דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ה' ישיבה ס"ט הישיבה השישים-ותשע של הכנסת העשרים-וארבע יום שלישי, כ"ז בחשוון התשפ"ב (2 בנובמבר 2021) ירושלים, הכנסת, שעה 09:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 7 סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: 7 הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנים 2021 ו-2022) (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ב–2021 8 הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021, התשפ"ב–2021 8 הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, התשפ"ב–2021 8 הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב–2021 8 הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב–2021 8 אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): 9 שר האוצר אביגדור ליברמן: 13 ווליד טאהא (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 14 מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): 15 גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 22 אפרת רייטן מרום (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 25 יוליה מלינובסקי (יו"ר ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים): 31 עידית סילמן (יו"ר ועדת הבריאות): 36 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 39 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 42 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 61 יואב בן צור (ש"ס): 65 אוריאל בוסו (ש"ס): 75 יעקב מרגי (ש"ס): 91 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 105 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 110 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 114 אבי מעוז (הציונות הדתית): 132 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 139 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 155 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 168 יובל שטייניץ (הליכוד): 177 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 192 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 204 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 210 דסטה גדי יברקן (הליכוד): 218 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 227 שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: 236 מאי גולן (הליכוד): 238 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 249 אורי מקלב (יהדות התורה): 263 דוד אמסלם (הליכוד): 289 אופיר אקוניס (הליכוד): 319 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 367 דוד אמסלם (הליכוד): 387 שר התפוצות נחמן שי: 409 אופיר כץ (הליכוד): 423 מאיר פרוש (יהדות התורה): 458 חוה אתי עטייה (הליכוד): 471 דוד ביטן (הליכוד): 473 חוה אתי עטייה (הליכוד): 523 צחי הנגבי (הליכוד): 524 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 543 יריב לוין (הליכוד): 603 שלמה קרעי (הליכוד): 640 ניר אורבך (ימינה): 773 שר התפוצות נחמן שי: 784 מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): 792 שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): 800 אלון טל (כחול לבן): 805 יוסף שיין (ישראל ביתנו): 807 רות וסרמן לנדה (כחול לבן): 811 משה טור פז (יש עתיד): 813 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): 816 מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): 817 מיכל שיר סגמן (הליכוד): 819 צבי האוזר (תקווה חדשה): 822 עלי סלאלחה (מרצ): 825 ענבר בזק (יש עתיד): 828 יום טוב חי כלפון (ימינה): 831 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 840 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 843 ינון אזולאי (ש"ס): 864 חיים ביטון (ש"ס): 882 יעקב אשר (יהדות התורה): 891 אופיר סופר (הציונות הדתית): 938 קרן ברק (הליכוד): 950 פטין מולא (הליכוד): 964 אלי כהן (הליכוד): 966 יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): 972 ישראל כץ (הליכוד): 980 אמיר אוחנה (הליכוד): 990 יואב גלנט (הליכוד): 1001 ניר ברקת (הליכוד): 1012 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 1019 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 1024 שלמה קרעי (הליכוד): 1035 יואב קיש (הליכוד): 1045 שלמה קרעי (הליכוד): 1054 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 1059 סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: 1059 הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנים 2021 ו-2022) (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ב–2021 1060 הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021, התשפ"ב–2021 1060 הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, התשפ"ב–2021 1060 הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב–2021 1060 הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב–2021 1060 עמיחי שיקלי (ימינה): 1060 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 1070 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 1074 שר האוצר אביגדור ליברמן: 1088 שר החוץ יאיר לפיד: 1099 ראש הממשלה נפתלי בנט: 1104 בנימין נתניהו (הליכוד): 1124 אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): 1145 יואב קיש (הליכוד): 1160 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 1201 הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב–2021 1209 יואב קיש (הליכוד): 1340 שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: 1341 הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב–2021 1483 מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): 1483 שר החוץ יאיר לפיד: 1486 אלי כהן (הליכוד): 1605 שר החוץ יאיר לפיד: 1606 הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, התשפ"ב–2021 1607 שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: 1705 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 1710 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 1710 יריב לוין (הליכוד): 1711 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 1712 הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, התשפ"ב–2021 1714 שר האוצר אביגדור ליברמן: 1755 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בוקר טוב, חברי הכנסת. היום כ"ז בחשוון התשפ"ב, 2 בנובמבר 2021. אני מתכבד לפתוח את מליאת הכנסת. הודעה לסגנית מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << קריאה >> יש פה רק ח"כים מרשימת סיעת ישראל ביתנו, אבל בסדר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שר האוצר, זה נראה ככה, אבל בסדר. השר חמד עמאר, תצטרף גם אתה, שאני אחשוב שאתם בישיבת סיעה. חבר הכנסת אלכס קושניר בשורה שמאחור. בוקר טוב לכם. בבקשה. בהצלחה. אחרי עבודה מאוד מאוד מאוד קשה אנחנו נמצאים בשלב הסופי, ואני מאחל למדינת ישראל שיהיה לה תקציב, אחרי הרבה שנים – תקציב טוב, למרות כל מה שנאמר פה, בהחלט עם בשורה. בהצלחה לכולנו. בהצלחה למדינת ישראל. << דובר >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב–ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021, התשפ"ב–2021; הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, התשפ"ב–2021; הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנים 2021 ו-2022) (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ב–2021; הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב–2021; הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב–2021, שהחזירה ועדת הכספים. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לסגנית מזכירת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנים 2021 ו-2022) (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ב–2021 << הצח >> [מס' מ/1443; דברי הכנסת, מושב ראשון, חוב' כ', ישיבה 54; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << הצח >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021, התשפ"ב–2021 << הצח >> [מס' מ/1441; דברי הכנסת, מושב ראשון, חוב' כ', ישיבה 54; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << הצח >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, התשפ"ב–2021 << הצח >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) [מס' מ/1442; דברי הכנסת, מושב ראשון, חוב' כ', ישיבה 54; נספחות.] << הצח >> הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב–2021 << הצח >> [מס' מ/1443; דברי הכנסת, חוב' ב', ישיבה 59, מושב ראשון, חוב' כ', ישיבה 54; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << הצח >> הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב–2021 << הצח >> [מס' מ/1443; דברי הכנסת, חוב' ד', ישיבה 65, מושב ראשון, חוב' כ', ישיבה 54; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו מתקדמים לסעיף השני – הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנים 2021 ו-2022) (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ב–2021, לקריאה שנייה וקריאה שלישית, בכפוף להנחה על שולחן הכנסת. היא קיבלה פטור מחובת הנחה. יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה, 15 דקות לרשותך. עבדת קשה, מגיע לך. << קריאה >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << קריאה >> אבקש לומר משהו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ברצון רב, שר האוצר. << דובר >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, רבותיי השרים, שר האוצר אביגדור ליברמן, שר החקלאות, הנגב והגליל חברי עודד פורר, השר במשרד האוצר חמד עמאר, אני מתרגש להציג בפניכם את הצעת תקציב המדינה לשנת 2022-2021, יחד עם חוק ההסדרים, שגדוש ברפורמות שנועדו לסייע לשכבות החלשות, לטפל ביוקר המחיה, לזרוע מנועי צמיחה שיצעידו את כלכלת ישראל קדימה. לאחר שנתיים של סטגנציה ושעבוד של כלכלת ישראל לאינטרסים אישיים ופוליטיים, אנחנו כאן כדי לשים לזה סוף. בשנים האחרונות אנחנו עדים לעליית מחירים דרמטית כמעט בכל מוצרי הצריכה. הרבה שואלים, ובצדק: מה עושה הממשלה בנדון? ואני שואל את אלה שרק אתמול אחזו בהגה והיום הם ממהרים להאשים אותנו: מה אתם עשיתם בנדון? מה עשיתם כשהפירות והירקות התייקרו פי שניים בשנים האחרונות? מה עשיתם עם העובדה שהמחירים של כל מוצרי הבסיס, מוצרי החשמל, התמרוקים, התייקרו בישראל יותר מאשר באירופה? מה עשיתם עם העובדה שישראל היא המדינה התשיעית בעולם במדד יוקר המחיה? לא עשיתם כלום. אז אני רוצה לבשר לכם משהו: בעוד כמה חודשים אנחנו ניכנס לסופר ונראה שלא צריך להוציא הון בשביל לקנות מוצרי בסיס, נראה ירידה אמיתית במחירים ונרגיש גידול בהכנסה הפנויה של כל אזרח ואזרחית. זה יקרה בזכות התקציב שאנו מביאים כאן היום – תקציב מהפכני שמכוון לשלוש מטרות: סיוע לשכבות החלשות; הורדת יוקר המחיה; רפורמות תשתיתיות ומבניות שיזניקו את כלכלת ישראל קדימה ויגבירו את התחרות. אם תשוו בין תקציב 2019 – האחרון שאושר כאן בכנסת – לתקציב 2022, אתם תראו עלייה של 20 מיליארד שקלים בתקציב המשרדים החברתיים. מדובר בעלייה של כמעט 13%. העלייה במשרד החינוך היא של 9 מיליארד שקלים, העלייה במשרד הבריאות היא של 6 מיליארד שקלים והעלייה במשרד הרווחה היא של 2.5 מיליארד שקלים. זהו התקציב החברתי ביותר שידעה מדינת ישראל הרבה מאוד שנים, וכל מי שטוען אחרת – פשוט תקראו את התקציב לפני שאתם מסיקים מסקנות, למרות שאני יודע שאת חלקכם העובדות לא מעניינות. מטרתכם היא לחבל בהעברת התקציב ממניעים פוליטיים, כפי שהתרגלתם לעשות בשנים האחרונות. אני שומע גם את צייצני האופוזיציה שמאשימים אותנו בהעלאת מיסים, אז בואו נדבר על זה. שום מס לא נועד להגדיל את הכנסות המדינה, אלא נועד לשנות את ההתנהגות של כולנו למען עצמנו. כל אחד רואה את הכמויות האדירות של הזבל בפארקים, בחופים, ברחובות – זבל שלא מתכלה, שמזהם את הטבע והורג אותנו. לכן מיסוי כלים חד-פעמיים מפלסטיק הוא הכרחי, כמו גם מס הפחמן, שנועד להקטין את פליטת גזי החממה, שמזהמים את האוויר שאותו אנחנו נושמים. אנחנו חייבים לעשות את זה היום, כדי שנוכל לאפשר לילדים שלנו לחיות במדינה נקייה יותר ובסביבה בריאה יותר. יש לי עוד נתון מחריד עבורכם: סוכרת היא גורם המוות השלישי בישראל. יותר מחצי מיליון אזרחים חולים במחלה הארורה הזאת. כל ילד שלישי עשוי לחלות במחלה. רק בשנת 2017, אדוני היושב-ראש, נכרתו לאנשים כ-1,200 רגליים בשל מחלת הסוכרת. לכן המיסוי של משקאות ממותקים הוא צו השעה, כך שאני יכול להישיר מבט לציבור ולומר שאין כאן מיסים אלא ניסיון לשמור על הילדים, לשמור על הסביבה, לשמור על כולנו. בוועדת הכספים שקדנו ימים ולילות על העברת רפורמות שלאף אחד לפנינו לא היה האומץ להעביר במשך שנים. אני גאה הן על התהליך והן על התוצאה. כעת אציג לכם את העיקריות שבהן: כולנו עומדים בפקקים, פקקים בלתי נסבלים, לאורך שעות ארוכות, אבל זאת לא גזרת גורל. אנחנו הופכים את הפרדיגמה ומשקיעים לראשונה סכומי עתק במסגרת תוכנית חומש שתאפשר ותשפר את כל מערך התחבורה הציבורית בישראל. בנוסף, כדי לנהל את הביקושים באזורי הגודש, העברנו רפורמה שתיכנס לתוקף בשנת 2025. וידאנו שכל ההכנסות מאגרות הגודש יושקעו בשיפור שירותי התחבורה במדינה. זאת, נוסף על פרויקט הקמת המטרו, שאושר בוועדת הרפורמות בראשותה של חברתי חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. ולכל המצקצקים, אני רוצה שתחשבו על אותם מיליוני אזרחים שעומדים בפקקים גם בתחבורה הציבורית וגם ברכבים הפרטיים ומשלמים כבר היום בפועל בזמנם ובכספם הון תועפות. דאגנו לכך שהחסכונות הפנסיוניים של אזרחי המדינה יניבו רווחים גבוהים יותר על ידי העלאת התשואה המובטחת לקרנות הפנסיה, כך שכל אחד יוכל ליהנות מפנסיה גבוהה יותר בעת פרישתו, וכל זה תוך כדי שמירה על ביטחונם של החוסכים מצד אחד, ומצד שני הקטנה משמעותית ביחס חוב–תוצר של המדינה וירידה בהוצאות הממשלה, מה שיאפשר את הפניית המשאבים שהתפנו לצרכים חברתיים רבים. העברנו רפורמה להעלאת גיל הפרישה לנשים שתאפשר להן לחיות בכבוד וברווחה כלכלית לאחר פרישתן לגמלאות. צעד זה ישפר את שיעורי התעסוקה ויעלה את רמת החיים של הפורשות. עשינו את הצעד הזה ברגישות, ובנינו רשת ביטחון סוציאלית לנשים מהשכבות החלשות שהיו עלולות להיפגע מהמהלך. נגענו גם בבעיית הדיור. 27% מאזרחי מדינת ישראל מתגוררים בשכירות בשוק הפרטי. הם נאלצים לעבור דירות מדי שנה, לחיות באי-ודאות לגבי מחירי השכירות, ולא יכולים לבנות סביבת חיים יציבה. כדי להתמודד עם הבעיה הזאת בנינו מודל שיגדיל משמעותית את מלאי הדירות לשכירות ארוכת טווח ויבטיח ששוכרי הדירות יוכלו ליהנות מוודאות של מינימום חמש שנים, וכן ודאות במחירי השכירות. דאגנו להתאים את המודל לאזורים שונים, הן במרכז והן בפריפריה. המהלך הזה, יחד עם התוכנית הממשלתית לטיפול במחירי הדיור שהוצגה על ידי שר האוצר, שר השיכון ושרת הפנים, יבלום את מחירי הדיור, שעלו מתחילת השנה ביותר מ-9%, וירסן את שוק הנדל"ן הגואה. בסוף שנת 2020 הגירעון התקציבי עמד על 11.5%. למרות שרובו מוסבר על ידי הוצאות חריגות על משבר הקורונה, אי-אפשר להתעלם מכך שהגירעון המבני לפני הקורונה עמד על 3.7%, לעומת היעד שאז נקבע, של 2.9%. הפער הזה הוא תוצאה של כלכלת בחירות חסרת אחריות שתיעדפה שיקולים פוליטיים על פני שיקולים לאומיים. זו משקולת כבדה מאוד על כלכלת ישראל, וצריך לטפל בה. תוספות התקציב שהבאנו מגיעות יחד עם משמעת פיסקלית ותוכנית רב-שנתית להורדת הגירעון לרמה של 1.5%. כבר השנה נוריד את הגירעון ב-5%, ובשנת 2022 נצמצם את הגירעון ב-3% נוספים. כל זה מתאפשר בזכות מדיניות אחראית ואמיצה של הממשלה ושל שר האוצר במהלך ניהול הגל הרביעי של הקורונה. השארנו את המשק פתוח, אפשרנו לכלכלה לצמוח, אפשרנו לעסקים לנשום, פתחנו את שנת הלימודים, היינו הראשונים בעולם לתת מנת בוסטר, ביטלנו את החל"ת – מהלך שאפשר לעסקים לקלוט עובדים חזרה, להוריד את האבטלה, ולחסוך 800 מיליון שקלים בחודש לקופת המדינה. מייד עם העברת התקציב, אדוני היושב-ראש, אזרחי מדינת ישראל ירגישו שינוי משמעותי לטובה בהכנסותיהם וירידה ביוקר המחיה. כך, על ידי הרפורמה הפנסיונית שיזמנו, אנחנו נדאג שלא יהיה אף קשיש במדינה שחי מתחת לקו העוני. המדינה תבטיח הכנסה מינימלית לקשיש בגובה של 70% משכר המינימום. מעולם לא היה שיפור כה דרמטי בקצבאות הקשישים. ניצולי השואה, ותיקי מלחמת העולם השנייה, יקבלו תוספת של יותר מ-2,000 שקלים למענק השנתי שלהם. נכי צה"ל סוף-סוף ירגישו שהמדינה מתייחסת אליהם ולא מפקירה אותם. הבאנו תוספת של 1.2 מיליארד שקלים לרפורמת "נפש אחת", שכל כך הרבה דיברו עליה בממשלה הקודמת, אך פשוט שכחו לתקצב. לוחמי צה"ל יזכו למלגת ממדים ללימודים, שתאפשר להם לקבל השכלה גבוהה ללא שום התניה, וזאת בזכות תוספת שהבאנו לתקציב בגובה של 100 מיליון שקלים בשנה. הנכים – אפרת – יקבלו תוספת של 2.7 מיליארד שקלים, וסוף-סוף לא יצטרכו להפגין בכבישים ולהילחם על הזכויות שלהם. הבאנו תוכנית מיגון חסרת תקדים לצפון, שאביגדור ליברמן כשר הביטחון אישר בקבינט אז בשנת 2018, אך ברגע שהתפטר מהממשלה, דאגו לנעול אותה עמוק במגירה בשל שיקולים פוליטיים. רצו לנקום בליברמן, אבל נקמו בכל תושבי הצפון. אנחנו הקצינו 5 מיליארד שקלים לתוכנית, וכבר עכשיו אפשר לראות דחפורים עובדים ביישובים צמודי גדר. עמדנו גם בהבטחה שלנו לתושבי הדרום: בהחלטת ממשלה שאושרה רק לפני כשבועיים הקצינו רבע מיליארד שקלים למיגון יישובי העוטף והעיר אשקלון, וכן הוספנו מרכזי חוסן. דאגנו להגדלת התקציבים לפריפריה בחינוך, ברווחה, כדי לצמצם את הפערים, וכמובן בבריאות. אנחנו מקימים, אדוני, שני בתי חולים חדשים, אחד בקריית אתא ואחד בבאר שבע. גם זכאי הדיור הציבורי ייהנו מהעלאה משמעותית בסיוע בשכר דירה, וזאת בזכות התוספת של 300 מיליון שקלים בשנה. חברים, במשך שנים רבות דובר על הצורך למגר את תופעת האלימות הקשה במשפחה, אך זה תמיד נדחק לתחתית סדר העדיפויות, ואיכשהו שכחו לתקצב את התוכנית. הדבר הראשון שעשה שר האוצר, יחד עם שר הרווחה, היה להקצות באופן מיידי 100 מיליון שקלים כדי להילחם בתופעה. אין שום נושא שאנחנו מטאטאים מתחת לשטיח. אנחנו מסתכלים לאתגרים בלבן של העין ופותרים את הבעיות. יש עוד הרבה אתגרים והרבה סוגיות על הפרק ויש הרבה מאוד עבודה. הממשלה הזו, הקואליציה הזו, קיימות פחות מחצי שנה, והיום אנחנו נמצאים כאן ודנים בהעברת התקציב החברתי ביותר, המהפכני ביותר, שידעה המדינה זה שנים. אנחנו שונים. אך כולנו מלוכדים סביב מטרה אחת: לעשות טוב לאזרחי ישראל, לעשות טוב לכלכלת ישראל ולעשות טוב למדינת ישראל. התקציב הזה יביא יציבות וודאות למשק, פריחה לכלכלה, וישפר משמעותית את רמת החיים של כלל האזרחים והאזרחיות במדינה. במשך חודשיים שלמים כל חברי וחברות הקואליציה, בהובלת ראשי הוועדות השונות, התגייסו למשימה; עבדו ימים ולילות כדי להעביר רפורמות ביבוא, ברגולציה, בחקלאות, במונופול הכשרות, טיפלו בסוגיית הנכים, בבנקאות, ברישוי עסקים, בתשתיות, בהתחדשות עירונית וברישוי עצמי בבנייה. כולנו עמדנו במשימה. זה לא היה מתאפשר ללא שיתוף הפעולה, דבקות במטרה ופרגון הדדי. אני רוצה להגיד תודה לכל חברי וחברות הכנסת בקואליציה, לכל שרי ושרות הממשלה, ובמיוחד לשר האוצר אביגדור ליברמן, שהביא את התקציב המהפכני הזה, והיה קשוב לכל חברי וחברות הכנסת, ללא קשר לשיוך המפלגתי. לאורך כל הדרך קיבלנו גיבוי מראש הממשלה נפתלי בנט ומראש הממשלה החליפי יאיר לפיד. כיושב-ראש ועדת הכספים אני חייב מילה מיוחדת לחברי הוועדה שלחמו איתי 24/7 כדי להעביר את כל החקיקה המורכבת שעמדה בפנינו: ולדימיר בליאק, נירה שפק, נעמה לזימי, מאיר יצחק הלוי, ג'ידא רינאוי זועבי, יעל רון בן משה, אימאן ח'טיב יאסין וניר אורבך – תודה על שהייתם כצוות אחד שבא לעבוד. אני גם רוצה לברך גם את חברי האופוזיציה הנדירים והבודדים שבאו לדיונים ולקחו חלק פעיל וענייני בטיוב החוקים. אבל כל זה, אדוני, לא היה מתאפשר בלי הסיוע והעבודה המקצועית של צוות ועדת הכספים, בראשותו של טמיר כהן, ליאת קרפטי, אילן ביטון, שרי רחימי, מיטל אהרון ולירז בנימין, וכמובן צוות הלשכה המשפטית, שגית אפיק, שלומית ארליך, אייל לב ארי ושיר שפר. כפי שהבטחתם – צחקנו, בכינו, התווכחנו, צעקנו, אבל בסוף הבאנו לתוצאה מצוינת. כמובן, תודה לכל עובדי הכנסת. בלעדיכם, חברים, זה לא היה קורה. חבריי חברי הכנסת, מצפים לנו כמה ימים של דיונים והצבעות. אני מבקש מכם לתמוך בתקציב הזה ולתמוך בחוק ההסדרים, כי מגיע לאזרחי מדינת ישראל לחיות טוב יותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכספים. שר האוצר, לבקשתך, בבקשה. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> בוקר טוב, אדוני יושב-ראש הכנסת. כבוד השרים, כנסת נכבדה, זה לא נאום של שר האוצר על התקציב – את זה אני אעשה מחר. היום באתי בעיקר לדבר על הסימבוליקה ולברך את אלכס קושניר באמת על העבודה המדהימה שהוא עשה בוועדת הכספים. קודם כול, היום 2 בנובמבר, יום הצהרת בלפור, אז אנחנו דווקא מביאים את תקציב המדינה ביום הצהרת בלפור. גם עצם הבאת התקציב – ממשלה שקמה בדיוק לפני 142 ימים, ואנחנו בתוך 142 יום עשינו עבודה, וחיכינו לרגע הזה שלוש שנים וחצי. בפעם האחרונה שהכנסת הצביעה על התקציב היה מרץ 2018. זה בדיוק שלוש שנים וחצי. והדבר השלישי – אני רוצה שוב לברך את אלכס קושניר, ליום הולדת. יש לו יום הולדת רומנטי. בן 43, יליד 1978 – אני עליתי לישראל ב-1978 והוא נולד ב-1978. אז אלכס, אני אומר לך, איך זכית ביום כזה, דווקא ביום ההולדת, להציג את התקציב של מדינת ישראל. בעיקר מזל טוב וכל הכבוד. אני מקווה שאחרי שנאשר את התקציב תמצא נסיבות ותנאים יותר רומנטיים מלחגוג פה במליאת הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קושניר, ברכות. מזל טוב. אנחנו ממשיכים בסדר-היום. תודה לשר האוצר. הדובר הבא – יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני מצטרף לברכות לאלכס ליום ההולדת. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> תודה, תודה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> בניגוד לנהוג, אני דווקא רוצה להתחיל בלהודות מעומק ליבי לצוות הנהדר של ועדת הפנים והגנת הסביבה – ללאה מנהלת הוועדה, לכל הצוות שלה, לתומר, היועץ המשפטי של הוועדה, ולצוות היועצים שלו, לרבקה, דוברת הוועדה, ולכל צוות הוועדה ללא יוצא מן הכלל. הייתם נהדרים. באתי אליכם טרי לחלוטין, והכנסתם אותי בעובי הקורה, מה זה – בדקות, אז מגיע לכם על זה שאפו גדול, תבורכו. אני גם רוצה לברך את עמיתיי היו"רים של הוועדות, שעשו עבודה קשה מאוד. אנחנו לא התחרינו מי יסיים ראשון, נכון? אבל אני לא סיימתי אחרון. כמובן שוועדת הכנסת החליטה להעביר לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה תשעה חלקים משמעותיים מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית. בין היתר הועברו לדיון בוועדה רפורמות ותיקונים מורכבים בענייני רישוי עסקים, תכנון ובנייה, התחדשות עירונית ורשויות מקומיות. למרות לוחות הזמנים הקצרים קיימה הוועדה דיונים מעמיקים ופוריים בכל אחד מהנושאים שעלו. על אף המורכבות הרבה של חלק מן הנושאים, הצליחה הוועדה לסיים את הדיון בהם בהסכמה רחבה יחסית, ומספר ההסתייגויות שהוגשו בעניינם אינו רב. במהלך הדיונים הגיעה הוועדה למסקנה כי יש נושא אחד, שעניינו עבודות פיתוח, שאינו ראוי לדיון בזק במסגרת חוק התוכנית הכלכלית בשל מורכבותו וחוסר בשלותו, ולכן אין הוא מובא כעת יחד עם שאר סעיפי הצעת החוק. בגלל הזמן המועט שניתן לי, אני רוצה בכל זאת לעבור לנושאים שהעברנו בוועדה בסריקה: פרק ח' – תקשורת; פרק ט' – אנרגיה, סימן ב' – אספקת חשמל לגוש דן, שעניינו הסדרת עבודת התחנה, שכמובן יש בה הרבה שימוש של אזבסט, ופעלנו בצורה שנמזער לכמה שרק אפשר את אפשרויות הנזק שהתחנה הזאת תגרום לאזרחים בגוש דן; פרק ט' – אנרגיה, סימן ג' – אנרגיות מתחדשות; פרק י"א, סימן ב' – שימוש במגרשים המיועדים לשטחי תעסוקה ושימושים ממשלתיים; פרק י"ב – בינוי ושיכון, התחדשות עירונית; פרק י"ג – רישוי עסקים; פרק י"ד – רישוי באמצעות מורשה להיתר; פרק ט"ו – שכירות מוסדית. על כל הנושאים ניהלנו דיונים מעמיקים, נתנו אפשרות לכל הגורמים להתבטא, להביע דעה, להתנגד, להתפרץ. נתנו גם אפשרות לחברי הכנסת מהאופוזיציה להיות שותפים פעילים, ואף שיתפתי פעולה והעברתי נושא של חבר הכנסת מהאופוזיציה וקיימתי לו על זה דיון מיוחד – זימנתי את הוועדה לקיים לו על הנושא דיון מיוחד. זה לא מנע ממנו כמובן אחרי שעה לצעוק לעברי מילים שאני לא רוצה לומר לטובת כבוד המעמד. אני רוצה בכמה שניות שנותרו לי לומר, רבותיי: כאשר רוצים לבדוק עד כמה המדינה מתעניינת באוכלוסייה כלשהי, הולכים לספר התקציב, פותחים אותו ורואים איפה האוכלוסייה הזו, איפה הצרכים שלה נמצאים בספר התקציב. אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, שזאת הפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל שהחברה הערבית נמצאת בספר התקציב, בניגוד לכל השנים שעברו. זו הפעם הראשונה בתולדות המדינה שכל מי שירצה לבדוק יוכל לפתוח את ספר התקציב ולראות שהחברה הערבית נמצאת שם. אנחנו לא אומרים שהגענו לכל מה שרצינו, אבל כהתחלה של פעם ראשונה, אנחנו מקווים באמת שכל הנושאים הקשורים לחברה הערבית יהיו תמיד על השולחן, שהמדינה תטפל בהם, ושנחליף את השיח המסית, השיח המסית שלא מתבסס על שום אמת, שיח מסית שלא מתבסס על שום אמת, שיש לו מטרה אחת בלבד – לטרפד את האפשרות שתקציב המדינה יעבור, מטרה פוליטית זולה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בהצלחה. תודה לך ולוועדה שבראשותה אתה עומד. יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת מיכאל ביטון, בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, שר האוצר איתנו? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר במשרד האוצר. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר, חבריי יושבי-ראש הוועדות, תודה על העבודה המאומצת. חבריי חברי הכנסת, אני אגיד כמה נקודות לפני שאני מקריא את הדברים היותר-מקצועיים. אחד הדברים המיוחדים בוועדת הכלכלה זה שהצלחנו לקיים דיונים מאוד מאוד מכובדים. לא הייתה אמירה פוליטית אחת בכל עשרות הדיונים שלנו. אנשים באו לעבוד, חברי כנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה, והערות ותיקונים של חוקים שהגיעו בדיון מעמיק עם חברי האופוזיציה נכנסו לספר החוקים של מדינת ישראל. אולי נדרשתי להוציא פעם אחת מישהו בדיון, דווקא מהקואליציה – סגן השר אביר קארה, שתפקד כחבר כנסת נוסף בוועדת כלכלה. הוא דווקא היה חרוץ ונמרץ, אבל עשה לי ברדק. באמת לא הוצאנו אף אחד. הכול היה מכובד. זה הזכיר לי את האמירה שאומרים: למה הלכה כבית הלל? פה זה גם חוק – שהקדימו דברי חבריהם לדבריהם. אפשרנו – בוועדה שלי זכינו שחברי האופוזיציה השתתפו עניינית והשפיעו על החקיקה, בלי פוליטיקה, נטו. הדבר השני שאני רוצה להגיד זה שעדיין יש לי צביטה בלב. יש לי כאב, ואני רואה את הצד הזה כאן של 30 מנדטים של הליכוד, ואני יודע שכל אזרח יהודי ברחוב, כל יהודי שלישי זה ליכודניק, וכל אזרח רביעי במדינה הוא ליכודניק. אני רוצה את השותפות עם השליש מהעם היהודי ועם הרבע מהחברה הישראלית שנמצא בליכוד. משהו השתבש בפוליטיקה הישראלית בשנתיים האלה ופגע באפשרות לשותפות הזאת, אבל אני לא שוכח שאנחנו נצטרך להתאמץ כולנו לתת ביטוי, הקשבה ושותפות עם כל אדם שלישי יהודי ועם כל אזרח ישראלי רביעי שתופס את התפיסה של הליכוד, ויש שם הרבה מאוד אנשים טובים. אבל עם ישראל צריך תקציב בשעת משבר, בשעת לקונה שלטונית, בשעת משבר מנהיגותי שלא היה כדוגמתו בתולדות הפוליטיקה הישראלית – ארבע מערכות בחירות בשנתיים. התיקון של הנזק והמצב הכל-כך לא נורמלי הזה הוא הבאת התקציב. התקציב הזה נותן מענה. ראינו את אנשי המקצוע במשרדים חוזרים אלינו כחברי כנסת ואומרים: לא יכולים לעזור. אין תקציב, אין סעיף. אנחנו ב-1 חלקי 12. אין תקציב יוזמות, אין תקציב תוספתי. אז אנחנו נותנים מענה לאנשי המקצוע במשרדי הממשלה להתחיל לעבוד. שמענו גם את זעקת הארגונים של המגזר השלישי, של הגופים ושל העמותות שיש להם שותפויות עם הממשלה במאות מיליונים ומיליארדים, שמחזרים אחריי שנתיים, ואין לנו תשובות, כי אין תקציב למדינה. כל אותם יזמים, ארגונים, עמותות, אנשי מקצוע במשרדים יקבלו בשורה, יוכלו לעבוד לפי סעיף תקציבי עם כסף זמין גם ליוזמות, גם לחדשנות. אני מתכבד להציג בפניכם את החלקים מהצעת חוק התוכנית הכלכלית שהועברו לדיון בוועדת הכלכלה בראשותי. ועדת הכלכלה קיבלה לידיה בחוק ההסדרים הנוכחי נתח נרחב מהצעת חוק התוכנית הכלכלית, ודנה בלא פחות מעשרה תיקוני חקיקה, שחלקם כוללים רפורמות מורכבות, גדולות ומשמעותיות, אולי הגדולות שהיו בבית הזה בשנים האחרונות, חוקים ורפורמות שבמשך שנים ארוכות ישבו על שולחנות משרדי הממשלה, והינה, אפשר לבשר שהבאנו אותם כבשורה ושינוי ורפורמה לציבור הישראלי, כמענה לצורך אמיתי מהשטח, כמענה למלחמה ביוקר המחיה בישראל. רפורמה אחת, שנקראת "שירות מידע פיננסי", המכונה גם "רפורמת הבנקאות הפתוחה", היא החוק הארוך ביותר, כבוד היושב-ראש – 80 עמודים, מאות סעיפים, מילה במילה. אף אחד לא האמין שנצליח, כי הוא ישב שנים רבות, אבל הקדשנו לו לדעתי עשרה דיונים, רק לחוק הזה. רפורמה מקיפה ביבוא, הכוללת תיקונים בשישה חוקים; רפורמה בתחבורה – הפרק כולל חמישה נושאים שונים: קווי שירות מותאמי ביקוש למוניות שירות ולאוטובוסים; רפורמה במדיניות החניה ברשויות המקומיות; אכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית; פרויקטים של נתיבים מהירים בגוש דן; תיקון פקודת הקרקעות; שני נושאי תקשורת – אגרות תדרים של מערכת הביטחון וקידום פריסתם של סיבים אופטיים – דבר דרמטי להייטק, להזדמנות של כל אדם לקבל בביתו אינטרנט מהיר ופרנסה, והקורונה לימדה אותנו כמה חשוב שהתשתית הזאת תזוז. ראינו חסמים, והבאנו חוק שמאפשר פריסה והתגברות על חסמי הפריסה של סיבים אופטיים; משק הגז הטבעי כנושא. אני גאה לומר שעל אף לוחות הזמנים המאתגרים ומורכבותם של תהליכי החקיקה, ועדת הכלכלה עמדה במשימה והשלימה את הכנתם של כל הפרקים שהועברו אליה. קיבלנו 100% משימות, היושב-ראש, ועשינו 100% ביצוע. לא פיצלנו שום חוק, למעט פנייה של הממשלה במהלך הדיונים לפצל מרכיב קטן בתחבורה. כל מה שהוטל עלינו בוצע ב-100%, וזאת תוך עבודה יסודית ובלי להתפשר על דיון רציני וענייני בכל אחד מהנושאים, והתוצר המונח בפניכם משקף זאת. אני גאה לומר כי בדיוני ועדת כלכלה לקחו חלק חברי הקואליציה והאופוזיציה כאחד. הדיונים היו דיוני עומק, ובהם כל חבר וחברת כנסת יכלו להציג את עמדתם ואת הסתייגותם. השיח בוועדה התנהל בדרכי נועם וכבוד הדדי, ועל כך אני מודה לכל מי שנכח בוועדה. כעת אסקור בקצרה את עיקרי ההסדרים לגבי כל אחד מהנושאים. לגבי שירות מידע פיננסי – למעשה מדובר בחוק חדש הכולל למעלה מ-80 סעיפים, המכונה גם "רפורמת הבנקאות הפתוחה", והוא מהווה צעד נוסף בדרך להגברת התחרותיות והפחתת הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל, שכידוע לכם הוא בעל מאפיינים של דואופול. זהו פרק ארוך ומורכב, המחייב תיאום בין הרגולטורים הפיננסיים השונים. על אף לוח הזמנים העמוס במהלך הדיונים על חוק ההסדרים, וחרף הנושאים הרבים שהוועדה נאלצה להכין לקריאה השנייה והשלישית, קיימנו לא פחות מתשע ישיבות על פרק זה, שמענו את כל הגופים הפיננסיים והחברתיים כמה פעמים, ולא אחת שלחנו את נציגי הממשלה לבחון את הסוגיות שעלו בדיונים ולמצוא פתרונות שיאזנו ויטייבו את הרפורמה החשובה הזו. מטרת החוק המוצע היא להסדיר שירות חדש, שירות מידע פיננסי, שיאפשר לנותן שירות לבצע עבור הלקוח שירותי ריכוז מידע פיננסי והשוואת עלויות בין ספקים פיננסיים שונים, והכול בלחיצת כפתור. השירות יאפשר ללקוח לקבל תמונה מלאה על אודות מצבו הפיננסי בזמן אמת ויביא לצמצום פערי המידע בקרב הלקוחות. במהלך הדיונים הובא לידיעתנו שהחוק עלול לפגוע ביועצי המשכנתאות. למעשה, יועצי המשכנתאות היו הראשונים שאתגרו את הבנקים בתחרות על ליבם וכיסם של זוגות צעירים נוטלי משכנתאות. כמו כן, אני סבור שיש חשיבות לחיזוק העסקים הקטנים וכן לקשר הבין-אישי וליכולת לתקשר עם אדם ולא עם אפליקציה, במיוחד בכל הנוגע לנטילת משכנתה, שהיא לרוב ההלוואה הגדולה ביותר שאדם ממוצע נוטל בחייו. לפיכך, הסמכנו את שר האוצר לקבוע בתקנות תנאים שבהם תהיה ליחיד העוסק בייעוץ פיננסי ללקוחות, לרבות ייעוץ למשכנתאות, גישה מוגבלת למידע של הלקוחות אצל מקור המידע. לסיכום נושא זה אציין שענף הבנקאות סובל ממיעוט שחקנים ומחוסר תנודה של לקוחות. הדבר משפיע ביותר על האזרח הקטן ועל היקף ההוצאה השנתית שלו על שירותים ומוצרים פיננסיים. אנחנו קיבלנו מידע במהלך הדיונים שההוצאה הממוצעת על עמלות וריביות לבית אב בישראל – תן מספר, היושב-ראש, הוצאה על ריביות ועמלות לבית אב בממוצע בישראל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בשנה? סדר גודל של 8%, אני מעריך. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> קרוב ל-10,000 שקל. תחשוב מה זה לבית אב שהוא מרוויח הכנסה, שכר מינימום, 5,000 או 10,000 שקל, שני בני הזוג, שההוצאה שלהם על ריביות ועמלות מתקרבת ל-10,000 שקל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 8%, 10%. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> נכון, מה שאמרת. נוצרה הזדמנות בעולם הפיננסי לכניסת שחקנים נוספים – פלטפורמה לפעילות חברות הפינטק הגדולות שנמנעו מלפעול בשוק הישראלי, דבר שצפוי להביא לשינוי משמעותי במבנה הריכוזי של הבנקאות בישראל, והכול במטרה לצמצם עלויות ולהיטיב עם האזרחים. אציין כי במטרה לעודד את השימוש בשירות החדש, התחייבה רשות ניירות ערך לבצע קמפיין על השירות החדש. לצורך מעקב אחר יישום החוק, כללנו חובות דיווח לוועדה. בכוונתי להמשיך ולקיים דיוני מעקב כדי לוודא שהמטרות החשובות שציינתי אכן יתממשו. חברי הכנסת, הנושא הבא שאציג הוא פרק היבוא; אדלג על חלק מהדברים. מדובר ברפורמה רוחבית ומקיפה מאוד שמטרתה הסרת חסמי סחר והגברת התחרות בתחום היבוא, וכפועל יוצא – הגדלת היקף היבוא והיצוא והפחתת יוקר המחיה. אגב, אנחנו בעצם נעשה את רפורמת היבוא כשנפסיק להמציא את הגלגל הישראלי ולעשות תקנים ישראליים ונאמץ את התקן האירופי. יש שם 400 מיליון אזרחים עם חברות מדהימות באירופה, והוא נכון לנו, התקן הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה החלום שלי מאז שנכנסתי לבית הזה. תשע שנים ולא הצלחתי. אין היגיון שהתקן הישראלי יותר טוב מהאירופי. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> ולא זו בלבד, גם לא כל יבואן שיבוא יצטרך ישר ללכת למעבדות במכון התקנים או כל מעבדה אחרת. יצהיר – נסמוך עליו, אבל נבדוק אותו. נגביר את האכיפה. מה שאמרו לי היצרנים – אמרתי: אם ניתן תקן אירופי ליבואנים, מה עם היצרנים הישראליים? באמת פה פתחנו את הדברים, ויצרן ישראלי יכול מייד לעבור לייצור בתקן אירופי, אם הדבר מתאים לו. זה גם מגדיל את הפוטנציאל שלו לייצא לעולם, לפי התקן האירופי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מדהים, מדהים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> בנושא הזה יש כמובן מוצרים שקשורים לתמרוקים, למזון, למוצרי חשמל. במוצרים הכלליים הממשלה החריגה בינתיים מאות מוצרים, מטעמי בטיחות, מטעמי בריאות, מטעמי היערכות, ואנחנו כיבדנו את השיקולים הממשלתיים של החרגת המוצרים. קיבלנו בקשה להחרגת מוצרים רבים, ובסוף באמת עבדנו במשורה. בחקלאות החרגנו רק את הדבש, כי הדבש לא משפיע רק על כמה דבש יהיה בארץ אלא על כל ההאבקה של מטעים בישראל, ואת זה שמנו בצד. זה – במזון. בנושאים אחרים, מוצרי חשמל וכו', החרגנו את הכבלים החשמליים, כי הם מגיעים לבתים, וזו סוגיה של בטיחות, ולעוד שני מוצרים הסמכנו את שרת הכלכלה לבדוק בתוך חצי שנה מה מעמדם, ובכל מקרה בתוך שנה הם ייכנסו אוטומטית לרפורמת היבוא. אנחנו מאמינים ואנחנו מקבלים פידבק מהיבואנים ומהיצרנים שהדבר הזה הוא מהפכה. על הדרך ויתרנו להם על אגרות שונות ופישטנו את התהליכים והקטנו שלבים של רישיונות וטפסים. אני חושב שזו אחת המהפכות הכלכליות של ישראל, ונראה את זה בקרוב. יש עוד רפורמות, ואני לא רוצה לפרט אותן – הן כתובות בספר החוקים של מדינת ישראל; ייכתבו, בעזרת השם, השבוע, אבל תיקון לחוק מקורות האנרגיה – איך לייבא מוצרים מאירופה שמתאימים לנו לחשמל, לשיטות שלנו וכו'. לגבי התחבורה, יש דבר שנקרא "קווים מותאמים אישית". יש אוטובוס רגיל, יש מונית שאתה מזמין לעצמך. המונית זה בזבוז, כי הוא נוסע אליך ריק ועוזב אותך ריק, ויש עכשיו דבר שנקרא "תחבורה מותאמת אישית", מעין אוטובוס קטן שמקבל הזמנות. יודעים לאן הוא נוסע, בן אדם רואה את הנתיב שלו ומחליט אם הוא רוצה לעלות עליו, וכל הזמן הוא קולט נוסעים לפי אפליקציה ולפי המקום שלהם. לא היו תקנות מסודרות לחוק הזה, כי זה היה פיילוט, ואנחנו אפשרנו בעתיד שהוא יוכל להוריד אנשים בבתים. הדבר הזה קם עם התייחסות לנגישות אבל לא בכפוף לחוקי הנגישות. הכפפנו את כל המיזם הזה לחוקי הנגישות, כי העתיד, תחשוב, של אדם עיוור או עם מוגבלות, שבא אליו אוטו עד הבית, תחבורה ציבורית, ומורידה אותו במקום שהוא רוצה, לא רק בתחנות אוטובוס – הדבר הזה הוא העתיד של התחבורה הציבורית. אכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית, עידוד הנתיבים המהירים ופתרונות רגולטוריים, ולגבי חניה ברשויות מקומיות – דבר שעלה – קודם כול, נתנו לזה שלוש שנים. למה? אתה יודע, אמרנו: אנחנו לא מחליטים לראשי ערים. יש להם שנתיים עד סוף הכהונה עכשיו. מי שיעבוד ויעשה תקנות אצלו לחניה, זה יתקבל אוטומטית על ידי הממשלה. נניח שזה לא עבד. יבוא ראש עיר חדש ויגיד: מה הפלתם עליי חוק? נתנו לו שנה מהבחירות הבאות לחוקק את התקנות, את חוקי העזר שלו. מי שלא יעשה את זה, יהיה כפוף לתקנות של השרה בעוד שלוש שנים. ועיקר הדבר – יש לך אזור מגורים; אתה חונה חינם ליד הבית שלך, הבנק שלך, מרכז מסחרי. אל תביא את האוטו למרכז העיר כי אתה עובד באיזה בנק ותסתום את העיר כל היום. שים את האוטו באזור שלך. ולמרכזי ערים, אם יבוא גם תושב, יצטרך לשלם. מי שיעשה את זה ינהל – אגב, ירושלים, שאתה מכיר, יש לה אזורי חניה, עשתה את זה שנים. הדבר הזה משמעותי. אני מקצר, היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היום זה יום חג. אני לארג' איתכם. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> עוד נושא קטן: תיקון פקודת הקרקעות. יש למדינת ישראל חברות ידועות, נתיבי ישראל, שהיו להן אישורים בתהליכי הפקעה, אבל נוספו חברות של הצפון, של כביש בצפון, ונת"ע, שלא חלו עליהם הכללים האלה, ואפשרנו להם להיכנס לחוק הזה כמו כולם. יש תדרים שמשרד הביטחון לא שילם עליהם, לא הסכים לשלם עליהם, ואז זה בעצם מעודד את כולם להשתמש רק בתדרים שצריכים. ככל שהעולם דיגיטלי יש צפיפות ומחסור בתדרים, אז המשרד ישלם על מה שהוא לוקח, יפנה את מה שאפשר לשוק האזרחי, וזה יוצר ריווח. יש עוד חוקים, אבל אני אסיים. אדוני יושב-ראש הכנסת, חברות וחברי הכנסת, עשינו ככל שניתן כדי לוודא שהחוקים שנוציא תחת ידינו יהיו ראויים, ישימים, ובעיקר יביאו בשורה לציבור הרחב במדינת ישראל. פעלנו יחדיו, חבריי ושותפיי לוועדה. אני רוצה להודות לחברי הוועדה שהיו פעילים, שנכחו, שהחליפו אותי, שהלכו למשימות משא ומתן עם משרדי ממשלה, שגישרו בין היבואנים ליצרנים, לכלכלה, לבריאות. אחת המתודות הייתה: חבר כנסת שמגלה עניין וחריצות, בעיה שמונחת בפתחנו – אין לנו זמן בדיון – לך, שב עם המשרדים, עם היצרנים, היבואנים, ותביא לנו הסכמות, תביא לנו פשרה. עשינו משימות אד הוק לחברי כנסת, ורבים מהם תרמו פה תרומה דרמטית לעבודה. אז אני רוצה להודות לחברי הוועדה, חברי הכנסת רון כץ, בועז טופורובסקי; לימור מגן תלם, שנמצאת פה. היא מצטיינת הנוכחות בוועדת הכלכלה. היא לא השאירה אותי דקה לבד, וגם יש לה נועם דרכים של התנהלות. גם הניסיון שלה כיועצת משפטית ממגדל העמק – היא הייתה לצידי. לא נשארתי לבד דקה. היא הייתה המגן והתלם שלי. לימור, תודה. חבר הכנסת יבגני סובה איתנו, מיכל שיר, מאזן גנאים, אורי מקלב, סמי אבו שחאדה, וממלאי המקום של החברים בוועדה, רון שפע, איתן גינזבורג, שמחליף אותי, יסמין פרידמן ושרון רופא אופיר, וגם חברי כנסת שאינם חברים בוועדה אך הגיעו לקחת חלק בדיוניה. הצוותים המצוינים שליוו את הוועדה: צוות הוועדה בהובלת ד"ר עידית חנוכה – עידית, רוצים להגיד לך תודה – והיועץ המשפטי של הוועדה עו"ד איתי עצמון. לכל אחד מהם יש עובדים מסורים וחרוצים שהיו פה לילות וימים והבינו שזה טירונות. יצאנו לטירונות, ועכשיו הטירונות נגמרת – יוצאים לקורס קצינים, צריך לבצע. אגב, שר האוצר אמר שזה יום היסטורי – הצהרת בלפור, לא? מה הוא אמר, 2 בנובמבר? לא יודע, ב-2 בנובמבר אני התגייסתי לגולני, זה התאריך. ב-2 בנובמבר 1987 התגייסתי לגולני. הצוות המשפטי של הוועדה, איתי עצמון, והצוות האישי שלי, העובדים שלי, שיר, ראובן, שלי וניר, צוות חברי הכנסת, אנשים מדהימים. הולכים איתי שנים רבות. עבדנו לילות כימים במטרה אחת: להיטיב עם אזרחי ישראל, להעביר פה חוקים, רפורמות, וכן, גם תקציב שהמדינה כל כך צמאה לו וליציבותו. לפיכך, אני מבקש לדחות את כל ההסתייגויות שהוגשו בפרקים שהצגתי ולקבלם בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת מיכאל ביטון על העבודה – לך, לאנשי הצוות שלך. בהצלחה. יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בוקר טוב. בלי לפגוע בחגיגיות המעמד – ובעוד רגע אגש לדברים הכתובים – אני לא יכול להתעלם מן העובדה שאנחנו מציגים היום את תקציב המדינה והחוקים הנלווים לאחר שלוש שנים שבהן הבית הזה לא דן בנושאים האלה, כאשר במליאה אין ולו נציג אחד של סיעות האופוזיציה. כנראה שהפיליבסטר המיותר נגד חוק קרן העושר, שנועד להעשיר את הקופה של הדורות הבאים – כנראה הפיליבסטר המביש הזה חשוב יותר מהשתתפות בהצגת פרקי חוק ההסדרים. ועכשיו נחזור למעמד החגיגי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מותר להצטער על כך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> כן, להצטער ולהתבייש בשמם. אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת הנכבדים, בפתח דבריי אני מבקש לברך את ראש הממשלה, את ראש הממשלה החליפי, את שר האוצר כמובן, כל שרי ושרות הממשלה, ועימם גם את יו"ר סיעת רע"מ מנסור עבאס, וכמובן את חתן התקציב ויום ההולדת חברי אלכס קושניר, יו"ר ועדת הכספים, על הבאת תקציב המדינה לאישור הכנסת לאחר למעלה משלוש שנים שבהן התנהלה מדינת ישראל ללא תקציב לאומי מעודכן ומתאים. תקציב המדינה כולל בתוכו בשורות חשובות, ויש בכוחו לחלץ מערכות שלטון רבות מהקיפאון שאחז בהן בשנתיים האחרונות. מטבע הדברים, התקציב והחוקים הנלווים לו לא מגשימים את כל היעדים והשאיפות של מפלגתי, מפלגת העבודה, אך מכיוון שאנו מאמינים ובטוחים שזהו התקציב הראשון של הממשלה הנוכחית אך בוודאי לא האחרון, אנו רואים בו צעד חשוב, נכון ומתבקש. אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית שלושה פרקים מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית: פרק ג', העוסק בתאגידים שהוקמו על פי חוק; פרק ו' העוסק בהיוועדות חזותית במסגרת הליכים משפטיים בבתי המשפט; פרק ט' הידוע, העוסק בנושא האסדרה הממשלתית – הרגולציה. לא אסתיר בפני חברי וחברות הכנסת את עמדתי כי שני הנושאים האחרונים שהזכרתי, ראוי היה להם להיות נדונים מחוץ לחוק ההסדרים, הן מחמת תוכנם והן מחמת היקפם. עם זאת, אציין שוועדת החוקה קיימה כ-20 דיונים מעמיקים בפרקי החוק האלה, שהתפרסו על פני עשרות רבות ומאות של שעות. בדיונים אלו נטלו חלק גורמים רבים, לרבות מן החברה האזרחית, האקדמיה והמגזר העסקי, והשתתפו בהם כמובן חברי הוועדה מטעם סיעות הקואליציה, אך גם חברי וחברות כנסת מהאופוזיציה. לא נעלמה מעיניי העובדה שחוק ההסדרים הנוכחי הגיע אל חדרי הוועדות כאמור לאחר קיפאון של כמה שנים, ואני מקווה שהממשלה והכנסת בהובלתך תמצאנה את הדרך לצמצם את ממדיו של חוק ההסדרים בעתיד ולקבוע מסמרות ברורים למה ראוי שייכלל בו ומה לא. לעניין פרק ג' של חוק התוכנית הכלכלית – בפרק זה מוצע לחייב תאגידים ציבוריים במינוי רואה חשבון מבקר בעריכתם של דוחות כספיים שנתיים, בהגשתם לשר הממונה על החוק שהקים את התאגיד ולחשב הכללי במשרד האוצר ובפרסומם המלא באתר האינטרנט של התאגיד; עליי לציין בהערת אגב שפלא שהדבר הזה לא הוטל כחובה עד היום. בדיוניה עמדה הוועדה על מציאת נקודת האיזון הראויה בין הטמעת חובה ברורה בדין של התאגידים שהוקמו על פי חוק לערוך דוחות כספים ולפרסמם ולפעול בשקיפות ביחס למחלוקות בינם לבין משרד האוצר והחשב הכללי לבין השמירה הנחוצה על עצמאותם של התאגידים שנקבעה בחוק. בעניינים אלו הכניסה הוועדה שינויים משמעותיים בהצעת החוק הממשלתית, בתיאום מלא עם נציגי הממשלה. אנצל הזדמנות זו על מנת לקרוא למשרד המשפטים לקדם את הצעת החוק הכוללת שתסדיר את מעמדם של התאגידים הציבוריים בישראל ואת דפוסי הפיקוח והבקרה של הממשלה על פעילותם. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מהכנסת לדחות אותן ולאשר פרק זה של הצעת חוק התוכנית הכלכלית. הפרק השני שאותו אבקש להציג נוגע להיוועדות החזותית של עצורים ואסירים במסגרת דיונים בבתי המשפט. הצעת החוק מבקשת לקבוע הסדר שיאפשר את קיומם של דיונים בעניינם של עצורים ואסירים בהיוועדות חזותית בהליכים פליליים, בהליכי מעצר, בוועדות שחרורים ובעתירות אסירים, למעט סוגים מסוימים של דיונים המוחרגים מההסדר ושאינם יכולים להתקיים בהיוועדות חזותית. הסדר מורכב וחשוב זה נקבע כהוראת שעה לתקופה של שנתיים, עם אפשרות להאריך את התקופה לשנתיים נוספות באישור הוועדה, והוא ילווה במחקר מעמיק שיבחן את ההשלכות של פיילוט חשוב ותקדימי זה. הצעת החוק נועדה לחסוך את הצורך בניוד של מספר רב של עצורים ואסירים לבתי המשפט מדי יום, באופן שמכביד מאוד על העצורים והאסירים ושכרוכה בו גם עלות תקציבית ניכרת וגם השקעה רבה של משאבים ביטחוניים. היא תחסוך לעצורים ולאסירים שעות רבות שבהן הם נאלצים להיות "מטורטרים", במירכאות, בין בתי הכלא לבתי המשפט, לעיתים בתנאים קשים, ובמיוחד תחסוך להם את הצורך להיטלטל בהסעות לצורך הגעתם לדיונים טכניים בלבד או קצרים, כפי שאפרט. הוועדה קיימה סדרת דיונים בהצעת החוק החשובה מתוך רגישות גדולה להשפעתה על זכויות עצורים ואסירים, והיא עמדה על הכנסת שינויים לא מבוטלים בהצעת החוק על מנת לוודא את ההגנה הראויה על זכויות אלה. בנוסף עמדה הוועדה על כך שבמקביל לאישור הצעת החוק ישופרו התנאים במערך ההסעות ויינתנו לעצורים והאסירים תנאים הולמים בדרכם לדיונים בבתי המשפט. בעניין זה הושג סיכום בין משרד האוצר למשרד לביטחון פנים על הקצאה של 32 מיליון שקלים בשנתיים הקרובות לטובת שיפור תנאי ההבאה של אסירים ועצורים לבתי המשפט, ובכוונת הוועדה לעקוב אחרי יישום התחייבות זו בתיאום עם ועדת הבט"פ של הכנסת. בהתאם להצעת החוק – ואדגיש רק עניין זה – שער הכניסה לאפשרות לקיים דיון בהיוועדות חזותית הוא בקשה מפורשת של העצור או האסיר ושל סנגורו. כלומר, לא ניתן יהיה לקיים דיון בהיוועדות חזותית ללא בקשה יזומה של העצור או האסיר, ובתנאי שהוא בגיר, מיוצג על ידי סנגור והגיש את בקשתו באמצעותו. לבית המשפט ניתן שיקול דעת מוחלט להחליט אם להיעתר לבקשה, וזאת אם שוכנע כי די בהשתתפות העצור או האסיר בדיון בהיוועדות חזותית ובהתחשב בין השאר במהות הדיון, בנסיבות הנוגעות לעצור או לאסיר ובמידת החשיבות שהעצור או האסיר יהיו נוכחים באולם בית המשפט. הצעת החוק קובעת רשימה ארוכה של דיונים מהותיים שלא ניתן לקיימם באמצעות היוועדות חזותית. אציין כי יישום החוק יחייב התקנת תקנות באישור ועדת החוקה ומתן אישור פרטני לכל מתקן כליאה ולכל אולם בית משפט, כך שהגורמים המוסמכים יוודאו את תקינות הציוד ואת התאמת המתקן לקיום היוועדות חזותית. הוועדה שוכנעה כי ההסדר המוצע, הכולל בתוכו הגבלות משמעותיות, מציג איזון ראוי בין הצורך לייעל את המערכת הקיימת לטובת העצורים והאסירים לבין הפגיעה שיכולה להתקיים מעצם קיום הדיון באמצעים טכנולוגיים. להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות, ואני מבקש מחברי הכנסת לדחות אותן ולאשר את הצעות החוק בנוסח שהכינה הוועדה. לבסוף אציג בפני המליאה בקצרה את פרק י"ט של הצעת החוק. בפרק זה של חוק התוכנית הכלכלית מוצע לחוקק חוק חדש – חוק עקרונות האסדרה. החוק המוצע מבקש להסדיר את התהליך הפנים-ממשלתי הנוגע לתהליכי גיבוש וקביעת אסדרה, ובלעז – רגולציה. בהצעת החוק מוצע להקים רשות רגולציה שתהווה גורם מקצועי ממשלתי בתחום, תייעץ לרגולטורים ביחס לתהליכי הבחינה של רגולציה חדשה, תבחן ותמליץ לרגולטורים ביחס לטיוב רגולציה קיימת, תקדם תהליכי תכנון ותיאום בין רגולטורים, תסייע בהכשרה ובפיתוח מיומנויות בתחום הרגולציה ותייעץ לממשלה בענייני מדיניות רגולציה. במהלך דיוני הוועדה ערכנו שינויים רבים בנוסח החוק המוצע, בתיאום עם משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד המשפטים ובתיאום עם סגן השר אביר קארה, כדי ליצור הסדר מאוזן, המאפשר מצד אחד לטייב את הרגולציה הקיימת, להפחית נטלי אסדרה עודפים ולהבטיח את איכותה של הרגולציה העתידית, ומצד שני לשמור על מעמדם של הרגולטורים, המאסדרים, כבעלי המומחיות והאחריות לתחום שעליו הם מופקדים. גם כאן עמדנו במקביל לדיוני הוועדה על התחייבות ברורה של הממשלה להקצות את המשאבים הנדרשים לחיזוק יכולת העבודה של המשרדים המאסדרים בתחום הרגולציה בצד הקמת הרשות החדשה. לא אפרט את כל השינויים הרבים שהוכנסו בהצעת החוק מפאת לוחות הזמנים, רק אציין כי מה שעמד לנגד עינינו הוא מציאת הסדר מאוזן שישמור על עצמאות הרגולטורים שנקבעה בחוק לבין הצורך לטייב את מהלך האסדרה או את פעילות האסדרה הממשלתית, ולבחון בין השאר את מלאי הרגולציה שנצבר במשך 73 שנות עצמאותה של מדינת ישראל. אני מבקש להודות לכל חברי וחברות הכנסת הרבים שנטלו חלק בדיונים בנושא המשמעותי הזה, שבו עסקה גם הנהלת הקואליציה, ובהם כאמור לסגן השר אביר קארה, לנציגי משרדי הממשלה ולעשרות נציגי המגזר העסקי והחברה האזרחית שליוו את הדיונים הרבים. גם לפרק זה הוגשו הסתייגויות, ואנו מבקשים לדחות אותן ולאשר את פרק י"ט בנוסח שהוצע על ידי הוועדה. לסיום, אני מודה לכל חברי וחברות ועדת החוקה שנטלו חלק בדיונים: למורנו ורבנו חבר הכנסת בני בגין, לחברי וחברות הכנסת כלפון, האוזר, השכל, מגן תלם, דוידסון, בזק, לסקי וסעדי; לחברי וחברות הכנסת הנוספים שטרחו והגיעו לדיונים, לרבות מקרב סיעות האופוזיציה, ואזכיר מתוכם את חבר הכנסת שמחה רוטמן. תודה לצוות הוועדה המסור בראשותו של אסף פרידמן, לצוות הייעוץ המשפטי בראשותו של עו"ד גור בליי – ברכת יישר כוח לכולם על העבודה המסורה, המקצועית והלבבית. מי שלא ראה לילה לבן בוועדת החוקה לא ראה שמחה מימיו. הלוואי, אדוני היושב-ראש, שיתקיימו בנו בפתח דיוני התקציב דברי הברכה של יעקב לבנו יצחק, המופיעים בפרשת השבוע הזה: "ויתן לך ה' מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש". תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת החוקה על העבודה המאומצת, לך, לאנשיך. בהצלחה. יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה חברת הכנסת אפרת רייטן, בבקשה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר >> בוקר טוב, אדוני יושב-ראש הכנסת הנכבד, השר במשרד האוצר, יושבי-ראש ועדות נכבדים, חברים וחברות כנסת יקרים מאוד, חברי ועדת העבודה והרווחה, בוקר טוב לכולכם. אני גם רוצה, קודם כול, להשתתף ולהצטרף לדברים החשובים שאמר יושב-ראש ועדת החוקה הרב גלעד קריב על היעדרם המוחלט של חברי האופוזיציה כאן הבוקר בהנחת התקציב. אני חושבת שזה ביזיון. אני חושבת שזה מעיד בעיקר על הצביעות שבה הם מאשימים אותנו. הינה אנחנו רואים – אני חושבת שתמונה אחת שווה יותר מאלף מילים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אפרת, תעלי קצת את הדוכן וישמעו אותך. מצד ימין יש כפתורים. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> בבקשה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה עולה והשני מוריד לגובה – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> זה רק מעיד כמה פעמים הייתי פה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא נורא. לומדים. גם אני עשיתי את הטעויות האלה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> אני אומר ככה: עבודת ועדת העבודה והרווחה, באמת זכות גדולה לעמוד בראשה ולנהל דיונים שעוסקים כפשוטם בחיים הפשוטים של האנשים, בחיים הפשוטים של החוליות שלעיתים נקראות החוליות החלשות של המדינה. ולזכותי הרבה ייאמר שהייתה לנו עבודה של כמעט חודשיים, יום וליל, עבודה מורכבת, מאתגרת, מעניינת ומרגשת, שבה ראינו את האזרחים, ראינו את האנשים שצריכים אותנו ולא ראו אותם. לא מעט באו אליי אימהות של ילדים נכים שבבכי סיפרו לי איך בשנים הקודמות סילקו אותן מהוועדה, לא הקשיבו, לא ראו אותן, לא ראו את הצרכים הקטנים, האישיים; את מאות השקלים בחודש – אמרה לי – לקנות חיתולים, לא ראו ולא שמעו אותנו. היא באה אליי בסוף הדיונים, לחצה את ידינו ופשוט אמרה לנו תודה. ורק בשביל הרגעים האלה, באמת, היה שווה לעבור השמצות, לעבור קריאות ביניים, סליחה, באמת חסרות רמה, חסרות יסוד – בשביל אותם רגעים שבהם אנחנו באמת נמצאים כאן בשביל לשרת את האזרחים. זו המהות שלנו כולה. וכל הזמן התכתבתי עם הדברים המקסימים שאמרה גולדה מאיר בשנת 1953, כשהיא עמדה כאן כבר אז ודיברה על חוק הביטוח הלאומי, והיא אמרה: מדינת ישראל לא תישא בתוכה את האפשרות שאיש ואישה – כבר אז היא ידעה לדבר ככה – המגיעים לגיל השיבה, שהם יקללו את יום היוולדם. הם יישאו את ימי שיבתם בשמחה ובאושר מתוך הרגשה שהחברה והמדינה שאותה שירתו בעבודתם במשך שנים רבות יודעות לכלכל אותם גם לעת זקנתם. זה עמד לי כאילו היה כתוב אצלנו על הקיר בוועדה. זאת הייתה האג'נדה שלנו – לראות את הקשישים, לראות את הנכים, לראות את הילדים, לראות את קשיי היום ולתת להם את המענה. אין מצב שהמדינה תפנה עורף. אנחנו גם מדינת רווחה. רווחה היא לא מילה גסה. אנחנו קיימנו דיונים עניינים, מקצועיים, מעמיקים, מכבדים. שמענו את כל הארגונים בנושאים אזרחיים כל כך מהותיים, עשינו שיתוף פעולה מלא עם הארגונים ועם משרדי הממשלה, וכמובן עם אגף התקציבים. אנחנו החלטנו לחזק את ההשקעה, אפילו מעבר לאותם חוקים ואותם פרקים שהגיעו אלינו לדיון, במאות מיליונים. החלטנו לחזק את רכיבי הפאזל השונים הנחשבים כאמור המוחלשים, אבל ביחד הופכים את כולנו לאומה ייחודית, חזקה, עוצמתית ונצחית. ועוד מילה אחת שאני מוכרחה להתוודות. אומנם חברי האופוזיציה לא נמצאים פה כרגע, אבל אלו שכן הגיעו לחשו לנו שאם הם היו יכולים הם היו מצביעים בעד. הינה, יושב כאן חבר הכנסת מרעי ומהנהן בראשו. אמרו בצורה באמת ברורה: היינו מצביעים; החוקים שאתם עושים כאן – אנחנו בעדם. אנחנו נצביע נגד כי אנחנו רוצים להפיל את הממשלה, אבל מה שקורה כאן אצלכם בוועדה – שאפו, עבודה גדולה, והיינו מצביעים בעד. נו, אז זה אומר את שלו. אנחנו דנו בניצולי השואה, דנו במצבם של הקשישים, דנו בזכויותיהם של האנשים עם המוגבלויות, אשר באמת במשך שנים נעדרו מהתקציב, ועכשיו יש להם לא רק תקווה – באמת אוויר לנשימה. ברשותכם, אני אפרוס את הפרקים, את תמצית הפרקים שאנחנו דנו בהם בוועדת העבודה והרווחה, וכמובן אושרו פה אחד. ראשית, פרק ה' – פריסת המועדים להמשך עבודת ההנגשה. הממשלה ביקשה מאיתנו לדחות שוב – האמת, זאת לא הייתה הפעם הראשונה – לדחות את מועד הסיום של הנגשת המבנים הציבוריים. הבקשה הזו מבחינתנו הייתה מוקש במסגרת העבודה שלנו. אנחנו סברנו – וזו באמת הייתה מורת רוח מאוד קשה של חברי הוועדה, לאשר את בקשת הממשלה לדחות. ראינו תמונה עגומה, גילינו את זה במסגרת הדיונים – חוסר ההנגשה בישראל במרחב הציבורי, וחמור מזה, במבני הבריאות. אנחנו החלטנו שזו תהיה הבקשה האחרונה של ממשלת ישראל – אם זה משרד הפנים, משרד הבריאות, המדינה, כולם, באמת, משרד האוצר – ושלא יהיו יותר דחיות. אגב, רק אתמול המקרה המביך והמביש של השרה קארין אלהרר הראה בדיוק את הצורך בהנגשה של מקומות. שם דובר כנראה על מבני ציבור, וראינו את האומללות של שרה בכירה, שרת האנרגיה, שנאלצת לשבת שעתיים מחוץ למקום בגלל שהמקום אינו מונגש, אז לא צריך יותר להסביר כמה המטרה הזו חשובה. ולכן, עם האישור שלנו כוועדה לאשר את בקשת הדחייה של המועדים, חייבנו את הממשלה והעברנו את זה כאן בקריאה ראשונה, וכבר זה הגיע אלינו לוועדה לעבודה על קריאה שנייה ושלישית. אנחנו הולכים לתקן את חוק הזכויות של שוויון לאנשים עם מוגבלויות ולאשר בהחלט הטלת עיצומים כספיים. אנחנו ניתן בהחלט לנציבות כלים לאכוף את חובת ההנגשה, כדי שלא נימצא באותו מצב בעוד כמה שנים ושוב ניאלץ לדון בבקשה נוספת של דחייה. אז הסדר הדחייה שמובא עכשיו בפני המליאה הוא הסדר שונה מהקודמים – הוא הסדר מדורג ומותנה, שעל פי בקשת הוועדה גם כולל חובת דיווח לוועדה בכל שלב. על פי המוצע, המועד להשלמת חובת ההנגשה ברשויות המקומיות יידחה בארבעה שלבים עד לחודש מרץ 2026. הדחייה לשנה נוספת בכל שנה תיעשה בכפוף לכך שהרשות המקומית השלימה את ביצוע ההנגשה ב-25% מהמבנים שטרם הונגשו, וכן הגישה למשרד הפנים ולנציבות רשימה של כל המבנים שיש לבצע בהם חובת הנגשה ותוכנית מפורטת להשלמת ביצוע ההנגשה. הוועדה קבעה כי משרד הפנים ידווח לוועדה בכל שנה על מספר הרשויות שקיבלו דחייה לפי ההסדר המדורג ואת תמונת המצב המעודכנת של ביצוע ההנגשה בכל רשות ורשות. לגבי משרדי ויחידות הממשלה, קבענו שהדחייה תיעשה בשלושה שלבים עד לסוף 2022 – הדחייה היא הרבה פחות גדולה – עם אפשרות להאריך בצו את המועד האחרון לביצוע ההנגשה רק עד יוני 2023, וגם הדחייה הזו תיעשה כפוף לביצוע וכפוף לדיווחים ומסמכים, וכל ההתקדמות של ביצוע ההנגשה. בנוגע למשרד הבריאות, ששם המצב אפילו היה חמור הרבה יותר – גם התקנות של נגישות בשירות עדיין לא נכתבו, ולכן הכנסנו כבר היום לחוק עצמו כמה כללים וכמה הוראות של הנגשה של השירות, וזה מעשה שלא נעשה עד היום. החובה להנגיש את השירות בבתי חולים, בקופות חולים, כבר קיימת כמה שנים, ולא נעשתה עד היום, ולכן אנחנו כבר הכנסנו לכאן בהחלט כמה תקנות חדשות. עוד דבר – אני יכולה לתת פה כמה דוגמאות. למשל, אנחנו עיגנו בהצעת החוק את החובה להנגיש שירות בדרך של אספקת אמצעי עזר, הסתייעות בחיית שירות, מתן שירותי תרגום, ובכלל זה תרגום לשפת הסימנים, ועוד. הוועדה קבעה שמשרד הבריאות יגיש לוועדה עד חודש מאי 2022 תוכנית מפורטת של התאמות הנגישות של שירותי האינטרנט הניתנים במסגרת שירותי הבריאות ואת המועדים לביצוע ההתאמות האמורות. כאמור, לאורך כל הדיונים אנחנו ראינו לנגד עינינו רק את טובתם של האנשים עם המוגבלויות, וניסינו ליצור הסדר מאוזן, שמצד אחד דוחה אומנם את המועד להנגשה לגבי גופים מסוימים, ומצד שני מבקש להגביר את האכיפה והפיקוח על הגופים שחייבים בהנגשה. הוועדה ביקשה בנוסף לעגן כבר עכשיו, כאמור, את חובת הנגישות בשירות מערכת הבריאות. הביטוח הלאומי, פרק ו' – אנחנו טיפלנו בסימן א', שעסק בהבטחת הכנסה ומענקי עבודה להורה העצמאי. אז כדי לעודד הורים עצמאים להשתלב בשוק העבודה, מוצע להאריך את הוראת השעה שקובעת כי לעניין הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה ולתשלום מזונות לא יובא בחשבון חלק גדול יותר מהכנסות העבודה של זכאי שהוא הורה עצמאי. בעד ההכנסות שמעל סכום שאינו מובא בחשבון ועד סכום של 3,567 שקלים ינוכה שיעור של 75% מההכנסה במקום 40%. זה שיעור הרבה יותר גדול. ובעד חלק מההכנסות העולה על 3,567 שקלים, הניכוי יישאר רק 40% מההכנסה. התוספת שיקבל ההורה העצמאי כתוצאה מהארכת הוראת השעה תנוכה ממענק העבודה, שזה מדי שנה. הוראת השעה תחול רטרואקטיבית מיולי, מ-7 ביולי 2021 ועד סוף 2022. אנחנו הצענו להוסיף גם חובת דיווח של רשות המיסים והמוסד לביטוח לאומי לוועדה על יישום הוראת השעה, כדי לבחון בעתיד את יעילותו של התיקון. עלה שם דיון על אם זאת הדרך הנכונה, נוכח הוראת השעה שהחלה לפני כשנה, ועדיין אין את הנתונים המספקים, אז היה שם דיון אם באמת זאת הדרך הנכונה או שצריך להגדיל את מענק העבודה מדי שנה עבור אותה הורים עצמאים. אנחנו נעקוב אחרי זה. היה לנו סעיף גדול מאוד שדיבר על השיבוב, שזאת מילה מאוד מאוד בעייתית, ועם זאת, אנחנו דיברנו על כך והגענו, ואנחנו ממליצים – חוק הביטוח הלאומי קובע שהמוסד לביטוח הלאומי זכאי לתבוע – זה הרקע – ממעסיק פיצוי על הגמלאות. מנגד, המזיק מנכה את הפיצויים. מנגנון ההתחשבנות הגלובלי שנקבע עכשיו ואותו אנחנו מעבירים כאן משנה לחלוטין את כל מה שהיה עד היום, ומוצע לקבוע בחקיקה ראשית את ההסדר הגלובלי. ההסדר יחול החל משנת 2023, ולפיו בשנים 2023 ו-2024 תעביר כל חברת ביטוח, למעט קרנית, בכל חודש 10% מסך דמי הביטוח שגבתה עבור ביטוח בתחום זה, ומשנת 2025 ואילך יעלה השיעור ל-10.95%. הסכומים האלה יעברו כולם ישירות לביטוח הלאומי. זה יחסוך הרבה מאוד זמן, כספים ומאמצים מהאזרח, ממערכת השיפוט. הסיפור הזה של השיבוב הוא שינוי דרמטי מאוד של מערכת היחסים בין המוסד לביטוח הלאומי לבין חברות הביטוח והמדינה. עכשיו חלק אחד שאני מוכרחה לתת עליו שתיים-שלוש דקות, ברשותך. אני יודעת שאני גולשת מהזמן. אנחנו דנו בביטוח הנכות. הרפורמה שנערכה כאן בביטוח הנכות, בביטוח, בעצם בקצבאות, העלאת הקצבאות של האנשים עם מוגבלויות, היא דרמטית ומרחיקת לכת ברמה שמרגשת אותנו באמת כל פעם מחדש. במסגרת העבודה הממושכת אנחנו הצלחנו להוסיף עוד כ-900 מיליון שקלים נוספים מעבר לתיקון 200 של 2018, עוד 900 מיליון שקלים, ובהם 300 מיליון שקלים לילדים עם מוגבלויות. אנחנו נאבקנו עליהם מהיום הראשון. זה לא הדבר היחיד הגדול. יש כל כך הרבה סעיפים בתוך הרפורמות – ואני יודעת שהזמן שלנו קצר – אבל העלינו את הקצבה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – – כי יש טענות על התקציב שהוא לא חברתי. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> הוא מאוד לא חברתי. החלק הזה הוא הכי לא חברתי שאפשר לדמיין, באמת. העלינו את הקצבה החודשית ל-3,700 שקלים; העברנו כספים גם לאנשים שנמצאים במוסדות, שעד היום הם לא קיבלו כסף אליהם ישירות – יקבלו גם כסף אליהם ישירות; נכים שעוברים מקצבת נכות לקצבת אזרח ותיק – העלינו להם את זה למרות שבג"ץ אמר: אני לא רוצה להתערב, ולמרות שבדיונים הקודמים של 2018, גם שם הם לא התערבו; העלינו ב-25% נוספים, שזה מאות שקלים לחודש; את הדיסרגרד העלינו ל-5,300 שקלים; הכנסנו את האנשים שהם פגועי נפש, הורדנו את הסף, והם יכולים היום לקבל שירותים מיוחדים, וזו קבוצה ענקית של אנשים שעד היום לא הייתה זכאית לזה; הכנסנו ועדות חדשות; הנכים המונשמים הקשים ביותר הולכים לקבל; העולים החדשים שלא היו זכאים. באמת הרשימה כאן היא רפורמה ענקית שהכנסנו כאן במסגרת הדיונים האלה, ואני כל כך גאה בעבודה שנעשתה לנו. הניידות היא פשוט רפורמה יוצאת דופן. אני אדלג פה על הדברים, הואיל ואני מבינה שהזמן שלנו קצר. אני רק אומר עוד מילה אחת לגבי הפרק הנוסף שבו דנו, וזה ההטבות לניצולי שואה. גם בעניין הזה הוועדה אישרה פה אחד. אנחנו מציעים להגדיל את המענק השנתי לזכאים לקבל את המענק השנתי – זה אותם ניצולי שואה שלא זכאים לתגמול חודשי – מסכום של 3,960 שקלים לסכום של 6,500 שקלים חדשים. זו הייתה בהחלט עוד מדרגה ועוד צעד לקראת ניצולי השואה שלא היו זכאים לו במעגל הראשון. ולסיום, צריך להגיד תודה לכל האנשים היקרים שהיו. רוב האנשים שישבו בוועדה היו חדשים, חברי כנסת חדשים; אנוכי, כמובן, וגם יתר חברי הוועדה היו או חדשים או צעירים – יוראי להב, אלינה ברדץ', מופיד מרעי, מירב בן ארי, מיכל רוזין, שירלי פינטו קדוש, מאזן גנאים ואוסאמה סעדי. כולם עשו עבודה יוצאת דופן ומיוחדת, ואני רוצה להודות להם ולמנהלת הוועדה ענת כהן שמואל, ליועצת המשפטית נועה בן שבת ולכל הצוות הנהדר שעבד ועזר לנו, ולצוות של הלשכה שלי, הנהדר, שעשה ימים ולילות, ליעל, יעל מקסים והילה. זאת הייתה רק הסנונית הראשונה. אנחנו מבטיחים שגם בהמשך אנחנו נמשיך לראות כל אחד ואחד מאזרחי ישראל, נמשיך ונפעל עבור כולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רפורמות בהחלט ברוכות, וזו התקדמות בלתי רגילה, מה ששמענו כאן מהוועדה. יישר כוח ובהצלחה. יושבת-ראש ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> יוליה מלינובסקי (יו"ר ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, קודם כול אני אתחיל בתודות, כי אחר כך אני אשכח ויוצא לא יפה. אני רציתי להודות ללשכות המשפטיות שלי, כי אני עבדתי עם שתי לשכות משפטיות, גם עם איתי וורד, שזה ועדת הכלכלה, וגם עם ועדת הפנים. בוועדת הפנים בעצם התגייסו כולם בהרכב. מתן, לירון, רעות, תומר, גלעד – כולם היו שם. עשינו עבודה יוצאת מן הכלל, כי הרפורמות שאנחנו טיפלנו בהן – 1. זה היה הכי יקר בתולדות מדינת ישראל; 2. זה היה הכי רגיש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הגדרה מדויקת. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (יו"ר ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים): << דובר_המשך >> אז זה בעצם מה שהיה אצלי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זו הגדרה מדויקת. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (יו"ר ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים): << דובר_המשך >> עכשיו, גם למנהלת הוועדה לאה ולצוות שלנו. בשעות-לא-שעות קיימנו דיונים, לפעמים 14 שעות ברצף, אז שתבינו את גודל העניין. גם הצוות שלי, היועצים הפרלמנטריים שלי והלשכה שלי – נפלנו מהרגליים. אנחנו חייבים לדאוג לשיפור תנאי העבודה של היועצים הפרלמנטריים. זה לא יפה שכאשר הם נשארים איתי לישון ארבע שעות במלון, כי בבוקר יש דיון נוסף, מנכים מהם מס, אבל על זה, אדוני היושב-ראש, נדבר אחר כך. אני לא אעזוב אותך, כי אנחנו נטפל בזה. כן, יועצים פרלמנטריים זה הכי חשוב, מאוד חשוב. כשראיתי את זה, זה נורא עצבן אותי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> החוק במדינת ישראל מחייב תשלום מס על כל הטבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (יו"ר ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים): << דובר_המשך >> תקשיב, אם החוק הוא לא חכם במיוחד, אז משנים את החוק. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << קריאה >> וזה בייחוד מפלה חברי כנסת שגרים רחוק ואין להם שום דרך אחרת להתנהל מהבית לעבודה – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (יו"ר ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים): << דובר_המשך >> יופי. לא רק חברי כנסת, גם יועצים פרלמנטריים. לא ייתכן שאני ב-01:00 סיימתי את הדיון וב-08:00 אני צריכה לחזור, והיועצים שלי נשארים בבית מלון – כאילו זה תענוג – ועוד מנכים מהם מס. ועדה ציבורית עלולה לקום, צריכה לקום, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היא קמה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (יו"ר ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים): << דובר_המשך >> לא לא לא, אנחנו לא נעזוב אותך בשקט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היא קמה אחרי שלוש שנים, סוף-סוף. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (יו"ר ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים): << דובר_המשך >> אני עם התודות סיימתי. שוב, הלשכות המשפטיות שלי, יש בפנינו דרך ארוכה: יש לנו מטרו בהמשך; כל נושא דת ומדינה לא הולך לשום מקום. יהיה לנו שמח. ברשותכם, אציג שתי רפורמות שהיו אצלי בוועדה. הרפורמה הראשונה הייתה חוק המטרו. הדבר הזה עבר איכשהו מתחת לרדאר התקשורתי, וטוב שכך, אבל מצד שני, חבר'ה, תקשיבו: הפרויקט הכי יקר בתולדות מדינת ישראל, 150 מיליארד שקל. כן, אנחנו לא נראה את המטרו מחר, זה ייקח זמן. אגב, חוק המטרו התגלגל בממשלות הקודמות שלנו מ-2012; לא העזו להתקדם, לא העזו לעשות. כולנו יודעים על ה-collapse שאנחנו רואים בכבישים, והרפורמה התגלגלה שם, וזה פשוט לא עניין אף אחד. כן, האזרחים יעמדו בפקקים, וכן, אנחנו נקשקש בינינו, מיליארד פה מיליארד שם. פתאום באה הממשלה הזאת, והתברר שאפשר – אפשר להניע, אפשר להתקדם. המטרו יוצא לדרך. 150 מיליארד שקל. כן, זה לא יקרה מחר, גם לא מוחרתיים, אבל התחלנו. יש תכנון, מקימים רשות, בשיתוף פעולה יוצא מן הכלל עם השלטון המקומי. זה ישרת ארבעה מיליון איש בגוש דן, 24 רשויות, ואם אנחנו מסתכלים על קצב גידול האוכלוסייה, בעוד כמה שנים כל האוכלוסייה בגוש דן תגדל בעוד מיליון איש. חבר'ה, אם אנחנו לא נעשה עם זה משהו, עוד מעט מדינת ישראל בכלל תהיה פקק אחד גדול. עכשיו זה כבר בלתי נסבל. אז אנחנו הקמנו את זה ועשינו, וחוקקנו מודל של מימון, עם שיתוף פעולה יוצא מן הכלל של כל הגורמים, גם הממשלה וגם השלטון המקומי, למרות שכן, זה קשה, וכן, זה יעלה כסף. יכול להיות שהאזרחים יצטרכו להרגיש אי-נוחות מסוימת, אבל מה לעשות, זה מה שהיו צריכים לעשות לפני 10 או 20 שנים ולא עשו, פחדו. כי לעשות זה מפחיד. לדבר שטויות זה חופשי-חודשי, נכון? כי על זה לא גובים כסף. אז כן, איך אומרים? הכלב נובח, השיירה הולכת, והשיירה פה תלך חזק ולהרבה שנים קדימה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה את מזכירה דווקא כלבים? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (יו"ר ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים): << דובר_המשך >> זה פתגם, זה פתגם ידוע. הכלב נובח – השיירה הולכת. אז שימשיכו לנבוח, והשיירה והממשלה תמשיך לעבוד. ואנחנו נעשה מטרו ואנחנו נעשה דברים אחרים, נעשה רפורמות, וכן כשרות, והכלב נובח, מה לעשות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, בואו נגיד: אנחנו נעשה, הממשלה תעשה, ונעשה גדולות ונצורות לטובת האזרחים. בואו נישאר בזה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (יו"ר ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים): << דובר_המשך >> כן. רעשי הרקע יימשכו. נעשה את זה ככה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יופי. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (יו"ר ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים): << דובר_המשך >> אז בנושא המטרו, החוק הגדול עוד לפנינו, אבל התחלנו. הממשלה הזאת הייתה מספיק אמיצה כדי לקחת משהו גדול, מורכב, ופשוט לעשות את זה, למרות כל הביקורת. החוק הגדול עוד לפנינו, ואנחנו נמשיך לעבוד עליו, ולכן אני מבקשת להוריד את כל ההסתייגויות, לא להסכים – איך אומרים את זה בצורה פרלמנטרית? להתנגד לכל ההסתייגויות שהוגשו, כי זה טוב למדינת ישראל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> להעביר את הרפורמה על פי החלטת הוועדה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (יו"ר ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים): << דובר_המשך >> בדיוק. עוד סקופ אחד קטן: הצלחתי להגיע להסכמות עם משרד האוצר שאנחנו, דרך פרויקט המטרו, בגלל שמדובר על הפקעות גדולות של קרקעות, נכניס שם פורמולה מסוימת לנושא הדיור. זאת אומרת, ברגע שהמדינה עושה כזה פרויקט, הוא חייב גם להביא תועלת חברתית-כלכלית. אז ברגע שהמדינה תעשה הפקעות בקרקעות או פינוי קרקעות, אנחנו גם רוצים שזה ייתן מענה לנושא מצוקת הדיור – לדיור בר-השגה או דיור לשכבות החלשות או דיור בשכירות. זאת אומרת, זו תהיה בעצם הבשורה הענקית של הפרויקט הזה נוסף לנושא התחבורה. וכמובן, זה מנוע צמיחה אדיר, והכסף שהמדינה תשקיע יישאר בתוך המדינה. זה גם לתעשייה, גם לכוח אדם. יש כבר התארגנות במוסדות חינוך, כי חסרים לנו מהנדסים, חסרים לנו מהנדסים וטכנאים. הינה, מי שרוצה לעבוד ולהרוויח יפה – פרויקט המטרו מחכה. יש עכשיו 400 משרות סטודנטים בחיפה, לדעתי. הממשלה הגדילה את מספר הסטודנטים במקצועות האלה כדי לתת מענה למטרו, אז אנא מכם. זה היה כסף. שם זה היה מורכב, אבל זה רק כסף. נושא הכשרות היה נושא רגיש, כי שם זה היה רגש, זה נושא הדת, או שניסו לעשות את זה ולהפוך את זה לנושא דתי. שום דבר – זה כסף, כסף וכסף. זה מיליארדים, כוח, שליטה, כיסא, כבוד ואחיזה בקרנות המזבח. הרבנות הראשית מזמן צריכה רפורמות, ומי שמעוניין, שיקרא את דוח מבקר המדינה על מה שקורה שם. עוד מעט אני בוועדות אתחיל לצטט את זה פרק-פרק, שאנחנו נבין איפה אנחנו נמצאים. נושא הכשרות, מזמן ברור שזה לא עובד טוב, זה לא כשרות ולא נעליים. הקשר הלא-בריא הזה של משגיח–מושגח – אנחנו רואים את הסיפורים האלה מאזרחים כל יום. רק לאחרונה פורסם הסיפור בערוץ 12 על מקרה מצער, לפחות ככה זה פורסם, שמשגיח החליט להטריד מינית את בעלת העסק, היא התנגדה, ופסלו לה את תעודת הכשרות. זה פורסם ב-N12. תוך כדי דיוני הוועדה, שעות על גבי שעות, גילינו גם שיש בעיות באיכות הכשרות, יש בעיות עם משגיחי כשרות, כי המקצוע הזה אף פעם לא היה מוסדר. עם כל הגעוואלד הזה, עד כמה הכשרות חשובה ובדמנו, אף אחד לא טרח להסדיר את המקצוע. התברר שמשגיח כשרות – כל אחד יכול. מי שסיים ישיבה והלך, הוא משגיח כשרות; לא למד, לא עבר מבחנים, שום דבר. הסדרנו את המקצוע. אמרנו: זה מקצוע מכובד, שלא יהיה יותר בצורה לא תקינה. עם תעודה. דאגנו גם למשגיחים ותיקים שלא ייזרקו לרחוב. דאגנו להסדרה של מועצות דתיות, למרות שבהתחלה זה לא היה בחוק. דאגנו להכניס יבוא – מיכאל ביטון הלך. עם כל רפורמת היבוא שעברה בוועדת הכלכלה, אם אנחנו בכשרות לא היינו מכניסים את היבוא, זה פשוט לא היה – אות מתה. אז דאגנו גם להכניס את הסיפור של יבוא ופתחנו את שוק היבוא, ועכשיו לא רק הרבנות תהיה אחראית לשוק היבוא, גם הגופים הפרטיים שיקומו פה יקבלו רישיון, יקבלו אפשרות להתעסק ביבוא. והתברר שהמדינה לא רועדת. הכול בסדר. השמש זורחת. הכול טוב. אפשר. התברר שאפשר. אז כל הבכי הזה והמעשה'ס וגעוואלדים וזה – תניחו. כוח, כסף, שליטה. אז זו רק ההתחלה. אנחנו גם דאגנו שהבד"צים הפרטיים יתכבדו וילכו למדינה ויקבלו רישיון. איזה פלא, התברר שבד"ץ העדה החרדית כבר לקח עורכת דין כדי להסדיר את עצמו, מה שהם לא עשו 73 שנה, כדי לקבל רישיון ולעבוד לפי חוק ולשלם מיסים. אז התברר שאפשר. כמובן, הכנסנו פיקוח פרלמנטרי מאוד הדוק על כל הרפורמה הזו. כמובן שהרפורמה בכשרות זה גם מה שאמור להוריד לנו את יוקר המחיה, וזה חד-משמעית ברור: כשאין כפל תעודות אז זה יותר זול. בגדול, עשינו פה היסטוריה, חבריי חברי הכנסת. מה שלא העזו לגעת בו 73 שנה – עשינו את זה. זה כוחה של הממשלה הזאת. זו ממשלה שבאה לעשות, ממשלה שבאה לשנות, ממשלה שבאה לקדם את מדינת ישראל קדימה למאה ה-21, ולא להתעסק רק בקומבינות פוליטיות ובשאכער-מאכער. אז יש לנו עוד דרך ארוכה, יש לנו עוד רפורמות רבות שאנחנו נתעסק בהן אחרי התקציב וחוק ההסדרים. לכן אני מבקשת להתנגד לכל ההסתייגויות שהוגשו לחוק הזה, לפרק הזה, ולהצביע כנוסח הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. הבאה בתור – יושבת-ראש ועדת הבריאות חברת הכנסת עידית סילמן. בבקשה. עשר דקות, עידית. << דובר >> עידית סילמן (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר >> תודה רבה, היושב-ראש. חברי וחברות הכנסת, אז נפתח בכמה מילים שהן באמת מילים שמגיעות מהלב, שאומרות שכאן כולם צריכים להניח לתקציב לעבור, כי הוא של אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל. תקציב הוא לא משחק וכלי פוליטי, הוא נשמת אפה של מדינה מתפקדת ומנוהלת, עם סדרי עדיפויות, עם תכנון ארוך טווח של משרדי ממשלה, עם תוכניות חומש ורפורמות מקיפות שלא נראה כמותן עשרות שנים. תוכניות שהעלו אבק בקלסרים קורמות פתאום עור וגידים. כמי שעומדת בראש הקואליציה ראיתי מקרוב את המאמצים הכבירים של כל השותפים בה, כאשר מטרה אחת לנגד עיניהם – הוצאת המדינה מהקיפאון. באחריות, בשיקול דעת, התגברנו ביחד על כל החסמים והמכשולים, וטובת האזרח היא שהנחתה אותנו. השיתוק הפוליטי שממנו יצאנו רק לפני ארבעה חודשים נתן את אותותיו בתחומים רבים. בחירות נוספות כעת, כפי שהיו רוצים לראות אולי באופוזיציה, הן ההגדרה המילונית לטירוף הדעת ולחוסר אחריות קיצוני. תמיד אמרתי שעולם הבריאות צריך להכתיב את המציאות במדינת ישראל. עד שאתה נכנס לשער בית החולים אתה יכול להיות יהודי, אתה יכול להיות מהקהילה הערבית, החרדית, הדתית, החילונית; אבל ברגע שאתה נכנס – וזה מדהים, כי אתה נכנס במצוקה – אתה מקבל מעמד אחר, מעמד שבעולם בחוץ אתה לא תקבל: שוויון מוחלט על שולחן הניתוחים, יחס וכבוד מול שירותי הרפואה. אנחנו בתקופה מאוד מאתגרת – קורונה, חיבורים פוליטיים מאתגרים – ועכשיו אנחנו נמדדים ברמת המוסר והיחס שלנו לאחר. כגודל הקושי כך גודל הפוטנציאל. זכות גדולה עבורי לעמוד בראשות ועדת הבריאות לאחר שנתיים של מגפה עולמית ששמה את מערכת הבריאות בקדמת הבמה ובחזית המלחמה בנגיף, מערכת שמלאה בחמלה ובחסד. זו ועדה שתקדם את עולם הבריאות המצוין שלנו מדרגה אחת קדימה, ואף יותר; עולם של ערכים, מצוינות, מקצועיות, אנושיות והבנה שיובילו אותנו למדינה ולעולם טוב יותר. אני רוצה להודות לראש הממשלה, לראש הממשלה החליפי, לשרים, לשר האוצר אביגדור ליברמן, לשר חמד עמאר, פה, כיד ימין בכנסת, לחברי הוועדה, שצללו עמוק לחומר, לצוות הוועדה המקצועי. אני גאה בהפרדה שנעשתה כאן, ונוצרה בעצם ועדת בריאות משל עצמה. תודה לכל יושבי-ראש הוועדות המקצועיים והמסורים. תודה, אלכס, יושב-ראש ועדת הכספים, חבר יקר, ויום הולדת שמח. תודה לרופאים, לרופאות, למטפלים, למטופלים, למתמודדים, לחולים, למשפחות, לכוחות העזר וכוחות הניקיון, שהם אלה שמאפשרים מערכת בריאות חזקה ומתפקדת. תודה לצוות הפרלמנטרי הרחב של כל הסיעות כאן ולצוות הפרלמנטרי שלי. תודה לחברי הוועדה היקרים שיושבים כאן גם הבוקר, אלינה ברדץ' יאלוב, אחמד טיבי, אלון טל, טטיאנה מזרסקי, עלי סלאלחה, מופיד מרעי, שהם חברים מן המניין בוועדה ושהוסיפו רבות. חברים, יש פה בשורה אדירה למערכת הבריאות בישראל. החוק הזה, שעוסק בהתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים, ואותו אני מציגה כאן, הוא רק תחילתו של שינוי. ועדת הבריאות בראשותי השקיעה עשרות שעות של דיונים על החוק, ביחד עם קופות החולים, בתי החולים, מומחי כלכלת בריאות, הציבור והאוצר, וההשקעה השתלמה. הצלחנו להזרים חצי מיליארד שקלים נוספים למערכת הבריאות, ומבחינתי זהו צעד ראשון בשורה של מהלכים שאותם אני מתכוונת להוביל, שייגעו בבריאות של כל אזרח. ועדת הבריאות בראשותי תפעל בכל האמצעים לצמצום הפערים האדירים בבריאות בין המרכז לפריפריה, גם החברתית וגם הגיאוגרפית. זו השליחות שלי. וכן, באשר לחוק עצמו, אנחנו נאמר ונציין כי הוועדה עסקה בחקיקה בעניין ההתחשבנות בין קופות החולים ובתי החולים הציבוריים הכלליים. זה הסדר מורכב ביותר, עם מעל 100 מיליארד שקלים, שנועד לאזן בין קופות החולים לבתי החולים במטרה להבטיח, לשמור ולייעל את מערכת הבריאות על ידי אותם תמריצים כלכליים שמטרתם מצד אחד למנוע גידול בלתי מבוקר במתן שירותי בריאות בבתי החולים, ומצד שני – להבטיח לבתי החולים יציבות פיננסית. ועדת הבריאות דנה בהסדר לעומקו, ואף הכניסה בו שינויים משמעותיים. במהלך דיוני הוועדה הוחרגו מהסדר ההתחשבנות בתי חולים שהיקף ההתחשבנות הממוצע שלהם מול קופות החולים בשנים 2018 ו-2019 היה נמוך מ-22 מיליון שקלים. בהסדר הנוכחי הוצע כי חישוב תקרת הצריכה לבית חולים שבשנת 2017 ו-2019 הגדיל את פעילותו באופן משמעותי לעומת ממוצע הגידול של פעילות שאר בתי החולים יכלול הפחתה של שיעור מסוים. ההסדר החדש ביקש ליצור תמריצים לפתרון מצוקת המחלקות הפנימיות בבתי החולים בישראל – כן, אותן מחלקות שאנחנו כל הזמן מדברים עליהן – וזאת כדי לעודד יצירת שיתופי פעולה בין קופות חולים לבתי החולים הציבוריים הכלליים וכדי לתת שירות רפואי חליפי למאושפזים באמצעות חלופת אשפוז בבית המטופל. הוועדה הוסיפה בהסדר החדש סכום תוספתי של 90 מיליון שקלים חדשים המיועדים למחלקות הפנימיות. הדבר מעודד שיפור של השירות בבתי החולים ומציאת חלופות אשפוז על ידי קופות החולים. יש כאן תמריצים רבים שיבטיחו את שיתוף הפעולה של בתי החולים בהפעלת מדד זה, שאם לא כן, ישולמו להם רק 70% מהסכום. הוועדה הבטיחה שהפחתת הסכום לא תחול אם משרד הבריאות והאוצר הם שלא פרסמו את הצעת המדד או לא קבעו אותו. נוסף על כך, בדיונים השיגה הוועדה לגבי שנת 2022 תקציב נוסף של 20 מיליון שקלים, שיחולק גם הוא בדרך זו למחלקות הפנימיות. נושא נוסף שנדון ארוכות בוועדה נוגע לאותם מטופלים המיועדים להעברה לחלופה אשפוזית אחרת, שקופת החולים צריכה להציע ולהביא, ושבעדם חייבת הקופה לשלם בכל מקרה מחיר מלא. בהסדר החדש יש גם חלוקה של תוספות ריאליות לצריכה משנה לשנה. יש כאן דיווח ישיר לוועדת הבריאות של הכנסת, תשלום חודשי קבוע לאותם בתי חולים ציבוריים. וכן חשוב לי לומר כמה מילים לאותם בתי חולים. בעבר טענו בתי החולים שאינם ממשלתיים כי בתי החולים הממשלתיים נהנים מתקציבים ממשלתיים גבוהים יותר מאלה שניתנים כתמיכות לבתי החולים האחרים, וכי מנגנון התמיכות שמשולם אחת לשנה אינו מאפשר להם ודאות תקציבית. ההסדר המוצע כאן הוא כי בתקנות ייקבעו קריטריונים שוויוניים שיחולו לגבי כל בתי החולים הציבוריים הכלליים, ללא קשר לשאלת הבעלות בהם, ושלפיהם יחולק בין כל בתי החולים סכום שמאגם את סך התמיכות בעד פעילות שוטפת ואת סכומי הסובסידיות לבתי חולים ממשלתיים כפי שהיו בשנת 2021. העברת הכספים לבתי החולים מצדיקה את העמדתם לפיקוח תקציבי, וזה מה שתעשה הוועדה, והיא גם מצדיקה נקיטת אמצעים, לרבות סנקציות, להבטחת איזון תקציבי. הוועדה עמדה על זה שיוסר מהצעת החוק אמצעי של פיטורים של מנהלי בתי חולים ומחלקות, וכן דרשה שהפעלת האמצעים האחרים תיעשה רק בכפוף לחריגה מסוימת מהתקציב, שתיקבע, ובדיווח לוועדה. אני חייבת לומר שעולם שלם שהתייחסנו אליו הוא עולם בריאות הנפש. לעניין בתי החולים הפסיכיאטריים הוועדה החליטה להגדיל את הסכום המשולם מעבר לתקרת הצריכה מ-30% ל-40%, ובכך להביא במקרה של הגעה לתקרות הצריכה את הסכום המשולם בסך הכול לבתי החולים הפסיכיאטריים ולמחלקות הפסיכיאטריות – ההסדר שהוצג לפניכם פה בחוק ההסדרים יחול בשנים 2021 עד 2024, ואולם נשמרה בו ההסמכה של ועדת הבריאות להאריך את ההסדר גם לשנת 2025, וזאת באישור הוועדה, ובתנאי שיובאו בפניה זמן מספק מראש נתונים מלאים על הפעלת הסדר ההתחשבנות בשנים שקדמו לכך. לסיכום, הוועדה סבורה שההסדר מאוזן, ומהווה ברירת מחדל הוגנת, שהצדדים יכולים להסכים לסטות ממנה בלי לפגוע במרכיבים חיוניים להבטחת איתנותם הפיננסית של בתי החולים וקופות החולים. כאן נסיים בכך שנאחל בריאות איתנה לכולם – לכם, חברי הכנסת, לכל אלה שסייעו לנו, כי בסוף כולנו זקוקים לחסד. אשרינו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת עידית סילמן. בהצלחה, וברכות על עבודתך כיושבת-ראש ועדת הבריאות. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> איזו עמידה בזמנים, אבל – – – על השנייה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, כן. ממש. תראה, היא מובילה את הקואליציה כולה, אז היא חייבת לתת דוגמה. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים והמסתייגים, וראשון הדוברים או המסתייגים – חבר הכנסת יעקב ליצמן. עשר דקות, בבקשה. עשר דקות, אדוני. << דובר >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר >> תודה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס לכמה דברים של הבריאות. נושא הבריאות – אני מתכוון להיות חבר בוועדה עד שהממשלה תיפול, כי כשהייתי שר הבריאות היו הרבה דברים שאנחנו התחלנו בזמנו, ולצערי זה נפסק. אני רוצה לדבר קודם כול על חדרי המיון של בתי החולים. חדרי המיון של בתי החולים, אני אישית התחלתי לטפל בכל בתי החולים, שנשפץ אותם. בן אדם נכנס לבית חולים, ודבר ראשון הוא עובר דרך המיון. אם המיון בסדר, אז זה מקל עליו גם את האשפוז בבית חולים. אם המיון לא בסדר, אז לא טוב. ובדרך כלל חדרי המיון היו הבעיה, וגם שהציבור גדל. אני מדבר עדיין על לפני הקורונה, אני לא מדבר על אחרי הקורונה. הקורונה עשתה מישמש בכל המחלקות, אבל כרגע, כשאנחנו מדברים על אחרי הקורונה, אז צריך לחזור לשיפוץ של חדרי המיון. אני גם בעד, והתחלתי לעשות, חדר מיון קדמי. עשיתי את זה גם במגזר הכללי, גם במגזר הערבי, גם אצל החרדים. בכל המקומות, בכל הערים, עשיתי חדרי מיון בהצלחה גדולה. צריך להמשיך את זה. זה גם מוריד את העומס בחדרי המיון בבתי החולים, כי מי שחלילה וחס שבר רגל או יד, הוא לא צריך ללכת למיון, הוא יכול לקבל את זה במקום, וזה מקל עליו גם כן. אני רוצה לנגוע בשני דברים. א. היה בלגן עם בית החולים בנהריה, ופרופ' ברהום טען בצדק שהוא רכש רובוט ועוד מכשירים ולא נותנים לבתי החולים לקיים. לצערי זה נכון. זה נכון, כי היום למכשירים האלה צריך אישור מיוחד, ובדרך כלל משרד האוצר לא נותן. הוא לא רוצה. זה מדי – לא טוב לו. אז יש בכמה מקומות. בבתי חולים המרכזיים יש, אבל מעבר לכך לא. צריך להוריד את זה, לבטל את ההגבלה הזאת. כל בית חולים שיש לו כסף, כל בית חולים שמוכן להשקיע ולהקל על התושבים, צריך לאפשר לו לרכוש את כל הדברים. אני יכול להזכיר לך, אדוני, שבתקופתי לא היה MRI בבתי חולים, ובכוח, ממש בכוח, מול האוצר, שברתי את המחסום, והיום יש בכל בית חולים לפחות אחד. יש כמה בתי חולים שיש להם שניים-שלושה אפילו, וזה טוב, זה מקל. היום בלי MRI כמעט אי-אפשר, וצריך להמשיך את זה. אני רוצה להגיד עוד דבר שצריך מאוד לטפל בו, וזה אשפוז יום של חולים אונקולוגיים. עכשיו, אני עשיתי כמה ביקורי פתע במרפאות האלה בכל בתי החולים, כמעט בכולם, והמצב נורא. אנשים באים, חלילה וחס, חולים הרי. צריך לזכור, הם באים ב-08:00, ב-06:00, לתפוס מקומות, וזה לא צריך להיות. צריך להיות מצב שמזמינים בן אדם לזמן שבו הוא יוכל לקבל את הטיפול, ולא שכולם יריבו על לתפוס תורים. הנושא הבא זה שביתת הרופאים. אני מניח שהשנה תהיה לנו שביתת רופאים במדינה. הסכם השכר של הרופאים יסתיים השנה, נדמה לי שזה השנה, ובדרך כלל הדבר הראשון זה שביתת רופאים. הדבר השני, הנושא של המתמחים, שלא יעבדו. אני בזמנו רציתי – אגב, מי שלא רצה להוריד את השעות של המתמחים זה המתמחים לבד, בזמנו יושב-ראש ארגון המתמחים סירב. היום הם סוף-סוף מסכימים, אז צריך לקבל את זה, צריך לדחוף אותם לזה ולעשות את זה. זו דעתי. דבר נוסף, לפני שעזבתי עשינו הכנות, תכנונים, לשני בתי חולים חדשים: אחד בדרום, בבאר שבע, נוסף לסורוקה, לעשות בית חולים חדש – אז קראו את זה על שם שמעון פרס – ובית חולים נוסף בצפון, בקריית אתא, וקראו את זה על שם מנחם בגין. שני בתי חולים זה צורך חיוני. מסופקני מאוד שמשרד האוצר יסכים לאפשר לבנות שני בתי חולים. בהחלט צריך לבנות בתי חולים. אגב, אני בזמני הייתי שר הבריאות הראשון שביקר בנצרת, בשלושה בתי החולים הנצרתיים. נתתי להם צנתורים, נתתי להם MRI, אף שלא הגיע להם לפי הכללים, אבל חשבתי שהיות שהם בתוך המגזר, צריך לאפשר להם ולתת להם את הדברים האלה ולהקל על הציבור, ואומנם זה מאוד עזר להקל על כל הסביבה, ובמיוחד במגזר הערבי. צריך להמשיך את זה. אני לא יודע מה המצב שם, לא בדקתי, אבל צריך לבדוק גם את זה. אני רוצה עוד דבר אחד להזכיר, ואחר כך אני אדבר בכמה מילים על פוליטיקה. בית שמש הוא אזור שיש בו הרבה זוגות צעירים. אני בזמני התחלתי לבדוק את האפשרות שנפתח שם בית חולים ליולדות, רק בבית שמש, והתחלנו עם זה שהוא יהיה מסונף להדסה. אני לא בדקתי איפה זה עומד כרגע, היום, אבל צריך להמשיך את זה ולדחוף את זה, לפחות את הקטע הזה להמשיך. עכשיו, ברשותך, אדוני היושב-ראש, כמה מילים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> פוליטיקה. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> קצת פוליטיקה, ובגלל זה תיתן לי אולי דקה יותר. חכמינו אומרים: "היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה". אתמול נכנסה לתוקף גזרת החד-פעמי. משפחות ברוכות ילדים ישלמו יותר, כמעט כפול, על הוצאות המחיה, במסווה של שמירה על הסביבה. זו אכזריות, וזה מצטרף לצעדים הקיצוניים שנוקט ליברמן בראש, והממשלה, נגד חרדים מעוטי יכולת – כמו מעונות יום, לומדי תורה ועוד. שר האוצר סוף-סוף הגיע לכנסת. עד היום ידעתי שחמד עמאר הוא שר האוצר, לא ידעתי שיש איווט ליברמן. הוא הגיע סוף-סוף, וחשבתי שאולי הוא יפרוס לפני הכנסת מה הוא חושב על הכלכלה, אבל היות שהוא לא מבין שום דבר בכלכלה – וזה חזקה כבר, כי למשל, לפיד, שהיה שר האוצר, גם הוא לא הבין שום דבר; אפילו ליבה הוא לא למד, לא הייתה לו בגרות, ללפיד – על מה הוא מצא לדבר בדקה וחצי שהוא היה במליאה? על יום ההולדת של יושב-ראש ועדת הכספים. זה מה שבא לו. שום מילה על כלכלה. לא מבין כלום, שום דבר לא, זה מה שיש לו להגיד. אני חושב שזה בושה, זה מבזה את הכנסת, וצריך לתת את הדעת על זה. עוד אמרו חכמינו: היזהרו מן הצבועים שעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס. בזה אני מתכוון, אדוני, לשר השיכון אלקין והנקמה בחרדים שהוא עושה. ולמה אני אומר "צבועים"? אני אסביר. כולנו זוכרים את הנאום המפורסם של אלקין כשהוא הודיע על פרישתו מהליכוד. הוא מתאר שהרגע שבו נשבר האמון שלו בנתניהו היה ההחלטה לצאת לבחירות חוזרות, זה מה שהוא אמר, שבהן השמאל כמעט עלה לשלטון בקולות המפלגות הערביות. זה מה שאלקין אמר. הוא פחד ממך, שלא תהיה בשלטון, ותראה מה שקרה. עובדה, את ההמשך כולם מכירים. אלקין הוא חלק מרכזי בהקמת הממשלה עם רע"מ, ועם המשותפת כמעט. זה צביעות שלו. אגב, בלי להיכנס למה שאני חושב על עצם הדבר, זה ברור שבן אדם שמתריע כל הזמן ופורש מהקואליציה – אז ברור לי שהוא צריך לתת את הדעת למה שהוא עושה אחר כך. עכשיו, אלקין אמר שהוא נתן אישורי בנייה. הוא האשים אותי שבביתר עילית שווקה רק דירה אחת. זה מה שהוא אמר – דירה אחת בביתר ו-1,500 בהתנחלויות. הוא אומר שאני לא הכנתי לו את התוכנית. הוא לא אמר שהוא פנה להתנחלויות והוא אמר להם: תביאו לי את התוכניות, אז אני אאשר לכם. לביתר הוא לא פנה, אליכם לא פנה. זו צביעות. זו צביעות, ואנחנו יודעים שצריך להיזהר מהצבועים. אני אישרתי, לפני שעזבתי את משרד השיכון, תוכנית לתת מענקים לפריפריה, לדירות יד שנייה, מענקים של 100,000 שקל לכל דירה, וזה היה מוזיל – אני כבר מסיים, אדוני – וזה היה מוזיל מאוד את הדיור. לצערי שר השיכון לא מצא לנכון לאמץ את זה, כי לא מעניין אותו שום דבר על הפריפריה, לא מעניין אותו שום דבר על החלשים. מה שמעניין אותו זה רק נגד נתניהו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יעקב ליצמן. חבר הכנסת איתמר בן גביר, בבקשה. 25 דקות, אדוני. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> יושב-ראש המליאה, שר – יש כאן שר? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן, כן. מה אתה יושב שם? תשב איפה שהשר יושב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש שני שרים. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יש שני שרים. כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה לפתוח בכמה הערות על הדברים ששמעתי כאן. עלתה לכאן חברת הכנסת רייטן, יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה, ואיזה כיף באמת היה לשמוע אותה על תקציב חברתי: הינה, אנחנו עושים צעד כזה וצעד אחר, ובאמת, צריך להודות, היא הפנתה לכמה סעיפים שאכן הולך להיות שיפור בהם. אבל תפסיקו להונות את עם ישראל, תפסיקו לספר סיפורים, ואחר כך כאילו לא יודעים. נכון, מכניסים פה ושם איזשהן נקודות אור, אבל התקציב הזה הוא תקציב מנותק, הוא תקציב שפוגע בשכבות החלשות, הוא תקציב שמעלה מיסים, הוא תקציב שפוגע באוכלוסייה הכי חלשה במדינת ישראל. דיברתי על זה אתמול כמה פעמים מעל הדוכן הזה: כאשר לוקחים ממשפחה ברוכת ילדים את האפשרות לקנות כלי פלסטיק; כאשר לוקחים ממשפחות שבשולחן השבת שלהן – וזה, אגב, לא קשור לדתי, חילוני, זה באמת לא העניין כאן. מה, רק דתיים שותים קוקה קולה? כאשר לוקחים את השתייה הממותקת; כאשר מבטיחים הורדת מיסים – ואנחנו נעשה ואנחנו נפעל – ובפועל אין שום הורדת מיסים; כאשר פוגעים בעצמאים – ראינו כאן את נציג השולמנים, שסיפר איך הוא יעשה למען השולמנים ואיך התקציב יהיה תקציב שיקל על העצמאים; כאשר פוגעים באוכלוסייה הזאת, כאשר פוגעים בחקלאים; כאשר פוגעים בנשים; כאשר פוגעים בחיילי צה"ל ולא רוצים להעלות להם את השכר – זה תקציב מנותק, זה תקציב אטום, זו ממשלה אטומה. אחריה עלתה חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, שגם היא השתמשה כאן, אגב, בביטויים מאוד מאוד קשים. אגב, אני בטוח שאם היו חברי אופוזיציה מדברים, מי שהיה יושב-ראש היה מעיף אותה מהמליאה: הכלבים נובחים, השיירה עוברת. אנחנו הכלבים. אנחנו הכלבים, בטח, כי אנחנו לא חושבים כמוכם. ואז היא התחילה לספר על איזשהו משגיח שהטריד מינית ונשאר ולכן הורידו למסעדה את ההשגחה. תגידי, יוליה, את באמת חושבת שכולם מטומטמים? את באמת חושבת שעם ישראל לא מבין מה קורה כאן? זו באמת חוכמה גדולה לקחת מקרה אחד – מקרה אחד – ולהפוך אותו לאיזשהו מקרה דגל. זו הנורמה? זה מה שקורה? אפשר לבקר את הרבנות. אפשר וצריך לשפר את השירות בכל מיני תחומים, גם בפיקוח על הכשרות. אבל המציאות אחרי הרפורמה הזאת תהיה מציאות ששוב פוגעת באנשים הפחות-חזקים. דווקא אלה ילכו לאכול ולא יבחינו אם זה כשר, לא כשר. הרי תעודת כשרות יהיה אפשר עכשיו לתת גם להשגחה רפורמית. איזה נזק אתם עושים לעם ישראל. עלתה לכאן אחריה חברת הכנסת סילמן, יושבת-ראש הקואליציה, יושבת-ראש ועדת הבריאות, וסיפרה על חיבורים מאתגרים. שמעתי שהיושב-ראש כאן נתן לה גם מחמאות: את עומדת, את מובילה. בוודאי ובוודאי, למה לא לתת לה מחמאות? בוודאי, חיבורים מאוד מאוד מאוד מאתגרים. אתה מכיר את החוברת הזאת, נכון, מנסור? אתה מכיר את החוברת הזאת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מה זה? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> החוברת "משחקי השייח', חשיפת הקשרים בין רע"מ לחמאס". בוא נאמר את האמת, החוברת הזאת מפרקת אחד-אחד את כל הפוצי-מוצי שלך, את כל זה שאתה בא לתקשורת הישראלית ואומר להם: אני? אני נגד אלימות. אני? אני נגד שיפגעו בבתי כנסת. אני בעד שאם שרפו בית כנסת, צריך לפתח אותו. אני ואני ואני ואני. מספיק. מספיק. יש כאן, יש כאן בדיוק איך אתם בנויים, מועצת השורא, ושייח' – איך קוראים לו? אני מקווה שאני קורא את השם שלו נכון. חאמד אבו דבאס? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חמאד אבו דעאבס. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> דעאבס. חמאד אבו דעאבס, ראש הפלג הדרומי, נכון? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ראש התנועה האסלאמית. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יפה, והוא זה שמנווט, בחוטים, מנווט אותך, מנווט את סגן ראש הפלג, יושב-ראש עמותת אל-אקצא, מנווט את ראש הלשכה המדינית – כן, יש לכם לשכה מדינית. ואז יש כל מיני עמותות כאלה ואחרות, מוסדות חינוך, ארגון שמירה. ראינו את זה, התוודענו למציאות הזאת, המציאות ההזויה. מציאות הזויה – מחזיקים כנופיה של בריונים בתוך עיריית כפר קאסם. למה? למה, להיות משמרת צניעות לנשים שם? להרביץ לאנשים בכפר קאסם? לסגור חשבונות? זה חלק, זה חלק מהמנגנון. וכמובן כמובן כמובן, עמותת אל-אקצא, תקן אותי אם אני טועה, אבל כל המוראביטון והמוראביטת ואלה שבאו והציקו ליהודים – אני עצמי, אני עצמי הלכתי בהר הבית, וצועקת לי אחת מהמוראביטת: אד'בח אל-יהוד, אד'בח אל-יהוד. אלה האנשים. אלה האנשים שלכם. אלה האנשים שלכם. והעמותה היא כביכול עמותה לנזקקים – הכול, ליפות את זה, לספר: איזה יופי, אנחנו תומכים בנזקקים. מי הנזקקים האלה? מי הנזקקים האלה? בואו נקרא מתוך מטרות העמותה. בבקשה לרישום העמותה משנת 1996 נכתב: מטרות העמותה – אני מדבר על עמותת 48 – פעילות בענייני צדקה וגמילות חסדים ברוח דת האסלאם ולפי מצוותיה, כולל דאגה לענייניהם ומילוי מחסורם של יתומים, אלמנות, אסירים ומשפחותיהם. אחרי זה כתוב גם שהעמותה מסייעת למשפחות רבות של שהידים ועצורים. מי זה שהידים? אלה שרוצחים ילדים, אלה שהידים? אלה שפוגעים בנשים? אלה, מוגי לב, שהולכים עם פצצה בקניון ומתפוצצים ורוצחים תינוקות? מי זה שהידים? אלה שכשאני נוסע מחברון לירושלים לבית שלי, הם מסתתרים כמו אפסים מאחורי סלעים, מוציאים רובים ומנסים לרצוח את הילדים שלי? אלה שהידים? להם אתם נותנים כסף? מי אלה אותם אסירים? מה הם עשו, אותם אסירים רוצחים? אלה שנכנסו לבית של משפחת פוגל וראו אימא ישנה ושיספו לה את הגרון, וראו אבא ישן ושיספו לו את הגרון, ורצחו עוד שני ילדים שם, ויצאו החוצה, ושמעו קול של תינוקת, קול של תינוקת, וחזרו ושיספו לה את הגרון – אלה האנשים שאתם דואגים להם? אלה האנשים שאתם מפרנסים אותם? אלה האנשים שאתה נלחם כאן למענם בכנסת? אז אתה יכול לרמות את כולם ולספר לחברים שלך בקואליציה – שרוצים, שצריכים את זה, הם רוצים להיות בשלטון בכל מחיר, אז לא אכפת להם, לא אכפת להם כל מה שתעשה. אתה יכול לספר את זה להם, אבל לא לנו. לא לנו. מי שתומך בטרור, מי שתומך ברצח של ילדים ותינוקות, מי שמעביר כסף למי שזו התפיסה שלו, שזו האג'נדה שלו, לא יכול להיות חלק מהחברה הישראלית. אין לי בעיה עם ערבים. ממש לא. אין לי בעיה. הם חיים כאן, חיים בארץ הזאת, וימשיכו לחיות. זו המציאות. מי שרוצה לבוא ולהתפרנס בשלום ובשלווה, אהלן וסהלן. מי שרוצה לחיות כאן בלי לצאת נגד מדינת ישראל, נגד צה"ל, נגד כל מה שהחברה הזאת בנויה עליו, אהלן וסהלן. אבל אתה לא כזה, מנסור. אתה מין פלטפורמה ומאחוריך עומדים כל מיני רוצחים, כל מיני אנשים טרוריסטים, כל מיני כאלה שתומכים בשפיכת דם יהודי. הקשרים האלה בין עמותת 48 לבין החמאס, פעילות העמותה בטורקיה, בסוריה, עם כל מיני ארגונים – הכול כאן מפורט. גם כל המספרים שלך: מקום 29 ברע"מ, מקום 15 ברע"מ, מקום 39, מקום 28, מקום 33, אחד אחרי השני. כמובן ראינו בתחקיר של אילה חסון את התמונה המזעזעת על אותו מקורב שלך, איפה שהוא מסתובב ועם מי הוא הולך. אבל עם ישראל – ותזכור את זה – אתה יכול לנסות לפגוע בו, אתה יכול לנסות לעשות כל מיני טריקים ושטיקים, אתה יכול לעשות דילים עם מי שמוכן למכור את האימא שלו בשביל השלטון, אבל העם כאן, והמדינה הזאת לעולם לעולם לעולם תישאר יהודית, תמשיך להיות מדינה יהודית על אפך וחמתך ושל כל אלה שרוצים לפגוע במדינה הזאת. אגב, אתה אמרת – ולצערי, כנראה שזה בצדק – שגם בצד הזה היו כל מיני כאלה תמימים, לדעתי, שאתה סיפרת להם סיפורים ואמרת להם: הינה, אני הולך ברוח אחת ועושה דבר שני, והלכת להיפגש עם רב כזה ועם רב אחר, וניסית להיפגש עם דמות כזאת ועם דמות אחרת. אני לא נפגשתי איתך. אתה יודע למה לא נפגשתי איתך? כי אני חושב שמי שהוא דו-פרצופי, ומי שבסופו של דבר עושה מעשה זמרי – ככה זה נקרא אצלנו, עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס; מי שמצד אחד אומר פוצי-מוצי אבל מהצד השני מעביר כסף לרוצחים, מעביר כסף למשפחות שהידים, זה דבר שלא יכול להיות, זה דבר שהוא אבסורד, זה דבר שרק במדינה הזאת, בזכות כל מיני פראיירים כאן, זה מתקיים. ואנחנו לא פראיירים. יש לא מעט יהודים – רוב היהודים – שהם לא פראיירים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תרשה לי משפט? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כל הפעילות שאתה מתאר שם, לכאורה, מתבצעת בתקופתו של בנימין נתניהו. האם אתה חושב שכל רשויות החוק ומנגנוני הביטחון – אם הדברים האלה היו אמיתיים, שאנחנו מעבירים כסף לכל מיני גורמים וכולי ותומכים בטרור – היו מאפשרים את זה? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הם נרדמו בשמירה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נרדמו? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> וזה שזה היה בתקופה של נתניהו זה לא צידוק. אני אומר לך עוד פעם: לצערי – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> איתמר, איתמר. משפט אחד. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מנסור, לצערי, אני מאמין לך. לצערי, אני מאמין לך שגם בצד הזה – לא ניכנס לשמות, כי אני הרי לא הייתי בפגישות האלה ואני לא הייתי בישיבות האלה, אבל לצערי אני מאמין לך כשאתה אומר שהיו כאן אנשים שישבו איתך ורצו לעשות איתך; אנחנו עצרנו את זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> איתמר, עוד משפט? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אמרתי לא. אתה יודע למה אמרתי לא? אם הייתי חושב שאתה באמת במקום אחר, אם הייתי חושב שאתה באמת שונה – אבל הכול היה מסכה, והיום מתגלה המסכה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. עוד משפט אחד, איתמר, אתה מרשה לי? על חשבונך. כל מה שאתם מביאים שם זה חומר חשוף. אתם לא חשפתם שום דבר. הכול היה בכלי התקשורת ובאתרים ובדפים שלנו. אין לנו מה להחביא. אם היינו עוברים על החוק או עושים דבר שפוגע בביטחון המדינה ופוגע באזרחים, לא היינו מפרסמים את זה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אולי הפוך? אולי יש כאן שב"כ ופרקליטות שמתנהלים איתכם בצורה אחרת כי הם נרדמו בשמירה, כי הם מתעסקים רק בכל מיני דברים אחרים? יש אלף ואחת סיבות. אולי הפוך? אולי מישהו כאן נרדם בשמירה? זה נראה לך הגיוני, זה נראה לך נורמלי, שעמותה מעבירה כסף לרוצחי ילדים? הרי אתה כל הזמן מציג את מנסור הפוצי-מוצי, את מנסור שהוא שונה מהמשותפת, שונה מכל האנשים. זה נראה לך נורמלי שמעבירים כסף לרוצחי ילדים? לרוצחי ילדים? זה נורמלי? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> איתמר, איתמר, אני אתן לך תשובה. אני אתן לך תשובה. אם אתה מוכיח ששקל אחד הגיע לארגון טרור, לאיש טרור – אין שם עדות. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה מתחמק, ואני לא נותן שיערבבו אותי בקלות. אני שואל אותך, יש כאן את מטרות העמותה. העמותה אומרת את זה, לא אני, לא איתמר בן גביר, לא בצלאל סמוטריץ', לא הציונות הדתית; העמותה אומרת את זה: פעילות בענייני צדקה וגמילות חסדים ברוח דת האסלאם ולפי מצוותיה, כולל דאגה לענייניהם ומילוי מחסורם של יתומים – בסדר, אלמנות – בסדר, אסירים ומשפחותיהם. מי אותם אסירים? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בוא נראה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תסתכל בעיניים לציבור בישראל ותגיד לי מי אותם אסירים. לא רוצחי יהודים? לא כאלה שזרקו בקבוקי תבערה? לא כאלה שפגעו בחיילי צה"ל? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. לא. לא. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא כאלה שרצחו תינוקות? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא. לא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. לא. לא. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן, אסירים של הוצאה לפועל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בוא נבדוק את זה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שאין היום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בוא נבדוק את זה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בוא נבדוק את זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בוא נבדוק. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בוא נבדוק את זה. תפסיק להונות את הציבור. כשמדברים על שהידים – מי אותם שהידים? מי אותם שהידים? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה מבין מה זה שהיד? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מי אלו השהידים? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הבעיה שלך היא שאתה לא מבין מה זה שהיד לפי דת האסלאם. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מי זה שהיד? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה מדבר על מבצע צוק איתן – 800 נשים וילדים הם לא שהידים? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מנסור עבאס, ערבי שבא להתפוצץ בפיגוע הוא שהיד או לא שהיד? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז תקשיב לי. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תגיד שהוא לא שהיד. תגיד, אני רוצה שתגיד שהוא לא שהיד. תגנה אותו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני רוצה לתת לך תשובה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תחזור משנת 1996, אחרי שהתחילו כל הפיגועים, ותחזור לעמדות שהציג שייח' עבדאללה נימר דרוויש, מייסד התנועה האסלאמית וראש התנועה האסלאמית, ותעקוב אחר כל הקו שלנו כתנועה אסלאמית, הפלג – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מכיר את הקו שלכם כתנועה אסלאמית. אני מכיר את כל השיטה ואת כל הרצון – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ואתה רואה – לא. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – דאר אל-חרב ודאר אל-סיף, לבוא בהתחלה ולהתחבב על אנשים – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו לא מדברים על כוונות. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אנחנו לא מדברים על כוונות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו מדברים על מציאות. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בוא נגיד את הכוונות – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה רוצה – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בוא נגיד את הכוונות האמיתיות שלכם. הכוונות האמיתיות שלכם הן להתחבב ולמצוא חן, והינה, אולי יהיו כמה תמימים שיקבלו את מה שאתם אומרים, ובסופו של דבר – ואתם אומרים את זה גם – לעשות כאן ג'יהאד. וכשאתה אומר לי שהידים, אני שואל אותך שאלה: תגיד לי אתה שמי שרצח תינוקת הוא לא שהיד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ודאי שהוא לא שהיד. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תגיד לי אתה שמי שרצח יהודי הוא לא שהיד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> איתמר – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה מגנה את מי שרוצח חיילי צה"ל? אתה מגנה מי שרוצח מתיישבים? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> איתמר, איתמר, תחזור להתבטאויות שלי ולעמדות, לעמדות שלנו. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני ראיתי, אני הייתי בעימות איתך, הייתי בעימות איתך. אמרתי לך: תגנה רצח של חיילי צה"ל, תגנה פגיעה בחיילי צה"ל. אתה לא מסוגל לעשות את זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני נתתי לך תשובה אז, אבל אתה לא רוצה לשמוע. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, לא נתת תשובה. אפילו המנחה, דובי גיל-הר, אמר לך: תגנה. תגנה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> עכשיו, איתמר – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תגנה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> איתמר – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה מגנה רצח של חיילי צה"ל? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> איתמר, תקשיב. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה מגנה את כל אלה בהר הבית שזרקו בקבוקי תבערה על שוטרים? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> איתמר, איתמר – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני שואל אותך, תענה לי. תהיה גבר, תענה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה לא מאפשר לי להשלים. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מאפשר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו כרע"מ מקדמים חזון של שלום, ביטחון, שותפות וסובלנות בין יהודים לערבים. אתה יודע – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל אתה מדבר בסיסמאות ועלינא? עלינא? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, לא סיסמאות. אני אגיד לך מה עשינו היום. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני שאלתי אותך שאלה מפורשת: מישהו בהר הבית שזורק בקבוק תבערה על שוטר – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> איתמר, איתמר. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אתה מגנה אותו? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> איתמר, תקשיב לי. אתה זוכר את האירועים בהר הבית וכל מה שהיה בתוך המסגד, מסגד אל-אקצא? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זוכר. זוכר, בטח זוכר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> איזה תפקיד איתמר שיחק שם, והלהיט את הרוחות, ומה עשה מנסור עבאס? אני הלכתי למסגד בלוד – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תראה כמה אתה מתחמק. תראה כמה אתה מתחמק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – ולבית הכנסת בלוד והרגעתי את הרוחות – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תראה כמה אתה מתחמק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – וקראתי לאזרחים – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תראה כמה אתה מתחמק. אני שאלתי אותך שאלה פשוטה, מנסור. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, לא מתחמק. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שאלתי אותך שאלה פשוטה: האם אתה מגנה מי שזרק אבנים בתוך הר הבית על שוטרים וחיילים? תגיד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> איתמר, שוב, אני נותן לך תשובה מי אני. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה מתחמק, ואתה יודע מה, אתה מערבב את כולם כאן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. לא. לא. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה מערבב – לא, ערבבת, אני כבר לא יודע. אני חושב שבנט אדם חכם, אילת שקד חכמה, לפיד – הם מבינים מה אתה עושה. הם רוצים את השלטון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> איתמר, איתמר. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל אותי לא תערבב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני לא רוצה שלטון בכל מחיר. אני רוצה להגן על החיילים שלי, על השוטרים שלי, על העם שלי, על המדינה שלי. ואתה, חוץ מהפוצי-מוצי – שלום, אני שיחקתי תפקיד חשוב, אני הלכתי לבית כנסת – שאלתי אותך שאלה: אתה מגנה את זה שזרקו אבנים ובקבוקי תבערה על חיילים בהר הבית – כן או לא? כן או לא? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה מתמצת את התמונה לפי נקודת ראותך. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הבנתי. הבנתי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> היום – איתמר, תקשיב לי. היום – אני אשלח לך לווטסאפ – קול קורא ראשון במסגרת תוכנית 550. אתה יודע מה זה 550? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל אתה לא עונה לי על השאלה, תראה איך אתה הולך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, תקשיב. תקשיב. תקשיב. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תראה איך אתה הולך, ואתה יודע למה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תוכנית 550 היא תוכנית אל-תקדום, תוכנית הפיתוח הכלכלי-חברתי בחברה הערבית, נכון? היום יצא קול קורא ראשון של משרד הנגב והגליל, שהתכלית שלו היא קידום מרקם החיים בין יהודים לערבים בערים המעורבות. זה אנחנו. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני שאלתי שאלה פשוטה, ואתה – זכותך להתחמק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל כל עם ישראל שרואה את זה עכשיו ידע שאתה מתחמק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הינה, אני מעביר לך קול קורא. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה מתחמק. אתה יודע למה אתה מתחמק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, אני לא מתחמק. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שאלתי אותך: ערבי במסגד שזרק אבן על חייל שלנו, אתה מגנה אותו או לא מגנה אותו? מה כל כך קשה להגיד? אם אתה מגנה, תגיד: אני מגנה. אני מגנה. אגב, הינה, אני אומר לך: אני נגד שירביצו לערבים כי הם ערבים. אני נגד שמישהו ילך לפגוע בחפים מפשע. למה אתה לא מסוגל לגנות? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, תקשיב – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אגיד לך למה אתה לא מסוגל לגנות – כי אתה חלק ממערך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, תקשיב. לא, לא, לא. אתה לא תקבע את כללי המשחק. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כי אתה חלק ממערך שהתפקיד שלו זה לסבן כאן את העם היהודי. אתה חלק ממערך שהתפקיד שלו זה לעבוד על כולם. אתה חלק ממערך שהתפקיד שלו – כמו שהתנועה האסלאמית עושה, זה באג'נדה שלה. איך אמרת? אל תדבר על כוונות. אלה הכוונות: בוא נתחבב, בוא נתחבר, ואחרי זה – ג'יהאד. אני רוצה להגיד לך עוד דבר. אני אומר לך עוד פעם – אמרתי לך את זה קודם, אני אומר לך את זה גם עכשיו: אני מאמין לך בדבר אחד. אתה אמרת שיש כאן אנשים מהצד הזה, מהצד של הימין, שדיברו איתך. אני מאמין לזה. אני מאמין לזה. אחד מהם, יואב קיש, בא אליי אתמול ואמר לי: איתמר, טעיתי. טעיתי. חשבתי, חשבתי, אבל אחרי כל הגילויים שאני רואה, אחרי כל הדברים שפרסמו – צריך לומר: עד כאן ופורום בוחרים בחיים – היום הציבור מבין כמה אתם מסוכנים. היום הציבור מבין מה זה הפייק הזה שנקרא מנסור עבאס. היום הציבור מבין מה זה התמונה הזו שאתה מתחבב ומתיידד ובסופו של דבר רוצה לתקוע סכין בגב. כמה זמן נשאר לי? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תסתכל, שלוש דקות. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רציתי לדבר כאן רבות על הרדיפה של הפרקליטות ושל המשטרה נגד הימין, אבל לא יהיה לי מספיק זמן לעסוק בזה עכשיו. אני כן אומר דבר אחד; אמרתי את זה אתמול כאן ואני אומר את זה גם היום: איימן עודה לפני שבועיים הרים עליי יד. כל מדינת ישראל ראתה את הדבר הזה קבל עם ועולם. אנחנו שבועיים, כבוד השרה, שבועיים, מאז אותו אירוע. עד היום משטרת ישראל לא הזמינה את איימן עודה לחקירה. עד היום משטרת ישראל לא פנתה אליו בכלל, ככל שידוע לי. אני עשיתי בירורים איפה נמצא התיק. התיק נמצא באגף החקירות, הם פנו ליועץ המשפטי לממשלה, לא יודע מה קורה שם. זה לא פלא שאדם בשם אביחי מנדלבליט, ששמענו אותו כל פעם, כל רגע, בממשלה הקודמת – כל דבר, כל ניואנס, כל ציוץ, כל איזושהי הפגנה הכי קטנה בבלפור, תמיד הוא אמר את דברו, כי הרי הוא היועץ המשפטי לממשלה, ויש לו מה להגיד, ויש לו מה לספר – זה לא פלא שאביחי מנדלבליט נעלם מתחת לפני השטח. זה לא פלא שאביחי מנדלבליט, אנחנו לא שומעים את הקול שלו. תקפו כאן חבר כנסת יהודי. הרי אם זה היה הפוך, אם אני הייתי תוקף את איימן עודה, מזמן היינו שומעים על חקירה, אפילו על הגשת כתב אישום. אבל בשלב הראשון יאשר למשטרה היועץ המשפטי – הוא צריך לאשר למשטרה לחקור חברי כנסת, והוא היה עושה את זה, היה עושה את זה בשמחה רבה. זו לא פעם ראשונה שבפרקליטות מנהיגים דין כפול – יהודים מול ערבים, שמאלנים מול אנשי ימין. יש לי כאן תיקייה שלמה, ועליה נדבר בפעם הבאה. רציתי להביא את כל ההוכחות ואת כל הראיות כדי לראות עד כמה יש צביעות. אבל בפרקליטות צריכים לזכור דבר אחד: הם כל הזמן מדברים על אמון הציבור. הם כל הזמן מדברים כמה חשוב שכולם יבינו שבפרקליטות עובדים אנשים מקצוענים, עובדים אנשים נטולי אג'נדה פוליטית, עובדים אנשים שמבחינתם הם עיוורי צבעים, ככה הם מגדירים את זה, ימין מול שמאל, דתיים מול ערבים. אם לא תיפתח חקירה, אני חושב שזה יהיה השיא בהוכחה שיש לנו כאן פרקליטות פוליטית, מדיניות פוליטית ויועץ משפטי פוליטי. אני כמובן לא אעזוב את זה. אם לא תיפתח חקירה, אני אגיש תביעה, ואני אגיש גם בג"ץ, ואני אבקש מבית המשפט לבדוק ולהסביר איך יכול להיות שלא פותחים בחקירה בדבר הזה. אבל ייזכר כאן עוד דבר: בפעם הראשונה חבר כנסת מרים יד על חבר כנסת, וזה תקדים חמור. ואם לא תיפתח חקירה, אז אני מעריך שזה יהפוך כאן למודה בכנסת – זה ירים יד על זה, וההוא ירים יד על זה. כי הרי בסופו של דבר המסר הוא מסר אומלל. אם חפצי חיים אנחנו, אם אנחנו רוצים להיות נגד אלימות, אם אנחנו רוצים להעביר מסר לכלל הציבור – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ובוודאי – אתה קצת דיברת, אז אתה יכול להוסיף לי עוד דקה, אבל אני לא אתעקש על זה. אם אתה רוצה שאני אסיים, אני אסיים עכשיו. אני אומר, אם חפצי חיים אנחנו, אז אנחנו צריכים כאן לדרוש, כולנו, מהיועץ המשפטי לממשלה: תקבל החלטה, תורה לחקור את איימן עודה ותעמיד אותו לדין. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת איתמר בן גביר. יעלה ויבוא חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אנחנו עכשיו בענייני התקציב, וישנה אווירה חגיגית שהמדינה צריכה לעשות את מה שהוא סביר וטריוויאלי, שזה להעביר תקציב, כדי שתוכל להתנהל. ואנחנו שוכחים למה יש קצת יותר חגיגיות – כי התקציב הזה בא לעבור באיחור, באיחור של כמה שנים. ולמה אנחנו הגענו לאיחור הזה של כמה שנים? כי הגיע האיש החשוב ביותר, החזק ביותר בפוליטיקה בישראל, והחליט לקחת אותנו לכמה מערכות בחירות אחת אחרי השנייה כדי לשמור את עצמו בכס השלטון, והמדינה התנהלה ללא תקציב. אני רואה שזה אפילו לא מוזכר בדיונים השונים, ולכן חשבתי שכדאי להזכיר שלאיחור הזה יש סיבות. יש לו סיבות פוליטיות, והן אישיות – אישיות כי הוא עדיין נמצא פה, אדם שיש נגדו כמה תיקים, ובכל מקום מתוקן בעולם הוא כבר היה מזמן מסיים עם התיקים האלה בכלא. אבל הוא עדיין השחקן המרכזי בפוליטיקה גם כשהוא יצא מכס ראש הממשלה. יש פה כמה בעיות מבחינתנו, בתקציב. אחת הבעיות המרכזיות היא חוסר היכולת לנהל דיון ענייני, כי במדינה, איך שהתגלגלה הכנסת פה, קשה לנהל דיון ענייני. ההחלטה הזאת שכאילו יש קואליציה ואופוזיציה אבל הן לא מסוגלות לקיים דיון – כמו שנראית המליאה פה עכשיו – זה קודם כול מייתר את הדיון. אתה חושב על זה – אני מסתכל על זה מהבוקר – אתה חושב: מה קורה פה במליאת הכנסת? איזה מין דיון? את מי אני צריך לשכנע עכשיו? עם מי אני מדבר? אז אתה מדבר עם הציבור, עם המצלמה, אבל מה קורה עם חברי הכנסת? הרי מה ההבדל אם הייתי עושה את זה מפה, ממליאת הכנסת, או מהבית, או בכלל מאיזשהו אולפן של ערוץ החדשות? כל הסצנה הזאת מייתרת את הדיון. אין בזה שום היגיון, כי הנחת היסוד בדיון היא שמישהו מנסה לשכנע את המישהו האחר; יש איזשהו דיון, שני הצדדים מביאים את עמדתם, אחד מנסה לשכנע את השני. בסוף מה שאנחנו רואים זה את המצב הזה, ובסוף גם יבואו אנשים להצביע אוטומטית, כך שזה באיזשהו מקום מייתר את הדיון. אנחנו בענייני תקציב במדינה שאין לה בעיה של כסף. מדינת ישראל היא מדינה עשירה, הכלכלה הישראלית התפתחה בצורה די מהירה בשנים האחרונות, ולמרות כל המצב העולמי הקשה של הקורונה, הממשלה החליטה להגדיל את התקציב שלה בכ-150 מיליארד. חלק מזה זה החזר חובות, אומנם, אבל היא יכלה לעשות את זה. זה שהיא יכלה להעלות את התקציב שלה ב-150 מיליארד בשנה אומר שאין בעיה של כסף במדינת ישראל. איפה הבעיה? הבעיה היא בדרך שבה מחולק הכסף: למי מגיע הכסף, לאן מגיע הכסף ולאן הוא לא מגיע, מי מקבל את הכסף ומי לא מקבל. אבל זה שיש כסף – יש כסף במדינה. למדינת ישראל אין בעיה של כסף, יש כלכלה מאוד רצינית. הבעיה שלנו עם המדינה ועם הממשלות השונות, היסטורית, לא הייתה בעיה של כסף. הרי אי-אפשר להבין את הפערים בין יהודים לערבים במדינת ישראל רק במחשבה הזאת של מספרים וכסף, ככה אי-אפשר להסביר, כי הפערים קיימים בכל תחומי החיים ובכל אזור – גם בדרום, גם במרכז, גם בצפון, גם במקומות שרק יהודים ניהלו אותם, כמו הערים המעורבות. יש את ההסבר הגזעני הזה, שמסביר את הפערים בענייני תרבות, שזה הסבר גזעני. אם זה ענייני תרבות, למה בתוך הערים המעורבות יש כפרים בלתי מוכרים? איך זה שהפערים בין ערבים ליהודים בלוד כל כך גדולים? איך זה שבמועצות האזוריות הפערים בין יהודים לערבים כל כך גדולים? ההסבר היחיד לפערים הקיימים בכל תחומי החיים בין יהודים לערבים במדינת ישראל הוא הגזענות של היהודים שניהלו את המדינה. אין הסבר אחר. כל מי שמנסה הסברים אחרים לא יכול להסביר את כל התופעה, הוא משקר לעצמו, כי אחרת, אם זו לא הייתה גזענות, באיזשהו מקום, הערבים היו במצב יותר טוב – בדרום המצב היה יותר טוב, בצפון, במרכז, בערים המעורבות, במועצות האזוריות. אבל ברגע שהכול הוא יותר טוב לטובת היהודים, זה אומר שיש משהו מבני גזעני בתוך המנגנון שמנהל את התקציבים במדינה. וזה לא יכול להיות מקרי, וזה לא יכול להיות בטעות, כי אם זה היה בטעות, היו טועים פעם לטובת היהודים ופעם לטובת הערבים. זה לא יכול להיות מתוך טיפשות – אם זה היה מתוך טיפשות, היו טועים כמה פעמים לטובת היהודים וכמה פעמים לטובת הערבים, לא שמים לב. אבל ברגע שיש פערים כל כך גדולים בין האזרחים במדינה, בין הרוב היהודי למיעוט הערבי הפלסטיני, זה אומר שיש משהו מבני. פה צריך להיות השינוי. העניין הוא לא כמה שקלים יותר וכמה שקלים פחות. מה שצריך לתקן זה את המבנה הגזעני הזה, את היסודות של הגזענות, שממשיכים לייצר את האפליה, וככה הם ימשיכו גם בתקציב הזה. אני שואל את עצמי למה 30 מיליארד זה הסכום הכי מדובר בתקציב של המדינה. הרי אנחנו לא באים להצביע פה היום על 30 מיליארד, זה לא התקציב. 30 מיליארד לחברה הערבית במשך חמש השנים הבאות זה לא התקציב. אנחנו היום באים להצביע על 609 מיליארד. בשנה זה 6 מיליארד לערבים, נגיד, אם הם עוברים את כל החסמים. נגיד שזה עובר – זה 1% מהתקציב. ה-1% הזה מהתקציב, למה הוא מקבל את כל הכותרות האלה בעיתונות, ולא ה-99%? מה ההיגיון? א. כי זה חריג, כי גם ה-1% הוא חריג, כי הכלל הוא שגם זה לא; ב. כי ליהודים, מבחינתם, מגיע. לא מדברים על הכסף שעובר ליהודים, מדברים על הכסף שעובר לערבים. למה? כי מי שמדבר, מבחינתו, היהודים – אלה זכויות שלהם, זה מגיע להם. לערבים לא. אחרת אי-אפשר להבין את כל העיסוק הזה בתקשורת ב-1% שיעבור לחברה הערבית. גם פה הגזענות היא שמכתיבה את השיח. 30 מיליארד במשך חמש שנים, 6 מיליארד בשנה. משרד הביטחון במדינת ישראל אמור לקבל 350 מיליארד בחמש השנים האלה. למה זה לא בא לדיון? למה ה-70 מיליארד בשנה של משרד הביטחון לא באים לדיון? מה ההיגיון? כי זה בדיוק אותו היגיון שמניע את השיח הפוליטי, שליהודים מגיע; לערבים לא, הם מרגישים שהם עושים טובה. אנחנו פה היום לא באים להצביע על ה-30 מיליארד, אנחנו באים להצביע על כל התקציב, ומי שתומך בתקציב תומך במה שהתקציב הזה אמור לעשות: להעמיק את הכיבוש; להעמיק את הפערים בין החברה היהודית לחברה הערבית במדינה, ואני תכף אסביר גם איך. הוא תומך גם בתקציב של המצור – זה עולה כסף לשים שני מיליון פלסטינים בעזה תחת מצור; גם הייהוד של ירושלים עולה כסף; גם הריסת הבתים בקלנסווה ובלוד עולה כסף, וזה הכול באותו תקציב. אתה לא מצביע רק על ה-30 מיליארד, אתה מצביע על כל התקציב. והתקציב הזה, מבחינתנו ומבחינת העם פלסטיני שלנו, הוא תקציב הרסני. זה הכסף לממן את הכיבוש, וזה היה כסף לממן את הגירוש, וזה הכסף לממן את המצור, וזה הכסף לממן את הריסת הבתים, וזה הכסף שמנציח את הפערים בין יהודים לערבים וממשיך את האפליה הגזענית. אנחנו מתנגדים לתקציב הזה, כי יש בו המון אסונות מבחינתנו ומבחינת העם הפלסטיני שלנו. שני דברים מאוד חשובים היו לחברה הערבית בתקציב המדינה, ועל שניהם לא קיבלנו מענה. אחד זה העניין של המלחמה בעוני. היושב-ראש מדבר פה המון על העניין הזה של הפשיעה. הקשר בין עוני לפשיעה, אדוני היושב-ראש, הוא קשר הדוק. מי שבאמת רוצה לטפל בענייני הפשיעה, חשוב שתהיה לו תוכנית למיגור העוני – ויש. הייתה ועדת אלאלוף, שרצתה לסגור את העניין הזה של העוני, למגר את העוני, להוריד את אחוזי העוני. היינו צריכים תוכנית ברורה, סדורה, למיגור העוני בחברה הערבית, כדי בסוף להוריד גם את מספר הקורבנות שמגיעים לפשיעה בחברה הזאת – חברה שמעל מחציתה מתחת לקו העוני. את זה לא קיבלנו בתקציב הזה. היו גם כמה דברים מצוינים שיכלו לעזור קצת לחברה הערבית למצות את הזכויות הקיימות, שהיא לא יכולה למצות. היו מרכזי מיצוי זכויות בחברה הערבית. הביטוח הלאומי אומר ומשרדי ממשלה שונים אומרים שהערבים לא ממצים את הזכויות שלהם. הייתה אפשרות לפתח את מרכזי מיצוי הזכויות כדי לקחת את מה שמגיע בינתיים, מה שהאוכלוסייה הערבית לא מצליחה למצות בגלל מיליוני חסמים. המרכזים האלה יכלו להיות מאוד יעילים, פתרון אחד לפחות לבעיה מאוד גדולה, חלק מהפתרונות שצריכים להיות למצוקת העוני, שגם מביאה המון אסונות אחרים, כמו הפשיעה, בחברה הערבית. נושא אחר, שהיה נפתר ב-3 מיליארד שקלים, שהוא מרכזי, מהותי, כולם מכירים אותו, זה פיתוח אזורי התעשייה. יש תוכנית של משרד הכלכלה. התוכנית הזאת סורבה. מדובר על 175 מיליון שקלים לפיתוח כל אזורי התעשייה בחברה הערבית, וכולם יודעים שזה כלום, זה לא יספיק לתכנון. יש תוכנית אחרת במשרד הכלכלה ב-3 מיליארד שקלים. לפתח את אזורי התעשייה זה ההבדל, כמו שאומר פרופ' זליכה, בין לתת לאנשים דגים לבין ללמד אותם לדוג, בין לתת להם חכות או לתת להם דגים. כי אזורי התעשייה היו פותרים את הבעיה של הכנסות עצמיות למועצות ולעיריות, ואז הם לא צריכים את כל התקציבים האחרים שיבואו לאחר מכן – תהיה להם הכנסה משלהם. הם יכולים לשפר את ההכנסות העצמיות שלהם דרך אזורי התעשייה. זה שאין אזורי תעשייה בחברה הערבית, זה ימשיך להעמיק את הפערים עם החברה היהודית, כי בחברה היהודית ממשיכים לפתח אזורי תעשייה ותעסוקה והייטק, וזה ימשיך להגביר את הפערים. אזורי תעשייה הם גם אזורי תעסוקה, זה גם פתרון לענייני התחבורה, כי זה קרוב לבית, וזה גם מקדם שוויון. זה מיליון דברים וזה מאוד חשוב. זה היה יכול לתת איזשהו פתרון לטווח הארוך. מי שרוצה לטפל בענייני הפערים הכלכליים בין ערבים ליהודים צריך לפתור את שורש הבעיה, לא לחלק עכשיו, בגלל הסכם קואליציוני, איזשהו סכום. אנחנו רוצים פתרונות מהותיים, אמיתיים ועמוקים. צריך לשים מנועי צמיחה חשובים, כמו בית חולים גדול בעיר גדולה. בית חולים גדול זה הרבה מעבר לשירותי בריאות, שזה נחוץ, והמדינה לא הקימה אף בית חולים אחד בתוך הערים הערביות. בית חולים יכול להיות מנוע צמיחה. אם בונים אותו בתוך עיר ערבית גדולה, זה גם תעסוקה להמון אנשים – גם לצוות הרפואי וגם לכל האנשים האחרים שעובדים בבית חולים, וזה גם כניסה של אנשים למקום, וזה גם עידוד של עסקים מסביב לבית החולים. זה המון דברים. זה יכול להיות איזשהו מנוע צמיחה. אוניברסיטה ערבית – אוניברסיטה שתלמד את המקצועות של העתיד, אוניברסיטה ערבית מפותחת, רצינית, שמלמדת גם הנדסה וגם הייטק, וגם את המקצועות הדרושים לשוק העבודה שמתפתח במדינת ישראל ובכלל בעולם. זה היה יכול להיות מנוע צמיחה. מחשבה רצינית על איזושהי צמיחה – אנחנו כבר עשרות שנים אומרים: צריך להקים עיר ערבית מודרנית עם כל המוסדות ועם כל מה שצריך לעיר ערבית. זה היה פותח איזשהו אופק, זה מנוע צמיחה למשך שנים וזה יכול לעזור לפיתוח החברתי, תרבותי, כלכלי ופוליטי של המיעוט הערבי הפלסטיני במדינת ישראל. דברים רציניים כאלה לא באו לדיון בתוך התקציב הזה, ואנחנו, כמו שאמרתי, נצביע נגד התקציב. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: מדוע אנחנו נצביע נגד התקציב הזה? דבר ראשון, הדיון הוא על תקציב של 609 מיליארד שקל. אין צורך, רבותיי, שאנחנו נטעה את הציבור שלנו בכך שנסמם אותו עם הדיון על 30 מיליארד לחמש שנים לחברה הערבית. לא על זה ההצבעה היום. ההצבעה היום היא על תקציב מדינת ישראל לשנת 2022-2021. לשנת 2022 התקציב הוא 609 מיליארד. התוכנית לפיתוח החברה הערבית לא היא שבאה היום להצבעה. 609 המיליארד האלה, רבותיי, הם כל התקציב, כוללים את הכול. מי שתומך בתקציב הזה תומך בכל מה שהתקציב הזה מביא.) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יואב בן צור, בבקשה. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, פעם שנייה בפחות מ-12 שעות שאנחנו יחד. אולי זה מסמל משהו? מה אתה אומר? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, זה מסמל הרבה דברים, אני מקווה שטובים. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה. רק טובים. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, שנחבאת לה אי שם, מכובדיי חברי הכנסת – טוב, אין חברי כנסת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני ואתה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אני ואתה, אוקיי. אני רוצה לפתוח את דבריי במקבץ סיפורים קצר ולספר לכם על משפחה שבה האבא נפטר, לא עלינו, ממחלה קשה, והאימא מגדלת, בקושי אבל בגאווה, את ילדיהם. הבן שלהם, שהיה מעורער בנפשו, לכאורה רצח בשבוע שעבר את אימא שלו כי היא לא נתנה לו כסף לסיגריות. בגלל סיגריות הוא רצח את אימו מולידתו. נשארו יתומים צעירים בבית ללא אב וללא אם. עוד סיפור שאני רוצה לספר לכם זה על אייל – שם בדוי – נער רחוב שחי ברחוב כי הבית הרוס ולא מתפקד. האימא בלדרית סמים ולאבא אין קשר לילדים ולא חי בבית הזה. הילד הזה לא מתלבט בין כמה סוגי קורנפלקס או איזה לחם דגנים לאכול בצוהריים. הוא גם לא מתלבט בין שניצל לסטייק עוף או בקר. הוא פשוט לא מתלבט כי אין לו עם מה להתלבט, כי המקרר ריק ולא עובד כי אין חשמל. וגם הארונות ריקים כי אין כסף, וארגוני הצדקה שולחים מעט, אז הוא מעדיף להיות רעב ומשאיר את זה לאחים והאחיות הקטנים שלו, כי הוא מרחם על הקטנים המסכנים, אבל הוא כבר גדול. הוא בן 15. יש לו כוח ושכל, אז אין לו אוכל בבוקר וגם לא אוכל בצוהריים וגם לא בערב. הוא לא מחכה לארוחה חמה בשום מקום. אבל לילד הזה אין מה לאכול, כפשוטו, ואייל שלנו רעב. אייל מחליט לפלח מהמכולת אוכל, שיהיה לו. בעל המכולת ריחם עליו ושתק. אבל יום אחרי שהרעב הציק לו, אייל התיישב בחנות פלאפל, הזמין מנה ואכל. אייל ניצל רגע של חוסר תשומת לב מצד המוכר ודפק ריצה במקום לשלם. המוכר, שלא היה פראייר, הזמין משטרה, והיא תפסה את אייל. לאייל שלנו פתחו תיק במשטרה כי לא היה לו מה לאכול. התיק הזה הצטרף לקלסר שיש לו במשטרה על עבירות אלימות, כי לא קל לשחרר אגרסיות כשאתה רעב ואין בית אוהב שתומך בך. רבותיי, הסיפור הזה, השם ישמור, הוא אמיתי לחלוטין. הילד הזה ניצל. הוא נקלט בתיכון ירושלמי שהוא ההזדמנות האחרונה לנערים במצבו, שם צורף לתוכנית מיוחדת שבה למד מקצוע, והרישום הפלילי שלו נמחק והוא התגייס לצה"ל והמשיך ללימודי הנדסאות. גם החבר שלו, אבי – שם בדוי – אבי היה אלים בגלל בית לא מתפקד, ובבית לא טיפלו בלקויות הלמידה שלו, אז הוא לא ידע לקרוא ולכתוב. בגיל 16 נער לא יודע לקרוא ולכתוב. 16. גם אבי הצליח להינצל בזכות יד אוהבת של אנשי ההוראה. בבית הספר שבו הם למדו ראו את המצוקה והתגייסו לעזור, עשו ביקורי בית, מיפו את המסכנים ביותר ודאגו למשפחות הנערים הללו לסלי מזון, שיהיה לעוד ילדים מה לאכול. אני רוצה לספר לכם עוד סיפור, על אישה – נקרא לה מיטל. מיטל אקדמאית, עצמאית במקצוע חופשי. היא ובעלה, שיש לו עסק בתחום התיירות, פרנסו את ילדיהם בכבוד ובשלווה. ואז הגיעה הקורונה. הבעל הפסיק לעבוד לחלוטין ומצבו החברתי הידרדר מאוד מאוד. גם שלום הבית התערער מאוד והם החליטו להתגרש. האישה גם לא מקבלת מזונות כי אין לו מאיפה לשלם, אז היא נלחמת בכל יום מחדש. היא ביטלה את השיעורים הפרטיים לילדים, מכרה את הרכב, ובגדים חדשים – אין על מה לדבר, יש יד שנייה. אלו הם חייה, והיא שמחה איתם. היא שמחה על ההזדמנות שיש לה לגדל את ילדיה בכבוד, גם בלי פאר, כי הכסף לא יגדיר אותה, היא אומרת. אני שואל אתכם: איפה הכסף שאמור לתת סיוע למקרים כאלה? איך גורמים לשכפל את ההצלחה שהייתה עם אייל ואבי? איך גורמים למיטל לא להידרדר לקו העוני? איך מונעים את המצוקה הבאה? איך מונעים את הרצח הבא? איפה העובדים הסוציאליים? איפה המשטרה? איפה תוכניות בית ספריות למניעת נשירה ומעטפת חינוכית והורית? איפה העירייה ומשרד הרווחה, שיתגברו את מערך החירום לנוער ולמשפחות בסיכון? אבל אני לא היחיד ששואל איפה הכסף. קדם לי עוד מישהו, או קבוצת אנשים, שבקדנציה הקודמת שאלו איפה הכסף, על כל במה, בכל מדיה; אמרו: אנחנו נילחם בדילים שנעשו תחת השולחן. הם הבטיחו לכולנו כי זה לא תקציב, זו מכירת חיסול, והמשיכו: לוקחים כסף מאזרחי ישראל ונותנים אותו בלי בושה לפוליטיקאים רק כדי לקנות שקט. אז מה, רבותיי המחוקקים מהקדנציה הקודמת, מה שרואים מכאן, לא רואים משם. האם לפחות תתנצלו על כך שהאשמתם את הממשלה הקודמת על הדילים שאתם כעת שותפים להם לצורך שמירת הקואליציה? האם זאת גם הסיבה שהגדלתם לעשות בקואליציה וחילקתם 1.4 מיליארד ש"ח לכספים קואליציוניים, שהם חצי מיליארד יותר מהממשלה הקודמת, שעליה היטבתם למתוח ביקורת? אני לא מבין איך יש לכם את העוז להתנהג כאילו אתם בשבדיה ולתת כסף לחתולות. האם, חשוב ככל שיהיה, חתולות עומדות אצלכם לפני הזקנות שבמסדרון ולפני החיילים והעצמאים הנאנקים? כבר פתרנו את בעיות הקיום שלנו פה במדינה שיש לנו את הפריבילגיה ששמורה למדינות שבעות? האם אין בושה? איך אבדה הבושה? אני מוכן לעזור לכם לחפש אותה. נתחיל עם כללים פשוטים בכלכלה ותיעדוף. כסף – מוציאים אותי מהריכוז פשוט, סליחה. כסף הוא משאב מוגבל, לכן כשיש סל גדול מאוד של צרכים, ומנגד ידוע כי הכסף לא יספיק לכל הצרכים, קובעים תיעדוף לפי דחיפות. כך עושים בכל מקום, החל בבית הפרטי של כל אחד, וכך גם מדינות. אבל למען השם, באיזה עולם מעדיפים להשקיע כסף בטיפול בחתולים ולא למשל בדילול חזירי הבר בחיפה, שהם מסכנים חיים? היו מקרים שחזירי בר הרגו אנשים. זה ממש מסוכן וזו מגפה בחיפה; או בציפורים הנודדות שאוכלות את הדגה ואת הצומח בשדות שבצפון הארץ? למה לזה לא מקציבים כסף? אני באמת שואל. האם באמת אתם מעדיפים לתת כסף לחתולים על פני למנוע מעוד אם חד-הורית וילדיה להידרדר לעוני? האם באמת סדר העדיפויות שלכם הוא כזה שנותנים הקדמה לתחתית רשימת העדיפות על פני צורך חיוני מיידי? האם עד כדי כך הניתוק שלכם הוא מוחלט? לא לחינם סיפרתי בתחילת דבריי על אייל ועל אבי ועל מיטל. סיפרתי לכם כדי להזכיר את מי אנו משרתים כנבחרי ציבור ועם מה העם שלנו מתמודד, מהם הצרכים שלנו. ועוד לא דיברנו על הצורך במיגון באשקלון, על תגבור מערך הרופאים והאחיות הקורסים תחת הנטל, על החוסר בעובדים סוציאליים ועל החוסר בשוטרים ובכבאים ועל חוסר במיטות בתי חולים, על פתרון שנדרש להסעת המונים. לא דיברנו על כך שבאשקלון הבטיחו שיהיו להם הטבות מס, כי הם נמצאים בקו החזית, והבטיחו והבטיחו והבטיחו, והיום ראש העיר אומר שהוא נמצא שם בפני קבוצת אנשים בעיר שלו שכולם כועסים על ההבטחות שהבטיחו להם ולא קיימו. היה קשה מאוד להכניס את זה בכל חוק ההסדרים, בכל החקיקה הגדולה שעשיתם? לא דיברנו על פתרונות דיור לצעירים ועוד ועוד צרכים של הציבור שעל המדינה לתעדף בדחיפות. נכון, נכון, אנו היינו שותפים לממשלות הקודמות בקואליציה, ופעלנו לתקן ולשפר את הדרוש שיפור ולבנות איפה שאין. לא צריך לספר לכם – אתם הרי נוסעים ברחבי הארץ, בכבישים ובמחלפים, רואים את עבודת הרכבת הקלה והרגילה המחברת את הפריפריה למרכז הארץ. אתם יודעים כמה כיתות חדשות בנינו? כמה מקוואות ובתי כנסת חנכנו? איך שיפרנו את הניהול התקין של הרשויות המקומיות ועזרנו עוד ועוד בכל רחבי הארץ? פעלנו בכל תחום אפשרי לסייע ולעזור לעם היקר שלנו. נכון, המלאכה עוד רבה, יש עוד מה לשפר, אבל מפה ועד לקבוע סדר עדיפויות מעוות לחלוטין לכל צורך דחוף? איך ייתכן שאפשרתם תמיכה בחתולים – דבר שמהווה מטרד, אומנם, אבל מטרד מינורי – כל ראש עיר מכל מפלגה שתשאלו אותו למה הוא יעדיף להשתמש בכסף, הוא יאמר לכם שלכל דבר אחר, עם כל הכבוד, לפני הפניית משאבים לסעיף החתולים. ישב פה אתמול, אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת איתן גינזבורג ואמר שגם בתקופת הממשלה הקודמת הקציבו כ-4 מיליון שקלים לחתולים. בסדר, אבל לזה עכשיו צריך לעשות פי שלושה, 12 מיליון ש"ח לחתולים? עם כל הכבוד, איפה טיפה טיפה טיפה של היגיון, טיפה של חשיבה, טיפה של – אני לא יודע כבר מה לומר. איך זה נתפס בשכל? אז נכון שיש פה חברת כנסת שהיא דור רביעי למאכילי חתולים. בסדר, גם אנחנו יש לנו בתורה שלנו צער בעלי חיים, צריכים לטפל בבעלי חיים, אבל מכאן ועד להקציב סכומים כאלה שלא נשמעים סבירים והגיוניים בכלל לדבר הזה במקום לדברים אחרים? אתם יודעים מה? ייתכן שגם מס החד-פעמי והמס על משקאות ממותקים הם עם כוונות טובות, אבל המנגינה היא צורמנית ואף נוראה. יתרה מזו, המנגינה כל כך גרועה עד שהיא נשמעת כמו יצירה של ריכרד ואגנר. האם באמת להעלות את המס על החד-פעמי ועל השתייה המתוקה זה הדבר שבו צריך להתחיל את המלחמה בזיהום הכדור ואת המלחמה בהשמנה? פתאום אנשים דואגים לנו, דואגים לציבור שלא ישמינו, אה? מכל הדברים ברשימה יש אין-ספור דברים קודם לכן שראויים פי כמה: מפעלים מזהמים, המפחמות בשטחים, רכבים מזהמים, יבוא ויצוא של בגדים בשנה בכמות שיכולה להלביש את כל העולם. כמה זבל שזה מייצר – מישהו חשב להגביל את זה? את הג'אנק פוד, ההמבורגר, הגלידריות, שמוכח שהם גורמים למחלות שונות – מישהו חשב להגביל או למסות אותם? כיוון שהתשובה היא לא – לא ימסו את כל אלה – ממילא נשארנו עם כוונת מכוון מעוותת שיש מאחוריה כוונות אחרות ושלא תפעל את פעולתה המוצהרת ותייצר הכבדה אמיתית על משקי הבית במקום לעזור להם. וזה עוד כשאתם רוצים להוריד את יוקר המחיה עם רפורמות כאלה ואחרות, כמו רפורמת הכשרות והרפורמה של החד-פעמי. ככה מורידים את יוקר המחיה? ככה מגדילים ומעצימים את יוקר המחיה וגורמים לעוד ועוד משפחות להיכנס מתחת לקו העוני. לכן אני שואל: מהם הגבולות שלכם בקואליציה? מי השיכור שקבע תיעדוף שכזה? הרי במשך השנים טרחתם והשמעתם ביקורת נוקבת על ניתוב כספים; אמרתם: כמו גנבים בלילה; ניסיתם להעביר הצעת חוק שהכותרת שלה הייתה "איסור כספים קואליציוניים", וכך כתוב – אני מקריא ממה שכתוב בהצעת החוק הזאת, שרק לפני ארבע שנים, במושב הקיץ של שנת 2017, הצעתם אותה. כתוב: "שיטה זו גורמת להעברת מיליוני קלים מהקופה הציבורית ללא דיון במדיניות כלכלית או סדרי עדיפויות, למטרות שמשרתות את חבר הכנסת לצרכי הפריימריז שלו, תמיכה במקורבים ועוד". ואף הגדילו לומר כי "יש חברי כנסת שמשתמשים בהסכמים פוליטיים על מנת להקצות כספים מהקופה הציבורית לטובתם האישית" – אכן, דברים חמורים מאוד. ואני שואל אתכם, חבריי חברי הכנסת: מה השתנה, אם כן? איך אתם נוהגים באותה שיטה ואפילו הגדלתם את הסכום שלה בשליש? אבל כנראה שמה שרואים מכאן לא רואים משם. עיוורון השלטון של הקואליציה הזו סימא את כלל השותפים. זה כבר לא עיוורון שלטוני, זה היבריס, תאוות נקם ושנאה ממשית לאחר. ככה גר זאב עם כבש, אבל לא באהבה ובכבוד, אלא בקואליציה בלתי אפשרית המצופפת שורות אל מול הצד השני. ובשם שנאת הדבק הזו, מרצ מוכנה פתאום לבנות בהתנחלויות; מחמוד עבאס נותן כסף לממלכתי-דתי, לישיבות. אני אומר לך, יעשו לך שלטים, יכתבו: הנדיב הגדול חבר הכנסת מנסור עבאס. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, זו לא נדיבות. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> לא נדיבות. מה זה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הכסף הזה הוא של משלם המיסים הישראלי. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אוקיי, אבל אתה יכול להשתמש בו לדברים אחרים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תפקידנו כפוליטיקאים נבחרי ציבור ותפקיד הממשלה – לתעדף. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אוקיי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מבחינתי, אני דואג לחברה הערבית שבחרה בי. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אוקיי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אבל מבחינה מוסרית אני חושב, ולאור נאומו של חבר הכנסת גפני, שצריכה להיות ערבות הדדית והסתכלות אנושית מעבר למגזריות. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> כן. השאלה היא אם ליברמן ייתן לך לעשות את זה. על זה אין תשובה. אוקיי. מנסור עבאס נותן כסף לחינוך הממלכתי-דתי ולמתנחלים, גם אם לא ישירות. במציאות שאתה יושב בתוך המערכת הזאת אתה נותן. ניר אורבך ונפתלי בנט מעבירים כסף – לא יודע, אני עכשיו מדבר על התחקיר של אילה חסון ואני לא בדקתי אותו, אבל לפי זה הם נותנים כסף לחמאס. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חס וחלילה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> טוב. ראינו כולנו את התחקיר של אילה חסון, הוא מטריד מאוד. ולא רק זה, זה עוצמת השנאה הפנימית שלהם האחד כלפי רעהו. אתם יודעים מה? המשמעות של הדבק שלהם היא לא ריפוי – היא שנאה של רוב העם, שנאה יוקדת. מכרו את רצון שולחיהם והמירו את רצון הבוחר ברצון שלהם. אתם יודעים שזה נקרא גנבה, פשוט גנבה. גם גנבת דעת היא גנבה. אם מישהו אומר: אני אעשה דבר אחד, ואחר כך הוא עושה דבר אחר, זה נקרא גנבת דעת, אז אתם שונאים וגונבים. בשבוע שעבר התפרסם כי סגן השר אביר קארה אמר בהודעה בקבוצה פנימית למפלגתו כי "מדובר במפלגה של מטומטמים". סליחה שאני אומר את המילה הזאת; אני מצטט, לא אנחנו אמרנו. הסבירו שהיה שם עידנא דריתחא. אתה יודע מה זה עידנא דריתחא? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תסביר. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> זמן של כעס: עידנא זה זמן וריתחא זה כעס, רותח. עידנא דריתחא זה ביטוי תלמודי ארמי, בארמית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> עידנא זה קשור לעידן, העידן. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> העידן, הזמן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> ריתחא זה כעס – רותח, כמו אדם רותח. עידנא דריתחא. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> לא הודנה אלא עידנא. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> עידנא, עידנא, לא הודנא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> עידנא דריתחא. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> ככה הסבירו לנו שנגרמו המילים הקשות הללו. העידנא דריתחא היה ארוך במיוחד. גם שרת הפנים אילת שקד אמרה על שר החוץ יאיר לפיד כי הוא שטחי וכל שבוע עושה פיגוע – מול הירדנים, מול האמריקאים ועוד – וראש הממשלה עסוק בלחלץ את העגלה מהבוץ. אלו האנשים שמתיימרים להנהיג את המדינה, זו הרמה שלהם. מסוכסכים בינם לבין עצמם ומונעים משנאה לחברים שלהם ועוד יותר למי שלא חבר שלהם, כי אם לחברים שלהם כך, על אחת כמה וכמה למי שלא חבר שלהם. השרה שקד חושבת על השר לפיד שהוא שר חוץ שמייצר פיגועים מול מדינות העולם, אז איך היא ממשיכה לעשות איתו עסקים? ולא, התירוץ של השרה שקד הוא שמדובר בדבר שנאמר בעידנא דריתחא. אז אני רוצה לומר לכם שהתירוץ הזה לא מקובל. הרי זה מה שהיא חושבת עליו וזה מה שהיא אמרה בחדרי-חדרים. חז"ל אמרו: "אדם ניכר בכוסו, בכיסו ובכעסו". << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אדם? << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> ניכר – איך מכירים את האדם? בכוסו – אם הוא יודע להגביל את עצמנו בשתייה; בכיסו – איך הוא מתנהג בנושא הכספי שלו; בכעסו – האם הוא שולט בעצמו כשהוא כועס, יש לו יכולת איפוק או לא. הרי השרה שקד כעסה וזה מה שהיא אמרה. היא לא אמרה את זה על גנץ, גם לא אמרה את זה על ניצן הורוביץ; היא אמרה את זה על לפיד. אני שואל, באמת: איך ייתכן שהיא ממשיכה לשבת עם מי שלפי הגדרתה מייצר פיגועים נגד מדינת ישראל? זה בכלל לא משנה שהיא התנצלה, משנה שזה מה שהיא חושבת עליו. היא מאפשרת להמשיך ישיבה איתו בקואליציה והמחשבה שלה עליו לא השתנתה, גם אם כלפי חוץ היא אמרה שהיא התנצלה. אז אני רוצה לשאול את השרה שקד: אני מעריך אותך ומוקיר אותך כאישה ישרה. תראי לצד מי את יושבת בממשלה – לצד מי שקורא לכם "מטומטמים"; לצד חברת מפלגתך שמחפשת לברוח מכם למפלגות אחרות; לצד מי שמעביר כסף – so what – לחמאס – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תמחק את זה, יואב. תמחק. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> מחקתי. – – לצד מי שאת מגדירה אותו כשטחי. עד מתי תוכלי לשאת את הבושה? ואני גם שואל אתכם, חברי הקואליציה: ממה אתם עשויים? בלילה, כשאתם חוזרים הביתה, איך אתם מסתכלים לילדים שלכם בעיניים? מה אתם מסבירים להם כשאתם יושבים עם אדם שמזגזג בדעותיו ופועל לפי פוזיציה נכון למה שטוב לו באותו הרגע – שמה, שכשכסף קואליציוני משרת את המפלגות האחרות אז הוא רע ומושחת, אבל כשאתם עושים את אותו הדבר ואתם מגדילים את הסכום ב-500 מיליון ש"ח זה טוב? פה אין שחיתות? זה החינוך לערכים שלכם? מה הערכים שלהם? מה אתם אומרים לילדים כשאתם צריכים לחנך את הילדים שלכם? מה אתם אומרים להם? איך אתם יכולים להסביר את זה? איך אתם מסבירים מציאות שבה שר בכיר חושב שממשלה גדולה וח"כים נורבגים זה לא טוב אצלנו, אבל כשזה אצלכם זה בסדר, ולכן אתם שברתם שיא בנורבגים ובמינויים, ואז זה נהיה טוב? האם אין לכם בושה? אין לכם גבולות? הרי עם נציגים של תנועת רע"מ אתם יושבים, וגם מרצ. האם לחלוטין תנועת ימינה הפכה לתנועה פוסט-ציונית? עד מתי תעשו שקר בנפשכם? חברי הקואליציה, באמת, אתם לא רואים שזה גדול עליכם בכמה וכמה מידות? אתם לא רואים איך אתם נכשלים בהבנה בסיסית בשלטון, בפוליטיקה ובממשל? אתם ממש כמו ילד קטן שנוסע על בימבה ורוצה לנהוג בסמיטריילר – היחס של חוסר ההבנה והניסיון הוא זהה. הגמרא מספרת על יהודי אחד, אלעזר בן דורדיא, שטרח והתאמץ לעבור כל עבירה שיש בעולם. יום אחד, תוך כדי ביצוע עבירה, אמרה לו מופקרת אחת כי לעולם לא יקבלו את תשובתו; גם אם הוא ירצה לחזור בתשובה, לעולם אין לו חזרה בתשובה. אי-אפשר. נגעו לו הדברים בליבו. הלך וישב בין שני הרים וגבעות ואמר: הרים וגבעות, בקשו עליי רחמים. אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך, נבקש על עצמנו, שנאמר: "כי ההרים יָמוּשׁוּ והגבעות תְּמוּטֶנָה". אמר: שמיים וארץ, בקשו עליי רחמים. אמרו: עד שאנו מבקשים עליך, נבקש על עצמנו, שנאמר: "כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה". אמר: חמה ולבנה, בקשו עליי רחמים. אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך, נבקש על עצמנו, שנאמר: "וחפרה הלבנה ובוֹשה החמה". אמר: כוכבים ומזלות, בקשו עליי רחמים. אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך, נבקש על עצמנו, שנאמר: "ונמַקו כל צבא השמים". אמר: אין הדבר תלוי אלא בי. מספרת הגמרא: הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכייה עד שיצאה נשמתו. יצאה בת קול ואמרה: רבי אלעזר בן דורדיא – הוא כבר קיבל תואר "רבי" – רבי אלעזר בן דורדיא מזומן הוא לחיי העולם הבא. כשהוא הבין שהכול תלוי רק בו ואף אחד לא יכול לעזור לו, הוא הבין את הנקודה הזו, ישב ובכה וחזר בתשובה שלמה עד שיצאה נשמתו – הוא היה מזומן לחיי העולם הבא. חברי הקואליציה, אני קורא לכם: עוד לא מאוחר. אתם עוד יכולים להציל את נפשותיכם ולזכות בתהילת עולם. אל תהיו אלכס גולדפרב. האם באמת בשביל מיצובישי או סקודה אתם מוכנים למכור כל עיקרון ציוני ויהודי פה בישראל? תתעשתו. אתם עוד יכולים להתנתק מהחבורה הפוסט-ציונית הזו, להציל את עם ישראל, לקבל תיעדוף נכון בחלוקת התקציב, לא ללכת בעיניים עיוורות, כעיוור המגשש באפלה, וללכת לאשר תקציב שהוא כל כך אנטי-חברתי, הוא כל כך פוגע בציבורים שלמים וגדולים, תקציב שמונע משנאה ונקמנות. אין שום ספק, יושבים אנשים וחושבים: איך אנחנו נציק? אדוני יודע שיש עכשיו 4,000 בתי אב של משגיחי כשרות שנמצאים עכשיו בשטח ועובדים. הרפורמה הזאת שרוצה להעביר השר לענייני דתות, בתמיכתו הנלהבת של שר האוצר – הנלהבת, שכל כך שמח שנתנו לו רעיון – הוא חשב שייקח לו הרבה זמן להעביר את הרפורמה הזאת ואת השינוי. לפני שהוא נכנס, אחד התנאים שלו היה שהוא ישים רבנים של צהר, ארגון צהר, שיעבוד, שזה ארגון שמקל בצורה בלתי רגילה, נגד ההלכה היהודית. 4,000 איש הולכים לאבד את מקום עבודתם. 4,000 איש הולכים לאבד את מקום עבודתם. איפה נשמע כדבר הזה? ירצו להעביר אותם לתאגידים שכל עניינם יהיה איך להרוויח כמה שיותר כסף. יעשו תחרות בין תאגידים מי ייתן כשרות יותר זולה, לא יותר טובה. אז ככל שאתה אומר – במקום שהמשגיח יהיה שם 24 שעות, אתה אומר: לא, הוא יהיה רק שעה ביום והוא יכול ללכת, אז העלות של התאגיד זולה. אבל הכשרות – איך היא תהיה? אין כשרות. אין כשרות – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> – – וחבל שכך. ולכן, רבותיי, אני קורא לכם שוב, בדקה האחרונה: גברתי שרת החינוך – שהיא אישית עושה עבודה טובה, אבל גם לך אני קורא להתעשת. את יכולה להיות שרת חינוך גם בממשלה שלנו שנקים, וטובה אפילו יותר. אני קורא לכם, לכולם, לחשוב פעם נוספת. אדוני היושב-ראש, אני בטוח שכל מה שהבטיחו לך ונתנו לך – אני מקווה שייתנו לך; אנחנו מכירים את זממם ודרכיהם של פקידי האוצר, שהם יודעים לתקוע מקלות בגלגלים. וגם אני חושב שאם היית באמת, בסופו של דבר – אמרת שרצית; נכון, זה לא היה תלוי בך, אבל אם היית בממשלה אחרת, המצב שלך מבחינתנו היה הרבה יותר טוב, ולפחות היה מעשי. אולי לא היו נותנים לך את הסכומים שאתה מדבר, אבל לפחות זה לא היה כלאם פאדי, זה היה משהו אמיתי שהיית מקבל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יואב בן צור. חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה. 25 דקות, אדוני. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אולי אני אפתח קודם כול בפרשת השבוע, פרשת תולדות: "ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק". המשך הפרשה הרי ידוע: כשמגיע יעקב לקבל את הברכה שהובטחה לעשו, יעקב אבינו ממשש את ידיו ואומר את המשפט הידוע: "הקֹּל קול יעקב" – אני שומע אותך, יעקב, יש לך קול עדין, אבל "הידים ידי עשו". עשו היה שעיר והוא מישש בידו. יעקב שם בגדי חמודות וכל מיני בגדי צמר בשביל כביכול להטעות. הרי יצחק, הייתה לו רוח הקודש. "הקל קול יעקב" – במקרה הזה אנחנו משמיעים את קולו של יעקב. "הידים ידי עשו" – התקציב הזה הוכן בידי מי שבאכזריות רבה פוגע במאות אלפי משפחות. הקואליציה מגדירה את היום הזה "יום מכונן" – היום הונח תקציב 2022-2021 לאחר שלוש שנים של שיתוק וכו' וכו'. ואני רק חושב על ההרגשה של מאות אלפי משפחות שביום הזה – כבר מאתמול, ב-1 בחודש, כמה גזרות ניחתו עליהן; אגב, בלי שום דיון, בהינף יד של חתימת שר האוצר, כמו המס על החד-פעמי וכו' וכו'. איני יודע מה מעמדם של חברי הכנסת, מה כוחם של חברי הכנסת בוועדות, אבל הידיים עשו. בסופו של יום אותם קשישים שכביכול בסעיף אחד נותנים להם תגבור – כשלוקחים את המספרים ומחלקים אותם הוא לועג לרש, אבל בכיס השני פוגעים להם, לאותם קשישים ומבוגרים ומוגבלים, שלא יוכלו לשטוף כלים וישלמו מאות שקלים יותר במה שנתנו להם בכיס אחד עשרות שקלים יותר. אתם מבינים את המשמעות? אני אמנה לפחות כמה נקודות, לשפוך אור על הספר עב הכרס שמונח כאן, שבן לילה הוכנסו בו רפורמות ששנים לא חלמו פקידי האוצר להעביר וניצלו רגע; דיונים על גבי דיונים שאמורים לעשות לכל סעיף בנפרד; חוק ההסדרים שלא היה כמותו מעולם; רפורמות שאין להן שום נגיעה ותוספת כלכלית לתקציב המדינה אלא דריסה גרידא. מס על משקאות קלים – אתם מדברים על בריאות? תגידו לי, רביעית יין לקידוש ולהבדלה של מיץ ענבים לא יכולתם לשמור? לא יכולתם להגן גם על רביעית יין? למי היין לקידוש, לחרדים? לחסידים? לכולם. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, יש משפט שאומר: אם יהודי לא יודע לעשות קידוש, יבוא הגוי ויעשה לנו הבדלה. אתה יודע כמו עומק יש בזה? אם אתה לא תדע לקדש את עצמך בדברים שחשובים לך, כבר יבוא האחר שיבדיל אותך לגמרי וינתק אותך מהערכים. יש אבא של שבת שיכול להיות שקוראים לו נפתלי, יש אימא של שבת שיכולים לקרוא לה אילת, אבל בסוף זה משהו, קונסנזוס לכולם, שרוצים לעשות קידוש. זה דבר פעוט, אבל כשמדברים על תקציב בשורה, אם על רביעית יין של קידוש לא ידעתם לשמור, איזו בשורה הבאתם לציבור ולעם היושב בציון, שקידוש נעשה לדעתי לפחות ב-80%, 90% מהבתים של העם היהודי במדינת ישראל? אנשים שאני יודע, גם אם הם נוסעים בשבת ונוסעים לים, מבחינתם קידוש והבדלה – זה נשאר לדורי-דורות. גם על זה הקואליציה הזאת לא ידעה לשמור, ולזה אתם קוראים תקציב של בשורה. מס על חד-פעמי – אתם חשבתם כמה צה"ל יתחיל לשלם על חד-פעמי? אתם מעבירים כסף מכיס לכיס? דיברתם עם מנהלי בתי החולים, כשבצד אחד אתם מספרים להם על בשורות בוועדת הבריאות, תוספות לבתי חולים – דיברתם עם מנהלי בתי חולים כמה כסף הולך לעלות להם החד-פעמי? דיברתם עם בעלי מוסדות לבעלי מוגבלויות? על כל 100 תלמידים זה תוספת של 50,000 שקלים בשנה רק עלויות של חד-פעמי. בדקתם? הוזלתם לצד ההתייקרות של חד-פעמי את המים? הרי דיברתם על מדיח – אתם בטוחים שכל מדינת ישראל זה רעננה ותל אביב. ממש. אין פריפריה; כולם יש להם מדיח. זה נראה טריוויאלי – ממש לא. אגב, כל סיבוב שטיפת כלים של מדיח זה עשרה ליטר מים. הוזלתם את המים לצד ההתייקרות של החד-פעמי? לא, מה פתאום? לפחות לפי הנתונים שהצגתם כאן אמורים להיכנס לתקציב המדינה 280 מיליון ש"ח רק מהחד-פעמי – שרובו יושת על משפחות ברוכות ילדים, יהודים ושאינם יהודים, אדוני היושב-ראש. אתם יודעים שיש דוגמה נוספת: רצו, בשם הגנת הסביבה, להטיל מס על השקיות. זוכרים? כל שקית עולה 10 אגורות. לפי הנתונים של המשרד להגנת הסביבה, השימוש בניילון חד-פעמי עלה, לא ירד, לא פחת. זה לא הוסיף לאקלים. אבל לצד זה שזה עלה, מי משלם על הניילונים החד-פעמיים? אותה אישה בסופר, אותה קופאית, אותם אנשים, בסוף זה חזר שוב. חבר הכנסת מרגי, בהיותו יושב-ראש ועדת הכלכלה, נלחם בחירוף נפש נגד הפיקדון של בקבוק ליטר וחצי. מה הסיבה? מה עם הגנת הסביבה? מה עם המרחב הסביבתי? לא, זה לא יפחית אלא רק יטיל עוד מס על אותם אנשים. מי קונה 1.5 ליטר? אותה משפחה שרוצה לקנות בקבוק שתייה. אז תטיל עליהם גם את העלות של הפלסטיק, ובסוף הכספים הולכים בדיוק לאותן חברות גדולות. לנו אתם רוצים לספר סיפורים שהמטרה של המס על החד-פעמי זה בשביל הגנת הסביבה? כמה אפשר לעבוד על אנשים? לא, זה עוד גזרה על משפחות ברוכות ילדים, ורק עליהן יושת כל המס הזה. עוד דוגמאות: אותו מסכן שהזמין תור בבית חולים ולא הגיע. אין לו ביטוח פרטי, הוא לא נמצא במדיקל סנטר או באסותא, הוא הזמין תור מסכן בבית חולים בילינסון, תל השומר, והוא לא הגיע לתור. מי לא מגיע לתור? אחד שיכול להיות שהעובד הזר שלו לא יכול להביא אותו, שהבת לא הגיעה לשמור על האימא אז הבעל לא יצא. בן אדם לא מוותר סתם על תור, אבל בתקציב החדש יש בשורה: יהיה קנס לאותו מסכן שלא הגיע לתור בבית חולים. זה תקציב בשורה. כשהיום אנחנו מסתכלים על מס הבריאות, שמפעם לפעם תופח, אנשים אומרים: אה, זה רק השתתפות ותרופות – פתאום בסוף החודש מוציאים מאות שקלים. במקום לתת כסף לתרופות מצילות חיים – לא, צריך לתת קנס לאותו מסכן או מסכנה או מבוגר או מבוגרת שלא הצליחו להשתמש בתור שלהם שנקבע בבית החולים. בשורה. עוד דוגמה – רפורמת הכשרות שמדברים עליה כל כך. הרי מה זה חוק ההסדרים? כל רפורמה שיש לה השלכה תקציבית, שיש לה משמעות כלכלית ואולי רוצים לקצר תהליכים – מכניסים. מגיעים הכלכלנים ועושים חישוב פשוט: הם אומרים שרפורמת הכשרות תייקר את המוצרים. לא תהיה שום הוזלה ובטח שלא תהיה שום הכנסה לקופת המדינה. אז למה הכנסתם את זה בהינף יד, בלי ללמוד לעומק, ועל הדרך לזרוק 4,000 משגיחי כשרות עוד פעם לאבטלה, ועל הדרך לגרום לאותם אנשים ששילמו עד היום על התעודה 500 שקלים, שישלמו 2,500 שקלים? על מי אתם עובדים? זו בשורה? סעיף בחוק ההסדרים – להכניס אותו יחד עם כל התקציב הגדול, האכזר הזה? אבל יש כאן בשורה: לפגוע בערך האישי, האידיאולוגי, היהודי, ההלכתי – זה מה שעושה רפורמת הכשרות. ובאים אנשים ומתהדרים: שנים לא נגעו וצריך לתקן. ריסוק הפריפריה – כמעט ונמחק. 50 מיליון שקלים נתנו לחיזוק הביטחון התזונתי. כששר הפנים לשעבר הביא כסף קראו לזה כסף קואליציוני, אבל הכסף הזה הלך להוזלת המים, להורדת המע"מ על המים. ביטחון תזונתי, שנתנו 700 מיליון שקלים בתלושים לאנשים, יהודים ושאינם יהודים, חרדים ושאינם חרדים, אותם אנשים שמגיעה להם הנחה על פי זכאות, אנשים שכל החיים שלהם נזקקו לעמותות צדקה פתאום הולכים בכבוד והרימו ראש, והגיעו לסופרים, וקנו אוכל בתלוש מזון – על זה אומרים: כסף קואליציוני במחשכים, לצרכים קואליציוניים. אבל צרכים קואליציוניים אחרים הם שקופים. 40 מיליון שקלים לרפורמים זה דברים ערכיים; 12 מיליון שקלים לחתולים. אגב, יצא איזה סרטון של חתולה שהגיעה לסופר ומחזיקה אוכל. באו אליה בעלי הסופר ואמרו לה: חכי עד יום שישי שהתקציב יעבור ואז תיכנס לתוקף המלגה שמגיעה לך, תוכלי לממש. מר בנט, ללא ספק, התגלה בחודשים הראשונים שלו בכהונת ראש הממשלה – אוהב לטייל. אוהב לטייל. היו באמת תמונות חובבים עם ראשי מנהיגי העולם. איזה מצחיק שיש תמונה שלו עם ביידן: "פגישת מנהיגים", של מנהיגים, שני מנהיגים. להבדיל אלף אלפי הבדלות – זה, יש לו 78 מיליון איש שתמכו בו וזה יש לו פחות, מתחת לאחוז החסימה, זה אין לו, לפחות לפי הסקרים. ואני מציע למר בנט לבוא לבקר באותה חנות שהוא דיבר עליה, חנות מצעים באלעד, בנתניה, שלפני שנה אמרת: אני מבקש להציל אותן. תבדוק את החנויות – היום אף אחד לא יכול להיכנס אליהן, כי אותם אנשים מוחלשים מקבלים דריסה אמיתית. איך הוא אמר? יש לנו עם שהולך ונעלם. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> הייתי מוכן להיות זבוב על הנייר הזה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> יש לנו עם שהולך ונעלם. עד כמה שהוא אמר – אולי היושב-ראש ידליף לנו – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מה? << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – מהפתק של שר האוצר. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> האם זה נכון – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מדברים על כלבים וחתולים. אני מוכן להיות זבוב על הנייר. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אולי יש תוספת, אולי יש תוספת – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> על הנייר הצהוב הזה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אולי התקבלה הסכמת שר האוצר ל-100 מיליון שקלים – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> לא יהיה. "לא ידבק בידך מאומה מן החרם". << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> מנסור, בפרשת השבוע – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> בפרשת השבוע – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> בפרשת השבוע עשיו מכר את בכורתו ליעקב – במה? בנזיד עדשים. אתה חושב שאנחנו יכולים להגיד אמן על 100 מיליון שקלים כשהגזרות על הציבור שלנו הן במאות מיליונים? אנחנו אומרים לך: לא, תודה. נקבל את מה שמגיע לנו בזכות. נקבל את מה שמגיע לציבור שלנו על פי קריטריונים. אגב, אני שומע ביקורות של נאורים – ראיתי, יאיר גולן: מיטב ארגוני הפשיסטים האנטי-ישראלים מסיתים כנגד הממשלה ותוקפים את התקציב. פתחתי גוגל, בוויקיפדיה, מה זה נקרא "אופוזיציה" על פי המילון: "מטרת האופוזיציה היא לייצג בפרלמנט את דעות המיעוט שלא זכו לייצוג בממשלה, לבקר את הממשל, להציג חלופה לדרכו ואף לנסות להדיחו בהתאם לחוק". כל מה שחוקי אנחנו נעשה, ובעיקר – נציב מראה מול הקואליציה. זה תפקידה של האופוזיציה, ועל זה קוראים לנו פשיסטים. אתה יודע מה? ראיתי פוסט שהעלתה יושבת-ראש מפלגת העבודה לשעבר חברת הכנסת שלי יחימוביץ' – כי היום יש בכנסת פייק-מיניסטיות, לא באמת פמיניסטיות. היא הוציאה ציוץ ואמרה: "ח"כיות יקרות, רימו אתכן" – לפני שהצביעו בוועדת כספים – "הערב תידרשו להצביע בוועדה על נוסח שכל 'ההישגים' שבגללם נכנעתן והפקרתן לנפשן נשים מבוגרות עניות מוסמסו בו ונעלמו – – – עבדו עליכן. האצבע שלכן היא לא אוטומט. מי שדורכים עליה פעם אחת ידרכו עליה פעם נוספת. אין צל"שים על כניעה. הצביעו נגד". היא לא חרדית, היא לא חשודה כאוהבת האופוזיציה הנוכחית, לא חשודה כתומכת מר נתניהו ולא כתומכת דרעי, אבל ייאמר לזכותה שהיא אמרה תמיד את מה שהיה על ליבה באמת. היא לא הייתה פמיניסטית-לשעתה, כמו שהיום אנחנו רואים כאן את הצביעות של חברות כנסת שמתהדרות בהגנה על נשים בכל מיני ורסיות, אלא באמת. העלאת גיל הפרישה – יש פגיעה יותר גדולה מאשר באותן נשים מסכנות שמאלצים אותן לפרוש, או שכרגע לא יקבלו את מה שמגיע להן בגלל העלאת גיל הפרישה? אבל יש להן בכלל שיקול דעת? אבל תראו את הבדיחה, חברי הכנסת: הרי הקואליציה לקחה כרגע מקדם ביטחון להצבעות. תארו לכם שאחד מחברי או חברות הכנסת שנמצאים בשורות האחרונות – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> יש עריק, יש עריק מהקואליציה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – שנמצאים – הרב מלכיאלי. ניר אורבך, אחרי התקציב הוא אמור לקבל לפחות – אמרתי את זה לפני חודשים, לפני חודשים אמרתי את זה, ובוא נבדוק שלא טעיתי – אחרי התקציב הוא אמור להתמנות לשר, מלכיאלי, שר ההתיישבות. << קריאה >> ניר אורבך (ימינה): << קריאה >> חצי שנה אומרים את זה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> ניר, אתם לא פראיירים. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> הרב מלכיאלי, אחרי התקציב הוא יתמנה לשר ההתיישבות. הוא יוותר על זה כל כך מהר, תגיד לי? << קריאה >> ניר אורבך (ימינה): << קריאה >> כבר חצי שנה מבטיחים. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> בסדר. אגב, ועדת הכנסת – דורסנות שכזאת. גם בחוק התקציב – – – << קריאה >> ניר אורבך (ימינה): << קריאה >> דווקא אומרים שאני עדין. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> גם בחוק התקציב – לא – הפעלת סעיף 98 פעם אחר פעם והשתקת קולה של האופוזיציה יבואו בסוף אליכם כבומרנג אמיתי. מר מנסור, אני אומר לך אמיתי – חבריי לאופוזיציה אומרים את זה פעם אחר פעם: ניקח את כל הסעיפים שהכנתם ועברו כבר את הייעוץ המשפטי, באמת. לנו היה – אתם יודעים שאתמול השר לשירותי דת מינה משנה למנכ"ל משרד הדתות. ביררתי, אמרתי: בואנה, לא יכול להיות. הקודמים שלו לא מינו משנה? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> לא נתנו להם למנות. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> לא נתנו למנות. אמרו לו: אם אתה רוצה למנות משנה, תוותר על סמנכ"ל במשרד. מינו עכשיו גם סמנכ"ל וגם משנה למנכ"ל. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> על פי הקריטריון של מינוי משנה למנכ"ל לא מגיע להם, אבל כפי שאמרתי, הייעוץ המשפטי במשרד לשירותי דת עובד בצורה מיטבית בשירותו של השר. אני לא הספקתי לשאול את שר האוצר כשהיה פה איך הוא אישר למיניבוס שלם של פקידי האוצר ללכת להיפגש בטייבה או בכפר קאסם – איפה זה היה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כפר קאסם. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> בכפר קאסם. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> אני אעדכן אותך – הוא לא היה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא היה. נכון. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אולי שר האוצר – – – << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> הוא לא היה שר האוצר – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נכון, נכון. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל חמד, חמד, חמד, שר האוצר, מרגע – – << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> ראש הממשלה אז היה נתניהו ושר האוצר היה ישראל כץ. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – הבחירות התנהל ועמד מול פקידי האוצר. תשאל את ישראל כץ, שהיה שר האוצר בעבר. הגיעו לפה נציגי האוצר בוועדת – – – << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אתן לך תשובה – – – << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> – – – מי שהיה – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> הינה, נמצא פה חבר הכנסת מרגי, שהיה יושב-ראש ועדת הכלכלה. הגיעו פקידי האוצר לוועדות הכספים והכלכלה – אמרו להם: תוציאו את התקנות של המעונות; זה היה כבר לפני. לא. קיבלנו הוראה – ממי הוראה? אין כרגע שר והכול באוויר – קיבלנו הוראה להמתין להחלטתו של שר אוצר חדש. כולם התיישרו בהתאם למדיניות של השר העתידי שאמור להיכנס. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, אבל אז לא היה בכלל סיכום קואליציוני. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> הייתה כבר הסכמה והם ידעו לקראת מה זה הולך. כולם התיישרו בדרך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אבל אוריאל – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אף אחד – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוריאל, אוריאל, אוריאל, אתה יודע שאגף התקציבים תמיד – כך הבנתי – אגף התקציבים תמיד מעורב בהסכמים הקואליציוניים, כדי לא להשתולל. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> מנסור, אתה מתאר לעצמך תמונה כזאת של 20 – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מה הבעיה? מה יש? << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אין בעיה. אמרתי לך, אתה קבעת – אנחנו נשתמש בהן. אתה מתאר לעצמך נורמה שכל בכירי האוצר מגיעים במיניבוס לבני ברק, לכולל שנמצא מתחת לביתו של הרב קניבסקי – שאגב, יש לו שליטה מאגית על מאות אלפים, לא על מספר מנדטים – ושם מנהלים קריטריונים? לא היה מעולם כזה דבר. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> תשאל את השר ישראל כץ ותשאל את ראש הממשלה בנימין נתניהו. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> לא היה כזה דבר מעולם. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> יפה מאוד שאתה אומר. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> פקידי אוצר שיגיעו לביתו של – – << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> אז הם הפרו כל חוק. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – לישיבת פורת יוסף של חכם שלום כהן, נשיא מועצת חכמי התורה, והוא יהיה מלמעלה ויגיד: אני רוצה לדעת את התקציבים, מה קורה איתם, ורק אחר כך יחתמו על הסכם קואליציוני – אתה מתאר לעצמך? כל המדינה הייתה על הרגליים, ואחרי יומיים היו כותרות: שוחד ישיר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, אוריאל, אוריאל, תקשיב לי, חביבי: לדעתי – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא נגד. רק אומר לך שכשאתה אומר מה עשו לפני כן – לא היה אפשרי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני מבין שאנחנו מפלסים לכם דרך – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> לגמרי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – ואתם עשיתם את זה גם לפנינו – פילסתם לנו דרך. עכשיו, לדעתי, זה אחראי לנהל משא ומתן דרך אגף התקציבים, כדי שאם מסכמים משהו כחלק מההסכם הקואליציוני – שיהיה מקובל, מקצועי וראוי מבחינת כלכלת ישראל. זה – דבר אחד. דבר שני, דבר שני, אוריאל, אני רוצה להוסיף לך משהו. השר חמד עמאר, תקשיב. השר חמד עמאר, תקשיב. אתה יודע מי הראשון שהגיע לכפר קאסם לפני שנתיים? מנכ"ל משרדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, מנסור, יש לך טעות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – מזכיר ממשלתו – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, לא – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – של – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – אין בעיה. כפר קאסם זה חלק – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – ראש הממשלה בנימין נתניהו, איש סודו – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> מנסור. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – של ראש הממשלה בנימין נתניהו – כולם באו לפחות פעמיים לכפר קאסם. ישבנו, דיברנו – לפני שנתיים. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> מנסור, אני באתי. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> מנסור, בניגוד – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לפני שנתיים. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – בניגוד למה שאומר ראש עיריית טייבה, שזה לא חלק מישראל אלא פלסטין, אני כן חושב שכפר קאסם זה חלק ממדינת ישראל. בוא, זה לא – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בסדר. מי אמר? אנחנו אזרחי המדינה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> נכון, חד וחלק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בסדר. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> מה, כפר קאסם זה ליד פתח תקווה, אני אלך לשם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתם באים בטענה – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל לבוא להיות באזור של עמותה – עזוב להיכנס כן יקבלו כספים לא יקבלו כספים. זה עניין פרטי, אישי, שמגיעים לשם פקידים. אתה יודע מה? מילא היו הולכים לכפר המכביה, אתם מגיעים לשם – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מה זה "עניין אישי"? << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – אבל כשאתה נמצא בבית של מישהו אתה נוהג לפי מה שהוא רוצה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, סליחה, מי בכירים יותר במעמד, אגף התקציבים או מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומזכיר הממשלה? מה קרה לך? << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, לא. מזכיר הממשלה היה אחראי לתוכנית של החברה הערבית בלי כל קשר. התוכנית שבה היית ראש – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה רוצה לספר לי על זה? הייתה פגישה פוליטית. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – הוועדה למלחמה באלימות ופשיעה בחברה הערבית – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב, בסדר. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> זה היה פוליטי. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל הוא נתן את זה, אבל בוא, אנחנו לא – אנחנו כולם יודעים, אנחנו רק – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מה שאני מבין: מה שמותר לבנימין נתניהו לא מותר לאף אחד אחר. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> לא קרב זה אל זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זהו. אתם – – – << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, כן. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> – – – מותר לו לבקש ממך – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה, אתה נכנסת פעם לבלפור? שרים לא נכנסו לבלפור, אתה מבין? אני הייתי שם. שרים ובכירים לא היו בבלפור ואני הייתי שם. מה שמותר לנתניהו לעשות, אסור לאחרים. זהו, זאת המציאות. תודו בזה. יופי, נמשיך. אני מוסיף לך שתי דקות. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, בסוף השבוע, ביום חמישי, ערב ראש חודש כסלו – ערב ראש חודש כסלו, שמסמל את חג החנוכה, שבו דלקה מנורה וקרה בו הנס של פך שמן הטהור – באו בניך לדביר ביתך וטמאו את היכלך, מה שרוצה לעשות עוד פעם הרב הרפורמי בכותל הקדוש לנו. ותקרא איך הרפורמים מתייחסים לכל בית המקדש, שאין להם "ותחזינה עיננו", לחלל את המקום הקדוש לנו ביותר, בערב ראש חודש כסלו לטמא את היכלנו, את פך שמן הטהור. לפתוח את התקציב ולנגוע פעם אחר פעם – אחרי שגמרו את רפורמת הכשרות רוצים להיכנס בנושא הגיור. השר לשירותי דת בקולו אתמול אומר שצריך לתת לכל בן אדם אפשרות במדינה להתחתן בדרך שהוא רוצה, כשאנחנו מדינת היהודים. אתה בחיים לא תסכים שאנשים ישנו לך את חוקי האסלאם בנישואין ובכל דבר. אתה אומר: כל אחד ינהג לפי דרכו, אבל שאצלך לא ישנו, אבל אצלנו מרשים לעצמם אנשים עם כיפה מדומה לנסות לשנות את התורה, שלא תשתנה בשום זמן, חס ושלום. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אוריאל בוסו. יעלה ויבוא חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה. 25 דקות. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הממשלה הזו קמה על כמה רגליים, לפחות לפי ההצהרה שלהם: האחת – ריפוי ושינוי; השנייה – הממשלה תעבוד בשביל העם רק בנושאים מוסכמים, וכל הנושאים השנויים במחלוקת יידחו לממשלה הבאה; ממשלה שתילחם בשחיתות – שמעת את זה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, אם אני אומר משהו, ידידי מנסור, מותר לך להעיר לי – משהו שלא היה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה יודע, אמרת: "היא מקדמת נושאים מוסכמים", נכון? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> הצהירה, הצהירה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז בואו, היכנסו, ואחריכם יביאו נושאים מוסכמים. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> חכה, חכה, חכה, בוא – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> יש וטו של ליברמן. אנחנו רוצים, אבל ליברמן לא מסכים – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> רבותיי, אני חושב שגם 25 דקות לא יספיקו לי, אז בואו נעשה כך: נשאיר זמן לשאלות, מה שנקרא. לכאורה, על פי ההצהרות האלה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הוא לא מסכים. אתה רוצה? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> הינה, לקחתם לי דקה ועוד לא אמרתי כלום. לכאורה היינו צריכים לשמוח, למחוא כפיים, להריע ואף לסייע לממשלה. אלא שעם היא התחילה את דרכה של הממשלה הנוכחית היא התכחשה לשלושת העקרונות שמניתי – ממשלה שמעמיקה את הקרע בעם, את השיסוי של חלק אחד בעם כנגד החלק השני, ובמיוחד כנגד הציבור החרדי, הדתי-לאומי והציבור עם תפיסת העולם הימנית. מפלגת ישראל ביתנו וימינה – לעת עתה יש עתיד יושבת בצד. למה? כי איווט ליברמן ומתן כהנא עושים זאת טוב מאוד, לשיטתם, לכן יש עתיד, בצורה חכמה, יושבת בשקט. איווט ליברמן הכריז שיש לזרוק את החרדים במריצות למזבלה. מתן כהנא עושה את העבודה בצורה מצוינת, אבל מה הוא עושה? הוא עוטף את זה בעטיפת צלופן מהודרת. את רפורמת הכשרות, שבאה אך ורק לפגוע במוסד הרבנות הראשית, כדרישת התנועה הרפורמית – את הרפורמה הזו הוא עטף בנימוקים יפים, נימוקים נעימים לאוזן: הורדת יוקר המחיה, תחרות לשיפור השירות. ואני שואל אותך, ידידי: מי לא רוצה שזה יקרה? ואני אומר לכם שעם הרפורמה הזו זה לא יקרה. פרט לפגיעה במוסד הרבנות הראשית, מוסד שלטוני יהודי מפואר רב-שנים – ויש מה לשפר בו, לו רצתה המדינה להשקיע במוסד הרבנות הראשית. שנים רבות האוצר ומשרד המשפטים עצרו וסירסו כל עבודת שיפור ורה-ארגון של המוסד הזה. עכשיו, מששקע האבק מהקרב על רפורמת הכשרות והמלחמה ברבנות הראשית ותשלום האתנן – אני שיניתי את הנוסח – לידועה בציבור של הממשלה הנוכחית, שהיא התנועה הרפורמית בארצות הברית, יצא השר כהנא בהצהרה בומבסטית וכובשת כותרות: מהפכה בשירותי הדת. הוא יחליף את כל הממונים וראשי המועצות הדתיות במאגר ממונים ש-50% מהם יהיו נשים. והינה, גל של מחיאות כפיים ושקט חרישי מהפקידות שומרת הסף. שנים רבות לא אפשרה הפקידות, היועצים המשפטיים – שומרי הסף, לכאורה – למנות ממונים בניגוד לחוק שירותי הדת היהודיים אלא רק לאחר מיצוי כל ההליכים להרכבי מועצות דתיות. מה הן מועצות דתיות? מועצות שמשקפות את פני מועצת העיר. מועצה דתית חייבת לשקף את פניה של מועצת העיר שנבחרה בבחירות דמוקרטיות. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עתה השר כהנא יארגן לעצמו מאגר של ממונים בצבע מסוים שיהיה מקובל על ליברמן – זה ליברמן שלועג לכל סממן יהודי לאחרונה – ועל התנועה הרפורמית השוכנת בחיקו של השר כהנא והשר ליברמן, שיסדר לו את הבייס החסר לו. וכולם שותקים, ולא תהיה כתבה על אחת על מינויים פוליטיים או מינויים של מקורבים, כפי שאין היום כשמרב מיכאלי ממנה מקרובים ויאיר לפיד ממנה מקורבים. הכלבים נובחים והשיירה עוברת. אמר אתמול ליצמן מה שאמר, וכולם נזעקו לכבודם של הכלבים הלבנים. לפעמים הכול מהמזל. גם לכלבים יש מזל, אבל רק לחלק מהכלבים. נזעקו כי ליצמן אמר שלראשונה הוא רואה תופעה בטבע שכלבים נותנים לחתולים. יש בזה אמירה קצת פוגענית, אבל כולם נזעקו פה כאילו השיח במדינת ישראל ובכנסת הוא בית מרקחת וזה הדבר הכי פוגעני שנאמר. אבל כשחברת הכנסת יוליה מלינובסקי אומרת שחברי הכנסת של האופוזיציה נובחים כמו כלבים, אף אחד לא תובע את עלבונם של הכלבים השחורים. מסתבר שגם בזה יש גזענות. אז רבותיי, אני מסרב להתרגש. גם אני, ששומר בדרך כלל על פאסון ועל טונים מכובדים, מסרב להתרגש. נכון, זו אמירה קצת מדגדגת. מה יש לאופוזיציה לעשות? צריך לשמור על רמת שיח. נכון, צריך למתן את השיח הפוגעני, אבל הוא אמר זאת מכאב. כשחברות כנסת מישראל ביתנו מפרסמות סרטוני טיקטוק בזחיחות הדעת עם ארס, עם ריר שיורד להן מהשפתיים, שבאים לפגוע באוכלוסייה אחת ויחידה, אני לא יכול לדון את חבר הכנסת ליצמן כשהוא משתמש בביטוי "כלבים". אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני נותן הקדמה: בסין של ימינו מתנהלת מערכת של דיכוי וחינוך מחדש של אוכלוסיות מסוימות, לדוגמה, כנגד השיטה של הפאלון גונג וכנגד המוסלמים בסין. על פי ההדלפות – הרי הממשל לא יפרסם את זה, לכן זה בא מהדלפות – השיטה לחינוך מחדש היא שיטה אכזרית הכוללת עבודות פרך, ניתוק מהמשפחה הגרעינית, מעקב צמוד על אורח חייהם של האסירים ומתן ציונים ועונשים. בשנים האחרונות כולא המשטר הקומוניסטי בסין מוסלמים מהמיעוט האויגורי, ואף בני מיעוטים אחרים נכלאו. רבותיי חברי הכנסת, מדוע הבאתי את ההקדמה הזאת? אנחנו לא רחוקים משם. באמצע הדיון על התקציב מביא הקדמה כזאת – סימן שיש סיבה אמיתית. תקציב המדינה בא להמחיש לנו שיש כאן ניסיון לחינוך מחדש של אוכלוסיות. בסין זה על ידי מחנות מאסר וכאן זה על ידי מיסים חדשים שהוטלו על האוכלוסייה החרדית בלבד. בלבד. מה שנותר – אם לא נזעק היום, בשלב הבא תהיה הצדקה מוסרית שתנומק בק"נ טעמים – ק"נ טעמים זה 150 סיבות – שיש לאסור את האוכלוסייה החרדית אם לא תיישר קו עם המדינה. הרי אמרה זאת הכתבת הנערצת על ההגמוניה הלבנה בארץ הגב' רינה מצליח. בשיאה של מערכת ההסתה הפרועה נגד החברה החרדית, בגל הראשון של הקורונה, כשהאשימו את החברה החרדית בכול – במגפה, בכול האשימו, כל הצרות של המדינה באו מהחברה החרדית – רינה מצליח אמרה, ואני מצטט: הגיע הזמן שהמדינה תגדיר מחדש את יחסיה עם החברה החרדית. וכל זה למה? למה אני מביא את זה פה? מי שמכיר אותי – אני לא נחפז להסיק מסקנות, אבל כשהממשלה מטילה סדרה של מיסי חינוך, מיסים שבאו לחנך את החברה החרדית בלבד, כדוגמת המס הראשון, המס הראשון כנגד השתייה הממותקת. רבותיי, סוכר פוגע בבריאות, שתייה ממותקת מביאה להשמנה ומחלות, סוכרת היא אחד הגורמים המובילים בתמותה. מסכים איתכם. לכן, מה מדינה מתוקנת ושפויה עושה? יוצאים בקמפיין לאוכלוסייה שקורא למעט בצריכת שתייה ממותקת. לא, יש כלי יותר יעיל: מיסים. עכשיו, כולנו יודעים מיהם הצרכנים של השתייה הממותקת במכלי השתייה הגדולים. עוד מס שבא לחנך מחדש כאן במדינת ישראל, לא בסין הקומוניסטית ולא ברוסיה הקומוניסטית: מס כנגד השימוש בכלים חד-פעמים. רבותיי, אנחנו בבעיית אקלים חמורה. צריך לשמור על העולם הזה, על כדור הארץ, וצריך לחנך את הציבור בקמפיין חיובי שיעודד שימוש בכלים מתכלים או רב-פעמיים. אבל לא, יש שיטה קלה יותר: מיסים. זה בא כנגד הציבור החרדי, שברובו מוסדות החינוך הרי לא מתוקצבים בצורה ריאלית, מיטבית, והפנימיות החרדיות – מה לעשות, או יום הלימודים במוסדות אלו הוא ארוך ויש גם ארוחות, אז כלים חד-פעמיים; להטיל מס על החרדים. המס העקיף השלישי – כדי לחנך את הגבר החרדי לצאת לעבוד ולהפסיק ללמוד נבטל את הסבסוד למעונות היום. הרי כל התפיסה של מעונות היום זה היה להקל על האם ולהקנות לרך הנולד כלים והזדמנות שווה כמו לכל ילד. אבל זה לא מעניין. זה בא לחנך את החרדים? אפשר לבטל את הסבסוד. זה מס עקיף וחדש כדי לחנך את האוכלוסייה בצורה של מיסים. השלב הבא, עאידה תומא סלימאן, השלב הבא יסביר לך ב-150 סיבות למה אוכלוסייה שלא מיישרת קו עכשיו עם המדינה – לא רק מיסים יוטלו, כי המיסים לא יעזרו. אחרי מיסים, כשהמיסים לא עוזרים, אנחנו נכניס אותם למחנות, כמו שבסין הכניסו את המיעוטים השונים למחנות חינוך מחדש. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> התחלת יפה. למה עכשיו אתה – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אני אומר, אני רוצה שתזעקי כמוני, כי שם אסרו יותר ממיליון מוסלמים במחנות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> היא קומוניסטית, אז אם אתה מדבר על סין, אתה פוגע במפלגה הקומוניסטית. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> היא קומוניסטית, אבל היא לא מסכימה עם כל מה שהקומוניסטים בסין וברוסיה עושים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תשאל אותה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מכיר את המאבק של עאידה בנושא זכויות האדם, כבוד האדם וחירותו, לכן אני יוצא מתוך הנחה, למרות שלא שאלתי אותה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני שמחה שאתה מכיר אותי יותר טוב מאנשים אחרים. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אני מודה לך מאוד. אני אומר לכם, תחת הקריטריון שאם האב איננו עובד תבוטל ההנחה ויבוטל הסבסוד רק לחרדים, כי כל האוכלוסייה תמשיך לקבל סבסוד למעונות היום – שילכו האם החרדית והילד החרדי לכל הרוחות, שלא ייהנו מהסבסוד. מה אכפת לנו? יושב שר אוצר זחוח, ריר יוצא לו מהשפתיים כשהוא מתעלל בחברה החרדית, וכשאיזה עיתונאי חילוני שבדרך כלל לא מלטף – מי שמכיר את חיים לוינסון, הוא לא מלטף את החברה החרדית. ייאמר לזכותו שהוא אדם כן ואומר את מה שבליבו, פיו וליבו שווים. לרוב אני לא מסכים איתו, אבל הוא אומר את מה שהוא חושב והוא מאמין, ואני מכבד אותו על כך. איווט ליברמן מתפלא איך העיתונאי יוצא נגדו בעידן שכל העיתונות והתקשורת שותקת, והוא בוחר לתקוף בצורה חריפה את העיתונאי חיים לוינסון: איך אתה לא מיישר קו, חיים לוינסון, עם דנה ויס ורינה מצליח וכל הפרשנים באולפנים? איך אתה מעז לבקר את שר האוצר? רבותיי, ביטול סבסוד המעונות בא לחנך את האב החרדי, לבטל את השקפת עולמו, להפסיק את לימוד התורה. אני אומר לכם, לצערי הרב, שזה לא יקרה, כי אם רוצים שזה יקרה – לא בשיטת גזרות והטלת מיסים והעוצר וריבוי השנאה על ידי התנשאות של ימינה וישראל ביתנו, בזחיחות הדעת וחיוך שטני של ישראל ליברמן. אם זה יקרה, זה יקרה רק בהידברות, במסע הסברה, בקמפיינים חיוביים. למה אני מסיק מסקנה זו, אדוני היושב-ראש? הלכתי לבדוק עוד התנהגויות שפוגעות בבריאות האדם, עוד צריכה שמעמיסה על הבריאות ועל מערכת הבריאות. אקח לדוגמה את האלכוהול. תרבות השתייה והתמכרות לאלכוהול בחברה הישראלית הולכת וגואה בשנים האחרונות והיא תרבות פוגענית וממכרת. רבו הדוחות שמעירים ומזהירים, מפנים את תשומת ליבנו, אנו, מקבלי ההחלטות, לתופעת השימוש באלכוהול בשנים האחרונות בקרב בני נוער ומתבגרים. הינה, אני אומר לכם, לפי אותו ההיגיון של המס על השתייה המתוקה, לפי אותו היגיון של מס על כלים חד-פעמיים, לפי אותו היגיון של ביטול סבסוד המעונות למשפחות החרדיות, היה צריך להטיל מס גבוה מאוד על האלכוהול. דרך אגב, בשנים האחרונות הורידו את המיסים על האלכוהול. אבל אתם יודעים מה, אף אחד – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> יש מס מופחת לעומת שנים עברו. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> לעומת שנים עברו ירד המס. תבדוק אותי, אם אני טועה אני מוכן להתנצל פה בפומבי. אבל לא יטילו. אתה משוגע? זה יקומם פה קבוצות שונות. יש עוד צריכה שפוגעת בסביבה ובאיכות הסביבה, פוגעת באיכות החיים. אתה מכיר את זה, נכון, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ודאי. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> העישון הוא גורם תמותה גבוה ומוכח, מופיע בכל דוח כזה או אחר, פוגע בבריאות, מקרב ומקדם את סרטן הריאות ועוד סוגי סרטן אחרים. כמו כן, הוא עושה את הדם סמיך ומביא לסתימת עורקים, פוגע בסיבולת לב ריאה, גורם לתמותה גבוהה. מישהו חשב על פי אותו היגיון של המס על השתייה הממותקת, והמס על הכלים החד-פעמיים, וביטול סבסוד המעונות למשפחות החרדיות, לפי אותו היגיון, מישהו חשב להטיל מס גבוה על הסיגריה? על מוצרי העישון, על הטבק, על הנרגילות, מישהו חשב? זה מוטה תרבותית. אתה יודע מה יגידו, מנסור? אתה משוגע. אני לא אומר את זה בגערה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, כן. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא תשמע ממני גערה, בסדר? שמעת את זה מספיק. יגידו: אתה משוגע, אתה רוצה להתגרות בחברה הערבית? אצלם זה כמעט תרבותי, העישון, מה אתה – אוי ואבוי לך, איך חשבת? אבל על חרדים מותר. על חרדים, איך כתבו פעם כשהסיתו נגד החרדים, היה סטיקר, אל תתפלא: דרוס כל דוס. והממשלה הזו עושה את זה במהדרין מן המהדרין. דרוס כל דוס. בחסות ישראל ביתנו וימינה בממשלה הנוכחית. יאיר לפיד מרוצה. גם הוא לא – אבל יאיר לפיד שותק, חכם. למה חכם? הוא אומר: אני לא כלב. "כלב – מתעבר על ריב לא לו". אתה יודע מה המושג הזה? שני כלבים נובחים, השלישי עובר ומה הוא עושה? גם הוא קופץ נובח. שואל אותו: תגיד לי, מה אכפת לך, אתה, שניהם רבים. מה אתה מתערב? יאיר לפיד יושב בשקט בחוכמה. אני מציין, בחוכמה רבה, למה, כל פעם שהוא דיבר, יצא לו מזה לא טוב. שבועיים אחרי זה הראו לו סרטון שהוא אמר הפוך. אז הוא החליט לשתוק. הוא אומר: איווט ליברמן וימינה ומתן כהנא עושים את זה טוב אוד, למה אני צריך להתערב. לכן, אני חוזר אל המס על הסיגריה – לא יהיה. לא יהיה. אבל מס על חרדים אפשר לעשות, כפי שאמרתי, דרוס כל דוס. הממשלה הזאת עושה את זה מהדרין מן המהדרין בצורה הכי טובה שבעולם. רבותיי, אז מיסי חינוך האוכלוסייה, כפי שאמרתי, רק כנגד החרדים. ואני שואל אתכם: איפה אתם? איפה כל רודפי זכויות האדם? איפה כל קריאות הצדק? האם זו הפכה להיות נורמה בחברה הישראלית, בפוליטיקה הישראלית, שאם אתה בצד הנכון של המפה הפוליטית הכול כשר? כן, אתם הפקידים שיושבים בצלאח א-דין; כן, אתם הכתבים באולפנים; כן, אתם השדרנים שקראתם לעצמכם – כל הלבלרים – שומרי הסף; איפה אתם? האם זו הפכה להיות נורמה שאם אתה בצד הנכון של המפה הפוליטית הכול כשר? הטרדות מיניות – כשרות. כן, עאידה, הטרדות מיניות הפכו להיות כשרות כשאתה בצד הנכון של המפה הפוליטית. מינוים פוליטיים – תעשה. כל דכפין ייתי וייכול, כל דצריך ייתי ויפסח. אתה בצד הנכון של המפה הפוליטית, תעשה שחיתות שלטונית – מי מדבר עליה היום? שקט, דממה. אני שכחתי איך קוראים ליועץ המשפטי לממשלה. פעם כל שעה הייתי שומע את השם שלו, היום – מתי שמעת לאחרונה במהדורות החדשות: היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט? נעלם. לא שומעים. גזענות? תופעה שבשגרה, שכחה, מותר. ואני שואל: איפה אתם? איפה אתם שזעקתם כל הזמן? אני היום מבין שהזעקה שלכם הייתה ממקום אחר. ריפדתם אותה בזכויות האזרח, ריפדתם אותה בזכויות אדם, ריפדתם אותה בהומניות. ריפדתם את הזעקה שלכם בממלכתיות. ריפדתם את הזעקה שלכם ביושרה. הכול שקר וכזב. סירחון וריקבון אחד גדול. פניכם, אני אציב לכם את המראה הזו כל עוד אני כאן והממשלה הזו תמשיך להתנהל כפי שהיא מתנהלת. אני אציב לכם, כן, לפקידות, לשומרי הסף, לעיתונאים, ליועצים המשפטיים, אני אציב לכם את המראָה, את המראֶה העגום שלכם. כן, מה לעשות, החרדים לא בצד הנכון של המפה עכשיו. הרי בינינו, אם החרדים היו בצד השני של המפה הפוליטית. מופיד, תקשיב, אם היינו במפה, הרי כל הדברים שכולם מלינים עליהם היום, שהשמאל מלין וכולם מלינים, קרו בתקופות ממשלות השמאל. הרי הימין לא יודע לשלוט. את ההתנחלויות מי בנה? מפלגת העבודה. << קריאה >> מופיד מרעי (כחול לבן): << קריאה >> מי אמר שמפלגת העבודה זה שמאל. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> שמאל. מפלגת העבודה. כל מה שאתם מכירים ומתלוננים, הכול. הימין לא יודע לשלוט, אני אומר לך את זה. הינה, עומד פה חבר כנסת ימיני, שייך לגוש הימין, ואומר לך: לא יודעים לשלוט. למה? כי אנחנו פחדנו משומרי הסף הצבועים שקראתי להם עכשיו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת מרגי, איך אתה מגדיר את עצמך, חרדי או ימני? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני יהודי חרדי עם תפיסת עולם ימנית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אבל מה יש לך ימני? הרי אתה תומך בכלכלת רווחה, לא בכלכלה קפיטליסטית. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> כלכלית-חברתית אני לא ימני בכלל, בכלל, בכלל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> ראו את זה. תראה, הסלנג במדינה, כשאתה אומר ימני אתה מתכון למדיני, בסדר? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> גם שם, אני לא לוקח אותי – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ולכן זה מה שאני אומר. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – לימין הימני במפה, בצד. אני כן חושב שבסוגיות המדיניות חלה תמורה וצריך להתפקח. ממשלות – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז אתה בעד, למשל, נאום בנימין נתניהו של שתי מדינות לשני עמים וזה? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה צריך להוסיף לי שלוש דקות. אני לא בעד שום דבר שמישהו אחר נואם. אני יש לי דעות משלי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, זה של נתניהו. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני, אם תיקח את דברי הימים של הכנסת, שאלתי בנאום אופוזיציוני לבנימין נתניהו: תגיד לי, בנימין נתניהו, כשנאמת את נאום שתי המדינות, איפה חשבת להקים את המדינה השנייה – על איים בים? כי הוא התכחש לזה אחרי זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אבל ש"ס תומכת בפתרון הזה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> רגע, רגע, לכן, אני לא – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> והרב עובדיה יוסף הוא נתן את – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> תקשיב, הרב עובדיה יוסף נתן את הנוסחה של פיקוח נפש. מרגע שהמאזן, הנוסחה השתנתה – אנחנו לא שם. לצערנו הרב, כל המחוות שעשינו עלו לנו בדם ונפש. לכן אני חושב שהחברה הישראלית התפקחה, וצריך להסתכל על הסוגיה הפלסטינית בצורה אחרת. עכשיו אני רוצה לחזור לעניינים שלנו. ידידי יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת מיקי לוי, שאלתי לפני שבאת, הרי לא הוטל מס על שתיית אלכוהול ועישון, שלית מאן דפליג – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> מה המס על האלכוהול, אתה יודע? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> רגע, רגע. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> לא, אם אתה אומר, תגיד מה המס על אלכוהול. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא משנה. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> למה לא משנה? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אגיד לך למה, כי לפני – סליחה – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> – – – מס על אלכוהול – – – על כל – – – 100 שקל – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> ידידי השר פורר, אני אתבע את שלוש הדקות שלי. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אני מוכן להשוות. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה מוכן להקשיב לי רגע? הרי לפני שהייתה הממשלה, הורידה את המס על האלכוהול, והשיבס שכולנו אהבנו, מ-350 ש"ח ירד ל-180, 170. ירד המס על האלכוהול, זאת עובדה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מתי, מתי? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> לפני פחות משנתיים-שלוש בערך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בתקופתכם. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> בתקופתנו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> איך אפשרתם את זה? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> הרי אמרנו שכל העוולות בתקופה שלנו, נכון? סיכמנו על זה, אל תתווכח איתי. הרי ברגע שאני אגיד אתם – אתה תגיד 12 שנים הייתם בשלטון. עזוב. בוא נמשיך ככה. אמרתי, מיקי, הרי לפי אותו היגיון של המס על השתייה המתוקה, לפי אותו היגיון של הכלים החד-פעמיים – בוא נתמקד בשתייה המתוקה, בסדר? היה צריך להטיל מס על האלכוהול ועל העישון שהם גורמי התמותה, אחד מגורמי התמותה הגבוהים במדינת ישראל. אבל אף אחד לא יעז לעשות את זה. אבל מס כנגד החרדים – אפשר. למה אפשר? כי, אתה יודע, פעם כתב מישהו סטיקר: דרוס כל דוס. והממשלה הזו עושה זאת לצערי, ואני שאלתי: איה – כמו במגילת איכה, בקינה – איה שופטיה? איה שוטריה? אני שואל: איה? איפה רודפי – כל אלה שזעקו על האוניברסליות, על הממלכתיות, זכויות האדם, כבוד האדם? אני אומר לך מיקי, מי שלא יזעק על המיסים, מיסי החינוך האלה היום – הוא יצטער בעתיד. אתה יודע למה? יעמדו פה אנשים שמתנסחים – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני כבר מסיים. דקה. יעמדו פה אנשים שמתנסחים יותר טוב ממני, שישכנעו אותך וכמעט אותי, שצריך לאסור את החברה החרדית שלא מיישרת קו עם המדינה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה. תודה חבר הכנסת יעקב מרגי. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> וכולם ימחאו להם כפיים. כמו שקורה בסין. תודה אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> רק אני אגיד שאנחנו העזנו ב-2013 להטיל מס על וודקה ועל ערק. שילמנו מחיר כבד, אבל הטלנו. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> נכון. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. תודה רבה, חבר הכנסת יעקב מרגי. נעמת לנו מאוד 25 דקות. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא אמרתי לא על הכספים של רע"מ ולא זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, רק כאשר אני נמצא על הדוכן. אבל אם אני לא נמצא – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אומר לך, שאנשים ידעו ויבינו, שאין סיכוי שמישהו יסכים שאתה תיתן כסף לחרדים מהכסף הקואליציוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. חס וחלילה. אני לא נותן. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו לא שם. לא נרצה זאת ולא נשתף פעולה עם הביזוי והשיסוי של שר האוצר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חס וחלילה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. כל אזרח מה שהוא מקבל, הוא מקבל בזכות, לא בחסד של אף אחד. אנחנו נבחרנו כדי לשרת את כל הציבור. 25 דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אנחנו אמורים להיות באירוע חגיגי. היום היינו אמורים להיות חוגגים את העובדה שסוף-סוף יש תקציב מדינה אחרי כמה שנים שהמדינה מתנהלת ללא תקציב, מתנהלת על 1 חלקי 12, מבלי לדעת איך אפשר לפתח מדיניות כלכלית חדשה, כי הכול תקוע בעובדה שלא היה תקציב ושאנחנו יוצאים מבחירות לבחירות. חגיגיות, אני חייבת להגיד – אין. אי-אפשר להרגיש חגיגי היום כאשר כבר שבועות אנחנו עוברים על התקציב הזה, לומדים אותו, מתדיינים בו, מנסים לשנות בו, ורואים שכל מה שידענו עד היום, שתקציב הוא ראי שמשקף את המדיניות הכללית של כל ממשלה בעולם, שהוא בא כסוג של הצהרה מאוד ברורה על המדיניות הכלכלית, החברתית, הבריאותית, והמדינית של כל מדינה וכל ממשלה – תקציב, זו המטרה העיקרית שלו, מעבר לעניין הטכני של איך לנהל את המדינה, כמה כסף להזרים לזה וכמה כסף להזרים למשרד הזה. הוא אמור לשקף ראייה מאוד ברורה של מה הממשלה הזאת רוצה להוביל בשנתיים הבאות. לא בשנה אחת אלא בשנתיים הפעם, למרות שזה לא תקציב של שנתיים, זה תקציב של שנה אחת. אומנם בלבלו אותנו בתקציב הזה. בתקציב בכללו מדברים על תקציב של שנתיים, אבל עובדה, אנחנו כבר בנובמבר, שנה כבר עברה, אי-אפשר לשנות בתקציב שלה, אז בעצם אנחנו מדברים על שנה אחת, על תקציב של שנה. אומרים לנו: שנתיים, נותנים לנו בעצם לדבר על שנה. אבל גם, חלק מהתקציבים, כדי שיקבלו נפח גדול, כדי שנחשוב שיש פה משהו אדיר – התקציב הוא לשנה או לשנתיים, תבחרו מה שתרצו – אבל תוכניות מסוימות מדברות על חמש שנים פתאום. ואז זה נשמע סכומים גדולים, כי לאנשים יש בראש שמדובר על כסף שיוצא פר שנה. לא. כמו התוכנית הכלכלית לפיתוח כלכלי בחברה הערבית. מדברים שם על מיליארדים, על 30 מיליארד, 29 מיליארד, אבל זה לחמש שנים, חבר'ה. תתעוררו, אנחנו לא מדברים על כסף שיצא לשנה אחת. אבל בכל זאת, כאשר מדברים על תקציב ומנתחים אותו, אנחנו צריכים להבין לאן הממשלה הזאת רוצה להוביל. בתקציב ובחוק ההסדרים שאנחנו רואים, אנחנו מבינים ישר, כל מי שיש לו עין ויכול לברר, שהממשלה הזאת היא ממשלה אליטיסטית, היא ממשלה של בעלי ההון ושל אולי מעמד לא בינוני, אפילו מעל הבינוני ומעלה, והיא לא רואה את האנשים הפשוטים ואת השכבות המוחלשות. אם היא כבר רואה אותם – כדי להנחית עליהם מכות כלכליות, ולא כדי לנסות לשפר את מצבם. התקציב הזה מדבר על ממשלה מנותקת מהמציאות. בזמן שהיה צריך לקבל החלטה אחרי שנתיים של קורונה – אחרי שנחשפו הרבה מערכות במדינת ישראל במערומיהן, בדיוק כמו מערכת הבריאות – להחליט שאנחנו משקיעים יותר, משקיעים יותר בשירותים לציבור, משקיעים יותר במערכת הציבורית – דווקא כמעט אף משרד לא קיבל תוספת אמיתית, חוץ מאיזה משרדים? משרד הבריאות קיבל 2 מיליארד. 2 מיליארד לעומת 7 מיליארד, למשל, למשרד הביטחון. למה? כי משרד הביטחון אמור להכין את המלחמה הבאה. זה מה שקורה. זו ממשלה שבונה את צעדיה לכיוון המלחמה הבאה. ככה זה משתקף מהתקציב – במקום לטפל באזרחים. עלו יושבי-הראש של הוועדות אחד אחרי השני ודיברו, וכמעט כמעט הצטיירה תמונה ורודה, הכול טוב ויפה, ממשלת השינוי באמת הביאה שינוי אמיתי. אבל אם מסתכלים טוב מאוד, אנחנו רואים שבאמת – לא קרה שינוי. אתם יודעים שבתחילת הדרך של הממשלה אמרו שהם מביאים שינוי, שהם ממשלת שינוי, אבל בנושאים שבמחלוקת גדולה – כי הממשלה הזאת יש בה את קצה הימין ויש בה מי שמגדיר את עצמו כשמאל – הדברים שבמחלוקת לא ייגעו בהם, כולל העניין המדיני, כולל השארת הסטטוס קוו הקיים בעניינים שקשורים להמשך הכיבוש, לעניין הפלסטיני. האם באמת זה מה שקרה? אפילו תסתכלו על התקציב, אתם תבינו שלא נשמר הסטטוס קוו הזה. מצד אחד מדברים על כך שלא נוגעים בנושא, אבל בונים בהתנחלויות. מדברים ומרחיבים התנחלויות. זה לשמור על המצב הקיים? לא. זה לפתח מציאות חדשה. מצד אחד, מכינים למלחמה הבאה עם איראן ואומרים: שומרים על הסטטוס קוו. מדברים על שינוי, אבל השינוי היחיד הוא שהבנייה בשטחים וההשקעה במדינת הרווחה שמעבר לקו הירוק – בתוך הקו הירוק כבר הפסקנו להיות מדינת רווחה מזמן, אבל מעבר לקו הירוק מתקיימת שם מדינת רווחה למתנחלים ולהתנחלויות, ושמה ממשיכה הממשלה הזאת להשקיע בלי הפרעה ובלי שום שינוי. שום מרצ ושום רע"ם לא משנים את העובדה הזאת. הממשלה הזאת מעמיקה את הכיבוש לפחות כמו ממשלות נתניהו, אם לא יותר. התקציב הזה אומר בצורה הכי ברורה: צבא ולא אזרחים, התנחלויות ולא שכונות עוני. זה סדר העדיפויות שהתקציב הזה מביא. השקעות בפנסיות של גנרלים באות על חשבון הנשים המוחלשות שגיל הפרישה שלהן יידחה. זה הסיפור כולו. אז מה יש לנו בחוק ההסדרים, חברים? חוק ההסדרים הזה נפתח בתוכנית הברוטלית, בעלת השם המזויף, שפוגע במושג עצמו כאשר מצמידים אותו לתוכנית של גיל הפרישה. הם קוראים לזה "צמצום פערים מגדריים". צמצום פערים מגדריים, אפשר לחשוב שזה כולל חופשת לידה יותר גדולה לגברים, שזה כולל כניסת נשים לשוק עבודה יותר שוויוני, שזה כולל פתיחת אופציות עבודה ותעסוקה יותר מתקדמות לנשים. לא. מדובר בהעלאה ברוטלית ומהירה, ואכזרית בעיניי, של הגיל שבו נשים קשות יום יקבלו את קצבת הזקנה שלהן. אני לא מדברת על מנהלות בנקים, ואני לא מדברת על חברות כנסת כמונו, ואני לא מדברת על דוקטוריות או על פרופסוריות שיכולות להמשיך לעבוד, ורוצות להמשיך לעבוד. אני מדברת על המנקה. אני מדברת על עובדות הניקיון ועובדות החקלאות, והעובדות בפעילוּת המאוד-קשה פיזית. הן צריכות לחכות עוד שלוש שנים כדי שיקבלו? אז אומרים לי: עשינו עסקה. אנחנו ישבנו, עבדנו עם חברות הקואליציה. היה צריך מצעד ראשון להוציא את זה מחוק ההסדרים, כדי שנוכל לקיים דיון אמיתי, כדי שנוכל להשיג הישגים – לא קוסמטיים, שאף אחד לא יודע איך יתמלאו – אלא באמת לבנות את זה בצורה שתשמור על הנשים המוחלשות. אתם יודעים מה? אלה אותן נשים שמעלים להן את המחיר של הכלים החד-פעמיים. אלה אותן נשים שמעלים להן את המס על המשקאות. למה מה, נשים או גברים במעמד סוציו-אקונומי גבוה, אתם חושבים שהם שותים קולה? אתם חושבים שהם שותים את המשקאות האלה? לא. תאמינו לי, הם יכולים לקחת כל מוצר טבעי שהמחיר שלו כפול והם יכולים ליהנות ממנו, כי יש להם את הכסף. אבל הקבוצות המוחלשות, לצערי הרב, אותה אישה שצריכה לחכות עוד שלוש שנים, היא תחזור ותצטרך לעמוד ולשטוף את הכלים, כי לקחו לה את הכלים החד-פעמיים והיא כבר לא יכולה לשלם. ויהיו משפחות שיצטרכו לוותר על האוטו השני במשפחה, כי בעצם לא יכולים להחזיק אותו יותר, כי הדלק כבר עלה במחיר ועוד ימשיך לעלות. ותחבורה ציבורית שמגיעה לכפרים שלנו, ולערים, ולמקומות הנידחים, ולכפרים בלתי מוכרים – היא לא מגיעה. אז מה יעשו האנשים המוחלשים האלה שהמדינה הזניחה אותם, שממשלות ישראל השאירו אותם מאחור? הם יצטרכו לשלם יותר כסף לדלק ולכלים החד-פעמיים ולמשקאות הממותקים, או שהם יוותרו על הכול, וזו כנראה המטרה של התקציב הזה. ואז אומרים לנו תקציב, או תוכנית לצמצום פערים מגדריים. רציתם צמצום פערים מגדריים? למה לא עשיתם ניתוח מגדרי לתקציב? אם הייתם עושים את הניתוח המגדרי לתקציב, כמו שמתחייב בשנים האחרונות על פי החלטת ממשלה, הייתם רואים איפה הפערים המגדריים נמצאים. הייתם יודעים למה נשים מקבלות פנסיה הרבה פחות, כי הן כבר מקבלות 70% שכר. אבל לא, הזנחתם את הניתוח המגדרי ודיברתם על שוויון מגדרי. הפוך על הפוך. זה לא שוויון מגדרי, זה להוסיף עוול על עוולות לאורך כל השנים. ומדברים על תקציב לאחר שנתיים של קורונה, ושנתיים של סבל, כאשר בכל העולם הבינו שהמטרה העיקרית אחרי שעברנו את תקופת הקורונה, ונחשפו כל הבעיות הנלוות למצב החירום הזה, זה להשקיע בשירות הציבורי. זה כן להיכנס לגרעון. אבל לא, בממשלה בחרו ללכת לפי הדוקטרינה של נערי האוצר, או אנשי האוצר, ששנים כבר רוצים לצמצם את הגירעון. אתם יודעים, יש סיפור בערבית על זה שהיה לו חמור שהיה עושה את העבודה טוב מאוד. יום אחד הוא חשב לעצמו: אם הוא עושה לי את העבודה בצורה מאוד טובה, למה אני מאכיל אותו כל כך? אולי אני אוכל להוריד קצת את כמות האוכל שאני נותן לו, הרי הוא ממשיך לעבוד. הוריד לו קצת, אבל החמור המשיך לעבוד. אמר ואללה, כנראה אני בזבזתי יותר מדי כסף על החמור הזה. וככה כל יום הוריד לו קצת, ועוד קצת, ועוד קצת מכמות האוכל. החמור המשיך לעבוד. ביום האחרון הוא עבד מאוד לאט, ופתאום נפל ומת. אז לא רוצים גירעון, לא רוצים לבזבז כסף על המערכת הציבורית, אבל בינתיים גורמים לאנשים לסבול, ולסבול לאט-לאט, ולקבוצות המוחלשות שלא רואים אותן. תשמעו, אנחנו מדברים על העלאת מיסים – מס גודש ומס על משקאות ממותקים – וזה נכון. אנחנו רוצים את טובת הציבור ובריאות יותר טובה לציבור. תשקיעו בהעלאת מודעות, תורידו את המחירים של המשקאות שאין בהם רמת סוכר גבוהה, תנגישו את הלחם הבריא, במקום להעלות את המחירים, במקום לעשות מיסים רגרסיביים. אז אוקיי, אני מחפשת ומחפשת בתקציב, תגידו לי על מס אחד שהממשלה הזו שמה על התאגידים הגדולים או על החברות הגדולות? אם כבר מעלים מיסים, למה לא מחייבים את התאגידים שמרוויחים הון עתק לשלם יותר מיסים לקופת המדינה? הולכים על הכיס של האזרח הקטן. תאמינו לי, 1% נוסף על המיסים של החברות האלה יכניס לקופת המדינה הרבה יותר מאשר מה שיכניסו כל המיסים האחרים. בתקופה האחרונה, יא סמי, כל פעם שאני עולה לתקשורת, שואלים אותי, אומרים לי: איך יכול להיות שאתם תצביעו נגד התקציב הזה? הרי התקציב הזה נותן לכם פעם ראשונה 50 – הם עדיין תקועים עם ה-50 מיליארד. לא עודכנו שהסכום הוא הרבה פחות, ולא עודכנו שזה לחמש שנים, או עודכנו וזה לא מתאים לגל ההסתה שהם מובילים. אז איך יכול להיות שאתם מצביעים נגד? אני חייבת להגיד דבר אחד: הגישה הזו שחושבת שאם בונים תוכנית כלכלית שלא מגיעה ל-1% מתקציב המדינה, ואנחנו 20% מאזרחי המדינה, התוכנית הזו שלא סוגרת חצי מהפער הקיים בזכויות שלנו כאזרחי מדינה, מחייבת אותנו על בליינד ללכת ולהצביע עם התקציב, זה אומר רק דבר אחד: שהיחס לאוכלוסייה הערבית ולנציגי האוכלוסייה הערבית בממשלה הזו הוא אינו יחס של אזרחות שוויונית. הוא יותר מדבר אלינו כאנשים שרק רוצים להתעסק בהישגים קטנים סקטוריאליים, שהם אפילו לא הישגים. אני מבינה הישגים – שאחרי שאתה מסיים לקבל את הזכויות שלך, אתה מתחיל לעבור להישגים. אנחנו עדיין בשלב שלא קיבלנו את הזכויות הבסיסיות שלנו. אני, מעניין אותי כל התקציב של המדינה, ולא רק התוכנית הכלכלית לאוכלוסייה הערבית. אתם יודעים למה? כי אני אזרחית במדינה הזו, ואני אשלם את כל המיסים, ואני כן אהיה חלק ממדיניות דורסנית כלפי האוכלוסיות המוחלשות. שאף אחד לא יגיד לי: לכי, בנינו לך ארגז חול מאחורה, תשחקי בו. זה לא בשבילנו. סליחה, אנחנו מדברים על שינוי מדיניות, לא על נדבות. אנחנו מדברים על שינוי בפוליטיקה ועל השפעה בפוליטיקה, לא על מי יותר טוב בלקבץ נדבות ועוד לשלם מחיר פוליטי על זה, עוד לשבת ולשתוק ולמלא את פיו מים כשהממשלה הזו דורסת אותו. לא על זה מדברים. אנחנו בקומה זקופה אומרים: אנחנו אזרחים שווים. למרות שחוק הלאום, שאף אחד לא מזכיר אותו בחמשת החודשים האחרונים, עשה מאיתנו כאילו לא אזרחים שווים. לא. אנחנו אזרחים שווים, מגיע לנו לדבר על כל התקציב, ומגיע לנו לשאול שאלות. למה נשים מוחלשות צריכות לחכות שלוש שנים, וגנרלים מדושנים, מלאים כספים, צריכים לקבל פנסיה יותר גבוהה? זה בדיוק הנצחת הגישה המיליטריסטית, התרבות המיליטריסטית, שלא רואה בנו, לא כנשים ולא כערבים, חלק מהתהליך הזה. התוכנית הכלכלית – תגידו פחות, יותר. זה לא מה שמעניין אותי. כל גרוש שמגיע לאוכלוסייה הערבית, מגיע בזכות, בהיותנו אזרחים מנושלי זכויות כבר שנים רבות. אני רוצה להתייחס לעוד משהו, ואני אתייחס אליו בערבית. (אומרת דברים בשפה הערבית) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יעתיק אל-עפיא, עאידה. הודעה לשר חמד עמאר, השר במשרד האוצר. (אומר בערבית) << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> (אומרת בערבית) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> (אומר בערבית) << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אני לא אפסיק את היושב-ראש, אני אתן ליושב-ראש לנהל את זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, אדוני השר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אבל אני חייב להתייחס בכמה משפטים גם לנאום של חברת הכנסת עאידה תומא, אחרי שאני אקריא את מה שאני צריך להקריא. לפני ההצבעות על חוקי התקציב לשנות הכספים 2021 ו-2022, אני מבקש למסור הודעה זו: מעבר להסכמים הקואליציוניים שנחתמו עם כינונה של הממשלה השלושים-ושש, אשר נמסרו לכנסת כנדרש, אין הסכם בכתב בקשר להצבעה על חוקי התקציב לשנים 2021 ו-2022, והצעות חוק התקציב האמורות משקפות את סדרי העדיפויות של הממשלה, כפי שאושרו על ידה, ביום 1 באוגוסט 2021, ובכלל זה, מספר החלטות ליישום חלקים מההסכמים הקואליציוניים, כאמור, בשינויים מסוימים. במצב זה, סעיף 1 לחוק הממשלה, המחייב להביא בפני הכנסת כל הסכם בכתב בקשר עם ההצבעה על התקציב, לא חל. עם זאת, אני מבקש להפנות להחלטת הממשלה מס' 289, מיום 1 באוגוסט 2021, בדבר יישום הסכמים קואליציוניים בשנים 2021 ואילך, שבמסגרתה הוחלט להקצות באופן חד-פעמי בתקציב המדינה לשנת הכספים 2021 סכום שלא יעלה על 700 מיליוני שקלים, ובשנת הכספים 2022 – סכום שלא יעלה על 700 מיליוני שקלים, לצורך יישום הסכמים קואליציוניים. זאת על פי החלוקה שפורטה בנספח לאותה החלטה. ביום 24 באוקטובר 2021, תוקנה החלטה 289, והוקצו סכומים נוספים, הכרוכים ביישום ההסכמים הקואליציוניים עם הסיעות השונות. כמו כן, אבקש להפנות להחלטת הממשלה מס' 292, מיום 1 באוגוסט 2021, ולהחלטת ממשלה מס' 551, מיום 24 באוקטובר 2021, בדבר התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית, עד לשנת 2026. הגם שההחלטה האחרונה מבוססת על עבודת מטה מקצועית של משרדי הממשלה – ולמען הסר ספק, צוין בהחלטה האמורה כי כל משרד יפעל בתחום עיסוקו ועל פי שיקוליו המקצועיים, בכפוף לכל דין, ובחלקים הרלוונטיים בכפוף להנחיית היועץ המשפטי מס' 1.1801 בדבר יישום הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית. בנוסף, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 1.1801 האמורה, כל הסכם פוליטי תקציבי שנערך אגב אישור הצעת חוק התקציב בכנסת יוצג בטרם אישור חוק התקציב. בהתאם לאמור, ובטרם אישור חוקי התקציב האמורים לקריאה שנייה ושלישית, הונח והוצג בפני חברי ועדת הכספים של הכנסת מסמך שבו פורטו ההסכמים הפוליטיים התקציביים שאינם הסכמים קואליציוניים אשר הושגו בעל פה עם חברי הכנסת מהסיעות השונות כחלק מקידום הפעילות בשלבים השונים של חקיקת התקציב והצעות החקיקה לתוכנית הכלכלית לשנים 2021 ו-2022 וההצבעה על הצעות החוק בשים לב לתפקידם של חברי הכנסת בכנסת. מסמך זה מהווה חלק מהפרוטוקול של דיוני הוועדה. אני מבקש ממזכירות הכנסת להעביר לחברי הכנסת את הסיכומים שציינתי שהקריאו כבר בוועדת הכספים, כאמור. חברת הכנסת עאידה, אני שמעתי את הנאום שלך, לפחות בחלק האחרון שדיברת בערבית, ואת הדגשת שהתוכנית מהווה 1%, פחות מאחוז מתקציב המדינה. אל תשכחי שבתקציב המדינה יש את תקציב משרד הביטחון, יש את תקציב משרד החינוך שמשלם גם למורים במגזר הערבי, אל תשכחי שבכל המשרדים – – – << קריאה >> מיקי לוי יושב ראש הכנסת: << קריאה >> כל משרד משלם לכולם. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא שוכחת, ואף אחד מהם לא משלם 20%, בואו נודה בזה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> כל המשרדים במדינת ישראל – כשאת מגיעה לקופת חולים או לבית חולים במדינת ישראל לא שואלים אותך – את ערבייה? את צריכה ללכת לתוכנית של הערבים. לא. מקבלים אותך, והתקציב מועבר למשרד הבריאות. לכן המגזר הלא-יהודי במדינת ישראל, המגזר הערבי, הדרוזי, הצ'רקסי והיהודי – לא מופיע באופן פרטני בתקציב. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה מסכים איתי שאף משרד לא מוציא 20% – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו כולנו, חברת הכנסת עאידה תומא, אנחנו כולנו אזרחי מדינת ישראל, אנחנו חלק מהתקציב. אנחנו במשרד האוצר – מעולם, מאז שאני נכנסתי, לא הסתכלתי ולא שאלתי איזו דת אתה לפני שהחלטתי איזושהי החלטה שקשורה למישהו. ואני אומר לך, התוכנית שהושגה – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אם אתה מדבר בצורה כזאת – יש עדיין – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – התוכנית שאושרה בממשלת ישראל לפיתוח והעצמת הכלכלה במגזר הערבי היא חסרת תקדים. לא הייתה תוכנית כזאת מאז קום המדינה, ואני אומר לך: את צריכה להיות גאה מאוד בתוכנית כי התוכנית תיתן פתרונות, תיתן העצמה לחינוך, לתיירות, לתעשייה, לתעסוקה. היא נוגעת בכל אזרח ואזרח במגזר הערבי. לכן אני מאוד גאה בתוכנית – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה עדיין פחות ממה שמגיע לנו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – ואני אצביע על התקציב, כי זה התקציב החברתי והטוב ביותר שהיה למדינת ישראל בכל התחומים, בכל התחומים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אוי. זה התקציב האזרחי – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ואני חושב, היושב-ראש אמר לך – אולי התגעגעת. אולי התגעגעת ואני מצדיק את היושב-ראש, אולי התגעגעת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, השר חמד עמאר. אנחנו ממשיכים ברשימת הדוברים. תעלה ותבוא חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, אורית, בבקשה. 25 דקות. חברי הכנסת, אנא, לאפשר לחברת הכנסת אורית להתחיל. בבקשה, עאידה. חברת הכנסת עאידה תומא, בבקשה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> היושב-ראש, אתה לא רוצה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אבל אני שמעתי אותך, אבל אני מציע לך ללכת וללמוד את התוכנית. (אומר בערבית). << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מציעה לך – אל תדבר איתי בפטרונות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תלמדי אותה, תקראי אותה ואז תדעי על מה את מדברת. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני למדתי אותה טוב מאוד, ולא מסכימה איתך. אל תדבר אתי בפטרוניות כזו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא פטרוניות, תלמדו את התוכניות, תשקיעו קצת זמן בלימוד החומר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני למדתי אותה יותר טוב ממך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני חוזר כדי לתת לך את מלוא הזמן. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אנחנו מגיעים לרגע האמת של הממשלה הזו והקואליציה הזו, שאתה, אדוני היושב-ראש, חבר מאוד בכיר בה, חבר מאוד בכיר, מאוד משפיע. אתה יכול להיות מאוד מרוצה מעצמך, ואתה מרוצה מעצמך, רואים את זה, רואים. אתה צודק. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן לא קראה נכון את התקציב, כי אתה הצלחת לחולל שינויים מהותיים בתקציב הזה, מהותיים, ושינית בכוונת מכוון את התבחינים בתקציב הזה בכל משרדי הממשלה, והתעקשת על זה. כי אתה, יש לך מטרה, אתה ממוקד מטרה, ואתה גורר את כל הממשלה בעקבותיך למטרה הזאת. והמטרה הזאת היא להפוך את מדינת ישראל למדינת שני לאומיה. אתה נחוש, אתה מתוחכם, אתה לא נותן שיעבדו עליך ואתה מושך בדיוק לשם, וככה בנוי התקציב. חז"ל אמרו שאדם ניכר בכיסו, ואנחנו יכולים להגיד שממשלה ניכרת בתקציבה. תקציב מבטא את סדרי העדיפויות של הממשלה וממילא גם של המדינה, כי הממשלה היא זאת שמושלת במדינה. והתקציב הזה, האיום והנורא הזה, הוא תקציב שגורר אותנו אכן למדינת שני לאומיה, וזה נורא ואיום. דיברנו הרבה מאוד אתמול, היו לנו הרבה מאוד נאומים, קצרים, ובכל הנאומים האלה אני העליתי, בכל נאום ונאום – חברי השר פורר, אם אני רואה נכון – העליתי בכל נאום ונאום את זכרם של אנשים יחידים שברגע האמת קמו ועשו מעשה והצליחו דרך המעשה הזה שלהם לשנות את העולם. אז דיברנו על כמה אנשים כאלה. דיברנו על חיים מגני ועל פרופ' בן ציון טבגר, שהם אלה שהביאו לחידושו של בית הכנסת אברהם אבינו בחברון ובעקבותיו לחידוש היישוב היהודי בחברון. שני אנשים פשוטים שבעקשנות שלהם ובמיקוד שלהם במטרה ובמסירות שלהם הביאו לשינוי היסטורי. דיברנו על שרה נחשון, שקברה את התינוק שלה בבית העלמין העתיק בחברון, שהיה עד אז מחולל והרוס וחרב, והיא בעצם הצליחה בנחישות שלה לפתוח אותו מחדש. וגם היא תרמה בכך תרומה היסטורית לכך שחברון היא לא במצב כמו שכם היום, היא לא במצב כמו רמאללה היום, היא לא במצב כמו טול כרם היום. חברון היא עיר שיש בה יישוב יהודי. זה קרה בזכות אנשים קטנים, אבל גדולים. לא מאוד מפורסמים, אבל כאלה שידעו להוביל ולייצר שינוי. ודיברנו על משה מיקלוש קראוס, יהודי ראש הוועד הארץ-ישראלי בבודפשט בימי השואה, שהציל 40,000 יהודים, יהודי בודפשט, ממוות. 40,000 איש ניצלו בזכותו, כולל שרכבות שכבר היו בדרך לאושוויץ נעצרו וחזרו אחורה. סיפרתי שאני עצמי חיה בזכותו, כי הוא הציל גם את אימא שלי. ודיברנו על גיבורי מבצע חתונה, חברי השר פורר, שבעצם המעשה האמיץ שלהם – והם ידעו, הם שיערו וידעו שידונו אותם למוות בירייה, והם הלכו על זה כי הם רצו לפרוץ את מסך הברזל של ברית המועצות. והם הצליחו. הם הצליחו. אחריהם באו אחרים ונוספים. וסוף הדבר – אנחנו, ברוך השם, התברכנו במיליוני – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> זה היה המבצע שהתחיל באמת בפעילות של אסירי ציון אחר כך. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון, נכון, הם היו פורצי הדרך. הם ממש היו נחשונים שקפצו, מה שנקרא, לתוך הים ולתוך האש. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> לצערי, לא מלמדים מספיק את ההיסטוריה של אסירי ציון באופן כללי בארץ. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אמת, לא מלמדים מספיק. נכון, לא מספיק מדברים על אסירי ציון וגם לא מלמדים מספיק על מיקלוש קראוס, שעשה פלאות בהצלת יהודי הונגריה. ודיברנו על כלב בן יפונה – נדמה לי שבשלב הזה אתה היית באולם. דיברנו על כלב בן יפונה האמיץ, שהלך נגד עצת המרגלים, נגד הזרם, ואמר – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אגב, הסיפור המעניין על כלב בן יפונה ויהושע – זה מה שאתמול – למה הוא היה צריך להתפלל ויהושע לא הלך להתפלל? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> למה כלב היה צריך להתפלל ולהשתטח על קברי צדיקים ויהושע לא? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון, נכון. לא דיברנו על זה, אז אולי נגיד עכשיו. אתה שאלת ואמרתי לך שנגיע לזה. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> כלב היה בתוך אלה שהוציאו את דיבת הארץ רעה, הוא היה צריך הרבה יותר תעצומות נפש – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יפה, זה דיוק נפלא. בגלל שלא בטוח שמעו אותך, אז אני אחזור על דבריך. יהושע בן נון, הוא גדל באוהל של משה רבנו, הוא היה צמוד למשה רבנו, היו לו תעצומות הנפש של משה רבנו. הוא מההתחלה לא היה בחבורה הרעה הזו, הוא מההתחלה לקח מרחק. אבל כלב, כלב היה צריך הרבה יותר כוחות כדי ללכת נגד הזרם, נגד הלחץ החברתי של המרגלים, ולכן הוא הלך לקברי האבות לשאוב משם את הכוחות. זאת הערה ממש ממש יפה ומחכימה. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> וגם כשהם באו להוציא את דיבת הארץ רעה, הם חשבו שהוא אחד מהם. הם ידעו שיהושע יגיד לא – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון, נכון. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> – – אבל הוא היה צריך להיראות כאילו הוא אחד מהם, ואז לעשות את – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בדיוק, הוא גם עבד עליהם. יש פסוק: "ויהס כלב את העם אל משה", אז רש"י אומר, חז"ל גם אומרים, שהוא אמר להם: "וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם?" הם חשבו שהוא הולך להצטרף אליהם ולצאת נגד משה רבנו, ואז הוא התחיל להגיד את הדברים הנכוחים שלו על כך שטובה הארץ מאוד מאוד ועל כך שהקדוש ברוך הוא איתנו וביכולתנו לכבוש את הארץ גם אם יש שם בני ענק. דיברנו גם על הילד, הילד מהסיפור על בגדי המלך החדשים, שבזמן שאף אחד לא היה לו נעים להגיד שהמלך הוא עירום, אז כולם שיחקו אותה. המלך הולך עירום בראש חבורה שלמה וכולם מריעים, וכולם מוחאים כפיים וכולם אומרים כמה יפים בגדי המלך החדשים – שלא קיימים בכלל. והילד הקטן הזה אומר: אבל המלך הוא עירום. אבל המלך הוא עירום. ואז בעצם הוא קרע את השקר, הוא ניפץ את התדמית הזאת, את השקר הזה, והוא גילה את האמת, הילד הזה, וכולם ראו וכולם אמרו שהמלך הוא עירום. אז גם עליו אנחנו דיברנו. סיימנו באנשים הגיבורים של אתמול, בני המשפחות השכולות, משפחות נפגעי הטרור. אנשים כמו מירב והרצל חג'אג', ההורים של שיר חג'אג', השם ייקום דמה, שוטרת שנרצחה בירושלים; בועז קוקיא, האבא של רון קוקיא, השם ייקום דמו; דבורה גונן, האימא של דני, השם ייקום דמו. אנשים גיבורים, שלא רק שהם לא שוקעים בתוך האבל הנורא שלהם, אלא הם קמים להגן על מדינת ישראל מפני המחבלים ועושים דברים שמדינת ישראל הייתה צריכה לעשות בעצמה. יש למדינת ישראל מספיק כוחות, מספיק יכולות, מספיק כלים. את התחקיר שהם עשו ביחד עם ארגון עד כאן, פורום בוחרים בחיים ביחד עם ארגון עד כאן, את התחקיר הזה ממשלת ישראל הייתה צריכה להוביל, מנסור עבאס, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, לא צריך. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ברגע שהיא כרתה איתך ברית, אז הממשלה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, לא צריך. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אה, לא צריך להוביל תחקיר על הקשר בין רע"מ – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כי הכול חשוף, אין משהו חדש. הכול בכלי התקשורת. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון, אתה צודק. אז בוא, אנחנו תכף נדבר על זה ונספר מה כתוב ומה לא כתוב. אבל נכון, אתה צודק. את התחקיר הזה, על המהות של רע"מ ועל העמדות של מנסור עבאס הייתה צריכה להוביל ממשלת ישראל. ואכן, ואכן אנחנו יודעים – – – ב << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בראשותו של מי? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הינה, עכשיו אני בדיוק – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בראשותו של מי? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בראשותו של כל אדם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> של בנימין נתניהו. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כל ראש ממשלה, אדוני היושב-ראש, שכורת ברית עם התנועה האסלאמית, חובה עליו לברר ולהבהיר לעם. כמו שעכשיו עלה לפה חמד עמאר והסביר על התקציב בצורה שקופה – מה יש ומה אין – חובה על ראש ממשלה שכורת ברית איתך, שאתה מייצג את התנועה האסלאמית בישראל, תנועה שבכל מדינות העולם יושבת בכלא – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אז חובה עליו לספר עם מי יש לו עסק. ואני אגיד לך מה אמר ראש הממשלה נפתלי בנט, ראש הממשלה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, לא, לפני. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הוא לא חייב? אני אומרת שהוא כן חייב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תקשיבי לי, אורית, כי עכשיו איתן יחליף אותי. לפני שראש הממשלה נפתלי בנט הפך לראש ממשלה היה שם ראש ממשלה שקוראים לו בנימין נתניהו. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לי זה לא משנה, אתה יודע. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שנים על שנים הוא ראש ממשלה, הוא מופקד על השב"כ ועל ארגוני הביטחון וכולם, נכון? ואנחנו פעלנו במשך 20 השנים האחרונות, מאז 1996, תחת המטרייה של ממשלתו של נתניהו. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> וישבתם בקואליציה יחד איתו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ניהלנו משא ומתן – – יש << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> היא הייתה תלויה בכם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – וישבנו איתו – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הקואליציה בראשות נתניהו הייתה תלויה בכם? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – וביקרנו בבלפור – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, הקואליציה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – ושלח אנשים לכפר קאסם. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, הקואליציה בראשות – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> רק עכשיו הוא נזכר. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני לא יודעת נזכר. אני שואלת אותך שאלה פשוטה: האם עד היום הייתה קואליציה במדינת ישראל – כלשהי, לא אכפת לי בראשות מי – קואליציה שתלויה בך? הייתה או לא הייתה? לא הייתה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, בתשעים – לא, ממשלתו של יצחק רבין. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אה, רבין. אנחנו יודעים מה היא הביאה לנו – היא הביאה את אוסלו, אלפי הרוגים. בזה אתה צודק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני מתנצל, אני חייב – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ממשלתו של רבין, שהביאה את אוסלו עם אלפי הרוגים, אכן נכון – הייתה תלויה בקולות שלכם, אבל מאז לא היה, וזה באמת טוב שהזכרת את זה. טוב מאוד שהזכרת את זה. שמעת את זה, אדוני היושב-ראש, חברי איתן גינזבורג? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מאלה שחושבים – אני חושב שראש הממשלה רבין, ממשלתו של רבין, הייתה ממשלה מצוינת לחברה הישראלית. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נהדרת, נכון. הביאה את הסכם אוסלו, עם אלפי הרוגים – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל היא הביאה גם דברים טובים. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – עשרות אלפי פצועים, ויכול להיות שאתה צודק – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> היא גם הביאה הרבה מאוד דברים טובים. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון, איתן – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אי-אפשר להסתכל רק על חצי הכוס הריקה. כלומר, אפשר, זו בחירה בחיים, אבל הרבה דברים טובים עשתה ממשלת רבין. פיתחה תשתיות, פיתחה חינוך, היא בנתה בהתיישבות. עשתה דברים. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מה שאני רוצה להסביר – בדיוק הסברתי את זה אתמול לידידיי מימינה, ניר אורבך, אילת שקד. הסברתי להם שבהחלט יכול להיות שפה ושם הם עושים דברים טובים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> למה פה ושם? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בהחלט יכול להיות. זה דומה לרכבת – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אלה לא דברים מקריים, גברתי. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל איתן, זה התור שלי לדבר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אה, את מדברת אליי. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> פה ושם אשמח לאיזו הערה בונה או משהו, זה בסדר. אבל לקחת לי את כל זכות הדיבור, זה קצת מוגזם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, לא, אני שותק. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אני אומרת שהממשלה – לא חייב לשתוק לגמרי, אבל – אני אומרת שהממשלה – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> סתם אמרתי שלום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חשבתי שאתה רוצה הצבעה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יאללה, הצבעה. אני אומרת שהממשלה, גם אם היא עושה פה ושם דברים טובים, צריכים להסתכל על המכלול. המכלול הוא שיש פה רכבת שקוראים לה מדינת ישראל, שעל הקטר שלה יושבים נפתלי בנט, יאיר לפיד ומנסור עבאס, שיש לו בהחלט יד על ההגה, והם מובילים, בהנחייתו של מנסור עבאס – רגע, תתאזר – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ובני גנץ. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אה, וגם בני גנץ, נכון. סליחה אם פגעתי בראש המפלגה שלך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> וליברמן. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> וליברמן, בסדר. כולם ביחד, ממשלה רב-ראשית ורב-זרועית, מובילים בבטחה את מדינת ישראל לתהום של מדינת שני לאומיה. זאת המהות גם של התקציב הזה, ועכשיו, אם באחד הקרונות קורים דברים טובים, זה, תסלח לי, זה שולי שבשולי, זה כמו שקרו דברים טובים על הטיטניק רגע לפני שהיא טבעה. זה לא רלוונטי. הרכבת דוהרת לתהום, ואני מחפשת את היחידים שיעצרו את הרכבת הזו, כי היא דוהרת לתהום של מדינת שני לאומיה, שלא בשביל זה במשך 150 שנה כל מי שלחם על הקמת המדינה הזו לחם ונפל – לפעמים בקרב ולפעמים בביצות וכן הלאה – לא בשביל להקים פה מדינה של שני לאומים. ממש לא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בגלל זה הקדשת אתמול את הנאום שלך לאישים? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל עכשיו, מה שאני רוצה להקריא – סליחה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בגלל זה הקדשת את הנאום שלך – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לבודדים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לבודדים? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בדיוק, בגלל זה הקדשתי את הנאום שלי לבודדים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חשבתי שתמשיכי גם היום. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון, אני אמשיך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אה, כן? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ודאי. אני הקדשתי לבודדים כדי לדבר על זה שיכולים להיות אנשים בודדים בעלי מצפון, בעלי תושייה, בעלי אומץ, בעלי יכולת ללכת נגד הזרם, כדי לעצור את הרכבת הזו, ואותם אנחנו מחפשים. אותם, משום שאני אגיד לך, אתמול אני סיפרתי כאן – אני לא זוכרת אם זה היית אתה, לא, זה היה מיקי לוי – על התחקיר שעשו המשפחות השכולות של פורום בוחרים בחיים על הקשרים בין מנסור עבאס ומפלגתו לבין החמאס. על הקשרים האלה כתב נפתלי בנט לפני שהוא נהיה ראש ממשלה, הוא כתב – אני אקריא לך מה כתב נפתלי בנט על רע"ם, על אותה תנועה שהיום הוא תלוי בה והוא לא יכול לזוז מטר בלעדיה. וכך הוא כתב: "הינה העובדות ביחס לברית עם מנסור עבאס, תשפטו אתם." כותב נפתלי בנט: "1. מנסור עבאס – – – ביקר ב-2013 את משפחת הרוצחים מליל הקלשונים; 2. התנועה האסלאמית של מנסור עבאס היא תנועת בת של האחים המוסלמים והיא תנועת אחות של חמאס; 3. חבר הכנסת אלחרומי" – זה שיאיר לפיד אמר עליו שהוא נפל בקרב, כן? וזאב אלקין עושה לכבודו טקסים – "מהתנועה האסלאמית העלה תמונות של ברגותי ושל רוצחי תרפ"ט." את זה נפתלי בנט כתב לפני שהוא ידע שאלחרומי ילך גם לעכו כדי לחזק את הפורעים של עכו. "4. השייח' של התנועה האסלאמית, חמאד אבו דעאבס, השתתף במרמרה ביחד עם ראאד סלאח; 5. הח"כ שביקר הכי הרבה מחבלים בכלא הוא אבראהים צרצור, מראשי המפלגה; 6. הרשימה האסלאמית מובילה את המאבק האלים נגד יהודים בהר הבית." עד כאן דוח נפתלי בנט על מפלגת רע"ם, שהוא כרת אתה ברית. גם אתה בברית הזו, ידידי היושב-ראש. אני רוצה להקריא דברים שאמר לפני אלפי שנים וכתב לפני אלפי שנים הנביא ישעיהו, וכך הוא כתב: "כי אמרתם כרתנו ברית את מוֶת ועם שאול עשינו חוזה – – – כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו". אתם כרתם ברית עם מוות. אתם עשיתם חוזה עם שאול, עם רוצחים בחליפות, עם מחבלים בחיוכים מתקתקים. אי-אפשר יותר להסתתר מאחורי השקר הזה. אי-אפשר יותר לשחק בבגדי המלך החדשים. פשוט רואים לכם, אדוני היושב-ראש, רואים לכם, חברי השר פורר. רואים לכם את החבירה עם המחבלים. כולם רואים. גם אתם רואים. זה לא יעזור שתשחקו במשחק שלושת הקופים שלא רואים ולא שומעים ולא מדברים. זה לא יעזור. כולם רואים שהמלך הוא עירום. כולם רואים שהמלך הוא מחבל, הוא טרוריסט, הוא אויב ישראל. בחליפה, בחיוך מתקתק, בחיבוק, אבל זה מה שהוא. זה אויב שהקורבנות שלו הם בני עמכם. גם אני – עודד, אתה יודע את זה ואתה מכיר אותי שנים – גם אני שלוש פעמים שילמתי מחיר מהאויב הזה שאתם כרתם איתו ברית ואתם עושים איתו תקציב, ושהוא יושב, מביא את אגף התקציבים, ידידי השר חמד עמאר, לשבת בתוך המשרדים של העמותה 48 ולחלק שם את תקציבי משלם המיסים הישראלי לפי ההוראות של התנועה האסלאמית. לא קורה דבר כזה בשום מדינה. בשום מדינה. רק אצלנו זה קורה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל לדעתי הנביא ישעיהו גם דיבר על כך שמבחינה מדינית יהיה שלום עולמי וברית בין העמים. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> וגר זאב עם כבש. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ויהיה פה מה שנקרא דו-קיום עם כל העמים. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> איתן, השאלה שלך נהדרת ואני אסביר, אני אענה לך. זו שאלה מאוד טובה. אני שמחה עליה. יש הבדל אם אתה עושה ברית עם עם אחר שיושב בארץ אחרת. גם אז אתה צריך לעשות את הברית הזו – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, הוא דיבר על מרכז הכובד בהר הבית, גברתי. מרכז הכובד. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ודאי. תכף נדבר על הר הבית. תכף אנחנו נדבר על הר הבית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מרכז הכובד של כל העמים. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון. יש הבדל אם מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי מייצרת קשרים טובים וקשרי שלום ואחווה עם עמים אחרים, הכול כמובן בזהירות ותוך שמירה על הביטחון. אבל זה לא אותו דבר כמו שאתה לוקח את האויב שלך, מכניס אותו לתוך הממשלה שלך והופך את המדינה שלך למדינה ששייכת גם לאויבים. זו לא שאלה, איתן, של גבולות 67', זו לא שאלה טריטוריאלית, זו שאלת מהות המדינה. האם המדינה שלנו היא גם המדינה של האויבים שלנו? האם המדינה שלנו היא מדינה דו-לאומית? אתה יודע, יש מדינה כזו, בלגיה. היא מדינת תלת-לאומית אפילו – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, סיפרת את זה אתמול. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> היא מדינה תלת-לאומית אפילו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עם שלוש שפות רשמיות, סיפרת. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> את רואה איך אני מקשיב לך? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא בשביל זה הקמנו את מדינת ישראל. אנחנו הקמנו אותה כדי שתהיה פה מדינה יהודית. ובדיוק את זה, בדיוק את זה מנסה מנסור עבאס לשנות, ומצליח. בחוק התקציב הוא מצליח לעשות את זה. אתה יודע, הוא מוביל היום שני חוקים ראשיים, יש את חוק החשמל ויש את חוק המלש"ח. חוק המלש"ח זה חוק התקציב, מיליוני שקלים ומיליארדי שקלים, ובשניהם הוא מכוון לאותו דבר. הוא מכוון לזה שהמדינה הזו תאבד את הזהות שלה כמדינת העם היהודי, שאגב, אנחנו כמובן תמיד מוכנים שיהיו פה גם בני עמים אחרים ולתת להם את כל זכויות האזרח שלהם, אבל לא, לא להחשיב אותם כבעלי הבית של המדינה. לא. זה לא. זה בדיוק איפה שעובר הגבול ובדיוק את הגבול הזה מנסור עבאס חותר ומצליח לרסק. בראיונות שלו בערבית הוא מדבר כל הזמן – עכשיו אולי פחות כי כבר רואים לו אז הוא נזהר – אבל הוא מדבר על ג'יהאד אזרחי ומסביר שמכיוון שכרגע, בנקודת הזמן הזו, אי-אפשר בג'יהאד צבאי, אז צריכים בג'יהאד אזרחי להיכנס מבפנים לתוך המדינה ולשנות אותה מבפנים. את זה הוא עושה, ואתם נותנים לו לעשות את זה. אבל אתמול נחשף יותר מזה, אתמול ובסוף השבוע האחרון, בכתבה של אילה חסון, בתחקיר של עד כאן – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה נחשף אתמול? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – נחשפו הקשרים שהם גם קשרים של כסף בין המפלגה של מנסור עבאס, בין התנועה האסלאמית, בין העמותה שקשורה בקשר הדוק למפלגה של עמותת 48 לבין החמאס בעזה. יש פה קשרים שתקציבים זורמים בהם וזה ממש לא משנה, איתן, אדוני היושב-ראש – אני אכבד אותך כיוון שאתה יושב כאן – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שמי הוא איתן. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> למרות שאני מכבדת אותך גם בפני עצמך. זה לא משנה אם זה התקציב שעבר כרגע בדיוק מקופת המדינה, מאוצר המדינה, או שזה תקציבים אחרים. אנחנו מדברים על תנועה שפועלת כדי לתקציב את החמאס בעזה, אלה שיורים עלינו טילים. זה מה שהם עושים. ואתם כורתים איתם ברית. יש גבולות. יש גבולות, אתה יודע. אני אקריא לך כמה דברים שאמר מנסור עבאס ביחס למחבלים. הוא אמר כך, הוא אמר בפברואר, כשעמית סגל עשה אתו ריאיון ושאל אותו על ביקור אצל מחבלים בכלא, ומסכן מנסור עבאס, נכשל בלשונו והתייחס למחבלים, אמר את המילה מחבלים. מייד אחר כך הוא אמר: לא קראתי לאסירים מחבלים ולא התכוונתי לביטוי הזה. אני מתנצל אם שגיתי בביטוי הזה. הביטוי שמנסור עבאס משתמש בו כלפי המחבלים זה שהידים. זה הביטוי. וזה ברור, כי הוא נמצא מהעבר האחד ואנחנו כולנו, גם אם אנחנו שמאלנים, גם אם אנחנו ימנים, זה לא משנה, אנחנו מהעבר השני. ומה שאתם עשיתם, שהכנסתם את מי שנמצא מהעבר האחד של האויבים שלנו לתוככי הממשלה ונתתם לו לנתב את התקציב, ונתתם לו לנתב את קרקעות המדינה, אתם בעצם מסרתם את המדינה לאויבים שלנו. זה מה שעשיתם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אפשר שאלה? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תמיד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני חושב שאני לא אפתיע איש, לא במליאה וגם לא מבין הצופים בבית, אם אגלה שרע"מ איננה מפלגה ציונית. ברור שהיא נמצאת בסיטואציה שבה היא מאמינה בלאום הפלסטיני, שהיא משתייכת אליו מבחינה לאומית, לצד החובות האזרחיות החוקיות וההכרה שאלה חוקי המדינה והיא צריכה למלא אותם. ולכן אני לא מבין את התדהמה שלך בכך שהוא מזדהה עם עמו שנלחם לחירות. אני מתנגד, כמובן, אני חושב אחרת לגמרי, אבל אני פשוט תמה על התדהמה שלך ביחס לדבר הזה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אענה, אבל אתה תיתן לי טיפה יותר זמן, כי נגמר לי הזמן מכל השאלות שלך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני אתן לך עוד דקה. לא שמתי לב. עוד דקה, מה שנקרא, ג'סטת יושב-ראש. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא ג'סטה, זה צריך להיות כמו בכדורסל. מה שאני אומרת זה ככה: אין לי שום תדהמה על העמדות של מנסור עבאס. התדהמה שלי היא עליך. עליך ועל החבר שלי נפתלי בנט, על החברה שלי אילת שקד, על החבר שלי גדעון סער. עליכם התדהמה שלי. משום שברור, מנסור עבאס אומר – אולי עכשיו הוא לא אומר את זה: אני פלסטיני, אני מזדהה עם המאבק הפלסטיני. זה מה שהוא אומר. התדהמה שלי היא עליך. איך אתה נותן לו – בן אדם שאומר לך שהוא פלסטיני, בן אדם שמזוהה עם החמאס – איך אתה נותן לו לשלוט בך? להיות האצבע ה-61 שלך? להכווין אותך? איך אתה נותן לעצמך להיות תלוי במי שמזדהה עם האויבים שלך, שיורים עליך טילים? זה – פעם אחת. פעם שנייה, הוא נזהר מלהראות את זה, אבל בפועל הוא גם תומך בטרור, וזה כבר עבר גם את גבול החוק. זה מה שגילו בוחרים בחיים ועד כאן, וזה מה שאתם הייתם צריכים לגלות לבד. הייתם צריכים לתת לשב"כ לחקור את זה ולמוסד לחקור את זה, את אותו מוסד ששלכתם לתוככי הארכיון האיראני, הייתם צריכים לשלוח אותו, אתם, לתוככי הארכיון של התנועה האסלאמית, לגלות מה באמת יש שם. זה בושה שהרצל חג'אג' צריך לעשות את זה. נפתלי בנט צריך לעשות את זה, יאיר לפיד צריך לעשות את זה, גדעון סער צריך לעשות את זה. אתם יושבים עם התנועה האסלאמית? לפחות תבדקו עם מי אתם יושבים. אתם יושבים עם טרוריסטים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גברתי, אני מודה לך. נראה לי שבשלב הזה נסכים שלא נסכים. אני מזמין את חבר הכנסת אבי מעוז. אולי רק אדגיש כמשפט אחרון, מהמקום שלי: אני, במעשים, לפחות – ההבדל בפליאה שלך כלפינו, אני חושב שמפלגת רע"מ, סיעת רע"מ בכנסת, מוכיחה במעשיה, שהיא רוצה בדו-קיום. והעיסוק שלה הוא בעניינים אזרחיים. אני רואה את הפעילות שלה בתוך הכנסת בכל הנוגע לפעילות אזרחית למען החברה הישראלית בישראל, וכך אני רואה את זה. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> מה שאתה אומר זה בדיוק זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> אז מה שאני דורשת – – – שאתם תחקרו את זה לפחות כמו שחקרתם את הגרעין האיראני. ואתם לא עושים את זה, כי נוח לכם לעשות ככה. נוח לכם. זה נוח לכם. נוח לכם לא לראות, נוח לכם – איך אמרה אילת שקד? מנסור עבאס אמר שהכסף לא יעבור לטרור, אז אני סומכת על מנסור עבאס. ממתי אנחנו סומכים? אין לנו כוחות מודיעין? איך סומכים עליו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה אדוני, לרשותך 25 דקות. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, הדיון הוא על תקציב המדינה, ותקציב המדינה משמש את תוכנית הממשלה. לו הייתי צריך להגדיר את תקציב המדינה בשני משפטים, הייתי מגדיר זאת כך: פחות, אבל הרבה פחות, כסף למדינה יהודית; יותר, אבל הרבה יותר, כסף למדינת כל אזרחיה. ראש הממשלה או כל חבר כנסת אחר מהציבור הדתי-לאומי שמביאים תקציב כזה או מאשרים אותו אינם מייצגים את הציבור הדתי-לאומי ואינם ראויים להיקרא דתיים-לאומיים, אלא, במקרה הטוב, לאומיים עם כיפה. כי דתי-לאומי הוא מי שבא אל היסודות הלאומיים שלנו מתוך התורה. סיסמת התנועה שגדלנו בה, בני עקיבא, היא תורה ועבודה. כלומר, מתוך התורה אנחנו באים אל העבודה ואל כל שאר הערכים. השבוע, אדוני היושב-ראש, פרסמה אילה חסון את החשיפה של ארגון עד כאן ופורום בוחרים בחיים בדבר הקשר ההדוק שבין השותפה בקואליציה, מפלגת רע"מ, נציגת תנועת האחים המוסלמים, לתנועת החמאס, דרך עמותת סיוע 48, כולל העברת כספים שמחזקים את שלטון החמאס. גם אצלנו, בסיעת הציונות הדתית, קיימנו על כך דיון בהשתתפות לא מעט חברי כנסת ולא רק מהסיעה שלנו. היה צריך להיות עיוור כדי לא לחזות את פשיטת הרגל הלאומית, המוסרית והביטחונית הצפויה של ממשלת השמאל הרדיקלית של ראש הממשלה בנט, כולל מרכיביה, שבעבר התכסו באצטלה ימנית לכאורה, תוך ציניות, אחיזת עיניים ומרמה של הציבור בישראל. אני יודע שעכשיו יהיו מי שיאמרו לי: אבל גם אתם הסכמתם לשבת עם רע"מ. אבל, אדוני היושב-ראש, שקר שחוזרים עליו אלף פעמים לא הופך להיות אמת, מקסימום הוא הופך להיות תירוץ להכשרת מעשה נבלה, כמו למשל הקמת הממשלה הנוכחית. כפי שאמרנו בתקופת המשא ומתן הקואליציוני, שותפות כלשהי בממשלה עם מפלגות תומכות טרור לא יהודיות כמו רע"מ היא דבר פסול, מגונה וחילול השם גדול. בניגוד להאשמות כלפינו בעוד סוג של הנדסת תודעה שפלה, כאילו אנחנו גזענים – האשמה שקרא כלפיי חבר הכנסת רם בן ברק, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שסיכן את מדינת ישראל בהעסקת מי שהוכח שיש לה קשרים עם גורמים מסיתים – אנחנו לא גזענים, ואין לנו שום שנאה למי שאיננו יהודי. אבל אכן, יש בנו עוינות ואויבות כלפי אלו שבמשך למעלה מ-100 שנה מנסים בכל כוחם להכרית את המפעל הציוני ואת שיבת עם ישראל לארצו. אך מכיוון שהיה ברור וגלוי לנו שהממשלה שעומדת לקום ברמייה ובציניות על ידי בנט ולפיד, תאיים מבחינה רוחנית על מדינת ישראל, תביא למציאות פסולה ומגונה הרבה יותר ותהווה חילול השם, הסכמנו בלית ברירה להקמת ממשלה יהודית-לאומית שיש לה רוב של 59 חברי כנסת מול 57, כאשר לצורך כך היא נעזרת באופן זמני בהימנעותה של רע"מ, שכמובן נשארת מחוץ לממשלה ולקואליציה. בזה היה מדובר, ולא בשום דבר אחר, ושום שקר לא ישנה את העובדה הפשוטה הזאת. לצערנו הרב, לא התבדינו. המציאות שהתהוותה והממשלה שקמה הוכיחו במדויק את מה שחששנו ממנו ומה שהזהרנו מפניו. השותפות הנוכחית של מפלגות השמאל, כולל ימינה ותקווה חדשה, עם רע"מ והעברת הכספים שנחשפה הינן חמורות מאוד ומעידות על קריסה ערכית לאומית נוראה, שאנחנו עוד עתידים כנראה לשלם עליה בדמים, תרתי משמע. אבל אדוני היושב-ראש, חמורים לא פחות הם הפיגועים התודעתיים והתרבותיים הקשים שהממשלה הזאת מבצעת ומתכננת עוד לבצע בזהותה היהודית של מדינת ישראל, בדהירה מטורפת, כאילו ברור לה שדבק השנאה שמאחד אותה עלול, בעזרת השם, שלא להחזיק לאורך זמן. עשרות המיליונים המועברים בתקציב הנוכחי לארגוני הרפורמים ופירוק המשפחה חמורים לא פחות מאלו המועברים לחמאס. וברשותך, אדוני היושב-ראש, אפרט: שר האוצר ליברמן, ההוא שביקש לזרוק את הציבור החרדי למזבלה עם מריצות, ושמוכיח כעת עד כמה שנאתו יוקדת כאשר הוא מטיל גזרות קשות על הציבור כולו ובפרט על האוכלוסיות החלשות שבפריפריה ועל ציבור שומרי התורה – בקיצוץ תקציב הישיבות, בגזרת המעונות ובמס על החד-פעמי – מתוך קשריו עם ארגון ליברלי מסוים, מאוד מסוים, מוביל מאחורי הקלעים את רפורמת הכשרות. היד הארוכה של ליברמן, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, שהובילה את הדיונים על רפורמת הכשרות, הוכיחה שוב ושוב מה המוטיבציה שמניעה אותה, גם כשהיא אמרה בריאיון שהיא תיכנס באימ-אימא של הרבנות – ולא נעים לי להגיד את המילים האלה אבל אין ברירה, צריך לחשוף את מה שמניע את חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, גם כשהציגה את אותו סרטון, שבו היא מבהירה שמטרתה לסלק את גופי הכשרות המהודרת של הרבנות ושל הבד"צים, וגם כשלעגה שוב ושוב לרבות ולרבנים. אופן ניהולה את הדיונים בוועדה נבע, כפי שכתב הרב חיים נבון, משנאת הרבנות ולא מאהבת הכשרות. אבל השר כהנא, שיש לו המון זכויות בתור לוחם, טייס, מפקד טייסת, והגיע לפוליטיקה מתוך הציבור הדתי-לאומי – במודע בחר כאילו לעצום את עיניו והמשיך לטעון במרמה כאילו הרפורמה תועיל לכשרות ולרבנות הראשית ותוריד את יוקר המחיה. השקרים הללו, אדוני היושב-ראש, הופרכו במהלך הוועדה. ואני מפרט קצת: למרות עמדת היועצת המשפטית של הכנסת, הרפורמה הוצמדה לחוק ההסדרים, למרות שלא הייתה שייכת אליו כלל וכלל, כדי למנוע דיון ראוי בה וכדי לוודא את העברתה. הוכנסה ברפורמה מעורבות פוליטית לעניינים המקצועיים-הלכתיים על ידי מתן סמכויות לא רלוונטיות לשר לשירותי דת ועל ידי עירוב שר האוצר בקביעת תוכנית ההשגחה, ובפיקוח עליה, שהיא לב-ליבה ההלכתי של הכשרות. קידום הרפורמה ביטא ומבטא עירוב הון-שלטון במובן הכי חמור שלו, כאשר נודעו הקשרים בין הגורמים הפוליטיים לבין הגופים העסקיים שעתידיים ליהנות מהרפורמה. הועצמה הבעייתיות של יחסי משגיח–מושגח פי כמה וכמה כאשר הוכנס האינטרס הכלכלי והעסקי בעוצמה לתוך עולם הכשרות. נעשה ניסיון לשחק בנתונים תוך הסתרת האמת שהרפורמה, וזו האמת, תייקר את עולם הכשרות ותעלה את יוקר המחיה. והעיקר, והכי חשוב – הנזק הרוחני לרובו של עם ישראל שרוצה לאכול אוכל כשר תוך פגיעה קשה במציאות הנוכחית, שבה המציאות הכללית במדינת ישראל היא כשרה בזכות הרבנויות המקומיות ומעליהן הרבנות הראשית לישראל. אדוני היושב-ראש, אני אמשיך לאכול כשר, חבריי ימשיכו לאכול כשר, ואפילו כשר למהדרין, אבל אנחנו דאגנו לרוב הציבור הישראלי שרוצה לאכול כשר, לעם שבשדות. זהו רק הפיגוע התודעתי-תרבותי הראשון של ממשלת כל אזרחיה בזהותה היהודית של המדינה. כפי שהצהירו בגאווה ובשחץ ראשי מפלגות הקואליציה והשרים השונים, בקנה נמצאות עוד רפורמות באותה מגמה. השר כהנא, שוב, בעידוד ובשיתוף של המפלגה שכפי הנראה נשענת גם על ציבור בוחרים שאיננו יהודי שהוכנס לצערנו לארץ, מתכוון לבצע רפורמה גם במערך הגיור. כמובן, גם שם הוא יסביר לציבור במתק שפתיים עד כמה זה נחוץ דווקא לטובת היהדות ולטובת המדינה, אבל בפועל, אדוני היושב-ראש, מה שהוא מתכוון לעשות, זה עוד שלב בהחלשת כוחה של הרבנות הראשית, זו שהקים מרן הרב קוק זצ"ל, וששומרת ומחזקת את ענייני הלב והזהות היהודית של המדינה. הגיור יופרט, עם ישראל יתפזר לרסיסים, הגיור יימסר לכל דכפין ולכל רב, שיוכל להקל בניגוד למקובל ולמוסכם בקרב גדולי ישראל מדורי-דורות, והדבר כמובן ישרת את אותם ארגונים ליברליים שכבר כיום מנסים בכל כוחם להחליש את כוחה של הרבנות הראשית ולנגוס בו. מה הטענה שלהם? אומרים לנו שכך זה היה בגלות מאז ומעולם. אולי זה נכון, אבל בטענה זו מטעים במכוון את הציבור ומנסים לגרום לו לשכוח את הנקודה החשובה ביותר, את ההבדל המהותי ביותר בין מציאותנו כמדינה חופשית בארצנו לבין היותנו קרוב לאלפיים שנה בגלות. אנחנו כבר לא בגלות. אנחנו נמצאים בתהליך שיבת ציון, ואנחנו חיים במדינה של העם היהודי, שבה הריכוז היהודי הגדול בעולם. כל הכרעה שכזאת איננה משליכה רק על אותו אדם ועל הקרובים אליו אלא יש לה משמעות לאומית כלפי כל עם ישראל וכלפי הציבוריות הלאומית-היהודית שלנו, שבעיקר לה ובעבורה ניתנה התורה, ורק מכוחה היא ניתנה גם לפרט. אני כבר אמרתי וציינתי זאת – התורה שלנו כוללת תרי"ג מצוות. אין אדם יחיד, אין פרט יחיד שלו ניתנו תרי"ג מצוות, כי תרי"ג מצוות כוללות מצוות לכוהנים, מצוות ללוויים, מצוות לישראל, מצוות לנשים ומצוות לגברים. ולכן, תרי"ג מצוות, התורה בשלמותה, ניתנה רק לעם, ניתנה לעם ישראל, לציבוריות הלאומית-היהודית שלנו. כמובן שבשתי הרפורמות הללו התנועה הרפורמית רק מחכה מעבר לפינה בציפייה לקבל בהמשך מהשלל ולחזק את הלגיטימיות שהיא כל כך מייחלת לה. גם מתווה הכותל, שראש הממשלה בנט ניסה לקדם שלא בהצלחה בעבר, עומד על הפרק ומחכה לתורו. יחד עם חבר הכנסת הרפורמי של הממשלה, ההוא שלא מתבייש לעבור על החוק ולבצע פרובוקציות עם ספר תורה ברחבת הכותל המערבי, במקום שלתנועתו מעולם לא היה עניין בו ובמה שהוא מסמל, מתכוונת הממשלה לחלק את הלב של עם ישראל, את הכותל המערבי, שריד בית מקדשנו, ולבצע בעזרתו, בעזרת חילוק הלב, מתן לגיטימציה לאותה תנועה שהמציאה לעצמה דת חדשה, ושגדולי ישראל לאורך הדורות האחרונים הבהירו את עמדתם החריפה והנחרצת כנגד כל מתן הכשרה לה ולפעולותיה. בעזרת השם, היה לא תהיה. השר כהנא גם החל לפעול, כפי שפורסם, לשינוי הגוף הבוחר של הרבנות הראשית, מתוך רצון להצליח הפעם, בבחירות בשנת תשפ"ג, במה שכשל בו הבוס שלו לפני תשע שנים בניסיון לשנות את פניה של הרבנות הראשית לישראל ולהופכה לגוף ליברלי יותר ומחויב פחות לדעתם של גדולי ישראל בדורות האחרונים ובדור הנוכחי. אדוני היושב-ראש, הרבנות הראשית הוקמה בשביל שיהיה גוף ממלכתי שיהיה אחראי על חיי הקודש של המדינה, של מדינת ישראל. היא הוקמה עוד לפני הקמת מדינת ישראל, היא הוקמה עוד בימי המנדט הבריטי. אבל כבר אז צפה מרן הרב קוק, זכר צדיק לברכה, בעיני רוחו, שעם ישראל, שהולך ומתקבץ לארצו, בעזרת השם ילך ויתקבץ ביתר עוז לארצו, והוא זקוק לגוף ממלכתי אחד שיהיה אחראי על ניהול כל ענייני הקודש של המדינה. כפי שהיה צפוי, גם הרס המשפחה כבר החל, כאשר נציגי הזרמים הפרוגרסיביים הצליחו סוף-סוף להיכנס לממשלה, והם עוסקים במלוא המרץ בהחרבת מוסד המשפחה. כך באישור סחר באיברי נשים לצורך הבאת יתומים מלידה לעולם, מה שמכונה במכבסת המילים "פונדקאות"; כך בעידוד ובתיעדוף ניתוחי המרה אכזריים ובלתי הפיכים למי שהיו צריכים לקבל סיוע מקצועי למצוקתם, כולל בזמן שבשיא מגפת הקורונה נאלצו בתי החולים לדחות ניתוחים אחרים. כל זה ועוד כחלק מאותה תפיסה פוסט-מודרנית, שמבקשת לטשטש את כל מרכיבי הזהות של האדם – האישי, המשפחתי, הלאומי והדתי. רק אתמול נחשף מה שכנראה היה ידוע ללא מעטים, שנשיא ארגון איגי מואשם במעשי אלימות ופוגענות חמורים כלפי צעירים. מתברר שמי שהציג את עצמו במשך שנים כמגינה וכלוחם למענה של אותה קהילה הוא דווקא זה, לפי מה שהתפרסם לפחות ולכאורה, שלא בחל בדרכים הכי שפלות לפגוע בחסרי אונים בכדי לספק את תאוותיו. אני קורא מכאן לשרת החינוך להשעות באופן מיידי את כל הפעילויות של ארגון איגי במערכת החינוך, שמלכתחילה לא היו צריכות לקבל כל אישור כניסה למערכת. אבל הדברים הללו לא מפתיעים את מי שלא השתתף בעצימת העיניים הציבורית שנכפתה עלינו. ואני כאן רוצה לחזור על ההבחנה הברורה בין הפרט לבין ארגונים ותנועות בעלי אג'נדה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> וגם אני הייתי מציע לך, אדוני, לחשוב שיש הבחנה בין אדם בתפקיד, אשר יהיה, והוא אגב הודיע שהוא עוזב את תפקידו, לבין ארגון שעושה עבודה מאוד מאוד חשובה ביחס להבנה, חינוך, הכלה של בני נוער ותלמידים בבתי הספר. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מסכים עם אדוני, וכל הביקורת שלי היא רק על דחיפת האג'נדה הפוסט-מודרנית הפרוגרסיבית על ידי הארגונים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אין דחיפה של זה, הדבר הוא וולונטרי לגמרי. כל בית ספר שמעוניין בכך מבקש, ואין כפייה בנושא הזה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר גמור. מה שאני מציין זה את דחיפת האג'נדה הפוסט-מודרנית הפרוגרסיבית על ידי הארגונים, וכמובן הביקורת שלי היא לא על הפרטים. ברשות הפרט יש את הבחירה החופשית; בפרהסיה הציבורית ובמערכות הציבוריות, אדוני, אין מקום לארגונים בעלי אג'נדה פרוגרסיבית. אם הם באים לעזור למצוקות – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק אג'נדה שמרנית? << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, גם לא, אם – לא ארגונים פרטיים. אני מדבר על המערכות הציבוריות, מערכת החינוך. איזה ארגונים שמרניים נכנסו למערכת החינוך? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אה, בלי סוף. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> 3,000 תוכניות לימודים על ידי הארגונים שמקדמים אג'נדה פרוגרסיבית, בהעלמה מהציבור. הציבור לא יודע. הציבור שולח את ילדיו לבתי הספר, והוא מקבל חינוך שהוא לא יודע מה החינוך הזה. בואו נאזן את זה. גם את כל הדברים האלה ניסתה משטרת המחשבות הפרוגרסיבית להעלים מהציבור במסגרת המאבק על ערכי המשפחה, בדיוק כמו הניסיון למנוע מאיתנו לפני שנתיים לתלות בירושלים את השלט עם המסר הכל-כך פשוט וטבעי: אבא ואימא שווה משפחה, ניסיון שהוביל להקמתה של מפלגת נעם. לשם שמירת הזהות היהודית של המדינה וחיזוקה, ולשם השבת מלחמה שערה במלחמת התודעה והתרבות שנכפתה עלינו, באה מפלגת נעם לעולם. נכנסנו לפוליטיקה לא מתוך תאוות שררה ומנעמי שלטון ולא מתוך רצון לעסוק במה שכולם עוסקים בו. נכנסנו לפוליטיקה כדי לעורר את הציבור ובשביל לפקוח את עיניו. מטרתנו להצביע בפני הציבור על כל אותם ארגוני השתקה תודעתית ומחשבתית, ששיטתם היא השתקת כל דעה אחרת במטרה להגיע למצב שבו איש לא יעז אפילו לחשוב את מה שמחוץ לגבולות השיח הנאור הפרוגרסיבי, כלומר מה שקיבל את הכשרם של כוהני אותה דת בתקשורת, באקדמיה, בתרבות ובמערכת המשפט. שיטה זו נקראת "ספירלת השתיקה", לכן כל אותם נציגי ארגונים ליברליים ונאורים, לכאורה, התייצבו ביום כניסתי לכנסת כדי למחות על כך ששומו שמיים, מתוך 120 חברי כנסת נבחרים ישנו אחד שמעז לקרוע את המסכה מעל פניהם ולהיות הילד שצועק: המלך הוא עירום. כשנחשפו הטענות החמורות כלפי הנשיא המנוח שמעון פרס, לפני מספר שבועות, אמרה חברת הכנסת רוזין שהיא וחבריה לא יחרימו את זכרו. למה? בגלל שהיו לו הדעות הנכונות. אבל האם כל אלו שדרשו בזמנו להסיר או לסמן את פסלו של קצב דורשים זאת כעת גם ביחס לפסלו של פרס? כמובן שלא. שהרי לשמעון פרס היו הדעות הנכונות. צביעות פרוגרסיבית במיטבה. אם כי לדידי, כמובן אין שום מקום בבית הנשיא במדינתו של העם היהודי לפסלים, שהינם אסורים על פי תורת ישראל. זה בדיוק חלק מאותו ניסיון להשתיק ולסתום את פיהם של כל מי שאין להם את אותן הדעות הנכונות. אבל אנחנו לא נשתוק. עם כניסתה של נעם לפוליטיקה ולכנסת תם עידן ההשתקה, נגמרה ספירלת השתיקה, שלפיה יש גורמים שיכולים, במיוחד בעזרת התקשורת, להשפיע משמעותית על דעת הקהל בעזרת יצירת אשליה כאילו יש דעה רווחת שהיא הדעה המקובלת ודעת הרוב, ובכך לגרום לבעלי דעה אחרת לחוש כאילו דעתם היא בעמדת מיעוט וכדאי להם להצניע אותה. לא עוד. נחזור ונאמר ללא הרף את האמת, נזכיר לציבור שוב ושוב שיש אמת ויש שקר, יש טוב ויש רע, יש דבר כזה שקרוי עם ישראל, ושלעם הזה יש ארץ ויש זהות ויש מדינה ויש תורת אמת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. אבל יש לך עוד דקה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני. מה? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש לך עוד דקה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן? עוד לא סיימתי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> דקה זה המון זמן. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני יודע, ואני הולך לדבר בדקה הזאת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תשתדל לא להזיק הרבה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני חושש? אני רוצה לפנות בסיום דבריי שוב לחבר כנסת ניר אורבך, ידידי, כדבר בן קריית שמואל אל בן קריית שמואל. אם הייתי מספר לך, ניר, לפני שנה, שאתה תהיה חלק מכל המתואר לעיל, ושאלו היו שותפיך החדשים לעשייה הציבורית, היית במקרה הטוב אומר שאני זקוק לאשפוז ויותר מסתבר שהיית מגיש נגדי תביעת דיבה. תיכנס, בבקשה, לחדר בגפך, תתייצב מול המראה ותשאל את עצמך אם אתה מוכן להמשיך במעשה זה של נטישת כל היקר והקדוש שעליו התחנכת במוסדות התורה של הציונות הדתית. האם זה מה שהיו מצפים ממך רבותיך, מנוחתם עדן? אני קורא לך שוב: יש קונה עולמו בשעה אחת. זוהי השעה. הצבע נגד התקציב וחזור הביתה. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת וולדיגר. אגב, שמעתי לפני שעה קלה מכאן את עמיתי חבר הכנסת מנסור עבאס, כאשר הוא ניהל את הישיבה – ביקורת על הרשימה המשותפת, שאומר שהיא כנראה, בגלל שהיא מצביעה נגד התקציב, רוצה להחזיר את נתניהו. כנראה שחברי מנסור לוקה באמנזיה, כי מי שניהל משא ומתן עם נתניהו וסמוטריץ' כדי להשליט אותו ולשמור עליו כראש ממשלה, זה לא הרשימה המשותפת, אלא חברינו מנסור עבאס ורע"מ. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> איך סמוטריץ' נכנס לתוך השיח, לא הבנתי. הוא לא ניהל שום משא ומתן עם עבאס, למיטב ידיעתי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא קמה ממשלה בתמיכת רע"מ בגלל שסמוטריץ' התנגד. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה נכון. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אם סמוטריץ' לא היה מתנגד, הייתה קמה ממשלה בתמיכת רע"מ. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עלה מדבריך כאילו סמוטריץ' ניהל משא ומתן עם עבאס, אז על זה תהיתי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא, לא. רע"מ ומנסור עבאס ניהלו משא ומתן עם נתניהו, ובכל פעם שתוקפים את מנסור עבאס מימין, הוא אומר: הייתי בבלפור, ניהלנו משא ומתן וכדומה. זה לא המשותפת, ולכן מותר להצביע נגד התקציב הזה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אפילו רצוי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש סיבות רבות, לגבי משפחות מתחת לקו העוני, לגבי תקציבי התנחלויות, לגבי אי-הקמת אוניברסיטה, אי-הכרה ביישובים הלא-מוכרים. יש המון המון סיבות לתמוך מצד אחד בקואליציה, ולהתנגד מצד שני לתוכנית אידיאולוגית. התקציב הוא אידיאולוגיה שלמה ואנחנו לא שם. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז כנראה שאתם מתנגדים מכיוון אחד ואנחנו מתנגדים מהכיוון השני. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מהקצה השני. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן, כל אחד מזווית ראייתו הוא. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בהחלט. בהחלט. רק רציתי להעיר, כי יכול להיות שחבר הכנסת מנסור עבאס התבלבל או שהוא שכח. תודה רבה. יש לך 10 דקות שמתחילות עכשיו. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> איזה 10 דקות? יש לי 25 דקות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ואחר כך אני מוסיף עוד 15 דקות. הינה, תראי, זה כבר 25. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אוקיי. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר – אני לא יודעת, יש פה שר? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> 30 אפילו אומרים לי. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> 30. אז תוסיף לי עוד חמש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הינה, עוד חמש דקות. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מעולה, מעולה. כבוד השר, מדינת ישראל נקלעה למגפה קשה, מגפת הקורונה, ונאלצה לחוקק הגבלות על כולנו. ללבוש מסכה, לעטות מסכה במקומות סגורים – שלום חברי, שחזר – לעטות מסכה במקומות סגורים, וכן הגבלות מסוימות גם במקומות פתוחים. מצא המחוקק, ולשבחו ייאמר, שישנן אוכלוסיות שזקוקות לפטור, כי הן לא מסוגלות לשים מסכה, ואף כתב את זה בתור צו בריאות. כתב שאנשים עם מוגבלות פיזית, נפשית, שכלית, שלא מסוגלים לשים מסכה, יהיו זכאים לפטור. נפלא. נכון, כבוד היושב-ראש? מעולה. אממה, שוו בנפשכם כי קיבלתם במתנה רכב נוצץ, בניילונים, עטוף בסרט מקסים, אבל את המפתחות זרקו לים. איך הייתם מרגישים? ככה בדיוק מרגישים אותם אנשים בתוך האוכלוסיות האלה שזכאים לפטור. יש להם פטור על פי החוק, הוא כתוב בצורה נורא ברורה, אבל לא מצליחים לממש אותו. חברים, לא מדובר במשהו מינורי, ממש לא. מדובר במשהו שהוא קריטי עבור אותם אנשים שבלא יכולת לממש את הפטור שלהם, לא רק שהם חוטפים קנסות שעליהם לשלם אותם בלי שיש להם הכנסה לצורך כך, בדרך כלל, אלא שהם חשופים לעימותים כואבים, לפעמים אלימים, לפעמים מסתיימים אפילו בבית הסוהר, מול מערכת האכיפה. דיברתי על הפטור הזה לא מעט, בכל מיני במות. דיברתי במליאה, דיברתי בוועדות, דיברתי בתקשורת, וכן, אפילו בשאילתה שהפניתי לשר הבריאות, למר ניצן הורוביץ, עוד בתחילת אוגוסט. ניסוח הפטור בחוק הוא כללי מדי ולא ישים, ולכן שאלתי אותו מי הגורם שאחראי לתת את הפטור, מי חותם על הפטור הזה, איך מטפלים, איך מוציאים אותו מהכוח אל הפועל, על מנת שאותם אלפי אנשים שזקוקים לפטור הזה – והמחוקק חשב על זה ואכן נתן להם את הפטור כדי ליישם את הפטור – איך מוצאים את המפתח שנזרק לים על מנת להתחיל להתניע את הרכב החדש. לצערי תגובת השר הייתה כל כך לקונית וכל כך לא עניינית, ואתם יודעים מה? אפילו מקוממת. השר הסכים איתי שהמחוקק אכן לא מגדיר כיצד ההחרגה הזאת מעטיית המסכה נעשית בפועל, והוסיף בפשטות, פשוט נותנים פטור. הצחקת אותי, כבוד השר. חבל שלא ראית אז את עשרות הסרטונים שקיבלתי אני, מאות מיילים ושיחות טלפון על מסכת התלאות שהאנשים האלה עוברים, ההשפלה, הצעקה שהם צריכים עזרה, הם לא יכולים לשים את המסכות, ואין קול ואין עונה. השר, בתשובתו לשאילתה שלי, אמר כי בכוונה כך נוסח החוק. קצת הזוי. הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. כבוד השר, באת לברך ויצאת מקלל. אני באמת מאמינה שהיו כוונות טובות, גם לשר וגם למחוקק. הוא התכוון להרחיב את החוק, להרחיב את הפטור. איך הוא אמר? גם אותו אדם יכול להוכיח את זכאותו בעל פה, להסביר את המצב. אני לא רוצה שהוא יהיה זקוק לאיזה מסמך בכתב. אבל זה מנותק, כבוד השר. זה כל כך כל כך מנותק. האנשים הללו שזכאים לפטור בדרך כלל זה אותן אוכלוסיות שנלחצות כדרך קבע כשהן רואות שוטר או פקח. הם נכנסים ללחץ ולא מצליחים אפילו לבטא את עצמם. אז לצפות מהם שהם ידעו להסביר על הפטור? זה כל כך מגוחך. והמציאות? המציאות הוכיחה, ומוכיחה עד היום, שאכן אין ביכולתם ברוב המקרים לעשות כן. השר טען שלא מדובר בתופעה נרחבת, וטען ואפילו הציע, שוב ברוב טובו באמת, שנעביר לו את הפניות שאנחנו מקבלות, שהצוות שלו יטפל בזה. חבריי היקרים, כבוד היושב-ראש, העברנו ואנחנו ממשיכים להעביר, ממשיכים לקבל וממשיכים להעביר, אבל לצערי לא קיבלנו שום תגובה והתייחסות מלשכת השר. כלום. לסיכום הפרק הזה, אין הנחיות ברורות, האנשים הזכאים לפטור סובלים, מופלים לרעה, נאלצים או להישאר בבית ולא לצאת לרחוב, או להיתקל במפגשים הזויים עם אנשי האכיפה, ואפילו, אתם יודעים מה, אפילו עם בעלי החנויות ואנשים מן השורה שמעליבים אותם ופוגעים בהם ולא מאפשרים להם לקבל שירות שהם כל כך כל כך זקוקים לו. עכשיו בואו, אני רוצה לשתף בחלק מהפניות שהגיעו אליי, אולי השר יקשיב. הוא לא פה, אבל אולי הוא מקשיב. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש שר שם. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן, לשר הבריאות כוונתי. אולי אני אצליח בפניות שאני אקרא בפניכם לדייק את הבעיה. אולי, אולי זה יהיה יותר ברור. אז פנייה ראשונה, כבוד היושב-ראש. קיבלתי לפני חודש, חודש וחצי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש רופא באולם? << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא רואה, אבל יש, יש רופא באולם. בטח. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כמעט נפלת. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל הצלחתי. ברגע האחרון תפסתי. שלום, מיכל. רציתי לשאול, אולי תוכלי לסייע לי. ראיתי את השאילתה שלך לשר הבריאות ניצן הורוביץ לגבי הפטור ממסכה ואת התשובה שלו. אני פטור ממסכה, ולמרות זאת קיבלתי קנס משוטרת מג"ב, על אף שהסברתי לה שאני פטור מחובת מסכה. הגשתי ערעור והוא לא התקבל, למרות שהדגשתי גם שם שמגיע לי פטור. כעת, כותב לי האיש, אני מוזמן למשפט שיתקיים בעוד מספר חודשים. וממשיך אותו איש וכותב לי: אני מתמודד עם מצב נפשי מורכב ועם טראומה, שלא בטוח שתאפשר לי להגיע בכלל לבית המשפט. וגם אם טכנית אני אצליח להגיע, השהייה בדיון ובבית המשפט עלולה להחמיר את מצבי הנפשי ולהכניס אותי לחרדות ולעורר שוב את הטראומה. ואני חייבת להגיד לכם שהבן אדם הזה הוא מדהים, כי לפחות הוא מודע למה שקורה איתו. רבים מהאנשים שזקוקים לפטור לא מכירים את מצבם, הם מתעלמים ממנו או מכחישים אותו ולא מסוגלים להתבטא בצורה כל כך יפה. ממשיך וכותב לי אותו אדם מופלא: מתשובתו של השר על השאילתה שלך אני מבין שזו טעות ושלא היו אמורים לתת לי קנס, ושהשר ידאג לבטל לי את הקנס – כך אמר השר, להעביר לו את הפניות והוא יבטל את הקנסות. האם יש דרך לסייע לי ולבטל את המשפט ואת הקנס? בבקשה, בבקשה, כותב לי אותו אדם, שכמובן פרטיו נשארים אצלי וחסויים. נ"ב, הוא עוד כותב לי, ברצוני להוסיף שמה שכתוב בדוח המקורי לא מדויק. לא אמרתי לשוטרת שיש לי אישור רפואי – כמו שלכאורה הוא יכול להגיד – אלא שאני פטור מעטיית מסכה מסיבות רפואיות. אני מבקש ממך, תעזרי לי. הפנינו את הפנייה הזאת ללשכת השר, כעצת השר. עד היום, כבוד היושב-ראש, לא נענינו. פנייה מס' 2: שלום, כותב לי גם הפעם הבחור. אני בעל תעודת נכה, מוגבל נפשית. בסוגריים הוא כותב: סכיזופרניה. אני מקבל קצבת נכות. בימי משטר הקורונה קיבלתי דוח – כך הוא כותב – על אי-עטיית מסכה במקום פתוח, על אף שהצגתי לפקח תעודת נכה. שלחתי ערעור, אבל – כן, שוב – הערעור נדחה. אני אספר לכם שהפונה הזה התייאש. הוא רצה כבר לשלם את הדוח, אבל לא היה לו הדוח כי את הדוח הוא צירף לערעור והוא לא השאיר אצלו את הדוח. הוא לא ידע לאן להתקשר, הוא לא ידע למי לפנות, ובינתיים הקנס תפח והגיע מ-500 ל-750 שקלים. כשהוא קיבל את מכתב הדרישה לכפל קנס, הוא שילם את אותם 750 שקל, ומי שיודע פה חשבון יעשה כמה אחוזים זה מקצבת נכות שלו, של 3,200 שקל. הוא ממשיך וכותב לי: שילמתי, אך אני מצפה שההגינות והחמלה ינצחו. אם, בבקשה, תוכלי לפנות לתיקון המעוות, שאקבל את כספי בחזרה, אשמח מאוד. כן, כבוד היושב-ראש, גם את הפנייה הזו העברנו ללשכת השר. ונכון, כלום. פנייה מס' 3: שלום. מאחר שבאתר של משרד הבריאות אי-אפשר לשאול שאלות ולקבל תשובות, אני מבקש להפנות את השאלה אליכם. בשל מחלת אסתמה – פה זו לא בעיה נפשית, מחלה אחרת – בשל מחלת האסתמה ומחלות ריאה שיש לי, אינני יכול לחבוש מסיכה. אני לגמרי נכנס להגדרה של פטור על פי חוק. אבל איך מוכיחים את זה לגורמים השונים בשטח, כשכל אחד מהם עושה מה שהוא רוצה, מקבל אילו החלטות שהוא רוצה וקובע לעצמו את הנהלים שהוא רוצה, גם אם הם בניגוד לחוק? וממשיך אותו כותב, אותו פונה, וכותב לי: פניתי לקופת החולים שלי, מאוחדת. ביקשתי שייתנו לי מכתב שאותו אוכל להציג בפני אנשים. אתם יודעים, הוא יהיה בכיס והוא יגיד: הינה, אני פטור, ונגמר הסיפור. התשובה של הקופה הייתה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת בוסו, אני מייד עונה על השאלה ששאלת אותי, כשהיא מסיימת את המשפט, דקה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אוקיי, אבל אתה עוצר לי את השעון. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בוודאי. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> או שאתה נותן לי כפול אחר כך. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא, הוא שאל אותי מה דעתי על ההצעה של ראש הממשלה נפתלי בנט למודי, ראש ממשלת הודו, שיצטרף לימינה. חככתי בדעתי, בדקתי. כל מה שאני יכול לשאול – האם זה מקובל על אביר קארה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> או שירלי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא יודע, לא יודע. תבדוק עם אביר קארה, למה אתה שואל אותי? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> זו שאלה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> גם שאלה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> זו שאלה – – – בחשבון או כל אופציה ששייכת לימינה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל למה הוא יצטרף? ימינה לא עוברת את אחוז החסימה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> הוא מבקש להביא את מודי כדי לעבור את אחוז החסימה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – את יודעת כמה מצביעים הוא מביא איתו? << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הבנתי, הבנתי, אוקיי, רעיון, רעיון טוב. אני יכולה להמשיך את הפנייה של האדון הנכבד? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מוסיף לך עוד דקה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> דקה? אוקיי. חשבתי שתיתן לי יותר, אבל בסדר. יאללה, נתווכח אחר כך. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אחר כך, אוקיי. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מזכירה לכם שהוא פנה למאוחדת כדי לקבל אישור מהרופא שמגיע לו פטור מהמסכה. התשובה של הקופה הייתה: אנחנו לא נותנים כזה מכתב, תפנה למשרד הבריאות. כותב לי האיש: פניתי למשרד הבריאות. ומה הייתה התשובה? נו, נו, תנחשו. תפנה לקופת החולים ותבקש מכתב מהרופא שלך. אין, אין כמו נפילה בין הכיסאות – זה בדיוק המקרה. מה עושים? הוא שואל אותי. מה אני אעשה? מי אחראי לתת לי את הפטור, אם בכלל? מי מכין את הנוסח? מי צריך לחתום עליו? אנא התייחסותכם הבהולה, כך כותב לי האיש היקר. פנינו כאמור לשר – שמחה, אתה רוצה לנחש? כלום, אפס התייחסות. פנייה רביעית: מיכל וולדיגר הנכבדה, בתשובה על שאילתה שלך הסביר שר הבריאות שאין חובה להציג אישור רפואי כתנאי לקבלת פטור מעטיית מסכה מחמת מוגבלות. כמו שאמרנו, רצה לברך – יצא מקלל. אומר: אני רוצה להרחיב את זה, שלא יצטרכו לרוץ עם פתק, שיהיה פתק, אלא גם בעל פה אפשר להסביר. אז האיש מבין נכון. די בכך – הוא כותב לי – שהטוען למוגבלות יסביר את מצבו לשוטר או לפקח – צודק, איש חכם – בכוונה בצו המחייב לעטות מסכה ופוטר מהחובה את המתקשה לעטותה מחמת מוגבלות נפשית, שכלית או רפואית, לא נדרש אישור רפואי להוכחת המוגבלות – שוב, הוא איש מן השורה שממש מפצח את העניין – הניסוח הוא בכוונה תחילה על מנת להקל על אלה שזכאים לפטור – ואז הוא נותן לי ציטוט מאיפה זה נאמר, דברי הכנסת, פרוטוקול מישיבת המליאה, 28 ביולי. אז בעצם לא בתחילת אוגוסט פניתי אליו, אלא ביולי. קבלו תיקון. לאור האמור, ממשיך האיש המכובד ואומר, פניתי למשרד הבריאות ולשר הבריאות עצמו, הן בהודעות בפייסבוק, הן בדוא"ל, בבקשה להבהיר את הדברים, אך לא נעניתי. מכיוון שכך אני פונה בזה אלייך: בבקשה, תפני שוב לשר ותבקשי ממנו למקד את הדברים שלו ולהשיב על השאלות האלה: 1. האם כוונת השר שעטיית מסכה אינה חובה למעשה, שהרי כל אחד יכול לטעון: אני פטור מחמת מוגבלות? – גם אני יכולה לטעון את זה, גם אתה, כבוד היושב-ראש. כל אחד יכול לטעון: אני פטור. יופי, אז מי יוכיח? מי יקבע באמת אם אני פטור או לא פטור? השאלה נכונה. שאלה שנייה שואל האיש – כיצד ידע פקח או שוטר, תובע או שופט, שהטוען למוגבלות דובר אמת או שקר? אולי הוא משקר ביודעין? – ואתם יודעים מה הוא כותב לי? וגם אם הוא אינו משקר, כיצד מפרש הוא עצמו, סובייקטיבית, אי-נוחות כקושי משמעותי? מי יקבע? מי יחליט? שוב, גם את הפנייה הזאת העברתי לכבוד השר, וכלום. ממשיכים הלאה, לפנייה 5: חברת הכנסת וולדיגר, שלום רב, אני מתמודד נפש. בסגר השלישי יצאתי מביתי למרחק העולה על קילומטר אחד. קיבלתי דוח. הגשתי בקשה לביטול הדוח. צירפתי אליה את תעודת הנכה שלי, את המידע שאני אדם עם מוגבלות נפשית, ולכן לפי התקנות היה מותר לי לצאת מעבר למגבלת המרחק. המשטרה דחתה את בקשתי ודרשה ממני להציג אישורים רפואיים. לעניות דעתי, זה לא ראוי, שהרי תעודת הנכה היא תעודה רשמית של מדינת ישראל שקיבלתי לאחר שביטוח לאומי בדק את מסמכיי הרפואיים – תקשיבו לי, אני מכירה את זה. כדי לקבל תעודת נכה, ויה דולורוזה. אתה צריך לעבור אי אלו ועדות, משגעים לך את השכל, אתה חושף את הקרביים שלך כדי לקבל תעודת נכה. הוא קיבל אותה, הוא הציג את תעודת הנכה, וכמובן שזכה לקנס רציני – זה נראה לי הפרה בוטה – כך כותב האיש – שלא לצורך, לגבי הפרטיות שלי, שאני אדרש להציג, מעבר לתעודה שהצגתי, מסמכים רפואיים למשטרה. שוב, אתם יודעים, גם את הפנייה הזו שלחנו ללשכת השר, וכבוד היושב-ראש, כלום. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כן, שום דבר. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> פנייה 6: לכבוד חברת הכנסת וולדיגר, שלום רב. אני מתמודד עם הפרעה נפשית ואשמח לקבל מענה לאן עליי לפנות בקשר לאישור פטור מעטיית מסכה. אגיד לך שכרגע אפילו אין רופא שיכול לטפל בי, לצערי הרב. הפסיכיאטר האחרון שנפגשתי איתו שאל אותי למה לי בכלל ללכת לעבוד, הרי אני מקבל קצבת נכות? ולכן נעלבתי והחלטתי שאני לא ממשיך איתו. בכל אופן – הוא כותב לי, הוא כותב מכתב ארוך, אני לא אלאה את כולכם – רופא המשפחה שלי קרא לי את החוק המעניק לי פטור, אבל סירב לתת לי אישור בכתב. הוא אמר לי שאני לא צריך את זה. אני יודע שעטיית מסכה זה דבר חשוב ביותר, אבל אני באמת מתקשה לתפקד ולנשום נפשית ופיזית עם המסכה הזאת. זה נמצא לי מול הפרצוף וחוסם אותי. אני מרגיש יותר סגור, כלוא ומפוחד – שוב, זה בן אדם עם הפרעה נפשית – המסכה מכניסה אותי ללחץ רב, כאילו אני בתוך מכבש מכני. יש ברשותי תעודת נכה. אני מוכר למערכת הבריאות ומשוקם על ידה במשך שנים – רגע, אני הופכת דף – כרגע, לצערי, אני נופל על אוזניים ערלות. גם כוחות הביטחון, כוחות האכיפה, לא מקיימים את החוק. האם ייתכן שהם לא מודעים לו? איך תואילי לעזור לי בנושא הזה? העברתי, בלי תגובה. היי, מיכל. זו רותם – סוף-סוף יש לנו יש לנו אישה, בת, שפנתה – קיבלתי קנס שלא בצדק על אי-עטיית מסכה. יש לי קושי משמעותי בלבישת מסכה. ניסיתי להסביר לפקח, אבל הוא היה ברוטלי ולא הקשיב. ישר נתן לי קנס מול האחיינית שלי, שנלחצה נורא ונחרדה. קראתי את דבריו של שר הבריאות בשאילתה שעשית. תוכלי לעזור לי לבטל את הקנס? אני אנשום עמוק, ואני אשאל אתכם עוד פעם. שלחנו את הפנייה הזאת ללשכת השר. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> דברייך מעניינים מאוד, לכן איתן גינזבורג מעוניין לשמוע אותם. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הוא לא הפסיד. אנחנו נמשיך עוד, כי יש עוד מספיק פניות. בכל מקרה אני אמשיך, כי זמני ממשיך לפעול, ואני אגיד שגם הפנייה הזאת לא נענתה. שלום, שמי מאיר. קיבלתי דוח על אי-עטיית מסכה. למרות שאני מאוד מאוד מאוד מקפיד, אבל מדי פעם נגרם לי קושי בנשימה וסחרחורות עקב עטיית המסכה. אני מוריד אותה לכמה רגעים כדי לנשום. פניתי לרופאת המשפחה שלי, אך היא לא נותנת פטורים. לדבריה היא לא יכולה. ממש ממש ממש מוזר שאין אף אחד שמתייחס לזה. ממשיכה הלאה – פנייה מס' 9, ושוב, זה רק חלק קטנטן מכל הפניות שקיבלתי. היי, מיכל. אני אוטיסט. קשה לי עם מסכה, קשה לי ואני צריך פטור. מפחד, אני מפחד ללכת ברחוב בלי שיש לי פטור ביד – אני קוראת לכם ואני מתרגשת, באמת – מפחד להיתקל בשוטר או פקח. מיכל, בבקשה תעזרי לי. גם את זה הפנינו הלאה, ואין קול ואין עונה. פנייה 10: הי מיכל. בהיותי חייל אני מחויב לנסוע בתחבורה ציבורית באופן קבוע, ובנסיעות רצופות קשה לי להישאר עם המסכה על האף. אני מתקשה לנשום כשאני נושם את אותו אוויר שאני מוציא. זה מכניס אותי ללחץ והנשימות שלי מתקצרות. אתמול נסעתי בחזרה מהבסיס. הורדתי את המסכה מהאף לכמה דקות, ובמקרה האוטובוס עצר בתחנה ועלו בה שני שוטרים לבדיקה. השוטר פנה אלי בשאלה למה אני לא מניח את המסכה כראוי. הסברתי לו בדיוק מה שכתבתי לך. הוא הנהן עם הראש ונתן לי דוח של 500 ש"ח על אי-עטיית מסכה כראוי. אני לא יודע מה לעשות. אשמח שתעזרי לי. התכתבנו איתו הלאה והבנו שבאמת, שוב, גם לו יש תעודת נכה, ושום דבר לא עזר. פנייה 11: הי. בני נער אוטיסט ואינו מסוגל לעטות מסכה. הוא סובל מתגובות אגרסיביות ומפלות של בעלי עסקים שמסרבים לתת לו שירות, מגלים חוסר סבלנות והרבה הרבה תוקפנות. כתוצאה מכך, כותבת האם, הוא נמנע מכניסה לבתי עסק כבר יותר משנה. המערכת לא יודעת איך להתמודד עם המצב. הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות נמנעת ממתן כרטיס פטור. כרגע, כפי שאת יודעת, הפטור לא נאכף, ואף אחד לא מוכן לקחת את האחריות ולנהל את המצב המורכב הזה. נשמח לעזרתך. אני אמשיך לקרוא. אה, רגע זה עוד לא נגמר. לא, זה נגמר. אני חייבת רק לעצור עוד פעם פה ולהגיד רגע – "פוס" – שאני באמת חושבת שלשר ניצן הורביץ יש כוונות טובות. הוא באמת מתכוון לעזור ובאמת התכוון להרחיב את התחולה של הוראת הפטור. אבל אוקיי, דחילק, זה לא עובד, זה לא עובד. ממשיכים להגיע אלי פניות בלי סוף. צריך אישור בכתב. צריך נהלים ברורים. זה לא פייר, לא לאותו אדם שזקוק לפטור וצריך אותו בכיס, וזה גם לא פייר עבור האנשים בכלל, האוכלוסייה כולה, שרוצה לראות, אם בן אדם אומר: רגע, יש לי פטור – שיביא ויציג משהו שבאמת מגיע לו הפטור הזה, לא לבעלי העסקים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> היום כשפונים לקו הבריאות במשרד הבריאות – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כלום. אפס. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – מקבלים את האישור? << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא. אין אישור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אין אישור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גברתי, רגע, אני יודע מידיעה, לא משמועה, שכשמתקשרים לקו הבריאות מקבלים את האישור. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא נכון. אז סליחה, לא נכון. אין פטור. אין מסמך בכתב שאומר: אתה פטור ממסכה. עמד פה השר ואמר את זה בצורה מאוד ברורה, והוא צודק – אין אישור. עכשיו, אתה יכול – השר הפנה את האנשים שפנו אליי לרופאים שלהם, שאולי יוציאו, והרופאים אמרו: לא, אנחנו לא מוציאים. הם לא. תפנו למשרד הבריאות. משרד הבריאות אומר רופאים, הרופאים אומרים משרד הבריאות, וכלום, אין אישור. אין אישור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בוועדת חוקה, אגב, הקפדנו לפטור ילדים בעלי מוגבלות מכל הגבלות – – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון. אז אני אומרת: טוב, המחוקק היה מאוד מתחשב. לא היית פה בתחילת דבריי. אני אגיד שהמצב דומה לאוטו מצוין שקיבלת מההורים שלך, עם עטיפה נהדרת, עם ניילונים, מקסים, אפילו עם סרט, אבל את המפתח לרכב זרקו לך לים. כי זה נורא נחמד שזה כתוב. איך מיישמים את הפטור הזה? ומגיעים אליי עשרות – אני לא רוצה להגיד כל יום, הגזמתי, אבל מגיעות אליי פניות, וזה לא זניח, ואין, אי-אפשר לאכוף את הפטור הזה. אני אמשיך. פנייה מס' 12: היום עליתי על הרכבת בשעה 09:00. עצר אותי שוטר ונתן לי דוח של 500 ש"ח. הסברתי לו שאני נכה נפש, הראיתי לו את תעודת הנכות – שום דבר לא עזר. מה עליי לעשות? 13: אישור פטור ממסכה. שלום רב. אני לא מצליחה להבין איך שירותי הביטחון אמורים לוותר על הדרישה למסכה מאדם אם הוא לא נדרש לתעודה. הרי כך כל אדם יכול לטעון מול שוטר טענה שקרית, אם ירצה בכך, וכפי שידוע לך, בישראל, רבים יעשו זאת. למה שלא תהיה דרישה להצגת תעודה? אני מסכימה איתך, מסכימה עם הפונה. כפי שנהג צריך להציג תעודה, כך גם אחרים. ההדבקה והתחלואה מסכנות אוכלוסייה גדולה, וגם כאלה שהם עם מוגבלות, מחלות רקע וגיל מבוגר – להם לא מגיעה הגנה ציבורית? נכון, ישנם אנשים עם צרכים מיוחדים שקשה להם במיוחד, אבל גם ישנם רבים שלא, אבל משתמשים בתירוץ הפטור בשביל להימנע מחבישת מסכה. וזאת, כפי שציינתי – ממשיכה אותה פונה – נוסף למי שאינם עם צרכים מיוחדים שעושים שימוש במצב שבו אין צורך בהצגת תעודה. הגיע הזמן להפסיק את זה. צריך איזון. לא כל האוכלוסייה צריכה לדאוג רק לעצמה. יש לנו גם הורים ושכנים ודודים שחפצים בחיים. לפני שתענו לי – כן, אני יודעת מהם צרכים מיוחדים. בני עם אוטיזם ועוד עם כמה אבחונים, והוא, כמו כל ילד, אפילו תינוקות, מהרגע שלימדנו אותו והרגלנו אותו למסכה, הוא חובש אותה, ואפילו באדיקות רבה יותר מכל אחד אחר. אנא מכם, פטור אם צריך, אבל בליווי תעודה, לא על בסיס מילה בלבד. אז בהחלט זה דבר חשוב ביותר. ואני רוצה לומר עוד פעם שאנחנו ביקשנו מכבוד השר שזה לא ייקרא "פטור ממסכה" אלא "פטור מקנס", כי אני בהחלט בעד וחשוב לעודד את אותם אנשים שלא מסוגלים לעטות מסכה, עדיין לנסות להשתמש בה כמה שיותר, כי זה מגן גם על עליהם וגם על אחרים, כל עוד כמובן לא יפטרו את כולנו מהמסכה הזאת – ואולי הגיע העת, אבל כל עוד לא פוטרים את כולנו ממסכה, אז גם את אותם אלה שפוטרים – בואו, תנו להם פטור בכתב, מסודר, פטור מקנס. מסכה – שימשיכו בהחלט לנסות ולעטות אותה. פנייה מס' 14: יש לי בן קטין, בן 15. עקב בעיות בריאותיות הוא קיבל מרופאת המשפחה פטור מעטיית מסכה. הינה, הוא כן קיבל – הלך לרופאה והרופאה נתנה לו. אבל מה? בבית הספר שלו לא מקבלים את האישור הרפואי הזה. נאמר לי במפורש ממנהלת בית הספר שמשרד החינוך לא מאשר פטור ממסכה לפי אישור. לא משנה אם זה מעורך דין או מרופא משפחה, פטור ממסכה – ככה הודיעה לה מנהלת בית הספר – יהיה אפשרי רק במקרה שמדובר בבעיה נשימתית מרופא ספציפי, המטולוג. זה פשוט לא ייאמן, אבל החוק אומר במפורש שהפטור יהיה גם על רקע של בעיה נפשית ושכלית, לאו דווקא רפואית ולאו דווקא נשימתית. ממשיכה אותה פונה וכותבת לי: אם מדובר בעניין רגשי, נפשי – הרופאה ביקשה אישור מפסיכולוג או פסיכיאטר. הילד שלי, היא כותבת, מאובחן בהפרעות ADHD. בפטור שקיבלנו רשום במפורש שהוא מתקשה באופן משמעותי לכסות את הפה ואת האף. פניתי לכמה רופאים המטולוגים בשאלה, והתשובה הייתה שזה לא קשור אליהם, זה לא התחום שלהם, והם לא נותנים פטור מהסוג הזה. מה אני אמורה לעשות בסיטואציה שכזאת? אודה על תשובתך. ושוב – הזוי. היא כבר קיבלה פטור מרופא, אבל משרד החינוך לא מאפשר לילד שלה להיכנס לבית ספר כי הוא דורש, על דעת עצמו. אף אחד – אין נהלים, לא ברור מה מותר, מה אסור, מי נותן, מי לא נותן. הוא דורש משהו אחר. בינתיים, בינתיים, כבוד היושב-ראש, מי סובל? הילד, הילד עם האוטיזם שצריך להיות עם בני כיתתו והוא מסכן, יושב בבית, כי אף אחד לא יודע להגיד לו שום דבר לגבי הפטור מהמסכה. פנייה מס' 16: אינני מסוגלת לשים מסכה בעקבות מגבלה נפשית. מתחילת החוק על עטיית מסכה אני מוגבלת מבחינת היציאה שלי מהבית, גם לקניית מצרכים בסיסיים ביותר. אני פוחדת. במשך יותר משנה אני מנסה דרך משרד הבריאות וקופת החולים שלי – שבמקרה הזה זו קופת חולים כללית – לראות אם ניתן להוציא לי אישור, אישור על זה שאינני יכולה לשים מסכה. ממשרד הבריאות נמסר לה שזה רק מול קופות החולים, ובקופת החולים מסרבים לעשות זאת, כי לטענתם פטור מעטיית מסכה ניתן רק במצב של בעיות נשימתיות, ולא מכירים בזה שמוגבלות נפשית היא סיבה לפטור. אם יהיה ניתן בדרך כלשהי לעזור לי בעניין הזה, אני אהיה אסירת תודה. עכשיו אני אגיד לך, במקרה הזה, שוב העברנו את הפנייה ללשכת השר ולא נתקבלה שום תשובה. אני חייבת להגיד לכבוד יושב-ראש – לא היית פה בהתחלה – שכבוד השר השיב על שאילתות שלי כששאלתי עוד בסוף יולי ואמר שזה מאוד זניח הדברים האלה, וכל פנייה שמגיעה אליו – הוא נותן פטור בסוף, גם אם קיבל קנס, ושאני אפנה אליו את כל הפניות שאני מקבלת לצורך הסידור הזה. אני מפנה אליו – לא מקבלת שום תגובה, שום התייחסות. במקרה הספציפי הזה קיבלתי אפילו – היא שלחה לי – את המכתב הרשמי שקיבלה האם מקופת חולים. במכתב רשמי של קופת החולים כתוב במפורש, על אף שהחוק אומר אחרת, שהם נותנים אישור אך ורק עם בעיות נשימתיות. לא מעניין אותם בעיות נפשיות; לא מעניין אותם בעיות שכליות. שום דבר. רק בעיות נשימתיות – רק אלה מקבלים את הפטור. אז אני שואלת עוד פעם: זה נשמע לכם הגיוני? זה נשמע לכם הגיוני שמחוקקים חוק – והמחוקק חשב על זה, הוא יודע כמה זה חשוב, הוא מודע לחשיבות של המסכה, אבל הוא גם מודע לחשיבות של מתן פטור. אז זה נורא נחמד לתלות את הפטור – לא את הפטור, את החוק – בסלון ולהגדיל אותו כתמונה, אבל בפועל אי-אפשר להשתמש בזה. פנייה מס' 16: שלום רב. בלי להיכנס לכל הפרטים הרפואיים, יש לי PTSD המוכר על ידי הביטוח הלאומי. ביקשתי מרופאת המשפחה שלי שתיתן לי אישור שקשה לי לשים מסכה. וכן, אתם יכולים לנחש, חבריי היקרים – נעניתי בשלילה, ועכשיו אין לי לאן לפנות. אני יודע בוודאות שאם אקבל קנס בשל אי-עטיית המסכה או שאני אתקל בשוטרים, זה יכול להיגמר רע מאוד. אתם יודעים מה? אני עושה רגע הפסקה: הוא צודק. אני מכירה באופן אישי ילד – לא ילד, בחור, מתמודד בן 18, שהיה צריך ללכת מבית סבתו לקבל טיפול והלך בלי מסכה, כי יש לו פטור לכאורה, ואז הוא ראה שוטרים ונבהל, כי מעצם המחלה שלו הוא נבהל משוטרים. הוא התחיל לרוץ, ואז השוטר רדף אחריו והתנפל עליו, והיו שם מכות, והוא נלקח – רק מלספר על זה אני תכף דומעת – הוא נלקח למעצר. הסבתא, שגם היא כבר לא צעירה, הייתה צריכה להגיע לשם ולא הצליחה לשכנע. בקיצור, אני לא אלאה את כולכם, אבל זה סיפור כל כך עצוב ומזעזע, והכול מתחיל בפטור. אם היה לבחור הזה פטור ביד, הוא היה יכול להציג אותו, השוטר היה יורד ממנו, וזה היה נגמר אחרת לגמרי. אני ממשיכה באותה פנייה: נעניתי בשלילה, ועכשיו אין לי לאן לפנות. אני יודע בוודאות שאם אקבל קנס בשל אי-עטיית מסכה או שאני אתקל בשוטרים, זה יכול להיגמר רע מאוד. אני לא מעוניין לריב עם כל העולם רק כי קשה לי לנשום ולהיות עם המסכה. מה אני יכול לעשות? בינתיים אני מוריד בלי ברירה ומתחמק כמה שאפשר משוטרים ופקחים. פשוט סובל. תעזרי לי. הפנייה האחרונה – שוב, כי אין לנו זמן: הי, מיכל, אנשים טובים הפנה אותי אלייך. יש לי בן אוטיסט שמוכר כנכה 100% בביטוח לאומי. הוא קיבל דוח על אי-עטיית מסכה בחורף שעבר. שלחתי בקשה לביטול הדוח עם כל המסמכים הרלוונטיים על הנכות שלו, כולל טופס נכות מביטוח לאומי – לא קיבלתי כל תשובה. מה עושים? זאת הפנייה האחרונה, מאתמול, אז עוד לא הספקתי לשלוח, או שאולי היועצים המדהימים שלי כבר כן שלחו לכבוד השר. אבל אני שואלת אתכם: מה בסך הכול אנחנו מבקשים? אם המדינה כבר ראתה מקום לתת פטור – וכל הכבוד שהיא ראתה – אנא, תדאגי שאפשר יהיה ליישם אותו. די להתעללות באנשים החלשים. אני רוצה לקרוא לשר: א. כשמחוקקים חוק ונותנים פטור, תתייעץ גם עם הגוף שמכיר את האנשים האלה ויודע מה הם צריכים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ובוודאי ובוודאי, כששולחים פניות ציבור רבות כל כך, מגיעה לציבור תשובה כלשהי, התייחסות. בינתיים, לצערי הרב, אני לא זכיתי. