דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"א ישיבה פ"ז הישיבה השמונים-ושבע של הכנסת העשרים-וארבע יום רביעי, י"א בטבת התשפ"ב (15 בדצמבר 2021) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 7 84. פינוי ח'אן אל-אחמר 7 יריב לוין (הליכוד): 7 שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: 8 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 12 ינון אזולאי (ש"ס): 14 שאילתות ותשובות 19 110. יעקוב אבו אלקיעאן 19 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 19 שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: 20 311. הדרת עובדי הוראה רבים מהזכאות לסיוע בשכר דירה 22 יעקב אשר (יהדות התורה): 22 שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: 23 377. השתלטות הרשות הפלסטינית על שטחי C 27 ינון אזולאי (ש"ס): 27 שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: 28 79. מעמד אימה של דניאל לב בת השבע 34 מיכל רוזין (מרצ): 34 שרת הפנים אילת שקד: 34 אמילי חיה מואטי (העבודה): 36 יריב לוין (הליכוד): 36 83. הכרה בכפר כנא כעיר 40 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 40 שרת הפנים אילת שקד: 41 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 42 שלמה קרעי (הליכוד): 43 82. היעדר קליטה סלולרית בעיר ביתר עילית 51 יואב בן צור (ש"ס): 51 שר התקשורת יועז הנדל: 51 אבי מעוז (הציונות הדתית): 61 משה גפני (יהדות התורה): 63 הודעה אישית של חבר הכנסת שלמה קרעי 77 שלמה קרעי (הליכוד): 78 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 88 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 88 הצעת חוק איסור שימוש בחקירה של מי שנפגע מינית, בממצאי טיפול נפשי וביומנים אישיים (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021 88 אבתיסאם מראענה (העבודה): 89 הצעת חוק איסור שימוש בחקירה של מי שנפגע מינית, בממצאי טיפול נפשי וביומנים אישיים (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021 90 מיכל רוזין (מרצ): 90 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: 92 דוד אמסלם (הליכוד): 93 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 95 חילופים בוועדות הכנסת 97 ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 98 הצעת חוק המקרקעין (תיקון – התקנת מעלית מטעמים מיוחדים), התשפ"א–2021 98 איתן גינזבורג (כחול לבן): 98 שר המשפטים גדעון סער: 101 יואב קיש (הליכוד): 102 שר המשפטים גדעון סער: 106 הודעה אישית של חבר הכנסת יואב קיש 109 יואב קיש (הליכוד): 109 הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (הסרת חיסיון), התשפ"א–2021 111 מירב בן ארי (יש עתיד): 111 שר המשפטים גדעון סער: 115 הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (קיצור תקופת הפטור מתשלום ארנונה לבניין שנהרס או ניזוק), התשפ"ב–2021 123 מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): 124 שר התרבות והספורט חילי טרופר: 125 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 127 מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): 128 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ב–2021 135 ינון אזולאי (ש"ס): 135 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעובד עצמאי), התשפ"א–2021 142 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 143 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ב–2021 144 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 144 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ב–2021 145 חוה אתי עטייה (הליכוד): 146 שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: 147 הודעה אישית של חברת הכנסת שירלי פינטו קדוש 151 שירלי פינטו קדוש (ימינה): 153 הודעה אישית של חברת הכנסת שרן מרים השכל 163 שרן מרים השכל (תקווה חדשה): 164 הצעת חוק הקמת מערכת סולרית בבית משותף שהוקם במסגרת עסקת פינוי ובינוי, התשפ"א–2021 177 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 178 שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: 184 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 191 הצעת חוק הסדרת מקומות רחצה (תיקון – קביעת מקומות לרחצה נפרדת), התשפ"ב–2021 209 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 210 שר המודיעין אלעזר שטרן: 213 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 221 הצעת חוק כבילת עצורים ואסירים שלא כדין – עוולה אזרחית (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021 226 משה ארבל (ש"ס): 227 שר המשפטים גדעון סער: 233 משה ארבל (ש"ס): 235 הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עובדי חירום), התשפ"א–2021 235 אופיר כץ (הליכוד): 235 שר המשפטים גדעון סער: 238 אופיר כץ (הליכוד): 241 הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – קציבת זמן למתן פסק דין בבית המשפט העליון), התשפ"א–2021 247 דוד אמסלם (הליכוד): 247 שר המשפטים גדעון סער: 255 דוד אמסלם (הליכוד): 262 הצעת חוק למניעת חרם חברתי בבתי ספר, התשפ"ב–2021 268 מאי גולן (הליכוד): 268 שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: 271 מאי גולן (הליכוד): 275 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 276 סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: 276 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לסטודנטים בשל הכנסות הוריהם), התשפ"א–2021 276 חוה אתי עטייה (הליכוד): 277 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לסטודנטים בשל הכנסות הוריהם), התשפ"א–2021 278 קרן ברק (הליכוד): 278 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי אבטלה לנשים שיצאו לחופשה ללא תשלום לאחר לידה מסיבות מוצדקות), התשפ"ב–2021 279 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 280 הצעה לסדר-היום 281 הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לפרשת מותם של הנערים יוסף סלמסה ז"ל, סלומון טקה ז"ל ויהודה ביאדגה ז"ל 281 דסטה גדי יברקן (הליכוד): 281 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 283 הצעות לסדר-היום 286 טיפול בעסקים שפעולתם נפגעה בהיקפים משמעותיים מאז סיום המענקים 286 מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): 286 יעקב אשר (יהדות התורה): 288 קרן ברק (הליכוד): 290 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 292 הצעות לסדר-היום 302 החרגת תיירות המרפא בישראל מהגבלות הכניסה לארץ 302 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 303 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 305 הצעה לסדר-היום 307 טיפול ומניעת פגיעות מיניות ואונס תלמידות ותלמידים על ידי תלמידים אחרים 307 גבי לסקי (מרצ): 307 סגן שרת משרד החינוך מאיר יצחק הלוי: 311 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, היום יום רביעי, י"א בטבת התשפ"ב, 15 בדצמבר 2021, אני מתכבד לפתוח את מליאת הכנסת. על סדר-היום שאילתות דחופות. השר המקשר לכנסת, השר אלקין, ישיב בשם ראש הממשלה על שאילתה דחופה מס' 84, מאת חבר הכנסת יריב לוין, בנושא פינוי ח'אן אל-אחמר. בבקשה. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << קריאה >> תודה רבה. אחר כך יש לי כמה שאילתות רגילות, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מאה אחוז, אנחנו נחבר אותן. << שאילתה >> 84. פינוי ח'אן אל-אחמר << שאילתה >> << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ושוב אני מודה לך על קביעת השאילתה כשאילתה דחופה לאחר שהיא לא נענתה למרות שחלף זמן ארוך מאז המועד שבו היא הוגשה כשאילתה רגילה. ולהלן השאילתה. לאחרונה הממשלה הגישה בקשה לבית המשפט העליון לדחיית הפינוי של ח'אן אל-אחמר. נקבע כי המבנים במקום אינם חוקיים ויש להרוס אותם. רצוני לשאול: 1. מדוע התבקשה הדחייה? 2. מתי תבוצע ההריסה? << דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת ושואל השאילתה חבר הכנסת לוין, אני כמובן עונה בשם ראש הממשלה על השאילתה הזאת, במסגרת תפקידי כשר המקשר. במענה על שאילתה ששאל חבר הכנסת לוין ולאחר בירור מול הגורמים המקצועיים במשרד ראש הממשלה התשובה היא כדלקמן: 1. במסגרת תגובתה של המדינה בשנים האחרונות לעתירות בנושא מימוש צווי הריסה במתחם ח'אן אל-אחמר, הגישה המדינה לא פעם כמה בקשות לבג"ץ לקבל פרק זמן נוסף להגשת עדכונים בנוגע לעתירה, לרבות בשאלת עיתוי מימוש צווי הריסה במתחם ובסוגיית המאמצים להגיע למימוש מוסכם של צווי הריסה, או במילים פשוטות: כבר במשך כמה שנים לא מעטות, בפרקי זמן קצובים, המדינה פונה לבג"ץ ומבקשת ארכה במסגרת ניסיון להגיע להסכמה עם התושבים בח'אן אל-אחמר ולהגיע למתווה מוסכם ומימוש מוסכם של צווי הריסה. כך למשל אחת מהבקשות האחרונות בנושא הזה, ב-2 בנובמבר שנת 2020, בעת שראש האופוזיציה הנוכחי, חבר הכנסת בנימין נתניהו, כיהן כראש הממשלה, הגישה המדינה עדכון לבג"ץ שלפיו הוחלט על ידי משרד ראש הממשלה, בתיאום עם משרד הביטחון, לעשות מאמץ נוסף להשלמת מהלכים המתקיימים בימים אלו במינהל האזרחי לבחינת אפשרויות נוספות לגיבוש מתווה למימוש מוסכם של צווי הריסה במתחם. לשם כך הדרג המדיני זקוק לפרק זמן נוסף של כמה חודשים. "האמור אינו גורע מכך ששיקולים רחבים נוספים שעמדו בעבר בפני מימוש פעולות אכיפה במקום עודם משליכים על עיתוי מימוש הצווים" – סוף ציטוט. כך הוגש לפי בקשת ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו לבג"ץ, וכאמור, זו רק הדוגמה האחרונה, אבל ישנן דוגמאות רבות במשך כמה שנים שבקשות מהסוג הזה הוגשו. ביום 29 בנובמבר שנת 2020 – לאחר התשובה הזאת – התקיים דיון נוסף בבג"ץ אשר כלל בחלקו גם דיון חסוי. בתום הדיון, שבו המדינה ייצגה את עמדת ראש הממשלה דאז חבר הכנסת נתניהו, התבקשה המדינה לעדכן באשר להשלמת מהלכים המתקיימים במינהל האזרחי לקידום גיבוש המתווה המוסכם למימוש צווי ההריסה. בהמשך לבקשות ארכה שהוגשו על ידי המדינה תחת הנהגתו של ראש הממשלה דאז חבר הכנסת בנימין נתניהו, בית המשפט קבע כי על המדינה להשיב עד ליום 5 בספטמבר 2021, ואז הגישה המדינה עדכון לבג"ץ על ההליכים האמורים כדלקמן, שבעניין גיבוש המתווה המוסכם למימוש צווי הריסה במתחם עדכנה המדינה כי – ופה אני מצטט – "חלה התקדמות משמעותית במלאכת גיבוש המתווה" – אותו מתווה מוסכם. "מתווה זה כולל התייחסות למספר היבטים שונים הנדרשים לצורך היתכנות מימושם והמוסכם של צווי ההריסה במתחם". גם בעניין השיקולים הרחבים שבזמנו ציין ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו עדכנה המדינה, כבר בשם הממשלה הנוכחית: השיקולים הרחבים הנוספים אשר עמדו בעבר בעניין מימוש פעולות אכיפה הצווים במקום עודם רלוונטיים או משליכים על עיתוי מימוש הצווים. על רקע מכלול הנסיבות האלה עודכן בית המשפט כי נדרש פרק זמן נוסף בטרם ניתן יהיה לפעול למימוש צווי הריסה במתחם, ומשכך ביקשה המדינה לשוב ולעדכן את בג"ץ בהתקדמות שחלה בנושא ובעמדת הדרג המדיני עד ליום 6 במרץ 2022, עוד כמה חודשים מהיום. ביום 29 בספטמבר שנת 2021 קיבל בית המשפט את בקשת המדינה וקבע כי על המדינה להגיש הודעת עדכון בנושא בראשית חודש מרץ 2022, כפי שאכן ביקשה המדינה. ולכן, לסיכום, לאור כל האמור לעיל, ברור מאוד כי המדיניות הנוכחית בנדון בשלב זה היא המשך ישיר ורציף של מדיניות שמי שקבע אותה מלכתחילה הוא ראש הממשלה דאז חבר הכנסת בנימין נתניהו, וכמובן, המדינה מקווה והממשלה מקווה שהמתווה המוסכם שהתחילו לגבש בזמנו אכן יבוא לכלל גיבוש סופי ומימוש. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת לוין. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> השר אלקין, אתה יודע, צריך הרבה אומץ כדי לקרוא תשובה כזאת, ולא במקרה ראשך היה מופנה כל הזמן אל הנייר, לא רק מפאת זה שקראת, אלא אני מניח גם מפאת הבושה. אני שמח שנמצאת כאן השרה שקד. היא אמרה את הדברים הבאים: יש פסק דין שמאפשר את הפינוי. הדבר היחיד שעוצר את זה זה נתניהו. נכון, השרה שקד? אז אני שואל אותך, השר אלקין: גם עכשיו נתניהו עוצר את הפינוי? הרי זה הדבר היחיד שעצר, לשיטתכם. אתה אמרת בעצמך: אני מאמין שדחיית הפינוי לא נכונה, היה צורך לבצע אותו, הגיע הזמן לסיים עם זה. אמרת וחזרת פעם נוספת: את ח'אן אל-אחמר בוודאי שנפנה. אמר ראש הממשלה בנט: ח'אן אל-אחמר יפונה. רק הוא והשרה שקד התנגדו בשעתו בקבינט לדחייה של הפינוי. אמר גדעון סער, ראש מפלגתך: אנחנו חייבים לפעול בצורה ברורה ובאופן מיידי – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת לוין, אז מה השאלה? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – צריך לפנות את ח'אן אל-אחמר באופן מיידי. ואני שואל אותך, השר אלקין, שאלה מאוד פשוטה: מי עוצר עכשיו את הפינוי? כדברי השרה שקד – נתניהו או אתה, השרה שקד, השר סער וראש הממשלה בנט? ומתי? מתי סוף-סוף יפונה ח'אן אל-אחמר כפי שאתם הבטחתם לעשות? מתי? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> טוב, חבר הכנסת לוין, אני מברך אותך על הלהט. רק לא שמעתי את הלהט הזה במשך שנים רבות כשראש הממשלה דאז בנימין נתניהו עצר את הפינוי הזה. אז לא ראיתי אותך שואל את השאלה – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – – אנחנו אמרנו שיש סיבה שמונעת את זה. אתם אמרתם: זה רק נתניהו, אין שום סיבה, אתם תפנו מייד. אז אל תספר לי מה היה, תגיד לי מתי אתם מפנים ולמה לא מפנים כמו שהבטחתם – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני שמח על קריאת ביניים כאורך הגלות. אגב, גם בנימין נתניהו הבטיח לציבור לא פעם ולא פעמיים שח'אן אל-אחמר יפונה בתוך כמה שבועות ולקח כמה שנים, והוא נשאר להיות ראש ממשלה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> היות שבממשלה הזאת נכון לעכשיו לא התקיים דיון קבינט בנושא הזה אז אין לי יכולת להגיד לך מה הייתה עמדתי בדיון הזה, כי הוא פשוט לא התקיים. ההחלטות בינתיים התקבלו על ידי ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי, בתיאום עם שר הביטחון – אני גם מייצג פה לא את עצמי כרגע אלא את ראש הממשלה. דעתי בנושא הזה, אגב, לא השתנתה – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> דרשת דיון כזה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת לוין. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> את השיח שלי עם ראש הממשלה ואנשיו אני אשאיר לנו, חבר הכנסת לוין. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> דבר אחד מאוד ברור – אמרתי את זה ואני חוזר ואומר שהמדיניות שנקבעה על ידי בנימין נתניהו נמשכת נכון לעכשיו גם על ידי ראש הממשלה, ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בממשלה הזאת. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> בניגוד למה שהתחייבתם. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> ובניגוד למה שהוא התחייב, מתוך אותם שיקולים בדיוק. ואם אתה רוצה לדעת מה השיקולים שהיו בדיון החסוי, אז אני מפנה אותך לשיחה עם ראש האופוזיציה, הוא בטח ישמח לשתף אותך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> בניגוד למה שאתם התחייבתם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת לוין. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> איפה השינוי? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת אשר, שב, בבקשה. חברת הכנסת סטרוק – שאלת המשך. אחריה – חבר הכנסת ינון אזולאי. אני מפנה את תשומת ליבם של שואלי שאלות ההמשך: שאלת ההמשך חייבת להיות קצרה ועניינית. אין כאן עניין להרצאה של דקה וחצי-שתיים. בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. חברי השר, אני רוצה לשאול אותך על הנושא של הלבנת מאחזים פלסטיניים בשטחי C, נושא שאתה לאורך שנים נאבקת נגדו כחבר קבינט ומנעת אותו פעם אחר פעם אחר פעם והובלת החלטת ממשלה בנושא הזה. אני רוצה לשאול איך קורה עכשיו ששר הביטחון עושה מה שהוא רוצה על דעת עצמו – ועמד כאן לפני כמה ימים השר שוסטר ואמר שהוא עושה את זה על דעת עצמו בלי להיוועץ בממשלה, בקבינט או בראש הממשלה – מלבין מאחזים פלסטיניים באזורים אסטרטגיים, כמו בציר המזרחי של גוש עציון, ואיך קורה – כמו שאמרת עכשיו ליריב לוין – שאתם לא מנהלים על זה דיון בקבינט, לא מקבלים החלטת ממשלה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סטרוק – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – לא מעלים את זה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – אני ביקשתי בכל לשון של בקשה, כנראה שאני צריך להסביר לך עוד פעם. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רק שאלתי שאלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, השאלה שלך – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> רק שאלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – חברת הכנסת סטרוק, השאלה שלך הופכת להרצאה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ממש לא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השאלה צריכה להיות עניינית, קצרה וקולעת. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> השאלה היא עניינית וקצרה. איך קורה, אדוני השר אלקין, גם כחבר קבינט וגם כמי שמייצג פה את ראש הממשלה, שהסמכות בידיו לבלום את המהלכים האלה של שר הביטחון – איך קורה ששר הביטחון מלבין מאחזים פלסטיניים איך שבא לו, מתי שבא לו ובצורה שמסכנת אותנו? תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אזולאי – שאלת המשך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני כבוד השר, לגבי ח'אן אל-אחמר, שהעלה יריב לוין: כל פעם שאת עומדים ומדברים איתנו על נתניהו אחורה, שאלתי היא פשוטה: מתי הגיבנת הזאת של נתניהו תסור מכם ותתחילו לדבר לעניין? תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> לשאלה הנוספת השנייה, נדמה לי, אני פטור מלהשיב, זו יותר קריאת ביניים בצורה של שאלה נוספת. לגבי השאלה של חברת הכנסת סטרוק, יש להפנות אותה לשר הביטחון כגורם מקצועי, ולכן אני ממליץ לה לשאול שאילתה בעניין הזה – – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סטרוק – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – לא זכור לי שהוא הפריע לך. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוא יכול לבוא ולהגיד לך שהוא פטור מלהשיב לך כי הוא לא יודע. הוא משיב לך, אז בבקשה תיתני לו – – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, תני לו להשיב. הוא יכול היה לפטור את עצמו ולהגיד: אני לא יודע, ובזה לגמור. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – ראש הממשלה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סטרוק – – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, בבקשה ממך. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> כאמור, עיקר השאלה הספציפית על מקומות ספציפיים מופנית לשר הביטחון מבחינה מקצועית – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – כי הסמכות היא שלו. כך היה בממשלות קודמות וכך זה גם בממשלה הזאת. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – עשה – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> לגבי – – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה השר המקשר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> את רוצה שאני אענה לך או לא? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, קריאה ראשונה. הוא יכול לפטור אותך – אני אומר לו עוד פעם, לשר – להגיד לך: אני אבדוק, וזהו; להגיד לך: אני לא יודע. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – יכול לעצור? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל את לא נותנת לו להשיב. זה שלא מוצאת חן בעינייך התשובה זה עניין אחר, אבל תיתני לו להשיב, בבקשה. אני אומר לך את זה פעם נוספת, בניחותא. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מתי מתכנס הקבינט? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, לא נראה לי ששאלת ההמשך הייתה שלך. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – הוא – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת – אדוני השר, אני מבקש לא להשיב. כנראה שאת לא מבינה. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> אני מבינה מצוין. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני מכבד את בקשתך, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> יפה מאוד, אתה מכבד את בקשתו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת – – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> תענה, תענה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת משה ארבל, שמעתי אותך. חברת הכנסת סטרוק, קריאה שנייה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מה אמרתי? מה אמרתי אם שמעת אותי? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, קריאה שנייה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אתה אומר – – – בושה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ארבל, תודה רבה. מספיק. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לא נראה לי ששמעת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מספיק, נו, באמת, לא מתאים לך כל הזמן להפריע. השאילתה הבאה, של חברת הכנסת גלית דיסטל, היא בנושא יעקוב אבו אלקיעאן. בבקשה. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << שאילתה >> 110. יעקוב אבו אלקיעאן << שאילתה >> << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני יושב-ראש הכנסת. טוב, אני צריכה להסביר משהו לגבי נוסח השאילתה: היא מתחילה במילים "לאחרונה פורסם", אלא שהשאילתה הזו הוגשה באמצע יולי, ומועד מתן התשובה האחרון הוא 5 באוגוסט. אני לא יודעת בכמה חודשי איחור אנחנו, אבל איכשהו זה הפך שוב להיות רלוונטי. השאילתה היא בנושא יעקב אבו אלקיעאן. לאחרונה פורסם כי הנ"ל נעצר בחשד לכאורה לעבירות ביטחוניות. עוד פורסם כי השר לביטחון הפנים התרברב בעבר כי הנ"ל תמך בו פוליטית באופן משמעותי. רצוני לשאול: האם השב"כ נדרש לסוגיה זאת, על כל המשתמע ממנה, בכל הנוגע לשר לביטחון הפנים ולקשריו עם יעקוב אבו אלקיעאן? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> טוב, זה לא הנוסח המדויק של השאילתה שמונחת בפניי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> בדרך כלל מקובל להקריא את נוסח השאילתה כפי שהוגש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם אתה יכול – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אבל אני אענה, בסדר, אין בעיה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> צריך לחזור, חברת הכנסת דיסטל, על אותו נוסח שהוגש, אבל הוא ינסה להשיב. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני עונה גם על השאילתה הזאת בשם ראש הממשלה, ולהלן התשובה, שכמובן נעשתה לאחר התייעצות עם שירות הביטחון הכללי, שאמון על הנושא, כפי שגם עולה מנוסח שאלתך: ביום 13 ביולי 2021 הוגש כנגד יעקוב אבו אלקיעאן כתב אישום חמור בגין מגע עם סוכן חוץ ומסירת ידיעה לאויב. בחקירתו עלה כי קיים קשרים אסורים עם גורם לבנוני עיראקי, ובאמצעותו – עם גורמי מודיעין איראניים, שלהם אף העביר מידע. החקירה נוהלה כחלק מפעילות מערכת הביטחון במדינת ישראל בשנים האחרונות אל מול מאמץ איראן וארגון חיזבאללה לגייס גורמים בישראל ובחו"ל על מנת לקדם פגיעה באישיים בכירים במערכת הביטחונית והמדינית, וכן לצורך איסוף מודיעין. בחקירה – וכאן עיקר התשובה לשאלה שלך – אשר הייתה יסודית וממצה, לא עלה מידע הנוגע לסוגיה שצוינה בפנייתך. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לי שאלת המשך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> נוכח שיקול הדעת המאוד-מטריד של השר לביטחון פנים לאחרונה, שחושב שפיגועים נעשים כלפי יהודים בגלל ילדות שרבות על נרגילה ושהבעיה באזורי ההתיישבות היא היהודים ולא ריבוי התקיפות מהצד השני, אני נוטה לחשוב שיש מקום לבדיקה, בעקבות שיקול הדעת המעורער של השר לביטחון פנים, מה טיב קשריו באופן ספציפי, מה היה טיב קשריו, והאם הוא העביר חומרים. האם תיפתח בדיקה יסודית בכיוון הזה? << דובר_המשך >> השר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> בלי שום קשר למחלוקת העקרונית שיש לי עם השר לביטחון הפנים בעקבות האמירה שלו – שכמובן אני דוחה אותה מכול וכול – על השאלה ששאלת אני חושב שניתנה תשובה ברורה וחדה על ידי שירות הביטחון הכללי – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> זו דמוקרטיה, מיכל. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – שהנושא הזה – בחקירה שהייתה יסודית וממצה לא עלה כל מידע לגבי הסוגיה שאת שואלת עליה, ואני סומך על שירות הביטחון הכללי שלו היה עולה מידע מטריד הוא גם היה נבדק ביסודיות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לשאילתות נוספות, לשר הבינוי והשיכון. שאילתה מס' 311, של חבר הכנסת יעקב אשר: הדרת עובדי הוראה רבים מהזכאות לסיוע בשכר דירה. בבקשה. << שאילתה >> 311. הדרת עובדי הוראה רבים מהזכאות לסיוע בשכר דירה << שאילתה >> << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, נוהל המשרד לסיוע בשכר דירה – ואני אומר בסוגריים, למרות שאסור בתקנון, שלא יענו לי שזה היה קודם; זה היה קודם, אני מדבר על נוהל שכבר קיים, אבל היום אתה בתפקיד. הנוהל לסיוע בשכר דירה מחייב עובדי הוראה, גננות וסייעות להשתכר שכר מינימום ללא קשר לשעות העבודה והיקף המשרה, ובכך מונע מהם סיוע בשכר דירה למרות מיצוי כושר ההשתכרות. רצוני לשאול: כיצד בכוונתו של השר לפעול כדי שכל עובדי ההוראה יהיו זכאים לסיוע בשכר דירה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חברי הכנסת וכמובן חבר הכנסת יעקב אשר, ששאל את השאלה הזאת, ככלל, משרד הבינוי והשיכון מעניק סיוע בשכר דירה למשפחות המציגות מיצוי כושר השתכרות, קרי, אחד מבני הזוג לפחות עובד במשרה מלאה או מקבל קצבת אבטלה בשיעור של משרה מלאה. משרה מלאה מוגדרת לרוב כ-165 שעות או יותר בחודש. מדובר במספר רב של שעות, שרוב עובדי ההוראה במשק לא עומדים בו. לפיכך, עובדי הוראה, ובראשם גננות וסייעות, אינם מחויבים להציג מיצוי כושר השתכרות, מתוך הכרה בכך שבמשרות חינוכיות לא בהכרח ניתן להציג היקף משרה מלאה כהגדרה במשק, קרי, 165 שעות. לכן, משרד הבינוי והשיכון רואה בעוסקים במקצועות ההוראה אשר מרוויחים שכר מינימום כמי שמיצו את כושר ההשתכרות, וזאת ללא קשר למספר שעות העבודה שלהם בפועל או להיקף המשרה. המשרד פה, בהחלטה הזאת, בזמנו, בא לקראת עובדי ההוראה בכך שלמעשה הוא מייתר את התנאי של מיצוי כושר השתכרות בעבודה, המתבטא במשרה מלאה של 165 שעות, והדרישה לשכר מינימום היא סוג של מעין תנאי חדש, מיוחד לעובדי הוראה – תנאי מקל שמחליף את הדרישה ל-165 שעות עבודה בחודש. התנאי הזה מייתר את היקף המשרה המלאה, כהגדרתה במשק, עבור עובדי הוראה בלבד. קודם כול, התנאי הזה של השתכרות בשכר מינימום נועד, לפי בקשה של עובדי הוראה, להקל עליהם; בתנאי הישן והרגיל עבור כלל העובדים במשק הם לא היו יכולים לקבל את הסיוע בשכר דירה. פה, בפועל, מי שעובד שווה ערך למשרה מלאה, גם אם הוא לא מגיע למספר השעות. כידוע, לפי החוק צריך להשתכר מינימום, שכר מינימום, ולכן הוא עונה על התנאי. כמובן, ישנם מקרים שבהם סייעות מבקשות לעבוד בחלקי משרה קטנים יותר ואינן מגיעות לשכר מינימום – או אינם מגיעים, זה לא משנה, גבר ואישה כאחד – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מגיעים ומגיעות, שלא יהיה משבר בקואליציה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> במקרה הזה זה מגיעות ומגיעים, אם הולכים לפי הרוב. – – לשכר המינימום החדש בישראל, ובן הזוג אינו עובד, והם אכן לא עומדים בתנאים המינימליים של כושר השתכרות, כי גם אין להם 165 שעות וגם לא את התנאי המקל של שכר מינימום. במקרים כאלה הם אינם מתאימים לכללים, אבל עדיין פתוחה בפניהם האפשרות להגיש בקשה לוועדת החריגים. סוגיית הסיוע בשכר דירה עבורם נבחנת בכל מקרה לגופו, בהתאם לרקע המשפחתי, גילי הילדים, קיומה של מוגבלות, חלילה, וקריטריונים נוספים. ועדת השרים נוטה להיות גמישה במקרים הקשים ולאשר את החריגה, במיוחד כשמעורבים אחוזי נכות או ילדים קטנים שמתחנכים בחינוך מיוחד, למשל. למעשה, מאז שנת 2013 – זו בהחלט הוראה מאוד ישנה – המשרד רואה במי שעוסק בהוראה כמי שעובד במשרה מלאה בהינתן אותו תנאי סף, אף שלא עמד בהיקף הנדרש של השעות, דווקא בגלל שכאמור בחר להקל על מסלולי סיוע בשכר דירה עבור העוסקים בתחום ומרוויחים את שכר המינימום. זכאים אחרים שאינם מתחום ההוראה נדרשים תמיד למשרה מלאה ו-75% משכר מינימום. אבל פה בדיוק ההבדל. פה זה שני תנאים משלימים ומצטברים. אצל עובדי הוראה זה עולה לשכר מינימום מלא אבל מוותרים להם על 165 שעות. אגב, עובד הוראה שיש לו 75% משכר מינימום ו-165 שעות בוודאי שיקבל סיוע בשכר דירה, אבל בדרך כלל הם אינם כאלה, כי מספר השעות במקצוע הזה שונה, ולכן נוצר הכלל המקל הזה. כמובן, לפי הניסיון של עבודת ועדת החריגים, גם מספר הילדים הוא אחד מהקריטריונים שהוועדה הזאת שוקלת בנושא הזה של סיוע בשכר דירה, ולכן משפחות מרובות ילדים, למשל, אני מניח – כמו במקרים שאולי פנו לאדוני, של אברך ואשתו שעובדת כסייעת או גננת בגן ולא מגיעה לשכר מינימום כי היא לא עובדת במשרה מלאה והם לא ממצים כושר השתכרות, לא מפה ולא משם – אם יש הרבה ילדים קטנים, לעיתים לא רחוקות ועדת חריגים הולכת לקראתם ובאופן חריג כן מאשרת את הסיוע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. שאלת המשך, בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני חושב שבאמת דייקת בדברים, אבל בפועל, אדוני, יש גננות וסייעות שאין להן תקן. למשל, אם הן עובדות חמישה ימים בשבוע, בשעות של חינוך, שהן שעות מועטות יותר באופן רגיל, הן לא מגיעות לשני התנאים האלה ביחד. זאת אומרת, יכול לקרות גם המצב הזה. לכן, מה שאני מבקש, בהמשך למה שאתה אמרת, שתהיה הנחיה, או בחוזר מנכ"ל או הנחיה שלך כשר, שהבעיות הללו שמוגדרות תחת עובדי