טוב. כמי שעלה מצרפת כשהוא רק בן 18 מתוך אידיאלים, מתוך ציונות, מתוך אהבת ארץ ישראל ותורת ישראל ועם ישראל והיה חייל בודד קרבי בגדוד נצח יהודה, במקרה של יום טוב לא מדובר רק במילים, אלא באמת מוכנות לוותר על המוכר והנוח כדי לחיות כאן, במדינה היהודית, ולתרום בגופו לביטחונה ולשגשוגה. אבל גם למילים יש משמעות בעולם שלנו, ויום טוב משך שנים יוצא למאבק בחזית ההסברה, בעיקר באירופה, איפה שהאתגר קשה במיוחד, איפה שמתמודדים עם שקרים, ממש שקרים אנטישמיים. בכנסת ובקואליציה יום טוב מבטא ומהווה את קולם של העולים בכלל והעולים מצרפת בפרט, עולים אהובים במיוחד; תמיד על המשמר עבורם, אף פעם לא מתעייף מלקדם יוזמות, הצעות, דרכים לסייע לקהילה המופלאה הזאת, שיש לה כל כך הרבה מה לתרום למדינה והמדינה כל כך זקוקה לה. אני בטוח שתעשה חיל בכנסת כפי שעשית בתחנות חייך הקודמות ותביא הרבה כבוד לקהילה הצרפתית בארץ, לתנועת ימינה, למדינת ישראל בכלל. בהצלחה רבה, ידידי יום טוב. Bonne chance. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לראש הממשלה חבר הכנסת נפתלי בנט. << נושא >> הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 55 והוראות שעה), התשפ"א–2021 << נושא >> [דברי הכנסת ה-23, מ/1398, מושב שני, חוב' כ"ב, ישיבה 135.] << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום. סעיף 5 – הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 55 והוראות שעה), התשפ"א–2021. יציג את ההודעה סגן השר לביטחון פנים יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הינני מתכבד להודיע כי בהתאם לסעיף 1 לחוק רציפות הדיון בהצעות חוק, התשנ"ג–1993, החליטה הממשלה להודיע במליאת הכנסת על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 55 והוראות שעה), התשפ"א–2021. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ההודעה הזו היא ללא הצבעה. << נושא >> הצעת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי להחיל דין רציפות על הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה) (הוראה לקבלת טיפול), התשפ"א–2021 << נושא >> [מס' כ/864; דברי הכנסת, חוב' ב', ישיבה 59.] << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ממשיכים לסעיף 6 – הודעת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי להחיל דין רציפות על הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה) (הוראה לקבלת טיפול), התשפ"א–2020. נלך להצבעה. מי בעד? מי נגד? בבקשה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת הוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין הצעת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי להחיל דין רציפות על הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה) (הוראה לקבלת טיפול), התשפ"א–2020, נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 17 איש, נגד – אפס. יוחל דין רציפות על ההוראה לקבלת טיפול, התשפ"א–2020. הצעת החוק חוזרת לדיון בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. אנו ממשיכים בסדר-היום. בבקשה. << נושא >> הצעת ועדת הכספים בדבר פיצול פרק ח' מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, החלטת ועדת הכספים בדבר פיצול פרק ח' מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021. יציג את הצעת הפיצול יושב-ראש ועדת הכספים אלכס קושניר. בבקשה, אדוני. << דובר >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש מהמליאה לאשר את הפיצול, שהוחלט עליו בוועדת הכספים, של פרק ח' מתוך הצעת חוק התייעלות כלכלית, שזה בעצם מיסוי שותפויות וקרנות השקעה. הסיבה לפיצול היא שעשינו דיונים מעמיקים בנושא, שלושה דיונים, ובשל המורכבות של הנושא ובשל הרצון באמת לבנות מערכת מיסוי שתוכל לגבות מס אמת, הגענו למסקנה בוועדה שלא נספיק לסיים את החוק לפני חוק ההסדרים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עציץ, קיבלת הנחיה משר האוצר? אתה מרשה לנו לשבת כאן? תעשה ככה, תעשה. אתה לא מתבייש? חצוף. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> עוד משהו? אני אמתין. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה עציץ. חצוף. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> עוד משהו? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גזען, מתנשא. כן, כן. תנהל גם פה את המליאה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חצוף. תנקה את השפתיים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, מספיק. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> שבוע וחצי אתה בכנסת. מתנהג אלינו ככה? יא אלים. יא בריון. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> שבוע וחצי הספקתי לעשות יותר ממה שעשית בעשר שנים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין משהו בכלכלה, אתה מבין? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני מבקש ממך להפסיק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היום הבן אדם הזה, אתה מבין, חשב זה של אבא שלו, הוועדה. בא, מוציא אותנו ישר. בכלל, יצא החוצה, חזר – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חבר הכנסת אמסלם. זה לא מופע יחיד. קריאת ביניים – הבנו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גועל נפש. אני בז לך. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> עוד משהו? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אמרתי, אני בז לך. בז לך. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני רוצה לראות מתי אוצר המילים שלך ייגמר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני בז לך. עוד מעט תלמד אותי עברית. אתה וחבר שלך בליאק, תלמדו אותנו עברית קצת. תלמדו אותנו. תלמד אותנו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני מבקש ממך להפסיק עם זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חצוף. אבל אל תדאג, הגלגל מסתובב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מבטיח לך, אם אתה תישאר כאן, העציץ – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, מספיק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – אז אני עוד אראה לך איך מתנהלים. אל תדאג. עציץ. בא לי לפה, מתנשא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, מספיק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה ראית את מה שהוא עשה היום? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מספיק עכשיו במליאה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מציע לך לראות את הסרטון ולראות עם מי שיש לנו עסק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תמנע ממני מלקרוא אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל תראה את הסרטון. הוא חושב שהוא מנהל כרגע את הפרלמנט האוקראיני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> די. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> מה אמרת עכשיו? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שאתה מנהל את הפרלמנט האוקראיני כאילו, זה מה שאתה מתנהל. כל פעם שאתה – חצוף. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, אני רוצה להגיד לך דבר אחד: הגעת היום לוועדה בבוקר, עוד לא אמרתי בוקר טוב, התחלת לקלל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קושניר, אני לא בטוח שזה רעיון טוב, מה שאתה עושה עכשיו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אם קיללתי, אני לא בא יותר לוועדה שלך. תראה לי, תעלה את זה בפייסבוק. קיללתי? מה אמרתי? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> תקשיב, התחלת לדבר על כך שסדר-היום לא הוגש בזמן. אפילו לא בדקת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני לא בדקתי? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> הוא הוגש בשעה 17:30, בדיוק לפי הזמן, לפי הנוהל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הביאו את זה במחטף, בלילה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אחר כך התלוננת שהדיונים בוועדה התארכו אל תוך הלילה, אבל מה הקטע? לא היית בדיון הזה בכלל, ואתה אפילו ידעת שזה הסתיים ב-22:30. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא זה. אני אמרתי שאתה לא הודעת בזמן. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אז באת כדי לפוצץ את הדיון. נתתי לך את ההזדמנות – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם עושים את הכול – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – אבל אתה, מתוך גזענות והתנשאות – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איזה גזענות? איזה – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – ירדת על חברי כנסת, על חברות הוועדה, ולכן הוצאתי אותך מהוועדה, ואם תעשה את זה עוד פעם, אני אוציא אותך עוד פעם. אם תעשה את זה עוד פעם, אני אוציא אותך עוד פעם. ותאמין לי, זה לא אישי. אני שומר על כבוד הכנסת, על הכבוד של המקום הזה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הבנתי. אמרתי לך, אתה אלים, אתה בריון. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – ועל הכבוד של חברי הוועדה שלי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה בריון, אלים – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> וכשבאים חברי כנסת מהאופוזיציה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – ואני אמרתי לך, יום יבוא – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – ומנהלים איתי דיון ענייני, כפי שעשו היום כמה מהם – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – יום יבוא ואנחנו נראה לך מה קורה גם פה. אל תדאג. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – אז אני מקדם אותם בברכה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תדאג. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – ונותן להם לדבר ומקשיב להערות שלהם, כי יש להם מה לתרום. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מקשיב לכלום. אתה עציץ. אתה עציץ. אתה שום דבר וכלום. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אבל אתה לא בא לתרום, אתה בא לקלקל, אתה בא לפוצץ את הדיונים, כמו שאתה עושה עכשיו פה. אותו דבר אתה עושה במליאה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין? אתה כלום. אתה בא – אתה מבין – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – אותו דבר אתה עושה פה כלפי היושב-ראש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – אלה ההנחיות שקיבלת ממר ליברמן. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> ולכן הציבור בסוף ישפוט את רמת השיח הנמוכה שלך – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תדאג. אנחנו עוד נראה לך איך מתנהלים בכנסת. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – את הגועל נפש שאתה זורק על האנשים – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קושניר, חבר הכנסת קושניר. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – על חברי הכנסת, על החברים שלך בתוך המפלגה. עזוב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קושניר, אני מציע להתמקד בעניין ולא לרדת לגופו של אדם. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אז לעניין הפיצול – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא להיגרר – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אז לעניין הפיצול – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, הוא עשה לנו טובה. נתן לנו. הבנת? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אז לעניין הפיצול – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אמרתי לך, הוועדה של אבא שלו. הוא נותן לנו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אתה בקריאה שנייה. אם תיאלץ אותי להוציא אותך מהישיבה, תישלל ממך זכות הדיבור, וחבל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בסדר. אתה מבין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, הוא פשוט מחכה לזה. הוא רוצה עוד ציוץ בטוויטר ועוד סרטון בפייסבוק, זה מה שמעניין אותו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בריון. אתה מבין את הבריון? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> שום דבר אחר לא מעניין אותו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, אני מציע לך לראות את הסרטון – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני אראה את הסרטון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – ותבין, תבין איזה בריון יש לנו פה, קשקשים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מבקש ממך, חבר הכנסת אמסלם, אי-אפשר ככה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בסדר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מבזה את הכנסת על שמאל ועל ימין – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> די, חבר הכנסת אמסלם, אני מבקש ממך – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – חושב שכולנו פה טירונים ב-4. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. אני מבקש ממך להפסיק עם זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> טירונים בבה"ד 4, הוא חושב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> די. אתה כבר בקריאה שלישית. תפסיק עם זה. אתה לא חייב להוציא אותו, לא ביקשתי להוציא אותו. הוא בקריאה שלישית. בבקשה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> טוב, אז לעניין הפיצול, עשינו דיונים מעמיקים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> קריאה שלישית לא מחייבת הוצאה. קריאה שלישית היא קריאה שלישית. בפעם הבאה שאני אעיר לו, הוא יצטרך לצאת. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אז לעניין הפיצול, באמת החוק מאוד מאוד מורכב, וכולל בתוכו שני פרקים מאוד משמעותיים: 1. מיסוי שותפויות; 2. מיסוי הקרנות. לא הגענו למיצוי של החוק הזה בדיונים. הועלו הרבה מאוד תהיות ושאלות, ולכן בוועדה החלטנו פה אחד לפצל את החוק הזה, ואני מבקש מהמליאה לתמוך בהחלטה של הוועדה. אנחנו נמשיך לדון בו אחרי שנסיים את חוק התקציב וחוק ההסדרים, כי מדובר בחוק מאוד מאוד חשוב. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת קושניר. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים, שננעלת ברגע זה. כל מי שלא נרשם עד עכשיו, לא יוכל יותר להירשם, ואנחנו נקפיד גם על סדר הדוברים. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת דוד אמסלם. בבקשה, עד שלוש דקות. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לתאר לכם מה קרה היום בוועדת הכספים. הבריון שיוצא, שנתן לנו זכות לדבר – תודה רבה, איפה לשכת הסעד? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> סליחה, אדוני היושב-ראש. שר תורן בממשלה המנופחת הזו לא יכול להיות במליאה? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> איפה שר תורן? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> קשה להם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> קשה, קשה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> היום, אדוני היושב-ראש – לא משנה, אתה תפעיל את השעון שלך – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני עוצר את השעון. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אין בעיה. אנחנו היום היינו בוועדת הכספים. התנהל דיון. דרך אגב, הוא שלח זימון בלילה לוועדה בבוקר. אני יודע שהוועדה צריכה להתחיל ב-10:00, אבל הוא מחליט בלילה לשלוח שזה בבוקר בשעה 09:00, להקדים את הדיון. דרך אגב, זה לא קרה. תודיע לנו מראש, תודיע יום לפני, שנתארגן וכו'. אבל מה זה משנה? הרי פה עושים מה שרוצים. אנחנו באים לדיון, אני מעיר לו: תגיד, למה אתם שולחים בלילה את ההודעה? ככה בא לו, ככה הוא מחליט. אז אנחנו מתחילים את הדיון. יש שיח סביר, הגיוני, שואלים שאלות. הוא יוצא החוצה, חוזר, אומר – פתאום העציץ של לפיד, חבר הכנסת בליאק, פתאום צועק משום מקום: מה אתה, אמסלם? אין לי מושג, למישהו שם. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לינון אזולאי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לינון אזולאי. אתה מבין את השפל הזה? ואחריו ההוא נכנס, הבריון מר קושניר, אומר לי: עכשיו אני מוציא אותך, ראשונה, שנייה, ועושה לי בראש: תצא החוצה, כאילו הוא נוגח אותנו. בושה וחרפה, ההתנהלות של ישראל ביתנו. כולכם הרי עציצים של ליברמן. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – איזה שקרן. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מי מדבר פה מילה? מילה מי מדבר? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> איזה שקרן. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> שקרן? אני מזמין אתכם להסתכל בסרטון של הכנסת. דרך אגב, הכול מוקלט ומוסרט. אלה אנשים שפלים, מתנשאים, גזענים, שבאו לכנסת לפני שנה וחצי, הכנסת של אבא שלהם, עושים מה שהם רוצים, הכול מותר. למה? ליברמן אמר להם: חבר'ה, אמסלם עולה כאן לדוכן, עושה ממני צחוק; תיכנסו בו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השר פריג', חשוב שתהיו נוכחים פה. על פי התקנון חייב להיות שר נוכח בכל זמן הדיון. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מה שקורה. חוצפה ועזות מצח של הבריונים, בריון הקשקשים הזה. מה הוא אומר? אתה אפס בהבנה בכלכלה. אני רוצה להגיד לך, העציץ הראשי אלכס קושניר, שלא מוציא הגה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מחדש את הזמן. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לפני שליברמן מסמן לך. הרי אני מכיר אותו קצת לפניך. הוא אומר לי שאני לא מבין בכלכלה, אז בוא אני אספר לך: כשאתה היית בכיתה א' או ב', אני כבר סיימתי תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת בר-אילן, אז אתה מלמד אותי? עבדתי באגף התקציבים, עבדתי במחלקה הכלכלית. אתה בא לספר לנו מה זה כלכלה? אתה בא ללעוג לנו, לכאורה, על זה שאנחנו לא מבינים? אז אני מציע לך, תנקה קצת את החלב מהשפתיים. עכשיו באת. יושב לי על הכיסא באדנות כאילו זה של אבא שלו. אני ניהלתי את ועדת הפנים שלוש שנים – אולי הוצאתי שלושה-ארבעה אנשים במהלך שלוש השנים. זה ההספק שלו בישיבה אחת. אחת. אני אוציא אותך עוד פעם, אני אוציא אותך עוד פעם, הוא אומר, בגלל שזה הסגנון. הוא חושב שהוא מנהל את הפוליטביורו, אמרתי. הוא חושב שהוא נמצא עכשיו בפרלמנט האוקראיני וזו השיטה: מי שמדבר – יאללה, החוצה. עוד מעט יעצרו אותנו. בושה וכלימה. אני מתבייש בו כחבר כנסת, אני מתבייש בהתנהלות. הרי אתם יודעים לבד, יום יבוא, לא רחוק, ייקח חצי שנה, שנה, יתהפך הגלגל. חבר'ה, אתם לא תפתחו את הפה וגם תצאו החוצה. היום בג"ץ החליט, היום, שהוא לא נענה בכלל לסעד שביקש דוד ביטן, במובן זה שמגיע לנו חלקנו היחסי בכנסת. גם בזה הם כופרים. הרי גם זה יחזור אליכם כבומרנג, הרי בסוף הכול יחזור. מה שקורה פה בחודשים האחרונים לא היה בתולדות הכנסת. כזאת דריסה, אלימות, גסות רוח, לא הייתה אף פעם פה. איך אומר לפיד? אמסלם, למה אתה מדבר ככה? תראו איך אתם מדברים, איך אתם מתנהגים. וכל זה – תזכרו, אני רק אומר לכם, תרשמו לפניכם, אדוני היושב-ראש – כל זה, תזכרו, יחזור אליכם בכפל-כפליים. אתם לא תדעו מה לעשות. הרי תנצלו את זה. הרי אין לכם באמת רוב בציבור, אמיתי. הרי אנחנו נחזור לכאן לעשרות שנים. ככה אתם תתנהלו – ככה אנחנו נתנהל מולכם, רק קצת יותר. לכן אני אומר, גם אם אתם עושים את החשבון של עצמכם, רק של עצמכם, כדאי לכם לנהוג כמו בני אדם, כמו בני אדם, לא באלימות ולא ברשעות כמו שמתנהל יושב-ראש ועדת הכספים, העציץ הגדול היבש מר קושניר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתה יודע, אדוני היושב-ראש, כשאני הייתי בתפקידי כראש עיר, עמדנו מול שרים, מול מנכ"לים של משרדים, היו כמה מנכ"לים שידעתי מראש: כשאתה מגיע אליהם, אתה תקבל המון סימפתיה, אפילו זר פרחים אולי, אבל להוציא משהו, תקציב או מה – כלום. היו כאלה, ידעו, היית מגיע אליהם: מה תרצה לשתות? קפה? תה? הוא היה מספר לך כמה הוא קשור לעיר בני ברק, כמה הוא אוהב את האנשים החרדים, סבא-רבא שלו היה רב, אבל ידעתי שמהישיבות האלה לא יוצא כלום. ודווקא אותם אנשים מקצועיים, שפיהם וליבם שווים, הייתה להם ביקורת, היו אומרים ככה, היו מדברים על מספרים, מגיעים, ידעת שהיית יוצא עם תוצאות. זה המשל, אדוני. מה הנמשל? יושבת פה ממשלה שלמה עם אפס אומץ ציבורי, ולא רק אפס אומץ ציבורי, אלא הצביעות והחלקלקות של הלשון שלהם זה מה שמרגיז. למה אנחנו כל כך קופצים ומתרגזים פה לפעמים באולם הזה? היינו פה בהרבה מריבות והרבה ויכוחים, וכולם בסוף חברים. אבל מה כל כך מרגיז אותנו? אתה יודע מה מרגיז אותנו, אדוני היושב-ראש? הצביעות; שאנשים אומרים לך: אנחנו אוהבים חרדים – הרי את זה הוא אמר בג'רוזלם פוסט באנגלית. הוא חשב שאנחנו לא יודעים לתרגם, כי – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך, הוא שמע את המערכון של הגשש. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – לא למדנו אנגלית. בפיתה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דייג אוהב דגים? לא, הוא אוהב דגים על המנגל, הוא אוהב אותם שרופים על המנגל. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז מדברים על החרדים. הוא מספר בכל מקום שהוא הולך בעולם – גם אצל ביידן – שהוא עשה משהו שאף אחד עוד לא עשה: איחד את כל חלקי העם. מספר סיפורים. שלא לדבר, כאן, ביאָרצייט, ביום הזיכרון של יצחק רבין, זיכרונו לברכה – מדבר על אחדות, על לשון נקייה. הכול מלא פרחים, המון אהבה. אין לו אומץ לומר, לא לאיש הזה ולא לאלה שמסביבו: אני מדיר ציבור שלם, ולא רק שאני מדיר אותו, לא רק שאני מרחיק אותו, אני גם מרעיב אותו. אני גם פוגע בהישגים בתעסוקה שהוא הגיע אליהם במשך שנים רבות. אני פוגע בו בגלל שאני יודע שיש לו הרבה ילדים, וכשיש הרבה ילדים, יש כלים חד-פעמיים – אני מסיים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני יודע ששתייה מתוקה – שפתאום נהיו לי פה הרבה דוקטורים ודיאטנים; מילא אם פורר, שהוא הצליח לרזות, היה אומר את זה. ליברמן מטיף לנו לדיאטה? הוא רוצה להרעיב אותנו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ובנט הפחדן הזה יכול למכור סיפורים לביידן עד שהוא יירדם – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> – – – הוא יותר מומחה בדיאטות ממני. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה בטוח, אבל הצלחות אין לו. ראה הנייה. ראה הנייה. אבל הוא רוצה לעשות לנו דיאטה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – כאילו דואג לנו. היזהרו, עודד. היזהרו – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> יותר בריא לא לשתות את המשקאות הממותקים האלה. יותר בריא לא לשתות אותם. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> היזהרו מהצבועים. נראה אותך לוקח את הממתקים של מנסור עבאס. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נראה אותך. תיזהרו מהצבועים, אדוני היושב-ראש. תיזהר, אתה בתחילת הקריירה כאן. תיזהרו מהצבועים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. נעשה זאת במצוותך. חבר הכנסת אמיר אוחנה – אינו נוכח. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. בבקשה, עד שלוש דקות. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בסוף השבוע האחרון נפגש ראש הממשלה בנט עם נשיא רוסיה פוטין. פוטין, כידוע, עבד בקג"ב ועמד בראש שירות הביטחון הפדרלי שהחליף את הקג"ב. כאשר ארגון ביון רוצה לגייס משתפי פעולה בקרב מדינה מסוימת, איזו יכולת נפשית הוא מחפש? הוא מחפש את היכולת לבגוד ולנטוש ערכים וחברים. מי שמסוגל לבגוד בערכיו או במה שמוצג כערכיו, הוא יעד אידיאלי לגיוס של סוכנות ביון. אז כראש ארגון ביון בדימוס, מה עושה פוטין? הוא מזהה – וזה לא קשה במיוחד במקרה דנן – את תכונות האופורטוניזם ונטישת הערכים, עד כדי התעוזה להתמנות לתפקיד ראש ממשלה בניגוד גמור לרצון הבוחר וברמיסת כל הבטחה והתחייבות שנתן, ועוד אחרי זה להעז לומר היום בישיבת סיעה – ואני מצטט: אני לא מתנצל, כי אין לי על מה. לא שיניתי את הערכים שלי. כנראה שכשאין ערכים אז אין מה לשנות. השלב השני הוא להזמין את יעד הגיוס לביקור רשמי ולעטוף אותו באופן אינטימי ומחבק. בשלב הבא דואגים שמפאת התארכות הפגישה וקדושת השבת, ראש הממשלה ייאלץ לשבות ברוסיה, ולסיום מזמינים את ראש הממשלה יחד עם רעייתו לביקור נוסף. כך נוצרת התחושה בקרב המגויס שהוא חשוב ומשמעותי אפילו בעיני מנהיגי העולם. אדוני ראש הממשלה, נפלת בפח שכולו עטוף בשוקולדים ומרציפנים. כמו כל ילד שמחפש להרגיש רצוי ולקבל יחס חם ומחבק, כך גם ראש הממשלה בנט עסוק באובססיביות בניסיון לקבל מבית ומחוץ לגיטימציה למעשה הרמייה והנוכלות שלו. אדוני היושב-ראש, על מה חשוב לבנט לדווח לציבור אחרי ביקור שכזה? על זה שהשר אלקין נרדם באמצע הפגישה, על המרפק שהוא הכניס לו ועל הצחוק של פוטין. פשוט גן ילדים. אדוני ראש הממשלה, הגיע הזמן שתפנים, ולצערי, אני אומר את זה: התפקיד הזה גדול עליך בכמה מידות. אין לך, לצערי, לא את היכולת, לא את הכישורים, לא את הסמכות והאחריות, לא את הלגיטימציה הציבורית ובוודאי לא את הערכים הנדרשים והחוסן המוסרי למלא את התפקיד הרם והנשגב, ראש ממשלתה של מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח. חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה, אדוני. בבקשה, עד שלוש דקות. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מנסה לשחזר לעצמי – חבר הכנסת הרב אמסלם – אני מנסה לשחזר לעצמי מה היו הנאומים של האופוזיציה הקודמת, קרי יש עתיד, יאיר לפיד, מול הקואליציה שלנו, מה היה תוכן הנאומים של לפיד, במה הוא שיסה את העם נגדנו. עודד פורר לא שומע. היה נושא אחד. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אחד עולה, אומר שאני לא אוכל; אתה עולה, אומר שאני לא שומע. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> היה נושא אחד שקוראים לו הציבור החרדי. הציבור החרדי – איך היה אומר יאיר לפיד? אנחנו לא רוצים שאתם תחיו על חשבוננו. דוד, דוד, יאיר טען: אנחנו לא רוצים שהציבור החרדי יחיה על חשבוננו. תלכו לעבוד, תלכו לצבא. למה אתם מתנהלים כמו פראיירים פה? למה אתם לוקחים כסף מהמדינה? בשביל מה נתניהו נותן לכם כסף? זה מה שהיה יאיר לפיד צועק. למה נותנים לחרדים כסף לישיבות, לכוללים? למה? מה הייתה הטענה? אין שוויון בנטל. אין שוויון בנטל. החרדים לא משרתים בצבא. כשהם לא משרתים בצבא, מה ההצדקה לתת להם? הקואליציה עומדת על ציבור שהוא לא משרת ברובו בצבא. מה קורה עכשיו? ישנה ממשלה, יש ראש ממשלה וחליפי שלו. החליפי שולט בראש הממשלה, הוא עם 18 מנדטים, והולכים לתת לציבור הערבי – שאני מפרגן להם – הולכים לתת לציבור הערבי 30 מיליארד שקל; הסדר של כמה שנים, 30 מיליארד שקל. תארו לעצמכם את הכותרות, תארו לעצמכם את הנאומים של יאיר לפיד על 30 מיליארד שקל לחרדים. לכמה חרדים? ש"ס, יהדות התורה – יותר מנדטים מאשר מנסור עבאס. תארו לכם לחרדים – 30 מיליארד שקל. ואני שואל: איך נותנים 30 מיליארד שקל לערבים? ואני מפרגן להם, אבל הם הרי לא משרתים בצבא. אין שוויון בנטל. איך מותר לתת 30 מיליארד לקבוצה במדינה כאן, 30 מיליארד שקל, כאשר הם לא משרתים בצבא? ואף אחד לא מגיש בג"ץ נגד הדבר הזה, ואף אחד לא דן על השאלה הזו, וכל אחד מעביר את זה בשוויון נפש. אין צורך, הערבים לא צריכים לשרת בצבא, אבל הערבים צריכים לקבל כסף. יש עתיד וכל הקבוצה הזאת שיסו את המדינה נגד זה שנתניהו נותן כסף לחרדים כשאין להם שוויון בנטל, ופה לא מתביישים לתת 30 מיליארד שקל לערבים. לא רק שהם לא משרתים, אלא מי שמעז להתקרב ולעשות משהו בתחום הצבא – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – מנודה מהציבור הערבי. אולי אתה יכול לענות לי תשובה, היושב-ראש? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. אני אחשוב עליה. אני אחשוב עליה בהחלט. לא בטוח שאצלי התשובות, אבל בהחלט אחשוב. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה, גברתי. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת הנכבדים, היום אני רוצה לספר לכם על דניאל. דניאל הוא אדם בן 70 שמתמודד עם חירשות ועיוורון. הוא מתגורר בהוסטל, ואני אפילו אגלה לכם שזה בחולון. לא אגלה איזה הוסטל, נשמור על כבודו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> על פרטיותו. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן. דניאל מתקשר בשפת הסימנים, אבל זה נקרא "מששית", זה בעצם סימונים במגע, כי הרי הוא גם לא רואה. פשוט את שפת הסימנים עושים לו במגע בגוף. לפני – בתחילת החודש, בתחילת אוקטובר, דניאל נפל ושבר את הירך, והיה צריך לעשות ניתוח להחלפת הירך. הביאו אותו לבית חולים, ולא אנקוב בשם בית החולים, כי אני כועסת על בית החולים. אגב, מה שלא אמרתי הוא שבעצם חוץ מאחות בת 75 אין לדניאל אף אחד בעולם; זו אחותו והצוות של ההוסטל. בעצם, הם כל עולמו. הוא אושפז בבית החולים, עבר את הניתוח להחלפת ירך, וכמו כל בן אדם אחר, אחרי שהוא עובר את הניתוח הקשה הזה, בעצם הוא צריך לעבור לשיקום, שיקום של חודש-חודשיים, במסגרת שמתאימה כדי ללמד אותו להמשיך – לדעת איך מתחילים ללכת מחדש עם הירך המשוקמת שלו. לצערי, בית החולים לא דאג להנגשה לאורך כל האשפוז שלו כפי שהוא היה חייב לדאוג. עם תום הטיפול הרפואי בבית החולים ביקש דניאל לעבור למרכז שיקומי שנמצא סמוך לבית החולים, של אחת מקופות החולים. כך מקובל. זה באזור, איפה שנמצא ההוסטל. מכיוון שאין יותר מדי מדריכים, אנשים שיכולים לדבר בהנגשה עם מישוש, ההוסטל אפילו התנדב לשלוח לאותו מקום שיקום את המדריך שיעזור לתקשר, כי דניאל צריך הנגשה, מישהו צריך לדבר איתו ולהסביר לו מה נדרש ממנו. אבל לא, אותו מרכז שיקום לא הסכים לקבל את דניאל. אתם יודעים למה הוא לא הסכים? בגלל אפליה, בגלל סייניזם. הוא טען שדניאל לא ישתף פעולה עם התהליך השיקומי שהוא צריך לעבור בגלל שהוא חירש ועיוור. אני לא יודעת אם כולם שומעים ואם כולכם איתי בקשב. דודי, אתה לא שומע. אתה חייב לשמוע. דודי, תקשיב. עם הלב הענק שלך אתה חייב לשמוע. בחור עיוור וחירש ששבר את הירך ועבר ניתוח וצריך שיקום, אבל מרכז השיקום לא מוכן לקבל אותו בגלל שהוא טוען שהוא לא ישתף פעולה. למה? כי הוא עיוור וחירש. אבל הוא ישתף פעולה, כי הוא שיתף פעולה 70 שנה, כי היה בן אדם שהצליח לדבר איתו בשפת הסימנים במישוש. אבל העולם שלנו – סליחה, יסלחו לי כולם – המדינה שלנו נותנת 32 מיליארד שקל לערבים בצורה גורפת, כשאפשר – אני לא אומרת, מגיע, צריך לתת כסף, צריך לשפר דבר כזה או אחרף אבל 32 מיליארד שקל, כשהנגשה כמו שצריך לכלל האוכלוסייה – וזה לא שאצל הערבים אין חירשים ואילמים, וגם הם צריכים את זה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מסיימת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נכון, גם הם צריכים את זה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אוקיי. אני חושבת, דורשת ומבקשת – תבחרו איזו מילה שתרצו – שהממשלה הזאת תבין את סדרי העדיפויות האמיתיים ושלא תסתכל על אופוזיציה וקואליציה, אלא באמת תהיה עניינית כמו שהבטיחה שהיא תהיה, כי עד כה לא ראינו את זה. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, גברתי. אני רק חושב שאם רוצים מקור תקציבי, לא צריך להצביע דווקא על הערבים. יש עוד הרבה מאוד דברים שאפשר להצביע עליהם. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> 32 מיליארד שקל – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש גם הרבה מאוד דברים אחרים. אני הייתי מציע רק לחשוב על הדברים הללו, אבל זו זכותך, כמובן. חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח; חברת כנסת גלית דיסטל – אינה נוכחת. חבר הכנסת יואב בן צור יעלה ויבוא. בבקשה, אדוני. בבקשה, עד שלוש דקות. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> יש פה שר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השר פורר פה. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> תתרגל. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא מתרגל. אני יודע, קשה לי להתרגל, אבל בסדר. באופן אישי אין לי בעיה. באופן כללי אתה יודע מה דעתי על הממשלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא סתם שר. שר טוב קיבלת פה ולא סתם שר. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> איש טוב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גם שר טוב. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על הממשלה הנפלאה שלנו. הממשלה שלנו כל כך דואגת, בצדק, מהנזקים שגורמים לזיהום הכדור שלנו, והעבירה תיקון למסות את החד-פעמי, ממש כמו במשל כבשת הרש, שבו העשיר לוקח את כבשתו היחידה של השכן העני על מנת להאכיל את האורח שלו. אין יותר סימבולי ממציאות שבה ממשלה גדולה מאוד, שהכניסה הכי הרבה ח"כים נורבגיים, תדאג להעביר תשלום מס גבוה מאוד על צריכת חד-פעמי ותנקוט פעולות כנגד מזהמי הכדור הנוראיים. ובלי מילים מכובסות, הרי שזה עוד תיקון נגד החרדים הרבים שמזהמים להם את המדינה. כי הרי מי צריך חד-פעמי? רק משפחות ברוכות ילדים, שבהן המשמעות של ארוחת צוהריים או ערב עם כלים חד-פעמיים היא שאימא, שעובדת כל כך קשה כל היום ובדרך כלל גם עובדת במשרה מלאה או חלקית מחוץ לבית, אותה אימא תעבוד קצת פחות ותוכל לנוח כמה דקות בין שלל המטלות שיש לה. ומה החוצפה? שהרי יפי הנפש וחברי הקואליציה המעופפת הזאת, שטסים השכם והערב לכל רחבי העולם, משתמשים ברכבים מזהמים, והם קוראים להפסיק לזהם עם מעט חד-פעמי. איזו שחיתות, איזו נבזות. אתם לא מתביישים? במקום שתוותרו על הרכבים שלכם, הוספתם נורבגים שלכל אחד רכב ועוזרים, והם טסים לחו"ל, גם הם וגם אתם טסים. אז אולי תוותרו על טיסה אחת? אולי תזהמו בזה פחות. הרי בזיהום אוויר שכל אחד מכם מייצר בטיסה אחת או ברכב שהוא נוסע בו, הוא מזהם באותה כמות של זיהום סביבתי של שכונה דתית או חרדית שלמה. אז תתביישו לכם. התיקון שלכם ייכנס לתוקף, אבל אתם, חסרי הלב, במקום שתוותרו בעצמכם לטובת האנושות, אתם מעדיפים לגזול את מעט המנוחה שיש לאותה אימא יקרה, שהיא תשטוף את הכלים. ומה השיא? שר האוצר, בתגובה על זה שישיבה חשובה, ישיבת אור ישראל, קנתה קנייה גדולה של חד-פעמי לחצי שנה בשביל שיחסכו כמה שקלים, אמר להם: תקנו מדיח. זו התשובה. האם יש תשובה יותר מנותקת ומתנשאת מהעם מהתשובה הזו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מסיים. הרי מאיפה יהיה כסף לאימהות לקנות מדיחי כלים? איפה הם ישימו אותם בבית הקטן שהם גרים בו? איפה הם ישימו את הסט לחלבי ולבשרי, ליום חול ולשבת, ועוד לא דיברנו על חג הפסח? כמה ניתוק, כמה יהירות. תתביישו לכם, גוזלי העם. מי שמעביר כזה תיקון ומשית עוד מס על העניים מראה רק חרפה וניתוק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום בכנסת ישראל, בכנסת היהודים, הוקמה שדולה שהיא אות קלון נוסף על מצחם ועל ראשם של אותם חובשי כיפות בקואליציה הנוכחית – השדולה לקהילות הרפורמיות בראשותו של הרב הרפורמי. אם למישהו היה ספק מה מטרותיה של השדולה, אז הינה הגיעו דבריה של שרת התחבורה: לא מספיק אזור שוויוני בכותל, נצטרך לשחרר את הכותל שוב. במלחמת ששת הימים שחררנו את הכותל – צריך לשחרר את הכותל שוב. ממי? מהיהודים. הכותל קיים שלושת אלפים שנה, מורשת ישראל, העם היהודי כולו מכל העולם מגיע לשם, ומגיעה עכשיו שרה בכנסת ישראל, בגיבוי של ראש ממשלה חובש כיפה, מקימים פה שדולה בראשות רב רפורמי – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תספר את זה לאורבך, זה עם הכיפה הגדולה. אורבך. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – על ראשו של נפתלי בנט וניר אורבך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מליברמן אנחנו לא מצפים לכלום. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – – לכל חובשי הכיפות. מה תעני לאותם מיליוני אזרחים שרוצים לבוא לכותל, להתפלל כפי ההלכה? היא אומרת: עד היום התייחסו לכותל כבית כנסת, וזה גרוע. אז מה את חושבת שזה הכותל? מה, זה הבימה? זה על ראשם של אותם אנשים שמדברים. לאחר מכן עומד פה השר לשירותי דת, ובלי לשים לב הוא יצא נגד כל רבני ישראל. הוא אומר שכל רב עושה מה שהוא רוצה בכשרות. במילים אחרות: עד היום אין שום רב עיר שעשה כשרות. שמעת את הרב מיכה הלוי שליט"א, הרב הראשי לפתח תקווה, שהוא מגידוליה של הציונות הדתית, שיוצא בחירוף נפש נגד הרפורמה הגרועה שלך? אבל כשאתם רוצים לעשות ערב גיבוש במסעדה שפתוחה בשבת, שמוכרים שם בשר וחלב, כנראה שזו הכשרות שאתה מתכנן לתת לכל יהודי מדינת ישראל. אבל יבוא יום ונברך בשם ומלכות כאן מעל הדוכן: ברוך שפטרנו מעונשו של זה – גם ממך וגם מראש הממשלה, שגנב את הכיסא. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אוריאל בוסו. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד שרי הממשלה הפלסטינית-ישראלית, כבוד חברי הכנסת, אנחנו שמענו היום שבסודאן התחוללה הפיכה צבאית. זו אותה מדינה שחתמה על הסכמי אמנה עם מדינת ישראל; הפיכה של אנשי צבא, שכיתרו את ביתו של ראש הממשלה ושמו אותו במעצר, עצרו את רוב השרים, ואף אחד לא יודע איפה הוא. נמל התעופה נסגר. עוד מוקדם לדעת את התוצאות של ההפיכה הזאת, אבל דבר אחד אפשר ללמוד מההפיכה בסודאן: הפיכה צבאית לא פסה מן העולם והיא אופציה קיימת. כאשר מתבוננים על מה שקרה בסודאן אתם בטח אומרים לעצמכם: אלה אנשים חשוכים. מה לנו, הנאורים, הדמוקרטיים, ולאנשים המדבריים הללו? אבל פה במדינת ישראל בחודשים האחרונים הייתה הפיכת חצר של האנשים שעבדו עם ביבי נתניהו ויצאו נגדו, והשחיתות הפוליטית היא מוסרית הרבה פחות. אם מפלגה של שישה מנדטים יכולה לגזול את השלטון מידי הרוב היהודי בחסות התקשורת המלטפת ומערכת המשפט המחבקת, ומיליוני אזרחים הביעו דעות אחרות לגמרי בקלפי, מה זה אם לא הפיכה? מה זה אם לא מלחמה בדמוקרטיה, ברצון העם? וכאשר שרה בממשלה קוראת למלחמת אזרחים במילים הפשוטות "לשחרר את הכותל", מה זה אם לא הפיכה? וכמו כל ההפיכות, היא התקיימה על ידי אנשים שעבדו יחד עם ראש הממשלה. ואני לא רוצה לפרט פה את השמות; כולם מכירים, שכל שחקני המהפכה זה אנשים שעבדו עם ביבי. ואני שואל: אם כבר יש הפיכה, ושישה מנדטים יכולים לשלוט במדינה, מי ערב לנו שלא תקום קבוצת קצינים ותחליט שגם להם יש זכות לחולל הפיכה כדי להציל את המדינה מידי החרדים או מידי אחרים? בסודאן, מי שאחראי להפיכה, מי שמבצע אותה בפועל, זה אנשי צבא בכירים. יש איזושהי חשיבה בעולם שעם הניסיון הצבאי שיש להם הם יכולים לבצע הפיכה ולשנות את המצב הנוכחי. זה לא דמוקרטי, אבל גם המלחמה בחרדים על ידי גזרות ספציפיות לילדים שאוכלים בצלחת חד-פעמית זה אנטי-דמוקרטי. מי יכול להסביר איך אדם עם שישה מנדטים מימינה עומד בראשות ממשלה פלסטינית שמאלנית? אין תשובה לאף אחד, וזה מה שמסוכן. התבערה מתחת לפני השטח היא עצומה. הגזרות שממשלת הרשות גוזרת נגד השכבות החלשות ונגד המסורת היהודית הן אנטי-דמוקרטיות, אנטי-חברתיות ואנטי-דתיות. בנקודת הרתיחה הזאת יכולים לקום קצינים וחיילים מסורתיים ולהחליט שהם יכולים לחולל הפיכה. מה שברור הוא שהיהדות החרדית תהיה נגד ההפיכה. אנחנו לא נחולל הפיכות, לא נעשה מלחמות, לא רק בגלל שאין לנו נשק, אלא בגלל שלא לכך נוצרנו. אם תפרוץ חלילה מלחמה, היא לא תהיה הפיכה יהודית, משום שלא חונכנו לכך. אנחנו רוצים דמוקרטיה כי אנחנו רוצים שלום עם כולם – גם עם הפלסטינים וגם עם אויבינו בקרב העם היהודי שקמו לכלותנו. אנחנו לא יכולים ולא מסוגלים להרוג חלילה או לפגוע במישהו. הסכנה היא שאם תהיה התעוררות והפגנות, עלולים חלילה אנשים לפגוע בציבור החרדי, וראינו כבר את האכזריות בהפגנות, שעדיין החרדי לא מרים את האצבע ויש כבר – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לכן, במשפט אחרון, אדוני היושב-ראש: תעצרו בבקשה את המלחמה נגד היהדות, תפעילו את ההיגיון ותקשיבו לקול העם ותחזירו ותקימו את המדינה היהודית והדמוקרטית. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הבוקר בריאיון ב-103 אצל גולן יוכפז וענת דוידוב שאלו אותי: מה אתה רוצה? זו ממשלה גם של הימין וגם של השמאל – גם בונה ביהודה ושומרון וגם שולחת שרים לאבו מאזן. ממשלת גם וגם. הסברתי להם שזו ממשלה שהיא ברכה לבטלה; שאישור בנייה של מאות יחידות דיור ליהודים ביהודה ושומרון במקביל לאישור אלפי יחידות לפלסטינים באופן שמסכן את ההתיישבות היהודית זה עבודה בעיניים. זו ממשלת אנדרוגינוס. זו לא ממשלת גם וגם, רבותיי, זו ממשלה מגמגמת. לאחר הריאיון יצאתי וחשבתי לעומקם של דברים, ואני רוצה להציג בפניכם את פונקציית המטרה של הממשלה הזו. זו פונקציית מטרה שהם מנסים להסתיר מאחורי מסך העשן, שלא נבין, שלא נדע. מאשרים בנייה ליהודים ביהודה ושומרון, אבל שולחים משלחת מלאכי רעים לאבו מאזן; מחריגים קצבאות מהקפאת השכר הממוצע, אבל פוגעים בנשים עם מקצועות שוחקים ושוברים את מטה לחמן; דואגים כביכול לתנאים אטרקטיביים לחיילי צה"ל ומנפחים את הפנסיות התקציביות של החברים של גנץ, אבל מצביעים נגד העלאת שכר חיילי החובה; מדברים על לא להעלות מיסים, ומטילים מס על החלשים ביותר – חד-פעמי, תחבורה ציבורית, מתעללים בנשים חרדיות וערביות עובדות ובילדים הקטנים שלהן ועוד ועוד; מדברים על ראש ממשלה עם כיפה, ומשתוללים כמו פיל בחנות חרסינה ומנתצים את כל הקדוש והיקר לעם ישראל. ולדימיר בליאק ישב איתי בוועדה של רפורמת הכשרות, וכשאמרתי: אולי יבוא כאן תקן כשרות שיהיה לא מפוקח, שיתירו לשחוט תרנגולת עם סכין פגומה בתקן הזה? הוא אומר לי: מה אתה חושב, שהיהדות היא רק שלכם? זה בדיוק מה שהם מנסים לעשות. אז אומנם מנסים לבלבל אותנו עם פונקציית המטרה, אבל כשרואים מהם האילוצים על הפונקציה, אפשר לקבל תמונה כללית גם לגבי המטרה. כשרואים את האילוץ מנסור עבאס והאחים המוסלמים, כשרואים את האילוץ גלעד קריב, כשרואים את האילוץ של גנץ והפנסיות התקציביות, כשרואים את האילוץ של ליברמן ומאבק השנאה שלו, כמו גוליית מול דוד, בנשים החרדיות ובילדיהן, מבינים את הכול; כשרואים את הניסיון של בנט וחבורתו להכניס כאן תקני כשרות ללא פיקוח, והם עצמם קובעים מסיבה במסעדת טרפה, מבינים את הכול. מבינים שפונקציית המטרה של הממשלה הזו היא: כתבו לכם על קרן השור – ממש כמו בחנוכה שמתקרב – אין לנו חלק ונחלה באלוהי ישראל, לא יהדות, לא ארץ ישראל ולא חמלה על החלשים ביותר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שלמה קרעי, שעמד בדיוק בשלוש הדקות שהוקצבו. חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בעוד יומיים המליאה תתכנס כדי להצביע על החוק בעל השם המכובס "חוק החשמל". מה זה חוק החשמל? זה חוק להלבנת עשרות אלפי מבנים בלתי חוקיים של ערבים, בעיקר בגליל, גם בוואדי עארה, בנגב, חוק מופקר ומפקיר שמעודד בנייה בלתי חוקית, ואת זה, כמובן, נותנים במתנה למנסור עבאס על חברותו ותמיכתו בממשלה המסוכנת הזו, ממשלה שדוהרת ולוקחת את כולנו אל מדינת כל אזרחיה ושני לאומיה. לפעמים הממשלה עושה פה ושם כמה דברים טובים, למשל משחררת לבנייה כמה יחידות דיור ביהודה ושומרון, אבל זה דומה לרכבת שדוהרת לתהום ובתוך הקרונות מגישים כיבוד טעים, שמים מוזיקה נחמדה, כל מיני דברים כאלה, אבל העיקר זה שיש לנו פה רכבת שדוהרת לתהום. עכשיו, היום היו אצלנו, בישיבת הסיעה שלנו, בני זוג מהצפון. יש להם – הם אחראים לשטחי מרעה עצומים בהר התבור. הם קיבלו הקצאה של קרקע מרמ"י והם שומרים כבר שנים על חלקי הקרקע האלה באמצעות רעיית עדר בקר. כדי לשמור על הבקר מפגעי מזג האוויר ומפגעי פורעים שמנסים כל הזמן לחבל, בפשיעה החקלאית, הם הקימו בית בלב האזור הזה, בלב השטח החקלאי שעליו הם ממונים ואחראים לו. לבית הזה יש צו הריסה מיידי, אבל את הבית הזה אף אחד לא מסדיר. למה? כי בני הזוג רוני ודפנה אנגל לא זכו להיוולד ערבים, אז הם לא זכו להיכלל בהסדר עדיפות לאומית כמו הערבים, שכניהם בגליל. הם לא יזכו להלבנה, כי הם יהודים, מה לעשות? הם רק שומרים על חבלי ארץ, על שטחי אדמות מדינה עצומים, למען כולנו, אבל להם לא ילבינו, להם יהרסו. אנחנו לא ניתן לזה לקרות. אנחנו חייבים לעצור את המדיניות העקומה הזו, שהורסת ליהודים בצורה ברוטלית, אכזרית, ומסדירה עשרות אלפי מבנים בלתי חוקיים לערבים כי הם בעדיפות לאומית ואנחנו לא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. תודה רבה לחברת הכנסת סטרוק. חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי השר, חבריי חברי הכנסת, מחר תצביע הוועדה המיוחדת – ייקח כנראה זמן, יש אלפי הסתייגויות, אבל היא כנראה תצביע על השם המכובס "רפורמת הכשרות" שנכנסה בחוק ההסדרים, רפורמה שהורסת לא רק את הכשרות הממלכתית במדינת ישראל אלא הורסת את הכשרות: לוקחת את הפגמים והחסרונות שקיימים – כמו שקיימים בכל מערכת. חלק גדול מן המערכות הציבוריות שלנו לא מושלמות וצריך לתקן אותן. אבל כפי שאף אחד לא מעלה בדעתו לסגור את המשטרה, אלא רוצים לתקן, ואף אחד לא רוצה לסגור חלילה את צה"ל אלא רוצים לתקן, ואף אחד לא רוצה לסגור את רשות המיסים אלא רוצים לתקן, דווקא בסוגיה הזו – לסגור את הרבנות הראשית, לסגור את מערך הכשרות הממלכתי, וכפי שאמרתי, לקחת את הליקויים והקשיים שקיימים, שנדמה לי שכולם מודעים להם ורוצים בתיקונם, ורק להעצים אותם. הדוגמה הראשונה היא יחסי משגיח–מושגח, שאכן יש בהם טעם לפגם, בעיקר בגלל הרציפות. אגב, יחסי משגיח–מושגח מתקיימים בהרבה מאוד רבדים ואנחנו לא רואים בזה בעיה. כשאתה מגיש בקשה להיתר בנייה, המהנדס שאתה משלם לו חותם על הגרמושקה שלך ועל החישובים הסטטיים, ואף אחד לא אומר שהוא כנראה יחתום על חישובים לא נכונים או ייתן לך תכנון לא נכון. זה נכון גם אצל יועצי בטיחות, יועצי תברואה. הרבה פעמים אנשים שאנחנו משלמים להם עוזרים לנו בבעיות רגולטוריות. ועדיין יש פה טעם לפגם – יש פה מערכת קשרים רציפה, לאורך זמן, וצריך להפריד משגיח ומושגח. הרבה מאוד שנים האוצר סירב לשים את היד בכיס ולסייע למהלך הזה. עכשיו לוקחים את המורכבות הזאת והופכים אותה להרבה יותר חמורה, מכיוון שהיחסים האלה יעברו להיות בין הגוף הפרטי שייתן את הכשרות לבין בית העסק. הרי בית העסק יפר עכשיו תנאי מתנאי הכשרות – תישלל לו התעודה. החברה שתיתן את הכשרות, הגוף הפרטי, נפרד מצ'ק שמן שהוא מקבל כל חודש מבית העסק הזה, אז יצרנו את אותו ניגוד עניינים מובנה של יחסי משגיח–מושגח עוד הרבה הרבה יותר חזק. כמובן, התמריץ של הגוף הפרטי לתת את הכשרות ולהקפיד על תנאי הכשרות, כולל המחיר של שלילת התעודה, עם הנזק הכלכלי שייגרם לנותן הכשרות – הפוטנציאל של ניגוד עניינים הולך וגדל. העובדה שאנחנו הולכים לתחרות כלכלית בעיקרה, כיוון שהגופים הפרטיים יצטרכו להרוויח כסף ויצטרכו גם לכסות את עלויותיהם – אין תחרות כזאת בין בתי החולים – זה תמיד מביא למרוץ אל התחתית. מאוד קל לתת שירות זול אבל גרוע. אז המשגיח בקושי יהיה והרבה פחות יאכוף את התנאים, ואז המחיר יהיה הרבה יותר נמוך, והתחרות תוריד אותנו לתחתית. צריך לזכור שבסוגיות של כשרות אנחנו בסוף בעולמות הלכתיים – אני ממש שלושה משפטים, ברשותך – אנחנו בעולם הלכתי שבנוי על נאמנות של עד אחד באיסורים, עם מורכבות של מי שחשוד על הדבר, עם קונסטרוקציות הלכתיות, משפטיות, שמאפשרות להתמודד עם זה: יסוד הלכתי שנקרא "מירתת", שלא קיים אם בעל עסק איננו מפחד שהתעודה תישלל ממנו. לא הספקתי. האמת היא שאפשר לדבר גם חצי שעה על הכשלים ברפורמה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בדיוק. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ואני בכל זאת רוצה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה רשום גם לדיון הבא. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> סיימתי במשפט אחרון: אני בכל זאת רוצה לנסות לדבר אליכם מן הלב. אתם רואים את ההתנגדות הענפה לרפורמה הזאת גם ברבנות הראשית וגם בגופים אחרים. מראש גם עמדת יושב-ראש הכנסת – שאתה יושב על כסאו עכשיו – והייעוץ המשפטי של הכנסת הייתה שלא נכון שזה יעבור בחוק ההסדרים. אני חושב שאם אתם רוצים למנוע קרע בעם, וגם אם אתם רוצים להוביל רפורמות – ואתם קואליציה, וגם אם אנחנו לא מסכימים, זו זכותכם – תעשו את זה יותר לאט, יותר בשיקול דעת, יותר בדיאלוג. אני חושב שאתם מביאים עכשיו לקרע גדול שיהיה קשה לאחות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. יעלה ויבוא חבר הכנסת משה אבוטבול. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כן. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, קודם כמובן היה לי עימות מאוד גדול עם השר מתן כהנא, השר לענייני דתות, על זה שבעצם הוא אפילו לא נשמע לרבנים שאמורים לייצג אותו מהציונות הדתית, שגם פנו אליו ודיברו איתו. אז אני רוצה – ביקשו ממני החברים: תביא את מלוא הדברים של הגאון הגדול הרב שמואל אליהו, אז אני רוצה לצטט אותו מתוך כתבה בערוץ 7 – הרב שמואל אליהו, רבה של צפת ובנו של הרב הגאון הרב מרדכי אליהו, זכר צדיק וקדוש לברכה, מי שהיה הרב הראשי בארץ ישראל והראשון לציון. והוא אומר כך, הרב שמואל אליהו: "הקול קול שמאל והידיים ידי ימינה. אנחנו לא נשכח ולא נסלח למי שינסה לטשטש את זהותה היהודית של מדינת ישראל בשביל כבוד ושלטון. הרפורמות החדשות של ממשלת בנט, לפיד, ליברמן ומיכאלי בכשרות, בנישואים, בגיור, בתחבורה הציבורית בשבת, נראות אולי טוב מבחוץ, אבל באמת הן ייטיבו עם מדינת ישראל בערך כמו שהסכמי אוסלו וההתנתקות היטיבו עם ישראל. כל הרפורמות האלה צמחו בבית מדרש של מרצ והשמאל, אלה שחרתו על דגלם להפוך את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה ולהסיר ממנה את השם המדינה היהודית. שיטוט מהיר באתרי האינטרנט יחשוף כי את הרפורמות הללו מנסים ארגוני השמאל לקדם כבר שנים. כל ראשי הממשלה שהיו במדינה מאז בן-גוריון הבינו שצביון יהודי בסיסי למדינת ישראל חייב להישמר באופן ממלכתי באמצעות כשרות, גיור ונישואין, שבת ציבורית וכדומה, ולא נכנעו לאג'נדה של גופי השמאל הללו. עכשיו מצאו ליברמן, לפיד ומיכאלי קבלן ביצוע עם כיפה שהתחייב במסגרת ההסכם הקואליציוני ליישם את התוכניות שלהם לפירוק הרבנות הראשית לישראל ולטשטוש הזהות היהודית של מדינת ישראל. כדי להכשיר את השרץ מספרים לנו קבלני הביצוע שהם עושים את הרפורמות הללו לטובת הכשרות ולטובת הזהות היהודית של מדינת ישראל. כשאתה רואה מאיזה בית מדרש יצאו התוכניות הללו אין לך שום ספק שהן נועדו להרוס ולא לבנות. עיון מדוקדק ברפורמות הללו מלמד שהן לא מביאות תחרות אלא" בלגן. "תחרות קיימת גם היום עם עשרות גופי כשרות, מכוני גיור ועורכי חופות. יש יעילים וזולים יותר ויש פחות. על כולם יש פיקוח של הרבנות הראשית שלא יסטו מהדרך. מטרת ה'רפורמה' של השמאל להוציא את הפיקוח מהרבנות הראשית לישראל ולתת אותה בידי כל דכפין, גם רפורמים וגם קונסרבטיבים. תתארו לעצמכם שכל מכון רישוי יקבע לעצמו כללים איזה רכב עובר טסט ואיזה לא. שכל מכללה תסמיך את המהנדסים, הרופאים ועורכי הדין שלה בלי לעבור את הבחינות של מדינת ישראל. תנסו לחשוב על מדינה שתוותר על הבחינות כדי להגדיל את התחרותיות. הזוי. זה מה שהשמאל זמם ומתן כהנא מבצע. הקול קול מרצ והידיים ידי ימינה." << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מסיים. "את ההיגיון הפשוט הזה ניסינו אני וחבריי הרבנים להסביר למתן כהנא במשך שעות ארוכות. הצענו לו הצעות ייעול לשדרוג וייעול מערך הכשרות בלי להרוס את הרבנות הראשית לישראל." << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה לא נראה לי סיום, אדוני. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> "הוא הבין אבל לא קיבל אף אחת מהן. הסתבר לו שהוא לא מורשה לקבל החלטות. זה הסכם קואליציוני שהוא מחויב לו. הוא היה חייל ונשאר חייל שמבצע ביעילות את התוכנית של יאיר לפיד, אביגדור ליברמן ומרב מיכאלי." << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> האמת היא שדי לזכור שכל אלה תומכים ברפורמות כדי לחשוד שהכול פה – מסתתרים מאחורי זה דברים רעים וגרועים. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אבוטבול. חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה בדקות הספורות שעומדות לרשותי, ברשותך, אדוני היושב-ראש – גם אתה, כחבר רשת העמיתים מעוז – לנצל אותן כדי להכיר תודה לחבר משותף ומנהיג בשם ד"ר יואב הלר, שבימים הקרובים מסיים את תפקידו כמנכ"ל רשת מעוז ויוצא לדרך חדשה. בראשית דרכו המקצועית יואב היה חבר בצוות ההקמה של אתר האינטרנט ynet, היה עורך הספורט ודף הבית. לאחר מכן עשה הסבה מקצועית וניהל את יחידת התוכניות הארצית במכון ברנקו וייס, ובמהלכה הוביל כ-200 עובדים, גייס משאבים וניהל תקציב של כ-50 מיליון שקלים. בסיום תפקידו בברנקו וייס יצא לשליחות בלונדון. בתקופת שהותו שם יזם, הוביל והוציא לפועל שורה של פרויקטים ותוכניות בתחומי ההסברה, ציונות והעולם היהודי. יואב הוא היסטוריון שמתמחה בחקר השואה, גם הוציא משלחות רבות לפולין, בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת לונדון, תואר שני במינהל ומנהיגות בחינוך מאוניברסיטת תל אביב ותואר ראשון במדעי המדינה ולימודי מזרח תיכון באוניברסיטת תל אביב. יואב הוא רב-סרן במילואים, היה מ"פ, קצין אג"ם בסדיר ובמילואים וביחידה מיוחדת של חיל האוויר. בשבילי יואב הוא באמת חבר, איש בעל השראה רבה מאוד. בתקופת הלימודים בהרווארד זכיתי שהוא ישמש לי לעת מצוא כמתרגם סימולטני במהלך הקורסים. אני בהחלט כמובן מייחל ומאחל לו המשך עשייה ציבורית פורייה ומשמעותית. אני בטוח שגם אתה שותף לברכות, ואני מנצל את הבמה החשובה הזו גם כדי להכיר טובה על פעילות חשובה מאוד לקידום טוב משותף, לקידום ממלכתיות. בהצלחה רבה, יואב. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מצטרף, אדוני, לכל מילה ומילה שאמרת. אני חושב שזו זכות גדולה שיש לנו חבר כזה כמו יואב. זכה ארגון מעוז וזכו כל בוגרי הארגון הזה שהוא היה המנכ"ל בתקופתם. באמת מהטובים שהכרתי. תודה רבה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> בהחלט. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני חושב שהקנית לו זכות כאן, מעל בימת הכנסת. חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. חבר הכנסת אופיר אקוניס, בבקשה, אדוני. << דובר >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, חבר הכנסת לוין, שמעתי שהקואליציה מתכננת גיבושון לקראת אישור התקציב. שמעתי – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כך גם אני שמעתי. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> המקום היה ללא תעודת כשרות – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, נכון, זה בינתיים נדחה, אבל שמעתי – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> בגלל שזה נופל על יום הזיכרון של כפר קאסם, כך כתוב – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> שמעתי שהם תכננו מופע סטנד-אפ ושירה. ואי-אפשר, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שלא להיזכר בבדיחה המוכרת על תלמיד שמביא הביתה – חבר הכנסת לוין – מביא הביתה תעודה שמקצוע אחר מקצוע אחר מקצוע הציון הוא נכשל אבל בזמרה הוא קיבל מצוין. אז ההורים שלו שואלים אותו: תגיד לנו, אחרי כל התעודה הזאת עוד יש לך מצב רוח לשיר? זו בדיוק, אדוני היושב-ראש, זוהי הממשלה המעופפת שלנו. אגב, אני חייב להגיד לכם, אני כבר באמת לא יודע, חבר הכנסת אמסלם, איפה הם גורמים פחות נזק, בחו"ל או בישראל, איפה הממשלה – איפה חבריה גורמים פחות נזק. Sleepy אלקין. ראיתם את Sleepy אלקין? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> בצד אחד – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> Sleepy אלקין. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש להם רק סלוגן – כל אחד שעולה: באנו לעבוד. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, סיסמה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מתחילים: באנו לעבוד. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. אני, אגב, לפני – אדוני היושב-ראש, היית כאן – נדמה לי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הם המציאו את המדינה, כאילו אף אחד לא עבד. "באנו לעבוד". << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> ודאי. חבר הכנסת אמסלם, נדמה לי שלפני – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> באו לעבוד עלינו בעיניים. זה הסלוגן של לפיד. הרי מדובר בבן אדם שכולו יחסי ציבור. לא יודע לעבוד כלום, לא עשה כלום בחיים שלו. כולו צלופן. הוא, יש לו מפעל לצלופן. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני, אפרופו, לפני ארבעה חודשים, כמדומני, במושב הקיץ, עליתי לכאן ואמרתי: הממשלה קונה שלטון בכסף. אבל היום, אדוני היושב-ראש, מתברר שלא העלינו על דעתנו בכמה כסף היא קונה שלטון, הממשלה הזאת. עוד 30 מיליארד שקל, עוד 30 מיליארד לתנועה האסלאמית. אדוני היושב-ראש, עוד 30 מיליארד על 53 המיליארד. לעצמאים – אין; לחיילים משוחררים – אין; לחוק איציק סעידיאן – אין; לתנועה האסלאמית – יש ויש ויש. אני רק נזכר, אדוני היושב-ראש, חלק מאיתנו ישבו כאן, ישבנו ושאלו את עצמנו: איזו סערה פרצה כאשר לחרדים הובטחו מיליארד, מיליארד שקלים. ובכן, עכשיו 30 מיליארד. אבל, אדוני, הצביעות, הצביעות היא דבר שנשבר, נשבר כל שיא בבית הזה, גם בתחום הצביעות – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, אני רוצה להגיד לך, הם העלו את תקרת ההוצאה ב-2022 ב-12 מיליארד שקל. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין? כאילו יש מדפסת כסף. לא מעניין. יש. מה זה חשוב? << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> יש מדפסת ואף אחד לא מבקר. כמו הכניעה היום-יומית, חבר הכנסת אמסלם, יום-יומית, לתנועה האסלאמית. כמו הכניעה היום-יומית לתנועה האסלאמית, הרכנת הראש מול כל חוק שבעבר אגב היה נדחה, חבר הכנסת לוין, בלי להניד עפעף. חוקים שנדחו – הכול עובר בממשלה הזאת. למען מה? רק כדי לשרוד, רק כדי לשמור על כיסאות עור הצבי. אני אומר, כפי שאני אומר כבר חצי שנה ועד שהממשלה הזאת תעבור, ברוך השם, מן העולם: מנותקים ומושחתים, נמאסתם. לכו. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת אלי כהן. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, אני מאוד שמח ומברך שחזרת לדוכן היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסוף הבינו שהייתי בסדר גמור. צריכה לצאת הודעה מיושב-ראש הכנסת. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אתה משדר עוצמתיות – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רואה? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה לברך אותך כנציג סיעת הליכוד בתפקידך – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באופן זמני. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> באופן זמני. << דובר >> אלי כהן (הליכוד): << דובר >> ארבל, אל תפריע לחבר הכנסת אמסלם. אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> בכבוד. גם אתה – – – אנחנו חייבים בכבודך. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. תודה. נחכה רק רגע ליושב-ראש שיגמור את החפיפה. עברו כמה חודשים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הוא בהרצה, הוא בהרצה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> נותן לו את ההסברים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא כבר התחיל. קודם כול תאפס את השעון. מה, אתה מקבל הסברים – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דבר, דבר בינתיים. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, אני מחכה לך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אחזיר לך. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה שאתה תהיה מרוכז, חבר הכנסת ביטן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא יחזיר, הוא יחזיר, הוא יחזיר את ההלוואה. הוא לא כמו אלקין, הוא מחזיר את ההלוואות. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא מחזיר, אתה אומר. אתה אומר שהוא לא קנגורו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אה, 6.5 מיליון שקל, ועדיין חלק זה ערבויות, חלק זה – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, מצאת את המטען? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עוד לא. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד לא. טוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אחזיר לך את זה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> תחזיר לי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תחזיר, תחזיר, ובגדול. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> חברים יקרים, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול שמעתי את דבריה של עו"ד חברת הכנסת אפרת רייטן, אותה חברת כנסת פריבילגית שנולדה ברמת השרון וגרה בבתים היוקרתיים ביפו, וככה היא אומרת – היא אומרת שמנהיג צריך להיות נקי כפיים, אבל היא מוסיפה בהתנשאות הכל-כך אופיינית למפלגת העבודה ואומרת: אבל מה זה אומר על הציבור שממשיך לבחור בו? אני מודה, בתור התחלה לא הייתי בטוח שהיא אמרה את זה. הלכתי לשמוע את אותה הקלטה, כי אולי לא ציטטו אותה נכון. אבל כששמעתי, אמרתי שהם בחיים לא ישתנו. פעם היה לנו דודו טופז שקרא לנו צ'חצ'חים; פעם הייתה לנו תיקי דיין שקראה לנו אספסוף; פעם היה לנו גרבוז שקרא לנו מנשקי קמעות; היום יש לנו כוכבת חדשה, כוכבת ילדים חדשה, שהיא חושבת שאנחנו נתכופף בפניה. ואני רוצה לומר לגברת רייטן: על מי בדיוק את מתנשאת? אני רק אגיד לך חלק – מי הם המצביעים של הליכוד והימין: האם את מתנשאת על המשפחה של בראל חדריה שמואלי, זכרו לברכה, לוחם בצה"ל עז נפש שמסר את נשמתו עבור מדינת ישראל? אתם לא תשתנו. על מי בדיוק את מתנשאת? על רמי עבוד-לוי מירושלים, שאביו מרדכי היה לוחם לח"י ואימו יפה הייתה לוחמת לא פחות גדולה, שגידלה שישה ילדים לתפארת, שאחד מהם הפך להיות מאנשי העסקים המובילים במדינת ישראל ותורם לכלכלה ולחברה? אתם לא תשתנו. על מי בדיוק את מתנשאת? על פרופ' ישראל אומן, חתן פרס נובל, שהתפקד לאחרונה לליכוד? עליו את מתנשאת? אולי את מתנשאת על גב' מרי נחמיאס מעפולה, ניצולת שואה מתוניס, שמלבד ילדיה גידלה עוד 52 ילדי אומנה? אתם בחיים לא תשתנו. אולי את מתנשאת גם על השר לשעבר דוד לוי, חתן פרס ישראל למפעל חיים מבית שאן, פורץ דרך, אדם אמיץ שסבל מהגזענות ומהבדיחות ומההתנשאות שלכם? אתם כנראה לא תשתנו בחיים. עו"ד רייטן, בזמן שאת היית בלהקת פיקוד דרום, כשרקדת ושרת בצפון ובדרום, בפריפריה ובמרכז, הבוחרים שלנו שלחו את הבנים והבנות שלהם לשרת בצה"ל. אגב, הם שלחו אותם לשרת בצה"ל אפילו שיושבת-ראש המפלגה שלך אמרה שלא צריך לשלוח אותם לשם. מזל שאנחנו לא הקשבנו לה. באותו צבא שלנו אין הפרדה בין אחד לשני, אין הפרדה בין צבעי עור, אין הפרדה מאיפה אתה הגעת, אבל את רוצה לעשות את אותה הפרדה. אגב, ראינו כמה גיבורים הייתם שלתת תקציבים לטובת מנסור עבאס של יותר מ-50 מיליארד שקלים – לזה היה כסף. כמה מאות מיליוני שקלים לחיילי צה"ל – לזה לא מצאתם. עו"ד רייטן, שמעתי שאת היית אלופה אולי בקפיצה לגובה. אולי בגלל זה את חושבת שאת יכולה לבוא ולהתנשא עלינו. אבל הינה, אני רוצה לומר לך כאן: נגמרו הימים שהציבור של הימין והליכוד התכופפו בפני שחצנים כמוך. הבוחרים שלנו מהערים ומהשכונות, מהמרכז ומהפריפריה. אנחנו גאים בבתים שגדלנו, אנחנו גאים במסורת ישראל, אנחנו אוהבים את מדינת ישראל, ונמשיך לשלוח את הבנים והבנות שלנו להגן על מדינת ישראל. ודבר חשוב אחד לימדנו אותם: לא להיות שחצנים כמוך. תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חזק וברוך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת שמחה רוטמן. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, למה? אני אגיד את מקצת שבחך. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, יש ויכוח, לא מהיום, ביני לבין חברי חבר הכנסת משה ארבל. הוויכוח הזה הוא בעצם – לדעתי, אפשר לומר שהוא ויכוח על ציר הזמן, הוא פחות ויכוח על ציר המאזניים. הוא על ציר הזמן, כי אני חושב שככל שעובר הזמן חברי משה ארבל לאט-לאט התקרב לעמדתי. אולי אני טועה. הוויכוח הוא כזה: האם יש טעם לפנות לבית המשפט העליון בכלל בעתירות, מה שנקרא, מימין? האם יש בכלל טעם לפנות לאותו טריבונל של שופטים, שלא מבינים דבר וחצי דבר בנושאים שבהם הם מתעסקים, בוודאי לא בעבודתה הפנימית של הכנסת? ובכל זאת הוגשה עתירה על ידי חבר הכנסת ארבל ואחרים בנוגע להרכב הוועדות. עכשיו, הוויכוח הזה הוא ויכוח שמורכב משני דברים, משני חלקים: חלק אחד – בשאלה אם בכלל ראוי שבית המשפט יתערב גם כאשר נעשים מעשים שלא ייעשו בבית הזה. ושלא יהיה ספק, מה שהקואליציה עושה בתחום ועדות הכנסת זו פגיעה חמורה במרקם החיים הפרלמנטריים. אם בית המשפט העליון היה מחיל על מה שקרה פה מאז הקמת הממשלה והקואליציה הזאת את אותם מבחנים שהוא החיל באין-ספור מקרים אחרים, כאשר התאים לו להתערב מסיבות פוליטיות, היה ניתן פה פסק דין נגד הרכב הוועדות, חד וחלק. לא רק שכבר היה ניתן פסק דין, הוא היה ניתן בתוך יממה. כי כאשר בית המשפט העליון רצה להתערב בבחירת יושב-ראש הכנסת – ללא סמכות, בניגוד לתקנון, בניגוד לכללי כל סדר ומינהל תקין, בניגוד לעצמאות שיקול הדעת, באופן שלמעשה גם הוכיח בתוך זמן מאוד מאוד קצר עד כמה הם לא מבינים בכלל במטריה שבה הם עוסקים – הוא עשה את זה עם שלושה דיונים בזמן שיא, עם זמנים של שעות להגיב תגובות: תגיבו לי בתוך שעה; תגיבו לי בתוך שעתיים. חברי חבר הכנסת איתמר בן גביר קורא לזה "הוא הוציא את כולם בפיג'מות כדי להחליט בנושא". ופה הוגשה העתירה, וישבה ונמרחה על ידי בית המשפט אין-סוף זמן, כי הם לא רצו להחליט, ואז, כשהם כבר מחליטים בסוף, מה הם מחליטים? לא, זו לא פגיעה מספיק גדולה. וגם הם מוצאים עוד הזדמנות למתוח ביקורת על האופוזיציה, כמובן. האופוזיציה אשמה. כי התפקיד של בית המשפט, כידוע, הוא להגן על המיעוט – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אולי הם לא אשמים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – הוא להגן על המיעוט, והאמת, טוב שהם עושים את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הם גונבים אותנו – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, קצת – הם נורא מפריעים לי פה. << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> תן לו, תן לו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מפריעים לו. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> תוסיף לו שתי דקות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא יוסיף לך שתי דקות. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> האמת היא שבצדק הם עושים את זה. התפקיד של בית המשפט העליון הוא להגן על המיעוט – כך לפי שיטתם, נכון? ויש לנו ממשלה שהעומד בראשה הוא מיעוט, מיעוט קטן ומבוטל עם שישה מנדטים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> פירורים. << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> לא, איזה שישה? אחת הלכה ליש עתיד. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אחת כבר הלכה ליש עתיד. חמישה מנדטים. נמשיך לספור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חמישה. << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> גם שם לא כולם, רגע. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ולכן מתגייס בית המשפט העליון להגן על ממשלת המיעוט הזו, באמת בצדק, נותן מענה למיעוט אל מול הרוב הדורסני של האופוזיציה, בית המשפט אוזר כגבר חלציו. ולכן הוויכוח שלי עם חבר הכנסת ארבל, כי בסופו של דבר בית המשפט לעולם לעולם לעולם לא ייתן סעד לחלקים הלאומיים של מדינת ישראל, הוא תמיד יבחר את הצד הפרוגרסיבי, הוא תמיד יבחר את הצד שהולך עם המיליה שלו. אחת הסיעות המרכזיות בקואליציה הזאת היא מפלגת בג"ץ, היא הסיעה הכי משפיעה בקואליציה הזאת, יותר מכל סיעה אחרת. ולכן הפנייה אליהם – אני מבין למה עשית את זה. אני חושב שהתוצאה בסופו של דבר גם הייתה טובה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם הוא עשה את זה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> גם אתה עשית. אבל הוא היושב-ראש, לא נעים לי, לא נעים, הוא לא יוכל להגן על עצמו אחר כך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לפעמים חבר כנסת – אני יושב בודד. לפעמים אתה צריך להראות את הצביעות, אז אתה שם להם את המראה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה בדיוק המשפט הבא שלי. טוב עשית, וטוב עשית גם אתה, אדוני היושב-ראש, בזה שלפחות דבר אחד יצא מכל הסיפור הזה: הצביעות נחשפה. בית המשפט הראה בפעם המי-יודע-כמה שאין לאנשים לאומיים, ימנים, ערכיים, חרדים, דתיים – אין טעם לפנות אליו. הוא לא ייתן את הסעד לעולם. אני מאוד מאוד מקווה שבכובעי השני, כחבר הוועדה לבחירת שופטים, אנחנו נצליח לשנות את פניו של בית המשפט. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אסור לך לפגוש שופטים, אבל. רק לממשלה. לממשלה מותר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> רק להם מותר. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לך אסור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, אתה צריך להצביע בלי להכיר אף אחד. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון. אבל אני מקווה שצעד אחר צעד – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – נשנה את הרכב בית המשפט. אולי יום אחד נזכה – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> עיסאווי, קשה לך שמוע את האמת, עיסאווי? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אולי יום אחד יהיה לנו פה בית משפט – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> לא, אני רואה משחק בית – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה לקחת אספרסו? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אני לא יכול. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני כבוד השר עיסאווי פריג' – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> נחכה לך שתחזור. נחכה לך, עיסאווי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> רק שנייה. אני רק מנסה להבין דבר אחד: מדוע במסגרת של חשיפת ההסכמים הקואליציוניים, את ההסכם הקואליציוני שאתם עשיתם במפלגת מרצ יחד עם הסניף שלכם בבית המשפט העליון לא חשפתם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, תודה. אל תדאג, אני אתן לך בסוף להשיב אם אתה רוצה. חברת הכנסת קרן ברק. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> שיצלם אותי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד פעם עם צילומים? מה יש לך עם הצילומים? << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אין לי תמונה איתך שאתה יושב-ראש, שלקחת לי את התפקיד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא לקחתי. עוד פעם את אומרת? << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי לך פעם, אין ברכה בתפקיד שלוקחים למישהו אחר. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> תרחיבי בעניין התפקיד. אני פרגנתי למרגי, מה קרה? << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא לקח לי את התפקיד. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אני נתתי למרגי מכל הלב. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אצלנו הוא לקח לי. הוא לקח לי את התפקיד, ואני הסברתי לו מראש שאין ברכה בזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מתחיל לך את שלוש הדקות. הינה, התחלתי את שלוש הדקות. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אני גם רציתי, כמו ששמחה דיבר, לדבר על החלטת בג"ץ היום. כולם אומרים: ממש שוקינג, הפתעה שזו ההחלטה. אבל לי מאוד חשוב, כבוד היושב-ראש, לשבח אותך קודם כול על העתירה ולהיות מזועזעת מהמילים שנאמרו שם – ואני רוצה להקריא: "בית המשפט עמד על השינויים שנעשו בהרכב הוועדות מאז הגשת העתירה ואשר שנועדו להגדיל את ייצוג האופוזיציה בוועדות" – על זה אפשר לומר: מצחיק מאוד – "וציין כי לנוכח הרף הגבוה להתערבות בהחלטות בעניינים פנים-פרלמנטריים – הקשיים שנותרו ביחס להרכב הוועדות אינם מצדיקים התערבות שיפוטית". עוד נכתב – ותקשיבו טוב: "בית המשפט עמד על כך שהאופוזיציה ממלאת תפקיד מרכזי בפיקוח על התנהלות הממשלה, מציבה חלופה שלטונית ורעיונית לממשלה ומבטיחה את ייצוגן של קבוצות שונות באוכלוסייה. עם זאת, נקבע כי הרף להתערבות שיפוטית – – – הוא גבוה" בלה-בלה-בלה. למה אני אומרת את כל זה? כי מה קורה היום בכנסת ישראל, לדעתי בפעם הראשונה בהיסטוריה? עובר תקציב בלי אופוזיציה. מי שיושב בוועדות – וברוך השם אני נמצאת יום-יום בוועדות, כולל ראשון, כולל חמישי – אתה יושב בוועדות ואין אופוזיציה. אנחנו יכולים לשבת שם, וכמו שאני אומרת, גם אני יושבת, אבל אז מגיעים פעם ראשונה בהיסטוריה להסתייגויות, ואין לנו אצבע. זה הרי הדבר הכי הכי הכי לא דמוקרטי. אם לא היינו ליכוד ומפלגות הימין, זה היה פותח כל יום, כל יום, את כל מהדורות החדשות. זה מחדל שלא היה כדוגמתו. הרי אני לא מצליחה להבין איך הקואליציה נהנית מזה שהיא מעבירה בוועדות תקציב מדינה וחוק הסדרים בכל ועדה וועדה, עם סעיפים מאוד עמוקים ורציניים, כשהיא אומרת: מי בעד? מי נגד? ואין נגד. זאת אומרת, זה רק מי בעד, אף אחד לא מצביע נגד, כבוד היושב-ראש. אף אחד. אתה יושב בוועדות ואין אף אחד שמצביע נגד. אם אני הייתי הקואליציה, לא הייתי רוצה להעביר ככה החלטות. הייתי רוצה שיהיה גיוס ויהיו דיונים ויהיו הסתייגויות ויהיו התייעצויות סיעתיות וכל הדברים האלה, כדי לעכב וכדי להילחם וכדי לעשות את החוקים טובים יותר. אבל בפועל אין אופוזיציה. וזה רק מצטרף למחדל השני של זה, שהקואליציה עצמה – הם כבר הגיעו ל-141 ח"כים, למעלה מ-20 ח"כים נורבגים, שלא יכולים הרי להצביע נגד הממשלה, כי הרי הם הילד המשובט של השרים בממשלה. אתה מקשיב לי? הם הילד המשובט. הרי הם נכנסו – הח"כים הנורבגים נכנסו במקום השרים, שהם שקבעו את החוקים האלה, זאת אומרת, הם צריכים להצביע בדיוק מה שהשר אומר להם. הרי אם הם יצביעו נגד, הם יוחלפו חזרה במיידי, זאת אומרת, אין להם שום מאזן אימה. אז מצד אחד אין אופוזיציה, מצד שני חברי הקואליציה מחויבים להצביע, כי הם נורבגים, הם מחויבים להצביע מה שהשר שהתפטר בשבילם הכתיב להם לעשות, ולזה קוראים דמוקרטיה. והעולם שותק, ואף מהדורת חדשות לא נפתחת במחדל הזה, ובעיניי זה חמור מאוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה לך. חבר הכנסת אופיר כץ – לא נמצא; חברת הכנסת מאי גולן – לא נמצאת. חבר הכנסת יואב קיש, אתה רוצה לדבר? << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא אמרת שאתה הולך דקה? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אין אוכל, יש ענבים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אה, אוקיי. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני הולך לדבר על משהו שבוער בי כבר הרבה זמן – שמעו את זה לא פעם ראשונה, אבל אני אנצל את ההזדמנות שיו"ר ועדת הכספים חבר הכנסת קושניר נמצא פה – בנושא שכר חיילי החובה. אני יכול לומר לך שמשרד הביטחון, הרמטכ"ל, שר הביטחון גנץ כבר מוכנים לעשות את זה בתקציב הנוכחי, והיחידי שעומד בפרץ, שלא מוכן לתת כלום לחיילים בחובה, בניגוד להבטחה שלו, זה יו"ר המפלגה שלך אביגדור ליברמן. ואתה יודע את זה היטב, כי אני מגיע לישיבות שלך. וכן, אתה הוצאת אותי בפעם האחרונה וצחקת: בוא, יואב, תגיד עוד פעם שצריך להעלות את שכר חיילי החובה. אז הינה אני אומר לך: צריך להעלות את שכר חיילי החובה, חבר הכנסת קושניר. אתה, כן, לך תענה לטלפון. אין לך תשובה. תראו איך הוא יוצא, בורח מהמליאה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הוא קיבל טלפון מאיווט. איווט אמר לו לצאת. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז בוא, תן תשובה. תן תשובה לחיילים, לפחות לחיילי הסדיר. הינה, אתה בורח. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> פחדן. בושה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אין לך בושה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> איך אתם לא מסתכלים להם בעיניים, לחיילים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דווקא כשפריג' נמצא אתה מדבר? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מדבר עם עציץ. הוא עציץ. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, הוא חזר. אני שמח שהוא חזר. זה קצת יותר חשוב משיחות טלפון. אתה צריך לתת תשובה לעשרות אלפי חיילים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יואב, יש לי שאלה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> שנייה. – – עשרות אלפי חיילים שלא מעלים להם את השכר. למנסור עבאס אתה לוקח את הוועדה שלך ומסובב אותה מכל הכיוונים כדי שהוא יקבל כל שקל, אבל לחייל שעכשיו יושב בקו, לוחם בלילה ועושה משמרת – אתה לא רואה אותו בעיניים, לא אתה ולא ליברמן. וליברמן הבטיח לכם – ופה אני פונה לחיילים: ליברמן הבטיח לכם ואמר כשנכנס לתפקיד: אני אעלה לכם את השכר, ואני לא מוכן לשמוע "נעשה את זה בשנת התקציב הבאה". זה תירוץ זול, זה לא נחשב. עכשיו צריך לעשות את זה, והייתה לכם כל האפשרות. אבל מה מצא לנכון יו"ר ועדת הכספים, כשאני מזכיר לו כל פעם בישיבות? יאללה, יואב, עוף, עוף. אתה עוד מדבר איתי על חיילי החובה? עוף החוצה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא הוציא אותך החוצה ככה? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> עם הראש, בלי הראש, לא משנה. אני מדבר על המהות. התחייבתם לחיילי החובה, לסדירים, אלה שכורעים תחת הנטל. אלה שנותנים יותר צריכים לקבל יותר, אתה יודע את זה. אתה הרי מסכים איתי, אבל יותר חשוב לך שעבאס יהיה מרוצה, יותר חשוב לך שכל שרי מרצ ושרי העבודה יהיו מרוצים. את החיילים שכחת. בושה. אני אומר לך, היושב-ראש, אני אהיה פה – – – << קריאה >> מופיד מרעי (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> מופיד, גם אתה. אני לא מבין איך אתה בתקציב הזה לא עומד במלחמה. למה, הדרוזים לא משרתים? << קריאה >> מופיד מרעי (כחול לבן): << קריאה >> הם יקבלו יותר ממה שאתם הצעתם. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הדרוזים לא משרתים? הדרוזים לא משרתים? אנחנו העלינו. << קריאה >> מופיד מרעי (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> תנו להם להתווכח בשפה שלהם. ומה אתם עשיתם? לא עשיתם שנים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> באנו לעבוד. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> יש אנשים שלא יודעים, כן, מה לעשות. הליכוד, ממשלת נתניהו-כחלון, העלתה את שכר החיילים ב-50%, נדמה לי ב-2016 או 2017. כשיכולנו עשינו. מאז לא היה אפשר, נכון, אבל היום אפשר. ואיפה הוא עכשיו? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי היה שר ביטחון אז? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ליברמן, וכל הכבוד. למה עכשיו הוא בורח? איפה החיילים בשבילו עכשיו? כשהוא באוצר אז הוא לא סופר את החיילים? אני מבטיח לך שאם הוא היה שר ביטחון עכשיו הוא היה נלחם על זה. והינה, אני אומר לך, גנץ מוכן לתקצב. על כל שקל שגנץ נותן, תיתנו שקל, וזה יקרה. למה אתם לא עושים את זה? למה אתם מצפצפים עליהם, בגלל שהם לא רושמים קול? כי הם לא יכולים לשבות? כדי שהם לא יפילו לך את הקואליציה? << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, אני הקול שלהם. ואל תבוא אליי אישית עכשיו: יואב, אבל מה עשית בהצבעה? שמעתי את ליברמן, אתה מבין? אתה בהצבעה פה – עזוב אותך שטויות, תתעסק במהות. הבטחתם – שיקרתם לחיילי הסדיר. נקודה. ואל תבוא אליי בתירוץ – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יואב. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני היושב-ראש. אל תבוא אליי בתירוץ שב-2023 אולי זה יהיה בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסוף, בסוף. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> – – – זה לא אתה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> החיילים ישפטו אתכם על השקרים שלכם, על זה שהבטחתם ולא קיימתם, על זה שאתם לא רואים אותם ממטר ועל זה שאין לכם בושה אפילו – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש להם 40 מנדטים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – על זה שאין לכם בושה – לכל הכספים הקואליציוניים, למיליארדים לרע"מ, ואת כבשת הרש שהבטחתם, אתם לא עומדים בה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חזק וברוך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת יריב לוין. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> מה, ביטן חזר לנהל? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רואה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני מתפלא שקיש מפנה את הדברים לעציץ. הרי יש לו בוס. הוא עושה מה שאומרים לו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא – – – לא יפה. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ברוך שובך. לפחות מעט מן הצדק נעשה, גם אם מאוחר. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – הוא היה חסר להשלמת – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אין ספק שהיה חסר, ואין ספק שיש מי שהנוכחות שלו והדומיננטיות שלו מפריעה לו. זה מה שמטריד, זו הבעיה. אבל רבותיי – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> האשמת שווא שלא יצא ממנה כלום והתעללות בבן אדם סתם, זה הכול. בשיטה – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, ידידי השר פריג' – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הכפישו את שמך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא להפריע ליריב לוין. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, ידידי השר פריג', חברות וחברי הכנסת, אני מבקש לומר כאן דברים שהם צופי פני עתיד – אני מאמין שגם עתיד קרוב – וטוב שנמצא כאן השר פריג', כדי שהוא יוכל להיות עדי שאת הדברים האלה אמרתי היום ולא בדיעבד או כאשר הרגע לבצע אותם יגיע. אם כן, אדוני היושב-ראש, אלה סדרי העבודה החדשים שנקבעו בכנסת ישראל בקדנציה הזו, סדרי עבודה מחפירים, שמוטטו ורמסו את המוסד הזה עד עפר, אבל לצערי הרב, התקדימים האלה שנקבעו – אלה יהיו סדרי העבודה מכאן ולהבא, וכך תנהג כנסת ישראל גם כאשר תתחלף הממשלה הרעה הזו וגם בכנסות הבאות, הבאות עלינו לטובה. ראשית, בנושא הוועדות – מכאן והלאה הקמת הוועדות בכנסת לא תיעשה על פי ייצוג סיעתי; אין בזה כבר יותר צורך. סיעות יקבלו ייצוג שלא לפי גודלן וללא שום מפתח מייצג. אפשר יהיה גם להגדיל את ייצוג הקואליציה כמה שירצו, איך שירצו, מתי שירצו ובאיזה ועדות שירצו על פי התקדים שנקבע בקדנציה הזאת. דיוני התקציב יוכלו להתקיים בוועדות הכנסת השונות, כולל בוועדת הכספים, ללא ייצוג של האופוזיציה, גם במקרה שלא מונו בכלל חברים בנסיבות של קיפוח האופוזיציה וגזלת הייצוג שלה. כמובן, אפשר יהיה לקיים את הדיונים האלה בלי זכות הצבעה של חברי האופוזיציה, בלי זכות להתייעצות סיעתית וזכויות נוספות. כמו כן, אפשר מכאן והלאה לשנות את מבנה הוועדות הקבועות בכנסת לפי צרכים קואליציוניים, בלי צורך להידיין בכלל עם האופוזיציה, וכמובן בלי לקבל את הסכמתה ובלי להגיע איתה לשום הסדר. אפשר גם להקים ועדות חדשות כמה שרוצים, איך שרוצים, לפצל ועדות קיימות כפי שרוצים. כמובן, כל זה – אדוני השר שטרן, חבל שאתה מפריע לשר פריג' לשמוע את הדברים. אני חושב שהם חשובים. אפשר יהיה להקים ועדות חדשות, לקחת את כולן ולתת את כולן לקואליציה. גם את זה אפשר לעשות, כמובן, בלי שום הגבלה. הקואליציה גם תוכל מכאן והלאה להכתיב לאופוזיציה מי יהיו ראשי הוועדות מטעמה, כפי שנעשה בוועדה למעמד האישה ולשוויון מגדרי. גם התקדים הזה נקבע, ומכאן והלאה לא תהיה מניעה לקואליציה לקבוע לאופוזיציה, במעט הדברים שהיא עוד תקבל, מי ישב מטעמה. בנוסף, תקנון הכנסת, קודש-הקודשים של הכנסת, הדבר שבשעתו עמלנו והבטחנו שיתוקן רק בהסכמה כללית, או לפחות בהסכמה רחבה מאוד – תקנון הכנסת מהיום והלאה יכול להיות מתוקן ברוב קואליציוני בלי לדבר בכלל עם האופוזיציה, כמובן בלי להידיין איתה, בלי לבקש את הסכמתה. הרוב הקואליציוני יכול לעשות בתקנון כבתוך שלו. חוק ההסדרים – אחרי שנים ארוכות ומאמץ עצום שעשו יושבי-ראש כנסת ויושבי-ראש ועדת הכנסת לדורותיהם והצליחו להביא לצמצום משמעותי של חוק ההסדרים, נקבע כאן הפעם תקדים שלא היה כמוהו לפחות 20 שנה, ובוודאי מכאן והלאה הוא התקדים המחייב, שלפיו חוק ההסדרים יכול להיות חוק בהיקף עצום, בלתי מוגבל, כולל שורה ארוכה של דברים שביניהם לבין נושאים תקציביים בכלל אין שום קשר. אני אתן רק דוגמה: היוועדות חזותית – נושא של זכויות אדם הבסיסי ביותר, לקיים משפט פלילי שלא בנוכחות הנאשם או העציר שעומד מול השופט – הדבר הזה בתוך חוק ההסדרים, מוכנס לחוק ההסדרים ותוקן כלאחר יד בוועדת החוקה ויובא לכאן וגם יוצבע. אם דבר כזה לא יוצא מחוק ההסדרים – ויש שם רכבת שלמה של דברים שביניהם לבין הנושאים התקציביים אין דבר וחצי דבר, ספר עצום. מכאן והלאה אין שום הגבלה, אפשר לשים בחוק ההסדרים כל דבר. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> יש שופטים בירושלים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש שופטי כדורגל בירושלים. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> יתרה מזו, בחוק ההסדרים כמעט לא בוצעו שום פיצולים. אתה יודע, אדוני השר פריג', אתה יודע כמה פיצולים של חוק ההסדרים בוצעו בוועדת הכנסת? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני, אתה היית יושב-ראש ועדת הכנסת. רבותיי, דבר כזה, לדעתי, לא היה בתולדות הבניין הזה. לא פוצל בוועדת הכנסת אפילו סעיף אחד מחוק ההסדרים. פשוט בלתי ייאמן. אם כן, מכאן והלאה ועדת הכנסת היא רק חותמת גומי של חוק ההסדרים. היא לא מפצלת ממנו שום דבר – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חותמת גומי של הממשלה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, של הממשלה. – – לא מפצלת ממנו שום דבר ומאשרת את הכול. אם כל זה לא מספיק, אז מכאן והלאה חוק נורבגי ענק בעלויות עתק בלי שום הגבלה, שמוציא למעשה את כל שרי הממשלה מהכנסת באופן כזה שהשרים לא יהיו פה, וחברי הכנסת גם לא יוכלו לדבר איתם ולא יוכלו להעלות בפניהם דבר. אדוני היושב-ראש, תודה על הזמן שנתת לי. אלה הדברים שאני אומר היום. התרעתי, עשיתי כל מה שאפשר כדי שהתקדימים האלה לא ייווצרו, אבל מכאן והלאה אלה כללי העבודה שנקבעו על ידכם, הקואליציה הנוכחית והממשלה הנוכחית, בכנסת. אלה כללי העבודה שגם אנחנו נעבוד על פיהם ביום שאנחנו נחזור להנהגת המדינה. אני מניח שטענות כבר לא תוכלנה להישמע. חבל מאוד מאוד שכך הם פני הדברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה, חבר הכנסת יריב לוין. קושניר, אתה רוצה? גם השר רוצה להגיד משהו. << דובר >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> קושניר, המס על נטפליקס זה בפיצול הזה או אחר כך? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> הבא בתור. אז כפי שאמרתי, אני מבקש מהמליאה להצביע בעד פיצול של פרק ח' מחוק ההסדרים, שהנושא שלו זה מס שותפויות ומיסוי על קרנות למיניהן – גם קרנות השקעה, גם קרנות הון-סיכון, גם קרנות גידור וגם קרנות נדל"ן. הסיבה לכך היא שבמהלך הדיונים בוועדה לא הצלחנו להגיע לעומק מספיק של החוק הזה, היות שמדובר בחוק מאוד מאוד מאוד מורכב. המשימה שלנו היא בעצם לוודא שאנחנו מטילים מס אמת גם על השותפויות וגם על הקרנות, כדי שמצד אחד באמת שיהיה מס אמת, אבל מצד שני שנוכל לאפשר להן פעילות כלכלית ולוודא שההון לא יצא לחו"ל אלא יישאר בישראל, כי הרי זה ברור שאנחנו נמצאים בתחרות מול מדינות זרות, וחשוב לנו שהכסף יושקע במדינה שלנו, כדי שנוכל להגדיל את הפריון ונוכל להגדיל את ההשקעה. עכשיו, אדוני, אני סוטה מהנושא רגע. אני רוצה לשאול אותך שאלה: אתה יודע מה זה שקע מריאנה? אתם יודעים מה זה שקע מריאנה, חברים? שקע מריאנה זה שקע בים שנמצא ליד חופי יפן והפיליפינים. העומק של השקע הזה הוא 11,000 מטר. למה אני מספר לכם את זה? אני מספר לכם את זה כי חבריי כאן ממפלגת הליכוד, בשיח שלהם, ברמת השיח, הגיעו כל כך נמוך ועברו את השקע הזה, שאני פשוט לא רוצה להתייחס לכמות השקרים וכמות ההשמצות שהם מוציאים פה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מה נמוך בהעלאת שכר לחיילי חובה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה עציץ, אתה עציץ יבש. אתה לא קובע את צבע העניבה שלך. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> עכשיו, לגבי שכר חיילי חובה, אני אענה לכם. אני מזכיר לכם – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה אלים וברברי. אתה אלים, ברברי, משתחצן, גזען – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – שבמשך הרבה מאוד שנים הזנחתם את נכי צה"ל, לא טיפלתם בהם, הפקרתם אותם לסבל שלהם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – חסר ביטחון, לא יודע לנהל כלום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמסלם, אמסלם. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אבל אנחנו בתקציב הזה מתקצבים 1.1 מיליארד כדי לטפל בנכי צה"ל, שאתם הזנחתם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו ואנחנו ואנחנו, אתה מבין? שנה וחצי הוא פה, שנה וחצי. יש לו חלב על השפתיים. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> תוכנית ממדים ללימודים, שכל הזמן רצתם לקבץ נדבות – אנחנו תקצבנו אותה בבסיס התקציב. גם חיילי החובה יקבלו מענה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו ואנחנו ואנחנו. "באנו לעבוד". תגיד "באנו לעבוד". << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אבל אתם תמשיכו לקשקש, תמשיכו לברבר – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> "באנו לעבוד". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמסלם, מספיק. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – תמשיכו לשקר, תמשיכו לבלבל את המוח. שיהיה לכם בהצלחה. אנחנו עובדים ואתם תמשיכו לבלבל את המוח. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תגיד "באנו לעבוד". תגיד "באנו לעבוד". << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אין לך תשובה על שכר חיילי צה"ל. אין לך תשובה על שכר חיילי צה"ל. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> חבריי בקואליציה, אני מבקש להצביע בעד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא נתת להם תשובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה אתה מבקש ממנו תשובה בכלל? הוא יודע? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, הסעיף על סדר-היום – החלטת ועדת הכספים על פיצול פרק ח' מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021. התבקשנו לקיים הצבעה שמית על ידי האופוזיציה. בבקשה תתחילי, גברתי. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו משתתף בהצבעה סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו משתתף בהצבעה ענבר בזק – בעד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו משתתף בהצבעה ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק-הלוי – בעד אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – בעד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – בעד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – אינה נוכחת יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – אינו נוכח מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – בעד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – בעד שרון רופא אופיר – בעד מוסי רז – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת רם שפע – בעד נירה שפק – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סבב שני. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – אינו נוכח חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח קרן ברק – בעד ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח מיכל וולדיגר – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – אינה נוכחת יאיר לפיד – אינו נוכח פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת יסמין פרידמן – בעד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח מוסי רז – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת יובל שטייניץ – אינו נוכח יוסף שיין – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נירה שפק – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. יש מישהו מחברי הכנסת שנמצא באולם ולא הצביע? אין. ההצבעה הסתיימה. אפשר לספור את הקולות. קטי, עברת צד. מה הולך פה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מאמינים באחדות עם ישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, רבותיי, תוצאות ההצבעה: 51 בעד, אין נגד, אין נמנעים. ההצעה התקבלה. הצעת ועדת הכספים בדבר פיצול פרק ח' מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021, התקבלה. << נושא >> הצעת ועדת הכספים בדבר פיצול סעיף 6 בפרק ד' מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נעבור לסעיף הבא. הסעיף הבא – הצעת ועדת הכספים בדבר פיצול סעיף 6 בפרק ד' מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021. נתחיל בסדר הדוברים. קודם כול חבר הכנסת קושניר, יושב-ראש ועדת הכספים, יציג את הצעת ההחלטה. << דובר >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ועדת הכספים הצביעה בעד פיצול של סעיף 6 בפרק ד' מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית, התשפ"א–2021, מתוקף העובדה שגם בחוק הזה, כפי שהיה גם בחוק הקודם, לא הצלחנו להגיע לעומקו של החוק ולא הצלחנו לדון בו כמו שצריך. החוק מורכב. הוא נכון, אבל הוא בהחלט דורש איזונים ושינויים, ולכן אני מבקש מחברי הכנסת להצביע בעד פיצול החוק, בעד הצעת ועדת הכספים. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. סדר הדוברים: חבר הכנסת דוד אמסלם, אתה בא? מי? לא שומע. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה דילגת עליי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על מי? אתה לא רשום לי פה. טוב, תן לישראל לעלות ותעלה אחר כך. בוא, ישראל. אתה לא רשום, שתדע. לנעול? טוב. אחרי ישראל כץ אני נועל את הרשימה. מי שרשום – רשום. בבקשה, שלוש דקות, ישראל. << דובר >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר >> ממתין בציפייה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קדימה. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה, בגלל שהיית שר אוצר, נתתי לך. בגלל שהיית שר אוצר. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי. היום הייתי בישיבת ועדת הכספים, והיה מוזר לי לא לראות את משה גפני בראש הישיבה, אבל – משה גפני זה חלק מהנוף. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ראית את העציץ האלים. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. זה חלק מנוף הפעילות הפרלמנטרית שהתרגלנו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מי – – – << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל בהחלט היושב-ראש ניהל את הישיבה. היו שם אנשי משרד האוצר שפגשתי אותם לראשונה, החבר'ה הצעירים והצעירות, ושאלתי אותם: איך זה קורה שלי אמרו שמגבלת ההוצאה היא 426 מיליארד בשנת 2021 – איך פתאום זה 432? מאיפה הגיעו עוד 6 מיליארד? ואז התברר שהם המציאו – לא יודע מי, אבל מישהו המציא שם כלל חדש, לראשונה, והכלל הזה אומר שהולכים לפי המדד הצפוי קדימה ולא אחורה. בקיצור, הוסיפו 6 מיליארד שקלים כדי לחלק כספים למי שרוצים, הגדילו את המגבלה ל-432. אגב, ההכנסות צפויות לעלות בעודף של 15 מיליארד השנה ו-14 מיליארד בשנה הבאה, לפי הערכה של הכלכלנית הראשית. אישרנו, אדוני היושב-ראש, הרבה כסף, הרבה כסף במערכת. למה הם מעלים מיסים? התוכנית שהכנו הייתה בלי מיסים. ההכנסות גדלות, הגירעון יורד, הצמיחה עולה והם מעלים מיסים. אמרנו כבר איך קוראים למס: "מס עבאס". כי פתאום יש דרישה חדשה, שאני לא הכנתי אותה והפקידים לא הכינו אותה. עכשיו הטילו עליהם, והם ממציאים כל מיני נהלים חדשים כדי לעשות את זה. הדבר האחרון שאני רוצה להתייחס אליו עכשיו זה העובדה שרשות המיסים, בניגוד למה שהיה בתקופתי – 400,000 עסקים קבלו סיוע בזמן הקורונה. אנחנו הצלנו אותם. מאות אלפי מובטלים הצלנו מרעב, מאות אלפי עסקים הצלנו מקריסה. כשהגיעו החיסונים הם חזרו ישר לפעילות והמשק פורח. עכשיו מבקשים מ-160,000 עסקים מתוך 400,000 להחזיר את הכסף. פשוט שערורייה. אני לא אפשרתי את זה כשהייתי שר אוצר. אנחנו תיקנו גם ביחד איתכם כל מיני דברים, כל מיני דרישות בביטוח הלאומי, תיקנו כדי שאנשים לא יצטרכו להחזיר את הכסף. הכסף הזה עזר להם לעבור את התקופה הקשה, את המשבר, וחמור ביותר שדורשים מהם להחזיר. אני פונה מכאן לשר האוצר הנוכחי, לאביגדור ליברמן: זו פעולה של שר אוצר, ליטול אחריות על 160,000 עסקים שעברו תקופה קשה, שקיבלו את הסיוע – הם לא סתם קיבלו את הסיוע – להעביר החלטה ולהעביר תיקון לחוק שמונע מרשות המיסים לקחת מהם את הכסף חזרה. תן להם להתאושש. גם ככה אתם לא משלמים עכשיו למי שנפגע מהתו הירוק ומדברים אחרים, יש הרבה נפגעים. שלחתם הרבה מובטלים לרחוב. אבל בעניין העסקים האלה, תביאו החלטה ואנחנו נתמוך בה, בלי קשר אופוזיציה, קואליציה, פשוט להקפיא את הדרישה הזאת, לבטל ולהשאיר להם את האוויר שהם קיבלו לנשימה כדי שיוכלו להמשיך בפעילות. זה עסקים מכל הסוגים – קטנים, בינוניים, אחרים – ואסור לקחת מהם את הכסף ששימש להם כחמצן בעת המשבר. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה, חבר הכנסת כץ. חבר הכנסת דוד אמסלם, מה ההמולה הזאת? אתה עולה או לא? << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ברשותך אני רוצה לגעת בקצרה בשני נושאים. השר כהן, תראה – אתה יודע, אחד השרים שאני מעריך מאוד בכנסת, באמת, אמיתי. אני מקווה רק שלא יפטרו אותך על זה, מאיר. אני רוצה לומר שני דברים, היום ישבנו בוועדת כספים והבנו שמנסור עבאס קיבל 30 מיליארד שקל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 32.5. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> 32.5. חבר הכנסת גפני, אתה זוכר – דרך אגב, אני לא מצליח להבין איך מוציאים את הכסף. כשאנחנו רצינו להעלות לעכו – עכו, הסתבר, כבוד השר, יום אחד אנחנו מבינים שיש שם הגירה שלילית של יהודים. לאן? לנהריה. למה? הם עשו דיפרנציאציה בין הטבות המס: שם 12% ולעכו הוריד ל-7%. העיר התרוקנה מיהודים. בא אלינו ראש העיר – אמרנו: אוקיי, נושא לאומי, לא קשור למפלגות. בוא נעשה לעכו 12%, נשווה אותה. בא לנו מר מנדלבלוף, אמר: אי-אפשר, אתם צריכים קריטריונים. אתה זוכר, חבר הכנסת גפני? הכנסנו עוד ימבה של כפרים ערביים שם כדי לעזור לעכו, כי צריך קריטריונים. אני צריך להבין, איך אתה מכוון את ה-30 מיליון רק לערבים? הרי מבחינתי עד היום במדינת ישראל יש אזרחים; אין ערבים, יהודים, צ'רקסים, חרדים. יש תקצוב לילד במערכת החינוך. אם עד היום לא תקצבתם אותו כמו כולם, אז אנחנו בבעיה קשה. אם תקצבתם אותו כמו כולם, איך יכול להיות שאתם נותנים להם עוד 9.5 מיליארד שקל לחינוך? לא הבנו. מה קורה עם דימונה? מה קורה עם קריית מלאכי? מה קורה עם היהודים? לא הבנו, רק הערבים? עכשיו, מר מנדלבלוף, איך אתה מכוון להם את הכסף? בוא תסביר לנו. איזה קריטריונים? בוא תספר לנו איזה קריטריונים. אז היום שאלנו את יושב-ראש הוועדה הדגול – הוא הוציא אותנו כמובן החוצה, שלא נשמע את התשובה. אני רוצה לעבור לנושא השני, למה שאמרה הגב' רייטן. איך היא אמרה? שמצביעים לליכוד ולנתניהו, מה זה אומר על הציבור שמצביע עבורו? הציבור, הציבור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איפה היא אמרה את זה, דרך אגב? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרה את זה באחד הראיונות, מה ששמעתי. רבותיי, אני רוצה להגיד לכם משהו. בא שר והגיש הצעת חוק שראש הממשלה, מי שיש לו כתב אישום לא יכול להתמודד לראשות הממשלה, כאילו אין ציבור. בעולם הערכים שלהם הם קובעים הכול – הם קובעים איזה צבע, מה הגובה ומאיפה באת, רק אתה תתמודד, בדיוק, דרך אגב, כמו שקורה באיראן. אני רוצה לספר משהו הרבה יותר חמור. הרי ברור לכם שהציבור הליכודי זה ציבור ישר והגון. אנחנו רוצים ראש ממשלה במדינת ישראל שיהיה בן אדם מושחת? למה? לא הבנו מדוע ולמה. מאיפה זה בא לכם? אנחנו טיפשים? אלא תבינו מה אנחנו מבינים. דרך אגב, רוב הציבור היהודי במדינת ישראל חושב כך. גם הערבים, אבל הערבים מתנהלים באופן פוליטי. הם יודעים שתופרים תיקים לראש הממשלה נתניהו. הם יודעים את האמת. הם יודעים שהכול בלוף. מה עושים עכשיו? חטא על פשע, הגברת דיסטל, חטא על פשע. עכשיו הם אומרים: תשמע, היות שהוגש נגדך כתב אישום, אז אתה גם לא יכול להיות ראש ממשלה. מה זה מזכיר לי? מזכיר לי את הבדיחה – אני אספר את זה על העדה שלנו, מאיר, שלא ייעלבו. שני מרוקאים היו בהרי האטלס, אמרו לעצמם – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא אישי, זה פרסונלי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי. אמרתי למנדלבליט, בוודאי, זה לא אישי. אם זה פרסונלי אז לא צריך להיות אישי, נשמה. זה לא אישי, זה רק פרסונלי. עכשיו, שני מרוקאים היו בהרי האטלס – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> רק שנייה, תן לי רק לספר את הבדיחה ואחרי זה תשאל. – – רצו לנסוע לעיר הגדולה; לא היה להם כלום, רצו להביא פרנסה למשפחה. מכרו את הציוד, קנו חמור, רכבו איתו ככה איזה שבוע-שבועיים, ובאמצע הדרך מת להם החמור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו בדיחה ארוכה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הם חפרו, עשו איזו גבעה, התחילו לבכות. החמור מת. עברו אנשים, ראו אותם בוכים, ישבו לידם. אלה ראו ככה, מכרו להם פתאום כל מיני סרטים אדומים, כל מיני קמעות, פה ושם, בקיצור, פתחו שמה איזה תעשייה גדולה, נהיו עשירים גדולים. אחרי ארבע-חמש שנים משה אומר לראובן: תשמע, ראובן, אולי נחזור חזרה למשפחות, נראה מה קורה איתן. אומר לו ראובן: תשמע, אני לא הולך מפה. אומר לו: אני חייב לבדוק בבית, אני לא ראיתי כבר את הילדים, את האישה. אז הוא אומר לו: תשמע, ואיך אני יודע שאתה לא גונב אותי? אומר לו: אני נשבע לך בצדיק. חבר'ה, זה מה שקורה פה. לא מספיק שתפרתם לנו תיקים, עכשיו אתם בכלל, שכחתם כאילו מהתיקים. ראש ממשלה שהוא עם כתב אישום. אתם לא מתביישים? אתם אנשים עלובים, כל השמאל. הרי אתם יודעים שאתם לא יכולים לנצח בבחירות. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> עכשיו יש לי שאלה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> עיסאווי פריג', אתה בחלומות שלך לא חשבת שתגיע לכנסת אפילו. שלא – – – שר. פתאום באו הפירורים, התחברו להם, מה שנקרא. ואללה, יש לכם בוננזה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – יש לי שאלה, תקשיב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דודי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? בנט הנוכל בא, אתה יודע את האמת. הרי אני אמרתי, בנט, שהוא נוכל, זו עובדה. אני לא נותן לו ציון, זו עובדה. לכן, רבותיי, טלו קורה מבין עיניכם, כל השמאל. הרי אתם האנשים המושחתים והאלימים ביותר במדינת ישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> יש לי שאלת טריוויה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עד שהורדתי אותו אתה רוצה לשאול אותו שאלה? אתה השתגעת? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שאני אעלה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אל תעלה. אל תעלה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> יש שאלת טריוויה עבורך: כמה הזכרת את המילה ערבים בנאום שלך? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> ספרתי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע יפה מאוד שאני מכבד את הערבים יותר מכל אלה שאתה איתם. הצפונבונים, אני אומר לך, הם מזלזלים בך. אני מכבד אותך כבן אדם. אתה גם – עד הנושא הלאומי. הם לא מכבדים אותך בכלל כבן אדם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, אתה רואה, אמרתי לך, אל תשאל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תגיד להם שאתה רוצה להיות שכן שלהם, תראה מה יגידו לך. תגיד אהלן וסהלן, אין לי בעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר כנסת יעקב אשר – לא נמצא; חבר כנסת אמיר אוחנה – לא נמצא. חבר כנסת אבי מעוז – נמצא. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תירגע. פריג', מה קרה, יש שני שרים פה? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אני השר התורן, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה הוא? מה קרה? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> תספר לו בדיחה עליו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> תספר את הבדיחה עליו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אני בכיסא היושב-ראש, זה בעיה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> על – – – אני אספר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה. מכיסא היושב-ראש זה בעיה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> רוצה לספר את הבדיחה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. זה בעיה בכיסא היושב-ראש. קדימה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רוצה לחרוג ממנהגי – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הינה, אני מוסיף לך את הדקה. קדימה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ולשבח את יושב-ראש ועדת הכספים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דוד, ספר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא יכול מכיסא היושב-ראש, נו. אתה לא יכול. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – הוא ממלכתי – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, דבר. מה יש לך אתה? << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רוצה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לנו יש זכות להגיב לדבריו. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, הוא לא – הוא התיישב על כיסא היושב-ראש. הוא ממלכתי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. לפעמים המורה בכיתה – – – << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ממלכתי, ממלכתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמסלם, אתה מפריע לכולם. מה יש לך אתה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם לך אני מפריע? << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רוצה לחרוג ממנהגי. אני רוצה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. לו אתה מפריע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם לך אני מפריע? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לי אתה לא מפריע, אין בעיה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רוצה לשבח את יושב-ראש ועדת הכספים, ומתוך השבח שלו להביע ביקורת קשה על הממשלה. הוא ראה שלא הספיק לדון על הסעיפים האלה שאנחנו דנים בהם עכשיו והצביע על פיצול הפרקים האלה, הסעיפים האלה, מחוק ההסדרים, והם יעברו להליך חקיקה רגיל. אדוני היושב-ראש, בדיון בוועדה לשירותי דת, אנחנו לא הספקנו לדון כראוי ברפורמת הכשרות. הממשלה ברגע האחרון הביאה פרק שלם של עיצומים כספיים, ולא הספקנו לדון. היועץ המשפטי של הוועדה אמר לממשלה: אני לא דן בזה כי לא הבאתם את זה בזמן. והיושבת-ראש, מה אמרה? אנחנו נצביע על הפרק של ייעול בכשרות, רפורמה בכשרות, בלי עיצומים כספיים, כלומר החוק לא מושלם, החוק לא – הממשלה רוצה להביא עיצומים כספיים, ובכל זאת מעבירים את כל החוק הזה, את הרפורמה הזאת, בלי הכלי שנותן לממשלה את היכולת באמת להשגיח שההשגחה ושהכשרות יהיו כמו שצריך. אני קורא מעכשיו עוד פעם לממשלה: תפצלו את החוק הזה, תפצלו את הרפורמה בכשרות מחוק ההסדרים. תדונו בזה בהליך חקיקה רגיל יחד עם פרק העיצומים, ואז תאשרו אותו או לא תאשרו אותו. אני רוצה לדבר על הדבר הנורא שקרה היום. כבר דיברו קודמיי. בכנסת הוקמה שדולה להתחדשות היהדות – אני לא יודע בדיוק איך הם קוראים לה – ובמסגרת השדולה הזאת הם הכריזו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרפורמים. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן, התנועה הרפורמית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אלקין אישית, חבר הכנסת אלקין ואורבך. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> והם הכריזו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הם שוקלים לעבור. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, תן לי להשלים את דבריי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – על 45 מיליון שקלים. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא. אני איתך, אני איתך. זה בסדר גמור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כדי שיביאו את הנשים לכותל. הסעות לנשים, להיכנס לעזרת הגברים בכותל – – – << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> במסגרת השדולה הזאת הם אמרו שהם הולכים לקדם את מתווה הכותל, וכמובן שגם שמענו שהוקצו לתנועה הזאת 40 מיליון שקל בתוך הכספים הקואליציוניים. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – בכותל. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> וקרה דבר בישראל. ואני רוצה לומר מהו הכותל בשבילי. הכותל שוחרר במלחמת ששת הימים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היא לא יודעת. שרת התחבורה לא יודעת. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – והשרה מיכאלי טענה שצריך לשחרר אותו שוב, שצריך לשחרר אותו שוב. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז קודם כול, אני שמח שהיא מסכימה למינוחים שלנו, שהכותל שוחרר ולא נכבש. השמאל נוהג להשתמש במילה "נכבש". באמת הכותל שוחרר. אבל הכותל זה הלב של כולנו. באמת, זה גם הלב של חברי הממשלה, זה הלב של עם ישראל כולו, ואיך אפשר להעלות על הדעת לחלק את הלב? איך אפשר לחלק את הלב? ודווקא חלוקת הכותל, חלילה, אם תתרחש, שתהיה רחבה כזאת ורחבה כזאת – החלוקה הזאת – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מעוז, מעוז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני עומד לסיים, אדוני. – – דווקא החלוקה הזאת היא שתגרום לפירוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה שתי דקות יותר. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ואת האחדות הזאת של הלב – אי-אפשר לחלק לב. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת משה גפני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, אני ראיתי את שר הדתות כאן מדבר היום, מתן כהנא, והאמת היא שכבר לא צעקתי לו. אני בעבר צעקתי. הפסקתי. זה פשוט מגעיל, ההשתחצנות הזאת והדיבורים. בקושי נולד, בקושי הגיע לכנסת. אני נלחם על כבודה של הרבנות כבר 20 שנה – נלחם בוועדות, במליאה בנושאים שונים שעולים על סדר-היום – והוא ככה, במין השתחצנות כזאת: טוב שהח"כים החרדים עכשיו דואגים לרבנות, כשהוא לא היה פה בכלל. הוא רק עכשיו הגיע לכנסת, והוא יודע כבר בדיוק מה צריך לעשות כדי לסדר את הדברים שהיו בהם הרבה קלקולים. אז הוא נתן ליוליה מלינובסקי בוועדה, והוא מאוד משבח אותה. אני לא יודע אם היא אוכלת כשר. היא בוועדה אמרה שלא בטוח שהיא אוכלת כשר. אני לא רוצה להיכנס – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נדון אותה לכף הזכות. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. לא, בדיוק. אני לא רוצה להיכנס בדיוק לעניין, אבל איתנו הוא רב, ואיתה הוא חי בשלום ומשבח אותה פה במין השתחצנות כזאת. עכשיו אני רוצה להצטרף לעניין הזה של העברה של 40 מיליון שקל לרפורמים במשרד שמכונה "משרד התפוצות". אני העברתי הרבה כספים לכל הנושאים שיש בחיים הציבוריים בישראל, לכל המגזרים בנושאים השונים, ותמיד הייתי מקבל הוראות מהיועץ המשפטי לממשלה ומאנשיו שצריך לדעת לפני שמאשרים – לא לפני שמעבירים את הכסף, לפני שמאשרים – מה הקריטריון, למה זה מיועד, מה הפירוט וכל מה שנלווה. חבר הכנסת אמסלם, הרפורמים לא צריכים להגיד למה הם לוקחים את הכסף. סחטנים, סחטנים. יושבות לך מפלגות בקואליציה הזאת, לוקחות כסף, 2 מיליארד שקל, ועוד לא נגמר. אני עברתי על כל הסעיפים – 2 מיליארד שקל. אנחנו היינו מעבירים 2 מיליון שקל לנושאים חיוניים, היינו מקבלים ביקורת: תלכו לצבא, תעשו. אבל הינה, מנסור עבאס, שעושים איתו הסכם על 53 מיליארד שקל, מישהו אמר לו "תלך לצבא"? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש להם צבא שלהם. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מישהו אמר לו "סחטן"? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש להם צבא שלהם. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מישהו אמר לו את כל הכינויים שכינו אותנו על דברים בסיסיים? היום אנחנו, אגב, לא מקבלים את הכסף הזה בגלל שהיה צריך להיות בבסיס התקציב, והוא לא היה. אגב, אני אומר לכם, אם אנחנו, בעזרת השם – ואנחנו נחזור לשלטון מהר. לא יהיה יותר דבר כזה שיהיה כסף שהוא לא יהיה בבסיס. לא יהיה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> מי אתם? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא יהיה. אנחנו. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> מי אתם? מי? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנחנו יהדות התורה. << קריאה >> השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל עודד פורר: << קריאה >> אה, יהדות התורה? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. לא יהיה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אז אתם מוזמנים לבוא עכשיו. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא מוזמנים. לא רוצים לשבת איתכם. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אתם מוזמנים. מה אנחנו? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא רוצים לשבת איתך. אתם תשבו עם – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פריג'. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> מה? מתן מוכן. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא. אנחנו לא רוצים לשבת איתכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש עתיד לא מסכימה. על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא. גם אם היא מסכימה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את רוצה לעשות משבר קואליציוני? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל אדוני היושב-ראש, גם אם יש עתיד מסכימה וגם אם ליברמן מסכים – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. הוא מזמין אותך, אתה מבין? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אנחנו לא רוצים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש טיסות ב-2 מיליון שקל. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא רוצים. אנחנו לא רוצים לשבת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – 2 מיליון – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> ככה מכרתם את עצמכם בזול? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנחנו לא מכרנו – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אתם גוף עצמאי. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אתה מכרת. ששת הארגונים הפלסטיניים של זכויות האדם – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ששר הביטחון הכריז עליהם שהם ארגוני טרור – אתה מכרת את עצמך. מה אתה אומר על זה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תראה מה הטסה של האוטו עשתה לך. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה אתה אומר על זה? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – את המוח – – – לא אכפת לך פלסטינים, לא אכפת לך כלום – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנחנו מחליטים בעצמנו עם מי אנחנו הולכים ועם מי אנחנו שותפים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בושה וחרפה, כל ההתנהלות הזאת. המסקנה שלי, מה שאנחנו רואים מול העיניים – אנחנו נמצאים במערכת סגורה, מערכת שיודעת להגיד ולהעביר ביקורת על מי שהוא לא באג'נדה שלה. זה גם עם היועצים המשפטיים וגם עם מערכת המשפט, שלא לדבר על התקשורת. הם מעבירים ביקורת כאשר אנחנו נמצאים בקואליציה – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה, גפני. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים. – – כאשר אנחנו מעבירים כסף לצרכים חיוניים, אבל כשהם הסחטנים, הרפורמים האלה, לוקחים 40 מיליון שקל על חשבון קשישים ונכים – שקט, דממה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, אין כמעט רפורמים בישראלים. אין. בקושי יש להם מניין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת מאיר פרוש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בקושי יש לו מניין, זה. 40 מיליון שקל – – – זה מיליון שקל. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> כל רפורמי מקבל מיליון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מיליון שקל. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> נכון. כל רפורמי מקבל מיליון. לא אמרתי. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> גפני, אתה זה לא מה שאתה עכשיו. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אתה לא מה שאתה עכשיו. אתה דואג לליברמן עכשיו. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ליברמן, שרוצה להחזיר אותך, רוצה להחזיר אותך למחמוד עבאס. אתה עכשיו יושב, מלקק לו. למה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פריג', הרפורמים קיבלו יותר ממה שקיבלתם אתם, מרצ, כולם ביחד. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בחייאת דינכ. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קדימה, פרוש – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה פנוי להובלה, אל תדאג – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – אני מחזיר לך את הדקה. נו, דבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מספיק. די. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דוד, פעם אחרונה שלך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא מתלונן עליך. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, הרב גפני, אתה זוכר שניסינו – אתה בעיקר – ניסינו להעביר 8 מיליון שקל לעידוד העלייה מצרפת ומברית המועצות לפני ארבע שנים? עד הרגע האחרון לא הצלחנו להוציא את ה-8 מיליון שקל, כי היועץ המשפטי לממשלה אמר שאי-אפשר, אין צורך, אין עלייה, לא רואים שום סיבה להעביר 8 מיליון שקל. אתה זוכר דבר כזה? אני רואה אתמול ברשימה 60 מיליון שקל לעלייה מצרפת. ריבונו של עולם, איך דבר כזה יכול לקרות? מילא, נמצאים שם מתקווה חדשה, הם פעם היו בליכוד – אני מדבר לשיטתם של אלה מהשמאל – ליברמן היה פעם ליד הליכוד, העבירו כספים. איך יש עתיד, אלה שמדברים על ניקיון כפיים – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש עלייה גבוהה מאוד מצרפת עכשיו, שתדע. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה אתה אומר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> העלייה גדלה מצרפת. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, כן. אנחנו רצינו להעביר 8 מיליון שקל לפני ארבע שנים, הרב גפני רצה להעביר – בשום אופן לא. לא יכולנו להעביר. אין סיבה. זה נעצר, חוות דעת משפטית. מילא תקווה חדשה היו פעם בליכוד, הם רגילים להעביר כסף, ליברמן מעביר כסף, ימינה מעבירה כסף. יש עתיד זה הרי שיא ניקיון הכפיים – לא נוגעים בכסף, כל דבר צריך להיות כשר וישר. אבל מה, יחד עם יש עתיד גם מרצ יושבת. מרצ בכלל באה לקלאב הזה שקוראים לו קואליציה עם כל הטינופת, עם כל הידיים, עם כל הלכלוך. היא נמצאת בפנים. מילא, אני כבר רגיל לזה שמרצ – לא אכפת לה שיש נורבגי ושאפשר לעשות ממשלה של 28 שרים וסגני שרים וזה וזה וכל הדברים האלה. אני כבר יודע, מרצ מתקלקלת, ככה היא התקלקלה. אבל איך מרצ מסוגלת לשבת בממשלה כשהשר אלקין אומר שהוא הולך לאשר יותר מ-3,000 יחידות דיור ביהודה ושומרון? אם על זה מרצ לא פורשת מהממשלה, על מה כן? איך מרצ רוצה להצטייר כישרה, כהגונה, כאחת שאין לה אינטרסים, כאחת שלא נדבקת לכיסאות ולכיסאולוגיה אלא אצלה הכול אידיאולוגיה ועקרונות? איך מרצ יושבת בממשלה ששר השיכון הולך להעביר יותר מ-3,000 יחידות דיור ביהודה ושומרון? איך מרצ גיחכו על שמעון פרס כשהוא רצה לשבת עם ליברמן בממשלה אחת – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה בזמן? מה, אתה לא רוצה לשמוע דברי תורה? איך מרצ לגלגו על שמעון פרס שהוא הולך לשבת בממשלה אחת עם ליברמן, והיום הכול כשר, הכול ישר: אפשר גם לקחת נורבגים במרצ, אפשר גם לחלץ כסף בלי קריטריונים, אפשר לשבת בממשלה שמאשרת בנייה ביהודה ושומרון. איפה הדגלים שלכם, אנשי מרצ? מה קרה? אותם צופים בבית שרואים אותנו ויודעים מה מרצ מנסה לומר בחוגי בית לפני הבחירות – איפה האידיאולוגיה שלכם, ריבונו של עולם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פרוש. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה "פרוש"? זו רק ההתחלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוספתי לך דקה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כבר שכחת שהפריעו לי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. שמתי לך על זה דקה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מבקש שמישהו ממרצ – איפה פריג'? שיעלה לפה ויסביר לנו: דרכה של מרצ – לאן היא? לאיפה מרצ הולכת? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> פריג'. איפה הוא? << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> פריג', איפה אתם, מרצ? תסבירו לי, איך התלכלכתם? איך אתם מתבוססים בבוץ של הלכלוך הזה עם כל אלה שלוקחים כסף? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פרוש. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כסף – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מתלהב – – – << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אידיאולוגיה, בנייה ביהודה ושומרון. מרצ, פוי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פרוש. מה אתה רוצה מפריג'? הוא כבר לא חבר כנסת. חבר הכנסת יעקב אשר, בוא, קדימה. רבותיי, לא להאריך מעבר לשלוש דקות. אני פשוט אפסיק אתכם. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> חמש דקות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלוש. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> חמש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלוש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ראית שיושב מיקי לוי ולפיד עולה לדבר – ראית כמה הוא נותן לו? רבע שעה יותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הבנת? אז סוף-סוף כשאתה יושב על הכיסא, תן לחבר'ה לדבר קצת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כולם דיברו יותר. אל תגזים. לא להגזים. חוץ מזה, כשיהיו לך 20 מנדטים, אני אתן גם לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תעשה את שעון החול, שלוש דקות, ואחרי זה תהפוך אותו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> דוד. דוד, איך אומר לפיד? שלום לכם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ג'ובים. ג'ובים. דוד, סידרת לך ג'וב. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תהיה לי עוד דקה עכשיו לדבר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> סידרתי לך ג'וב. השטיח המעופף. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, דיברתי פה לפני שעה – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלוש דקות. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, כן. מההתחלה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלוש דקות, מה הוויכוח? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> דוד אמסלם, ידידי, תקשיב, דיברתי פה קודם על האהבה שבנט אוהב את החרדים. אתה זוכר? אמרת כמו המערכון – של מי אמרת? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> של הגשש – – – הדייג אוהב דגים על המנגל, שרופים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> על המנגל. יפה. הוא אמר: אני שמח שיש חרדים, והוא הסביר לביידן – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תראי את ההשפעה שלהם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> והוא הסביר לביידן, והוא מסביר לכל העולם, גם לפוטין – אני לא יודע מה אלקין תרגם לו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה הוא תרגם? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה הוא תרגם לו אני לא יודע, אבל הוא אמר לו: תקשיב, אנחנו אוהבים את כולם, את כל עם ישראל, כולל חרדים, כולל כולם. אז אני רוצה לומר לכם, אני רוצה שתדעו שהממשלה הזאת נתנה ביטוי גדול לאהבה שיש לה לציבור החרדי: הממשלה אישרה 1,300 יחידות דיור. 1,300 יחידות דיור ביהודה ושומרון. זה היה מאושר מזמן, אבל הם שינו קצת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אגיד לך מה הם שינו. הם נתנו לחרדים – את שומעת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הם עובדים עלינו כאילו – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה יודע מה נתנו לחרדים? יחידת דיור אחת בביתר עילית. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> למי? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לאלקנה יש 102; בית אל – 346; אריאל – 729, קרני שומרון – 22; ביתר עילית, חבר הכנסת בן צור, ביתר עילית – דירה אחת. עכשיו בביתר רוצים לעשות – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תעשו עליה הגרלה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עושים הגרלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה פנטהאוז או דירה על עמודים? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רוצים הגרלה לעשות – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דירה על עמודים או פנטהאוז? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – הגרלה על דירה אחת. מי אמר שהם לוקחים לחרדים? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מחיר למשתכן, אבל. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מי אמר שהם מתעללים בנשים שלנו ובילדים שלנו במעונות? מי אמר שהם מתעללים בשכבות החלשות בשתייה מתוקה ובחד-פעמיים? מי אמר? תיראו, הם נתנו לעיר חרדית תוספת של דירה אחת, ביתר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש מצב שהדירה 20,000 מטר? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתה עוד תגלה שזה ליהדות הרפורמית. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז אני רוצה להודות – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה המטראז'? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא בדקתי, אבל תרשו לי לנצל את השניות המעטות שנשארו לי להודות לשר זאב אלקין, אחרי שהוא שדד למשפחות, לזוגות הצעירים, שדד 10,000 יחידות דיור שעמלנו עליהן. הוא זרק את המושג "רצף שלטוני" עם החלטות שהיו. אני רוצה לשבח אותו ולהודות לו מכאן – אדוני היושב-ראש, אם תוכל להעביר לו את זה. אני מודה לו על הדירה, יחידת דיור אחת בביתר עילית. כל הכבוד, אלקין. כל הכבוד. הנקמה שלך נמשכת, אבל אתה לא נוקם בנו; מולנו אתה פחות אמיץ, כנראה. אתה נוקם בילדים שלנו, בזוגות הצעירים שלנו – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – במעונות שלנו. תודה רבה, מר אלקין. איך אומרים? זכותך תגן עליך בעניין הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חברת הכנסת מיכל וולדיגר. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בצוהריים כינסנו ישיבת סיעה ובאו לבקר אצלנו זוג שנמצא פה מהצוהריים ועד הלום, יושב מאחורינו במזנון של הח"כים, דפנה ורוני – זוג מדהים, אוהב ארץ ישראל, ציוני בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו. הם הקימו חווה לפני כ-20 שנה באזור אסטרטגי חשוב למדינת ישראל. מדינת ישראל שלחה אותם לשם, לגלבוע. כמוה יש עוד 25 חוות – בגליל, בגולן, בכל מקום שחשוב לנו שנהיה שם. הם מגדלים שם בקר. ברבות השנים גילו גם הם וגם אחרים שבעצם, כדי לגדל בקר – אגב, הכול ברישיון והכול באישור – שכדי לגדל את הבקר הם לא יכולים לנסוע הביתה, הם צריכים 24/7 להיות יחד עם הבקר, להיות שם, כי לצערנו הרב יש גנבות, יש חבלות, יש זאבים, יש טורפים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חברים, יש רעש. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לכן אין ברירה אלא להיות שם בשטח 24/7. אז בעשר השנים הראשונות באמת רוני כל הבוקר, כל הצוהריים, כל אחר הצוהריים, כל ערב, עבד במרעה עם הצאן, ובלילה ישן באוטו. חיי משפחה לא היו לו. בשלב כלשהו הם הבינו שהם צריכים לבנות איזה מבנה קטן בתוך המרעה, בתוך החווה, כדי שיהיה להם איפה לישון ולקיים חיי משפחה – הם כמו עוד 25 חוות. אבל מה לעשות שבמדינת ישראל, ממש בתקופה הזאת, אנחנו נותנים את מדינת ישראל, את הקרקעות במדינת ישראל לערבים, אבל לא חסים על היהודים? רמ"י, מינהל מקרקעי ישראל, החליט שהוא צריך לפנות ולהרוס את הבתים הקטנטנים והיפים האלה, ששם הם גרים לא כי הם רוצים לשפר את איכות חייהם אלא כדי לשמור על אדמת מדינת ישראל, לשמור על האדמה שלנו, להיות פה ציונים אמיתיים. אבל רמ"י לא מאפשרת להם את זה, והוציאה צו הריסה ופינוי לכל 26 חוות האלה. אנחנו מנסים, גם בצלאל, גם אורית וחברי כנסת נוספים לעזור להם בכל דרך אפשרית, כי למען השם, לפני 73 שנה הקמנו את מדינת ישראל. תרמנו שקל לשקל, אבותינו, הורינו, סבינו, כדי שנגאל את האדמה ונעבוד בה. לצערי הרב, זה לא מה שמתאפשר. לא יכול להיות שעכשיו אני שומעת בחדשות שאילת שקד נותנת 900 דונם ומספחת עוד מקומות ועוד קרקע בשביל לתת אותם לערבים אבל ליהודים לא מגיע – אותם נסלק, את ביתם נהרוס. זה סתם, כי אפשר להכשיר את זה ואפשר לתת את זה ולסדר את זה במחי יד, במחי חתימת אצבע. אז אני ממש פונה גם לאילת שקד, גם לאלקין וגם לשר המשפטים, לכל מי שידו נוגעת בדבר, לאשר מיידית את הדבר הזה, את 26 החוות שנמצאות במדינת ישראל ומגינות ושומרות על אדמת ארץ ישראל, ולא לאפשר את הסילוק ואת ההריסה של המקומות החשובים האלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח. חברת הכנסת גלית דיסטל. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> אדוני יושב-ראש הישיבה, כנסת נכבדה, נאמר לי שאני לא ממלכתית מספיק, דודי, אורלי, מאי, לא כזאת ממלכתית, אז חשבתי לעצמי – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא יכול להיות. שמעת את זה? אנחנו לא ממלכתיים? << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, אוסקוט. אני אומרת לכם את זה בצורה ממלכתית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מי אמר את זה? << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אנא, אנא היו בשקט. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> כדי להיות קצת יותר ממלכתית, חשבתי לפצוח בהעשרת ידע היסטורי למען הצופים הצעירים שלנו, שבוודאי שמעו את המילה "סזון". מכירים? אז ממש תקציר קטן בשיעור היסטוריה, חברים. הסזון, הסזון הגדול – היה גם סזון קטן – התרחש בסוף 1943 עד תחילת 1944, משהו כזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תסבירי את זה לקושניר, קושניר לא יודע מה זה, וגם סובה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> הפירוש של המילה "סזון" בהקשר הזה הוא עונת הציד. נפתחה עונת הציד, אממה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בצרפתית. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> בצרפתית – – – רק מה הבעיה בסזון הזה? לא צדו את האויב; מדובר היה בציד אחים. אחים צדו את אחיהם, או במקרה הזה, ההגנה צדה את האצ"ל. איך צדה? פיטורים, חקירות – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הלשנות. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – עינויים, הלשנות, גירוש ממקום עבודה – ציד, והכי יפה – הסגרה לאויב. זה היה ב-1944. בואו נראה מה קורה ב-2021. ובכן, חברים, אני שמחה לבשר שעונת הציד החלה שוב. 2021 – בואו נראה מה קורה בפרקליטות. גל הירש עובר עינוי דין של שנים. שמו הטוב, חפותו, יכולת התעסוקה שלו – הכול ב-hold. שנים – חקירות, חקירות, חקירות. באה ממשלת הימין שמימין לימין, לוקחת את גל הירש – וכתב אישום; ציד, ציד אחים בפרקליטות. בואו נמשיך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל גלית, רק תצייני שרצו למנות אותו למפכ"ל המשטרה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> בגלל זה הסזון, בגלל זה הסזון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אחרת הכול היה בסדר. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> בגלל זה הרדיפה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> פתאום צץ לו תיק, בתוך עשר דקות. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> פתאום צץ. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עשר דקות – היה עליו תיק. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר שבצלאח א-דין – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – מצאתי. התקשר לראש אגף החקירות – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> בצלאח א-דין, שם יושבים הציידים הכי אפקטיביים ומיירטים אחד-אחד. משה סעדה, סגן ראש מח"ש, הבן אדם שהעז להמרות את פיו של שי ניצן, הבן אדם שהעז לדבר נגד אלשייך ולומר שאולי בן אדם חף מפשע הוא לא טרוריסט, הבן אדם שהעז לבקר את הפרקליטות – סזון, מפוטר; מיכאל בן ארי – הפרקליטות חוקרים וחוקרים וחוקרים. על מה? על ציוצים בטוויטר. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> דופקים לו בבית מול – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> ודופקים. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אין על מה לחקור. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> מאי, מאי, באופן ממלכתי אני רוצה לומר לך שקוראים לזה "סזון", ציד אחים. בואו נמשיך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ואת מיקי זוהר מזמינים לחקירה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי, בוודאי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חבר כנסת. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לי הרבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דיבר ברדיו. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, רגע, סטנה שוואיה, יש עוד הרבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מר מנדלבלוף נפגע. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, אתה הורס לי את המומנטום, דודי. בואו נמשיך לציוצים בטוויטר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דודי, אתה תמשיך להפריע – אני אוסיף לה זמן. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> ציוצים בטוויטר מפריעים לפרקליטות, אבל הם לא מפריעים רק לפרקליטות, הם מפריעים לנפתלי, איש קטן עם אגו ענק. הבן אדם הזה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גלית, אני מוסיף לך דקה, ותסיימי בזמן. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> עשר דקות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> את אולי יותר. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> הם הפריעו לי יותר. הם הפריעו לי ארבע דקות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דקה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> ארבע דקות. נפתלי בנט מזמין לשימוע את פרופ' טליה איינהורן כי היא מצייצת נגד משטר הממשלה בטוויטר – סזון. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – הוא מוחק – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> בואו נמשיך. עזבו את הפרקליטות, בואו נמשיך לתקשורת. לשכת הפרסום הממשלתית מודיעה שהיא מפסיקה לפרסם בערוץ 20, הערוץ הימני היחידי בטלוויזיה. איך קוראים לזה? סזון. נמשיך. אראל סגל וקלמן ליבסקינד מגישים תוכנית משובחת בתאגיד השידור הציבור שאני ואתם מממנים – מפטרים אותם. למה? כי אין להם רייטינג. ואת מי שמים במקומם? את גאולה אבן, פצצת הרייטינג, עם 1.8 רייטינג. לשידורים החוזרים של רגע עם דודלי יש יותר רייטינג. סזון. בואו נמשיך. רוצים רשתות? שר התקשורת יועז הנדל – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גלית – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זה חשוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נגמר, נגמר הזמן. שמתי לך שלוש דקות יותר. מספיק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תן לשמוע. אל תשכחי, שר החוץ רצה להחזיר את ציפי חוטובלי, לפטר אותה, להחזיר אותה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו נמשיך את נאום הסזון יותר מאוחר, כי יש הרבה ציד. הרבה ציד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה עונות ציד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת יואב בן צור. יש לכם פה עוד חוקים, דברו גם בחוקים האלה, מה הבעיה? אי-אפשר לקחת שלוש דקות ולמרוח את זה לעשר דקות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רבע שעה מדבר לפיד – – – רוצה חצי שעה – מדבר. אתה, לא אכפת לך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. אבל גלית, אל תתחילי עם החוק מההתחלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איפה הכבוד שלנו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, שלא תתחיל עם החוק מאפס. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו הבעיה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הינה, אתה יושב שם, אתה לא יודע לשלוט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת בן צור, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני, מיקי לוי פה, אתם עולים – נותן לכם לשחרר. אצלנו, עוד לא נגמר הזמן – אומר: תודה רבה, תודה רבה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הראיס ביקש לא להסתכסך. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך? אתם כולה חמישה – איזה רעש אתם עושים. אני לא ראיתי דבר כזה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> ביטן, זה לא פייר. הוא הפריע לי – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קיבלת שלוש דקות יותר. שלוש. כן, בבקשה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> איזה מזל שיש אופוזיציה, יש מי שיפריע לאופוזיציה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תן להם סוכריות להמתיק את – – – << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הקואליציה לא נמצאת פה, רק אם שמים אותם בתורנות, ועכשיו עיסאווי פריג' בתורנות – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הוא סובל, עיסאווי, איך הוא סובל. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> כמה אתה צריך לסבול פה, יא חביבי, יא חביבי. טוב, רבותיי, בואו נדבר על ניהול, או בעצם על איך לא לנהל; על איך להרוס דבר טוב; על איך להרוג בני אדם ולהכיל את המתים. בואו נדבר על החרפה שבה אנו נראים: ראש ממשלה שלא ממש מבין בדיפלומטיה ועושה טעויות דיפלומטיות – טעות שיכולה להעיד על חוסר קריאת השטח והבנת המציאות לאשורה. זו טעות מסוכנת שיכולה להשפיע עלינו לרעה, חס וחלילה, לטווח ארוך. אפשר גם לדבר על שרים חובבניים שמתנהגים בהיבריס ודורסים כל מוסכמה שהייתה פה בבית הזה. זו הממשלה הראשונה שקמה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חברים, זה מפריע לו. יש כאלה שזה מפריע להם; לו זה מפריע. הינה, הוא עצר את הנאום בגלל זה. מספיק. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אני הייתי מורה, וקשה לי כשתלמידים מדברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כבדו את הנואם. מספיק. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אוסיף לו ואוריד לך. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> זו הממשלה הראשונה שקמה על מפלגה קטנה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הבעיה היא שרק אנחנו פה בכנסת פה מדברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה, לא משנה, חבר'ה, כבדו את הנואם. הינה, הוספתי לך דקה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> זו הממשלה הראשונה שקמה על מפלגה קטנה ולא מפלגת רוב, מפלגה שיש בה יותר ג'ובים להציע מהמספר שיכולים לאייש. אלו המנהיגים היום בישראל. איזה דמוקרטיה ואיזה בטיח. אתם יודעים, בעברי ניהלתי את רשת החינוך של ש"ס. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יואב, הצעתי להם לקחת את האוטו שלי, לעשות ישיבת סיעה, אם אין להם – – – << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה יודע שיש לו יותר מאבטחים ושומרים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ואין לי טרנזיט, דרך אגב, יש לי פרייבט. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> יותר מאבטחים מח"כים יש לו, אתה יודע את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מספר המאבטחים שיש לו זה פי שניים מאשר הח"כים – – – << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> נכון. עוד עכשיו, כשעידית סילמן הלכה ליש עתיד, אז בכלל. בעברי ניהלתי את רשת החינוך של ש"ס, והמתודיקה הלימודית הייתה בין היתר על החשיבות של הבחירות ולהצביע לכנסת למפלגת ש"ס. בין היתר, הסברנו לתלמידים את החשיבות של ההצבעה והבוחר, וכמה כוח זה נותן לנציגים שלנו לפעול למען הגדלת התורה, כדי להאדירה בכל הארץ. אז ככה אנחנו הסברנו מה זה דמוקרטיה. אבל אני שואל אתכם, מחוקקי הקואליציה: איך אתה מסבירים לילדים שלכם את מה שאתם עושים? אדוני ראש הממשלה, מה אתה עושה לפני שאתה נכנס בדלת הבית? נכון שאתה לוקח נשימה עמוקה, מתבייש בעצמך על הגנבה שעשית, גנבת דעת הקהל? איך זה להיכנס הביתה? נכון שקשה לדעת שאתה משקר, בניגוד לערכים שפעם היו חשובים, שפעם, מילה הייתה מילה, היה כבוד לבוחר. האמת, אני לא מקנא בך. בכלל לא. האמת, יכול להיות שעשינו כמה דברים לא באופן מושלם, אבל מפה ועד מה שאתם עשיתם בגנבת הדעת של הבוחרים שלכם – שמיים וארץ. אני רק מקווה שיחזור המצפון ותתעשתו ותבינו ששום רווח אישי שיוצא לכם מהכבוד לא שווה. הוא ממש זעום לעומת הנזקים לדורות שאתם במו ידיכם עושים עם המשך הקואליציה הזו. אתם מחלקים את העם ומסכנים את שלמותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת אוריאל בוסו. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה להודות בשמי ובשם כל אחיי, הציבור החרדי במדינת ישראל, ובראשם לרב מנסור עבאס. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> תקשיב, הוא קובע נורמות. כשאנחנו נחזור, בעזרת השם, מהר מאוד לכאן – אני בדיוק מוציא כאן כתבה בכלכליסט: הסחיטה הגדולה בממשלה עם כחלון. אוי ואבוי, הציבור החרדי קיבל 1.2 מיליארד, וזה עלול לעלות ל-1.3 מיליארד, על 16 מנדטים. כשאנחנו עושים חשבון, אנחנו צריכים לקבל 200 מיליארד. אבל עכשיו, מר עבאס קבע נורמה, וכבר יותר לא יקראו לנו סחטנים – 30 מיליארד ש"ח לרפואה, להייטק, לחינוך, לתשתיות, לרשויות. אתה שאלת שאלה נכונה: איך נותנים את זה בסוף לכיס של האנשים ולא לציבור? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מנדלבלוף – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> באמת, מגיע לו תודה רבה על כך שהסטיגמה של סחטנים יורדת מאיתנו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מלאכתם של צדיקים נעשית על ידי אחרים. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> הם קובעים את הנורמות. כשאנחנו נחזור לפה, מהר מאוד נשתמש בדיוק באותם כלים. לא נשנה את הסכומים. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, צריך לדעת – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אתם יודעים מה, אנחנו נהיה פיירים. על ארבעה מנדטים – 53 מיליארד; צריך לקבל 200 מיליארד. אנחנו נהיה פיירים, נישאר עם אותו מספר מיליארדים. יחלקו לנו את זה – תאמין לי, אנחנו לא נבקש יותר שום דבר. אבל כשחברת כנסת מהקואליציה אומרת מה זה אומר על בוחרים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – הוא לא יכול לדבר. פנטומימה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> דוד, ספר את הבדיחה על הרפורמים. אם לא, אני אספר. אני לא רוצה לבזבז את זה. אפשר, אם תוסיף לי דקה, אני אספר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> לא. הוא ביקש שאני אשאיר לו את הבדיחה על הרפורמים. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> דודי, אבל היום באמת, לא, לא רציתי לבזבז לו את הבדיחה. הוא לא מספר אותה. אני אספר את הבדיחה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, הם הפריעו לי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> דודי, היום נפל דבר באמת בישראל – שרת התחבורה באה לשדולה המתועבת הזאת של הרפורמים ואומרת: צריך לשחרר את הכותל. השם ירחם, שרה בממשלת ישראל. ממי לשחרר? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> לחוקק את החוק מחדש. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> לעשות עוד פעם מלחמת השחרור. אוי ואבוי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לעשות עוד תמונה, עוד זה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> מה הם חושבים להם? אבל אתם יודעים מי אחראי לכל זה? כשאומרים לנו: יש לך ראש ממשלה שמניח תפילין, כיפה – הכיפה הכי מבזה שיש בשנים האחרונות. כל זה יהיה רשום על שמם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> המומרים היו הכי גרועים לעם ישראל. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> ניר אורבך ונפתלי בנט ומתן כהנא ויום טוב כלפון ועידית סילמן ואותם חובשי הכיפות שאות קלון יהיה רק על מצחם. תודה רבה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אשריך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח. חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת. אה, לא ראיתי. בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על נושא שכבר דיברתי עליו בעבר, אבל מכיוון שהוא עוד לא נפתר וזה נושא מאוד כאוב, אני רוצה להעלות אותו שוב. הנושא הזה זאת ההתעללות באימהות וילדים של אברכים לומדי תורה. הממשלה הזאת החליטה, יצאה הוראה מלפניה, שאם אדם יוצא לעבוד, אז הוא יכול לקבל סבסוד לילדים שלו במעון. אם הוא יוצא ללמוד באקדמיה, הוא גם יכול לקבל סבסוד לילדים במעון, גם אם הוא ילמד הרבה שנים באקדמיה. למשל, הוא ילמד רפואה שבע שנים – יכול לקבל סבסוד למעון; ילמד פסיכולוגיה – אתה יודע, אדוני היושב-ראש, שפסיכולוגיה, אתה גומר תואר ראשון, עוד לא עשית כלום, זה לא שווה כלום. אתה צריך להתקדם לתואר שני, ורק אז אתה יכול עם זה לעשות משהו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אם תלמד פסיכולוגיה תואר ראשון ותואר שני, בינתיים אתה יכול לקבל סבסוד לילדים במעון. אבל אם חלילה, חלילה, תבחר ללמוד תורה בישיבה – אם חלילה במקום ללכת לאוניברסיטה תלך לבית המדרש, אז לא תקבל שקל סבסוד למעון. למה? כי הממשלה הזו הכריזה מלחמה על תורת ישראל, הכריזה מלחמה על לומדי תורה. ממשלה שרק עכשיו, היום, היה פה נאום בכורה של חבר הכנסת יום טוב כלפון והוא התפאר בכך וציטט פסוקים ואמר שהוא הולך לפי התורה, ושיבח את זה שראש המפלגה שלו חובש כיפה, אבל הממשלה הזו הכריזה מלחמה על התורה, והיא רוצה לרוקן את בתי המדרש. ואיך היא רוצה לרוקן אותם? על ידי זה שהיא תעמיד את הנשים של לומדי התורה בפני ברירה אכזרית: או שאת תפסיקי לעבוד, תחזרי הביתה, תיקחי את הילדים אלייך הביתה – אגב, אני עשיתי את זה כמה שנים, היה נחמד להיות עם הילדים בבית. אבל אם האישה רוצה לעבוד ורוצה לפתח קריירה ורוצה ללמוד, אז לא. או שבעלך יצא מבית המדרש. זאת השיטה של הממשלה הזאת לרוקן את בתי המדרש. ואני שואלת, רק לפני כמה חודשים נפתלי בנט קרא לאותן נשים שעכשיו הוא דורך עליהן, שעכשיו הוא רומס אותן, שעכשיו הוא מתאכזר אליהן – רק לפני כמה חודשים הוא קרא להן וביקש מהן לשים את הפתק שלו בקלפי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> התחנן אליהן. התחנן. אמר להן: אני הנציג האמיתי שלכן בימין. אסף את הקולות מהרצפה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עכשיו הוא דורך עליהן. עכשיו הוא מכופף אותן. עכשיו הוא שובר אותן. עכשיו הוא אומר להן: אתן תוציאו את הבעלים שלכן מבית המדרש או שתוציאו את עצמכן מהעבודה והלימודים. זה לא רק חוסר הוגנות, זאת אכזריות. זאת לא רק אכזריות, זאת הכרזת מלחמה על תורת ישראל, ומי שמכריז מלחמה על תורת ישראל סופו שהתורה תנצח והוא ייפול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה ארבל התחלף עם חבר הכנסת ינון אזולאי. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר עיסאווי פריג', אני בראשית דבריי רוצה בפני אזרחי ישראל לתת כאן על במת הכנסת דיווח על תקרית שאירעה בממשלה בימים האחרונים. שרה בממשלת ישראל, שאני באמת רוצה לתת לה כאן מעל הבמה הזו מילה טובה, השרה מירב כהן, השרה לשוויון חברתי, פעלה ויזמה לקדם תוכנית חומש למגזר החרדי – תוכנית חשובה מאוד, אדוני השר, תוכנית משמעותית שמטרתה המרכזית היא באמת לצמצם פערים, לקדם באקדמיה ובכלכלה ובתעסוקה את הציבור החרדי. היא לא מובאת לכאן ערב תקציב המדינה בגלל שהיא נקראה לישיבה אצל שר האוצר איווט ליברמן ואצל שר החוץ לפיד, והנחו אותה לעצור את תוכנית החומש למגזר החרדי. אמרו לה: את יכולה לתגבר למגזר הערבי. 922 הייתה, אנחנו ממשיכים בעצם את התוכנית, עושים תוכנית מורחבת, גם כחלק מההסכמים הקואליציוניים. למגזר החרדי – כלום. זה היה בימים האחרונים, וזו שערורייה שאין כדוגמתה. קודם כול, חוסר תבונה פוליטית. מבחינה פוליטית היו צריכים קודם כול לבוא ולומר: הינה, אנחנו – מה אתם רוצים? לציבור החרדי אנחנו נותנים. אינטרס לאומי, נוסף לאינטרס הפוליטי, לצמצם פערים בחברה, לעודד תעסוקה באוכלוסייה שלא משתתפת במעגל התעסוקה כמו שצריך. אבל האישי גבר פה על הלאומי בצורה מבזה, בצורה משפילה, וזה המשך להתנהלות גזענית, לא פחות מכך, של הממשלה הזאת שרמסה גם את כבודה של חברת הכנסת אמילי מואטי. וגם אתה, אדוני השר עיסאווי פריג'. אני מבלה פה במליאה שעות רבות. אני הייתי ראש מטה של שר הפנים והשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל השר אריה דרעי, שהיה יושב-ראש מפלגה, ואני יודע מה זה תורנות שרים בישיבה במליאה. גם השר דרעי, עם היותו ראש מפלגה בכיר וחבר בכיר בממשלה, היה מתכבד ומגיע לכאן לתורנות מליאה. פשוט לקחו קבוצה של שרים – ותסלח לי שאני אומר לך את זה כאן בכנות – ולקחו אותם כשרים סנג'רים. לא ראינו פה יושבים בתורנות מליאה לא את יאיר לפיד ולא את ניצן הורוביץ ראש מפלגתך ולא אף שר בכיר אחר, או בני גנץ. כל הבכירים שהם בדרך כלל גם ממוצא מאוד מסוים, שהוא לא מוצא מזרחי, לא התכבדו להגיע לכאן לשבת בתורנות מליאה. שלחו אותך כסנג'ר, שלחו את מאיר כהן. למה? מה אתם, דרג ב'? אין לכם כבוד? אני באמת משתומם מהגזענות שבשתיקה הזו, מחוסר אומץ הלב. מרב מיכאלי, תבואי, תשבי כאן תורנית מליאה. מה קרה, את עשויה מחומר אחר? מה השחצנות והגאווה הזאת? מה היהירות הזאת? תכבדו את הכנסת. תכבדו את הרשות הזו. אני מאוד מודה לכם על ההקשבה. אני חלילה וחס – לא משהו אישי כלפיך. אני נהנה מאוד שאתה כאן ונהנה גם לקיים איתך דיונים פוריים בנושאים רבים, אבל אני מזמין אותך לקרוא לחבריך לממשלה להתעשת. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, קודם כול, אני מוכרח לומר שהתגעגענו אל ישיבתך על הכיסא הזה בנעימות ובחביבות כפי שאתה נוהג תמיד. חברי השר – איך קראת? הסנג'ר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סנג'ר. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> במגזר הערבי הסנג'ירים – אלו שעובדים אצל ראשי הכנופיות. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כל התעשייה הפיקטיבית של החשבוניות השחורות, הקופים. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> כולם סנג'ירים. הקופים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הסנג'ירים הקופים. בדיוק. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> עכשיו חבר הכנסת ארבל היה, נכון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא חושב שהוא חשב שזה ככה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> הוא לא חשב שזה ככה? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא. חס וחלילה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הוא לא התכוון לזה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אם חלילה פגעתי בכבודך, אני מתנצל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. הוא לא חשב על זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סמוטריץ', אני מוסיף לך דקה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כבוד השר, זה הבדל בין העברית לערבית. היהודי מדבר בעברית, הערבי רגיל לניב ולמשמעויות של הדברים בשפה שלו, אז הוא נפגע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא לא חשב על זה – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חבר הכנסת ארבל, חס וחלילה, לא פוגע אף פעם. התקיימה כאן היום בכנסת שדולה, השם המכובס הוא "ליהדות מתחדשת", ולמעשה שדולה רפורמית בכנסת, ונאמרו בה אמירות קשות ומסוכנות שלצערי חושפות רובד מאוד בסיסי בממשלה הזו שמאיים על זהותה היהודית של מדינת ישראל. היה שם השר נחמן שי, שעדכן שיש כבר הסכמה ויש טיוטה של הצעת מחליטים על שולחנה של הממשלה לקדם את מה שכונה אז "מתווה הכותל", מתווה שפוגע בקדושתו של הכותל המערבי, שריד בית מקדשנו, ומדווח שמתן כהנא, השר לשירותי דת, תומך; אותו מתן כהנא שמתהדר בלהצטלם עם כמה רבנים שעוד מוכנים להצטלם איתו, אבל לא באמת סופר אותם באף אחת מהסוגיות המשמעותיות שלהן הוא נותן את ידו. הייתה שם השרה מרב מיכאלי, שדיברה על לא פחות מלשחרר את הכותל. עכשיו, אי-אפשר שלא להשליך את המונח הזה אל שחרור הכותל, אותו אירוע מרגש שזכינו לו במלחמת ששת הימים בתשכ"ז, אחרי שנים של ערגה וכיסופים, וזכינו לקול המהדהד בקשר של מוטה גור, זכרו לברכה: "הר הבית בידינו", וזכינו לשחרר את הכותל. והמנהג, מנהג המקום האורתודוקסי, שנוהג במקום עשרות שנים – ואגב, מקבלים אותו בשמחה ובאהבה הרוב המוחלט של אזרחי ישראל ושל יהודי כל העולם – אלמלא גלעד קריב ועוד כמה בודדים, פרובוקטורים כמוהו, שמגיעים אל המקום, שבחוסר האחריות גררו פנימה את חלק מיהדות ארצות הברית – במשך שנים הגיעו לארץ, הגיעו לכותל, היה ברור, כמו שלהבדיל אלף אלפי הבדלות באים למסגד, מכבדים, מורידים נעליים, באים לכנסייה, להבדיל, מכבדים, היה ברור: באים לכותל, יש פה מנהג מקום, מכבדים. אז הלכו הפרובוקטורים האלה וכחלק ממאבקי השליטה שלהם בישראל פנימה – והם באמת פרומיל קטנטן של האוכלוסייה כאן – גררו פנימה בחוסר אחריות ויצרו משבר בין מדינת ישראל לחלק מיהדות ארצות הברית רק כדי לקדם את האינטרסים שלהם כאן פנימה וכדי לשנות את מנהג המקום שנוהג כאן מקדמת דנא, ומגדירה את זה השרה מיכאלי "לשחרר את הכותל", משל צריך לשחרר אותו מאויבים. וזו, אדוני היושב-ראש, ממשלת הריפוי והאיחוי. הייתם צריכים – לא הייתם צריכים, בעצם. אסור להיות במקומות כאלה, מקומות של חילול השם, מקומות של באמת ביזוי הקודש ובזבוז זמן. אין לי זמן. אולי בפעם הבאה שאני אדבר, נדבר טיפה על יהדות מתחדשת. אין דבר חי, תוסס, מתפתח, יותר מהיהדות, ואין דבר יותר מזויף ומלאכותי ושקרי מהעיוותים האלה שמעוותים את היהדות. אבל רק היה צריך לשמוע את השיח, את השנאה, את הניכור לציבור החרדי, לציבור הדתי. וימשיכו, ימשיכו עלי התאנה בממשלה הזאת – ששבויים בה כבני ערובה, כי אחרת כלאם פאדי, אדוני השר, על הקריירה הפוליטית שלהם מתחת לאחוז החסימה – ימשיכו להטיף על אחדות. שמעתי שבנט אמר בסיעה היום – שמעת את זה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אין לו על מה להתנצל. הקמת הממשלה הייתה מעשה פטריוטי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אה, יצא פוש, יצא פוש כזה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> פלא שאתם לא מפילים את הממשלה. לא יודע. אתה בסדר עוד איכשהו. אני לא יודע איך רע"מ וזה חיים עם המושג "פטריוטיות" כשהם שכחו מזמן כבר מה זה פטריוטיות. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> הם לא מאמינים לו, פשוט. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> דברו על איחוי וריפוי – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סמוטריץ', סמוטריץ', זהו. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אבל בפועל הידיים ידי עשו, של שנאה, של פילוג, של חילול הקודש. אין בזה צורך. אני אומר, רבבות רבבות רבבות, מיליונים של יהודים, של אזרחי ישראל, פוקדים את הכותל ושמחים בו. משכו ידיכם מן הכותל. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הכנסתי אותו, הוא בא באיחור. נו, מה זה משנה? אתם פה, לא? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – יש כבוד ליושב-ראש הסיעה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה בסוף. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> גם אם תגיד לי בעוד עשר דקות, אני אמתין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כול ירד אחד, והכנסתי אותו. מה הבעיה? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, הייתי רוצה לדבר על שני דברים היום. היום התארחנו בשדולה של חבר הכנסת אלי כהן וחברת הכנסת אורלי לוי, שהייתה כאן קודם, בנושא של דיור ציבורי. אדוני השר, חשוב לי שתשמע, כי הדברים ששמענו שם בשדולה, באמת לא העלינו על דעתנו שככה ממשלת ישראל מתנהגת, וחשוב לי שאתה כחבר בממשלה תעלה את הדברים. מדינת ישראל התהדרה כל השנים בזה שהיא דאגה לדיור ציבורי. דיור ציבורי זה זכות בסיסית לאנשים שהמדינה, בקריטריונים קשוחים מאוד, קבעה שהם לא יכולים להגיע לדיור בחיים שלהם. זה או שהילדים יהיו הומלסים ומסוממים, ואחרי זה ירדו לרצח ולפשע, או שהמדינה תדאג להם למדור. והמדינה דואגת להם. ועכשיו, אחרי תקופה שרכשו דירות, הוועדות הציבוריות הפסיקו להתכנס, הפסיקו להתכנס בגלל שאין כסף בסעיף הזה, והממשלה, בספר התקציב, לא הביאה אף בשורה לדיור הציבורי. אלפי ילדים, משפחות חד-הוריות, מסכנים, באמת האנשים הכי חלשים של החברה, כבר שנים מחכים בתור, ואמרו להם, אין תקציב, עוד מעט מגיעה ממשלת הריפוי שתדאג לדבר הזה – מגיע ספר התקציב ואפס בשורה. אדוני השר, תבין, מדובר במעל 1,000 משפחות שעומדות לפני פינוי מהבתים שלהן, מדובר באנשים שמאיימים להתאבד, וזה לא אגדה. זה דבר שחלילה, חלילה, גם מסוגל לקרות. ילדים שיודעים שכל יום אמורה להגיע המשטרה לפנות אותם מהבית. ואין אף בשורה בספר התקציב לדבר הזה. איך זה יכול להיות? כשאנחנו היינו בקואליציה, כל שנה בספר התקציב הייתה בשורה; שנה יותר, שנה פחות, אבל הייתה אמירה על הדיור הציבורי, הייתה אמירה בהשתתפות בשכר דירה לאותם אנשים. ספר תקציב עם אפס בשורות. היית צריך לבוא, והאמת היא שמאיר כהן – כל הכבוד לו, הגיע לוועדה. הוא לא העלה על דעתו מה הוא ראה מול העיניים: אנשים נכים, קשישים, שמיועדים לפינוי. השר אלקין ביטל החלטת ממשלה מהממשלה הקודמת, שהקצתה מכל מתחם דיור בין 5% ל-7% לדיור הציבורי. כך נאמר שם בוועדה. כמה אכזריות יכולה להיות במקום הזה? אז נכון, החרדים, לא מגיע להם לגור. והינה, משרד השיכון, בשבוע שעבר – אני לא יודע אם שמעת – הקצה 300 יחידות דיור באלקנה, באלון שבות, כל מיני מקומות, ואנחנו מאוד מפרגנים, וטוב, אבל כמה דירות הקצו לציבור החרדי? אדוני השר, אתה יודע כמה? כמה? נו, עיסאווי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה, הוא במבחן? מה אתה רוצה? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא מבחן – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אתה מתכוון לאלעד או שוהם? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא אלעד ולא שוהם, חרדים. כמה? דירה אחת. דירה אחת. מה זה, צחוק? נכון שאולי יחלקו אותה לשבע יחידות דיור, אולי, כי אין ברירה, אנשים צריכים לגור באיזה מקום. אבל משרד השיכון הקצה דירה אחת למגזר החרדי. אוקיי, אז לחרדים, לא יהיו להם דירות, לא מגיע להם, אבל האנשים החלשים ביותר בחברה, אותם אנשים שצריכים דיור ציבורי, הקשישים, היתומים, אנשים שאין להם; אם לא שם, הם יהיו ברחוב, ירדו לפשע, לסמים. מי ידאג להם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מלכיאלי, מיכאל. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> מה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זהו, מספיק. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> מה, ללכת? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מתלהב. כבר עברת את הזמן. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מתלהב כי אני לידך – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק עכשיו התחלת להתלהב. תסיים. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה יושב-ראש קשוח. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי. אתה לא רוצה שנדבר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת משה אבוטבול. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני שואל, אתה לא רוצה שנדבר? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> עד שיש לנו סגן יושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל נתתי לך. מה אתה רוצה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עד שהחזירו – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יודע מה? לא היית צריך לדבר בכלל, כי לא היית רשום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עד שהחזירו אותך מההשעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל תשכח את זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> חיכינו לך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, באתי. מה אתם רוצים? << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – – ברוך השם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז קודם כול, מלכיאלי לא היה רשום בכלל. הכנסתי אותו. נתתי לו – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני לא יגלה את כל הסודות. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> למה נלחמנו שתחזור, ביטן? << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> חברים, לא לגזול לי מהזמן שלי, אני ממש רוצה רק להשלים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> חלילה. חלילה. אני רק רוצה להשלים את דבריו הכואבים של הרב הגאון הרב שמואל אליהו, רבה של צפת ובנו של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו, זכר צדיק וקדוש לברכה. אנחנו נמשיך את המכתב הכואב שלו. הוא אומר שדי לזכור את שלושת אלה שתומכים ברפורמות האלה שהציע השר כהנא כדי לחשוד שמשהו רקוב מסתתר מאחורי המילים היפות. ומיהם השלושה? כמובן שכבר ציינו אותם קודם, אלה אותם הנחמדים: יאיר לפיד, אביגדור ליברמן, מרב מיכאלי, וכמובן, מעל הכול יש לנו את הבורג העליון, שהוא ראש הממשלה בנט. הרי אנחנו יודעים שהם הכריזו במשך שנים שהם רוצים לפרק את מערך הנישואים, הגיור, הכשרות, השבת, שלא יהיו על פי ההלכה. הם לא חשודים שיבואו לשפר את הכשרות, הגיור והנישואים. כל אלה ביחד, יחד עם מנסור עבאס והגב' מראענה, חותרים כל ימיהם לטשטש את זהותה היהודית של מדינת ישראל, לכן זה חשוד. כך הם דבריו של הרב. מצד שני, כולנו רואים שהמתנגדים לשר הם הרב חיים דרוקמן, הרב יעקב אריאל, הרב דב ליאור, הרב אליקים לבנון, הרב דוד חי כהן ועוד מאות רבנים, ראשי ישיבות וארגוני הכשרות, שמתנגדים בתוקף לרפורמות הללו. האם כולם בעלי אינטרסים, כמו שאמר בחוצפתו מתן כהנא? כך שואל הרב שמואל אליהו. הרי מדובר פה באנשים שבמשך כל חייהם עבדו בשביל לשמור את הזהות היהודית של מדינת ישראל, ביחד עם מאות רבנים וראשי ישיבות מהעולם החרדי. הרבנים הראשיים וכל חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל, כולם חתמו על זה. חשוב שמתן כהנא וכל חבריו מימינה ומשמאלה ידעו: אנחנו לא נשכח ולא נסלח למי שינסה לטשטש את זהותה היהודית של מדינת ישראל בשביל כבוד ושלטון. לא נשתף איתכם פעולה. שום רבנות לא תקבל את הכשרויות שלכם. שום רב לא יחתום ליהודי שיעבור את הגיור שלכם. שום רב לא יחתן ולא יגרש את מי שאתם תכשירו ברפורמות של מרצ, לפיד ומרב מיכאלי. אנחנו נילחם בכם בכל הכלים המותרים כדי לשמור על הזהות היהודית של מדינת ישראל, ובשם השם נעשה ונצליח. אלו דבריו העיקריים של הגאון הגדול הרב שמואל אליהו, שזועק מדם ליבו. אני רק רוצה לסיים – שלח לי חבר שהיום לומדים בדף היומי דבר שהוא מאוד מאוד נקשר. הרי אתם יודעים שפתאום קיבלתי הזמנה מאוד מצחיקה לבוא לשדולה לחופש דת והתחדשות יהודית. זה פשוט דבר המום, שהם שולחים גם לנו הזמנות כאלה. אבל שם אנחנו רואים – ומי שולח את זה? כמובן, הרב הרפורמי. הוא, יחד עם משה טור פז, יחד עם מיכל רוזין, כולם שולחים לנו הזמנות. אנחנו ממש מגיעים לימים כאלה, שולחים לנו לבוא להשתתף בשדולה שלהם, בר-מינן. על כל פנים, מה שכתוב בדף היומי – מופיע שם דבר שמאוד מאוד מזכיר את זה. כתוב בדף: "והמינים והאפיקורסים יורדים" – הגמרא אומרת: יורדים לגיהינום ונידונים בה לדורי-דורות. רש"י מפרש: מה זה מינים? מינים הם אנשים אשר הפכו את דברי אלוקים חיים לרעה כגון הצדוקים והבייתוסים. כלומר, לא צריך הרבה להבין – וגם כן, רש"י מוסיף עוד משהו שחשוב מאוד לדעת. מה זה אפיקורס? אחד שמבזה תלמידי חכמים. אני רק מצטט מהגמרא, אני מצטט ואומר דבר אחד בצורה הברורה ביותר: אנחנו לא בעלי הבית על התורה. לא אנחנו ולא אף אחד. התורה היא תורת אלוקים, ואנחנו מבקשים: אנא, כהנא ושותפיו, אל תשנו את התורה אפילו בפסיק אחד. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלי כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת שמחה רוטמן – אינו נוכח. חבר הכנסת איתמר בן גביר. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ברוך הבא שחזרת. כנסת נכבדה, גברתי השרה – יש כאן שרה? אמורה להיות כאן שרה. אני רוצה לדבר על הצביעות של אנשי השמאל, וליתר דיוק, עיתון החמאס, עיתון הארץ, שבשלל מאמרים, מאז שכל עם ישראל ראה איך איימן עודה תוקף אותי ופוגע בי – בשלל מאמרים הצדיקו את האלימות הזאת. רוית הכט כותבת בטור בעיתון הארץ: איתמר בן גביר הצליח במשימה – הפך את איימן עודה לאיתמר בן גביר. ומה היא כותבת? רגע לפני הדחיפה והצעקות, אולי בכל זאת כדאי לשאול: מה עושה בן גביר מחוץ לחדרו של עציר פלסטיני ששובת רעב? ואללה. מה עושה שם בן גביר? בחיים שלכם, עיתון הארץ, לא שאלתם מה עושים האנרכיסטים בדרום הר חברון; בחיים שלכם לא שאלתם מה עושים שלום עכשיו בבילעין. ולא שאני משווה, חלילה, אבל פתאום "מה הוא עושה"? פתאום אלימות זה בסדר. פתאום להרביץ זה בסדר. איתמר בן גביר, היא כותבת, הצליח במשימתו וגרם לאיימן עודה להפוך לאיתמר בן גביר. אחרי הגברת הזאת, עודה בשאראת: המעשה של איימן עודה יירשם באותיות זהב. כן, כן. כן, עיתון הארץ מצדיק אלימות. מעכשיו מי שיגיד לנו ויספר סיפורים נגד אלימות – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ביטאון החמאס. ביטאון החמאס. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עיתון החמאס. כן, עיתון החמאס. מצדיקים את זה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא עיתון הארץ, אל-ארד. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בן גביר בא במטרה להשפיל, לבזות. זאת אומרת, לאיימן עודה, לאחמד טיבי ולסמי אבו שחאדה, תומכי הטרור האלה, שעשו רכבת לבית החולים – להם מותר. אבל כשאני מגיע – יש לו מטרה. יש לו מטרה. ואיך כותב עודה בשאראת הזה? במקום שאין אנשים השתדל להיות איש. איימן עודה היה האיש. אחרי זה קרולינה לנדסמן – עוד פסיכית שכותבת: לעולם לא נדע מה זמם לבצע בחדר, אולי להשתיל שם טורטית. כן, כן, זה אמיתי, זה אמיתי, אני לא ממציא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תדאג – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אולי להשתיל שם טורטית, כמו זו ששתלו לפני כמה שנים אנשי שב"ס בתאו של מרואן ברגותי, או שמא תכנן – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איתמר, קראתי את הכול בשבת. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> או שמא תכנן לאכול טורטית מעל מיטתו של שובת הרעב. חברים, אתם פסיכים. עיתון הארץ זה עיתון של פסיכים. אבל מה שיותר חשוב זה שמעכשיו, עיתון הארץ, לא תוכלו לומר שאתם נגד אלימות. לא תוכלו לרחוץ בניקיון כפיים. לא תוכלו להטיף מוסר לאף אחד. תתביישו לכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת אופיר כץ – אינו נוכח. חברת הכנסת מאי גולן. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, למי שלא יודע, חבריי מהימין בראשות חברי חבר הכנסת דוד ביטן הגישו עתירה לבג"ץ כנגד ההתנהלות הכוחנית, הבלתי-שוויונית, הלא-ערכית ולא מוסרית של הקואליציה בוועדות השונות; אגב, אני חייבת לציין, עתירה אמיצה מאוד, שכן דווקא לליכוד, עם כל האי-שוויוניות במשך השנים, לא היה פשוט להגיש עתירה כזאת. אבל חברי שיושב כאן, חבר הכנסת דוד ביטן, היושב-ראש, הגיש אותה והאמין כי אולי יש מעט, מעט, צדק ומצפון באותם אנשים שיושבים שם והם יראו את מה שמתחולל כאן בכנסת ישראל וירצו שוויון ואובייקטיביות ומעט צדק. אבל כמה צפוי – לא באמת, אבל נגיד בציניות – בג"ץ החליט לדחות את העתירה. והינה אחד הציטוטים שאני חייבת להקריא, שאני ממליצה לצופים לגזור ולשמור, שיהיה מן תמרור אזהרה גדול כזה – בכל פעם שבג"ץ ירצה להתערב ברגל גסה, כמו שהוא עושה בבית המחוקקים, זה מה שצריך להראות לו ולהקריא לו: "בנסיבות העניין, אני סבורה כי ההכרעה בשתי המחלוקות שתוארו אינה נדרשת. הרף שהוצב להתערבות שיפוטית במקרים כגון דא הוא גבוה במיוחד. הוא משקף את הריסון השיפוטי הנדרש בהחלטות הנוגעות לעניינים הפנימיים של בית המחוקקים והכרוכות לא אחת בשיקולים פוליטיים. אכן, כלל הוא הנקוט עימנו שבית משפט זה נמנע מהתערבות בהחלטות הכנסת בעניינים פנים-פרלמנטריים, למעט במקרים חריגים שבהם יש בהחלטה משום 'פגיעה עמוקה במרקם החיים הפרלמנטריים' או 'ביסודות המבנה של משטרנו החוקתי'". מה זה אומר בעצם, אתם יודעים, למי שלא הבין את המילים המסובכות? מבחינת בג"ץ, מבחינת בית המשפט העליון, חלוקה לא הוגנת כלפי הימין זה בסדר, זה שוויוני, ולא משנה הליכוד, לא משנה ש"ס ולא משנה יהדות התורה. כל אלה לא משנים. הם לא מייצגים באמת אנשים בחברה הישראלית. זה לא חשוב. אבל עוד דוגמה, למשל, שאולי איזה צדיק בסדום ישמע – כפי שקרה ב-22 במרץ 2020, כשבג"ץ דווקא כן התערב בשאלת ההצבעה של יו"ר הכנסת, בעתירה של כחול לבן והתנועה למען איכות השלטון נגד מי שהיה יו"ר הכנסת בזמנו יולי אדלשטיין. בסוף החליט בית המשפט העליון כי הוא נותן לאדלשטיין יומיים לכנס דיון על החלפתו. יומיים, אתם שומעים? חבר הכנסת ביטן, אדוני היושב-ראש, כמה זמן הם דחו פה את ההחלטה? אתה יודע? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הרבה זמן. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> הרבה זמן. יומיים הוא נתן אז ליולי אדלשטיין. עוד דוגמה – ב-12 בנובמבר 2020 בג"ץ מוציא צו על תנאי שמורה לממשלה להסביר תוך 21 יום, שלושה שבועות, מדוע לא בוטל התיקון לחוק-יסוד: הממשלה שמכונן את ממשלת החילופין. למי שלא מבין, זה עוד צעד מהותי שלהם בלהכין את הקרקע להתערבות בחוקי-היסוד. אגב, גם אני למודת עתירות לבג"ץ, כשלפני כמה וכמה שנים, לפני שהייתי חברת כנסת, הגשתי בשם הקשישות בדרום תל אביב עתירה לסעד על הסבל ועל הורדת ערך הדירות שהן עוברות, וכמובן שבג"ץ זרק אותנו מכל המדרגות, אפילו בלי להקשיב לקשישות, להקשיב באוזן, ובלי נימוק הגיוני בכלל לסיבה. אז בואו נאמר את האמת – ובגלל זה, דוד, העתירה שלך הייתה כל כך חשובה וכל כך קריטית – האמת היא פה, וזה מה שהעתירה הזאת הציפה והבהירה לכל מי ששאל למה היא הוגשה: יש פה אינטרס מובהק – מרגי, אתה מפריע לי. דודי, תקשיבו לי קצת. אני שומעת אתכם באוזן. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> סליחה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. בואו נאמר את האמת: יש פה אינטרס מובהק של בית המשפט העליון לשמור על כוחו של צד אחד של המפה הפוליטית, אחד, וזה השמאל, אם למישהו היה פה עוד ספק. אגב, משהו חשוב – רק היום פורסם כי אסתר חיות אוסרת על מועמדים לעליון להיפגש עם חברי הוועדה למינוי שופטים. היא אוסרת, ולמה? היא אומרת: כדי למנוע פוליטיזציה. הגיוני בסך הכול, כי חברי הוועדה לא אמורים לפגוש את המועמדים שהם אמורים לפגוש. אני מסיימת, משפט אחרון. לכל חבריי בימין אני אומרת: אני יודעת שאתם כועסים על נפתלי בנט על זה שהוא המליך את השמאל, על המיליארדים שהוא הביא למועצת השורא ועל כל השקרים שהוא סיפר. אבל אתם יודעים על מה אתם לא צריכים באמת לסלוח ולשכוח לאיש הזה? על זה שהוא ממליך את הדיקטטורה שבה אנחנו נלחמים עשרות שנים, דיקטטורת הבג"ץ, שהיא הרעה החולה שמנציחה את כל מה שרע פה במדינת ישראל. ועל זה, נפתלי בנט, לא נסלח ולא נשכח. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת יואב קיש, ואחר כך – חברת הכנסת מירי רגב. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אחרי קיש? א << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אחרי קיש. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> יש את יריב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. יריב הוא לפני האחרון. עזוב, בסדר. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> דוד, אני ויריב התחלפנו, הוא עכשיו ואני אחריו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה עכשיו? בוא. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני אחריו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. אחרי זה מירי רגב. אמרתי. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני אחרי מירי. אני לא מוותר על הזכות שלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. בסדר. אתה רוצה להתחלף – תתחלף. חשבתי להשאיר אותו לסוף. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, בוודאי חברי הכנסת. אדוני, אתה יודע, בג"ץ זה אמור להיות ראשי תיבות של – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> בית דין גבוה לצדק. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, כך אומרים. אבל אני חושב שהצ' זה יותר ל"צחוק". << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ממש. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> פשוט צוחקים מאיתנו, עושים צחוק מתפקידם, עושים צחוק מהציבור, עושים צחוק מהאחריות המינימלית שלהם. פשוט לא להאמין. אני בכלל לא רוצה להיכנס אפילו למהות. אפשר לדבר הרבה על המהות, אני רוצה דווקא לדבר על הפרוצדורה, על התהליך. אתם יודעים שלפני כמה שנים, נדמה לי שזו הייתה תנועת רגבים – היא עשתה מחקר: היא לקחה שורה של עתירות שהוגשו על ידי פלסטינים כנגד בנייה יהודית בהתיישבות ביהודה ושומרון, והגישה אל מול כל עתירה כזאת עתירה מקבילה על בית בלתי חוקי פלסטיני ביישוב סמוך ובדקה מה קרה עם העתירות, והנתונים היו פשוט נתונים בלתי נתפסים. למשל, התברר שנשיאת בית המשפט העליון דאז, נדמה לי שזו הייתה דורית בייניש, ישבה, אם אני זוכר נכון, לפחות ב-50% מהעתירות על הבנייה הפלסטינית, והיא לא ישבה באף תיק שנגע לבנייה היהודית. הבנייה הפלסטינית – ממוצע הדיונים היה שניים או שלושה בשנה, כולל כמובן צווים שניתנו בעשרות אחוזים מהתיקים. במקרה של הבנייה היהודית, לא תתפלאו כמובן שלא ניתן אפילו צו ביניים אחד באף תיק. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מפתיע. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> לא רק זה שלא ניתן צו ביניים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בלי הנייר. בלי הנייר, דוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה הוא עושה? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מוכרח לומר שיושב-ראש הישיבה שואף להיות שופט בבית המשפט העליון, אז הוא גם מנסה לעשות קצת צחוק. לפחות אני יכול לומר לך: גם את זה אתה עושה הרבה יותר טוב מהם. תאמין לי. אבל אם אנחנו נאמר דבר אחד ברצינות – הרי הוגשה עתירה. זה לא סוד, אני חשבתי שלא צריך להגיש אותה. אני חשבתי שלבג"ץ אין סמכות להתערב בעבודת הכנסת, ואני גם חשבתי שהרי זה ממש מגוחך, כי יש לנו ממשלת שמאל שמגינה על שופטי שמאל – שמה יעשו? יגנו על ממשלת השמאל. הרי לא ילכו נגד ממשלת השמאל. בעיניי זה היה ברור לחלוטין. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> על כל – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל תראו את החוצפה ועזות המצח. אפילו בשביל הכאילו, בשביל הנראות – אתם יודעים כמה זמן לקח להם להחליט בעתירה שהוגשה בעניין כהונתו של יולי אדלשטיין כיושב-ראש הכנסת. אני רוצה להזכיר שאז דובר במצב שהיה יושב-ראש כנסת שעל פי החוק יכול היה לקיים הצבעה על בחירת יושב-ראש כנסת במועד הצגת הממשלה, והגישו לו חתימות לקיים אותה קודם. על פי כל אמת מידה, הוא לא היה חייב. זה בטח לא חתר תחת מהות העבודה בכנסת, לא פגע בשום עיקרון דמוקרטי, אבל זה היה דחוף. רצו להחליף אותו במועמד מהשמאל כמה שיותר מהר. לקח להם – כולל תשובות, תשובות שכנגד, הודעות וכל מה שאתם רוצים – שבוע לתת פסק דין. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> כשהם רוצים, הם יעילים. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל מצב שבו כל דיוני התקציב מתנהלים כשהאופוזיציה לא משתתפת בהם בכלל, כאשר הייצוג של האופוזיציה מוקטן באופן מלאכותי ורומס את כל העיקרון הדמוקרטי שהכנסת צריכה לייצג את רצון העם, כאשר מוקמות ועדות ומפורקות ועדות והכול באופן חד-צדדי וחסר תקדים, כשכל האירועים האלה מתרחשים, והקואליציה בריצת אמוק כדי להעביר כמה שיותר מהר את ההצבעות בוועדות על מנת שנציגי האופוזיציה לא ישתתפו בהן והדברים לא יתוקנו, שום דבר לא בוער. עובר חודש, עובר עוד חודש – כשלושה חודשים, תראו איזו חוצפה, כדי לתת פסק דין. מתי נותנים פסק דין? זה הרי ברור – איך שהוועדות מסיימות לדון בתקציב, נותנים פסק דין. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> יש יותר אינטרסנטי מזה? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אם כל זה לא מספיק, ופה כבר המהות, מי שיקרא את פסק הדין הזה – באמת חרפה, חרפה לדמוקרטיה, ואני חושב שגם עלבון לאינטליגנציה. אדוני היושב-ראש, אני רק אומר דבר אחד. הרבה אנשים אומרים לנו – ואני בטוח שאנחנו נתקלים בזה כל הזמן: כשאתם תחזרו לשלטון, תשלטו באמת, תעשו את הדברים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כל יום. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר לכם, הם צודקים. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הם גם כועסים. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> והם צודקים. ואני חושב שאנחנו חייבים, אבל חייבים, לעשות שינוי יסודי ועמוק במערכת המשפט. האמינו לי, בלי שנעשה את זה, נהיה אולי בשלטון אבל לא נשלוט באמת ולא נוכל להשיב את הדמוקרטיה למקום שבו היא צריכה להיות. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. כן, חברת הכנסת מירי רגב. אחר כך – חבר הכנסת יואב קיש, ואחרי זה, אחרונה – חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, פעם ראשונה שאני נואמת ואתה היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את רואה? תמיד יש פעם ראשונה. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> אז זה באמת לכבוד. חבריי חברי הכנסת, הציבור שעדיין צופה בנו בשעות כאלה ובוודאי מעדיף את ערוץ הכנסת על שלושת ערוצי התעמולה שהפכו להיות, עם החיסונים הקבועים שהם נותנים לממשלה הזאת, K11, R13 ו-N12. אני כמובן לא יכולה להתעלם בנאום שלי היום מהחלטת בג"ץ. אני הייתי יחד איתך, דוד ביטן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מהעותרים. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> עתרנו לבית המשפט כנגד אותה קואליציה דורסנית, שבעצם לא מאפשרת לאופוזיציה את היכולת שלה להביא לידי ביטוי את אלה שבחרו בנו. והרי כנסת ישראל מורכבת מאופוזיציה ומקואליציה, ובוודאי הקואליציה צריכה לאפשר לאופוזיציה את הייצוג המתאים לה בוועדות הכנסת. אבל הקואליציה הזאת היא כל כך דורסנית, היא כל כך פחדנית, היא כל כך חוששת מאופוזיציה, שהיא לא מאפשרת לנו להיות באותם מקומות שאנחנו צריכים להיות. כי הרי לאורך כל השנים, תמיד הקואליציה נתנה מקום לאופוזיציה. אבל לא הופתעתי, למרות שחבריי בכנסת – ואחד מהם, שיושב פה, הוא דודי, התנגד לזה שנלך לבג"ץ. הוא אמר לי: מה פתאום את הולכת לבג"ץ? מה פתאום את ודוד וחברים אחרים הולכים לבג"ץ? נכון, דודי? אמרת: אל תלכו לבג"ץ, ואם אתם הולכים לבג"ץ זו לא עמדת סיעת הליכוד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> אמר את זה באופן חד וברור. ואמרנו לך: אין לנו כלים אחרים. בוא נראה, אולי בג"ץ יפתיע. אולי בג"ץ יפתיע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הצחקת את פדרו. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> אולי פעם אחת בג"ץ יפתיע. יבואו ויגידו: ואללה, אתם צודקים, האופוזיציה, שמייצגת את רוב הציבור במדינת ישראל, צריכה את הייצוג שלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה כמו שתגידי: אולי לפיד לא יטוס במטוסים פרטיים. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, אמרתי: אולי הם יפתיעו. אז דודי, צדקת, ויריב, צדקת. הם לא הפתיעו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אלה אכזריים. השמאל זה אנשים אכזריים. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> הם לא הפתיעו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מורידים את הכף ומגלחים. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> לצערי, כשהשמאל עותר, הם לא מתערבים. הם אומרים: מה נגיד לכם, השמאל – הכול מותר להם. כשאנחנו עותרים הם תמיד מתערבים. תמיד. אתם תראו, כשנחזור לשלטון – ונחזור לשלטון, ואני מקווה ששוב אתה תהיה אחראי לדירקטורים, אבל הפעם נמנה, הפעם לא יהיו לנו בעיות עם הפקידים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נתחיל בבית המשפט העליון. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. אז אני אומרת, אני מקווה שהפעם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ולא "אין לנו זכות לשלוט". << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> הפעם ייתנו לנו, ואנחנו הפעם נלמד ולא נוותר לאף אחד, כי למדנו מאלה שיושבים פה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הציבור שלנו לא יסלח לנו אם – – – << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כי למדנו מאלה שיושבים פה לא לראות אף אחד ממטר. וכל מי שיבוא איתנו, אנחנו נביא את זה להחלטות ממשלה ושבג"ץ יתערב. בוא נראה הפעם מה הוא יגיד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הם גם חלק מההסדרה. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> בוא נראה מה הוא יגיד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הם חלק מההסדרה. מתחילים מהקומה העליונה. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. ואני רוצה להגיד לכם משהו לגבי הקואליציה הזאת: הקואליציה הזאת שורדת רק בגלל דבר אחד – בגלל "מס עבאס". 30 מיליארד שקלים נתן בנט – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> 32.5. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> 32 מיליארד שקלים נתן בנט לעבאס. עכשיו, למה? הוא פחד, ביטן, שעבאס ייקח אותו להוצאה לפועל. למה בנט פוחד מהוצאה לפועל? כי מה הוא פוחד שיעקלו לו? את הכיסא. הוא פוחד שיעקלו לו את הכיסא. הוא פוחד שיעשו לו הוצאה לפועל, ולכן הוא משלם. כל מה שעבאס מבקש הוא משלם. הוא רוצה מס – ממי לוקחים? מהחלשים. ממי לוקחים? מהפריפריה. ממי לוקחים? מנשים בהיריון. ממי לוקחים? מדיור ציבורי. ממי לוקחים? מההתיישבות הצעירה. אבל בעבאס לא נוגעים. והינה, הודיע היום עבאס – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מירי, זהו. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> הודיע היום עבאס שהולכים לאשר בשבוע הבא הסדרה של שלושה יישובים לא חוקיים של הבדואים. מה עם ההסדרה של ההתיישבות הצעירה? אה, בנט, לא הבטחת שתטפל בזה, אתה ואילת, עם כאבי הבנט שלך? עם כאבי הבטן שלך או כאבי הבנט שלך? אז אני מציעה לכם לקחת "קלבנט". תשחררו אותנו מהשקרים שלכם, תשחררו אותנו כבר מהעבודה בעיניים. הציבור רואה לכם. תתביישו לכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת יואב קיש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אני לא יכול. זהו. נתתי לשניים או שלושה. מספיק. יש תקנון, מה אני אעשה? כולם באו, רוצים לדבר. מה אני אעשה? פעם אחרת. איפה יואב קיש? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> פה. מחכה. הוא אמר לי רגע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קדימה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> הלילה עוד ארוך, אתה אומר. ביטן, אדיוס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסעיף הבא יש לכל אחד מכם, נדמה לי, חמש דקות, אז תחכו. מה הבעיה? אני לא מבין. כן. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, איפה השר? יש פה שר? כן, הינה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא חשוב, לא חשוב. גם אם אין, תדבר. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, זה בסדר. אני קודם כול אגיד מילה, שאני שמח לראות אותך מנהל את הישיבה, ושהעוול והאי-צדק שנעשה לך בתקשורת, בטענה ההזויה כביכול כאילו פגעת באיזשהו סדר מסדרי הבית, הוכח כמובן כלא רלוונטי. אני רוצה לדבר על שני נושאים ולהתייחס למה שקורה בימים אלה בממשלת ישראל. יש לנו את השרה אילת שקד, שאני לא יודע אם לקרוא לה כוכבת ערוצי הטלוויזיה – חרכה אתמול את מסכי הטלוויזיה וסיפרה לנו שהיא אשת ימין והיא עושה מדיניות ימין. כולנו התרגשנו, חלקנו הזלנו דמעה, והיום בבוקר אנחנו מגלים שהשרה שקד חתמה על העברת 925 דונמים ממועצת משגב לעיריית עראבה. באמת, איך אומרים? הממשלה הישראלית-פלסטינית הראשונה. אז אילת שקד, אני אומר לך פה מעל הבמה הזו את מה שכל עם ישראל רואה כבר: תפסיקי לשחק משחקים. לא צריך פעם כאבי בטן, פעם לרוץ לערוצי התקשורת של – כבר דיברנו על זה שבחרת לא להגיע דווקא לערוץ 20. רואים לך, זה שקוף. את בחרת להיות אבן הראשה, יחד עם נפתלי בנט, בממשלת השמאל, הממשלה הישראלית-פלסטינית הראשונה. ואומר בנט היום בישיבת סיעת – איך קוראים למפלגה הזו? שמאלה? לא יודע, משהו כזה. אתם יודעים מה הוא אומר? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לאותת ימינה ולפנות שמאלה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא אומר: אני לא מתנצל, לא שיניתי את הערכים שלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אולי לא היו לו ערכים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז, נפתלי בנט, אני שמעתי – אני לא יודע אם אתה יודע, היושב-ראש, הקואליציה נמצאת פה – יש לכם ביום שישי גיבוש, חברי הקואליציה. אתם יודעים את זה? << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> יואב, בוטל הגיבוש. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, יש לכם גיבושון. חברי הקואליציה, אתם יודעים שיש לכם גיבושון ביום שישי? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הולכים לעבוד. הם לא רבים, רק עושים גיבוש. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> נפתלי בנט אמר היום שהוא לא מתנצל, הוא לא שינה את הערכים שלו. בגיבוש אמרו שמביאים את אדיר מילר. אז אני אומר: לא צריך את אדיר מילר, יש לכם אחלה בדרן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יואב, הם ביטלו. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, הם לא מבטלים. הם ימצאו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז תביאו את שליין. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא צריך, יש להם את בנט. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא אומר: לא שיניתי את הערכים, הבדרן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בנט עם התוכי ייתן להם הופעת אורח. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז יש לכם בדרן שלא יעלה לכם 50,000 שקלים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> "התוכי והבנט" לא נשמע יפה? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לכם מספר בדיחות שעושה לכם שמח. את המחיר משלמים אזרחי מדינת ישראל, ובגדול. ואני אסיים, היושב-ראש, כי אמרתי שני נושאים. על נושא אחד דיברתי – מפלגת ימינה. הנושא השני – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה, אתה מתחיל את הכול? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, רק סיכום קצר. ישראל ביתנו, שר האוצר אביגדור ליברמן, יושב-ראש ועדת הכספים קושניר, שנמצא פה, תשובה על למה רימיתם את החיילים ולא נתתם להם העלאת שכר לא קיבלתי. סיפורי סבתא אתה יודע להעלות על הדוכן פה. אביגדור ליברמן אפילו לא מגיע לכנסת. תשובה אמיתית למה אתם משקרים לחיילים ולא מעלים להם את השכר כבר עכשיו, אין לכם. תתביישו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – האחרונה. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להמשיך את קו המחשבה של יואב קיש, חברי למפלגה. הוא דיבר על הצביעות של מרכיבי הקואליציה. אני רוצה לקחת את זה צעד אחד קדימה וגם להביא הוכחות לצביעות הזאת, אדוני היושב-ראש. היום חברי אלי כהן ואני פתחנו את השדולה למען הדיור הציבורי במדינת ישראל. נמצא איתנו שר השיכון לשעבר יואב גלנט. לאורך שנים, מהיום הראשון שנכנסתי לכנסת, הנושא הזה היה בבת עיני – נושא שבו חקרתי, דנתי, הזמנתי את אותו מחקר מקיף שלקח לנו שנה שלמה לעשות אותו והיום כולם מצטטים ממנו. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, שדווקא השר גלנט, בהיות שר השיכון, ביחד עם ג'קי סגנו ועם רזניק כמנכ"ל משרדו, הצלחנו לעשות צעד אחר צעד ולהילחם לא פעם במי שהייתה שרת המשפטים דאז, שניסתה לטרפד לנו הישגים, שאנחנו, שדולת הדיור, הצלחנו לעשות ביחד אפילו עם הייעוץ המשפטי של משרד הבינוי והשיכון. שם הצלחנו לשמר – דודי, תקשיב – אפילו את הזכויות של הדיירים של הדיור הציבור בהתחדשות העירונית. הקמנו להם קרן כדי שהם יוכלו לגור גם בבניינים החדשים, ששכר הוועד לא יהיה גבוה מדי עבורם. אמרנו שיש רווחים מטורפים בהתחדשות העירונית וצריך לשמר מעט גם עבור הדיירים המקוריים. עשינו מאבקים, הצלחנו לרכוש לא מעט דירות, יצאנו וגייסנו איגרות חוב בשווי של מיליארד שקל, ניירות ערך על הדיור הציבורי. הצלחנו איפה שהאחרים כשלו. לצערי הרב הגיע שר חדש-ישן למשרד הבינוי והשיכון. למה אני רוצה לדבר על הצביעות? כי בממשלה הקודמת, כשהשר אלקין היה חבר בממשלה, הצלחתי להעביר פה אחד החלטת ממשלה, אדוני היושב-ראש, הצלחנו להעביר פה אחד החלטת ממשלה מס' 854, סעיף ד', ששם דובר – וזה לא היה פשוט – על כך שכל תכנון עתידי של שוק הדיור בישראל ייקח בחשבון את מלאי הדיור הציבורי, את המחסור בדיור ציבורי, כל אותה רשימת הממתינים, ואנחנו מדברים על האוכלוסייה החלשה ביותר במדינת ישראל. השר אלקין אז לא דיבר, הוא הצביע בעד. מילה לא הייתה לו לבקר. היום, ביום הראשון שהוא ישב על כיסא שר הבינוי והשיכון, הוא ביטל את אותה החלטת ממשלה, אבל הוא לא הסתפק רק בזה – גם החלטת ממשלה קודמת, שגם בה היה שר מטעם הצד הזה של הכנסת, דוד, ובאבחת סכין הוא שחט משפחות. אני אומרת את זה כי הוא קבע את הגורל שלהן. כשאתה זורק נכה בלי לדעת לאן יפנו אותה, אתה זורק אותה לרחוב. כשמוציאים לה את הדברים וזורקים לרחוב, אתה גוזר את החיים שלה מעכשיו. כשאתה מפנה ילדים קטנים, חלקם בגיל הרך, מהדיור הציבורי ביחד עם האימא החד-הורית שלהם, אתה מקבע את העתיד הבלתי-ידוע של הילדים הללו להיות בשולי החברה הישראלית. כשאתה לוקח את קורת הגג מעל משפחות במצוקה, אתה, באבחה אחת, גומר לאנשים האלו את התקווה, את השקט, את היכולת לישון טוב בלילה. אני פונה אליך, אדוני היושב-ראש: לדבר הזה שותפים הרבה מאוד אנשים. אני שומעת את חלקם פה באים ומדברים על הדיור הציבורי, אבל מה? הם רצו שאת השדולה נעשה אחרי התקציב, כדי שהם לא יצטרכו לעמוד בדילמה שהצבעה שלהם יכולה להציל את כל אותן משפחות. 100 משפחות על ילדיהן כבר פונו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סיימנו? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> יש 1,000 משפחות נוספות שהשר אלקין רוצה לגזור את העתיד של הילדים שלהן, אבל אתם יושבים בשקט. לא שתיקת הכבשים, אתם הרבה יותר. אתם תשמעו אותי וכל פעם שתעשי ככה אני אוסיף עוד משפט, כי את הבושה הזו, את עם הכיסוי ראש על הראש – תסתכלי על הילדים הללו שזרקתם לרחוב, תסתכלו על האימהות החד-הוריות שגרמתן להן להיות הומלסיות, תסתכלו על הילדים האלו שאין להם איפה לשים את הראש בלילה, תסתכלו על הילדים האלו שאתם לא מקשיבים להם. אפילו לא הגעתם לשדולה. אבל היה צדיק בסדום, קוראים לו שר הרווחה. הוא מנסה לעזור לנו לתקן את העיוות הזה. כשנשים דתיות, הבית היהודי או איך שלא תקראו לעצמכם – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אורלי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בימינה עושים ככה כשמדברים על המסכנים של החברה הישראלית, תורידו את הכיסוי ראש, תורידו את הכיפה – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אורלי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כי זה לא יהודי להתנהג ככה. תתביישו לכם, גם מהספסלים האחוריים. אתם גם חלק – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אורלי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מעובדי הסיעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מספיק, די. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> איך את לא מתביישת לעשות ככה כשמדברים על עתיד של ילדים עניים? כי אתם אנשים מנותקים והשרים שלכם אנשים רעים. אבל מי שלא ריחם על ילדיו – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אורלי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הפרטיים, הביולוגיים, למה שירחם על ילדים אחרים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אורלי, מספיק. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> ולא רציתי להגיע לזה. כי הצורה הזו – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> די. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שתפסיק אתה עם הלדבר על מסכנים – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אורלי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מעידה יותר מכול עם איזה אנשים יש לנו עסק – אנשים רעים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, את מסתובבת לצד הזה, אני בטוח שאת יורדת, חוזרת לצד שלי. מה יהיה? טוב, קושניר, אתה רוצה לסכם? יש הצבעה שמית. אתה רוצה? בבקשה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – הקואליציה, גם לא לדבר עליהם. מילא לזרוק אותם, אבל שלא יספרו את הסיפור שלהם. אנשים קרים ורעים. אבל תקשיבו לי משהו: יש אלוהים בשמיים, ומי שמתאכזר למסכנים – יתאכזרו אליו. אנשים רעים; קשים ורעים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אורלי, מספיק, די, הסתכלתי רק עלייך, לא הסתכלתי לצד הזה, אז מה זה משנה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אבל היא כל הזמן עושה לך ככה, ואללה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, בסדר. כן, בבקשה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> עובדות סיעה קובעות ליושב-ראש המליאה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> טוב. אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> העיקר שהילדים שלכם ישנים במיטה חמה עם קורת גג מעל הראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אורלי, מספיק, די. אני יודע שכואב לך עם הנכים, אבל מספיק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה שטוב אצלם שמהיציע הם מנהלים גם את הכנסת. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא ראיתי אותה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> העוזרים הפרלמנטריים, מספר לך – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, לא לעשות לי סימנים, בסדר? כן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, הם גם צועקים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> גם לספר את הסיפור של מסכנים אי-אפשר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הבנת? אנחנו לא חברי כנסת. איך הוא אומר לי? אתה לא חבר ועדה, היא חברת ועדה. לא מתבייש, נורבגי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא יכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה, אין בעיה. לא להפריע, בבקשה. כן. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> טוב, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רואה שחברי הכנסת מהאופוזיציה השקיעו הרבה זמן והרבה מאוד נאומים, אבל באף אחד מהם לא שמעתי אפילו מילה אחת בעניין הפיצול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מותר. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מותר, אני לא אומר שאסור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מותר. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל גם מותר לציין עובדות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון, אבל מותר להם לדבר על מה שהם רוצים. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ובכלל, אני חייב לומר שעברנו חודש וחצי של באמת עבודה אינטנסיבית בוועדות. תמיד ציפיתי שיבואו חברי הכנסת מהאופוזיציה עם כל כך הרבה ניסיון – ולא חסר להם, יש להם, באמת; אנשים היו בתפקידים בכירים, ניהלו את המדינה – פחות טוב, יותר טוב, לא אני זה שישפוט אלא הציבור – אבל לא ראיתי אותם. מי כן היה? ואני מקווה שאני לא מקלקל לאף אחד בפריימריז. שלמה קרעי היה בכל הדיונים, הכניס הערות מקצועיות, לעניין. היה אופיר כץ, היה ינון אזולאי, היה בצלאל סמוטריץ', שהגיעו לכל דיון ודיון על כל נושא ונושא והיו ממש חלק מאותן ההחלטות שקיבלנו, למרות ההסתייגויות ולמרות ההתנגדויות שהיו להם – ואני מבין, זו תפיסת העולם. לעומת זאת היו חברי כנסת שהיו מגיעים לוועדה רק בשביל דבר אחד, יותר נכון בשביל שני דברים: או לפוצץ את הדיון או לצלם סרטון לטוויטר או לפייסבוק. אז חברי הכנסת האלה קיבלו אצלי בוועדה זמן מאוד מאוד קצוב – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – כי אם הם יודעים או לא יודעים, אני אגלה להם – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בא מאשקלון ומחלק לנו ציונים. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – שסרטון בפייסבוק של יותר מדקה לא תופס. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו באים לוועדה – – – עם הראש – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אם אתם רוצים להיכנס – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – נגיחה – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – להיכנס לוועדה רק בשביל לעשות סרטון לפייסבוק – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – הצבוע הזה, הבריון? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – תגידו מלכתחילה, ניתן לכם דקה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הבריון הזה, הצבוע הזה – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – הדובר שלכם יעמוד – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – מתנשא, כשאנחנו – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – יצלם אתכם. אדוני היושב-ראש, הוא מפריע לי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – באים לוועדה הוא מוציא אותנו, אתה מבין? מחלק לנו עוד ציונים. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> הינה, עוד דקה לסרטון, חבר הכנסת אמסלם, תקבל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין? אתה מבין? אתה מבין את העציץ – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> עכשיו עוד דבר אני אגיד לך, חבר הכנסת דודי אמסלם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אלים. ילד. אתה מוציא אותנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמסלם, מספיק. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> חבר הכנסת דודי אמסלם, אני רוצה להתנצל. חבר הכנסת דודי אמסלם, אני רוצה להתנצל – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תתנצל. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – בפני הציבור שהיה צריך לראות את הרפש שאתה מוציא מפיך גם בוועדה וגם כאן בכנסת. האמת, דודי, אני, כשהייתי מנכ"ל משרד הקליטה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה נמוך, אתה בגובה של האספלט. אתה בגובה של האספלט. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> כשהייתי מנכ"ל משרד הקליטה אתה היית יושב-ראש ועדת הפנים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תעשה ככה בראש, תוציא אותנו. תוציא אותנו. תוציא אותנו. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – ואני זוכר אותך נלחם על חוקים כל כך חשובים, אבל מה קרה לך? מה קרה לך? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> קושניר, פה אתה לא יכול להוציא אותנו. לא מעניין אותך כלום. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תוציא אותנו. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> יש לך בושה – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אתה הפכת להיות ליצן חצר של סיעת הליכוד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יא בריון, יא אלים, יא מתנשא – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אתה עולה לפה לדיון – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עם האף למעלה. אתה יושב באולם כאילו הוא של אבא שלך – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אה, אני יודע מתי זה התחיל לך. בקדנציה הקודמת, כשהיית שר מקשר, היית עולה לדוכן הזה, מגדף, מגדף, זורק רפש – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא יודע איך מתנהגים. אתה מעולם לא ראית כנסת נורמלית. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – מקלל, מעליב אנשים, סתם, בלי שום סיבה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה והבוס שלך. לא מתבייש? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אתה עברת תהליך התדרדרות מאוד מאוד מהיר. חבל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא מכירים אתכם? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> פעם היית באמת חבר כנסת חברתי, דאגת לדברים חברתיים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, אתה לא יודע לכבד אף אחד. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אבל מאז שהפכת להיות שר מקשר איבדת כנראה קשר למציאות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה בא, יושב לי כאילו הכיסא והאולם של אבא שלך, קנית אותו בטאבו. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> מה שמעניין אותך זה רק איך אתה הורס, איך אתה מקלל, איך אתה מגדף. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מישהו קילל? תן לנו דוגמה לקללה. תן לנו דוגמה לקללה. לא, לא, תן לנו. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> פשוט שום דבר ענייני. היום הגעת לדיון אצלי בוועדה. אדוני היושב-ראש – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חוצפן. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – חבר הכנסת דודי אמסלם הגיע אליי לדיון, הגיעו יחד איתו שר האוצר לשעבר ישראל כץ, שר האוצר לשעבר יובל שטייניץ וינון אזולאי ועוד כמה חברים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מבקש הודעה אישית. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – והיה דיון ענייני – היה דיון ענייני עד שחבר הכנסת דודי אמסלם החליט לפוצץ אותו. אה, לא, עוד לפני זה, עוד לפני שהתחיל הדיון הוא נכנס למליאת הוועדה והתחיל – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> על מה אתה מדבר? כאשר אתם מקימים ועדות, לא נותנים לאופוזיציה את הייצוג שמגיע לה. מה זו ההצגה הזו? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> חבר הכנסת יריב לוין, חבר הכנסת יריב לוין – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לא משנה, לא מצדיק. לא מצדיק. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אנשים באו לוועדה וקיבלנו את ההסתייגויות שלהם וקיבלנו את ההערות שלהם – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, הכול מוסרט, הכול מוסרט. אפשר לראות הכול. אדוני השחצן, אפשר לראות הכול. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – ועבדנו ביחד, אבל כשבא חבר כנסת ואומר: אתה לא הוצאת סדר-יום בזמן, וכשאני שואל אותו: מתי הוצאתי סדר-יום, אתה יודע? הוא אומר לי: בערב. לא, אדוני, לא בערב, ב-17:00, בצוהריים. ויותר מזה, הוא אומר לי: אה, הדיון התנהל עד מאוחר בלילה, למה אתה מקיים דיון בבוקר? שאלתי אותו: דודי, מתי הסתיים הדיון אתמול? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, קודם כול, 17:30 אמרת, 17:30 זה ערב – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא ידע לענות. הדיון הסתיים ב-22:00. אז אתה יודע, אתה בא, לפחות תעשה את המינימום, תבדוק את העובדות – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני בז לך, בז להתנהלות שלך. אני בז לכל הבריונות שלך. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אתה כבר אמרת את זה, זה בסדר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה כמו הבוס שלך, אבל אתה תשמע – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני לא רוצה לשמוע אותך. אדוני היושב-ראש, זה מפריע לי, הערות ביניים בלי סוף – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה עוד ממני – אנחנו עוד נוציא אותך. אני. אני עוד אזכה להשפיל אותך כמו שאתה משפיל אותנו. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> בלי סוף. מדבר, מדבר, מדבר, מדבר, מדבר – אבל חוץ מלדבר? מאז שהפכת להיות שר מקשר התחלת רק לדבר – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תדאג, יא שישה מנדטים. אנחנו עוד נוציא אותך. שישה מנדטים. תהיה בכנסת – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> דודי, זה לא שר מדבר, זה שר מקשר, יש הבדל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו עוד נטפל בכם. אנחנו עוד נטפל בכם, אל תדאג. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אתה, במקום לקשר רק דיברת, ואתה ממשיך – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו עוד נטפל בכם. אל תדאג. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אתה תטפל בנו? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוודאי. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אתה מאיים? אתה מאיים? אתה מאיים שאתה תטפל בנו? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא. אנחנו נטפל בכם. עזוב מאיים, לא מאיים. מה שעשית – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> איך תטפל בי? איך תטפל בי, דודי? איך תטפל בי? איך תטפל בי, תגיד – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כשאנחנו נחזור אתה אפילו לא תפתח את הפה ותמצא את עצמך בחוץ – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אתה רוצה לאיים עליי? אה, יופי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אמרתי לך. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> בסדר, בסדר, בסדר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יא שחצן, אלים, בריון. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אז חברים, חבריי לקואליציה, אני רוצה להגיד לכם שאין לכם מה להתרגש. הם יבואו, ידברו, יגדפו, גם מחר זה הולך לקרות וגם מוחרתיים, ואגב, עוד מעט, אחרי שאנחנו – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תוציא אותנו, תוציא אותנו. תוציא אותנו מחר. תכננת להוציא אותנו גם מחר. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – אחרי שאנחנו נסיים לדון בחוק הזה, או יותר נכון בפיצול הזה, יעלה פה חוק קרן העושר, חוק שאמור לשים סוף לזה שהטייקונים לא מעבירים כסף לציבור – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תן לנו מחר, תוציא אותנו מחר. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני אגלה לכם סוד: האופוזיציה הגישה מאות הסתייגויות, מאות הסתייגויות. הולך להיות פה דיון שיימשך איזה שלושה ימים. למה? הם לא רוצים שהכסף יגיע לקרן העושר? שנוכל באמת לשים כסף עבור משאבי הטבע שהטייקונים האלה משתמשים בהם בשביל הילדים שלנו? << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> איפה הכסף – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא רוצים שתיתנו את זה למנסור עבאס. אתם תיתנו את זה למנסור עבאס. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> למה? העיקר שיהיו הסתייגויות. גם בדיון הבא אני אדבר, מה אני אעשה? היום אני במליאה – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> איזו צביעות. איפה הכסף – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איפה הכסף? תראו לנו איפה הכסף של קרן העושר. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אה, כן, נכון, הוא הבטיח ב-2015, ראש המפלגה שלכם – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין את הצבוע הזה, הוא והבוס שלו? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – הוצאנו את הגז מהמים, עכשיו נתחיל להשקיע ברווחה, נתחיל להשקיע בחינוך, בבריאות. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> תתביישו לכם. איזו צביעות. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אתם יודעם כמה כסף יש בקרן העושר, חבריי לקואליציה? אני עוד אדבר על זה עוד מעט. יש 400 מיליון. 400 מיליון. וטוב להם. לנו לא טוב, ולכן אנחנו נעביר את ההצעה הזו וסוף-סוף הכסף יגיע לאזרחים – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא היה שקל אם אתם לא הייתם – המפלגות שלך בקואליציה התנגדו למתווה הגז, רצו להשאיר את הגז באדמה. על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> ובחזרה לחוק ההסדרים. אני רוצה להגיד תודה לאותם חברי כנסת, גם מהקואליציה כמובן אבל בעיקר מהאופוזיציה, שזה באמת לא היה מובן מאליו; הגיעו לדיונים, ישבו איתנו יום ולילה, בוקר, ערב, התעמקו בנוסחים, ישבנו, דיברנו, גם בוועדה וגם מחוץ לוועדה, והבאנו חוק הסדרים שהולך באמת להיטיב עם אזרחי ישראל. אנחנו נראה את זה כמעט מייד – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> על זה יש לנו מחלוקת, היושב-ראש. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אתה צוחק. אני אגיד לך משהו ואתה בטח יודע, אתה בטח יודע, אני מזכיר לך שבבחירות 2020 לכנסת העשרים-ואחת הדרישה של ישראל ביתנו הייתה להעלות השלמת הכנסה לקשישים, ואני הייתי חבר צוות משא ומתן. ניהלנו אותו עם מי? עם הליכוד. והליכוד אמרו בהתחלה לא, כי קיבלו אותנו כמובן מאליו, אחר כך אמרו: כן, אולי, ולא הסכמנו. וגם בבחירות לכנסת העשרים-ושתיים דרשנו את הדרישה הזו וגם בכנסת העשים-ושלוש. והינה, הקמנו ממשלה, והחוק הזה נמצא בחוק ההסדרים. וברגע שחוק ההסדרים עובר והתקציב עובר לא יהיה קשיש בישראל מתחת לקו העוני. יכולתם לעשות את זה מזמן, אבל פשוט לא אכפת לכם. ממה אכפת לכם? האמת שאני לא יודע כבר. באמת, אני כבר לא יודע ממה אכפת לכם. אתם רק באים להרוס, לגדף, לדבר שטויות בלי שום קשר למציאות, בלי שום קשר למהות – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אלכס, המציאות לא מבלבלת אותך. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בבחירות הראשונות ב-2019 – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> בסדר גמור, בסדר, ולכן אני גם לא מתעמת איתך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אלכס, בבחירות הראשונות ב-2019 אתם גררתם אותנו לכל הסבבים האלה בגלל תירוץ – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אנחנו גררנו אתכם? אנחנו גררנו אתכם? בסדר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> חוק הגיוס, חוק הגיוס שאתם מעבירים פה – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> והינה, תראה מה קרה: חוק הגיוס עוד מעט עולה במליאה. איזה יופי. אז הינה, אנחנו מקיימים את ההבטחות שלנו, לעומת אחרים – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בדיוק כמו שאנחנו רצינו להעביר אותו. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – לעומת אחרים, שמה שאכפת לכם היה – וגם היום בעצם – זה רק איך שומרים על יושב-ראש המפלגה. והפכתם – אני אמרתי את זה כבר פעם, לפני איזה שבוע – הפכתם לצבא ההגנה לבנימין נתניהו. אני שמח שכבר גם בתוך השורות שלכם מתחילים אנשים להתפכח ולהבין שהמציאות משתנה, שהגיע הזמן שתהפכו להיות מפלגת ליכוד כמו שהייתה פעם, עם ערכים, מפלגה ליברלית, מפלגה ימנית – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כמו ישראל ביתנו. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> כן, כן, כן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה עציץ. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> כן, כמו ישראל ביתנו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרי אתה לא שם עניבה בלי שליברמן אומר לך איזה צבע. אתה בא להגיד לי? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> דודי, תגיד לי, אתה יודע, יש לי רק שאלה אחת אליך – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מדבר פקה-פקה, אתה מבלבל את המוח. דמגוג, אלים, בריון, זה מה שאתה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אוצר המילים שלך, אוצר המילים שלך מסתכם אולי ב-20 מילים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה גם תלמד אותי עברית. אתה גם תלמד אותי עברית. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אתה אפילו לא מסוגל להוציא איזושהי העלבה מקורית. אתה סתם זורק סיסמאות, כל מיני מילים לא קשורות – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, אתה תלמד אותי עברית גם. עברית, תלמד אותי עברית. תלמד אותי עברית קצת. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> בוא, בוא, תתאמץ, תתאמץ, תנסה להוציא איזה משהו מקורי – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה הרי משורר גדול. אתה הרי משורר גדול. אתה משורר ענק. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – איזה משהו מתוחכם. אתה יכול? אתה יכול? משהו מתוחכם אתה יכול להגיד? חוץ מעציץ – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מתוחכם מאוד. תרים רק את האף למעלה טיפה, תתחבר לרמקול עם האף למעלה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא, עזוב, אני לא, אני לא מתוחכם. עזוב, אני עליתי לפה לבד, אני גדלתי באשקלון, אחר כך גם בצבא שירתי, עשיתי את הכול, אבל אני לא מתוחכם, דודי – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חוצפן. מתנשא. שחצן. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – אבל אתה מאוד מתוחכם, אז בוא תגיד לי משהו מתוחכם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה שחצן, אלים וגזען. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני גזען? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוודאי. גזען שפל. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> תודה רבה. גזען שפל, אוה, עכשיו זה מקורי. לזה עוד לא הגעת. חיברת שתי מילים ביחד. עד עכשיו זה היה רק גזען, עכשיו גזען שפל. יש מילה שלישית שאתה רוצה להוסיף? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קושניר, קושניר, אלכס. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה גדול, ענק, ענק, חבל על הזמן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אלכס, אלכס, מספיק. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא, זה לא יכול להיות. זה לא יכול להיות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לתת לנו ציונים. חבל על הזמן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מספיק, די. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא, זה לא יכול להיות. זה לא יכול להיות. מה שאני עושה? בוא, בוא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, הבן אדם עמד פה על הדוכן הזה – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה משהו אחר. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – וגידף וגידף וגידף וגידף. אז הינה, אני עומד, ויש לי רשות לענות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> מה גם שאני מסכם את הדיון, אז אני לא מוגבל בזמן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תן לו, תן לו. הרי הוא גם – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני יכול לדבר כמה שאני רוצה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא מוגבל הרי – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא מדבר כמה שאתה רוצה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> כי כנראה הגיע הזמן לענות. נמאס לשתוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרי מה שהוא עושה – הוא מקלל מהתחלה ועד הסוף. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> כי נמאס לשתוק. כי נמאס לשתוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מחלק לנו ציונים, נוגח בנו. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> כי נמאס לשתוק, דוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בסדר אם אין הגבלה של זמן. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יש לך הגבלת זמן, אז תעשה – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> בסדר. אני לא משמיץ אף אחד. אני רק שם את המראה מול הפנים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא משפריץ רק רעל. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני שם את המראה מול הפנים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש לו, דרך אגב – הוא והבוס שלו בנויים מרעל מלמעלה עד למטה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> דודי, אני בטוח שיבוא יום – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה מה שהם יודעים לעשות. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – וגם אתה תתפכח. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, משורר מדבר עברית, חבל על הזמן, סוכר. יש לו רק פניני לשון. בן אדם גאון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אומר לכם עכשיו, חד וחלק – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> דודי, אני שמח שלמדת מילה אחת ברוסית, וגם היא קללה. וגם היא קללה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חבל על הזמן, גאון עצום, גאון עולם. << קריאה >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – לקללות של – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מחבר ארבעה משפטים בעברית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על מה את מדברת? הוא מדבר אליו אותו דבר. על מה את מדברת? אני רוצה שתזוזי. בסדר? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מנסה להוציא את שניהם. לא מכבד לא את זה ולא את זה. מה הולך פה? אני לא מבין. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת דודי אמסלם – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – מקלל במליאה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא גם מלמד אותנו את ההיסטוריה היהודית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה, אבל – – – הגבלת זמן. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> הוא מקלל במליאה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא מלמד אותנו את ההיסטוריה היהודית. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> הוא מקלל במליאה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה לדבר עכשיו שעה? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> למה הוא מקלל במליאה? אני לא מבין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שעה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא גם מלמד אותנו – הוא לא יודע מה זה קללה אפילו. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אבל למה הוא מקלל במליאה? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אבל אלכס, די. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> מותר לקלל במליאה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר'ה, אני אוציא את שניכם. אני הולך להוציא את שניכם. אני אעשה את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני ביקשתי הודעה אישית. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אתה לא – אני על הבמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אעשה את זה. אם לא תפסיקו שניכם, אני מוציא את שניכם. הינה, אני אומר לכם את זה במפורש. << קריאה >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << קריאה >> אלכס, תרד, תרד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מספיק עם זה. מה זה? די. מה הולך פה? אני לא מבין. << קריאה >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה ממש לא היה בסדר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אוציא את שניהם, אני אומר לך את האמת. << קריאה >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << קריאה >> שניהם, לא שניהם, אבל – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל הוא לא מצליח לדבר – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את שניהם אני אוציא. אל תתערב עכשיו. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא, אבל בסדר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא נותנים לו להשלים משפט. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את שניהם אני אוציא אם הם לא מפסיקים עם זה עכשיו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> היושב-ראש, לא נותנים לו להשלים משפט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נכון. עזוב, הוא – – – כבר שעה, על מה אתה מדבר? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> שעה הוא רק מקלל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מקלל. ממטרה משפריצה רעל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דודי, מספיק. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא הרחבתי, רק – – – את הדברים מהפה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> משפריץ רעל לכל הכיוונים. הוא והבוס שלו באו להטיף לנו מוסר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> די כבר. אני מבקש ממך להפסיק. תפסיקו, מספיק כבר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה ששנה וחצי בכנסת מלמד אותנו איך מתנהגים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מספיק עם זה, קושניר. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא עשיתי כלום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מספיק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא כלום, לא עשה כלום. מה פתאום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמסלם, מספיק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא רק הקריא שירים. הוא לא עשה שום דבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבקש ממך להפסיק. אני לא מוציא אותך רק בגלל שגם הוא נוקט את אותה שיטה. מספיק, אני אוציא את שניכם, אני אומר לכם את האמת. בסדר. אתה רוצה לסיים? אז, בבקשה. אני מודיע לשניכם: אם תמשיכו, אני מוציא את שניכם. אותו אני מוריד ואותך אני מוציא גם כן – זה מה שיהיה עכשיו, אוקיי? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני באמת מתנצל בפני צופי ערוץ הכנסת שהיו עדים לקללות האלה ששמענו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תתנצל בפני הציבור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> די, אמסלם. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה לעבור למהות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מאוד מתנצל. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> יש שני חוקים, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כולו מלא אמפולות רעל. הוא מתנצל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמסלם, אני מבקש ממך להפסיק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הבנת? הוא וליברמן מתנצלים. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> יש שני חוקים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מספיק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עם המריצות הם מתנצלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמסלם, אני מבקש ממך להפסיק. די. כן. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> יש שני חוקים שהחלטנו לפצל. חוק אחד הוא חוק מיסוי שותפויות, שכולל בתוכו שני פרקים מאוד מאוד כבדים. הפרק הראשון מגדיר בעצם את השותפות כשותפות מוגבלת ושותפות כללית, ובעצם מכניס ישויות חדשות לתוך המשק. ואני חייב להגיד לך את האמת, אדוני היושב-ראש, עשינו על זה כמה דיונים, אבל לא הצלחנו להגיע לעמק השווה, זאת אומרת, לא הצלחנו להגיע לנוסחה שנותנת לנו אפשרות להיות בטוחים שאנחנו גובים מס אמת. ולכן, אחרי התייעצות שעשינו עם חברי הוועדה והצבעה, החלטנו לדחות את החוק הזה. החוק השני הוא חוק שמדבר על הטלת מע"מ על שירותים דיגיטליים. הדבר הזה קיים בכל העולם, אגב, זה לא רק בישראל. מה שיותר חשוב בנושא הזה, שאם אנחנו לא מטילים את המע"מ הזה, אז היצרנים הישראליים, או השחקנים הישראליים, או תת-חברות סטרטאפ שפועלות בישראל ועובדות, נמצאים במצב תחרות לא הוגן. אבל גם את זה, לצערי, אנחנו נאלצים לפצל, כי החוק לא מספיק בשל, ויש שם הרבה מאוד דברים שצריך לברר. ועוד דבר שחשוב מאוד לעשות בחוק הזה: יש מס – אתה מכיר את זה שיש פטור מ-75 דולר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אז מה שרצינו לעשות זה להטיל מע"מ במקור על מעל ל-75 דולר. למה זה חשוב? כי היום בן אדם שמזמין חבילה מחו"ל – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואת זה אתה מפצל עכשיו. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני מפצל אותו – אני רק מסביר מה אנחנו הולכים לעשות. אז מה קורה היום? הבן אדם מזמין חבילה מחו"ל שעולה מעבר ל-75 דולר, ואז כשהוא מקבל אותה הוא צריך ללכת לדואר ולשלם מכס. כדי למנוע את הביורוקרטיה הזאת אפשר לבנות מנגנון פשוט של תשלום מס במקור, כמו שזה קורה, אגב, בהרבה מדינות בעולם, אבל בשביל זה היינו צריכים הליכי חקיקה טיפה יותר ארוכים, ולכן קיבלנו החלטה לפצל. מה שכן הצלחנו לעשות וכן הצלחנו להספיק זה כמה חוקים מאוד מאוד מאוד חשובים: קודם כול – הקפאת השכר הממוצע. הקפאנו שכר ממוצע לבכירים במשק – לנו, לחברי הכנסת, לשרים, לשופטים, לראשי ערים – מתוקף ההבנה שהשכר הממוצע היום לא מבטא באמת את רמת החיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא גבוה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אבל יחד עם זה, החרגנו מההקפאה את כל הקצבאות שקשורות לזה: קצבאות ליתומים, קצבאות לאסירי ציון, קצבאות לווטרנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל רוב הקצבאות צמודות למדד, לא לשכר הממוצע. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא, לא, לא, יש – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חוץ מהנכים, שאז עשינו את זה בחקיקה. אתה יודע את זה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא, לא, יש איזה חמש-שש קצבאות שכן צמודות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מעט מאוד. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אבל אותן החרגנו, כמו חולי פוליו וחולי גזזת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אין הרבה. אין הרבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל, אלכס, לא רציתם להחריג אותם. מישהו נתן הסתייגות ובגלל זה החרגתם? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> יופי, אתה הגשת הסתייגות, ואתה צודק, וברגע שהגשת הסתייגות והבנו שאתה צודק, אז הסכמנו וקיבלנו את ההסתייגות שלך. זאת עבודה נכונה בוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאה אחוז. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> ואם דודי היה מגיש? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האמת היא שאין הרבה כאלה, וטוב שהחרגתם. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> תאמיני לי, גם ההסתייגות שלו הייתה עוברת, והיא הייתה צודקת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל צריך לעשות את זה בכל הקצבאות. בכל הקצבאות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה? תקבל משהו? תתקשר לבוס. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> עכשיו, דבר נוסף – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ששש. אל תענה, אל תענה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> הוא ממשיך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. חבר'ה, להפסיק עם זה. תעשו לי טובה, תפסיקו עם זה. די. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> דבר נוסף – חוק שהיה מאוד מאוד חשוב להעביר אותו זה חוק מס גודש. אנחנו עומדים היום בפקקים, ואני לא חושב שזה סוד עבור מישהו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, התחלנו להעיר הערה על הגודש – הוציא אותנו. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני לא חושב שזה סוד עבור מישהו – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – – בן אדם בריון. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני לא יכול. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לפני יומיים, בשבוע שעבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמסלם, מספיק, מספיק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היום הוציא אותנו, מחר יוציא אותנו. איך הוא אומר לי? כל יום נוציא אתכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמסלם, מספיק. אתה תקבל את ההודעה האישית שלך אחרי ההצבעה, רק אחרי ההצבעה, ואז תגיד מה שאתה רוצה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> טוב, אין בעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה הכול. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> להמשיך? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמשיך. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> תודה. אז אזרחי ישראל עומדים בפקקים כמעט בכל מקום בארץ, ובגוש דן בפרט. כשניגשנו לחוק הזה, אז בעצם הבנו את הדבר שחשוב מאוד שכולם יבינו. היום בישראל בכל שנה יש 750 מיליון נוסעים בתחבורה הציבורית, והאנשים האלה עומדים בפקקים. הם עומדים בפקקים ומשלמים את מס הגודש בפועל. לכן המס הזה מאוד מאוד חשוב. הוא יחול אך ורק משנת 2025. עד אז יש השקעה חסרת תקדים במשרדים, בתחבורה, בעיקר בתחבורה, כדי לשפר גם את – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עד אז נבטל את זה. נגיע ונבטל את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמשיך. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> יש השקעה חסרת תקדים בתחבורה, של עשרות מיליארדים, גם במטרו, גם באוטובוסים, גם בחניונים של חנה וסע, גם ברכבת הקלה, בהרבה מאוד נושאים. המודל כולל שלוש טבעות: טבעת חיצונית, טבעת פנימית וטבעת אמצעית. זה כבר חידוש, כי אם אנחנו בודקים במקומות אחרים בעולם, אז שם בדרך כלל יש טבעת אחת. טבעת אחת לא מבטאת באופן אפקטיבי את מס הנסועה. יחד עם זה, יחד עם חבריי – צביקה האוזר נמצא כאן? לא, הלך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היה פה, היה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אבל גם יחד עם שלמה קרעי, שהיה שותף לזה, ניסינו להגיע למודל טוב יותר, למודל אפקטיבי יותר, ודיברנו – תראה איך הוא קופץ עכשיו – על ניטור רציף. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רציף, והבאתם מתווה מטומטם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא אמר שאתה תקפוץ עכשיו, כן. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אמרתי שאני אגיד את המילה "רציף" ואתה תגיב. אז ניטור רציף זה בעצם הפתרון הכי טוב. למה? כי אפשר בעצם לעקוב אחרי הנסיעה ולשלם מס נסועה על כל קילומטר. לצערי הרב, טכנולוגיה כזאת לא קיימת במדינת ישראל ולא קיימת בעולם. המדינה היחידה ששם מנסים לעשות את זה היא סינגפור, אבל בסינגפור כל הנושא של הגנה על הפרט לא כל כך עובד, ולכן כרגע בישראל זה בלתי אפשרי. יחד עם זה הכנסנו אופציה כזאת, והממשלה תצטרך לדווח לנו על התפתחות טכנולוגית. תודה רבה. בחזרה לפיצול, אני מבקש להצביע בעד, כמובן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. חבר הכנסת אמסלם ביקש הודעה אישית. אתה תוכל לעשות את זה רק אחרי ההצבעה, לפי התקנון. אתה רוצה להחליף אותי? בבקשה, למה לא? אם היושב-ראש רוצה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ביטן, אתה רוצה להישאר להצבעה שמית? לא חשבתי שכבר התחלנו. תודה. יש בקשה של האופוזיציה להצבעה שמית. בבקשה, סגנית מזכירת הכנסת. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו משתתף בהצבעה ענבר בזק – בעד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח יום טוב חי כלפון – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – אינה נוכחת יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – אינו נוכח מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – אינו נוכח אלכס קושניר – בעד יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת שרון רופא אופיר – בעד מוסי רז – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח יוסף שיין – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת רם שפע – אינו נוכח נירה שפק – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לקרוא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת שלא היו נוכחים במליאה. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – אינו נוכח חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח קרן ברק – בעד ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח יום טוב חי כלפון – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח יריב לוין – בעד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – אינה נוכחת יאיר לפיד – אינו נוכח אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – בעד יעקב מרגי – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עלי סלאלחה – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – אינו נוכח אביר קארה – אינו נוכח יואב קיש – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת מוסי רז – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח יוסף שיין – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת רם שפע – אינו נוכח נירה שפק – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש מי מחברי הכנסת שנמצא באולם וסגנית מזכירת הכנסת לא קראה בשמו? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא משתתף. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת יואב קיש. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) חבר הכנסת יואב קיש – אינו משתתף בהצבעה << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לסכם. הסתיימה ההצבעה. החלטת ועדת הכספים בדבר פיצול סעיף 6 בפרק ד' מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א–2021, התקבלה. בעד – 31, נגד – אחד. << נושא >> השלמת הרכב ועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, ביקשתי הודעה אישית. הבן אדם השמיץ אותי פה בערך 20 דקות. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אני אישרתי לו את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא אישר לי את ההודעה האישית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם הוא אישר לך אתה תעלה להודעה אישית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ואם הוא לא אישר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם הוא לא אישר אז לא תעלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא נותן לי? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא אישר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אין בעיה, תעלה. << דובר >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אבקש להודיע על איוש חברים במקומות הפנויים לסיעות בוועדות הבאות: בוועדת החוקה, חוק ומשפט יכהנו חברי הכנסת שלמה קרעי מטעם סיעת הליכוד ומשה ארבל מטעם סיעת ש"ס. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> כל הכבוד לכם. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> בוועדת הכספים יכהנו חברי הכנסת ינון אזולאי מטעם סיעת ש"ס, אופיר כץ מטעם סיעת הליכוד – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רק בשביל למשוך את הזמן – – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – ומשה גפני מטעם סיעת יהדות התורה. בוועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים יכהנו חברי הכנסת שלמה קרעי מטעם סיעת הליכוד, יעקב מרגי מטעם סיעת ש"ס ויעקב אשר מטעם סיעת יהדות התורה. בעזרת השם, הכנסת מתחילה לחזור לשפיות. תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עד שלא תפסיקו עם – – – שלכם. זה נועד – – – << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת דוד אמסלם << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת אמסלם. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, דרך אגב, מי שמבקש הודעה אישית זה בן אדם שמשמיצים אותו. הרי אתה היית בחדר שלך. הוא השמיץ אותי פה 20 דקות, ואתה אומר שאם ביטן לא היה מאשר אתה לא מאשר, בגלל שאצלך זה עובד ככה. דרך אגב, אני לא זוכר מעולם שהוצאת מישהו מהקואליציה. ככה זה עובד אצלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה טועה, אתה טועה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה בעין שמאל לא רואה. אתה רואה רק את החצי הזה, מעיף אותנו, כרגיל, כמו כולכם. זה מתחבר למה שאני רוצה לומר. שמענו קודם את הגאון מווילנה אלכס קושניר, יושב-ראש ועדת הכספים. דרך אגב, הוא אומר עלינו: הגיע הזמן שתפסיקו להגן על ראש המפלגה שלכם, תתחילו להתפקח. חלק התפקחו. הרי אתה יושב במפלגה דיקטטורית. היום לא באת עם עניבה לפני שקיבלת הנחיה מהיושב-ראש איזה צבע. אתה אומר: קיבלנו הסתייגויות. אתה מקבל משהו? אתה קובע משהו? הרי אתה עציץ יבש ובריון. מה אתה עכשיו משחק לנו אותה? כאילו, מה – אם קרעי דיבר והגיש הסתייגות זה בכלל במגרש שלך לקבל החלטה? לכן אתה מצחיק אותי. אתה מדבר על המפלגה שלנו? אתה לא מתבייש? הרי אתה שנתיים פה, לא יודע איך באמת מתנהלת הכנסת. ירד לי האסימון מה קורה כאן. יש כאן חברי כנסת שמעולם לא ראו את הכנסת מתנהלת באופן סדיר, נורמלי, כולל קושניר. לכן הוא חושב שזאת ההתנהלות – הבריונות זאת ההתנהלות, כאילו אנחנו נמצאים בזירת אגרוף. הוא לא מבין איך מתנהלת הכנסת. לכן הבן אדם, חסר כישורי ניהול, חסר ביטחון – מה עושה? משתמש באלימות. אני אספר לכם מה קרה. דרך אגב, גם היום – אתמול, אדוני היושב-ראש, עד לפני שעה, 20 דקות, נקבעה למחר ישיבה על ידי חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. היא אחראית לוועדת הכשרות. הישיבה נקבעה ל-10:00. לפני עשר דקות אני שומע שהיא החליטה בשעה 08:00. יכול להיות שבשעה 24:00 – נביא את זה בשעה 07:00, ויכול להיות שכשנגיע לפנות בוקר ונבוא להצביע, יגידו לנו: תשמעו, סליחה, הוועדה כבר הייתה ב-06:00. אתה היושב-ראש של הכנסת, אתה מבין איך מתנהל הקרקס הזה? אני לא זוכר דבר כזה. אני מעולם לא עשיתי דבר כזה, אף אחד בליכוד לא עשה דבר כזה, אבל לכם מותר הכול. אני רוצה להגיד לך, אדון אלכס קושניר – אני לא מאיים עליך, אני אומר לך מה אנחנו נעשה. דרך אגב, אם אנחנו לא נעשה את זה אני עוזב את הכנסת. אנחנו נראה לכם; מה שאתם עושים לנו, אנחנו ניקח את זה עוד 50% קדימה. אם אתם קבעתם בשעה 08:00, אנחנו נביא אתכם בשעה 05:00 ו-06:00. בגלל שאתם שוברים את כל כללי המשחק. כל זה בא מבית מדרשו של ליברמן; זאת המפלגה שלו. הוא, יוליה – כולכם מלאים רעל. אתם אנשים כוחניים, בריונים. דרך אגב, מזה אתם נבנים. מעולם לא עשיתם דבר אחד חיובי בכנסת. אני שומע את חמד עמאר: באנו לעבוד. עבדתם? דרך אגב, אני רוצה להזכיר לכם, חבר'ה: 11 שנה השר שלכם, ראש המפלגה שלכם, מר ליברמן, היה בממשלה. יא חתיכת צבועים. מה עשיתם עד היום? מה עשיתם? חוץ מלשנוא חרדים, ממה אתם מתפרנסים? ואני רוצה להגיד לאחיי החרדים: הם לא ייתנו לכם לעבוד, והם לא יגייסו אתכם לצבא, והם לא ייתנו לכם הכשרות, בגלל שאם אתם בסוף תקבלו את הכול, ממה הם יתפרנסו? מה ליברמן יגיד? איזה מריצות הוא יביא כדי לזרוק אתכם? מה יעשה לפיד? מה יספר לציבור? אתם כובע הפרנסה שלו. אלה אנשים שחיים משנאה. מה יגיד אלכס קושניר? שימו לב, אתם רק מזכירים משהו – מה אמרת? מאיים עלינו. עוד מעט תרביץ לנו. חוצפה ועזות מצח. אנשים בריונים. הורידו את הכנסת לתחתית הביבים. וכל זה, אדוני היושב-ראש, בהנהגתך. אתה יושב-ראש הכנסת. אם אני הייתי יושב-ראש הכנסת זה לא היה קורה בכנסת. כשאנחנו ניהלנו את הכנסת, גם יריב וגם יולי אדלשטיין, גם חוק ההסדרים לא היה כמו שהיה. אני הורדתי מחוק ההסדרים חוקים. לא היה חוק אחד של הממשלה שנכנס ויצא כמו שהוא נכנס. בגלל שאנחנו מפלגה שלא תלויה לא בלפיד ולא בליברמן. לא אם אנחנו מתעטשים – לא מזמן הוא בא, לחש לך פה, הוא רק לא שם לב לרמקול, נתן לך הנחיות, פה, בכנסת, בשידור חי. אנחנו יושבים כאן ושומעים את זה. לא מזמן. אני מציע לך, תיקח את ההקלטות של הכנסת. בגלל שאתם בושה וכלימה. אתם כולכם באמת כמו קרטונים פה. הבאתם עוד 30 נורבגים, שהם הקרטונים שנמצאים פה, קרטונים על הקרטונים. והוא משחק לנו אותה עכשיו: שמענו הסתייגויות. הרי היום נכנסתי לוועדת הכספים – אני מזמין אותך לצפות, הרי הכול מצולם; אני מזמין את אזרחי מדינת ישראל לראות איך הבריון הזה עושה ככה אחרי שתי דקות: תוציאו אותם, תוציא אותו, תעיפו אותו. מה, אנחנו פח אשפה? מה, אנחנו שקיות זבל? תראה את הסגנון של הבן אדם – אלים, גס רוח, זה מה שהוא. מרעיל בארות, זה התפקיד שלו. זה מה שאתם עושים מבוקר עד לילה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לסיים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> בגלל זה עוזרים פרלמנטריים יכולים להרשות לעצמם לסמן לח"כים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל תזכרו תמיד: יש גלגל. אדוני היושב-ראש, תזכור, כשאנחנו נעשה את זה לך, אל תתלוננו. אל תגיד למה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. תודה. בימי חיי ספגתי איומים הרבה. לא חירפתי יושבי-ראש, לא קיללתי יושבי-ראש – השתחוויתי ליושב-ראש, אבל בסדר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אבל אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי, חברת הכנסת אבוקסיס. תודה רבה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, לא על זה. אני רוצה להסב את תשומת ליבך, יש פה עוזרים פרלמנטריים – – – << הצח >> הצעת חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע (תיקון מס' 3), התשפ"ב–2021 << הצח >> [מס' מ/1400; דברי הכנסת, מושב ראשון, חוב' י"ז, ישיבה 51; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני ממשיך בסדר-היום. אנחנו הולכים לסעיף 9 – הצעת חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע (תיקון מס' 3), התשפ"ב–2021, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכספים. בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אנחנו עושים פה היסטוריה היום. אנחנו עושים פה באמת היסטוריה היום. אני חייב לשתף אותך, אדוני היושב-ראש. לפני חודשיים וחצי קיבלתי טלפון מהשרה אורית פרקש הכהן, והיא אמרה לי: אלכס, יש חוק שמאוד מאוד חשוב להעביר אותו, חוק שיעשה צדק עם אזרחי ישראל. ואז עשינו שיחת ועידה בטלפון והצגת לי את החוק, ואמרתי: אם אני מעביר את החוק הזה זה הדבר הקטן, ואולי החשוב, שאני אעשה עבור אזרחי ישראל. על מה אני מדבר? אני מדבר על חוק משאבי הטבע. צריך להבין מה המצב היום. היום יש חברות גז ונפט – ולא רק גז ונפט, גם משאבי טבע אחרים – שמשתמשות באוצרות הטבע, לא רק שלנו: של הילדים שלנו, של הנכדים שלנו, של הדורות הבאים. ואז מגיע היום שהם צריכים לשלם מס; לא מס חברות רגיל, אלא מס על רווחי היתר, לפי המתווה של פרופ' ששינסקי. אבל מה הן עושות, החברות האלה? החברות האלה לוקחות את המדינה לבתי המשפט ומנהלות מול המדינה תיקים שנים על גבי שנים על גבי שנים, ובזמן הזה איפה נמצא הכסף? בזמן הזה הכסף נמצא באותן חברות. אתה זוכר, אדוני היושב-ראש, את קרן העושר, נכון? אז כולנו חשבנו שמה זה מיליארד שקל – זה יתמלא בשנה, שנתיים, שלוש, יהיה שם מיליארד שקל ונוכל באמת להשקיע אותו חזרה בדורות הבאים. ואז עברו שנים על גבי שנים, ובמהלך הדיונים על החוק שאלנו כמה כסף יש בקרן העושר, ושמענו מספר: 740 מיליון שקלים. אמרנו: מעט, אבל קרוב למיליארד. עוד מאמץ קטן ויהיה מיליארד. נעביר את החוק, ובתוך זמן קצר יהיה מיליארד. ואז חודש לאחר מכן יצא דוח מבקר המדינה, ובדוח מבקר המדינה כתוב שבקרן העושר יש רק 400 מיליון שקלים. עכשיו, אני מזכיר לכם את התקופה שדיברו על מתווה הגז, ועמד פה ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ודיבר על כך שעוד מעט יגיע כסף לציבור – אנחנו נשקיע ברווחה, אנחנו נשקיע בבריאות, נשקיע בחינוך, נשקיע בתשתיות. אבל אין כלום. כל כך הרבה זמן עבר. הטייקונים מתעשרים, והציבור נשאר במקום שהוא נמצא בו, אולי אפילו מידרדר טיפה אחורה. ולכן החוק הזה חשוב. בחוק הזה אנחנו מבקשים לקבוע שאותן חברות שמחויבות לשלם מס על רווחי היתר ממשאבי הטבע, גז ונפט, גם אם קיים מס במחלוקת, הן יהיו מחויבות לשלם 75% מהמס הזה, ורק אחר כך, אם הן רוצות, הן ילכו לבתי המשפט. הדבר הזה אמור לתת להן תמריץ שלילי לקחת את המדינה לבתי המשפט, והכסף יגיע לקרן העושר מהר ככל שניתן, כי המיליארד הזה כבר מזמן מזמן מזמן היה צריך להיות בקרן. אני מנצל את הבמה הזאת להגיד לך תודה, גברתי השרה. אני יודע שדחפת את החוק הזה עוד מהכנסת הקודמת, הצלחת להעביר אותו בקריאה ראשונה ודאגת שהוא יקבל דין רציפות. אני מאוד מאוד שמח להיות שותף, איתך, כדי להשלים את המהלך החשוב הזה ולהקים את הקרן הזאת ולעשות צדק עם אזרחי ישראל. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני כמובן מבקש מחברי הכנסת להצביע בעד, ומבקש מהאופוזיציה, לפחות בחוק הזה: תורידו את הסתייגויות הדיבור. זה חוק שחשוב לכל הציבור. לכל הציבור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הצחקת את פינדרוס. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אלא אם כן אתם רוצים להגן על הטייקונים, אבל זה כבר לשיקולכם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רוצים להגן על הציבור ממנסור עבאס. אתם מחלקים את הכסף ממשאבי הטבע לערבים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. להצעת חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע (תיקון מס' 3) התקבלו הסתייגויות. להלן שמות חברי הכנסת על פי קבוצות: קבוצת סיעת הליכוד – חברי הכנסת בנימין נתניהו, יולי יואל אדלשטיין, ישראל כץ, מירי מרים רגב, יריב לוין, יואב גלנט, ניר ברקת, גילה גמליאל, אבי דיכטר, גלית דיסטל, חיים כץ, אלי כהן, צחי הנגבי, אופיר אקוניס, יובל שטייניץ, דוד אמסלם, יברקן, אמיר אוחנה, אופיר כץ, חוה אתי עטייה, יואב קיש, דוד ביטן, קרן ברק, שלמה קרעי, מכלוף מיקי זוהר, אורלי לוי, קטי קטרין שטרית, פטין מולא ומאי גולן; קבוצת סיעת ש"ס – חברי הכנסת אריה מכלוף דרעי, יעקב מרגי, יואב בן צור, מלכיאלי, חיים ביטון, ארבל, אזולאי, אבוטבול ואוריאל בוסו; קבוצת סיעת יהדות התורה – חברי הכנסת משה גפני, יעקב ליצמן, אורי מקלב, מאיר פרוש, יעקב אשר, ישאל אייכלר ויצחק פינדרוס; קבוצת סיעת הציונות הדתית – חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', מיכל וולדיגר, איתמר בן גביר, שמחה רוטמן, אורית סטרוק, אבי מעוז ואופיר סופר. אני מקריא את שמות חברי הכנסת על פי הרשימה. כל חבר כנסת על פי הרשימה והסדר הנוכחי יוזמן לדוכן המליאה. חבר הכנסת נתניהו – אינו נוכח; חבר הכנסת אדלשטיין – אינו נוכח; חבר הכנסת כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת רגב – איננה. חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השרה, חברות וחברי הכנסת, למרות שהחוק הזה הוא חוק חשוב, והיו לי לא מעט דברים לומר עליו, אני בכל זאת, אדוני, רוצה לנצל את העובדה שאתה יושב כאן ולומר כמה דברים שאומנם אמרתי כבר קודם, אבל נדמה לי שראוי לחזור עליהם גם בפניך. אדוני היושב-ראש, בכנסת הזו נקבעו שורה של תקדימים, ובעיניי הם תקדימים שהחריבו עד היסוד את אופן עבודת הכנסת ואת המוסד הזה, תקדימים שיהיה בלתי ניתן לשנות אותם בעתיד, ושלצערי הרב מהיום הם סדרי העבודה שנהוגים ויהיו נהוגים מכאן והלאה במשכן הזה. אני מבקש למנות אותם, משום שאני חושב – אני אגיד את זה אפילו בצורה אחרת, ואתה יודע שאני רוחש לך כבוד רב: זו הירושה שתישאר כאן, שאנחנו כולנו כאן משאירים לכנסת הבאה אחרינו. ואני אומר כולנו כי אני לא רוצה לפגוע בכבודו של אף אחד, אבל נדמה שכולם יודעים מי אחראי לזה, מי לא מנע את זה, ואני גם חושב שמי יישא בסוף בתוצאות של זה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יושב לידך, שני מטר ממך. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – משום שהתהליך הזה – המציאות שאנחנו חיים בה היא מציאות של גלגל. אדוני היושב-ראש, מהיום והלאה ועדות הכנסת לא תורכבנה לפי ייצוג סיעתי שמשקף את גודל הסיעות בכנסת כפי שהיה מאז ומעולם וכפי שחייב להיות במשטר דמוקרטי, אלא – תודה חבר הכנסת אמסלם, אנא, ברשותך – הוועדות האלה תורכבנה על פי רצונה של הקואליציה, על פי מה שנוח לה בכל ועדה, בהרכב, גם סיעתי וגם של רוב קואליציוני מוגדל. על פי התקדים שנוצר, ניתן לקיים את דיוני התקציב בוועדות השונות ואת הדיונים בחוק ההסדרים בלי ייצוג של האופוזיציה במצב שבו האופוזיציה לא מינתה חברים בגלל מציאות של פגיעה אנושה בייצוג שלה, כאשר לחברי הכנסת של האופוזיציה אין זכות הצבעה ואין גם יכולת להגיש בקשות להתייעצות סיעתית. עוד תקדים שנקבע כאן הוא שמבנה הוועדות הקבועות של הכנסת, ששמרנו עליו מכל משמר לאורך שנים ארוכות, המבנה הזה מהיום והלאה הוא מבנה שאפשר לשנות אותו על פי הגחמה הקואליציונית והצרכים הקואליציוניים – לפרק ועדות, להרכיב ועדות – ולעשות את כל התהליך הזה בלי לדבר בכלל עם האופוזיציה, כל שכן להגיע איתה לאיזושהי הסכמה על דבר כזה או אחר. אפשר להקים ועדות חדשות כמה שרוצים, איך שרוצים, בלי לדבר עם האופוזיציה בכלל, בלי הסכמות. לא צריך גם להתאמץ. אפשר לפצל את כל הדברים האלה, לעשות באופן דורסני – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא לא יודע על מה אתה מדבר – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – חד-צדדי, על פי הצרכים הקואליציוניים. הקואליציה גם יכולה להכתיב לאופוזיציה מי יהיו ראשי הוועדות מטעמה. היא יכולה לקבוע מהיום והלאה שאומנם לאופוזיציה יש כמה ועדות שנתנו לה, אבל הקואליציה תחליט מי ישב בראשן. גם התקדים הזה, לצערי, נקבע ויהפוך מעתה לכלל המחייב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> הכול מדויק לחלוטין. הוועדה למעמד האישה נמסרה על ידי הקואליציה לידי הרשימה המשותפת, ועדה ששייכת לאופוזיציה. החליטה הקואליציה למסור אותה לרשימה המשותפת. החליטה גם לעשות את זה ולתת לה ייצוג של קדנציה שלמה בראשות ועדה, למרות שכוחה המספרי לא הצדיק אפילו חצי קדנציה. כל הדברים האלה קרו בצורה הברורה ביותר; אגב, אדוני, כפי שכולנו יודעים, נאמרו בלשכתך על ידי נציגי הקואליציה בריש גלי, ואפילו לא ניסו להסתיר את העניין. בבקשה. מעבר לכך – שינוי תקנון. אדוני היושב-ראש, היה כאן קודם חבר הכנסת אורבך, יושב-ראש ועדת הכנסת. אני לא יודע אם הוא יכול היה להיכנס, אם הוא נמצא. אני הייתי שמח שהוא ישמע את הדברים. אדוני היושב-ראש, התקנון, הדבר הבסיסי שמאפשר לנהל את הבניין הזה על פי כללי משחק, שאנחנו הקפדנו לאורך כל השנים לא לעשות בו שינויים אלא בהסכמה רחבה, וכאשר אני הייתי יושב-ראש ועדת הכנסת, גם בהסכמה כללית – התקנון הזה תוקן אפילו בלי לדבר עם האופוזיציה, כל שכן להגיע לאיזושהי הסכמה, שוב, באופן חד-צדדי, על ידי רוב דורסני של הקואליציה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> בפגרה, בפגרה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> בפגרה. הערה נכונה, גם בפגרה אפשר לעשות שינויי תקנון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אפילו ביום שישי. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> גם כדבר הזה לא היה. יותר מזה – רגע, בבקשה. חוק ההסדרים, אדוני היושב-ראש, שנים ארוכות – מאמץ של שנים שעשו כאן יושבי-ראש הכנסת ויושבי-ראש ועדת הכנסת לדורותיהם – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> כל המאמץ הזה – ומראה כאן חברת הכנסת לוי אבקסיס את הכרך העצום הזה שהובא לכאן. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> "חלף עם הרוח" יותר קצר. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חוק הסדרים ענק, עצום, כולל, אדוני היושב-ראש – אתה הרי יודע שהדבר הזה לא רלוונטי, כי חוק ההסדרים הוא תומך-תקציב, הוא בא לתת פתרונות לרפורמת התקציב, אז אנא תסביר לי, או שמישהו יסביר לי: איך יכול להיות שנכללת שם שורה ארוכה מאוד של רפורמות – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> רבותיי, איך נכללת בחוק ההסדרים שורה ארוכה של רפורמות שאין להן דבר וחצי דבר עם נושאים – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הם אפילו לא פותחים את זה. למה שיגידו מה היה? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שנוגעים לתקציב? אני אתן לאדוני רק דוגמה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> נורבגים, אומרים להם מה להצביע. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אתמול הייתי בוועדת החוקה, חוק ומשפט כאשר מועבר שם חוק על היוועדות חזותית במשפט פלילי, חוק ששולל מאסירים ועצירים את הזכות הכי בסיסית, שכאשר שופט שולח אדם למעצר או שופט מחליט בעניינם, הוא יראה אותם בעיניים והם נוכחים באולם. ואתה יודע מה קובע הדבר המטורף הזה? לא רק שאפשר לעשות את זה בווידיאו קונפרנס כזה, אלא שאם יש תקלה בווידיאו קונפרנס, אפשר לעשות את זה בטלפון. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> בטלפון, בטלפון. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> יריב – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> מי היה מאמין? והדבר הזה נכלל בחוק ההסדרים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> יריב, יריב, תן לי רגע. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן, חבר הכנסת טופורובסקי, לא מספיק שלא היינו בוועדות, לקחתם לנו את הייצוג שם – אתה רוצה לסתום לי את הפה, למה? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא באת לוועדות. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אפשר גם לשמוע? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טופורובסקי. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אתה החלטת, אתה החלטת לשבת בבית לנוח – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טופורובסקי. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – לשבת בבית לנוח ולא להיות בוועדות. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה חושב שאם תסתום לי את הפה זה ישנה את המצב? תתבייש לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת לוין, בבקשה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אל תאשים אותי. גם בית משפט – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – – קצת כבוד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טופורובסקי, שב, בבקשה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> יש לי המון כבוד. יש לי המון כבוד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> פעם ראשונה, שב, בבקשה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> יש לי המון כבוד. אתה מחרטט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טופורובסקי, שב או תצא החוצה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אומר דברים שהם שקר, ואני צודק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שב או צא החוצה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> יכולת לעמוד בזמנים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> צא החוצה. קריאה ראשונה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> היועץ המשפטי לא נשאר – – – בקורונה אז – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, אז אני רוצה לומר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת לוין, לקראת סיום, בבקשה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מודה על תוספת הזמן, ואני כבר אסיים. אני רק חושב שהדברים האלה הם באמת באמת דברים שנוגעים באושיות המוסד הזה. ואני אומר, אדוני היושב-ראש, אז חוק כזה שלא במקרה עובר בצורה הזאת, כי הוא נכנס לחוק ההסדרים, מה הוא שייך לחוק ההסדרים? מה הקשר התקציבי שלו? אין שום קשר ולא שייך, וכמוהו יש רשימה עצומה בתוך הספר הזה. אז זה התקדים, עכשיו אפשר לעשות חוק הסדרים בגודל כזה. אפשר להכניס לחוק ההסדרים כל דבר, קשור לתקציב או לא קשור לתקציב, ואת הכול אפשר להעביר חאפ-לאפ, בדהרה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל להגיד לך – רגע, לא, לא, ברשותך, אני מוכרח עוד משהו לומר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל יש דבר מדהים. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, אתה – ואת זה אני אומר לזכותך – פיצלת מחוק ההסדרים לפחות חלק מהדברים. משהו הצלחת להציל מכבודו של הבניין הזה בהיבט הזה. אבל מכאן החוק עבר לוועדת הכנסת. מאז ומעולם בוועדת הכנסת נעשו פיצולים נוספים ותיקונים, בין היתר, משום ששם התקיים דיון, ושמעו את כולם, כולל את האופוזיציה. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, שחבר הכנסת אורבך כבר הספיק בכהונה הקצרה שלו כיושב-ראש ועדת הכנסת – נדמה לי שכהונה של שבועות ספורים – לרשום את עצמו בהיסטוריה של הכנסת. אני חושב שהוא יושב-ראש ועדת הכנסת הראשון, או בוודאי הראשון זה שנים, שחוק ההסדרים עבר אצלו בוועדה as is – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מלא, מלא. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לא פיצל ולא הוציא אפילו חוק אחד, וזה מראה מה מצבה של הכנסת. הממשלה מביאה, והכנסת – חותמת גומי, מאשרת; דבר בלתי נתפס, דבר שלא יעלה על הדעת. והסיום – וזה המשפט האחרון – אנחנו גם רואים את שולחן הממשלה, אדוני היושב-ראש; כנסת שבה השרים לא מגיעים, שבה חברי הכנסת של הקואליציה – לא של האופוזיציה – לא מסוגלים בכלל לדבר עם השרים. הם אפילו לא מחזירים להם טלפונים. אין שום שיח אמיתי, אין שום יכולת לשאול באמת את האנשים שאלות, להביא בפניהם בעיות ולדאוג שהשרים יטפלו בדברים. אדוני היושב-ראש, כל הדברים האלה הם בעיניי אסון נורא למוסד היקר הזה, שאני חושב שהוא חשוב לכולנו. הכנסת מכאן והלאה היא לא אותה כנסת שהייתה; היא כנסת חלשה, הייתי אומר, כמעט סמלית, ללא סמכויות אמיתיות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אפילו הנורבגים לא מגיעים. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> וכל מה שקרה, כל התקדימים האלה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת לוין. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אדוני היושב-ראש, הם מהיום סדרי עבודת הכנסת. כך זה יהיה גם להבא. אין שום כוח שיוכל לתקן את הדבר הזה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תגיד לי, ממילא – – – הם לא מחליפים, אבל לפחות המחליפים יהיו פה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – והנזק הוא נזק נורא. תודה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> גם המחליפים לא מגיעים. נראה לכם הגיוני? אמרתם לנו שאתם מביאים 30 נורבגים כי הם צריכים לעבוד. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> נכון. אפילו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אבקסיס, תודה רבה לך. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אבל גם המחליפים לא מגיעים לעבודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גלנט, בבקשה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה זה, שביתה איטלקית? איפה הקואליציה? איפה הקואליציה? אני הייתי פה גם בדיונים שיש בקואליציה וגם באופוזיציה – מי כמוך יודע – לפניך ואחריך. תסתכל – נורבגים. הבאתם אותם להיות מחליפים, גם מחליפים לא רוצים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אבקסיס, מספיק. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> בואו, תביאו עובדים איטלקים ותחליפו את הנורבגים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קריאה ראשונה. בבקשה תפסיקי. מספיק. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> בואו, זה לא בושה? אתה יושב-ראש הכנסת, זה לא בושה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס, מספיק. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זה לא בושה? אני שואלת אותך. אתה לא מתבייש בתור יושב-ראש הכנסת? 30 נוספים. זה בושה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס. מספיק. תראי כמה פעמים, כמה בקשות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה כמה בקשות? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, צריך להתבייש, מה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היא אומרת, הבאתם 30 קרטונים והם הלכו לישון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תודה. הבנו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה הבנו? מה הבנו? מה הבנו? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, קריאה ראשונה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו יושבים פה והם ישנים. נו, תגיד שנייה, שלישית. נו, תוציא אותנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מייד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נו, תוציא אותנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם לא תפסיק, אני אעשה את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נו, תוציא אותנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז בבקשה, תפסיק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כמו חבר שלך. תוציא אותנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, מספיק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מאיים עלינו מהבוקר עד הערב. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אפילו המחליפים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היחידים עוד – דרך אגב, אם אנחנו נצא, לא יהיה אף אחד. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תהיה לכם כנסת ריקה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מי ישמע, אתה ומי? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, מספיק. בבקשה. << דובר >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, אני שמעתי ברוב קשב את דבריו של חבר הכנסת יריב לוין, והוא למעשה תיאר פה מצב עצוב, אותו מצב שמראה כיצד הכנסת הזאת מתנהלת בעת הזאת. ולצערנו, זה קובע תקדים. אחד הדברים שתוארו הוא, כמובן, שהשרים לא נמצאים פה. רוב-רובם של השרים אינם חברי כנסת. כתוצאה מזה, למעשה נמצאים פה אנשים אחרים, שיש להם אצבעות להרים אבל אינם מעורים בדברים, ואני מספיק ותיק כבר בציבוריות הישראלית ובכנסת הישראלית בשביל לדעת מה קורה. אבל אני רוצה לדבר על נושא אלטרנטיבי. כלומר, נניח שהשרים לא נמצאים כאן. אני שואל את עצמי מה השרים עושים בזמן שהם נמצאים במקומות אחרים. ופה אני רוצה לקחת אתכם לתופעה שכאילו קיבלה התייחסות שמדובר פה על איזשהם דברים שהם בבחינת הומור קל, בדיחות וכן הלאה, והיא יחסי החוץ והביטחון של מדינת ישראל ואיך הם מתנהלים. אני רוצה לדבר על הנושא הזה. במה מתפאר ראש הממשלה, ראש ממשלת ישראל, כאשר הוא מדבר עם הממשלה כשהוא חוזר מפגישה עם נשיא רוסיה, פוטין? מה הוא מספר? שזאב אלקין, שהוא המתורגמן ואיש אמונו, נרדם בפגישה עם פוטין, ובזה הוא מתגאה. עכשיו, אנחנו ראינו את נשיא ארצות הברית מוריד את ראשו, משתעמם, כשבנט מדבר איתו. עכשיו, רבותיי, ככה מדברים עם נציגי המעצמות, עם נשיאי המעצמות הגדולות בעולם. מה הם בדיוק חושבים עלינו, כשהגנון הזה מנהל אותנו? בא שר הביטחון וקובע שהוא מוציא שישה ארגוני שיווק וסיוע של הפלסטינים מהחוק, וטוב הוא עושה. למה? כי הארגונים האלה למעשה הם ארגוני טרור במסווה של ארגונים אזרחיים. אבל מה הוא שוכח? הוא שוכח שיש לו גם ממשלה, שוכח שיש לו קבינט. הוא לא מעדכן את ראש הממשלה. קשה לי להאמין. אני מניח שהשב"כ עדכן את ראש הממשלה, כמו שאני מכיר את הארגון הרציני הזה, אבל ראש הממשלה לא נותן לו גב. הוא לא מעדכן את שר המשפטים, הוא לא מעדכן את שר החוץ, הוא לא מעדכן את חברי הממשלה. כתוצאה מזה, מי שאנחנו מקיימים איתם את היחסים הכי אינטימיים, האמריקאים, לא יודעים מזה. זאת אומרת שחוץ מראש הממשלה, כנראה, רוב השרים בממשלה – כולל שר האוצר, כולל שר החוץ, כולל השר לביטחון הפנים – שומעים על זה ביחד איתנו, חברי הכנסת, ביחד עם הציבור, וביחד עם האמריקאים. ככה מדינת ישראל מתנהלת. זאת אומרת, כשיושבים עם פוטין, ישנים; כשיושבים עם הנשיא, גורמים לו כמעט להירדם; כשהם עושים כבר משהו נכון, לא מעדכנים אף אחד. ובסוף, לוקחים את שר החוץ, המומחה הביטחוני, עם רקע ביטחוני אדיר, מערוץ 12 בטלוויזיה – כשעוד קראו לו ערוץ 2 – והוא יושב עם היועץ לביטחון לאומי בארצות הברית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה שהיה במחנה. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא מדבר עם סאליבן. ככה יחסי החוץ של מדינת ישראל מתנהלים. רבותיי, אני אומר לכם, אנחנו נמצאים על לוע של הר געש. זה חוסר אחריות. זה חוסר רצינות. מה שאנחנו רואים פה בכנסת זה כלום לעומת המחירים שמדינת ישראל עלולה לשלם על הדברים החמורים האלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ברקת – איננו; חברת הכנסת גמליאל – איננה. חבר הכנסת דיכטר, בבקשה. << דובר >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שרים, חבריי חברי הכנסת, אי-אפשר להשתחרר ממה שראינו כאן בסוף השבוע מעל המרקע. אני אומר לכם, כשאתם מסתכלים על גן הילדים הזה שנקרא ממשלת ישראל, אני מודה שהדרך היחידה שלי לתאר את זה הייתה קצת במילים וחרוזים, אז תרשו לי לקרוא לכם את "מעשה בשקית". << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> מה? מעשה במה? << דובר_המשך >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר_המשך >> מעשה בשקית. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> את לא זוכרת, בט"ו בשבט – – – << דובר_המשך >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר_המשך >> סיפורנו לנו על שר, / יש לומר קצת מפוזר, / המגיע לפגישת פעימה / עם נשיא מעצמה. / ובידו שקית מהמכולת השכונתית. // סקרנות הנשיא, אדוני היושב-ראש, // סקרנות הנשיא מגיעה לשיא: // מה יש בה בשקית? / אולי מתנה עם פתקית. / ואז, ממש כדרך אגב, / השר הפנה לנשיא את הגב / ולפתע צנחו עפעפיו. // מרפק ראש הממשלה בין הצלעות / שם קץ לכל התלאות. // תקשורת ישראלית שאיחרה להגיע / התעלמה מהפדיחות בליטוף מרגיע. / לא חשוב אם בשקית / היו מפות או מפית. / הטיסה לסוצ'י, כמו הטיסה לארצות הברית, / הייתה ריקה מתוכן, חסרת כל תכלית, / פרט לניילון זה של השקית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גדול, גדול. << דובר_המשך >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני יודע שקרוב לחצות, קרוב לחצות – ותודה לרז שעזר לי, כמובן – קרוב לחצות ואי-אפשר להשתחרר מהתחושה הזו ומהשאלה הזו, שבסוגיות הגדולות, הכבדות, משהו רע קורה לנו. תראה, הנורבגים – יש להם קרן עושר של 1.3 טריליון דולר, קרן העושר הכי גדולה בעולם. 1.3 טריליון דולר. האמירויות – יש להם קרן עושר של 1 טריליון דולר. האמן לי, פעם ביקשתי ממישהו לכתוב על הלוח טריליון, והתחיל ויכוח בין הנוכחים כמה אפסים צריכים להיות. אחרי דקה של ויכוח הוא נשבר וכתב: ט', ר' וכו'. ואצלנו, אנחנו מדשדשים. למה מדשדשים? הרי התחזית של נגיד בנק ישראל לפני שבע שנים אמרה שיהיו 14.2 מיליארד שקל איפשהו ב-2022. איפה הנגיד ואיפה 14.2? יש, כמו שנאמר כאן, 400 ומשהו, והיום, לדעתי, זה כבר קרוב ל-900 מיליון שקל. הגשנו – עבדך הנאמן, כיושב-ראש הוועדה שמפקחת על קרן העושר – הגשנו הצעת חוק כדי שאפשר יהיה להתחיל את הקרן הזאת לאלתר, כבר עכשיו, לא לחכות למיליארד, שיהיה מישהו שיפקח גם על האוצר וגם על הגופים האחרים. וקרן העושר – במשך שנתיים שופט בדימוס מהעליון ניסה לבנות את קרן העושר, את החברים בה. שנתיים – נשבר. שרת המשפטים שקד ניסתה לשכנע אותו וכו', ובסוף הוא זרק את המפתחות. לשמחתי, הגיע שופט חרוץ עכשיו, ואני שומע שאו-טו-טו מוקמת הקרן; בלי כסף, אבל אני מקווה שתוקם הקרן. אני חושב שמהנורבגים כדאי ללמוד לא רק את החוק הנורבגי שמחליף שרים, כדאי גם ללמוד על קרן העושר שמכניסה כסף. וכפי שנאמר כאן, לא נורבגי ולא בטיח. אין פה נורבגי אחד לרפואה. אני חושב שבסוגיה הזאת כדאי מאוד שהקרן הזאת תקום במהרה, והיא תפקח גם על האוצר וגם על המשרדים והגופים הרלוונטיים, מפני שמחירי הגז והנפט נוסקים, הביקוש מאמיר בסדרי גודל חסרי תקדים, ורק אצלנו קופת המדינה איכשהו תקועה. אז שנסו מותניים, טפלו בזה. אלה הבעיות הארציות. בבעיות האחרות כנראה אתם סגורים בשקית ניילון. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חברת הכנסת גלית דיסטל – אינה נוכחת; חבר הכנסת חיים כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי כהן – איננו נוכח; חבר הכנסת צחי הנגבי – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר אקוניס – אינו נוכח; חבר הכנסת יובל שטייניץ – אינו נוכח. חבר הכנסת דוד אמסלם. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> דוד, גם אתה צריך לדבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יודע איך אני אדבר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דבר מהמקום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הנוהל? מה הנוהל? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך הוא אמר? תאשר לעצמך לדבר מהמקום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה. מקסימום אני לא אדבר. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> דוד, תקרא למיקי חזרה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה תאשר לעצמך ודבר מהמקום. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> דוד, תקרא למיקי. עם כל הכבוד, הוא היה חמש דקות והלך? התעייף? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. לא יקרה כלום, אז אני לא אדבר, נו, מה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תדבר מהמקום, מה הבעיה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הכול בסדר. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לאחר ששמענו גם את חבר הכנסת יריב לוין, אני מרגיש שמר מיקי לוי לא מבין את עומק המשבר. איך הוא אומר לנו? הרבה איומים איימתם עלינו. רבותיי, הכול כתוב בפרוטוקול. זה מה שנעשה. אנחנו לא מדברים אליך, מיקי לוי, וגם לא לקושניר, לא לחבורה. אנחנו מדברים כדי שנוציא את הפרוטוקול ונקריא לכם מה אמרנו. לא מאיימים. אנחנו מתכוונים לעשות, לא לאיים, ואתם תראו, בעזרת השם, שהגלגל מתגלגל. זה מה שאתם לא מבינים. אתם זחוחים. אתם מתנשאים. אתם חושבים שכבשתם את האוורסט. לא לעולם חוסן. אתם גם יודעים שאתם פירורים, ששום דבר לא קשור לשני. אתם גם יודעים שמה שמחזיק אתכם כרגע זה רק הפחד שלכם מהבחירות. אתם יודעים שהכול בלוף וישראבלוף, כל הממשלה הזאת. אתם גם יודעים שלא תהיו הרבה זמן. מרגע שנצא לבחירות, אתם עפים לכל קצוות המדינה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> תבל. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה מבין שאין לכם קשר. יואל, אין לך שום קשר, לך ולבנט, ובוודאי להורוביץ. איזה קשר יש לו בכלל עם כהנא? אתם אסופה של אנשים שרק דבר אחד חיבר ביניהם – השנאה לראש הממשלה נתניהו. לכן אין לכם עתיד, בגלל שאין לכם עבר. ניצלתם עכשיו קונסטלציה רגעית, שקרית, והשתלטתם על האוטובוס, ואתם מבינים שטנק הדלק עוד מעט נגמר ואתם יורדים. אבל מה שאתם קובעים פה בנורמות – זה יישאר לעשרות שנים. זה מה שמר מיקי לוי לא מבין. הוא חושב שהוא מהאו"ם. הוא חושב, מה שנקרא, שהוא חניך תורן של לפיד. איך הוא בא ולחש לו כאן, לפני כמה זמן – התביישתי. שמעתי את זה ברשתות. הוא נותן לו הנחיה, מסתכל עליו. הבן אדם עולה לכאן, עלק שר החוץ של מדינת ישראל, ואומר שיושבים כאן ח"כים צאצאי יגאל עמיר. אני, אם הייתי יושב-ראש הכנסת ונתניהו היה אומר את זה, הייתי עוצר אותו במקום ואומר לו, גם אם הוא היה ראש ממשלה: אדוני, אני מבקש ממך לצאת החוצה. יש דברים שלא אומרים. אבל העבד נרצע הזה, מה אכפת לו? הוא מפחד. הרי אין לו standing; אין להם מעמד, לא להם. הם הביאו נורבגים לאלה שאין להם מעמד. תראו את האבסורד שקרה לנו. הכנסת היא סוג של קרקס. אני בא היום לוועדה, וקם לי איזה בן אדם שהוא יושב-ראש הוועדה, נמצא בכנסת שנה וחצי, הוא לא יודע איך מתנהלת ועדה אמיתית, והוא מחליט שאיך שאנחנו פותחים את הפה, הוא מוציא אותנו החוצה. למה? ככה אלקין אמר להם. יריב לוין, חבר הכנסת לוין, מר אלקין, כשהם התחילו – הם הרי עוד לא ידעו, הם חדשים, לא ידעו מה עושים – אמר להם: תקשיבו, תעיפו אותם ככה, כמו זבובים, וזה מה שהם עושים – שוברים, רומסים את כבודה של הכנסת. והם לא מבינים. אנחנו לא מאיימים, מר קושניר, אנחנו עושים. אנחנו רק מודיעים לך מה נעשה. וכנ"ל מיקי לוי. וכשנעשה, אל תשאלו למה. הרי יש לכם מה שנקרא שכחה. מר לוי, אתה יודע איך התנהגנו איתך בשבע שנים. אתה צעקת פה כמו איזה תרנגולת, כמו תרנגול הודו שחוט. פעם אפילו פחדתי, שלא תיפול מהמרפסת. אין קללה כמעט שלא קיללת. כמעט תקפת אותנו פיזית. מרגע ששמו אותך יושב-ראש, קנית זוג משקפיים והחלטת שאתה עכשיו ממלכתי. מוציא רק את הצד הזה. כנראה העין השמאלית שלך לא רואה שמאלה. אף אחד מהקואליציה לא ראיתי אי-פעם שהוצאת. כששר התקשורת מפריע פה לראש הממשלה נתניהו לדבר, אתה לא מוציא הגה. אבל אני, כשאני מפריע לבנט – שנייה ואני בחוץ. למה? ככה אומר לך לפיד. הוא עושה לך כמו במכבי תל אביב, תרגיל מס' 3: אחת, שתיים, שלוש – אמסלם החוצה, ומייד קטי שטרית החוצה וכן הלאה וכן הלאה, עוברים אחד-אחד. דרך אגב, מה שמר קושניר מוציא בישיבה אחת, אנחנו לא הוצאנו בקדנציה, בגלל שאין לכם כבוד. אדוני השר, אין לכם כבוד לכלום, לא לכנסת. אתם רק מזיזים את הראש ככה, בגלל שאין לכם מעמד. וכמו שאמר יריב: אני, בחוק ההסדרים, הורדתי כמה חוקים שלא הסכמתי להעלות. דרך אגב, גם הסיפור של ההיוועדות החזותית – אני לא הסכמתי להעלות את זה בוועדת הפנים בגלל חשבתי שזה חוק לא חוקתי. לא הגיוני שעוצרים מישהו ומנהלים איתו משפט או דיון על מעצר בווידיאו קונפרנס. אבל ככה זה השמאל. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אבל הם גם – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> השמאל במדינת ישראל דורס כל דבר. אין להם לא נאמנות, לא זכויות אדם – כלום; רק השלטון והכוח והמכוניות והג'ובים. איך אומר לפיד? הג'ו-בים. הוא גם מתכופף, אתה יודע – הג'ו-בים. אני עוד לא הספקתי – דרך אגב, בשלושה חודשים הם מינו מה שאנחנו לא מינינו ב-12 שנים. הם הציעו את פלמור. שמע – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דודי, נגמר הזמן. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> תדבר על פלמור, זה חשוב. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> שנייה, תן לי עוד שתי דקות. פלמור היום – תיראו בדה-מרקר. אני רציתי למנות דירקטורים, את ד"ר מוטי זקן, זכרו לברכה. הם לא אפשרו לי למנות לדירקטור בנמל אשדוד. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> דודי, אם דה-מרקר הגיע לפרגן לך – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, פלמור. ועוד אני שומע שהשרה קארין אלהרר מאיימת על העובדים ברשות החברות. אם אני הייתי מעז לדבר עם אחד מהם, מחר כל העיתונים – דרוקר עושה עליי תחקיר. חס ושלום, חבר'ה של לפיד? חבר'ה, הכול מותר. מר מנדלבלוף לא רואה כלום, רק יודע לכתוב לי חוות דעת. לי. הוא גבר נגדנו. היום הוא כבר שם, הוא נמצא תלוי איתם על העץ. הוא יודע שאנחנו חוזרים – רבע שעה הוא לא נמצא בתפקיד, ושישכח מכל תפקיד במדינת ישראל. דואג לעצמו. הרי אין להם את האמת. אין להם כלום. פלמור – עכשיו הם מביאים אותה כיושבת-ראש חברת חשמל, החברה הכי גדולה במדינת ישראל. דרך אגב, היא אמורה לגייס כמעט 50 מיליארד שקל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דודי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לה איזה ניסיון עסקי? עוד הייתה מנכ"לית משרד המשפטים, כשיש שם יועץ משפטי ופרקליט מדינה שמנהלים את הפרקליטים – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דודי, דודי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אז היא דואגת לאדמיניסטרציה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמסלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> עשו אותה גאון הדור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמסלם, מספיק. אתה שמונה דקות, תשע דקות. תסיים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד שני משפטים. עכשיו, הם חושבים שאנחנו מפגרים, לא מבינים. זאת הבעיה שלהם. מר מנדלבלוף, אנחנו מבינים את כל הבלופים שלך. אנחנו לא מפגרים כמו שאתה חושב. גם בזה נבוא איתכם חשבון – נתחיל מלמעלה, בית המשפט העליון, ונרד. אתם לא מתביישים? גם השופטים בבית המשפט העליון – אתם דחיתם את העתירה של ביטן? הרי לא צריך להיות שופט, צריך להיות רק בן אדם הגון. זאת לא שאלה שיפוטית. הכנסת מתחלקת על בסיס מה שהציבור בחוץ קבע. הציבור בחוץ קבע שאנחנו מקבלים 25% מהקולות – ככה זה אמור להשתקף בכנסת. זאת לא ממשלה. אבל איך אתם, אותם שופטים, לא מתביישים? מה חשבתם, שאנחנו חבורת עילגים, טיפשים, אידיוטים, לא מבינים את העניין? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמסלם, אמסלם, מספיק. זהו. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אותך אי-אפשר להוריד בכוח, אתה גדול, אבל שמע. חבר הכנסת יברקן – אינו נוכח; חבר הכנסת אמיר אוחנה – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת חוה אתי עטייה – אינה נוכחת. חבר הכנסת יואב קיש – נוכח. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מיטיבי הלכת. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני שמעתי פה בקשב רב את דברי חברי חבר הכנסת יריב לוין על השינויים בהתנהלות הכנסת הזאת לעומת הכנסת הקודמת. ברשותכם, אני רוצה לתת עוד שתי דוגמאות, אחת מעכשיו. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, שאני מעריך אותה, ויחסית לנורבגים – אני חושב שגם היא נורבגית; לא, היא בזכות עצמה, יש לה יותר ותק. אני לא מצליח להבין איך היא מפירה ברגל גסה את הנחיות הייעוץ המשפטי של הכנסת. ישבה בחדרו של יושב-ראש הכנסת – ואת זה אומרת לי היועצת המשפטית של הכנסת, גב' שגית אפיק – ונאמר לה בצורה מפורשת, שכולל בתקופת תקציב, ישיבות ועדות לא נפתחות לפני שמונה שעות הפסקה מסיום מליאה. המליאה מתוכננת להיפסק היום ב-01:30, להבנתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון, שאלתי את היושב-ראש. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> זאת אומרת שישיבת ועדה לא יכולה להתחיל לפני 09:30. כך הייתה התנהלות הבית הזה מאז ומתמיד בכל מה שקשור לתקציב. מחליטה חברת הכנסת מלינובסקי, בגלל שהיא מפחדת מתרגיל קואליציוני – הינה, שלום, חברת הכנסת מלינובסקי, אני מדבר אלייך. אומרת היועצת המשפטית שהובהר לך מעל כל צל של ספק שאסור לך לפתוח ב-08:00 את הישיבה. הינה, עכשיו היא לא מסוגלת לשמוע את האמת. מספיק לבזות את הכנסת הזאת. רמסתם אותה. רמסתם את האופוזיציה. אין לכם יותר נהלים. אתם עושים מה שאתם רוצים. אתם צריכים להבין, זה יתהפך עליכם. דיבר פה יריב לוין, ואני אומר לכם, לי כואב הלב. כל מי שאוהב את כנסת ישראל – מה שהקואליציה הזאת בכנסת העשרים-וארבע עשתה לכנסת ישראל זה דבר שלא ייסלח. סליחה, היושב-ראש, אני רואה שאתה עסוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני שואל מתי אני יכול לדבר, כי אני בתור. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני מוכן לעשות הפסקה ותברר את העניין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, בסדר, אני אתן לך עוד דקה, תירגע. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא דואג, אני פשוט רוצה שתברר את העניין הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חוזר על דבריי, כי חשוב לי שתבין, היושב-ראש: חברת הכנסת מלינובסקי לא יכולה לפי הייעוץ המשפטי לפתוח ישיבת ועדה מחר לפני 09:30. היא לא עושה טובה לאף אחד. הדבר היחידי שהיא עושה זה לסרס את הייעוץ המשפטי של הכנסת, זה לבעוט בו ברגל גסה – כמו שהם עושים בוועדות, כמו שהם עשו מאז ומתמיד בכנסת הזאת. והכנסת העשרים-וארבע תיזכר לדיראון עולם – היא תיזכר לדיראון עולם כי זאת הכנסת שריסקה את הדמוקרטיה הישראלית. היא לקחה את המוסד הכל-כך חשוב הזה וגרמה לו להיות נחות, חלש וכמעט לא רלוונטי. יש לנו בג"ץ שלקח לעצמו סמכויות שאין לו; יש לנו ממשלה שבזכות הקואליציה הזאת לקחה לעצמה סמכויות נוספות. מעכשיו, לצערי, כנסת ישראל מרוקנת מתוכן. אני מאוד מקווה שחברת הכנסת יוליה מלינובסקי מבינה שהיא לא יכולה לפעול בניגוד לייעוץ המשפטי של הכנסת. היא הבינה? 10:00? אה, הינה, היא הבינה, אתה רואה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ליברמן אומר: שטויות, אז מה? מי זה היועץ המשפטי? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז נשנה את החוק. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> מלכיאלי, היא לא עושה לך טובה, ולא חייבים לה שום דבר. היא עבדה בניגוד להנחיות שנאמרו לה במפורש. היא חשבה שהיא יכולה לרמוס את הכנסת ואת הייעוץ המשפטי. אני שמח שהיא איכשהו התעשתה. אני רוצה לדבר על נושא שני. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> היא לא יכולה לעשות ב-09:30. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זה יהיה ב-10:00. אני רוצה להתייחס לנושא שני. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד. רגע, זה יהיה ב-10:00 סופית? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> 10:00, 10:00. אני יודע? אולי ב-06:00. אני לא יודע. כרגע 10:00. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> כרגע היא הודיעה 10:00 – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> כרגע הודיעה 10:00, כך אומר מלכיאלי. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לדבר על נושא נוסף. חברים, לכולנו בצד הזה של המליאה חשוב מאוד נושא ההתיישבות הצעירה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> גם לבנט זה חשוב. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> זה הדבר הראשון שהוא עושה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר – אני מקריא לכם ציטוט, נראה אם אתם יודעים של מי הציטוט. חידון. חבר הכנסת אמסלם, בוא נראה אם אתה יודע: הודעתי כרגע בישיבת הממשלה שאני לא מוכן לקבל מדיניות של אפליה. כל עוד כחול לבן מעכבים מסיבות פוליטיות את ההחלטה של הסדרת התיישבות צעירה ביהודה ושומרון, אתנגד להצעת החלטה של עמיר פרץ על הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. לא תהיה איפה ואיפה. גם ליהודים מגיעות זכויות במדינת היהודים. מי אמר ומתי? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אילת שקד. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בנט הנוכל. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. אמר את זה השר אלקין, שהיה שר גם בממשלה הקודמת. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> לא יכול להיות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא יכול להיות. אלקין שלנו? לא יכול להיות. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא אמר את זה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אלקין? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אלקין? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה עם השקית? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא אמר שהוא לא מוכן לאיפה ואיפה והוא לא יקבל; גם ליהודים מגיעות זכויות במדינת היהודים. מה קורה פה עכשיו? אחרי שאת זה הוא אמר, נשאל יושב-ראש המפלגה שלו תקווה חלשה, חבר כנסת גדעון סער, האם עמדתו של אלקין שהייתה בממשלת הליכוד תהיה כמו עמדתו לקראת ההצבעה על הנושא של הסדרת היישובים הבדואיים בנגב. התשובה של יושב-ראש תקווה חדשה – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> חלשה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> חלשה, נכון. גדעון סער השיב כי תקווה חדשה תתמוך – תקווה חלשה, לצערי – תתמוך בלי שום תנאי בהצעה להסדרת התיישבות הבדואים. נא להתקדם. ככה הם מתקדמים בקואליציה – הם מתקדמים קדימה עם הבדואים, ואת ההתיישבות הצעירה הם לוקחים אחורה. מילים חזקות שמענו מהשר אלקין כשהוא היה שר בממשלת הליכוד. הוא עצר תהליכים, הוא השפיע, כי היה לו דין וחשבון לבוחרים. היה לו דין וחשבון – שלום ליושב-ראש הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> יו"ר הכנסת מיקי לוי: << קריאה >> שלום וברכה. אתה רוצה לדבר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי שאני אדבר בסוף. << קריאה >> יו"ר הכנסת מיקי לוי: << קריאה >> מתי שאתה רוצה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, היא אומרת שלפי התקנון אני חייב עכשיו. << קריאה >> יו"ר הכנסת מיקי לוי: << קריאה >> מתי שאתה רוצה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> יושב-ראש הכנסת, אני שמח שאתה פה, כי אני העליתי נושא, ברשותך: דיברתי עם היועצת המשפטית – הינה, אתם מחליפים, אז אני אחכה שתתיישב במקומך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמרו לי שאתה רוצה לדבר – באתי להחליף אותך ברצון. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אסיים את דבריי, כי באמת כבר הזמן עבר, אבל חשוב לי כן להתייחס לנושא כשאתה פה. חברים, תנו לי רגע לסיים. אמרתי: תקווה חדשה לא עומדת על עקרונות הימין ונכנעת שוב לשמאל בממשלה הזו. ראינו את זה באישור שלהם להתקדם עם הסדרת התיישבות הבדואים ולעצור את ההסדרה של ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון. היושב-ראש, אני פשוט רציתי לשתף אותך במה שאמרתי קודם – שהמליאה, לפי הערכתי, ולפי מה שסוכם, תסתיים היום בשעה 01:30. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא סוכם. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא סוכם? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא סוכם. החלטה שלי. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי, אבל הבנו שהייתה החלטה. בסדר, החלטתך, לא הגדרתי איזה סיכום. לנו הודיעו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעיקרון, אנשים רוצים להישאר עד הבוקר. אני לא מסכים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, מתי הישיבה מחר? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא יודע אם סוכם. אמרנו לנו שהמליאה תסתיים ב-01:30. אני לא יודע למה נקבעה ישיבה של חברת הכנסת יולי מלינובסקי ל-10:00. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל מתי הישיבה מחר? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> היא החליטה לפני כשעה או שעתיים, אני לא יודע בדיוק, שהיא מקדימה לשעה 08:00. אמרנו לה שהייעוץ המשפטי לכנסת מדבר במפורש שמסיום מליאה – שמונה שעות לפחות. כך נאמר לך על ידי היועצת המשפטית של הכנסת בחדרך שלך, והיא אמרה: לא מעניין אותי. אני שמח שכנראה מישהו הסביר לה שהיא לא יכולה לעשות מה שהיא רוצה בבית הזה, והישיבה חזרה ל-10:00. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק שנייה. מתי הישיבה מחר? אנחנו לא יודעים אם היא תתקיים מחר. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חושב שזה עכשיו עומד על 10:00. כרגע זה 10:00. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> 10:00? מה אתה מרים ידיים כאילו שאתה מהאו"ם? אתה לא יודע? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא ראיתי בזה בעיה. אני, כחבר אופוזיציה בוועדת כספים, כשהיה עובר תקציב או כשהיה מביא תקציבים, הסתפקנו גם בשבע שעות, כשהיה משהו רציני, וגם הצבעתי עם הקואליציה. מה דעתך? 65% מההצבעות שלי היו עם הקואליציה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מתי עשינו ישיבה פחות? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה. אתה יודע מה, חבר הכנסת מיקי לוי? אם היינו מקבלים ייצוג הולם בוועדות, יכול להיות שהכול היה נראה אחרת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוויכוח נשאר. אני לא רוצה להתווכח. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אתה שואל אותי. שאלת למה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. משפט. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> שני דברים: קודם כול לגבי מה שאמרת – הנושא המרכזי הוא שדרכתם עלינו בייצוג בוועדות, ולכן כל האירוע הזה מתנהל ככה. זה, שתבין, הדבר הכי חשוב שצריך להתייחס אליו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה לגבי הישיבה מחר? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לגבי הישיבה, אני אומר לך, עמדת הייעוץ המשפטי לכנסת היא שגם בימי תקציב, תמיד הוקפד על שמונה שעות. כך נאמר בצורה מפורשת על ידי היועצת המשפטית – יש לי פה את ההודעות שלה: שמונה שעות מסגירת המליאה לפני פתיחת ישיבת ועדה. תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ביטן, בבקשה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מבקשת הודעה אישית, כי השם שלי נזכר פה יותר מפעם אחת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר. בסוף הדוברים. אני אתן לך אחרי ההצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> חצוף שכזה – – – ב-08:00, אתה עשית את זה – – – מחבר הכנסת קיש – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי. חברת הכנסת מלינובסקי. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> חצופים שכאלה. ממתי הייעוץ המשפטי מעניין אתכם? ממתי זה מעניין אתכם? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי, תשבי, בבקשה. קריאה ראשונה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קריאה שנייה. חברת הכנסת מלינובסקי, מספיק. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הייעוץ המשפטי של הכנסת משפיע גם עלייך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש, די. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הייעוץ המשפטי של הכנסת מחייב גם אותך. זה לא ייאמן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי, תודה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא, תקשיב, קודם – – – אנאלפבית, עכשיו הוא גם נרקומן? לאן נגיע? לאן? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הייעוץ המשפטי של הכנסת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הם גם מקללים ברוסית, ואני לא יודע מילה ברוסית. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> כל הסטריאוטיפ שיש להם על אנשים כמוני וכמוך. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אם הוא ייתן לי עוד דקה-שתיים, אני אספר לכם – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> יושבת-ראש ועדה קוראת לחברי כנסת נרקומנים ואתה יושב בשקט. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> כי זה נחמד לו. הוא מסכים איתה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת ביטן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל בסוף, מתי הישיבה? מתי הישיבה? << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר באמת על הבג"ץ, על פסק הדין של בג"ץ שהיה לנו. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי, בבקשה. חבר הכנסת קיש, בבקשה החוצה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – את לא יכולה לעשות פה מה שאת רוצה. הכנסת זה לא של אבא שלך. הכנסת זה לא של אבא שלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש, שב, בבקשה. הוצאתי אותה. הוצאתי אותה. די. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> נכנסת – יוצאת, נכנסת – יוצאת. כל שנייה – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר'ה, תנו לי לדבר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אני מניח שהיית מוציא אותי תוך 30 שניות – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> דודי, תן לי לדבר, כיוון שהבאתי במיוחד את היושב-ראש שיחליף אותי כדי לדבר. תנו לי לדבר. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, הוא כבר הפסיק לך את הזמן. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא משנה, הוא ייתן לי, הוא ייתן לי. הינה, רק עכשיו התחלתי. אני, בניגוד לעמדה של יושב-ראש הסיעה, אני כן רציתי לגשת לבג"ץ, כיוון שלא ראיתי אפשרות לקבל סעד – הקואליציה דרסה אותנו באופן מוחלט. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> הייעוץ המשפטי של הכנסת לא הצליח להשתלט על העניין הזה, בניגוד לעבר. גם היושב-ראש, האמת, ניסה לעזור, וידיו היו קשורות לאחור, בגלל הקואליציה שלו. בסופו של דבר, לדעתי לא הייתה ברירה אלא לגשת לבג"ץ. עכשיו, אני אמרתי לעצמי: ייתנו פסק דין – מצוין; לטובתנו – מצוין; לא ייתנו – אתה יודע מה, אז אנחנו, יהיה לנו פסק דין, יהיה לנו פסק דין עקרוני לדברים כשאנחנו נהיה ונעשה אחר כך. אבל תבינו דבר אחד: אני חשבתי שבג"ץ יקבל את ההחלטה מהר מאוד, לכל היותר שבוע. מדוע? בגלל שזה היה דחוף, היו דיוני תקציב שצריכים לבוא. ידענו במועד הבג"ץ שהאופוזיציה לא שם, לא מגיעה לדיונים. ההחלטה של האופוזיציה הייתה שהיא לא תיתן את השמות של החברים בכל מקום ומקום בגלל הבעיה, ולכן, היה חשוב שבג"ץ ייתן החלטה מהירה ולא ימשוך אותה לאורך זמן. מה עשה בג"ץ, בעצם? בג"ץ אפשר לקואליציה לעשות תיקונים. אם הוא היה מקבל החלטה בתוך כמה ימים, אז ברור שהוא היה חייב לקבל החלטה לטובתנו, כיוון שלא היו חברים בוועדות, לא קיבלנו מענה מהקואליציה – מכל מיני סיבות, לא משנה עכשיו למה – ואז הוא היה נותן החלטה לטובתנו בלית ברירה. מה קרה? הוא באופן מיוחד משך את העניין עוד שבוע ועוד שבועיים, ואז החגים, ועוד חודש, ואז מה שקרה – שהקואליציה ניצלה את המשא ומתן שהיה, נתנו כמה הצעות לפשרה, כמו תיקוני חקיקה ודברים מהסוג הזה, ואז בג"ץ אפשר להם לתקן. כשכבר הגענו לסוף, מה קרה? נשארו רק עוד שתי ועדות שאי-אפשר לתת מענה – ועדת הכספים וועדת הכנסת. אז ועדת הכנסת – בג"ץ אמר: אוקיי, אין שום בעיה, כי ועדת הכנסת כל הזמן הייתה – זו הייתה חוות דעת של היועצים המשפטיים של הכנסת – תמיד הייתה ברוב של הקואליציה. אבל זה לא מדויק. כשהיה רוב 70 ומשהו מול 50, אז היה רוב של שלושה, ארבעה, אבל הפעם הרוב הוא של שני מנדטים, ולכן היה צריך לצמצם את הרווח הזה. ואז, מה בג"ץ אומר? תראו, את הכול פתרנו, לאור הארכת הזמן. אז נשארו שתי ועדות: באחת מקובל שיהיה רווח גדול מאוד בין האופוזיציה לקואליציה; בשנייה – אז בשביל ועדה אחת אנחנו ניתן פסק דין עקרוני? ודאי שלא. לכן הגענו למצב הזה שבעצם בג"ץ, במו ידיו, במו ידיו, אפשר לקואליציה לקבל פסק דין לטובתו. הוא עשה את זה, בג"ץ במו ידיו עשה את העניין הזה. בעצם, אם הוא היה מחליט מהר, לנוכח הבעיה שיש, אז ברור שהוא היה צריך לקבל החלטה לטובתנו. מכיוון שהוא נתן להם ארכות, באמת, נשאר לו כולה ועדה, שתיים – על זה אנחנו עכשיו נתערב? על זה אנחנו צריכים להתערב, לשנות את כל הכללים ולהתערב? ודאי שלא. ולכן פסק דין היה לרעתנו, והוא עשה את זה, בג"ץ, במו ידיו, סייע לקואליציה לעשות את זה. זה – דבר ראשון. דבר שני – כל הרעיון שבעצם הוא השתמש נגדנו במקום לטובתנו, השתמש נגדנו בעניין שאנחנו לא שמנו אנשים בוועדות. אבל זה בדיוק העניין, על זה הגשנו את הבג"ץ, כי אם הסיעות היו נותנות שמות, לא צריכים בג"ץ. אבל מכיוון שבכנסת מי ששם את השמות זה הסיעות והן מקבלות את המקומות, אז חברי כנסת יכולים בעצם לא לבוא לידי ביטוי בכלל. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ומה הם אמרו על זה שהקואליציה – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, תני לי רגע להסביר. אם הסיעה מחליטה לא לשים, אז אנחנו נפגעים כחברי כנסת. גם אם הסיעה מוסמכת לשים את האנשים, עדיין מי שנפגע זה חברי הכנסת, לא הסיעה, כי חברי הכנסת לא יכולים לבוא לידי מימוש בשום תנאי, בשום מצב – לא בסיעה שלהם ולא באופן עצמאי. ומה עשה בג"ץ? לקח את הדבר הזה ותקף אותנו על זה. במקום לבוא ולהגיד: נכון, חברי הכנסת לא יכולים לבוא לידי ביטוי בגלל המצב בין הקואליציה לאופוזיציה, אנחנו ניתן להם סעד מהיר כדי שיוכלו לבוא לידי ביטוי. לעומת זאת, הוא אומנם תקף את הקואליציה, כי מה הוא אמר לקואליציה? שבגלל הבג"ץ הם נאלצו לעשות מהלכים כדי לשפר את היחס, אבל רק את זה הוא אמר. לכן אני אומר שהתוצאה של הבג"ץ היא לא עניינית. אני באמת מתפלא על בית המשפט, שהשופטים, מכובדים ככל שיהיו, לא יכולים לעשות דברים מהסוג הזה, ואני אגיד דבר אחד: מה שאני חשבתי כל הזמן – פה לא ביקשנו מבג"ץ – חלק תקפו אותי היום בליכוד; כרגיל, זה דבר רגיל. הבג"ץ הזה לא היה לבטל חוק, לכן אין פה אג'נדה שמתייחסת לעניין הזה שאנחנו מבקשים את התערבות בג"ץ. כל מה שביקשנו מבג"ץ זה לפרש את התקנון, הפרשנות של התקנון: האם בכל ועדה יהיה יחס או באופן כללי. זה בג"ץ שהיה צריך לקחת יומיים. היו צריכים לתת החלטה שזה היחס שצריך להיות, ואז היינו באים לפה ליושב-ראש ומסכמים איתו שזה מה שצריך להיות, ונגמר הסיפור בין קואליציה לאופוזיציה. במקום לעשות את זה, עשו דבר הפוך לגמרי. לכן אני אומר לכם שהתוצאה היא לא טובה. גם לכנסת היא לא טובה, דרך אגב, כי מה יקרה? כשאנחנו נהיה, תהיה מלחמת עולם, ובצדק תהיה מלחמת עולם. אז מה זה נותן להליכים בכנסת? גרוע לכל הצדדים, בסופו של תהליך. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נעשה אותו דבר. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> חבל מאוד שבג"ץ, במקום לתת החלטה מיידית, אפשר לקואליציה לעשות תיקונים שידחו את הבג"ץ לאחר כך, ואז אמר: זה לא משהו מיוחד, אני לא אתערב בשביל ועדה. זה לא בסדר. לכן, יריב, אני התעקשתי שיהיה פסק דין, כי עבר המון זמן, ואמרתי: אנחנו צריכים פסק דין לטוב או לרע, בכל מקרה, ולא להגיד לבג"ץ: תמחק את הבג"ץ, ואנחנו נישאר בלי החלטה כזאת שאנחנו צריכים לדעת איך לנצל אותה אחר כך. תודה רבה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> היושב-ראש, תן לו דקה. יש לו בדיחה יפה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוא כבר קיבל מעל. חברת הכנסת ברק, בבקשה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> חברים יקרים, אני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל יש במדינת ישראל נהדה. היום ממשלת ישראל הנחמדה החליטה להעניק לרע"מ תקציב עצום של 30 מיליארד שקלים, כאילו לעזור למגזר בכל מה שמבקשים. אבל מה אתם לא יודעים לגבי הנהדה? מה נשכח מאחור? כל סיפור הערים המעורבות. אני יושבת-ראש השדולה לערים מעורבות, ואני דאגתי לעשות כינוס חירום לגבי הערים המעורבות. הרי במאי האחרון נפל דבר בישראל, וכל מה שחשבנו, כל ההשקעות שלנו במגזר בחינוך, בקירוב – כל מה שעשינו פתאום התרסק לנו מול הפרצוף. אני חייבת לומר שראש עיריית לוד יאיר רביבו עשה דיון חירום כמעט שנה לפני כן, חצי שנה לפני כן, אצלו בעיר. באנו מכל הסיעות, והוא אמר: חבר'ה, מה שקורה בעיר הזאת – זה מה שיקרה גם בכל המדינה. הנשק שנמצא אצל משפחות הפשע, הנשק שנמצא בכל בית בעיר הזאת, יופנה ביום מן הימים ויהפוך להיות נשק לאומני. זה לא יישאר בגדר משפחות הפשע והעבריינות; זה יופנה אלינו כנשק לאומני כנגד היהודים. ובאמת במאי האחרון נפל דבר בישראל, והתחילו המאורעות בערים המעורבות. אני חשבתי לתומי שבכזה אירוע, אם עושים תוכנית לאומית ומשקיעים 30 מיליארד שקלים, שרע"מ דרשו אותם, ונתן מס שלם – הרי כל המיסים שאנחנו משלמים פה, מס גודש ועל משקאות ממותקים ועל כלים חד-פעמיים, זה מס עבאס כדי לממן את הפעילות שלו. אמרתי: המינימום, אם קצת שכל יש בקודקוד של הקואליציה הזאת, חלק מהכספים האלה יושקעו בערים המעורבות. הרי מה ההבדל במגזר הערבי בין תושב טייבה לתושב לוד? מה, הוא צריך פחות חינוך? הוא צריך פחות תשתיות? הרי זה אותו דבר, זה אותו מגזר ערבי. איך יכול להיות שאחרי אירועי מאי האחרונים – ואנחנו יודעים שבמדינת ישראל, 10% מערביי ישראל גרים בערים המעורבות, כלומר אם יש 30 מיליארד שקלים שמשקיעים במגזר הערבי, 10% מזה, 3 מיליארד שקלים, היו אמורים להיות מושקעים בערים המעורבות, כי שם נמצאים 10% מהערבים. אז לא 3 מיליארד; הם שמו באיזה סעיף נספח אחרון 300 מיליון שקלים, שזה 1% – אני מזכירה לכם, בערבים המעורבות יש 10% מהערבים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אגב, גם בירושלים – אין ערבים. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הם שמו 300 מיליון שקלים, וגם אותם הם יתחילו לתת רק בעוד 150 ימים, וגם בטובה. וגם כל זה – בחמש שנים, זו תוכנית חומש. זה אומר שכל עיר מהערים המעורבות תקבל משהו כמו 12 מיליון שקלים. הרי זה כלום ושום דבר, ואנחנו יודעים שוב שלפי החשבון הפשוט – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מנדלבלוף יענה לנו. בירושלים יש 300,000 ערבים – הם לא מקבלים שקל. הם לא ערבים. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק. הם לא ערבים. איך אתה יכול להשוות בין ערביי ירושלים לערביי טייבה? אתה לא יכול. הרי רע"מ דואגים לערבים האלה, הם לא דואגים לערבים בערים המעורבות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא גם גזעני בין הערבים, מנסור עבאס. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק. הוא גם מפלה בין הערבים – רק ביישובים הערביים. אבל שוב אני אומרת: בערים המעורבות – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק לערבים שמצביעים לו. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אגב, הם מצביעים לו, זה האבסורד. בחלק מהערים המעורבות, שהיו מצביעים רק לרשימה המשותפת, מצביעים גם לרע"מ. באו ראשי הערים של הערים המעורבות ואמרו: חבר'ה, הצבעתם לרע"מ. הם לא דואגים לכם היום. רע"מ לא דואגת למצביעים שלה בערבים המעורבות. אני חוזרת: 10% מערביי ישראל גרים בערים המעורבות, ומתוך 30 מיליארד שקלים רק 300 מיליון מוקצים לזה, במקום 3 מיליארד שקלים. זה לעג לרש. אין בזה שום היגיון. אני מקווה מאוד – לא נרפה מזה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> זה בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה? << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> הם היום הציגו. אני יודעת שהיום מנסור עבאס והשרה לשוויון חברתי עשו מסיבת עיתונאים, הציגו את התוכנית. אני רק חייבת לומר שמה ניכר בתוכנית הזאת? שהם קצת התעצלו. דודי, אתה תשמח, אתה תיהנה. הם קצת התעצלו. הם לקחו את התוכנית הישנה, 922, שיש לה 15 מיליארד שקלים, של גילה וכחלון – אתם זוכרים אותה – כמעט לא עשו שינויים, עשו אותה לתוכנית 923 וכנראה לא הסתכלו פנימה, ושכחו שמאז 922 ו-923 קרה משהו במדינת ישראל – היו כל הפרעות האלה, הערים המעורבות התפוצצו עלינו בפרצוף. זאת אומרת, הדבר הכי בוער במדינת ישראל, שזה הערים המעורבות, בכלל לא נכללות בתוכנית הזאת. מדוע? כי הם עשו כמעט copy paste, בלי לעדכן לפי מה שקרה פה באמצע. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> כל הכסף פה בקטנה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> 300 מיליון שקל – אף אחד לא יקשיב, המדינה פה תבער על 300 מיליון שקל. אני אומרת לך שערביי הערים המעורבות ישרפו את הערים רק על התקציב הזה או ישרפו את מנסור עבאס, כי זה לא הגיוני מה שהם עשו. שוב אני אומרת לך, בתוכנית החומש ההיא היו 15 מיליארד שקלים; עכשיו יש 30 מיליארד שקלים, מתוכם היו אמורים לתת לפחות 3 מיליארד, אם לא יותר. 3 מיליארד זה בחלק היחסי של ה-10%. אבל אנחנו לא מדברים על החלק היחסי, אנחנו יודעים שזו הבעיה הבוערת. אנחנו יודעים שהערים המעורבות – אנחנו צריכים להרגיע אותן, אנחנו צריכים להחזיר להן את השקט, אנחנו צריכים לשים שם מצלמות, אנחנו צריכים פיקוח, אנחנו צריכים חינוך, אנחנו צריכים הכול. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> כנראה שהם לא מעוניינים שיהיה רוגע. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> כנראה שמישהו שם לא מעוניין שיהיה רוגע בערים המעורבות. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל לזה הם קוראים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לפיד הבין. אני אסביר לך – – – << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לפיד הבין שיש מצב שאולי הוא עוזר ליהודים, אז לכן – – – עוזרים רק לערבים. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה אומר, רק למשהו שהוא 100% ערבים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו עוזרים רק לערבים. אם יהודים נכנסים, מוציאים את כל הערבים שנמצאים שם. הכול נטו ערבים. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> נתת רעיון שזאת הסיבה. נתת רעיון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא בסוף אומר לו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> גם גרעינים תורניים יש בעיר הזאת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הם יגישו הצעת חוק להוציא אותם מחוץ לחוק. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> יש גם גרעינים תורניים במעורבות. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק. יש שם גם גרעינים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אולי גם נגרש אותם מהארץ. אני אומר לך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יש דירה אחת בביתר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, ומה עכשיו הוציא קושניר? שאני אמרתי לו איזה מילה ברוסית. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> סוקה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> סוקה. אין לי מושג מה זה. מילה ברוסית אני לא יודע. הוא אומר שקיללתי אותו ברוסית. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> המלצתי לך, תעשה נאום ברוסית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ראית? הנוכל. איזה תת-רמה, הבן-אדם. איזה תחתית הביב, צינור ביוב זה יותר נקי ממנו. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> בכל מקרה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איפה שאפשר לעשות מניפולציה, זה הגאון מווילנה עושה. אני לא מכיר מילה אחת ברוסית. אמרתי לו: אתה סוכר, אתה פנינים, פנינים, פיך מפיק מרגליות. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> סוכר. אמרת: פיך מפיק סוכר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אמרתי לו סוקה? אני אפילו לא יודע – מה זה סוקה? אני מתקשר למישהו, אומר לו: תגיד, מה זה סוקה? << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> כי אתה לא אמרת סוכר, דודי. אתה אמרת סו-כר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מישהו יודע פה מה זה סוקה? << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> היית צריך להגיד סוכר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך שזה דבר לא כל כך יפה. מה זה סוקה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אמרתי לו סוכר. הוא אומר שאמרתי סוקה. מה זה סוקה ברוסית? << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, באמת. הינה, כבוד השר, מה זה סוקה? << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> מילה לא יפה. מילה לא יפה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מילה לא יפה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> האם באמת הוא חשב שדוד אמסלם מקלל אותו ברוסית? ברצינות עכשיו. זה מה שהוא חשב, שדוד אמסלם מקלל אותו ברוסית? עד לאיזה מחוזות? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אמרתי לו, אתה סוכר, אתה, פיך מפיק מרגליות, אתה בכלל בן אדם גאון – – – האיש המורעל הזה, שכתבתי לו סוקה. עכשיו אני מסתכל, אני לא יודע מה זה סוקה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> סוכר. סוכר. הפה שלך מתוק. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> מפיק מרגליות. זה כמו: הפה שלך מפיק מרגליות. אתה סוכר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרי הוא רגיל לקלל ולעשות מניפולציות. הוא הבוס שלו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> בכל מקרה, אני רק אסיים. אני רק רוצה להגיד מילה קצת גם על זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> תנו לי לעשות closure לנאום שלי. חברים, ההתעלמות הכמעט-מוחלטת בתוכנית הזאת מההתייחסות לערים המעורבות היא הפקרות וחוסר התחשבות של הממשלה באזרחים שגרים בערים המעורבות. בערים המעורבות גרים גם יהודים וגם ערבים, והיה ראוי שממשלת ישראל תיתן התייחסות, ובוודאי שתתקצב את הערים המעורבות כדי להחזיר אותן למסלול; לתת להן מצד אחד גם ביטחון ברמת הביטחון האישי, וגם לתת להן הזדמנויות ברמת התקציבים כדי לפתח את הערים. זה לא קרה, לצערי, ואנחנו נצא לרחובות על זה. תודה. תודה לך, היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאה אחוז. חבר הכנסת שלמה קרעי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני מתלבט מה לומר. כשזה חמש דקות, אני לא מכין כמעט. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תכף זה תיקון חצות. עכשיו תיקון חצות. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קראנו בפרשת השבוע: "ויאמר ה', זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד". מסופר על הגאון מווילנה שביקש ממועצת העיר שלא יטרידו אותו באספות ודיונים אלא אם כן מדובר בתקנה חדשה. אם זה דברים בשוטף, דברים ישנים, שיעזבו אותו בשקט. פעם אחת החליטו במועצת העיר להתקין תקנה חדשה, שעניים מעיר אחרת לא יבואו לעיר להיות למעמסה על תושבי העיר, ושלחו לקרוא לגאון מווילנה. דודי, שלחו לקרוא לגאון מווילנה לאספה. כשהגיע, אמר להם: הרי אמרתי לכם, אל תטרידו אותי אלא אם כן מדובר בתקנה חדשה. אמרו לו: הרב, זו תקנה חדשה, אף פעם לא הייתה כאן. אמר להם: זו תקנה ישנה נושנה, תקנה של אנשי סדום ועמורה. האגדה מספרת שבסדום היה בית דין מיוחד לצדק. כמו אצלנו, היה לו אותו שם, בית דין גבוה לצדק, ובו היו ארבעה דיינים. שם זה בארמית. אחד קראו לו שקרן, אחד רמאי, אחד זייפן ואחד שחדן, מקבל שוחד. מי שנתן מכה לאישה מעוברת והפילה, הדיין היה אומר לבעלה: תן אותה למכה, שיחזיר לך אותה מעוברת; מי שתלש לחמור של החבר שלו את האוזן, הדיין היה אומר לו: תן את החמור שלך לזה שתלש לו את האוזן עד שהאוזן תגדל. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אל תיתן רעיונות לקואליציה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה על הקואליציה ועל המאתרגים שלה במערכת המשפט. רבותיי, מאז ועד היום הפרקטיקה אולי השתנתה קצת, אבל הרעיון עדיין חי וקיים – שופטים הפכו לפותרי חלומות ומפרשים את לשון החוק בניגוד ללשון ולרוח החוק. כמו שכל החלומות הולכים אחר הפה, ככה גם אצל השופטים שלנו, כל החוקים הולכים אחר דמיונו של השופט. משפטנים בניגוד עניינים חורצים גורלות בחסותו של הצדק במקום ללכת לאורו הבהיר. מערכת שלמה מתנהלת בחוסר שקיפות, בניגודי עניינים, ואוי ואבוי למי שיעז לצאת כנגדה עם ביקורת. ראינו כמה דוגמאות. אנחנו רואים את בג"ץ מהיום, שכשהיה מדובר בימין, כשיולי אדלשטיין – ביקשו אותם 61 שיכנס דיון, ובתוך כמה ימים בג"ץ קיבל החלטה, ומייד: לקיים דיון ולבחור את יושב-ראש הכנסת. כשהיה מדובר בנו, למרות שאנחנו לא הגשנו את העתירה – אני באופן אישי מתנגד לתת לבג"ץ את הגושפנקה, את הסמכות בכלל להתערב כאן בעבודת הכנסת. אבל כשהיה מדובר בנו, לקח לו כמה חודשים, עד שהקואליציה גמרה להעביר את חוק ההסדרים וחוק התקציב, ועכשיו הוא אומר: העתירה שלכם כבר התייתרה, ואני גם לא מתערב בשום דבר. אז זה המוסר הכפול של בג"ץ. אנחנו רואים גם את ההכשר שנותן מנדלבליט, אותו אחד שמוחזק בגרון, ממש בדיוק סדום ועמורה. שופטים שמכשירים את השרץ, יש להם 150 טעמים לטהר את השרץ. כל דבר שמתיישב עם האג'נדה של השמאל, עם הקואליציה, כל דבר שהקואליציה – אני לא יודע אם סיפרתי פה את הסיפור, אבל סיפר לי, יריב, אחד מראשי הקואליציה, שכשישבו איתם בהסכם הקואליציוני אלקין וסער, אז הם דיברו על החוקים האלה, הארדואניים, החוק שלא לאפשר לנבחר ציבור שיש כנגדו כתב אישום, לתת למנדלבליט את הכוח להפיל ראש ממשלה. אז אלקין אמר לו: זה לא בגיץ, זה לא יעבור, אי-אפשר. זה לא בגיץ וזה לא בגיץ. עד שאומר לי אותו אחד, מספר, הוא קם ואומר לאלקין: אלקין, אתה כבר לא בימין, אחי, אתה בשמאל. אצלנו אין דבר כזה "לא בגיץ", הכול עובר. תגיש מה שאתה רוצה, סמוך עלינו, זה יעבור בג"ץ. בג"ץ עובד בשורותינו. זה באמת מה שקורה. אנחנו רואים דברים הזויים, שמאז שקמה הדמוקרטיה בכל המדינות המערביות אנחנו לא רואים חורבן שכזה לדמוקרטיה. חלקים בתוך הרשויות שמהוות את הדמוקרטיה כורתות את הענף הזה שעליו הן יושבות, מקעקעות את יסודות הדמוקרטיה, וביחד עם הממשלה הורסות לא רק את המדינה הדמוקרטית אלא גם את המדינה היהודית. ואני רוצה לסיים ולומר שכדי להצליח כעם וכמדינה אנחנו צריכים שהחוקים והמשפטים לא יהיו מושתתים על סדום ועמורה, כמו שקורה כאן, אלא מושתתים על דרך של צדקה ומשפט, כמו שאומר הקדוש ברוך הוא ומברך את אברהם, שאנחנו מזרעו: "ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ – – – לעשות צדקה ומשפט". הקדוש ברוך הוא מברך אותנו שאנחנו נעשה צדקה ומשפט ולא נלך בדרכי סדום ועמורה. אז אני מאחל לנו שהקואליציה הנורבגית, השרים בלי תיק, כל אלו שהיו צריכים להחליף את כל שולחן הממשלה כדי שיהיה להם זמן לבוא לכנסת – הציבור רואה אותם, רואה את הספסלים הריקים של הקואליציה, רואה את אלו שמבזבזים כספי ציבור ולא עושים כלום לטובת הציבור – שבמהרה יכלו ימיה של הממשלה הזו, ובא לציון גואל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חברת הכנסת אורלי לוי, יש לך חמש דקות בכל מקרה. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> אבל הנאום שלך היה כל כך משכנע, וגם של יריב לוין, יושב-ראש הכנסת לשעבר. אני אמשיך את הקו הזה. כמי שנכנסה לכנסת הזו בערך לפני 13 שנה, ההמלצה הראשונה החשובה ביותר הייתה של אבא שלי, שהוא היה די פרופסור פה בכל מה שקשור להתנהלות הכנסת. הוא היה הח"כ הצעיר ביותר, הוא היה מעביר שיעורים על פרלמנטריה בערוץ החינוכית כשהוא היה צעיר, עוד עם שיער קצת שחור בלבן שיש לו היום. אבל הוא אמר לי: תלמדי את עבודת הכנסת. הוא אמר לי: כשאת מגיעה לוועדה, תעשי שיעורי בית, תלמדי את התקנון, תיכנסי לעומק של הדברים, אל תוותרי על כלום. כשאת יושבת במליאה – כבוד גם לאלו שוותיקים ממך, כבוד למוסד, כבוד לתקנון, כבוד לניהול העניינים. ואני ישבתי שלושה חודשים – יריב, נכנסנו ביחד, ישבנו אחד ליד השני, צמודים בכיסאות. ישבתי ושתקתי, ישבתי ולמדתי. הייתה בזה הרבה צניעות, אבל היה בזה הרבה מאוד שכר לימוד, כי בתוך המקום הזה – וזו אולי ההצעה החשובה ביותר שקיבלתי: ללמוד. זה המקום שבו נגזרות החלטות שהן הרות גורל, בין שזה כלפי הפרט ובין שזה כלפי האומה כולה; בין שאלו יחסינו פנימה ובין שאלו יחסינו החוצה. מה שקרה לכנסת הזו – ואני ראיתי לא מעט כנסות, מהכנסת השמונה-עשרה אני כאן. הפיחות שאנחנו רואים בכנסת האחרונה – אני לא יודעת אם נוכל להחזיר את הגלגל אחורנית. אנחנו יכולים לשבת פה ולהגיד: אנחנו נשתמש בכוחניות הזו בשביל עצמנו. אנחנו ניקח את מה שעכשיו אתם קבעתם, והכלל הזה הוא הכלל שלכם, ואנחנו נביא אותו עליכם. ואני אומר לך, אדוני היושב בראש, ואדוני היושב-ראש לשעבר, אני באמת חרדה למה שיהיה עם הבית הזה. אני חרדה מהרבה מאוד בחינות, אבל גם מהחלטת בג"ץ. כי בג"ץ היום יצר תקדים שיכול להיות שמחר-מוחרתיים הוא ישמש אותנו. אבל התקדים הזה – שים בצד אם נוכל להשתמש בזה, כן או לא, כי הוא ייצור תקדים חדש אולי בפעם הבאה, אבל הוא נתן עכשיו חבל ארוך מאוד מאוד מאוד לקואליציה דורסנית ועצלנית. קואליציה שמבקשת פטור – תסתכלו מה זה – מלבוא לשבת במליאה, שהשרים שלה כל כך חשובים, שמביאים להם מחליפים, והמחליפים האלה הם גם עייפים. אני לא יודעת, כל הזמן אומרים "באים לעבוד", "באים לעבוד", "באים לעבוד" – איפה הם עובדים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בחו"ל. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> מישהו יכול להסביר לי איפה הם עובדים חוץ מזה שהם עובדים עלינו? אבל החבל הזה שבג"ץ נתן עכשיו לקואליציה מתוך ידיעה – דוד, זה פורסם בכל מקום שאתה היית בעד ללכת לבג"ץ. ידעו שאצלנו בסיעה לא אוהבים את הרעיון, וידעו שהיו כאלו שתקפו אותך על כך שהלכת לבג"ץ, ועכשיו הם יודעים שאנחנו לא נלך שוב לבג"ץ, כי בטח ובטח אחרי הפסיקה הזו זה אור ירוק חופשי לחבורת רעבים. והדבר הכי מסוכן הוא שהם טירונים ורעבים. למה? כי כשאתה חדש במקום הזה, מסתבר שיש אנשים שאין להם אלוהים, בכל המובנים, אוריאל בוסו. אין להם אלוהים לא רק מבחינה מצפונית – אין להם אלוהים אמיתי. והם יושבים והם רואים שמשחררים להם. אתה דיברת פה על עציר שצריך להיות מובא בפני משפט. היית חבר בקואליציה. כשהיו את תקנות הקורונה, אני זוכרת שהעלית רעיון שהעצירים האלו יובאו להארכת מעצר בווידיאו קונפרנס. ומה אמרו לנו? הייעוץ המשפטי אמר שאנחנו פוגעים בזכויות של האסירים והעצירים. אנחנו פוגעים בהליך ההוגן שלהם. היום זה נמצא בחוק ההסדרים אפילו בלי לדון בזה. לא חייבים להביא אותו בפני שופט, הוא לא חייב לראות אותו, לא חייב לשמוע אותו, לא חייב להבין מה הסיכויים שלו. אבל אני רוצה לומר משהו יותר מזה. הנורבגים, שצריך להביא להם עוד נורבגים, הם עשרות במספר – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הינה, הם לא פה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הם לא פה אפילו. תסתכלו פה, חבר'ה, זו לא הכנסת הראשונה שלנו, של רובנו. אנחנו ממשיכים לבלות פה בלילות ובימים, והמחליפים של אלו שלא רוצים להגיע הולכים לישון, אין להם אחריות. אבל אני רוצה לומר משהו: יש היגיון בנורבגים, בעיקר אם אתה קואליציה צפופה שנשענת על חודו של קול. אתה רוצה להבטיח איזושהי רשת ביטחון מסוימת להעביר הצבעות, אז אתה לוקח תפקידי מפתח, נגיד ראש ממשלה, שיש לו – לא יודעת מה. אתה יודע מה? שר חוץ, שר ביטחון, שר אוצר – קח שלושה תפקידים – ואתה אומר: אני נותן נורבגי לשלושה-ארבעה נושאי תפקיד רציניים שיש להם דיונים מאוד מאוד מאוד לתוך הלילה, אני לא יודעת מה, בעניינים של תקציב. הבאתם לפה עשרות ח"כים עצלנים, שלא מגיעים, ותסלחו לי על זה, כי אם הנורבגים נמצאים פה והם מפחדים להרים את היד שלהם עם מה שהם חושבים – כי אנחנו ראינו את כל אלה שמדברים "דיור ציבורי", היא כל היום ברדיו, פעם אחרי פעם אחרי פעם. על כל אצבע אחת שלהם שיעשו כמו ווליד טאהא, הדיור הציבורי ניצל. הם אפילו לא צריכים לממש את האיום, רק להגיד. אבל בגלל שהם נורבגים, הם נושאי כלים, ובגלל שהם נושאי כלים, הם יודעים שאין להם אפילו זכות להביא את האני-מאמין שלהם. אבל אמרו להם: אתם תוכלו לדבר על האני-מאמין, אבל שלא תעזו להצביע לפי האני-מאמין. למה לזימי הזו מדברת יום ולילה על דיור ציבורי? ואללה, עם האצבע שלך בתקציב תמנעי את הגירוש של אלפי משפחות מדיור ציבורי. זה הגירוש נוסח אלקין. כשאנחנו מסתכלים על גבי לסקי – דיור ציבורי, אצבע אחת; יסמין מבאר שבע – אצבע אחת; מיכאל ביטון, יושב-ראש ועדת הכלכלה – אני אומרת את זה על אנשים שאכפת לי מהם. למה אכפת לי מהם? כי הם הפכו להיות עלה תאנה של הממשלה הזו. בעבודת הכנסת בוועדות אין לנו ייצוג, וכשאנחנו נכנסים כבר לוועדה – קריאה ראשונה, שנייה, על זה שאתה מביך את היושב-ראש. כשאתה בא – כי יש לנו קצת ידע, מושג, אנחנו מדברים על איך עובדת הכנסת – צאי החוצה. אנחנו מביאים נתונים – אומר יועץ משפטי שכל הפקידים לא עשו את עבודתם, אז אני אומרת: הם עברו על החוק: את לא תקראי לפקידים "עבריינים". אני אומרת: היועץ המשפטי של הוועדה קרא להם עבריינים, לא אני: צאי החוצה. עכשיו תקשיב, זה שלטון של פקידים, כי הפקידים מחליטים להם מה לעשות ואיך להצביע, והם אפילו לא מגיעים לכאן, לא השרים ולא הנורבגים. תגיד לי, מה זה, כיתת – אתם יודעים מה? אני נעצרת פה – הכיתה המעופפת. חלקם מעופפים בין טיסות לטיסות וחלקם מעופפים בעננים. ובסוף מגיעה לפה איזו חברת כנסת חצופה וקוראת לחברי כנסת פה שעובדים יום ולילה "נרקומנים". יושב פה יושב-ראש הכנסת וסותם את הפה. יושבת פה מאחור עוזרת של נורבגים ומסמנת לח"כים לסתום את הפה. אבדה הבושה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, אני לא אעזוב את זה. הבחורה הזו לא תיכנס פה למליאה. אבדה הבושה. העוזרים של הנורבגים סותמים לח"כים ותיקים את הפה, ועוד בחיוך גדול, כשמה? כשהם מדברים על המסכנים ביותר בחברה הישראלית. תגידו לי – מילא אתם מצפצפים עלינו, אבל שתהיה לכם טיפת יראת שמיים, כי מי שלא מסתכל על המסכנים האלו, על האלמנות, על החד-הוריות, על היתומים – אלו אנשים שלא אנחנו נשמור עליהם, אלו ילדי האלוהים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אורלי, מספיק. די, מספיק. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> כבן אדם מאמין, מי שמתעמר בהם – שיתפלל לטוב. אבל אם, חלילה וחס, יוציאו את הילדים שלהם – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אורלי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אני הראשונה שאעמוד שם כדי להגן על הילדים שלהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אורלי, אורלי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> איבדו את הבושה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מספיק. מה, את לא יכולה להפסיק? מה הולך איתך? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> איבדו כל צלם אנוש. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מספיק. וגם לא צריך לדבר על כאלה שלא יכולים לענות. הם לא יכולים לענות. אז בשביל מה? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, הם רק יכולים לסמן – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה. הם לא יכולים לענות. לא צריך לדבר עליהם. זה לא פייר לדבר על מי שלא יכול לענות. חברת הכנסת קטי שטרית – איננה; חבר הכנסת פטין מולא – איננו; חברת הכנסת מאי גולן – איננה; קבוצת ש"ס – יש פה מישהו מש"ס? איפה נעלמו? היו פה. אה, הינה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> כל הזמן. מה זה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת אריה מכלוף דרעי – איננו; חבר הכנסת יעקב מרגי – איננו; חבר הכנסת יואב בן צור – איננו. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. כמה דקות יש לו? יש לכם את החישוב? יש לך 150 דקות. כמה אתה רוצה לדבר? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> 150. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באמת? לתת לך 150 דקות? אין בעיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חמש. מה-150? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 150 דקות. << קריאה >> יו"ר הכנסת מיקי לוי:<< קריאה >> לא. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מיקי, פרגן, פרגן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה לא? מיקי, זה מה שהיא אומרת לי. מה אתה רוצה? << קריאה >> יו"ר הכנסת מיקי לוי:<< קריאה >> אני אמרתי בתחילת ההצבעה: כל חבר כנסת – חמש דקות. אין לצרף. זה מה שאמרתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני שאלתי – אמרו לי את זה. לא הבנתי. << קריאה >> יו"ר הכנסת מיקי לוי: << קריאה >> אני אסביר, והינה, גם השארתי כאן פתק כדי – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ראיתי את הפתק, אבל אני שאלתי, והיא אומרת – – – << קריאה >> יו"ר הכנסת מיקי לוי: << קריאה >> אבל היא טעתה. בדיון בהצעת חוק מיסוי ורווחים, לפי סדר הדוברים – חמש דקות כל אחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם אם זו מפלגה שיש לה הרבה הסתייגויות? << קריאה >> יו"ר הכנסת מיקי לוי: << קריאה >> גם. אין צירופים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. צירופים – אתה מתכוון להסתייגויות, לצירופי הסתייגויות? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> קוצצתי מ-150 לחמש דקות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תשמע, נתתי לו 150 דקות – תן לו עשר דקות, בחייאת דינכ, מה? כמה אתה יכול לקזז לבן אדם. לא? חמש דקות. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, נפתח בדרישת שלומו של חברי שמעון כהן, שצופה בנו עכשיו. אני יודע שאכפת לך – רק למסור לך: לילה טוב. אדוני היושב-ראש, היום נפל דבר. כל מי ששמע אמירות שיצאו מתוך – אדוני היושב-ראש מיקי, אני רוצה שגם אתה תשמע, כי אתה אדם שיש לו נשמה של יהודי חם ואכפת לך. אבל היום בבית הזה, בכנסת ישראל, שאתה היושב-ראש שלה, יצאו אמירות שאני חושב שראוי שאתה תגנה אותן. אופיר סופר, אתה מפריע לי, אבל זה בסדר. אני חושב שהיה ראוי שאתה כיושב-ראש הבית הזה תגנה אותן. כשיושבים ומתכנסים להם חברי וחברות כנסת, ושרה בכנסת ישראל מדברת על זה שצריך לשחרר את הכותל פעם שנייה – אדוני היושב-ראש מיקי לוי, אני לא יודע אם שמעת את זה, אבל אם שמעת אני חושב שחשוב שתגנה. שרה במדינת ישראל חושבת שצריך לכבוש את הכותל מחדש. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> לשחרר, לשחרר. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לשחרר את הכותל. פעם אחת כבשו את הכותל – שחררו מהירדנים שירו עלינו, ופעם שנייה שרה בכנסת ישראלי, מיכאלי, רוצה לשחרר את הכותל – ממי? מהחרדים; משווה את החרדים למי? לגרועים שבאויבי ישראל, הירדנים שירו בנו וצלפו. אני חושב שהדבר הזה – אסור שנעבור לסדר-היום. אבל כיוון שבוועדה שם דיברו הרבה בטובתם של הרפורמים, אני כן רוצה להקריא לכם מכתב – ואני רוצה להודות לחבר הכנסת הרב פרוש, שהביא לי את המכתב הזה – שכתב פרופ' קלאוס יעקב הרמן, שהוא מתמצא בנושא של הרפורמים. אני רוצה להקריא מה הוא כתב – וואו, רציתי שמיקי יקשיב לי, לא הולך. כפרופסור ליהדות הגרמנית הרפורמית, קראתי בעיון רב על כעסך נגד היהדות הרפורמית, כולל העובדה שזרקת בכעס את ספר התפילה המאוחד וזרקת אותו לשום מקום. אני חייב להתוודות בפניך – הוא כותב – ששמחתי מזה שאתה לא רוצה שיהיה לך שום קשר ליהדות הרפורמית שלנו. רבותיי, תראו מה כותב פרופסור רפורמי, ואיך שאני מבין, איך הרפורמים מתייחסים לכותל המערבי: אבל ביחס לכותל המערבי – אדוני היושב-ראש, אני שמח שבאת לפה. אני חושב שבאמת אתה, שמייצג את כל הבית פה, ראוי שתגנה אמירות קשות שכאלה כלפי הציבור החרדי. לא יכול להיות ששר במדינת ישראל יגיד שצריך לשחרר את הכותל מהחרדים. לא יכול להיות. עכשיו אני רוצה שאתה, אדוני היושב-ראש, שאתה איש יודע ספר ופיקח, תבין מי האנשים האלה. כותב אותו רפורמי: ביחס לכותל המערבי, כמו שתופתע – – << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא כתוב חמש דקות – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> דוד, אתה מפריע לי. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> לא, אני – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – אני מסכים איתך. מבחינתי, כפרופסור של יהדות הרפורמה הקלאסית, חומה זו אינה מעניינת לחלוטין – הכותל לא מעניין – לכן הכעיס את האורתודוקסיה ששמחתי על האיחוד העולמי – לא משנה מה הוא אומר, אבל ביחס לקיר הזה – לכותל – אין לנו שום דבר לעשות עליו. אין שום עניין עם קיר בית המטבחיים של בקר ויונים שהתקיים בעבר. את חומת הבכי שלנו ניתן היה למצוא במקומות אחרים בעולם וכו'. שימו לב, רב רפורמי – אין דבר כזה רב רפורמי; איש רפורמי קורא לכותל המערבי "חומה של בית המטבחיים". זה הפרצוף האמיתי של היהודים הרפורמים והשליח האומלל שלהם בכנסת קריב. אני באמת רוצה להודות לרב פרוש על שהוא הביא לי את המכתב הזה. אני חושב שהמכתב הזה מגלה טפח מהפרצוף האמיתי של האנשים האלה. כשהם באים לכנסת ישראל וברוב חוצפתם קוראים לנו באמירות שכאלה, והם באים ומקבלים, לצערנו הרב, הכרה מממשלת ישראל – פעם ראשונה שממשלת ישראל, בראשותו של בנט, מכירה באנשים האלה, מתקצבת אותם – הדבר הזה הוא דבר חמור מאוד, בגלל שאנחנו, חלילה, מכניסים אותם ונותנים להם הכרה. בעזרת השם, הממשלה הזאת תסיים את ימיה כמה שיותר מהר, ואנחנו, בממשלה הבאה, נעשה הכול בשביל להעיף אותם, שלא ניתן להם הכרה, וכל הדברים הרעים של הממשלה הזאת – אנחנו נחזיר את זה אחורה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חיים ביטון – איננו; משה ארבל – איננו; ינון אזולאי – איננו; משה אבוטבול – איננו. את חבר הכנסת בוסו ראיתי. חבר הכנסת בוסו, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי, חבריי חברי הכנסת, דודי, קודם כול, צריך לפתוח בברכה. מס' 14 ברשימת תקווה חדשה מונה היום, אתמול, למשנה למנכ"ל משרד החינוך. נציבות שירות המדינה אישרה. מס' 14 – הם הגיעו לשם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איזו תקווה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> יאיר לפיד הגיע כבר למס' 25 בשגרירים, והם הגיעו – מפלגה של שישה מנדטים – וכבר מינו מקום 14. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ועוד היד נטויה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> הליכודניקים לא יודעים למשול ככה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ועוד היד נטויה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> ועוד היד נטויה. אז באמת פלא. חלילה, זה מינוי מקצועי, זה לא פוליטי. אין ניגוד עניינים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חס ושלום. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> חס ושלום. עכשיו, דרך אגב, אופיר, אנחנו לא מעודכנים – אביתר תקום או לא תקום? אילת "כאבי בטן" אמרה: תקום; מרב מיכאלי אמרה: לא תקום. אותה קואליציה. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> אני מופתע שאתה עוד מתרשם – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, אבל יקום או לא יקום אביתר? אנחנו מחכים. היה דדליין. << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> קום תקום. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל יש משהו אחד שאתם לא יודעים. שמעתם שהגיבוש של הקואליציה בוטל? אתם יודעים למה הגיבוש בוטל? היה אמור להיות גיבוש במסעדה לא כשרה וזה בוטל, לא בגלל המסעדה הלא-כשרה. בוא אני אגלה לך, העיתונאי אבי גרינצייג חשף הערב: עוד פעם מועצת השורא. מועצת השורא גילתה שבערב הזה יהיה אלכוהול ועירוב של נשים וגברים, והם אמרו: ידנו לא תהיה במעל, והם ביטלו את הגיבוש הזה. תשמע, הם יותר דתיים מכל הדתיים שבקואליציה הזאת, אין מה לעשות. << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> זה בגלל שבאותו יום זה יום הזיכרון של כפר קאסם. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> באותו יום יש גם כן, נכון. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אבל הם תומכים בסמים, אל תשכח. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל דוד, האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם. תקשיבו, אבל זו לא רק בדיחה, זה אמיתי. דוד סיפר לי – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> כַּפַר קאסם, לא כְּפַר קאסם. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> הרב פרוש, דוד ביטן סיפר בדיחה יפה, חייבים לשמוע. היה איזה אדם אחד, קנה מכונית רולס רויס. הלך לרב שלו, אמר לו: כבוד הרב, תעשה לי טובה, אני רוצה להתקין מזוזה על הרכב. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> לא – קניתי רולס רויס, אני רוצה לשים מזוזה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> קניתי רולס רויס, אני רוצה לשים מזוזה. שואל אותו הרב: מה זה רולס רויס? טוב, הלך לרב הבא בתור. אומר לו: כבוד הרב, קניתי רולס רויס, אני רוצה להתקין מזוזה. אומר לו כבוד הרב: מה זה רולס רויס? לא יודע. הלך לרב השני, לרב השלישי, לרב הרביעי, לא יודעים מה זה. אמר: אתה יודע, יש לי רעיון. יש לו רב רפורמי, הלך לרב הרפורמי. אומר לו: כבוד הרב, קניתי רולס רויס, אני רוצה להתקין מזוזה. שואל אותו הרב הרפורמי: מה זה מזוזה? ואתה יודע למה אני אומר את זה? כמה שזה בדיחה זה עצוב, כי היום בשדולה של הרפורמים מדברים על הכותל. אתה יודע שבתפילה במוסף של שבת, כשאנחנו אומרים על בניית בית המקדש כל יום "ותחזינה עינינו" – אצל הרפורמים אין את זה בכלל. שאלתי את הרב הרפורמי, אמרתי לו: אין לכם שיבת ציון? הוא אומר לי: לא, גמרנו. נבנה בית המקדש, נחרב – מתקדמים. מבחינתו כותל בתל אביב, הבימה, הקאמרי, להבדיל אלף אלפי הבדלות, או בכותל המערבי, שזה שריד בית מקדשנו – אותו דבר. והם יחליטו לנו בכותל אם יהיה כותל מעורב או לא מעורב, אתם מבינים? ואלו האנשים שקובעים את המדיניות של הממשלה החדשה הזאת. אגב, את הדברים האלה אני אומר פה מדין מחאה. אדם שלא מוחה הוא שותף לפשע הזה. זו הלכה. יושב-ראש ועדת החוקה בכנסת ישראל הוא רפורמי, והוא מכתיב בחוקים האלה את ההלכה שלנו, וזה הדבר העצוב ביותר. מי שנותן יד לכל אלה אלו אנשים שאחר כך חוזרים לבתי הכנסת שלהם, לקהילות בפתח תקווה, מקבלים הכשר. ממי? עדיין חושבים שאנחנו קונים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוא תספר לנו מה זה הסוכר שכתבת, שאמסלם אמר – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> עדיין חושבים שאנחנו קונים את זה שיש להם כאבי בטן, נמצאים בימין או לא נמצאים בימין. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תספר לנו מה זה – – – יא מורעל – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> זו ממשלה של עשר מעלות שמאלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> גם בנושא הימין והשמאל, גם בנושא דת, מחקו כל ערך אמיתי, טשטשו את היהדות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חזרת למקום הפשע, אה? << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל אתם יודעים מה? כשיש משהו שיכול להרגיע אותנו אנחנו אומרים: אדם שיש לו עסק עם הקדוש ברוך הוא, זה כבר לא בידינו. בורא עולם ידאג לשמור על שריד בית מקדשנו בדיוק כמו שהתקבל, שימשיכו הלאה מיליוני יהודים בכל העולם לבוא ולהתפלל כפי מסורת ישראל סבא, כיהדותם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, איתם או בלעדיהם. תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני, קודם לא ידעתי עברית, עכשיו אני יודע רוסית. שקרן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קבוצת יהדות התורה, חבר הכנסת גפני – איננו; חבר הכנסת ליצמן – איננו; חבר הכנסת מקלב – איננו. חבר הכנסת פרוש – מקלב פה. בבקשה. סליחה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יא שפל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין את השפל הזה? הוא בא, טוען: קיללתי אותו. אמרתי לו: אתה סוכר, פיך מפיק מרגליות. אתה סוכר – – – אמסלם אמר סוקה. מה זה סוקה? חשבתי הוא מתכוון סוכר. אתה מבין את הנוכל, השקרן, הרמאי הזה – – – שלא תזהם אותו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אמסלם, מספיק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חבר שלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עכשיו, לפני חצי שעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה מוכן לשבת, בבקשה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה הבנת? מה הבנת? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שאתה מפריע. שב, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אה, זה מה שהבנת? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן. שב, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני לא רוצה לשבת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז תצא בבקשה החוצה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ככה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תקרא לי קריאה ראשונה, שנייה ושלישית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, גם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה, אסור לי לעמוד פה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תבדוק את התקנון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> התקנון מאפשר גם בלי הקריאות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איפה זה כתוב? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תבדוק. בבקשה תצא החוצה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כל מי שעומד יוצא? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ביקשתי ממך לשבת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא רוצה לשבת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תצא בבקשה החוצה. עכשיו. קדימה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אצלכם, אני מבין, כל פעם שאתה עומד, אתה מוציא את עצמך החוצה. (חבר הכנסת דוד אמסלם יוצא מאולם המליאה.) << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני מכיר את האנשים, אני רואה שבשעות מסוימות קשה להם יותר. אדוני היושב-ראש לא רואה אותי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הלוואי שזה היה רק בשעות מסוימות. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ולכן צריך להביא בחשבון שהכנסת צריכה להתנהל באופן נורמלי, בשעות שהן באמת סבירות. והניסיון שאנחנו ראינו עכשיו – מצד אחד אנחנו באמת דנים עד מאוחר, מצד שני הניסיון להקדים את הוועדות מצמצם את האפשרות שלנו להסתייג, וזה פוגע בעבודת הכנסת. אני חושב שאני הייתי בוועדה לענייני דת בנושא חוק הכשרות, אדוני היושב-ראש, בכל הדיונים מתחילתם עד סופם, חוץ מהדיון הראשון, שלא השתתפנו בפועל, אבל ראינו אותו וליווינו אותו. בסופו של דבר, פעמיים בתוך הדיונים התקיימה המליאה, והיה לי תפקיד כאן במליאה, וגם לחבריי, וזה פגע בעבודה שלנו. זאת עובדה קיימת, שאנחנו פוגעים בעבודת הוועדות, בריצת רגליים להרע, בניסיון הזה למהר לחוקק חוקים. מה הדחיפות? זה בכלל צריך להיות בחוק ההסדרים, רפורמה כזאת? אנחנו דנו ברפורמה, ראינו כמה היא נבובה, כמה החוק הזה – יש לי ולחבריי נקיפות מצפון גדולות שהערנו על הרבה דברים שהם שיפרו, שהם ראו תוך כדי הדברים – גם חוסר ידע, גם בורות, גם חקיקה חפוזה, לא יסודית, עם בעיות קשות, והם באמת בסופו של דבר הורידו חלק מהדברים בגלל שראו שהחקיקה לא בנויה, ועדיין היא הייתה פזיזה ומהירה ולא מקצועית וחפוזה ושטחית מאוד. אבל מעבר לזה, אני רוצה להגיד לך שאני ראיתי כמה ההידרדרות גדולה. עוד לפני שאנחנו דנים בחוק הכשרות, יש כאלה שכבר לא הופתעו שהקואליציה מזמינה את חברי הקואליציה, שיש בה אנשים שומרי מסורת, אנשים דתיים בעליל, ויש הווה אמינא, וצריך למחות, ובגלל המחאה הם הפסיקו את ההתכנסות במסעדה או במקום שהוא לא כשר – מאכילים בשר וחלב, פתוח בשבת – ועוד היה צריך לעורר, לעשות בלגן תקשורתי, כדי להבין כמה אבסורד זה לעשות בכזה מקום. זה רק מראה לאן יכולה לקחת אותנו הפגיעה וההידרדרות בכשרות, שאנחנו לא שומרים על המסורת ועל ההקפדות שידועות, ואנחנו ממציאים יהדות חדשה והלכות חדשות. זה דבר שיפגע בנו לאורך כל הדרך. זו רק תחילתו של מדרון. אנחנו ראינו את זה בעוד דברים. אני אמרתי את זה כאן מעל הבמה שלך היום: המצב הוא שאנחנו היום נמצאים פעם ראשונה – אני לא חושב שזה היה – במיסוי של צורכי דת, מס על צריכה דתית, על מיץ ענבים. חבריי חברי הכנסת, מיץ ענבים, כל תפקידו לקידוש. אנשים לא שותים מיץ ענבים לא לשוכרה ולא לרוויה. אנשים שותים מיץ ענבים, כל מיץ הענבים בנוי רק שיהיה אפשר לעשות עליו קידוש, על יין, בצורה אמיתית ומתאימה לכל נפש. לזה מיסוי? שתייה מתוקה. לא היה דבר כזה. לאן זה מחזיר אותנו? לאיזה מחוזות? מחוזות שלא היינו, שלצורכי דת יש מיסוי מיוחד. הייתה טעות, היה צריך לבוא: אנחנו מושכים את זה – לא, דבקים בדבר הזה, זה אולי נותן את כל המוטיבציה. ואנחנו בעניין הזה מתפלאים, ורואים את חוסר ההבנה והניכור הגדול שיש לנו בכל העניין הזה במסורת, בשורשיות של ישראל. ואני אמרתי לך את זה גם היום, ואנשים ביקשו ממני דווקא לחדד את זה, שאולי לא חידדתי מספיק. דיברנו בפרשת השבוע לגבי סדום ועמורה, כשהקדוש ברוך הוא החליט שאין ברירה, אף שזו בריאתו, בריאה שהוא עשה – והוא לא עושה את זה לעיתים קרובות – והוא היה צריך לעקור את סדום ולהפוך אותה ממקום הכי פורח, הכי מרווה, שיש בו אוצרות בלתי נדלים, עם עושר אין-סופי, להרוס את המקום ולהפוך אותו עד היום לשממה. מדוע? על דבר אחד. מה היה? 50 שנים, 52 שנים המקום היה קיים. ולמה הקדוש ברוך הוא קיבל את ההחלטה להפוך אותו? דבר אחד מספרים לנו, אין את כל האירוע מה היה. חוקי סדום היו קודם, אולי, הם לא יצאו אז. היה אחד שקיבל את המינוי, והאחד שקיבל את המינוי זה היה לוט, שהגיע מהעם העברי, והוא גדל על מורשת אברהם אבינו, על כך שצריך לכבד גם את האויבים הפוליטיים שלך, את האויבים שלך. אברהם ראה עובדי עבודה זרה, שזה היה נגד ההשקפה שלו, נגד הדבר שהוא כל כך הרבה טרח – הוא ראה אותם אבל הוא אמר: יש יום חם. אין כזה דבר, אנחנו נותנים לכולם. כל מי שהולך בחום היום – צריך לארח אותו ולתת לו לשתות כדי שלא ייפגע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> על הדבר הזה, ממורשת כזאת, מדרך כזאת שלימד אותך, גדלת אצלו, על ברכיו, אתה נותן יד – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – לדברים הכי אכזריים – אין לך זכות קיום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת פרוש, בבקשה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, התייחסתי כאן קודם בדיונים קודמים ושאלתי מדוע יש עתיד, כאשר הייתה בקואליציה בראשות נתניהו, היא דווקא עמדה בשער והסיתה את אזרחי המדינה כנגד נתניהו על כך שהוא נותן כסף לחרדים, לישיבות ולכוללים. יאיר לפיד טען: מדוע לתת כסף לחרדים? הם לא נושאים בנטל, אין שוויון בנטל. לכו לצבא. למה אנחנו צריכים לתת לכם אוכל? הילדים שלכם ירעבו – לכו לעבוד ותלמדו תעסוקה. מה פתאום אנחנו צריכים לתת כסף? אני שאלתי: איך יכול להיות שיאיר לפיד, כראש ממשלה חליפי, מסכים לתת 30 מיליארד שקלים לערבים, לערבים, שהם בכלל לא נושאים בנטל? לא רק שהם לא נושאים בנטל – אם מישהו מתוכם ינסה להתאגד ולפעול למען שירות בצבא, אז הוא יוקע בציבור הערבי, ברחוב הערבי. אבל בממשלה שהוא החליפה שלה, חליפי, הוא שמאשר, דוחף, לתת 30 מיליארד שקלים. אני לא יכול להבין איך שכאן לא וכאן כן, אבל מתברר שהכול צביעות. דיברתי גם על מרצ, שתמיד הייתה מנסה להצטייר ככזאת שהיא לא נוגעת חלילה בכל העסקים הפוליטיים ובכל הכספים הקואליציוניים; היא לא כזאת, היא נקייה, היא בסדר, היא מתנהגת באופן ישר. אנחנו שומעים פה על 60 מיליון שקלים ליהדות צרפת לעודד עלייה ומעוד מדינות באירופה. אני זוכר שחבר הכנסת גפני ניסה להעביר 8 מיליון שקלים ליהדות צרפת ואמרו לו בייעוץ המשפטי שאין כזה דבר, אין צורך בכספים הללו, שזה כסף ייחודי ואסור לתת את הכסף הזה. אבל מרצ היום נותנת יד לכל ההעברות הכספיות האלו, כאילו מה? למה? למה היא נותנת כזה דבר? הכול כדי שאלקין יוכל לבנות כמה דירות ביהודה ושומרון? וגם בזה היא ויתרה על הדגלים שלה. היום השרה מיכאלי, יושבת-ראש מפלגת העבודה, הכריזה: אנחנו הולכים לשחרר את הכותל. הולכים לשחרר את הכותל. זה לא יהיה כזה מקום שנוכל ככה באיזו פינה להתפלל, זה יהיה שוויוני, נוכל לבוא, נשים וגברים. הולכים לשחרר את הכותל. אז אני לא יודע למה הגב' מיכאלי, כאשר מדובר על מיעוט ערבי, היא כל כך מתבכיינת ובוכה ומבקשת שלא יפגעו במיעוט הערבי, אבל כשמדובר במיעוט חרדי אז מה אכפת לה לדרוס, לפגוע ברגשות? כי מה גב' מיכאלי יכולה לחפש בכותל? היא מאמינה בתפילה? מעניין אותה בכלל מה שמתפללים שם? אני זוכר שהקודמת הקודמת שלה כאן בכנסת, קראו לה שולמית אלוני, דיברה כאן פעם במליאת הכנסת, והיא דיברה על כך שהחרדים הופכים את התפילות בכותל לעבודת אלילים. אבי, זיכרונו לברכה, צעק עליה: עפרא לפומיה – עפר לפה שלך על איך שאת מדברת על הכותל המערבי. היא בכתה: הוא מקלל אותי וצועק עליי, והוא צעק עליה: עפרא לפומיה. כך מסתכלת שולמית אלוני על הכותל המערבי – כעבודת אלילים. כך חושבת גם השרה מיכאלי. מה אתם באים להתעסק בכותל? הזכיר לכם קודם כאן חבר הכנסת מלכיאלי איזה מילים הרפורמים אומרים, מה זה הכותל בשבילם. בשבילם זה קיר תומך לבית מטבחיים של בקר ויונים. עפרא לפומיה של הרפורמים. כך הם כותבים. לפני 50 שנים אחד מנשיאי האוניברסיטה של הרפורמים כתב לאבא שלי, כשהוא זרק פה את הסידור: אתם צודקים, אין לנו שום דבר עם הכותל. בעינינו זה קיר שתומך בבית המטבחיים לבקר ויונים. מה אתם באים להתעסק? אלא מה? צריך להתעסק, צריך לריב עם החרדים, לא יותר מזה. לא מיכאלי ולא אלוני – אף אחד. מה זה מעניין אתכם, הדבר הזה? אבל מדובר במיעוט חרדי, ואת המיעוט החרדי הזה כרגע יש לשמאל אפשרות לדרוס, להכות, לפגוע. יש עתיד שולח עשרות מיליארדים לאנשים שלא נושאים בנטל ללא כל הצדקה. למה נותנים להם 30 מיליארד שקל? מישהו מהם הולך לצבא? איפה הטיעון הגדול נגד הציבור החרדי? עמד פה יאיר לפיד וצעק: למה צריך לתת להם? שילכו לצבא. פתאום מותר לתת כסף, מותר לתת כסף לאלה שלא נושאים בנטל. אה, יש תירוץ למה: הם נושאים בנטל אחזקת הקואליציה הזו, ולכן הכול מותר. נורבגי, שהיה גנבה גדולה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ודאי לסיום. נורבגי, הדבר הכי גדול, הכי גרוע שהיה אצל לפיד – מותר היום; לתת כסף לכאלה שלא משרתים בצבא – מצווה היום. זה אדם ישר? הגון? הצטייר כך. בושה להסתכל עליו. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אשר – איננו; אייכלר – איננו; פינדרוס – איננו. קבוצת הציונות הדתית: חבר הכנסת סמוטריץ', בבקשה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש את ההסתייגויות וההצבעות האלה. אחר כך הולכים לסיבוב הבא. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> למי? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> לש"ס. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> למי? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> סיעת ש"ס. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני דילגתי? אני מתנצל. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אני אדבר אחרי בצלאל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה רוצה להתחלף? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> לא, לא. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל קראתי לך בקבוצת ש"ס, אוריאל בוסו. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסבב הקודם, עכשיו זה סבב אחר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אנחנו עכשיו בהסתייגות – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> צודק. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא נורא, בשעה כזאת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אין בעיה, אני אתן לך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מכובדי היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת המתמידים, אני שמח שחברי יושב-ראש ועדת הכספים, שהציג קודם את החוק, נמצא כאן. אני רוצה להעיר על החוק הזה שבצד ההיגיון המסוים שיש בו – בכל זאת שתי הערות חשובות: אחת – צרם לי מאוד האופן שבו אדוני הציג את הצעת החוק כאן. אחר כך נגיע גם לשנייה. יש איזו אופנה פופוליסטית בשנים האחרונות במדינת ישראל לסמן קטרים שמובילים את המשק הישראלי, תורמים לצמיחה, מספקים מקומות תעסוקה, באיזה מילת גנאי "טייקונים" ולהפוך אותם לאויב העם. בסוף דבריך, אלכס, אמרת: תורידו את ההסתייגויות, אלא אם כן אתם רוצים לעבוד אצל הטייקונים. עכשיו, אני בעד איזונים. אני זוכר שבכנסת העשרים, כשעלה בוועדת הכספים הדיון על ועדת ששינסקי 2, עמדתי שם לבד, היחיד מול כל חברי הוועדה, מימין ומשמאל. הייתה לי שם גם איזו פדיחה. היה שם יושב-ראש כי"ל, לא ידעתי מיהו. התחיל לדבר, שאלתי בטעות, אבל לפחות ניקיתי את עצמי שאין לי אינטרסים – אני לא מכיר אותו, אני לא עובד אצלו. אבל התקוממתי נגד הפופוליזם הזה שלוקח אנשים, גופים וחברות שמפתחות את המשק הישראלי ומסמן אותם כאויב. אני חושב שיש בזה הרבה מאוד אלמנטים של קנאה – לא, חס וחלילה, אצלך, אלא בציבוריות בכלל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> רגע, רגע, תכף אני אתייחס. אני לא התנגדתי לניסיון למצוא איזון נכון יותר בשאלת המיסוי והתשלומים שמי שבסוף מפיק את משאבי הטבע של כולנו צריך גם להעביר לציבור, אבל היו אז אמירות פופוליסטיות: נחזיר את ים המלח לציבור. אני רוצה להזכיר איך נראה ים המלח, איך הייתה נראית כי"ל ומה היו ביצועיה העסקיים כשהיא הייתה שייכת למדינה. אפשר להחזיר את ים המלח לציבור. הציבור ישכב שם ויצוף על המלח. פוספטים לא יעשו מזה, כימיקלים לא יעשו מזה, כסף לא יעשו מזה ו-5,000 מקומות תעסוקה בדרום, בנגב, בשכר ממוצע של 30,000 שקל – שזה אחד המנועים הגדולים ביותר שמניעים את הכלכלה ואת הצריכה באזור הנגב – לא היו בלי כי"ל. ושוב, אני לא נגד לפתוח, אני גם לא נגד לדון על החוק הזה, אבל התפיסה לא צריכה להיות שיש איזה אויב נצלן – טייקונים, איזה מין מילה כזאת – ששודד את הכסף של הציבור, ואנחנו נראה להם מה זה. זו נקודת הארה ראשונה. נקודת הארה שנייה בעיניי חושפת – ותסלחו לי שאני אומר את זה במילה הזאת – את הצביעות שלכם, כמעט הייתי אומר הדו-פרצופיות, אל מערכת המשפט. הרי מה אתם עושים בחוק הזה? אתם מונעים את זכות הגישה לערכאות, שהיא זכות יסוד בסיסית – תכף, אל תעשה לי ככה. תכף. סמוך עליי שאני קראתי את החוק. << קריאה >> שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: << קריאה >> לא מדויק. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא מדויק. תכף. החוק הזה בא להתמודד עם סוגיה של על פניו שימוש לרעה בהליכי משפט – מציפים בתביעות – אבל הרי הביקורת הראשונה צריכה להיות למערכת המשפט על הסחבת, על עינוי הדין. עזבו את הטייקונים שכולם אוהבים לשנוא – שוב, שלא בצדק, עם המון כפיות טובה. האזרח הקטן נטחן במערכת שנים ומחכה לצדק מאוחר שהוא איננו צדק. מערכת משפט יעילה הייתה מקבלת את התביעות האלה, דנה בהן בצורה יעילה, מהירה, חותכת תרגילים של עורכי דין, מגיעה לצדק. הרי אי-אפשר להתעלם מהעובדה שכשאתה בעצם שולל מבן אדם את זכות הגישה לערכאות – כי אתה אומר לו: תשכיב עכשיו 75%, שלושת רבעי מהסכום שנמצא במחלוקת, ואחר כך תלך להתנהל אחתנו בתביעות בבתי משפט. ואמרת נכון, אדוני היושב-ראש: המטרה היא שהוא בסוף פחות ילך לבית משפט. הרי אם יש לו טענה אמיתית, אז למנוע ממנו את הזכות ללכת לברר אותה בבית המשפט זה לא צודק; ואם הטענה שלו לא אמיתית והוא משתמש לרעה בהליכי משפט, אז לבית המשפט אמורים להיות הכלים לברור תביעות נכונות מתביעות סרק, לטפל מהר, להציג תג מחיר של הוצאות משפט מפתיעות. אז אין לכם אומץ לבקר את מערכת המשפט – – – << קריאה >> שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: << קריאה >> הכלל הקיים לא הגיוני – שאם משהו שנוי במחלוקת לא משלמים. זה נותן תמריץ להתווכח לנצח. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, גברתי, במחילה, אני לא מקבל את זה. מכיוון שאנחנו מדברים עכשיו על מס רווחי יתר, אז אני לא מקבל את ההגדרה הזאת, מכיוון שהכלל בדין העברי, וגם במשפט המודרני, הוא שהמוציא מחברו – עליו הראיה. בסוף מי שמחזיק בקניין, כרגע הקניין הוא שלו, ומי שמבקש להוציא את זה ממנו צריך להוכיח. ומותר שיהיו מחלוקות, ויש כאן מדרון חלק, כי עכשיו זה נורא נחמד לעשות מול הטייקונים, ומחר זה גם יהיה מול האזרח הקטן. מחר יקבעו שכל אזרח צריך לשלם מייד לפקיד שומה כשהוא יוציא לו – זה הרי יהיה השלב הבא. אתה יודע כמה כסף מנהלים אזרחים קטנים – לא טייקונים; בעלי העסקים וכו' – כמה תביעות והליכים משפטיים מנהלים מול רשות המיסים? << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אבל זה משהו אחר, בצלאל. שם זה מס חברות וכאן זה מס רווחי יתר. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל זה הפוך. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> לא, זה לא הפוך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל זה הפוך, מכיוון שאת רובד המס הראשון – צריך להבין, מס רווחי יתר זה לא המס הראשון שאתה צריך לגבות. הרי את שכבת המס – – – << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> נכון, זה עוד – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הפוך. במחילה, אלכס, אני חושב שזה הפוך. הרי מדרגת המס – – – << קריאה >> שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון, אבל עוד פעם, מדרגות המס הראשונות משולמות, על זה אין ויכוח. דרך אגב, על זה אין מחלוקות, כך שלא מדובר על אנשים שלא משלמים מס. עכשיו באה המדינה והחליטה שהיא מטילה מס רווחי יתר. אפשר להתווכח, אפשר להסכים, היו כאן דיונים, בסוף נקבע מה שנקבע וזה בסדר. על המדרגה הזאת בוודאי שמותר – הרי בסוף, על מה הוויכוחים? על פחת, על שאלות של איך מחשבים, על איך פורסים את זה על פני שנים. היו פה דיונים בתוך הוועדה בכנסת העשרים ימים שלמים על השאלות האלה – האם שווי המכונות נחשב, לא נחשב. כשאתה שולל – אני ממש מסיים, משפט אחרון. כשאתה שולל את הזכות – בעצם אתה שולל את הזכות. אני לא טוען – ואני אמביוולנטי על החוק הזה, אבל אני חושב שהדבר הנכון היה לוודא שמערכת המשפט הישראלית מתנהלת יותר נכון, יותר יעיל, יותר צודק, ולא היינו צריכים להגיע למצב. אבל את זה אתם לא עושים – תיתן לי, אדוני, ממש עוד דקה, בשעת לילה כזאת מאוחרת. למה אנחנו לא עושים את זה? כי בית המשפט נוח לכם. הינה, כשצריך להדיח יושב-ראש מכהן, כמו שאמר פה שמחה רוטמן מוקדם יותר, היום זה קורה בתוך 24 שעות, וכשהקואליציה דורסת את האופוזיציה זה לא. למה? כי הקואליציה הזאת נוחה לבית המשפט. אז אתם לא מבקרים את בית המשפט, לא מתקנים את מה שצריך לתקן, נותנים לו חגורת ביטחון, ואז הפתרון היחידי הוא לצמצם בצורה דרמטית את זכות הגישה לבית המשפט ולהגיד לבן אדם: תשלם 75%, ואחר כך נלך להתמודד. אני חושב שזו שגיאה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת וולדיגר, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת בן גביר. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> לא, אבל – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתם עושים – בסיבוב הבא. אני גומר את הסבב הזה להסתייגות לסעיף ראשון. יעבור לסיבוב הבא, לסעיף 2; יעבור לסיבוב 3 – כל פעם סיבוב. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, בהסתייגות הראשונה אנחנו לא נמצאים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני בהסתייגות הראשונה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, אנחנו לא נמצאים בהסתייגות הראשונה, אנחנו רק בהסתייגות השנייה, ולכן הם היו צריכים להיות לפנינו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי, הבנתי. לא שמתי לב. תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז לא אכפת לי שבוסו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא, תודה רבה. בהסתייגות השנייה אתם כבר הופעתם. הבנתי אתכם. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> מה נעשה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה תעשה – אל תדאג. הבנתי. אתם, כל מה שאמרתם עכשיו זה על חוב של הסיבוב הבא בהסתייגות השנייה. הבנתי. תודה רבה על ההבהרה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> מתי יסגרו את המליאה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני גומר את הסיבוב הזה ואני סוגר. אני עומד בדבריי. מילה – אני לא חוזר בי. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> השאלה היא אם שנינו נדבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מה שקרה, לכאורה – אתם לא הופעתם בהסתייגות הראשונה, הייתם צריכים להופיע בהסתייגות השנייה, ואז, מכיוון שהופעתם, זה על חשבון ההסתייגות השנייה. ברגע שתסיימו, נסגור את המליאה. אני מתחייב. לא עושה תרגילים. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ומחר הם ימשיכו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ומחר הם ימשיכו, כן. הליכוד יתחיל והם ימשיכו. כל הסתייגות – סיבוב. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי – – – << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אה, גם מחר יש? נלך הלוך-חזור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הייתי סטודנט של גפני הרבה שנים, חביבי. בבקשה. אני מתנצל. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בואו נהמר, כבוד היושב-ראש, על מה אני הולכת לדבר. הניחוש הפרוע הוא נכון – שוב בריאות הנפש. ולמה הפעם אני רוצה לדבר על זה? סליחה על הקול. ביום חמישי ישבנו פה, גם אוריאל בוסו, גם אנוכי ועוד כמה, 16 שעות בוועדת בריאות, מהשעה 09:30 כמעט עד השעה 03:00, ודיברנו על חוק ה-cap, חוק שמטפל בהתחשבנות בין בתי החולים לבין קופות החולים. אני באתי לדיון הזה גם כדי לדבר על זה, אבל בעיקר כדי לדבר על התחום של בריאות הנפש בתוך ה-cap. חיכיתי וחיכיתי. כמובן, כרגיל, גם בתוך ועדת בריאות – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סליחה, גברתי, אני יכול להפריע? חבר הכנסת בוסו, אני אתן לך כבר על חשבון הסיבוב הבא; חבר הכנסת פרוש – אותו דבר. לפניכם – רק חבר הכנסת בן גביר. עוד שלושה כדי לסיים את סדר-היום. תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> והחבר'ה שלנו? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הם כבר דיברו. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, אורית סטרוק ושמחה לא דיברו, אז זה מחר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, הם לא היו פה. הלאה, בבקשה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אורית פה, היא פשוט מחכה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז אני אקרא לה אם צריך. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אוקיי, אז תקראו לאורית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז איפה שהפסקנו זה שהייתי פה 16 שעות יחד עם חברי אוריאל ודיברנו על חוק ה-cap, ודיברנו ודיברנו, ואני חיכיתי בקוצר רוח אבל בכל זאת גם בסבלנות שיגיע תחום בריאות הנפש. וחיכינו וחיכינו, ועוד שעה ועוד שעה, ובסופו של דבר, גם כשהגענו לסעיף 25, שזה הסעיף שמדבר על בריאות הנפש, אמרו: רגע, חכי, נדבר על 26 ו-27. ואז חזרנו, אולי רבע שעה – תתקן אותי אם אני טועה, אוריאל – הגענו לדבר על בריאות הנפש אחרי כמעט 16 שעות, ובעשר דקות סיימנו תחום ענק שמצריך כל כך הרבה התייחסות ולא זכה לכלום. ואז אני מגיעה הביתה, הולכת לישון, וקמה בבוקר, לא יודעת בדיוק באיזו שעה זה היה, פותחת את הרדיו ושומעת אסון: בחור בן 27, מתמודד נפש, לקח סכין והרג את אימא שלו. הוא השתחרר לפני חמישה חודשים מבית החולים. זה קרה בבית שמש; אני לא מספיק מכירה את הפרטים, אני אמורה ללכת לנחם מחר. אבל כן, בחור בן 27 השתחרר לפני חמישה חודשים מבית החולים, בלי טיפול, בלי מסגרת, בלי אף אחד שילווה אותו; נזרק שוב לזרועות משפחתו, שלא יודעת איך לטפל בו, כי האימא היא לא אשת טיפול, היא בסך הכול אימא. וגם הבחור המסכן שפגע והרג את אימא שלו הוא בסך הכול חולה שצריך טיפול, אבל אין לו טיפול, כי בתי החולים מתחשבנים עם קופות החולים, וקופות החולים מתחשבנות עם בתי החולים, וצריך לשחרר אותו מהר, כי קופות החולים לא משלמות מספיק, והוא נזרק לרחוב, הוא נזרק לאימא שלו, ואימא שלו נקברה אתמול. וזה כואב וזה עצוב. אבל אתם יודעים מה? זה אנחנו. מיקי, סליחה, יושב-ראש הכנסת, זה אתה, ואני, וגם אלכס ובצלאל וכולם שנמצאים פה, כי לא אכפת לנו. כי 16 שעות דנים בחוק ה-cap, אבל לבריאות הנפש מקדישים רבע שעה במקרה הטוב. וגם אז, טוב, אז יאללה, נזרוק פלסטר על משהו שמצריך ניתוח לב פתוח. אומרים: טוב, אז ניתן לזה 20 מיליון שקל – ולא שאני מזלזלת בהם – לנפגעות תקיפה מינית, ואני לא מזלזלת בזה, אבל לא מטפלים בזה כמו שצריך לטפל. וגם כרגע, ברגע הזה ממש, יש עוד 20 ו-100 ו-300 כאלה אנשים בפוטנציה שעלולים להרוג את אימא שלהם או את אח שלהם או לפגוע בעצמם, כי אין טיפול כמו שצריך, אין רצף טיפולי. לא מטפלים בתחום הזה. אני אגיד את זה שוב ושוב ושוב עד שיימאס לכולם לשמוע שמדינת ישראל מזניחה את האוכלוסייה הכי חלשה, ולא רק שהיא מחלישה את החלשים, היא גורמת לכולנו להיות חברה שאני אישית מתביישת בה. אני קוראת לכם שוב: בואו נשקיע כמו שצריך. זה לא רק לזרוק תקציב, זה להשקיע במחשבה ובמבנה וברצף הטיפולי ובחינוך. נחנך את הילדים שלנו שיבינו שהם צריכים לדעת איך לנטרל רעשי רקע, איך להיכנס לתוך עצמם ולהבין שכשכואב להם, מותר להגיד: כואב לנו. בואו נטפל, כי כולנו בעצם גוף ונפש, ואי-אפשר להפריד את זה. אז אני כאן שולחת את תנחומיי למשפחה היקרה שנשארה בלי אימא, ופשוט נחצתה – היא בתוך מאבק מדהים שאי-אפשר להסביר אותו בכלל בין חמלה לאח שלהם שהרג את אימא שלהם לבין לשבת שבעה על האימא שמתה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה פשוט מזעזע. ואני חושבת, שוב, שכל אחד מאיתנו לא יכול לישון טוב בלילה הלילה הזה, כמה שכבר נשאר לנו לישון, ולהבין שכולנו פה שליחים לדבר הזה, וכולנו זקוקים לשים את היד ולהגיד: צריך להסתכל לבריאות הנפש בעיניים, להשקיע את המשאבים – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – כולל תקציבים, בתחום הזה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בן גביר, בבקשה. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, כנסת נכבדה, ראשית, אני אפתח את דבריי בגינוי חריף לדברים שאמר כאן על הדוכן עופר כסיף, שכינה חייל צה"ל, קצין צה"ל, "קלגס נאצי". טוב עשתה חברתי אורית סטרוק שהחלה לזעוק ולצעוק. אדוני היושב-ראש, נדמה לי, נדמה לי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השם שהוא הזכיר היה של קצין? חשבתי שהוא הזכיר שם של אזרח. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, לא, קצין. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> שם של קצין צה"ל. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> שם של קצין צה"ל. קרא בשם שלו ואמר נאצי קלגסי. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> קצין, קצין צה"ל. ואני, מהיכרותי איתך – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני חשבתי שזה אותו אחד שהפריע שם למעצרים, אזרח. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, זה קצין. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני חטאתי. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ואני מכיר את אדוני, ויודע, מכיר את ההתמסרות שלך בתקופת הפיגועים בירושלים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבין מה אתה אומר. אני לוקח על עצמי להעיר לחבר הכנסת כסיף מעל הדוכן הזה. לא צריך ואסור לכנות את חיילי וקציני צה"ל בשמות האלה, שמות גנאי. הם בקונסנזוס. דעות פוליטיות בצד. חיילי צה"ל – אני לוקח על עצמי. הייתה פה אי-הבנה שלי, כי הוא לא אמר קצין צה"ל או משהו, אלא רק שם, ולכן לא ידעתי. אני לוקח על עצמי להסביר את זה. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> אני צעקתי לך את זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה לא ראוי. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> אני צעקתי לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא – אמרת לי – – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> אני צעקתי לך שהוא קורא לקצין צה"ל קלגס. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אורית, אורית, מיקי לא חשוד בזה שהוא ישמע משהו על קצין צה"ל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא שמעתי את זה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בתור מי שקפץ על מחבל – אני מכיר את הסיפור איך שיושב-ראש הכנסת קפץ על מחבל, אז אני בטוח שאם הוא היה מבין שזה קצין צה"ל היה מגנה, מוריד את כסיף מהדוכן הזה. אין שום היתר וזכות לכנות את חיילי צה"ל קלגסים כאן בכנסת ישראל. זה נורא ואיום. אני יודע שאדוני היושב-ראש מסכים. השבת הזאת אנחנו בשבת חיי שרה. זאת שבת שהתורה מספרת לנו על מות שרה אימנו, על המשא ומתן של אברהם אבינו, לכאורה משא ומתן של פראיירים, אלכס. הוא שם מתווכח. אומרים לו: קח חינם. הוא אומר: לא, לא, אני רוצה בכסף – ועוד איזה כסף, 400 שקל, המון המון המון כסף. לא יודע, זה לא כמו 53 מיליארד, אבל זה הרבה כסף. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בינתיים זה ירד כבר ל-30, איתמר. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> 30 מיליארד. אז נעמוד על 30, בסדר גמור. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> 32. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> 32.5. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תבטיח לנו שזה ייעצר שם. בכל מקרה, לא סתם התורה אומרת לנו גם על הנושא הזה של המכירה והקנייה, וחז"ל גם מלמדים אותנו שעל שלושה מקומות אין אומות העולם יכולים לומר "גזלנים אתם", וזה מערת המכפלה, הר הבית וקבר יוסף. ואברהם אבינו היה חכם, ידע למה הוא רוצה לקנות – שלא יערערו על הזכות שלנו. אנחנו בחברון מארחים – קריית ארבע היא חברון – מארחים אלפי, אולי אפילו יותר מאלפי, עשרות אלפי אנשים. אצלי בבית, ברוך השם, יהיו בשבת בסביבות 40 איש. למה אני מספר את זה? אני מספר את זה כי כשמגיעים אליך 40 אנשים אורחים לסעודות, ואחרי זה גם כיבוד לעוד לפחות 100 אנשים, ובנוסף אנחנו מוציאים לחיילי צה"ל כל שבת אצלנו, זה המון המון המון כלים. ואני מכוון בדבריי למס האומלל הזה שאתם הולכים להשית עכשיו מ-1 בנובמבר על הכלים החד-פעמיים, וזה נורא. זה נורא. מילא בשבת ומילא למשפחת בן גביר. לנו בימות חול יש מדיח, אבל תארו לכם מה קורה אצל משפחה ברוכת ילדים, אם זה במגזר החרדי, אם זה במגזר הדתי-לאומי ואם זה במגזר החילוני. גם אצל חובשי כיפת השמיים – ככה אני מכנה חילונים, כי אין, חילוני זה חול, וכל היהודים הם קודש, אין דבר כזה חול. מה קורה אז? כלים ועוד כלים ועוד כלים. שמעתי ששר האוצר אמר: שיקנו מדיח. ועל זה אמר חברי שמחה רוטמן: מה זה, "אם אין לחם תאכלו עוגות"? יש אנשים שאין להם כסף למדיח. אין להם כסף למדיח. ומדיח זה הוצאות, וזה חשמל, וזה מים, והשאלה היא למה? למה? אנחנו עוסקים בחוק שמדבר על טייקון יש בו גם היגיון, יש בו היגיון, במה שאתם עושים יש היגיון, למרות שחברי בצלאל סמוטריץ' מעלה כאן סברות אחרות, אבל אני מבין את הרצון. אבל אולי לפני שרצים לטפל בטייקונים, בואו לא נשכח את עם ישראל, בואו לא נשכח את המשפחות ברוכות הילדים, בואו נבין את המציאות, בואו נתחבר לעם ישראל. כשמתחברים לעם ישראל לא יכולים לעשות רפורמות כאלה ולא יכולים לעשות מיסים כאלה ולהשית מיסים כאלה ולפגוע במשפחות ברוכות ילדים. נכון, זה נראה אזוטרי, נכון, יש כאלה שאומרים שזה שולי, אבל יש הרבה משפחות שמה לעשות, אין להן. והמס הזה – – – << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אנחנו שומרים על החיים של הילדים האלה ועל הילדים שלהם. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מה זה? << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אנחנו שומרים על החיים של הילדים האלה ועל הילדים שלהם. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתם לא שומרים על החיים שלהם, אלכס. אתם לא שומרים על החיים. אפשר עוד למצוא – – – << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> – – – את החד-פעמי הזה, אז לא היה – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אפשר למצוא פתרונות ביניים. אם זה היה רק בריאותי, אפשר למצוא כלים כאלה ולא כלים אחרים. זה לא זה. הרעיון הוא שאני – אתה יודע מה, אני רוצה ללמד עליכם זכות. אתם לא מחפשים לפגוע. אתם לא שמים לב שאתם פוגעים. אתם לא שמים לב שאתם פוגעים – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – באוכלוסיות חלשות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת בן גביר. חבר הכנסת בוסו, ואחריו, אחרונת הדוברים – חברת הכנסת סטרוק. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אנחנו מבינים שאת עייפה, אבל אנחנו גם באמת לא נמצאים פה משעמום. דיברתי היום יותר מפעם אחת נגד הנושא של הרפורמים, ואולי אני התבטאתי מדי בשם עצמי, אז אני רק רוצה להביא דברים בשם גדולים ממני. נחשף מכתב חריף של הרב הראשי, הגאון רבי יצחק אייזק הלוי הרצוג, הסבא של נשיא המדינה, שכתב במכתב לראש הממשלה משה שרת: הגעת הרפורמים ארצה – חומר נפץ מסוכן. הוא כותב לו: סכנה מוחשית. הריני להבהיר כי הדבר איננו לגמרי כפי שכבודו חושב, אלא יש בזה סכנה עצומה ליהדות, והכנסת הרפורמה לארץ הקודש תעורר ריב נורא ותפר את שלום האומה ואחדותה. בהמשך המכתב הוא מבקש מראש הממשלה משה שרת לסדר פגישה לרבנים הראשיים עם אדם בשם גליק, שככל הנראה תמך ברפורמים של אותה תקופה, ומכנה אותם חומר נפץ מסוכן. ולא רק זה, נשיא המדינה הקודם ראובן רובי ריבלין, כשביקר בשנות השמונים בארצות הברית, הגיע לניו ג'רזי. הוא היה שם בבית כנסת, הוא התארח בשבת. הוא ראה רבי, רבנית שהיא חזנית ונמצאת, ואז הוא התקשר – ואגב, זה עורר עליו זעם רב – מייד בצאת השבת הוא התקשר לכתב של ידיעות אחרונות והכריז שהיהדות הרפורמית משולה לנצרות, וכמובן שהדברים שלו התנוססו בכותרות הראשיות של העיתון, וכשהוא התמנה לנשיא המדינה, יצאו נגדו. בסך הכול מדובר באנשים ציונים במהות שלהם שהסתכלו בשורש הנקודה של הרפורמה. אדוני היושב-ראש, אנחנו יכולים לעשות רפורמה בחשמל, יכולים לעשות רפורמה בייבוא ויכולים אפילו לעשות רפורמה בחד-פעמי, אבל אנחנו אומרים כל יום אחרי התפילה, ב-13 עיקרים, שהתורה לא תשתנה בשום זמן, חס ושלום. אתה בטח לא פעם אחת ולא פעמיים השתתפת בהכנסת ספר תורה, וראית את אותו ספר, שיש בו מאות אלפי אותיות, ואם תג אחד לא במקום, הספר כולו פסול. אפשר לומר היום: התחדשנו, בואו ניקח משהו מצולם. זו התורה, כולל התוכן שבה, שנשאר. אין לנו משהו שהוא סתם קיצוני, אורתודוקסי וקנאי נגד פלורליזם ודברים כאלה. אבל כשאתה רואה שלוקחים לך את מה שניתן בהר סיני, שצריך לשמור עליו – אין מה לעשות, זו הזכות שלנו. על זה נרדפנו. בגלל זה אנחנו יהודים בארץ ישראל, ארץ הקודש, ולא הקמנו את המדינה באוגנדה, בשביל לשמור על הקווים האלה. ואנחנו נמצאים פה בשביל לשמור לא רק על ילדיי, אלא על נכדיך ועל נכדיו של כל אחד ואחד, בשביל שלא תהיה כאן התבוללות. ואם אנחנו, חלילה, נעשה רפורמה בגיור ורפורמה ביהדות ובכותל ובכשרות ובכל דבר, ייטשטשו כל הגבולות של היהדות ואיבדנו את הזהות האמיתית שלשמה הגענו ארצה, כולל אלכס ומשפחתו, שבאו כיהודים מברית המועצות לכאן, לארץ היהדות. אבל בסוף, אם נמצא כאן את מה שהיה שם, אז למה באנו? למה נרדפנו? על מה נהרגו שישה מיליון איש? בשל היותם יהודים. אנחנו שומרים על הקדוש מכל מה שיש לנו. זה מה שיש לנו בסך הכול נגד הדיבור הזה על רפורמה ביהדות. אלכס, הקראתי כאן את המכתב של הרב הראשי לישראל, הרב הרצוג, שאומר שהרפורמה היא סכנה ליהדות. הקראתי כאן את מה שנשיא המדינה הקודם רובי ריבלין – כשהוא היה בארצות הברית והוא ראה תפילה של רבנית, הוא התקשר לכתב ידיעות אחרונות ואמר שהרפורמה משולה לנצרות. את זה לא אני אמרתי, והם לא חשודים כקנאים כמוני, כביכול, אבל הם ראו בעיניים כלות את הרפורמה. לכן, אנא מכם, אתם נמצאים היום בשולחן מקבלי ההחלטות. תשמרו את היקר לנו ולילדים שלנו ושלכם מכול. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת סטרוק. חבר הכנסת בוסו, שתדע שביום שישי התפללתי באתונה בבית הכנסת האורתודוקסי. פתחו לכבודי ביום שישי, לכבוד הכנסת, את ארון הקודש, ספר תורה שניצל מהשמדת הקהילה היהודית באתונה, בן 350 שנה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> התרגשת. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אתה יודע למה אני אוהב לילות כאלה במליאה? כי נגמרות כל ההצגות ומתחילים נאומים אמיתיים מהלב. עזוב מסכימים, לא מסכימים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לכן הגבתי לו. ספר תורה בן 350 שנה – אני התרגשתי. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> – – – מסכים, לא מסכים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. בבקשה, חברת הכנסת סטרוק. אחרונת הדוברים. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת קושניר, הסיפור במיוחד בשבילך. במיוחד בשבילך. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אני מתיישב. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> וגם בשביל היושב-ראש. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> וגם בשבילנו. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> טוב, גם בשביל מיכל, גם בשביל איתמר, בסדר. הכול בסדר. אפילו בשביל השרה מירב. אנחנו נמצאים בשבוע שצופה פני שבת, פרשת חיי שרה. בזמן הזה שאני כאן, תושבי חברון מתכוננים ומתארגנים לשבת באמת עמוסת אורחים, כפי שסיפר לפניי חבר הכנסת בן גביר, עמוסה עמוסה. עשרות אלפי יהודים יגיעו לחברון, וכל בית בחברון יפתח את שעריו לרווחה. ואיך כתבה פעם אחת החברות של הבנות שלי? שהזיכרונות שלה משבת חיי שרה הם שהיא שוכבת מתחת לשולחן – זה המיטה שלה, ומפת שולחן זה מה שמפריד בינה לבין שאר האורחים, כי פשוט מוציאים את כל הילדים מהחדרים וכל משפחה של אורחים תופסת חדר. אני ארצה לנצל, בעזרת השם, את כל הנאומים שיהיו לי בשבוע הזה לסיפורים על חברון. נתחיל מסיפור על ספרי תורה, כפי שאמרת, אדוני היושב-ראש. בחברון יש בית כנסת מיוחד שנקרא בית הכנסת על שם אברהם אבינו, ובבית הכנסת הזה נמצאים ונמצאו גם לפני פרעות תרפ"ט ספרי תורה עתיקים מאוד, בני מאות שנים. לפי מה שאני יודעת, אלה ספרי התורה העתיקים ביותר שנמצאים בשימוש יום-יומי; לא במוזיאון אלא בשימוש יום-יומי. ספרי התורה האלה – בזמן פרעות תרפ"ט היו כמה בחורים יהודים שסיכנו את חייהם, ולמרות שכולם הסתגרו בבתים מפחד הפורעים, הם יצאו מהבתים ורצו לבית הכנסת כדי להציל את ספרי התורה, והצילו את ספרי התורה האלה. אחד מהבחורים נפצע ונפטר אחר כך מפצעיו בירושלים. הוא נפצע בגלל שהוא רץ להציל את ספר התורה. בכל אופן, ספרי התורה האלה הובאו לבית כנסת בירושלים שנקרא בית כנסת לפליטי חברון. בית הכנסת עצמו, בית כנסת על שם אברהם אבינו – שנספר בהמשך בנאום אחר למה הוא נקרא ככה – נהרס ונחרב עד היסוד על ידי הירדנים ועליו הוקמו שלושה מוסדות מפוארים: דיר עיזים, מזבלה ציבורית ובית שימוש ציבורי, על חורבות בית הכנסת. לקיים מה שנאמר: כל הקדוש מחברו, חרב מחברו. ולמה אמרתי, חבר הכנסת קושניר, שהסיפור הזה במיוחד בשבילך? משום שבית הכנסת הזה נגאל מחורבנו ומהשפלתו בזכות הרבה אנשים, אבל בעיקר בזכות שני יהודים. אחד מהם היה עולה מארצות הברית ואחד מהם היה עולה מברית המועצות. העולה מארצות הברית נקרא חיים מגני, זיכרונו לברכה. הוא היה מורה דרך לפרנסתו, ובכל שבת, במקום לישון, לנוח אחר הצוהריים, כמו שכולנו עושים, הוא היה לוקח סיורים מקריית ארבע לרובע היהודי בחברון, סיורים גם של תושבי קריית ארבע וגם של אורחים שהיו מגיעים לקריית ארבע. באותו זמן לא היה בכלל יישוב יהודי בחברון. הוא היה עובר איתם בין האתרים היהודיים ומסביר להם בכל מקום ומקום מה היה פה פעם, לפני הפרעות, וכשהוא היה מגיע למקום שבו היה פעם בית הכנסת על שם אברהם אבינו, והיו שם דיר עיזים, מזבלה ושירותים ציבוריים, הוא היה עומד ומסביר למסיירים שפה היה בית כנסת על שם אברהם אבינו, והיה מראה תמונות של בית הכנסת הזה בתפארתו. בשבת אחת הצטרף לסיור הזה יהודי עולה מברית המועצות בשם פרופ' בן ציון טבגר. הוא היה פרופסור לפיזיקה, אסיר ציון. כשהוא הגיע לארץ הוא היה מבוקש מאוד במכון ויצמן, קיבל שם עבודה, והגיע להתארח אצל חברים בקריית ארבע. הוא מגיע למקום הזה עם חיים הגני, וחיים הגני עומד ומראה את תמונת בית הכנסת ואומר: פה היה בית הכנסת, ובן ציון טבגר רואה דיר עיזים, מזבלה ציבורית ובית שימוש ציבורי – זה מה שהוא רואה – והוא אומר: אני לא מבין, אני לא מבין. למה אתם מאפשרים לדבר הזה לקרות כשיש פה חורבות של בית כנסת? אמרו לו: הממשלה לא מרשה לפנות את כל זה. הממשלה לא מרשה לבנות את בית הכנסת. הממשלה השכירה את המקום הזה לערבי שיקים בו דיר עיזים. זה מושכר לו כדין. אדוני היושב-ראש, אתה תיתן לי עוד כמה דקות כדי לסיים את הסיפור המרתק הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן, כן, שתי דקות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, זה המון. חצי דקה. בבקשה לסכם. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אוקיי. פרופ' בן ציון טבגר התקשר למוחרת היום למכון ויצמן והודיע להם שהוא נשאר בחברון כדי למצוא בית כנסת. הוא לקח טורייה ודלי והתחיל לחפור. המשטרה הגיעה לעצור אותו. אמרו לו: אדוני, אתה משיג גבול. אמר בן ציון טבגר: אני למצוא בית כנסת. עצרו אותו, לקחו אותו לשופט. אמר לו השופט: למה אדוני משיג גבול? אמר פרופ' בן ציון טבגר: אני למצוא בית כנסת. וככה הוא התעקש וחזר פעם אחר פעם עד שהוא הצליח לגלות את חורבות בית הכנסת, את העמודים של בית הכנסת, את ארון הקודש של בית הכנסת. ופתאום כולם ראו שהוא באמת "למצוא בית כנסת". במקום הזה שבן ציון טבגר חפר בו עומד היום בית הכנסת אברהם אבינו בתפארתו. רבבות יהודים מגיעים להתפלל בו. זה אחד הניסים הגלויים של חברון של ימינו, ואת הסיפורים הנוספים נמשיך בפעמים הבאות. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת סטרוק. אם כך, בחוק למיסוי רווחים ממשאבי טבע הגענו לסעיף שני ומיצינו את הדוברים בו. סדר-היום יתחדש מחר, יום שלישי, ח' בחשוון, 26 באוקטובר 2021, בשעה 16:00. אנחנו נחדש לאחר סדר-היום של נאומים בני דקה, שאילתות, נושא זהירות בדרכים, את המשך הדיון בהצעת החוק למיסוי רווחים ממשאבי טבע החל מסעיף מס' 3. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 01:52. << סיום >>