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מיכל וולדיגר, שמציפה ומקפידה להביא את קולם של המוחלשים ואת קולם של אלה שלא תמיד יש להם ביטוי פה במליאה. בהחלט דברים חשובים. יעלה ויבוא חבר הכנסת שמחה רוטמן. העיקר שאני אהנה. אתמול ציטטו פה, אדוני, את ספרך "מפלגת הבג"ץ". << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני מתכנן לצטט מספרים של אנשים אחרים. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – פעמיים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האמת היא שזה היה משה ארבל, אבל – – – << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אה, באמת? יש עוד אחד – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> גם משה ארבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ספרך נפוץ למרחוק. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> ספרי מינים נושרים מתוך חיקם – אנשים שלא מאמינים בדת השלטת במדינת ישראל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, לרשותך 25 דקות מלאות. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, טוב, יש קצת זמן, אז אני אתחיל בדבר תורה, אדוני היושב-ראש, שלדעתי, אני בטוח שהטריד את חלק מבאי בתי הכנסת בשבת האחרונה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חיי שרה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון. ההפטרה של פרשת חיי שרה מתחילה בתחילת ספר מלכים, ומספרת על המלך דוד שזקן ובא בימים, כיסוהו בבגדים ולא יחם לו. ויש שיח שלם כיצד להתמודד עם תופעה שתאמין או לא, אדוני היושב-ראש, גם במשטרים לא דמוקרטיים בהחלט יכולה להטריד אנשים: כיצד מתמודדים עם העברת שלטון. יש כאלה שיגידו שאולי דווקא במשטרים לא דמוקרטיים סוגיית העברת השלטון היא החשובה ביותר. בעצם, אני אגלה סוד: בשבת הייתי בניכר, אדוני היושב-ראש, וביקשו ממני להגיד דבר תורה, אבל הגבילו אותי ואמרו לי להגיד דבר תורה בבית הכנסת בלי פוליטיקה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה רוצה לגלות לנו היכן בניכר? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בארצות הברית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ניכר רחוק. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בניכר רחוק, כן. ביקשו ממני להגיד דבר תורה, אבל הגבילו אותי ואמרו לי לא לדבר פוליטיקה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הצלחת? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אמרתי להם – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתגר גדול. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתגר גדול. גם עובר על מה שכתוב בתורה, שנאמר: "לא תחסֹם שור בדישו", אבל בכל זאת ניסיתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השתדלת. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> השתדלתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אומרים שההשתדלות חשובה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ההשתדלות היא מאוד חשובה. אמרתי להם: אבל אי-אפשר בפרשה שכזאת. ליתר ביטחון יצאתי מבית הכנסת בזמן ההפטרה, כדי שלא יהיה לי פיתוי, כי ההפטרה היא כל-כולה פוליטיקה. היא מדברת על התככים בחצר המלך דוד כאשר נתן ובת-שבע מגלים שאדוניהו מתנשא למלוך, מנסה להמליך את עצמו עוד בחיי דוד אביו; הוא מזמין – יש דיונים שלמים בשאלה את מי הוא מזמין לסעודה, למי הוא קורא, למי הוא לא קורא – פוליטיקה של ממש. בסופו של דבר הם גם מתכננים הליך פוליטי כיצד לשכנע את דוד המלך להכריז שוב ששלמה יהיה זה שימלוך אחריו. ממש קשה לדבר על פרשה והפטרה שכזאת ללא פוליטיקה. והאמת היא, אדוני היושב-ראש, שההפטרה מסתיימת באמצע. היא מסתיימת באמצע כי היא מייצרת תרחיש מאוד מעניין: שלמה המלך הוכרז כיורש כבר בספר שמואל, אדוניהו מתנשא למלוך בתחילת ספר מלכים, באים לדוד להתלונן בפניו על הדבר הזה, ואיך ההפטרה מסתיימת? הוא אומר: הייתה לכם הבטחה – אני חוזר על ההבטחה. כשם שאמרתי לכם קודם ששלמה ימלוך, אני שוב אומר ששלמה ימלוך. אז מה קרה? הייתה קודם, יש הבטחה עכשיו, אדוניהו בכלל לא מלך בינתיים, הוא רק מתנשא למלוך. אז מה החידוש? אלא האמת היא שההפטרה מסתיימת באמצע. מייד לאחר שההפטרה מסתיימת ממשיך הפרק ומספר שלא השאירו את הדברים על הנייר, אלא מייד ירדו והמליכו את שלמה בפועל, בחיי דוד אביו. ומייד לאחר מכן, כאשר נודע לאדוניהו שמלך מלך אחר, כל הסובבים אותו, כל מי שהוזמן, מייד ברח ממנו – אמר: לא צריך להסתובב ליד היורש הבלתי-חוקי של המלוכה – ואדוניהו עצמו בא מהר בתחנונים אל שלמה ואומר לו: אל תפגע בי, אני רק התנשאתי למלוך, אני לא באמת מורד במלכות, אל תהרוג אותי. שלמה אומר לו: בסדר. מה שנקרא – מותר לנסות. רצית להיות מלך – בסדר גמור; אני מלך, אתה מכיר במלכותי – מצוין. כל זמן שזה יישאר המצב, הכול בסדר, לא תיפגע. עד כאן תיאור מה שכתוב בפסוקים. ואז קורה דבר מאוד מדהים, אדוני היושב-ראש. אחרי שכבר מלכותו של שלמה מתייצבת, אדוניהו פונה לבת שבע, אם המלך, ואומר לה: אני מבקש ממך בקשה נורא קטנה – תאשרי לי להתחתן עם אבישג השונמית. תבקשי מהמלך, תעשי טובה. אני חושב שזה אחד הפסוקים היחידים בתנ"ך שהאירוניה והסרקזם בו כתובים ממש בפסוק עצמו: שלמה אומר לבת שבע: למה את מבקשת בשבילו את אבישג? תבקשי בשבילו את המלוכה – בשבילו ובשביל כל אלו שהולכים אחריו. זה לא קורה הרבה שיש סרקזם כל כך בולט בפסוקי התנ"ך. התוצאה של אותו סיפור זה שמייד, למרות האמירה בהתחלה שלא ייפגע אדוניהו, שלמה שולח והורג את אדוניהו על עצם הבקשה. לא רק שהוא לא מעניק לו את הבקשה, אלא עצם הבקשה מהווה עילה להרג של אדוניהו ולכינון המלכות של שלמה. טוב, מה כל הדבר הזה מלמד אותנו, ולמה זה קשור לפרשה? פרשת השבוע מסתיימת בתיאור של מה שמתרחש עם בני ישמעאל ועם בני קטורה, האישה השנייה של אברהם. התורה אומרת שלכולם אברהם אבינו נתן מתנות וישלחם. אמר להם: יש לי יורש אחד, יצחק. אתם – קחו מה שמגיע לכם, קחו קצת דברים אזרחיים, ותלכו. קחו מתנה פה, מתנה שם, אבל את המלוכה אתם לא תקבלו. כל זמן שנותנים מתנות ומשלחים זה בסדר גמור – אפשר לחיות בשלום עם בני ישמעאל, עם בני קטורה. הכול בסדר, הם לא מאיימים על המלוכה. אם הם מאיימים על המלוכה, מלמדת אותנו ההפטרה, מישהו שיש לו נגיעה למלכות – הרי לבני ישמעאל ובני קטורה יש זכות. הם בני אברהם אבינו, הם לא סתם. הם לא רחוקים, הם קרובים, הם בני דודים. אם הם מאיימים, אסור לתת להם אפילו קצת. מי שמאיים ונשאר ומנסה למלוך, אסור אפילו אצבע קטנה – אפילו על עצם הבקשה שלמה המלך גזר את דינו של אדוניהו. אני חושב שיש בזה משהו כדי ללמד על היחס הנכון וההפרדה בין השאלות האזרחיות לשאלות הלאומיות. אחת הטענות שעלו בתקציב הזה, ובכלל בהקמת הקואליציה המשונה הזאת, זה שהשותפות עם רע"מ היא רק למטרות אזרחיות. עצם העובדה שהטענה הזאת עלתה זה דבר חשוב – זה הכרה בכך שלפחות כלפי חוץ, יש הבנה שאסור לתת למי שמנסה לפגוע בזהותה של מדינת ישראל שום דבר מעבר לזכויות אזרחיות. לזה יש קונסנזוס, אז מה שנקרא, עם זה זורמים. לפחות כאמירה זו אמירה חשובה. אם זה תירוץ, זה תירוץ טוב. אבל למעשה, בוודאי בחשיפות האחרונות שראינו, גם בנוגע לעמותת 48, עמותה הקשורה לרע"מ, וגם בנוגע לחברי רע"מ והקשר האמיץ בינם לבין חמאס, והאמירות הבעייתיות שנאמרות כל הזמן על ידי אנשי רע"מ ובפריפריה של רע"מ, מראים שהאמירה הזאת – אנחנו רק רוצים דברים אזרחיים, ותעזבו אותנו בשקט, ואל תיתנו לנו שום דבר מעבר לדרישות האזרחיות – לפחות מהצד של רע"מ זה לא נכון, וחבל שחברי הקואליציה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> למה? הם ביקשו משהו מהממשלה? מהמדינה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עצם קיומה של התנועה האסלאמית – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה כבר סיפור אחר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז זו האמירה שלי. אדוני, בכל זאת, אני מנסה לומר את שלי. עצם קיומה של התנועה האסלאמית, עם המצע כפי שהוא, עם הקשרים לארגוני טרור כפי שהם, עם חיזוק מה שהם מכנים השהידים כפי שהוא, מראה שכוונותיהם אינן אזרחיות בלבד. וגם בקשות שנראות לכאורה תמימות – בסך הכול אומר – אפילו אם המלך – רק שתבין, אדוני היושב-ראש, למה התחלתי במה שהתחלתי. בת שבע, אימו של המלך, חיה כל חייה בחצר המלכות, ומבינה היטב בתכסיסי מלכות. אנחנו רואים מהפרק הראשון כמה היא מבינה בפוליטיקה. אפילו היא לא הבינה מה מתחבא מאחורי הבקשה התמימה, הקטנה, האזרחית, של אדוניהו לקבל את אבישג השונמית. אפילו היא לא הבינה, כך שרבים וטובים נפלו בכך. אדוני היושב-ראש, זה לא רק אתם. אבל למעשה, שלמה המלך, החכם מכל אדם – כנראה יש צורך בחוכמת שלמה כדי להבין שמאחורי בקשה אזרחית תמימה: אני בסך הכול רוצה להתחתן עם אבישג, מה אכפת לך? בייחוד שהפסקות מדגיש שהיא לא הייתה אשתו של המלך דוד; היא הייתה רק בת החצר, היא לא הייתה אשתו – אפילו בקשה אזרחית תמימה שכזאת, בעצם מתחבאת מאחוריה בקשת המלוכה, ושלמה גזר את הדין של הבקשה ושל המבקש בהתאם. לכן התחלתי במה שאמרתי, אדוני היושב-ראש. העובדה שעל פני הדברים מדובר בבקשות אזרחיות, אין בה כדי להסתיר את האמת, והאמת היא שכאשר אדם – אלה החלומות שלו: החלומות שלו הם חליפות אסלאמית, החלומות שלו הם להיות חלק מתנועת האחים המוסלמים הגדולה – צריך להיזהר איתו גם בבקשות שנראות תמימות. זה המסר שאני חושב שכדאי שנלמד מפרשת השבוע. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, אני רוצה לעבור לנושא אחר. לא סוד שבחודשים האחרונים – בימים ההם אין אופוזיציה בישראל, איש הישר בעיניו יעשה. אתם פעלתם בצורה שבעיניי היא חמורה מאוד ולא לגיטימית, פגעתם בסדרי הבית, ניסיתם מלכתחילה לקחת את כל הוועדות, ואז לאט-לאט, בפיחות זוחל, הוספתם עוד ועוד, בשיטת הסלמי ההפוך, לתת לנו עוד קצת ועוד קצת, אבל את המעוות הראשוני לא תיקנתם. ולכן אנחנו, כחברי אופוזיציה, לרוב אורך דיוני התקציב אפילו חבר אחד לא היה בוועדות שדנו בפרקים השונים, בייחוד של חוק ההסדרים. עלתה טענה מצד חלק מחברי הקואליציה שאנחנו משתמטים מחובתנו לטפל בחוק ההסדרים. אז אני רוצה, אדוני היושב-ראש, להקריא מתוך הודעה לתקשורת שיצאה מוועדת החוקה: "ועדת החוקה אישרה לקריאות 3-2 את החוק שיחיל על תאגידים ציבוריים חובת עריכת ופרסום דוחות כספיים שנתיים. לדרישת היו"ר ח"כ קריב וח"כ הכנסת רוטמן" – למיטב זיכרוני מהאופוזיציה – "שונתה הצעת החוק כך שהחשב הכללי לא יוכל להתערב בתוכנו של הדוח. יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת קריב ביקש מהממשלה בנוסף לתמוך בהסתייגותו של חבר הכנסת רוטמן לפיה החשב הכללי ידווח לוועדת הכספים אודות התאגידים שלא הגישו דוחות במועד ולא קיבלו אישור לכך". הייתה כמובן עבודה רבה שהושקעה גם בפרק רשות הרגולציה, גם על ידי וגם על ידי חברי כנסת אחרים מהאופוזיציה, ואני יודע שאותו דבר התרחש כמעט בכל אחד מפרקי חוק ההסדרים, ולכן הטענה כאילו האופוזיציה לא נתנה את חלקה בוועדות – אני חושב שהיא טענה שאיננה נכונה. הדבר היחיד שבו אנחנו לא הסכמנו לתת את חלקנו הוא בהצגה כאילו להצבעה שלנו יש משמעות, לאחר שהקואליציה ייצרה לעצמה רוב מלאכותי ומדומיין בכל מיני ועדות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני רק אומר, אדוני – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> רק שנייה, אני אסיים, ואז אני אשמח לתגובה. לזה לא הסכמנו לתת את ידינו. לא הסכמנו להשתתף כבובות בתיאטרון האבסורד שניסיתם לייצר לנו, אבל עבודה רבה ויסודית שהושקעה, הן בנוגע לפרקיו השונים של חוק ההסדרים והן בנוגע לעבודת הוועדות השוטפת – אני חושב שההצגה כאילו השתמטנו ממנה היא הצגה שאיננה נכונה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני לא רוצה להפריע לך, חלילה, בנאום, אבל נוצר איזה שיח, אז אני מרשה לעצמי במעט ואני אומר שלא פעם – או בדרך כלל – היוצא מן הכלל לא מעיד על הכלל. היו יוצאים מן הכלל והיו חברי כנסת פעילים כמוך וכמו חברי כנסת אחרים שהיו איתי גם בוועדות כאלה ואחרות, אך אין ספק שנוכחותם של חברי האופוזיציה – ברובם הם נפקדו מהוועדות. היו פה ושם חברי אופוזיציה יעילים, פעילים ומסורים שהגיעו לוועדות, היו כאלה שהגיעו לכל דיוני החוקים הספציפיים שאליהם הם רצו להגיע, ויבורכו על כך. נראה לי שזה דבר נכון ובריא לפרלמנט בכלל. חברי הכנסת מהאופוזיציה נעדרו מישיבות הוועדה, כל אחד מטעמיו, הכול בסדר, ואפשר להתווכח על הטעמים. אבל אני לא אמרתי שהיו אפס, לא נאמר שהיה אפס. הכלל היה שהם לא נכחו. היו מעטים כמוך שנכחו. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> א. תודה רבה. אני חושב שהיו יותר ממעטים, היו בוועדות השונות, וגם זה חלק מהבעיה שהייתה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בוא נאמר שמתוך 50 – כמה אתם באופוזיציה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תלוי את מי אתם סופרים. אתם, את המשותפת כבר ספרתם כחלק מהקואליציה. גם נתתם להם חברים בוועדות באופן שלא פרופורציונלי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, לא, הם באופוזיציה. שלום, אדוני היושב-ראש לשעבר, השר לשעבר יולי אדלשטיין. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל אנחנו כ-58. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז בוא נאמר שעשרה היו פעילים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בכל מקרה, אני רק רוצה להגיד שמאחר שאני מצטרף פה לבקשתו של יושב-ראש ועדת החוקה – שאין ספק שהוא מהקואליציה – חבר הכנסת גלעד קריב, ההסתייגות שעליה מדובר היא הסתייגות מס' 17 לפרק התאגידים הציבוריים. הסתייגות מס' 17 מדברת על כך שהחשב הכללי ידווח בכתב עד ל-1 באפריל בכל שנה לוועדת הכספים של הכנסת על תאגידים שלא הגישו דוחות במועד ולא קיבלו אישור להגשת הדוחות הכספיים במועד מאוחר יותר. הדיווח יפורסם באתר האינטרנט של החשב הכללי. למרות שמדובר בהסתייגות של קבוצת הציונות הדתית מהוועדה, חבר הכנסת קריב – ואני רוצה לברך אותו על כך – קרא לממשלה להצביע בעד ההסתייגות הזאת. אני מקווה שלכל הפחות, אם לא יצביעו או לא תתקבל עמדת קואליציה בעד לתמוך, אני מאוד מאוד מקווה שלפחות בנושא הזה, שעוסק בשקיפות הבסיסית הנדרשת בדוחות של תאגידים ציבוריים, יינתן חופש הצבעה על ידי הקואליציה. אבל כמובן שאני אצטרף. ואני חייב לומר שלמרות יחסי הכוחות התמידיים שקיימים פה בבית מאז הקמת הקואליציה הזו – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא. – – אני אחרוג ממנהגי, וגם אם הקואליציה תחליט שהיא תומכת בהסתייגות הזאת, אני חלילה וחס לא אמשוך אותה, ואני אפילו אצטרף לקואליציה בהצבעה על ההסתייגות הזאת. אני חושב שכל שוחר שקיפות וכל שוחר פיקוח פרלמנטרי על תאגידים ציבוריים ועל מה שנעשה בהם בכספי הציבור אמור לתמוך בהסתייגות הזאת. כדי שחס ושלום לא נשאיר אתכם ולא תצטרכו לזכור בימי ההצבעה הארוכים מה המספר של ההסתייגות – ההסתייגות היא 17 וסימנה טוב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה רואה, לפעמים אפילו גלעד קריב חושב שאתה עושה דברים טובים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יפה. בדיוק זו הגימטרייה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש גם מקרים כאלו. אתה עושה גם דברים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זו הגימטרייה, ולכן אני בהחלט אשמח שתתמכו בה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אולי אפילו יהיה פעמיים כי טוב. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> פעמיים כי טוב. יש גם 171. זו הסתייגות נוספת שאני מקווה שתתמכו בה, אבל זה אולי להמשך הנאום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בהסדרים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן. 17 בהסדרים. שלום וברכה, אדוני השר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> באת לשחרר את שר החקלאות. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתם כל כך מתמידים. אבל זו שנת שמיטה, אדוני. אי-אפשר השנה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עד כאן גם לעניין עבודת הכנסת, גם לעניין דבר התורה החשוב, שחבל שכבוד השר מאיר כהן – אני בטוח שהוא היה מזדהה עם המסר של דבר התורה – חבל שהוא פספס. אני לא אחזור עליו, אבל בכל זאת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נכון, כי אנחנו חסים על הדקות שנותרו לך. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא. בסדר גמור. אני רוצה לדבר בעיקר על מה שאין בתקציב. קל מאוד לבוא ולדבר – וזה מאוד מאוד קשור לדבר התורה של ההתחלה, אדוני היושב-ראש וכבוד השר – קל מאוד לדבר על תקציב, ותמיד קואליציה עושה זאת, תמיד היא מדגישה מה יש בתקציב, וזה כמובן קל. ברוך השם מרביתו של תקציב מדינת ישראל הוא תקציב, מה שניתן לכנות, "המשכי" – טייס אוטומטי. לא רבים יודעים, אבל רוב מה שקורה – יש נוסחת עדכון מאוד מאוד ברורה. מה שהיה בתקציב 2018 – אם נרצה להשוות אותו לתקציב 2021 לא נגלה הבדלים אדירים, בוודאי לא בהיקפי המיליארדים שבו, אלא נגלה כמובן איפה באה לידי ביטוי התועלת או הערך שקואליציה מביאה לתקציב באותם מה שנקרא "כספים קואליציוניים", ששם אפשר למצוא לפעמים נקודות להכניס את החותם האישי של הקואליציה על התקציב. ויש את התוכניות בסדר גודל גדול, שגם בהן אפשר למצוא לפעמים שינוי משמעותי בסדרי העדיפויות. אז את הדברים הרעים בתקציב, וכמובן את הדברים הרעים בחוק ההסדרים, אני בטוח שדיברו גם לפניי וגם אחריי – כל מיני רפורמות, בוודאי רפורמה בכשרות, שהיא קשה וחמורה. אבל אני רוצה להגיד שקרה פה משהו שהוא בעיניי חמור מאוד. לא מזמן חווינו את אירועי שומר החומות. בזמן מבצע שומר החומות אוכלוסיית מדינת ישראל הותקפה על ידי שני פלגים של התנועה האסלאמית: פלג אחד של התנועה האסלאמית, החמאס, ירה טילים על עוטף עזה, על אשקלון, כמובן גם על שאר חלקי ישראל, אבל בדרך כלל בדרך הטבע, מי שמקבל את האש הם בעיקר היישובים והערים הקרובים לרצועת עזה. פלג אחר של התנועה האסלאמית שלח את המטיפים במסגדים שלו להוציא את הנוער ואת הקצת-יותר מבוגרים מהנוער לרחובות, ולצאת לפרעות. ראינו את זה בעיקר בערים המעורבות, אבל גם בכבישי הנגב והגליל. ראינו כיצד הדרך לעירו של כבוד השר מאיר כהן נחסמת על ידי מתפרעים שהוסתו, הוסתו על ידי המסגדים של התנועה האסלאמית. בתקציב הנוכחי פלג שלישי של התנועה האסלאמית, רע"מ, דאג להכניס כספים רבים לערים וליישובים הערביים בתוכניות, בהסדרת ההתיישבות הבדואית, בעוד הרבה מאוד תחומים, חלקם מבורכים, חלקם פחות. חלק גדול, לצערי, מהכספים האלו יזלגו. אני לא חושב שאני נותן פה נבואה, אלא בגדר חכם עדיף מנביא, וזו אפילו לא חוכמה שלי. זו חוכמה של האדם הפשוט. כל אדם מבין שבשנייה שמועברים סכומים כל כך גדולים לדרישת התנועה האסלאמית, חלק מזה ימצא את עצמו בארגוני טרור. אני לא חושב שצריך בשביל זה יום לימודים ארוך. ולעומת זאת, התושבים והאזרחים שספגו את נחת זרועה של התנועה האסלאמית לא קיבלו. קיבלתי את פנייתו של ראש עיריית אשקלון, ראש העיר תומר גלאם, שאמר שהצעת חוק שעברה פה בכנסת לא קודמה ולא שמרו לה כסף בתקציב לטובת הטבות מס וסיוע לעיר אשקלון ולתושביה, שספגו בזמן שומר החומות מכה שמתווספת למכות שהם ספגו קודם לכן. דיברתי עם חברי ראש עיריית לוד, שמעתי גם ממנו שכל הסכומים שנשלחו לציבור הערבי על ידי התנועה האסלאמית, פלג רע"מ, פלג ממשלת ישראל, לא יגיעו לעיריות כמובן, כי הם רוצים להעביר את זה לאנשי שלומם, והם יודעים שמה שיעבור לעיריות של הערים המעורבות לא יגיע לאנשי שלומם כל כך. אז הם העבירו את זה רק ליישובים הערביים, ובעצם האנשים שספגו את המכה הקשה ביותר זוכים להתנכרות מממשלת ישראל. התקציב לא נותן בשורה לתושבי הערים המעורבות. הוא לא נותן בשורה לתושבי אשקלון. הוא לא נותן בשורה לתושבי עוטף עזה. הוא לא נותן בשורה לכל האנשים שעומדים וחוששים לחייהם מה יקרה חס ושלום בפעם הבאה שמדינת ישראל תצא למבצע בעזה, כיצד מהמסגדים של התנועה האסלאמית יצאו גדודי הפורעים, מי יגן עליהם. הוא לא נותן מענה לחיזוק ולהקמת יחידות שמירה אזרחיות שיגנו בעת פקודה על התושבים, כי המשטרה, ראינו, לא יודעת לתת מענה, וגם עם התוספת למשטרה היא לא תוכל לתת מענה לכל בית ולכל רחוב, ולא משנה כמה תקציבים יינתנו לה. והתקציב הזה הוא באמת בגדר שיהא חוטא נשכר. הוא בגדר "הרצחת וגם ירשת" כפשוטו. האדם שעמד בעצם ימי הפרעות במסגד בלוד ואמר מסר כפול – ואנחנו חוזרים לדבר התורה שלי מתחילת הנאום, אדוני היושב-ראש – המסר הכפול שרק חדי האוזן שומעים, לעמוד בבית כנסת בעיר לוד, בעצם ימי הפרעות ולהגיד: אני מתנגד לפגיעה בבתי כנסת כשם שאני מתנגד לפגיעה במסגדים. מי שאומר משפט כזה הוא מראה את עצמו כאילו מבקש רק בקשה קטנה, הוא אומר אמירה יפה, במתק שפתיים, הוא לא רוצה שיפגעו בתי כנסת. כל הכבוד. מי רוצה שיפגעו בבתי כנסת? מי רוצה שיפגעו במסגדים? אף אחד. ולכן זה נשמע אמירה מאוד מאוד יפה, אבל צריך להיות חכם, אולי לא כשלמה, אבל קצת מחוכמת שלמה לקבל, כדי להבין שכאשר אתה עומד בזמן פרעות ואומר שיש פגיעה במסגדים, אתה מלבה את הפרעות ואתה לא מרגיע את הרוחות. וזה מה שהוא עשה. והוא עשה את זה כי הוא איש חכם. הוא איש חכם שיודע להגיד משפט שכל אחד ישמע את מה שהוא רוצה לשמוע. וכתוצאה מאמירות כל כך מסיתות גם על ידיו, גם על ידי חברי מפלגתו, וגם על ידי תמיכה בדיעבד שניתנה לאנשים, כל הפורעים – מי מימן להם את ההגנה המשפטית לכל הפורעים? בוועדה של מי באו ודרשו שישחררו את כל האנשים שיצאו לרחובות לטבוח ביהודים? זו הייתה הוועדה שלו. ואנחנו פה בסיטואציה של "הרצחת וגם ירשת". אני רוצה להזכיר שבת שבע, מהמערכה הראשונה של הנאום שלי, על לקיחתה קיבל תוכחה דוד המלך, "הרצחת וגם ירשת". לקיחת הסיטואציה הזאת, שבה האנשים שהרוויחו מהפרעות, שהסיתו לפרעות, שנתנו גיבוי לפורעים לאחר הפרעות – הם יושבים בממשלת ישראל, הם קובעים את סדרי העדיפויות התקציביים. ואתם, אתם חברי הקואליציה, מהמפלגות הציוניות, אתם תרימו יד בעד הדבר הזה? אדוני השר, אתה יכול להרים יד בעד הדבר הזה, בעד תקציב שנוסח ותואם על ידי התומכים בפורעים, על ידי האנשים שהעניקו סיוע משפטי לכל מי שחסם את הכביש אליך הביתה? שדאגו לשחרר אותם כדי שיוכלו להמשיך ולפרוע? יש מושג של "הרצחת וגם ירשת" גדול מזה? << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> חשבתי לרגע שאתה פונה אליי, עד שנזכרתי שאני כבר לא שר ואתה פונה אליו. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מקווה שבקרוב, כאשר אני אומר "אדוני השר", אני אוכל לפנות אליך. האמת היא שאין לי מניעה גם אליך, אבל כשתהיה אחדות לאומית באמת ולא אחדות בין-לאומית, שזה מה שהולך פה עכשיו, אחדות בין-לאומית שמדירה חלק גדול מהלאום שלנו, אז יכול להיות ששניכם תהיו שרים באותה ממשלה. למה לא? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בארצות הברית, גם כשהנשיא עוזב את תפקידו, או מזכיר המדינה, תמיד ממשיכים לפנות אליו כ-Mr. President, או Mr. Secretary, למרות שהם כבר לא בתפקיד. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה תואר שנשאר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל זה בארצות הברית. בארץ זה לשעבר. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> וזה מכובד. זה מכובד וזה מכובד. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ולכן, אני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, מבקש ממך – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בשמחה. אני מוסיף לך זמן יושב-ראש, דקה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה, תודה. ולכן אני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, ואני מבקש ממך, אדוני השר – – << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> אני עכשיו חבר כנסת. מאיר שר, הוא כבר לא ראש עיר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ואני מבקש דרככם מכל חברי הקואליציה: תחשבו מסלול מחדש. תחשבו מסלול מחדש. תשאלו את עצמכם: האם אתם יכולים להרים את היד בעד תקציב שנכתב לדרישותיהם של מגיני הרוצחים, הפורעים והטובחים, שמשאיר בחוץ את נציגי אלו שחטפו, אלו שהסתגרו בבתים בחשש ובפחד, אלו ששרפו להם את המכוניות ואת הבתים? תחשבו באיזה צד של ההיסטוריה ושל התקציב אתם רוצים להיות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שמחה רוטמן, שנתן לנו גם דבר תורה וגם דברים בתובנות אחרות. אני מזמן עכשיו את חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. בבקשה, גברתי, 25 דקות לרשותך. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני יושב-ראש הכנסת. טוב, אני באה עכשיו מריאיון בערוץ 12 שבו שואלת אותי המגישה: איך ההרגשה שעובר תקציב אחרי שלוש שנים שבהן לא עבר תקציב? שזה מתקשר לסטטוס שצייצה חברת הכנסת סילמן שבו היא חוגגת את העובדה שסוף-סוף, אחרי שלוש שנים שלא היה תקציב; שזה מתקשר לציוץ של שר הבריאות ניצן הורוביץ, אשר חוגג את העובדה שיש תקציב אחרי ששלוש שנים לא היה תקציב; שזה מתקשר לכל אמצעי התקשורת ולכל חברי הכנסת והשרים בקואליציה שחוגגים את העובדה ששלוש שנים לא היה תקציב. עכשיו, יש משהו שאפשר לומר על השמאל: הם מפריחים שקר, ואז זו תופעה פסיכולוגית מדהימה – הם מאמינים בו. הם אשכרה מתחילים להאמין בו. לומר שלא היה שלוש שנים תקציב זה כמו לומר שכלב יכול לעוף ושהחתול הוא כלב. מדובר בשקר מהיסוד, שקר שאפשר להפריך תוך שניות. זאת בדיוק העמדה של הימין מול השמאל – מציאות מול שקר, שברגע שהשקר מותנע על ידי בן אדם אחד, מזניקים קדימה. יש תשעה מיליון אזרחים היום בישראל. תשאלו תשעה מיליון אנשים: כמה זמן לא היה תקציב? שלוש שנים. אבל זה שקר כל כך ברור, כל כך קל להפרכה. והשקר הזה חוזר פעם אחר פעם על ידי שרים ועל ידי ראש מששת המנדטים – סליחה, הוא כבר לא ראש מששת המנדטים, הוא ראש "לא עובר את אחוז החסימה מנדטים" – שעמד פה אך לפני שבועיים ושיקר את אותו שקר. עכשיו, אל לנו להתפלא. נפתלי, השקר הוא נר לרגליו, אבל בכל זאת, אם יותר לי שלוש דקות של אמת, אולי איזה כמה אלפים בכל זאת יכירו את המציאות בתוך הנדוס התודעה הבלתי-נסבל של השמאל: לא קיים תקציב שנה וחצי, לא שלוש שנים, והתקציב שכן היה קיים נקרא תקציב המשכי. עכשיו, מכיוון שתקציב כשלעצמו איננו מטרה כשלעצמה, התקציב איננו התכלית, התקציב הוא אך ורק אמצעי לניהול כלכלי טוב יותר של אזרחי המדינה, בואו נבדוק מה עשה התקציב ההמשכי של נתניהו. בואו נראה. ככה: לפי הבנק העולמי, לפי ה-OECD, לפי מדד בלומברג, שלא קובע רק את הטיפול הרפואי בקורונה אלא גם את הטיפול הכלכלי של המדינות בזמן המגפה הזאת, עד יוני, לפני כמה חודשים בלבד, ישראל עמדה במקום הרביעי בעולם מלמעלה: ניו זילנד מקום ראשון, סינגפור מקום שני, אוסטרליה מקום שלישי, ישראל הקטנטונת מקום רביעי. עכשיו, איך ראש ממשלה שמביא את המדינה שלו לטופ של הטופ של כל המדינות המפותחות המערביות והנאורות, איך הוא חוטף עכשיו על היעדר תקציב של שלוש שנים? את זה אני לעולם לא אצליח להבין. באמת, לעולם לא אצליח להבין. אני רוצה לומר עוד משהו על היעדר התקציב ועל השקר של השלוש שנים וכן הלאה וכו'. המדיניות הכלכלית של נתניהו לא רק הובילה את ישראל למקום הרביעי בעולם; המדיניות הכלכלית של נתניהו גרמה לצמצום פערים עצום, עצום, בין העשירים לבין העניים במדינת ישראל. מדד חיי העניים, אלה שנמצאים מתחת לקו העוני, עלה ב-56%, ושל העשירים עלה ב-26% עד 30%. זאת אומרת שדווקא המוחלשים, דווקא המתקשים, דווקא אלה שלא היה להם איך לסגור את החודש, דווקא הם הרימו ראש סוף-סוף תחת ממשלות נתניהו. והינה עוד שקר שהשמאל הציף ואחר כך האמין בו: נתניהו טוב לעשירים. שקר. ובואו נבדוק מה קרה מאז יוני, מאז שישראל נצנצה במקום הרביעי בעולם, פרחה כמעצמה ונתנה פייט לארצות הברית, לבריטניה, לגרמניה – עקפה את כולם. מאז יוני ועד עכשיו, כולה שבעה חודשים, נחשו בכמה מקומות נפלנו, צניחה חופשית, נפילה במדרון, בכמה חודשים? אנחנו במקום ה-41, ואנחנו ממשיכים ליפול. אבל זה לא יעצור את התקשורת מלחגוג את זה שסוף-סוף יש תקציב, וזה לא יעצור את שרי הממשלה ואת ראש הממשלה לשקר באמת בלי טיפת בושה לציבור מבוקר עד ערב. והציבור אוכל את השקרים, מהונדס תודעה, מאמין ומאמין ומאמין. המציאות על פני הנדוס התודעה של השמאל, הפער הזה, הוא פער מתסכל שכמעט בלתי אפשרי להילחם בו, אבל אנחנו נילחם. בואו נראה מה הבשורה הגדולה של ממשלת השינוי הנפלאה, הממשלה של האנשים הנורמליים, כי כל מי שלא בוחר בה הוא כנראה לא נורמלי; הממשלה של הריפוי, כי כל מי שלא שייך לגוש שלה הוא כנראה חולה. בואו נראה איזו בשורה הממשלה של לפיד, זה שזעק מאז שהוא אימץ לעצמו את הקול הצרוד ואת הפסאדה של השכן ממול שזועק נגד עוולות, נגד שחיתות, נגד כספים קואליציוניים, נגד מנויי מקורבים, נגד באמת החוק הנורבגי, נגד הנורבגים, וכל היום עמד מול הר הכסף ושאל איפה הכסף – אותו יאיר לפיד שגיסתו, מקורבת, נראה לי די קרובה, בכל זאת משפחה, מונתה לקק"ל, הארגון שהוא קרא לו לפני יומיים וחצי "ארגון מושחת", אבל זה לא הפריע לו למנות את הגיסה היקרה; אותו יאיר לפיד, שצרח איפה הכסף ועכשיו מחלק כספים קואליציוניים באמת לכל הדורש, העיקר להישאר בכיסא, שיביא לנו נורבגים. באמת, אינפלציה נורבגית ממלאת פה את הכנסת. אנשים לא מזהים מי ח"כ מי לא. אנדרלמוסיה שלמה. אותו יאיר לפיד, שבא ואמר: אני אגן על הכסף שלכם מפני המושחתים מימין – אותו יאיר לפיד מביא לנו בשורה כלכלית חדשה ומעניק את האוצר לליברמן, כי אין יותר מלחמה בשחיתות מלהעניק את כל הכסף של כל אזרח ואזרחית בישראל לליברמן ולמפלגתו, שאחראים באופן אבסולוטי, דרך הוועדות ודרך משרדים ממשלתיים, לכל הכסף של מדינת ישראל. אם זאת לא מלחמה בשחיתות, מר לפיד, אינני יודעת מהי מלחמה בשחיתות. בואו נראה מה הוא מעניק לנו בתור מתנה כשינוי לאזרח הישראלי שחיכה לשינוי הזה אחרי הממשלה המושחתת של נתניהו, זאת שהעלתה את כולם למעלה, מעל לקו העוני ואף למעלה מזה. ככה: הדלק מתייקר; החשמל מתייקר; המים מתייקרים; האוכל מתייקר; הביגוד מתייקר; מס הרכישה על בתים מתייקר; הארנונה מתייקרת; << אחרי_כן >> מכשירי החשמל מתייקרים; מס הגודש מייקר. אני שומעת הרבה את החבר'ה שלכם, איתן – סליחה, אדוני היושב-ראש – אלה ששומרים עליכם בתקשורת, ולא מגלים לאף אחד מה אתם באמת עושים. החיילים שלכם באולפנים הממוזגים טוענים שזה בכלל לא קשור לממשלה, זה קשור לגל התייקרות עולמי, וכן הלאה וכו': זה לא נפתלי, זה לא לפיד, העולם אשם. אז אני רק רוצה להזכיר כאן שב-2009 העולם עבר את אחד המשברים הכלכליים שהוא ידע בעשורים האחרונים: מיתון בלתי נסבל; מדינות טולטלו – ארצות הברית, אירופה, כולן. המדינות החזקות ביותר פשוט צנחו. האזרחים חוו אבטלה, מיתון, אינפלציה ומה לא. רק מדינה אחת לא הושפעה מהעולם, הפקקטה מדינת ישראל. ארץ קטנה עם שפם, כמו סיכה על מפת העולם, רק היא זרחה ושגשגה בזמן משבר עולמי. אז כנראה שאם יש לנו כלכלנים טובים, כמו הכלכלן אולי הטוב בעולם, שקוראים לו בנימין נתניהו, מה שקורה בעולם לא משפיע. להפך – כשהעולם במגמת ירידה, ישראל הייתה במגמת עלייה. זה לא הולך לקרות יותר בממשלת השינוי של נפתלי ולפיד. מה שהולך לקרות כרגע, זה שהמיסים יעלו בצורה רצחנית. אני שמעתי אתמול כלכלנים שאומרים שסל הקניות בסופר הולך לעלות לכל אחד מאיתנו ב-10%. שימו לב, מעבר למיסים שהם מעלים לנו, 10% סל קניות. זאת עלייה עצומה, זאת עלייה בלתי נתפסת. מעבר לזה, גם יוקר המחיה וגם המיסים, בכל תחום שנלך אליו אנחנו עומדים לראות אנשים במעמד הבינוני צונחים אל מתחת לקו העוני, כמו גרעינים. אני משוכנעת שלאולפנים הממוזגים יהיה אליבי לאנשים האלה, שיראה שבעצם לא אתם אשמים, ביבי אשם או העולם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק אם אפשר, ככה, שני משפטים. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> רק אם אתה לא לוקח לי מהזמן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני אוסיף לך את 20 השניות שאני מדבר. אני רק אומר שהסיבה שב-2009 – או 2008, יש לומר, המשבר העולמי היה לא ב-2009, ב-2008. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> ונמשך עד היום. והיה בעיצומו ב-2009, כן? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא באמת חדר לתוך 2009. אבל הסיבה, והיא קשורה לבנימין נתניהו, היא שב-2002, בתקופה שסילבן שלום היה שר האוצר, והחליף אותו בנימין נתניהו, ישראל חוותה משבר כלכלי אדיר, בשנת 2002, גם בגלל האינתיפאדה וגם בגלל סיבות אחרות. הצעדים שעשה שר האוצר נתניהו – צעדים מאוד מאוד קשים, חברתית – הובילו אותנו לכך שכמה שנים אחרי, כשכל העולם חווה את המשבר, אנחנו היינו כבר חסינים ממנו. אז אני לא סותר את הדברים שאמרת ביחס להצלחות של נתניהו כשר אוצר – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זה מוסיף להם. זה לא סותר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – על אף הגזרות הקשות, ואנחנו זוכרים את כל שותפיו היום, איך הם דיברו עליו אז. אבל זה לא מכיוון שהוא היה ארבעה חודשים ראש ממשלה, אלא מכיוון שכשהוא היה שר אוצר – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מודעת לחלוטין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – כמה שנים לפני. אז קצת קשה לומר שממשלה שנכנסה לפני שלושה חודשים וחצי גרמה להעלאת מחירים. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני אענה לך בשני מישורים. קודם כול, אני מודעת לחלוטין – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל נכון שבשני המקרים האלה זה נתניהו, וזה בסדר. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מודעת לחלוטין לעובדה שבזמן אינתיפאדה וקושי רב, נתניהו הזניק את הכלכלה בישראל ב-2003. ואתה יודע מה, מעבר למשבר העולמי, שגם אותו צלחנו בזכות – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אגב, הוא לא הזניק. הוא בלם את המשבר, ויצא לצמיחה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> איתן, אתה מפריע לי. בכל זאת, העלייה המטאורית של ישראל בעשור של נתניהו איננה מסתכמת רק בצליחת המשבר העולמי; היא מסתכמת בכל תחום, כפי שכבר הדגשתי. ברשותך, אני ממשיכה. עכשיו אני רוצה שנבדוק ביחד למי התקציב הזה טוב ולמי התקציב הזה רע. קודם כול, הוא רע לחרדים. אני ראיתי איך ההתנהלות הממשלתית הזאת ואיך התקציב הזה – אתמול ראיתי בחדשות את החרדים הולכים, באמת, זה שובר את הלב: החרדים הולכים בלילה לקנות אין ספור כלים חד-פעמיים דקה לפני שהמחירים שלהם עולים. אתם רואים אנשים עומדים ברחוב ופשוט רוכשים, כי בשבילם – אני משוכנעת שבנט המיליונר לא יבין את זה, ולפיד המיליונר לא יבין את זה, וליברמן המיליונר מאי אלו כספים מפוקפקים לא יבין את זה, אבל עבור האנשים האלה, גם חיסכון של 10, 20, 30, 40, 100 שקלים יכול להיות ההבדל בין האוכל לילדים במקרר לבין זה שהילדים רעבים. אני רואה אותם נוסעים ולוקחים את הכלים החד-פעמיים האלה. כאילו, אם כבר אתם מתחילים רפורמות, למה דווקא על האוכלוסייה המוחלשת ביותר, בעודכם מבזבזים כספים קואליציוניים, בעודכם מבזבזים – אלה שנהנים כל החיים שלהם מפנסיות תקציביות, נותנים להם עוד על ה-40,000, 50,000, 60,000, 70,000 שקלים שהם מקבלים פנסיה כל חודש, כשהם כשירים לחלוטין לעבוד עוד 40 שנה. מהמוחלשים אתם לוקחים. אם יש משהו שמייצג את האטימות של ממשלת האליטות הנהנתנית הזאת זה בדיוק הדבר הזה. וזה אחרי שלקחתם באמת את כל הנשים החרדיות, שסוף-סוף יצאו למעגל העבודה, סוף-סוף התחילו להשתלב בעולם התעסוקה הישראלי, גם במשרות הייטק, גם במקצועות חופשיים, באמת, במשרות נפלאות. סוף-סוף ראינו את האוכלוסייה החרדית יוצאת מתוך הפקעת ומתחילה להשתלב בפיל הפרוגרסיבי, שלא מבין את הדנ"א של האוכלוסייה הזאת, דורך בתוך חנות חרסינה עדינה כל כך, ומחזיר עשרות אם לא מאות אלפי נשים בחזרה הביתה. מה חשבתם? העולם הזה, האנשים האלה, הם בנויים מעולם הרוח, לא מעולם החומר. הם ירעבו ללחם, וימשיכו להתעקש שהבעלים של המשפחות ילמדו תורה, כי זה מבחינתם עולם ומלואו, ייהרג ובל יעבור. כמה חוסר הבנה, כמה אטימות, כמה קלישאות, כמה טמטום במחשבה שהחוק הזה יגרום לגברים לצאת לעבודה. לא, הוא גרם להן לחזור למטבח, פמיניסטיות יקרות. לחזור למטבח, להיעלם ממעגל העבודה. אז החרדים לא ייהנו מהתקציב הזה. ליבי על החרדים. באמת, מה שהולך לעבור עליהם אם הממשלה הזו, חלילה, תגמור את ימיה, הוא באמת משהו שאי-אפשר לראות בעיניים – הקושי, הכאב והאטימות של האליטות מול המוחלשים ביותר. בלתי נסבל. אז לא החרדים ייהנו. בואו נדבר על הפריפריה. בעשור של נתניהו נסללו אוטוסטרדות ישירות לתוך מרכז המדינה. זה אפשר להמון זוגות צעירים לעבור לפריפריה, בלי לחשוב פעמיים, ולהפריח אותן. אני הייתי בערים בפריפריה, אני ראיתי את נתיבות, מה היא הייתה לפני עשר שנים ואיזה דבר מופלא קורה שם עכשיו. היא נראית כמו עיר אירופית לכל דבר. האנשים האלה, שרובם המכריע מגיע למרכז – שימו לב מה עושה מס הגודש. ואגב, אני בעד מס גודש, זה מס נכון, זה מס טוב, אבל כשיש תשתיות תחבורה ציבורית בתוך המטרופולין, לא כשאין. שימו לב, בן אדם יוצא מהבית, הוא יוצא מהבית ב-06:00 או ב-07:00, מבאר שבע או משדרות או מעפולה, כדי להגיע לתל אביב. נתניהו והממשלות שלו – ישראל כץ, שהיה אחד משרי התחבורה הטובים באמת מאז קום המדינה – אפשרו לו להגיע תוך שעה, תוך שעה למקום העבודה. עכשיו הוא צריך לקום ב-04:00, לקחת אוטובוס מהבית לתחנה המרכזית, לקחת אוטובוס מהתחנה המרכזית, או רכבת, לעזריאלי. ואם הוא לא עובד ליד עזריאלי, הוא יצטרך לקחת עוד אוטובוס עד למקום העבודה. אם הוא לא יעשה את זה, הוא יצטרך לשלם 800 שקלים בחודש. עבור רובם זה עשירית מהמשכורת שלהם נטו. עשירית. האנשים האלה לא יחזרו לעבוד בגוש דן. אתם מונעים פה יכולת התפרנסות, היא בלתי ריאלית. זה בלתי נתפס, הדבר הזה, בלי קשר למציאות, בלי הבנת נתונים. אני לא יודעת מי קבע את מס הגודש הזה – אנשים שקמים ב-11:00 למקומות עבודה; אנשים פריבילגים, שיכולים לחזור ב-14:00 הביתה. מי שצריך לחזור בשעה 16:00 הביתה, וצריך להגיע ולדפוק את הכרטיס במקום העבודה בשעה 07:00 או 08:00, גמור. גמור. 10% מהמשכורת שלו – לשלם מיסים כדי להגיע למקום העבודה. איפה נשמע דבר כזה? אז החרדים – גמורים; הפריפריה והקשר בין הפריפריה למרכז – נגמר. חיילים, 1.20 ש"ח מקבל כל חייל סדיר. 1.20 ש"ח. בעלי הפנסיות התקציביות, על ה-30,000, 40,000, 50,000 שקל יתווספו עוד כמה אלפים. עלא באב אללה. חייל סדיר – 1.20 ש"ח. ממשלת נתניהו ב-2017 העלתה לחיילים ב-50% את המשכורת. זו עלייה מטורפת. הממשלה הזאת? אי-אפשר, אין כסף. לא לחיילים, לא לפריפריה, לא לחרדים. מי עוד? גננות. גננות כורעות תחת העומס, מפגינות – אף אחד לא שומע אותן, משתיקים אותן. כרגע נפתלי צריך להישאר בשלטון כי הוא מעביר את הלפיד למר לפיד, ואז יהיה פה שמאל כמו שצריך, אז כרגע סותמים את הפה. מוחלשים ומוחלשות – החוצה. קשישים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, אולי רק נברך את חיילי צה"ל שבאו לצפות בכנסת ישראל. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> כפרה עליכם. גם אני הייתי בחיל האוויר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה שבאתם, ובהצלחה בהמשך הדרך. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אוהבת אתכם, אוהבת אתכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תמשיכו לשרת את המדינה, ואשריכם. תודה רבה לכם, תודה רבה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> קשישים. קשיש בן 82 או 84 או 86 – אם הוא יבטל את התור שלו בקופת החולים, הוא יצטרך לשלם 20 שקלים. עכשיו, אני יודעת שלממשלת האליטות 20 שקלים זה כלום; יש קשישים שעבורם 20 שקלים זה כל התקציב היומי לאוכל, לאוכל. גם הם. ולמי התקציב הזה טוב? אני שמחה ששאלתם. שמעתי היום את עידית סלפי סילמן מתראיינת לגל"צ ואומרת: זה פייק, הכספים שלנו לא יגיעו לחמאס, זה פייק. בואו נבדוק את הפייק הזה. המקום ה-15 ברשימת רע"מ – ר'אזי עיסא, האיש שהיה אדריכל המשא ומתן הקואליציוני, האדריכל. האיש שפקידים מהאוצר הגיעו עד אליו כדי לכונן את התקציב ולקבל את אישורו. האיש הזה עומד בראש עמותת 48. עמותת 48 היא עמותה שמעבירה כספים ישר אל הבנק בעזה, ישר אל החמאס, ישר אל אלמנות החמאס, ישר אל יתומי החמאס. זה לא פייק, זה אמיתי. הכספים הקואליציוניים שמנסור עבאס עומד לקבל – על חשבון החיילים, על חשבון הפריפריה, על חשבון הקשישים, המתמחים, הגננות, על חשבון כולנו – הולכים לעבור, ללא שום מנגנון פיקוח, מרע"מ היישר לעמותה, ומהעמותה היישר למשפחות הרוצחים בחמאס. זאת אומרת שהנרצחים מממנים את משפחות הרוצחים. זה לא פייק, זה אמיתי. אז כשעידית סילמן מתראיינת ואומרת "פייק", במקום להגיע לוועדה שהייתה פה רק אתמול והראתה שחור על גבי לבן את תרשים הזרימה של הכספים מכיסו של משלם המיסים הישראלי היישר לכיסה של האלמנה של הרוצח מהחמאס, שתבדוק נתונים לפני שהיא אומרת פייק. עדיף. אני רוצה להוסיף ולומר: הממשלה הזאת, ממשלת האליטות הזאת, היא ממשלה שמתנכרת לכל מה שחברתי, אבל גרוע מכך, לכל מה שיהודי, לכל מה שמריח מזהות יהודית, לכל מה שמריח מפטריוטיות. תחת מעטה של ממשלת מרכז – כמוני-כמוך, השכן ממול, תראו איזה מגניבים אנחנו, תראו איזה חמודים אנחנו, תראו איך אנחנו מסתדרים יפה אחד עם השני, תראו כמה אנחנו נורמליים, בניגוד לקיסר ההוא שישב בבלפור, תראו כמה אנחנו מקסימים – הממשלה הזאת בחרה לדכא ולהחרים מחצית מהאוכלוסייה היהודית בישראל. אליטת הכיפות הסרוגות חברה לאליטה החילונית, שחברה לאליטה של הימין האסלאמי, על חשבון רוב-רובו של הקול הציוני בישראל. אין דרך אחרת לומר זאת. הדבר הזה מתקשר לתופעה עולמית. זה לא קורה רק בישראל. מה שמותקף פה זה הלאומיות. מה שמותקף פה זה הזהות הפרטיקולרית שלנו. מה שמותקף פה זה מדינת הלאום היהודית והציונית, לטובת מדינת כל אזרחיה. זה ששרלטן, רשלן, מגלומן ושקרן עם כיפה מסתיר את זה ומטשטש את זה בגופו לא אומר שזה לא קורה. זה קורה. זה ששר משפטים שבא מהימין ומכיר את המאבקים של הימין מקרוב, ולא רק מכיר, הוא דברר אותם, בא עכשיו וכופר בכל מה שהוא הטיף לו 20 שנה, ומחזק את הדרג הפקידותי, וחולש על ערוץ בטלוויזיה שאנחנו מממנים דרך אשתו, שעובדת שם – אין ניגוד עניינים; חבר'ה, אין ניגוד עניינים בין אשתו של שר המשפטים, שמגישה מהדורת חדשות, לבין זה שהוא שר משפטים. אין ניגוד עניינים. היא תהיה אובייקטיבית לחלוטין, ברור. היא תראיין באובייקטיביות רבה את נתניהו והיא תראיין באובייקטיביות רבה את בעלה. בן הזוג של מרב מיכאלי הוא כבר פרשן פוליטי בערוץ 12, והוא אובייקטיבי לחלוטין. בכל מה שקשור למרב מיכאלי, לשרת התחבורה, הוא ידבר באופן ישיר בדיוק כמוני וכמוכם. אובייקטיביות שיא. אנחנו רואים פה את האליטה עושה במדינה הזאת כבשלה, מדרדרת את הציונות, את היהדות, מדכאת חצי עם, משתיקה את קולו, חולשת על אמצעי הכוח והכסף בצורה הכי מושחתת שראינו. אממה? לליכוד ולממשלות נתניהו ישבו עם תתי-מקלעים 2,500 מגישים בכל אולפן, וכל מה שלא מושחת הם הפכו מושחת. פה, כשהשחיתות זועקת לשמיים, כולם מסתכלים – הינה ציפור. הכול טוב, יש שקט, אנחנו נורמליים, איזה כיף. הממשלה הזאת לא תראה את ימיה, כי החופש סופו לנצח. ההיסטוריה לימדה אותנו את הדבר הזה. והתעמרות ואטימות של אליטיסטים עשירים, חזקים, שלא שמים על העם הפשוט, זה לא דבר שיחזיק מים. אנחנו רואים את זה בסקרים. בכל חודש שעובר נתניהו עולה בעוד מנדט ועוד מנדט ועוד מנדט ועוד מנדט ועוד מנדט, לדעתי כבר שבעה מנדטים מהרגע שהממשלה הזאת הושבעה. וראש הממשלה לא עובר את אחוז החסימה. מישהו יגיד לי איך זה מדינה דמוקרטית כשיש פה ראש ממשלה שלא עובר את אחוז החסימה. האם דמוקרטיה לא מניחה בבסיסה דבר ראשון, דבר ראשון, את רצון הרוב, את רצון הציבור? אין קשר יותר? שר המשפטים מדשדש סביב אחוז החסימה. לפעמים עובר, לפעמים לא. אם נשים לו שרפרף ועוד כמה ספרים והוא יעמוד עליהם, אולי הוא יגיע. הוא רוצה לחוקק חוק פרסונלי נגד מישהו ש-36 מנדטים עומדים מאחוריו. איך זה דמוקרטיה? שמישהו יסביר לי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מוסיף לך עוד 20 שניות, ותצטרכי לסיים. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> הממשלה הזאת נולדה בטרלול ובהונאה. זו ממשלה לא קוהרנטית, אדישה, לא מתפקדת, זו ממשלה שבאמת מהווה את נקודת השפל הגדולה ביותר מאז קום המדינה, והיא לא תראה את ימיה. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת דיסטל. נזמין את השר לשעבר חבר הכנסת יובל שטייניץ, בבקשה, אדוני. וברכות לחברת הכנסת דיסטל על נאום הפיליבסטר הראשון. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מה פתאום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אה, לא, היו עוד? לא הנאום הראשון, אבל נאום הפיליבסטר הראשון. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. היו נאומים שלי יותר, גם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אה, היו? כן, אז סליחה, סליחה. אז לפחות אני חוויתי אותך. בבקשה, אדוני. 25 דקות לרשותך. << דובר >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, האמת שקשה לעלות לדבר מעל במה זאת אחרי חברתי חברת הכנסת גלית דיסטל, שנשאה נאום אופוזיציוני שיכול להיכנס לפנתיאון – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> כפרה. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואני מרגיש כמו סוקרטס במשתה שצריך לדבר אחרי אגאתון, אגאתון, שזכה בתחרות הנאומים השנתית באתונה הקדומה מול אצטדיון של 30,000 איש – כן, באתונה הקדומה היו תחרויות לא רק של ספורט אלא תחרויות נאומים ופילוסופיה. וכשסוקרטס מדבר במשתה אחרי אגאתון, כשכולם מריעים לנאום של אגאתון כי הוא באמת זכה במדליית זהב בתחרות הנאומים השנתית, אז סוקרטס אומר: איך התחייבתי לדבר אחרי אגאתון, כי הוא נשא נאום כזה נפלא ואני עכשיו אובד עצה. אז קשה לדבר אחרי גלית, אבל נעשה מאמץ. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז אולי לפני שתתחיל בנאום, כמובן לא אגזול זמן רב מזמנך, אבל נברך את צוערי קורס טיס, שהצטרפו אלינו לכאן, ונאחל לכם הצלחה בהמשך דרככם. אנחנו סומכים עליכם ומודים לכם על שהגעתם להתארח בכנסת ישראל. תודה. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> יפה, ברכות. גם אני הייתי פעם צוער, אבל לא סיימתי את הקורס. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גם אני הייתי צוער, אבל לא בקורס טיס. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא סיימתי, אבל נהניתי מאוד לחזור לגולני ולשרת בגדוד 12 בגולני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. מחזיר לך את השניות שגזלתי לך. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לנו חיל אוויר מצוין וצבא מצוין, ואנחנו מאוד גאים בחיל האוויר ובצוערים – בטייסים ובנווטים העתידיים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בהחלט. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לפתוח בנושא שידידתי גלית נגעה בו, וזה השקר או הבלוף שאנחנו שומעים אותו עוד פעם ועוד פעם, והוא גם מהדהד בתקשורת, על כך שזה תקציב ראשון – שלוש וחצי שנים לא היה תקציב. זה נכון שהתקציב הקודם עבר בכנסת לפני שלוש וחצי שנים, ככה שלכאורה מי שאומר: התקציב הקודם עבר לפני שלוש וחצי שנים או: שלוש וחצי שנים לא העבירו פה תקציב – אומר אמת. אבל זאת אמת גרועה משקר, כי זאת הטעיה של הציבור. מה זה שלוש וחצי שנים לא עבר תקציב? בתקציב שנתי רגיל יש תמיד שנה שבה לא עבר תקציב, כי העברת תקציב, נניח בדצמבר – את התקציב לשנה הבאה – ואז התקציב של השנה שאחרי זה שוב עובר בדצמבר. אז אפשר להגיד, כשמתקרבים לדצמבר הבא: כבר שנה שלא עבר תקציב. בתקציב דו-שנתי – ורוב התקציבים מאז שאני המצאתי את התקציב הדו-שנתי בשנת 2009, לשנים 2010-2009, רוב התקציבים בישראל בתריסר השנים האחרונות הם דו-שנתיים – יש תמיד שנתיים בין העברת תקציב א' לבין העברת תקציב ב' שאחריו. אז באופן טבעי לחלוטין, במצב תקין לחלוטין, כשמתקרבים למועד של העברת התקציב הבא, אפשר להגיד: כבר שנתיים שלא עבר תקציב. כשעוברים לתקציב דו-שנתי – וזה גם מה שקורה עכשיו, גם אתם מעבירים תקציב דו-שנתי, הממשלה הנוכחית – הנורמה היא שיש שנתיים בין העברת תקציב אחת לשנייה, ולכן כשמתקרבים להעברת התקציב הבאה בתור אפשר להגיד: כבר שנתיים לא עבר תקציב. אבל אין בכך שום פגם, זה קורה כשהשיטה עובדת באופן מלא. עכשיו אומרים: שלוש וחצי. בואו נגיד את האמת: שנתיים זה מצב טבעי, שאנחנו – להוציא חריג אחד בשיטה של תקציבים דו-שנתיים. ולכן, אם כבר, אמור: שנה וחצי לא היה תקציב. בשנה וחצי האחרונות לא היה תקציב. בעצם בשנת 2020 היה תקציב של 1 חלקי 12. לא היה תקציב לשנת 2020. אבל אפילו לומר שבמשך שנה וחצי לא היה תקציב, אפילו זו מוטעה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גם ב-2021 לא היה תקציב. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, כן, אני מדבר עכשיו על 2021, לכן זה שנה וחצי כאילו, כי אתם מעבירים עכשיו תקציב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, אנחנו כבר בנובמבר, אדוני. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי, שנה ושמונה חודשים, שנה ותשעה חודשים. אפילו זה לא הוגן. מדוע? כשאני מוניתי לשר האוצר בשיא המשבר הכלכלי הגלובלי, כשכלכלת העולם כולה התרסקה, כשהייתה תחושה שהסדר העולמי הכלכלי מתפורר – שמכונה, ובצדק, המשבר הכלכלי הכי חמור בעולם מאז מלחמת העולם השנייה. והגעתי, מוניתי בסוף מרץ לשר אוצר ולא היה תקציב לאותה שנה, ל-2009, והחלטתי לעשות תקציב דו-שנתי ראשון ל-2009 ו-2010. לא נתתי לעצמי חמישה וחצי חודשים להעביר תקציב, למרות המצב המאוד-קשה בארץ ובכל העולם, נתתי לעצמי שלושה חודשים. תוך שלושה חודשים העברתי תקציב – שלושה פלוס כמה ימים. עכשיו הממשלה הנוכחית, שלא ניצבת בפני הקשיים והטלטלה העולמית והמקומית של 2009, עם כל הכבוד – גם משבר הקורונה, המשבר הכלכלי של הקורונה לא משתווה בכלל לשידוד המערכות, לפניקה, לבהלה, לפגיעה הקשה במיליוני, בעצם מיליארדי מובטלים של 2008, 2009, 2010 – הממשלה הנוכחית נתנה לעצמה עוד חצי שנה לחיות בלי תקציב. זאת אומרת, אמור מעתה: הטענה ששלוש וחצי שנים לא העבירו תקציב היא נכונה, אבל במסווה של הטענה הנכונה – בלי שהציבור ואפילו התקשורת מבינה – מסתתר שקר גדול. לכל היותר ניתן להגיד שבמשך שנה או שנה וחצי לא היה תקציב, וחלק מזה זה באחריות הממשלה הנוכחית. כך עובדים על הציבור והתקשורת, שנוטה חסד לממשלה הנוכחית, כי האידיאל הגדול, החזון המאחד של הממשלה הזאת מקובל גם על חלק מהתקשורת. איך קוראים לאידיאל? לא נכון אמרה ידידתי גלית דיסטל, שאין שום דבר משותף בממשלה הזו; יש דבר אחד גדול מאוד, איזה אידיאל, איזה ערך עליון מאוד חשוב משותף לכולם – רק לא ביבי. זה כן משותף לממשלה כולה ולחלקים מאוד גדולים בתקשורת. אז כשמשקרים שקר כזה, שיש בו גרעין של אמת – שלוש וחצי שנים לא עבר תקציב, אבל רק שנה וחצי אנחנו בלי תקציב מאושר – אז התקשורת, במקום לחשוף את השקר מהדהדת אותו עוד פעם ועוד פעם. ועכשיו, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר על התקציב עצמו ועל הפגמים המהותיים בתקציב. ראשית, ראו זה פלא, התקציב הזה, יש בו דבר, אלמנט מקורי, שאני חושב שהוא חידוש עולמי, בטח חידוש בארץ. כשאנחנו שומעים את דוברי הממשלה – את ראש הממשלה, את ראש הממשלה החליפי, את שר האוצר, את ראשי המפלגות בקואליציה – אנחנו שומעים, וזה חוזר וחוזר: למה כל כך מתאמצים להעביר את התקציב? כדי לשמור על קיום הממשלה, על יציבות הקואליציה וקיום הממשלה. לרגע מישהו יכול לחשוב שהמטרה העיקרית של תקציב – מעבירים כאן תקציב לא בשביל לדאוג להתפתחות המדינה, לא בשביל לדאוג לכלכלת המדינה. כשאנחנו שומעים את דוברי הממשלה, נראה שהסיבה העיקרית להעברת תקציב היא בשביל הממשלה, לא בשביל המדינה; בשביל חברי הממשלה, לא בשביל האזרחים. הסיבה העיקרית מדוע צריך להעביר עכשיו תקציב זה למנוע את נפילת הממשלה. זאת אומרת, זה תקציב הצלה לממשלה ולא תקציב דאגה למדינה. אולי יש בו דאגה למדינה, אבל היא במקום שני. לא אני אומר את זה, רוב בכירי הממשלה אומרים את זה. כשמדברים על התקציב הם כל הזמן מדברים על זה שמעבירים תקציב, חשוב להעביר את התקציב וחשוב לא ליפול בהעברת התקציב, כדי שהממשלה תשרוד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק מכיוון שאדוני אוהב דיוקים, אז רק נדייק. אי-העברת תקציב איננה מפילה ממשלה, היא מפזרת את הכנסת והולכים לבחירות. הממשלה דווקא נשארת בכהונתה עד בחירתה של כנסת חדשה עם כנסת חדשה. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מודה לך על הדיוק – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> למעשה העונש הוא על חברי הכנסת ולא על הממשלה עצמה. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אבל הדיוק הוא לא מדויק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא? << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. כל מה שאמרת נכון, ועדיין המסר הוא לא נכון, כי המשמעות האמיתית של הליכה לבחירות, כשכנסת מתפזרת והולכת לבחירות, זה בדרך כלל מסתיים בהחלפת ממשלה, בשינוי ממשלה, ולכן – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מזכיר לך שהממשלה הקודמת-קודמת כיהנה במשך שנה כממשלת מעבר. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תן לי, תן לי. רוב הממשלות שנפלו, שימיהן התקצרו כאן בכנסת, נפלו או ימיהן התקצרו בגלל הקדמת הבחירות ופיזור הכנסת, לא בהצבעות אי-אמון. ולכן מה שאמרתי הוא נכון. לא היית חייב לדייק אותי כי במהות מה שאמרתי הוא נכון – ממשלות בישראל, בדרך כלל, אם הן נופלות, אם הן מתקצרות, זה על ידי פיזור הכנסת ולא על ידי אי-העברת התקציב. לכן מה שאמרתי הוא נכון. גם מה שאתה אמרת הוא נכון, אבל מה שאני אמרתי הוא נכון, לא היית צריך לדייק אותי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מחזיר לך את הדקה. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו לעניין התקציב והמצב הכלכלי גופו. אני לא רוצה להתעסק בכל סעיף וסעיף בתקציב. אני באמת לא מוצא רפורמות גדולות, בשורות גדולות בתקציב. אני כן מוצא מגוון של מיסים חדשים, למרות שאמרו שלא יהיו מיסים חדשים – חלקם אולי מוצדקים, חלקם לא מוצדקים, אבל אין ספק שיש פה מגוון אדיר של מיסים. אגרת גודש זה מס; מס על כלים חד-פעמיים זה מס על הציבור; מס על משקאות ממותקים זה מס על הציבור; מס על הפחם זה מס בסוף על החשמל שהציבור משלם אותו, ועוד ועוד שורה ארוכה של מיסים. אבל אני לא רוצה להיטפל לכל סעיף בנפרד. ראשית, אני לא מוצא בתקציב בשורה גדולה. באמת. ממשלה חדשה – אני לא רואה פה את הבשורה הגדולה. קואליציה חדשה לחלוטין. שנית, אני רואה בתקציב אלמנט מאוד מאוד מדאיג של חוסר אחריות כלכלית, שאף אחד לא שם אליו לב, וזה פריצת תקרת ההוצאה ב-2%. אני רוצה להסביר מה זו תקרת ההוצאה. יש יעד גירעון ותקרת הוצאה. זו הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה, אז המסגרת שמגבילה את תקציב המדינה בדרך כלל זה מסגרת הגירעון. הממשלה מנסה להקטין את הגירעון, לעמוד בגירעון סביר או נמוך. אבל הגירעון זה רק יעד, כי אי-אפשר לתכנן מראש או לקבוע מראש מה יהיה הגירעון. זה משתנה לאור שינויים במצב הכלכלי במשך השנה, או השנתיים, אם זה דו-שנתי – במקרה הזה, שנה וכמה חודשים. ולכן, הפרמטר הכי חשוב במסגרות תקציב שאפשר לקבע אותו, וקיבעו אותו בעבר לתקופות ארוכות, הוא מגבלת ההוצאה: כמה מותר לממשלה להוציא; לא חשוב אם ההכנסות שלה גדלות או קטנות, כמה מותר לה להוציא. מגבלת ההוצאה לוקחת בחשבון את גידול האוכלוסייה. בעבר פיתחנו נוסחה מורכבת לכמה מותר להוסיף לאור הגידול בצמיחה הכלכלית וכו'. כאן שברו את מגבלת ההוצאה ב-2%. 2% זה 8 מיליארד לשנה. אז אם מדובר פה על שנתיים, כי זה גם רטרואקטיבי על שנת 2021, זה 16 מיליארד. אבל זה כמובן לא נכון, כי זה 2% לשנת 2021 ועוד 2% על, on top ה-2% הללו, בשנת 2022. זאת אומרת, בשנת 2022 זו כבר פריצה של 4% במגבלת ההוצאה מעל הגידול הטבעי באוכלוסייה, שזה כבר סכום שמתקרב ל-20 מיליארד שקל בשנת 2022. זאת אומרת, סך הכול יש פה פריצה תקציבית של בין 26-25 ל-30 מיליארד שקל במגבלת ההוצאה – לא בגירעון, במגבלת ההוצאה. זה דבר חסר אחריות. אנחנו לא בשיאו של איזה משבר אדיר בשנת 2022 שאנחנו יודעים עליו מראש, שמאפשר פריצה כזו של מגבלת ההוצאה. כמי שכיהן ארבע שנים כשר אוצר בשנים הכי קשות של הכלכלה העולמית, ובהתחלה גם המקומית, אני אומר לך, אדוני היושב-ראש: מגבלת ההוצאה היא הכלל הכי חשוב מבחינה תקציבית במדינת ישראל, ומי שפוגע בה בקלות כזו בלי נסיבות שבאמת מצדיקות את זה, בלי תירוצים מתאימים, סתם כך, כי נוח לפזר עוד 30 מיליארד שקל, גורם נזק ארוך טווח לכלכלת ישראל. מה שאתם עושים, הממשלה הנוכחית, זה חסר אחריות מבחינה כלכלית ומקרו-כלכלית. זה לא יתנקם בנו מייד אבל זה יתנקם בנו בשנים הקרובות ובעשור הקרוב. קל וחומר שהממשלה הזאת מחליטה להוציא 25–30 מיליארד מעבר למגבלה – דרך אגב, היא לא עוברת על המגבלה, היא פשוט מרחיבה אותה, משנה אותה, כך שהמגבלה לא תהיה מגבלה – כשאנחנו עדים לתחילתה של התפרצות אינפלציונית חמורה בכל העולם, וגם בארץ. התקופה הקרובה היא תקופה של חזרת האינפלציה לאחר 12 שנים, מאז המשבר הגלובלי, שהתחיל לקראת סוף 2008. 12 וחצי שנים לא הייתה אינפלציה של ממש בעולם הרחב, וגם לא במדינת ישראל. פה ושם נקודתית היה משהו. והינה, אנחנו רואים בחזרה את האינפלציה. אני רוצה להסביר על קצה המזלג למה יש לא רק אינפלציה, שכבר התחילה בארץ, אלא סכנה אינפלציונית מוחשית. ואני רוצה להזכיר לכולם, אינפלציה זה שחיקת ערך הכסף, זה עליית מחירים ובעצם שחיקת ערך הכסף. הכסף שווה פחות. אנחנו צריכים יותר כסף לקנות אותו מוצר. אינפלציה משמעותית – וידענו דברים כאלה בעבר, בשנות השמונים של המאה הקודמת – – – << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> הוא עדיין לא נולד – – – << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא חשוב. הוא יודע היסטוריה, הוא בן אדם אינטליגנטי, מכיר את ההיסטוריה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חמש יחידות בהיסטוריה. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> חמש יחידות בהיסטוריה. וכמה בפילוסופיה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסוציולוגיה, לא פילוסופיה. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זה לא פילוסופיה. כמה בפילוסופיה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> פילוסופיה לא עשיתי. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא נורא, היסטוריה גם טוב. הינה, מאיר היה מורה, אני בטוח שמורה פנטסטי, להיסטוריה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל למדתי פילוסופיה מדינית, זה נחשב מבחינתך? << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> בקושי. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> שטייניץ, אני הייתי מורה לפילוסופיה ולימדתי אותך. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> את לימדת אותי? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> ספרים שלך, כן. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, לימדת את הספרים שלי. חשבתי שלימדת אותי ולא זכרתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, גם אני הופתעתי. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ובטוח שמורה טובה כמוך לא הייתי יכול לשכוח. אז בעצם אני לימדתי אותך. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה לימדת אותי, ואני דרכך לימדתי את התלמידים. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> באיזה מקום? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> בליד האוניברסיטה. פה. בתיכון ליד האוניברסיטה. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> בליד"ה? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> שמע, אנחנו היינו אנשים רציניים פעם: מורים, מרצים באוניברסיטה, מורים בתיכון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עד שכולנו הידרדרנו לכנסת. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. היינו אנשים רציניים לפני שהידרדרנו לביצה הפוליטית. על כל פנים, המצב היום בעולם הוא כמו ערמת חציר שיש עליה בנזין ונפט מהבחינה האינפלציונית. ואני רוצה להזכיר שוב: אינפלציה שוחקת את השכר שלנו, את החיסכון הפנסיוני של כל אזרחי ישראל. לכן אסור לתת לאינפלציה להתפרץ, צריך להיערך בעוד מועד. למה אני חושש כל כך מאינפלציה? לא בגלל התחלת עליית המחירים, שאנחנו כבר רואים. מה שקורה בעולם היום זה מצב נזיל מאוד. מצד אחד, מאז תחילת המשבר הכלכלי הגלובלי רוב המדינות בעולם, גם רוב מדינות המערב, התמודדו עם המשבר על ידי הדפסת כסף, גם על ידי הממשלות – מה שנקרא הדוקטרינה הקיינסיאנית, הזרמת כסף בעת משבר למשק כדי להניע את גלגלי הכלכלה – ועוד יותר מכך, על ידי מה שנקרא הרחבות מוניטריות, על ידי הבנקים המרכזיים באירופה, בארצות הברית וכמעט בכל העולם, גם אצלנו. למרות שזה מוסווה כקניית דולרים והנפקת איגרות חוב, יש בזה אלמנט של הרחבה מוניטרית. ריבית נמוכה. זאת אומרת, כמות הכסף בעולם גדלה מאוד בתריסר השנים האחרונות. אם כמות הסחורות בעולם גדלה באותה מידה, אז הדברים מאזנים אחד את השני, כי יש משוואה בין כסף לסחורות, אבל מה שקורה בשנה האחרונה הוא שכמות הסחורות שהעולם מייצר קטנה וקטנה כל יום. העולם מייצר הרבה פחות מכוניות חדשות ממה שלפני שלוש או ארבע שנים. למה? כי יש בעיות בצ'יפים, באספקת הצ'יפים, כי חברות הייצור של הצ'יפים, כמו אינטל ואחרות, מייצרות פחות צ'יפים. הן מייצרות פחות צ'יפים כי שרשרת האספקה הבין-לאומית נפגעה, והתעשייה היום היא בין-לאומית. הספינות לא מספיקות להביא חלקי מכוניות מסין לאירופה כי יש בעיות בתחבורה הימית ובנמלים בכל העולם. ועלייה גדולה במחירי האנרגיה, גם זה גורם לבעיות. בקיצור, אנחנו רואים מצב שבו מצד אחד כל הזמן נוסף כסף למערכת, ומצד שני יש ירידה בכמות הסחורות העולמית. כשיש יותר כסף על פחות סחורות זאת אינפלציה. כשיש יותר סחורות על פחות כסף זה דפלציה, ירידת מחירים. כשיש יותר כסף על פחות סחורות, בדרך הטבע מחירים עולים. תוסיף לזה את עליית מחירי האנרגיה, בעיקר הגז הטבעי, בכל העולם. באירופה, לחוזים חדשים היום משלמים ל-LNG, לגז טבעי נוזלי, שמגיע מאוסטרליה או מקטאר או מארצות הברית, כבר 30 דולר ל-MMBtu, ליחידת גז. בישראל, בזכות מתווה הגז, זה נשאר על 4.5 דולר, רבע מחיר – רבע. לא יותר זול, רבע. באירופה המחיר הוא פי ארבעה עד פי חמישה ממה שבישראל היום, אפילו לפעמים פי שישה. גם זה תורם. והנפט גם עלה, לא כמו הגז, הוא לא עלה פי כמה, אבל עלה בעשרות אחוזים. הגז עלה במאות אחוזים. כשכל זה קורה ביחד מתפתחת עליית מחירים, ועליית המחירים הזו מגיעה גם אלינו, למרות שבתחום האנרגיה הראשי, שזה גז טבעי, אנחנו מוגנים, בזכות פיתוח שדות הגז לווייתן, כריש-תנין, התחרות במשק הגז, ירידת המחירים ל-4.5 דולר. כאן אנחנו מוגנים, אנחנו במצב יותר טוב מרוב העולם. לכן יש פה סכנה רצינית להתפרצות אינפלציונית. איך לטפל בהתפרצות אינפלציונית זה לא דבר קל בכלל. אני לא מקנא בממשלה שצריכה להתעסק בדבר הזה. זה לא דבר קל בכלל, כי למשל אחד הכלים המקובלים זה העלאה משמעותית בריבית כדי לייקר את הכסף, שהכסף יהיה פחות קל ולכן יבזבזו פחות בקלות, והמחירים ירדו כי ישקלו את ההוצאות יותר. אבל זה לא קל להעלות את הריבית, בטח לא באופן משמעותי, כשהשקל כל כך חזק והדולר כל כך חלש, כי זה יפגע ביצואנים. אני לא רוצה עכשיו לתת עצות. יש כל מיני רעיונות איך כן אפשר למתן את היחסים האינפלציוניים, את הלחצים – – – << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> זו הרצאה נבונה וסדורה, אבל אנחנו ממש לא שם. אתה אומר איזה משהו אפוקליפטי שצריך להיזהר ממנו, וכל משק כלכלי צריך להיזהר ממנו, אבל אנחנו עדיין לא שם. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מאיר – – – << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> רק לפני שנה, בתקופות אחרות, היו עליות כאלה ועליות אחרות. אנחנו צריכים לאזן – – – << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי, אני לא מסתמך על העליות שכבר היו במחירי הדלק. זה לא מרשים אותי, אז מחיר הדלק ירד מתישהו. מחיר החשמל בכלל ירד כבר באיזה 20% בשנים האחרונות, כשאני הייתי שר האנרגיה. יכול להיות שיפסיק לרדת קצת, אז אחר כך ימשיך לרדת. אני כן חושב שממשלה אחראית צריכה להסתכל קדימה ולראות מה עלול להגיע – וזה יגיע תוך כמה חודשים, תחילת 2022. אתה יודע, בכלכלה אין ודאות, יש הסתברות, אבל יש הסתברות לא מבוטלת שתוך כמה חודשים אנחנו נהיה בהתפרצות אינפלציונית אמיתית בעולם כולו ובארץ. אני לא רואה את הממשלה עוסקת בזה. אני לא רואה את הממשלה דנה בזה. אני לא רואה את הממשלה, ביחד עם האוצר ובנק ישראל, מגבשת תוכנית לטפל בעניין הזה. אני לא רואה כלום. ואני אומר לך, כשר אוצר לשעבר: אני מזהיר אתכם, תנו את הדעת מבעוד מועד, עכשיו, לפני שתהיו – חלילה וחס, אין ודאות אבל יש הסתברות גבוהה – בליבה של התפרצות אינפלציונית, והאזרחים ירגישו שהפנסיות שלהם והשכר שלהם נפגעים באופן קשה ומוחשי. ממשלה רצינית לא הייתה מעבירה תקציב רק כדי לשמר את הממשלה. התקציב אמור לשמר ולחזק את המדינה, לא לשמר את הממשלה. ממשלה רצינית הייתה נותנת כבר עכשיו את הדעת על איך מתמודדים, אולי מקדימים תרופה למכה ויוצרים כבר היום, מאיר, צעדים, שלא יבלמו לחלוטין את האינפלציה אבל אולי יאטו אותה או ירסנו אותה אם וכאשר היא תגיע, והיא כבר על סף דלתנו, היא כבר לפתחנו. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, אני רוצה לעבור בקצרה לנושא אחר. ראש הממשלה וכמה שרים – ומשלחת ישראל היא גדולה – נמצאים כרגע בוועידת האקלים בגלזגו. ראינו אתמול אירוע שלא היה צריך לקרות, שבו שרת האנרגיה, שהחליפה אותי בתפקיד, קארין אלהרר, לא יכולה להיכנס לאולם הוועידה בגלל מגבלותיה. זה לא צריך לקרות במדינה מתוקנת כמו בריטניה, זה לא צריך לקרות בכנס של האו"ם, אני בטוח שזה לא היה הכי נעים. אני רוצה לשלוח מכאן לידידתי קארין אלהרר – למרות שהיא בממשלה ואני באופוזיציה, אבל אני שם רגע את כל המחלוקות בצד – אני רוצה לומר לך, קארין, אל תיראי ואל תיחתי, את יותר חזקה מהתקרית הזאת ואני בטוח שאת תתגברי על תקריות מהסוג הזה, וכדאי שהבריטים, ואולי גם האו"ם, ילמדו את הלקח. הלקח הוא שלהם, לא שלך. אנחנו בעניין הזה מגבים אותך ואנחנו איתך במאה אחוז. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתמול הצטרפנו לדברים, וגינינו מעל בימת הכנסת את האירוע המצער הזה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כולנו מצטרפים. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אז טוב שפה בכנסת הכול מסודר בשבילך, וגם במשרד האנרגיה, ואת תמשיכי בפעילותך הנמרצת. יכול להיות שהתקרית הזאת תהיה לטובה בכנסים בין-לאומיים אחרים. עכשיו אני רוצה לגעת בוועידת האקלים. ראשית, אני מודאג. ההתחממות הגלובלית היא בעיה קשה. רוב המדענים בעולם מסכימים שהיא מעשה ידי אדם, לפחות בחלקה, וצריך להתייחס אליה בכל הרצינות. מה שמדאיג אותי הוא שבניגוד לוועידת פריז, אני רואה שמדינות ענק – רוסיה, שהיא המדינה הכי גדולה בשטחה בעולם, וסין שהיא המדינה הכי גדולה באוכלוסייה שלה בעולם, ביחד עם ברזיל, שהיא גם מדינת ענק – שלוש מדינות ענק לא משתתפות בוועידה הזאת, שזה בערך בין רבע לשליש מהאוכלוסייה ומהשטח היבשתי בעולם. זו לא מתכון טוב להצלחה. בוועידת פריז עמדה לעולם – הינה, אני משבח פה מישהו שבהרבה דברים הייתה למדינת ישראל ביקורת עליו – מנהיגותו של הנשיא אובמה. העובדה שהוא תפס את השור בקרניו וגילה מנהיגות בוועידת פריז, הביא להישג היפה של הסכם פריז, הסכם האקלים בפריז. אני עוד לא יודע מה יהיו התוצאות של ועידת גלזגו ואני לא יודע מי ייכנס לנעליו ויתפוס מנהיגות כמו שאובמה תפס בזמנו, ייתכן שזה יהיה ביידן או בוריס ג'ונסון, ייתכן שזה לא יקרה, אבל ההתחלה לא מבשרת טובות. ההיעדרות של רוסיה, סין וברזיל לא מבשרת טובות. עכשיו אני רוצה לגעת, ברשותך, תן לי עוד דקה כי תיקנת אותי וחינכת אותי, אז תן לי עוד דקה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חלילה חינכתי, וגם הוספתי תוך כדי, אבל למרות זאת, אתן לך עוד דקה. רק אגיד לך משהו – וזה על חשבון הזמן של היושב-ראש: דנית מאוד כועסת עליי שאני עושה את זה. זהו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע למה, כי זה מצטבר, ומי שצריך, נדחק אחורה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בוודאי. אני פשוט מקבל מסרים. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> דקה קלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז דנית, איתך הסליחה. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לדבר על משהו שהוא לא שקר, אבל הוא גובל בהטעיית הציבור. אתמול רואיינתי ברדיו ושאל אותי המראיין מה אני אומר על כך שגם ישראל לא עומדת ביעדי פריז. אמרתי לו: מאיפה אתה מוציא את זה שאנחנו לא עומדים ביעדי פריז? הרי היעד המרכזי בפריז – תקשיב, מאיר, זה קשור לנושא שדיברנו – היעד המרכזי בפריז היה הורדת הפליטות של ה-co2, של הפחמן הדו-חמצני. ישראל התחייבה ליעד מסוים במשך 15 שנים, מ-2015 עד 2030, ועמדה בו, והיא עומדת ביעדי הביניים לפי התזמון. לא רק זאת, במשק האנרגיה עשינו פי שלושה. כלומר, מה שהתחייבנו לרדת עד 2030, ב-15 שנים, מ-2015 עד 2030, כבר הגענו להפחתה הזאת תוך חמש שנים במקום 15 שנים. לצערי, במשק התחבורה ובמשק הפסולת והחקלאות לא הייתה שום ירידה. אבל הירידה באנרגיה הייתה כל כך מהירה, שבמכלול ישראל עמדה. אז איך נוצרת הטעות הזאת בציבור, שמראיין ברדיו אומר לי: אבל ישראל לא עמדה, הינה, כתוב בדוח המבקר. אז הינה, עוד פעם, חצי אמת שגרועה משקר: דוח המבקר על משבר האקלים לא בא ושיבח ואמר שישראל עמדה ביעדים המרכזיים. הרי המטרה העיקרית זה להפחית את הפליטות של גזי החממה ולכן לעצור את ההתחממות. את זה הוא לא אמר, שישראל עמדה. הוא רק ציין שבתחום האנרגיות המתחדשות – שכל התחום הזה הוא משני; למה אנחנו רוצים אנרגיות מתחדשות וגז טבעי? כדי לעמוד ביעדי ההפחתה, כלומר, זה אמצעי עזר – בתחום האנרגיות המתחדשות לא עמדנו, כי אמרנו שנעמוד ב-10%, בפריז, ועמדנו ב-6.5%. דרך אגב, זה עיכוב של שנה בגלל הקורונה, לא התקינו מספיק פאנלים בתקופת הקורונה. עד סוף השנה הזאת כנראה נעמוד ב-10%. פיגור של שנה. אבל ברור שכל הסיפור של המתחדשות נועד לשרת את הפחתת הפליטות של גזי החממה, של ה-co2. אז עמדנו בזה אבל בצורה קצת אחרת. מה כתב המבקר בדוח? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> המבקר בדוח כתב שלא עמדנו ביעדי המתחדשים. הוא לא כתב שעמדנו ביעד המרכזי ושמשק האנרגיה אפילו עמד בו פי שלושה, או פי שלושה יותר מהר, את זה הוא לא כתב. ואז האזרחים מה הם רואים בכותרות הקצרות? לא עמדה ביעדי פריז. בכל העולם משבחים אותנו שעמדנו ביעדי פריז. עמדנו ביעד המרכזי בפריז, בהפחתת פליטות גזי החממה, כפי שהתחייבנו. ובמשק האנרגיה עמדנו הרבה יותר, בערך פי שלושה. עשינו את זה, ובמקום ב-15 שנים, עמדנו בחמש שנים במה שהתחייבנו ב-15 שנים. אז ישראל עמדה ביעדי פריז, ואני מקווה שישראל גם תעמוד ביעדים החדשים ל-2030. הסיכוי לעמוד ביעד של אפס פליטות ב-2050 קיים רק אם תהיה התפתחות טכנולוגית, פריצת דרך טכנולוגית, לכן אי-אפשר להתחייב לזה היום. הלוואי שזה יהיה אפשרי – ויש סיכוי לא מבוטל שב-30 השנים הבאות תהיה פריצת דרך טכנולוגית אבל שום דבר לא בטוח – בשני תחומים: או שתהיה פריצת דרך טכנולוגית בהפיכתו של הגז הטבעי למימן, כלומר, הפרדת הפחמן מהמימן, ואז נשרוף מימן בתחנות כוח במכוניות ולא תהיה שום פליטה. או שלאמריקאים – וזה בעיקר האמריקאים – תהיה פריצת דרך במה שנקרא כורי היתוך גרעיניים, שאז אתה יכול לקבל כמויות עצומות של אנרגיה בלי שום פליטות. אם תהיה פריצת דרך בתחום של לכידת מימן, או עדיף הפרדת מימן מפחמן, או בתחום של כורי היתוך גרעיניים, שזה בעצם פצצות מימן, כמו פצצת מימן, אבל בתהליך מאוד איטי ומבוקר, שיוצר כמויות של אנרגיה – לא כור גרעיני רגיל, כור היתוך – אז ישראל תוכל לעמוד ביעד. אם לא תהיה פריצת דרך בשני הכיוונים האלה, יהיה קשה מאוד לעמוד ביעד של אפס פליטות. לסיכום, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר: יש סכנות עולמיות, זיהום, התחממות גלובלית, גזי חממה – אנחנו צריכים להתייחס אליהן ברצינות אבל לטפל בהן באחריות. לא בפופוליזם, לא בסיסמאות, לא בהצהרות שמי יודע עוד 20 ,30, 40 שנה אם מישהו יעמוד בהן, אלא כאן ועכשיו. כמו שכבר עשינו, ועובדה שעד היום עמדנו ביעדי פריז. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת סעדי, זמנך הגיע, וכולנו בדריכות לשמוע את דבריך. גם אנחנו, ובעיקר צופי ערוץ הכנסת, תוהים מה תקדיש להם ב-25 הדקות הקרובות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, מליאה ריקה, טוב שיש שר תורן, אחרת רק אנחנו על הדוכן היינו כאן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה רואה? מזל שיש פה גם שר, גם יושב-ראש, גם מזכירה וגם סדרנים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, כן. היום, 2 בנובמבר, וביום הזה לפני 104 שנים הייתה הצהרת בלפור הארורה – וואעד בלפור אל-משהום, בערבית, אדוני היושב-ראש, שהכריזה על הקמת בית יהודי בפלסטין. אחרי זה, אנחנו מדברים על בלפור, רחוב בלפור, שבשנים האחרונות, 12 שנים, היה מאויש על ידי ראש הממשלה הקודם, נתניהו. ובשנים האחרונות היינו עדים והיינו שותפים למאבק למען סיום שלטונו של בנימין נתניהו בהפגנות בלפור. מי שנכנסו לכנסת, אדוני היושב-ראש, ונבחרו על רקע הפגנות בלפור וגם על רקע עליית המחירים – ואתה זוכר את המחאה החברתית שהייתה ועליית מחירי הקוטג' והדיור – היום מביאים לנו תקציב שמייקר את רמת החיים ופוגע בכל משפחה ובכל כיס. מי שהיו שותפים למאבקים גם בבלפור, גם בתל אביב, גם חברינו שהיו שותפים למאבק נגד הכיבוש ונגד ההתנחלויות וסיום הכיבוש והשלטון הצבאי ולמאבק בזכויות אדם – עכשיו, לצערנו, הם שותפים לאותה ממשלה שמבצעת את אותם דברים, ואפילו ביתר שאת. הטענה של לשנות מבפנים, כמו שהבטיחו – הם משתנים בעצמם. כאשר אנחנו מדברים על התקציב, אדוני היושב-ראש, ואנחנו מדברים ביום הזה על הצהרת בלפור – ואני שמעתי אותך לפני שעה קלה, שאתה מתווכח עם כמה חברי כנסת מהציונות הדתית, ואמרת שרע"ם, שהם שותפים בקואליציה איתכם, הם היום מתעסקים אך ורק בנושאים אזרחיים לטובת הציבור הערבי. ואני אומר, אדוני היושב-ראש, ואני – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא אמרתי "רק", אבל אמרתי שהעשייה שלהם מעידה שבכנסת הם עוסקים בנושאים אזרחיים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בכנסת, כן. אנחנו רואים גם – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> וגם הדגשתי שהם לא הפכו לציונים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נכון, בהחלט. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ושיש להם לאום פלסטיני. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בהחלט, אבל אם אנחנו מדברים על בלפור ואחרי זה גם על מגילת העצמאות ואחרי זה כל התוכניות שהיו – הכוונה הייתה שהאזרחים הערבים יקבלו אך ורק זכויות חברתיות, כלכליות, פוליטיות, אבל בכלל אין שום זכויות לאומיות, לא קולקטיביות, לא קיבוציות, ומדובר אך ורק בזכויות כלכליות. ואתם עכשיו בממשלה, בקואליציה – תקבלו תקציבים. לא תהיו בקואליציה ולא תהיו בממשלה – לא תקבלו תקציבים. ממתי המשוואה הזאת, אדוני? המשוואה היא, אדוני השר, שאזרח מקבל וצריך לקבל את הזכויות שלו, בלי קשר לעמדה הפוליטית שלו או לעמדות הפוליטיות של אותו מיעוט. הציבור הערבי, החברה הערבית, צריכה להביע אהדה או תמיכה או להיכנס לממשלה על מנת לקבל תקציבים לחינוך? לתשתיות? לאזור תעשייה? בטח שלא. ולכן, כאשר אנחנו מדברים על התקציב הזה, של כמעט 600 מיליארד, התוכנית שמדובר עליה, אדוני היושב-ראש, היא 30 מיליארד, ו-30 מיליארד זה 6 מיליארד לשנה. 6 מיליארד בשנה זה 1% בקושי, אדוני היושב-ראש, מסך כל התקציב. 1%. אז אנחנו מדברים על 1% וזו זכותנו, וחובת המדינה והממשלה לתת ולספק את השירותים הבסיסיים לאזרחים כולם וגם למיעוט הערבי. אבל מה עם ה-99%? אנחנו לא חלק מזה? אנחנו לא צריכים להסתכל על העניין הזה? לא צריכים לראות מה יש בתוך ה-99%, שזה 564 מיליארד, לאן הולך הכסף הזה? מה יש בחוק ההסדרים? חוק העלאת גיל הפרישה לנשים, שכל חברות הכנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה אז אמרו שהן מתנגדות לחוק הזה ומבקשות להוציא את זה מחוק ההסדרים? לא אכפת לנו מחוק היוועדות חזותית, ואנחנו ישבנו בדיונים האלה, אדוני היושב-ראש, בוועדת חוקה? שפוגע בחוק של הליך הוגן וזכויות של אסירים ועצורים, שאז אולי הייתה הצדקה בתקופת הקורונה, אבל עכשיו עושים את זה הוראת קבע, התאהבו בעניין הזה. כאשר יש בתוכנית הזאת, בתקציב, מכות כלכליות נגד השכבות החלשות, ודיברו על זה – אני שמעתי בבוקר, דיברו על העלאת המחירים שהתחילה אתמול, העלאה משמעותית בבנזין, במחירי הדלק – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גם במוצרי יסוד – שמן וכו'. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – מוצרי יסוד, מזון, משקאות קלים, כלים חד-פעמיים. במי זה פוגע? זה פוגע בעשירים? זה פוגע בשכבות המבוססות? זה פוגע בשכבות החלשות. ובחברה הערבית, מה לעשות? 50% הם מתחת לקו העוני אז זה פוגע בהם. מה, הם אוהבים לשתות את המשקאות הקלים הזולים? בטח שלא, אבל זה מה יש. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איפה מנסור עבאס? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> קטי, אפרופו משקאות קלים, אני אספר סיפור: לפני 20 ומשהו שנים ייצגתי חברה למשקאות קלים, אדוני היושב-ראש. המצב הכלכלי היה לא משהו ואז בעל המפעל, שנרצח אחרי זה, אמר לי: תשמע, יש לי רעיון. אתה שומע, מאיר? יש לי רעיון, אני רוצה לעשות מבצע לחודש ימים ולהגדיל את המכירות של חמישה בקבוקים בעשר – – – << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> להגדיל את הכמויות, אז הוא עשה מבצע של חמישה בעשר, ליטר וחצי, חמישה סוגים בשני שקל. תשמע, זה היה כמו אש בשדה קוצים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כמו לחמניות. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כמו לחמניות חטפו את זה. אחרי זה הוא האריך את זה בעוד חודש, ועוד חודש, ועוד חודש. אבל ככה זה אנשים. דיברו חבריי מהמגזר החרדי, בחברה הערבית אנשים הולכים לקנות לפעמים בשטחים את הבקבוקים בשקל. אז נכון – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע למה, הם מקבלים כסף מסיוע 48. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> והעניין הזה של – – – << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> הוא לא התכוון. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא. אז העניין הזה של שמירה על הבריאות בהחלט חשוב, שמירה על האקלים, אפרופו עכשיו ועידת האקלים, וכמובן שאנחנו – עכשיו כשאני מסתכל על חברתנו – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יש כל כך הרבה פתרונות. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – קארין, ומה שקרה, שאין הנגשה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אוסאמה, יש כל כך – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ואנחנו בוועדת העבודה והרווחה דנו בחוק ההנגשה, ושצריך להקפיד על זה, אז זה חשוב מאוד. אבל זה אם אנחנו באים ועושים הסברה ומוצאים חלופות ודברים כאלה, אבל אתה לא יכול למנוע מאנשים לשתות. מה ישתו? דיאט? שזה במחירים יקרים מאוד. כלים חד-פעמיים – אז צריך לשטוף, צריך מים, צריך סבון. מה זה? אז אלו מכות כלכליות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אוסאמה, יש כל כך הרבה פתרונות. אתה יודע, אם יש כל כך הרבה כסף, שישימו פחים בכל בית, אוסאמה, אתה יודע, למחזור, זה יותר טוב, אתה מבין. אבל מה? לפגוע בשכבות החלשות. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עכשיו, אדוני היושב-ראש, כאשר אנחנו מדברים על תקציב של 600 מיליארד, וכאשר 99%, חלק גדול מזה – אז נכון שזה חלק, אנחנו לא אומרים, אדוני היושב-ראש, שאין בתקציב הזה דברים חיוביים. יש. כל העניין הזה של קצבאות בעלי המוגבלות, נכים, שהצבענו בעד בוועדה. הצבענו בעד. תקציבים, הגדלת קצבת הזקנים והאזרחים הוותיקים ב-500 שקל, הצבענו בעד. יש דברים חיוביים. אי-אפשר לבוא ולהגיד: הכול שחור משחור. אבל כאשר יש מיליארדים להתנחלויות ולייהוד ירושלים, בטח שאנחנו נתנגד לזה. מה, אנחנו מהאו"ם? אין לנו עמדה בעניין הזה? בטח שיש לנו עמדה. ולא צריך להתבייש. כאשר מפנים את שייח' ג'ראח לא אכפת לנו? כאשר נכנסים מאות מתנחלים למסגד אל-אקצא, אדוני היושב-ראש, וחלקם מתפללים – והייתה שופטת של בית משפט השלום שאפילו נתנה פסק דין שמאשר את זה. הלכו, ערערו, ואז ביטלו את זה. בטח שיש לנו עמדה. כאשר בונים 9,000 יחידות בשכונות בירושלים המזרחית, בטח שיש לנו עמדה. כאשר משווקים 3,300 יחידות דיור בהתנחלויות, בטח שיש לנו עמדה. ולכן, אני מתפלא על אלה שאומרים: למה אתם לא תומכים בתקציב הזה? אם היה רק תקציב של 1% מה-600 מיליארד, ואללה, אתם צודקים שאנחנו, כאילו – חוק החשמל, אדוני היושב-ראש, היו לנו מחלוקות על זה, אתה יודע, ואנחנו התווכחנו אם זה חוק נכון או לא נכון, ואמרנו שזה לא פותר את הבעיה. אבל מכיוון שאמרנו שזה אפילו פותר 5%-7%, תמכנו – שהביאו חברינו מרע"מ. ולכן צריך לבוא ולשאול אותנו: למה אתם לא מצביעים בעד תקציב שמעגן בתוכו את כל הסעיפים שאנחנו מתנגדים להם? עכשיו, אפרופו בלפור, אדוני היושב-ראש, שמעתי את היושב-ראש לפניך, חברנו מנסור עבאס, שהוא אומר לעאידה תומא כשהיא ירדה כבר, בערבית אומר לה (אומר בערבית). תתרגם עכשיו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תרגום. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כנראה שהחברים שלנו במשותפת מתגעגעים לביבי נתניהו, והם רוצים להפיל את התקציב ולהחזיר את ביבי שייתן יותר תקציבים. מה זה – מה זה השטויות האלה? (אומר בערבית). לא היינו בבלפור, אדוני השר, אנחנו לא הלכנו ארבע-חמש פעמים וניהלנו משא ומתן עם נתניהו. (אומר בערבית). אדוני השר, אתה זוכר שבהמלצות מנסור אמר: אני מוכן להמליץ על כל מי שהנשיא יטיל עליו את הרכבת הממשלה בסיבוב השני. הוא לא אמר על יאיר לפיד או על מישהו אחר. הוא אמר על כל אחד. אנחנו במשותפת – והקולות שלנו הם שהכריעו כשהנשיא הטיל את ההרכבה, את מלאכת ההרכבה, על יאיר לפיד. בזכות הקולות שלנו, כי רצינו להפיל את נתניהו. ואנחנו נגד נתניהו, ולא ניהלנו משא ומתן עם נתניהו. ולא הלכנו לבלפור ארבע-חמש פעמים. הוא מתגאה בזה שהוא הלך לבלפור וניהל משא ומתן. וכל יום אנחנו שומעים על עוד גילויים ועוד גילויים, סודות מחדר ההלבשה. אנחנו עשינו את התוכנית 922, 15 מיליארד עם הדרוזים, עם הבדואים בצפון, עם הבדואים בדרום, 24-20 מיליארד, ואתה אז היית באופוזיציה איתנו, ומה הצבענו? הצבענו נגד התקציב. הצבענו נגד התקציב למרות שהייתה תוכנית חומש, והיו 25-20 מיליארד. כי זאת זכות. ואנחנו דוחים את המשוואה הזאת של תן וקח בעמדות הפוליטיות או בעקרונות. אני רוצה לומר כמה דברים בערבית, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> מה שאתה אומר הוא שעד – – – השאלה הפלסטינית – – – ועד שלא תבואו על סיפוקכם בכל השאלות הלאומיות, מצבם של הערבים במדינת ישראל, שכל מי שינסה לשפר אותו הוא בבחינת מוקצה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, אני לא אמרתי את זה. הפוך. אמרתי שאני מוכן, ואתה יודע, ואנחנו באים ומוכנים וטורקים כל דלת והופכים כל אבן על מנת לשפר את הזכויות. אבל זה לא קשור. אני אומר שהעמדה העקרונית שלנו היא שאי-אפשר לקשור בין העמדות הפוליטיות שלי לבין הזכויות שמגיעות לי. מגיעות. אני אזרח, אדוני השר, אני אזרח, מגיעות לי הזכויות האלה. מגיע לי חלק מהתקציב. אנחנו 20% מהמדינה, התקציב 600 מיליארד, במדינה שהיא באמת טוענת שהיא שוויונית ודמוקרטית לכל אזרחיה אני צריך לקבל 20% מהתקציב, 120 מיליארד. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> – – – גם זה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו מקבלים 6 מיליארד, ואתם עוד באים אלינו – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, כשמשקיעים בבתי חולים לא עושים הבחנה. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> אתה אומר דבר והיפוכו. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, אז בסדר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כשמשקיעים בקשישים לא עושים הבחנה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, אז בסדר, אז לכן – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אין פה 20% מהתקציב. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לכן אני אומר שגם אם תיקח את הכול אנחנו לא מגיעים ל-20%. אבל אני אומר שאנחנו לא אומרים שנחכה עד שתיפתר הבעיה הפלסטינית ויקום השלום וזה וזה, לא. אנחנו אומרים שאנחנו רוצים ונאבקים למען שוויון בתוך המדינה, אבל למה אתה קושר את זה בזה שאני אהיה בממשלה. אני לא רוצה להיות בממשלה, אני לא מסכים לעמדות האלה של הממשלה. גם אתה לא מסכים לחלק מהעמדות האלה של הממשלה. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> על זה אין ויכוח. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ההתנחלויות והרחבת ההתנחלויות, וכל הדברים האלה. אני יודע מה העמדות שלך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אוסאמה, בקצב הזה אנחנו נבקש שוויון. יאללה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יאללה, איזה שוויון, יאללה, גם כן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מספיק עם זה. שוויון – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו ראינו אתכם, 12 שנה ראינו אתכם, בחייאת קטי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תקשיב, מנהל הסופר שלי ערבי – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> קטי, 12 שנה אתם בשלטון. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – הרופא שלי ערבי – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> 12 שנה בשלטון. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – הרוקח שלי ערבי, מה נשאר? מה, די, אתם כבר יותר מ-100%. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בסדר, מה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אה, מה, דחילקום, אכלתם את כל העוגה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית) << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> לא, זה לא נכון. לא נכון. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> למה? << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> כי בתוך ה-99% יש החלק שלכם היחסי באוכלוסייה. זה לא נכון. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, אז אני מדבר על התוכנית של ה-30 מיליארד. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> אוקיי. אבל זה נשמע כאילו כל ה-99% הולכים ליהודים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ה-6 מיליארד זה 1% מהתקציב. (אומר דברים בשפה הערבית) ופה אני מפנה, אדוני היושב-ראש, למה שאמר השר חמד עמאר, שר במשרד האוצר, כשהוא עלה לכאן. ואני גם מפנה להחלטה מיום 28 באוקטובר, שאומרת שעוד יצוין כי ביום 1 באוגוסט 2021 התקבלה החלטת הממשלה מספר 292 בעניין תוכנית חומש למגזר הערבי, וביום 24 באוגוסט 2021 התקבלה החלטת הממשלה לפיתוח כלכלי בחברה הערבית עד לשנת 2026. אני מדגיש, אדוני היושב-ראש, כפי שצוין בהחלטה האחרונה, כל משרד יפעל בתחום עיסוקו ועל פי שיקוליו המקצועיים, בכפוף לכל דין ובחלקים הרלוונטיים בכפוף להנחיית היועץ. ואני לא ראיתי, ואתה גם היית ראש עיר, אני לא ראיתי עיגון של התקציבים האלה בתקנות או בסעיפים בתקציב של 2022. ולכן יש לנו חשש, וזו גם התוכנית של 922, שדיברנו על 15 מיליארד ו-20 מיליארד וכל המיליארדים. בסופו של דבר כשאנחנו באים לנצל את זה, יש לנו מלא חסמים ומלא מכשולים ובקושי מנצלים 50% מהתקציב. (אומר דברים בשפה הערבית) אדוני היושב-ראש, אני רוצה לסכם. זו התוכנית של 550, מה שאמר חברי מנסור, שלא קראנו אותה ושנעיין בה. אני אומר לו: קראנו אותה, עיינו בה, אנחנו מכירים כל סעיף וסעיף. אני אומר למשל, אני לא רוצה עכשיו – אם הייתה לנו עוד חצי שעה, שעה, הייתי עובר כל סעיף וסעיף. אבל למשל, אני רק מראה ומפנה לסעיף שהוא עיקר, אחד מהנושאים החשובים גם של כולנו, חינוך, ולפי התוכנית בערך 10 מיליארד מתוך ה-30 הם לתקציבי חינוך. וראה, אדוני היושב-ראש, שבפרק של החינוך וכשמדברים על סגירת פערים בחינוך, צמצום הפער בשיעור הזכאים לתעודות בגרות, עלייה משמעותית בציוני התלמיד במבחני הפיז"ה ב-30%, בניית כיתות, תקצוב דיפרנציאלי. תקצוב דיפרנציאלי בחטיבה עליונה זה שני מיליארד שקל. ואז מי אחראי על כל התוכנית הזאת וגיבושה ושתוגש תוכנית תוך 120 יום מיום החלטה? צוות חינוך. צוות חינוך. ומי עומד בצוות חינוך? להקים צוות בראשות מנכ"ל משרד החינוך, שחברים בו מנהל הרשות לפיתוח כלכלי, הממונה על התקציבים במשרד האוצר או מי מטעמם, להלן צוות המשנה לחינוך או צוות החינוך. כאשר אומרים שהתוכנית הזאת הייתה בהתייעצות, בהשתתפות ועד ראשי הרשויות הערביות, יש לנו ועדת מעקב לענייני חינוך ערבי וארגוני חברה אזרחית, אבל כאשר מקימים צוות חינוך לחברה הערבית שיהיה אחראי על התוכנית הזאת של 10 מיליארד מתוך ה-30 – איפה הערבים? עכשיו, נכון – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני. – – שמנהל הרשות לפיתוח הערבי הוא חסאן טואפרה, אבל איפה הנציגים? הוא נציג של הממשלה, של המשרד. אין נציגים בצוות החינוך של החברה הערבית. ולכן, אדוני היושב-ראש, נכון שיש – – – << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> זה לא תכנים. זה מבנים, זה – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> גם תכנים, גם תכנים. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, לא, לא. תקרא, אדוני השר. יש פה המשך צמצום הפער בשיעור הזכאות לתעודת בגרות, המשך צמצום הפער בשיעור הזכאים לתעודת בגרות, עלייה משמעות בציוני פיז"ה, נשירה בחינוך הערבי הבדואי. אתה יודע כמה אחוזי הנשירה? << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> זה נכון. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מי יגבש את התוכנית הזאת? הנשירה בקרב הבדואים, אתה יודע, גם תעודת הזכאות בבגרות בבדואים בדרום – נמוך מאוד. וגם ביחס לאוכלוסייה הערבית בגליל ובצפון. אז מי? אין לנו מומחים בענייני חינוך? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אין ספק, אדוני, שהנושא הזה – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> דווקא מנכ"ל משרד החינוך, שהוא מתמחה בדברים אחרים ולא בחינוך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אין ספק שהנושא הזה מרתק. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הייתי שמח דווקא לצלול איתך לספר התקציב ובאמת לבחון את הדברים, אבל תם הזמן, מה שנקרא, ועלינו לעבור לדוברת הבאה, הלוא היא חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. בבקשה, גברתי, תעלה ותבוא. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> – – – << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> נכון, נכון. כן, כן, לצערי הרב השפעת לא דילגה עליי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אוי ואבוי, רגע, רגע. שנייה אחת. רק שנייה אחת. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, הכול בסדר, אני אחרי. והתרופה הכי טובה? ערק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> וואה, וואה. ואעליה, מה שנקרא. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אדוני השר, איפה הנורבגים? אין נורבגים היום? הם בנורבגיה? אה, יש פה, אז זהו, אז דווקא בגלל שיש מרוקאים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בואי נתחיל. 15 דקות לרשותך, גברתי. בואי נתחיל מסודר. גברתי, בבקשה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> הנאום שלי היום הוא בעצם על שתי ערים. תקשיב, אדוני השר. היום לפני 73 שנים המוני מוסלמים טבחו ביהודי אוג'דה וג'ראדה שבמרוקו. לזכרם אני רוצה לקרוא היום את הנאום הזה, ותיכף אקשר אותו גם לתקציב: הפורעים בעטו בו, דרכו עליו, וכתוצאה מכך הילד, בנו של שמעיה ז"ל, נהרג. בבוקר של 7 ביוני 1948 הסתער המון מוסת, חמוש בגרזנים, בסכינים, אל השוק היהודי בעיר אוג'דה שבמרוקו ורצח ארבעה יהודים. למוחרת הפרעות האלה התפשטו גם לעיר השכנה, לג'ראדה, ו-38 יהודים נוספים נרצחו בדם קר. הבתים והחנויות, נבזזו, בתי הכנסת חוללו, ועשרות רבות של יהודים נפצעו. יהדות מרוקו כולה חטפה באותו זמן הלם ונותרה חבולה וכואבת. בין ההרוגים היו נשים, ילדים וגם רב הקהילה משה הכהן סקלי ומשפחתו. הרקע לפרעות התחיל שלושה שבועות קודם לכן, עת הכריז דוד בן-גוריון על עצמאותה של מדינת ישראל, והדליק מחדש את הכיסופים של יהודי מרוקו לשוב לציון. היהודים הרבים פתחו בהכנות לעלייה והתחילו לנוע לכיוון העיר אוג'דה, שהייתה מוקד מעבר ממרוקו לאלג'יריה, ומשם לישראל. בעקבות ההכרזה תנועת היהודים לעיר התגברה, כך גם התגברה ההסתה כלפי היהודים מצד העיתונות המקומית, וגם מצד גורמי הדת והממשל ברחבי המדינה. תוצאות ההסתה הרצחניות זעזעו את יהודי מרוקו. אומנם, חלק מהפורעים הועמדו לדין ואף נענשו, אך רשמי הפרעות האלה נותרו חרוטים בליבם גם היום, 73 שנה אחרי. בשנה שלאחר הפרעות, בשנת 1949, עלו ממרוקו למעלה מ-18,000 יהודים. בכל דור, וכמעט בכל מקום בעולם, היו מי שהתנכלו ליהודים פעמים רבות. זה הגיע גם לפרעות עם תוצאות הרות אסון. החברה הישראלית – תשמע, אדוני השר – מכירה את הסיפורים שהתרחשו, בעיקר איפה? באירופה, ופחות מודעת למה שהתרחש במקומות אחרים, במזרח. במסגרת יישום מסקנות ועדת ביטון – תקשיב טוב טוב, אדוני השר – אני פועל לכך שמערכת החינוך תספר את הסיפור השלם. מי אמר את זה? מי כתב את זה? מי פרסם את זה? אדוני ראש הממשלה בנט. כל מה שקראתי עכשיו – בנט סיפר את זה, מעל הרשתות החברתיות. נאם פה, אמר את זה. ואללה, אתה יודע מה? הייתי אופטימית. סוף-סוף הסיפורים של יהדות מרוקו והמזרח יצאו החוצה. לאו דווקא רק בפרעות, אלא גם בשירה. אתה יודע, רבי דוד אלקיים, שכתב שירים ופיוטים רבים, היה בן משפחתי ממוגדור. אתם יודעים למה הוא כתב את הנאום הזה? כי הוא בחן. אתה יודע, תמיד יש לו סנסורים מה טוב, מה עובר מסך וכו'. אז הוא החליט שהוא כותב את הנאום הזה ואת הפוסט הזה. ואז הוא גם עשה מעשה. הוא הקים את ועדת ביטון. היא הוקמה כדי לבחון את המצב הקיים בתוכניות הלימודים ביחס ליהדות ספרד והמזרח, ולהגיש את המלצות הוועדה כדי ליישם אותן, והכי חשוב, לחשוף בפני התלמידים את הנושא הזה – נושא שלא נחשף עד עכשיו. בנט, ייאמר לזכותך, אתה מינית את הוועדה. זו ועדה מאוד מאוד חשובה, אבל יישום ההחלטות שלה – כולנו יודעים שכשמקימים ועדה, יישום ההחלטות זה הדבר הכי חשוב – אז יישום ההחלטות שלה חשוב יותר. ואני יודעת שהממשלה הלבנה הזו שכחה מהמסקנות של הוועדה, וזה הזמן, אדוני השר. זה הזמן. ואני קוראת מפה, מהבמה הזו, מבלי חלילה לפגוע באף אחד, ליישם את המסקנות שלה. אני מציעה לו: תעצור רגע, תפסיק לטוס לחו"ל. די, מילאת כבר אלבומי תמונות עם כל כך הרבה מנהיגים, שב פה ותגיד: פעם הקמתי ועדה, שנקראת ועדת ביטון. יאללה, אתם יודעים מה? בואו ניישם אותה, שיהיה קצת טוב לחלק מהעם הזה, שפשוט לא חשוף למה שקרה בקהילות הללו. חמש שנים חלפו מאז פרסום הדוח. הוא היה אז שר חינוך אבל מאז הוא היה בעוד כמה תפקידים. לא משנה, חמש שנים חלפו מאז שפורסם הדוח לשילוב התכנים מיהדות ספרד במערכת החינוך. המסקנות שלה לא יושמו. אדוני השר, אפילו לא אחת. אפילו לא מסקנה אחת. המשורר ארז ביטון אמר השבוע, ובצדק, כך: אם מצאו 30 מיליארד שקלים לשימור הקואליציה, ניתן למצוא 200 מיליון. אתה יודע, זה כלום. זה היישום. כך גם אנחנו נוכל ללמוד על יהדות ספרד והמזרח. מה אומר ומה אגיד? ממשלת אחדות, קראתם לזה. החלטת הוועדה הייתה להביא לאיזון ביחס למורשת קהילות המזרח, להעמקת התחושה של אחדות העם. קראו לממשלה הזו ממשלת אחדות, ממשלת איחוי, מממשלת ריפוי. הצעד הראשון – היה צריך לבוא ולהגיד: אני מיישם את החלטות ועדת ביטון, כדי שבאמת חלק גדול מהעם באמת יחשוב שמדובר פה בממשלה שבאמת באה לעשות טוב לעם הזה. לא נעבור בשקט על עניין ההשתקה, אני אומרת לך, אני אישית, כבת ליוצאי יהדות מרוקו, עם המורשת הרחבה שלה. ההורים שלי והמשפחה המורחבת היו אנשים משכילים, אנשים שידעו ונתנו יד. היו אומנים, היו אנשים משוררים, היו אנשים שכתבו כתובות בצורה כל כך אומנותית. אני חושבת שהיה צריך להביא את זה לידי ביטוי. הייתי במרוקו לפני שנתיים וניסיתי להסתכל מסביב, איפה הדברים. הם ידעו. הם יודעים להקים מוזיאונים והם ידעו כן לשמר את יהדות מרוקו. והם כן יודעים. כל מי שיגיע למרוקו יראה שם בתים של יהודים שעד היום משמרים אותם, קברי צדיקים שמשמרים אותם, בתי כנסת. מאיר, אני צודקת או לא? על כל בית כנסת יש שומר ערבי. המלך משקיע כספים בשמירת המקומות הקדושים ובהיסטוריה והמורשת של יהדות זו. אבל כאן לא השכילו לעשות את זה. ואז באים ואומרים לנו: למה אנחנו מרגישים? עד לרגע זה – הוריי כבר עברו מהעולם הזה, אבל לפחות אני, שנמצאת כאן, אני כן רוצה לשמר את המורשת שלהם. אני כן חושבת שצריך להביא את זה, ללמד את הילדים שלנו. לצערי הרב, חמש שנים לא השכילו לעשות זאת. אני חושבת שבאמת לא נעבור בשקט על עניין ההשתקה וההדרה של מורשת יהודי המזרח. יש רצון לתת ביטוי וייצוג לקולות החשובים האלה, אם זה בחינוך, אם זה באקדמיה, אם זה במחקר, אם זה במוסדות ההשכלה. נכון שהוא נמצא כרגע בוועדת האקלים. יותר חשוב? יכול להיות, בעיניו, אבל בעינינו חשובה גם המורשת והיהדות. הרי לאט-לאט אנחנו מתרחקים מזה. כל יום, כל יום אנחנו מתרחקים, עם הגזרות הנוראיות שמוטלות על העם הזה. ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט ושרת החינוך יפעת שאשא ביטון, אני באמת פונה אליכם ומבקשת לתקצב עוד בתקציב הנוכחי. עוד בתקציב הנוכחי לשנות את זה, לעשות מעשה, וכן לבצע וליישם את המלצות ועדת ביטון. הרי מה יקרה אם לא יכניסו את המלצות ועדת ביטון לתוך מערכת הלימודים? השסעים החברתיים והתרבותיים ילוו אותנו, וזה יפגע בלכידות העם הזה. ההיסטוריה של קהילות ישראל היא בנפשנו, אנחנו כן צריכים לשמר את ההיסטוריה. אם העם הזה שמר על עצמו כל כך הרבה זמן, זה בזכות היהדות, בזכות המורשת, בזכות הזיכרון שמלווה אותו יום-יום, דקה-דקה. והגיע גם הזמן שילדי ישראל ילמדו את הסיפור השלם של היהדות הישראלית, של עדות המזרח. אוי, בנט, בנט, בנט. אני יודעת שקיום הבטחות זה לא הצד החזק שלך, אבל יש לי בקשה אליך. אולי פעם אחת, בהזדמנות אחת, בהזדמנות אחת, חד-פעמית, שבתקציב הקרוב תעמוד בהבטחה אחת. זו ועדה שאתה הקמת, אתה דאגת שהיא תקום. אתה חשבת שבאמת יש פערים וצריך להכניס את זה למערכת החינוך. כמי שבאה מתחום החינוך, הרי הכול מתחיל ומסתיים במערכת החינוך. ברגע שמערכת החינוך יודעת לדאוג, יודעת להבין את הצרכים שלה, היא גם יודעת איך לטפל בזה, ויש המון דרכים. ועדת ביטון הקיפה את זה מכל הגוונים, מכל הזוויות, אם זה בצד האומנותי, אם זה בצד ההיסטורי, אם זה בצד האקדמי, בכל הדרכים האפשריות. והכינה דוח מפורט באמת. אני עברתי עליו, יש שם דברים מדהימים, יש דברים מצוינים ובסך הכול העלות של כל יישום הוועדות האלה זה 200 מיליון שקלים. אז אולי באמת תעשה מעשה, נפתלי בנט, במקום רק להצטלם עם כל מיני מנהיגי העולם, שבאמת ובתמים – העם הזה גם שוכח את זה מהר, אבל הוא יכול לזכור דבר אחד, הוא יכול לזכור את המורשת שלו. מורשת לא עוברת ככה, היא לא נמצאת באלבום התמונות, היא נמצאת בתוך הלב שלנו, היא נמצאת בתוך הנשמה שלנו. אבי, זיכרונו לברכה, רפאל פרץ, היה פעיל ציבור. הוא היה איש תנועת החירות, עבר מבית לבית, כל כך דאג שאנשים יבואו ויצביעו ויממשו את זכותם הדמוקרטית להצביע. אני מאוד מקווה שהוא מסתכל עליי משמיים ואומר: בתי היקרה, יש לנו מורשת מפוארת, מורשת שיש בה שירים, פיוטים, אמנות, ציורים, אקדמאים וכו' וכו'. שירימו את זה קצת למעלה, שגם הנכדים שלך, קטי, ילמדו. אם את לא למדת את זה בבית הספר – ואני למדתי היסטוריה, אחד התארים שלי זה בהיסטוריה. לא למדנו – אבל כן למדתי את כל הדברים האחרים, יהדות המערב ומזרח אירופה, הכול, את זה כן, אבל לא למדתי על יהדות ספרד, לצערי הרב. היה איזשהו קורס קטן, שלא היה חובה אפילו, את זה כן למדתי. אז אדוני השר, אני מאוד מקווה שבאמת תהיה אוזן קשבת ודלת פתוחה לפחות – לא לנו, אלא ליישום ועדת ביטון, שמי שמינה אותה הוא נפתלי בנט, שהיום הוא ראש ממשלה, ממשלת ישראל. לא משנה איך הוא השיג את התפקיד הזה, זה לא מעניין, זה כבר לא מעניין. זו עובדה קיימת והוא נמצא פה והוא ראש הממשלה. אבל לפחות דבר אחד ממה שהוא הבטיח, שלא ימשיך את מסכת השקרים שלו, דבר אחד – ליישם את ההמלצות של ועדת ביטון. אז תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, גברתי. ואני רק רוצה לומר לך, שאני, שנחשב, או חלק מתוך הממשלה הלבנה, כמו שציינת, ולמדתי בעיר הלבנה רעננה, למדתי במשך שנה שלמה על יהדות ספרד וגירוש יהודי ספרד וכל מורשת ספרד בחטיבת הביניים, וזה זכור וחקוק לי עד היום בזיכרוני. אבל אולי – – << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אני גם הייתי מורה להיסטוריה. אתה יודע, מורים להיסטוריה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – אולי הדברים נשכחו. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מורים להיסטוריה מקבלים גם – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לי זה זכור – – << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> ידעת על הפרעות באוג'דה ובג'ראדה? נהרגו שם הרבה מאוד אנשים, ידעת? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – ששנה שלמה למדתי – – << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> לא ידעת, חידשתי לך עכשיו בנאום שלי, נכון? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – ששנה שלמה למדנו על יהדות ספרד. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> ועל הפרעות שהיו בעיראק? מה קרה? גם על זה צריך ללמוד. אתה יודע מה, אנחנו יושבים פה כנסת שלמה ומדברים על כפר קאסם. יש יהודים שנרצחו, גם עליהם צריך לדבר. אבל אנחנו שוכחים את זה, אנחנו מדברים על כל הרציחות האחרות, לא מדברים על היהודים במזרח. היו שם פרעות, נרצחו שם אנשים, יש שם היסטוריה, יש שם מורשת. לא יקרה שום דבר אם הנושאים האלה ייכנסו. יישום ועדת ביטון, אני לא יודעת עד כמה אתה בקי במה שכתוב שם ובמה שהוחלט שם, ישבו שם אנשים, להערכתי למעלה משנה, כדי להכין את הדוח הזה. הדוח הזה מפורט. בדוח הזה יש הרבה מאוד סעיפים מצוינים, נהדרים, שאני חושבת שקל היה ליישם אותם, ולא במחיר כבד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אינני חולק עליך, גברתי, רק רציתי לומר לך – – << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מכעיס, וזה מכעיס. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – שאמרת שלא למדו, או שבקושי לימדו שעה, אני אומר לך שבמשך שנה שלמה למדנו על זה בחטיבת הביניים. זה זכור לי עד היום. בכל מקרה, תודה רבה גברתי, תודה על הדברים החשובים שיצאו מהלב, ובוודאי נכנסו לליבו של מישהו. בבקשה, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. בבקשה גברתי, 25 דקות לרשותך. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> תודה רבה לך. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רציתי להגיד חברי כנסת, אז אני אומר רק חברת הכנסת – חברתי קטי. אזרחי ישראל, כן, אני פונה לאזרחי ישראל, כי לצערי הרב התקציב הזה לא באמת פונה אליהם. אז אתם, הממשלה וחברי הכנסת מהקואליציה, לא באמת מדברים אליהם. לא באמת פונים אליהם, כי כפי שאני יודעת, וכך גדלתי גם בבית פוליטי לאורך השנים, מה לעשות, חונכתי, אני חושבת בדרך הטובה, ואני הבנתי שעד היום תקציב המדינה היה אמצעי, לא מטרה, אבל אצלכם היוצרות התהפכו. תקציב המדינה הפך להיות מטרה. אתם רצים להעביר תקציב, וכדי לאפשר את הישרדות הממשלה הזו תעשו כל מה שצריך כדי להבטיח את מועצת השבט, את כך שתשרדו עוד יום ועוד שעה, ואולי עוד שבוע, ואם צריך אתם משנים את תקנון הכנסת כדי ליצור רוב מדומה בניגוד לתוצאת הצבעות של הציבור הגדול במדינת ישראל בקלפי, או אם תרצו במילה אחרת, רצון העם. והשרים, הם מתראיינים על ההישג שבהעברת התקציב. הם מתגאים בכך שכשהם אישרו את התקציב בממשלה הוא עבר פה אחד. מחאו כפיים שם, ואני שואלת את עצמי, תגידו לי, זה נראה לכם נורמלי, שתקציב מדינה עובר וכל השרים מוחאים כפיים, לאף אחד אין ביקורת? אף אחד לא חושב שמשהו פה אולי צריך לתקן? אבל מה, אתם, מבחינתכם, התקציב הזה מביא איתו בשורה אמיתית, והבשורה היא הישרדות. כחברים, בואו נודה על האמת, אין הישגים. התהדרתם בתקציבים כאלה ואחרים, שמעידים כביכול על רגישות. התהדרתם בתקציבים לחתולים, ואדוני היושב-ראש, לפני שתאמרו משהו, אני גדלתי בבית, וכך אני מגדלת גם את הילדים שלי, על אהבת בעלי חיים. הבת שלי הייתה מכונה אצלנו ה"אתי אלטמן" של החתולים. כל חתול פצוע, כל חתול פגוע, היה מובא אלינו הביתה, אנחנו היינו מטפלים, אם צריך גם לוקחים לווטרינר, חתולי רחוב שנאספו, וגם מחפשים להם בית. אבל אדוני, כמה שזה חשוב, וזה חשוב מאוד מאוד מאוד, אבל מה עם בני אדם? שכחתם אותם? אתם לא סופרים אותם? אתם רוצים שעיניהם יהיו צרות בהישג של החתולים? לאן הגעתם? אתם יוצאים בהצהרות על החלטות ומדיניות של הממשלה הקודמת, חושבים מחדש על פרויקטים. אם חלילה וחס לא הזמינו אתכם לגזור סרט על פרויקט שלא עמלתם עליו, שלא הגיתם אותו, שלא העברתם אותו את כל המשוכות, למרות שהוא עבר את כל האישורים ואפילו תוקצב, רגע רגע רגע, אם ראש הרשות שם נותן את הקרדיט למי שעמלו על האירוע, למי שראו את החשיבות בפרויקט תיירותי ראשון במעלה עבור כל מדינת ישראל, וכן עבור הפריפריה הצפונית ובית שאן בפרט, ואומר שר התיירות: רגע, אנחנו נשקול את הכול מחדש, ואין זה משנה אם הוצאו תקציבים ונעשו הכנות ונעשו התארגנויות ועברו את כל האישורים כדי שיראו וייראו, כדי שראש רשות אחרת שיגיד: אם אני לא אמצא חן בעיני השרים והעומד בראשם, כל פרויקט של העיר שלי עלול להיות לא רק בספק, להיות מבוטל, אדוני היושב בראש. אז אתם מכשירים הכול. אני רוצה להגיד לכם, בחוק ההסדרים שהעברתם תפסה את העין הרפורמה בכשרות, בכל מה שקשור לכשרות במדינת ישראל, למה שאנחנו מכניסים לפה. ופתחתם את זה עד כדי כך שהחורים בגבינה השווייצרית הזו, יש יותר חורים מגבינה, וזה ינוצל על ידי כוחות כאלה ואחרים. אבל אני רוצה להגיד לכם, הרפורמה האמיתית בכשרות זה לא מה שקורה במשרד של מתן כהנא, במשרד לשירותי דת. הכשרות האמיתית זה במפעל שייצרתם לחותמות של כשרות, כי אתם הצלחתם, אתם הפכתם דברים לא כשרים לכשרים. מה הבעיה? הוצאתם חותמת בשם הממשלה החדשה, ממשלת השינוי, הריפוי, האיחוי, וכל מה שזעקתם עליו בצביעות גדולה בעבר, אתם היום מכשירים פי כמה וכמה. כי אצלכם פגיעה בזכות הייצוג של מפלגות בוועדות הכנסת – מה הבעיה? זה לא כשר – נכשיר. תוציאו את החותמת – כשר. חלוקת ועדות הכנסת ויצירה של ועדות חדשות בגלל צרכים פוליטיים – טוב, תקשיבו, יש לנו פה עכשיו חברי כנסת נורבגים שהבאנו אותם למלא מקום של הפוליטיקאים שנבחרו כדי שהם יהיו משוחררים לעשות מה שבא להם ולטוס כל היום על חשבון משלם המיסים גם כשלא צריך, והנורבגים יעשו את העבודה. אבל איך ניתן לנורבגים תחושה שהם שווים משהו? הרי הם פה כמו מכונה, מרימים את היד כדי שאחרים יוכלו לעשות כרצונם. אז צריך לתת להם משהו. ואיך נותנים? מקימים ועדות חדשות כדי שהם ירגישו שמישהו שומע אותם, שתהיה להם במה להגיד אולי מה הם חושבים. למרות שאף אחד לא מתייחס ואף אחד לא מתקן את התקציב ולא את חוק ההסדרים ולא משנים. אבל, הי, נוסיף ועדות, ואם אין מספיק ועדות אנחנו נפצל את הוועדות הקיימות על כל המשתמע מכך, כולל העלויות הנדרשות על כל פיצול של ועדה. זה עוד מנהל ועדה, זה עוד יועץ משפטי, זה עוד אנשים, וכמובן, זה עוד עוזרים. וכל דבר כזה – עוד ועוד ועוד כסף. פתאום זה כבר לא בעייתי; פתאום זה מתאים לכם. אז אתם לוקחים את זה לקצה של הקצה של הקצה ועושים את זה מהמקפצה. אבל אם מישהו יגיד משהו – מה הבעיה? נוציא את החותמת – כשר. אתם פוגעים בתקנון ובהתנהלות הכנסת. זה קורה יום-יום, שעה-שעה כשהמליאה הזאת פתוחה. ראינו דברים מאז ומעולם, כזה עוד לא ראינו. אבל מה הבעיה? אפשר להכשיר, תביאו את החותמת – כשר. פגיעה בדמוקרטיה. באות מפלגות שאפילו לא עוברות את אחוז החסימה ורוצות להחליט לעם אם הם בכלל יכולים להצביע בעבור מישהו שהם רוצים והוא מועמד לגיטימי היום גם בפני החלטת בג"ץ. אז נשנה ונקרא לזה דמוקרטיה מתגוננת. מתגוננת מפני מה? אולי מפני אנשים שאין להם התמיכה הציבורית, ואפילו, אנחנו רואים בסקרים, לא המינימום הנדרש. אבל הם יחליטו בשביל הציבור לא רק את חלוקת הוועדות אלא במי הם יוכלו לבחור, אדוני היושב בראש. אז הם יפגעו בייצוג ההולם, ברצון הציבור. אם עד עכשיו המחנה זעק כל הזמן "סכנה לדמוקרטיה", "אנחנו בעידן סוף הדמוקרטיה", עכשיו כשהם בשלטון הם באו טירונים ורעבים. כי כשאתה רעב אתה לא מפחד שיתפסו אותך אוכל בחזירות וברעבתנות. ואתם, תסלח לי, אדוני היושב-ראש, אתם רעבים, ואתם מתנהגים כמו חזירים. להכניס עשרות נורבגים לכנסת – כשר, בטח שכשר. ידעתם לבקר את זה כשהממשלה הקודמת עשתה זאת במשורה, כי הליכוד עשה נורבגי אחד. אבל היום – איך אמר ראש הממשלה החליפי שלכם, יאיר לפיד? בעבר הוא אמר: אתם דואגים לג'ובים לחבר'ה על חשבון משלם המיסים. ואתם הפכתם את החוק הנורבגי לעלייה ענקית מנורבגיה. נדמה לי לפעמים שיש פה יותר נורבגים בזמן נתון מאשר בנורבגיה עצמה. אז אתם מעלים ומורידים את האצבע, אתם, חבריי הנורבגים. לצערי הרב אני אומרת את זה, כי האמנתי שחלקכם בא לשנות. אבל מה אתם עושים? אוטומט, כמו רובוטים. אז אם עד עכשיו זה לא היה כשר, מה הבעיה? אנחנו נוציא את החותמת. נכשיר. אז בואו נדבר קצת על העצמאים, מה קורה עם העצמאים. ידעתם לדבר גבוהה-גבוהה בקמפיין הבחירות שלכם. כל אחד הביא תוכנית, כל אחד אמר מה צריך לעשות. אך כשמגיע רגע האמת הם לא באמת מעניינים אתכם. אז לא רק שלא הבאתם שום תקציב לעסקים הקטנים והבינוניים, לא רק שלא נתתם להם מענקים כדי להתמודד גם עם ההגבלות שהיו ועם התו הירוק, ובכלל – עם הירידה המתבקשת והאובייקטיבית שקורית לא רק פה בעקבות הקורונה. לא רק שביטלתם בהנפת גרזן את כל אותן הקלות שהממשלה הקודמת נתנה, אתם, עם החזירות שלכם, פונים אליהם ומבקשים להחזיר גם את המענקים שהם קיבלו מהממשלה הקודמת. מה אני אגיד לכם, אתם לא מתביישים? אבדה הבושה וגדלה החוצפה. אבל אם עד היום כל מי שלא הביא בשורה לעסקים כפי שאתם הצהרתם מעל כל במה היה לא בסדר, היום אתם מגיעים ואתם משכללים את זה. לא רק שאתם לא מביאים בשורה, אתם מתנקמים בהם. אתם לוקחים להם גם את מה שכבר ניתן. אז מה הבעיה? נכשיר את זה. פגיעה בעסקים ובעצמאים – כשר. ההתחדשות העירונית – עבדנו קשה מאוד בשביל הקרן להתחדשות עירונית שאמורה לדאוג, ולהקל על האוכלוסייה הוותיקה בבניינים הישנים המטים ליפול, שתהיה להם היכולת לגור באותו בניין שיהפוך להיות עכשיו בניין נוצץ. מה עשיתם? ביטלתם את הקרן שאמורה לעזור להם להשתתף בשכר הוועד של אותו בניין שאנחנו עמלנו עליה. ביטלתם. פגיעה במוחלשים, זעקתם עד היום. אוי ואבוי. היום – זה כשר. פינויים בדיור הציבורי – אדוני, ממתי זה כשר? חצי מהקואליציה, מהחברים שלך, כשאנחנו עצרנו את הפינויים בדיור הציבורי אמרו לנו – ככה צריך להילחם, יצאנו נגד ממשלות שהיינו חברים בהן. יצאתי נגד שר אוצר שהיה בממשלה שבה הייתי שותפה, יאיר לפיד, שאמר לי: הדיור הציבורי לא נמצא בלקסיקון שלי. אבל היום אתם מכשירים זריקה של ילדים, של נכים, של אימהות חד-הוריות להיות הומלסים. אבל איפה כל אותם חברי הכנסת? ממלאים את פיהם במים או עושים איזשהו צ'ק-ליסט – הי, שלחנו מכתב, פטרנו את עצמנו. כל אצבע פה מכשירה את הפינויים האלה, את הזריקה של האנשים לרחוב. זעקתם, היום אתם מכשירים את זה. אבל אני רוצה לומר לך משהו. העוול שאתם עושים לנורבגים, הוא גם ברמה כזאת שאתם מטעים אותם עד כדי השפלה. שלחתם נורבגים לוועדת הכנסת כדי להגיד שאנחנו בממשלה הקודמת עצרנו את הפינויים בגלל הקורונה. רק שאף אחד לא נתן להם את אותו מסמך שעצירת הפינויים הייתה בחצי הראשון של 2018. אם מישהו חשב שיש אז קורונה חבל שהוא לא גילה לעולם, אולי העולם היה יכול להתמודד עם השלכות הקורונה. הממשלה הקודמת הקימה את ועדת ברביבאי למדיניות פינויים בדיור הציבורי. אורנה ברביבאי, שהייתה בעצמה פעם דיירת פולשת כשהייתה ילדה, אבל אז לא היו פינויים – כתבה דוח מפורט. איפה היא היום? לא רק שאתם לא מיישמים את הדוח שלה, אתם גורסים אותו באותה מגרסה של שטרן שגורס תלונות אנונימיות על הטרדות מיניות. אתם מכשירים כל רוע, כל קור רוח. אתה יודע מה, לפעמים יש אדישות מסוימת שהיא אפילו יותר מעצבנת מרוע טהור. כי אדישות מאפשרת לרוע להרים את הראש ולעשות דברים נוראיים. ילדים הומלסים במדינת ישראל זה נורא. אבל היא שותקת, וחברי הכנסת האחרים שותקים. ובינתיים אנחנו רואים אנשים נזרקים, ובינתיים אנחנו רואים הקצאה של אפס דירות ואפס תקציב לדיור הציבורי. אבל מה עושים? מכשירים. אז מה אם אלקין הבטיח? אז מה לגבי הפמיניזם? מסתבר שהפמיניזם שלכם זה בעיקר פמיניזם שמשויך למקום מסוים מאוד במפה הפוליטית או לקבוצה מאוד מסוימת. וכשזה בא מצד מאוד מסוים שאיכשהו מזוהה עם הקואליציה הזאת, מה עושים? מצקצקים. במקרה הכי גרוע אומרים: אוי, אנחנו צריכים לערער על זה. במקרה אחר, אחרי החשיפה של אתמול על אונס לכאורה אני שומעת את אותה אחת שזועקת שנים פמיניזם, פמיניזם: אני שמחה שהוא ראה לנכון להתנצל. אז כשהפגיעות המיניות קורות מצד אחד של המפה הפוליטית, מה עושים? מוציאים את החותמת – כשר. פמיניזם לבן מדלג כשר אצלכם. אז פגיעה בנשים המוחלשות, נגיד. אולי שם יש בשורה. לאורך שנים ניהלתי מאבק יחד עם חברות הכנסת מכל הקשת הפוליטית, ביניהן גם שלי יחימוביץ' וזהבה גלאון ואחרות. באנו וזעקנו על העלאת גיל פרישה לנשים במקצועות שוחקים. אותה עובדת ניקיון, אותה מנקה בבית הספר או בקניון, אותה עובדת סיעודית שכבר לא יכולה להרים את הנכה כי הגב שלה שבור. ביקשנו: תבדקו את תוחלת החיים שלהן, תבדקו את היכולת שלהן לשרוד בלי הכנסה, בלי פנסיה ובלי קצבת זקנה עוד כמה שנים שאתם מעלים. אני בעד העלאת גיל הפרישה לפנסיה לנשים, לנשים שמסוגלות להמשיך ולעבוד, לא לנשים שלאורך שנים סובלות משוק עבודה פוגעני, מכך שאולי הן מרוויחות שכר מינימום בלי יכולת באמת להרים את הראש מעל המים, וכשהגוף שלהן, שזה כלי העבודה שלהן, זה המפעל שלהן, נשחק ונשבר – אף אחד לא רואה אותן. אומרים להן: נוסיף לכן עוד כמה שנים עד לקצבת הזקנה. בינתיים, תשברו את הראש שלכן. איך תשרדו? אני לא מדברת על מנהלות, אני לא מדברת על מנהלות בנקים, אני לא מדברת על נשים שכל שעה וכל שנה זה ותק, זה ניסיון, זה מעלה את היכולת שלהן להמשיך ולהיות מועסקות בשוק התעסוקה בישראל. אבל הנשים שמשתמשות בגוף שלהן כדי להביא את ההכנסה הביתה, הגוף שלהן הוא המפעל שלהן, הוא כלי הייצור שלהן, ברגע שהוא נשחק והן לא מסוגלות יותר לנקות או להרים או לעשות – זורקים אותן לכלבים. אבל במשמרת שלכם – כשר. גריסות של תלונות – תקשיבו, לפעמים התלונות האנונימיות האלו, בעיקר כשמדובר בנשים מאוד-מאוד צעירות, חיילות בצבא, הן הזמנה לדפיקה בדלת. הן רק מחכות שמישהו ידפוק בדלת וישמע את הסיפור שלהן. והן מפחדות, הן מפוחדות. אבל מה עושה מי שהיה ראש אכ"א? לא בודק, לא דופק בדלת – גורס ועוד מתגאה בכך שהוא גורס. ומה אומרת אורנה ברביבאי, שהייתה ראש אכ"א? שותקת. כפי שהיא שותקת על המדיניות של הפינויים מהדיור הציבורי. שותקת. מה קורה לכם, איבדתם את הקול שלכם? פגיעה בנשים עובדות ובילדים שלהן – בוא נדבר קצת על מעונות לגיל הרך. פעם קראו לזה "עידוד תעסוקה של נשים". כל אותן פמיניסטיות שקוראות לעצמן פמיניסטיות, שעכשיו יום אחד בקואליציה שינו את עורן, רוצות להחזיר את אותן נשים להיות קשורות לבעלים שלהן. יש להן זכויות רק אם הן נגזרות מההתנהגות של בני הזוג שלהן. אז רגע, זה נכון, אולי זה רובן, הם חרדים, אבל עם כל הניו אייג', היום משפחות חדשות מעדיפות מבחירה שאחד מההורים יהיה יותר זמין בבית לילדים. מה אתם אומר לאותה אישה שהיא המפרנסת העיקרית, או שהמשכורת שלה אולי גדולה יותר משל בן זוגה, ומעדיפים שהיא תהיה המפרנסת והוא יישב בבית עם הילדים? מה אתם אומרים לה? לא נעזור לך. אבל הי, כשצובעים את זה בצבע השחור החרדי אז יותר קל לבלוע, אז יותר קל להכשיר. אז מה זה משנה שגם אלה ייפגעו וגם אלה ייפגעו? אבל פגיעה בחרדים הפך להיות – כשר. משלחות מנופחות של שרים, חברי כנסת ועוזרים – ממש, ממש, ממש מיותרים. תסלח לי אדוני, אני 13 שנה חברת כנסת, 13 שנה, תשאלו כמה פעמים טסתי לחו"ל. רוב הפעמים על חשבון המשפחה, חופשות משפחתיות, אחת לשנה. כמה טסתי על חשבון הכנסת 13 שנה? פעמיים בשליחות. הייתי יושבת-ראש אגודת הידידות ישראל-איטליה וישראל-מלטה. לא היה צריך יותר מזה, הם באו אלינו, הם ראו את ארצנו היפה, הבאנו אותם לפה. לא בזבזתי כספי ציבור ויתרה מכך – קיצרתי את הביקור שם למינימום הכרחי. גם כי יש לי ילדים בבית, גם כי אנחנו לא צריכים לבזבז את כספי משלם המיסים שם. אפשר לוותר על טיולים. צמצמתי את זה למינימום כדי שיהיו מקסימום פגישות, מקסימום עבודה, מינימום תיירות. מצטערת, כן. 13 שנה. יש פה נורבגים שעוד לא חצי שנה בכנסת וכבר ראו חצי עולם. הם מסובבים את הגלובוס ואיפה שהאצבע נוחתת שם הם מחליטים ללכת לבקר. אבל מי משלם? אנחנו, אתם, העם. עכשיו אני רוצה לומר לכם משהו, היינו פה בשבוע שעבר, הצעתי הצעת חוק שכבר הצלחתי לקדם אותה בכנסות הקודמות גם כשהייתי ח"כית בודדה באופוזיציה, לא קואליציה ולא אופוזיציה, משהו, מורדת משהו. והצלחתי לקדם אותה אז עם דוד ביטן שהיה יושב-ראש הקואליציה, כי זה היה חשוב. קוראים לזה סיוע נפשי לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית קטנים; שיהיה זמין, שיהיה איכותי וקרוב לנפגע. מה קרה? כל אותן נשים בקואליציה הצביעו נגד. עשיתי הצבעה שמית. נגד. יושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד – נגד. מיכל רוזין, שהייתה, תסלח לי, אדוני היושב-ראש, ארגוני הסיוע, מנכ"לית של ארגוני הסיוע – בנפש חפצה הצביעה נגד. כל אותן נשים שמדברות על פגיעות מיניות הצביעו נגד טיפול נפשי חינמי לילדים קטנים שעברו תקיפה מינית. עכשיו אלה שיש להם הורים חזקים לא יחכו למדינה, הם ישלחו אותם לטיפול פרטי. אלו שאין בכיסם הכסף, מה יעשו, אדוני? יראו את הילד שלהם קמל, יראו את הילד שלהם סובל, יראו את הילד שלהם מתנתק לאט-לאט מהחיים הנורמטיביים. אבל מה? פגיעה בילדים נפגעי תקיפה מינית, במשמרת שלכם – כשר. היום אנחנו מתבשרים – תסלחו לי, כמו איזו תחרות מלכת היופי – באותו כנס בגלזגו ששם מדינת ישראל הוציאה כמעט את המשלחת הכי גדולה בעולם – 130 איש. עכשיו אתה שואל, אולי יש לנו איזושהי בשורה להביא לעולם? אולי יש לנו תוכנית? אולי יש לנו איזשהו משהו להציע לעולם? אבל אני רוצה להזכיר לך, בנאום באו"ם ראש הממשלה בנט אפילו לא אמר במילה אחת על המאבק במשבר האקלים. אין לנו תוכנית, גם לא בתקציב הזה, וגם לא בחוק ההסדרים. יש לנו שרה שקיצצו למשרד שלה את הכנפיים ואת התקציבים. אבל הי, היא מצטלמת. זה נראה כאילו אתם עושים פה בוק של דוגמניות או של סלבריטי. העיקר שתהיה לי תמונה בבוק. אז נצטלם עם זה, ונצטלם עם זה, אז יהיו לכם תמונות על הקיר. על הדרך אתם תולים על הקיר את כל החלשים של החברה הישראלית. הקואליציה הזו היא צבועה ומסוכנת. אפילו כסף מכובס שמגיע לארגוני טרור – בנט ואילת שקד היו זועקים פה מעל כל במה אפשרית, היום הם מאפשרים את זה. מה הבעיה? יש חותמת. אז מה אם עבאס מעביר כספים לעמותה שבצורה כזו או אחרת מעבירה כספים ליתומים ולאלמנות של השאהידים, של הטרוריסטים שרוצחים את הילדים שלנו, את המשפחות שלנו. פעם זה היה שערורייה, היום – יש חותמת. כשרות מלאה. ומי מכשיר את זה? ראש הממשלה, שרת הפנים, שר המשפטים, מי לא? אז לא רק שאתם צבועים ומסוכנים, אתם שרבוב של מפלגות שאין ביניהן דבר וחצי דבר במשותף, חוץ מדבר אחד: רק לא ביבי. מעניין, מחנה שלם שמדבר על דמוקרטיה רומס את הדמוקרטיה. הוא מדבר על רצון העם והציבור, התאגד רק כדי לוודא שהאיש שבו בחרו 1.5 מיליון איש, חלילה וחס לא יעמוד בראשות הממשלה. ומה זה משנה אם יש לו ניסיון, ואולי יש לו קשרים ואולי יש לו כישורים. אבל יש איזה עניין אישי בינו לבין פוליטיקאי כזה או אחר. אז במקרה כזה, כפי שכבר נוכחנו לדעת, כל אחד מתפשר על העקרונות שלו, כך שאין שום קו מנחה לממשלה הזו, ומה שנוצר זה כאוס אחד גדול. אז האם ימינה ותקווה חדשה יאפשרו לפתוח קונסוליה פלסטינית בירושלים? האם יסכימו לפגוע כל כך במעמדה של עיר הבירה של ישראל מאוחדת? אז עד היום, אותם אנשים אמרו שדבר כזה יביא לחלוקה דה פקטו של ירושלים. מהיום אמרו: כשר. מרצ, רע"מ, מפלגת העבודה, מי היה מאמין, מסכימים לאלפי יחידות דיור, לפחות על הנייר היום, לך תדע אם זה יקרה או לא יקרה, אולי הם יודעים שזה הכול דיבורים. אבל הם הבטיחו דברים, מה אומרים היום? גם זה לא יפרק את הקואליציה. גם זה לא יפיל אותנו מהכיסא. נאחזים חזק בכיסא. אז מה קורה? מרצ, רע"מ ומפלגת העבודה מכשירים את ההתנחלויות. אז מה אם הם התנגדו בעבר למס גודש, הרי זה יפה על הנייר. היום תתארו לעצמכם אם בעבר היו אומרים לך שישימו דורמן בשערים בכניסה לערים הגדולות והוא זה שיחליט מי שייך לקבוצה שלנו ומי לא, בדיוק כמו בקיבוצים. ומי שלא ישלם מס גודש או שיוותר על הכניסה למרכזי הערים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבינה שהזמן עובר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עבר. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל את הכול אתם מכשירים, אפילו מה שאילת שקד אמרה השבוע: בכל שבוע ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד עושה פיגוע מדיני. פיגוע מדיני כל שבוע. תחשבו שעל דבר כזה לפחות מפרקים ממשלה. לא, אז על דבר כזה לא מפרקים ממשלה, גם לא על מינוי מקורבים – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ובזה אני מסיימת. יאיר לפיד, שדיבר על כך שגם הכסף הקואליציוני וגם מינוי המקורבים הוא פסול מעיקרו, שזה מושחת. מה הוא עושה היום? ממנה את גיסתו לדירקטורית בקק"ל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> ממנה את החברים שלו לדירקטורים, ממנה את החברים שלו לשגרירים. כמעט לא נשאר תפקיד פנוי, ואם אין פנוי, אנחנו נפנה אותו, כדי שהחברים שלנו יזכו בו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, גברתי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> ועוד באים ואומרים לנו: היי, הם עושים לנו טובה שהם מוכנים לקחת את התפקיד הזה. אז אני אסיים בזה שהגזמתם, אבדה לכם הבושה, ושלא נדבר על חיילי צה"ל, שלא נתתם להם שקל. החיילים בסדיר, שחלקם הגדול מתמודדים גם בבית עם מצוקה כלכלית ואיך לסיים את החודש. אז עברה הבושה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, גברתי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – חלפה מן העולם, אבל צמחה לה החוצפה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> תתביישו לכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת גדי יברקן. בבקשה, אדוני, 25 דקות. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, התקציב שאמור להגיע לכנסת, קודם כול הוא תקציב פוליטי בעיקרו. אני רוצה לדבר גם על הפן החברתי, אבל בעיקר על הצד הזה, שנקרא במפה הפוליטית הישראלית "השמאל הישראלי". אני רוצה לציין כמה קווים לדמותו של השמאל הישראלי, אדוני. השמאל הישראלי מתיימר לשאת כמה דגלים. אנשי השמאל הטיפו לנו על חופש ועל זכויות האדם כעל ערך עליון. עמדו בראש המפגינים במשך שנתיים וטענו: הימין פוגע בזכויות האדם. אנשי מרצ, יש עתיד, העבודה, יחד עם גופי שמאל ואנשי שמאל, מילאו את אולפני הטלוויזיה מדי ערב ובוקר ושטפו את המוח של הציבור באמצעות התקשורת – אוי, התקשורת, עליה אוסיף כמה דברים לקראת הסוף – שהימין המסוכן פוגע בזכויות האדם. המצפן המוסרי של השמאל הוא לא זכויות האדם באמת, דמוקרטיה, שלום או שוויון חברתי. השמאל לא באמת חושב ומאמין שלכולם מגיע שוויון כי הם נולדו שווים. אצל השמאל זה ברור: אתה שווה רק אם אתה תואם את ערכיהם. אילו ערכים? זה סוד. הם יגידו לך את זה כשיגיע הזמן, ואם אתה חלילה מפשל בטעות ויוצא מהשורה, בניגוד למה שמכתיבים לך, אתה כבר לא כמוהם. לשמאל יש מצפן לא מוסרי ולא ערכי, מצפן פוליטי, פוליטי נטו. למשל, את זה תאהבי בוודאי לשמוע, חברת הכנסת אורלי, ויקירתי – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> השם שלי, גדי. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיבו לדבר הבא, לדבר הבא. אם את אישה, אם את אישה – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> השם שלי. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> מאי גולן. השרה העתידית מאי גולן. אם את אישה מזרחית בפריפריה, קיבלת מכות על ידי ערבים, מבחינת השמאל הדבר הזה לא מעניין. יתחילו להאשים אותך, במקרה הטוב אולי התגרית בערבי – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אותו דבר גם בדרום תל אביב, באלימות על ידי מסתננים. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – והוא, לטענתם, אולי הוא רק הגן על עצמו. במקרה הגרוע יתעלמו ממך. מה שקורה לרוב הוא שאם אתה חייל שמקבל כדור בראש ממחבל מחמאס, ממחבל של חמאס על הגבול ברצועת עזה – והוא מת – אף איש שמאל לא יבוא לבקר אותך בבית החולים או לנחם את המשפחה, או לפחות להוציא הודעת גינוי. אבל אם אתה מחבל שדורס אזרחים וחיילים במחסום, והחייל יורה בך ועוצר אותך, השמאל הישראלי יזעק בכל במה, בארץ ובעולם, שצבא הכיבוש ירה באזרח פלסטיני, ומייד יעמיד לו סוללת עורכי דין. אם אתה טרוריסט שמורשע על הרג אזרחים רבים, ואתה יושב בכלא ובורח ממנו, השמאל הישראלי ירוץ להגדיר אותך כגיבור לאומי, שהבריחה שלו היא חלק מהמאבק לחופש של העם הפלסטיני. לא האמנתי לזה. שמעתי אנשי ציבור אומרים את זה. אם אתה יהודי אזרח שומר חוק, שהערבים באו לגנוב לך את הרכב מהחניה שלך בבית בשעת לילה, ואתה יוצא כי פרצו לבית שלך, ואתה בסכנת חיים, ויורה על מנת לעצור את הגנב ולהזהיר את הגנב ולהגן על עצמך ועל בני ביתך, והוא נהרג מהכדור בטעות, השמאל הישראלי יציג אותך כטרוריסט שרצח ערבי בזמן עבודתו, ודינך מאסר על רצח. זכויות האדם של יהודי, שבא במגע עם מחבלים, או גנב ערבי, הן אפילו לא המלצה עבור השמאל הפופוליסטי והציני. היום מנהיגי השמאל בממשלה מסיתים נגד מיליוני אזרחים. שר בריאות ממרצ, שרומס זכויות אדם יותר מכל אדם אחר שהיה במשרד הבריאות, לא מוכן לשמוע דעה אחרת של מומחים בתחום שהוא לא מבין בו. יושב-ראש מפלגת העבודה, פתאום זכויות של נשים כבר לא מעניינות אותה, כי בזכות הדגל הזה היא הפכה לשרה בממשלה. הנשים עשו את שלהן, הנשים יכולות לחזור למטבח, מבחינתה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> גדי, היום אתה לא מדבר בלשון נקבה. מה קרה? << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לי הפתעה. היא מדברת "אתן ואתם", ואנחנו, רק מתוך הרגל. היא מדברת כך כי היא כבר שכחה את זה מזמן. אותה, באמת פגיעה בנשים, זה לא מעניין. האם אתן או אתם שמעתן או שמעתם אותה מגנה את המעשה של השר אלעזר שטרן? אני פה פותח סוגריים: השר שטרן איש אמיץ, שאני מכבד ומעריך להוציא את הסוגיה הזאת שהוא דיבר עליה. לא אהבתי את כל העליהום, הפופוליזם שנעשה. האיש הזה, אני זוכר אותו גם כילד, גם בפנימייה. האיש צעד עם רבים מאיתנו כדי לקדם אנשים. והוא, כשהיה קצין, מפקד בה"ד 1 בקורס קצינים, הוא היה לוקח צוערים מבני הקהילה לשאול למה הם לא עוברים את המבחנים. כבוד השר, השר מאיר, אני מדבר על חברנו המשותף אלעזר שטרן. כשהוא היה מפקד בה"ד 1 היו מגיעים חיילים מבני הקהילה לקורס קצינים, משפילים מבט למטה, לא מסתכלים על המפקדים, והמפקדים היו מדיחים אותם מהקורס אחד אחרי השני. הוא בא ואומר: למה אתם עושים את זה? הסבירו לו שאנחנו בתרבות שלנו לא יכולים להרים מבט אל אדם בעל סמכות ובתפקיד רם וגבוה, בטח בצבא ההגנה לישראל. זה כבוד. ואז הוא הסביר את זה והעביר את זה לכל מפקד בצה"ל, והרבה אנשים, קצינים מבני הקהילה, עברו קורס קצינים בזכות אלעזר שטרן. להוציא את האירוע החמור – – – << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> גם אתה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא הייתי בתקופתו, אבל אני יודע לזכור לו חסד, מה שנקרא, על מעשים טובים, ומגיע לו. אדוני, אני רוצה לחזור למטרה שלשמה התכנסנו, ההגדרה של השמאל הישראלי. הצביעות של השמאל – אפילו, אני אומר את זה: הממשלה הזאת הוקמה עבור מצביעי השמאל, כדי שהם יקבלו תמונה אמיתית למי הם מצביעים. הממשלה הזאת, שהוקמה עכשיו, בעצם חושפת את הצביעות של השמאל במלוא כיעורו. ולנו, לאנשי הימין, זאת הייתה הפוגה קלה על מנת שנוכל לחזור, כי אחר כך כבר לא יוכלו להתלונן למה אנחנו מתנהגים ככה. מה שלא נעשה – גרוע מהם – אנחנו לא נגיע אפילו לחמישית ממה שהם עושים. אני רוצה לדבר על הדמוקרטיה, מה השמאל חושב על הדמוקרטיה. דמוקרטיה? בדמוקרטיה העם בוחר את הכנסת והממשלה. השמאל, באמצעות שישה שכירי חרב, מהפייק ימין שנקרא ימינה, רומס את הדמוקרטיה בחרב חדה, וזה השמאל. במקום שמעל שבעה מיליון אזרחי ישראל בעלי זכות הצבעה יבחרו מי יהיה ראש הממשלה שלהם, הם רוצים לתת לאדם אחד, לאדם אחד להחליט מי יהיה ראש ממשלה. זה נקרא דיקטטורה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הם מגיני הדמוקרטיה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אפילו אביו של ראש הממשלה החליפי, טומי לפיד, זיכרונו לברכה, על הבמה הזו, על הבמה הזו אמר לאופיר פינס: אתה רוצה לתת לפקיד לקבוע מי יהיה ראש ממשלה? מקווה שחיקיתי אותו נכון. השמאל הישראלי פשוט עושה לנו הצגה, ההצגה הכי טובה בעיר. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אבל נותנים להם לעשות את ההצגה. גדי, יש להם צבא של תקשורת. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> גם אליהם נגיע. דמוקרטיה פירושה שלטון הרוב, שדואג גם למיעוט. אצל השמאל דמוקרטיה הייתה המלצה. מסתבר, עד היום היא הייתה המלצה. המיעוט רוצה להכתיב לרוב בניגוד לכל היגיון ונוהג. השמאל חשוף במלוא כיעורו בזכות הממשלה שהקים. הוא דיקטטורה סמויה שבזכות הממשלה הזו נחשף, והאמת יוצאת אל האור. מפלגת השמאל הראשית, יש עתיד, מפלגה של איש אחד, דיקטטורה בהתהוותה. אין בחירות ליושב-ראש, למוסדות, לתנועה, לרשימת חברי הכנסת. פשוט, הדיקטטור קובע לבד. תשאלו את חבר הכנסת עפר שלח, המוח שמאחורי הקמת יש עתיד. האנשים הלא-דמוקרטים האלה רוצים לנהל מדינה דמוקרטית, זה פשוט כמו שמן ומים, לא הולך ביחד. לכן, הבלוף של השמאל שטוען שהדמוקרטיה היא אבן יסוד בחברה הישראלית – במקום לחזק את הדמוקרטיה הישראלית, השמאל מנסה להפוך את ישראל לעוד מדינה דיקטטורית במזרח התיכון. אני רוצה לדבר על שלום, שלום מבחינת השמאל. השמאל מדבר יפה בזכות השלום, אך לשמאל יש מושגים והגדרות משלו לשלום. כל עוד אין בו ויתור ישראלי לטובת הפלסטינים, אזי אין מדובר בשלום מבחינת השמאל. השמאל מעולם לא עשה שלום, למעט השלום עם ירדן שחתם עליו ראש הממשלה יצחק רבין, זיכרונו לברכה, איש השלום ומר ביטחון. רבין מעולם לא ויתר על חלקי מולדת. רבין אמר: תחילה ביטחון, אחר כך שלום. בשמאל של היום – אפילו לרבין לא היה מקום בשמאל הסהרורי של היום. השמאל של היום אומר: תחילה ויתור, אחר כך ויתור. ככה היה הניסיון של אוסלו. תחילה חימשו את הפלסטינים בנשק – אני פותח סוגריים כאן – בניגוד לשמאל, הפלסטינים לא שכחו את מטרתם: זה להשמיד את המדינה היהודית היחידה בעולם ולבנות עליה, על חורבותיה, מדינה פלסטינית. השמאל שהביא את הסכמי אוסלו נתן את הנשקים לפלסטינים – והם תמכו באזרחי ישראל ואוטובוסים התפוצצו ברחובות ישראל. השמאל הסהרורי של היום אפילו לא תומך בשלום באמת, לא מבין בשלום, וגם לא עושה שלום. השמאל דיבר על מזרח תיכון חדש. הימין בהובלת בנימין נתניהו, ראש הממשלה לשעבר ולעתיד, יצר מזרח תיכון חדש. ראש הממשלה נתניהו, בחסות הנשיא טראמפ, הביא הסכמים היסטוריים עם מדינות ערב, ונוצר מזרח תיכון חדש והמשוואה השתנתה. ישראל, שהפכו אותה לבעיה, הפכה לפתרון במזרח התיכון. הפכה לדגל המוסרי במזרח התיכון, הפכה לדגל של הקדמה. היא כבר ממזמן גם בעולם, אבל בוודאי במזרח התיכון. מה שהשמאל הישראלי לא מבין – הערבים במזרח התיכון מבינים שללא ישראל חזקה, ישראל פשוט תיעלם. מדינות ערב בדקו את זה, ניסו אותנו במלחמות. ניסו את זה בחרב. ניסו בפיגועים. ניסו בכול. ניסו בהשמצה. עשו דה-לגיטימציה. הקימו את ה-BDS, את כל שנאת היהודים בעולם, מממנים את זה. לא הצליחו. מהרגע שהם לא הצליחו, הם מבינים שאם הם לא יכולים עלינו, אז כדאי להם לחבור אלינו בשלום. ועם ישראל פניו לשלום היו תמיד, ופניו לשלום יהיו. אבל בלי ויתורים על מולדת, מבלי להיכנע לטרור, ולדאוג לכל אזרח שחי בתוכנו, שווים בין שווים במדינה יהודית ודמוקרטית – מה שהשמאל מנסה לפגוע בו, להפוך את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה. ויש שם אנשים שמאמינים בזה, מפמפמים את זה. חברי כנסת ממרצ ששולחים מכתבים לכל חברי הפרלמנט באירופה לבקש להחרים את ישראל בגלל ההתנחלויות, ובגלל שישראל כובשת באזורים מסוימים. כן. ישראל מעולם לא כבשה, היא שחררה את מולדת ארצנו ואת נחלת אבותינו. לעומת השמאל הסהרורי, המדבר על שלום אבל לא עושה שלום – ובזמן שהשלום הגיע אל פתחנו, לכנסת הזו, לפני פחות משנה, ראש הממשלה החליפי, מי שעומד בראש השמאל היום, ברח מהמליאה, ואפילו לא השתתף. אדוני היושב-ראש, אתה ודאי זוכר את זה, הוא אפילו לא השתתף בהצבעה, ברח, לא תמך בהסכמי אברהם. אבל היום הוא הולך לכל אותן מדינות על שטיח אדום, אפילו בלי להזכיר את מי שעמלו קשה על השלום החשוב הזה. ולכן, השמאל מדבר שלום, הימין עושה שלום. השמאל מוותר, הימין מחזק. בזמן שהשמאל מדבר על שלום אוטופי שלא קיים במציאות, השמאל של היום עוד עלול להביא את ישראל לאסון, ולפגוע במדינה היהודית היחידה בעולם, שהיא על גבול של נס. היא נס ופלא בימינו, ועל זה אנחנו מתווכחים השכם והערב. אם הממשלה הזו – אמרתי, אדוני היושב-ראש, לפני כמה חודשים לחבר הכנסת מנסור עבאס, אמרתי לו: מה שצבאות ערב לא הצליחו לעשות – לכבוש את מדינת ישראל – הוא עם ארבעה מנדטים כבש את מדינת ישראל. אנשים צחקו עליי, אמרו איך אתה מדבר? ואיך אתה מדבר? לא רק שהוא כבש את מדינת ישראל, היום גם באמצעות כמה סהרורים שיושבים על כס ראש ממשלה, ושרי הממשלה, ושולחן הממשלה, זמניים – אני קורא להם – הם הגדילו ראש לממן את חמאס ממשלם המיסים הישראלי, שלנו, של כולנו. ומה שכואב לי ועצוב לי מאוד, ששומעים את זה משפחות השכול. חברת הכנסת מאי גולן, ודאי את מכירה אותם, את רובם, באופן אישי. משפחות השכול שמחבלים רצחו את ילדיהם, ואת ילדינו. הם משלמים מס כשהם הולכים לבית קפה, משלמים מס על כל קנייה, והם לא מבינים שהשקל הזה עכשיו הולך לסנוואר, הולך לחמאס, לפת"ח מזמן אנחנו משלמים, למשפחות שהידים. עד לאן תלך הבושה? שישה שכירי חרב, בראשם נפתלי בנט, ראש הממשלה. השמאל גייס שישה שכירי חרב, את שנוא נפשם. בנט שנוא יותר מבנימין נתניהו. הם מעריכים את ראש הממשלה לשעבר נתניהו יותר מבנט. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> גם ששת שכירי החרב שלו בזים לו. זה הקטע – – – בתשלום זה לא יקרה – – – << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> זה חמור. אנחנו בכללים דמוקרטיים. הבית הזה חווה המון הצבעות, קושי. נעמוד בזה. הדמוקרטיה הישראלית מספיק חזקה כדי לעמוד בזה. אנחנו נעמוד בזה, אבל כשיבוא היום, דין הבוחר, חצי מהממשלה הזאת יראו את הכנסת הבאה מהסלון. והעם הזה לא פראייר. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הוא גם לא טיפש. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> והוא לא טיפש. העם רואה הכול, הוא זה שמחליט והוא זה שקובע. כדי שהעם לא יחליט מי יעמוד בראשו, הם טוו תוכנית – איך אפשר לשלוט. גם אם החוק הזה יעבור, חוק נתניהו, גם אם הוא יעבור, אנחנו נבוא לכאן עם 61 מנדטים פלוס, נחליף אותו בכנסת הבאה. אנחנו נחליט מי יהיה ראש הממשלה. נתניהו עומד בראש המחנה שלנו, והוא יהיה ראש הממשלה. מה שהם מבזים, זה את הדמוקרטיה, את הבית הזה ואת חוקי מדינת ישראל. לא אותנו ולא את העם. העם יבחר בנו מחדש, אם אנחנו ראויים לו. הרי לא היה תקדים בהיסטוריה העכשווית, הדמוקרטית, שיש בה בחירות, שראש ממשלה מכהן מתחת לאחוז החסימה. אגב, חברת הכנסת מאי, ראש הממשלה נתניהו – אני אגיד גם את זה בהמשך – בנט, בסקרים מה שהוא מקבל זה בדיוק היחס שלו האמיתי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אתה מאמין שהוא מקבל את זה? אני לא מאמינה שהוא מקבל גם את זה. אני לא מאמינה. גדי, צריך לשאול את עצמנו שאלה: מי הם האנשים שמצביעים היום בעם ישראל לנפתלי בנט? מי הם? שיקומו ויראו את עצמם. אני לא מכירה כאלה. ה << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מקווה שאזרחי מדינת ישראל, שרואים מה הממשלה הזאת – דרך אגב, הכול לגיטימי. אנחנו מאמין, מכבד. הממשלה הזאת היא ממשלה של כולנו לטוב ולרע. נדאג להפיל אותה, וכל עוד היא קיימת, היא משרתת בדרכה את עם ישראל. אבל הנכלוליות הזאת תסתיים מתישהו. אבל אני רוצה לדבר על השמאל החברתי. שמאל חברתי? השמאל מדבר על צדק חלוקתי בזמן שהוא מחזיק ברוב העושר, ולא רוצה להתחלק. זה נקרא ניתוק או פופוליזם. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> זה נקרא חונטה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> נציגי השמאל בכנסת מדברים על מחסור בדיור, בזמן שעשירי ישראל – רובם המכריע, כך אומרים – הם מהשמאל. מחזיקים בדירות רבות להשקעה, וצעירים ישראלים גרים אצל הוריהם או בשכירות. כדי למנוע את הסוגיה הזאת חוקקו חוק, וגם זה לא עזר. השמאל מדבר על שוויון בעבודה, בזמן שרק 6% מהסגל האקדמי בישראל הם מזרחים. זה נקרא מועדון חברים סגור לאנשים מאותה תרבות. אינני יודע מאיזה, אבל ככל הנראה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> קליקה, קליקה. אני ואתה לא נעבור סלקציה. גדי, אני ואתה לא עוברים שום סלקציה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> לזה קוראים התנשאות. אני רוצה לדבר על ניצן הורוביץ, חברים, ואני באמת מכבד אותו, אבל בנושא של זכויות האדם, הוא התגלה כבלוף אחד גדול. הוא ומפלגתו. הם קמו על צדק חברתי, שוויון ודמוקרטיה; זעקו מכל פינה ומכל עבר מהי דמוקרטיה, וכמה חשובות זכויות האדם. אביר זכויות האדם, שר הבריאות ניצן הורוביץ, שאמר, כשהיה באופוזיציה, שהחלטות משרד הבריאות נגועות בהחלטות פוליטיות, ולא החלטות מקצועיות למען בריאות הציבור. את זה הוא אמר כשהוא היה באופוזיציה. היום הוא עומד בראש הרומסים של זכויות האדם ברגל גסה. הוא פועל אקטיבית בהרחקה של מעל מיליון אזרחי מדינת ישראל טובים, תורמים, שומרי חוק מכל הסקטורים: רופאים, פרופסורים, עובדי כפיים, אקדמיה. מכל מגזר. הם שמאלנים, ימנים, דתיים, חרדים. מכל מגזר. הוא מרחיק אותם מהמרחב הציבורי, בלי להציג חלופה אחרת ובלי לשמוע דעות מקצועיות נוספות של מומחים בנושא תחום הבריאות. זה נקרא ציניות מחרידה. ניצן הורוביץ, כשהיה באופוזיציה, אמר את הדברים הללו בצורה קשה לממשלה. הוא האשים את שר הבריאות ואת הממשלה שהכול פופוליזם והכול פוליטי. בוודאי לא נושא הבריאות. בממשלה הקודמת, ראש הממשלה נתניהו מעולם לא עשה מסיבת עיתונאים וקרא למי שפחד להתחסן רוצח. מעולם לא היה דבר כזה. ראש ממשלת ישראל מאשים מעל מיליון אזרחי ישראל ברצח. הוא אמר את זה במסיבת עיתונאים. ועומדים שר הבריאות, ושריו מסיתים נגד ציבור שלם. מקיימים ישיבת ממשלה לפרוטוקול. שרי ישראל מדברים איך מסיתים את אזרחי ישראל אחד נגד השני. וראש הממשלה נפתלי בנט מתווה את המסלול. תאפשרו להורים לריב אחד עם השני, לשסות אותם. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> שיסוי, גם ממשלת שיסוי וריפוי ואיחוי. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> כולנו וגם אני אגיד שוב את המובן מאליו. אנחנו צריכים להיאבק במגפה הזאת ביחד, וכולנו צריכים לתרום את חלקנו בכנסת, בממשלה. כל מי שנושא תפקיד ציבורי. מי שצריך ללכת להתחסן, שיתחסן. אני חליתי, התחסנתי. אני בעד חיסונים, אבל מבחירה. מי שרוצה – זה גופו. חופש בחירה. אותו שר בריאות, מה קרה לו פתאום? מה קרה? הוא כאילו מתנהג עכשיו כמישהו שהגיע מאיזו מדינה דיקטטורית, שלא מכיר שום דבר? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הכיסא, גדי, הכיסא, הכיסא. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> הדבר הזה חייב להסתיים, אדוני. אני רוצה להגיד, אדוני היושב-ראש, במילה אחת. במדינת ישראל, במדינה דמוקרטית יש שלוש רשויות חוקיות, ויש רשות אחת שמוסכמת על החברה ועל המדינה, והיא רשות התקשורת. התקשורת, יש לה תפקיד חשוב מאוד בכל הדמוקרטיות בעולם. לתקשורת יש אפילו שם, טייטל: התקשורת היא כלב השמירה של הדמוקרטיה. כך צריכה להתנהל תקשורת. לצערי הרב, התקשורת הישראלית בשנים האחרונות, ובעיקר בשנתיים ובשנה האחרונה, הפכה לכלב של הממשלה, ולא כלב השמירה של הדמוקרטיה. לא יכול להיות מצב שחברי כנסת מהאופוזיציה יוציאו הודעה לתקשורת על העשייה שלהם, והתקשורת במשותף חוסמת מחברי כנסת מהאופוזיציה להגיע לציבור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גדי, משפט סיכום. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים. למה? כי זה לא תואם את הממשלה? תקשורת שמשרתת אג'נדה אחת, אפילו לא פוליטית של שמאל וימין. אדם אחד מייצג את רוב העם, והתקשורת בעניין הזה, לא רק שהיא נרדמה בשמירה, היא עזבה את עמדת השמירה. היא לא נרדמה. התקשורת עזבה את עמדת השמירה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אתה מחמיא להם, גדי. היא לא עזבה ולא אבדה. היא בכוונה עושה – – – היא הצבא של הממשלה הזאת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מייחסים לדנטה, בטעות, את המשפט: המקום הכי חם בגיהינום שמור למי שבזמנים של משבר מוסרי, שומר על ניטרליות. היום, חברי קואליציה ממפלגות שמתיימרות להיות חברתיות, מפלגות שרואות בעצמן, בחלקן לפחות, תומכות בזכויות אדם, כמו העבודה, מרצ ורע"מ – לא רק שומרות על ניטרליות, תוך שימוש בסיסמת הסטטוס קוו אל מול פשעי האפרטהייד והטיהור האתני בשטחים הכבושים, אלא גם נוקטות עמדה בעד תקציב הפוגע במוחלשים ומעמיק את הכיבוש. ממרכיבים אחרים בקואליציה אין לי ציפיות יותר מדי, אבל משלוש הסיעות האלה היינו אמורים לצפות למשהו אחר. היינו אמורים, בטעות אולי. אין סטטוס קוו עם הכיבוש והאפרטהייד של ממשלת הימין השונאת ערבים, חרדים, מבקשי מקלט ועניים. מרכיבי הממשלה לגווניהם מתייחסים לאוכלוסייה הערבית כאל צרכנים ולא כאל אזרחים. כלומר, הם מתייחסים אליהם ביחסים של מכירה וקנייה, תן וקח, במקום ביחס אזרחי של זכויות, זכויות מוקנות. אותה הממשלה מעלה את מחירי המזון ומחירי המוצרים הבסיסיים האחרים. היא מספחת ובונה בהתנחלויות, מעלה את התמיכה הכספית במוסד המפוקפק המכונה באלפי מירכאות "אוניברסיטת אריאל", המצוי על אדמה פלסטינית שדודה. התקציב שעולה להצבעה מראה שבממשלת "השינוי", במירכאות, עדיין מאמינים ברעיון העוועים של שפיכת כל הכסף על העשירים מתוך שכנוע שיטפטף מטה על שאר החברה. האמת היא שלא כסף יטפטף על המובטלים והעניים אלא משהו אחר. אני לא אומר מה, אני רק אומר שמרכיבי הממשלה עומדים על המקפצה כשהם מטפטפים את זה על הציבור. סוגדי גנרלים וחובבי מדים למיניהם מקשקשים על שוויון בנטל כשמדובר על גיוס אנשים בניגוד לצו מצפונם. מה לגבי השוויון האמיתי בנטל, דהיינו – בנטל הכלכלי? מתי תתחילו לדרוש מבעלי ההון והעשירים לשלם את חלקם הראוי? משרד האוצר מטיל את עול הקורונה במקום על השבעים והדשנים, שיצליחו להתמודד עם הקושי, על המעמדות הנמוכים ביותר, ויביא לקריסתם. מול משפחות מרובות ילדים שצורכות כלי פלסטיק זו ממשלה סביבתית. אני אתן רעיון לממשלה, אם כל כך אכפת לכם, אדוני השר, מהסביבה – סבסדו כלים חד-פעמיים מתכלים. יש כלים כאלה, מבמבוק, מדקל – סבסדו אותם כדי שאותן משפחות מרובות ילדים וקשיי יום יוכלו לרכוש אותם. אז גם לא יוטל עליהם העומס וגם לא ייווצר נזק לסביבה. אבל לעומת זאת, מול הטייקון אלוף המזהמים, עידן עופר, ממשלת ישראל לא כל כך סביבתית, אחרת איך היא מאפשרת לו להמשיך להרעיל ולסרטן אותנו עבור רווח? איך מוותרים על 65 מיליון ש"ח מיסים מהמפעל שלו שמייבש את משאב הטבע היקר של כולנו, ים המלח? אתמול בנאומו בוועידת האקלים הראה ראש הממשלה עד כמה הוא וממשלת הימין בראשותו מנותקים ומרוחקים מהפתרונות שמוצאים בשאר העולם למשברים שבהם אנחנו נתונים. הוא בטוח שהמערכת הכלכלית הקפיטליסטית המבוססת על חמדנות וחזירות, אותה מערכת שתלויה בצמיחה בלתי פוסקת שמכלה את הכוכב כמו הלא-כלום מהסיפור שאינו נגמר, היא שתציל אותנו, בעזרת מילים מחופשות כמו "יזמות" ו"חדשנות"? התשובה היא – לא. הפתרון הפוך לחלוטין. צריך להוריד את הנטל מהרוב המוחלט של אזרחי המדינה ולהשית אותו על האלפיון העליון. במקום לתקוף עד כדי אנטישמיות קהילות כמו החברה החרדית ולהאשים את אחת הקהילות המוחלשות ביותר בזיהום, אפשר לקחת דוגמה מהשימוש הנרחב של חרדים במוצרים בשימוש חוזר בגמ"חים ולהרחיב את פעילותם של גמ"חים במימון המדינה גם לציבור החילוני. כדי לממן פרויקטים ציבוריים חשובים כמו תחבורה ציבורית, דבר ראשון הייתי אומר פה לממשלה ולשרת התחבורה – תדאגו קודם כול שהרכבות יחזרו לעבוד בשעות הערב, בימי שישי ובמוצאי שבת. כדי לממן פרויקטים ציבוריים חשובים כמו תחבורה ציבורית וחינוך חינם מגיל אפס, על מנת לשפר את התנאים של המחנכות והרופאות, לטובת כל זאת ועוד יש לחייב את האלפיון העליון להשיב את ההטבות המופקרות שקיבל על חשבון הציבור מממשלות נתניהו, הסמל של ישראל הראשונה, השבעה והנהנתנית, וממשיכי דרכו בממשלה הנוכחית. ונתחיל בתעשיות המזהמות שפוגעות בבריאות של כולנו והורסות את הארץ שכולנו – יהודים וערבים, רואים בה בית. ברצוני להתייחס למאמרה של עו"ד טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121 – מנוע לשינוי חברתי, שמנתחת את ההבטחות החברתיות של התקציב והמציאות בפועל, בכמה נקודות באתר של שיחה מקומית. התוכנית הכלכלית כוללת קיצוץ של 1.5% בתקציבי משרדי הממשלה בטענה הבלתי-מבוססת שכך מתחייב בשל העלאת תקציב הבריאות – העלאה ראויה, אגב, גם אם לא מספקת. הקיצוץ משפיע על פרויקטים חשובים בתחומים של חינוך ורווחה, דיור ועוד, בתקופה שבה ציבור רחב נזקק להם כל כך. התוכנית הכלכלית כלל לא עוסקת ביצירת משרות חדשות, לא במגזר הציבורי המורעב בתחומים כמו בריאות, רווחה, חינוך ותשתיות, לא באמצעות פיתוח מוסדות ראויים להכשרה מקצועית במימון המדינה, ולא על ידי יצירת תמריצים משמעותיים למעסיקים כדי שיעסיקו יותר עובדים, בעיקר בפריפריה וביישובים הערביים. העלאת גיל הפרישה לנשים – מרכיב שמרכזיותו בתוכנית הכלכלית, כך נזכור, תפגע בהכנסתן של נשים שתעבודנה בשכר נמוך אחרי גיל 62 אך לא תהיינה זכאיות יותר לקצבת זקנה. הפגיעה הקשה ביותר תהיה בנשים שמסתמכות על קצבת הזקנה כדי להתקיים ותוכלנה לקבלה רק מגיל 65. ארגוני הנשים ניהלו מאבק מרשים להכנסת כלים משלימים לתמיכה בנשים שעובדות במקצועות שוחקים או נפלטו מהעבודה, אך הצעדים המוגבלים שלהם הסכים האוצר לא יסייעו לכולן מכיוון שמבטיחים רק תמיכות קצרות טווח, ויסייעו בעיקר למי שיהיו מסוגלות להמציא את עצמן מקצועית מחדש. אחת המכות האיומות ביותר שמנחית תקציב נוראי זה והתוכנית הכלכלית הנלווית לו נוגעת כמובן לקיזוז קצבת הזקנה לפנסיונרים עובדים. התוכנית הכלכלית אומנם העלתה את הדיסרגרד ל-6,750 שקל החל מינואר 2022, אך הסכום הזה לא מספיק כדי לאפשר למי שהפנסיה שלהם נמוכה מאוד להמשיך לחסוך וגם לחיות בכבוד. הכלכלנית הראשית, למשל, המליצה להעלות את הרף לשכר הממוצע במשק, אך המלצתה נדחתה. קצבת הנכות הכללית עולה ב-400 שקל בלבד, ומגיעה לרמה של 3,700 ש"ח לחודש בלבד. קשישים בעלי מוגבלות אינם נכללים בתוכנית וימשיכו לקבל רק 2,880 שקל בחודש. אלה סכומים שלא מאפשרים חיים בכבוד, אף לא את החיים עצמם, אם לצטט מישהו שבדרך כלל לא ראוי לציטוט. ההעלאה של השלמת ההכנסה לגמלאים מעל גיל 70 שהכנסתם מקצבת זקנה או מכל מקור נוסף אינה עולה על כ-2,200 שקל לחודש, אף היא אינה מספקת. לפי התוכנית, הכנסת הגמלאים הללו תעלה עד ל-3,700 שקל בלבד, 70% משכר המינימום, סכום שעדיין לא מאפשר חיים סבירים. השימוש במנגנון השלמת הכנסה גם מגביל את התוספת רק לאלה שכבר כילו את חסכונותיהם. גם דמי אבטלה מלאים ימשיכו להימנע ממפוטרים שמקבלים קצבאות זקנה, מזונות, השלמת הכנסה ותוספת תלויים לקצבת הנכות. ב-2020 העבירה הממשלה הקודמת הוראת שעה שתיקנה את המעוות ואפשרה מתן דמי אבטלה מלאים למפוטרים בקבוצות אלה, אך היא תפוג בדצמבר הקרוב. במקום להבטיח תיקון קבוע של החוק, הממשלה מתעלמת מהנושא והעיוות יחזור לפגוע במפוטרים הפגיעים ביותר מינואר 2022. ההבטחות להקצות 100 מיליון ש"ח לביטחון תזונתי בבסיס התכווצו במכבסת המילים לכדי 46 מיליון בלבד. כאשר יש בישראל כ-1.5 מיליון איש שחיים בחוסר ביטחון תזונתי, גם 100 מיליון לא היו מספיקים, ודאי שלא הסכום המכווץ שעליו הוסכם בממשלה. מדובר ב-300 שקל לשנה לאדם, כולל עלויות תפעול. רק 200 מיליון שקל הוקצו בתוכנית הכלכלית לטובת המעבר של החינוך בגיל הרך לאחריות משרד החינוך. זהו תקצוב נמוך שלא יכול לתת מענה הולם לצורכי הפעוטות ולזכותם בחינוך אמיתי. התקצוב הזה לא מאפשר הכשרה לצוותים או יחס מספרי הולם בין מחנכות לפעוטות. במסגרת התוכנית לגמישות ניהולית, מה שנקרא, שהוכנסה לתוכנית הכלכלית, בתי ספר שיוכיחו יכולות יקבלו תקציבים נוספים, אף שדווקא להם יש בדרך כלל תקציבים גמישים נוספים מההורים ומהרשות המקומית. חינוך הוא היסוד למוביליות חברתית, או לפחות לאפשרות, והוא הדרך לאפשר לילדים משכבות מוחלשות להגשים את עצמם. הדרך הנכונה היא לא לחזק את בתי הספר החזקים ממילא אלא דווקא את בתי הספר המוחלשים, אדוני השר, ואני יודע שאתה מאוד רגיש לנושא. התקציב כולל הקצאה מינימלית של כ-50 מיליון שקל למימון התוכנית הלאומית למניעת אלימות במשפחה ואלימות נגד נשים. ההקצאה לא מספקת, והתוכנית – – – << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> בצדק. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ההקצאה לא מספקת. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> אתה מדייק בדרך כלל, ולכן אני שותק. זו תוספת. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ההקצאה לא מספקת, התוכנית לא תגיע אפילו למחצית. מה שהיה נדרש זה 250 מיליון. לפי הנתונים שיש לי, התקציב להפעלה מלאה של התוכנית הוא 250 מיליון; התקציב הזה לא מגיע. ללא תקצוב ראוי לא ניתן יהיה לשפר את יכולת האכיפה, לחזק את מרכזי ההגנה והסיוע לנשים ואת מנגנוני הטיפול והשיקום. ניכר שמשרד האוצר לא רואה בני אדם אלא רק מספרים. אל מול עיניו עומדת הנגזרת התקציבית, לא קורבן ההתעללות. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> מעולם, ב-20 שנה שחלפו, מעולם לא התווספו 155 מיליון ש"ח לטיפול באלימות במשפחה. זה לא נכון. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני השר, אני מדבר על אם התקציב הוא תקציב מספק. ההשוואה – – – << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> אני משער שכל ממשלה שאתה – אני משער שלא תהיה שותף לה, כי אתה לא נוטה – כל ממשלה שתביא תקציב, אתה תעלה ותגיד שהוא לא מספיק. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אומר שהוא לא מספק על בסיס עובדות. אגב, אני גם יכול להוסיף ולומר, בתור מי שיושב בוועדת הכספים וגם טרח להיות נוכח כמה שאפשר ברוב הישיבות בוועדת הכספים הנוגעות לתקציב, אחת מהנקודות שהעליתי יחד עם חבריי ובשם סיעתי, כמובן, פעם אחר פעם אחר פעם, זה באמת תקציבים שאינם מספיקים לדברים בסיסיים, בין אם הם דברים חברתיים ובין אם הם דברים אחרים. ואני נותן פה רשימה ארוכה של דוגמאות, שהן רק קצה הקרחון. עכשיו, גם בנושא של טיפול באלימות במשפחה ואלימות נגד נשים, זה יכול להיות – בוא נניח אפילו – שהתקצוב יותר טוב ממה שהיה קודם, אבל זה עדיין לא נותן מענה. ואני חוזר ואומר: המספר כדי לתת מענה הולם – תראה, לתת מענה הולם זה שלא תהיה תופעה כזאת בכלל. אז אנחנו לא מדברים על זה כרגע, לצערי הרב. הלוואי שנגיע לימים שבהם לא יצטרכו לתת מענה לאלימות במשפחה ואלימות נגד נשים כי הדבר הזה לא יהיה, אבל בתוך המסגרת הלא-אידיאלית והלא-מושלמת שאנחנו חיים בה אז צריך גם תקציב לזה. התקציב הקיים או התקציב הנדרש, לצערנו, בשל הנסיבות הוא 250 – 250 מיליון. אין את התקציב הזה, ורחוק מכך, ולכן אין בזה מענה, גם אם הוא יותר טוב ממה שהיה בממשלות קודמות. אומנם לפי הדיווחים בנק ישראל המליץ השנה, ב-2022, להגדיל את תקציב המדינה ל-468.23 מיליארד שקל כדי לאמץ השקעות בתשתיות ובחינוך ולהאיץ את ההתאוששות הכלכלית והצמיחה. אימוץ המלצה זו עדיין היה מותיר תקציב נמוך יחסית להוצאות האזרחיות והחברתיות ולא היה מאפשר להשוות שירותים חברתיים לממוצע במדינות ה-OECD, אבל הוא היה מבטיח תקציב גבוה ב-15 מיליארד שקל מהתקציב שהוגש לכנסת. אבל באוצר, במקום להשקיע בהתאוששות החברה והמשק ממשבר הקורונה בכל תחומי החיים, ממשיכים במאמץ השחוק למנוע עד כמה שאפשר את הגידול במסגרת התקציב והטלת מיסים על האלפיון העליון. אדוני השר, אם תקשיב לי רק לשנייה – מאיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כבוד השר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> סליחה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רוצה להדגיש פה, בהמשך למה ששוחחנו קודם ובאופן גם יותר כללי, יש – לפני שאני ממשיך ביותר פרטים – שתי בעיות יסודיות שחייבים לתת עליהן את הדעת. אחת, זה ההתעקשות של האוצר, וממילא של הממשלה, לא להגדיל את הגירעון ולא להשקיע בהתאוששות של החברה. זאת אומרת, לא להגדיל את מסגרת התקציב. זה דבר אחד. כולנו יודעים – אני בטוח שגם אדוני יודע – כולנו יודעים שבנסיבות הקיימות הריבית על גידול בגירעון היא ריבית מאוד מאוד נמוכה. היום יש תנאים שאולי היו הרבה פחות בעבר – בלי להיכנס לוויכוח האידיאולוגי על סיפור גירעון התקציב – יש תנאים להגדיל את הגירעון. בוחרים לא לעשות את זה, אחרי שנתיים של משבר כל כך חמור. יתרה מזו, וגם את זה הזכרתי עכשיו, הטלת מיסים – ואני עוד אחזור עוד מעט לכל הנושא של מיסוי פרוגרסיבי, עד כמה שהזמן יאפשר לי, אבל הטלת מיסים צריכה להיות על האלפיון העליון, אלו שכיניתי קודם "העשירים והדשנים". לא יכול להיות שהרוב המוחלט של הגזרות יוטל בסופו של דבר על המוני ישראל, על האנשים המוחלשים ביותר. הדבר הזה הוא בלתי נסבל, ולצערי, זה מה שהממשלה בחרה לעשות. בעוד שלממשלת השינוי לרעה אין אף פעם מספיק כסף לחברה, לרווחת אזרחיה ולטובת חייהם, למלחמות ומוות תמיד יש ויש. כלי משחית והרג תמיד ימומנו; הכשרה לדיכוי ורדיפה תמיד תתוקצב. דוגמה להתעלמות של הממשלה והאוצר מבני אדם הוא השימוש, שכבר הפך מובן מאליו, בחוק ההסדרים האנטי-דמוקרטי. לפי שלמה סבירסקי, מאז 1985 חוק ההסדרים מעורר התנגדות רבה שנה אחרי שנה – אנחנו יודעים את זה. יש המבקרים את הפגיעה בדמוקרטיה בכך שאגף התקציבים באוצר נוטל לעצמו סמכויות חקיקתיות שעה שהוא כופה על הכנסת לאשר עשרות רבות של חוקים במהלך אחד, ויש המבקרים את הזלזול בממשלה ובכנסת בכך שהשרים והח"כים, כל אחד בתורו, נדרשים לנקוט עמדה בתוך זמן קצר במקבץ גדול של נושאים. אחד היועצים המשפטיים לשעבר לממשלה ניסח זאת כך, ואני מצטט מתוך בג"ץ מ-2004, ונאמר בו כך: אין מקום לרכז נושאים רבים, אשר אין מניעה לדון בהם בדרך הרגילה, לתוך ישיבת ממשלה אחת – הכוונה לישיבת הממשלה המאשרת את הצעת תקציב לפני הגשתו לאישור הכנסת – שבה אין אפשרות מעשית לקיים דיון מפורט בכל הצעה והצעה. לכן יש להימנע מלהצמיד לדיוני התקציב הצעות שאינן חלק אינטגרלי. קיום הצבעה אחת על נושאים שאינם קשורים זה לזה עלול לפגוע בחוקיות ההחלטה. הכללת תיקונים רבים של חוקים שונים בנושאים שונים בהצעת חוק אחת אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות משפטית ראויה. סוף ציטוט. ברוח הדברים אלה, הצעת חוק ההסדרים הנוכחית ראויה לכל ביקורת על שהיא כוללת הצעות לשינויים בעשרות נושאים, ובהם: תקשורת דיגיטלית בין האזרחים לממשלה; תקנות בדבר דיווח כספי של תאגידים ממשלתיים; מיזמים של פינוי בינוי; העלאת גיל הפרישה לנשים; האפשרות לנוכחות אלקטרונית של נאשם בהליכים משפטיים; קידום שכירות מוסדית ארוכת טווח, שרק תעשיר יזמים רודפי רווח; שינויים בתחום בטיחות אש – כבאות; ניקוז מי שיטפונות ועוד כהנה וכהנה. יש הרבה מאוד דוגמאות, אני אדלג עליהן מפאת קוצר הזמן. קשה להאמין וקשה עוד יותר לקבל בהכנעה פרויקטים רב-שנתיים בעלות של מיליארדים רבים, כדוגמת פרויקט המטרו במרכז הארץ, לצד דיון מפורט במימון טיפולי שיניים; איום של ממש בשינוי יחסי הכוחות בממשלה בדמותו של מרכז רגולציה לצד ייעול מערך הכשרות, וכן הלאה וכן הלאה. גם כך, התקציב החברתי שלנו קטן משמעותית מזה של ארצות אירופה המערבית, שאליהן אנו רוצים להשתוות לכאורה. לפי נתוני בנק ישראל, בעוד שהתקציב החברתי שלנו היה ב-2018 שווה ערך ל-32.3% מהתמ"ג, הממוצע בארצות ה-OECD עמד באותה שנה על 40.9%, ובארצות ה-OECD המבוססות ביותר הוא עמד על 51.4% מהתמ"ג. זה אומר שמדינת ישראל אומנם מספקת לתושביה את מרבית השירותים החברתיים שהאירופים מקבלים – בריאות, חינוך, רווחה, דיור, ביטוח לאומי – אבל ברמה ובהיקף פחותים. עם התקציב החברתי הקיים קשה לממן את כל כוח האדם הרפואי הדרוש, קשה לצמצם את מספר התלמידים בכל הכיתות, קשה להחזיק במלאי מספיק של דיור ציבורי, קשה להעניק קצבת זקנה נדיבה יותר. איך מגדילים את התקציב החברתי? אדוני השר, אני אשמח אם תקשיב. איך מגדילים את התקציב החברתי? תשובה אחת היא לצמצם את תקציב הביטחון ולהעביר את הכספים למשרדים החברתיים. תקציב ההוצאה של משרד הביטחון יגדל הפעם ויעמוד על כ-62.3 מיליארד שקל – בשנת 2021 זה היה, סליחה, וכ-60 מיליארד שקל בשנת 2022. מדובר בגידול של כ-4 מיליארד שקל בשנת 2021 ושל 1.6 מיליארד שקל בשנת 2022. הסדר מדיני עם הפלסטינים יכול לעזור לקצץ בהוצאות הביטחון, מעבר לסיבות אחרות שהסדר כזה הוא ראוי – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יודע, פינינו את עזה והתקציב רק עלה. אני מזכיר לך את זה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא פינו. השאלה אם אני מסכים שפינו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פינינו את עזה, מה לעשות? << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה רוצה שאני אגיד לך את דעתי לא על חשבון זמני? אני אשמח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא צריך. אבל רק שתדע שזה לא מקטין אף פעם. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, זה יקטין, אני גם אסביר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה רק מעלה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שהרי משטר האפרטהייד ורדיפת העם הפלסטיני בשטחיו הכבושים, ההפצצות התכופות על רצועת עזה וההגנה כביכול על עשרות התנחלויות הם המהווים את העיסוק העיקרי של מה שמכונה גופי הביטחון, והם הכרוכים בתקציבים גדולים, לצד תשלומי הפנסיות המנופחות. ספר עיקרי התקציב של האוצר נותן כמה דוגמאות. מערכת הביטחון קיבלה תוספת של כ-7 מיליארד ש"ח בעקבות טבח צוק איתן, ו-2.2 מיליארד ש"ח בגין מתקפת שומר החומות. במילים אחרות, הסדר מדיני עשוי לסייע בהמרת ההוצאה הביטחונית בהוצאה חברתית. לא רק זה, הוא גם יכול לסייע ליצירת יציבות כלכלית לעידוד השקעות זרות ולצמיחת התמ"ג, מה שיקטין את משקל תקציב הביטחון. אבל אין די בצמצום תקציב הכיבוש והמלחמה כדי להעלות את ההשקעות בבריאות, חינוך ורווחה. ב-2016 טענה ד"ר קרנית פלוג, נגיד נגידת בנק ישראל דאז, כי אחת הסיבות העיקריות לכך שישראל רחוקה מרמת השירותים האזרחיים של ארצות אירופה היא רמת התקצוב הנמוכה של שירותים אלה בישראל, והוסיפה כי היה מקום לגבות עוד 50 מיליארד שקל מיסים בישראל בשנה ולהפנות את הכסף הזה במלואו למתן שירותים אזרחיים לתושבים. מן הראוי שהמיסוי יהיה פרוגרסיבי. אל לו להתבטא בהעלאת מס ערך מוסף למשל, שהוא מס בלתי צודק בעליל משום שהוא חל בשיעורים זהים על כל רוכשי המוצרים, עניים ועשירים כאחד. המיסוי חייב להיות צודק, כזה המוטל בשיעורים העולים עם עליית ההכנסה, ומן הראוי למסות לא רק את ההכנסה אלא גם את העושר. ממשלת בנט פועלת בכיוון ההפוך, וכל זאת בתמיכת העבודה, מרצ ורע"מ. התקציב וחוק ההסדרים מעמיקים את הכיבוש, הסיפוח והאפרטהייד, פוגעים במעמד האזרחי של אזרחי ישראל הערבים הפלסטינים. הם ימנים קיצוניים ואנטי-חברתיים, מחלישים את המוחלשים ומענים את העניים. הגענו לרגע המכריע שבו עליכם לבחור אם אתם בצד שבעד הכיבוש והמלחמה, הצד ששונא עניים, ערבים וחרדים, או בצעד שבעד הנגד. לא נשאר לי זמן, נכון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא נשאר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא נשאר. טוב, תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כבוד השר, ראיתי שרצית להתייחס, אתה רוצה שתי דקות להגיב? משם, אין בעיה. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר >> אני רק רוצה, אדוני היושב-ראש, גברתי המזכירה, עופר ידידי וחברת הכנסת מאי גולן – זהו, רק אנחנו פה? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת גדי יברקן. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> אה, וחבר הכנסת גדי יברקן. אני רק רוצה להגיד משהו, אני אוהב לשמוע את הנאומים שלך, אתה נכנס לפרטים. אבל בסופו של דבר צריך להבין שדווקא בנושאים שעליהם דיברת יש פריצת דרך. ההוספה המשמעותית הזאת של 900 מיליון שקל לתקציב הנכים, להסכם עם הנכים, היא הוספה משמעותית מאוד מאוד, ולא בכדי, ובאמת אני לא מכיר הרבה מאוד ממשלות ששבוע לפני מקבלות החלטה להוסיף עוד 900 מיליון כאשר – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל, מאיר, זה חוק שאנחנו חוקקנו. זה לא שעשיתם פה משהו מיוחד. הייתם צריכים לתת להם והורדתם מהתקציב. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> דוד, ממש לא. אנחנו – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, אני אתייחס לזה כשאני אדבר. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> דוד, את מה שאתם חתמתם – התחייבנו, נתנו לגמרי. בנוסף לכך הוספנו עוד 900 מיליון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> לא, אל תגיד לי "זה לא נכון", תסתכל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 4.2 מיליארד הייתם צריכים לתת. נתתם? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> יש. יש 5.7 בסך הכול הכללי. בוודאי ובוודאי. יש 4.2 והוספנו על זה עוד 900 ועוד דברים שהם חשבונאות שנתית של תוספות, התייקרויות וכאלה וכאלה. הדבר השני, לגבי האלימות במשפחה, עופר. אתה יודע, יש פעם ראשונה הקצאה של כל כך הרבה כסף שיושבים מוחות – ואתה מוזמן – יושבים אנשים מומחים במקצוע ומנסים לחשוב איך נעשה את זה אחרת, לא more of the same, אלא לקחת עוד מיומנויות, עוד מענים שפותחו בקהילה כדי להביא אותם. אין בעיה של כסף. יש בעיה שצריכים לחשוב קצת אחרת. אני מדבר על הנושא שאתה דיברת. בוודאי ובוודאי שכל תקציב וכל העלאה היא מבורכת בשאלות החברתיות, אבל אתה תמיד יכול לעלות ולהגיד: זה לא מספיק. אני אומר בוודאות, ועשיתי השוואה בין התקציב הזה לתקציבים אחרים – בהיבטים החברתיים זה תקציב מצוין. מצוין. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה, כבוד השר. חברת מאי גולן. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> יש פה יותר מדי אנשים, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נורא, כך לא תתרגשי יותר מדי. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, בדרך כלל אני מתרגשת. פשוט, אתה יודע, שלא יפריעו לי. אבל לא נורא, יש פה את האנשים החשובים בעיקר. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אורחים נכבדים, אנחנו בעיצומו של מסע ההונאה והרמייה הגדול ביותר שהיה פה מאז הקמתה של מדינת ישראל. הגדול ביותר. אם מישהו חושב שהתבלבלנו אז אנחנו ממש לא מבולבלים. אנחנו מאוד מפוכחים לגבי מה שקורה לנגד עיננו. אני רק רוצה לשאול את שר החוץ לפיד, שכמובן לא נמצא פה, אתה, שעשית סרטונים, שעשית קמפיין שלם שכולו מושתת על משפט אחד: "איפה הכסף?". "איפה הכסף?" שאלת. באמת לקחת סרטון שבו הראית שטרות-שטרות של כסף והראית איך אתה מעביר אותם מצד אחד לשני: לוקח אותם מהצד הזה – נותן אותם לבתי חולים; מהצד הזה – לחינוך; מהצד הזה – לרווחה. אתה באמת איש החברה הישראלית, הראית איך אתה מעביר כספים. אז אני באמת שואלת כאן היום: איפה הכסף? איפה הכסף לחיילים? איפה הכסף לקשישים? איפה הכסף לחד-הוריות? איפה הכסף למשפחות השכולות מהצד הנורמלי של המפה הפוליטית? איפה הכסף לניצולי השואה, לילדים הערבים, לעניים? הרי הפרזנטור לפיד באמת מכר לנו את הבלוף הזה, את הלוקש הזה, שכשהוא יהיה בעמדת הכוח הוא יעביר את הכסף מהצד הרע, מה שנקרא, לצד הנכון. אז בואו נראה עכשיו באמת לאן הולך הכסף של הממשלה הנורמלית שלכם שהקמתם. כי בממשלה הנורמלית של לפיד – תזכרו, אנחנו לא נורמליים, כן? ראש מפלגת הפשע ליברמן והנוכל בנט, לראשונה מקום המדינה, עשו יום גיבוש – יום גיבושון לכל אגף התקציבים במשרדי עמותה פלסטינית, עמותת סיוע 48. אולי ראש מפלגת הנוכלים ליברמן חשב שהוא צריך להעביר מסר מאותם משרדים על בלי נאמנות אין אזרחות. זוכרים את המשפט של ראש המאפיה ישראל ביתנו? זוכרים את המשפט הזה? אגב, עמותה, למי שלא יודע את כל הפרטים, שרק בשנת 2020 בלבד גייסה 47 מיליון שקל, רק בשנת 2020; סך הכול בחמש שנים, חמש שנים תמימות – 250 מיליון שקל. שם יום הגיבוש של אגף התקציבים התרחש. אז אנחנו שואלים את עצמנו באמת: מה יש לכל אגף התקציבים של מדינת ישראל לעשות בכפר קאסם? זה החלק הלא-נורמלי שהעם שואל – כן, אני שואלת את זה בשמו. ובכן, הממשלה הישראלית-הפלסטינית הראשונה המושחתת הזו הייתה צריכה למצוא דרכים יצירתיות ולוודא איך היא מעבירה כספים ישראליים לארגונים ועמותות פלסטיניים. איך היא עושה את זה? אז זהו, אני השבוע ראיתי את מנסור עבאס, באחד הראיונות שלו – צריך לציין "ראש הממשלה מנסור עבאס" – נשאל על ידי מראיין מהולל, שאני לא אזכיר את שמו, מדוע כסף ישראלי עובר לעמותות שמממנות משפחות של שהידים. מה הוא ענה לאותו מראיין מהולל, שאגב, אפילו לא ידע איך להגיב לו: מה אתה רוצה, שלא נעביר כסף ליתומים? שלא נעביר כסף לאלמנות? אתם יודעים מה הוא עוד אמר לו? הוא אמר לו: אצלנו, אנחנו לא מעבירים כסף במזוודות, הכול דרך הבנק. אתה מבין, אצלם הם לא צריכים להסתיר את הכסף, הכול גלוי. ככה זה כשעובדים עליכם מול העיניים ולא מתחת לעיניים. האמת, אני כבר לא אתפלא, אולי הוא יעביר את זה בשקיות של אלקין. איפה אלקין? הוא לא פה, הוא בטח לא יבוא לפה, אלקין עם השקיות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר היום שגם אם הוא נורבגי, הוא מבלה בכנסת יותר. אני לא ראיתי אותו כמעט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא נמצא כי אין לו ברירה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הוא השר המקשר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חלק מהזמן הוא נמצא. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> האמת, אני לא אתפלא על כלום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא צריך לתת לסילמן לנהל משהו, הוא – הכול דרכו. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא המוח מאחורי הכול. חברים, אני לא אתפלא על כלום. בכלל, מנסור עבאס, אדוני ראש הממשלה, אם במקרה אתה שומע את הדברים שלי, אני חושבת שאלקין יכול להיות אחלה בלדר, באמת, עם השקיות הוא יכול להיות אחלה בלדר בשבילכם. אלקין, האיש והשקיות, יכול לעשות לכם את העבודה אש. בכלל, אלקין הוא איש רב-כישרונות, רב-פעלים – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> את יודעת איך הוא מסלק אנשים מהדיור הציבורי? עם חיוך. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. איך הוא עושה את זה, אורלי? בדיוק, עם חיוך. הם עושים את זה בחיוך. הם דורסים בחיוך – מה שאנחנו לא ידענו אפילו לעשות – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> וטוב שכך. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> את יודעת איך אומרים? עומדת גופה, מדלגים מעליה אפילו בלי לחשוב פעמיים – ככה הם, ואני לא מגזימה. אבל ברצינות, אני רוצה לשאול: לאיזה שפל הגענו היום במדינת ישראל שאגף התקציבים של מדינת היהודים יוצא מהמשרדים שלו בירושלים ועולה לרגל למועצת השורא בכפר קאסם כדי למצוא דרכים איך להעביר כספים לעמותות פלסטיניות שמממנות רצח יהודים? איך לא קם בגועליציה הזאת – לא הקואליציה, הגועליציה הזאת – בן אדם אחד עם מצפון, שאומר: מה לי ולמנהלת סניף טול כרם של העמותה הזאת, שאח שלה יושב בכלא ומרצה 29 מאסרי עולם על רצח יהודים? 29 מאסרי עולם על רצח יהודים – נשים, גברים וילדים. אף אחד במשרד התקציב הזה לא חשב לקום ולהגיד: מה לעזאזל אני עושה פה? אף אחד? מה קרה לכם, איבדתם את הראש? השתגעתם? איבדתם את כל טיפת המצפון שיש לכם? רצח יהודים, בני העם היקר הזה, שחירפו את נפשם, ואתם לא מתביישים ללכת ולעשות עם מי שמעביר למחבלים את הכסף, מי שמלבין את הכסף השחור הזה – אתם הולכים איתם לעשות עסקים. 250 מיליון שקל ליתומים ואלמנות של משפחות שכולות, הם קוראים להן, משפחות שכולות שרצחו לנו את בני העם שלנו, בני מחבלים, בני עוולה. לאיזה שפל עוד תורידו את מדינת ישראל? לאיזה שפל, בנט, עוד תגיע? לאיזה שפל, גדעון, אלקין, אילת? לאיזה שפל המדרגה עוד תגיעו ותורידו אותנו יחד איתכם? איך אתם ישנים עם עצמכם בלילה? אני לא יודעת. אולי, אדוני היושב-ראש, צריך לעשות גיבושון במכה – זה השלב הבא, עכשיו שאני חושבת על זה. למה במשרד התקציבים של עמותת סיוע לפלסטינים? בוא ניסע למכה, נרביץ קצת על החזה ונקרא לזה משא ומתן קואליציוני למען הממשלה הבאה. אתם יודעים מה? הכול הגיוני בממשלת הביבי-פוביומטים הזאת. השנאה שלהם והפחד של הכת הביבי-פובית הזאת, שכל כך מפחדת מנתניהו, מרשה להם, בראש המעוות ובחשיבה הפסיכוטית שלהם, לעשות הכול. איפה אדון סער – כמובן שגם הוא לא יהיה פה – הדמוקרט הגדול? איפה הוא? זה מה שהבטחת בבחירות. אתה רץ מאולפן לאולפן – הוא רץ מאולפן לאולפן ומספר: אני עומד בהבטחת הבחירות שלי. אני לא מבינה, בסדר, הבטחת לא לשבת עם נתניהו, אוקיי. הבטחת גם לשבת עם מוסי רז ומרצ? הבטחת להעביר כספים קואליציוניים למחבלים? אני לא מבינה. הבטחת לא לשבת עם נתניהו, אבל הבטחת להצדיק ממשלה עם תומכי טרור? הבטחת להכתיר את לפיד לראש ממשלה? זה מה שהבטחת? הרי אתה איש ימין, אתה טוען לערכיות, לאידיאולוגיה. איפה זה וההבטחות שלך? זהו, אנחנו שונאים את נתניהו, ובשם זה הכול כשר, הכול כשר. ואני אומרת לכם, ציבור יקר שאני יודעת שצופה בנו עכשיו, מה שאתם רואים שכשר עכשיו זה כאין וכאפס לעומת מה שעוד יוכשר בגלל השנאה לנתניהו. אבל – למרות שזה יפתיע חלק לא קטן מהאנשים שצופים בנו כרגע – מבנט הנוכל, אבי-אבות הנוכלים, כבר אין לי ציפיות. חבל לי על הדקות שאני מבזבזת כל פעם, כי באמת חבל על הזמן. אבל אני שואלת: איפה אילת שקד? כשהגיעה למחנה הלאומי פרסו לה שטיחים אדומים. איפה את, אילת, שחזרת ואמרת: אנחנו פוליטיקאים לא שקרנים, אנחנו כנים, אנחנו נסתכל לכם בעיניים ולא נשקר? איפה את? ריבונו של עולם, אילת, לאן עוד הוא ידרדר אותך? לאן עוד תיתני לו להוריד אותך? ריבונו של עולם, זה לא את. אני יודעת שזה לא את; את יודעת שזה לא את. כמה זמן עוד תהיי עם הנוכל ההרפתקן עם שגעון הגדלות הזה, שחושב שהוא דוד המלך, שמשווה את עצמו בנאומים לדוד המלך? את תיגררי לתהום הפוליטית של הכתם המכוער ביותר שיישאר על מדינת ישראל בפוליטיקה הזאת. אל תיתני לו לדרדר אותך למקומות האלה. אתם יודעים, מדברים כל הזמן על כאבי הבטן שלה. אני שואלת: איך לא כאבה לך הבטן, אילת? איך היא לא כאבה לך כשראית את רזי עיסא, האדריכל של ההסכם הקואליציוני, עומד במעמד החתימה – אתה ראית אותו, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, ראיתי את התמונה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> ראית את התמונה. עומד במעמד החתימה גאה, באמת, הצליח לחתום. ואני אומרת, אילת שקד, בסוף באה מאיזה מקום ערכי, אידיאולוגי. איפה כאב הבטן שלך שם? אני באמת לא מבינה. השתגעתם? השנאה העבירה אתכם על דעתכם? שיבשה לכם את הדעת? אין בושה. אתם לא מתביישים. כנראה שנראה נורמלי שבמדינת היהודים ימצאו פתרונות בחדרים חשוכים, מרתפים, איך להעביר כסף לאחים המוסלמים, ליתומים ואלמנות של שהידים שרצחו יהודים. חברים, בנימה יותר שקטה אני רוצה – כי באמת הכעס הוא עצום. אני יודעת שאני מדברת בשם מיליוני אזרחים של מדינת ישראל – מיליונים, לא אלפים, לא עשרות אלפים, לא מאות אלפים, מיליונים, למי שתהה בתקשורת המגויסת, בצבא התקשורת. אבל בנימה יותר רגועה אני רוצה לומר שנמצאות איתנו כאן ביציע של מליאת הכנסת שתי נשים מאוד מאוד יקרות, שרה אלבז ורחל סדן. שלום לכן, יקרות. אני מתנצלת, קודם כול, שאין פה מספיק אנשים שיכבדו אתכן. אני באמת מתנצלת, אבל נמצאת פה חברת הכנסת אורלי לוי היקרה. נמצא פה גם היושב-ראש כרגע, דוד ביטן, ואני מקווה שתדעו שבדברים שאני עומדת לומר לכן אני יודעת ובטוחה שכלל אזרחי מדינת ישראל עומדים מאחוריהם – כמובן מהצד הנורמלי, כן? אני מתנצלת. שרה אלבז ורחל סדן הן אלמנות משרד הביטחון ומשטרת ישראל, שאם אנחנו מדברים בכנות, רק אתמול דיברנו, נכון? רק אתמול. הבעלים הצדיקים והטהורים של הנשים היקרות והאמיצות האלה נהרגו בעת שירותם במשטרה בפעילות מבצעית, ואחרי תקופה ארוכה שיש לציין את הנימוס והעדינות ובאמת את יכולת הספיגה וההכלה שלכן, אין ספק, אחרי תקופה ארוכה, אני חושבת, הן לא יכולות לשתוק. ואתם יודעים מה? במקום לספר לכם על השיחה הכואבת והקשה שהייתה לי איתן אתמול, אני רוצה להקריא לכם את הדברים שהן כתבו לי מדם ליבן. ברשותכן, יקרות: קול דמי הבעלים והאבות שלנו זועק מן האדמה שבה נטמנו ארונותיהם בהר הרצל, לאחר שהורד וקופל הדגל שעטף אותם. עשורים רבים של שכול עומדים על הבמה הזו היום וזועקים נגד העברת הכספים למשפחות שכולות של מחבלים ומרצחים. יש לנו די והותר אלמנות ויתומים משלנו, ולא נוכל לעמוד מנגד ולשתוק נוכח העלבון ותחושת ההשפלה והכאב. אך לפני שנה פגשנו את נפתלי בנט באירוע של ארגון אלמנות ויתומים. הוא הגיע מתוקף תפקידו כשר הביטחון באותה עת והתקבל בכבוד, הערכה והרבה אמפתיה, הערצה והרבה אמונה שהוא האיש הנכון הנמצא בתפקיד הכל-כך רגיש וכל כך חשוב. הוא היה חלק מממשלה ימנית חזקה. במהלכים האחרונים שלו אנו חשים אכזבה מרה – – – אדוני השר, לא ידעתי שאתה פה. אני אשמח אם תישאר לכבד את הנשים שאיבדו את בעליהן, הן כאן ביציע לעוד דקה, רק לשמוע את הדברים. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> – – – אני אכבד אותן. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא ראיתי אותך, אני מתנצלת. בדיוק עכשיו ראיתי אותך קם, אני מתנצלת. נמצא כאן גם שר הרווחה מאיר כהן, איש מלא ערכים וטוב. הינה, אני מציינת את זה. אני מתנצלת שלא ראיתי אותך. אני אשמח אם תישאר רק לעוד כמה דקות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, הגיעה המחליפה שלך, מאיר. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר, עוד דקה. במהלכים האחרונים שלו אנו חשים אכזבה מרה וכאב נוכח ההתנהלות והפגיעה בציפור הנפש שלנו כאלמנות שמגדלות יתומים. השכול והיתמות הן ציפור הנפש לא רק שלנו אלא של עם ישראל כולו. את המהלך של הפנסיות התקציביות יכולנו להכיל בכאב ובעלבון, אבל עברנו הלאה. את ההעדפות של החתולים על חיילי צה"ל שמשרתים את המדינה היקרה שלנו, שעליה שילמו בחייהם רבים וטובים ובהם הבעלים שלנו – עם הרבה עלבון יכולנו להכיל, למרות שיש לנו עדיין חיילים המשרתים בצה"ל. אבל בעקבות התחקיר של אילה חסון והכספים המועברים למשפחות שכולות של מחבלים ומרצחים, אנו מבקשות מעל במה זו לעצור את העוולה והעיוות המתמשכים ולמנוע את העברות הכספים האלה. כל המהלכים וההתנהלות מעידים שסרגל הערכים והמוסר של מי שעומד מאחורי ההחלטה הנלוזה הזאת אינם עולים בקנה אחד עם הערכים שעליהם גדלנו ואשר בשמם מסרו את נפשם יקירינו. למותר לציין שתחושת הבגידה והשקר מלווה אותנו בכל רגע ורגע מאז החלה מסכת הליטופים, הפרגון וההתרפסות למנסור עבאס וחבר מרעיו. ההתרפסות הזאת מכאיבה לנו. זו היא רק יריית הפתיחה, שכן לפנינו אירועי זיכרון משמעותיים שבהם לא נאפשר לאנשים אשר מניחים אותנו על אותו דרגש עם משפחות המחבלים אשר טבחו כאן בגברים, נשים וילדים רכים ומשפחות שלמות, מחבלים שערערו את החיים שלנו והפכו אותם למה שהם – חלל כואב ומדמם – להיות חלק מאירועים אלה. הממשלה הזאת רומסת אותנו ואת זכר יקירינו ברגל גסה, בזילות וברוע, ואנו זועקות מדם ליבנו. יקרות, לא קל לקרוא את הדברים שלכן, והלוואי שהייתי יכולה לכנס את כנסת ישראל לדקה דומייה, אך הפרוטוקול אינו מאפשר לי, ולכן – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> את יכולה, מאי, דקה דומייה מעל במת הכנסת. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, הפרוטוקול אינו מאפשר לי, ועדיין, אני בוחרת לשתוק לדקה מתוך הדקות שלי, אפילו שאני לא יכולה לכנס את הכנסת, לזכרם של בעליכן היקרים, יצחק איצ'ו אלבז ואהוד אודי שטוק-סדן. מי שנמצא כאן – אני מבינה שתומך הטרור יצא, אבל אם הוא כאן, אם הוא לא רוצה לעמוד, הוא מוזמן לצאת. אני עכשיו אשתוק במשך דקה לזכרם. לזכרם אני גם אקרא פרק מתהילים לעילוי נשמתם: "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי. עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ. אל יתן למוט רגלך אל ינום שמרך. הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. ה' שומרך ה' צלך על יד ימינך. יומם השמש לא יככה וירח בלילה. ה' ישמרך מכל רע ישמר את נפשך. ה' ישמר צאתך ובואך מעתה ועד-עולם." שרה ורחל היקרות, אני עומדת כאן ובשם העם הנורמלי מבקשת את סליחתכן על שלא הצלחנו עדיין לעצור את העוולה הזאת, אבל אני מבטיחה לכן בכל ליבי ובכל נימי נפשי שאני אישית אעשה, אבל כולנו נעשה את הכול כדי לעצור את זה, את הבושה והפארסה הזאת, שמנסים לבזות את היקירים שלנו. לא ניתן לזה לקרות. תודה שבאתן לכאן היום. תודה רבה לכן. אז באמת, אני אומר מזל טוב לממשלה החדשה ולמשרד הרווחה על פתיחת סניף חדש של המוסד לביטוח לאומי – סניף חדש בעזה, יותר נכון אצל החמאס. ולמרות שהבטחתי שאשתדל שלא לדבר על הרב-נוכל, הרמאי הראשי, בנט, אני כן אדלג ואעבור ישר לחליפי, הגלגל הרזרבי, מי שהבטיח לבוחריו המון המון הבטחות לאורך כל חייו הפוליטיים, על זה שהוא כלכלן דגול, שהוא ביטחוניסט – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> איזה מההבטחות? קשה לעקוב – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> איזה? איש רווחה, תחבורה, חינוך. לא לא, לא ולא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אהלן. הגעתי. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> שלום, אדוני. דודי אמסלם הגיע – בואו נצדיע. חברים, במשך קרוב לעשור הרעיל הגלגל הרזרבי החליפי הנוכחי את המערכת הפוליטית בהסתה אין-סופית. הוא הסביר לנו על שחיתות, על הכספים הקואליציוניים, על החוק הנורבגי, על טוהר המידות, נתן לנו סקירה מלאה על האאודי של גנץ, על הצ'קלקות של ראשי הממשלה, על הלשכות הכפולות, דיבר על שחיתות, שחיתות, שחיתות ועוד קצת שחיתות – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> כספים קואליציוניים. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> כספים קואליציוניים אמרנו, וקץ הדמוקרטיה, קץ הדמוקרטיה, אין לנו דמוקרטיה, מה יהיה פה? הוא הסביר לנו המון דברים. הוא גם שכח איך הוא אמר שהוא יעביר תקציב לקשישים, יבנה בתי חולים, איך הוא יעביר בין השמש לירח, ועוד ערמה של קלישאות מבית היוצר המוערך. בל נשכח מה אמר לפיד על האח הישן-חדש, ברית האחים, הנוכל, הרמאי, הגנב והשקרן בנט, איך הוא הרביץ בנו תורה שלמה על האמון שיש בינו לבין הנוכל. עכשיו אני שואלת: תגיד, לפיד, מה אתה חושב, שכולם מטומטמים? לא, באמת, הרי אם יש ביניכם כזה אמון, למה אתה ראש ממשלה חליפי? הרי הסברת לנו שראש ממשלה זה רק בין אנשים שיש ביניהם אמון, נכון? זה מה שהוא אמר על נתניהו וגנץ. אז למה בדיוק אתם, זוג הנוכלים, יש לכם לשכות כפולות, מנכ"לים כפולים, צ'קלקות, אאודים? למה במסגרת אותו אמון רצת ואצת לחוקק חוק שבמקרה שהממשלה הזאת נופלת, במקרה, אתה ישר מוכרז כראש ממשלה? זה האמון בממשלה הנורמלית שלהם, אורלי, שמעת? זה האמון. לכל זה יש כסף. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זה כשר. זה כשר. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז לאן הולך הכסף? אני מדלגת, שנספיק לדעת את התשובה על השאלה החשובה הזאת. לאן הולך הכסף? אז תקשיבו. הממשלה המושחתת הזאת הולכת להזריק 30 מיליארד שקל לרשויות המושחתות ביותר במדינת ישראל, שנשלטות על ידי ארגוני פשע, אותם ארגונים שכל המחקרים והמציאות עצמה מראים ששיעור העובדים הערבים מאוימים הרבה יותר משיעורם באוכלוסייה. אני אתן לכם כמה מקרים אחרונים שממחישים את זה. הרי אף אחד לא שאל למה ירו במנכ"ל עיריית קלנסווה, עו"ד אשרף חטיב, והציתו את רכבו של גזבר מועצת דאלית אל-כרמל עדואן עדואן. יורים על ראשי מועצות, על הסגנים שלהם, על מהנדסי עיריות, על קרובי משפחתם. הרי כולנו יודעים שהרשויות הערביות חיות באווירה של טרור ופחד. זה לא סוד, כולנו יודעים את זה. אז לאן הולך הכסף? לכו תשאלו את ראשי המועצות במג'ד אל-כרום, סח'נין, טמרה, גוש חלב, המכונה ג'יש, נחף, רהט, כפר יאסיף, כפר קאסם, ג'לג'וליה, מזרעה, ג'דיידה-מכר, עילוט, כאוכב אבו אל-היג'א ועוד ועוד ועוד; הרשימה ארוכה, אני לא אלאה אתכם. מישהו שאל למשל למה ירו בזמירו, מנכ"ל עיריית קלנסווה? למה ניסו להתנקש בחייו של איברהים אבו סהיבאן, מהנדס העיר רהט, ופצעו אותו? למה חודש לאחר מכן נורה למוות עזמי אבו סהיבאן, אחיו של איברהים ומהנדס העיר? את זה אף אחד לא ישאל. אלו שאלות – דום שתיקה עליהן. העיקר: 53 מיליארד לרשימה – לרע"מ. עכשיו, למה ראש המועצה המקומית בג'לג'וליה דרוויש ראבי נפל קורבן לאלימות ואיומים בזמן שהוא שהה באוהל מחאה על האלימות בחברה הערבית? גם את זה אף אחד לא ישאל. אבל העבריינים שנעצרו אמרו שהם הגיעו כדי לדבר איתו על המכרזים, אז רק שתבינו למי מעבירים את הכסף. אין דין ואין דיין. אני מסיימת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט סיכום. אוי אוי אוי, זה יהיה קשה. טוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר, משפט, משפט, אבל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משפט אחד. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אני דיברתי עם אורלי. אתה לא מוסיף לי דקה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משפט סיכום. אתם צריכים להבין. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם עכשיו אתם לוקחים זמן אתם לוקחים לחברים שלכם, כי יש לכל אחד זמן לדבר, זה הכול. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז דודי ייתן לי דקה. דודי, אתה נותן לי דקה? יש לנו שעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דודי לא עכשיו. עכשיו את. משפט סיכום. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר, אבל הוא ייתן לי דקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משפט סיכום, אוקיי? זהו. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> שאלה אחרונה שאני שואלת את ממשלת הנורמלים: תגידו, לפני שמחקתם את החובות של עיריית טייבה, במקרה התקשרתם לעו"ד שווירי, ראש מועצת כפר יאסיף, שירו בו, וסיפר שהסיבה שירו בו זה בגלל שהוציאו מכרזים בשווי 5 מיליון לבניית בית ספר תיכון? אתם מבטלים חובות כשאתם יודעים לאן הולך הכסף. אתם קוראים לעצמכם ממשלה נורמלית? אתם, ששמתם את ראש מפלגת הפשע על קופת המדינה, אתם הנוכלים הכי בזויים שקיימים פה. עברתם את כולם בפער. השחתתם את הפוליטיקה לא רק בארץ אלא בעולם כולו. עד איזה תהום תגיעו? הרי כל מה שמחבר ביניכם – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חברת הכנסת מאי גולן, משפט סיכום. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. כל מה שמחבר ביניכם זאת השנאה לנתניהו. ואני אסיים במוטו של עלא ג'בארין, מספר שש ברשימת רע"מ: אין פתרון מלבד ניצחון או מות שהידים. אז חברים, את בנט ולפיד כבר ניצחתם, אבל אנחנו לא ניתן לכם להיות פה שהידים. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ישראל אייכלר. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו עומדים כאן היום לפני העברת תקציב מדינה לשנת 2022-2021 – תקציב שהוא חרב פיפיות; תקציב שסימן אוכלוסיות כדי לפגוע בהן; תקציב, שלא כמו התקציבים הקודמים – תמיד היו כאלה שיהיו מועדפים וכאלה שיהיו מקופחים. לא. תקציב שאפילו לא הביאו שום תועלת בגזרות האלה נגד הצלחות החד-פעמיות ונגד האימהות, וכל הדברים האלה שמכוונים נגד החרדים, היו רק כדי להשחית, חרב פיפיות שמאיימת על שלום השכבות החלשות ועל שלום הציבור. חוקי תקציב באים לפגוע בכשרות ובכל היסודות של קיום עם ישראל ומסורת ישראל, בכלל, במרקם החיים בארץ הזאת. הרבה שנים עוד נצטרך לתקן את הנזק ואת קריעת הקרום הדק שמחזיק את החברה הישראלית שעושה התקציב הזה. אתם צריכים לדעת שיש בבית מאות אלפי אנשים ואולי מיליוני אנשים שחוששים. הם מפחדים על הקיום שלהם, הם מפחדים על הזהות שלהם, הם מפחדים על חיי החברה שלהם ועל הילדים שלהם. אבל הממשלה הזאת והקואליציה מרבת הרגליים – שמורכבת ממפלגות קטנות שכל אחת מהן מעולם ובשום מדינה לא הייתה יכולה להקים ממשלה, אולי להצטרף כגלגל חמישי באופוזיציה, ופה הם תפסו את השלטון, גם את ראשות הממשלה, גם את משרד האוצר, גם את המשרדים המרכזיים האחרים, והם פשוט מדירים את האופוזיציה, מדירים חצי מהעם, אפילו בוועדות הכנסת. פשוט גזלו את זכות הבוחר שיהיה לו ייצוג בכנסת ובוועדותיה לפי מספרם. ופה הגיע בג"ץ, כמובן, מיודעינו, שליטינו, שקובעים לנו הכול, ואמרו: אנחנו לא מתערבים בעניין הזה של חלוקת – לא מצאנו הצדקה להתערב. זה בסדר גמור, הם לא צריכים להתערב, כי יש רשות שופטת ויש רשות מבצעת ויש רשות מחוקקת ואסור לאחת להתערב באחרות. אדרבה, הכנסת צריכה להתערב ולחוקק ולפקח על הזרוע השלטונית ועל הזרוע השיפוטית. אבל הם עשו את זה רק אחרי שהתקציב כבר הושלם כמעט, ואז הם אמרו את התשובה, וכך נותרנו בחוץ. הגזרה הכי בולטת, אם לא הכי כלכלית – ודאי לא תורמת לאף אחד, אפילו לא לצד השני – זאת הגזרה על נשים עובדות שלא יקבלו הנחות לשלוח את ילדיהן לפעוטונים ולמעונות ולא יוכלו לפרנס את משפחותיהם. ומה חטאן ומה פשען? שבעליהם לא מבלים, ולא משתוללים, ולא עבריינים, ולא יושבים על המגזר הציבורי, שהוא כולו מתפרנס מכספי המיסים של המגזר הפרטי; הם פשוט לומדים תורה. הם לא לומדים מוזיקה, הם לא לומדים תרבות סינית, שכל אלה כן יקבלו, אבל הם לא מקבלים כי הם לומדים תודה. הם לא רוצים שילמדו תורה. פשוט הכרזה. אנחנו עכשיו נכנסים לחודש כסלו, שהיוונים אמרו: "כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל". בעוד רוב עם ישראל רוצה להיות חלק מעם ישראל, רוצה להיות חלק מרצף הדורות – "כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו" – רוצים להיות שייכים לחבל הארוך שנמשך מאברהם, יצחק ויעקב, שאנחנו לומדים עכשיו את פרשיות השבוע עליהם, הם אומרים: לא, אנחנו נקרע את החבל, נילחם נגד כל דבר כשר. ואנחנו יודעים שהתורה אומרת: נשים במאי זכיין – מה הזכות הגדולה ביותר של נשים? שהן שולחות את הילדים ללמוד תורה ומחכות לבעליהן שחוזרים מלימודם בתורה. את הזכות הגדולה ביותר הם רוצים למנוע. ועל זה, אדוני היושב-ראש, אומר כבר הנביא ישעיהו: "כי הנה האדון ה' צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען לחם וכל משען מים". ועונש עוד יותר גדול: "ונתתי נערים שריהם" – שנערים נוערים יהיו השרים – "ותעלולים ימשלו בהם". אומר רש"י: ליצני בני אדם מתעללים בהם ומבזים אותם. "ונִגש העם איש באיש ואיש ברעהו" – אחד על השני כמו נוגסים. כל פקיד שיושב בכל מקום יודע לנגוש, הוא נוגש שמכה ורודף ומשפיל כל אזרח שבא לקחת סעד, שבא לקחת עזרה. איך אומר שם הסרטון הידוע? מי הגנב הבא, מי הרמאי הבא – כשאנשים באים לבקש זכויות סוציאליות מהביטוח הלאומי. "ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד" – החוצפה של אנשים, שנערים מנוערים מבזים את הזקנים ואת חכמי הדור, והנקלה את הנכבד. ומה הם יעשו? אומר רש"י: הם יהיו דחוקים ונגושים, הנכבדים. אומרת הגמרא במסכת חגיגה: 18 קללות קילל ישעיהו את ישראל, ולא נתקררה דעתו עד שאמר את הדבר הכי חמור: ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד. עם שהנער מתרברב רהב על הזקן והחכם, והנקלה מתעלה, מתנשא, על הנכבד, זו הקללה הכי חמורה לעם, וזה מה שקורה היום פה. "כי יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו והמכשלה הזאת תחת ידך – – – כי כשלה ירושלם ויהודה נפל כי לשונם ומעלליהם אל ה' למרות עני כבודו". אומר רש"י: כולם חסרים ונפולים ואין עוזר זה לזה, כי מיאנו לשמוע ומקניטים את ה' להכעיס – ממש אקטואליה – הכרת פניהם ענתה בם בעזות פנים, אומר רש"י. לא כיחדו, בפרהסיה עשו כחטאת סדום לא כיחדו. "אוי לנפשם כי גמלו להם רעה", אומר הנביא. סליחה, אם אפשר בשקט לדבר בטלפון. פעם לא היו מדברים בטלפון פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מירב, כבוד השרה. כבוד השרה. מירב, את מפריעה לו כשאת מדברת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש כללים חדשים עכשיו, לא ידעת? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שומעים אותך כשאת מדברת, ואת מפריעה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וגמלאים מירב כהן: << קריאה >> אני מקשיבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. דיברת. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> "אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו", אומר הנביא. האנשים הטובים והצדיקים – הקדוש ברוך הוא ייתן להם פרי מעלליהם, יאכלו, וכל דבר טוב שהם עושים – הם עושים לעצמם ויהיה להם רק טוב. ובמקביל אומר הנביא בפסוק הבא: "אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו". זאת אומרת, הוא לא גורם רע רק לאחרים, אלא גם רע לעצמו ורע לאחרים. "נצב לריב ה' ועמד לדין עמים. ה' במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו" – ותראה מה הנביא אומר לו – "ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם" – ביערתם הכרם, הרסתם את עם ישראל וגזלתם את העניים, והגזל נמצא בבית שלכם. אתם גרים בארמונות, אתם מקבלים הון עתק ואתם נושים עשירים – את זה אני אומר, כן? – ואתם משאירים את העניים, את הגזלה בבתיכם. רש"י אומר במילים פשוטות: הזקנים והשרים אכלו את שאר העם. אסיים בפסוק האחרון בפרק הזה שאומר הנביא: "מה לכם תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם ה' אלוקים צבאות" – למה אתם מדכאים את העם שלי? למה אתם טוחנים ולוקחים מהעניים? העוול הזה והפשע הזה של התקציב זה לא רק עבירה בין אדם לחברו, זו עבירה כלפי אלוקים. והנביא עכשיו ביטא את זה פה בפרק הזה, פרק ג' בישעיהו. רבותיי, אנחנו יודעים מאיפה באה הצרה, מאיפה באה ההתנהגות הזאת. דבר ראשון, ההתערבות המשפטית. עצם העובדה שהמערכת המשפטית הפכה לסדום, דייני סדום. מישהו פעם אמר לי: למה אתה חושב שמשפט וצדק זה אותו דבר? אין צדק במשפט. אני נדהמתי, אני ידעתי כל חיי, חינכו אותי שהמשפט זה לעשות צדק. מה פתאום? משפט זה חוק. אם יעשו חוק סדומי, אז זה חוק של סדום, זה החוק, זה אתה חייב לעשות. יש המון חוקים שכל אזרח מבין שהם לא הגיוניים, שהם מפלים לרעה, בכל התחומים, מתחומי הכלכלה והבנקאות והמיסים וכל הדברים האלה, לא משנה, אבל המערכת המשפטית אף פעם לא עומדת לעזרתו של האזרח הקטן, אף פעם לא לעזרתה של מסורת ישראל. תמיד היא מייצגת והולכת ופוסקת לפי החוק שהיא מפרשת, אפילו לא לפי החוק. והם יצרו כזה מן כאוס במדינה, שאנשים כבר לא מאמינים כלום במערכת המשפט. ומדינה צריכה משפט, כי אם אין משפט, אז איש את רעהו – רחמנא ליצלן. אנחנו רואים, אמרנו שבמגזר הערבי יש הרבה אלימות. אני רואה את זה גולש כבר גם – בשבועות האחרונים, אדוני היושב-ראש, אם לא שמנו לב, יש גם מעשי רצח וניסיונות רצח גם במגזר היהודי, על אותו רקע של פשיעה. אלמלא מוראה של מלכות, איש את רעהו חיים בלעו. אבל המלכות צריכה להיות מלכות של חסד ולא מלכות של רוע ושל אכזריות. והגורם השני ששולט במקום העם, במקום נציגי העם, במקום נבחרי העם, זה התקשורת. ובזה לא אשמים אנשי התקשורת. למה? כי מי הכתיר את התקשורת כשליטים? הנשלטים, שזה השרים וחברי הכנסת והאנשים שתלויים בתקשורת. הם המליכו את התקשורת. אני רוצה לספר לכם מעשה, שיחה קצרה שהייתה לי עם קצין כנסת לשעבר לשעבר, אז הוא אמר לי פעם שכשהוא היה קצין כנסת, לפני הרבה שנים, אז העיתונאים הסתובבו פה, והעיתונאי הודיע לעורך: אתה יודע, דיברתי עם העוזר של השר, בעוד חודש הוא ייתן לי ריאיון לעיתון שלנו. אומר לו העורך: תשמע, אני נותן לך חודש, אבל אם בתוך חודש אתה לא משיג ריאיון עם השר הזה, אתה מפוטר. העיתונאים הסתובבו סביב אישי הציבור והשרים כמשרתים של העיתון בדרך ארץ ובהערצה, בהערכה. אני זוכר שאחד העיתונאים כתב, ואני קראתי את זה בעיתון עצמו, לפני הרבה שנים, כשספיר – הוא כתב נגד ספיר כשר האוצר, אז הוא קרא לו. הוא סיפר באיזו חרדה הוא הגיע ללשכה שלו, ואז כשהוא ישב הוא אמר לו: שב על הכיסא שלי. אומר לו העיתונאי: לא, אני עיתונאי צעיר, אתה שר האוצר, פנחס ספיר בנה את כל התעשייה בארץ. שב בבקשה בכיסא שלי. נו, מה תעשה? שב. אז הוא התיישב. אז הוא אמר: עכשיו תגיד לי איך אתה מאכיל שלושה מיליון פיות היום בבוקר לארוחת בוקר. אני צריך לדאוג ששלושה מיליון אנשים, יהיה להם מה לאכול, ואתה יושב בשולחן הכתיבה וכותב, שופך מילים? בבקשה, עכשיו תשב פה, תגיד לי איך אני היום מאכיל אנשים. הוא אומר: הרגשתי כל כך קטן. כך הוא כותב. אני לא רוצה להגיד את שמו, כי הוא לא חי כבר. הוא כתב בעיתון: הרגשתי כמה אני קטן לעומת שר האוצר פנחס ספיר הגדול – שהייתה לו ביקורת עליו, אבל הוא קלט עולים. הייתה תקופה. אומר לי אותו קצין הכנסת לשעבר, פה בפרוזדור, בחניה, לפני הרבה שנים, הוא אומר לי: היום העוזר של הפוליטיקאי אומר לשר: סידרתי עם העיתונאי שבעוד חודש הוא ייתן לך ריאיון. התהפך הגלגל, הוא אומר. התקשורת שולטת בחברי הכנסת ובשרים, והשר – במקום שיקרא דוחות, קורא בבוקר או סקרים או מה כתבו עליו בעיתונים. אז אנחנו אשמים שהתמסרנו לתקשורת, ואני אומר את זה גם כמי שנמצא בצד התקשורת, כתבתי הרבה שנים, אבל אני לא זוכר שהייתי יכול לשלוט על מישהו מנבחרי הציבור על ידי העיתון שלי. אבל היום התקשורת שולטת בשליטים. אגב, זה לא רק פה. ההונאה הגדולה ביותר, המסחטה הגדולה ביותר בעולם היום, זה מסחטת האקלים. נשיאי מדינות בעולם חייבים להקציב מיליארדים לארגונים וקבוצות לשמור על יערות האמזונס כדי לשמור על האקלים. אני אמביוולנטי בעניין. זאת אומרת, אני לא נגד הדבר הזה, כי הקדוש ברוך הוא אמר לאדם הראשון כשהוא ברא אותו, אמר לו: בוא ואראה לך איזה עולם יפה בראתי לך, ראה שלא תקלקל את עולמי. יש עניין לשמור על הפרח ועל העץ ועל הכול. אבל כשהפכו את זה לאלילות כזאת ומשעבדים את נשיא ארצות הברית לתת מיליארדים, נשיא אנגליה צריך לתת מיליארדים, על מה הוא נותן את המיליארדים? מאות אלפי אנשים מתפרנסים מהעסק היחצ"ני הזה שנקרא ההגנה על האקלים. פעם זה היה נקרא – או שהיו עובדי אלילים באפריקה שהיו יוצאים נגד הרוחות בתופי טאם-טאם ומנסים לעצור את הרוחות בדברים האלה. והיום באה מדינת ישראל, שהיא לא סיכה בתחום העניין הזה של גזי החממה – הרי בכנס הזה שהיה השבוע, אדוני היושב-ראש, לא היו לא רוסיה, לא ברזיל, לא הודו, לא סין, שהם מייצרים בשעה אחת גזי חממה, מה שמדינת ישראל כולה עשר שנים לא יכולה לייצר. למה אני מביא את הדוגמה הזו? איך התקשורת מצליחה, ומשרדי פרסום אדירים וענקיים והמדיה, ליצור אווירה שאנשים יאמינו שהם הולכים לעצור את האקלים, את הרוחות. ואני רוצה לציין פה לשבח את חבר הכנסת לשעבר דב חנין, שהוא מראשי איכות הסביבה. הוא יצא היום – וזו גבורה מצידו, כי הוא נמצא ממש בצד השני – נגד הגזרה על הצלחות והחד-פעמי. הוא אמר: פה אתם מתחילים? בעניים המסכנים האלה, שהם מאכילים ילדים עם צלחות, איתם אתם מתחילים? יש כל כך הרבה דברים שבהם אפשר לדבר על זיהום, ובדיוק בצלחות האלה אתם מתחילים? אבל התשובה ידועה לנו – פשוט רוע לשם רוע, סדום ועמורה. פשוט לעשות רע. הכול בשם החוק, עושים חוק. העולם המודרני הפציע והגיע ב-200 השנים האחרונות להגיד שלאדם מותר לעשות מה שהוא רוצה – להוריד את כבלי הדת, להוריד את כל הכבלים המוסריים. כך אני רוצה, זה מה שאני רוצה לאכול. תארו לעצמכם שאנחנו נעשה מס טרפות. היה פעם איזה ליצן שעשה מזה איזה סרטון, שכאילו ש"ס הולכת לעשות מס טרפות. מישהו מציע שש"ס תעשה את זה. עלה על דעתך שיעשו מס על מי שרוצה לאכול טרפות כי צריך לאכול כשר? מייד כל העם היה מתקומם. מה זה נקרא? אתה תגיד לי להיכנס לצלחת שלי? אבל הם מחליטים היום שהילדים שלנו לא ישתו מתוקים. אני לא צריך להיות חסיד של מתוקים, אבל אתה הולך לייקר את המשקה המתוק של הילדים בגלל שאתה החלטת שזה לא בריא – כמו שאני מאמין שלאכול נבלות וטרפות, כתוב: "ונטמתם", בט"ית אחת. אומרת הגמרא, ונטמטם – שאכילת טריפות מטמטמת את הלב של האדם. אתם לא מאמינים בזה? אני לא אעז לקבוע לכם שאתם חייבים לאכול כשר, אבל אתם הולכים לקבוע שאסור לשתות מתוק. מה השלב הבא? השלב הבא זה איסור השחיטה. עכשיו יש לנו את זה באיחוד האירופי, ובבלגיה יצא עכשיו חוק. למה? רחמים על הבהמות. אסור לשחוט. צמחונים. מה השלב הבא? ברית מילה. אם העולם המודרני, שהכריז שלאדם מותר לעשות כל מה שהוא רוצה, הפך לעולם דיקטטורי שקובע מה תשתה, מתי תשתה, באיזו צלחת תאכל, הוא גם יגיד שאסור לעשות ברית מילה. ואם אתם חושבים שזה נשמע אבסורד, רק לפני שבוע-שבועיים – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – – בישראל. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מאמין שבישראל אנחנו עדיין חזקים, אבל בעולם זה כבר. באנגליה ניתקו תינוקת בת שנתיים. הרגו אותה, רצחו אותה, כי בית המשפט קבע שהיא מצטערת, מתייסרת, וחבל על הייסורים שלה וצריך לנתק אותה. תבעו את ההורים בבית המשפט, ובית המשפט פסק. כל העולם כולו התערב בשם זכות ההורים על הילדה. ילדה יהודית, ובאמונה היהודית אסור. אומר השופט: הילדה הזו היא בת שנתיים. היא עדיין לא החליטה אם היא יהודייה או לא. כשהיא תתבגר, היא תחליט. אל תחשבו שזה התחיל עכשיו. המהפכה הקומוניסטית לפני 100 שנים אמרה שהורים שמלמדים את הילדים שלהם דת פוגעים בילדים שלהם, וזה היה איסור. ההורים הלכו על זה לסיביר. למה? כי הדיקטטורים אמרו שצריך ללמוד רק דברים חומרניים, מטריאליזם – זו הייתה השיטה הקומוניסטית ברוסיה. אבל היום – דמוקרטיה. הדמוקרטיה אומרת שכל אחד עושה מה שהוא רוצה. מותר לעשות את הדברים המתועבים והמטורפים ביותר, אבל לשתות בקבוק מיץ ענבים לקידוש – זה אסור. זה מתוק מדי, זה גורם לסוכרת, אז בבקשה, תשלמו כפול. כך הפכו את האזרחים לנשלטים בידי ביורוקרטיה אכזרית. אני רוצה לומר לכם שאנשים, בעקבות הקורונה, בכלל בעולם ובפרט בארץ, כל זכויות האדם שהיו – אזרחים איבדו היום. כל פקיד יכול להתעמר בכל אזרח כמה שהוא רוצה. יש סרטון ידוע על הביטוח הלאומי, שמגיע אדם בלי ידיים ובלי רגלים, עם קביים, עם ייסורי תופת. עד שהוא כבר הגיע לפקיד והוא מבקש לקבל קצבת נכים, אז אומרת לו הפקידה: תעלה, בבקשה, את המדרגות האלה פה למעלה. הוא אומר: איך אני אעלה? שם למעלה הפקידה שמטפלת בתיק שלך. אז הוא זחל על ארבע – יש כזה סרטון, ראית את זה פעם, דודי? – הוא זוחל על ארבע, ולמעלה היא אומרת לו: לא, זה למטה. אז הוא ירד, התגלש, למטה. היא אומרת: עשית את זה יפה, אתה יכול לעשות את זה, אתה לא זכאי. זאת לא בדיחה. אני יודע מפניות ציבור על הוועדות הרפואיות שרחמנא ליצלן מתעללות באנשים, ואחר כך אומרים: מי הרמאי הבא בתור? יוצאים מתוך הנחה סטליניסטית שכל אזרח הוא רמאי. זה כשזה נוגע לכלל האזרחים. ולכן, כפי שציטטתי מהנביא, כשאדם עושה רע, הוא עושה גם רעה לעצמו וגם לאחרים. כל הביורוקרטורים האלה מקבלים משכורת מהמגזר הציבורי. אף אחד עוד לא שאל, נדמה לי שהיה כבר מישהו ששאל פעם, איך יכול להיות שהמגזר הציבורי, שחי כולו מהמגזר הפרטי, יותר גדול מהמגזר הפרטי? שלא לדבר על העניינים של שלטון הבנקים. אבל אני חוזר לנקודה הזו של ברית המילה. אדוני היושב-ראש, אמרת שלא יהיה גם בארץ דבר כזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, אבל אני רוצה לגלות לך שיש כבר כמה תביעות על שולחן בג"ץ לאסור ברית מילה. בג"ץ עוד לא התייחס לזה בכלל. הוא עשה בחוכמה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם זה יהיה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אם זה יהיה, אז – אתה יודע מה? הרבה דברים אמרנו שלא יכול להיות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ישראל, יהיה גם יהיה. בוודאי, יהיה גם איסור שחיטה יהודית. זה אכזרי. תראה מה קורה באירופה. הרי האנשים האלה בבית המשפט העליון הם אולטרה-ליברלים. הם רוצים להיות כמו כל העולם. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל למה זה נקרא ליברלים? אצלי זה נקרא דיקטטורי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ככה הם מחליטים, ככה הם מחליטים – שהם אנשים נאורים. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אה, שזה ליברלי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוודאי. הבנת איך זה עובד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – – גם באוגנדה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תשמע, העניין הזה שהם ליברלים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרי התחילו עכשיו עם החמץ בבתי החולים, וזה ימשיך לאחר מכן לברית המילה, ולאחר מכן לשחיטה הכשרה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, ברור. ברית המועצות נקראה הדמוקרטיה העממית הסובייטית. המילה הראשונה בקומוניזם הייתה "דמוקרטיה" – דמוקרטיה, שלטון העם. זה לא יאומן. פשוט אומר הנביא ישעיהו: אוי האומרים לחושך אור, לאור חושך, למתוק מר ולמר מתוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, הם קובעים לנו גם מי יהיה המנהיג שלנו – אפרופו גם מה שאתה אומר. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה ברור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דודי, יש – – – 45 דקות ועוד 45. תשאירו לו את הזמן לדבר. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יהיה לך, יהיה לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני רק מביא לו להרמה קטנה. אל תדאג, השעון עובד. מה זה אכפת לך? תן לזמן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לך מספיק זמן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע, בסוף אנחנו מדברים. לא – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, בסדר גמור. אני רוצה לגעת בבעיית הדיור. אני רוצה לטעון – ואני לא מחדש שום דבר, ואמרתי את זה הרבה פעמים – השבוע שמעתי את שר השיכון לשעבר לשעבר, לפני 20 שנה, מאיר שטרית. הוא אמר דבר כל כך פשוט: רוב קרקעות מדינת ישראל נמצאות בידי המינהל – שייתנו את הקרקעות לאנשים; שהמדינה תעשה תוכניות של דירות ברמה סבירה, בסטנדרטים גבוהים, ויגידו לקבלנים: מי שמביא במחיר הכי זול הוא זה שבונה את זה, והוא מקבל והוא מרוויח כך וכך אחוזים. הוא אומר: היינו יכולים לפתור – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עשו פעם את הקונץ הזה וזה לא הוריד את המחירים. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה מתכוון למחיר למשתכן? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, מחיר מטרה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מחיר מטרה. לא, אבל זה לא היה קונץ? זה לא נעשה. גם במחיר למשתכן, הטעות שהייתה של כחלון, ויש לו המון זכויות בכל הסיפור, שהוא סיפק 60,000 הבטחות, זאת אומרת, אנשים שזכו ב-60,000 דירות, שלשני שלישים מהן לא היה אפילו רישיון בנייה. זאת אומרת, הייתה פה אשליה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל אחד שהייתה לו הסכמה שהוא יקבל דירה בעוד שנתיים-שלוש היה צריך להצביע לו. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> להצביע למה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> להצביע לו בבחירות. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, אבל למעשה זה כשל. וגם היו פה עיוותים, שמי שזכה בתל אביב הרוויח קרוב למיליון שקל, ומי שזכה בדימונה, בנצרת או בנוף הגליל לא הרוויח פרוטה. אבל העיקרון חייב להיות שקרקעות המדינה עשויות ומיועדות לאזרחי ישראל, כך היה בימי העליות הגדולות, גם עם העלייה מרוסיה, נתנו את הקרקעות. עד שרמ"י – אז זה נקרא מינהל מקרקעי ישראל – באוצר גילו שאפשר להוציא 14 מיליארד שקל בשנה רווח מספסרות של מכירת קרקעות למרבה במחיר. זה עשה הרבה קבלנים עשירים והרבה אזרחים שאין להם דירות. יש עוד נושא של פיצול דירות. אני הגשתי הצעת חוק לפיצול דירות לשכירות, כדי להוריד את השכירות, אז לא הסכימו, ואז הלכו המפלגה של כחלון, לקחו את החוק שלי ועשו את זה רק ליישובים הקהילתיים, איפה שיש הרבה חניה, בקיצור לעשירים. הטענה הייתה שזה ייצור עומס בערים ואז ראשי הערים יתנגדו. למעשה, עכשיו אני שומע שהממשלה הזאת רוצה לעשות את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – דירות קרקע. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רק על זה הם עושים את זה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה חשבתם? << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז מה עשינו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק על קרקע. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז מה עשינו? הרי אנחנו רוצים לשחרר אלפי דירות להשכרה לדיור כדי להוריד את המחירים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – – ושוב המחירים יעלו, כי צריך הרבה דברים לעשות, לא רק דבר אחד. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כל זמן שלא ישוחררו השטחים הכבושים בידי מינהל מקרקעי ישראל לצורכי בניית דירות לזוגות צעירים במחיר מינימום, לא יהיה פתרון והמצב הוא נורא, נורא ואיום. מי שיודע את הדמוגרפיה, יודע כמה צעירים אין להם דירות ואין להם סיכוי לדירות, ממש סכנת נפשות. ממש סכנת נפשות. אני לא יכול לדבר עליהם, כי אין אל מה לדבר ואין על מה לדבר. אבל אדוני היושב-ראש, בשלוש הדקות האחרונות שנותרו לי אני רוצה לגעת בנושא הרבה הרבה יותר עקרוני, וזה הכותל המערבי הקדוש לעם ישראל. מה שהם הולכים לעשות בכותל המערבי בשליחות הפדרציות של אנשים שלעולם לא מגיעים ולא יגיעו, הילדים שלהם לא רוצים לשמוע על ישראל, ראשיה מסיתים נגד ישראל באוניברסיטאות, אלה הבנים שלהם, כי הם מתבוללים. לפה באים אנשים, ומספרים להם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – פרק על התנועה הרפורמית, מי היא. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> באים לפה מאכרים שעושים הרבה כסף עליהם, ואומרים להם: אנחנו נציל לכם את הילדים, כי האורתודוקסים רוצים להוציא את ילדיכם מעם ישראל. אנחנו נכניס אותם. צריך שיהיה לנו בכותל המערבי, לא שכל רפורמי יוכל לבוא לכותל, הוא יכול לבוא גם היום, אבל נכבוש את הכותל. הגדילה לעשות הגברת מיכאלי, שרת התחבורה, ואמרה: אנחנו צריכים לשחרר את הכותל. אולי היא תזמין את מוטה גור ואת כל האלופים לשחרר את הכותל. אני רוצה לסיים בציטוט. אמרת שאני אגיד מי הרפורמים. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להקריא לך קול קורא של רבנים רפורמים בארצות הברית נגד הצהרת בלפור, המודיעה על הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, בשיקגו ב-1918. מוכרים עכשיו את המסמך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בסוף המאה ה-19 הייתה ועידת פיטסבורג. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש מסמך – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוודאי. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – שמוכרים עכשיו, ואני רוצה לצטט מתוך המסמך – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הם היו נגד הקמת מדינת ישראל. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – כי נשארו לי רק דקה ו-50, אני רוצה לעשות את זה מהר: הוועידה מברכת על הרצון הטוב כלפי היהודים בהצהרת בלפור. הם רואים באהדה את היכולת של יהודים להגר לארץ ישראל כמו לכל מקום אחר וליהנות משוויון זכויות פוליטי, אזרחי ודתי. עם זאת, אנו מתנגדים להצהרה על הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. היהדות איננה לאום; היהודים אינם עם ללא ארץ, אלא בני בית בכל מדינות מגוריהם, וכך יש לראות אותם. יש זכות ליהודים לחיות ולהפיץ את רעיונותיהם בכל מקום בעולם. יהודים בארצות הברית הם חלק מהאומה האמריקאית, אין להם צורך בבית לאומי בעם ישראל. האידיאל היהודי העכשווי בהגדרתם לא שואף לחזור ולייסד מדינה יהודית, או לחדש את הרעיון המיושן של תחיית הלאום היהודי. שרידותה של היהדות תלויה במילוי תפקידה ההיסטורי, ולא בקבלת ארץ ישראל כבית לאומי לעם היהודי. הרב פרוש קיבל מכתב מראש הרפורמים לפני עשרות שנים: אנחנו לא מעוניינים בחומה של בית המטבחיים שלכם, כך הוא אמר. והם באים לא להתפלל. מיכאלי לעולם לא תתפלל, כי הרי היא אומרת בגלוי שאין לה אל מי להתפלל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – הם אמרו שבית המקדש זה בית מטבחיים פרימיטיבי. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> השם ירחם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> והם רוצים לבוא עכשיו לכותל. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> והם באים עכשיו לכבוש את הכותל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לאותו בית מטבחיים. הם אפילו לא יודעים, הכותל תומך את בית המטבחיים הפרימיטיבי לשיטתם. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, ואנחנו היהודים כולם צריכים לעמוד בכל תוקף ולהגיד שחס וחלילה הווקף שמר 19 שנה על הכותל המערבי, ועם ישראל יבוא וייתן לחרף ולגדף ולהפוך את הכותל למערת פריצים, היה לא תהיה. הכותל המערבי שייך לכל העם היהודי, שבוחר בציון ובוחר בירושלים. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה אייכלר. חבר הכנסת אורי מקלב. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, במשך כל היום וגם בדרכי לפה בעמדות של כלי התקשורת, יש איזו הרגשה, או מנסים ליצור איזו תחושה, שהינה אנחנו לקראת איזה קרב גדול מאוד. אנחנו ביומיים של הכנה, שמציגים את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, זה כדי להראות שיש להם ניצחון כביכול. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה רואה? אתה אסטרטג יודע דבר, להראות גם לציבור האם האופוזיציה תצליח להפיל את הקואליציה בהצבעות? נכון שזה יכול ליפול טכנית, כבר קרו דברים, נעשה את כל הפעולות כדי שזה יקרה. אנחנו נהיה ערניים ונכונים איך לא לאשר את התקציב, אבל לא לשם פנינו מועדות ולא לצורך זה הדיון כאן. כפי שאתה אמרת, השמועות האלה והתדרוכים האלה מגיעים מהקואליציה, כדי לייצר איזו דרמה של קרב גדול, שבסוף ניצחנו בקרב הגדול. האמירות, גם של ראש הממשלה בחוץ לארץ, כפי שהוא רגיל שהוא מוציא דיבתנו רעה ומה שיש לו להגיד בחוץ לארץ בוועידות הבין-לאומיות, שנורא מעניין אותן הפוליטיקה הפנימית פה, והתדרוכים – אחרי אישור התקציב האופוזיציה תתפורר. אלה המילים של ראש הממשלה, וכל ההכנות האלה, התכונות האלה, אנחנו יודעים שאנחנו נמצאים פה כדי לעשות את העבודה שלנו. אנחנו נמצאים פה כדי להציף מה באמת התוכן של התקציב הזה. אנחנו יודעים שמנסים לייצר עכשיו דימוי כזה של תקציב – עד לפני חודש, שלושה שבועות, כשהציעו את התקציב, היינו בטוחים, ואולי גם אזרחי מדינת ישראל, שמדובר בתקציב הכי טוב, הכי חברתי, והוא כל כך נקי מגזרות וממיסים ומכל מיני עליות מחירים, והוא כל כולו נופת צופים וכל אזרחי מדינת ישראל צפויים להיות מאושרים מהתקציב הזה. והינה לאט-לאט אנחנו מציפים את זה, וזה התפקיד שלנו, להציף ולהגיד מה כן טמון בדברים נסתרים ובדברים לא נסתרים. אני רק רוצה להזכיר לכם ששר האוצר, כששאלו אותו בריאיון על הנושא של התחבורה הציבורית, על הרב-קו ועל הביטול, הוא אמר: מה פתאום? אין דבר כזה. זאת אומרת, שר האוצר גוזר גזרות שהמשמעויות שלהן על התחבורה הציבורית הן מאות מיליונים על אזרחי מדינת ישראל. כשאנחנו רוצים למדוד מה ההשלכה התקציבית, מה הגזרה ומה היא מטילה על אזרחי מדינת ישראל, קשה לפעמים להגיד. כל אחד עושה חשבון, עולה לו עוד 30 שקל לחודש, זה גם הרבה כסף, או כמה זה משמעותי. קשה – את הדברים האלה צריך למדוד בהיבט הכללי. בסופו של דבר, מה התוצאה של היטל המס, או מה משמעות עליית המחירים. אני אביא את הדוגמה של תחבורה ציבורית. מדובר על עלייה של 25% במחיר התחבורה הציבורית לכל אזרחי מדינת ישראל, מגיל 18 עד גיל 60, 65, תלוי בגיל שכל אחד, נשים, גברים, מקבלים הנחה של אזרחים ותיקים. על כל אלה תוטל עליית מחירים של 25%, שזה לא דבר של מה בכך. אנחנו יודעים שתחבורה ציבורית, תחבורה בכלל, זה מרכיב גדול ויקר במשק הכלכלי של כל אדם, בוודאי של כל משפחה. אז מה? זה דבר שמנסים להראות שלא קרה, ולא מדברים על סכומים. בכל תקציב מדינת ישראל, בתקציב משרד התחבורה המשמעות של עליית המחירים הזאת זה חיסכון או תקציב נוסף של כמה מאות מיליונים. אנחנו צריכים לקחת בחשבון שנוסעי התחבורה הציבורית הם לא אנשים שנמצאים בעשירון העליון. יש להניח שרוב רובם של הנוסעים בתחבורה הציבורית הם אנשים – אני חושב שהשעון לא נכון. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו נפצה אותך. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, לא זה. אני חושב שנתת 25 דקות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, לא, לא. הסתכלתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא מה שרשום אצלי, אבל מנהל הסיעה יבדוק את זה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> 25. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> במקרה הסתכלתי וראיתי שעבר זמן. בכל אופן – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה בתור שלי. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אה, זה במשמרת שלך אז אני רגוע בכלל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – – 25. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אוקיי, בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, לא, הכול בסדר, לא קרה שום דבר. במאמר מוסגר אני רוצה להגיד שאנחנו היינו רגילים שבמעמדים כאלה שיש חצי שעה, שלושת רבעי שעה ו-35 דקות או 25 דקות לדבר אנשים שרו פה שירים, קראו מספרים. לא זה המצב. לא צריך להביא ספרים מהבית ולא צריך לשיר שירים כדי לדבר ולנצל את הזמן שלך. יש מה להגיד על תוכן הדברים, על דברים מהותיים שמתייחסים לנושא הדיון שלנו, שזה נושא התקציב. אני עצרתי. אחזתי כדוגמה בנושא התחבורה הציבורית. מדובר על נוסעים שרובם נוסעים שבויים, אין להם ברירה אחרת. מדובר על כאלה שברובם נוסעים בתחבורה הציבורית מחוסר ברירה. אנחנו רוצים גם לדרבן את האנשים לנסוע בתחבורה הציבורית, אבל אנחנו רוצים במקביל שתהיה להם תחבורה ציבורית לא יקרה, זולה. ואנחנו, במחי יד אחת, 25% העלאת מחירים בתחבורה ציבורית. זה דבר שלא נקרא לו גזרה? זה לא הטלת מיסים? זה לא יוקר מחיה, דבר כזה? איך עשו את זה? רק אמרו דבר אחד: אנחנו הורדנו את מחיר הכרטיסייה. כפי שאנחנו יודעים, יש לנו על כל מאה שקל בהטענה ברב-קו – או פעם היו כרטיסיות שעל כל 16 נסיעות היו עוד ארבע נסיעות; או על כל 100 שקלים אתה יכול לנסוע ב-125 שקלים. היום, הטענת ב-100 שקלים – תקבל נסיעה ב-100 שקלים. זה לא נקרא עליית מחירים? אבל הניסיון של שר האוצר – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה זה לא עליית מחירים? אני רואה מה זה כשאנחנו מטעינים את הכרטיסים של הרב-קו של הילדים שלנו. אם זה פעם הספיק לכפול נסיעות היום זה נחתך בחצי. זאת העלאה של 100%, למי שלא מבין. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ראיינו את שר האוצר – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה את רוצה? אין שום גזרות. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – הוא חשב שהרב-קו זה כרטיס חד-פעמי. הוא היה חושב שזה כרטיס לקולנוע. מתי הוא נסע באוטובוס? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כל מה שמגיע לדבר שלך הוא מייד מתבלבל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מתי הוא נסע באוטובוס? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא כבר נגד זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כל העציצים – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה באמת היה בושה. נזכרתי בזה בעקבות כך שאפילו הדבר הבסיסי הזה – אחרי זה הוא יצא בהודעה. זה גרם לו נזק גדול מאוד בתקשורת. ביאס אותו, כמו שאומרים – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הוא לא יודע מה זה רב-קו. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אז הוא התחיל להסביר על הרב-קו שכל מי שנמצא בקטגוריה, לא קיבל. זה נכון. מי שבקטגוריה של ילד, מי שבקטגוריה של קשיש, אזרח ותיק – לא ייפגע מזה. אבל שאר הנוסעים – מדובר על רוב שהם מגיל 18 עד גיל 65. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> גיל 18 זה לא ילדים? תסלח לי. בגיל 18 הם עדיין נסמכים על חשבון ההורים, על שולחן ההורים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> העלייה היא ממוקדת בכאלה שהם – אני יודע מה את אומרת. שבבוקר – אימא, אבא, צריך להטעין את הכרטיסיות, והעלות גבוהה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ברור. מי משלם על ילד בן 18? ההורים שלו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – על הרב-קו ולא יודע מה זה רב-קו, ומקבל החלטה לגבי הרב-קו כשהוא לא יודע מה זה. נו, ממשלה של מטורללים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מכיר מקרוב משפחות נורמטיביות שהן לא משפחות סעד שהילדים הולכים ברגל מרחק של שלושה, ארבעה, חמישה קילומטר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אורי, צריך לשחרר אותו לאיזו נסיעה לדובאי שיתרענן ככה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה יראה שם? יביא לנו מושגים. בכלל, זה ינקה אותו לגמרי. ייסע לדובאי ויגיד: פה לא יכול להיות, כזה עושר, כאן אין דברים כאלה. צריך להיזהר מאנשים כאלה שמביאים אותם, נותנים להם מושגים – צריך להביא אותם לשכונות החרדיות שיראו מה זה חוסכים, מה זה נקרא חד-פעמי ולמה חד-פעמי. מדובר – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא חשב שזאת כרטיסייה שמנקבים את הפלסטיק. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אנשים גם לא מבינים מה זה שבת עם משפחה מרובת ילדים – כמה כלים זה. אני זוכרת שאצלנו בבית היינו רבים מי יעמוד ליד הכיור. ממש עונג שבת, מה אני אגיד לך. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הייתה תורנות. עכשיו זה גם בחיי היום-יום. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אז האימהות תשבנה – – – ועוד פעם – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> את אימא עובדת עם ילדים, את יודעת יותר טוב מאיתנו. אנחנו לא נמצאים הרבה בבית. אבל מה המשמעות? אישה עובדת מגיעה ב-16:30 אחר הצוהריים. יום מפרך. זה אחרי שהיא הייתה צריכה לראות שהיא לא נתקעת בפקקים, היא צריכה לחזור הביתה לאסוף את הילד הזה מהמעון, את הילד הזה מהגן ואת הילדה הזאת מגן הילדים. היא רצה הביתה עם ילד מפה וילד משם, והיא עבדה קשה לפרנסתה. האנשים שאני מכיר, האוכלוסייה שמשתמשת בזה – וזה ידוע שהאוכלוסייה החרדית משתמשת בחד-פעמי. ואיזה חד-פעמי – הפשוט ביותר, הדק ביותר. המשמעות של העלייה הכי משמעותית דווקא בחד-פעמי הזול – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אם באמת היה אכפת להם – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רק רוצה להגיד לך – דווקא ככל שהחד-פעמי יותר יקר ככה העלייה היא פחותה. למה? זה מס קנייה. מס קנייה ניתן לפי קילו. עוד 11 שקלים לסט שעלה 25 שקלים או 30 שקלים, וקילו נכנס נניח, אז העלייה היא של 30%. אבל הכלי החד-פעמי הפשוט קילו עלה בסך הכול 11 שקלים, ואתה מעלה אותו בעוד 11 שקלים – זאת המשמעות – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא רק זה. המוכרים יעלו ביותר מ-11 שקל. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> נכון. זה אף פעם לא נסגר – תמיד מעלים את זה למעלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נקרא תוספת מיוחדת שאף אחד לא שם לב אליה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כשאתה נותן רק לפרוץ כי זאת עליית מחירים הם כבר פורצים הלאה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך, אורי, אם באמת היה אכפת להם מענייני הכדור הם היו צריכים לסבסד את המוצרים החד-פעמיים המתכלים. זאת אומרת שהם לא רוצים, זה פשוט עוד סיבה לקחת כסף מאותן אוכלוסיות, מאותן משפחות, ועוד גזרה ועוד גזרה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה שאת אומרת כל כך מדויק. נעשתה איזו עבודה לפני כן בהסברה? אתה משלב את זה עם ההסברה איך אפשר לחסוך – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא מעניין אותם הסברה. לא מעניין אותם. מעניין אותם כסף. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הרי איך העלייה הכי גדולה? אתם יודעים כמה עליית מחירים – בדברי ההסבר, במה שהם פרסמו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ליברמן – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כמה כסף? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ליברמן – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כמה העלאת ההכנסה הצפויה על חד-פעמי? תן מספר, חבר הכנסת אמסלם. העלייה הזאת שאנחנו מדברים – 600 מיליון שקל. 400 מיליון שקל על שתייה מתוקה. מיליארד שקל שלוקחים עכשיו מהציבור, ומאיזה ציבור לוקחים את זה? את הכסף הזה לוקחים מהחד-פעמי – 600 מיליון, רובן זה משפחות. אנחנו עשינו חשבון אצלי בלשכה מה השימוש ומה העלות לארוחה לציבור החרדי – זה כ-290 מיליון. זה מתכתב עם 600 המיליון האלה גם אם אמרנו פחות. לא דיברנו עדיין על מוסדות חינוך, מוסדות פנימייתיים. אין אפשרות אחרת היום חוץ מחד-פעמי. אין אפשרות. כל ארוחה – חד-פעמי. זה חוסך את העובדים. אני לא מדבר על השאר: על מדיח הכלים, על המכונות הגדולות, על חומרי הניקיון שמזהמים. לדוגמה, גם אי-אפשר לעבור לפלסטיק. מדוע אי-אפשר לעבור לפלסטיק? משרד הבריאות לא מאשר פלסטיק. החריצים האלה. אני זוכר, דודי, שנסעתי לחנות בירושלים כשאתה נכנסת לישיבה לתקופה. אני יכול לספר את זה, נכון? אני נסעתי עם הרבנית פרנק ועם הרבנית זוריבין, נסענו לפלפל בירושלים וקנינו את הצלחות וכוסות הפלסטיק. קנינו בישיבה שהוא למד תקופה, והצליח מאוד בלימודים. אתה לא מתבייש בזה, נכון? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה מתגאה בזה, אני יודע. אני לא הייתי אומר את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אחרי הצבא. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> דוד אמסלם היה אצלי, אני הבאתי אותו מכפר מימון מהחבר שלו, והבאתי אותו מהטרקטור שראיתי אותו – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה אשם בכול? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אשם בדבר הזה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הם מכירים מגיל 17, אתה מבין? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מכיר קצת יותר. כשהוא היה גר בקריית מלאכי בקומה העליונה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מכירים, הסודות מתגלים לאט-לאט. בבניין הזה אני לא מגלה את כל הסודות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> והידע שלו והחמימות שיש לו, זה איש עם שורשים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני זוכר שבאתם לבקו"ם להוציא אותי מהשרשרת – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא מדבר על החיול, השרשרת שהייתי אצלך – – – אני לא מדבר על זה. אנחנו לא נספר את כל הסיפור לפני כל עם ישראל. אפילו את זה אי-אפשר. דמיינו לעצמכם כלי זכוכית, כוסות זכוכית שישתמשו בהם במוסדות חינוך. אלה דברים בכלל לא מציאותיים. הם בכלל לא מתכוונים. חבר הכנסת ביטן, אמר את זה סגן היושב-ראש, אמר את זה: בזה שאתה מראה שהצפי של ההכנסה 600 מיליון, אתה כבר מראה בזה שאתה לא מתכונן שזה ירד. הרי, למה אתה מתכונן בעניין הזה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה להגיד לך, משהו וורט יותר חזק שחשבתי עליו. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> וורט. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כן. בוא נניח שאתה כשר האוצר באמת רוצה – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> איך אומרים וורט בעברית? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נניח שפקידי האוצר באים מהזווית באמת של מה שנקרא של המחזור והדאגה לכדור הארץ, כפי שאמרה חברת הכנסת לוי אבקסיס. אז בוא תעשה דבר כזה: א. אתה תאסור את זה אצלך לחלוטין. מוסדות הציבור, הכנסת, ממשלה, הכול. הציבור, הרי אנחנו לא נמצאים ברוסיה, לכאורה תעלה את המחיר. אבל לא. הם ימשיכו, הצבא ימשיך, הכול, רק מה? הם יתקצבו אותו בעוד 50 מיליון. אתה מבין בסוף מה קורה פה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מהכסף שלוקחים מהעניים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה הכול בלוף, ישראבלוף. הבן אדם מוכר לנו ישראבלוף בלי להבין. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זה כמו עם השקיות. נשארו השקיות מהניילון שהבטיחו לנו, פשוט הציבור משלם על זה כסף. לא עברו לנייר, ולא עברו באמת לשקיות בד. זה עוד מס. ועוד הפעם, גם עכשיו זה עוד מס, במקום ללכת ולעודד שימוש במוצרים טובים לסביבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגיד לי, יש מס על הסיגריות, הפסיקו עם הסיגריות? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ומה סיגריות? אתה אומר שזה מעשה של בריאות, ומשלמים יותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כולנו יודעים, כולנו יודעים שזה לא מוריד כלום, רק מעלה את המיסים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בסופו של דבר הם גם נערכים לזה. הוא כותב: יהיה לי 600 מיליון הכנסה מזה. אם אתה אומר, היית צריך לעשות ככה: אני עושה גזרה עכשיו, ואני רוצה שלא ישתמשו, ואני מניח שלא אותם מחירים, לא אותם היקפים יהיו. צריך יהיה להיות – אני רוצה להגיע לחצי, גם, אז תוריד את זה. אתה לא מוריד. הוא מכניס על זה. אני אומר, אדוני היושב-ראש, יש כאן גם הבדלי מנטליות. דיברה על זה חברת הכנסת אבקסיס. כשאישה חוזרת עם הילדים כל יום, הכלים לשטוף אותם – זה חלק מהזמן שהיא צריכה בשביל לתפקד. הרי היא צריכה גם לגדל ילדים, היא צריכה לעשות אתם שיעורי בית, היא צריכה אחרי זה גם לנקות ולשטוף ולעשות את הקניות וללכת לרופא וכל מה שצריך מסביב לזה. יש לה ארוחת ערב ויש לה מה שהיא צריכה. זה חלק מהתרבות. היא יכולה גם לעבוד יותר. גם התפוקות – אם היא צריכה גם את זה לעשות, במצטבר היא גם תעבוד פחות. במצטבר, אם כל דבר אנחנו נוסיף, אז היא תשלח את זה עכשיו לניקוי יבש. יש גם הבדל מנטליות עמוק בין אלה שמקבלים את ההחלטות – זה ניכור ממש. הם לא יודעים מה זה עוני, הם לא יודעים מה זה חיסכון. אני נפגש עם אנשים, עם האוכלוסיות האלה. הם קרובים אליי ואני יודע. הם לא אנשים שהם נתמכים בציבור. הם לא אנשים שהם ברווחה. הם עובדים קשה לפרנסתם, הם מחזיקים את הראש מעל המים בהשקעה מאוד מאוד גדולה אבל מאוד מחושבת. חוסכים מעצמם את הבילויים ואת הנסיעות, הם מעצמם לוקחים את זה. ואנחנו מדברים על כך – אנחנו תכף נגיע לאותן נשים כשנגיע לנושא של המעונות. אבל אם נתמקד רק בנושא הזה, של החד-פעמי – בסופו של דבר, אני לא מדבר על אנשים שנוסעים עכשיו לפיקניק, ומה הם ייקחו, כלי פלסטיק? אז על מה אנחנו מדברים, איזה מותרות יש פה? ולא נעשו גם דברים אחרים, כמו שאמרו, יש כלים מתכלים, בואו נעשה תמריצים לכלים חד-פעמיים שהם מתכלים, ויש דברים כאלה, ועל זה נלך. נלך על איזה מהלך, ננסה מהלך. מייד – כאן, בנושא הזה, זה תרבות של סגנון של ניהול היום של הממשלה, ובמיוחד זו שמגיעה ממשרד האוצר. אני רציתי רק להשלים את מה שאמרתי על הבדלי המנטליות המהותיים. כשאני נכנסתי לכנסת בזמנו, אז הטילו לראשונה את מס הבצורת. אני חושב שאתה עדיין לא היית, חבר כנסת ביטן, זה היה עוד בכנסת השבע-עשרה, שלהי הכנסת השבע-עשרה. באתי מעיריית ירושלים, הייתי בחברת הגיחון, אני הקמתי את זה. הכרתי את הנושא הזה, ואז היה מס הבצורת. זה היה מס מאוד מאוד דרקוני. ישבתי עם פקידי האוצר, חלקם אני מכיר. הם אומרים לי: על מה אתה מדבר? אמרתי: אתה לוקח על המכסה הראשונה, של נניח 3 קוב, את המחיר המופחת, ומכאן אתה רוצה עשרות שקלים על כל קוב. אמרתי להם: אבל זה שימוש. הוא אומר לי: לא, אני בדקתי את עצמי בבית ושאלתי את החברים שלי. מדברים אנשים שבקושי חיים בבית, שאוכלים במסעדות, מביאים אוכל מוכן, נותנים לניקוי יבש, חיים בסופי שבוע בבתי מלון, מטיילים, נמצאים פה, נמצאים שם, נמצאים בחוץ לארץ, לא נמצאים הרבה בבית, ויש ארבע נפשות, זאת אומרת, כשכבר מדובר על משפחה גדולה יותר – אני לא אומר, אולי טיפה יותר היום, ואני מברך את כולם עם משפחות ברוכות ילדים – וזה האינדיקציה לכמה קוב צורך הבן אדם? יש פערים גדולים מאוד לעומת אלה שצריכים, שעושים את הכביסות בבית, ואלה שמבשלים בבית, ואלה שמתרחצים בבית, הרחצה של הילדים, מי שיודע, ועוד, ועוד, ועוד וכו' וכו'. ואני חושב שזו באמת הדוגמה, אבל, לסגנון הממשלתי, הסגנון. אם נשים לב מה זה מאפיין את הגזרות הכלכליות, המהלכים הכלכליים: הכול זה בקנסות, הכול באופן דרקוני, איזה סוג של כפייה. אנחנו נאכוף אותך, כפייה כלכלית, כפייה של מיסים. איזה סוג של רודנות. על הדוגמה הבולטת דיברנו עכשיו. רוצים משהו של איכות הסביבה – זה מייד קנסות. רוצים ומדברים, על משהו, על בריאות הציבור – נעזוב את זה לרגע אחד – אז דיברנו על קנסות? אנחנו נקנוס, נעלה את המחירים כדי שלא תוכלו. וזה הרי לא עוזר. מאוד מאוד בלט בחוק התקציב, ובכל אופן בחוק ההסדרים, הנושא של הבריאות, שדחו את זה לחקיקה נפרדת. אני לא מדבר עכשיו על – ומדוע? מה זה היה? כל הנושא של הרפואה, הבריאות: קנס למבוטח שייגש לרופא המקצועי ללא הפניה של רופא המשפחה – 30 שקל, 27 שקלים, 23, משהו בסביבות האלה. זה למי שיבטל תור במכון. מי שיבטל ככה, מקבל קנס. זה הדיבור. ככה הם מדברים. סוג של רודנות, סוג של כוחנות, סוג של כפייה כזאת והכרח – זה סגנון הדיבור. עוד, לא רק זה: מי שילך גם לרפואה פרטית – ואנחנו הרי יודעים מה מצב הבריאות ומצב מערכת הבריאות, לצערנו הגדול, לא קשור לקורונה; אנחנו יודעים איפה זה עומד, כמה זמן מחכים היום לרופא מקצועי, כמה זמן, לרופא מקצועי, על דברים שהם דחופים יותר. אנחנו מדברים על סדר גודל של שישה, שבעה, שמונה חודשים, חמישה חודשים במקרה הטוב, שמחכים לרופא מקצועי על דברים דחופים. אז פלא שאנשים הולכים גם לרפואה פרטית? כמה לא עשו ביטוח פרטי? כמה לא עשו? רוב-רובם עשו. מערכת בריאות נורמלית וטובה, שמשלמים עליה הרבה, אחרי חוק הבריאות – זה היה צריך להיות חריג שבחריג, רק העשירון העליון שרוצה את הטוב; אנשים שאין להם אמצעים בעשירון התחתון ביותר, באוכלוסייה הכי חלשה, עושים שירותי רפואה פרטית. ועל זה הם באו ואמרו: תלכו לרפואה פרטית, תשלמו 40%. לא הלקוח, לא החולה, אלא מי? הרופאים וכל מה שמסביב לזה. על מי יטילו את אותם 40% עוד מס, על מי יטילו את זה? לא על הפציינטים? זה הסגנון. זה המאפיין. חלוקת הכספים באמת אסטרונומית. חלוקת כספים – באו ושאלו אותי היום כל מיני שאלות על העבר. כשאנחנו היינו בקואליציה והיינו עושים הסכמים קואליציוניים, זה פשוט מצחיק הסכומים שהיה מדובר בהם. הייתה מלחמת עולם על 8 מיליון שקל לנוער הנושר, תוספת על 9 מיליון. מדובר על סכומים פעוטים מאוד. היום, על איזה סכומים מדובר פה? אתה מדבר על מיליארדים. רק הכספים הקואליציוניים היו מיליארד שקל, דברים שלא היו, זה כמעט תקציב של משרד שלם. ומנגד אנחנו רואים את הקיצוץ בקבוצות החלשות, באוכלוסיות החלשות. זה צריך לשלם את זה. ואלה הדברים האבסורדיים שצועקים מתוך התקציב הזה, מול הניסיון הזה להציג את התקציב הזה כתקציב טוב, ובלי להציף. זה היה התפקיד שלנו, ואני חושב שאנחנו עשינו את זה במקצועיות, בהתמדה, בתוך כאב, מתוך הרגשה של הזדהות עם אלה שעושים את זה. ואני חושב שהאופוזיציה עשתה עבודה. היום אין מי שלא מדבר על החד-פעמי. אין מי שלא מדבר על המשקאות הממותקים. אני חושב שרוצים שידברו על המעונות, על העלייה בתחבורה הציבורית, ואנחנו מדברים על עליית מחירים בכלל. תכף אני אמנה, אולי בטור, את מה שאני פעלתי בו וראיתי, ואני יודע על העלאות והקנסות, ועל כל מה שהחוק בתוכנו מכיל. לפני זה אני רוצה לדבר על איזה 100 מיליון שקל מיוחדים מאוד. 100 מיליון שקל. זה גם היה בתקשורת ב-24 השעות האחרונות. נזרקה אמירה חזקה מאוד שחבר הכנסת מנסור עבאס אומר: אני רוצה לתת 100 מיליון שקל מהכסף שלי לחרדים. זאת אמירה מיוחדת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנת? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הבנתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יש לו לתת, זה אומר שהוא קיבל יותר מדי. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הבנתי בדיוק. 100 מיליון שקל, אומר מנסור עבאס, באדיבות של עשיר, של אבירים. הוא בא ואומר לי, ואני לא בא בביקורת, אני תכף אגיע לזה. כולם שואלים אותי מהם ה-100 מיליון שקל האלה, שנותנים. אז קודם כול, כמו שאתה, אף אחד לא פתי, ואתה מבין שזה לא מעשי ולא יישומי. הוא נותן? הוא לא נותן, והוא כבר לא יכול לחלק, אף אחד לא נותן לו לחלק 100 מיליון. אבל הוא בדרכו, בחוכמתו, בחוכמה, אני רוצה לציין, בא ועושה פוליטיקה מהעניין. ואמר אמירה: אני ראש הממשלה. אני זה שהוא שר אוצר, אני מחלק כספים פה. החרדים, כדאי לכם להיות אצלי. אני מישהו שמבין אתכם ורוצה להיות. מה שהוא במיוחד בא ואומר, מה שיצא מתוך הדברים, והוא, מבחינתו זה הרווח שלו, וצריך לקחת את זה בתחכום רב, זה שבאים להגיד: אנחנו ברע"מ – והוא אמר את זה, הוא אמר לי את זה, והוא יגיד את זה לאחרים, אני לא מגלה סודות שהוא אומר לי בשקט, הוא אומר לי סודות שהוא אומר בגלוי: רע"מ זו מפלגה שנותנת לכולם. אל תבוא לבקר אותה למה היא נותנת ליתומים ולאלמנות של שהידים או לא שהידים ועוד דברים כאלה. אנחנו נותנים לכולם, אנחנו לא מסתכלים, לא בודקים בציציות של אף אחד, זה לא משנה אם הוא יהודי או לא יהודי, גם ליהודי אנחנו נותנים. הינה, חרדים, עכשיו רודפים אותם, מונעים מהם את המעונות לילדים, אני נותן להם. אז בא מנסור עבאס ואומר: אני נותן 100 מיליון לחרדים. מנסור עבאס. מנסור עבאס זה מה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> יש לו עודף עכשיו? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> 100 מיליון. אם יש לו – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> 100 מיליון הוא מנדב ככה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. הוא קיבל הרבה, אבל אם יש לו לתת, זו עובדה מוגמרת שהוא קיבל יותר מדי. הרי מה הוא נותן? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> נכון, ועוד 100 מיליון. הברון דה רוטשילד. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנחנו אומרים – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. וזה אומר עוד משהו. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אמרתי את זה כאן: יש אמירה של מישהו שבנה בניין מאוד גדול, ולא ידעו – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מקלב, זה גם אומר שהוא, בניגוד אלינו, מהכספים הייחודיים, שלא יכולנו לחלק לאף אחד, הוא יכול לחלק מה שהוא רוצה – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> יש לו יד חופשית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – איך שהוא רוצה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל זה הרבה יותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מבין? זה המצב. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה המשמעות אני הסברתי. המשמעות שלו היא שרע"מ מחלקת לכולם. דרך אגב, אני חושב שמה שאתם עושים – אנחנו אומרים הלוא שהוא ראש הממשלה, אנחנו מדברים לציבור הבוחרים שלנו שהוא ראש הממשלה, הוא זה שהוא רק הכספים, אבל הוא נשאר אותו עבאס, אותו מנסור עבאס עם התפיסה האסלאמית שלו, והוא לא שינה באידיאולוגיה שלו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דבר קצת על האחים המוסלמים והתנועה האסלאמית, מה החזון הדתי שלהם. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> החזון. התפיסה. באמת הוא מרוויח מזה, כי במקום לבוא להגיד – הציבור שלו שצריך לומר: אתה מכרת את האידיאולוגיה שלך בשביל כסף. את זה הרי טוענים גם אחרים – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הכסף יענה את הכול. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ברשימה המשותפת. אז אתה אומר: נשארת בסדר. אתה רק לוקח את הכסף, אבל אתה נשאר באידיאולוגיה המסוכנת שלך. אבל זה, זה בעצם מה שהציבור שלו רוצה לשמוע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אורי. אורי. כשהייתי בצבא – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> את זה הוא רוצה לשמוע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כשהייתי בצבא, לא היו לנו חשבונות בנק. היו נותנים לנו כמו היום 300 שקל. איך? בתאריך הנקוב, נגיד 1 בינואר או 1 בחודש, היה בא מישהו שנקרא "שלם". זה היה מקצוע, אחד שהיה בא עם ארגז מזומנים, נותן לך. מנסור עבאס זה השלם של המדינה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> היום. הגביר של העיירה. משלם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא קיבל את הכסף שלנו, הוא כמו שלם. תבואו: חרדים – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא רוצה לבקר אותו בחלק הזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – התנועה האסלאמית, קצת לחמאס – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – לאן הגענו? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – קצת לחמאס, קצת לרשויות הערביות, קצת למדרסות, פתאום עכשיו לחרדים קצת. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> נשאר לו עודף. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בסוף ייתן גם לחתולים, אל תדאג. נגיע גם לחתולים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה שאנחנו צריכים ללמוד מזה, הרי זה לא מעשי, זה את המראה מול הממשלה הזאת, שבא מנסור עבאס ואומר: אני אתן לכם, אני רואה שמתנכלים לכם, אני אתן לכם. שהממשלה תראה לאן היא הידרדרה בכמה חודשים, לאן הידרדרו במצב הזה, שהוא בא והוא מוכיח. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> שהתנועה האסלאמית מבינה לרגשות ולחוסר הגדול הזה של האימהות, שלא יכולות לשלוח את הילדים שלהן עכשיו לגיל הרך – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> המחשבות שלהן אחרות גם. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – ואומר: אני יש לי לב יותר גדול מהאחים שלכם בממשלה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> המחשבות שלהן אחרות, אבל הממשלה – מה צריכה לראות מזה? תעזבי שהוא רוצה לחלק לכולם, ויש לזה דימוי של – בסדר, לא ניכנס לזה, גם שכר – – – אבל הממשלה, מה צריכה לראות? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה זה אומר עליהם. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה – – – לממשלה? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. מה זה אומר על – – – בממשלה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> "אוי לנו מיום הדין, אוי לנו מיום התוכחה". זה לא כפל לשון. "אוי לנו מיום הדין", כתוב במדרש שהאחים של יוסף, כשיוסף התגלה לפני אחיו, הם אומרים: "אוי לנו מיום הדין, אוי לנו מיום – הם נבהלו מפניו. הם לא יכלו לעמוד בפניו. מה היה כל כך חמור? יש דברים שלפעמים יש לך יום דין. את נמצאת בבית משפט – למה עשית ככה? או אפילו בית משפט שהוא בית דין של למעלה – למה לא למדת מספיק תורה, למה לא נתת צדקה? הוא אומר: עבדתי קשה לפרנסתי, לא היה לי מספיק כסף. הוא עונה. אבל כשמוכיחים לך אחר כך שלא היה לך כסף, אבל בילויים כאלה וכאלה עשית – זה תוכחה. נגד זה אין מה לעשות. זה תוכחה לממשלה הזאת. "יום התוכחה" – אני יוסף, אתם אמרתם כך וכך. זו התוכחה, והם לא יכלו לעמוד בפניו על מה שהם עשו. זו התוכחה – זו הבושה שצריכה לכסות את פני הממשלה, הדבר הזה. מזה נלמד. את שאר הדברים נשאיר – – – שנעשה עם ה-100 מיליון שקל, אבל על זה אנחנו מדברים. וזה באמת נותן את ההרגשה איפה הממשלה הזאת, בתוך כמה חודשים לאן היא הגיעה, בכל התהליך ובכל תרבות השקר הזו, תראו את הדימוי, שלא רק שהוא לא חינוכי, זה הידרדרות שלא הייתה כמותה. אני לא מדבר על הסגנון – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> גם אכזריות. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אומר על התקציב. אנחנו מדברים על התקציב. אין בתקציב קורונה. אחרי שלא יעשו דברים, זה לא רק בגלל – אתה מכיר את אותו אחד – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ב-2022 יש אפס תקציב למלחמה בקורונה. אפס תקציב. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתם יודעים איזה הידרדרות? מה זה אומר? – – – יש אחד שהיה במגרש, ותמיד הוא היה עם כובע. זה הפריע לאנשים. בא אחד וזרק את הכובע. תמיד שאלו אותו: למה אתה עם כובע? הוא היה אומר: זה פרינציפ. הוא לקח את הכובע, זרק אותו, וראה קרחת. אומר: הוא זה פרינציפ? זה קרחת. זה לא פרינציפ, זה קרחת. זה לא שום דבר, הכובע הזה. לכן אני אומר: אל תגידו לי שיש שיטה. כמובן שאתם לא מתקצבים, אתם מעדיפים לתת לאחרים, וזה מה שאתם עושים. עכשיו, בכל אופן בקצרה, אם כבר נגענו בקורונה, אני כן חושב – אנחנו יודעים היום שהחלק שרודף אותנו זה אלה שלא מתחסנים, ואני חושב שהממשלה צריכה גם לעשות פעולות, אם אנחנו מדברים על זה, אנחנו יודעים מה זו קורונה. יש שם, חלק מהאנשים שלא מתחסנים, פשוט נתפסה אצלם, או אנשים – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אורי, תוך כדי שאתה מדבר על הרוע ועל האדישות של הממשלה הזאת: אני מקבלת טלפון חי ביום חמישי, מגן יבנה. משפחה עם שמונה ילדים, מהדיור הציבורי, הולכת להיזרק לרחוב. אין להם פתרונות, לא לילדים, לא להורים האלה, בלי מחשבה מה יעשו איתם. ואלקין הזה קורא להם "עבריינים". << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> את מביאה אותי באמת – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> משפחה עם שמונה ילדים נזרקת לרחוב ביום חמישי. זו הרגישות שלהם. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> את מביאה אותי – ממש אי-אפשר – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אולי נבקש מעבאס שייתן משהו לדיור הציבורי. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה מביא אותי, בפנייה חדה, לדבר על הנושא של הדיור. איפה בתקציב הזה אנחנו רואים דיור? לא רק שלא רואים שום דיור – דיור, אנחנו יודעים בשביל מחירי הדיור צריך להכניס את היד לכיס. המדינה באיזשהו מקום אפילו לא מעוניינת שהמחירים ירדו. הרי החלק המרכזי של ההכנסות למדינה זה מהדיור. ככל שהדיור יותר יקר, ככה הרווחים שלהם יותר גדולים. איך אחד אמר לי, הוא אמר לי זה אולי בבדיחות, אבל זה לא בדיחות: המדינה מעוניינת – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הינה, העלו ב-8% את – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> את מס הרכישה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מס הרכישה. זה הדבר היחיד שיישאר. דברים אחרים, לא יצא מהם כלום, תאמינו לי. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תשחרר קרקעות, תבנה יותר, תציף את השוק, זה לא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זו לא בדיחה, מה שאתה אומר. המדינה לא נלחמת נגיד בגנבי הרכב, היא מרוויחה את הכסף. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> על זה דיברתי. אתה גם חושב ככה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היא מרוויחה מזה. גונבים לך את האוטו, כולנו משלמים את הפרמיה, והיא גובה מע"מ מיסים, מס יבוא. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> וזה אחד מהדברים. הדבר השני – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה הפקידים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה בדיחה. בדיוק לזה התכוונתי, לנושא של הרכב. אנשים לא נלחמים. אומרים לך: לא נלחמים בפשע, שיגנבו. חברת הביטוח משלמת. יש לה איזה חברת ביטוח בחוץ לארץ שהיא – ויש מיסים, 100% מיסים שיש על רכב. אחד ממחוללי המיליארדים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הפרמיה של אזרחים עולה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אנחנו משלמים את זה שהם לא נלחמים בגנבות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה סוג של הכנסה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש כמה דברים כאלה. עדיף להם שיהיה ככה, כדי שהמחירים – רק עושים לנו מיצג: אנחנו רוצים. ואכן זה טוב להם גם בעלות. אבל ללכת להפסיק מיזם של בנייה לחרדים שהיה בקריית גת, בשפיר, לא רחוק מהישיבה, מקום של פתרון לחרדים שכבר עבדו עליו וזה היה בוועדות התכנון? הוראה להפסיק את זה ולא לתת פתרון אחר, להפסיק מהלך שהיה באמת peanuts של הפתרון למצוקות דיור מאין כמוהן. לא כל אחד יבין. מי שחי בדירה לא יודע מה זה לגור ב-25 מטר, ב-30 מטר, ביחידות קטנות כאלה צפופות, ששם גרים שלוש נפשות, אפילו ארבע נפשות גרות בדירה הזאת, שזה קורע לב. אמרתי את זה אתמול: לאימא אין מקום שהילד יזחל בו, הוא לא יכול לעשות את התהליך של זחילה. אין לזחול בבית. היא צריכה לחפש אחרי הצוהריים מקומות. ככה, זה היה לפעמים במעון, היה קצת מקום, גם לא. היום, בגלל לא יהיו מעונות, הנשים האלה, כל מה שהן יעשו, הן יצטרכו ללכת למעונות בבתים פרטיים, אם הם לא יפסיקו לעבוד – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> בייביסיטרים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – עם 12 ילדים או 15 ילדים, וזה מה שקורה כבר היום. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> בלי פיקוח, בלי בדיקה, בלי כלום. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בלי פיקוח, אין תנאים, היא לא בנויה לזה. היא גם מסכנה, היא עבדה בהייטק, היא עכשיו החליפה מקצוע. מה היא יכולה לעשות? היא לא יכולה לשלם עוד 5,000. כל מה שהיא הרוויחה, היא הרוויחה 7,000 ו-8,000 במקרה הטוב. יש כאלה שרק שכר יסוד ורק שכר מינימום. איך הם יכולים לשלם 2,500 שקל עכשיו למעון? זה אחד הדברים האכזריים שנעשו פה. אין לזה תפיסה לא חברתית, לא כלכלית וודאי לא אנושית. אבל בקור רוח עושים את זה, לחנך את הנשים של הבעלים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך, כל הנשים הפמיניסטיות האלה עכשיו סותמות את הפה שלהן. באים לנשים ואומרים להן: אנחנו עכשיו נגזור לכן גזרה לפי מה שהבעל שלכם עושה, לא לפי מה שאתן. עד היום זה היה עידוד נשים לתעסוקה, עכשיו להחזיר אותן הביתה, והן יושבות בשקט. הן יודעות שנשים תפגענה, ונשים במגזר החרדי, ואנחנו כל הזמן אומרים שאנחנו רוצים לעודד נשים. סוף-סוף הממוצע של העסקת נשים חרדיות הוא כמו הממוצע ב-OECD, 74%. אז מה הם רוצים, להחזיר את הגלגל אחורנית? זו ממשלה עם נשים שלא רואות נשים, רק אם הן דומות להן בצבע ובאג'נדה ומאיפה שהן מגיעות. צבועות. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בכל אופן, מכאן, במעבר חד – הרבה מהדברים נעשו בשיח שבינינו, אבל בסדר, אנחנו באמת מבינים אחד את השני. הזכרתי שקודם התראיינתי לאחד העיתונים על חוק הכשרות. אמרתי, ציטטתי את השם שלך, שאת אמרת שחוק הכשרות יביא אותך לכך שהיום את לא תסמכי על רבנות, על הכשר רבנות רגיל, שאת יודעת שאי-אפשר לסמוך על זה, ותתחילי לעבור למהדרין. אז מהמבט שלנו, של הציבור החרדי, הוא לא יינזק בעניין הזה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זה בלאו הכי – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל העם, העם שצריך את הכשרות הבסיסית הוא זה שישלם. הביאו חוק כשרות שהוא כל-כולו היה מבוסס על כמה פרמטרים, ואת כל הפרמטרים מוססנו. היו אנשי המקצוע שהגיעו, ואמרנו: על מה אתם מדברים? היו כמה פרמטרים מרכזיים: להוזיל את הכשרות – הם רק מייקרים את הכשרות. איך אפשר להוזיל כשרות כשעד עכשיו הכשרות היא של המועצה הדתית. יש גם את החשב, וגם את רואה החשבון, וגם את המפקח, והמועצה הדתית משלמת. עכשיו נשאר לשלם למשגיח עצמו, שבא לכמה שעות – אגרה של פיצה ופלאפל, 300, 400 שקל לשנה. זה לא הכסף הגדול. היום, אתה מוציא את זה לגוף כשרות חיצוני, בהנחה שהוא יעבוד באותה רמת כשרות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה זה היום? אחרי שיעבור. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנחנו בהנחה. זה יכול להיות יותר יקר, הוכחנו להם את זה. הרי זה לא יכול להיות יותר זול. לא יכולה להיות רמת כשרות מינימלית אם אתה מוריד. זה רק יכול להיות על חשבון משהו אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> טוב. עוד ועוד דברים בסגנון כזה. יחסי משגיח–מושגח, שזה לא טוב – ומה זה גוף כשרות, זה לא יחסי משגיח מול החנות? הגוף פשוט צריך להרוויח בסופו של דבר. קניתם את התקציב באמת במחיר מופקע. העברת תקציב עלתה למדינה, ואנחנו נצטרך לשלם את זה במשך שנים, מחיר יקר מאוד מאין כמוהו. גם הכספים הקואליציוניים, שהיו ללא תקדים בתקציב המנופח. ואחרי זה לבוא להגיד שהקואליציה היא בקרב על התקציב – אתם יוצרים חברה מקוטבת שהיא מופלית, חברה שיש בה שחיתות. אתם לוקחים אוכלוסיות שלמות בתוך התקציב הזה, מטילים עליהן, משאירים חברה אחרת, הם לא יצטרכו להתמודד עם כל זה. אין, דינה של הממשלה הזאת, לצערנו, עם התקציב הזה וכל התנהלותה בכלל בצביון היהודי – ובזה אני אסיים, הצביון היהודי. יש הידרדרות בכל מה שהם עשו. הקשר שיש, שצריך להיות בצביון: במדינה יהודית, על מה אנחנו נקראים יהודים? ומה היתרון שלנו במדינה יהודית ודמוקרטית? כמה דברים בסיסיים, של כשרות, ועל שבת, ועל נישואין וגירושין, ועל הגרות שזה היחס שלנו. את כל זה, באופן שיטתי, לפני התקציב ובתקציב, אנחנו הולכים לרופף לגמרי. אז מה יישאר? מדינה שכל ההווי שלנו זה לאכול שווארמה או פלאפל? במה? במה, אם לא זה? זאת המטרה וזו רק ההתחלה. אז דינה של הממשלה הזאת עוד לפני התקציב להתפרק. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> יישר כוח. אורי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת אמסלם. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> חבר הכנסת מקלב, אני עוד לא התחלתי לדבר וכבר החבר שלי הטוב מפעיל לי את השעון, שים לב. תאפס אותו, אני מבקש מההתחלה. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> חבל על כל דקה. כל דקה פנינה. תראה, יש ציבור שלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לספר לכם, דרך אגב, מה ההספק של הממשלה הזאת? ארבעה חודשים, כבוד השרה. 12 שנים לא קרה, ולא הספקנו להגיע להספקים שלכם גם במריבות, וגם בבושות והפדיחות שאתם עושים לעם ישראל, ואני אמנה אותן. דרך אגב, זאת באמת ממשלה של אנדרוגינוס – אין פה ראש ואין זנב. יש שמונה ראשי ממשלות. מי שמוביל אותה, והיום הציבור במדינת ישראל יודע, זה ראש התנועה האסלאמית, שהוא בעצם תנועת החוד של האחים המוסלמים, שהאידיאולוגיה שלה – ועוד מעט אני אגע בה – הדתית, זה להחריב ולהרוס את מדינת ישראל מבפנים. דרך אגב, בכל מדינות ערב, התנועות האלה מחוץ לחוק, כמעט בכל העולם. רק כאן היהודים החכמים גם מכניסים אותם לממשלה, ולא רק מכניסים אותם, גם נשענים עליהם, ובסופו של דבר – אנחנו תמיד יודעים בכלכלה שהשולי הוא הקובע. אנחנו 59 ח"כים, אבל אין לנו ממשלה, למה? חסר אחד. האחד קובע. ולכן, מנסור עבאס, ווליד טאהא, אלה אמורים להדליק משואה, כבוד השרה, בהר הרצל השנה, הם יקבעו לכם הכול: הם יקבעו לך האם תעשי תוכנית לחרדים, כן או לא. באיזה נייר בשירותים תשתמשי. איזה קפה תשתי, ולמי תגידי שלום בבוקר. בגלל שאתם, אין לכם כבוד לאומי. אתם בעצם חבורה ואסופה של אנשים שהמדינה מזמן כבר לא מעניינת אותם. אדוני היושב-ראש, אני שומע עאלק את ראש הממשלה מר בנט, ואת לפיד: באנו לעבוד. שאלתי את עצמי: קודם כול, מר בנט, הרי אתה היית איתנו עשר שנים – אדוני היושב-ראש, עזוב את הטלפון – אז מה, לא עבדת בעשר השנים? עכשיו, דרך אגב, אם לא עבדת וקיבלת משכורת, זה הוצאת דבר במרמה. אז, א. תחזיר את המשכורת, הרי אתה טוען שלא עבדת, לא אני. הרי אתה יודע, הרב מקלב, בן אדם שבעצם מעיד על עצמו, לא צריך עדים. אנחנו מכירים את הכלל התלמודי. אדם נאמן על עצמו יותר מ-100 עדים. מר בנט, אתה צודק, לא עשית כלום. אתה רק הפרעת מבוקר עד לילה לממשלה 12 שנים. לא היית שר החינוך, לא היית שר הכלכלה, כלום לא עשית. אבל האמת, חשבתי, ואתה לא צריך להחזיר את הכסף. ממילא אתה רמאי, שקרן, ונוכל, וגם את הכסף הזה הוצאת בנוכלות. אתה בכלל בנוי רק על בסיס הרמאות. אני רוצה להגיד לך משהו, אדוני היושב-ראש – עזוב את הטלפון. אתה שלחת לי קודם תמונה, ראית את הגברת סילמן שהלכה לקנות סוכריות ולחקות אותך, בצחוק. אז אני רוצה לספר לך, הגברת הזאת גם הקליטה, לפחות לפי טענתם, את גפני וליצמן. היא גם העתיקה מחברת הכנסת מיכל וולדיגר את החוק שלה. וגם עכשיו לקחה לך את הסיגריות, מה אתה מתפלא? מה אתה מתפלא? דרך אגב, שמענו השרה כהן, שהיה לכם גיבושון. איך היה הגיבושון? הבאתם זמרים? דרך אגב, ארבעה חודשים, מה הייתם צריכים להתגבר? זאת אומרת, רבתם, אתם מודים. אתם במריבות כל כך גדולות בארבעה חודשים שאתם צריכים לבוא גם עם בני ובנות הזוג לגיבושון? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא, גם כדי שהם יגיעו צריך להביא להם אורח, זמר. מופע. שיהיה אטרקטיבי, אחרת מה? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי. אמרתי, אתם באתם למופע, אתם באתם לאוכל. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – שרית חדד. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שמעתי – אבל מה אמר לכם מר בנט? הוא אמר להם שם, אדוני היושב-ראש שהם יעבירו את התקציב, והאופוזיציה תתרסק לרסיסים. עכשיו, הפירורים – לבן אדם יש לו שישה מנדטים, שרובם, דרך אגב, חברת הכנסת לוי, מחפשים להם עיר מקלט, לכן הוא עשה להם את הגיבושון. מסילמן, שאנחנו קוראים שהלכה ליש עתיד, ההוא שמחפש – כל אחד שם אתה מבין שהוא הגיע לקצה, וכרגע הם מחפשים להם את האלטרנטיבות לעתיד, זה אומר לנו שאנחנו מתפוררים. הוא מזכיר לי את הבדיחה על שני זבובים, שיום אחד, אדוני היושב-ראש, ישבו על פיל. אחד באוזן של הפיל, ואחד בזנב. אז הוא פתאום הזיז את הזנב, והזבוב שעל הזנב עף מגופו, ואז הוא צועק לו לזבוב שעל האוזן: ז'וז'ו, תחנוק אותו. אתה מאיים עלינו, שישה מנדטים שמתנפצים לך לכל עבר, שאתם תרסקו אותנו? הרי אתה זבוב, אפילו לא זה. אתה מבין את האבסורד, לאן הגעת? אתה מוקיון. אתה בן אדם שבאמת, מר בנט, אתה בושה לעם ישראל. דרך אגב, גם בקואליציה הם יודעים שאתה בושה. הם יודעים שאתה לא שווה כלום ומעולם לא עשית כלום. אתה בעצם מתנהל, וכל היום עושה להם גיבושים ושיחות, בגלל שמה שמעניין אותך זה רק התפקיד שלך. עם ישראל מעולם לא עניין אותך. מה שמעניין אותך זה רק התפקיד שלך. דרך אגב, אני רוצה לומר משהו. גברת כהן, אני מניח שגם את כבר היית בחוץ לארץ, וטסת בטח, תוך שלושה-ארבעה חודשים. דרך אגב, שנתיים אנחנו היינו בממשלה, אף פעם לא טסנו. אני מניח שטסת, ואם לא טסת, אז בטח את מקופחת בעניין. אז תטוסי מהר. אתם מתנהגים כאילו אתם נכנסים עכשיו לחנות ממתקים, עוד מעט סוגרים את החנות ומעיפים אתכם, ולכן, אתם לוקחים, אוכלים, זורקים, דורכים על הרצפה. חטוף ככל יכולתך. שמים בכיסים. למה? אנחנו באמצע השוד. חייבים, חייבים, חבר'ה, יאללה, מהר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הם רעבים, הם באו רעבים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> כמו תוכנית בטלוויזיה שהייתה פעם, שהם רצים לתוך איזושהי דלת שנסגרת, ואתה אוסף מתנות מהר מהר, שמא הדלת תיסגר ואתה תישאר בפנים, תינעל. ככה אתם מתנהלים. אני אספר לך סוד קטן, אני רוצה לספר לעם ישראל. אני רק אתן לכם דוגמה. הרי יש לנו את החליפי. אתם מכירים את החליפי, מר לפיד. הוא נסע למרוקו, אדוני היושב-ראש. כמה, לדעתך, עלתה הנסיעה למרוקו? אדוני היושב-ראש, כמה עלתה הנסיעה למרוקו? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תקשיב. 100 אנשים במשלחת. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יכול לחשוב? שואל. דרך אגב, הבן אדם, כבר לא נעים לו לנסוע במטוס רגיל, כמו כל האדם. הוא חוכר מטוס. אין לי מושג מי מאשר לו. דרך אגב, אני רציתי לקנות אייפד. כשמינו אותי לשר הממונה על רשות החברות, הסייבר והדיגיטל הלאומי, ישיבות הממשלה אז היו בקורונה ולא יכולנו להתכנס. ביקשתי שירכשו לי אייפד ב-700 שקל כדי שנראה את החומרים כל יום. כתבו לי: תכתוב מכתב למה אתה זקוק לזה, ואחרי חודש וחצי רכשו את האייפד. הבן אדם לוקח מטוס. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> 100 אנשים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא אומר: בואו נמכור את המטוס של ראש הממשלה, שמעולם עוד לא ראינו, דרך אגב. המטוס עלה חצי מיליארד שקל. אמרתי לעצמי, מר לפיד, בקצב הטיסות שלך מדינת ישראל מכסה את עלות המטוס בחצי שנה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> בקצב הזה יבקשו מעבאס לממן. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי. הרי אתה מעמיס 100, 150 איש, מדובנוב, חברים מהשכונה, חברים בבית, אולי את גיסתך, שעוד מעט נגיע אליה. ואללה, חבר'ה, שדדנו הקופה. בואו, חבר'ה, אין לנו הרבה זמן. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הכול על חשבון הברון. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו לוקחים עכשיו צי מטוסים. כל שר מתחיל להתחרות בחברו – חטוף ככל יכולתך. הם לא מתביישים, עלובי נפש? עוד מעט אני אספר לכם איזה טלפונים אני מקבל היום מאנשים במדינת ישראל, שזקוקים לכל שקל. אתם מבזבזים כאילו מדובר בכספי המונופול. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין למה הם רצו נורבגי? כדי שהם יוכלו – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני כתבתי מכתב למנכ"ל משרד החוץ. שאלתי אותו כמה עלתה הטיסה. בהתחלה הוא השיב לי, חברת הכנסת לוי, שהטיסה למרוקו – בהתחלה הוא כתב לי 575,226 שקלים. אין לי מושג למה. אחרי מספר ימים הוא גילה שכנראה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הלך לאיבוד אפס. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, שזה עלה קצת יותר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> יותר? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> כנראה הוא לא ספר מספיק טוב את האנשים במטוס. ואז הוא כתב לי שזה עלה 849,540 שקלים. חבר'ה, זה עלה יותר מ-1–1.5 מיליון שקל. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> כי שאלת כמה עלתה הטיסה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בגלל שהם משקרים גם בדיווחים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> והרי הנושא הזה כואב לי מאוד, בגלל שאני חושב שזאת הפקרות שהיא לא נתפסת, לא נתפס שאיש ציבור ככה מתנהג. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אבל אם זה היה קורה הפוך, הם היו תוקפים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי. אני לא מדבר על זה אפילו. כל יום הבן אדם הזה עלה לכאן, אדוני היושב-ראש, והתפרנס באופן יומי מהרעלת בארות. מר לפיד מתמחה, יש לו מפעל בבטן לייצור רעל. גברת לוי, הבן אדם מייצר רעל באופן שיטתי. בכל נאום ששמעתי אותו פה, הוא מדבר לציבור ומחמם אותו רק על זה. ראית? מושחתים, ג'ובים. עוד מעט נדבר על הג'ובים שלך. מטוסים שלמים אתה לוקח, כמעט ריקים. למה? למה שתגיע לשדה התעופה, תעמוד בתור. איך אמרת פעם, אדוני היושב-ראש? ישלח את המזוודה ב-VIP. הרי ייקחו לו אותה. הרי ממילא, בנוהל שר הוא בכלל לא מגיע. הוא ככה ישר מגיע למטוס. לא, במטוס הוא לא יכול להיות עם עוד אנשים זרים שהוא לא מכיר. לוקחים ג'מבו, נוסעים. לא מזמן הוא נסע למוסקבה. השרה כהן, כתבתי למנכ"ל משרד החוץ: כמה עלתה הטיסה למוסקבה? חברת הכנסת לוי, תקשיבי – ליום אחד. הציבור במדינת ישראל, לפיד נסע ליום אחד למוסקבה. בטיסות סדירות שיש בארץ לא מתאים לו. הוא חכר מטוס. הוא רק חוכר מטוסים, דרך אגב. הבן אדם הזה, סיפרתי לכם, חושב שהוא שדד את הקופה. הכול שלו, הכול מותר. חברת הכנסת לוי, 287,632 שקלים ליום למוסקבה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> עדיף שהוא לא יעבוד – מה אני אגיד לך – בכסף הזה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> כל אחד רק יעשה חשבון בבית, אם יש אנשים שלא מרוויחים את זה בעשר שנים. יש ילדים, שהיינו פותרים את הבעיה שלהם גם בהזנה, גם בטיפולים רפואיים. מאות ילדים. הבן אדם המופקר הזה, הריקני הזה, אין לי מושג מאיפה יש לו את האומץ. את האומץ. נגיד שאף אחד לא יודע. איך יש לך אומץ? איך אתה מסתכל על עצמך במראה? אתה לא מתבייש? כסף של אבא שלך? סליחה, אתה צודק, זה לא כסף של אבא שלך. אם זה היה כסף של אבא שלך, לא היית מתנהג ככה. זה כסף שלנו, אז מותר לך. כסף שלך בחיים זה לא היה. אתה מעולם לא היית שוכר לך ולרעייתך מטוס וטס ככה, עם עצמך, ומשחק סטנגה במטוס. אבל כשאנחנו משלמים, למה לא? הכול מותר. לא שמעתי את מנדלבלוף. כלום. מר מנדלבלוף, כשאנחנו שרים, היה מותר לנו לעשות דבר כזה? הרי גם אם היינו רוצים לטוס, היינו צריכים ללכת לחשב ולהגיד לו מה מטרת הנסיעה וכו'. חברת הכנסת לוי, אני רוצה להזכיר לך פרט קטן. גם השרה כהן. אין תקציב מדינה, אז מאיפה הכסף? הרי אין תקציב, אמרתם. מאיפה הכסף? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לכל הטיסות האלה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מבקר המדינה, תבדוק, תראה שיש הסטות תקציביות ממקום למקום. הרי אין כסף, הרי אין תקציב, אבל לאל על חייבים לשלם על המטוס מיליון שקל. הרי אם לא, לא תקבל את המטוס בשבוע הבא. אז מאיפה הכסף של המושחתים האלה? בקיצור, כולם נאלמו דום. מפחדים. האקט הראשון שעשה לפיד, הוא רצה להחזיר את השגרירה חוטובלי. זה מה שהפריע לך? האישה, השגרירה הייתה חברת כנסת, שרה. זכתה במכרז. בגלל שהיא ליכודית? לא הבנתי. אתה יודע, למרות שאתה רק 12 שנות לימוד, אתה יודע שיש משרות שהן בעצם משרות אמון, 11 משרות, בערך, כמדומני. וכשהשגריר גומר את תפקידו, מסיים – הוא חוזר, מחליפים. איך לא התביישת להתקשר אליה ולהגיד שתחזור לארץ? לא הבנתי. למה, היא לא הצביעה כחול לבן? מנדלבלוף, זה לא חקירת משטרה, זה לא סחיטה באיומים? אבל אותך, לא מעניין אותך כלום. שום דבר. אתה צילמת, מר מנדלבלוף – לפחות זה מה שקראתי, שמעתי – את השלט: ראש הממשלה בנט. אני מניח שהגדלת אותו ושמת אותו בחדר השינה שלך, כדי שאתה כל היום תראה את הצדיק הגדול שהציל אותך. הרי אתה יודע שאתה נמצא בניגוד עניינים מוחלט בכל מה שקשור לממשלה הזאת. ברגע שהיא תיפול, עשר דקות ואתה לא בתפקיד. דרך אגב, בשום תפקיד ציבורי אתה לא יכול. כבר היועץ המשפטי הקודם מר וינשטיין – לא אני – כתב עליך 15 דפים לממשלה, שאתה לא ראוי, לא ברמה הערכית – ואני לא רוצה להרחיב יותר מה הוא כתב. בוודאי אני חושב שברמה המקצועית אתה באמת לא מגיע אפילו להיות יועץ משפטי של מחלקת החניה בעיריית ירושלים. ואנחנו מוצאים אותך פה, מנהל לנו את נאט"ו. קמת בבוקר, כשהיינו בממשלה – כל בוקר כמעט קרעת את המכנסים מהמהירות – כדי להפריע לנו לעבוד. כל החלטה בממשלה, כל מינוי, כל דבר. אתה הבנת שאתה חייב ליירט אותנו, ולא – ראשך, בעצם – אתה הולך הביתה. אתה לקחת את זה אישי, ובן אדם אחד במדינת ישראל, פקיד. אני לא נכנס לזה שאתה כפוי הטובה הכי גדול במדינת ישראל – מי שמינה אותך זה אנחנו – ואתה האיש הכי מושחת. בגלל, דרך אגב, שאם מישהו אוחז אותך בגרון – אתה צריך ללכת למשטרה. לא לקטר לחבר שלך, ללכת ולהגיש תלונה במשטרה. ואתה היועץ המשפטי, האחראי על החוק במדינת ישראל. אז לכן, רבותיי, אם נחזור לממשלה – זה הסטנדרט. היום נסע מר בנט, השרה כהן, עם משלחת לוועידת האקלים, 141 איש. אני רוצה לספר לכם, חברת הכנסת לוי: אני, כשהייתי יושב-ראש ועדת הפנים – דרך אגב, הכינוסים של הוועדה הזאת הם בעיקר לפרלמנטים בעולם. כל ועדות הפנים בעולם מגיעות, ועדות הגנת הסביבה. פה זה ועדת הפנים והגנת הסביבה. נסענו 10 חבר'ה, כולל השר. מעולם, אני לא זוכר שראש הממשלה היה שם. סע, אין בעיה. הרי אין לך מה לעשות פה. אין לך עבודה, אתה הבן אדם הכי מיותר בממשלה, אנחנו יודעים. אתה יודע. אתה יודע שאתה מתעסק רק בגיבושון, באוכל ובזה. הרי אתה לא תגיד לשר האוצר שום דבר, לא תגיד לשר הביטחון מה לעשות. לכן אין פה באמת ממשלה, בגלל שאם יש ממשלה אז יש ראש ממשלה, וראש הממשלה מנהיג את הממשלה וכולם כפופים אליו, ואם לא – הולכים הביתה. אבל אין פה, זה חבורת ליצנים, ואתה הליצן הראשי, והם צוחקים עליך כל בוקר. אז אתה נוסע ומטייל. ומה ההישגים שאתה מנסה לצייר לציבור? אני נפגש עם פלוני, פגשתי את מודי שם, פגשתי את ראש ממשלת בריטניה. אתה משחק בנדמה לי. כולם חושבים שאתה ליצן, אל תדאג. לא משנה את מי תפגוש. כשאתה הולך לפגוש את פוטין, הוא יודע שאתה ילד קטן עם חלב על השפתיים, בגלל שהוא שומע חדשות פה והוא יודע שגנבת את השלטון עם שישה מנדטים. הוא יודע שאתה סתם גימיק, הוא יודע שאתה בן אדם שלא קונים ממנו מכונית יד שנייה, בגלל שהוא יודע שאתה מעולם לא אמרת דבר אמת. אפילו כששואלים אותך מה השעה אתה משקר, גם כשלא צריך. אז מה חשבת, שאם אכלת שם, נסעת לשם, נפגשת איתו עם הבוגד השני, עם מר אלקין – חבורת הנוכלים, אחד עם השני – ובאמת נתנו לך שם לאכול איזה מרק, אז מה חשבת, שהוא באמת מעריך אותך? אם נסעת לארצות הברית אתה באמת חושב שהנשיא האמריקאי לא חושב שאתה בדיחה עלובה? מה חשבתם? אז אתה נוסע לי, בדיוק כמו השני – למה אמרת, אם ההוא לקח מטוס מלא ב-100 איש למרוקו, אדוני היושב-ראש, למה אני לא אקח מטוס עם 141 איש? אתם הרי הולכים לקפה של השכונה – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יודע מה היו עושים לנו אם – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אוספים את החבר'ה – אני אספר לכם. בבקשה, אני אספר לך, השרה כהן: אני, כשהייתי חבר כנסת, כשנבחרנו, בחודש הראשון לא הבנו כל כך טוב מה קורה בכנסת. התקשרו ללשכה שלי, ענתה המזכירה, ואמרו לה: תקשיבו, יש איזה עמותה שמזמינה את חבר הכנסת לסיור בנושא חיות הכיס באוסטרליה. לא ידענו מה זה. היא ענתה להם: בסדר. פתחו איתנו חדשות שלושה ימים, דפנה ליאל. לא שנסענו, לא על חשבון המדינה; לא משנה שיכולנו לתאם את זה בפגרה. לא נסענו. אבל תארי לך שהיינו לוקחים מטוס לאוסטרליה, מה היה קורה. לא שאזרחי מדינת ישראל מימנו אותנו. תגיד לי, אתה לא מתבייש, מר בנט? המטוס הבא יהיה 200 איש, אחרי זה 500, אחרי זה תזמינו מטוס מיוחד, כי אין בעולם – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אין מטוס של 500. יהיו שני מטוסים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, ואז תיסעו במטוסי התובלה האמריקניים, בגלל שאי-אפשר להכניס יותר מ-1,000 איש. תבינו לאן הגעתם. וזה הכסף של העניים בדימונה, הזקנים שעכשיו יושבים בבית, האנשים שיש להם בעיה אפילו בטיפולי שיניים, אין להם מה לאכול, זרקו אותם מהבית, וניתקו להם את החשמל היום. וההזויים שלא נמצאים פה, דרך אגב, תראו איך הם מתנהלים בכסף. אני אומר לכם שאפילו בכסף של מונופול לא אמיתי הייתי מתבייש להתנהל ככה. זה מה שנקרא "פני הדור כפני הכלב". הסתכלו עליכם וראו את זה. אני רוצה, אדוני, ברשותך, לחזור לנושא התקציב. בוא נראה את שר האוצר, שאמר שהוא לא מטיל מיסים, חס ושלום. שר אוצר רציני מאוד, שאיך אומר אדון סוכר? עם רי"ש. דרך אגב, מעכשיו אנחנו צריכים ללמוד רוסית. למה? אם נגיד דבש ופתאום יסתבר לנו שזה איזה קללה ברוסית, אז אנחנו – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אבל תספר להם את ההקשר, דודי. דודי, אבל תספר להם את ההקשר. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו צריכים לשלוח את השפה העברית לאישורו של קושניר, שיגיד לנו מה מותר להגיד ומה אסור להגיד. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אבל תספר את ההקשר. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> תבינו לאן הגענו במדינת ישראל, שמר קושניר, כן, אומר לי לא להגיד את המילה "סוכר". אני צריך לקבל ממנו אישור. אני מקווה שדבש זה גם לא קללה, מר קושניר. או לחם. מקווה. הוא אומר לנו שהם לא מטילים מיסים. בושה וכלימה. קודם כול, אני רוצה לספר לכם: תקרת הגירעון ב-2022, השרה כהן, אולי את לא יודעת – 12 מיליארד ש"ח. מעולם לא היה דבר כזה במדינת ישראל. 12 מיליארד ש"ח. ולקחתם את הנחות הצמיחה הכי גבוהות, גם של האוצר, למרות שבנק ישראל חושב שזה יהיה פחות. 12 מיליארד שקל, אדוני. אני מזועזע עכשיו. שאלתי את עצמי מדוע הוא עושה את זה ולמה. הרי הוא צריך לממן את כל הסיפורים של מנסור עבאס, שעוד מעט נגיע אליו. אז בואו נתחיל – מס גודש בתל אביב, כאילו, דרך אגב, יש פקקים רק בתל אביב. ומה בירושלים? ומה עם חיפה? ומה עם באר שבע? לא הבנתי. עכשיו, מי שמגיע לירושלים זה בסדר, חופשי; בתל אביב, מה שנקרא קודש הקודשים של השמאל, אלה שמצביעים עבורם – צריכים להוריד להם קצת מהלחצים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זה כמו השערים בקיבוצים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. אתם מתנהלים כמו בקיבוצים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אל תיכנסו – – – כ << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מי זאת בעצם קבוצת האוכלוסייה שתומכת בכם? מגדרים אותה. כל מי שבא, חבר'ה – שלם מס. לא, אתה לא נכנס. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא, אתה לא נכנס. לא לאסי ולא לתל אביב – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי לא לאסי, ולא לסחנה, ששם גם הבנתי שהמנכ"ל או המנהל הוא גם מועסק דרך הרט"ג, באמצעות – זאת אומרת, זה איש של הקיבוץ. זה ההסכמים שנברר אותם גם בהמשך הדרך, ואתם חושבים שאנחנו מטומטמים. עכשיו, שאלתי את עצמי, גב' כהן, איך העסק הזה אמור לעבוד, ואיך זה יועיל באמת לפקקים. הרי יש לנו את הנתיב המהיר, אתה יודע. אם תשים לב, אדוני היושב-ראש, כשאתה נוסע בנתיב המהיר – הוא ריק כמעט, אין בו פקקים. מי נוסע בנתיב המהיר? מי שיש לו ג'ובות, פונטים. אלה שמשלמים למטוסים. פונטים. הכסף, אתם יודעים – מר לפיד, כשאתה לוקח מהמדינה לשכור את המטוסים שלך, וכנ"ל בנט – אתה איתי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שומע. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו, לכאורה, המסלול הוא ריק. אדוני, בהגדרה הכלכלית זה ברור לחלוטין שיש כאן בזבוז הון. לא הגיוני, שלושה-ארבעה מסלולים, כולם בפקקים, ויש איזה מסלול ריק. הרי לכאורה, אם היינו מווסתים את זה, אולי כולנו היינו נוסעים יותר מהר. אלא מאי, השר אקוניס, האוצר לא רצה להשקיע בסלילת המסלול הרביעי. זו ההמצאה של הפקידים. אני 35 שנה כלכלן. אני המצאתי את הבלופים שלהם. והם לוקחים את הבלופים שלנו, רק משדרגים אותם, מלפני 30 שנה. דרך אגב, רצו לעשות מס גודש בירושלים – אני מספר לכם בדיחה עלובה – לפני כ-15 שנה. אני לא הסכמתי. שכנענו את לופוליאנסקי ונגמר העניין. אמרנו: לא יקום ולא יהיה. מי משלם מס גודש בסוף? רק העניים סובלים מזה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> דרך אגב, עשיר מת על הדברים האלה. תעשו לו מס גודש, תעשו לו בשדה התעופה VIP, אין לי מושג איך זה קורה גם שם, תעשו לו בבית החולים VIP, וכולם זזים איך שהוא מגיע. תעשו לו VIP והוא מוכן לשלם הכול. תעשו לו בניתוחים VIP והוא מזיז את כולם; נוסע, שם את מאות השקלים, ויאללה, נוסעים. וגם בסופר, דרך אגב, תתפלאו, תעשו מסלול VIP, שלא מאפשרים לאף אחד, רק לעשירים, והם ישמחו מאוד. תעשו להם מסלולים שלהם, תעשו להם הכול שלהם. מי שיש לו כסף – חי. מי שאין לו כסף – מת או עומד בתור, אלה הכללים. לכן, מס הגודש – הרי הנתיב, הם לא רצו לממן אותו; המציאו: בואו ניקח זכיין, BOT, ניתן לו את המסלול והוא יגבה כספים. עכשיו העשירים נוסעים בזה ואנחנו עומדים בפקקים. שימו לב תמיד. אתם נוסעים לתל אביב – כל אזרחי מדינת ישראל – אתם עומדים בפקק, ותראו, פתאום עוברת איזה מרצדס – צ'יק, בשנייה – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתה אפילו לא מספיק לראות. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אתם אפילו לא מספיקים לראות איזה דגם. פתאום BMW. ואללה, ההוא מסתכל עלינו ככה, צוחק. 70 שקל, מה זה בשבילו? מה זה משנה, הוא אפילו לא יודע שהוא משלם את זה, זה במשרד, ככה, חלק מהחזר ההוצאות, מס הכנסה, מדווח. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זה הכסף הקטן. אה, הוא מקבל החזרים? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי. וזה מס הגודש שהם רוצים להמציא בשבילנו. עכשיו, מי לא משלם מס גודש? אלה שבתל אביב. עכשיו יבוא בחור – הרי מה היה הרעיון של מחיקת הפריפריה? הרי כל אזרחי מדינת ישראל לא יכולים לגור בגוש דן, מה לעשות, בוודאי לא בתל אביב. אין עניין כזה. גם היום, דרך אגב, הם לא יכולים לגור. הרעיון הוא שתהיה רכבת מבאר שבע, מאופקים, מדימונה, קריית שמונה, ירוחם לתל אביב, למרכז הארץ, במהירות שיא של שעה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> את בית שאן שכחת. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, בית שאן. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתה שכחת שיאיר לפיד ניסה לבטל את הרכבת לבית שאן. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אם זה היה תלוי בו. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא מבטל הכול. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> עכשיו הוא מבטל את הרכבת לאילת. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי, הכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חברים, תרשמו את השאלות לשעה השנייה שלו. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן, הרעיון הוא, כשאתה לוקח את מס הגודש הרי אתה בעצם מייצר תחבורה ציבורית נוחה. אנשים הרי לא סתם נוסעים ברכב. מה עשית? לא ייצרת שום חלופה, כלום. לא ייצרת איזשהן רכבות מהירות, של 350–400 קמ"ש; לא עשית מסלול של תחבורה ציבורית רק לשם. מה עשית, חבר הכנסת אקוניס? אתה בעצם גרמת לבחור שרוצה לבוא מדימונה שהוא לא יוכל להגיע לתל אביב. הוא יצטרך לשלם 2,000 שקל בערך לחודש, כמעט 70 שקלים ביום – כניסה ויציאה. דרך אגב, זה יכריח אותם עוד לישון ברחובות בתל אביב, למה גם היציאה עולה כסף. מילא הכניסה. עכשיו, איך היציאה עולה? הרי אתה הולך, משחרר את הפקק, לא? תראה את החוצפה שלהם. חשבתי לעצמי, קודם כול, כשלב ראשון: יש פקקים? בואו נעשה משהו הוגן לכל אזרחי מדינת ישראל. אני הייתי ילד במלחמת יום הכיפורים, את שומעת, חברת הכנסת לוי? והייתה בעיה; הייתה בעיה של דלקים, של אנרגיה במדינה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עשו לנו יום אחד שאי-אפשר לנסוע. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> באו לכל אזרחי המדינה, למי שיש לו רכב, אמרו: תקשיב, תבחר יום שאתה לא נוסע בו. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> יום בשבוע. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> יפה. אדוני שר האוצר, לא צריך מס גודש, את הבדיחה העלובה שלך, הטיפשית. אם יש בעיית פקקים, לפני שאתם מייצרים חלופה קודם כול בואו נגיד לכל אזרחי המדינה: יום בשבוע אתם לא יכולים לנסוע – כבר הורדנו כ-15% כלי רכב מהכביש. במכה, שנייה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> וגם התחממות. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי, הכול. גם גרמנו לפחות פליטות וכו' וכו'. הינה, בבקשה, פתרון ראשוני, מחר בבוקר, וזה לא קשור אם יש לך מרצדס או פיאט אונו. לא חשוב. אתה אזרח מדינת ישראל, מגיעות לך הזכויות. הבן שלך נמצא בצבא גם אם יש לך פיאט אונו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ובא לו לצאת לבלות בחופשה שלו בתל אביב. אתה לוקח לו מס. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה פועל ייצור, גם אם יש לך פיאט אונו ואתה עובד שמונה שעות או תשע שעות ומזיע, הורג את עצמך בשביל 6,000 שקל, כשכל המיליארדרים חוגגים על זה ואוכלים ושותים ונוסעים וקונים רולקס וכל המותרות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע מה הבעיה, שהם גרים באזור תל אביב והמרכז, והם אומרים: למה שאני אעמוד בפקקים? אלו שמגיעים מהפריפריה הצפונית והדרומית, שיישארו שם, שלא יפריעו לנו, שישאירו לנו את הכבישים ריקים. חד וחלק. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> זה מה שהוא אמר. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ודאי, זה מה שאני אומר. הרי בסוף זה המס. דרך אגב, ככל שתעלה את מס הגודש, אתה תתפלא – תעלה אותו ל-1,000 שקל, רק אתה והחברים שלך תיסעו, רק אוליגרכים ייסעו שם ואנשים עשירים. ארבעה מסלולים, אתה יודע מה זה? הם יקנו עוד פרארי, השר אקוניס. שיעלה את מס הגודש ל-2,000 שקל לכניסה, אני מבטיח לך, אתה תראה פתאום זינוק בכל מכוניות הפרארי, המרצדסים, הבנטלי. למה? הם יכולים לפתח כבר מהירות של 300. למה? אין רכבים, רק הם. הבנת את הבדיחה העלובה של האנשים העלובים האלה? עכשיו, יש לנו פה שר אוצר, דרך אגב – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דודי, זה כמו שהעלו, אתה זוכר, את מחיר העראק והורידו את מחיר הוויסקי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> כן, הוויסקי והג'וני ווקר. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק. אצלנו בבית הכנסת באו המבוגרים, אלה שהיו זקנים, שכל מה שנשאר להם זה עראק ב-30 שקל. הוא העלה להם את זה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הכפיל. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הכפיל, זה מר לפיד. אבל לחברים שלו, אלה שמממנים אותו – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה היה לפיד גם כן, שימי לב. כשלפיד היה שר האוצר. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – קבוצת ההתייחסות שלו, אלה שמזמינים אותו לארוחות – הרי הם לא שותים עראק. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, הוא גם נתן מענקים למבשלות של הבירה, ששם היו החברים שלו שתרמו לו לבחירות הראשונות שלו. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> איזו שאלה. עוד מעט נגיע גם לגדעון סער ולתרומות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אבל על העראק – והיום אנחנו רואים שעל השתייה המתוקה מטילים מיסים; בשתייה החריפה, של העשירים, האיכותית – לא נוגעים. לא נוגעים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו יתרגלו לשתות ויסקי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו, בואו אני אגיד לכם, הנושא של החד-פעמי והמשקאות הממותקים, תראו איך זה עובד. רוב האנשים העניים במדינת ישראל, חבר הכנסת אקוניס, הם יצרני הזבל הכי גדולים. תבין, בן אדם עשיר אוכל קוויאר, זה בא בקופסאות קטנות. הוא לא שותה קוקה קולה, זה משמין. הוא בחדר כושר, הוא אוכל אוכל ב-10,000 שקל בערך לשבוע, אבל אתה יודע, הכול בא דלישסים. אתה יודע, הוא קונה את הפירות מקולפים, הוא אפילו לא צריך לקלף אותם לפח. ואני אומר לכם, זה נתון סטטיסטי, תקראו אותו: בן אדם עני, ככל שהוא עני יותר הוא מייצר יותר זבל, בגלל שהאריזות גדולות. הוא הולך על כמויות, לא על האיכות. הוא קונה לילדים שלו – יש לו שמונה-תשעה ילדים, הוא לא יכול לקנות לכל אחד סטייק סלמון, אז הוא קונה דברים זולים, ובדרך כלל זה בכמויות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אז במקום סלמון, מה זה? קרפיון בעיקר? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, כן. אז הוא קונה קוקה קולה, אפילו לא קונה קוקה קולה – כל מיני משקאות, היה לנו פה פעם מפעל בירושלים – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> קריסטל. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> קריסטל, כן, בגלל שהוא חי על הכמות, וכנ"ל החד-פעמי. אז מה עושים אנשי האוצר? אם אפשר להכות בעניים, למה לא? דרך אגב, העניים האלה, לרוב במדינת ישראל, אלה פועלי הייצור. הם מייצרים לעשירים, הם מקלפים להם – חברת הכנסת לוי, הם מקלפים להם את הפירות. אותו אחד ששותה את הגזוז, הוא מקלף לבן אדם את הפירות, הרי. הרי ההוא לא מקלף, הוא קונה את זה מקולף. זה של 6,000 שקל, עליו מעמיסים הכול. עכשיו, הציבור לא כל כך ער למה שקורה פה, ולכן זו חוצפה ממדרגה ראשונה. האנשים האלה, גם קולה לא ייקנו, גם גזוז לא ייקנו. ובאיזו אצטלה הם באים אליהם? זה לא בריא. אז בואו אני אספר לכם סוד: דרך אגב, ויסקי – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> עוד מעט יגידו להם: אל תאכלו, זה משמין. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> משקאות אלכוהוליים זה הדבר הכי לא בריא שיש. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מספר לו – אדוני כבוד השר אקוניס: למה אתה רוצה להטיל על המשקאות? הוא אומר: עתירי סוכר. אז אמרתי: רק רגע, אבל הסוכר הוא 100%, למה אתה לא מטיל עליו? מה, רק על המשקה של 30% סוכר, נגיד? איפה השוקולדים השוויצריים? אין בהם בערך 80%–90% סוכר? איפה העוגות שהחבר'ה שלך אוכלים במגדניות הטובות מאוד, אין בהן סוכר? מה נראה לך שם, הכול שם פרווה? הכול צמחוני? אבל את מי זה מעניין. כפי שאמר קודם חבר הכנסת אורי מקלב – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לקחת להם גם את העונג הקטן הזה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> תבינו טוב את האבסורד; כמה רשעות יש פה, כמה אכזריות. הוא לא הולך פר צלחת, הוא לא אומר: אתה יודע מה, בוא ניקח אחוז מהמחיר. הרי אף מיליונר לא קונה את החד-פעמי, דרך אגב, מהפשוטים. הוא לא קונה, לא נכנסים אצלו בבית דברים כאלה. החברים שלו יראו אותו בזה – מה זה? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> נכון, מהביוקר. דרך אגב, הם גם לא קונים חד-פעמי. יש להם כמה עוזרות והם שותים בכוסות קריסטל. איך הוא יאכל בחד-פעמי, השתגעתם? בושה וחרפה. תבדקו אותי. פעם הלכתם למסעדת יוקרה, הגישו לכם חד-פעמי? תיכנסו לאחד האנשים שנמצאים באלפיון העליון, בחיים הוא לא יכניס לבית חד-פעמי. אין דבר כזה. הוא חי, שותה, יש לו ארבע משרתות שרק מנקות לו את הכלים מהבוקר עד הלילה, מצחצחות לו את הרצפה וגם מנקות את הגינה. אבל מה אתה מצפה מאחד עם עשרה ילדים בירוחם? איך הוא ישטוף את הכלים? לא הבנתי. כל היום ימצא את עצמו שוטף כלים, שובר כלים וכו'? אז עליו אתה מטיל את כל המס? הרי לכאורה קח אחוז מהמחיר. עולה 50 שקלים? נגיד החלטת 10% – חמישה שקלים; עולה עשרה שקלים – 5%, חצי שקל. לא. משקל. אבל כבר סיפרנו שככל שיותר זול, אתה יותר עני, כך אתה מייצר יותר אשפה, בגלל שזה החיים האמיתיים. אז בעצם מי שנושא בכל הנטל הזה בסוף זה האנשים שנמצאים בעשירונים התחתונים במדינת ישראל. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תן לי להבין, דוד, על הסוכריות שלך שאתה מביא יטילו מס? זה הרי סוכר. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. נכון. לכן אני רואה את החוצפה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – עונג שבת, נהרוס להם את עונג השבת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש הרבה דברים עם סוכר – אמר את זה דודי – הרבה דברים עם סוכר שלא מטילים מס. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> זו בדיחה, זו בדיחה עלובה של אנשים לא – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם הטילו מס על מה שקונים הרבה, הבנת? זה הכול. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך משהו, פעם היה לי פה דיון עם המפכ"ל דאז, אלשיך. עשינו דיון, הבאנו אותם, למה הוא לקח את ליאור חורב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנת את זה? קונים הרבה צלחות חד-פעמיות אז מטילים שם מס. קונים הרבה שתייה – אותו דבר. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – – אז הוא אמר לי איזה משהו שאמרתי לו: תוריד את זה, אז הוא אמר לי: זה פוגע בחקירות ראש ממשלה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה? מה? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אז, אלשיך, הבאתי אותו לכאן שיספר לנו איך בעצם הוא לקח את ליאור חורב בלי מכרז, בלי כלום, ב-3.4 מיליון שקל לשלוש שנים. יענו, בא לו, כשיש לו 160 דוברים. אמרתי לכם, זו הפקרות. עזוב. זה לא כספים. זה כמו לפיד – חוכרים, מביאים – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תגיד לי, וזה היה פטור במכרז? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי לו: למה? הוא אומר לי: אתה פוגע בחקירות ראש הממשלה נתניהו. אמרתי לו: תשמע, הדבר שהכי מעצבן אותי זה שחושבים שאני אהבל. אתם – שר האוצר, אתה חושב שאנחנו אהבלים? זה מעליב אותנו ברמות הכי גבוהות. גנוב אותנו, אבל אל תחשוב שאנחנו טיפשים. אתה גונב מהילדים הכי עניים במדינת ישראל, מוציא להם מהפה ונותן את זה לצרכים – בדרך כלל, דרך אגב, כשאתה מוציא מהעניים זה כמו נדנדה, עלה ורד. תזכרו כשאתם באים לגן ילדים, זה כלל ראשון בכלכלה, אם מישהו עולה, השני בהכרח חייב לרדת. אין מצב ששנינו עולים. אתם מכירים את הנדנדה, אחד פה, אחד פה. אחד עולה, השני חייב לרדת. למה ההוא עולה? בגלל שהשני יורד. זה מה שקורה במדינת ישראל באוכלוסיות הנמוכות. אנחנו הולכים ונהיים יותר עניים, והעשירים הופכים להיות יותר עשירים, וזה באצטלה של אנשים שמאלנים צדקנים. דרך אגב, רוב האוכלוסייה שלהם, שמצביעה עבורם, כפי שאמרתי, זה הצפונבונים, אלה האנשים העשירים במדינת ישראל. לכן שר האוצר, הוא לא מכוון לקבל 20 מנדטים, הוא לא שם. זה לא מעניין אותו. זה בן אדם סקטוריאלי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הם עובדים על איכות, לא על כמות. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא עובד לקבל עוד מנדט-שניים והוא מכוון לצפונבונים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> האיכותיים האלה, כן. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי. הוא מתחבר אליהם, אומר להם: חבר'ה, אנחנו דואגים לכדור הארץ. לך תספר לו, כבוד השרה כהן, שהבן אדם לוקח את מטוס הסילון הפרטי שלו בוויש אחד. זה בערך הנזק לכדור הארץ, כן, בנסיעה מפה לארצות הברית, יותר מאשר כמעט כל בני ברק עם החד-פעמי. אתה מבין את השקרים שלהם מבוקר עד לילה? דורכים על הציבור במדינת ישראל, בעיקר על האוכלוסייה הענייה – מדוע? בגלל שכדי שיהיו עשירים, חייבים להיות הרבה עניים. אין עשירים בלי הרבה עניים, בגלל שהעושר והעוני זה דבר יחסי. לכן יש פה חטיבה שלמה של אנשים במדינת ישראל – 70% מאוכלוסיית מדינת ישראל לא גומרים את החודש. 80% הם אנשים עניים. אף אחד לא סופר אתכם, בוודאי לא הצפונבונים שיושבים פה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> איפה הם? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> שלא נמצאים פה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> בנורבגיה, בנורבגיה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הם טסים, הם במטוסים. הרבה פעמים אני אומר – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> גם הנורבגים לא פה, עשרות נורבגים לא מגיעים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> השרה כהן, תציעי בממשלה לעשות איזושהי תורנות טיסות, שמא, אתם יודעים, בסוף כל המטוסים ביחד לנתב"ג – סיפור, פקק אווירי. תעשו, אתם יודעים מה? שלושה שרים בשבוע – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> יוסיפו מסלול, יוסיפו מסלול. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> שלושה שרים בשבוע. אני מקווה שגם שם לא תפתחו מה שנקרא אגרת גודש, שיהיה מסלול רק למטוסים עשירים. אין. אף אחד לא טס פה, לא אל על, רק אלה שמשלמים, יש לך נתיב, אחי, מסלול שלך, מתי שאתה רוצה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ולשרים, ולשרים יחד איתם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> דודי, שאלתי: מה יש לשר בלי תיק לעשות בחו"ל? מה ענו לי? פגישת עבודה. תסביר לי איזו פגישת עבודה – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא מחפש את התיקים. אתה יודע מה? אני אפילו לא יודע – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מי המקביל שלו? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> סיפרתי לך, עקצו אותו. הוא בא, איים עליהם, אמר להם: חבר'ה, אם אני לא מקבל שר, מצביע נגד התקציב. לא משנה שהוא לא היה מצביע. אז אמרו לו: טוב, בוא תהיה שר ותחליף את השר שטרן. קרה לשטרן מה שקרה, הבן אדם גם נהיה נורבגי, גם נתקע באמצע הצינור, לא פה ולא פה. איך אמרתי? כשהיה בא לפה, אדוני היושב-ראש, היה יושב אצל ציונה, שותים קפה, היום אין לו את הקפה גם. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> דקה, דקה. הזכרת את ציונה. זה נושא שהוא בקונסנזוס כאן בכנסת. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, נכון. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מגיעה מילה טובה לציונה על העבודה המצוינת שהיא עושה לכל חברי הכנסת ועובדי הכנסת. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך, ציונה – היא שומעת אותנו – אנחנו מודים לך, אוהבים אותך, ולא רק אותך, את כל עובדי הכנסת, דרך אגב. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש הטוענים כי ציונה היא הדבר הטוב היחידי בציונות. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תגזים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש כאלה שטוענים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תגזים, אדוני היושב-ראש. גם אתה טוב. עכשיו אני רוצה, ברשותכם, חבר הכנסת כץ, אני רוצה לעבור לנושא אולי שאתה פספסת אותו קצת, הסיפור של קרנות הפנסיה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> איזה? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> קרנות הפנסיה. אני רוצה להסביר. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אז אני מבין, אחד מהציונות אחד מהערבים – תיקו. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה ציוני סמוי. לך תספר להם שאתה יהודי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הוא מגייר את כולם פה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מגייר אותך. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> גיור רפורמי. הכניסו את הרפורמים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול, מנסור עבאס, אתה יודע איך אני תמיד אומר? אתה פחות מסוכן ממנסור עבאס, בגלל שאצלך זה בא מהרקע הלא-דתי, ביזנס, לאומי. אצלו זה בא מהרקע הדתי, הח'ליפות האסלאמית – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אבל הפכת אותנו ליהודים רק לפני כמה דקות. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא חשוב, אתה יודע, בבדיחה. ולכן הוא הרבה יותר מסוכן. אנשים שבאים מכוח השורשים הדתיים שלהם הם המסוכנים ביותר. הוא לא יכול להתפשר. לכן הסיפור – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אבל אתה מכבד אנשים שיש להם אמונה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ודאי, ודאי, אבל אני מכבד אותם כל עוד הם לא פוגעים במדינת ישראל. כשאני חושב שהם פוגעים במדינת ישראל – זו לא האמונה הדתית שלהם באללה, זה בוודאי שאני מכבד, אבל שתפיסת העולם שלהם אומרת שצריך לחסל את מדינת ישראל מבפנים, אתה יודע, זה כמו תולעת שנכנסת לפרי, מחסלת אותו מבפנים. הפרי מבחוץ נראה יפה, אבל יום אחד אתה מתעורר, אתה פותח את הפרי, מסתבר לך שכולו רקוב. זו הגישה של האחים המוסלמים. זו הגישה. צריך להבין את זה. הציבור בארץ רואה פה את מנסור עבאס מדבר יפה, חושב שמדובר בבחור נחמד. האמת היא, בחור נחמד ברמה האישית. אין ויכוח על זה. אבל הוא מייצג תפיסת עולם שאמורה לחסל את מדינת ישראל, ועוד מעט נדבר על זה, גם מאיזה עיקרון – התקיה, שאתה מכיר את העיקרון הזה, והחודיבייה. וצריך להבין מה זו התנועה של האחים המוסלמים ולמה בכל העולם הם מחוץ לחוק. דרך אגב, בכל מדינות ערב, מוסלמים – זה לא יהודים מוציאים אותם מחוץ לחוק, זה מוסלמים מוציאים אותם מחוץ לחוק, בגלל שיודעים שהם הכי מסוכנים להם, לאסלאם. ואנחנו פה יושבים וממנים אחד מעלינו, שהיום גם חילק קצת כמה לירות, נהיה לו עודף, נפל לו קצת מהכיס 100 מיליון שקל, עבר גפני, אמר לו: בחייאת, גפני, קח, קח את השקית הזאת של ה-100 מיליון, חלק אותה קצת לחרדים. אני כבר מפוצץ בכסף, לא יודע, כבר אין לי במחסנים מקום. אין לו במחסנים. אני רוצה חזרה להתייחס – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני זוכר לפני 200 שנה קריטריונים, יועצים משפטיים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זה ששתקתי זה לא אומר שאני מסכים עם מה שאתה אומר. אני חולק על דעתך. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אין בעיה. אתה יודע שבתלמוד יש מה שנקרא שתיקה כהודאה, אבל במקרה הזה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> במקרה הזה זה הפוך. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסכים איתך. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מתוך כבוד לדובר. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. במקרה הזה יש מה שנקרא דברים שמעל ודברים שמתחת. אז בוא נמשיך. אני רוצה לדבר לגבי הפנסיות, צריך להבין את העיקרון, ופה אולי שגיתם בעניין הזה. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> הוא לא מסיים? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> דוד, אתה המלשן הכי גדול. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא, לא, אני נותן לך דקה כי – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זה "נגמר הזמן"? אתה יודע, זה מזכיר לי את הסיפור, כשהיינו קטנים, בגיל חמש – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אמסלם, נתתי לך דקה, דקת זמן, יאללה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> דוד, אתה מזכיר לי, כשהיינו בגיל חמש, היו משלמים באוטובוס מגיל שש. אימא שלי הייתה עולה חדשה, לא היה להם כסף, היו אומרים לי – אימא שלי הייתה אומרת לי: תשמע, כשעולים לאוטובוס, אף פעם אל תגיד שאתה בגיל שש, אם הוא ישאל אותך, אתה פחות מגיל חמש. היינו עולים והיא אומרת לנהג, הוא פחות מגיל חמש. אני אומר לו: לא, אני כבר עברתי את שש, הייתי נעלב. נגמר השעון, אתה מבין? אתה מבין מה אומרים חז"ל? "מחריביך ומהרסיך ממך יצאו" – אל תפריע לי, יש לי וורט. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מגיל חמש אתה אומר את האמת. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> יש נושא אחד חשוב. צריך להבין, סוגיית הפנסיה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חצי דקה, דודו. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> דודי, רגע, עצור רגע. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא מפריע לי, אדוני היושב-ראש, הוא מפריע לי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני נותן לו עוד חצי דקה בגללך. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה גם מלשין וגם מפריע על חשבון הזמן. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> יש לך עוד 45 דקות עוד מעט. לכן אמרתי לך – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לי מחברת שלמה, אני לא יודע על מה לדבר. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הסברת את עצמך היטב, ביטן, עכשיו תן לו לסיים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> עם הפשלות שלהם, ארבעה שבועות ברצף אני לא יכול. נשבע לך, לא ייגמר הזמן. נגמר הזמן. תראה, הינה, בבקשה, מחברת שלמה כתבתי רק מה הם עשו בארבעה חודשים. מה יהיה בעוד חצי שנה? אני אצטרך קלסרים שלמים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, חאלס. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לי רק נושא אחד, נושא הפנסיות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מה זה הפנסיות עכשיו? עוד חצי שעה דיבור. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> רוצה אחר כך? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעדיין, יא זלמה. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> יש לו 45 דקות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש לו עוד 45 דקות. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> דוד, חרבשת חרבשת, בסוף באמת לא הספקתי. תודה רבה. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> בגללי? אתה מבלבל את המוח 45 דקות – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אני אתן לך עוד זמן. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אופיר אקוניס, בבקשה. << דובר >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר >> אני מודיע, אדוני היושב-ראש, בעודף הזמן שלי שחסר לחבר הכנסת אמסלם, תקזז ממני ותעביר לו. הוא לא סיים עדיין לדבר, אם לא הבנת. לא הבנת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הוא רק התחיל. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא רק התחיל, הלילה עוד צעיר. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, השרה כהן, ממשלה מושחתת ומנותקת קונה שלטון בכסף. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה. סיימת את הנאום. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> ממשלה שמשלמת פרוטקשן לתנועה האסלאמית כדי לשרוד. ממשלה שהוקמה בחטא המרמה וההונאה, שהבטיחה את תוכנית סינגפור והתחייבה לא להעלות מיסים, מטילה מסי עתק על הציבור כדי לממן את הכספים הייחודיים לחתולים בהסכמים הקואליציוניים של חבריה. ממשלה מנותקת, שבראשה ראש ממשלה מעופף – ראש ממשלה מעופף – ובעצם ההצבעה על התקציב, אם יעבור, מבטיחה למעשה את סיום דרכו של בנט ותחילת כהונתו של לפיד. כך, חברי הכנסת, יהיה ראש הממשלה בנט זמן קצר יותר מראש הממשלה הכושל ביותר בתולדות המדינה אהוד ברק. זה קרב קשה ביניהם, מי מסב יותר נזק לישראל בעת כהונתו. חברי הכנסת, זאת ממשלה שהפרת ההבטחות של שריה הפכה לאבן היסוד, למרכיב המרכזי, השרה כהן – והייתי אומר, הבלעדי – בפעילותכם. כשאתם לא בחו"ל כמובן, כשאתם בארץ. במשך עשור הבטיח יאיר לפיד ויש עתיד פוליטיקה אחרת, נקייה, אבל מסתבר שהם בשלטון עושים בדיוק הפוך, הכול הפוך, אדוני היושב-ראש. הם דיברו בבוז על החוק הנורבגי, ועשו כאן את החוק הנורבגי הכי גדול והכי מושחת בכל הזמנים, בעלות של עשרות מיליונים על חשבון משלם המיסים. אגב, אדוני היושב-ראש, איפה הם? איפה הם? אפילו הנורבגים לא נמצאים כאן. מרוב בושה הם לא נמצאים כאן, הנורבגים. התחייבו לממשלה – השרה כהן, נדמה לי שאת מסיעת יש עתיד – התחייבתם לממשלה של 18 שרים, ולמעשה, חבר הכנסת אמסלם, זאת הממשלה הכי גדולה בתולדות המדינה ביחס לגודל הקואליציה. הממשלה הזאת הושבעה ברוב של 60 חברי כנסת. כספים קואליציוניים בשיא של כל הזמנים. איך קראתם לזה? כספים ייחודיים. כספים ייחודיים, הידועים לשמצה, בלשונו של לפיד: אצלנו זה למקומות הנכונים. אז אני שואל, המקומות הנכונים זה החתולים והתנועה האסלאמית? אלה הכספים הייחודיים של יש עתיד ויאיר לפיד? שורה ענקית ובלתי נגמרת, השרה כהן, של מינויים. איפה הייעוץ המשפטי? איפה התקשורת? איפה התנועה לאיכות השלטון? באמת אני שואל, אגב, לא מן השפה ולחוץ. אני שואל, היושב-ראש, איפה הם? איפה התנועה לאיכות השלטון? איפה הייעוץ המשפטי? מינויים פוליטיים ללא גבול. שנים דיברו נגד זה. עשו את – איך קראו לוועדה הזאת, זאת שמנעה מכל חבר במפלגה דמוקרטית לקבל כמעט כל תפקיד ציבורי? אבל בדיקטטורת המפלגתיות של יש עתיד והקואליציה הכול מותר. חברי הכנסת, הממשלה הזאת מוציאה מיליארדים על תחזוקה של עצמה, אבל את הכסף לחיילי הסדיר היא לא מוצאת. ממשלה שידעה להעלות את כספי הפנסיה של אנשי הקבע, אבל בתוכה, השרה כהן, לא היה שר אחד בממשלה שנלחם עבור חיילי הסדיר. שר אחד או שרה שנאבקו למען חיילי הסדיר. צדיק בסדום לא נמצא. לחיילים – לא; לעצמאים – לא ולא; לחתולים – כן; לתנועה האסלאמית – כן וכן וכן וכן. אלו הם פניה של ממשלת לפיד-בנט-עבאס. או כלשונו של יאיר לפיד: איפה הכסף? איפה הכסף? על כל זה, אדוני היושב-ראש, נוסיף את הפרסום ביום שישי על ידי העיתונאית אילה חסון, התחקיר על צינור הכספים של התנועה האסלאמית לעזה, עמותת 48 – כן, 48, לא 67. חשבנו שהוויכוח, היושב-ראש, אפילו בינינו, הוא על קווי 4 ביוני 67'. לא, לא, השר אמסלם, אין ויכוח על קווי 67', יש ויכוח על קווי 47'. אגב, היום שמעתי שהיה כאן חבר כנסת שאמר – נדמה לי מרשימתך – "הצהרת בלפור הארורה" – 2 בנובמבר זה היום, לפני 104 שנים. הצהרת בלפור איננה ארורה. הצהרת בלפור היא יום חשוב בתולדות הציונות והתנועה הציונית, ואנחנו גאים בשר החוץ בלפור. הפכו את בלפור לאיזה שם גנאי, אבל בלפור המקורי היה איש חשוב בתולדות התנועה הציונית. אז עמותת 48, השרה כהן, מקבלת כספים מהכספים הקואליציוניים, הכספים הייחודיים שלכם, בחסות ימינה, תקווה חדשה, ישראל ביתנו – כולן יותר ימניות מהליכוד, כל המפלגות שאמרו שהן יותר ימניות מהליכוד. ואם היינו צריכים הוכחה, השרה כהן, חברי הכנסת, שאצל התנועה האסלאמית הדברים אינם מסתיימים ב-67', הם אולי רק מתחילים שם, הגיע השבוע ראש עיריית טייבה, והוא אומר ביראיון לאחת מתחנות הרדיו – אתה לא מטייבה? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני גאה שאני מטייבה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר גמור. טייבה עיר ואם בישראל. בישראל. אז הוא אומר, ראש העיר: טייבה היא חלק מפלסטין. וכמובן אומר את זה – זאת הייתה התודה שלו לשרה אילת שקד, שכמה ימים – כמה זה? – 72 שעות לפני הריאיון הזה מוחקת את חובותיה של עיריית טייבה. כאילו הכסף הוא כסף פרטי של השרה שקד, של השר ליברמן, של השרה כהן. אגב, השרה כהן, האחריות היא אחריות קולקטיבית, היא לא רק מיניסטריאלית. כל שרי הממשלה אחראים למעשה האיוולת הזה של השרה שקד והשר ליברמן. זאת הייתה התודה של ראש עיריית טייבה. אם זה היה תלוי במנהיגות הערבית שיושבת כאן בכנסת, וחלקה אפילו בממשלה, לא הייתה כאן לא מדינה יהודית ולא מדינה דמוקרטית. ועל ידי האנשים הללו, השרה כהן, שאיתם כרתם ברית – נפתלי בנט, או שיש לו בעיות בראייה או שיש לו בעיות במתמטיקה, בכל מקרה, הוא אומר: הממשלה הזאת בעשר מעלות יותר ימנית מהממשלה הקודמת. עשר מעלות ימינה – או אולי 100 מעלות שמאלה. שמעתי לפני יום או יומיים שבנט הבטיח שעד 2050 לא תהיה פליטת גזי חממה בישראל. שמעתם את מה שאמרתי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק, זהו. "בנט הבטיח". על זה הצחוק. "בנט הבטיח", אדוני היושב-ראש – אתה די טוב בעברית – אין חיבור בין המילים "בנט" – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא שאני מסכים איתך, אבל יש ביטוי שקוראים לו אוקסימורון. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק ככה. ובכן – אוקסימורון. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זה לא אומר שאני מסכים איתך, אבל זה אוקסימורון. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא חייב להסכים. אני מודה לך שהזכרת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> דבר והיפוכו. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר, אני גם טוב בעברית, זה בסדר. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אה, אתה יודע מה זה אוקסימורון, בסדר. טוב מאוד. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. ובכן, האוקסימורון הזה, דבר והיפוכו – בנט הבטיח. לא יכול להיות צירוף יותר אבסורדי מצמד המילים "בנט הבטיח". הרי מה הוא אמר? בנט הבטיח שהוא לא ישב עם לפיד, חתם בטלוויזיה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני רוצה להזהיר אותך, כי אתה מדבר על ראש ממשלה שהוא ראש מפלגה שהצטרף אליה או עומד להצטרף אליה ראש ממשלת הודו, מודי. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חייב להגיד לכם שאני ראיתי את הדבר לפני כמה שעות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כתחליף לשיקלי. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אמר כך, בנט – אני מייד אתייחס לפגישות המצולמות בוועידת האקלים – הוא מזמין אותו לימינה. הוא אומר לו – כך נדמה לי שהוא אמר: אתה האדם הכי אהוב בישראל. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נתניהו היה אומר את זה לטראמפ, בנט אומר את זה למודי. אתם מחלקים פופולריות פה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> בוא נאמר כך: אם אני הייתי מודי, לא הייתי – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> נתניהו עם טראמפ זה עם 36 מנדטים. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> זה נכון. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חכה לסקר הבא, אופיר, חכה לסקר הבא של ימינה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא בטוח שיש בארסנל השקרים שקר אחד שימינה יכולה בכלל עוד להמציא, היושב-ראש. לכן אני אומר – הבטיח למודי מקום. אני רוצה להגיד לכם משהו: תראו את החוצפה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זה שריון. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> הכול זה שריון, אין בחירות דמוקרטיות במפלגות האלה. תראה את החוצפה, השר אמסלם – חבר הכנסת אמסלם, סליחה, זה הרגלים של הממשלה הקודמת. הוא אומר לו – מבטיח לו מקום. רק מה הבעיה אצל – תסלחו לי, אני לא מרבה להשתמש במילה – להגיד "שקרן"? להגיד "נוכל"? כן, שקרן ונוכל. הולך לראש ממשלת הודו ראש הממשלה המכהן, מבטיח לו מקום ברשימתו, והוא לא עובר את אחוז החסימה. עוד הבטחה. הרי הוא לא עובר את אחוז החסימה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אבל אולי מודי יעביר אותם את אחוז החסימה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> בוא אני אגיד לך משהו: לא טראמפ, לא מודי, לא ג'ונסון ולא הנסיכה קייט – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מודי אמר לו שיכול להיות שהוא מריץ אותו לאיזו עיירה שם. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – יעבירו את ימינה את אחוז החסימה. הדברים מוקלטים ומתועדים, ואתה תראה את התוצאות. אני אומר לך, אתה לא מוצא היום אנשים שמצביעים לשקר הנוראי הזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש מצב שמודי אמר לו שהוא ייתן לו לנהל כפר פאר בכמות המצביעים שהוא קיבל בארץ. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אולי בגואה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא בגואה – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אתה יודע למה. אולי בגואה, הוא מתאים, כך זה מתאים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כן, כן, הוא וגדעון סער עם חוק הקנביס. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני חייב להגיד לכם, אני חייב להמשיך את הדבר הזה – מבטיח מקום למודי ברשימה שלו, והשבוע הגענו למצב אבסורדי שבו ראש ממשלה עם שישה מנדטים, שאמר שלא יכול להיות ראש ממשלה עם עשרה מנדטים, יורד מתחת לאחוז החסימה. לא היה כדבר הזה. אדוני היושב-ראש, אתה עכשיו מוותיקי חברי הכנסת, נבחרת ב-1999 והיום אתה מוותיקי חברי הכנסת. אתה ראית את אהוד ברק ואתה ראית את אהוד אולמרט – שניהם היו בשפל חסר תקדים בדעת הקהל הישראלית. שניהם. חבר הכנסת אמסלם, לדבר הזה, חבר הכנסת ביטן, לשפל הזה – ראש ממשלה מכהן שלא עובר את אחוז החסימה בסקרים? זה הרי דבר שלא היה כדוגמתו. אני לא מדבר על השישה מנדטים, גם זה לא היה כדוגמתו, אחרי ששבוע לפני כן הוא יושב באולפני הטלוויזיה ואומר באולפן: אני לא אוכל להיות ראש ממשלה, חבר הכנסת אמסלם, עם עשרה מנדטים. בא לפה, מקים ממשלה עם שישה מנדטים. 95% מאזרחי ישראל לא רצו בו כראש הממשלה. אגב, אנחנו יודעים שבדרך כלל הסקרים מיטיבים עם מפלגות שנפתלי בנט עומד בראשן. למשל, כשהוא לא עבר את אחוז החסימה האמיתי בבחירות הראשונות – הוא לא עבר את אחוז החסימה, והוא הסיבה הישירה שלא הוקמה ממשלה כבר במאי 2019, ואז הוא חבר לחברו הטוב אביגדור ליברמן, לא נצטט כאן מה האחד אמר על השני. לא עובר את אחוז החסימה, ראש ממשלה מכהן – זה פשוט דבר מדהים. אגב, בכלל אין קואליציה לפי הבדיקות האחרונות, יורדים כבר ל-56. ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, למעשה, בסוף השבוע האחרון, ביום שישי, הוסרו כל המסכות. אגב, הוסרו באמת המסכות. ראיתם את הגיבושון הילדותי שלהם? באמת, באמת, יש גבול לכספים שמבוזבזים על חשבון הציבור. הגיבושון הילדותי שלהם – בנט עוד אמר: תלכו עם מסכות, תקפידו על ההוראות. ראינו. הוסרו המסכות, תרתי משמע. זה היה בבוקר, ואז בערב ראינו את התחקיר חסר התקדים של אילה חסון בערוץ 13. מדהים. זה דבר מדהים. אתה דיברת רבות, חבר הכנסת אמסלם, גם את דיברת קודם, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, על השכבות החלשות ועל העניים, שנפגעים הכי הרבה מהתקציב הנוראי הזה. לעניים אין, ליתומי ואלמנות חמאס יש. זה דבר מטורף. אני לא מרבה לבוא ולומר שמדינת ישראל עומדת בסכנה, כי היא מדינה חזקה, מדינה עוצמתית עם הרבה יכולות, ודאי יודע מי שהיה שר בממשלה או חברים בוועדת החוץ והביטחון ואחרים, אבל יש פה סכנה אמיתית כאשר לוקחים כספי ציבור, פוגעים בעניים ביותר, מטילים עליהם את המיסים האכזריים ביותר. העשירון העליון לא ייפגע מהטלת המיסים החדשים, ייפגעו שני מגזרים עיקריים: החלשים ביותר ודאי, מן המיסים החדשים, חד וחלק, וגם המעמד הבינוני יראה איך עליית המיסים משפיעה עליו. אבל להם אין בעיה – לתנועה האסלאמית יש כסף. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אלה שגרים בפריפריה וישלמו עכשיו את מס הגודש – העבודה שלהם במרכז. מה בעצם הם רוצים? שהם יוציאו כמו משכנתה עוד איזה 1,000 שקל בחודש או שהם יעקרו עם כל המשפחה למרכז? << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> מס גודש, המס הזה על מוצרי הפלסטיק – אגב, מוצרי הפלסטיק – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שהגדיש את הסאה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חושב שגם באוכלוסייה של הציבור הערבי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הגדיש את הסאה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> הגודש הגדיש, והפלסטיק גם. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> פליסטק אותנו – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> ממש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נעשה אותך משורר. עוד קצת ותוציא ספר שירה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, הייתה פה מילה מעניינת ששמעתי לראשונה – פליסטק. לא בטוח שזה עובר באקדמיה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> עכשיו זה עובר. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו נבדוק את זה – פליסטק. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מקור סמכות. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> עדיין לא. בכל הכבוד לך, יש עוד דברים שאתה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הכול יחסי, חבר הכנסת אקוניס. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד לא הגעת אליהם, עוד לא הגעת אליהם. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מוכן ללמוד, אני מוכן ללמוד. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, הגעת רבות בחיים, אבל לזה לא הגעת. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> תשמע, אחמד, בעברית הוא ספץ. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי. הוא אמר פליסטק, אמרתי שלא בטוח שיש מילה כזאת בעברית, נבדוק באקדמיה, אז הוא אמר: אני הסמכות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זה לא יעבור את האקדמיה, יעבור את הכנסת. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> בטוח שלא יעבור את האקדמיה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה עובר טוב את האוזן שלנו, זה מה שחשוב. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אז כפי שאמרתי, חברות וחברי הכנסת, העניים ביותר, השכבות החלשות ביותר – אגב, זה לא רק המיסים. מייד אתם תראו עלייה במדד, עלייה ברורה – השרה כהן, אני הערכתי מאוד, חברת הכנסת אורלי לוי הייתה גם שרה בממשלה והיינו גם ביחד שנה בממשלה, ואני באמת חושב שהשרה כהן, יש לה רצון לעזור לשכבות החלשות. אני באמת אומר, ולא מן השפה אל החוץ. גם המשרד שאת נמצאת בו עכשיו, המשרד לשוויון חברתי, הפעולות לניצולי השואה – איך אפשרתם פגיעה כזאת בשכבות החלשות? אגב, המיסים הללו – כלכלן בשיעור ראשון במבוא לכלכלה בכל אוניברסיטה ובכל מכללה יגיד לך: מיסים – עליית מדד, עליית אינפלציה. זה בדיוק לאן שאנחנו הולכים, השרה מירב כהן, בדיוק למקום הזה שאליו אנחנו הולכים. אני חייב להגיד לכם, הפגיעה הזאת תבוא לידי ביטוי גם בדירוג האשראי, תביא לעלייה באבטלה. כל התקציב הזה בעצם יש לו משמעות אחת: ממשלה שקיבלה מדינה במצב כלכלי מצוין – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הם מתגאים בצמיחה הכלכלית. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> שלנו – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> כאילו שהם נתנו לזה משהו. הרי הם לא עשו כלום. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> שלנו. אגב, אני בטוח שמחר יעלה לכאן בשעה הזאת, אולי קצת לפני השעה הזאת, יעלה לכאן נפתלי בנט, ישקר כמו שהוא נושם – כאן, על הדוכן הזה, אין לו שום בעיה. אני יושב כאן ואני נושך את שפתיי. חבר הכנסת אמסלם פחות נושך את שפתיו, אז אנחנו מאפשרים לו את האמירות נגד בנט – משקר כמו שהוא נושם, יבוא ויגיד: הצמיחה היא שלנו, ההצלחה של הקורונה היא שלנו. שוכח להגיד – אה, מדבר נגד הסגרים, שאגב הוא היה חלק מהם כשהוא היה שר הביטחון בממשלת נתניהו. יחסית לאיש צעיר, בנט סובל מדמנציה. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> לא עושים סגר, שלא – – – כל סגר זה ספין. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> כל הממשלה הזאת סובלת מדמנציה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק, חבר הכנסת ביטן, מדויק לגמרי. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> העלו את זה והורידו את זה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> מדויק לגמרי. מחר נגיד את זה כאן, ואני בטוח שהוא יעלה עם כל השקרים שלו, הוא יבוא ויאמר: תראו איך לא עשינו סגר. ואללה, נכון. באמת – זה נכון, אגב, לא עשו. רק שכשהיו סגרים לא היו חיסונים, וכשיש חיסונים לא צריך סגרים. לא רק בישראל, בכל העולם. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> וגם את הפיצויים שנתנו בסגרים הם מבקשים שיחזירו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> עכשיו אני מבין למה אין פה אף חבר קואליציה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> כן, הם מבקשים להחזיר את המענקים. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? רגע, רגע. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> עכשיו אני מבין, לפי מה שאני קולט. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תספר לנו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כל אחד מחברי הקואליציה יקבל מחר עם תחילת ההצבעות על התקציב מארז שיש בו פסק זמן, קראנצ'י ופתק שכותרתו: מתרעננים ומצביעים, ערכת התרעננות לח"כ העייף. זאת הודאה מהקואליציה שהח"כים שלהם עייפים מראש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בחייאת, אחמד. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> זה אמיתי? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אמיתי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, המקור זה פרסום עיתונאי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> איפה הם? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ציוץ של יהודה שלזינגר. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בחייאת, אחמד, לא חשבתי – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> איפה הם? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, אחמד, אתה שומע, אני הכנתי פה לקואליציה גם סוכריות כמו תמיד, אין מה לדבר. הפעם הקואליציה לא תקבל מאיתנו כלום. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לקחו את השי וברחו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בחייאת, אחמד, זאת לא הודעה בהתחלה – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> וזה לפני המס על הסוכר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא חשבת בהתחלה שההודעה זה מגן נחמה? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא, אבל אחמד, מה קרה עם השי? הם לקחו את השי וברחו? איפה הם? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> לא, זה מחר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אפילו הנורבגים לא פה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי, חברת הכנסת – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אני שמעתי ברדיו היום שהם – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי, חברת הכנסת אורלי לוי, אמרתי שאפילו הנורבגים – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – מגיעים ויש להם עוצר. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לא נמצאים כאן. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אפילו הנורבגים לא היו פה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> מדהים. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> תדע לך שאני נפגעתי מהסיפור הזה. אני שוקל שהם לא יקבלו סוכריות יותר גם. לא יהיה תקציב. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא. אף אחד לא יכול לקחת את זה ממך, אתה המקור. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> לא, זה – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני הבטחתי עודף מהזמן. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זו הפרה שרוצה להניק יותר מהעגל שרוצה לינוק. כל היום הוא דוחף לי סוכריות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אף אחד לא יכול לקחת ממנו. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> חברי הכנסת, אני הבטחתי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> רק רגע. חבר הכנסת כץ, אני הבטחתי עודף. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין למה הם לא עשו מס על הפסק זמן? << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> צריך לעשות. בגלל שהם לא פה, צריך לעשות אולי שבדים ונורבגים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה מאוד בריא. דרך אגב, מאוד מאוד בריא הפסק זמן. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא משמין. אין בו סוכר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בקילו. הם מביאים להם שקיות פסק זמן. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> על זה הם לא שמים מס. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הכול דרך אגב טבעוני, טבעוני. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> צמחוני. חבר הכנסת אמסלם, הבטחתי לכם עודף, אני רוצה לתת לך עודף מהזמן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש ויכוח – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אבל יש מס על משקאות מתוקים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> על הטמפו? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> על הטמפו. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> יש סכסוך קואליציוני מי ישלם את – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מסוכן, הטמפו. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> מי ישלם את – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> גם שאלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הם יצטרכו לאכול את הפסק זמן ואחריו לשתות ויסקי, כי זה בלי מס. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני, אני חייב לכם עודף, ואני רוצה לעמוד בהתחייבות שלי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זה אצלנו כמו שמישהו עושה דיאטה, חבר הכנסת אקוניס, ואחר כך אוכל כנאפה דיאטטי. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עם שווארמה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, השווארמה זה קודם. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לסיים. אני רוצה לומר לכם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אה, תראה, ליצנים, תראה. איי, איי, איי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בדיחה עלובה. בדיחה עלובה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> רוצה לומר לכם, לחברי הקואליציה הנורבגים והלא-נורבגים – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> איפה הם? איפה הם? << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הקבועים והפחות-קבועים – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> איפה הם? << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – קיבלתם מדינה במצב כלכלי מצוין – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – לא יצאו מהמליאה. איפה הם בדיוק? << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ותחזירו מדינה במשבר כלכלי ענק. עוד בספרי ההיסטוריה ייכתב וילמדו איך לא רק פגעתם, חברי הקואליציה, בצביון היהודי של המדינה, איך לא רק מכרתם את מעט מאוד הערכים שהיו לכם לתנועה האסלאמית, אלא גם איך החרבתם את הכלכלה הישראלית. חברי הכנסת, כדי שהנזק הזה ייפסק, הממשלה הרעה הזאת חייבת לסיים את דרכה ומהר. ובלשונו של יאיר לפיד: מושחתים ומנותקים, נמאסתם. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אופיר אקוניס. אופיר אחר, אופיר כץ. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> – – – שתיים וחצי דקות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איזה ספרינט הבאת. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> נשמרה לנו יתרה של שלוש דקות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נכון. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> שעוברת לאמסלם. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> רציתי לתת לכם יותר. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא מכיר את השיטה הזאת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה, חשבת שזה פשוט לסכם ארבעה חודשים כאלה בחצי שעה? << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> זה נכון. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> 25 דקות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך? גם בריצת 100 מטר בסוף יש לך תשע שניות, אתה מבין? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> קח חצי דקה הפרעה. דודי. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> יש סכסוך קואליציוני איך מתחלק הכסף במה שאושר להם, סוכריות ופסק זמן. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> שיגישו את החשבונית לעבאס – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תגידו סוכריות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – יש לו 100 מיליון מיותרים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. נא להתחיל. עכשיו מתחילים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אני החלטתי לרענן את האווירה עם איזה חידון קטן למשתתפים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אוה, טריוויה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> טריוויה. מי רוצה להיות מנסור? אתה גם משתתף, אדוני היושב-ראש, בחידון מי רוצה להיות מנסור? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ממש לא. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יכול להשתתף בלי לזכות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא מנוע, מנוע. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יכול להשתתף בלי לזכות. לא, אוקיי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה תזכה ב-100 מיליון שקל. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> יש עודף. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> החידון במסגרת מי אמר למי ובאיזה הקשר. מכירים את הכללים? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוודאי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני נותן ציטוט ואופציות, אתם צריכים לענות את התשובה הנכונה. בסיום, הזוכה יקבל 10 מיליון שקלים מהספונסר שלנו הערב, ראש הממשלה מנסור עבאס. יוצאים לדרך. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה בפועל. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, כן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עכשיו הוא סופר את הג'ובות. דרך אגב, רצה בדולרים, אתה יודע. בהתחלה רצה את הכסף בדולרים. אתה שומע, היושב-ראש? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> סליחה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני סטטיסט פה. תעדכנו אותי כשאני יכול לחזור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בהתחלה הוא ביקש בדולרים. אמרו לו שאין מספיק דולרים בבנק ישראל, התפשר על השקלים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זה על הזמן שלך. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יכול להגיד לדודי – אני יכול להגיד להם לא? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> התווכחו איתו על השער. אמר: מוכרים – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> דודי, הוא בסיעה שלך, רק שתבין. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אין עליו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תן לו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מתים עליו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> שאלה ראשונה, מי אמר למי ובאיזה הקשר: "אני מוכן לוותר על יוראי, הינה עסקה: מוותרים על יוראי, תוותרו על הנורבגי" – א. לפיד לעוזר שלו בסידור מקומות ישיבה בגיבושון. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> על מי מוותרים? רגע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יוראי הרצנו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> יוראי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> יוראי הרצנו מהקואליציה? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. אני חוזר על השאלה, חבר הכנסת לוי, מי אמר למי ובאיזה הקשר: "אני מוכן לוותר על יוראי, הינה עסקה: מוותרים על יוראי, תוותרו על החוק הנורבגי" – א. לפיד לעוזר שלו בסידור מקומות הישיבה בגיבושון; ב. בועז טופורובסקי לעידית סילמן בשיבוץ הוועדות; ג. מיקי לוי לאבי ניסנקורן בוועדת ממשלת החילופים, בזעם על הקמת המתווה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> א'. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ג'. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> יפה. אורלי. נטע, את רושמת ניקוד? אורלי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אה, באמת? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, כן. שאלה שנייה. מי אמר למי ובאיזה הקשר? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כל הכבוד לנטע, אחת מהעוזרות הבודדות שנשארות עם חברי הכנסת שלהם. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> גם העוזרות שלי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו פה, אתה יודע. אנחנו באנו לעבוד. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> שאלה שנייה, מי אמר למי ובאיזה הקשר: "אתם מקימים כאן ערמה של משרדים מיותרים, ועכשיו למשרדים האלה אתם גם מוסיפים תפקידים מיותרים, הוצאות מיותרות ועלויות מיותרות. מנותקים" – א. דוד ביטן במסגרת הוספת החומוסייה "פינתי" לכנסת; ב. נפתלי בנט לראש מטה הבחירות שלו; ג. עודד פורר למיקי זוהר על הממשלה המנופחת, לפני שנהיה חלק מהממשלה העצומה והבזבזנית. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> ב'. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ג'. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ג', יפה, דודי אמסלם. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אוהב את ג', הא? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אמר ראשון. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> את לא יודעת שבמבחני קוויז זה תמיד ג'? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> למה? אבל בנט אמר את זה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מעכשיו הכול ג'. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כל התשובות נכונות. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> גם בנט אמר את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תן לנו גם "כל התשובות נכונות" אחד. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב. אתה עדיין מתעקש לא להשתתף? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני יושב-ראש, אני לא. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו ממשיכים לשאלה הרביעית. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הוא השופט, לראות שאנחנו לא מרמים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא מפחד שתכשיל אותו. הוא מפחד משאלה מכשילה. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> הוא חייב להיות ממלכתי, אתה לא רואה? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, הטעות שאמרתי מי שרוצה להיות מנסור, הוא ישר אמר: זהו, אני לא משתתף. מי רוצה להיות מיליונר? עכשיו אתה משתתף? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כבר הייתי בתוכנית דומה וזכיתי ב-96,000 שקל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ואללה? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מי עף על המיליון. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> איפה? בערוץ 1? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> 13 זה היה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מתוך מיליון הבאת 96,000? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא מיליון. שם זה לא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה הפרס הראשון? מיליון? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נכון, נכון. 96,000 שקל, ותרמתי אותם, כמובן. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> באתי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל מה, טעית? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תרמתי. הוא רצה לשאול מה עשית ב-96,000. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> טעית או פרשת? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אני מקווה שלא תרמת – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> האמת היא שטעיתי בסוף. אתה לא יודע כמה אני כועס על עצמי במה טעיתי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> במה טעית? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תחזיר לו את הזמן. תעצור. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש סרט של ריצ'רד גיר על כלב האסקי, היצ'קו. נדמה לי שזה היה השם שלו. זה השם של הסרט, על עיר ביפן, פרופסור שגילם ריצ'רד גיר. תמיד לווה על ידי הכלב האסקי, נפטר, והכלב היה מחכה לו בתחנת הרכבת כל יום באותה שעה למשך עשר שנים – סיפור אמיתי – עד שהכלב נפטר באותו מקום. היום בעיר היפנית הזאת יש פסל של כלב האסקי. וזה סרט מרגש. ראיתי אותו שלוש פעמים וטעיתי בשאלה. זה מחסור 12-B, קוראים לזה. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> לא נורא, לא נורא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך, כשאני משווה את זה לממשלה הזאת, אני מתרגש יותר מהסרט. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שם ההתרגשות היא אותנטית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, זה מעלה את מפלס ההתרגשות שלי. באמת הסיפור הוא מרגש, אבל תמיד זו גם שאלה יחסית לסביבה, אתה יודע. כשאתה רואה כזאת ממשלה, ההתרגשות של הנאמנות עולה הרבה יותר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אחמד, תוסיף חמש דקות. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אני מקווה שלא תרמת את הכסף למנסור עבאס. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אנחנו נסתדר – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> רק תיתן לו את הזמן של – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא תרמת את הכסף להאכלת חתולים. אתה יודע, כלבים לא אוהבים חתולים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש לי בבית חתולים, אבל יש לנו גם כלב גולדן רטריבר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תספר לנו אם הם יכולים לגור ביחד. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> שאלה שלישית. מי אמר למי ובאיזה הקשר: "הכול קומבינה והכול מתן הכשר לקומבינה; לצערי כנסת ישראל נמצאת בשפל של כל הזמנים מהקמתה ב-48', כי מה שאנחנו עושים פה כאן הוא מעשה בלתי ראוי, ומה שאנחנו עושים כאן ייזכר לדיראון עולם" – א. יהודה שלזינגר לשף של הכנסת על אופן הכנת הסלמון; ב. ינון אזולאי לנציגי האוצר על התנגדותם להוסיף הסתייגות שלפיה הוא יחליט על העברת התקציב הבאה; ג. יאיר גולן, סגן שרת הכלכלה בממשלת בנט-לפיד, על מתווה ממשלת החילופין. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> ג'. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> יפה. יש לנו פה תיקו, 1:1. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע, בפנדלים השוער תמיד רץ לאותו פנדל. למה? הוא חושב שההוא יחשוב מהצד השני. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לאותו צד, כן. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תבלבלו אותנו קצת. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אז תתכונן. ממשיכים לרביעית. מי אמר למי ובאיזה הקשר: "איפה הכסף?" – א. מנסור עבאס לאלקין אחרי שטעו לו בחישוב הממון במיליארד לפה מיליארד לשם; ב. העצמאים לאביר קארה; ג. יאיר לפיד על הכספים הקואליציוניים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ג'. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> ג'. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ג'. ביחד. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> מה יש לך אתה עם ג'? כל הזמן אתה על ג'? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> שאלה חמישית. תהיו מרוכזים, כי הציטוט הוא קצת ארוך. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אני כבר ניצחתי. יש לי שתיים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> "אנחנו כאן יושבים עכשיו בשביל להכשיר את השרץ. כל הטיעונים המלומדים איך זה בפרלמנט ההולנדי או בפרלמנט הנורבגי או בפרלמנט הצרפתי הם לא רלוונטיים, כי אנחנו לא דנים פה באמת מהם סדרי השלטון הראויים למדינת ישראל. אנחנו דנים פה בקומבינה פוליטית צינית בזבזנית לא יעילה. אדוני, אני לא יכול להצביע. אני לא יכול להצביע בעד הסדר שנעשה לא בניקיון כפיים, עתיד להחליש את האופוזיציה בכנסת, שממילא מוחלשת עוד יותר, ועתיד בסופו של דבר לשתק את עבודת הכנסת" – א. אלכס קושניר לליברמן על מס הגודש; ב. יום טוב כלפון לבנט על הפעלת סעיף 98 בחוק ההסדרים; ג. באופן מפתיע, יאיר גולן ממפלגת מרצ, שהכניסה שלושה חברי כנסת בנורבגי, על החוק הנורבגי טרם כניסתו לקואליציה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ג'. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> ג'. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני החלטתי לתת לך תוספת דקה, תוספת ג'. דקה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא מוציא גימ"לים כל הזמן, שמת לב. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כל הזמן ג'. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מוציא גימ"לים, אה? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> שאלה שישית. מי אמר למי ובאיזה הקשר – – – << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> כמה שאלות יש? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא מגלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מה הקשר בין סיעת הליכוד לגימ"לים? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הוא יושב איתם עכשיו הרבה בוועדת הכספים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ג' איתנו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הם איתנו בקואליציה, נשמה. הם יכניסו אותם למריצות. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> שאלה שישית. מי אמר למי ובאיזה הקשר – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כבוד השר, מה נשמע? באת מאיפה – – – עכשיו? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בוא נפתח את זה, דודי. בוא נפתח את השיחה הזאת ביניכם. תמשיך, אופיר. אי-אפשר עם אמסלם. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מי אמר למי ובאיזה הקשר, אדוני השר: "מתי בדיוק אתם דנים בבעיות האזרחים במקום בג'ובים?" << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> לא שמענו, התווכחנו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הציטוט הוא כזה: "מתי אתם דנים בבעיות האזרחים במקום בג'ובים?" << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היא יכולה ללכת? רק שנייה. נחמן, השרה כהן יכולה ללכת הביתה? << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> חמש דקות, אני אשתה קפה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וגמלאים מירב כהן: << קריאה >> הקפה עליי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יאללה, עליה. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> הוא יכול לצאת, תוותר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יאללה, אנחנו נוותר אם אתה רוצה. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> את יכולה ללכת. אנחנו לא נגיד שאין פה שר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו סופגים את זה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זה היינו הך אם היא פה או אם היא לא פה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וגמלאים מירב כהן: << קריאה >> כשביטן אומר משהו אני סומכת עליו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה, את יכולה ללכת. תשחרר אותה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> "מתי בדיוק אתם דנים בבעיות האזרחים במקום בג'ובים?" – א. מיקי לוי למיקי זוהר בוועדת הכנסת על ממשלה מנופחת; ב. חתולי הרחוב לאיווט ליברמן וזאב אלקין; ג. קייט מידלטון לבנט בוועידת גלזגו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תחזור על השאלה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא חוזר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> א'. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> יפה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בלבלת לנו עכשיו את הסדר. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אתה רואה? אני אמרתי לה א'. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אבל ידעתי שזה לא ג'. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> שאלה שביעית, ציטוט – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אחמד, כואב לו שעניתי נכון, תראה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מתקן את עצמי. אני אמרתי את שם הסרט, הוא האצ'יקו לא הצ'קו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> שוב טעית. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תיקנתי את עצמי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא הולך לך עם הסרט הזה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ממש לא. שוב טעיתי בשם של אותה שאלה שטעיתי בה. אבל למרות זאת זכיתי בלעוף על המיליון. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> 96,000 זה יפה מאוד. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נכון. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> הייתי צריך להיות החבר הטלפוני, הייתי נותן לך תשובה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ג'. הוא הולך על ג'. התקשרת למנסור, נתת לו כמה ג'ובות? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> שאלה שביעית, ציטוט: "ואתם מתכוונים להקים פה ממשלה גדולה, מנופחת ובזבזנית בזמן משבר כלכלי היסטורי" – א. בנט לעצמו במראה רגע לפני הקמת הממשלה; ב. כריסטיאנו רונאלדו בביקורת על מסע הרכש העצום של פריז סן-ז'רמן; ג. עידן רול לקואליציית הימין לפני כשנה וחצי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מי זה עידן רול? תזכיר לנו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> סגן שר החוץ. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> נורבגי. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> מה השאלה? מה השאלה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לאן הוא נסע? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לחזור? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> איבדנו ריכוז. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> באופן מפתיע איבדתם ריכוז. בדרך כלל אתם מרוכזים ושקטים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אנחנו חשבנו שהוא עוד מפרסם את החברה של הפונדקאות. אני לרגע חשבתי שהוא פרזנטור, שכחתי שהוא סגן שר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא קודם כול פרזנטור, אחרי זה סגן שר. ככה זה אצלם. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אה, מולטי-טאלנט. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> "ואתם מתכוונים להקים פה ממשלה גדולה, מנופחת" – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מנדלבלוף במקפיא. עובדים, מה שהם רוצים עושים. מה הבעיה? תעשו עוד כמה ג'ובים, מה קרה? השלמת הכנסה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> "אתם מתכוונים להקים פה ממשלה גדולה, מנופחת ובזבזנית בזמן משבר כלכלי היסטורי" – אולי השרה תוכל לענות לנו על השאלה הזאת לפני שהיא הולכת – א. בנט לעצמו במראה רגע לפני הקמת הממשלה; ב. כריסטיאנו רונאלדו בביקורת על מסע הרכש העצום של פריז סן-ז'רמן; ג. עידן רול לקואליציית הימין לפני כשנה וחצי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ג'. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> ג'. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ג'. יפה מאוד. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> מה יש לך עם ג' הזה, תגיד לי? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אם אנחנו עונים מראש הכול ג' יש לנו 80? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> מזל שאתה לא כותב את בחינות הבגרות. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ציטוט נוסף: "כמו גנבים בלילה" – מוכר? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוודאי, מה זה מוכר. חזק מאוד. כל יום אנחנו רואים את הסרט הזה. זה סרט שמוקרן פה כל ערב. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> כמו גנבים בלילה זה – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> א. יאיר לפיד על העברת החוק הנורבגי שנה וחצי לפני שהעביר אותו בעצמו בגרסה מוגדלת ומשופרת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> א'. א'. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> א'. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לחכות עד הסוף. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אולי זה כל התשובות נכונות? רגע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כן, יכול להיות שכל התשובות נכונות. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> יש פה תשובה שיכול להיות שהיא יותר מעניינת, אפילו שהיא לא נכונה. אז תהיו בהאזנה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אוקיי. בוא נשמע. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ב. דוד ביטן על רם שפע ואיתן גינזבורג שלקחו לו סוכריות; ג. אילת שקד מתארת בגאווה איך הם תפרו את ממשלת ההונאה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כל התשובות נכונות, אני אומר לך. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> כולל הסוכריות של ביטן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כולל הסוכריות. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> לא נכון, בחיים לא אמרתי את זה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> עד לביטן, עד לסוכריות של ביטן. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא להכפיש את ביטן בצורה כל כך קשה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> שאלה תשיעית: "הפוליטיקאים בבניין הזה מתבקשים להסיר ידם מהכסף" – א. אביגדור ליברמן מגן בחירוף נפש על הכסף לתנועה האסלאמית; ב. יאיר לפיד על כספים קואליציוניים של 900 מיליון כשנה לפני שהעביר בעצמו 2 מיליארד כספים קואליציוניים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אבל הם למטרות טובות. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ג. התשובה של מנסור עבאס לנפתלי בנט כשזה התחנן לקבל אישור לעוד קצת כסף לתקציב המדינה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ב'. נו, מה קורה, נרדמתם? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> את מובילה. שאלה עשירית. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> כמה שאלות? ריבונו של עולם. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מי חתם על מסמך שאומר: "לא אאפשר ליאיר לפיד להיות ראש ממשלה, גם לא ברוטציה, ולא אקים ממשלה על קולותיו של מנסור עבאס מהתנועה האסלאמית"? – א. אחמד טיבי במסגרת הצעת אי-אמון; ב. מרב מיכאלי לאור העלייה בסקרים; ג. נפתלי בנט רגע לפני הגנבה הגדולה ביותר של הדמוקרטיה הישראלית. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ג'. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ג'. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> עזוב, אני פורש. לא רוצה את ה-10 מיליון ולא כלום. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> שאלה 11: החוקים האיומים והמבישים והמבזים האלה צריכים להתבטל כי אתם עושים רק מסיבות פרסונליות – א. מנסור עבאס על מגילת העצמאות; ב. דודי אמסלם לסדרנים על זה שמותר לנאום רק שלוש דקות בקריאה ראשונה; ג. יאיר לפיד על הרחבת מינויי השרים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ג. נורא מפתיע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ג. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ג. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> התשובות שלהם הפכו להיות תגובה פבלובית: ג', ג', ג'. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אז רגע, אני אשחק עם זה – שנייה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תחליף את התבנית. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> החלפתי אבל הם עלו עליי, הם ערניים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – הוא רוצה לבדוק את הערנות שלנו, עד שנגיד כל הזמן ג' ואז הוא – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע, בשאלה של המיליון אני נותן את הפס לצד השני. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> הוא יפיל אותנו בא'. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שים לב לב' בשאלה על המיליון. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מי אמרה ובאיזה הקשר: "אני עומדת על העקרונות שלי"? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> יותר מדי שאלות. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> א. יפעת שאשא ביטון על הדרישה לפתוח את שנת הלימודים לעגורים בעמק החולה; ב. אילת שקד אחרי כמה חודשים שבהם הפרה כל עיקרון שאליו התחייבה; ג. יושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד מיכל שיר, לאחר שהצביעה נגד הצעת חוק לסיוע לילדים נפגעי תקיפה מינית של חברת הכנסת אורלי לוי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ג', ג'. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, ב'. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ב', יפה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למרות שאני אומר לך – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אבל היא הצביעה נגד, למרות שלשתיהן זה מתאים: זוהי הצביעה נגד ילדים, טיפול נפשי לילדים לנפגעי תקיפה מינית, שאנחנו הגשנו, אחמד. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, ראית איזו שאלה טריקית? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> פעם שעברה הצלחנו להעביר את זה עם ביטן ועם אמסלם בקריאה ראשונה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נכון, נכון, כשהוא היה יו"ר הקואליציה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> נכון, ושנינו היינו באופוזיציה ועשינו את זה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל מי שאמרה את המשפט הזה זו אילת שקד. אני מצטער, הערעור לא התקבל. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אבל הם הצביעו נגד הילדים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, כן, זה נכון. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אבל הציטוט המדויק שייך בהחלט לאילת שקד, שהפרה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למרות שאני מאמין שהיא לא ידעה, היא לא הבינה את המילה "עקרונות". היא אמרה את זה ככה, אתה יודע. היא לא הבינה מה זה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אה, יכול להיות שלזה – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זו הבנה לשעתה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היא טעתה במילה, היא לא הבינה מה זה. היא השתמשה במילה שהיא לא מבינה מה זה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> שאלה הבאה, הציטוט הבא: "אם בפעם הבאה יהיו ארבעה שלא מאמינים" – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לי 25 דקות, זה לא כמה שאלות, זה כמה זמן. מבחינת השאלות, יש לי פה עד הבוקר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, הוא מתעצבן. הוא לא יכול להיות מרוכז במבחן של 15 שאלות – לא תאמין. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> למה, כי אתה מפסיד? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> ויתרתי על המענק. עזוב אותי. חשבתי שאלה-שתיים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> דודי, זה כמו אלה שכשהם רואים שהם מפסידים בפיגור בשכונה 3:0, לוקחים את הכדור, בועטים אותו, וזהו, נגמר המשחק. אין משחק. תפסיד בכבוד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אביא לך ריטלין. הוא צריך ריטלין להתרכז קצת. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> עזוב, עזוב. אני ויתרתי על הכסף. הוא אמר שיש פרס של 10 מיליון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא רוצה את ה-10 מיליון? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> תורם את זה לאחמד טיבי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> "אם בפעם הבאה יהיו ארבעה שלא מאמינים, ויש לנו כבר חוק לשני ראשי ממשלה, בואו נעשה כבר לארבעה ראשי ממשלה" – א. מפלגת תקווה חדשה, אחרי שבוע בלי שינה, עם טבלאות וחוקים מנסים למצוא כל דרך אפשרית שנתניהו לא יחזור לשלטון; ב. מנסור עבאס בישיבת תכנון עתידי; ג. אלעזר שטרן מוחה על הרעיון של ראש ממשלה וראש ממשלה חליפי טרם כניסתו בדילוגים לממשלה בדיוק כזו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ג' – מפתיע. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ג'. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ג'. נחמן, הביסים קטנים, קטנים. אם תצטרך זימון, אנחנו פה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני צריך את הערנות של היושב-ראש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> דודי, תקשיב לשאלה הבאה. שאלה 14, מי אמר למי ובאיזה הקשר: "כשאנחנו רואים את כל התהליכים שקורים באום אל-פחם, איך אני יכול לראות בהם אזרחים של מדינת ישראל?" – א. איווט ליברמן במעמד טקס החתימה על הסכם הגג עם עיריית אום אל-פחם; ב. איווט ליברמן בריאיון לפני שהחליט למען הכיסא שלו שהתנועה האסלאמית הם בני עקיבא החדשים; ג. איווט ליברמן בשיחה טלפונית עם כתבי ימין, תוך כדי הזרמת מיליונים לעיריית טייבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ב', ב'. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> ג'. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> כל התשובות נכונות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ג' או ב'? ב'. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ב'. תמשיך אתה. לא פלא שאתה רוצה לעצור את המשחק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא חשב באמת שהוא בבני עקיבא. עזרא, עזרא – סליחה. הם לא מעורבבים – עזרא. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זו שאלה טריקית. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל זה באמת קצת מוזר, נכון? להגיד אמירה כזו והיום לעשות מעשים אחרים, זה באמת – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> גם בוחן פתע – – – << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אתה שומע? לא עושים תרגילים כאלה במשחק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא טוען שזה לא הוגן. הזזת לו את התשובה. היה כל הזמן ג', הזזת לו את התשובה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> עד שהוא השתתף – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> גם בוחן פתע וגם שאלה טריקית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עד שהוא התרגל לג', הזזת לו את התשובה לב'? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> עד שהוא חזר להשתתף? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> לא, לא השתתפתי. ניסיתי אותו, לראות אם הוא – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אה, לא השתתפת? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא רצה לבדוק אותנו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> "אני מציע את הדבר הבא: למה שלא תבטלו את המספר? פשוט תבטלו את ההגבלה, תשאירו פתוח. אתה יכול למנות כמה שאתם רוצים, אפילו אלף" – א. אלי אבידר משכנע את ליברמן לתת לו תפקיד סגן שר, למרות הממשלה המנופחת הנוכחית; ב. יאיר לפיד למנכ"ל שלו, אחרי ארוחה משפחתית ולקראת חילופי תפקידים במוסדות הציוניים; ג. קארין אלהרר זועמת ועוקצת על ממשלה מרובת שרים וסגני שרים, לפני השתייכותה לאחת כזו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ג'. זה היה ג'. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ג'. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> יפה. עכשיו הוא לא אומר. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> הסתכלתי על המה-שמו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא הלך לזה, לחבר הטלפוני. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לחבר הטלפוני. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הציטוט הבא: "אז אני מגיע למסקנה שאף אחד לא היה תומך במהלך הזה אילולא נתנו לו תפקיד של שר". א. בני גנץ על התמונה הקבוצתית בגיבושון; ב. רם בן ברק על החוק הנורבגי לפני שמפלגתו העלתה אותו על נס; ג. זאב אלקין על הפניית הגב של בנט לפוטין. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ב'. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> יפה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> רק שאמרת פעמיים ב'. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> ב'1. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ב'1. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ב'1, כן – בדיוק. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> דודי, אני רוצה שאלות גם כשאתה מדבר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תעשה לנו גם טריוויה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – סבלנות. הייתי – – – << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> ארבע שאלות – – – אותנו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מי אמר למי ומתי – דודי, אתה זוכר את המשפט הזה? "בואו נעשה תמונה ונעוף". << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כן. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> כל הממשלה הזו, עשו להם בוק של מלכת יופי בטיול בעולם. אפשר להגיד להם שהיום אפשר לעשות את הכול בעריכה דיגיטלית. חבל על הכסף. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נעוף לדובנוב, החבר'ה מחכים בדובנוב. החבר'ה בדובנוב, בדובנוב, יושבים בקפה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> דרך אגב, זו שאלה מעניינת שיש בה ארבע תשובות לשם שינוי: א. נפתלי בנט בכניסה לוועדת האקלים בגלזגו; ב. אילת שקד לדוברת שלה במפגש עם פעילי ימין בקמפיין הבחירות; ג. זאב אלקין בביקור במצודת זאב; ד. אביר קארה בדיון על מס הגודש בוועדת הכספים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ד'. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ד', יפה מאוד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא התכוון עם הסוס, הוא בא עם הסוס. – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מה שאלקין עשה בעצם, לא, דודי? זה מה שאלקין עשה – תמונה במצודת זאב, והלך. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תקשיב לי, ההישג הכי גדול של הממשלה הזו זה מספר התמונות והסלפים של החברים שלה. לא ראיתי דבר כזה. כל היום הם מצטלמים וכל היום מעלים תמונה, ואתה שואל: באתם לעבוד – איפה? אצל פוטו פרג'? איך קראו לו? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> פוטו פרג' – מכיר אותו. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> פוטו פרג'. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> פוטו פרג' – זה התפקיד החדש של הנורבגים ושל הממשלה הזו. מזל שאין היום פילמים. כמה כסף הייתם צריכים להוסיף לתקציב המדינה על הפילמים? כל היום דיגיטלי, למזלנו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה זוכר את פוטו פרג'? זוכר. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי : << קריאה >> פוטו פרג' נסגר – – – בכיכר ציון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מזמן. היה אימפריה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> שלוש שאלות אחרונות בשלוש דקות, יאללה. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> יאללה, אני חוזר למשחק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא חזר למגרש, גמרנו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> חוזר למשחק, אוקיי. מי אמר ובאיזה הקשר – גם שרים שהגיעו תוך כדי הטריוויה יכולים להשתתף. אני רק מחדד את הנהלים. "לא צריך כל כך הרבה סגני שרים, ואני יכול להעיד שסגן השר כנראה, חוץ מלבוא למשרדו לשתות קפה, לא יעשה הרבה" – א. אביר קארה מדבר על עצמו בגוף שלישי; ב. מיקי לוי על מינוי סגן שר לבט"פ לפני שהקואליציה שלו מינתה סגני שרים לשרי כלום, כולל סגן שר לבט"פ; ג. יאיר גולן מספר לחברים על הג'וב החדש שלו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ב'. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ב', יפה. 19: "זה חוק חאפ לאפ. מטרתו למלא את הכנסת כי נגמרו לכם האנשים" – א. מנכ"ל הכנסת ליו"ר הכנסת על הוספת סדרנים בשל השימוש החורג בהם להוצאת חברי האופוזיציה מהמליאה ללא סיבה; ב. אילת שקד לאלקין בתהפוכות וכאבי בטן על הכפלת החוק הנורבגי; ג. יואב סגלוביץ' לחברי קואליציית הימין בוועדת הכנסת טרם מפלגתו הכניסה חמישה חברי כנסת בחוק הנורבגי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ג'. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> טרם הפיכת החוק הנורבגי לעלייה הגדולה ביותר של העשור האחרון. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. אנחנו בליכוד עשינו אחד נורבגי, מה עשו לנו. הם – 21. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הליכוד – אחד נורבגי. צריך להזכיר, הוא קרא לנו מושחתים, יאיר לפיד. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אחד – מושחתים. ג'ובים – הוא קרא לנו. שאלה אחרונה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ג'ובים, ממשלת הג'ובים. הליכוד עשה נורבגי אחד על 30 ומשהו מנדטים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נחמן, מה שטוב זה שעכשיו יש לכם ריאליטי חדש בערוץ 12. שם המשחק הוא: תפוס כפי יכולתך. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> נראה לי שצריך לעשות בתקנון שמי שעולה למליאה בזכות דיבור, צריך לעשות, אם שני הדווידים נמצאים, זמן ברוטו וזמן נטו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> קוראים לזה אפקט אמסלם. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אפקט אמסלם. יש נטו, כמה ברוטו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה – – – לדעת כמה – – – יש לו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, בדיוק. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זה כמו לעצור את השעון במשחק כדורסל, נכון? איך שהכדור יוצא החוצה, עוצרים את השעון. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> שאלה אחרונה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אמסלם, דודי, לא להשתמש באלימות נגד ביטן. אתה כמעט הרגת אותו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תגזים. אני רק נוגע לו פה, יוצאות לו סוכריות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כשאתה נותן לו מכה בכרס, זה כאילו נתת מכה בראש לאופיר כץ, זה אותו דבר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> שאלה אחרונה, מי אמר ובאיזה הקשר? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> קודם כול – – – במרפק. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> דודי לא סולח, וגם את ביטן, סיפר שהוא האכיל אותו בבית, אומנם תשעה באב, גם ככה אין בשר – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תשעת הימים, לא. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> כן, כשהוא אמר שהוא הגיש לו קרפיון. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> קרפיון, לא? קרפיון. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זה העליב אותו. תראי איזה פרצוף עצוב על זה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הוא לא שוכח לו את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אומר לך, אתמול הוא היה אצלי בבית. עשיתי לו גם דג, השארתי את השלט מהסופר, אמרתי: תביאו לי את השלט, תשים אותו על המנגל שיראה. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> תאמין לי, לקח דג הכי קטן שאפשר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לעלות על הגל הזה של אנטי-ביבי זה לא יעבוד, חבל על הזמן, זה פתטי – א. מפלגת ימינה רגע לפני שהחליטו לשקר לעם ישראל; ב. זאב אלקין בריאיון לפני שנה, טרם גילוי הלב המרגש; ג. יפעת שאשא ביטון בניסיון החודשי לדוג אג'נדות פופוליסטיות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני חושב שזה אלקין, הצלופח המושלם. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> יפה מאוד, חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך שתופס אותו, הוא מחליק ככה, אתה יודע. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> כן, אפרופו דגים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אפרופו דגים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> צוות השופטות שלנו – לפני שאני מכריז, אני מודה לכם על ההשתתפות בחידון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מי ניצח? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני כבר אומר. הזוכה שתכף נגיד את שמו יעביר לנו את הפרטים והפרס הענק יינתן. אני רוצה להודות שוב למי שמממן לנו את הערב הזה, ראש הממשלה מנסור עבאס. תודה רבה, הפרס כפוף לאישור מועצת השורא. הזוכה ברוב התשובות, חבר הכנסת דוד אמסלם. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> מה? רגע רגע רגע – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לנו שופטות, יש לנו שופטות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל אני רוצה שתהיה לנו בובה קטנה של מנסור. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> מה פתאום. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נטע, מה התוצאה? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אופיר, זה לא בסדר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל אנחנו רוצים גם יענו מגן, הבובה של מנסור, נשים אותה על המדף. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> סיימת? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לי עוד שתי דקות? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> דקה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> קח נשמה, קח. היית מבקש ארבע, היית מקבל שתיים – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> התשובה היא ג', ידוע. ידוע מראש. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> נושא אחר לגמרי, אבל יש לי שתי דקות ועוד דקה מאקוניס. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> בגלל זה ביטן – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זה על חשבון אקוניס. ראיתי היום שיש מפלגות בקואליציה שתקפו את הפיליבסטר שעשינו על החוק של המיסוי. שומע? הם תקפו את הפיליבסטר שעשינו, בגלל זה הם הסירו אותו מסדר-היום. עכשיו אני רוצה לצטט מה הם אמרו גם על זה שעשינו פיליבסטר ובעצם מנענו את החוק. חבר הכנסת אלכס קושניר אמר: אופוזיציה נגד אזרחי המדינה. החוק שנועד להאיץ את הקמת קרן העושר מתעכב בגלל הפיליבסטר חסר התכלית של האופוזיציה. אין ספק שיש כמה טייקונים שמחייכים היום בבוקר. כחול לבן הוציאו הודעה: החלטת האופוזיציה למנוע את העברת הצעת חוק קרן העושר היא שוד של כל אזרחי ישראל על ידי חברי כנסת חסרי אחריות וחסרי בושה. נמשיך לפעול כדי שחוק קרן העושר שיזמה השרה פרקש יעבור לטובת כל אזרחי ישראל. הם ימשיכו לדבר, ואנחנו נדאג לדור העתיד. הם תוקפים אותנו שאנחנו אשמים בזה שהחוק נפל. אני רוצה להקריא לכם את הלו"ז מרגע שהחוק הזה נולד, מי טרפד את החוק הזה בעצמו. ב-4 באוקטובר החוק הונח בפעם הראשונה; ב-11 באוקטובר החוק שובץ בסדר-היום בפעם הראשונה; ב-11 באוקטובר, באותו יום, הקואליציה מורידה אותו מסדר-היום; ב-18 באוקטובר החוק שובץ שוב בסדר-היום; באותו היום הקואליציה שוב מסירה את החוק מסדר-היום; 25 באוקטובר החוק שובץ בפעם השלישית בסדר-היום; באותו היום הקואליציה שוב מורידה את החוק מסדר-היום; 26 באוקטובר החוק שובץ בפעם הרביעית בסדר-היום; באותו היום ממש הקואליציה שוב מורידה את החוק מסדר-היום בפעם הרביעית; 27 באוקטובר החוק שובץ בפעם החמישית בסדר-היום; באותו היום הקואליציה שוב מסירה אותו מסדר-היום בפעם החמישית; ב-1 בנובמבר החוק שובץ בפעם השישית; באותו הלילה הקואליציה שוב מסירה אותו מסדר-היום בפעם השישית. והם מאשימים אותנו שאנחנו פוגעים בקידום החוק. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע למה, אופיר? אני אגיד לך למה. כי הם יודעים שהתקשורת לא תבדוק אותם, אז את הבדיקה שאתה עשית והבאת עכשיו לקהל ולצופים, אף אחד אחר לא יעשה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת דוד ביטן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> סליחה, דוד אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש בעיה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אסון אחרי אסון, 45 דקות ו-55, זה נראה לך סביר? והוא בא גם עם קלסר. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> הינה, יש לי מחברת. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אחמד, 45 ועוד 45. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נכון, 90 דקות. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול שנחמן לא ישתעמם, הוא לא שמע אותנו קודם. קודם כול הוא לא שמע אותנו קודם? נסע איתנו לארצות הברית, אתה זוכר? << קריאה >> נחמן שי: << קריאה >> – – – לקיום הקשרים בין התפוצות לבין ישראל. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> 45 דקות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זה יכול להיות מעניין – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת כץ, אני ברשותכם רוצה להתמקד בנקודה אחת שהיא מאוד חשובה והציבור לא מבין אותה, לטעמי. הוא לא כל כך מבין את העומק של העניין, וזה הסיפור של קרנות הפנסיה. קרנות הפנסיה במדינת ישראל – דרך אגב, לעשירים אין פנסיה, הם לא צריכים, יש להם כסף בבנק, והרבה כסף. מדינת ישראל רובה אנשים ממעמד הביניים ומטה, יש להם קרנות פנסיה, מושקעות, דרך אגב, באמצעות כל מיני חברות שמתעסקות בנושא הזה. הרי קרן הפנסיה שלך, שלי, מושקעת חלקה בשוק ההון במה שנקרא אג"חים וחלקה מושקעת במניות. המניות בדרך כלל זה מרכיב ריסק יותר גבוה, והאג"חים זה יותר סולידי. המדינה באה ואומרת: אני נותנת אג"ח ממשלתי – – – גם כדי לממן דברים שלה, 5%, 4%, משהו יציב. היות שמחיר הכסף הוא נמוך, אם עכשיו הייתה אינפלציה או ריבית – בלי קשר הריבית היא גם חלק ממרכיבי האינפלציה, לא אלאה אותך, יש קורלציה ביניהם, אבל בוא נניח, אם מחיר הכסף היה 7%, הממשלה הייתה מוכרת לך את האג"ח ב-5.5% – היום מחיר הכסף הוא נמוך, ולכן בא האוצר ואומר: רק שנייה, הממשלה לא תקנה אג"חים כאלה. מה האג"ח הזה עושה? הוא מייצר לך מין רשת ביטחון מסוימת, למי? לפנסיונרים של ה-6,000, 7,000, 8,000 שקל. מה עשו נערי האוצר? גם את זה הורידו, קרי: ברור שהיום כל החברות או כל המשרדים שמתעסקים בנושא פנסיה, ירצו להביא תשואה יותר גבוהה עכשיו, אז הם ילכו על ריסק יותר גבוה והם ישקיעו בחלק הרבה יותר גדול גם בשוק המניות. לכן זאת בושה וכלימה, זה עובר ככה. אלה מיליארדי שקלים שנותנים, מה שנקרא רשת ביטחון לאזרחי מדינת ישראל, כדי שיוכלו לישון טוב בלילה, ובעיקר לאנשים הפשוטים, שאמרתי שמגיעים לגיל 67, הם לא מבינים הרבה. סיים, יצא, קיבל פנסיה 6,000, 7,000, 8,000 שקל. דרך אגב, מזה הוא חי. מוסיף את קצבת הזקנה, חי עם זה – לא טוב כל כך, כשהוא מגיע לגיל קצת יותר מבוגר כבר קשה לו לשרוד את העניין, אפילו בהכנסות של 10,000 שקל. וזה מה שמפריע למר ליברמן, מפוצץ לו את הלבלב, למה? בגלל שמי שעלה מברית המועצות, אדוני השר, אין לו פנסיה. לכן לו אכפת לו. הוא לא פוגע באלה שמצביעים עבורו. דרך אגב, אם הם היו עולים עם פנסיה והיה להם, הוא לא היה עושה את זה. אבל הוא כל כך סקטוריאלי, כבר סיפרנו, שהוא הולך על השולי. הוא לא מתכוון לקבל 10 מנדטים, הוא לא יהיה שם. בכל הצעדים שלו כשר אוצר הוא מכוון לעוד מנדט, שניים, מהצפונבונים, אלה שאין להם קרנות פנסיה, העשירים מאוד, העשירון העליון, המאיון, מוחאים לו כפיים. סחתיין, שוק חופשי, למה אנחנו צריכים לממן את העניים? זאת החוצפה של הבן אדם. וזה עובר ככה – דרך אגב, זה הסעיף הכי מרכזי כמעט שעבר, והם קוראים לזה רפורמה. לא מתביישים לקרוא לזה רפורמה. למעוך את העניים זאת רפורמה? יש לזה מילה – אנחנו מכירים את זה, נחום, אתה יודע את האמת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – הממשלה תרצה לגעת בכלל בכסף הזה. אני הצעתי בוועדה שזה צריך להיות אישור של חברי כנסת, ברוב גדול של 70 או יותר. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא משנה, אני לא נכנס לזה. אני רק רוצה להזכיר את הרעיון. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> קם שר אוצר – הרי הרעיונות האלה יושבים באוצר שנים על גבי שנים. אנחנו מכירים את זה. איך אמרתי – אני כלכלן כבר 35 שנה. תאמין לי, בחיי עשיתי למעלה מ-30 תקציבים. זה רוע צרוף. זה בא מאנשים רעים. איש רציני ואיש ציבור אמיתי לא מקדם את זה. גם אנחנו לא קידמנו את זה. דרך אגב, לא קידמו את זה עשרות שנים. למה? אנשים הבינו שזה פוגע ברוב הציבור המוחלש. ליברמן, זה לא מעניין אותו. מי שלא הצביע ליברמן לא מעניין. לא מעניין. אדוני השר, אנחנו דיברנו על העלאת תעריפי התחבורה הציבורית. הדבר שהכי מכעיס אותי זה הסיפור של מעונות היום לחבר'ה החרדים. אני אסביר גם מדוע. ואני אגיד לך גם מה אני מתכנן לעשות, אדוני היושב-ראש. תראה, מה עשו כאן? באו לכבשת הרש. הרי בן אדם לומד תורה מתוך אידיאולוגיה. את מי אני תמיד מעריך – אדוני היושב-ראש, הוא מפריע לי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ביטן, הוא מסית אותי כדי שאקרא אותך לסדר. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בדרך כלל, דרך אגב, זה לא חשוב לי – את מי אני בדרך כלל מעריך, כבוד השר, גם אם אני לא מסכים איתו? בן אדם שיש לו אידיאולוגיה, הוא נלחם עליה והוא מרע עם עצמו. אז אתה מבין לבד שהבן אדם חושב ככה. דרך אגב, כולל אלה שלא מתגייסים לצה"ל מטעמי מצפון, נאבקים ונכנסים לכלא וכולי, אני, ברמה האישית, מעריך את תפיסת העולם שלהם. אני לא מסכים איתה, אבל אני מעריך את המאבק של הבן אדם. למה? בגלל שהוא משלם מחיר אישי. ומי שמשלם מחיר אישי על האידיאולוגיה שלו, גם אם הוא טועה אתה מעריך אותו. יש פה אנשים בעם ישראל שלומדים תורה. דרך אגב, אני רוצה לחדש למר לפיד ולמר ליברמן, חבר הכנסת בוסו, לימוד התורה בעם ישראל כבר קיים כמעט שלושת אלפים שנה. דרך אגב, מר ליברמן, כשהייתה המהפכה הקומוניסטית ב-1917 התפיסה שלהם הייתה למחוק את כל הדתות. לכן בברית המועצות נמחקו כל הדתות: היהדות, בעיקר הנצרות – כולם. הם החריבו כנסיות, לא הרשו להתפלל, לא ללמוד עברית, הכול. אבל סבא שלך היה עם זקן. ולא רק שלך, של כולם, גם סבא שלי. ולמד תורה, והתפלל. דרך אגב, היו כאלה שלמדו כל היום תורה, בוודאי העריכו אותם עם ישראל, זאת לא שאלה. דרך אגב, גם החזיקו אותם. היישוב בארץ ישראל – אתה יודע, השר נחמן שי – הוחזק על יד הכוללים. היו שולחים שד"רים לחוץ לארץ, היו אוספים כסף ומביאים לאלה שעסקו כאן בתורה וגם התיישבו בארץ. תזכרו, מדינת ישראל, מדינה מדברית ענייה מאוד, קשה מאוד לשרוד כאן. זה מה שעשו היהודים 3,000 שנה. מר ליברמן, כפי שאמרתי, אנטיוכוס לא גזר את הגזרה הזאת. היוונים גזרו על אי-לימוד התורה. בגלל זה היו עשרת הרוגי מלכות. סרקו את בשרו של רבי עקיבא במסרקות של ברזל עד שיצאה נשמתו – למה? למד תורה. אתה עכשיו רוצה להרוג אותם באמצעות הכסף, כי לירות בהם אי-אפשר. אז מה אתה עושה? האישה יצאה לעבוד. ב-13:00 הילד מסיים את הגן. מה לעשות? מישהו צריך לקבל אותו. אבל היא עובדת עד 16:00. אז אומרים לה: לא. כולם יקבלו, כולל העשירים ביותר, הכול בסדר. את לא. למה? בעלך לומד תורה. עכשיו, אני שואל את עצמי ואותך, כבוד השר, האם, לדעתך – אתה הצבעת עבור זה, אתה תצביע היום. אתה שותף לאיש הרע הזה, בכלל לממשלה. יש שם כמה אנשים שהולכים עם כיפה – אין לי מושג על מה, כולל הרב הרפורמי שלך. תיקון עולם. << קריאה >>שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> מאוד חשוב. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> תיקון עולם, חוץ מאצלנו החרדים. תיקון עולם אצל הערבים, אצל הנוצרים בעולם, באפריקה. רק יהודים חרדים פה לא. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> רק שנייה. זאת התפיסה הרפורמית. אוריאל, תן לי רק לסיים. עכשיו אני שואל אותך, כבוד השר, הרי אתה עצמך יודע – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> תגיד לו. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> רק שנייה. – – שלא יהיה מצב שחרדי או אברך חרדי יעזוב את התורה בגלל זה. אתה יודע את זה. אבל מה הוא יהיה? הוא יהיה יותר עני. גם ככה הוא הכי עני במדינת ישראל. הוא יהיה רק קצת יותר עני. מר מנדלבלוף, זה חוק לא חוקתי. אתה יודע את זה. זאת גזרה לא יהודית, לא חוקתית ובמשטר דמוקרטי לא יכול לעלות על הדעת דבר כזה. דרך אגב, אדוני היושב-ראש, מנסור עבאס, האיש הצדיק, זה שיש לו חסדים, מתלונן: אנחנו רוצים לעשות שוויון לחברה הערבית – לא פוצה פה ומצפצף. לא מעניין אותו הילדים הקטנים היהודים. שלא יהיה להם מה לאכול. מה זה משנה? העיקר לנו, לערבים, יהיה. אז אני רוצה להגיד לך שאני אגיש הצעת חוק שהדבר הזה לא יתאפשר, ותאר לך שנגיש הצעת חוק, חבר הכנסת בוסו, שכל מי שמקבל מעונות יום זה מי ששירת בצה"ל, מי שעשה שירות לאומי ואיש דת שלומד את הדת שלו – לא משנה אם הוא מוסלמי, נוצרי או יהודי. ולא – לא יקבל. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זה לא יעבור את מבחן בג"ץ. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי, בגלל שזה פוגע בערבים. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא צודק, זה לא יעבור את מבחן בג"ץ בגלל שהערבים נפגעים. כשהחרדים נפגעים והיהודים נפגעים זה חרטא – אין בג"ץ, אין שמגץ. הרי בסוף יש צדק טבעי, צריך להבין. בן אדם רגיל קם בבוקר ויודע מתי הוא מרמה, מתי הוא דורך על מישהו, מתי הוא רומס אותו, והוא גם יודע, פחות או יותר, איפה הקו עובר. אני כרגע לא מתווכח על עובי הקו. אם אתה יותר רגיש אז עובי הקו אצלך הוא יותר דק; אם אתה בן אדם פחות רגיש הוא קצת יותר עבה. אבל, בוודאי ובוודאי, מה שקורה כאן, השר נחמן שי, זה דבר חמור ביותר. אתה תבין, יש לי ארסנל של חוקים שידפוק את הקיבוצים, וידפוק את מי לא מצביע ימין. ואנחנו גם יודעים להביא את הקריטריונים. אנחנו מספיק חכמים, קצת יותר ממנדלבלוף. אנחנו גם יודעים להביא את החוק בקריטריונים הנכונים, כפי שאמרתי לך. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> עדיף להתייחס בכבוד ליועץ המשפטי, בלי לפגוע. מנדלבלוף זאת מילה לא מתאימה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני מבקש ממך, בן אדם שהפך במו ידיו שלטון במדינת ישראל – אני לא מעריך אותו, לא מכבד אותו, ובז לו גם, דרך אגב. אבל, עזוב, תן לי, תשאיר לי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה רשאי מעל הדוכן לומר את דעתך. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא אומר לך איך לדבר לנתניהו, אל תגיד לי איך לדבר לבן אדם הכי אנטי-דמוקרטי שקם במדינה, הבן אדם שעשה את הנזק הכי גדול במדינת ישראל מאז קום המדינה ועד היום. פקיד כפוי טובה, שאנחנו מינינו אותו; וגם עשה הפיכה שלטונית במו ידיו, איש שהכול אצלו מורעל, גם רודף. אז אל תגיד לי. הוא הבלוף הכי גדול שקרה פה במדינה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> תגיד לו למה תיקון עולם חשוב. תגיד לו מה זה תיקון עולם עם הציונות. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ודאי. הוא יודע. הרפורמים, הרי, אתה יודע. עוד מעט נגיע לתנועה הרפורמית. אתה יודע מה? בסדר. הרי יש לך הרב הרפורמי, הרב של הקואליציה. זה הרב שלכם שנותן לכם פסקי הלכה גם בנושא הכשרות. הרב קריב, הרב הרפורמי. הוא רוצה לבוא ביום שישי לכותל, הוא ואשתו וכל החבר'ה, להיכנס לעזרת נשים, כנראה, עם ספרי תורה על גופם, כמו שהם עושים תמיד. אתה יודע שהרפורמים בעצם ביטלו את כל המצוות המעשיות. אתה יודע שבפיטסבורג, כשהם עשו את הכינוס הראשון שלהם, הם ביטלו את התורה. בעצם מה הם עשו? עשו מצווה אחת – תיקון עולם, ככה הם קראו לזה, זה הראש שלהם. לא צריך להתפלל. הם קראו, הם, להר הבית: בית מטבחיים פרימיטיבי. פגאנים, פעם משה רבנו רצה לעשות אותם עם. הוא המציא את המצוות, זה לא אלוהים. זאת התפיסה הרפורמית, אתה יודע את האמת. אתה רוצה, אני אוציא לך את המצע שלהם. לא, אל תעשה לי ככה. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> אני לא עונה, אני – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תענה. והיום הם הולכים לכותל, שהם לא מבינים שזה הקיר החיצוני. דרך אגב, בור ועם הארץ, החליפי, לפיד, הוא אפילו לא יודע שזה הקיר החיצוני של בית המקדש, הכותל המערבי. הוא לא מבין שהקדושה העליונה של היהדות – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זה האמונה שלך, האמונה שלנו שונה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי, אנחנו מדברים. דרך אגב, אני רוצה רק – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הקיר החיצוני של מסגד אל-אקצא. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לספר לך שהאמונה שלנו – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> המערבי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> האמונה שלנו באה בערך אלפיים שנה שנה – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> (אומר בערבית) << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לפני האמונה שלכם. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא רוצה להתווכח איתך. אמרתי, היה לי חשוב לומר – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני נותן – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> – – את האמונה שלי, שלנו. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא מתווכח. דרך אגב – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תמשיך עם הרפורמים, תמשיך עם הרפורמים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אחמד, אחמד, אני לא מתווכח, אני נותן עובדה היסטורית שאתה לא מתכחש אליה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני, אגב, אני מכבד את הזכות שלך לאמונה משלך. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> גם אני. נכון. גם אני. אבל בוודאי אנחנו לא – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> האמונה שלנו שונה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו לא מתווכחים על העובדות ההיסטוריות, שעם ישראל בא לעולם 2,000 שנה לפני שהאסלאם הגיע. בכל אופן, האסלאם הגיע ב-680 לספירה בערך. לכן אני אומר לך נחמן, אתה יודע את האמת. הרפורמים רצו לעקור בעצם את כל היהדות. המציאו דת חדשה. ואתה יודע את האמת – – << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אחריו. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שהם לא תמכו בכלל בהקמת המדינה, הם מחקו את הסיפור – איך הם אמרו? וושינגטון זה ירושלים. ציון זה אמריקה. דרך אגב, הם לא רצו בכלל שתקום במדינת ישראל. אל תעשה לי ככה בעין. אתה אפילו מוחק את הדברים, את העובדות ההיסטוריות, זה מה שטוב אצלך. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> – – – היסטוריות. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הם התנגדו להצהרת בלפור. אותם רפורמים שאתה כל היום עכשיו, אתם כל היום מקרקרים סביבם. ומה קורה? כשקמה מדינת ישראל, הם הבינו שהמדינה קמה אחר השואה, אחר מלחמת העולם השנייה, ואז הם הצטרפו לזה ככה. אתה יודע, כמי שכפאו שד. מה לעשות עם היהודים ניצולי השואה, ניצולים מכבשני האש? שילכו בארץ ישראל, זה בסדר. הם מחקו את המילה ציון מכל הסידורים שלהם, אתה יודע את זה. והיום יש קומץ רפורמים שמקבלים מהם – דרך אגב, כספים, אין אפילו שני מניינים רפורמים כמעט בארץ. אני יודע כמה יש, כמה מאות רפורמים. מתפרנסים עליהם, ההם שולחים להם צ'קים פה. כל התפרעות בכותל זה עוד צ'ק. הכול ביזנס. כשנפגשנו איתם באמריקה שאלתי אותם: מתי הייתם בכותל? מרחק 12 שעות טיסה. מתי הייתם בכותל? לזה יש לכם כסף. עכשיו נתתם לו, לרב, כבוד הרב, 50 מיליון שקל – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> הוא, הוא, המשרד של התפוצות. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> 40. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> 40 מיליון שקל לרפורמים, שתעשה להם בזה גם קריאת ספר תהילים. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> שיתבוללו פה כמו באמריקה. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ותעשה להם הגעלת כלים בפסח. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> להרגיע. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> בושה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר – – – << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> להרגיע. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. גם את המס על הנטפליקס, אדוני היושב-ראש, הם לא שכחו. למה? הם לא רוצים שהילדים יראו נטפליקס וברשתות החברתיות, שאנחנו נהיה צמודים רק לערוצי התעמולה. זה הראש שלו – לסגור. זה מה שחסר לו. וכמובן, יהיו חיילים, ילדים קטנים, כבוד השר, שמקבלים, אתה יודע, מזמינים אריזות מחוץ לארץ, עד 74 דולר פטרו אותם ממע"מ. כאב להם. ליברמן התפוצצה לו הבטן. איך יכול להיות חייל או ילד בתיכון שגם ככה – דרך אגב, מי מזמין? איש עשיר לא מזמין. החבר'ה בעשירון העליון הולכים למותגים, קונים מהחנות פה. מה זה מעניין כמה עולה? אנשים בעשירונים התחתונים, ילדים, מזמינים את הדברים האלה, את המוצרים האלה. לא – תשלמו גם 17% מע"מ. למה? למה שתזמין אדידס? תקנה פושט, למה אדידס? תשלם. אתה ילד רע, תשלם. חוצפנים. אתה יודע מה, טוב שנותנים להם לנשום, אני אומר לך. עוד מעט יהיה מס על נשימות. על הליכה ברחוב. לא מתביישים. אני אומר, במקום שיעשו את המיסים על הסיגרים, על הדברים היוקרתיים. אתה יודע מה? אני רוצה עכשיו, אני בונה מס עיזבון. איזו הצעת חוק. קצת שוויוניות, קצת. אני איש קפיטליסט במובן החיובי אבל לא החזירי. כן, אני בעד משק חופשי, בוודאי. אבל בסוף, האי-שוויון חייב להצטמצם קצת. כבוד השר, ואתם הולכים ורק מרחיבים אותו בצורה חזירית, ומספרים לציבור שאתם לא מעמיסים עליו מיסים. אתם צודקים, על הציבור שלכם זה לא עובד. זה בעיקר רומס את האנשים בשכבות היותר-נמוכות, בעשירונים היותר-נמוכים. ולכן בעצם יש לכם קהות חושים, אתם קהים. אתם, אין לכם טיפת רגישות חברתית. בוודאי לא למר ליברמן. והוא חושב שהוא המציא איזה משהו, והוא לא מבין שכל הרעיונות האלה, אני מכיר אותם 30, 40 שנה כמעט, את חלקם. אבל כל שר אוצר שמגיע, הוא לא מוכן לאמץ אותם בגלל שהוא יודע שהם לא נכונים. אבל אצל ליברמן – מה פתאום. אמרתי קודם: 12 מיליארד שקל – הם העלו את תקרת ההוצאה. 12 מיליארד שקל. תראה את החוצפה. דברים שלא נוהגים לעשות אותם בכלל. אבל זה מה שקורה לנו היום, ולכן אני אומר: כל זה כדי שנוכל לתת למנסור עבאס, איש תנועת האחים המוסלמים, עכשיו 35.5 מיליארד שקל. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך משהו שאני לא מצליח להבין אותו. אני בבסיס שלי באמת בן אדם דמוקרט ואיש שוויוני. אם הייתי חושב שהעולם יכול להיות שוויוני ולעבוד, תאמין לי הייתי הולך לשם, בגלל שאני מטבעי כזה. אלוקים ברא אותנו בצלם, את כולנו, ובוודאי ובוודאי, מבחינתי כל אזרח במדינת ישראל הוא אזרח בזכויות ובחובות שלו. ובאמת אני לא ראיתי אף פעם הבדל בין ערבי ליהודי, צ'רקסי או נוצרי. בוודאי ובוודאי בנושאים האזרחיים. ילד שלומד בבית ספר, אותי זה לא מעניין מאיפה הוא? הוא ילד. אם מדינת החליטה לתקצב אותו 5,000 שקל, צריך לתקצב את כולם. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> רק הערה: בדמוקרטיה, האזרחים הם שווים, והשוויון לא תלוי מה שאתה קורא חובות. ולכן הזכויות הן שוות בין האזרחים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אחמד, בוא נתקדם. אני חלוק עליך בעניין הזה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא, לא, זה לא תזה של אחמד טיבי. זו דמוקרטיה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אני מסביר: בסופו של דבר בדמוקרטיה יש לאזרח חובות וזכויות. הוא לא יכול לקבל רק את הזכויות, ואת החובות – לא. יש מין אמנה בין איש לרעהו. מה זה המדינה? זה אגרגציה של כל התושבים שגרים בה. הרי לכאורה אם יש בן אדם אחד, לא צריך מדינה, לא צריך מוסדות. אם יש לך שני אנשים, אז אתה כבר צריך איזה מישהו שיברור ביניהם. ולכן – אני לא נכנס לזה, זאת לא הסוגיה. אבל בוודאי ובוודאי לא הצלחתי להבין – 35 מיליארד שקל. אבל עד היום, לא הבנתי, איפה למדו הילדים הערבים? בחינם? ההורים שלהם שילמו? לא הבנתי, לא היו תקציבי רווחה? לא היו תקציבים שמה לחינוך? לא לתשתיות? זה אקסטרה מעל היהודים. ובוא אני אספר לך מר נחמן שי אם אתה לא יודע, השר נחמן שי, שאני מכבד מאוד. אני עבדתי בעיריית ירושלים. מזרח ירושלים, הממשלה של הליכוד, התחיל עם נתניהו ב-1996, השקיעו למעלה ממיליארד שקל בתשתיות שם במשך שלוש פעימות, לא אלאה אתכם. ואני רוצה לספר לך, במערב העיר לא השקענו שקל. מדוע? חבר הכנסת בוסו, איך זה עובד? אתה גם נמצא בקטע המוניציפלי. בן אדם בירושלים או בכלל בכל הארץ שרוכש דירה, המחיר של הפיתוח של האזור שלו מגולם במחיר הדירה. אם הוא משלם שני מיליון שקל, לוקח משכנתה של מיליון וחצי, זה מורכב ככה: ערך הקרקע, עלויות הבנייה, ערך הפיתוח והרווח הקבלני. אבל במזרח ירושלים אף אחד לא משלם שקל, ומבקש. כל מטר אספלט שיש שם כשאתה נוסע, זה ממערב העיר, היהודים מימנו. וכן הלאה. שהם באים וטוענים, גם בערים הערביות והכפרים – תראו את הכבישים. חבר'ה, תשלמו, יעשו לכם. מחר בבוקר. כמו היהודים. אנחנו רוצים שוויון ליהודים מול הערבים, לא הפוך. לא שהערבים יהיו כמו היהודים. שהיהודים יהיו כמו הערבים. בכל נושא. אנחנו לא יכולים לעלות להר הבית, חס ושלום. אני לא עולה באופן אישי, אבל יהודי שרוצה, לא יעלה. למה? ככה. לא להרגיז את הערבים, וכן הלאה וכן הלאה. לכן אני רואה, זה כספי שוחד. אני אומר, ממה נפשך? אם יש משהו בתקצוב שהוא היה עקום עד היום, אז איך אתה, מר מנדלבלוף, נתת לזה? הרי יש שוויוניות במדינת ישראל. זה לא יעלה על הדעת. ואם לא, איך אתה נותן את זה? לכן זה תרתי דסתרי. אני רוצה לספר לך, כשאני הייתי השר המקשר, בא ראש עיריית עכו אלינו, אמר: חבר'ה, העיר עכו מידלדלת מיהודים. שאלנו: למה? אמר: בגלל שעשו דיפרנציאציה, הורידו שם את הטבת המס ל-7%. בנהריה זה 12%, מרחק 3 ק"מ. היהודים שיכולים לעזוב – בעיקר שיש להם עם זה משמעות הלכה למעשה, נפקא מינה להלכה, מה שנקרא, אלה שגם מרוויחים משכורות יפות – נסעו לנהריה והעיר הידלדלה. צורך לאומי, מסכים, בוודאי מפא"יניקי. רצינו להעלות את המס ל-12%, בא אלינו מר מנדלבלוף ואמר: אי-אפשר. שאלנו: למה? אמר: תבנו קריטריונים. בנינו קריטריונים, כמובן, ואז הכנסנו עוד כמה יישובים, כפרים. אללה ועבדאללה בפנים, בגלל שיש קריטריונים. בוא תספר לי, איך אתם נותנים למר עבאס? איך הוא יחלק אותם? אני רוצה להבין. לא הבנתי, אני רוצה להבין. אני רוצה להבין, אני לא מבין. איך? << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> עשינו אן דן דינו. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, איך? באיזה קריטריון? אם זה סוציו, אז זה תופס עוד ערים, בני ברק בפנים, בוודאי, ירושלים גם. אם זה מרחק מהגדר, תופס עוד. בואו תספרו לי, איך? מה, זה עם כאפיה? מי שיש לו כאפיה? לא הבנתי. אתם מבינים את החוצפה שלכם? זה פשוט לא נתפס לי. כתבתי עכשיו מכתב, בדיוק כך, לראש אגף התקציבים, שאני רוצה להבין איך הם מתכוונים לחלק את הכסף. עוד היום הוא נתן לגפני איזה 100 מיליון. אמר לו: אתה יודע מה, בשבילך, אני עושה לך מערוף. קח – אני. נהיה ראש ממשלה, קופאי. יש לו כבר קופה, הוא מחלק אותה איך שהוא רוצה, מר עבאס. הבנת? יש לו, נתנו לו, אמרו לו – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> מאיפה הוא מצא אותם פתאום? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – קח 35 מיליון שקל, תחלק למי שאתה רוצה, איך שאתה רוצה, אנחנו לא מתערבים. תראה את החוצפה. אתה יודע, אני הרגשתי מושפל. היה דיון בוועדת הכספים, עם מר סוכר, שהוא ניהל את הוועדה באופן ביריוני כרגיל. כל אנשי ליברמן העציצים הם בריונים גדולים, חושבים שאנחנו עוד נמצאים, אמרתי לך, אחרי המהפכה הבולשביקית, לא נותנים לדבר. שאלתי: תגיד, שמעתי שישבתם במשרדים של רע"מ. אמר: מה? אמר לו: אל תענה. אני רוצה לספר לך, השר נחמן שי, ולך, חבר הכנסת בוסו: כשהייתי השר המקשר, היה לי יועץ אחד חיצוני, יועץ התקשורת שלי, היה בחשבוני. אני ביקשתי ממנו להיפגש עם כמה אנשים בתוך המשרד. הם התקשרו לברנע. אתם מכירים אותה, הגב' שלומית ברנע, היועצת המשפטית של משרד רוה"מ, הדגולה ביותר, שעל כל ברז שתיקנו בבלפור, שלחו שם מכתבים מכל העולם ואשתו, העיתונאים ישבו בתוך הלשכות שם, בתוך משרד רוה"מ, כותבת לי: אסור לו להיפגש עם הפקידים. שאלתי: למה? הוא לא עובד המשרד. ניסנקורן היה יועץ ב-50,000 להורוביץ, פקידי האוצר לא רצו לשבת איתו. ליברמן אמר להם: תשבו איתו. כתבתי לה סמ"ס: את זוכרת את חוות הדעת שלך? לכן חוות הדעת המשפטיות זה כמו פורנוגרפיה, זו שאלה של גיאוגרפיה. השאלה מי שם. זה החוצפה. ככה זה עובד. עכשיו אני פתאום רואה שאנשי האוצר, הסתבר לי, לקחו אוטובוס. כל צמרת מדינת ישראל, האוצר, עשרות פקידים, לאן נסעו? לכפר קאסם. איפה? במשרדי התנועה האסלאמית. אכלו כנאפה, נתנו להם קהווה, ואמרו: תוסיף, תוסיף, תוסיף עוד מיליארד. לא מתאים. איך פקיד נוסע לכפר קאסם? למה? ליברמן ישב ככה, אמר להם: תיסעו לכפר קאסם? פקיד יושב במשרדים של התנועה האסלאמית, מנהל איתם משא ומתן על תקציב? על כסף? לא הבנתי. מס הכנסה לא מגיע לשם. פקיד. ראש אגף התקציבים עם כל החבר'ה, 20 חבר'ה, מנהלים משא ומתן עם התנועה האסלאמית בכפר קאסם, עם מועצת השורא. שמע, אני צובט את עצמי. השר נחמן שי, תאר לך עכשיו מצב, באמת, שראש אגף התקציבים היה נוסע לבד למועצת גדולי התורה ודן איתם על התקציב של בחורי הישיבות. הרי מה היה קורה במדינה? כל ערוצי התשקורת, כל העיתונאים – מנדנלבלוף היה אומר לו: אסור לך לנסוע לשם, אתה השתגעת? היו מנאצים ומגדפים את כל גדולי ישראל – אבל מועצת השורא. תראה לאן אתם זוחלים. תראה איך אתם נכנסים לתוך הביבים. לוקחים גם את הפקידים, שהלשינו לכם כל השנים, עם היועץ המשפטי לממשלה, שכרוך איתכם. הוא יודע שהוא יושב על הענף. ברגע שאתם נכרתים, הוא נכרת אתכם ביחד, וכל מערכת המשפט ביחד איתו. אחד מגן על השני, כדי לדפוק את עם ישראל. אני לפעמים אומר לעצמי: אתם משתינים מהמקפצה, אתם אפילו לא מנסים לעשות את זה ככה. גם לא שלחתם אותם באיזה ארבע מוניות שאף אחד לא יראה. אוטובוס, מיניבוס, עם רמקולים למעלה, אם יכולתם לעשות, עם שירים בערבים וכניסה עם כמה ניידות לכפר קאסם. תהלוכה של פקידי האוצר. אני כיהודי הרגשתי מושפל, בגלל שאין לכם בושה, לא אכפת לכם כלום. דרך אגב, מי מקבל פה את ההחלטה? אף אחד. מנסור. הוא כבר מרים את הטלפון לבד לראש אגף תקציבים. אתם פה קרטונים, לא מעניין אתכם כלום, לא כבוד לאומי, לא החוק, כלום. אתה יודע, זה מגעיל אותי. מגעיל אותי. אתם שוברים כל דבר, כל יסוד, כל דבר פשוט. אני פקיד 35 שנה, בחיים שלי לא האמנתי שזה יקרה. לא העליתי על דעתי. נראה לך שאם אני שר האוצר, אני לוקח אותם לכפר קאסם? זה פשוט לא נתפס, אני נשבע לך, אני קם בבוקר, חבר הכנסת אוריאל בוסו, אני כל פעם צובט את עצמי לחשוב אם אני בחלום שחלמתי או שזה אמיתי. והליצנים האלה, הפוחזים האלה, בנט, לפיד, לא גמר 12 שנות לימוד, לא אכפת להם מהמדינה כלום. תן להוא לטוס, תן לזה כל היום להגיד לאשתו במראה: הינה, אני ראש הממשלה, חבר'ה, הילדים. איך פעם הוא אמר: קשה לי להסביר לילד. הוא שאל אותו הילד: איך נהיית ראש הממשלה? הוא אומר לו: אני קיבלתי 61 קולות, קשה לי להסביר לך. אתם זוכרים? בטלוויזיה. איך תסביר לילד קטן איך אבא שלו רמאי, נוכל, שקרן? איך תסביר לו? עם שישה מנדטים. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> נו, באמת. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מה "באמת"? דרך אגב, אני אומר רק עובדות. בן אדם שקרן, נוכל, רמאי. נחמן, גם אם אתה שואל אותו מה השעה, אל תאמין, תסתכל על השעון, הוא משקר גם כשלא צריך. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> זה ראש ממשלת ישראל. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> זה הבלוף הכי גדול שקרה במדינה, אמרתי לך. הבלוף הכי גדול. ואל תבוא לי עכשיו "ראש ממשלת ישראל". אני מבין שמבחינתך אם הוא ראש ממשלת ישראל, אנס, נוכל, רמאי, גונב, שודד את בנק לאומי, הכול בסדר כל עוד קוראים לו ככה ובכנסת בחרתם בו – דרך אגב, רק אם הוא איש שמאל. אתם שתיתם את דמו של ראש ממשלת ישראל האמיתי, שהציבור רצה אותו, 12 שנה הפגנתם, השקעתם אמצעים וכו'. לכן אני אומר: בושה וחרפה. אני אומר לכם, אתם לא יכולים להסתכל על עצמכם במראה, באמת. עם ישראל בז לכם. תסתובבו קצת ברחובות. נחמן, תקשיב לי. תסתובב קצת ברחוב, לך אפילו במגוריך, בוא איתי לסופר, אני אצטרף אליך, תראה כמה אנשים מקללים אתכם כל יום. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> מברכים אותי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? לא בגלל שהליכוד – זה לא זה. בגלל שהם יודעים שאתם עושים דברים חמורים נגד מדינת ישראל, שנבנתה פה בעמל רב. נס – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> מי מברך – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> נס שלאחר 73 קמה המדינה. לא היינו כאן, עם ישראל לא היה כאן למעלה מאלפיים שנה במולדתו. היה נס – דרך אגב, דבר שאומות העולם משתאים – ואתם הורסים אותו במו ידיכם עכשיו. ארבעה חודשים, רבאק. אתה יודע, גם להרוס צריך זמן. הקצב שלכם הוא קטלני, לא ראיתי דבר כזה. עכשיו אני רוצה להגיד, יושב-ראש ועדת הכספים מר קושניר, המכונה "סוכר". סוכר. אני אמרתי לו שהוא סוכר. סוכר, אז הוא אמר שאני אמרתי לו "סוכה". אני עכשיו לא מבין מה זה סוכה. לא מכיר מילה אחת ברוסית, אז אני מקווה – הוא לא מבין שאנחנו מדברים פה עברית. אמרתי לו: מה זה סוכה? זה סוכר, כמו שזה נשמע. מחר אני אגיד דבש, כנראה ברוסית זה משהו לא טוב, אז הוא יגיד לי: אתם ראיתם? הוא קילל אותי. אז אנחנו צריכים לקבל ממנו רשימת מילים בעברית שאסור לנו להגיד. הוא גר באשקלון. הוא, דרך אגב, כל פעם היה מדבר איתנו על חיילי צה"ל ואשקלון. בשנתיים האחרונות לא שמעתי ממנו. כל פעם היה עולה כאן: אתם לא מתביישים? חיילי צה"ל; אני גר באשקלון, היא מופגזת. השבוע הייתי באשקלון, פגשתי את ראש העיר, חבר שלי. הליכוד נתן לאשקלון שתי פעימות, וראש העיר הזה – 180 מיליון שקל, זה נתניהו, קיבל בהחלטה, ו-280 מיליון שקל מייד לאחר מכן. הפכנו אותם גם לאזור עדיפות לאומית למסחר ותעשייה, והתכוונו גם לתת להם את הטבות המס. דרך אגב, מי שעצר אותנו זה שוב משרד המשפטים, בגלל אותם קריטריונים שאתה מדבר עליהם. אבל תגיד לי, קושניר, עזבת את אשקלון? לאן נסעת עכשיו? לצפון תל אביב עברת? פתאום לא מעניינת אותך. חיילי צה"ל לא מעניינים אתכם. מי מעניין אותך? החתולים. 12 מיליון שקל לחתולים. כבוד השר, אתה יודע, כששמעתי את זה לראשונה כמעט התעלפתי. עולה כאן אחת מהנורבגיות שלכם, אתה יודע, עולה לכאן בנאום הבכורה ואומרת – אתה יודע, חשבתי, תיתן לנו ואחד נאום, סוף הדרך שמאלה. בכל אופן, חברת הכנסת לוי, נאום בכורה, אתה מתרגש, אומר דברים רציניים. מה מספרת לנו? שהיא דור רביעי למאכילי חתולים. בהתחלה שמעתי דור רביעי – ישר הדמיון שלי רץ. חשבתי לבוני הארץ, לתושבים בעיר העתיקה, להתיישבות החקלאית. לא עיכלתי שזה למאכילי חתולים, ועוד באחד מהאיים ביוון – סבתא שלה או סבתא-רבתא שלה. אדוני השר, לפעמים אני אומר לעצמי: אני צריך לפעמים לקבל דברים כאלה במנות קטנות, תכינו אותי. תגידו בהתחלה, חברת הכנסת לוי: קיבלה מיליון; תחכו שבוע – תגידו לנו עוד מיליון. קשה לנו לעכל בדיחה ברמה הזאת במכה אחת. אתה יודע, זה מזכיר לי את הבדיחה: ז'וז'ו יום אחד עוזב את ירוחם, עובר דירה. אתה שומע, חבר הכנסת ביטן? עובר דירה למגדלי Yoo, שוכר את הפנטהאוז למעלה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הצליח לו. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הצליח לו. ממולו איזה זוג, משפחת רבינוביץ', אישה מבוגרת והבן שלה וחתול. יום אחד הבן שלה רצה לנסוע לחוץ לארץ. אמר לז'וז'ו: בחיית ז'וז'ו, שים עין על החתול, טפל בו, אימא שלי מבוגרת. אמר לו: אין בעיה. לקח את החתול – מטפל בו. אחרי שבוע הוא מתקשר אליו: אתה שומע, ביטן? אומר לו: איך החתול? מה קורה? מה שלום החתול? אומר לו: אל תשאל. מת. אמר לו: תגיד לי, השתגעת? מה קרה לו? הוא אומר: קפץ מלמעלה ומת. אומר לו: תגיד, אתה מטומטם? איך אתה מספר לי את זה במכה אחת? אני יכול עכשיו להתעלף, תזמין לי נט"ן. אתה צריך לספר לי לאט-לאט. הוא אומר לו: מה זאת אומרת? אומר לו: ביום הראשון היית אומר לי: החתול קפץ על הגג; ביום השני היית אומר לי: קפץ למרפסת של השכן; ביום השלישי: קפץ לקומה 20; ביום הרביעי: קפץ לקומה 10; ביום החמישי: נפל על הקרקע ונפצע; ביום השישי: נפטר – יש לי שבוע לעכל את זה. אומר לו ז'וז'ו: אתה יודע מה, בסדר. אומר לו: ומה שלום אימא שלי? אומר לו: קפצה על הגג. גם אתם, נחמן, תנו לנו את החתולים באיזה מקצב שאנחנו יכולים לאכול את זה, לעכל. אני אספר לך משהו. אני אספר לך, זה במסגרת הייחודיים. אני אגיד לך משהו, נחמן. קיבלתי אתמול סמ"ס מאישה שבאמת ריגש אותי. אני אשלח לך אותו אם אתה רוצה. התקשרה אליי, קוראים לה אורנה; אני לא אגיד שם משפחתה, זה לא חשוב. היא גרה בדרום הארץ, יש לה בן נכה, ואני מצטט את מה שהיא אמרה לי. על הספקטרום זה מוגבל שכלית ופיזית. חולה מאוד, עם פיגור שכלי. ילד בגיל 22. אתה יודע שילדים עד גיל 21 – המדינה דואגת להם. מעבר לזה – עזוב, זורקים אותם לרחובות. הילד הזה זקוק לטיפול שיניים, והיא קיבלה הצעה מהדסה – 42,000 שקל. דרך אגב, אם חד-הורית, לבד מגדלת שלושה ילדים, לא עובדת, בגלל שהיא חייבת לטפל בבן שלה כל היום. היא אומרת לי: שנתיים בבית עם הילד – לא יצאה כל הקורונה. אומרת לי: דודי, מי יסייע לי? אתה יודע, ליבי נקרע. כשאני עושה זום – הינה, אתה יודע, למיקרו. אני רוצה לספר לך משהו, נחמן. אני הגשתי הצעת חוק לפני שבועיים לגבי מע"מ על תרופות מצילות חיים, תרופות אונקולוגיות. אתה מכיר את הסיפור. אשתי, זיכרונה לברכה, חלתה במחלה לפני כ-12 שנים. אני התקשרתי לאחת החברות, איכשהו – לא אלאה אתכם – קיבלתי איזה סוג של תרופה שאני צריך לרכוש. מהצד השני אומרת לי החברה: לא כולל מע"מ. אמרתי לה: על זה גובים מע"מ? אתה יודע, אם לא הייתי בשפל הזה, הייתי עוד צוחק. אומרת לי: כן. אמרתי: דבר ראשון, אני בא לכנסת, עושה את החוק הזה. איך אמרתי? טלוויזיה באילת זה בלי מע"מ; פירות וירקות – בלי מע"מ. לאנשים שהולכים למות על ערש דווי אתם לוקחים מע"מ? תגידו לי, השתגעתם? מה, הם קנו רולקס? רוצים לחיות עוד ארבעה חודשים. באתי לכאן, הגשתי את ההצעה. בא אלי משה כחלון, שר האוצר, ואומר לי: תשמע, דודי – הוא גם מכיר אותי מהעבר, מכיר את אשתי, זיכרונה לברכה. אומר לי: ואללה, דודי, עזוב, בוא נעשה את זה טיק-טק, אפילו, מהר. ניקח סכום, שב עם האוצר – קרא להם, היה שר אוצר. באנו, טיק, טיק – אמרו לי: דודי, עכשיו אנחנו עושים. הוציאו קול קורא. כרגיל, אתה יודע, אלה עם משקפי הפנטום, הורגים את כל העולם, אתה יודע, רק בשטויות שהם עושים. הוצאנו קול קורא. שנה, משרד המשפטים, שנה, עד שאני כמעט לא אוכל להם את הראש. אומר לו: תגיד לי, אם זה היה אבא שלך, ככה היית מתנהג? אם זה היה אחיך, ככה היית מתנהג? סוף-סוף, הוצאנו קול קורא – זכו עמותות חסד שאוספות עד היום תרופות מבתי חולים, בגלל שהחולים, חלקם נפטרים תוך כדי התהליך, אז הם לוקחים את התרופות שנשארו – זה ארבעה כדורים, זה שלושה – והם נותנים אותן לאנשים. אני חשבתי: ואללה, סבבה, ברוך השם. אני מקבל טלפון מעיתונאי לפני שישה חודשים, אומר לי: דודי, תגיד, אתה טיפלת? אמרתי לו: כן. אומר לי: כמה אנשים אתה חושב שקיבלו? אמרתי לו: אני לא יודע. תשמע, אני עשיתי את העבודה שלי בכנסת, אני בכלל הייתי יושב-ראש ועדת הפנים, נכנסתי לנושא, אבל זה הציק לי, עם זה באתי מהבית. אומר לי: אפס. אני מתקשר לישראל כץ, שר האוצר, ואומר לו: ישראל, אני עכשיו בא אליך לפני שאני אשרוף את כל המשרד. אני בא אליו – קוראים לאותם פקידים, יושבים; אסי מסינג – תשאל אותו, הצדיק שעכשיו נתן 35 מיליארד שקל ככה, לא מעניין. אמרתי להם: חבר'ה, התחרפנתם? מה קורה? אומר לי: לא, לא היה ככה, הקול קורא לא היה טוב, צריך זה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> פתאום הם יודעים להוציא כספים ככה. רעים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הסתכלתי עליהם, אמרתי: תגידו, אתם לא מתביישים? הרי אני רציתי להביא הצעת חוק, אתם אמרתם לי לא. האמנתי לכם. אמרו לי: נסדר את זה. עד היום לא סידרו את זה. יש לי את הצעת החוק. אין דבר יותר אמיתי ונכון מזה שאיש שהולך, כבר נמצא על ערש דווי – לא חשוב מיהו, דרך אגב – עוד ארבעה-חמישה חודשים לחיות, להעביר, לראות את הילדים, להתחזק; הוא קונה אשליה, דרך אגב. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אפרופו טיפול שיניים לצעירים חולים – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. קידמנו את זה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> – – כשאמסלם היה יו"ר הקואליציה, אני הגשתי הצעת חוק טיפול שיניים חינם לחולים שיש להם שיתוק מוחין. חבר הכנסת אמסלם עזר לי להעביר את החוק הזה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ידעו לעשות הפרדה בין אנושי – – – פוליטי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך, נחמן שי, העליתי את זה פה לפני שבועיים-שלושה. אני ראיתי איך אתם מרימים את היד נגד. אתה יודע מה? בהתחלה חשבתי שאתם לא בני אדם. איך זה יכול להיות? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מה גילית? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> שאכפת לכם יותר מהחתולים מאשר מאנשים שהולכים למות, שרוצים לחיות עוד שלושה-ארבעה חודשים. חתולים – 12 מיליון. אני לא מדבר על הסירוס שלהם, עוד 6 מיליון. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> דודי, השעון מבקש שאתה תסיים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> דודי, רק לפני שאתה מסיים, יש לי פה סמ"ס מחבר – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תפני אותו לביטן, כי ביטן עולה אחריו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – שאשתו הייתה חולת סרטן. לצערי הרב, היא נפטרה. התרופות שלה היו עולות 15,000 שקל לחודש – המדינה הייתה מרוויחה עליה 2,500 שקל בחודש, אתה מבין? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לסיים את זה. אני רוצה לספר לך מה היה, נחמן שי. אח שלי, יואל, נפטר לפני חצי שנה. עברנו בדיוק את אותו תהליך: באתי, הייתה תרופה, מעבדה בארצות הברית. גבו מאיתנו מע"מ – עשרות אלפי שקלים. אמרתי לך, הוא קנה רולקס. רצה ב.מ.וו., רצה יאכטה. רק אנשים רעים – איך אמרתי? יש אנשים עם לב של אבן. אמרתי: טעתה המשוררת, יש אנשים עם לב של פלדה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> או בלי לב. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אלה אתם, יושבים כאן. דרך אגב, אני, כיושב-ראש הקואליציה, אם זה היה עולה בפנינו, אני הייתי מפיל את הממשלה על דבר כזה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אצלכם זה לא חשוב. החתולים, הרפורמים, בגלל שאתם אנשים רעים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זורקים אנשים מהדיור הציבורי לרחוב. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> אם אני יכול לומר – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כן. השר רוצה לעלות. בבקשה, מותר לך. זה הזמן, במיוחד בגלל השעה המאוחרת והזמן המתמשך, להודות לרשמות של הכנסת. אני רוצה להודות לכן. תודה רבה. בבקשה, כבוד השר. השר ביקש להתערב בדיון, זה הסעיף. << דובר >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני לא אגזול הרבה זמן, כי ההנאה פה מהמופע הזה כל כך גדולה, אבל אני אומר בכל זאת כמה מילים. בלהט הדיבור כנראה חברי חבר הכנסת דוד אמסלם קצת התבלבל. האי-שוויון במדינת ישראל לא נוצר בחודשים האחרונים; הוא תוצר של שנים ארוכות שבהן הפערים גדלו, התרחבו, הגדילו מאוד את העוני. עכשיו, אני מקווה, הוא יצטמצם, יצטמצמו הפערים, אני מקווה. אני מסכים איתך שאי-שוויון זה דבר נורא, זה רעל בעורקי החברה שאנחנו חיים בה, אבל אנחנו ירשנו אותו. אני לא מאלה שממהרים להשמיץ ולתקוף, ונעשו גם דברים טובים. אבל האי-שוויון, במחילה, זה לא בחצר שלנו, ואנחנו נפעל לתקן אותו – בעיקר, בעיקר, אני אומר, גם ביחסים שבין יהודים לערבים במדינת ישראל. הסכומים שנזרקו לאוויר – 30, 50, 40 – הרבה באמת יושקע בשנים הקרובות, אני מקווה, בחברה הערבית, ובצדק. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> מה זה נזרקו לאוויר? יש החלטת ממשלה. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> אני אומר שבחברה הערבית יושקעו – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה אומר: נזרקו סכומים. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> בערך 30 מיליארד. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> הייתה החלטת ממשלה על 30 מיליארד. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> כן, כן, בסדר. זורקים עוד מיליארד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה לא ספין עיתונאי. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> בערך 30 מיליארד שקל. אני תמכתי בזה, ואני חושב שנכון ומוצדק – אני אומר את זה גם לידידי יושב-ראש הישיבה ברגע הזה. כולנו יודעים את האמת. אתה הזכרת את הפערים בין מזרח ירושלים למערבה. יפה עשה בנימין נתניהו שנתן מיליארד, יפה עשה, וצריך להשקיע עוד כדי לסגור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – הם לא משלמים? למה שלא יהיו כמו היהודים? << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> בסדר, אנחנו רוצים לסגור את הפערים, ויחיו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה הם לא משלמים – – – ארנונה. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> קרוב לשני מיליון ערבים, אזרחים ערבים, חלקם תושבי ירושלים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בחלק גדול מהערים, דרך אגב, לא גובים ארנונה. בעומק הגבייה – – – על הנחות. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> חלק מהערבים שאנחנו מדברים עליהם הם תושבי ירושלים שמעמדם הוא בעייתי בפני עצמו מבחינה פוליטית, וצריך גם על זה לחשוב – מה קרה ל-400,000 איש שאין להם אפילו מעמד של אזרחים, הם תושבים. בוא נגיע, נגיע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, שקל לא נתתם להם עכשיו מה-53. מבחינת מנסור עבאס, הם ערבים סוג ב'. << דובר_המשך >> נחמן שי שר התפוצות: << דובר_המשך >> יש מיליון וחצי אזרחים ערבים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, אני רק אומר לך, שהערבים במזרח ירושלים, מבחינת מנסור עבאס, הם סוג ב'. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> מי שנוסע לבקר במה שקרוי כפרים – ולפעמים זה בסדר גודל של עיר – אני הייתי בכפר קאסם ביום שישי באזכרה. אני הייתי באזכרה יחד עם עוד שרים. אני לא יכול להגיד שאני שמח, כי זה היה אירוע מאוד עצוב. מאוד עצוב. אני מקווה שזה פתח לתקן את מה שקרה לפני 65 שנה, שבשום אופן לא היה צריך לקרות, אבל קרה. אני גם בעד הכרה, שמדינת ישראל תכיר באירוע הזה. אני קראתי לזה טבח. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אולי תזכירו לי איזו ממשלה זאת, לפני 65 שנה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנשים עמדו למשפט, אנשים נכנסו לבתי סוהר, מה השאלה בכלל? << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> כבר עברו 65 שנה, אפשר לסלוח. עמד שם נשיא המדינה ואמר: אני מבקש סליחה, ולא קרה כלום, לא נפלו אבנים – לא נפלו אבנים, ועמדו לפנינו הילדים, הנכדים, הצאצאים של האנשים שנהרגו באותו יום. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> את טבח הל"ה לא שמעתי אף אחד מגנה. לא שמעתי את מנסור עבאס מגנה את טבח הל"ה. << דובר_המשך >> נחמן שי שר התפוצות: << דובר_המשך >> אנחנו נוסעים הרבה לכפרים, נוסעים, רואים ואומרים: לעזאזל, זה בתוך מדינת ישראל. במקביל, כש-30 המיליארד האלה, עם התוספת שעכשיו אנחנו מקדישים גם לביטחון בחברה הערבית, עוד 2.5 – זה פגע, זה פצע בחברה הישראלית בכלל – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> וכמה ההטבה שאתם נותנים לקיבוצים? מיליארדים, נכון? << דובר_המשך >> נחמן שי שר התפוצות: << דובר_המשך >> – – אני חושב שזה מוצדק מאוד, ואני מאוד מקווה שנצליח להוריד את רמת האלימות. חברי יודע כמה אנחנו דיברנו על זה בעבר, וראש הממשלה עצמו – אתה זוכר? הוא בא לישיבה ואמר: לעשות, לעשות. ועובדה שהכול התפרץ לנו עכשיו, בין היתר בגלל הפערים. אז אנחנו נתקן את זה. אנחנו צריכים את הזמן בשביל זה, ובגלל זה התקציב יעבור. בגלל זה אנחנו נמשיך עוד הרבה זמן בדרך שלנו. נקודה ראשונה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אחרי כל מה ששילמתם, אין שום סיבה לפרק. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> נקודה שנייה – לגבי הרפורמים. אני אומר לכם, ידידי הטוב חבר הכנסת דוד אמסלם וחברי חבר הכנסת דוד ביטן – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הצ'קים האלה לא יוצאים מהחשבון הפרטי שלכם. אתם נותנים – – – << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> – – ביחד היינו בסיור חשוב בקהילות היהודיות בארצות הברית – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתם מורידים מהמשפחות מרובות הילדים, אתם מורידים מהפריפריה, אתם מורידים מעיירות הפיתוח. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> – – ולמדנו על הקהילה היהודית בארצות הברית. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתם מורידים מהעסקים הקטנים והבינוניים, אתם נותנים הטבות לקיבוצים, אתם סוגרים את מרכזי הערים בעיירות הפיתוח. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> הבעיה היא קשה. הבעיה היא – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת לוי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתם פשוט עושים מה שבא לכם, כי הצ'קים לא מהחשבון הפרטי שלכם. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה, תודה רבה. חלאס – – – << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> – – – ולא אורתודוקסי. אני יהודי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> בוא, בוא, ועיירות הפיתוח? הרכבת לאילת נפסקה אחרי שהוציאו עליה מאות מיליוני שקלים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אורלי, להירגע. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הם מציגים, הם מציגים – – << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> אני רוצה שהעם היהודי ישרוד. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתה חושב שהתקציב חברתי, אדוני היושב-ראש? אני שמעתי מה אתה אומר על התקציב הזה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תני לו להמשיך ולסיים. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> לכן חשוב לי שגם הרפורמים וגם הקונסרבטיבים, תהיה להם פינה ליד הכותל. אתה יודע, רוב הזמן היא ריקה. הייתי שם. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> אני אומר, אנחנו לא בחרנו אף זרם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה אמרתי להם שם? << דובר_המשך >> נחמן שי שר התפוצות: << דובר_המשך >> אני אומר לכם שביטחון מדינת ישראל, שהוא יקר לכל האנשים שיושבים בבית הזה, תלוי, בין היתר, בזיקה ובקשר בינינו לבין הקהילה היהודית בארצות הברית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך זה קשור לכותל? << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> אתם הייתם איתי שם ואתם ראיתם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך זה קשור לכותל? << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> לא, בגלל שאתה דיברת בהם סרה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ודאי. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> – – ואתה פגעת בהם – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> במה? << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> – – ביהודים הרפורמים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מערער על העובדות שאמרתי? << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> לא. זכותם לבוא אל הכותל ולהתפלל שם בדרכם. אני נגד אלימות, ואני נגד מפגנים, ואני לא צריך הצגות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איזו שאלה? אני אמרתי להם לא לבוא לכותל? << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> אני רוצה שכל יהודי – תושב ישראל או מי שמתגורר בחו"ל, יהודי, יהודייה – יבואו לכותל, יקבלו את הפינה שלהם. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ברור, איזה מין שאלה זאת? << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> אני נלחם בציפורניים לשמור על העם היהודי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אבל ביטחון ישראל זה גם להכריז על עמותות תומכות טרור. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> אני גם אגיד לך, הם ציונים. הם ציונים והם רוצים בטובת מדינת ישראל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה הקשר? << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> כי אמרת שהם לא ציונים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, הם התנגדו להקמת מדינת ישראל. מה, אתה מערער על זה עכשיו? << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> במשרד שלי יוקם עכשיו אגף ליהדות מתחדשת – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זאת הטרגדיה שלנו. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> – – ואנחנו נשקיע גם בזרמים – גם ברפורמים וגם בקונסרבטיבים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם רוצים לעקור את היהדות ממדינת ישראל. דרך אגב, אם אתה לא רפורמי, לא קונסרבטיבי ולא אורתודוקסי ואתה – – – << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> היהדות האורתודוקסית מקבלת משאבים ניכרים ממדינת ישראל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה אמרת – אני לא רפורמי, לא אורתודוקסי ולא קונסרבטיבי – – << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> לא מזדהה. אני לא מזדהה עם אף זרם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – אני יהודי. לא הבנתי. אז מה אתה? איזה יהודי אתה? המצאת עוד משהו? << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> אני יהודי, אני לא מזדהה עם אף זרם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז מה אתה? << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> יהודי, אני לא מזדהה עם אף זרם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יהודי? אבל – – – << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> אני לא צריך להזדהות, אני מזדהה עם העם היהודי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> סבא שלך היה יהודי דתי? << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> האוהל גדול, והוא יכול להכיל את כולם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שאלתי אם סבא שלך היה יהודי. סבא רבא שלך היה יהודי, עם זקן? דתי? << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> סבא? כן. סבא אליהו, זיכרונו לברכה – כן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יפה. זאת אומרת, השורשים של כולנו באורתודוקסיה. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> בהחלט. בהחלט. היהדות עברה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז מה המחלוקת פה? << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> היהדות עברה – אתה ואני ביחד רוצים את טובת העם היהודי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז מה המחלוקת פה? רפורמה עושים במפעל שימורים. לא עושים רפורמה בדת, במפעל שימורים. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> לא. אפשר להיות יהודי בדרך אחרת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך? << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> אז תבוא ותלמד יחד איתי. אנחנו הלכנו עם חבר הכנסת ביטן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה אתם מספרים. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> אז אני אספר סוד בכנסת, אני מקווה שאני לא אפגע בחבר הכנסת ביטן. הלכנו ביחד וראינו – נכנסנו לבית כנסת קונסרבטיבי. והייתה שם תפילה, בדרכם, ולא קרה כלום. וזה טוב לכבד כל מי שרוצה להזדהות עם העם היהודי לטובת, בין היתר, מדינת ישראל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בגלל זה הם מתבוללים, הם מתבוללים. הם טוענים ש-60% מתבוללים. מה נראה לך, בגלל הכותל? << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> ולכן אני לא רוצה עוד להמשיך. אני רק מבקש במחילה, הביטויים שנקטת כלפי ראש ממשלת ישראל הם לא ראויים. הוא ראש ממשלת ישראל, הוא נבחר בדרך דמוקרטית, הוא ממלא את תפקידו. לא ראוי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הצחקת אותי. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> והאחרון – היועץ המשפטי לממשלה. אני מצטרף אליך, אדוני היושב-ראש, היועץ המשפטי לממשלה – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע באיזה ביטויים השתמשו נגד נתניהו כשהיה ראש ממשלה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ראית את הסרט "מתחת לאף"? ראית את הסרט "מתחת לאף"? << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> – – שאתה כמוני יודע בין היתר מאין הוא בא ומה השורשים המשפחתיים שלו, והוא עושה את תפקידו. זה מה שהחוק במדינת ישראל מחייב אותו לעשות וכך הוא קיבל את החלטותיו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה ראית את הסרט "מתחת לאף"? << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> גם בימים הכי קשים, כשאנחנו מתווכחים וכשאנחנו חלוקים – תמיד לכבד אחד את האחר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה, מכובדי השר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה ראית את הסרט "מתחת לאף"? ראינו אותו כשהיינו ילדים. זה מה שנקרא אייקון ישראלי. אתה שומע, נחמן? איך אמר לו? אני סמי בן טובים דפקתי הקופה. הוא אומר לו: רק אתה. הוא אומר לו: לא, גם אתה, החבר שלי ציון. אותו הדבר. אתה בנט דפקת הקופה, לא רק אתה, גם אילת שקד איתך בשותף. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> לא שותף איתך. לא שותף. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה הבנת? מה לבד? לא, מה פתאום. עם חבר שלי ציון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הרצל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרצל, סליחה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ראיתי שנלחצת שאני עולה שוב, אז אני ארגיע אותך עם טריוויה עכשיו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> סיכום מראש – אין שאלות, אין גימ"לים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עוד פעם? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, אמרתי – הוא נלחץ כשהוא ראה אותי עולה עוד פעם, אמרתי לו – אין טריוויה, זהו. אדוני השר, אני רק ניסיתי להגיד לך ממקום מושבי כשדיברת על ההתבטאויות כלפי ראש הממשלה: כשנתניהו היה ראש ממשלה הופנו כלפיו התבטאויות הרבה יותר חמורות, הרבה יותר ארסיות, ובאותה תקופה – – – << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> מה אתה עושה השוואה? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני כן עושה את ההשוואה, אני אגיד לך למה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לכבד את ראש ממשלת ישראל באשר הוא. זה הכול. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך למה, כי כשהימין בשלטון ומדברים אליו ככה, אז זה עובר. לא מתייחסים לזה, לא מדברים על זה, לא מפרסמים את זה. כשיש איזושהי אמירה מהימין כלפי השמאל אז כל המדינה צריכה לרעוד. הלוואי שזה היה סימטרי, והיו מגנים את זה כמו שגינו את ההתקפות על נתניהו כשהוא היה ראש ממשלה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> התקציב – טוב, אז כמי שבאמת נכח במשך – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זה צחוק שמחייב קריאה לסדר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כמי שנכח שעות, באמת שעות רבות בוועדת הכספים בחוקי ההסדרים שהגיעו לוועדה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> טיבי, אם אתה היית רואה גם אתה היית צוחק. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נכון, לכן לא קראתי אותך לסדר. אמרתי שזה מחייב. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> יש דברים שהם רפלקס מותנה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ביטן ואמסלם ואורלי – אופיר כץ מהליכוד מדבר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> יש אצלנו בעיה, בעיה חיובית בליכוד. אנחנו, הצעירים, רק אתה יכול להעיר להם. אנחנו הצעירים מכבדים את הדור הוותיק, ויש לנו בעיה להעיר להם. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> במיוחד אמסלם. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> במיוחד אמסלם וביטון, זה נכון. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מכיר את הצמד הזה שנים, מאז שההוא היה יושב-ראש, ואחר כך הוא קיבל את המשוכה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. עברו אותה. בהצלחה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> דוד ודודי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> דוד ודוד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היינו אוכלים חומוס אצלו, אתה זוכר – – – רק שהוא הכניס את זנדברג לא הבנתי איך. שאלתי אותו – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הם רעבים. הם – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בבקשה, חבר'ה, תנו לו לדבר. מסכן, נשארו לו רק 27 דקות. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> חוק ההסדרים. אז רוב החוקים הגיעו לוועדה שאני חבר בה, ועדת הכספים. באמת, ישבנו שם שעות. ובכל חוק שהגיע אני חזרתי ופתחתי, כשהייתה לי זכות הדיבור, שהחוקים הללו הם חוקים כבדים מדי, חוקים משמעותיים. ברגע שהם עוברים על כל אזרח ואזרחית במדינת ישראל, חוקים שלא סביר היה להעביר אותם במתכונת כזאת חפוזה בחוק ההסדרים. אלו חוקים שהיו צריכים להגיע במתכונת, במסלול הרגיל, הנכון, לשבת כמו שצריך, לתת לזה הרבה יותר תשומת לב, הרבה יותר שעות, לשמוע הרבה יותר גורמים. וגם היועצת המשפטית של הכנסת חזרה ואמרה על אותם חוקים כבדים וגדולים שאני מדבר עליהם שהם לא היו צריכים לבוא בחוק ההסדרים אלא היו צריכים לבוא במסלול הרגיל, במסלול הנכון, והיה צריך לאפשר לערוך בהם דיון נכון ומעמיק כיאה לחוקים בסדר גודל כזה. ואני בטוח שהחוקים האלה יחזרו כי אנחנו, את המחיר של המהירות שבה עשו את החוקים האלה אנחנו נשלם, אנחנו נגלה את הטעויות בהמשך. מי שישלם על הטעויות האלה בדרך שבה עברו החוקים הללו זה האזרחים. אנחנו נרגיש את זה, ואין לי ספק בכלל שאנחנו אלה שבסוף נצטרך לתקן אותם, את אותן טעויות שנעשו בדרך לפה. חוקים שמדברים על – חבר הכנסת אמסלם דיבר על האג"ח, שדרך אגב – מונח שאתה קצת מכיר, דרך אגב – אתה יודע, הכסף שקיים שם, שעכשיו כאילו המדינה צריכה להפריש ולשים שם את הכסף, לשמור שיהיה תמיד 5% – לכסף הזה אין לנו הגנה. על הכסף של החיסכון אין לנו הגנה. זאת אומרת, אם מחר יש פה איזה מקרה חירום במדינה, חלילה, כן? אין לנו הגנה על הכסף הזה והממשלה יכולה פשוט להשתמש בכסף הזה למטרות – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה תמיד. המדינה יכולה להלאים לך מחר את הבית. אבל בגדול – המדינה זה המדינה. למה היא לוקחת ממך הלוואה, כמו שהיה למשל במשבר הגדול של הבנקים בשנות השמונים – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לפני כן היא לא הייתה יכולה לעשות את זה, אם זה היה שוכב אצל חברות הביטוח. עכשיו הם כן יכולים לעשות את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא. ברגע שאתה קונה אג"ח ממשלתיות – הרי הם רוכשים אג"ח, וזה מממן את המדינה. המדינה מחליטה לגייס הון – מאיפה? מחוץ לארץ, כל מיני מקומות, כולל מדינת ישראל. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הכסף ששומר על ה-5%, שלא יהיה פחות – הוא עכשיו נמצא באיזושהי קרן שהממשלה יכולה מתי שהיא רוצה להשתמש בכסף הזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מדינה יכולה. אתה יודע, זה כמו הפנסיות התקציביות. המדינה לא הפרישה. אמרה לך: כשתצא לפנסיה אני אתן לך, אני מספיק עשירה. אתה מבין? כמו שהצבא לא עושה ביטוח לכלי הרכב. הוא לא צריך. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיב, אנחנו רצינו לעשות סעיף הגנה על הכסף הזה שאם המדינה רוצה להשתמש בו, שיהיה רוב מיוחד של חברי הכנסת. כל חברי הוועדה, קואליציה ואופוזיציה, הסכימו עם הרעיון הזה. ובסוף הייעוץ המשפטי לא כל כך נתן לנו לעשות את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מי, אסי מסי? אסי מסי הדגול? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שנסע לכפר קאסם? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זה דבר שהוא לא מקובל, שלא עושים אותו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שנסע לכפר קאסם אצל מועצת השורא? האמת היא שהוא צודק במובן זה שזה מדינה. בסוף המדינה זה אנחנו, ולכן בסוף אם היא נוגעת במשהו בסוף היא גם תחזיר את זה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חושב שזה מאוד מסוכן, התהליך הזה, והכסף שישכב – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זה הרציונל שעומד כביכול, מאחורי העניין של הביטוח הלאומי, והכספים של הביטוח הלאומי, שהמדינה חייבת לביטוח הלאומי. מדובר במיליארדים, אבל הם אומרים: בסוף תקופה המדינה תחזיר את זה לחוסכים, או לאזרחים. אין הגנה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. זה סיפור. זה הר של כסף. אבל לא חשוב, בגדול, זה מסכן. זה מכניס חוסר יציבות בשוק ההון, בעיקר בכל הנושא של הפנסיות. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שהם רוצים להשקיע חלק סולידי, במה שנקרא insurance של המדינה, ביטוח של המדינה. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> הם כל הזמן פוגעים בפנסיות והם ימשיכו לפגוע, ימשיכו לפגוע, ואנשים אין להם – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מקווה שלא נגיע למצב הזה, שלא נגיע למצב הזה שבאמת ישימו את היד על הכסף הזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כלכלן דגול, מר קושניר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> שמע, יש פה – חצי מהממשלה הזו נהנית בעצם מפנסיות כפולות: 1. חצי מהם פנסיות של הצבא; 2. הם דאגו בתקציב הזה להעלות לעצמם ולאחרים את הפנסיה של הצבא, ומקבלים את המשכורת של הכנסת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זה על החשבון שלך. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אז לכן, מבחינתם יש עודפים, הם לא מבינים מה קורה פה. והרעיון – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> את יודעת מה? הייתי מקבל את זה אם היו מעלים גם את שכר החיילים. הייתי מקבל. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אני לא מקבלת, דרך אגב. לא מקובל. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הייתי מקבל את זה אם היו מעלים את שכר החיילים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> גם אז זה קצת עקום, אבל אני מסכימה איתך לחלוטין שיש פה איזו לארג'יות על החסכונות הפנסיוניים של האזרחים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> סדר עדיפויות מעוות. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> ברווחים הם פוגעים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הינה התמונה של השקית שמחר יחלקו לחבר'ה. נחמן, מחר אתה תאכל פסק זמן ועוד כמה דברים. הינה השקית. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> שוקולדים עם עטיפות מיוחדות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אצלנו בבית הכנסת מחלקים את זה בשמחת תורה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> שבת חתן. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא לא, דוד. הוא לא חבר כנסת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הינה, הינה, אתם. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> צ'ופרים לילדים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מחר תקבל את זה. מחר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא לא, דוד. הוא לא חבר כנסת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אה, אתה לא חבר כנסת. אכלת אותה. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> התפטרתי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מקווה שיש כזה – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הפסדת פסק זמן. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מי הנורבגי שלו? << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> התפטרתי לטובת נעמה לזימי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מי הנורבגי שלך? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כבוד היושב-ראש – – – << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> אני לא נורבגי, אני – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, מי נכנס בנורבגי במקומך? << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> התפטר עמר בר לב ונכנסה נעמה לזימי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אז רגע, אתה מצביע? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. הוא לא חבר כנסת. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתה לא חבר כנסת. אז מי נכנס במקומך בנורבגי? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא נכנס. שר יכול להיות לא חבר כנסת. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> אני התפטרתי מהרשימה – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אה, היית אמור להיות נורבגי. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> – – כי אי-אפשר בנורבגי להעביר עוד אחד ועוד אחד. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> נכון. אז אתה בעצם יכולת להיות או נורבגי או להתפטר ולעשות את זה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מעל הנורבגי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרווחתם משני הצדדים – גם קיבלת שר וגם הכנסתם נורבגי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, זה מעל הנורבגי. זה אקסטרה. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> חסרו 400 קולות. אם אתם הייתם מצביעים, הייתי נכנס לכנסת. לא הצבעתם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני מקווה שיש לזה זקיפת הכנסה. בכל אופן, זו הטבה רצינית. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> דודו אמסלם, לנחמן שי, לשר נחמן שי היה פתרון. רצו לתת למפלגת העבודה שר התפוצות. בנט הבין שלקחת רפורמי ולעשות אותו שר התפוצות זה יהיה יותר מדי – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> קצת יותר מדי. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – אז הוא אמר: קריב יהיה יושב-ראש ועדת חוקה, ונביא את נחמן שי – עשה אותו לשר. הוא כבר לא היה בעניינים, הוא לא היה חבר כנסת. זה לא נורבגי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא היה באמריקה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> עליו לא בא אף נורבגי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היית מרצה בארצות הברית. אתה רואה? עבדת אצל הרפורמים. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> לא עבדתי בשביל הרפורמים, עבדתי בשביל אוניברסיטת אמורי ואוניברסיטת דיוק בצפון קרוליינה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז מה הביא אותך לפה להגן על הרפורמים? << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> אני מגן על יהודים באשר הם. חברים, תקשיבו לי: יש 15 מיליון יהודים בעולם, וכל יום זה קטן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אגב, רפורמי – זה לא יהודי, זה לא הקטע אם הוא יהודי או לא – – – << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> הרב פרוש יודע – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרפורמי, תבין טוב, הוא יהודי לכל דבר ועניין. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> גם אם הם לא יהודים בדרככם, הם עדיין יהודים, ואנחנו נשמור עליהם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אם אתה יהודי רפורמי, אתה יהודי כמו כל היהודים, אין שאלה כזאת. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, נראה לי שאני צריך את עזרתך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק אנחנו חושבים שאנחנו לא מוכנים לאמץ איזושהי דת שלא הייתה קיימת. הם ממציאים משהו שלא היה קיים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> דודי, רחמנות על חבר הכנסת כץ. רחמנות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא נעים לי להגיד – הוא כזה מנומס, אופיר. הוא מחכה שנסיים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> האיש ח"כ מתמיד מהסיעה שלך. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> היושב-ראש טיבי, דודו מרחם על אופיר כץ. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> אנחנו – – – בזמן. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיונים האלה, גם על החוק, ישבו שם החברות, רשות שוק ההון, בנק ישראל, ואמרו – אומנם בצורה ברורה, אבל זיהית שם איזשהו חשש מאנשי האוצר – שקשה להעביר את החוק הזה, שהם לא מוכנים מבחינת לוחות זמנים, שלא ישבו עליו מספיק. אתה יודע, הגופים הכי משמעותיים, שצריכים, לפני שבאים לוועדת הכנסת – בכלל זה צריך להיות אחרי שהם בישלו את זה יחד איתם ובנו את זה בהסכמה שלהם – הם באו, אתה רואה שהם פחות או יותר לא ידעו על מה מדובר, לא הסכימו איתם, אבל הם קיבלו הנחיה להעביר את זה, והעבירו את זה, וככה זה ייראה בסוף. ככה זה ייראה בסוף. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לכן אני אומר, זה מנדלבלוף הבעיה. כשהעברנו את חוק דירה שלישית הוא לא הסכים, בגלל שדנו בזה כמעט שמונה שעות. זה מה שהיה לנו בבג"ץ. החוק הזה עובר ככה, בשניות, שנייה ורבע, אתה מבין? בשביל זה, אם היה יועץ משפטי הגון, הוא היה עוצר, היה אומר לממשלה: זה לא. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כולם אמרו שזה לא מוכן, כולם, כל גורם שהוזמן, גם גופים שכפופים לאוצר אמרו את זה. מה שכן, בדיונים הראשונים היה דווקא – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אצלם הוא יועץ, אצלנו הוא היה מנחה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> איפה הוא באמת? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא נסגר במקרר, הוא אוכל ארטיקים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הם הראו שקפים מה קרה במדינת ישראל בעשר השנים האחרונות, ושר האוצר ליברמן היה בדיון. ואתה יודע מה, זה היה רגע – בדרך כלל נלחמנו ורבנו שם בשביל האזרחים על כל העלאות המיסים, ומראים לך שקפים, מה קרה למדינת ישראל בעשר השנים האחרונות. כל מדד שהם הסבירו לנו: אתם רואים את הגרף ככה בעשר השנים האחרונות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> עולה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הכול בעלייה, הכול עולה, אם זה השפל באבטלה – שהגענו, כמובן, לפני הקורונה – התוצר לנפש. אתה רואה את איווט יושב שם, וזה היה באמת רגע מהנה, וזה לא קרה סתם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מזיע. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא קרה סתם. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הכי מצחיק הוא שהם זוקפים לזכותם את הצמיחה הכלכלית ואת דירוג האשראי. הזוי. עוד לא העברתם תקציב, עוד לא עשיתם כלום. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זה קרה בזכות בן אדם אחד, הכלכלן הכי טוב שהיה אי-פעם במדינת ישראל, וקוראים לו בנימין נתניהו. הגרפים האלה שהראו לנו את העלייה ואת המצב שהיום מדינת ישראל נמצאת בו – זה בזכות בנימין נתניהו. את זה אף אחד לא יוכל לקחת לו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מודה, נחמן, או לא? << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> לא הקשבתי למשפט האחרון, אבל אני אמרתי כבר – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אם אתה מודה בזה. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> – – אני לא פוסל באופן אוטומטי כל מה שהיה. למשל, המהלכים כלפי איחוד האמירויות ומדינות ערביות נוספות היו מהלכים מבורכים, והאשראי הולך לנתניהו. אני מקבל את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה החליפי לא הצביע? << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> מה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה הרזרבי לא הצביע? << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> עזוב אותי, אני לא עכשיו – – – כל אחד. אתה שואל אותי לניתוח שלי – המהלכים האלה של ראש הממשלה לשעבר היו נכונים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ושהמצב הכלכלי במדינת ישראל היה – – – << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> אני מצטער שהם נעצרו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אנשי האוצר הראו לנו מה קרה בעשר השנים האחרונות, השר, והראו צמיחה; בכל מדד שלא לקחו הראו צמיחה. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> הצמיחה הכלכלית היא יוצאת דופן. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, וזה לא קרה סתם. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> זה בא עכשיו, עכשיו. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> לא לא, למרות שלא עבר תקציב, דירוג האשראי נשאר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, הוא אומר שהצמיחה בעשר השנים האחרונות זה בזכות חמשת החודשים האחרונים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תקשיב, אופיר, הרי למה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא עבר תקציב ולא עברה שום רפורמה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – בדיוק, בדיוק. עכשיו, מה הם עשו? מאיפה כל הכסף הזה? מאיפה כל – – – מההישגים של הממשלות הקודמות. עכשיו האבסורד הוא – מה הפחד הכי גדול שלהם? שלא יישארו להם סרטים לגזור. הרי יואל רזבוזוב רוצה לבטל את הפרויקט של התיירות בבית שאן, בגלל שהזמינו את מי שיזמו את הפרויקט הזה לגזור את הסרט. עכשיו מה שעובר להם בראש: רגע, שנייה, אם החבר'ה האלה יתחילו להזמין את מי שיזם באמת לגזור סרטים, מה נעשה? הסכמי אברהם ­– ראית את יאיר לפיד. אפילו לא היה פה במליאה להצביע בעד. הוא צחק על ההסכמים האלה, לא הצביע בעד הסכמי אברהם. היום הם הולכים, רודפים – – – במטוס: תקבלו אותנו, שתהיה לנו תמונה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אורלי, זה יותר אבסורד. אני אסביר לך מה היה עם יאיר לפיד. אני הראשון שראה את זה. ישבנו שם וראיתי אותו. הוא בא באותו יום, הוא נאם פה נגד והוא לא נשאר להצביע. הוא היה פה, זה לא שהוא לא היה פה. היה פה, דיבר נגד וברח. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לדובנוב. הקפה בדובנוב, השש-בש בדובנוב. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> נתניהו, בהסכם עם ירדן – תקראו את ההסכם עם ירדן, את הנאום של נתניהו, שהיה ראש אופוזיציה בהסכם עם ירדן, ותראו איך הוא משבח, איך הוא מפרגן לממשלה על הסכם שלום. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> נכון. זה אינטרס של כל הציבור. אבל הם, עם הצביעות שלהם, טורפים את ההסכמים ואחר כך רוצים ללכת לגזור את הסרטים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> טסים, רכבת אווירית לשם אחר כך. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תשמע לי, זה פשוט הזוי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא מיהר לדובנוב לטורניר השש-בש. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. באותו דיון שהיה שר האוצר – גם זה באמת היה משהו יפה – יושב ליברמן ואומר: התקציב הזה הוא תקציב חברתי – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הכי חברתי מאז קום המדינה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הכי חברתי, ואין בו העלאות מיסים. ככה הוא אמר. הוא סיים ואז הוא נתן את זכות הדיבור לאנשי האוצר, ואז הם התחילו להראות לנו שקפים מה הולך להיות בתקציב. אחרי שהוא אמר שאין העלאות מיסים, אנחנו רואים: מס על שתייה ממותקת; מס על חד-פעמי; מס על גודש. דודי, שנייה אחרי שהוא אמר שאין העלאות מיסים, אנשי האוצר מראים לנו בשקפים את המיסים שהולכים לעלות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> היית צריך לשאול אותו אם הוא קרא את התקציב. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כאילו כבר אין בושה לשקר על משהו שהוא באותה שנייה, שהאנשים שלך מוכיחים שאתה משקר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה אומר, הם היו צריכים לבקש איזו התייעצות סיעתית. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ממש, היו צריכים לתאם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שנשכח בין השקף הראשון לשני. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> היו צריכים לעשות הפסקה, הפסקה מתודית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> התייעצות סיעתית, חמש דקות. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מס גודש – כמה דיברנו עליו, כמה נלחמנו עליו בוועדת הכספים. עמדה פה שרת התחבורה, ושאלתי אותה בשאילתה: האם זו יוזמה שלך? היא התנערה מהחוק הזה. שרת התחבורה התנערה מהחוק הזה והסבירה שבעצם האוצר החזיק אותה בגרון, אמר לה: הלו, אם לא תיתני לנו את מס הגודש, אם אנחנו לא נעשה את זה, לא תקבלי את תוכנית החומש. ככה זה היה. זה הסגנון, הרי. זה הסגנון, וכך בא מס הגודש. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> יאללה, אני לא קונה את זה. תקשיב לי טוב: אף פקיד אוצר לא החזיק אקדח שלוף עם כדור בקנה ואיים על איזה פוליטיקאי. מה זאת אומרת "תפסו אותה"? בלעדיה אין ממשלה. מה זה ההצגות האלה? התאים לה מס הגודש. היא רוצה להסתובב, היא ובעלה, בג'יפ שלה בתל אביב, בלי שיהיו שם פקקים של תושבים זרים, עיריות פיתוח, חס וחלילה. רוצים להיכנס לתל אביב – שישלמו. זו הצביעות שחוגגת. אם היא הייתה רוצה, היא הייתה מונעת את מס הגודש הזה. הם מאמינים במס גודש. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כשאני רואה את המהלכים, אורלי – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ולמה היא הפסיקה את הרכבת לאילת? למה היא ביטלה את הרכבת לאילת? גם איימו עליה עם אקדח, הפקידים? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כשאני רואה את המהלכים של איווט ליברמן, איך הוא אוהב לדרוס אוכלוסיות במדינת ישראל – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> יאללה, הביאו להם פיצה, הם אכלו אותה – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אוהב לדרוס והוא נהנה מזה, הוא נהנה – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מי שקראו לו קודם "מושחת", היום קוראים לו "המבוגר האחראי". << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הוא נהנה לדרוס, הוא נהנה להשפיל, הוא נהנה מזה. זה שהוא פוגע במישהו אחר – הוא נהנה מזה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אופיר, הדבר שמרב מיכאלי הייתה חוזרת עליו כל מפגש שהיה לנו ever, מהיום שנכנסתי לפוליטיקה, גם כשהיינו עושים את זה מחוץ למליאה – אני מדברת אתך שנים אחורנית: איך את עם המושחת הזה? איך את עם המושחת הזה? היום הם קוראים לו "המבוגר האחראי". זו הצביעות של השמאל. זו הצביעות של הממשלה הזו. זה לא הדברים שאני אמרתי, זה הדברים שהם אמרו, והיום הם סוגדים לו. כמו שהם היום מתנהגים בצורה מאוד מאוד עדינה ומאוד מקבלת ומלטפת כשמתגלה שיש פגיעות מיניות בחבר'ה שלהם. אתה רואה את הצביעות הזו. אני קראתי טוקבק אחד שאומר על התחקיר על גל אוחובסקי, שהיא אמרה: אני שמחה שהוא בחר להתנצל. אז אחד מהטוקבקים אמר לה, או אחת מהתגובות – אני לא זוכרת, שלחו לי את זה, זה היה גאוני: כנסי למדיטציה, תעצמי את העיניים ועכשיו תדמייני שמדובר ברב גדול. בבקשה, זה יחזור לך. יותר מזה? אם היה מדובר על אוכלוסיות מסוימות, היא הייתה יוצאת עם לפידים. היום הם מכשירים את האירועים האלה. צביעות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת אבקסיס. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הצביעות מוכרת. אבל אני שמח לפחות באמת שבוועדת הכספים אני וחבריי לאופוזיציה, גפני, ינון אזולאי וקרעי, הצלחנו קצת לשנות מהגזרות, מהגזרות הרעות, ושינינו קצת דברים. באמת, המס של הפריפריה ושמסבירים לך אנשי האוצר: זה בכל העולם כך, וכך בערים גדולות צריך לעשות, והם אומרים שהם רוצים להעביר את התושבים – לחנך אותם לתחבורה ציבורית. מה הטענה שלנו? גם אם אתם רוצים לעשות מס גודש, קודם כול שתהיה תחבורה ציבורית נגישה, ואז תביאו מס גודש, כשתהיה את האפשרות, אבל לא יכולים – לתושבי הפריפריה, שפחות מעניינים את האנשים האלה, לא ייתכן שלא תהיה להם תחבורה ציבורית ויגידו להם: תיסעו בתחבורה ציבורית, ואם לא, תשלמו מס גודש. הרי תושב בית שאן, אורלי – כשהם אומרים: תיסע בתחבורה ציבורית לתל אביב לתושב בית שאן, הם לא מבינים – הם הרי לא יודעים איפה זה. הם לא יודעים מה זה לנסוע מבית שאן לתל אביב. הם חושבים שזה משהו ישיר מתחנה לתחנה. הם לא יודעים שתושב בית שאן צריך לקחת רכבת שהממשלה שלנו בנתה, הקימה, רכבת מבית שאן, הוא נוסע לעפולה, מעפולה לחיפה, מחיפה לתל אביב. זו החלופה שיש לו לנסוע לתל אביב. מה הם אומרים לו? תיסע משם, ואם לא, תשלם מס גודש. אתם רוצים מס גודש? בואו תיתנו לנו תחבורה ציבורית, לנו, אנשי הפריפריה, כמו שצריך, ואז, אם נתפנק, נשלם מס גודש. אתה יודע כמה היינו צריכים להילחם על כך שמי שבא לבדיקה רפואית – הרי יש בבתי החולים הגדולים במרכז ציוד שלא נמצא בבתי חולים, שלא נדבר על בתי חולים בפריפריה – שאני שמח שהצלחתי להוסיף להם 13 מיליון שקלים, לכל בתי החולים בפריפריה, כולל הנצרתיים, שגם צריכים את הכסף הזה לציוד רפואי. על זה היינו צריכים להילחם – שמי שבא לעבור איזושהי בדיקה רפואית בתל אביב, אז יש את החניון, שאנחנו יודעים כמה הוא עולה, ועכשיו הוא ישלם גם 37.5 שקלים. זאת אומרת, רק לבדיקה רפואית שהוא צריך לבוא אליה – תוסיף לו עכשיו איזה 100 שקל רק חניה ומס גודש. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> גם ביציאה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם ביציאה, כשהוא יוצא. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, 37 זה המקסימום שאתה יכול לשלם. נכנסת ויצאת ברכב פרטי – 37.5. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אני חושבת שאתה לא סופר את כל הטבעות. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כל הטבעות. נכנס בשעת העומס, יצא בשעת העומס, אחרי הצוהריים – המקסימום לרכב פרטי זה 37.5 שקלים ביום. על זה היינו צריכים להילחם, אבל אני שמח שבאמת הצלחנו והם החריגו את זה. אותו דבר זקיפת הטבה. הם רצו – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אבל איך אתה תצליח להחריג את זה? הרי כשהמצלמות קולטות את הרכב מגיע למרכז – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הם עשו איזשהו הסדר עם קופות החולים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הם יצטרכו כל הזמן להוכיח שהם היו בבית חולים ולהביא את האישורים מבית החולים, וכל הביורוקרטיה שהם יצטרכו – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. עשו איזשהו הסדר עם קופות החולים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זה הישג מבחינתכם, אבל זה לא יהיה בר-ביצוע. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זה יהיה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אני מקווה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> גם אני מקווה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לגבי התחבורה הציבורית שדיברת עליה, אני קראתי שאמרו לאלה של גבעתי לא להגיע, חלילה וחס, ביום ראשון בבוקר לתחנת הרכבת בבאר שבע, כדי שלא יהיו תמונות של עומס. אומרים להם: תחכו בתחנה אחרת לפני התחנה המרכזית. תגיד לי, על מי הם עובדים? גם להנדס את התודעה, גם להשאיר אותם בחוץ, לא בתחנה המרכזית, בשמש? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כך פותרים את הבעיה – שלא יצלמו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ככה, שלא יראו אותם. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הבעיה היא לא שהם מחכים – הבעיה היא התמונה שהם מחכים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עכשיו אני רוצה לשאול אותך שאלה, לא הבנתי את ההיגיון. כשאתה נכנס, נניח – לשיטתך, הבנתי, אבל אם אתה רוצה לברוח, נגיד אתה נכנס לאצטדיון, משלם כרטיס, כשאתה יוצא – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני רוצה להביע הערכה לחבר הכנסת מרגי, שהגיע כדי להחליף אותי שעה וחצי לפני הזמן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד. למה, לאן אתה הולך? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מקבל תוספת סיכון בגלל המופע שלך ושל ביטן והגימ"לים שהיו פה. הרגתם אותי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אל תגיד שלא נהנית. אל תגיד שלא נהנית. אפילו ראינו חיוך קטן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני רק שואל את עצמי: הרי להיכנס – הבנו; לצאת – למה אתה צריך לשלם? הרי מה, אתה יוצא מהקולנוע, אתה משלם? אתה יוצא מהסופר, אתה משלם? לא הבנתי. אתה יוצא מגן החיות, אתה משלם? כשאתה נכנס אתה משלם. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הטיעון שלהם הוא מתי שיש עומס. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין את הצביעות של האנשים האלה? הרי אתה צריך לחזור הביתה, לא? תשלם את זה בכניסה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תשלם, תשלם. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> גם ביציאה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה משלם כי יש עומס. הם רוצים שאיפה שיש עומס – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא איתי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הבנתי אותך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני לא אומר לך כמה לשלם. אתה רוצה 30 שקל, 30, 50 – עזוב. כשאתה נכנס, אתה משלם. כשאתה יוצא? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> למה עוד פעם? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה אתה צריך לשלם כשאתה יוצא? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אם אתה צריך עוד כסף לקופת המדינה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אה, לשלם על ההסכמים הקואליציוניים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תוסיף את האגרה. נגיד שבסך הכול אתה רוצה שהוא ישלם 37 שקלים, אז תגיד: אגרת הכניסה 37 שקלים; יציאה חופשית. כשאתה יוצא מהמסעדה אתה משלם? נגיד אתה משלם "אכול כפי יכולתך", נכנסת, שילמת – כשאתה יוצא, אומר לך ההוא בקופה: כשאתה יוצא תשלם עוד פעם. יעקב, בוא תגיד אתה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לי חשבון פתוח על החגיגה של אתמול, שנפקד מקומי ממנה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא באת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא ידענו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה זה, עזרת גברים שם? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה נעשה? אמרתי, אוריאל שכח אותך, מה אני אעשה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תבוא עליך הברכה. תמיד תיתן. תהיה מהנותנים ולא מהמקבלים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני יושב עם החברים, זה בשבילי נחת רוח גדולה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> בוועדות הכספים, הייתי שם הרבה, וגם הלכתי לוועדת הבריאות. היה שם חוק מאוד מאוד חשוב לי על ההתחשבנות בין בתי החולים לקופות החולים. גם שם אני שמח שהצלחנו קצת לתקן. דודי, היה שם סעיף – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תסביר לי, למה קוראים לזה cap? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הם גם עד עכשיו לא – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם הם לא יודעים למה? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. היה שם סעיף – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אחד העיוותים הכי גדולים שנתקלתי בהם. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> דודי, תקשיב, כל בתי החולים הם גירעוניים. מתחילים גירעון – כל השנה גירעון. אתה יודע, אני נפגש עם מנהלי בתי חולים – הרי אני סיירתי בכל בתי החולים בפריפריה – והם אומרים לי דברים שהם עושים שהם לא אמורים לעשות אבל זה בשביל החולה, בשביל המטופל, הם קצת מעקמים. אם לא יכולים להפעיל מכשיר מסוים, הם מפעילים אותו למרות שאין להם את הרישיון, כדי שלא יחכה ל-CT חודשיים, יחכה רק חודש. איזה סעיף הם הכניסו? הרי האוצר פה קיבל תיאבון שלא היה אף פעם, כי יש פה שר אוצר שנתן להם הכול, אמר להם: זה הסכום שאני צריך. איך אתם מביאים את זה – לא מעניין אותי – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> בגלל זה הוא לא ידע שיש העלאת מיסים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא מעניין אותו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אמר להם: תעשו מה שאתם צריכים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא מעניין אותו. הוא אמר: אני צריך את זה למנסור, אני צריך את זה, אתם, איך אתם מביאים את זה – מה שאתם רוצים. יש לכם חופשי-חודשי, תביאו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> רק לא רב-קו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> והם הביאו. יש שם סעיף שהם הכניסו שאומר שהאוצר יוכל לפטר מנהלי בתי חולים. אולי לא מבינים – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> האוצר? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> האוצר, האוצר. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אלה שנסעו לכפר קאסם. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אולי לא מבינים את המשמעות של הסעיף הזה, מה זה היה עושה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כולל הפרטיים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כל בתי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כולל הציבוריים, לא הממשלתיים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ממשלתי, ציבורי ושל קופות החולים. כן, כל הציבוריים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הבנת? הלאימו את בתי החולים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הכול. מה אומר הסעיף הזה? הרי הם אוהבים את זה שמנהלי בתי החולים באים לפה לאוצר, מתחננים וזה ואז הם נותנים להם כמה גרושים בשביל לקנות סכין לחדר ניתוח. זה באמת מחזה מביש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כשהוא בא אליו אחרי זה לבית חולים אז הוא מסמן לו בראש VIP, ואז הוא אומר לו: אני אתן לך עוד כמה מיליונים כשתבוא אלינו בשנה הבאה – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זה גם בעניין של התרומות. לצערי, בבתי החולים בפריפריה כמעט ולא מצליחים להתרים. אין. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אין הרבה תורמים. וגם אלה שתורמים הם לא – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> רוצים את ה-VIP ואת השם שלך על איזשהו חדר שנבנה בבתי החולים במרכז. לצערי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתה הולך לבתי חולים במרכז, אתה רואה את כל הקירות עם תורמים, תורמים, תורמים. מה זה מחמם את הלב, רק שלצערי הרב, בפריפריה רואים את זה פחות. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, בפריפריה רואים את זה פחות, הרבה פחות. והסעיף הזה, מה שהוא היה עושה, מהיום הראשון של השנה, מנהלי בתי החולים כבר לא היו מסתכלים על החולה, הם היו מסתכלים על התקציב, רגע, אני בגירעון או לא, מחר-מוחרתיים יכולים לפטר אותי. ומה שזה היה גורם בסוף, בקצה, מנהל בית החולים היה מסתכל רק על הקטע הכספי ומי שהיה נפגע – כי הוא היה מצמצם בעלויות. איך הוא מצמצם בעלויות? על חשבון החולים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה צריך פקיד אוצר? עצם הרעיון – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> דודי, תחשוב, אם חרב הפיטורים מונחת על מנהל בית חולים, מה שקיים היום, תכפיל את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נכון, אבל אני אגיד לך, הרי בערך 40% מבתי החולים הם בתי חולים ציבוריים. הממשלתיים – הממשלה תקצבה אותם אז והגירעונות כל שנה 2 ומשהו מיליארד שקל. ולכאורה הציבוריים הפרטיים, נקרא לזה, של העמותות, בערך 200 מיליון. על זה נאבקנו, דרך אגב, זה דבר שאז נכנסתי אליו כשהייתי גם יושב-ראש הקואליציה. יש פה עיוות שלם של כל התמחור של כל נושא בתי החולים מול הקופות, מול המדינה. זה פשוט שוק מחנה יהודה, סליחה, העיר העתיקה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מה שהם קיבלו, 2 נקודה משהו מיליארד, הוא פחות מהגירעונות שיש. זאת אומרת, הם מתחילים במינוס. אי-אפשר לשנות את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ודאי, זה אירוע גרעוני. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. ועכשיו תוסיף על זה את הסעיף של הפיטורים, חשב מלווה, כל מיני סעיפים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כל בתי החולים בירושלים הם ציבוריים פרטיים, הדסה וגם שערי צדק. הם לא בתי חולים של הממשלה. הם מקבלים פחות תקצוב מהמדינה ואז ממילא הם משרשרים את זה לרמת השירות. איך אמרתי, מנהל בית החולים כבר מכר את הבית של חמותו, מאיפה יביא עוד כסף? לכן אם אתה בא, אפילו לרמב"ם, אתה אמור לקבל שירות יותר טוב. בית החולים מקבל מהמדינה יותר כסף. הירושלמים – לא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הממשלתיים מקבלים אוטומטית כיסוי גירעונות. הציבוריים הם לנפשם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לכן יושבת כאן אוכלוסייה של למעלה מ-10% מאזרחי מדינת ישראל, שנמצאים במצב הכי נמוך במדינה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אני אגיד לך, הפערים הם לאו דווקא בין הציבוריים לממשלתיים, הפערים הם בין הפריפריה למרכז, שם הפערים המרכזיים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה עוד אירוע. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זה האירוע, זה לא עוד אירוע, זה האירוע. אני אתן לך דוגמה, משהו שאני עברתי. הייתי צריך לעשות בדיקת CT. התקשרתי לבית החולים העמק בעפולה. בית החולים עמוס, זה לא שהוא לא רוצה, יש לו רישיונות למכשירים וזה מה שהם עובדים. אם היו נותנים עוד רישיונות, לא היו נותנים לי תשובה כזאת. התקשרתי לבית החולים לקבוע תור ל-CT, התור עוד חודשיים. אמרתי, אבל הרופא אמר שאני צריך לעשות עכשיו, בהקדם, מה זה בעוד חודשיים. אמרה לי, זה מה שיש. אמרתי לה, אולי באזור הצפון, במקום אחר, אני אסע. אומרת לי, אין לי בכל אזור הצפון. אמרתי לה, אני נייד, תני לי, לא משנה איפה בארץ, אני אסע, אני אעשה את הבדיקה הזאת. אמרה לי, אה, אם אתה יכול לנסוע, תבוא מחר לבני ברק, יש לך בדיקה. אתה מבין, אלה הפערים. עכשיו, מה אם זו סבתא שלי, שאין לה איך לנסוע, אין לה רכב, היא בת 80 – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה במקרה הטוב. לפעמים אומרים לך, תור לרופא מומחה. והרופא הזה תפוס עד לחודש הבא, 30 ומשהו יום. אתה מפעיל – כדי ללכת אליו, אתה רואה אותו יושב לבד עם עצמו. אתה אומר לו, אמרו לי שאתה תפוס עד החודש הבא. אומר לי, תעשה טובה, אל תיכנס לעניינים האלה. אתה מבין, יש הרבה עיוותים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> במיוחד מי שסובל מהעיוותים האלה, זה בפריפריה. קיימתי על זה המון המון דיונים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה לא על רגל אחת אבל זה אירוע מז'ורי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> התושב המטופל בפריפריה זוכה לשירות פחות טוב מהמטופל במרכז. בפריפריה מתים יותר, לצערי, מאשר במרכז. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ודאי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ותמותת התינוקות בפריפריה מול המרכז היא פי שניים. תוחלת החיים היא קצרה – בין ארבע לשמונה שנים, לפי המחקרים. כשאנחנו מסתכלים על שעות או על החודשים שנאלצים לחכות לניתוחים פשוטים כמו כפתורים, אוזניים, פוליפים, שזה לתינוקות, שאם הם לא מקבלים, הם עלולים לגרום גם דום נשימה. יש שנה של המתנה, זה פשוט לא נורמלי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא מבין את ההיגיון הזה. כי אם אתה מטפל בזה בזמן, מבחינה אוצרית, נכון, אתם רוצים לחסוך? נטפל בזה בזמן, אחרי זה תשלם פחות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> האוצר מסתכל לטווח קצר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לגמרי. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת הרב מאיר פרוש, בבקשה. בבקשה, אדוני, 35 דקות עומדות לרשותך. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מוכר וידוע שמדי שבת בשבתו אנחנו קוראים פרשה אחת מספר התורה. יש 52 שבתות, וכל שבת קוראים פרשה אחת. בשבת הקרובה אנחנו נקרא את פרשת תולדות. בהתחלה של פרשת תולדות מסופר על רבקה, אשת יצחק, שיש לה תאומים. התאומים מתרוצצים בקרבה, ואיך שרש"י מסביר, לא היה לה כל הסבר לזה, כי כשהיא עברה ליד אותם פתחים של בתי כנסת – פתחי תורה, רש"י אומר – יעקב רצה כבר לצאת לאוויר העולם. כשהייתה עוברת ליד הפתחים של עבודת אלילים, עשיו רצה לצאת. זה הפירוש של "ויתרֹצצו הבנים בקרבה". אחר כך כתוב בפסוק: "ויצא הראשון אדמוני – – – ויקרא שמו עשו". "ואחרי כן", כתוב בפסוק, עוד פסוק, "יצא אחיו וידו אֹחזת בעקב עשו" ולכן קוראים לו יעקב. שואל המדרש, מדרש רבה, על הפסוק ואחרי כן יצא אחיו. מספר המדרש, הגמון אחד – הגמון זה מלשון בעל אחוזה, אדם בעל יכולת, אדם נכבד – שאל אחד מבית סלוני, יש קבוצה, היה באזור של בית סלוני או שבט בית סלוני, אני לא יודע להגיד בדיוק את ההסבר עכשיו, ההגמון הזה שואל את אותו אחד מאלה שקשורים לבית סלוני, אמר לו, מי תופס המלכות אחרינו? ההגמוני מבין שאומנם עכשיו הוא שולט, אבל מי זה שיתפוס אחרינו את המלכות? אומר המדרש: הביא נייר חלק – אותו אחד מבית סלוני – נטל קולמוס, מלשון עט, וכתב עליו. המפרשים אומרים, לא בטוח אם הוא כתב עליו בדיו, עוד מעט נסביר גם למה. מה הוא כתב? "ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב". זאת אומרת, יש לנו מאבק בין עשיו ליעקב. כתוב, ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב. זאת אומרת, העובר, למרות שהוא כזה חלוש, יש לו כוח להחזיק בעקב, בעקב של עשיו. זאת אומרת, יש פה כוחות שהם רבים ביניהם, עשיו ויעקב, ובכל אופן, הצעיר יותר, זה שאוחז בעקב, הוא כנראה זה שישלוט. אם היו לו הכוחות להחזיק אותו בעקב, הוא זה שישלוט. אמרו, כך אומר המדרש, "ראו דברים ישנים מפי זקן חדש" – כאילו בא אדם, נותן הסבר כזה מבלי שחשבנו על זה קודם, אבל באמת כתוב פה שיש מאבק, ואם אתה רוצה לדעת מי ישלוט בסוף, אתה יכול לראות שאותו צעירצ'יק, זה שידע לתפוס את העקב של עשיו, הוא כנראה שישלוט עלינו בסוף – "להודיעך כמה צער נצטער אותו צדיק". אז המפרשים מדברים פה, כאשר הוא שואל מי תופס המלכות אחרינו, כי ידע שיש סוף למלכותם – אותו הגמון ידע שיש סוף למלכות. ושאל החכם ההוא אם הוא יודע מאיזה עם יהיה מי שייקח את מלכות הממשלה מהם. והוא הוכיח לו מהכתוב שמישראל יקבלו את המלכות מידם, כמו שכתוב: "וידו אחזת בעקב עשו", כי אין דבר זה למקרה שהעובר חלוש הכוח מאוד – איך תאחז ידו בעקב עשיו? אלא שבא לרמוז שבסוף מלכות אחיו יתפוס הוא – היינו, יעקב יהיה זה שיתפוס אחרי עשיו. מה זה "אמרו ראו דברים ישנים"? כי נתן אותו הגמון על ליבו עתה שזוהי אמיתת כוונת הפסוק. אם כן, ידיעה זו נשענת בתורה, היא כבר כתובה בתורה, ועתה נראה כאילו חידוש מפי הזקן עליו. אז הוא מסביר שזה היה הפירוש, ומזה אפשר ללמוד אותו. עוד יש ממה שאמרתי קודם – הביא נייר חלק, אבל לא כתוב שהוא כתב את זה עם הקולמוס בדיו, יכול להיות שהוא כתב את זה במי מילין, אומר אמרי אשר, "במי מילין" – דבר שהוא מתאדה. ולמה זה כך היה? מכיוון – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כתב סתרים. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – שפחדו לכתוב את האמת שפה יש מאבק בין יעקב לעשיו, ויעקב הוא זה שהולך לשלוט על עשיו, אז הוא כתב לו: תשמע, כך וכך יהיה, אבל אל תגיד שאני אמרתי. הוא כאילו נזהר מזה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא להשאיר ראיות. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה לא נקרא שיבוש ראיות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא להשאיר. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא להשאיר ראיות. זה המרכז של המדרש, בקטע הזה של תחילת השבוע. ומה שאני מבקש לומר עם זה, שבעצם אנחנו למדים מהמדרש על כך שיש מאבק תמידי בין הכוחות הטובים לכוחות הרעים. זה מאבק תמידי. אז אנחנו יודעים שזה היה המאבק בין עשיו ליעקב – אומנם יעקב אחד מאבות האומה ועשיו זה מהצד שכנגד, ויש מאבק תמידי – ומי ישלוט בסוף? יעקב ישלוט, ואני מנסה לתרגם את זה, ואני אומר – גם אם נניח היהודים לא שומרים על קלה כבחמורה, אבל בכל אופן אני אומר את זה כדי להבדיל, אני לא רוצה לומר חלילה שזה עשיו וזה יעקב, אבל יש את הכוחות שממשיכים במסורת והם מסורתיים ורוצים חלילה לא להיות מאלה שפוגעים ומחללים שם שמיים, לבין אלה שאומרים: ככל הגויים בית ישראל, נקרא לזה כך. והמאבק הוא מי ישלוט אחרינו, מי ישלוט בארעא דישראל. זה בעצם הוויכוח. אז אני לא אלך רחוק מדי, אבל אני אלך למה שאנחנו יודעים: התנועה הציונית קמה מתוך הרצון לשמור על עם ישראל, ובאג'נדה שלה היה – הייה יהודי בליבך וגוי בצאתך. זה לא היה פשוט, היה גרעין קשה מאוד של יהודים שהמשיכו במסורת. כאשר ויצמן, שבסופו של דבר גם כיהן כנשיא הראשון של מדינת ישראל, הוא בא לפה – אני אומר את זה קודם כול בתאריך העברי – בתרע"ח, שזה 1918, הוא בא לארץ ונתקל בקבוצה, בגרעין העיקרי שהיה אז בירושלים, של ציבור שומרי מסורת, והוא אמר להם: בואו, חבר'ה, יש תנועה ציונית, משהו מתחדש, סבלנו מספיק מרורים מכל מה שעשו לנו, אנחנו עכשיו מקימים את עצמנו מחדש, אבל אנחנו רוצים שתהיו איתנו ואנחנו מוכנים גם לעזור לכם. ככה ויצמן אמר. הוא כינס את כל מנהלי מוסדות החינוך ואמר: נהיה מוכנים לעזור לכם, תבואו אלינו, ניתן לכם כסף, אבל אתם תצטרכו לשנות את שיטת הלימוד, שונה ממה שהיה בעבר. זה מה שייצג את התפיסה של התנועה הציונית, שבבית אתה יכול להיות יהודי, אבל ברחוב – שלא יכירו בך שאתה יהודי, כי זה גורם לקשיים. אז איך אפשר לשנות את זה? בואו, אנחנו גם נשנה את זה בתפיסה שלנו, בלימודים שלנו. זה גם היה חלק מהשאלה מי ישלוט בארעא דישראל. זאת אומרת, ד"ר חיים ויצמן בא לפה, הוא נשלח פה רק כדי לסייר בסמטאות העיר העתיקה או בירושלים המתחדשת בעיר החדשה, הוא בא להועיל, לעשות משהו, להביא חיילים לתנועה הציונית, ואם הוא יצליח בזה אז הוא מחלק את הצד שהוא חושב שהוא צודק ואז הוא ישלוט בו. אני מזכיר לרגע, בכיוון לגמרי אחר – אנחנו עוד מעט מתקרים ל-100 שנים שדה האן נרצח. דה האן היה באותה תקופה שהוא נרצח המזכיר המדיני, נקרא לזה, של היהדות החרדית פה. ומה היה החטא שלו? ליהדות החרדית הייתה תפיסה שונה משל התנועה הציונית בכל מה שקשור לארץ ישראל. התנועה הציונית הסתפקה בחלקים קטנים יותר בארץ ישראל, ודה האן הלך לייצג, אם אני לא טועה, תפיסה יותר רחבה. והייתה משלחת שנסעה לממלכה ההאשמית, לסבא של חוסיין. אבל מאחר שדה האן ייצג עמדות עצמאיות, זה שיבש לציונים את המהלכים שלהם, פתאום מהיהדות החרדית בא להם פרופסור מלומד כמו דה האן, שמצליח גם להרכיב משלחת. זה כמו שהיום יש לך ראש ממשלה והוא נוסע לגלזגו, ואז ש"ס ויהדות התורה גם באים לגלזגו ושם מתקבלים בכבוד גדול ומדברים אתם. מה? חיסלו אותו, הורידו אותו מהמפה. מי שמכיר את ירושלים, ברחוב יפו היה בית החולים שערי צדק הישן. הוא יצא מהשער אחרי תפילת ערבית, ירו בו שלוש יריות – כן יודעים, לא יודעים, ודאי שיודעים מה הכיוון, אבל חיסלו את הבן אדם כי היה מישהו שהפריע בדרך להשתלטות. והדבר הזה ממשיך הלאה, עליות וירידות. ברור שתוך כדי העלייה הגיע לפה גם ציבור גדול שלא היה קשור למסורת כל כך, הם לא היו מסורתיים כאלה, ואז התנועה הציונית קיבלה יותר כוחות. התנועה הציונית קיבלה בסופו של דבר גם מעמד מהאנגלים שהם אלה, באי הכוח של העם היהודי כאן בארץ. לעומת זאת, היהדות החרדית לא הסכימה לכך שהאנשים שניהלו אז את הסוכנות היהודית והם לא מוכנים לקבל על עצמם עול תורה, לא מוכנים שמהסוכנות היהודית לא יצאו דברים שהם נגד התורה – לא היו מוכנים לקבל את הרעיון הזה שהם באי הכוח, ולכן הם גם ביקשו וקיבלו את הדבר הזה – ביקשו מהאנגלים. האנגלים אמרו שכל מי שהוא יהודי הוא באופן אוטומטי נחשב לאחד מאלה שבכנסת ישראל, בוועד הלאומי. והיהדות החרדית השיגה אז – אז עוד לא היה לנו את ש"ס; היה את דגל התורה, ומי שייצג במובן הפוליטי זה היה אגודת ישראל, והם השיגו את המושג הזה שבסדר, כל היהודים בכנסת ישראל הם הוועד הלאומי, אבל מי שלא רוצה – יש לו זכות – בכל שנה בחודש אייר היה צריך לחתום על טופס: אני מבקש לצאת מכנסת ישראל, לא רוצה להיות איתכם. ועוברת שנה ועוד שנה, ואנחנו באים לתקופה קשה מאוד, התקופה של השואה. אבל לפני השואה, יש כבר דיבורים – האנגלים רוצים לתת מדינה, הייתה לנו הצהרת בלפור. דרך אגב, אני רוצה לומר לשר נחמן שי, שהיום גילה פה – אני בשבוע שעבר הבאתי לפה מסמך שהרפורמים שלחו לאבא ז"ל, שאבא זרק פה מעל הדוכן לפני 51 שנה את מה שקרוי סידור תפילה של הרפורמים שהוציאו משם את המילה "ציון". הוא זרק את זה פה, וכתב לו אחד הפרופסורים של הרפורמים: בקשר לכותל אתה צודק, לנו אין שום דבר עם החומה הזו. אנחנו רואים בחומה הזו – מבחינתנו זה קיר שמחזיק את המשחטה של הבקר והיונים בבית המקדש. כך כותב באופן רשמי הפרופסור שלהם, לא זוכר כרגע את השם, מהאוניברסיטה במונטריאול. היום חבר הכנסת אייכלר הקריא פה מסמך שנתגלה, שעכשיו זה במכירה פומבית, ואחד הפרופסורים הגדולים של הרפורמים – ב-1918 הם כתבו מכתב שהם נגד הצהרת בלפור. לא צריך מדינה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אבא שלך כתב מכתב לד"ר יעקב קלאוס הרמן. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, ממונטריאול, מהאוניברסיטה של הרפורמים. אז אני רוצה – ודרך אגב, רק שתדע, אנחנו מגינים על הרפורמים. אנחנו מגינים על הרפורמים. הרפורמים לא רצו שתהיה לנו מדינה פה, לא רצו. לא מהסיבות שאנחנו לא רצינו, שלא תהיה פה מדינה אם היא לא מתנהגת לפי ההלכה. אם היא מתנהגת לפי ההלכה זה משהו אחר, אבל אם היא לא מתנהגת – הבעיה היא ההתנגשות עם ההלכה. הרפורמים לא רצו, הם אמרו: טוב לנו, אנחנו נמצאים בכל העולם, לא צריכים להיות דווקא במדינה נפרדת. וככה הם. אבל האנגלים הרי התחילו לדבר – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתי חוה עטייה, את מרעישה קצת. << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> סליחה, סליחה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> האנגלים התחילו לדבר על הדבר הזה של הקמת מדינה פה. ואנחנו ידענו הרי – ידענו שאם הרוב של היהודים פה לא שומר תורה ומצוות, זאת אומרת שאפשר להקים פה מדינה של יהודים כאשר המדינה לא מתנהגת לפי ההלכה. אז אגודת ישראל קיבלה הכוונה – הרי אגודת ישראל בנויה ממועצת גדולי התורה, כמו שהיום ש"ס גם עם מועצת חכמי התורה, ולש"ס יש מועצת גדולי התורה, ולדגל התורה יש מועצה – אבל אז היה נשיא מועצת גדולי התורה הגאון ר' חיים עוזר גרודזנסקי, שהיה גר בווילנה, והוא כתב במכתב לרב משה בלוי בתרצ"ח, שזה 1938 – הוא כותב לו ככה: אבל בנוגע לשיתוף בעבודת ההכנה – בעבודת ההכנה להקמת המדינה, הוא אומר לו – אם באמת יש ידיעות מוחלטות שהממשלה המנדטית נכונה להוציא אל הפועל את דבר החלוקה וממשלה יהודית – אם זה נכון – נכון להשתתף בהכנה, כן צריכים לקחת חלק בהכנה יחד עם הוועד הלאומי, ובמסירת מודעה – מה זה מסירת מודעה? להסביר את העמדה של האנשים: אכן, האנגלים רוצים לתת מדינה, אז אנחנו משתתפים בעבודת ההכנה – אבל אם באמת רחוק הדבר, כאשר נראה כך מהשקפת ידידנו מר רוזנהיים, ראוי להתיישב בזה – בשאלה הזו, אם כן להשתתף בעבודה ההכנה או לא – למה? שלא יתראה כגילוי דעת על ההסכמה לעצם העניין. שלא יחשבו שאנחנו מסכימים. לא. אם אין בעצם ההחלטה והאנגלים עדיין לא אוחזים בדבר הזה, אז אסור סתם להשתתף, כי זה ייראה כהסכמה לעצם העניין. אז זה היה בעצם המהלך שאיתו אגודת ישראל פעלה. וכאשר התקדמו הדיונים היו גם דיונים בין אגודת ישראל לתנועה הציונית איך המדינה הזאת תיראה. אז ידענו שהרוב פה לא יהיה יהודי מסורתי, אבל אגודת ישראל אמרה: הרי לא יכולים שתקימו מדינה שיהודים מנהלים אותה ואין סממן יהודי, סממן דתי. ואז מסמכים הלוך-חזור, משה בלוי, משה שרת; אחר כך הרב בלוי נפטר, והרב יצחק מאיר לוין נכנס לתמונה הזו, ובסוף יצא מסמך שהוא ידוע כמסמך הסטטוס קוו. עכשיו, במסמך הסטטוס קוו אנחנו רואים ארבעה סעיפים. שלושה מהם הם מבחינת הנראות: שהשבת היא יום המנוחה של העם היהודי, ככה כתוב במסמך הזה; שמטבחים שהם קשורים למדינה שומרים כשרות, לנראות. זה לא שאנחנו שנינו מפחדים שאיך קוראים לו – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מתן כהנא. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מתן כהנא חושב שהוא יעשה רפורמה בכשרות, אז אתה תפסיק לאכול כשרות, אני אפסיק. לא. אבל אנחנו הרי כן דואגים שהכשרות תהיה דבר שאין משהו שהוא לא כשר פה, ושלא שהוא יעני יהיה כשר. אז זה היה עוד סעיף. הייתה גם שאלה של נישואים וגירושים, לא שאנחנו פחדנו על עצמנו, אבל רצינו שכאן חלילה לא יהיו שני עמים, לא יהיה הפקר, ומצד שני תהיה פה קהילה חרדית מסורתית ששומרת על זה. והיה הסעיף הרביעי, שזה כבר נוגע לנו – זה לא בנראות, נוגע לנו: כל אבא יוכל לחנך את הילדים שלו כפי השקפתו. זה המסמך שניתן ב-1947, לפני קום המדינה. למה הוא ניתן? כי בעצם כשהאו"ם היה צריך להחליט שהוא נותן מדינה ליהודים, לסוכנות היהודית שרוצה לייצג את היהודים, אז אמרו להם: תראו, יש עוד ארגונים פוליטיים בארץ, אנחנו רוצים לדעת מה הם אומרים. אגודת ישראל, בהכוונה שהיא קיבלה מגדולי התורה, אמרה שאם יש לה את הדברים הבסיסיים אז היא לא תודיע באו"ם אצל הגויים שהיא נגד. אנחנו לא רוצים את זה בדרך הזו כמו שזה הולך להתנהל, אבל אנחנו לא נהיה נגד באו"ם. ואז חיברו את המסמך הזה. צריך לומר, כן, מסמך הסטטוס קוו בא ואומר שבעצם אנחנו מבקשים מכם שגם אתם החרדים תרגישו פה בארץ ישראל שיש לכם בית לאומי. כי בן-גוריון לא יכול לומר: אני מקים בית לאומי, אבל הוא לא לכל יהודי. הוא מקים בית יהודי לכל יהודי. מה זה לכל יהודי? אז אלה הם הדברים שהיהדות החרדית המאורגנת אמרה, אלה הם הדברים שאתה חייב לשמור: שבת, כשרות, נישואים וגירושים וחינוך. אלה דברים שגם אם נניח אתם לא כולכם חרדים, את זה אתם חייבים לקבל. אבל זה בעצם אומר שאם יהיה עוד נושא שבלעדי זה החרדים לא מסוגלים לחיות פה, אז מסמך הסטטוס קוו אומר שאנחנו צריכים להסתדר. וצץ הנושא של בני ישיבות אחרי קום המדינה, אחרי שכבר היה מסמך הסטטוס קוו. אני לא יכול לומר שבן-גוריון הבין מה ערך הלימוד, לימוד תורה. אני לא יכול לומר. אבל הוא הסכים שאם אי-אפשר ללמוד פה, הציבור החרדי לא יכול לומר: זה הבית שלי פה. לא, זה לא הבית שלי אם יאסרו עלינו ללמוד תורה. אנחנו לא יכולים לומר שזה הבית שלנו, עם כל הכאב ועם כל הרצון להיות פה, ועם כל זה שאנחנו יודעים שחלק נכבד מהמצוות שכתובות בתורה אפשר לקיים אותן רק בארץ ישראל, כמצוות התלויות בארץ. אבל אם אי-אפשר לחיות פה כיהודי, ויהודי זה קודם כול כשהוא רוצה ללמוד אז הוא יכול ללמוד פה – אם את זה לא יאפשרו לנו, אז אנחנו לא יכולים לומר שזה הבית שלנו. את זה בן-גוריון הבין, שזה בנפשנו, אז הוא קיבל את זה. ולכן זאת גם הסיבה שאנחנו עד היום מתעקשים – לא משנה לנו מה שאתם מבקשים, להביא ככה מהציבור החרדי וככה, וגם עם מספר כזה, מספר כזה – בסוף חשוב לנו, ועל זה אנחנו נאבקים, שלא יהיה מצב שלשר הביטחון אין סמכות לתת דיחוי למי שרוצה לשבת ללמוד. אוקיי. וכשהמדינה קמה זו הייתה המציאות. אז למרות שלא אהבנו, שזה לא היה הדבר שעליו חלמנו, אבל כשיש מדינה זו המציאות. אני רוצה רק לומר שאגודת ישראל זה הרב משה בלוי, הזכרתי את זה לפני כמה שבועות פה, כשהוא כתב את התזכיר בוועדת פיל הוא כתב – זה תרגום מאנגלית: התורה היא לא רק ספר חוקים דתי ליהודי היחיד, התורה היא חוק ציבורי לעם היהודי. ומדינה יהודית שלא תכיר בתורה כחוק עליון בחוק הציבורי, בעינינו זה נגד רצון השם. ולכן הוא דרש שלמדינה הזו תהיה האפשרות לקיים את התורה, ובלי זה – זה בעיניי לא חשוב. ובקום המדינה הרב יצחק מאיר לוין, שהוא היה מנהיג אגודת ישראל, כיהן כשר. הוא כיהן כשר – את זה גם מתוך הכתובים אני אומר. ב-1948, בחורף לפני קום המדינה, הייתה משלחת של אגודת ישראל, הרב רוזנהיים, הרי גודמן, סבי, זיכרונו לברכה, הרב משה פרוש, לאו"ם, והם נשאלו שאלות, והם הגישו תזכיר. והם אמרו: אנחנו נהיה מוכנים לכהן גם בתפקידים של שרים בממשלה. הם אמרו: לא כל תפקיד של שר אנחנו יכולים לקחת מכיוון שיש דברים שאנחנו לא יכולים לנהל אותם, אבל אז הם נתנו דוגמאות כמו רווחה ובריאות, שאנחנו נהיה מוכנים להיות שרים. והרב לוין, זיכרונו לברכה, היה שר הסעד מקום המדינה עד שלהי תשי"ב, נקרא לזה בערך ספטמבר 1952, ואז הוא פרש. כשהוא פרש שאלו אותו: למה פרשת? הוא אמר: פרשתי כי הבנתי שלא רוצים להתחשב. הם לא מתחשבים בי. מזה אפשר להבין שכשהוא כן היה, זה לא כדי שהוא יהיה שר. לא. אם מתחשבים בי אני יכול לקדם את הנושאים, אפשר לעשות את זה בהבנה, יש רצון לשמוע, אז הוא הסכים להיות שר. ברגע שהוא הבין שאין רצון לבוא, שהוא לא יכול להשפיע, אז הוא אמר: אנחנו לא נהיה שרים, והוא פרש. מעניין שהוא פרש, איך אמרתי, בשלהי תשי"ב, זה ספטמבר 1952. במשך 27 שנים לא היינו – אני אומר "אגודת ישראל" כי אז לא היו המפלגות האחרות החרדיות – לא היינו 27 שנים בקואליציה, עד שהיה המהפך עם בגין. ובגין אמר – אבי זיכרונו לברכה ישב איתו בוועדת חוקה, ובגין אמר לפנות בוקר לאבי זיכרונו לברכה: לך לרבותיך ותגיד להם האם היה אי פעם שאני יושב איתך בוועדת חוקה ואני הצבעתי לא לפי העמדה של הרבנים שלכם, בכל נושא חוקה חוק ומשפט? אנחנו הבנו שמדובר פה במשהו שהוא קרוב יותר למסורת ישראל. מה דיבר פה נציג אגודת ישראל, ראש אגודת ישראל, ב-1956? הרב יצחק מאיר לוין – זו הייתה הפעם הראשונה שמקימים ממשלה כשהוא לא שר בה – על מה הוא דיבר? אתמול דיברתי, ציטטתי מהנאום שלו. הוא ביקש שיהיה חוק שבת. הוא אומר: לא יכול להיות שבירושלים ובתל אביב לא נוסעים בתחבורה ציבורית בשבת, ובחיפה יש תחבורה ציבורית בשבת. מי מאיתנו שעולה לדוכן היום ולא מבקש שבת. הוא ביקש לבטל את גיוס נהשים, ואם לא גיוס נשים, לפחות שירות לאומי – שלא יחייבו את הבנות הדתיות. אז הייתה הרי בעיה, שירות לאומי. הרי כל היהדות החרדית באה והפגינה נגד הדבר הזה, ומספרים שהחזון איש לימד את האחייניות שלו מה זה נקרא מסירות נפש אם חלילה יבואו לקחת אותן. אז על זה הוא מבקש, הוא עומד פה – לא פה, לא בבניין פה, אבל עומד בהצגת הממשלה ב-1955 ואומר: חוק נגד המיסיון. לא יכול להיות מצב שאפשר להעביר יהודים על דתם. שלא יוכלו לגדל את החזירים – אי-אפשר לסמוך, הוא אומר, על ראשי הרשויות שהם יעשו חוקים שבעיר שלהם לא ימכרו חזיר. למה? כי יש ראשי ערים שאומרים שאנחנו לא רוצים לשתף פעולה. או ניתוחי מתים, שהייתה הבעיה החמורה הגדולה ביותר. בעצם כל השנים אנחנו כיהודים חרדים נאבקים על קדושת העם, ואנחנו פה – אנחנו, יהדות התורה – מאז הכנסת שהלכנו לבד, הכנסת השנייה, קוראים לנו יהדות התורה. לא משנה, התורה הזו לא מוחלפת, אנחנו תמיד מדברים על אותם נושאים. זה הכול בגדר הוויכוח מי ישלוט בארעא דישראל. כיהודים יש לנו אחריות – יש לנו אחריות לכל מה שקורה בעם ישראל. כך אנחנו מאמינים. אם אנחנו מתנהגים טוב, אלה שהם רחוקים מהיהדות ורואים את ההתנהגות שלנו הם מתקרבים ליהדות. זה התפקיד שלנו, לקרב. זה לא אומר שאני צריך לקרב אותם בכל מחיר, גם אם אני חלילה עובר על מה שכתוב בתורה. אבל הדרך שלנו היא דרך שחייבת לקרב בהתנהלות שלנו, והוויכוח הזה הוא קיים. אז מי שחושב שהוא ייקח תקציבים ולא ייתן לנו תקציבים, אז מי יודע מה שיקרה לנו. יהיה קשה, בהחלט שקשה. חייב לומר שקשה. אתמול היו אצלנו משלחת של הסמינרים ובכו, מנהלי תלמודי תורה בכו. בוודאי שזה קשה, מה פתאום לקחת מהם? למה? בעצם צריך גם לומר את זה, אדוני השר. מי שסובל באופוזיציה מתקציב כזה או אחר זה רק החרדים. ש"ס, יהדות התורה, אולי קצת הציונות, אולי. ילד של מפלגת העבודה וילד של הליכוד לומדים באותו בית ספר, אין שום בעיה. מי שסובל זה החרדים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא סובל גם כשהוא בקואליציה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נכון. הרי ברור שגם כשאנחנו בקואליציה אנחנו לא מקבלים את הכול, אבל מה השינוי שיש בין תקציב כזה או אחר? ליברמן מודיע שהוא לא ייתן לישיבות. הוא מודיע שהוא יפגע במעונות ילדים כדי שהחרדים ייפגעו. לצורך העניין, אי-אפשר להשתמש בצלחות פלסטיק – פוגע במשפחות גדולות. ואם מישהו חושב שעל ידי זה הוא ישלוט בו, הרי אנחנו מכירים את החיים האלו, ומי שהיה עוקב בעבר אחרי הוויכוחים במלחמות לקראת הרכב רשימת הליכוד בכנסת, השביעיות. בליכוד היה פחות בעיה, אבל כשהיה פריימריס במפלגת העבודה, או כשמישהו רצה להתקדם במרצ, איך הוא היה מקבל מיקום יותר טוב? מי שהיה יותר נגד החרדים קיבל מקום יותר טוב. כך זה היה בכנסת, כך זה היה בעיריות, מי שנאבק יותר בחרדים מתוך איזו מטרה – אפשר לחשוב ששרת התחבורה, מאוד חשוב לה לבוא להתפלל בכותל. היא מתפללת? חשוב לה הדבר הזה, מכובדי השר? חשוב לרפורמים? אני, כשאני אומר שהכותל צריך להתנהל כך, זה בגלל שאני לא רוצה שהרפורמים יבואו לשם? כל מי שרוצה שיבוא לכותל. אני ירושלמי. אתה גם ירושלמי? << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> בוודאי. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני גר סמוך לרחוב יפו. אתה יודע איזה סבל הציבור עבר ביום שישי מהמרתון? << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> אני לא רצתי אף פעם. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני גם לא רצתי. אבל אתה יודע, אני גר ליד רחוב יפו. אתה יודע איזה סבל עברנו מהמרתון? האם מכיוון שראש העיר החליט לעשות כך, אז אני אבוא ואומר: אדוני, אתה ראש עיר, במצע שלך לא היה כתוב שיהיה מרתון, עוף מפה? לא, הוא ראש עיר, הוא מנהל את העיר. הרב רבינוביץ הוא רב הכותל. הוא מנהל את סדרי התפילה בכותל. מה זאת אומרת שהרפורמים באים ואומרים: לא, אתה לא? אף אחד לא אמר שאסור להם לבוא. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> אתם הייתם בממשלה כשההחלטה הזאת עברה. הייתם שם, נו באמת, הייתם. אחר כך, אחרי שנה, החלטתם שזה לא טוב לכם. זה גם כן – – – << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אוהב שמדייקים. זה הרי גם לא תירוץ, "הייתם". שבוע אחרי שעברה ההחלטה אנחנו הודענו שאנחנו לא מקבלים את ההחלטה הזאת, בסדר? אוקיי. ולכן אני שואל אותך, הרפורמים שלא רוצים את הצהרת בלפור, הרפורמים שרואים בכותל קיר שמחזיק את בית המטבחיים, עפרא לפומא הייתי אומר, כן, של בקר ויונים של בית המשפט, הם צריכים את הכותל? הם צריכים לריב איתנו. הם באים לראות מי ישלוט. למה משה ליאון, ראש העיר בירושלים, זכאי לשבש את התנועה בירושלים בערב שבת ולגרום לאנשים שהם לא יוכלו לסחוב סלים כשהם באים מהשוק, שלא יוכלו ללכת לעשות קניות, לקנות חלות? כי הוא ראש עיר. מישהו צריך להחזיק את המפתחות בידיים ולנהל את העיר. מה זאת אומרת שהרב רבינוביץ' לא יכול לנהל את סדרי התפילה בכותל? למה אפשר לערער על הרב רבינוביץ' ולי אסור לערער – אני לא רוצה לערער, אבל למה אסור לי לערער על משה ליאון ולשבש לו את המהלכים? נראה לך שאנחנו נבוא ונשבש את המהלכים למשה ליאון? << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> לא קשור בכלל. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה ההצדקה הזו לבוא ולשבש את סדרי התפילה בכותל? הם רוצים להתפלל? הם לא רוצים להתפלל. הם לא רוצים. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> אוי – – – << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שמעתי קודם שיאיר גולן – הוא סגן שר היום, נכון? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא רוצה לחנך אותנו. הוא בא לעבוד. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נורבגי, כן. שומר. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> מי שיש לו פנסיה תקציבית וגם משכורת. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא עם רעיון, אומר לי פה קודם חבר הכנסת בוסו שסגן השר יאיר גולן – שמע, זה חשוב לך לשמוע – – << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – סגן השר יאיר גולן אומר שמשגיחי הכשרות יעברו הסבה מקצועית. נעשה אותם פקחי בנייה. מה זה, חברי כנסת, עושים אותם נורבגי, יוצאים החוצה ומחליפים מישהו אחר? אני לא מבין את הדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם מחנכים אותך מה לשתות ואיך לאכול ואיפה הילדים יהיו, אז מותר לו גם להגיד לך במה תעבוד, ואחר כך גם כנראה מחנות חינוך כמו בסין. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> זה משפט של אנשים שבעים. משגיחי כשרות מרוויחים שקלים. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז אני רוצה שיהיה ברור, אנחנו מאוד דבקים בגישה של לדורון, לתפילה, ואם אין ברירה זה למלחמה. אנחנו דורון, זה נקרא שיחות דיפלומטיות, שיחות בין בני אדם. אתה חושב כך, אני חושב כך, בוא נראה מה אפשר לסדר. זה ראשית דבר. כאשר אנחנו רואים גם שזה לא עוזר, בוודאי שאנחנו רוצים על ידי תפילה לקרב את הלבבות. אבל ברור שכאשר אנחנו רואים שבאופן סיסטמתי הולך מאבק ומנסים לפגוע בנו ולא נותנים לנו פה לחיות, ואם להעביר תקציב שאפשר לזרוק לאחים המוסלמים או לאלה שחברים עם האחים המוסלמים, אני לא יודע מי הם, אבל זורקים את המיליארדים, את עשרות המיליארדים, וליהודי החרדי לא ייתנו מכיוון שזה נכנס לוויכוח של מי ישלוט בארעא דישראל. אני כאן בא ואומר, המדרש בפרשת תולדות מספר על הגמון אחד ששאל את האחד מבית סלוני: ומי יתפוס את המלכות אחרינו? מי בעצם הולך לשלוט פה? והוא אמר לו: כתוב "וידו אחזת בעקב עשו" – יעקב אבינו הוא זה שיהיה האחרון שימלוך פה, הוא יהיה האחרון שישלוט פה. הוא יהיה זה שדעתו תהיה מקובלת, גם אם זה יהיה קשה. אז, כשהרב לוין דיבר פה לפני כך וכך שנים, היו חמישה-שישה חברי כנסת חרדים. היום, לפחות במוצהר, יש 16 חברים; יש עוד כמה חברי כנסת שמגדירים את עצמם חרדים, דתיים לאומיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ויש כאלה חרדים לכל דבר. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, אני לא מתכוון לאלה. אי-אפשר, זה כבר אלפי שנים שהם מנסים לפגוע באלה שממשיכים במסורת. וזה לא יעזור, כי אנחנו הולכים עם הדרך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> וידו אוחזת בעקב עשיו. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנחנו הולכים עם הדרך הסלולה מדורי-דורות, נתונה לנו התורה מהר סיני. כיהודים ששומרים על המסורת, אנחנו צועדים ונצעד בראש. והתשובה תהיה, מי ישלוט בארעא דישראל – בעזרת השם, בקרוב נזכה, נזכה לביאת המשיח, ומלאה הארץ דעה את ה'. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> וידו אוחזת בעקב עשיו. יישר כוח. חברת הכנסת אתי חוה עטייה. חילקת את הנאום שלך לשניים, ודוד ביטן בתווך, בין שני הנאומים שלך. היא נואמת עכשיו חמש דקות, דוד ביטן 50 דקות, ולאחר מכן אתי. זה כמו סנדוויץ'. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> – – – שעה, אמרה לי עשר דקות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אתי חוה עטייה. חמש דקות לרשותך. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> הוא נתן לי אישור. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, מכובדיי כולם, "אל תשליכני לעת זקנה" זה לא רק משפט מתהילים וציווי עלינו, בני האדם כולם, לקיים; זה הפך לחלק מהמוסר היהודי. ובמקום זה, חברות וחברים, נראה שאנחנו מתקרבים יותר ויותר לתרבות האסקימואית, שם נוהגים להותיר את הזקנים למותם, הרחק מהקהילה, בערוב ימיהם. הם הקימו את המדינה, ייצבו את כלכלתה, נלחמו בעבורה במלחמות ישראל, עבדו ושילמו מיסים. ועכשיו בעודם מאושפזים בבתי חולים גריאטריים, מתעלמת המדינה מצורכיהם ומפקירה אותם. "אל תשליכי לעת זקנה" – היא משליכה אותם, ממש כמו בתרבות האסקימואית. לפי דוח של משרד רואי חשבון חיצוני שבחן את המצב בשטח, בישראל כיום ישנם 286 בתי חולים גריאטריים, שבהם מאושפזים כ-300,000 חולים. וכמה המדינה מקצה לרווחה שלהם? פירורים. ואם לא די בכך, הצוותים הרפואיים, המלאכים בלבן, שעושים עבודת קודש מסביב לשעון, עבודה פיזית ושוחקת, שמעטים מוכנים לעסוק בה, ואלה שכן, עושים זאת מאהבת האדם, מקבלים שכר שאי-אפשר להתקיים ממנו. הדבר הזה, חברות וחברים, מוביל לתופעה שהולכת ומתרחבת של רופאים ואחיות שעוברים מהרפואה הציבורית לשוק הפרטי. וכך, שוב אלה שיש להם יזכו לטיפול מהטובים ביותר, ואלה שאין להם יסתפקו בדוחק ובמחסור בערוב ימיהם ובתורים ארוכים, ולעיתים החיים ייגמרו לפני שיגיע התור. ואני שואלת, איפה המדינה? בתי החולים הגריאטריים מתריעים שנים רבות שהתעריפים המשולמים בעבור ימי אשפוז של קשישים סיעודיים ושל חולים תשושי נפש – 445 שקלים ו-485 שקלים, בהתאמה – הינם הפסדיים ואינם תואמים את עלויות האשפוז בפועל של קשיש סיעודי, שהן בין 582 לבין 705 שקלים, ולתשוש נפש – בין 603 שקלים ל-780 שקלים. מדובר בפער של מאות שקלים, שממנו סובלים בעיקר החולים שבגילם או במצבם הבריאותי זקוקים להרבה יותר, וכן, גם מגיע להם הרבה יותר. התעריפים הללו אינם מאפשרים טיפול ראוי בקשישים, תשלום שכר הולם לעובדים, גיוס כוח אדם איכותי והבטחת יציבות הענף – יציבות הדרושה כל כך להורינו, לסבינו ולסבתות שלנו. ישראל מתעלמת מקיומו של הדור השלישי. הדבר בא לידי ביטוי בכל התחומים הנוגעים בחסרי ישע שהמדינה מתקצבת. לרוב, מי שמגיע למוסדות אלו הם קשישים סיעודיים שידם אינה משגת לממן בית חולים סיעודי פרטי, לעומת קשישים אמידים שיכולים לפנות למוסדות היוקרתיים וזוכים לטיפול ראוי בערוב ימיהם. בשנים האחרונות ישנו תהליך של נסיגה ביחס לקשישים ולתשושי נפש הנתמכים על ידי משרד הבריאות, וכי יותר ויותר בתי חולים סיעודיים מעדיפים לקלוט דיירים פרטיים על פני קשישים ותשושי נפש שמשרד הבריאות מפנה, בגלל שמבחינתם זהו הפסד. מדובר באפליה פשוט בלתי נתפסת שמבוצעת על ידי המדינה, ששוב מנציחה את הפערים בקבלת שירותי בריאות הולמים בין כאלו שיש להם לאלו שלא. לכן, אני קוראת מכאן למשרד הבריאות ולכל הנוגעים בדבר להתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי. שירימו את הכפפה ויתאימו את תעריף ימי האשפוז לעלויות בשטח כדי שכלל הקשישים הסיעודיים ותשושי הנפש, ללא תלות במצבם הכללי החברתי, יקבלו את השירות המיטבי שלו הם ראויים. ההורים שלנו ראויים לזה, כך נרצה שינהגו גם בנו. אך אם אנו לא נשמש דוגמה לילדנו כיצד טיפלנו בהורינו, נושלך גם אנחנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לאתי חוה עטייה. תשמע, זו אומנות שחברי כנסת יודעים לכתוב נאום, לדייק לזמן הנאום. יישר כוח. חבר הכנסת דוד ביטן. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – בתקציב החדש נכנס שאדם שקבע תור ולא הגיע מחמת בעיה כלשהו, משלם קנס. ומי לא מגיע לתור? אחד שאולי הבת שלו לא הצליחה לבוא לשמור על אשתו. – – – מקבל קנס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו בעידן הקנסות ומיסי החינוך. מיסים לחנך את האוכלוסייה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> בן אדם שלא מתקף את הרב-קו – קנס 1,000 שקל. מי לא מתקף ברב-קו? בן אדם מסכן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני, 50 דקות עומדות לרשותך. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, בהצלחה בתפקיד. אתה יודע שאני רוצה שתצליח, גם בגללך וגם בגלל הנושא שאתה מטפל בו. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> אני יודע שאתה פתוח – – – ביחד את הנושא הזה כחברי כנסת. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. קודם כול, כשאני שומע את התקשורת כל הזמן ואת נציגי הקואליציה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מעניין שאתה שומע את התקשורת, אני לא שומע אותם כבר חמישה חודשים. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני שומע אותם גם כשאני נמצא שם, וגם אני רואה פה ושם טלוויזיה. ואתמול גם שמעתי את השר במשרד האוצר, את חמד עמאר, ואני לא יודע, יש לי הרגשה כאילו זה התקציב הראשון שמעבירים במדינה. זה מה שנראה לי, שזה התקציב הראשון וסוף-סוף מעבירים תקציב. עד עכשיו לא היה שום תקציב, לא היו סדרי עדיפויות, לא השקיעו שום דבר במדינה, הכול נעשה בתקציב הזה. ואני בא ואומר: רבותיי, אתם באמת לא התחלתם מאפס. אתם באתם לתקציב שהוא כבר מוכן. גם חלק גדול מהתקציב, דרך אגב, נעשה עוד על ידי שר האוצר הקודם ישראל כץ, והוא אומר את זה בעצמו. זה לא שאני ממציא משהו. ושים לב מה קורה. אפילו את הנושא הנכים, למשל, עמד חמד עמאר ואמר: אנחנו מוסיפים לנכים. גם שר הרווחה אמר את זה. רבותיי, הנכים, למשל, זה חוק שאנחנו חוקקנו לפני שלוש שנים, ויש מחויבות לממשלה להכניס את התקציב שנקבע בחוק הזה. אנחנו החלטנו שזה יהיה 4.2 מיליארד שקל לשנה. מה שקרה, בתקופת הקורונה לא נתנו להם את הכול. באמת לא היו צריכים לעשות התאמות בתקציב הזה, אבל זאת לא המצאה שלכם, זה לא שאתם עשיתם את העניין הזה והוספתם ונתתם. יש דברים שכבר נעשו, הרבה מאוד דברים, כולל ברווחה, כולל בבריאות, כולל בכלכלה, ולכן אני אומר, עם כל הכבוד לכם, לא המצאתם את הגלגל בנושא התקציבי. דרך אגב, אנחנו חושבים שלא עשיתם את מה שהייתם צריכים לעשות, במיוחד בנושא רווחה וכלכלה ובמיוחד בנושאים האלה, שנתתם מיסים עקיפים על השכבות החלשות. זה דבר שלא הייתם צריכים לעשות, במיוחד לאור ההצהרה של שר האוצר וראש הממשלה וראש הממשלה החליפי, שלא יהיו מיסים. אם אין מיסים אז אין מיסים בכלל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז הוא אמר. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, אבל לא משנה, מציגים – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> מה, אתה בסינגפור? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתמול גם שמעתי את יושב-ראש הקואליציה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה יהיה לגיא זוהר למלא בתוכניות שלו, אם לא יהיה? אז הוא אמר. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> דבר נוסף שאני רוצה להגיד, אני עוד אתייחס לתוך התקציב. דבר נוסף שאני רוצה להגיד, שההמצאה הזאת של התקשורת ושאתם אומרים כל הזמן, ששלוש שנים לא היה תקציב, היא המצאה שקרית, מדוע שקרית? מכיוון שתקציב 2019 אנחנו חוקקנו, אושר תקציב 2019 – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תקציב המשכי. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ב-2018 אושר, זאת אומרת שאם אין תקציב, אין תקציב ב-2020 וחלק מ-2021, אז זה לא שלוש שנים, זה שנה וחצי. וגם ב-2020 עשינו התאמות לתקציב, זאת אומרת בסוף השנה, אם אתם זוכרים, באוקטובר 2020 נדמה לי, הגיעה לוועדת הכספים מהממשלה תוספת של 11.5 מיליארד שקל, שיצרה התאמות לתקציב הקיים, שהיה ב-2020. זאת אומרת, כל מה שלא עבד ב-1 חלקי 12, הוסיפו בתקציב מיוחד שאושר בממשלה, בוועדת הכספים וגם בכנסת. לבוא ולומר שאין תקציב שלוש שנים זאת המצאה, והתקשורת מפמפמת את הציבור כל הזמן, ואתם במסגרת הראיונות בתקשורת אומרים את זה כל הזמן הלוך וחזור, וזה לא נכון בכלל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עם הזמן, מאמינים בו. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> כשאומרים שקר הרבה פעמים, מאמינים לשקר הזה, וזה לא נכון ולא מדויק. דבר נוסף שאני רוצה לומר, שכל השימוש במילה רפורמות בישראל זה בלוף. אין רפורמות. הרפורמות שמכניסים בחוק ההסדרים לאורך שנים, לאו דווקא בממשלה הזאת, זו שיטה של האוצר כל הזמן להכניס כביכול רפורמה. כל גזרה שהם רוצים להטיל הם עוטפים במילה רפורמה, אבל תכל'ס אין רפורמות. כל מה שנשאר זה המס שגובים בגין אותה רפורמה. שינוי היא לא יוצרת. אני מזכיר לך ולכולנו, שהרבה מאוד פעמים – וגם כשהיה כחלון שר אוצר וגם כשהיה לפיד שר אוצר, כל הזמן הם באו עם רפורמת הקורנפלקס ורפורמה כזאת ורפורמה כזאת ותמיד הם אמרו: זה ליצור מצב שלא תהיה עליית מחירים, אלא המחירים ירדו. אני לא ראיתי אף פעם שהמחירים יָרדו במדינת ישראל. זה עולה ועולה ועולה, אז כל הרפורמות הן לא נכונות, הן בלוף, כיוון שכדי שרפורמה תצליח, צריך קודם כול שהממשלה תשים יד בכיס. הרי מה הממשלה עושה ברפורמות, שהיא טוענת – רפורמות? היא לא משקיעה כלום. הכול המעסיקים צריכים להשקיע, התעשיינים צריכים להשקיע, החקלאים צריכים להשקיע, הסוחרים צריכים להשקיע, אבל היא לא עושה את מה שהיא צריכה לעשות. היא לא משקיעה כלום, כי הכול מיסים שנכנסים לתקציב המדינה, למשל: היא לא מורידה את מחיר הדלק, היא לא מפחיתה את מחיר הגז, היא לא מפחיתה את מחיר החשמל, היא לא מפחיתה את מחיר המים. ברור שאלה חומרי גלם שמשפיעים על ייצור המוצרים, או הוצאות של בתי עסק. כל עוד היא לא תכניס יד לכיס ולא תשקיע את הצד שלה במחיר, המחירים לא ירדו, גם אם עד מחר הם יגידו שזאת רפורמה לצורך הורדת המחירים במשק. אז זה לא יהיה גם הפעם, ולכן לבוא ולומר רפורמה, זו בדיחה טובה אבל לא יותר מזה, כי תכלס המחירים לא ירדו. גם רפורמת היבוא שהם טוענים לה, גם היא לא תפחית מחירים, כיוון שתכלס תמיד מנצלים את הרפורמה, או את הפחתת המחירים, וזה לא עובר לצרכן. העסק לא עובר לצרכן בסופו של דבר. קח דוגמה, הנושא של הרפורמה בנושא של הביצים בחקלאות. הרי ידוע וברור שכל החקלאים הקטנים בעצם ייפלו כולם יחד, ומי שייהנה מזה הם המגדלים הגדולים, ואחרי שהם יהרסו את כל המגדלים הקטנים, הם יתחילו להעלות לבד את המחיר. אז בהתחלה תהיה תקופת זמן שהמחיר ירד ומייד אחר כך הוא יעלה, כי כבר אין תחרות ואין אף אדם שמתחרה. לכן אני בא ואומר: תפסיקו להשתמש במילה רפורמה. אתם רוצים להטיל גזרות על הציבור? תגידו: אנחנו מטילים גזרות, אבל אל תייפייפו את זה במילה רפורמה, כי רפורמה אין וזה הכול שקר. תראה אילו רפורמות נתנו הפעם – רפורמת הנושא של השתייה המתוקה, נכון? רפורמה ראשונה; רפורמת הכלים החד-פעמיים, למה? כי רוצים לחנך את הציבור, הבנו; רפורמת מס הגודש; רפורמת ההשקעות באגרות חוב, שדפקו עוד פעם את החוסכים לפנסיה. דפקו, אין מה לעשות, ברור שדפקו. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> יש מנגנון פיצול. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, ראיתי את המנגנון. בתנאי שלא מרוויחים את זה, נכון? וזה לא מספיק. דרך אגב, למה היו צריכים את זה? למה? בגלל שקופות הפנסיה מרוויחות יפה מאוד, ומי מרוויח מזה? החוסכים, אז אמרו: לא, אתם מרוויחים יותר מדי. עכשיו בוא נראה איך תרוויחו פחות, בלי שהממשלה שמה יד בכיס, עוד פעם אני חוזר. הרי מה קורה בעצם עם הפנסיות? פנסיות לא יהיו במדינת ישראל. כל הזמן נוגסים בפנסיה, כל הזמן, ובעצם אין לך ביטחון פנסיוני. המדינה לא ערבה לכלום, היא סגרה את הפנסיות הוותיקות, היא ביטלה את הפנסיות התקציביות, העבירה אותך לחיסכון בקופות פנסיה חדשות, אוקי? ואף אחד לא אחראי לכלום. קופות הפנסיה אומרות: אם ייגמר לנו הכסף, אין לך פנסיה. כל עוד תאריך את החיים שלך, אתה יכול להישאר בלי כלום. והם ממשיכים לנגוס. נוגסים עכשיו ברפורמה הזאת של איגרות החוב. נוגסים, אין מה לעשות, אחרת למה הם עשו את זה? כדי להגן עלינו? לא, כדי להגן על המדינה, נכון, אתה הרי יודע את זה. אז אם הם רוצים להגן על המדינה ולא עלינו, הם דופקים אותנו, אחרת לא היו עושים את זה באוצר. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר, מנגנונים, בסוף לא נשאר כלום מהמנגנונים, מישהו נדפק מהדבר הזה, אתה יודע את זה. עשו רפורמה בנושא של הפרישה של הנשים, נכון? מחר יעשו רפורמה גם בפרישה של הגברים, אנחנו נעלה מ-67 ל-69. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> זה לא הוצע. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> כל הזמן אומרים: בגלל שקופות הפנסיה במצב לא טוב, אז איפה המדינה? << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> – – – ואנשים מאריכים לחיות, וצריך – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז לא ידעו את זה לפני כן, נכון? << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז איפה המדינה? המדינה לא צריכה לתת ביטחון פנסיוני? מה אתם רוצים, שאנשים יעבדו עד גיל 80? << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> יש סיבה – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> מה הם רוצים? שאנשים – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יותר קל לממשלה לדחוף יד לכיס של האזרח, במיוחד לאזרח השכיר ובמיוחד לפנסיונרים. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> רפורמת היבוא החופשי אמרתי. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לעצמאי לא עושים את זה, כי הוא בכלל – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> רפורמת החניה בערים. אחת אחת, כל הרפורמות האלה הן תוספת מיסוי וקבלת כספים מהציבור הרחב. אני עוד לא נכנס לעניין שכל הרפורמות האלה פוגעות באנשים העניים במדינה, בפריפריה ובכל מי שלא יכול לשלם. אתה יודע טוב מאוד שהרבה מאוד עובדים לא משלמים מס. רוב העובדים שמרוויחים משכורת מינימום, אפילו קצת מעבר לזה, כמעט שלא משלמים מס. רוב המס משולם על ידי המעמד הבינוני, אפילו לא הגבוה. מתחיל מהאמצע ועד הגבוה. הם משלמים את רוב המיסוי. גם העשירים והעצמאים, שמרוויחים יפה, גם הם דואגים לכל מיני מקלטי מס והם לא משלמים הרבה. מי שמשלם את רוב המס זה השכירים, שמרוויחים מ-15,000 שקל ומעלה, בסדר? אז מה עושים? איך גובים מהציבור מס שהוא לא צריך לשלם? על ידי מיסים עקיפים. כי כל אחד קונה סיגריות, כל אחד צריך למלא דלק באוטו – אז מכאן אתה גובה את המס. פה זה לא עניין של הכנסה, זאת הוצאה שהם חייבים לרכוש אותה, ואז הם משלמים במיסים עקיפים, זאת השיטה. אז מה הם עשו פה? הם גובים מס עקיף מהאנשים הכי עניים, וזה מוכח ברפורמות שהם באים – כל רפורמת השתייה המתוקה, כל רפורמת הכלים החד-פעמיים. אתה לוקח את זה מהאנשים העניים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גזרות, אלה לא רפורמות. אלה גזרות, זאת הטלת מיסים. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אבל הם מציגים את זה כרפורמה. אמרתי את זה בהתחלה, אני לא אחזור על זה. אומרים: רפורמה, נחנך את הציבור, אנחנו נחנך את הציבור, כבוד היושב-ראש. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לעישון אין השלכות בריאותיות? לאלכוהול אין השלכות בריאותיות וחברתיות? << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז למה דווקא לשתייה המתוקה? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לכולם יש. רגע, לשוקולד אין? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השר נחמן שי, ידידי, זה ברור: יש פה סדרת מיסי חינוך לחברה החרדית. אתה מכיר את מחנות הדיכוי והחינוך בסין? << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> יש שרים לא חרדים שהתנגדו לזה כי הם אוהבים לשתות משקאות ממותקים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, לא, שמע, אני אומר לך, הייתי מקבל את זה באהבה ובהבנה אם היה מיסוי. החזרת המס על אלכוהול שירד בשנתיים האחרונות – להחזיר את המס על אלכוהול, להחזיר את המס על העישון, ואז הייתי אומר: באמת דואגים כאן לבריאות. אבל לא ייתכן שממקדים את כל מיסי החינוך בחרדים ולבוא לספר לנו שזה פוגע בבריאות. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא רק על החרדים. גם לערבים יש הרבה ילדים. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> כל המשפחות ברוכות הילדים ישלמו את המס הזה. אף אחד אחר לא ישלם, ואתם רואים את זה. גם לגבי המתוקים – יש כאלה שהם לא מתוקים, כמו הזירו למשל. מחייבים גם עליו. למה? הרי על מה הם הלכו? הם הלכו על נושאים שיש בהם הרבה רכישות. הם לא ילכו על נושא שבקושי קונים, לא משתלם, המס הזה, נכון? אז הלכו על מה שקונים הרבה: קונים הרבה כלים חד-פעמיים, קונים הרבה שתייה מתוקה – קונים, כי שותים, אין מה לעשות – ופה הם גובים מאות מיליונים מהציבור הרחב ועל זה הם הלכו. זאת אומרת לא מעניין אותם חינוך הציבור אלא בעצם גביית המס. פינדרוס, למה הם אומרים שזאת רפורמה? בגלל שהם רוצים לחנך את הציבור לא לרכוש את זה ולהילחם בתופעה – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> הם לא רוצים לחנך, רוצים לשדוד. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא משנה, לחנך. הם מציגים את זה ככה, שזה לחנך. בואו נעבור לדברים אחרים. הייתי בהלם – עשו רפורמת חנייה בערים. מי צריך את זה בכלל? מי צריך? הרי מה קורה? << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיב רגע. הם החליטו שבערים מ-40,000 איש ומעלה יהיו חייבים לעשות כחול-לבן בכל העיר. ואם לא צריך את זה? בראשון לציון, למשל, בהחלטת מועצה, אנחנו לא מחייבים את הציבור שגר בעיר. חוץ מאשר ברחובות הראשיים שצריכים לחנות לא יותר משעתיים, לא מחייבים בחנייה; רק תושבים זרים שבאים לעיר. פה מחייבים את כולם. ומה יגיד ראש העיר? ראש העיר מבסוט. אתה יודע למה הוא מבסוט? יבואו אליו התושבים, כבוד היושב-ראש, והוא יגיד: זה לא אני, זה הממשלה החליטה. זאת אומרת עוד פעם אתה מטיל גזרה על הציבור כשבמקומות מסוימים לא צריך את זה. למה הם עושים את זה? כדי שלא יצטרכו לתת מענקי איזון אלא ייתנו כמה שפחות, אז מנסים להגדיל את ההכנסות של העיריות והמועצות המקומיות מעל 40,000 איש. אבל מי צריך בפריפריה כחול-לבן? מה, יש שם איזו פעילות מיוחדת שצריך כחול-לבן בכל העיר? לא. אבל מציגים את זה כרפורמת החנייה בערים. אתה מבין, כבוד היושב-ראש, זאת רפורמה. זאת לא רפורמה, זה בעצם חיוב של הציבור לשלם על חניה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שנים – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> שנים לא היה צריך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שנים האוצר הקפיד לא להעלות מיסים. הפוך – זאת הייתה תפיסת עולם אנטי-כלכלית. זה נגד כל תפיסה כלכלית. מי שרוצה להניע את גלגלי המשק לא מטיל מיסים. שנים. והינה, באה ממשלת השינוי ומטילה סדרה של מיסים. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> רפורמת מס הגודש, שברור לגמרי שזה מס – – – << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> הערים נחנקות. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> בטח, נחנקות. נחנקות – הכול טוב ויפה, אבל זאת לא השיטה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הן נחנקות מתושבי הפריפריה, אז שלא יבואו תושבי הפריפריה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל זאת לא השיטה. בכל מדינה – אתה יודע טוב מאוד, אתה אדם הגון, נחמן. בכל מדינה בעולם מטילים מס כזה רק אם יש לך תחבורה ציבורית כמו שצריך. אין את זה במדינת ישראל – – << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> זה חלק מהעניין. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אז אתה חייב לנסוע. אז מה אמרו? נחייב את זה – – – << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> איפה? איפה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השר נחמן שי, אני הייתי נותן הצעה חלופית לשחרר את גוש דן מהפקקים ומהעומס: נוציא משם את משרדי הממשלה, נוציא את מטות החברות הגדולות לפריפריה, נוציא את המרפאות והרופאים המומחים בחוק לפריפריה, ואז לא יהיה עומס, לא יהיה גודש. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> אי-אפשר לכפות – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אה, את זה אי-אפשר לכפות. רציתי לשמוע ממך "אי-אפשר לכפות". << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> כל דבר אפשר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה מה שרציתי לשמוע – אי-אפשר לכפות. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> משרדי ממשלה – יש חוק שהם עוברים לירושלים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם לא ממומש. אני קיימתי על זה דיון. לא ממומש. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> שום דבר לא ממומש. מה זאת אומרת? למה צריך לממש משהו? אתם מתחייבים לממש? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> "אי-אפשר לכפות" – אהבתי את זה. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> אתה רוצה להוציא רופאים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני שמח שאמרת "אי-אפשר לכפות". << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם עושים רק דברים שמתאימים לאוצר. האוצר בעצם שולט על כל העניינים. עכשיו, אני אומר לך דבר קטן אחד: אני הייתי יושב-ראש קואליציה. את כל הרפורמות האלה תמיד הם מביאים, לכאן ולכאן, אולי אחד פחות או אחד יותר, אבל מביאים. אנחנו לא נתנו שיביאו אותן. מה קורה פה? החלום הרטוב של האוצר זה שר האוצר הזה והקואליציה הזאת – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא רוקן לו את כל המדפים באוצר. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לא יכולים להילחם באוצר ובממשלה. הח"כים, רובם נורבגים, ועכשיו אם הם יילחמו ולא יצביעו הם לא יהיו פה, אתה מבין? אני פעם חשבתי שנורבגים זה חוק לא רע. אמרתי: ככה תהיה הפרדת רשויות בין הכנסת לממשלה. אבל אני רואה מה התוצאות של העניין הזה. א. השרים לא פה בכלל – אתה לא יכול לפגוש שר אחד; או שהוא בחו"ל או שהוא בעבודה, אבל פה הוא לא; רק ארבעה או חמישה שרים שלא התפטרו. בהם לא יכולים להילחם – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הם לא פה, אבל לשכות הם תפסו בבניין, עד כדי כך שמינהל הבית היה צריך לבנות ולהקים עוד לשכות על חשבון – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אין חנייה ואין שום דבר. אתה יודע, אפילו חניות אין פה בגללם. כל אחד צריך כמה חניות לעוזרים. תכלס, הם לא יכולים להצביע נגד הממשלה בוועדות, אז מה יצא? מצד אחד אנחנו לא היינו בוועדות בגלל העוול שעשו לנו, ומצד שני הח"כים הנורבגים לא הלכו נגד הממשלה. התוצאה היא שהממשלה העבירה 99% ממה שהיא רצתה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ולא היה סיעור מוחות, והיה דיון רדוד בוועדות על החוקים. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר לך שהנושא של שינוי מועד הפנסיה לנשים – אנחנו נלחמנו בזה כל השנים. לא אפשרנו את זה. לא אפשרנו מכיוון שאין הגנה פנסיונית במדינת ישראל. אתם רוצים שאנחנו נלך לקראתכם בנושא זה – בואו, תראו לנו איך אתם מגינים על הנשים. איפה המדינה? מה האחריות של המדינה בנושא הפנסיה? אנשים יכולים לעבוד 30 שנה בקופות החדשות האלה של הפנסיות ובעצם לא לקבל שום דבר. יכול לצאת להם 3,000 שקל בחודש. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> – – – את ההכנסה – אם הריבית – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זה השינוי האחרון. הבנתי, אני מכיר את זה, אבל זה השינוי האחרון. אני אומר לך שאין הגנה פנסיונית. אין דבר כזה. כל הזמן ישנו – בסוף בגיל 75 אולי תתחיל לקבל פנסיה במדינת ישראל. למה? בגלל שצריך לדאוג לקופות הפנסיה. אז אני שואל: איפה האוצר? איפה המדינה? הכול צריך להיות על התושב הקטן שעובד כל השנים ורוצה לחיות כמו בן אדם כשהוא פורש לפנסיה? הוא לא צריך לעבוד כל הזמן, אלא אם כן הוא רוצה. אם הוא רוצה – בסדר, אבל אם הוא לא רוצה, אז איפה ההגנה של המדינה? והם ממשיכים כל הזמן לעשות את הדברים האלה. אבל מצד שני הצלחתם בגדול. טענתם שאנחנו לא בסדר, ממשלה רחבה – עשיתם ממשלה רחבה בדיוק כמונו. אם אתה לוקח את מספר השרים וסגני השרים – – << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> – – – 38. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> 36. כמה אתם? 28 ועוד אחד בדרך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> וכמה סגני שרים? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע. יש לכם אחד שבנט לא לקח, הוא שומר אותו, אבל הוא ייקח אותו בסוף, ויש לכם עוד חמישה, שישה סגני שרים, נדמה לי. אז מה ההבדל? אני לא מבין. ההבדל הוא שהתחייבתם ל-18. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> גם אנחנו לא שמחים על זה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> התחייבתם ל-18, ובסוף זה לא 18, זה 28 ועוד שישה – זה 34. אחר כך בחוק הנורבגי, מה עשיתם? לנו היה אולי – פעם ראשונה זה בקדנציה האחרונה – היו איזה ארבעה, ולכם יש 21 וה-22 בדרך. את זה דאגתם לשמור בתקציב ולהכניס את זה כמו שצריך לתקציב. פה לא הייתה לכם בעיה. והכספים הייחודיים – אתם נתתם חצי מיליארד יותר כספים ייחודיים. אני עוד לא מדבר על תקציבים למגזר הערבי, כן? תקציבים ייחודיים – 1.9 מיליארד; אצלנו – 1.4. עכשיו, איזו ביקורת הייתה בתקשורת ובכל מקום נגד מה שעכשיו אמרתי, כולל הכספים הייחודיים – אנחנו לא יכולנו לזוז. על כל דבר הייתה ביקורת של ימים בתקשורת, בכנסת – בכל מקום. מותר לכם לעשות הכול. אתה יודע למה? בגלל שהחלפתם את נתניהו. החלפתם את נתניהו אז אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חסינות. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> חסינות יש לכם – חסינות בתקשורת, חסינות בכל דבר. אבל זה לא צריך להיות ככה. אתם אמרתם? תקיימו את מה שהבטחתם. מה זה משנה מה אנחנו עשינו? אתם אומרים שאתם ממשלת שינוי. תראה, לא לחינם אנחנו עולים במנדטים בסקרים כל הזמן ואתם או לא עולים או יורדים. למה? בגלל שבסופו של דבר העם לא מטומטם – – << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> – – – בחירות. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הוא רואה שלא קיימתם שום דבר, וכל הבטחה שאמרתם – אתם לא עומדים בה. נתחיל מזה שבמישור החוקתי, בוא נגיד, הפרתם כל הבטחה שנתתם, העליות הן גבוהות מאוד, התקציב מכסה את זה בלי שום בעיה. נכון. במישור של הרפורמות – אין רפורמות. זה הכול בלוף. במישור האחר, כמו למשל, כל מיני דברים חיוביים מה שנקרא, כמו שכר החיילים – לא העליתם. אתם, כל דבר, וזאת שיטה, ראיתי, שיטה לא רעה שאתם עושים. כל דבר שלא עשיתם, אתם מוכרים לציבור שתעשו בשנה הבאה. אוקיי. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> לא כל דבר. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, כל דבר, כל דבר. תכף אני אגיע. כל דבר. ואתם דואגים לדברים שהם בעיתיים. למשל, הנושא של החיילים, נתתם הצהרה – שנה הבאה. בוא נראה שבשנה הבאה זה יהיה. אוקיי? אחר כך, ראיתם שיש לכם בעיות עם העצמאים. אמרתם: חלק התחייבו וגם מפלגות התחייבו שיהיו דמי אבטלה לעצמאים ודברים מהסוג הזה, רישוי עסקים וכולי, ראיתם שזה לא מתבצע, עשיתם איזו מסיבת עיתונאים שקארה ישב עם בנט ועם שר האוצר, הציג לו מתווה א', מתווה ב' – שנה הבאה זה יהיה. אתם מנסים למכור לציבור אשליות שלא קיימות, פשוט מאוד זה המצב. אז אתם רואים את זה ממש: רישוי עסקים – אותו דבר; דמי אבטלה – אותו דבר; עזרה לעסקים – אותו דבר. זאת אומרת, מה שאתם עושים, אתם בעצם לוקחים נושאים שהם – אמרתם שתעשו והם לא בתקציב, ומוכרים אשליה לציבור שבשנה הבאה זה יהיה. זה מה שאתם עושים. זאת שיטה יפה מאוד. לבלבל את הציבור בדברים שאתם לא עשיתם עכשיו. אז זה לא – ואנשים אומרים: הינה, זה חלק מהתקציב, חלק מהרפורמות. אבל איפה הרפורמות? הן לא קיימות. אין בחוק ההסדרים. אין בשום מקום. ואתם מוכרים לציבור שאתם מתכוונים לעשות את זה בשנה הבאה. אז טוב, נחכה לשנה הבאה. רק אתם לא תהיו בשנה הבאה, אנחנו נהיה. זה מה שיקרה. עכשיו בוא נלך רגע – אותו דבר עשיתם ברפורמת הנדל"ן. גם בנדל"ן אין שום דבר שמתייחס כמעט, כן? יש, וגם זה לא שלם, כן? בנושא של הנדל"ן אותו הדבר. עכשיו, אחרי שהגשתם את התקציב, הגשתם את חוק ההסדרים, פתאום יצאה תוכנית ממשלתית להילחם במחירי הדיור ובנושא של פיתוח דירות ולהגדיל את מספר יחידות הדיור וכולי. שוב פעם, אותה שיטה, כמו בדמי אבטלה. אתם מוכרים אשליות לציבור, שאתם, הינה, אתם – מה יש בתוכנית שהצגתם? העלאת מס הרכישה ל-8% לדירות להשקעה. זאת אומרת, המס יישאר, דירות לא יהיו. הרי ניסו להילחם שנים, קשה מאוד להילחם במחיר הדיור. וכדי להילחם במחיר הדיור אתה צריך בעצם לעשות חבילת צעדים, לא צעד אחד. לא רק למנוע מהמשקיעים לקנות, אלא עוד הרבה צעדים שאם לא עושים אותם – ולצערי, גם ממשלת הליכוד לא עשתה אותם כמו שצריך וגם אתם לא תעשו אותם כמו שצריך. כי צריך לבוא ולומר: אנחנו נעשה את מה שצריך. אבל אתם לא עושים ולא תעשו, והצגת תוכנית שקרית כביכול או אשליה לציבור, זה בשיטה שאתם עובדים, זו שיטה של ספינים. אין בשיטה הזאת שום דבר. יש לכם הרבה אנשים – אני לא אומר עליך – שהם אלופי הספינים. מוכרים אשליות לציבור כספינים, אחר כך מורידים את הספין ונשארת הרגשה בציבור שזה טופל, אבל זה לא מטופל ולא יטופל גם כן. ככה בשכר החיילים, ככה ברפורמת הנדל"ן ומחירי הדיור, ככה בדמי אבטלה, ככה ברישוי עסקים, ואני יכול להציג לך עוד דברים שבעצם אינם בחוק ההסדרים, שאלה רפורמות אמיתיות. אלה, אם היו עושים את זה, זה באמת היה רפורמה. אבל לא הרפורמה של הכלים החד-פעמיים. מה זה רפורמה של כלים חד פעמיים? אני לא שמעתי על רפורמה כזו. כלים חד פעמיים. זה רפורמה? << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> להציג – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> זה להציג מה? להגדיל את המס? זה 600 בכלים חד פעמיים, זה 600 מיליון שקל. זה לא כסף קטן בכלל. כמה אתה חושב מס הכנסה, אתה מעלה קצת מס הכנסה. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> אני מוותר על הפלסטיקים האלה, הם מחניקים את כדור הארץ. איזו מדינה – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אין בעיה, אין בעיה, למה אתה צריך שיהיה לזה מס כזה גבוה? << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> הפלסטיקים חונקים את העולם. זה הסיפור. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז בסדר – – – << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> אנשים אגרו באיזה כמויות, לצערי הרב, ברכישת כלים חד פעמיים. מה, אנחנו רואים את זה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה הפלסטיק היחיד שמיוצר בסיטונאות כאן, תגיד לי? נחמן. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> מה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה הפלסטיק היחיד שמיוצר? << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> לא, זה חלק מ – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בוא, בוא, זה חלק. בוא נתחיל בחרדים וירחם השם. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נתחיל בחרדים וירחם השם אחר כך. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> תאמין לי, עשו רפורמה – – – << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> אסור להשתמש בפלסטיקים – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני נגד. אני מסכים איתך. אבל למקד את זה רק על החרדים? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, רגע, רגע, אתה זוכר שדיברו על שקיות ניילון בסופרים? << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> כן, אז הסופרים – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> ובמקום זה היו שקיות נייר? וכל שקית ניילון אתה משלם עליה כסף. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> חוץ מזה, איפה הנייר? איפה הנייר? תראה, אתה יכול לדבר על חינוך הציבור. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> ירדה צריכת השקיות ב-45% אחוז. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל רגע, אתה עושה את זה בסיגריות, נכון? מס הסיגריות הוא עצום. הפסיקו לעשן אנשים? לא. עכשיו – – – << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> לא הפסיקו. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, יש היגיון להגיד – בסיגריות אתה בא ואומר: זה עושה נזק בריאותי, וזה גורם גם להוצאות גדולות ברפואה, אבל גם נזק לאדם, נכון? אז אנחנו נחנך אותם באמצעות זה שכסף – בכלים החד-פעמיים, עם כל הכבוד, אין פה נזק בריאותי, יש נזק אחר. אבל נזק בריאותי – – – אתה בא לחנך. עכשיו, זה לא רק העלאת מחיר של המס. הסוחרים מנצלים את זה – כשהם מעלים מחיר כבר, הם מעלים יותר ממה שהמס נתן. זאת אומרת, עליית המחיר היא לא רק בכיוון של עליית המס, אלא גם עלייה שהסוחר מחליט לעשות אותה כדי לנצל את המצב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דודי, צופה מהבית כותב לי – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> מי? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> צופה, מהבית. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> בבקשה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא שואל, תשאל את השר: מדוע, אם באמת רוצים לעודד, להגן על הסביבה ולהמעיט את השימוש בכלים חד פעמיים, למה החד פעמי המתכלה יקר במדינה? << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> כי זאת טכנולוגיה אחרת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לכן מדינה שחפצה חיים, עושה קמפיינים – – – << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> זאת טכנולוגיה אחרת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עושה קמפיינים, מסבסדת דברים מתכלים. ככה מחנכים ציבור, לא במיסים. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, מה זה מיסים? זה סתם. זה יהיה מס, הוא יישאר, ואחר כך יתנו לו עוד מס. העיקר עושים. מתחילים במשהו. מישהו כתב לי פה, והוא מזכיר לי שבעצם בממשלה הקודמת היו 73 חברי כנסת, לא 62 או 61. ולכן הממשלה הייתה קצת יותר גדולה מכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נכון, ביחס. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> ביחס. ולכן אתם יותר גדולים מאיתנו, אין ספק בכלל. הוא צודק, שכחתי את זה והוא כתב לי בוואטס אפ, הוא צודק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ההכרח שלא יגונה, זה – – – << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נחמן, נחמן שי, ידידי, ההכרח שלא יגונה – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא הזכיר לי, הוא הזכיר לי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> – – הוא נכון לכולם, לא כשזה מתאים לצד אחד זה יגונה, כשזה לא – – – << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> פלסטיקים זה מכה. וצריך לצמצם את – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש הרבה מכות, בוא נתחיל לטפל בהם. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> מסכים איתך, מסכים איתך. אז למה, למה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה מתחילים עם – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> למה מטילים גם על ציוד מתכלה שאין איתו שום בעיה, בגלל שהוא חד-פעמי? למה, תגיד לי? אם אתה הולך לקו, תלך עם הקו הזה עד הסוף, אל תלך בצורה של תעתוע. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> כן ולא. נכון או לא? הם מטילים על הכול. למה מטילים במתוקים על הזירו? הזירו הוא לא ממותק. למה? << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> בזירו גם יש חומרים מתוקים. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, בסדר. הוא לא הדיאט ולא כלום. בחייך, למה מטילים עליהם מס אותו דבר כמו על קולה רגילה? למה? כי הם לא מחפשים לחנך את הציבור. הם מחפשים לגבות מס, זה מה שהם מחפשים. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> מה? מה – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו, זה הכי קל, לגבות מס – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> צריך למצוא מקורות מימון לפזרנות של הממשלה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> תגיד לי, אני מזכיר לך את הרפורמה שעשה לפיד – – – << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> – – – חולים בסוכרת – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, רגע, תן לי שנייה. אתה זוכר את הרפורמה שלפיד עשה בנושא של השתייה החריפה? שהוא העלה את המחיר של העראק – – << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> – – – הוא אומר – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שרוב המרוקאים הזקנים שותים אותו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוריד את הוודקה, העלה את העראק. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> הוריד את הוודקה והוריד את הוויסקי. לא, את הוויסקי. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> זה הגדיל את ה – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו מה קרה? מה קרה? אנשים שותים בלי הפסקה וויסקי כי המחיר זול. לפני זה לא היו שותים ויסקי. עכשיו זה הגדיל מצד אחד את הצריכה של מוצרים מסוימים, והקטין את הצריכה של מוצרים אחרים. ועכשיו יצא – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ועלייה דרסטית של התמכרות ושימוש של בני נוער באלכוהול. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> את מי דפקו? דפקו את כל המרוקאים הזקנים שהיו שותים את העראק והתרגלו כל החיים לשתות. עכשיו יצא משהו עוד יותר גרוע: גם הגדילו את השתייה של הוויסקי, אבל עוד משהו, כל הצעירים והצעירות, מה הם שותים היום? עראק. גילו את העראק. זאת אומרת, גם העראק הצריכה שלו עלתה, וגם הוויסקי הצריכה שלו עלתה. דווקא של הוודקה ירדה. אבל וויסקי ועראק – עלתה. זאת אומרת, אתה לא יכול לכוון, מה שאני מתכוון, אתה לא יכול לכוון את הציבור רק מכוח מיסים. אתה צריך לתרגל אותם בצורה – – – מה אתה אומר? << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> אני אומר שאלכוהול, זה עוד פעם – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, נתתי לך דוגמה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מאמץ את הגישה שלך שאי-אפשר לכפות. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> שלא תבין לא נכון, אני לא נגד – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זו הייתה האמירה שלך היום. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – להגביל או לחנך או לעשות את הדברים האלה שקשורים לדברים המזיקים. אני לא נגד. אני רק אומר שאתה לא יכול לעשות את זה רק באמצעות מיסים. מה שהם עושים פה, רק באמצעות – – – תראה, אתה לא יכול לבוא ולהגיד: זה תקציב חברתי, כשבסופו של דבר, התקציב החברתי הזה, אתה רואה לאן הוא הולך. אז איפה החברה? אתה פוגע גם באנשים העניים, אבל אתה פוגע גם בפריפריה. מס הגודש פוגע בפריפריה, כי אנשים באים לתל אביב לעבוד. למה הם באים לתל אביב? רק לבלות? הם באים גם לעבוד. אם אתה לא דואג למקורות תעסוקה בערים מסביב לתל אביב או בפריפריה, אתה לא יכול לבוא ולקחת מס גודש. אין לזה שום היגיון. תדאג לפרנסה, שלא יצטרכו להגיע לתל אביב, אז אין שום בעיה. איזה מין רעיון זה? תראה, אנחנו בראשון, למשל, תפסנו את השור בקרניו, ומה שעשינו – דאגנו להגדיל את מקורות התעסוקה בראשון. למה עשינו את זה? כדי שלא ייסעו לתל אביב. שמנו את זה כיעד, ועשינו את זה. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> שמנו כיעד, ובסופו של דבר אנחנו מצליחים. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> – – – אולי תסביר למה סיבים אופטיים זה לא טוב, כי עד עכשיו כל מה שאמרת לא טוב. הגיע יועז הנדל – הוא פורס סיבים אופטיים בכל הארץ; הוא עושה מהפכה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני שמח שאתה מזכיר את זה. אתה יודע למה? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> החוק שהזכרת – הגיע השר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הרפורמה – ברשותך – הרפורמה של יועז הנדל הייתה תקועה בחוק ההסדרים בממשלה הקודמת, והוא פנה אליי. הוא אמר לי: תגיד לי, אם אני מצליח לשכנע את האוצר להוציא את זה, בגלל שהייתה בעיה עם הפריסה האוניברסלית, אתה תקדם לי את זה בוועדת הכלכלה? יועז, כמה זמן לקח? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> היה מהר מאוד. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> יפה – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אבל לא שכנעתי את האוצר, הייתי צריך להילחם. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> – – – בגלל שזה טובת הציבור. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> למה צריך להילחם? למה? כי אתה לא מכניס להם כסף. הכול כסף. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> אין להם אינטרס אחר, אלא טובת הציבור. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> הם רצו הכול ביחד. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> הכול ביחד. אז בוא אני אגיד לך: תראה, אם היית בא בחוק – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אבל בא יושב-ראש ועדת כלכלה רציני וקידם. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיב שנייה. אם בחוק ההסדרים היו מביאים רפורמה ברפואה – מקובל עליי, אין בעיה. לא הציגו שום רפורמה כזאת. אם היו מביאים רפורמה ברגולציה – גם מקובל עליי. אבל אין, אין את הדברים האלה. יש רק אשליה של רפורמות, כשבעצם אין רפורמות, וכל המטרה שלהם זה לעשות כסות לגביית המיסים. זה כל הרפורמות. לגבי הסיבים האופטיים – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> דודי, לא. היום פורסים אנטנות. יש לך בעיות קליטה וכיסוי בכל מיני מקומות בארץ, זה בחוק ההסדרים. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר. אני לא אומר שאין כלום בחוק ההסדרים, אבל אני אומר לך דבר מאוד פשוט: גם הרפורמה שאתה עושה – בכל העולם עושים את זה. אנחנו לא יכולים להתרחק מהעולם. בכל העולם עושים את הסיבים האופטיים, אז גם אנחנו עושים. כשירד המחיר של הסלולרי, אתה זוכר? הוא ירד בכל העולם, לא רק בישראל. זאת אומרת, יש דברים שנעשים בכל העולם וגם אנחנו – זה משפיע גם עלינו. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אבל אנחנו הכי זולים. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אנחנו הכי זולים בעולם. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא. כבר – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> – – – כחלון ביטל – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל ירד בכל העולם. בסופו של דבר, ירד בכל העולם, לא רק בישראל. זאת אומרת, אנחנו לא יכולים להתרחק מרפורמות עולמיות שמשפיעות עלינו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו שכחנו ששילמנו על מכשיר נייד כמו משכנתה חודשית. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני בא ואומר: מספיק כבר לתת לאוצר לשלוט בכל דבר ועניין. אני, כשהייתי יושב-ראש קואליציה, לא נתתי לאוצר לעשות מה שהוא רוצה – והם יודעים את זה. למה? כי זה התפקיד של חברי הכנסת, להגן על האזרחים מהממשלה. מה לעשות, אתם מחפשים שהתקציב יהיה מסודר, שתוכלו לחלק כמה שיותר. אנחנו מחפשים שהתושבים לא ייפגעו. זה התפקיד שלנו, בניגוד לתפקיד שלכם. כל אחד עושה את התפקיד שלו. אין לי תלונות, בתנאי שחברי הכנסת יעשו את התפקיד. אבל מרגע שרוב חברי הכנסת הם נורבגים והם תלויים בכם, אז הם לא יכולים לעשות כלום. זה העניין. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איזה עדנה באה למדינה הסקנדינבית הזאת שמוזכרת כאן. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אין להם שום ברירה. אתה מבין? אין להם ברירה. זה הכול, זה המצב. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> יש לך הוכחה. כמה פעמים בהיסטוריה חוק ההסדרים נכנס בקריאה ראשונה והגיע לשנייה ושלישית כמעט אותו דבר – כמה פעמים זה קרה בהיסטוריה? אתה יודע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> במשטרים קומוניסטיים זה קורה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא רק זה – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> במשטרים קומוניסטיים – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש לנו שר אוצר שהתחנך על המשטר. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> פינדרוס, מאיפה באת? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. לא רק זה. למה לא? לא. זה שיתוף של כולם. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אמרו לי שנכנסת, באתי. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> כל הכבוד. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא רק זה – שים לב מה קורה הפעם. הרי אין ראש ממשלה אחד – יש כמה ראשי ממשלות. גנץ בתחום – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אין אפילו אחד. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, בתחום הביטחוני. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אין אפילו אחד. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> איווט בתחום של הכלכלה והאוצר. כל אחד – יש לו את הממלכה שלו, כי הוא מחזיק את הממשלה בביצים, מה שנקרא. תסלחו לי שאני אומר את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה כמו הקינים בתנועות נוער. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> למשל, ראית את גנץ – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> הפוך – פעם ראשונה שיש ממשלה, ולא רק אחד קובע לכל המשרדים. ראש ממשלה שהוא גם שר תקשורת – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> הבנתי. בינתיים כשאחד קבע לכל המשרדים, לא ניזוקנו. תאמין לי, אבל עדיין – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא היו סיבים אופטיים, ולא היה – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – עדיין היו חברי כנסת שדאגו ליישר את מה שצריך, ואתה יודע את זה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> והיום אין את זה. אין את זה היום, לצערי הרב. מה אתה רוצה? אין את זה. וגם אנחנו לא הופענו בוועדות, כי זאת הייתה ההנחיה, וגם כן זה פגע במידה מסוימת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אומר לכם – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אתה היית מופתע כשמיכל רוזין הסכימה להורדת גיל הפרישה? << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> עם הצטרפותם של שחקני חיזוק בדקה – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> בטח שהייתי מופתע. בטח. אתה יודע למה? כי אמרו לה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו נהנינו בנוכחותך, ואתה מוזמן, אם תרצה, להישאר גם – – – << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> אני חוזר בעוד ארבע שעות וחצי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברוך הבא. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה חוזר? בסדר, נו. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> אז הכול בסדר. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> אני רק הולך לנמנם. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> יש סדר. כולם יהיו. כמה שעות אתה? << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> אין לי חדר בכנסת. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> כמה שעות אתה? << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> אני יתום. אין לי חדר בכנסת. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> תראה, למשל שר הביטחון – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא, עד 06:00. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> למשל, שר הביטחון – – << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> להתראות – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> להתראות. תודה. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> תודה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – נלחם ועמד על הרגליים האחוריות בכל מה שקשור להשלמות פנסיה הלא-חוקיות של אנשי הקבע – בסדר. אבל למה הוא לא עשה את זה בנושא של החיילים, החיילים הסדירים? הוא לא עשה את זה – הוא עשה את זה לחיילי הקבע. אני אומר לך חד וחלק: אם הוא היה עומד על הרגליים האחוריות, הוא היה מעביר גם – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנשי הקבע זה הלבנה. זו הלבנה. זו הלבנה של – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא משנה, אבל זה בתקציב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הלבנה של עבירה על חוק יסודות התקציב וכל סוגיית השכר והפנסיות. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> דוד, תדע לך שבני גנץ השתדרג. אתה מכיר את התרגיל שלו על הפגישה עם החרדים? הוא אמר לכולם שהוא לא רוצה להגיב לחרדים, ולכן הוא לא מוכן להגיע לפגישה. זו היה התחייבות של ליברמן. עכשיו אני מקבל טלפונים מכל העולם: למה החרדים מתנגדים לפגישה? אני מרים טלפון לש"ס – אמרו לי: לא היה ולא נברא. אני מרים טלפון לגפני – לא היה ולא נברא, אף אחד לא דיבר איתנו. אני מתקשר אליהם, והם אומרים לי: עכשיו הבנו. בשביל לקבל את הפנסיות לחיילים הוא מכר להם בממשלה את הבלוף הזה שהוא סוגר כרגע עם החרדים לטובת גיל הפרישה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> יפה. לא משנה, גם הוא עשה תרגיל פוליטי. אבל אם הוא היה עומד על הרגליים האחוריות גם בנושא של שכר החיילים, הוא היה מקבל את זה. אתה יודע את זה. כי אין לכם ברירה, אתם בנויים מכמה מפלגות. כל מפלגה מחזיקה את הממשלה – היא יכולה לפרוש ולפרק אותה. ובמצב הזה הוא יכול היה להשפיע בדיוק כמו שיושב-ראש המפלגה שלך גדעון סער נלחם על דברים מסוימים וקיבל אותם. ואותו הדבר איווט שנלחם. אני לא רואה אף אחד בממשלה – לא רק בכנסת, בממשלה – שיכול להילחם באיווט בנושא של מה שהוא רוצה. תראה, רוב הרפורמות האלה שהכנסתם בחוק הסדרים עצום – בניגוד להחלטת בג"ץ, דרך אגב; כי בג"ץ בכל השנים אמר שלא צריך את חוק ההסדרים, שחוק ההסדרים הוא חוק בעייתי במובן הזה שהוא לא מאפשר לחברי הכנסת לדון כמו שצריך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בג"ץ יצא לשנת שבתון. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. ומה קרה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יחד עם התקשורת. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> מי? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא. הוא הצטרף לקואליציה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> ומה קרה, פינדרוס? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> דוד, לבושתי אני אגיד: שלוש שנים אני בפוליטיקה, ולא ראיתי דור שהעביר תקציב. פעם ראשונה. אז אני לא יודע – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד פעם אתה מתחיל עם זה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה נעשה שאתה צעיר בכנסת. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא היית – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> שלוש שנים – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. לא. רגע. רגע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה חי עם תקציב רק שנה – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא היית – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הינה, תסביר לו. תסביר לו. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא היית בהתחלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תסביר לו למה זה לא – – – << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> יועז, אתה היית שלוש שנים – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא שלוש שנים. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיב רגע. העברנו תקציב 2018 ב-2018, ומייד אחר כך העברנו 2019. זאת אומרת, אנחנו העברנו את תקציב 2019 ב-2018. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא זוכר את ה-11 מיליארד ש"ח בוועדת הכספים. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא לא היה אז חבר כנסת. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> זה היה 2020. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> ואחר כך היו מערכות בחירות ולא עבר תקציב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> על זה אני מדבר. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> ב-2020 לא היה תקציב – נכון. אבל עשו התאמות תקציביות – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 11 מיליארד. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע. עשו התאמות תקציביות ונענו לדרישות משרדי הממשלה. משרדי הממשל ישבו, בדיוק כמו בתקציב, ואמרו להם: מה אנחנו צריכים תוספת ל-1 חלקי 12 – והעברנו את זה בוועדת הכספים האחרונה. לכן, לבוא ולהגיד – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אם לא הייתי רב עם כץ ומתעקש ומגייס את כל ראשי הרשויות לא היה את החוק שלנו, את מתווה הסיבים. יודע כאן היושב-ראש, כי הוא העביר את זה. אחרת לא היו סיבים אופטיים היום במדינת ישראל. היום אנחנו מובילים. ככה זה. כשאין תקציב – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> בממשלה של הליכוד עשיתם – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מנסה להסביר לך שאני לא אומר שהכול היה חלק. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> פינדרוס, כי רבתי. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> כי היית בממשלה של הליכוד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יועז, יועז, תרשה לי – דוד, ברשותך, על חשבוני, מה שנקרא – אתה צעיר וזה טוב להיות צעיר בכנסת. בוא תקשיב. אני אומר לך: אני צפיתי בדיונים שאנחנו לא השתתפנו בהם, ובאו חברי כנסת כנועים מהקואליציה, חסרי ניסיון – הדיון רדוד. לא שאני מזלזל בהם. יש חוסר ניסיון. בדיון בוועדה, כשאתה לוקח חוק ולועס אותו טוב – אתה יודע, גם כשהבאת את זה, כמה דברים – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא יכול בחוק ההסדרים לעשות – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה יודע כמה תקלות יהיו? כל הרפורמות שהם קוראים להן "רפורמות", והעבירו אותן בחיפזון – אנחנו נידרש פה בכנסת, בוועדות, לתקן אותן, לתקן תקנות, להחזיר את זה. ואני אומר לך: חלק גם לא יבוא לכלל ביצוע בגלל זה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיב רגע, אתה לא יכול לקבל סיוע בלי לעשות משהו. במצב הזה שהממשלה דורסת את האופוזיציה באופן מובהק, ולא מעניין אותה כלום; חוק ההסדרים הוא הכי עבה שהיה בשנים האחרונות, עם הרפורמות – אני אמרתי שאין רפורמות, אבל אתם קוראים לזה רפורמות, דמוי רפורמות – הכי גדולות שהיו במשק, ועם השפעה על האזרח הקטן. אני? הייתי הולך לבג"ץ על העניין הזה; כי החלטות בג"ץ – פסקי הדין שלו בעניין הזה – הן ברורות לגמרי. גם בזה הם לא היו יכולים להתחמק. והייתי עוצר את חוק ההסדרים – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – רגע, והייתי עוצר אותו. אבל הליכוד לא הגיש את הבג"ץ הזה. אני אומר לך, חד וחלק. השיטה הזאת שעשיתם הפעם הזאת – מצד אחד, דריסת האופוזיציה, ומצד שני, לעשות מה שאתם רוצים – היא בעייתית. היא בעייתית במישור הדמוקרטי – לא רק במישור אחר. ולכן העברתם באמת הרבה מאוד "רפורמות", במירכאות – כי זה לא רפורמות; זה כסות למיסים ולהטלת גזרות על הציבור, באופן כזה שאנשים יראו שבעצם זה לא תקציב אמיתי, זה לא תקציב חברתי ולא שום דבר. ולכן, בלי שאנחנו צריכים לזוז, אנחנו עולים במנדטים ואתם יורדים במנדטים, כי הציבור לא מטומטם. בסופו של דבר, הוא לא מטומטם. הוא רואה מה אתם עושים ומה אתם לא עושים. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – בסקרים תמיד אתם עולים. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני מראה לך דוגמה. למה לא? זו רפורמה לא רעה. כן, רפורמה לא רעה. אה, עכשיו אתם חלשים בסקרים; אז אתה נגד הסקרים, נכון? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – הסקרים, מה זה – – – זה לא מזיז לי. יש המון סקרים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אגיד לך: לא האמנו, ולא העלינו בדעתנו שאנשים טובים, טובים, אני מחזיק מהם, טובים – לא כל הקואליציה – יוכלו לבלוע את זה שהם מסתמכים על מפלגות אנטי-ציוניות, ואני עדין בלשוני. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> נראה לי שהעליתם על דעתכם – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו אני מגיע לנושא של מנסור – רגע, רגע. תן לי לסיים. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> נראה לי שהעליתם על דעתכם. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> מי? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו מעולם לא העלינו בדעתנו לשבת איתם בקואליציה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. אתם העליתם. אתם. אתה, שהתנגדת באופן מוחלט. ואני יודע שהתנגדת לשבת עם הרשימה המשותפת ועם אדם כמו מנסור עבאס. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני לא יושב עם הרשימה המשותפת. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> הפעם אמרת: לא מעניין אותי כלום, העיקר להפיל את נתניהו. כל האג'נדות שלך, ובאופן אישי, כל האידיאולוגיה שלך – שמת אותה בצד, לצורך העניין הזה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> דודי, אתה רוצה שאני אקרא את כל הפוסטים – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל עזוב, לא ניכנס לזה. זה לא מלחמה ביני ובינך. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> דודי, דודי, אתה רוצה שאני אקריא את כל הפוסטים המשבחים של חברי הליכוד – מיקי זוהר ויואב קיש – על כמה שמנסור עבאס נחמד; הרבנים שקראו – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא לממשלה. לא לממשלה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> שיקבלו רק כשהוא יהיה חבר – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בחירה ישירה. רק על הבחירה הישירה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם מנצלים – תקשיב רגע, אתם מנצלים – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> כל הרבנים התעסקו – למה הם לא התעסקו בוועדת כספים? זה משהו אחר, ועדת כספים – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לבחירה ישירה בלבד. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> חבר'ה, המצביעים שלכם לא כאלה דבילים. הם יודעים שרציתם ללכת – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא. רגע, רגע. תעצור, תעצור. עובדה שאף אחד לא מאמין לכם, ולנו הם כן מאמינים. אתם מנצלים, ניצלתם – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> רגע, דודי. בוא, יש לנו זמן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין זמן. יש רשימת דוברים. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אין זמן. יש לי זמן קבוע. אתה, יש לך זמן. אתה באת עכשיו – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – לא מעניין אותם שמשקרים. הם, מבחינתם – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה באת עכשיו עם כוחות מחודשים, אתה מבין? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לגמרי. הם מבחינתם – תגיד שלא הייתה – – – יגידו אמן. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> הרי עכשיו אישרתם – למה לא? כי זה המצב. מה אתה רוצה, שלא נגיד את זה? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – מחבלים? יגידו אמן. לא הייתה התנתקות. זה הכול היה המצאה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> ההתנתקות? נו, אתה לא תומך בהתנתקות עכשיו? אתה תומך בה, לא? אתה לא רק תומך בה – אתה תומך בלא לעשות כלום נגד עזה בגלל שיהיו לך בעיות פוליטיות פה, בישראל. עזוב, נו. אתה שינית את כל האידיאולוגיה שלך, אבל לא משנה. לא יודע אם שינית, אבל שמת אותה ב-hold. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא שמתי אותה ב-hold – – – בדיוק באותה נקודה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> שמת אותה ב-hold, אבל זה המצב. זה המצב. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני מסתכל עליכם, ואני – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו תראה מה קרה. אני לא נכנס כרגע למנסור עבאס. אין לי זמן לדבר על זה. אבל אני אומר לך, חד וחלק: אתם צריכים את הגזרות האלה ועוד – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תשמע, כשנהנים הזמן עובר מהר. היו לו 50 דקות. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם בעצם עושים את הכול על מנת לעמוד בהסכם הקואליציוני עם מנסור עבאס. מה ההסכם אומר? לתת לו 53 מיליארד במשך חמש שנים, חלק – 10, חלק – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> כמה אתם רציתם לתת – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כלום. שום דבר. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא רציתם לתת – – – מיליארד? אז ביבי שיקר? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני אגיד לך מה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הייתה תוכנית החומש לחברה הערבית – 922,000 – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך למה כלום. אנחנו לא נגד לתת לערבים תקציב כדי ליישר שורות. גם לחרדים. אנחנו לא נגד חרדים – אתם נגד. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> כמה נתתם – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> למה, החרדים – הכול פיקס? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יועז, אתה יודע איזה שפל זה שמנסור עבאס מצייץ שהסכים שהוא יעביר לחרדים 100 מיליון – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> כמה נתתם? כמה? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> פחות, הרבה פחות. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> כמה? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> מי? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אתם. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אנחנו בלי מנסור עבאס. תן לי לענות לך. בלי מנסור עבאס נתנו תוכנית חומש של 15 מיליארד שקל. אבל אנחנו לא התנינו את זה לא בפוליטיקה ולא בשום דבר, כי מגיע להם. אתם, לעומת זאת – הוא עבד עליכם בעיניים. הוא בא ואמר לכם: אני קיבלתי מהליכוד א', ב', ג' – נתת לו פי שניים; רק תישאר אצלנו בממשלה ותתמוך בנו. העיקר להפיל את נתניהו. עכשיו, זה עבר את הגבול, מכיוון שאין בתקציב המדינה כסף לזה. אז מה אתם עושים? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – שאם נתניהו היה – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, תן לי לסיים. תן לי רגע לסיים. אמרתי שאני לא נכנס לוויכוח הפוליטי הזה כרגע, למרות שיש לי מה להגיד, כי אין לי זמן. אבל אני אומר לך: מה עשיתם? הגדלתם לעשות – גם נתתם לו תקציב ענק, שהוא לא צריך אותו. למה הוא לא צריך אותו? הינה, הוא כבר נתן 100 מיליון לחרדים. הוא אמר: אני נותן מהכסף שלי. הוא לא צריך. נתתם לו יותר מדי. הוא אומר: אני לוקח 100 מיליון ונותן את זה לחרדים. הוא אמר את זה ברדיו – שמעתי אותו. כל הכבוד לו, אבל הוא לא צריך את הכסף הזה – נתתם לו סתם, כדי להחזיק אותו יחד איתכם, כדי שהוא לא ילך נגדכם; על מנת שהליכוד לא יחזור לשלטון, ולא נתניהו. זה מה שמעניין אתכם. לא מעניין אתכם תקציב המדינה, לא הרפורמות, לא שום דבר. מה שמעניין אתכם זה השרידות השלטונית שלכם. בשביל זה תעשו מה שצריך. אתה מבין? וזה שהוא אומר: אני נותן – תגיד לי, כספים ייחודיים; עד היום, כסף שקיבלתי, ייחודי, לפני ארבע שנים, עד היום שקל לא הגיע ליעד שלו. למה? כי יש הוראה של היועץ המשפטי לממשלה שלא משנה מה, אסור לך להתערב. זאת אומרת, בוועדת הכספים זה עבר, ואנחנו לא יכולים להתערב בכלום. וגם לא התערבנו. לא יכולים. יש הוראה של היועץ לא להתערב. ואצלכם? יש תקציב. כבר יודעים למי זה הולך. הוא אפילו מעביר חלק ממנו לחרדים. על מה אתה מדבר? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אני חייב לספר לך סיפור. דוד, אני חייב לספר לך סיפור קצר על זה. ישבתי בוועדת הכספים וביקשתי – תגידו לי, ברשימה של הכספים הקואליציוניים, ב-420 מיליארד, רשימה, לאיזה סיעות, לאיזה חברי כנסת. קם אסי מסינג ואמר: אסור שיגיע חוק – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, אבל אצלם אין בעיה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> היום הדגישו את זה בעיתון. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל זה כל העניין, שלנו יש נוהל מסוים, ולהם נוהל אחר כנראה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> הנוכלים הכי גדולים – זה היועץ המשפטי לממשלה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם עושים מה שאתם רוצים. כל הכבוד לכם. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> הם המציאו את הנוכלות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לאפשר לדוד ביטן לסיים. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו אני אומר: כל השיטה, השיטה הנוספת שלכם בתקציב, להגיד – העברנו 46 מיליון לזה, 34 לזה – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> זה היה חכם שהתנגדתם להעביר תקציבים. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני הייתי חולה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה הקשר? יועז, הינה אני אומר לך: נעשו הרבה טעויות ומשלמים על זה. מה הקשר? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני הייתי בבית חולים. דרך אגב, אמרתי את זה בטלוויזיה, שאחת הטעויות שלנו היא שעשינו את מה שעשינו והלכנו לבחירות. אמרתי את זה. אבל אז הייתי חולה בבית חולים ולא יכולתי להשפיע. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> ממיטת חולייך אתה – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא יכולתי להשפיע. אתה יודע ממי קיבלתי מידע על מה שקורה בפוליטיקה? מהאחים הערבים, מהרופאים הערבים שטיפלו בי בתל השומר. הם היו אומרים לי: ביטן, יש בחירות; ביטן, גדעון סער הקים מפלגה; ביטן, יועז הנדל הולך איתו. אתה מבין? הכול ידעתי מהם. לא יכולתי להשפיע, אז עזוב. אבל אני אומר לך: ברור שעשינו טעות, אבל אתם מגדילים לעשות, מה שנקרא, והכול בגלל צרכים פוליטיים בלבד. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> חבל – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> וזה לא בסדר ולא צריך להיות ככה. אני אסיים. רק דבר אחד קטן: כל מה שאתם אומרים בציבור, שאתם נתתם לזה, נתתם לזה – ברור. הרי יש חוק. החוק אומר שבכל משרד אתה צריך להגדיל את התקציב לפי הגידול באוכלוסייה. אז למשרד החינוך – עוד כמה מיליארדים; למשרד הבריאות עוד כמה. ברור שאת הכספים האלה הם צריכים לחלק – או להוסיף את זה להגדלת כוח אדם ושירות; נגיד במשרד הבריאות, אתה מקבל עוד כמה מיליארדים לפי החוק. האוצר חייב לתת את זה – יש גידול באוכלוסייה. אז מה הם עושים, עכשיו? הם מוכרים לנו פה, בדיבורים – בוועדות, לשרים וזה – נתנו 46 לזה, ו-56 לזה. ודאי, כי התקציב עלה. אבל זה מחויב על פי חוק. לא עשיתם טובות לאף אחד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, תודה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לאף אחד לא עשיתם טובות. למרות שהפריעו לי, אני – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זאת לא הפרעה – זה היה דיון הדדי. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, אני מבין. הכוונה – בזמן. אמרתי את מה שאמרתי. נגמר לי הזמן. תכף אני מחליף אותך, בסדר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תודה לחבר הכנסת דוד ביטן. אתי חוה עטייה – השלמה. חמש דקות. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, מכובדיי כולם, מדינת ישראל נמצאת במלחמה – מלחמת סייבר. במלחמה הזאת קיים סיכון לפגיעה חמורה גם מצד מדינות, אך לא פחות מכך, מצד ארגונים קטנים שעלולים לעשות נזק עצום לתשתיות, למתקנים, וכמובן לאנשים פרטיים. לא צריך לרענן את הזיכרון – הכול קורה כאן ועכשיו. הערב חייהם של רבבות משתמשים באפליקציית אטרף הפכו חשופים לגמרי. גם לפני כמה ימים הושבת מרכז רפואי בישראל. איגוד הסייבר התריע לפני חברת אחסון האתרים שהיא נמצאת כרגע במשבר, אבל זו לא הואילה להחמיר את הקריטריונים, להרים את חומות האבטחה ולשמור על פרטי הגולשים שלה. חוק הגנת הפרטיות צריך להיות חוק עם שיניים; כזה שבאמת שומר על פרטיות של גולשים באתרים שונים. לא יעלה על הדעת שכל הנתונים הסודיים, הרגישים והפרטיים ביותר של כל אחד ואחד מאיתנו יכולים בכל רגע נתון להפוך למטבע עובר לסוחר. נכון, בעולם שלנו כל אחד יכול לחדור מכל מקום לכל מערכת, רגישה ככל שתהיה. שום מערכת אינה מוגנת באמת במאת האחוזים. אבל מצב שבו כמעט כל חשבון אינטרנט בחברה הישראלית עלול להיות פרוץ הוא מצב בלתי נסבל. במישור הלאומי, כשמדובר בהגנה על תשתיות חיוניות, מתקנים רגישים ועוד, מדינת ישראל חייבת להישאר בחוד החנית הטכנולוגית של הגנה מפני תקיפת סייבר. בנוגע לחברות מסחריות, המדינה צריכה להציב רף גבוה יותר כדי לחייב אותן לשמור על פרטיות הלקוחות שלהן. הציפייה כי גופים מסחריים יבצעו הגנה על פרטיות הלקוחות שלהם באופן וולונטרי היא ציפייה נאיבית. חברות מסחריות יעשו הכול על מנת להגדיל את הרווחים שלהן, גם אם מדובר על חשיפת הפרטיות של לקוחות שלהן. אנו צריכים להבין שאנו חיים בעולם שבו הפרטיות שלנו מוגבלת. בכל מקום יכולים לפרוץ למערכות מחשוב שעלולות לחשוף מידע רפואי שלנו, תצלומים שלנו, סיסמאות, הרגלי גלישה, ונתונים שונים שלעיתים אזרח תמים אינו יודע שנאספו עליו. מדינת ישראל צריכה לבצע בדק בית ולהבין שהכללים השתנו; להבין שאנחנו נמצאים במלחמה – מלחמה על הפרטיות של כל אזרח, מלחמה על מתקנים ומוסדות חיוניים ורגישים, מלחמה על הזכות למה ששלנו, ולא לשלם כופר או לאבד מידע חיוני. המציאות השתנתה, ואני מקווה שמדינת ישראל, שהכנסת והממשלה ישכילו מבעוד מועד להחיל חוקים, תקנות ורגולציה שיסייעו במוכנות של כלל המגזרים – הציבורי והעסקי – להישמר ולצאת כשידם על העליונה במלחמות הסייבר הנוכחיות ובאלה שאמורות עוד לבוא. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת צחי הנגבי, בבקשה. << דובר >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת שאיתנו פה בשעות הקטנות, המוקדמות עדיין – אני הגעתי לכאן מההפגנה שנערכה ברחבת הבימה לפני כמה שעות. זה היה באמת מרגש. אני שמח לספר לך, אדוני השר, שהייתי בחמש הפגנות עד היום – מאז יוני, שבו נכנסה הממשלה הזאת לכהונתה. בהפגנות הראשונות היו כמה עשרות אנשים; בהפגנות שלאחר מכן היו כמה מאות אנשים, והיום היו כבר כמה אלפים. אני מאוד מייחל לכך שלא נזדקק להפגנות שבהן יהיו עשרות אלפים ומאות אלפים; כי אם לא נזדקק לכך זה אומר שאכן הכהונה של הממשלה הזאת הגיעה לקיצה. אני זוכר את הימים האחרונים. ניסו לתאר את ההפגנה הזאת כמפגן שיהיה פרוע, שתהיה בו הסתה. ניצלו איזושהי תקלה – או אולי תקלה בכוונה תחילה – לגבי השיבוש בשם המיקום של ההזמנה להפגנה הזאת, כדי לנסות לצייר את עצם הכוונה להפגין כשראש הממשלה נמצא בגלזגו ומטפל במשבר העולמי יחד עם כלל מנהיגי העולם כאיזו קריאת תגר מתריסה נגד הממשלה. אפילו ראיתי באיזשהו מקום שהאופוזיציה פוגעת בדמוקרטיה בכך שהיא מפגינה. כנראה שאין גבול לצביעות. אנחנו כולנו חווינו שלוש שנים רצופות שבהן – לפחות בשנתיים האחרונות – היו ימים קשים לישראל. ובימים האלה ראש הממשלה דאז נתניהו לא נח לרגע אחד, במאמץ עצום – ולשמחתנו, גם מוצלח – להציל את ישראל, כולל את הצד השני, את היריבים שלנו, ממלתעות ומציפורני מגפה שהשתוללה וגבתה חיים. ובאותן שנים, ממש כל יום – בשבת, במוצאי שבת ולפעמים באמצע השבוע – התקבצו מול ביתו רבבות-רבבות של אנשים אשר מחו, על פי זכותם הדמוקרטית, נגד ראש הממשלה, נגד מדיניותו. אבל היו שם תופעות בלתי נסבלות, וכמעט לא שמענו גינויים ממי שהיום ראשי הקואליציה. אז הם לא דיברו על הסתה כשמפגינים הציפו תמונות של חבל תלייה סביב צווארו של ראש הממשלה; כשמפגינים השתמשו במפגנים גסי רוח כדי לבזות את רעייתו של ראש הממשלה. במקרה אחד אפילו ניסו להתפרץ באלימות לתוך מתחם בית ראש הממשלה. אני כבר לא מדבר על עצם הכינוי הזה של הקבוצה שארגנה את ההפגנות האלה, הכותרת: "קריים מיניסטר". היא כבר חרצה דין; היא כבר קבעה שיש פה crime ושהוא קרימינל; שראש הממשלה פושע. וזה היה עוד שנים לפני שנשמע העד הראשון במשפטו, לפני שאפילו הוגש כתב אישום בשעתו. הם כבר חרצו דין; הם כבר עשו את הדבר ההפוך מהערך הבסיסי העקרוני בכל משטר דמוקרטי – מה שנוגע להיבטים של אכיפת החוק במשטר דמוקרטי, שאדם הוא זכאי כל עוד לא הוכח אחרת. אבל עבור "קריים מיניסטר" הוא כבר היה ראש ממשלה פושע. אז זאת לא מוגדרת הסתה – והחיצים הופנו מייד אל המפגינים שהיו היום ברחבה. אבל אני חושב שאני שמח לדווח על כך שההפגנה הייתה מאורגנת ומסודרת. כמובן, היו בה סממנים טבעיים של כעס, של תסכול, של חוסר אונים ושל זעם. לא מעטים מהמפגינים שאותם פגשתי הפנו אליי את שוועתם: מתי תשימו קץ לממשלה הזאת? מה יהיה בתקציב? אתם מצליחים להפיל אותה? ואם לא – כמה זמן זה יימשך? אז כמובן שלאיש אין מענה ישיר על השאלה הקשה הזאת, שכנראה מדירה שינה מעיניהם של מיליוני אזרחים. אבל אנחנו רואים שהם לא רק שואלים – סוף-סוף הם גם עונים. והתשובה פשוטה: הם לא מוכנים יותר להיות אדישים; הם לא מוכנים יותר לקוות לאיזה נס, לאיזה צירוף מקרים. הם יוצאים מהשלווה, יוצאים מהאפתיה, יוצאים מהבתים, ומגיעים לכיכרות. ואני מניח שאנחנו נראה את האנשים האלה, שכל כך כואב להם, גם בהמשך הדרך. כמובן, הכול על פי מיטב המסורת שהמדינה הזאת גיבשה לאורך עשרות שנים, של חיי זירה פוליטית, על פי חוק. אבל החוק שמחייב אותנו – חוק מצפוננו מחייב אותנו לא לנוח, אלא לפעול כדי להביא לקץ הממשלה הזאת. אני, במפגן הזה שהיה היום, בזכות הדיבור הקצרה שכל אחד מאיתנו קיבל, דיברתי באמת על כמה וכמה מפגני צביעות שחווינו בתקופה האחרונה. באמת, אחד הדברים הגדולים והמקוממים זה הסיפור האיראני. יועז – הוא דווקא, אני מקווה, שנותר בעמדותיו בתחום הזה של התנגדות להסכם הגרעין האיראני. אבל היום בכירי הממשלה, שר הביטחון שר החוץ, ורבים אחרים – הם למעשה בשעתו השלימו עם הסכם הגרעין. לא רק שהם השלימו – הם ביקרו בחריפות את ראש הממשלה נתניהו על כך שהוא בחר שלא להשלים. והוא התייצב בקונגרס האמריקאי בשנת 2015, כמדומני; הייתי אז חבר הכנסת היחיד שהתלווה לפמליה של ראש הממשלה, כיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. זה היה מפגן מרומם נפש של מעמד אדיר, שבו עומד ראש ממשלת ישראל במשכן הדמוקרטיה האמריקאית מול כ-500 נבחרים מתוך 538 חברי הקונגרס – אולי היו 480; בחרו כמה עשרות מהפורום השחור להביע את מחאתם על כך שהם חשו שהייתה פגיעה בכבודו של הנשיא אובאמה והחרימו את האירוע; אבל הרוב המוחלט של הדמוקרטים – כמובן כל הרפובליקנים, אבל גם הרוב המוחלט של המחוקקים הדמוקרטים – התייצבו לשמוע מה בפיו של ראש ממשלת ישראל. במשך דקות ארוכות הם עמדו במה שקרוי בעגה standing ovation – עמידה של מחיאות כפיים. נדמה לי ש-17 פעמים הם קמו על רגליהם; מאות אנשים עומדים, מוחאים כף לראש הממשלה, שלמעשה עושה מעשה שאולי לא היה לו תקדים בתולדות הקונגרס האמריקאי, ואולי בתולדות כל הקונגרסים בעולם. הוא בא ומתריס כנגד נשיא המדינה שבה הוא מתארח – כנגד מדיניותו, כמובן, ולא באופן אישי; אבל בוודאי שיש לזה גם היבט אישי והשלכות אישיות, כי כל אדם הוא לא רק מדינאי – הוא גם בן אדם. ובוודאי לא היה קל לראש הממשלה לקבל את ההחלטה הזאת. אבל הוא עשה את זה. ואני גם שאלתי אותו כמה ימים קודם לפני שהוא נסע איך הוא מרגיש. זה לא דבר פשוט. והוא אמר: אני לא אוכל להסתכל בעיניים של העם שלי אם לא עשיתי כל מאמץ, גם אם יש לו אחוזים בודדים של סיכויי הצלחה, ובלבד שאני אדע שעשיתי הכול כדי למנוע את הסכם הגרעין הגרוע הזה. ואני באמת שמח שבסופו של דבר הקונגרס האמריקאי לא אישר את ההסכם. לא היה את הרוב הדרוש כדי להפוך את החלטת הנשיא האמריקאי על פיה. נדרשו שני שלישים מחברי הסנאט כדי לעשות מה שנקרא overruling– להפוך את ההחלטה של הנשיא על פיה. אבל הקונגרס – רובו המוחלט היה נגד. ולכן הנשיא לא הביא את זה לאישור של הקונגרס. וזה אפשר לנשיא טראמפ, כשהוא הגיע לשלטון – הוא לא נזקק לאישור של בית הנבחרים, של הסנאט. הוא השתמש בסמכותו האקזקוטיבית כנשיא כדי להוציא את ארצות הברית מתוך ההסכם. אבל אז גינו את ראש הממשלה ואמרו שהוא למעשה מקעקע מן היסוד את מערכת היחסים עם ארצות הברית – דבר שהופרך. אפילו באותה כהונה של אובאמה – סיומה היה שהנשיא אובאמה וראש הממשלה שלנו חתמו על הסכם הבנות לגבי הגדלת הסיוע הצבאי לישראל, שעומד על כמעט 40 מיליארד, נכון להיום, לעשר שנים; כ-4 מיליארד דולר לשנה. וסך הכול אני חושב שהאמריקאים, כולל הנשיא אובאמה, הבינו שראש ממשלת ישראל זכאי, אם הוא חש חרדה קיומית לגורל העם שלו, לעשות גם מאמץ ולהשפיע על דעת הקהל ועל המחוקקים בארצות הברית. אבל כאן, מבית, היו אנשים שתקפו את ראש הממשלה על המהלך הזה. זה לגיטימי לתקוף, גם כשאני חושב שזו שגיאה. אבל עכשיו בידיכם, השר הנדל, האחריות. אתם צריכים להיות אלה שנאבקים, ומשום מה בחרתם – אני מניח שזה לא בתחום האחריות שלך; אני לא יודע אם אתה חבר בקבינט, אני לא יודע אם זה בכלל נדון בקבינט – אבל בוודאי, ראש הממשלה, שר החוץ ושר הביטחון מובילים קו של שיתוק טוטאלי. שותקים ומשותקים. לא נאבקים לא בקונגרס, לא בדעת הקהל, ואפילו לא מול הממשל. ראינו את ראש הממשלה יושב כאשר הנשיא ביידן אומר במילים חד-משמעיות שהם מעדיפים לחזור להסכם. זו העמדה האמריקאית – היא לגיטימית; אמריקה לא חשה את מה שאנחנו חשים. אמריקה לא תותקף על ידי איראן בנשק גרעיני, אם באיראן יהיה נשק גרעיני. אמריקה לא חרדה מ-1,500 פצצות אטום שיש לסין או רוסיה. היא חיה איתן במאזן אימה. אבל אנחנו – יש לנו את הזכות המוחלטת לגבש מענה משל עצמנו לאיום הזה, כי האיום הזה מופנה כנגדנו, וזה לא המודיעין אומר לנו את זה. אומרים את זה ראשי ההנהגה האיראנית, עשרות בשנים, שיש להם תכלית, והתכלית היא להביא לקץ קיומו של הסרטן הזה בלב המזרח התיכון. וכשנשק גרעיני יהיה בידיהם של אייתולות של משטר קנאי, משטר שמחויב לא רק לשנאת ישראל אלא גם להשמדת מדינת ישראל – אנחנו רוצים למנוע את זה. אז אני היום לא נמצא בסוד ההקשרים הביטחוניים – ואנחנו עדיין לא איישנו ועדות, אז גם אין לנו חברים בוועדת החוץ והביטחון, ככל שאני יודע. אבל יש דברים שהם מעבר לעניין הביטחוני והמבצעי. זה מאבק שהיה צריך לנהל אותו מול כל מנהיגי העולם, ובוודאי עם מנהיגי אירופה, ולא רק למלמל פה ולמלמל שם שאנחנו נשמור על הזכות, ונגן על עצמנו. אלה דברים שנראים על פניהם דברים בטלים, דברים שאומרים כדי לצאת ידי חובה – אני חושב שזו טעות קשה, וטעות שיכולה להיות טעות היסטורית. אני רק מקווה שהנזק הזה, שכבר מתחיל להיגרם, בסופו של דבר לא תהיה לו השפעה ארוכת טווח; כי באמת הממשלה הזאת – כפי שאמר גם יושב-ראש הישיבה, חבר הכנסת ביטן – התקווה הגדולה שלנו היא שהשנה הבאה כבר לא תהיה כפי שהיא היום, זאת שיושבת ליד ההגה. עוד דבר שמאוד קומם אותנו, כמובן – וסיפרנו עליו ודיברנו עליו בהפגנה – הוא הנושא של ההתחייבות החד-משמעית בתקופת שומר החומות; אני זוכר ששמעתי במו אוזניי את כל הפרשנים ואת כל הכתבים מספרים על תדרוכים שהם קיבלו ממי שהיום הוא ראש הממשלה – אז הוא היה ראש מפלגה של שבעה מנדטים – שזהו, אנחנו מפיקים לקחים מהמלחמה, ואנחנו מבינים מה מתרחש לנגד עינינו, שכנופיות של פורעים תוקפות באכזריות יהודים בערים המעורבות ושורפות בתי מלון ומסעדות ובתי כנסת. זהו. אנחנו מורידים את הנושא הזה מסדר-היום. אף אחד לא האמין שמדובר במניפולציה. אף אחד לא האמין שבנושא הזה, הקדוש הזה, של התחייבות תוך כדי מלחמה, תוך כדי שלוחמי צה"ל נאבקים ומגינים עלינו בשומר החומות, ותוך כדי זה שהשוטרים והשב"כ נאבקים בכנופיות הפורעים הקנאיות, פוליטיקאים מנסים להרדים אותנו. אני חושב שאפילו אפשר לומר שהם הצליחו קצת. אנחנו באמת האמנו שהסכנה הזאת חלפה מן העולם. ולא חלפו ימים רבים ולא הסכנה חלפה מן העולם, אלא כל המחויבויות וההבטחות ודברי הסרק האלה הם שחלפו מן העולם, וחזרו לחדרי המשא ומתן, עם מי? עם מי שהיום מסתבר שהוא לא מנסור עבאס – הוא מנסור הבוס. הוא השליט הבלעדי של תקציב המדינה, שמחר נצביע עליו. והוא זה שעל פיו יישק דבר. ועכשיו אנחנו רואים שהדברים שמתרחשים על פיו הם לא רק – כמו שבסך הכול כולנו, כאזרחי ישראל, רוצים לראות שיהיו תקציבים נגד הפשיעה ובתשתיות והחינוך. גם אנחנו, בממשלות ישראל, העברנו תקציבים בסוגיות אזרחיות מן הסוג הזה, ויש לנו מחויבות, ועשינו זאת בכלל בלי שום קשר. אני חושב שאפילו מפלגת רע"מ עוד הייתה חלק מהרשימה המשותפת ולא הייתה באיזשהו שיג ושיח עם הממשלה. ואישרנו תוכניות. אבל מסתבר, אדוני היושב-ראש, שיש למפלגה הזאת, שהיא שותפה בקואליציה, זרוע של המפלגה, שנקראת סיוע 48. כבר השם אמור להדהד ולהוציא מכליו מישהו כמו יועז הנדל, לפחות בעברו, שהיה נאבק על הדברים האלה. מה זה סיוע 48? זה ערביי 48', לפני מלחמת ששת הימים, לפני שאחזנו בגרגר אחד מיהודה ושומרון. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אז איך נתתם להם לפעול כל כך הרבה שנים? << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> באמת שאלה. אבל כרגע צריך לעשות מעשה. לא צריך לבדוק רק מה היה. הרי אתם ממשלת השינוי, אז תעשו שינוי. חשפתם מחדל חמור של הממשלה הקודמת, אז מה אתה עושה? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> כמה מחדלים – – – << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מחדל שהוא אחד מיני רבים. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> ברור. והכסף לאן – – – << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מחדל, שאתה בעבר – יועז, אתה יודע שבעבר לא היית משלים עם זה אפילו לדקה אחת. אפילו לדקה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> סליחה? << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> בעבר, לו היית נחשף לדבר הזה, לא היית משלים עם זה אפילו לדקה אחת. אתה לא יכול להאשים את הממשלה הקודמת. אתה היית חלק ממנה, וישבת בממשלה, פה, בכיסאות האלה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני אומר לך: לא ידעתי. לא ידעתי שראש הממשלה לשעבר נתניהו אישר את זה. << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני השר, אנחנו אחרי 120 ימים יכולים להיגמל מהמנהג המגונה הזה – להאשים בכל דבר את עצמך, כי אתה היית חלק מהממשלה. עכשיו בוא נדבר על העתיד, והעתיד הוא שראש הממשלה היה חייב לקרוא למר עבאס – עם התקציב, עם כל הפחדים והחרדות מבחירות; הרי מנסור עבאס לא באמת יפרוש, וילך לעמוד לדין אצל מצביעיו. תגיד לו: תשמע, פישלנו, לא הבנו, אבל מה זה הדבר הזה שאתם מעבירים כספים למשפחות של רוצחים? הרי מה שאתם אומרים לרוצחים, שאתם יכולים להמשיך לרצוח, כי אנחנו נדאג ליתומים ולאלמנות שלכם. אנחנו נדאג לכך שיש חיים לאחר המוות. אתם תמותו, אבל משפחותיכם ימשיכו להיות – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא הבנתי. יש הוכחה שהם מעבירים כספים? << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> איפה ההוכחה? אתה יודע, יש במדינת ישראל אתר – – – << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זאת אומרת יש הוכחה? הרי הם לא מכחישים – הם אומרים: זה ליתומים וזה לאלמנות. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא על הארגון. הארגון – אין לי ספק שזה ארגון בעייתי. << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז על מה? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> יש הרי במדינת ישראל חוק. בחוק אתה מחייב לשקיפות, להראות מה מקורות המימון שלך. כך זה עובד בישראל. אני ניהלתי פעם עמותה. אנחנו מחויבים לשקיפות. העמותה הזאת – יש לה שקיפות. הסתכלתי דווקא באתר. לא מצאתי מקורות הכנסה מהסוג שאתה מתאר. אם אתה מכיר, אולי אתה יודע מהעבר. << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא יכול להיות מה שנקרא The Devil's Advocate כשה-devil בעצמו מודה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> שמה? מה זה devil? << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> הם אומרים: זה לאלמנות וליתומים. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> צחי, אני מקווה. אנחנו מדינה מסודרת, גם בתקופה שאתם הייתם. היו הרבה פשלות, אבל היינו מסודרים. << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> הם לא מכחישים את זה. תשמע, אני מאוד מכבד אותך וגם מחבב אותך. אתה יודע שהם לא מכחישים. הם התראיינו אצל אילה חסון, והוא אומר: מה את רוצה? אלה מסכנים, אלה יתומים ואלמנות של השהידים. עכשיו, זה בסדר, אם הכסף הזה בעזה מגיע – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אבל במדינת ישראל יש לנו מנגנון. כתוב מאיפה מגיע הכסף. הרי אתה מכיר את המנגנון. << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא מגיע מתוך ישראל. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אז זה קיים או לא קיים? << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא מגיע מתורמים בטייבה ומאום אל-פחם, וזה בסדר שאנשים תורמים לאלמנות ולמסכנים, אבל הם לא יכולים להיות שותפים לממשלה שלך. זה מגיע מאיראן – אין לנו מה לעשות. מגיע מחיזבאללה – אין לנו מה לעשות. אבל אם זה מגיע מעמותה שנקראת סיוע 48, שאומרת בטלוויזיה: אנחנו מעבירים כי זאת הדרך שלנו לסייע לאלמנות. ויושב האיש ליד איש חמאס, ואיש חמאס מודה לו על הכסף הזה. זה אפילו לא הופרך. אתה לא צריך לייצג אותם, כי הם לא מכחישים את זה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני תמה על השנים הארוכות שבהן נתת לזה לקרות. << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר. אנחנו צריכים להתקדם – להתקדם לכיוון שזה לא אפשרי שזה יישאר כך. כי זה אומר שאנחנו כמדינת ישראל – אנחנו נאבקנו פה בחוק שנקרא חוק קיזוז כספים לרשות הפלסטינית. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אבל לא הבנתי את הטיעון, צחי. אני באמת רוצה לטפל בזה. תסביר לי את הטיעון – מה הטיעון? << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> הטיעון הוא שחייבים להודיע למפלגת רע"מ – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך לא את הטיעון, אלא את הבקשה שלי, שהיא גם צריכה להיות דרישה שלכם ממפלגת רע"מ: להתנתק מהעמותה ששייכת לה היום, שמעבירה כסף למשפחות של רוצחים בעזה. זה הכול. אתם רוצים להיות בממשלה? זה התנאי. תגיד להם. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני רוצה להבין, העמותה מעבירה כסף לרוצחים? << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> למשפחות הרוצחים. למשפחות שנותרו, יתומים ואלמנות. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> וזה היה חוקי? זה חוקי במדינת ישראל? הם הרי קיימים, התצלומים – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עד לפני חמישה חודשים זה לא היה חוקי. אני לא יודע מה יהיה עכשיו. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אם זה לא היה חוקי, איך נוהל כל המשא ומתן הזה עם הרב קנייבסקי? עשיתם סמטוכה שלמה. << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא יודע אם אתה מיתמם, אבל אני אספר לך שפה בכנסת הזאת, שאתה נמצא כבר שלוש שנים, ובשלוש השנים שאתה פה – אני מניח שגם היית והצבעת – העברנו כאן את חוק קיזוז הכספים לרשות הפלסטינית. איזה כספים אנחנו מקזזים מהם? את הכספים שמעבירים למשפחות האלה. ואנחנו ישבנו בקבינט מדי תקופה – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לרשות, לא לעזה. << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> לרשות הפלסטינית שמעבירה, גם לעזה היא מעבירה. הרשות הפלסטינית גם תקפה בעזה. זה שאין לה מעמד אמיתי שם – לא משנה. אבל יש לה 65,000 עובדים בעזה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אגב, לא קיזזנו הרבה זמן. << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא. קיזזנו כל שנה – כל שנה קיזזנו עד השקל האחרון. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני הייתי בדיונים בקבינט – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הייתה תקופה שלא קיזזו, אבל לאחר מכן קיזזו. << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> בשנים שאני הייתי בקבינט לפחות, לא ראיתי אותך בקבינט. היית אולי באופוזיציה. בכל שנה מגיע שר הביטחון לקבינט – דרך אגב, זה היה ראש הממשלה בנט, ולפניו זה היה שר האוצר ליברמן, ואחרי זה היה בוגי יעלון, גם הוא ממחנה אנטי-ביבי. כל אלה הביאו לקבינט את הסכומים שגובשו, שהם למעשה הכסף שמועבר למחבלים. מה זה בפועל אומר? כשאתה מעביר למשפחה של המחבל, אפילו אם הוא מת – בדרך כלל הם גם אסירים, אבל אפילו אם הוא כבר מת – אתה מאותת בזה שיש פרס, יש פיצוי בלהרוג יהודים. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> מה העידוד, שהעברנו כסף קטארי – – – << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> עזוב, זה שטויות. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> למה עזוב? הכסף הזה הגיע ישירות – – – << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> עזוב, אתה התפטרת מהממשלה? לא התפטרת. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני פוטרתי. << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל היית בממשלה שהעבירה את הכסף הקטארי, למה לא התפטרת? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני אומר: פוטרתי; לא הייתי בשלב שהעבירו. << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> היית, זה עובר כבר שנים. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני שואל על כסף שעובר ישירות לזרוע הצבאית של החמאס. << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זה לא עובר, זה דווקא לא עובר. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> מה לא – ראינו את המזוודות עוברות, ראינו את זה מגיע. << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> המזוודות לא עברו. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> ראינו מנהרות נחפרות. << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא רוצה להתחיל להוכיח לך שאתה מדבר שטויות. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> תסביר לי את הטיעון – כסף שעובר פיזית לחמאס. << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> שר הביטחון שלך בוגי יעלון והשר בני גנץ העבירו את הכסף הזה, את אותו כסף, אבל לא דרך הקטארים – דרך הרשות הפלסטינית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> וזה לא מכספי משלם המיסים הישראלי, עם כל הכבוד. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> מה פה מכספי המיסים הישראלי? לא הבנתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 53 מיליארד ש"ח לא יהיה? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> 53 מיליארד – מה קשור? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 48. עמותת 48. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אבל היא לא מקבלת כסף. << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> אין לי הרבה זמן. אני רוצה לומר כך, בהנחה שאתה באמת מתעניין, אני אומר לך כך: תקשיב, הכסף הזה, שנועד לרכישת דלק ולמשכורות לפקידים, הועבר לאורך עשרות שנים – לא עשרות, מהרגע שהחמאס השתלט ב-2007 על עזה – על ידי הרשות הפלסטינית; אותו כסף, לא פחות ולא יותר. מה שקרה הוא שהרשות הפלסטינית הפסיקה לשלם את הכסף הזה. הפסיקה פשוט, מטעמים שלה. ואז קם מנגנון, בתקופת שר הביטחון, מהמפלגה שלך, בוגי יעלון, שהקים את המפלגה שבה אתה היית – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> הוא פנסיונר עכשיו, מה אתה רוצה? << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא משנה. אתה שאלת אותי – אל תברח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה ידע אישי חינם. << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> ובתקופה שבה בני גנץ היה הרמטכ"ל, ואף אחד מהם לא מחה נגד העברת הכספים – ובצדק הם עשו – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני שואל איך אתה לא מחית? << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא מחיתי – להפך, אני רוצה שהקטארים – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אבל הכסף הגיע למחבלים פר אקסלנס. לא למשפחות, לא לנזקקים, לא בכאילו, לא פייק ניוז – ראינו את זה בעיניים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה טועה. << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אתה טועה – הכסף לא הגיע למחבלים. הכסף לא הגיע מחבלים. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> בטח שהגיע. לקחו את הכסף וחפרו איתו מנהרות. << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, שום מנהרות – אפילו לא אחת ואפילו לא רבע. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> איך אתה יודע? << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> כי אנחנו יודעים מה השב"כ אומר. השב"כ בנה את המנגנונים, שהכסף הזה שהיה – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אז איך הם התעצמו? מאיפה לחמאס היה כסף להתעצם? << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> מאיראן, מאיראן. לא קשור בכלל לעניין הזה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – איראן – – – << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> יועז, אל תפגין בורות. חבל להיכנס לפרטים. הכסף הזה, שהשב"כ למעשה נתן לו הכשר – ואתה יודע שהשב"כ בשלב זה לא עובד – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אז מה? גם את השב"כ מותר לבקר – – – << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – במפלגות. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> גם את השב"כ מותר לבקר. כסף שעובר לחמאס הוא כסף לא חוקי. << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי, אני מבין שאתה רוצה לברוח מהעניין של מנסור עבאס, ואתה רוצה לברוח מהעמותה שמסייעת. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא, אני שואל אותך שאלות ברצינות. אני שומע פה בינתיים – – – << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה חבר קבינט? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני לא חבר קבינט. << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לך נציג בקבינט? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> הייתי חבר קבינט בתקופת הממשלה הקודמת. אני זוכר את הדיונים. << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז תודיע לראש המפלגה שלך, שהוא חבר בקבינט – זה שר המשפטים – שיתנגד להעברת הכסף הקטארי עכשיו, ואז ייפתר הנושא. בינתיים הממשלה הזאת – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> רגע, רגע, אנחנו לא – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לאפשר לו לסיים. << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> בינתיים הממשלה הזאת שלכם – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> למיטב ידיעתי, אנחנו לא מעבירים מזוודות כסף עכשיו לחמאס. << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז זה באמת הבדל, אם זה במזוודה או בארונית. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> כן, אתה מעביר כסף מזומן לחמאס – זה ישר הולך לזרוע הצבאית. זה מה שאני יודע – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השר הנדל, נא לאפשר לצחי הנגבי. << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה שאתה יודע מעיד על כך שאתה לא יודע. אבל אתה, כשר, זכאי להיפגש עם שר הביטחון ולשאול אותו למה אדוני שר הביטחון ממשיך לדבוק בתזה – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תפריע. – – בתזה שאומרת שצריכים להעביר כסף לעזה באמצעות הקטארים. כי אני יכול לומר לך דבר שאיננו סוד מדינה: היחידים שלא מוכנים לקבל את הכסף – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יכול לסיים מתי שתגיד לי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אמרתי לסכם. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני גזלתי, סליחה. << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> היחידים שיכולים היום למנוע את העברת הכסף הקטארי לעזה – אתה יודע מי הם? החמאס. הוא לא רוצה לקבל את הכסף מכיוון שיש כמה וכמה מנגנונים שכנראה מפריעים לו, וכתוצאה מזה הכסף הקטארי בשלב זה לא עובר בהיקפים שהוא אמור לעבור. אבל בקרוב הוא יעבור, יימצאו הסדרים, ואז תוכל לשאול את הממשלה שלך למה היא עושה – כמו בחוק הנורבגי, כמו בניפוח הממשלה, כמו בכספים הקואליציוניים – בדיוק מה שהממשלות הקודמות עשו. לסיכום, אני אומר כך: אנחנו מחר מ-19:00, בערב, נתייצב כאן, וננסה להפיל את התקציב הזה; כי התקציב הזה – כפי שכל כך הרבה דובר בשבועות האחרונות וגם בימים האחרונים וגם בשעות האחרונות – הוא תקציב של אטימות; הוא תקציב של פגיעה במשפחות החלשות; הוא תקציב שראינו כבר אתמול את המשמעויות המעשיות שלו, של ההתייקרויות, גל ההתייקרויות שצפוי – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – גם בנושא החשמל וגם הדלק וגם הארנונה וגם הפירות והירקות וגם הכלים החד-פעמיים, ועוד, לצערי, גזרות רבות. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לך. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> ולילה טוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ידידי יועז, לא ארץ נוכרייה לקחנו. לא ארץ נוכרייה לקחנו. << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> ספר לו מאיפה זה הגיע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה, אדוני. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> או, חיכיתי רק לנאום של פינדרוס. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – אדוני היושב-ראש, מכיוון שנפל בחלקי לדבר אחרי חצות הלילה, אז נהוג שאחרי חצות הלילה מתירים תורה שבכתב גם כן. אז אני רוצה להתחיל בפרק תהילים, שנראה לי שהוא הכותרת הנכונה למה שקורה כאן עכשיו בחודשים האחרונים. "שיר המעלות אל ה' בצרתה לי קראתי ויענני. ה' הצילה נפשי משפת שקר מלשון רמיה. מה יתן לך ומה יסיף לך לשון רמיה. חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים. אויה לי כי גרתי משך שכנתי עם אהלי קדר. רבת שכנה לה נפשי עם שונא שלום. א‍ני שלום וכי אדבר המה למלחמה".  דבר ראשון: גדולי ישראל הוציאו הודעה היום שהדרך להתמודד עם הגזרות ועם הממשלה היא בדרך של תפילה, אבל אני מציע שקצת נעמיק. זה שיר המעלות הראשון. כשאנחנו מתחילים לעלות במעלות ל-15 מעלות, שעליהן נמשלו שיר המעלות – שיר המעלות הראשון זה לברוח מהשקר. ואני רוצה להתעכב על הפסוק האחרון, על שלושת הפסוקים האחרונים – על פירוש המלבי"ם לשלושת הפסוקים האחרונים. אומר המלבי"ם: "אויה לי כי גרתי משך שכנתי עם אהלי קדר". כנסת ישראל, עם ישראל אומר: התמודדתי בגלויות עם יוון, עם בני יפת – זה משך אוהלי קדר. התמודדתי עם גלויות, עם הערבים, עם היוונים, עם הרומאים, התמודדתי עם הרבה דברים. אבל יותר קשה לי עם שונאי שלום, אלה שמדברים איתך יפה –אנחנו רוצים להיות איתך, אנחנו דואגים לך; מה אמר פה בנט ביום השבעת הממשלה? אני רוצה לדאוג לכם, אני אדבר אליכם מעל הנציגים שלכם. "אני שלום וכי אדבר" – אנחנו מדברים על שלום והם על המלחמה. בפרק הקודם, בקי"ט: "שקר שנאתי ואתעבה תורתך אהבתי". הדבר הכי גרוע זה כשאתה מדבר שקר. ובארבעת-חמשת החודשים האחרונים אנחנו רואים את זה יום אחרי יום, שעה אחרי שעה, תקנה אחרי תקנה. הביאו לכאן חוק הסדרים עם 20, 30, 40 חוקים, פרקים; 19 פרקים, שכל אחד מורכב מכה וכמה חוקים. כמה מתוך אותם חוקים היו במצעים של המפלגות – אתם יודעים מה, של תקווה לישראל? של איך קוראים להם – לפיד, בנט, עבאס? כמה מחוקי ההסדרים האלה היו הצהרות שלהם כשהם היו באופוזיציה? אחד מהם? תגידו לי, מה דומה בספר הזה, למשל, לחוק ההסדרים החלופי שהגיש עודד פורר בהיותו חבר באופוזיציה? אם אתה זוכר, בחגיגיות הוא הביא לנו ספר של חוק הסדרים. כמה? אחוז? 10%? 12%? הרי השקר הגדול – אין פה דבר אחד. אחד. אחד. מה, החוק להגדיל את התקציב לחיילים בשירות הקבע וחיילים משוחררים? אחד. תביאו לי דבר אחד בכל הספר הזה שהיה חלק מהמצע – אחד. תביאו לי דבר אחד שמישהו מתוך הממשלה הזאת הצהיר לפני הבחירות שזה מה שהוא הולך לעשות. עכשיו, בסדר, הבנתי, צריך תקציב – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> קליטה וכיסוי בביתר עילית. זה חשוב לנו. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> גם זה לא נמצא פה בחוק. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> נמצא. אתה לא קראת. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> גם זה לא נמצא בחוק. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> רפורמת הקליטה והכיסוי – הכי חשוב בחוק הזה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> על הרפורמה – אני עוקב אחריך – הודעת לפני שהחוק עבר וכבר שמת שם ארבע אנטנות בביתר עילית, לארבע החברות הסלולריות. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא, אבל כתוב פה בחוק על הקמת – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בוא נהיה אמיתיים. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא, יש לי פה הוכחות – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> גם את הדבר הזה עשית בלי קשר לחוק. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא, אני – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ואתה יודע שחוקים שרצית להעביר – הייתי יחד עם היושב-ראש לשעבר של ועדת הכלכלה והעבירו את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא היה פעיל בוועדה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני מודה ומתוודה ששניכם – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> את השקר הזה, רבותיי – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא, אמרתי – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה יודע מה יש פה? אני אגיד לך מה יש פה. הבטיחו לאביר קארה להעביר רגולציה. אתה יודע מה עשו ברגולציה הזאת, שהבטיחו לאביר קארה להעביר? אתם יודעים מה עשו פה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סירסו אותה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שיקרו אותו, עבדו עליו, רימו אותו. אנחנו מדברים על רמאות. הכול רמאות. אין דבר אחד אמיתי. אדוני השר, כשאתה עולה לפה פעם אחר פעם ומאשים, בהאשמות נכונות – ממשלות הימין לא עשו את כל מה שהן הצהירו שהן רוצות לעשות. לא תמיד עמדו בלחצים, לא תמיד עמדו בלחצים, לא תמיד עמדו בלחצים. לא תמיד יכלו לעמוד מול המפלגה התשיעית שלכם, שיושבת פה בבניין ליד. לא תמיד יכלו לעמוד בזה – אמיתי. לא תמיד יכלו לעמוד מול אילי התקשורת במדינת ישראל והלחץ שלהם. עד כדי כך שזה האשמה שתפסתם את נתניהו. הוא ניסה להתמודד עם המערכת המושחתת הזאת, ואנחנו רואים אותם ארבעה חודשים שותקים – שותקים. כספים קואליציוניים, חוק נורבגי, הדברים שהם דיברו. עזוב אתכם – אתם, יש לכם צורך. מה קרה לידיעות אחרונות שעשה יום שחור כשהיה נורבגי? עזוב אתכם – לכם יש אינטרס. אבל תקשורת חופשית? מה קרה להארץ שכתב מאמרי זוועה על הכספים הקואליציוניים? לאיפה הוא נעלם? לאיפה נעלם ה"נוכלים האלה" – לאיפה הם נעלמו? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז מולם, מולם נתניהו לא היה יכול לעמוד, אז הוא ניסה לעשות מערכות אחרות – ועל זה מאשימים אותו. על זה מאשימים אותו. הוא עשה את השליחות שלנו. אתם שואלים למה אנחנו מגינים עליו? כי הוא עשה את השליחות שלנו – לחסל את הנבזות הזאת. אבל עזוב, אני לא על זה אני אדון, כי אנחנו בחוק ההסדרים. אנחנו בדיון על השקר – חבורה שלמה של הונאה, כי הם לא עשו את מה שהם מאמינים בו, לא עשו את מה שהם מאמינים בו דבר אחרי דבר, דבר אחרי דבר. אני אעבור אולי בקצרה, כי לא נספיק את הכול. וגם התחייבנו לאנשים שלנו שאנחנו נענה על שאלות. אז אני אעבור על חלק מהחוקים. אתחיל לפי הסדר שאתם הגשתם למליאה. גיל הפרישה לנשים – תגיד לי, זה היה במצע של איזו מפלגה? איזה פוליטיקאי הצהיר בבחירות שהדבר הראשון שהוא הולך לעשות כשהוא יגיע לשלטון – אני יכול לתת לכם רשימה ארוכה מאוד שהבטיחו פה כל שמונה המפלגות שמרכיבות את השעטנז הזה; מי הייתה המפלגה שהצהירה: אנחנו הולכים להעלות את גיל הפרישה לנשים, ואנחנו הולכים להתעלם מאלפי נשים שבגיל 62 הן לא יוכלו לעבוד בעבודה שהן עובדות, כי הן עובדות בעבודות שוחקות? מי המפלגה שהתחייבה לדבר הזה? זה מה שנמצא פה בחוק ההסדרים. אדוני השר, זה מה שהבאתם פה בחוק ההסדרים. מי השר, מי הפוליטיקאי, שההתחייבות הציבורית שלו הייתה לפגוע בזכויותיהם של אסירים? מי, גדעון סער? מי? בנט? שהעביר ככה בתוך חוק הסדרים את זה שאדם לא צריך להגיע ולהופיע בפני שופט, והוא יכול להיוועץ עם העורך דין שלו דרך הטלפון, ולפעמים גם זה לא, אם זה לא עובד. הוא יכול להישפט שלא בפניו. זה הרפורמות שהבטחתם, ממשלה אחרת שתביאו לישראל? אני אמשיך הלאה. מי הוא זה ואיזה הוא שהתחייב לתושבי כפר שלם, לתושבי יד אליהו, לתושבי קריית יובל, קריית מנחם בירושלים, שיוריד את האחוז של ההסכמה של הדיירים כשיבוא לעשות להם פינוי-בינוי ויפנה אותם? מי הוא זה שהתחייב על הדבר הזה? ואני עובר, חבר'ה, לפי הסדר – לא עקפתי כלום. אני עובר על חוק ההסדרים שאתם הבאתם. ואני מודיע לך: רוב הממשלה – אין לה מושג מה כתוב פה בחוקים האלה. זאת ממשלת שקר. אני אמשיך הלאה. מי התחייב שהוא הולך להעלות את המיסים ואת ההיטלים לכל אלה שנמצאים במטרו? מי התחייב על זה? ההתחייבות הראשונה – אני זוכר התחייבויות אחרות. אני זוכר התחייבויות שהן ההפך הגמור ממה שקורה כאן היום בתקציב. ובתוך סד הזמנים הזה, אנחנו צריכים לדבר גם על התקציב של 2021, גם על 2022 וגם על בליל החוקים האלה. התחייבו שלא יהיו כספים קואליציוניים. ושאלו אותי בתקשורת בימים האחרונים: מה ההבדל בין הכספים האלו לכספים האלו. אז אני אגיד לך, אדוני, מה ההבדל בין כספים אלו לכספים אלו. כשסיעת יהדות התורה, סיעת ש"ס, הייתה באה, ערב אישור התקציב, לפקידי משרד החינוך והאוצר, והיו אומרים: יש גני ילדים – צריכים לתת להם השוואה לגני הילדים במגזר הכללי; יש חינוך מיוחד – צריך לתת לו השוואה לחינוך המיוחד בחינוך הכללי; יש בתי ספר – צריך לתת להם חשמל ומים כמו בבתי הספר הכלליים. תשובת פקידי האוצר הייתה: יש לנו בעיה משפטית – נכניס את זה כסעיף קואליציוני, כפוף להוראות היועץ המשפטי. מזה נולד – ואז היית פוגש בעיתון שאני לא קורא; נכון, הארץ, שאני לא קורא. בעיתון הזה היית פוגש את הכותרת על הזעזוע, ועל השחיתות של כספים קואליציוניים. אני מקווה שקראתם את רשימת הכספים הקואליציוניים עכשיו. את החשיבות הבלתי-נתפסת של יד בן צבי, שפתאום דואגים לתקציב ליד בן צבי. אני מבין שהממשלה פשוט כולה הגיעה למסקנה שהדבר הכי חשוב היום למדינת ישראל זה לחזק את יד בן צבי. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> מה רע ביד בן צבי? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא אמרתי רע. אני אומר: העמדתי ככה. החינוך: השוואת תנאים של גני ילדים – זה כספים מושחתים. חיזוק של יד בן צבי, שאני לא יודע בדיוק מה המטרה שעומדת מאחורי זה, כי את הרמת המסך אני לא עשיתי. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – הנשיא. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> את הרמת המסך אני לא עשיתי. יפה – זאת אומרת, חיכיתם 21 שנה להגיע לשלטון. חיכיתם 21 שנה להגיע לשלטון בשביל לתקן את העוול שלא הנציחו מספיק את הנשיא בן צבי. זאת אומרת, זה, על זה – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> חיכיתי שלושה חודשים. הייתי בממשלה הקודמת. הגענו לכאן – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ניסיתם שם בממשלה הפריטטית הזאת, שלא הצליחו, איך קוראים לזה – עם אבי ניסנקורן, שתקע לכם סכינים, והוא אמר שהוא תוקע לביבי, ובעצם תקע לכם. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> פינדרוס, בינתיים אתה באופוזיציה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עזוב את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יועז, על – – – אתה יודע, מי שעובר טיפולי המרה נחשב כאילו נולד מחדש. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אנחנו המרנו את דתנו מהביביזם. זהו, אין יותר – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, בוא, בוא נהיה הגונים. הם הצביעו בעד טיפולי המרה כבר בקדנציה הקודמת. ואני ישבתי אז למעלה – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> נגד, נגד – לא בעד. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ואמרתי לבני גנץ: הרגע הפסדת את ראשות הממשלה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> נגד. אבל אתה הפסדת – לא הוא. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא. הוא הצביע בעד. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> הוא – – – שר ביטחון. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא הצביע בעד. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> נגד טיפולי המרה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא הצביע בעד. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> בעד החוק שנגד טיפולי המרה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בעד. ואז עמדתי פה ואמרתי לו: הפסדת את ראשות הממשלה ברגע זה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – פינדרוס, היום כשאתה עומד בדוכן – מי הפסיד את מה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא. אנחנו לא הפסדנו. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> למה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, לא. הוא הפסיד. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> למה אתה רוטן – אם הכול בסדר, אתה – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוטן? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – בעד הממשלה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוטן? אני מגלה לאזרחי ישראל את האמת. מדובר בהונאה ושקר. אתה יודע למה הונאה ושקר? כי יש הבד של שמיים וארץ בין מי שמצהיר על משהו, מגיע לשלטון ואומר: אני יכול לעשות רבע, אני יכול לעשות חצי, אני ממתין עד שאני יכול לעשות את זה, לבין מישהו שבא – אין פה דבר אחד ממה שאתם מאמינים בו. אחד. אחד. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה היית – יש לך במצע העלאת גיל פרישה לנשים? זה חוק ההסדרים הראשון שהבאת. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני בעד, כן. נניח – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא אמרתי שאתה נגד. שאלתי: האם זה היה ההצהרה הראשונה. כמו שמר בנט הצהיר, שהדבר הראשון שהוא יעשה זה שהוא יסדר את ההתיישבות הצעירה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> תתפלא לשמוע מצעיר כמוני בפוליטיקה שלפעמים במצע שלך – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הגדרת את זה לפעמים. אמרתי, שוב – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אתה לא שם את כל התכנים החשובים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שוב, זה הכול שאלה של פרופורציה. אתה יודע, טוב ורע – טוב ורע בעולם שלנו זה הכול שאלה של פרופורציה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> גם לא תכננתי את רפורמת הכשרות, אבל אני מאוד בעד. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אם הייתה פה רפורמה אחת, אחת – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> הינה, רפורמת הכשרות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ממה שלפיד אמר, הצהיר – אני אגיע לרפורמת הכשרות. תאמין לי שאני אגיע לרפורמה הזאת, שזה אחד הבלופים הכי גדולים שלכם. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> ידעתי שתזכיר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה אחד הבלופים הכי גדולים שלכם. אני אגיע לזה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> בגלל זה הרמתי לך, שיהיה לך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל אני אומר לך עוד פעם: אם הייתה פה אחת – לפיד הצהיר שהוא הולך להוריד את נטל המס. לא היה מעלה. עזוב, לא היה מוריד – לא היה מעלה; משהו אחד קטן מההצהרות שלכם. הייתי אומר – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> הינה, נתתי לך דוגמה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – לא הצלחנו לעמוד בכול. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> נתתי לך דוגמה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הבאתם רשימת דברים שלא הסכמתם עליהם. אני רוצה להסתכל בעיניים של אנשי מרצ שעמדו בעיריית תל אביב והגנו על אותם תושבים שלקחו להם את הזכויות כשפינו אותם מהדירות בפינוי-בינוי, והם הולכים להצביע היום בעד בגלל חוק ההסדרים הזה. אני רוצה להסתכל להם בעיניים. אני רוצה להסתכל בעיניים לאותן חברות כנסת ממפלגת העבודה וממרצ שהיו יושבות אצל גפני כשהוא היה בקואליציה, ובעזרתן הודיע לפקידי האוצר שהוא לא יעלה גיל הפרישה לנשים. אני רוצה להסתכל להן בעיניים. הרי – חבורת שקר. עכשיו, בוא אני אדבר איתך על רפורמת הכשרות. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> רגע, אני רוצה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני עכשיו רוצה לדבר איתך על רפורמת הכשרות באמת. כי זה הישראבלוף הכי גדול שעשיתם. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הרי כי ברפורמת הכשרות – מה אמרו באוצר, מה היה הטיעון המרכזי של רפורמת הכשרות? שזה הולך להוריד מחירים. הרי ברור לך – בחלק הזה לפחות, לפחות, תהיה הגון עם עצמך – שאם אתה לוקח את זה מהמועצה הדתית ומעביר את זה לגוף פרטי, כשהמועצה הדתית ממומנת על ידי המדינה, והגוף הפרטי לא ממומן על ידי המדינה, ברור לך שהעלויות יהיו יותר גבוהות. זה ברור לך. זאת אומרת שאם יש – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא, מאיפה הכסף של המועצה הדתית? מהמדינה. הכסף הזה מהמיסים של האזרחים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הכסף הזה הלך עכשיו, במקום למועצה הדתית – ליד בן צבי. אז זאת אומרת, הכסף לא נחסך. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> מה אתה עכשיו עושה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הכסף לא נחסך – הרי לא קיצצת. לא קיצצת. בוא נדבר בעברית פשוטה: הרי לא קיצצת בתקציב או העברת לסעיפים חדשים. השארת את הסעיף. אני אסביר לך. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> פינדרוס, תחרות זה טוב. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הרב של העיר ימשיך לקבל משכורת. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> תחרות זה טוב, תחרות זה טוב. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אם אתה מוכן לדבר דקה אחת בכנות על כלכלה – עזוב, הכסף של הפלסטינים ומנסור עבאס, תמשיכו – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני מנסור חופשי – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה רוצה לדבר איתי רגע אחד על כלכלה? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רב העיר שאמור לפקח ומנהל המועצה הדתי הרי ימשיכו לקבל משכורת. הרי לא הורדת את השכר שלהם בגלל שהם כבר לא מטפלים בכשרות. נכון? לא הורדת. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אתה רוצה שנוריד? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> משרדי המועצה הדתית – משרדי המועצה הדתית קיימים. אתה יכול להיות ציני, אבל עכשיו אני מדבר ברצינות. משרדי המועצה הדתית ימשיכו להיות קיימים גם אם הם לא יקבלו קהל של בעלי דוכני פלאפל, נכון? עכשיו, בוא ניקח עכשיו – הקמת תאגיד. היית פעם בשוק הפרטי? הקמת תאגיד – ככה אתה משלם ארנונה על משרד, אתה משלם לפקיד שעונה לטלפון, לפני שהתחלת, נכון? אתה משלם על המחשבים, על הטלפונים. מי נראה לך, לדעתך – אני, כידוע לך, אנאלפבית, כי לא למדתי ליבה, ולא למדתי מתמטיקה, ואני לא מבין כלום. מי לדעתך המלומדת – כי אתה איש אינטליגנטי; לא כמוני, יליד כזה שלא למד כלום. אמיתי, לא למדתי חשבון – אני מודה שלא למדתי חשבון ועברית. דרך אגב, בשיעורי עברית, בשעה שהיינו לומדים בה בתלמוד תורה – ברחתי. מכיתה ד' ברחתי. אני רוצה לשאול אותך כאחד שכן למד. מי לדעתך ישלם את העלויות, ככה: של הרב, שהוא המנהל של הדבר הזה, של הפקיד שעונה לטלפון, לפני שהמשכתי הלאה. מי לדעתך ישלם את זה? המפעל. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הרי הצרכן ישלם את זה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא. הפוך, הפוך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לכן, עכשיו אני שואל אותך. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> כשיש תחרות, אז המסעדות והמפעלים יכולים להוריד מחירים. וככה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יועז. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ראית איך ברחת? שאלתי אותך שאלה אינטליגנטית. שאלתי – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יועז, יועז – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בוא, בוא – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני עונה לך בצורה אינטליגנטית. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסכים איתך – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> זה אקו-סיסטם. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – שאחרי שתוריד את הרב, את העלויות של הרב, את העלויות של הפקידה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, זה חברות – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – את העלויות של המשרד – שנייה, בסדר? – את העלויות של שעות ההשגחה. ולך תבדוק מה המחיר שלהם – הוא במחיר מינימום, בסדר? הוא 50 שקל. בוא נגיד שיש תחרות – תוריד אותו ל-45 שקל. כי אתה יודע, כמה המיסוי על עובד לשעה? אי אפשר להוריד מ-50 שקל. לך תשאל כל חברת כוח אדם. תנסה למצוא – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כולל עלות מעביד: 47 שקלים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יפה. עלות מעביד – לא יכול להיות פחות. עכשיו תסביר לי, כשזה שירות ממלכתי עירוני, איך התחרות אמורה להוריד את המחיר? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> הינה, בוא. בוא, אני מסביר לך – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תהרוג אותי – כנראה אם הייתי לומד כלכלה, הייתי מבין את מה שאתה אומר עכשיו. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אתה, תאמין לי, אתה מספיק ממולח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יועז. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, לא, אני שואל איך התחרות מורידה? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – אני אוכיח לך – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אלא מה, אני אגיד לך בדיוק. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני עונה לך. ברגע שיש תחרות בשוק, ויש מתחרים – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ומה יקרה? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – על אותו ענף בדיוק, ויש כמה כשרויות – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז מה יקרה? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – אז בסוף מגיע בעל העסק, מסעדה קטנה, והוא לא לוקח את המשגיח שעולה 20,000 שקל ומעביר משם לשם, משם לפה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שאלתי – אני הולך איתך – אבל שאלתי אותך שאלה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> הוא לוקח משגיח שעולה 17,000 שקל. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל אין משגיח שעולה 20,000 שקל. אבל אין כזה אדם בשוק. אני אומר לך – – – שוק עובד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יועז, זה שטחי. יועז, יועז, זה שטחי מה שאתה אומר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל שאלתי אותך שאלה אינטליגנטית, ואתה חוזר על אותה תשובה. אגרת כשרות היום היא ממלכתית. אין – אתה לא שוכר משגיח ב-20,000 שקל. אין חיה כזאת. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> רגע, רגע, פינדרוס. אתה הרי לא אוכל כשרות של הרבנות, נכון? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> שנייה, שנייה. אתה לא אוכל. אתה משלם יותר, מעבר לכשרות של הרבנות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא נכון, לא נכון. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שנייה, שנייה. אני אשקף את מה שאתה אמרת. אני שאלתי מי ישלם – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אתה קונה בית יוסף – זה לא עולה יותר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא עונה לך. אתה לא מאפשר שהוא יענה לך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שנייה. מרגי, מרגי, אני רוצה קודם לשקף את מה שהוא ענה. אני שאלתי אותו מי ישלם את העלות של המשרד, הפקידה, הטלפון, רב העיר ומנהל המועצה הדתית. והתשובה שלו הייתה שמי שישלם את זה הוא אני, שאני לא אוכל רבנות. הבנתי. תאמין לי, זאת התשובה הכלכלית הכי טובה ששמעתי אי-פעם בחיים. עכשיו הבנת – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> איך אתה מבלבל. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – למה אני לא מוכן שאף ילד שלי ילך לאקדמיה. כי אם זאת תשובה אקדמית, אינטליגנטית, אז חבל לי על הזמן. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> עכשיו אתה מבין למה אף ילד שלי לא ילך ללמוד בביתר עלית. אם אתה לוקח את הדברים שלי והופך אותם ככה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז זהו שאמרת – שאלתי אותך שאלה, ואני שואל שוב. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני עונה לך שוב. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> איך יכול להיות – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני עונה לך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – שהעלויות – אני שואל אותך שוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם תרצו – קרעי מוכן להתנדב. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הרשות הממלכתית – – – 20,000 שקל, שאתה מדבר עליהם – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בפרקטיקה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – קיימים היום. כבר יש תחרות בתאגידים. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אתה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני שואל על כשרות הרבנות. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני עונה לך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הרי הרגולציה שלך היא על הכשרות הממלכתית. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> הרשה לי לענות לך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> איפה אתה מוריד עלויות, ריבונו של עולם? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אתה מסתכל – לא, אתה לא שומע. אתה מסתכל – אתה לוקח אלומה צרה מהאירוע הזה, ואתה בונה עליה תיאוריה שלמה. לא ככה מסתכלים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הבנתי. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא מסתכלים על הביצה אלא על התרנגולת. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני איתך, תן לי את – אתה מוכן לרדת איתי לרזולוציה המעשית. תגיד לי, תן לי דוגמה של מפעל שהולכות לרדת לו העלויות. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> רזולוציה, מה זה? כאשר השר – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תן לי דוגמה. אני ארד איתך לאסם. אסם משלמת עלות גבוהה. איך אסם הולכת להרוויח מהרגולציה? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> בוא, אני הולך איתך – אתה כל הזמן הולך לאסם. אסם זה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, אז תגיד לי מי כן? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> כי אסם יצטרכו תעשייתי – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אלך איתך. מי כן? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני לוקח אותך לפיצה הקטנה בביתר עילית. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הפיצה הקטנה שילמה פעם 20,000 שקל? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> פיצה קטנה בביתר עילית. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כמה היא משלמת היום? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אם בסוף – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שאלתי אותך – אני שואל אותך שאלה. אני הולך איתך עם הפיצה. אני עכשיו איתך. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> תלוי. אתה יודע מה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מודיע לך, אין לי הרבה זמן. אני אלך איתך עוד שתי דקות, כי אני רוצה לעבור לשאלות. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אתה יודע למה זה עצוב? כי הפיצה יכולה לשלם בין 4,000 לבין 12,000 שקל, תלוי כמה המשגיח לוקח. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה אתה אומר. מה אתה אומר. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> כן, תתפלא לשמוע. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה אתה אומר. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אתה יודע – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני עושה איתך עסקה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אתה יודע, אתה יודע – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש לך 24 שעות עד ההצבעה. אני מודיע לך שאם אתה מוצא פיצה שמשלמת על כשרות 24,000 שקל, אני מצביע בעד הרפורמה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא אמרתי 24 – אמרתי 12. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מצביע בעד הרפורמה. גם 12 – אני מצביע בעד הרפורמה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אין בעיה, אין בעיה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה יודע כמה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מצביע בעד הרפורמה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה יודע כמה זמן השגחה ממשלתית יש שם – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> רגע, רגע – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא. זה כשרות מינימלית, דרגה א'. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> עזוב. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> דרגה א', כשרות מינימלית. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אם אני מוצא לך – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כי על זה הרפורמה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – עדויות של כאלה ששילמו למשגיחים בכסף, והוציאו 12,000 שקל בחודש, אתה מצביע בעד? אתה מצביע – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מלון? אמרתי לך, זה כשרות מינימלית. כשרות מינימלית, לא מעל זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דיברת על פיצרייה. עכשיו אתה הולך על – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בופה. פיצה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פיצה זה שעה וחצי השגחה ביום. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> פיצה שתשלם 12,000 ש"ח בחודש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איזה 12,000 שקל. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני מוצא לך, אני מוצא לך. עזוב, אם אני מוצא לך בעל עסק – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מלון? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני מביא לך את העדות – אני אצלם אותה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יועז, הכול שטחי. יועז, הכול שטחי. זה שטחי איך שאתה מדבר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> על כשרות לא מהדרין. על כשרות לא מהדרין. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא, לא, לא. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יועז, על כשרות לא מהדרין. יועז, על כשרות לא מהדרין. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני מדבר על שחיתות, על סיאוב. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> על כשרות? אני אומר: בוא, בוא נגיד שכשרות מהדרין זה שחיתות, אבל אתה משאיר את זה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> פינדרוס, אתה לא מכיר את – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שאלתי אותך שאלה: אני מדבר איתך על כשרות מינימלית. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אבל אתה – אני אומר לך שיש פה בעלי עסקים שמשלמים הון עתק – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אומר לך שהם ישלמו יותר עכשיו. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הם ישלמו יותר עכשיו. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> הם לא ישלמו יותר. לא. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז אתה כנראה לא הבנת את האירוע. יועז, אני אומר לך בהגינות, עם יד על הלב – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אבל אם אני מביא לך, אתה מצביע בעד. קיבלנו את – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא. לא. אני אומר לך עכשיו שיש כאלה שמשלמים 100,000, 200,000 שקל. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אומר לך שיש כאלה שמשלמים 200,000 שקל. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ואני אומר לך, כעסק – שנייה – לא בגלל כשרות, בגלל עסק. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אם אני מוצא לך עסק קטן שמשלם בין 8,000 – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה זה עסק קטן? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה זה עסק קטן? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> מסעדה קטנה, פיצה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, פיצה – אין. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש הבדל בין מסעדה לפיצה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> בסדר. מסעדה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יועז, יועז – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה צריך להגיד לי אם הוא רוצה מהדרין או לא רוצה מהדרין. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> – – – מה לעשות, הייתי ראש מועצה דתית 11 שנים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ושר דתות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> והייתי ארבע שנים פלוס שר דתות. פשוט מי שלא מבין במורכבות של איך משגיח נע מעסק לעסק, ואיך עבודת ההשגחה – אפשר לשמוע על הרבה עוולות, ויש. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, אני אומר – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, רגע – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל הרפורמה לא עושה לזה כלום. זה כל מה שאני אומר לך. זאת הנקודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הרפורמה לא משפרת את הנקודות שאתה מדבר עליהן. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> את הנקודות שאתה מדבר עליהן, הנקודות שאתה מדבר עליהן – היא לא פותרת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה יודע, הרפורמה הזו – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> היא לא באה – אתה לא יודע על מה אתה מדבר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הרפורמה הזו – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> פינדרוס, אני מנסה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ידידי, על חשבוני, דקה. פינדרוס, ברשותך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הרפורמה הזו עומדת על שלוש רגליים, בסדר? אחת: ביטול המונופול של הרבנות הראשית – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> – – שזו הסיסמה – תן לי, תן לי, לא, לא. תן לי, לקחתי לו דקה – של התנועה הרפורמית ומפלגות השמאל. חזרו על זה כמעט ב-20 השנים האחרונות. העניין השני זה ביטול הכפילות של רבנות בד"ץ, שבזה הם צובעים, או עוטפים בנייר צלופן, את כל הרפורמה הזו, כאילו זה יוזיל את יוקר המחיה. ואני מוכן לשבת איתך בנחת ולהסביר לך שזה לא נכון. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שקר – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> והדבר השלישי זה לאפשר לגופים – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> כמו צהר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, לא, זה כבר ביטול הרבנות. עם המונופול של הרבנות. לאפשר לגופי כשרות שעבדו בתנאים, ברף נמוך משל צהר, לתת הכשרים לעסקים, שמה לעשות, לא עונים בקנה מידה עם עסק כשר, שבתות, מופעי צניעות, ועוד כל מיני דברים אחרים. שיפור המערך – מה שאתה אומר, הקלקולים שאתה מדבר עליהם – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא רלוונטיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> – – לא קיים שם. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא רלוונטי לרפורמה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מהפרקטיקה – ב-1993 הייתה לי חברת כוח אדם, בבאר שבע, ובה הפרידו את הסוגיה של משגיח-מושגח, בגלל המורכבות של הפסקת כשרות, כי עסקים, משגיח מעודד – מסכן, כואב לי הלב. אחרי שנה וחצי הוא פשט את הרגל. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> רגע, אני יכול להגיד דקה משהו קטן? תראו, בעניין הנישואים – צהר נכנסו ואתם נלחמתם בזה קשות. כשצהר נכנסו לעולם הנישואים, והתחילו לחתן, נהייתה עדנה בשוק. פתאום גם ברבנות התחילו להתחרות על יחס חיובי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בוא, בוא, תקשיב. זה קלישאות. אתה יודע למה? בשבוע שעבר הייתה אצלי במשרד – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יועז, יועז, יש רק דבר אחד, ובזה אני מסכם את העניין. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> זה תחרות בריאה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יועז, יועז – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה לא תחרות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מכבד אותך, אדוני היושב-ראש, תן לי דקה אחת. אני מכבד אותך. אין קשר בין הנושאים שאתה מעלה, שאני חושב – דרך אגב, אני אתן לך דוגמה. אני חושב שהמשטרה – יש בה הרבה דברים מושחתים. הרבה. אני אומר לך, הרבה דברים מושחתים. בבתי המשפט יש הרבה השחתה. אם אני אבוא מחר בבוקר ויגיש הצעת חוק לביטול משטרת ישראל, אתה תגיד לי: תשמע, יצחק, אתה נפלת על הראש. מה שאתם עשיתם פה זה לא תיקנתם עוולות, לא טיפלתם בעוולות, ממש לא, ואני מכיר את החוק הזה על בוריו – דרך אגב, מהלידה שלו, וישבתי עם כל האנשים שהיו עסוקים בעניין הזה. לא נגעו בזה. עשו משהו אחר, נקמות אישיות. אני אומר לך, מבחינת עלויות, חד-משמעית – לא בערך, אולי – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יותר יקר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – זה הולך לעלות הרבה יותר, זה הכול. עובדתית, זה יעלה הרבה יותר, ובזה אני רוצה לסיים את הנושא הזה. אני אומר לך עוד הפעם, אני מסכים איתך שרשם הנישואין צריך לתת יחס, אני מסכים איתך שיש שחיתויות בכל המערכות. משטרת ישראל – יש בה שחיתויות, בתי המשפט – יש שחיתויות, שופטים – יש שחיתויות. אני יכול להגיד לך פה על שחיתויות בבית המשפט העליון, אבל זה לא רלוונטי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חופה בצהר עולה יותר מהרבנות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה לא תסכים איתי אם אני אגיד שבגלל השחיתויות נסגור אותם. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא, תלוי מה – – – כסף. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סליחה, אין דבר כזה. אני אסביר לך. הייתה אצלי במשרד לפני שבוע וחצי גברת שמסתובבת פה בכנסת בתפקיד מסוים, וסיפרה לי שהבת שלה התחתנה. אמרתי לה, תעשי לי טובה, היא שילמה? היא אמרה לי: לא נראה לי. אמרתי לה: תעשי טובה, תתקשרי לבת שלך ותשאלי אותה. והיא אמרה לה ככה, בשידור חי: שילמנו גם על התיק, וגם לרב נתנו 1,000 שקל. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> ביוזמתם יכול להיות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא לא, הוא ביקש. הוא ביקש. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> יכול להיות שיש כאלה. בגלל זה תחרות זה דבר בריא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הקטע הזה, לעטוף בצלופן מה שלא רבנות, מה שלא חרדי. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> איפה שיש מונופול בשוק חופשי זה לא בריא. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> התחייבתי לענות על שאלות. השאלה הראשונה, האמת היא שאני לא יודע מה לענות עליה. חקלאי מעוטף עזה שואל אותי: הקמת הממשלה הייתה לפני ראש השנה. שאלתי: היות שעם הקמת הממשלה מכרו את כל המדינה לתנועה האסלאמית, האם צריך עוד פעם, לנוהגים להשתמש בהיתר מכירה, לעשות שוב מכירה לגוי בגלל שנת השמיטה? או שמא המכירה הראשונה מועילה ומתירה את עבודת השדה ואכילת התוצרת ללא שום חשש? מכיוון שהשאלה היא צינית, אני אענה לך בציניות, אין איסור חל על איסור, ולכן זה לא עוזר לך להיתר מכירה. אין איסור חל על איסור. שאלת מערכת תוכנית חי בלילה, ערוץ 12: למה בתקציב הקרוב שכר חיילים לא נכלל, ואיך עוד אפשר לתקן את העוול הקיים? אני אגיד לכם בכנות, תדאגו שאחד מאנשי הממשלה החדשה יצהיר ששכר החיילים לא יעלה – בטוח השכר יעלה. בטוח השכר יעלה. יש לי גם עוד פתרון. את ה-100 מיליון שקל שמנסור עבאס רוצה לתרום לחרדים, אני מציע במקום לתרום לחרדים, שיתרום את זה להעלאת שכר החיילים. ואני אומר לך עכשיו בכנות, יועז, זה אינטרס חרדי עליון שהצבא, במקום להשקיע כסף בפנטזיות ולהקים יחידות שלא מגייסות חרדים ואומרות שהן מגייסות חרדים ולזייף נתונים כדי שיוכלו – – – חוק גיוס חרדים, ולזייף את הכול, את כל הכסף הזה תשקיעו ותיתנו יותר כסף לחיילים שנמצאים שם. מגיע להם. הם עושים עבודה, עושים עבודת קודש. צריך לתת להם כסף. צריך לתת להם כמה שיותר, ואנחנו בעד. אתם תמיד אוהבים להזכיר את השלטון הקודם. כן בשלטון הקודם העלו את שכר חיילי החובה בצורה משמעותית, והממשלה הזאת, שהצהירה שזה בראש מעייניה, ידעה לשים מס גודש במקום לקחת את הכסף – אתה יודע מה, קחו את הכסף של החד-פעמי ושימו את זה שם, לפחות תעשו עם זה משהו תועלתי. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אם העלו בצורה משמעותית, איך אנחנו במצב הזה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הפעימה השנייה. ביטלו את הפעימה השנייה. הממשלה הנוכחית ביטלה את הפעימה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> צריך להעלות את שכר החיילים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חיים: אחרי שרשות המיסים הודיעה שמי שמייבא חד-פעמי ישלם מכס גם על פחות מ-75 דולר, האם מי שישטוף חד-פעמי וישתמש עוד פעם, יצטרך לשלם מס פעם שנייה? יפה. אלון שמש מגבעת ברנר – שאלות שהן לא שאלות, הן עקיצות, זה בסדר גמור, אבל לא אעלה. איצל'ה קצבורג ממודיעין עילית שואל: מה ימנע מאיתנו, החרדים, כשנחזור לשלטון, להעלות את תקציב הישיבות ל-50 מיליארד שקל? כדי לממן זאת נעלה מיסים גבוהים מאוד על אוכל לחיות מחמד, על קולנוע, על טלוויזיה ועל שאר הדברים שאין הציבור החרדי צורך אותם. בוא אני אגיד לך האמת. אמרתי את זה קודם, וצריך לומר את האמת וצריך להישיר מבט לבוחרים שלנו ולהגיד את זה. זה נחמד מאוד לצעוק לכולם: אנחנו נלך לשם, נביא 53 מיליארד, נביא לשלנו, אתה יודע מה, 30 מיליארד, 20 מיליארד. בוא נאמר את האמת: השלטון במדינת ישראל בגלל הממלכתיות – ונכנס אחד עם ההדר הז'בוטינסקאי, יריב לוין, שיש לו את הממלכתיות הזאת, נכנס לאולם – עם הממלכתיות שלו הוא לא הצליח להתגבר על שני איתנים שלטוניים חזקים מאוד: התקשורת ובית המשפט העליון, המערכת המשפטית, היועצים המשפטיים. ולכן השקט שאתם רואים בארבעה חודשים האחרונים על כל העוולות שנעשו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יצאו לשבתון. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> על כל העוולות שקט מוחלט. לא יהיה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הפקידים בצלאח א-דין יצאו לשבתון. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא יהיה. שיהיה ברור, אין כותרות שזועקות באדום על השוד הציבורי, על העלאת מיסים עקיפה. אין את הדבר הזה. כי מה לעשות, אנחנו צריכים לדעת שאנחנו נמצאים – כמו שאמרתי קודם, המלבי"ם אומר: להיות בגלות ישראל יותר קשה – למה? כי מדברים אליך בחיוך, אומרים לך: אנחנו עושים את זה מסיבה משפטית, חוקתית, כל מיני מילים יפות, במקום להגיד: בא לנו לריב איתך. אנחנו לא נמצאים במצב הזה, אז אנחנו לא נהיה שם. כמובן שאנחנו נשתמש בדברים שהם עשו, נעשה שימוש, אבל להגיד שאנחנו נוכל לדרוש 53 מיליארד שקל? אני מצטער לומר לך, איצל'ה קצבורג, לא יקרה. יולי פרלשטיין מבית שמש: מתי יבנו כבר מנגנון אוטונומי לציבור החרדי, שבו יפרנס הציבור החרדי את החיים החרדיים? כמו שקורה בניו יורק החרדית, שם מפרנסים אחד את השני בצורה מופלאה, וברוך השם יש שם שפע עצום של מיליונרים צעירים בלי טובות של ממשלה כזו או אחרת. אני אגיד לך את האמת, לנו כציבור חרדי, היה הרבה יותר קל אם היינו דואגים אך ורק לחלקת אלוקים הקטנה שלנו ולציבור שלנו, ולא היה אכפת לנו ממה שקורה בארץ ישראל. אין לי ספק שאם היינו באים ואומרים: אנחנו רוצים עוד מיליארד שקל ותמורת זה אנחנו מדיחים את ביבי, תאמין לי, היו קופצים על המציאה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה? היו אומרים לך כפול. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הולכים איתך, קח 2. בדיוק, קח 2 והעיקר להדיח את ביבי. אם היינו אומרים שאנחנו מוכנים לתת לשמאל לשלוט ולעשות ככל העולה על רוחו בציבור המסורתי, זה מה שהיה קורה. דיברנו קודם עם יועז על רפורמת הכשרות. לציבור החרדי לרפורמת הכשרות באמת אין משמעות; לא רק שאין לה משמעות, אלא היא אפילו מועילה ברמה כזו או אחרת לבד"צים למיניהם, שלא יצטרכו לשלם גם לרבנות וגם לבד"צ. אין ספק שלציבור החרדי זה רק מועיל. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> שמחים לעזור. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הדאגה שלנו היא לא לפיצה בביתר עילית, שדרך אגב, בביתר עילית, אני אגלה לך סוד, לא צריכים לשלם למועצה הדתית, אפשר לעשות את זה בלי המועצה הדתית. הייתי שם ראש עיר, אני מכיר את זה, לא צריך, והוא מכיר את זה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> זאת בדיוק הבעיה, הפיצה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, אבל לא צריך את החוק בשביל זה. לא צריך את החוק אפילו בשביל זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תגיד לי, מה מנע מהרב סתיו לפתוח אזורי רישום לפני שפתחו את אזורי הרישום? מה מנע ממנו לצפצף על החוק הממלכתי ולתת כשרויות כשהיה אסור לו לתת כשרויות? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הגנו עליו, אתה יודע למה הגנו עליו? אתה יודע למה הגנו עליו? אתה יודע למה הגנו עליו? כי הם ידעו שהוא פותח להם את החרך הראשון כדי להיכנס עם כל הגוף בפנים, והיום הוא עושה את המכה בפטיש עם הרפורמה הזו. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נוקם את זה שלא נבחר לרב ראשי, אבל עזוב. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> הגיע הזמן שיהיה רב ראשי ציוני, מה קרה? מה יש? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> גם בזה אתם לא רוצים, לא משנה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – אני טועה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> גם את זה אתם לא רוצים, אתם אפילו לא – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תגיד לי, אני אשאל אותך שאלה. זה שאתם לא יודעים לעשות בחירות, זה שאתם לא מסוגלים להעמיד מועמד אחד מוסכם – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לנו יש בעיה אם יהיה ציוני-דתי או לא? לנו יש בעיה אם יהיה ציוני-דתי או לא? זה עניין אותנו פעם? אתה יודע, אתה עושה – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> נו באמת, הרב הראשי – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, עניין אותנו שיהיה רב שיהיה על פי ההלכה, שיפסוק על פי ההלכה, וההלכה תהיה נר לרגליו. ואם לא, זה לא רלוונטי. אתם משתמשים בסיסמאות. אני זוכר עד היום את – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא עניין אותך מי יהיה הרב הראשי, מעניין. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עניין אותי שיהיה על פי ההלכה ולא יהיו עיגולי פינות. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> מה זה עיגולי פינות? זה רב, רב מכובד בישראל. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עיגולי פינות, כן. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני לא שומע לרבנים, הרב סתיו הוא דמות תורנית שאני מוכן להקשיב לה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה יודע למה? כי הוא מוכן להגיד מה שאתה רוצה לשמוע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הרב שמואל אליהו ציוני-דתי? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, הרב שמואל אליהו בעיניי הוא כמו החרדים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פתאום הוא נהיה חרדי? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אמרת ציוני או לא ציוני? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – מה אתה רוצה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא ציוני או לא ציוני? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא ציוני דתי או לא? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא ציוני או לא ציוני? הוא ציוני או לא ציוני? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> מותר לי לבחור? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מותר לך לבחור ושהוא יתמודד בבחירות, אבל למה כשהוא מפסיד בחירות באמצעות חקיקה, הוא הופך להיות לרב הראשי? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני רוצה את הרב – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שאלתי אותך שאלה. כשהוא הפסיד בחירות, למה אתה מביא רגולציה שהוא הופך להיות רב ראשי? דרך אגב, זה לא ילך לו, אבל לא משנה. אבל אני רוצה להמשיך הלאה עם השאלות. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני מביא רגולציה של שוק חופשי. מתנגדים לזה, אבל אני בעד שוק חופשי. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יהודי דתי מהגליל שואל – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש ריקוד, מה יפית. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בסופו של דבר, אנחנו מחויבים לציבור המסורתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה יודע למה הרב סתיו הוא טוב לכם? כי הוא רוקד כל הזמן את הריקוד מה יפית ומה נעמת. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> הוא רוקד ריקוד יהודי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה יפית ומה נעמת. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה להמשיך, ברשותך, לא נשאר לי הרבה זמן לשאלות. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, לא מקובל עליי הזרם – – – שלכם, מה לעשות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מותר לך, מותר לך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני השר, אני רוצה להמשיך בשאלות שקיבלתי פה מאנשים, ואני רוצה לסיים עם השאלה הזאת. בסופו של דבר, אני רוצה לומר לך: יש לנו אחריות כלפי כלל ישראל. יש לנו אחריות, והאחריות הזאת, אנחנו משלמים עליה מחיר. אנחנו גאים לשלם מחיר, ובמחיר התוצאה אני רוצה רק לומר: יש היום 2% חרדים מעל גיל 75 ו-20% חרדים מתחת לגיל 20, לצערכם הרב. יהודי דתי מהגליל שואל: 90 מיליון שקל בתקציב יועברו ללהט"בים. איך מפלגה דתית יכולה לתמוך בזה? ואני לא מתכוון לימינה אלא לרע"מ. שאלה מעניינת. אני לא יודע למה חשבת שימינה היא מפלגה דתית. זה מזכיר לי שיחה שהייתה לי בוועדת הכנסת. היו שם ניר אורבך ואיך קוראים לה? זאת שאמורה לרכז את הקואליציה, יושבת-ראש הקואליציה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תעשה לי טובה, יועז יעזור לך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ברח לי השם שלה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> עידית סילמן, אתה לא יודע? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עידית סילמן, באמת ברח לי השם שלה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> השעה מאוחרת. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> גם לא לוקח אותה ברצינות. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> למה לא? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> היא אמרה לי: הרב מלכיאור הוא חרדי. אמרתי לה: הרב מלכיאור חרדי כמו שימינה היא מפלגה דתית-ציונית. שמואל מקלב בעניין גבולות ארץ ישראל: הרי ברור לנו שעבאס רוצה שוויון, והשמאל דורש, במזוכיזם, ויתור. ברפורמת הכשרות, הימין של בנט לקח את הסלוגן של מדינה אחת לשני עמים ברצינות. לא הבנתי את השאלה, הבנתי את האמרה. מוטי מעפולה – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> מאיפה אתה מקבל את כל זה? אני רק חייב להבין. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הלשכה שלי פרסמו מספר טלפון וזה מגיע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לוח שידורים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מוטי מעפולה – רציתי לשאול: לפי הדף היומי של אתמול, המרחק בין משואה אחת לשנייה הוא 32 פרסה. מה היה המרחק בין ירושלים לגולה, ומדוע היום המרחק כל כך גדול? יש כמה שיטות. יש שיטות שהדליקו הרבה משואות באמצע בין משואה למשואה, וזה היה רק מה שפורסם, כי זה היה בזמן מלכות רומי ורצו לבלבל אותם. אני מציע לך לא לשאול את זה פה, בבית המינים. יש מקומות יותר טובים לשאול שאלות כאלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הדף היומי השבוע היה על כל המשואות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> האם כיפות חד-פעמיות חייבות גם במס? לדוגמה, הכיפה שליברמן לבש אצל האדמו"ר מריבניץ ואחר כך זרק לכל הרוחות. אולי זאת הסיבה שבנט שומר עדיין על הכיפה? כי זה באמת המס הבא בתור. אריה מאנגליה – יש לי שאלה לממשלת ישראל: אם ג'רמי קורבין היה אומר בשידור חי שצריך לשלוח את כל היהודים לזבל עם מריצות, האם ממשלת ישראל הייתה מגישה מחאה רשמית או שהייתה אומרת שזה דיבור לא מכובד? זאת הכול שאלה של פוזיציה ואינטרסים. אדוני אריה מאנגליה, אתה כנראה תמים, אתה באירופה, אז תדע לך שבישראל זאת באמת שאלה של פוזיציה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בוודאי, אמרו זאת בלי בושה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זאת באמת שאלה של פוזיציה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מותר לי שאלה? אם אתה בצד הנכון של המפה הפוליטית – אמרה זאת חברת הכנסת – מותר לך להטריד מינית, מותר לך להיות מושחת. הכול עניין של פוזיציה. היא אמרה: גנדי – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לדעתי היו פה מושחתים מכל הכיוונים ונכנסו לכלא מכל הכיוונים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא לקחתי סיכון. אני אגיד לך את האמת, אני לא לקחתי סיכון. אני חושש שבעשור הקרוב מישהו ימצא שיצחק רבין גרס את התלונות על פרס, ולכן לא הגעתי ליום הזיכרון שלו, אני לא רוצה להסתבך. אהרן קראוס מאפרת: מה הרב חושב על סברת הרמב"ם בסוגיית "תקפו כהן". אני מציע לך לבוא למשרד, אנחנו נדבר על זה בארוכה, לא במסגרת הזמן שנותר כאן. גם אהרן מבני ברק שואל שאלות הלכתיות. משה כהן מפתח תקווה: מה הרב חושב על הצעת מנסור עבאס להעביר כסף לציבור החרדי? האם תסכימו לזה ובכך תיתנו לגיטימציה לאותה ממשלה? אני רוצה לענות לך. אנחנו אמרנו את זה ואמרנו את זה בצורה ברורה, אחרי שראינו את הניצול הציני בנושא של כספים קואליציוניים על הדברים שהגיעו לנו בזכות, בדין, ולא בחסד. אני כן חושב שאנחנו צריכים לשקול מחדש את הדו-שיח. אני מסכים, אנחנו לא נקבל 2 מיליארד ולא 3 מיליארד, ואל יעופו עיניכם, ולא 53 מיליארד. כמו שאמרתי קודם, יש לזה כללים – כללים לא הגונים, אבל יש לזה כללים. אבל אני כן רוצה להגיד לך דבר אחד: אנחנו לא ניקח כי אנחנו לא רוצים לבקש תרומות ולא רוצים לבקש. מה שמגיע לנו – שייתנו לנו בדין. את הכסף הזה הצעתי שמנסור עבאס יעביר לחיילים בשירות חובה. אני חושב שזה חשוב. הוא יכול להגיע על זה להסכמה עם ליברמן מהר מאוד, כי ליברמן הצהיר שהוא בעד. אני מציע שיגיעו מהר להסכמה בעניין. יוסי מפתח תקווה: אני רוצה לאמץ חתול, אבל את הגבינה אני מעוניין להגיש בצלחת חד-פעמית. לא יכול לשטוף מחתול בכלי רגיל, אז לאכול – יפה. גל מבאר שבע מעוניין לשאול: ממה כבוד הרב הכי נהנה מאז שעבר לאופוזיציה, ולמה הוא מתגעגע לתקופה בקואליציה? התשובה היא: לא מתגעגע לתקופה בקואליציה, ממש לא. בקואליציה אתה צריך לבלוע הרבה עיזים שאתה לא מוכן לקבל; באופוזיציה לא, אתה יכול להגיד את אשר על ליבך, ומה לעשות, זאת החולשה שלי, לומר את אשר על ליבי. ישראל מזרחי: אני חושב שבנט לא גמר את אלבום התמונות שלו, הוא מחכה לתמונה עם אבו מאזן. תגיד לו שידבר עם ניצן הורוביץ, הוא יסדר לו. אחרי זה אולי ישחרר אותנו. אסף ויצמן מרמת גן: האם יקימו מטה בעלי תשובה? שאלה שנענה עליה בהזדמנות. נתנאל חיון מטבריה: שלום וברכה. שאלתי היא – האם תוכלו להתחייב לכך שכשתחזרו לשלטון תורידו את המיסוי של הכלים החד-פעמיים ושל המשקאות המתוקים? בתקופה שהיה לפיד שר האוצר תחת נתניהו הוא העלה מיסים רבים, כמו מחירי האלכוהול, ובקדנציות שלאחר מכן הדברים לא תוקנו. אני יכול להגיד לך דבר אחד: ההסכם היחיד שהיה לנו עם נתניהו ב-2015, לאלה שלא זוכרים, היה שירדו גזרות לפיד, שיחזרו בהם מגזרות לפיד. ארבע שנים בוזבזו, אפשר לומר תיאורטית, אבל מעשית לא, כי היו גזרות קשות, וצריך לחזור מהן. אבל אני רוצה לומר משהו, ואולי לרגע אתנחתה אחזור בעקבות השאלה הזאת לפרשת השבוע. הרי בפרשת השבוע יש דבר מאוד מעניין. אתה קודם דיברת על נתניהו שכן העביר כסף לטרור ואומר שרק הם העבירו. יעקב, איך ההיכרות שלנו עם יעקב? יעקב איש תם יושב אוהלים, ועשיו איש ציד, איש שדה. רש"י מביא משם שאותו היום הוא עבר על עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, והוא האיש תם. כשאנחנו ממשיכים בפרשה, עשיו מאשים את יעקב כגנב: גנבת לי את הבכורה, גנבת לי את הבכורות. יעקב ממשיך עם לבן, עם רמאויות, כאילו מקמבן אותו, ויעקב איש תם יושב אוהלים. איך זה מסתדר? זה היושר ועשיו הוא האיש הישר. הוא הבכור, גנבו לו את הבכורה. הוא הבכור, לקחו לו – לבן הארמי עשו מקלות בשקתות המים. רימה – אחיו אני ברמאות. התשובה היא פשוטה: בעולם הזה, בעולם של השקר, השקר תופס. השקר מקבל גיבוי מבג"ץ. השקר מקבל גיבוי מהתקשורת. השקר מקבל גיבוי מהעיתונים. לצאת מזה – "ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו". נשארה צלקת, ועד היום אנחנו לא אוכלים מגיד הנשה. כן, לצערי הרב יש צלקות עד היום מכל מיני גזרות שהיו עוד ב-2013. מהגזרות האלה יש עד היום צלקות. יש דברים שיש מהם צלקות. האם אנחנו נעשה הכול כדי לצאת מהגזרות האלה? כן. אם כנים היו דבריהם, שהם עשו את המס על החד-פעמי – ובזה בטח יועז הנדל יסכים איתי. איך עושים במדינות אחרות? לוקחים את ה-800 מיליון שקל שכאילו נכנס מהחד-פעמי ובכסף הזה מעודדים אנשים להשתמש בבמבוק, לעודד אנשים להשתמש בדברים אחרים. הרי עושים משהו צולב. פה לא. לוקחים את ה-800 מיליון ומחלקים אותם לכספים קואליציוניים, כמו שאמרתי קודם, ומעלים את המס; לא אומרים לך: עכשיו נעשה מבצע, ומהכסף הזה נוריד את המע"מ על מדיחי כלים, סתם, לצורך העניין, כי לא דואגים באמת לאיכות הסביבה. הרי זה לא מעניין אותם באמת. מדובר בשקר, וזה ההבדל בין שקר לאמת. יהודה סויסה מבאר שבע: כמה עלתה המשלחת המנופחת של ישראל לוועידת האקלים? מדוע לא מוסיפים כסף לסל התרופות במקום לחתולים? כבר אמרתי קודם שבתקציב הזה שהביאו לפה, אין אפילו דבר אחד מההתחייבויות של המפלגות האלה, ובטח לא מההתחייבות שלהם לרפא את מערכת הבריאות. למי שלא יודע, אחד מחוקי ההסדרים פה שינה את ה-cap לרעה – הורידו 1.5%, אף שהם מודים שזאת גנבה. הם הודו בבג"ץ שזאת גנבה, המשיכו בזה, ועכשיו בחוק ההסדרים מורידים את ה-cap עוד יותר, כדי לפגוע בבתי החולים, ולא להוסיף כסף. סיפרו לנו שהוסיפו כסף למערכת הבריאות. בתי החולים זה לא מערכת הבריאות? קופות החולים זה לא מערכת הבריאות? מי זה מערכת הבריאות שהם הוסיפו לה כסף? מעניין. משה גולדברג מבית שמש: האם לא עדיף להצטרף לקואליציה ואז לשנות מבפנים את כל החוקים נגד האוכלוסיות החלשות? אני מציע לך, משה גולדברג מבית שמש: תסתכל סביב שולחן הממשלה ותספר לי, כמו ששאלתי קודם, איזו מדיניות של איזו מפלגה בסוף מתקיימת בתוך חוק ההסדרים. הרי בסוף פקידי האוצר מנצחים; אותם פקידים ואותם אנשים מנצחים. מבחינתם הם סיימו, הם הורידו את ביבי מהשלטון. מה יעזור להצטרף לחבורה כזאת של רמאים? משה עוז מבני ברק – לא הבנתי. אודי שואל למה אין מיסוי על בשר חזיר – זה לא בריא וגורם להתקף לב אצל הרוסים. אתם יודעים מה? זה לא עלה בדעתם של אנשי האוצר. אם זה היה עולה בדעתם, כנראה שזה היה נכנס, כי אף אחד מהשרים כנראה לא שם לב איזה חוקים נכנסו לכאן. דביר לוזון, שדרות: אנחנו גרים בשדרות – מתי תחזור לנו הרכבת בסוף השבוע? אולי אם תקראו לשדרות "גברת שדרות" ותעשו שם מיזוג אחר, אז אולי מרב מיכאלי תואיל בטובה לעשות את העניין הזה. מוטי רוזן מביתר – לא שאלה. קלצבורג ממודיעין: יש לי הכרה מהממסד הרפורמי שאני עורך דין ומנתח לב – האם אני יכול לקבל מה-40 מיליון שהוקצו לרבנים, היות שהממסד החרדי מכיר בי כרב רפורמי? התשובה היא שיש 40 מיליון ל-40 רפורמים קיימים במדינת ישראל. כל אחד – מיליון. אתה נכנס – אתה מוריד את האחוז שלהם. אבי בנשק: לאחר שראינו שמפלגה עם שישה מנדטים דרשה וקיבלה ראשות ממשלה, האם תדרשו רשות ממשלה אחרי הבחירות הבאות? התשובה היא: חד-משמעית לא. איתן: למה החרדים לא יצאו לרחובות, בפרט שהרפורמות מגיעות גם להיסעים בתחבורה ציבורית בשבת ולגיור. בוא, אני רוצה לומר לך משהו, איתן, בכנות. כמה אתה חושב מאזרחי ישראל יראו חרדים בהפגנות וזה יעשה להם משהו? חוץ מלגרום להם לאושר ושמחה – הינה, סוף-סוף, קיימו את האג'נדה שלהם ודפקו את החרדים; חוץ מהדבר הזה, אני לא רואה מה זה ייתן. רפי מנתיבות מעוניין לשאול: מה הדרך הכי נכונה ויעילה להפיל את הממשלה? אתה שואל אותי – להוכיח את השקר. אמרנו שהנושא הוא להוכיח שלשקר אין רגלים. להוכיח מה היא לא עושה, מה ההתחייבויות שלה, שהיא לא עומדת בהן – היא לא מסוגלת לעמוד בהתחייבויות שלה, ראינו את זה. היא מתחייבת לאביר קארה להעביר רגולציה ואז קופצת השרה לאיכות הסביבה ואומרת: בשום פנים ואופן לא, כי אתה פוגע באג'נדה שלי. אותו הדבר בכל נושא ועניין שהם העלו. כמובן, חוץ מכשרות, כי את אף אחד בקואליציה – ולא ציפינו מהמפלגה הדתית היחידה בקואליציה, שזו רע"מ, לקום ולצעוק געוואלד. עמית מרמת גן: מה נסגר בסוף – שר האוצר צריך להבין בכלכלה. לפיד קיבל בגרות בסוף או לא? התשובה היא לא. שר האוצר לא צריך להבין בכלכלה וללפיד גם לא צריכה להיות בגרות. יש אמרה ביידיש, שהיא התרגום לזה: וחזקת והיית לאיש – זולסט זיין א-מענטש; צריך להיות קודם כול בן אדם. אחר כך צריך לדעת בגרות, צריך לדעת כלכלה, צריך לדעת זה, אבל קודם common sense. מקודם ניסיתי ואמרתי – אני כבר מנסה, דרך אגב, את השאלה שאני שאלתי אותך על כשרות. עשיתי, כמנכ"ל במכון החרדי – ישבתי מול פקידי האוצר לפני שלוש שנים ושאלתי אותם: למה אתם רוצים להגיע בכשרות? אם אתם רוצים להגיע למה שאתה אמרת, אני אביא לכם תוכנית. אם אתם רוצים לפרק את הרבנות, אני לא חלק מהעניין. אחרי שעתיים של דיון – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא, אבל זה מה שרוצים. זה המונופול של הרבנות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא. אמרתי להם: אם אתם רוצים להתמודד עם השחיתות, יוקר המחיה, תחרות – אני אביא לכם, כמכון חרדי, תוכנית. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לפרק את המונופול של הרבנות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה יכול לברר. אמרתי להם: אני אהפוך את הרבנות כמו המשרד לאיכות הסביבה, שיש לו מונופול על איכות הסביבה. אבל תהיה תחרות. במחיר, ביוקר המחיה – בכל הנושאים האלה תהיה תחרות. אתם רוצים תוכנית כזו? אמרו לנו: לא, לא, לא, לא, לא. אם זה לא מפרק את הסמכויות של הרבנות, זה לא רלוונטי. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא סמכויות – את המונופול. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אמרתי להם: רגע, אתם רוצים להוריד לפיצה את המחיר? אני אכין לכם תוכנית. אני מדבר איתך על לפני שלוש שנים. אמרתי להם: אני מכין לכם. החלום הרטוב שלכם. אני מכין לכם. אני, חרדי מבטן ומלידה, מכין לכם תוכנית. אומרים לי: אתה לא הבנת, לא לזה אנחנו מתכוונים. אנחנו מתכוונים לפרק להם את הצורה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לפחות אנחנו יודעים על מה אנחנו מתווכחים. לפרק את המונופול. אני בעד שוק חופשי. אתה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כשאתה מפרק את המונופול – הרי לא סגרת את המשרד לאיכות הסביבה במשרד הבריאות. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> מה זה משנה? משרד הדתות – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> למה אתה לא מסוגל להבין שאתה גם את המשרד לאיכות הסביבה לא הורדת. אני רוצה לפרק את המונופול של בית המשפט העליון – אתה מוכן? על המשפט, על המשפט, אתה מוכן? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> קודם כול לימודי ליבה. אבל יש כמה מוסדות במדינת ישראל שהם מונופול. יש למדינה מונופול על הכוח, מונופול על המשפט. ככה זה מדינות דמוקרטיות. אגב, גם לא דמוקרטיות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ועל הדת. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא, לאיזו מדינה יש מונופול על הדת חוץ מאיראן? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה מדינה יהודית. אם אתה לא מדינה יהודית, מנסור עבאס עוד מעט רוצה להיות ראש ממשלה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אתה מדינה יהודית, אבל מי אמר שהדת שלך? מי אמר שאתה צודק? תכף תגיד לי שיש לך מונופול על – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא קשור לצד שלי. קודם כול, תסכים שהדת היהודית – יש ספר שכתובה בו הדת היהודית, לא המצאתי את זה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> פינדרוס, אתה לא מבין, אנחנו מדינת לאום, לא מדינת דת – שים לב. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז באיזו זכות אתה יושב פה? באיזו זכות שדדת לבדואים את המקום הזה? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> זכות אבות. אבל היהדות שלך עברה שינוי במהלך השנים. היהדות שלי יותר מקורית. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זכות אבות? מי נתן להם את זה? עזוב אותך יהדות שלך שלי. אין לי יהדות. שאלתי אותך שאלה: מי נתן לך זכות לשבת פה? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני אומר לך, דיברנו על זה פעם, קודם כול, אבות אבותיי הציונים שהגיעו לכאן בניגוד לתפיסת הרבנים באירופה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> גנבים. שודדים. שודדים. היו פה ערבים שגרו פה – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> הציונים שודדים? בלעדיהם לא היית עומד פה. בלי הציונים לא היית עומד כאן. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל הם שודדים. מנסור עבאס, בצדק, שואל אותך, ואחמד טיבי שואל אותך: באיזו זכות הרצל בא לגנוב את חלקת האלוהים הקטנה שלהם? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> עוד פעם אני אומר לך – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יועז, אתה היסטוריון? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל תדייק. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני מדייק. הוא פשוט לא רוצה להקשיב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבי אבות הציונים, לפני הציונות שלך, היו רבנים. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לגמרי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רבותינו, אז תזכיר אותם. ברגע שנעצרת – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא נעצרתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> – – בציונים החדשים, שכחת את אלה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אתה יודע איזה היסטוריון אני? של ימי בית שני. אני – בר כוכבא ובית – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מעוניין לשמוע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ועדיין אתה זוכר את היישוב היהודי בארץ ישראל לפני – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – העם היהודי – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מעוניין לשאול – אני חוזר לשאלות – מעוניין לשאול: האם למרות דיוני – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> העם היהודי היה בתפוצות – אתה יודע, בקהילות – ולא היה ריבוני. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – התקציב, הח"כים של יהדות התורה יבואו להגן בחמישי על הכותל מפני נשות הפרובוקציה? דניאל לוי, הפרלמנט חולון. התשובה פשוטה: דבר ראשון, זה יום שישי בבוקר כשמגיעות נשות הפרובוקציה. וכן, אם תהיה סיטואציה שאותו יושב-ראש ועדה יגיע לכותל, כולנו נהיה שם. מעוניין לשאול: בעקבות הקיצוץ במעונות ותקצוב החתולים, אם יש לי חתול שאני רוצה להכניס אותו למעון האם אקבל תקציב או לא? דניאל לוי, הפרלמנט, חולון. האם מותר לשנות מפני דרכי שלום? האם מותר לבנט לשקר לפני הבחירות במטרה לעשות שלום עם השמאל? יצחק וסב, גבעת שמואל. הוא לא עשה שום שלום עם השמאל. תאמין לי, השמאל יבעט בו כמו – ברגע שהם לא יצטרכו אותו, אתה יכול להיות רגוע. את הבעיטה הוא יקבל מהם, לא מאיתנו. יבוא אלינו – ננסה לחבק אותו ולדאוג לו לפרנסה טובה. אבל את הבעיטה הוא יקבל מהם ראשון. מעוניין לשאול: האם אתה חושב שהרפורמה בכשרות תהרוס את הצביון היהודי של המדינה? ולמה ניסיתי לפרט בפני השר, והשר ניסה להתעקש על דברים אחרים, והתשובה היא כן. ההבדל הוא – כפי שהשר אמר לפני דקה – אם במדינת ישראל הנושא של הדת היהודית הוא בראש או שהוא אחד לפחות משלושת הדברים הכי חשובים לה? אם זה אחד משלושת הדברים הכי חשובים לה, אז הוא לא דבר מופרט, והוא לא דבר מופשט; אלא בדיוק כמו שעומדת חוקה, חוקים, כבוד האדם וחירותו, עומד גם נושא הדת, וצריך לעמוד בראש סדר העדיפויות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יהודית ודמוקרטית. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> וברגע שהכשרות הופכת להיות למשהו שכל הרוצה רוצה יבוא וייטול, והיא לא ממלכתית, אז היא תיראה בדיוק – כן, כמו שאתם אוהבים לומר בארצות הברית, ששם ליהודי המסורתי יש בעיה קשה עם הכשרות. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> פינדרוס, אני חייב להבין: אתה אוכל כשרות של הרבנות? אני חייב לשאול אותך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מעוניין לשאול: מה הסיבות שבגללן כדאי לאדם חילוני לבחור בחיי הדת והמצוות ולחזור בתשובה? ובחרת בחיים. לילה טוב, הרב פינדרוס, מה השיר החסידי האהוב עליך ביותר ולמה? תשובה בהזדמנות אחרת. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אדרבה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> דנה בצלאל, מקור ראשון: איך ייתכן שמרצ והעבודה ועוד לא מעט מפלגות קואליציה מתנגדות לביטול הסבסוד למעונות יום, בעיקר כי מדובר מלכתחילה במשפחות במצב סוציו-אקונומי נמוך, אבל כולם שותקים וחוששים מליברמן, ומה חושב על כך יועז הנדל? מה חושב יועז הנדל אני לא יודע. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> על מה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ביטול הסבסוד. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> למה הם שותקים? מאותה סיבה שכל הממשלה הזאת הפכה להיות למנזר השתקנים. לא אכפת להם מהורדת גיל הפרישה לנשים. לא אכפת להם מתקציבים קואליציוניים. לא אכפת להם משום דבר. הם הפכו להיות מנזר השתקנים כי הצליחו במשימת חייהם להוריד את נתניהו מהשלטון. כל זה שווה – לדרוך על כולם, והעיקר את נתניהו להוריד מהשלטון. מבקש אריה ארליך, תושב ביתר, שנשאל את יועז הנדל מדוע כשכן הוא לא דואג לפתור את הקטסטרופה של חוסר הקליטה בביתר עילית, עיר של 60,000 תושבים, למרות פניות חוזרות ונשנות מצידי ומצד תושבים רבים. עד מתי תימשך ההתעמרות הזו? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אז אתה אוהב את חוק ההסדרים. יש שם רפורמה – תגיד לאדון ארליך שיש רפורמה בחוק ההסדרים שמאפשרת פריסת אנטנות קטנות, ואני העליתי את אחוז הפריסה מ-75% ל-95% לחברות, ואני מאוד מקווה שבשנה וחצי הקרובות נראה שיפור גדול. בביתר עילית ספציפית התקינו השבוע אנטנה עם ארבע חברות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> השר יועז הנדל אומר כאן, אבל אם הוא מתקשר עכשיו, אז כרגע עוד אין קליטה בביתר עילית. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אז איך הוא מתקשר אם אין קליטה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> דרך האינטרנט, לא דרך הקליטה של – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אז יש לו אינטרנט, רחמנא ליצלן. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה עכשיו לחזור חזרה למה שדיברנו, לנושא של חוק ההסדרים, לנושא של השאלות. אני מתנצל בפני כל אלה ששלחו שאלות לא נענו. אבל אני רוצה לומר שני דברים על הדבר הזה – אמרתי את זה בוועדות ואני אגיד את זה שוב: הכוונה ב"רק אין יראת ה' במקום הזה והרגוני" מתבררת בארבעת חודשים האלה כעובדה פשוטה. מתברר שלצד הזה של המפה כאן בכנסת אין שום עמדה. אין שום עמדה בנושא רגולציה, לאלה שרצו רגולציה, כי הם לא קידמו לו את זה; אין שום עמדה בנושא של נשים בעבודות שוחקות, כי מה שנתנו להם – נתנו להם לפרוש בגיל 62, והן יקבלו ארבע משכורות. רק שתדעו, אומרים שהגיעו להסדר – הן יקבלו שווה ערך לארבע משכורות. אדוני היושב-ראש, אני לא יודע אם אתה מודע לזה. חברי הכנסת שהיו בעיריית תל אביב והסתכלו בעיניים וייצגו את אותם מסכנים שלקחו להם את הבית בפינוי-בינוי עם עורכי דין שעולים עשרות אלפי דולרים, הולכים להצביע כאן מחר בלילה בעד להוריד את הרוב מ-80% ל-60%. אותם אלה הולכים להצביע על הורדת מערכת הכשרות והעלאת המחירים, העלאת המחירים. זו הרי אחת השערוריות. אוהבים לערבב תכלת בקלא אילן. 12,000 שקל בהכשר מינימלי – היית ראש מועצה דתית. האגרה יכולה להגיע ל-1,200 שקל ברשות חזקה בקושי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עלות שכר לשעה וחצי השגחה על פיצה לפעמים מסתכמת ב-500 שקל חודשי, 700, גג 1,000. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל הוא ידבר פה על 12,000 שקל. כפי שאמרתי, בסוף, "רק אין יראת ה' במקום הזה והרגוני". עשו את החלום הרטוב של פקידי האוצר, את החלום הרטוב של פקידי האוצר, לא השפיעו פה כלום, מאומה, חוץ מנושא אחד שכולם הסכימו עליו יחד, כולם הסכימו עליו יחד, על הדבר הזה. אני אומר דבר אחד שיהיה לנו ויכוח –אני שמח שנמצא כאן יושב-ראש סיעת הליכוד יריב לוין, כי אני עומד לסיים והוא מדבר אחרי. יהיה לנו ויכוח עם הליכוד אם אתם תמשיכו להישאר אותם ממלכתיים עם ההדר הז'בוטינסקינאי הזה אחרי מה שעוללו כאן השמאל הישראלי והימין-מרכז שקורא לעצמו, ימינה, שמאלה, תקווה חדשה, כל הממלכתיים האלה, כל הבגינים האלה. אתם תישארו עוד כאלה נאיבים וכאלה ממלכתיים – אנחנו נהיה בצרות מול אותם אויבים שלנו. המפלגה התשיעית שנמצאת בקואליציה, מפלגת בג"ץ, אנשי התקשורת שנותנים לה גיבוי מלא, בלי שצריך לעשות רגולציה על בזק ולספר שדרך זה השפיעו על כתבות בוואלה – הרי זו השערורייה הכי גדולה. עובדים אותם אנשים, שנים, משפיעים על התקשורת – אנחנו רואים את זה בארבעת החודשים בשתיקת הכבשים. בא ראש הממשלה, הצהיר מראש – מה לעשות, דפוק, הוא מקיים את מה שהצהיר מראש, הם לא יודעים לעשות דבר כזה – שהוא הולך לעשות סוף לשרלטנות התקשורת הזאת, ועל זה לוקחים אותו לבית משפט. ולמה אנחנו לא מסכימים שהוא פליליסט? למה אנחנו לא מסכימים לקבל את זה? זו הרי שערורייה שאין כדוגמתה. צאו מהנאיביות הזו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יחשדו בך שאתה ביביסט. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אל תיקח את החרב והחנית מיד המצרי – אנחנו צריכים להילחם באותן שיטות בדבר הנלוז הזה, כי אנחנו נלחמים פה נגד אויב מר ונמהר עד מאוד. התקציב יעבור, ואני אגיד לך למה התקציב יעבור, אני הייתי כל הזמן בטוח שהתקציב יעבור: כי השיטה הזאת שקנו כל חבר כנסת בכמה לירות היא שיטה חזקה מאוד. אף חבר כנסת לא ירים אצבע נגד הצינור שלו ביד בן צבי, או ביד לחתול, או באיזה יד אחרת. אף אחד לא ירים אצבע נגד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ולא יהיו תחקירים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל יום אחר כך, כשהם יעבירו כאילו את החלום הרטוב של התקציב והוציאו את נתניהו מהשלטון, יצוצו כל השקרים, כי לשקר אין רגליים. "שקר שנאתי ואתעבה", "מתורתך לא נטיתי" – זו תשובה להוא ששאל אותי על מה, למה הדת היהודית. כן, אם אתה רוצה לדעת מה התשובה על השקר – "ומתורתך לא נטיתי". תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לחבר הכנסת פינדרוס. מסתבר שגם 60 דקות עוברות בהנאה. חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה, אדוני. 25 דקות לרשותך. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, ידידי חבר הכנסת פינדרוס, אני מוכרח לומר שלפעמים נדמה לי ששוכחים שצריך לעשות הבחנה והפרדה בין שני דברים. למן יומי הראשון כאן במליאת הכנסת, ובוודאי עוד לפני כן, אני מנהל מאבק עקבי, עיקש ולא קל לשינוי יסודי של פניה של מערכת המשפט. לא הבטחות לכל מיני קוסמטיקה נוסח מה שהבטיחה לנו תקווה חדשה, וכמובן גם את זה לא מקיימת, אלא תיקונים אמיתיים, יסודיים, שינוי יסודי בשיטת בחירת השופטים, תחימת קו סמכויות ההתערבות כך ששופטים לא ינהלו את המדינה ולא יחליטו במקום הממשלה ולא יתערבו בחקיקת הכנסת; שינוי במערך המינויים בכל השירות המשפטי לממשלה, בוודאי שינויים יסודיים שנוגעים למעמדו של היועץ המשפטי והעובדה שהוא איננו מחליט במקום הממשלה אלא הוא מייעץ לה, כשמו, והרשימה היא כמובן ארוכה מאוד. אני חושב, חבר הכנסת פינדרוס, שעשינו דרך ארוכה מאוד מאז, משום שאני זוכר שכאשר דיברתי על כך כאן במליאת הכנסת – ונדמה לי שהייתי הראשון שאמר כאן את הדברים האלה – מעטים מאוד יחסו לעניין הזה את החשיבות הדרושה. אני חושב שבהיבט הזה חל שינוי עצום. ציבוריים עצומים היום מבינים שזו בעיית היסוד, זה שורש העניין. אני רוצה גם לגלות לך סוד אחרי שאתה יודע, דיברת קצת עלינו. אני רוצה להזכיר לך, חבר הכנסת פינדרוס, משהו שאולי לא כולם יודעים, שכאשר הקמנו את הממשלה ב-2015, ממש ערב הקמת הממשלה, הגיע חבר הכנסת דאז – זה היה טרם הקמת הממשלה, טרם שהפך לשר האוצר, משה כחלון – ופתאום יש מאין, העלה מין דרישה שבינה לבין מצע מפלגתו ודרכה באמת לא היה שום קשר. עד היום אני לא הצלחתי לקבל ממנו תשובה, למרות שיש לי הערכה גדולה אליו על הרבה מאוד דברים טובים שהוא עשה – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אבל כמו תמיד, הוא הניזוק הראשי, כנראה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> למה הוא פתאום נזכר להטיל לדרוש זכות וטו, שלא יהיו שום שינויים במערכת המשפט? כאשר אני שמעתי את הדבר הזה אני יכול לומר לך שאני באופן אישי – זה לא משמועות ולא מסיפורים, זה אני אישית – פניתי לראשי ש"ס ויהדות התורה ואמרתי להם: רבותיי, אל תסכימו לדבר הזה בשום אופן. אתם יכולים לוותר בכל מיני נקודות אחרות שהיו ויכוחים; אל תוותרו על הדבר הזה, מכיוון שיש לנו הזדמנות היסטורית לעשות שינוי עמוק במערכת המשפט, ואסור לנו להחמיץ אותה. לא נעים לי לומר לך, חבר הכנסת פינדרוס, אני מכבד את שיקוליהם, אבל זה לא עמד בראש סדר העדיפויות שלהם, ובניגוד לדברים אחרים שעליהם הם נאבקו – ואגב, בצדק – בעניין הזה הם ויתרו מייד. לכן האשמה – אם אפשר לקרוא לה כך – נמצאת, מתחלקת בין כולנו, והיא אשמה אמיתית. כי אני חושב שלעומת ההישג העצום שהשגנו בתמיכה ציבורית העצומה שישנה בשינויים עמוקים במערכת המשפט, בהחלט לא הצלחנו עדיין לתרגם את התמיכה הזו – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אומר שזה עשור אבוד. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לשינויים יסודיים כאן בכנסת. תמיד חסר לנו משהו; תמיד הייתה איזו מפלגה בקואליציה שהתנגדה. אבל אני אגיד לך משהו בעניין הזה: אני חושב שהיהירות, ההתנשאות, החוצפה, הגישה הזאת של ראשי מערכת המשפט שזו מערכת משפט שיש לה מדינה ולא מדינה שיש לה מערכת משפט – בסופו של דבר התמיכה הציבורית הולכת ומתרחבת. הציבורים שנפגעים מההתנהלות הזו הם כל הזמן ציבורים נוספים שהולכים ומתרבים, והדבר הזה בסוף יבוא לידי ביטוי גם בהרכבה של הכנסת וגם בנחישות של אנשים לעשות את השינוי הזה, והשינוי הזה בוא יבוא, והוא יהיה שינוי יסודי ושינוי עמוק. הוא, אגב, לא הכאילו-שינוי שמכרה לנו השרה, שרת המשפטים דאז ושרת הפנים דהיום אילת שקד. אז עוד היו מי שהאמינו לסיפורים האלה, שהינה היא ממנה עוד איזה שופט ועוד איזה זה, וזה באמת ישנה משהו. האמן לי, לא משנה כלום. נדמה לי שכולם היום רואים שזו עבודה בעיניים. אין דרך אחרת להגדיר את זה. כי מה שנדרש זה לא למנות איזה שופט, כי אף שופט בודד לא יכול לשנות את התמונה. מה שנדרש זה לשנות את כל שיטת המינויים באופן כזה שבית המשפט כולו ישתנה מן היסוד, ואני משוכנע שכך אכן יהיה. ואירועים דוגמת הבחירה המושחתת של למעלה מ-60 שופטים על ידי ניסנקורן בקדנציה הקודמת, בלי נוכחות בכלל של נציגי הכנסת – אנחנו כבר זוכרים את כל מה שהיה שם. זו רק דוגמה קטנה לשיטה פסולה של חבר מביא חבר, מינויים בחדרי חדרים, בלי פרוטוקול. ואת הדבר הזה גדעון סער ינציח ויסנגר עליו וישמור עליו בשם הימין כביכול והרפורמות במערכת המשפט כביכול, ויחובק, ויחבק את ראשי מערכת המשפט. אבל זה רק יעצים עוד יותר את הכעס הציבורי ואת הדרישה המוצדקת וההכרחית הזו. והתיקון הזה יבוא. מצד שני – וגם את זה אני אומר לך, חבר הכנסת פינדרוס – יש דבר אחד שאני, באופן אישי, הקפדתי עליו מאוד, ואינני מצטער לרגע. ואת זה כדאי שאולי ישמע גם ידידי השר הנדל, כי מפלגתו באמת – כמו שהזכרת קודם – הייתה זו שנשאה את דגל הממלכתיות ואת דגל החזרה לדרכו של מנחם בגין כביכול, ואפילו שילבה את בנו, שמפאת הכבוד שאני רוחש לו לא אומר את דעתי על התנהלותו כאן, בקדנציה זו, מכיוון שהוא לא נמצא כאן כרגע. אבל אני רוצה להזכיר לחבר הכנסת הנדל שאני, כאשר הייתי כמעט בכל תפקיד אפשרי כאן מהצד של הקואליציה בבית הזה – יו"ר ועדת הכנסת, ויושב-ראש הקואליציה, והשר המקשר בין הממשלה לכנסת, וגם יושב-ראש הכנסת, בסופו של דבר – הקפדתי הקפדה על כל פרט קטן שיבטיח את זכויות המיעוט. זה התחיל בזה שלא אפשרתי לתקן את תקנון הכנסת, אלא בהסכמה כללית של כל חברי הכנסת כולם, עד האחרון שבהם. ואגב, הצלחנו לתקן את כל התקנון ככה, וקבענו כללי משחק. אתם באתם ורמסתם את העניין הזה מייד. עשיתם תיקונים בתקנון כאילו אנחנו בכלל לא קיימים, ואפילו לא דיברתם איתנו. אני כבר לא מדבר שביקשתם את הסכמתנו, וניסיתם להגיע איתנו לאיזו הבנה. אני הקפדתי על כך שהקואליציה לא תתערב לאופוזיציה במינוי יושבי-ראש הוועדות מטעמה. כשהאופוזיציה בשעתו רצתה למנות את עפר שלח ליושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה, וסיעה קטנה באופוזיציה דאז, ימינה, ביקשה למנות חבר כנסת מטעמה לתפקיד הזה בקולות הקואליציה, אני סירבתי לאפשר את הדבר הזה, מכיוון שלא יכול להיות שהקואליציה תבחר בשביל האופוזיציה את ראשי הוועדות שלה. אני חושב שלא צריך להרבות בהסברים למה אסור שהדבר הזה יקרה. אתם עשיתם את זה מייד. באתם ואמרתם: יושבת-ראש הוועדה למעמד האישה ולשוויון מגדרי תהיה חברת כנסת מטעם הרשימה המשותפת, למרות שעל פי החלוקה הפנימית אפילו באופוזיציה, לפי כוחן של הסיעות, זה בכלל לא מגיע להם. למה? ככה, כי מה אכפת לכם. אין שום כללים, אין שום כלום. אני עמדתי על כך שהייצוג בוועדות הכנסת יהיה על פי גודלן של הסיעות. אני חושב שלא יכול להיות אחרת. הרי מה המשמעות בכלל של כל הבניין הזה? הלכו אזרחי ישראל, ובחרו את נציגיהם, וכל סיעה, בהתאם לגודלה, מיוצגת באולם המליאה, וצריכה להיות מיוצגת בוועדות. תתאר לך, חבר כנסת הנדל, שנבוא ונעשה במליאה את מה שעשו בוועדת הכספים. אומרים: הליכוד, 29 חברי כנסת, כמעט רבע מחברי הכנסת – ניתן לו שני נציגים מ-15, כמו הרשימה המשותפת, שיש לה שישה מנדטים. למה? ככה, כי מתחשק לנו. דמוקרטיה במיטבה. ממלכתיות. דרכו של מנחם בגין. ממש. איך אתם לא מתביישים? אז אני אומר לך – והדוגמאות הן רבות – שאני לא מצטער שהלכתי בדרך הזו. אני חושב שהיא הייתה חיונית. היא, אגב, הייתה ההמשך של הדרך שבה הלכו כל מייסדי המדינה לאורך כל השנים עד שאתם הגעתם; מבן-גוריון ועד בגין, ודרך כל הממשלות וראשי הממשלות שהיו. אבל אתם באתם וריסקתם את הכול. ואני אומר לכם – וכאן אני מתחבר לדברים של חבר הכנסת פינדרוס – אני חושב שהבניין הזה חיוני לדמוקרטיה הישראלית. אני חושב שהאיזונים האלה חיוניים. אני חושב שנכון היה לשמור עליהם כשהיינו בשלטון ונכון היה לשמור עליהם כשאחרים בשלטון. אבל משעה שאתם שברתם אותם וריסקתם אותם לרסיסים, ברור לגמרי שדבר כזה, שרק צד אחד שומר על הכללים, לא יהיה. ולכן מהדברים האלה לא תהיה חזרה. והתוצאה של הדבר הזה – חבר הכנסת הנדל, וזו אחריות שלך, אישית, כי בלי הקול שלך כל זה לא היה יכול לקרות. אתם נשענים על קול אחד. יכולת לקום ולהגיד: עד כאן – יש דברים שאצלי לא עוברים; יש לי קווים אדומים; יש לי ממלכתיות; יש לי מחויבות בדיוק לדברים האלה, כי כביכול – איך אמרתם כל הזמן? – בליכוד התקלקלו, ואתם באים להחזיר אותם ולשמור עליהם. אז תראה את האמת. בדיוק הפוך. אתם רמסתם אותם ברגל גסה אחרי שאנחנו הגנו עליהם ושמרנו עליהם כל השנים מכל משמר. זאת האמת. האמת הפשוטה. אתה יודע אותה היטב. אבל הרי כל זה היה רק מתק שפתיים כלפי חוץ. שום דבר אמיתי. מה שבאמת מעניין אתכם ועניין אתכם זה רק דבר אחד: להגיע לשלטון, ולנקום כל מיני נקמות קטנוניות באדם, ראש הממשלה לשעבר נתניהו, שעשה בשביל מדינת ישראל יותר ממה שתעשו כולכם ביחד כל חייכם. וככה אנחנו נראים. זה מה שהפכתם את כנסת ישראל. אני חושב שזה ממש בושה וחרפה. אני יכול אפילו להגיד לך, אדוני היושב-ראש, יותר מזה. תראה באיזה אבסורד אנחנו נמצאים. כאשר בוועדת הכנסת נקבעו – כמובן, ברוב קואליציוני דורסני – סדרי דיון, שכרגיל גם בנושא התקציב מקפחים את האופוזיציה באופן קשה ומונעים באמת לקיים כאן את הדיון שצריך היה להתקיים פה. אבל לפחות היה דבר אחד. בא הייעוץ המשפטי של הכנסת ואמר: יש איזה מינימום זמן שמוכרחים לתת אותו – ונתן מינימום מסוים; באמת מינימום של שעות. עכשיו מתברר שיש תרגיל. אז הינה, אני חושף את התרגיל הנפלא שקואליציית החרפה הזאת רוצה לעשות. הקואליציה ביקשה לקבל נתח מסוים מזמן הדיבור, ומגיע לה. וקיבלה ארבע שעות, שהיא ביקשה לעצמה, בין השעות 06:00 ל-10:00, בבוקר. ועכשיו אומרים בקואליציה: למה לנו לבוא? לא נבוא. ואז נטען שצריך לקרוא לכל הדוברים אחרינו, שאמורים בכלל לבוא מהשעה 10:00, וקדימה. ומכיוון שהם לא יהיו כאן באולם, אז אנחנו נקדים את ההצבעות, ונסתום לאופוזיציה את הפה, ולא נאפשר לה לדבר. וניצור דה פקטו מצב שזמן הדיבור שניתן לאופוזיציה על חוק ההסדרים והתקציב – שתכף אני אומר עליהם כמה מילים, בהיקפים חסרי תקדים – הדבר הזה, אפילו המעט הזה, לא ניתן. אז אדוני השר הנדל, אולי עכשיו תתערב ולפחות תודיע כאן שהמליאה תצא להפסקה אם דוברי הקואליציה לא יגיעו, ולא תאפשר גם את התרגיל הבזוי הזה? לא שיש לי ציפיות שתקום מכיסאך או אפילו תרים את עיניך. זה נכון. אני, אגב, מאתר תופעה מאוד מעניינת בקואליציה הזאת. אנשים מורכנים – כשאומרים לכם את האמת ושמים לכם את האמת על השולחן. וכשבאים ואומרים לכם: בואו תעשו איזה בדל של משהו, כדי להציל משהו מכבוד הבניין הזה וסדרי הדיון כאן, אתם בדרך כלל מתכנסים לתוך עצמכם. אז, לצערי הרב, כך היה עד עכשיו. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני מגיע. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> הלוואי. לא. אין צורך שתגיע. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> יש צורך – יש צורך שתיגש למיקרופון. יש צורך שתיגש למיקרופון ותודיע, בשמה של הממשלה ובשמה של הקואליציה, שאתם מתחייבים – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני מודיע לך, יריב, שממלכתיות – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לאפשר לנו את זמן הדיבור שהובטח לנו וסוכם בוועדת הכנסת. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> יריב, יריב, אם ביקשת – אמרת שאתה לא נהנה מהרכנת הראש. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אז אני שמח לענות לך ולומר לך שבעיניי היית צריך לעצור. היו פה הרבה מאוד רגעים בכנסת הזאת שבהם היית צריך לעצור ולהגיד לראש הממשלה הקודם שעמד בראש המפלגה שלך – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה אתה מעביר נושא? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – להגיד לו: עצור, אתה התחייבת למשהו – תעמוד בזה. אני הייתי חלק מהמשא ומתן. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הנדל, מה אתה מעביר נושא? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> זה מה שצריך לעשות. היו הרבה נקודות – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – שבהן אתה היית צריך לעצור. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> הבנתי. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> וגם במקרה הזה, אני חושב שאתה או האופוזיציה הייתה צריכה לקיים שיח עם הקואליציה. בוודאי שהדרך שבה מתנהלים היום היא דרך שאינה מספקת, וצריך – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מי מדבר איתנו בכלל? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> הינה, עכשיו הם נכנסים לוועדות. זה קורה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא. מה זה נכנסים? נותנים לנו רשות להיכנס – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> דיברת. אתה דיברת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אל תעביר נושא, הנדל. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני הייתי מאוד שמח להבין למה לא הצליח. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> איזה קשקוש. גם אני נמצא בוועדות פיזית מהיום הראשון. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> מה? למה שברת – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא שברתי. אמרו לנו להיכנס לדבר – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אז אני שמח – אני אשמח להעביר את המסר שאתם מעכשיו הולכים להתנהג באופן ראוי. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – אתם כולכם משקרים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אנו אומר לך, אדוני השר – אתה יודע, זו פשוט חוצפה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> כפי שראוי בכנסת ישראל. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני אסביר לך גם למה זה חוצפה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> השקר – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה לא לעניין. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> יש כבר גבול באמת להתחסדות המבישה הזאת, ואני אומר לך גם למה. קודם כול, אתה הרי יודע לא פחות טוב ממני. אני יודע שהתקשורת איתכם כל הזמן, ושזו התמונה שהיא הציגה לכולנו. אבל הינה, אני אומר כאן לאזרחי ישראל, ואני אומר את זה באחריות מלאה: ההסכם שנחתם בשעתו בין הליכוד לכחול לבן הופר על ידי כחול לבן ברגל גסה מהיום הראשון, מהיום הראשון. אני אתן לך רק דוגמה אחת: היה סעיף מרכזי בהסכם שאמר שכל המינויים הזמניים במשרד המשפטים נשארים. מה עשה אבי ניסנקורן? ביום הראשון, עוד לפני שמדובר על התקציב ולפני שדובר על משהו, הוא הלך והודיע שלא יאריך את כהונתו של ממלא מקום פרקליט המדינה. נכון או לא נכון? כלומר, הפר ברגל גסה את אחד הסעיפים המרכזיים בהסכם שהיה לנו, אחד הסעיפים אולי גם הרגישים שהיו שם. אתה רוצה דוגמה נוספת? היה סיכום שאנחנו מקדמים את החלת הריבונות, ואפילו סיכום שאתה תוכל באופן אישי לתמוך בו – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> ואני חיכיתי להצביע בעד. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע אחד. תקשיב עד הסוף. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מה אתה אומר? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיב עד הסוף. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> גנץ הלך לאמריקאים – אני יודע את זה מכלי ראשון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיב עד הסוף. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אתה לא צריך – – – אתה יכול לשמוע אותי. אני דיברתי – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיב עד הסוף. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> כלי ראשון. הוא הלך לאמריקאים ואמר להם לא לעשות את זה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> הרי אתה יודע את האמת. אני מספר לך את מה שאתה יודע – לא את מה שאתה לא יודע. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אני אומר מכלי ראשון. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אולי נגיד את זה – נגיד את זה כדי שכל הציבור ידע. היה סיכום מפורש כזה – היה סיכום שלכחול לבן מותר רק דבר אחד: מותר לה להצביע נגד כשזה יבוא למליאה. מה קרה? ביום הראשון – עוד פעם, לפני שהיה תקציב, לפני שהיה כלום, בנושא שהיה המהותי ביותר, המרכזי ביותר; אני יכול להגיד לך שבמשא ומתן הקואליציוני דנו בו ימים ולילות, וניסחנו אותו בקפידה רבה. הגיע שר החוץ דאז גבי אשכנזי – אגב, אני רוצה לומר לך שבאופן אישי אני חושב שהוא עשה עבודה מצוינת בהרבה היבטים במשרדו; את הקרדיט הזה מגיע לו. אבל בהיבט הזה הוא עשה, בעיניי, מעשה שלא יעשה. ביום הראשון הוא הודיע בגאווה גדולה שהוא הולך לטרפד את המהלך הזה. הוא נסע לארצות הברית, ואחר כך לבירות אירופה, ונפגש עם אנשים ועשה הכול כדי להכשיל את המהלך. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אבל יריב, תבין. שלושה חודשים אחרי – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו תסביר לי – עכשיו תסביר לי, אדוני – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> שלושה חודשים אחרי, קרא לי נתניהו, ראש האופוזיציה היום, ראש הממשלה דאז, למשרדו, והראה לי את המפות. זה היה על השולחן. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אם לא – – – לא היינו הולכים לכיוון הזה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. ואני אגיד לך – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אז – – – לא ללכת על זה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> זה נכון. ואני יכול לספר לך, השר הנדל, ואני אספר לך עוד דבר שאתה יודע היטב. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אתה לא יודע. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני יכול לספר לך עוד דבר, השר הנדל, שגם אותו אתה יודע היטב, שאת המפות האלה לא רק אתה ראית, אלא ראש הממשלה דאז נתניהו זימן אליו, בדיוק לפי מה שסוכם, גם את השר אשכנזי וגם את ראש הממשלה החלופי דאז בני גנץ, כדי להציג להם את הדברים ולבקש את עמדתם ולנסות לשכנע אותם לתמוך בזה. הם היו רשאים להצביע נגד – זה בסדר – אבל מה הם עשו? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> הוא הצביע בעד. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל מה הם עשו? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל מה הם עשו? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אני יודע את זה מהאמריקאים. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> השר הנדל, אבל מה הם עשו? הם הלכו להכשיל את זה מול אמריקאים. בוא, אל תיתמם. הרי אתה יודע את האמת. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> מקווה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא. אני יודע את זה – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> מה אתה יודע? מדבר שטויות. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן, ולכן, השר הנדל, אי-אפשר – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> כן. תראה לי – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן, השר הנדל, שום דבר – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> שום דבר – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לא יצדיק את הישיבה שלך בממשלה הזו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פינדרוס. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> שום דבר. שום תירוץ. שום תירוץ. שום דבר. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> כולם אשמים, הרצפה עקומה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – אמריקאים קיבלו – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו אני אזכיר לך גם עוד דבר. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> על בית המשפט – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> ואגב, אני אזכיר לך עוד דבר, השר הנדל, שכאשר הובאה כאן למליאה הצעת חוק שנועדה להאריך את המועד ולמנוע בחירות, כדי שאנחנו נוכל בכל זאת להעביר תקציב, על פי הנוסחה של חברך חבר הכנסת האוזר – אנחנו הצבענו בעד. מי שהפיל את ההצעה היו חברי כנסת מכחול לבן. הרי אתה היית פה יחד איתנו. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא נכון, היא עברה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. היא נפלה. מה אתה מדבר? מה אתה מדבר? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> הפשרה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. הדבר שהביא אותנו לבחירות – מה הביא אותנו לבחירות? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אה, בסדר. תקשיב. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> שההצעה נפלה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, לא. הבנתי, לא. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אז עם כל הכבוד, עם כל הכבוד, עם כל הכבוד, חבר הכנסת, השר הנדל, כחול לבן היא זו שהפרה אז את ההסכמים ברגל גסה לאורך כל הקו. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> ואגב, השר הנדל, זו גם אחת הסיבות לכך שאתה באופן אישי החלטת לא להישאר שם. אז בוא נגיד באמת כמו שהיא. הרי אחרת, אם הם היו כל כך בסדר, אני מניח שהיית ממשיך איתם. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> כידוע לך, באופן אישי – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> עובדה שלא עשית את זה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> כידוע לך, באופן אישי – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל עכשיו אני רוצה לומר דבר אחר. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני – – – אבל – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> חברי הכנסת, השר הנדל – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר משהו גם בעניינו של חוק ההסדרים. אני רק אגיד לך בסוגריים שגם בשאלה הזאת של אחריותה של כחול לבן בכל מה שקרה אז, בדבר אחד אין חולק. התקדימים שבוצעו בכנסת הזאת הם דברים שלא היו מקום המדינה. כולם, בלי יוצא מן הכלל; כולל מה שמתרחש כאן הלילה, שדבר כל כך פשוט ואלמנטרי – אגב, שאני עשיתי אותו לא פעם, כאשר ראיתי בצד השני – שבא ואומר: לקואליציה יש זמן דיבור מסוים; אם היא לא תדבר אותו, יוצאים להפסקה ולא לא פוגעים בזמן הדיבור של האופוזיציה. אפילו את הדבר הקטן הזה אתם לא מסוגלים לעשות. תסתכל לאיזה שפלות מדרגה הדברים מגיעים. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני אספר איזה תקדים אתה עשית כיושב-ראש הכנסת. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מציע שתספר עליהם, בבקשה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> איזה תקדים עשיתי – אני אשמח לשמוע. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני אזכיר לך. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> נו? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> זה התחיל למעשה עם חבר הכנסת יולי אדלשטיין, עם החלטת בית המשפט. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שאלתי. את דיברת על התקדימים שלי – איזה תקדים אני עשיתי? בוא תספר לי. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> ואחרי זה עמד פה – היה פה דיון מתי למנות. בדרך כלל מינוי יושב-ראש עם ממשלה חדשה – ביום שאחרי אתה לקחת את הזמן. והייתה פה איזו שאלה, על פי חוק – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> לא נכון. לא נכון. אז אני אומר לך, השר הנדל, בכל הכבוד – שום דבר. בדרך כלל, מינוי יושב-ראש הוא במועד השבעת הממשלה. ואני פעלתי בדיוק לפי החוק. אתה יודע מה? לא בדיוק לפי החוק. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> פעלת על פי חוק. לא אמרתי שלא. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אפילו הקדמתי את המועד ביום. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אם אתה רוצה לדייק. אגב, אחרי שגם תיאמתי את הדברים עם סיעות הבית השונות, כפי שהיה צריך לעשות. ונדמה לי שאתה הראשון שאני שומע שמעלה איזושהי טענה על האופן שבו ניהלתי אז את דברים. אני מציע שתחזור בך. אני מציע שתחזור בך. יש גבול גם לבושה ולחוצפה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> יריב, אני חשבתי שאתה – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו אני אומר לך – אבל אני אומר לך – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> יריב, אני אומר לך שהיו פה כל כך הרבה תקדימים, בכנסת הקודמת, והתקדים המרכזי שבהם הוא לא להעביר תקציב מדינה – לבחור את טובת אדם על פי העברת תקציב. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> הבנתי. הבנתי. הבנתי. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> זה בעיניי, התקדים הכי – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אז זה נותן לכם עכשיו – זה שלא עבר תקציב, כי לא הייתה הסכמה פוליטית על תקציב, זה, לשיטתך, אישור לרמוס את האופוזיציה ואת כל סדרי העבודה בבית. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא כי לא הייתה הסכמה. לא כי לא הייתה הסכמה. בגלל ש-73 שנה, יריב, לא היו ארבע מערכות בחירות, אחת אחרי השנייה, ללא יכולת לצאת מזה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> הבנתי. אתה יודע, השר הנדל, השר הנדל, לפעמים עדיף לשתוק. אתה יודע? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> יריב, ביקשת שאענה. אני עונה לך. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא ביקשתי שום דבר. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אמרת, אתה יושב פה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני ביקשתי שתעשה את זה. ביקשתי שתיגש למיקרופון ותאמר שלפחות את זמן הדיבור של האופוזיציה בדיוני התקציב לא תגזלו. אפילו את זה אתה לא מוכן לעשות. זה הכול. זאת האמת. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני חושב שאפשר להגיע להסכמות – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> איזה הסכמות, באמת? איזה הסכמות? אף אחד מדבר איתנו בכלל. איך נגיע להסכמות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כחבר הנשיאות אני אומר לך. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> לא היה כדבר הזה. יגיד לך אחד מוותיקי המשכן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כחבר הנשיאות אני אומר לך. תאר לך שאני עכשיו הייתי בשלב הצבעות – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע. למה, פינדרוס? תאר לך שאני בשלב – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא, מרגיז אותי השקרים פה. אתם חבורת שקרנים, בשם הממלכתיות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תאר לך שאני מנהל את הישיבה בשלב הצבעה, ואני איש הקואליציה, ובשלב ההצבעה אני רואה שאין לי רוב, ואני מכריז על הפסקת הדיון, על נעילת הישיבה. זה גנבת הצבעה או לא? גנבת הצבעה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אענה. סליחה, אל תענה. זו גנבת הצבעה. ביום רביעי נעשה מעשה דומה. היושב-ראש – היה סיכום על הדיון, היה תהליך, היו אמורים לדבר, והוא נעל את הישיבה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא פעם ראשונה, מרגי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עכשיו, אני אומר לך, הוא חי במציאות כמעט בלתי אפשרית. יושבים פה חברי כנסת חדשים –באו מקרוב, רובי ריבלין היה אומר – ולא מבינים לא את ההדר של הבית הזה, לא את הכבוד של הבית הזה, לא את הכבוד של התקנון, שיקראו את התקנון, ודורסים ורומסים כל מוסכמה שהייתה כאן בבית הזה. עכשיו עזוב קואליציה–אופוזיציה, שאני מהאופוזיציה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני מציע שאת הרוח הזאת של הדברים שלכם, ביום ראשון הקרוב, אחרי העברת התקציב – נשב. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> מה אתה אומר? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אתם משקרים. אתם שקרנים. לא יעזור לכם. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אחרי ששללתם מאיתנו את הייצוג בוועדות בדיוני התקציב, אחרי שאתם רוצים לשלול מאיתנו את עכשיו הדיבור במליאה – ביום ראשון הקרוב נידיין. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> יום ראשון – – – בפעם העשירית. הפעם העשירית – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> איזו חוצפה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פינדרוס, בישיבה. למה אתה רק צועק על הנדל? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> שקרנים כולם. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> איזו צביעות. תפסיק להטיף מוסר. באמת, בושה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> ניר אורבך פותח כל ישיבת ועדת הכנסת: תשנו את השיח. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> בושה וחרפה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני לא אפסיק. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו אני אומר לך עוד דבר. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> בחיים לא תדברו איתנו על ממלכתיות. בחיים לא תדברו איתנו על ממלכתיות ויושר. בחיים לא. בחיים לא תדברו איתנו על ממלכתיות ויושר. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> פינדרוס, פינדרוס, זה שאתה צועק זה לא הופך אותך – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> בחיים אל תדברו איתנו על ממלכתיות ויושר. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אל תבלבל במוח. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אתם חבורה של נוכלים. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך אבל משהו נוסף, השר הנדל. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> טוב, שמעתי אותך. אתם ישרים כמו סרגל. הכשרות ישרה כמו סרגל. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> היום אני בטוח שכן. אני רואה אתכם – אני יודע שאני ישר. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אתם לא לקחתם כספים קואליציוניים. עזוב, אתם עושים נזק לחברה החרדית, פינדרוס, כמו שלא עשו עשרות שנים. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך משהו. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> בגלל זה אנחנו ממשיכים לגדול ואתם ממשיכים להצטמק. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אתה ממשיך לגדול בסקרים – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא בסקרים. בפועל. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע, השר הנדל, מה משותף ליהדות התורה ולליכוד? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> כן, הפסקתם להיות ממלכתיים. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אז תקשיב. אה, ואתה ממלכתי? תיארתי את הממלכתיות שלכם קודם. חוצפנים. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני ממלכתי, יריב. אכפת לי ממדינת ישראל ומוסדותיה. אכפת לי שאנשים ילכו לצבא. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם הכי אנטי-ממלכתיים שיכולים להיות. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני לא רוצה אוטונומיות, לא חרדיות ולא ערביות. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> הכי אנטי-ממלכתיים שיכולים להיות. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אכפת לי ממדינת ישראל. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> ראש הממשלה החליפי שלך, יאיר לפיד – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אתם, לא אכפת לכם ממדינת ישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוספתי לך חמש דקות מאבוטבול. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> ראש הממשלה החליפי שלך, יאיר לפיד, כאשר היה ראש האופוזיציה, בשם הממלכתיות – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> יריב, ברגע שיהיה אכפת לכם ממדינת ישראל – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בישיבת הזיכרון כאן במליאה לרחבעם זאבי, שנרצח בהיותו שר בממשלת ישראל, אלוף בצה"ל, שהקדיש את חייו לביטחון המדינה – הממלכתיים הגדולים, האיש שאתה הפכת לראש ממשלה חלופי ועוד מעט לראש ממשלת ישראל, יאיר לפיד, כשהיה ראש האופוזיציה, לא בא לנאום, לא כיבד אותנו בנוכחותו בישיבה. זאת ממלכתיות לתפארת. בושה וחרפה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> זו גם לא ממלכתיות. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> לא שמעתי ממך מילה. לא שמעתי ממך מילה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אבל ללא ספק – לא שמעת, לא התאמצת להקשיב. אני אומר לך את זה – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו תשמע, בוא אני אגיד לך משהו. לי לפחות, אתה יודע, יש זכות שצמצמתם לי למינימום, אבל בכל זאת נשארה לי היכולת לעמוד פה איזשהו פרק זמן על הדוכן ולזעוק ולומר את הדברים, ולהציג אותם כפי שהם. אבל אתה יודע, אני רוצה ללמד אותך עוד משהו, כי אני באמת מצטער לומר, אני נדהם כל פעם מחדש איך הדברים הכי בסיסיים הם לא מובנים. אתה יודע שאולי הדבר הכי חשוב שהבית הזה צריך לעשות זה להגן על זכויות האדם וזכויות האזרח של האנשים החלשים ביותר. אני חושב שזאת אולי האחריות הכי גדולה שיש לנו כאן. כי הם – אם אנחנו לא נעשה את זה, אין מי שיעשה את זה. אין מי שיגן עליהם, אין מי שישמור על זכויותיהם, אין מי שימנע את זה שירמסו אותם. ואתה, אדוני השר, בלי אומר ודברים, לא בממשלה ולא כאן בכנסת, נותן יד לחוק הסדרים שאי-אפשר לכנות אותו אלא במילה אחת: אכזרי. חוק שפוגע שלא לצורך, בלי שום סיבה, דווקא בחלשים ביותר. ואתה יודע, אני אתחיל דווקא באלה שהם הכי רחוקים מהעין ואולי גם רחוקים מהלב, שהמבחן הכי גדול של מדינה דמוקרטית זה היכולת לשמור דווקא על הזכויות שלהם, ואלה האסירים והעצירים. אתה יודע מה יש בחוק הזה, השר הנדל? קראת בכלל? אז בוא אני אספר לך. הרי זה לא מה שעניין אותך, אני מניח. אז אני אספר לך. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> יריב, אם היה מעניין אותך, היית מעביר תקציב. שלוש שנים ישבת עם ביבי בלי תקציב. אז לא מעניין אותך, לא אסירים ולא שום דבר. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> מה יש בחוק הזה, השר הנדל? מה יש בחוק הזה, השר הנדל? בוא אני אספר לך. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – ביבי. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> רק ביבי מעניין אותו. יריב הוא אידיאולוג. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> בוא אני אספר לך מה יש בחוק הזה, כי אתה הרי לא קראת. לא פלא. אני לא מאשים אותך, אגב, כי פעם ראשונה אחרי 20 שנה שיושבי-ראש הכנסת ויושבי-ראש ועדות הכנסת לדורותיהם פעלו וצמצמו את חוק ההסדרים למינימום, לקובץ קטן, הכרחי, תומך תקציב באמת. אתם באתם והבאתם חוק של 1,288 עמודים, של עשרות נושאים שאין להם שום קשר לתקציב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אמר שר האוצר שהוא היה בטוח שיורידו לו. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> בטח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אפילו לא ביקשו ממנו להוריד. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> כששלוש שנים אין תקציב, צריך הרבה עבודה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> כשיושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת אורבך, לא טרח אפילו – דבר מדהים, חסר תקדים, אני חושב – רשם את עצמו בהיסטוריה של יושבי-ראש ועדות הכנסת כראשון שהפך את הוועדה לחותמת גומי של חוק ההסדרים, ולא הוציא, ולא תיקן, ולא הוריד אפילו רפורמה אחת. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – אין תקציב. זה המחיר. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו אני אספר לך. וגם התקדים הזה יגרום למצב שלהבא יהיו פה חוקי הסדרים עצומים על כל דבר ועניין, בלי שום קשר לתקציב. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> הייתם צריכים לחשוב על זה – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אז תקשיב מה יש בחוק ההסדרים הזה. השר הנדל, אתה אחראי. אתה מצביע בעד הדבר הזה. אתה בממשלה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – אני גאה בזה. יריב, אני גאה בזה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה בממשלה. אז בוא אני אספר לך במה אתה גאה, כי הרי לא קראת את מה שאתה גאה בו כל כך. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> קראתי. קראתי. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני אספר לך במה אתה גאה. אתה יודע במה אתה גאה, השר הנדל? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> יש בחוק הזה הוראה מדהימה שקובעת שמעכשיו אפשר יהיה לקיים משפטים פליליים, כולל הארכות מעצר של עצירים, ולשלול את חירותם של אנשים בווידיאו קונפרנס. יותר לא צריך להביא אותם בפני השופט בכלל, לא צריך שמי ששולח אותם למעצר או למאסר, או פוגע בתנאי מאסרם או דן בעניינם, יראה אותם בכלל בעיניים. ידעת מזה בכלל? זה אכפת לך? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> מה פתאום? לא. אתה מתרווח בכיסאך. מה אכפת לך מאסירים ועצירים? שיעצרו פה אנשים, מה אכפת לך? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> יריב – – – הממשלה הקודמת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כשהיה קורונה, יועז. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> שייעצרו אנשים וישלחו – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ויהרסו את חייהם. מה אכפת לך? בלי ששופט אפילו ראה אותם. עכשיו, אתה יודע, בוא אני אגלה לך עוד סוד אחד. אתה יודע מה קורה כשהמערכת של הווידיאו קונפרנס מקולקלת? אתה יודע מה החוק אומר? אולי תספר לציבור, השר הנדל? מה החוק אומר? מה קורה במצב הזה? הינה, אמרתי לכם, הראש מורכן, המבט לניירות. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אתה רוצה שאני אחזור? אני עוד פעם אחזור. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא רוצה שום דבר, השר הנדל. אני רוצה רק דבר אחד – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> יריב – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שתענה על השאלה ששאלתי אותך. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני הבנתי, התקציב. שמעתי. עכשיו אני – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא, החוק הזה ספציפית, אתה העברת אותו כיושב-ראש כנסת. אנחנו בממשלה – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אז הינה שקר – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – לנתניהו זה התאים. עכשיו זה לא מתאים – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אז הינה, אז הינה, הינה. אדוני היושב-ראש, אני מוכרח לומר, אתה רואה, הינה הדוגמה לשקר גס. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> יריב. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיב עכשיו, כי אתה הרי לא יודע בכלל על מה מדובר. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> ביקשת שאני אענה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השר הנדל, תודה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> הרי כל מי שצפה בדיון הזה יודע שעד לפני דקה בכלל לא ידעת שיש דבר כזה בחוק ההסדרים. עכשיו אתה כבר יודע – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> למה? כי אתה אמרת – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> תן לי לסיים רגע. עכשיו אתה יודע – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לאפשר לסיים. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו אתה יודע לספר לציבור שזה היה בחוק ההסדרים הקודם, ונתניהו תמך בזה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא, לא אמרתי. אמרתי שזה היה בממשלה – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> בממשלה הקודמת. אז בוא, אז הינה אני אגלה לך סוד. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> ואישרנו את זה – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אז הינה, אני אגלה לך סוד, חבר הכנסת הנדל. אתה מטעה את הציבור. למה? כי זה לא היה. מה לעשות? ואני אספר לך למה זה גם לא היה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> נו, למה זה לא היה? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע למה זה גם לא היה? בגלל שכשניסו לעשות אז ולהביא את הדבר הזה, היה מישהו פה שקם ואמר – בניגוד למה שאתם עושים כחותמות גומי – שאמר למשרד המשפטים: זה לא יקרה ולא יעזור לכם שום דבר. וזה הייתי אני, שאמרתי להם אז: לא יהיה דבר כזה בכלל ובטח שלא בחוק ההסדרים. ולכן זה לא היה. זאת האמת הפשוטה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אלא שהפקידות – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיב רגע עד הסוף. אלא שהפקידות של משרד המשפטים ומשרד האוצר – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אבל אתה מעוות את הדברים. אישרתם את זה בממשלה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיב רגע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לאפשר ליריב לוין לסיים. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אלא שהפקידות של משרד המשפטים – זאת האמת, לא נעים לשמוע אותה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> נעים מאוד. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> הפקידות של משרד המשפטים ומשרד האוצר, שלא נוח להם להסיע את האסירים לבתי המשפט, וקשה להם, ועולה להם כסף – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שהשופט יראה את האסיר, והם רוצים לחסוך עבודה וכסף, והם אומרים: יעשו בווידיאו קונפרנס. אתה יודע מה הם עשו? הם ניצלו את זה שאתם הגעתם ואתם אפילו לא קוראים מה כתוב, ולא אכפת לכם, והזכויות של אנשים הם מרמס לרגליכם, והביאו את כל החבילה הענקית, כולל את הדבר הזה. אבל הם הוסיפו עוד דבר, ובזה אני אסיים, אדוני היושב-ראש. אתה יודע מה קורה – ואמרתי את זה קודם – אתה יודע מה קורה, אדוני היושב-ראש, כשהמערכת מתקלקלת? אתה יודע מה עושים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה עושים? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> בטלפון. מצלצלים, ובטלפון אומרים: אדוני, אתה עכשיו תלך, תשב במעצר עוד שמונה ימים, או עכשיו אנחנו מאשרים לבטל לך את החופשות שמגיעות לך. בטלפון, השר הנדל. אבל מה אכפת לך? אתה שר. זה מעניין אותך בכלל? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לחבר הכנסת יריב לוין. יעלה ויבוא חבר הכנסת שלמה קרעי, שעומדות לרשותו 195 דקות. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> שלמה, איפה אתה רוצה אותי? בהתחלה או בסוף? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא להיכנס לכוננות, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עם כל השקרים שאתה מפיץ פה, עדיף שתשב שם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יריב, עד 06:00 אין שום בעיה. השאלה היא מה קורה כשנגמר לי הזמן ואין קואליציה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היושב-ראש צריך להכריז הפסקה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אם אתה תהיה פה, אתה תעשה את זה. אם יבוא מישהו אחר – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מוכן לעשות את זה עכשיו. אם יש ודאות שזה תרגיל, אני חושב שראוי שאני אעצור את הדיון עכשיו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מי מחליף אותך? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מנסור. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מצוין. הוא עכשיו מדבר – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> – – – אין מה לנסות. אם יש הסכמה של מאה אחוז, אפשר לעשות הכול. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אי-אפשר לנסות להעיר את היושב-ראש? לבדוק את זה איתו. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> מה זה? מה, באמת? אנחנו לא נולדנו פה אתמול. זה דברים שלא עושים, שלא יכולים להיות. כל אחד מבין את זה. עכשיו, אין בעיה, רוצים, יהיה ככה, רק אתם מבינים לאן זה יוביל. יהיה פה מחר עוד אירוע שייזכר בתולדות הכנסת. ממש יש גבול. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש לך ודאות? לא נראה לי שזה הולך להיות תרגיל. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אני מקווה שלא. אבל אתה יודע, היושב-ראש, במצב רגיל, הרי כשיש הסכמה של קואליציה ואופוזיציה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כשיש אמון והסכמות, אין ספק. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה. אני מבין שכך זה חייב להיות. אבל אם הם היו מודיעים שהם מקבלים את זה, לא הייתה בעיה. כשהם שותקים, אני דואג. כשהשר מסרב לעלות למיקרופון ולהגיד, אני מתחייב שתהיה הפסקה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מקווה שאין תרגיל. אני מקווה שאין פה תרגיל. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מה זה מקווה? אבל אם יעשו את זה? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני מוכן להגיב, אם מישהו רוצה – – – משהו, בשמחה. אני כאן – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חכה, אני עדיין כאן. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני עדיין כאן. אוקיי, תודה. בבקשה. כפי שאמרנו, 195 דקות לרשותך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השר ביציע, 104 שנים אחרי הצהרת בלפור, וקמה לנו ממשלה הרסנית שכל מה שהיה חשוב לה זה להוציא מבלפור את המנהיג שמימש בדרך הטובה ביותר את ההצהרה הזו וחוקק את חוק הלאום. 104 שנים, אדוני היושב-ראש, וקם מלך חדש, נוכל רב מעללים שרוצה להחזיר אותנו 104 שנים לאחור; אותו נוכל שחתם בריש גלי על הצהרות והבטיח הבטחות, ונשבע לבוחריו, והלך והפר אותן ברגל גסה, את כל ההבטחות שלו. ועכשיו יושב כאן, כשהוא מגיע למליאת הכנסת, ומחייך וצוחק להם בפרצוף. אותו נוכל, במקום הצהרת בלפור, הוא נתן לעבאס את הצהרת נפתול. הצהרת נפתול שבנט נתן לעבאס אומרת ככה: ממשלת הוד נוכלותו רואה בעין יפה הקמת בית טרור לתנועה האסלאמית בארץ ישראל, ותשתדל במיטב מאמציה להקל השגת מטרה זו, בתנאי ברור שלא ייעשה שום דבר העלול לפגוע בזכויות ובמעמד המדיני של האחים המוסלמים בכל ארץ אחרת. אודה לך אם תביא את ההצהרה לידיעת מועצת השורא. על החתום – נפתול נכלול. 104 שנים אחרי הצהרת בלפור, ויש לנו כאן חבורה של נוכלים שגנבה את השלטון ומחזירה אותנו לאחור, מחזירה אותנו לימים שאנחנו עדיין נאבקים על ריבונותנו על הארץ הזו. אדוני היושב-ראש, מנסים בימים האחרונים – אולי גם היושב-ראש שתכף יגיע אחריך, וחבל שהוא לא כאן לשמוע את הציטוטים של עצמו – הם מנסים להצטדק הצטדקות מביכה במתק שפתיים של מנסור עבאס וחברי מפלגתו. פתאום הם לא תומכי טרור. הם בחיים לא השתמשו במונח שהידים נגד מדינת ישראל. תומכים בחמאס? חס וחלילה. ממש דובוני אכפת לי. אז הינה כמה עדויות מההיסטוריה הלא-ממש רחוקה – מיהם רע"מ ומיהו מנסור עבאס מאחורי נופת הצופים. איך לא? אתחיל דווקא מדבריו הנחרצים של ראש ממשלת ההונאה, מעט לפני שמכר את המדינה. וכך אמר, למשל, בריאיון בערוץ 13 לפני פחות משנה: איך הוא לא מתבייש להתחבק עם מנסור עבאס, אדם שביקר מחבלים שרצחו חיילים בליל הקלשונים? זו בושה וחרפה. מדובר כאן בתנועת אחות של החמאס. היחס לאזרחים הערבים צריך להיות שוויוני לגמרי, הבהיר הנוכל, אבל אין גבולות? להתחבק עם אנשים שרצחו חיילים? מייד אחרי הפרעות של ערביי ישראל בערים המעורבות, הוסיף הנוכל: במצב הביטחוני שנוצר אי-אפשר לנצח את המלחמה בממשלה שנסמכת על רע"מ. והמפלגה שלו הוציאה הודעה שקרית שאמרה כך: בנט מוריד את ממשלת השינוי מהפרק ואומר: נוכח מצב החירום בערים המעורבות, ממשלת שינוי בהרכב המתוכנן לא תוכל להתמודד. דרוש כוח, הכנסת צבא ומעצרים, דברים שאי-אפשר לעשות כשנשענים על מנסור עבאס. אז אם זה מה שאומר הנוכל שהקים איתם ממשלה, מה אנחנו נענה אחריו? אז הינה, באדיבותו של אטינגר ואחרים מהרשתות החברתיות, אני אתן לכם כמה ציטוטים, להזכיר לדובון אכפת לי מה הוא אמר רק לא מזמן. בדצמבר 2020 מנסור עבאס אומר ככה: המציאות בישראל היא שכרגע האפשרות לאחוז בנשק ולצאת למלחמת ג'יהאד אינה אפשרית, ולכן אנו עוסקים בג'יהאד אזרחי. זה נושא לאומי שעומד בבסיס המאבק שלנו על מולדתנו. שומע, אדוני היושב-ראש? רק כרגע האפשרות לאחוז בנשק ולצאת למלחמת ג'יהאד, כרגע לא מסתדר לו. בינתיים הוא ראש הממשלה בפועל. מתק שפתיים, מה שהיה לפני שנה וחצי נשאר אותו דבר. מתק השפתיים הוא האמצעי של האחים המוסלמים לקראת השגת המטרה שלהם, שהיא חיסול ישראל. או אבראהים צרצור, ח"כ לשעבר ברע"מ וחבר מועצת השורא, אומר על חוק הלאום: מלמד אותנו על שורש הבעיה של הערבים בישראל, לא שוויון ושלום וזכויות אזרחיות, אלא בניית הבית הלאומי על חשבון העם הפלסטיני. זו המטרה שלהם. המטרה שלהם לקום ביום מן הימים, ובינתיים לתחזק ולהעביר דרך צינורות נסתרים כספים לתנועת האחות שלהם, אבל ביום מן הימים להתאסף ולקום כאיש אחד, ולהשמיד, חלילה, את מדינת ישראל. ראינו את זה בערים המעורבות במבצע שומר החומות, והדברים ידועים וברורים. אבל הימין, לכאורה, שבעבר הצהיר הצהרות שקריות, הפך להיות פחות מעלה תאנה בממשלה הזו; הפך להיות זה שמכשיר את השרץ, הפך להיות זה שמכשיר ממשלה – שאף ממשלת שמאל לא העזה לעשות כאן במדינת ישראל. הם והחברים שלהם ייזכרו כאן לדיראון עולם. עוד ציטוט. מנסור עבאס, ב-2016, אומר: הפילוג בין הפתח לחמאס ברשות הפלסטינית גרם לכישלון הפרויקט הפלסטיני, שמטרתו שחרור העם הפלסטיני מהכיבוש הישראלי והקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים והזכות להגדרה עצמית. הפלסטינים צריכים ללמוד מהטורקים להתאחד. תפקידם של ערביי ישראל ללחוץ על החמאס והפת"ח להתאחד. כך מנסור עבאס קורא לאויבי ישראל לאחד כוחות במאבק נגד מדינת ישראל, ויושב פה ואומר: אני תומך טרור? אני מגנה. אני מספר סיפורים. הוא הבין שהדרך שלו להגיע למטרה הזאת היא דרך חיסול שקט. הוא קורא לזה "ג'יהאד אזרחי" של מדינת ישראל. הוא יתחיל עם ג'יהאד אזרחי, יקבל את המקסימום שהממשלה המסוכנת הזאת תיתן לו, ואז הוא ימשיך בתהליך שהוא רוצה להמשיך בו. ב-2018, מנסור עבאס על תקיפת צה"ל בעזה, בתגובה לירי הטילים: ישראל האחראית המלאה, והאשמה במצור. על הפלסטינים להתאחד יחד עם החמאס והפת"ח ולנהל מאבק משותף לסיום הכיבוש. רק לפני שלוש שנים אותו מנסור עבאס שוב קורא – עכשיו הוא כבר לא קורא רק לחמאס ולפת"ח להתאחד, אלא הוא קורא לאזרחים הערבים תושבי ישראל, שהוא קורא להם "הפלסטינים", להתאחד כגיס חמישי עם הפת"ח והחמאס ולצאת לחסל את מדינת ישראל. הדבר הזה פשוט לא ייאמן – איך אדם כזה הצליח להגיע ללב הקונסנזוס, ולשבת כאן, בדוכן הזה, ולנהל את הממשלה הזאת? מה זה לנהל אותה? הם תפוסים אצלו בגרון. אין מילה שהוא אומר, שבנט ולפיד לא עומדים דום. ב-2019, בצעדת השיבה, מנסור עבאס אומר ככה: היא מעידה על ההתעקשות על זכות הפליטים והעקורים לשוב למולדתם. שוב, מדינת ישראל – הוא קורא לה "מולדתו של העם הפלסטיני". הוא קורא לערבים לקום ולהתאחד עם הפת"ח והחמאס ולחסל את מדינת ישראל. נחזור על זה, על כל ציטוט. זה מה שמנסור עבאס אומר – זה לא מישהו שולי, מישהו מס' 15, מס' 18, לא. מנסור עבאס, יושב-ראש רע"מ, זה שמקבל כבוד מלכים בממשלה הרעה הזאת, אומר אמירות מאוד חמורות. איש כזה צריך לשבת מאחורי סורג ובריח, או למצער להיות מגורש מהמדינה, ובטח לא לנהל כאן את ממשלת ישראל. לאחר סבב נוסף בעזה, ב-2019, מפרסם מנסור עבאס הצהרה משותפת עם רע"ם ובל"ד. בל"ד, הקיצוניים ביותר ברשימה המשותפת, מפרסמים הצהרה משותפת עם מנסור עבאס: קריאה לאחדות פלסטינית להמשך המאבק בכיבוש; גינוי לתוקפנות נגד עזה הנצורה. מנסור עבאס. ובפוסט מ-2019 הוא אומר ככה – אני מפרש קצת את המשנה שלהם, כדי שנבין מה עומד מאחורי זה – לתנועה האסלאמית שלוש מטרות: חברה, אזרחות ומדינה. מחויבים להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגדה המערבית. תפקיד התנועה האסלאמית תמיכה במאבק הפלסטיני מאז האינתיפאדה הראשונה, הגנה על ירושלים ומאמצי האחדות בין הפת"ח לחמאס. חמאד אבו דעאבס, מנהיג הפלג הדרומי, בריאיון לבילאל דאהר ב-2012, אומר ככה: לתנועת האחים המוסלמים שתי מטרות מרכזיות: חיזוק המיעוט הפלסטיני בפלסטין-פנים – אתה יודע מה זה פלסטין-פנים? מדינת ישראל – ושמירה על זהותו וערכיו ושמירה על הקשר עם פלסטין. המטרה: אחדות של כל המוסלמים בעולם במדינה מוסלמית אחת, מג'קרטה, אינדונזיה ועד טנג'יר, ועד מרוקו. הכול רוצים להפוך למדינה מוסלמית אחת, ולחסל בדרך את מדינת ישראל שמפריעה להם באמצע. מנסור עבאס מתייצב בפתח הדיון של ראאד סלאח, מנהיג הפלג הצפוני, ב-2020, ואומר ככה: ההחלטה נגד השיח' ראאד סלאח, שם רשעים ירקב – את זה אני אומר; הוא טרוריסט, טרוריסט מובהק – מכוונת נגד חופש הביטוי. אנו מחזקים את הכוח והנוכחות בהגנה על זכויותינו הלאומיות והדת בירושלים ובמסגד אל-אקצא. בריאיון לאל-ג'זירה ב-2019 אומר מנסור: נתניהו משתמש בדם משפחות בעזה כדי להשיג רווח פוליטי. אליבא דמנסור, לתת לחמאס להמשיך לתקוף את יישובי הדרום, להמשיך לירות טילים, ולא לעשות שום דבר. למה? כי אם אנחנו נפגע באצבע קטנה שלהם – זה שימוש פוליטי בדם שלהם. ב-2017 אומר מנסור: אין לגיטימציה לצבא הכיבוש, במיוחד בהר הבית – אין לגיטימציה. מנסור עבאס, ראש הממשלה בפועל, אומר שאין לגיטימציה לצה"ל. מבחינתנו, זה צבא לא לגיטימי. הכיבוש יישא באחריות לדם שנשפך. ביולי 2019, גם כן מנסור עבאס: המאבק שלנו בכיבוש ובמצור על עזה להגדרה עצמית לעם הפלסטיני והקמת מדינה פלסטינית שירושלים בירתה והחזרת הפליטים. שנה לפני כן הוא מפרסם את הודעת התנועה האסלאמית, בקשר לצעדות השיבה בעזה – ההודעה שתוקפת את מדינת ישראל ומשבחת את אומץ הלב של עמנו בעזה, וקוראת לתמוך בהתנגדות העממית הלגיטימית של צעדות השיבה. מנסור עבאס תומך בכל זה. כבר הבנו, מנסור עבאס רוצה לחסל את מדינת ישראל. כרגע זה לא הזמן המתאים לו כל כך. קודם כול, הוא ישיג את מה שהוא יכול להשיג בג'יהאד אזרחי, ואחר כך נמשיך. הוא גם אומר: אין ספק שההתנגדות – זה החמאס – בעזה הובילה לפירוק הממשלה הקיצונית בישראל. כיום יש הזדמנות להוביל לסיום הכיבוש והקמת מדינה פלסטינית בירושלים, כשהממשלה התפזרה ב-2018. מנסור עבאס אומר בצורה מאוד מפורשת את מה ששמענו: החמאס רוצה את בנט, ועם ישראל רוצה את נתניהו. אז קמה כאן ממשלה עם כמה גנבים קטנים ימניים, שנתנו לחמאס את מה שהוא ביקש – הפילו, פירקו, את הממשלה הקיצונית בישראל מבחינת החמאס, ונתנו להם מתנה. מרץ 2020: מנסור עבאס מפרסם את הצהרת התנועה האסלאמית לרגל יום האדמה. יום האדמה, תחנה היסטורית ופטריוטית, תהילה לשאהידים שנאבקו במדיניות ההחרמה. ממשלת נתניהו גזענית. עסקת המאה נותנת לגיטימציה לכיבוש ולהתנחלויות. ב-2016, בפוסט שתוקף את השתתפות החיזבאללה בלחימה בסוריה לצידו של אסד הוא אומר כך: עם הערכים האלה לא נוכל להיאבק בציונות ובכיבוש. הוא מאשים את אסד והחיזבאללה בכך שהם מסייעים לציונות. מנסור עבאס – יש לו קו מאוד מאוד ברור. הוא רוצה שכל הערבים מסביבנו, שכולם יתאחדו יחד עם פלסטין-פנים כדי להשמיד את מדינת ישראל. במאי 2017, מנסור עבאס בפוסט תמיכה בשביתת האסירים של רבי המרצחים בהנהגת מרואן ברגותי. באוקטובר 2016, מנסור עבאס תוקף את אחמד טיבי, שלדעתו הוא עדין מדי, מגמגם, בנוגע לשאלה אם היה מקדש בהר הבית. הוא אומר לאחמד טיבי: לא היה שום דבר לפני מסגד אל אקצא. מסגד אל אקצא הוא מולדת כבושה. אין שום מקום לגמגום. בנובמבר 2019, מנסור עבאס, בהצהרת התנועה האסלאמית, מגנה את הכרת ארצות הברית בהתנחלויות: העם הפלסטיני יתנגד לכיבוש ולאפרטהייד ויגשים את חלומו להגדרה עצמית ועצמאות בשתי מדינות או במדינה אחת, תלוי מה יבוא קודם. בינתיים נראה שנותנים לו מדינה אחת קודם, והמדינה השנייה גם כן מונחת על הכף. האג'נדה של הממשלה הזאת זה דבר שלא היה אף פעם. היה פעם ויכוח, הוויכוח ההיסטורי האם שתי מדינות לשני עמים, או כמו שהימין רוצה, לשמור על מדינת ישראל, על רוב יהודי במדינת ישראל בכל העבר המערבי של הירדן. אבל היום השמאל כבר רוצה לתת שני דברים: הוא רוצה לתת גם שתי מדינות, גם מדינה פלסטינית, וגם במדינה היהודית הקטנה שתישאר, הוא רוצה להשליט את מנסור עבאס ואת האחים המוסלמים, ולהפוך גם את המדינה שלנו למדינה פלסטינית או למדינת כל אזרחיה. ועוד ועוד – באמת לא חסרים ציטוטים של האחים המוסלמים, של מנסור עבאס. וזה רק שלו, ויש לנו את כל החבורה שמקיפה אותו. והתרכזתי ממש רק בשנים האחרונות. מה אגיד לכם, אדוני היושב-ראש? ממש דובוני אכפת לי. ממש לא אכפת להם משום דבר, מלבד טובתם של אזרחי ישראל. הממשלה הזאת מחבקת אותם, מלטפת אותם, מנשקת אותם. הינה, סוף-סוף קמה תנועה שרוצה בטובתם של אזרחי ישראל, כשהם סותמים את אוזניהם ועוצמים את עיניהם מלראות דברים מאוד מאוד מפורשים. כל המטרה של האחים המוסלמים, כל המטרה של מנסור עבאס, היא להתחיל עכשיו בג'יהאד אזרחי, כי כרגע לא מסתדר לו ג'יהאד צבאי, אבל גם זה יגיע, לפי מנסור עבאס. מחבלים, זה מה שהם, תומכי טרור, מחריבי המדינה היהודית. אתה יודע מה, השר הנדל? אליהם אין לי טענה. הם רוצים – כמו שקראתי, בריש גלי – לחסל את מדינת ישראל. ורק בתקופה האחרונה, כשהם הבינו שיש להם ממשלה של פתאים, הם מתכסים בעור של כבש. אבל בנט ושקד, אורבך וכלפון, סילמן ואלקין, הנדל והאוזר – הצמד הימני הגאה, שחסם בגופו ממשלה עם הרשימה המשותפת, עכשיו יושב ונותן לתנועת האחות של החמאס לנהל אותם? אדוני היושב-ראש, חתמנו בשבת האחרונה את פרשת השבוע: "אלה הם בני ישמעאל ואלה שמֹתם בחצריהם ובטירֹתם" וכו' וכו', "וישכנו מחוִילה עד שור אשר על פני מצרים בֹּאכה אשורה". "באכה אשורה" – מי זה "אשורה"? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מועצת השורא. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מועצת השורא מנהיגה את בני ישמעאל ושולטת בהנהגת מדינת ישראל שלטון ללא עוררין. אדוני היושב-ראש, אפשר לומר שלא היו ימים טובים יותר למועצת השורא כימי בנט, שקד ואלקין. תתביישו לכם. אדוני היושב-ראש, המאבק הזה הוא לא רק מאבק לאומי, יש כאן מאבק כולל, יש כאן מאבק על החוסן הלאומי מצד אחד, ועל הזהות היהודית מהצד השני. החוסן הלאומי שלנו כרוך בזהות היהודית. בלי הזהות היהודית, בלי התנ"ך, בלי הטאבו שנותן לנו את ארץ ישראל לפי ההחלטה האלוקית, אין לנו כלום, גם לא חוסן לאומי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הפורום החילוני מסכים איתך? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הפורום החילוני בלי התנ"ך היה יושב באוגנדה, לא היה יושב פה. אולי אחרי שניים-שלושה דורות לא היה נשאר ממנו כלום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש לו רפיסות לאומית, אם כך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> רפיסות לאומית. הם כרוכים האחד בשני. קראנו, וזה בדיוק הזמן – זה כל כך סמלי שדווקא בשבתות האלו, כשאנחנו קוראים בתורה על הקדוש ברוך הוא, שנתן לאברהם את הארץ הזאת, וכל ההבטחה האלוקית, וכל המורשת שלנו, ההיסטוריה שממנה אנחנו שואבים את כוחנו ויושבים כאן בארץ הזאת, והיא זאת שקיבצה אותנו לכאן מארבע כנפות הארץ אחרי אלפיים שנות גלות – דווקא בתקופה הזאת אנחנו רואים את הסתר הפנים. ממש "משיב חכמים אחור ודעתם יסכל". ממשלה שטומנת את ראשה בחול ונותנת לדבר הזה לקרות. קראנו בשבת האחרונה, בפרשת השבוע: "ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכֹּל". אמר רבי אחא: "יש לך אדם שהוא בזקנה ואינו בימים" – איך זה יכול להיות? תכף נבין – ויש לך אדם שהוא "בימים ואינו בזקנה". אבל אברהם זקן בא בימים. כך אומר המדרש בבראשית רבה. כדי להבין את זה נספר סיפור: מעשה באדם אחד שהגיע לעיר רחוקה ובדרכו עבר בבית הקברות של אותה העיר. והינה ראה דבר מוזר: על מצבה אחת חרוט כי אותו אדם חי עשר שנים, על מצבת קברו של אדם אחר מוזכר כי חי 15 שנה, על אחר – 20 שנה, וכך בכל בית העלמין, כאשר המופלג שבהם חי 40 שנה בלבד. נכנס אותו אורח לעיר, הוא רואה שם אנשים מבוגרים. הוא אומר: איך יכול להיות? הוא אומר להם: תגידו, האם קללה רובצת על עירכם שהיא אוכלת יושביה? אני רואה שאתם כאן אנשים מבוגרים, אבל בית העלמין מלא באנשים צעירים. אמרו לו: לא ולא. בעירנו, אנו מציינים רק את החיים האמיתיים של האדם. חיי האדם האמיתיים הם אלו שהקדיש לתורה ולמעשים טובים, ועליהם ראוי לספר לדורות הבאים. כך מביא את הסיפור בעטרת אליהו. אז אברהם זקן בא בימים, גם זקן וגם מילא את ימיו, שלא עבר עליו יום אחד בבטלה. אנו מסכמים השבת את מורשתם המופלאה של אברהם אבינו ושרה אמנו, שחייהם היו חיי אמונה, זקנים ובאים בימים, מלאים בתוכן רוחני. לא לחינם – אדוני היושב-ראש, אני לא יודע איך זה אצלכם, המרוקאים, אבל בקהילות ג'רבה, בשבת חתן, מוציאים לחתן ספר תורה מיוחד שבו הוא עולה לתורה בפרשת "ואברהם זקן בא בימים". הוא קורא, הוא עולה עלייה בספר המיוחד הזה שלו, ולא משנה מה פרשת השבוע, הוא קורא בפרשת "חיי שרה". מברכים אותו שיחד עם האישה הבאה אל ביתו, יחיו חיים מלאים בתוכן רוחני, זקנים ובאים בימים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתם מוציאים ספר מיוחד לחתן. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מוציאים ספר מיוחד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו קוראים את זה מתוך הסידור עם התרגום. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> זאת העלייה. הוא עולה, קורא שבעה פסוקים מתוך הספר הזה עם תרגום ועם פיוטים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין מה לעשות, מנהגי ג'רבה, יסודותיהם בערי קודש, בוודאי מנהגים טובים וחשובים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אברהם ושרה הביאו בשורה גדולה לכל העולם, אהבו וכיבדו את כולם, ויחד עם זאת עמדו על האמת, ונלחמו עליה מול עובדי אלילים ומול בעלי דעות משובשות. אברהם מעבר אחד של הנהר וכל העולם כולו מהעבר השני – הפרקליטות, הבג"ץ, התקשורת – כולם היו נגדו. הוא היה היחיד בעבר שלו. והוא ניצח את כולם ומורשתו נשארה לדורות עולם. כולם נעלמו מהמפה של ההיסטוריה. אין לך היום עם כמו עם ישראל, שמחזיק במורשת שלו אלפי שנים, כאשר מי שייסד את המורשת הזאת, מי שעליו אנחנו נסמכים, זה אברהם אבינו, שהוא התחיל את כל זה. הברכה הגדולה ביותר שלה זכו אברהם ושרה היא דור ההמשך: "כי ביצחק יקרֵא לך זרע." ביצחק, ולא בישמעאל. לא דור המשך של "והוא יהיה פרא אדם", אלא דור המשך יצוק בסלע מורשתו, דורי-דורות של יסודות חזקים ואיתנים ושל חיבור יום-יומי, בעיקשות ובהתמדה, לייעודם, לארץ ישראל ולבורא עולם. לא תמיד קל בחיים, לא הכול הולך חלק. יש גם כישלונות. אברהם התנסה בניסיונות רבים עד שנקרא "אברהם אֹהֲבִי ". ראינו אפילו במקום אחד שלפי הרמב"ן שהוא לא עמד בניסיון. היה רעב בארץ, הוא הלך למצרים. הרמב"ן אומר שהוא חטא חטא חמור שלא סמך על הקדוש ברוך הוא ברעב, גם בעניין הזה וגם בעניין שהוא אמר – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם עם הברית, עם אבימלך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בעניין שהוא אמר לשרה: "אמרי נא אחותי את" – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> וגם "אם תּשְׁקֹ֣ר לי ולניני ולנכדי". << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הרמב"ן אומר שעל שני הדברים האלו קיבלנו 400 שנה במצרים. על זה היה העונש. אבל הוא עמד בהרבה ניסיונות עד שהקדוש ברוך הוא קרא לו "אברהם אוהבי". יש מי שלומד מהניסיון ומשתפר, יש מי שנותן לעצמו תירוצים מתירוצים שונים ונותן לעצמו הנחות ויש גרועים יותר שיהפכו את חולשותיהם ואת יצרם הרע לייעודם עלי אדמות. בדומה למה שאמרו בגמרא: "אמר רב יהודה אמר רב יודעין היו ישראל בעבודת כוכבים שאין בה ממש ולא עבדו עבודת כוכבים אלא להתיר להם עריות". הממשלה הזאת – בנט הפך את הממשלה הרעה, המסוכנת שלו, לדגל. הוא אומר: עכשיו אני רואה כמה שזאת ממשלה טובה. הוא מכשיר לעצמו – הוא מנקה לעצמו את המצפון. הכול בשביל השררה. לא עבדה ממשלת בנט את האחים המוסלמים אלא כדי לתת להם כיסא. יש כאן מאבק משולב של זרמים עיליים וזרמים תת-קרקעיים בתוך הממשלה הזאת, המנסים לפגוע בחוסן הלאומי ובזהות היהודית שלנו. הם מחרפים ומגדפים מערכות אלוהים חיים במטרה לנתק את החיבור השורשי של העם היהודי למורשתו, ושמים על ראש עיצבונם את בני השפחה ואת המדינה הפלסטינית, במקום את עמם ואת מולדתם. דרכנו אינה דרכם. דרכנו אינה דרככם, השר הנדל. בסודם אל תבוא נפשנו. בקהלם אל יחד כבודנו. הממשלה האנטי-ציונית והאנטי-יהודית שהושגה במרמה, בנוכלות, מתוך תערובת של תאוות שלטון וכיבודי שררה, של שנאת יהדות ורמיסת החרדים לדבר השם, ותוך חבירה לגרועים שבאויבינו, תהיה קצרת ימים; לא רק קצרת ימים, לא רק זקנה ולא באה בימים – לא רק ברעיון, גם בפועל. גם ימיה יהיו ריקים מכל תוכן אמיתי ומלאים בהפקרות וריקנות, וגם בפועל היא תהיה קצרת ימים. הרי למה הם היו צריכים בכלל לרמות? למה? למה הקימו ממשלה בנוכלות? הרי אם הם לא היו מקימים בנוכלות, היינו שותקים, היינו מרכינים ראש. למה הם היו צריכים לרמות? למה הם היו חייבים לשים שונאי ישראל בתוך הממשלה, בתוך הקואליציה? הרי אין מי שחולק על כך שהאחים המוסלמים הם שונאי ישראל – גם בתוך הממשלה יודעים את זה. למה הם עשו את זה? כי עם ישראל רוצה ימין, עם ישראל רוצה יהדות; אנשים בחרו ימינה וקיבלו שמאלה; ביקשו יהדות וקיבלו רפורמים; הצביעו לממשלת ישראל וקיבלו ממשלת ישמעאל. לממשלה הרעה הזאת אנחנו אומרים: לא קיבלתם ייפוי כוח מעם ישראל להרוס ולקעקע את המדינה היהודית. בשיבת ציון עלינו לכאן מארבע כנפות הארץ למדינה יהודית, ולא למדינת כל אזרחיה וכל מחבליה בהנהגת מנסור עבאס ואחמד טיבי. כן, גם אחמד טיבי – הוא רשת הביטחון שלכם. אין לכם מנדט למכור את כל הנכסים הלאומיים תמורת נזיד השלטון. גם אם ערוצי התעמולה מוחאים לכם כפיים וכנופיית שלטון החוק מטפלת בעבורכם בבעלי הדעות ה"לא נכונות", לנו אין חלק ונחלה איתכם. המאבק שלנו הוא מאבק משותף על החוסן הלאומי ועל הזהות היהודית. החוסן הלאומי נחלש עד כדי כך – כמו שאמרתי קודם – שאין בנט נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מועצת השורא מכריזה על כך מלמעלה; עד כדי כך שאת המשא ומתן הקואליציוני הוא היה צריך לקיים במשרדים של האחים המוסלמים ולשלוח לשם את כל הפקידות הבכירה במשרד האוצר. חרפה. חרפה של ממשלה למדינת ישראל. גם בזהות היהודית; אם בזמן מלחמת ששת הימים ממשלת השמאל, מפלגת העבודה, אדוני היושב-ראש – מה עשו במלחמת ששת הימים? נלחמו כדי לשחרר את הכותל מערבים. היום, מה אומרת יושבת-ראש העבודה מיכאלי מהשמאל הפרוגרסיבי? היא אומרת שצריך עכשיו מלחמה חדשה – לשחרר את הכותל מהיהודים. אם זה היה תלוי בה, היא הייתה מחזירה את השעון לאחור, למלחמת ששת הימים, ואומרת: אל תשחררו את הכותל – תשאירו בידיים שלהם. יושב-ראש ועדת הכשרות – האנטי-כשרות – בחסות השר כהנא, רוצה להיכנס באימ-אימא של הרבנות הראשית, באימ-אימא של הרבנות הראשית. בא אורבך ורוצה לקבוע יום זיכרון לזכרו של הרב קוק, זכר צדיק לברכה. הרב קוק, שייסד את הרבנות הראשית – אתם באים ורומסים את המורשת שלו, באים ובועטים, הופכים; ממש אין מילים לתאר את הרמיסה, את ההפקרות ואת הביזוי שאתם עושים למורשתו של הרב קוק. ואתם רוצים לקבוע יום זיכרון למורשתו? יום זיכרון לרב? תקבעו את זה ביום הזה, בערב ראש חודש כסלו – ביום שבו רשת הרב קוק נרמסה עד דק תחת רגליכם. זה יהיה יום הזיכרון שלכם לרב קוק. אדוני היושב-ראש, זה פשוט לא ייאמן. השיגעון שהכרנו מהקרן החדשה לישראל – הקרן החדשה נגד ישראל – שחתרה למדינת – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כל אזרחיה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כל אזרחיה, כל משוגעיה וכל מחבליה – השיגעון הזה מתנוסס עכשיו בביזיון על ראשה של הממשלה הזאת, שגנבה את הממשלה בנוכלות. אם פעם זאת הייתה קרן שהייתה צריכה להיאבק פה על האג'נדה המסוכנת שלה – היום האג'נדה הזאת מקבלת במה. היא מקבלת במה בממשלה, בקואליציה; מהדהדים את המסרים שלהם. זה כבר הופך להיות חלק מהבית הזה, ונכנס לאט-לאט לספרי החוקים. והכול בכסות של אחדות, של ריפוי, של כיפה על הראש, תמונות יחסי ציבור עם תפילין, ציטוטי פסוקים תוך נשיאת שם שמיים לשווא. הם יודעים שדרכם מקולקלת. הם אומרים בחדרי חדרים שזאת ממשלה שעושה פיגועים למדינת ישראל. אומרים – שמענו בקולנו. קיבלתי הודעה שהיועצת המשפטית קבעה שאם ב-06:00 לא יגיעו מהקואליציה תהיה הפסקה עד 10:00. בסדר גמור. למצער. אנחנו לפעמים משיגים הישגים – גם תמיכה בדברים כאלה. הם יודעים שזאת ממשלה שעושה פיגועים למדינת ישראל, אבל הם לא מסוגלים אחרת. הם צריכים לטהר את השרץ כדי למלא את תאוות השררה. אבל אנחנו, צאצאיהם של אברהם ושרה, נמשיך להילחם בראש יהודי מורם על נצח ישראל. גם אם נעמוד מעבר אחד של הנהר וכל העולם כולו, כולל מערכת המשפט והתקשורת המגויסת, יעמוד מהצד השני, אנחנו לא נרכין ראש. אנחנו דור ההמשך – דור יצוק בסלע מורשתו; חוליה נוספת בשרשרת הדורות של יסודות חזקים ואיתנים ושל חיבור יום-יומי לארץ ישראל ולבורא עולם. נמשך להיאבק כפי שעשינו גם השבוע בוועדות הכנסת, במליאה, בכיכרות. היום הייתי בהפגנה בכיכר הבימה. אלפים מעם ישראל – העם המיוחד, הפשוט, זה שאוהב את עמו ומולדתו, זה שלא מסתנוור מאור הזרקורים באולפנים; זה שיודע בפשטות שיושבים כאן כאלו שרוצים לחסל את מדינת ישראל בתוך הממשלה – זאת ממשלה רעה, זאת ממשלה שצריכה ללכת הביתה. הלילה עם ישראל השמיע את קולו. נמשיך לעשות את זה גם בכיכרות, ובכל הכלים העומדים לרשותנו, למרות שמיום ליום הכלים האלה מצטמצמים לנו, לפחות בפרלמנט. המושג מניעה משפטית יצא לחל"ת, עד שהממשלה תיפול, ואז אתה תראה כמה מניעות משפטיות יהיו לנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חוק מימון מפלגות לפני שש"ס קמה היה איזה כרך דק, ארבעה-חמישה עמודים. כשש"ס קמה זה ערער להם את כל היציבות, נהיה ספר עב כרס. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> שלא תחלקו קמע של הרב כדורי, חס ושלום, שאנשים לא יצביעו ש"ס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כל התקדימים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אדוני היושב-ראש, לנו יש משהו שאין להם: לנו יש את האמת, יש לנו את עם ישראל, יש לנו את העם היהודי האוהב, התמים, שדבק באמת, כי אנחנו ממשיכי דרכם של אבותינו ואימותינו הקדושים, השומרים על תורת ישראל, ארץ ישראל ועם ישראל. והאמת, בעזרת השם, תתגלה בקרוב. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, כשהם נכנסו לממשלה, אמרו החבר'ה מימינה וכאלה גם מתקווה חדשה: אנחנו לפחות נדאג שהממשלה לא תהיה רעה מדי, אנחנו לפחות נעצור אותם מדברים מסוכנים, שיפגעו ביהדות, שיפגעו בעם ישראל. אז איפה? הינה, עכשיו מגיעים לכאן תקציב וחוק הסדרים שתכף נדבר עליהם, גזרות קשות כנגד האימהות, נשות האברכים, הליבה של עם ישראל, לומדי התורה, נשות האברכים החרדים ובציונות הדתית. פוגעים להן במטה לחמן. הנשים לא יוכלו לצאת לעבודה, פוגעים בהן פגיעה קשה. ממשלה של נשים. ממשלה של נשים שפגעה הכי קשה, מאז ומעולם, בנשים בעם ישראל. אף אחד מהם לא עצר את זה. אף מהם לא קם ואמר: לא יעבור כאן תקציב אם תהיה פגיעה באברכים, אם תהיה פגיעה בנשות האברכים שרוצות לצאת לעבוד. איך אתם מסוגלים להסתכל לעם ישראל בעיניים? לאותם ילדים קטנים, השר הנדל, שלא תהיה להם את ארוחת הצוהריים, שלא יהיו להם לחם וחלב, שלא לדבר על חוגים? אתם הורסים אותם, אתם רומסים את התורה ופוגעים בילדים הקטנים. כי מה אתם חושבים, שנשכח את מה שכתוב, שאותם אברכים ימחקו ממסכת אבות את המשנה: "פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן", כי לא תיתנו להם סבסוד למעונות? מה אתם חושבים לעצמכם? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברוך הבא, השר פריג'. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> שלום שלום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברוך הבא. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> מה שלומכם? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> באת לחלוקה, נשיאה בנטל של השבט מוסר. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה גם לך. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> חבר הכנסת קרעי, המשך בדרכך הלא-נכונה הזאת. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> המשך להיות מורכן ראש, השר הנדל, ולא להשיב על אף טענה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא, אני אומר לך, אתה רוצה שאני אענה, אני – – – בשבילך – – – אתה מעניין אותך האברכים, אותי מעניין עם ישראל, מדינת ישראל. אתה תתעסק באברכים, אתה, החרד"לים והחרדים, אני אדאג לכולם. – – – ממלכתי – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> זאת אומרת, שהנשים והילדים הקטנים שלהן לא מעניינים אותך. אתה מוכן לרמוס אותם. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הילדים הקטנים שלהן, אתה מונע מהם סבסוד למעונות. איך אין לך בושה? חצית את כל הקווים האדומים. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה עומד ומחייך ואומר את זה: הם לא מעניינים אותי. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> קרעי, אותי מעניין – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם שומעים, עם ישראל, איזו ממשלה יש כאן? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> עם ישראל ישן עכשיו, חמוד. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> עם ישראל שומע, תאמין לי. יש הרבה ששומעים, ותכף גם נראה מה הם אומרים. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> ב-04:00 עם ישראל ישן. אבל אותי מעניינים כולם – אותך מעניין מגזר. אתה מייצג את החרדים – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני במפלגת השלטון, לא כמוך, במפלגת נישה, אותי מעניינים כולם. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם מפלים דווקא את נשות האברכים, דווקא את נשות הציונות הדתית, דווקא את הילדים הקטנים האלו – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> מחר אני – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שלא יוכלו לקבל את אותם שקלים, את אותו סבסוד למעונות. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> קרעי, אני חייב ללכת – – – מחר, כשיהיה לי יותר זמן – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תתבייש לך. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> מה זה קשור? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> מחר אני – – – באופוזיציה ולא בקואליציה. אבל זה מחר. אני כבר עייף, שיהיה לך לילה טוב. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בושה וחרפה. מה "מה זה קשור", השר פריג', מה "מה זה קשור"? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אני באתי להקשיב וללמוד. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בבקשה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אני אוהב ללמוד. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני, ללמד אותך – קטונתי. אני נער צעיר. יש לך ניסיון הרבה יותר ממני, אבל כדאי שתקשיב לנזק הזו עושה, לנזק שאתה שותף אליו, לפגיעה בחלשים, לפגיעה באוכלוסיות החלשות, בפריפריה, גם באנשים שלך, בציבור שאתה מייצג. המניעה של הסבסוד הזה למעונות, זה לא פוגע רק בציונות הדתית ובחרדים, זה פוגע גם בנשים הערביות שהבעלים שלהן לא עובדים. אתם לא מונעים את זה, אתם נותנים לליברמן להשתולל בלי הבחנה בגלל השנאה התהומית שיש לו כלפי החרדים. הוא פוגע, משתולל כמו פיל בחנות חרסינה והורס את הכול בדרך, ואתם נותנים לזה יד. זה לא רק פגיעה כלכלית. זה לא כלכלי, זו פגיעה מהותית, זה מעמיד את ערך – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זו פגיעה בילדים, אי-מתן הזדמנות שווה להתפתחות. פגיעה באימהות העובדות, פגיעה בבעלים, במשפחה, בכלל המשפחה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מבחינה אזרחית. אבל הפגיעה הזו היא גם מהותית. היא מראה שממשלת ישראל שמה את הערך הזה של לימוד התורה, שהחזיק אותנו אלפיים שנה בגלות, למרמס תחת רגליה. זה מה שזה מראה, בנוסף לפגיעה האזרחית והפגיעה בשוויון. ולא רק כאן. רפורמת הכשרות: כמה דיברנו וכמה זעקנו בוועדה. אמרנו להם: נמשוך את כל אלפי ההסתייגויות שהגשנו – עזוב שבסוף הם ביטלו לנו את ההסתייגויות בתרגילים מלוכלכים ויושב-ראש הכנסת מחק, בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי. אמרנו להם: נסיר את הכול. רק, אתם אומרים שהרבנות תקבע סטנדרט? תכתבו את זה, שהרבנות יכולה לקבוע שתקן כשרות הוא לא מספיק, הוא לא עומד ברף המינימלי, כדי שגלעד קריב לא יוכל למצוא איזה רב מטעם ולהחליט לקבוע תקן כשרות שאפשר לשחוט תרנגולת בסכין פגומה, ולהאכיל את עם ישראל נבלות וטרפות. עידית סילמן הסכימה. באה לוועדה, אמרה לי: זאת הבעיה? אני מסדרת לך את זה. הלכה. בא בריצה העוזר של שר הדתות מתן כהנא, ואמר: בשום פנים ואופן לא. ואיפה אורבך ואיפה סילמן ואיפה כלפון, שאומרים: אנחנו יושבים בממשלה הזו כדי להציל? מה אתם מצילים? להציל מזוטו של ים? אתם לא מצליחים – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> להציל את עורם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> להציל את עורם. מותר לי לשתות באמצע? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מותר לך. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> כמה זמן אתה כבר מדבר, קרעי? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא יודע. הוא כבר הקפיץ עוד פעם ל-90. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הקפצתי. אני אומר לך כמה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> כמה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חושב שקרוב לשעה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע. 90 ועוד 60 זה 150. הוא מדבר 45 דקות. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> 45 דקות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כן. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> לפני שיצאתי, הסתכלתי וראיתי שחבר הכנסת קרעי מכין ניירת של כמה שעות. אמרתי, אני הולך – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כדי שלא תשבור את הראש, שלא תחשבן כל פעם – עד 06:00 – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לפחות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> – – הוא מדבר. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> כן, אבל אני רוצה שתספר לי סיפורים מהחיים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> נגיע, נגיע. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אם כבר אני יושב כאן, שיהיה שיעור בחיים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כבר היה סיפור אחד. תכף יהיו עוד סיפורים, אל תדאג. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> סיפורים מעניינים התנ"ך, מהתורה, מחז"לים, שאני אלמד. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מכוון את הסיפורים. הבת שלי הקטנה, אלני, עוד מעט בת שלוש. היא מתעוררת ב-04:30, 05:00, רוצה לאכול: אבא, חלב ושוקולד. היא רוצה שוקולד וחלב, אוכלת ושותה, וחוזרת לישון. זו השעה שהילדים הקטנים מתעוררים ואולי הם מדליקים את הטלוויזיה וישמעו איזה סיפור ויירדמו איתו. תכף, אני מכוון את זה לשם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה יודע, פעם היה דדי צוקר במרצ, הוא סנגר משהו על הדתיים – הוא איבד את המשרה שלו ואת המקום שלו במרצ. אתה רוצה לשמוע דברי תורה? אתה מסתכן. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> לא לא לא לא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אולי זו מרצ חדשה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. הוא לא יהודי. ליהודים מותר – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אולי זו מרצ חדשה, שלא – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ללא-יהודים הם מרשים, זה לא נקרא חזרה בתשובה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אני לומד כל הזמן. אני אוהב לשמוע דברים מעניינים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> החיים הם בית ספר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מרגי, הצעת החוק של תמר זנדברג שלא ללמד יהדות נערים ושלא יהיו דוכנים של הנחת תפילין זה רק ליהודים. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אני רציתי סיפורים, לא רכילות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אין להם בעיה שיהיה דוכן הנחת תפילין לגויים. לזה תמר זנדברג לא מתנגדת. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אמן. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> היום למדתי: אני לא פוחד מפרושים ולא מצדוקים אלא מהצבועים. אז תספר את הסיפור, מאיפה זה בא. מי הפרושים, מי הצדוקים. סיפורים. תספר, נלמד היסטוריה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> נשאיר מקום גם לזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תגיד לי, התפוצצה פרשייה על איזה זמר או משורר, אני לא יודע מה התפקיד שלו, והוא מצד שמאל של המפה. מיכל רוזין תגנה אותו, או בגלל שהוא מצד שמאל – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אתה חושב שזה – חוק זה חוק. מי שעשה טעות – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היא כתבה בזמנו שיש הבדל בין שמעון פרס לגנדי. גנדי לא היה בצד הנכון של המפה הפוליטית. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> מבחינה פוליטית יש הבדל. בוודאי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז אפשר. אם אתה בצד הנכון של המפה הפוליטית, אפשר להטריד מינית, אפשר לעשות הכול. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אתה כבר מדבר איתי בסיסמאות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> קראה לזה חברת הכנסת אורלי לוי: פמיניזם לבן מדלג. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אתה מדבר איתי בסיסמאות ואתה רוצה שאני – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה רוצה שמות? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> לא צריך, בוא נשמע את קרעי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אוקיי, תודה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, דיברנו על הנושא של הכשרות, ואני רוצה לספר על זה משהו מפרשת השבוע. קראנו בפרשת השבוע בשבת האחרונה "ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי". אתה מקשיב, השר פריג'? השר פריג', ביקשת פרשת שבוע וסיפור. ספיישל. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אני מקשיב לך, כולי קשב. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז הוא קרא לעבדו זקן ביתו ואומר לו: "שים נא ידך תחת ירכי ואשביעך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו". קראנו בשבת שעברה. קונה אחד נכנס לחנות פלאפל ושאל את המוכר: סליחה, יש לכם תעודת כשרות? המוכר הצביע על תמונה שהייתה תלויה על הקיר ואמר לו: הבאבא סאלי לא מספיק לך? אמר לו הקונה: אם הבאבא סאלי היה מוכר ואתה היית תלוי על הקיר, הייתי אוכל כאן ללא חשש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה הבנת? אפרופו רפורמת הכשרות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אברהם אבינו, בענייני ממון הוא סמך בעיניים עצומות על עבדו, על אליעזר. "המשל בכל אשר לו": המפתחות של האוצרות היו כולם אצל אליעזר, אבל הוא לא סמך עליו בענייני רוח והיה צריך להשביע אותו בנושא של בחירת אישה לבנו. עוד מסופר על רבי ישראל מסלנט שהגיע להתארח בכפר קטן. ראה בעל האכסניה כי מדובר ביהודי עם הדרת פנים, זקן ארוך, ושאל אותו אם הוא יודע לשחוט ויכול לחסוך לו את הטרחה שבהליכה לשוחט בעיר הגדולה. אחרי כמה שעות בא אליו רבי ישראל סלנט, ואמר לו: תגיד, אתה יכול להלוות לי רובל אחד? אני צריך הלוואה של רובל. אמר לו – בעל האכסניה, עיקם את הפרצוף ואמר לו: מאיפה אני מכיר אותך, איך אני יודע שאני יכול לסמוך עליך ולהלוות לך, הרי איננו מכירים כלל וכלל. אמר לו הרב: ישמעו אוזניך. בשחיטה, שהתורה החמירה כל כך בדיניה, היית מוכן לסמוך עליי בעיניים עצומות – רק ראית אותי ואמרת לי: בוא תשחט – ואילו בהלוואת רובל אחד אינך סומך עליי? אותו כפרי בור ועם הארץ, זאת הממשלה שלנו. רפורמת האנטי-כשרות שכלולה בחוק ההסדרים, שעליו אנחנו דנים היום, בחוק המחפיר הזה, פוגעת פגיעה אנושה. היא פוגעת פגיעה אנושה בליבה של היהדות. אם עד היום ידענו שבמדינת היהודים יהודי יכול לשלוח את הילד שלו לגן; להגיע, לא עליכם, לבית חולים; ללכת לכל מוסד ממשלתי; ללכת לכל מסעדה, ולראות שכתוב "כשר", והוא אפילו לא צריך – מעיקר הדין, לדעתי; אני לא רב פוסק, אבל אם כתוב "כשר" ויש חוק הונאה בכשרות שאם כתוב "כשר" זאת עבירה פלילית ותובעים אותך, אז אם כתוב "כשר" זה סימן שיש לך תעודת כשרות. יש מי שמחמיר ורוצה בד"צ, ומחמיר יותר ומבקש לראות תעודה, אבל להבנתי, מעיקר הדין, מספיק שכתוב "כשר". אנחנו יודעים, כשזה בפיקוח של הרבנות הראשית – זה כשר. ו"כל דפריש מרובא פריש", אפילו אפשר לומר. כאן הרפורמה הזאת מבקשת לקבוע – לא עושים את זה בשום דבר במדינה. תאר לך, השר פריג' – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> משרד הרישוי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> שמשרד הרישוי יגידו שכל שלושה מוסכניקים יקבעו תקן לרישוי. כל שלושה, ועדת השלושה. תבוא עם הרכב, יגידו לך: זה התקן שלנו, ויש לך טסט. כל שלושה רופאים יקבעו תקן לחיסון. שלושה רופאים, מה הבעיה? כל שלושה וטרינרים יקבעו תקן למסעדות, של משרד הבריאות. לא חסרות עוד כהנה וכהנה דוגמאות. בכל דבר במדינת ישראל יש לנו פיקוח של רגולטור, רגולטור אחד שקובע את הכללים. אם זה בבנקים, המפקח על הבנקים. אם זה שוק ההון, רשות שוק ההון. רק בליבה, בנושא המהותי כל כך לעם ישראל, שהיה עד היום עניין שבשגרה, דבר שבקונסנזוס – "כשר", זה אומר שזה עומד בתנאים מינימליים של הרבנות הראשית. יש את החרדים שאולי לא סומכים, חלק מהם, ויש את עם ישראל שסומך. גם אתם סומכים. רואים "כשר" זה בטוח, ולא משהו אחר, בטוח שזה חלאל. אבל עכשיו קובעים ששלושה רבנים, שאחד מהם צריך להיות – שפעם היה רב עיר – הם יוכלו לקבוע תקן כשרות ככל העולה על רוחם. ובמפורש כתוב בחוק, זאת לא המצאה שלי: התקן הזה יכול להיות גם להקל יותר מהמינימום שהרבנות הראשית חושבת. מה זה אומר? זה אומר שקריב ירצה לאכול דבר אחר, לא כשר, וימצא איזה רב מטעם. ישלמו לו הרבה כסף, ויש כאלה רבנים, לצערנו. רבנים אמיתיים – לא, אבל יש כאלה שנתפסו בקלקלתם. הוא יקבל, יוציא לו תקן כשרות, וגמרנו. עם התקן הזה כל המסעדות של הרפורמים, שמאכילים שקצים ורמסים יוכלו לכתוב כשר. אין מי יאמר להם מה תעשה ואין מי יאמר להם מה תפעל. גם אתם צריכים להיזהר, כשאתם רואים "כשר" – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא חילוני. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, הוא שומר כשרות בטח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא חילוני. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> לא, אנחנו שומרים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה שומר חלאל? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אני שומר, כן. כמו שאתה שומר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני צריך לבדוק את זה במועצת השורא של מרצ. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> תבדוק, תבדוק, זה בסדר. אני שואל לגבי העלויות המטורפות של הכשרות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סיפורי סבתא. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אין בעיה. לגבי הרפורמה – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> למה אתה מתעלם? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, אין בעיה עם עלויות. בזה תעשו רפורמה, גופים שנותנים כשרות תפתחו לתחרות, הכול בסדר. אני מדבר על המהות, מי קובע מה נחשב כשר ומה לא; לא מי מפקח, לא מי נותן תעודות. אין בעיה עם רפורמת כשרות של התייעלות כלכלית, למרות שגם בזה, בהתייעלות הכלכלית, יש מחלוקות. מבינים שזה כנראה לא יוזיל ולא יעשה שום דבר. הם היו מוכנים לשנות הרבה הרבה דברים בהתייעלות, במנגנון הכלכלי, כי זה לא מה שעניין אותם. מה שעניין אותם זאת הליבה. כמו שאמר לי שם ולדימיר בליאק, שאמר לי: מה אתה חושב? אמרתי לו: רפורמי יבוא וייתן כשרות לדבר לא כשר. הוא אמר לי: מה אתה חושב, שהיהדות היא רק שלכם? ככה אמר בליאק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה מבין? תאר לך שהייתי מוכר לך רכב 4X4 שבקושי יש לו הנעה קדמית, בקושי ההנעה הקדמית שלו עובדת. רוצים למכור לך מוצר תחת הגדרה של כשר שהוא לא כשר. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> מבחינת הראות שלך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, הלכה אחת יש. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש שולחן ערוך אחד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אחד. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה בדיוק מה שאתה אומר עכשיו. "היהדות שלך" – זה בדיוק מה שאנחנו אומרים. זה בדיוק הדבר שאנחנו אומרים. הם מסתירים את זה. יוליה משתיקה אותו, אומרת לו: ששש, אל תגיד את זה. למרות שהיא אמרה: אני איכנס באמ-אימא של הרבנות הראשית. היא עשתה בד"צ מלינובסקי. האמת, אדוני היושב-ראש, שעם הסקרים של ישראל ביתנו, הם עכשיו עם ארבעה מנדטים, נושקים לאחוז החסימה, אולי כדאי שיוליה תשלח קורות חיים באמת להיות משגיחת כשרות אצל גלעד קריב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תאר לך שהיינו עושים רפורמה פה והיינו מכריזים שבית הדין השרעי הוא לא הגוף היחיד שמוסמך לזה, וקמה איזו קבוצה של פלורליסטים כאלה, שנולדו באמצע העשירון האחרון, ויש להם פה בכנסת לובי ויעשו לך חוק. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> לא, אתה מקצין את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אה, בגלל – טוב, הבנתי. אתה הצטרפת למחנה הציוני היהודי. על כל מה שקשור לדתיים ולחרדים אפשר לערער. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> לא, אני מקשיב ואני לומד, אבל אתה מקצין, אתה לוקח – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אותו דבר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא מקצין. לא סתם אומרים אצלנו: "פרץ גדר ישכנו נחש". זאת פריצת גדר שאולי לא בשנה הקרובה תביא את מה שאני אומר עכשיו, אבל עוד חמש שנים, עוד עשור, זה כבר יהיה שוק פרוץ לגמרי. יהיו מאות תקני כשרות. כל שלושה רבנים יקבעו מה שהם רוצים, ואף אחד לא יוכל לדעת אם הוא יכול לסמוך על מה שכתוב עליו "כשר", או אם הוא יכול לשלוח את הבן שלו לקייטנה או את הילד לחוג שמביאים בהם אוכל ושהאוכל הזה כשר. הרי פעם היו סומכים, עד אחד נאמן באיסורים. אדם היה אומר לך: האוכל כשר. במושב אצלנו, למשל, אתה מגיע לבית, מגיעים לאירועים של אזכרות ודברים כאלה, בעל הבית אומר שהאוכל כשר ואתה יושב ואוכל, סומך עליו. אלה אנשים של פעם, שאתה יודע שהם ניפו את הקמח ושהם עשו כל מה שצריך והאוכל כשר. אבל יכול להיות שיקומו שלושה רבנים שיגידו: תקן כשרות – עד אחד נאמן באיסורים. מספיק שיבוא מישהו, שאיזו מישהי בבית תגיד שזה כשר וזה כשר, כי עד אחד נאמן באיסורים. זה תקן כשרות, עד אחד נאמן באיסורים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תגיד לי, אם הייתי מספר לך שבמקום מסוים עשו בר-מצווה לכלב. היית מאמין? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה רוצה תמונות? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> בר-מצווה לכלב? זה דבר חדש עבורי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, זה הרפורמים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בוא אני אראה לך. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> זה דבר חדש עבורי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם הרפורמה הזאת בנויה על הדבר החדש. הרי מה הם ביקשו, התנועה הרפורמית, לאורך כל הדרך? ביטול מונופול הרבנות הראשית. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אין דבר כזה. למה אתה הולך רחוק? זה לא יפה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אשלח לך את זה. אם אני שולח לך את זה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש, יש תמונות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מתועד. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> עשו בר-מצווה לכלב. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. הרפורמים, כל המטרה המוצהרת שלהם היא לקעקע את היהדות. גלעד קריב, שנכנס לפה, הוא סכנה יותר גדולה מבל"ד לעם ישראל. אתה יודע, אנחנו עכשיו – ביום חמישי בלילה, כשנאשר את התקציב, זה ליל ראש חודש כסלו. ליל ראש חודש כסלו – חנוכה. בחנוכה מה רצו היוונים לעשות? לא רצו להשמיד את עם ישראל פיזית. אמרו להם לא לשמור שבת, לא לעשות ברית מילה, לא לקדש את החודש. אלה היו הגזרות: לא לשמור מצוות. המן בפורים, מה רצה לעשות? רצה "להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן". << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> "טף ונשים ביום אחד". << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כמה ימים אנחנו חוגגים את הניצחון על המן? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> תגיד, מה ההבדל בין הרפורמים – כן, בבקשה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כמה ימים אנחנו חוגגים את הניצחון על המן? יום אחד, פורים זה יום אחד. יש כאלה שחוגגים בי"ד, יש בט"ו, אבל יום אחד החגיגה. כמה חוגגים את חנוכה? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> שבעה ימים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> שמונה ימים. פי שמונה אנחנו חוגגים על מי שרצה – לא להרוג אותנו, רק רצה למנוע מאיתנו לקיים את המצוות כמו שצריך. זה גלעד קריב. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> לא, זה כבר אתה מסית. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תשאל אותו. תשאל אותו מה הוא רוצה לעשות, מה המטרה שלו? הם רוצים עכשיו לשחרר את הכותל מהיהודים, מהאורתודוקסים. הם כובשים עוד נקודה ועוד נקודה, רק שהציבור בישראל סולד מהם. רוב העם היהודי רוצה את המסורת. גם חילוני במדינת ישראל, בית הכנסת שהוא לא הולך אליו זה בית כנסת אורתודוקסי. אם הוא הולך בשעת נעילה ביום כיפור, הוא הולך לבית כנסת אורתודוקסי. אבל רוב הממשלה הזו, הבורות שיש בה – יאיר לפיד, שגם יום כיפור הוא חשב שזה מנהג ולא כתוב בתורה; כזאת בורות שיש לממשלה הזאת, שאפשר לדון לכף זכות, מתמימות, הם חושבים שזה גם יהדות. לא מבינים. לא מבינים שהמטרה שלהם, בארצות הברית, בעולם, זה נישואי תערובת. לפי היהדות הרבה מהם לא יהודים. הילדים שלהם מתחתנים עם גויות, בנישואים של רב וכומר. הם גומרים את עם ישראל. אז הם מביאים את זה עכשיו לפה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אני מעדיף להקשיב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ביקשת ללמוד, נכון? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אני לומד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה ביקשת, הוא מלמד אותך. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> כן, כן. אבל מה השוני, בין הצדוקים לרפורמים יש מרחק גדול? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הצדוקים היו מאמינים בתורה שבכתב, לא מאמינים שבתורה בעל פה. גם הם, זאת כפירה. זה כופרים בעיקר. הרפורמים, גם תורה שבכתב אין להם. הרפורמים כותבים מה שבא להם. זה בכלל כלום ושום דבר. זה שהוא עם כיפה גדולה על הראש שלו זה רק סמל ביזיון לדבר הזה שיושב כאן, זה לא יותר מזה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> תתמקד בעיקר, עזוב אותך, נו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, בכל עניין אחר לא סומכים על צוות קטן של מומחים, כמו שאמרתי, לקביעת סטנדרטים. לא ברפואה, לא בתברואה, לא בכיבוי אש, לא בענייני רישוי. אבל הממשלה הרעה הזאת, שרוצה לקעקע את יסודות היהדות ולהפוך אותנו למדינת כל אזרחיה, נכנסת באמ-אימא של הרבנות הראשית, כדברי מלינובסקי, ופורצת את גדר הכשרות והטהרה בארץ ישראל. אנחנו נעשה עוד מעט הפוגה לשאלות מהקהל. יש פה את אלעד, מספר אחת כאן מבין היועצים הפרלמנטריים בכנסת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תגיד לי, הוא מתעמר בך או שאתה מתעמר בו? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה הדדי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הדדי, אתה אומר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, לעמוד כאן שעות ארוכות, לומר את הדברים שאזרחי ישראל שמים לנו בפה בחודשים האחרונים, להדגיש ולחזור ולהדגיש את רוע מעלליה של הממשלה הזאת, זה רק מוכיח עד כמה בוער בנו לגמור את ממשלת ההונאה הזאת. אילת שקד אומרת על לפיד שהוא עושה כל שבוע פיגוע מדיני שנפתלי צריך לתקן. באמת, כששמעתי אותה התפלאתי. אם הנאום המבזה, המביש, של בנט מעל בימת האו"ם נכלל בתוך התיקונים שנפתלי עושה לנו, אז או ששקד לא מחוברת למציאות או שהמצב של לפיד כל כך גרוע עד שגם שרברב מקולקל מסוגו של נפתלי מסוגל לתקן פיגוע בפיגוע יותר קטן. המציאות הבלתי-נתפסת הזאת של נוכל שגנב את ראשות ממשלת ישראל, מי שנוחל כישלון חרוץ בכל אתגר שעומד בפנינו, מי שמכר את עמו ומולדתו למועצת השורא ומעביר ביודעין כספים לאחים המוסלמים, שבתורם מתגלגלים ליתומים בעזה, לחמאס, הוא הפך להיות אליל השמאל והתקשורת? הדבר הזה, המציאות הזאת היא תעודת עניות לנחיתות המוסרית והערכית שהגיעו אליה בשמאל הפרוגרסיבי, שסוחף אחריו את כל המחנה שלהם. בינתיים, כל זהב שהנוכל נוגע בו הופך לאבן נגף. ממש כמו אלכימאי, הופך כל זהב לאבן. כל הישג של נתניהו הוא מחזיר כבומרנג נגדנו. בשנה שעברה, בשבוע שבו הכנסת התפזרה, עמדתי כאן על הדוכן הזה ואמרתי את הדברים הבאים: אזרחי ישראל יודעים כבר, "מי שבאמת פועל למענם ומביא תוצאות זה ראש הממשלה בנימין נתניהו. בבחירות הקרובות הפתרון הוא חד-חד-ערכי". כך אמרתי לפני שנה. "רוצים ממשלה שתפעל ותביא תוצאות לטובת אזרחי מדינת ישראל? רוצים ממשלת ימין יציבה מלא מלא שתחיל סוף-סוף את הרפורמות הדרושות בנושאים המדיניים, המשפטיים והכלכליים? חוששים מנבחרי ציבור" ימנים "שהתפשטו מכל ערכי הימין שלהם" באופן זמני או קבוע "ויקימו כאן ממשלת שמאל עם עלי תאנה ימניים?" לפני שנה אמרתי את זה. "רוצים שהשרביט יחזור לידי נבחרי הציבור מידי הפקידים, היועמ"שים" והשופטים? "יש פתרון אחד ויחיד, הצביעו מחל". ככה קראתי שנה שעברה לא ידעתי, וכאן עוד עשיתי הנחות לבנט, שקד ואלקין. אמרתי שתקום כאן ממשלת שמאל עם עלי תאנה ימניים. המצב יותר גרוע. קמה ממשלת שמאל ערום ועריה, בלי אף עלה תאנה. לא עלה תאנה ימני ולא פסאודו-ימני, שום דבר לא נשאר מהם. כך קראתי אז, והיו לצערי רבים וטובים שלא האמינו שזה יקרה, אבל היום כבר כולם מבינים. רק ארבעה חודשים עברו, וכבר הפכנו לאסקופה נדרסת, ללעג וקלס בעיני העולם. הפכתם את מדינת ישראל למדינה לחיצה, שהעניין המדיני חוזר אליה בכל הכוח, כאשר ברור לכולם מהו הטרור וההרס שיתלוו אליו. הפכתם את צה"ל לצבא מסורס שמפקיר את חייליו. או כמו שאמר הנוכל פעם: ברגע של אמת, חיילים פוחדים מהפצ"ר יותר מהחמאס. והיום זה הפך להיות יותר ויותר גרוע. אין תגובה, מפחדים להגיב. מפחדים ממנסור עבאס שיגיד מילה. הם כבר הזהירו, לא רק מנסור עבאס, גם זועבי, גם אבתיסאם מראענה. לא חסרים כאלה בתוך הממשלה, בתוך הקואליציה, שאמרו: אם תעזו להגיב, אם תעזו לעשות משהו, אנחנו נפגע בכם, לא תהיה ממשלה. הפכתם את ישראל למדינה נחותה ומובסת, ולכלי שרת בידיה של ארצות הברית, כאשר התחייבתם למדיניות של אי-הפתעה גם במחיר ביטחון ישראל. השאלות מהקהל מגיעות, אבל אנחנו נחכה עם זה, תכף. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> יש מעורבות של קהל ער עכשיו? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. יש הרבה שאלות, אני תכף אתייחס אליהן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תתפלא לשמוע, אנחנו מקבלים סמ"סים, הודעות ווטסאפ: תשאל, תאמר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. אלעד מרכז את ההודעות מהרשתות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע. כל שכן שיש גם יזום. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. הוא מרכז מהקהל. מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. אתם הורסים את הזהות היהודית של המדינה, מתעללים בה. אתם לא מבינים שישראל שאיננה יהודית גם לא תהיה דמוקרטית? רפורמת האנטי-כשרות, רפורמת הגיור, המינוי של הרפורמי לראשות ועדת החוקה, החשובה כל כך, ושל שר הרפורמים, העבד הנרצע האולטימטיבי של הפרוגרסיבים שונאי ישראל בארצות הברית – למרות שזה חלק מהגדרת התפקיד שלו, הוא אומר: אני לא רוצה להעלות יהודים לארץ ישראל. אני, המטרה שלי שיסתדרו שם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי אומר את זה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> נחמן שי. הדיבורים על מסחר בתחבורה ציבורית בשבת וטשטוש כל ערכיה היהודיים של מדינת ישראל. וגם בחזית הלאומית – הקלות לפלסטינים באיחוד משפחות, האישורים שהבטחתם לאבו מאזן לאיחודי משפחות, ובעיקר בעיקר השליטה המוחלטת של התנועה האסלאמית והרשימה המשותפת בממשלה הזו, בכל דבר ועניין. אפילו את המשא ומתן הקואליציוני קיימתם בתוך משרדי סניף החמאס בישראל, אין סמלי מזה. אתם מסכנים את מדינתו היחידה של העם היהודי, החזקה, המשגשגת; המדינה היהודית, שחבריכם בממשלה עושים הכול כדי להפוך למדינת כל אזרחיה. אני מדבר לאותם עלי התאנה הימניים, כמו שהם קראו לעצמם. אנחנו כאן כדי להזכיר לעם ישראל שזה זמני, ולא משנה כמה נזק תעשו, אנחנו לא נאבד תקווה ולא נפסיק להילחם, עד שתיפלו ונחזיר ממשלה שפויה לישראל. ראש הממשלה הרזרבי יאיר לפיד ממשיך לדבר על ממשלה נורמלית עם אנשים נורמליים. אם זו נורמליות, מהו שיגעון? ובכלל, אם נורמליות זו נוכלות, אם נורמליות זה יאיר לפיד, ליברמן וחבר מרעיהם, אז אנחנו לא רוצים להיות נורמליים. אנחנו יהודים, אנחנו ציונים, אנחנו אוהבי העם והארץ, ואם זה לא נורמלי בשבילך, מר לפיד, הרי שאנחנו גאים להיות משוגעים. אולי כדאי לך, מר ראש הממשלה החלופי, לשמוע שיר שכתב בנימין כהן. ואני קורא בית מתוך השיר. "חמישה חסידים רוקדים ברחובות, נראים משוגעים בעיני כל הבריות. אך אם תפקח עיניים, תגלה נתון חשוב – עדיף להיות משוגע שמח מנורמלי ועצוב". עם כל הסכסוכים ומאבקי האגו בממשלת ההונאה שלכם נראה שאתם ממשלת הונאה של משוגעים ועצובים. הרמב"ם, בהלכות דעות, פרק ו', כותב כך: "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו, ונוהג כמנהג אנשי מדינתו". הלחץ החברתי, זה דרך בני האדם. "לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים, ולישב אצל החכמים תמיד, כדי שילמד ממעשיהם, ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך כדי שלא ילמד ממעשיהם". הוא ששלמה אומר: "הולך את חכמים יחכם ורעה כסילים מרוע". ואומר: "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד, ובמושב לצים לא ישב". וממשיך הרמב"ם: "וכן, אם היה במדינה שמנהגותיה רעים, ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה, ילך למקום שאנשיה צדיקים ונוהגים בדרך טובים. ואם היו כל המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתן, נוהגים בדרך לא טובה כמו זמננו, או שאינו יכול ללכת למדינה שמנהגותיה טובים מפני הגייסות או מפני החולי", הקורונה, "ישב לבדו יחידי, כעניין שנאמר: 'ישב בדד וידם'. ואם היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו לישב במדינה אלא אם כן נתערב עימהן, ונוהג במנהגם הרע", כמו סדום ועמורה, "יצא למערות ולחוחים ולמדברות, ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים. כעניין שנאמר: 'מי יתנני במדבר מלון ארחים'". חברים, מכיוון שאתם בקואליציה רק רעש רקע בהיסטוריה של העם היהודי, מכיוון שאתם ממשלה שעתידה בעזרת השם לחלוף בקרוב מאוד מן העולם, במקום ללכת להתחבא מפניכם במערות, כמו העצה של הרמב"ם, אנחנו אלו שנדאג לשלוח אתכם בהקדם האפשרי למדבר הפוליטי, למדבריות הריקנות וחוסר ההשכלה שמהם הגעתם. ישנם יפי נפש שאומרים לנו: מה זה, איך אתם מתבטאים? תמתנו את השיח. אל תקראו לבנט "נוכל", תהיו ממלכתיים. אבל הם לא מבינים שלשחק במגרש הצבוע הזה זו בדיוק הבעיה. הממלכתיות הפכה מילה נרדפת להשתקה ולסתימת פיות. מערכת משפט, אדוני היושב-ראש, של כנופיה שהשתלטה על המדינה, הפועלת נגדה ורומסת את רצון הרוב – זו אינה ממלכתיות. מפלגות שגנבו את השלטון וזוכות להגנה מוחלטת מאותה כנופיה יחד עם התקשורת המגויסת, באופן שמעולם לא היה כאן – גם זו אינה ממלכתיות. ראש ממשלה שהגיע לראשות הממלכה, לתפקידו, בדרך של רמייה, בדרך לא לגיטימית; ששיקר ורימה והונה את בוחריו, מרמה והפרת אמונים הגדולות ביותר; שגנב את השלטון, והוא נוכל – זו אינה ממלכתיות. הממשלה האנטי-ציונית הראשונה שקמה אי פעם במדינה היהודית שלנו – גם זו אינה ממלכתיות. לעמוד בראש מורם, בלי למצמץ. להביע את הכאב של הציבור שגנבו את קולו בקלפי. לומר ללא חת וללא מורא את רחשי הלב של העם היהודי, להיאבק בשונאי ישראל בכל הכוח – זו ממלכתיות, זו ממלכת ישראל. משה רבנו ביקש מהקדוש ברוך הוא בערוב ימיו: "יפקוד ה' אלהי הרוחֹת לכל בשר איש על העדה. אשר יצא לפניהם, ואשר יבא לפניהם, ואשר יוציאם, ואשר יביאם", כן, אובססיבי כזה, שפועל למען העם שלו מכל הלב: יוציאם ויביאם, ילך לפניהם, יבוא לפניהם, "ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רֹעה". משה רבנו כיוון בדיוק לממשלה הזו. הוא ידע כמה מסוכנת היא תהיה, איך היא מתנהלת ללא רועה. בעצם, יש רועה אחד שמוביל אותה – מנסור עבאס. "ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רעה" – זה יוצא בגימטרייה 2,009, וזה בדיוק, אדוני השר, תבדוק אותי, "ממשלת ההונאה של יאיר ונפתלי". "ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רעה". לעומת זאת, בציווי של הקדוש ברוך הוא למשה הוא רומז לו על הממשלה הקרובה, העתידה לבוא, בעזרת השם. הוא אומר לו: "קח לך את יהושע בן נון, איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו". הוא אומר לו: וסמכת את ידך, יד אחת. זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא אומר לו: אל תלך בעיניים עצומות. הוא אומר לו: אני לא אדמו"ר. לך, תבדוק אותו, תבחן אותו. כשתחליט, תעשה מה שאתה חושב. בהמשך, אחרי שמשה בחן את יהושע – כתוב: "ויסמך את ידיו עליו ויצוהו". סמך עליו בשתי ידיים. אז אם נאחד את הציווי ואת המעשה שעשה משה, נקבל: איש אשר רוח בו וסמכת ידיך, בשתי ידיים, בסוף הוא סמך בשתי ידיים. הביטוי: "איש אשר רוח בו וסמכת ידיך" – זה יוצא 1,604, בדיוק "ראש הממשלה בנימין נתניהו". << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה, בדקת, חישבת? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ברור, תבדוק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זמיר, כן? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אתן לך את הכול כתוב, אדוני השר. עכשיו אנחנו עוברים להפוגה, לשאלות מהקהל, ועוד משהו אחד שתכף נעשה אחרי השאלות. אבי קדוש שואל: קרעי, מדוע מפלגות הקואליציה מרצ והעבודה לא תומכות בחופש דת להתפלל בהר הבית ליהודים, כמו שחבר מפלגתם והם תומכים בנשות הכותל לחופש פולחן? שיהיה דו-צדדי. למה רק להם מותר? יש לך תשובה, אדוני השר הפלורליסטי והליברלי? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – מי שאל את השאלה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבי קדוש. יש לך תשובה? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> תחזור – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מדוע מפלגות הקואליציה מרצ והעבודה לא תומכות בחופש דת להתפלל בהר הבית ליהודים, כמו שחברי מפלגתם והם תומכים בנשות הכותל לחופש פולחן? שיהיה דו-צדדי. למה רק להם מותר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שאלה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה אתה אומר, השר? אתה יכול להגיד: מבחינתי – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אני קטונתי לידך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, תגיד. התשובה שנכונה שצריכה להיות לאדם פלורליסטי כמוך: מבחינתי, יש ליהודים חופש פולחן בהר הבית. תגיד. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> זה נכון, אבל, מה. אני לא דתי שאני אוכל לתת – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הפוך. בגלל שאתה לא דתי – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה שר בממשלה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה פלורליסטי, תגיד מה עמדתך. אם עולה הצבעה בממשלה – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אלה סוגיות הלכתיות, דתיות. מי אני שאני – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. זה לא הלכתי. אנשים רוצים חופש פולחן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עיסאווי, הוא נחוש בדעתו שתעבור דירה מכפר קאסם למרכז תל אביב. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> לא, לא, זה לא הקטע. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> חופש פולחן. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אתה שואל אותי שאלה שאין לי, אין לי הסמכה, ואין לי גם ברמת הידע לתת לך תשובה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל יש לך דעה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חופש פולחן בהר הבית, מה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה בעד חופש פולחן? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אבל יכול להיות שזה – טוב, אני לא איכנס לזה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב. מה אתה אומר, הרב מרגי? לאפשר חופש פולחן? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תראה. בוא אומר לך. מהממשלה הזו אני הבנתי שהכול – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> עזוב את הממשלה, תענה לו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני עונה. השאלה היא לחברי הקואליציה. הוא שואל את דעתי. אנחנו, הוכיחו לנו חברי הכנסת הכי נאורים, הכי פלורליסטים, שהכי שמרימים את דגל זכויות האזרח, זכויות האדם, שהכול עניין של פוזיציה. ברגע שאת אותו מעשה עשה אחד מהימין או אחד מהשמאל, בגלל הדעות הימניות – צריך לגנות, ובגלל שהוא בצד הנכון של המפה הפוליטית – לא צריך לגנות. הוא שואל אותי למה הם לא מחוקקים חופש פולחן? כי הם רואים רק צד אחד של המפה הפוליטית. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אתה לא ענית על השאלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני חושב שחבר הכנסת קרעי והשואל הבינו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני, עמדתי בשאלה הזו היא שלרפורמים אסור לתת לעשות מה שהם רוצים ברחבת הכותל. רחבת הכותל היא של העם היהודי, אותם אלה שכמהים לשוב לציון, ולא לאלו שלא רצו בכלל, שמחקו את ירושלים מסידור התפילה שלהם. ולכן, זה כמו בית כנסת, ובבית כנסת אי-אפשר לעשות מה שרוצים. והר הבית זה המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, זה מקום המקדש, שייבנה, בעזרת השם, במהרה בימינו, וזה מקום שעל פי הגדרים ההלכתיים, צריך לאפשר בו חופש פולחן ליהודים, של היהודים. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אבל אני מכיר דעות שאסור לעלות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי, בכפוף לגדרים ההלכתיים. יש מקומות שמותר. מי שחושב שמותר, שיהיה לו חופש, זה של היהודים. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> הרוב חושב שאסור, אבל לא משנה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. הרוב חושב שאסור במקומות מסוימים. יש מקומות שלרוב הדעות מותר, רק אומרים, חלק – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה יודע, אהבתי שבכשרות דעתם של האורתודוקסים לא נתפסת; בסוגיה של הר הבית, אתה קנאי לדעתם של האורתודוקסים. אהבתי את זה, עיסאווי, אמרתי לך, הכול עניין של פוזיציה. אהבתי את זה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> זה הכותרת – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תראה, ואפילו השעה – אני יושב כאן מהשעה 23:30, לפני חצות, ואני עירני – קלטתי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מרגי, זאת בדיוק כוונת השואל. אם הרפורמים, מותר להם להיכנס לכותל, תתיר עם אותה הלכה את הר הבית. שאלה נוספת: מה שלום תוכנית סינגפור? אני לא יודע עד כמה זה קשור אליך. האם גם זו לא הבטחה ליבתית? שואל את זה נחי זאבי. איפה הורדות המיסים המובטחות? לפני הבחירות, הוא לא גמר לחפור על 20%, 15% הורדות במיסים. מה עם זה? תכף נדבר על התוכנית הכלכלית שלכם, ועל כל הפגיעה בחלשים ובמוחלשים, והמיסים שכן העליתם, ובטח שלא הורדתם. כאן אני יכול להגיד בשמך שאין לך תשובה. אני אמשיך לשאלה הבאה. שאלה ששואלת אפרת. איך – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מדי פעם אני מוכן להתנדב לנסות לענות בשם הממשלה, אם תרצה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בבקשה, אתה מוזמן. אם יש לך תשובה, אתה מוזמן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מתיימר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> למרות שאין קטגור נעשה סנגור, אבל נאפשר לך את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> משתדל לעמוד – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> איך מתנהלים בכנסת כשרוב הח"כים בקואליציה הם נורבגים, ללא שום ניסיון פרלמנטרי? האם אתה חושב שהתפטרות רוב השרים מהכנסת והכנסת נורבגים במקומם יוצרים מין סוג של מעמדות בקואליציה, שיכולים להביא לתסכול? ואני מוסיף על זה, לא רק תסכול, הם בעצם גם כבולים בידיהם וברגליהם. אומרים להם להרים את האצבע. הינה, אם מישהו נורבגי עכשיו – הרי אנחנו מכירים מה אתם מתכננים; אם מישהו מהקואליציה, נורבגי, יגיד לכם שהוא מתכוון להצביע נגד התקציב, שהוא חושב שהתקציב רע, מה תעשו? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה מייד חוזר לכנסת. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> השר מתפטר, חוזר לכנסת, והנורבגי עף. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש פה ניגוד עניינים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש רבע כנסת או חמישית כנסת ללא שיקול דעת. אני לא יודע אם אני אורח, נחשב, או אני צריך לברך על זה בנפרד. אני חושב שאני צריך לברך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה רוצה שאני אפסוק לך? מה כיוונת? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כיוונתי על המים. לא חשבתי לכוון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא בירך על מים. תה לא היה בתוכנית. כי ברגע שמברכים פעם אחת, זה על כל – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. אבל אם הייתי על תקן של אורח, הייתה דעתי על בעל הבית. פה לא אירחו אותי, הייתי צריך לבקש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פה הפוך. לא רק זה, היה צריך אישור מיוחד להכניס לך את התה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> כולנו אורחים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מרגי, יש לך תשובה על השאלה על הנורבגים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אומר לך, אני לא יודע אם אני אענה בדיוק למה ששאל השואל, אבל כשצפיתי בדיוני הוועדות הייתה לי חלישות הדעת. ראיתי הרבה חברי כנסת חדשים, שלא מבינים בהליך החקיקה, וחוק הסדרים עבה מאוד וקצב חקיקה מהיר. ראיתי שהדיון הוא רדוד, אין סיעור מוחות, אין איפכא מסתברא. לצערי הרב, אני מאמין שחלק גדול מהחקיקה שנעשתה בחוק ההסדרים, בגלל הסוגיה הזו של הנורבגי והחדשים חסרי הניסיון – יצטרכו לחזור לכנסת לתקן אותה או שחלקה לא ייושם בגלל שיתברר שלא חשבו על משהו. ואתה יודע איך הולך בכנסת, אתה בא לדיוני ועדות – ישבת הרבה שנים כחבר כנסת – אתה שואל שאלות, ויועצים משפטיים ופקידים מקצועיים. וזה לא היה. היה להם מסלול, אתה יודע, כשאתה יוצא בנתב"ג במכס יש מסלול אדום ומסלול ירוק; הם עברו במסלול הירוק, בלי בדיקה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> תראה, התקציב זה קצת שונה מהאחרים. שפכנו את כל הרפורמות, את הכול, בכדי – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה "שפכתם"? שפכו עליכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איזה רפורמות? כל שינוי הפך להיות רפורמה עכשיו? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. פקידי האוצר – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כל חקיקה זו רפורמה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מרגי, פקידי האוצר פותחים שמפניה בסוף השבוע הזה. כל מה שהם שפכו עליהם, קיבלו. אין להם מושג מה קורה בפנים בכלל. באו חוקים לא מבושלים. אם היית בא לוועדות, השר, היית רואה שאין להם מושג. אנחנו שואלים אותם שאלות, והם חוזרים ומתקנים. אף פעם, מעולם לא היו – תשאל את הנסחות, את הייעוץ המשפטי; מעולם לא היו כל כך הרבה תיקונים וחוקים כל כך לא מבושלים שהגיעו לפה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אתן לך דוגמה. זה פורסם בתקשורת, כך שאי-אפשר להכחיש את זה. אני אמרתי שאני מכה על חטא שהשתתפתי בדיונים על הרפורמה של הכשרות. בגלל הפרקטיקה, הניסיון שהיה לי, יו"ר מועצה דתית 11 שנים וארבע שנים שר דתות, שאלתי שאלות והארתי את עיניהם, דברים שהם לא חשבו בכלל. אתה יודע כמה תיקונים נעשו? תאר לך שאני לא הייתי בא לדיונים והרפורמה הייתה עוברת ככה, בלי תיקונים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב. קודם כול, אני רוצה להודות לנינה על כוס התה שקיבלתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נינה הסדרנית. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> נינה הסדרנית, כן. עוד כמה שאלות ונעבור להמשך סדר-היום שלנו. שואל פלג אברהם: איך מכל הקואליציה אין אדם אחד שחושב על המדינה יותר מהכיסא שלו? טוב, זאת שאלה רטורית, אין מה לענות. נקווה שיהיה, בוא נקווה שיהיה אחד כזה שיפיל להם את התקציב בקריאה השלישית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לפחות אחד. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אחד. מספיק אחד. מספיק אחד כזה. "ואפילו בהסתרה", ככה השם שלו, שואל: איך זה שכשמחיר הקוטג' עלה בכמה שקלים, כל השמאל יצאו למחאות בשדרות רוטשילד למשך כמה שבועות, וכשעלו כל כך הרבה מחירים בשבועות האחרונים כל השמאל יושבים בשקט? פוזיציה, מרגי, זו התשובה, לא? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> או שהם מצטרפים למנזר השתקנים בתקשורת, במשרד המשפטים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד שאלה. אלעזר שואל: מה אפשר לעשות כדי לנצח במערכה על שטחי C? אדוני השר, השאלה אולי היא מי אתה רוצה שינצח במערכה על שטחי C, האם מדינת ישראל או הרשות הפלסטינית. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אני רוצה פתרון של שתי מדינות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אתה רוצה שהרשות הפלסטינית תנצח במערכה על שטחי C. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> שמעת מה שאמרתי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז השאלה לא מופנית אליך כבר. אנחנו יודעים שזאת האג'נדה של הממשלה הזו. אבל אני אגיד לכם מה קורה בשטחי C. בשטחי C יש תוכנית מפורשת, גלויה, של הערבים להשתלט על כל השטחים הפתוחים שם כדי להצר את ההתיישבות היהודית שלנו. מה שצריך לעשות זה לפרק מייד את המינהל האזרחי ולהקים גוף חדש, עתיר משאבים, שיתמקד רק באכיפה מול הערבים ביהודה ושומרון. לעשות כל מה שצריך כדי שאנחנו נשתלט על ארץ ישראל ולא הערבים ביהודה ושומרון. מה הממשלה הזאת עשתה? הוסיפה תקנים למינהל האזרחי, כשכל התקנים שהוסיפה למינהל האזרחי, אדוני היושב-ראש, מיועדים לאכיפה נגד עבירות בנייה של יהודים בשטחי C. אבל הרשות הפלסטינית חוגגת ועושה שם מה שהיא רוצה. זו מלחמה לאומית של הרשות הפלסטינית, והממשלה הזו עוצמת העיניים. מגדיל לעשות סגן שר הביטחון, ומאשר להם 1,300 דירות בשטחי C, חוץ מאלפי אלפי הדירות וכל השטחים שנכבשים, עשרות אלפי הדונמים שנכבשים שם כל שנה. שאלה נוספת שיש כאן – מיכה חי סבג: ערב מבורך, שאלה לא פחות חשובה מכל השאלות – ככה הוא כותב – איפה מנדלבליט? איפה מנדלבליט? ואני מוסיף: אני אומר לכם, כל היודע דבר על מקום הימצאו, בבקשה לעדכן אותנו. מנדלבליט נעלם לגמרי מהמפה הפוליטית. ויש כאן שאלה אחרונה, שנסיים איתה, של מנדי גרוסמן, שכותב: איך אתה חושב שנצליח להפיל את הממשלה לאחר שיעבור התקציב? אז אני רוצה לומר לך, אדוני השר, שגם אם התקציב הרע הזה יעבור, יום ששונכם יהפוך ליום אסונכם. החגיגה של העברת התקציב היא רק הפתח לכל הזרמים והמריבות והסכסוכים שיש בתוככם להביא לפירוקה של הממשלה הרעה הזו. ואנחנו ניתן לזה את כל הגיבוי. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> יום ששונכם הוא יום – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> יום ששונכם יהפוך ליום אסונכם. אנחנו ניתן גיבוי. ואגב גיבוי שניתן לזה, יש כאן – תשמעו משהו מצחיק. כותבת – אני אמרתי השבוע, ואולי גם היום, שמי שיפיל את התקציב ואת הממשלה הרעה הזו, אנחנו נדאג לו לשריון בליכוד. כותבת יעל גרמן: אני רואה בהצעה של קרעי שוחד פוליטי – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רציתי לשאול אותך אם בדקת את זה קודם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – המחייב את חקירתו לפני העמדה לדין. אז אני רוצה לומר לכם שבאמת ניתוק כזה לא ראיתי הרבה זמן. ותאמינו לי, הממשלה הזו עברה את כל השיאים. שרת הבריאות לשעבר, המינוי הפוליטי הציני והמגוחך של לפיד, ממקום מושבה בצרפת קוראת להצעה שלי "שוחד פוליטי" וקוראת לחקור אותי. אז כמה דברים. קודם כול, את רצינית? מי שיפיל את הממשלה הזו, ניתן לו גם את הירח, לא רק שריון בליכוד. דבר שני, באמת משעשע לשמוע מהזרוע הפוליטית המושחתת של לפיד, מהמינויים הפוליטיים של לפיד, שהוא יצא נגדם כל השנים, הטפה על משהו בכלל. ושלישית, דבר האחרון שאני אומר לגרמן: איך אומרים בצרפתית "את מפוטרת"? כי זה בדיוק מה שנעשה כשאנחנו נחזור לשלטון, אם את עדיין תהי שם, או שבעצם, יעל גרמן, את בכלל לא יודעת מילה בצרפתית, כנראה, הגעת לשם רק כמינוי פוליטי מושחת. אז בעברית: "את מפוטרת". אגב, בכלל מותר לדיפלומט לצאת נגד חבר כנסת? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני יודע שגלעד ארדן משתדל להיות ממלכתי מאז שהוא שגריר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זה משתדל – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ממנו צריכים ללמוד כולם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תאר לך שגלעד ארדן היה מוציא הודעה עכשיו נגד בנט או נגד לפיד? בושה וחרפה. טוב. אדוני היושב-ראש, עשינו הפסקה לשאלות – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אתה יכול לעשות גם הפסקה של חמש, עשר דקות לשתיית כוס תה, כוס קפה, זה גם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. אין כל כך זמן, יש לי עוד הרבה מה לומר. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> כן? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עיסאווי, אתה צריך שעות הרצה. מה קרה? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> לא. אני רוצה שינוח וטוב וכיף לכולם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תדאג לו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר. בינתיים, כשאני רוצה לנוח אתם מפטפטים. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> הרב ד"ר קרעי נכנס לספר גינס של הכנסת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא לא. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד לא. עוד לא. אני ביקשתי שייתנו לי – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מיכאל איתן, מיכאל איתן. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> לא, אם אתה נותן את זה בחבילה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בחבילה, יכול להיות. כן. אבל בכנסת הזו אני – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> הינה ידידנו הנכבד. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה ראש הממשלה בפועל. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> עכשיו מתחיל להיות מעניין. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ראש ממשלת האחים המוסלמים. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> מה, נשארו לו רק עוד 97 דקות? תקבל עוד שלושדקות. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> תראה באיזה משפט אתה מקבל אותו, ואיך הוא מקבל אותך בחיוך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> גם אני בחיוך. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> לא. אתה אמרת משפט מתחת לחגורה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? הוא יושב-ראש תנועת האחים המוסלמים, והוא זוכה למקום של כבוד כראש הממשלה – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> הוא יושב-ראש רע"מ, רע"מ. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר, האחים המוסלמים, מה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> רע"מ. יש הבדל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לאיפה הגעת, שלמה? על מה דיברת? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> תמיד כיף להיות. אתה מרשה לי, כבוד היושב-ראש, שתי דקות? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בוודאי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא יוסיף לי אותן, אל תדאג. אנחנו עשינו הפסקה קודם מכמה נושאים שדיברנו עליהם, לשאלות מהקהל. עכשיו אני עובר למשהו שלא קשור כל כך, ואני תכף אדבר עליו – ציון אסון ילדי אוסלו, שקרה בשנת 1949. אני תכף אדבר על זה. ואז נחזור לדבר על התקציב ועל נושאים אחרים. יש אישור? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש אישור. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. לא, כי יושבי-ראש אחרים כאן, מנסים לצנזר אותי לפעמים. אז אתה בסדר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> דבר ללא עבירה על החוק. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני עושה הפוגה לנושא חשוב שהיום זה היום שלו. היום, ערב כ"ח בחשוון, אנו מציינים 72 שנים למותם של 27 ילדים יהודים שבאו מתוניסיה לעלות לישראל דרך אוסלו, דרך נורבגיה, והתרסקו שם עם המטוס שלהם. 28 ילדים יהודים מתוניסיה עלו בנובמבר 1949, בכ"ח בחשוון, על טיסה בדרכם לבירת נורבגיה. משם היו אמורים להמשיך לישראל. בגלל מזג האוויר התרסק המטוס ביער ליד אוסלו. כמעט כולם נספו – חוץ משורד אחד בלבד, יצחק אלל, בן 11. היום הוא זיכרונו לברכה, אבל הוא היחיד ששרד. ואלו שמותיהם: מהעיר מוקנין – כאמוס אוזן, בן תשע; קולט אוזן, בת עשר; דניאל אלל, בן תשע; אלי אלל, בן 12; חיים אלל, בן עשר; גוזלן דמרי, בן 13; מישל דעי, בן 13; פיירט דעי, בת 12; רחל דעי, בת 13. מהעיר סוסא – יוסף ברמלי, בן תשע; ג'אנין בסנאיינו, בת תשע; איווט בסנאיינו, בת 12; רוברט גלולה, בן 11; גאסטון חטאב, בן 11; גאסטון חטב, בן תשע; יוסף חטב, בן שמונה; ריימונד חטאב, בן 11; דולי ישראל, בת עשר; אפרים לוזון, בן 11; ז'אקלין לוזון, בת עשר; וינסטון לוזון, בן תשע. מהעיר תוניס – אמיל טוביאנה בן תשע; ז'קלין טוביאנה, בת עשר; ויליאם טוביאנה, בן שבע. מהעיר נאבל – הנרייטה תמם, בת עשר. איתם נהרגו המלווים שלהם ואנשי המטוס: מרים זיונץ, מפולין, בת 38; סוזט כהן קודר מתוניסיה, בת 33; ליזה שוורץ ינסן מנורבגיה, בת 20; הטייס, עוזר הטייס, המכונאי והאלחוטן. יהי זכרם ברוך. והסיפור בקצרה הוא כדלקמן: עם הקמת מדינת ישראל הגיעו לתוניס שליחים של עליית הנוער, ובהסכמת השלטונות הצרפתיים נבחרו 28 ילדים לעלייה לארץ ישראל, רובם ממשפחות עניות. משרד הסעד הנורבגי הסכים לארח את אותם ילדים לפני הטיסה לישראל, על מנת שיתחזקו מבחינה נפשית ופיזית לאחר תלאות השואה שעברו חלק מהורי אותם ילדים. ב-20 בנובמבר 1949, כ"ח בחשוון, שזה היום, המריאו משדה התעופה שליד תוניס שני מטוסים בדרכם לאוסלו. מטוס אחד הגיע בשלום, והאחר התרסק. לקראת הנחיתה בשדה התעופה, נתקל הטייס בערפל כבד, והוא הנמיך את המטוס בשטח הררי. אחת הכנפיים פגעה בעץ, והמטוס התרסק על צלע הר בקרבת אוסלו. חלקו הקדמי של המטוס עלה באש. לאחר שלושה ימי חיפושים נמצאו שברי המטוס. 27 ילדים, רובם בני שמונה עד 12, ועימם שבעה מלווים ואנשי צוות, נספו. רק ילד אחד מבין כל הנוסעים ניצל – יצחק אלל, שהתברר שישב כשהוא חגור בחגורת הביטחון בזנב המטוס, אשר ניתק משאר המטוס ונחת ליד פלג נחל במזג אוויר קשה של קור מקפיא. זנב המטוס המשיך לבעור זמן רב לאחר ההתרסקות, וכך הצליח יצחק לשרוד שלושה ימים, הודות לאש שבערה לידו וחיממה אותו. כאשר המחלצים נשאו אותו, הם הופתעו לגלות שלמרות הדם הרב שאיבד יצחק, ולמרות ששלושה ימים היה כלוא בין שברי המטוס בקור מקפיא, הוא היה מלא חיוניות. סיפור הצלתו הפלאי של הילד התפרסם בכל העיתונים בכותרות גדולות, והוא הפך לגיבורם של מיליונים ברחבי העולם. "מצאתי את שקית התפוחים שאימא נתנה לי. אכלתי ממנה כל הזמן וחיכיתי בשקט", אמר בריאיון. מלך נורבגיה, שהתרגש מהסיפור של הילד, ביקש לאמצו. את הגופות של הילדים הנספים הוחלט להחזיר לתוניסיה, היות שההורים שהו עדיין בתוניס. בין הנספים היו אחים, והסיפורים מצמררים. קהל רב מאוד השתתף בטקסים של הלוויות הילדים, יחד עם ראשי הקהילה היהודית והארגונים הציוניים בתוניס. היום שבו התגלו שברי המטוס וגופות הנוסעים הוכרז יום אבל בנורבגיה, וכל בתי השעשועים נסגרו. יושב-ראש הכנסת בארץ דאז, יוסף שפרינצק, זיכרונו לברכה, נשא הספד וביקש מכל חברי הכנסת לכבד בקימה את מותם של הילדים. כמה אנדרטות הוקמו לזכרם של הילדים שנספו – במקום ההתרסקות, ובארץ במושב ינוב, שבו התיישבו משפחות של הילדים והתיישב בו גם אותו שורד, ועוד. יהי זכרם ברוך. כל זה מתוך ספר "קוראים אותי אסתר" של רותי חיל. בעוד כחודש וחצי, יחד עם חברתי חברת הכנסת אמילי מואטי, נקים את השדולה לקידום מורשת יהדות תוניסיה וג'רבה. שם נקדם מרכז מורשת, מוזיאון וארכיון לטובת יהדות מפוארת זו. נדאג, בעזרת השם, גם להנצחה ממלכתית לאותם ילדי אוסלו, שהלכו לעולמם על קדושת הארץ בדרכם לעלות ארצה, ליישב אותה ולהגשים את חזונם של נביאי ישראל. יהי זכרם ברוך. אנחנו עוברים, אדוני היושב-ראש, להמשך הדיון, כאשר עכשיו אנחנו עוברים לפרק של התקציב וחוק ההסדרים. לקראת סיום, בזמן שיישאר לנו, נחזור לדבר על המכלול של הממשלה הרעה. אדוני היושב-ראש, אדוני, אנחנו כבר עשר דקות בלי שר. אתה לוקח את זה בחשבון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הוא יצא, הוא ביקש רשות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא לא ביקש ממני, הוא ביקש ממך. זה לא נחשב לי בזמן. אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – שאמרת. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> חשבת להתפרפר בחוץ, לשבת חופשי חופשי? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> לא להתפרפר. לא לא לא. זאת מילה לא במקום. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? פרפר זה חופשי. מה זה פרפר? זאת לא מילה גסה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלמה, לא מספיק לך שאני מקשיב לך? לא שומע – מקשיב לך. כל מילה שאתה אומר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אשקול את זה בחיוב. "תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: מימיי לא ראיתי צבי קייץ וארי סבל ושועל חנווני". מימיו לא ראה רבי שמעון בן אלעזר צבי שעובד בפירות בשדה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> באיזה שנים הוא חי? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לפני אלפיים שנה בערך, בתקופתו של רשב"י. אלפיים שנה בערך, קצת פחות. הוא מעולם לא ראה צבי שמטפל בפירות קיץ בשדה, ומייבש אותם. צבי, הטבע שלו הוא שהוא מהיר מאוד. צריך להשגיח על הפירות, לראות את מה להכניס, את מי להכניס, איפה לשים אותם, שיתייבשו כמו שצריך. אז הוא אומר: "מימיי לא ראיתי צבי קיץ, וגם לא ארי סבל" – לא ראיתי ארי נושא משאות, למרות שהאריה, יש לו כוח, הוא יכול להיות סבל. "וגם לא שועל חנווני. והם לא נבראו אלא לשמשני, ואני נבראתי לשמש את קוני. מה אלו שלא נבראו אלא לשמשני, מתפרנסים שלא בצער, ואני שנבראתי לשמש את קוני אינו דין שאתפרנס שלא בצער? אלא שהרעותי את מעשיי וקיפחתי את פרנסתי, שנאמר: 'עונותיכם הטו'". זה מזכיר את הברייתא שיש בגמרא במסכת ברכות. במקום אחד כתוב: "ועמדו זרים ורעו צאנכם". ובמקום אחד כתוב: "ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת". << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אל תגיד את הפסוק בלי פרשנות. תן, שנבין. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אסביר, אני אסביר. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> שנחיה את הסיפור איתך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש שני פסוקים שסותרים לכאורה אחד את השני. במקום אחד כתוב שעם ישראל יושבים ויש להם משרתים, הם לא צריכים לעבוד. הם יושבים איש תחת גפנו ותחת תאנתו, "ועמדו זרים ורעו צאנכם". זרים, גויים, ירעו לכם את הצאן, יעשו את מה שצריך. במקום אחר כתוב שעם ישראל הם אלו שיזרעו ויקצרו ויעשו את המלאכות. יש מחלוקת בגמרא – רבי שמעון בר-יוחאי אומר: "אפשר אדם – – – וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה", עושה את כל המלאכות, "תורה, מה תהא עליה?" מתי ילמד תורה? לפי רבי שמעון בר-יוחאי צריך לשבת ללמוד תורה. רבי ישמעאל אומר: לא. אדם צריך לעשות תורה עם דרך ארץ – לעבוד וגם ללמוד תורה. הגמרא אומרת: "הרבה עשו – – – כרבי שמעון בן יוחאי, ולא עלתה בידן", לא כל אחד יכול לשבת ובאמת להשקיע, שתורתו תהיה אומנותו, וללמוד כל הזמן. רוב האנשים רוצים תורה ודרך ארץ. כאן, רבי שמעון בן אלעזר אומר: בעלי החיים נבראו כדי לשמש את האדם. האדם הוא נזר הבריאה. כן, אנחנו לא כמו אלו שמאמינים – אני חושב שכולנו כאן – לפחות חברי הכנסת מאמינים שיש בורא לעולם, שיש אל אחד, ויש את הבריאה. הקדוש ברוך הוא ברא את האדם, להבדיל מאלו שחושבים שהם באו מהקוף, לכן לפעמים אין להם בושה ואין להם את הטבע האנושי של האדם, שאכל מעץ הדעת, ויש לו את הבושה הטבעית. הוא שואל, אומר: אני נזר הבריאה, ובעלי החיים – כל העולם כולו נברא כדי לשמש את האדם, שיוכל לעבוד את הקדוש ברוך הוא. אז איך זה שהם מתפרנסים שלא בצער? הם לא עובדים, לא אריה ולא שועל ולא צבי ולא אף אחד מבעלי החיים. אין להם עבודה. הם לא הולכים ללשכת תעסוקה ולא הולכים להחתים כרטיס, הם עושים מה שהם רוצים. הם מתפרנסים שלא בצער, ואני מתפרנס בצער. אלא, הוא אומר, "שהרעותי את מעשיי", זה תלוי במעשים, "עונותיכם הטו". אגב, יש פה רמז – מימיי לא ראיתי ארי סבל. סב"ל זה ראשי תיבות: ספק ברכות להקל. יש כלל שלא אומרים ספק ברכות להקל כנגד האר"י. האר"י הקדוש, שההנהגות שלו הן לפי הקבלה, כשיש הנהגה של האר"י, לא אומרים: לא, יש מחלוקת, ספק ברכות להקל. לא אומרים סב"ל על האר"י. לא ראיתי ארי סבל. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> עוד שאלה קיבלת? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אמרו לי להרים את הדוכן. זה המקסימום, מה אני אעשה? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> הוא פותח שאלות לקהל בנאום. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בכל מקרה, אמרנו שלא סתם בחרו את המקצועות האלה לחיות. האריה, כי יש לו כוח; הצבי כי הוא מהיר וזריז; וגם השועל, אומר עליו רש"י: לא ראיתי שועל חנווני – כי החנווני הוא מלומד בהונאה. הוא ערמומי. הוא יודע להטיל מים ביין ואבנים צרורות בחיטים. החנווני יודע להיות מתוחכם ורמאי, ערמומי, כדי להרוויח יותר כסף. השועל, ידוע שהוא הערמומי בחיות. לא ראיתי שועל, שהוא ערמומי, שמשתמש בזה כדי לעבוד ולהתפרנס כחנווני. לבעלי חיים אין זכות בחירה. הם לא יכולים להיות צדיקים או רשעים, אלא הם חיים כמו שהקדוש ברוך הוא ברא אותם, על פי טבעם. מה שאין כן האדם. הדבר הזה בא לידי ביטוי לא רק במצב הרוחני, אלא גם בהתנהלות היום-יומית. בעלי חיים לא צריכים בגדים להתלבש, לא צריכים בית, לא מכשירי חשמל, לא צריכים לבשל לעצמם, לא צריכים כלים חד-פעמיים וגם לא שתייה מתוקה. הם לא צריכים הנחות בתחבורה ציבורית, והם אפילו יוצאים לפנסיה מתי שמתחשק להם. הם לא צריכים להתקלח, להסתפר, להתאפר. בדרך כלל, הם גם לא הולכים לרופא וגם לא לבית הכיסא. הכול חופשי, כמו פרפר. ובכל זאת, הממשלה הזאת, אדוני השר, הופכת את היוצרות. לבעלי חיים, שמתפרנסים בדרך הטבע, היא דואגת לתקציבים, אבל את בני האדם החלשים ביותר, אלו שזקוקים לסיוע באמת, אותם היא מפקירה לאנחות. בזמן הקצר שנשאר לי, אני אעבור על חלק מהדברים הבעייתיים והקשים שיש בתקציב ובחוק ההסדרים. קודם כול, מדובר בחוק הסדרים מפלצתי במידותיו. לא היה מעולם דבר כזה: רפורמות מרחיקות לכת ופגיעה קשה בחלשים; תקציב דו-שנתי, שלכל הדעות עומד לגזור גזרות קשות על כלל האוכלוסיות החלשות בישראל; תקציב וחוק הסדרים, אדוני היושב-ראש, שיפגעו אנושות בצביונה של המדינה כיהודית ודמוקרטית, ובחלקם יכפיפו החלטות ממשלה וכנסת לפקידים, שלא נבחרו, יקעקעו את יסודות היהדות הנהוגים במדינת העם היהודי מימים ימימה, ויעבירו מיליארדים לגורמים תומכי טרור, הפועלים נגד המדינה, גם אם במסווה של זכויות אדם. מדובר בתקציב וחוק הסדרים שינחילו מיסים חדשים וקיצוניים, שמתיימרים לשנות את התנהגותו של הציבור, מבלי לתת לו זמן היערכות כנדרש, כגון המיסים על משקאות ממותקים וחד-פעמי – כבר, כבר עלה המחיר. החד-פעמי כבר עלה. עוד לא אושר התקציב, הם עושים מה שהם רוצים. בכל המקומות, משלשום או מאתמול – משלשום, אנחנו כבר ביום רביעי – המחירים עלו. ולא רק הפלסטיק; גם חד-פעמי מקרטון, שאין שום בעיה איתו. הוא חומר מתכלה, גם את זה הם העלו. ביטול ההנחות בתחבורה ציבורית; ייקור תעריפי החניה; העלאת גיל הפרישה, שפוגע בנשים במקצועות שוחקים – איך אתה, אדוני היושב-ראש, נתת להם יד? אין להם מענה לנשים שעובדות קשה – לעובדות ניקיון, למטפלות סיעודיות, שנשבר להן הגב כבר בגיל 60. מעלים להן את גיל הפרישה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלמה, איך אתה עונה לטענה של האנשים שאת הגזרות הכי קשות הביא בנימין נתניהו, במיוחד על ילדים, ב-2003, כאשר היה שר אוצר? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אומרים: ההכרח לא יגונה. אם בנימין נתניהו – אני לא הייתי שם, אני לא יודע מה היו הנתונים, אבל הכלכלנים אומרים שאם לא היה נעשה מעשה כזה, מדינת ישראל הייתה מגיעה קרוב לפשיטת רגל. היה צורך להוציא אנשים לעבודה, להניע את הכלכלה. אני בעד להגדיל את קצבאות הילדים. אני חושב שזה לא מספיק, מה שנותנים. בעיקר אני חושב שזה צריך להיות דיפרנציאלי. משפחות קשות יום, צריך לתת להן יותר ממי שלא צריך. אבל אז, ההכרח היה לא יגונה. היום אין הכרח, אין הכרח. הממשלה מחלקת מיליארדים. אתה יודע, נתנו לך עשרות מיליארדים. יש כסף, יש כסף. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> נתנו לו לכיס, נתנו לו? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא משנה. אני אומר, נתנו – לא משנה, למטרות הכי טובות, נניח. אני חולק גם על זה, אבל נתנו. יש כסף. ראית בקורונה – מדינת ישראל יצאה ראשונה. היא עם כלכלה מאוד חזקה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הינה, בקורונה, כמה עלה למדינה כל המשבר הזה של הקורונה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> עלה עשרות מיליארדים. למעלה מ-100 מיליארד. ובישראל עדיין הכלכלה מאוד חזקה. יחס החוב–תוצר שלנו עדיין נמוך ביחס למדינות – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, אבל עלה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מעט. עלה מעט. אנחנו עדיין פחות מארצות הברית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בנושא הזה, לא תמיד משווים לארצות הברית. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אין לי פה את הטבלה של המדינות, אבל אנחנו עדיין במקום טוב מאוד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ועדיין, ללכת ולפגוע דווקא – הרי למה הם פוגעים בהם? לא בגלל הכלכלה. כי אין להם כוח, לא אכפת להם. אין מישהו שהוא לוביסט של האנשים האלה. הרי לא אמרתי: אל תעלו את גיל הפרישה. תעלו. רוב הנשים בישראל עובדות במקצועות לא שוחקים, אבל אישה שעובדת בניקיון, אישה שעובדת כמטפלת סיעודית, שכבר בגיל 59-58 לא מצליחה להמשיך, וב-60 כבר פורשת, מקבלת אבטלה, שורדת עוד שנה ומשהו עד שהיא מתחילה לקבל בגיל 62 קצבת זקנה; נשים שלא מסוגלות, אתה לא תוציא אותן עם גב שבור לעבוד – אתה מעלה להן? הצענו: תנו קריטריונים למקצועות שוחקים, שבהם יהיה משהו אחר. יש הסתייגויות כאלה. אדוני היושב-ראש, אם תצביע בעד אחת ההסתייגויות האלה, תקנה את עולמך. תדאג לנשים המסכנות האלה. הם לא היו מוכנים לשמוע. האוצר אטום. האוצר קיבל כאן ממשלה, קיבל ועדת כספים, קודם כול, שהיושב-ראש שלה הוא של שר האוצר. היה לו קצת חופש פעולה, מעט מאוד, אבל בתוך גבולות גזרה. צריכים להעביר – יעבירו, צריכים כולל כולם – יעבירו כולל כולם. לא עזר שום דבר ממה שאמרנו, כמה שכולם זעקו את זה, גם מהקואליציה. בסוף הנורבגים מרימים אצבע, אין להם זכות הצבעה אמיתית. מס גודש – נדבר על הכול תכף, אבל מס גודש: מהפריפריה אתה רוצה ללכת לבקר בתל אביב, תשלם. תושב תל אביב, שגודש את הכביש כל היום, לא משלם שקל. זה נראה לך הגיוני? למה? ומי אחראי על מס הגודש? מי אתה חושב שצריך להיות אחראי לקבוע איפה יהיו הטבעות, מה יהיה התעריף? מי אתה חושב, לדעתך? מי קשור לתחבורה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מי? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מי? תגיד. תנחש. מי אחראי על יישום החוק? מי אחראי על קביעת התעריפים? מי אחראי על מס הגודש? אתה יכול לנחש, עיסאווי, השר? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> מי אחראי על – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> על מס הגודש. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – מס גודש. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, מי השר הממונה על התעריפים, טבעות, מיקומים? מי אחראי? זה גודש תחבורתי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נגב-גליל? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, איך נגב-גליל? זה בתוך תל אביב. מי אחראי על התחבורה במדינת ישראל? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> תחבורה, לא? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> שר התחבורה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שר התחבורה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז מי אחראי על מס הגודש? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מי? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> שר האוצר. שר האוצר הוא אחראי, ויש לו סמכויות בלעדיות בחוק הזה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> כי זאת סוגיה כספית, סוגיה כספית פיננסית. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל עכשיו אמרת שר התחבורה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> התחבורה – אחריות – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו אתה הופך בגלל – אל תהיה סנגור. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – מבחינה תכנונית. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תהיה פרקליט. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> לא, מבחינה תכנונית – שר התחבורה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אין, גם תכנונית לא. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אבל ברגע שאתה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> שר האוצר גם קובע – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> המילה "מס", המילה "מס". << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> "מס" זאת מילה שיש בה הכנסה והוצאה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל מה המטרה? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> זה באופן טבעי קשור למשרד האוצר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אבל שלמה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל שר האוצר גם קובע איפה לשים את הטבעות. הוא קובע אם אפשר לשנות או לא לשנות. גם התעריפים. הרי מה התעריפים? מה קורה בנתיב המהיר? מעלים את התעריף כדי שיהיה פחות גודש, מורידים את התעריף בהתאם לגודש. זה עניין תחבורתי. אבל מכיוון – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> זה מבחינת תחבורתי-תכנוני, אבל מבחינת מס ותעריף, זה אוצר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל כאן אתה – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> זה הסדר, מה לעשות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל כאן לא מדובר במס. אם אתה אומר את זה, אתה בעצם אומר לאזרחי ישראל: שר האוצר רוצה מיסים, הוא צריך כסף לקופה, לכן הוא משית עליכם מס. אבל זאת לא האמירה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> הארנונה, גם מס. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> האמירה היא – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> הארנונה היא מס. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> האמירה היא שאנחנו מנסים לווסת את התנועה בכבישים. זאת המטרה. ואם שרת התחבורה חושבת שבטבעת הזאת צריך להוריד את השיעור ובטבעת הזאת צריך להעלות, בכבישים האלה להוריד ולהעלות, היא לא יכולה, כי שר האוצר קובע, הוא רוצה כסף. הצענו מודל רציף. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, אבל ברור לך שכל החוקים האלו הם לא קודם כול כדי לגבות כסף. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הם כן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אלא כדי לעשות שינוי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זה בדיוק מה שאני אומר. הם הודו שם בוועדה – אני אומר לך, הם הביאו מס גודש טיפש, מתווה מאוד מאוד טיפש של טבעות, לא רציף, שמי שתושב בתוך הטבעות נוסע כל היום בתוך הטבעת ולא משלם שקל; מי שבא מהפריפריה וחוצה את הגבול של הטבעת משלם. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> מתי נכנסת לתל אביב פעם אחרונה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני היום הייתי בהפגנה בהבימה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> זה לא נותן לך הרבה זכות, בהפגנה. היום – בהפגנה שמעתי דברים לא מהעולם הזה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זה לא מהעולם הזה? דברים נכוחים אמיתיים. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> הפגנה שהיה בה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> עם ישראל יצא לרחוב. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> הייתה בה הסתה חסרת תקדים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא יודע – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> זה לא מוסיף לך להיות בהפגנות האלה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תראה, תמיד כשמעבירים ביקורת על הממשלה אתם אומרים הסתה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> יש ביקורת ויש הסתה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני לא יודע, לא שמעתי את הנאומים. שמעתי את שלי. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אני שמעתי גם את מה שפטין מולא אמר, ויש דברים – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא שמעתי מה אמר, אבל אני מוכן לסנגר ולהיות – קרוב לוודאי שמה שאתם אומרים עליו "הסתה" זאת בעצם ביקורת, וכשאתם אומרים את אותה הסתה זאת ביקורת לגיטימית. ככה זה בדרך כלל, ברוב המקרים. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> טוב, תקרא את מה שנאמר ואז תגיב. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> נתחיל בהעלאת גיל הפרישה לנשים. כביכול התיקון הזה הכרחי, אין ברירה, אבל הממשלות שלנו עצרו את זה שנים ארוכות מכיוון שלאוצר לא היה אכפת מהנשים החלשות, והם לא הביאו שום תוכנית שתגבה אותן במהלך השינוי. עד שהגיעה הממשלה המופקרת הזאת, שהביאה D-9 על חייהן של אותן נשים מוחלשות, תוך כדי שהיא מתגאה במתן ארוחה חגיגית לפני הדריסה, הסעודה האחרונה. נתנו להן כמה שנים, הוראת שעה, יוכלו לסרב, יוכלו פה, יוכלו שם, אבל בסוף בסוף, בטווח הארוך יותר, אחרי חמש שנים, הכול מתבטל, רמיסה לגמרי. גיל הפרישה מהעבודה לנשים ולגברים הוא 67, ועם זאת נשים זכאיות לקבלת קצבת זקנה החל מגיל 62 אם אינן עובדות. הם מציעים להעלות את גיל הפרישה לאישה לצורך זכאותה לקבלת קצבת זקנה מגיל 62 לגיל 65. יש הוראות שעה, הוראות מעבר, למשל שאישה שתסרב להצעת עבודה מגיל 60 כי קשה לה, תוכל לקבל בכל זאת שנת אבטלה, לא רק שבעה חודשים אלא גם שנת אבטלה בחמש השנים הקרובות. כל מיני דברים קטנים, מתנות קטנות. אבל הפיל הגדול שבחדר, שכולם-כולם הבינו אותו, אלו הנשים שעובדות במקצועות שוחקים. שוללים מהן את קצבת הזקנה לשלוש שנים ונותנים להן במקום זה חמישה חודשי אבטלה, שגם אותם ישללו בעוד חמש שנים, אם הן לא תסכמנה לצאת לעבודה שיציעו להן. הם בעצם מאלצים את עובדות הניקיון, המטפלות הסיעודיות, וכל הנשים קשות היום האלו – אתה בוודאי מכיר נשים כאלו, אדוני היושב-ראש, אתה לא גדלת בתל אביב, אתה יודע מה זה להיות אישה קשת יום – הם מאלצים אותן להמשיך לעבוד גם אחרי שנשבר להן הגב. מנותקות, ביזיון, חרפה שדבר כזה יאושר בשבוע כאן בכנסת, ואתם תיתנו לזה יד. אני הצעתי שהחוק לא יחול על נשים שהועסקו במקצועות שוחקים, כאשר מקצועות שוחקים יתקיימו – לפי קריטריונים, מתוך רשימה שיקבע שר האוצר בתקנות, באישור ועדת הכספים. כמובן שלא הסכימו לזה. כל מה שמעניין אותם זה להכניס עוד כסף ועוד כסף לקופת האוצר. ומי שמשלם את המחיר אלו החלשים ביותר. לחלופין, הצעתי שהן יקבלו 70% קצבת זקנה בשנים שבין 62 ל-65, אותן נשים עם מקצועות שוחקים או נשים שהשכר שלהן נמוך מ-80%, נניח, מהשכר הממוצע במשק. יש הלימה, יש קורלציה בין גובה השכר לבין העבודה, מקצוע שוחק או לא שוחק, וקל לבדוק את זה. אבל הם לא רוצים. הם לא רוצים לבדוק את זה, כי כל מה שמעניין אותם זה להכניס יותר כסף לקופת האוצר. אפילו את ההטבות הנלוות לגיל פרישה, לא רק את הקצבה, אפילו את ההנחה בארנונה, דמי נסיעה בתחבורה ציבורית, הנחה בתשלומי חשמל, הנחה על רכישת תרופות, את הכול הם הולכים לבטל. גם נתנו איזושהי הוראת מעבר, וגם את זה הולכים לבטל. ביולי האחרון, כשהגיע התקציב, יצאה הלוחמת הפמיניסטית הגדולה מרב מיכאלי בהצהרות בעיתונים שללא טיפול אמיתי בנשים מוחלשות לא יועלה גיל הפרישה לנשים. ככה אמרה מרב מיכאלי לפני כמה חודשים. אמרה וברחה, אמרה וזרקה אותן לגורלן. בושה וחרפה. אין, אין כבר מילים שיכולות לתאר את הבושה והחרפה. זה כבר נהיה בנלי לומר "בושה וחרפה", אבל זאת בושה וחרפה. בדיוק, אגב, כמו שהיא עשתה עם מס הגודש, שאליו אגיע בהמשך. ממשלה ערלת לב. קבעו בחוק גם שנשים ממקצועות שוחקים שיסרבו להצעת עבודה, כשהן כבר תשושות, בגיל 62 ומעלה, יפסידו את דמי האבטלה. גם לקחו להן את קצבת הזקנה וגם מתעללים בהן. אין בושה, אין חמלה, הכול בשביל הכיסא. אדוני היושב-ראש, יש לך הזדמנות לתקן את זה. אתה לא רואה בעיניים, אתה שולט כאן. תגיד: אני לא מוכן לזה, אני רוצה להעביר הסתייגות שתטפל בנשים קשות יום. יש את זה כתוב בצורה מאוד מנוסחת, אני יכול להראות לך. תלך על זה. העלו את תעריפי החניה באצטלה של הפחתת השימוש ברכב הפרטי, כאילו אפשר לאחסן את הרכב בבוידעם כשהוא לא בשימוש, וכאילו יש תחבורה ציבורית מספיק טובה שאפשר לוותר לגמרי על הרכב הפרטי. מהיום אין פנגו ב-6 שקלים לשעה בערך, אלא במחיר הרבה יותר גבוה. מחיר החניה ברשות מקומית הקבוע כיום כמחיר מקסימום הולך להיות מחיר מינימום, כדי לאפשר לרשויות מקומיות לקבוע תעריפים גבוהים יותר. ממשלת תל אביב פוגעת בתושבים שהכי אכפת לה מהם, תושבי מדינת תל אביב במקרה הזה, כדי לפגוע בכל שאר המדינה. בכל עיר שיש בה מעל 40,000 תושבים מחיר החניה יהפוך למינימום. נוציא עין אחת לתל אביב כדי להוציא לפריפריה את שתי העיניים. כך גם מס הגודש: באצטלה של הפחתת גודש, בתנועה בכבישים במטרופולין דן, קרי מדינת תל אביב, קובעים מס חדש שסכומו ייקבע לפי המרחק מהעיר תל אביב ובהתאם לשעות הגודש. עכשיו, מילא זה היה מס שבנוי בצורה צודקת, אבל גם הוא מעוות, כמו שאמרתי קודם, ובנוי בצורה טיפשית; מס גודש שבא להטיל מיסים על תושבי פריפריה שבאים לבקר במרכז, כשתושבי הטבעות הפנימיות במרכז, שגורמים להרבה יותר גודש, הם לא משלמים. הם יכולים לנוע כל היום בתוך הטבעת שלהם ולא ישלמו שקל. ודווקא להם, לתושבי מדינת תל אביב, יש תחבורה ציבורית הרבה יותר טובה מאשר לפריפריה, והם לא משלמים. כל המדינה מממנת את המטרו, 75 מיליארד שקל יוקצו מהתקציב למטרו, שמיועד, שוב, לתושבי מדינת תל אביב. ומי מממן את זה? כל המדינה. הפריפריה. הצעתי להם עשרות פעמים – כבר צחקו עליי בוועדה, בוועדת הכספים; היו שם ארבעה או חמישה דיונים על מס הגודש, ובכל דיון, מהדיון הראשון אמרתי להם: חבר'ה, המודל שלכם הוא טיפש, תושבי הטבעות נוסעים ולא משלמים מס גודש, תושבי הפריפריה – כן. אדם שנוסע קילומטר אחד ישלם, אדם שנוסע עשרות קילומטרים, כל היום – ישלם אותו דבר, כי הוא חצה פעם אחת את הטבעת. הצעתי להם לעבור למודל רציף ורב-תעריפי, מודל שישקף נכונה את העומס שאותו נהג גרם, ושעליו הוא משלם. מודל שיוכל – מודל רציף, יהיה צ'יפ שיותקן ברכב, והוא ידווח לרשויות המס כמה אתה חייב לשלם. נסעת קילומטר, תשלם שקל, נסעת 20 קילומטר, תשלם בהתאם למה שנסעת. ושיהיה אפשר לקבוע תעריפים דינמיים כמו בנתיב המהיר, כדי לווסת את התנועה: תוך כדי תנועה רואים שנתיב עמוס, מעלים את המחיר, ה-Waze מפנה נהגים למקומות יותר זולים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> המודל הזה מוכר בעולם? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הוא מוכר. בסינגפור מתחילים אותו עכשיו. מתחילים אותו עכשיו בסינגפור. סינגפור זאת מדינת המודל של בנט, והם מביאים כאן מודל טיפש. ככה אתה גם גורם לאנשים בתוך הטבעות לא לנסוע ברכב בתוך העיר, ככה אתה מפחית את הגודש. ולהפך, מי שמגיע מחוץ לשלוש הטבעות, לפחות ממקומות שבהם אין תחבורה ציבורית טובה, צריך להחריג אותו, כי לו אין אלטרנטיבה. אין לו איך להגיע, אין תחבורה ציבורית. ככה אתה גם מתקן את האפליה כלפי הפריפריה, שמממנת בהרבה את המרכז. אז לפחות כשהם מגיעים לקבל שירותים בתל אביב שלא הוקמו בפריפריה, הם לא ישלמו, ומי שמתגורר בתל אביב ישלם באופן רציף. זה יפחית הרבה יותר גודש. מודל טיפש ולא יעיל, מודל חד-ממדי במקום רציף ורב-תעריפי, ובנוסף לכך, פריפריה שמממנת את תל אביב. כמו בגיל הפרישה, שוב החלשים משלמים את המחיר. מאיפה אתה? איפה אתה גר, מנסור? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ממע'אר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ויש לכם תחבורה ציבורית טובה לתל אביב? כמה זמן לוקח להגיע לתל אביב? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> היום הרבה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הרבה. ואתה מוכן שיעשו לך ככה? שהתושבים שלך ישלמו מס גודש כשתושבי תל אביב לא ישלמו? עשרות שעות העברנו על הפרק הזה בוועדת כספים, ובסוף האוצר ניצח. חוץ מהישג קטן או שניים של טיפול רפואי – הם יקבלו פטור כשהם באים לטיפול רפואי – בכל היתר כאילו דיברנו לקירות. האוצר מגיע, הוא יודע שהכול עובר לו, הוא יודע שיש מי שעובד בשבילו בממשלה הזו. מס רע, מס טיפש ואטום. אפילו מי שהציע אותו – תקשיב, השר. גם אתה – אתה מקשיב, השר נראה לי קצת עייף – אפילו מי שהציע – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> לא, אני קורא, אני מקשיב לך טוב. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אפילו מי שהציע את מס הגודש בכלל לא בטוח שהוא יעבור. אתה יודע מה הם קבעו בחוק? אם זה לא עובד, מעלים את התעריף ב-15%. ואם זה לא עובד עוד שנה, מעלים בעוד 15%. ואם זה לא עובד בעוד שנה, בעוד 15%. במקום להגיד: רגע, המס לא עובד, סימן שאנחנו עם מודל דפוק, עם מודל לא טוב, מעלים את התעריפים ומעלים את התעריפים. רק אחרי חמש שנים שלא הצליחו, והעלו חמש שנים את התעריף עד שהכפילו אותו, רק אז הם יתחילו לחשוב. זה אמור להיכנס לתוקף ב-2025, אבל אנחנו בעזרת השם נחזור הרבה לפני כן ונתקן את זה. רפורמת הכשרות. הממשלה הזו מנותקת, פועלת נגד החלשים ביותר, גם בכיסם וגם באמונתם. קחו למשל את החוק להכנסת הרפורמים או כמו שקוראים לו בטעות "רפורמת הכשרות". "היוצא מן הטמא – טמא". השר מתן כהנא, שהוא קבלן הביצוע של ליברמן במקרה הזה, והממשלה ההזויה הזו, נתנו בידי ליברמן ומלינובסקי להתעסק בכשרות במדינה היהודית. עם ליברמן אתם עושים מהפכה בכשרות, השתגעתם? אתה לא היית כאן, מנסור, אתה שומר על חלאל, מהיום, כשתעבור הרפורמה, אתה רואה שכתוב "כשר", אל תהיה בטוח שזה חלאל, יכול להיות שגלעד קריב הוציא תקן כשרות שגם שרימפס זה כשר או גם חזיר זה כשר וכתוב "כשר". << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לדעתי אתה מגזים היום. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מגזים היום. אני גם הגזמתי לפני שנה כשאמרתי שמי שיצביע לבנט – שהוא יקים ממשלה פוסט-ציונית עם רע"מ ועם מרצ. צחקו עליי, וזה התממש. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אתה מהאופוזיציה, מותר לך להגיד כל מה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אז הייתי קואליציה, לא הייתי אופוזיציה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> היינו אופוזיציה ואמרנו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז הייתי קואליציה ואמרתי. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> יש מדור של בדיקת עובדות באיזה עיתון, אני – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיקת עובדות רק לביבי עושים. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אז אם אני לוקח את זה לבדיקת עובדות – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לבנט ולפיד, מרוב שיש – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – אתה מקבל ציון נכשל. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מרוב שיש – מה ציון נכשל? אמרתי את זה כאן במליאת הכנסת. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> ברמת העובדות אתה מקבל ציון נכשל. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש עובדות. אמרתי את זה במליאת הכנסת בשנה שעברה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> עכשיו מותר לך, יש לך זמן, אתה מדבר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> השר, חבל שאתה אומר דברים שאינם אמת. אני אמרתי את הדברים האלה, הקראתי אותם קודם, כשלא היית, הקראתי אותם. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> לקחת את הקצה והשלכת על הכול. הקיצון – בונה את כל התזה שלך על הקיצון בכל דבר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בוא, אבל אתה יכול לדבר גבוהה-גבוהה, ואתה יכול לשים אצבע על נקודה ולהגיד לי איפה שיקרתי בעובדות. אין לך. אז זה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הינה, נכנסת לישורת האחרונה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, למה? יש לי הרבה זמן . אה, עוד שעה, בסדר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מתי עלית לדוכן? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ב-03:20, לדעתי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אה, לא הרבה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא הרבה. רציתי עשר שעות, אמרו לי: לא, הקואליציה לא נותנת מספיק זמן לדבר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> סתמו לנו את הפה. חוק כזה מפלצתי, שלוש שעות. אני יכול עשר שעות לדבר ולא לסיים על החוק הזה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אבל עכשיו אתה בזמן הרייטינג, כי אנשים קמים בבוקר, פותחים טלוויזיה, אתה בזמן הרייטינג. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> האנשים שאני מכיר הולכים – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> עכשיו תן את המיץ של – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הולכים להתפלל בשעה הזאת. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הם עדיין לא פותחים טלוויזיה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> באיזו שעה התפילה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> התפילה, אפשר כבר עכשיו. הנץ עוד 20 דקות. מי שמתפלל הנץ, עכשיו זאת התפילה המשובחת ביותר, עם הנץ החמה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> זה אותו דבר באסלאם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ב-04:00 זה עדיין לא שחרית. עלות השחר הוא ב-04:45. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, 04:45. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה, התפללת היום? אז לא יצאת ידי חובה, מנסור, תתפלל עוד פעם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, התפללתי לפני שעליתי לפה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז לא יצאת ידי חובה, אתה צריך עוד פעם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> למה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרת שהתפללת לפני עלות השחר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, כבר – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, זה בסדר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> איך אתה יודע אם הוא התפלל או לא? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, עיסאווי רק שומר כשרות, הוא אמר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אני שומר כשרות, כן. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא מסורתי. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אני איש מסורתי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא לא רפורמי. הוא לא רפורמי. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> עבאס איש דתי, אבל כולנו מאמינים, לא? זה מה שחשוב. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק, בדיוק. אתה מאמין באותו דבר. אתה לא אומר: יש לי תורה אחרת. יש תורה, אבל אני שומר חלק ממנה, לא מצליח לשמור הכול. אתה לא אומר: התורה שלכם כבר לא נחשבת, יש לי תורה חדשה. זה מה שקריב עושה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> כולם מתפללים לאותו איש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מה זה איש? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, לאותו אל. אנחנו מאמינים באל אחד. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> לאותו אל, סליחה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוה, אוה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אותו האיש זה הנוצרים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלמה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> "אותו האיש" זה ביטוי שאומרים על הנוצרים, לא אתה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> לא, לא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מסוכן לדבר בשעה כזאת. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אולי הוא התנצר, אני יודע? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> לא לא לא. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אתה רואה, אתה עכשיו מכניס אותנו לישורת לא – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? מה, אתה מפחד לדבר על האמונות שלך? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> דבר על קואליציה עכשיו, עזוב אותך – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, אנחנו משכנו אותו לשיחה הזאת. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, החוק הזה ייצור שבר גדול בחברה הישראלית, ויותר מכול – בלבול משמעותי בקרב שומרי הכשרות בישראל, שזה רובו ככולו של העם היהודי במדינת ישראל, שהוא שומר כשרות במידה כזו או אחרת. במדינה היהודית שלנו צריכה להיות ודאות כשרואים תעודת כשרות. אסור להפוך את זה לעסק פרוץ ולהטעות את הציבור. "פרץ גדר ישכנו נחש". מנסור, זה כמו שתיתן לבן גביר לקבוע בשבילכם את ההלכות. זה בסדר? זה יהיה מקובל על מועצת השורא? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני חושב שאתה מגזים. למה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני הקטנתי, הקטנתי, כי קריב יותר גרוע. לא שבן גביר גרוע. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, בוא נבדיל בין הדברים. בן גביר או אחרים או אתה – אתה יהודי. אתה מדבר על דת אחרת – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> זו דת אחרת. הרפורמים זה דת אחרת לגמרי, הם מחקו את ירושלים, מחקו את שיבת ציון, הם לא מאמינים – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אבל אלה זכויות פוליטיות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא פוליטי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה מתייחס אליו כאילו שהוא יצא מהיהדות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא יצא מהיהדות. גלעד קריב – אם אימא שלו יהודייה, הוא עדיין יכול לחזור בתשובה. ישראל, אף על פי שחטא, ישראל הוא. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> תגיד, אתה יושב כאן וחולם על הרפורמים ועל גלעד קריב? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זה הם אלה שחולמים. הם אלה שבאים לפה – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אני יושב כאן שעתיים והשם ששמעתי הכי הרבה מפיך זה גלעד קריב. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כי זאת הסכנה הכי גדולה של הממשלה הזאת, והסברתי לך את זה קודם. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – קואליציה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הסברתי לו את זה קודם. בחנוכה חוגגים שמונה ימים, ושם לא ניסו להשמיד אותנו פיזית, רק רצו שלא נקיים כמה מצוות, ואנחנו חוגגים שמונה ימי חנוכה. בפורים המן רצה להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, בערך כמו תנועת האחות שלכם, שרוצה להשמיד אותנו, וחוגגים יום אחד על הניצחון. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> וזה לא הסתה. מה שאתה עושה עכשיו, אתה לא מסית נגד הרב גלעד קריב. אמרתי "רב". << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר את העובדות. הוא מסוכן ליהדות יותר מאשר בל"ד. הוא רוצה להשמיד רוחנית את העם היהודי. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> ואתה לא מסית נגדו עכשיו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר את העובדות. תשאל אותו. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אתה לא מסית נגדו? שעתיים אתה יושב, כל חצי שעה אתה חוזר לגלעד קריב. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תשאל אותו מה המטרה המוצהרת שלהם כרפורמים, מה הם רוצים לעשות ליהדות. הם רוצים להשמיד את היהדות, לקעקע את היהדות; לא פיזית, הם רוצים, רוחנית, להשמיד את היהדות. בוועדה שפורמת את הכשרות יצא המרצע מן השק. הם מוציאים את הסמכות לקבוע מה כשר ומה לא מידי הרבנות הראשית בתואנה שהיהדות היא לא רק שלנו. מבחינתם גלעד קריב יכול למצוא לו רב מטעם שיחתום לו על תקן כשרות משלו. ולכן גם אתה, מנסור, כשאתה רואה כתוב "כשר", תיזהר מהיום והלאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מחמיר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה צריך להחמיר. רק בד"ץ. מהיום רק בד"ץ. מה כשר צריך להיקבע על ידי מי שמבין בכשרות, נקודה. והרי אפילו יושבת-ראש הוועדה העידה על עצמה שאין לה מושג. יתרה מכך, היא פלטה בריאיון אצל גדי נס, ברדיו 90, שהיא תיכנס באמ-אימא של הרבנות הראשית. אוי ואבוי אם מישהו היה אומר דבר כזה על מועצת הרבנים שלכם, שהוא ייכנס באמ-אימא שלהם ויבטל אותם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, בכל מקום יש. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, ולתת לה את הגושפנקה לעשות את זה כאן בכנסת; לא שאחד משוגע אומר את זה. כאן היא יושבת-ראש הוועדה של שר הדתות, שמובילה את הרפורמה, כאשר המטרה שלה מוצהרת. זה לא יוליה מלינובסקי, משגיחת כשרות בבד"ץ מלינובסקי, שפותחת את הפה על הרבנות. לא, היא יושבת-ראש הוועדה שמובילה את הרפורמה הזאת. הרבנות הראשית, לפי הרפורמה הזאת, לא קובעת את הסטנדרט, לא תפקח ולא תוכל לשלול תקנים. בתירוצים של התייעלות כלכלית, שהייתה אמורה להיות התייעלות מבורכת, מכניסים גורמים שמתנגדים ליהדות ולכשרות המסורתית מהדלת הקדמית. זה הופך להיות יום שחור ליהדות, ליל ראש חודש כסלו, שזה יעבור. עוד דוגמה שיצאה לפועל באופן חלקי היא ההקפאה של השכר הממוצע במשק. לשם שינוי, הצלחנו באופוזיציה לשכנע ולהחריג את הקצבאות של הביטוח הלאומי מההקפאה הזאת. את זה הצלחנו, קיבלו את זה בוועדת הכספים, את ההסתייגות שהקראתי. בליאק וקושניר אמרו: מקובל, ותיקנו את זה והחריגו. כשעושים משהו טוב, אני מפרגן. אבל לצערי לא התקבלה הצעתי לסיים אחת ולתמיד עם הקשקוש הזה של השכר הממוצע. הצעתי להכניס לשכר הממוצע במשק גם את שכר המובטלים. פשוט מאוד: יש בעיות במדינה, יש קורונה, יש אבטלה – השכר הממוצע יורד ואיתו שכר הבכירים יורד ושכר השופטים יורד. הכול בסדר? זה יעלה. אבל לא, הם טלאי על טלאי על טלאי. כל שנה מקפיאים פה, מקפיאים שם, מחריגים את זה, מחריגים את ההוא, כל פעם צריכים להיאבק בעניין הזה. אבל כמו כל החוקים שהגיעו לוועדות לא מבושלים, כך גם הממשלה הזאת. אין לה מושג אמיתי ברפורמות שהיא עושה. פקידי האוצר מנצלים את ההזדמנות ועושים בתקציב כבתוך שלהם. ולכן אין אוזן קשבת לרעיונות ולתיקונים ענייניים. אפשר להמשיך, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, בוודאי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא רציתי להפריע לכם, זה בסדר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> רצינו לתת לך לנוח. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, תודה. תודה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> קרעי, כמה הממשלה תחזיק מעמד? על פי ההלכה והמספרים והקבלה, כמה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חושב שבשנה הקרובה היא תיפול. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> על פי המיסטיקה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני לא נביא ולא בן נביא. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> לא, על פי הקבלה והמספרים – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כשאני מוצא גימטרייה – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> גימטרייה, כן. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אני מוצא גימטרייה, אני לא חוזה איתה את העתיד. זה רק פרפראות, זה בא לתת חיזוק לדברים שאני אומר. לא כנבואה, אלא כפרפרת. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אבל עוסקים בזה, מנבאים ועושים חיבורי מספרים וקבלה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא מאמין בזה. מאז שחרב בית המקדש הנבואה ניתנה לשוטים, לטיפשים. מי שמנסה להתנבא על העתיד, כמובן לא באופן מדעי, באופן של שיטות חיזוי מדעיות – זה קשקוש מוחלט. אבל לא צריך להיות נביא כדי לדעת שהממשלה הזאת תתפרק בשנה הקרובה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> בשנה הקרובה – ככה ביבי הבטיח לכם? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. ביבי אולי חשב שזה יקרה עוד לפני, אני לא יודע. לא שאלתי אותו מה ההערכה שלו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אם הוא חשב שיגידו לו כשיגיע התקציב – הינה, אנחנו לקראת התקציב. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אגב, גם נתניהו אמר לא מזמן שיכול להיות שהממשלה תחזיק גם שלוש שנים וחצי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, הוא אמר. הוא לא רוצה לסמן תקציב כנקודת כישלון. הוא מכשיר את הקרקע – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> גם אני אמרתי – ואם אתם אומרים שאני השופר של ביבי, אז אני כבר כמה חודשים אומר שהתקציב יעבור. כל מי שרצה קיבל כל מה שהוא רצה בתקציב הזה, אם זה גנץ שקיבל פנסיות תקציביות לחברים שלו, ואם זה מנסור עבאס, ואם זה אלי אבידר שקיבל שר בלי תיק ועף מפה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אבל מעניין אותי לגבי חבר הכנסת עבאס, מה הוא קיבל? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זה מה הוא קיבל? תשאל אותו. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> הרי 70 שנה החברה הערבית בפיגור. באים לצמצם פער ואתם אומרים: קיבל, קיבל, קיבל. באים לצמצם פער לשכבות חלשות, כמו – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול, פער בשכבות החלשות יש בכל מקום, ואם עושים – עושים את זה רוחבי בכל מדינת ישראל. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> עושים את זה רוחבי במשך 70 שנה, עכשיו – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> דבר שני, אני מאמין שכספים שיגיעו לתנועת האחים המוסלמים יתגלגלו בסוף למקומות מסוכנים. ככה אני חושב, וככה ראינו תחקיר בסוף השבוע האחרון שהציג את הדברים האלה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> הקמפיין, אתה מתכוון, קמפיין התקציב. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זה קמפיין? למה, העיתונאים עובדים אצלנו? התקשורת כולה מגויסת, בצד שלכם. עד שיש עיתונאי אחד, או עיתונאית אחת ישרה ואמיצה, כמו אילה חסון, אז היא עובדת אצלנו? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> החליטה לקום דווקא בשבוע התקציב? הקמפיין התחיל דווקא עכשיו? ליצור את האווירה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול, אתם יוצרים את סדר-היום הציבורי בזה שעולים כאן נושאים. עולה תקציב, אז התקשורת מתמקדת בתקציב. מה חשבת שיהיה? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> טוב, ימים יגידו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> רציתי לשתף אותך – אמרת שיש פערים אצל כולם, וזה נכון. אתה יודע, יש לנו דרישה שתוקם ועדה שתבחן את הקריטריונים למענקי האיזון. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> לרשויות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ואז שם נמצא איזה מודל שפחות או יותר מקובל על כולם שהוא מודל יותר מאוזן. אין ספק שהמודל הזה משפר ומצמצם פערים בין רשויות ערביות ויהודיות. פחות או יותר הסכום, הפער השנתי, הוא 200 מיליון שקל. תאר לעצמך שכל שנה הרשויות הערביות מפסידות 200 מיליון שקל. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זה "מפסידות"? זה בהתאם למודל החדש שלך. מה זה "מפסידות"? זה לא שהן מפסידות. כל מודל שתיתן לי, אני יכול לשכתב אותו ולתת לך מודל אחר שמישהו יפסיד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מה גילינו אחר כך? במודל הזה, שהוא יותר צודק – כולם מסכימים שהוא יותר צודק – יש גם אפליה בתוך הרשויות היהודיות, בסכום של כמעט 140 מיליון שקל. זה כלפי רשויות יהודיות – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זאת אומרת – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> במודל הישן, אתה אומר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. יחסית, בין המודל הישן לישן. זאת אומרת שאם אתה משנה את המודל למודל יותר הוגן – אני לא אגיד "צודק", כי זה לא מוחלט – זה גם ייטיב עם רשויות יהודיות שעד עכשיו לא קיבלו מה שמגיע להן בהתאם למודל הזה. אז אמרתי לשרה שאם כל הזמן משנים מודלים וזה – אם אנחנו עובדים בכיוון הזה של צמצום פערים בין יהודים לערבים, זה גם מצמצם את הפערים בתוך החברה היהודית עצמה ובתוך הרשויות. זה משליך על כל האזורים – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – צמצום פערים בשכבות החברה היהודית. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, בדיוק, בלי קשר ליהודי או ערבי. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – צמצום פערים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ותגיד רגע, מנסור, עכשיו שאלה בבת צחוק: ה-200 מיליון האלה זה בנוסף ל-30 מיליארד של עכשיו? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, זה בתוך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, זה בתוך ה-30 מיליארד? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בוודאי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> וה-140 שקיבלנו אנחנו? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, זו הייתה המחלוקת, כאילו הכסף התוספתי. אנחנו לא רצינו – אמרתי מלכתחילה: אנחנו נתקן את המודל, אבל את ההפרשים האלה לא ניקח מרשויות יהודיות וניתן לערביות. לא. האוצר יביא כסף תוספתי – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מתוך ה-30 מיליארד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, כן. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> איך זה הולך? יש לך כאילו חשבון בנק עם 30 מיליארד, ואתה כל פעם מבקש משהו ואומר: תורידו לי מהחשבון? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלמה פוגע באינטליגנציה שלנו. אם אין מדינה ואין מוסדות ואין – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> איך זה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו אתה פוגע באינטליגנציה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> השאלה פשוטה: אתה יש לך – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מיליארדים ילכו לתנועת האחים המוסלמים – כאילו שהיהודים יושבים – – – הכסף זורם להם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מנסור, הרגע דיברת על שינוי מתווה. הרגע דיברת על שינוי קריטריונים. אתה יכול לקבוע שינוי קריטריונים, שכסף ילך לעמותות רווחה או סיוע או זכויות אדם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אבל יראו את זה בעיניים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז מה אם יראו? אתה תגיד: סליחה, זה מתוך ה-30 מיליארד שיש לי בעו"ש. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> רגע, רגע, אני שואל – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תראה, אני הולך, בעזרת השם, בוועדה לביקורת המדינה לבדוק את זה, שבאמת זה לא יקרה. אבל הממשלה תבדוק את זה? אני לא מאמין. אכפת להם, אתה חושב? הרי חצי מהממשלה הזאת רוצה לתת גם לחמאס כסף. למה, תמר זנדברג לא הולכת לבקר אצל אבו מאזן, משתטחת על הקבר של ערפאת ורוצה לתת חצי מהמדינה לפלסטינים? רוצים. מה, מרב מיכאלי לא רוצה את אותם דברים? אבתיסאם מראענה לא רוצה את אותם דברים? אין להם בעיה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תגיד, נתניהו לא העביר – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול, זה לא כסף של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא חשוב. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זה לא כסף של מדינת ישראל, וגם עם זה – אם הייתי יודע את כל הנתונים והפרמטרים הביטחוניים וכל הדברים שראש ממשלה נחשף אליהם, יכול להיות שהייתי אומר שזה לא נכון. אבל אני לא יודע, אני סומך על שיקול דעתו של ראש הממשלה שביטחון מדינת ישראל חשוב לו. לא כמו ממשלה שנשענת עליכם, שביטחון מדינת ישראל לא חשוב לה. אבל לא רק אתכם שמענו, שמענו את אבתיסאם, שמענו את זועבי, שאומרת: אם תעזו לתקוף בעזה לא תהיה לכם ממשלה. שמענו את זה בפה שלהם. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> ספר לנו על פרשיית השבוע, עזוב את זה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> יאללה, ממשיכים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אבל אנחנו נסגור במשפט ונסיים: המדיניות הזאת לסגור פערים, לצמצם פערים בין יהודים לערבים, גם תורמת לצמצום פערים בין יהודים ליהודים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל מנסור, מנסור, אני אגיד לך משהו. אתה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אה, כן. בוא נעשה חזרה, שלמה. המיקרופון לא היה פתוח. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מנסור, אתה במתק שפתיים באמת מצליח לכבוש את אלו שאו שטומנים את הראש בחול או שלא אכפת להם כל כך כי הם מעדיפים את הכיסא שלהם. אבל אתה אמרת דברים מאוד מאוד מפורשים, ולפני שהגעת לכאן הקראתי המון ציטוטים שלך. אני אולי אקריא לך אחד מהם, שממנו תבין למה אני לא קונה את זה. אתה לא מצליח לעבוד עליי. אתה איש נחמד, אבל אתה לא עובד עליי במטרות שלך. בוא תסתכל מה אמרת. יש פה הרבה ציטוטים, אני לא אקריא את הכול מחדש, אבל משהו אחד נראה לי מלמד באמת על זה. הציטוט הראשון, בדצמבר 2020, לא מזמן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> דצמבר 2020. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. המציאות בישראל היא שכרגע האפשרות לאחוז בנשק ולצאת למלחמת ג'יהאד איננה אפשרית. ולכן אנחנו עוסקים בג'יהאד אזרחי. זהו נושא לאומי שעובד בבסיס המאבק שלנו על מולדתנו. אני לא יודע מי כתב לך את זה, יכול להיות שזה בא מתוך הלב שלך, אבל פה זאת התמונה – שיקוף של מה שקורה אצלך בלב, שאומר: עכשיו אנחנו לא מסוגלים לכבוש אתכם, נתחיל להילחם בכם אזרחית – "אזרחית" זה כסף, משאבים, לתפוס עמדות בשלטון – ואחר כך נצטרף, יש גם ציטוטים אחרים, לפתח ולחמאס. יש ציטוטים, קראתי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. למה אני לא מתרגש, שלמה, מזה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה עוד ציטוט: הפילוג בין פתח לחמאס גרם לכישלון הפרויקט הפלסטיני, שמטרתו שחרור העם הפלסטיני מהכיבוש הישראלי והקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים. הפלסטינים צריכים ללמוד מהטורקים להתאחד. תפקידם של ערביי ישראל ללחוץ על חמאס והפתח להתאחד. את זה אתה אמרת. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני? איפה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. ב-2016. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 2016? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. מה, הרי חזרת בתשובה? תגלה לנו. על זה דיברתי כבר מספיק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בוא, תן לי להסביר למה אני לא מתרגש מזה. כי כל הדברים האלה – קודם כול צריך לבדוק את התרגום שלך ולבדוק את ההקשר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה חוזר בך מהמשפטים האלה שאמרתי? אתה לא אומר שעכשיו אנחנו בג'יהאד אזרחי ובהמשך נגיע לג'יהאד צבאי? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני אמרתי את זה? אני לא אמרתי את זה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הקראתי עכשיו: המציאות בישראל היא – אנחנו לא טיפשים. אל תלעג לאינטליגנציה שלנו, מנסור. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, אני לא לועג. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> המציאות בישראל היא שכרגע – כרגע – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כרגע. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – האפשרות לאחוז בנשק ולצאת למלחמת ג'יהאד איננה אפשרית ולכן אנו עוסקים בג'יהאד אזרחי. אמרת, לפני שנה, בדצמבר 2020, לפני שנה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> שלמה, אתה לוקח דברים, התרגום הוא לא נכון וההקשר לא נכון וההקשר הרחב לא נכון. למה? אני אגיד לך, ב-1987 – מה היה ב-1987? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> האינתיפאדה הראשונה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> האינתיפאדה הראשונה, ואז היה ויכוח. תראה, לאזרחים הערבים במדינת ישראל יש שתי זהויות, ואפשר אפילו להגיד כמה – זהות דתית, זהות לאומית, זהות אזרחית, שהם אזרחי המדינה. ואין ספק שיש דיאלקטיקה בין הזהויות האלה, ותמיד אנחנו מנסים למצוא את האיזון הנכון. ב-1987 – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל לא דיברתי, זה לפני שנה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תן לי להשלים. אז הייתה האינתיפאדה, ואכן עלתה השאלה מה אזרחי המדינה הערבים צריכים לעשות. מבחינתנו בתנועה האסלאמית אז, המייסד, ראש התנועה ומנהיגה הרוחני והפוליטי והכול, שייח' עבדאללה נימר דרוויש, אמר את זה בצורה חד-משמעית, שאנחנו אזרחי מדינת ישראל – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אתה לא אמרת את זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שנייה. אני יכול לשבת איתך על ההקשר ולהסביר לך מה יש בציטוט הזה, עזוב אותך. אני אומר לך – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו נבדוק את זה. אנחנו לא נסיים פה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, לא. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו נבדוק אחר כך את הציטוט ונשלח אותו לתרגומון – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בסדר, בסדר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – למתורגמן שמבין את השפה היטב. אני בטוח שעשו את זה כבר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יפה. לא, אני מנסה להסביר לך הקשר יותר רחב. ואז, שייח' עבדאללה אז קבע שהתנועה האסלאמית פועלת, מחויבת לשני דברים: גם לחוקי השריעה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה מוסיף לי זמן כי אין שר כל כך הרבה זמן פה, נכון? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, עזוב. אנחנו – אתה עייף, לא? אני דואג לגב שלך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא עייף. אני ערני לגמרי. לא, אני בסדר. ברוך השם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו מחויבים לשני דברים: גם לחוק של השריעה וגם לחוק הרשמי של המדינה. מאז התנועה האסלאמית, אפילו שהייתה אינתיפאדה, פועלת בהתאם לשני הדברים האלה. היום בא מנסור, תלמידו של שייח' עבדאללה דרוויש, והוא אומר לך: שלמה, אני רוצה איתך לבנות מודל אזרחי וערכי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה נחמד כמו דובון אכפת לי – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא נחמד. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אבל אתה אומר דברים אחרים לגמרי. ציטוטים שלך, מנסור. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אם הייתי מחרים את הבחירות המוניציפליות והכנסת – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> למה שתחרים? למה שתחרים? אתה עושה ג'יהאד אזרחי. אתה נכנס למוקדי השלטון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה יודע מה המילה "ג'יהאד", מה המשמעות שלה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה אמרת. ג'יהאד זה מלחמה, מלחמת קודש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, לא. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ג'יהאד זה מלחמת קודש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, זה לא נכון. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> נו, תסביר לי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זה לא נכון. זה מה שאתם מנסים תמיד להדביק למילה הזאת. יש סוג ג'יהאד שהוא מלחמה, יש סוג של ג'יהאד שהוא העבודה, ויש סוג של ג'יהאד שהוא ללמוד. ג'יהאד זה "ג'והוד" – זה: להתאמץ. אתה מבין? אפילו יש – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> גם כשאתה אומר: עדיין עכשיו כרגע אין זמן לג'יהאד, לאחוז בנשק – זה גם ג'יהאד של להתאמץ? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, ההקשר לא נכון. יא שלמה, אני אפילו נכנסתי לכנסת על תקן מיגור פשיעה ואלימות. כל הזמן אני נלחם בתופעה הזאת. מי שהביא תקציבים למשטרת ישראל ופועל כדי לחזק אותה וכדי לחזק את שלטון החוק ואת המשילות זה מנסור, ולא שלמה, תסלח לי. אני בכלל בכיוון – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> דווקא בחודשים האחרונים הפשיעה, הערבית, גואה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> תקשיב, תקשיב, תקשיב. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מקשיב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה לא רוצה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מקריא לו ציטוטים, והוא אומר לי: לא, זה לא, אתה לא – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – בנימין נתניהו – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> יום למוחרת הבחירות, כולם יודעים את זה, כשצחי הנגבי אמר שיזמינו את רע"מ, ואמרתי: בשום פנים ואופן, לא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> והשתיקו אותך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא השתיקו. הלכתי – לא השתיקו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> השתיקו אותך. אני זוכר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני הלכתי לנתניהו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני זוכר. אמרת – – – מה הוא עושה, השתיקו אותך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הלכתי לנתניהו שבוע אחר כך, הלכתי אליו הביתה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> השתיקו אותך. אמרו לי: בסדר, הוא לא יחזור על זה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא השתיקו. מה פתאום? איזה השתיקו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> השתיקו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא השתיקו ולא כלום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הינה, יש לך רק הצהרה אחת. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מספיק. הצהרתי ולא חזרתי בי מעולם. הלכתי לנתניהו ואמרתי לו: אתה מתכוון להקים ממשלה שנשענת על רע"מ? בפסח הלכתי אליו. הוא אמר לי: לא, בשום פנים ואופן לא. אנחנו צריכים רק את בנט שייצמד אלינו ותקום ממשלת ימין. לא תהיה כאן ממשלה שנשענת על מי שלא מכיר בזכות קיומנו. את זה אמר נתניהו. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא לא מכיר. הוא רוצה שתהיה כאן. קראתי עכשיו דברים. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> יושב יושב-ראש – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא, אין לו ברירה. הוא אמר. קראתי עכשיו. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא אמר: כרגע, כרגע, אין לו אפשרות לאחוז בנשק ולצאת למלחמת ג'יהאד – כרגע. אם תהיה לו הזדמנות, הוא יעשה את זה. אני קראתי הרבה ציטוטים. הקראתי פה חצי שעה ציטוטים שלך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, כולם יוצאים מההקשר, וכולם – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כמה אפשר, נו? זה מריח כמו – בוא, עזוב. אי-אפשר להגיד: 20 ציטוטים – כולם הוצאו מהקשרם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בוודאי, כי אתה בא בצורה מגמתית, שלמה. אתה לא מרגיש את זה. עזוב. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע. אתה מכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה מכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה יודע מה, היה ויכוח ביני לבין יואב קיש. באחד המסמכים שנכתבו הוא ציין את זה. אמרתי לו: יואב, הרי כל הזמן מנסור מנסה להתמקד בנושאים האזרחיים, ואתם מנסים למשוך אותי לתחום המדיני והלאומי. הרי על הדוכן הזה עמדנו כמה פעמים ונשבענו אמונים למדינת ישראל וחוקיה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא נשבעת אמונים. מתי נשבעת אמונים? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> חבר הכנסת קרעי – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ארבע פעמים. כמה פעמים, ירדנה? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> קרעי – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא נשבעת אמונים. שר נשבע אמונים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא התחייבנו? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> קרעי, קרעי, יושב לך יושב-ראש כנסת – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הינה, תסבירי. ירדנה תסביר לך מה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר כנסת זה לא כמו שר שחותם ונשבע אמונים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מה שלא יהיה – לא, שלמה, שלמה. אתה לא יודע למה אני לא עונה על השאלות האלה? מה שלא יהיה, אתם לא תאמינו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל הינה, תגיד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה יודע מה? מוצדק, בסדר? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מנסור, תגיד: אני מכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זו לא הבעיה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – מדינת ישראל. תגיד. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא לא מכיר, נו. אנחנו – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלמה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, עוד ציטוט. אתה רוצה לראות? לא חסרים פה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אנחנו בדיוני תקציב, להזכיר לך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, איפה זה – מנסור עבאס, 2018, על תקיפת צה"ל בעזה: על הפלסטינים להתאחד יחד עם החמאס והפתח ולנהל מאבק משותף לסיום הכיבוש. אתה אמרת. מה, זה גם הוצא מהקשרו? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> מה – – – מה הבעיה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה הבעיה? גם אתה חושב שעל הפלסטינים להתאחד עם החמאס והפתח ולהביא לסיום הכיבוש? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> הפלסטינים צריכים להתאחד כדי להקים מדינה לעצמם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בשביל להביא לסיום הכיבוש? להקים מדינה שבירתה ירושלים? זה מה שהוא אמר: בירתה ירושלים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מה הבעיה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זה "מה הבעיה"? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מה הבעיה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז, אתה לא מכיר במדינת ישראל – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> למה לא מכיר? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שבירתה ירושלים. זו בירתו של העם היהודי. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – סותר? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זה "מה זה סותר"? איפה אתה רוצה לשים אותנו, בגטו, במדינת תל-אביב, ולהקיף אותנו באויבים? מה? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> מי שמאמין בפתרון שתי מדינות, וצריך – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בנימין נתניהו. בנימין נתניהו דיבר על שתי מדינות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> גם מי שמאמין בפתרון שתי מדינות – רק מטורלל אומר לתת את ירושלים לפלסטינים. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אז ירושלים תהיה – – – יש מזרח ויש מערב. מה כל הלחץ הזה? אני שואל אותך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני עונה לך. אני עונה לך. אני עומד נדהם שאתה שר בממשלת ישראל. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> מה זה קשור? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני עומד נדהם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> למה נדהם? ראש הממשלה שלך, מה, הוא לא יצא ונאם את נאום בר-אילן? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> והוא חזר בו מהנאום הזה, וגם לא היה מפורט בו – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חזר בו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – במה מדובר. הכוונה שלו, גם היום בתוכנית טראמפ, הייתה לאותה אוטונומיה שיש לרשות הפלסטינית ואולי להרחיב טיפה את סמכויות האוטונומיה – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לא מעבר לזה. זאת הכאילו-מדינה. אתם יכולים לקרוא לה: מדינה. אנחנו קוראים לה: האוטונומיה של הרשות הפלסטינית. זה הכול. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. בסדר, בסדר, שלום – שלמה, שלמה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא לתת את ירושלים. ירושלים תישאר מאוחדת. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – הציבוריות הישראלית, והם רוב שמאמינים שפתרון שתי המדינות – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> השר, כשלא היית פה – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – הוא הפתרון הכי מתאים – – – << קריאה >> ניר אורבך (ימינה): << קריאה >> שלמה, השאלה לך – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, ניר אורבך עכשיו איתכם. << קריאה >> ניר אורבך (ימינה): << קריאה >> אגיד לך משהו אחד: כשעמית הלוי, ואני אומר לך את זה, ישב בשם ראש הממשלה לשעבר נתניהו אצל הרב דרוקמן בשביל לשכנע אותו ללכת לדבר הזה – אני לא זוכר את הדיון הזה. אני לא זוכר דיון כזה שהיה שם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> תענה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא. אני עונה. אני אמרתי בצורה מפורשת – – – << קריאה >> ניר אורבך (ימינה): << קריאה >> – – – כשעמית הלוי היה שם, וכמעט סגרו, ואם לא סמוטריץ', כבר הייתם סוגרים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> שמעתי אותך, אורבך. אני אענה לך בקצרה, כי אני רוצה להמשיך הלאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני גם ציינתי עובדה. צחי הנגבי ישב באולפן ואמר: אנחנו נזמין את רע"מ. אז מה? אז אנשים עשו את זה על דעת עצמם. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנשים עשו דברים על דעת עצמם. העמדה של הליכוד – – – << קריאה >> ניר אורבך (ימינה): << קריאה >> לא על דעת עצמם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> על דעת עצמם. גם צחי הנגבי, כשאני יצאתי נגדו, הוא אמר את הדברים שלו. וגם עמית הלוי עשה דברים על דעת עצמו, אולי. << קריאה >> ניר אורבך (ימינה): << קריאה >> לא על דעת עצמו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> העמדה של הליכוד מעולם לא השתנתה באופן רשמי, מעולם. וזה שאתם מנקים את המצפון שלכם כשאתם מקימים ממשלה כזאת, כשאתם יושבים בממשלה שמנסה לקעקע גם את היהדות וגם להעביר כספים שיכולים להתגלגל לחמאס, זה עליכם ועל צווארכם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בוא נירגע. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. הוא מנסה להשקיט את המצפון שלו, אז הוא מתחיל עם שקרים. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלמה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> מעניין אותי מה הצופים אומרים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זה לא הצופים. אני מקבל פה. בסדר. אין כל כך זמן, למרות שמגיע לי יותר, שלא היית פה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> דיברת ארבע שעות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא ארבע שעות. על ארבע שעות אני מוכן לחתום. לא קיבלתי ארבע. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – שלוש שעות דיבר? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הוא רק שלוש שעות. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> תגיד, מה פרשיית השבוע? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תכף נדבר גם עליה – פרשת תולדות. דיברתי קודם על חיי שרה. תכף נדבר עליה, על תולדות יצחק בן אברהם. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אחיו של ישמעאל. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> יצחק זה אח של ישמעאל. יצחק הוא בן הגבירה, וישמעאל הוא בן השפחה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא יכול להאמין רק בחצי מהתנ"ך. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> בסדר, בסדר – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> "כי ביצחק יקרא לך זרע". התולדות של אברהם – זה יצחק. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אבל הם אחים, לא? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אחים חורגים. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אבל אחים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> חורגים. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אבל אחים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל לא מתנהגים כמו אחים. הוא פרא אדם. ידו בכול ויד כול בו. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> למה פרא אדם? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ככה כתוב. אתה מביא תנ"ך, ואתה לא מאמין לדברים אחרים שכתובים? כתוב: "והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו". כתוב. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> ככה כתוב? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כתוב, מילה במילה. אני רוצה להקריא לך, אדוני היושב-ראש, מכתב שכתב ראש העיר אשקלון על ההפקרה של תושבי אשקלון בתקציב הזה. דיברו גבוהה-גבוהה קושניר וכולם, דיברו שהינה, יבואו וייתנו ויגנו על תושבי אשקלון וייתנו להם הטבות מס ויעשו הכול, והם הצביעו נגד הצעת החוק הזאת. יש פה מכתב של ראש העיר אשקלון תומר גלאם: "נדהמנו לגלות כי בהצעת התקציב שנוסחה וצפויה לעבור לאישור הכנסת – – – אין זכר לנושא הטבות המס שהובטחו לתושבי אשקלון, למרות שהנושא עלה לדיון בוועדת הכספים וזכה לתמיכה משמעותית של חברי כנסת, שאף העלו הצעות חוק בנושא. אני פונה אליך בשם למעלה מ-160,000 תושבי אשקלון הממתינים זה זמן רב לאישור תקציב המיגון והטבות המס שהובטחו על-ידי ממשלות ישראל – – – אין לי ספק שאתה מכיר היטב ומקרוב את האתגרים העצומים שמולם מתמודדת העיר אשקלון נוכח המציאות הביטחונית שנכפתה עליה. רבים מחברי הכנסת ביקרו בעיר והבטיחו לשים את צורכי התושבים באשקלון בסדר העדיפויות שלהם" וכו' וכו' – אני לא אקריא את הכול כי הזמן קצר – "למרות המציאות הביטחונית הכל-כך מעורערת ולמרות העובדה הידועה כי חמאס אינו שוקט על השמרים וממשיך" להתחמש, "תושבי אשקלון מגלים חוסן לאומי מעורר הערצה. רבים מתושבי העיר עמדו איתן נוכח מטחי הרקטות הכבדים, ועל אף פערי המיגון הקיימים בעיר – – – נשארנו כאן ועמדנו איתנים נוכח הטרור אנו דורשים שגם הממשלה והכנסת יעמדו לצידנו ויעשו צדק עם תושבי אשקלון – – – אנו לא מבקשים טובות או חסדים – אנו דורשים את מה שמגיע לנו על פי דין – תושבי אשקלון מגלים עמידה איתנה – – – כאן מתבקשת ערבות הדדית – – – אני קורא לך שלא להצביע בעד התקציב שאינו נותן מענה לתושבי אשקלון". אני מקבל את הקריאה שלו, ואני מודיע לך חגיגית שאני הולך להצביע נגד התקציב בעקבות הקריאה של ראש העיר אשקלון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> "תנו לנו את הכוח להמשיך ולעמוד איתן, תנו לנו את המשאבים הנדרשים לסגור פערי מיגון של עשרות שנים, תנו לנו את השקט הנפשי לדעת שיש לנו את כל התקציבים הנדרשים כדי לתת מזור לנפשם הפצועה של הילדים ויתר התושבים הלומי הסבבים והרקטות, וקבלו מאיתנו את כל הגיבוי הנדרש לשים סוף אחת ולתמיד לאיום הרקטות מעזה. אני מתחייב, בשם תושבי אשקלון, להמשיך במאבק, עד שימומשו ההתחייבויות שניתנו לנו". << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הקידומת 347 – איזו מדינה זו? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא יודע. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מישהו שלח אליי הודעה וביקש ממני לשאול אותך שאלה, אבל אני לא אשאל. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תשאל, כשייגמר הזמן. אני אאפשר לך. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> זה מאתגר. זה מאתגר. תשאל. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כשייגמר הזמן. יש לי עוד כמה נושאים. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> זה בסדר. מה, אתה בורח משאלות? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא. כשייגמר הזמן, אני אאפשר לו לשאול את כל השאלות. אני אעמוד פה עד שהוא יגיד לי לרדת. לא בורח. אתם בורחים. ניר אורבך ברח, יועז הנדל ברח, אני לא בורח. אדוני היושב-ראש, ביקשת, מכובדי השר, פרשת שבוע, אז הינה בשבילך. בשבת הקרובה נקרא בפרשת השבוע: "ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את ה'. ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך" – לרבקה, אם יעקב ועשו. המדרש אומר: בשעה שהייתה עוברת ליד בתי כנסיות ובתי מדרשות יעקב מפרכס לצאת, ובשעה שעוברת ליד בתי עבודה זרה עשו מפרכס לצאת. מילא עשו שחושק בעבודה זרה, שאין לו בתוך הבטן של רבקה, אבל יעקב? הרי בבטן אימו מלאך מלמדו תורה, ככה אומרת הגמרא, ומה יש לו למהר לצאת? וגם איך התשובה של "שני גוים בבטנך" הרגיעה את רבקה? איך היא הרגיעה את הלחץ? היא הייתה לחוצה, אמר לה: יש לך שניים – נרגעה. למה, הרי פעם בית מדרש ופעם עבודה זרה. עדיין. מסופר על עשיר אחד שהיה לו בן עצלן, עד כדי כך עצלן שנמלה שהייתה עוברת לידו הייתה יושבת לנוח. אמר העשיר לבנו: אם תרוויח כסף מיגיעה אישית, תקבל ממני פי עשרה מהסכום, אך ללא הועיל. נכמרו רחמי האם על בנה, נתנה לו שטר כסף ואמרה לו: לך תסתובב בשוק, ובערב תחזור לאביך ותראה לו את שטר הכסף שכביכול הרווחת. שוטט הבן כל היום בשוק באפס מעשה, ובערב בא לאביו עם שטר הכסף שהרוויח. נטל האב את השטר, קרע אותו לגזרים ואמר לבנו: אין זה כסף יגיעך, לא מאמין לך. סיפר הבן לאימו, ואמרה לו: אולי סיפרו לאביך שהסתובבת בטל בשוק. קח שטר נוסף, לך לבית חברך ותחזור בערב. חזר הבן עם השטר לאביו, נטל אביו את השטר, קרעו לעיני הבן ואמר לו: חדל לשקר ולך לעבוד. למוחרת ניסה הבן, בעצת אימו, להגיע כאילו עייף ומלוכלך מהעבודה, ושוב קרע אביו את השטר. לא נותרה לו, לבן, ברירה. למוחרת הלך והשכיר את עצמו לעבודה בשוק. התרוצץ מבוקר עד ערב, וחזר עם שכרו בערב לאביו. לקח האב את השטר ובא לקרוע גם אותו. הפעם הזדעק הבן וקרא: לא, אבא, בבקשה. אל תקרע את השטר. אורו פני האב, ואמר לבנו: עתה ידעתי כי הרווחת את הכסף בעמלך. מה שנקנה בעמל, מעריכים היטב את שוויו. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> זה משפט שלמה בנוסחה אחרת. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אפשר למצוא איזו פרפראזה, למרות שלי קשה למצוא את זה, אבל בסדר. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> נוסחה אחרת. גם משפט שלמה זה ככה, פחות או יותר. זה נחמד בשעות הקטנות של הלילה. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה במקום פסוקו של יום. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> כן, פסוקו של יום. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> פעם היה בבוקר, איך קראו לזה? כשהיו מתחילים את החדשות לפני הבוקר היה איזה "פסוקו" או משהו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש קריאת שמע לפני החדשות בבוקר. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, לא. היה עוד משהו. היו מקריאים עוד משהו. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> בכנסת הזו אתה, ערבי, יוצא מכאן עם תואר בלימודי יהדות, אתה מבין? זה טוב. אני אומר לך: זה מאתגר ללכת ללמוד ולבוא. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא יוצא עייף אבל עם תואר. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אבל עם תואר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה המשל, השר פריג'. כך גם יעקב. אני רוצה לענות לשאלה. כך גם יעקב: למרות שבבטן אימו הוא למד תורה, שם זה היה בלי עמל, בא המלאך ומאכיל אותו את הלימוד, הוא העדיף לצאת וללמוד תורה מתוך עמל ויגיעה מאשר לקבל מן המוכן. מה שבא בקלות הולך בקלות. אינו דומה לימוד בנחת ובשלווה ללימוד מתוך עמל ויגיעה. לא לחינם אמרו חכמינו: היזהרו בבני עניים, שמהם תצא תורה. היום ליברמן, שר האוצר, מנסה לפגוע ולגרום לאותם בני עניים להיות עוד יותר בעוני, עוד יותר בקושי. הוא לא יודע שבדיוק להפך: כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אבל אתה אמרת: תיזהרו מבני עניים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> "היזהרו" – הכוונה, תשמרו על כבודם. זו הכוונה. היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נכון. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אה, לשמור על כבודם של העניים – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לשמור על כבודם. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – שהתורה יצאה מהם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תחשוב שבגלל שהוא עני הוא לא שווה כלום. להפך, מי שעני יכול להיות גדול בתורה יותר ממי שמפונק. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> הבנתי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ואילו רבקה, כאשר חשבה שיש לה בן אחד הפכפך שהולך לאן שהרוח נושבת, פעם בית מדרש ופעם עבודה זרה – דאגה מאוד, אבל אשר שמעה שיש לה שני בנים בבטן ואחד מהם מושך לבית המדרש ורק השני הולך לעבודה זרה – נרגעה, ואמרה: עדיף לי שני גויים מהפכפכן אחד. הערכים הללו של זריזות ונחישות, של אמונה בצדקת הדרך, בלי להחליף דעות כאשר ינוד הקנה ברוח, חשובים לכל אחד ואחת מאיתנו. חשיבות יתרה נודעת להם, כאשר מדובר בשליחי ציבור, שצריכים להילחם ללא לאות לטובת הכלל ולהישאר נאמנים לערכיהם מבלי להיבהל מקול תרועת השופרות – להבדיל מהממשלה שלנו שכמה שבה נדו כמו הקנה ברוח: היו להם ערכים ימניים, נשבעו והבטיחו ומעל כל במה הצהירו הצהרות – והפכפכים. יש לנו ראש ממשלה נוכל והפכפכן, ואותו רבקה לא רצתה שיהיה לה בבטן. היא רצתה מישהו שיהיה עקבי. לא רק הפכפכנים יש בממשלה, יש גם צבועים, אדוני היושב-ראש, ובחרתי אחד מהם כי הצביעות אצלו עולה על גדותיה. אני רוצה להסיר את מסכת השקר והצביעות מעל פניו של שר החוץ וראש הממשלה החלופי יאיר לפיד. ב-2015 – אצלו הלכתי יותר מוקדם, אצלך הגעתי רק עד 2016 – לפיד נואם מחוץ לקק"ל נגד השחיתות והמינויים הפוליטיים, וכך אמר: אף מפלגה אחרת לא העזה כל השנים להתעמת עם קק"ל ולהחזיר את מה ששייך לציבור – לציבור, כי הן נהנו מהמנגנון המושחת של קק"ל, מכספיה וממינויים פוליטיים – – – עכשיו אנחנו גם נביא את הכסף מקק"ל, במקום שישמש לשחיתות נשתמש בו לחינוך". כך לפיד ב-2015. 2021: לפיד ממנה בנפוטיזם שלא היה כמותו את גיסתו לדירקטוריון קק"ל מטעמו – 1. 2. על הכספים הקואליציוניים לפיד אמר: הם לקחו את הכסף שלנו ולא השקיעו אותו ברווחה ובבריאות, במקום זה לקחו את הכסף שלנו וחילקו אותו לחברים שלהם ולמגזרים שלהם. במקום זה הם לקחו את הכסף שלנו ונתנו אותו לכל מי שהיה מסוגל לסחוט וללחוץ ולהפעיל עליהם כוח – תשאלו את אלי אבידר ואת יאיר גולן ואת גנץ, עם הפנסיות התקציביות והכספים הקואליציוניים במאות מיליונים. לפיד ממשיך: במקום זה הם לקחו את הכסף שלנו וקנו בו שקט קואליציוני. במקום זה הם לקחו את הכסף של אלה שעובדים ונתנו אותו לאלה שלא עובדים. לקחו את הכסף של אלה ששותקים ונתנו אותו לאלה שצועקים – אלי אבידר – לקחו את הכסף של אלה שאוהבים את המדינה ונתנו אותו לאלה שאוהבים רק את הקבוצה – ולאלה שלא אוהבים את המדינה, הפעם הזאת – ואת זה צריך להפסיק. 2021, יש עתיד היא המפלגה שלקחה למיטב ידיעתי הכי הרבה כספים קואליציוניים, ל"מטרות הנכונות". חבורת עלובים, אנטי-דמוקרטים ושקרנים. עד כדי כך הם עלובים – ואני מתנתק לרגע מלפיד, כי קיבלתי מידע שאני חייב לשתף אתכם בו. תראה את סגן השר המיותר שדרש את התיק הזה, ואם לא הוא יעשה בעיות – בדיוק סגן השר הסחטן, בדומה לאלי אבידר, ששניהם צעקו במגפונים על שחיתות, שחיתות, שחיתות – על סטרואידים הם הגיעו אלינו. אז הוא כותב ככה – יאיר גולן כותב, הוא סגן שר הכלכלה, תראה איך הוא מכבד את האנשים שעובדים לפרנסתם במדינה הזאת, תראה מה הוא אומר: "שמעתי ש-4,000 משגיחי כשרות מודאגים לפרנסתם. אני מציע שיעשו הסבה מקצועית לפקחי בטיחות באתרי בנייה, גם פרנסה וגם הצלת חיי אדם. אין יותר קידוש השם מזה". << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> תורה ועבודה, מה רע בזה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זאת אומרת? עכשיו הם תורה ועבודה, הם משגיחי כשרות. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> בסדר. תורה ועבודה. ישגיחו ויעבדו. מה העניין? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. הוא מפטר אותם. הוא צוחק עליהם. הם פוטרו עכשיו, מפוטרים בגלל הרפורמה שלהם, 4,000 משגיחי כשרות. והוא אומר להם: אז מה. צוחק על אנשים שזה הלחם שהם מביאים לילדים שלהם. בושה וחרפה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> דרך פיקוח ועבודה הם לא יביאו לחם? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> דרך מה? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> דרך עבודה בפיקוח, להיות פקחי עבודה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לך 4,000 תקנים לפקחי בנייה? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> לא יביאו לחם? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל יש לך 4,000 תקנים לפקחי בנייה? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אם יהיו תקנים, אז הם יביאו לחם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי, אבל יש – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אתה לא יכול. הלחם לא יבוא אך ורק מפיקוח כשרות – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אף אחד לא אמר את זה, אבל לפטר עכשיו 4,000 עובדים, להרוס את מטה לחמם ולהגיד להם: לכו תמצאו עבודה? אתה יודע שהיה איזה מפעל שנסגר בדרום, 300 עובדים, ישבנו כאן בוועדת הכספים ונלחמנו, וכולם באו וזעקו בשבילם: מה עושים, איך מונעים, המדינה צריכה לתקצב שהמפעל לא ייסגר. 4,000 איש הוא שובר את מטה לחמם. הוא צוחק עליהם כאן, הוא לא אומר להם אני אמצא לכם עבודה, בואו אני אתן לכם, לכו לפקחי בנייה, קידוש השם. בושה וחרפה. זאת בושה שאתם צריכים להודות. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו גם מודים. כשאתם עושים דברים טובים אני אומר. אמרתי קודם – עשו משהו טוב, קיבלו ככה וככה ועשו. אלה דברים שהם חרפה, אדוני היושב-ראש. לא יכול להיות שככה עומד סגן שר הכלכלה וצוחק בפה מלא על אנשים קשי יום, אנשים שלא מרוויחים שם – כמה הוא מקבל פנסיה תקציבית, המושחת הזה? מקבל גם מהצבא 50,000–60,000 שקל בחודש, ועוד את המשכורת שלו כחבר כנסת, על חשבון הציבור, במקום להגיד: אני מוותר על משכורת אחת. למה אתה צריך לקבל שתי משכורות, למה? ואתה צוחק על אנשים שמשתכרים אולי עשירית ממה שאתה מרוויח? אולי, במקרה הטוב. טוב, נחזור ליאיר. ביולי 2020 הוא מצייץ: "דמי אבטלה לעצמאים זה הכרח מציאותי ודחוף. כבר לפני שבועיים הממשלה הפילה את הצעת החוק שלנו על זה בדיוק. הם לא מבינים איפה הם חיים. מנותקים, נמאסתם". 6 באוקטובר 2021: לפיד מצביע נגד דמי אבטלה לעצמאים. לפיד בהבימה על ביקורי ח"כים אצל משפחות מחבלים: לא ייתכן שאנשים שנבחרו במדינה דמוקרטית ילכו לעשות כבוד לטרוריסטים. במוצ"ש אני עומד להוציא מכתב, אני ומפלגתי, ליועמ"ש, שמכיר את החומר היטב, ולהגיד לו לפתוח בהליך שיבדוק אם עצם הנוכחות של ח"כים ערבים שם היא לא הסתה ותמיכה בטרור. צריך להוקיע את הדבר הזה בכל דרך. 2021: לפיד הוא ראש הממשלה החלופי של ממשלה ששקועה עד צוואר בביצה של האחים המוסלמים. התחייבות של יאיר לפיד ל-100 הימים הראשונים בממשלה: חוק דמי אבטלה לעצמאים. הצביע נגד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש עכשיו יוזמה של חבר הכנסת אביר קארה בנושא הזה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא הצביע נגד החוק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא הצביע נגד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בסדר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תכף נראה לאן היוזמה תגיע, בינתיים כל מה שהוא יודע לעשות זה להצביע גם על זה וגם על זה, יש לו שתי אצבעות. אי-אפשר – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. יש לו הצעה יותר טובה מהחוק שנפל. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לו הצבעה כפולה, לאביר קארה. הוא יכול להצביע גם בעד וגם נגד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. לא. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אצלו זה יכול לקרות. הגבלת ממשלה ל-18 שרים – איפה הציטוט של זה? הדבר הראשון שאנחנו צריכים ובלעדיו לא יקרה כלום, זו ממשלה – ממשלה מתפקדת, ממשלה שפויה, יעילה, חסכונית, ממוקדת, 18 שרים. אנחנו מחויבים ומתחייבים לממשלה של 18 שרים, שלא תיכנע לסחטנות. מאי 2020: "מקימים היום את הממשלה הגדולה ביותר, הבזבזנית ביותר בתולדות המדינה". יולי 2020: "יש צעד אחד שהממשלה הזו יכולה לעשות ויחזיר את אמון הציבור – – – וזה להקטין את הממשלה ל-18 שרים – – – ממשלה חסכונית, יעילה, רזה"; "ואפילו אנחנו פה באופוזיציה נמחא לכם כפיים". אפשר – והוא ממשיך – בעיקר לתת – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> קשה לעמוד בזה במשטר פרלמנטרי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל תראה איך הוא ממשיך, תשמע איזה דברים – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אם היה משטר נשיאותי – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – דברי חוכמה, סוף-סוף דברי חוכמה: אפשר – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בסדר. היום כולם גילו שאי-אפשר להקפיד על מספר קטן של חברי ממשלה במשטר פרלמנטרי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז זאת בדיוק הצביעות. זאת הצביעות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> צריך את האיזון. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע, אם אתה לא מבין בכלום ואם אין לך מושג איך מתנהל משטר פרלמנטרי, אז תסתום את הפה, אבל אם אתה פותח את הפה ומטיף מוסר כל היום וכל הלילה, אתה לא יכול לעשות בדיוק את ההפך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. יש לכל אחד שאיפות, ואז הוא מגלה שהמציאות יותר חזקה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תראה מה הוא אומר: "אפשר – – – לתת איתות לחברה הישראלית שאתם לא פה בשביל האאודי A8 ולא בשביל השיירה ולא בשביל הכיבודים ולא בשביל הג'ובים ולא בשביל הנהגים – – – אלא בשביל דבר אחד, בשביל לעבוד אצל אזרחי ישראל". 2021: ממשלה מנופחת ובזבזנית, כולל שרים בלי תיק וסגני שרים בלי תכלית, ביחס של שרים לחברי כנסת יותר גדול מהממשלה הקודמת, כשאז זה בכלל גנץ היה שרצה חצי מהשרים, אחרת הייתה ממשלה חסכונית הרבה יותר. ועל החוק הנורבגי אמר ככה: באישון לילה, כמו גנבים, העבירה הקואליציה את חוק הג'ובים הנורבגי, 110 מיליון שקלים לכיסאות ומקורבים ועוד איזה אאודי 8 למחליפי. ממשלת נתניהו החמישית שוברת את כל שיאי הניתוק והאטימות. במקום דמי אבטלה לעצמאים ומענקים למובטלים, מבזבזים את כספי הציבור על ג'ובים"; "היום הם זרקו את בית המשפט העליון מתחת לגלגלי האוטובוס כדי להעביר את החוק הנורבגי, שמשמעותו עוד ג'ובים, עוד מקורבים, עוד תפקידים, עוד לשכות, מפני שבשביל זה הם נמצאים בממשלה, בשביל הג'ובים שלהם. שיתביישו להם". 2021, ממשלה נורבגית שאפילו בנורבגיה מתביישים שמשתמשים בשם שלהם לממשלה כזו. חמישית מהכנסת אלה חברי כנסת שאין להם שיקול דעת, שגם אם אחד מהם רוצה להצביע נגד התקציב הוא לא יכול כי ברגע יעיפו אותו מהכנסת הזאת. אדוני היושב-ראש, חוץ מצביעות – זה בעצם באותו הקשר של צביעות, אבל זה לא סתם צביעות, זה צביעות מתמשכת, ארוכת שנים, ניסיון לנצח את הטבע – קראנו בשבת האחרונה בפרשת השבוע לגבי הסיפור עם עפרון ואברהם, שקנה את מערת המכפלה: אדוני שמעני, ארץ ארבע מאות שקל כסף ביני ובינך מה הוא. אחרי שהוא אמר לו קח את השדה בחינם לקבור את שרה, אברהם אמר לו: לא, אני רוצה לשלם, הוא אמר לו: ארבע מאות שקל כסף זה שום דבר, כאשר בימים ההם ארבע מאות שקל כסף זה היה סכום גדול מאוד מאוד. איך פתאום הוא התהפך עליו ככה? איך פתאום עפרון שכח את הנדיבות שלו, את האצילות שלו, והמיר את זה בבצע כסף? לפני שנענה על השאלה, נענה עליה בסיפור. פעם אחת נקרא רבי יהונתן אייבשיץ לביתו של מושל המחוז, שביקשו לחוות דעה בשאלה מה חזק יותר ממה, הטבע או החוכמה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מתי חי הרב הזה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לפני כמה מאות שנים, 200–300 שנה. מה יותר חזק, הטבע או החוכמה? מה אתה אומר? תנחש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זה מתגלגל. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> האם יכול כושר יצירתו של האדם להתגבר על הטבע או לא? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> זאת השאלה. באותו מעמד היה גם הכומר המקומי, שהביע דעתו שמעשי אנוש עדיפים על יצירת הטבע. הוא גם הביא סימוכין לדבריו מהשולחן, אמר: תראו, היה כאן בעבר בול עץ, תראו, בעזרת כישרונו של האדם הפכנו אותו לשולחן מלכים, הדור ביופיו ומרשים בצורתו. לעומתו, טען רבי יהונתן, שאומנם האדם מסוגל לפעול בטבע ולהגיע להישגים מרשימים, אולם אחרי ככלות הכול, הטבע אינו משתנה. גם על השולחן המהודר חלים הכללים החלים על עץ, שכן גם הוא עלול להישרף. למרות כל כישרונות האדם, לא אחת הוא ניצב חסר אונים מול איתני הטבע. המושל החליט לתת לשני הצדדים שהות של חודש ימים כדי שכל אחד מהם ייערך כראוי כדי להוכיח ולשכנע בצדקת טענותיו. רבי יהונתן חזר לתלמודו והעניין נשכח ממנו כליל. באחד הימים, בהיותו שקוע בסוגיה סבוכה, הופיע עכבר שניתר אל תוך קופסת הטבק שעמדה פתוחה על השולחן. מיהר רבי יהונתן, סגר את המכסה והמשיך בלימוד. לאחר כמה רגעים הגיעו לביתו שליחים בשם המושל לקרוא לו לוויכוח עם הכומר. סגר רבי יהונתן את הגמרא, לבש את מעילו, שם בכיס את קופסת הטבק ויצא לבית המושל. כשהגיע לשם, הוכנס לטרקלין רחב-ידיים בו נערכה סעודה מפוארת לכל גדולי המלכות, כאשר במרוצת המפגש אמורות היו להינתן הוכחותיו של כל אחד מן הצדדים. לפתע הושלך הס באולם. בפתח ניצב מלצר, הדור בלבושו, כשהוא נושא מגש עמוס כוסות בדולח מלאות יין. הקהל שהתבונן במלצר, החל להריע ממושכות משום שהתברר שלא היה זה אלא חתול, שאולף להלך על רגליו האחוריות ולשמש כמלצר. גם שם נתנו תקציבים לחתולים במקום לילדים. הכומר בחר בדרך זו להוכיח את צדקת טענתו. זו הוכחה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> גם אתם נתתם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אנחנו לא לקחנו מהילדים, מאנשים במקצועות השוחקים, ממעונות היום, לא גזלנו ממישהו כדי לתת לזה, נתנו גם וגם, הכול בסדר. כך הוכחה עליונות האדם על הטבע, ללא אומר ודברים נוספים. התבונן רבי יהונתן בחתול וחייך, נזכר בקופסת הטבק שבכיסו, שלף אותה מכיס מעילו ושחרר מתוכה את העכבר הכלוא. בן רגע פרצה באולם מהומה רבתי. החתול המלצר השליך מידיו את המגש, הכוסות התנפצו והיין נשפך לכל עבר – ויצא לדלוק אחרי העכבר שנוא נפשו. כהרף עין התברר כי רבי יהונתן צדק בגרסתו, הטבע האלוהי חזק מכול. כך גם עפרון. כשאברהם אמר לו, נתתי כסף השדה, קח ממני, הוא צלצל בארנק עם מטבעות הכסף, צליל המטבעות החזיר אותו לטבעו החמדן וזה היה הטבע שלו שהוא לא יכול להתגבר עליו. בממשלה הזו ישנם שני סוגי צבועים, כאלו ששיחקו אותה ממלכתיים, נקיי כפיים ובעלי מידות נאצלות, שהצליחו לעבוד על הציבור שנים ארוכות והפכו את עורם בן רגע, ויש כאלו משולי אותו המחנה, שאף פעם לא היו ממלכתיים במיוחד, ועכשיו מנסים לנהוג בגינוני ממלכתיות. לגבי שני הסוגים נאמר: היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו? אחד אחד ככה, מנסים כביכול לנהוג בממלכתיות, אבל כשיושבים כאן ומחזיקים במשרה, מחזיקים בכוח, אין להם גבולות לכוח. אפילו יושב-ראש הכנסת נכשל בזה, אין לו גבולות לכוח – כשהוא יושב כאן, מוציא אותנו בלי לקרוא שלוש קריאות, כשהוא מקבל החלטות למחוק לנו הסתייגויות, בניגוד לדעת הייעוץ המשפטי של הכנסת, זה אדם שחזר לסורו. הוא היה אלוף ההסתייגויות, הוא היה אלוף הרעש והבלגן. הוא ניסה לנהוג בממלכתיות אבל כשנתנו לו את הכוח הוא הפך את עורו, וחבל שזה קורה ככה, חבל שהקואליציה משתמשת בכוח שלה ורומסת את האופוזיציה, רומסת חצי מהעם, ואין לה גבולות לכוח. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לסיים בנושא אחרון שקשור לנוכלות ולרמאות שבהן קמה הממשלה הזו – זה ייקח לי חמש דקות בערך, אני מוותר על הפיצוי הנוסף שמגיע לי על הרבע שעה שלא היה פה השר. אנחנו נקרא בשבת הבאה: הארץ אשר אתה שוכב עליה, לך אתננה ולזרעך. והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה, ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך. וכתוב: ויישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם. כשיעקב שמע את ההבטחה האלוקית שהארץ הזו תהיה לבניו, הוא לא חלם שיבוא אחד מבניו, כמה מבניו, וינסו למכור חלקים מהארץ הזו וינסו להקים כאן, ויקימו כאן, ממשלה מסוכנת לארץ ולעם ישראל. אבל משהוא התבשר את הבשורה הטובה הזאת, נשא ליבו את רגליו ונעשה קל ללכת, ככה אומר רש"י. לכאורה, הרי הרגליים נושאות את האדם, ומה זה ויישא יעקב רגליו? יעקב הרים את הרגליים, הרגליים מרימות את האדם. רבנו אברהם בן הרמב"ם מפרש כי פעולות האדם מושפעות או מהלב – אשר הוא משכן הדעת והתבונה – או מרצונות ומאוויי הגוף הגשמי. זהו ההבדל בין צדיק לרשע. מי ימשול על מי? הלב יוליך את הרגליים או הרגליים יוליכו את הלב? כמו שאומר המדרש: הרשעים ברשות ליבם, והצדיקים ליבם ברשותם. מאווי גופם של הרשעים שולטים על ליבם, ואילו אצל הצדיקים, התבונה שבלב היא המדריכה את צעדיהם. בא הפסוק ומלמדנו: ויישא יעקב רגליו. ליבו שלט על רגליו ונשא אותן לאן שחפץ ולא להפך. בדומה לכך, אפשר להבחין בין מנהיגי ציבור שליבם ברשותם ופועלים על פי הערכים שלהם, בנחישות, ביושר, לבין כאלו שליבם כבול בעבותות שקר – לחדשות, לפרשנות מקושקשת או למשרד היח"צ התורן. פני הדור כפני הכלב. גרוע מאיש ציבור הפועל כשבשבת, לפי מצב הרוח התקשורתי, הוא פוליטיקאי שעושה זאת תוך כדי שהוא מהתל בציבור. בפרשה מסופר על לבן הפוליטיקאי והרמאי שרימה את יעקב. ואביכן התל בי והחליף את משכורתי עשרת מונים. אגב, "לבן הפוליטיקאי והרמאי" יוצא בגימטרייה – איפה עיסאווי – 605, וזה בדיוק "לפיד", "גנץ" ו"ליברמן" – גם 605. יותר מזה, מישהו כתב לי קודם – שמואל בידרמן כתב לי ש"לבן" זה בגימטרייה 82, וזה בדיוק "בנט זה אח". "לבן" בגימטרייה – "בנט זה אח". זה גם יוצא דבר, אם תשימו לב: לבן רימה את יעקב בשבע שנים, הוא אמר לו: עבדתיך שבע שנים ברחל בתך – והוא נתן לו את לאה, רימה אותו. ובנט רימה את הציבור בשבעה מנדטים. לבן – בנט זה אח. גנץ עושה פוליטיזציה ממערכת הביטחון כדי לקושש קולות אנטי-ביבי. מקים ועדת בדיקה לתהליך רכש שנטחן עד דק, כשתהליך הרכש בפרשת המימד החמישי תלוי ועומד ומאותרג על ידי חברי הכנופיה. לפיד וליברמן מאמינים לו ומתחילים לחמם את מנועי השקר והשנאה, ולא מבינים שגנץ חסר עמוד שדרה וצפוי להתגמש כאקרובט לצלילי חליל התקשורת. והציבור – הציבור יבוא אתכם חשבון בקלפי, איתכם – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – – רציתם אותו כראש ממשלה, נכון? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> עדיין הוא יכול להיות – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זה עדיין, זה עדיין. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, מה שהיה על השולחן, אגב, לא נמצא עכשיו על השולחן. אז הסכמנו לתת לו את הכול. היום, אם הוא רוצה, נדון איתו על רוטציה. אבל עדיין, כשהמנוע של הממשלה הוא ימין, מנוע ימני ולא מנוע שמאלי. אני כבר מסיים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, יש לך עוד כמה שניות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> והציבור, חבר הכנסת אורבך, הציבור יבוא איתכם חשבון בקלפי – איתכם ועם כל אלה שמהתלים בציבור, כולל בכירי כנופיית שלטון החוק וכולל אלו שמנסים להשתלט על הדמוקרטיה ולנטרל את בחירת העם בקלפי בדרכים שונות, אנטי-דמוקרטיות. תתביישו לכם שאתם תומכים בגדעון סער ובהצעת החוק שלו. בעזרת השם, תמיד נתמוך, נחזק ונהיה שליחי ציבור שליבם מסור בידיהם, מתוך דאגה ואחריות לעתיד עם ישראל בארצו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת שלמה קרעי. אנחנו עוברים עכשיו לרשימת הדוברים של הקואליציה, ויתחיל חבר הכנסת ניר אורבך. בבקשה. שלמה, אתה נשאר כדי להקשיב לניר? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. 20 דקות, ניר. << דובר >> ניר אורבך (ימינה): << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבר הכנסת קרעי דיבר על דמוקרטיה, דיבר על קבלת הדברים. עד עכשיו הם לא מקבלים את כללי הדמוקרטיה. ראית, אדוני היושב-ראש, הוא אפילו לא מסוגל לקרוא לראש הממשלה "ראש הממשלה". מבחינתם הבחירות לא היו, לא נגמרו, אין תוצאות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אין דמוקרטיה בעולם שעשתה מעשה כזה, שרימתה את הציבור והקימה ממשלה הפוכה לגמרי ממה שהבטיחה. אתם, לכם אין דמוקרטיה. << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת קרעי, תן לי. היו לך כמה? היית פה ארבע שעות? שלוש שעות? כמה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא ספרתי. << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> אתה מוכשר, אבל אני חושב שאם אתה לא מסוגל להציג טיעון ב-20 דקות, אז 2:45 שעות או שלוש שעות זה ממש לא, לא – לחזור עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם על הדברים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה לא טיעון אחד. עם חוק פוגעני ודורסני כמו שהבאתם, היה קשה – – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> בסדר. אז יש פה פגיעה בממלכתיות. עכשיו, אדוני היושב-ראש – חבר הכנסת קרעי ודאי יודע – הם מדברים היום על מדינת תל אביב וירושלים; בפועל מה שהם עושים, הם גורמים נזק בלתי הפיך. הם, מבחינתם לקרוע, מה שהיה בעבר – ממלכת ישראל וממלכת יהודה, ואתה יודע למה זה גורם בסוף, חבר הכנסת קרעי – בחוסר האחריות. בחוסר האחריות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא הקשבתי לדיון שאתה – – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> בדרך כלל אתם לא מקשיבים, זו הבעיה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מי שלא מקשיב לציבור שלו זה אתם. << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> אני הייתי אמור לעלות ב-06:00, חבר הכנסת קרעי. תיארתי לעצמי שזה יימשך קצת, אם הוא נמצא פה. האמת היא, 06:00, חבר הכנסת קרעי, זו שעה שאני לא ידעתי שהיא קיימת בשעון, אבל תמיד – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> נשמע מדבריך שאני גנבתי זמן – – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> לא, חס וחלילה. חס וחלילה, הכול בחסות התקנון. אבל באמת, תמיד נעים ללמוד דברים חדשים. אגב, חבר הכנסת קרעי, אתה ישנת פה? כי, אני, לפחות – מאוד מומלץ לנסוע בשעות האלה; במקום שעתיים נסיעה, מה שלוקח לנו בתקופה האחרונה – 45 דקות בכיף. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הייתי לפני כן בהפגנה נגדכם בתל אביב. << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> כן, ראיתי. אגב, היה שם אחד – – – << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> בכיכר שאין לה שם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כיכר הבימה. בכיכר הבימה. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> כי אין כיכר רבין. לא, אין כיכר רבין. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כיכר הבימה. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> אבל אני הייתי בכיכר רבין. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הפסדת. << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> היה שם גם אחד מאושיות הטוויטר מהציונות הדתית, והוא הלין על זה שאנשי הציונות הדתית לא היו שם. שים לב לזה, חבר הכנסת קרעי. צריך לשים לב לזה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אנשי, הציונות הדתית יחזירו לכם – – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> צריך לשים לב לזה. אנשי הציונות הדתית – לא המפלגה, אנשי הציונות הדתית התנועה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הם יחזירו לכם בקלפי. << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת קרעי, אני אמשיך את דבריך לגבי הנושא של פרשת השבוע. בפרשת השבוע מסופר לנו, בין היתר, על התרגיל שעשה יעקב ליצחק. הוא התחפש בבגדי אביו; בגלל שאביו היה עיוור, הוא שיקר לו וקיבל ממנו את ברכת הבכור. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כמו בנט. << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> יעקב – תכף אני אגיד לך כמו מי. תכף, תמתין בסבלנות, אני אגיד לך את כמו מי. יעקב הציג לאביו את הדברים בצורה – איך נקרא לזה – מאוד מסוימת. הוא בישל את האוכל שאביו אוהב היה, שעשו היה מבשל לו, הוא לבש את הבגדים שלו, ועוד ועוד. יצחק הרגיש שמהתלים בו, אבל הוא לא ידע לשים את האצבע איפה בדיוק. "הקל קול יעקב והידים ידי עשו". אני מניח, חבר הכנסת קרעי, שאחרי זה גם תמצא לזה גימטרייה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בדיוק בנט. << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> ידעתי, יופי, יופי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> "הקל קול יעקב והידים ידי עשו" – בדיוק. אתה מגדיר בדיוק את הממשלה שהקמתם. בדיוק את הממשלה שהקמתם, ונמצא לך גם גימטרייה. << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> ידעתי שתמצא לזה גימטרייה. חבר הכנסת קרעי, תן לי עוד דקה, אני אגיע לטיעון. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תמשיך עוד חצי שעה גם. הכול בסדר. << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> כשרוצים ששקר יצליח – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> את השקרים שלכם כבר שמענו. << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> אז תשמע טוב. כשרוצים ששקר יצליח מציגים אותו בצורות שמתאימות, מלבישים אותו בבגדים מסוימים וחוזרים עליו הרבה מאוד פעמים. והינה, הינה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, זה נראה כאילו הוא נותן נאום תוכחה לבנט. << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> תן לי, תן לי רגע, אבל תן לי. תן לי כבוד בסיסי. כבוד בסיסי תן. דיברת כל כך הרבה, תן קצת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה נשמע, אבל, כאילו אתה נותן נאום תוכחה לבנט. << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> תן טיפה, תשאיר פירורים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> כן, לשם הוא הלך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תמשיכו לשקר לציבור, אף אחד לא – – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> אז בוא אני אספר לך מי משקר לציבור. בוא תשמע. יעבירו לך את זה אחרי זה גם. הפלא ופלא, חוזרים על דבר עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם – על השקר, אז "הקל קול יעקב והידים ידי עשיו". ובשפה המודרנית אנחנו קוראים לזה פייק – קמפיין פייק. עם ישראל שומע קמפיין, שומע את הציוצים שמצייצים חבר הכנסת קרעי וחבריו, שומע את צעקות השבר שהאופוזיציה צועקת, אבל הצעקות שלה הן כאלה רק כי היא מהתלת בציבור, זה רק כי היא עשה קמפיין, כי היא חוזרת על שקר שוב ושוב ושוב. והאמת היא שהיא עושה קמפיין פייק כי אין לה משהו אחר לעשות. היא החליטה לא לקחת חלק במשחק הדמוקרטי, היא החליטה לא לעבוד בשביל עם ישראל, אז היא מהתלת בו; שעם ישראל לחשוב שהבעיה היא לא בה, באופוזיציה, חלילה, הבעיה היא בקואליציה. את אבות ואימהות האומה הישראלית הקדושים אני לא שופט. רוח ה' הייתה עליהם והיא זו שכיוונה את ההיסטוריה, את השושלת ואת המסורת היהודית. רוח ה' מספרת את סיפורנו. אבל את האופוזיציה בישראל אני כן יכול לשפוט. איפה הייתם ארבעה חודשים? למה לא לקחתם חלק במשא ומתן, אלא רק בלילות האחרונים? למה לא דאגתם לציבורים שבשמם באתם לפה, לכנסת ישראל? למה הציבור משלם לכם – לצייץ ציוצים, להריץ בדיחות, לא להצביע, לצעוק "רוויזיה"? נמצא פה חבר הכנסת קרעי, הוא התמחה בלהגיש הסתייגויות דרך מחולל הסתייגויות: נ-נח-נחמן. אנשים חושבים, 5,000 הסתייגויות – מי יודע, ישב בן אדם וחשב, הסתייגות-הסתייגות. נכנסו למחולל הסתייגויות ועושים צחוק מהכנסת, עושים צחוק מהעבודה. אז בשביל זה נבחרתם, בשביל זה אתם באים לפה? אתם פשוט מרמים את הציבור. עומד פה יושב-ראש האיחוד הלאומי חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' וחושב שהוא גואל העם. יחד עם כל המפלגה שלו, במילים מכובסות ובסיסמאות יפות הוא מרמה את הציבור. הוא עושה עליו קמפיין וחושב שהציבור יבלע את זה. אז אולי עכשיו באמת, בערפל הקרב, יש כאלה שהוא מצליח לבלבל, אבל בסוף אנחנו יודעים, כאנשי אמונה, שהאמת תורה דרכה. הוא, מבחינתו, מציל את כולם. רק שתדעו, אדוני היושב-ראש: הוא מציל את החרדים, הוא מציל את הציונות הדתית, הוא מציל את החילונים, הוא מציג את המסורתיים, גם יש לו דעה מוצקה לגבי הציבור הערבי. הוא ממש המושיע. הוא מנסה לשכנע את כולנו שחלילה – שלא תתפתו לקחת תקציבים. הוא אמר את זה גם לכם. אגב, הם האחרונים, אנשי מפלגת הציונות הדתית הם האחרונים שאיישו את האנשים שלהם בוועדות, חיכו אני לא יודע למה. חלילה לא להתפתות להשתתף בדבר הזה, שנקרא הכנסת. ופה חבר הכנסת קרעי הראה איך בחירות דמוקרטיות, אפשר לא לקבל אותן. אגב – – – << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> למה אתה מתייחס אליו? << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> הוא היה פה שלוש שעות – איך אפשר לא להתייחס? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> שלוש שעות הוא היה פה. שלוש שעות. הרוויח בזכות את ההתייחסות. הבחירות הדמוקרטיות, מבחינתם ומבחינת יושב-ראש האיחוד הלאומי – לא יודע. בגללו אני יודע שלא הצליחו להקים ממשלת ימין. אני חושב שגם אתה יודע, אדוני היושב-ראש. האם הם מתנהגים ככה כי יש להם ייסורי מצפון? האם חבר הכנסת סמוטריץ' אומר את כל הדברים האלה בגלל שהוא לא יכול לרדת מהעץ שהוא טיפס עליו? האם זה בגלל שהוא מבין שהוא הגורם המרכזי לעובדה שאין פה ממשלת ימין היום? אז הוא צועק וזועק ואומר לציבור שלו: אני יודע מה אני עשיתי. הם משלמים לחמאס, הם משלמים לערבים. אז אני מרגיע את הציבור ואני אומר את המובן מאליו: אנחנו לא משלמים לחמאס, ממשלת ישראל לא משלמת לחמאס, ראש הממשלה לא משלם לחמאס, מפלגת ימינה לא משלמת לחמאס ואני לא משלם לחמאס. אנחנו מתכוונים, בעזרת השם, לדאוג לפקח על התקציבים הקואליציוניים, לוודא שהם הולכים למקום שאליו הם הוקצו ומגיעים למי שאליו תוכנן שיגיע. זה חשוב וזה הכרחי. לפני שאני ממשיך ומספר לכם על התקציבים החשובים האלה שאנחנו כרגע עומדים להעביר, אני רוצה רק לרגע להסביר למה אני מתעקש לקרוא לחברי האיחוד הלאומי כמו שאני מקפיד לעשות. תראו, אדוני השר, אני חושב שזה יעניין גם אותך. בבחירות האחרונות החברים שם עשו מחטף. הם לקחו תנועה ענקית, תנועת הציונות הדתית – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לקחו את השם. << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> הם מנסים. – – תנועה של מסורת רבת-שנים, מיסודו של הרב ריינר, זכר צדיק לברכה, וניכסו אותה למפלגה, לכמה אנשים שרואים את עצמם כמייצגים של תנועה שלמה. כאילו מה שהם אומרים – הם הוציאו מתוכה את מי שלא בוחר בהם. לזה אני לא מוכן. אני לא מוכן לקחת חלק במחטף הזה. אני לא מוכן לראות בהם מייצגים של תנועה אדירה, מגוונת, שהכילה בתוכה כל כך הרבה רבדים, שאיננה מפלגת קצה, ואני שואל אותם: מי שמכם? מי שמכם לעשות את הדבר הזה? אחרי שנגעתי בנקודה הזאת, ואחרי שהסברתי איך נפקח על התקציבים, חשוב לי מאוד לפרט ולספר למי אנחנו כן עוזרים בתקציב הזה. בכל התקציב הגדול הזה כל חבר כנסת וכל מפלגה מוצאים את היכולת שלהם לממש בעזרת התקציב את הערכים שבהם הם מאמינים ושבשמם הם הגיעו לבית הזה. אז מעבר לכך שימינה, כמפלגת שלטון, דואגת בספר התקציב לכלל החברה הישראלית, ישנם דברים שמיוחדים לנו, כאנשי הציונות הדתית. ואני רוצה לתת מעט דוגמאות, ממש על קצה המזלג, כדי שכולנו נבין את התמונה הגדולה, ונבין כיצד ניתן להניע דברים מתוך הקואליציה, במקום לצעוק ולזעוק ולא לעשות שום דבר משמעותי מהאופוזיציה. באמצעות התקציב אנחנו עוזרים לנוער בסיכון – מרכזים שמסייעים לנוער הנושר, נוער שאיבד את הדרך וצריך יד מכוונת ואוהבת. בעזרת התקציב אנחנו עוזרים לערים המעורבות, שחוו השנה משבר גדול, אלימות, משבר אמון – ועדיין חוות – ערים ותושבים שצריכים להשתקם נפשית ופיזית, תושבים שצריכים שיחזירו להם את תחושת הביטחון והאמון במדינה ובנציגיה. בעזרת התקציב – אגב, אדוני היושב-ראש, אני, אולי להבדיל מאחרים, מאוד מעריך את העובדה שהגעת לבית הכנסת בתקופה הזאת. זה מאוד מוערך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה יודע, חבר הכנסת, אתמול פורסם קול קורא ראשון של משרד הנגב והגליל, שהוא חלק מתוכנית החומש 550, שמתייחס לשיפור מרקם היחסים בין יהודים לערבים בערים המעורבות. בעצם הקול קורא הראשון שיוצא מתוך התוכנית שלנו, תוכנית – – – 550, זה שיפור מרקם היחסים בין יהודים לערבים. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> אני דיברתי על זה בלילה, ב-01:00, בלילה. << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> אני ודאי שמח לשמוע גם את זה. זה מצטרף לדברים שאנחנו מנסים לעשות מהצד שלנו. בעזרת התקציב הזה אנחנו עוזרים למרכזים להעמקת יהדות, לקירוב לבבות ולחיזוק הקשרים בין המגזרים השונים בחברה הישראלית בכל הערים בארץ, כי כשאנחנו מכירים את המסורת שלנו, את הזהות הכי בסיסית שלנו, ופועלים ביחד, אנחנו חזקים הרבה יותר. השלמנו את התקציב החסר לתקנת הישיבות למוסדות התורה, לישיבות ההסדר, לישיבות הגבוהות הציוניות, למדרשות התורניות לבנות, וגם, לא פחות חשוב מכך – לישיבות החרדיות. המוסדות התורניים לא יחוו פגיעה בתקציב. יהיה להם מרווח נשימה. וכן, לא ויתרנו; לא עשינו איפה ואיפה. אנחנו מאמינים בעולם התורה. אנחנו אולי המאמינים הכי גדולים בעולם התורה. ואני שומע וסופג שוב ושוב את הזלזול של חלק מחבריי פה למשכן, שבדיוק יצאו כנראה מפגישת עבודה עם הקדוש ברוך הוא וחושבים שהם יכולים לחלק פה ציונים ולהגיד מי פה צריך להוריד את הכיפה, מי פה צדיק יותר ממי. אז אומנם לי יש עוד המון עבודת השם לעשות, אבל להשלים את התקציב לתקנת הישיבות, שבכללן כלל הישיבות והמדרשות בארץ, הצלחתי. עזרנו באמצעות התקציב לגרעינים בחברה הישראלית – אנשים ונשים אידיאליסטים, שיוצאים לממש את חזונם כדרך חיים ביום-יום, במגורים, בקניות, בקהילה שלהם עצמם. ושוב – אני לא בוחן כליות, ולב ולא בדקתי בציציות של אף אחד, לא אם הוא חילוני ולא אם הוא דתי, וגם לא מסורתי. הגרעינים התורניים והגרעינים הקהילתיים והגרעינים המשימתיים – כולם, כולם, כולם, עושים עבודת קודש. כולם מחזקים את כלל עם ישראל. ואם הם מצליחים לעבוד ביחד ולשתף פעולה, אז אני מאמין שגם אנחנו בכנסת יכולים וכלל החברה הישראלית יכולה. עזרנו באמצעות התקציב לתנועות הנוער. אדוני השר, עזרנו יחד עם המפלגה שלך. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> אנחנו עוזרים לתנועות הנוער כי כל פעילות של תנועת נוער היא חשובה מאוד מבחינה חינוכית. << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> לגמרי. הבסיס שלנו, הלב שלנו, העתיד שלנו, זה הנוער הישראלי. הנוער שלנו ימשיך לפעול בתנועות הנוער, להתחנך, ואולי גם ללמד אותנו, המבוגרים, שיעור חשוב בשיתוף פעולה, בקבלת האדם האחר, בתרבות דיון. אלו ערכים שמלמדים בתנועות הנוער. ואני לא יודע מה קרה פה לחלקנו, שאיבדנו את הערכים האלו בדרך, שהפכנו בעיני עצמנו לקדושים מעונים ואת האחר הפכנו לרשע. איבדנו בדרך את תרבות הדיון, וגם הדיבור בכבוד אבד והלך לו אי-שם במעלה הדרך. איבדנו כמעט לגמרי את היכולת לעבוד ביחד עם מי ששונה מאיתנו, עם מי שלא צמח בבית מדרשנו, עם מי שלא נשתל באותה ערוגה ובאותו בית גידול שלנו. אני, באופן אישי, לא מוכן להיכנע לציניות ולצחוקים שעושים על הדרך המאחדת שבה בחרנו. אני חלוק אידיאולוגית בהרבה מאוד נושאים ואמירות של חלק מחבריי בקואליציה; מחלוקת קשה ומהותית. אבל אני בהחלט לוקח איתי את הערכים שגדלתי עליהם בתנועת הנוער ובישיבה ומיישם אותם כאן ועכשיו. והם, חבריי מהקואליציה, עושים זאת יחד איתי. ובזכות התקציב הזה, ובזכות שיתוף הפעולה הזה, אולי נצליח לגדל בו דור פחות ציני ויותר תמים. היופי בתקציבים האלה, כמו שאמרתי, שהשגנו לתנועות הנוער, הוא שהצלחנו לשלב כוחות בין החברים השונים בקואליציה, עם אידיאולוגיות שונות, למען מטרה אחת משותפת; בדיוק כמו הערכים שאליהם מחנכות תנועות הנוער. אנחנו השווינו את תנאיה של בת שירות לאומי בודדת שבאה מחוץ לארץ לשרת את עם ישראל ולחזק את חוסנו הנפשי והפנימי, ושהחליטה להשאיר את החיים שהכירה מאחור כדי להשקיע במניה של מדינת ישראל ועם ישראל – השווינו את התנאים שלה לחיילת בודדה. סייענו ליועצות הלכה במדרשות התורניות לבנות להמשיך לפעול, כי אנחנו רואים בעשייה שלהן ערך, ואנחנו רואים בקידום נשים בעולם התורה ובהלכה ערך גדול; כי שילובן וחיזוקן מחזקים את הקשר של כולנו למסורת ולהלכה ונותן מענה לנשים רבות מכלל המגוון והמגזרים במדינה. השקענו בכפרי הסטודנטים כוח אדיר ועצום של חבר'ה צעירים שרוצים בשנת הלימודים שלהם באוניברסיטה ובמכללה להוסיף ערכים, לנצל את הזמן, להקים קהילות ולתרום לקהילות קיימות. אני גאה לקחת בזה חלק. התקציבים ישמשו למטרות טובות, צודקות ומסייעות לכלל החברה הישראלית. אתם, חבריי מהאופוזיציה, ממשיכים לצעוק ולהתל בציבור, ואנחנו נמשיך לעבוד. אני לא מצפה מהציבור לקרוא את ספר התקציב ולא את חוק ההסדרים. אני כן מצפה מהציבור לשאול את השאלות הקשות, ולא לקבל את הקמפיינים שעושים או את הסיסמאות שצועקים. חובת ההוכחה היא עלינו. כנסת ישראל הולכת, בעזרת השם, לעשות היום ומחר מה שלא נעשה כבר שלוש שנים. במשך שלוש שנים לא הצביעו כאן בכנסת על התקציב. במשך שנה וחצי מדינת ישראל עבדה בלי תקציב. העסק היה תקוע. ונחשו מה? מבחינת חבריי לאופוזיציה – שככה זה יימשך. שנלך לעוד בחירות, ועוד בחירות, שמישהו יערוק מהמפלגה שלו, יבגוד בחברים ובערכים – הרי הם מדברים על בגידה בערכים. זה מה שהם מצפים מאיתנו לעשות – שנבגוד בחברים ובערכים המשותפים ושנצביע נגד. אחריהם המבול ושתישרף המדינה. למה שמשרדי ממשלה יחזרו לנשום? למה שמשרדי ממשלה יחזרו לעשות את העבודה שלהם, לשרת את הציבור? בשביל מה? אפשר ללכת לעוד בחירות. אז לא – אנחנו נהיה שוב המבוגר האחראי, ונעשה את המעשה האחראי והנכון. אנחנו נעביר היום, בעזרת השם, תקציב לעם ישראל. ואז, אדוני היושב-ראש, יצעקו עלינו שמנסור עבאס הוא ראש הממשלה בפועל, ויצעקו עלינו "מס עבאס" ו"עבאס חמאס", וכל מיני חרוזים שנונים שאין לתאר, ויקראו לנו – וכבר קראו לנו – "כלבים", כי נתנו גם תקציב לסירוס חתולים, ואולי גם יקראו לנו ממותות, כי אני לא יודע, בטח אחד מחבריי יוכל לומר שאנחנו עתיקים והולכים עוד מעט להיכחד מהעולם. אז אני שוב קורא לציבור: עליכם אנחנו סומכים ובכם אנחנו מאמינים. בשבילכם הגענו לפה. אנחנו מעבירים, בעזרת השם, תקציב, והתקציב הוא בשבילכם, והתקציב הוא טוב. התקציב יחזיר את מדינת ישראל לפעולה. אל תאמינו לסיסמאות. אנחנו נוכיח לכם שבאנו לעבוד בשבילכם. בכל זאת, השעה עכשיו היא 06:45, 07:00? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 07:00. << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> אז אני רק מבקש: תיתנו לנו צ'אנס. אנחנו עובדים מהלב. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת ניר אורבך. אנחנו עוברים לשר נחמן שי, בבקשה. << דובר >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר >> הוא גבוה, ניר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, הוא מושך למעלה. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> הוא שיחק כדורסל באליצור. תשאל אותו. בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, מזכירת הכנסת הגב' ירדנה מלר-הורוביץ וכל חברי הבית הזה שהקדימו והגיעו היום לישיבה. באמת יפה מצידכם שאתם מכבדים את הכנסת ומגיעים לכאן כל כך מוקדם. האמת, יש לי הרצאה יפה, אני מקווה, על הפעילות של משרד התפוצות, שאני עומד בראשו, נושא שלא מעסיק כל כך לא את הכנסת ולא את הציבור, ואני אדבר על כך. אבל רציתי, בעקבות הדברים ששמעתי גם בלילה כשהייתי פה וגם הבוקר, לדבר על הממשלה החדשה. אני מאוד שמח – מה שסיפרת, ידידי עבאס מנסור, סגן יושב-ראש הכנסת – על המכרז הראשון שהופיע. גם בלילה – חבר הכנסת דודי אמסלם תקף כמובן באותו סגנון – דיברתי על האי-שוויון בחברה הישראלית, האי-שוויון שצמח תחת 12 שנה של הליכוד, ודיברתי על הצורך לסגור פערים בחברה הישראלית, בין היתר בין יהודים לערבים. הזכרתי את העובדה שנפגשנו ביום שישי האחרון בכפר קאסם, באזכרה לטבח שהיה בכפר קאסם לפני 65 שנה, שהחברה הישראלית למדה אותו, והחברה הישראלית הסיקה ממנו מסקנות, ושכל אחד מאיתנו שהיה בשירות צבאי ואחריו יודע מה המשמעות של פקודה שדגל שחור מתנופף מעליה, ויודע שלא יורים בחפים מפשע ושלא יורים במי שלא מאיים על חייך. וגם לפני שלוש שנים, כשהייתה פרשת החייל אזריה, עמד פה רמטכ"ל צה"ל רב-אלוף איזנקוט ואמר בוועדת החוץ והביטחון בהקשר הזה, הוא וגם שר הביטחון בוגי יעלון: יש הוראות פתיחה באש בצה"ל, מתי יורים, באמת על סמך הניסיון של האסון שקרה אז בכפר קאסם. לא יורים. אם האדם שעומד מולך לא מאיים על חייך, לא יורים בו. והיה אירוע בשוק מחנה יהודה בירושלים, שאישה שלפה סכין, אישה צעירה, אבל לא יורים בה. מנטרלים אותה. אפשר לנטרל מישהו גם עם סכין ביד אם הוא לא עומד לדקור אותך באותה שנייה. אני עכשיו סוגר את הסוגריים. אני חושב שממשלת ישראל הזאת – שחבריה יופיעו פה בהמשך היום; עכשיו הם גם כן נחים – עשתה צעד נכון בזה שהיא השקיעה ומשקיעה סכום כסף אדיר, ואני מקווה שהוא יגיע, לסגירת הפערים בחברה הישראלית בין יהודים לערבים, ובין מרכז לפריפריה, ובין נשים לגברים, לתת לכל אחד ואחת את ההזדמנות שלהם להצליח. אין סיבה שאנשים צעירים שנולדים בארץ הזאת בכל מקום לא יקבלו אותה הזדמנות להצליח בחיים, לעבור בית ספר, ללכת לצבא, לשירות לאומי. החברה הערבית עדיין לא השתלבה, בעיקר בעניין של השירות הלאומי, אבל אני מקווה. בהתנדבות יש, אני יודע, אבל עדיין לא כחובה. אני חושב שצריך. אבל אחר כך ללכת לאוניברסיטה, וכאן אני יודע שצעירים וצעירות ערבים רבים לומדים, גם בארץ וגם בחוץ לארץ, כי לא תמיד הם מקבלים את ההזדמנות שלהם. ואחר כך להשתלב בחברה הישראלית, ולהגיע לרפואה, ולהגיע להייטק, ולהגיע לתעשייה, ולהגיע לכל מקום, כדי להרגיש שהארץ הזאת, גם עם הוויכוחים הפוליטיים הקשים מאוד בינינו – ויש ויכוחים; כל אחד מאיתנו רואה את העתיד בדרך שונה, אבל כולנו בסוף רואים אותה בתוך מדינה אחת. יש פה קרוב לשני מיליון ערבים, הם לא הולכים לשום מקום, וגם 7.2 מיליון יהודים לא הולכים לשום מקום. כולנו חיים תחת אותה שמש, אותם שמיים, וכולנו רוצים ונחושים לחיות פה. אז השאלה היא איזה חיים אנחנו מעצבים לעצמנו. ואני שמח שבפעם הראשונה בתוך הקואליציה של מדינת ישראל יש מפלגה ערבית. ואני אומר לכם שיש בזה מסר חשוב מאוד גם לחברה הישראלית וגם לעולם שמסתכל עלינו. ואני, בתפקידי – תכף אני אדבר יותר – עוסק הרבה באותו עולם יהודי. וכשאני מסביר – בפעם האחרונה למשלחת של האיחוד האירופי שהייתה אצלי במשרד השבוע – שאנחנו ממשלה מגוונת, קואליציה מגוונת, שיש בה הכול: יש בה יהודים וערבים; יש בה שר דרוזי; יש בה שר ערבי; יש חברי קואליציה ערבים, שהחליטו שהם רוצים להיות בקואליציה, הם לא נכנסים לממשלה אבל הם תומכים בממשלה; יש לנו תשע נשים בממשלה הזאת; יש שרה אחת, חברתי קארין אלהרר, שנפל דבר בגלזגו והם התנצלו על כך, שהיא נכה, והיא מתפקדת נפלא עם כיסא הגלגלים, היא מתפקדת נפלא; ויש לנו חבר גאה בקהילה הגאה. זו ממשלה שיש בה תמונת ראי של הציבור הישראלי. ככה צריך במאה ה-21 לעבוד. יש אנשים ממוצאים שונים, בצבעים שונים, ממקומות שונים, בעלי דעות שונות, בעלי אמונות שונות, שיושבים ביחד, ורוצים לחשוב ביחד, אולי אפשר לעשות את החיים בארץ הזאת ובעולם הזה טובים יותר. אז לכן אני חושב שהממשלה הזאת, שדיבר עליה קודם חברי אורבך, וחבר הכנסת שלמה קרעי, שכבר הלך – חבל, הוא היה יכול לשמוע קצת, קצת לקבל פרספקטיבה על הפוליטיקה הישראלית, כי אני ישבתי בכיסאות האלה עשר שנים מחיי, והקדשתי אותם באמת לנסות לשפר את חיי המדינה הזאת כמה שאני יכול; מהאופוזיציה זה פחות מצליח, אבל מהממשלה זה יהיה כנראה יותר טוב. חברה לא שוויונית היא חברה לא צודקת, ואנחנו כולנו מצווים: בני האדם נולדו שווים, וצריך לתת להם חיים שווים. אני מקווה שאנחנו בממשלה הזאת, בתקציב הזה, שהלילה, מחר, ועד יום שישי בבוקר יצביעו עליו – הוא ייתן חיים שווים להרבה אנשים. תקציב של תקווה. ואל תתבלבלו, הרבה דברים רעים ייאמרו, והרבה צעקות יהיו פה, ויצאו חברים וייכנסו חברים. הכול יקרה פה, אבל זה לא יכול להסיט אותנו מהמטרה העיקרית שאנחנו הולכים אליה: לעשות את ישראל, אחרי שנתיים, בייחוד השנתיים המטורפות האחרונות שעברנו, אבל הרבה יותר מזה, להחזיר אותה למקום של שפיות, של ממשלה שיושבת – בעוד כמה שעות היא יושבת; היא יושבת כל שבוע, ודנה, ומאשרת מינויים, תוכניות, כמו התוכנית הזאת, תוכנית לנושא האלימות בחברה הערבית, גם נושא שמשותף לנו. מי שחושב, אגב, שהאלימות בחברה הערבית נעצרת ביציאה מכפר ערבי – כפרים, חלקם בגודל של ערים – עוצרת ואומרת: לא, לא, פה חיים יהודים, זה לא יקרה, יודע שזה שטויות. כמה פעמים זה קרה בתוך יישובים יהודיים? כמה פעמים אנשים נפגעו? כמה פעמים כתוצאה מזה גם כנופיות וארגוני פשע "יהודיים" מרגישים: ואללה, הינה, אפשר להתפרע? ואז אותו דבר קורה גם בין היהודים. למה לא? מה יש? אותו נשק שמסתובב, אותה תחושה – שאני מקווה, עכשיו, כשהממשלה והמשטרה וחברי השר עמר בר לב וסגנו יואב סגלוביץ' עכשיו מתמקדים בזה – זה לא משנה, הכדורים לא יודעים איפה חיים יהודים או ערבים. הם עפים באוויר – אני יכול לספר לכם, זה סוד ידוע – והם פוגעים במי שעומד בדרך. פוגעים. אז לפעמים הרוצחים מדייקים, לפעמים הם טועים. אין דבר, עולים על האופנוע ונעלמים. ככה אי-אפשר לחיות בארץ. היו למעלה מ-105 או 106 הרוגים בחודשים האחרונים. זה מטורף. זה מטורף. ראיתי שאתמול המשטרה פיענחה רצח. היא צריכה להמשיך. ועכשיו אנחנו משקיעים 2.5 מיליארד שקל, כדי שכל אחד – אנחנו שומעים את הסיפורים מהכפרים הערביים, אנשים פוחדים לצאת מהבית, אימהות פוחדות לשלוח את הילדים שלהן לבית ספר. הולכות איתם, נוסעות. שמענו את הסיפורים של עיסאווי, שכל המשפחה כל הזמן דואגת לילד, לילדות – איפה הן? איפה הן? מה הן עושות? הם לא יודעים. הן לא אשמות בשום דבר, אבל הן מסתובבות, ולך תדע מי באותו רגע יחליט לצאת ולהרוג מישהו. 2.5 מיליארד שקל זה לא מעט כסף. אבל זה גם לא רק הכסף, זה גם לא 2.5 – ודיברנו על זה. זה חינוך, זה רווחה, זה דיור וזה מלחמה ישירה בארגוני הפשע. ואנחנו יודעים שחלק כבר יצאו למקומות מחוץ לארץ, קצת לנוח, כי הם פתאום תפסו שמתחילים לדבר על זה ברצינות. וסגן השר סגלוביץ' והשר עמר בר לב הציגו בממשלה תוכנית פעולה עם צוותים בין-משרדיים, עם הפרקליטות, עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, שיושבים שבוע-שבוע ודנים ומסיקים מסקנות איך להילחם. זה נעשה בידי אדם? אפשר לתקן את זה בידי אדם. מה שנעשה בידי אדם אפשר לתקן בידי אדם. זו לא מכה. זה לא מגיע מחום השמש ולא מגובה המים באוקיינוסים. זה משהו שאנשים יצרו אותו לרעה, ואת זה אפשר לחסל. ואני מקווה שהחיים בארץ הזאת יהיו יותר טובים גם כתוצאה מהמאמץ הזה. והפעולה השלישית, אני יכול להוסיף, זו הפעולה בנושא האקלים. גם פה, אגב, אין הבדל בין יהודים וערבים, בין מרכז לפריפריה. כולנו משלמים את המחיר של הזיהום באוויר ושל המחדלים האיומים בטיפול במים, באוויר, באדמה. עכשיו אנחנו משלמים את המחיר. אבל יותר גרוע – הילדים והנכדים שלנו, חברי עבאס מנסור, סגן יושב-ראש הכנסת, הם ישלמו את המחיר. אנחנו שותים את המים שלהם, אנחנו כבר נושמים את האוויר שלהם, האוויר היותר-טוב; אנחנו מנצלים את האדמה לרעה, כלומר שואבים ממנה כל מה שאנחנו יכולים. מה יישאר להם? איפה האחריות שלנו? אנחנו כבר לא נהיה, מה לעשות, אלוהים ייקח אותנו. אבל מה יהיה עליהם? מה אנחנו משאירים להם? כל אחד רוצה להשאיר משהו לילדים שלו, נכון? אולי קצת כסף, אולי דירה, אולי ירושה – שיהיה, שהוא דאג לעתיד. אבל זה לא מצטמצם בדאגה אישית שלנו לילדים או לנכדים שלנו, אלא דאגה שלנו לעולם. עוד פעם, אותו דבר, הים לא יודע לאיזה חוף הוא מגיע. הוא מגיע והוא עולה, פתאום סנטימטר, שניים. אסונות איומים צפויים כשיעלו פני הים בשני ס"מ. הסופות המטורפות האלה – הקיץ הפך לחורף, החורף הפך לקיץ. אין עונות שנה יותר. אז זו גם אחריות שלנו. השקענו עכשיו, הצגנו לממשלה תוכנית להתמודדות עם משבר האקלים, וראש הממשלה חוזר הבוקר עם השרות זנדברג ואלהרר והצוותים שלהם מגלזגו. אנחנו חושבים שמדינת ישראל, הקטנה אומנם – היא לא הכי מזהמת בעולם, היא גם תורמת – אבל היא יכולה לתרום תרומה מאוד מאוד חשובה לאקלים בעולם. יש לנו הייטק – אגב, אני אמרתי את זה, וראיתי שגם לחברי עיסאווי פריג' יש היום תוכנית לשילוב ערבים בהייטק הישראלי. אגב, גם ההייטק לא יודע מי מקליד, מי מתכנת. הוא מקבל. ואם יש מתכנתים ערבים, יהודים – מה זה חשוב? ההייטק הישראלי יכול לשאוב את כולם ולתת לכולם תנאים שווים. אז יפה עשה ראש הממשלה שלקח את המסר הזה שישראל לא יכולה להציג הישגים עדיין – וזה עוד פעם, מה לעשות, כבר דברים של שנים לאחור – אלא יכולה להביא את היכולות המוכחות שלה בתחום ההייטק כדי לשפר את העולם. עשינו את זה. עשינו את זה. עשינו את זה. גם המכשיר הזה שאני מחזיק, האייפד הזה, יש בו אלמנטים ישראליים; גם בשעון הזה, אפל, שאני לובש, יש אלמנטים; גם במכשיר הזה, האייפון, יש אלמנטים שישראל פיתחה אותם. תראו כמה חברות ישראליות נקנות על ידי משקיעים זרים. הרווחה היחסית שאנחנו מרגישים עכשיו, אחרי השנתיים האיומות של ההתמודדות המוטעית בקורונה והבזבוז העצום של כספי ציבור, נובעת מההצלחה של ההייטק. מיליארדים נכנסו לקופת המדינה. והמיסים שהאנשים האלה משלמים, הם מאפשרים לנו לשקם את הכלכלה במהירות הכי גדולה שאנחנו יכולים. וכמובן לא דיברתי באמת על המאבק בקורונה, שהממשלה הזאת באומץ לקחה על עצמה להתמודד בלי לסגור את כל המשק. אתם יודעים מה? לסגור את המשק זה הפתרון הקל. אומרים לכל האנשים להיכנס הביתה. אני פעם גם כן אמרתי לאנשים להיכנס הביתה, לשים מסכות ולהתכונן. זה עבד. אבל עברו 30 שנה מאז, ועכשיו הרבה יותר קשה לעשות את זה, ואנשים – אומרים: אל תצאו, אל תצאו – לא יוצאים. אז המחלה נעצרת. אבל החוכמה היא להמשיך את החיים הרגילים, להמשיך ללכת לעבודה, להמשיך ללכת לבתי ספר, להמשיך לחגוג – אם אפשר, בצניעות אומנם – בחתונות, באירועים. אפילו לקיים חיי תרבות, שזה חיוני, בגלל שאנחנו לא בני אדם אם אנחנו לא צורכים תרבות, ולהתמודד עם המחלה. מה לא אמרו? מה לא אמרו? "מסכנים", "מהמרים". "איך אתם פוגעים ב-" – לא. והמדינה חזרה והורידה את התחלואה בסדר גודל מרשים. ואני, אגב, לא בטוח שלא יבוא גל נוסף. הרי אין פה פתרון קסמים, כולם יודעים. המחלה הזאת איתנו כנראה להרבה זמן. אבל דווקא הממשלה הזאת, שלא נותנים לה קרדיט מספיק, ועוד מעט, בכל רגע, יגיעו הגלים האלה של השנאה והכעס והתסכול. מה לעשות? קשה פה. פה משעמם נורא. אני מסתכל על הכיסא שלי – נורא משעמם שם. באמת, אתה יושב, וגם מרימים את היד, מורידים את היד, לוחצים על הכפתורים בירוק, אדום, לפעמים צהוב. יופי. זה מעייף. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. אני אומר לאחד: מה קרה? למה אתה ככה צועק? אז הוא אומר לי: תראה, מנסור, מה נותר לי חוץ מלצעוק במליאה? << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> מלצעוק. זכות הצעקה. נכון. אז אני אומר: קשה לשבת שם, ויותר קשה לעבור מהצד הזה לצד הזה. ועוד יותר קשה לצאת מהפרסה ולעבור לשם. שם זו בכלל אכזבה גדולה. מה לעשות, אבל זאת הדמוקרטיה, אלה תוצאות הבחירות, וצריך לחיות איתן. ואני מקווה שגם הצד הזה של המפה הפוליטית יבין שאנחנו פועלים ביחד כדי לתקן את מה שנעשה פה, או לא נעשה פה, במשך שנים ארוכות. ואנחנו רוצים ישראל יותר טובה. אז לכן אני גם אומר לכם שהמהלך הזה של הקמת הממשלה המגוונת – המילה באנגלית diversity, מגוון – היא סוד ההצלחה ביכולת לחבר אנשים שבאים ממקומות שונים ביחד. ואני יודע, יש לכם תקוות גדולות – או-טו-טו זה יתמוטט, אולי נתפוס איזה מישהו פה שיש לו איזה שאיפות, הוא חוצה, כבר ראינו אחד שעשה את זה, ועוד אחד. אוקיי. אבל אנחנו במקום שיש לנו את הרוב שלנו, אומנם רוב קטן, אבל כל רוב הוא רוב. ככה זה בדמוקרטיה. כל רוב, כמו שמנחם בגין היה אומר, רוב קטן, קטן, אבל רוב. וכל דבר תורם. בסדר. אבל אנחנו נעבור, נצלח את המכשול הזה של ההצבעה על התקציב, ובעוד 48 שעות בערך – איזה יום אנחנו? שלישי. אז לא, זה ביום שישי לפנות בוקר – אנחנו נגיע למקום שיהיה לנו גם תקציב וגם אורך נשימה להתחיל ליישם את התקציב. ואני אומר לך, ידידי עבאס מנסור, הכסף הזה צריך להתחיל לצאת. אני גם שמעתי הבטחות בעבר, ואני לא אומר שתמיד הממשלה מקיימת. אז תעבוד קשה בשביל להבטיח את זה, וגם אנחנו נעזור לך. גם אני באותה ועדה לחברה הערבית. ואני לא מדבר רק על הנושא הזה – כל הסעיפים האחרים בתקציב, שעתידים להעביר רווחה ושינוי לתושבי ואזרחי מדינת ישראל. אנחנו מעבירים עשרות רפורמות לא פשוטות, לגמרי לא. הן חיכו במגירות; שלוש שנים לא עשו רפורמות, כמו ששלוש שנים לא הצביעו על תקציב. אני עוד הייתי פה בכנסת הקודמת – הקודמת של הקודמת של הקודמת – עוד הצבעתי נגד התקציב. מאז לא היה תקציב. פתחו קופסאות – זה כמו איזה קסם. עושים קסמים, אורי גלר, פותחים קופסה – הופ, הכסף קופץ. מה לעשות, אבל יש גם בעיה אחרת, צריך להבין עוד פעם את אורי גלר או את הקוסם דני דין – או אני לא יודע איך קוראים לקוסמים – שיעשה הופ ויחזיר את הכסף. הכסף הזה לא יודע לשכפל את עצמו, הוא צריך לחזור לקופסה. מי יחזיר אותו לקופסה? אנחנו נחזיר אותו. אנחנו צריכים לשלם עכשיו 200 מיליארד שקל. חלק היה מוצדק, חלק לא היה מוצדק. חלק לא היה מוצדק, אבל היה הפתרון הנוח. ועכשיו אנחנו צריכים, כל משפחה ישראלית – אומר את זה תמיד ראש הממשלה – מחזיקה עכשיו 100,000 שקל חובות כתוצאה מההתנהגות הלא-אחראית הזאת. אז הדברים יחזרו לנורמליות, אני אומר את זה לאזרחי ישראל עכשיו. מי שקם ומשעמם לו, הגיע לערוץ הכנסת – או יש עוד תחרות, אנחנו בתחרות עכשיו. אנחנו נגיע למקומות האלה ואנחנו נתקן, ואנחנו נשקם את הכלכלה, ואנחנו נגדיל אותה. כבר עכשיו אנחנו צומחים בקצב מהיר ביותר, שזה נס בפני עצמו. הישראלים, יש לי סוד בשבילכם, הם אנשים חרוצים, ואנשים יצירתיים, ואנשים חושבים, ואנשים שרוצים להצליח ומוכנים לעבוד קשה בשביל להצליח, אבל תנו להם תנאים, תעזרו להם. ותנו להם גם לנשום, תנו להם דמוקרטיה, תנו להם חופש. לכל אלה שחיים פה. אני אומר את זה מהלב. אם רק תיתנו לישראלים את תנאי היצירה האלה – לישראלים והישראליות, כמובן – תראו פה מדינה מובילה בעולם. אין פה סודות, אנחנו יודעים ממה זה בא: מהדחף העצום של אנשים להצליח, לעשות יותר. העולם כולו צופה בנו, אגב. ההישגים של ההייטק וההישגים בכלל של ישראל הם נושא לגאווה ולהערצה בעולם, עדיין, למרות שאנחנו חושבים שלא. אז קדימה, זה דבר שאנחנו יכולים לעשות אותו. וגם אני אומר בהקשר הזה שנוכל להגיע – ואני מאמין בזה באמונה שלמה – להסדר בינינו לבין הפלסטינים, שגם בזה אני רואה מפתח להתקדמות של החברה הישראלית. ההסדר שאני רואה הוא הסדר של שתי מדינות לשני עמים. כאן הממשלה חצויה, לא כולם חושבים כמוני, בערך חצי. יש כאלה שמאמינים שאפשר לחיות במדינה אחת לשני עמים, לא ברור איזה זכויות יינתנו לשני העמים. אנחנו לא נדון בכך בזמן הקרוב, וגם ההחלטות שנפלו, אנחנו נבדוק אותן, כדי לדעת שבהקשר הזה, הפוליטי, בינינו לבין הפלסטינים – נחכה. אפשר לחכות; קשה. הייתי רוצה לראות פתרון, הייתי רוצה לראות התקדמות, אבל אני יודע שזה לא יקרה. שאלנו את עצמנו עם האפשרות להיכנס לקואליציה, ואמרה את זה חברתי מרב מיכאלי, שרת התחבורה והבטיחות בדרכים: האם אנחנו מוכנים לוותר על הרצון שלנו להגיע להסדר ברוח של יצחק רבין, ברוח של שלום וביטחון; האם אנחנו נהיה מוכנים לעצור, להשהות את זה – לא לוותר, להשהות את זה, כי האמונה שלנו בפתרון הזה לא השתנתה – כדי להקים את הממשלה הזו וכדי להסיר את האיום על הדמוקרטיה הישראלית, שהיא בעיניי בעדיפות יותר גבוהה, כי קודם כול השאלה היא באמת איזה חיים יהיו לנו בארץ ואיך לנהל אותם. האם באמת היסודות הכל-כך חיוניים של החברה הישראלית במדינה היהודית-דמוקרטית הזאת – שיש לה שני יסודות: יהודית-דמוקרטית עם מיעוט ערבי גדול, עם כבוד למיעוט הזה, אבל יהודית-דמוקרטית – איך נשמור על שני היסודות האלה. ואמרנו לעצמנו: לא נתפשר על הדמוקרטיה. אז נכון, הרעיונות שלנו איך להגיע לפתרון יהודי-ערבי יישארו איתנו, ואני מקווה שנגיע ביום מן הימים גם לפתרון הזה, אבל עד אז, קודם כול נשמור על הבית שלנו, על היסודות. והייתה פה סכנה אמיתית לדמוקרטיה הישראלית. ריחפה סכנה על הכנסת, ריחפה סכנה על הממשלה, אני לא רוצה להזכיר לכם איזה חוקים התעופפו פה, ריחפה סכנה על בית המשפט, מערכת המשפט כולה, ובעיקר בית המשפט העליון, שפעל לא לפי רצונם של חברים מסוימים בבית הזה ומחוצה לו. הלכנו להפגנות כל מוצאי שבת ועמדנו מול בלפור. אני לא הייתי חלק מהזמן פה, אבל מרגע שחזרתי לארץ הלכתי לשם כל שבוע. וכל הגשרים במדינת ישראל – אני רוצה להזכיר לכם – היו מכוסים בדגלים ובשלטים, ואנשים עמדו ונופפו בהם שבת אחר שבת, ויתרו על כל דבר אחר, כולל הכדורגל. עמדו שם חמש-שש שעות, בשמש ובגשם, כי הם נלחמו על משהו שיקר להם, ואין מלחמה יותר חשובה מאשר על הדמוקרטיה, כי ישראל בלי דמוקרטיה היא לא ישראל. היא לא ישראל, היא משהו אחר, לא יודע אפילו מה. הדמוקרטיה זה לב העניין, זה סוד החיים שלנו, זה היכולת לחיות אחד עם השני, זה לקיים באופן הדדי זכויות, זה לתת לכל אחד לפרוח, כפי שאמרתי בראשית דבריי. אז לכן את כל הדברים הרעים האלה גירשנו מהעולם שלנו. הצלחנו. לא שהם נעלמו – הם מחכים בשוליים. כמו באולם הזה, שאני מכיר אותו היטב, בשוליים, בפינות האלה שמה. אי-אפשר לגרש את כל הדברים, לא ביום אחד ולא בכלל. הם יחזרו, הרעיונות יחזרו. אז אני אומר: אנחנו נהיה חזקים מספיק בשביל להדוף אותם והתקציב הזה, וחוק ההסדרים הזה, שעומדים על סדר-היום והכנסת עוסקת בהם ברגעים האלה, בשעות האלה, בימים האלה, הם יבטיחו לנו את היכולת לקיים חיים שלמים, בריאים, נכונים, צודקים, מוסריים במדינה הזאת, ואנחנו נעמוד בכך. זה אתגר גדול, אבל הקבוצה הזאת – הכיסאות ריקים, הם יגיעו – היא זאת שלקחה את זה על עצמה. וכל עוד – אני אומר לך, ידידי עבאס מנסור – כל עוד האנשים שיושבים בפרסה, אבל גם אלה שעומדים שם, חברי יצחק הלוי ואחרים, הם מגויסים וחדורי אמונה שאנחנו צריכים לעשות את זה. אנחנו נקבל בתקציב הזה ובחוק ההסדרים את הכלים, אבל את הרוח אנחנו מביאים מהבית. הרוח היא שלנו, הרוח של אמונה שאנחנו חייבים להחזיר את המדינה הזאת למסלול תקין, מסלול של חיים תקינים. בלי תקציב ובלי חוק הסדרים ובלי שינויים ובלי רפורמות ובלי תיקונים – וחוק ההסדרים הוא לא מושלם, כולנו יודעים, והוא עובר מהר, ואני לא מאושר אף פעם מחוק ההסדרים הזה כי הוא חותך את נתיבי החקיקה הרגילים; אנחנו יודעים שיש דברים שעולים על נתיבי חקיקה וזה לוקח ארבע שנים, שמונה שנים, והם נעלמים. אז יש דברים שצריך לעשות אותם מהר ואנחנו הולכים לעשות את זה. אני אומר שכל עוד הקבוצה הגדולה, של הקואליציה, שיושבת בבית הזה, 61 חברי כנסת, שכולם משוכנעים שיש עליהם אחריות כבדה: להחזיר את מדינת ישראל לתפקודה, לשמור עליה כמדינה דמוקרטית, לשמור עליה כמדינה מתפקדת, לשמור עליה כמדינה שנותנת לאזרחים בה תקווה שהיום הבא יהיה יותר טוב מהיום שהיה, שהשבוע הבא יהיה יותר טוב, החודש, השנה – אנחנו הולכים ומתקדמים, מתעצמים, מתחזקים, לומדים לחיות אחד עם השני, לומדים להכיר אחד את השני, מכבדים אחד את השני. ברגע שהתקציב הזה יעבור, חוק ההסדרים הזה יעבור, ייגמרו הצעקות. לצעקות האלה יש גם כן איזה אורך חיים. הן נגמרות ואתה אומר: רגע, אז מה עשיתי? צעקתי. בסדר, הזכות לצעוק אנחנו לא לוקחים אותה. ייגמרו הצעקות ותתחיל פה תקופה חדשה. לכן, אדוני סגן יושב-ראש הכנסת עבאס מנסור, חברי חבר הכנסת יצחק הלוי וכל הנוכחים בבניין הזה, שרוחם מרחפת פה, כי הם אינם, ביום שישי מתחיל פרק חדש בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל, תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, השר נחמן שי. יעלה ויבוא חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי. כן, לדבר אחריו בשטף הזה, בשפע הזה – הוא נתן נאום מאלף, כן. << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בוקר טוב, סבאח אל-ח'יר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בוקר טוב, סבאח אל-ח'יר. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אדוני השר, גברתי, אני חייב להגיד שתמיד כשאני מגיע לדוכן הזה אני נרגש. אני מקווה שזה לא יסתיים אצלי. יש לי תחושה שכמה מהאנשים שעולים לפה הם לא נרגשים. יש בבית הזה עדיין משהו של קדושה, ואני מודה שזה מרגש אותי כל פעם מחדש. אני רוצה להגיד שאני נמצא גם במין אווירה של חגיגיות היום. אני מרגיש שאנחנו נכנסים לאירוע שסוף-סוף יביא למדינה שלנו ולתושבי המדינה שלנו נחת ועדנה, ואופק, ושקט, וביטחון, זה הדבר שנראה לי חשוב מכול. אני חושב שלא יהיה נכון מבחינתי, כחבר ועדת הכספים, לפתוח את דבריי לפני שאודה לחבריי לוועדת הכספים, על עבודה מאומצת ורבת שעות; ליושב-ראש הוועדה אלכס קושניר, שבסך הכול הוביל בצורה ראויה להערכה את החלטות הוועדה ובאמת הצליח לעשות דברים נפלאים. אדוני, בדבריי אני רוצה להתייחס למשמעות הדרמטית והקשה הקיימת במדינה שאין בה תקציב. נראה כאילו זה איזה דיון אקדמי במחלקה למדעי המדינה בבר-אילן: יש תקציב, אין תקציב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> גם אני למדתי שם. אני שואל: תגידו, אתם השתגעתם? אנחנו מדברים פה בסיכומו של דבר על חייו של תושב, שהוא החוליה האחרונה והחשובה בשרשרת המזון. הרי בסוף בסוף אנחנו פה כולנו נועדנו לשרת את הציבור. הכלים, המנגנון שעומד לרשותנו זה התקציב, זה הדבר הראשון, ואנחנו דנים פה בכאלו דיונים ומתווכחים, האם שנתיים או שלוש, זה פשוט דבר שאותי מפתיע כל פעם מחדש. כאשר כאן במשכן הזה, שאני קורא לו משכן קדוש, חלק מחברי הבית נלחמים ביניהם מי יצעק חזק יותר, מי יבאיש את חברו בהבאשה יצירתית וארסית יותר, או מי יגלגל מטבעות לשוניות ויפזר פניני חוכמה זחוחים ובעיקר חסרים בתוכן אמיתי של עשייה – בזמן הזה הלקוחות שלנו, שהם תושבי מדינת ישראל, רוצים ומשוועים למעשים מקדמים בשטח; זועקים, ובצדק, לקבל את זכויותיהם ולשפר את איכות חייהם. הרי ברור לכול, אדוני היושב-ראש, שכשאין תקציב העשייה למען התושבים מתמעטת והלקוח-צרכן-תושב של מדינת ישראל יוצא ניזוק, ואיכות חייו נפגמת באופן משמעותי ביותר. ואני רוצה להביא את הקולות האלה מהשטח, כמי שעד לא מזמן היה בשטח בעבודה של הרבה מאוד שנים כראש רשות. אני אתן כמה דוגמאות על עיר ואם בישראל, עיר קצה מרוחקת, מאתגרת, שאותה אני מכיר היטב ובראשה עמדתי 18 שנים, ומה קרה לתושבי עיר קסומה זו כאשר במדינתנו לא היה תקציב שנתיים או שלוש – וכבר אמרתי, הדיון בין שנתיים לשלוש הוא קצת דיון תמוה ומוזר. אני גם רוצה להזכיר למי ששכח שבתווך הזה גם היו ארבע מערכות בחירות. ארבע מערכות בחירות: ב-9 באפריל 2019, ב-17 בספטמבר 2019, ב-2 במרץ 2020, וב-23 במרץ 2021. בתווך הזה גם אין תקציב. הרי כשאני הייתי כראש רשות בין בחירות לבחירות, ורוצה לקבל את המגיע, התשובה הייתה: בחירות, ראש העיר, חכה, סטנה שוואיה. כמו שאומרים "אחרי החגים" – נדבר אחרי הבחירות. אנחנו היינו במשך שלוש שנים בין בחירות לבחירות. לא רק שלא היה תקציב, גם אם יכולת לקבל משהו פעמים לא קיבלת בגלל הבחירות. ולכן היה מצב שאני מגדיר אותו כמצב כאוטי, זה מצב שבסוף בסוף בסוף בסוף – תכף אני אגע בדברים האמיתיים, שקרו בשטח, לא דיון תיאורטי, שפגעו בתושבי העיר. וכל מה שנכון לגבי העיר אילת נכון לגבי 240 רשויות – יותר חזקות, פחות חזקות, יותר חלשות, פחות חלשות. זה קרה, וזה מגיע בסוף בסוף לתושב הבודד. ההמתנה של חודש ועוד חדש של תושב, אם הוא זקן, נכה או חלש – היא המתנה בלתי נסבלת, משום שפה מקיימים דיונים אקדמיים, ופה השלטון נכנס, אני אגדיר את זה כך ותכף אתייחס, לאווירה של זחיחות הדעת. זה מה שקרה פה בשנים האחרונות, לצערי הגדול מאוד. אתה יודע, אני העברתי 18 פעמים תקציב, והעברתי אותו כבר בחודש נובמבר או דצמבר. עשיתי זאת משום שאני מחויב לתושבים. אני צריך להציג להם אופק, אני צריך לתת להם ביטחון, ואני רוצה שיבקרו אותי. ברגע שיש תקציב יש מה לבקר. אם לא הייתי עושה זאת, היו מפטרים אותי. היו כמה ראשי רשויות שפוטרו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נכון, נכון. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> למה מה שנכון שם לא נכון פה? הרי זה אותו דבר ואפילו חמור מכך. לכן כל שנה דאגתי להעביר תקציב בחודשים נובמבר-דצמבר, והזמנתי את הציבור לבוא ולשמוע מה קורה שם. ומה קרה אצלנו בעיר? אספר לך, אדוני, ואני רוצה לגעת בנקודה אחת, אותה סגירה מטורללת וזחוחה, מרושעת וחסרת רגישות של שדה דב, שהיה התחנה המרכזית של תושבי העיר אילת. אתה סיפרת לי שאתה צריך להגיע לאילת, אני מקווה שזה יקרה בקרוב. אני רוצה להגיד לך, אדוני, כשבחנתי איך התקבלה ההחלטה על סגירת שדה דב הבנתי שהיו כאן שני מרכיבים מרכזיים בהחלטה. אתה שומע, אדוני השר? הדבר האחד הוא זחיחות הדעת ואיבוד החמלה, הדבר השני הוא תאוות בצע שראתה 65,000 תושבים כתושבים שקופים. עכשיו, אני מדבר על הסימפטום המנהיגותי-ניהולי באותה עת, על זה אני מדבר, שפשוט מקבלים החלטה. אני כראש עירייה, אפילו ראש עירייה שהוגדר לא רע – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> בדיוק. אפילו לא נדרשתי להגיע לדיון אחד של אותם אנשים שישבו במחשכים לסגור את שדה דב. לא פנו ולא אמרו: תקשיב, אנחנו סוגרים לך את התחנה המרכזית. מה יגידו מאות מתושבי העיר שמשתמשים במטוסים כדי להגיע לשדה דב, ומשם – לבתי החולים, מי ייתן להם דין וחשבון? לא בכדי שבתי שביתת רעב ויצאתי להפגנות והוצאתי את תושבי העיר החוצה, כי מה שהכעיס אותי זה לא רק הסגירה עצמה אלא דרך ואופן קבלת ההחלטות. ואמרתי: אם זה הסיסטם של קבלת ההחלטות, אוי לנו ואבוי לנו. ככה אני רואה, כך ראיתי את הדברים. ומה שקרה, כתוצאה מהמאבק שנאבקתי יחד עם חבריי, גם אני, אדוני השר ראש, הוזמנתי לבלפור, כן, אני אספר לך, הוזמנתי לבלפור. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יפה. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> בוודאי, וקיימתי שיחה אישית עם מי שהיה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> פעם אחת? << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> לא, אבל במקרה הזה כן. – – עם מי שהיה ראש הממשלה והיום חבר הכנסת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה היה שם? << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> הינה, אני מספר לכם. שיחה אישית, ישבנו במרפסת, כן, מה אתם יודעים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אמרתי שראש הממשלה דאז קרא לי: מאירק'ה. אמרתי את אשר אמרתי, והדברים לא היו פשוטים כלל ועיקר. ישב איתנו אשר חיון, אם אני אדייק. שם התקבלה החלטה לפצות את העיר אילת על הנזק הבלתי-אפשרי ולתת לעיר אילת כ-800 מיליון שקל. גזרו את זה מהערכת תקבולים משיווק קרקעות שדה דב. אמרו אז שזה יהיה 8 או 9 מיליארד, אז כנראה שזה היה החישוב, של 800 מיליון שקל. אני יכול לבשר בשמחה אמביוולנטית, נגדיר את זה, שהתקבולים אמורים להיות פי ארבעה ממה שדיברו איתי אז. זאת אומרת, אם אנחנו בוחנים את אותו התחשיב, העיר צריכה לקבל 3 מיליארד ולא 800 מיליון. בהמשך לפגישה שהייתה בבלפור, התקיימה ישיבת ממשלה באילת, ב-4 באוגוסט 2019, שזה חודש וחצי לפני הבחירות, להזכירכם – אתם זוכרים את זה, כן? ושם הממשלה, בחדר הישיבות של עיריית אילת, אישרה 530 מיליון שקלים. משום הסמיכות לתקופת הבחירות אמר המשנה ליועץ המשפטי עו"ד רז נזרי – איש מדהים ומקסים – שלא ניתן, משום מערכת הבחירות, להעביר את הסכום, אלא רק דברים שמוגדרים דחופים. אני יכול להגיד לכם שחלק מ-530 המיליונים התקבלו ו-220 התאדו. למה? כי בעצם לא הייתה ממשלה מתוקנת מאז ועד היום. עכשיו, ה-220 מיליון זה לא אירוע אקדמי, זה חיים של תושבים. בנינו את זה על פי תקציבים צבועים יחד עם המשרדים הרלוונטיים, תכף אמנה אותם ואגיד לכם. זאת אומרת, יושבת פה העיר שניזוקה נזק כבד מאוד, מקבלת הבטחות ששוב, הן הבטחות שאגדיר אותן חסרות תוכן, ריקות מתוכן, ויש בהן מידה רבה של זחיחות. אני לא סתם משתמש במילה זחיחות; אני חושב שחלק גדול מהתקלות שהיו בשנים האחרונות, ואני אומר את זה כמנהיג ותיק, זה שקצת – תמיד אני אומר שבצמרת אין מספיק חמצן. כנראה כשאתה מגיע יותר מדי גבוה אז משתבש לך העניין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – אוויר פסגות. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> על זה אני מדבר. אוויר פסגות, אז יכול להיות שאתה נכנס לפוזה של זחיחות. אתה שואל – עד כמה זה ניתן. אבל בוא נראה מה קרה, אדוני היושב-ראש, בתווך הזה. סבסוד טיסות לאילת היה חלק מהתקציב. הכול מופיע. כל מה שאני אומר מופיע. (אומר דברים בערבית ומתרגמם:) מילה במילה. למי אנחנו מסבסדים? הרי סגרתם את שדה דב, לקחתם לנו את התחנה המרכזית – תעזרו לתושבי אילת. אנחנו גרים במקום הכי רחוק – על אז אין ויכוח. דובר על כך שיהיה סבסוד. פעם, דרך אגב, היה סבסוד עומק לתושבי העיר אילת. נגמר הדבר הזה. לא קיים. לא קיים. מה המשמעות? המשמעות היא שחלק גדול מהתושבים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שמתחילים לקחת מיסים – – – << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> לא, זה לא בגלל זה – בגלל דברים אחרים. אני אשמח להתייחס בהזדמנות אחרת. כי הטבת המס שניתנה, ניתנה בזמן שהיה עומק סבסוד על הטיסות. המשמעות היא שתושבים חולים, למשל – חלקם לא מוכנים ללכת לטיפולים יותר, ואומרים: אנחנו לא מוכנים להיות מטורטרים בטרטור הזה. מה גם, שלחלק גדול, לחולים, זה עולה כסף. והדרישה לעלות על כביש הערבה, כביש הדמים – שאני אתייחס אליו בהמשך – היא דרישה שבה כמעט אומרים לנו: לכו תעשו עכשיו חרקירי על הכביש. אני נוהג, כל שבוע, אדוני היושב-ראש, כל שבוע אני נוהג – יוצא מהבית מוקדם בבוקר וחוזר מתי שמסתיימת פה העבודה, ביום רביעי, יום חמישי. אני יודע מה המשמעות. אני מברך ברכת הגומל כשאני מגיע הביתה, או כשאני מגיע לכנסת, למה? מדובר פה בתושבים מסוג ג וד? אותו דבר השאטל. ניתן שאטל – שאטל מבן-גוריון למרכז תל אביב. למי ניתן? לאנשים שבאים ליום אחד. בדרך כלל זה או סטודנטים או חולים. באים, מדלגים. גרושים. שוב, נלקח – אנחנו עכשיו מחזירים אותו, אבל נלקח. וכשאתה שואל: למה זה קורה? התשובה שיש לי היא: זחיחות הדעת. הדבר הנוסף שלא טופל זה כל הנושא של שדרוג מערכות הרפואה והבריאות באילת. העיר אילת היא עיר קצה. יש לנו בית חולים – אנחנו מנסים כל הזמן לשדרג אותו, והוא באמת עושה עבודה טובה. אבל היה חלק מתוך התקציבים שאושרו – לא קיים. ב-14 במרץ באה סופה שטרפה לנו את הכול, את כל החופים. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כל החופים בעיר אילת, כולל המרינה, כולל הכול – סופה שמוערכת בנזק של מעל ל-100 מיליון שקל. נזק של מעל 100 מיליון שקל. יש תוכניות, יש התחייבויות. אין תקציב – אי-אפשר לבצע. וזו פרנסה של אנשים, זו פרנסה של עיר, של תיירות – זה כל מה שנמצא מסביב. והיד עוד נטויה מבחינת כמה חמור המצב שבו אין תקציב. וכל מה שאני אומר נכון לאילת ונכון לגבי רשויות רבות, ששנתיים תקועות אם אין תקציב, אם אין שירותים לתושבים. וכפי שאמרתי, אין מדובר פה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה עם הכסף של הממשלה – – – << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> ה-220 מיליון – אני נמצא עכשיו בדיונים בממשלה העכשווית מתוך כוונה שזה יעלה, ואני מקווה שמייד אחרי התקציב. אני בחרתי לראות בתקציב יעד הכי חשוב, ולכן אמרנו: בואו נדחה את זה, נעביר את התקציב ונקיים. אני חושב שלפעמים סבלנות וקצת אצילות ראויות בעת הזו, וודאי וודאי משום הצורך הדחוף לאשר תקציב לתושבי מדינת ישראל. האמת שכשאני רואה את התקציב אני פונה לחבריי באופוזיציה, ואני אומר: אתם ודאי לא תתמכו בתקציב – תפרגנו, רבאק. תפרגנו. הגיע לכאן תקציב שיש בו גם בשורה, ואני רוצה להתייחס לכמה דברים שקיימים בתקציב. אם אנחנו מתייחסים להעלאת גיל פרישה לנשים, ואם אנחנו מדברים על הרפורמה בחקלאות, ועל הרגולציה, ועל הרפורמה ברישוי עסקים, ועל הרפורמה ביבוא מזון ותמרוקים, ועל רפורמה בכשרות, ותוספת משמעותית של תמיכה לניצולי שואה ותמיכה לנכי צה"ל, וסיוע לנכים, ובניית שני בתי חולים – כל זה מופיע בתוך התקציבים. ואני רוצה להדגיש – אני רוצה להתייחס תכף למגזר הערבי – הגדלת השלמה להכנסה ל-70% משכר מינימום; זה חלק מהסיעה שאני חבר בה, שדחפה את העניין. ויש עוד דברים שדחפו – פריסת תשתיות תקשורת סולריות בכל המדינה; 500 מיליון שקל תוכנית לאומית לחיזוק רמת הגולן; 700 מיליון שקל תוספת לבסיס הרווחה; תוכנית לסיוע משפחות צעירות ברכישת דירה ראשונה; 200 מיליון שקל לפיקוח על מעונות יום; 500 מיליון שקל לטובת עצמאות וחירות ניהולית במערכת החינוך; 300 מיליון שקל לכביש הערבה. כל זה קורה – וזה קצת מן הדברים, מהבשורות הגדולות שקורות בתקציב המצוין הזה. ואני חושב, אדוני היושב-ראש, מה היה קורה אם גם השנה לא היינו מעבירים תקציב? מה יקרה? מה יקרה לתושב הקצה? זה הדבר שמדיר שינה מעיניי. עצם המחשבה שיש מי שחושב שאפשר עוד שנה – אם תרצה, שנה רביעית; כי אנחנו, בין הבחירות, אמרנו – לא לאפשר לתושבי מדינת ישראל לקבל תקציב. ולכן הדיון הוא לא דיון אקדמי – מדובר פה בדיון שיש בו חיוּת. זה הדבר הבסיסי. אני רוצה לומר כמה משפטים שקשורים לנושא שבוער בדמי כמחנך, כראש עירייה וכמי שהוציא את תוכנית "עיר ללא אלימות" לאוויר העולם בשנת 2004; כי העיר אילת הייתה עיר מדגימה, עיר מודל, ולאורה נבנתה תוכנית לאומית שפעלה ב-150-140 רשויות. אני מאלה שטוענים שחוסנה של מדינת ישראל נמצא בסכנה כתוצאה מתופעות האלימות שרווחות בה – ואני מסכים לחלוטין עם מה שאמר השר. מי שחושב שהאלימות נסגרת במגזר הערבי מתבלבל. האלימות נמצאת היכן שמאפשרים לה להיות. זה המצב. ומי מאפשר לה ולמה זה קורה? אז אני אגיד מניסיוני – ואני מדבר כראש עיר שהיה מאובטח חמש שנים, שהתפוצץ לו רימון רסס צה"לי בתוך הבית, וחזיזים בבית, ותרנגולות שחוטות, ונרות נשמה, וכל מה שאתם רק רוצים. למה? כי אני לא אפשרתי לגורמים עבריינים להשתלט על צמתים שלטוניים וגם לא על צמתים עירוניים. בשום פנים ואופן. אם זה על החופים, אם זה על הטיילות, אם זה על השילוט, ואם זה על כל אותם מחברי עבודה של עולם הפשע, שדרך אגב, ידועים לכולם. אני לא גיליתי לאף אחד שום דבר. כולם יודעים שנושא השילוט, למשל, הוא נושא שיש לא מעט גורמים עבריינים שהשתלטו עליו. אני אסביר: בדיוק כמו ירקות ופירות, ובדיוק כמו הימורים, ובדיוק כמו זנות, ובדיוק כמו עוד כל מיני דברים. זה עולמות – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> וגם ניקיון, ניקיון. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ושמירה. << דובר_המשך >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> וזה עולמות ידועים. ידועים. למה? אני אספר לך, אדוני השר. השתלטו על מכרזים של שילוט ועשו מזה בעצם הלבנה. באו לעסק, ואמרו לו: אתה רוצה? תן לנו, תקבל שלט, וזו הייתה הדרך. אני פירקתי ביום אחד, אחרי מאבק גדול, 800 – שמעת את המספר? 800 שלטים. עכשיו אני אומר איך זה קורה. זה קורה מהרבה מאוד סיבות, אדוני. קודם כול, אני מאמין שכל הקהילה צריכה להתגייס ולהגיד: אפס סובלנות לתופעת האלימות. קודם כול. אני לא מאשים רק את המשטרה, או אני לא מאשים את המשטרה. אני חושב שלמשטרה יש תפקיד חשוב, ואמרתם נכון, בנושא של ארגוני פשע. זה המשימות שלה. יש לה את כלי העבודה – מה שאין לראש עיר. אבל ראש עיר, והנהגה, ומערכת חינוך – כולם צריכים להיות מגויסים, מבלי לוותר ולו במילימטר אחד על כך שצריך להוקיע כל תופעה של אלימות מקרבנו. ואני רואה בזה את הסכנה האמיתית שמאיימת על מדינת ישראל. אני שומע את הקולות והרעשים מהמגזר הערבי. ואני אמרתי לך, אדוני היושב-ראש, ואמרתי את זה לחברים נוספים: אני יותר מאשר אשמח להתגייס למשימה. זו אחת הסיבות שהצטרפתי לוועדה לביטחון פנים בראשותה של מירב בן ארי, שעושה עבודה נפלאה. חשוב לדעת. בחודש האחרון היא נכנסה לכל הנושא כמו סערה. אני שמח על התקציבים לטובת מיגור האלימות במגזר הערבי, ולא רק במגזר הערבי. ואני חושב שכולנו חייבים, חייבים, להתגייס. אם לא נטפל בתופעה הזו, אני יכול להניח שהחוסן שלנו כעם ייפגע פגיעה קשה. ואני רוצה להגיד עוד משהו לבית הזה. לבית הזה יש מה להגיד גם בנושא הזה – בדוגמה אישית, בדרך, בצורה, באיך שאנחנו מדברים איש כלפי רעהו, בכבוד, בפרגון, באי-טיוח. בסוף, בסוף, בסוף, רואים אותנו הרבה מאוד אנשים. ולכן אני חושב שאחרי שנעבור את התקציב – אני רואה כמשימת על, אדוני השר, כמשימת על, את נושא האלימות כנושא מרכזי שמדינת ישראל, שהבית הזה, שממשלת ישראל, שכל אחד ואחד מאיתנו, יעשו לטובת העניין. אמרו לי שאני יכול לרדת לפני הזמן, ונמצאת פה חברתי, אז תודה רבה לכם. שיהיה לנו יום טוב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. תודה, חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי, כמובן. ובלי תקציב אין תוכנית למיגור פשיעה ואלימות, אין 1,100 תקנים למשטרה, שצריכה 5,000 תקנים. 12 שנה הזניחו את המשטרה. הם מדברים על כך עכשיו. אנחנו עוברים לחברת הכנסת שרון רופא אופיר. בבקשה. עשר דקות, גברתי. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בוקר טוב. << דובר_המשך >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה שלומך? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הכול בסדר. << דובר_המשך >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה אחרי לילה ארוך? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> התחלתי ב-05:00, בבוקר. << דובר_המשך >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בסדר, אז יש כוח. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש כוח, כן. << דובר_המשך >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בדיוק. קטן עליך. בוקר טוב, אדוני השר, בוקר טוב, חבריי חברי הכנסת, האמת שבדרך לכאן שאלתי את עצמי למה אני כל כך מתרגשת, כי הרי בעצם זה אמור להיות אירוע מובן מאליו. כסגנית ראש רשות, מדי שנה היה מגיע התקציב, והיינו עושים דיונים, רואים אותו לפני, יושבים, ולא זכור לי שהתרגשתי; היינו עוברים עליו – את זה משנים, את זה מתקנים, מתווכחים, לא מתווכחים, אבל בסוף הייתה מטרה אחת של כולנו: שיהיה תקציב. והאמת שזה כל כך הזוי ששלוש שנים וחצי אין למדינת ישראל תקציב. תחשבו שבעצם התרגלנו למציאות ההזויה הזאת, ועל זה אני רוצה לדבר. אני רוצה לדבר על למה בעצם אני כל כך מתרגשת ולמה זה כזה שבוע חגיגי בעיניי, כי שלוש שנים וחצי לא היה תקציב למדינת ישראל. אנחנו, יושבי הבית הזה, פה, מבינים, אבל אני חושבת שהאזרח בחוץ לא באמת מבין. הוא מבין שהוא ממורמר, הוא מבין שהדברים לא עובדים כמו שהוא רוצה שהם יעבדו, אבל אולי הוא לא באמת מבין מה המשמעות של תקציב. אז היעדר תקציב זה אומר שהמערכות במדינה משותקות. רשויות מקומיות, מערכת בריאות, מערכת לביטחון פנים, מערכת הביטחון, מערכת החינוך – אין מערכת שמתפקדת. שלוש שנים וחצי אין מערכת שמתפקדת במדינת ישראל. ואני חייבת להודות שאני, כאזרחית המדינה, עוד לפני שנכנסתי לבית המכובד הזה, למשכן הכנסת, הייתי מאוד מודאגת. אני הרגשתי שאנחנו ניצבים בפני מדרון מאוד חלקלק, מדרון מסוכן, והבנתי שאם נמשיך בדרך הזאת אנחנו, חלילה, חלילה, עלולים לאבד את המדינה; עלולים לאבד את הבית הישראלי. וההיסטוריה שלנו מלמדת שזה כבר קרה בעבר – בבית ראשון, בבית שני. אז אנחנו רוצים שהבית השלישי ימשיך להתקיים. אבל השבוע, ובטח ובטח היום, כשנתחיל את ההצבעות, אפשר להגיד שהרכבת יצאה מהתחנה, שהמדינה חוזרת לפסים – שהמדינה שלנו חוזרת לנורמליות. עכשיו תחשבו רגע על הבית שלכם. כשאמרתי קודם שזה לא מובן מאליו שאין תקציב, אז שאלתי את עצמי איך הבית שלי היה מתנהל אם לא היה לו תקציב. היית יכול לנהל את הבית שלך בלי תקציב? ועכשיו בואו נחשוב רגע על מדינה. האם אפשר לנהל אותה בלי תקציב? אבל, לצערי, מה שהיה אמור להיות מובן מאליו לא התרחש, כי השיקולים שהנחו את הממשלה הקודמת היו שיקולים של איש אחד, שלא נמצא כאן כרגע, לצערי; כי הייתי פונה אליו ואומרת: זה שאתה חושב שאין עוד איש מלבדך, זה שאתה מעדיף שיקולים אישיים שלך על פני טובתם של אזרחי מדינת ישראל – זה חמור מאוד. והיה כבר חבר כנסת מהאופוזיציה, מיהדות התורה, חבר הכנסת ישראל אייכלר, שאמר בשבוע שעבר, מתח עליו ביקורת נוקבת ואמר: טעינו – היינו צריכים לקרוא לו לפרוש. אז אני רוצה להגיד כאן הבוקר, מהבמה המכובדת הזאת: אדוני ראש האופוזיציה, עוד לא מאוחר. אתה יכול לפרוש. התקציב וחוק ההסדרים שעליהם נתחיל להצביע הערב באמת מביאים מהפכה של ממש. שר האוצר אביגדור ליברמן, שגורמי מקצוע אומרים שהביא תקציב שכמוהו לא נראה כאן שנים, שלא לדבר על חוק הסדרים שכולנו דנו בו בוועדות, שאני חושבת שלא היה כאן מעולם. ויחד עם חבריי לסיעת ישראל ביתנו וכלל השרים בקואליציה, יחד עם כל חברי הכנסת – כולנו יחד מביאים לכאן, אדוני היושב-ראש, רוח חדשה, שאני מברכת עליה. אני מברכת עליה. התקציב שהונח על שולחן הכנסת ונדון בוועדות השונות הוא התקציב הכי חברתי שהיה לנו, ושלא ימכרו לכם סיפורים אחרים. תאמינו לי. הכסף חוזר לאזרח. זו לא רק סיסמה. הגדלת המענק לניצולי שואה, תוספת גמלת הכנסה לאזרחים ותיקים. ואני אגיד באופן אישי: זה נושא שמאוד קרוב לליבי; אני בת בכורה להורים מבוגרים. אבי, עליו השלום, הלך כבר לעולמו; אמי, שתיבדל לחיים ארוכים. הנושא של אזרח ותיק זה נושא שליוויתי תקופה ארוכה בטבעון. הקמתי את תוכנית האב והאם לבני הגיל השלישי; הקמתי את הוועדה לבני הגיל השלישי. זה מרגש אותי. אני לא חושבת שבמדינת ישראל צריכים להיות אזרחים – וזה לא משנה אם הם יהודים, ערבים, צ'רקסים, דרוזים – שיחיו מתחת לקו העוני ולא יהיה להם מה לאכול. זה אימא ואבא שלנו. אתה יודע, אצלנו הדיבר הכי חשוב זה "כבד את אביך ואת אמך". בשבילי – זה נר לרגליי. העברת תקציב למאבק באלימות במשפחה – עוד נושא שמאוד קרוב לליבי, שעבר עוד לפני שהתקציב בכלל עובר פה היום. זה תקציב שהובטח כבר בשנת 2017, רק, אתה יודע, שכחו לתקצב אותו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא שכחו – הם ידעו, ותמיד דיברנו על זה. << דובר_המשך >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> והכסף לא עבר. אין כסף, אתה יודע. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> והכסף לא עבר. << דובר_המשך >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה שנקרא, דיבורים כמו חול ואין מה לאכול. להגיד: אנחנו נעביר כסף זה יפה, ובינתיים בארבע השנים האלה נרצחו 100 נשים. רפורמה אדירה שנדונה בוועדת הפנים בראשותו של חבר הכנסת ווליד טאהא – רפורמה בתחום התכנון והבנייה שתשפיע על ההווה והעתיד של כל אחת ואחד מאיתנו. רפורמה שתביא בשורה של התחדשות שכמוה לא ידענו שנים. רפורמה בתחום רישוי העסקים, דיור מוסדי, התחדשות עירונית, שהפעם אני, כתושבת הצפון, גאה לומר שתביא בשורה משמעותית גם אלינו, גם לפריפריה. 70 מיליון שקלים. כי מדינת ישראל היא סך כל חלקיה – היא לא מדינת תל אביב; היא גם מדינה בנגב ובגליל. כל החלקים שווים, והגיע הזמן שניישם את זה. ישבנו כולנו יחד בוועדת הפנים ואיכות הסביבה, כן, שעות ארוכות, מהבוקר עד הלילה, עם חוקים מאוד גדולים, עם עובדים מסורים ממשרדי הממשלה, עם עובדים מסורים של הוועדה, כדי לדייק, לדייק, לדייק כל חוק שקיבלנו ולהפוך אותו לטוב יותר עבורכם, אזרחי מדינת ישראל. וכן, לצידן גם רפורמות מפליגות נוספות שכולנו נרגיש אותן בקרוב בהורדת יוקר המחיה, בדיור, ביבוא, בהסרת חסמי רגולציה. איזו סיבה יש לכך שיהיו כל כך הרבה חסמים? אותם שולמנים שצריכים להגיש בקשה לרישוי עסק – המספרה הקטנה, המכון הקוסמטי – שמסכנים, יש להם דבר על דבר, ותפנה לזה, ותפנה לזה, אז בואו נקל עליהם. הגיע הזמן שנראה אותם. הם לא שקופים. אז כן, ישנם גם את אלה שקוראים מדפי המסרים ומנסים למכור לכם מציאות הפוכה, אבל גם הם יודעים, הם יודעים היטב, שזה תקציב מהפכני, שזה תקציב שמביא בשורה. אתם יודעים מה? אני רוצה לגלות לכם מכאן, הבוקר, סוד. אם הם היו היום בקואליציה, הם היו מתגאים בתקציב הזה. הם היו מתגאים בחוק ההסדרים עתיר הרפורמות. זה תקציב שלמרות מציאות הקורונה הקשה וכלכלת הבחירות הפזרנית שליוותה אותו, הוא גדול ב-20 מיליארד שקל מהתקציב הקודם שהיה כאן. אבל היי, רגע, בואו נעצור, מישהו בכלל זוכר שהיה כאן תקציב? אז יהיו כאלה שיגידו: מה הבעיה? שמעתי אתמול ושלשום ראיונות ברדיו – כאלה שאומרים: מי בכלל צריך תקציב? אפשר להסתדר בלי תקציב. אז בואו נגיד להם שיתקדמו. בלי תקציב לא רק שלא צועדים קדימה – הולכים בצעדי ענק אחורה. אבל אנחנו, אזרחי מדינת ישראל, כל כך הרבה שנים התרגלנו למציאות העקומה הזאת, שאמרנו: אוקיי, זה מה יש, מה נעשה? וכן, שואלים אותי לא פעם. בטח שואלים גם אותך אם אפשר לחיות אחרת. אתה הוכחת שאפשר אחרת. אנחנו מוכיחים שאפשר אחרת. אני אומרת מכאן הבוקר: חברים, חד-משמעית אפשר אחרת. אומרים: האמינו יום יבוא, תביאו את היום. אנחנו מביאים את היום. ומגיע לכם, אזרחי מדינת ישראל, לחיות אחרת. יש כאן רוח חדשה, והחוזה הזה, הבלתי-חתום, שקיים בין נבחרי ציבור לבוחריו, הוא חוזה שאנחנו הפעם נקיים אותו, כי התחייבנו, כי הבטחנו לעשות כאן סדר. אז הערב נתחיל את ההצבעות, ויחד עם חבריי לקואליציה, כן, נעמוד על המשמר ונדאג שחוק-חוק יעבור, כי הגיע הזמן לעשות סדר במדינת ישראל. כי מגיע לכם, אזרחי מדינת ישראל, שהבית שלנו ישוב לתפקוד. מגיע לכם תקציב. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת שרון אופיר. יעלה ויבוא חבר הכנסת אלון טל, עשר דקות, אדוני. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, חוק ההסדרים והתקציב שמלווה אותו מהווים בשורה גדולה בתחום המדיניות הסביבתית. למעשה מדובר בתחילתו של עידן חדש – עידן המיסוי הסביבתי. כמו בעולם כולו, הדור הראשון של המדיניות הסביבתית בישראל היה דור שקידם הסדרה, ללא יצירתיות וללא גמישות. חוק המים, חוק למניעת זיהום ים, חוק חומרים מסוכנים, חוק אוויר נקי ועוד, קבעו איסורים רבים על פעילות מזהמת ועונשים פליליים למי שאינו מציית. מבחינה רעיונית, החקיקה הסביבתית הזאת לא התקדמה הרבה מעבר להסדרה מקראית המופיעה בעשרת הדיברות: לא תרצח, לא תגנוב. ואילו בישראל היום: לא תזהם. רק מה, התוצאות אינן מרשימות. נחלי ישראל הם לרוב מזוהמים; איכות האוויר בערים שלנו היא בין הגרועות ביותר בין מדינות ה-OECD, ומרבדים של זבל מכסים את השטחים הפתוחים, את הפארקים ואת היערות שלנו. יש הרבה הסברים לביצועים הסביבתיים הכושלים של מדינת ישראל. אך אין ספק שאחת הסיבות העיקריות היא שארגז הכלים של המדיניות הסביבתית בישראל איננו מכיל מספיק אמצעים להתמודד עם המזהמים של המאה ה-21. בעבר, החלק הארי של הזיהום הגיע ממקורות גדולים. יכולנו להצביע על אותן מפלצות – תעשייה גדולה. נניח שאם נטפל רק בהן, מצב הסביבה ישתפר. מסתבר שהמציאות יותר מסובכת. פרופיל המזהמים היום הוא מורכב ומבוזר. אי-אפשר להצמיד פקח לכל מכונית, לכל חקלאי, לכל צלחת חד-פעמית ולכל מקור של גזי חממה. הניסיון בעולם מלמד שמעבר לאסדרה – יש ליצור תמריצים כלכליים להתנהלות סביבתית תקינה. יש להכריח את המזהמים, גדולים כקטנים, להפנים את העלויות החיצוניות של דברים שהם מייצרים. יש ליישם את עקרון המזהם משלם. הדבר נכון כאשר אנחנו עוסקים במפעל תעשייה וגם כשאנחנו מדברים על התנהגות של אזרחים הפוגעת באיכות הסביבה של כולנו. ארתור פיגו היה כלכלן בריטי מאוניברסיטת קיימברידג', שקידם את הרעיון שאין שום היגיון בהטלת מיסים על התנהגות חיובית. אנו רוצים שאנשים יעבדו, אז מדוע להטיל מס הכנסה? אך מאידך, ישנה פעילות שלילת שאנחנו מעוניינים למנוע – דווקא על התנהגות שלילית זו יש להטיל מיסים. לאחרונה נוהגים לקרוא למיסים כאלה "מס חטאים", אבל באקדמיה אנחנו ממשיכים לקרוא לזה על שם פרופ' פיגו – מיסים פיגוביאניים. לא זו בלבד שמיסים אלה הם הגיוניים ומוסריים יותר ממיסים קונבנציונאליים. הניסיון האמפירי בעולם מוכיח שהם גם אפקטיביים; מבלי להפוך את החברה לזירת קרב בין רשויות האכיפה לבין ציבור המזהמים. צריך רק לקבוע מחירים בצורה נכונה. כלומר, הטלת מיסים גבוהים מספיקה כדי לחולל שינוי בהתנהגות. אם זה יוסיף להכנסות של קופת המדינה, מה טוב. אבל זאת לא המטרה העיקרית של אותם מיסים. מי שרוצה יותר מידע, מוזמן להקשיב וללמוד באמצעות הפודקאסט חיות כיס, שמקדיש פרק שלם לנושא. אבל היום לא מדובר בסוגיה אקדמית בכלל – מדובר במציאות חדשה ומבורכת במדינת ישראל. חוק ההסדרים, שאנחנו עומדים לאשר בשעות הקרובות, מאחד כמה וכמה מיסים פיגוביאניים ברוכים. החלטות של אזרחים לרכוש משקאות ממותקים פוגעת בבריאותם ומטילות עלויות על מערכת הבריאות הציבורית של כולנו. המס החדש על משקאות אלה מיועד לעודד את הציבור לשתות באופן בריא יותר. אני חושב שזה רעיון מצוין. פקקי התנועה בשעות הבוקר נובעים מבחירות אישיות של אזרחים המעדיפים לוותר על התחבורה הציבורית ועל נוחות אישית. התוצאה היא פקקים, זיהום אוויר ואובדן של מיליארדי שעות עבודה ופנאי במהלך השנים. מס הגודש החדש מיועד לשכנע את הציבור לחזור לתחבורה הציבורית או לתחבורה קיימת אחרת. גם כאן אני חושב שמדובר ברעיון מצוין. פליטות גזי חממה גורמות להפרה של האיזון בין האדם לכדור הארץ. מס פחמן מיועד להזכיר לציבור שיש השלכות להתנהגות האישית של כולנו על היציבות האקלימית הגלובלית, כי הוא שולח מסר ברור: אנו חייבים להפחית בפליטות גזי חממה. וגם כאן אני חושב שזה רעיון מצוין. ואחרון חביב: בזמן שהמטמנות ברחבי ישראל מתמלאות ואין איפה לקבור את האשפה, הפסולת ברשות הרבים נשארת כמכת מדינה. מס על כלים חד פעמיים מיועד לעודד את הציבור להפחית בקניית כלים שמשתמשים בהם במשך חצי שעה ואז הם נשארים בקרקע במשך מאות מיליוני שנים כפסולת. המס החשוב הזה מיועד לטפל במגפת הפסולת ברשות הרבים. במקור, להפחית את אותם כלים חד-פעמיים, שלעיתים קרובות מוצאים את דרכם אל הפארקים ואל השטחים הפתוחים שלנו. גם זה לדעתי רעיון מצוין. חברות וחברי הכנסת, המיסים האלה מלאי היגיון, ובמדינות אחרות הם כבר הוכיחו את עצמם כיעילים. ממשלת השינוי הבינה שהגיעה העת לשינוי בתחום המיסוי הסביבתי. איזו התרוממות רוח להיות חלק מהחדשנות הזאת. למרבה הצער, ישנם אנשים שמסתייגים מהקדמה במדיניות הסביבתית. הם טוענים שמספיק להסתפק בהסברה, והציבור כבר יפחית את הפעילות המזהמת, יעבור לתחבורה ציבורית ויפחית את השימוש בכלים חד-פעמיים, ויפסיק לפלוט גזי חממה. האומנם? הופתעתי לשמוע שאפילו חברי הטוב, ד"ר דב חנין, תקף את המס על כלים חד-פעמיים, שלטענתו מתמקד באוכלוסיות חלשות במקום החזקות. ד"ר חנין מציע שאפשר להתמודד עם תופעת הכלים החד-פעמיים על ידי הסברה וסבסוד מדיחי כלים למשפחות גדולות. יש לי הערכה רבה לחברי דב חנין. בנושאים הקשורים לסביבה, לרוב אנחנו מסכימים. אבל כאן, באופן לא אופייני, החשיבה שלו איננה מוצלחת. מאחורי האמירה עומדת חשיבה פטרנליסטית וסלחנית לציבור שלם. מדינת ישראל חייבת להשיג יחס שווה והוגן לכל אזרחי המדינה. כולם חייבים להיות חלק מהמאמץ המשותף לשפר את סביבתנו ולמגר את זיהום הפלסטיק הנוראי. חברות וחברי הכנסת, אותו היגיון שמציג דב חנין היה מביא לביטול המיסים על הסיגריות בישראל. הרי ידוע שאוכלוסיות מוחלשות מעשנות יותר מאוכלוסיות אמידות בישראל. אז אנו גם יודעים שמיסים גבוהים מצמצמים מאוד את צריכת הסיגריות. האם אנחנו רוצים לבטל אותם? אני סבור שמדינת ישראל לא צריכה לחשוב על המעמד הסוציו-כלכלי של צרכני סיגריות כדי לפעול באמצעות מיסים לצמצם ולמגר את העישון. הרי חובתנו המוסרית לעשות זאת. מבחינה אקולוגית, תסמונת הפלסטיק היא חמורה לא פחות מתסמונת העישון. מדי יום אנו קוראים על משבר הפלסטיק בעולם, 8 מיליון טונות של פלסטיק נכנסים לים מדי שנה. לאט-לאט, בהדרגה, הביולוגיה הימית הולכת ונעלמת. הוא מכער את החופים שלנו ומתחיל גם להשפיע על הבריאות שלנו, שכן פלסטיק מתפרק לחלקיקים קטנים שנכנסים לריאות ולמזון. ד"ר חנין טען שצריך ליצור חלופה לכלים חד-פעמיים. אני אומר לכם שבמהלך ההיסטוריה של האנושות הייתה חלופה טובה מאוד. אחרי כל ארוחה ביתית בני המשפחה שטפו את הכלים. כל בני המשפחה השתתפו. מדובר במשימה בסיסית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אלון טל (כחול לבן): << דובר_המשך >> לקראת סיום. חברות וחברי הכנסת, בדיוק כמו העישון, הגיעה העת במדינת ישראל להביע עמדה ערכית ולשדר מסר כלכלי ברור לכל אזרח: הכלים החד-פעמיים מזהמים. עד עכשיו משתלם לזהם, מעכשיו המזהם ישלם. הוא הדין בגודש, במשקאות ממותקים, בפחמן. יש כאן בשורה. אני גאה לקחת חלק בשינוי. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אלון טל. יעלה ויבוא חבר הכנסת יוסי שיין. כמה נוח לנהל את המליאה בשעה כזאת. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> בוקר טוב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בוקר טוב. עשר דקות. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> קודם כול, אדוני היושב-ראש – תודה לידידי השר נחמן שי. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי השר נחמן שי, אנחנו מדברים פה בשעת בוקר מוקדמת ביום היסטורי ממש של העברת תקציב למדינת ישראל. מה שנראה כדבר טבעי לחלוטין לכאורה, הוא לא טבעי יותר למדינת ישראל, ולכן החזרה למסלול היום, אדוני היושב-ראש, זו לא פרזיאולוגיה. זו ממש נקודה ארכימדית חשובה ביציבותה ושגשוגה של המדינה לשנים הבאות. וכך צריך להסתכל על היום הזה. אני חייב לומר – ואני לא איש של רגשות פה – אני לא ישנתי בלילה. אני עלעלתי ועלעלתי, וקראתי, ולקחתי וקראתי את דפי התקציב, שעות ארוכות, והגעתי לכנסת היום ב-5:15 על מנת להמשיך ולקרוא. אני בא מהאקדמיה, אני אוהב לקרוא, אבל ללמוד את דפי התקציב – אני גם עסקתי בזמנו בתקציבים כשהייתי חבר הוות"ת ואני יודע לקרוא דפי תקציב. מלאכת מחשבת נעשתה כאן. ולפני שאומר את דבריי הכלליים על נושא התקציב, אני לא יכול באמת – ולא רק בגלל שאני בא מישראל ביתנו. אני מגיע ממפלגה שהיה לה תפקיד קריטי בבניית התקציב. אני חייב לבוא ולומר, קודם כול, באמת תודה מקרב לב. אזרחי ישראל צריכים לדעת שבעת הזו, בזמן הקמת הממשלה הייחודית הזו, היה לנו מזל ברמה גבוהה שהיה לנו שר אוצר עם חזון, עם ניסיון היסטורי שלא היה לאף שר אחר בממשלה הזאת. מ-1996 אביגדור ליברמן מלווה את תקציבי ישראל. ועם יושב-ראש ועדת כספים יוצא מן הכלל, שנכנס לנעליים ומייד התחיל לשחות בים הגדול הזה ועשה עבודה נהדרת. לכל חבריי, יוליה מלינובסקי וכל חבריי האחרים בסיעה – כל אחד ואחת מהם תרמו תרומה ייחודית לתקציב מדינת ישראל, ועל כך ראוי לבוא ולומר תודה לחבריי בסיעה. אני הייתי שותף למהלך הזה, לראות את זה, אבל זה בהחלט מרגש לראות את התפוקות יוצאות הדופן שעליהן אני אדבר. אך לפני שאדבר על התפוקות יוצאות הדופן של התקציב הזה, שאנחנו נעביר אותו בימים הקרובים, אני רוצה לבוא ולומר, כמי שלעיתים חובש את המגבעת של האקדמיה כשאני בא ומדבר כאן, לתת לאזרחי ישראל וליושבים כאן בבית המכובד הזה איזו טעימה, להבין שדמוקרטיה בעידן המודרני, דמוקרטיה פרלמנטרית, מזוהה יותר מכל דבר אחר מבחינת מהותה בהקצאת המשאבים הסמכותית. באנגלית, אדוני היושב-ראש, המונח the allocation of values – values במובן של ערך, אבל values במובן של ערך גם שיש לו ערך כספי. כי אתה בעצם מקצה ערכים לתוך המערכת. זה מה שמאפשר לך את הניהול התקין של חברה המבוססת על לגאליות, על רצון, ולא על שרירותיות. ובהיעדר תקציב, כל הקלקולים שראינו כאן, כל הדיבורים – שפתחנו את הטלוויזיה וסגרנו, דיברנו על היועץ המשפטי ועל המשפט ועל זה וריבים, האם גנץ ילך וכן יהיה תקציב ולא, ומשרד האוצר בהרס מוחלט – נעלמו לנו ברגע אחד. וזה שהם נעלמו זה לא נס. מעשה ידי אדם, אנשים רבים שבאו, יצרו קואליציה חדשה, עם נכונות ואנרגיה יוצאות דופן, שחבריי כאן שיושבים במליאה יודעים כמה אנחנו עובדים ועמלים יום ולילה על מנת להניע את הפסים האלה של מדינת ישראל. כי לכולנו היא חשובה, כי לכולנו העתיד שלה הוא ממש בנפשנו. ולכן המילים הגדולות ראויות, כי זהו האירוע המכונן שאחר כך ייתן לנו יכולת לעבוד על בסיס של נורמליות. נקעה נפשנו באבנורמליות. ואני אגיד עוד מילה, לפני שאני אומר עוד הרבה מילים. מילה אחת. בשבועות האחרונים אנחנו שומעים שוב דברי בלע. אני לא יכול לומר לך איך אני מזדעזע. לא יושב כאן חברי גפני, ואני אומר עוד פעם: איך הוא יוכל להוציא מילים כאלה מפיו על ראש הממשלה, על הממשלה, דברים שאין להם שחר. מילים קשות שאין להן שום קשר למציאות – כאשר אנחנו אומרים שהדברים האלה מזעזעים את אמות הסיפים של החברה, יש בהם כדי להרוס אותה ממש. ולכן אנחנו צריכים להיזהר זהירות מוחלטת במה שאומרים כאן, ולכן צריך לדעת, גם כשעולים על הבמה הזאת – לא בהתלהמות אלא בדברים אמיתיים. אז תן לי לומר, אדוני היושב-ראש, מה אני חושב פה לגבי התקציב הזה. ראשית, צריך לזכור שתקציב המדינה נלקח בשבי לצרכים פוליטיים חרף העובדה שהתקציב תורם לכל העם. ולכן אנחנו מתניעים את הגלגלים. ותפקיד המדינה, כפי שאמרתי, מאז הקמת הפרלמנט הבריטי, הוא היה הדבר המרכזי. שנית, המשבר הפוליטי החריף שחווינו בשנים האחרונות הדגים לנו עד כמה הדמוקרטיה הישראלית היא שברירית, כי היעדר תקציב הופך אותה לשברירית פי כמה, והשרירותיות הוא מונח שנכנס בתוכה. אבל אנחנו השתלטנו על הדברים, והשתלטנו על הדברים על ידי חשיבה – מה זקוקים לו האזרחים בראש ובראשונה. אנחנו נתנו תוספת לגמלת השתלמות להכנסה לאזרחים ותיקים. אנחנו העלינו את קצבאות הנכות. אנחנו נתנו פתרון מרחיק לכת בכל התוספות לנכים. אנחנו קידמנו את תוכנית ממדים ללימודים. אנחנו נתנו הקלות במעונות היום. אנחנו קידמנו את תוכנית הביטחון התזונתי. אנחנו השקענו תקציבים באלימות במשפחה. אנחנו העלינו את המענק השנתי של ניצולי השואה בצורה דרמטית. אנחנו הבאנו לרפורמת יבוא להורדת יוקר המחיה. אנחנו הבאנו רפורמה ברגולציה ורפורמה בניקוז ורפורמה במערך הכשרות, וכל הרפורמה הזאת איננה לקעקע את נושא הכשרות אלא להסדיר אותו בפני שחיתות, להסדיר אותו בפני שרלטנות בתוך המערכת. כפי שגם עשינו בכל הנושא של כלים חד-פעמיים, שהזכיר חברי אלון טל. הרי מה אומר לי השבוע, כשביקר אותי פה במשרד, פרופ' בשארה וגברת מואסי, שבאו אליי? אם אנחנו מסתכלים על הצריכה של הסוכרים בקרב האוכלוסייה הערבית, אדוני, אנחנו רואים שפי שלושה מהאנשים הנזקקים לדיאליזה הם מקרב האוכלוסייה הערבית. אנחנו מסתכלים על התלמידים בבתי הספר שבדקנו בדוח שהוא מפרסם ורואים שילדים בבתי הספר צורכים קולה או צורכים כל ממתיק וכן הלאה וכן הלאה, ועוד כל מיני שקיות כאלה ואחרות. לא יודעים מה זה מים. ואנחנו מבינים שהקצאת המשאבים הסמכותית נועדה לשנות הרגלים, לא להטיל מיסים. ההרגלים האלה הם מובילים לחולי, הם מובילים למעמסה עצומה של שלושה מיליארד שקל בשנה על מערכת הבריאות, בגלל הסוכרת בישראל. את זה אנחנו רוצים לשנות. כל הדברים האלה נעשו בתקציב בצורה מוסדרת, בצורה שמאפשרת לנו באמת לנוע קדימה. חבריי במשרד האוצר, במשרד הנגב והגליל – עודד פורר, חמד עמאר במשרד האוצר, חבריי בכל הוועדות, באים ודואגים לפיתוח הדברים האלה. הרי מה אנחנו עושים? אנחנו מנסים לקדם את אגן החולה, אנחנו מנסים לקדם את כל משאבי הטבע ולמנף אותם למינוף הגליל. ממשלת ישראל שמה לה כיעד הקמת אוניברסיטה בגליל. אלה הם דברים לא של מה בכך, אלא דברים אמיתיים לקידום החברה הישראלית, לקידום הצעירים בחברה הישראלית, ליצירת אופק לאנשים, לראייה אחרת לגבי מה שאפשר בלי פרזיולוגיות ובלי תפיסה של איזו מלוכנית כזאת או אחרת ובלי משבר רודף משבר. ועדיין אני אומר כאן, הבוקר הזה, החברה הישראלית דורשת תיקון עמוק. התקציב הזה כמובן יעשה דברים מצוינים, אבל הוא לבד לא יוכל לעשות אותם. אמר השבוע חברי חבר הכנסת מרגי, שאני מעריך אותו מאוד, מש"ס, שמעתי אותו מדבר בתוכנית רדיו, נסעתי באוטו, והוא אמר: אם אני הייתי יכול, הייתי מצביע גם כן בעד הרבה דברים בתוך התקציב הזה. ישבתי בוועדה והוא הגיע. העובדה שחברי האופוזיציה לא הגיעו לוועדות, לא היו שותפים למסע הגדול הזה, זו בושה. זה לא קשור כרגע לחלוקת הוועדות האלה, יש לכולנו אחריות שילוחית. אנחנו הגענו לבית הזה על מנת לשרת את עם ישראל, ועם ישראל הוא מונח, כמו שאתה יודע, אדוני, מונח רחב. יש את עם ישראל שיושב בליל הסדר והוא העם היהודי, ויש עם ישראל, אלה המצביעים, האזרחים הישראלים שיושבים בתוך העם. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא מדבר על ספרי, אחרים יעשו זאת טוב ממני. תודה לך על המחמאה, אדוני השר. תודה לכם, חבריי. אבל אני אומר, זו קונספציה שצריך להבין אותה, מה משמעו לשרת את העם. העם הוא כמובן מדינת העם היהודי, אבל יש פה עם שצריך לדבר איתו. ואתה יודע, אדוני, בעצמך, שגם האוכלוסייה הערבית היום בתוך מערך התקציבים מבינה את מחויבותה למדינת ישראל, את מחויבותה הגדולה שהמדינה הזאת – צריכים לקבל ולתת לה לתוך המערכת הזאת. זה השינוי שחייב להתחולל פה. הרטוריקה שהייתה פה בחודשים האחרונים, של סמוטריץ' שמגרש את כולם, או של אחרים ששוללים את כל אלה שעוסקים בכשרות ושוללים רב רפורמי או כל דבר, היא בלתי נסבלת בתוך העם הזה. התיקון הזה חייב להיעשות. אני מעריך שאחרי שיעבור התקציב בשעה טובה נוכל כולנו גם להתפנות, גם ברמה הפוליטית וגם ברמת השיח, לראות איך חלקי העם האלה הופכים יותר ויותר מאוחדים ומתגבשים לנושאים האקוטיים של הגדרת העם הזה. לבסוף, אדוני, כמי שיושב כאן בוועדות חשובות בכנסת, בוועדת החוץ והביטחון, בוועדות המשנה שלה, כמי שיושב בוועדת החינוך – אנחנו עוקבים יום-יום אחרי ההתפתחות הדמוגרפית של המדינה הזאת. מדינת ישראל מתפתחת בצעדי ענק מבחינה דמוגרפית, והשינויים שאנחנו רואים בבתי הספר הם שינויים שמראים לנו לאן היא מתפתחת. כ-30% מהתלמידים בכיתה א', אדוני, הם היום חרדים. אנחנו, שיושבים כאן, ואומרים לי חבריי, חבר הכנסת גפני, ממלכתי וחרדי תרתי דסתרי, דהיינו זו סתירה מניה וביה – אין דבר כזה, אדוני. המדינה היא מדינה אחת. אין דבר כזה שאוכלוסיות יחשבו שהמדינה נוגדת להשקפת עולמם בכלל. יש לנו משימה גדולה להכליל אותם, התקציב הזה עושה הכללה. הוא לא בא להדיר, הוא בא להכיל, הוא בא להכליל, הוא בא להגדיר את הליבה הישראלית בצורה טובה יותר. ולכן אני מברך את ממשלת ישראל על הצגת התקציב, מברך את כל חבריי על עבודתם הקשה, ואנחנו בהתלהבות ובהתרגשות נעשה כל מאמץ להעביר את התקציב ולהצעיד את המדינה קדימה. תודה רבה לך, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יוסי שיין. חברת הכנסת רות וסרמן לנדה. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת מכובדת, חבריי, כבוד השר, במרץ השנה עמדתי על הפודיום הזה ואמרתי שהשטח הערבי גועש, שהתחושה היא של רגע לפני התפרצות. סוג של אווירה שמזכירה את השבועות שקדמו לאירועי אוקטובר 2000. במאי היינו עדים להתפרעויות אלימות שהמדינה לא ידעה כמובן בעשורים האחרונים. המתיחות החלה בירושלים, עברה ללוד, ומשם נרשמה בכל רחבי הארץ. האירועים כללו אלימות, נשק חם והשחתה, שעבור מי שהאמין כל חייו בחיים משותפים, וגם עבור כאלה שלא, היה קשה מאוד להיות עדים להם. כמי שחיה בלוד במשך כמעט עשור, אני יכולה להעיד שמאז קרבות 48', במהלך האינתיפאדה הראשונה, האינתיפאדה השנייה, ואף במהלך אירועי אוקטובר 2000, לא ידעה העיר כזו אלימות. אלימות שלא רק ריסקה והציתה רכבים, בתי כנסת ועמודי תאורה, לא רק ניפצה חלונות, כללה ירי חם אל עבר אנשים, לעיתים שכנים, אלא גם ריסקה לא מעט תקווה. תקווה של אנשים שצריכים עוד להמשיך ולחיות כאן יחד, אם זה מתאים להם ואם לאו. תקווה של אנשים שחלקם לא האמינו עוד קודם לכן שחיים משותפים זה מונח מציאותי, ואיבה לעולם תלווה ערבים ויהודים, גם בתוך מדינת ישראל, וכעת קיבלו חיזוק לאמונם זו. אבל גם תקווה של כאלה שלא רק שהאמינו שאנשים בסופו של דבר הם אנשים, עם אותם כאבים, אותן שמחות, אותן שאיפות, אלא גם הקדישו את חייהם לחיזוק האידיאל הזה מתוך דבקות במטרה ואמונה שלפיה אין לנו ארץ אחרת ולפיכך אין גם דרך אחרת מאשר לאגד את הטובים משני הצדדים ולחתור לחיים משותפים ביחד. אני אחת מאותם האנשים. היום אנחנו בנובמבר 2021. חמישה חודשים תמימים לאחר המאורעות שהרעידו את מדינת ישראל, ריסקו לא מעט מן התקווה והותירו אנשים רבים עם פוסט-טראומה במוקדים שונים במדינה. נותרו הערים המעורבות, לא כולן אך בהחלט חלקן, מצולקות ומועדות לפורענות. חברים, לא התקיימה ועדת חקירה על מה בדיוק היה שם. לא נעשתה חשיבה מעמיקה, לא רק של המשטרה שהתמהמהה בהגעתה לזירה בלוד, למשל, ואכן חישבה מסלול מחדש, אלא של כלל המערכת לגבי המתח הכל-כך גבוה שנותר מנת חלקן של חלק מאותן הערים המעורבות. לא טופלה תחושת היעדר האמון הנוראית בין המשטרה וגורמי אכיפת החוק לבין הקהילות החיות באותן הערים, ערבים ויהודים כאחד. לא הגלידו הפצעים. כיום, עם ממשלה חדשה שהציבה את נושא הטיפול בנגע האלימות והפשיעה הנוראיים ברחוב הערבי בסדר עדיפות מאוד מאוד גבוה, עם שר חדש לביטחון הפנים ועם סגן שר חדש, שקיבל את האחריות והסמכות לטיפול ממוקד בסוגיית הפשיעה החמורה, עם תוכנית חומש מרשימה ביותר, שנוגעת בבעיות העומק בחברה הערבית, כמו תשתיות, תעסוקה, חינוך, עדין לנושא של הערים המעורבות, שבחלקן המתיחות והנפיצות נותרו מאוד מאוד גבוהות, אין אבא ואין אימא. אני עומדת כאן היום, גאה מאוד להיות חלק מממשלה שנטלה על עצמה להנהיג שינוי ושיפור בשורה של נושאים כל כך חשובים, וביניהם, ללא ספק, הנושא של הפשיעה והאלימות – זו שמזמן מזמן עברה כל גבול והוזנחה באופן בלתי סביר כבר שנים, בדרך שפגעה במשילות, בריבונות, ביכולת של כולנו להמשיך ולחיות פה כשבכל שבוע נרצח עוד אדם ועוד אדם לאור יום וללא מורא. אבל אני מניפה דגל אדום, לא לקואליציה ולא לאופוזיציה – למדינת ישראל, לממשלה, לחברים באופוזיציה, לחברי הכנסת הערבים. זוהי שעת מבחן למנהיגות של כולנו. הערים המעורבות מועדות לפורענות. המתחים וההסתה הגלויה ניצבים לנגד עינינו. האחריות מוטלת עלינו כממשלה לא להירדם בשמירה, לנקוט צעדים קונקרטיים לאיחוי הקרעים, שחלקם קיימים כבר עשרות שנים. קחו לדוגמה את שכונת הרכבת בלוד – שתסלחו לי, אבל הקקי והפיפי זורמים שם ברחובות. והאחריות היא גם עליכם, חברי כנסת ערבים, בעיקר מהרשימה המשותפת – זה שאתם לא בממשלה לא פוטר אתכם מאחריות גם להרגיע את הרוחות בקרב האוכלוסיות הערביות באותן ערים מעורבות. ליישב את הכאבים, לא רק לזעוק ולהפגין, אלא להצטרף לעשייה. הכרזת בלפור, שהביאה להקמתה של מדינת ישראל, חברי חבר הכנסת אוסאמה סעדי, שלא נמצא כאן כרגע – היא לא ארורה כפי שאמרת אתמול. מדינת ישראל היא הבית הלאומי של היהודים, וגם הבית האזרחי של למעלה מ-20% של תושבי ואזרחי מדינת ישראל – הערבים. אתה פגעת בי אישית, בעומק, עם המילים שלך, שכן אני אדם שהקדיש את חייו לחיים משותפים, שוויוניים, מכבדים, לכל אזרחי המדינה. עלינו להתייצב יחד – וכאן אני מברכת אותך, כבוד היושב-ראש, על האומץ אל מול אזרחי המדינה – ואחת ולתמיד להפסיק את השנאה הזאת, השיסוי הזה. דובר רבות אודותיו דווקא מהצד הימני, מצד ראש הממשלה הקודם, אבל משום מה, מפחדים לדבר גם על ההסתה כזו – אין לה מקום, לא מימין ולא משמאל. יש לנו משימה, והיא לאחות את הקרעים ולא להעמיק אותם. איזהו מכובד? המכבד את הבריות כולן. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת רות וסרמן לנדה. השרה מרב מיכאלי – אינה נוכחת; השר ניצן הורוביץ. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. עשר דקות, אדוני. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הסיטואציה הזאת מזכירה לי קצת את הבדיחה על מרצה שהגיע לאולם – פרופ' שיין, זה במיוחד בשבילך – מרצה אחד הגיע לאולם והוא אמור להרצות בו, ופתאום הוא רואה שיש שם רק אדם אחד. אז הוא מסתכל ואומר: תודה רבה לך שבאת לשמוע אותי, איזה כבוד, לפחות אתה אם לא כולם. אז אומר לו האיש: תראה, פשוט אני המרצה הבא. אז אנחנו נמצאים כאן באווירה חגיגית אך גם מבודחת של ערב תקציב המדינה. אומנם רוב השורות כאן ריקות, אבל אני חושב שהלבבות מלאים וגדושים, חלקם בהכרת תודה וחלקם אולי פחות. אבל לפני שאני אדבר על התקציב אי-אפשר שלא לומר כמה מילים על האמירות הקשות שנשמעות בשבועות ובעיקר בימים, ואפילו אתמול בערב כאן בכנסת, ובמקומות נוספים, כאשר חבר הכנסת גפני קורא לראש הממשלה נוכל או כשחבר הכנסת קרעי קורא לראש הממשלה הוד נוכלותו, ועוד ועוד ביטויים קשים, בלתי ראויים. אני מבין שהם אולי מביעים תסכול, אולי מביעים קושי אבל לחלוטין לא ראויים. חברים יקרים, התבלבלתם, טעיתם בניווט. בהפגנונת הימין אתמול בכיכר הבימה היו כמה אלפי אנשים – פחות מאשר ערב חלש בבלפור לפני חצי שנה. אני באמת חושב שקולות הנהי והבכי שנשמעים כאן משקפים בסך הכול משא ומתן דמוקרטי, קרב של קואליציה ואופוזיציה – 61 תומכים, 52 מתנגדים, שיקלי אחד שלא ברור מקומו, והרשימה המשותפת שכל אחד משתתף בה ואומר "כולה שלי". אבל בסוף, אלה יחסי הכוחות, זו דמוקרטיה. אחרי שהתייחסתי קצת לפוליטיקה, חשוב לדבר על התקציב. אתמול בערב, בבית השגריר של אירלנד בישראל, פגשתי שגרירים רבים של ארצות רבות, ובהם גם שר החוץ האירי שמגיע לביקור חשוב היום, ולכולם היה דבר אחד משותף: ללא קשר לפוליטיקה, הם מתפללים עבורנו שנצליח, שנצליח להעביר תקציב. הם מבינים, כי הם באים מהעולם הזה, עד כמה דרמטי בחייה של מדינה תקציב מדינה. אנחנו במליאת הכנסת מתכנסים בימים אלה להעביר את תקציב המדינה בקריאה שנייה ושלישית. התקציב האחרון שעבר כאן היה בשנת 2018, והוא הותאם לצרכים של 2019. אבל מאז שנתיים חלפו, משבר עולמי חסר תקדים וגם משבר פוליטי ישראלי חסר תקדים, שבמשך שנתיים משתק את מדינת ישראל. ממשלה בלתי מתפקדת, כנסת שעבודתה כמעט שמופסקת, תקציב שלא עובר וחקיקה שלא נעשתה. חבריי באופוזיציה, הייתה לכם הזדמנות לא כל כך מזמן. מדוע לא העברתם תקציב מדינה? חוסר היכולת של משרדי הממשלה לקדם ולהוציא לפועל תוכניות חדשות הביאו שיתוק מוחלט לתהליכים במדינה. תהליכי התקנון לזמן ארוך נעצרו, בעיות מבניות התרחבו, הפקקים בדרך לכאן התרחבו, צמצום הפערים נעצר, המענה לשירותי הבריאות לא ניתן, ותראו את ההשלכות – חוסר יכולת לחלק משאבים לפי סדר עדיפויות, הדבר הראשון במעלה שממשלה עושה. חוסר יכולת להתנהל בצורה סדירה עם תכנון ארוך טווח. כל משרדי הממשלה, כלל הגופים, גם המגזר השלישי, עומדים משותקים כי הם תלויים בתקציב מדינה. עד היום. היום, או ביומיים הקרובים, זה נגמר. עסקתי באופן אישי בתקציב המדינה בשלושה תחומים שאני חושב שהם מביאים כשלעצמם בשורה – נושא מעונות היום והפטור מהשימוש החורג שנמצא כאן בתוך חוק ההסדרים ויאפשר לעוד אלפי מסגרות לגילאי לידה עד שלוש, שבעזרת השם ייכנסו בעוד חודשיים למשרד החינוך, יוכלו להיפתח ביתר קלות, יוכלו לפעול בעלויות נמוכות יותר. בשורת החינוך מלידה מתחילה, אחרי הרבה שנים של הצהרות, להתיישם בישראל. זאת בוועדת החינוך. בוועדה שכונתה הרפורמות, שעוסקת בשירותי דת יהודיים, העברנו את חוק הכשרות שמגיע בחוק ההסדרים. וכאדם דתי אני אומר לכם: זהו חוק דרמטי בתולדות דת ומדינה בישראל. החוק הזה יאפשר ליותר אנשים לאכול כשר, ליותר עסקים לבחור את הכשרות שלהם, יוריד את עלות שירותי הכשרות וגם יפתח פתח לכך שלא עוד ינוהל הכול במין צו ממלכה מלמעלה, אלא יהדות תהיה דבר שאנשים בוחרים איך, כיצד וכמה לצרוך אותו. בחרתי אני בתחום המגונה, לכאורה, של כספים קואליציוניים, להקדיש סכום לא קטן לכפרי הנוער בישראל. איני יודע כמה חברי כנסת כאן ביקרו בכפר נוער. 11,000 ילדים מהאוכלוסיות החלשות ביותר בישראל לומדים ב-54 כפרי נוער. האוכלוסיות המוחלשות – עולים חדשים, פריפריה ישראלית – זוכות כבר שנים לתת-תקצוב בגלל תקנות שלא תוקנו ולא הוגדלו. אז כן, בחרתי לשים כסף קואליציוני כי לצערי לא הוגדל תקציבם הפעם, פשוט כדי להגדיל במעט את מה שיקבלו אותם ילדים שזקוקים לכך יותר מכל. וכך תקציב מדינה, שיש בו בשורה לעולים החדשים, לאנשים עם מוגבלויות, למשפחות חד-הוריות, לקרנות, לביטוח הלאומי, לנכים, לתחבורה, לחינוך, לבריאות – שינוי סדרי עדיפויות. גם בתחום הרגולציה, החובות הרגולטוריות והביורוקרטיה הממשלתית, אנחנו העברנו – והייתה לי הזכות להיות חלק מזה – את חוק המטרו. בעצם, את תחילת חוק המטרו, שבסוף של תהליך לא קל ולא קצר, ישנה את תמונת התחבורה הציבורית בישראל. כן, גם את זה עושה חוק התקציב הזה, חוק ההסדרים הזה, ובעיניי זו בשורה דרמטית. אני רוצה להקדיש מילה אישית לחבריי החרדים, שעל אף שלא יושבים פה כרגע באולם, הם חברים, חברים לדרך. מספרים על עשרה אנשים שעמדו בשעת זריחה אל מול השמש. תשעה מהם אמרו: איזה יופי, יום חדש עולה. אחד אמר: אוף, מה זה הדבר הזה שמסנוור אותי? אני רואה בימים האחרונים את ההתייחסויות לרפורמות הגדולות בחוק התקציב, אבל עומדים אנשים ואומרים: מה עשיתם לנו? חבריי החרדים, התקציב שהכנו הוא גם תקציב שלכם. הרפורמות שעבדנו עליהן במיוחד הן גם בשבילכם. הן מותאמות גם למשק הבית החרדי ולאורח החיים החרדי, על אף שאינכם חלק מהקואליציה. שר האוצר ליברמן דאג לעגלות תינוק מוזלות. שרת הכלכלה ברביבאי דאגה לרפורמת יבוא שתוזיל מוצרים רבים גם עבורכם. שר החקלאות פורר דאג לרפורמת חקלאות שתוזיל את הפירות והירקות בישראל וגם מוצרים נוספים. השר מתן כהנא דאג לרפורמת כשרות, שעל אף שלכאורה נלחמתם בה, תיטיב עם כל צרכני הכשרות בישראל, וגם יש אומרים שהבד"צים ירוויחו ממנה. שרת החינוך שאשא-ביטון דאגה להקלה בפתיחת מעונות. כן, השר מאיר כהן דאג להגדלת קצבאות הנכים בצורה משמעותית. כל הרפורמות האלה הן לא רק בשבילכם, אבל הן במיוחד בשבילכם. אז אחרי משבר פוליטי של שנים, אחרי חודשים אינטנסיביים של עבודה בוועדות על פרטי פרטים, אחרי שאיש-איש מאיתנו בוועדתו, בדרך כלל בהיעדר חברים מהאופוזיציה – ואני מצר על כך מאוד – אחרי עשרות שעות של נאומים כאן ולפני 36 שעות של הצבעות כאן במליאה, אנחנו נאשר את תקציב המדינה. החל מהשבוע הבא יהיה למדינת ישראל תקציב. בהצלחה לנו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת משה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> שאללה ייתן לך בריאות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שאללה ייתן לך בריאות. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> כבוד היו"ר, חברות וחברים, האמת, חשבתי רבות על מה לדבר, במה להתחיל, אחרי שבועות של שיח מסית, גזעני, מפלג. אחרי שבוע של הבערת אש בתוך החברה הזאת. ימים שלדעתי רוקמים בהם עלילת דם על חלק מהאוכלוסייה. חלק מאזרחי ישראל שיש לו בדיוק, כמו כל אחד ואחת כאן, את הזכות הלגיטימית לחיות בכבוד. על מה כל המהומה? אני באמת מתפלאת. על מה? על זה שמנסים בכל הכוח שתהיה אפשרות לאנשים, לאזרחים הפשוטים, לחיות בכבוד? על זה שנלחמים על זה שתהיה יציבות כדי להתפנות לדברים החשובים? כבר מספר שנים כולנו משותקים. נסתכל על הרשויות המקומיות בכל החברה הישראלית, ולא רק בתוך החברה הערבית. נסתכל על המובטלות והמובטלים. נסתכל על הילדים, על התינוקות, על האחוזים המרחיקים של העוני, שעלו עוד כמה וכמה בעקבות שנת הקורונה. שנת הקורונה הייתה אמורה להיות בשביל כולנו סימן דרך שאומר: בואו נעצור, בואו נחשוב, בואו נסתכל על האדם שבתוכנו, ונדע בוודאות שכולנו באותה משוואה. אבל לצערי הדבר הזה לא קורה. לא קורה, וממשיכים בשיח של כלבים ושל חתולים. כואב לי הלב על השיח הזה. אגב, זה לא שיח. אלו צעקות, זו רמיסה, זה חוסר כבוד לכל דבר, לכל זכות בסיסית של אדם. אני אישית שמחה שאנחנו לקראת אישור תקציב, ואני רוצה להסתכל על החלק הטוב שבו. אני יודעת שאנחנו רחוקים מתקציב מושלם. לא יודעת אם יגיע היום הזה ונגיע אליו, אבל בשבילי כאזרחית, כאישה ערבייה, אני בטוחה שיש שם בשורות טובות. אני רוצה שלילד שלי תהיה אפשרות ללמוד בכיתה נורמלית. אני רוצה שלבת תהיה עבודה. אני רוצה שלאנשים עם מוגבלויות תהיה אפשרות לגמור את החודש בכבוד. אני רוצה שלעמיתים שלי, העובדים הסוציאליים, תהיה אפשרות ותנאי עבודה, שיוכלו לתת את השירות שלמענו הם הלכו ללמוד את המקצוע הזה. אני רוצה שהיישובים הערביים יהיו סלולים בכבישים, שתהיה להם תחבורה ציבורית, שיהיה לנו תכנון כמו שצריך. שנסתכל לאופק ונתכנן לאן אנחנו רוצים להגיע, ולא כל הזמן להתעסק ולבכות על מה שקיים. הגיע הזמן לשנות את המשוואה. אני רוצה לחזק את ידו של אחי ד"ר מנסור, על האומץ, על היכולת לסבול ולעמוד בפני כל מה שקורה כאן. לצד זה, אני כנראה לא אצא מהתדהמה – איך אנשים יכולים להפוך את עורם רק בשביל אינטרס אישי? למקום הזה אנשים אמורים להגיע כדי לייצג את הציבור, כדי להיות שליחים שלו, ולא לחשוב על האינטרס האישי. וזה מה שאנחנו עושים כאן. אני אישית באתי – אני זוכרת את נאום הבכורה שלי. אני לא אשכח, ולו לשנייה, למה באתי לכאן. אני באתי לכאן והרמתי את הדגל החברתי כי אני מאמינה שאם אנחנו כחברה נחיה בצורה טובה ותהיה לנו אפשרות לתנאים מיטיבים שיכולים להביא כל אחת ואחד מאיתנו לממש את הפוטנציאל הטמון בתוכו, כולנו רק נרוויח מזה. אני לא רוצה להאריך בדברים שלי, אבל אני רוצה להבטיח מכאן לכולם, במיוחד לחברה שלי: (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני רוצה לומר שאנחנו כאן בשבילכם, ורק בשבילכם. והדרך הזו שאנחנו הולכים בה, למרות כל הקשיים שיש בה, היא רק בשביל שיהיה טוב יותר לנו ולילדים שלנו. לנשים הערביות אני רוצה לומר שהסכום הפעוט הזה שיועד לי, אני מתכוונת להפנות אותו לשם פיתוח הנשים וכדי למצוא אפשרויות לנשים האלה שיוכלו לממש את עצמן ולהעניק את היכולות הגדולות שיש בהן לחברה כדי לרומם את החברה שלנו כולה. אללה ייתן לכם בריאות.) אני קוראת מהבמה הזאת לכולנו להיות קודם כול ואחרי הכול בני אדם. אללה ייתן לכם בריאות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אללה ייתן לך בריאות, אום שחאדה. יעלה ויבוא חבר הכנסת מאזן גנאים. תפאדל, אבו מוחמד. << דובר >> מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> תהיה בריא, דוקטור. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אללה ייתן לך בריאות. << דובר_המשך >> מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, כנסת נכבדה, אנחנו עומדים היום כדי לאשר תקציב, תקציב המדינה לשנתיים הבאות. זו בשורה טובה לאזרחי המדינה, ובמיוחד לחברה הערבית שסבלה וסובלת במשך שנים מהזנחה קשה. אדוני היושב-ראש, במשך חודשים ישבתי באולם הזה ושמעתי, ושתיתי הרבה מים. שאלתי את עצמי שאלה אחת, והשאלה הזאת מופנית לאופוזיציה: האם לפני חודשים היינו שחקן לגיטימי בפוליטיקה הישראלית, והיום אנחנו לא שחקן לגיטימי בפוליטיקה? הותקפנו מימין בגלל 30 מיליארד שקל, 20 מיליארד שקל. אני רוצה להגיד לכם, היה לי הכבוד להיות ראש רשות במשך שתי קדנציות. הייתי יו"ר הוועד הארצי לרשויות הערביות, ועשינו מיפוי מקיף ומקצועי. הצרכים של החברה הערבית הם לא 30 מיליון שקל, ולא 50 מיליון שקל, אלא מעל 70 מיליון שקל, ואחרי זה אני אדבר על אחינו בנגב. שאלתי את עצמי מה כל השנאה הזאת, ולמה? אדוני, במאי האחרון עמדתי על הדוכן הזה ונאמתי את נאום הבכורה שלי. מספר הנרצחים שהיה בחברה הערבית – 37 גברים ונשים. היום, לצערי, 105. האם זה טוב לאופוזיציה? נושא החינוך, שהקצינו סך של 9.6 לחינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי ולבני הנוער, זה רע לאופוזיציה? האם אתם רוצים שנמשיך ונספור את מתינו? אתה יודע, אדוני היושב-ראש, מה כואב לאופוזיציה? בפעם הראשונה בתולדות המדינה אנחנו מוזכרים בספר התקציב. ועל זה אנחנו מותקפים. אני הייתי בנגב, וראיתי את היישובים המוכרים והבלתי-מוכרים. האם מישהו מהאופוזיציה טרח להגיע לנגב ולראות איך הילדים חיים שם? אין להם קורת גג שיחיו. אין להם את הדברים הבסיסיים כמו מים, חשמל, חינוך, בריאות, רווחה. האם זה טוב לאופוזיציה? נושא העוני – אני לא יודע אם הם יודעים ש-53.3% מהחברה הערבית מתחת לקו העוני. שני שליש מהם, אדוני היושב-ראש, הם ילדים. 14% מקרב הגברים בחברה הערבית מובטלים, ורק 30% מקרב הנשים יוצאות לשוק העבודה. האחריות – על מי מוטלת? איפה הייתם? איפה הייתם כל הזמן? אם אנחנו היום מדברים על ספורט – אדוני, איפה יש מגרשי כדורגל? איפה יש פארקים? איפה לבני הנוער – כשאנחנו אומרים שעות הפנאי לבני הנוער, כשאנחנו מדברים על חינוך, מדברים על אלימות ופשיעה, כל הדברים האלה, מה עשיתם, האופוזיציה, כשהייתם במשך 12 שנה בספסלי הקואליציה? אני רוצה להגיד לך, כבוד היו"ר, אני מחזק את ידיך. תמשיך, כי החברה הערבית זקוקה ליותר מ-30 ומ-50 מיליארד שקל. הגיע הזמן שכל ילד, כל בחור או בחורה ערבייה שיוצאת מהיישוב, שהיא מסתכלת שמאלה וימינה וחוזרת לשאול למה אין לי – שבסופו של דבר באמת יהיה לה. אני רוצה, ברשותך, כבוד היושב-ראש, לפנות לבני החברה שלי, החברה הערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: רבים מבני החברה שלנו שואלים: למה אתם מצביעים בעד התקציב? אני רוצה להגיד שבפעם הראשונה בהיסטוריה של החברה הערבית, החברה הערבית מוזכרת בתקציב המדינה. בואו נחזור לאחור, כאשר היו לנו 15 נציגים בכנסת: חוק הלאום, איך הם – – – חוק ארז קמיניץ, איך הם – – – אם אנחנו לא רוצים להצביע על התקציב, מחר הממשלה הזאת הולכת הביתה ויהיו בחירות. אני אומר לכם שאנחנו נקבל ממשלה יותר ימנית גזענית ויהיו 80 חברי כנסת ימניים. למה שנרצה את זה? חשוב מאוד שנשאל את עצמנו מה אנחנו רוצים. לכן, בסופו של דבר אנחנו רוצים, באופן טבעי, שלכל ילד מהנגב תהיה קורת גג שתגן עליו ממזג האוויר החם והקר. אנחנו רוצים שהנער במשולש ילמד ויגדל שם – – – אנחנו רוצים ללחוץ על משרד החינוך, ד"ר מנסור – למה בתל אביב בכיתה מספר הילדים הוא 23 ואצלנו 43 או 33? איך אנחנו פותרים את הבעיה של 13,000 מורים ומורות שיושבים בבית? איך אנחנו פותרים את הבעיה של האלפים שנוסעים – – – יוצאים בבוקר וחוזרים בלילה? אנחנו רוצים שהבן שלנו בצפון ילך בשכונות, ברחוב ובמוסדות של המדינה שלו כשהוא בטוח – – – בביטחון, בעזרת השם. אללה ייתן לכם בריאות). << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> (אומר בערבית: אללה ייתן לך בריאות, אחי הגדול, אבו מוחמד. בעזרת השם ביחד נשלים את הדרך הזאת). חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, איזה יום חג, יום חג. אחרי שלוש וחצי שנים, סוף-סוף יעבור תקציב בישראל. שלוש וחצי שנים, שבהן התקציב היה בן ערובה לצרכים פוליטיים ואישיים, סוף-סוף עומדות להסתיים. אתם יודעים מה מוזר? העובדה שלמדינה חייב להיות תקציב הפכה לסימן שאלה. זה לא נשמע אבסורד? לכן החלטנו, חבריי ואני מתקווה לחדשה, לצאת למסע חזרה לשפיות. מסע ליצירת תקווה חדשה, וואו, איזה מסע זה היה. יחד עם יושב-ראש תקווה חדשה, שר המשפטים וסגן ראש הממשלה גדעון סער, כמה שינויים הצלחנו לעשות בזמן כל כך קצר. יש לנו פה פשוט תותח עבודה. נלחם בפשיעה המאורגנת כדי שאזרחי ישראל יוכלו סוף-סוף לישון בבטחה בביתם; אחרי שנים של הזנחה, האלימות מטופלת מהשורש ולא רק למראית עין, כפי שאנחנו הורגלנו כל השנים האלה; חוק שאוסר על ראש ממשלה לכהן תחת כתבי אישום, כי כן, ככה מדינה מתוקנת צריכה להיראות, פשוט כי מגיע לנו יותר; 250 מיליון עבור תוכנית לאומית לחיזוק רמת הגולן וקצרין, כולל הקמת אוניברסיטה בגליל; 25 מיליון עבור ייצוג משפטי לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, ועוד ועוד ועוד. שלא נדבר אפילו על העובדה שבלי תקווה חדשה היינו עדיין תקועים עם ממשלת התקיעות. מסע מרתק, שאנחנו עוברים עם חברתי ד"ר יפעת שאשא ביטון, שרת החינוך, שמבצעת לא פחות ממהפכה בתחום החינוך. אתם יודעים, אני שומעת את האופוזיציה מתלוננת ותוקפת. לפני כמה ימים, למשל, שמעתי את חבר הליכוד אופיר כץ מתראיין בנושא התעללות מטפלות בגני הילדים. ללא ספק, זה נושא כאוב, שחייבים לטפל בו ולמגר אותו ממחוזותינו. אבל אני מרשה לעצמי לתת לחבריי בליכוד עצה קטנה: קצת צניעות, קצת ענווה לא תזיק לכם, הרי ההזנחה הפושעת בתחום הגיל הרך היא על שמכם. חוסר טיפול, הזנחה, הפקרת ילדים לנצח יהיו צלקת על ההוד וההדר שהשחתם עד בלי הכר. למזלנו, קמה ממשלה חדשה, עם תקווה חדשה, והשרה שאשא ביטון מעבירה את טיפול הגיל הרך ממשרד הכלכלה אל משרד החינוך, ומזרימה עוד 200 מיליון שקלים לפיקוח על מעונות היום עד גיל שלוש, ועוד 500 מיליון שקלים לטובת עצמאות וחירות ניהולית בבתי הספר. ושוב, הממשלה הנוכחית ושרי תקווה חדשה, נאלצים להתמודד עם ההזנחה הפושעת של הממשלה הקודמת והאיש שעמד בראשה. כך, השר זאב אלקין הקים תוכנית סיוע משמעותית למשפחות צעירות ברכישת דירה חדשה; בדיור הציבורי – קניית 1,700 דירות ובנייה של 3,000 יחידות דיור לקשישים. בזמן קצר, תקווה חדשה הצליחה להביא לשינויים מהותיים בחיי האזרחים, למרות הירושה הקשה שקיבלנו מהממשלה הקודמת. ואם מדברים על תיקון מהיר, אז אין כמו לדבר על השר יועז הנדל. סוף-סוף, אחרי תקיעות של שנים, תקיעות מכוונת של הממשלה הקודמת, יש פריסת תשתיות והפחתת קרינה סלולרית. חברתי היקרה חברת הכנסת שרן השכל מובילה מהפכה, לא פחות, בתחום הקנביס. כמה אומץ, כמה תעוזה, כמה סבלנות. שש שנים שהיא לא מרפה מאחת הרפורמות הגדולות בתחום. והינה, רק לפני כמה שבועות, העברנו חלק כבר בקריאה טרומית. חבריי, כשרוצים לעשות שינוי, עושים שינוי. וכשהציבור רוצה תקווה, אנחנו עובדים קשה כדי לייצר אותה. איך חברי השר לשעבר וחבר הכנסת בני בגין אמר? האופוזיציה צריכה ללמוד צניעות. שנים שהממשלה הקודמת הכשילה תוכניות לפתירת הבעיה בנגב, והם עוד מדברים. הם עוד מדברים. טוב, הם רגילים רק לדבר, למרות שאני חייבת לומר שגם פה חברי האופוזיציה הצליחו לשבור אפילו את השיא של עצמם. במשך – שימו לב, חברים – שלושה חודשים, ועדות הכנסת עובדות יומם ולילה על תקציב המדינה. יום ולילה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר_המשך >> ואיפה היו חברי האופוזיציה? אדוני היושב-ראש, איפה היו חברי האופוזיציה? אני אספר לך, הם היו בבית, עושים חרם. עושים חרם על תקציב שהם תקעו במשך שלוש וחצי שנים. עשיתי חישוב שעלות המשכורות, רק המשכורות של חברי האופוזיציה שישבו בבית, בזמן שכולנו ישבנו בוועדות והעברנו את תקציב המדינה שהם תקעו – שוב אני חוזרת – שלוש וחצי שנים, עלות המשכורות של חברי האופוזיציה שישבו בבית ושתו קפה, היא 5 מיליון שקלים. 5 מיליון שקלים בשלושה חודשים. מעניין אותי באמת לדעת איך הם מסתכלים לציבור שלהם בעיניים. מה הם אומרים? אני עובד בשבילך? הרי אתם לא טורחים להגיע לוועדות שלושה חודשים, ולהשפיע על תקציב בגלל חרם. יושבים בבית, שותים קפה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי, כבר. אבל אני לא מאשימה אותם. הם התרגלו. בראשם עומד אדם שהוא מכונת שיווק משוכללת. אבל ואללה, הכי טוב שיש. הוא מוסר את חברון ומספר שהוא ימין אמיתי; מוצא בערפאת חבר אבל שולל את אזרחי ישראל; חתם על הסכם למסירת חלקים בשומרון והזניח הזנחה נוראית, בכייה לדורות, את אתרי המורשת של העם היהודי. אדוני היושב-ראש, אבל למה להרוס יום חג ולדבר על ממשלה כושלת, במקום לדבר על ממשלה עם תקווה חדשה? 300 מיליון שקלים עבור כביש הערבה, שחברי מאיר יצחק הלוי נלחם עבורו, נותנים אחלה תקווה. ואנוכי, שזכיתי לשבת לצד אנשים גדולים – אני מסיימת – אנשי הסיעה, העברתי בטרומית את חוק ההתיישנות לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית; הגשתי את החוק להגבלת כהונה לראשי רשויות; חוק הכרה באחים שכולים; חוק אבטחת מידע; חוק ביטוח על שיפוצים ועוד ועוד חקיקה, כדי לשפר את חיי האזרחים. כיושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד, אין סוף ישיבות פעילות ותוססות – אגב, חברי האופוזיציה, אתם חסרים בוועדות – במיוחד עבור ילדי ישראל. אז אתם מבינים למה זה יום חג? כשנמצאים עם אנשים שמפיחים תקווה חדשה בלבבות הציבור אחרי שנים, שנים של שיתוק ותקיעות, זה יום חג. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה למיכל שיר סגמן. יעלה ויבוא חבר הכנסת צביקה האוזר. בוקר טוב, אדוני. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עד שבע דקות לרשותך. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אמרו לי שמונה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מיכל לקחה לך דקה. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> באמת? אדוני היושב-ראש, כנסת ריקה, אני רוצה להקדיש את הדקות הבאות – שבע או שמונה – לפרק בהיסטוריה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני רק רוצה לומר לך, ואני עוצר לך, שיש פה יותר חברי כנסת נוכחים מכפי שהיו פה כשהאופוזיציה דיברה. אנחנו די מלאים יחסית לשעת בוקר מוקדמת זו. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> יפה. בהינתן שאנחנו מלאים, אני רוצה להקדיש את הדקות הבאות לפרק בהיסטוריה, פרק בהיסטוריה של סמל שלטון, ראש האופוזיציה חבר הכנסת בנימין נתניהו. זה שיושב כאן, מימיני, בכיסא הריק הזה. ההיסטוריה תזכור את פרשיית תקציב המדינה, המסע הארוך והמדמם הזה, כקו פרשת המים שלך, בנימין נתניהו. ההיסטוריה תציין זאת כסמן לאובדן דרך ואובדן האמת במדינה, שמגשימה בעת הזו, בעת המודרנית, חזון הנביאים. זו שמנסה ומחויבת להקים חברת מופת, אור לגויים. הפרק הזה בהיסטוריה מתחיל ביום 20 באפריל 2020. אחרי שנה וחצי של שיתוק פוליטי עתיר נזקים והרס לכלכלה ולחברה הישראלית, נחתם הסכם קואליציוני להקמת ממשלת אחדות לאומית; הסכם שאמור היה לאפשר למרב הכוחות הפוליטיים להתמודד עם האתגרים העצומים שעמדו, ועדיין עומדים, לפתחנו. אדוני היושב-ראש, במבוא להסכם ההיסטורי נכתב כי "הואיל ומדינת ישראל נקלעה למשבר היסטורי עקב התפשטות נגיף הקורונה, ועקב משבר חברתי, רפואי וכלכלי, שנובע ממנו, הגיעו" חברי הכנסת נתניהו וגנץ "לכדי החלטה כי טובתה של מדינת ישראל מחייבת הקמה לאלתר של ממשלת חירום ואחדות לאומית". זה המקום לפשפש בהיסטוריה, ולהזכיר שממשלות אחדות לאומית נולדות רק במצבי חירום לאומיים, כמו מלחמות ומשברים כלכליים. תשאלו – כן, כן – את יצחק שמיר, מנחם בגין, מנהיגים גדולים של התנועה הלאומית הליברלית, שחתמו על הסכם לממשלת האחדות. חתמו וקיימו, גם כשהיה להם קשה מנשוא. בסעיף 4 של אותו הסכם היסטורי נקבע כי במשך 18 החודשים הראשונים לכהונתה של הממשלה, יעמוד בראשה בנימין נתניהו, וראש הממשלה החליפי גנץ ימונה לראש ממשלה ב-18 החודשים שאחריהם. ואם עושים את החשבון, זה המקום שההיסטוריה תזכיר לנו, שאם אתה, בנימין נתניהו, היית עומד בהסכם שחתמת עליו, הרי היית משמש כראש ממשלה ממש ברגע זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עד עוד שבועיים. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> נכון, עד 18 בנובמבר. לאחר מכן היית משמש ראש ממשלה חליפי, וניגש בשולחן נקי ובידיים נקיות להילחם על חפותך בפני שופטי ירושלים, כפי שעשו אחרים בהיסטוריה שלנו. באותו הסכם, בסעיף 30, נקבע, כי לא יאוחר מ-90 יום ממועד השבעת הממשלה, תבטיח הקואליציה העברה מסודרת של תקציב דו-שנתי למדינה, ובראשית 2021 יאושר כבר תקציב לשנת 2022. אכן, סעיף היסטורי. בנימין נתניהו, למרות שחתמת על הסכם בכתב, למרות שהתחייבת, מה שמכונה קבל עם ועדה, מול תשעה מיליון אזרחים, למרות ששינית חוקי-יסוד כדי לתת ערבויות וביטחונות לקיומו של ההסכם, בחרת בעיניים פקוחות, בלב קר, בציניות אכזרית היסטורית, להפר את ההסכם. בלי למצמץ, בלי לטשטש. ההיסטוריה תספר שניתנה לך הזדמנות נוספת לעצור על פי תהום, לשוב למוטב. כינו זאת בתקשורת פשרת האוזר. אתה זוכר את זה, אדוני היושב-ראש. ב-24 באוגוסט 2020 קיבלת עוד 120 יום למלא את התחייבויותיך והבטחותיך ולהעביר תקציב למדינה, שמשוועת ליציבות וודאות פוליטית וכלכלית. אבל גם כאן, ההיסטוריה תספר שהעדפת להמר על טובתה של המדינה, לסכן את ביטחון המדינה ולהעדיף אינטרס אישי ציני צר על טובת כולנו. זה היה הימור היסטורי אחד רחוק מדי. בנימין נתניהו, תחשוב לרגע מה ההיסטוריה הייתה כותבת אם כן היית מכבד את ההסכם שעליו חתמת. היא הייתה מספרת ששמרת את אמון הציבור בתבונתה של הפוליטיקה במצבי חירום ואסון; היא הייתה מספרת שאפשרת לממשלה לתפקד על כל זרועותיה, ומנעת מחירים אדירים של שיתוק כל כך ארוך בעידן שבו זמן חשוב מכסף. היא הייתה מקדישה פרק שלם לכך שהורדת, או שתרמת במו ידיך להורדת מפלס השנאה בחברה הישראלית. היית נחקק בזיכרון ההיסטורי כמי שבזמן חירום אמיתי ידע לשים רגל על המעצור ולהחזיר אותנו למסלול של לכידות חברתית, שהיא תנאי לחוסן לאומי. ההיסטוריה הייתה כותבת גם שמנעת פיצול במפלגה שלך והשארת צלם של רציונליות בתנועה, שפעם התיימרה לייצג עמדות לאומיות וליברליות. היא הייתה מדגישה שאפשרת לצה"ל ולגופי הביטחון לפעול על פי תוכנית חומש, ולהיערך בצורה אופטימלית לאיומים קיומיים המתרגשים עלינו מסביב. אגב, כולי תקווה שלא רשמת במו ידיך בתקופה האפלה הזאת פרק מבוא בדוח ועדת חקירה עתידי אחרי מלחמה קשה, חלילה. היית בונה, בנימין נתניהו, ביהודה ושומרון; היית מעביר את חוק האזרחות; היית ממקד כוחות במלחמה באלימות, בפשע המשתולל ברחובות שלנו. אבל ההיסטוריה תספר, בקדרות, שהעדפת אחרת. שהעדפת את עניינך האישי; שפיללת לחסינות; שקיווית לרוב שיאפשר חוק צרפתי; שהכרזת מלחמת שמד ביועץ המשפטי וניסית לבנות מאזן אימה מול הרשות השופטת; העדפת לאזוק מדינה שלמה לעניינך האישי, ובראש ובראשונה לאזוק את תקציב המדינה לגורלך. בנימין נתניהו, לא הצלחת. הינה, היום עולה השמש על ישראל. ואחרי כל כך הרבה זמן סוף-סוף נעביר תקציב ונצעד בדרך הארוכה להחזיר את הנורמליות למדינתנו הצעירה. ניתן היום סוף-סוף ודאות למערכת הביטחון; נבנה בתים שלא נבנו; נפרוס תשתיות תקשורת שלא נפרסו; נאכלס גני ילדים שלא אוכלסו. נעשה כל מאמץ לכתוב את ההיסטוריה אחרת. וכן, אדוני היושב-, חבריי חברי הכנסת, מי ייתן ותשקוט הארץ, לפחות לארבע שנים. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, ובדיוק בזמן. אני חושב שאתה צריך לתת טיפ לכל חברי הכנסת, כמה מילים צריך לדבר בשבע דקות. תודה רבה, אדוני, על הדברים החשובים וההיסטוריים, יש לומר, שבטוח ייכנסו לדברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת עלי סלאלחה, בבקשה, אדוני, עד שבע דקות לרשותך. << דובר >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי וחברות הכנסת – אומנם אין הרבה, אבל גם זה בסדר. סוף-כל-סוף הגיע הרגע, תקציב המדינה הגיע בשעה טובה לאישור. האמת, אני מתרגש. אחרי שלוש וחצי שנים של טרלול והפקרת מדינה שלמה הגיעה ממשלת השינוי, שהתחייבה לעשות שינוי, ואכן עושה. תקציב מדינת ישראל שמונח כרגע הוא תקציב חברתי. תקציב שלקח בחשבון את הצרכים של כלל אזרחי המדינה, פסיפס יפה של יהודים, ערבים, דרוזים, נוצרים, מוסלמים, צ'רקסים, ואני אוסיף עוד שני שמות שהבית הזה לא שמע, שתי קבוצות קטנות, איכותיות במדינת ישראל – אחמדים ובהאים. תקציב המדינה לקח בחשבון את אנשי הפריפריה, את הדתיים, החילונים, וחשוב לציין שהוא לקח בחשבון שתי אוכלוסיות מוחלשות, שסבלו מקיפוח ומאפליה במשך זמן רב – החברה הערבית והחברה הדרוזית והצ'רקסית. בתקציב הזה התקבלה החלטה היסטורית, שאמורה לשנות את פני החברה הערבית – תוכנית החומש. שנים רבות היה קל לממשלת הימין להפלות ולהזניח את החברה הערבית, ולא לשים דגש על צרכיה, וגם את החברה הדרוזית. אני מברך על תוכנית החומש שהובילו חבר הכנסת מנסור עבאס וחבריו לסיעה, אשר השיגו 30 מיליארד שקלים לחמש שנים למען החברה הערבית, כדי להעניק הזדמנות שווה לכולם, יהודים וערבים כאחד. חברי מנסור גילה אחריות ומנהיגות. יחד עם זאת, תקציב של 1.4 מיליארד שקלים למלחמה בפשיעה בחברה הערבית, שיש למגר אותה מהר מאוד, אחרת תגיע לכל פינה במדינת ישראל. תוכנית החומש תייצר לצעירים שכיום מידרדרים לפשע אלטרנטיבה טובה יותר ועתיד טוב יותר, אינשאללה. יתר על כן, ידידי השר במשרד האוצר חמד עמאר מוביל תקציב של 3 מיליארד לחברה הדרוזית לשלוש השנים הקרובות. בהזדמנות זו אני רוצה לברך את כבוד ראש הממשלה נפתלי בנט, ואת ראש הממשלה החליפי ושר החוץ יאיר לפיד, וכמובן את שר האוצר מר אביגדור ליברמן, שעבדו ועמלו לילות כימים להביא לאזרחי מדינת ישראל תקציב מאוזן, חברתי, שלקח בחשבון את המרכז, את הצפון, הדרום, ואת כל קצוות האוכלוסייה. אציין ואשבח את יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת אלכס קושניר, שהוביל במקצועיות את ועדת הכספים, והביא אותנו לסוף המרוץ, לרגע הזה שבו אנחנו נמצאים. אני בטוח שנצליח להעביר תקציב למדינה, שלא היה במשך שלוש שנים, וניתן את המענה שמגיע לתושבי מדינת ישראל. אני רוצה לברך את שרת הפנים אילת שקד על החלטתה להפוך את כפר מע'אר לעיר. אבל למרות זאת, יש לעשות את הכול כדי לקדם את העיר למקום מתפתח, מתקדם, כמו כרמיאל, טבריה ומעלות. כאיש חינוך ומנהל לשעבר של בית ספר מקיף בית ג'ן, אני מאחל לשרת החינוך ד"ר יפעת שאשא ביטון הצלחה רבה. אני בטוח שתעשה חיל בקידום החינוך במדינה, ובמיוחד בפריפריה. אני כאן לרשותך לכל עזרה, לקידום החינוך, צמצום פערים בין תלמידים מהפריפריה למרכז. יותר מאשמח לשתף פעולה ולתרום מניסיוני. חברה שיודעת להיטיב עם החלשים שבתוכה תצליח ותהפוך לחברה טובה יותר. בזמן הזה במשכן היו לי פגישות רבות עם השרים, ואני חייב לציין שראיתי את הלהט בעיניהם. את כושר העמידה, המאמצים הכבירים והמקצועיות של הצוותים, שעזרו ותמכו, ועל כך מגיעים להם מלוא ההערכה והכבוד. כידוע, אני חבר בוועדות הבריאות, זכויות הילד והחינוך, ואני רוצה לשבח את יושבות-ראש הוועדות, חברות הכנסת עידית סילמן, שרן השכל ומיכל שיר סגמן, ואת חברי הכנסת וחברות הכנסת בוועדות, שניהלו את ישיבות הוועדות ביד רמה ובמקצועיות אין כמותה. עמלתי רבות כדי לתת מענה לבתי החולים ולקופות החולים בחוק ה-cap. סיירתי רבות בבתי החולים בצפון, בשלושת בתי החולים בנצרת, בבית החולים בני ציון בחיפה, בבית החולים לגליל המערבי בנהריה, במרכז הרפואי מזור לבריאות הנפש בעכו, ובמרכז הרפואי פוריה בטבריה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. עברו שבע דקות. << דובר_המשך >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר_המשך >> לא, יש לי עשר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שבע, שבע, אדוני. << דובר_המשך >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר_המשך >> אמרו לי עשר. אני הכנתי את עצמי לעשר. תן לי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז קיבלת עוד דקה. << דובר_המשך >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר_המשך >> חבר כנסת חדש, באים לקראתו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, אנחנו בסד זמנים. רק שנייה, אדוני, אדוני, אדוני, שנייה. נתתי לך עוד דקה, אני אתן לך עוד חצי דקה, ותנסה להתכנס לסיום, בסדר? << דובר_המשך >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר_המשך >> אוקיי. שמעתי את הקשיים והאתגרים הניצבים בפני כל בית חולים, ואני מתחייב שנפעל למענם. ראוי וחשוב להתייחס לחברה הדרוזית, שאני אחד מבניה. הדרוזים בישראל הוזנחו וקופחו במשך שנים, ומכאן אני פונה לחבריי בממשלה ובכנסת, לקחת את החברה הדרוזית כפרויקט לאומי, כפרויקט לאומי. זאת חברה נהדרת, של אנשים שתורמים למדינה ולחברה. הגיע הזמן ליישר קו עם שאר אזרחי מדינת ישראל. אני רוצה לשתף אתכם, חבריי, מה הספקתי לעשות בתקופה זו. אני אדלג, ובואו נגיע לסוף ונסיים, בסדר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נכון. אין מה לעשות, אדוני. אין מה לעשות. << דובר_המשך >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר_המשך >> אוקיי. ביחד הצלחנו, ביחד נקדם את המדינה. אזרחי ישראל, יש קואליציה מצוינת שדואגת לכם, ותשרת אתכם נאמנה בארבע השנים הקרובות את כלל אזרחי מדינת ישראל. אני מודה לכם מאוד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עלי סלאלחה על הדברים החשובים שנאמרו כאן מעל דוכן הכנסת. אני מזמין את חברת הכנסת ענבר בזק לשאת דברים, ואחריה – חבר הכנסת יום טוב כלפון. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, לפני שבוע חברת הכנסת קטי שטרית פרסמה שבכוונתה להגיש הצעת חוק שתמנע מאדם שאין לו תעודת בגרות לכהן כראש ממשלה. האמת, הופתעתי. אני מעריכה מאוד את חברת הכנסת שטרית, וגם יודעת שנושא החינוך קרוב לליבה, כך שממנה לא ציפיתי להצעה כזאת. הייתכן שסיעת הליכוד, באמצעות חברת הכנסת שטרית, מבקשת לחוקק חוק שהופך השכלה למדד לאנשים טובים יותר וטובים פחות? שווים יותר ושווים פחות? ראויים יותר וראויים פחות? אחוז הזכאות לבגרות בישראל עומד על כ-70%. בראש הרשימה של הזכאות לבגרות עומדות ערים כמו רמת השרון, קריית אונו, גבעתיים ותל מונד. את תחתית הרשימה סוגרות ערים כמו מודיעין עילית, עם פחות מ-5% זכאות לבגרות, ויישובים כמו ג'יסר א-זרקה ואופקים. הנתונים המדאיגים האלה מצביעים על פערים גדולים בהשכלה בין ערים בישראל. ישנן סיבות רבות לכך שקרוב ל-30% מאזרחי המדינה אינם מחזיקים בתעודת בגרות. חלקן קשורות קשר הדוק למצב סוציו-אקונומי. המציאות היא, שככל ששפר עליך גורלך וגדלת בסביבה תומכת וחזקה, כך סיכוייך להשלים תעודת בגרות מלאה עולים. אם גדלת בסביבה פריבילגית פחות, ובעיקר בפריפריה, סיכוייך לתעודת בגרות פוחתים. אך מעבר לסיבות הקשורות למצב סוציו-אקונומי ולסביבה תומכת, רבים מאלו שאינם מצליחים להשלים תעודת בגרות הם צעירים וצעירות שמתמודדים עם לקויות למידה, שלא אובחנו בזמן, או לא קיבלו את המענה הנדרש. נחזור לחוק שהציעה חברת הכנסת שטרית, שלפיו מי שלא השלים תעודת בגרות לא יוכל להיבחר כראש ממשלה. מה אומרת לנו למעשה חברת הכנסת שטרית? שאם אתה אחד מאותם 30% שלא השלימו תעודת בגרות, אם אתה מגיע מבית עני, אם גדלת בפריפריה, או אולי יש לך לקות למידה, לא תוכל אפילו לחלום על הנהגת המדינה. מה שהחוק בעצם אומר זה שכל מי שנולד בסביבה חזקה פחות, תומכת פחות, עם תנאי פתיחה טובים פחות, הוא שווה פחות, חכם פחות, ראוי לפחות הזדמנויות בחיים. העולם מלא באנשים מוצלחים מאוד שאין להם תעודת בגרות והצליחו בעסקים, הקימו חברות, מעסיקים אלפי אנשים. חברת הכנסת שטרית אומרת לנו שהאנשים האלה טובים מספיק כדי להנהיג ולהצליח בעולם העסקים, אבל את העולם הפוליטי צריך לחסום בפניהם. שהם לא ראויים לאמון הציבור ולמקום בהליך הדמוקרטי, לא כי הם לא מוכשרים או לא ראויים אלא כי בצעירותם הם לא הצליחו להשלים סדרה של מבחנים. תנו לי לספר לכם משהו על האנשים האלה שאין להם בגרות. אחת מהנשים האלה זאת אימא שלי. היא נאלצה לעזוב את בית הספר בגיל 17 ולצאת לעבוד אחרי שאביה נפטר ממחלה קשה. כאחות הבכורה במשפחה קשת יום, לא הייתה לה ברירה, והיא נאלצה לצאת ולעבוד לפרנסת המשפחה. אימא שלי התחילה לעבוד בגיל 17, והיא ממשיכה לעבוד גם היום, בגיל 84. אחד האנשים האלה הוא בן הזוג שלי זיו, שגם לו אין תעודת בגרות. לזיו יש לקות למידה, שאובחנה רק אחרי שירותו הצבאי. כל חייו הוא התמודד עם קשיים לימודיים. באותה תקופה הייתה פחות מודעות ללקויות למידה, וילדים עם דיסלקציה סבלו לא פעם מסטיגמות. ראו בהם עצלנים, ילדים מופרעים או סתם לא חכמים. וזיו הוא בדיוק ההפך מזה. הוא שירת כצנחן בצבא, הוא אבא מסור, הוא איש חכם ובעל תושייה, הוא אדם חרוץ ומוכשר, שהצליח בחייו המקצועיים בלי תעודת בגרות. הוא גם בן זוג מפרגן, והוא אחד האנשים הכי טובים שאני פגשתי בחיים שלי. אז מה אומרת, חברת הכנסת שטרית, שאנשים שאין להם בגרות כמו אימא שלי וכמו בן הזוג שלי זיו, הם שווים פחות? חכמים פחות? ראויים פחות להזדמנויות בחיים? הצעת החוק שקובעת, שאנשים שאין להם בגרות לא יוכלו לכהן כראשי ממשלה היא הצעה פוגענית, לא דמוקרטית ומעליבה. טוב יהיה שתיגנז, ומוטב שעה אחת קודם. תתביישו לכם. היחס המקטין והמבטל של קבוצת אנשים כלפי קבוצת אנשים אחרים, במקרה זה אנשים חסרי תעודת בגרות, הוא, לצערי, לא נדיר ולא חדש. בחודשים האחרונים, מאז הגעתי לכנסת, אני שומעת פה במליאה שוב ושוב נאומים מקטינים, משפילים ומבזים, נוטפי ארס ושנאה, שמנסים לצייר חלקים שלמים באוכלוסייה כשווים פחות וכראויים פחות. מעל הבמה הזאת שמאלנים תויגו כבוגדים. המילים "קיבוצניק", "מושבניק" ואפילו "אשכנזי", הפכו למילות גנאי. שוב ושב מציירים את אזרחי המדינה הערבים כטרוריסטים, את המנהיגים שלהם כתומכי טרור, ואותנו, חברי כנסת, נציגי אותו ציבור, אתם מכנים "עוכרי ישראל". ואני רוצה לשאול אתכם, חברי האופוזיציה, מה אתם עשיתם פה בשלוש השנים האחרונות? תקציב לא העברתם, את יוקר המחיה לא צמצמתם, את קצבאות הנכים לא העליתם, בקשישים לא טיפלתם, את משמרות המתמחים לא קיצרתם. לא עשיתם דבר וחצי דבר כדי לצמצם את פליטת גזי החממה ולסייע להגנה על כדור הארץ, וגם לא פעלתם לצמצום פערים חברתיים וכלכליים ולהגדלת הזכאות לבגרות בקרב אוכלוסיות מוחלשות. כל מה שעשיתם פה בשלוש השנים האחרונות זה לזרוע שנאה ולזרוק רפש על הצד השני. במקום להתעסק בשיפור חייהם של אזרחי ישראל, אתם בוחרים לעסוק בפילוג, בהסתה ובהפצת רעל, פה, מעל בימת הכנסת וגם בראיונות בתקשורת ובפייק ניוז שאתם מפיצים ברשתות החברתיות. ועל הדרך אתם גם עסוקים בהגנה בכל מחיר על נאשם בפלילים, תוך שאתם דורסים ברגל גסה את רשויות החוק ומערערים את אמון הציבור בפרקליטות, במשטרה, בבתי המשפט, ושולחים את הציבור לקלפיות פעם אחר פעם אחר פעם. בחודש וחצי האחרונים חבריי לקואליציה ואני עובדים סביב השעון כדי להעביר, לראשונה מזה שלוש שנים, תקציב מדינה; תקציב שיאפשר לרשויות המקומיות להזרים כסף לבתי ספר, לרווחה, לתשתיות; תקציב שיאפשר המשך פיתוח כבישים, הנגשת תחבורה ציבורית, שיקום מערכת הבריאות ותמיכה באזרחים קשישים ובנכים. ומה אתם עשיתם בזמן הזה? רובכם לא טרחתם אפילו להגיע לדיונים של הוועדות. אבל בכל שבוע, כמו שעון, עמדתם על הבמה הזאת וכיניתם אותנו בכינויי גנאי שונים ומגוונים: "בוגדים", "תומכי טרור", "שונאי ישראל". והגדיל מכולם לעשות חבר הכנסת ליצמן, שכינה אותנו "כלבים". פה, ממש איפה שאני עומדת, רק לפני יומיים. איזו מין דוגמה אתם נותנים לילדים שלנו ושלכם, לדור ההמשך שצופה בנו? הכי גרוע, מבחינתי, זה שהצלחתם להפוך את המילה "פוליטיקאי" למילה נרדפת ל"מושחת". הציבור כבר לא מאמין שיש אנשים שנכנסו לפוליטיקה כי אכפת להם מהמדינה ומאזרחיה. הציבור שצופה בנו מתבייש בנו. בגללכם. ההתנהלות הזאת של האופוזיציה רק מחזקת אצלי את ההבנה שאין שום קשר בין תעודת בגרות לבין יכולת מנהיגות. כי אולי יש לכם בגרות, אבל אין לכם דרך ארץ. אתם קיבלתם זכות ענקית לייצג את הציבור ולעבוד עבורו. אני מרגישה יראת כבוד עמוקה כלפי המקום הזה והמעמד הזה, והזכות הגדולה שנפלה בחלקי לעבוד עבור אזרחי ישראל. ומה אתם עושים עם הזכות הזאת? אתם יורקים לציבור בפרצוף ואתם מצפים שאזרחי יחשבו שזה גשם, ויצביעו לכם פעם נוספת. אבל לאזרחי ישראל נמאס. נמאס להם מהצעקות שלכם, נמאס להם מהקללות שלכם, נמאס להם משפת הביבים שלכם. אזרחי ישראל רוצים לראות מעשים, ואנחנו עושים. ביממה הקרובה נתחיל במשימה החשובה כל כך של העברת תקציב, אחרי שלוש שנים שלא היה תקציב מדינה בגללכם. אנחנו עומדי לבלות פה ב-48 השעות הקרובות, בלי לישון ובלי לצאת מהמשכן הזה. אני קוראת לכם, חברי אופוזיציה, לנצל את ההזדמנות ואת הזמן הזה ולתקן את כל מה שקלקלתם. אני קוראת לכם, חברי האופוזיציה, לשים את טובת ישראל מול עיניכם, ולהצביע הערב בעד התקציב. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת ענבר בזק. אני מזמין את חבר הכנסת יום טוב כלפון, יעלה ויבוא, אדוני, לשאת דברים. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות עבורך. << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, בימים האחרונים פונים אליי לא מעט אנשים, ואומרים לי: מה לך ולתקציב הזה? מה טוב בו? איך אתה יכול להצביע בעד תקציב כזה? כמו שאתה יודע, אדוני היושב-ראש, אני אוהב לנהל דיונים ולשוחח עם אנשים. אני לא דוחה את האנשים האלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – – << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> נכון, נכון, נכון מאוד. על כל נושא, אגב, אין לי בעיה לדון תמיד. אני בא מתרבות של דיון כמה שיותר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בצרפת זה חלק מהתרבות, לא? << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> נכון, זה חלק מהחיים. אני דן עם כל אחד ואחד על כל נושא ונושא. אין לי טאבו. ואז אני שואל אותו: תגיד לי מה מפריע לך בתקציב. נתחיל מהטיעון הראשון שאומרים לי: הרי אתה ראית בתחקיר של אילה חסון, שהכסף של התקציב הולך לטרור. הולכים לממן יתומים ואלמנות בעזה. אז אני עונה להם: אתה חושב שהכסף של התקציב הולך לממן יתומים ואלמנות בעזה, זה מה שהיה בתחקיר של אילה חסון? מה שאני ראיתי בתחקיר של אילה חסון זה שאיזשהו מנהל עמותה, שהוא גם מספר 15 ברע"מ, נסע לעזה, והודו לו על כסף שהוא העביר לשם. אבל מתי זה קרה? הרי התקציב הזה עוד לא עבר. בתחקיר זה קרה ב-2019. ב-2019 הוא נכנס לעזה, והודו לו על כסף שהוא העביר לשם. אז אני שואל את בר-השיח: תגיד לי, מי היה ראש ממשלה ב-2019? אז אם עבר תקציב ממשלתי מכספי המיסים של אזרחי ישראל לעזה ב-2019, זה תקציב של ממשלת בנט-לפיד? הם היו שם אז? מה היה בתחקיר? התחקיר של אילה חסון מדבר על אירועי עבר, דברים שקרו, כנראה. אז איזה כסף בתקציב הזה, הנוכחי, עובר לעזה? שם מודים לו. נכון, יש שם איזשהו סרטון שמודים לאותו בן אדם על העברת כספים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בכל מקרה, זה לא היה תקציב ממשלתי. לא נאמר בתחקיר שזה כסף ממשלתי. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> בכלל, מדובר בתרומות. מדובר בתרומות בכלל. אבל אתה יודע מה? גם אם זה היה כסף ממשלתי – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אילה חסון ממש הקפידה להגיד את זה. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> נכון, מדובר בתרומות. למעשה התחקיר מביא תמונות – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> למה אתם לא שמים כספים קואליציוניים שלכם? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בוקר טוב, חבר הכנסת. בוקר טוב. אתה גם מדבר בטלפון במליאה וגם מנהל איתנו שיח. איך הפלא הזה קורה, אדוני? איך הפלא הזה קורה? << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> בתחקיר מדובר בתמונות מהארכיון על אירועי העבר. ואז אני אומר לו: אתה יודע שעכשיו, בתקציב הזה, יש כספים שהולכים להגיע לאיזושהי עמותה שקשורה באופן זה או אחר לחמאס או לעזה? והתשובה היא לא. זאת הבעיה הכי גדולה שלנו, אדוני היושב-ראש, הפער בין התעמולה לעובדות. מה שאני מבקש מאנשים שמדברים איתי: חברים, דברו איתי עובדות. לא תעמולה של מכונה מאוד משומנת ומאוד יעילה, צריך לומר את האמת, של מכונת התעמולה. אז פתרנו את עניין תחקיר אילה חסון. אין שם אפילו לא ראשית ראיה – אתה גם עורך דין, אדוני היושב-ראש – ראשית הוכחה על איזשהו קשר בין התקציב הזה לתמיכה בטרור. ואם כבר מדברים על כספים שעברו לעזה, אז אני ראיתי מזוודות של דולרים שעברו במשך תקופה ארוכה בממשלות הקודמות. אותם אנשים שמנסים, באמצעות תחקיר עם תמונות מארכיון – אותם אנשים לא הייתה להם כל בעיה להעביר, באופן מעשי, מזוודות עם דולרים לחמאס. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל גם זה לא כסף ממשלתי, זה כסף קטארי. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> זה כסף מקטאר, כמובן. נכון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> קטארי, ואנחנו לא – – – << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> נכון, זה כסף מקטאר. אבל אתה יודע, בשיח – פה זה מפריע לכם ושם לא? זאת בדיוק הבעיה שיש לנו כאן כשבוחנים את העובדות. הטיעון השני שעולה הוא פגיעה בחלשים. אומרים לי שהתקציב פוגע בחלשים. כמו שאתה יודע, אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> ברור. עלה החד-פעמי, הפריפריה, ביקור רופא. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> בדיוק. תודה, חבר הכנסת מלכיאלי. זה כאילו קראת מהדף. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> לא. תגיד דבר תורה לפרשה, תאמין לי, תכבד את עצמך. אל תנסה לסנגר. תגיד: כקואליציה, אני נורבגי, אני לא יכול. תאמין לי, אנחנו נסכים איתך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת מלכיאלי, אני יודע שאתה לא רוצה לשמוע. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אפילו השר שי לא אומר שהתקציב חברתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כשקוראים קריאות ביניים, לפחות לשבת במקומנו ולא לעמוד. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת מלכיאלי, אם היושב-ראש ייתן לי זמן, אני גם אגיד איזה דבר תורה, בשבילך, אבל בוא בכל זאת תתייחס לעובדות. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> היושב-ראש הוא קשוח, או שהוא ותרן? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> הוא יושב-ראש נחמד בצד הלא-נכון. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> הבנתי. לגבי הפגיעה בחלשים, זה הטיעון השני שעולה, אחרי שפתרנו את עניין, כביכול, כסף – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – נמצא פה. השיג חצי מיליון שקל להנגשה של השפה הרוסית. למה אתה לא השגת גם לצרפתים הנגשה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הצרפתים השיגו הרבה מאוד, אני חושב. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מה זה? << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> אנחנו נתייחס לזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> התרבות הצרפתית זכתה הרבה מאוד בתקציב הנוכחי. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> בליאק השיג חצי מיליון שקל להנגשת השפה הרוסית. כל הכבוד לו. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> אני מאוד בעד, אגב – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, אני טועה – – – אני טועה? << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> אנחנו מובילים תוכנית קליטה לעולי צרפת. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מלכיאלי, אנחנו באמצע נאום. תכבד. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת מלכיאלי, אנחנו מובילים תוכנית קליטה לעולי צרפת, שלא הייתה אי פעם מאז קום המדינה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> הממשלה נופלת – – – הכסף – – – << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> אני אתייחס לזה. לגבי הפגיעה בחלשים, מה אומרים לי? כמו שאמר עכשיו חבר הכנסת מלכיאלי – חד-פעמי, המס על החד-פעמי. אז אני אומר, קודם כול, האם זה כזה רע למדינת ישראל שנפחית את השימוש בחד-פעמי? נראה לי שאנחנו שיאני העולם בשימוש בחד-פעמי, וזה מזהם את הסביבה. כשאני מדבר עם אנשים – הרי אני בא מצרפת, אז יש לי קצת ידע על מה שקורה מחוץ למדינה הזאת. בצרפת רוב החד-פעמי, וזה לא שיש מס, הוא אסור. לא מוכרים את זה בחנויות בכלל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה, באמת? << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> כן. מאז 1 בינואר 2021 בצרפת אתה לא מוצא צלחות חד-פעמיות ולא סכינים ולא שום דבר. זה לא קיים בחנויות בכלל. זה לא שיש שם מס; אסרו את זה לחלוטין מטעמי איכות הסביבה. לא רק בצרפת, זאת הנחיה אירופית. כשאני אומר לאנשים – אומרים שבאנו נגד החד-פעמי, אנחנו לא באנו נגד החד-פעמי; מיישרים קו עם מגמה עולמית של הגנה על כדור הארץ, של הפחתת זיהום. מה לעשות, זאת המגמה. אף אחד לא מנסה לפגוע בחלשים. הטיעון השני שעולה הוא המס על השתייה המתוקה. שוב, אנחנו מסבירים שיש מס גם על טבק וגם על דברים שהם לא בריאים ופוגעים בבריאות, והמטרה היא דווקא להיטיב עם האזרחים. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> חבל שהאזרחים לא קולטים את זה. למה האזרחים לא קולטים את זה? << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> אנחנו בעידן של מגפה. המגפה הכי קשה בעולם זאת לא הקורונה, זאת מגפת ההשמנה. היום יש לה מעמד של מגפה בעולם. אז מה עושים למען החלשים? מה עושים למען האזרחים? מה, למשל? דברים קונקרטיים, לא תעמולה, לא פופוליזם. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> בתקציב הזה מעלים את קצבת הנכות מ-3,300 ל-3,700 שקלים; בתקציב הזה מעלים את קצבת הבטחת ההכנסה מעל גיל 70; בתקציב הזה מתקצבים את הבריאות בתוספת של 2 מיליארד שקלים. זה פוגע בחלשים, חבר הכנסת מלכיאלי? 2 מיליארד בבריאות זה פגיעה בחלשים? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> משפט, משפט. חצי דקה, משפט. מישהו פעם אמר לי: תאמין בבלוף, אל תשווק אותו. אין בעיה. אל תשווק את זה. חברתי – זה לא. חד-פעמי – מה שהצרפתים עשו, כל הכבוד להם. פה זה לא מגיע למקום הזה. בחיפה הם לא טיפלו. בסוף אתה יודע – – – << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> למה אתה מחפש באנשים כוונות רעות? אתה יודע, אני דן אנשים לכף זכות. מה נראה לך, שמישהו פה יש לו משהו נגד חד-פעמי? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מה פתאום? פה נגד חרדים. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> יש מגמה עולמית של הגנה על איכות הסביבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא אמר נגד חד-פעמי, לא נגד חרדים. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> המעונות של החרדים גם חד-פעמי? << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> פגיעה בחלשים – האם פוגעים בחלשים כשמעבירים את רפורמת היבוא? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מה פתאום? זה עוזר להם. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> רפורמת היבוא – מאות מוצרים היו עם תקינה אירופית, למשל, ומשום מה, במשך שנים דרשו לעבור פה תקינה מחדש של מכון התקנים. הולכים לוותר על זה. ככה המחירים ירדו בקוסמטיקה, בשמפו, במוצרים לתינוקות. זאת פגיעה בחלשים? כשזוג צעיר, במקום לשלם על עגלה 2,000 שקל, הוא ישלם עליה 1,500 שקל, כמו שמשלמים עליה באירופה, זאת פגיעה בחלשים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתמול היה תחקיר בערוץ 12 שעגלה בישראל עולה 3,300 שקלים. 3,300 שקלים, לעומת 1,000 ומשהו באירופה או בארצות הברית. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> זה עצוב. נכון, אני רואה את זה כמי שחי, מה שנקרא, על הקו בין המדינות. יש לי בני דודים שם, וחברים, ואני שואל אותם: כמה שילמת על העגלה. למה, למה? אנחנו צריכים את על המעמסה הזאת של התקינה? שוב, אם זה טוב לאירופים, כנראה זה טוב גם לישראלים. לכן זאת פגיעה בחלשים, רפורמת היבוא? הוא דיבר קודם על מעונות. אנחנו מעבירים רפורמה במעונות הפרטיים, להקל פתיחת מעונות בבתי מגורים. זאת פגיעה בחלשים, כשאנחנו בעצם מגדילים את היצע המעונות הפרטיים? זה גם יוריד מחירים במעונות, כמובן. זאת פגיעה בחלשים? דיבר קודם חבר הכנסת מלכיאלי. הוא דיבר, פנה אליי ושאל אם אני פועל למען העולים מצרפת? תקציב הקליטה והעלייה עולה ב-150 מיליון שקלים. אנחנו מגדילים בצורה משמעותית את התקציבים הממשלתיים ואת הפעולות הממשלתיות למען העלייה והקליטה. קודם כול, זה מעשה ציוני, ללא שום הקשר כלכלי, וזה גם טוב לכלכלה. אנחנו יודעים שכל עולה שמגיע לפה, בטווח הארוך תורם רבות לכלכלה. היה איזשהו מחקר שבדק וראה שעל כל שקל שמדינת ישראל משקיעה בעולים, מקבלים אחרי תשע שנים 15 שקלים. זאת השקעה ממש טובה. חבר הכנסת מלכיאלי, לתת פטור בפועל לחרדים מגיוס, כדי שייכנסו למעגל העבודה, זאת פגיעה בחלשים? לאפשר לציבור חרדי להיכנס למעגל העבודה, משהו שכנראה לא יכול היה להתקיים. שנים הייתם בממשלה, ולא הצלחתם להעביר את זה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אתה רוצה לדאוג לחרדים לעבודה? לכן – – – << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> אנחנו כנראה נתגעגע להפגנות ליד בג"ץ וליד לשכת הגיוס פה בירושלים. מה לעשות, את העניין הזה, ששנים לא הצליחו לפתור, היום פתרנו את העניין הזה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אל תשלה את עצמך, לא פתרתם שום דבר – – – << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> אין שום פגיעה בחלשים, ואין שום כסף שעובר לטרור. מה שקורה פה בפועל, אדוני היושב-ראש, זה שלאחר שנתיים של קיבעון, לאחר שמאז מרץ 2018 לא עבר תקציב מדינה בכנסת, אנחנו סוף-סוף מעבירים תקציב. המשרדים יוכלו לעבוד. נוכל לעזור לאזרחים, להוריד מחירים לזוגות הצעירים, להוריד את יוקר המחיה, להוריד את מחירי הדיור, לאפשר לעולים להיקלט יותר טוב בארץ. זה לא יכול לקרות בלי תקציב. זה תקציב טוב, זה תקציב למען האזרחים, וסוף-סוף מדינת ישראל מתקדמת, עוברת צעד קדימה. שוב, זה לא למענך, אדוני היושב-ראש, ולא למעני. זה למען כל אחד ואחת מאזרחי ואזרחיות מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לך, יום טוב כלפון. הייתי פה לאורך שעות אתמול ושמעתי את האופוזיציה מדברת. צריך להקשיב בממלכתיות וכו', אז אני שמח שנשמעים גם קולות אחרים ביחס לכך. בסוף יש פה תקציב מדינה, וצריך לזכור גם את זה. תמיד יש ויכוחים על תקציב; תמיד אפשר להוסיף עוד סעיפים ועוד כספים. בסוף יש פה תקציב שמכוון לטוב, ובעיקר לתפקוד ממשלתי. יעלה ויבוא אדוני חבר הכנסת ולדימיר בליאק. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, בעוד כ-11-10 שעות יתחילו ההצבעות על תקציב המדינה לשנים 2022-2021. זה התקציב הראשון שלי בכנסת, וגם תקציב שהצלחתי להשפיע על התוכן ועל העיצוב שלו בוועדת הכספים. ולכן, חברים, אני מתרגש מהמעמד. אך בנוסף לכך, כאיש מקצוע בתחום הכספים, אני גם מבין את חשיבות התקציב ככלי ניהולי, אולי החשוב ביותר בניהול המדינה. זו העת להזכיר כי תקציב המדינה הראשון לשנים 1950-1949 – גם הוא היה דו-שנתי – הובא לדיון במליאת הכנסת ב-14 ביוני 1949 על ידי ראש הממשלה בן-גוריון ושר האוצר אליעזר קפלן. לאחר התקציב הראשון, במשך 69 שנים, ממשלות ישראל הביאו תקציב לאישור הכנסת, גם בזמן מלחמות ומשברים קשים. בכל שנה-שנתיים הביאו תקציב. ובנוסף לתקציב, החל מ-1986, גם את חוק ההסדרים. עד שבשנת 2019, הליכוד, בראשות נתניהו, עם כתבי אישום חמורים בקנה, החליט כי אפשר גם אחרת – בלי תקציב. כי התקציב הוא בעצם פטיש. ומדוע? כי זה משרת אינטרס אישי של אדם אחד בלבד. וכך אפשר להתגלגל ממערכת בחירות אחת לאחרת, להפר הסכמים, להכניס מדינה שלמה למערבולת של קמפיינים, ולנהל את הכלכלה – אם אפשר לקרוא לזה ניהול, כמובן – באמצעות קופסאות. עוד קופסה ועוד קופסה, בלי תכנון, בלי אחריות, עם זלזול מוחלט בחוק ובסדר. אין איש מקצוע אחד, שמכבד את עצמו, שלא רואה את הנזק הבלתי-נתפס שהיעדר הניהול הזה גרם לכלכלה, למשק ולכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל. רק שתבינו, אם לא הייתה קמה ממשלת השינוי, עד עכשיו נתניהו וחבריו היו מונעים את העברת התקציב. אגב, זה מה שהם מנסים לעשות גם היום. גם היום, כל המטרה שלהם היא להפיל את התקציב, להפיל את הממשלה ולהכניס את כל המערכת לכאוס מחודש. הבוקר שמעתי, אדוני, את שר האוצר לשעבר, ישראל כץ, מתגאה כי הוא – ישראל כץ – השאיר את המדינה במצב כלכלי מצוין, עם גירעון המסתמן לגובה 5.5% לסוף 2021. אז ראשית, הגירעון המסתמן, לצערי, לסוף השנה יהיה כנראה 6.8%, ולא 5.5%. אבל מה שיותר מדהים, חבר הכנסת כץ, הגירעון שהשארת לנו ביום הקמת הממשלה החדשה עמד על 11.6%, מהגבוהים במערב. דווקא המדיניות החדשה של הממשלה החדשה, שהיא ההפך מהמדיניות הקודמת, הצליחה עד כה להוריד את שיעור הגירעון. לפני קצת יותר מ-140 ימים קמה ממשלת השינוי, והצילה את מדינת ישראל. המשימה הראשונה של כל ממשלה אחראית היא העברת התקציב. אני חייב לציין כי עברנו מסע מדהים בוועדת הכספים. קשה, עמוס, מפרך לפרקים, אך מדהים. אני רוצה להדגיש, עבור כל חברי ועדת הכספים מהקואליציה, זה היה התקציב הראשון. ולמרות הקושי, למרות מורכבות המשימה, עמדנו ביעדים. ולא רק עמדנו ביעדים, אלא גם הכנו לאישור המליאה חוקים טובים, מקצועיים, יעילים. כך עם גיל הפרישה לנשים, כך עם קרנות הפנסיה, עם שכירות מוסדית, עם מס הגודש, עם מיסוי רווחים כלואים, העלאת קצבת השלמת הכנסה לקשישים הכי עניים ועוד. אגב, במקומות שבהם ראינו שהחוק לא מוכן מספיק, לא מבושל, ואף עלול להזיק למשק ולעסקים, לא היססנו לעצור אותו ולפצל אותו מחוק ההסדרים. כך קרה, למשל, עם חוק מיסוי השותפויות, כי סברנו שהוא חוק לא טוב בנוסח המוצע. חשבנו שצריך לשנות אותו, ולדון בו עוד כמה שעות, שבעצם לא היו לנו. פעלנו כפי שמצופה מנבחרי ציבור אשר באו לעבוד למען כלל האזרחים. לא עבור בעלי אינטרסים, לא עבור מגזרים ולא עבור חברי מרכז, אלא למען שכירים, עצמאים, גמלאים, צעירים, תושבי מרכז ופריפריה, חילונים, מסורתיים וחרדים. למען הכלל. היום, רגע לפני אישור התקציב, אני יכול לומר כאן מדוכן הכנסת, באחריות מלאה, כי מדובר בתקציב טוב, מקצועי, חברתי, מלווה בחוק הסדרים, מהאמיצים שידעה מדינת ישראל. שאלו אותי בימים האחרונים, לא פעם, אם יהיו חברי כנסת מהאופוזיציה שגם יצביעו בעד התקציב. התשובה שלי ברורה: אני מבין את האילוצים הפוליטיים, אך הייתי מצפה מחברי האופוזיציה להתעלות רגע, ולהצביע בעד אזרחי ישראל, בעד יציבות, בעד צמיחה, בעד שינוי, בעד התקציב. מה שאני לא יכול לקבל בשום פנים ואופן זה את השקרים של האופוזיציה – הקללות, ההסתה, גסות הרוח, גזענות, שנאה. זאת לא הדרך, וזה גם לא יעזור לכם. אני רוצה להודות לכל חברי ועדת הכספים מכל המפלגות, שעמלו קשה לילות כימים, כדי להכין את התקציב. ליו"ר ועדת הכספים אלכס קושניר, שניהל את המסע באופן מופלא, וגם לשר האוצר אביגדור ליברמן, לשר החוץ יאיר לפיד ולראש הממשלה נפתלי בנט, על התמיכה והרוח הגבית. ולסיום, חברים, סיפור אישי קטן. עליתי לארץ בדצמבר 1998, בגיל 25, ומייד התחלתי לעבוד כשומר בחניון בית המשפט, ברחוב שוקן בתל אביב. עבדתי חמישה ימים בשבוע, במקביל ללימודי השפה העברית באולפן. יום אחד, בחברת כוח האדם הציעו לי מקום נוסף לשמירה – סניף קופת חולים כללית בתל אביב, בשבת, עם שכר בגובה 200%. באותה תקופה גרתי בחולון, אך הסכמתי, כמובן, למרות שלא היו הסעות מהבית. בכל בוקר שבת הייתי הולך ברגל שעתיים מחולון לתל אביב, כדי להגיע לאותו סניף של קופת חולים כללית, כדי להרוויח עוד כמה שקלים ללימודים, כדי לשרוד, כדי להתקדם עוד ועוד. וכעבור 22 שנה, להגיע מאותו סניף ברחוב אליעזר קפלן בתל אביב לכנסת ישראל, למקום שבו אותו אליעזר קפלן, שר האוצר הראשון, הגיש את התקציב הראשון של מדינת ישראל לפני 72 שנה. אני קורא לכולם, חברים, לכל חברי הכנסת מכל הסיעות, להצביע בעד התקציב, כי זה מה שאזרחי ישראל מצפים מאיתנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ולדימיר בליאק, תודה על השיתוף בסיפור. חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה. לך, אדוני, 25 דקות. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> זהו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה הכול. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אתה יודע, בדרך כלל כשחבר כנסת עולה לנאום, הוא מכין את הנאום שלו, מה הוא הולך להגיד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, אני רואה שאתה בלי דפים. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> אני זוכר שהגעת לכנסת והיית עולה בהתרגשות, עם טקסטים ביד, כתובים. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> זהו, אז קרה משהו לאיש. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> עכשיו – מהשרוול. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> הפעם החלטתי שאני – מהשרוול, בדיוק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> Free style. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אם נגדיר את זה אחרת, מה שנקרא – שלום, גברתי השרה – מהבטן, מה שכואב; לא משהו שהכינו לי, לא להקריא איזשהו טקסט שאתה לא יודע מי כתב ולמה הוא התכוון. משהו באמת מהלב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רגע, רק הדברים הרעים או גם הדברים הטובים? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אשתדל לנסות להקיף את הכול. האמת, בהתחלה ביקשתי שעתיים זמן דיבור, לא בגלל שאני כזה נואם מוצלח שיודע לנאום שעתיים אלא כי באמת כל סעיפי התקציב, היה לי מה להתבטא בהם, יש לי מה לומר, יש לי מה להעיר. רציתי לעבור סעיף-סעיף ולנמק למה אנחנו חושבים שזה לא בסדר. אני אומר, הרי בסוף אנחנו אופוזיציה, ואנחנו בסוף נתנגד לתקציב, אז רציתי לבוא בפני עם ישראל, בפני צופי ערוץ הכנסת ולנמק: האם ההתנגדות שלנו היא התנגדות אמיתית או בגלל שנגזר גורלכם ללכת לאופוזיציה אז אתה מתנגד כי יש משמעת אופוזיציונית להתנגד? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, אתה לא חייב להתנגד, אתה יכול גם להצביע בעד. אתה יכול להצביע בעד, תשקול זאת. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> בדיוק, מה שאתה אמרת: בוא, תשקול לתמוך – אני באתי להציע לך, אדוני היושב-ראש, לשקול להתנגד. אנחנו ננסה לשקול ביחד איפה אנחנו יותר מתחברים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שקלא וטריא. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> שקלא וטריא. עכשיו תראה, אין ספק שבתוך התקציב יש דברים פוליטיים, וזכותה של ממשלה להביא את הדברים שהיא מאמינה בהם. ואי, אם השר נחמן שי הולך – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל השרה כאן. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא לקחת את זה אישית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אומנם שר התפוצות עוזב אותנו, אך שרת קליטת העלייה נשארת איתנו. הוא עוזב אותנו לזמן קצר. הוא עוד ישוב. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא עוד ישוב. בקיצור, באתי בעצם לפתוח פה שקלא וטריא, כמו שהתבטאת, אדוני היושב-ראש, להבין אם אתה יכול לנסות לשכנע אותי להיות בעד, או אני אנסה לשכנע אותך להתנגד. יש תמיד דיונים. למשל, אם הייתה קמה ממשלת שמאל – לא אם, הרי קמה ממשלת שמאל, אבל אם הייתה ממשלת השמאל אומרת: אנחנו רוצים לחלק את ירושלים, רוצים להביא את הרשות הפלסטינית גם לתל אביב או כל מיני דברים, אז אנחנו כאנשי ימין נתנגד, אתם כאנשי שמאל תתמכו – בסדר גמור. אבל יש כאן ויכוח, אתה יודע, אדוני היושב-ראש, על דברים כל כך מהותיים. יש לי חבר שקוראים לו עמוס – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני כופר בהבחנה שהימין מתנגד והשמאל תומך. יש פה אנשי ימין שתומכים – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> זאת אומרת, בדרך כלל אתה דתי – עכשיו אתה כופר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כופר בהבחנה, רק בהבחנה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> יש לי חבר, קוראים לו אייל עטייה, הוא כותב לי עכשיו, אומר לי: איך אתה יכול לנאום רק 25 דקות? למה לא נותנים לך יותר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גם טייבי מודאגת. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> בקיצור, יש דברים שבסוף אנחנו מתווכחים פה אם עכשיו 10:00 או עכשיו 22:00. אי-אפשר להתווכח אם התקציב הזה הוא חברתי או אנטי-חברתי. יש דברים שהם מדדים שכל אדם – לא מעמדת קואליציה או אופוזיציה – בוא ניקח, למשל – יש כאן את השרה פנינה שטה. לו היא לא הייתה השרה ולא הייתה חברת קואליציה, היינו אומרים: עכשיו תהיי מהאו"ם. גברתי השרה, קחי את ספר התקציב, תגידי לי מה את חושבת, הוא חברתי או לא חברתי? היא תתמוך, כי היא חברת קואליציה, אין מה לעשות. אבל אם אתה לוקח אדם חכם ואומר לו: תקרא את ספר התקציב – אף אחד לא היה אומר שזה תקציב חברתי. אין דבר כזה. ופה אני רוצה לנמק. כשאתה, חבר הכנסת בליאק, מספר לנו בכאב רב – אני שומע את מה שאתה אומר – שהלכת שעתיים ברגל כל פעם. בסדר גמור. הלכת שעתיים ברגל – אני לא מקל ראש בזה, לא מזלזל בזה. אבל אתה תמיד צריך לשאול את עצמך: האם אתה, בשעתיים הליכה שלך ברגל, שזה לא היה נעים – אבל למה בעצם הלכת ברגל, כי מה? כי הדתיים החליטו שתלך ברגל? לא, אז אני אתן לך מחשבה נוספת – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כי אין תחבורה ציבורית בשבת, אדוני. הינה, עלית על הנקודה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אמרת את הנקודה נכון, אבל בוא נחדד אותה. אתם בקואליציה לא אוהבים לחדד דברים, כי זה יכול לגרום לכם לאי אלו תזוזות. הכול אחרי התקציב. אבל בוא נחדד. האם אתה ואני חיים במדינה יהודית או לא? זאת השאלה. גם אני, כשלפעמים בשבת אני צריך ללכת למישהו להתארח אצלו, וזה קורה, לפעמים אני הולך שעה ורבע ושעה וחצי, כי אני צריך ללכת לקידוש, אני לא נוסע באוטו. למה? כי בסוף, אני כאדם יהודי, קודם כול – בוודאי כאדם דתי, אבל קודם כול יהודי – יודע שמדינת ישראל היא מדינה של העם היהודי, ויש לזה משמעות. הרי כשמגיעים אלינו אנשים שחולקים על דעתנו, ערבים, הם אומרים: אתם כובשים, אתם עם כובש. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע מה הנקודה, אדוני? אני נוסע בשבת, אני אדם חילוני, ואתה יודע מה, אני לא פחות יהודי ממך. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> נכוןץ. שנינו יהודים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השאלה היא, אדוני: האם יש דרך אחת להיות יהודי? והתשובה היא לא. אין רק דרך אחת להיות יהודי. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> קודם כול התשובה היא כן, אבל שנייה. אני לא יותר יהודי ממך, חס ושלום. לעולם לא תשמע ממני התבטאות כזאת, רק אני, כאדם דתי, לוקח את היהודי לא ככיסוי להיות עם כובש, אלא אני לוקח את היהודי וגם מקיים את מצוות דתי היהודית. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> כן, דיברתי על עצמי. אתה, כאדם יהודי שחי במדינה של העם היהודי, שיש לה זהות של מדינה יהודית – יש לזה מחיר. אחד מהמחירים זה גם הנושא של שבת במרחב הציבורי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> את זה אתה החלטת. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, לא, זה בן-גוריון, שלא היה מש"ס, החליט. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אני יהודי, ואני לא מסכים איתך. זו הנקודה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה לא יכול שלא להסכים איתי שיש כאן ראש ממשלה שהוא נוכל, על זה אין ויכוח. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מציע שהשיח יהיה טיפה יותר מכבד. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> בהתאם לוועידת האקלים. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, מכבד. מישהו ספר כמה תמונות הוא כבר הצטלם? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אפשר לבקר ראש ממשלה; לא חייבים לכנות אותו בכינויים. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> תראה, חודשיים ראש ממשלה, ותראה איזה אלבום תמונות, אבל עזוב את זה רגע, היינו באמצע דיון ענייני. תדע לך, לי כואב הלב שיש יהודים – כן הייתי רוצה שכל יהודי ילך כמו הדת של העם היהודי, כמו הדת. אני רוצה את זה. אנחנו לא כופים שום דבר, אנחנו אומרים: יש בחירה. אותנו ציוו: ובחרת בחיים. ציוו אותנו. אתה, זכותך לא לבחור בזה, זאת החלטה שלך. אבל לבוא ולהגיד: אני רוצה מדינה יהודית, ויחד עם זה בלי כשרות, בלי גיור, או של קריב וחבריו – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע מה כואב לי? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אם כואב לך, כואב גם לי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כואב לי לראות אישה בת 80 בבת ים שהולכת בשבת לים ברגל, בשמש, 40 דקות, כי אין לה רכב פרטי ואדוני לא מאפשר לה תחבורה ציבורית. זה כואב לי. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> יפה. והאם גם כואב לך שבגלל החלטה שרירותית ולא כלכלית – לא אידיאולוגיה דתית, שהיא חשובה – עומדים לפטר 6,000 נשים ממקומות העבודה שלהן רק בגלל שהן חרדיות? זה גם כואב לך? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זו דמגוגיה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא. דמגוגיה זה לא, כי אני מייצג פה עכשיו 6,000 נשים שאחרי שהתקציב הארור הזה יעבור – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כי הבעלים של הנשים האלה לא מסכימים לעבוד, ולכן עומדים לפטר. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> הרי יש מיזם לאומי להכניס את החרדים לשוק העבודה, עד כדי כך שאדון בנט רוצה להוריד את גיל החיוב. למה? לא שהוא חושב שצריכים להיות פחות חיילים; הוא אומר: להתגייס הם לא מתגייסים, הוא לא הולך לגייס אותם בכוח – זה הראש שלו – לכן ניתן להם את האפשרות ללכת לעבוד. זאת אומרת, אנחנו לא דנים פה בכפייה עכשיו אלא בדיון כלכלי אמיתי. אתה הולך עכשיו – אני נותן לך נתון, תבדוק אותי: אותן נשים לא יגרמו לבעליהן לעזוב את הלימודים שלהם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ב-2013 זה לא מה שקרה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> בדיוק הפוך. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> תראה, יש לי נתון שאני לא רוצה לומר אותו. אני אגיד לך אותו אחר כך. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> גם לי יש אותו. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה לא נכון. ב-2013 ירדו המדדים של החרדים באקדמיה, ירדו המדדים של החרדים שהלכו לגיוס. הלמ"ס לא עובד בש"ס, הלמ"ס לא עובד אצלי. הוא יותר חבר שלך מאשר שלי. יש מדדים מאוד ברורים. אחרי שלפיד היה שר אוצר, המדדים – המספרים של החרדים המתגייסים ירדו; המספרים של החרדים באקדמיה ירדו. זה נתון. זה נכון על העובדים – אני אסביר לך אחרי זה, תאמין לי, אתה תסכים איתי בסוף. עזוב. אנחנו עושים רושם של טיפשים, אנחנו לא באמת כאלה. אבל תבין דבר אחד: כשאתה הולך ואומר: אני רוצה את החרדים בשוק העבודה – מבחינה כלכלית אני אתך. אותם אברכים לא יעזבו את מקום הלימודים שלהם. תקשיב, אנחנו שבעה אחים, בלי עין הרע. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אז את מי אתה רוצה בשוק העבודה? את מי אתה רוצה בשוק העבודה? כי את אלה אתה לא רוצה, את האברכים בצבא אתה לא רוצה, בשוק העבודה אתה לא רוצה אותם, אז את מי אתה רוצה בשוק העבודה? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אענה לך, תקבל תשובה. לאבא שלי, שיהיה בריא, יש שבעה בנים – אם היו לי שעתיים פה זה היה יותר טוב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שים לב, אדוני, אתה לא יודע כמה זמן יש לך? הוספתי לך חמש דקות ברגע זה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> ידעתי מה אני אומר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל טייבי מבסוטית. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> מה שאני רוצה להגיד לך, שאחים שלי שהם אברכים – אף אחד מהם לא הולך לעזוב את הכולל. תשכחו מזה, לא יהיה. כשאתם רוצים להוציא אנשים ממקומות הלימוד – לא יהיה. הם ירעבו ללחם ולא ילכו למקומות העבודה. מה שאתם הולכים לעשות, ידידי – תקשיב טוב – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אני כמדינה לא חייב לממן את זה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מגיע משם, אני לא יכול להגיד לאיתן מה יש ברעננה. אני יודע מה קורה בציבור שלי. הם לא ילכו לעבוד. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע, מלכיאל, אני מסכים איתך, אבל אני כמדינה לא חייב לממן את זה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אוה, יפה, אבל אתה כמדינה צריך להיות חכם, לא לעבוד עם אגו ונקמנות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הם רוצים להישאר בכולל – מקובל עליי. אני כמדינה לא מוכן לממן את זה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אמרת משפט חכם, יפה, אבל מה אני עונה לך? הרי יש אין-סוף חרדים שרוצים ללכת לעבוד. יש להם תואר ראשון ויש להם תואר שני – תאמין לי, עברו את כל המסלול שצריך. לא מקבלים אותם למקומות העבודה. נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ, היה בוועדת הכספים של הכנסת ואמר: יש משרדי ממשלה שלמים שלא מתקבל אף חרדי למקומות העבודה שם. זאת צביעות לבוא ולהגיד: אנחנו רוצים חרדים עובדים, אבל לחסום אותם ברגע האמת. אתה יודע, חבר הכנסת בליאק, כמה חרדים נחסמים על ידי המל"ג מלהתקבל לתארים אקדמיים רק בגלל שהם חרדים? אתה יודע את זה? אתה יודע כמה נשים חרדיות שרוצות ללכת לאקדמיה לא מקבלות – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אז אני בעד להסיר את כל החסמים. אני בעד, אני איתך. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> רגע, יפה. באו תסיר חסמים, אבל אי-אפשר גם לא להסיר, לרצות להסיר – בוא, לא הסרתם, אתה רוצה להסיר, אבל הפריצים שפה – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתם 12 שנה הייתם בקואליציה. אתם הסרתם? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> יפה אמרת, אז אני אענה לך. יום אחד אני הייתי פה – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתה תענה לי. היום יש חסמים, נכון? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> נשייה, אני אענה לך. אתה שואל: הייתם 12 שנה, למה לא הוצאתם חסמים? אני אענה לך. יום אחד הגעתי לכאן כחבר כנסת והגשתי הצעת חוק להסרת חסמים, לא לחרדים להיכנס לכולל – לחרדים שרוצים בעצת רבותיהם ללכת לאקדמיה. אתה יודע מי עמד כאן והתנגד? אתה יודע מי? שר חינוך אחד, איש קטן, קוראים לו נפתלי בנט, ישב פה באיזשהו מקום, איש כל כך קטן – הוא התנגד לזה. אתה יודע למה? אני יודע למה. הוא, שר חינוך, הוא מנע מחרדים – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא היית בקואליציה 12 שנה? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> קודם כול, אתה כחבר קואליציה הרי יודע שבסוף, גם אתה, כשאתה רוצה להסיר חסמים, אתה לא יכול. יש לך פה בריונים, איווט ליברמן, יש לך את נפתלי – יש פה אנשים מאוד רדודים – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ומי היה ראש ממשלה? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> היום? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, אז. אתה לא זוכר. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> היום יש את לפיד, יש לנו את גדעון סער, יש את מנסור – יש קבוצת חכמים, מועצת חכמים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> איך קראו לראש הממשלה? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> תבין, כשאתם הולכים ומייצרים ביודעין חסמים, בידיים. אני אתן לך עוד דוגמה: משגיחי הכשרות. תאמין לי, נהייתי כבר צרוד מלהסביר למה זה יגרום ליוקר מחיה. בוועדה, כשנימקתי את זה, מנכ"ל משרד הדתות פתח עיני עגל, לא היה לו מה לענות. תבין, בליאק, אתם הולכים לייקר את המחיה. עזוב את הכשרות, שהיא תרד, לא מעניין אותנו, אבל יוקר המחיה. כשאתם בידיים הולכים להביא רפורמה עם מסע נקמה של כהנא וחבורתו, עזוב שאתם הולכים להוריד את רמת הכשרות, עזוב; אתם הולכים בידיים להעשיר את קופת הבד"צים החרדיים, אתה גם יודע את זה. בסוף מי נהנה מזה כלכלית? אתה יודע מי נהנה מהרפורמה הזאת? הבד"צים החרדייםץ הם הולכים להתעשר מזה, לעשות קופה ענקית. אתה יודע את זה? אתה לא יודע את זה. אני מסביר את זה מעל כל במה אפשריתף והגלמים האלה לא קולטים. הם קולטים, הם עובדים על כולם. עכשיו, מי ישלם יותר? הצרכן, האיש הפשוט. אתה יודע שאין אף מפעל, לא אוסם ולא תלמה ולא קוקה קולה – אף אחד לא הולך להוריד בד"צים, כי בסוף כוח הקנייה החרדי הוא ענק. בסוף הם רואים את כוח הקנייה, והציבור החרדי יודע, קונה, בלי עין הרע יש הרבה ילדים, משפחות ברוכות ילדים, אבל כשאתה הולך וגורם ליוקר מחיה במסווה של הוזלה – בוא, יש בינינו ויכוח. אבל להיכנס באימ-אימא שלהם – מה זה הנוסח הזה? הרי אתה אמרת בחוכמה – אני מתייחס לדבריך כי פשוט שמעתי אותך – להפסיק עם הקללות, עם הסיפורים. אתה יודע מה, אתה צודק, צריך להפסיק. אבל איפה אתה היית כשהבריון האלים הזה אמר לזרוק אותנו במריצות למזבלה? איפה היית אז? למה אז היית בתענית דיבור? למה אז לא שמעתי את קולך אומר: לא מקובל עליי? כשהוא הלך, נפתלי, לוועידה של ג'רוזלם פוסט ואמר: צריך לצמצם את כוחם – אם אתה היית שומע את זה בצרפתית בצרפת, היית מזדעק כולך. למה אז לא שמעתי את קולך? כשיש אמירות קשות מול הציבור החרדי, לא שמעתי שאתם מזדעקים כולכם. אתם מילאתם פיכם מים, פתאום יש לכם תענית דיבור, לא יודעים לדבר. אתם מטיפים לנו מוסר על לדבר יפה ולהתנהג יפה? ישבתם כאן לא מעט שנים – בבוטות, בגסות – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אני לא רוצה להזכיר את כל ההתבטאויות של כל החברים שלך מש"ס, את החבר שלך אבוטבול. אתה רוצה שאני אזכיר לך? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> תמיד אפשר להזכיר, תמיד טוב להזכיר. אבל חבר הכנסת אבוטבול, שהוא בחור אינטליגנטי וחכם, הוא הביא מנהמת ליבו זעקה. תבין, אני עומד מול 4,000 איש שהולכים לעזוב את מקום עבודתם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אז כשהוא צורח לי כאן "וודקה", "וודקה", זו זעקה? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא. הזעקה אומרת את הדבר הבא: כשהעלו את המחיר של הערק – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אז אתה הפרשן שלו עכשיו? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, אני מנסה להסביר לך. כשבאים להטיף לנו מוסר להיות רגועים ולדבר יפה, אני מוכן לחתום על מה שאתה אומר, אבל קודם כול תלך לבריון האלים הזה שיושב כאן, שכולכם חיים בפחד ממנו. אתה יודע שהוא אדם אלים. הרי כשפניתי לקצין הכנסת ואמרתי לו שצריך לתת אבטחה לאלי אבידר לא צחקתי, זה לא היה הומור. האיש הזה – אתה יודע, לא צריך לפרט. הבן אדם הזה, חוץ מלהעלות את שער הרובל, יש לו עוד דברים שהוא יודע לעשות. בקיצור, כשהאדם הזה מגיע ומתאכזר בצורה קשה כזאת לילדים, לנשים, אנחנו לא יכולים להשלים עם זה, לא אני ולא אתה. גם אתה, שאנחנו חלוקים בהמון דעות – בסוף אתה בן אדם. כשאתה הולך מחר להצביע ירוק, אתה הולך להצביע בעד פיטורין של 6,000 נשים חרדיות ממקומות העבודה, הרעבה של ילדים. אתה הולך לפטר משגיחי כשרות – שלא יהיה יותר כשרות, אבל עזוב כשרות, אתה הולך לגרום ליוקר מחיה. האדם שאתה מייצג אותו, כשמחר הוא יקנה משהו, הוא ישלם יותר. מה נענה לו? אנחנו מדברים פה על חד-פעמי. יצא פעם קמפיין הסברה אמיתי בציבור החרדי על שימוש בחד-פעמי? לא היה דבר כזה. אני אומר ככה: תהיו מספיק גברים לבוא ולהגיד: חבר'ה, אנחנו בקואליציה רוצים לנקום בכם. זכותכם להגיד את זה אבל אי-אפשר לבוא במסווה של תקציב חברתי. חברתי אין פה. יש כאן תקציב אכזר, שמה שהוא עושה זה להתעלל בשכבות החלשות. עכשיו תראה, אני אתן לך עוד דוגמה. אתה ואדוני היושב-ראש הזכרתם את זה שאין פה דעה אחת של העם היהודי, יש כמה דעות וסיפורים. אנחנו בסוף יודעים שהממשלה הזאת – הטענה הקשה שלנו במקרה הזה היא לא על כחול לבן, ודאי, בליאק, לא עליך – עליך אין לי טענה בנושא הזה. לי יש טענה על אנשים שמספרים כל הזמן שהם ידאגו לציבור החרדי, והם ידאגו לדת במדינת ישראל, וכל מילה שנייה שלהם – מה היה 12 שנה ומה ביבי עשה, איזה מנטרה קבועה כזאת. אנחנו נעשה הכול, כולל הכול – אני אספר לך, הבוקר נפגשתי עם מפקד מחוז ירושלים. בצורה מאוד ברורה אנחנו הולכים להגן על קדושת הכותל. אנחנו הולכים להגן, 20 חברי כנסת, בגופנו, על קדושת הכותל. לא ייווצר מצב שפרחח אחד, בגלל חסינות כזאת או אחרת, ילך וירמוס את קדושת הכותל. יש דברים שהם קו אדום. זה כבר לא כסף. זה הכותל שלשמו התפללנו וייחלנו אלפי שנה בגולה. כשהסבא של הסבא שלך התפלל, הוא אמר: אני רוצה לראות את הכותל, אני רוצה להתפלל, לבכות שם, אני רוצה לשים פתק, אני רוצה להתחבר לאבנים – דרך אגב, בשונה מקריב; אחד מהאנשים שלו אמר שהכותל מבחינתו זה קיר של בית המטבחיים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הכותל שלך, שלי ושל קריב. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> נכון, של כולם, כל עם ישראל. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> באותה מידה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> נכון, יפה, תראה על כמה דברים אנחנו מסכימים. הכותל שייך לעם ישראל. מעולם לא בדקו אדם בכניסה לכותל: האם אתה יהודי? פעם שאלו אותך למי אתה מצביע? האם אתה יהודי? לא שאלו אדם: מאיפה אתה מגיע? הכותל, מי שרוצה – נכנס, יכול להתפלל, להתייחד עם קונו, יכול להגיד מול הכותל מה שהוא רוצה. אבל יש מנהג המקום. אתה יודע מה? לפעמים אנחנו הישראלים מטיילים בחו"ל. יש מקומות שאתה יודע, יש מנהג של המקום, ואתה מכבד. אתה לא תגיע למקום בדווקא, להכעיס. והבן אדם הזה הולך ובידיים מפעיל את החסינות. תאר לך שאנחנו היינו מפעילים חסינות כדי לצפצף על איזושהי תקנה? איזה מין דבר זה? נכון, יש חסינות, הכול טוב ויפה, אבל בסוף יש צורת הנהגה, איך מתנהגים בכל מקום, ולצערנו הרב, פה זה לא קורה, פה הכול מותר. ולכן בנושא הזה אנחנו ניאבק – ניאבק בדרכים דיפלומטיות, נכונות, כולל הפעלת החסינות שלנו, בשביל שהדבר הזה לא יקרה. לא יכול להיות שמגיע פרחח, לוקח ספר תורה בתוך תיק. אדוני היושב-ראש, אתה מבין את המשמעות של זה? ספר תורה. ספר תורה שנופל – חייבים לצום על זה. מחביא את זה בתוך תיק, נכנס לתוך עזרת נשים – איזה התנהגות, איזה ברבריות. אחר כך הוא מגיע ואומר לנו: תתנהגו כמו בני אדם, תהיו ישרים, תהיו נחמדים. אז אנחנו לא ישרים ולא נחמדים. יש מקומות שמבחינתנו זה קו אדום. יש עוד דבר שאני כן הייתי רוצה להתמקד בו, הנושא של המטרו. הייתה פה אתמול יוליה, סיפרה על תקציב שמעולם לא היה, 100 מיליארד וכו' וכו'. אין ספק שהפתרונות התחבורתיים במדינת ישראל צריכים להיות כמה שיותר בצורה מסיבית, גדולה, לקבל החלטות לטווח ארוך. כל אחד מאיתנו שנמצא כל יום בפקקים לא מבין איך אפשר לנהל מדינה בצורה הזאת. חלילה אם יהיה איזה פיגוע וכל הכבישים סגורים. מי שראה את כל ההתנהלות של הוועדה בנושא של המטרו – זה הדבר היחיד שהטריד אותי. אדוני היושב-ראש, היית יחד איתי חבר בקואליציה, ואתה ראית שאנחנו כחברי קואליציה, בוודאי ראשי הוועדות – אתה היית אחד מהם – ידענו לשים ברקסים לממשלה. יש הפרדת רשויות מאוד מאוד ברורה בין הכנסת לבין הממשלה. בקואליציה הזאת הכנסת נעלמה, הכנסת לא קיימת. אני לא רוצה להגיד שמות, אבל אין-סוף חברי קואליציה שדיברת איתם דברים הגיוניים, אמרו לי: תשמע, אין לנו – אנחנו צריכים לצאת החוצה, להתקשר לאלקין, להתקשר להוא, להתקשר לשם. אין כנסת מתפקדת. יושבים כאן עשרות נורבגים שכל רגע חוששים לתפקיד שלהם כי ברגע אפשר לזרוק אותם, וכמו נתינים של הממשלה, עושים מה שבא להם. נעלמה העבודה המקצועית של הכנסת בפיקוח שלה על עבודת הממשלה, וכשיש הערות נכונות, שאין בהן קואליציה–אופוזיציה, גם חברי הקואליציה אין להם מה לומר, אין להם יכולת לומר את זה. אצלנו, כשהיינו בקואליציה, לא היה דבר כזה מעולם. מי שמכיר את ההתנהלות של הרב גפני בוועדת הכספים ומרגי בוועדת הכלכלה ועוד – היו דברים שאמרנו לקואליציה: לא יהיה. עם כל הכבוד לשרים, שרים – לא כל החוכמה נמצאת שם. אבל בקואליציה הזאת זה לא קיים. יש כאן חברי קואליציה שאין להם שום אמירה, כלום; חוץ מהזכות לבוא להצביע – כלום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבל שלא אמרתם אז לראש הממשלה: אין דבר כזה לא להעביר תקציב ואין דבר כזה לא לעמוד בהסכם. עד היום היינו יכולים להיות באותה קואליציה, ראש הממשלה נתניהו היה בממשלה, ובעוד שבועיים היו צריך להיות חילופים, בני גנץ היה ראש ממשלה ונתניהו היה ראש ממשלה חלופי, ועומד למשפט בירושלים, ונותן את הדין, והממשלה הייתה ממשיכה לתפקד. זו הייתה בחירתכם. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> חבל שאתם לא אמרתם לניסנקורן: תפסיק לנהל אותנו, תפסיק להגיד לנו מה לעשות. אתה יודע, אני חושב שאתה יודע – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> קח אחריות, חבר הכנסת מלכיאלי. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לוקח אחריות על דבר אחד ואני מודה לכולם – ועם ישראל מודה לי על זה – שעמדנו על המשמר, יום ולילה, קודם כול לא להיכנס לקואליציה הרעה הזאת. אנחנו לא יכולים לשבת עם אדם אכזרי כמו ליברמן, שמתעלל בילדים, בנשים, בצורה שאי-אפשר להבין אותה. על זה אני לוקח אחריות. כשהציבור שלי רואה אותנו באופוזיציה, נלחמים פה יום ולילה, הם גאים בשליחים שלהם. הם יודעים שאי-אפשר לקנות אותם בפרוטות. אגב, למה טוב שאנחנו באופוזיציה? אני אגיד לך למה; אני לא יודע אם עדכנו אתכם. אנחנו באופוזיציה – מה אתה מחייך שם? אנחנו באופוזיציה קנינו פנקס. אתה יודע, יש פנקס כזה שאתה רושם את כל התקדימים, כותב כותב כותב כותב, עם ניירות, כותבים כותבים כותבים כותבים, ובסוף אנחנו לוקחים את כל התקדימים האלה, ואנחנו ניישם אותם מהר מאוד. אני אתן לך דוגמה הכי פשוטה: לא היה אדם מאושר ממני כשראה את פסיקת בג"ץ בנושא הוועדות. אני פחדתי שבג"ץצ יבוא לטובתנו. אתה יודע למה? כי הרי מה עשה בג"ץ? חיכה חיכה שתעבירו את התקציב בוועדות, רוב העבודה של ועדת הכספים עברה, פתאום היה מגיע בג"ץ ואומר: תשנו את ההחלטה על ההרכב – היינו בבעיה עוד כמה חודשים. אבל אנחנו לוקחים את הפסיקה של בג"ץ, מגדילים אותה באיזה מספר, ב-A200, ענק, שמים אותה בכניסה לחדרים, ואיתן גינזבורג יהיה מרכז האופוזיציה, לא יודע, אנשים אחרים, ניר אורבך – הם לא היו בכנסת כנראה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה מה שאתה מאחל לי? גם להיות מרכז האופוזיציה וגם להיות בכנסת? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, אמרתי, ניר אורבך – הם לא יעברו, כנראה, על פי הסקרים. אורבך לא עובר. בנט, מסכן, אין לו מנדטים, כל היום מצטלם. בוא הנה, איזה אלבום, איזה הישג. ביבי, 15 שנה ראש ממשלה – אין לו כזה אלבום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חשבתי שאתה מאלץ אותי להיות – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> בן אדם הולך, עושה שלום, שלום, שלום, אין שם אנשים בכלל. הוא כל היום עסוק במצלמה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור? סקרים? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אומר, הוא עושה סיבוב על כולם. על פי התמונות שלו, כאילו הוא ראש ממשלה 100 שנה. כל היום תמונות, מצטלם. בסדר, שיערב לו, אבל זה על חשבוננו. אתם הפראיירים שמשלמים את המחיר. אני, הציבור שלי ניזוק, אבל אתם עשיתם את הכול – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הציבור שלך ירוויח מהתקציב הזה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> ברור שהוא ירוויח: יפטרו אותו ממקומות העבודה, ישלם יותר – או-הו איזה ירוויח. אתם מתבלבלים בין להרוויח לבין להפסיד. בתלמוד תורה שאני למדתי סיפרו לי, שלהרוויח זה יותר, להפסיד זה פחות. אולי אתכם לימדו אחרת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> יכול להיות שאני מתבלבל בהמון דברים, אבל בין להפסיד ובין להרוויח אני לא מתבלבל. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא מתבלבל, אני יודע שיש כאן ממשלה רעה, אבל הייתי באמצע להסביר לך משהו, שנייה. אמרתי שבעוד כמה חודשים כל הקבוצה של ימינה הרי לא תהיה כאן, הם מחפשים כל מיני בתים. בטח אתם תקלטו אחד, אולי גנץ יעשה טובה, יקלוט עוד אחד. בנט עשה את האקזיט – ילך הביתה ויחכה שיקראו לו עוד פעם באיזה סיבוב. כנראה שיש עתיד, אתם תשמרו על שלכם, ליברמן גם הולך הביתה, כנראה, על פי כל הסקרים. ואז אנחנו לוקחים את כל התקדימים האלה, וכשיבוא ראש האופוזיציה אז, ידפוק על הדלתות שלנו ויגיד: תגיד לי, למה אתם לא – אתה זוכר ביום כזה וכזה ככה היה ובג"ץ הכשיר? ככה אנחנו נתנהג, בדיוק באותה צורה. יותר מזה, אנחנו נרצה להפעיל את החוק הנורבגי – מה תגידו לנו? מר לפיד, איזה נאומים: גנבים. או-הו, איזה נאום – החליפי. שמע, לא יודע איזה אומץ, אני לא הייתי מעז רבע מזה. אחרי שנתיים של דיבורים, לבוא לכאן ולעשות בדיוק הפוך? זה אומץ שאי-אפשר להסביר אותו. ביקשת להיות ממלכתי, אז זה אומץ שאנחנו לא שתינו מהמיץ הזה. אנחנו לא מסוגלים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה אומץ או חומץ? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה אומץ. איתן, מסכן, ישב כאן, התקיפו אותו, גנץ לא היה כאן, הוא ישב פה בכנסת, אתה יודע, חבר כנסת מצטיין, מבוקר ועד ערב – שברו לו את הראש. בא התכשיט הזה, כל מה שהוא צעק – לקח לעצמו: חליפי, נורבגי, קואליציוני. תקשיבו, אתם פשוט גאונים. אנחנו לא חלמנו לדרוש – אתה יודע, לפעמים במשא ומתן אתה רוצה למכור משהו, נכון? כמה שווה הדירה? אתה אומר מיליון. היא שווה 800,000, בסוף אתה מקבל 830,000. כל מה שהם ביקשו, נתתם להם. אנחנו היינו באים בתוך הקואליציה של הליכוד, דורשים דברים, אתה יודע, מיליארד. בסוף איפה המיליארד נמצא? בתחבורה הציבורית, במים, לא משנה; לא לחברים – לכל עם ישראל. גם אתה נהנית מהכספים הקואליציוניים של ש"ס, אם פתחת את הברז, תחבורה ציבורית ועוד. בוא'נה, אתם דרשתם כספים – אין דברים כאלה. כמויות של כסף. מה אתם הולכים לעשות עם זה? איפה הכסף? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע שזה לא נכון. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אה, אז לא קראת. לך אתה, תוציא הסכמים קואליציוניים שלנו – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> במספרים אני מבין. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא מבין בכלום, אני רואה טבלאות: אנחנו – מה דרשנו, מה קיבלנו; אתם – מה דרשתם, מה קיבלתם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כל מה שאתה אומר עכשיו, זה לא נכון. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אגב, הרי אנחנו, ש"ס הרי תגדל, 11-10. בפעם הבאה, בהסכם הקואליציוני שלנו עם נתניהו, אנחנו לא יותר מדי חושבים מחשבות. אנחנו ניקח את ההרכב הזה פה, נגיד, על ארבעה, כמה שילמתם, כפול עשרה, לכל אחד – מה שאנחנו רוצים. יבואו כל העיתונאים – הלו, הינה, נורבגי. תאמין לי, עד מספר 27 בש"ס ייכנסו. עד 27, יקפצו כולם ונגיד להם: חבר'ה, תראו, כל הנורבגים פה. בסוף אנחנו נהנים מכל התקדימים שלכם. זה בשבילנו הנאה צרופה. אני אומר לך, עד מס' 27 בש"ס – תראה אותם חברי כנסת. מסכן מנכ"ל הכנסת, אני לא יודע מה יצטרכו לעשות פה, להרחיב את העסק. אנחנו לוקחים את העבודה שלכם – תאמין לי, לא נוסיף כלום. העתק-הדבק. נפריד ועדות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, רק שאלה קטנה: עזרן סלומון יודע שהוא הולך לכנסת? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> מי זה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מספר 27 בש"ס, עזרן סלומון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> קוראים לו שלמה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אה, שלמה עזרן, סגן ראש העיר באופקים, מהטובים ומהמיוחדים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא מס' 27. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> קודם כול, איתן, אני מאוד שמח שאתה מתעניין בש"ס. בש"ס יש את מועצת חכמי התורה, שמקבלת את הרשימה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא כרגע 27 בש"ס. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> נכון. אז אם עכשיו נהיה בקואליציה, אז כן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> א. אני מגלה בקיאות; ב. צריך אולי לברך אותו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> רגע, כמה מנדטים אתה הולך להביא? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> תראה, כל יום שאתם בקואליציה – לנו זה עוד חצי מנדט. תאמין לי, אנחנו לא צריכים קמפיין, בפעם הבאה ש"ס לא עושה קמפיין. ש"ס בפעם הבאה אומרת: זה או אנחנו או הם, או אני או בנט. אתה אומר: הוא לא יתמודד. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא עשיתם את זה אף פעם, נכון? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אף פעם זה לא היה כזה מוצלח. הפעם הזאת אין קמפיינרים לש"ס. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> איזה קמפיינים עשיתם על דוברי רוסית? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת בליאק, אני חייב לבשר לך, לצערי – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> שתם זמני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – שתם זמנו של הדובר. אבל מכיוון שהיה פה – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, אני לא רוצה לעכב את ינון, אז אני רוצה להודות לך על ההקשבה, ואני רוצה להגיד דבר אחד לך ולבליאק: תודה רבה שהקשבתם לי, והיום בלילה אני אבחן אתכם אם הדברים שלי עשו עליכם רושם או לא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם השתכנענו או לא, האם שקלנו זאת או לא. אני מודה מאוד לחבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. נאחל הצלחה לשלמה עזרן, ונקרא בכבוד לחבר הכנסת ינון אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברשות אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מלכיאלי, קודם כול אני רוצה להגיד לך, אני אפתח ואגיד ואומר שאל תתלה תקוות, התקציב עובר. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אוה – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> על זה יש בינינו ויכוח. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אתם מאמינים באנשים האלה, זה בעיה שלכם. אני אומר לכם, אלה אנשים – הם לא כאלה רעים כמו שאתם חושבים, רק שהם לא ענייניים. הם צריכים להבין שהם לפעמים אמיצים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא. אני אומר לך שאת כל האומץ שהיה לו, הוא גמר אותו בוועדת הכספים, לא נשאר לו טיפת אומץ. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אני אומר לך שייתכנו הפתעות. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אין הפתעות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, עכשיו זה זמן היושב-ראש, עצרתי לך את הזמן. אני רוצה לברך אותך, אדוני חבר הכנסת אזולאי, על הזמן שהקדשת, מהבודדים באופוזיציה – הגיע כמעט לכל ישיבת ועדת הכספים, השקיע, השפיע ושם את משקלו על מנת שתקציב המדינה יהיה טוב יותר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> השפיע לטובה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אף פעם לא משפיע לרעה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> חבר הכנסת הרב מלכיאלי, אני אומר לך, התקציב עובר. אני לא בא לבשר או להגיד לעם ישראל שהתקציב לא יעבור, אנחנו רק באים לתת ראי לקואליציה על התקציב שהיא אמורה להעביר. אתה יודע מה? יש לנו כמה רפורמות שעושים, אבל זה לא רפורמות, זה מכות, זה עשר המכות שהציבור החלש בעם ישראל יחטוף, חוטף, התחיל לחטוף. אנחנו מדברים – הדבר הראשון זה ביטול הסבסוד לנשים עובדות שבן זוגם אברך. אני אגיד את זה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ואולי סוף-סוף יהיה מישהו שישמע את זה. יש נשים עובדות במגזר החרדי, לאחר שבאו ואמרו: צריך שיעבדו ויעבדו ויעבדו. בהתחלה דיברו על נשים, עכשיו על גברים. הנשים שעובדות יצאו – הבעלים שלהן מוכנים למסור את הנפש – כדי שהבעלים שלהן ישבו וילמדו. ב-2013 יאיר לפיד עשה כמעט אותו הדבר, ואני אומר פה לזכותו. ב-2013 הוא הביא החלטת ממשלה לשנות את כל נושא התבחינים, אבל בהחלטת ממשלה, ואמר: זה לשנה הבאה. בא שר האוצר עכשיו, אביגדור ליברמן, ואומר: לא, עכשיו ומייד. איפה הבעיה? הבעיה פשוטה. משרד העבודה והרווחה – כאשר זה היה עוד במשרד העבודה והרווחה, מחלקת מעונות היום – לקחו ושיבצו את הילדים במעונות כבר בחודש פברואר-מרץ – לא אנחנו שיבצנו, לא ההורים שיבצו אלא משרד העבודה והרווחה שיבץ את התינוקות מגיל לידה ועד שלוש – וכל הורה יודע איפה הילדים שלו לומדים בשנה הבאה. בא משרד האוצר, שר האוצר, ואומר: לא יקום ולא יהיה. אני רומס כל דבר. אותי זה לא מעניין, העביר את זה לשר הרווחה, מאיר כהן היה צריך לחתום על זה. הוא לא חתם על זה – העבירו את כל מחלקת מעונות היום לאן? לאורנה ברביבאי, שרת הכלכלה. אורנה ברביבאי הלכה והעבירה, הסכימה איתו. עכשיו, לא מספיק שעשו את זה – אמרו: טוב, יש לנו דברים אחרים. הרי גם לנו יש לימודים: יש לימודי דיינות, רבנות, מילה – גם זה מקצוע שבסופו של דבר ישתמשו בו. אז שר האוצר וכבוד השרה מתעקשים שזה לא יהיה. הרי מה מפריע לכם? אם אתם תרצו שהם יעבדו – אתה תגיד לי במה לעבוד? אלא שיש לכם עניין לפגוע בלומדי התורה. לפגוע בלומדי התורה. אז אני אומר לכם, היה לא תהיה. היו לא תהיה פגיעה בלומדי התורה. הם ימשיכו ללמוד וימסרו את נפשם ולא יעזור לאף אחד כלום, גם אם תנסו לפגוע בהם. ברוכים הבאים לאורחים ביציע. ברוכים הבאים. דבר שני – מס על כלים חד-פעמיים. אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, זה לא על החרדים בלבד. ב-1 בנובמבר, שלשום, נכנס המס על כלים חד-פעמיים. רק שיבינו, זה לא מס רק על כלים חד-פעמיים, זה מס על כלי פלסטיק. צריכים להבין, אנשים חושבים: חד-פעמי. אני ישבתי עם יבואני החד-פעמי – אגב, חלקם גם לא חרדים בכלל; אולי אחד או שניים חרדים, כל השאר לא – ישבתי איתם ואני מאמין שגם חבריי ישבו. הם מוכיחים לנו שהמס יחול גם על כלי פלסטיק שהם לא חד-פעמי, שעולים 10 שקלים ו-12 שקלים. אבל מה זה משנה? אז יעמוד שר האוצר וידיח לנו כלים אחר כך יקרא ללוינסון נבל. מה זה משנה? העיקר שהוא יראה שהוא מדיח כלים. אני לא יודע כמה פעמים נפלה לו הכוס בזמן שהוא הדיח את הכוס. אני באמת לא יודע אם הוא יודע מה זה להדיח כלים. יש לו מספיק, מי שידיח לו את הכלים. אבל מה זה משנה? אם אפשר לפגוע בעוד אוכלוסייה, הוא ייתן את המכה לעוד אוכלוסייה. מס על שתייה מתוקה – באים ואומרים לך: אנחנו רוצים לעזור למי? לאותם אלה שיש להם השמנת יתר, סוכר. אתה יודע מה? בוא נזרום אתם. אתם יודעים, אם אתם רוצים לדבר על בריאות, הייתה ועדה שהוקמה במשרד הבריאות, ומה היה? אתם זוכרים את העניין של סימון מוצרים, ירוק ואדום? היה סימון מוצרים. אתה מסכים איתי? יש דבר כזה, אתה יודע, מבורך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חשוב מאוד. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אמרתי, מבורך, אין בעיה. כל אבא וכל אימא וכל ילד שהולכים, רואים – משפיע, ואני אומר לך, אני אישית צורך כמה שפחות שתייה מתוקה ודברים עם סוכר. אין בעיה. מה קרה? תסתכל על מוצרי הזירו והדיאט – אין עליהם את הסימון למה. למה? כי משרד הבריאות אמר שזה לא מזיק. אם זה לא מזיק, למה אתה מטיל על זה עכשיו מס? אם זה לא מזיק, למה אתה אומר: תשמע, גם על זה אני אטיל מס של 70 אגורות לליטר? מצד אחד אתה אומר: יש לי ועדה שקמה, מצד שני אתה מזלזל ורומס את הוועדה. ואם אתה כבר מדבר על דבר שהוא מזיק, אתה יודע שהמלח מזיק יותר מהסוכר? אז תטיל מס על הדברים המלוחים, אני לא יודע מה. תוריד מס למי שקונה שישיית מים או משתמש בכל מטהרי המים למיניהם – בלי לעשות פרסומות; תגיד: אני אוריד שם, אתן שם הנחה. למה שם אתה לא עושה באותו זמן רפורמה? אתה מדבר על מזיק? לא ראיתי בן אדם ששתה שני ליטר קולה ועשה תאונת דרכים בגלל שהוא היה בשיכרון חושים. אין דבר כזה שמקולה נכנסים לשיכרון חושים. מה כן ראיתי? אדם ששתה אלכוהול, אדם ששתה וודקה – שם ראיתי אנשים, שעוצרים אותם, ינשוף ומורידים אותם מהכביש, ותאונות דרכים בגלל האלכוהול. אז בבקשה, אתה רוצה לעשות? תעשה דבר שהוא מועיל – בוא נעלה לאלכוהול. יש צריכת יתר בקרב הנוער. בתי חולים ובתי עלמין מלאים בפצועים והרוגים כתוצאה מתאונות דרכים. למה שם אתה לא מטיל את זה? מה, שם תהיה צעקה יותר גדולה? שם זה לא לחלשים? אז מה העניין של התקציב הזה, לפגוע בחלשים? העלאת מחירי התחבורה הציבורית לחלק מהנוסעים שמשתמשים ברב-קו – רב-קו, אמרנו לליברמן כמה פעמים, זה לא שם של רב. רב-קו זה אמצעי לקבל סבסוד, הערך הצבור. אם אתה רוצה לעודד את התחבורה הציבורית, בבקשה. אגב, המגזר החרדי הוא אחד המגזרים שמשתמשים בתחבורה הציבורית, אני חושב, באחוזים הכי גבוהים שיש. מה עושים? לוקחים את הערך הצבור, 25%, ומורידים אותו – אומרים: אין ערך צבור. אז מה אתה רוצה, שאנשים יעברו לאופניים חשמליים, שזה מסכן? שיעברו לקורקינט או קלנוע? איך זה נקרא היום, גלגלנוע? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעברית? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בעברית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא יודע. גלגינוע, יכול להיות. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אני שואל מה אתה רוצה – אתה רוצה להיטיב או להרע? בינתיים אנחנו רואים שכל מה שהוא רוצה לעשות זה להרע והממשלה באה ועושה דברים רעים. אני אמרתי, בתקציב הזה יש גם דברים טובים, אני לא אומר שלא, אבל צריכים לדעת שבסופו של דבר הפגיעה היא פגיעה קשה באותן אוכלוסיות שבסופו של דבר לא בטוח שהן ייהנו מהדברים הטובים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גלגלנוע, אדוני. זה לפי האקדמיה ללשון העברית. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה. העלאת מחיר החניה המפוקחת ברשויות המקומיות – אתה מבין, עכשיו הרשות המקומית רוצה לתת לציבור, בשעות כאלה או במקומות כאלה: תחנו חינם – אין להן שיקול דעת. כמה שיותר להכביד על האזרח, כמה שיותר להכביד על החלש. למה? הרי מי שיש לו כסף יחנה גם בחניון. אתה יודע, לפעמים אני הולך לבקר בבתי חולים – יש שם חניונים שזה יכול לצאת ביום 100 שקלים, 120 שקלים, חניה בתוך בתי החולים. אגב, יש לי הצעת חוק בעניין הזה. לצערי, עדיין לא הגיעה העת שיתמכו בה, אבל הגיע הזמן שהחניונים הפרטיים בבתי החולים – אני אומר לך, הגיע הזמן לעשות שם סדר. כמו שיש חניונים עם 20 או 25 שקלים ליום, ככה צריך להיות גם בחניונים הפרטיים בבתי החולים. להוציא את זה מהם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אגב, זו הצעת חוק שהייתה המון שנים בכנסת, עוד מימיו של מאיר שטרית. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז ליצמן עשה איזשהו שינוי של 25 שקלים ליום, אבל מה הבעיה? שיש חניונים פרטיים בתוך בתי החולים – יש להם את הקניון ואז יש להם את החניון. אני פעם שילמתי – אני לא זוכר אם זה היה 140 או 160 שקלים ליום. הייתי אצל מור אבי, זיכרונו לברכה, יצאתי ונכנסתי כמה פעמים. עכשיו אני אומר, אתה יודע מה? חניון פרטי, תגביל אותו ל-50 שקלים, אתה יודע מה, תגביל אותו ל-70 שקלים ליום, אבל תגביל ליום, כלומר לא כשאצא ואיכנס – כל פעם מחדש, אין הגבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני זוכר, שכשהייתי עם בתי, שהייתה מאושפזת ארוכות בבית חולים, וישנתי איתה שם, כי היא הייתה פעוטה, זו הייתה מעמסה מאוד מאוד כבדה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה יודע, אני לא מדבר על – גם שם יש הצעת חוק שעדיין לא עברה, על כל המכשירים שיש שם לחטיפים, לשתייה וכל זה, מחירים מאמירים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סליחה שאני קוטע אותך. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה בסדר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש שם מכשירים, והייתה הצעת חוק שעברה, של חברת הכנסת לשעבר עדי קול, שקבעה שיהיו מכשירים במחיר מופחת למכור חטיפים. רק מה? שמים אותם במרתף בית החולים שלאף אחד אין גישה אליו, או באיזה מסדרון אפל שאף אחד לא מגיע אליו. במקומות הבולטים, הקרובים, אותם מקומות שאנשים מחכים, שם המחירים הם של השוק החופשי, מה שנקרא, אינם מפוקחים. וחבל. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אגב, אתה יודע למה זה ככה? אני גם בדקתי מאיפה זה יוצא. יש מכרז. הם צריכים לשלם עבור המקום, ויש מכרז. מה המכרז אומר? כמה הזכיין ישלם באחוזים לבית החולים. אין לי בעיה שבית החולים ירוויח – אנחנו נלחמים פה שבתי החולים ירוויחו – אבל זה לא צריך להיות המקור שלהם. זה לא צריך להיות המקור שלהם. אני מדבר איתך על משהו שראיתי מזמן – אם אני לא טועה זה היה – אני לא רוצה להגיד את שם בית החולים, כדי שלא אטעה – הוא שילם מהמוצר עצמו 51%-52%, מהמחיר שהוא נמכר, כלומר זה לא מהרווח – מהמחיר שהוא מוכר את המוצר. אתה מבין מאיפה זה נובע? אני לא בא לזכיין, אבל אני אומר שצריך לעשות סדר בדברים האלה. אז דיברנו על המס ברשויות המקומיות. יש מס גודש בכניסה לגוש דן. אגב, מס גודש הוא דב טוב, אני לא אומר שלא. צריך לעשות אותו, אבל אני אומר לך שהוא נעשה – עם כל השעות שהייתי, ולא פספסתי שום ישיבה על נושא מס גודש; אולי פספסתי שעתיים של הסוף, אבל לא פספסתי שום ישיבה – הוא נדון, אבל הוא היה צריך להיות נדון שם יותר. אתה יודע שבמס גודש, פעם אחת לא העלו מומחה תחבורה, והערתי את זה. כששלחו מומחי תחבורה, אמרו: מס הגודש לא טוב. אין בעיה –תשמעו אותם. יש מכתב מפורט שנשלח לוועדת הכספים, לשר האוצר. ביקשתי שיעלו אותם בזום. אני אומר לך, לא העלו אותם, ואני לא יודע למה לא העלו אותם. אולי משרד האוצר לא רצה שיעלו את מומחי התחבורה. אתמול הם גם דיברו על זה, מומחי תחבורה עלו ודיברו, ואנחנו יודעים שיש בהרבה דברים כשל במס גודש שלולא אנחנו – למשל, אני אתן לך דוגמה: אמרנו שהמוניות שמביאות חולים – לא יכול להיות שחולה יצטרך לשלם את הנסיעה הזאת כשהוא מגיע לאיזה תור בבית חולים או לדיאליזה, ועכשיו להתחיל להעביר אותו באוטובוס. זה דבר שלא יכול להיות. אמרו: אין בעיה. לאחר שהערתי לתשומת ליבם, קיבלו את הדעה שלי ואמרו שהמוניות שייכנסו ספיישלים, יוכלו להגיש את החשבונית של מס גודש לקופות החולים ולקבל החזר. ואני אומר: מה זה לקבל החזר? עוד ביורוקרטיה על החולים? עוד ביורוקרטיה? אבל אנחנו יודעים שהדברים האלה – מהפריפריה מגיעים, אנחנו יודעים שעובדים שמגיעים כל פעם, ואני אומר, בוא'נה, אנחנו צריכים להסתכל על האנשים האלה שבסך הכול אנחנו פה בשבילם. אנחנו לא בשביל החזקים פה. מור אבי היה אומר לי: ינון, יש לי דבר אחד – ואמר את זה פה נתניהו, כשהוא הספיד אותו, גם הוא אמר שהוא שמע את זה – אתה תיגש לחלשים; החזקים יבואו אליך. זה דבר שהוא כל כך נכון. הוא אומר: החזקים מסתדרים, עזוב, הם ירדפו אחריך, יבואו אליך, מתי שתגיד להם הם יבואו. הוא אמר: החלש מתבייש, פעם אחת הוא מתקשר, לא ענית לו – הוא כבר מתבייש, הוא אומר שאתה עסוק. הוא אמר: אל תיתן לו את ההרגשה הזאת. אל תיתן לו את ההרגשה הזאת. צביקה, אתה מוזמן. << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אצלך זה לא בעיה – תלוי באיזו קדנציה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא היית פה כשחבר הכנסת האוזר נאם נאום חשוב להיסטוריה – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> קודם כול, אני תמיד שומע אותו, נהנה. כמה זמן נאמת? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא הרבה, שבע דקות. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מה, לא הרגשת טוב? רק שבע דקות? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שבע דקות מדויקות, לא סטה בשנייה, וכל מילה שם – – – << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> זה היה שיעור היסטוריה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> סן רמו, נתת? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, לא סן רמו. היסטוריה של ימינו. << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> שיעור היסטוריה, לא סן רמו, דווקא על הפרק העכשווי, על מה היה קורה אילו בנימין נתניהו היה עומד בהסכם שעליו הוא חתם קבל עם ועדה כנגד כל עדת בני ישראל והיה מעביר תקציב בזמן. מה היה קורה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> עכשיו אני מבין את איתן. הייתי מבקש ממך שתגיד, מה היה קורה אם הממשלה של היום, שתקפו אתכם, תקפו את איתן כשהוא היה בוועדת הכנסת על כל מה שהביאו, על כל החוקים, כולל הנורבגי, והשפילו אותו, ואנחנו זעקנו אז להגנתו – מה היה קורה אם היום היו מיישמים את מה שהם זעקו. את זה אני רוצה שבנאום הבא תגיד, לא על חשבוני. << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> בוא אני אספר לך, אתה רואה את הכיסא שם של ראש הממשלה? אתה יודע, אם הוא היה עומד בהסכם, שם היה יושב בנימין נתניהו. שם. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא. לא, בני גנץ. << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> שם. והיום הוא יושב כאן. אתה יודע, אם רק היה עומד במילה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בני גנץ בעוד שבועיים, אבל היום ראש ממשלה – נתניהו. << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> כאן היה יושב בנימין נתניהו, היה ראש ממשלה, אחרי זה היה ראש ממשלה חלופי, בשולחן נקי, בידיים נקיות, היה הולך לשופטים שיושבים בירושלים, רב את ריבו, יוצא זכאי, אינשאללה, והארץ הייתה – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לצאת זכאי זה לא קשור. אה, אתה אומר, אם הוא ראש ממשלה הוא היה יוצא זכאי – – – << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> לא. הוא היה יכול להילחם, אבל כל עניינו האישי – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הבנתי אותך. אתה אומר: זכאי או לא זכאי – זה תלוי מה המעמד שלו בתוך הממשלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, חס וחלילה. << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> לא, אני אומר משהו אחר. אני אומר: לא היה אוזק את תקציב המדינה לטובתו האישית. לא היה גורם את כל אותם נזקים שנגרמו כשתקציב לא עבר. אתה יודע, 18 חודש – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> צביקה, אמרת את זה בשבע דקות. למה אתה רוצה לקחת לי עוד שבע דקות? << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> אתה צודק. זה היה רק תקציר. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> רציתי להבין למה זה עניין את איתן, עכשיו הבנתי. אבל אני מבקש ממך, בפעם הבאה אתה תגיד כמו שביקשתי, אם הממשלה הזאת – כגון יאיר לפיד, כל מה שהוא אמר, כגון ליברמן וכגון בנט, שלא מקיימים את מה שהם אמרו, איך היינו נראים היום? הממשלה לא הייתה קמה, כי מנסור עבאס לא היה יושב איתם. וצביקה, בשקט, אף אחד לא שומע, גם אתה לא היית מעז לשבת עם מנסור עבאס. אני לא יודע מה קרה לך, לא יודע מה קרה ליועז. תשמע, באמת, אני מכיר אותך, קשה לי לראות את זה. אני מכיר אותך, אני יודע שקשה לך עם זה, אבל אני, כשקשה לי עם משהו, נגד האידיאולוגיה שלי, נגד הדת תורה שלי, אצלי זה דת תורה – מתבטל הכול. לא מתאים לך, אחרי מה שראינו עם מנסור עבאס, סיוע 48 – צביקה, אתה היית צריך היום להצביע נגד. אבל אמרתי, לאף אחד מכם אין אומץ, וזה בסדר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם אתה זוכר את הנאומים של צביקה, כשצביקה ויועז באותה כנסת, הכנסת העשרים-ושתיים, אם אני לא טועה, או העשרים-ושלוש, הם דיברו שם על בל"ד, והם עשו הבחנה – הם דיברו על בל"ד משמאל ועל הכהניזם מימין. אני זוכר את הנאומים. הם היו מאוד ברורים. אני חושב – – – << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> תרשה לי, ינון, מכיוון שפתחת נושא חשוב ואני לא אעלה אחרי זה להשיב, אז אני אגיד לך מה הייתה האופציה: בין לשבת בממשלה עם רע"מ ועם בן גביר – שזאת הייתה ההצעה של נתניהו: בוא ניקח את רע"מ, נשב אתם בממשלה, בוא ניקח את איתמר בן גביר – אתה יודע, זה ששמיר אמר: עם אלה אינני יושב, יהיה אשר יהיה – יחד, ונרתום את כל העגלה הזאת לטובת חוק צרפתי, לטובת חסינות – או בין הממשלה הנוכחית, אני מעדיף את הממשלה הנוכחית. ינון, אתה יודע שהיית יושב עם רע"מ, עם כל אותם אנשים שאתה בא ומשמיץ. באתם, ניהלם משא ומתן, חיבקתם, ביקשתם. אתה יודע את האמת. והכול היה כשר, לא היה שום דבר פסול. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> צביקה, אני אגיד לך משהו, אני יודע דבר אחד: בתוך-תוכך ועם האמת שלך, לא היית רוצה לשבת עם מנסור עבאס, והיום אתה לא שלם עם זה שאתה יושב עם מנסור עבאס, כי אתה יודע שהבן אדם הזה – שהתגלה אצל אילה חסון הכסף שמועבר לסיוע ל-48 – עזוב, אני מכיר את הסיפור הזה. בדקתי אותו ולא סתם אני עולה, למרות שמנסור עבאס פה במליאה אמר לי: איך אדם דתי משקר. אז בדקתי את השקרים שלי כביכול, ואני אומר לך שכסף עובר לרשות הפלסטינית, לאותם שהידים, למשפחות של השהידים, הוא מעביר דרך סיוע 48. אגף התקציבים יושב שם, יושב לסגור הסכמים קואליציוניים בסיוע 48, אם זה היה קורה אצל אחת המפלגות החרדיות, להבדיל, הייתם צריכים לראות איזה מלחמת עולם הייתה, וכולם היו תוקפים. אז צביקה, עם האמת שלך, אתה יודע שלא היית רוצה את זה. << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> לא תגרום לי לסנגר על עמותת סיוע 48, אבל כן תגרום לי – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בעצם הישיבה שלך עם מנסור עבאס, אתה מסנגר על עמותה סיוע 48. << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> ינון, אתה יודע שמנסור עבאס לא היה הבחירה הראשונה שלי – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מה זה משנה? אסור שזו גם תהיה הבחירה האחרונה שלך. גם האחרונה אסור. << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> – – זו הייתה הבחירה האחרונה. מכיוון שזאת הייתה הבחירה האחרונה שלך, יש הֶשתק, ינון, יש השתק למי שקבע את הסטנדרט וקבע שזאת הבחירה שלו. לבוא לאחר ולהגיד: אני יכול לבחור אבל אתה לא, זה לא הוגן. אבל ינון, אתה יודע היסטורית טוב מאוד שאם נתניהו היה יכול להקים ממשלה עם מנסור עבאס והיה יכול להעביר חוק צרפתי עם בל"ד ועם טיבי ועם עודה והיה מקבל חסינות עם כל אותם אלה, הוא לא היה ממצמץ. הוא לא היה – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> צביקה, אני לא מסכים איתך. צביקה – – – << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – לא את אילה חסון, לא 48 ולא 47. בעיניים פקוחות לרווחה הוא היה עושה את זה. וכמו שהוא לא העביר תקציב בגלל עניינו האישי שלו, וכמו שהוא לא הכין צבא ולא אפשר לצבא להתכונן לאיומים מסביבנו בגלל עניינו שלו, שום דבר לא היה מפריע לו בדרך. ועכשיו קמה ממשלה אחרת. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> צביקה, אני לא מסכים איתך. צביקה, אני לא מסכים איתך. אתה אומר דברים – אני יודע מה שאני אומר ומה – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> צביקה, אתה עכשיו – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> צביקה, אני לא מסכים, ואתה יודע שהדברים שאתה עכשיו אומר זה בשביל להשתיק את המצפון ולהשקיט אותו על זה שאתם יושבים היום עם מנסור עבאס, שהתגלה שהם מעבירים כסף לטרור; לא לתומכי טרור – מעבירים כסף לטרור, למשפחות של מחבלים, משפחות של שהידים. ראינו את מס' 6 שלו, איך הוא מדבר בעד השהידים, וראינו את מס' 15 שלו, שנמצא בעזה ונותן, והוא עצמו, מנסור עבאס, מסייע לגייס כסף לעמותה הזאת, 48. אבל עזוב, אנחנו עכשיו נמצאים בתקציב. צביקה, אני מקבל את מה שאתה אומר, אנחנו ממשיכים להיות חברים, וברוך הבא, אם תרצה, אנחנו נקבל אותך בקואליציה, באופוזיציה, איך שתרצה אנחנו נקבל אותך, נישאר חברים. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> תקווה חדשה לא עוברת את אחוז החסימה, אלא אם כן – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מה זה קשור? הוא במפלגה בפני עצמה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, אני מזכיר לך שהתוצאות נקבעות בקלפי ולא בסקרים. כי על פי הסקרים, אני לא הייתי צריך להיות פה היום, על פי הסקרים. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אתם, את רצון הקלפי לא קיבלתם. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> איתן לא היה צריך להיות פה היום. ואני אומר לך, כשפה הצטלמנו – איתן, אתה זוכר? אמרתי לאיתן: איתן, אין דבר שהוא סוף פה בפוליטיקה, הכול יכול להיות. וכשהוא חזר, בירכתי אותו בחום, כי אני אומר לך, איתן הוא פרלמנטר באמת טוב, ואנחנו, יש לנו איתו דברים – ראינו שעשה דברים טובים. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> כל הכבוד שהצטלמת, אבל מה שזה עשה בשבועיים האחרונים, התמונות שלו עם כולם, הוא רק מצטלם ומצטלם, עוד 100 שנה לא תגיעו – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בסדר, יש הבדל. מלכיאלי, אני חייב להגיד לך משהו, איתן עושה בשכל, יש לו מספיק קדנציות להצטלם. ההוא, אין לו זמן להצטלם, הוא צריך לדחוף הכול בפחות מקדנציה. אתה מבין? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא אומר זכות עליי. מה אתה מכניס עכשיו – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מלכיאלי, אני חייב להגיד לך משהו: איתן עושה בשכל. יש לו מספיק זמן להצטלם, מספיק קדנציות. הוא – אין לו זמן להצטלם. הוא צריך לדחוף את הכול בפחות מקדנציה, אתה מבין? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אל תסבכו אותי. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני אגיד לך משהו, מלכיאלי. מלכיאלי, אני אגיד לך מה העניין: המחיר של הפילם היום הוא מאוד נמוך, זה הכול. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> העלאת גיל הפרישה לנשים – אני חייב קצת להתעכב על העלאת גיל הפרישה לנשים. שכולם חושבים: זה טוב, הרי גם תוחלת החיים עולה – זה בסדר, זה נכון. ואני רוצה לשאול את אותם נשים, אתה יודע, אלה שמרימות את דגל הנשים ורוממות בגרונן, אחת כמו מיכל רוזין, שהגישה הצעת חוק ביחד עם הרב גפני על העלאת גיל הפרישה. אבל דיברו בזה על גיל 64, לא על גיל 65; לא דיברו שזה ייקרה במיידי, שמי שצריכה כבר לצאת – יש לה עוד ארבעה חודשים ועוד שמונה חודשים; הם דיברו על להשאיר להן את ההטבות. איזה הטבות משאירים להן? אתם יודעים שיש פה טבלת הטבות שאני מחזיק פה, שהביטוח הלאומי נתן לנו אותה, טבלת הטבות שלמה: זה זכאות של מי הגיע לגיל פרישה וזכאי להבטחת הכנסה, לגמלה מוגדלת, יש הנחה בדמי ביטוח בריאות, הנחה של 100% בתשלום דמי ארנונה לדירת מגורים עד 100 מטר, הנחה בתשלומים לקופות החולים. יש פה רשימה, טבלה, שהתעקשתי שתיכנס, ולא הסכימו להכניס אותה. זכיתי שנכנס חלק ממה שביקשתי: הנחה של 30% בדמי הארנונה במקום 100% שדיברנו; הנחה בשיעור של 50% מדמי הנסיעה בתחבורה הציבורית; הנחה של 50% בחשבון החשמל עד צריכה מסוימת; צריכת מים נוספת של עד 3.5; הנחה נוספת של 50% מגובה התשלום בעד תרופות הכלולות בסל הבריאות. אלה דברים שעוד הצלחתי להכניס. אבל לצערי, יש דברים שלא הצלחנו. גיל הפרישה – אישה שחשבה שהיא יוצאת, היא מתעכבת ולא תוכל לצאת. השבוע דיברנו על החינוך המיוחד, וטרם קיבלתי תשובה. האמת, כולם אמרו לי: זה לא יעבור. אם יש 3.5 מיליון שלא נמצאים ולא יקבלו בעבור ילדי האוטיסטים, אנחנו נעשה הכול בוועדת הכספים – האמת, קושניר אמר לי: אל תדאג, אנחנו נטפל בזה שזה יהיה; 3.5 מיליון – לא ייפול על זה. אני רוצה להגיד לכם, יש את הסיפור של רפורמת הכשרות. אז קודם כול, יוליה מתהדרת ואומרת: זה רק התחלת הדרך – רפורמת הכשרות, רפורמת הגיור. היא מתהדרת במה שהיא חושבת לעשות. זה רק ההתחלה; גם נישואים אזרחיים, גיור ותחבורה ציבורית בשבת. רפורמת הכשרות זו אחת הרפורמות הרעות, קודם כול ביוקר המחיה. תבינו למה זה יקר: היום משגיח מקבל 30 שקלים לשעה. מה תגידו לו, שמה, יבוא עכשיו תאגיד פרטי ויגיד: אני רוצה לשלם לו 30 שקלים, אבל הוא יצטרך לקחת יותר. על מי זה יושת? יש שתי אופציות: או שזה יושת על אותו בעל עסק, ואז הוא יצטרך להעלות את זה, או שמצד אחד הוא יצמצם את הכשרות ולא תהיה כשרות, הכשרות לא תהיה טובה. אז העבודה בעיניים הזאת – על מי? על אותם מסורתיים? אנחנו נמשיך לאכול את הכשרות שלנו, אנחנו יודעים לאכול כשר, ונלך ונשלם יותר כסף בשביל הכשר. אין לי בעיה. אבל זה בשביל להרוס את המדינה היהודית, מתן כהנא. יוליה, משתמשים בך. תבדקי את הקשרים שיש לבוס שלך, ליברמן, ולמתן כהנא ובנט עם, הרב סתיו, עם צהר, שבשבילם קם החוק הזה. תבדקי שלא תהיה פרשת פאינה מס' שתיים. תבדקי שאת לא בדרך לשם, שלא צוחקים עלייך. תבדקי את זה, יוליה מלינובסקי. לא סתם נתנו לך, ואת הולכת ומתפארת בזה. גם פאינה התפארה במה שהיא עשתה, עם כל הכספים הקואליציוניים שלה, ואיפה היא היום? מישהו עוזר לה היום? צוחקים עליה היום. תיזהרי, ואל תגידי שלא הוזהרת על הקשר הלא-כשר עם צהר. ראי הוזהרת. אל תפגעי ביהדות. מתן כהנא, אל תתהדר בפגיעה שלך ביהדות. מפלגה שאמרה שלא תפגע ביהדות – מה היא עושה אם לא פוגעת ביהדות? מה הם עושים? אנחנו נילחם על היהדות בכל מחיר, על הכשרות, על הגיור. לא ניתן לרפורמים דריסת רגל. העבירו להם 40 מיליון. מה זה רפורמים? שתבינו אחת ולתמיד מה זה רפורמים. אין לי בעיה עם שום אתאיסט במדינה. אני גדלתי בעכו, בשכונה שאינה דתית, שכונה חילונית, היו לי חברים חילונים ועד היום יש לי חברים חילונים, ויש לי גם חברים אתאיסטים. אני יודע לדבר איתם והם יודעים לדבר איתי. אני יודע לדבר איתם ואני מכבד אותם והם מכבדים אותי. אבל כאשר אדם בא ואומר: תשמע, אני מזייף את היהדות שלך, אני גם מותג, אז תפתח מותג חדש. אל תגיד שאתה יהודי, כי גיור רפורמי הוא לא גיור. אדם שהתגייר בגיור רפורמי נשאר גוי. אל תבוא ותגיד לי: תשמע, אני גם מותג. אתה גם מותג? תפתח בשם אחר, לא אותו הדבר. בוא נראה אותך מתמודד עם מותג שנקרא משהו אחר, כמו שיש אסלאם. תקרא לעצמך, לא יודע, רפורמיסט. לא יודע מה תקרא לעצמך. בוא תתחרה איתי ככה. אלא מה? אתה רוצה להטעות את הציבור, רוצה לזייף. אנחנו רואים את כל ההתנהלות שלהם. נותנים להם 40 מיליון עכשיו למה? 40 מיליון להתבוללות. איפה המסורת? להתבוללות? אבותינו מסרו את נפשם בשביל לא להתבולל. מסרו את נפשם. ואנחנו מה? מה אנחנו הגענו? לאן? לאיזו מדינה יהודית, שתהיה מדינה של כל אזרחיה? ככל העמים? אנחנו מדינה יהודית, תכניסו את זה טוב טוב לראש שלכם. אנחנו לא מדינה של גויים, אנחנו מדינה יהודית; יש בה גויים. אבל את הסממנים האלה אתם לוקחים לנו. עם הסממנים האלה מה אתם רוצים לעשות? להרוס את המדינה שלנו? שלא נחיה פה כיהודים? אבל כשאני מסתכל על מה שאומרת הגמרא במסכת סוטה – ואני אגיד את הלשון שלה ואפרט – אני סך הכול אולי קצת מתעודד: "בעקבתא דמשיחא חצפא יסגא ויוקר יאמיר. הגפן תיתן פרייה והיין ביוקר. והמלכות תיהפך למינות ואין תוכחה – – – פני הדור כפי הכלב – – – ועל מה יש לנו להישען? על אבינו שבשמיים". חוליי החברה מוצגים במשנה ובעצם מקיפים לנו את כל תחומי החיים, מהכלל אל הפרט: "חצפא יסגא" – עזות מצח תשגה, עזות המצח תתרומם בכל חוצות. אתם תראו את הדורסנות. אין ערכים, אין שום כבוד, נרמס הכבוד, אנשים לא עומדים במילה שלהם. אנחנו רואים את הקואליציה, רואים את ראש ממשלה – בחצפא יסגא: מבטיח דבר ורומס את אותם אלה שבחרו בו. רומסים את החלשים. "היוקר יאמיר", אומרת המשנה – יהיה מצב כלכלי שמצד אחד יהיה שפע, אבל הכול גבוה. מוצרי היסוד יהיו בשפע על המדפים, אבל מצד שני היוקר יאמיר. אנחנו רואים את עליית המחירים שקורית בארץ, וזאת רק התחלה. מחירי הפירות עלו ב-15.4%, מחירי הירקות עלו ב-9.4%, מחירי העופות – ב-13.5%, ויצרני הטואלטיקה גם הם דורשים להעלות את המחיר שלהם בין 8% ל-24%; יצרני הלחם רוצים להעלות ב-8%, הקמח – בין 16% ל-60%, תלוי איזה. מס על המשקאות המתוקים, על הפלסטיק. "הגפן תחת פרייה" – הגפן הפכה לסמל. היין ביוקר. היין ביוקר. אנחנו רואים שמעלים לנו את המשקאות המתוקים, אבל מה עושים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, הוא לקח לי חמש דקות בדיבור עם זה, אבל אני אקח רק דקה. אנחנו יודעים שמיץ ענבים ששומרי המסורת מקדשים עליו – וגם אני מקדש עליו בשבת – גם את זה מעלים לנו. "המלכות תיהפך למינות" – אין שליטה. המלכות עצמה, שאנחנו מאמינים בה' – אנחנו רואים שאנשים באים ותוקפים אותה. אנחנו רואים את הרפורמים מנסים להשתלט. "ואין תוכחה" – הביקורת הציבורית פתאום נעלמה. אנחנו רואים את אותם אנשי תקשורת יפי נפש שהיו כל הזמן באים ותוקפים את ממשלת נתניהו, את החרדים – פתאום על אותם דברים הם לא תוקפים, רק מחבקים. "פני הדור כפני הכלב" – הרי מה זה "פני הדור כפני הכלב"? בעצם המנהיגים אמורים להוביל. מה המנהג של הכלב? שהוא רץ והבעלים אחריו, וכל רגע הוא מסתכל לראות את הבעלים שאחריו. יש מנהיגים שכל הזמן מסתכלים אחורה ואומרים: תשמע, מה נתניהו עשה, מה נתניהו עשה. מה, אנחנו נסתכל – והוא, נתניהו, והוא, נתניהו, כל הזמן מסתכלים רק אחורה, במקום שיסתכלו קדימה ויסתכלו מה צריך באמת לעזור לעם ישראל. ואנחנו, כשאנחנו מסתכלים על הדברים האלה, אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים. אולי זה הנחמה. התקציב יעבור, לצערנו, הפגיעה בחלשים תהיה, לצערנו, אבל זה עקבתא דמשיחא. אנחנו עוד נחזור, בעזרת השם, למען אותם חלשים, למען עם ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת חיים ביטון. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עומדים פה לקראת סוף שבוע שכנראה, אני מקווה, לא ייזכר לדיראון עולם, כי אני מקווה מאוד שקודם כול זה לא יצלח. וגם אם כן – ככה זה נראה כעת – שזה לא יחזיק זמן, התקציב הזה, כי בעזרת השם הדברים ישתנו, ונחזור לתקן את התיקונים ואת כל העוולות שקורות פה. אבל אני רוצה בעצם להתמקד בנקודה שאולי כולם מנסים להבין על מה הזעקה שלנו, מה הזעקה של האופוזיציה. הרי בדרך כלל אופוזיציה צריכה לזעוק זעקה, ולכאורה אנחנו עושים את עבודתנו בזעקה הזאת. אז מה אנחנו כל כך צועקים? הרי יש תקציב, ולכאורה יש בו גם חלקים שדואגים לקבוצות אוכלוסייה כאלה ואחרות. לפני כשלושת אלפים שנה דוד מלך ישראל מתפלל על בנו שלמה בעת המלכתו ואומר לו: ידין עמי בצדק וענייך במשפט – הכוונה: ברחמים. אומר לו בעצם דוד המלך, לבן שלו: אתה הולך לטפל בעם ישראל. תזכור שתפקידה של החברה נמדד על פי יחסה לחלשים – לעניים, לנכים, למוחלשים. ולאלה שחושבים שדוד המלך היה לפני יותר מדי שנים, אז גם טשרניחובסקי, שאתם מצטטים אותו הרבה, לפני כ-125 שנה, אולי קצת יותר, לפני 140 שנה, בשנת 1875, ציטט את אותו ציטוט ואמר כשהוא כתב את ההקדמה לשיר "אני מאמין" – הוא אמר את אותו משפט של דוד המלך כי יחסה וחוסנה של החברה נמדד על פי יחסה לחלשים. מה הכוונה בכך? הכוונה בכך – זה שאתם עומדים פה וזועקים ואומרים כי התקציב הזה הוא התקציב החברתי הטוב ביותר שהיה פה במדינת ישראל, לא יודע בכמה השנים האחרונות – אתם יודעים טוב והיטב שהתקציב הזה הוא תקציב שטוב לכם, ומכוון לכיסא שלכם, לבוחרים שלכם, שהם כנראה הדשנים והשבעים. ובכל התקציב הזה, מתחילתו ועד סופו, אתם מתייחסים לחלשים – לא משנה מיהם, הם יכולים להיות חרדים ושאינם חרדים, וגם אותם בני מיעוטים, ערביי ישראל, שלכאורה אתם דואגים להם – אז תסתכלו ותראו בתוך המפלגות הערביות את הוויכוח ביניהן על כמה שגם התקציב הזה עבורן ממוען – אני לא רוצה להיכנס כרגע לאיפה הכספים הלאה הולכים, מגיעים לחמאס או לא מגיעים לחמאס, זה עוד ויכוח, אבל אפילו שזה נמצא במצב שיש על זה איזשהו דיבור, יש על זה ספק, זה זעזוע בפני עצמו. אבל תראו, במדינת ישראל, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – לא אני כתבתי את זה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – בשנת 2020 יש כשני מיליון עניים, מתחת לקו העוני. ואתם לא מכוונים רק לשם, כי קודם כול, אלה יגדלו. התקציב הזה שלכם, שעוד רגע אני אפרט ואוכיח לכם שלמשפחה ממוצעת במדינת ישראל – לא שבעה ועשירה, משפחה ממוצעת – היא תוציא כמה אלפי שקלים בחודש יותר; זה לא עשרות שקלים, זה לא מאות שקלים, זה אלפי שקלים. אז אתם תראו שאם חס וחלילה התקציב שלכם יצא לפועל ויצא לדרך וגם יעבוד, אתם תראו שעל שני המיליון יתווספו עוד עשרות אחוזים. אבל מה הבעיה? זה לא קשור אליכם. אתם מדינת השבעים. אתם המדינה שבה צריך לדאוג לאלה שמשתכרים מעל השכר הממוצע במשק. אותם אנשים שאתם ישבתם וחיפשתם כסף כדי להביא שוחד, שוחד של 53 מיליארד לעבאס – הייתם צריכים לחפש את הכסף. << אחרי_כן >> איפה מצאתם אותו? מצאתם אותו בסעיפים של החלשים, מצאתם אותו בחד-פעמי. מי, מי תהיה לו בעיה עם זה שהוא יפסיק לקנות חד-פעמי? אתם יודעים, מישהו אתמול עשה עבודה קטנה – הוא הלך וקנה חד-פעמי ב-600 שקלים, חד-פעמי בסיסי, שמסתבר שבבית נורמלי, נורמטיבי, זה מה שקונים כדי לקיים את החודש; לא בית של עשרה ילדים, בית של שלושה-ארבעה ילדים. בחישוב פשוט: מס עבאס – 200 שקל. אגב, לא יודע אם ראית את זה, אדוני היושב-ראש, ממש היה כתוב למטה: מס עבאס – 200 שקלים. הסופר הזה הוציא מס עבאס – 200 שקלים, 205 שקלים. מה זאת אומרת? זה יותר מ-33% עלייה במחיר של המוצר הבסיסי ביותר הזה, 200 שקלים נטו. מה נדבר על אלה של מעונות היום? יש היום לכאורה 1,800 משפחות שבעצם יש להן בעיה עם אותה תקנה הרסנית שמוציאה אנשים משוק העבודה. נשים שעובדות היום ומפרנסות את הבית, כפי שכולכם יודעים, יצאו משוק העבודה. אתם, שרוצים שהחרדים יגיעו לשוק העבודה, ורוצים פריון, ודואגים למדינה הזאת עם החרדים – אתם מוציאים אותם בידיים, מנקמנות, מרשע, לחפש את הכסף במקומות הללו. ותדעו לכם, אני רוצה לעדכן אתכם במשהו. אני אמרתי פה מעל בימת הכנסת לגבי אותם 4,000 משגיחי כשרות, שמשום מה היו לצנינים בעיני יהיר גולן. משום מה יש לו להציע להם הצעות: שיהפכו להיות פקחים וטרינריים. אין לכם כשרות? לכו. אותו אחד שלפני שבוע הזדעק על 300 משפחות שפוטרו ממפעל – אני לא רוצה להקצין ובכוונה אני לא אגיד את המקור של המפעל הזה, אבל זה מפעל שכל העובדים שלו כמעט שייכים לאזור של עבאס, ושם הוא מזדעק. היהודי הזה מזדעק של-300 משפחות לא יהיה פרנסה, ועל 4,000 – אין לך בעיה עם 4,000 משפחות. אבל אתם יודעים מה מעניין? זה לא 4,000. אותם 4,000 משגיחי כשרות שלא תהיה להם עבודה, הילדים שלהם במעונות והאישה שלהם עובדת, עכשיו הם גם יצטרכו להוציא את הילדים מהמעונות, ואז גם האישה לא תעבוד. אתה מבין, אדוני היושב-ראש? זה נקרא כרוניקה של פשע. אתם מייצרים את העוני בידיים, אתם הורסים את שוק העבודה בידיים, אבל בידיעה אחת: שזה – אתם שכועסים, ראש הממשלה הנכבד הזה שעמד פה על הבמה וזעק: מה אתם אומרים שיש ישראל הראשונה וישראל השנייה – התקציב הזה מספר שאתה דואג רק לישראל הראשונה ואתה מייצר אותה ואתה מרחיב אותה, אבל אתה גם מרחיב את השנייה, אתה דואג שהיא תורחב. למה? כי אנחנו צריכים לבקש תודה שאנחנו חיים פה בכלל. כי גם כשאתה מדבר על פריפריה ומרכז ושם מס גודש ומרחיב את האפשרות הזאת – לכאורה טוען שאתה מרחיב, שהפריפריה תגיע למרכז – אתה, בידיים שלך, דואג בשלושת המעגלים שיצרת שתושב בני ברק שנכנס לתל אביב יכול לשלם בחודש מאות רבות של שקלים, אם הוא הולך למקום עבודתו. וזה לא רק – סליחה, חברים – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, כבוד השרים. << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> ינון, אני – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני לא שר. י << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ינון, אתה תורן מאתמול? << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> אותו מס גודש מדובר, שלכאורה גם כן אוסף כסף – אוסף כסף מהפריפריה. מאיפה הוא אוסף כסף? הרי תושב תל אביב לא צריך לשלם. ואתה יודעים מה הכי חמור, אדוני היושב-ראש? כשאתה רוצה לראות את הרוע, אתה רואה אותו בעיניים. לא רק זה, אתם הרי טוענים שאתם רוצים להגדיל את התחבורה הציבורית. אתה יודע, קבעו כלל שזה לא מספיק שאתה לא מגיע באוטו הפרטי שלך, אלא גם אם אתה מגיע גם במונית שירות אתה תשלם את זה. נו מה, מונית שירות זה לא תחבורה ציבורית? מה אתה צריך, שהבן אדם יצטרך לצאת שעה לפני כאן באוטובוסים כדי להגיע? בשביל זה אתה עושה את זה? רבותיי, תדעו לכם דבר אחד: כל עליית המחירים של החד-פעמים וכל הדברים הללו – הרי הם טועים לנאורות, הם דואגים, בגלזגו הם הלכו כולם לראות איך זה עובד, כל כך הרבה אנשים, 141 אנשים, לראות איך – או לספר, יותר נכון – איך דואגים שלא יהיה פה חד-פעמי. אבל אתם מתקצבים בעצמכם את התקציב. האוצר מודיע שיעלה התקציב והוא מביא מקור תקציבי מזה שלא תהיה ירידה בשום אחוז בחד-פעמי. אז אני לא מבין. אם אתם עושים את זה והמטרה שלכם היא להקטין את גזי החממה וכל הסיפורים הללו שקשורים בחד-פעמי ואתם טוענים שזה יקטין, אז איך אתם שמים עלייה בתקציב מההפרש שעולה עכשיו? אלא מה? אף אחד לא דואג לשום דבר. צריך להיראות נאור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה הכול מיסים, אתה יודע את זה. << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> הכול מיסים, אבל זה מיסי עבאס, אדוני היושב-ראש. אלה מיסים כי צריכים לאסוף את הכסף כדי להחזיק את הממשלה הזאת. לצערנו הממשלה הזאת, כדי להחזיק את עצמה – זה כמו קבוצת לוביסטים שכל אחד יש לו את מה שצריך ואחד צריך לתת לשני כדי לשמור על הכיסא. היו ממשלות מאז ומעולם, תמיד היה קואליציה ואופוזיציה, תמיד היו כספים קואליציוניים, זה דבר שיש לו אפילו לגיטימציה, אבל כשאתה נמצא על כרעי תרנגולת? אנחנו הולכים לשבת פה עכשיו לא יודע כמה, 36 שעות, עד כניסת השבת, לא יודע עד מתי נשב כאן. למה? כי יש קול אחד, קול אחד. אני לא אשרוף את הזמן שלי, החשוב – לא הזמן שלי חשוב, הנאום פה חשוב – על התקציב הזה כדי לקרוא לחברים שלי שיסתכלו וישמעו ויחליטו, כי לא יודע, זה לוביסטיקה. לך תסביר ללוביסט שעובד בשביל להביא משהו לבית ויש לו את ההזדמנות עכשיו לקחת את הקופה, שיחפש קופה אחרת. כן, אנחנו נמצאים עכשיו באופוזיציה. לא לעולם חוסן. לא לעולם חוסן. אתם חושבים שאתם יושבים שם ואתם לוקחים וסוחטים ובשם הנאורות ובשם הדאגה לתקציב – אז אם אתם דואגים לתקציב, איך זה יכול להיות שאחרי תקופת קורונה כל כך קשה – יש פה תקופת קורונה שהוציאה פה מיליארדים לא מתוכננים – התקציב עולה? בשביל לתת 53 מיליארד התקציב עדיין עולה. זאת אומרת שאם אתם הייתם – בואו נגלם כרגע את ההוצאה. אם בעצם לא היה כל המס הזה על החלשים ורציתם לתת 53 מיליארד, אז מסתבר שהיינו צריכים להגיע כנראה לאיזשהו מספר אסטרונומי, שלא רק המדינה לא תוכל לעמוד בו – בכלל אולי יוציאו אותנו מה-OECD. אני לא יודע איפה אנחנו נהיה בכלל אז. אבל אתם, יש לכם את זה בקלות: אתם יכולים להתעלל בחרדים, אתם יכולים להתעלל בחלשים ולכוון לכל אותם מקומות. ואני אומר לכם, אני לא רוצה להיכנס לפרטים, אבל כל אחד יודע שבחדרים נעשים כל מיני דיונים ושאלות על תקציבים וכו'. חד-משמעית, ההוראות הן חד-משמעית מליברמן, מהאוצר, מאלקין וכל החברים האלה שעושים פה פוליטיקה בזויה, סליחה על המילה. הם עושים את זה כנקמה. הם רוצים שירגישו שהתנקמו. למה? כי אילולא זה הוא לא היה עומד ועושה כל מיני הקלות פופוליסטיות שמגדילות לו לכאורה את הבייס. לעמוד ולצחוק ולצחקק על חד-פעמי על ידי שטיפת כלים – מה זה? מה, אתה לא מבין שזה לא פופולרי בציבור? כן. אבל הוא מבין שאותם שונאי חרדים וחלשים, שרוצים לחיות במדינה שבעה שהיא לא מדינת היהודים – כי במדינת היהודים יש חמלה. התורה מלמדת אותנו חמלה. יהודים הם קודם כול רחמנים גומלי חסדים, ולא שוכחים את החלשים ודואגים רק לקבוצות שלהם. אז בקבוצה שלך, שאתה בלחץ על המנדטים שלך גם עכשיו, אתה רואה את הסקרים, אתה רוצה להדליק אותם. אתה מחמם אותם, אתה מראה להם שאתה בז לאנשים האלה, אתה מוסיף קריקטורות, אתה מוסיף כל מיני דברים שירוצו לך באיזה רשת חברתית, שיספרו את הסיפור שאתה כיסחת אותם. אתם רוצים שנוריד אותם? הינה, הורדנו אותם. אני לא רוצה להתייחס לכל מה שאמרו פה בבוקר. היו פה נאומי קואליציה, שמעתי רק חלקים מהם פה ושם. זה החבאה חד-משמעית של כל המציאות העובדתית תחת כיסוי של הצורך בכיסא עור הצבי הזה. אין הסבר אחר. אני רוצה להגיד לכם עוד דבר אחד: יושבים פה אותם אנשים נאורים שבאים וטוענים שהם רוצים שהחרדים יצאו לשוק העבודה. אז כבר דיברנו על המעונות ודיברנו על המשגיחים, אבל תראו, אני באתי מעולם החינוך. הטענה שכל הזמן הם טוענים – טענות ליבה, טענות ערים וכו' – חברי לפניי דיבר על הנקודות האלה, אבל אני רוצה לחדד לכם משהו. חד-משמעית אם התקציב הזה היה אכפתי ודואג באמת לרומם, וגם, אתם יודעים מה, לפי טענתם להכניס את החרדים לשוק העבודה – אז תדעו לכם, הם מקצצים בבסיס של החינוך החרדי, ולא החינוך החרדי הפרטי; החינוך החרדי של הרשתות שמוכרות בחוק, סעיף 3א, שהם צריכים להיות ככלל ילדי ישראל, ובסעיף בסיסי של אופק חדש. כל ילדי ישראל נמצאים באופק חדש. אין לאף אחד תירוץ על זה. אני אמרתי את זה בוועדת הכספים וגם בוועדת החינוך – אין לאף אחד תירוץ למה הילדים החרדים שנמצאים תחת הרשתות – מדובר על כ-200,000 תלמידים שאמורים על פי חוק לקבל אופק חדש. התירוץ שם הוא לא משפטי. הפוך, המשפטיזציה הולכת בכיוון שכן צריכים את זה. אלא מה? אין כסף. כמה זה, חברים? על מה מדובר? זה אפילו לא פרומיל בשנה, לא פרומיל ממה שקיבל עבאס. ואז, בדרך הזאת, על ידי הלמידה עם לימודי ליבה – שלא יספרו לכם סיפורים. אני אומר לכם כמנכ"ל רשת החינוך התורנית שש שנים: אין בית ספר שלא מלמד מאה אחוז ליבה. במבחני המיצ"ב אנחנו עלינו יותר מכל האחוז שעלה באוכלוסייה בשש השנים האחרונות, ויוכיח את זה מכתב של מנהל המחוז לשעבר איציק זהבי, שאני יכול להציג אותו בפניכם, רק אסור להציג פה מסמכים. אז אם אתם באמת דואגים, אז הינה, יש לכם תקציב שאתם דואגים לדברים הללו ודואגים לעתידה של מדינת ישראל. איפה אתם בתחום הזה? אז אנחנו באופוזיציה. כשבאנו לעשות – לצערנו הרב, בתקציבים שלא הצליחו לעבור בזמן האחרון זה היה על השולחן, והכול היה כמעט סגור, ואתם יודעים את זה, והייתם שם. ואתה, בנט, שלקחת 153 מיליון שקלים מהקואליציוני והכנסת לבסיס – אתה יודע מהצרכים האלה. איך הכנסת את זה? למה רק את זה? למה, כי אתה דואג לשנות את סדרי העדיפויות כדי שתהיה אוכלוסייה יותר מיומנת? אז תדאג כמו שצריך. לא, לא, לא, לא. מי זה מאחורי הדבר הזה? הקבוצות החלשות, החרדים – הם נמצאים בראש סדר העדיפויות של הצמצומים והקיזוזים כדי לשמן את המערכת המשומנת ממילא של הציבור העשיר. אנחנו נמצאים, לצערנו הרב, בתקופה של ליקוי מאורות. זה תקופה שאנחנו נעבור אותה. אנחנו לא נישאר שם לעד ולעולמי-עולמים וגם לא לזמן קצר, כי האמת זועקת. המציאות תטפח על הפנים, ואני אומר לכם, חברים, מי שקצת מסתכל ורואה מסביב רואה שהציבור שלכם, הציבור הימני שבחר בימינה והיא בגדה בו, הציבור של השמאל שלא מבין מה קורה שיש לו ראש ממשלה מהימין וכל היום זועק לכל צד אחר – הוא לא ייתן לזה להתקיים. זה עורבא פרח, זה דברים שחולפים, אז אל תחשבו שאתם יכולים לעשות את כל מה שאתם רוצים. אני רוצה להגיד לכם, רבותיי, החישוב שעשינו – ישבנו עם הצוות שלי באמת לבדוק איך מעלים את התחבורה הציבורית. הרי עוד פעם, טוענים על לדאוג לתחבורה – עכשיו הביטול של הרב-קו, שמיסטר ליברמן לא יודע מה זה המוצר הזה אפילו – 30% עלייה. אתם יודעים, אתם מבינים שאותם שני מיליון משפחות, כשהילד בא לאבא שלו שנגמר לו הרב-קו, באיזה לחץ אבא שלו נמצא שנגמר לו הרב-קו? אז עכשיו הוא צריך לעשות חשבון – מה הוא יגיד לילד שלו? אתם יודעים מה, אתם אולי לא יודעים, אתם אולי לא מכירים, אבל יש בתים שהאבא אומר לילד: לך ברגל, אין לי כסף לרב-קו. אז מה, צריך להכחיד אותו? מה, זו משפחה שאין לה זכות קיום? אז במקום להוריד את המחיר בתחבורה הציבורית – שאתם כאילו טוענים שאתם מגדילים את הרצון לעבור לתחבורה ציבורית – אתם מעלים את המחיר בתחבורה ציבורית. למה? כי אתם לא יודעים מה זה אוטובוס? לא עליתם בחייכם על אוטובוס? יש לכם רב-קו חופשי מהמדינה עד 120. אז למה מתעללים בדבר כזה גם בלי לדעת על מה מדובר? ונעבור לרפורמת הכשרות של כהנא. גם שם הטענות היו לכאורה לדאוג לציבור, להוריד את המחירים. גם שם האוצר טוען נחרצות שתהיה עליית מחירים עקב רפורמת הכשרות הזאת. אז כהנא, אתה יכול להמשיך ולחזור ולהגיד מעל כל במה שיש ירידה. הוא סיפר שם על איזה 55%, לא יודע מה הוא סיפר שם על הירידה בתקציב, אבל פקידי האוצר חולקים עליך בוועדה. הם טוענים שיש צפי של עלייה. אני אומר לך, כהנא, אתה לא הצלחת לשנות את זה שזה יהיה בשנת 2023. אני אומר לך שזה לא יהיה. תזכור שאני אומר לך: הרפורמה הזאת לא תצא, מכל סיבה שהיא – הן בגלל הפגיעה ב-4,000 משגיחים, הן בגלל שכל רבני ישראל וכל אלה שרוצים להשתמש בכשרות, כל אלה שנזקקים לכשרות, המסורתיים שלנו, שרוצים את הכשרות, הם שלא ייתנו לדבר הזה לקרות. והדבר האבסורדי שיש כאן – שימו לב, משהו מדהים: מי מגונן בכל ערוצי התקשורת, בוועדה – באיזו ועדה זה יושב? סלח לי, אדוני השר, שהוא מהמפלגה. באיזו ועדה זה יושב? יושבים בוועדה של גב' יוליה – שאני לא אתן פה מכל מאמריה והגיגיה המיוחדים – והיא אמורה להגיד לנו כשרות. באמת, אני מעריך את האישה הזאת ואני אפילו יכול להבין – איזה קשר יש בינה לבין נאומי הכשרות שלה? אני לא רוצה לבדוק מה יש אצלה במקרר, אבל אני בטוח במאת האחוזים שאין לה בעיה: רבנות, לא רבנות. אני לא מצליח להבין, זה אפילו לא לתת לחתול לשמור על החלב. איך זה הגיוני בכלל שזו הוועדה שבו נדון נושא היהדות? ומי שם את זה בידיים שלה? אותם אלה שרצו – אתם יודעים מה? בהתחלה חשבתי, אדוני היושב-ראש, שהם עשו את זה כי הם רצו שיהיה להם את הגוי של שבת. זה הגדרה, כן? שאף אחד לא יגיד שאמרתי שמישהו פה גוי. יש מושג "גוי של שבת", האיש שיעשה את הרע. במקרה הספציפי הזה זה ממש לא ככה. מילא אם היו שותקים, אבל השר כהנא, השר לשירותי דת, מעל כל במה, יומם וליל, מתפאר ברפורמה הזאת. אם נתת לה את זה כדי שתעשה לך את העבודה, למה אתה ממשיך להתפאר ולהיות מעל כל במה? אלא מה? אתה שמת את זה אצלה לא כי אתה מתבייש במה שאתה עושה – כי רצית שהיא תהיה שותפה לחלומות שלה, שהיא כבר הצהירה אותם. החלומות שלה הוצהרו מעל כל במה, אתמול או שלשום, מה סדר העבודה הבא. הרפורמות הבאות זה נישואים. אני רוצה לשאול אתכם שאלה, רבותיי: אנחנו נמצאים בארץ ישראל. ארץ ישראל זה מדינת היהודים, מדינה של עם ישראל. מה יש לעשות פה, במדינה הזאת, שכל כך הרבה מיליארדים של ערבים רוצים להכחיד אותנו בכל שנייה, אם אנחנו לא פה בגלל התורה? אני שואל אתכם שאלה: מה רע ברעיון של הרצל על אוגנדה? מה רע בזה? שם אף אחד לא מתעניין, תחיה שם, יש אקלים אפילו יותר מיוחד. מה כולם, מה אבותינו אלפים בשנים, משה רבנו 315 תפילות מתפלל להיכנס לארץ הזאת – מה יש לו כאן? יש לו כאן דבר אחד: זו מדינת היהודים, שמתנהלת בסטטוס קוו, נגיד את זה ככה. אבל זה כבר לא כרסום הסטטוס קוו, זה מחיקת הסטטוס קוו. זה רצון לקיים פה מדינה "ככל הגויים בית ישראל". מלחמות כשרות, מלחמות רפורמות של נישואים – מה יישאר לנו בסוף? אז עומד פה עכשיו מר בליאק היום ושואל את יושב-ראש הסיעה: אנחנו לא רוצים לממן לכם את יושבי הכויללים שלכם. מה זאת אומרת? למה אנחנו צריכים לממן את התרבות שלך? למה כשאתה הולך לתיאטרון אז יש לך – תבדקו בתקציב כמה הלך לתיאטרון. אין לי בעיה נגד זה, אני בעד. אבל מהו האחוז שמקבלים אברכי הכולל מכל ההוצאות על כדורגל, על תיאטרון, על כל הדברים? מי אתה שתגיד שאתה לא מוכן לתת את הדבר הזה? זה יסוד הקיום של העם היהודי, עם הספר. אז מה, אתה לא מוכן שיהיו אברכים? בן-גוריון, שהיה לפניך – אל תיכנס לי עכשיו למספרים – לא אמר את המשפט הזה. הוא אפילו לא ישב פה ואמר שהוא מוכן לאחוז מסוים. הוא לא מוכן שמדינת ישראל תממן את לומדי הכויללים והישיבות. מי שמך? מי שאל אותך בכלל? הוא לא מוכן. מה אתה כן מוכן? אני יודע מה הרעיון שלכם. אתם רוצים, אם אפשר, לעשות טרנספר לשני מיליון איש, כדי שלמדינה הזאת יהיה אחוז יותר גבוה של עשירים. אז אפשר להוציא מפה את כל אלה שאתם פוגעים בהם בתקציב, ותאמינו לי, יהיה לכם הרבה יותר כסף. אתם יודעים, אבל, מה תהיה לכם הבעיה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את הרפורמים הם מוכנים לממן, הם הקימו עכשיו אגף. << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> הרפורמים הם העשירים, הרפורמים הם הכי עשירים שיש. אגף. 40 מיליון ש"ח, אדוני היקר, לרפורמים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את זה הם מוכנים לממן, אין להם בעיה. << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל אתה יודע, אני רוצה להגיד לך משהו מעניין. מה הטעות שלהם? אותם אנשים הללו – הרי אוכלוסייה חייבת להתנהל משכבות. מי ינקה לכם את הבתים? מי יבנה לכם את הבניינים? מי יהיו הקופאיות שלכם בסופרים? מה לעשות, לא כולם עשירים כמוכם. יש אוכלוסייה שצריכה – העולם בנוי כך. אבל אל תביאו אותם לחרפת רעב. אל תיגעו להם בעוד אלפי שקלים. איך משפחה שמתפרנסת – אותה קופאית בסופר שבעלה עובד במפעל, במחסנים – כמה הם מביאים הביתה? כמה הם מביאים הביתה? שכר מינימום שניהם מביאים. מה זה שכר המינימום? תעשו חשבון. אתם רוצים עוד להעלות אותו. בהצלחה. 