הוראה – כי בעובדי הוראה זה לא כמו ההסכמים הרגילים שקיימים, יש הרבה מורכבות בשעות ובכמות של שעות וכו' – שזה לא ייכנס לוועדת החריגים הרגילה, שבוחנת יותר, כמו שאמרת, מספר ילדים ובעיות אחרות וכו', אלא שיהיה איזשהו מסלול לעובדי הוראה, שבמקרים מסוימים, בגלל המציאות, יש להם את השעות, מבחינת המספר, עד כמה שהם יכולים לקבל. זה לא חלקיות משרה, זה הגדרות חינוכיות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, יש לי סדר-יום ארוך. קצר וקולע, בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני תורם את תרומתי לסדר-היום עכשיו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה נחמד, אבל קצר וקולע, בבקשה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> השאלה ברורה. אני הבנתי את הבקשה ואת השאלה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זאת הבקשה. אם אפשר לתת הנחיה בעניין הזה וליצור ועדת חריגים, אבל שהיא יותר ממוקדת רק בעובדי הוראה בגין הדברים הללו ובלי קשר לדברים האחרים. מקובל, אדוני? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> תכף אענה על זה. חבר הכנסת אשר, קודם כול, התנאי למיצוי כושר השתכרות, אני חושב שהוא תנאי נכון בנושא הזה של סיוע בשכר דירה, כי אין סיבה שמדינה למעשה תכניס את היד לכיס ותעזור למישהו שלא מוכן לעזור לעצמו. לכן, בעניין הזה, אני מבין שישנם אנשים שהמיצוי של כושר ההשתכרות שלהם הוא פחות מ-100% על שני בני זוג, זה קיים, אבל אני לא בטוח שזה נכון שבמצב כזה המדינה תסייע בשכר דירה. בדרך כלל, לפי מה שאני מכיר, מי שכן עובד במשרה מלאה בתחום ההוראה, גם כסייע, אם זאת משרה מלאה באמת, הוא כן מסוגל להגיע לשכר מינימום, גם אם בשביל זה הוא נאלץ להשלים את זה בכמה עבודות. זה נכון שלפעמים אתה עובד במסגרת – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אשלח לך דוגמאות. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני לא הפרעתי לך, חבר הכנסת אשר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא מפריע. אל תהיה בלחץ, אני לא תוקף, אני מדבר. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> גם אני לא. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מצוין, בוא נרגיע. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני מתייחס לזה, כמו שראית, ענייני, ואפילו לא אמרתי שליצמן היה שר השיכון ולא תיקן. אפילו את זה לא אמרתי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כי לקחתי לך את זה בהתחלה, ואזולאי לקח לך את זה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני חוזר ואומר: אני מבין שהרבה פעמים יש תנאי עבודה שאומרים – כשלוקחים אותה לעבודה אומרים: לא תהיה לך משרה מלאה, בעבודה הזאת תקבלי 75%, או לא משנה, לפי מספר השעות, ולכן לא תגיעי לשכר מינימום, כי המשכורת תהיה כמו שכר מינימום, פר שעה, מספר השעות יהיה גם לפי מה שמקובל בתחום ההוראה, 75%. אבל אנשים כאלה, לפי תפיסת המדינה, לא צריכים לקבל סיוע בשכר דירה. זאת לא תקלה, זאת לא טעות. ולכן, חבר הכנסת אשר, במקרים כאלה הפתרון הוא לעבוד בשתי עבודות, כמו שעושים חלק מהאנשים, וגם אני, פעם, כשהייתי צעיר, זה מה שעשיתי – עבדתי בכמה עבודות. זה מה שאפשר לעשות. אני כן מקבל ואני אנסה להעביר לדרגי המקצוע של המשרד שכשבוועדת חריגים נדונות בקשות כאלה, תיבחן גם השאלה אם היקף העבודה במספר השעות הוא שווה ערך למשרה מלאה בתחום ההוראה. אם כן, גם זה יילקח בחשבון. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זאת בדיוק הייתה כוונתי. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> פה אני מקבל את ההערה של אדוני שזה נושא רלוונטי בהחלט. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זאת הייתה כוונתי. תודה רבה. תודה רבה, אדוני. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי, 377 – השתלטות הרשות הפלסטינית על שטחי C. בבקשה. << שאילתה >> 377. השתלטות הרשות הפלסטינית על שטחי C << שאילתה >> << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קודם הייתה הערה לגלית, רק שתדעו, שהשאילתה הישירה שלי, למשל, של עכשיו – לפני כמה דקות, קיצרו לי אותה. אבל אני הולך לפי מה שביקשו במזכירות ואני אקריא את מה שביקשו בנוסח הסופי. אז לא תמיד אנחנו מספיקים עם הקיצור ומסכימים – ממש עשר דקות לפני שנכנסתי. אז זו רק הערה צדדית לדברים. קיצרו לי את השאילתה מהמזכירות. ביקשו לקצר את השאילתה כי היא הייתה שאילתה ישירה והפכה לרגילה, דבר שאני חושב שלא מקובל, כי אם השר לא מגיע – בגדול אני אומר, אם השר לא השיב לי, אני לא צריך להיענש בגלל זה. זאת ההערה שלי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה רק לטובתך, חבר הכנסת אזולאי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> למה? אני יודע לקרוא יותר, אין לי בעיה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה נוהג בבית הזה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> יכול להיות שזה נוהג, זה בסדר, אבל להגיד שזה לטובתי? זה לא לטובתי. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני יכול להתחייב לך, חבר הכנסת אזולאי, שהתשובה מתייחסת לנוסח המלא של השאילתה. אני מאוד מקפיד על הדברים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מאוד מודה לך. רציתי שגם עם ישראל ישמע את הכול. אבל תודה. כבוד השר, 40% מאספקת חומרי המחצבות מגיעים מיהודה ושומרון. ועדת פינס המליצה על החלת חוק חובת המכרזים בשטחי C עד סוף 2021 על חובת תמלוג על מחצבות בשטחי C והגברה של האכיפה לשם מניעת מחצבות פיראטיות. שר הבינוי והשיכון, העומד בראשות מועצת מקרקעי ישראל, ורשות מקרקעי ישראל נותנים יד להשתלטות פלסטינית על שטחי C דרך מכרזים על מחצבות בבעלות ישראלית והסדרת עשרות מחצבות פלסטיניות פיראטיות. רצוני לשאול: מדוע משרדך מאפשר השתלטות של הרשות הפלסטינית על שטחי C? << דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> קודם כול, הקראת פחות או יותר את הנוסח המקורי