5,300 שקל ברוטו, לא? כמה מגיע אליהם הביתה? הם מביאים את ה-9,000 שקל? שניהם עובדים, שניהם לא מפסיקים לעבוד, מסכנים, באים הביתה, שניהם מותשים בלילה, והילד מבקש מהם רב-קו, והם נכנסים ללחץ. אלפי שקלים. תראו, רק במעון יום זה תוספת של 1,700 לילד במשפחה שעכשיו פגעו בהם. וזה יתרחב, כי אמרנו: הם פוגעים בשאר האוכלוסייה, ועוד אנשים יצאו משוק העבודה ויגיעו למצב הזה. חד-פעמי בממוצע יעלה לבן אדם 200 שקל בחודש. שתייה מתוקה – אתם יודעים משהו מעניין? תגיד לי, אדוני היושב-ראש, אם אני טועה: עמד פה על הבמה ראש הממשלה ואמר שהוא עושה איזה רפורמה על המילקי, משהו, נכון? הוא מוריד את מחירי המילקי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין רפורמות, אין דבר כזה. כל הרפורמות זה בלוף, זה להטיל מיסים. << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> להטיל מיסים, אבל הוא הולך להוריד את מחיר המילקי. תגיד, כמה סוכר יש במילקי? כמה סוכר יש במילקי? מה רע לך? הבקבוק הזה – חבר'ה, אתם כנראה לא יודעים את זה. אני גדלתי במשפחה מרובת ילדים. ברוך השם היום הצלחתי להעמיד את עצמי על הרגליים. אני גדלתי במשפחה של עשרה ילדים בשני בתים – מי ששמע את הנאום הראשון שלי – בשמואל הנביא. שני חדרי שינה – עשרה ילדים. מה שתינו? אתם יודעים מה שתינו? מה שתינו? בשבת היה כזה תרכיז ארבעה ליטר וכל אחד קיבל ככה טיפ-טיפה ושתינו. טוב, זה היה לפני 40 שנה, היום זה כבר לא עד כדי כך. אבל עדיין יש משפחות שלא מכניסות הביתה לא קוקה קולה ולא את כל סוגי הספרינגים שנמצאים – ברוך השם יש רווחה גדולה. במה עינך צרה? בבקבוק שעלה 15 שקלים ועכשיו יעלה 40 שקלים? הם לא יקנו. הם ישתו רק מים. מה האכזריות הזאת? ומילקי, שהם לא ראו אותו – בסופר הם עוברים שביל ליד, שהילד לא יראה את זה, הם עוברים שביל ליד, שהילד לא יראה את המוצר הזה – שם אתה מוריד את המחיר? ושם אין סוכר? הרי הרפורמה שלך מדברת על הורדת סוכרים ושומן. למה? כי מילקי, יש להם לוביסטים חזקים? למה, כי מילקי אני מעדיף? למה? תסבירו לי למה, כי אף אחד לא מדבר על הפטל המסכן הזה? רבותיי, אני אומר את זה מכאב ונהמת ליבי – התקציב הזה שעומד לעבור פה הוא כסות עיניים להתנכלות לאוכלוסייה. הוא רצון של אנשים שישבו לרגע על הכיסא – אני לא יודע אם זה מזל או לא מזל, אבל לרגע ישבו על הכיסא באיזשהו חיבור בלתי הומוגני לחלוטין של ממשלה, והם תופסים ואוחזים חזק בכיסא, וכל דבר כשר בשביל זה. ואני אומר לאותם חברים, בלי להיכנס לשמות – לא שאני חולם שיש לזה סיכויים, אבל אתם יודעים מה? לפחות שכשתעשו את זה, שתרעד לכם היד, שלא תישנו בלילה. הלילה אתם לא הולכים לישון ממילא, אף אחד מאיתנו לא הולך לישון, אבל שלא תישנו בלילה על מה שלחצתם בשביל לשמור לעצמכם את הכיסא. אתם אותם אנשים שעמדתם ונאמתם נאומים יותר חוצבי להבות מהנאום הזה על כמה צריך לדאוג לחלשים וכמה צריך לדאוג לפריפריה. פתאום הכול כשר, הדעות משתנות, אין מילה קדושה, אין אפילו מחשבה קדושה. כל מה שאתם חושבים זה לאחוז את עצמכם ולנעוץ את עצמכם עם מסמרים לכיסא, ולא אכפת לכם במי אתם נוגעים. אנחנו עם ישראל, אנחנו עם הספר, ובכל ההיסטוריה דאגנו לעניים שבינינו. המצווה הגדולה ביותר זה מצוות צדקה. צדקה תציל ממוות. מוות זה הדבר שהכי מפחיד את הבן אדם. מה מציל ממנו? צדקה. אולי אתם לא מאמינים לטקסטים האלה, אולי זו הבעיה. אבל כשאתם עושים כל דבר כזה – שתרעדנה ידיכם; שתדעו שאתם עושים את זה וזה יהיה לכם לדיראון עולם. אני מקווה שזה יהיה לזמן קצר, מה שתעשו, אבל אתם, שלחצתם, תדעו את זה: כל לחיצה ולחיצה על כל הסתייגות, 500 במספר, כל אחת מהן תיספר לכם לדיראון עולם. כי אתם מחזיקים – זה לא עניין של קואליציה – אתם מחזיקים תקציב שהוא תקציב אכזרי, הוא תקציב נגד כל מה שלימדו אותנו לאורך ההיסטוריה. אני מתפלל לה' שיחכים דעתכם ויעביר מעלינו את הרעה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת יעקב אשר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השרים, עודד, השרה פנינה, האמת היא שראיתי אתכם – אמרתי, יש לי חצי שעה, חסדי ה' – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 25 דקות. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כמה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 25 דקות, זה מה שרשום לי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> טייבי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מה שאמר לי גינזבורג. רשום פה 25. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נתפשר באמצע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל נראה מה יהיה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אמרתי לעצמי – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> בשנת שמיטה 25 נהיה 30. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, אבל בוא, אני חשבתי על עוד נס, בעזרת השם. התפללתי, נשאתי תפילה לבורא עולמים שייתן לי את המילים הנכונות, אולי אני אצליח לשכנע אותך ואת פנינה להצביע נגד התקציב. אבל פתאום נזכרתי שאתם לא מצביעים, אתם יש לכם חלופיים נורבגיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קיבלת עוד חמש. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז כאילו כל מה שהתכוננתי ואמרתי – הינה, יש לי פה שניים, לא אחד, כדי התקציב ייפול כמו שצריך, ואני בטוח שאני אצליח – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> תכננו את זה מראש. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ופתאום אני נזכר בדרך לפה שמה? אתם לא בכנסת, לא רואים אתכם כמעט – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פורר, מה קרה שיש שניים? למה יש שני שרים? << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> אנחנו באמצע – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> כשאתה מנהל את הישיבה, דוד, אמרו – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, הם מפחדים שתעשו משהו, אז שלחו את שני השרים הכי נשכניים שיכולים להיות להציל את הקואליציה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תאמיני לי, הייתי בטוח שתהיי באתיופיה השבוע. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הם בגיוס חירום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלחו את המורדים לאדיס אבבה במקום להיות פה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, הם בגיוס חירום, הם עשו תרחישים ותרחישי-תרחישים. אז עודד, כבוד השר, אני ירדתי מהנושא של לשכנע אתכם, אבל אני כן הייתי רוצה לשאול אותך, שתשכנע אותי, כבוד השר, בתופעה שקורית לנו כאן במדינה. אנחנו רואים מה שקורה כאן בתקופה האחרונה, עם השתלחות בלתי פוסקת בציבור החרדי, שאני נמנה עם מייצגיו. אני שואל שאלה אחת: מה חטא הציבור הזה? הרי ממה נפשך? הרי תמיד אתם מסבירים – איך אמר ליברמן? אין נאמנות – אין אזרחות. הוא תמיד תוקף את הציבור החרדי – – – << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> מילה זה מילה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מילה זה מילה. הוא תוקף את הציבור החרדי על זה שלא – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יודע, עכשיו הוא, אין לו נאמנות. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תכף נגיע לזה, אדוני היושב-ראש. היום החבר הכי טוב שלו, שהוא משחק איתו שש-בש, זה מנסור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, אתה רואה? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> משהוא לא היה מוכן לשבת – אתה יודע, היה פה כזה בלגן באחת הקדנציות הקודמות: כשמזכירות הכנסת משבצת את המושבים הם לא בודקים ערבי, יהודי, חרדי, ומה לעשות, יצא בינגו שהוא ונדמה לי אחמד טיבי או מישהו מהרשימה היו צריכים לשבת ביחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני זוכר את זה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> וואי, וואי, וואי, וואי, מה שהיה פה, אדוני היושב-ראש. ליברמן הנאור של היום לא היה מוכן בשום אופן לשבת ליד נציג ציבור ערבי. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> גם היום הוא לא מוכן עם טיבי, רק עם מנסור. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אל תדאג, זה יהיה גם עם טיבי. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> עם ביבי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה יהיה גם עם טיבי. עם ביבי זה לא יהיה, שם יש משהו אחר, גדול מעל כולם, גדול מעל כולם איתו ועם ביבי. אי-אפשר לדבר על זה כאן. אבל אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשאול אותך ולשאול את עם ישראל: כשבאים ותוקפים את הציבור החרדי, מה אומרים? דואגים לנו כל הזמן שנצא לעבוד, שנעשה את זה, שנעשה את זה. לפעמים אני ממש מרגיש כאילו אני באיזה טיפול פסיכולוגי אצל אנשים שכל כך אוהבים אותנו. אבל הדבר הגרוע ביותר הוא שהרגישות שאנחנו רואים היום לציבור הערבי – ואני לא רק לא מתנגד לזה. הפוך, אנחנו מעולם מעולם לא אמרנו שלא צריך לתת לציבור הזה. הפוך, הפוך. אתה יודע מי היה תוקף אותנו תמיד? מי היה תוקף אותנו תמיד והיה מגיע בוועדת כספים, כבוד השר עודד פורר? עודד, תקשיב לי, אני צריך קהל. מי תקף תמיד – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> יש הרבה מהליכוד בקהל. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, זה קהל מכור, זה לא טוב. אני צריך קהל מאתגר. אבל אני שואל אותך, אדוני: מי היה נכנס לוועדת כספים לא פעם ולא פעמיים, היה נכנס ואומר לגפני: אתה וטיבי חברים? ומה זה חברים? הוא הלך איתו על נושאים מדיניים? הוא הלך איתו על נושאים ביטחוניים? לא. הוא הלך איתו על מצוקות, על מצוקות, ואתה השתלחת בו חזור והשתלח על הדבר הזה. ואני אצטט לך מה אמר ליברמן ב-2019, לא הרבה. הוא אומר: "שיתוף הפעולה ההדוק הזה בין המפלגות האנטי-ציוניות" – את שומעת, פנינה? "שיתוף הפעולה ההדוק הזה", אומר ליברמן, "בין המפלגות האנטי-ציוניות מהרשימה המשותפת לבין המפלגות האנטי-ציוניות ש"ס ויהדות התורה בוועדת הכספים מאיים על החזון הציוני של הרצל". שמעת? הרצל. זה. שיתוף הפעולה הזה, כשגפני וטיבי היו צועקים כל אחד בשפה שלו על קיפוח, על כיתות – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אתה חותם על החזון הציוני? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא חותם עליו, אבל אתה יודע מה אתה עושה מהחזון הציוני שלו? טיארה. אני לא חותם, כי יש לי אידיאולוגיה, אבל אתם איבדתם את האידיאולוגיה בדרך. תקפת את גפני בכל מקום אפשרי בוועדת כספים, ואותנו, על שיתופי פעולה אזרחיים של קואליציה ואופוזיציה, בלי קשר לשום דבר אחר. תקפתם, והיום אתם מלאי חמלה ורגישות לקשיים של הציבור הערבי. למה לא מגיע לנכדים שלי, החמלה הזאת, עודד? למה לא מגיע לילד עם פאייעס? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי אתה לא בקואליציה, אתה מבין? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא מדבר על הרצל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, מה שחשוב זה לשרוד בשלטון. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> והוא מדבר על הרצל, על החזון הציוני של הרצל. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> הוא זרק אותנו לזבל. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> במריצות. לא, זה לא הוא, זה לא הוא, זה יושב-ראש המפלגה שלו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שים לב מה עשית, הוא התקרב אליך עכשיו. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> למה לא? שישב וישמע. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> הוא דווקא רצה את זה. דווקא היום ראיתי כותרת חיובית, שיותר חרדים משתלבים בתעסוקה בחצי השנה האחרונה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא בגללכם. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> הדברים הטובים לא בגללנו – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נכון, נכון, עודד. איך שאיווט נכנס לממשלה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם רק התחלתם. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, תישאר בצד. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> כשמבינים שכל מה שנעשה בשנים האחרונות – אגב, הירידה התחילה ב-2017. כשהתחלתם לתת קצבאות כדי לא לצאת לעבודה, כשהבינו שהקצבאות האלה – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה לא יודע לקרוא, אתה לא יודע לקרוא. הירידה התחילה בין 2013 ל-2015, בתקופה שלפיד קידש מלחמה, כמו שאתם מקדשים אותה היום. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> – – – התחילה עלייה. אתה רואה את הגרפים, הם מאוד ברורים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תאמין לי שאני מכיר את הגרפים הללו. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אני יודע מתי זה עולה למעלה ומתי זה יורד למטה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> התחילה ירידה. אתה מדבר עם בן אדם – עם ראש עיר – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> – – – מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – עם אדם שהיה ראש עיר שעשה המון בנושא התעסוקה בעיר שלו. אחד הדברים שאתם הורסים היום זה את תעסוקת הנשים, שפרחה והגיעה למקצועות מכניסים מאוד. היום אתם גורמים להם לעבור לחצאי – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> וגם לצאת לעבודה. גם הגברים יצאו לעבודה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה לא תצליח לחנך. תשאל את אבא שלך ואת סבא שלך אם מישהו יכול לחנך אותך נגד האמונה שלך בכסף. אבל אני שואל אותך – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> בימיו של סבא שלי ושל אבא שלי מעולם לא קידשו בשם הדת את חוסר היציאה לעבודה. בדיוק הפוך, בדיוק הפוך. גם בעולם החרדי, עולם הישיבות, לא קידשו את לא לצאת לעבודה. הפוך מזה. לצערי הפכו את האי-עבודה לדגל – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה יודע הרי טוב מאוד שאף אחד לא מקדש את האי-יציאה לעבודה. מקדשים משהו אחר, שאני לא רוצה להגיד לכולם שגם אתה יודע שהוא קיים. המשהו הזה – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> גם אני מקדש את לימוד – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה לא מקדש אותו, אתה מתעלל באנשים שמקדשים אותו. אתה מתעלל. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה לשאול אותך שאלה, עודד. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אתה משכנע לא – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, אני מוכן לשמוע אותך, אין לי בעיה, אני רק רוצה לשאול אותך שאלה, שאלה קטנה: למה החרדים מתוקצבים כל כך פחות בחינוך? למה? למה מתעללים בנו? למה הילד – אלה נתונים שהיו רק לפני שבועיים בוועדת החינוך: ילד רגיל במדינת ישראל, המדינה מתקצבת אותו בכ-17,000 ש"ח לילד. ילד בתלמוד תורה במוסדות מוכש"ר מגיע, נדמה לי, ל-7,000 או 9,000, משהו כזה, ובמוסדות הפטור הוא מגיע ל-5,000 שקל. למה? אז יגידו כולם: לא לומדים לא זה – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> ליבה, ליבה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ליבה, ליבה, שמיבה. עכשיו תקשיב אליי טוב, אני רוצה לצטט לך משהו שאמר ליברמן, אוקיי? שהיום אתם דואגים לבתי הספר האלה חבל על הזמן. שאלו אותו בריאיון עיתונאי: מה היית עושה עם ערביי ישראל עכשיו? זה היה כבר בתקופה שהוא התחיל להבין שהוא הולך עם עבאס, אז הוא היה זהיר. יש דבר אחד שצריך לעשות קודם כול – המורים. כשאתה בודק את מערכת החינוך של ערביי ישראל – השר פורר – "אתה מגלה, אומר ליברמן, שחלק גדל והולך של המורים שלהם הם בוגרי המכללה האסלאמית בחברון, אוניברסיטאות כמו ביר זית או א-נג'אח. אין להם בחינת הסמכה כאן אצלנו, הילדים עוברים שם שטיפות מוח ומעבירים אותן לכאן, וככה הם מחנכים את הילדים שלהם. הם לא מקבלים הסמכה ישראלית, לא מקבלים השתלמות באזרחות, כלום. במשרד החינוך מכירים בזה אבל מעלימים עין. אז מה הפלא שהלימודים יהיו באג'נדה של הסתה נגד המדינה? הינה, אני מביא לך מדברי יושב-ראש התנועה שלנו, מה שנקרא, הרב ליברמן. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אגב, אני מסכים עם זה לחלוטין, כמו גם עם המורים – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הורדת להם שקל? << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> לצערי – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הורדת להם שקל? עזוב רגע את החרדים. בוא נדבר דקה על הערבים. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> דקה בלי חרדים, דקה. ניתן לך כדור נגד חרדים. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> להפך. שמו פה הרבה יותר בשביל שהמורים יהיו מורים שמוכשרים – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הבנתי. אני שואל אותך שאלה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פורר, אתה יודע שזה לא יקרה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תפסיק למכור לי תותים. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אחת הבעיות היא שהממשלה ויתרה על מערכת החינוך במגזר הערבי ברמה כזאת – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הם הולכים ללמד אזרחות? הם הולכים ללמד אזרחות? הם הולכים לשים את הדגל? אני שואל אותך, כן או לא? << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אתה שואל ורוצה תשובה? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אז א. כן. עכשיו, בוא תבין מה קרה במגזר הערבי בעשר השנים האחרונות – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אל – תספר מה קרה במגזר החרדי בעשר השנים. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אמרת לי שאתה רוצה לדבר על הערבים. על מה שאתה רוצה אני אדבר איתך – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, זה פילוסופיה. אני שואל אותך: אתה מוריד להם תקציב או לא – או שאתה מעלה להם תקציב? << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> זה לא פילוסופיה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתה רוצה? אתה נתת להם יותר כסף על מה? הרי מה שאתה אומר לא יקרה – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בוא ניתן לו להגיב. אדרבה, אדרבה, אני שמח לשמוע. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> הוא אוהב ללמוד – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נשכנע אותו סתם, הוא לא יכול להצביע בכל מקרה, כי יש לו נורבגי מאחוריו. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> לא, אבל אני יכול לשכנע אותך. אולי אתה תצביע בעד התקציב. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הינה עוד שקר שיוצא לך בלי למצמץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא יכול לשכנע את הנורבגי איך להצביע. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אני יכול לשכנע אותך, אתה לא נורבגי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תאמין לי, תשאל אותו מי החליף אותו – הוא גם לא יודע. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אתה לא נורבגי, אבל. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, אני לא נורבגי. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> זהו, בגלל זה אני יכול לשכנע אותך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מהנורבגים הראשונים שהיו פה בכנסת. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> מה שאני אומר זה שאני יכול לשכנע אותך – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה כבר הגעת – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יאללה, בוא ניתן לו. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> התקציב ילך לרשות המקומית בדיוק כדי שהרשות המקומית תהיה זאת שמספיק חזקה גם כדי לבחור את מנהלי בתי הספר. כי היום, לצערי – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למי זה ילך, לראש עיריית טייבה? זה ילך. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> – – הרבה פעמים מי שבוחר את – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הרשות המקומית – מה היא תעשה? מה היא תעשה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי? ראשי הערים משתפים פעולה? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני שואל אותך, היא תחייב לימוד אזרחות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פורר, הם משתפים פעולה? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> היא תחייב לימוד אזרחות? פורר – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, תן לי דקה. אני שואל אותך, בוא, אף אחד לא שומע – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> כן, כן, כן. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן? אני רוצה שתדבר עם עבאס כשהוא מגיע לפה תכף, שיעלה על הדוכן ויגיד – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> הם חייבים גם היום בלימודי אזרחות. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, והם לומדים לימודי אזרחות? הם שמים דגל על בית הספר שלהם? הם שרים "התקווה" ביום העצמאות? הם אומרים "הלל" ביום העצמאות? << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> תראה, לגבי ה"הלל" – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, אני שואל אותך. החרדים לא אומרים, אבל אותנו אתם מכים אכזרית. אותם אתם לא מכים. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> מי מכה? עכשיו, לגבי הנתונים – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה "מי מכה"? אתה מרעיב. מה "מי מכה"? << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> לגבי הנתונים – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> 5,000 שקל לילד מול 17,000 לילד. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> יעקב, לגבי ההרעבה – מבחינת הנתונים, בין 2013 ל-2015 קפצה תעסוקת הגברים החרדים מ-44.5% ל-51.2%, ומאז 2015 זה נשאר על הנתונים האלה והתחיל לרדת עד לפני חמישה חודשים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז אני רוצה לומר לך – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> והיום התבשרנו שבחודשים האחרונים הייתה עלייה בתעסוקה של הגברים החרדים. סימן שזה עובד. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תקשיב אליי, עודד פורר. עודד פורר, אתה לא טיפלת בתעסוקת חרדים אף פעם בחיים שלך. אני כן. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אני – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא באופן מסיבי. אני, זה היה התפקיד שלי, הייתי ראש עיר, הקמתי את אחד ממרכזי התעסוקה היפים והמפוארים בארץ. אני אומר לך בדיוק הפוך. כשתלמד את הסטטיסטיקה תראה את הנתונים, כי הנתונים התפרסמו בתקופה כזו או אחרת. הייתה לפני הקדנציה של האחים האלה, לפיד ובנט, ממשלה, נכון? אתם אפילו הייתם חברים בממשלה הזאת. הממשלה ההיא, בזמנו – היו כמה שרי כלכלה שנתנו הרבה מאוד הכשרות מקצועיות, לכולם, נשים וגברים. ואני כל הזמן אמרתי להם: אל תלכו ותנסו להסביר, הציבור הוא אינטליגנטי מספיק; מי שרוצה ללמוד ישב וילמד תורה ולא יעזור לכם כלום, אבל לאלה שכן חושבים על משהו אחר – תנו להם כלים והם יעשו את זה לבד. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אתה יצרת תמריצים להירשם – סלח לי, אני אומר את זה בכאב. אני לא מדבר עכשיו על אלה שלומדים תורה. אתה יודע טוב מאוד – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני למדתי מהם. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> – – שיש כאלה שרשומים כאילו הם לומדים תורה, והם לא לומדים תורה. והעבודה מתבצעת – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תפסיק להיות – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> וכשהיא לא מתבצעת מצד שני, את הקצבאות מקבלים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה לספר לך שיש מפלגות שהיו בהן חברי כנסת – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אז זה נגמר, החגיגה הזאת נגמרה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה תפסיק לקחת עוד פעם את השוליים, בגלל שאני מכיר מפלגה מסוימת – שגם אתה מכיר – שהיו בה חברי כנסת שאחת מהן עמדה כאן ודיברה על החרדים הגנבים שלוקחים שלושה מיליארד שקל. אני זוכר שדיברתי איתה פה בפרסה, אמרתי לה: מאיפה את לוקחת את הסכומים האלה? למה את מאשימה ציבור? למה את מסיתה? היא אמרה: אתם גונבים כספים. היום היא הולכת להיכנס לבית סוהר בעוד תקופה מסוימת. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> נגמרו לך הטיעונים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, לא, לא – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> נגמרו לך הטיעונים, נגמרו לך הטיעונים – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה מרגיז אותך, נכון? זה מרגיז אותך, נכון? כי אתם – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> לא, זה לא מרגיז אותי. נגמרו לך הטיעונים, זה הכול. אני מסכים – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כי אתם מנסים לעשות דה-לגיטימציה – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> הדיון הזה הסתיים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – לציבור שהנאמנות שלו לעם ישראל היא נאמנות נצח. זה ציבור שמטפח את המסורת היהודית. הצלת אותו עכשיו, קושניר, למה אתה עושה לי את זה, לא יפה. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> מותר לי להגיד שלום לחבר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה כמו בנט – כשמתחילים להתקיף אותו הוא קורא למישהו. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> מותר לי להגיד שלום לחבר? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא יודע אם הוא הכיר אותך לפניי או לא. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> יעקב, קודם כול, אתה לא מתקיף אותי. אבל אני אומר לך שוב, אם תרצה לנהל את הדיון הזה כדיון ענייני – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הינה אני מנהל – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> – – עם טיעונים ענייניים – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז אם אתה רוצה, אל תדבר – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אני מוכן לדבר על כל הדברים שהעלית פה – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, אבל אתה מייד מגיע ואומר: אני לא מדבר על לומדי התורה – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אני מגיע לנתונים. הנתונים – אתה לא אוהב אותם – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הנתונים, אני מכיר אותם. אתה לא מכיר אותם. אתה לא מכיר אותם. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אלה המספרים. לפני רגע עמדת על בימת הכנסת ואמרת שהייתה ירידה בתעסוקת גברים חרדים בין 2013 ל-2015. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה לא מכיר אותם. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> מה לעשות שהנתונים האלה, לפי דוחות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הם הפוכים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל אני התאמצתי בשביל הנתונים האלה – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אז לפי איזה נתונים אתה עובד? לפי איזה נתונים? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני התאמצתי בשביל הנתונים האלה, ואנחנו רצינו שזה יקרה – – – << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אז למה אתה אומר שזה ירד? << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> יכול להיות שאם אתה רואה שעולה מ-44% תעסוקת חרדים ב-2013 ל-51% ב-2015 ואתה אומר לי שבתקופה הזאת הייתה ירידה – יכול להיות שבאמת הייתה בעיה בלימודי ליבה. כי לא הייתה ירידה. מ-44 ל-51 זה עלייה בתעסוקת חרדים, מה לעשות. וכשזה נתקע שם, זה נתקע. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל אדוני – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אלה הנתונים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה זה תעסוקה? כמה זמן לוקח – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> מה אחוז הגברים החרדים שיוצאים לעבודה – אלה הנתונים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ידידי עודד פורר, כמה זמן לוקח להכשיר לתעסוקה? לוקח שנה-שנתיים? אז אתה אומר לי: התוצאות האלה. זה כמו שאמר קושניר – אתה שומע? אתה כלכלן – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> זאת אומרת שהייתה עלייה. אתה מסכים איתי שבין 2013 ל-2015 הייתה עלייה בתעסוקת חרדים? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הייתה עלייה עוד קודם. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. תנתח את 2012. בוא נעשה את זה ביחד – – – << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אז איך אתה מסביר את הנתון שפורסם היום – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אוה, עכשיו מה שפורסם היום. אני רוצה לומר לך איך אני מסביר את זה. רק נכנסתם לשלטון – – – << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> קודם כול, אתה מברך על זה? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מברך מאוד, אבל אני רוצה לברך אותך, כי זה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא בזכותכם, מה, אתם עשיתם משהו בעניין הזה? באמת, אתם מגזימים – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> יעקב, הנתונים פשוט במקרה אצלי. אז ב-2011 – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> די עם השקר – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> שים לב, נתונים. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> יעקב, יעקב – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה משהו – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא עשיתם את זה – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> יעקב, נתונים, נתונים – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה עבודה שלכם? << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אמרת 2012, יעקב, אמרת 2012. ב-2011 היו 45.1, ב-2012 – 45.4, ב-2013 זה ירד ל-44.5, ואז זה עלה בחזרה. ב-2015 עלה, לא חזרה, ל-51.2. אז בתקופה – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ומ-2016 זה נפסק. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> ומאז 2015 – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מ-2016 זה נפסק. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> לא רק שזה נפסק, זה התחיל לרדת. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> טוב, עודד, עודד – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> מה לעשות, כשאתה משלם למישהו כדי שלא יצא לעבודה הוא לא יצא לעבודה, אלה הנתונים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אם אתה תגיד דבר כזה, אני, בתור אחד שלא למד ליבה – אם אתה תגיד דבר כזה באיזשהו מקום כלכלי, תאמין לי, יצחקו עליך. תהליכים כאלה לא קורים ככה. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> בוא נלך ביחד, אתה תגיד את מה שאמרת ואני אגיד את מה שאמרתי, ונראה על מי יצחקו. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נעשה את זה ביחד, נעשה את זה ביחד. לסיכום הפרק של ישראל ביתנו וליברמן, אני רוצה להגיד לך רק דבר אחד. לא יסולח לכם לעולם הדבר היחיד שאתם עושים: שאתם עושים – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> כלי הפלסטיק. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תן לי עכשיו להשלים, כי יש לי עוד לדבר על נושא אחר, שקשור למפלגת ימינה. אז תן לי לסיים עם ישראל ביתנו. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> דבר גם על כלי הפלסטיק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא איתך – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתם עושים דה-לגיטימציה לציבור נאמן, לציבור שמוטת החסד שלו היא הגדולה ביותר במדינת ישראל. זה ציבור נהדר, אבל אין לכם אומץ – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> הציבור נאמן ובאמת יש לו מוטת חסד, הוא ציבור מצוין, רק אתם לא מסוגלים – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תגיד את זה למנסור עבאס, יא פחדן. תגיד לו שאם הוא לא ילמד אזרחות ולא ישים דגל בבתי הספר שלו אתה תוריד לו את התקציב. תגיד את זה, פחדן. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> לא רק שאנחנו – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> פחדן. אתה והבוס שלך. הוא פחדן. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> יעקב, לא מתאים לך, לא מתאים לך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תגיד את זה לעבאס. למה אתה לוקח כסף לילדים שלי? למה אתה לוקח כסף לנכדים שלי? הדם שלהם אחרת? << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> באמת, לא מתאים, לא מתאים לו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם אומרים משהו, ולעבאס – משהו אחר. מה זה "לא מתאים לו"? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> 53 מיליארד ולא מצאת שקל לזרוק לחרדים. תתביישו לכם. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> יעקב, יעקב, יעקב, אני רוצה להגיד לך משהו – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תתביישו לכם. אתם, שבאתם מארצות שאתם יודעים מה זה הדבר הזה. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> יעקב, בוא אני אגיד לך במשפט אחד ובזה אני אסיים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מאה אחוז. אני אתן לך שניים גם. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אתם, המנהיגים של יהדות התורה ושל ש"ס, הופכים את הילדים של הציבור שלכאורה אתם מייצגים לילדים עניים, והופכים את זה לאידיאולוגיה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> והציבור של מנסור עבאס – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> והאידיאולוגיה שלנו היא הפוכה. היא לאפשר להורים שלהם וגם להם להתפרנס בכבוד. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אין נאמנות – איך אמרתם? אין נאמנות – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> ואת זה אנחנו עושים, לטובת הציבור. זה הכול. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אין נאמנות, אין אזרחות, נכון? נכון? אתה רוצה שהציבור החרדי ילך לצבא, נכון? למה שהציבור הערבי לא ילך? << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> ילך. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> ילך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אה, הציבור הערבי ילך? << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> ילך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יופי. מתי? << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> או שירות לאומי. יהיה יותר שירות לאומי – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מתי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לצבא? מי ילך לצבא? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יהיה שירות אזרחי? איפה מנסור? אפשר לקרוא רגע למנסור עבאס? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – – עד עכשיו לא התערבתי, בחייך. אתה מצפה שהם ילכו לצבא? << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> בוא תראה את ההסכמים הקואליציוניים – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שילכו לשירות לאומי? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה מופיע בהסכמים הקואליציוניים? מה? << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> יהיה שירות אזרחי-ממלכתי, כולם ילכו להתגייס – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא צריך צבא, שילכו רק לשירות לאומי, זה גם בסדר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רגע, ביטן, אתה לא תוכל להחזיר לך דקות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אחזיר לך, הינה, אני מחזיר לך. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> – – – במשטרה, במכבי האש, במגן דוד אדום, גם באיחוד והצלה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מעולה. אני שואל אותך שאלה: ערבי שיצא – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פורר, בחייך, הגזמת – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אל תפריע לי, דוד, אתה מפריע לי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוספתי לך שלוש דקות. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל אתה מפריע לי בשלוש הדקות שהוספת לי. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אתה מבלבל אותו, אדוני היושב-ראש, אתה מבלבל אותו. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני יכול לשאול אותך שאלה? צמד האמיצים – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> כשהנתונים ממוצאים אתה מתחיל – תראה איך הוא מאבד את זה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> צמד האמיצים, תקשיב רגע עד הסוף לשאלה, תהיה אמיץ, לפחות תתאפק ותשמע. אני שואל אותך שאלה. האם יש – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא לא מסוגל, פורר, הוא לא מסוגל. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אני צריך לצאת – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שאלה אחת. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אני אפילו לא שר תורן, באתי בשביל – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חכה רגע. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שאלה אחת. האם אזרח ערבי, אחרי שתגיעו לשירות לכול וכל האזרחים יעשו – אני אשמח לשמוע את מנסור עבאס לגבי זה. אגב, אני שמעתי אותו פה בפרסה בעניין הזה, אבל לא חשוב, אני לא אצטט, כי אנחנו לא מדברים מהפרסה. אני שואל אותך: האם תפעילו חוק שירות ביטחון שמי שלא הולך – לא לומד תורה, לומד באוניברסיטה בירושלים ומפגין בלילה נגד המדינה היהודית, מהסיבות שלו והאמונה שלו. האם אתם תכפו עליו? האם אתם תשלחו משטרה צבאית להוציא אותו מהאוניברסיטה? כן או לא? יא פחדן, תענה לי על זה. פחדן, צבוע. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> סיימת את ההופעה? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> צבוע. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> סיימת את ההופעה? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> עכשיו אני אענה לך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תענה. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> הכלל הוא מאוד פשוט. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מאוד פשוט. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> הוא לא השתנה והוא לא ישתנה – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא לא השתנה, נכון, רק לגבינו זה משתנה. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> תן לו לענות. תן לו לענות. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, בבקשה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קושניר, מה, אתה מנהל את הישיבה? << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> לא, הוא שאל שאלה, שישמע תשובה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, יש כותרת. בוא נשמע מה קורה עם ערביי ישראל בקרוב, כן. אפשר לקרוא להם לפה? << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> הכלל הוא מאוד פשוט והלוואי, הלוואי שאתם גם תאמצו אותו – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אה, הלוואי שאנחנו נהיה כמו הערבים? תודה לך. גם אני – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> לא, זה לא מה שאמרתי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה מה שאתה אומר. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> לא, אני לא אמרתי את זה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כמה אחוז יש היום בחברה הערבית? << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> לפחות תכבד את הכיפה שעל ראשך ותפסיק לשקר גם לגבי מה שאני אומר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עזוב את הכיפה שעל ראשי, אתה רומס אותה. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אני יודע מה אני אומר ולא מה אתה אומר. אז אני אגיד את מה שאני אומר ולא את מה שאתה אומר. אתה רוצה לשתוק? << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> לא, הוא לא. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כמה אחוז מהציבור הערבי נמצאים היום בשירות אזרחי-לאומי? כמה? << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אתה רוצה לשמוע? אתה רוצה לשמוע או לא? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תענה לי. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> הכלל הוא מאוד פשוט. לא אכפת לי למי אתה מפלל בבוקר, מה אתה אוכל לארוחת צוהריים וגם לא עם מי אתה הולך לישון בערב. אתה תהיה עם חובות ועם זכויות אותו דבר. ערבי, יהודי ולא משנה מה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן? אז אני שואל אותך שאלה – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> ואני אומר לך יותר מזה: מי שמגיע מהמיעוטים, בין אם זה מוסלמים שמשרתים ונוצרים שמשרתים, יקבלו יותר ופי כמה, כי כך צריך להיות, כי זה הרבה יותר משמעותי. וגם חרדי שמשרת בצה"ל לא יהיה מוכה כפי שאתם מנדים אותו מהאוכלוסייה, אלא יקבל מלגות. זה הכול. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> להם יש מערכת חינוך כמעט עצמאית שלהם בהרבה נושאים. הם לא הולכים לצבא ולא הולכים לשירות לאומי. אותי אתה מכה ואת הערבים שקיללת עד לפני שנה אתה לא מכה. למה? למה? תענה. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אני לא מכה אותך, אני מציל – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עם ישראל, תקשיבו לתשובה. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אני לא מכה אותך, תאמין לי, אני מציל את הילדים האלה מבורות ומעוני. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תודה רבה. תציל את הילדים של עבאס. תציל את הילדים של עבאס. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> וגם את הילדים האלה. אנחנו נשקיע במערכת החינוך, נשקיע במערכת החינוך גם בבני ברק וגם בטייבה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל אני שואל אותך, מה הבעיה בילד שלי שיש לו בית ספר עצמאי ושהוא לא הולך לצבא? אז מה ההבדל עם הנכד של עבאס או הילד של עבאס? תגיד לי. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אני רוצה להגיד לך משהו, יעקב, אפשר? משפט אחד. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> משפט אחד. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אתם מפלגה עצמאית, יש לכם אג'נדה עצמאית, דרך עצמאית, אבל התחושה היא שפשוט נלקחתם שבי על ידי נתניהו ואתם משדרים את אותם מסרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואתם נלקחתם בשבי של עבאס. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אמן. אתה הרי מבין טוב מאוד מה אנחנו עושים. אתה הרי מעולם, מעולם לא ירדת לרמה הזו, ולא קראת לאף אחד פחדן ותמיד דיברת לעניין. מה שאתה עושה עכשיו, יעקב, זה פשוט לא לכבודך. אתה יודע לטעון טיעונים לעניין, וכשאתה עושה את זה, ואנחנו מדברים איתך הרבה – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה רע בטיעון שאתם עושים איפה ואיפה מול עבאס? מה רע בטיעון הזה? << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> – – אפשר להתווכח ואפשר לדבר, אבל לבוא ולהגיד פחדן לבן אדם שהיה מפקד דבור בצבא ונלחם – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מפקד מה? << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> מפקד דבור, עודד פורר. היה בחיל הים מפקד דבור, נלחם, להגיד לו "פחדן" – באמת, יעקב, לא לרמתך ולא לכבודך וחבל. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תן לי לענות כי אין לי הרבה זמן. עכשיו שמעתי אותך, תקשיב עכשיו אתה אליי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קושניר, תן לו. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לך דבר אחד. אני לא בא לפה לנאום פופוליסטי. אתה לא יודע איזה כאב. יש ציבור במדינת ישראל שיושב ומסתכל ואומר: מה חטאנו? האם פעם חשדו בנו בריגול לאויב? האם פעם חשדו שאנחנו לא רוצים שירושלים תהיה שלמה? אנחנו כל יום בתפילה שלנו: "ותחזינה עינינו בשובך לציון" ירושלים. אנחנו הכי נאמנים בעולם. נכון, יש לנו ענייני אמונה שלנו שמונעים מאיתנו לעשות דברים שאתם בחברה הכללית עושים, אבל כמו שאתה יודע, להיות סבלן ורגיש – לא יכולתי להגיד לך את זה לפני כמה שנים כי לפני כמה שנים הערבים היו אצלך מועמדים לחבל התלייה. כך אמר אביגדור ליברמן. אבל אני שואל, היום, אחרי שחזרתם בתשובה והבנתם שיש סוגי אנשים שהם אחרת, יש להם אמונה אחרת, הם לא יצביעו איתכם על כל דבר, לא יעזור לך כלום. על הקנאביס, יהפכו אותו עוד מאה פעמים, הוא לא יצביע עבאס, לא יעזור כלום. נתן לכם טרומי – – – << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> גם אתה לא. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רגע, עזוב אותי. רגע, תן לי דקה. יש דברים שהוא מאמין בהם – לא יעזור לכם כלום. אז מה אתם עושים? אתם אומרים: חבר'ה, אלה השותפים שלנו, נבלע את הרוק. השותפים האלה שלכם, אני לא אומר שבגלל זה לא צריך לתת להם, הפוך, צריך לתת לכולם אותו דבר, שוויוניות זה בלי קשר לשונות – – – << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> נכון, יופי, מצוין. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> דקה. אז הוא מלמד בבתי הספר שלו, בחלקם – לא מלמד, ודאי לא אזרחות – – – << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא עצמאי. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> זה לא נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב, נו, מה לא נכון? מה לא נכון? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תן לי לדבר. תן לי לדבר. אז אני אומר משהו לא נכון, מה אכפת לך? << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אכפת לי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הם עצמאיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא רוצה לדבר על ימינה? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אין לי כבר זמן לימינה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הוספתי לך שלוש דקות. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אז בעצם מה שאתה אומר: אני מונע ביקורת ממפלגת ימינה, סופג את כל האש. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רגע, תן לי לסיים. הם לצבא לא הולכים, לשירות לאומי לא הולכים, ושום אחוז – – – << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> נכון, אבל הם ילכו לשירות אזרחי, חלק מהם מתגייסים – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל תן לי לשאול אותך – – – << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> ויש פה ניסיון ללכד את החברה ביחד, גם חרדים, גם חילונים, גם ערבים, כולם, שתהיה חברה אחת. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> קושניר, אתה תגיד לי מתי זה "כולם". תגיד לי מתי זה "כולם". << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> יעקב, אתה יודע שאני צודק. אתה יודע שאני צודק. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתם פחדנים, אתה יודע למה אתם פחדנים? << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> לא נכון, אנחנו לא פחדנים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כי מה שאתה אומר עכשיו אתה לא עושה כי אתה מפחד. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אני עושה. אתה יודע מה עשיתי? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ספר לי. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אתה יודע מה עשיתי אתמול? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אתמול השגתי תקציב של 180 מיליון שקל כדי לשפץ בית ספר ממ"ח במעלות תרשיחא. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כל הכבוד. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> משהו שאתם לא עשיתם. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כל הכבוד, תודה רבה. תודה רבה. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> בית הספר היה אמור להיסגר והינה עשיתי את זה, ויש כסף ומשפצים בית ספר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אומר לך עוד פעם, אתם פחדנים. אין נאמנות – אין אזרחות. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אגב, בית ספר ממ"ח, לציבור החרדי שרוצה להיות חלק מהמדינה, שרוצה להשתלב, רוצה לעבוד, רוצה לשרת, רוצה להשתלב בשוק התעסוקה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה מפחד מהציבור הערבי ולא סובל את הציבור החרדי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ראש העיר הוא מישראל ביתנו. ראש העיר הוא מישראל ביתנו, לא סתם חילקת – – – << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> מה זה קשור? זה לא קשור בכלל. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עכשיו, אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל תציגו את זה כאילו אתם בסדר גמור בעניין הזה. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> יעקב, אני אומר לך, באמת קטונתי – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תפסיק להגיד לי כי אתה לא אומר את האמת. אתה לא אומר את האמת. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> קטונתי מלייעץ אותך, באמת. קטונתי מלייעץ לך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> קטונת מאוד, מאוד קטונת. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אבל, באמת, תשמור על כבודך, תעשה לי טובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל תיתנו ציונים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> טוב. אני רוצה עכשיו לומר משהו לאנשי ימינה בשתי הדקות האחרונות שנשארו לי. היה לי הרבה מאוד מה להגיד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אסביר לך. מכיוון – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, אני יודע, זה אחד על חשבון השני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. מכיוון השר פורר ביקש לדבר אחרי זה, הוא הלך לרדיו – אז אני נותן לך עוד זמן עד שהוא יבוא. דבר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, אבל זה יבוא אחר כך על חשבון החברים שלי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא יבוא. נו, מה לעשות? זה המצב. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, זה לא טוב, אני חייב לרדת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל הוא רוצה לעלות, אני לא יכול להוריד. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שיעלה אחר כך, שיעלה אחר כך. אני רוצה לומר דבר אחד לאנשי ימינה לסיום. הייתה לי דרשה מאוד ארוכה בעניין הזה ומחכימה מאוד, אני חושב, אבל זהו זה. אני רוצה לומר לכם דבר אחד. מה שקורה בימים אלה, בביטויים שאנחנו שומעים בכל מקום, אתם לאט-לאט מתרגלים למה שאתם עשיתם במו ידיכם. אני אומר את זה לניר אורבך, אני אומר את זה לאחרים שם. אתם יצרתם מצב שאפשר לדבר בזלזול ואפשר להרוס את מוסד הרבנות, שאותו ייסד הרב קוק, שבדרכו אתם התחנכתם, אתם חינכתם את ילדיכם. מה שקורה בימים אלה – מי שראה את הסרטון של יוליה מלינובסקי, האחראית על שירותי הדת במדינת ישראל, ראה שאחרי שגמרו עם הכשרות היא מבטיחה: הולכים על תחבורה ציבורית, על נישואין אזרחיים. זה הכול יהיה על שמכם. אני לא יודע מה תגידו לילדים שלכם, ניר אורבך, מה תאמר להם, מה תסביר להם, מה יהיה פה ומה יקרה פה. ואתה יודע דבר אחד, הייתה מחלוקת גדולה מאוד על הרבנות בימים ההם בין החוגים החרדיים יותר לחוגים הלאומיים. אבל אחד הדברים, אני רוצה לצטט לך – ותדע שזה מה שאתם עושים היום – לצטט לך דברים שכתב הרב קוק במכתב בשנת תרע"ג: אתכבד להודיע לכבוד הוועד שאי-אפשר לי להסכים למעט את גבול ההבדלה שבין ישראל לעמים בענייני השחיטה – הוא דיבר על ענייני שחיטה – ואם חלילה תתחילו להסיג את הגבול העומד, ממאתיים אמה יבוא מאה, וממאה להתקרבות ותערובות גופים, חס ושלום, כאשר סבלנו מזה – – – מקווה אני שלא תיתנו לדבר זה לקרות. יש פה דבר אחד מאוד ברור. אתם מסיגים לאט-לאט את שארית הדת שעוד נשארה במדינה הזו. אתם לא פוגעים בחרדים, הבד"צים החרדיים רק הולכים להתחזק מהרפורמה הזאת. אתם לא פוגעים לא בנו ולא בילדינו. אתם פוגעים במה שאתם, ניר אורבך וחבריך, חינכתם את הילדים שלכם. גם כשהייתה לנו מחלוקת בין החרדים, אתה חינכת את הילדים שלך אחרת ממה שאני חינכתי את הילדים שלי, אבל אני נשאר עם אותה אידיאולוגיה ואתה נסוג אחורה, וזה על שמכם לדיראון עולם. ולכן אני אומר, כל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן, ולוואי שהקדוש ברוך הוא יראה לכם כוח ואומץ לעשות את הדבר הנכון, שאני בטוח שאתם מאמינים בו גם. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת אופיר סופר. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> איפה השר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא לא פה. הוא הלך לרדיו. אני מדבר על פורר, הוא רצה לדבר, הוא לא יכול לדבר. בוא, עוד דקה-שתיים זה לא נורא. תתקדם. מה יש לי להפסיק? הרי אם נפסיק זה על חשבוננו. בינתיים דבר. חוץ מזה, השרה פה. << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> אני פה. אני התורנית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. לא ראיתי אותך, הוא הסתיר אותך. << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> אני פה, יושבת ביציע. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, אני תוהה למי אני הולך לומר את הדברים האלו. נראה לי שבעיקר לאזרחי ישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, לנו לא, כי אין אנשים כמעט. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לך כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לי כן. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ולגברתי השרה. מחר גם חג הסיגד ואנחנו – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שים לב, רק ליצמן פה מטעם כל חברי הכנסת ואשר. רק הם. איפה כל הנורבגים, תגידי לי? << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, לאחרונה, באחד מלילות הירח המלא – יש לי תחביב כזה – לקחתי את אשתי וילדיי, החלטנו לטפס את מצוק הארבל מעל מגדל, מעל בקעת גינוסר. התכוונו לעשות את זה בירח מלא ובחרתי דווקא – עשינו בעבר את קרן נפתלי – לעשות את זה בבקעת הארבל כי לכולנו מוכרת הגמרא בירושלמי על הסיפור של רבי חייא הגדול ורבי שמעון בן חלפתא שהיו מהלכים בבקעת הארבל וראו את אילת השחר, הרב ליצמן. ורציתי לדבר עם בניי ובנותיי על הסיפור של כך היא גאולתן של ישראל, קמעא-קמעא. בערב הקודם ירד גשם ולא ידענו אם – הטיול בלילה – לטפס את הארבל זה יכול להיות קצת מסוכן. יהיה מחליק. אז סיכמנו שנחליט לפנות בוקר. חנינו במקום שנקרא ואדי חמאם והתחלנו לטפס. התחלנו לטפס כשהירח הוא ירח מלא. חייב להודות שהיה מואזין מאד מוזיקלי בשלב מסוים. האמת היא שהיה לו קול טוב, לא בייש פייטנים – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא לא שר? << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא יודע איך מתעוררים עם זה בבוקר אבל הוא באמת היה חריג בקול שלו. אנחנו מטפסים ורגע לפני שאתה נצמד למצוק והשביל מתחיל להיות צר יש גדר של רשות שמורות הטבע והגנים שאומרת שאי-אפשר לטפס. זהו, נעצרים. ואני רציתי לעלות איתם עד המצוק ולראות משם את הזריחה, את איילת השחר, ולדבר איתם על גאולתן של ישראל, כך היא קמעא-קמעא, אבל הדרך פתאום נעצרה, פתאום הייתה חסימה. אז אתה יודע, עשיתי מה שעושה יועז הנדל, הכנו פק"ל קפה, רק שתינו תה – והמסר התחלף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לא הזמנת אותי לדבר הזה? חשבתי שאנחנו חברים, לא? << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ואין בעיה. י"ד כסלו אנחנו סוגרים, בסדר? שיהיה לילה פתוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה, אני הולך ברגל? צוחק איתך. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אנחנו מטפסים את הארבל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא לטפס ולא ללכת. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל הסיכום היה שדיברתי עם הילדים שלי על זה שלפעמים יש חסימות, ולמרות שיש חסימות אז אנחנו מחכים קצת, ואנחנו מטפסים, ואנחנו עולים ואנחנו לא מוותרים. וגם אם נדמה למישהו שאנחנו כרגע לא במקום הנכון, אנחנו מהר מאוד נחזור. אמי, זיכרונה לברכה, הייתה אשת חינוך. אני חושב שכל החיים היא לימדה. היא התחילה – שם היא גם הכירה את אבי – בכרם בן זמרה, בית הספר שמי שהיה המנהל שלו זה הרב גץ, רב הכותל. ודמותו של הרב גץ הייתה מאוד נוכחת אצלנו בבית. אני זוכר שלא אחת אימא, זיכרונה לברכה, הזכירה איך לאחר נפילת בנו של הרב גץ בקרב לשחרור ירושלים, לרב גץ הייתה אמירה שחוזרים ישר לעניינים למרות הכאב ולמרות הייסורים. הוא היה דמות מופת שאני מאוד נהנה לקרוא עליו כל פעם, איש שבקיא בתורת הנגלה ובנסתר, איש ספרא וסייפא, ובעיקר קשה שלא לזכור את מאור פניו. אני רוצה רגע להקריא משהו כי אנחנו מדברים קצת על מתווה הכותל. אז במלחמת ששת הימים – זה מתוך הספר של הרב גץ: במלחמת ששת הימים – הוא כותב – נפל בני, השם ייקום דמו, בקרב על ירושלים עיר הקודש ושחרור הכותל. אשתי קיבלה את השכול בצורה מאוד קשה. הייסורים היו קשים וראיתי שאינה מסוגלת לשאת את הסבל הקשה של נפילת הבן. החלטתי למען קיום המשפחה לעזוב את המושב ואת כל תפקידיי ולעלות לגור בעיר העתיקה ליד המקום שבו נפל הבן. אני מקצר קצת. באחד הימים בחודש תמוז תשכ"ח הגעתי לכותל המערבי לתפילה, והינה אני שומע שהתנועה הרפורמית רוצה לקיים תפילה מעורבת של נשים וגברים ליד הכותל. הדבר חרה לי מאוד, סרתי מייד לד"ר זרח ורהפטיג, שהיה אז השר לענייני דתות, ואמרתי לו שאני שואל אותו כידיד מה זה. והוא השיב לי: מה אתה חושב, שפה זה מושב כרם בן זמרה? כאן זה אחרת. אנחנו נלחמים. בעקבות הסיפור הזה הרב גץ אחר כך מתמנה לרב הכותל, והוא נאבק על זה כבר לפני עשרות שנים. ואני כך מדמיין את המפגש בין השר מתן כהנא לבין הרב גץ, מה הוא היה אומר לו, מדבר איתו על הדמים שהרב גץ שילם על שחרורה של ירושלים? זה מעניין. ואם הרב גץ היה מוותר אז, לפני עשרות שנים, לתנועה הרפורמית, אז אתמול לא הייתה יוצאת אותה הודעה מקומץ רבנים בתנועה הרפורמית, הודעה עצובה שהגיעה אלינו מארצות הברית? ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, מה שלי מאוד כואב בממשלה הזו, שיש פה מרור כורך. המרירות כרוכה יחדיו, ואני אסביר. יש פגיעה קשה בזהותה היהודית של מדינת ישראל, אבל שותפיה הבכירים זה כבר לא רק האדונים של כהנא ובנט, זה לא רק האדונים ליברמן ולפיד, שהם שונאי דת וכל מה שקשור לזה, אלא יש שותף חדש, אנטי-ציוני. אני רוצה להזכיר לכולם, היה פה לפני כן השר עודד פורר – שעד לאחרונה זו עוד הייתה דעתם של רבים מסיעות הקואליציה, כחול לבן, ישראל ביתנו, אני לא אדבר בכלל על תקווה חדשה וימינה. הייתה גם עוד איזה מפלגה כזאת שקראו לה דרך ארץ, משהו כזה, ששלחה את כולם לבחירות חוזרות. אבל, תראה, כולם מתחילים להכשיר את השרץ, וזה מה שמפחיד אותי וזה מה שמסוכן. יותר מזה, ראש הממשלה בנט מספר לכולנו שהיום הוא היה עושה את זה מלכתחילה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה היה מתוכנן, אתה לא יודע את זה? << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> היה לנו פעם מפקד בצבא, לא נזכיר את שמו כי הוא עדיין מפקד בכיר, הוא היה אומר: אל תעשו מהחרטא אידיאולוגיה. מה שנקרא, לקחת איזושהי מציאות ולהתחיל להגיד שזה מה שרצינו. נפתלי בנט עושה מהחרטא אידיאולוגיה. והאמת שהוא טובע עד צוואר מתחת לאחוז החסימה. ואני שואל, מי שטובע, גברתי השרה, מי שטובע עד צוואר מתחת לאחוז החסימה יכול לנהל את המדינה כשבועות המים מתחילות להיכנס לו לגרון? אני רוצה לגעת בעוד עניין אישי. לכל אחד יש את מלחמת יום הכיפורים שלו. אני רוצה לדבר על זה שהתקשורת וכולם הודפים את הקונספציה, ולכל אחד יש את יום הכיפורים שלו וניפוץ הקונספציה והאשליה. אני גם חוויתי את זה, אדוני היושב-ראש, בתור מ"מ צעיר, חוויתי את זה מאוד חזק ב-1996, כשאנחנו היינו עמוק עמוק עמוק בתוך הקונספציה של אוסלו. זה הקרין – וזה לא משנה עכשיו, התחלף שלטון, לא התחלף – זה הקרין עמוק לתוך הצבא. אני זוכר את סגן הרמטכ"ל מתן וילנאי, שבועיים לפני 26 בספטמבר 1996, יושב ונותן שיחה לפני קצינים צעירים בחרוב, בחטיבת שכם שומרון, שפורקה אז כי הייתה קונספציה, הייתה אשליה. ביומיים האלה של לחימה, כשפעם ראשונה הכנופיות הפלסטיניות מהרשות הפלסטינית פתחו באש לעבר חיילי צה"ל, אבל אנחנו היינו כל כך עמוק בקונספציה, צה"ל איבד אז 17 לוחמים. הבכיר שביניהם זה אלוף משנה נביה מרעי, אחיו של מופיד מרעי. נביה מרעי, זכרו לברכה, שהיה סגן מפקד אוגדת עזה. ואדוני היושב-ראש, אני זוכר היטב את הרגעים האלה תחת אש, איך כולם, הבכירים, ככל שהיו בכירים, כך הם היו יותר תקועים בקונספציה של אוסלו, של שיתוף הפעולה. ואני אומר לך שכשכולם עובדים בלמכור אשליה ביטחונית זה מסוכן. לא רק אני חוויתי את זה, לצערי, למעלה מ-1,000 הרוגים חוו את קונספציית אוסלו. אבל אתה יודע מה? רבין עשה זאת כי הוא האמין שהוא עושה טוב לישראל. בנט עושה את זה – כי מה? כי מה? כעומק נטישת הבוחרים כך עומק הקריסה בסקרים. לא תמיד אפשר להשוות ממקרה אחד למקרה שני, מתקופה אחת לרעותה. אנחנו אבל עוד פעם חיים בקונספציה מוטעית ואנחנו חייבים, מוכרחים, ללמוד מן ההיסטוריה ולהפיק את הלקחים. אני שומע אתמול את החדשות על העוזרת ההיא, ועל מה אמר מנסור, ועל רשת הביטחון של אוסאמה סעדי – זה הסעד היחיד שנותר פה – את מה שהוא עמד פה ואמר אתמול על הבמה, על הפודיום, על הצהרת בלפור. כולם עוצמים עיניים. עוצמים עיניים. כולם עוצמים עיניים. זה גשם. מה זו היסטוריה? בשומר החומות בנט הודיע שהוא התפכח. גברתי השרה, את חברה בממשלה הזאת, זה עבר לו מהר מאוד. כולכם עוצמים עיניים. מדינה שלא תדע להילחם בטרור כי היא תעצום עין, הטרור ידע להילחם במדינה עד כי תעצום את עינה. תזכרי את המשפט הזה טוב טוב טוב. ולכל אחד יש אחריות, גם למי שנורבגי. הרי ישבו פה אחר כך 20 נורבגים, ירימו את היד, יורידו את היד, ירימו את היד, יורידו את יד – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> 22. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> 22. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, 21. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה כבר לא משנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 22 בדרך. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> למה בדרך? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם, נדמה לי כחול לבן, רוצים עוד אחד. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתה בטוח שלא 22? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש 21. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מה זה משנה? עשרות, עשרות – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם יודעים מה? אי-אפשר לדעת, אני כבר לא מכיר אף חבר כנסת. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אף אחד לא מכיר, אף אחד לא יודע. שמעתי אחד מהם הבוקר מתראיין – רחמיי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם לא יכולים ללכת נגד. אין להם ברירה. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> רחמיי. הוא מתחיל להסביר: הרבנים אמרו לי ככה, לא אמרו לי ככה. תבקש לא לעלות לרדיו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי זה? << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נו, מי כבר יכול להיות? הוא באמת בחור טוב, בחור טוב כלפון, הוא באמת בחור טוב, אבל לפעמים אתה צריך לזכור שאתה נמצא – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא גדל על בית אחר, ולצערי הרב, הוא עושה משהו אחר. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – שאתה נמצא במקום שמקבלים בו החלטות, החלטות של חיים, החלטות של ביטחון מדינת ישראל. קראתי עכשיו שראש הממשלה – שנייה לפני שעליתי לכאן – עסוק מאוד עכשיו באיך להציל את העולם, אחרי שהוא פירק את המפלגה שלו, ועוד מפלגה, ועוד מפלגה. ועכשיו הם בכלל איבדו שם כל כיוון. אפילו המנכ"לית, זאת ששולחת מכתבי איומים, לא מצליחה להשתלט על מה שקורה שם. ראש הממשלה מוציא הודעה חשובה מהלשכה שלו: יישרתי את ההדורים בין אביר קארה לחברת הכנסת פינטו. ומשם הוא טס לוועידת האקלים, אחרי שהוא נתן את ההופעה שלו באו"ם. יש איזו ועידה בין-לאומית שמחכה עוד שבוע או משהו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל תדאג, הפעם הוציאו 141, פעם הבאה ייצאו 200 איש. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אולי יעשו איזו ועידת הפרוטקשן, או ועידה להקמת שלושה ישובים בדואיים, אולי יעשו איזו ועידה – התנועה האסלאמית היא נחשבת בין-לאומית או לא בין-לאומית? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בין-לאומית. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> האחים מוסלמים זה בין-לאומי או לא בין-לאומי? כי אם זה בין-לאומי אז צריכים להזמין את ראש הממשלה בנט לוועידה שלהם. חברת הכנסת ברק, את רוצה לעלות לדבר כאן? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> עכשיו כבר? אני אחריך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא עולה אחרי זה. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני, נראה לי, אקצר קצת. החבר'ה בלחץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? דווקא מעניין, למה אתה רוצה לקצר? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> מה, התעייפת? << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מחר יש את חג הסיגד. חג הסיגד הוא בעיקר חג של התחדשות, של טהרה. מציינת אותו בעיקר קהילת יוצאי אתיופיה ביתא ישראל, אבל – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> השרה רוצה לשמוע. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> השרה ודאי רוצה לשמוע. השרה, אנחנו מדברים קצת דברים אופטימיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד פעם אתה מסתיר אותה? מה יהיה? << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> החג הזה לאט-לאט הופך להיות חג כלל ישראלי, לכל האומה היהודית. אני חושב, וגברתי השרה, את ודאי תסכימי איתי – אתה יודע מה? לא בטוח – אבל הנקודה המרכזית של יוצאי אתיופיה, שאני חושב עליהם, זה כל המסלול שהם עשו לארץ, כל הכמיהה והכיסופים לירושלם, כל הדרך שהם עשו, כל התלאות. כמה אמונה, כמה קשיים בדרך, כמה חסמים, כמה פעמים עצרו אותם בדרך, אובדן בדרך, פטירה – אבל הם לא התייאשו. הם ידעו לאן הם מכוונים. הם בחיים לא שכחו את ירושלים, הם בחיים לא שכחו את הכותל המערבי, הם בחיים לא שכחו את הר המוריה. הם יעמדו מחר, ואם ירשו לנו אז גם חלק מאיתנו יגיע לשם מחר תוך כדי, בטיילת ארמון הנציב, אל מול הר המוריה. זה מה שמיוחד בקהילה הזאת. אני רוצה לאחל לכל עם ישראל חג סיגד שמח, חג של אמונה, חג של שמירה על זהותה היהודית של מדינת ישראל, חג של זכירה של ירושלים, של ירושלם, של ציון, שאנחנו ממשיכים לטפס, אנחנו נחזור, נגיע לאן שצריך. ואת כל ההתבלבלויות האלה שקורות פה אנחנו נשתדל לעצור כמה שיותר מהר. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אין לי בעיה לקחת את הזמן. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז תבואי תיקחי את הזמן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, את לא לוקחת – מה שיש לך. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי אנחנו מקצצים לאור זה שאנשים אחרים מאריכים. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את לא לוקחת את הזמן. יש לך 25 דקות. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אבל למה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי אנחנו צריכים לקצץ, אין מה לעשות. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אבל למה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי יש אנשים שהאריכו – זה שתי דקות, פה שלוש דקות. אז זה מאזן אותנו. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יאללה, תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קבענו לך 25 דקות, מה את רוצה? << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תן לה חמש דקות. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לא, אין לי בעיה, אני רק מנסה להבין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם שתתחיל. היא כבר רוצה תוספת, אתה מבין? מי שמבסוטית זו דנית מסיעת הליכוד, החזרנו לה את הדקות. חברת הכנסת קרן ברק. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> הבנתי, הבנתי. סתם אני – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה, היא לא תקבל את שמונה הדקות האלה, אין לכם מה לדאוג. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אני לא רוצה. אני לא רוצה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בואי, בואי. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> דוד, לא למדת שאין ברכה בללכת בדברים נגדי? אני מסבירה לך את זה אלף פעם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא הולך נגדך. למה זה נגדך? למה זה נגדך? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אלף פעם אני מוכיחה לך שבכל פעם אין בהם ברכה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. קדימה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני פשוט חשבתי שמי שהאריך בסדרי דיון זה היה הקואליציה ואז לא הבנתי למה האופוזיציה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. גם החבר'ה שלנו. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אז הטעות הייתה אצלנו, הבנתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שטייניץ האריך קודם כול בהתחלה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> מי היה מאמין ששטייניץ יאריך? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נכון. בהתחלה, הוא היה הראשון שהאריך. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> לא מתאים לאישיות שלו, אתה אומר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל, הינה, אני אלך לקראתך, אוסיף לך שתי דקות נוספות. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> לא צריך, 25 זה סבבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מוסיף לה בגלל שהתלוננת, אוקיי? הינה, שתי דקות. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול, יש לי דברים להגיד, אבל אני גם אשמח לשוחח איתך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה, אני פה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אז נשוחח בסוף הדברים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מתי שאת רוצה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול, אני שמחה, יש פה צלם, אני רוצה תמונה עם דוד. משם, אם אפשר. אפשר צלם? אני ממש אשמח אם – הוא לא מקשיב לי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא מצלם מה שהוא רוצה. מה את דואגת? << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה תמונה איתו אם אפשר, שיהיה לי ברפרטואר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הינה, הוא מצלם. איך הוא מעביר לך את זה אחר כך? טוב, אני סומך עליך. אל תוותרי לו. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא הצלם של הכנסת, נכון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, של עיתון. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> איזה עיתון? "ידיעות". זה הכי טוב אז תתייפייף, דוד, שב ישר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הינה, מוכן ומזומן לתמונה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> תעשה תמונה ייצוגית. תודה. כל הכבוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קדימה. כנסי לעניין. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב. קודם כול, לפני שאני איכנס לעניין, כי יש לנו זמן – הבאת מספיק סוכריות? ראיתי שסילמן קוראת עליך תיגר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש, מוכן. למרות שהקואליציה מנסה לגנוב את ההצגה יש לנו מספיק סוכריות באופוזיציה. וקניתי גם שוקולדים, שלא יהיו לבד. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> ומה עם חטיפי אנרגיה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה לא קניתי, חטיפי אנרגיה. יש לנו אנרגיה מספיק טובה גם לי החטיפים. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> בלי החטיפים. כי ראיתי אתמול שסילמן הלכה לחנות סוכריות, בר כזה של סוכריות, וקנתה מלא סוכריות כדי שלא יעברו אליך וייקחו ואז תסיח את דעתם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי, הבנתי. אבל אל תדאגי, אל תדאגי. הם יבואו אליי. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> הרי אנחנו מכירים את הסחות הדעת שלך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא הכינה להם כמו יום הולדת, היא הכינה להם – – – << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, שקיות כאלה? שקיות הפתעה? << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> שקיות יומולדת. זה מצומצם. אצלנו זה לא מצומצם. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> זה כפי יכולתך. אצלנו זה אכול כפי יכולתך. אצלם, הם מוגבלים בשקית. טוב, השאלה אם היא גם שמה להם משחקי חשיבה בתוך שקית היומולדת, הפתעה שייקחו, מושמושים כאלה, בוגרי תקציב 2022-2023? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה אני לא יודע, לא שאלתי. משום מה זה לא התחיל לעבוד. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אז תוריד את זה. לא נעים לי לקחת להם את הזמן. אז תשלח את הבן אדם ואם הבן אדם הבא יבוא אני גם אקצר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין שום בעיה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> בסוף אני במשחק קבוצתי. עם חלק מהקבוצה שלנו אני מוכנה להיות חברה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב, קצת על התקציב, בסדר? אני אדבר קצת על התקציב, ואחרי זה אני אעשה לך גם סיקור מנהלים שעשיתי כדי שזה יהיה מתוקצר. התקציב שהממשלה מגישה הוא תקציב קצת משונה כי היינו חושבים שאם הם כבר הגיעו למצב שבו הם מספרים, ומאמינים לסיפורים של עצמם, ומשקרים כל הזמן הזה על כך ששלוש וחצי שנים לא היה תקציב, אז ראיתי היום בבוקר – אני לא יודעת מי עקב – בתוכניות הבוקר, הכותרות של ערוץ 12, N12: אחרי 3.5 שנים – תקציב. 13 טיפה הקטינו את זה, אמרו: אחרי שלוש שנים תקציב, כשהאמת – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בפועל זה שנה וחצי. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה ואני יודעים, תקציב 2019 היה – במרץ 2018 העברנו את תקציב שנת 2019. התקציב היחיד במדינת ישראל שבעצם לא עבר היה תקציב שנת 2020. ב-2020 לא עבר תקציב. ובעצם את תקציב 2021 אנחנו מעבירים עכשיו ואת תקציב 2022. זאת אומרת שאם ניקח על הצד המחמיר, אז 2021, חצי ממנו לא עבר. אבל 2020 לא היה תקציב כביכול – לא כביכול, לא היה תקציב מדינה – ו-2021 יש עכשיו, אז חצי ממנו לא עבר. אבל, למה זה קשה לי? כי הרי יש מספיק עיתונאים פרלמנטריים, כלכליים, לכל משרד ומשרד ממשרדי הממשלה יש כתב לעניין שלו, הרי הם יודעים שרק משנת 2020 לא עבר תקציב. הם יודעים את המידע הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל היו גם התאמות תקציביות. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד מעט אני אגיד לך גם על ההתאמות. הם יודעים, דוד, את האמת. זה לא שיושבים בחדשות, בחברת החדשות של ערוץ 12 ושל 13, ואומרים: וואי, שלוש וחצי שנים לא עבר תקציב. כל הכתבים שלהם, כמו שאמרתי – הם גם כתבי חדשות, אבל גם כתבים כלכליים, וגם כתבי רווחה במשרד הרווחה, כתבי חינוך במשרד החינוך – הם יודעים בדיוק מתי לא היה תקציב. כולם יודעים שלשנת 2019 היה תקציב ולשנת 2020 לא היה תקציב וחצי 2021. זה שנה וחצי. אבל, על זה הם גם יודעים שבגלל ששנת 2020 הייתה שנת קורונה, ואנחנו ישבנו בוועדת כספים לילות – דרך אגב, רבים יותר ממה שהם ישבו עכשיו לאישור התקציב הנוכחי, הדו-שנתי. אנחנו ישבנו בוועדת כספים הרבה יותר לילות, ישבנו כאן במליאה הרבה הרבה הרבה יותר לילות מאשר הלילה הנוכחי שאנחנו נעבור, כדי לאשר את קופסאות הקורונה. קופסאות הקורונה היו בשביל לאשר כביכול – לא כביכול, לאשר – את תקציב 2020 בלי לקרוא לזה תקציב. הרי אם היה תקציב מדינה בשנת 2020 – תקציב זה משהו שמביא איתו גם גזרות, תקציב זה גם משהו שמביא אתו רפורמות שמקשות על חלק מהענפים. מה אנחנו עשינו בשנת 2020? הינה הצלם, תעשה לנו טובה, תמונה משם אנחנו רוצים, של שנינו – מה אנחנו אומרים בעצם? שבשנת 2020, כדי שמדינת ישראל, ממשלת ישראל המצוינת שהייתה אז, תוכל לחלק כספים, לתת כספים, לתת חל"תים לשכירים, לתת מענקים לעצמאים, לתת לכל משק בית גם מענקים אישיים, בשביל זה היה צריך לחלק כספים. לחלק כספים זה משהו שאגף התקציבים, בטח לא תקציב מדינה, יודע בכלל לספוג או להרגיש. ולכן, שנת 2020 הייתה שנת קופסאות התקציב. קופסאות התקציב. לכל דבר הוקצה כסף. לחינוך הוקצה כסף, לרווחה הוקצה כסף, לבריאות הוקצה הרבה מאוד כסף, לעצמאים היה מלא כסף בתקופה ההיא לחלק, לשכירים נתנו חל"תים. נתנו הרבה מאוד כסף ופשוט לא קראו לזה "תקציב מדינה", קראו לזה "קופסאות קורונה". וזה שנת 2020. אז הכותרות שאומרות ששלוש וחצי שנים לא היה תקציב, או שלוש שנים לא היה תקציב, הן שקר מוחלט. שנה וחצי לא היה תקציב, ובשנה הזו, שלא היה בה תקציב, שזה שנת 2020 וחצי 2021, חולקו קופסאות קורונה על ידי ממשלת ישראל והמשרדים השונים, שכולם קיבלו את הכסף וחילקו אותו. ולכן, כל יום, כל יום אנחנו חושבים שאמצעי התקשורת ישברו עוד שיא ועוד שיא, וכל יום אנחנו נדהמים לראות שכמו שהממשלה הזו שוברת כל יום שיא חדש, כמו שהכנסת הזו ויושב-ראש הכנסת הזו שוברים כל יום שיא חדש. אנחנו כנראה לא נעצור עד שהמדינה הזו לא תחוסל, וכל חלקה טובה פה, וכל ערך, וכל מנגנון, וכל דרך שבה נהגנו שנים רבות לפי חוקי מדינת ישראל, לא תירמס, הם לא ירגישו טוב. ואני מקווה מאוד שדברי הימים של היסטוריית מדינת ישראל יתנו פרקים, אם לא ספרים שלמים, על מה שקרה בארבעה החודשים האחרונים ואיך כל דבר נרמס כאן. הסיפור הוא נוסף. התקציב הזה שעבר עבר בלי האופוזיציה. בוועדות הכנסת ישבו חברי כנסת ודנו בינם לבין עצמם והצביעו פה אחד. לא היו מתנגדים באף ועדה בכנסת כי פשוט לא נתנו לנו את זכות ההצבעה בוועדות הכנסת. זאת אומרת שהתקציב היום, בעצם זו פעם ראשונה –surprise, surprise, דוד – יש לנו היום פעם ראשונה הזדמנות, לחברי הכנסת של האופוזיציה, להצביע נגד התקציב או בעד התקציב, כל אחד מה שהוא חושב. אבל עד עכשיו לחברי האופוזיציה, בכל דיוני התקציב בכל ועדות הכנסת, לא נתנו לנו את הזכות להצביע, שזה בפני עצמו חמור מאוד. גם על זה יהיו פרקים שלמים בדברי הימים של התקופה הזו, של ארבעה חודשים שבהם כל יסודות הדמוקרטיה נרמסו. אז גם לזכות של האופוזיציה, זכותה הבסיסית – מה זה חברי אופוזיציה? אנחנו נבחרנו על ידי העם, העם הלך לקלפי, בחר את נציגיו שישבו בוועדות וייצגו אותו, ויצביעו בעד או נגד. אבל העמדות שלו, של מי שבחר אותנו. מה עשתה הקואליציה? אמרה: לא מעניין אותנו מה העם בחר, לא מעניין אותנו שאתם מייצגים בוועדות את הציבור שבחר אתכם, אנחנו לא נותנים לכם להצביע. זה מאוד מאוד חשוב להבין את הבדיחה המבודחת שהעיתונאים חוזרים עליה, כאילו זה בסדר – זה לא בסדר – שיש סעיף בתקנון שאומר שהיה וסיעה לא מגישה את חברי הכנסת הקבועים שלה בוועדה תוך 60 יום מיום הקמת הממשלה, מאותו יום בעצם לא תהיה זכות הצבעה לאותן סיעות. אממה, אתה יודע ואני יודעת – יש לנו פה קילומטרז' ארוך שנים בכנסת – אנחנו יודעים שכשהסעיף הזה בתקנון נכתב לא התכוונו לאירוע הזה. אתה יודע שאף אחד לא התכוון שיהיה בתקנון הכנסת סעיף שיש בו איזשהו פתח לשלול מכל חברי האופוזיציה לא להצביע בדיוני הוועדות, בטח לא על תקציב המדינה. הסעיף הזה אמר: כדי לפתור בעיות פנימיות בתוך סיעות, סיעה בתוך סיעה, בתוך עצמם, כדי לשים קץ לוויכוחים הפנימיים שלהם מי יהיה חבר איפה, אנחנו ניתן להם בעצם את הדדליין שבו הם יצטרכו לסיים את המאבקים הפנימיים שלהם. ניתן להם את הדדליין של התאריך והם יצטרכו לתת בסוף בדדליין הזה גם שמות של חברי כנסת קבועים, ונסיים את המלחמות הפנימיות שלהם בתוך הסיעות ונסייע בעצם למנגנון הפנים-סיעתי. אף אחד לא התכוון שהמנגנון הזה יהפוך להיות שלילת כל זכות ההצבעה של כל חברי האופוזיציה לתמיד, בטח לא בדיוני תקציב כל כך משמעותיים. זו בדיחה מבודחת. אני עצובה שהכנסת, שיושב-ראש הכנסת, שהייעוץ המשפטי של הכנסת, נתן יד להשתמש בסעיף הדרקוני הזה, שמשהו גרם לכך שכל התקציב הזה עבר בתוך הוועדות בלי הצבעת אופוזיציה. כל הסעיפים עברו פה אחד, ללא מתנגדים. כך לא עובר תקציב מדינה. תקציב מדינה לא עובר בתוך ועדות הכנסת פה אחד ללא מתנגדים. זה אות קין על הממשלה הזו ועל הקואליציה הזו שכך היא העבירה תקציב. אני רוצה להגיד עוד משהו. להוסיף חטא על פשע, מה היה הטיעון – דוד, חשוב לי שתקשיב – של הייעוץ המשפטי כשהם אמרו: אנחנו עומדים מאחורי זה – אומנם בצורה מגומגמת – אנחנו עומדים מאחורי הסעיף הזה? לא, חייבים שיהיו בפנים חברים קבועים. כולנו יודעים, דוד, שבכנסת, גם אם כתובים חברים קבועים, הנוהג – את זה התקשורת לא מבינה – אם השם שלך, דוד, כתוב כחבר ועדת כספים לצורך העניין ולא הגעת ואני נמצאת, אני מצביעה במקומך, גם בלי לבקש את אישורך, בלי לשאול את דעתך. יכול להיות שדעתך תהיה הפוכה משלי ואתה חבר הקבוע – תקשיב לי רגע – אתה החבר הקבוע בוועדת כספים אבל לא הגעת לדיון, ודעתך הפוכה מהדעה שלי, ואני יושבת שם ואני מצביעה הפוך ממך, הפוך ממך – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל אחד יכול לעשות את זה, נכון. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא צריכה לבקש ממך אישור, אני לא צריכה להודיע לאף אחד שאני מחליפה אותך, אני מצביעה במקומך. ולכן אין לזה משמעות באמת, לשמות הקבועים, כי הרי אם לא היו מונעים מאיתנו מלהצביע, כל אחד ואחד מאיתנו שישב בוועדה פשוט היה מצביע. הרי מלכתחילה היינו מתחלקים בצורה כזו שזה חצי יהיה קבוע, שאם אותי מעניין יותר – כמו שבאמת עניין אותי בוועדת הפנים – רישוי עסקים, אז אני יושבת בכל הדיונים של רישוי עסקים ואני גם מצביעה עליהם. אני לא רק יושבת, כי זה חשוב לי, כי אני יושבת-ראש השדולה לעסקים קטנים ובינוניים וחשוב לי שההצבעה הזו תעבור. אז הייתי יושבת שם וזה היה מסתדר מעצמו. אבל לא. הם שללו ממני את הזכות להצביע, אבל למי הם כן נתנו את הזכות להצביע? הם נתנו את הזכות להצביע לחברי הכנסת הנורבגים. חברי הכנסת הנורבגים הרי הם סוג של תינוק משובט של אותו שר שהתפטר בשבילו. אם התינוק המשובט הזה, ש-21 חברי כנסת מממשלה של 28 שרים – אז יש לכל חבר כנסת שנכנס נורבגי מתוך ה-21 יש שר שהתפטר בשבילו. אבל הוא לא יכול להצביע. זה שיא שיא שיא האבסורד של הפרדת רשויות. השר שהתפטר בשביל להכניס את הנורבגי שם את הנורבגי במקומו, הנורבגי יושב בוועדה שדנה ברפורמה של אותו שר. הוא יכול להצביע נגד אותו שר שבגללו הוא התפטר? הרי אם הוא מצביע נגד בתוך הוועדות, השר חוזר בו מהתפטרותו וחוזר להצביע במקומו. זאת אומרת שהנורבגי איננו חבר כנסת אמיתי שיש לו מאזן אימה שהוא יכול להגיד לממשלה: חבר'ה, אם אתם לא עושים את מה שאני מבקש בדיון הזה ומשנים את הסעיף כמו שאני רוצה, אני מצביע נגד. הוא לא יכול להגיד משפט כזה כי הוא לא יכול להצביע נגד, כי אם הוא מצביע נגד, אותו שר שבגללו הוא יצא חוזר בו מהתפטרותו, חוזר להצביע ואותו חבר כנסת נורבגי חוזר לאזרחות הביתה, לשכונה שבה הוא גר. ולכן, הייעוץ המשפטי של הכנסת חשב שיותר דמוקרטי – שימו לב לזה – יותר דמוקרטי לתת לחבר כנסת נורבגי, שאין לו שום מאזן אימה והוא חייב להצביע כמו שהממשלה שהכניסה אותו דורשת ממנו, ועוד לשלול מהאופוזיציה את זכות ההצבעה. זאת אומרת, יושבים חברי כנסת בוועדות הכנסת, מצביעים כמו שהממשלה דרשה מהם כי הם מחויבים, כי הם חברי כנסת מכוח התפטרותם, ובו בזמן גם שוללים מהאופוזיציה להצביע והכל עובר פה אחד על יד בעצם חברי ממשלה. בואו נקרא לילד בשמו – הנורבגים הם כמו חברי ממשלה שיושבים בתוך הוועדה. חברי ממשלה מצביעים בעד ההצעה של עצמם בתוך הוועדות, כשחברי האופוזיציה מנותקים ואסור להם להצביע בכלל. וכך עבר תקציב המדינה לשנת 2021. ושוב אני אומרת: לא משנה מה תגידו, מבחינתי זה היה צריך לפתוח את כל מהדורות החדשות חודש שלם, כל יום, כל הזמן – איך ממשלה מעבירה תקציב מדינה בלי כנסת, בלי אופוזיציה ובלי חברי כנסת אמיתיים. הממשלה שיושבת בפועל בתוך הוועדות ומעבירה את התקציב. וזו ההידרדרות הכי משמעותית של הדמוקרטיה הישראלית. בנוסף, נוספו לתוך הסיפור הזה הכספים הקואליציוניים. הכספים הקואליציוניים ששמענו שנים ארוכות שזה כספים מושחתים, ואין על זה בקרה, ולא יודעים לאן הם הולכים, ואיך הם הולכים. והפלא ופלא, אותם אנשים שהכניסו את הנורבגים, שהם ממשלה של 28 שרים כשהם שאמרו שיהיו רק 18, 28 שרים, הוסיפו על זה עוד 21 חברי כנסת נורבגים. חברי הכנסת הנורבגים, כמו שאני אומרת, יש להם שלושה עוזרים, רכב, משרד, ציוד משרדי, זה עשרות, אם לא מאות, מיליונים שנוספו לתקציב המדינה על הנורבגים האלה. בנוסף לכל זה הם שברו את השיא של חלוקת הכספים הקואליציוניים. הם בכו על פחות ממיליארד שקלים שיחולקו ככספים קואליציוניים בפעם האחרונה שאנחנו היינו בממשלה. הם הוסיפו חצי מיליארד שקל ומחלקים כספים קואליציוניים מעל 1.4 מיליארד שקלים. אבל הם למטרות טובות; אנחנו – כאילו שאותם כספים שהיו הולכים דרכנו לעמותות סיוע, ולילדים עם מוגבלויות, ולכפרי נוער, ולכפרי סטודנטים – זה, כשאנחנו העברנו, זה מלוכלך. כשהם מעבירים זה נקי. זה אותם כספים רק פי 1.5. אנחנו פחות ממיליארד שקלים, הם כמעט מיליארד וחצי. חצי מיליארד שקלים לכספים שהם לא תקציב המדינה אלה ניתנו, כמו שאומרים, לקופה הקטנה של כל ח"כ וח"כ. מה קרה לעסקים הקטנים? כיושבת-ראש השדולה לעסקים קטנים ובינוניים, בואו נקרא לילד בשמו, הממשלה הזו שכחה אותם. ולמה זה מוזר לי? יש חבר כנסת, סגן שר, שהתהדר בזה שהוא שולמן ונכנס על הטיקט הזה לכנסת. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> מי זה? איך קוראים לו? << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד שנייה אני אגיד את זה כי אתה פשוט תעשה גוגל ותראה מי גרם לכך שעל חודו של קול נפל הביטחון הסוציאלי לעצמאים ודמי האבטלה לעצמאים. חודו של קול אחד. 55 מול 54. על חודו של קול של נציג השולמנים כאן, אביר קארה, סגן שר. זו ממשלה שבקווי היסוד שלה, בקווי היסוד שלה כתבה: אנחנו נדאג לעצמאים, אנחנו נדאג לעסקים הקטנים. הרי זה מפלגות לא דמוקרטיות, כל מי שמרכיב אותן – הן לא דמוקרטיות כמעט ולכן אין להן סניפים, אין להן סניפים. הם לא יכולים להסתובב בארץ ולבוא כמונו, פטין, לסניף. בכל עיר יש לנו סניף, אנחנו עושים כינוסים, אנחנו משלמים שכירות על הסניף, אנחנו עושים כנסים ופוגשים את הציבור שלנו. אין להם. אז מה הם עשו? הם אמרו: איך אנחנו נבנה סניפים? ניקח עצמאים, העצמאים יביאו לעסקים שלהם את החבר'ה שלהם וזה יהיה הסניף שלנו, זה יהיה השטח שלנו. השטח שלנו יהיה עצמאים. וכך הם ניסו להביא את ההצבעות אליהם, על ידי השטח העצמאי. ולכן הם הכניסו את זה לקווי היסוד של הממשלה שלהם. אממה, זה לא עוזר קווי יסוד. בהצבעה היחידה שהיה אפשר לראות אם הם דואגים לעצמאים, שזה דמי אבטלה וביטחון סוציאלי, הם הצביעו נגד – סליחה, זו לא הצבעה היחידה. הרבה לפני כן. הרי כשאנחנו היינו בממשלה – ושוב, לי קל להגיד את זה, מדוע? כי אני גם יושבת-ראש השדולה לעסקים קטנים ובינוניים ובכנסת הקודמת אני גם הייתי יושבת-ראש ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לעסקים קטנים ובינוניים, חברה בוועדת הכספים, חברה בוועדת הכלכלה וכמעט שנה שלמה של הקורונה התעסקתי רק בזה. רק בזה. קל לי לומר כי את העיסוק שלי והקשר שנוצר לי עם שר האוצר דאז, ישראל כץ, עשינו סביב העסקים הקטנים. זה מה שעשינו. חצי גרתי שם וכל הזמן נלחמתי. הינה, אמרתי "ישראל כץ" – נכנס ישראל כץ, ראיתם? רק אמרתי. תסתכל, יש יותר מזה? רק אמרתי "ישראל כץ" נכנס ישראל כץ. אז ישבנו וההתעסקות הייתה איך נותנים מענקים לעסקים, איך נותנים את המענקים. ושר האוצר, שהיו לו ניסיון גדול אז, אתם זוכרים – כל המריבות מול פקידי האוצר, ושאול מרידור וזה. על מה היו המריבות של שר האוצר ישראל כץ? בדיוק על הקטע של חלוקה. הרי הפקידות אז הייתה פקידות שלא יודעת לתת כסף. הם לא יודעים. מה שיש להם זה איך גובים עוד מיסים ולוקחים עוד כסף, ומשיתים עוד אגרה ועוד אגרה. הוא בא ואמר: חבר'ה, אנחנו לא יכולים לתת רק חל"ת. השכירים יהיו מוגנים. אנחנו צריכים לתת ביטחון סוציאלי גם לעסקים. וזה העיסוק, שהם ישבו במשרד האוצר ועשו עוד ועוד מענקים; גם מענקים אישיים ניתנו לכל בעל עסק – מענקים דו-חודשיים של עד 15,000 שקל לכל בעל עסק ברמה האישית, כמו חל"ת, כמו דמי אבטלה. נתנו גם פיצוי עצום של עשרות ומאות אלפי שקלים לעסקים; פיצוי על ההוצאות הקבועות שלהם, כשבעצם העסקים היו סגורים, הם לא הכניסו כסף, ועדיין היו להם הוצאות קבועות של שכירות, של חשמל, של מים. על זה נתנו כספים. וזה הממשלה שלנו. ובאה הממשלה הזו ולא נותנת כלום. שוב אני אומרת, ממשלה שזה בקווי היסוד שלה הדאגה לעצמאים ועסקים קטנים, והיא לא נותנת כלום. כלום. אומרת: אין. מדיניות חלוקה – אין. לא מעניין אותנו. יש ענף התיירות, ענף התעופה, כל האטרקציות לילדים הלא-מחוסנים; כל הדברים האלה שעדיין נמצאים חצי סגורים או סגורים לגמרי – עדיין אנחנו לא פורצים את זה. אנחנו לא נותנים להם כלום. ואני לא מצליחה להבין, שוב ושוב, אם זה היה קורה במשמרת שלנו, כשהיה כתוב משהו ספציפי, שורה ספציפית, בהסכם הקואליציוני, והיינו פועלים לא ליד – 10% ימינה, כמו ראש הממשלה נוטה לומר – לא, 180 מעלות; לא נותנים להם כלום, כלום, לעסקים, כלום. אז מה היה קורה לנו אם זה היה בממשלה שלנו? אז במשמרת שלנו חילקנו – תקן אותי, שר האוצר לשעבר – מעל 208 מיליארד שקלים. אני צודקת? הוא לא – 208 מיליארד שקלים לעסקים. ועשינו את זה בזכות הניסיון הגדול שהיה לנו, של שר האוצר דאז ישראל כץ, ראש הממשלה, ושלנו, שבאמת היינו אבירי העצמאים, שעבדנו פה, כמוני; אמרתי לכם, גם כיו"ר השדולה, גם כיו"ר ועדת המשנה וגם כחברה בוועדת הכספים. חברי הממשלה הנוכחית אמרו שהם לא יפגעו בשכבות החלשות. זה היה הסלוגן שלהם. אבל בפועל אנחנו רואים איך המחירים עולים ועולים ועולים ועולים. מחירי החשמל עולים, מחירי הדלקים עולים, החד-פעמי, מס הגודש ייכנס מתישהו, השתייה המתוקה. מה חשבתם? זה מזכיר לי את הסיפור של רע"ם, עם הכספים שעוברים לעזה. האם רע"ם יגידו: אנחנו מעבירים כסף לנשק בעזה, לטרור בעזה? לא. הם תמיד יגיד: אנחנו מעבירים למען האלמנות והיתומים. זו הכותרת: אלמנות ויתומים. זה תמיד מוכר; אנחנו לא יודעים לאן זה מגיע בסוף – אם זה יגיע באמת לנשק וטרור. אותו דבר. אז אותו דבר פקידי האוצר. מה הם יגידו? הם יגידו: אנחנו רוצים להעלות מיסים לציבור? לא. הם אומרים: נעטוף את זה בבריאות, באיכות סביבה, בכל מיני דברים. יושבים אנשי רשות המיסים – יסלח לי ערן יעקב, ראש רשות המיסים; ברור לי איך הישיבה התקיימה. אנחנו צריכים להכניס עוד כסף מהקופה הציבורית – מה עושים כדי שאחרי זה שר האוצר לא יבוא אלינו ויגיד לנו: חבר'ה, אתם גומרים להיות עם הציבור? בואו נעטוף את זה במילים אחרות. אז המילים האחרות זה בריאות, וזה איכות סביבה, וחייבים להציל את ילדי ישראל ואזרחי ישראל משתייה ממותקת. אז נשים עוד כסף שייכנס לקופה הציבורית. וחייבים להציל מהפלסטיקים דווקא עכשיו – אז עוד כסף. אבל זו מכבסת מילים להעלאת אגרות ומיסים וכספים, כשבפועל אין כסף באמת, לא לשכבות החלשות, לא לחיילי החובה, לא למה שבאמת היה צריך לתת לו את הכסף האמיתי. מחירי הדיור ממשיכים לזנק. בשנה האחרונה חלה – אם בממוצע כל שנה עולה ב-3.5%-3%, אנחנו מבינים, לפי הציפיות, לפי התרחישים, שזה יעלה ב-9% ו-10% רק בשנה הקרובה. ולהגיד: אנחנו הופכים את Airbnb לדירות, ואת המשרדים, ואת המניקוריסטית, ונשחרר דירות. כל בר דעת מבין שזה לעג לרש. אני לא מבינה איפה כל העיתונים הכלכליים. אז תוסיפו עוד כמה אלפי יחידות דיור. זה יפתור את העלאת מחירי הדיור? זה יפתור? ה-Airbnb – – – << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> במשך עשור טרחתם – – – << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> במשך עשור טרחתם לפתוח – – – << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> טרחנו? טרחנו? זה נבלם. עכשיו זה עולה. זה נבלם מאוד. אני הרגע אמרתי: זה נבלם. זה עלה בממוצע ב-3%, והשנה זה יעלה ב-10%. אז זו התוכנית? להפוך את Airbnb – כמה דירות שישחרר ה-Airbnb הזה? << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> במשמרת שלכם זה התייקר. לא בניתם, לא פתרתם – – – << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> התייקר בצורה מדודה. לא אמרנו – – – << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> לא מדוד. תגידי את זה – – – << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> בכל דרך אפשרית ניסינו לעצור את זה. בכל דרך אפשרית ניסינו לעצור את העלאת מחירי הדיור. עשינו כמעט כל תוכנית אפשרית קיימת שנמצאה. ניסינו, ובלמנו, והואט קצב עליית מחירי הדיור. אז איך ההתמודדות זה לשחרר את דירות ה-Airbnb ואת משרדי עורכי הדין ורואי החשבון? כמה דירות ישוחררו? צריך בנייה. רק בנייה. << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> עלו מחירי הדיור. עלו מחירי הדיור במשמרת שלכם. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> תגידי את זה עוד אלף פעמים, זה לא יהפוך – – – << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> מה לעשות? הציבור יודע. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> למי נמצא כסף? נמצא כסף לאנשי קבע, בתוספת הרמטכ"ל – בשבילם יש כסף. לחיילי חובה – אין כסף. לזה יש מלא כסף. למעלה ממיליארד שקל מתקציב המדינה מצאתם לתת לאנשי הקבע, ולא לחיילי חובה, שזה עצוב מאוד. ולתוכנית החומש – גם לזה היה לכם כסף; תוכנית החומש שנתתם לעבאס, שאנחנו מדברים על זה כבר שבוע. כמעט שבוע אנחנו מדברים על זה. זה התחיל בזה שבתוכנית החומש – לקחתם את תוכנית 922 והארכתם אותה פשוט; בלי לזכור שבמאי האחרון קרה דבר בישראל והערים המעורבות עלו באש. לא לוקחים את אותה תוכנית שהייתה נכונה ומאריכים אותה – מסתכלים מה קרה בזמן הזה. לא הופכים את 922 ל-923. מסתכלים מה קרה ואומרים: הערים המעורבות, שבהן גרים 10% מערביי מדינת ישראל – להן צריך לתת 10% מהתקציב. אז אם יש 30 מיליארד – 10% זה 3 מיליארד שקלים; הם היו צריכים ללכת לערים המעורבות – לא 1%, לא 300 מיליון; 3 מיליארד, כי אין הבדל בין ערבי שגר בעיר ערבית כמו טייבה לבין ערבי שגר בעיר כמו לוד. ואתם יודעים מה? לחבריי הטובים – לראש עיריית לוד יאיר רביבו, ראש עיריית רמלה מיכאל וידל, ראש עיריית נוף הגליל רונן פלוט, ראש עיריית עכו שמעון לנקרי – אם אתה נותן להם את הכספים האלה, אם אתה נותן להם את הכספים האלה, הם גם יודעים לתת את זה באמת, כך שזה יגיע בצינורות עד הסוף, עד הבן אדם שזה יגיע אליו, ולא יחולק לחמולות של חמולות, שבסוף הנשק שהם מקבלים גם הופך להיות נגדנו. נשק פלילי שהופך להיות אחרי זה נשק לאומי. לא. הכסף הזה שהיה צריך ללכת, מתוך ה-30 מיליארד, לפי החלק היחסי: 10% גרים בערים המעורבות – 3 מיליארד היו צריכים ללכת לערים המעורבות, ולא רק ליישובים הערביים. ושלא נדבר על הסיפור של הכסף שהולך לעמותת סיוע 48, שעוברת את גבולות מדינת ישראל. ואנחנו, משלמי המיסים הישראליים – כל אחד ואחד מאיתנו משלם כסף, cash money, לעמותות שדואגות לאנשים שחיים בעזה, בין שזה כסף שעובר לטרור, בין שזה כסף שהולך לאוכל של המחבל המתאבד. זה בכלל לא מעניין אותי. אני לא צריכה לממן אף אחד בעזה. לא אחד, לא שניים, לא שלושה – אף אחד. אפס. אנשים בעזה, אני צריכה לממן אותם. אז, חברי היקר, אני רואה שהזמן שלי עבר – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משפט סיום. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> הזמן שלי עבר. אני רואה את זה. אני רק אגיד סיכום מנהלים: המחדלים של הממשלה – כמות הח"כים הנורבגים; לא נתנו לנו להצביע בוועדות; שמו 21 חברי כנסת נורבגיים, עם לשכות, עם עוזרים, עם רכבים; יש לנו כנסת של 141 ח"כים, הראשונה בתולדות מדינת ישראל; ממשלה של 28 שרים; כספים קואליציוניים שעלו בחצי מיליארד שקלים. מינויים פוליטיים – עוד לא דיברתי על זה, כי לא היה לי זמן – אבל מינויים פוליטיים מושחתים של הממשלה הזו. הכנסת עושה מה שהיא רוצה כאן – מורידים אנשים, שמים אנשים; לשכת יושב-ראש הכנסת ולשכת מנכ"ל הכנסת חושבות שהבניין הזה של אבא שלהן. הם שוכחים שהכנסת בנויה גם מקואליציה וגם מאופוזיציה. זה נשכח מהם. והרכבת האווירית לחו"ל, שנוסעת כל יומיים – כל הזמן הם נוסעים ונוסעים ונוסעים; עוד ח"כים, ועוד סגני שרים, עם העוזרים שלהם, עם הלשכות, עם כולם. לא מצליחה להבין. לא הייתם אף פעם בחו"ל? תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת פטין מולא, בבקשה. << דובר >> פטין מולא (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, כבוד השרה, היום אנחנו ערב אישור תקציב למדינת ישראל לשנת 2021, תקציב אשר אמור להיטיב עם כל אזרחי מדינת ישראל – יהודים, ערבים, דתיים, דרוזים, נוצרים, בדואים – תקציב אשר בא לתת מענה לכל האוכלוסייה במדינת ישראל. נדהם אני ולא מופתע שבתקציב הזה אין כל התייחסות לחברה הדרוזית והצ'רקסית במדינת ישראל, שהוא לאחר שלוש שנים שאין תקציב למדינה, כבוד היושב-ראש, והיה אמור להיות תקציב חברתי-כלכלי מהטובים בתולדות מדינת ישראל. הממשלה הנוכחית מביאה לאישור תקציב של העלאת מיסים, תקציב שמביא גזרות כלכליות קשות ביותר מאז קום המדינה, תקציב אשר בא לפגוע בשכבות החלשות ולהגדיל את העוני של משפחות העוני והמרובות-ילדים, במיוחד במגזר הלא-יהודי. ראש הממשלה, שגנב את השלטון לאור יום, יחד עם השותפים שלו למחטף הנורא לפיד, ליברמן ועבאס, הבטיחו בעבר בכל נאום שלהם שלא מעלים מיסים ולא פוגעים בשכבות החלשות. ההפך הוא הנכון בתקציב הזה. ממשלה אשר מעלה מיסים על מוצרים בסיסיים, למשל על מוצרים חד-פעמיים, שתייה קלה – בזה הם דורשים ורוצים לחנך את עם ישראל אך היא פוגעת ישירות בשכבות החלשות. אין צורך להעלות מיסים בכדי לממן מיליוני שקלים לחוק הנורבגי, שהכניס למשכן הזה 21 חברי כנסת שהעם לא בחר בהם והם מכהנים היום בכנסת, בוועדות, במקום חברי כנסת שנבחרו כדת וכדין. הממשלה הרעה הזאת מתעלמת, כבוד היושב-ראש, כבוד השר, הממשלה הזאת באמת מתעלמת. מתעלמת ממי? מהעלאת שכר של חיילי החובה, כאשר ממשלת הליכוד העלתה את שכרם של החיילים. אך הממשלה הזו נטשה אותם. הממשלה המנופחת הזו – בעקבות החוק הנורבגי ההסכמים הקואליציוניים הוגדלו. ממשלת בנט-לפיד-ליברמן לקחה לה כמעט 1.4 מיליארד שקלים. ממשלת בנט-לפיד הטילה מס חדש, שייטיב עם מדינת תל אביב, שנקרא מס הגודש, כאשר ממשלת הליכוד ביטלה את הפערים האדירים שהיו קיימים בין הפריפריה לבין המרכז. קואליציית בנט-לפיד-עבאס-ליברמן מחזירה את ישראל הראשונה וישראל השנייה. ממשלת הליכוד בראשו של ראש הממשלה לשעבר וראש הממשלה לעתיד לבוא בנימין נתניהו הוסיפה לתקציב הבריאות 9% בממוצע לשנה, כולל תוספת תקציבים ותקנים לקורונה; קואליציית בנט, לפיד ועבאס וליברמן הפחיתה את התוספת כמעט לחצי – 5.4%. עוד הם מתכוונים להטיל מס בגובה 40% על תשלום לרופא עבור ביטוח או ניתוח או ייעוץ רפואי. ממשלת הליכוד תמכה באוכלוסיות העצמאים במימון רב במיוחד ביציאתם ממשבר הקורונה. שר האוצר ליברמן מפקיר אותם באטימות לב. התקציב הזה גרוע ורע – אין רשת ביטחון כלכלית-סוציאלית חיונית לאוכלוסייה העצמאית בישראל. ממשלת הליכוד בראשות נתניהו השאירה את המדינה במצב כלכלי מעולה לכל אורך משבר הקורונה, ולאחריו דירוג האשראי בישראל נשאר גבוה, והיינו הראשונים שיצאנו מהקורונה והשארנו כלכלה בעלת ביצועים מהטובים בעולם. חבריי חברי הכנסת בני העדה הדרוזית בממשלה הרעה הזו, שני חברי כנסת דרוזים ושר דרוזי בממשלה: הכוח שלכם, חבריי, הוא יותר מכוחה של סיעת רע"מ, אך לצערי ולצער כל הבוחרים מהעדה הדרוזית – אשר נתנו את האמון בכם על מנת לפעול למען החברה שלנו ולקדם את האינטרס של היישובים הדרוזיים בישראל – לא הצלחתם עד לרגע הזה להביא תקציב או לכל הפחות אישור לתוכנית החומש שתיטיב ותסגור את הפערים בחברה הדרוזית והצ'רקסית, כפי שפעלו שותפים שלכם מסיעת רע"מ, שהצליחו לסחוט את הממשלה באישור של תוכנית חומש לחברה הערבית בסך של 30 מיליארד שקל. אני לא מוחה על זה. מגיע להם לקבל, שיקבלו, אבל איפה אתם? חבריי חברי הכנסת, זו ההזדמנות שלכם בממשלת השינוי, עוד היום, לפני תחילת ההצבעה על התקציב, להביא להקפאת חוק קמיניץ על כל סעיפיו למשך ארבע שנים, עד גמר תכנון התוכניות מפורטות ביישובים הדרוזים בישראל. כמו כן, בממשלת הליכוד, בישיבתה ביום 22 בדצמבר 2020, התקבלה החלטת ממשלה מס' 664, המאמצת את המלצת הצוות הבין-משרדי להסרת חסמים בדיור ומקרקעין ביישובים בחברה הערבית והדרוזית. עליכם לדרוש מממשלת השינוי לאמץ ללא כל דיחוי המשכיות להחלטה זו עוד היום. חבריי חברי הכנסת, כבוד היושב-ראש, כבוד השר, היום יום היסטורי עבורכם, כי אתם יכולים לשנות ולעשות היסטוריה למען החברה הדרוזית. אני קורא לכם, חבריי, להתנות את הצבעתכם. חבריי בני העדה הדרוזית, אני קורא לכם להתנות את הצבעתכם בהגשת תקציב הולם וראוי ליישובים הדרוזיים, שיענה על כל הצרכים של החברה שלנו. לממשלה זו תכלית אחת – הישרדות. ממשלת נתניהו הכינה תקציב נכון ומאוזן, בלי העלאות מיסים ובלי סדר עדיפויות מפלה. התקציב של הממשלה המנופחת וההזויה הוא אינו חברתי, לא לטובת אזרחי מדינת ישראל ולא לטובת מדינת ישראל. הוא תקציב רע מאוד. אדוני היושב-ראש, לסיכום, החברה הדרוזית סובלת מצווי הריסה ומצווים מינהליים, ומי שאחראי על זה הוא שר האוצר, אדון ליברמן, ואדון חמד עמאר, השר שלי במשרד האוצר. אני דורש מהם להקפיא את כל הצווים האלה. אני באמת קורא לחבריי בני העדה הדרוזית: תצביעו נגד התקציב הרע הזה, שלא היטיב עם העדה הדרוזית ולא מיטיב עם עם ישראל. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלי כהן. << דובר >> אלי כהן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, לפני שאני אתחיל לדבר בנושאים שרלוונטיים לחוק התקציב שמונח כאן היום על שולחנה של הכנסת, לפני זה אני רוצה לדבר על הממשלה שקמה, הממשלה ההזויה ביותר שקמה מקום המדינה; ממשלה שמה שמאחד אותה זה שנאה – שנאה למחנה שלנו, שנאה לנתניהו, הם שונאים יותר מאשר הם אוהבים את מדינת ישראל. הם קבעו מינויים – אני יכול לומר לכם שאפילו בארץ נהדרת לא היו חושבים על מינויים כפי שהם עשו במהלך הכהונה הקצרה שלהם. נתחיל במי שהם שמו בראש ועדת הכשרות. יש אנשים מסורתיים בקואליציה הזאת, אנשים חובשי כיפה; בראש ועדת הכשרות שמו מישהי שאוכלת טרף. בראש ועדת הפנים, שאמורה להגביר את המשילות, שמו את ווליד טאהא, שמקדם בנייה בלתי חוקית. בראש ועדת החוץ והביטחון הם שמו את אבתיסאם מראענה. כן, כן, אני לא יודע איך חברי הממשלה וחברי הקואליציה הזאת ישנים בלילה, אותה אבתיסאם מראענה, שאמרה שצריך להעלות את זיכרון יעקב באוויר. איך אפשר לעשות כאלה דברים? רק כשאתה מונע משנאה יותר מאשר אהבה למדינה. שר הביטחון, שמייצג את חיילי צה"ל, רץ להיפגש עם אבו מאזן, שרוצה להעמיד את חיילי צה"ל לדין. אדוני היושב-ראש, מי שהטיף, חבר הכנסת ביטן, לנבחרת הדירקטורים, ממנה את גיסתו לקק"ל. מה היה קורה אם אתה, חבר הכנסת ביטן, או אני, היינו ממנים את הגיסה שלנו? כמובן שזה לא היה עולה על דעתנו לשים אותה. זה הוא שאגב המציא את נבחרת הדירקטורים. הבטחתם כסף לאשקלון בהצעת חוק שעברה פה אחד בקואליציה ובאופוזיציה, אבל במקום זה דואגים לתת כסף לתנועות האסלאמיות, שרואות במרבית מדינת ישראל, כולל אשקלון, כשטח פלסטיני. בדיוק עכשיו חוזרת המשלחת השנייה בגודלה בעולם מוועידת האקלים, כאילו שמדינת ישראל היא מדינה של חצי מיליארד איש, המשלחת השנייה בגודלה. למה? כי אפשר, כי אתם מורמים מעם, כי אתם מה שנקרא לוקחים כפי יכולתכם. תתביישו לכם. אתם, במקום להמשיך בקיזוז משכורות המחבלים, נותנים לרשות הפלסטינית הלוואה. במקום לתת כסף לחיילים, בסדר העדיפות שלכם זה לתת קודם לחתולים. תתביישו לכם. אתם שולחים, ואומר בנט בקולו, הוא מוציא הקלטה שהוא ידאג לשלוח שוטרים לכל מקום שאנשים יהיו בלי מסכות, אבל באירוע הגיבושון כמובן שלא צריך מסכות, אתם מרשים לעצמכם כי אתם מורמים מעם. הדברים והמינויים שציינתי עכשיו, של ווליד טאהא לוועדת הפנים, של אבתיסאם מראענה לוועדת החוץ והביטחון, של מלינובסקי לוועדת הכשרות, של עוזרת יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון שבקשר עם תומכי טרור ונכנסת לוועדה – אפילו במערכון של הגשש, לוותיקים יותר, או של ארץ נהדרת, לצעירים יותר, לא היו חושבים ללכת על זה. וכל זה נובע – כי אתם מונעים משנאה, משנאה שגדולה מאהבת המדינה, אחרת כל אדם שעיניו בראשו לא היה נשאר יום אחד בממשלה הזאת. כשאנחנו בעזרת השם נחזור לשלטון, אנחנו לא נתנשא על העם. להפך, אנחנו תמיד נראה אותם בגובה העיניים ונעבוד למענם. אני רוצה לדבר על הצעת התקציב שנמצאת ומונחת היום. הדבר המרכזי שחסר בהצעת התקציב הזאת זה מנועי צמיחה. אין אפילו סעיף אחד שבא ומדבר על עידוד משקיעים, כניסת חברות בין-לאומיות. הורדת מיסים זו מילה גסה. בזמן שהממשלה שלנו הורידה מיסים: מס חברות, מע"מ, מס ליצואנים, ונתנה נקודות זיכוי – כאן מעלים מיסוי. אבל למי מעלים מיסים? מעלים מיסים לחלשים ביותר. במקום בשורות, יש גזרות. בצורה הכי קלה אתם מכניסים את היד לכיס. לא העליתם מיסים על דברים מזהמים שהם מוצרי יוקרה. אגרת גודש לכלי רכב – 1.3 מיליארד, ליצור את מדינת תל אביב ואת כל היתר. ביטול בחוק עידוד השקעות הון – עוד מיליארד. היטל תשלום על שירותי בריאות – עוד 940 מיליון שקלים מס. מס על כלים חד-פעמיים – עוד 800 מיליון שקלים. מס על תוספת על שמנים לרכב – עוד 550 מיליון שקלים. תיקון של ניכוי הוצאות רכב – עוד 450 מיליון שקלים. מס על משקאות ממותקים – עוד 300 מיליון שקלים. מס על גז טבעי – עוד 290 מיליון שקלים. זאת אומרת, אנחנו רואים מיסים ועוד מיסים ועוד מיסים. דבר אחד לא עשיתם: להילחם במונופולים, להוריד מיסים. מעלים לחלשים ביותר כי אתם מבינים שאתם כאן באופן חד-פעמי. אתם מבינים שאין לזה המשכיות, אז לא אכפת לכם. אגב, זה המקום היחיד בו ראש הממשלה והשרים שלו מפחדים להסתובב ברחוב, כי אתם יודעים איזה זעם ציבורי יש מולכם. כי אתם יודעים שעשיתם דבר שלא ייעשה, אבל הדבר הזה לא יישכח גם מדפי ההיסטוריה. דאגתם לא רק להעלות מיסים אלא להפחית תקציב לאזרחים ותיקים. הורדתם את התקציב של הדיור הציבורי מ-1.05 שקלים ל-384 מיליון שקל כי הם לא בוחרים שלכם, כי לא מעניין אתכם מה קורה בפריפריה, אז יכולתם להוריד מהדיור הציבורי. הורדתם בטיחות בדרכים, הורדתם חדשנות. אבל יש, חבר הכנסת ביטן, אשאל אותך שאלה: איזה משרד, התקציב שלו עלה בצורה הכי משמעותית? תקציב משרד החוץ. מ-1.3 מיליארד ל-1.7 מיליארד, המשרד שבאחוזים עלה הכי הרבה. אגב, השארנו לו ירושה קשה, אמר לפיד, אז הוא צריך לבקר בכל המדינות שעשינו איתן שלום. אז בהתחלה, כפי שאמר כאן חבר הכנסת אמסלם, היו לוקחים מטוס אחד וטסים בו, מטוס בואינג של 180 איש, וטסים בו חמישה אנשים. ואז אמרו: זה לא בסדר שהמטוס ריק. אז מה אמרו? לא ניסע בטיסה מסחרית, נמלא את כל המטוס במשלחת, נביא עוד אנשים: עוזרים, עובדים. תאר לעצמך מה היה קורה אם ראש עיר בפריפריה היה לוקח את כולם איתו, את כל העובדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה, אם אנחנו היינו עושים את זה, לא צריך ראש עיר. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> תקציב משרד החוץ עלה מ-1.3 מיליארד ל-1.4 מיליארד. כסף לחיילים לא היה, כסף לדיור הציבורי לא היה, כסף לעיר אשקלון לא היה, אבל לזה? כמובן שהיה כסף. בואו נראה את מי זנחתם. את החיילים זנחתם; את העצמאים כמובן שזנחתם; את דיירי הדיור הציבורי ואלה שמחכים זנחתם; את הפריפריה, עם אגרת הגודש והמיסים, זנחתם; את הזוגות הצעירים, את מחוסרי הדיור, זנחתם; את העסקים, שלא יכולים לקבל סיוע מנפגעי הקורונה, זנחתם גם זנחתם. אבל בואו נראה את מי לא זנחתם: 27 שרים וח"כים שהתפטרו כתוצאה מהנורבגי כמובן שלא זנחתם; מעלים מיסים, אז כמובן ששמים שני שרים במשרד האוצר, לא מספיק אחד, צריך שני שרים כשמעלים כל כך הרבה מיסים; מנסור עבאס, התנועה האסלאמית, העמותות – יושבים כאן בממשלה אנשים שדואגים שיש להם קשר לעמותה 48, שברור לנו מה המטרה של אותה עמותה מהשם שלה. אז את השרים הנורבגים לא שכחתם, את שני השרים במשרד האוצר לא שכחתם, את מנסור לא שכחתם, את החתולים כמובן לא שכחתם. 2 מיליארד כספים קואליציוניים לא שכחתם. בנט עסוק רק בדבר אחד: לרצות את כל החונטה הקואליציונית הזאת, שדואגת רק לעצמה. הוא דאג לכל 61 חברי הכנסת חוץ מאזרחי ישראל. תקציב שכולו שוחד פוליטי, תקציב שכולו נועד להישרדות שלכם. אני הייתי מתבייש להיות חתום על תקציב כזה, שפוגע בחלשים, שרואה אך ורק את אותו שוחד פוליטי שעשיתם כאן. תקציב שאין בו חזון לאף אחד. אגב, שמעתי היום גם את יום טוב כלפון. שואלים אותו, והוא אומר שחוץ מרוטציה להיות ראש ממשלה, הציעו לו הכול שהוא יתנגד לתקציב. אז הוא קצת מבולבל – הוא לא מבין שלא הוא ולא 27 חברי הכנסת בנורבגי, אין להם שום השפעה. הרי רק אם הוא יחשוב לעשות משהו אחר, אחרי יום הוא ילך הביתה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בשביל זה הם השאירו שבוע, שאם מישהו מהנורבגי יעשה משהו – יעיפו אותו. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אגב, חבר הכנסת ביטן, היושב-ראש, למה הם השאירו שבוע? כי הם אמרו שאולי יהיה אחד שרוצה להציל את כבודו. אולי יהיה אחד כמו שיקלי, שיגיד: אני אעמוד על העקרונות שלי. כן, אני לא אהיה חבר כנסת. יכול להיות שיפטרו אותי, אבל אני אציל את כבודי. לכן הם לקחו את אותו שבוע ביטחון, כי גם הם אמרו: אפילו בסדום היה צדיק אחד. אם היום היה עוד צדיק אחד שהיה קם, היינו מקימים כאן ממשלה פטריוטית, לאומית, שרואה את האנשים, שרואה את הפריפריה, שלא עושה הון פוליטי, שלא עושה 27 נורבגיים. אז אומר אותו יום טוב: הציעו לי את הכול. אז יום טוב, וכל 27 הנורבגים: אין לכם שיקול דעת, אתם לא משפיעים על כלום, אתם חייבים לעשות בדיוק את מה שיגידו לכם אחרת אתם לא תהיו כאן אפילו לדקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, היו צריכים להציע לו חוק שמבטל את הנורבגי, אתה מבין? ואז היה סיכוי. << קריאה >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << קריאה >> ברשות אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת כהן, אי-אפשר להציע לו להיות ראש ממשלה כי ראש ממשלה לפי החוק צריך להיות חבר כנסת, אז ברגע שיוציאו אותו מן הכנסת – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, הוא אמר, חברי חבר הכנסת יולי אדלשטיין, יושב-ראש הכנסת לשעבר, הוא אמר שהציעו לו הכול חוץ מרוטציה. << קריאה >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << קריאה >> אז זה מה שאמרתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגיד לי, אבל בליכוד לא למדו – הרי כל מה שהציעו לחברי הכנסת של ימינה, הוכח שהם לא איתנו, בלי קשר, גם בעמדות. שום דבר. אז מה הם מציעים עכשיו לכלפון, בשביל מה? דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להתייחס לסוגיה האחרונה בדבריי, שמדברת על התחקיר המטלטל האחרון ששמענו, של אילה חסון. ואז אני הולך ושומע את אילת שקד, שישר יוצאת להתראיין ואומרת: בדקתי. אגב, היא הספיקה לבדוק במוצאי שבת בלילה. היא אומרת: בדקתי ולא עבר שקל אחד. אז אני רק אגיד לכם. גם אתה, חבר הכנסת אדלשטיין, השר לשעבר, וגם השר לשעבר כץ, קראנו את כל דוחות המודיעין. חמאס זה ארגון ששם לעצמו למטרה להשמיד את מדינת ישראל. כפי שאי-אפשר להיות בקשר עם החיזבאללה ועם איראן, אותו דבר אי-אפשר להיות בקשר עם החמאס. זה מה שנקרא להכניס את האויבים לכאן, לתוך כנסת ישראל, לתוכנו. ולכן, הממשלה הזאת מגיעה לעוד נקודות שפל: זאת הממשלה הראשונה מקום המדינה שבה יותר מעשרה חברי כנסת לא מאמינים במדינה יהודית ודמוקרטית. זאת הממשלה הראשונה מקום המדינה שבקואליציה שלה יש ארבעה חברי כנסת שמתגאים על הקשר שלהם עם החמאס. כל אחד מהשרים שיושב כאן, מראש הממשלה עד השר בלי תיק אבידר, נמצאים בזכות ארבעה אנשים שהם תומכי חמאס. הם אומרים שהם תומכי חמאס, הארגונים שלהם קשורים אליהם. לזה הם קשורים? שיתביישו להם, ושכל אחד מהשרים כאן, כשהוא שהולך לישון בלילה שיזכור טוב מאוד בזכות מי הוא נמצא בכיסא שלו – בזכות תומכי חמאס, שארבעה מתוכם נמצאים בקואליציה שלהם. אני יודע שאתה, חבר הכנסת ביטן, וגם אני, חובבי ספורט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חובב, אבל אני לא עושה ספורט. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, בסדר, זה לא חייב. אתה יודע מה, צופי ספורט, סגרנו? ולכן אנחנו נילחם עד הדקה ה-90. כולנו ראינו גם משחקים שאולי קרה בהם דבר בשנייה האחרונה. כמובן שצריכים להיות ריאליים, כי הפחד הגדול ביותר שלהם זה ללכת לבחירות. הם רואים שאין להם תמיכה ציבורית, ולכן הם יעשו את הכול על מנת להעביר את התקציב הזה. ומכיוון שבנט יודע שהוא לא יחזור להיות ראש ממשלה, ותזכרו מה שאני אומר לכם: לפחות חצי מהשרים שנמצאים כאן לא יחזרו לכנסת הבאה, אז לא אכפת להם למכור את המדינה, למכור את הערכים, למכור את הפריפריה, לקחת לעצמם כספים על חשבון החלשים. שיתביישו להם. אדוני היושב-ראש, תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה, חסכת חמש דקות, יפה מאוד. רק שתדעו שיכול להיות שאצטרך לקצץ לאנשים, כי לא כולם יוכלו לדבר במלוא – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> למי אתה אומר את זה? תחליט למי אתה מוכן לומר את זה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, אני אומר את זה לכולם, כי אנחנו צריכים ב-18:30 לנעול את זכות הדיבור שלנו. שטייניץ התחיל, הראשון, עשו טעות ונתנו לו לפתוח. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לא היינו מאמינים על שטייניץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הודיעו לי שבינתיים אין בעיה. אמרו לי שיש, ועכשיו – אז אתה מקבל אותו דבר. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> רציתי לומר לך שלאור בקשתך אני אשתדל לתרום כמה דקות. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> שמה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרה לי דנית שאין בעיה, כנראה, בדקנו את זה עכשיו, נעמוד ביעד. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> דנית אומרת 20 דקות, לא 25. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי? יואל 25 דקות, אני מאוד מצטער. זה מה שכתוב לי. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר, נשתדל לתרום כמה דקות לאור ההערה של היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, רבותיי השרים, אנחנו נמצאים בשיח מאוד מעניין בימים האחרונים: כל פעם שיש איזושהי ביקורת על התקציב, אדוני היושב-ראש, אנחנו באים ואומרים: תשמעו, אבל מס גודש, אין לחיילים, לא עשיתם ככה והתקציב לא חברתי. אומרים: אבל אנחנו מעבירים תקציב, אתם לא העברתם תקציב, אנחנו מעבירים תקציב. טוב, בסדר, מעבירים תקציב. זה מאוד מעניין, אם אני אגיד למישהו שאני – לא יודע – הלכתי וקניתי מכונת כביסה אבל היא לא מכבסת, היא לא יודעת לכבס, רק קניתי ושמתי בבית, אז מה הועלתי? אם מביאים תקציב ומאשרים תקציב שלא עונה על אותם יעדים שבשבילם בכלל יש ממשלה במדינה דמוקרטית: צרכים חברתיים, צרכים לאומיים, ביטחון, סביבה, קליטת עלייה – אם בתקציב הזה אתה לא מוצא את הדברים האלה, אז מה הטעם הגדול לצעוק: אנחנו מביאים תקציב? נו בסדר, הבאנו. אז הינה, יש ניירות אל השולחן, נחמד מאוד. תקציב נועד למשהו, אנחנו שכחנו את זה בשיח הזה. הבאנו תקציב, הבאנו תקציב – תסבירו את התקציב. למה יש לי חשש שיש מה להסתיר, לא רק בתקציב? אני חייב לומר שהכי כואב לי העניין של חוק ההסדרים. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, היית גם יושב-ראש הקואליציה, גם יושב-ראש ועדת הכנסת, ואתה יודע שגם בממשלה שלנו, בשר מבשרנו, אמרנו בצורה חד-משמעית לראש הממשלה, לשרי האוצר, בלי כל קשר לחברים וחברי המפלגה שלנו וחברי הממשלה שלנו – אמרנו שחוק ההסדרים צריך להיות מינימלי. וכי למה? כאן אני רוצה לסביר דקה לציבור, כי אנחנו נכנסים כאן לאיזה שיח, כאילו – מדברים במושגים חצי פרלמנטריים, חצי משפטיים. יושב אזרח בבית ואומר: תפסיקו לבלבל לי את המוח – הוא בכלל לא יודע מה זה חוק ההסדרים – תעזבו אותי מזה. אז אני רוצה לומר במשפט אחד דבר פשוט: חוק ההסדרים נועד כדי שהתקציב יתגבש ויסתדר. אם יש נגיד גירעון בלתי צפוי, איזושהי הוצאה, אז מקפיאים איזו חקיקה מאוד יקרה או מעלים איזה מס באיזו רפורמה כדי לגבש את התקציב של אותה שנה. אני מסתכל על חוק ההסדרים הנוכחי, ואני שואל את עצמי לגבי כל מיני רפורמות: מה הקשר שלהן בכלל למשהו תקציבי ?עזבו אותי מתקציב 2022-2021. בכלל, מה הקשר של רפורמת הכשרות לתקציב המדינה? בכלל, למה צריך לדחוף את הדברים האלה – אולי הם חשובים, אני אפילו לא יודע – לתוך חוק ההסדרים? למה? למה לא לתת לכנסת אפשרות לשבת ולדון בדברים האלה? רשות הרגולציה, מה זה רשות הרגולציה? זה מאבק בביורוקרטיה, ובמה שנקרא בלועזית red tape, או שרשות הרגולציה זה עוד יותר ביורוקרטיה ולהוסיף עוד תקנים ולהוסיף עוד מכשולים וחסמים בפני אנשי עסקים, בפני כל אלה שמנסים לעשות טוב במדינת ישראל. למה לא לתת לכנסת אפשרות לבדוק את זה? למה צריך להביא את כל הדברים האלה ולדחוף להצבעה אחת? אתה יודע, אדוני היושב-ראש, אתמול ראיינו אותי באיזו תוכנית רדיו ואמרו: תגיד, מר אדלשטיין, אתה מצד אחד איש דתי-לאומי, חובש כיפה, ומצד שני אתה אדם פתוח, בתוך עמך אתה יושב. האם אתה היית שוקל לתמוך ברפורמה בכשרות? הרי מביאים את זה גם אנשים מהמחנה שלך, הדתי-לאומי. אמרתי: אתם יודעים מה? השאלה שלכם היא רטורית. משום מה, חברת הכנסת ברק, הממשלה החליטה לא לתת לי אפשרות לבדוק את עצמי עם הנושא הזה, אם אני רוצה את הרפורמה או לא. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, כי היא כרוכה בעוד 1,000 דברים שלא קשורים לשום דבר, ולא קשורים לא לכשרות ולא לרבנות ולא לשום דבר. למה לא לתת לחברי כנסת אפשרות להתייחס עניינית לדברים האלה, כמו שאמרתי, לרגולציה, לכשרות ולעוד 1,001 דברים. למה לכרוך את זה בהצבעה אחת? למה לזלזל עד כדי כך בכנסת? דרך אגב, כל מי שחושב שזה איזה שיח, בסדר, טוב, הוא יושב-ראש לשעבר אז הוא קיצר או הצליח לצמצם את חוק ההסדרים אז עכשיו כואב לו שזה הולך נגד הכיוון שלו. זה בוודאי נכון אבל זו לא כל האמת. האמת היא תמיד שכשעושים חקיקה חפוזה בכנסת זאת בכייה לדורות כי פספסו כל מיני דברים, לא שמו לב על כל מיני דברים, לא התייחסו לכל מיני דברים. בסוף, כפי שאומרים, מי ש"אוכל אותה" – הציבור. נכון, הציבור בסופו של דבר "אוכל אותה" כי פתאום מתגלות כל מיני לקונות וכל מיני שטויות ודברים שלא חשבו עליהם. אוי, איך לא חשבנו, בואו נתקן. בואו נתקן זה עוד חקיקה ועוד כמה חודשים, ובינתיים הדברים לא זזים ולא מיושמים, והכל הולך באמת לכיוון הכי לא נכון. רציתי לומר את המילה הזאת אבל נזכרתי שאני על דוכן הנואמים. אני רוצה לומר לכם עוד משהו: כל הזמן מסבירים לנו עד כמה אנחנו אנשים פורעי חוק ולא שמים על המשפטנים ומזלזלים בייעוץ המשפטי, ועד כמה עכשיו יש שינוי, וממשלת השינוי מתנהגת אחרת. נכון, היא עומדת על שלה אבל תמיד מקשיבה וקשובה לייעוץ המשפטי. אדוני היושב-ראש, לא היה כזה צפצוף ארוך על ייעוץ משפטי בכנסת מאז שאני זוכר את הכנסת. ישבה הלשכה המשפטית, וכמו שהיה בימים שלי ואני חייב לומר שגם בימים של קודמי בתפקיד, חבר הכנסת דאז ראובן ריבלין וגם קודמתו דליה איציק. ישבה הלשכה המשפטית, הכינו מסמך מסודר מה שייך לחוק ההסדרים, מה לא שייך, מה אפשר להכניס, מה אי-אפשר להכניס. לקחו את הנייר הזה, קרעו אותו לחתיכות, זרקו לפח ואמרו: אנחנו נחליט. טוב, יושב-ראש הכנסת ביקש להוציא איזו רפורמה – יאללה, נוציא, ניתן לו מתנה. כל השאר, מה מעניינת אותנו הלשכה המשפטית? מי הם בכלל? מה הם מבינים בכלל? ואני רוצה, אם כבר נגעתי בנושא הזה של יושב-ראש הכנסת הוציא משהו, התלבטתי אם לעשות את זה או לא – הציבור לא תמיד אוהב את זה, המטבח הפוליטי עם הסירחון, עם הדברים, אבל מה לעשות, איך אומרים? אם אתה לא אוהב את הריח, אל תיכנס למטבח. אנחנו בפוליטיקה. אז הינה, יש דבר שאנשים שומעים עליו המון בימים האחרונים – כספים קואליציוניים. וואו, כספים קואליציוניים. ואנחנו גם, אני חייב לומר, חשבון נפש – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> חטאנו בזה. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, לא. חשבון נפש, אנחנו נגררנו לשיח הזה. מה אנחנו צועקים כל הזמן, חברת הכנסת ברק? אצלנו היה חצי מיליארד ואצלכם שני מיליארד. מה זה משנה? יש פה דבר שאנחנו מפספסים, ולכן אמרתי שאני רוצה לחשוף את המטבח הפוליטי. הינה, יושב פה בראש הישיבה חבר הכנסת ביטן, שהיה כמו שהזכרתי גם יושב-ראש ועדת הכנסת, גם יושב-ראש הקואליציה – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> והוא מקשיב לך, לי הוא לא הקשיב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לא? בכל זאת, יש דרג. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא רק עושה את עצמו לא מקשיב, הוא מקשיב לכל מילה. בסוף תעשי לו מבחן, הוא זוכר את הכל. למה אני מזכיר את תפקידיו? דרך אגב, גם שר המשפטים, שיושב כאן, היה בעבר גם יושב-ראש סיעה באופוזיציה וגם יושב-ראש קואליציה אז הוא גם מכיר את הדברים האלה היטב. מה זה כספים קואליציוניים? באים במשרד האוצר, בדיונים המקדימים, ומבינים שצריך לעזור לחברי כנסת. למי? ליושב-ראש הכנסת, ליושב-ראש ועדת הכנסת, ליושב-ראש הקואליציה, למרכז הקואליציה בוועדת הכספים, לחברי ועדת הכספים. איך אני אגיד את זה בעדינות? לעזור להם שיחליק להם בגרון חוק זה או אחר או עניין זה או אחר, ויש לכל אחד דברים שמאוד חשובים לו והוא מאוד דואג להם, לזה לעזור לפריפריה ולזה לעזור לרפואה, אז אומרים: בסדר, אנחנו מראש נדע שכך וכך כסף למטרות האלה אנחנו נעביר כדי שהח"כים יצביעו. בסדר? יפה, לא יפה, אמרתי שאני חושף פה מטבח פוליטי. אבל זאת המציאות, תמיד הייתה. דרך אגב, בהרבה מאוד מקרים הכסף הזה הולך למטרות טובות, גם בממשלות הקודמות ויכול להיות שגם עכשיו. אבל אני אומר, אדוני היושב-ראש, שאנחנו מפספסים פה משהו. מה שקרה אז, זה באמת, כשהיו באים אליי כיושב-ראש הכנסת או אליך כיושב-ראש הקואליציה ואומרים: תשמע, אנחנו יודעים שיש פה כמה גזרות וכמה דברים, אבל לעומת זאת אתה מאוד דאגת לעזור לקריית שמונה, אז בוא ניתן לך סיכוי לעזור לקריית שמונה. ואנחנו באמת אמרנו: טוב, באמת התכוונו לתת לכם פייט אבל אם אני יכול לעזור לקריית שמונה או ליהודה ושומרון או לשכבות חלשות או לנכים או למשהו, אז בסדר, אני קצת אדרוך על עצמי ונסתדר עם זה. למה עושים את זה עכשיו? תסבירו לי, אחרי שדיבר פה אלי כהן על 27 נורבגים, למה עושים את זה עכשיו? למה, ריבונו של עולם, צריך למישהו שאין לו שום השפעה, אין לו שום יכולת להתנגד, אין לו שום דרך לקום נגד הממשלה – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> בפועל, הם הממשלה עצמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם לא יכולים להיות נגד – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> זה כאילו הממשלה יושבת בתוך הוועדה. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא קשור. ברגע שהוא יבוא לאיזה נער אוצר בדרג ג' ויגיד לו: אני לא מתכוון לתמוך, למוחרת כמו שאמרנו פה הוא מוחלף, הוא עף מהכנסת ונגמר המשחק. מחזירים את השר, והשר ודאי מצביע בעד, יחד עם הממשלה. למה לקחת שני מיליארד שקל ומתוך זה חצי לחלק לאנשים? זה כמו שאתה יודע מה, למה לא לחלק את זה לנהגי אוטובוס? גם להם יש כל מיני סדרי עדיפויות בחיים, גם הם אולי רוצים לעזור לשכבות חלשות. אפשר לקחת מיליארד שקל וללכת לחלק להם. אני אומר שזה ההבדל שלא שמים אליו לב כי לא רוצים להסביר לציבור את המטבח המלוכלך אבל זה בדיוק ההבדל – פיקוח פרלמנטרי זה כשחבר כנסת קם ואומר: לא, הדברים האלה לא נראים לי וצריך לשנות – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מזכיר לך שבתקציב 2019 הליכוד ויתר על הכספים האלה. אתה זוכר את זה? << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, נכון. גם נכון, אפשר גם לוותר כי אפשר לשכנע את הממשלה ואת שר האוצר להפנות את זה לצרכים – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מה שקבענו, שראש הממשלה הפנה את כל הסכום באופן – – – << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אני אומר, חבר הכנסת דוד ביטן, אדוני היושב-ראש, שמבחינת כל העיקרון לא מבינים שסתם לקחו כסף וחילקו לאנשים חסרי כל השפעה וחסרי כל יכולת להתנגד למשהו בממשלה הזאת. ואני אומר: אפשר, אפשר, אפשר היה לעשות את הדברים האלה אחרת. אפשר להביא תקציב שבאמת עונה על הצרכים, נותן מענה לכל מיני דברים חשובים, ולא מעבירים באישון לילה גם תקציב שלא עונה לצרכים של הציבור וגם חוק ההסדרים, שכפי שאמרתי, כולנו בכנסת הזאת, בכנסת הבאה ואולי גם בכנסת שלאחר מכן, אנחנו נתעסק עם תיקונים של כל מיני דברים שדחפו עכשיו ואין להם שום תועלת ושום קיום ועם המון חורים בגרביים של כל הרפורמות האלה, שאני חוזר ואומר, יכול להיות שחלק מן הרפורמות חשובות, אז בואו נעשה אותן בצורה מסודרת. מה בוער, פוחדים מפיקוח פרלמנטרי? אז בואו נעשה דיקטטורה. נפזר את הכנסת והממשלה תחליט לבד על מה היא רוצה לעשות רפורמה ועל מה היא לא רוצה לעשות רפורמה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נשאלת כל הזמן השאלה אם התקציב יעבור או לא יעבור. הדיון הזה – אני דרך אגב שמעתי כמה וכמה דוברים שבאמת דיברו לגופו של עניין, נאומים מהותיים על כל מיני דברים בתקציב ובחוק ההסדרים. היה תענוג באמת לראות חברי כנסת שהתעמקו ועשו את עבודתם נאמנה, חברי אופוזיציה אני מתכוון. אנחנו שוכחים קצת, אדוני היושב-ראש, שבהצבעות זה כבר לא על המהות, זו ספירת אצבעות. כנראה שלקואליציה יש יותר אצבעות. אז שואלים: התקציב יעבור? התקציב יעבור? אמרת שהתקציב רע. מה זה קשור תקציב רע או טוב? הוא יעבור כי יש יותר אצבעות. ומה אומרים שיקרה אחרי התקציב? יש כל מיני תיאוריות שאולי הממשלה עכשיו מאוד לחוצה והיא רק רוצה להעביר את התקציב. איך אומרים? אל תנענע את הספינה, העיקר שנעביר את התקציב, ואחר כך אולי נראה איזו שהיא פעילות. אני חייב לומר שאני מצטער להרוס את המסיבה – אנחנו לא נראה שום פעילות מהממשלה הזאת גם אחרי שהתקציב יעבור מכיוון שגם לדברים הכי חשובים שכביכול הממשלה מתחייבת להם, אין באמת מענה תקציבי הולם, עיין ערך כל מיני נאומים יפים בגלזגו בנושא של הגנת הסביבה והגנה על כדור הארץ. מה אנחנו מוצאים פה? מיסים על כלים חד-פעמיים, במקום לעשות אותם דברים אבל בצורה חכמה. החיפזון מן השטן אומרים? להפך, תוזיל את הכלים מנייר שכרגע הם הכי יקרים ושלא מהווים סכנה להגנת הסביבה, לאיכות הסביבה – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> כלים מתכלים. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, מתכלים, זה מה שאמרתי, ותשיג את אותן התוצאות. לא, הכול בדרך עקומה, הכול – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> רוצים לגבות מיסים. מילים יפות לגביית מיסים << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> אפילו לדברים שהממשלה שמה לעצמה כביכול כיעדים – אין לי שום ציפייה שהם באמת יחתרו ליעדים האלה. ויש בינתיים דברים – אתם יודעים, חבריי חברי הכנסת, לפני כמה ימים עשיתי סיור – ואני ממליץ לכולם – סביב כל הנושא שמכונה "תוכנית פיאד". אדוני היושב-ראש, איך השכנים שלנו, הפלסטינים, בצורה מסודרת, מחושבת, מעוררת ממש הערכה איך הם פועלים, חונקים את ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. עד שאנחנו 10 שנים מתדיינים וצועקים ומאיימים וכמעט מפילים את הממשלה ואז מאשרים לבנות את עמיחי אחרי פינוי אלים של עמונה ואחרי כל מה שקרה שם – עד שבונים את עמיחי ועד ששמים את הבית הראשון, כבר מסביב יש פיתוח פלסטיני מכל הכיוונים, לוודא שגם אם בטעות נבנה את עמיחי, לא יהיה ליישוב הזה לאן להתפתח. וכאן אפשר להמשיך, אני יכול חצי שעה לדבר על זה – אבל זה דיון על התקציב – איך כל השטחים הפתוחים נתפסים באמת בצורה מסודרת, קודם פיתוח כבישים, אחר כך חשמל, אחר כך בנייה, ואיך בונים פתאום שני כפרים במרחק של קילומטרים האחד מהשני, ואיך פתאום אתה רואה על הרכס בתים זוחלים ומחברים בין הכפרים האלה כך שלא ייכנס שם לא יישוב ולא כביש ולא שום דבר, ויש אוזלת יש של הממשלה ושל המינהל ושל כולם. מישהו מתכוון לטפל בזה? אתם חושבים שאחרי שיעבור התקציב יגידו מפלגות כמו ימינה או תקווה חדשה: בסדר, התקציב עבר, עכשיו סכנה לאומית ובהתאם לאידיאולוגיה שלנו נצא למאבק הזה. חברים, איך אומרים? תנשמו עמוק. לא בדיוק כדאי לעצור את הנשימה. לא יקרה שום דבר, לא עם הנושא הזה ולא עם 1,001 נושאים אחרים בתחום המדיני והביטחוני, שהיינו מקווים ומצפים, שהממשלה צריכה להתייחס אליהם ברצינות. הכול יהיה באותו מאזן אימה, העיקר לא להרגיז את הענף הזה ואת הענף הזה, והכול באיזו אקוויליבריסטיקה משל היינו בקרקס. הבעיה שבקרקס אנחנו צוחקים, כאן הצחוק על חשבוננו, על חשבון כל אחד ואחד מאיתנו. לא מאיתנו, חברי הכנסת, לא מאיתנו באופוזיציה אלא על חשבון כל אזרח וכל אזרחית במדינת ישראל. חבל מאוד שהצחוק המר הזה, אנחנו צריכים לצחוק כשאנחנו מדברים על תקציב המדינה. חבל מאוד, ואני מסיים במה שפתחתי, שאם כבר מדברים שסוף-סוף מביאים תקציב, ואם כבר מדברים על המצב, אני בטוח שעכשיו שר האוצר לשעבר יתייחס לזה, למצב שבקופה ברוך השם יש כסף, אז במקום לעשות את הדברים הנכונים, במקום לעשות את הדברים הטובים, מביאים תקציב לשם הבאת התקציב. מביאים חוק הסדרים מנופח, שאף אחד לא יודע מה טוב בו, מה רע בו, כי אף אחד לא דן ברצינות. בכל המצב הזה, כנראה שההצבעה תהיה הצבעה אוטומטית – ירימו יד, יורידו יד, ובסופו של דבר נתעורר מתי שזה יהיה, יום חמישי או יום שישי או יום ראשון – נתעורר לבוקר שיש בו תקציב אבל אין בו שום בשורה. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חסכת לנו חמש דקות, יפה מאוד. חבר הכנסת ישראל כץ, 40 דקות. << דובר >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, מנסור עבאס עומד בראש הזרוע הפוליטית של התנועה האסלאמית בישראל, מקביל לאסמאעיל הנייה בעזה. חסן אל-בנא, שהיה מייסד תנועת האחים המוסלמים, תנועת האם של התנועה האסלאמית בישראל אמר, ואני מצטט מתוך אמנת החמאס: ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שהאסלאם ימחה אותה כפי שמחה את מה שקדם לה. האסלאם הוא דרכנו והג'יהאד היא מטרתנו. הבא בתור ברשימת רע"ם לכנסת, עלאא ג'ברין אומר: אין לנו פתרון מלבד ניצחון או מות שאהידים. אלה השותפים של בנט וליברמן בקואליציה ובהעברת התקציב. עבאס הוא הדמות המרכזית בתקציב המדינה, בהיקף הכספים, ביכולת שלו לכוון כספים. הרי תיקחו את רוב תקציבי המשרדים – הם תקציבים קבועים. משכורות בחינוך, הוצאות בביטחון, הפנסיה בביטחון. כמעט כל משרד. הוא קיבל כסף גמיש. עד כדי כך גמיש, שהוא עמד ואמר: אולי אני אעביר לחרדים 100 מיליון שקלים? לשמחתי, הם כמובן דחו את זה על הסף. הכספים האלה, שעבורם מטילים את מס עבאס על הציבור בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים, משולמים לפי האסכולה של התנועות האסלאמיות, לבניית תשתית אסלאמית של התנועה האסלאמית במדינת ישראל, וגם כמו שראינו, למימון גופי הטרור בעזה. אני פניתי ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לחקור את הנושא של אותה עמותה ושל רע"ם, על כל המעורבות והקשר במימון ארגוני טרור בניגוד מפורש לחוק הישראלי. אני כשר אוצר העברתי באישור הכנסת סיוע נרחב ומענקים לעצמאים, לעסקים, למובטלים, רשת ביטחון לשנה שלמה. הדבר הזה מנע קריסה ואִפשר למשק לזנק מיד עם פתיחת מבצע החיסונים, עם השלמת סבב החיסונים הראשון, המשק נפתח וזינק כי המובטלים לא רעבו ברחובות והעסקים לא קרסו והעצמאים לא התמוטטו. אני העברתי שני תקציבים המשכיים באישור הכנסת, שאפשרו תפקוד מלא של כל משרדי הממשלה בנוסף לסיוע הקורונה המיוחד, ובהיקף של 160 מיליארד שקלים, שבוצע עד סוף חודש יוני באותו סיוע למובטלים, לעצמאים, לעסקים, לנכים. אבל הוא גם תקצב תוספת של מעל 20 מיליארד שקלים למערכת הבריאות, מעל 4 מיליארד שקלים למערכת החינוך, של מיליארדים לתחומי הרווחה ו-5 מיליארד שקלים שהוצאו ומבוצעים בתחום – – – וקידום תשתיות. אנחנו קיבלנו שבחים מכל הגופים הכלכליים המובילים בעולם על הניהול הכלכלי של המשבר. עכשיו, במבחן התוצאה – וזה הכי חשוב – יכולים לומר מה שרוצים, בסוף אם המשק היה קורס ודירוג האשראי היה יורד, כמו שכל פרשני השמאל והרבה פוליטיקאים משם ניבאו, ואמרו את זה בוודאות – אולי גם קיוו, אולי גם קיוו – אנחנו השארנו משק עם דירוג אשראי גבוה, שנשאר ברמה הגבוהה ביותר. אנחנו השארנו משק עם צמיחה צפויה עד סוף השנה של 7.1% – לדעתי הגבוהה במדינות המערב – עם גירעון שמפתיע לטובה ועומד לרדת ל-5.5% עד סוף השנה, מ-11.7 שהיה בשיא הקורונה. דירוג אשראי גבוה, כמו שאמרתי. האבטלה יורדת. הטיפול הברוטלי של שר האוצר ליברמן בחלק מהמובטלים, נשים בהיריון ובני פחות מ-45 היה מיותר. אנחנו בנינו מתווה. זה לא הוריד את האבטלה, מה שהוא עשה, אבל עכשיו המתווה יכול להמשיך לרדת. חבל שהוא ביטל את הסיוע שאנחנו תקצבנו כתמריץ למעסיקים להחזיר מובטלים ותיקים – דבר שהיה יכול לצמצם את האבטלה במידה נוספת. חייבים לעשות את זה. הדבר המדהים, אדוני היושב-ראש, הייתי בוועדת הכספים ביום שני שעבר וישבו שם אנשי האוצר ודיווחו שהשנה, מחוץ לכל מסגרת התקציב, לפי הערכת הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג – שאני מאוד מעריך אותה – יהיו עודפים של 15 מיליארד שקלים בשנת 2021 ועוד 14 מיליארד שקלים בשנת 22. אנחנו הכנו תקציב וחוקי הסדרים ורפורמות מרחיקות לכת מאוד, חשובות מאוד, בלי שקל אחד של העלאות מיסים, בדיוק כמו שהתחייבנו. הכנו במשרד. מה קרה מאז? למה השינוי הזה? למה המיסים כשהרגע הראיתי את כל העודפים? לא צריך להטיל מיסים, זה לא נכון כלכלית. בא שר האוצר ליברמן לפקידי האוצר – הבנתי שהוא שיתף אותם בדרכים כאלה ואחרות, בטרם כיהן אפילו – במגעים עם התנועה האסלאמית ואמר: אני צריך מיליארדים למנסור עבאס, תביאו כסף. ואז כל הדברים שאני דחיתי ולא הסכמתי לקבל, את כל המיסים והגזרות – קוראים לזה בשמות שונים; תמיד דואגים למשהו אחר; בתכלס, מכניסים את היד לכיס ורוצים כסף מהציבור. כל הדברים האלה הוכנסו פנימה. כל מה שזרקתי למגירות האדומות הוכנס פנימה לתוך התוכנית. להערכתי, פקידי האוצר הופתעו. הם תמיד מכניסים כמה עיזים, אבל הם לא חשבו שהעיזים האלה ימשיכו לרעות באחו הזה. כל העיזים נשארו. ואתה יודע למה? ואתה יודעים למה? וכדאי שהציבור יבין למה: כי כשיש כנסת נורמלית, אפילו שיש קואליציה ויש ממשלה אז הכנסת קשובה לציבור. היא קשובה להלכי הרוח. היא מעוז הדמוקרטיה, הכנסת. דיברה כאן קרן ברק על כמה פעמים שהיא באה ונאבקה; אני הייתי שר אוצר מהליכוד, חברים, והיא נאבקה עבור תחומים שונים ובאה לשכנע, ויש פעמים שהיא שכנעה. דוד ביטן היה יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה, לא מעט פעמים הוא בא וגם הוצעו תקציבים. וכך, בדיון שהתברר שמעקלים לאנשים את המענקים – חבר הכנסת בוסו הזכיר לי לפני יומיים איך בישיבה הוא פנה, ואפשרתי לתקן את החוק שאי-אפשר יהיה לעקל להם, והלאה והלאה והלאה. עשינו דברים עם הפנים לציבור. ובעצם עכשיו, בגלל הצורך להוסיף עשרות מיליארדים, מביאים כאן את מס עבאס. הציבור צריך להבין שזו לא סיסמה, זה אמיתי. אני הראיתי כאן מי זה עבאס. עבאס הוא ראש הזרוע הפוליטית של התנועה האסלאמית בישראל. יש מעליו את מועצת השורא, בדיוק כמו בעזה, בדיוק כמו בתנועות אסלאמיות אחרות שכפופות לתנועת האחים המוסלמים. אגב, כשמורסי מת – מי שהיה פעם נשיא מצרים מהתנועה האסלאמית – עבאס התראיין וקרא לו: השאהיד. אתם יודעים, הטלוויזיה המצרית – הרי המצרים והסעודים די נדהמים והם הרבה פעמים אומרים שם: מה קרה כאן ליהודים? מה קרה במדינת ישראל? אנחנו הוצאנו מחוץ לחוק את האחים המוסלמים, שהאלימות טבועה באידיאולוגיה שלהם. הם רוצים שתהיה כאן ממלכה אסלאמית, סולטנות אסלאמית – זה מה שהם רוצים, זו האידיאולוגיה. הם לא מסתירים אותה, הם רק מסווים אותה. ואז הם אומרים: אבל תראו את היהודים, הכניסו לתוך הממשלה "אחוואן" – מהאחים המוסלמים – אבל הם לא מתארים לעצמם עד כמה הוא קובע ומשפיע כאן. לכן, חל כאן העיוות בזה שלקחו תוכניות טובות. הרי שר האוצר בא והגיש ליועץ המשפטי לממשלה ולראש הממשלה החדש בתוך שבועיים את התוכניות. הרי הוא לא בנה תוכניות תוך שבועיים. אני ישבתי עם פקידות האוצר – ועם גורמים אחרים – מאות שעות לגבש רפורמות גדולות מאוד, כדי לשנות את אופייה של מדינת ישראל ולפתוח אותה לתחרות ולהביא אותה לאותו מקום, שבאידיאולוגיה שלי ושל הליכוד ושל הכוחות הליברליים בישראל – הכלכלה הליברלית – אנחנו רואים את מדינת ישראל. עכשיו, אדוני היושב-ראש, ואני אומר את זה גם לציבור: לאיפה החלקים של מה שהכנתי, הלכו לאיבוד? קודם כול, המיסים המיותרים, שהם אנטי-כלכליים ולא צריך אותם, כי יש עודפי כספים ולא היה צריך להטיל מיסים על הציבור. אני לא הקראתי כאן, אפשר למנות את המיסים. אגב, המיסים העקיפים שהם מטילים על הציבור גרועים בהרבה ממיסים ישירים. אם יש מיליון עובדים בישראל שלא מגיעים לתקרת המס, אז אם מעלים את מס ההכנסה זה לא חל עליהם. המע"מ חל על כולם, אבל מיסים עקיפים כמו תשלום על כלים חד-פעמיים? מס על שתייה קלה? מס על כניסת כלי רכב לתל אביב – אני אגיד כמה דברים על העניין, כמי שמכיר את הדבר מקודם – עוד לפני שהושלמה תשתית התחבורה הציבורית? מס על ביקורי רופא, שמכניסים ומוציאים, ואותו דבר ארנונה. ייקור החשמל – היטלים על החשמל שהולך לייקר את כל הדברים – סדרה שלמה של מיסים שמכניסים כאן שלא לצורך. ועומד שר האוצר ואומר: זה רק כדי לחנך את הציבור, זה לא כדי לגבות מיסים. אני את הסיפורים האלה שמעתי וזרקתי למגירה האדומה. זו גביית מיסים מהציבור הכי חלש. אם אנחנו חיברנו את הפריפריה בכבישים ורכבות, כדי לייצר נגישות ושוויון ולאפשר ללמוד ולעבוד ולנסוע לכל צורך למרכז – וזה תהליך שצריך להשלים אותו – כאן עושים פעולה הפוכה? פוגעים. דווקא מי שבא מרחוק, הוא ישלם יותר. אין לזה סיבה. כאשר ישלימו את תשתית התחבורה הציבורית בגוש דן – ואין קיצורי דרך בדבר הזה. אני הוצאתי לדרך את העבודות על הרכבת הקלה הראשונה, הקו האדום. הינה, היא עושה נסיעות מבחן, עברו שש שנים. הוא היה צריך להתחיל לפעול עכשיו, יפעל בעוד שנה. חבל, אבל יפעל בעוד שנה. 70 מיליון איש ייסעו בשנה ברכבת הזאת. יש עוד שני קווי רכבת קלה שמקודמים. אני כבר לא מדבר על המטרו, שאיך אומרים? בבוא העת, בבוא העת. אני לא סופר אותו כרגע. יש עוד שלושה נתיבים מהירים בכניסות לתל אביב שהם בשלבי הכנה לקראת ביצוע. כל הנת"צים לאוטובוסים, אלה דברים שכבר קידמנו ותקצבנו, גם שבילי האופניים. כל המערכת הזאת, כשהיא תהיה מוכנה, היא תביא את ישראל ואת גוש דן, שהיה המקום הכי מפגר בעולם, בפיגור של 100 שנים. אני בכוח הוצאתי את הדברים האלה לדרך. שבע פעמים הניחו אבן פינה לרכבת הקלה בתל אביב ולא קרה כלום. כשאני פוצצתי את גשר מעריב והוצאתי את העבודות לדרך, באופן נדיר הייתי האיש הפוליטי היחיד בטקס. אף אחד לא בא, לא מאחוריי, לא מלפניי ולא מצדדיי. כולם לא האמינו שהדבר הזה יקרה, והיו בטוחים שגורל הפרויקט יהיה כמו בפעמים הקודמות. אבל הדברים האלה, שצריך להמשיך אותם, הם היחידים שיכולים להצדיק. כאשר הם יהיו מוכנים, יגידו למי שבא בשעות העומס: או שתיסע בתחבורה ציבורית או שתשלם כסף. ערים גדולות ומטרופולינים תמיד יהיו פקוקים. אין מקום בעולם שהוא לא פקוק, אלא שיש רשת תחבורה ציבורית שמסייעת. בעניין הזה, הדברים קודמו, הם מקודמים ויקודמו, בדיוק לפי העקרונות שאנחנו קבענו. אבל כל מה שתיארתי כאן עכשיו הולך להיפגם, לא רק במהות – מי שמקבל את הסכנה עם התנועה האסלאמית, שעובדת באופן טקטי ואסטרטגי ובמתק חלקת לשון ועם מטרות מאוד ברורות ותבנה כאן תשתית אסלאמית – לא רק בהעלאת מיסים מיותרת שפוגעת, אלא בדבר אחר, שהוא הרבה יותר חשוב מבחינתי. כל הרפורמות שישבנו עליהן, שחלקן הובאו בידי אנשי האוצר, היו במגירות, כמו הרבה דברים שהכרתי – את חלקם אני יזמתי. כל הדיונים הובילו לתכלית אחת, שאני מאמין בה. אדוני היושב-ראש, אני מאמין במדינה פתוחה; אני מאמין שהאבות המייסדים שהגיעו מרוסיה, מברית המועצות, בנו כאן משק, בנו כאן תשתית בולשביקית, סובייטית. המציאות שינתה חלק מהדברים. ארגוני הקניות שבנו במושבים, בקיבוצים, לא החליטו לבטל את הריכוזיות, הכלכלה פשוט שברה אותם – הם התמוטטו כלכלית. הקואופרטיבים והקואופים וכל הגופים האלה של ההסתדרות, נאלצו להפריט אותם משום שהם לא נשאו את עצמם כלכלית. אני, במשרד התחבורה, פתחתי את השמיים לתחרות של 140 חברות שהגיעו לכאן לפני הקורונה, ויחזרו. אל על וכולם רעדו, שמא זה ימוטט אותם. בדיוק להפך: בשנת 2019 עברו בנתב"ג קרוב ל-25 מיליון נוסעים, וכולם זכו ונהנו. קודם כול, הציבור שטס במחירי מנת פלאפל, במחירים זולים. לא רק המיוחסים והעשירים, אלא כל הציבור. יש כאן מהפכה חברתית-תרבותית-כלכלית. למה זה לא קרה קודם? כי אף אחד לא העז לעמוד עד הסוף מול הכוחות שרצו למנוע את זה. כל רפורמה לוקחת כסף מגופים פרטיים ומעבירה לציבור או כוח מוועדים שיושבים על השאלטרים, ומעבירה את זה לציבור בשיפור השירות ובהגברת התחרות. ועשיתי את אותו דבר בנמלים. הינה, שני נמלים חדשים: אחד כבר התחיל והשני יתחיל עוד מעט, עם תחרות מול מונופולים. נשברו המונופולים בנמלים, כולם יעבדו. העמקנו את הקיימים, שיפרנו את הקיימים – תחרות. אותו דבר ברכבת: העפנו את היושבת-ראש ופתחנו את זה. היום באשקלון יש מתחמים של חברה פרטית, שנותנת שירות לרכבת בתחום תחזוקה של מערכות החשמול של הרכבת, הקרונות, הקטרים וכל מה שמשולב, בהיקף של 30%. זה משביח את השירות שהציבור מקבל. בחרתי באשקלון כדי לחזק אותה. היו שם מאות עובדים ברמה של הייטק. עכשיו, את כל הדברים האלה הכנו ביחד, במשרד האוצר, להמשיך את הרפורמות. מה הדבר שלא עבר את סף הממשלה הזאת, למגינת ליבם גם של אנשי האוצר? כל ביטול החסמים והרגולציה, שבאמת זה המפתח לפתיחה הגדולה של המשק – לא עבר. מה הקימו? גוף מייעץ. נו, באמת. גופים שיש להם סמכות, לא מצליחים להתניע ולבצע כאן דברים. הגוף המייעץ ייתן עצות. בעצם זה לא נפתח – נכון. הכנו רפורמה במערכת הבנקאית של תחרות. ההתחדשות העירונית, כמה פעמים עד שמצאנו את הדרך להתניע את הפרויקט הזה – שיש בו צדק היסטורי, בזה שמי ששמו אותם בשיכונים, על אדמה שהיום היא יקרה, יוכלו גם ליהנות מהדירות שתיבנינה, וגם ראשי הערים יקבלו את הסיוע בתשתיות, וגם יפחת רף ההסכמה כדי שאפשר יהיה לבצע – סדרה שלמה של דברים. אבל בלי הסרת החסמים, בלי ביטול הרגולציה, הדברים לא ייקרו. הדבר היחיד שיקרה – אגב, בביטחון – זו גביית המיסים, כמו הטיפול בדירות. הרי אני נכנסתי ב-2009 לתפקיד שר התחבורה. הייתה בעיה קשה מאוד בתשתיות וגם בדיור. בנושא התשתיות פתחתי את הכול; פתחתי את הכול לתחרות של חברות מכל העולם, ותראו מה קורה – החברות מהעולם, לא רק שלא פוגעות במשק הישראלי ובחברות הישראליות, הן פתחו להן פתח לעבודות בקנה מידה הרבה יותר נרחב. כולם עובדים – המקימים וספקי המשנה, וכולם עובדים. בתחום הדיור – התחום הזה קפוא ועומד. הוא קפוא על שמריו. מה שצריך לעשות במדינת ישראל היום זה לא לגבות עוד מיסים בטענה המוכרת של הקטנת הביקושים. עזבו את הדברים האלה. דחילק, על מי אתם עובדים? איזה הקטנה ביקושים? הרי אתם מתמחרים את ההכנסות. גם על כלים חד-פעמיים, גם על השתייה הקלה, אתם לא אומרים: עכשיו הצריכה תפחת בגלל העלאת המחיר, אלא אתם אומרים: זה 800 מיליון שקל הכנסה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, זה לוקח זמן לחנך את הציבור, לא? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לא, הם לא מתכוונים לחנך את הציבור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא מתכוונים, ברור שלא מתכוונים. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> המקומות שמהם הגיע – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הכול בלוף, הכול בלוף. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> הם לא רוצים לחנך, רק לקחת כסף. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> המקומות, אדוני היושב-ראש, שמהם הגיע החינוך מחדש – אנחנו לא רוצים. אמרתי: הביאו כבר מהסובייטים יותר מדי דברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון, נכון. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל את הדבר הזה אנחנו לא מעוניינים להביא לכאן, ולא חשוב מי רוצה להביא את זה. אני לא הולך לחנך אף אחד. אני מאמין באסכולה ובפילוסופיה – כבוגר מדעי המדינה ויחסים בין-לאומיים – שיצר האדם הוא טוב מנעוריו. תן לאנשים לפעול ולעשות, והממשלה צריכה להיות קטנה. ככה זה בארצות הברית, אגב. בצרפת ומקומות כאלה, הם לא מאמינים באנשים, הממשלה צריכה להיות ריכוזית ולהתערב בכל דבר. אנחנו צריכים להוציא את הממשלה ממעורבות; אנחנו צריכים לאפשר לעסקים, לעצמאים ולאנשים לפעול. הם יודעים מה טוב להם. אנחנו צריכים להיות רק במינימום רגולציה. אני גם יזמתי רפורמה במערכת החינוך: להוריד סמכויות למנהלים, לתת לרשויות להיות מעורבות. המדינה לא צריכה לנהל את החינוך, המדינה צריכה להיות מעורבת בתכנים ובפיקוח. היא לא צריכה לנהל את החינוך. איך יכול להיות שבכפר הירוק משכירים שטח ליזם מאוד מוכשר – השר אוחנה, אתה גר לא רחוק משם, חבר הכנסת – יש שם בית ספר פרטי ברמה מאוד גבוהה. משלמים ומקבלים. הפער בין בית הספר הזה לחינוך הציבורי הוא שמיים וארץ. איך יכול להיות שכל אחד ממי שנמצא כאן, קרובי המשפחה שלו – ולא חשוב באיזה דרגת קרבה – הולכים לקבל שיעורים פרטיים. פעם קראו לזה שיעורי עזר, כאילו לחלשים; היום כולם הולכים, כל מי שיש לו כסף, כמובן. מי שאין לו כסף – הפער מתרחב. מדינת ישראל לא מעניקה חינוך שוויוני ברמה גבוהה לכולם. למה? כי היא מעורבת. המון כסף הלך לחינוך, אבל לא הגיע לשיפור ושכלול רמת ההוראה ורמת החינוך. להוציא את המדינה מכמה שיותר – למעט תכנים בפיקוח – לתת לאחרים. תן לרשויות, תן למנהלים, תן להם חופש. אותו דבר בתחומים אחרים, מניתי חלק, הכנו חלק. ואני אומר לכם שלצערי – הינה, אני אומר כאן, אפשר לרשום, נרשם בפרוטוקול הכנסת – כל מה שכרוך בביצוע לא יקרה; כל מה שכרוך בביצוע ההחלטות, לא יקרה ולא יהיה, כי אני יודע מה צריך כדי לעשות את זה. היום מעבירים תקציב, כל אחד רוצה את הנתח שלו. מחר יתחילו לעשות את הקשיים. מדוע? כי השקפת העולם של הממשלה הזאת, שעבאס מצד אחד ומפלגות סוציאליסטיות מצד שני, לא תאפשר להוביל את המהפכה הזאת. לא תאפשר להוביל את המהפכה, ומי שייפגע, וימשיך להיפגע, זה הציבור. זו המהפכה שאני תכננתי, זו המהפכה שכל חוקי ההסדרים היו צריכים לקדם ולשרת את הדבר הזה. להפסיק כבר את הבולשביזם במדינת ישראל – זה החזון. לפתוח את הכול, לתת לחברות, לתת ליזמים, לתת לאנשים לעשות את מה שהם יודעים הכי טוב ומבינים. תראו את ההייטק, שיש שם מינימום רגולציה, תראו איך הוא פורח – איך המוח הופך ליוזמות, איך היוזמות הופכות לעסקים. צריך לסייע, גם אנחנו טיפלנו בחקיקה שתאפשר להם תנאים יותר טובים, עשינו דברים, זה תפקיד הממשלה – אבל לתת לכוחות לעבוד. והתקציב הזה וחוקי ההסדרים, הם לא יובילו למהפכה הזאת, שאני האמנתי בה, הממשלה היוצאת האמינה בה, קידמנו אותה ועשינו אותה. לצערי, כבר אנחנו רואים את הכרסום בדברים האמיתיים, שיפגום בכל הדברים שנבנו כאן כדי להיטיב עם הציבור. אנחנו – אני כשר אוצר, ראש הממשלה וכל הממשלה, וגם הכנסת במידה מרובה – התייצבנו מול אתגר הקורונה. הקורונה היא המגפה הקשה ביותר שקרתה בעולם ב-100 השנים האחרונות מבחינה בריאותית, והיא גם המכה הכלכלית הגדולה ביותר שהייתה גם, בפרק זמן כזה לפחות. וזה לא היה מובן מאליו שאפשר לעבור את זה בדרך שעברנו את זה. היה כאן שילוב של מאמצים בתחום הבריאות, בתחום הכלכלה. אני התווכחתי, אני לא רציתי סגרים, כשר אוצר. משרד הבריאות היה בקוטב השני. בסוף התקבלו החלטות. חבל שכאן התמהמהו בקבלת ההחלטות, כי אנחנו הכנו, מימנו ושילמנו 1.7 מיליארד שקלים עבור 15 מיליון חיסונים, שהיו מוכנים להבאה, ולא הביאו אותם. ברור שהתשובה היא אותה התחסנות וחיסון שלישי. אחרי חצי שנה, אולי אפילו פחות, פג תוקף שני החיסונים הקודמים, לפחות ממה שראינו עד עכשיו. וחבל ששילמו מעל 1,400 ו-1,500 אנשים מחיר כבד של מוות להם ופגיעה במשפחות ועשרות אלפי נפגעים כתוצאה מההתמהמהות הזאת. אבל המשק הישראלי, שהשארנו אותו בשיא הפתיחה שלו, בשיא הצמיחה שלו, בשיא ירידת הגירעון, בשיא דירוג האשראי – הוא ערוך ודרוך לעבור לשלבים הבאים של הצמיחה והפתיחה של כל המערכות. מי שלא מפיק לקחים מהקורונה בכל היבטי החיים, אבל גם בתחום הכלכלי וההתנהלות היום-יומית בחיים, אז הוא לא יהיה ערוך לקראת מה שיקרה כאן בעתיד. הקורונה שינתה את העולם: הדיגיטציה, העבודה מהבית – כן או לא, האנשים עצמם. אמרו: בגלל החל"ת, יש חלק שלא רוצים לחזור לעבודה. אני ידעתי שזה לא נכון, כי הרוב המוחלט, כל פעם שנפתח הסגר חזרו לעבודה. היה פלח של מובטלים שמקומות העבודה פלטו אותם בסגר הראשון לא החזירו אותם, והיה פלח של אנשים – והיום רואים את זה במחקרים בכל העולם – שלא רוצים לחזור להיות מלצרים או דברים כאלה, רוצים לשנות, לשפר, להתאים ולמצוא לעצמם את העיסוקים. וצריך לדחוף הכשרה מקצועית ברמה גבוהה, כמו שהוצאנו לדרך וקלקלו אותה, לצערי. ביטלו את המטה הזה, שהיה מטה מתאם, התחיל להכשיר אלפים להייטק ולמקצועות מכניסים, שאותם אנשים יכולים לעבור לשם. וצריך לעשות את זה. צריך להבין שהכלכלה הישראלית צריכה להיבנות עם הראייה של העולם שאחרי הקורונה. לצערי, הדברים הכי חשובים שעמדו ברקע חוק ההסדרים הוצאו כאן. עמד כאן ראש הממשלה בנט – כאן, כאן – ואמר: אתם 36 חודשים ניסיתם להביא את המטרו, ואנחנו הבאנו תוך 36 שעות. אבל אחרי 36 שעות חוק המטרו כבר הוצא מתוך חוק ההסדרים. נשאר משהו מצומצם, לא נשאר חוק המטרו הרחב בתוך חוק ההסדרים. 20 שנה לא יהיה מטרו במדינת ישראל לפי קצב ההחלטות והסידור הזה. הינה, אני אומר לכם, בתור היחיד שהניע פרויקטים ענקיים כאלה במדינת ישראל. 20 שנה לא יהיה, כי אם רוצים אז מוציאים במלוא התנופה, עם כל הסמכויות, עם כל העימותים שיש מול גורמים שעלולים לעכב. אתם יודעים איך זה היה לדחוף את הקו האדום מפתח תקווה לבת ים? איזה מאמצים הייתי צריך להשקיע? איזה מלחמות? שעות לפני הטקס עוד רצו להקפיא אותו ולא לאשר אותו, חלק בגלל אינטרסים, כי הקו לא עובר באיזה מתחם שהם רוצים, וחלק סתם עם נבואות זעם נוראיות. הרי אמרו שכל תל אביב תהיה מלאה בחולדות. אמרו את זה כותבי טורים ופרשנים. אמרו, כדי להפחיד את אנשי הצפון – הדרום לא נחשב בעיניהם – הם יטפסו גם לרבי-הקומות, החולדות. פעם התבדחתי ואמרתי שבסוף, בכל תל אביב נשאר רק חולדאי אחד מכל הסיפור הזה. לא התכוונתי במובן הפיזי, כמובן. גם הוא, אגב, לא הגיע לטקס. הוא לא הגיע לטקס. היום הוא רוצה לקבוע מתי הרכבת תיסע, כן או לא. אני מכיר בזכותה של ממשלה לקבל החלטות, תוך כדי ראייה והידברות. ראש עיר שברח מבשורה, שלא בא למה שהוא פחד והעריך שלא יקרה – מה אתה עומד וקופץ והופך את זה לסדר-יום פוליטי? מה אתה רוצה כבר, להתמודד על הטיקט הזה עוד פעם? לכן, אני יודע מה הקשיים בכל אחד מהדברים האלה ואני יודע שצריכה להיות נחישות, התמסרות, יכולת ומחויבות. הרי את מי ראיתי מול עיניי כשקידמתי את המהפכה הזאת, שמחברת את הפריפריות, שמאפשרת לכל שכבות הציבור להתנייע, שפותחת את השמיים לכולם, שמפילה את המונופולים, מורידה את יוקר המחייה ומאפשרת לכולם? ראיתי את האנשים מן השורה. כאשר הרכבת משדרות, שכמובן, אפשרתי לה חצי שנה של נסיעות חינם – כל רכבת בפריפריה קיבלה נסיעות חינם כדי שאנשים יתרגלו, וזה עבד יוצא מן הכלל. באתי לנסיעה הראשונה של הרכבת שיצאה משדרות. בנינו את זה בהדרגה, הייתה מלחמה מול פקידי האוצר. זה התחיל מאשקלון, כשנכנסתי לתפקיד זה הגיע לצומת יד מרדכי – ביטלו את הפרויקט, שחררו את הקבלן. התנעתי את זה מחדש, אמרו: טוב, עד שדרות – מסילה, בסוף שתיים. אחרי זה עד נתיבות ואחרי זה אופקים ובאר שבע. באתי לנסיעה משדרות לרכבת שיצאה לתל אביב. כשראיתי את הסבתות לוקחות את הנכדים – וכמובן יורדות, איפה? בעזריאלי, כן, הקניון שהן שמעו עליו – וראיתי את הצעירות והצעירים שנוסעים ומתחברים למה שלא היה להם, מתחברים לארץ ישראל, למדינת ישראל. מקבלים את הזכות הכי בסיסית שנראית כאן, שם זה היה דבר גדול. כשבאתי לבית שאן וראיתי את הילדים והמבוגרים ואלה שנסעו לים בחיפה בפעם הראשונה, וללמוד ולעבוד, וכל הבנייה שבאה בעקבות התחנות האלה. תראו מה קורה בערים האלה, תראו מה עשה ראש העיר נתיבות יחיאל זוהר, איזו אימפריה הוא בונה מול עזה, איזה דיור. הכול בזכות כישוריו ועם הכלים שהוא קיבל. והוא אומר לי: הרכבת תרמה לי תרומה אדירה ביכולת לפתח את העיר הזאת. אגב, הוא אמר לי: אני רוצה תחנה בסטנדרט של תל אביב לפחות. אמרתי לו: תקבל בסטנדרט של פריז. הוא קיבל ­– וכולם קיבלו, בכל המקומות – תחנות עם תאורת לֶד. לָד? לֶד? איך אומרים? לֶד. אנחנו באמת עשינו את זה מתוך אידיאולוגיה, לא כאיזה קבלני עבודות עפר. חיברנו, אנחנו נתנו את הכלים. המדינה הזאת היא מדינה קטנה, אין סיבה שהיא לא תהיה מחוברת. והרכבת לקריית שמונה, שגמרנו כבר את שלבי התכנון שלה – הממשלה הזאת הייתה צריכה לקבל החלטה, בעודפים שיש לה, של 15 מיליארד השנה ו-14 מיליארד בשנה הבאה, גם להניע מערכות להסעת המונים, שהנענו אותן, ולבצע אותן במטרופולינים הגדולים וגם להמשיך בחיבור הפריפריה ברכבות ובכבישים. אני לא יודע, כל התיאוריות האלה, שמעפולה לצומת גולני או מחלף גולני צריך להישאר עם הכביש הזה, כביש 65, עם התאונות, המסוכנוּת וחוסר היכולת להתנייד – לא, צריך להיות שם כביש, שהוא גם כן ברמה גבוהה מבחינה בטיחותית ומחבר את כולם מכל מקום לכל מקום. זה בדיוק מה שעשינו באידיאולוגיה, וצריך להשאיר ולהמשיך אותה. אי-אפשר לנתק דבר אחד בלי הדבר השני. אנחנו חיברנו את המדינה, פתחנו אותה, אפשרנו לכולם לגעת, לכולם להתחבר. אדוני היושב-ראש, 12 שנים האנשים חיו טוב במדינה הזאת. חיו טוב במדינה הזאת, וידעו להעריך את זה. בסוף זה נפל על רקע עימותים פוליטיים אישיים, שנאות אישיות ומחטפים בדרך של רמייה. לא העם הוריד את ממשלת הליכוד, את הממשלה הקודמת, לא העם הוריד את ראש הממשלה. הפוליטיקה, כן. 61 בכנסת – אנחנו מכבדים, מכבדים. אבל אנשים חיו טוב במדינה הזאת, אנשים ראו שנוגעים בהם, שדואגים להם, שנותנים להם לעשות מה שהם רוצים. והמלאכה עדיין רבה, גם בפריפריות וגם במרכז. אלה שאמרו לי: אתה מחבר את הפריפריות, ומה עם תל אביב? הם לא עשו כלום בתל אביב 60 שנה, עד שבאתי והוצאתי, דחפנו וקידמנו. וצריך להמשיך את זה. שבילי האופניים בגוש דן – צריך להבין את המשמעות. אני נתתי אישור להביא אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים. כ-400,000 איש – הרבה צעירים ואחרים – משתמשים בכלים האלה. ברגע שיושלמו השבילים על המדרכות, בלי לפגוע בהולכי רגל ובלי לנסוע בכביש, זו תרומה אדירה לתחבורה הציבורית באזור הכי פקוק של גוש דן. חייבים להשלים את זה, לדחוף את זה. כשהייתי, כל הזמן דחפתי את הדברים האלה, כל הזמן בדקתי שהדברים האלה מתקדמים, כי בסופו של דבר זו מערכת אחת, שחייבים להשלים אותה ואין קיצורי דרך. אין שום קיצורי דרך בדברים האלה וחייבים לעשות. אבל כמו שאני אומר, לצערי, הליבה, ההיגיון שמאחורי חוקי ההסדרים, הרפורמות הגדולות, התחרות ההוגנת, שאותה קידמתי ואותה פעלתי לקדם עכשיו – לצערי, היא לא תקרה והיא לא תתבצע עם הרכב ממשלה שתלוי בעבאס מצד אחד ובאינטרסים של התנועה האסלאמית, שהיא תנועה אידיאולוגית, שהיא תנועה עם סדר-יום ועם יעדים, ומצד שני מפלגות שהן אנטי-תחרות, שרוצות לשלוט באנשים, לשלוט בעסקים ולא לפתוח אותם. יש בממשלה כאלה שהשקפת העולם שלהם דומה לשלי, אבל הם לא יוכלו בממשלה כזאת להתגבר ולקדם את הדברים הבאמת-אמיתיים. וכשאני שב ומציב את הרקע של הגוף ששולט בממשלה – וזה רע"מ – ואת כל מה שהולכים לעשות בנגב עם היישובים הבדואיים הלא-חוקיים – אני בעד לסייע, אני בעד להסדיר. אני התרעתי ב-2009 בישיבת הממשלה הראשונה, אמרתי: חייבים לטפל בנושא הבדואי כי אם הוא יתפוצץ, הוא יתפוצץ לכולנו בפנים. ואפילו אמרתי: הוא יותר מסוכן מהנושא האיראני, כי זה מבחוץ ונטפל בו, וזה מבפנים. מינו שרים להיות אחראים, אבל בסופו של דבר הבעיה הזאת טרם נפתרה. אבל יש הבדל בין לא לפתור לבין לקחת ולהעניק באופן רשמי את המפתח לגורם, שהאידיאולוגיה שלו היא לשנות את צביונה של מדינת ישראל, לתת לעבאס את המפתח. והיום נתנו לו מקדמה – לפני ההצבעה על התקציב, שימו לב. לפני ההצבעה על התקציב – זאת אומרת, לא עושים את זה באופן ענייני. זה לא שהחליטו להקים שלושה יישובים חדשים לבדואים בנגב. פועלים תחת – אותו דבר עם חוק החשמל: היה עיכוב, יצאו הצהרות מרע"מ שלא תומכים בתקציב. הביאו את זה לממשלה, העבירו חוק נורא, חוק שיוצר אפליה בין מי ששומר על החוק לבין מי שלא שומר על החוק. עכשיו מי שישמור על החוק ועל חוקי הבנייה הוא פראייר. אם הולכים להלבין עכשיו ולחבר לחשמל עשרות אלפי מבנים לא חוקיים, בניגוד לכל הנהלים, אז למה שמישהו ישמור על כל הנהלים? גם הוא ישיג כוח פוליטי ויעשה את הדברים האלה. מעבירים כאן תחת לחץ, וזה רק הקדמה. עמד כאן מנסור עבאס באזכרה לאלחרומי ואמר: נלבין 144,000 בדואים לא חוקיים; 11 יישובים; 250,000 דונם. כל הדברים האלה הובטחו לו – לא בצורה מסודרת, לא תוך יישוב ביישובים קיימים, לא תוך כדי אכיפת חוק, אלא מתן אישור לפריעת החוק, לביטול האכיפה, להקפאת האכיפה. כל הדברים האלה, הם יעלו במחיר כבד. כמו שאמרתי לפני כמה ימים, ואני חוזר ואומר: הרבה הרבה זמן אחרי שלא יזכרו מי זה נפתלי בנט – לא יזכרו מי זה נפתלי בנט – אנחנו נצטרך לתקן את הנזקים האלה, של תהליכים ארוכי טווח שנותנים להם כאן להתפתח ולהתקדם מול תנועה ששורשיה ומרותה – המרות שחלה עליה זה האחים המוסלמים, עם אידיאולוגיה ברורה, עם כיוון ברור. אנחנו נצטרך לבוא ולטפל בזה. אני מקווה שלא ירחק היום ויהיה כאן שינוי בתוך הכנסת ותחזור ממשלה, ממשלה כמו הממשלות שאנחנו הובלנו, שתוכל ליישם את הדברים שדיברתי עליהם ולמנוע את הסכנות הגדולות. ועד אז אני קורא לחברי וחברות הכנסת לא לתמוך בתקציב הזה, שעוות, שונה והפך למסוכן ובעייתי. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת אמיר אוחנה. << דובר >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני שמח שגם שר המשפטים פה איתנו, כי זה יהיה הנושא המרכזי שעליו אני אדבר. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> הוא עם אוזניות. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, אני רואה. הוא גם מדבר בטלפון, אבל הוא איתנו. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> הוא לא שומע מה אתה אומר. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר, זה גם משהו. << קריאה >> שר המשפטים גדעון סער: << קריאה >> דווקא שומע. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אנחנו שומעים אותך מדבר בטלפון. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להקריא מתוך ידיעות אחרונות היום, הבוקר, כתבה שפרסמה טובה צימוקי. כותרת: "רוב האזרחים לא סומכים על הרשות השופטת: אמון הציבור בשפל חסר תקדים". אני לא אפרט את הכול, אבל שורה תחתונה בכותרת המשנה: "ירידה חדה ברמת האמון הציבורי נרשמה ביחס לעליון, פרקליטות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה". המסקנות של מי שערך את הבדיקה הזו, את המדד הזה – כדאי לציין את שמו: פרופ' שלמה מזרחי, ראש המרכז לניהול ומדיניות ציבורית בבית הספר למדעי המדינה של אוניברסיטת חיפה, שערך אותו יחד עם פרופ' ערן ויגודה-גדות ופרופ' ניסים כהן מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה – הם כאלה, הוא אומר כך: "ממצאים אלו מצביעים על מגמה מדאיגה מאוד, משום שלגיטימציה ציבורית למערכת המשפט הינה אחת מאבני היסוד של המשטר הדמוקרטי. נדרשת בחינה מעמיקה של התהליכים שמובילים למגמה זו ושידוד מערכות יסודי כדי לתקן את הנתיב בו צועדת הדמוקרטיה הישראלית". עכשיו, אני ער לזה שהירידה הזו באמון היא מגמה של שנים רבות, שנים רבות מאוד, ואני רוצה גם לנסות ולהסביר את התהליך הזה, ואיך הוא התחולל ואיך הוא קרה. אבל יכול להגיד שכשאני הייתי שר משפטים ובאתי עם הנתונים האלה לראשי מערכת המשפט – ובכוונה אני משתמש במונח "מערכת המשפט" ולא "הרשות השופטת", כי לא מדובר רק בבתי המשפט ובשופטים, אלא מדובר גם ביועץ המשפטי לממשלה וגם בפרקליטות – התשובה כמעט תמיד הייתה, ואני מניח שזה גם מה שישמעו היום בכנס חיפה למשפט ציבורי: בוודאי, ברור שיש ירידה של אמון הציבור במערכת המשפט. הרי אתם תוקפים אותנו מבוקר עד לילה – אתם, זה נבחרי הציבור – ולכן הציבור איננו מאמין בנו. ואני הצעתי להם תזה אחרת – ואני מייד גם אבסס אותה – שאולי הביקורת שנשמעת מכיוון נבחרי הציבור משקפת את דעת הקהל ולא יוצרת את דעת הקהל. במה דברים אמורים? אדוני, כבר עשרות שנים – עשרות שנים – שאנחנו שומעים על הסכנה הגדולה שבירידת אמון הציבור במערכת המשפט. היה זה בעיניי אחד השופטים המפוארים שהיו לנו, נשיא בית המשפט העליון המנוח משה לנדוי, שכבר איננו איתנו יותר מעשור – כן, זה לא התחיל, בניגוד למה שנהוג לחשוב, בשנים האחרונות. הוא נפטר במאי 2011 – שאמר את הדברים הבאים. הוא אמר אותם עוד הרבה לפני כן: "המחיר של ניצני הפוליטיזציה של שיפוט בית המשפט העליון כבר ניכר כיום, והוא מתבטא בכרסום האמון בניטרליות של בית המשפט בפלוגתות המשסעות את הציבור. המדובר הוא באמון של חוגים, שאינם כולם קנאים דתיים" – בניגוד למה שיש שאולי יכול לחשוב או לטעון. חיים צדוק המנוח, משפטן, שהיה גם שר המשפטים וסגן נשיא האגודה לזכויות האזרח, יושב-ראש הוועד המנהל של המכון הישראלי לדמוקרטיה – אני מציין את התארים הללו כדי להבהיר שאין המדובר באדם שמשתייך למחנה הפוליטי שלנו, אדוני היושב-ראש, של הליכוד או הימין. הוא אמר כך: "רבים סבורים כי הריסון העצמי, המקובל כעיקרון על כל השופטים, לא תמיד היה נר לרגליהם הלכה למעשה. ישנם תחומים, אשר באיזון נכון בין רשויות המדינה, הם לפי מהותם נחלת הכנסת והממשלה. מוטב שבית המשפט ימשוך ידו מהתערבות בעניינים מסוג זה, גם אם התנהגות הכנסת, הממשלה וראש הממשלה נראית בעיני השופטים כלא נאותה ולא ראויה. מוטב להניח התנהגות כזאת למשפט דעת הקהל וציבור הבוחרים בהליך הדמוקרטי". אני יכול, אדוני, באמת, להכביר בציטוטים מנשיא בית המשפט העליון המנוח שמגר, השופט העליון ומבקר המדינה יעקב מלץ ועוד רבים רבים נוספים – נשיא המדינה המנוח והמשפטן חיים הרצוג ועוד ועוד – אבל אני רוצה לנסות לעמוד על התהליך שהביא אותנו עד כאן, והוא נעוץ, לשיטתי, במה שאנחנו נוהגים לקרוא לו המהפך של 1977. לראשונה נבחר ראש ממשלה שלא השתייך להגמוניה השולטת עד אז במדינה, של מפא"י. כמובן, זה ראש הממשלה המנוח מנחם בגין. בגין, שהיום נוהגים חברינו מהשמאל להתגעגע אליו, היה בפיהם אז – בזמנו, בזמן אמת. הם תמיד, אגב, מתגעגעים לראשי הממשלה של הליכוד אחרי שהם כבר אינם ראשי ממשלה או שכבר אינם בחיים. זה תמיד, זה נוהג. היום מתגעגעים לשמיר, מתגעגעים לבגין, מתגעגעים לשרון. אני מבטיח לך, אדוני, שעוד יבוא היום – אני מקווה שהוא רחוק – שיתגעגעו גם לנתניהו, כי אני מקווה שנתניהו יחזור להיות ראש הממשלה, ואולי אפילו זה יקרה ב-48 שעות הקרובות. לפחות התהליך שיתחיל לחולל את זה. הם אז קראו לבגין: פשיסט, טרוריסט, רוצח. "האיש היושב ליד חבר הכנסת בדר" – כן, בן-גוריון לא יכול היה לומר את שמו, מתוך זלזול וחוסר כבוד ואולי אפילו תיעוב, ולכן כינה אותו "האיש שיושב ליד חבר הכנסת בדר" – כמובן, יוחנן בדר המנוח. הייתה בהלה בציבור כשבגין נבחר לראשות הממשלה. בהלה, אפשר להגיד אותנטית. הם פחדו שכל מה שהם עמלו עליו – כאילו הקימו את המדינה לבדם, כן – במשך השנים ייחרב באחת עם אותו פשיסט, טרוריסט וכו', שהיה בפיהם בגין. ואז התחיל להתחולל תהליך של שאיבת סמכויות מהדרג הנבחר, שהיה עד אז כול יכול – לפטר את מי שהוא רוצה ולמנות את מי שהוא רוצה – לדרג הממונה. והתהליך הזה, הוא שהביאנו עד הלום. אפשר להדגים אותו בפסק דין מ-1979, שנתיים אחרי המהפך, שבו כתב שופט צעיר בבית המשפט העליון – שופט שאגב לא כיהן מימיו כשופט, לא במחוזי ולא בשלום, הוא לא ראה את ההתנהלות של בתי המשפט. הוא היה פרופסור באקדמיה, ולאחר מכן היועץ המשפטי לממשלה. אתם בוודאי יכולים לנחש במי מדובר. הוא כתב 1979 את הדברים האלה, שבעיניי מחללים את קדושתו של הבית הזה ממש; של הכנסת, של בית המחוקקים. הוא כתב כך: "מילותיו של החוק אינן מבצרים שיש לכובשם באמצעות מילונים, אלא עטיפה לרעיון חי, המשתנה על פי נסיבות הזמן והמקום". בואו נהרהר רגע במשפט הזה. כלומר, מילותיו של החוק, לא צריך להתייחס אליהן ככתבן וכלשונן, אלא הן העטיפה לרעיון חי שמשתנה על פי נסיבות הזמן והמקום. ומי יחליט מהו התוכן שאותו יש לצקת לתוך דבר החקיקה, לתוך המילה הכתובה, שאין לכובשה באמצעות מילונים? כמובן, אלה הם אנחנו. אנחנו, לא המחוקקים. אנחנו. אנחנו השופטים, אנחנו עוטי הגלימות, אנחנו הדרג הבלתי-נבחר, הוא שיקבע מהו תוכנו האמיתי של החוק ומה יש לעשות איתו. וזה הודגם היטב בשורה של פסקי דין שבאו מאז. למשל, פסקי הדין הנוגעים לסעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת. סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת קובע בצורה ברורה – אני חושב שהוא מנוסח מצוין ואני לא חושב שצריך לשנות אותו, אבל צריך לשנות בהחלט את הפרשנות שניתנה לו על ידי בית המשפט העליון – שלא יתמודד מועמד או רשימה לכנסת "אם יש במעשיהם או בדבריהם, במפורש או במשתמע, אחד מאלה" – והוא מונה שלושה סעיפים: 1. הוא שלילת היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית; 2. הסתה לגזענות; 3. תמיכה במאבק מזוין במדינת ישראל. ואנחנו יודעים הרי לומר שהיו לא מעט חברי כנסת לאורך השנים, בהם גם חנין זועבי, שלשמחתנו כבר לא איתנו. אבל לא רק היא. לפני כמה ימים עמד כאן – אולי זה היה אתמול אפילו – עמד כאן חבר הכנסת אוסאמה סעדי מהרשימה המשותפת, והוא קילל את היום של הצהרת בלפור, שחל אתמול. הוא קילל את היום המקולל הזה, שבו פלסטין – לשיטתו, כך הוא אומר – נמסרה ליהודים. ואגב, לא מדובר, כמובן, על יהודה ושומרון, לא מדובר על עתניאל, על מעלה שומרון, לא מדובר על אפרת. מדובר על יפו ועכו וחיפה, וכל מה שאנחנו מכירים כמדינתו של העם היהודי. חבר כנסת כזה יכול וצריך לכהן בכנסת שלנו? כמובן שעל פי החוק התשובה היא לא, אבל "מילותיו של החוק אינן מבצרים שיש לכובשם באמצעות מילונים". אנחנו ניצוק את התוכן. זה למעשה חוק פסילה. אני מברך אותך, אדוני היושב-ראש הנכנס. זהו חוק פסילה לכל מי שאיננו מוצא חן בעיני בית המשפט העליון, כל מי שאיננו מוצא חן בעיני השופטים – אני לא צריך להגיד לכם שפה פלורליסטיים גדולים הם אינם וגיוון לא תמצא בהרכב של בית המשפט, אם כי חייבים להגיד שהיום יותר טוב מאשר בעבר, אבל עדיין אנחנו ממש לא ביעד – ייפסל, ומי שמוצא חן לא ייפסל, על פי אותו סעיף. המגמה המשיכה והביקורת שהשמיעו – אתה יודע, אני בכל זאת אקריא דברים שאמר השופט העליון ומבקר המדינה יעקב מלץ. הוא אמר כך: "שמא תלך ותגבר יותר ויותר התערבותו של בית המשפט העליון בענייניה של הרשות המחוקקת ותגיע, חלילה, לפגיעה של ממש בריבונותה. אנחנו עומדים על סף פגיעה שכזו". "להשקפתי," כך הוא הוסיף – אגב, צריך להבין זה לא אדם שמערכת המשפט אינה יקרה לליבו ולא קרובה אליו. זה אדם שאת כל חייו, הבוגרים לפחות, הקדיש למערכת המשפט: "ביטויים כמו 'גוף מעין שיפוטי' ו'אנו מטילים על עצמנו ריסון רב', אין בהם כדי להמתיק את הגלולה. בעיניי, אותו ריסון רב אינו רב דיו. אולי מגזימים רואי השחורות הצופים שאם תימשך מגמה זו יגיעו הדברים לידי כך שהכנסת תחוקק חוק שייטול מבית המשפט העליון את הסמכות להתערב יתר על המידה בריבונות המחוקק, אבל עצם העובדה שמחשבה זו מתעוררת ומקבלת ביטוי מעוררת דאגה עמוקה. אנו מצהירים, וחוזרים ומצהירים, כי הנכס היקר ביותר שיש לרשות השופטת הוא אמון הציבור, חלילה לנו לפגוע בנכס יקר זה". היהודי היקר והחכם הזה, אדוני היושב-ראש, כבר לא נמצא איתנו יותר מעשור. והינה, אני חוזר על הכותרת הקשה מאוד מידיעות אחרונות היום: "רוב האזרחים לא סומכים על הרשות השופטת. אמון הציבור בשפל חסר תקדים". אני חושב, אדוני – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל האם, אדוני – אם אפשר להפריע לך. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> בבקשה. בוודאי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם הדבר הזה לא נובע גם, בין השאר – – – << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> מנבחרי הציבור שתוקפים את מערכת המשפט בוקר וערב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא יכולת לבטא את זה טוב ממני. האם התחושה הזאת והאווירה הציבורית, שבה אומרים שמערכת המשפט מקולקלת ויוצרים לה אפילו לפעמים דה-לגיטימציה – ואני חסיד של ביקורת, אבל אני מדבר על רמה של מסע דה-לגיטימציה – לא גרם בסוף למצב, שבו יש ירידה בתחושה של הציבור כלפי מערכת המשפט כולה, ללא אבחנה. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול, אני מודה לאדוני על השאלה. אני רק חייב לומר, שבגלל שאדוני לא היה בחצי הראשון, כבר מראש שאלתי את השאלה הזו ועניתי עליה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הבנתי, טוב. סליחה על ההפרעה. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל בקציר האומר, מכיוון שמה שאדוני אומר הוא חשוב. הרי בכל הזדמנות שהייתה לי כשר המשפטים – והנחתי את הנתונים שכבר אז היו קשים והיום הם קשים יותר. ואין לי שום סיבה להניח שהדברים יתוקנו, אלא אם תהיה רביזיה משמעותית, שאני גם אדבר עלי אבל מה אני מציע – בדיוק זו הייתה האמירה: נו, בוודאי, אתם הרי תוקפים אותנו מבוקר עד לילה, ולכן האמון במערכת המשפט. אני הצעתי, ואני גם מציע לאדוני, להרהר ברעיון הזה, משום שהאופן שבו אנחנו מבקרים – לשיטתי, מבקרים, לא אוהב את המילה "תוקפים". אנחנו מבקרים, לפעמים ביקורת נוקבת וקשה, אבל מבקרים – את מערכת המשפט מבטאת דעה שרווחת בציבור. היא מבטאת את הדעה הזו, היא לא יוצרת אותה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתם גם יוצרים אותה. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> מה שיוצר אותה – לא, אני אנסה להגיד, אדוני, שלא מדובר בביצה ותרנגולת, שתמיד אפשר להגיד שאחד יוצר את השני. לא, אני חושב שהמערכת הרוויחה ביושר – או בחוסר יושר – את חוסר האמון הזה. ואתה יודע, למה לשמוע את זה מנבחר ציבור שתוקף את מערכת המשפט? בוא נשמע את זה מפיה של מי שהייתה נשיאת בית המשפט המחוזי, שופטת מאוד מוערכת ומועמדת לעליון, וגם הנציבה הראשונה על ביקורת על הפרקליטות. כן, היא מספרת שהיא חיה במשך 24 שנים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הילה גרסטל, יש לומר. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> הילה גרסטל, כמובן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אגב, צריך לפעמים לדייק את הביקורת על פסק דין או החלטה או על אמירה כזו או אחרת, אבל כשאומרים "כל המערכת" זה כבר יוצר דה-לגיטימציה. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול, אני מדבר על המערכת ולא על החלטה מסוימת, אבל בוודאי אני לא יכול לומר "כל המערכת". << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אי-אפשר להגיד שכל החלטה של בג"ץ לא סבירה וכל החלטה של היועץ המשפטי לא סבירה וכל הפרקליטות – – – << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא אומר זאת. אדוני לא שמע זאת, לפחות לא ממני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה אמרת הפרקליטות שבתוך הפרקליטות. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, ולכן לא כל הפרקליטות – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נכון, אבל – – – << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אלא אותו חלק שעליו אני מדבר, או עליו דיברתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל הרבה מאוד מחבריך מדברים בצורה גורפת. הפסקתי להפריע לך. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> בכל אופן, אם צריך לומר את המובן מאליו, אז נאמר אותו: בוודאי שאין הדברים אמורים כלפי כל השופטים, כלפי כל פסקי הדין וכלפי כל הפרקליטים, אלא אני חושב שיש גרעין – אתה יודע, זה לא רק אני נוגע בגרעין הזה. אני מדבר, עוד פעם – וציטטתי גם לפני שאדוני הגיע את נשיא בית המשפט העליון המנוח משה לנדוי, יעקב מלץ, שמגר, ואני יכול לתת עוד ציטוטים. אנשים שמערכת המשפט יקרה להם, חשובה להם, חלק מחייהם ומותחים ביקורת על ההתנהלות שלה. הביקורת מגיעה, לשיטתי, מאז סוף שנות השבעים – יש שיאמרו בגלל המהפך, יש שיאמרו בגלל מינויו של ברק לעליון. אבל התחלתי להגיד מה אמרה השופטת גרסטל, והיא אמרה כך – ציטוט, כן, אחרי 24 שנים של כהונה גם כעורכת דין וגם כשופטת: "הפרקליטות היא גוף שיש בו משהו חולה, גם ברמה הניהולית וגם ברמה הערכית". היא הוסיפה שכשהגיעה לתפקידה כנציבת הביקורת, אחרי שסיימה לכהן כשופטת, היא הגיעה תמימה ועם הרבה רצון טוב, אבל יצא ממנו כאזרחית מודאגת. אין לי מושג מה השופטת גרסטל מצביעה, אין לי מושג לאיזה צד של המערכת הפוליטית היא משתייכת, אני כן יודע שגם הקדישה את רוב חייה הבוגרים למערכת המשפט. וכשהילה גרסטל מודאגת, אני חושב שכל אזרח, שמערכת המשפט – ואני בכוונה נוקט במונח מערכת המשפט, גם את זה אמרתי, ולא הרשות השופטת, כי זה לא רק בתי המשפט, זו גם הפרקליטות, זה גם יועצים משפטיים לממשלה – אני חושב שכל אזרח צריך להיות מודאג, משום שמערכת המשפט חשובה מאוד במשטר דמוקרטי. זו מערכת חיונית, הכרחית, עצמאית, ואחד הנכסים העיקריים שלה הוא אמון הציבור. אני לחלוטין חולק על הטענה שאנחנו יצרנו את חוסר האמון הציבורי, כי הינה, אני מראה לך, אדוני, שהדברים לא נובעים מהשנתיים האחרונות או מהשנים האחרונות, אלא הם נמשכים כבר עשורים ואין מי שקם לתקן. אין מי שאומר – אתה יודע, תמיד מפנים את האצבע החוצה: זה הפוליטיקאי הזה, זה האיש ציבור ההוא. כשאתה מפנה את האצבע, שלוש אצבעות מופנות כלפיך. איפה אתם? מערכת המשפט, לא אתם. איפה אתם, מערכת המשפט? איפה אתם, השופטים? איפה אתם, היועצים המשפטיים לממשלה? אתה יודע, אני, כשר משפטים, באתי אליו אחרי כמה הדלפות שהיו של – די ברור שזה מתוך הפרקליטות או המשטרה, אחד מהגופים הללו, משום שזה היה בשלב שלפני הגשת כתב אישום, כלומר שלב שבו אין, לא לחשוד ולא לבאי כוחו שום נייר, שום חומר, ובכל זאת יצאו ציטוטים שלמים למהדורות המרכזיות. אגב, זה לא אירוע חסר תקדים, הייתה כבר פרקליטה שעשתה זאת. קראו לה גלט-ברקוביץ', נכון? אני צודק? זה השם שלה? אני אביא מייד את הציטוט המדויק מתוך דבריו של השופט רובינשטיין. השופט רובינשטיין, השופט העליון, שמונה לבדוק את האירוע הזה, אמר כך – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ליאורה גלט-ברקוביץ'. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> ליאורה גלט-ברקוביץ', נכון. והוא אמר כך, ציטוט: "זו הייתה הדלפה יזומה ואידאולוגית". כלומר, מתוך תפיסתה של אותה פרקליטה, ששרון המנוח, שהיה אז ראש ממשלה, רע למדינת ישראל. מתוך תפיסה פוליטית. תפיסה פוליטית – לא עניין שקשור לחקירה הזאת, ולכן היא רצתה לסכל את סיכוייו להיבחר לראשות הממשלה והדליפה את מה שהדליפה. הוא אומר כך – זה השופט רובינשטיין: "זו הייתה הדלפה יזומה ואידאולוגית, והיא נכשלה. הדלפה שיכלו להיות לה תוצאות קשות – עירוב של חקירה עם פוליטיקה ותיק שאולי היה מתנהל על ידי האדם שהדליף", לו היה מוחלט להגיש כתב אישום. בסופו של דבר הוחלט במקרה ההוא שלא להגיש כתב אישום נגד אריאל שרון, אבל תאר לעצמך שגם היא הייתה מגישה כתב אישום ומנהלת את התיק. על זה הוא מדבר. "זו פרקליטה שנכשלה בתפקידה. מדובר באידיאולוגיה של השקפות אישיות, ולא איכנס ליותר מזה". אלה דבריו של השופט רובינשטיין. עכשיו, פה לא הייתה הדלפה אחת. אני באתי ליועץ אז, כשהייתי שר משפטים, עם עשרות הדלפות, ואמרתי לו: רק דבר אחד – תנהל בדיקה. אולי אני חושד בכשרים – מאה אחוז, תנהל בדיקה. תעשה בדיקות פוליגרף, תעשה בדיקות תדפיסי טלפון לראות מי היה בקשר עם העיתונאי. תנהל בדיקה. והמערכת איננה בודקת את עצמה, לא אז ולא היום. היא לא בודקת את עצמה. איך מצפים שמערכת שלא בודקת את עצמה תזכה לאמון ציבורי? איך מצפים שאחרי כל כך הרבה שנים מאז אירוע ליאורה גלט-ברקוביץ', אף פרקליט לא נחקר, לא נבדק לא בדקו האם היו דברים שאנחנו חושדים בהם? חושדים, אבל צריך לבדוק אותם. אתה יודע מי עוד חושד בפרקליטות? בוא אני אצטט לך עוד ציטוט מעניין. אמר אחד, אביחי מנדלבליט, אמר את הדברים הבאים. הוא אמר אז, בימים שהוא עוד ביקר את הפרקליטות, לפני שהוא היה יועץ משפטי לממשלה: "מתחילת חקירת הפרשה" – הפרשה שלו, כן – "הדליפו גורמי החקירה הדלפות פסולות ואסורות של חומרי החקירה, ובכלל זה חשיפת תוכן השיחות המוקלטות", אלה שנמצאים היום בכספת, מאחורי צווי איסור פרסום, והיועץ המשפטי, שממונה על הפרקליטות, הוא זה שנמצא שם בקלטות האלה. הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להאריך את צו איסור הפרסום מפעם לפעם. "על חומרים אלה נסמכו חלק בלתי מבוטל מן הדיווחים באמצעי התקשורת, שהגיעו עד כדי סילוף ועיוות מגמתי של האירועים וגרימת נזק בל ישוער לעותר". העותר זה אביחי מנדלבליט, כן? "נוכח האינטנסיביות והמגמתיות של ההדלפות – – – לא היה מנוס מן המסקנה הקשה לפיה מדובר בהתנהלות מכוונת, שנועדה לפגוע בעותר ולהפעיל לחץ פסול על מקבלי ההחלטות". ועוד הוא דרש, אותו יועץ משפטי לממשלה – אז, לפני שהוא היה היועץ המשפטי לממשלה – להורות על פתיחת חקירה לאלתר לאיתור המדליפים. אבל, אתה יודע, דברים שרואים מפה לא רואים משם, ועכשיו הוא מגונן על המערכת. בשש הדקות שנותרו לי, אנסה אפילו לקצר את זה, אני – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני אוסיף לך עוד, כי גזלתי לך בדברים. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. אני כן רוצה לומר – לא, לא צריך להוסיף, אני חושב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא צריך? אם תצטרך אוסיף לך עוד דקה. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> אני כן רוצה לומר מה אפשר וצריך לעשות, ואולי שר המשפטים, אולי בקטע הזה כדאי שכן – כן, אולי כדאי שכן תשמע מה אפשר וצריך לעשות. הדבר הראשון, בעיניי, הוא פסקת התגברות. מדוע? משום שבפסקת ההתגברות אתה עונה אחת ולתמיד על השאלה, שבדמוקרטיה היא בעיניי קריטית: למי יש את המילה האחרונה? היום זה מאוד ברור. המילה האחרונה היא של מערכת המשפט, בין אם זה היועץ המשפטי לממשלה, שחוות דעתו מחייבת את הממשלה – אגב, באיזה חוק זה כתוב? גורנישט, אין חוק כזה, אבל הוא קבע שחוות דעתו מחייבת את הממשלה, ובית המשפט העליון החרה החזיק אחריו, וכרגע זו הנורמה, הפסולה בעיניי. אבל פסקת התגברות שאומרת שכן, הרשות השופטת כן תקיים דיאלוג עם הפרלמנט, ואם היא חושבת שיש דבר חקיקה שהוא כל כך פסול ודגל שחור מתנוסס מעליו, היא יכולה להורות – שימו לב – על בטלותו של חוק. אבל הפרלמנט מוסמך לקחת את אותה החלטה של בית המשפט, לדון בה ולהחליט ברוב חבריו, כלומר 61 או יותר, שהוא איננו מקבל את ההחלטה הזו של בית המשפט, והחוק יעמוד על כנו. זה, פחות או יותר, המודל הקנדי, ואפשר להוסיף ולהגיד שכמובן זו צריכה להיות הערכאה העליונה בלבד ובהרכב מלא או הרכב רחב של שופטים ולא בשלושה, וגם תנאים נוספים שאפשר לקבוע. אבל בוודאי שהמילה האחרונה חייבת להיות, בדמוקרטיה, של הציבור באמצעות נבחריו ולא של גורם בלתי נבחר. זה הדבר הראשון שהייתי עושה, משום שכל הדברים הבאים אחריו, יכול בית המשפט העליון לפסול אותם אם אין לך פסקת התגברות. אם יש לך פסקת התגברות, אז המילה האחרונה שלך. אז זה אחד. שתיים, שינוי שיטת בחירת השופטים. השיטה הישראלית כל כך מוצלחת, שאין אף מדינה בעולם שאימצה אותה. שיטה כל כך גרועה. יש משהו דומה בהודו, אבל זה לא זהה. אין עוד מדינה שבוחרת שופטים כפי שאנחנו, ואת הדבר הזה צריך לתקן. צריך להעניק משקל רחב יותר לנבחרי הציבור, כלומר לציבור, כדי לקבל בית משפט שהוא יותר פלורליסטי, יותר מגוון וכולל גם דעות שונות ולא הכול מאותו שטנץ, כי את ההיא לא נמנה מכיוון שיש לה אג'נדה. "ההיא", כמובן, זו פרופסור גביזון המנוחה, שהייתה משפטנית לעילא ולעילא, שלא מונתה כי אהרון ברק חסם אותה כי יש לה אג'נדה, כך לפחות לפי הדיווחים. הדבר השלישי הוא חוק יועמ"ש – לא יועמ"שים, עוד מעט נגיע גם לזה. חוק שקובע, אתם יודעים – חבל שאין לי עוד כמה דקות, אבל בכל זאת – היועץ המשפטי לממשלה זה אחד המוסדות רבי העוצמה – לא בישראל, בעולם המערבי. יש משפטנים בין-לאומיים שמגדירים אותו – יותר חזק מנשיא ארצות הברית. וזה מוסד שפועל בלי חוק, בלי חוק. יש חוק-יסוד: הכנסת, יש חוק-יסוד: הממשלה, יש חוק-יסוד: הנשיא, אין חוק-יסוד: היועץ המשפטי לממשלה. אין חוק ואין תקנה. החליט יעקב שמשון שפירא, שהיה מנכ"ל משרד המשפטים הראשון, יום בהיר אחד: אני הוא היועץ המשפטי לממשלה, ומכוח הכריזמה והידענות שלו זה התקבל, וכך פועל היועץ המשפטי לממשלה עד היום. אין חוק שמגדיר מהן סמכויותיו, מה גבולות הגזרה שלו. זה דבר שחייבים לעשות. הדבר הרביעי הוא חוק יועמ"שים, שקובע שהשרים ימנו את היועצים המשפטיים של משרדיהם, באותו אופן, אגב, שממנים מנכ"ל. ואני לא מביא את זה מאיזה עולם שלישי. ככה השיטה הנהוגה בארצות הברית ובמדינות מערביות נוספות. כך צריך להיות. והדבר החמישי והאחרון יהיה – סליחה, חמישי, כי אלה הדברים העיקריים, יש עוד הרבה מאוד דברים שצריך לעשות. אבל הדבר החמישי הוא חיזוק גופי הביקורת ומתן שיניים, הן לנציב התלונות על שופטים והן לנציב הביקורת על מייצגי הציבור בערכאות. אני חושב שאם ננקוט את הדרכים הללו, הפעולות הללו, נוכל לא להגיע לכאן בשנה הבאה, כשייערך כנס חיפה למשפט ציבורי, ולומר: הינה, יש שפל חדש של אמון הציבור במערכת המשפט. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת יואב גלנט. << דובר >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני שר המשפטים, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש לדבר על מה שנתפס בעיניי כבעיה האקוטית ביותר, החמורה ביותר ובעלת פוטנציאל הנזק הגבוה ביותר למדינת ישראל בעת הזו, וזה כל מה שקשור להשפעת הפשיעה במגזר הערבי – הלאומנית והפלילית – על הביטחון הלאומי, על הריבונות וגם על הביטחון האישי. אני מציע שאנחנו נסתכל ונראה לאיזו מציאות הגענו בתום מלחמת השחרור. גברנו על ארבעה צבאות עם צבא אחד; יצאנו בתיקו מהירדנים והייתה תבוסה מוחלטת של הפלסטינים במלחמת האזרחים שהם כפו אותה עלינו. אבל מאז ועד היום אין השלמה עם ההישג הישראלי, ולמעשה יש כרסום מתמיד וניסיון מתמיד להגיע למציאות שבה קובעים עובדות בשטח – ואני מייד אפרט. חלקים ניכרים באוכלוסייה הערבית בישראל פועלים בדרך הזאת, ולמעשה אנחנו עדים בחלקים נרחבים בארץ לתפיסת שטח באופן בלתי חוקי, ויש אזורים שבולטים בעניין במיוחד ואני אפרט אותם בקרוב. המציאות הזאת של אי-השלמה עם סדר החיים שבו יש מדינה יהודית דמוקרטית, שוות זכויות לאזרחיה אבל, כפי שאמרתי, מדינה יהודית – המציאות הזאת גולשת לא רק אל תחום הביטחון האישי אלא גם אל תחום של פשיעה, שמידרדרת בחלקה מפשיעה פלילית לפשיעה לאומנית. ואני, ברשותכם, רוצה קודם כול לתאר את המצב, כפי שאני תופס אותו, ברחבי הארץ. אנחנו לא מדברים על מקשה אחת, ואני גם, חלילה, לא אומר שהאזרחים הערבים הם עבריינים. נהפוך הוא, חלק ניכר, גדול מאוד, הם אזרחים שומרי חוק שמעוניינים לחיות את חייהם. אבל, לצערי הרב – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אגב, גם חלק ניכר מהיהודים הם שומרי חוק. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> האם זו הנורמה שהיושב-ראש מפריע לחבר כנסת? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מותר ליושב-ראש להעיר, במיוחד אם ההערה נכונה. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> האם ההערה נכונה או לא נכונה – את זה ישפוט הציבור, בעיקר אלה שיורים עליו במגזר הערבי בכל כפר ובכל יישוב. אבל אני מציע – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה לא אמור לקנטר את הציבור הערבי כי יש שם יריות בתוך היישוב, אתה צריך להיות שותף. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> בקשר למה אני אמור ולא אמור, אני אחליט את החלטותיי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מכבד את – – – << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל הפשיעה במגזר הערבי גבוהה לאין ערוך מאשר במגזר היהודי. אתה יודע את זה, אני יודע את זה – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זה נכון. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> – – והדבר הזה משפיע לרעה קודם כול על חייהם של האזרחים הערבים, אבל גם על חייהם של האזרחים היהודים. ואני רוצה לתאר את המצב כפי שאני תופס אותו. קודם כול, אנחנו מדברים על שתי בעיות – סליחה, בנות, היות והיושב-ראש עסוק בלהפריע לי במקום לעשות סדר, אז לפחות אתן אל תפריעו. אני מציע שאנחנו נסתכל לפחות על חלוקה גיאוגרפית בסיסית אחת: האחד זה כל מה שקורה מהקו של רמלה וצפונה, נניח, שבו יש אוכלוסייה בעלת מאפיינים מסוימים, וזה קשור גם לערים ערביות וגם לערים מעורבות וגם ליישובים וגם לכפרים, וכמו שאמרתי, מתחיל במרחב רמלה-לוד, פחות או יותר, ראשון לציון וצפונה. והדבר השני – מה קורה בנגב. אני רוצה לפתוח בתיאור המציאות בנגב, מפני ששם הבעיה היא מאוד אקוטית בעיניי. ראשית, לכל אלה שלא יודעים, האוכלוסייה בנגב מכפילה את עצמה אחת ל-15 שנה. בשנת 48' – מספר מאוד רלוונטי בימים אלה, כמו תמיד – היו 20,000 בדואים בנגב. תעשו ארבע-חמש הכפלות ותגיעו למספר של היום: בשנת 2021 אנחנו נמצאים עם כ-300,000. אגב, כשהייתי אלוף פיקוד הדרום, בתחילת תפקידי היו בדיוק חצי – 150,000 בדואים בנגב. אני רוצה לומר משהו על האוכלוסייה. אתם יודעים שבאוכלוסייה היהודית במדינת ישראל 30% הם מתחת לגיל 18 – מה שמוגדר ילדים או נערים; באוכלוסייה הערבית – 50%; באוכלוסייה הבדואית – 65% או 64% – מספר שאין לו תקדים בשום מקום בעולם. לא רק בישראל, בשום מקום בעולם אין מספר שבו כשני שלישים מהאוכלוסייה מוגדרים ילדים, קרי מתחת לגיל 18. המציאות הזאת יוצרת מצב שהוא בלתי אפשרי, ואני רואה את ההחלטה המסוכנת של ממשלת ישראל מהיום, ואני אדבר עליה מייד, ואני תמה עליה. ב-15 השנים האחרונות הוקמו באופן בלתי חוקי 15 יישובים, מקבצים לא חוקיים, ברחבי הנגב. יתרה מזאת, תביעות הבעלות – אתם מכירים את הוועדות השונות – תביעות הבעלות לא הצליחו לגשר על אף אחת מהבעיות האלה. ולמעשה, כמו שאנחנו מסתכלים על תביעות הבעלות בוועדות השונות, החל מוועדת גולדברג ועבור לוועדת אלמוג וועדת בגין ואחרים, בסופו של עניין מה שאנחנו רואים זה שאין התכנסות למרכז של האוכלוסייה, אף אחד לא מוכן לוותר על מה שיש לו ולעבור מהמקום שבו הוא היה אל המקום האחר. מקסימום הוא עושה את מה שקורה לאורך שנים: הוא גם נשאר במקום הקודם והוא גם עובר למקום החדש. התהליכים האלה, שבהם מנסים להסכים על גישור, הם תהליכים אין-סופיים שלא מסתיימים ואין בהם שום דבר אפקטיבי. למשל, קחו את היישוב ביר הדאג', שאני מכיר אותו עוד מהימים שהייתי מפקד אוגדה. היו שם שניים וחצי בתים בשנת 1997 כשהגעתי לשם; היום גרות שם אלפי משפחות, אלפי בתים. זה נושק לרביבים. פעילות בלתי חוקית בהיקפים עצומים של פשיעה. היה מרכז הברחה עד שבנינו את הגדר בנגב. כאשר אני מסתכל על המצב הזה – יש תוכנית מתאר, עשו תוכנית מתאר לביר הדאג', אבל התושבים מסרבים להיכנס לשטח המוצע. זה, אגב, מה שיקרה עם ההצעה שהממשלה שמה היום להקמת שלושה יישובים. הבעיה היא לא היישובים, הבעיה היא שכאשר אתה מקים יישוב, חלק קטן מהאנשים גרים בתוך היישוב, חלק גדול גרים גם ביישוב וגם בשטחים שאותם הם היו אמורים לעבור. דרך אגב, יש לנו תקדים. לתקדים הזה קוראים כסייפה וערערה. אלה אנשים שלפני 40 שנה, בעקבות הסכמי השלום עם מצרים ובניית שדה התעופה נבטים, שהועתק מהנגב, פינו אותם לשני יישובים מתוך השטח של נבטים. שני המקומות האלה מזמן חרגו מקווי המתאר, מהיישוב, מכל מקום שהם צריכים להיות, ולמעשה יש השתלטות על שטחים נרחבים ופזורה שנוצרת מסביב לשטח הזה, ולמעשה השתלטות מוחלטת על השטח. כאשר אתה מסתכל היום על כל מה שקוראים לו הנגב המזרחי, לצורך העניין, מציר 40 ומזרחה, מצפון, מבקעת ערד ודרומה, עד למרחב של המכתשים, דימונה – כל השטח הזה הוא שטח שמנוקד ביישובים, כפרים, מקבצים וכן הלאה, ולמעשה, בחלקים גדולים מהשטח הזה, אולי ברוב השטח הזה, לא ניתן להפעיל שום דבר שהוא ברמה של פרויקט לאומי, מהסיבה הפשוטה שבכל מקום שאתה מנסה לצייר פוליגון נקי, אתה מוצא בתוכו שטח שבו נמצאים בדואים שנכנסו אליו באופן בלתי חוקי. כאשר אני מסתכל על התהליך, רבותיי, בכל אחת מהמשפחות שנמצאות שם ומקבלות ביטוח לאומי ממדינת ישראל יש, כידוע לכם, נשים אחדות, חלקן מקומיות ממדינת ישראל וחלקן חברוניות, עזתיות וממקומות אחרים. דרך אגב, מבירורים שאני עשיתי בצוות שאני חושב איתו, פועל, מדבר איתו, מסתבר שחלק מהנשים יולדות עם תעודת הזהות של האישה הישראלית על מנת להגיע למצב שיש זכויות מלאות לילדים ותכסיסים דומים. כשאנחנו מסתכלים לאן הדבר הזה מוביל, אני חושב שהמציאות היא מאוד מדאיגה. קודם כול, אתם יודעים שחלק ניכר מהשטחים בדרום הם שטחים שצה"ל נמצא בהם – שטחי אש, שטחי אימון וכן הלאה, מטווחים של חיל האוויר. אני רוצה לבשר לכם שצה"ל נתן הנחיות שבחלק מהמקומות לא מנווטים יותר. במקומות שאנחנו הלכנו בהם ברגל לפני 30 ו-40 שנה אי-אפשר לעבור, פשוט אי-אפשר ללכת בהם, פן יבולע לחייל שהולך בניווט בדד. זה דבר מדאיג, דבר לא נתפס, אבל זוהי המציאות. חיל האוויר מפסיק להשתמש בחלק מהמקומות שבהם הוא מטיל פצצות על הקרקע מחשש שיפגע באנשים שנכנסו לשטח באופן בלתי חוקי. הצירים, רבותיי, בחלקם הגדול הם צירים מאוימים. בציר מנבטים לדימונה מורידים אנשים מהכביש פשוט באלימות, גם ביום וגם בלילה – באותו ציר לדימונה, וזה ציר ראשי. בציר 40 לכיוון דרום – מציאות דומה בחלק מהמקומות; בציר 31 לכיוון צומת שוקת-ערד – מציאות דומה. וכמובן כולם מכירים את ריבוי פעולות האלימות כלפי חיילים: יש ניסיונות חטיפת נשק, גניבת תחמושת, חטיפת אפודים וציוד, ניסיונות – וחלקם מוצלחים, לצערנו – של הקמת חממות סמים בתוך שטחי האש מתחת לפני הקרקע, וירי על תחנות משטרה וגם על בסיסי צה"ל. למעשה, כמו שאמרתי, חלק ניכר מהשטח הוא שטח שבו אנחנו לא יכולים לאכוף את ריבונותה ואחריותה של המדינה. וכאשר אני רואה את ההחלטה מהיום, אני חושש שזו החלטה מאוד מאוד בעייתית. אנחנו חיים במזרח התיכון – אדוני היושב-ראש, אתה יודע היטב שבמזרח התיכון אין משמעות לצערנו לא למילים, לא להצהרות, לפעמים לא לנאומים ואפילו לא להסכמים ולחוזים חתומים. מה שקובע יותר מכול במזרח התיכון, בוודאי לאורך מאה השנים האחרונות, זה הפעולות בשטח, מה שקורה בשטח. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> במערכת הפוליטית בישראל יש משקל להבטחות ולסיכומים? << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> תלוי, תלוי. אנחנו ניווכח בקרוב, אנחנו ניווכח בקרוב. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה, יש היסטוריה. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו ניווכח בקרוב. הייתי אומר שזה מאוד קשור בצדדים המסכמים, זה לזה. אני מסתכל על המציאות הזאת, ואני חושב שכל מי שחשב שהוא יקים שלושה יישובים ומייד תהיה נהירה של האזרחים הבדואים מהפזורה אל היישובים האלה והם יעזבו את כל אשר להם בפזורה, עלול להימצא בפני שוקת שבורה. הוא למעשה יוצר עוד שלושה מרכזים שינקזו אליהם אנשים מהפזורה, אשר יישארו גם בפזורה וגם יבואו למקומות החדשים, ויתרה מזאת – יקימו סביב אותם יישובים מאהלים, צריפים, פחונים ובנייה בלתי חוקית וישתלטו על המרחב. אני מסתכל על הנגב, אבל אני אומר לכם כאן שהמציאות היא הרבה יותר מורכבת. למעשה, כולנו יודעים – אני מקווה שכולנו יודעים – שיש זיקה חזקה בין הבדואים בסיני לבדואים בירדן לבדואים בנגב. הזיקה הזאת היא זיקה שבטית, טבעית, מוכרת. אנחנו מכירים – אני לא אנקוב בשמות השבטים – אנחנו מכירים חלק מהשבטים שנמצאים גם כאן וגם כאן, וזה בסדר. זו הייתה, דרך אגב, אחת הסיבות – אחת הסיבות, לא הסיבה היחידה – שבגינה תכננתי לאורך שנים והקמתי את גדר ההפרדה בגבול מצרים בתחילתה, ולאחר מכן בהמשכה העברתי את המקל. בשנת 2005 אנחנו ראינו – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> השר לשעבר גלנט, אני אפצה אותך מבחינת זמן. אתה מדבר על האוכלוסייה המופלית ביותר במדינת ישראל, האוכלוסייה הבדואית – מצוקה קשה. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חושב שאחת הבעיות שיש לנו עם הבדואים היא שהם חסרי חובות וחסרי זכויות. כלומר, המדינה נותנת להם את מה שניתן מתוקף חוק, ביטוח לאומי ודברים דומים, כי זה זורם אוטומטית, אבל כשאני כשר חינוך הייתי מגיע ליישוב בדואי שהוא יישוב לא מוכר, אז מאוד קשה לסדר שם את הכיתות ואת בית הספר, וכמובן את התשתיות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש מים? יש תשתיות? אין. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן – הבעיה נובעת כמובן מזה שהיישוב הוא לא חוקי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא מוכר. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן, הרעיונות ההזויים של הקמת שלושה יישובים כאילו הם יפתרו את הבעיה הם רעיונות לא סבירים, כי כל אלה שגרים בפזורה לא יעזבו אותה. הם יבואו גם לשם, עם חלק מהמשפחה, עם אחת הנשים, עם חלק מהילדים, אבל הם לא יעברו למקום אחר וינתקו את כל מה שהיה קודם לכן. ולכן, זה רק שלושה מרכזי האצה להשתלטות בלתי חוקית על אדמות הנגב. אני חוזר אל התהליך. אמרתי שפעלתי בנושא הגדר. אני ראיתי כאלוף פיקוד הדרום מה המציאות הנוצרת: ארגונים סלפיסטים מתארגנים בסיני, ארגונים סונים קיצוניים התחילו לעלות. אז המושג דאעש עוד לא היה רווח, אבל ראינו את אל-קאעידה, וראינו את האחים המוסלמים, וראינו אחרים, וראינו את התנועה שלהם ואת הניסיון שלהם באמצעות השבטים הבדואים בסיני להבריח אמצעי לחימה, נשים, סמים, סחורות וכן הלאה. לצד זה ראינו גם את תופעת ההגירה החמורה. ואני באתי עם הרעיון – שדרך אגב זכה להתנגדות מוחלטת בכל הקשת הצבאית, מעמיתיי במטה הכללי ומהרמטכ"לים שתחתם עבדתי. הרעיון היה להקים גדר, חיץ שיסגור בין סיני לבין הנגב, בין ארץ ישראל לבין מצרים. יתרה מזאת, גם הסברתי: אם מישהו רוצה לעבור ולהיתפס, ואנחנו רוצים לתפוס אותו, התוצאה היא שהוא נשאר בשטח מדינת ישראל ואין דרך להחזיר אותו למקום מוצאו. על הגל הזה של מהגרי עבודה, של סמים, של פשיעה ושל זנות, מגיע גם הטרור. אני חייב לומר שאחרי שהצגתי את זה לשני רמטכ"לים, לשני שרי ביטחון ולשלושה ראשי ממשלה, עם תוכנית שלמה, שהתחלתי לבצע אותה בהיקפים של מאות מיליוני שקלים לפני שהיה לעניין הזה תקצוב מלא, הראשון שהלך איתי בעניין הזה היה ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, שהסכים לשים את הכסף. כל היתר לא שמו את הכסף. התוצאה הייתה שהתחלנו בבניית הגדר, מחליפיי המשיכו את התהליך הזה, והיום הגדר הזאת עומדת ומנתקת במידת מה את הזיקה הזאת שאני דיברתי עליה. אבל הזיקה היא לא הדבר היחיד. החלה תופעה של התפשטות של אוכלוסייה בדואית מהדרום לצפון, ואני רוצה להסביר – עוד פעם, אינני בטוח אם אלה שמאזינים לנו ושומעים אותנו ואתם, חבריי חברי הכנסת, מכירים את הדברים – נכון להיום, יש "נקודות התיישבות", במירכאות, בדואיות, גם במרחב של רחובות וראשון לציון. אתן דוגמה. האם מישהו יודע מי זה שבט אבו ליבדה? אני רוצה לספר לכם שהם אורחים על האדמות של צה"ל בסמוך לצריפין, במה שנקרא בה"ד 7 – בסיס הקשר. הם נמצאים שם. איך זה קרה? אני אתן הסבר. הם הגיעו למקום, זה התחיל באוהל ובצריף, ולאט-לאט חיבקו את החלק הצפוני של הבסיס. בשלב מסוים, כשנפל עץ ושבר את הגדר והצבא לא הוציא את העץ אלא כיתר אותו באמצעות גדר, הם הזיזו את העץ ונכנסו אל תוך השטח, שהיום הוא שטח של הבסיס, ובנו שם בתים. זו דוגמה אחת. אני לא יודע כמה מכם, אולי חבר הכנסת אחמד טיבי יודע, איפה זה דהמוש במרחב רמלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> דהמש. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> דהמש – דהמוש או דהמש? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> דהמש, יישוב שסובל. היו לו הרבה הבטחות שלא קוימו. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לספר לכם שזה יישוב בדואי על הציר שמוביל מרמלה, ונדמה לי שמספר הציר זה 44, לכיוון תל אביב – ממש בין לוד לבין ראשון לציון. היישוב הזה הולך וגדל. אלה לא אזרחים מקוריים במקום הזה, הם לא ישבו בו מעולם, אבל הם התנחלו בו. ולכן, כשאני מסתכל על מה שקורה בדרום, רבותיי, הדבר הזה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> דהמש – זה אדמות שלהם, צריך להכיר בהם. אגב, טיל פגע בדהמש ונהרג תושב המקום, והמדינה הבטיחה ולא ביצעה. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מציע לזכור שהטיל הזה שוגר על ידי ערבים, שפגעו בערבים אחרים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בסדר, אבל מישהו נהרג. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> ניסו לפגוע ביהודים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מישהו נהרג. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מצר על זה שמישהו – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תביע לפחות אמפתיה. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מצר – אמרתי, אני מצר על זה שמישהו נהרג – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא, לא אמרת, אתה יורד עליהם. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אבל אני מציע שאנחנו נסדיר את העניין, ואני נותן את זה כדוגמה להשתלטות הבלתי-חוקית שהחלה בשטחים בדרום והולכת צפונה. התוצאה של המציאות שאנחנו מתארים, של אוכלוסייה שיש לה למעשה בעיות מאוד חמורות של תשתיות וגם של דברים אחרים, ומצד שני איננה רואה את עצמה כחלק מאלה שאמורים לשאת בנטל במדינת ישראל, כל נטל שהוא, זו פשיעה שהולכת ומחריפה. אני מניח שכולכם מכירים את הדברים: קודם כול, פעולות נגד צה"ל ונגד כוחות הביטחון, חטיפת נשק, גנבת אמצעי לחימה, גנבת תחמושת, ניסיונות שוד וציוד של חיילים, כולל חיילים שעומדים עם הציוד שלהם בשטח ובאים וחוטפים להם אותו עם טרקטורון או עם אופנוע, ירי על תחנות משטרה, פריצה לבסיסים וכדומה. במישור האזרחי: סגירת הצירים, הורדת רכבים מהכביש באלימות, ירי על יישובים, גביית פרוטקשן בכל מרחב הדרום – במיוחד במרחב באר שבע, אבל לא רק; התנכלות לנשים כתופעה כביכול נורמטיבית – אגב, רק לנשים יהודיות, רק במקום שבו מסתובבים יהודים – על ידי אוכלוסייה ערבית, דבר חמור ביותר. באופן כללי, אני חושב שכולנו רואים שיש עלייה בשנים האחרונות גם בפיגועים וגם בפשיעה במרחב הדרום. לצערי הרב, מדינת ישראל ונציגתה בשטח, משטרת ישראל, איבדו את ההרתעה כלפי האוכלוסייה הזאת. ברור לגמרי ששוטר בודד לא יכול לגבור על עשרות אנשים, אבל תפקידו של השוטר או תפקידה של הניידת הוא לגרום לכך שמי שרואה אותם יירתע כי הוא ידע שמאחוריהם עומדת מדינת ישראל באמצעות משטרת ישראל. לצערי, זה לא מרתיע, ואנחנו הולכים ומאבדים לא רק את הנגב אלא את השטח כולו על כל השפעותיו החמורות. בזמן שנותר לי – האם הזמן הזה מדויק, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני החלטתי להוסיף לך דקה מעבר. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> דקה מעבר, אני מכיר לך תודה. אני לא אספיק להגיד את כל מה שרציתי, ולכן – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אמרת מספיק, אדוני. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד לא התחלתי. אני רוצה לומר שהמאפיינים בצפון הם מאפיינים שונים. הפשיעה ברובה היא פשיעה בתוך היישובים בערים מעורבות וביישובים ערביים. חלק ניכר, אולי החלק הארי שלה, מבוצע על ידי ומטעם ארגוני פשיעה ערביים שהשתלטו על הפשיעה המאורגנת לאחר שמשטרת ישראל מיגרה את ארגוני הפשע היהודיים בחלקים ניכרים שלהם. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מאיפה הנשק? << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> חלק מייצור עצמי, חלק מההברחות מירדן ואפילו מלבנון, חלק מגנבה מצה"ל. דרך אגב, לא חלק הארי, בניגוד למתואר. הפשיעה הזאת היא פשיעה שבאופן טבעי זולגת החוצה. זה שאחת לכמה ימים יש רצח, חיסול חשבונות – שלצערנו בהרבה מקרים נפגעים בו גם בלתי מעורבים, אזרחים, ילדים, נשים – ניחא, זה חלק מהעניין. העניין הזה זולג. מי שיורה ביפו יירה מחר בתל אביב ובהרצליה ובכל מקום אחר, כך שמי שחושב שזו בעיה פרטית של המגזר הערבי טועה. מפה למעשה אני רוצה לומר לכם שכדאי להסתכל על העניין הזה במאפיינים כלליים. מדובר על תופעה רחבה ביותר של פרוטקשן, הייתי אומר ללא תקדים. אני זוכר שכשהגיעו אליי לפני 20 שנה תושבים מאחד היישובים במישור החוף, בסמוך למקום מגוריי, ואמרו לי שיש תופעה חריגה שאיזושהי התארגנות ערבית מאחד הכפרים גובה מהם פרוטקשן – דבר שהוא ללא תקדים – היום זה נורמה בכל מקום, ועיקר הפרוטקשן הוא מאוכלוסייה יהודית, אבל לא רק. למעשה, נוצרה שכבה שהייתי קורא לה שכבת תיווך, בין כספי המדינה לבין מה שמגיע לציבור הערבי, וכל זה עובר דרך משפחות פשע ערביות ששולטות על הכסף הזה. ארגון פשיעה ערבי, בניגוד לארגון פשיעה יהודי, זה לא 20 או 30 אנשים, זה 200 או 300 אנשים. אני מדבר על דרג המפקדה, לא על החיילים. זה הבוס ושכבה מתחתיו, ומתחת לזה החמולה והמשפחה. רבותיי, זה מאוד קשוח, זה מאוד אכזרי ואין פשרות. בעניין הזה הארגונים האלה הצליחו, לטעמי, להקדים גם את הארגונים היהודיים שפעלו קודם לכן, לא רק בעוצמה, לא רק באכזריות, אלא גם בתחכום. הדבר הזה צריך להדאיג אותנו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> מאחר שהיושב-ראש לא מעוניין שאני אמשיך כי זה מגלה את כל תחלואיה של החברה הערבית, אז הוא מבקש ממני לרדת. אני אשלים עם העניין הזה, ואני אוסיף ואדבר על הנושא בהמשך כי טרם הגעתי לניתוח שלם ויש לי עוד הרבה מה להגיד על נושא הפתרונות. אני רק אומר כאן לחברי הכנסת ולכל מי ששומע אותנו, אני עוסק בעניין הזה שנים כתוצאה מההיכרות שלי. אני עוסק בו במיוחד בחודשים האחרונים עם אנשי מקצוע מהמעלה הראשונה, ואנחנו מצרפים עוד ועוד אנשים, גם יהודים וגם ערבים, על מנת לדון גם בפתרונות וגם באמצעים שאנחנו צריכים לנקוט. גם בטווח הקצר על מנת לרסן את הפשיעה, ולא פחות מזה בהשקעה לטווח הארוך על מנת להביא לשינוי מצב מהיסוד, כי כידוע לכולנו, יהודים וערבים ימשיכו לחיות בחבל הארץ הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. היושב-ראש הוסיף שתי דקות ו-23 שניות לזמן. תודה, חבר הכנסת גלנט. אגב, ללא קשר לתוכן הדברים, זה לא תלוי תוכן. אבל כדי לתקן או להעיר – מספר הרציחות ושיעור הרציחות בנגב, בדרום, קטן יותר מאשר בצפון ובמרכז, ולמרות זאת העליהום על תושבי הנגב והבדואים הוא גדול יותר. כנראה שיש סיבות נוספות. << קריאה >> יואב גלנט (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אולי לא שמת לב, אני ציינתי בצורה מפורשת שהפשיעה בנגב היא בעיקרה פשיעה ממוסדת ולאומנית ופחות פשיעה פלילית, ובצפון הפשיעה היא בעיקרה פשיעה פלילית עם זליגה לתחום האחר. כלומר, מי שיורה על תחנות משטרה בא להגיד: לא מוצא חן בעיניי איך המשטרה מתנהגת באופן כללי; מי שמוריד עמודי חשמל, אומר: המדינה היא לא שלי. ואת הדבר הזה אנחנו לא יכולים לקבל, ואני פועל על מנת לעצב רעיונות ופתרונות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שמעתי. תודה. חבר הכנסת ניר ברקת, בבקשה, 25 דקות. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, מכובדיי כולם, הממשלה שמגישה היום את התקציב לפנינו הינה ממשלה שנולדה בחטא, בגנבת דעת של הציבור. אם אנשי הימין שיושבים היום בממשלה היו אומרים אז מה שהם עושים היום, לא הייתה קמה הממשלה הזו כי לא היו בוחרים בהם. אנחנו רואים את זה היום בסקרים. מהעולם שאני מגיע קוראים לזה חוסר יושרה. איפה האתיקה שלכם? חברים החליפו אידיאולוגיה בכיסאות, בתפקידים; אידיאולוגיה של ערכים באידיאולוגיה של כיסאות. שימו לב, המחנה הלאומי היום בכנסת מהווה כ-80 מנדטים, שלושת רבעי מעם ישראל הוא במרכז-ימין, ונכון להיום אנחנו לא מיוצגים כראוי בתקציב המדינה שמוגש לפנינו, זה לא בא לידי ביטוי. הממשלה שקמה בחטא אידיאולוגי מציגה כעת תקציב שהוא פשע חברתי-כלכלי. ואני רוצה לשאול אתכם, את החברים שמתכננים להצביע היום בעד התקציב, מה קיבלתם בשביל להצביע על התקציב הנוכחי? אתם צריכים לענות על השאלה הזו. לא רק לנו, לאופוזיציה, אלא לכל עם ישראל. אני בטוח שהכיסאות שאתם יושבים עליהם נוחים, ושלתפקידים שאתם מביאים איתכם יש כוח, תקציבים. אבל התקציב שאתם מביאים עכשיו לאישור מפספס את המהות, מפספס את העיקר, משום שבתקציב הזה אין בשורה חדשה. זו אחיזת עיניים, כי תקציב נכון מתחיל בחזון – ואללה, מילה חשובה – בייצור תמונה שאליה שואפים להגיע, תמונה שכולם מסכימים שתביא לנו עתיד טוב יותר. את התמונה המשותפת הזאת מפרקים לחלקים. כל חלק בפאזל הזה מהווה תוכנית, וביחד הם משלימים לתמונה חדשה, לתמונה עם חזון – תמונה וחזון ששותפים לו בסיס רחב של אנשים. ובכן, בתקציב שהניחה הממשלה עכשיו לכנסת אין חזון לאומי. לצערי הרב, זה לא חדש לכם. מדובר על אוסף של תוכניות שלא מתחברות ביחד לאמירה עם עוצמה, כי בממשלה שלנו, לצערנו הרב, יש אנשי שמאל, סוציאליסטים, קומוניסטים, עם ערכים שונים מאוד מהמחנה הלאומי. יש בממשלה אנשי התנועה האסלאמית, שמאמינים – כמו אחים אחרים באזור, לצערנו הרב – שהם יוכלו לחסל את מדינת ישראל כמדינה יהודית, והם עובדים במושג שנקרא "ג'יהאד שקט". מבחינתם, לתקציב שמוגש היום יש יעדים שונים בתכלית משלנו במחנה הלאומי. בממשלה נמצאים גם אנשי ימין לכאורה, שמקומם במחנה הלאומי, אבל היום הם חולקים שולחן שמחייב אותם לפשרות אידיאולוגיות כואבות. כל אחד בממשלה הזו חולם חלום אחר, ולכן התקציב שמוגש היום הוא במקרה הטוב משהו זמני. מניסיוני כאיש עסקים וכראש העיר ירושלים, חייבים להציג תפיסה אחודה, עם חזון אחד מרכזי ומשותף, ורק אז המערכת תצליח להשיג הישגים גדולים. אבל בממשלה של היום יש לנו כמה ראשי ממשלה: יש את ראש הממשלה, יש את ראש ממשלת האוצר ויש את ראש ממשלת משרד החוץ ואת ראש ממשלת משרד הביטחון, ועוד ועוד. על כן, התקציב המוגש היום רחוק שנות אור מהצרכים האמיתיים של מדינת ישראל, רחוק מלממש את הפוטנציאל של המדינה. לתפיסתי, חזון רציני – מה שאין כאן – צריך לשים כמה פרקים מרכזיים, ואני אמנה שלושה: הראשון, איך מגיעים לצמיחה מואצת ומהירה, צמיחה ששמה את מדינת ישראל במסלול של הפיכה לאחת המעצמות העצומות בעולם, יותר מאשר העברנו לכם אחרי עשור של שנים בראשות הליכוד, בראשות בנימין נתניהו. הדרך לעשות את זה היא לשים חזון שלוקחים את היצוא של ישראל, שהיום הוא כ-110 מיליארד דולר, ושמים יעד. ככל שניתן מוקדם יותר יעד של טריליון דולר יצוא – למה חשוב לשים יעד כזה? כי מיעד שכזה מסתנכרנות הרבה מאוד מערכות. למשל, המערכת להשכלה גבוהה. הרבה בוגרים שלנו שמסיימים היום ללמוד באוניברסיטה ובמכללות מוצאים עצמם מול שוקת שבורה – המקצוע שהם למדו לא מתאים לעולם של מחר, ואפילו לא לעולם של היום. מהצד השני, חברות משוועות לכוח אדם איכותי, שלא קיבל את ההכשרה הנכונה. אותו דבר במערכת החינוך הקלאסית, בתיכון, ביסודי ואפילו במערכת גני ילדים, בכל מערכת החינוך כמכלול. סנכרון מערכות נוספות בשביל להגיע ליצוא שכזה הוא גם דבר קריטי. זה אומר שהמדינה צריכה להניע מהלך מהיר בתחום החקלאות, שלא קורה, בתחום הבריאות, שלא קורה, עם פוטנציאל עצום לצמיחה, שנכון להיום ממשיך לדדות, והתקציב הזה אף מקשה עליהם. המרכיב הראשון שחסר בחזון בתקציב שאנחנו רואים כאן הוא תאוצה מהירה לצמיחה. הדבר הזה מקרין. כיוון שאין תאוצה מהירה לצמיחה, אנחנו גם רואים עד כמה, לצערי הרב, האוצר מקשה על חיי היום-יום של התושבים – בגידול ריאלי במיסים, בהתייקרויות של כל דבר. כשאין צמיחה מהירה אז האוצר מקשה ידו. הדברים הולכים ביחד. אתן דוגמה. אם אתה בבית, בעסק, יודע שאתה הולך לצמוח מהר, אז אתה מאיץ את ההשקעות. אתה יכול לשחרר קצת בשביל מה שנקרא להאיץ גם את הצמיחה וגם להפוך את החיים של התושבים לטובים יותר. כשאתה יודע שאתה נכנס לצמיחה מהירה, אתה לא מקשה על העסקים. אתה יכול להוריד מיסים במקום להעלות אותם. אבל כשאין לך את הצמיחה המהירה, שחסרה לי בתקציב הזה, אז האוצר מקשה ידו, ובמקום להוריד מיסים הוא מעלה מיסים. חברות וחברים, התחום השלישי זה הפריפריה של המדינה. חסר לי בחזון, חסרה לי בתקציב הזה העדפה מוחלטת של הפריפריה במדינת ישראל – את הגליל ואת הגולן, את הנגב ואת הערבה, את יהודה ושומרון. הפריפריה משוועת למשאבים, והתקציב הנוכחי חסר החזון הזה מקשה עוד יותר על ראשי הרשויות, ואני אדבר על זה בהמשך, ועוד יותר מקשה על איכות החיים בפריפריה יחסית למרכז. התקציב הזה מתעדף את המרכז באופן בולט ומוחלט. ולכן, חברות וחברים, כשאין תקציב מבוסס חזון, כשלא רואים את הצמיחה המהירה, כשלא מסתכלים ומבינים את התפקיד החשוב של הפריפריה, קשה יותר לכולם. הולך להיות לנו קשה, אדוני היושב-ראש. במיוחד לחלשים שבינינו. חסרה בתקציב הזה חמלה. יותר הורים – ויותר ויותר פעמים האבא והאימא יידרשו להגיד לילדים: אין לי, אין לי. הם יתלבטו בין טיפול שיניים לחוגים לילדים, והמשקולות על הגב שיהיו על גבה של כל משפחה – חרדים, חילונים, דתיים, יהודים, ערבים, דרוזים, צ'רקסים – לכל מי שהיה קשה לו עד עכשיו, תהיה לו עוד משקולת של כמה קילוגרמים על הגב. יהיה לו יותר קשה לסיים את החודש, להשקיע בדורות העתיד ולסיים בכבוד את השנה-שנתיים או חודש בחודשו, שבוע אחרי שבוע. גם לעסקים הקטנים. הם יעשו חשבון אם שווה להם או לא שווה להם בכלל לפתוח את העסק. אני מכיר את זה, הייתי שם פעם כיזם צעיר. כיזם שהניע מהלך, פתאום הבנתי כמה מיסים וכמה עול עולה לנו, וכמה אולי לא כדאי בכלל לפתוח עסקים. ועוד סיכונים של קורונה שמרחפים באוויר. גם לכדאיות בפתיחת עסקים חדשים, שמייצרים את אותה צמיחה ומקומות עבודה – גם להם אין בשורה בתקציב. חברות וחברים, אני אגיד לכם למי עוד יהיה קשה – לפריפריה של המדינה. בהיעדר חזון ששם אותם בתיעדוף גבוה, יחסית למרכז מצב הפריפריה נהיה רע, והפריפריה של מדינת ישראל היום במדרון חלקלק. בקצב הזה תוכנית החלוקה של 1947 תעשה איתנו חסד בעוד 30 שנה, שכן רוב הנוער והצעירים עוזבים את ההורים ואת המשפחה ואת המושב ואת העיר בפריפריה ועוברים למרכז הארץ. מי שאכפת לו מחבלי ארץ ישראל, חייב לזעוק היום: כמוני כמוכם. תושבי אילת מרגישים מוזנחים כשהם לא רואים את הרכבת באופק, ומקומות התעסוקה והפרנסה והריחוק עושים להם לא טוב, יחד עם החברות והחברים בערבה ובנגב כמכלול. התושבים בקריית שמונה, ובגליל ובגולן, לא מקבלים את המענים, לא בבריאות, לא בביטחון פנים, לא בהיקפי התעסוקה. חברות וחברים, הפריפריה תשלם מחיר, ואנחנו כעם ישראל משלמים מחיר כבד. בהסתכלות ברמת משקפת לטווח בינוני-ארוך, בתקציב הזה אין שום בשורה. לצערנו הרב, אם כבר – ההפך. לסיכום פרק התקציב, אני פונה לממשלה ולחברי הכנסת. התקציב מפספס את העיקר. הוא לא יהפוך את ישראל למעצמה כפי שיכולנו להיות, כפי שאנחנו יכולים להיות. כתוצאה מההכבדה של נטל המס וההתייקרויות, מעגל העוני בישראל יגדל. יותר משפחות ייכנסו למצוקות, גם כלכליות וגם חברתיות, וכידוע, מצוקות מגדילות את האלימות, ומגדילות את הפשע. יותר עסקים ייסגרו ופחות עסקים ירצו בכלל להיפתח, והדבר הזה לא יעזור ולא יקל על הצמיחה. צמיחה פירושה הורדת נטל המס. הגדלת נטל המס משמעה האטה בצמיחה. אני לא רוצה לדמיין לאן כל המהלכים הללו יכולים להוביל אותנו, אבל דבר אחד אני יודע. החברה הישראלית לא תסלח לתקציב הזה, היא לא תסלח לממשלה ששמה את התקציב הזה על סדר-היום. מאוד יכול להיות, אדוני היושב-ראש, שהתקציב אולי יעבור הערב ברוב אצבעות פה בפרלמנט, בכנסת. אבל אין לו רוב בעם כי העם מבין, והולך ומבין, את הפערים בין הצרכים האמיתיים, בין היכולות, לבין התקציב שמונח היום לאישור בכנסת. וכפי שאמרתי בהתחלה, הממשלה נולדה בחטא אמיתי, בחטא ערכי, והיום היא מעבירה תקציב שהוא בעצם פשע חברתי-כלכלי. במעבר לנושא אחר, שמדיר שינה מעיניי, אני מבקש לדבר על ריבונותה של בירת ישראל, עיר הקודש ירושלים, שזכיתי להוביל עשור מחיי. כידוע לכם, הממשל האמריקאי – שהוא ללא ספק הממשל הידידותי ביותר למדינת ישראל, עם הקשרים וההערכה והערכים משותפים למדינת ישראל – העלה דרישה תמימה לכאורה, דרישה לפתוח קונסוליה שתשרת את הפלסטינים מתוך בירת ישראל, ירושלים. המוטיבציה של הממשל הנוכחי בארצות הברית היא מאוד ברורה. הם אומרים את זה. הם מאמינים בפתרון שתי מדינות, הם מאמינים בחלוקתה של ירושלים, הם רוצים לראות בירושלים בירתה של מדינת פלסטין לעתיד, ולכן דרישתם. לאחרונה יצא לי לנסוע פעמיים לארצות הברית ושם פגשתי ודיברתי עם חברי קונגרס וחברי סנאט למכביר, עם אנשים נוספים ורבים בעלי השפעה בארצות הברית. אכן, זה מה שכולם אמרו לי. הם גם אמרו לי שמשרד החוץ לא אמר להם בצורה חדה וברורה: לא יהיה. אזרחי מדינת ישראל צריכים לדעת שממשלת ישראל לא אמרה, וגם לא יכולה להגיד, וגם אם היא תגיד היא לא מייצגת את כל הממשלה. לא נאמר "לא" באופן מוחלט. והסיבה היא שיש בממשלה שרים, כמו ממרצ, מפלגת העבודה, שמאמינים בחלוקתה של ירושלים ומאמינים בפתרון שתי המדינות. כי יש בממשלה הזאת, ובקואליציה שלה, אנשי התנועה האסלאמית, שמבחינתם, אם זה תלוי בהם, הם ישמחו שמדינת ישראל לא תהיה מדינה יהודית. ובוודאי ובוודאי שיש להם ראייה אחרת לגבי מה שצריך לעשות בירושלים. מבחינתם, שלא תהיה נוכחות יהודית בירושלים. ובממשלה יש גם אנשי ימין, שלפחות טוענים שלא יאפשרו למהלך כזה לקרות. אבל השאלה הראשונה שאני שואל את עצמי, ואני שואל את כולנו, ואני שואל אתכם, גבירותיי ורבותיי: האם אנחנו יכולים באמת להאמין להם? אחרי מה שקרה בהקמת הממשלה הזאת, האם אנחנו יכולים בוודאות לדעת שלא יתהפכו עלינו בימין עבור המשך ישיבה על הכיסאות? הרי הם הצדיקו את הממשלה משיקולים שעד עכשיו אני לא מצליח להבין. האם הם לא ימשיכו למכור ירושלים בשביל לשבת על הכיסאות? מה שנאמר על ידי משרד החוץ לאמריקאים: זה לא עיתוי טוב, לא לפני העברת התקציב. כי זה יכול לפרק את הממשלה. תקשיבו טוב: זה לא עיתוי טוב וזה יכול לפרק את הממשלה אם חלילה יפתחו קונסוליה פלסטינית בירושלים. לכן אני אומר לכם באחריות: הנושא טרם ירד מסדר-היום. אני אומר לכם את זה כי עבור הנשיא האמריקאי זוהי הבטחת בחירות, קמפיין בחירות אמריקאי. אנחנו נידרש להמשיך ולשבת ולשמור על ירושלים. אני רוצה להסביר לתושבי המדינה למה הנושא הזה כל כך חשוב, וברשותכם פרק קצר בפילוסופיה, בתפיסת העולם, על חשיבותה של ירושלים כעיר מאוחדת. בשביל להבין את זה, תרשו לי לקחת אתכם 3,000 שנה אחורה. כשירושלים הוקמה, כשאבותינו חזרו ממצרים אחרי מאות שנים של עבדות, כל שבט במדינת ישראל קיבל נחלה – אתם יכולים לראות את המפה של החלוקה של הנחלות בארץ ישראל – חוץ מירושלים. ירושלים לא חולקה לאף שבט. היא ישבה בן יהודה לבנימין, ושם בית המקדש היה מוקד עלייה לכל העולם. ירושלים הייתה מרכז העולם. כשאנשים היו נכנסים בשעריה, הם היו מרגישים קדושה, הם היו רואים חברות וחברים שמגיעים משבטים אחרים. ובירושלים כולם מתחברים. מכירים את האמירה הידועה מהתנ"ך: ירושלים עושה כל ישראל חברים. האחדות הזאת, הביחד הזה, הפך את ירושלים למקום ששייך לכולם, שמחבר את כולם. אני רוצה לצטט עוד ציטוט אחד חשוב לגבי העיר ירושלים: "כי מציון תצא תורה". מה הכוונה ב"כי מציון תצא תורה"? אז אני אומר לכם. כל דבר שהיה מצליח בירושלים – כשעולי הרגל חזרו הביתה, היו שואלים אותם: מה חדש בירושלים? כל דבר שהצליח בירושלים הפך אוטומטית לסטנדרט בין-לאומי חדש. כל העולם אימץ אותו, כי אם הוא מקובל בירושלים, ששייכת לכלל השבטים, הרי ברור שהוא מביא בשורה לעולם. גבירותיי ורבותיי, כשאני מדבר על מה שהיה לפני 3,000 שנה, זה לא רק ההיסטוריה שלנו, זה לא רק ההווה. זה העתיד שלנו. העתיד של עם ישראל והעולם כולו הוא איך ירושלים תתפקד. האם היא תמשיך להיות עיר מחברת, מאחדת, כשעל פחות מרבע קילומטר מרובע, בליבה של ירושלים הקדושה, יש יותר כנסיות, יותר מסגדים ובתי כנסת, מכל מקום אחר בעולם? על זו גאוותנו, על ירושלים שמחברת ומאחדת. ולכן אמרתי לאמריקאים, ואני אומר את זה על כל במה, ואני מרים דגל אדום: כל ויתור קטן שבקטנים על מעמדה של ירושלים כבירת ישראל המאחדת והמחברת לנצח-נצחים יבעיר את המזרח התיכון, ייתן דלק לחמאס ולג'יהאד ולשונאי ישראל ויתקע טריז בין ישראל וארצות הברית. הוא יחליש את מעמדה של ירושלים במזרח התיכון ובעולם כולו. ואני אמחיש לכם: אני זוכר שכשהייתי ראש העיר הגעתי לוועדה בקונגרס שמפקחת על כל השגרירויות בעולם, נשאלתי שם: מה יקרה כשהשגרירות תעבור לירושלים? האם תהיה אלימות? איך אני רואה את העתיד? אמרתי להם בבטחה: בהיכרותי את העיר ירושלים, לא רק שלא יהיה פרץ אלימות, אלא העיר תירגע. ואכן צדקתי. כי במסר הברור שאנחנו שומרים בכל מקרה את ירושלים מחוברת ומאוחדת, מחויבים לכלל התושבים – ליהודים, לערבים, לנוצרים, למוסלמים – לכולם, ולשרת את כולם בהערכה, זה יביא שקט והבנה שגם האמריקאים תומכים בנו. ונפל דבר. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שכחת שעשרות נהרגו ונפגעו בגבול עם עזה בגלל האירוע הזה. זה עם אחד, עם אחד. << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> אדרבה ואדרבה – עכשיו אתה בדיוק מרים לי להנחתה, כבוד היושב-ראש. אני מדבר על מה קרה כשהעבירו את השגרירות לירושלים, ועכשיו בדיוק אני אומר את מה שאתה אומר. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> על זה אני – – – << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> שימו לב מה קרה ומה חלילה יכול לקרות: ברגע שהאמריקאים יתחילו לגמגם, ברגע שמדינת ישראל תתחיל לגמגם, זה פרס לחמאס שיחשוב שהאלימות והקורבנות שהוא מפעיל בגבול בעזה – הקורבנות הללו זה בדיוק מה שיבעיר את המזרח התיכון. והדגל האדום שאני מרים – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אם כבודו מתעקש להתעלם מהכיבוש כאקט של אלימות או שהוא לא תופס אותו נכון כאקט של אלימות, כאקט של טרור יום-יומי, אפשר – – – ואפשר בכוח – – – אנשים כל הזמן. זה לא אומר שזה השקט שאנחנו מחפשים – לא. אנחנו מחפשים שקט שבנוי על צדק, על שוויון, על הדברים האחרים שלכובשים קשה להבין. << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> ירושלים לעולם לא תחולק, ויש כבוד גדול ליהודים וללא יהודים כאחד בירושלים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה בכוח, בכוח אפשר לטעון כל מה שבא לך – בכוח, באכיפה, בברוטליות, באלימות, בכיבוש אולי. אבל להתעלם מהכיבוש זה כבר – – – << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> במחילה, זה הנושא שאני מדבר עליו. הדבר השני שאני רוצה להגיד לך: אין כיבוש. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה? בדיוק על זה אני מדבר. בדיוק על זה אני מדבר. << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> מדינת ישראל – מדינת ישראל שייכת לעם היהודי, נקודה. במדינת ישראל אנחנו לא כובשים שטח שלנו, כל מדינת ישראל שייכת לעם היהודי. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> יחד עם זאת, זה לא הזמן לדבר על איך חיים במשותף במדינת ישראל. יש מודלים שמכבדים האחד את השני ואת השלישי; יש מודלים שאני מאמין בהם בכל ליבי, וכראש העיר ירושלים ידעתי – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מי שמכבד את הצד השני לא כובש אותו. << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> במחילה, תן לי לסיים לדבר. כראש העיר ירושלים ידעתי לכבד את כולם, כבוד הדדי. לצערי הרב, המהלך והאקט – ולכן אנחנו נתנגד לו בכל תוקף, ואני אומר את זה לכולם: אני והמוני ישראל נוודא שלא תקום קונסוליה פלסטינית בירושלים, ולעולם ירושלים שלנו לא תחולק. ואני דורש מממשלת ישראל ומהעומד בראשה ומכל החברים שטוענים שהם בימין להבהיר בצורה קטגורית לאמריקאים שלא יהיה בירושלים שלנו – שאנחנו כל כך מחויבים לה ואלפי שנים עמלנו והקרבנו, לצערי הרב, בשביל שירושלים תחובר מחדש – לעולם לא נוותר על אחדותה ועל מעמדה בעולם. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, (אומר דברים בשפה הערבית), מה זה תקציב מדינה? תקציב מדינה זה תוכנית עבודה כוללת בכל תחומי החיים שממשלה מציגה באמצעות תקציב וכיסוי תקציבי. חינוך, תשתיות, תעשייה, התנחלויות, צבא, רווחה, תכנון ובנייה, הריסות – כל זה נמצא בתוך מה שקרוי תקציב מדינה. ממשלות שונות חושבות אחרת. החשיבה האחרת של כל ממשלה מתבטאת בסדר-היום האידיאולוגי באמצעות התקציב. הסעיפים השונים מקדמים רווחה ודוחים אחורה התנחלויות, או כמו בממשלה הזאת – מקדמים התנחלויות ופחות טיפול בעוני, למשל. זאת אמירה אידיאולוגית, זאת אמירה פוליטית, זה סדר-יום. למה אני אומר את זה? כדי להסביר לאנשים בבית על מה אנחנו מצביעים. אנחנו (אומר דברים בשפה הערבית), נגיד את זה על ההתחלה: אנחנו לא מצביעים על תוכנית החומש של החברה הערבית. זה אפילו לא צבוע. יש החלטת ממשלה, כן, אבל אנחנו יודעים איך נראים סעיפים של תקציב, כי אנחנו חברים בוועדת הכספים, חברים פעילים. אנחנו מצביעים על כל התקציב של מדינת ישראל. כלומר, אם חבר כנסת מסוים יצביע בעד התקציב, הוא יצביע בעד הסעיפים שמחזקים את ההתנחלויות, בעד הסעיפים שמביאים לידי בנייה של אלפי יחידות דיור, גם בשטחים הכבושים, גם בירושלים המזרחית, וגם בעד תשתיות או כבישים בתוך מדינת ישראל – גם וגם. זו המשמעות של להצביע בעד. השאלה אם לחבר כנסת מסוים מפריע נושא אחד או שניים או שלושה, ואז הוא אומר לעצמו: מצפונית אני לא יכול לתמוך. הדבר הטבעי ביותר הוא שבדרך כלל חברי הקואליציה מצביעים בעד התקציב, וכשאתה לא מצביע בעד התקציב זאת אמירה אנטי-קואליציונית. יש כאלה שלא מכירים את החומר, לא מכירים את הסעיפים על בוריים, שאומרים: תצביעו בעד התקציב – אנחנו מעולם לא הצבענו בעד התקציב, כי אם אני מצביע בעד התקציב, אני מצביע בעד הקמת אלפי יחידות דיור בהתנחלויות או בעד 7 מיליארד שקל פנסיות לקצינים, כאשר אני גם מצביע בעד העובדה שאין חמלה בתקציב הזה. מה אין, למשל? אין טיפול בעוני בחברה הערבית. אני רוצה לקרוא מהערות שקיבלתי ממרכז מוסאוא, מספרים שכולם מכירים: שיעור העוני לפי הנתונים של המוסד לביטוח לאומי, גם ב-2015, אבל גם לאחר מכן כי זה עלה – כ-60% מהילדים הערבים וכ-48%–50% מהמשפחות הערביות חיות מתחת לקו העוני. אין בתקציב הנוכחי המונח לפנינו מזור ופתרון למספרים האלה של החיים מתחת לקו העוני. מה פוגע יותר קשה בכבודו של כל בן אדם מאשר לחיות בעוני? חלק מהמשפחות האלה עובדות – עובד בכבוד, מקבל משכורת, ובכל זאת הוא נמצא מתחת לקו העוני. בעקבות משבר הקורונה המספרים האלה אף עלו. יש יותר משפחות עניות. דיברנו רבות על ביטחון תזונתי, אנחנו במשותפת, יותר מאשר אחרים. הדבר לא בא לידי ביטוי באל-מיזאניה, בתקציב. התקציב מגיע ליותר מ-600 מיליארד שקל – 609 מיליארד שקל עם הגירעונות, התוספות והקורונה וכדומה. מה עוד יש בתקציב, שאם אני מצביע בעד אני מצביע בעדו? עליית מחירים כתוצאה מהתקציב הזה. כל אזרח בבית חייב לדעת שמחירי החשמל יעלו, חלקי החילוף של הרכבים. כל אחד שיש לו רכב – חלקי החילוף – המחיר יעלה. משקאות קלים, משרובאת, מחירי תרופות, תחבורה ציבורית, העלאת תשלומי ארנונה, העלאת מחיר הלחם, מס על ביקורי רופאים מקצועיים בקופות, העלאת המחיר של מוצרים חד-פעמיים, העלאת מחירי הירקות. מוצרים חד-פעמיים (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:). יש גם נושאים כבדים שאפשר לפתור אותם באמצעות חוק ההסדרים או התקציב. למשל, להכיר ב-11 יישובים ערביים בנגב, כמו שאנחנו תובעים, אחרים תובעים. לא שלושה – כי זה מצריך גם הכנה, גם תשתית, גם תקציב, גם מימון. אין בתקציב. למה אין? כי הם לא מסכימים להכיר למעשה ביישובים הערביים הבדואיים. במספר הזה, שכשהיינו ברשימה המשותפת תבענו אותו, וגם בקדנציה הזאת תבע אותו סעיד אלחרומי, רחמאת אללה עליהו. אני זוכר עד היום – לא אשכח את מה שהוא אמר לי. אמר לי: תזכור, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:). << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> וגם העלאת מחירים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית). << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> (אומר דברים בשפה הערבית). << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית). << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> (אומר דברים בשפה הערבית). << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית). << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> (אומר דברים בשפה הערבית). << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית). << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הלוואי שהתקציב היה פותר את כל הבעיות שהצגנו. הצגנו כאן, הצגנו בוועדת הכספים, הצגנו בפני משרד האוצר. (אומר בערבית), השר חמד עמאר, שאנחנו מנהלים איתו דיאלוג פורה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה זה אומר? שאתה מצביע בעד? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חשבתי שאתה מבין ערבית. אמרתי שאנחנו מצביעים נגד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קרעי, בשביל מה אתה מאתגר אותו במשהו שהוא לא אמר, נו? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, לא. אמרתי. אמרתי – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, לא. אמרתי – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא מצביע נגד. מה – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אמרנו שאנחנו הרשימה המשותפת – ואמרתי למה, הסברתי למה. לא מהשיקולים שלך – מהשיקולים שלנו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ברור. ברור. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> דווקא אנחנו קשובים. רצינו להביא לשינויים. לא הייתה נכונות. (אומר דברים בשפה הערבית). << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית). << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית). << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש חברי אחמד טיבי, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, הממשלה דנה היום בהכרה בשלושה יישובים בנגב יחד עם הפקעת אלפי דונמים של האזרחים הערבים בנגב. מה שקורה היום זה אותו שיח שמתנהל גם בקרב האוכלוסייה הערבית כבר כמה חודשים. האם אנחנו מקבלים את מה שמגיע לנו בזכות או שאנחנו עושים על זה סחר חליפין – מוקאידה בשפה הערבית. וגם יש ויכוח. חלק מהציבור אומר: אתם אכן יותר צודקים ברמה העקרונית, אבל יכול להיות שאתם פחות מעשיים. אני חושב שזו נקודה מאוד מאוד חשובה. האם האוכלוסייה שלנו, חברי סמי אבו שחאדה, צריכה ללכת בדרך של הכרה בביר הדאג', כמו שהמדינה נאלצה להכיר; להכיר בקסר א-סר, כמו שהיא אכן הכירה; באבו קורינאת, באבו תלול, בדריג'את, בכוחלה, במכחול, בסעווה, בסייד, באום בטין, בתראבין, כפי שהיא נאלצה להכיר; להכיר בעין חוד, בערב א-נעים, בדמיידה בצפון, כמו שהיא נאלצה להכיר – בתמורה למה? בתמורה למאבק, עבודה קשה, זיעה. בסופו של דבר, היא אכן הכירה בכל הכפרים הללו. האם זוהי הדרך המועילה, המועילה לאוכלוסייה הערבית, או הדרך של לממש בעצם את תוכנית פראוור, לממש את תוכנית פראוור, שזו לא הסדרה, אלא הסרה של יישובים ערביים קיימים, ולהביא את האוכלוסייה ולשים אותה במקומות מסוימים. כי הרי התוכנית של הממשלה היא כמה שיותר אדמות, כמה שפחות ערבים. במידה שהיא לא מצליחה – אז כמה שיותר ערבים על חתיכת אדמה קטנה, שהיא מחפשת ומגיעה לסחר חליפין עם חלק מהנהגת האוכלוסייה הערבית. למה אני אומר את זה? כי אני גם רוצה לענות על השאלה: האם הדרך שלנו, אנחנו במשותפת, היא רק צודקת או גם מעשית? אני רואה שאין דרך יותר מעשית וגם מכובדת יותר מהדרך של האוכלוסייה הערבית ושל הרשימה המשותפת. אם הדבר – מה שאמרתי, גם מבחינת עובדות, מספרים, ושמות של יישובים שקיבלו את ההכרה תמורת זיעה, תמורת מאבק, ולא תמורת הפקעת מאות אלפי דונמים של האדמה, כמו ההחלטה של הממשלה הנוכחית, אז אני רוצה לקרוא לכם מה שכתבה עמותת או תנועת רגבים. היא כתבה היום כך: הממשלה אישרה כעת הקמת עיר בדואית ושלושה יישובים בדואיים כפריים, שמטרתם היא כינוס הפזורה הבדואית ליישובי קבע. נוסח הצעת ההחלטה הינו כמעט זהה להצעה שקידמה ממשלת נתניהו בשנה שעברה. זאת הודות לעבודה המאומצת שלנו – של רגבים – מול לשכת השרה שקד בחודשים האחרונים. ועוד תנועת רגבים ממשיכה: הדברים שאמרנו אז נכונים גם להיום. מדובר בהזדמנות לשינוי פני הנגב. עוד פעם, רגבים כותבת: מדובר בהזדמנות לשינוי פני הנגב. החזרת קרקעות לידי מדינת ישראל והתחלת כינוס הפזורה הבדואית מהשטחים הפתוחים בנגב אל תוך היישובים החוקיים, במקום הרחבת היישובים הקיימים, כפי שהיה נהוג עד היום. ההחלטה קובעת שאם תנאים אלו לא יתממשו, הקמת היישובים תבוטל. חברים, אם זו לא תוכנית פראוור, אז אני לא יודע מה זה תוכנית פראוור. לכן מהי הדרך היותר נכונה ומעשית – הדרך של המשותפת, של ערביי הנגב שהביאו את ההכרה בביר הדאג', בסעווה, בכוחלה, במכחול, באום בטין, או הדרך הזו של סחר חליפין שרגבים והימין הקיצוני מברך עליה? לצערי הרב, לא רק רגבים בירכו, גם רע"מ בירכה. מהתפיסה הזו אני רוצה לעבור היישר לתפיסה כלפי התקציב עצמו. בשנת 2015 נאבקנו למען תקציב. הבאנו את תוכנית 922, שהיא 10.7 מיליארד שקלים ללא החינוך. עם החינוך – 15 מיליארד שקלים. להוסיף לזה תוכנית עבור הבדואים בנגב – 2397; הבדואים בצפון – 1480; וגם הערבים הדרוזים – 959. אם אוספים, אוגמים את כל התוכניות ביחד – יש ויכוח. למשל, אני אומר 24.5 מיליארד, כבוד השר חמד עמאר. עכשיו, השר חמד עמאר אמר לי: סליחה, זה פחות מזה, זה מגיע למשהו כמו 22 מיליארד, ולא 24.5. אני חולק עליך, כבוד השר חמד עמאר. אבל אני רוצה לשאול אותך. כשהיינו באופוזיציה, באופוזיציה – דרך אגב, גם אתה היית באופוזיציה בשנת 2015 – והבאנו את כל התוכניות הללו, אם היינו שמים אותן בבנק אז הריבית וההצמדה אחרי שש שנים היו מגיעות לתוכנית הנוכחית של 29.5, שהיא כוללת, ה-29.5 – גם הדרוזים, גם הבדואים בצפון, גם הבדואים בדרום. דבר שאני מברך עליו. אני רוצה לראות את האוכלוסייה שלנו מאוחדת, ויש תוכנית אחת ויחידה לאוכלוסייה שלנו. האמת, שזה לא צריך להישאר בגדר תוכניות, זה אמור להיות בבסיס התקציב, כחלק מהאזרחים. אבל בכל זאת, כל איחוד – אני מברך עליו. אבל כשמאגמים תקציבים מכל מקום, אוספים אותם ביחד ואומרים – הינה, אחרי שש שנים אנחנו מעלים מ-24.5 ל-29.5. אז תגיד לי בבקשה, מה הערך המוסף? אתה יודע מה, אני בן אדם מקצועי, ואני יודע שיש ערך מוסף. ואמרתי את זה: יש ערך מוסף של תוספת שני מיליארד שקלים. אני חושב שזה נכון מבחינה מדעית. אבל מבחינה איכותית, איזה דבר חדש יש? האם יש אוניברסיטה? לא מגיע לנו אוניברסיטה? בית חולים אחד. יש במדינת ישראל 33 בתי חולים רשמיים. תגיד לי, כבוד השר חמד עמאר, אתה משפרעם. למה רוצים להקים בית חולים ליד שפרעם בקריית אתא ולא בשפרעם? תענה לי כבוד השר. אתה שר בכיר, שר חשוב, שר במשרד האוצר, המשרד הכי חשוב. למה אין בית חולים בשפרעם, ורוצים לבנות עכשיו ליד שפרעם בקריית אתא? האם זה צודק? האם זו הדרך הנכונה שלנו, להמשיך מממשלה לממשלה בלי להגיע לשוויון מהותי, לדבר תמיד על מספרים, בלי להגיע ולהתקרב לשוויון מהותי? האם אנחנו עוברי אורח? האם אנחנו נישאר פה רק לחצי שנה או שאנחנו אזרחים בזכות? אנחנו לא באנו למדינה. המדינה באה אלינו ועלינו. מגיע לנו לבנות אסטרטגית. נהיה תלויים תקציבית כל הזמן, או שמגיעה לנו צמיחה כלכלית? אני חושב שאלה הן השאלות החשובות ביותר עבור כל אזרח. אבל יתרה מזו – 29.5% זה פחות מ-1% מתקציב של 610 מיליארד שקלים. אז אנחנו רבים פה, ומתווכחים על פחות מ-1%, ומזניחים את ה-99% מהתקציב. האם ה-99% חשוב לנו או לא? כששליש מהתקציב הזה עבור מה שנקרא ביטחון – מצור עזה, פגיעה ישירה וחסרת תקדים נגד הערבים הפלסטינים בירושלים המזרחית, עיבוי התנחלויות, חיזוק צבא הכיבוש. מיהם האנשים הרעים שיצביעו בעד תקציב כזה, שיפגעו בעזה, שיפגעו בירושלים המזרחית, בעם הפלסטיני, שיפגעו בהורים שלי ובהורים שלך? בהורים שלי ובהורים שלך. העלאת מחיר הלחם – ההורים שלי קשיי יום, שלי, אני – למה להעלות להם את מחיר הלחם? את הפירות, את הירקות, את התחבורה הציבורית – למה? רק אנשים רעים, רעים – אתה יודע מה, אנשים ששונאים את הציבור שלהם – מצביעים בעד התקציב הזה; ששונאים את הציבור שלהם – מצביעים בעד התקציב הזה. כי זה תקציב שפוגע במוחלשים. למה צריך להעלות את גיל הפרישה לנשים? חברי כבוד היושב-ראש ד"ר אחמד טיבי, תגיד לי בבקשה מי ייפגע יותר – אישה שעובדת במשרד או אישה שעובדת בניקיון? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ברור. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מי יותר סובלת מבעיות גב, מעבודה קשה? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> המוחלשות. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נשים מוחלשות או נשים שעובדות במשרד? ואני מכבד את כולן. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מבוססות. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז כשמעלים את גיל הפרישה לנשים, מי הן הנשים שהגזרה הזו תיפגע בהן הכי קשה? נשים ערביות, בפריפריה. רק בן אדם רע מצביע בעד התקציב הזה. רק בן אדם שרוצה לפגוע בנשים. שרוצה לפגוע במוחלשים. אז מי זה שרוצה שאנחנו נריב על פחות מ-1% ונעזוב את ה-99% מהתקציב? מה אנחנו, אזרחים או נתינים? אתם יודעים מה, אני רוצה לתת דוגמה: תנועת ש"ס. תנועת ש"ס נמצאת בממשלה משנת 1984, ב-80% מהשנים. מ-1984 עד עכשיו. סמי אבו שחאדה, אני חושב שזו השוואה מאוד מאוד חשובה. ש"ס, אני לא יכול להגיד שהם לא חכמים. אני מאמין שאריה דרעי בן אדם חכם. נמצאים במשרדי ממשלה חשובים ביותר: שר הפנים, שר האוצר, שר העבודה והרווחה. שר כלכלה, לא שר אוצר. שר כלכלה, שר העבודה והרווחה, שר הפנים היו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> היו שר במשרד האוצר. כן. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן. איציק כהן. נכון. צודק. אז זה עוד דבר שאני מוסיף. רוצה להוסיף עוד דבר. תמכו בכול החלטות הממשלה. תמכו בחוק הלאום; בחוק קמיניץ; בכל מתקפה על עזה; בכל החלטות הממשלה תמכו. אני רוצה להוסיף עוד משהו לגבי ש"ס, משהו קטן, קטן, כמה קטן? הם יהודים ואנחנו ערבים, הבדל קטן במדינת היהודים, נכון? עכשיו, אני רוצה לעשות משוואה. אחרי 37 שנים מהיותם בממשלה, מה מצב הציבור שלהם היום? הם נמצאים באשכולות 4-1, כמו האוכלוסייה הערבית. אני לא יכול להגיד שאריה דרעי לא חכם, ולא שלא היו בתפקידים חשובים, ולא שלא הלכו עם הממשלות בכל דבר. והם יהודים במדינת היהודים. מה מצב האוכלוסייה שלהם? האם זו הדרך שאנחנו צריכים לאמץ? להיות נתינים? תן לי ביד, ותיקח בשתי ידיים? האם זו הגישה? או שאנחנו צריכים להיאבק על התקציב כולו. ופה, מבחינתי טמון הכלב האידיאולוגי. למה טמון הכלב בנקודה הזאת? כי כל מה שרצה גם נתניהו – אבל היו גם לפניו, גם לפני קום המדינה, רצו מה שנקרא שלום כלכלי. חלק מהשלום הכלכלי – נמצאים עכשיו אמירויות, בחריין, סודן, וגם מפלגת רע"מ – חלק מהתפיסה הזו של שלום כלכלי. מה התפיסה הזאת אומרת? אומרת: יש זכויות לאומיות רק ליהודים, וזכויות חברתיות, כלכליות, אזרחיות ללא היהודים. זוהי התפיסה. דרך אגב, אתמול הייתה הצהרת בלפור, 2 בנובמבר. שם כתוב: בית לאומי ליהודים וזכויות אזרחיות ודתיות לקבוצות הלא-יהודיות. זה נוסח ההצהרה של בלפור. אותה תפיסה. יש מי שנכנע לתפיסה הזו, ויש את הקבוצה שאני כל כך גאה בה, הרשימה המשותפת, שלא מקבלת ולא תקבל כי אנחנו חלק מעם, אנחנו ילידים, אנחנו בני המקום הזה, אנחנו אזרחים בזכות, וניאבק למען הזכויות האזרחיות והזכויות הלאומיות של הציבור שלנו. מפה אני רוצה לעבור לנקודה האחרונה במשוואה. השוויתי בין הדרך שלנו, ההכרה בדמיידה, ערב א-נעים, עין חוד, אבו תלול, סעווה, כוחלה, מכחול, אום בטין – הדרך הזו, לבין הדרך הנוכחית של הכרה בשלושה יישובים, ובמקביל להפקיע אלפי דונמים מערביי הנגב. והמשוואה השנייה בין 922 – סמי אבו שחאדה, ב-922, 2015, הצבענו נגד התקציב. ב-2016 הצבענו נגד התקציב. זה אנחנו שהבאנו במו ידינו את החלטה 922, כי אנחנו נגד סחר חליפין, נגד מוקאידה, כי ראינו את זה חלק קטן מהזכויות שלנו, ולא בחסד, מן הסתם. אז המשוואה השנייה זה התוכנית הכלכלית. הראשונה זה ההכרה בכפרים. ההשוואה האחרונה זה בין אחדות לבין פירוד, הפרדה. מה שקורה עכשיו – היינו רשימה משותפת, הגענו עד ל-15 מנדטים. נתניהו יחד עם מנסור עבאס עשו את הכול בשביל לפרק את הרשימה המשותפת, והגענו עד הלום. הציבור שלנו לא אוהב את מה שקורה, בלשון המעטה. אבל מה לעשות, בשביל האחדות צריך לא רק צד אחד. ובשביל האחדות, לא צריך ללכת על אחדות שהיא לא מהותית – שהיא רק הולכים ביחד, מתמודדים ביחד, אחר כך זה קופץ אל הרב דרוקמן ואל סמוטריץ', בן גביר, נתניהו – אלא על אחדות שמבוססת על קווי יסוד בשביל לכבד את הציבור שלנו ואת מה שמגיע לו. לכן יש את הדרך של המשותפת ויש את הדרך שנקטה מפלגת רע"מ. האם זה באמת הוסיף לנו או שפגע בנו? אני חושב שהיום, ויום אחרי יום, האנשים רואים מה הדרך היותר-נכונה: דרך של אחדות עם עמידה איתנה על העקרונות, ולהיאבק למענם. וזה מה שמגיע לציבור שלנו. מפה אני רוצה לעבור היישר לתפיסה מאוד חשובה. אני חושב שאחד המיעוטים שהיו מאוד מוצלחים ברמה הכלכלית זה היהודים באירופה במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20; הגיעו לראשי בנקים וקבוצות אמידות, והצליחו. האם זה עזר ליהודים מפני עליית הפשיזם? אני חושב שאנחנו צריכים להתבונן בניסיון הכל-כך חשוב הזה. האם המאבק צריך להיות על הכסף ותו לא, ולא מעניין אותנו חוק הלאום, לא מעניין אותנו העם הפלסטיני, לא מעניינת אותנו הדמוקרטיה במדינת ישראל, זה רק לשפר כלכלית, להיות חברה צרכנית? האם זה עזר ליהודים באירופה או שדווקא ההצלחה הכלכלית הביאה להסתה נגדם? לכן אנחנו, שמהווים 20% מכלל האוכלוסייה, צריכים לגמד את עצמנו או שצריכים ללכת בכל הכוח, לשים את עצמנו במשקל למען השלום, למען הדמוקרטיה, למען השוויון, לבנות ברית עם יהודים דמוקרטים, ולא עם בן גביר וסמוטריץ', והרב דרוקמן, ולא עם הגזענית אילת שקד? זה כיוון מהותי לאוכלוסייה הערבית, לאן פנינו מועדות, מה הדרך הנכונה שלנו. הדרך הנכונה: לשים את כל המשקל שלנו יחד עם יהודים דמוקרטים נגד היהודים הגזענים, למען הערכים שאנחנו רוצים לחיות כחלק מהם, ערכי השלום והדמוקרטיה, והשוויון והצדק החברתי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> והמחבלים המתאבדים. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תשתוק אתה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שתוק אתה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אוסקוט (אומר דברים בשפה הערבית). << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שתוק. שתוק. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית). << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מבקש לא להפריע לדובר. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לכן אנחנו נמשיך בדרכנו. והיום, מבחינתי – תשמע, חברי ד"ר אחמד טיבי. לפני שנה דיברו על כן ביבי, לא ביבי. היום הדבר הכי חשוב: כן תקציב, לא תקציב. שם לא דיברו על המהות, ועכשיו לא מדברים על המהות. בזמנו לא דיברו על המהות, ועכשיו לא מדברים על המהות של התקציב. אנחנו כן נגד בנימין נתניהו. כן, כן, כן. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הוא לא אופציה מבחינתנו. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הוא לא אופציה, לא היה ולא יהיה, ממקום מאוד מהותי – שאנחנו נגד האידאולוגיה שלו. אנחנו נגד התקציב הזה לא כחלק מכן תקציב, לא תקציב. כי מה שחשוב לנו זה המהות של התקציב. אני רוצה לחשוב על ההורים שלי, על (אומר בערבית), אני רוצה לחשוב על השכנים שלי, אני רוצה לחשוב על הכפרים הערביים, על עיירות הפיתוח, היהודים העניים. אני רוצה לחשוב עליהם ולהגיד: במידה והתקציב הנוכחי עובר, האם זה ייטיב או שזה יפגע בהם? זו השאלה העקרונית. אני רוצה לשאול על תושבי עזה, הגדה המערבית, ירושלים המזרחית. האם התקציב הזה יעזור להם או שהוא יעמיק את הכיבוש? רק אנשים רשעים, אנשים רעים, אנשים ששונאים את עצמם, שונאים את הציבור שלהם, מצביעים בעד תקציב ארור כזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> (אומר דברים בשפה הערבית). << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עליך ועל החברים הטרוריסטים שלך – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה מוכן לאפשר לו לסיים? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא לא מדבר. הוא שותק. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא. זו זכותו. יש לו עוד שתיים וחצי דקות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זכותו לעמוד בשקט? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא, אתה מדבר אחריו. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> קרעי, אני מרגיש שיש לך רגשי נחיתות. תשמע, אתה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כל הנאום שלך זה רגשי נחיתות. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש לך רגשי נחיתות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כל הנאום שלך – – << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה רוצה להוכיח לי משהו – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – זה נאום של מתק שפתיים, שאתה תומך בטרור. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תגיד, אולי אתה רוצה להוכיח לאשכנזים, למשל, שאתה שונה ממני, למשל. אולי אתה רוצה להוכיח לאשכנזים שאתה, בהיותך עם הרקע הערבי – שאתה שונה ממני. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני לא תומך בטרור. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לכן אתה מקצין ואתה גזעני. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני לא מכבד מחבלים. אני לא מעודד רצח של אזרחים ותינוקות, וילדים חפים מפשע. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – – תשמע, אני רוצה להסיר, להסיר את הדבר השטחי הזה ולהגיד לך – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני לא מעודד טרור. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – (אומר בערבית) אתה בן לוב – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בן ג'רבה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית). << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא בן ליביה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אל תוכיח שום דבר. אתה יודע מה, תהיה גאה כמוני. אני ערבי פלסטיני גאה, אוהב את העם שלי. אני כל כך גאה בו, מאמין בזכויות שלנו, מאמין (אומר דברים בשפה הערבית). למה יש לך רגשי נחיתות כלפי אשכנזים? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה אוהב את העם שלך ושונא את המדינה שנותנת לך זכויות. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> למה יש לך רגשי נחיתות כלפי אשכנזים? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה שונא את המדינה שנותנת לך זכויות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תשמע, הם גזענים – אני לא מדבר על כל האשכנזים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה לא צריך לספר לי על זה, חבר הכנסת עודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הגזענים הם גזענים כלפיך גם. תהיה גאה כמוני. זו דרך – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תהיה גאה ואל תתמוך בטרור. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זו דרך יותר מכבדת ויותר מכובדת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם יכולים לשנות את הדרך. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עודה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם יכולים לשנות את הדרך ולא לתמוך בטרור. תפסיקו לתמוך בטרור. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אוסקוט. אוסקוט. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת שלמה קרעי, תפדל (אומר בערבית). כמה זמן? שלמה – 15. מעט יחסית. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בינתיים אתם ברשימה המשותפת מוכרים את עצמכם בנזיד עדשים, בכל פעם, לממשלה האשכנזית הזו. אז רגשי הנחיתות הם שלך, חבר הכנסת עודה. עליך ועל החברים הטרוריסטים שלך אנחנו מתפללים בכל שבוע: "וכל היועץ עלינו ועל עמך בית ישראל עצה שאינה טובה ומחשבה שאינה טובה, אבדו, בטלו, גדעו, הפרו, הפר עצתו". << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, מותר לכל אפס לעלות על הדוכן להסית נגדנו? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תשתוק. תשתוק. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה מקובל בתקנון הכנסת? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תשתוק, תומך טרור, מחבל. תשתוק. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה חלק – לפי התקנון זה מקובל? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מבקש לחזור בך מהדברים שקראת לו מחבל. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא חוזר בי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מבקש ממך לחזור בך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא תצנזר אותי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני אצנזר אותך – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא תצנזר אותי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> – – זו עבירה על התקנון. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כשהוא יגנה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה לא רשאי – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כשהוא יגנה טרור – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה לא רשאי לקרוא לו מחבל. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא תומך בהרג של מחבלים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אם לא תחזור בך, אני מוריד אותך מהדוכן. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא תומך בהרג של מחבלים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תחזור בך מהתיאור מחבל. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> שהוא יגיד שהוא לא תומך בהרג של מחבלים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שלמה, אני לא רוצה להוריד אותך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> שהוא יגיד שהוא לא תומך בהרג של מחבלים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תחזור בך מהמילה מחבל. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> שהוא יגיד שלא ילך לחבל – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. תחזור בך מהמילה מחבל. אני קורא אותך לסדר הפעם השנייה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> חבל שהכנסת הזו – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם שלישית, תוריד אותו מהדוכן. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> חבל – אתה לא – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא יהיה במשמרת שלי – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא תצנזר אותי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> – – קריאה לחבר כנסת ערבי שהוא מחבל – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא תצנזר אותי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> – – בניגוד לתקנון של הכנסת. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא תומך טרור. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני לא רוצה להוריד אותך. חכו. חכו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא מחבק מחבלים – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חכו. חכו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שרוצחים ילדים קטנים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חכו. תגיד שאתה מתנצל על האמירה שלך שהוא מחבל. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> שהוא יתנצל על חיבוק מחבלים שרוצחים ילדים קטנים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תגיד שאתה מתנצל על האמירה שלך שהוא מחבל. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> שהוא יתנצל על חיבוק מחבלים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תחזור בך מהאמירה שהוא מחבל. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> שהוא יגיד שהוא מגנה טרור. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הוא לא יגיד כלום, כי אתה תיארת אותו כמחבל. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ואם הוא לא אומר – מי שלא מגנה טרור הוא מחבל. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מבקש ממך – שלמה, אני לא רוצה להוריד אותך, אני נותן לך הזדמנות, למרות שקראתי לך שלוש פעמים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מי שלא מגנה טרור – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תחזור בך מהאמירה שהוא מחבל. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ומי שלא מגנה פגיעה בחיילים ופגיעה באזרחים – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה לא אמרת את זה, אתה אמרת מחבל. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הוא מחבל. אני אומר – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מבקש ממך, פעם אחר פעם אחר פעם – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מי שלא מגנה פגיעה, מי שלא מגנה – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מבקש ממך, תגיד שאתה מושך את הדברים שלך – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מי שלא מגנה פגיעה בתינוקות ובילדים – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> – – אם לא – שלמה – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אבל אחמד – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הוא מחבל. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אסור להגיד לחבר כנסת שהוא מחבל, נקודה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אסור גם לחבק מחבלים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נקודה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אבל אם לתפיסתו – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא לתפיסתו. לא לתפיסתו. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> א. על הדוכן הוא יכול לומר. לתפיסתו – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה לא רוצה לחזור בך? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מי שלא מגנה פגיעה בנשים וילדים – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> להוריד אותו. נג'לוהו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הוא מחבל. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא להוריד אותו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא יכול לצנזר אותי. מי שלא מגנה פגיעה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני לא מצנזר, נתתי לך אופציה פעם ראשונה, פעם שנייה, חמש פעמים. נא לרדת מהדוכן בבקשה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תראו איזו ממשלה – הטרוריסטים משתלטים כאן על מליאת הכנסת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה משתולל. לא יהיה מצב שיקראו לח"כים הערבים מחבל, בניגוד לתקנון, מה עוד שלפי מיטב ידיעתי – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> למיטב ידיעתך – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> – – יש רק חבר כנסת אחד שהואשם בתמיכה ובהזדהות עם ארגון טרור. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הוא לא תומך במחבלים, הוא לא מעודד פגיעה – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> המשותפת הם לא. לא סמי ולא אחרים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בחיילים, בתינוקות, בילדים? למיטב ידיעתך? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תירגע. שלמה, תצא החוצה, תירגע, אני אאפשר לך לחזור. תודה. צא החוצה בינתיים. תירגע, תשתה קפה. יואב קיש בבקשה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה תחזיר לו אחר כך את הזמן. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה רואה שאני מגלה נדיבות, נתתי לו אופציה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יעטיכ אל-עאפיה, אבו אל-כאמל. (אללה ייתן לך בריאות, אבו אל-כאמל). << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> סמי, שב במקום שלך. אחריך אני אתן לשלמה קרעי לעלות. 15 דקות. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> האמת היא, היושב-ראש, הייתי מעדיף שינהל את הישיבה מנסור עבאס. שום קטע אישי, כי אני הולך להתייחס לדבריו. אתמול מנסור עבאס היה בפריים טיים בערוץ 12, הזכיר את שמי. אני מצאתי לנכון עקב כך להתייחס לכל מה שהוא אמר, עניינית, ולספר לכל עם ישראל בדיוק את מה זה שהיה ביני לבין מנסור עבאס במשא ומתן לאחר הבחירות האחרונות. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> באתי במיוחד לשמוע. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. אני אתחיל בשורה התחתונה. קודם כול – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> סדרה בהמשכים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> למה סדרה בהמשכים? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לכן הגיע אמיר. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, זה לא בהמשכים, זה חשוב. אני אתחיל בשורה התחתונה. מעולם הליכוד לא הציע לרע"מ הסכם קואליציוני. מעולם. ב-2019 לא הייתי מעורב במגעים. מה שנודע לי – ואני לא אומר את זה ממקור ראשון, לא הייתי מעורב במגעים – נודע לי שמנסור עבאס רצה להצטרף לקואליציה, וכמו שאנחנו יודעים כולנו, הליכוד סירב והלכנו לבחירות. זה מה שהיה ב-2019. בבחירות האחרונות, מי שריכז את כל המגעים עם רע"מ היה אני, עם מנסור עבאס ווליד טאהא. אני אומר בצורה הכי ברורה והכי פשוטה: אנחנו ביקשנו מרע"מ תמיכה בחוק לבחירה ישירה בלבד. דרך אגב, יש רק מסמך אחד שהליכוד העביר אי-פעם לרע"מ, והוא יצא מהנייד שלי בוואטסאפ לוואטסאפ של מנסור עבאס, וזו הייתה ההצעה היחידה, והיא דיברה על תמיכה בחוק בבחירה ישירה. מה שקרה לאחר מכן, התחלנו סביב זה משא ומתן. הייתי לי פגישה אישית עם ווליד טאהא, אפילו הזמנתי אותו אליי, וישבתי איתו ביחד. התנאי המרכזי של ווליד טאהא לטובת תמיכה בחוק בחירה ישירה היה ביטול קמיניץ, סירוס קמיניץ – איך שאתם לא רוצים לקרוא לזה. דיברתי על זה עם ראש הממשלה דאז נתניהו. האמירה הייתה פשוטה – לא. לא ולא. ובזה נגמר המשא ומתן. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> צריך תרגום, היושב-ראש. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד פעם, עובדתית, אם היינו מסכימים לתנאים או לדרישות של רע"מ, כנראה שהממשלה הזו לא הייתה קמה. היו הולכים לבחירה ישירה. הערכה סבירה שלי, שראש הממשלה דאז נתניהו היה מנצח בפער גדול, אבל אנחנו לא היינו מוכנים להתפשר על העקרונות שלנו בצורה כל כך דרסטית ולוותר, כמו שעשה את זה בנט, שכל מה שעניין אותו – הכיסא. אז אני רוצה להגיד מה כן היה. למה חשוב לי להגיד מה כן היה? מכיוון שיושב מנסור עבאס אתמול בערוץ 12 ומערבב כל מיני דברים, חצאי אמיתות ושקרים, והציבור נוטה להאמין. חבר הכנסת פינדרוס, השר ליצמן, תשמעו, אני אספר לכם מה אמר אתמול מנסור עבאס, איך הוא ערבב את האמת עם שקרים ואיך הוא עובד על עם ישראל. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> הוא בחברה טובה, הוא בממשלה כזאת. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. מה היה בשיחות שלי עם מנסור עבאס, עם ראש הממשלה דאז נתניהו? היה שיח אמיתי וכנה. למה? כי אנחנו האמנו בכוונותיו. הוא התחיל – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כן. כן, לא כנה. כן. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. הוא התחיל את השיח שהוא אמר – הינה, את זה אולי כדאי שתדע – שהוא פרש מהרשימה המשותפת, כי הוא לא מאמין בלנסות לקדם נושאים פלסטינים. הוא אמר: אני רוצה לקדם אך ורק לערביי ישראל. אני פרשתי מהמשותפת. הפריע לי שהם הצביעו נגד הסכמי אברהם. ויותר מזה, בנאום הראשון שלו ששודר בפריים טיים לכולם, הוא לא הזכיר במילה אחת את הנושאים הפלסטינים ועורר תקווה – אני אומר בכנות, בי לפחות, זה היה השלב שהתחלתי ליצור קשר איתו – שאולי יש פה מנהיג שמייצג את הציבור הערבי הישראלי האמיתי. אנחנו בליכוד – ואני אומר את זה בצורה הכי ברורה: אין לנו שנאת ערבים, אנחנו לא גזענים. ההפך. אנחנו נלך יד ביד עם כל מי שיבוא וידבר על עתיד ערביי ישראל; איך מצמצמים את הפערים, איך מטפלים בפשיעה הערבית. אבל מי שביד השנייה יפעל נגדנו, יקדם פעילויות של ארגונים שפועלים נגדנו, אנחנו לא נלך איתו. באותה נקודת זמן – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה רוצה שערבי לא ידבר בעניינים לאומיים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> נקודה אני רוצה שנציג הציבור הערבי ישראלי ידבר על הציבור הערבי ישראלי, נקודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> רק. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> רק. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה יכול לדבר על ההתנחלויות – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> רק שנייה, אני לא רוצה לעשות איתך דו שיח. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא, לא, אני אוסיף לך זמן. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אז תן לי לסיים. אני אשמח, אבל – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> רק לך וליהודים מותר. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר לך מה לי מותר. מה אני רוצה, לא מה לי מותר. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה קובע לערבים מה צריך להיות. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני אגיד לך מה אני מחפש. אתה יכול לא להסכים עם מה שאני מחפש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נכון. נכון. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מחפש נציג אותנטי – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לכן אנחנו לא מסכימים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. נציג אותנטי לערביי ישראל שמה שהוא רוצה לעשות זה לעסוק בערביי ישראל ולא בנושאים הפלסטינים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זו לא ההגדרה של אותנטי. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה. אני כן מגדיר את זה ככה, אתה מגדיר את זה אחרת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני אוסיף לך דקה בגלל ההפרעה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר, תוסיף לי כי הפרעת לי – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הינה, עוד דקה. בבקשה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וניצלת את זכות ההפרעה של היושב-ראש. אני לא יודע אם זו זכות, אבל אני בטוח שאתה תשמח לשמוע את שאר דבריי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> מה כן אמר נתניהו בשיחות? הוא אמר דברים שאני מסכים איתם לחלוטין. הוא אמר: בשביל להשפיע על דעת הציבור במדינת ישראל, רק אני ורק הימין נוכל לעשות את זה. והוא צודק. מה הפך ותמרן פה ולקח את הדברים האלה מנסור עבאס והוביל אותם לאמירות שקריות? הוא אומר שאמר ראש הממשלה דאז, נתניהו: רק אני אעשה את כל מה שאתה רוצה. לא היה ולא נברא. לא היה ולא נברא. אני לא אוהב את הסגנון, איומים, מה איומים, שיעשו מה שהם רוצים רע"מ, זה לא מעניין אותי. אם אנחנו היינו נותנים לרע"מ את מה שהם ביקשו לבחירה ישירה, אז הממשלה הזאת לא הייתה קמה; הייתה פה בחירה ישירה; נתניהו ככול הנראה היה מנצח והייתה מוקמת פה ממשלה בראשות נתניהו. אנחנו סירבנו. בנט נכנע ונוצרה הממשלה המסוכנת הזאת. אני חייב לספר עוד סיפור אישי אחד – שתבינו רגע את המציאות העגומה הזאת. ביום שבו הדד-ליין האחרון של להודיע: הצלחנו – היינו פה בכנסת, ופתאום עובר מולי בנט, והוא מסתכל אליי, הוא עוד לא היה אז ראש ממשלה, הוא צוחק כזה ואומר: שמע, אתם נכנעתם לרע"מ בכל דבר. אמרתי לו: תגידי לי, על מה אתה מדבר? אתה חושב שאם היינו נכנעים היית מגיע למצב הזה? זה לא עזר. כנראה שמנסור עבאס שיקר להם ואמר להם: הינה, זו רשימת הדרישות שהליכוד הסכים לה. אני אומר לכם, הליכוד לא הסכים לשום דבר. אני יכול להראות לכם – בוא נגיד, אם נגיע למצב שצריך להראות מי צודק ונוציא את המסמך, היחיד שיש, מהווטסאפ שלי, ואני אראה לכם מה כתוב שם, אז תבינו שאין בינו לבין מה שהממשלה הזאת נכנעה לעשות, שום קשר. אני רוצה לדבר עכשיו על האכזבה האישית שלי ממנסור עבאס. אמרתי שאני לא הכרתי אותו, הפעם הראשונה שהתרשמתי ממנו הייתה בנאום שלו. באמת קיוויתי, כמי שמחפש נציג אותנטי לערביי ישראל – וכשאני אומר "אותנטי", אני אחדד את זה ליושב-ראש, כי יש לנו חילוקי דעות, זה מי שרוצה לעסוק בנושאים שמפריעים לערביי ישראל. זה מה שאמר לי מנסור עבאס. הוא אמר לי שהתנועה, האחים המוסלמים פה, התנועה האסלאמית מנותקת משאר העולם, שאין להם קשר למקומות אחרים. עכשיו, איפה גיליתי שאתה משקר לי? מנסור, גיליתי בדבריך ביום שישי. אתה, ביום שישי היית באופירה וברקו, והצדקת במו פיך תרומות של עמותת 48 – כן, גם השם כשלעצמו – אבל, תרומות של עמותת 48 ליתומים ואלמנות בעזה, כאילו זה בסדר. עכשיו, לתפיסתו כנראה זה בסדר, אבל למה לי זה מפריע? – דרך אגב, בעיניי גם מחדל עצום של השב"כ – כי יש פה העברת כספים למשפחות חמאס, לאלה שרוצחים. מחבלים של החמאס שנהרגו במלחמה כנגדנו, ועכשיו מנסור עבאס מתגאה בזה שהוא מעביר להם כספים, למשפחות שלהם. איך יכול להיות? אני שואל. אותו אם שלפני רגע אמר לי שהוא עוסק רק בענייני ערביי ישראל. אמרתי לארגון עד כאן ולארגון פורום המשפחות השכולות, שאני מתנצל. אני הוטעיתי. רציתי להאמין שיש פה שותף. אין פה שותף, יש פה אדם מסוכן ששיקר לי, שמשקר לכל מי שמסתובב איתו, שמציג מצג שווא כאילו כל מה שמעניין אותו הם ערביי ישראל. האיש הזה מחובר דרך התנועה האסלאמית וכל מועצת השורא להעברת כספים למשפחות חמאס. הם מודים בזה, וזה אירוע שאני לא מוכן לסלוח עליו. אני לא הולך לאזור הפופוליסטי. אני לא חושב שכספים קואליציוניים יגיעו לעזה. לא יגיעו, בסדר? אבל מה כן יקרה – וצריך להבין איפה הסכנה הגדולה. הינה, השר חמד עמאר, אני רוצה שתבין את זה: אותה עמותת 48 אוספת תרומות. נדמה לי 42 או 46 מיליון שקל בשנה. זה לא גרוש וחצי. היא לוקחת את הכסף הזה ומחלקת, חלקו לערביי ישראל וחלקו למשפחות החמאס בעזה. מה יקרה עם הכספים הקואליציוניים שלכם? החלק שלהם שהולך לערביי ישראל – לא צריך. ואללה, יש מפה עד להודעה חדשה. אז ישתחררו כספים מתרומות, שעכשיו יעברו לאותן משפחות של הרוצחים המתועבים, של המחבלים האלה. והם אומרים שהם עושים את זה. זה מחדל נוראי גם של השב"כ. מילא מנסור עבאס היה אומר לי: אתה יודע מה, עשינו את זה בעבר, היום אני לא מתעסק בזה, אני מתעסק בערביי ישראל. אז הייתי יכול להגיד בעבר – בעבר, היום הוא מתנהג אחרת. אבל הוא בעצמו, ביום שישי, אמר: זה לגיטימי, השב"כ מרשה לי. גם פה, אמרתי לך, צריך לבדוק את זה. בגלל שזה לא לוחם חמאס, זה רק מי שהיה במשפחה. את האבא הצלחנו להרוג כשהוא רצה לירות רקטות על ישראל, אז עכשיו הילד שלו יכול לקבל. לא, לא יכול לקבל. אז אני אומר בצורה האישית, כן, אני נפגעתי מאוד מההתנהלות הזאת, הוניתי, רימו אותי, לעולם לא הייתי מתחיל שיח אם הייתי יודע שזה סוג האדם שניצב מולי. במקום הזה אני יכול לומר שאחרים צדקו. שמעתי את זה גם מאחרים ואמרתי להם: אבל תשמעו, זה מה שהוא אומר לי, אולי יש פה הזדמנות שחבל לנו לפספס. אולי באמת יש פה משהו חדש שאנחנו לא מכירים, כי את הרשימה המשותפת אנחנו מכירים, אבל הוא טוען שהוא עזב אותם. הכול כלאם פאדי. הכול שקר, אין מילה אמת. רע"מ מפלגה מסוכנת, הכספים שהם לוקחים הם כספים שישמשו לדברים שישחררו להם כספים למקומות מסוכנים. צריך לעצור את הדבר הזה, ולא יכול להיות שמרכיבים איתם קואליציה. את הדבר הזה פשוט אסור לעשות. היה לי חשוב לומר את הדברים האלה עוד פעם, כי לי אין פריים טיים בערוץ 12 כשאני רוצה, אבל כן חשוב לי לומר גם כמה דברים על התקציב, ואני מאמין שבשתי דקות נוספות מעבר לזמן הזה אני אוכל לסיים את דבריי. התקציב – אני אולי אגיד דברים שיפתיעו אתכם – יש בו יתרון, ומדברים עליו, שהוא מביא יציבות. אבל לא יכול להיות שעל חשבון היציבות אנחנו נוביל לכל כך הרבה דברים רעים. על חשבון היציבות, היה צריך לעשות את זה אחרת. היה צריך לדאוג לאנשים שאנחנו רוצים לדאוג להם. לא יכול להיות שהסיסמא הופכת להיות "מי שנותן יותר, מקבל פחות". אתה, השר חמד עמאר, הבטחת, וראש המפלגה שלך ליברמן הבטיח בתור שר אוצר, להעלות את שכר חיילי החובה. איך שכחתם אותם בדרך? צה"ל ומשרד הביטחון כבר הסכימו להעלות, היו כבר מוכנים לתקצב. אמרו: תגידו לאוצר שייתן מצ'ינג ואנחנו נעשה את זה. גם את זה לא עשיתם. אתם מתחבאים מאחורי האמירה שאתם, בתקציב הבא לשנת 2023, תעשו את זה. אתה יודע מה, לא מעניין אותי, אני לא מאמין לכם. אני לא מאמין לכם, כי אמרתם שתעשו את זה עכשיו ואתם לא עושים. שיקרתם לנו היום, מי מבטיח לי שלא תשקר לי מחר? לכולם נתת, פיזרת מיליארדים, בכניעה מוחלטת לתנועה האסלאמית של האחים המוסלמים, ולהעלות את שכר החיילים – הצבא וצה"ל כבר היה מוכן. אמרו: אנחנו מוכנים, תעשו לנו מצ'ינג – לא הסכמתם. איך אתה, חמד עמאר, יכול להסתכל על עצמך בראי? אני לא מבין. ואותו הדבר לגבי אשקלון. יושב-ראש ועדת הכספים קושניר – אני לא רואה אותו פה. אני לא יודע, אולי אני צריך לשים משקפיים או שהוא לא פה. קושניר, שנלחם והעביר הצעת חוק פרטית לתגמל את אשקלון – מוצא את עצמו ראש העיר תומר גלאם מול תקציב שאין בו את הטבות המס שהובטחו לו. שכחתם אותם. אז כסף לתנועה האסלאמית, שמעבירה תרומות דרך עמותת 48 למשפחות מחבלי החמאס יש, אבל כסף לתושבי אשקלון שמתמודדים מול הרקטות שלהם והקסאמים שלהם אין. זו הממשלה שלך וזה התקציב. התקציב גם מלא פגיעה בחלשים, פגיעה בפריפריה, הפריפריה החברתית והפריפריה הגיאוגרפית. מס גודש – במי זה פוגע? רק בפריפריה. פגיעה בחלשים שמשתמשים בכלים חד-פעמיים, שמשתמשים במשקאות ממותקים – אותם אתם לא רואים בעיניים. אפילו גרמתם לנשים של החרדים לחזור לשמור על הילדים, כי לא שווה להן לצאת לעבוד. אתם הלכתם לכניעה מוחלטת לתנועה האסלאמית, לאחים המוסלמים, ופגעתם בחלשים בחברה הישראלית. אני חייב להתייחס לנושא האחרון וזה לממשלה הזאת. הממשלה הזאת, לא משנה מאיזה מפלגה הגעת, הפרה את כל ההבטחות שלה לציבור, משני הצדדים. על ההבטחות של בנט ושקד, אני חושב שכבר דנו רבות, אבל אני רוצה לדבר על עוד הבטחות של ראש הממשלה החליפי שר החוץ יאיר לפיד. יאיר לפיד – יש את פינת הלפיד היומי אצל ינוניוז, מי שרוצה לראות – אבל יאיר לפיד ההתנהלות שלו בממשלה הזאת היא פשוט חוצפה שאין כדוגמתה. הוא היה פה על הדוכן הזה, יאיר לפיד, וקרא לחוק הנורבגי חוק מושחת. לקחתם את חוק שהיה בנורבגים בודדים והפכתם אותו לתעשייה. וזה אתה, אתה, יאיר לפיד, אתה קראת לזה ככה, לא אני. אותו דבר היה עם הממשלה, עם שרים וסגנים. שחיתות. איך אמרת? אופס, מצטער, לא הצלחתי. וזהו, שקט, התקשורת, כולם שוכחים, הכול בסדר. ממשלה מנופחת – לא, הכול בסדר, זה יאיר לפיד אמר: רציתי, לא הצלחתי, הכול בסדר. ממשלת חילופין. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יואב. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> דקה, אני מסיים, אני גומר בנושא הזה. חשוב לי לחדד את זה ואני מסיים. אתה גזלת ממני את השתי דקות האלה. ממשלת חילופין, יאיר לפיד קרא לזה דיל בין גנבים – לא יואב קיש. יאיר לפיד – דיל בין גנבים. היום אותו לפיד יושב על הכיסא של הגנב החלופי, לדבריו. מינויים – לא מעניין אתכם אם הם בנבחרת הדירקטורים, לא בנבחרת הדירקטורים. אתה שולח את כל המקורבים שלכם – תקווה חדשה, אני לא יודע עד איזה מספר ברשימה של הסיעה, אין להם יותר אנשים ברשימה, דואגים להם לתפקידים. הכול בסדר. והדבר האחרון, שהצטרף לחגיגת השחיתות, מה שנקרא, של לפיד: הכספים הקואליציוניים. כולנו ראינו את הסרטון עם הכסף ואת לפיד אומר: זה שחיתות, זה כספים קואליציוניים, אבל עכשיו זה בסדר, חבר הכנסת אוחנה, כי זה מהצד שלהם אז זה בסדר. אז הינה, אני עובר רגע על הדברים המושחתים של לפיד, שהוא עושה אותם עכשיו ובגדול: נורבגים, שרים, סגני שרים, ממשלת חילופין, מינויים, כספים קואליציוניים, והכול בזכות ־ אני לא יודע, אני לא אוהב לקרוא מושחת אבל הוא אמר שזה מושחת, נכון? אז לדברי לפיד, המושחת לפיד. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. זה לפנים משורת הדין ואני מחזיר לך מהתחלה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבל שהכנסת הזו לא מלאה מראות, לפחות בצד של הקואליציה, אולי ככה הייתם מסתכלים על עצמכם ורואים כמה שאתם חולים – חולים רגשית, אטומים לסבלם של החלשים בחברה, חסרי מוסר, "זובחי אדם עגלים יִשָּׁקוּן " – ככה כתוב – דואגים לחתולים ופוגעים בילדים קטנים רעבים. כמו שאמר לי הבוקר, בלי להתבייש, השר הנדל: אתה תדאג לילדים ולנשות האברכים של הציונות הדתית והחרדים והערבים, ואני אדאג לשאר. אתה תדאג לשאר? מאות אלפי משפחות במדינת ישראל שאתם חונקים אותן, פוגעים בנשים העובדות ובילדיהן, הם לא חלק מהשאר? "אֹטֵם אָזְנוֹ מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יֵעָנֶה". אתם דואגים למישהו בכלל במפלגה הקורסת שלכם, חוץ מלג'ובים ועוד ג'ובים לחבר'ה? מחוקקים רפורמה רעה בכשרות, שבלי קשר לבעיות המהותיות שבה – ודיברתי על כך בהרחבה בלילה – היא גם מסכנת את עבודתם של 4,000 משגיחי כשרות. ומה יש לממשלה המנותקת הזו לומר לאותן אלפי משפחות שנשבר מטה לחמן? באים וצוחקים עליהן בפרצוף. כך סגן השר המיותר יאיר גולן, שאני תמיד אומר, כשאני מזכיר את שמו, ברוך הוא וברוך שמו, תודה לאל שהוא לא נבחר לרמטכ"ל. מה אני אגיד לכם, "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל". אז סגן השר הבזוי הזה אומר להם בהבעת הזדהות עמוקה: שמעתי ש-4,000 משגיחי כשרות מודאגים לפרנסתם, אני מציע שיעשו הסבה מקצועית לפקחי בטיחות באתרי בנייה. האיש החצוף והבזוי הזה, שמקבל משכורת חודשית של למעלה מ-100,000 שקלים על חשבון הציבור, צוחק על אנשים שאיבדו משכורת מינימום ויתקשו להביא לחם וחלב הביתה. הוא פשוט חולה רגשית, גועל נפש. מטילים מיסים על החד-פעמי, על האוכלוסיות החלשות ביותר, על משפחות ברוכות ילדים. שר האוצר המושחת, חסר המוסר ושונא היהדות והחרדים, צוחק עליהם, מעלה תמונה, הוא ממליץ להם לשטוף כלים. כן, מתי בפעם האחרונה הוא שטף כלים באמת? הבת שלו עם המיליונים בחשבון תשתמש כנראה בעוזרת כדי לשטוף את הכלים. ומגדילה לעשות סיעת העבודה, שכל פעולה וכל אמירה שלה בממשלה הזו הן בושה וכלימה למורשת שלהם עצמם. הם קנו, אדוני היושב-ראש, כפכפים חד-פעמים לחברי הקואליציה המסכנים שלהם, הצבועים, השקרנים האלה. מה יגידו על זה בגלזגו? פשוט ממשלה חולה, מנותקת מהעם. הם מקימים ועדה – שמעת, השר לשעבר אוחנה? – הם מקימים ועדה לאיתור יועץ משפטי לממשלה – עד שאנחנו לא נדאג לסדר שם את העניינים – ואת מי הם ממנים שם? את שר המשפטים לשעבר, הפרוגרסיבי, הלא-רלוונטי, בעיקר מי שפורסם כי שילם דמי שתיקה למנקה שלו, כדי שלא תגלה שהטריד אותה מינית. אלה הראשים שלכם? אלה האנשים שעליהם אתם סומכים? הוא ימנה את מי שאליבא דגדעון סער, יוכל להחליף שלטון שלא בקלפי? אין לכם עכבות מוסריות. ממשלה חולה, ממשלה מנותקת. וזה גם מתווסף לפרקליט המדינה, עם כל אמירותיו בעבר כלפי נשים; ולגורס הלאומי אלעזר שטרן, עם הגריסה של התלונות האנונימיות על נשים שפגעו בהן, ו-2014, ועוד כל מיני פרסומים, אפשר לבדוק בגוגל. השם ישמור אותנו מהכנופיה הזו. אתם חולים, חולים רגשית. יש לכם את אותו כפתור שהנוכל אמר שיש לו בראש והוא מעביר אותו למצב מנותק, הוא יודע לנתק את הרגשות, ככה הוא העיד על עצמו. אז אתם כולכם למדתם ממנו? מרב, איפה מרב? פנינה, השתיקו אותך כל כך או שפשוט כבר לא אכפת לך? מיכל רוזין, זנדברג, איפה אתן? נשים צבועות, פמיניסטיות דה לה שמאטע. כל זה נוסף על הפגיעה האנושה, הבלתי-מוסרית והזדונית שהזכרתי קודם – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> זה לא פוליטיקלי קורקט, אמרה מרב מיכאלי על זה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> היא עדיין צריכה להרהר בזה מה תהיה התגובה שלה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הפגיעה הזדונית שהזכרתי בנשים הדתיות החרדיות והערביות, עם מעונות היום, ועוד יותר מכך, בנשים המוחלשות ביותר בחברה, שעובדות במקצועות שוחקים, עובדות ניקיון, מטפלות סיעודיות, נשים שלא מצליחות להגיע לגיל 62 כי נשבר להן הגב, ואתם מעלים להן את גיל הפרישה עכשיו? אין לכם בושה? רוממות החברתיות בגרונכם וחרב פיפיות בידכם – להכניס לנשים קשות היום האלו סכין בגב. ממשלה חולה – חולה על עצמה וחולה מוסרית. ראש ממשלת ההונאה מגייס יועצת מדינית, שלמוחרת הבחירות האחרונות אמרה כך: לאן הביאה אותנו פסיכוזת רק לא ביבי? פוליטיקאים מימין – עם סימן קריאה, היא שמה – שוקלים ברצינות תלות בסניף הפלסטיני של האחים המוסלמים. אני עוצרת רגע כדי להגיד את זה כי כבר התרגלנו לכול וזה נראה כמו השלב ההגיוני הבא. כך כותבת היועצת של בנט, שגייס אותה עכשיו, למוחרת הבחירות. אבל מדובר בנטייה לאומית לאובדנות, ככה היא מכנה את ממשלת בנט. אז מה היא באמת חושבת על זה שהיא עובדת איתו היום? אין בושה. לבן הארמי קטן על בנט. לבן זה בגימטרייה 82 וזה גם "בנט זה אח". לבן רימה את יעקב שבע שנים והנוכל רימה את עם ישראל בשבעה מנדטים. ושרת הפנים – – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> שישה. שישה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא רימה בשבעה – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – רק אחד עקץ אותו בשביעי. הוא רימה בשבעה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> השישה עקצו את האחד. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. ושרת הפנים מגייסת יועץ שהיום מסמן לייק לאותה יועצת בטוויטר על מה שהיא אמרה. הוא עכשיו יועץ של שרת הפנים. מה קורה פה? החבר'ה האלה השתגעו לגמרי. אם אתם חושבים, שקד ובנט, שמה שאתם עושים זו נטייה לאומית לאובדנות, מה אתם עושים שם? ריבונו של עולם, למה אתם חלק מהדבר הזה? מה אתם, מתאבדים? יש שני דברים שאמרתי הלילה ובגלל השעה המאוחרת לא קיבלו תשומת לב מספקת. האחד הוא ציון הצהרת בלפור, שאחד מאויבי ישראל, שמכהן בכנסת ישראל בחסות בג"ץ, כבר קרא לה "הצהרת בלפור הארורה" – היסודות של מדינת ישראל הוקמו בהצהרה הזאת. 104 שנים אחרי מגיע הנוכל מהימין, ומשכתב את ההצהרה הזאת לעת החדשה: הצהרת נפתול. הצהרת נפתול, שאותה מסר בנט למנסור עבאס והתנועה האסלאמית, וזו לשונה: ממשלת הוד נוכלותו רואה בעין יפה הקמת בית טרור לתנועה האסלאמית בארץ ישראל, ותשתדל במיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זאת. בתנאי ברור שלא ייעשה שום דבר העלול לפגוע בזכויות ובמעמד המדיני של האחים המוסלמים בכל ארץ אחרת". "אודה לך" – כך כותב בנט לעבאס בהצהרת נפתול – "אם תביא את ההצהרה לידיעת מועצת השורא". בושה וחרפה. והדבר השני, אחרי שבועות של הצטדקות, של משחק דובוני אכפת לי של מנסור ורע"מ, הבאתי כמה ציטוטים נבחרים. בחרתי כמה לקרוא כאן עכשיו מתוכם, של עבאס וחבריו. לקחתי רק את עבאס להיום. בדצמבר 2020 – גדי, גדי – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> גדי, אתה מפריע לדובר. גדי ואמיר, חברי הכנסת אמיר אוחנה ויברקן. אתם מפריעים לדובר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בדצמבר 2020 מנסור עבאס אומר ככה: "המציאות בישראל היא שכרגע, כרגע, האפשרות לאחוז בנשק ולצאת למלחמת ג'יהאד איננה אפשרית". הוא עדיין חלש, אין לו כרגע את ההזדמנות למחוק אותנו – "ולכן אנו עוסקים בג'יהאד אזרחי". כך אמר מנסור עבאס לפני שנה. בפוסט מ-2019 הוא אמר: "לתנועה האסלאמית שלוש מטרות: חברה, אזרחות ומדינה. מחויבים להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגדה המערבית. תפקיד התנועה האסלאמית – תמיכה במאבק הפלסטיני מאז האינתיפאדה הראשונה, הגנה על ירושלים ומאמצי אחדות בין הפתח לחמאס". זה מנסור עבאס, ראש ממשלת ישראל בפועל, היום. ראש הממשלה של בנט. הוא גם התייצב בפתח הדיון של ראאד סלאח, מנהיג הפלג הצפוני ואומר: "ההחלטה נגד השייח' סלאח" – שהוא טרוריסט מובהק, אין חולק – "מכוונת כנגד חופש הביטוי. אנו מחזקים את הכוח והנוכחות בהגנה על זכויותינו הלאומיות והדת בירושלים ובמסגד אל אקצא". וביולי 2019 הוא אומר: "המאבק שלנו בכיבוש ובמצור על עזה להגדרה עצמית לעם הפלסטיני והקמת מדינה פלסטינית שירושלים בירתה והחזרת הפליטים". זה מנסור, שעכשיו מתהלך כמו דובון אכפת לי, ומשחק אותה בנופת צופים. בנובמבר 18 הוא אמר: "אין ספק שהתנגדות החמאס בעזה הובילה לפירוק הממשלה הקיצונית בישראל, בראשות הליכוד ונתניהו. כיום יש הזדמנות להוביל לסיום הכיבוש והקמת מדינה פלסטינית בירושלים". זה מה שמנסור אמר לפני שנתיים, כשהתפרקה הכנסת ה-20. אנחנו יודעים את זה, לא רק מנסור אומר את זה, החמאס אומר. החמאס אומר: הממשלה הזאת טובה לנו. החמאס רוצה את בנט והעם בישראל רוצה את נתניהו. במרץ 2020, לפני שנה וחצי, מנסור עבאס פרסם את הצהרת התנועה האסלאמית לרגל יום האדמה ואמר ככה: "יום האדמה הוא תחנה היסטורית ופטריוטית, תהילה לשאהידים שנאבקו במדיניות ההחרמה". בנובמבר 2019 הוא אמר: "מגנים את הכרת ארצות הברית בהתנחלויות. העם הפלסטיני התנגד לכיבוש ולאפרטהייד ויגשים את חלומו להגדרה עצמית ועצמאות, או בשתי מדינות, או במדינה אחת". היום כבר לא מספיקה להם מדינה פלסטינית, הם רוצים גם וגם. הם רוצים שתי מדינות – גם מדינה פלסטינית, וגם להפוך את מה שיישאר ממדינת ישראל למדינת כל אזרחיה וכל מחבליה. אחרי שעבאס נכנס הלילה לתפקיד היושב-ראש, אחרי שקראתי את כל הזה, קראתי לו ציטוט אחד או שניים. הוא התכחש לחלקם, אמר שהתרגום לא נכון, או אולי אין בזה כל כך רע, אבל לא העז לומר שהוא מכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ולא אמר שהוא מתנער מהאמירות שלו בעבר. לא שזה היה עוזר משהו. חשוב מאוד שעם ישראל יכיר ויידע שעובדים עליו בעיניים, שממשלת ישראל תפוסה בצוואר על ידי תומכי טרור, והיא הולכת לזה בעיניים פקוחות לרווחה; שמתק השפתיים והנחמדות הם שיטה להסתרה של המטרה האמיתית שלהם בדרך לחסל את מדינת ישראל. ממשלה חולה, שמגבה אוטומטית את מערכת המשפט, פרקליטות המדינה והייעוץ המשפטי לממשלה, למרות שהיא יודעת עד כמה המערכות האלה מסואבות, רקובות, חסרות קשר למציאות ולחברה בישראל, בין אם לגבי הפשיעה והעונשים המגוחכים ובין אם ברדיפה שלהם אחרי הפוליטיקאים מהצד הלא-נכון. חבר מביא חבר. מגינים, מאתרגים, שומרים, רק כדי לא להיתפס בידי אותה מערכת ממש. ממשלה חולה ששומרת על מערכת חולה. אפשר לפחות להתנחם בכך, ובזה אסיים, שהציבור בריא יותר. בסקר שפורסם היום בידיעות אחרונות התברר כי אמון הציבור במערכות האלה נמצא בשפל של כל הזמנים, הממוצע הוא של 2.5 במערכת המשפט, בעליון, בייעוץ המשפטי, בפרקליטות – הכול ירד מ-3 נקודה משהו ל-2.5 בערך, כשזה במדד של בין 1 ל-6, זאת אומרת, בעשירון השלישי בערך. נמוך מאוד. וכול מי שאומר שנבחרי הציבור אשמים בכך טומן את הראש בחול. הציבור פוגש במערכת המושחתת הזאת בחייו האישיים, ולאף אחד מכם פשוט לא אכפת. או שאתם מפחדים. אדוני היושב-ראש, התרופה היחידה לממשלה חולה היא ממשלה אחרת, ציונית ומוסרית או בחירות. בקרוב, בעזרת השם. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הודעה לסגנית המזכירה. << דובר >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – מסקנות הוועדה לקיום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בעקבות דיון מהיר בהצעתן של חברות הכנסת אלינה ברדץ' יאלוב ונעמה לזימי בנושא: סחיטה מינית וכלכלית של נשים שתמונות וסרטונים שלהן מופצות ברשת. לוח תיקונים להצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב–2021. << הצח >> הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנים 2021 ו-2022) (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ב–2021 << הצח >>   (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << הצח >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021, התשפ"ב–2021 << הצח >>   (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << הצח >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, התשפ"ב–2021 << הצח >>   (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << הצח >> הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב–2021 << הצח >>   (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << הצח >> הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב–2021 << הצח >>   (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת עמיחי שיקלי, 15 דקות, בבקשה. << דובר >> עמיחי שיקלי (ימינה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת. לפני 24 שעות עמד על הדוכן הזה מחבק המחבלים מר אוסאמה סעדי, שאלמלא כבודו אהרון ברק, שבלהטוטנות משפטית עשה מחוק-יסוד: הכנסת ביצה מקושקשת לא אוסאמה ולא חבר מרעיו היו מורשים להיכנס אל המשכן הזה. אוסאמה שלנו מגיע מעראבה, המכונה במקומותינו עֲרָב, שנמנתה עם היישובים היהודים הגדולים בגליל בימי הבית השני. מערב הגיע רבי חנינא בן דוסא, שטבע כמה אמירות שכוחן יפה גם לשעה זאת, ובהן: "כל שמעשיו מרובים מחכמתו – חכמתו מתקיימת, וכל שחכמתו מרובה ממעשיו – אין חכמתו מתקיימת". << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אצלנו מכנים את עראבה ג'אבל אל-נאר. בטח בדקת את זה. ג'אבל אל-נאר – עראבה. << דובר_המשך >> עמיחי שיקלי (ימינה): << דובר_המשך >> אוסאמה, כמדומני, היחיד מבין חברי המשכן שמצא לנכון לציין אמש את הצהרת בלפור במלאת 104 שנים ועל כך אני מבקש להודות. זו גם הזדמנות להעלות על נס את זכרו ופועלו של נשיא ההסתדרות הציונית הרביעי, והנשיא הראשון של מדינת ישראל, שבשבוע שעבר ציינו 67 שנים לפטירתו – חיים ויצמן – שפעילותו הדיפלומטית סללה את הדרך להכרה החשובה הזו. אולם נפלו כמה שגיאות היסטוריות בדבריו של אוסאמה וכאן, בהערת סוגריים, אני מבקש משרת החינוך הגברת שאשא ביטון לפעול כדי להסב חלק מ-30 המיליארדים המיועדים למגזר הערבי לטובת חיזוק לימודי ההיסטוריה הכללית במגזר. אוסאמה, ציינת אתמול בדבריך כי הצהרת בלפור, אל-מובארכה, הכריזה על הקמת בית יהודי בארץ ישראל, שאותה כינית בשם פלסטין. רציתי, ברשותך, לספר לך כיצד בא לעולם הכינוי המשובש הזה לארץ ישראל: במרחק עשר דקות נסיעה מעראבה, על קו הרכס לכיוון מערב, על גבעה חשופה – שבמקרה גם התחתנתי בה – שוכנים שרידיה של העיר העתיקה יודפת. בשנת 67 לספירה, 555 שנים לפני ההיג'רה, התנהל במקום, באותה עיר עתיקה, יודפת – קרב אימים. לגיונות רומים אדירים בפיקודם של אספסיאנוס וטיטוס הטילו מצור כבד על העיר. העיר נאבקה במשך 47 ימים עד שנשברה. היא הייתה השנייה בכושר עמידתה רק לירושלים. עם פריצתם לעיר, בפעולה נועזת שהוביל טיטוס, ערכו הרומאים טבח ביושבי העיר. לפני כשני עשורים אותרו במקום, בחפירות ארכיאולוגיות, סימני שריפה, ראשי חיצים וקברי אחים של אנשי יודפת היהודית. שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת 70 לספירה, החריבו הרומאים, בהובלתו אל טיטוס את בית המקדש היהודי בהר הבית, קודש הקודשים של עמנו, שבצדק רב שימרתם את שמו בערבית: "בית אל מקד'ס". << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בית אל-מקד'ס. << דובר_המשך >> עמיחי שיקלי (ימינה): << דובר_המשך >> בית אל-מקד'ס, סליחה, תיקון חשוב. אם אינך מאמין לי, אוסאמה, אתה מוזמן לצאת לטיול אל שער טיטוס שברומא ולחזות במו עיניך בתחריט האבן ובו נישאים אוצרות המקדש על ידי החיילים הרומים ובהם המנורה המעטרת את הדוכן הזה ואפילו את נייר המכתבים שלך. זה היה שיאו של המרד הגדול, אבל המרד הגדול לא היה השיא, מרד גדול וקשה ממנו הגיע 65 שנים מאוחר יותר, היה זה מרד בר כוכבא. גם כאן עמדה במוקד הירידה ירושלים שאת שמה ביקש קיסר רומא אדריאנוס להפוך לאיליה קפיטולינה, ועל חורבות המקדש ביקש אדריאנוס – המכונה בגמרא "שחיק עצמות" – לייסד מקדש פאגני. אם אינך מאמין לי, אוסאמה, אתה יכול ללכת ברגל שבע דקות מכאן אל התערוכה המרכזית במוזיאון ישראל ולחזות במו עיניך באיגרות ובמטבעות שעליהן חרטו המורדים בכתב עברי קדום: "לחירות ציון, לגאולת ציון". כן, כן, זו אותה ציון של הציונות. עם סיומו של המרד הנורא ההוא, שבמסגרתו נהרסו ונשרפו מאות יישובים יהודיים ונהרגו מאות אלפים, בשנת 135 לספירה החליט הקיסר אדריאנוס להטיל קללה איומה על הארץ, ולשנות את שמה של הארץ מפרובינציית יהודה לפרובינציית סירייה פלשתינה, על שמם של אויבי ישראל המרים מימות התנ"ך – הפלישתים. כידוע, אוסאמה, לפלישתים ולך אין שום קשר – שפתי, תרבותי, דתי או היסטורי. הפלישתים היו ואינם, גם הרומאים, אבל העם היהודי, הקטן והאיתן, שב אל מולדתו. הוא שב אליה בראש ובראשונה בזכות העקשנות והאמונה של בני עמנו, של חלוצים ומדינאים אשר הפכו את חלום הדורות למציאות בת-קיימא, והוא שב אליה גם בזכות אצילים בעלי חוש צדק היסטורי כמו צ'רצ'יל, לויד ג'ורג' והלורד בלפור. השניים האחרונים אמרו: "שיבתם של היהודים לציון היא מאורע היסטורי ממדרגה עליונה מתוקף צו הבורא". בערוב ימיו אף אמר הלורד בלפור: "בסיכומו של חשבון, היה זה" – והוא התכוון להצהרת בלפור – " בהשקיפי לאחור הדבר הראוי ביותר שעשיתי בחיי". אוסאמה, אני מזמין אותך לסיור ביודפת העתיקה. ארץ ישראל שייכת לעם ישראל, תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה. חבר הכנסת שיקלי, אולי אתה לא יודע, אתה בטח למדת שעראבה – ב-1976 הפקיעו את אדמותיה, וכשהתושבים בעראבה ובסח'נין מחו – – – << דובר_המשך >> עמיחי שיקלי (ימינה): << דובר_המשך >> – – – יום אל-ארד. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> – – – ירו בהם והרגו שישה אזרחים. בעראבה ובסח'נין. << דובר_המשך >> עמיחי שיקלי (ימינה): << דובר_המשך >> בעראבה נהרגו שישה? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעראבה ובסח'נין. שישה ביום אל ארד. כך שזו המציאות המודרנית-היסטורית של היישוב עראבה, שיש בו, אגב, שיעור הרופאים ל-1,000 איש הגדול ביותר בעולם כנראה. אחד מהאנשים הטובים, הפנים היפות של עראבה, הוא אוסאמה סעדי שהקדשת לו את הנאום. << דובר_המשך >> עמיחי שיקלי (ימינה): << דובר_המשך >> אני שמח על הדיון הספונטני, כי אני רואה ברווחת תושבי הארץ הערביים ברכה. כשאני שומע על דוקטורים ועל אנשים בהייטק, מבחינתי זה רק משמח אותי. על יום אל-ארד, על אותם שישה שנהרגו, וגם על אלו בכפר קאסם אני מבכה על לכתם. אבל אני גם רוצה לומר שאם היינו אנחנו היהודים מקדשים אירוע זיכרון לכל טבח שערכתם בנו אתם, הפלסטינים, לא היו נשארים לנו ימים בלוח השנה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כמובן שאתה מגזים, אבל כאשר מדינה – – – << דובר_המשך >> עמיחי שיקלי (ימינה): << דובר_המשך >> היום, אגב, אנחנו מציינים את הטבח בטבריה בשנת 1936. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת שיקלי יש הבדל בין מדינה שטובחת באזרחיה, לבין כל מקרה אחר, למרות שהאובדן הוא אובדן. << דובר_המשך >> עמיחי שיקלי (ימינה): << דובר_המשך >> אבל אני מדבר עוד לפני שהייתה מדינה. תרפ"ט, חברון, צפת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מה הכי חמור, שמדינה טובחת באזרחיה. << דובר_המשך >> עמיחי שיקלי (ימינה): << דובר_המשך >> למה? מה עשו רע 69 יהודים בחברון שרצחו אותם בגרזנים וסכינים אנשי חברון? מה עשו רע תושבי צפת? מה עשו רע אנשי שיירת הדסה? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אמרתי לך: כל אובדן הוא אובדן, אבל מדינה זה משהו אחר. אבל תודה שהקדשת נאום לאוסאמה. << דובר_המשך >> עמיחי שיקלי (ימינה): << דובר_המשך >> הקדשתי נאום לאוסאמה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תמיד נישאר חלוקים לגבי הדעות על בלפור, נכבה – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אחמד, תביא לנו מטבע פלסטיני מלפני 100 שנים ואני מוריד את הכובע. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש מטבע פלסטיני. << דובר_המשך >> עמיחי שיקלי (ימינה): << דובר_המשך >> אתה מדבר, אני ראיתי את זה גם בפייסבוק, זה של המנדט, נו, אחמד. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כתוב עליו: פלסטין. << דובר_המשך >> עמיחי שיקלי (ימינה): << דובר_המשך >> זה מטבע בריטי, אחמד. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אבל כתוב: פלסטין. לא סתם כתוב פלסטין – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הצלחתם – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הוא לקח אותך ל-50 לספירה. << דובר_המשך >> עמיחי שיקלי (ימינה): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אל תאתגר אותי בזה יואב, כי יש. תודה רבה לחבר הכנסת שיקלי, גם חבר הכנסת – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אף אחד לא ידע מה זה פלסטין – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> גם חבר הכנסת שיקלי לא ניצל את כל זמנו. חבר הכנסת ליצמן. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא תמצא 500 שנים אחורה, לא תמצא בהר הבית בחפירות שאתם מנסים שם לסלק ראיות של בית המקדש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> איפה שאתם לא מצאתם שום ראיה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אוהו כמה ראיות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ואגב, השם – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ביקרת במנהרות הכותל? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שלמה, חבר הכנסת קרעי, השם זה מג'ד אל-אקצא מבחינתי. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הר הבית. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הר הבית. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מג'ד אל-אקצא. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בית המקדש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אין אף ערבי – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני רואה שמה שמנסור עבאס – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> – – שיגיד: הר הבית. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הינה אמרת. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מג'ד אל-אקצא. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הינה – אמרת, אחמד. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אגב, לך מותר להגיד מה שאתה חושב. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> נכון, גם לך. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה לא יכול לכפות עלינו סמנטיקה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אמרתי לך, תביא לי מטבע פלסטיני – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הבנתי, טעית בזה. חבר הכנסת קיש, בזה טעית. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אבל לפני הצהרת בלפור, תביא לי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת ליצמן. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, לא הבנתי למה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תשאל את גולדה מאיר מה היה כתוב בתעודת הזהות שלה, בפספורט שלה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> שאלה רק, שאלה קטנה. השאלה היא למה – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה מפריע לליצמן. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – עזמי בשארה יושב-ראש בל"ד, מי שהקים אותה – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בבקשה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – אמר שאין עם פלסטיני בכלל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> טיבי, זה שורשים מאוד עמוקים גולדה מאיר. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> עשר דקות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שורשים מאוד עמוקים גולדה מאיר. זה שורשים ממש. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> השאלה על עזמי בשארה – שאין עם פלסטיני. אמר בעצמו מי שהקים את בל"ד. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> עשר דקות, תפדל. << דובר >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להסביר לכם למה התקציב הרע האכזרי שהממשלה הגישה לכנסת הוא דרמטי, הוא תקדימי לרעה. תראו באיזה שוויון נפש אנו משלימים עם העלאות מיסים. במשך שנים רבות שמרנו כשאנחנו היינו בשלטון על מדיניות ברורה ועקיבה שלא להעלות מיסים ולא להקשות על אזרחי ישראל. חיפשנו ואיתרנו דרכים אחרות להגדיל את הכנסות המדינה ולמנוע פגיעה במשק, אך סירבנו להעלות מיסים. והינה, בא צר אוצר אכזרי ומרושע, ומטיל מס על כל המוחלשים. את כל תוכניות המגירה של האוצר, הממוחזרות מדי שנה, ליברמן אימץ בחום וללא התנגדות. כל המגזרים שמתמודדים עם קשיי כלכלה – בפרט החרדים, אבל לא רק – חטפו גזרות ופגיעה. תארו לכם איך הייתם מגיבים אם הממשלה, ממשלת ימין, הייתה פוגעת באזרחים באמצעות העלאות מיסים דרקוניים, וכאן הכול בשקט. בושה וחרפה. אני מבקש לגנות ולמחות נגד דבריו המבישים של סגן השר יאיר גולן כלפי משגיחי הכשרות שלקראת פיטורין. יאיר גולן כנראה לא הרגיש אף פעם טעם של פיטורין ואיבוד פרנסה. המשכורת החודשית שלו היא אולי פי-עשרה ממה שהם מרוויחים היום. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יותר, הוא מרוויח 100,000 שקל. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יאיר גולן מרוויח פנסיה תקציבית. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה פי עשרה ממה שמשגיח כשרות מרוויח. פי עשרה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הרבה יותר מזה. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אחרת אין לקבל את האכזריות ללעוג ברבים למאות משפחות שעומדות לפני משבר של פת לחם. אני רוצה לומר משהו על דברי הבלע של יושבת-ראש הוועדה לשירותי דת. איזו דת אצלה? לא יודע, היא לא יודעת אפילו מה זה דת, יוליה מלינובסקי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מה היא אמרה? << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מה היא אמרה? << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אצטט. לרוב אין מה להתייחס לדבריה, היא רק עסוקה בלרצות את הבוס הדורסני שלה, ליברמן. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> כשהיא לא אוכלת בגט בוועדה. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל הצביעות הזו של לומר לחרדים תמיד: תצאו לעבוד, וכשיש אלפי משגיחי כשרות, אומרים להם: זה לא מקצוע מסודר, ועומדים לפגוע בהם. כך היא אמרה: כל אחד נהיה לי משגיח כשרות בלי ללמוד, בלי לעבור מבחנים. אני שואל אותך ואת כל חברי הקואליציה ההזויה הזאת, אתם בחרתם ראש ממשלה, חליפי אומנם, שאין לו בגרות, ללא שירות צבאי אמיתי, ואתם מזלזלים במשגיחי כשרות? הרי הממשלה החליפית – לראש הממשלה – החליפי אין בגרות. הוא מטיף לי מוסר שאנחנו לא לומדים ליבה, הוא לא למד ליבה. הוא לא שירת, הוא היה כתב. כתב בעיתון. אז גם אני הייתי כתב בעיתון, הוא "במחנה" ואני ב"מודיע", אז מה? זה נקרא שירות צבאי? הצביעות הזאת, שאין לו בגרות, אין לו שירות צבאי, והוא מזלזל בכל דבר, בכל דבר שאנחנו עושים. אבל משגיחי כשרות – אתם אומרים לנו איך ללמוד? זאת בושה וצביעות. אני רוצה להגיד כמה מילים על הנושא של תקציב הישיבות. לממשלת הזדון יש כסף לדברים החשובים לה כמו: הכלבים נותנים לחתולים, רפורמים, ארגונים פסולים, הארגונים פסולים. לעולם התורה והישיבות החליטו לקצץ בבשר החי ולפגוע בקיומם. אין לי תלונות על לפיד וליברמן שהם עושים את מה שהם הבטיחו: לפגוע בחרדים ובזכויותיהם הבסיסיות. אבל בנט ושקד, שסיפרו לנו בכחש בהקמת הקואליציה, על זכות וטו של מפלגת ימינה בנושאי דת, וכי הם מבטיחים לשמור על עולם התורה, להם נגיד היום: בושה וכלימה. אין לכם זכות קיום, והפגיעה הזאת לא תסולח. יד שמורמת נגד לומדי התורה תיזכר לדיראון עולם. בניגוד לפרסומים שונים, תקציב הישיבות קוצץ בעשרות מיליונים, לא כולל הגידול הטבעי שנמנע מאיתנו. אין מה לשבח את הממשלה בזה, מדובר באילוץ של ממשלה שמנעה את תוכנית ליברמן שתכנן לקצץ לגמרי את התקציב. אך מכיוון שזה היה פוגע בתקציבי הישיבות הדתיות ולא החרדיות, אז בנט ואנשיו מנעו זאת, ובכך ניצלנו מקיצוץ עמוק יותר בינתיים. אני רוצה לסיים בדבר אחד: הממשלה, שר האוצר לדעתי לא מבין בכלכלה, הוציא מהמגירה, מאגף התקציבים את כל הגזרות שיש להם מכל השנים. הוא בדק אחד-אחד מה שטוב לו לדפוק את החרדים – גם את הערבים אם אפשר להגיד, את החלשים בעיקר – ואז הוא ביצע. מה שלא, הוא לא עשה. אבל יש פה ושם אנשים שאני קורא להם לחשוב ברגע האחרון לא לפגוע בחלשים, ולשמור שלא יגיעו לפת לחם. את כל הנושא הזה של הכלים החד-פעמיים, מכל הגזרות האחרות שהוא עשה, את זה הוא עשה במודע. אתן לכם דוגמה, כלים חד-פעמיים לא. למה כאן בכנסת משתמשים בזה? למה כאן משתמשים בכלים חד-פעמיים? כי האלטרנטיבה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> משלמים מחיר מופקע. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, כי האלטרנטיבה קשה להם. כי תתאר לעצמך, אדוני היושב-ראש, שאחרי כל כוס קפה יצטרכו לשטוף את הכוס. כמה מים זה עולה? כמה כוסות ישברו? ואת זה שר האוצר רוצה לעתיד. אז מילא, אני לא מדבר על משרדי הממשלה, אף משרד ממשלתי לא ירד – אבל אני מציע, רבותיי, בואו נבדוק מה משרד האוצר עושה בימים אלו, אחרי שנכנסה הגזרה האטומה הזאת של כלים חד-פעמיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה גפני. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> החלפתם? בהסכמה? בהסכמה החליפו? גפני ובצלאל. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> בהסכמה, בהסכמה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בהסכמה. בבקשה, חבר הכנסת סמוטריץ'. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> 25 דקות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תגיד אמן. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אמן. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי השר, חבריי חברי הכנסת, האמת שהברכה שבירכתי עכשיו היא החלק החשוב ביותר בנאום. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> וכיהודים מאמינים אנחנו יודעים שהכול נהיה בדברו של ריבונו של עולם, ואנחנו סמוכים ובטוחים שכל מאי דעביד רחמנא לטב עביד, גם אם אנחנו לא מבינים את הכול בשלב הזה. שמענו הרבה בשעות, בעשרות השעות האחרונות, כאן בדיונים על חוק התקציב את הדברים הרעים של הממשלה, ושבתקציב, ושבחוק ההסדרים. אני רוצה, ברשותכם, לקחת את הנאום הזה למקום קצת אחר. הרב קוק, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, מי שהיה רבה הראשון של ארץ ישראל – רבה הראשי הראשון – היה דמות מיוחדת מאוד. מעבר לגאונות העצומה שלו בכל חלקי התורה, הייתה לו עין מיוחדת עם יכולת להתבונן על המציאות מלמעלה. אגב, זו דואליות לא פשוטה לחיות איתה. בעצם, שתי צורות מבט על שני מישורים שונים של החיים. במישור המעשי, המישור שלנו, שבו אנחנו צריכים לפעול, הרב קוק, אגב, בניגוד לתדמית הפשרנית, השגויה, שיש מי שמנסים להדביק לו, הרב קוק היה קנאי גדול. הוא היה קנאי לכל דבר שבקדושה. הוא ניהל מאבקים ומלחמות חורמה על חילול השם, על חילול הקודש, על חילול שבת. היו לו ביטויים חריפים ומעשים חריפים. אגב, מתוקף האש והאהבה שבערו בו לריבונו של עולם ולעם ישראל, לבניו, אהוביו, אז הוא נאבק במי שניסה לקחת את העם הזה למקומות רעים. ילד הולך להכניס את היד למים רותחים. מה, אימא שלו תיתן לו? היא אוהבת אותו אז היא תיתן לו לעשות כל מה שהוא רוצה? בוודאי שלא. היא תיקח אותו בכוח ואם צריך היא גם תיתן לו סטירת לחי, כדי למנוע ממנו להכניס את היד למים רותחים. והאהבה הגדולה הזאת של הרב קוק לעם ישראל ולתהליכי התחייה הלאומית, לקיבוץ גלויות, לניסים הגלויים האלה של עם ישראל שקם מאפר ומעפר וחוזר חזרה ומקים כאן את הבית הלאומי שלו – האהבה הזאת לא אפשרה לו לקבל בשום פנים ואופן תופעות פסולות רוחנית. במישור המעשי הוא נאבק כנגד התופעות הפסולות. מצד שני, הייתה לו היכולת להמריא לאיזה 30,000 רגל ולהתבונן על המציאות ממעוף הציפור ולנסות להביא, לקרוא, את האופן שבו ריבונו של עולם מגלגל את התהליכים גם על גבי תופעות שנראות לנו תופעות פסולות. עוד פעם, במישור – העין הטובה והיכולת לראות איך דרך הדברים השליליים ריבונו של עולם מקדם את המציאות לטובה, זה לא מנע ממנו במישור המעשי להיאבק בכל התופעות הללו. הוא לא אמר לעצמו, טוב, אם הקדוש ברוך הוא מגלגל את הגאולה ככה, אז עכשיו אני אזרום עם הדברים האלה. בשום פנים ואופן לא. בכל זאת הוא ידע, כפי שאמרתי, להסתכל מלמעלה. אז אני כמובן, מי אני? קטונתי. עפר לרגליו, ובכל זאת אני רוצה רגע לחבוש את הספודיק של הרב זצ"ל ולחפש דברים טובים שמתגלגלים גם דרך הממשלה הזאת. כי כמו שאמרנו, הכול נהיה בדברו וכל דעביד רחמנא לטב עביד, ותהליך הגאולה שאנחנו זוכים לחיות בתוכו, בוודאי הולך ונבנה, הולך ומתקדם, אם מתוך ועל גבי כל המורכבויות. צריך לזכור שבסוף הממשלה הזאת – כמה רעה שהיא תהיה, כמה מסוכנת וכמה קשה, היא נקודה קטנטנה על הרצף ההיסטורי של עם ישראל. נקודה שחורה, אבל קטנה, בת-חלוף ובאמת לא יישאר ממנה שום דבר. ובכל זאת, מה כן יישאר ממנה? אז אני רוצה להתחיל מהסרבנות ומקשיות העורף של הערבים בארץ הזאת. היום התפרסם שתושבי שכונת שמעון הצדיק הערבים חזרו בהם מהפשרה שהוצעה להם על ידי בעלי הקרקע – בעלי הבתים היהודיים, שבאמת מתוך איזו דאגה אנושית והומנית לאנשים שחיים בבתים ולא רוצים לזרוק אותם לרחוב, יאפשרו להם להמשיך להתגורר בבתים בשכונה כדיירים מוגנים. התושבים שמסתכלים על עצמם ודואגים לעצמם נטו ללכת על הפשרה. אז נכנסו לשם הרשות הפלסטינית וחמאס, שבציניות מנצלים את הסבל של האנשים האלה, כדי לנהל מאבק נגד מדינת ישראל, והם מייד רצו להודיע שהם חוזרים בהם מההסכמה. עכשיו ראו: אם הם היו מסכימים התוצאה הייתה שכנראה, לא יודע, ב-20–30 השנים הקרובות הערבים היו ממשיכים להתגורר בבתים. הסרבנות הזאת, שתכף נרחיב עליה ברעיון ובדוגמאות ההיסטוריות, תביא למצב, בעזרת השם, שמהר מאוד יתקבל פסק דין לפינוי והמשפחות יפונו וההתיישבות היהודית בשכונת שמעון הצדיק בירושלים הקודש, עיר הבירה שלנו, תתחזק. יהודים ילכו לגור בבתים האלה. זאת שיטה. אתם יודעים, כשיהושע בן נון נכנס לארץ ישראל לראשונה – יצאנו ממצרים, באנו לכבוש את הארץ. הרמב"ם פוסק את הגמרא הזאת: יהושע בן נון שולח שלוש אגרות ליושבי הארץ. נקודת המוצא היא זה שלום, אני כאן, זה שלנו, זה לא נתון למשא ומתן, זה לא נתון למחלוקת, אנחנו כאן. אם תרצו באלגוריה לימינו, אז "קיר הברזל" של ז'בוטינסקי. עכשיו שלוש אגרות: הרוצה להשלים, ישלים; הרוצה ללכת, ילך – מי שלא מתאים לו שיעשה relocation למקומות אחרים בעולם; והרוצה להילחם, יילחם ויפסיד. הרמב"ם מביא את הגמרא הזאת. יש מחלוקת בין הרמב"ם לראב"ד אם המצווה לפתוח בקריאה לשלום חלה גם על שבעת עממים. הרמב"ם פסק שכן, הראב"ד פסק שלא. אבל הרמב"ם פסק שכשאנחנו יוצאים למלחמה, אנחנו צריכים קודם להציע כניעה בשלום, וזה חל גם על שבעת עממים. מאיפה הוכיח את זה הרמב"ם? אז הוא הביא את הגמרא הזאת על שלוש האגרות ששלח יהושע, והוא מציע אכן להשלים, אבל יותר מזה, בספר יהושע בפרק י"א, אחרי סיפורי הכיבוש של יהושע את ארץ ישראל, אומר הנביא, שלבד מיושבי גבעון לא השלימה עיר אחת עם ישראל. למה? כי הקשה ה' אלוהיך את לבבם למען תיתם בידיך ביום הזה – אני לא חושב שציטטתי מילה במילה. אבל הקדוש ברוך הוא הקשה את לבבם וגרם להם לסרב, כדי שיהושע יוכל לכבוש את ארץ ישראל ולהוריש ממנה את הגויים, עד כמה שניתן. אנחנו יודעים, אגב, שהוא לא הוריש את הכול ואכלנו הרבה מאוד צרות ומרורים לאורך השנים, כתוצאה מהעובדה שלא הורשנו את הכול. אבל תחשבו, אלמלא הסרבנות הזאת שלהם אז – לא צריך ללכת רחוק ליהושע בן נון. בואו נדבר על ההיסטוריה הקצרה שלנו כאן והגאולה השלישית שלנו. הרי אנחנו קיבלנו את תוכנית החלוקה, אנחנו הסכמנו. בזמנו, הרב צבי יהודה, בנו של הרב קוק שהזכרנו קודם, צעק על זה, זעק מרה: "את ארצי חילקו". אבל אנחנו הסכמנו לתוכנית החלוקה. אלמלא הסרבנות הערבית שיצאה למלחמת שמד נגד מדינת ישראל, מלחמת השחרור שבחסדי שמים בניסי ניסים ניצחנו בה, לא הייתה כל ארץ ישראל בידינו. הסרבנות וקשיות העורף של הערבים הגיעה לכך שהוקמה כאן רק מדינה יהודית ולא הוקמה מדינה ערבית. הלאה: מלחמת ששת הימים. אלמלא פרצה מלחמת ששת הימים, לא יודע מתי היינו זוכים לשחרר את חבלי המולדת ביהודה ושומרון ואת ירושלים המאוחדת. הלאה: היו יהודים טועים, מבולבלים בהסכמי אוסלו, שגם אז הסכימו לחלק את הארץ, לחתוך בבשר החי. אלמלא ערפאת יצא מחדר המשא ומתן בקמפ דייוויד, פוצץ את ההסכם ושלח אוטובוסים, לא עלינו, להתפוצץ ברחובות ישראל, מי יודע איפה היינו היום. זה ממשיך גם עכשיו עם הסיפור הזה של שיח' ג'ראח. כשאני שואל את עצמי מה רוצה ריבונו של עולם כשהוא נותן עכשיו כזאת עדנה לתנועה האסלאמית, לגוף כזה של תומכי טרור אנטי-ציונים, שיש לו זהות מוחלטת – היסטורית, רעיונית, וכמו שמסתבר עכשיו, כלכלית – עם חמאס, עם טרור, אם שאיפות להשמיד את מדינת ישראל. אנחנו אומרים במזמור שיר ליום השבת, נכון הרב גפני? "ויציצו כל פעלי און להישמדם עדי עד". כל אחד שיש לו גינה – עכשיו בשמיטה לא – אבל כל אחד שיש לו גינה יודע שאם הוא רוצה לעשב, הוא צריך לתת לעשב קצת לצמוח. אי-אפשר לעקור אותו כשהוא כזה קטנצ'יק. "ויציצו כל פעלי און להשמדם עדי עד" – אז יש, לפעמים, לפני שבר גאון. ואין ספק שזה שעבאס המנומס מסתובב כאן כמו טווס, באיזו יהירות, באיזו התנשאות, והינה, עכשיו הוא אפילו, ברוב טובו, רוצה לפרוש חסות ולהעניק כספים לציבור החרדי. והרמת הראש השחצנית הזאת גולשת אל הרחוב הערבי וגולשת אל פרעות ואל הקצנה לאומנית; זה כנראה, כנראה, כנראה, כי אנחנו יותר מדי שנים טומנים את הראש בחול, כמו בת יענה, ומסרבים להישיר מבט אל הסכנות הגדולות שאורבות לנו מהגיס החמישי הזה של ערביי ישראל; משהו כנראה צריך לפתוח לנו את העיניים. הלאה. עוד דבר טוב שאני משוכנע שקורה בממשלה הזאת הוא חשיפת הפרצוף האמיתי של השמאל. תראו, אני מוכרח לומר שגם לי יש כאב לב בדבר הזה, מכיוון שאני הערכתי חברים באגף השמאלי כאן של הכנסת, שתפסתי שיש להם אידיאולוגיה ושיש להם ערכים – שונים מאוד משלי, ואני מתווכח איתם ואני חושב שהם לוקחים אותנו למקומות רעים; אבל הערכתי שיש להם אידיאולוגיה ושיש להם תפיסת עולם. ואני משוכנע שיש המון אנשים טובים בחברה הישראלית שנמצאים היום במחנה השמאל כי באמת ובתמים הם רואים שיש בו ערכים הומניים ואידיאולוגיות שיש בהם נקודות אור טובות וחשובות בעולם. בקואליציה הזאת המסכות מוסרות, והאמת החלולה והכואבת – אני אומר את זה בכאב – מתגלה; בין שזה, כמובן, יאיר לפיד, איש ריק שאין מאחורי המילים שלו כלום; כמה כבר דיברו כאן עכשיו על כמה הוא יצא נגד ממשלת חלופין, חוק נורבגי, שרים ללא תיק, סגני שרים, כספים קואליציוניים ומינויים. אין כמעט לאו אחד שהוא שרטט בשנים האחרונות, כשהוא היה באופוזיציה, שהוא לא עבר עליו, איך אומרים, למהדרין מן המהדרין; חשף את הריקנות המוחלטת שלו ושל תנועתו. חשבנו שיש בשמאל מאבק אמיתי בפגיעות מיניות – אגב, מאבק צודק, שאנחנו צריכים להוביל אותו; רק שאנחנו נוביל אותו באמת. ואז הגיעו החשיפות על שמעון פרס, ופתאום: זה לא כזה נורא, וצריך להיזהר מלדון אדם אחרי מותו. הוא לא יכול להתגונן. הוא מהצד הנכון, עם הדעות הנכונות, ויש לו מורשת חשובה. ואילו הפרסומים אתמול על אותו, אני יודע, אוחובסקי, איך קוראים לו, שלפי החשדות אנס – אפשר להחביא את זה מאחורי כל מיני מילים יפות, ואחרי זה עוד אחד שם; ששש – שתיקה. יש כאלה בקהילה שם – איך הם קוראים לעצמם? – שמחבקים אותו ומחזקים אותו בפייסבוק. כן, ומתברר שהכול כלום. הכול כלום. איפה שאין תורה, איפה שערכים לא באים ממקום של נצח, של אמיתות מוחלטות, של תורה משמיים – אז בסדר, הכול עניין של פוזיציה. וכשמתאים אני יכול להרים ערך אחד, וכשפתאום הסיטואציה מתחלפת והאינטרס הפוליטי מתחלף, אז אני עובר טיפולי המרה. אמרתי שיש דבר שאפילו אותי הממשלה הזאת תצליח לשכנע: טיפולי המרה עובדים. לאורך שנים אני חושב שזה לא עובד. והינה, מסתבר שזה עובד. הציבור הישראלי מגלה שאין בשמאל כלום. מכיוון שאני מאמין בעם ישראל, ואני מאמין בכוונות וברצונות הטובים, אני מאמין באהבת העם והארץ שלו, אני מאמין בחיבת הדת והמסורת של רובו המוחלט – אין לי ספק שהממשלה הזאת תתרום תרומה מכרעת למעבר של אנשים מהריקנות הזאת של השמאל אל הערכים האמיתיים שישנם במחנה הלאומי על גווניו השונים. תהליך חיובי נוסף שמתרחש עכשיו זה חשיפת פרצופה האמיתי של מערכת המשפט. גם כאן, אחרי שנים שמנסים לשכנע אותנו כמה המערכת הזאת מקצועית וטובה, הבוקר באמת נחשף סקר שמצביע על כך שמערכת המשפט בשפל מאז קום המדינה בכל מה שנוגע לאמון הציבור, כי הציבור חכם – הוא לא ציבור טיפש. הוא רואה את האיפה ואיפה. הוא רואה איך כשהיה צריך להחליף את ידידנו, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, מהכיסא של היו"ר – תוך לילה. מה עשה יולי אדלשטיין? השתמש בסעיפים מסוימים בתקנון שמאפשרים למשוך זמן של הצבעות וכו'. בן לילה צריך להדיח אותו, ובית המשפט מתערב וקוצב זמנים של חצי שעה-שעה לתשובות מדינה. וכשעכשיו הקואליציה רומסת את האופוזיציה, ולוקחת לעצמה רוב לא פרופורציונלי בוועדות – לבג"ץ יש זמן, ובסוף הוא אומר שזה אומנם לא בסדר, נו נו נו, אבל זה לא מצדיק התערבות. איך אמרת, גפני, כמה פעמים? אנחנו אולי דתיים – אנחנו לא מטומטמים. אז אנחנו אולי ימניים – אנחנו לא מטומטמים, והציבור מבין את זה. הלאה. לאיפה נעלם היועץ המשפטי לממשלה – פעם היה אחד כזה; כל שני וחמישי: מניעות משפטיות, מכתבים, אסור, אי-אפשר, אתם לא יכולים. ששש – נעלם. ארבעה חודשים אני מנסה לדרוש בשלומו. אני מקווה שהוא בקו הבריאות ושהכול בסדר. אני לא יודע לאן הוא נעלם. ביום חמישי שעבר השתתפתי בדיון בוועדת הפנים, בראשותו של ווליד טאהא, על חוק החשמל. דיברתי פה כבר על האבסורד. החוק הזה הולך לחול על מבנים לא חוקיים שניתנו לגביהם צווים שיפוטיים סופיים להריסה, וחלפו שנתיים מאז שניתן הצו. זאת אומרת, אם האזרח היה פראייר והלך לממש את פסק הדין – אכל אותה. אבל אם הוא היה עבריין, צפצף על פסק הדין של בית המשפט במשך שנתיים – עכשיו הוא יקבל חשמל. עומד שם עורך דין, נציג פרקליטות המדינה, משרד המשפטים, ומגן על הסעיף בחירוף נפש. אני תופס את עצמי ואני לא יודע – אני משפשף את העיניים ומנקה את האוזניים. אותו עורך דין, כשאנחנו ניהלנו פה דיונים על חוק ההסדרה וניהלנו דיונים על הסדרת חוות בודדים בנגב – זעקו מרה: אתם רוצים לעקוף פסקי דין של בג"ץ בחקיקה? הרי יצא חוטא נשכר וייפגע שלטון החוק. הדברים נמצאים בפרוטוקול, זועקים מן הפרוטוקול של דברי ימי הכנסת, כאן, לא לפני הרבה זמן. רק השתנתה הקואליציה, ממשלה שכרתה ברית הגנה הדדית עם מערכת המשפט, וכל התפיסות והאג'נדות המשפטיות משתנה ב-180 מעלות כדי לשרת את הממשלה, שמשרתת את מערכת המשפט, שמשרתת את הממשלה, וחוזר חלילה. הציבור מבין. הציבור מתפכח. הציבור מבין שצו השעה זה לתקן את מערכת המשפט תיקון עומק, והוא ייתן לנו את הכוח לעשות את זה. זה יתרון גדול שהממשלה הזאת עוזרת לנו. הממשלה הזו חושפת את הפרצוף האמיתי של בנט ושותפיו חסרי החוליות בימינה. עוד היו בציונות הדתית התלבטויות: הוא נטש, הוא חזר, הוא אמר דבר והיפוכו; לא יודע, כל מיני. באמת היה בלבול גדול, והיו אצלנו אנשים תמימים. הרי אנחנו נפרדנו על רקע ההבנה שלי שהוא הולך לערוק אחרי הבחירות לשמאל ולשבת עם תומכי טרור, ועדיין היו מי שקנו את השקרים שלו. לפי כל הסקרים, פחות מ-13% מהציונות הדתית עדיין תומכים בו. ולהערכתי, המספרים האלה ילכו ויפחתו. ולפי כל הסקרים, הם מתחת לאחוז החסימה. גם הוא וגם גדעון סער, אחרי הבחירות הבאות, בעזרת השם, הבית החשוב הזה, הכנסת, הפוליטיקה הישראלית, יהיו הרבה נקיים, הרבה יותר טהורים, אחרי שהם יקיאו מתוכם אנשים חסרי מילה, חסרי ערכים, חסרי דרך וחסרי עמוד שדרה ואנשים שאין להם שום בעיה לאחוז דבר והיפוכו בתוך פחות מחודש, כי זה משרת איזה מאוויים פוליטיים אישיים; אנשים שהעדיפו את טובתם האישית על פני האחריות לטובת מדינת ישראל. אנחנו רואים שהציבור מבין שמה לעשות, לפעמים צריך טיפול שורש. זה כואב, זה לא נעים, זה קשה, יש לזה מחירים, אבל בסוף זה מבריא. כשהגוף מוציא את המוגלה, הוא מנקה את עצמו מהחיידקים והוא יחזור אחר כך בריא יותר וטוב יותר. יש בממשלה הזו גם בית ספר לימין, איך לשלוט. כן, גם אנחנו צריכים חשבון נפש על הרבה יותר מדי שנות שלטון עם הרבה פחות מדי שלטון אמיתי. הממשלה הזאת מלמדת אותנו לשלוט בכנסת, לשלוט בוועדות, לשלוט בתקנון, לשלוט במליאה, לשלוט במינויים, לשלוט במשרדים ולשלוט בתקציבים, ולא לראות בעיניים. אנחנו, כמובן, נעשה את הכול לטובה, וגדולה מידה טובה ממידת פורענות. אז מה שהם עושים, על אחת וכמה וכמה שנלמד אנחנו לעשות אחר כך, בעזרת השם, לטובה ולברכה. אני רוצה לחזור. דיברתי בהתחלה על הרמת הראש – "ויציצו כל פעלי און" – של מנסור עבאס והתנועה האסלאמית, על כל אותם אויבים תומכי טרור. אז עמד כאן אתמול, על הדוכן הזה, אוסאמה סעדי וציין בחוצפה 104 שנים, לדבריו, להצהרת בלפור הארורה שהביאה להקמת מדינת ישראל ופלסטין. עזוב שישב פה סגן יושב-ראש ולא השתיק אותו. אני לא מצליח להבין איך האוזניים שלו לא נשרפו. ועזבו רגע את זה שהם אויבים, תומכי טרור ועוברים על 7א לחוק-יסוד: הכנסת, שוללים את קיומה של ישראל כמדינה יהודית, ואין להם שום מקום בכנסת ישראל, אבל כפיות טובה? אם לא הייתה מדינה יהודית בארץ ישראל, מה היה לכם פה? ביצות? מלריה? הייתם ממשיכים לנסוע בחמורים ועגלות? חיים באיזה מדינה נחשלת כמו כל האחים שלכם מסביב? אפשר להשוות את המגדלור הזה, בחומר וברוח, של מדינת ישראל – כמה אור ושפע, וקידמה, וטכנולוגיה ופיתוח העם היהודי הביא לארץ ישראל, בחסדי שמיים, בניסי ניסים; קצת הכרת הטוב, ואתם נהנים מזה. ביהדות הכרת הטוב היא שורש כל המידות הטובות. ולהפך, כפיות טובה היא שורש כל המידות הרעות. כפוי טובה הוא כפוי טובה לריבונו של עולם; הוא כפוי טובה למי שריבונו של עולם מיטיב לו דרכו. במקום שתנשקו לנו את הידיים ותגידו תודה – מה עשינו מהארץ הזאת, איך הפרחנו אותה, בעזרת השם, ואתם נהנים מזה. תשוו את זה ללבנון – אין שם מים, אין שם דלק, אין שם אוכל. מה, יש שם חופש ביטוי? חופש דת? חופש תנועה? זכות קניין? איפה יש? בסוריה, באיראן, בעיראק, בירדן, במצרים, בסעודיה? מופע של צביעות ושל כפיות טובה. ובעניין הזה, אזרחי ישראל צריכים לדעת שאין הבדל בין אוסאמה סעדי ואיימן עודה לבין מנסור עבאס. כל ההבדל הוא תקייה. תקייה זו מילה בערבית שמסבירה את השיטה של התנועה האסלאמית – הסתרה. תקייה זה הסתרה. מסתירים את המטרות האמיתיות, עוטפים אותן במתק שפתיים, באיזה דו-פרצופיות, אבל המטרה היא אותה מטרה; כפיות הטובה היא אותה כפיות טובה; השאיפות האסלאמיסטיות הקיצוניות. כשאני מזכיר לכולנו שכל האסלאם בנוי על איזה אמונה עקומה שריבונו של עולם עזב את עם ישראל, והמוסלמים מחליפים אותנו כבנים נבחרים, והקמת מדינת ישראל והתחייה הלאומית שלנו היא סטירת הלחי הגדולה ביותר לתיאולוגיה שלהם. כי הינה, ריבונו של עולם לא עוזב את עם ישראל, והוא מקבץ נדחי ישראל, והוא מחזיר שכינתו לציון ברחמים, ועם ישראל חוזר אל בימת ההיסטוריה ומצליח, ברוך השם. ואת סטירת הלחי הזאת הם מנסים לשלול, כי זה מאיין אותם; כי זה אומר שכל הדת שלהם היא שקר אחד גדול. אין הבדל. לא סתם שמרית מאיר, מי שהיום היא היועצת המדינית של נפתלי בנט, כתבה למוחרת הבחירות ציוץ כזה: תראו "לאן הביאה אותנו פסיכוזת ביבי, רק לא ביבי. פוליטיקאים מימין שוקלים ברצינות תלות בסניף הפלסטיני של האחים המוסלמים. אני עוצרת רגע כדי להגיד את זה כי כבר התרגלנו להכול וזה נראה כמו השלב ההגיוני הבא, אבל מדובר בנטייה לאומית לאובדנות". והיא צודקת. או, כמה היא צודקת. כתב אתמול השיח' כמאל ח'טיב מהפלג הצפוני – הם הרי אחים תאומים, הצפוני והדרומי זה סתם פיקציה – הוא כתב אתמול ככה, שהוא מייחל לשקיעתה של ישראל לנצח. הוא כותב: "בשנת 1917, השמש שלהם זרחה והשמש שלנו התקרבה לשקיעה. והינה, אנחנו בתקופה שבה השמש שלהם שוקעת ועומדת לשקוע לנצח, בעוד השמש שלנו זורחת מחדש. עוד מעט נדע והעולם ידע מי קיים את הבטחתו. אללה הכול יכול או בלפור?" זה, כמובן, תרגום מערבית, שנתן לי אסף גיבור, עיתונאי מקור ראשון. הוא מבין. הוא מבין. מבחינתו, כשמדינת ישראל היא בת ערובה היום של האחים שלו בתנועה האסלאמית פה ברע"מ – הוא רואה בזה זריחת השמש שלו ושקיעת השמש שלנו. ותהרגו אותי איך יהודים שיש להם קצת שכל בקודקוד לא מבינים את הדבר הכול כך פשוט הזה. אבל אני רוצה לסיים באמירה לעבאס ולאוסאמה סעדי ולתומכים שלהם מקרב האויב הערבי: תדעו לכם, השמש שלנו תלך ותזרח. שמש, צדקה, מגן ומרפא בכנפיה. ריבונו של עולם מחזיר שכינתו לציון, ואוי למי שמעז להיכנס בין ארי ללביאה כשנזקקים זה לזה. ריבונו של עולם, בכנסת ישראל חוזרים להתאחד אחרי אלפיים שנות גלות ונתק, ואוי למי שיעז להיכנס אל תוך התהליך הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אמרתי קודם, אדוני היושב-ראש, שעם ישראל מתעורר והוא יודע את האמת. והוא ייתן את הכוח חזרה לכוחות הבריאים, הלאומיים, הצודקים בעם הזה, שיחזרו להנהיג את ישראל, ויחזירו אותו ואת תומכיו למקומם הטבעי. ואני רוצה לסיים בתפילה גדולה לריבונו של עולם: אתה יודע, אבא שלנו שבשמיים, אנחנו לא נלחמים על החיים הפרטיים שלנו. גם תחת הממשלה הזאת אנחנו קמים בבוקר והשמש זורחת, הולכים לעבודה ומתפרנסים. אנחנו נלחמים כי הממשלה הזאת היא חילול השם גדול. ואנחנו יודעים שכל התהליך הזה שאתה מוביל אותנו בו בשנים, בדורות האלה, הוא תהליך שכל עניינו זה קידוש שם השם, כמו שהנביא יחזקאל אומר לנו: "לא למענכם אני עשה בית ישראל כי אם לשם קדשי אשר חללתם בגוים". אנחנו מבקשים ממך: תראה את בניך האהובים, שנלחמים למען שמך, למען קידוש שמך. "עשה למען שמך", "עשה למען תורתך", "עשה למען ימינך", "עשה למען קדשתך", "למען יחלצון ידידיך". "הושיעה ימינך" ועננו. "יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון". כששם שמיים יתקדש על ידינו, על ידי מדינת ישראל, אז יכירו וידעו כל הגויים כי "לך תכרע כל ברך". זה המאבק שלנו, ואנחנו מבקשים ממך, ריבונו של עולם, עשה למען שמך ותאמר לצרותינו די. תודה. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גפני, אתה עדיין לא דיברת, נכון? אז בוא. חבר הכנסת גפני, אני לא קוצב לך זמן. אתה אחרון הדוברים מטעמנו. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה להתנצל – אדוני היושב-ראש – בפני אותם כמה פוליטיקאים וכמה פרשנים שאמרו שהחרדים, עם כסף – ילכו לכל מקום; הם יצטרפו לקואליציה כזאת או לקואליציה אחרת. עם כסף יקנו אותם. ואני מתנצל בפניהם, שהאמת שלנו טופחת על פניהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נכון. אפילו 100 מיליון לא – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> התחיל להסתובב הכסף באופן כזה. ושלא תהיה טעות, הציבור החרדי באמת סובל מקיצוצים באופן דרמטי, גם בישיבות, גם בסמינרים, גם בחינוך העצמאי, גם במעין החינוך התורני, גם בתרבות החרדית, גם המוכשר, מוסדות הפטור – כולם סובלים מקיצוצים של עשרות רבות של מיליונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, כשתהיה אזעקה כולם הולכים לפרסה. כל מי שנמצא באולם, הולך לפרסה. תמשיך. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, לא שמעתי אותו, אבל אחרי זה אמרו לי את מה שהוא אמר, ראש הממשלה החלופי. הוא אמר שהחרדים יכולים להיכנס לקואליציה. כשאמרו לו שיש קיצוצים בתקציבים, לא הבנתי. הילדים של יאיר לפיד, כשהוא נמצא באופוזיציה – מקצצים בתקציבים של הילדים שלו? בבתי הספר שלהם? בתיכונים שלהם? בעל-תיכוני? אם יש קיצוץ, האם הילד שלו מרגיש אם אבא שלו בקואליציה או באופוזיציה? מה זה המשפט המושחת הזה שלו? יש קיצוץ בתקציב של הילדים החרדים – שהם ייכנסו, יהדות התורה וש"ס, שייכנסו לקואליציה. לא ניכנס לקואליציה. ואני מהבמה הזאת, אני פונה לחבריי החרדים. יש כאלה שאומרים: תראו איזה קיצוץ יש אצלנו, ובאמת סובלים מקיצוץ; מה שבמקום אחר לא סבלו. ואני אומר להם: אנחנו מחויבים, ויש לנו ערבות הדדית עם הציבור המסורתי. יש לנו ערבות הדדית עם הציבור הזה שאנחנו איתו יחד, ואנחנו גם משלמים מחיר בגלל שנוקמים בנו. אדוני היושב-ראש, אני רוצה – לפי התוכנית שלי, יש לי 20 דקות – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אחרי זה – אם היושב-ראש יאפשר אין בעיה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בסדר. אז אני אתחיל בכמה דברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאה אחוז. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אדבר על כמה דברים בתקציב שאני ביקשתי לדבר עליהם. למשל, הדבר הראשון זה הנושא של הרפורמה בכשרות. משום מה הייתה מוכרת לי הרפורמה הזאת, וביקשתי מהעוזר שלי שיוציא דיון בוועדת החוקה שהתקיים לפני שנים לא מעטות. יהודה בן מאיר היה המייצג של המפד"ל בוועדת החוקה, והיה שם דיון, שהביאה המפד"ל, על הנושא של מערכת הכשרות – חוק הונאת הכשרות, שממנו נולד חוק הכשרות. ושם יהודה בן מאיר מהמפד"ל נלחם בכל כוחו שהרגולטור, שאלה שנותנים את הכשרות, יהיה הרבנות הראשית. אומרת שולמית אלוני: בכלל הייתי אומרת שכל העניין יהיה בידי משרד המשפטים ולא בידי משרד הדתות. היות שאין הרבה זמן, אני לא יכול להקריא את כל הפרוטוקול, אבל היא אומרת: מה הרבנות הראשית בעניין הזה – מה פתאום זה מונופול שלה? אומרת שולמית אלוני. ואומר לה דב שילנסקי: אז מי ייתן את הכשרות? הוא שואל אותה, וגם משה שחל בא אחרי זה ואומר. ואני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, שאני קורא את הפרוטוקול הזה ואני פשוט חושב שאם היינו מחליפים את השמות, היינו מגיעים לתוצאה של היום. את מה שאומרת שולמית אלוני ואת מה שאומר השמאל החילוני אומרים היום מתן כהנא ויוליה מלינובסקי. אותן מילים. הם מדברים פה על מערכת הכשרות, על המונופול של הרבנות. תקראו את הפרוטוקול הזה מ-22 ביוני 1983. המילים של יהודה בן מאיר הן אותן המילים של פינדרוס, של גפני, של יעקב אשר, של אורי מקלב. אותן המילים של יהודה בן מאיר. והמילים של שולמית אלוני הן אותן המילים של יוליה מלינובסקי ושל מתן כהנא. לא יודע, יושבים חברי כנסת, כאלה שהמסורת חשובה להם, יושבים בקואליציה, והם הולכים להצביע הלילה על תקציב שיישם בנושא של הכשרות את המדיניות של שולמית אלוני, את המדיניות של השמאל הקיצוני, השמאל האנטי-דתי. ולזה קוראים רפורמה במערכת הכשרות, שאנשים יאכלו טרף, שאנשים יאכלו לא כשר? זה לא דבר חדש, לא המציאו אותו היום. הוא דבר שנקבע כבר במלחמה ובמאבק בין המפד"ל לבין מרצ. הוא לא נולד היום. אדוני היושב-ראש, אני מבקש לפנות לחברות הכנסת בקואליציה, לאותן חברות כנסת שאמרו אפילו היום, אפילו בתקופה הזאת, ובוודאי קודם, שלא לתת את הנושא הזה של העלאת גיל הפרישה לנשים מבלי שיהיה פתרון לנשים העניות, מבלי שיהיה פתרון למקצועות השוחקים, מבלי שיהיה פתרון לאלה שפרשו כבר קודם, והם ביקשו ממני שאני אחתום איתן על מכתב לשר האוצר ולראש הממשלה, שהחוק הזה יצא מחוק ההסדרים. מדובר על מהפכה חברתית בלתי רגילה. ואי-אפשר להשאיר קבוצות גדולות של נשים רעבות ללחם, שיבטלו להן את קצבת הזקנה. והן הולכות היום להצביע נגד הנשים. הן הולכות להצביע נגד הנשים העניות. הן הולכות להצביע נגד הנשים שעסקו כל החיים במקצועות שוחקים, או נגד אלו שלא עמד להן כוחן ופרשו קודם. אני החרדי דאגתי להן. אני החרדי לא נתתי לאוצר להביא כאלה חוקים נגד נשים. ואתם, בחיוך כזה, יושבים עם שר האוצר, ואני רואה את התמונות, איך חוגגות – על הגב של מי? מילא שאתם פוגעים בילדים החרדים – הבנו. זה שאצלכם החתולות יותר חשובות מילד חרדי או מילדה חרדית – שמענו. אבל החברות שלכן, השכנות שלכן – איך אתן הולכות לפגוע בהן? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, לפרסה. כולם לפרסה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 18:25 ונתחדשה בשעה 18:38.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, בבקשה לשבת. שקט במליאה. אני מבקש מכולם לשבת. חבר הכנסת גפני, למרות שסוכם על סיום ב-18:30, אני נעתר לבקשתך. עשר דקות, בבקשה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בין יתר הדברים עשו מסיבת עיתונאים שלושה שרים – שר השיכון אלקין, שרת הפנים שקד ושר האוצר ליברמן – להוזיל את מחירי הדירות. איך מוזילים את מחירי הדירות? כמו שהאוצר נוהג בתקופה האחרונה, כל הזמן, עם אותו דבר – להטיל עוד מס. גם אצלי, הביאו העלאת מס רכישה. אני הפחתתי את מס הרכישה ל-5%, אבל כשהעלו את זה, המחירים עלו. המחירים וזה שהעלו את מס הרכישה לא גרמו להפחתה של מחירי הדירות. למי אתם מספרים את הסיפור הזה? אותו דבר – הם אומרים: מס גודש. הם אומרים שזה יפתור את בעיית הפקקים. יש תוכנית חומש של משרד התחבורה, יש מטרו, יש תחבורה ציבורית מסודרת. אז אם היו אומרים: אבני דרך – ככל שמתקדמת התחבורה הציבורית כך מי שבא ברכב פרטי, משלמים מס גודש, הם לא עושים את זה. הם לא מתנים את זה באבני דרך של מיסוי על הנושא הזה, כניסה לגוש דן, הכניסה למרכז הארץ. אין פתרון. בינתיים תוכנית החומש היא תוכנית שעדיין לא מבוצעת. כל הדברים האלה הם דברים שהם רק לגבות כסף והקואליציה הזאת נותנת להם את מבוקשה. יש נושא של משקאות ממותקים, דואגים כמובן לבריאות. זו השפה של אנשי משרד האוצר. אם דואגים לבריאות, למה עולה המס על משקאות כאלה שאין בהם סוכר? למה גם בעניין הזה המיסוי עולה? אני אמרתי קודם, אני רוצה לחזור על זה. אם אפשר, השר אלקין, אני רוצה לדבר לשר יאיר לפיד, שאמר – אם לא אמרת, אז אני חוזר בי – אמרת שאתה רוצה שניכנס לקואליציה כשהתלוננו על זה שיש קיצוצים בתקציב של החינוך של הציבור החרדי – שייכנסו לקואליציה. אם אכן אמרת דבר כזה – – – << קריאה >> שר החוץ יאיר לפיד: << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא אמרת. אז מי שאמר – אז אני אגיד לו, למי שאמר. האם לילדים שלכם, אם אתם לא בקואליציה, מקצצים בתקציב של בתי הספר? מקצצים בתקציב של החינוך? פה יש קיצוץ דרמטי בכל מערכת החינוך. ואומרים לנו: הצטרפו לקואליציה. הם אמרו את זה בשמך. << קריאה >> שר החוץ יאיר לפיד: << קריאה >> זה לא אני. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בסדר. אז זה לא אתה. זאת מציאות שהיא פשוט מציאות מושחתת. למה הילדים שלנו צריכים לסבול על זה שאנחנו כן בקואליציה או לא בקואליציה? אנחנו לא נהיה בקואליציה הזאת. ואמרתי את מה שנאמר פה כל הזמן: רפורמת הכשרות היא רפורמה שדרשה אותה שולמית אלוני ב-1983, והיה דיון בוועדת החוקה על זה. השר אלקין, אתה מיישם את מדיניותה של שולמית אלוני שתהיה רפורמת כשרות, שהרבנות לא תהיה מונופול. יהודה בן מאיר מהמפד"ל נלחם נגד זה בכל כוחו, אבל שולמית אלוני ומרצ טענו שלא צריך שהרבנות תהיה מונופול. אתם היום מיישמים את זה. יוליה מלינובסקי עם מתן כהנא מיישמים את המדיניות של שולמית אלוני, שהרבנות לא תהיה מונופול. ואני, אדוני היושב-ראש, אני מבקש לומר, יש מערכת שלמה שכולה בנויה על זה שהאוצר גובה כסף והוא יודע שאין מי שעומד מולו. אין מי שמתווכח איתו ואומר לו: הדברים האלה שעליהם אתה מדבר, כמו העלאת גיל הפרישה, משאירים נשים רעבות ללחם, משאירים את הנושא של נשים שעבדו במקצועות שוחקים, נשים עניות, נשים שפרשו קודם. ואני מבקש לומר, אדוני היושב-ראש, אני יודע שיש כמה חברי כנסת שמבינים במה שנעשה והם נמצאים בקואליציה. תהיו יותר אמיצים. העברת תקציב לא חייבת להיות העברת תקציב רע. זה התקציב האנטי-חברתי הרע ביותר שהוגש אי פעם לכנסת, שאני זוכר, ואני זוכר הרבה מאוד תקציבים שהוגשו לכנסת. זה דבר שהוא נורא ואיום מבחינת הפגיעה בטווח הקצר ובטווח הארוך באזרחי מדינת ישראל. אדוני היושב-ראש, אני מסיים. אני מבקש – שאלה אותי השרה אורנה ברביבאי עכשיו על אמירה שלי לגבי בנט, שאני אמרתי – לא, צריך לדבר על זה – אני כן נותן לו גט כריתות, אני לא נותן לו גט כריתות. אמרתי שיש מקרים שבהם בן אדם לא נמצא, הוא נעלם. איך הוא נעלם? אם לוקחים את הסקרים האחרונים, יש אחד מהסקרים שאומר שהוא לא עובר את אחוז החסימה. והוא לא עובר את אחוז החסימה. למה אני צריך לגרש אותו? הוא ייעלם פוליטית. אז יש כאלה שרוצים להוציא מהדברים האלה מה שהם רוצים – יבושם להם. אמרתי, ואני חוזר ואומר את זה כאן: האיש בגד בבוחרים שלו. אנשים בחרו בו בגלל שהוא אמר שהוא ימינה, שהוא איש ימין; אנשים בחרו בו בגלל שחשבו שאיתו יקום שלטון ימני. הוא בגד בבוחרים שלו והלך עם השמאל. ואם אני צריך לתת לו גט כריתות, אין צורך. האיש ייעלם מאליו. האיש ייעלם מכיוון שאי-אפשר לשקר לכל העולם כל הזמן. אי-אפשר לבוא ולהגיד: אני ממשיך את המורשת של המסורת של הציונות הדתית, בשעה שהוא מיישם את מדיניותה של שולמית אלוני. אי-אפשר לבוא ולומר: אני לא אשב עם יאיר לפיד – הוא אמר את זה – אני לא אשב עם מרצ ועם רע"מ, והוא יושב איתם. העיקר שהוא יהיה ראש ממשלה, שיהיה לו בטיקט שהוא ראש ממשלה. תתעוררו, בבקשה, חברי הכנסת, אלה שעדיין חשובה להם המסורת היהודית, אלה שעדיין חשוב להם הנושא של ארץ ישראל, אלה שעדיין חשוב להם הנושא של הימין ושל השמאל. אדוני היושב-ראש, אני מבקש מכולם, מכל אלה שיש להם ערכים שעליהם הם התחנכו, ערכים יהודיים, ערכים של מסורת, ערכים של ארץ ישראל, כשהם מצביעים על סעיפי התקציב השונים, שייקחו את זה בחשבון איזו בגידה הם בוגדים בארץ ישראל ובמסורת היהודית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אני מבקש מכולם לשבת. אני רוצה לגשת לסיכום הדיון. חברי הכנסת, שרים, בבקשה, תפסו את מקומותיכם. בבקשה, שקט במליאה. אנחנו ניגשים לשלב הסיכומים. בבקשה, לשבת. תודה רבה. שר האוצר אביגדור ליברמן, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מעדיף להוציא אותנו עכשיו או אחר כך? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני באמת מבקש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תוציא אותנו עכשיו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני מבקש בכל לשון של בקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה היה החוק שלך, גרסת אותו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בכל לשון של בקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי השרים, כנסת נכבדה, סוף-סוף מדינת ישראל הופכת למדינה נורמלית. מדינה עם תקציב. אני אומנם הכנתי נאום ארוך, אבל אני שמעתי פה את הדיונים הקודמים ונאומים של נציגי האופוזיציה. אני החלטתי לוותר על הנאום. נדבר על הדברים שכנראה יותר מעניינים את כנסת ישראל. אבל לפני הכול, אני רוצה להזכיר שהממשלה הזאת קמה לפני 143 ימים, וביום שהוקמה הממשלה, 13 ביוני 2021, אני רק אזכיר, תחזיות הצמיחה היו 5.1%, וההערכות לגבי הגירעון היו 6.8%. נכון להיום, אנחנו בצמיחה של 7.1%, מהגבוהים בעולם. והגירעון קרוב ל-5% או סביב 5%. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ואתם דופקים את כל החלשים. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> זה לא קרה מעצמו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה קרה בזכותך. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> זה קרה בגלל שלוש החלטות דרמטיות – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בזכותך כל הזה. בגללך. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> – – שקיבלה הממשלה הזאת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בזכותך, בזכותך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, בבקשה. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> דודי, אני לא שומע. תרים את הקול. לא שומעים אותך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה קרה בזכותך. בזכותך זה קרה. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> לא שומעים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עכשיו אתם מביאים את התקציב. עכשיו אתם מביאים את התקציב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תודה. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> הדברים האלה לא קרו מעצמם. הממשלה קיבלה שלוש החלטות דרמטיות מאוד – אולי לא פופולריות, אבל החלטות דרמטיות ונכונות. ההחלטה הראשונה – לוותר על החל"ת; ההחלטה השנייה – לא להיכנס יותר לסגרים; ההחלטה השלישית – לרוץ ראשונים לבוסטר, החיסון השלישי. היום זה נשמע מאוד פשוט. אני יודע איזה לבטים ואיזה היסוסים ואיזה התלבטויות היו למקבלי ההחלטות בחדרים הכי סגורים, בפורומים הכי מצומצמים. אני חושב שממשלה שמסוגלת לקבל החלטות מן הסוג הזה, היא תדע להצעיד את מדינת ישראל הרבה הרבה יותר רחוק ממה שחלמנו. אבל באמת, השאלה הגדולה – למה אנחנו מגיעים לתקציב, אדוני ראש הממשלה, רק אחרי שלוש וחצי שנים? שלוש וחצי שנים לא התקיים דיון על התקציב, לא הייתה הצבעה, רק מסיבה אחת. הרי כולם מבינים שזה בניגוד לאינטרס של המשק הישראלי, זה פגיעה קשה בכלכלת ישראל. אז למה זה לקח שלוש וחצי שנים? בגלל אינטרס אישי, פרסונלי, של איש אחד שהיה מוכן להקריב את כל כלכלת ישראל בגלל האינטרסים האישיים שלו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ליברמן, שמענו את הבדיחות האלה – – – << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> דודי, לא שומעים אותך, אתה היום חלש, תרים את הקול. לא שומעים אותך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – מנדטים. אתה הבנת? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר, בבקשה. בבקשה תתרכז בדברים. חבר הכנסת אמסלם. תודה. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> שאלה נוספת, למשל: למה הליכוד נמצא באופוזיציה? למה הליכוד נמצא באופוזיציה? הרי גם פה, פשוט בליכוד כבר לא מכירים את המושג הזה "הדר בית"רי". איפה הדר בית"רי ואיפה המציאות של היום? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מדבר על "הדר בית"רי"? << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> אין לך מושג מה זה "הדר בית"רי". << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה, יש לך מושג גדול. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> לגבי הדר בית"רי – מה היה צריך לעשות כדי שהליכוד יהיה בקואליציה – רק דבר אחד, איש אחד – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איך זה לשבת עם האחים המוסלמים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> תסתכל בגוגל. איך קוראים לבחור הזה שצורח שם? תסתכל בגוגל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איך זה לשבת עם האחים המוסלמים? << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> – – לגבי החלטה אחת, החלטה אחת בלבד. בן אדם היה מוכן לעשות רוטציה עם בני גנץ, היה מוכן לעשות רוטציה עם בנט, עם גדעון סער, הוא רק לא מוכן לוותר על המקום לאף אחד בתוך הליכוד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה גרמת לזה. אתה גרמת לזה. אתה יודע שאתה גרמת לזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> לו היה זז הצידה, הליכוד היה מחליף את הממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, קריאה ראשונה. חבר הכנסת אמסלם, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> אבל בן אדם מוכן להקריב גם את תנועתו למען האינטרסים האישיים. רק למען אינטרסים אישיים, בן אדם מוכן להקריב גם את המדינה וגם את מפלגתו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, מספיק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה, השנאה שלך – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא ניתן – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, מספיק. חבר הכנסת כץ, מספיק. חבר הכנסת אמסלם, ביקשתי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא מתבייש. מבלבל את המוח. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> ואני שומע כל פעם, חדשות לבקרים, הרי אני שומע באחד הערוצים, אדוני היושב-ראש, שכל אגף התקציבים מגיע לכפר קאסם לפגוש את מנסור עבאס. קודם כול, אכן ראשי אגף התקציבים, כל אגף התקציבים, שני אנשים, הגיעו לכפר קאסם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא מתבייש. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> אבל מי היה ראש ממשלה באותה תקופה? מי היה ראש ממשלה באותה תקופה? בנימין נתניהו. בנימין נתניהו היה ראש ממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, קריאה שנייה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה שלחת אותם לכפר קאסם – – – אתה לא מתבייש – – – << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> בנימין נתניהו היה ראש ממשלה. את זה שכחו להגיד. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה ביקשת. אבל אתה ביקשת, זו הסמכות שלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אתה ממש מכריח אותי להוציא אותך. חבר הכנסת אמסלם, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו. ושר האוצר דאז – ישראל כץ. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אל תדבר אליי ככה. החוצה. החוצה, בבקשה, חבר הכנסת אמסלם. החוצה. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> ישראל כץ שר האוצר, וראש הממשלה בנימין נתניהו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שאלתי אותך מראש: לצאת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, החוצה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כן. החוצה, מהר. תעשה לי ככה בראש. זו השיטה שלכם, יא בולשביקים. יא בריון. אל תדאג, אני מרגיש בידיים איך אנחנו עושים לך את זה עוד מעט. עוד מעט, אל תדאג. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, מכיוון שעברתי הרבה איומים בחיים שלי – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה גדול באיומים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – אני לא עושה לך חשבון, בסדר? עכשיו החוצה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתה מבזה את הכנסת. אתה מבזה אותה. אתה מבזה את הכנסת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, לפי סעיף 98 – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> דרדרת את הכנסת למקומות כאלה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת, אל תלמד אותי, אוקיי? תבוא אחר כך לוועדת האתיקה ותגיש. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת קרן, קריאה ראשונה. אל תגידי לי מה לעשות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מסגרת זמן של עשר דקות. אדוני היושב-ראש, מסגרת זמן של עשר דקות, לפי סעיף 98, שעבר בוועדת – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> ממש אכפת לו מהסעיף. למיקי לוי אכפת מסעיפי התקנון? << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> לפי הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה, אנשי אגף התקציבים חייבים להיות מעורבים במשא ומתן קואליציוני. יתרה מזו, הם הוזמנו ולא ידעו לאן הם מגיעים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איפה הייעוץ המשפטי? << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> אבל מה היה לפני שנתיים? לפני שנתיים אדון נתן אשל ושני פקידי מדינה בכירים, מזכיר הממשלה ומנכ"ל משרד ראש הממשלה, בניגוד לתקש"יר עובדי מדינה, מגיעים לאותו כפר קאסם לפגוש את מנסור עבאס. משום מה, על זה אף אחד לא מדבר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה כתבת לו בפתק? מה כתבת לו בפתק – – – << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> זה בדיוק מה שקיבלתי בתשובה באותו פתק: התקיימה פגישה עם שלושה נציגים בכירים של נתניהו ב-2019 בכפר קאסם עם מנסור עבאס. ומה הם ביקשו? ביקשו: תצטרף אלינו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – זמן לעשר דקות – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> ממש מזיז ליושב-ראש – – – << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> ומה קרה בעקבות זה? בעקבות זה, ראש ממשלת ישראל נתניהו מזמין את מנסור עבאס. ומה הוא אומר לו? אני יודע שהכי חשוב לך חוק קמיניץ. תדע, רק אני אדע לבטל את חוק קמיניץ. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל תתעסק בדברים שלך, לא בדברים של נתניהו – – – << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> אני אשמח שראש האופוזיציה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, תודה. חברת הכנסת שטרית, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> אני אשמח לשמוע התייחסות של ראש האופוזיציה, האם זה היה או לא היה. מאוד מעניין לשמוע. האם הוא שלח שלושת מקורביו לכפר קאסם להיפגש עם מנסור עבאס? האם הוא הציע לו לבטל חוק קמיניץ? אדוני יושב-ראש הכנסת, אנחנו מביאים את התקציב הכי חברתי בתולדות ישראל. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> שכחת את החיילים. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> אנחנו מביאים עסקת חבילה. אנחנו הבאנו, אדוני ראש הממשלה, את תוכנית הדיור הכי מרשימה. ואם אנחנו רוצים לדבר לגבי נתונים, רק שתדעו: השנה אנחנו נעבור 80,000 שיווקים; אנחנו נעבור 60,000 עסקאות; אנחנו נעבור 55,000 יחידות דיור, התחלות בנייה – שיא של כל הזמנים. זה מה שהממשלה הזאת עשתה ב-143 ימים. אדוני היושב-ראש, אני מקווה שכולם – כמו שהיום בעסקת חבילה הנציגים של כל הקבוצות, מעסיקים, הסתדרות, תעשיינים, ידעו להתעלות מעל שיקולים אישיים, מעל אינטרסים קבוצתיים, ולפעול למען מדינת ישראל, אני מקווה שגם האופוזיציה תשכיל פעם אחת לפעול למען מדינת ישראל ולתמוך בתקציב. תודה רבה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מה עם החיילים, איווט? הבטחת לחיילים. איפה זה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש, הוא גמר. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> גמר, אבל הוא שכח את החיילים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוא סיים. בסדר, אז קראת קריאת ביניים. די. תודה רבה לשר האוצר. ראש הממשלה החליפי ושר החוץ החליפי. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עשר דקות לרשותך, אדוני. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עדיף לחפש בגוגל, ליברמן, מאשר לראות בגוגל ולהתבייש במה שאתה. אתה בושה וחרפה לעם היהודי. << דובר >> שר החוץ יאיר לפיד: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> היושב-ראש, אתה לא פותח שעון? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש לי, יד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל למה אתה לא שם עשר דקות? יש החלטה של ועדת הכנסת. << דובר_המשך >> שר החוץ יאיר לפיד: << דובר_המשך >> האנשים ששלחו אותנו למקום הזה הם שונים – הם ימין והם שמאל, והם חרדים והם חילונים, והם יהודים והם ערבים. הם שונים, אבל ברוב הנושאים הם רוצים אותו דבר. קודם כול ולפני הכול הם רוצים עתיד טוב יותר לילדים שלהם. זה הדבר שהכי חשוב להם. הם רוצים לעבוד, הם רוצים להביא הביתה תלוש משכורת הוגן, והם רוצים שלילדים שלהם יהיו חיים טובים; והם רוצים לדעת שאם הם חולים, יחכו להם רופאים ואחיות מסורים ואכפתיים; והם רוצים לדעת שאם הם יוצאים מהבית בלילה, הם לא צריכים לפחד מאלימות, שהמדינה שלהם יודעת לספק להם ביטחון אישי. הלילה אנחנו מתחילים לתת להם את התשובה על כל השאלות האלה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> גם הילדים החרדים רוצים עתיד טוב יותר, ורמסתם אותם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, תודה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> גם הילדים החרדים רוצים עתיד טוב יותר. לא הייתם צריכים לרמוס אותם – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, קריאה ראשונה. חבר הכנסת כץ, בבקשה. << דובר_המשך >> שר החוץ יאיר לפיד: << דובר_המשך >> הלילה המדינה כבר לא ב"ממתינה". היא חוזרת למקום הנכון שלה – המקום שבו היא עובדת בשביל האזרחים, לא האזרחים עובדים בשבילה. הבניין הזה, הפוליטיקה מתעסקת כל היום במה ששונה בינינו. אבל רוב האנשים לא עד כדי כך שונים ולא עד כדי כך שונאים. הם לא רוצים לריב, הם רוצים שמישהו יעזור להם לעבור את התקופות הקשות. רוב האנשים רוצים אותו דבר – שתהיה פה מדינה חכמה ואכפתית שתיתן להם הזדמנות להתפרנס ולהצליח. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל מה שלום גיסתך בקק"ל? << דובר_המשך >> שר החוץ יאיר לפיד: << דובר_המשך >> הם לא רוצים נדבות, הם רוצים הזדמנויות. והתקציב הזה אומר לאזרחים האלה: בשביל זה אנחנו פה, אנחנו עובדים בשבילכם. לפני יומיים פגשתי את מאיה לי. מאיה לי, בת 21, ילדה יפה עם חיוך גדול, עברה הטרדה מינית קשה ברשת, והיא החליטה שהיא לא תהיה קורבן, היא תנהל מאבק חברתי כדי שיהיו תקציבים למלחמה בהטרדות ברשת. הלילה היא תהיה המנצחת הגדולה. לא הממשלה תנצח הלילה, לא האופוזיציה תנצח הלילה; מאיה לי תנצח. אין לי מושג אם היא ימנית, אם היא שמאלנית, אם היא מהמרכז. אני יודע שמגיע לה שיעבור תקציב בשביל המטרה שבשבילה היא נלחמת. אנחנו מעבירים תקציב בשביל שוטרים וכבאים. אנחנו מעבירים אותו בשביל חינוך טוב. הנשק הכי טוב נגד אבטלה ונגד עוני הם מורים טובים. אתם רוצים להילחם בעוני – תשלמו על חינוך טוב. התקציב הזה הוא בשביל עסקים קטנים שצריכים להחליט בחודשים הקרובים אם הם סוגרים את הדלת או שהם שוכרים עוד עובד ומרחיבים את העסק; והתקציב הזה הוא בשביל אחיות ועובדי משק, ומלצרים וקופאים, ושחקנים ומטפלים ביצירה, וסייעות וגננות. הוא גם בשביל הצעירים המופלאים שהלכו השבוע ברחובות ודרשו מאיתנו להפסיק להתעלם ממשבר האקלים, לוודא שהם לא ישלמו את מחיר הטעויות של הדור שלנו. לפעמים – לא הרבה פעמים, אבל לפעמים – גם הבניין הזה צריך להכיר בעובדה שלא תמיד אם צד אחד מנצח, זה אומר שהצד השני הפסיד. לפעמים אנחנו מפסידים יחד, לפעמים אנחנו גם מנצחים ביחד. התקציב הזה הוא ניצחון משותף. כבר הרבה זמן כמדינה, כחברה, לא היה לנו ניצחון משותף. זה בסדר שתצביעו נגד, זכותכם, אבל זה ניצחון משותף של כולנו – על הקורונה, על הסכסוך הפוליטי, על שיח השנאה. אני מברך את שר האוצר, ידידי ושותפי איווט ליברמן, על המקצוענות, על העבודה הקשה, על זה שבכל פעם שהייתה לו בחירה בין פופוליזם לדבר הנכון, הוא הלך על הדבר הנכון. אני מברך את ראש הממשלה נפתלי בנט ואת כל חברי הממשלה, כל חברי הכנסת, בעיקר על היכולת להתיישב סביב השולחן ולדבר על ההבדלים בינינו עד שאנחנו מגלים שהם לא כאלה גדולים כמו שחשבנו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה עם שקד? << דובר_המשך >> שר החוץ יאיר לפיד: << דובר_המשך >> אני רוצה להודות ליושב-ראש הכנסת מיקי לוי ולצוות הנהלת הקואליציה – לזאב אלקין, לעידית סילמן, לבועז טופורובסקי, לראשי הוועדות, שעשו עבודה גדולה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שרת הפנים. שרת הפנים. << דובר_המשך >> שר החוץ יאיר לפיד: << דובר_המשך >> לשרת הפנים אילת שקד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שחושבת שאתה עושה פיגוע כל שבוע. << דובר_המשך >> שר החוץ יאיר לפיד: << דובר_המשך >> תודה מיוחדת מכולנו, גם מהאופוזיציה, נדמה לי, לעובדי הכנסת. ועובדי הכנסת הם לא באמת אשמים הרי בשטויות של הפוליטיקאים, והם עבדו סביב השעון כדי שנגיע לרגע הזה, ומגיע להם תודה מאיתנו. ואני רוצה להודות לצוות שלי, ששוב לא ישן חודש בשביל לוודא שהכול סגור ומתוקתק. אז תודה רבה, ושיהיה לנו בהצלחה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר החוץ. לא, לא, לא. שקט. תודה רבה לחבר הכנסת לפיד, שר החוץ וראש הממשלה החליפי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – היה עסוק בטיסות כל הזמן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, די, די. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – הוא אמר לכולם תודה חוץ ממך. אני לא רוצה לחמם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, תודה רבה. אני מבקש שקט. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ראש הממשלה נפתלי בנט, בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מיקי, לא היה לך איזה – – – לחתולים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> דברי איתי על 5 מיליון. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – הכבאים, הכבאים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני שותק. יש 5 מיליון שקל. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לכבאים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לחתולים – – – שלך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה כבאים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> דברי איתי. שקט, בבקשה. תודה. בבקשה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הגענו לרגע החשוב ביותר מאז הוקמה הממשלה, רגע העברת התקציב. זאת שעה חשובה, שעה חשובה ליציבות המדינה ולחיים הכלכליים שלה. אחרי שלוש וחצי שנים של בלגן, ניהול כושל ושיתוק מערכות, שנים שבהם המדינה הייתה כלי במשחק אישי, שנים של ארבע מערכות בחירות אחת אחר השנייה עם מבוי סתום, הקשבנו לקולם של אזרחי ישראל – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – אלה שחששו באמת לגורל המדינה, שראו פוליטיקאים משחקים באש ושוברים את המדינה מבפנים. הקשבנו וקיבלנו החלטה – הקמנו ממשלה בישראל. מייד נדרשנו להתמודד עם וריאנט הדלתא, שכבר הספיק לחדור לארץ ולתפוס אחיזה. חודשים נלחמנו להשאיר את המשק פתוח, את העסקים פתוחים. התחלנו עם הבוסטרים חודש, חודש וחצי, לפני כל העולם. אנחנו מנהלים את הקורונה; הקורונה כבר לא מנהלת אותנו. אנחנו לא מצפים להכרה או לנקודות על זה, לא מהתקשורת ובטח לא מכאן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אתה לא מקבל מהתקשורת. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> בשביל זה יש חברים כמו בוריס ג'ונסון. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> ועכשיו למשימה הבאה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הכול בסדר. ועכשיו למשימה הבאה – להעביר תקציב למדינה. חברים, העברת התקציב תבטיח יציבות והיא תשדר לאזרחים, למשק ולעולם שכלכלת ישראל איתנה וצומחת. למי שלא שם לב, מדינת ישראל נמצאת ב-7% צמיחה בשנה. זה נתון פנטסטי. שנים שלא הייתה צמיחה כזאת. אבל יש מי שרוצה – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה אתה משקר? איזה שנים שלא הייתה צמיחה? למה אתה משקר? אתה עומד פה – – – ומשקר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, קריאה שנייה. חבר הכנסת כץ, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אבל – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה זה? שנים לא הייתה צמיחה? אתה לא מתבייש להגיד את זה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אבל יש מי שרוצה מדינת ישראל יציבה ויש מי שרוצה מדינה בתוהו ובוהו תמידי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא ממשיך לשקר – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מולנו, בעיקר מול האגף הימני יותר בממשלה, יש קמפיין מופרע של דה-לגיטימציה ופייק, והינה דוגמה – – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> אני לא אהיה ראש ממשלה עם עשרה מנדטים, זה לא לגיטימי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הינה דוגמה מהימים האחרונים למכונת השקרים שאנחנו – – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> מי אמר את זה? אנחנו אמרנו או אתה אמרת? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אוחנה, לא נעים לי, אבל קריאה ראשונה. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> אתה אמרת שזה לא לגיטימי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני רוצה לתת לכם דוגמה למכונת השקרים שאנחנו מתמודדים מולה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אתה מדבר על שקרים? אתה מדבר על שקרים? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> פתאום – חברים, בואו, יהיה מעניין עכשיו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לא אשב עם לפיד. לא אשב עם לפיד ולא עם מנסור עבאס. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> פתאום משום מקום יש היגד חדש באוויר. הינה הציטוט – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ארבל, מספיק. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מכל מקום פתאום שומעים, מכל מקום שומעים, כולנו שומעים את זה, היגד שממשלת ישראל מעבירה את כספי המיסים שלנו לחמאס. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – נפתלי, איך זה להיות מתחת לאחוז החסימה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> עכשיו, מאיפה זה הגיע? מאיפה זה הגיע? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> דיסטל, שקט, בבקשה. חברת הכנסת דיסטל. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מאיפה זה הגיע? אז בואו אני אספר לכם. מישהו באיזו עמותה קיבל איך שהוא – שווה, אגב, לבדוק איך – אישור להיכנס לעזה, והוא פגש מישהו מחמאס. אבל כל האירוע הזה מתרחש בכלל בזמן כהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה. כל הדבר הזה, שכבר שבועיים מפמפמים, לא קשור אלינו בשום דרך. זה הכול בתקופת ביבי. אני אחדד, למען הסר ספק: אין שקל אחד של משלם המיסים הישראלי שמתוקצב לעמותה הזאת. פשוט שקר, פייק מוחלט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, אני שומע אותך עד הטפחות. תפסיק להפריע. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> יכול להיות שיש דבר אחד שאתה אומר אמת? כל מה שאתה אומר שהוא שקר זה אמת. כל מה שאתה אומר שהוא שקר זה אמת. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אגב, נתניהו לפני שלושה שבועות, בנאום בכנסת פה על הבמה – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> לנתניהו יש 36 מנדטים. כמה מנדטים יש לך? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – הוא כבר רמז שהקמפיין הזה עומד להגיע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> תבדקו, זה נחמד. החבר'ה האלה עובדים מסודר – בזה אתם טובים, אי-אפשר לקחת מכם את זה. כשאמרו לי שהולך לצאת קמפיין על כספים לחמאס, התגובה הראשונה שלי הייתה: מה, ביבי השתגע? מה ההיגיון פה? הרי הכול היה במשמרת שלו. מכל הטענות בעולם, לבחור דווקא במימון חמאס? נתניהו, האיש שהמציא את מזוודות הכסף לחמאס. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> לא חשבתי שזה הגיוני. It didn’t make sense. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> גולן, שנייה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אתה מעביר בביט, חמוד. אתה מעביר בביט, לא צריך שום מזוודות. בביט תעביר ישירות לחמאס. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רגב, בבקשה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אתם העברתם מזוודות ואנחנו הפסקנו. זו המציאות, אלה העובדות. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> יש לך את הביט – – – תעביר לחמאס. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אבל כנראה, רבותיי, שאין מה לחפש היגיון פה. זה ביבי. זה אתה. זה אתה. זה המודל העסקי שלך, ביבי. בלי שהעם מפולג ביבי לא קיים. כל הקיום של נתניהו הוא לפלג – להגיד: הטובים, הרעים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם – – – חצי מהעם. אתם – – – חצי מהעם, אתה מדבר על לפלג? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אבל אם יש אחדות, אין ביבי. ואם בשביל לפלג צריך להגיד ולשקר שמדינת ישראל מממנת את חמאס – אז אומרים. לא משנה שזה לא נכון. אבל שקר, כשחוזרים עליו מספיק פעמים עם מכונה מספיק משומנת, מכונת רעל – ברוך השם, בניתם מכונה טובה – בסוף מתחיל להתקבע. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה מלך הפייק, אתה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד פה משהו: חברים, אין כסף לחמאס. אני יכול להרגיע אתכם – הפסקנו את המזוודות. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> ומה עם האחים המוסלמים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הבעיה היחידה – בוא, אני אגיד לך. בוא אני אגיד לך. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – למנסור עבאס? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני אגיד לכם. אתם שואלים על רע"מ, אז אני בוא אגיד לכם. הבעיה האמיתית היחידה של נתניהו ושלכם עם רע"מ היא שביבי לא עומד בראשות הממשלה. הוא לא עומד בראשות הממשלה עם רע"מ. אם זה היה הוא, הכול היה בסדר. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אם היינו רוצים, היינו עושים זאת. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הרי – תהיו איתי רגע. תהיו. היה פה הרבה דיבור. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אנחנו – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> תראו מה היה. אותה מכונה – אתם, אתם, זה ממש אתם – שעושה עכשיו קמפיין השחרה לממשלה עם רע"מ היא אותה מכונה בדיוק שהכשירה את רע"מ כשזה התאים לביבי. כולנו היינו פה. אנחנו היינו פה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> כשנתניהו – סליחה, אבו יאיר. כשאבו יאיר – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – חשב שהדרך היחידה להמשיך את שלטונו – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה הציבור לא מאמין לך? למה הציבור לא מאמין לך? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> כשאבו יאיר חשב שהדרך היחידה שהוא ימשיך לשלוט פה – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> לאבו יאיר יש 36 מנדטים. כמה יש לך? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – זה להכניס את רע"מ, כל החבורה, כל החבורה נרתמה להסביר. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> יש – – – שאתה לא עובר את אחוז החסימה. איך אתה לא מתבייש לעמוד כאן? איך אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> כל היום קיבלנו פוסטים וראיונות על החשיבות בשילוב החברה הערבית. ביבי הצטלם – אתם זוכרים? על שטיח אצל הבדואים, שותה קפה. איזה יופי. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רגב, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מנסור עבאס מותג – אתה זוכר? מיתגו אותך, ביבי מיתג אותך כמאמי לאומי. הוי, אני זוכר את התקופה הזאת. זה היה ממש האביב הערבי. אני רוצה לקרוא לכם קטע שירה. אני אתן לכם דוגמה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, חבר הכנסת כץ, די. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני קורא לכם: לא מחרימים את הערבים, הם אמרו. באלה המילים – אני מצטט. אתם, אתם: ערבים זאת לא מילה גסה, אמרתם. מנסור עבאס הוא קול חדש שמעורר תקווה עצומה, מניח את סוגית הפלסטינים בצד – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – אני רוצה להגיב. אני רוצה להגיב. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – ודואג בראש ובראשונה לאזרחי ישראל. איזו פואטיקה ואיזו שירה. לא מעודד פילוג, לא מחרים את המפלגות הציוניות, מושיט יד לנתניהו. הם – אתם כתבתם. וטוב מאוד, הם אמרו, שנתניהו הושיט יד חזרה. כן ירבו שיתופי הפעולה האלה, אמרתם ואמרתם. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> הו, המשת"פ. המשת"פ מדבר. המשת"פ. המשת"פ מדבר. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> נתן אשל, האיש והאגדה, כתב מאמרים להארץ, למקור ראשון, על הברית החדשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> תקופה מרגשת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> ואו. ואו. כל המכונה עבדה להכשיר את רע"מ, אותה מכונה שהיום משחירה את רע"מ. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> ועד הרגע האחרון הדבר הזה נמשך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> חברים, די, די, די. הייתי שם, אתם יודעים. אתם יודעים את האמת. הייתי שם בחדרים הסגורים של המשא ומתן. הייתי כשנתניהו שיבח את אומץ ליבו של מנסור עבאס – זה מנהיג, זה מנהיג, הוא אמר. יש פה פרק חדש. אני רואה חלק מחברי הכנסת מהנהנים, אפילו באופוזיציה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> תשע, שמונה, שבע, שש, חמש, ארבע, שלוש, שתיים, אחת – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אבל דובר על ממשלת נתניהו בתמיכת רע"מ – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> גם אתם עוברים את הזמן. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – זה היה הדיל היחיד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. קרעי, שקט. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ארבל, זו בעיה שלי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> בשביל זה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעיה שלי. אחר כך תגיש נגדי תלונה. אחר כך בוועדת האתיקה תגיש. עכשיו תהיה בשקט. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> בשביל זה הרי – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> יש לו עשר דקות. יש לו עשר דקות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ארבל, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> למה שלח את מנסור – ולא סתם הוא בורח. לא סתם הוא בורח. בשביל מה ביבי שלח את מנסור לרב דרוקמן? מה קרה? למה ביבי שלח את מנסור עבאס לרב דרוקמן? מישהו מבין? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבוטבול, קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> זה ביבי, ואין פה שום דבר מפתיע. ברגע שהתקציב הזה עובר, אתם מבינים, כולם מבינים, עידן חדש מתחיל בליכוד – הכול נפתח. זה כל הסיפור. היום זה פייק חמאס, מחר זה פייק דאעש – כל שקר לוקח. מה שאפשר לעשות זה להעביר את התקציב – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> היו לך עשר דקות. תסיים. תסיים, היו לך עשר דקות. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – ולפנות לציבור ולבקש לא ליפול בפח השקרים של מכונת הפייק. כשאתם, ציבור יקר, שומעים דבר לא סביר, תעצרו, תבדקו. אל תעודדו את השקרים שלהם – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אף אחד לא מקשיב לך. הקואליציה שלך. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – כי קמה פה ממשלה טובה, שמחזירה את המדינה לנורמליות ופועלת למען כל האזרחים. כל האזרחים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איזה קואליציה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> גם לך נתתי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> זה תקציב מצוין שיתניע את המשק, שיקל על משפחות עובדות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שקט באולם. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הוספנו 2 מיליארד שקלים למשרד הבריאות, שני בתי חולים חדשים – בקריית אתא, בבאר שבע – ועיניכם כלות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בנט, איך זה להיות מתחת לאחוז החסימה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אנחנו מקצים מיליארדים למיגון הצפון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מותר לי כיושב-ראש. יש לי שיקול דעת. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> תוכנית שחשובה במיוחד לכולנו – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> גם לך אני מוסיף. גם לך אני מוסיף. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – גם ללפיד, גם לגנץ, גם לליברמן – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> גם לך אני מוסיף. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – ממדים ללימודים; תוספת של מיליארד שקלים לנכי צה"ל. אני אעצור פה, כי אני רואה שמאוד מאוד קשה, מאוד קשה לאופוזיציה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לשבת. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אבל אני רק רוצה כמה מילות תודה. קודם כול אני רוצה להודות לשר האוצר, ידידי אביגדור ליברמן, על עבודה יוצאת מן הכלל, באמת. ירשת החלטות פופוליסטיות. ההחלטות הראשונות היו לבטל חל"תים, שהיו מאוד פופולריים – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אין לך מנדט. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – אבל כיסחו את המדינה. אני גם רוצה להודות לשר חמד עמאר. אני רוצה להודות לידידי ורעי ראש הממשלה החליפי ושר החוץ יאיר לפיד, שבאמת מגלה שותפות גדולה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה רק לקחת כסף מהציבור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ארבל, שב, בבקשה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני רוצה להודות למשרד האוצר – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. אני אושיב גם אותם. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – ובראשם למנכ"ל משרד האוצר רמי בלניקוב – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש לשבת. אני מבקש לשבת. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – לאגף התקציבים – כן, לאגף התקציבים, שתמיד אוהבים לרדת עליהם. זאת חבורה נהדרת, ערכית, מקצועית, ובראשה יוגב גרדוס – ולשאר האגפים באוצר. לך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לך, מיקי לוי, ודרכך – לעובדי הכנסת. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> ליושבי-ראש הוועדות ועובדי הוועדות, ליושבי-ראש הסיעות, למנהלי הסיעות וחברי הכנסת כולם. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, פעם שנייה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה מצמצם – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> לפנינו שעות ארוכות, ובסופן, בעזרת השם, יהיה תקציב טוב למדינת ישראל ובשורות טובות לאזרחיה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, שב. שב, שב. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> היום הזה, הלילה והיום, יהיו ארוכים, אבל דעו, חבריי חברי הכנסת, כל הצבעה שלכם זה עוד לבנה בבניין הארץ, בבניין המדינה. אנחנו נמשיך לעשות טוב. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לראש הממשלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, החוצה. חבר הכנסת אבוטבול, החוצה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – אין מנדטים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, שב, בבקשה. שב, שב, שב. שב, בבקשה. שקט באולם המליאה. תודה. אני מבקש מחברי הכנסת – חבר הכנסת שמחה, אני כל הזמן חושב שאתה בקואליציה. אתה מטעה אותי, אתה נותן את הגב. תודה רבה. אני מבקש שקט במליאה. אני מבקש להזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת בנימין נתניהו, בבקשה. שקט במליאה. בבקשה שקט. חברי כנסת, שרים, נא לתפוס מקומות. תודה. חברת הכנסת בן ארי, תשבי בבקשה, יחד עם סגן השר. תודה. בבקשה שקט. בבקשה, אדוני. << דובר >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ראש הממשלה והשרים, חברות וחברי הכנסת, אמש בכיכר הבימה בתל אביב התקבצו אלפי ישראלים אוהבי העם והמדינה, פטריוטים ציונים. הם הגיעו מכל קצות הארץ למפגן דמוקרטי עוצמתי. הם זעקו את כאבם העמוק על מדיניות הממשלה הנוכחית, ממשלה שמדרדרת את ישראל בכל התחומים. אבל היה שם רגע, רגע אחד מאוד מאוד מרגש – המפגינים הניפו מעלה בהמוניהם את הטלפונים הניידים המוארים שלהם ועם אור גדול הם שרו כאיש אחד: באנו חושך לגרש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – עוד הרבה יותר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שקט. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> חברות וחברי הכנסת, ערב חודש כסלו: באנו חושך לגרש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סגן השר גולן, שקט, בבקשה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> במקום שנוכל לברך על הניסים, אנחנו מקבלים בתקציב הזה על המיסים – העלאות מיסים וגזרות קשות. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תירגעי, תירגעי. את מפריעה לו. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – למה אתה לא – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אחזור על הנקודה הזאת: כן, במקום לברך על הניסים, אנחנו מקבלים על המיסים – המון מיסים, המון גזרות. וזה כל כך אופייני. ממשלת השקר עושה תמיד, אבל תמיד, את ההפך הגמור ממה שהבטיחה. אתם זוכרים את תוכנית סינגפור של בנט? עוד הבטחה של בנט, אחת מיני רבות שהחלה בקול תרועה רמה וגוועה בקול ענות חלושה. בנט הבטיח, הבטיח, הסתכל והבטיח שהממשלה שלו תפחית מיסים. נו, המזל של כולנו שאין מס על ההבטחות של בנט, אחרת כלכלת ישראל הייתה קורסת לדורות. לא רק שבנט ולפיד וליברמן, לא רק שהם לא הורידו מיסים – הממשלה שלהם מעלה מיסים. מס על שתייה קלה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> טוב מאוד. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מס על כלים חד-פעמיים – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מעולה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שקט. כ << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מס על הפריפריה. אגב, למס הזה נתנו שם מכובס: מס הגודש. ואלה לא סתם מיסים, אלה מיסים שיוצרים אפליה חמורה – מיסים וגזרות נגד השכבות החלשות, נגד החברה החרדית, נגד הפריפריה. יש כאן אטימות לב – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שאין מאחוריה שום היגיון כלכלי ושום היגיון לאומי. אני רוצה שתבינו רגע את המושג הזה "מס הגודש", "אגרת הגודש". אני רוצה שתבינו מה הוא אומר. מי שגר בפריפריה ומגיע לעבוד או מגיע ללמוד או מגיע אפילו לבלות, הוא מגיע לתל אביב – הוא ישלם. מי שגר בתל אביב, פטור. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא נכון – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. חבר הכנסת צביקה, שב, בבקשה. אחר כך תגיבו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי שגר בתל אביב ישלם אגרת – – – << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – לא נותנים שום דבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת האוזר, קריאה ראשונה. << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> הוא לא קרא את החוק. תקרא את החוק – – – זה הפוך – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מוסי רז, שקט. חבר הכנסת האוזר, שקט. חברים, זה עושה יותר – אני צריך להוסיף זמן. בבקשה, הצד הזה, אני לא אהסס להוציא גם אתכם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – תעצור את השעון – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> וזה לא רק בדבר הזה. המעמד הבינוני והמשפחות החלשות ישלמו מעכשיו הרבה יותר עבור כלים חד-פעמיים ועבור שתייה קלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> טוב מאוד – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל בניגוד אליהם, מי כן – אני רוצה שתקשיבו מי כן מרוויח מהתקציב הזה: העשירים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> הם יוכלו להמשיך לצרוך כרגיל כלים חד-פעמיים ושתייה קלה, כי המס הזה בלאו הכי לא מזיז להם – זה אחוז קטנטן מההכנסות שלהם, וזאת האמת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רוזין, ראשונה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> דווקא לעשירים אתם דאגתם באופן מיוחד. הנחתם רפורמה שתאפשר להם לפצל דירות ולהקים עוד יחידות דיור במגרשי הווילות שלהם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> במגרשי הווילות שלך אולי – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל לחיילים שלנו – להם לא דאגו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> את החיילים שלנו, את אלה ששומרים עלינו יומם ולילה, אותם השלכתם הצידה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, אתה מפריע לראש מפלגתך. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> ודווקא הפרתם עוד – הבאתי את זה בכתב גדול, כדי שאני לא אצטרך להרכיב משקפיים. הפרתם עוד הבטחה ברורה של בנט, שאמר: אנחנו נעלה את השכר של החיילים שלנו, מגיע להם שכר נורמלי. אבל בעוד שאנחנו העלינו את שכר החיילים ב-50%, אתם, שהבטחתם להעלות אותו עוד יותר, לא העליתם אותו אפילו בשקל אחד. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> אבל הם האריכו את שירות החובה. האריכו את שירות החובה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> גם האריכו את שירות החובה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – והפנסיות – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> ממשלת השקרים שלכם הבטיחה שהיא תוריד מחירים – בפועל אתם מעלים מחירים: הדלק עולה, החשמל עולה, התחבורה הציבורית עולה, הירקות והפירות עולים. הכול מתייקר, הכול עולה – תיקון: הכול עולה חוץ מהמנדטים של בנט. אבל השקרים שלכם לא נעצרים כאן. אתם זוכרים איך יאיר לפיד יצא למלחמת חורמה, ממש ג'יהאד, נגד הכספים הקואליציוניים? הוא אפילו הביא הצעת חוק בנדון ואמר: הקואליציה מחלקת את הכסף של אזרחי ישראל אחד לשני. ומה קרה בפועל? לא רק שלפיד, בנט וליברמן לא ביטלו את הכספים הקואליציוניים, הם הכפילו אותם, ועם הכסף המבוזבז הזה אתם קונים קולות של חברי כנסת שיודעים שהתקציב הזה רע לאזרחי ישראל ורע למדינת ישראל. אבל מה עוד תקף לפיד? אני מזכיר לכם, לפיד – אם אתם שכחתם – זה ראש הממשלה החליפי, שהתנגד לתפקיד ראש הממשלה החליפי. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אילת שקד – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אז למה הוא עוד התנגד? << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> הוא גם התנגד לחוק הנורבגי, אז מה? << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא תקף בשצף-קצף, ממש בשצף-קצף, את החוק הנורבגי. לפיד אמר: משמעותו של החוק הנורבגי זה עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים, עוד תקציבים. והיום לפיד ובנט, אני חייב להגיד לכם, שברו שיא עולמי. מי אמר שאין להם הישגים? יש להם כאן הישג עצום, גינס, במספר חברי הכנסת הנורבגים. כאן בכנסת עכשיו בונים לשכות חדשות כדי לאכלס את עשרות הנורבגים של לפיד ובנט. הם פשוט הקימו מושבה סקנדינבית בלב הכנסת – עוד הישג. לפיד גם תקף את קק"ל, אתם זוכרים? הוא אמר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> קק"ל –חייבים להקשיב לזה. לפיד תקף את קק"ל ואמר שהיא רק – אני מצטט – צינור שמעביר עשרות מיליוני שקלים למפלגות, אבל זה לא מנע ממנו בהזדמנות הראשונה למנות את גיסתו לדירקטורית בקק"ל. ועל זה נאמר: אין הנחתום מעיד על גיסתו. כי ככה אצל בנט ולפיד – הכול פוזה; הכול מפוזיציה. הכול. בכל זאת יש הפתעות. עם כל הוותק והניסיון שלי בפוליטיקה, אפילו אני לא העליתי בדעתי שהכסף של אזרחי ישראל יועבר מתקציב המדינה דרך רע"מ לעמותות של התנועה האסלאמית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר עם השקר – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> עמותות של התנועה האסלאמית – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מספיק עם השקר הזה – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – והכול מהמקפצה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סגן השר גולן, מספיק. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה לא עוזר להגיד את השקרים הרבה פעמים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, קריאה שלישית. החוצה, בבקשה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שנייה – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> עמותות של התנועה האסלאמית מקבלות הון עתק – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה היה קריאה שנייה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תבלבלו את המוח, זו האמת, ואתם יודעים אותה. אז מה הפלא שחמאס רוצה שהתקציב הזה יעבור? מה הפלא שאבו מאזן רוצה שהתקציב הזה יעבור? בתקשורת דווח השבוע שבכיר ברשות הפלסטינית ביקש מחברים בכנסת ישראל –אני מצטט: תדאגו שהתקציב יעבור כדי שבנט לא ייפול. ודווקא משום כך, דווקא משום כך, ידידיי, הממשלה הזאת חייבת ליפול, כי הרי הפלסטינים יודעים שמבנט ולפיד הם יקבלו כל מה שהם רוצים, ומה שהם רוצים אלה דברים רעים למדינת ישראל. רבותיי, זה לא רק השימוש הפסול שממשלת השקר עושה בכסף שלנו, זה גם הנזק העצום שהיא גורמת לכלכלת ישראל, נזק לשנים קדימה. הרי תראו, מי שרוצה להצמיח כלכלה, כפי שאנחנו עשינו, מוריד מיסים, ואתם מעלים מיסים. אגב, מצמיח כלכלה – 7% צמיחה, שמעתי עכשיו את בנט, נפתלי, אומר את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיקי – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> מה אתם חושבים, שהצמיחה הזאת באה מארבעה חודשים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אל תעירו לי. זה שיקול דעת שלי להוסיף לו זמן. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מהתקציב שלו – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> היא באה מארבעה חודשים? כל אחד שמבין קצת בכלכלה יודע שזה תוצאה של הכלכלה המצוינת שאנחנו עשינו, לא מהתקציב הרע הזה שאתם מביאים. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> שיהיה לו מה להרוס, לבנט. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> מי שרוצה לצמצם פערים בחברה כפי שאנחנו עשינו, מוריד מחירים, ואתם – אתם מעלים מחירים. מי שרוצה לחבר את הפריפריה למרכז כפי שאנחנו עשינו, מקרב את המרכז לתושבי הפריפריה בכבישים ורכבות, ואתם – אתם מרחיקים את המרכז מתושבי הפריפריה כשאתם מטילים עליהם אגרת גודש. וזה לא צריך להפתיע. הרי בראש הממשלה הזאת נמצא מי שהבטיח שלא ישב עם מרצ, שלא ייתן ללפיד להיות ראש ממשלה, שיקים ממשלת ימין, שלא ישב עם רע"מ, שלא יתמנה לראש ממשלה עם פחות מעשרה מנדטים – איך הוא אמר? כי זה לא דמוקרטי. זוכרים את כל זה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> בנט שיקר לציבור. בנט שיקר לבוחריו. בנט שיקר לכל אזרחי ישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> וזאת הסיבה לכך שמשהו מדהים קורה פה, באמת מדהים. ארבעה חודשים בלבד אחרי כינון הממשלה הרעה הזאת, בנט בקושי עובר את אחוז החסימה, אם בכלל. אם בכלל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא עובר. לא עובר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה שתבינו כמה הדבר הזה חריג. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, אתה בשנייה. לא כדאי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> דבר כזה, אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, לא קרה בתולדות המדינה. בדרך כלל מי שמרכיב ממשלה עולה בסקרים ומי שלא מרכיב ממשלה יורד בסקרים, אבל פה קורה בדיוק ההפך, כי הציבור – בניגוד למה שאתם חושבים – הציבור חכם. אגב, ראיתי שבנט לקח לוועידת האקלים את המשלחת השנייה בגודלה בעולם אחרי ארצות הברית. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> טוב שכך. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> במשלחת הזאת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> טוב שכך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – שקרים על השולחן, אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> במשלחת הזאת היו לבנט יותר מלווים – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מאשר המצביעים שעוד נותרו לו. ובשביל מה? בשביל בנט "חולצה אפורה". הוא נדחף על הדרך לצילומי מסדרון – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לכמה זמן – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – עם מנהיגים שבכלל לא סופרים אותו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רגב, באמת. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל מכל השקרים שלכם, מכל העוולות שאתם עושים, יש דבר מעודד מאוד שקורה בימים האלה – המוני ישראלים שמרגישים מרומים שבים הביתה. הם חוזרים לליכוד ולמפלגות הימין האמיתי. הם מבינים ששיקרו להם; הם רואים שימינה זה שמאלה; הם יודעים שהגה השלטון נמצא היום בידיים חובבניות, חסרות אחריות, חסרות עכבות, חסרות מחויבות כלשהי למה שחשוב באמת. הם רוצים לראות את הממשלה הזאת מפנה את מקומה וכמה שיותר מהר. אני שומע אותם וגם אתם שומעים אותם. מי שהולך ברחוב, בכיכרות, שומע אותם. הם רוצים – אתם יודעים מה הם רוצים? ממשלה אמיתית – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שתלך הביתה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולא ממשלת ריאליטי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שתלך הביתה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> כי הממשלה הגרועה הזאת, הממשלה הגרועה הזאת היא ממש ממשלת ריאליטי. היא הכלאה מוזרה בין חתונה ממבט ראשון להישרדות – קבוצת אנשים שאין ביניהם שום קשר אמיתי, שכולם יודעים שהם לא יחזיקו מעמד לאורך זמן – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לפחות יש – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – והדבר היחיד שמחזק אותם בינתיים זה הרצון – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אדוני, אתה – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> שתי דקות. – – זה הרצון לשרוד עבור 15 דקות של תהילה חולפת וכוזבת של פליטי ריאליטי. ראינו לפני כמה ימים – איך אני אקרא לזה? את הגיבושון שלכם. איזו העמדת פנים, איזו צביעות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> כולם רואים את המריבות הפנימיות שלכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו יודעים, אנחנו רואים ושומעים; שומעים את ההקלטות השבועיות של אילת שקד. אולי כדאי ששקד תפתח כבר פודקאסט, תשחרר אותנו מההדלפות העצמיות הללו. זה פשוט מביך. שתעשה את זה באופן מסודר, באופן מקצועי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> חברי הכנסת, התקציב הזה הוא רק אפיזודה אחת בסרט הבלהות – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם אתה אפיזודה – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – של ממשלת השקר. מי שלקח שלטון בשקר, מי שמביא תקציב שמנוגד לכל הבטחותיו – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שקט. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מי שמעביר את כספי המדינה למטרות פסולות רק כדי לשרוד, מי שמפקיר את טובתם של חיילי צה"ל – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מתגמל משפחות – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מתגמל משפחות של קיצוניים, מי שעושה את כל הדברים הללו ימשיך לגלוש במורד, ימשיך לפגוע בשכבות החלשות ובמעמד הביניים, ימשיך להתרפס בפני אבו מאזן, ימשיך להתעלם מהגרעין האיראני, ימשיך להכיל – להכיל, כך הם קוראים לזה – את התקפות הטרור של החמאס והחיזבאללה; בקיצור, ימשיך להרוס את ההישגים הכבירים שאנחנו הבאנו למדינת ישראל הנפלאה שלנו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני מבקש בסיום לפנות אליכם, חברי הקואליציה. אני פונה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני פונה לאלה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, די. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – שעה היא צועקת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נראה לי שאני מסתדר, חברת הכנסת גולן. חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, אני לא רוצה להוציא אותך. באמת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בבקשה שקט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני פונה אליכם, חברי הקואליציה, כולל אלה שדיברנו איתם בימים האחרונים – אתם יודעים שדיברנו – וראינו אתכם מתכווצים בחוסר נחת, בבושה, כי אתם יודעים את האמת – אתם יודעים שאתם מוכרים את כל העקרונות שלכם בשביל נזיד עדשים בתקציב – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וג'וב לזמן קצר. אני רוצה לומר לכם משהו: ההיסטוריה לא סולחת לאלכס גולדפרב, וזה בדיוק מה שאתם. כבר מזמן אין מאחוריכם ציבור, ותמיד יצביעו עליכם ויאמרו: זה מי שהעביר את השלטון לשמאל; זאת מי שמכרה את עקרונותיה בשביל כיסא לשעה קלה. והינה מילה אחרונה, מילה מהלב לאזרחי ישראל: אנחנו בקואליציה גאים לייצג ציבור עצום בעם. יש לנו הישגים מוכחים, יש לנו אידיאולוגיה, יש לנו דרך ברורה – דרך של עוצמה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שקט. חבר הכנסת ולאדי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – של זקיפות קומה, של גאווה עמוקה במורשת היהודית ובערכי הנצח של עמנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שוחד, מרמה והפרת אמונים. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> בזכות הדרך הזאת הפכנו יחד את מדינת ישראל למדינה חזקה, מדינה שמיטיבה, שדואגת לכל אזרחיה, מדינה שהופכת לכוח עולמי עולה. אנחנו נמשיך להיאבק בממשלה הרעה הזאת. אנחנו נהפוך כל אבן, נחפש כל דרך כדי להפיל אותה, כדי להחזיר את מדינת ישראל למסלול הנכון, ובעזרת השם נצליח, כי אל מול השקר, סופה של האמת לנצח. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. לא לא לא לא, חברת הכנסת רגב. תודה רבה, חבר הכנסת נתניהו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קריב, שקט. תודה רבה. אני מבקש להזמין את יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת קושניר. אני רוצה להגיד לפרוטוקול: לא שמעתי לא מחבר הכנסת ארבל ולא מאף אחד מהצד הזה על תוספת עשר דקות, היה שקט, אבל לפני כן – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אמרו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קרעי, תהיה בשקט. קרעי, תהיה בשקט. שמרתי על זכותו יותר מאשר על אחרים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אני מבקש הודעה אישית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עשר דקות יותר. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אני מבקש הודעה אישית. אתה הזכרת את שמי – אני מבקש הודעה אישית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, אתה לא מקבל. אני לא רוצה לתת לך. לא נותן לך, זה הכול. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אתה רומס את התקנון פה. אתה עושה מה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> החוצה, בבקשה. חבר הכנסת ארבל, החוצה. תתבייש. פשוט בושה וחרפה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אתה בריון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> החוצה. איזה בושה. אתה לא אומר לי – אתה רומס את מושב היושב-ראש. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> גם אתה רומס, את התקנון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זאת פשוט בושה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מציע – יש סידור בעניין הזה, להגיש תלונות. תודה רבה. שקט במליאה, בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה נפתלי בנט, אדוני ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, אדוני שר האוצר אביגדור ליברמן, רבותיי השרים והשרות כמובן, אנחנו עומדים בפתחו של רגע דרמטי. אנחנו הולכים לאשר כאן תקציב שהמדינה לא זכתה לראות שלוש וחצי שנים. הדבר הזה אמור להיות כל כך בסיסי וכל כך ברור שפעם בשנה המדינה קובעת לעצמה תוכנית כלכלית, אבל מה? הורגלנו לאיזשהו מנהג מגונה שלוקחים את התקציב והופכים אותו לכלי פוליטי. ראש האופוזיציה, שדיבר כאן לפניי, בפעם הקודמת לקח את התקציב ככלי פוליטי, ובעצם הקריב את אזרחי ישראל למען טובתו האישית. עכשיו הוא מנסה לעשות את אותו הדבר. הוא דיבר כאן בלהט, ואני רק רוצה להבין דבר אחד: הרי כולנו מסכימים שמדובר באיש מנוסה, חכם ונבון, אז אני לא מצליח להבין למה הוא כל הזמן בוחר לשקר, בוחר לשסות, בוחר לפלג; למה כל הזמן הוא מנסה לחלק את העם לטובים ולרעים; למה פעם אחת הוא אבו יאיר ופעם אחרת הוא מאשים את הערבים בכל הצרות של המדינה הזאת. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תדבר על התקציב. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> למה פעם אחת הוא דואג לקשישים ובפעם השנייה הוא מבטיח להם העלאות קצבה ולא עושה את זה במשך חמש שנים, עד שאנחנו עושים את זה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אין לך מה לומר על התקציב? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> למה פעם אחת הוא דואג כאן ועומד ומדבר על חיילי צה"ל, אבל שוכח לומר שבפעם האחרונה בתקציב ששכר החיילים עלה פה היה כשאביגדור ליברמן היה שר הביטחון. << קריאה >> אלי כהן (הליכוד): << קריאה >> אתה שקרן. מי שהעלה – – – שקרן. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> למה פעם אחת הוא לוקח את תוכנית מיגון הצפון, קובר אותה רק בגלל נקמה אישית, ובעצם לא נוקם בליברמן אלא נוקם בכל תושבי הצפון. למה את זה הוא לא מזכיר? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> למה הוא כל כך טוב בלחבר חרוזים – מס, עבאס, חמאס. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מי – – – לחסל את הנייה? << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> למה ביקורת כל כך חזקה לא מסתדרת עם כושר ביצוע; למה לקחת חברי כנסת, למה לקחת חברי כנסת ממפלגת הליכוד ולהפוך אותם – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – למגאפונים מהלכים על שניים, שהדבר היחידי שהם מסוגלים לעשות זה רק לשקר לשרים. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> – – – תתבייש לך. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> עכשיו, מה הכי מעניין? הכי מעניין שברגע שנגמרים הטיעונים לגופו של עניין – וזה קורה להם מהר מאוד – הם מתחילים לתקוף לגופו של אדם, מתחילים בגזענות, מתחילים בהשפלות. הוא דיבר כאן על כל מיני מיסים, ודיבר, סלחו לי על הביטוי – שטויות. למה? כי רגלו לא דרכה אפילו בוועדה אחת – לא בוועדת הכספים, לא בעבודה ורווחה ולא בחוקה, ולא בבריאות, ולא בכלכלה, ולא בחוץ וביטחון. בשום מקום הוא לא היה, כי זה לא מעניין אותו. מה מעניין אותו? לעמוד כאן על דוכן הכנסת ופשוט לחבר חרוזים. לקח דף והקריא כל מיני דברים, אז אני ככה תוך כדי גם עשיתי כל מיני דברים. אני מזכיר לכם, בשנת 2009 אמר אדון נתניהו: אני אמוטט את שלטון החמאס. כולנו יודעים מה קרה מאז. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה שלום הנייה? מה שלום הנייה? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אז, באותה תקופה, הנשק של חמאס בקושי יכול היה להגיע ולכסות את העוטף; היום זה כבר מגיע לחדרה. מי עשה את זה? מי לא מנע מהחמאס להתחמש ולהתחזק? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מי היה שר הביטחון? מי היה שר הביטחון? מי? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> מי גרם לקציני צה"ל להעביר מזוודות של כסף לטרוריסטים? אותו אחד שעומד כאן ומאשים אותנו בחוסר מעש. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אותו אחד שכל מה שמעניין אותו בחיים זה איך הוא שורד פוליטית. אותו אחד שהגיע בשנת 2018 לאשקלון ודיבר על המיגון ולא עשה כלום, ודיבר על הטבות מס והצביע נגד – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אז אנחנו בתקציב הזה, יריב, מביאים 250 מיליון שקל למיגון אשקלון, כי אתם לא עשיתם את זה. אני אגיד לך עוד משהו: עוטף עזה עדיין לא ממוגן במלואו. למה? כי התקמצנתם. למה? כי דיברתם, אבל שכחתם לתקצב. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> למה את התוכנית לצפון שכחתם לתקצב? למה את הקשישים שכחתם לתקצב? למה את נכי צה"ל שכחתם לתקצב? דיברתם גבוהה על רפורמת נפש אחת, אבל דאגתם רק לאיש אחד. רק לאיש אחד. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אז אנחנו באים לתקן. אז נכון, אי-אפשר לתקן את הכול בבת אחת. ייקח לנו זמן. אנחנו נעשה את זה, חברים, ואני פונה לחבריי בקואליציה: אנחנו עושים פה דבר גדול. עבדנו קשה חודשיים וחצי, עבדנו ימים ולילות, ואנחנו ביחד נעביר את התקציב הזה לטובת אזרחי ישראל. יאללה, לעבודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יושב-ראש ועדת הכספים אלכס קושניר. רבותיי חברי הכנסת, בבקשה לתפוס את המקומות. אני רוצה לעבור להצבעות. חבר הכנסת יואב קיש ביקש לנצל את זכותו ולשאול מן הצד בנושא הסכמים קואליציוניים. בבקשה. רק שנייה. כשיהיה לך שקט, אני אתן לך. בבקשה לתפוס את המקומות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ג'ון בריון, מותר לנו להיכנס להצבעות? ג'ון בריון, אלים, אתה נותן לנו? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אם אתה תמשיך – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, אל תעשה לי ככה. שים את המשקפיים ותדבר. אתה מרשה לנו? הבוס שלך מרשה לי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? מה זה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בושה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ג'ון בריון, אתה מרשה לנו? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה פשוט בושה לבית הזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה בושה. אתה סמרטוט – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה שב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מתבייש? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מכיוון – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה בושה וכלימה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מכיוון שאלו הצבעות – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לך, מפה, תלך. בושה וחרפה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה כולך בושה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה צודק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כולך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כל הכבוד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שים, שים את המשקפיים שלך כשאתה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מאוד מעריך – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תעריך כלום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – את המילים שאתה אומר, זה מאוד – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תעריך, אל תעריך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – זה מאוד תרבותי – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה, הרי הייתה לך הנחיה באוזן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – מאוד מועיל לבית הזה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – הבית הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – הסגנון הזה שאתה מביא לבית הזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה, יא אלים, יא מושחת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה אלים ומושחת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תעיף אותו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בריון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה. אני מאוד מודה לך. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – של הסגנון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שבו, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מדבר על סגנון? אתה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הבוס שלך פה קרץ לך אז הוצאת אותי? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – של הדמוקרטיה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – הרי אתה תמיד תוציא אותי אחרי דקה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם זה יימשך – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה הבית שלכם, זה הבית של אבא שלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – אני אוציא אותך ואתן לך להיכנס הלוך-חזור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בבקשה, תוציא, תוציא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תוציא, תוציא, תוציא, תוציא – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת לוין, בבקשה, קח את העניינים לידיים ותשלט על המפלגה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תגיד לי מה להשתלט ומה לא. אתה בריון, אתה אלים – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – אצלנו לא מקבלים פקודות – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה קונסיליירי, אתה הסמרטוט רצפה שלהם. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? מה זה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא, בן ארי, בן ארי, מספיק. חבר הכנסת אמסלם – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שקט. אתה תצא עכשיו וכל הצבעה אני אכניס אותך. עכשיו צא החוצה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בבקשה. תעצור את ההצבעה עד שאני איכנס – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תתבייש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בושה. (חבר הכנסת אמסלם יוצא מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כל הצבעה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שקט, אל תפריעו לי, אני מסתדר, נראה לי שאני מסתדר – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, זה לא מקובל – – – לא ראיתי דבר כזה בחיים שלי. מה סגנון הדיבור הזה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני שמעתי הכול. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת יריב לוין, גם ותיקי הבית לא ראו דבר כזה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> תמשיכו להיות דיקטטורים ולחשוב שככה נראית דמוקרטיה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת יריב לוין, ותיקי הבית גם לא ראו דבר כזה. חבל. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ראו, ראו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> פשוט חבל. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ראו פה, מהמקום הזה, שאתה ישבת בו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – – בסגנון הזה, ברמה האישית – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – מכאן – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סמרטוט רצפה, בריון, תרנגול הודו, אני בז לך – אלה פחות או יותר – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> תתבייש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – לקט הקללות האישיות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני שמעתי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שקט. בן ארי, שקט. אני אוציא אותך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תוציא אותי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה באמת קובץ של קללות ברמה האישית שאני מתבייש. מותר לקרוא קריאות ביניים, מותר להתנגד, מותר להיות יריב פוליטי. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אבל אסור לרמוס את הדמוקרטיה. אתה רומס את הדמוקרטיה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסגנון האישי הזה – תודה רבה. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, מה שקרה כאן – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> כמו שאתה מוציא אותנו לא ראינו פה בחיים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת לוין, כל מה שקורה, כל מה שקורה פה – – – ברמה האישית ובסגנון הזה. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יריב, לא שומעים אותך, יריב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת יריב לוין, כשישבת פה, כשהייתי עובר על פניך, אפילו שאתה יריב פוליטי הייתי עושה כך. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> זה נכון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זהו. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אותו הדבר הייתי עושה – – – לא צריך שיעשו כך, רק צריך שלא יקללו ברמה האישית. תודה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אבל מעולם לא נרמסה הדמוקרטיה כשהוא היה יושב-ראש ועכשיו היא נרמסת. זה הבדל מהותי, מהותי. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> – – – סדר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שמעתי. חבר הכנסת קיש, בבקשה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני מהבוקר, אני מהבוקר בהתכתבויות עם היועצת המשפטית, איתך, עם נציגי הקואליציה, בנושא הסיכומים וההסכמים שיש בין חברי הקואליציה מהסיעות השונות. הנושא המרכזי שאני פונה פה, אם זה לשר המקשר אלקין ואם לחבר הכנסת ווליד טאהא – הייתי יכול אולי לפנות לשרה אילת שקד, אבל היא לא נמצאת, כי היא – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, היא בנורבגי. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בנורבגי, אז מי שפה אולי יוכל לענות. הנושא המרכזי מהבוקר הוא סביב הנושא של חוק החשמל, שבמסגרת ההסכמים הקואליציוניים והסיכומים הקואליציוניים שהוצגו אתמול לא הוזכר בפסיק, ואני רוצה רק להסביר מדוע אני פונה לגבי חוק החשמל, כי אני אקריא ציוץ של חבר הכנסת ווליד טאהא מלפני כמה ימים – כתוב: "הגענו לשלב ההכרעות. או שהסיכומים יכובדו במלואם או שנלך לבחירות". עכשיו, לכל אורך היום לא הצלחתי להבין ולא הוצג סיכום בכתב. ברגע זה, אם יש סיכום בעל פה, חייבים לספר ולומר עליו. אני מבקש לדעת, מעבר לנושא חוק החשמל – אבל חוק החשמל כמובן זה הדבר המרכזי – האם יש סיכומים בכתב או בעל פה שלא נמסרו למליאת הכנסת בנושא חוק החשמל או נושא אחר כלשהו. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה יכול לעלות. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, לא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה אומר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים להצבעות. חבריי חברי הכנסת, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעות. ראשית, אבקשכם לשים לב שכל החבילה של החוקים, הניירת, כלי הכתיבה, לא נוגעים במסכי ההצבעה – אלו מסכים מאוד רגישים – אל מנת שלא תהיה תקלה בהצבעה. אנחנו נעשה את זה לאט כדי שכולם יהיו. חבר הכנסת קרעי, אתה עובד מולי? בבקשה לתת מיקרופון לחבר הכנסת קרעי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי, בסדר גמור, אתה דובר בשם כל האופוזיציה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי, בסדר. אם הרשימה המשותפת – שמישהו ירים יד, חבר הכנסת סעדיץ בסדר גמור. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש אני לפני כן רוצה לומר לך: על פי סעיף 90 בתקנון, אנחנו מבקשים שבכל ההצבעות על הסעיפים יהיו הצבעות נפרדות, סעיף-סעיף, בכל החוקים שלפנינו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שים לב שהיה הסכם ל-120. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, לא, זה סעיפים, לא הסתייגויות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן, סעיפים אין בעיה. בסדר גמור. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות זה הסתייגות. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר גמור. אנחנו נכבד את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ג'ון בריון, אתה מרשה לנו להיכנס? ג'ון בריון, להיכנס או לא? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אפשרו לחבר הכנסת אמסלם לשבת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אה, אתה מרשה לנו, אז חכה, כואבת לי הרגל, לאט-לאט. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אתה מכריז על החוק שאנחנו מתחילים בו? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בוודאי, בוודאי, אני איתך כל הזמן. אנחנו עוברים להצעת החוק הראשונה, הצעת חוק מסגרת תקציב המדינה. תהיו קשובים, בבקשה. אנחנו עוברים לצהוב – כדי שכולם יהיו מרושתים. הסתייגויות להצעת חוק מסגרת תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנים 2021 ו-2022) (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ב–2021. אני קורא פעם אחת את רשימת המפלגות לכל אורך ההסתייגויות והצעות התקציב. קבוצת סיעת ש"ס: חברי הכנסת אריה מכלוף דרעי, יעקב מרגי, יואב בן צור, מיכאל מלכיאלי, חיים ביטון, משה ארבל, ינון אזולאי, משה אבוטבול ואוריאל בוסו. אני מדבר על החוברת של הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנים 2021 ו-2022) (תיקוני חקיקה והוראות שעה), התשפ"ב–2021. לעבור לצהוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר, חברים, הבנתי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה הבנת? מה הבנת? מה הבנת? תסביר לנו מה הבנת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קבוצת סיעת יהדות התורה: חברי הכנסת גפני, יעקב ליצמן, אורי מקלב, מאיר פרוש, יעקב אשר, ישראל אייכלר ויצחק פינדרוס; קבוצת סיעת הליכוד: חברי הכנסת בנימין נתניהו, יולי יואל אדלשטיין, ישראל כץ, מירי מרים רגב, יריב לוין, יואב גלנט, ניר ברקת, גילה גמליאל, אבי דיכטר, גלית דיסטל, חיים כץ, אלי כהן, צחי הנגבי, אופיר אקוניס, יובל שטייניץ, דוד אמסלם, דסטה גדי יברק, אמיר אוחנה, אופיר כץ, חוה אתי עטייה, יואב קיש, דוד ביטן, קרן ברק, שלמה קרעי, מיקי זוהר, אורלי לוי אבקסיס, קטי קטרין שטרית, פטין מולא ומאי גולן; קבוצת סיעת הציונות הדתית: חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', מיכל וולדיגר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, קראת שלוש פעמים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, פעמיים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חסר כץ אחד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון, יש כאן טעות, אתה צודק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני יודע שאנחנו צודקים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה צודק, רשום אופיר כץ, וזה צריך להיות – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה כל הזמן עושה טעויות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – חיים כץ. זאת טעות דפוס, ככה הדפיסו את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל הזמן אתה עושה טעויות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש אופיר כץ בציונות הדתית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה צריך להחזיר את זה עכשיו לוועדה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הייתה החלפה. נכון, נכון, נכון. בסדר, אבל פה היה אופיר כץ. קבוצת סיעת הציונות הדתית: בצלאל סמוטריץ', מיכל וולדיגר, איתמר בן גביר, שמחה רוטמן, אורית סטרוק, אבי מעוז ואופיר סופר; קבוצת סיעת הרשימה המשותפת: איימן עודה, אחמד טיבי, סמי אבו שחאדה, עאידה תומא סלימאן, אוסאמה סעדי ועופר כסיף. אנחנו עוברים – חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות מס 1 – הצבעה שמית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. אתה יודע שיש חמש. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לכל חוק חמש הסתייגויות שמיות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בדיוק. מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – בעד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – אינו נוכח בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לקרוא שנית בשמות חברי הכנסת שלא היו נוכחים. בבקשה לשבת. מזכירת הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא ענו בסיבוב הראשון. בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) מופיד מרעי – נגד יצחק פינדרוס – בעד יואב קיש – בעד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש מישהו באולם שמזכירת הכנסת לא קראה בשמו? בבקשה לסכם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בנט – – – היו עוד 30 בחוץ, עמדו. בפעם הבאה תיקח את הגלקסי, המטוס האמריקאי לתובלה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שב בשקט כבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קריב, חבר הכנסת קריב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> די, אי-אפשר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – 40 מיליון שקל למטוס – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד ההסתייגות – 61, בעד ההסתייגות – 59. ההסתייגות לא התקבלה. חבר הכנסת קרעי, לחלופין או ממשיכים? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו עם הסתייגות מס' 8. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע, אם כך צריך להצביע לחילופין. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא לחלופין, הסתייגות מס' 8. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה מוריד עד 8. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אין לי ברירה. אתם הורדתם לנו עם סעיף 98. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עשיתם הרי בריונות, מה שאתם רוצים. אתה הרי משתמש בבריונות כל הזמן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות 8. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות מס' 8 –הצבעה שמית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כולל, או אתה רוצה 8 הצבעה שמית? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הצבעה שמית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי. אם כך, ירדו ההסתייגויות מלחלופין 1 עד להסתייגות מס' 8. לפי בקשת האופוזיציה, הסתייגות 8 – הצבעה שמית. בבקשה, מזכירת הכנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> הסתייגות 8, לסעיף 1. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לקרוא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת שלא נוכחו במליאה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד משה ארבל – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח פטין מולא – בעד מיכאל מלכיאלי – בעד אופיר סופר – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד יואב קיש – בעד שלמה קרעי – בעד יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש מישהו במליאה שמזכירת הכנסת לא קראה בשמו והוא נוכח? אין אחד כזה. בבקשה לסכם. ההצבעה הסתיימה. תודה רבה. בעד – 52, נגד – 61. לפיכך, הסתייגות מס' 8 לא עברה. חבר הכנסת קרעי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 14 – הצבעה אלקטרונית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע. שקט, בבקשה. לפיכך, ההסתייגויות מ-9 עד 13, כולל הלחלופין, מוסרות. אם כך, אנחנו עוברים להסתייגות מס' 14 – הצבעה אלקטרונית. הצבעה מס' 1 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגות (14) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הליכוד וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קארה, אנחנו נוסיף אותך לרשימה כנגד. יש עוד מישהו? תודה רבה. נוסיף את אביר קארה נגד. נגד – 61, בעד – 55. לפיכך, הסתייגות מס' 14 לא עברה. חבר הכנסת קרעי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מושכים את ההסתייגות עד הסתייגות מס' 32. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ההסתייגויות ממס' 15 עד מס' 32? חבר הכנסת קרעי, עד 32 כולל? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עד 32 הסרנו, זאת אומרת אתה מצביע על הסעיף עכשיו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עד 32 כולל? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא להצביע על 32. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> על 33 להצביע. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא. אתה תצביע על הסעיף עכשיו. עכשיו מצביעים על הסעיף. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי, הבנתי. כל ההסתייגויות ממס' 15, כולל מה שמופיע לחלופין בסעיף 1, עד הסתייגות 32, כולל – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל לא, כל ההסתייגויות לסעיף 1 כולל הלחלופין, חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, כן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כולל לחלופין. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> את כל ההסתייגויות, כולל הלחלופין, עד 32, הסרנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי. הבנתי. הצבעה רגילה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תעשה מה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני שואל אותך. אתה לא מבקש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ממילא אתה עושה מה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו מצביעים. אם כך, כל ההסתייגות לסעיף 1 הוסרו. אנחנו מצביעים על סעיף 1 כנוסח הוועדה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, רגע. תיקון של היועצת המשפטית – חייב להקריא את שם החוק: הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה. סעיף 1, כנוסח הוועדה – הצבעה, הצבעה אלקטרונית. הצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – הצבעה מס' 2 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 1 להצעת חוק מסגרות תקציב המדינה, כנוסח הוועדה, עבר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 33 – הצבעה אלקטרונית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף 2, הסתייגות 33. אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית על ההסתייגות. הצבעה מס' 3   בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים אין ההסתייגות (33) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הליכוד וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 33 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 61, בעד – 59. לפיכך, הסתייגות 33, לסעיף 2, לא התקבלה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו מושכים את הסתייגויות 34 ו-35. מבחינתי ההסתייגות הבאה שתצביע עליה היא 36. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. לפיכך, אין הסתייגויות נוספות לסעיף מס' 2. אנחנו הולכים להצביע על סעיף 2 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 4   בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 2, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 59, בעד – 61. לפיכך, סעיף 2, על פי נוסח הוועדה, נתקבל. חבר הכנסת קרעי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הסתייגות 36 – הצבעה שמית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף 3, הסתייגות מס' 36 – הצבעה שמית. מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ראש הממשלה. ראש הממשלה, בבקשה. שר החוץ, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) נפתלי בנט – נגד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תקרא לו "הרזרבי", בבקשה. הרזרבי, אתה מפריע לנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר לפיד. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – אינו נוכח << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – הוא פה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – בעד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לקרוא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת שלא היו נוכחים במליאה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ינון אזולאי – בעד משה ארבל – בעד יואב גלנט – בעד סימון דוידסון – נגד מיכל וולדיגר – בעד אופיר סופר – בעד יואב קיש – בעד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש מישהו במליאה שמזכירת הכנסת לא קראה בשמו? אין אחד כזה. הסתיימה ההצבעה. בבקשה לסכם. להלן התוצאות: בעד – 59, נגד – 61. לפיכך, הסתייגות מס' 36, לסעיף 3, לא עברה. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 41 – אלקטרונית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 41 – אלקטרונית. לפיכך מהסתייגות 36 לחלופין עד הסתייגות 40, כולל אלה שלחלופין, הורדו. אנחנו ניגשים להסתייגות מס' 41, לסעיף 3. הבקשה היא בקשה להצבעה אלקטרונית. הסתייגות מס' 41 – הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין הסתייגות (41) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 59 בעד, 61 נגד. לפיכך, הסתייגות מס' 41 לא עברה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 42 – הצבעה שמית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ההסתייגות לחלופין ל-41 הורדה. ניגשים להסתייגות מס' 42 – הצבעה שמית. בבקשה, מזכירת הכנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – בעד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – אינו נוכח מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, מזכירת הכנסת, לקרוא שנית בשמות חברי הכנסת שלא הגיבו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ינון אזולאי – בעד משה ארבל – בעד אופיר כץ – בעד פטין מולא – בעד אבי מעוז – בעד יעקב מרגי – בעד אוסאמה סעדי – בעד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם מי מחברי הכנסת נמצא במליאה ומזכירת הכנסת לא קראה בשמו? אין אחד כזה. ההצבעה הסתיימה. בבקשה לסכם. להלן תוצאות ההצבעה: 58 בעד, 62 נגד. לפיכך, הסתייגות מס' 42 לא התקבלה. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני מבקש על הסתייגות מס' 43 – הצבעה שמית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם כך – חבר הכנסת קרעי, תהיה איתי – הסתייגות מס' 42 – לחלופין ירד. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זה ירד? זה לא עבר עכשיו בהצבעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, יש שתי הצבעות בהסתייגות. אתה לא מצביע על לחלופין. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי. לפיכך הסתייגות 42 לחלופין ירדה. אנחנו הולכים להצביע על הסתייגות מס' 43 בהצבעה שמית. בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – בעד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לקרוא פעם נוספת בשמות הח"כים שלא היו במליאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מייד היא תעשה סיבוב שני. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יריב לוין – בעד בנימין נתניהו – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד יואב קיש – בעד יובל שטייניץ – בעד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש מישהו במליאה שמזכירת הכנסת לא קראה בשמו? אין אחד כזה. הסתיימה ההצבעה. בבקשה לסכם. להלן תוצאות ההצבעה: 59 בעד, 61 נגד. לפיכך, סעיף 42 לא עבר – סליחה, הסתייגות 43 לא עברה. בבקשה, חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות מס' 40 לחלופין – אנחנו מורידים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, 43 לחלופין. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות מס' 44 – אלקטרונית, ואת לחלופין שלה אני מושך מעכשיו. גם 44 לחלופין – אני מושך. השאר – 44 רגיל, אלקטרוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 43 לחלופין משכת. גם 44. תודה רבה. לפיכך, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להסתייגות מס' 44 – הצבעה אלקטרונית. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגות (44) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סליחה, השר שטרן – ההצבעה אצלו לא עבדה. בבקשה להוסיף אותו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> קודם כול תושיב אותו. הוא לא חבר כנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 61 נגד, בעד 59. הוא השר המקשר, חבר הכנסת אמסלם. הבנתי, תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא. אל תגיד לי "הבנתי". לא הבנת. היית מתנהג אחרת. קודם כול תושיב אותם. אתה לא תיתן להם להסתובב פה איך שהם רוצים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני הקראתי. אם כך, הסתייגות מס' 44 לא נתקבלה: נגד – 61. בעד – 59. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא לא – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אין עוד הסתייגויות. אנחנו הולכים להצביע על סעיף 3 כנוסח הוועדה. סעיף 3, כנוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד סעיף 3, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 3, כהצעת הוועדה, נתקבל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע שאסור לו להיכנס לשם. אתה יודע שאסור לו לעמוד פה. הוא לא חבר כנסת. לא, אל תעשה לנו ככה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני עובד מול קרעי. חבר הכנסת קרעי ביקש הצבעה אלקטרונית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תעשה לנו ככה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני לא ביקשתי הצבעה אלקטרונית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סליחה. לא ביקשת הצבעה – עברתי להצבעה אלקטרונית. חבר הכנסת מלכיאלי, סליחה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מלכיאלי, רגע, רגע, זה עוד לא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שב, חבר הכנסת אמסלם. שב. תשב, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, קודם תושיב את אלקין. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר אלקין, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מתבייש. אמרתי לך, יש לך בעיה עם העין השמאלית. אתה לא רואה בעין השמאלית. אתה חושב שהכנסת של אבא שלכם. הינה, היושב-ראש, משעמם לו, ספר לו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רגע, רגע, אדוני היושב-ראש. יש ליושב-ראש תנועת ש"ס הודעה לפני הקריאה השלישית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה לא מקובל, אני נורא מצטער. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא. זה מקובל, זה לפי התקנון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה לא מקובל עלינו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אנחנו רוצים לראות בהצבעה הזאת הצבעת אי-אמון בממשלה על פי הרכב הסיעה של תנועת ש"ס, שנמצא במזכירות הכנסת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא מסכימים. אנחנו נעמוד עד שהם יצאו. בשבוע שעבר הוצאת אותי על כך שעמדתי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה תשב עכשיו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תוציא את החברים שלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תשב, בבקשה. תודה. בבקשה, חברי הכנסת, לשבת. אנחנו נתנהג כשורה. שבו, בבקשה. אוקיי. אנחנו עוברים לקריאה שלישית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – עד שהוא לא יצא – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם – להוציא החוצה, עד שיגיע תורו להצבעה שמית. בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אותם לא להוציא. אלקין עומד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> החוצה. זה לא בגלל שאתה עומד, זה בגלל שאתה מתנהג כך. צא החוצה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – שפל, בריון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא מבין, אין בושה. "שפל", "בריון", "אני בז לך", "סמרטוט רצפה", "תרנגול הודו" – מה עוד נשאר שיישמע בבית הזה, חבר הכנסת לוין? מה עוד חשוב שיישאר כאן? הבית הזה – אלה המילים. הבית הזה – אלה המילים. אפשר להיות יריב פוליטי. אפשר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת יריב לוין, נו, באמת. נו, תסתכל על ההתנהגות. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> על ההתנהגות? אתה רומס את הדמוקרטיה. אנחנו נשמור על הדמוקרטיה. אתה רומס כל דבר בדמוקרטיה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, את יודעת מה? שמעתי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני מבקש שתסביר מה המשמעות של ההצבעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. אני סיכמתי איתך שהמיקרופון הוא לא למטרות האלה. זה הכול. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מה את מדברת, שמעת איך הוא קורא לי? "שפל". אתם לא מתביישים, הוא פוגע בי, הוא פוגע בבית. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתה פוגע בבית. רק אתה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מכיוון שביקשו לראות בהצבעה בקריאה השלישית על הצעת החוק הבעת אי-אמון – לפיכך, בקריאה השלישית, מי שמצביע בעד החוק – בעד ונגד האי-אמון; נגד זה בעד האי-אמון. מי שמצביע בעד הוא בעד החוק ונגד האי-אמון, ברור לחלוטין, ומי שמצביע נגד הוא נגד החוק ובעד האי-אמון. זה כל כך פשוט. בבקשה, מזכירת הכנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת שמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד דוד אמסלם – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני ביקשתי להכניס את חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) אופיר אקוניס – נגד << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היא תחזור, יש סיבוב שני. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – בעד אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אריה מכלוף דרעי – בעד << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נגד, נגד. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> אדוני, אריה מכלוף דרעי אמר בעד, והוא התבלבל והוא מבקש לשנות. עוד לא אמר המצביע הבא את הצבעתו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה עבר למצביע הבא? << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> עדיין לא אמר את הצבעתו. לא הקראתי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תתקן. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אריה מכלוף דרעי – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – נגד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – נגד אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – נגד מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – נגד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – נגד מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – בעד שרון רופא אופיר – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – נגד מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מזכירת הכנסת, בבקשה לקרוא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) דוד אמסלם – נגד יואב קיש – נגד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש מישהו במליאה שמזכירת הכנסת לא קראה בשמו? אין אחד כזה. הסתיימה ההצבעה, בבקשה לספור. חברי הכנסת, להלן התוצאות: 62 בעד, 58 נגד. לפיכך, החוק עבר בקריאה שלישית והצעת האי-אמון נדחתה. החוק ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. תודה רבה. חברי הכנסת, בבקשה לשבת. אנחנו עוברים להמשך סדר-היום – הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב–2021. חבר הכנסת קרעי, אני עובר לצהוב – הסתייגויות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, הסתייגות מס' 1, מטרה: חוק זה בא לשנות את סדרי העדיפויות של מדינת ישראל מדאגה לקבוצות החלשות – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא, לא, אני אתקן אותך, אין צורך להקריא. אתה אומר הסתייגות מס' 1 – זה מספיק. אני יודע על מה מדובר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זאת הצבעה שמית, וחשוב שישמעו על מה הם מצביעים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא, לא, זה לא הסיכום בינינו. אתה מדבר על הסתייגות מס' 1, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה לסתום את הפה שלנו? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות מס' 1, הצבעה שמית – כדאי שתקראו אותה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. רגע, רגע, מכיוון שיש צורך לקרוא בשמות הקבוצות שהגישו את ההסתייגויות. קבוצת סיעת הליכוד: חבר הכנסת בנימין נתניהו, חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, חבר הכנסת ישראל כץ, חברת הכנסת מירי רגב, חבר הכנסת יריב לוין, חבר הכנסת יואב גלנט, חבר הכנסת ניר ברקת, חברת הכנסת גילה גמליאל, חבר הכנסת אבי דיכטר, חברת הכנסת גלית דיסטל, חבר הכנסת חיים כץ, חבר הכנסת אלי כהן, חבר הכנסת צחי הנגבי, חבר הכנסת אופיר אקוניס, חבר הכנסת יובל שטייניץ, חבר הכנסת דודי אמסלם, חבר הכנסת דסטה גדי יברקן, חבר הכנסת אמיר אוחנה, חבר הכנסת אופיר כץ, חברת הכנסת אתי עטייה, חבר הכנסת יואב קיש, חבר הכנסת דוד ביטן, חברת הכנסת קרן ברק, חבר הכנסת שלמה קרעי, חבר הכנסת מיקי זוהר, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, חבר הכנסת פטין מולא וחברת הכנסת מאי גולן; קבוצת סיעת ש"ס: חבר הכנסת אריה דרעי, חבר הכנסת יעקב מרגי, חבר הכנסת יואב בן צור, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, חבר הכנסת חיים ביטון, חבר הכנסת משה ארבל, חבר הכנסת ינון אזולאי, חבר הכנסת משה אבוטבול וחבר הכנסת אוריאל בוסו; קבוצת סיעת יהדות התורה: חבר הכנסת משה גפני, חבר הכנסת יעקב ליצמן, חבר כנסת אורי מקלב, חבר הכנסת מאיר פרוש, חבר הכנסת יעקב אשר, חבר הכנסת ישראל אייכלר וחבר הכנסת יצחק פינדרוס; קבוצת סיעת הרשימה המשותפת: חבר הכנסת איימן עודה, חבר הכנסת אחמד טיבי, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, חבר הכנסת אוסאמה סעדי וחבר הכנסת עופר כסיף; קבוצת סיעת הציונות הדתית: חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', חברת הכנסת מיכל וולדיגר, חבר הכנסת איתמר בן גביר, חבר הכנסת שמחה רוטמן, חברת הכנסת אורית סטרוק, חבר הכנסת אבי מעוז וחבר הכנסת אופיר סופר. אם כך, על פי בקשת האופוזיציה, אנחנו עוברים להסתייגות מס' 1. נצביע הצבעה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני מבקש שהיא תהיה אלקטרונית הפעם. את השמית נשמור לאחר כך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי. על פי בקשת האופוזיציה – הסתייגות מס' 1. על הסתייגות מס' 1, על פי הבקשה, ההצבעה היא הצבעה אלקטרונית. בבקשה. הצבעה מס' 8 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (1) של חבר הכנסת שלמה קרעי לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> להלן התוצאות: 50 בעד, נגד – 61. לפיכך ההסתייגות מס' 1 לחוק לא התקבלה, חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה). לכן נצביע על סעיף 1 כנוסח הוועדה ושם החוק, הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית. הצבעה מס' 9 בעד שם החוק וסעיף 1, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 58 נמנעים – אין שם החוק וסעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 58. לפיכך, סעיף 1 נתקבל כנוסח הוועדה. חבר הכנסת קרעי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> סעיף 2 – להצביע, הסתייגות 2. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לסעיף 2, הסתייגות 2. אנחנו הולכים להצביע על הסתייגות 2, לסעיף 2. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (2) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. לפיכך, הסתייגות 2 לא התקבלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אנחנו לא נסכים שיעמדו. אם לא, אנחנו נבוא לעמוד לידך שם. אתה הוצאת אותי רק על זה שעמדתי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לכן נצביע על סעיף 2 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 11 בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 2, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. סעיף 2 התקבל כנוסח הוועדה. חבר הכנסת קרעי? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, שהם ישבו. אותי הוצאת כשעמדתי, אז אני מבקש שתוציא את החבר'ה שלך שעומדים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, אל תסתכל עליי ככה עם המשקפיים. בלילה לבד, אני הייתי לבד – – – הוצאת אותי כשעמדתי בלי שלוש קריאות. אתה הוצאת אותי בלי שלוש קריאות – – – אני מבקש ממך, או שישבו או שיצאו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוצאתי אותך על הקללות, על הקללות, על הסגנון. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מושכים את הסתייגות 3. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, אנחנו לא מסכימים ככה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תנו לי, אני מסתדר. בבקשה תושיבו את חבר הכנסת אמסלם כלאחר כבוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא צריך לעצור בשביל כל פרובוקציה – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בבקשה תרחיקי את חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> היא עשתה את הקריירה שלה על הליכוד. בושה וחרפה. גועל נפש. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, אדוני, אני רוצה שיושיבו את כולם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תושיבו אותו במקום. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך הם יושיבו אותי במקום? אני רוצה לעמוד. אני רוצה לעמוד, כמו שאלה עומדים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתמול אתה מוציא אותי בלילה, כשעמדתי – – – אני ועוד בן אדם בכל האולם הזה – הוציאו – – – אתם מבינים עם מי יש לנו עסק? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי ביקש. חבר הכנסת קרעי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אמרתי שמושכים את הסתייגות 3. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לסעיף 3 אין לחלופין. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – הוא לא קרא לי שלוש קריאות – – – תצא החוצה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות 3 נמשכה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> להצביע על 4? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא, אמרתי למשוך את הסתייגות 3. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משכנו. הלאה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ויש לך סעיף 3, אתה לא רוצה להצביע עליו? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משכת את הסתייגות 3. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תסתכל על מה הצבענו – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> משכתי, אדוני, את הסתייגות מס' 3. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. מאה אחוז. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תחשוב איפה הגענו – – – תעשה התייעצות סיעתית. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, יש לכם בעיה בהסתייגויות. אחרי 3 מופיע סעיף 1 שוב. משהו לא בסדר כאן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הינה אלקין, תעלה את אלקין, שילמד אותך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני, אני חושב שצריך לפסול את ההצבעות ולהתחיל מחדש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> להתחיל הכול מחדש. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גברתי היועצת המשפטית, הנוסח שנמצא לפנינו הוא נוסח שגוי. אני חושב שצריך להביא לנו מחדש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ולהצביע מחדש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הכול מבולבל פה, הלו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רוצים מההתחלה להצביע, על הנוסח האמיתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מחדש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רוצים להצביע מחדש על הנוסח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה יום שחור לדמוקרטיה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יום שחור לדמוקרטיה, ואתה לא יודע אפילו על מה מצביעים, העיקר מוציא אותי. אתה מרוכז רק בי, ולא אכפת לך על מה מצביעים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הינה, איתן גינזבורג יציל את המצב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> הגיע המשיח – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, הסתייגויות לסעיף 3, מהסתייגות מס' 4, בעמ' 96 – תגיד מה אתה רוצה להסיר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה מופיע כאן לסעיף 1 המוצע, בנוסח שמודפס לפנינו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה סעיף 1 בתוך סעיף 3. כרגע אנחנו מצביעים על סעיף 3. לסעיף 3 יש הסתייגויות מ-4 עד 127 בעמ' 96. על אילו הסתייגויות מתוכן אתם רוצים להצביע? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> על סעיף 1 המוצע – זה לא סעיף בפני עצמו, זה סעיף בתוך סעיף 3. אז אנחנו מושכים את ההסתייגויות עד מס' 8, ולהצביע על הסתייגות מס' 9. אפשר התייעצות סיעתית? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה שקט. נא לשבת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מי צריך לשבת? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> על פי בקשת הקואליציה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מי צריך לשבת? אתה מוכן להגיד מי צריך לשבת? קודם תגיד מי צריך לשבת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – אנחנו הולכים להצביע על הסתייגות מס' 9 – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היא אמרה הסתייגות מס' 3 – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – לסעיף מס' 3. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מציע – – – את הישיבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות 9, לסעיף מס' 3. בבקשה, חבר הכנסת סעדי. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, בעמ' 1 יש סעיף 3 ובעמ' 10 יש עוד פעם סעיף 3. יש פעמיים סעיף 3. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> וואי, וואי, וואי, זה פשוט נורא – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך הצבעת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סעדי, 10 זה החוק. אנחנו מדברים על הסתייגויות. חבר הכנסת סעדי, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סעדי, לא. אנחנו מדברים על הסתייגויות. 10 זה החוק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. בוא תסתכל כאן, אתה טועה. בוא. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בחוק עצמו יש – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מדבר עם משפטן דגול. יש לך נוסח שלך שאין לנו אותו. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – דודי אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מרוב שאתה עסוק בלהוציא אותי, אתה לא רואה בכלל מה מצביעים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, עמ' 89 – אנחנו מצביעים לבקשתך על הסתייגות 9, לסעיף 3. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> נכון. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדעת, אם אפשר לשאול את הייעוץ המשפטי, אני מבקש להקריא את ההסתייגויות כשאנחנו מצביעים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, אין דבר כזה, כבר בדקנו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אוקיי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נא לשבת. אנחנו מצביעים על ההסתייגות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה לשבת? קודם כול שהם ישבו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות 7. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> 9. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סליחה. 9. אנחנו הולכים להצביע על הסתייגות 9, לסעיף 3, בעמ' 89. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההסתייגות – 58 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (9) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 58 בעד, 61 נגד. לפיכך, ההסתייגות לא עברה. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה אתה אומר, דודי? איזה הסתייגות אנחנו עוברים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, דבר איתי, בבקשה. נתתי לך – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות מס' 15. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זאת אומרת הסתייגויות 10 עד 14, כולל, נמשכו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לאיזה סעיף? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה כולל לחלופין. אנחנו בסעיף 3. אנחנו הולכים להצביע על הסתייגות מס' 15, לסעיף 3. הסתייגות 15, לסעיף 3 – הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההסתייגות – 57 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (15) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 57 בעד, 61 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 28. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זאת אומרת מ-16 עד 27, כולל, נמשכו. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 28, לסעיף 3. הסתייגות – הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההסתייגות – 58 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (28) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 58, נגד – 61. ההסתייגות לא עברה. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 51. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מ-29 עד 50, כולל, נמשכו. אנחנו עוברים להסתייגות 51. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (51) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. ההסתייגות לא עברה. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 55 – עדיפות לבתי חולים בפריפריה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, חבר הכנסת קרעי, תעמוד בהסכם בינינו, הג'נטלמני. זה לא יפה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זה לא בניגוד לתקנון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז אני אגיד לך: עדיפות בפריפריה לבתי חולים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגויות 51 עד 54 – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם נגד הפריפריה. לא מתביישים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 52 עד 54, כולל, נמשכו. אנחנו הולכים להצביע על הסתייגות 55. הסתייגות 55 – הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (55) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תוצאות: נגד – 61, בעד – 59. ההסתייגות לא עברה. חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות מס' 88. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם כך, מ-56 עד 57 נמשכו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הינה, מ-56 עד 87 נמשכו. אנחנו הולכים להצביע על הסתייגות מס' 88. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד ההסתייגות – 58 נגד – 62 נמנעים – אין ההסתייגות (88) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 62, בעד – 58. ההסתייגות לא התקבלה. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 102. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רק למה לא מצביעים על הסעיפים, אדוני היושב-ראש? כל סעיפי הביניים – לא מצביעים עליהם? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגיע. נגיע לסעיף. ההסתייגויות מ-89 עד 101, כולל, הוסרו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות 102. הסתייגות 102 – הצבעה. הצבעה מס' 18 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגות (102) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 60. ההסתייגות – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אי-אפשר לתקן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> של מי לא עבד? << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו נוסיף את ההצבעה שלך. בעד – 61, נגד – 59. חברת הכנסת מראענה. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> נגד – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד. נגד. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> סליחה, היא הצביעה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמרתי. הסתייגות 102 לא התקבלה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, זה 60, יואב, חסר אחד. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אבל אני ראיתי. הייתה הצבעה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> של 60. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> זה לא שהיא לא לחצה. היא לחצה – – – עכשיו אי-אפשר לשנות, עם כל הכבוד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רק שנייה. היא הצביעה או לא הצביעה? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> היא הצביעה לא נכון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע, אני לא שומע, יואב. באמת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע, אני בודק את הפלט. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> היא הצביעה נוכח. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני בודק את הפלט, דקה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בכל מקרה זה נפל, אבל אני אבדוק את הפלט, יואב. מה יותר בסדר מזה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבתיסאם הצביעה נוכח בטעות. הוא הוסיף אותה. אסור לו להוסיף. היא הצביעה נוכח, זה לא שהיא לא הצביעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמרתי שהסתייגות 102 לא התקבלה למרות שיש ויכוח על אחד, וגם נוציא את הפלט כדי לראות, בסדר, חבר הכנסת קרעי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו ראינו, היושב-ראש, זה היה נוכח אחד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר. הינה, הוצאנו את הפלט. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> סעיף – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע, הפלט בידי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בבקשה, קח את כל הזמן שבעולם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> איזה לארג'. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – החלטה סופר-חשובה, כי אם אתה משנה להצבעה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא משנה. שיניתי לחבר הכנסת קרעי למרות הטעות, חבר הכנסת קיש. אנחנו נמשיך ואני אודיע בהמשך, בסדר? ההסתייגות בכל מקרה לא עברה, חבר הכנסת קיש – 60-59. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אנחנו מושכים את כל ההסתייגויות עד 113 – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מ-103 עד 113. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – ועל 114 אני מבקש להצביע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נמשכו כל ההסתייגויות עד 113, כולל. לפיכך, אנחנו מצביעים על הסתייגות 114. בבקשה לשבת. הסתייגות 114 – הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (114) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 3 לא התקבלה.   << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> התוצאות: בעד – 59, נגד – 61. לפיכך ההסתייגות לא עברה. אני מודיע שבסיום הסעיף אנחנו נצא להפסקה של ארוחה בחוץ, בפרסה, וגם לכל הצרכים האישיים. בבקשה, חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 116. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה מושך את 114, חבר הכנסת קרעי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ביקשתי להצביע על 116. מה שלפניה אני מושך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני חוזר על דבריו של חבר הכנסת קרעי. חבר הכנסת קרעי מושך את 114, 115 – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא, 114 הצבענו. 114 הצבענו כבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ואתה הולך ל-116. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> נכון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 115 אתה מושך, בסדר. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות 116. הסתייגות – הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגות (116) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 3 לא התקבלה.   << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 60. לפיכך, ההסתייגות 116 לא עברה. בבקשה, חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כן, אדוני היושב-ראש. הסתייגויות 117 עד 123 אנחנו מושכים. הצבעה על הסתייגות 124. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגויות 117 עד 123 נמשכו. אנחנו עוברים להצביע על הסתייגות 124. הצבעה מס' 21 בעד ההסתייגות – 57 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (124) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 3 לא התקבלה.   << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 61, בעד – 58, ואני מוסיף את חברת הכנסת מאי גולן. זה לא משנה את יחסי הכוחות. 61 נגד ו-58, כולל חברת הכנסת מאי גולן, בעד. הסתייגות מס' 124 לא התקבלה. חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות מס' 127 – הצבעה שמית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זאת אומרת הסתייגויות מס' 125 ו-126 נמשכו. הסתייגות מס' 127 – הצבעה שמית. מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברות וחברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – בעד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – אינו נוכח מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – אינה נוכחת שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לקרוא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת שלא היו נוכחים. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) דוד ביטן – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – בעד מאי גולן – אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי – בעד מיכל וולדיגר – בעד מכלוף מיקי זוהר – בעד דסטה גדי יברקן – בעד עופר כסיף – בעד חיים כץ – בעד אורלי לוי אבקסיס – בעד יעקב מרגי – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד חוה אתי עטייה – בעד יואב קיש – בעד מיכל רוזין – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש מי מחברי הכנסת שמזכירת הכנסת לא קראה בשמו? << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חברת הכנסת) מאי גולן – בעד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש מישהו נוסף? הסתיימה ההצבעה. בבקשה לספור. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> בעד, בעד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היית בחוץ, חבר הכנסת שטייניץ. צר לי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> להלן התוצאות: בעד – 57, נגד – 61. לפיכך, הסתייגות 127 לא התקבלה. בבקשה, חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה להסב את תשומת ליבך שהחוק הזה זה חוק של 47 עמודים, ועשיתם פה, לא יודע מי עשה את זה – קראתם לזה סעיף 3, ואלו סעיפי החוק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> חבר'ה, אני אגיד מה שיש לי להגיד ואתם לא – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – תסתמו כאן את הפה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שקט, חברים. חברים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד את מה שיש לי להגיד, ואתם לא תסתמו כאן את הפה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, בבקשה, במחילה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני מבקש להסב – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> במחילה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני מדבר בצורה מאוד בהירה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל המיקרופון ניתן לצרכים אחרים. אתה מוזמן – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לצורך ההסתייגויות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה מוזמן – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני מדבר על ההסתייגויות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה מוזמן בבקשה לייעוץ המשפטי, אני אמתין לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא רוצים את הרמקול, קח אותו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בוא, בוא. בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כל הקרקורים האלה שם בסדר, הא? מקרקרים לי כמו איזה לול תרנגולות שם, וזה בסדר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מיקי, מיקי, זה לא – – – תסתכל, סעיף 3 – – – סעיפים, סעיפים בתוך החוק, מה זה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בוא, אני רוצה להמשיך. הבנת את ההסבר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מצביעים על חוק שלם. אז אני רוצה שיצביעו על כל סעיף. הוא לא עושה את זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, חבר הכנסת קרעי, שב, תגיד לי על מה להצביע. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יש סעיפים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש לי ייעוץ משפטי, גם אתה שמעת. שב, בוא נמשיך. בסעיפי משנה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אלו לא סעיפי משנה. תשמע מה שהיא אומרת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר, חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> היא אומרת שבגלל שזה חוק שיוצא מחוק ההסדרים לקחנו את כולו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כיבדתי אותך, נתתי לך התייעצות עם הייעוץ המשפטי. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אבל היא לא מבינה על מה הוא מדבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היא מבינה היטב, האמן לי, היא מבינה, הם ניסחו את זה. שב בבקשה ותמשיך לעבוד. שוב, בוא נמשיך, בבקשה. תודה. בבקשה, לאן להמשיך, חבר הכנסת קרעי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בעמ' 98, סעיף מ"ה. אבל אדוני, אני מבקש ממך שוב לשקול שוב את הבקשה. לא יכול להיות שאתם מעבירים כאן חוק שלם כסעיף אחד. זה לא בסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל לא בשביל זה המיקרופון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> איזה סעיף משנה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עמ' 98, לחילופין מ"ה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לחלופין מ"ה. לחלופין, סעיף 127 – לא, סליחה, הסתייגות 127, לחלופין א' עד לחלופין מ"ד, ירדו. לבקשת חבר הכנסת קרעי, אנחנו הולכים ללחלופין מ"ה. אנחנו הולכים להסתייגות מ"ה. הסתייגות מ"ה – הצבעה. הצבעה מס' 22 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (127) לחלופין (1מה) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת וקבוצת סיעת ש"ס לסעיף 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 50 בעד, 61 נגד. לא עברה. הסתייגות מ"ה לא התקבלה. בבקשה, חבר הכנסת קרעי. בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות בעמ' 134, הסתייגות נ"ד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עמוד 134 – ממ"ו עד נ' נמשכו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, אמרתי הסתייגות נ"ד בעמ' 134. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נ"ד. אוקיי. מ"ו עד נ"ד נמשכו. בעמ' 134 אנחנו נצביע על נ"ה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא, על נ"ד להצביע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> על נ"ד, זאת אומרת שנמשכו עד לחלופין 3 נ"ג, ועל נ"ד להצביע. עמ' 134, הסתייגות נ"ד – הצבעה. הצבעה מס' 23 בעד ההסתייגות – 56 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (127) לחלופין (3נד) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת וקבוצת סיעת ש"ס לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 56 בעד, 61 נגד. הסתייגות נ"ד לא עברה. בבקשה, חבר הכנסת קרעי. חבר הכנסת שטייניץ, בבקשה, אתה מסתיר לי את חבר הכנסת קרעי. תודה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עד סוף הסעיף – החוק שאתם קוראים לו סעיף – אנחנו מסירים את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זאת אומרת שמנ"ה עד ע"ד הוסרו. לכן אנחנו מצביעים על סעיף 3 כנוסח הוועדה. מצביעים על סעיף החוק כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 24 בעד סעיף 3, כנוסח הוועדה – 62 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 3, כנוסח הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 62, נגד – 57. לפיכך, סעיף 3 התקבל כנוסח הוועדה. אנחנו נצא ל-40 דקות הפסקה. אנחנו נודיע. תודה רבה. ב-23:10 חזרה, זה הכי פשוט. תודה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 22:28 ונתחדשה בשעה 23:10.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש לחדש את הישיבה. חברי הכנסת, שרים, בבקשה לשבת. חברת הכנסת רוזין, חברת הכנסת לב ארי. בבקשה לשבת. חברת הכנסת רוזין, בבקשה לשבת. תודה. שקט בתאים של הסיעות, בבקשה. חבר הכנסת קרעי, בבקשה, אפשר להמשיך? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> טוב, מכיוון שחבריי עוד לא הגיעו, אז נעשה את זה הצבעה שמית. 128 – שמית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, לבקשת הליכוד, הסתייגות לסעיף 4, הסתייגות 128 – הצבעה שמית. בבקשה, מזכירת הכנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – בעד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נא לקרוא בבקשה פעם נוספת בשמות חברי הכנסת שלא היו נוכחים. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – בעד ישראל אייכלר – בעד יעקב אשר – בעד דוד ביטן – בעד ניר ברקת – בעד גילה גמליאל – בעד מכלוף מיקי זוהר – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד יואב קיש – בעד עמיחי שיקלי – בעד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מי מחברי הכנסת נמצא במליאה ומזכירת הכנסת לא קראה בשמו? אין אחד כזה. הסתיימה ההצבעה. בבקשה לספור. להלן התוצאות: בעד – 58, נגד – 61. לפיכך, הסתייגות מס' 128 לא עברה. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 129. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נא לשבת. הסתייגות 127. הסתייגות – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 129, אדוני היושב-ראש. הצבעה מס' 25 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סליחה. סליחה. בטל. בטל. בטל. אני מבטל. טעיתי בסעיף. הסתייגות 129 – הצבעה. הצבעה מס' 26 בעד ההסתייגות – 56 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (129) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות 129 – 56 בעד, 61 נגד. הסתייגות 129 לא עברה. לכן נצביע על סעיף 4 כנוסח הוועדה. סעיף 4 כנוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 27 בעד סעיף 4, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 4, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 57, לפיכך, סעיף 4, כנוסח הוועדה, התקבל. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 130 – אנחנו מסירים אותה ואת החלופין שלה. 131 – הצבעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות 130 ולחלופין הוסרה. לפיכך אנחנו מצביעים על הסתייגות 131. הצבעה. הצבעה מס' 28 בעד ההסתייגות – 57 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (131) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת הליכוד וקבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 5 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 57 בעד, 61 נגד. לפיכך, הסתייגות 131 לא עברה. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 132 – הצבעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים להסתייגות 132. הצבעה. הצבעה מס' 29 בעד ההסתייגות – 58 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (132) של קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 5 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 58 בעד, 61 נגד. לפיכך, הסתייגות 132 לא עברה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עד 139 אנחנו מסירים. הסתייגות 140 – הצבעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגויות 133 עד 139 הוסרו. לפיכך, אנחנו הולכים להצביע על הסתייגות מס' 140. הצבעה. הצבעה מס' 30 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (140) של קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 5 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 52, נגד – 67. הסתייגות 140 לא עברה. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגויות 141 עד 155 מוסרות. הסתייגות 156. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגויות 141 עד 155 הוסרו. הולכים להצביע על הסתייגות 156. הצבעה. הצבעה מס' 31 בעד ההסתייגות – 58 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (156) של קבוצת סיעת הליכוד לסעיף 5 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 58, נגד – 61. לפיכך הסתייגות 156 לא עברה. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מהלחלופין של 156 ועד להסתייגות 169 – מוסר. הסתייגות 170 – הצבעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. לחלופין 156 עד הסתייגות 169 הוסרו. אנחנו מצביעים על הסתייגות 170. הצבעה. הצבעה מס' 32 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (170) של קבוצת סיעת הליכוד לסעיף 5 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. לפיכך הסתייגות 170 לא עברה. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 171, הצבעה גם כן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עוברים להצבעה על הסתייגות 171. הצבעה. הצבעה מס' 33 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגות (171) של קבוצת סיעת הליכוד לסעיף 5 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 60. הסתייגות 171 לא עברה. חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגויות 172 עד 174 מוסרות. הסתייגות 175. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגויות 172 עד 174, כולל, הוסרו. לפיכך אנחנו ניגשים להצבעה על הסתייגות 175. הצבעה. הצבעה מס' 34 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (175) של קבוצת סיעת הליכוד לסעיף 5 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות 175: 59 בעד, 61 נגד. לפיכך היא לא עברה, ההסתייגות. בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגויות 176 עד 180 מוסרות. הסתייגות 181 – הצבעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגויות 176 עד 180 מוסרות. הצבעה על הסתייגות 181. הצבעה מס' 35 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (181) של קבוצת סיעת הליכוד לסעיף 5 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. לפיכך, הסתייגות 181 לא עברה. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 182 גם כן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הצבעה – הסתייגות 182. הצבעה מס' 36 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (182) של קבוצת סיעת הליכוד לסעיף 5 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. לפיכך, הסתייגות 182 לא עברה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגויות 183 עד 185 מוסרות. הסתייגות 186 חשובה מאוד, ולכן אנחנו דורשים עליה הצבעה שמית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. הסתייגויות 183–185 הוסרו. הסתייגות 186 – הצבעה שמית. מזכירת הכנסת, בבקשה. בבקשה שקט. מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר–הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מזכירת הכנסת, קראי בבקשה פעם נוספת בשמות חברי הכנסת שלא ענו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אופיר כץ – בעד שמחה רוטמן – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש מישהו במליאה מחברי הכנסת שמזכירת הכנסת לא קראה בשמו? אין אחד כזה. ההצבעה נעולה. נא לספור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, קראנו בדיוק מה שהוא אמר לך באתרים עכשיו – אמר לך לרדת, הא? הנחיה, תראה. ראית? גלגל ספייר, אמר לך לרדת. ראית איך בייש אותך? אתה מבין? אתה על תקן, שם, אתה יודע מה. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> אולי די? באמת אולי די. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מר לוי, הם היו הולכים הביתה, משאירים אותך – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שפק, אם עליי זה לא משפיע, מה – – – << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> – – – הילדים שלנו רואים את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עליי זה לא משפיע? ראינו. שמתם את המשקפיים, ראינו. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> הילדים שלנו רואים – – – בושה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא משפיע עליך? ככה ביזה אותך? הצפונבון הזה ביזה אותך. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> אמסלם, אולי די? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך אמרת? הרבה איימו עליי, הצפונבון הזה, בקושי שירת בצה"ל באופן מעשי, השפיל אותך. אמר לך: תרד, תעלה את גינזבורג. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. 53 בעד, 66 נגד. לפיכך, הסתייגות 186 לא התקבלה. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא שומעים אותך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות 186 לא עברה. 53 בעד, 66 נגד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 187, בבקשה – הצבעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות 187 – הצבעה. הצבעה מס' 37 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (187) של קבוצת סיעת הליכוד וקבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 5 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד –61. לפיכך, הסתייגות 187 לא עברה. בבקשה, חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כל ההסתייגויות עד 192 מוסרות. 193 זו ההסתייגות הבאה שלנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגויות 188 עד 190 הוסרו. לפיכך נצביע על סעיף 5 כנוסח הוועדה. מצביעים על סעיף 5 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 38 בעד סעיף 5, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 5, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 5 התקבל כנוסח הוועדה. חבר הכנסת קרעי, בעינה עומדת ההורדה של 191 ו-192? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כן. מ-193 תתחיל לרוץ על ההסתייגויות עד שאעצור אותך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. 191 ו-192 הוסרו. אנחנו עוברים להסתייגות 193. הסתייגות 193 – הצבעה. הצבעה מס' 39 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (193) של קבוצת סיעת הליכוד לסעיף 6 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. לפיכך, ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצביע על סעיף 6 כנוסח הוועדה. מצביעים על סעיף 6 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 40 בעד סעיף 6, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 6, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 6, כנוסח הוועדה, עבר. חבר הכנסת קרעי, להמשיך בריצה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להסתייגות 194. הסתייגות 194 – הצבעה. הצבעה מס' 41 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (194) של קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת יהדות התורה אחרי סעיף 6 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. לפיכך, הסתייגות 194 לא עברה. אני עובר להסתייגות 195. הסתייגות 195 – הצבעה. הצבעה מס' 42 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (195) של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 7 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. לפיכך, הסתייגות 195 לא עברה. אני עובר להסתייגות 196. הסתייגות 196 – הצבעה. הצבעה מס' 43 בעד ההסתייגות – 58 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (196) של קבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 7 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 58, נגד – 61. לפיכך, הסתייגות 196 לא עברה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני, לדלג עד הסתייגות 202, ולהמשיך מכאן שוב ברצף. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כולל. לא, להצביע על 202. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> להצביע על 202. הסתייגויות 197 עד 201 נמשכו. אנחנו הולכים להצביע על הסתייגות 202. הסתייגות 202 – הצבעה. הצבעה מס' 44 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (202) של קבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 7 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. חבר הכנסת קרעי, לחלופין? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> על לחלופין לא להצביע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 202 לא התקבלה. 202 לחלופין נמשכה. כן, חבר הכנסת קרעי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תמשיך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> להמשיך. אנחנו הולכים להצביע על הסתייגות 203. הסתייגות 203 – הצבעה. הצבעה מס' 45 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (203) של קבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 7 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. הסתייגות 203 לא עברה. ולכן אנחנו הולכים להצביע על סעיף 7. סעיף 7, כנוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 46 בעד סעיף 7, כהצעת הוועדה – 62 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 7, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 58, בעד – 62. לפיכך, סעיף 7, כנוסח הוועדה, התקבל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תמשיך הלאה, אדוני היושב-ראש, עד שאני אעצור אותך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 204, כן? אנחנו עוברים להצביע על הסתייגות 204. הסתייגות 204 – הצבעה. הצבעה מס' 47 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (204) של קבוצת סיעת ש"ס אחרי סעיף 7 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 59 בעד, נגד – 61. לפיכך, ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצביע על הסתייגות 205. הסתייגות 205 – הצבעה. הצבעה מס' 48 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (205) של קבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 8 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות 205: 59 בעד, 61 נגד – לא התקבלה. 206, חבר הכנסת קרעי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים להצביע על הסתייגות 206. הסתייגות 206 – הצבעה. הצבעה מס' 49 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (206) של קבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 8 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות 206: בעד – 59, נגד – 61. לא התקבלה. לפיכך, אנחנו הולכים להצביע על סעיף 8, כנוסח הוועדה. סעיף 8, כנוסח הוועדה, בבקשה. הצבעה מס' 50 בעד סעיף 8, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 8, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 8, כנוסח הוועדה, עבר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני, לדלג עד להסתייגות 227 לחלופין א'. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. הסתייגות 207 עד 226, כולל לחלופין. לפיכך, אנחנו הולכים להצביע על 227 – כולל לחלופין, חבר הכנסת? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא. להצביע על לחלופין א'. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז גם 227 משכת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו הולכים להצביע על 227 לחלופין א'. הסתייגות 227 לחילופין א' – הצבעה. הצבעה מס' 51 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (227) לחלופין (א) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת הליכוד וקבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 9 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 59 בעד, 61 נגד. לפיכך, ההסתייגות לא התקבלה. חבר הכנסת קרעי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גם לחלופין ב'. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו הולכים להצביע על הסתייגות לחלופין ב'. הסתייגות לחלופין ב' – הצבעה. הצבעה מס' 52 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (227) לחלופין (ב) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת הליכוד וקבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 9 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. 227 לחלופין ב' לא התקבלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תמשיך הלאה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 228. אנחנו הולכים להצביע על הסתייגות 228. הסתייגות 228 – הצבעה. הצבעה מס' 53 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (228) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 9 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. לפיכך, 228 לא התקבלה. לכן נצביע על סעיף 9, כנוסח הוועדה. נצביע על סעיף 9, כנוסח הוועדה. נוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 54 בעד סעיף 9, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 9, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61. נגד – 58. סעיף 9, על פי נוסח הוועדה, התקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, את 229 למשוך? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כן. למשוך את 229, וגם את 230 עם הלחלופין שלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נמשכו 229 ו-230, כולל לחלופין. הגענו לסעיפים 10 ו-11, שאין להם הסתייגויות. להצביע על שניהם יחד? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני ביקשתי מראש לא להצמיד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בנפרד. אין בעיה, אני מכבד את מה שאתה מבקש. לפיכך, אנחנו הולכים להצביע על סעיף 10 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 55 בעד סעיף 10 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 10 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 10, כנוסח הוועדה, התקבל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, זה בסדר שיש משגיחים, מסתובבים – – – איזה מין פרלמנט זה? מה זה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לשבת. אני מבקש. אנחנו הולכים להצביע על סעיף 11, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 56 בעד סעיף 11 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 11 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 11 התקבל כנוסח הוועדה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, סעיף 12, 231? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לשבת, מי שנמצא שם. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – לרדת – – – לא מתבייש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תמשיך הלאה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים להסתייגות 231. הצבעה. הצבעה מס' 57 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (231) של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 12 לא נתקבלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא – – – אנחנו לא – – – עד שהם לא ישבו שם – – – מי שלא חבר כנסת, שירד. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, עומדים שם אנשים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. לפיכך, הסתייגות 231 לא התקבלה. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אדוני, אי-אפשר – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אדוני, הוא לא יכול לעמוד שם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא לא יכול לעמוד – – – הוא לא חבר כנסת – – – מה נראה לך, אלה פקחים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר חמד עמאר, תתפוס את מקומי שם בקצה אפילו, אין בעיה. בבקשה. אנחנו מסתדרים היטב, נראה לי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – פקחים מנורבגיה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, תמשיך, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים להסתייגות 232. הסתייגות 232 – הצבעה. הצבעה מס' 58 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (232) של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 12 לא נתקבלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, שוב השרים קמים. זה לא יכול להיות ככה. מה זה, משגיחי כשרות פה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוא שר, הוא יכול להיות במליאה, עם כל הכבוד לכם. עם כל הכבוד לכם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – שישב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שמעתי אותך. בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אוהו, גם אני שמעתי אותך – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רגב, זה תקין לחלוטין. אין בעיה. התוצאה: בעד – 59, נגד – 61. לפיכך, הסתייגות 232 לא התקבלה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לא יכול להיות – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – לא לא, אנחנו לא נסכים. חבר הכנסת קרעי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לפיכך נעבור להצביע, חבר הכנסת קרעי, על שתי הסעיפים בנפרד. אנחנו נעבור להצביע על סעיף 12, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 59 בעד סעיף 12, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 12, כהצעת הוועדה, נתקבל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא נענה לך, תעשה מה שאתה רוצה. תצביע על מה שאתה רוצה מעכשיו. אתם הבאתם פה נורבגים שיפקחו אחד על השני בהצבעות. אתה לא מתבייש, אין לך טיפה – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> נירה, תשתקי, באמת, יש גבול – – – מה זה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 12 התקבל כנוסח הוועדה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא מספיק אתם מקבלים משכורת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף 13. אין הסתייגויות, ולפיכך, נצביע על סעיף 13 כנוסח הוועדה. הצבעה – כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 60 בעד סעיף 13 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 13 נתקבל. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> מיקי, זה לא בסדר. שהיועצת המשפטית של הכנסת תיתן חוות דעת בנושא הזה. לא, זה לא יכול להיות מצב כזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. הם שרים בממשלת ישראל. סעיף 13 התקבל כנוסח הוועדה. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – לא על תקן פקחים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, חבריי לסיעה מתרעמים. זה בלתי אפשרי שככה ימשיכו לעשות. חברי כנסת לא יכולים לעמוד, ושרים שהם לא חברי כנסת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אין בעיה. שרים, חברי כנסת – חבר הכנסת קרעי, יש בינינו הסכם ג'נטלמני, תכבד אותו. חברת הכנסת רגב. חברת הכנסת רגב. חבר הכנסת קרעי, אני עובר להסתייגות הבאה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני לא ממשיך לתת לך הסתייגויות אם יש כאן משגיחי כשרות שככה מסתובבים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי. אז אני אמשיך כראות עיניי. שבי, בבקשה. אל תעזרי לי, אני מסתדר. שבי, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> זה לא הגיוני. קומו. קומו כולכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אבקש מכולם לשבת, בבקשה. בבקשה תשבו מסביב לשולחן הממשלה. בבקשה. עודד, שב, תהיה בחלק האחורי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, אנחנו לא נסכים. אתה לא תעשה מה שאתה רוצה. אתה לא תעשה מה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נא לשבת, הושבתי את כולם. תפסיק לצעוק. תפסיק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – לפני יומיים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לשבת. חבר הכנסת קרעי, אני הושבתי את כולם. אני מבקש את ההסתייגות הבאה. אם לא, אני אחליט. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תכתיב, תכתיב, תכתיב. תכתיב לבד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תכתיב לבד. תעשה לבד. תצביע על כל הספר לבד, יאללה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רגב, בבקשה לשבת. תודה. אני הושבתי אותם. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אז שהם ישבו. שהוא ישב במקום שלו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הושבתי אותם, הושבתי אותם. אל תעזרי לי. הבנתי, שבי. שבי. הושבתי אותם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה אנחנו צריכים לצאת מהכלים, למה? אתמול הוצאת אותי בלילה כשאמרתי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי. חבר הכנסת אמסלם, תפסיק לצעוק. תפסיק. תפסיק לצעוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתמול אתה הוצאת – – – אתה מבין למה – – – << קריאה >> היו"ר מיקי לוי: << קריאה >> חבר הכנסת קרעי. אני עובר להסתייגות 233. הסתייגות 233 – הצבעה. הצבעה מס' 61 בעד ההסתייגות – 58 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (233) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 14 לא נתקבלה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> למה פורר עומד – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר פורר, עזוב, אנחנו מסתדרים היטב. אין צורך. שב. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עזוב, אז שילך מאחור. בשביל מה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם בעבר, כשהיו הצבעות תקציב, מותר לשני אנשים – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש, חבר הכנסת קיש, גם בהצבעות תקציב קודמות הותר לשני אנשים – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא לא מצביע. אבל הוא לא מצביע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה לא משנה. הוא שר והוא יכול להיות במליאה. אל תמציא חוקים חדשים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, תמשיך. חבר הכנסת קרעי. אוקיי, לפיכך – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – שר לא מצביע זה כל ההבדל. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מרוב שיש לכם – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> שסילמן – – – אבל למה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתמול הוצאת אותי. אתמול בלילה הוצאת אותי כשאני הייתי פה לבד, רק בגלל שאמרתי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לפיכך, 233 ירד. אנחנו הולכים להצביע – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מתבייש? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – על סעיף 14, כנוסח הוועדה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סעיף 14, כנוסח הוועדה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש בכל לשון של בקשה שהשרים ישבו מסביב לשולחן הממשלה. בבקשה, בבקשה, אנחנו יכולים למנוע את זה. אנחנו מסתדרים היטב. אנחנו מסודרים. בבקשה, לשבת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – הצבעה מס' 62 בעד סעיף 14 – 62 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 14 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 62, נגד – 57. לפיכך סעיף 14, כנוסח הוועדה, עבר. לסעיף 15 אין הסתייגויות, ולפיכך אנחנו נעבור לסעיף 15 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 63 בעד סעיף 15 – 62 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 15 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 62, נגד – 58. ,לפיכך סעיף 15 עבר כנוסח הוועדה. חבר הכנסת קרעי, בבקשה, להמשיך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 234. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות 234 – הצבעה. הצבעה מס' 64 בעד ההסתייגות – 58 נגד – 62 נמנעים – אין ההסתייגות (234) של קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 16 לא נתקבלה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אדון חמד עמאר, אתה לא בטיולית פה. או שתשב במקום שלך או שתצא החוצה. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> חברת הכנסת רגב, את גם לא מנהלת פה את המליאה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שר החקלאות, זה סתם מוסיף – שר החקלאות, בבקשה. 58 בעד, נגד – 62. לפיכך, הסתייגות 234 לא התקבלה. אנחנו עוברים להצביע על סעיף 16 כנוסח הוועדה. סעיף 16, כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 65 בעד סעיף 16, כהצעת הוועדה – 60 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 16, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 59. לפיכך, סעיף 16, כנוסח הוועדה, עבר. חבר הכנסת קרעי, 235? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 235. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים – שקט, בבקשה. אני מבקש שקט. אנחנו עוברים להצביע על הסתייגות 235. הסתייגות 235, בבקשה. הצבעה מס' 66 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (235) של קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 17 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. לפיכך, הסתייגות 235 לא עברה. אנחנו נצביע עכשיו על סעיף 17 כנוסח הוועדה. הצבעה על סעיף 17 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 67 בעד סעיף 17, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 17, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 17 התקבל כנוסח הוועדה. חבר הכנסת קרעי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 236. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים להצביע על הסתייגות 236. הסתייגות 236 – הצבעה. הצבעה מס' 68 בעד ההסתייגות – 58 נגד – 62 נמנעים – אין ההסתייגות (236) של חבר הכנסת מאיר פרוש לסעיף 18 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 58, נגד – 62. הסתייגות 236 לא עברה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 237. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים להצביע על הסתייגות 237. הסתייגות 237 – הצבעה. הצבעה מס' 69 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (237) של קבוצת סיעת הליכוד לסעיף 18 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61, הסתייגות 237 לא עברה. חבר הכנסת קרעי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 242. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע. לפיכך, הסתייגויות 238 עד 241 , כולל, נמשכו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות 242. הסתייגות 242 – הצבעה. הצבעה מס' 70 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (242) של חבר הכנסת קיש לסעיף 18 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. לפיכך 242 לא התקבלה. חבר הכנסת קרעי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 243. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו הולכים להצביע על הסתייגות 243. הסתייגות 243 – הצבעה. הצבעה מס' 71 בעד ההסתייגות – 58 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (243) של קבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 18 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 58, נגד – 61. הסתייגות 243 לא התקבלה. חבר הכנסת קרעי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 244. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הולכים להצביע על הסתייגות 244. הסתייגות 244 – הצבעה. הצבעה מס' 72 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (244) של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 18 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. לפיכך, הסתייגות 244 לא התקבלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 247. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לפיכך, 245 ו-246 נמשכו. אנחנו עוברים להסתייגות 247. 247 – הצבעה. הצבעה מס' 73 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגות (247) של קבוצת סיעת הציונות הדתית, קבוצת סיעת הליכוד וקבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 18 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 59 בעד, 60 נגד. לא התקבלה. חבר הכנסת קרעי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 248 היא הסתייגות מאוד חשובה לנו, ולכן אנחנו מבקשים שמית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי. הסתייגות 248 – בקשה להצבעה שמית. מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – בעד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שנייה אחת. השרים כהן, לפיד ואלקין, בבקשה, אני מבקש קצת שקט. השר לפיד, שקט. הם לא שומעים אותה. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> הוא לא שם עליך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – אינו נוכח יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – נגד מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מזכירת הכנסת, נא לקרוא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת שלא ענו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) מיכל וולדיגר – בעד אופיר כץ – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד בצלאל סמוטריץ' – בעד יצחק פינדרוס – בעד שלמה קרעי – בעד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש מי באולם המליאה שמזכירת הכנסת לא קראה בשמו? אין כזה. ההצבעה הסתיימה, בבקשה לספור. בעד – 57, נגד – 62. לפיכך, הסתייגות מס' 248 לא עברה. חבר הכנסת קרעי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לחלופין א' – אלקטרונית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לחלופין א' – אלקטרונית. חברי הכנסת, הסתייגות 248 לחלופין א' – הצבעה. הצבעה מס' 74 בעד ההסתייגות – 50 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (248) לחלופין (א) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 18 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 50, נגד – 61. לפיכך, 248 לחלופין א' לא עברה. חבר הכנסת קרעי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לחלופין ב'. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות 248 לחלופין ב' – הצבעה. הצבעה מס' 75 בעד ההסתייגות – 58 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (248) לחלופין (ב) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 18 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 58, נגד – 61. לפיכך, לחלופין ב' לא עברה. חבר הכנסת קרעי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 250. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 250. לפיכך, 249 נמשכה. אנחנו הולכים להצביע על הסתייגות 250. הצבעה. הצבעה מס' 76 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (250) של קבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 18 לא נתקבלה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> חמד עמאר, אתה לא יכול לעשות את זה בניגוד להנחיית היועץ המשפטי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> או שתשב או שתלך. אתה לא – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר חמד עמאר. חברת הכנסת רגב, תני לי. השר חמד עמאר, זה סתם עושה בלגן. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> – – – כל הזמן הם עושים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שב, אנחנו מסתדרים היטב. שב במקומי, בבקשה, או שתשב במקומך. בבקשה ממך. תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תעשה ככה – – – עד שהוא לא ישב אנחנו לא מוכנים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. 250 לא עברה. חבר הכנסת קרעי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אתה רואה מה מבקשים כאן. אני מתקשה להמשיך. כל פעם אתה מבקש – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה רואה שכולם ישובים על מקומם. נא להמשיך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 251. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות 251 – הצבעה. הצבעה מס' 77 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגות (251) של קבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 18 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 60. לא עברה. חבר הכנסת קרעי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 256 – הצבעה שמית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 252 עד 255 נמשכו. לפיכך, אנחנו עוברים ל-256. הצבעה שמית, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, המכסה של הליכוד להצבעה שמית הסתיימה. אני לא זכרתי – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא נכון, רק שלוש שמיות היו לנו בחוק הזה. יש לנו עוד שתיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בחוק הזה היו לנו חמש הצבעות שמיות? לא. ארבע – הינה, הן סופרות כאן. עשינו ארבע שמיות. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אולי הם עשו אחד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע, נברר, שתי דקות, בשביל האווירה. הינה, חבר הכנסת קרעי צודק. הספירה שלו הייתה נכונה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל למה אתה רוצה לגנוב? למה רצית לגנוב אותנו? אני שואל, למה אתה צריך שאנחנו נספור? אתה היושב-ראש, אתה צריך לספור. לא, ואם אנחנו לא ערניים, אתה גונב אותנו ככה? אתה היושב-ראש, הלו. אתה לא מהאו"ם. אתה נציג יש עתיד. אם אתה לא יודע לספור, תן לגינזבורג. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מה לעשות, מזכירת הכנסת צודקת. לא ניסינו לגנוב שום דבר. יש חמש הצבעות שמיות. אתה יכול לבוא ולבדוק, אם אתה רוצה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל את כולן אנחנו ביקשנו? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן. אף אחד חוץ מכם לא ביקש. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל בהסתייגות הראשונה משכנו את השמית, שימי לב. בהסתייגות מס' 1 ביקשנו שמית ומשכנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תכף נעשה בדיקה חוזרת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עזוב, מפאת הספק אני הולך לטובתך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מפאת הספק אני הולך לטובתך. הסתייגות 256 – שמית. בבקשה, מזכירת הכנסת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, מה שבספק – נתחיל מהתחלה. אם יש בעיה, נתחיל מהתחלה. אין בעיה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים ל-256. הצבעה שמית, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – בעד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – אינה נוכחת יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מזכירת הכנסת, נא לקרוא שנית בשמות חברי הכנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – בעד חיים כץ – בעד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד נעמה לזימי – נגד פטין מולא – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יואב קיש – אינו נוכח << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש מי מחברי הכנסת שנוכח באולם ומזכירת הכנסת לא קראה בשמו? << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) יואב קיש – בעד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתיימה ההצבעה. בבקשה לסכם. להלן תוצאות ההצבעה: 59 בעד, 61 נגד. לפיכך, הסתייגות 256 לא עברה. הסתייגות 257 הוסרה. עוברים להצבעה על הסתייגות 258. הצבעה. הצבעה מס' 78 בעד ההסתייגות – 58 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (258) של קבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 18 לא נתקבלה.  << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 58, נגד – 61. לפיכך הסתייגות 258 לא עברה. חבר הכנסת קרעי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 259. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים להסתייגות 259. הצבעה. הצבעה מס' 79 בעד ההסתייגות – 58 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגות (259) של קבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 18 לא נתקבלה.  << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 58, נגד – 60. ההסתייגות לא עברה. זה לא אני, תירגעו. אני אוציא את הפלט. זה לא אני, אתם יכולים להירגע. הסתייגות 259 לא עברה. תמו ההסתייגויות לסעיף 18. אנחנו נצביע על סעיף 18 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 80 בעד סעיף 18, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 18, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. סעיף 18, כנוסח הוועדה, עבר. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 19 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 81 בעד סעיף 19 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 19 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. סעיף 19, כנוסח הוועדה, עבר. עוברים להסתייגות 260. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 260. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עוברים להסתייגות 260. הצבעה. הצבעה מס' 82 בעד – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (260) של קבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 20 לא נתקבלה.  << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. הסתייגות 260 לא עברה. לפיכך, אנחנו עוברים להצביע על סעיף 20 לפי נוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 83 בעד סעיף 20, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 20, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 20, על פי נוסח הוועדה, עבר. אנחנו עוברים להצביע על סעיף 21 על פי נוסח הוועדה. הצבעה מס' 84 בעד סעיף 21 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 21 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. סעיף 21, כנוסח הוועדה, עבר. אנחנו עוברים להצביע על סעיף 22 לפי נוסח הוועדה. הצבעה מס' 85 בעד סעיף 22 – 62 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 22 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 62, נגד – 58. לפיכך, סעיף 22, על פי נוסח הוועדה, עבר. בבקשה שקט. אני מבקש, חברים. אני מבקש שקט במליאה. אני עובר לסעיף 23, כנוסח הוועדה, בבקשה. הצבעה מס' 86 בעד סעיף 23 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 23 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 23, כנוסח הוועדה, עבר. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 261. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות 261. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 87 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (261) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת, קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת הליכוד לסעיף 24 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. הסתייגות 261 לא עברה. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 262. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עוברים להסתייגות 262. הצבעה. הצבעה מס' 88 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (262) של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 24 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. ההסתייגות לא עברה. חבר הכנסת קרעי – סליחה, אנחנו עוברים לסעיפים. נצביע על סעיף 24 כנוסח הוועדה. סעיף 24 כנוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 89 בעד סעיף 24, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 24, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. סעיף 24, על פי נוסח הוועדה, עבר. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 25 על פי נוסח הוועדה, בבקשה. הצבעה מס' 90 בעד סעיף 25 – 62 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 25 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 62 בעד, 58 נגד. סעיף 25, על פי נוסח הוועדה, עבר. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 263. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות 263 – הצבעה. הצבעה מס' 91 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (263) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת הליכוד וקבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 26 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. הסתייגות 263 לא עברה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 264. את ההסתייגות לחלופין תמשוך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לחלופין – אני מושך. הסתייגות 264 – הצבעה. הצבעה מס' 92 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (264) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת הליכוד וקבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 26 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. רק שיהיה ברור, משכת את הלחלופין? כן. גם 263 לחלופין וגם 264. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אמת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. לפיכך, אנחנו נצביע על סעיף 26 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 93 בעד סעיף 26, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 26, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 26, כנוסח הוועדה, עבר. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 265 יכולה לחול גם בלי שנצביע עליה, אבל תצביע עליה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אנחנו הולכים להצביע על הסתייגות 265. הצבעה. הצבעה מס' 94 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (265) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת הליכוד וקבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 27 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. הסתייגות 265 לא עברה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לחלופין א'. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו הולכים להצביע על הסתייגות 265 לחלופין א'. הצבעה. הצבעה מס' 95 בעד ההסתייגות – 58 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (265) לחלופין (א) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת הליכוד וקבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 27 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 58, נגד – 61. לחלופין א' לא עברה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לחלופין ב'. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הולכים להצביע על הסתייגות לחלופין ב'. הצבעה. הצבעה מס' 96 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (265) לחלופין (ב) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת הליכוד וקבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 27 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 91. לחלופין ב' לא עברה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> למשוך את 266, 267. 268 – להצביע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגויות 266 ו-267 בוטלו, נמשכו. אנחנו הולכים להצביע על סעיף 27 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 97 בעד סעיף 27, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 27, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. סעיף 27, כנוסח הוועדה, עבר. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 268 – להצביע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו הולכים להצביע על הסתייגות 268. הצבעה. הצבעה מס' 98 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (268) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 28 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. הסתייגות 268 לא עברה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 269. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הולכים להצביע על הסתייגות 269. הצבעה. הצבעה מס' 99 בעד ההסתייגות – 58 נגד – 62 נמנעים – אין ההסתייגות (269) של חבר הכנסת אופיר כץ, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 28 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 58, נגד – 62. הסתייגות 269 לא עברה. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לחלופין א'. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו הולכים להצביע על הסתייגות 269 לחלופין א'. הצבעה. הצבעה מס' 100 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (269) לחלופין (א) של חבר הכנסת אופיר כץ, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 28 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. לא עברה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רגע, חסר כאן לחלופין ב'. אז לחלופין ג'. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זו טעות הדפסה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא אבקש הדפסה מחדש של הכול בשביל זה. לחלופין ג'. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו הולכים להצביע על לחלופין ג'. הצבעה. הצבעה מס' 101 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (269) לחלופין (ג) של חבר הכנסת אופיר כץ, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 28 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. לא עברה. ג' לא עברה. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת אזולאי רוצה להצביע על לחלופין ב', אז תמצאו אותה בשבילו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. אה, נו, באמת. בסדר, בפעם הבאה. בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אז לחלופין ד'. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו הולכים להצביע על לחלופין ד'. הצבעה – לחלופין ד'. הצבעה מס' 102 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (269) לחלופין (ד) של חבר הכנסת אופיר כץ, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 28 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. לא התקבלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לחלופין ה'. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו הולכים להצביע על לחלופין ה'. לחלופין ה' – הצבעה. הצבעה מס' 103 בעד ההסתייגות – 53 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (269) לחלופין (ה) של חבר הכנסת אופיר כץ, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 28 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 53, נגד – 61. לא התקבלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לחלופין ו'. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הצבעה על לחלופין ו'. הצבעה על לחלופין ו'. הצבעה. הצבעה מס' 104 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (269) לחלופין (ו) של חבר הכנסת אופיר כץ, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 28 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 52, נגד – 61. לא עברה. חבר הכנסת קרעי לא הצביע. להוסיף אותו לפרוטוקול. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא לפרוטוקול – להצבעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> להצבעה בפרוטוקול. אין לי אפשרות כאן אלא בפרוטוקול עצמו. מישהו מהמחשבים, בבקשה, שיבדוק את הלוח של חבר הכנסת קרעי. כן, ממשיכים, חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לחלופין הבא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ז' לחלופין – אוקיי. אנחנו הולכים להצביע על לחלופין ז'. לחלופין ז' – הצבעה. הצבעה מס' 105 בעד ההסתייגות – 53 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (269) לחלופין (ז) של חבר הכנסת אופיר כץ, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 28 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 53, נגד – 61. לא עברה. לכן אנחנו נעבור להצביע על סעיף 28 כנוסח הוועדה. סעיף 28, כנוסח הוועדה, בבקשה. הצבעה מס' 106 בעד סעיף 28, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 28, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 61 בעד, נגד – 59. סעיף 28, כנוסח הוועדה, עבר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 270 לחלופין א'. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז רגע, אתה מושך את 270 עצמו ועובר לחלופין א'. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כן. מדובר כאן על יום לימודים ארוך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים ל-270 לחלופין א'. 270 נמשך. א' – הצבעה. הצבעה מס' 107 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (270) לחלופין (א) של קבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 29 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 59 בעד, נגד – 61. לא התקבלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 272. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לחלופין ב', ג' וד' והסתייגות 271 נמשכו. אנחנו עוברים להסתייגות 272. הצבעה. הצבעה מס' 108 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (272) של קבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 29 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 59 בעד, 61 נגד. לא התקבלה. 273 נמשכה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מי משך? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> למה נמשכה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ככה אמרו לי. נמשכה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב, רגע, רגע. מי משך את 273? << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נמשכה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מי משך? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה? מה? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מי משך? אתם משכתם את 273? << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> אני משכתי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אימאן ח'טיב יאסין – חברת הכנסת ח'טיב יאסין משכה. לפיכך, אנחנו הולכים להצביע על סעיף 29 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 109 בעד סעיף 29, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 29, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לא עברה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה, התבלבלו גם בזה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לפיכך, סעיף 29 עבר כנוסח הוועדה. חבר הכנסת – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 274, לחלופין א'. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות 274 נמשכה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות א'. הצבעה – סליחה, לחלופין א'. הצבעה מס' 110 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (274) לחלופין (א) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הליכוד לסעיף 30 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 89, נגד – 61. לא עברה. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 274 לחלופין ב'. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 274 לחלופין ב'. הסתייגות לחלופין ב' – הצבעה. הצבעה מס' 111 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (274) לחלופין (ב) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הליכוד לסעיף 30 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. לא עברה. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 275. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע. לפיכך, לחלופין ג' וד' נמשכו. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 275. הסתייגות 275 – הצבעה. הצבעה מס' 112 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (275) של קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת הליכוד לסעיף 30 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. לא עברה. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 276. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים להסתייגות 276. הסתייגות 276 – הצבעה. הצבעה מס' 113 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (276) של קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת הליכוד לסעיף 30 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. לא עברה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 277. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים להסתייגות 277 . הסתייגות 277 – הצבעה. הצבעה מס' 114 בעד ההסתייגות – 58 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (277) של קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת הליכוד לסעיף 30 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 58, נגד – 61. לא עברה. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כן, אדוני, רק שהפטרול חזר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מי? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> חמד עמאר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר חמד עמאר, בבקשה לשבת, תודה. שב, שב. קח את חבר הכנסת טיבי החוצה אם הוא רוצה לשוחח איתך. תודה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ההסתייגות הבאה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 279. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 278. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון, הסתייגות 278, הסתייגות 278 – הצבעה. הצבעה מס' 115 בעד ההסתייגות – 57 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (278) של קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת הליכוד לסעיף 30 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 57, נגד – 61. לא עברה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 279. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות 279 – הצבעה. הצבעה מס' 116 בעד ההסתייגות – 58 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (279) של קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת הליכוד לסעיף 30 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 58, נגד – 61. לא עברה. לפיכך, אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 30 כנוסח הוועדה. סעיף 30, כנוסח הוועדה, בבקשה. הצבעה מס' 117 בעד סעיף 30, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 30, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 30, כנוסח הוועדה, עבר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 280. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו הולכים להצביע על הסתייגות 280. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 118 בעד ההסתייגות – 57 נגד – 63 נמנעים – אין ההסתייגות (280) של חבר הכנסת שלמה קרעי לסעיף 31 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 57, נגד – 63. לפיכך, לא עברה. הסתייגות 280 לא עברה. אנחנו נצביע על סעיף 31. סעיף 31, כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 119 בעד סעיף 31, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 31, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. סעיף 31, כנוסח הוועדה, עבר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, יו"ר סיעת ש"ס רוצה להודיע הודעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת דרעי. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> ההצבעה הזאת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, אני יודע מה אתה רוצה. תדע שזה יורד לכם מהמכסה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> לא, שום מכסה. מכסה של מה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> של האי-אמון. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מה קשור אחד לשני? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מה לעשות. אני מציע שתשאל את חבר הכנסת יולי אדלשטיין או את יריב לוין, הם יודעים את זה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מעולם זה לא הוריד מהמכסה בכנסת. זאת פעם ראשונה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מציע שתתייעץ חצי דקה. תודה רבה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מעולם זה לא הוריד מהמכסה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מציע, בבקשה, תתייעץ עם חברי הכנסת יריב לוין או אדלשטיין, שהם ותיקים ממני. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> בשם סיעת ש"ס ויהדות התורה, רואים בזה הצבעת אי-אמון, לפי הנוסח שנמצא במזכירות, בשם שתי הסיעות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי, בסדר, זה התקבל. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איך אתם חושבים על הכול? איך – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, מי שמצביע בעד הוא בעד החוק ונגד האי-אמון, הצבעה בעד החוק ונגד האי-אמון. מי שמצביע נגד הוא נגד החוק ובעד האי-אמון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא הבנו. לא הבנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי, אנחנו נעבור להצבעה שמית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק שנייה, לא הבנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא הבנו את ההצבעה. על מה מצביעים? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> על מה מצביעים? על מה מצביעים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמרתי. מי שמצביע בעד הוא בעד החוק ונגד האי-אמון. מי שמצביע נגד הוא נגד החוק ובעד האי-אמון. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תגיד שזאת קריאה שלישית, היושב-ראש. לא אמרת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> זה בקריאה שלישית. רק ככה אפשר להגיש אי-אמון – בקריאה השלישית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זוהי קריאה שלישית לחוק. בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – בעד אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – נגד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – נגד אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – נגד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – נגד מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – בעד שרון רופא אופיר – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מזכירת הכנסת, נא לקרוא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) דסטה גדי יברקן – נגד אופיר כץ – נגד פטין מולא – נגד עמיחי שיקלי – נגד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש במליאה חבר כנסת שמזכירת הכנסת לא קראה בשמו, ונוכח? אם כך, הסתיימה ההצבעה. בבקשה לסכם. תודה. להלן התוצאות: 61 בעד, 59 – נגד. לפיכך הצעת האי-אמון נדחתה. הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב–2021, עברה בקריאה השלישית. הפסקה עד השעה 02:00. תודה רבה. (הישיבה נפסקה בשעה 01:37 ונתחדשה בשעה 02:07.) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם ושמרו על שקט. אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום. אנא שמרו על שקט, בבקשה. לפני שנעבור להצבעה על התקציב לשנת 2021, אני פותח את הישיבה, מחדש אותה – הצעת חוק התקציב לשנת הכספים התשפ"ב–2021. ראשית – שאלה לחבר הכנסת קיש, בבקשה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> היושב-ראש, מאז שהתחלנו את ההצבעות נודע שחברי הכנסת נעמה לזימי ומיכאל ביטון ראו בעיה קשה בפינוי דיור ציבורי מגן יבנה, ואיימו שלא יצביעו עבור התקציב – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא נכון. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אשאל. י << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, תנו לו לומר את דברו. יש פרוצדורה לדבר הזה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תנו לו לומר את דברו בלי להפריע, ואחרי זה ישיבו מהממשלה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> "לא נכון" זה גם תשובה, אבל – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, לא לנהל שיח. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה רק להבהיר את החוק. החוק אומר בצורה מאוד ברורה: אם יש סיכום או הסכם בכתב או בעל פה והתחייבות שקשורה לנושא התקציב, חייבים להציג אותם פה במליאה לכל חברי הכנסת. אני רוצה לדעת אם יש סיכומים בעל פה בין השר – הבנתי שזה שר השיכון זאב אלקין, שאני גם לא יודע מה הסמכות שלו לעצור פינוי כזה או אחר – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, מה השאלה? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שואל. לגבי האירוע אני כמובן מברך על כך שהממשלה הזאת עוצרת את זה, אבל אני שואל ספציפית לגבי התקציב: האם יש פה סיכום בעל פה בנושא שקשור לתקציב, ועקב כך הוסרה התנגדותם של נעמה לזימי ומיכאל ביטון, ומה הסמכות של השר לעשות את זה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה על השאלה. לגבי הסמכויות לא נשיב. שר השיכון, בבקשה. << דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> תודה רבה. התשובה מאוד פשוטה: אכן, פנו אליי חבר הכנסת ביטון וחברת הכנסת לזימי בנושא של הפינוי הספציפי, במסגרת שיח ארוך שאנחנו מקיימים כבר שבועות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – רק על אחד? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> בדקתי את המקרה. התברר שהפינוי נקבע בלי תיאום איתנו ובניגוד למדיניות ולהנחיה של מנכ"ל המשרד – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – לא לבצע פינויים בגלל הסמיכות לשבת, ואכן, כשהתברר שזה מנוגד למדיניות, מנכ"ל עמידר ביקש מהמשטרה לעצור את הפינוי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> בוודאי. אין לזה שום קשר לא לתקציב ולא לעניין, ואנחנו נמשיך את השיח בוועדת הכלכלה בשבוע הבא. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשר השיכון. חברי הכנסת – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שנייה, שנייה. הוא ענה. במצוות היועצת המשפטית זאת הייתה תשובה מקובלת. אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו עוברים לחוברת הצהובה שלפניכם – הסתייגות לתקציב לשנת הכספים 2021. חברי הכנסת, לרבים מכם זאת הצבעה ראשונה על תקציב – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני אבקש ממך, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, תודה רבה על הערת הביניים. אני מבקש לא להפריע. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> 1,100 משפחות. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אז ביום ראשון אתם מפנים אותם – זה מה שאתם עושים? ביום ראשון אתם מפנים אותם? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – כותרות בעיתונים. 1,100 משפחות – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מעבירים תקציב בשביל לפנות אותם ביום ראשון? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה על התקציב. חברי הכנסת, לפניכם חוברת צהובה עם הסתייגויות לשנת התקציב 2021. אנחנו עוברים סעיף-סעיף – הצבעות או על הפחתה, או על תוספת או על שינוי תוכנית, תוכנית חדשה. לפי זה יהיו ההצבעות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זאת חוברת צהובה לחלוטין. הכותרת היא "הסתייגויות לתקציב לשנת הכספים 2021'". אנחנו עוברים להסתייגויות לסעיף 01 – נשיא המדינה ולשכתו. הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן – מה הבעיה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מחשוב, בבקשה לגשת לחברת הכנסת מלינובסקי. יש לה בעיה במסך. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, תקריא את קבוצות החברים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תקריא את מה שצריך. אל תחפף בכלום. תקריא. מנסור עבאס, מצעד הגאווה בכפר קאסם – כמה תקצבת? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברים, חבר הכנסת דרעי, אנחנו עוברים להצבעות. אין פה קבוצות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יש, יש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברים, שנייה, חברים, שנייה, חברים, שנייה. אנחנו כרגע במספרי ולא במילולי. רק שנייה. במספרי – זה נמצא בפניכם – עובדים בשיטה אחרת ממה שאנחנו רגילים, עובדים בהצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתה, על הסתייגויות שמשמעותן תוספת, ואם יש על הסתייגויות שמשמעותן תוכנית חדשה. אם הסתייגויות מתקבלות, עוברים סעיף-סעיף לפי הפירוט של הקבוצות שהוגשו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יש לך קבוצות בעמוד הראשון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – הסתייגויות? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אמרתי כבר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז מה עשית עכשיו? << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, בשני החוקים שעברו – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה שונה, אדוני, מכיוון – – – << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> לא, זה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה שונה, כי יש שוני בין מילולי למספרי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה, איתן – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברים, אנחנו עובדים פה לפי היועצת המשפטית, וחזקה עליה שהדברים נעשים בצורה טובה. אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> 72 שנה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא היה כזה דבר – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברים, אם תמשיכו לצעוק, לא תשמעו. אני עובר להצבעה. הצבעה על הסתייגויות לסעיף 01 – נשיא המדינה ולשכתו – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אתה לא יכול לעשות – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 120 בעד ההסתייגויות – 55 נגד – 61 נמנעים – 1 ההסתייגות לסעיף 01 – נשיא המדינה ולשכתו, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 55, נגד – 61, נמנע אחד. ההסתייגויות לא התקבלו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איתן, כדי שניתן לך להמשיך את ההצבעה ולא נקום פה, תסביר לנו על מה אנחנו מצביעים. מה אתה עושה מה שאתה רוצה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם לא היית צורח היית יכול להקשיב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה צורח. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כולם הבינו חוץ ממך. ולכן – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא לא לא – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני אחזור על זה בפעם השלישית – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה רוצה, נלך הביתה ולא נצביע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני אחזור על זה בפעם השלישית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, תסביר לנו על מה מצביעים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הקימות שלך לא יעזרו, אדוני. תשב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – מה אתה מאיים עלינו? לא יעזור, כן יעזור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו מצביעים על הסתייגויות שמשמעותן – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תסביר לנו על מה מדובר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז אני מסביר לך שאנחנו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא מתבייש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו מצביעים על כל ההסתייגויות שמשמעותן הפחתה. עכשיו הצבענו, ההסתייגויות לא התקבלו. ההצבעה הבאה, באותו סעיף, 01 – אתה לא מקשיב לי, חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שומע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> באותו סעיף, 01, אנחנו מצביעים כעת על הסתייגויות שמשמעותן תוספת, על כל ההסתייגויות שמשמעותן תוספת באותו סעיף. עם תתקבל הסתייגות בכל הנוגע לתוספת, אנחנו נפתח לפי מה שמסומן אצלכם ונצביע על כל אחד מהסעיפים של התוספות. זו השיטה שהייתה פה לאורך שנים – אני עודכנתי שזה התקבל דווקא בתקופה שאתם הייתם בקואליציה – וכך ננהג. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה זה אומר, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, אדוני, המיקרופון לא נועד לשמש לך לקריאה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כל הסתייגות שלנו – צריך להצביע עליה פעמיים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לפעמים אפילו ארבע. אנחנו נפעל בדיוק כפי שפעלו. אם מצביעים על הסתייגויות של הפחתה או תוספת והן מתקבלות, אז פותחים את סעיפי ההסתייגות. אנחנו עוברים להצבעה הבאה, על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 121 בעד ההסתייגויות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות לסעיף 01 – נשיא המדינה ולשכתו, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. חברי הכנסת, ההסתייגויות לא התקבלו, ולכן אנחנו מצביעים על סעיף תקציבי 01 – נשיא המדינה ולשכתו, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה. בבקשה, חברים, מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 122 בעד סעיף 01, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 55 נמנעים – אין סעיף 01 – נשיא המדינה ולשכתו, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 55, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 01 – נשיא המדינה ולשכתו, התקבל כהצעת הוועדה. אנחנו עוברים להסתייגויות על סעיף תקציבי 02 – הכנסת, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה על ההסתייגויות. הצבעה מס' 123 בעד ההסתייגויות – 55 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגות לסעיף 02 – הכנסת, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 55, נגד – 64, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות שמשמעותה הפחתה בתקציב. מי בעד? מי נגד?. הצבעה. הצבעה מס' 124 בעד ההסתייגות – 53 נגד – 66 נמנעים – אין ההסתייגות לסעיף 02 – הכנסת, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 66. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. לכן מצביעים על סעיף תקציבי 02 – הכנסת, לשנת הכספים 2021, כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 125 בעד סעיף 02, כהצעת הוועדה – 60 נגד – 55 נמנעים – אין סעיף 02 – הכנסת, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ליוליה לא עובד. אנחנו נוסיף. מחשוב, נא לגשת לחברת הכנסת מלינובסקי. בעד – 60, ובתוספת הצבעה של חברת הכנסת מלינובסקי – 61, נגד – 55. אני קובע כי סעיף תקציבי 02 – הכנסת, לשנת הכספים 2021, כנוסח הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף תקציבי מס' 04 – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה עם 03? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אין רצף. יש קפיצות, אדוני. יש קפיצות. בתקציב יש קפיצות, תלך לפי החוברת. סעיף תקציבי 04 – משרד ראש הממשלה, הצבעה על הסתייגויות לסעיף מס' 04, הסתייגויות שמשמעותן תוספת לתקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 126 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות לסעיף 04 – משרד ראש הממשלה, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 67. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 127 בעד ההסתייגויות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות לסעיף 04 – משרד ראש הממשלה, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים, רבותיי, להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוכנית חדשה לסעיף התקציבי. תוכנית חדשה – מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 128 בעד ההסתייגויות – 55 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגות לסעיף 04 – משרד ראש הממשלה, לשנת הכספים 2021, בדבר תוכנית חדשה, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 55, נגד – 60, ובתוספת קולה של חברת הכנסת מלינובסקי – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. חברים, לאור העובדה שההסתייגויות לא התקבלו, אנחנו נצביע על סעיף תקציבי 04 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 129 בעד סעיף 04 – 60 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 04 – משרד ראש הממשלה, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, בתוספת קולה של חברת הכנסת מלינובסקי, נגד – 59, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 04 התקבל על ידי מליאת הכנסת. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 05 – משרד האוצר, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציבית. מי בעד? מי נגד? הצבעה. יוליה, רק תסמני לי איך את מצביעה. הצבעה מס' 130 בעד ההסתייגויות – 56 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגות לסעיף 05 – משרד האוצר, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 56, נגד – 61, בצירוף קולה של חברת הכנסת מלינובסקי, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוכנית חדשה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 131 בעד ההסתייגויות – 55 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגות לסעיף 05 – משרד האוצר, לשנת הכספים 2021, בדבר תוכנית חדשה, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 55, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. אם כך, אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 05, כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 132 בעד סעיף 05 – 60 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 05 – משרד האוצר, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 58, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 05 – משרד האוצר, כהצעת הוועדה, נתקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 06 – משרד הפנים, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 133 בעד ההסתייגויות – 58 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות לסעיף 06 – משרד הפנים, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 58, נגד – 62, בצירוף קולה של חברת הכנסת מלינובסקי, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות שמשמעותן תוספת לא התקבלו. אנחנו עוברים להסתייגות שמשמעותה הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 134 בעד ההסתייגות – 53 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגות לסעיף 06 – משרד הפנים, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 65, בצירוף קולה של חברת הכנסת מלינובסקי, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוכנית חדשה. מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 135 בעד ההסתייגויות – 56 נגד – 62 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 06 – משרד הפנים, לשנת הכספים 2021, בדבר תוכנית חדשה, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 56, נגד – 63, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה על סעיף תקציבי 06 לפי נוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 136 בעד סעיף 06 – 60 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 05 – משרד הפנים, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, בצירוף קולה של יוליה מלינובסקי, נגד – 59, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 06 – משרד הפנים, כנוסח הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים להסתייגויות לסעיף תקציבי 07 – המשרד לביטחון פנים, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. יוליה, זה עובד? הצבעה מס' 137 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 07 – המשרד לביטחון הפנים, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 61, אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציבית. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 138 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 07 – המשרד לביטחון הפנים, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 61. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. לכן נצביע על סעיף תקציבי 07 – המשרד לביטחון הפנים, כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 139 בעד סעיף 06 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 07 – המשרד לביטחון הפנים, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 59, אני קובע כי סעיף תקציבי 07 – המשרד לביטחון הפנים, כנוסח הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים להסתייגות לסעיף תקציבי 08 – משרד המשפטים. נצביע על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הסתייגויות – הצבעה. הצבעה מס' 140 בעד ההסתייגויות – 54 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 08 – משרד המשפטים, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 54, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 141 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 62 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 08 – משרד המשפטים, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 62, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות שמשמעותה תוכנית חדשה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 142 בעד ההסתייגות – 53 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות לסעיף 08 – משרד המשפטים, לשנת הכספים 2021, בדבר תוכנית חדשה, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. לכן נצביע על סעיף תקציבי 08 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 143 בעד סעיף 08 – 61 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 08 – משרד המשפטים, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 58, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 08 – משרד המשפטים, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים להסתייגויות לסעיף תקציבי 09 – משרד החוץ, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. חברי הכנסת, מי בעד ההסתייגויות? נא להצביע. הצבעה מס' 144 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 09 – משרד החוץ, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 67, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 145 בעד ההסתייגויות – 57 נגד – 62 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 09 – משרד החוץ, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אצל היושב-ראש לא עובד. אנחנו נוסיף את קולך. בעד – 57, נגד – 63, בתוספת קולו של חבר הכנסת מיקי לוי, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. נצביע עתה על סעיף 09 – משרד החוץ, כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 146 בעד סעיף 09 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 09 – משרד החוץ, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 59, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 09 – משרד החוץ, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 10 – המטה לביטחון לאומי, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 147 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 10 – המטה לביטחון לאומי, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 67. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להסתייגויות שמשמעותן הפחתה בתקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. הצבעה מס' 148 בעד ההסתייגויות – 58 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 10 – המטה לביטחון לאומי, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 58, נגד – 61. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מאה אחוז, אבל לחצת, זו ההצבעה. אני מודיע, גברתי, אני מודיע – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה שואל את מיקי. היא אומרת לך שהיא לחצה, ואותו אתה שואל? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שמעתי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו גם שמענו אותך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מודיע שהפאנל של חברת הכנסת גולן לא עבד, נכון? ככה אני מבין. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אז תחשיב את ההצבעה שלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עבד או לא עבד? אני לא שומע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא נלחץ. אנחנו נוסיף. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 59, בתוספת קולה של חברת הכנסת גולן, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים לסעיף 10 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 149 בעד סעיף 10 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 10 – המטה לביטחון לאומי, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 59, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 10 – המטה לביטחון לאומי, כהצעת הוועדה, אושר. אנחנו לא מצביעים על סעיף 11. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 12 – גמלאות ופיצויים, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 150 בעד ההסתייגויות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 12 – גמלאות ופיצויים, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 59, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 151 בעד ההסתייגויות – 54 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 12 – גמלאות ופיצויים, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 54, נגד – 65. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו נצביע על סעיף 12 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – אם לא, שתרד עכשיו למקום – – – הצבעה מס' 152 בעד סעיף 12 – 63 נגד – 56 נמנעים – אין סעיף 12 – גמלאות ופיצויים, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 63, נגד – 56, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 12, כנוסח הוועדה, התקבל. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף מס' 13 – הוצאות שונות. גברתי, נא לשבת, בבקשה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> את רוצה לשאול, תשבי, בבקשה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – היא שאלה אותך שאלה – תענה לה, חצוף. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה לדעת אם האישה הזאת עם הכחול היא חברת כנסת. הצבעה מס' 153 בעד ההסתייגויות – 48 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 13 – הוצאות שונות, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 48, נגד – 61, אין נמנעים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תענה לה. אין בעיה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני קובע כי ההצבעה על ההסתייגויות שמשמעותן תוספת לא התקבלו. חברי הכנסת, אני מבקש לשמור על השקט. אני מבקש מכל צוותי הסיעות לרדת מהמדרגה – מכל צוותי הסיעות, גם מהליכוד, עליזה בראשי, גם מהליכוד, וגם מתקווה חדשה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – אם אתה לא תשב, אני לא אשב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כולם, נא לרדת ממדרגת המליאה. אתם יכולים לראות מה קורה גם מהמקום שלכם. תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 154 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 66 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 13 – הוצאות שונות, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 66, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. לכן נצביע על סעיף תקציבי 13 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 155 בעד סעיף 13 – 62 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 13 – הוצאות שונות, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 62, נגד – 58, אני קובע כי סעיף תקציבי 13, כנוסח הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 14 – הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. לא עובד? הצבעה מס' 156 בעד ההסתייגויות – 59 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 14 – בחירות ומימון מפלגות, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 59, נגד – 61, בתוספת ההצבעה של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב לסעיף 14. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 157 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 14 – בחירות ומימון מפלגות, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 67, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות שמשמעותה תוכנית חדשה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 158 בעד ההסתייגות – 58 נגד – 62 נמנעים – אין ההסתייגות לסעיף 14 – בחירות ומימון מפלגות, לשנת הכספים 2021, בדבר תוכנית חדשה, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 58, נגד – 62, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. נצביע על סעיף תקציבי 14 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 159 בעד סעיף 14 – 61 נגד – 58 נמנעים – 1 סעיף 14 – בחירות ומימון מפלגות, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 58, נמנע אחד. אני קובע כי סעיף תקציבי 14, כנוסח הוועדה, התקבל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, יש לי כאן הצבעה שמית שאני מבקש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לאיזה סעיף? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בסעיף 15, הסתייגות מס' 4 – פנסיות תקציביות, הפחתת תקציב. אני מבקש הצבעה שמית על הפנסיות התקציביות כאן, הסתייגות מס' 4. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> על הפחתת תקציב. אם כך, חברים, אנחנו עוברים להצבעה על סעיף תקציבי 15 – משרד הביטחון, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא, אני רוצה על הסעיף הספציפי הזה הצבעה שמית, הצבעה שמית על הפנסיות התקציביות של החברים של שר הביטחון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מנוגד להחלטת הוועדה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – פנסיות תקציביות – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז זה על הכול – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו לא פותחים סעיפים, כמו שלא פתחנו עד עכשיו. הסעיפים נפתחים אם ההסתייגויות על הפחתה מתקבלות. על כן, אנחנו נצביע הצבעה שמית, כבקשתך, על כל ההפחתות. אם ההפחתות יתקבלו, ההסתייגויות, נוכל להצביע סעיף-סעיף על כל הסעיפים. בסדר? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא בסדר, אבל בסדר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כך זה נעשה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. ההצבעה תהיה הצבעה שמית. מזכירת הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. בבקשה, הצבעה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – בעד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אופיר כץ – בעד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד פטין מולא – בעד אורי מקלב – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד יצחק פינדרוס – בעד יואב קיש – בעד יובל שטייניץ – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש חבר כנסת שלא קראו בשמו, שלא הצביע? אם כך, ההצבעה הסתיימה. נא למנות את הקולות. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 59, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. נא לשבת, חברי הכנסת. אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 160 בעד ההסתייגויות – 47 נגד – 66 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 15 – משרד הביטחון, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 47, נגד – 66, אין נמנעים. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוכנית חדשה. חברי הכנסת, מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? הסתייגויות שמשמעותן תוכנית חדשה. הצבעה מס' 161 בעד ההסתייגויות – 48 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 15 – משרד הביטחון, לשנת הכספים 2021, בדבר תוכנית חדשה, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 48, נגד – 67, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. לכן נצביע על סעיף תקציבי 15 – משרד הביטחון כהצעת הוועדה. חברי הכנסת, מי בעד? מי נגד? כהצעת הוועדה. נא להצביע. הצבעה מס' 162 בעד סעיף 15, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 15 – משרד הביטחון, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 59, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 15 – משרד הביטחון, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 16 – הוצאות חירום אזרחיות, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה על הסתייגויות. הצבעה מס' 163 בעד ההסתייגויות – 54 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 16 – הוצאות חירום אזרחיות, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 54, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 164 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 16 – הוצאות חירום אזרחיות, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 61, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. לכן נצביע על סעיף תקציבי 16 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 165 בעד סעיף 16, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 16 – הוצאות חירום אזרחיות, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 59, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 16, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים להסתייגויות לסעיף תקציבי 17 – תיאום הפעולות בשטחים, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 166 בעד ההסתייגויות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 17 – תיאום הפעולות בשטחים, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 59, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. הצבעה מס' 167 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 17 – תיאום הפעולות בשטחים, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 67, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אם כך, אנחנו עוברים להצביע על סעיף תקציבי 17 לשנת הכספים 2021 כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 168 בעד סעיף 17, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 17 – תיאום הפעולות בשטחים, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 59, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף 17, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים להסתייגויות לסעיף 18 – הרשויות המקומיות, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 169 בעד ההסתייגויות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 18 – הרשויות המקומיות, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 59, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 170 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 18 – הרשויות המקומיות, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 67, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. לכן נצביע על סעיף תקציבי 18 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 171 בעד סעיף 18, כהצעת הוועדה – 62 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 18 – הרשויות המקומיות, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 62, נגד – 58, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 18 – הרשויות המקומיות, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 19 – מדע, תרבות וספורט, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 172 בעד ההסתייגויות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 19 – מדע, תרבות וספורט, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 59, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 173 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 19 – מדע, תרבות וספורט, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 67, אין נמנעים. אני קובע שההסתייגויות לא התקבלו. לכן אנחנו עוברים להצביע על סעיף תקציבי 19 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 174 בעד סעיף תקציבי 19, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף תקציבי 19 – מדע, תרבות וספורט, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 59, אין נמנעים, אני קובע כי סעיף 19 – מדע, תרבות וספורט לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 20 – משרד החינוך, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 175 בעד ההסתייגויות – 57 נגד – 61 נמנעים – 1 ההסתייגויות לסעיף 20 – משרד החינוך, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 57, נגד – 61, נמנע אחד, אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 176 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 20 – משרד החינוך, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 67, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוכנית חדשה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 177 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 20 – משרד החינוך, לשנת הכספים 2021, בדבר תוכנית חדשה, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 65, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. לכן נעבור להצבעה על סעיף תקציב 20 של משרד החינוך כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצעת הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 178 בעד סעיף תקציבי 20, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף תקציבי 20 – משרד החינוך, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. אני קובע כי סעיף תקציבי 20 – משרד החינוך, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 21 – ההשכלה הגבוהה, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 179 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 21 – ההשכלה הגבוהה, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 65, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. לכן נצביע על סעיף תקציבי 21 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 180 בעד סעיף תקציבי 21, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף תקציבי 21 – ההשכלה הגבוהה, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 59, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 21, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף תקציבי 22 – המשרד לשירותי דת, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 181 בעד ההסתייגויות – 52 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 22 – המשרד לשירותי דת, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 52, נגד – 67, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 182 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 22 – המשרד לשירותי דת, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. לכן נצביע על סעיף תקציבי 22 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 183 בעד סעיף תקציבי 22, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף תקציבי 22 – המשרד לשירותי דת, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 59, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 22 – המשרד לשירות דת, כהצעת הוועדה, אושר. אנחנו עוברים להסתייגויות לסעיף תקציבי 23 – משרד הרווחה, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 184 בעד ההסתייגויות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 23 – משרד הרווחה, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 59, נגד – 61, נמנעים – אין. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 185 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 23 – משרד הרווחה, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 67, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. לכן נצביע על סעיף תקציבי 23 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 186 בעד סעיף תקציבי 23, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף תקציבי 23 – משרד הרווחה, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 59, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 23 – משרד הרווחה, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים להסתייגויות לסעיף תקציבי 24 – משרד הבריאות, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 187 בעד ההסתייגויות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 24 – משרד הבריאות, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 59, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד ההסתייגויות? נא להצביע. הצבעה מס' 188 בעד ההסתייגויות – 52 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 24 – משרד הבריאות, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 52, נגד – 67, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. לכן נצביע על סעיף תקציבי 24 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 189 בעד סעיף תקציבי 24, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 57 נמנעים – 1 סעיף תקציבי 24 – משרד הבריאות, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 57, נמנע אחד. אני קובע כי הסעיף, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 25 – הרשות לניצולי שואה, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 190 בעד ההסתייגויות – 58 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 25 – הרשות לניצולי השואה, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 58, נגד – 61, נמנעים – אין. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? אנא הצביעו. הצבעה מס' 191 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 25 – הרשות לניצולי השואה, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 67, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. על כן נצביע על סעיף תקציבי 25 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 192 בעד סעיף תקציבי 25, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף תקציבי 25 – הרשות לניצולי השואה, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 57, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 25 – הרשות לניצולי שואה, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 26 – המשרד להגנת הסביבה. מצביעים על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד ההסתייגויות? נא להצביע. הצבעה מס' 193 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 66 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 26 – המשרד להגנת הסביבה, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 66, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 194 בעד ההסתייגויות – 58 נגד – 61 נמנעים – 1 ההסתייגויות לסעיף 26 – המשרד להגנת הסביבה, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 58, נגד – 61, נמנע אחד. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. על כן נצביע על סעיף תקציבי 26 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 195 בעד סעיף תקציבי 26, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף תקציבי 26 – המשרד להגנת הסביבה, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 59, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 26 – המשרד להגנת הסביבה, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 27 – הקצבות לביטוח לאומי, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. הצבעה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 196 בעד ההסתייגויות – 58 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 27 – הקצבות לביטוח לאומי, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 58, נגד – 61, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד הפחתת תקציב? הצבעה. מי? חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. הצבעה מס' 197 בעד ההסתייגויות – 51 נגד – 66 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 27 – הקצבות לביטוח לאומי, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מחשוב, נא לגשת לעמדה של חברת הכנסת. בעד – 51, נגד – 67, בצירוף קולה של חברת הכנסת רייטן מרום, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוכנית חדשה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 198 בעד ההסתייגויות – 57 נגד – 62 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 27 – הקצבות לביטוח לאומי, לשנת הכספים 2021, בדבר תוכנית חדשה, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 57, נגד – 62, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. על כן נעבור להצביע על סעיף תקציבי 27 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 199 בעד סעיף תקציבי 27, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 56 נמנעים – אין סעיף תקציבי 27 – הקצבות לביטוח לאומי, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 56, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 27 – הקצבות לביטוח לאומי, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים, חברי הכנסת, לסעיף תקציבי 29 – משרד הבינוי והשיכון, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 200 בעד ההסתייגויות – 57 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 29 – משרד הבינוי והשיכון, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 57, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 201 בעד ההסתייגויות – 54 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 29 – משרד הבינוי והשיכון, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 54, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. חברי הכנסת, ההסתייגויות לא התקבלו, ולכן נצביע על סעיף 29 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 202 בעד סעיף תקציבי 29, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף תקציבי 29 – משרד הבינוי והשיכון, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 58, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 29 – משרד הבינוי והשיכון, כהצעת הוועדה, התקבל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, על סעיף 30 – לא על ההסתייגויות, על הסעיף עצמו – אנחנו מבקשים הצבעה שמית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסוף ההסתייגויות. מאה אחוז. אם כך, נעבור להצבעה על סעיף תקציבי 30 – משרד העלייה והקליטה. נצביע על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 203 בעד ההסתייגויות – 52 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 30 – משרד העלייה והקליטה, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 52, נגד – 67, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 204 בעד ההסתייגויות – 54 נגד – 62 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 30 – משרד העלייה והקליטה, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 54, נגד – 62, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף תקציבי 30 – משרד העלייה והקליטה כהצעת הוועדה. ההצבעה תהיה הצבעה שמית. מזכירת הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. בבקשה, ההצבעה החלה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – נגד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – נגד אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – נגד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – נגד מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – בעד שרון רופא אופיר – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – נגד מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) נפתלי בנט – בעד דסטה גדי יברקן – נגד עופר כסיף – נגד אופיר סופר – נגד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע? אם אין, ההצבעה הסתיימה. נא למנות את הקולות. חברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה מייד אחר כך. אם כך, חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 61, נגד – 59. אני קובע כי סעיף תקציבי 30 – משרד העלייה והקליטה, כהצעת הוועדה, התקבל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אי-אפשר, אנחנו באמצע הצבעה, אדוני. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 31 – הוצאות ביטחוניות שונות, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 205 בעד ההסתייגויות – 46 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 31 – הוצאות ביטחוניות שונות, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 46, נגד – 65, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 206 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 31 – הוצאות ביטחוניות שונות, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף תקציבי 31 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 207 בעד סעיף 31, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 56 נמנעים – אין סעיף 31 – הוצאות ביטחוניות שונות, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 56, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 31, כנוסח הוועדה, אושר. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי מס' 33 – משרד החקלאות, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 208 בעד ההסתייגויות – 58 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 33 – משרד החקלאות, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 58, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד ההסתייגויות? הצבעה. הצבעה מס' 209 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 33 – משרד החקלאות, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 64, אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 33 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 210 בעד סעיף תקציבי 33, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף תקציבי 33 – משרד החקלאות, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. אני קובע כי סעיף תקציבי 33 – משרד החקלאות, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 34 – משרד האנרגיה, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 211 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 66 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 34 – משרד האנרגיה, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 66, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 212 בעד ההסתייגויות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 34 – משרד האנרגיה, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 59, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. לכן נצביע על סעיף 34 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 213 בעד סעיף 34, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 34 – משרד האנרגיה, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 59, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 34 – משרד האנרגיה, כנוסח הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 35 – הוועדה לאנרגיה אטומית, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 214 בעד ההסתייגויות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 35 – הוועדה לאנרגיה אטומית, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 59, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. לכן נצביע על סעיף 35 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 215 בעד סעיף 35, כהצעת הוועדה – 60 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 35 – הוועדה לאנרגיה אטומית, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 60, נגד – 59, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 35 התקבל כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 36 – תעסוקה, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 216 בעד ההסתייגויות – 58 נגד – 62 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 36 – תעסוקה, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 58, נגד – 62, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> עצרו רגע. האם הסעיף צריך 61 – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם סעיף תקציבי צריך 61 קולות? התשובה היא לא. רוב רגיל. תודה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זה תקציב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תקציב – רוב רגיל, גברתי. תקראי את החוק. הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב – מי בעד? מי נגד? הצבעה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> איתן – – – היועץ המשפטי – – – שחמד עמאר יושב. אם הוא מסתובב, אנחנו מתחילים להסתובב. הצבעה מס' 217 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 36 – תעסוקה, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 65, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. לכן נצביע על סעיף 36 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 218 בעד סעיף תקציבי 36, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 36 – תעסוקה, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 59, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 36 – תעסוקה, כנוסח הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 37 – משרד התיירות, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. הצבעה. הצבעה מס' 219 בעד ההסתייגויות – 58 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 37 – משרד התיירות, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 58, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 220 בעד ההסתייגויות – 52 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 37 – משרד התיירות, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 52, נגד – 67, אין נמנעים, אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. על כן, אנחנו נעבור להצבעה על סעיף תקציבי 37 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 221 בעד סעיף 37, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 37 – משרד התיירות, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 59, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 37, של משרד התיירות, כנוסח הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 38 – כלכלה ותעשייה, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 222 בעד ההסתייגויות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 38 – כלכלה ותעשייה, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 59, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 223 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 38 – כלכלה ותעשייה, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 65, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה על סעיף תקציבי 38 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 224 בעד סעיף 38, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 38 – כלכלה ותעשייה, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 59, אין נמנעים. סעיף תקציבי 38 – כלכלה ותעשייה, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 39 – משרד התקשורת, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. הצבעה. הצבעה מס' 225 בעד ההסתייגויות – 58 נגד – 61 נמנעים – 1 ההסתייגויות לסעיף 39 – משרד התקשורת, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 58, נגד – 61, נמנע אחד. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו אנחנו עוברים להסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 226 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 66 נמנעים – 1 ההסתייגויות לסעיף 39 – משרד התקשורת, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 66, נמנע אחד. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות שמשמעותה תוכנית חדשה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 227 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 64 נמנעים – 1 ההסתייגות לסעיף 39 – משרד התקשורת, לשנת הכספים 2021, בדבר תוכנית חדשה,  לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 55, נגד – 64, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. על כן נצביע על סעיף תקציבי 39 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 228 בעד סעיף 39, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 39 – משרד התקשורת, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 59, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 39 – משרד התקשורת, כנוסח הוועדה, התקבל ואושר. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי מס' 40 – משרד התחבורה, ההצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 229 בעד ההסתייגויות – 58 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 40 – משרד התחבורה, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 58, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 230 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 40 – משרד התחבורה, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 67, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. על כן נצביע על סעיף תקציבי 40 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 231 בעד סעיף 40, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 40 – משרד התחבורה, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 59, אין נמנעים. אני קובע כי הסעיף, כנוסח הוועדה, התקבל. סעיף תקציבי 40 – משרד התחבורה, כנוסח הוועדה, התקבל. סעיף תקציבי 41 – רשות ממשלתית למים וביוב, נצביע על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 232 בעד ההסתייגויות – 52 נגד – 62 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 41 – רשות ממשלתית למים וביוב, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 52, נגד – 62, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. על כן נעבור להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 233 בעד ההסתייגויות – 54 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 41 – רשות ממשלתית למים וביוב, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 54, נגד – 64, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. על כן נעבור להצבעה על סעיף תקציבי 41 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 234 בעד סעיף 41, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 41 – רשות ממשלתית למים וביוב, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 58, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 41 – רשות ממשלתית למים וביוב, כנוסח הוועדה, התקבל ואושר. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 42 – מענקי בינוי ושיכון, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 235 בעד ההסתייגויות – 57 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 42 – מענקי בינוי ושיכון, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 57, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 236 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 42 – מענקי בינוי ושיכון, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 65, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. על כן נעבור להצבעה על סעיף תקציבי 42 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 237 בעד סעיף 42, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 42 – מענקי בינוי ושיכון, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 58, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 42, כהצעת הוועדה, אושר. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 43 – המרכז למיפוי ישראל, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 238 בעד ההסתייגויות – 54 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 43 – המרכז למיפוי ישראל, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 54, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 239 בעד ההסתייגויות – 56 נגד – 62 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 43 – המרכז למיפוי ישראל, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 56, נגד – 62, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. על כן נעבור להצבעה על סעיף תקציבי 43 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 240 בעד סעיף 43, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 43 – המרכז למיפוי ישראל, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 59, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 43, כהצעת הוועדה, התקבל. חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 45 – תשלום ריבית ועמלות, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. אין 44, יש דילוג ל-45, זה לא הולך לפי סדר רץ. עוברים לסעיף 45 – ריבית ועמלות, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 241 בעד ההסתייגויות – 56 נגד – 62 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 45 – תשלום ריבית ועמלות, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 56, נגד – 62, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. על כן נעבור להצבעה על סעיף תקציבי 45 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 242 בעד סעיף 45, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 45 – תשלום ריבית ועמלות, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 58, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 45, כהצעת הוועדה, התקבל ואושר. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 46 – חוק חיילים משוחררים, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 243 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 66 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 46 – חוק חיילים משוחררים, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 66, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 244 בעד ההסתייגויות – 58 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 46 – חוק חיילים משוחררים, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 58, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. על כן נצביע על סעיף תקציבי 46 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 245 בעד סעיף 46, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 46 – חוק חיילים משוחררים, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 59, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 46 – חוק חיילים משוחררים, כהצעת הוועדה, אושר. הצבעה על הסעיף תקציבי 47 – רזרבה כללית, הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. חברים, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 246 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 63 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 47 – רזרבה כללית, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 63, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. על כן נצביע על סעיף 47 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 247 בעד סעיף 47, כהצעת הוועדה – 62 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 47 – רזרבה כללית, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 62, נגד – 57, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 47, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 51 – דיור ממשלתי, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 248 בעד ההסתייגויות – 54 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 51 – דיור ממשלתי, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 54, נגד – 65. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 249 בעד ההסתייגויות – 56 נגד – 62 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 51 – דיור ממשלתי, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 56, נגד – 62, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. על כן נצביע על סעיף 51 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 250 בעד סעיף 51, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 51 – דיור ממשלתי, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 58, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 51 – דיור ממשלתי, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 52 – המשטרה ובתי הסוהר. ההצבעה תהיה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 251 בעד ההסתייגויות – 51 נגד – 66 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 52 – המשטרה ובתי הסוהר, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 51, נגד – 66, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 252 בעד ההסתייגויות – 58 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 52 – המשטרה ובתי הסוהר, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 58, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. על כן אנחנו נעבור להצבעה על סעיף תקציבי 52 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 253 בעד סעיף 52, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 52 – המשטרה ובתי הסוהר, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 58, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 52 – המשטרה ובתי הסוהר, כהצעת הוועדה, אושר. אנחנו עוברים להסתייגויות לסעיף תקציבי 54 – רשויות פיקוח, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 254 בעד ההסתייגויות – 58 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 54 – רשויות פיקוח, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 58, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 255 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 54 – רשויות פיקוח, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 65, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. לכן אנחנו נצביע על סעיף תקציבי 54 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 256 בעד סעיף 54, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 54 – רשויות פיקוח, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 57, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 54 – רשויות פיקוח, כהצעת הוועדה, אושר. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 60. חברת הכנסת רוזין, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. סעיף תקציבי 60 – חינוך, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 257 בעד ההסתייגויות – 57 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 60 – חינוך, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 57, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 258 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 60 – חינוך, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> באיזה סעיף אתה, אדוני? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 60. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מבקשים על הסעיף הצבעה שמית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מאה אחוז. בעד – 53, נגד – 64, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. על כן אנחנו נעבור להצבעה על סעיף תקציבי 60 – חינוך כהצעת הוועדה. ההצבעה תהיה הצבעה שמית. אני מבקש ממזכירת הכנסת לקרוא בשמות חברי הכנסת. בבקשה, הצבעה שמית. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – בעד אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – נגד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – נגד אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – נגד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – נגד מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – בעד שרון רופא אופיר – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – נגד מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אריה מכלוף דרעי – נגד דסטה גדי יברקן – נגד אופיר כץ – נגד פטין מולא – נגד אבי מעוז – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד איימן עודה – נגד יצחק פינדרוס – נגד יובל שטייניץ – נגד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע? אם כך, ההצבעה הסתיימה. נא למנות את הקולות, בבקשה. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 61, נגד – 59, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 60 – חינוך, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים להסתייגויות לסעיף תקציבי 67 – בריאות. אנחנו מצביעים על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 259 בעד ההסתייגויות – 50 נגד – 63 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 67 – בריאות, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 50, נגד – 63, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. על כן נעבור להצבעה על סעיף תקציבי 67 כהצעת הוועדה. מי בעד? הצבעה מס' 260 בעד סעיף 67, כהצעת הוועדה – 62 נגד – 54 נמנעים – אין סעיף 67 – בריאות, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 62, נגד – 54, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 67 – בריאות, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות לסעיף 68 – רשות האוכלוסין, הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 261 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 68 – רשות האוכלוסין, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 64, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 262 בעד ההסתייגויות – 56 נגד – 62 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 68 – רשות האוכלוסין, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 56, נגד – 62, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. על כן נצביע על סעיף תקציבי 68 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 263 בעד סעיף 68, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 68 – רשות האוכלוסין, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 57, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 67, כהצעת הוועדה, אושר והתקבל אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 70 – שיכון, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 264 בעד ההסתייגויות – 58 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 70 – שיכון, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 58, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 265 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 70 – שיכון, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 65, אין נמנעים. אם כך, ההסתייגות לא התקבלו. לכן נצביע על סעיף תקציבי 70. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 266 בעד סעיף 70, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 70 – שיכון, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 57, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 70 – שיכון, כהצעת הוועדה, התקבל. הסתייגויות לסעיף תקציבי 73 – מפעלי מים, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 267 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 63 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 73 – מפעלי מים, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 63, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. נעבור להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 268 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 73 – מפעלי מים, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 64. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. לכן נצביע על סעיף תקציבי 73 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 269 בעד סעיף 73, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 73 – מפעלי מים, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 58, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 73, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 76 – תעשייה, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 270 בעד ההסתייגויות – 57 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 76 – תעשייה, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 57, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 271 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 66 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 76 – תעשייה, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 66, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלו. על כן נצביע על סעיף תקציבי 76 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 272 בעד סעיף 76, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 76 – תעשייה, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 59, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 76 – תעשייה, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 78 – תיירות, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 273 בעד ההסתייגויות – 57 נגד – 62 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 78 – תיירות, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 57, נגד – 62, אין נמנעים. אני כי קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. על כן נצביע על סעיף תקציבי 78 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 274 בעד סעיף 78, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 78 – תיירות, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 59, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 78, כהצעת הוועדה, אושר. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 79 – תחבורה, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 275 בעד ההסתייגויות – 58 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 79 – תחבורה, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 58, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 276 בעד ההסתייגויות – 51 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 79 – תחבורה, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 51, נגד – 67, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. על כן נעבור לסעיף תקציבי 79 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 277 בעד סעיף 79, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 79 – תחבורה, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 59, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 79 – תחבורה, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 83 – הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 278 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 83 – הוצאות פיתוח אחרות, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 67. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 279 בעד ההסתייגויות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 83 – הוצאות פיתוח אחרות, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 59, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. ולכן נצביע על סעיף תקציבי 83 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 280 בעד סעיף 83, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 83 – הוצאות פיתוח אחרות, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 59, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 83, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף תקציבי 84 – תשלום חובות, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 281 בעד ההסתייגויות – 58 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות לסעיף 84 – תשלום חובות, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 58, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. על כן, נעבור להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 282 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 84 – תשלום חובות, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 64, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. ועל כן נצביע על סעיף תקציבי 84 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 283 בעד סעיף 84 כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף (84) – תשלום חובות, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 59, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 84, כנוסח הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 89 – מפעלי משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 284 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 89 – מפעלי ראש הממשלה ומשרד האוצר, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 67, נמנעים – אין. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 285 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 89 – מפעלי משרד ראש הממשלה והאוצר, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 67, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. על כן, נצביע על סעיף תקציבי 89 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 286 בעד סעיף 89 כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 89 – מפעלי משרד ראש הממשלה והאוצר, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 59, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 89, כנוסח הוועדה, אושר. חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 93 – בתי חולים לבריאות הנפש, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 287 בעד ההסתייגויות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 93 – בתי חולים לבריאות הנפש, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 59, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא נתקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 288 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 93 – בתי חולים לבריאות הנפש, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 67, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. על כן, אנחנו נצביע על סעיף תקציבי מס' 93 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 289 בעד סעיף 93, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 93 – בתי חולים לבריאות הנפש, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 59, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 93, בתי חולים לבריאות הנפש, כהצעת הוועדה, אושר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 94 – בתי חולים ממשלתיים, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 290 בעד ההסתייגויות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 94 – בתי חולים ממשלתיים, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 59, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 291 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 94 – בתי חולים ממשלתיים, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 67, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. על כן, נצביע על סעיף תקציבי 94 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 292 בעד סעיף 94 כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 94 – בתי חולים ממשלתיים, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 59, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 94, בתי חולים ממשלתיים, כנוסח הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 95 – נמל חדרה, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 293 בעד ההסתייגויות – 55 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 95 – נמל חדרה, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 55, נגד – 61, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 294 בעד ההסתייגויות – 54 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 95 – נמל חדרה, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 54, נגד – 64, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. על כן, נצביע על סעיף תקציבי 95 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 295 בעד סעיף 95 כהצעת הוועדה – 60 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 95 – נמל חדרה, לשנת הכספים 2021, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 60 נגד – 59, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 94, בתי חולים ממשלתיים, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 98 – רשות מקרקעי ישראל, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 296 בעד ההסתייגויות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 98 – רשות מקרקעי ישראל, לשנת הכספים 2021, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 59, נגד – 61, נמנעים – אין. לכן ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 297 בעד ההסתייגות – 53 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 98 – רשות מקרקעי ישראל, לשנת הכספים 2021, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 67. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות שמשמעותה תוכנית חדשה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 298 בעד ההסתייגות – 53 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגות לסעיף 98 – רשות מקרקעי ישראל, לשנת הכספים 2021, בדבר תוכנית חדשה, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 65, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. על כן נצביע על סעיף 98 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. לא, לא. לא למחוא כפיים, חברי הכנסת. הצבעה מס' 299 בעד סעיף 98, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 98, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 59, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציב 98 – רשות מקרקעי ישראל, כהצעת הוועדה, אושר והתקבל. חברי הכנסת, תמה הקריאה השנייה ביחס לחלק המספרי של התקציב. יש לנו עכשיו הסתייגויות לחלק המילולי, ולכן אנחנו נעבור להצבעות על החלק המילולי. זה אצלכם בחוברות, שימו לב. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, שישבו כל המפקחים. קשה ככה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, אדוני, אדוני, המיקרופון הוא לא לסדרנים. הוא לא לסדרנים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שנייה, שלמה, חבר הכנסת קרעי, חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> חבר'ה, אתם לא רוצים לתת את המיקרופון – תיקח את המיקרופון. אתה לא מאיים עליי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קרעי, חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מאיים עליי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר כנסת קרעי, חבר הכנסת קרעי – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מאיים. אמרתי משפט, זה מפריע לנו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – אני מבקש ממך לא להשתמש במיקרופון אלא רק לצורך הסתייגויות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אז אני ביקשתי גם בקשה, ותתחשב בה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מתי אנחנו מצביעים על המטוסים – – – של החבר'ה פה? מתי? לפיד, כל יום – מיליון שקל. איך רצית למכור את המטוס שבחצי שנה אתה מחזיר את העלות שלו? לא חראם? אל תגיד לנו. מיליון שקל, לא נעים לך – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לחלק המילולי של הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021. אנחנו בחלק ההסתייגויות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני קורא, חברי הכנסת – מה? חוברת, כתוב פה "הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021". יש פה את הפונץ'-בננה, בסדר? אנחנו עוברים לחלק של ההסתייגויות, ואני מקריא את שמות קבוצת חברי הכנסת לפי קבוצות. קבוצת סיעת הליכוד: חברי הכנסת בנימין נתניהו, יולי יואל אדלשטיין, ישראל כץ, מירי רגב, יריב לוין, יואב גלנט, ניר ברקת, גילה גמליאל, אבי דיכטר, גלית דיסטל אטבריאן, חיים כץ, אלי כהן, צחי הנגבי, אופיר אקוניס, יובל שטייניץ, דוד אמסלם, גדי יברקן, אמיר אוחנה, אופיר כץ, חוה אתי עטייה, יואב קיש, דוד ביטן, קרן ברק, שלמה קרעי, מיקי זוהר, אורלי לוי אבקסיס, קטי קטרין שטרית, פטין מולא ומאי גולן; קבוצת סיעת ש"ס: חברי הכנסת אריה דרעי, יעקב מרגי, יואב בן צור, מיכאל מלכיאלי, חיים ביטון, משה ארבל, ינון אזולאי, משה אבוטבול ואוריאל בוסו; קבוצת סיעת יהדות התורה: חברי הכנסת משה גפני, יעקב ליצמן, אורי מקלב, מאיר פרוש, יעקב אשר, ישראל אייכלר ויצחק פינדרוס; קבוצת סיעת הרשימה המשותפת: חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, סמי אבו שחאדה, עאידה תומא סלימאן, אוסאמה סעדי ועופר כסיף; קבוצת סיעת הציונות הדתית: חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', מיכל וולדיגר, איתמר בן גביר, שמחה רוטמן, אורית סטרוק, אבי מעוז ואופיר סופר. אנחנו עוברים להסתייגויות. אדוני חבר הכנסת קרעי, על אילו הסתייגויות תרצה שנצביע? אנחנו כרגע בהסתייגות לפני סעיף 1. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה עם השמות של – אתה לא הקראת את השישייה של בנט. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה עם השישייה של בנט? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות מס' 1. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. חברי הכנסת, אנחנו מצביעים על הסתייגות מס' 1, לפני סעיף 1. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 300 בעד ההסתייגות – 53 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (1) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 67, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. כן, שלמה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות מס' 3. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הסתייגות מס' 2 הוסרה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 3. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 301 בעד ההסתייגות – 53 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (3) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 67, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות מס' 5. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הסתייגות 4 הוסרה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 5. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 302 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 66 נמנעים – אין ההסתייגות (5) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 52, נגד – 66, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגויות 6 עד 18 אנחנו מבקשים להסיר – לא להסיר, זאת אומרת, אתם לא נותנים לנו להצביע, כי דרסתם אותנו עם סעיף 98. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, 6 עד 18. הצבעה על 19? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אז הצבעה על 19, כן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סעיפים 6 עד 18 הוסרו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 19. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 303 בעד ההסתייגות – 53 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (19) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 67, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עכשיו אני מתלבט, אדוני, בין הסתייגות 20 להסתייגות 21. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, אדוני, אדוני, תאמר לי על איזו הסתייגות אתה רוצה שנצביע. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה את אומרת – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו מצביעים על הסתייגות 20. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 21, 21. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, אז אני מבקש, בלי המשחקים האלה, בסדר? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 21. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו מצביעים על הסתייגות 21. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 304 בעד ההסתייגות – 58 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (21) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא הודעת שהסרת את הסתייגות 20. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 58, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. כן, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מהסתייגות 22 עד 28 לא להצביע. חסרה הודעה שלך, אגב, לגבי הסתייגות 20 בעניין הזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> להצביע על 29? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> להצביע על 29, כן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מאה אחוז. ההסתייגויות 20 ומ-22 עד 28 הוסרו. לכן נעבור להצבעה על הסתייגות מס' 29. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 305 בעד ההסתייגות – 53 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגות (29) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 60, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגויות 30 עד 34 – לא להצביע. הסתייגות 35 – בקואליציה, כדאי שתראו על מה היא מדברת – עליה להצביע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הסתייגויות 30 עד 34 הוסרו. אנחנו נעבור להצבעה על הסתייגות 35. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 306 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (35) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. ההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגויות 36 עד 44 – לא להצביע. 45 – להצביע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הסתייגויות 36 עד 44 הוסרו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 45. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 307 בעד ההסתייגות – 53 נגד – 62 נמנעים – אין ההסתייגות (45) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 62, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עד הסתייגות 76 לא להצביע. 77 – להצביע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, חברי הכנסת, ההסתייגויות מ-46 עד 76 הוסרו. אנחנו מצביעים על הסתייגות מס' 77. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 308 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (77) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 52, נגד – 67, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הלאה, להצביע על הסתייגות 81. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הסתייגויות 78 עד 80 הוסרו. אנחנו נצביע על הסתייגות מס' 81. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 309 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (81) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 51, נגד – 67, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> להצביע על הסתייגות 94. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הסתייגויות מס' 82 עד הסתייגות – – חבר הכנסת קרעי, על 94 להצביע? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 94. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – עד הסתייגות 93 הוסרו. אנחנו נצביע על הסתייגות 94. ההצבעה תהיה הצבעה שמית, לבקשת הקואליציה. מזכירת הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – נגד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – אינו נוכח אלכס קושניר – נגד יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) רות וסרמן לנדה – נגד עופר כסיף – נגד אוסאמה סעדי – נגד אתי חוה עטייה – בעד אביר קארה – נגד יואב קיש – אינו נוכח שלמה קרעי – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש מישהו שלא הצביע? << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) יואב קיש – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש עוד מישהו שלא הצביע? אין. אם כך, ההצבעה הסתיימה. נא למנות את הקולות, בבקשה. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 52 נגד – 68, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. חבר הכנסת קרעי, איזו הסתייגות? איזה מספר? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> על מה הצבענו עכשיו שמית? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 94 הצבענו. תגיד לי על מה להצביע, פשוט. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אז מ-95 ועד 133 – לא להצביע. 134 – להצביע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, הסתייגויות 95 עד 133 הוסרו. אנחנו נצביע על הסתייגות 134. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 310 בעד ההסתייגות – 54 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (134) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 54, נגד – 61, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 135, 136 – לא להצביע. 137. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, הסתייגויות 135 ו-136 הוסרו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 137. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 311 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (137) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 55, נגד – 61. ההסתייגות לא התקבלה. בבקשה, חברי הכנסת קרעי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה השאלה? תגיד, בנט, הג'קוזי הוא מזהב או מכסף? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קרעי, להמשיך הלאה בקצב שלי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני לא יכול – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מצטער אדוני, תגיד לי על מה מצביעים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לדלג על 160 ולהצביע על 161. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, הסתייגויות מ-138 עד 160 הוסרו. אנחנו מצביעים על הסתייגות 161. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 312 בעד ההסתייגות – 53 נגד –62 נמנעים – אין ההסתייגות (161) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 62, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לדלג עד 165, להצביע על 166 – ספיישל בשבילכם, שרי הממשלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. הסתייגויות 162 עד 165 הוסרו. אנחנו מצביעים על הסתייגות 166. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 313 בעד ההסתייגות – 56 נגד –60 נמנעים – אין ההסתייגות (166) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 56, נגד – 60, אין נמנעים. אני קובע שההסתייגות לא התקבלה. לפני שאנחנו עוברים להצבעה, אני מבקש מכל מי שהוא לא חבר כנסת לרדת שוב. סדרנים, אנא עזרו לי במשימה הזאת, בסדר? כולם בדרגה התחתית. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> איתן, תסתכל גם לשם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> דיברתי על כולם. דיברתי על כולם. היחידים שיעלו למפלס המליאה יהיו חברי הכנסת. כן, בבקשה, חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לדלג עד הסתייגות 184 ולהצביע על 185. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, כל ההסתייגויות שלפני סעיף 1 עד 182 הוסרו, והסתייגויות 183 ו-184 לסעיף 1 הוסרו גם כן. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות 185, לסעיף 1. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 314 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (185) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת הליכוד לסעיף 1 לא נתקבלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יקבל אותה ספיישל גם שמית, בשביל חבר הכנסת אבוטבול. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 59, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בשביל חבר הכנסת אבוטבול – הוא מבקש את הסתייגות 186 בהצבעה שמית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. הצבעה על הסתייגות 186 – הצבעה שמית. מזכירת הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – בעד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> שמעת אותי אומר בעד? << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> כן, שמעתי אותך אומר בעד. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> לא. לא אמרתי כלום. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> אני שמעתי אותך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, אתה בעד או נגד? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> לא יודע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא יודע. אתה רוצה להשתתף בהצבעה? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא משתתף. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) חיים כץ – אינו משתתף בהצבעה << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא. לא נוכח. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה זה לא נוכח? נוכח בגודל טבעי. אין דבר כזה, אדוני. מי שנמצא פה צריך להגיד בעד או נגד. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הוא לא אמר: לא משתתף. אתה לא מחליט בשבילו, אתה לא מחליט בשבילו. תכף תגיד לנו גם מה להצביע. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) חיים כץ – אינו נוכח << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תירגע, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תגיד להירגע. איתן, אל תתחצף עלינו. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – אינה נוכחת שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא בשמת חברי בהכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) פטין מולא – בעד יצחק פינדרוס – בעד יואב קיש – אינו נוכח מיכל רוזין – נגד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש חבר כנסת שלא הצביע? כן. איך אתה מצביע, אדוני? אנחנו באמצע הצבעה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – שהצביעו בשמי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אף אחד לא הצביע בשמך, אדוני. יש רעש במליאה, אז אם המזכירה לא שמעה נכון – תיקנו. שמענו – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> בעד – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד. מאה אחוז. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) אין בעיה. לא שמעתי טוב. אין בעיה. חיים כץ – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חיים כץ בעד. יואב קיש – – – << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> אז אתה מצביע? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא הצביע בעד. הוא אמר שהוא בעד. קיש, מה אתה מצביע? אני לא רואה אותך. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> בעד. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) יואב קיש – בעד << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> איתן, אני מבקש שתרשום בפרוטוקול שאני לא דיברתי, לא אמרתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> מאה אחוז, אבל היא אמרה לי שהיא שמעה אותי. ואני לא אמרתי את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל לכן פניתי אליך. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אני לא אמרתי – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כשנסיים תגיד לי. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> לא אמרתי כלום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא למנות הקולות. ההצבעה הסתיימה. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 59, נגד – 61. אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. בבקשה, אדוני חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אנחנו מבקשים שלא להצביע על שאר ההסתייגויות בחוק הזה. את ההצבעה השמית שנשארה לנו – יעבירו אותה לפי הסיכום לחוק הבא, ואתה יכול להחיל להצביע על הסעיפים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. אם כך, חברי הכנסת, לפי הודעת חברי הכנסת – ואגב, זה מקובל על כל הקבוצות? מקובל על ש"ס? מקובל על המשותפת? הציונות הדתית, מקובל עליכם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יהדות התורה, מקובל עליכם? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – באהבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, חברי הכנסת, שמענו מה שאמר חבר הכנסת קרעי, והוא דיבר בשם כל הקבוצות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כי ההסתייגויות – לא הן הוגשו. תודה על תשומת הלב. אם כך, חברי הכנסת, לאור העובדה שכל ההסתייגויות הוסרו, אנחנו עוברים להצבעה על סעיפי הצעת החוק כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 1. מי בעד סעיף 1 כנוסח הוועדה? נא להצביע. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 315 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 57. סעיף 1, כנוסח הוועדה, התקבל. חבר הכנסת קרעי, האם אתם מעוניינים להצביע על כל הסעיפים בהצבעה אחת? כן או לא? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כן. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה לא מקובל על כל הקבוצות. אנחנו נעבור להצבעה על סעיף 2 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 316 בעד סעיף 2 – 61 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 2 נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 58, אין נמנעים. סעיף 2, כנוסח הוועדה, אושר. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 3 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 317 בעד סעיף 3 – 61 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 3 נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 58, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף 3, כנוסח הוועדה, אושר. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 4 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 318 בעד סעיף 4 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 4 נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 59, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף 4, כנוסח הוועדה, אושר. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 5. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 319 בעד סעיף 5 – 61 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 5 נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 58, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף 5, כנוסח הוועדה, אושר. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, ההצבעה לא נקלטה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ההצבעה של מי לא נקלטה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> של חבר הכנסת מקלב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מאה אחוז. אנחנו נוסיף את קולו של חבר הכנסת מקלב, והתוצאות לא השתנו. חברים, אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 6. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 320 בעד סעיף 6 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 6 נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 59, אין נמנעים. סעיף 6, כנוסח הוועדה, אושר. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 7 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 321 בעד סעיף 7 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 7 נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 59, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף 7, כנוסח הוועדה, אושר. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 8 כפי שהוצע על ידי הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 322 בעד סעיף 8 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 8 נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 59, אין נמנעים. סעיף 8, כנוסח הוועדה, אושר. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף מס' 9 כנוסח הוועדה. חברי הכנסת, מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 323 בעד סעיף 9 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 9 נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 59, אין נמנעים. סעיף 9, כנוסח הוועדה, אושר. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק התקציב המספרית ועל ההצעה המילולית כפי שמונחות בפניכם. ההצבעה תהיה הצבעה שמית, לפי בקשת הממשלה. חברי הכנסת, שבו בבקשה במקומותיכם. כאמור, תהיה עכשיו הצבעה שמית על הקריאה השלישית. בתום ההצבעה, המליאה תצא להפסקה של חמש שעות, עד 10:30. נתכנס בחזרה בשעה 10:30. מזכירת הכנסת, נא להתחיל בהצבעה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – בעד אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – נגד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – נגד אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – נגד מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – נגד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – נגד מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – בעד שרון רופא אופיר – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – נגד מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. חברי הכנסת, אנחנו באמצע הצבעה. נא לא למחוא כפיים. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אורלי לוי אבקסיס – נגד אוסאמה סעדי – נגד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש חבר כנסת שלא הצביע? לא. אם כך, תמה ההצבעה. נא למנות הקולות, בבקשה. חברי הכנסת, תהיינה התוצאות אשר תהיינה, אני מבקש מכל אחד מהצדדים לשמור על איפוק, לא למחוא כפיים במליאה. בעד, בעד, בעד – 61, נגד – 60. אני קובע כי הצעת חוק תקציב לשנת הכספים 2021 עברה, ויש תקציב למדינת ישראל. חברי הכנסת, חברי הכנסת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סליחה, נכון. יש טעות. רק שנייה. יש כאן טעות. בואו נבדוק שוב, בסדר? נכון, צודק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 59. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תספרו שוב. תספרו שוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גם יש טעויות. בשעה 05:30 בבוקר אפשר לטעות. אפשר לטעות. אם כך, חברי הכנסת, להן התוצאות הרשמיות והנכונות לאחר בדיקה מחודשת, תוצאות ההצבעה: 61 בעד, 59 נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקציב לשנת הכספים 2021 עברה בקריאה השלישית, ונכנסה לספר החוקים של מדינת ישראל, ויש תקציב למדינת ישראל. חברי הכנסת, אנחנו יוצאים להפסקה. ישיבת המליאה תחזור ותתכנס בשעה 10:30. תודה רבה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 05:35 ונתחדשה בשעה 10:31.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור > חברי הכנסת, בבקשה שקט. נא לתפוס את המקומות. בוקר טוב לכולם. תודה. סגן השר שוסטר, בבקשה. חבר הכנסת קינלי, בבקשה. סדרנים, תושיבו בבקשה את חברי הכנסת. חבר הכנסת קינלי, בבקשה לשבת. בבקשה לשבת. בוקר טוב לכולם. המשך סדר-יום: הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022). סדרנים, בבקשה לעזור לי להושיב את חברי הכנסת. שקט באולם. אני מבקש, בתאי הסיעות, בעיקר בקואליציה, שקט, בבקשה. אני לא רוצה להתחיל להוציא אתכם. בבקשה שקט. תודה רבה. בוקר טוב לכולם. הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב–2021 – החוברת הגדולה שאני אוחז ביד. תסתכלו עליה, זו החוברת. תודה רבה. חבר הכנסת מיקי זוהר, בבקשה, חצי דקה מהצד. שקט, בבקשה. חברת הכנסת סילמן, תקשיבי, בבקשה, הוא מדבר אליך. חבר הכנסת מיקי זוהר, חבר הכנסת זוהר, בבקשה. חברת הכנסת סילמן, תקשיבי, זה אלייך. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> גברתי יושבת-ראש הקואליציה, כמובן, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שקט. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חושב שכדאי שחברי הקואליציה יקשיבו, אולי נגמור את ההצבעות בן רגע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סילמן, תקשיבי, בבקשה. אני מבקש שקט. סגן השר חמד עמאר, בבקשה. השר חמד עמאר. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עברנו לילה, מה שנקרא ליל שימורים, שבו התקציב הובא למליאת הכנסת, והיו הרבה מאוד הצבעות. אני חושב שיש אפשרות שנגיע להסכמה שכל ההסתייגויות של האופוזיציה יימשכו ונוכל כל אחד, מה שנקרא, ללכת ולעשות עוד למען אזרחי ישראל. יש לנו איזושהי הצעת פשרה שלעניות דעתנו היא הצעת פשרה הוגנת, סבירה וחשובה למדינת ישראל. בתמורה – כמובן, אם תיענו לה – נוכל למשוך את כל ההסתייגויות. ההצעה שלנו, חברי האופוזיציה – היא לא מייצגת את כל האופוזיציה, אני מניח שהמשותפת לא תהיה חלק מההצעה – היא שכל שקל שמועבר על ידי הממשלה לרע"מ ולתנועה האסלאמית יעבור – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, לא סיימתי לדבר, אדוני. תן לי להשלים את המשפט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שקט, נו. שקט, שקט, שקט, נו. אני סוגר את זה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני, להשלים את המשפט. רק להשלים את המשפט. מותר לי, לא? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תנו לו להשלים את המשפט. חברים, טיפה נימוס. אני מבקש שקט. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. לא צריך – – – נכון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אפשרתי לו, בבקשה שקט. בבקשה, חבר הכנסת זוהר. בבקשה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, עם כל הכבוד, לא צריך לזלזל בדבריי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה אתה סוגר? מה אתה סוגר? גם לדבר אתה לא נותן? גם לדבר אתה לא נותן לנו? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מודה ליושב-ראש, שלא ישתיק את קולי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. חברים, שקט. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אם נגיע להסכמה שכל שקל שמועבר לתנועה האסלאמית ורע"מ יעבור במנגנון פריטטי בין הקואליציה לבין האופוזיציה, שיפקח על הכספים, כדי שלא תהיה זליגת כספים לחמאס בעזה, אנחנו נמשוך את כל ההסתייגויות ונאפשר לכם להעביר את התקציב. אם אתם מסכימים לכך, לעניות דעתי, אתם גם שומרים על ביטחון ישראל וגם מונעים פיליבסטר ארוך, שיכול להימשך עוד כמה שעות. זו הצעתנו לחברי הקואליציה. אנחנו נשמח לקבל את הסכמתכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. שמעו את ההצעה שלכם, חבר הכנסת זוהר. אני אאפשר לשר המקשר גם – לשר החוץ, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אין נוהג כזה שאתה מאפשר לו, אבל מה, אם לא תאפשר – תתפטר. תן לו לשבת במקום שלך. תעלה, תעלה תשב במקומו גם. שב, שב. << דובר >> שר החוץ יאיר לפיד: << דובר >> אני שמח לראות שהלילה הארוך הזה לא הרס את ההומור של האופוזיציה. התשובה היא: לא. תודה רבה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> בושה. בושה. בושה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ארבל, חבר הכנסת ארבל, חבר הכנסת ארבל, באמת, די. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> בושה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר, קראת פעם אחת – מספיק. אנחנו ממשיכים בסדר-היום – הסתייגויות ובקשות דיבור. להלן שמות חברי הכנסת לפי קבוצות: קבוצת סיעת הליכוד: חבר הכנסת בנימין נתניהו, חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, חבר הכנסת ישראל כץ, חברת הכנסת מירי רגב, חבר הכנסת יריב לוין, חבר הכנסת יואב גלנט, חבר הכנסת ניר ברקת, חברת הכנסת גילה גמליאל, חבר הכנסת אבי דיכטר, חברת הכנסת גלית דיסטל, חבר הכנסת חיים כץ, חבר הכנסת אלי כהן, חבר הכנסת צחי הנגבי, חבר הכנסת אופיר אקוניס, חבר הכנסת יובל שטייניץ, חבר הכנסת דוד אמסלם, חבר הכנסת גדי יברקן, חבר הכנסת אמיר אוחנה, חבר הכנסת אופיר כץ, חברת הכנסת אתי עטייה, חבר הכנסת יואב קיש, חבר הכנסת דוד ביטן, חברת הכנסת קרן ברק, חבר הכנסת שלמה קרעי, חבר הכנסת מיקי זוהר, חברת הכנסת אורלי אבקסיס, חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, חבר הכנסת פטין מולא וחברת הכנסת מאי גולן; קבוצת סיעת ש"ס: חבר הכנסת אריה דרעי, חבר הכנסת יעקב מרגי, חבר הכנסת יואב בן צור, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, חבר הכנסת חיים ביטון, חבר הכנסת משה ארבל, חבר הכנסת ינון אזולאי, חבר הכנסת משה אבוטבול וחבר הכנסת אוריאל בוסו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תן לו, תן לו. את הדרגה מהשק"ם שקיבלת – תעביר לו. << קריאה >> היו"ר מיקי לוי: << קריאה >> חברי הכנסת מקבוצת סיעת יהדות התורה: חבר הכנסת משה גפני, חבר הכנסת יעקב ליצמן, חבר הכנסת אורי מקלב, חבר הכנסת מאיר פרוש, חבר הכנסת יעקב אשר, חבר הכנסת ישראל אייכלר וחבר הכנסת יצחק פינדרוס; קבוצת סיעת הרשימה המשותפת: חבר הכנסת איימן עודה, חבר הכנסת אחמד טיבי, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, חבר הכנסת אוסאמה סעדי וחבר הכנסת עופר כסיף; קבוצת סיעת הציונות הדתית: חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', חברת הכנסת מיכל וולדיגר, חבר הכנסת איתמר בן גביר, חבר הכנסת שמחה רוטמן, חברת הכנסת אורית סטרוק, חבר הכנסת אבי מעוז וחבר הכנסת אופיר סופר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אחרי שאתה מסיים את השיפוץ בבית, תגיד לנו איך אתה עושה את זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אתה יושב במקומך שלוש דקות ולא מפסיק להפריע. בבקשה. תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה אמרת שאתה תסגור את זה. תגיד לנו איך אתה תסגור את זה. אני אסגור את זה. אני אסגור את זה. תגיד לנו קריאה ראשונה ותוציא אותנו, יאללה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אנחנו מבקשים להצביע על הסתייגות מס' 1 – שימו לב, חברים בקואליציה, למטרה – בהצבעה שמית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, הצבעה רגילה? שמית? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ביקשתי הצבעה שמית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא שמעתי, אני מתנצל. הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב–2021 – הסתייגות 1, לסעיף 1. מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו משתתף בהצבעה אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו משתתף בהצבעה מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – אינה נוכחת שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נא לקרוא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר – בעד יעקב אשר – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת עופר כסיף – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד פטין מולא – בעד אורי מקלב – בעד איימן עודה – אינו נוכח יעל רון בן משה – נגד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם מי מחברי הכנסת נוכח במליאה ולא קראו בשמו? הסתיימה ההצבעה. בבקשה לספור. תוצאות ההצבעה: בעד – 51, נגד – 64. לפיכך, הסתייגות מס' 1 לא עברה. חבר הכנסת קרעי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות מס' 2. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות מס' 2 – הצבעה. הצבעה מס' 324 בעד ההסתייגות – 54 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (2) של חבר הכנסת שלמה קרעי לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 54, נגד – 61. לפיכך, הסתייגות מס' 2 לא עברה. לפיכך, נצביע על סעיף 1 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 325 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, התקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 57. לפיכך, סעיף 1, כנוסח הוועדה, התקבל. חבר הכנסת קרעי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עד הסתייגות 22 תסיר בינתיים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ההסתייגויות ממס' 3 עד מס' 22 נמשכו. לפיכך, נצביע על סעיף 2 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 326 בעד סעיף 2 – 61 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 2 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 57. לפיכך, סעיף 2, כנוסח הוועדה, עבר. לסעיף 3 אין הסתייגויות. לפיכך, אנחנו מצביעים על סעיף 3 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 327 בעד סעיף 3 – 61 נגד – 55 נמנעים – אין סעיף 3 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 55. לפיכך, סעיף 3, כנוסח הוועדה, עבר. אנחנו עוברים לסעיף 4. לסעיף 4 אין הסתייגויות. נעבור להצבעה על סעיף 4 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 328 בעד סעיף 4 – 61 נגד – 56 נמנעים – אין סעיף 4 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 56. לפיכך, סעיף 4, כנוסח הוועדה, עבר. חבר הכנסת קרעי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא להצביע על הסתייגויות 23 עד 25, ועל הסתייגות 26 – הצבעה שמית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגויות 23 עד 25 נמשכו. לפיכך, נצביע על 26 בהצבעה שמית. בבקשה, מזכירת הכנסת. שקט. בבקשה שקט. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – בעד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לקרוא פעם נוספת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) מאי גולן – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – בעד אורי מקלב – בעד אוסאמה סעדי – בעד איימן עודה – אינו נוכח << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש מישהו מחברי הכנסת במליאה שמזכירת הכנסת לא קראה בשמו? הסתיימה ההצבעה. בבקשה לספור. בטרם אכריז על תוצאות ההצבעה, אני מבקש לברך בשם הכנסת, בשם חברי הכנסת, את העדה האתיופית לרגל חגם החל היום. נבצר מאיתנו להיות בטקס עצמו מפאת הצבעת התקציב. אני מאחל לכם ברוכים השבים וחג שמח לכם וכל טוב, חיים טובים. תוצאות ההצבעה: בעד – 57, נגד – 61. לפיכך הסתייגות מס' 26 לא עברה. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מהסתייגות 27 אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות 115. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קודם כול, עד 44 – מ-27 עד 44 הוסרו. אנחנו נצביע על סעיף 5 כנוסח הוועדה. סעיף 5, כנוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 329 בעד סעיף 5, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 5, כהצעת הוועדה, התקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 57. לפיכך, סעיף 5, כנוסח הוועדה, התקבל. הסתייגויות 45, 46, 47 ו-48 נמשכו. אנחנו עוברים להצביע על סעיף 6 כנוסח הוועדה. סעיף 6 – הצבעה. הצבעה מס' 330 בעד סעיף 6 – 61 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 6 התקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 57, לפיכך, סעיף 6 התקבל. הסתייגויות 49 ו-50 נמשכו. לפיכך, נצביע על סעיף 7 כנוסח הוועדה. סעיף 7, כנוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 331 בעד סעיף 7 – 61 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 7 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 58. לפיכך, סעיף 7, כנוסח הוועדה, התקבל. משכתם את ההסתייגות, נכון? חבר הכנסת קרעי, איזו הסתייגות, בבקשה? לסעיף 8 אין הסתייגויות. עד איזו הסתייגות משכת, חבר הכנסת קרעי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> חשוב להדגיש שאנחנו לא משכנו את ההסתייגויות. אתם דרסתם אותן עם סעיף 98. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר, תודה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עד הסתייגות 101 אנחנו לא מצביעים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר. לפיכך, אנחנו הולכים להצביע על סעיף 8. הולכים להצביע על סעיף 8 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 332 בעד סעיף 8 – 61 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 8 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 57. לפיכך, סעיף 8, כנוסח הוועדה, התקבל. אנחנו הולכים להצביע על סעיף 9 כנוסח הוועדה. סעיף 9, כנוסח הוועדה, בבקשה. הצבעה מס' 333 בעד סעיף 9 – 61 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 9 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 58. לפיכך, סעיף 9, כהצעת הוועדה, עבר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עד הסתייגויות 101 לא להצביע. הסתייגות 102 חשובה מאוד, אז להצביע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו הולכים להצביע על הסתייגות 102. הסתייגות – הצבעה. הצבעה מס' 334 בעד ההסתייגות – 60 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגות (102) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וחברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', אורית מלכה סטרוק, אופיר סופר ומיכל וולדיגר לסעיף 10 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 60. הסתייגות בתיקו – היא לא התקבלה. ההסתייגות מס' 102 לא עברה. 60–60. כן, חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה כמעט כמו 61–60 של אתמול. הסתייגות 115 – להצביע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 103 עד 114 נמשכו. אנחנו הולכים להצביע על הסתייגות 115. אנחנו מצביעים על הסתייגות 115. הצבעה. הצבעה מס' 335 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (115) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וחברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', אורית מלכה סטרוק, אופיר סופר ומיכל וולדיגר לסעיף 10 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. לפיכך, הסתייגות 115 לא עברה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עד הסתייגות 134 – לא להצביע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מ-116 עד 134 נמשכו. לפיכך, אנחנו עוברים להצביע על סעיף 10 כנוסח הוועדה. סעיף 10, כנוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 336 בעד סעיף 10, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 10, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 10, כנוסח הוועדה, עבר. חבר הכנסת קרעי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה ממשיך לסעיף הבא, אדוני. אני רוצה להצביע על הסתייגות 137. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 136-135 נמשכו. אנחנו הולכים להצביע על הסתייגות 137. הסתייגות 137 – הצבעה. הצבעה מס' 337 בעד ההסתייגות – 53 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות (137) של חברי הכנסת יואב קיש ואופיר לסעיף 11 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 53, נגד – 67. לפיכך, ההסתייגות לא עברה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עד הסתייגות 141 – לא להצביע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו הולכים להצביע על סעיף 11 כנוסח הוועדה. סעיף 11, כנוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 338 בעד סעיף 11, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 11, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 11, כנוסח הוועדה, עבר. אנחנו עוברים להצביע על סעיף 12 כנוסח הוועדה. סעיף 12, כנוסח הוועדה, בבקשה. הצבעה מס' 339 בעד סעיף 12 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 12 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 12, כנוסח הוועדה, עבר. אנחנו עוברים להצביע על סעיף 13 כנוסח הוועדה. 13, כנוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 340 בעד סעיף 13 – 61 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 13 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 58. לפיכך, סעיף 13, כנוסח הוועדה, התקבל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא להצביע על הסתייגות 142. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי. 142 נמשכה. אנחנו הולכים להצביע על סעיף 14, סעיף 14, כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 341 בעד סעיף 14 – 61 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 14 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 58. סעיף 14, כנוסח הוועדה, עבר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 146. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לפיכך, ההסתייגויות מ-143 עד 145 נמשכו. הולכים להצביע על הסתייגות 146. הסתייגות 146, בבקשה. הצבעה מס' 342 בעד ההסתייגות – 56 נגד – 63 נמנעים – אין ההסתייגות (146) של קבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 15 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 56, נגד – 63. ההסתייגות לא נתקבלה. אנחנו הולכים להצביע על סעיף 15 כנוסח הוועדה. סעיף 15, כנוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 343 בעד סעיף 15, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 15, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 61 בעד, 59 נגד. לפיכך, סעיף 15, כנוסח הוועדה, עבר. אנחנו עוברים להצביע על סעיף 16 כנוסח הוועדה. 16, כנוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 344 בעד סעיף 16 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 16 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 16, כנוסח הוועדה, התקבל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא להצביע עד הסתייגות 442. אנחנו ערב חודש כסלו, אז הסתייגות 443. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לפיכך, 101 עד 442 נמשכו. אנחנו הולכים להצביע על הסתייגות 443. הסתייגות 443 – הצבעה. הצבעה מס' 345 בעד ההסתייגות – 54 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (443) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 17 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 54, נגד – 61. לפיכך, 443 לא התקבלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 444. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות 444. הסתייגות 444 – הצבעה. הצבעה מס' 346 בעד ההסתייגות – 53 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (444) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 17 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 53, נגד – 61. לפיכך, 444 לא התקבלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תתקדם עם הסעיפים, אדוני, עד שאני אעצור אותך. לא להצביע על ההסתייגויות, בינתיים להתקדם עם הסעיפים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נמשכו ההסתייגויות עד 475. לפיכך, נצביע על סעיף 17 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 347 בעד סעיף 17, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 17, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 17, כנוסח הוועדה, התקבל. הסתייגויות 476 עד 488 נמשכו. לפיכך, אנחנו הולכים להצביע על סעיף 18 כנוסח הוועדה. סעיף 18, כנוסח הוועדה, בבקשה. הצבעה מס' 348 בעד סעיף 18 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 18 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 18, כנוסח הוועדה, עבר. אנחנו הולכים להצבעה על סעיף 19 כנוסח הוועדה. סעיף 19, כנוסח הוועדה, בבקשה. הצבעה מס' 349 בעד סעיף 19 – 61 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 19 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 58. לפיכך, סעיף 19, כנוסח הוועדה, עבר. אנחנו הולכים להצביע על סעיף 20 כנוסח הוועדה. סעיף 20, כנוסח הוועדה, בבקשה. הצבעה מס' 350 בעד סעיף 20 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 20 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 20, כנוסח הוועדה, התקבל. אנחנו הולכים להצביע על סעיף 21 – סעיף 21 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 351 בעד סעיף 21 – 61 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 21 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 61–58. לפיכך, סעיף 21 – חבר הכנסת אזולאי? אז 59. להוסיף את חבר הכנסת אזולאי. 59 נגד, 61 בעד. לפיכך, סעיף 21, כנוסח הוועדה, התקבל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני, 491 – להצביע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 489 עד 490 נמשכו. אנחנו עוברים להצביע על הסתייגות 491. הסתייגות 491 – הצבעה. הצבעה מס' 352 בעד ההסתייגות – 58 נגד – 62 נמנעים – אין ההסתייגות (491) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 22 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 58, נגד – 62. 491 לא עברה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 498 – אנחנו מבקשים הצבעה שמית מפאת חשיבותה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> שכר חיילי חובה – אתם יכולים לתקן עכשיו. תצביע בעד שכר חיילי חובה, חמד עמאר. תצביע בעד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 492 עד 497 נמשכו. לפיכך, אנחנו הולכים להצביע הצבעה שמית על 498. מזכירת הכנסת, בבקשה. שקט במליאה, בבקשה. שקט, בבקשה. מי שרוצה לדבר – שיצא. שקט. תודה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר אלקין והשר לפיד, בבקשה, אתם מסתירים את מי שאמור להצביע. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אחמד טיבי – נגד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – אינה נוכחת שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לחזור על שמות חברי הכנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) דסטה גדי יברקן – בעד עופר כסיף – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד פטין מולא – בעד אוסאמה סעדי – נגד איימן עודה – נגד יצחק פינדרוס – בעד מיכל רוזין – נגד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש מי מחברי הכנסת באולם שמזכירת הכנסת לא קראה בשמו? אין אחד כזה. הסתיימה ההצבעה. בבקשה לספור. 53 בעד, 67 נגד. לפיכך, ההסתייגות לא עברה. חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> טוב, אדוני, יש פה כל כך הרבה דברים, וחסמתם אותנו כל כך. להמשיך להסתייגות 506. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לפיכך, 499 עד 505 נמשכו. אנחנו עוברים להצביע על הסתייגות 506. הצבעה. הצבעה מס' 353 בעד ההסתייגות – 57 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (506) של קבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 22 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 57, נגד – 61. לפיכך, הסתייגות 506 לא עברה. אנחנו עוברים להצביע על סעיף 22 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 354 בעד סעיף 22, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 22, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. סעיף 22, כנוסח הוועדה, עבר. לפיכך, אנחנו עוברים להצביע על סעיף 23 כנוסח הוועדה. בבקשה. הצבעה מס' 355 בעד סעיף 23 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 23 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 23, כנוסח הוועדה, התקבל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תמשיך להצביע על סעיף 24. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות 507 ירדה. לפיכך אנחנו נעבור להצביע על סעיף 24 כנוסח הוועדה. בבקשה. הצבעה מס' 356 בעד סעיף 24 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 24 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. סעיף 24, כנוסח הוועדה, עבר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> להצביע על 510. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגויות 509-508 נמשכו. לפיכך, אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות 510. הסתייגות 510 – הצבעה. הצבעה מס' 357 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (510) של קבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 25 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. הסתייגות 510 לא עברה. אנחנו עוברים להצביע על סעיף 25 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 358 בעד סעיף 25, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 25, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 61 בעד, 59 נגד. לפיכך, סעיף 25, כנוסח הוועדה, עבר. אנחנו עוברים להצביע על סעיף 26 כנוסח הוועדה. סעיף 26, כנוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 359 בעד סעיף 26, כהצעת הוועדה – 62 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 26, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 62 בעד, 58 נגד. לפיכך, סעיף 26, כנוסח הוועדה, עבר. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> על הסתייגות 511 לא להצביע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות 511 – לא מצביעים. להצביע, חבר הכנסת קרעי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא, לא להצביע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים לסעיפים. אנחנו עוברים להצבעה על 27 כנוסח הוועדה. בבקשה. הצבעה מס' 360 בעד סעיף 27 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 27 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 27, כנוסח הוועדה, עבר. אנחנו עוברים להצביע על סעיף 28 כנוסח הוועדה. סעיף 28, כנוסח הוועדה – בבקשה. הצבעה מס' 361 בעד סעיף 28 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 28 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 28, כנוסח הוועדה, עבר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא להצביע על הסתייגות 512. אנחנו מגיעים לפרק של מס גודש, אז להצביע על הסתייגות 513. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 512 נמשכה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מס גודש על הפריפריה. מס גודש על הפריפריה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו הולכים להצביע על הסתייגות 513. הסתייגות 513 – הצבעה. הצבעה מס' 362 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגות (513) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הליכוד וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 29 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 60. הסתייגות 513 לא עברה. לפיכך, אנחנו הולכים להצביע על סעיף 29 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 363 בעד סעיף 29, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 29, כהצעת הוועדה, נתקבל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 29, על פי נוסח הוועדה, התקבל. הסתייגות 523. הסתייגות 514 עד 522 נמשכו. אנחנו הולכים להצביע על הסתייגות 523. הסתייגות 523 – הצבעה. הצבעה מס' 364 בעד ההסתייגות – 58 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (523) של קבוצת סיעת הליכוד וקבוצת סיעת ש"ס לסעיף 30 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 58, נגד – 61. לפיכך, הסתייגות 523 לא התקבלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 541, יש בה מטרה מאוד חשובה: להבהיר את החוק הזה – כן, כן, אני אגיד את זה – לכן, להצביע הצבעה שמית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת קרעי. זה מיותר. הסתייגויות 524 עד 540 נמשכו. לפיכך, אנחנו הולכים להצביע על הסתייגות 541. הצבעה. הצבעה מס' 365 << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רגע, אמרתי שמית, אדוני היושב-ראש – לממן את תל אביב על חשבון הפריפריה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ההצבעה בטלה. לא שמעתי, אני מתנצל. אנחנו הולכים להצביע על הסתייגות 541 הצבעה שמית. בבקשה, מזכירת הכנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הממשלה החברתית מצביעה נגד הפריפריה. תתביישו לכם. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – בעד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא אמר בעד, איך אמרת נגד? << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (מקריאה בשמות חברי הכנסת) הוא אמר נגד. כן. אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לקרוא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת שלא נכחו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יעקב ליצמן – בעד פטין מולא – בעד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש מי מחברי הכנסת שנוכח במליאה ולא קראו בשמו? אין אחד כזה, לפיכך הסתיימה ההצבעה, בבקשה לספור. הסתייגות 541: 59 בעד, 61 נגד. לפיכך 541 לא התקבלה. חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות 523. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> איך? אתה לא חוזר אחורה. אנחנו ב-541, חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אז 546. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 542, 543, 544 ו-545 נמשכו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות 546. הסתייגות 546 – הצבעה. הצבעה מס' 366 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (546) של קבוצת סיעת הליכוד וקבוצת סיעת ש"ס לסעיף 30 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59. נגד –61. לפיכך, 546 לא התקבלה. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כן. גם במס הגודש, 548. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 547 נמשכה. אנחנו עוברים להסתייגות 548. הסתייגות 548 – הצבעה. הצבעה מס' 367 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 62 נמנעים – אין ההסתייגות (548) של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' וקבוצת סיעת ש"ס לסעיף 30 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 55, נגד – 62. לפיכך, הסתייגות 548 לא התקבלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, תמשיך להצביע על כל הסעיפים של מס הגודש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו הולכים להצביע על הסתייגות 549. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, לא, על כל הסעיפים, על כל הסעיפים של מס הגודש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות 549 עד הסתייגות 566 נמשכו. לפיכך נצביע על סעיף 30 כנוסח הוועדה. סעיף 30, כנוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 368 בעד סעיף 30, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 30, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61. נגד – 59. סעיף 30, כנוסח הוועדה, עבר. 567 נמשך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא, לא נמשך, זה פרק תכנון ובנייה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון, אבל אמרת למשוך עד הסעיפים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא, למשוך את כל ההסתייגויות של פרק מס הגודש. עברנו לפרק הבא. בפרק הזה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> איזו הסתייגות? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 567 – להצביע עליה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. הסתייגות 567. הסתייגות 567 – הצבעה. הצבעה מס' 369 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (567) של קבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 31 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. לפיכך הסתייגות 567 לא נתקבלה. אנחנו עוברים להצביע על סעיף 31 כנוסח הוועדה. סעיף 31, כנוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 370 בעד סעיף 31, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 31, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 31, כנוסח הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים להצביע על סעיף 32 כנוסח הוועדה. 32, כנוסח הוועדה – הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 371 בעד סעיף 32 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 32 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 32, כנוסח הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים להצביע על סעיף 33 כנוסח הוועדה. כנוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 372 בעד סעיף 33 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 33 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. סעיף 33 התקבל. אנחנו עוברים להצביע על סעיף 34 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 373 בעד סעיף 34 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 34 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 34, כנוסח הוועדה, התקבל. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תמשיך להצביע על הסעיפים, אדוני, עד שאני אעצור אותך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> על הסתייגות 500 – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא, על הסעיפים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> על הסעיפים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אין לי – כי אתם דרסתם אותי לגמרי מבחינת הסתייגויות, לא נשאר לי כלום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מאה אחוז. מאה אחוז. מאה אחוז. הסתייגויות 568 עד 572 נמשכו. לפיכך, נצביע על סעיף 35 כנוסח הוועדה. 35, כנוסח הוועדה, בבקשה. הצבעה מס' 374 בעד סעיף 35 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 35 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 35, כנוסח הוועדה, עבר. אנחנו עוברים להצביע על סעיף 36 כנוסח הוועדה, סעיף 36 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 375 בעד סעיף 36 – 61 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 36 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 61, בעד – 58. לפיכך, סעיף 36, כנוסח הוועדה, עבר. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני, ביקשתי להמשיך עם הסעיפים עד שאעצור אותך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מאה אחוז. הסתייגות 576 נמשכה. לפיכך, אנחנו הולכים להצביע על סעיף 37 על פי נוסח הוועדה. בבקשה. הצבעה מס' 376 בעד סעיף 37 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 37 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 37, כנוסח הוועדה, עבר. אנחנו מושכים את ההסתייגויות 577 עד 603. אנחנו מצביעים על סעיף 38 כנוסח הוועדה, בבקשה. הצבעה מס' 377 בעד סעיף 38 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 38 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 38, כנוסח הוועדה, עבר. אנחנו מצביעים על סעיף 39 כנוסח הוועדה. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 378 בעד סעיף 39 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 39 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 39, כנוסח הוועדה, עבר. הולכים להצביע על סעיף 40 כנוסח הוועדה, בבקשה. הצבעה מס' 379 בעד סעיף 40 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 40 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 40 עבר. אנחנו מצביעים על סעיף 41 על פי נוסח הוועדה, בבקשה. הצבעה מס' 380 בעד סעיף 41 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 41 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 41, על פי נוסח הוועדה, עבר. אנחנו הולכים להצביע על סעיף 42 כנוסח הוועדה, בבקשה. הצבעה מס' 381 בעד סעיף 42 – 61 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 42 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 57. לפיכך, סעיף 42, על פי נוסח הוועדה, התקבל. אנחנו הולכים להצביע על סעיף 43. כנוסח הוועדה. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 382 בעד סעיף 43 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 43 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 43, לפי נוסח הוועדה, התקבל. הסתייגות 604 נמשכה. לפיכך, נצביע על 44 כנוסח הוועדה. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 383 בעד סעיף 44 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 44 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 44, לפי נוסח הוועדה, עבר. הסתייגות 605 – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רגע, להצביע על 607. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי. הסתייגות 605 נמשכה, 606 נמשכה, כולל לחלופין. אנחנו נצביע על הסתייגות 607, בבקשה. הצבעה מס' 384 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (607) של קבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 45 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 59 בעד, 61 נגד. לפיכך, הסתייגות 607 לא עברה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני, תמשיך עם הסעיפים בלי הסתייגויות עד שאני אעצור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו מצביעים על סעיף 45 כנוסח הוועדה. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 385 בעד סעיף 45, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 45, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 45, כנוסח הוועדה, התקבל. הסתייגות 608 נמשכה. לפיכך נצביע על סעיף 46 לפי נוסח הוועדה. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 386 בעד סעיף 46 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 46 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 46, כנוסח הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים להצביע על סעיף 47 כנוסח הוועדה, בבקשה. הצבעה מס' 387 בעד סעיף 47 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 47 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 47, כנוסח הוועדה, התקבל. אנחנו נצביע על סעיף 48 כנוסח הוועדה, בבקשה. הצבעה מס' 388 בעד סעיף 48 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 48 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 48, כנוסח הוועדה, התקבל. אנחנו נצביע על סעיף 49 כנוסח הוועדה, בבקשה. הצבעה מס' 389 בעד סעיף 49 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 49 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 49, כנוסח הוועדה, התקבל. אנחנו נצביע על סעיף 50 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 390 בעד סעיף 50 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 50 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 50, כנוסח הוועדה, עבר. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> להמשיך עם הסעיף. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כל ההסתייגויות נמשכו עד לסעיף 51. סעיף זה כולל את לוח התיקונים לפרק י"ג: רישוי עסקים. אנחנו מצביעים על סעיף 51 כנוסח הוועדה, כולל לוח התיקונים. סעיף 51, כנוסח הוועדה, כולל לוח תיקונים – הצבעה. הצבעה מס' 391 בעד סעיף 51 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 51 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 51, כולל לוח התיקונים, עבר. אנחנו עוברים לסעיפים הבאים: סעיף 52 על פי נוסח הוועדה. סעיף 52, על פי נוסח הוועדה, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בעד – ירוק. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בעד העשירים. בעד תל אביב. הצבעה מס' 392 בעד סעיף 52 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 52 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 52, על פי נוסח הוועדה, התקבל. אנחנו הולכים להצביע על סעיף 53 על פי נוסח הוועדה. 53, על פי נוסח הוועדה, בבקשה. הצבעה מס' 393 בעד סעיף 53 – 61 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 53 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 61 בעד, נגד – 58. לפיכך, סעיף 53, כנוסח הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים להצביע על סעיף 54 כנוסח הוועדה, בבקשה. הצבעה מס' 394 בעד סעיף 54 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 54 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 54, כנוסח הוועדה, התקבל. אנחנו הולכים להצביע על סעיף 55 כנוסח הוועדה. סעיף 55, כנוסח הוועדה, בבקשה. הצבעה מס' 395 בעד סעיף 55 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 55 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 61 בעד, 59 נגד. לפיכך, סעיף 55, כנוסח הוועדה, התקבל. אנחנו הולכים להצביע על סעיף 56 כנוסח הוועדה. סעיף 56, בבקשה – הצבעה. הצבעה מס' 396 בעד סעיף 56 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 56 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 56, כנוסח הוועדה, התקבל. אנחנו הולכים להצביע על סעיף 57 כנוסח הוועדה. הצבעה, כנוסח הוועדה, בבקשה. הצבעה מס' 397 בעד סעיף 57 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 57 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 57, כנוסח הוועדה, התקבל. אנחנו הולכים להצביע על סעיף 58 כנוסח הוועדה, בבקשה. הצבעה מס' 398 בעד סעיף 58 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 58 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 58, לפי נוסח הוועדה, התקבל. הסתייגויות 616 עד 620 נמשכו. אנחנו עוברים להצביע – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא נמשכו, אדוני, נדרסו. אנחנו לא מושכים את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, יש הסכם ג'נטלמני בינינו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל לפרוטוקול – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לפרוטוקול ביקשת לא להצביע. זה יותר טוב? מאה אחוז. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – לא הבנתי, למה אתה אומר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לפרוטוקול, חבר הכנסת קרעי ביקש לא להצביע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – די, אה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו הולכים להצביע על סעיף 59 כנוסח הוועדה, בבקשה. הצבעה מס' 399 בעד סעיף 59 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 59 נתקבל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי. זה שאתה דורס אותנו, אנחנו אומרים לך את זה, זה עושה מלחמה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 59, כנוסח הוועדה, התקבל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוא תשמע – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו הולכים להצביע על סעיף 60 כנוסח הוועדה. סעיף 60, כנוסח הוועדה, בבקשה. הצבעה מס' 400 בעד סעיף 60 – 60 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 60 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 59. לפיכך, סעיף 60, כנוסח הוועדה, התקבל. אנחנו הולכים להצביע על סעיף 61 כנוסח הוועדה, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בעד – ירוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה להגיד לנו, אתה אומר, אה? מותר לנו להגיד, אתה אומר לנו, נכון, מר לוי, אה? הצבעה מס' 401 בעד סעיף 61 – 61 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 61 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 58. לפיכך, סעיף 61, כנוסח הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים להצביע על סעיף 62 כנוסח הוועדה, בבקשה. הצבעה מס' 402 בעד סעיף 62 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 62 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 62, כנוסח הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים להצביע על סעיף 63 כנוסח הוועדה. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 403 בעד סעיף 63 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 63 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 61 בעד, 59 נגד. לפיכך, סעיף 63, על פי נוסח הוועדה, התקבל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני, להצביע על הסתייגות 621 כנוסח חברי הוועדה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות 621. הסתייגות 621 – הצבעה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בנוסח חברי הוועדה, תגיד בנוסח חברי הוועדה. הצבעה מס' 404 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (621) של קבוצת סיעת יהדות התורה לסעיף 64 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. לפיכך, הסתייגות 621 לא התקבלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תמשיך לרוץ על הסעיפים, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות 622 – לא נצביע. אני מדגיש, 622 – לא נצביע. לפיכך, נעבור לסעיף 64 על פי נוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 405 בעד סעיף 64, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 64, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 64, על פי נוסח הוועדה, עבר. אנחנו עוברים לסעיף 65, סעיף 65 על פי נוסח הוועדה. בבקשה. הצבעה מס' 406 בעד סעיף 65, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 65, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. סעיף 65, על פי נוסח הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף 66 על פי נוסח הוועדה. בבקשה. הצבעה מס' 407 בעד סעיף 66 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 66 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 66, על פי נוסח הוועדה, התקבל. הסתייגויות 623 עד 636, לא נצביע עליהן, וגם 637. לפיכך, אנחנו הולכים להצביע על סעיף 67 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 408 בעד סעיף 67 – 61 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 67 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 58. לפיכך, סעיף 67, על פי נוסח הוועדה, התקבל. על הסתייגות 638 לא נצביע. נצביע על סעיף 68 על פי נוסח הוועדה. בבקשה. הצבעה מס' 409 בעד סעיף 68 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 68 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 68, כנוסח הוועדה, התקבל. על הסתייגות 639 לא נצביע. על כן, נצביע על סעיף 69 כנוסח הוועדה. הצבעה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מה עם לחלופין? הצבעה מס' 410 בעד סעיף 69 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 69 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 69, כנוסח הוועדה, התקבל. על הסתייגויות 640 עד 644 לא נצביע. לפיכך, נצביע על סעיף 70 על פי נוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 411 בעד סעיף 70 – 61 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 70 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 58. לפיכך, סעיף ,70 על פי נוסח הוועדה, התקבל. על הסתייגות 645 לא נצביע. לפיכך, נצביע על סעיף 71 על פי נוסח הוועדה. בבקשה. הצבעה מס' 412 בעד סעיף 71 – 61 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 71 נתקבל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 59. לפיכך, סעיף 71, כנוסח הוועדה, עבר. אנחנו עוברים – חברת הכנסת רוזין, עזבו, אל תגיבו, זה לא מעניין, בבקשה מכם. אנחנו עוברים להצביע על סעיף 72 כנוסח הוועדה. הצבעה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אל תענו, אל תענו. הצבעה מס' 413 בעד סעיף 72 – 61 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 72 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 61, נגד – 58. לפיכך, סעיף 72, כנוסח הוועדה, התקבל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אנחנו עוברים עכשיו לפרק של גיל הפרישה. על הסתייגות 646 אנחנו מבקשים להצביע. תתביישו לכם שאתם מעלים את גיל הפרישה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות 646 – הצבעה. הצבעה מס' 414 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (646) של קבוצת סיעת הליכוד וקבוצת סיעת יהדות התורה לפני סעיף 73 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. הסתייגות 646 לא עברה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לחלופין א', אדוני. זה חוק פוגעני לנשים. תתביישו לכם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים ללחלופין א' – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כל החלופין – תצביע עליהן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – הסתייגות. הצבעה. הצבעה מס' 415 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (646) לחלופין (א) של קבוצת סיעת הליכוד וקבוצת סיעת יהדות התורה לפני סעיף 73 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. הסתייגות לחלופין א' לא עברה. אני עובר ללחלופין ב'. הצבעה. הצבעה מס' 416 בעד ההסתייגות – 56 נגד – 62 נמנעים – אין ההסתייגות (646) לחלופין (ב) של קבוצת סיעת הליכוד וקבוצת סיעת יהדות התורה לפני סעיף 73 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 56, נגד – 62. ההסתייגות לחלופין ב' לא התקבלה. אני עובר להסתייגות ללחלופין ג'. הצבעה. הצבעה מס' 417 בעד ההסתייגות – 57 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (646) לחלופין (ג) של קבוצת סיעת הליכוד וקבוצת סיעת יהדות התורה לפני סעיף 73 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 57, נגד – 61. לחלופין ג' לא התקבלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 647 – בעד נשים במקצועות שוחקים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, תודה. בלי תוספות, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> למה בלי? שידעו על מה מצביעים – שאתם נגד נשים במקצועות שוחקים. תתביישו לכם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> המטוס מחכה לך – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים להסתייגות 647. הצבעה. הצבעה מס' 418 בעד ההסתייגות – 59 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות (647) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הליכוד לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 61. הסתייגות 647 לא התקבלה. חבריי מהצד הזה, אתם רק עושים את זה יותר גרוע, בבקשה אל תענו. תשבו, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 650. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. על 649-648 לא נצביע. אנחנו עוברים להסתייגות 650. הצבעה. הצבעה מס' 419 בעד ההסתייגות – 58 נגד – 62 נמנעים – אין ההסתייגות (650) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הליכוד לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 58, נגד – 62. לא עברה. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 668. גם את ההטבות הנלוות מהנשים האלה לקחתם – הנחה בארנונה, הנחה בחשמל. תתבייש לך. תתביישו כל הנשים שיושבות שם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מ-651 עד 667 לא נצביע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> העיקר – – – שישה מנדטים, מוותרים להם – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אל תיתן לו, אל תיתן לו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עד 667 לא נצביע. אני עובר – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – הנשים הערביות לא יקבלו קצבת – – – אבל אתה דואג לעזה, אתה וגנאים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אפילו את ההטבות הנלוות לנשים האלה לקחתם – הנחנה בארנונה, הנחה בחשמל, תחבורה ציבורית. מיכל רוזין, איך את נגד – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה זה, התייעצות סיעתית? מה זה, אדוני היושב-ראש, התייעצות סיעתית? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – את הצביעות נגד הנשים המוחלשות פעם אחר פעם – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה שקט. חברת הכנסת אבקסיס, חברת הכנסת מאי גולן אינה חשה בטוב, יש לה חום. אני מקזז אותה, אני לא מצביע. חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ביקשתי להצביע על הסתייגות 668. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ניתן לך להדליק משואה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מאיר, מאיר, שר הרווחה – הטבות נלוות לנשים האלה. רק את ההטבות. הנחה בארנונה. מאיר, אנחנו נמשוך את כל ההסתייגויות אם אתה תקבל את זה. נמשוך את כל ההסתייגויות אם תקבלו את ההסתייגות הזאת. אם תקבלו את הסתייגות 668, אנחנו נמשוך את כל ההסתייגויות שלנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, די. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני פונה לשר הרווחה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עזוב. מכיוון שלא נצביע על הסתייגויות, אני רוצה להצביע כנוסח הוועדה על סעיף 73, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רגע, רגע, אני ביקשתי להצביע. ביקשתי להצביע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עצור, אין הצבעה. אמרת שאתה רוצה למשוך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא, אני אמרתי שאם תצביעו בעד ההסתייגות הזאת אנחנו נמשוך את כל ההסתייגויות שלנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, משא ומתן מולי. מה אתה רוצה, בבקשה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 668. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל קודם הסעיף. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה הצבעה שמית על ההסתייגות הזאת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר, אבל קודם אני צריך – חבר הכנסת קרעי, אני צריך להצביע על סעיף 73 כנוסח הוועדה לפני. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בבקשה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו הולכים להצביע על סעיף 73 כנוסח הוועדה. בבקשה. הצבעה מס' 420 בעד סעיף 73, כהצעת הוועדה – 60 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 73, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 57. לפיכך, סעיף 73, על פי נוסח הוועדה, התקבל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הצבעה רגילה על 668. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 668, בעמ' 623. עד כאן הורדו כל ההסתייגויות. אנחנו הולכים להצביע על הסתייגות 668. הצבעה. הצבעה מס' 421 בעד ההסתייגות – 58 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגות (668) של קבוצת סיעת הציונות הדתית, קבוצת סיעת הליכוד וקבוצת סיעת יהדות התורה אחרי סעיף 73 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 58 בעד, 60 נגד. לפיכך, 668 לא התקבלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 675. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> למעשה הסתייגויות 669 עד 673 ירדו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבטלה לעצמאיות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אביר קארה דואג לסוס. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> גם על 674 לא נצביע. אנחנו הולכים להצביע על הסתייגות 675. הצבעה. הצבעה מס' 422 בעד ההסתייגות – 58 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגות (675) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הליכוד לסעיף 74 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 58, נגד – 60. לפיכך, הסתייגות 675 לא התקבלה. בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בני גנץ, אותך הם דפקו, שיפצו את הבית שלך רק ב-7 מיליון שקל. של לפיד – 15, בנט – 15, אתה רק 7 מיליון. אל תסכים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 680. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 680. עוד רגע, בבקשה. לפיכך, על 676–679 לא נצביע. אנחנו הולכים להצביע על הסתייגות 680, בבקשה. הצבעה מס' 423 בעד ההסתייגות – 57 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגות (680) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הליכוד לסעיף 74 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 57, נגד – 60. לפיכך, הסתייגות 680 לא התקבלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גנץ, לך אין ברזים מזהב, דפקו אותך, רק 7 מיליון שקל. הם – 15 ו-15. תראה מה עשו לך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תמשיך, אדוני, להצביע על כל הסעיפים הפוגעניים בנשים, עד הסתייגות 699. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה אומר להצביע על כל ההסתייגויות עכשיו? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> על כל הסעיפים. על הסתייגות 699 אנחנו רוצים כן להצביע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי. הסתייגות 681 ירדה, 682 ירדה, 683 נמשכה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – הקופסאות הכחולות של קרן קיימת – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו הולכים להצביע על נוסח הוועדה, על סעיף 74 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 424 בעד סעיף 74, כהצעת הוועדה – 60 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 74, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 58. סעיף 74, על פי נוסח הוועדה, התקבל. חבר הכנסת קרעי, עד איזה סעיף אמרת? חבר הכנסת קרעי, עד איזה סעיף אמרת? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני, אמרתי להמשיך על הסעיפים עד שנגיע להסתייגות 699, שהיא מאוד מאוד קריטית בשבילנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי. על 684 ו-685 לא נצביע. אנחנו הולכים להצביע על סעיף 75 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 425 בעד סעיף 75 – 60 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 75 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 60 בעד, 58 נגד. לפיכך – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מיכאל ביטון, איך אתם נותן להם לפגוע בעובדות ניקיון, במטפלות הסיעוד? לא החריגו אותן בחוק הזה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איך אתם נותנים לזה יד? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תפסיקו. סעיף 75 עבר על פי נוסח הוועדה. אנחנו הולכים להצביע על סעיף 76 על פי נוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 426 בעד סעיף 76 – 60 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 76 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 58. לפיכך, סעיף 76, על פי נוסח הוועדה, עבר. על נוסח הוועדה – הולכים להצביע על סעיף 77 על פי נוסח הוועדה, בבקשה. הצבעה מס' 427 בעד סעיף 77 – 60 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 77 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 58. לפיכך, סעיף 77, על פי נוסח הוועדה, עבר. הולכים להצביע על סעיף 78 על פי נוסח הוועדה, בבקשה. הצבעה מס' 428 בעד סעיף 78 – 60 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 78 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 58. לפיכך, סעיף 78, על פי נוסח הוועדה, עבר. הולכים להצביע על סעיף 79 על פי נוסח הוועדה. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 429 בעד סעיף 79 – 59 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 79 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 58, סעיף 79, על פי נוסח הוועדה, עבר. בבקשה, אני מבקש שקט, שקט, שקט. אני הולך להצביע על נוסח הוועדה – סעיף 80 על פי נוסח הוועדה. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 430 בעד סעיף 80 – 60 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 80 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 57. לפיכך, סעיף 80, על פי נוסח הוועדה, עבר. אני הולך להצביע על סעיף 81 על פי נוסח הוועדה. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 431 בעד סעיף 81 – 60 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 81 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 58. לפיכך, סעיף 81, על פי נוסח הוועדה, עבר. נצביע על סעיף 82 על פי נוסח הוועדה. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 432 בעד סעיף 82 – 60 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 82 נתקבל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרב הרפורמי – – – תזמין, תזמין את אורבך. תן את הכשרות שלך, קריב. תזמין אותו, תזמין אותו, תביא אותו אליך – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אוי לרשע ואוי לשכנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 58. לפיכך, סעיף 82, על פי נוסח הוועדה, עבר. חבר הכנסת קרעי, חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הגענו ל-699. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, אני אמרתי, ביקשתי להצביע על – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קודם כול על 699. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כן. לחלופין א' שלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 699 לחלופין א' בהצבעה שמית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב, הצבעה שמית על 699 לחלופין א'. 686, 687, 688, 689 – לא מצביעים. אנחנו הולכים להצביע על סעיף 83 כנוסח הוועדה. בבקשה. הצבעה מס' 433 בעד סעיף 83 – 60 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 83 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 58. סעיף 83, כנוסח הוועדה, עבר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> קריב, כבוד הרב – – – כבוד הרב קריב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה, על סעיף 84 על פי נוסח הוועדה. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 434 בעד סעיף 84 – 60 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 84 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 58. לפיכך, סעיף 84, על פי נוסח ,הוועדה עבר. אנחנו עוברים להצביע על סעיף 85 על פי נוסח הוועדה. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 435 בעד סעיף 85 – 59 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 85 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, כולל חברת הכנסת אלינה, נגד – 58. לפיכך, סעיף 85, על פי נוסח הוועדה, עבר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, מהסתייגות 690 עכשיו, עד 699, לא כולל לחלופין, לא להצביע. להצביע על לחלופין א' – מענה לנשים במקצועות שוחקים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. מ-690 עד 698 – הוסרו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הצבעה שמית ביקשתי, כן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 699 שמית? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 699 לחלופין א', הצבעה שמית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. 699 – לא מצביעים, מצביעים על הסתייגות 699 לחלופין א', הצבעה שמית. בבקשה, מזכירת הכנסת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> חברת הכנסת לזימי, מה יקרה אם יהיה פתרון – – – פגעתם בדיור הציבורי, אתם ממשיכים לפגוע. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – בעד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – אינו משתתף בהצבעה אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – אינה נוכחת יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גפני, תודה. חבר הכנסת גפני, אנחנו באמצע הצבעה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נא לקרוא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת שלא נכחו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יעקב אשר – בעד מאי גולן – אינה נוכחת עופר כסיף – בעד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד מיכאל מלכיאלי – בעד אבתיסאם מראענה – נגד אורית מלכה סטרוק – בעד בצלאל סמוטריץ' – בעד איימן עודה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שמחה רוטמן – בעד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש מישהו במליאה שנוכח ולא הצביע או שלא קראו בשמו? אין אחד כזה. לפיכך, הסתיימה ההצבעה. בבקשה, לספור. להלן התוצאות: בעד – 58, נגד – 60. לפיכך, הסתייגות 699 לחלופין א' לא התקבלה. חבר הכנסת קרעי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, מהפרק של הפגיעה בחלשים לפרק של הפגיעה ביהדות. הסתייגות 766 לחלופין א' – הצבעה שמית גם כן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי. אנחנו רק בודקים אם עדיין – אני העברתי להם מאתמול הצבעה אחת לזכותם, אז רגע. מ-699 לחלופין ב' – יורד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה שאנחנו רוצים כאן שתקן כשרות יהיה בסטנדרט של הרבנות הראשית, זה הכול. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, תודה. חבר הכנסת קרעי, רק תגיד לי את מספר ההסתייגות. פספסנו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 766 א': בסופה יבוא "ובאישור מועצת הרבנות הראשית". הצבעה שמית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מ-700 עד 766, כולל כל הלחלופין, נמשכו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני עומד בהסכמים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר גמור. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> למרות שזה לדרוס אותנו בלי לשאול אותנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כולל כל החלופין – נמשכו. אנחנו עוברים ל-766 לחלופין א', שמית. הסתייגות 766 לחלופין א'. הצבעה מס' 436 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הצבעה שמית, סליחה. שמית. בטל, אנחנו הולכים לשמית. מזכירת הכנסת, בבקשה. בטל הצבעה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו משתתף בהצבעה יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו משתתף בהצבעה אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – אינו משתתף בהצבעה אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, אני מבקש שקט במליאה. בבקשה. בתאי הסיעות, בבקשה שם, שקט. אי-אפשר להמשיך כך. שקט במליאה. תודה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה משתתפת בהצבעה << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, מזכירת הכנסת, לקרוא שוב בשמות חברי הכנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) מאי גולן – אינה נוכחת צחי הנגבי – בעד חיים כץ – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח איימן עודה – אינו משתתף << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם מי מחברי הכנסת נמצא במליאה ומזכירת הכנסת לא קראה בשמו? אין אחד כזה. הסתיימה ההצבעה. בבקשה לסכם. להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 52, נגד – 61. לפיכך, הסתייגות 766 לחלופין א' לא עברה. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נעבור להסתייגות 777. לחלופין ב' ירד, ומ-767, כולל כל הלחלופין, עד 777, לא כולל, ירדו. הולכים להצביע על הסתייגות 777. הסתייגות 777 – הצבעה. הצבעה מס' 437 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגות (777) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 86 לא התקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי, נוסיף. מי לא – אצל מי הבעיה? אלינה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גבי, אלינה ועידית סילמן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, רק אלינה וסילמן לא נכללו. נגד – 61, בעד – 52. ההסתייגות לא עברה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הסתייגות 787. דודי, ביקשתי בשבילך הסתייגות 787. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> על ההסתייגויות מ-778 עד 786 לא נצביע. הולכים להצביע על הסתייגות 787. הצבעה. עד 786 לא נצביע. הולכים להצביע על הסתייגות 787. הצבעה. הצבעה מס' 438 בעד ההסתייגות – 53 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגות (787) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 86 לא התקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 53, נגד – 60. הסתייגות 787 לא עברה. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> נעבור להסתייגות 973. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מ-788 עד 972 לא נצביע. עד 972 הוסרו. הולכים להצביע על הסתייגות 973. הסתייגות 973 – הצבעה. הצבעה מס' 439 בעד ההסתייגות – 53 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגות (973) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 86 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 53 בעד, 60 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לעבור להסתייגות – איזה מספר אתה רוצה, דודי? זרוק מספר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אפשר לחזור עוד פעם ל-787? << קריאה >> בנימין נתניהו (הליכוד): << קריאה >> אבל אין, היא אסורה אם לובשת היא חולצה אפורה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 1000. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות 974 עד הסתייגות 999 הוסרו. הולכים להצביע על הסתייגות 1000. הסתייגות 1000 – הצבעה. הצבעה מס' 440 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 61 נמנעים – 1 ההסתייגות (1000) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 86 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 52, נגד – 61. הסתייגות 1000 לא התקבלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות מס' 1115 – להצלת קהלים שבויים, שיהיה לפי תקן הרבנות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. על הסתייגות מ-1001 עד 1104 לא נצביע, כולל לחלופין. לפיכך, הולכים להצביע על סעיף 86 כנוסח הוועדה. הצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – הצבעה מס' 441 בעד סעיף 86, כהצעת הוועדה – 60 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 86, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 58. לפיכך, סעיף 86, כנוסח הוועדה, התקבל. אנחנו הולכים להצביע על סעיף 87 כנוסח הוועדה. סעיף 87, כנוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 442 בעד סעיף 87 – 60 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 87 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 60 בעד, 58 נגד. לפיכך, סעיף 87, כנוסח הוועדה, התקבל. כנוסח הוועדה. הולכים להצביע על סעיף 88 כנוסח הוועדה, בבקשה. הצבעה מס' 443 בעד סעיף 88 – 60 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 88 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 57, לפיכך, סעיף 88, לפי נוסח הוועדה, התקבל. הולכים להצביע על סעיף 89 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 444 בעד סעיף 89 – 60 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 89 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 58. לפיכך, סעיף 89, כנוסח הוועדה, עבר. על הסתייגות 1106 לא נצביע. הולכים להצביע על סעיף 90 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 445 בעד סעיף 90 – 60 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 90 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 57. לפיכך, סעיף 90, כנוסח הוועדה, עבר. על הסתייגות 1107 לא נצביע. לפיכך, נצביע על סעיף 91 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 446 בעד סעיף 91 – 60 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 91 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 58. לפיכך, סעיף 91, על פי נוסח הוועדה, עבר. הולכים להצביע על סעיף 92 כנוסח הוועדה. סעיף 92, כנוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 447 בעד סעיף 92 – 60 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 92 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 57. לפיכך סעיף 92, כנוסח הוועדה, התקבל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני, אנחנו מבקשים להצביע על הסתייגות 1115 כנוסח חברי הוועדה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות 1115 – הצבעה. הצבעה מס' 448 בעד ההסתייגות – 53 נגד – 63 נמנעים – אין ההסתייגות (1115) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 93 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות 1115 לא התקבלה. נגד – 63, בעד – 53. לפיכך, הולכים להצביע על סעיף 93 כנוסח הוועדה. נוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 449 בעד סעיף 93, כהצעת הוועדה – 60 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 93, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 58. לפיכך, סעיף 93, כנוסח הוועדה, התקבל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 1116. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הולכים להצביע על הסתייגות. הסתייגות 1116 – הצבעה. הצבעה מס' 450 בעד ההסתייגות – 53 נגד – 63 נמנעים – אין ההסתייגות (1116) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית אחרי סעיף 93 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 52, נגד – 60. הסתייגות 1116 לא התקבלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 1117. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות 1117 – הצבעה. הצבעה מס' 451 בעד ההסתייגות – 56 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגות (1117) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית אחרי סעיף 93 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 56, נגד – 60. לפיכך, הסתייגות 1117 לא התקבלה. סעיף 94 כנוסח הוועדה. אין הסתייגויות. סעיף 94, כנוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 452 בעד סעיף 94 – 60 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 94 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 58. לפיכך, סעיף 94, כנוסח הוועדה, התקבל. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> סעיף 1118 כנוסח חברי הוועדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הסתייגות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, הסתייגות. הסתייגות 1118 – הצבעה. הצבעה מס' 453 בעד ההסתייגות – 57 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגות (1118) של חבר הכנסת שלמה קרעי לסעיף 95 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 57, נגד – 60. לפיכך, הסתייגות 1118 לא התקבלה. לכן אנחנו עוברים להצביע על סעיף 95 כנוסח הוועדה. בבקשה. הצבעה מס' 454 בעד סעיף 95, כהצעת הוועדה – 60 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 95, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 58. לפיכך, סעיף 95, כנוסח הוועדה, עבר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 1119. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עוברים להצבעה על הסתייגות 1119. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 455 בעד ההסתייגות – 58 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגות (1119) של חבר הכנסת אלי כהן לסעיף 96 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 58, נגד – 60. לפיכך, הסתייגות 1119 לא עברה. אין הסתייגויות. אנחנו הולכים להצביע על סעיף 96 על פי נוסח הוועדה. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 456 בעד סעיף 96, כהצעת הוועדה – 60 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 96, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 58. לפיכך, סעיף 96, כנוסח הוועדה, עבר. אני עובר להצביע על סעיף 97 כנוסח הוועדה. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 457 בעד סעיף 97 – 60 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 97 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 58. לפיכך, סעיף 97, על פי נוסח הוועדה, עבר. אני עובר להצביע על סעיף 98 על פי נוסח הוועדה. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 458 בעד סעיף 98 – 60 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 98 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 58. לפיכך, סעיף 98, על פי נוסח הוועדה, עבר. אני עובר להצביע על סעיף 99 על פי נוסח הוועדה. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 459 בעד סעיף 99 – 60 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 99 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 58. סעיף 99, על פי נוסח הוועדה, עבר. אני עובר להצביע על סעיף 100 על פי נוסח הוועדה. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 460 בעד סעיף 100 – 60 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 100 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 58. לפיכך, סעיף 100, על פי נוסח הוועדה, עבר. אני עובר להצביע על סעיף 101 על פי נוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 461 בעד סעיף 101 – 60 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 101 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 58. לפיכך, סעיף 101, על פי נוסח הוועדה, עבר. סעיף 102 על פי נוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 462 בעד סעיף 102 – 60 נגד – 56 נמנעים – אין סעיף 102 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 56. לפיכך, סעיף 102, על פי נוסח הוועדה, עבר. אני עובר להצביע על סעיף 103 על פי נוסח הוועדה. בבקשה. הצבעה מס' 463 בעד סעיף 103 – 60 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 103 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 58. לפיכך, סעיף 103, על פי נוסח הוועדה, עבר. אני עובר להצביע על סעיף 104 על פי נוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 464 בעד סעיף 104 – 60 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 104 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 57. לפיכך, סעיף 104, על פי נוסח הוועדה, התקבל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת קיש מבקש להצביע על ההסתייגות שלו, 1120. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די, מספיק כבר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עזבו, יש אחרונה, לא כדאי הוויכוח הזה. יש הסתייגות אחת, עזבו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוויכוח מיותר, מיותר. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> זה השכר לחיילי צה"ל. אתה לא רוצה לשלם להם? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברים, נא לשבת. אני לוקח את זה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> שכר לחיילי צה"ל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש, תודה. אנחנו הולכים להצביע על הסתייגות 1120. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 465 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 66 נמנעים – אין ההסתייגות (1120) של חבר הכנסת יואב קיש לסעיף 105 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 52, נגד – 66. הסתייגות 1120 לא עברה. לפיכך, אני הולך להצביע, כנוסח הוועדה – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> כנוסח הוועדה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> על סעיף 105 כנוסח הוועדה – הצבעה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 466 בעד סעיף 105, כהצעת הוועדה – 60 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 105, כהצעת הוועדה, נתקבל. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> סליחה. יש פה מישהו שפועל בניגוד להנחיית היועץ המשפטי. שישב. הוא לא מנהל פה את הכנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 58. לפיכך, סעיף 105, כנוסח הוועדה, עבר. לא נצביע על הסתייגות 1121 ולא על 1122. לפיכך, נצביע על סעיף 106 על פי נוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 467 בעד סעיף 106 – 60 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 106 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 58. לפיכך, סעיף 106, על פי נוסח הוועדה, עבר. אני עובר להצביע על סעיף 107 על פי נוסח הוועדה. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 468 בעד סעיף 107 – 60 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 107 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 58. לפיכך סעיף 107, על פי נוסח הוועדה, התקבל. אני עובר להצביע, על סעיף 108 על פי נוסח הוועדה. סעיף 108, על פי נוסח הוועדה, בבקשה. הצבעה מס' 469 בעד סעיף 108 – 60 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 108 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 58. לפיכך, סעיף 108, על פי נוסח הוועדה, עבר. אני עובר על סעיף 109 להצביע על פי נוסח הוועדה. סעיף 109, על פי נוסח הוועדה, בבקשה. הצבעה מס' 470 בעד סעיף 109 – 60 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 109 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 58. סעיף 109, על פי נוסח הוועדה, עבר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני, אנחנו מבקשים להצביע על הסתייגות 1123, האחרונה. היא מזקקת בתוכה את כל תחלואיה של הממשלה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. חבר הכנסת קיש, תודה רבה. אנחנו לא נצביע על הסתייגות 1123. על כן אנחנו הולכים להצביע על סעיף 110 על פי נוסח הוועדה. 110, כנוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 471 בעד סעיף 110 – 60 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 110 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 60, נגד – 58. לפיכך, סעיף 110, על פי נוסח הוועדה, עבר והתקבל. תמה הקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה שלישית – שמית, על פי בקשת הממשלה. בבקשה. שקט במליאה. בבקשה, מזכירת הכנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – אינו נוכח ענבר בזק – בעד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – בעד אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – נגד אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – אינו משתתף בהצבעה אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – נגד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – נגד מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – בעד שרון רופא אופיר – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – נגד מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, מזכירת הכנסת, לקרוא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד ינון אזולאי – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד חיים ביטון – נגד יואב בן צור – נגד קרן ברק – נגד מאי גולן – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – נגד אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד יריב לוין – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד בצלאל סמוטריץ' – נגד חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – נגד שלמה קרעי – נגד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש מי מחברי הכנסת במליאה שמזכירת הכנסת לא קראה בשמו? אני לא משתתף. נא לסכם, בבקשה. הסתיימה ההצבעה. בבקשה לסכם. בעד – 61, נגד – 57. הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב–2021, התקבלה. הודעה לחבר הכנסת אלי כהן, בבקשה. << דובר >> אלי כהן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בזמן שאנחנו עכשיו יוצאים להפסקה, אנחנו כאן באופוזיציה רוצים להניח בפניכם הצעה שהיא נכונה, צודקת ומאוזנת. ההצעה אומרת שמתוך תקציב של 452 מיליארד ש"ח לשנת 2022, פרומיל, שזה אלפית, יוקצה לטובת העלאת השכר של חיילי צה"ל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> תמורת הדבר הזה, אנחנו נסכים למשוך את ההסתייגויות, אם תתחייבו לזה שעד סוף השנה תעשו את זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. הממשלה – חבר הכנסת לפיד. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת כהן. חבר הכנסת לפיד רוצה להגיב, בבקשה. << דובר >> שר החוץ יאיר לפיד: << דובר >> חבר הכנסת כהן, אני רוצה להזכיר לך, היו לך 15 שנה בשלטון להעלות את שכר החיילים ולא עשיתם את זה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אנחנו העלינו. << דובר_המשך >> שר החוץ יאיר לפיד: << דובר_המשך >> אנחנו נעלה את שכר החיילים הסדירים. ההצעה נדחית. תודה רבה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> שקרן. שקרן. שקרן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. המליאה יוצאת להפסקה עד לשעה 15:00. בבקשה. תודה לכם. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:10 ונתחדשה בשעה 15:00.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אני מתכבד לחדש את ישיבת מליאת הכנסת. אנא תפסו את מקומכם. אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, התשפ"ב–2021. חברי הכנסת, ראשית אנחנו נצביע על הסתייגויות לתקציב לשנת הכספים 2022. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק שנייה, אדוני. רק שנייה, אדוני. לא להתפרץ ככה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> למה אתה מתחיל עם החלק השני של החוק? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק שנייה, אדוני. עושים בדיוק כמו שהיה אתמול. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גם מה שהיה אתמול לא בסדר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מתחילים עם המספרים. אנחנו מתחילים עם הסתייגויות לתקציב לשנת 2022. לפניכם מונחת החוברת של ההסתייגויות, החוברת הצהובה עם הכותרת "הסתייגויות לתקציב לשנת הכספים 2022". אנחנו נצביע בדיוק כפי שעשינו אתמול. חברי הכנסת, אנחנו מתחילים בהצבעות, אנא תפסו את מקומותיכם. אנחנו מתחילים בהצבעות על הסתייגויות לסעיף תקציבי 01 – נשיא המדינה ולשכתו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני, אני מבקש חוות דעת של הייעוץ המשפטי. למה אתה מתחיל עם החלק השני של החוק ולא עם הסעיפים הראשונים של החוק? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, אני פועל על פי מצוות הייעוץ המשפטי. אני מבקש ממך להשתמש במיקרופון רק לצורך השימוש שהוא הותר לו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה השימוש, הסתייגות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, זה לא הותר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה מה שהותר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, אדוני. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות לסעיף 01 – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> למה אתה סותם לי את הפה, אדוני? אני מבקש חוות דעת של הייעוץ המשפטי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – נשיא המדינה ולשכתו, לשנת הכספים 2022. חברים, אי-אפשר ככה. אנחנו בתחילת הצבעה, בואו שנייה נתפקס. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף תקציבי 01 – נשיא המדינה ולשכתו, לשנת הכספים 2022, הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 472 בעד ההסתייגויות – 54 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 01 – נשיא המדינה ולשכתו, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 54, נגד – 60, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שלמה מרכז לנו את זה. למה אתה מתעלם מזה? תשמע אותו. הצבעה מס' 473 בעד ההסתייגויות – 51 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 01 – נשיא המדינה ולשכתו, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השבתי אתמול, אדוני. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא, אתמול לא שאלנו את זה. אתמול לא שאלתי את השאלה הזאת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 51, נגד – 64, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. על כן, אנחנו מצביעים על סעיף תקציבי 01 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, לא יכול להיות שאתה מתעלם משאלה שאני שואל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, לא מפריעים באמצע הצבעה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא, לא יכול להיות שאתה מתעלם משאלה שאני שואל אותך. הצבעה מס' 474 בעד סעיף 01, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 55 נמנעים – אין סעיף 01 – נשיא המדינה ולשכתו, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה לא יכול לסתום פה את הפה לאופוזיציה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 55, אין נמנעים. אני קובע שהסעיף, כנוסח הוועדה, התקבל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שאלתי שאלה בנימוס. ביקשתי חוות דעת של הייעוץ המשפטי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קרעי – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ביקשתי – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שמעתי מה ביקשת. אתה לא צריך לחזור על זה פעם שלישית. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אז תענה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, אתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תתנשא עלינו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עכשיו אנחנו נמצאים בהצבעות על הסתייגויות מספריות – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תתנשא עלינו. הוא שואל שאלה – תענה. אתה לא עושה לנו טובה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שב, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא רוצה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז בעמידה. אנחנו מצביעים עכשיו על החלק המספרי, כמצוות הלשכה המשפטית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תענה כמו בן אדם. אל תהיה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> החלק המספרי הוא סיכום של סך המספרים של החלק המילולי, ולכן מתחילים מהחלק המספרי. זאת התשובה של הלשכה המשפטית. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו ממשיכים לסעיף הבא: הצבעה על הסתייגויות לסעיף 02 – הכנסת, הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 475 בעד ההסתייגויות – 56 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 02 – הכנסת, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 56, נגד – 60, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 476 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 63 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 02 – הכנסת, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 63, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. לכן נצביע על סעיף תקציבי 02 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 477 בעד סעיף 02, כהצעת הוועדה – 60 נגד – 56 נמנעים – אין סעיף 02 – הכנסת, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 60, נגד – 56, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף 02 – הכנסת, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 04 – משרד ראש הממשלה, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 478 בעד ההסתייגויות – 55 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 04 – משרד ראש הממשלה, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 55, נגד – 60, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 479 בעד ההסתייגויות – 51 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 04 – משרד ראש הממשלה, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 51, נגד – 64, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוכנית חדשה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 480 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 04 – משרד ראש הממשלה, לשנת הכספים 2022, בדבר תוכנית חדשה, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 64, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. לכן נצביע על סעיף תקציבי 04 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 481 בעד סעיף 04, כהצעת הוועדה – 60 נגד – 56 נמנעים – אין סעיף 04 – משרד ראש הממשלה, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 60, נגד – 56, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 04 – משרד ראש הממשלה, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים להסתייגות לתקציב משרד האוצר – הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב לסעיף 05. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 482 בעד ההסתייגויות – 52 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 05 – משרד האוצר, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 52, נגד – 64, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 483 בעד ההסתייגויות – 56 נגד – 62 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 05 – משרד האוצר, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 56, נגד – 62, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוכנית חדשה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 484 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 05 – משרד האוצר, לשנת הכספים 2022, בדבר תוכנית חדשה, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 64, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. לכן נצביע על סעיף תקציבי 05 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 485 בעד סעיף 05, כהצעת הוועדה – 60 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 05 – משרד האוצר, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 60, נגד – 58, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 05 – משרד האוצר, כהצעת הוועדה, התקבל. חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 06 – משרד הפנים, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 486 בעד ההסתייגויות – 58 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 06 – משרד הפנים, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 58, נגד – 60, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 487 בעד ההסתייגויות – 56 נגד – 62 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 06 – משרד הפנים, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 56, נגד – 62, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להסתייגויות שמשמעותן תוכנית חדשה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 488 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 06 – משרד הפנים, לשנת הכספים 2022, בדבר תוכנית חדשה, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 65, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. על כן נצביע על סעיף תקציבי 06 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 489 בעד סעיף 06, כהצעת הוועדה – 60 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 06 – משרד הפנים, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 60, נגד – 58, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף 06 – משרד הפנים, התקבל כהצעת הוועדה. אנחנו עוברים להסתייגויות לתקציב 07 – המשרד לביטחון הפנים, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 490 בעד ההסתייגויות – 50 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 07 – המשרד לביטחון הפנים, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 50, נגד – 65, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 491 בעד ההסתייגויות – 54 נגד – 63 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 07 – המשרד לביטחון הפנים, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 54, נגד – 63, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. על כן נצביע על סעיף תקציבי 07 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 492 בעד סעיף 07, כהצעת הוועדה – 60 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 07 – המשרד לביטחון הפנים, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 60, נגד – 58, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציב 07 – המשרד לביטחון הפנים, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 08 – משרד המשפטים, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 493 בעד ההסתייגויות – 52 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 08 – משרד המשפטים, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 52, נגד – 65, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 494 בעד ההסתייגויות – 57 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 08 – משרד המשפטים, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 57, נגד – 60, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות שמשמעותה תוכנית חדשה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 495 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגות לסעיף 08 – משרד המשפטים, לשנת הכספים 2022, בדבר תוכנית חדשה, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 51, נגד – 65, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף תקציבי 08 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 496 בעד סעיף 08, כהצעת הוועדה – 60 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 08 – משרד המשפטים, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 60, נגד – 57, אין נמנעים. סעיף תקציבי 08 – משרד המשפטים, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 09 – משרד החוץ, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 497 בעד ההסתייגויות – 51 נגד – 66 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 09 – משרד החוץ, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 51, נגד – 66, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. הסתייגויות הפחתת תקציב – מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 498 בעד ההסתייגויות – 56 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 09 – משרד החוץ, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 56, נגד – 60, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. לכן נצביע על סעיף תקציבי 09 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 499 בעד סעיף 09 – 60 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 09 – משרד החוץ, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 60, נגד – 57, אין נמנעים. סעיף תקציבי 09 – משרד החוץ, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 10 – מטה לביטחון לאומי, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 500 בעד ההסתייגויות – 51 נגד – 66 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 10 – מטה לביטחון לאומי, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 51, נגד – 66, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. על כן נצביע על סעיף תקציבי 10 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 501 בעד סעיף 10 – 60 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 10 – מטה לביטחון לאומי, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 60, נגד – 57, אין נמנעים. סעיף תקציבי 10 – מטה לביטחון לאומי, אושר כהצעת הוועדה. על סעיף תקציבי 11 לא נצביע. הדבר ייקבע על ידי ועדת הכספים. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 12 – גמלאות ופיצויים, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 502 בעד ההסתייגויות – 51 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 12 – גמלאות ופיצויים, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 51, נגד – 64, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 503 בעד ההסתייגויות – 56 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 12 – גמלאות ופיצויים, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 56, נגד – 61, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. על כן נצביע על סעיף תקציבי 12 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 504 בעד סעיף 12 – 60 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 12 – גמלאות ופיצויים, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, על תוספת תקציב בסעיף הבא אני מבקש הצבעה שמית – תוספת של פרויקטים ברשויות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, אדוני. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בבקשה, אדוני, בבקשה. בבקשה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 60, נגד – 57, אין נמנעים. אני קובע שסעיף תקציבי 12 – גמלאות ופיצויים, כהצעת הוועדה, התקבל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בבקשה, אדוני. בבקשה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 13 – הוצאות שונות, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. ההצבעה תהיה הצבעה שמית. מזכירת הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קרעי, על מה זה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> פרויקטים ברשויות, תקצוב רשויות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, אני מבקש שלא לעשות שימוש במיקרופון. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תודה, אדוני. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בבקשה, אדוני בבקשה. בבקשה, אדוני. הם החמיאו לך שאתה יודע לנהל את זה, הא? לפיד נתן לך ציון שאתה יודע לתקתק את זה, הא? << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – אינו משתתף בהצבעה אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יעקב אשר – בעד מאי גולן – אינה נוכחת דסטה גדי יברקן – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח חיים כץ – בעד נעמה לזימי – נגד אורית מלכה סטרוק – בעד מנסור עבאס – נגד יצחק פינדרוס – בעד עמיחי שיקלי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש מי מחברי הכנסת שלא הצביע? אם אין, אנחנו נועלים את ההצבעה. נא לספור קולות. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 50, נגד – 64, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת התקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 505 בעד ההסתייגויות – 41 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 13 – הוצאות שונות, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 41, נגד – 60, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אם כך, אנחנו נצביע על סעיף תקציבי 13 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 506 בעד סעיף 13, כהצעת הוועדה – 60 נגד – 53 נמנעים – אין סעיף 13 – הוצאות שונות, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 60, נגד – 53. סעיף תקציבי 13, כהצעת הוועדה, אושר. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 14 – בחירות ומימון מפלגות, הצבעה על ההסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 507 בעד ההסתייגויות – 45 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 14 – בחירות ומימון מפלגות, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 45, נגד – 67, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 508 בעד ההסתייגויות – 54 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 14 – בחירות ומימון מפלגות, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 54, נגד – 60, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות שמשמעותה תוכנית חדשה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 509 בעד ההסתייגות – 53 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגות לסעיף 14 – בחירות ומימון מפלגות, לשנת הכספים 2022, בדבר תוכנית חדשה, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 60, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. על כן נצביע על סעיף תקציבי 14 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 510 בעד סעיף 14, כהצעת הוועדה – 60 נגד – 56 נמנעים – אין סעיף 14 – בחירות ומימון מפלגות, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 60, נגד – 56, אין נמנעים. סעיף תקציבי 14, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 15 – משרד הביטחון, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 511 בעד ההסתייגויות – 49 נגד – 66 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 15 – משרד הביטחון, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 49, נגד – 66, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. הצבעה על ההסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב – מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 512 בעד ההסתייגויות – 56 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 15 – משרד הביטחון, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 56, נגד – 59, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוכנית חדשה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 513 בעד ההסתייגויות – 48 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 15 – משרד הביטחון, לשנת הכספים 2022, בדבר תוכנית חדשה, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 48, נגד – 65, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. לכן נצביע על סעיף תקציבי 15 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 514 בעד סעיף 15, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 55 נמנעים – אין סעיף 15 – משרד הביטחון, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 55, אין נמנעים. סעיף תקציבי 15 – משרד הביטחון, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים להסתייגויות לסעיף תקציבי 16 – הוצאות חירום אזרחיות, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 515 בעד ההסתייגויות – 56 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 16 – הוצאות חירום אזרחיות, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 56, נגד – 60, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 516 בעד ההסתייגויות – 51 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 16 – הוצאות חירום אזרחיות, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 51, נגד – 64, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. לכן נצביע על סעיף תקציבי 16 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 517 בעד סעיף 16, כהצעת הוועדה – 60 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 16 – הוצאות חירום אזרחיות, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 60, נגד – 57, אין נמנעים. סעיף תקציבי 16 – הוצאות חירום אזרחיות, כהצעת הוועדה, אושר. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות לסעיף 17 – תיאום הפעולות בשטחים, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 518 בעד ההסתייגויות – 57 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 17 – תיאום הפעולות בשטחים, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 57, נגד – 60, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציבית. מי בעד? מי נגד? ההצבעה החלה. הצבעה מס' 519 בעד ההסתייגויות – 50 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 17 – תיאום הפעולות בשטחים, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 50, נגד – 65, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. לכן נצביע על סעיף תקציבי 17 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 520 בעד סעיף 17, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 55 נמנעים – אין סעיף 17 – תיאום הפעולות בשטחים, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 61, נגד – 55, אין נמנעים. סעיף תקציבי 17, כהצעת הוועדה, אושר. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 18 – הרשויות המקומיות, הצבעה על ההסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 521 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 18 – הרשויות המקומיות, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 60, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 522 בעד ההסתייגויות – 51 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 18 – הרשויות המקומיות, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 51, נגד – 64, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף תקציבי 18 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 523 בעד סעיף 18, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 56 נמנעים – אין סעיף 18 – רשויות מקומיות, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 59, נגד – 56, אין נמנעים. סעיף תקציבי 18 – הרשויות המקומיות, כהצעת הוועדה, אושר. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 19 – מדע, תרבות וספורט, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 524 בעד ההסתייגויות – 56 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 19 – מדע, תרבות וספורט, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 56, נגד – 59, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 525 בעד ההסתייגויות – 51 נגד – 63 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 19 – מדע, תרבות וספורט, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 51, נגד – 63, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. לכן אנחנו עוברים להצבעה על הסעיף התקציבי כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא אמרת איזה סעיף, אדוני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו באותו סעיף, אדוני. אנחנו באותו סעיף, 19 – מדע, תרבות וספורט. הצבעה מס' 526 בעד סעיף 19, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 56 נמנעים – אין סעיף 19 – מדע, תרבות וספורט, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 59, נגד – 56, אין נמנעים. סעיף תקציבי 19 – מדע, תרבות וספורט, כהצעת הוועדה, אושר. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 20 – משרד החינוך, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 527 בעד ההסתייגויות – 55 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 20 – משרד החינוך, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 55, נגד – 59, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 528 בעד ההסתייגויות – 51 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 20 – משרד החינוך, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 51, נגד – 64, אין נמנעים, ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוכנית חדשה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 529 בעד ההסתייגויות – 51 נגד – 62 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 20 – משרד החינוך, לשנת הכספים 2022, בדבר תוכנית חדשה, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 51, נגד – 62, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. לכן נצביע על סעיף תקציבי 20 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 530 בעד סעיף 20, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 56 נמנעים – אין סעיף 20 – משרד החינוך, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 59, נגד – 56, אין נמנעים, סעיף תקציבי 20 – משרד החינוך, כהצעת הוועדה, אושר. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות לסעיף 21 – ההשכלה הגבוהה, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 531 בעד ההסתייגויות – 51 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 21 – ההשכלה הגבוהה, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 51, נגד – 64, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 532 בעד ההסתייגויות – 56 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 21 – ההשכלה הגבוהה, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 56, נגד – 59, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. לכן נצביע על סעיף תקציבי 21 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 533 בעד סעיף 21, כהצעת הוועדה – 60 נגד – 55 נמנעים – אין סעיף 21 – ההשכלה הגבוהה, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 60, נגד – 55, אין נמנעים. סעיף תקציבי 21 – ההשכלה הגבוהה, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 22 – המשרד לשירותי דת, הצבעה על ההסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 534 בעד ההסתייגויות – 52 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 22 – המשרד לשירותי דת, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 52, נגד – 64, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 535 בעד ההסתייגויות – 57 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 22 – המשרד לשירותי דת, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 57, נגד – 59, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. לכן מצביעים על סעיף תקציבי 22 כהצעת הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 536 בעד סעיף 22, כהצעת הוועדה – 62 נגד – 54 נמנעים – אין סעיף 22 – המשרד לשירותי דת, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 62, נגד – 54, אין נמנעים, הסעיף התקציבי 22 – המשרד לשירותי דת, כעמדת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי – חברי הכנסת, לא למחוא כפיים. חברי הכנסת, אנא שמרו על השקט. אי-אפשר לנהל ככה הצבעה, אני מצטער. אני מבקש לשמור על השקט. נא לשמור על השקט. חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 23 – משרד הרווחה, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 537 בעד ההסתייגויות – 57 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 23 – משרד הרווחה, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 57, נגד – 59, אין נמנעים, ההסתייגויות לא התקבלו. הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב – חברי הכנסת, הסתייגויות. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 538 בעד ההסתייגויות – 51 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 23 – משרד הרווחה, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 51, נגד – 64, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. לכן נצביע על סעיף תקציבי 23 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 539 בעד סעיף 23, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 23 – משרד הרווחה, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 59, נגד – 57, אין נמנעים. סעיף תקציבי 23 – משרד הרווחה, כהצעת הוועדה, אושר. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 24 – משרד הבריאות, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 540 בעד ההסתייגויות – 57 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 24 – משרד הבריאות, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 57, נגד – 59, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 541 בעד ההסתייגויות – 51 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 24 – משרד הבריאות, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 51, נגד – 64, אין נמנעים. ההסתייגויות לא נתקבלו. לכן נצביע על סעיף תקציבי 24 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 542 בעד סעיף 24, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 24 – משרד בריאות, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 59, נגד – 57, אין נמנעים, סעיף תקציבי 24 – משרד הבריאות, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 25 – הרשות לניצולי השואה, הצבעה על ההסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 543 בעד ההסתייגויות – 57 נגד – 59 נמנעים – אין הסתייגויות לסעיף 25 – הרשות לניצולי השואה, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד –57, נגד – 59, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. עוברים להצבעה על ההסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 544 בעד ההסתייגויות – 50 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 25 – הרשות לניצולי השואה, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 50, נגד – 64, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. לכן נצביע על סעיף 25 לפי הצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 545 בעד סעיף 25, כהצעת הוועדה – 59 נגד –57 נמנעים – אין סעיף 25 – הרשות לניצולי השואה, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 59, נגד – 57, אין נמנעים, סעיף תקציבי 25 – הרשות לניצולי שואה, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים להסתייגויות על סעיף תקציבי 26 – המשרד להגנת הסביבה, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? נא להצביע, חברים. הצבעה מס' 546 בעד ההסתייגויות – 57 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 26 – המשרד להגנת הסביבה, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 57, נגד – 59, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות שמשמעותה הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 547 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 63 נמנעים – אין ההסתייגות לסעיף 26 – המשרד להגנת הסביבה, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 52, נגד – 63, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. על כן, נעבור להצבעה על סעיף תקציב 26 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 548 בעד סעיף תקציבי 26, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 56 נמנעים – אין סעיף 26 – המשרד להגנת הסביבה, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 59, נגד – 56, אין נמנעים. סעיף תקציבי 26, של המשרד להגנת הסביבה, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 27 – הקצבות לביטוח הלאומי, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה. הצבעה מס' 549 בעד ההסתייגויות – 56 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 27 – הקצבות לביטוח לאומי, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 56, נגד – 59. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 550 בעד ההסתייגויות – 52 נגד – 63 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 27 – הקצבות לביטוח לאומי, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 52, נגד – 63, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגויות שמשמעותן תוכנית חדשה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 551 בעד ההסתייגויות – 56 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 27 – הקצבות לביטוח לאומי, לשנת הכספים 2021, בדבר תוכנית חדשה, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 56 , נגד – 59, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. ולכן נצביע על סעיף תקציבי 27 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 552 בעד סעיף 27, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 55 נמנעים – אין סעיף 27 – הקצבות לביטוח לאומי, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 59, נגד – 55, אין נמנעים. סעיף תקציבי 27 – הקצבות לביטוח הלאומי, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 29 – משרד הבינוי והשיכון, הצבעה על ההסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 553 בעד ההסתייגויות – 57 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 29 – משרד הבינוי והשיכון, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 57, נגד – 59 , אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות שמשמעותה הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 554 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 63 נמנעים – אין ההסתייגות לסעיף 29 – משרד הבינוי והשיכון, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 52 , נגד – 63, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. ולכן, נצביע על סעיף תקציבי 29 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 555 בעד סעיף תקציבי 29, כהצעת הוועדה – 60 נגד – 56 נמנעים – אין סעיף 29 – משרד הבינוי והשיכון, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 60, נגד – 56, אין נמנעים. סעיף תקציבי 29, של משרד הבינוי והשיכון, כהצעת הוועדה, אושר. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי מס' 30 – משרד העלייה והקליטה, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד ההסתייגויות? נא להצביע. הצבעה מס' 556 בעד ההסתייגויות – 52 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 30 – משרד העלייה והקליטה, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 52, נגד – 65, אין נמנעים. ההסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב לא התקבלו. חבר הכנסת בגין, יש לך בעיה עם הלוח? יש בעיה עם לוח ההצבעה שלך? << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אין לו בעיה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברים, כאמור, ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 557 בעד ההסתייגויות – 57 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 30 – משרד העלייה והקליטה, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 57, נגד – 59, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. על כן נצביע על סעיף תקציבי 30 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 558 בעד סעיף תקציבי 30, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 56 נמנעים – אין סעיף 30 – משרד העלייה והקליטה, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 59 , נגד – 56, אין נמנעים. סעיף תקציבי מס' 30, של משרד העלייה והקליטה, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 31 – הוצאות ביטחוניות שונות, הצבעה על ההסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 559 בעד ההסתייגויות – 56 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 31 – הוצאות ביטחוניות שונות, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 56, נגד – 59, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. על כן, נצביע על סעיף תקציבי 31 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 560 בעד סעיף 31, כהצעת הוועדה – 58 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 31 – הוצאות ביטחוניות שונות, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 58, נגד – 57, אין נמנעים. סעיף תקציבי 31 – הוצאות ביטחוניות שונות, כהצעת הוועדה, אושר. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 33, של משרד החקלאות, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 561 בעד ההסתייגויות – 57 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 33 – משרד החקלאות, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 57, נגד – 59, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 562 בעד ההסתייגויות – 52 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 33 – משרד החקלאות, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 52, נגד – 64, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. על כן, אנחנו עוברים להצבעה על סעיף תקציבי 33 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 563 בעד סעיף 33, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 33 – משרד החקלאות, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 59, נגד – 57, אין נמנעים. סעיף תקציבי 33, של משרד החקלאות, כהצעת הוועדה, אושר. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף תקציבי 34 – משרד האנרגיה, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 564 בעד ההסתייגויות – 56 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 34 – משרד האנרגיה, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 56, נגד – 59, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 565 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 34 – משרד האנרגיה, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 52, נגד – 64, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים, אם כך, להצבעה על סעיף תקציבי 34 – משרד האנרגיה כהצעת הוועדה. הצבעה תהיה שמית. בבקשה, מזכירת הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה על הסעיף, כן? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> על הסעיף, כהצעת הוועדה. כן. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד מי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – אינו משתתף בהצבעה אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – בעד אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – נגד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – נגד אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – אינו נכוח מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – נגד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – אינו נוכח מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – נגד מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – בעד שרון רופא אופיר – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – נגד מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת דסטה גדי יברקן – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – אינו משתתף בהצבעה אורלי לוי אבקסיס – נגד יעקב מרגי – אינו נוכח אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – נגד אלכס קושניר – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע? << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יעקב מרגי – נגד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עוד מישהו? ההצבעה הסתיימה. נא למנות את הקולות. חברי הכנסת, להלן התוצאות: בעד – 60, נגד – 55, אין נמנעים. אני קובע כי הסעיף התקציבי, כנוסח הוועדה, התקבל. סעיף תקציבי 34, משרד האנרגיה, התקבל כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 35 – הוועדה לאנרגיה אטומית, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. ההצבעה תהיה הצבעה שמית על פי בקשת האופוזיציה. מזכירת הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. אנחנו מדברים על תוספת תקציב, הסתייגויות של תוספת תקציב. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – אינו משתתף בהצבעה אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – אינו משתתף בהצבעה אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – אינה נוכחת יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני לא הצבעתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יגיע תורך. גם תורך יגיע. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – נגד אמיר אוחנה – בעד אופיר אקוניס – בעד מאי גולן – אינה נוכחת גילה גמליאל – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד צחי הנגבי – אינו נוכח אחמד טיבי – נגד אלי כהן – בעד ישראל כץ – בעד יריב לוין – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יואב קיש – בעד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד שמחה רוטמן – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש חבר כנסת שלא הצביע? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כן. כן. כן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> צחי הנגבי. רק שנייה. צחי הנגבי. בני בגין. כן, צחי הנגבי. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) צחי הנגבי – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש עוד חבר כנסת שלא הצביע? אם כך, ההצבעה ננעלה. נא לספור את הקולות. אם כך, חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 52, נגד – 65, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף תקציבי 35 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 566 בעד סעיף 35, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 35 – הוועדה לאנרגיה אטומית, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 59, נגד – 57, אין נמנעים. סעיף תקציבי 35, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 36 – תעסוקה, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 567 בעד ההסתייגויות – 56 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 36 – תעסוקה, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 56, נגד – 60, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 568 בעד ההסתייגויות – 51 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 36 – תעסוקה, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 51, נגד – 65, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. לכן נצביע על סעיף תקציבי 36 – תעסוקה כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 569 בעד סעיף 36, כהצעת הוועדה – 60 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 36 – תעסוקה, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 60, נגד – 57. סעיף תקציבי 36 – תעסוקה, כהצעת הוועדה, אושר. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 37 – משרד התיירות, הצבעה על ההסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 570 בעד ההסתייגויות – 55 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 37 – משרד התיירות, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 55, נגד – 60, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. לכן נצביע על סעיף תקציבי 37 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 571 בעד סעיף 37, כהצעת הוועדה – 60 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 37 – משרד התיירות, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 60, נגד – 58, אין נמנעים. סעיף תקציבי 37 – משרד התיירות, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 38 – כלכלה ותעשייה, הצבעה על ההסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 572 בעד ההסתייגויות – 58 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 38 – כלכלה ותעשייה, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 58, נגד – 60, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 573 בעד ההסתייגויות – 51 נגד – 66 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 38 – כלכלה ותעשייה, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 51, נגד – 66, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. לכן נצביע על סעיף תקציבי 38 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 574 בעד סעיף 38, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 38 – כלכלה ותעשייה, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 59, נגד – 57, אין נמנעים. סעיף תקציבי 38, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים להסתייגויות לסעיף תקציבי 39 – משרד התקשורת, הצבעה על ההסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 575 בעד ההסתייגויות – 58 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 39 – משרד התקשורת, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 58, נגד – 60, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 576 בעד ההסתייגויות – 52 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 39 – משרד התקשורת, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 52, נגד – 65, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות שמשמעותה תוכנית חדשה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 577 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגות לסעיף 39 – משרד התקשורת, לשנת הכספים 2022, בדבר תוכנית חדשה, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 55, נגד – 61, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. על כן נצביע על סעיף 39 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 578 בעד סעיף 39, כהצעת הוועדה – 60 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 39 – משרד התקשורת, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, שימו לב: בעד – 60, נגד – 58, אין נמנעים. סעיף תקציבי 39 – משרד התקשורת, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגויות לסעיף 40 – משרד התחבורה, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 579 בעד ההסתייגויות – 58 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 40 – משרד התחבורה, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 58, נגד – 60, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. על כן נצביע על סעיף תקציבי 40 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 580 בעד סעיף 40, כהצעת הוועדה – 60 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 40 – משרד התחבורה, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 60, נגד – 57, אין נמנעים. סעיף תקציבי 40, של משרד התחבורה, כהצעת הוועדה, התקבל. נעבור לסעיף תקציבי 41 – רשות ממשלתית למים וביוב, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 581 בעד ההסתייגויות – 58 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 41 – רשות ממשלתית למים וביוב, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 58, נגד – 60, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. לכן נצביע על סעיף תקציבי 41 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 582 בעד סעיף 41, כהצעת הוועדה – 60 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 41 – רשות ממשלתית למים וביוב, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 60, נגד – 58, אין נמנעים. סעיף תקציבי 41, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 42 – מענקי בינוי ושיכון, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 583 בעד ההסתייגויות – 57 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 42 – מענקי בינוי ושיכון, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 57, נגד – 60, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. על כן נעבור להצבעה על הסתייגות שמשמעותה הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 584 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגות לסעיף 42 – מענקי בינוי ושיכון, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מחשוב, נא לפנות לחברת הכנסת בזק. בעד – 52. איך את מצביעה, חברת הכנסת בזק? << קריאה >> ענבר בזק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נגד? 66 נגד, בתוספת ההצבעה של חברת הכנסת בזק, אין נמנעים. ההסתייגות לא נתקבלה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> זה נספר. היושב-ראש, זה נספר. לפי התמונה היא נספרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז נבדוק את זה. בכל מקרה, ההסתייגויות לא התקבלו. על זה אין מחלוקת. על כן, אנחנו נצביע על סעיף תקציבי 42 כהצעת הוועדה. נא להצביע. הצבעה מס' 585 בעד סעיף 42, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 42 – מענקי בינוי ושיכון, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו נוסיף את חברת הכנסת בזק. בעד – 60, נגד – 58, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 42 – מענקי בינוי ושיכון, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 43 – המרכז למיפוי ישראל, הצבעה על ההסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 586 בעד ההסתייגויות – 56 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 43 – המרכז למיפוי ישראל, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נוסיף את חברת הכנסת בזק נגד. בעד – 56, נגד – 60, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. על כן נעבור להצבעה על סעיף תקציבי 43 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 587 בעד סעיף 43, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 43 – המרכז למיפוי ישראל, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 60, נגד – 58, אין נמנעים. סעיף תקציבי 43 – המרכז למיפוי ישראל, התקבל כהצעת הוועדה. אנחנו עוברים לסעיף תקציב סעיף 45 – תשלום ריבית ועמלות, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 588 בעד ההסתייגויות – 58 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 45 – תשלום ריבית ועמלות, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ראיתי, חברת הכנסת בזק – נגד. בעד – 58, נגד – 60, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה צריך להוסיף אותה, איתן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוספתי, אמרתי 60. לכן נצביע על סעיף תקציבי 45 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 589 בעד סעיף 45, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 45 – תשלום ריבית ועמלות, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נוסיף את חברת הכנסת בזק בעד. בעד – 60, נגד – 58, אין נמנעים. סעיף תקציבי 45 אושר כהצעת הוועדה. נעבור לסעיף תקציבי 46 – חוק חיילים משוחררים, הצבעה על ההסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 590 בעד ההסתייגויות – 51 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 46 – חוק חיילים משוחררים, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נוסיף את חברת הכנסת בזק נגד. בעד – 51, נגד – 66, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. על כן, נעבור להצבעה על סעיף תקציבי 46 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 591 בעד סעיף 46, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 46 – חוק חיילים משוחררים, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 60, נגד – 58, אין נמנעים. סעיף תקציבי 46 – חוק חיילים משוחררים, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 47 – רזרבה כללית, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 592 בעד ההסתייגויות – 58 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 47 – רזרבה כללית, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נוסיף את חברת הכנסת בזק נגד. בעד – 58, נגד – 60, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. חברת הכנסת בזק נרשמה כמצביעה נגד. הצבעה מס' 593 בעד ההסתייגויות – 52 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 47 – רזרבה כללית, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 52, נגד – 61, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. על כן נצביע על סעיף תקציבי 47 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. נוסיף את חברת הכנסת בזק בעד. הצבעה מס' 594 בעד סעיף 47, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 47 – רזרבה כללית, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 60, נגד – 57, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 47, כהצעת הוועדה, נתקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 51 – דיור ממשלתי. ההצבעה תהיה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. ענבר בזק נגד. הצבעה מס' 595 בעד ההסתייגויות – 58 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 51 – דיור ממשלתי, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 58, נגד – 60, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. על כן, נצביע על סעיף תקציבי 51 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. בזק בעד. הצבעה מס' 596 בעד סעיף 51, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 51 – דיור ממשלתי, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 60, נגד – 58, אין נמנעים. סעיף תקציבי 51 – דיור ממשלתי, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 52 – המשטרה ובתי הסוהר. ההצבעה תהיה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. ענבר בזק נגד. הצבעה מס' 597 בעד ההסתייגויות – 52 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 52 – המשטרה ובתי הסוהר, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 52, נגד – 66, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף תקציבי 52 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. ענבר בזק בעד. הצבעה מס' 598 בעד סעיף 52, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 52 – המשטרה ובתי הסוהר, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 60, נגד – 58, אין נמנעים. סעיף תקציבי 52 – משטרה ובתי סוהר, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 53 – משפטי ובתי משפט, הצבעה על הסתייגות שמשמעותה תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 599 בעד ההסתייגות – 54 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגות לסעיף 53 – משפטי ובתי המשפט, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ענבר בזק נגד. בעד – 54, נגד – 60, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. על כן נצביע על סעיף תקציבי 53 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 600 בעד סעיף 53, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 53 – משפטי ובתי המשפט, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת בזק בעד. 60 בעד, נגד – 58, אין נמנעים. סעיף תקציבי 53 – משפטי ובתי המשפט, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 54 – רשויות פיקוח, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן היא תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 601 בעד ההסתייגויות – 52 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 54 – רשויות פיקוח, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ענבר בזק נגד. בעד – 52, נגד – 62, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 602 בעד ההסתייגויות – 54 נגד – 62 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 54 – רשויות פיקוח, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ענבר בזק נגד. בעד – 54, נגד – 63, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. על כן, נצביע על סעיף 54 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 603 בעד סעיף 54, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 56 נמנעים – אין סעיף 54 – רשויות פיקוח, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת בזק בעד. בעד – 60, נגד – 56, אין נמנעים. סעיף תקציבי 54 – רשויות פיקוח, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 60 – חינוך, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 604 בעד ההסתייגויות – 57 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 60 – חינוך, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ענבר בזק נגד. בעד – 57, נגד – 60, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. לכן נצביע על סעיף תקציבי 60 כהצעת הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 605 בעד סעיף תקציבי 60, כהצעת הוועדה – 58 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 60 – חינוך, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, לא נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד, עם תוספת הצבעתה של חברת הכנסת בזק – 59, נגד – 59. הסעיף לא התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 67 – בריאות, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 606 בעד ההסתייגויות – 57 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 67 – בריאות, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 57, נגד – 60. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להסתייגות שמשמעותה הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 607 בעד ההסתייגות – 57 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגות לסעיף 67 – בריאות, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת בזק נגד. בעד – 57, נגד – 60, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף תקציבי 67 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 608 בעד סעיף תקציבי 67, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 67 – בריאות, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת בזק בעד. בעד – 60, נגד – 57, אין נמנעים. סעיף תקציבי 67 – בריאות, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים להצבעות לסעיף תקציבי 68 – רשות האוכלוסין, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 609 בעד ההסתייגויות – 52 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 68 – רשות האוכלוסין, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 52, נגד – 66, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות שמשמעותה הפחתת תקציב. מי בעד? מי בעד? הצבעה. הצבעה מס' 610 בעד ההסתייגות – 57 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגות לסעיף 68 – רשות האוכלוסין, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 57, נגד – 60, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף תקציבי 68 כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 611 בעד סעיף תקציבי 68, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 68 – רשות האוכלוסין, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת בזק בעד. בעד – 60, נגד – 58, אין נמנעים. הסעיף, כהצעת הוועדה, עבר. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 70 – שיכון, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד ההסתייגויות? נא להצביע. הצבעה מס' 612 בעד ההסתייגויות –57 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 70 – שיכון, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ענבר בזק נגד. בעד – 57, נגד – 60, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 613 בעד ההסתייגויות –52 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 70 – שיכון, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ענבר בזק נגד. בעד – 52, נגד – 66, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. על כן מצביעים על סעיף תקציבי 70 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 614 בעד סעיף תקציבי 70, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 70 – רשות האוכלוסין, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 60, נגד – 58, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 70, כנוסח הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 73 – מפעלי מים, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. חברי הכנסת, מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 615 בעד ההסתייגויות – 58 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 73 – מפעלי מים, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת בזק נגד. בעד – 58, נגד – 60, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה על סעיף תקציבי 73 – מפעלי מים כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 616 בעד סעיף תקציבי 73, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 57 נמנעים – אין סעיף 73 – מפעלי מים, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 60, נגד – 57, אין נמנעים. סעיף תקציבי 73 – מפעלי מים, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות לסעיף 76 – תעשייה, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 617 בעד ההסתייגויות – 58 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 76 – תעשייה, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת בזק נגד. בעד – 58, נגד – 60, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. על כן נעבור להצבעה על סעיף תקציבי 76 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> זה לא יכול להיות, אדוני היושב-ראש. הצבעה מס' 618 בעד סעיף 76, כהצעת הוועדה – 58 נגד – 59 נמנעים – אין סעיף 76 – תעשייה, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת בזק בעד. בעד – 60, נגד – 58, אין נמנעים. סעיף תקציבי 76 – תעשייה, כהצעת הוועדה, נתקבל. אנחנו עוברים להסתייגות לסעיף תקציבי 78 – תיירות, הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 619 בעד ההסתייגויות – 57 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 78 – תיירות, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת בזק נגד. בעד – 57, נגד – 60, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להסתייגות שמשמעותה הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 620 בעד ההסתייגות – 52 נגד –64 נמנעים – אין ההסתייגות לסעיף 78 – תיירות, לשנת הכספים 2022, שמשמעותה הפחתת תקציב, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת בזק נגד. בעד – 52, נגד – 65, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. לכן נצביע על סעיף תקציבי 78 כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 621 בעד סעיף 78, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 78 – תיירות, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת בזק בעד. בעד – 60, נגד – 58, אין נמנעים. סעיף תקציבי 78 – תיירות, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 79 – תחבורה, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 622 בעד ההסתייגויות – 58 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 79 – תחבורה, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת בזק נגד. בעד – 58, נגד – 60, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. על כן נצביע על סעיף 79 – תחבורה כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 623 בעד סעיף 79, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 79 – תחבורה, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת בזק בעד. בעד – 60, נגד – 58, אין נמנעים. סעיף תקציבי 79 – תחבורה, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 83 – הוצאות פיתוח אחרות, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 624 בעד ההסתייגויות – 52 נגד – 64 נמנעים – 1 ההסתייגויות לסעיף 83 – הוצאות פיתוח אחרות, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת בזק נגד. בעד – 52, נגד – 65, נמנע אחד. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 625 בעד ההסתייגויות – 58 נגד –59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 83 – הוצאות פיתוח אחרות, לשנת הכספים 2022, שמשמעותן הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת בזק נגד. בעד – 58, נגד – 60, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. לכן נצביע על סעיף תקציבי 83 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 626 בעד סעיף 83, כהצעת הוועדה – 58 נגד –57 נמנעים – אין סעיף 83 – הוצאות פיתוח אחרות, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת בזק בעד. סגמן, נוסיף אותך בעד. בעד – 61, נגד – 57, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף 83, כהצעת הוועדה, התקבל. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> סליחה רגע, זה לא עובד. מה 61? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 61 – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סליחה, גברתי, שבי בבקשה במקום. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תשבי במקום, אל תנהלי את ההצבעה. אני מנהל את ההצבעה. שבי במקום. היא הודיעה לפני שהסתיימה ההצבעה שהמסך לא עובד לה, ולכן אנחנו נבדוק את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דבר איתה יפה, הלו. איתן, אל תשתחצן עלינו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברים, נא להירגע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תדבר איתה יפה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בכל מקרה – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> זה לגנוב הצבעות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גברתי, על גנבות על תדברי איתי. תשבי בבקשה במקום. תשבי במקום. אדוני, אביגדור, נא להשיב אותה במקום. חוצפה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> זה לא יכול להיות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, לא יעזור. אל תתקרבו לדוכן, תשבו במקומותיכם. אני מבקש מכל הסדרנים להושיב את כל מי שנמצא מאחורי המליאה, את כל מנהלי הסיעות – להושיב אותם, בבקשה. להושיב אותם בתאים. לא לעמוד מעל הבימה של המליאה. גם בצד הזה, בבקשה. שיהיה פה סדר. אנא שב במקום. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף תקציבי 84 – תשלום חובות, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 627 בעד ההסתייגויות – 55 נגד –62 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 84 – תשלום חובות, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת בזק נגד. חברת הכנסת שיר סגמן, שבי, בבקשה. בעד – 55, נגד – 62, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. על כן נצביע על סעיף תקציבי 84 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 628 בעד סעיף 84, כהצעת הוועדה – 59 נגד –57 נמנעים – אין סעיף 84 – תשלום חובות, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת בזק נגד. בעד – 60, נגד – 57, אין נמנעים. סעיף תקציבי 84, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 89 – מפעלי משרד ראש הממשלה והאוצר, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 629 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 89 – מפעלי משרד ראש הממשלה והאוצר, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת בזק נגד. בעד – 53, נגד – 65, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 630 בעד ההסתייגויות – 58 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 89 – מפעלי משרד ראש הממשלה והאוצר, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת בזק נגד. בעד – 58, נגד – 60, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף תקציבי 89 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה לא יכול באמצע ההצבעה להגיד: בזק בעד, או נגד. אתה לא יכול לעשות את זה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אם עוד פעם הוא ניגש לדוכן ולא עוצרים אותו – – – הצבעה מס' 631 בעד סעיף 89, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 89 – משרדי ראש הממשלה והאוצר, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת בזק נגד. בעד – 60, נגד – 58, אין נמנעים. סעיף תקציבי 89, כהצעת הוועדה, התקבל. הסעיף הבא הוא סעיף תקציבי 93 – בתי חולים לבריאות הנפש, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני, אתה לא יכול לעשות את זה תוך כדי ההצבעה. אתה לא יכול להגיד תוך כדי ההצבעה מה להצביע. אתה אומר להם מה להצביע, מה זה? הצבעה מס' 632 בעד ההסתייגויות – 58 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 93 – בתי חולים לבריאות הנפש, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת בזק תירשם נגד. בעד – 58, נגד – 60, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני מבקש חוות דעת של הייעוץ המשפטי על מה שאתה עושה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – שמשמעותן הפחתת תקציב. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, אתה מתערב בהצבעה ואומר להם מה להצביע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה על הסתייגויות של הפחתת תקציב. הצבעה מס' 633 בעד ההסתייגויות – 52 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 93 – בתי חולים לבריאות הנפש, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 52, נגד – 66, בצירוף קולה של חברת הכנסת בזק. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף תקציבי 93 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 634 בעד סעיף 93, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 93 – בתי חולים לבריאות הנפש, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת בזק בעד. בעד – 60, נגד – 58, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 93, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 94 – בתי חולים ממשלתיים, הצבעה על הסתייגויות בדבר תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 635 בעד ההסתייגויות – 58 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 94 – בתי חולים ממשלתיים, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת בזק נגד. בעד – 58, נגד – 60, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. על כן נעבור להצבעה על סעיף תקציבי 94 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 636 בעד סעיף 94, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 56 נמנעים – אין סעיף 94 – בתי חולים ממשלתיים, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת בזק בעד. בעד – 60, נגד – 56, אין נמנעים. סעיף 94 – בתי חולים ממשלתיים, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 95 – נמל חדרה, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 637 בעד ההסתייגויות – 52 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 95 – נמל חדרה, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת בזק נגד. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתה לא יכול להגיד לפני תום ההצבעה – – – להצביע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 52, נגד – 60, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 638 בעד ההסתייגויות – 51 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 95 – נמל חדרה, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת בזק נגד. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – תוך כדי – – – שידעו כולם אם בעד או נגד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 51, נגד – 60, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אם כך, נעבור להצבעה על סעיף תקציבי 95 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 639 בעד סעיף 95, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 95 – נמל חדרה, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת בזק בעד. בעד – 60, נגד – 58, אין נמנעים. סעיף 95, כנוסח הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף תקציבי 98 – רשות מקרקעי ישראל, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 640 בעד ההסתייגויות – 58 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 98 – רשות מקרקעי ישראל, לשנת הכספים 2022, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת בזק נגד. בעד – 58, נגד – 60, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 641 בעד ההסתייגויות – 52 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 98 – רשות מקרקעי ישראל, לשנת הכספים 2022, בדבר תוספת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת בזק נגד. בעד – 52, נגד – 66, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות שמשמעותה תוכנית חדשה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 642 בעד ההסתייגות – 49 נגד – 68 נמנעים – אין ההסתייגות לסעיף 98 – רשות מקרקעי ישראל, לשנת הכספים 2022, בדבר תוכנית חדשה, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת בזק נגד. בעד – 49, נגד – 69, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 98 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 643 בעד סעיף 98, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 58 נמנעים – אין סעיף 98 – רשות מקרקעי ישראל, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת בזק בעד. בעד – 60, נגד – 58, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 98 – רשות מקרקעי ישראל, כנוסח הוועדה, התקבל. עד כאן הסתייגויות לתקציב לשנת הכספים 2022 – החלק הכמותי. השר אלקין מבקש להודיע הודעה. בבקשה, אדוני. חברת הכנסת רגב, את לא סדרנית כאן. תשבי. את חברת כנסת, את תשבי. את לא סדרנית, גברתי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, סגן השר גולן, נא לשבת. השר פורר, נא לשבת. חברת הכנסת בן ארי, נא לשבת. סדרנים, נא להושיב את כל חברי הכנסת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – יא צבוע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת סילמן, נא לשבת, בבקשה. חברת הכנסת רגב, נא לשבת, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים וחברי הכנסת, בהתאם לסעיף 91(א) לתקנון הכנסת אני מציע לכנסת להחזיר את סעיף 60 – חינוך, לשנת הכספים 2022, בחוק התקציב לשנת הכספים 2022–התשפ"ב, לוועדת הכספים. אני מבקש מהכנסת להצביע על הצעתי עכשיו בהצבעה מיידית. אני מבקש בשם הממשלה שההצבעה הזאת תהיה הצבעה שמית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מאה אחוז. לפי בקשת הממשלה, אנחנו עוברים להצבעה שמית מיידית על משיכת הסעיף. חברי הכנסת, נא לשבת במקומות. מזכירת הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. חברי הכנסת, שבו, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – נגד משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – בעד אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – נגד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – נגד אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – נגד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סדרנים, אנא, תסייעו לי. חברי כנסת שהצביעו – שיצאו מהמליאה או שישבו. אי-אפשר ככה – פשוט לפנות לכל חבר כנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת טופורובסקי, סילמן, אלקין, זה מפריע. נא לצאת משם, בבקשה. טופורובסקי וסילמן – עידית סילמן, חברת הכנסת סילמן, את לא עם פריבילגיות מיוחדות בתוך המליאה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> איפה אתם, הסדרנים? איפה אתם, הסדרנים, כשצריך לפנות אליהם? התעוררתם? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> התעוררת? בוקר טוב. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלכס קושניר – בעד יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – נגד מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – בעד שרון רופא אופיר – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – נגד מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) מאי גולן – אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי – נגד דסטה גדי יברקן – נגד מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד יצחק פינדרוס – נגד יואב קיש – נגד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש חבר כנסת שלא הצביע? אם כך, ההצבעה הסתיימה. נא למנות את הקולות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משה ארבל, אחלה עצות, תודה רבה. תודה על העצות. אנחנו שומעים את העצות עד לכאן. תעשה לי טובה. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 60, נגד – 58. אני קובע כי הבקשה התקבלה, והסעיף יועבר לדיון בוועדת הכספים. אני מודיע על הפסקה במליאה. המליאה תתחדש בתום הדיון בוועדת הכספים. הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 17:41 ונתחדשה בשעה 02:09.) << הפסקה >> << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אני מתכבד לחדש את ישיבת מליאת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת נוסח ב' להצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב–2021, שהחזירה ועדת הכספים. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה למזכירת הכנסת. תודה לחבר הכנסת יריב לוין. בבקשה, אדוני. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת, חברי הכנסת, נא לשבת ולשמור על השקט. בבקשה, חבר הכנסת לוין. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. לצערי הרב, שוב נעשה שימוש בסעיף 98 ושוב בצורה דורסנית, על מנת לסיים, ככה, במהירות ובאישון לילה, את הדיון בתקציב 2022, למרות שלא הייתה שום מניעה אמיתית שהדיון יסתיים בצורה מסודרת וכפי שצריך ביום ראשון. לאור הדבר הזה ולאור העובדה שאנחנו נכנסים ליום שישי, שהוא גם יום קצר, מכיוון שהשבת נכנסת מוקדם – אנחנו נמצאים כבר לפי שעון חורף – ובפרט, אני מוכרח לומר, נוכח העובדה שבעיניי קיום דיון, כל שכן קיום דיון כל כך מהותי, ביום שישי, שהוא יום המנוחה של המוסלמים – דבר שנמנענו מלעשות כאן בכנסת לאורך שנים ארוכות, ובצדק – מכל הסיבות האלה אנחנו לא נשתמש בזכותנו לקיים הצבעות שמיות, ונעמוד כמובן על כך שההסתייגויות שהותרו לנו על פי סעיף 98 תוצבענה, ובדרך הזאת נאפשר את סיום הדיון מוקדם יותר, תחת מחאה ומתוך תחושה קשה מאוד, שוב, של רמיסת כל הכללים, כל הנהגים שהיו כאן ופגיעה דורסנית וחסרת תקדים גם בחברי הכנסת המוסלמים שנמצאים כאן – דבר שהקפדנו הקפדה יתרה שלא לעשות מאז ומעולם. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת לוין. חבר הכנסת סעדי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת מיקי לוי, אנחנו עכשיו בוועדת הכנסת מחינו על העניין הזה. למעשה, היום זה יום שישי. אתם אמרתם: אנחנו לא רוצים להגיע לשבת, אבל לפני שבת זה יום שישי. שאלנו את היועצת המשפטית אם יש תקדים שהמליאה מתכנסת ביום שישי, ואין תקדים כזה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> יש. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אין תקדים כזה. תשאל את היועצת המשפטית לפני שאתה עונה לי. היא אמרה שאם ישאלו אותה, היא תגיד שצריך להפסיק את הישיבה. אז אנחנו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עזוב, משה, זה עניין עקרוני. אני מדבר על העניין העקרוני, כי אנחנו לא רוצים שיהיה תקדים שמליאת הכנסת תתכנס ביום המנוחה השבועי של המוסלמים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. אני רק אזכיר שבכנסת הקודמת ועדת חוקה, חוק ומשפט עבדה עד יום שישי – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ועדה – לא מליאה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברים, אנחנו נמצאים בהמשך דיון שאנחנו נסיים בעוד זמן קצר, ולכן אני מציע שנפנה ונעבור ישר להצבעות. אנחנו רשמנו בפנינו את הודעתך, חבר הכנסת לוין, וגם את עמדתך, חבר הכנסת סעדי. הודעה נוספת למזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בפעם הבאה תעשו הצבעה – – – << דובר_המשך >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר_המשך >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן כנסת – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גינזבורג, אתה משקר לציבור. אתה משקר, אתה מתנשא. שקרן. << דובר_המשך >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר_המשך >> – – הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, התשפ"ב–2021, נספח מס' מ-1442, נוסח ב'. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << נושא >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, התשפ"ב–2021 << נושא >> [מס' מ/1442/ב'; דברי הכנסת, חוברת זו, ישיבה זו; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סליחה? ההסתייגויות נראות כך: חוברת צהובה, ובכותרת שלה כתוב "הסתייגויות לתקציב לשנת הכספים 2022". סעיף תקציבי 60, חינוך – בניית כיתות לימוד. תוכלו לעקוב. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, במליאה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לאחר שהסתיים הדיון המשולב ואחרי שחזר מוועדת הכספים סעיף תקציבי מס' 60, בהתאם לסעיף 91 לתקנון, אנחנו הולכים להצביע עכשיו על הסתייגויות לתקציב לשנת הכספים 2022 לסעיף תקציבי 60. חבר הכנסת קרעי? איפה המיקרופון לחבר הכנסת קרעי? << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, במליאה כולם חייבים להיות. בוועדה אפשר להחליף חברי כנסת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קרעי, אתה רוצה לעמוד בצד או להגיד לי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה זה משנה? אתה משקר לציבור, כרגיל. מה זה משנה? אתם דורסים פה נורמה בגלל שאלקין אמר לכם, ואל תדאגו – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – איזה מזל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – זה יתהפך, ואתם תראו מה נעשה לכם. הכול רשום – שגם אתה לא תגיד מילה, וגם אתה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ההסתייגות הראשונה – של אבי מעוז. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, חברים, אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות של חבר הכנסת אבי מעוז – הסתייגויות – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מזכירת הכנסת מבקשת להודיע שהודעתה האחרונה מבטלת את הודעתה הראשונה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות של חבר הכנסת אבי מעוז. מי בעד? מי נגד? הצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – הצבעה מס' 644 בעד ההסתייגויות – 51 נגד – 62 נמנעים – אין ההסתייגויות של חבר הכנסת אבי מעוז לסעיף 60 – משרד החינוך, בניית כיתות לימוד, לשנת הכספים 2022, בדבר תוכנית חדשה, לא נתקבלו. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – הינה, הינה, שלך הגיע – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גינזבורג, צדיק. צדיק, הא? << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> גמרנו. שלא – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 51, נגד – 62. ההסתייגות לא התקבלה. בבקשה, חבר הכנסת קרעי, מה ההסתייגות הבאה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הדפים לא ממוספרים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נכון. רק תגיד לי את שם חבר הכנסת לפי הסדר, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אוסאמה סעדי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים להסתייגויות של חבר הכנסת אוסאמה סעדי – הסתייגויות של תוכנית חדשה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> היועצת המשפטית אמרה חד וחלק שמר עמאר לא יכול להסתובב. אדוני השר – – – הצבעה מס' 645 בעד ההסתייגויות – 53 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות של חבר הכנסת אוסאמה סעדי לסעיף 60 – משרד החינוך, בניית כיתות לימוד, לשנת הכספים 2022, בדבר תוכנית חדשה, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 59, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגויות של חבר הכנסת אוריאל בוסו – הסתייגויות שעיקרן תוכנית חדשה. חברי הכנסת, מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 646 בעד ההסתייגויות – 55 נגד – 58 נמנעים – אין ההסתייגויות של חבר הכנסת אוריאל בוסו לסעיף 60 – משרד החינוך, בניית כיתות לימוד, לשנת הכספים 2022, בדבר תוכנית חדשה, לא נתקבלו. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 55, נגד – 58, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת דוד אמסלם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים להסתייגויות של דוד אמסלם, שעיקרן תוכנית חדשה – הסתייגויות של תוכנית חדשה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 647 בעד ההסתייגויות – 55 נגד – 58 נמנעים – אין ההסתייגויות של חבר הכנסת דוד אמסלם לסעיף 60 – משרד החינוך, בניית כיתות לימוד, לשנת הכספים 2022, בדבר תוכנית חדשה, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השר פורר, השר פורר, השר פורר, נא לשבת, בבקשה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> סליחה, רגע. לא יסתובבו כאן שלושה פקחים של ליברמן. לא – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – פורר – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא נסכים. אתה לא עובד אצלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא נסכים לבלגן הזה. לא לא לא, עצור. אנחנו לא נסכים למה שקורה פה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה שהיועצת המשפטית – שנייה, רגע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא לא לא. אתה, תעשה מה שאתה רוצה. אתה, תעשה מה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. אתה, תעשה את מה שאתה רוצה. אתה בריון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתה לא יכול להתעלם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא. תושיב אותם. אתה הבריון. אתה תושיב את ליברמן וכולם ישבו כאן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה לא יכול להיות – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, אתה תוציא. אתה לא תעשה כלום. אתה תושיב אותם כמו שאנחנו יושבים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קרעי, אנחנו עוברים להסתייגות הבאה, של חבר הכנסת אופיר אקוניס. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה. תעבור להסתייגות הבאה. תעבור. לא יעזור לך כלום. אנחנו לא נסכים לבריונות שלך. הצבעה מס' 648 בעד ההסתייגויות – 51 נגד – 58 נמנעים – אין ההסתייגויות של חבר הכנסת אופיר אקוניס לסעיף 60 – משרד החינוך, בניית כיתות לימוד, לשנת הכספים 2022, בדבר תוכנית חדשה, לא נתקבלו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא נסכים. לא מתבייש. בריון. מתנשא. שחצן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – מצביעים כולם, בסדר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 51, נגד – 58, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. בבקשה, חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – צורה בריונית ופחדנית – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אריה דרעי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים להסתייגויות של חבר הכנסת אריה מכלוף דרעי בדבר תוכנית חדשה – שוויון בחינוך המוכש"ר. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 649 בעד ההסתייגויות – 55 נגד – 58 נמנעים – אין נמנעים ההסתייגויות של חבר הכנסת אריה מכלוף דרעי לסעיף 60 – משרד החינוך, בניית כיתות לימוד, לשנת הכספים 2022, בדבר תוכנית חדשה, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 55, נגד – 58, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יריב לוין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים להסתייגותו של חבר הכנסת יריב לוין, שעניינה תוכנית חדשה – תשתיות חינוך. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 650 בעד ההסתייגויות – 55 נגד – 58 נמנעים – אין ההסתייגויות של חבר הכנסת יריב לוין לסעיף 60 – משרד החינוך, בניית כיתות לימוד, לשנת הכספים 2022, בדבר תוכנית חדשה, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 55, נגד – 58. ההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – זה לא ייאמן. חבורה של בריונים, פשוט בריונים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בנימין נתניהו. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – אנחנו יודעים שאתה ראש ממשלה, אבל – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים להסתייגויות של חבר הכנסת בנימין נתניהו בדבר תוכנית חדשה – בניית כיתות לימוד. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 651 בעד ההסתייגויות – 51 נגד – 58 נמנעים – אין ההסתייגויות של חבר הכנסת בנימין נתניהו לסעיף 60 – משרד החינוך, בניית כיתות לימוד, לשנת הכספים 2022, בדבר תוכנית חדשה, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 51, נגד – 58, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בצלאל סמוטריץ'. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים להסתייגותו של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', שעיקרה תוכנית חדשה לבינוי כיתות לימוד ולגישור על פערי בינוי בחמ"ד. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 652 בעד ההסתייגויות – 51 נגד – 62 נמנעים – אין ההסתייגויות של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' לסעיף 60 – משרד החינוך, בניית כיתות לימוד, לשנת הכספים 2022, בדבר תוכנית חדשה, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 51, נגד – 62, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מאיר פרוש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים להסתייגויות של חבר הכנסת מאיר פרוש, שעיקרן תשתיות יהדות, תרבות יהודית וחינוך מיוחד – תוכנית חדשה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 653 בעד ההסתייגויות – 51 נגד – 58 נמנעים – אין ההסתייגויות של חבר הכנסת מאיר פרוש לסעיף 60 – משרד החינוך, בניית כיתות לימוד, לשנת הכספים 2022, בדבר תוכנית חדשה, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 51, נגד – 58, אין נמנעים. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. אני אאפשר לך עוד הסתייגות אחת, חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ההסתייגויות של יובל שטייניץ. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים להסתייגויות של חבר הכנסת יובל שטייניץ בדבר תוכנית חדשה להקמת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תעשה מה שאתה רוצה., תעשה מה שאתה רוצה, בריון. תעשה מה שאתה רוצה פה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקחת לו את המיקרופון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תעשה מה שאתה רוצה בכנסת, יא שחצן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד? מי נגד ההסתייגות? הצבעה. הצבעה מס' 654 בעד ההסתייגויות – 50 נגד – 58 נמנעים – אין ההסתייגויות של חבר הכנסת יובל שטייניץ לסעיף 60 – משרד החינוך, בניית כיתות לימוד, לשנת הכספים 2022, בדבר תוכנית חדשה, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 50, נגד – 58. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על סעיף תקציבי מס' 60 – משרד החינוך, בניית כיתות לימוד, כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 655 בעד סעיף 60, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 55 נמנעים – אין סעיף 60 – משרד החינוך, בניית לימוד, לשנת הכספים 2022, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 59, נגד – 55, אין נמנעים. אני קובע כי סעיף תקציבי 60, כהצעת הוועדה, אושר. הסתיימה הקריאה השנייה לחלק הכמותי. אנחנו עוברים להסתייגויות לחלק המילולי. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> איתן, למה אתה מתעלם? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בריון, בריון. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> למה אתם מתעלמים? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בריון, בריון, אפס. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> היועצת המשפטית קבעה שהם לא – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תעשו מה שאתם רוצים, תגנבו מה שאתם רוצים, אפסים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עזוב אותך. חבורת גנגסטרים, אפסים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הצעת החוק לשנת הכספים 2022–התשפ"ב – החלק המילולי. קבוצת סיעת הליכוד: חברי הכנסת בנימין נתניהו, יולי יואל אדלשטיין, ישראל כץ, מירי רגב, יריב לוין, יואב גלנט, ניר ברקת, גילה גמליאל, אבי דיכטר, גלית דיסטל, חיים כץ, אלי כהן, צחי הנגבי, אופיר אקוניס, יובל שטייניץ, דוד אמסלם, גדי יברקן, אמיר אוחנה, אופיר כץ, אתי עטייה, יואב קיש, דוד ביטן, קרן ברק, שלמה קרעי, מיקי זוהר, אורלי לוי אבקסיס, קטי קטרין שטרית, פטין מולא ומאי גולן; קבוצת סיעת ש"ס: חברי הכנסת אריה מכלוף דרעי, יעקב מרגי, יואב בן צור, מיכאל מלכיאלי, חיים ביטון, משה ארבל, ינון אזולאי, משה אבוטבול ואוריאל בוסו; קבוצת סיעת יהדות התורה: חברי הכנסת משה גפני, יעקב ליצמן, אורי מקלב, מאיר פרוש, יעקב אשר, ישראל אייכלר ויצחק פינדרוס; קבוצת סיעת הרשימה המשותפת: חבר הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, סמי אבו שחאדה, עאידה תומא סלימאן, אוסאמה סעדי ועופר כסיף; קבוצת סיעת הציונות הדתית: חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', מיכל וולדיגר, איתמר בן גביר, שמחה רוטמן, אורית סטרוק, אבי מעוז ואופיר סופר. אנחנו עוברים להצביע על הסתייגות מס' 1. הצבעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים להצביע על ההסתייגויות. הצבעה מס' 656 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגות (1) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 52, נגד – 60. ההסתייגות לא עברה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הסתייגות 78. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מהסתייגות 2 עד הסתייגות 77 לא נצביע. אנחנו עוברים להצביע על הסתייגות 78. הצבעה. הצבעה מס' 657 בעד ההסתייגויות – 55 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגות (78) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת הליכוד לפני סעיף 1 לא נתקבלה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> עוד פעם קמים. מה יהיה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 55, נגד – 59. ההסתייגות לא עברה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – אני לא מבינה את זה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אושיב אותם. חברת הכנסת דיסטל, אני אושיב אותם. אני אבקש מהם לשבת. תשבו, בבקשה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> מה זה? מספיק עם זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רגב, תואילי לשבת, בבקשה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> למה שהיא תשב? מישהו – – – למה שהיא תשב? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת ברק, הצעקות שלך לא חסרות לי. תודה. חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> תסתכל על שרן. למה שהיא תשב? סילמן – – – שרן – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת ברק, שבי, בבקשה. אני מבקש מכם לשבת. תודה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> שבי – אני אשב. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, יש כעס מאוד גדול על ההתנהלות של הקואליציה כלפינו. תמשיך בלי שיתוף פעולה שלי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. תודה רבה. ההסתייגויות מ-79 עד – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – חושב שאנחנו נמצאים בברית המועצות. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתה בברית המועצות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כבר שלושה שבועות ככה הוא מתנהל. לא מתבייש. מעיף אותנו עם הראש ככה. אפס מאופס. בריון קשקשים. חושב שהכנסת של אבא שלו – – – רק לפני שנה וחצי – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> דודי – – – את מי אתה מקלל הפעם. את מי אתה מקלל הפעם, דודי? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, אתה רוצה להצביע? לא. אוקיי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא רוצים. תעשה מה שאתה רוצה. תעשה מה שאתה מבין. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – תעשה מה שאתה רוצה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ממילא אנחנו לא קיימים, אז לפחות תעשה מה שאתה רוצה ונגמור את העניין. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – קץ הדמוקרטיה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כל ההסתייגויות עד 237 הוסרו. אני הולך להצביע על סעיף 1 על פי נוסח הוועדה. סעיף 1, על פי נוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 658 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 56 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, התקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 56, אין מתנגדים. לפיכך, סעיף 1, על פי נוסח הוועדה, עבר. אנחנו ממשיכים הלאה. מ-238 – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – בכל דיון. לא מתביישים. חצופים. אנחנו נהגנו בכם ככה? אבל אתם לא תאמינו מה נעשה לכם. הפוך. בריון – – – אדוני, אתם בזכות דיבור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, יש לי שאלה אליך. מגיעות לך 15 הסתייגויות. אתה מדבר בשם כל הסיעות? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא עונים – – – תפנה את השאלה שלך לקושניר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי, תודה רבה. אנחנו הולכים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל הוא אמר לי בשם כל הסיעות. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> הוא לא עונה. הוא לא עונה לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו הולכים להצביע על סדרת הסתייגויות כפי שסוכם. הסתייגות 281. הצבעה מס' 659 בעד ההסתייגויות – 55 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגות (281) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת הליכוד לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 55, נגד – 59. ההסתייגות לא עברה. הסתייגות 282 – הצבעה. הצבעה מס' 660 בעד ההסתייגות – 56 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגות (282) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת הליכוד לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 56, נגד – 59. הסתייגות 282 לא עברה. אני הולך להצביע על הסתייגות 283. הצבעה. הצבעה מס' 661 בעד – 56 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגות (283) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת הליכוד לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 56, נגד – 59. הסתייגות 283 לא עברה. אני הולך להצביע על הסתייגות 284. הצבעה. הצבעה מס' 662 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 59 נמנעים –אין ההסתייגות (284) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת הליכוד לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 55, נגד – 59. הסתייגות 284 לא עברה. אני הולך להצביע על הסתייגות 285. הצבעה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מה זה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לשבת. אני מבקש מכם לשבת. הצבעה מס' 663 בעד ההסתייגות – 54 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגות (285) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת הליכוד לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 54, נגד – 59. אנחנו הולכים להצביע על הסתייגות 286. הצבעה. הצבעה מס' 664 << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> עודד, הכול בשביל שיצלמו אותך לסטורי? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש, השר פורר, בבקשה. אני מבקש בכל לשון של בקשה, שב מאחור. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הורדתי אותו, חבר הכנסת קיש. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – להתנהלות הזאת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש, הורדתי אותו אפילו מהבמה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אבל בשביל הסטורי הוא עושה את זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הורדתי אותו מהבמה. אני הולך להצביע על הסתייגות 286. הצבעה. הצבעה מס' 665 בעד – 55 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגות (286) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת הליכוד לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 55, נגד – 59. ההסתייגות לא עברה. אני הולך להצביע על הסתייגות 287. הצבעה. הצבעה מס' 666 בעד – 54 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגות (287) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת הליכוד לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 54, נגד – 59. לא עברה. אני הולך להצביע על הסתייגות 288. הצבעה. הצבעה מס' 667 בעד ההסתייגות – 55 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגות (288) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הציונות הדתית וקבוצת סיעת הליכוד לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 55, נגד – 59. 288 לא עברה. אני הולך להצביע על הסתייגות – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – יש לנו עשר הסתייגויות שאנחנו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תגיד לי מתי, חבר הכנסת קרעי, אני רק רוצה לסיים את הסדרה. אני אתן לך. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << קריאה >> לא, אתה לא יכול. יש בסך הכול 15 – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> מה קרה? מה קרה? מה קרה, מנג'ר? הפרדת רשויות יש כאן. מה קרה? << קריאה >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << קריאה >> – – – נסתדר בלעדי – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> בלעדי השאוויש אי-אפשר, זה ברור. << יור >> יו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סעדי, על איזו הסתייגות אתה רוצה להצביע? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בסעיף 8 – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסעיף 8? אנחנו נגיע, יש לנו זמן. אין בעיה, אני אשאיר לך בסדרה הזו הסתייגות אחת. כמה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> איזה חמוד, איזה ליטופים לעבאס – – – מה אתה רוצה, אחת, שתיים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היה על פי ההסכם 15 סך הכול. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, אתה עורך דין שלו? הוא עורך דין. חבר הכנסת סעדי, חמש הסתייגויות – זה מה שנשאר בהסכם בין אופוזיציה לקואליציה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לא היה הסכם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – אין הסכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שב, בבקשה. תודה רבה. אני מותיר חמש בצד. אני הולך להצביע על סעיף 2 כנוסח הוועדה. סעיף 2, כנוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 668 בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 5 נמנעים – אין סעיף 2, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 56, בעד – 59. סעיף 2, כנוסח הוועדה, עבר. הסתייגות 293 עד הסתייגות 347 הוסרו – לא נצביע. אני הולך להצביע על סעיף 3 כנוסח הוועדה. הצבעה. סעיף 3, כנוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 669 בעד סעיף 3 – 59 נגד – 56 נמנעים – אין סעיף 3 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 56. סעיף 3, על פי נוסח הוועדה, עבר. הסתייגויות 348–376 – לא נצביע. אני הולך להצביע על סעיף 4 כנוסח הוועדה. סעיף 4, כנוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 670 בעד סעיף 4 – 59 נגד – 56 נמנעים – אין סעיף 4 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 56, בעד – 59. סעיף 4, כנוסח הוועדה, עבר. אני הולך להוריד את הסתייגויות 377 עד 431, כולל. אני הולך להצביע על סעיף 5 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 671 בעד סעיף 5 – 59 נגד – 56 נמנעים – אין סעיף 5 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 56, בעד – 59. סעיף 5, כנוסח הוועדה, עבר. לא נצביע על הסתייגויות 432 עד 594. לפיכך נצביע על סעיף 6 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 672 בעד סעיף 6 – 59 נגד – 56 נמנעים – אין סעיף 6 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 56, בעד – 59. סעיף 6, כנוסח הוועדה, עבר. על הסתייגויות 595–628 לא נצביע. אני הולך להצביע על סעיף 7. הצבעה. הצבעה מס' 673 בעד סעיף 7 – 59 נגד – 56 נמנעים – אין סעיף 7 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 56, בעד – 59. חבר הכנסת סעדי, חמש הסתייגויות לרשותך, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני בא לקראתך, לא מתווכח. שש. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שיהיה מסודר. שר החקלאות, תודה. נראה לי שאני מסתדר. חבר הכנסת בן ברק, תודה רבה. חבר הכנסת סעדי, בבקשה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מבקש להצביע על הסתייגות 703 – הכרה של ממשלת ישראל ב-11 יישובים לא מוכרים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא, חבר הכנסת סעדי, אתה לא מקריא. תודה. עד 703 – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> עד 703 אנחנו לא מצביעים. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עמ' 90. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> על הסתייגויות 629–702 לא מצביעים. הולכים להצביע על הסתייגות 703. הצבעה. הצבעה מס' 674 בעד ההסתייגות – 12 נגד – 66 נמנעים – 1 ההסתייגות (703) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת וקבוצת סיעת ש"ס לסעיף 8 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 12, נגד – 66. ההסתייגות לא עברה. חבר הכנסת סעדי? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> 704. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות 704 – הצבעה. הצבעה מס' 675 בעד ההסתייגות – 7 נגד – 66 נמנעים – 1 ההסתייגות (704) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת וקבוצת סיעת ש"ס לסעיף 8 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – שבעה, נגד – 66. הסתייגות 704 לא עברה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> 705. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות 705 – הצבעה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יואב, אוניברסיטה. אתה נגד אוניברסיטה – זה בסדר, הבנו את הליכוד. הצבעה מס' 676 בעד ההסתייגות – 12 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגות (705) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת וקבוצת סיעת ש"ס לסעיף 8 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 12, נגד – 65. לא עברה. 706, חבר הכנסת סעדי? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, 709. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 709. עוד רגע, בבקשה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עמ' 113. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> על הסתייגויות 704 עד 708 לא נצביע. אנחנו הולכים להצביע על הסתייגות 709. הצבעה. הצבעה מס' 676 בעד ההסתייגות – 6 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגות (709) לחלופין של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת וקבוצת סיעת ש"ס לסעיף 8 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – שישה, נגד – 65. לא עברה. חבר הכנסת סעדי, נראה לי שכל החמש מומשו, או אפילו שש לפי בקשתך. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> 710. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות 710 – הצבעה. הצבעה מס' 678 בעד ההסתייגות – 7 נגד – 66 נמנעים – אין ההסתייגות (710) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת וקבוצת סיעת ש"ס לסעיף 8 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – שבעה, נגד – 66. ההסתייגות לא עברה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הסתייגות אחרונה – 713, בית חולים ביישוב ערבי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לפיכך, על 711 ו-712 לא נצביע. הולכים להצביע על הסתייגות 713. הצבעה. הצבעה מס' 679 בעד – 55 נגד – 58 נמנעים – 1 ההסתייגות (713) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת וקבוצת סיעת ש"ס לסעיף 8 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 55, נגד – 58. לא עברה. לפיכך, אנחנו לא הולכים להצביע על הסתייגויות 714–744. לפיכך, נצביע – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> רגע, רגע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אחד הסדרנים, שייקח את זה, בבקשה. לפיכך, אנחנו הולכים להצביע על סעיף 8 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 680 בעד סעיף 8, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 56 נמנעים – אין סעיף 8, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 59, נגד – 56. לפיכך, סעיף 8, כנוסח הוועדה, עבר. הולכים להסיר את הסתייגויות 745 עד 775. לא נצביע עליהן. הולכים להצביע על סעיף 9 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 681 בעד סעיף 9 – 59 נגד – 56 נמנעים – אין סעיף 9 נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תמה ההצבעה בקריאה השנייה. לכן נצביע בקריאה השלישית, גם על החלק המילולי וגם על החלק המספרי, ביחד. הממשלה דרשה הצבעה שמית. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אני ביקשתי מהייעוץ המשפטי ואמרו לי שכן – אני רוצה למסור – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אחרי ההצבעה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> לא. אמרו לי לפני ההצבעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> לא נכון. אמרת: לפני ההצבעה. קיבלתי מידע. יש מידע. אמרתם: לפני. אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, קיבלתי – והאמת היא שכולנו קיבלנו – ראינו פרסום של דפנה ליאל שבקואליציה מחלקים חלות תמורת ההצבעה. כפי שאנחנו יודעים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כפי שאנחנו יודעים, בחוק הממשלה, וגם בתקנון הכנסת, יש חובת גילוי. חברת הכנסת סילמן מצולמת עם החלות הללו, והיא סיפרה שהיא הולכת לחלק חלות ועוגות. אנחנו רוצים לדעת, אדוני, לגבי החלות הללו: א. מאיזה כסף זה ממומן? ב. אילו חלות אלה? הדבר השלישי: אילו עוד דברים הבטחתם תמורת ההצבעה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אפשר לקנות אתכם בחלות. מה עוד? מה עוד הבטחתם? מה אתם מקבלים תמורת ההצבעה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת בן גביר, שהאיר את עינינו בנושא חלות שבת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שר החקלאות, אתה מפריע לי. שר החקלאות, בבקשה. תודה. תמה הקריאה השנייה. לכן נצביע בקריאה שלישית על הצעת חוק התקציב לשנת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – תשובה. תשובה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – לא צריכים להשיב לי? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לפיכך נצביע על הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, על החלק המספרי ועל החלק המילולי בהצבעה אחת. על פי בקשת הממשלה, ההצבעה היא שמית. מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – אינו נוכח אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – בעד אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – נגד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – נגד מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – לא משתתף אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – נגד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רק שנייה, בבקשה. אני מבקש מחברי הכנסת לשבת, מהשרים – לשבת. להימנע ממחיאות כפיים. עדיין יש כל מיני הודעות. בבקשה לשבת. אל תעשו טעויות ברגע האחרון. אני מבקש מכם לשבת. סדרנים, תושיבו את כולם. אני לא מוכן לזה. תשבו, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) פטין מולא – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – נגד מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – בעד שרון רופא אופיר – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – נגד מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לשמור על השקט. יהיו טעויות. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חברת הכנסת) עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, מזכירת הכנסת, לקרוא שוב בשם חברי הכנסת שלא היו נוכחים. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח זאב בנימין בגין – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת אחמד טיבי – אינו נוכח << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש מישהו במליאה שנוכח ומזכירת הכנסת לא קראה בשמו? תמה ההצבעה. בבקשה לסכם. אני כבר מבקש מחברי הכנסת והשרים, שר האוצר רוצה לעלות כמה מילים. תשבו במקום, יהיה זמן להצטלם. תשבו בבקשה במקום. כרגע מסכמים את התוצאות. חבריי חברי הכנסת, השרים, ראש הממשלה, ראש הממשלה החליפי, שר הביטחון, שר האוצר, שר הרווחה, שר החקלאות, השר חמד עמאר במשרד האוצר, השר שטרן, שרת התחבורה, שרת החינוך – אני מקווה שלא פספסתי – השר אלקין, לפני התוצאה, לפני התוצאה, תהיו קצת במתח. צר לי, צר לי שהצד הזה של האופוזיציה לא כיבד את המעמד הזה. היה מהלך דמוקרטי לחלוטין של ממשלה נבחרת, וצר לי שכאן, הצד הזה, למרות כל הימים הקשים, לא כיבד את המעמד ולא כיבד את ההכרעה הדמוקרטית של הבית הזה. מדינת ישראל היא דמוקרטיה. אני מאחל למדינת ישראל הצלחה בהמשך דרכה, וכמובן לממשלה הזאת. לפני שאני סוגר, אני חייב להודות, כי אתם תברחו לי, לכן אני לוקח לעצמי, לפני שאני אומר את התוצאות ואחרי כל המאבקים והשעות הארוכות: עשינו היום דבר גדול. סוף-סוף יש למדינת ישראל תקציב. תהיה פה יציבות, ומשרדי הממשלה יוכלו להתנהל באופן סדיר. אני רוצה להודות ליושבי-ראש ומנהלי הוועדות, לחברי הוועדות, לצוות הייעוץ המשפטי, לסדרנים, לאנשי המשמר, לדפוס ולכל עובדי הכנסת שעבדו מסביב לשעון לילות כימים. תודה למזכירת הכנסת וצוות לשכתה, למנכ"ל הכנסת ואנשיו, ליועצת המשפטית וכן לצוות המסור של לשכתי. תודה לכם, ובהזדמנות הזאת אני מקווה בכל ליבי שנצא מכאן לדרך חדשה גם ביחסים בתוך המשכן הזה. הגיע הזמן שננהל פה שיח אחר ומכבד. שר האוצר, בבקשה. בינתיים אני אקריא את התוצאות. תהיו במתח, אני אחכה שהוא יעלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תוצאות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תנו את הכבוד לשר האוצר, הוא עבד קשה. אני אגיד את התוצאות: בעד – 59, נגד – 56. יש תקציב למדינת ישראל. שר האוצר, בבקשה. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, אצל יהודים נהוג לברך על המוגמר, לכן עד עכשיו לא בירכתי. אני רוצה לציין שאנחנו התחלנו את דיוני התקציב ביום ההולדת של אלכס קושניר ואנחנו מסיימים את התקציב ביום ההולדת של חמד עמאר ויאיר לפיד, אז מזל טוב. מזל טוב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מזל טוב, היום יום הולדת, היום יום הולדת. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> אני רוצה להודות לאמילי מואטי, כי תקציב בלי דרמה זה לא תקציב; ככה הלך חלק שפשוט זה היה כבר לא בסדר. אז אמילי, כל הכבוד, יצרת לנו דרמה. שמרנו על כללי הז'אנר. עכשיו, תודה, תודה רבה, לראש הממשלה, לראש הממשלה החליפי, לראשי המפלגות, לכל השרים, במיוחד לשר המקשר זאב אלקין ולחמד עמאר, שעבדו פה קשה. אני רוצה להודות ליושב-ראש הכנסת, שבאמת עמד פה במשימה כמעט בלתי אפשרית. אני רוצה להודות כמובן – איפה עידית סילמן? למרכזת הקואליציה. עידית, כל הכבוד. אמרנו, תגלית השנה, ואני מתכוון לכך. אני רוצה להודות לכל יושבי-ראש הוועדות, לכל חברי הכנסת וכמובן לעובדי הכנסת וכל הצוות הנפלא של משרד האוצר, שעבדו לילות כימים, וכמובן לצוות לשכתי, ששכחו מה זה בית, מה זה משפחה. לפחות כרגע יש לכם את אותם 48 שעות. אז תודה רבה. << קריאה >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << קריאה >> תודה לשר האוצר על התקציב. << דובר_המשך >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר_המשך >> התקציב הזה – מה שחשוב, אדוני ראש הממשלה, שאנחנו אישרנו תקציב, אבל התקציב הזה הוא הרבה מעבר לכך; הוא מביא יציבות למערכת הפוליטית והוא מביא ודאות לכלכלת ישראל. אז תודה רבה לכולם ומברוכ למדינת ישראל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. שבת שלום. בהצלחה – – – << קריאה >> שר החוץ יאיר לפיד: << קריאה >> יושב-ראש הכנסת, בוא לסלפי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, ד' בכסלו התשפ"ב, 8 בנובמבר 2021, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 03:13. << סיום >>