במלואו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> הכול בסדר. כמו שהבטחתי לך, אני אענה על הנוסח המקורי. קודם כול, מחצבות לא חוקיות בבעלות פלסטינית בשטחי C אכן עמדו במרכז העבודה של מה שקרוי "צוות פינס", על שם מנכ"ל משרד השיכון הקודם והיום מנכ"ל משרד ראש הממשלה יאיר פינס. הצוות הזה ראה בחומרה את התופעה של המחצבות הלא-חוקיות ביהודה ושומרון כפי שהוצגה בפניו, אשר גורמת לנזקים הן בהיבט סביבתי והן בהיבט כלכלי. לפיכך המליץ הצוות לפעול לחיסול או לצמצום התופעה, הן באופן ישיר והן דרך הביקוש בישראל. אכן, המינהל האזרחי מונחה לפעול במסגרת ההמלצות של הצוות. אין בהיבט הזה שום שינוי המדיניות. יחד עם המחצבות הפיראטיות בשטח הפלסטיני קיימות בבעלות פלסטינית בשטחי C כמה מחצבות שהן בהליכי הסדרה, אבל ההליכים האלה טרם מוצו, למרות שהמחצבות האלה פועלות בתיאום עם המינהל האזרחי ולא השלימו עד הסוף את הליכי התכנון והליכים קנייניים – מציאות שקיימת ביהודה ושומרון, לצערי, כפי שאנחנו יודעים גם לגבי האוכלוסייה הפלסטינית וגם לגבי האוכלוסייה של המתיישבים הישראלים. לגבי מחצבות אלו המליץ בזמנו צוות פינס למינהל האזרחי שלא לאפשר מצב זה לאורך זמן ולקדם את ההסדרה בפרק זמן מוגבל ולזרז אותה, כדי שבסופו של דבר לא יישאר מצב שנוסף למחצבות הפיראטיות, שאין מחלוקת שצריך להיאבק בהן, יש מחצבות שאליבא דהמינהל האזרחי צריכות להישאר וצריכות להתקיים, אבל פורמלית התהליך לא הסתיים ולא הושלם עדיין. אכן, גם בנושא הזה המסקנות של צוות פינס, לפחות מבחינתנו המקצועית כרשות מקרקעי ישראל, הן מסקנות בתוקף. כמובן, הסמכות לעשות זאת היא בידי המינהל האזרחי, שכפוף, כידוע, לא לי אלא לשר הביטחון. ככלל, ניהול הקרקע והמחצבות בשטחי C נעשה כאמור על ידי הריבון הצבאי בשטח באמצעות המינהל האזרחי, הנמצא באחריות משרד הביטחון. החלת חובת המכרזים על מחצבות ישראליות בשטחי C – מה שאדוני שאל בסוף השאילתה שלו – מדובר בשמונה מחצבות בבעלות ישראלית המהוות חלק אינטגרלי מן השוק הישראלי. הן עובדות מול השוק הישראלי ופועלות זה כמה עשורים מתוקף הרשאות ישנות שניתנו ללא מכרז, ונהנות למעשה מיתרון תחרותי בלתי רצוי על פני המחצבות הישראליות האחרות, שכל הזמן צריכות לעבור מכרז. זאת הסיבה שהמינהל האזרחי החל לא מכבר בהיערכות להחלת חוק חובת המכרזים על המחצבות האלה, והיא מיועדת להסדרה של פעילות המחצבות שבבעלות ישראלית במישור המשפטי-כלכלי – אני מדגיש – ואין פה שום טענה או רצון להעביר אותן לידיים פלסטיניות, אלא פשוט יש רצון להפסיק את ההטבה שניתנה במשך עשורים לגורמים עסקיים מסוימים ללא שום הליך מכרזי וללא שום הליך שוויוני. לכן אין ממש בטענה העולה בשאלה שמדיניות זו של המינהל האזרחי תביא דווקא להשתלטות פלסטינית על שטחי C דרך מכרזים על המחצבות האלה. כפי שעולה מכל מה שאמרתי עד עכשיו, המינהל האזרחי רואה חשיבות בהסדרת הפעילות בתחום המחצבות בתחומי יו"ש, לרבות טיפול במחצבות לא חוקיות, לפי ממצאים שעלו בדיוני צוות פינס שהוקם בזמנו בימי הממשלה הקודמת לצורך בחינת ענף המחצבות. מסקנות הצוות הזה ממשיכות להיות סוג של קביעת מדיניות וכיוון מדיניות עבור המינהל האזרחי מבחינה מקצועית. תודה רבה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> שמעתי בקשב רב את תשובתך, אדוני השר. רק מה שאני יודע זה שכרגע מקודמת תוכנית מתאר שמכשירה דה פקטו עשרות מחצבות פיראטיות, וזה נותן גיבוי ולגיטימציה להשתלטות הפלסטינית בשטחי C. ועדת בלניקוב הגישה את המסקנות שלה שכולם חתומים עליהן מלבד אגף התקציבים באוצר ורמ"י. הוועדה הזאת ישבה ודנה בנושא הזה דיונים רבים והגיעה למסקנות. שאלתי: מה אתה עושה כדי לא להכשיר את אותה השתלטות על שטחי C? ודבר נוסף: לאן נעלמה ועדת בלניקוב, שהיא נקברה, ואנחנו לא יודעים? הדבר הזה גורם ליוקר גם בדיור, ליוקר המחיה בתעשייה ובכבישים. על כך אני מבקש תשובה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> לגבי ועדת בלניקוב, תהליך בדיקה מקצועית על ידי צוות חדש שמתקיים עכשיו – בגלל שהמסקנות של הוועדה הזאת התיישנו, ולאור פניות רבות שהתקבלו, הוחלט להקים צוות – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא יישמו אותן. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה נכון. לא יישמו אותן כבר המון המון שנים, בתקופת כמה ממשלות קודמות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> כרגע קיים תהליך מקצועי של עדכון מסקנות ועדת בלניקוב, אבל זה נושא אחר לגמרי. הוא קשור, אבל קשור רק באופן עקיף לגוף השאילתה. לגבי גוף השאילתה ומה ששאלת בגוף השאלה הנוספת, כאמור, אני מדגיש שצוות פינס הבחין בין שני סוגים של מחצבות פלסטיניות שטרם הוסדרו – חלקן מחצבות פיראטיות, שמבחינת המינהל האזרחי אין להן מקום ואף אחד לא מקדם את ההסדרה שלהן, וחלקן מחצבות שלדעת המינהל האזרחי צריכות להתקיים – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל פיראטיות. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> עוד פעם, הן לא הוסדרו עד הסוף פורמלית. זה בערך כמו להגיד על כל היישובים הישראליים שאין להם עדיין תב"ע מוסדרת שהם פיראטיים. הם לא פיראטיים. כולם מסכימים שהם צריכים להיות, ויש תהליך הסדרה שמתקיים בקצב משלו. אותו דבר גם כאן – יש מחצבות שלדעת המינהל האזרחי דינן להיסגר במאה אחוז, ויש מחצבות שדינן להישאר. צריך לסיים את תהליך ההסדרה, שלפעמים לוקח זמן, וצוות פינס, בצדק, דחק במינהל האזרחי לזרז את תהליך ההסדרה כדי שההבחנה הזאת תבוא לידי ביטוי פורמלי ולא רק לידי ביטוי לא פורמלי. לכן קידום תוכנית המתאר הוא בדיוק מימוש של אותן מסקנות של צוות פינס, כי הצוות אמר: תסדירו. איך אפשר להסדיר בלי לקדם את תוכנית המתאר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. שרת הפנים אילת שקד, בבקשה. אני אנצל את זכותי, עד ששרת הפנים תעלה – חבר הכנסת אזולאי, מכיוון שהעלית טענה, ביקשתי לבדוק אותה כבר. אז העוזר שלך אישר את הנוסח שמזכירות הכנסת העבירה – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – עצם הפנייה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז אני אומר לך – יש מסרונים, נראה לך, בדקנו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – על זה טענתי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז בוא תשמע. בבקשה, אני מעתיק את מה שהוא שלח. העוזר שלך אישר את הנוסח שהעבירה מזכירות הכנסת למשרדך לאישור. הוא אף אמר שזה על דעתך, ואף צוין על ידו שגם בנוסח הקצר לא הושמט שום דבר עקרוני. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני מבקש לענות על זה חצי דקה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא ננהל שיח. אתה יכול לבוא אחר כך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה מראש תחום שאילתות. אנחנו לא מנהלים ויכוח. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא משמיץ אותו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אזולאי, הקראתי את המסרונים שהוא שלח. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב, הבנתי. בסדר, סליחה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מכיוון ששאילתה ישירה הופכת לדחופה, אפשר – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תבדוק בבקשה את ההוראות ואת הנוהג בבית הזה זה הרבה שנים. שרת הפנים תשיב על שאילתה דחופה מס' 79, מאת חברת הכנסת רוזין, בנושא: מעמד אימה של דניאל בת השבע. << שאילתה >> 79. מעמד אימה של דניאל לב בת השבע << שאילתה >> << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, כבוד השרה, אכן פורסם הבוקר – בעקבות בקשתה של השרה שאני אדחה משבוע שעבר לשבוע זה את הגשת השאילתה, אני קוראת, כפי שנהוג, את הנוסח המקורי: אביה הישראלי של דניאל לב בת השבע נפטר כשהיא הייתה קטנה יותר. לכן אימה התאילנדית מועמדת בפני גירוש, ובפועל גם היא. ברצוני לשאול: 1. מדוע לא יינתן מעמד לאם לפנים משורת הדין כל עוד דניאל קטינה? 2. כיצד ישונו הנהלים כדי שמקרים הומניטריים כאלה לא יישנו? << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, באמת מדובר במקרה הומניטרי טרגי. שמוליק לב התאהב בקלוטידה, בחורה תאילנדית. הם נישאו, הגיעו לארץ והחלו הליך מדורג של התאזרחות. ההליך הזה לוקח כמה שנים. נולדה להם ילדה, ואחרי פחות משנה שמוליק נפטר. לשמוליק יש לו אח, שקוראים לו גלעד לב, והוא מאוד מאוד מחובר לאחיינית שלו, שהיא כאמור אזרחית ישראלית. הבת לא אמורה לגדול בלי אימה, ובהליך משפטי של השנים האחרונות, מכל מיני סיבות, האם קיבלה צו גירוש והייתה צריכה לעזוב את הארץ. אני עמדתי על כך שהאם תעזוב את הארץ כדי לא ליצור תקדימים והשלכות רוחב, אבל לנוכח הסיפור האישי הטרגי ולנוכח העובדה שיש לילדה משפחה כאן בישראל, משפחה שמגדלת אותה, שותפה בגידול שלה, הגענו לסיכום שהיא תצא מהארץ, היא תגיש בקשה מבחוץ ואנחנו ניענה בחיוב לבקשה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תשובה מצוינת. חברת הכנסת רוזין. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> אני מברכת על התשובה, ואני שמחה על החיבור עם הדוד האוהב והדואג מאוד. אני רוצה לשאול שאלת המשך. יש מקרים נוספים – השרה בוודאי מכירה את הנושא של אלמנות אחרות, נשים קורבנות אלימות של בני זוג ישראלים, או אפילו כאלה שהאב פשוט נטש את המדינה. ברוב הגורף החלטת המשרד מביאה להגליית ילד שהוא אזרח ישראלי. ברוב המקרים משרד הפנים דוחה את הבקשות האלה. אני חושבת שיש להעניק לנשים האלה מעמד בישראל, ובוודאי כדי לגדל את ילדיהן הישראלים, ואך ורק במקרים קיצוניים לדחות את הבקשות, והיום המצב הוא הפוך לחלוטין. לכן שאלתי אלייך, השרה: האם את מתכוונת להידרש גם לאותם מקרים הומניטריים קשים של אבות שנפטרו, נשים שחיות עם בני זוג אלימים וכדי לא להיות מגורשות עם ילדיהן נשארות במצב כזה, וכמובן אבות שנוטשים ופשוט עוזבים את המשפחה? תודה. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> בדיוק בשביל זה יש ועדה הומניטרית. זו ועדה שקיימת הרבה שנים, עובדת, מתפקדת. אני עברתי על ההחלטות שלה מהשנים האחרונות. יש מקרים שמאושרים ויש מקרים שמסורבים, כל אחד בהתאם למקרה הספציפי שלו. זה נכון שבכל מקרה מדובר בדיני נפשות, ואלה סיפורים קשים וטרגיים, אבל התפקיד של הוועדה הזו הוא לבחון את כלל ההיבטים, גם את ההיבטים ההומניטריים האישיים וגם את ההיבטים המדינתיים ואת השלכות הרוחב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. שאלת המשך – של חברת הכנסת מואטי, בבקשה. << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שרים יקרים, כיום, על פי הנוהל, הפסקת ההליך המדורג של בני זוג במקרים שבהם בן הזוג הישראלי נפטר זה נוהל שעובר דרך אותה ועדה שציינה השרה. השאלה היא אם יש עבודה על נוהל קבוע שלא ייאלץ מקרים כאלה להתגלגל בכל מיני ועדות, בין כל מיני עיתונאים ובין חברי כנסת שאמורים להגיש שאילתה חשובה, אלא נוהל שיהיה קבוע, שנדע מה קורה במקרים כאלה. תודה רבה. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> תראי, את יודעת מה קורה במקרים כאלה. במקרה כזה בן הזוג צריך לעזוב את הארץ – זה הנוהל וזאת המדיניות. נכון שיש מקרים הומניטריים יוצאי דופן, כמו המקרה הזה, שיש כבר ילדה ישראלית, יש משפחה ישראלית. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> בדיוק על המקרים האלה אני מדברת. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> אז בסדר, בשביל זה יש ועדה הומניטרית שאמורה לשבת ולבחון בדיוק את המקרה הספציפי הזה. המקרה הזה מהרבה סיבות התגלגל במערכת, אחר כך עבר גם לערכאות משפטיות, אבל בדיוק בשביל המקרים האלה יש ועדה שאמורה לשקול את כל השיקולים. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שאלת המשך – של חבר הכנסת לוין. אני אודה לך, חבר הכנסת לוין, אם תיצמד לנושא. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> אני, אדוני היושב-ראש, לא מכיר שיש חובה להיצמד לנושא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון. אני אמרתי שאני אודה לך. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני, ברשות היושב-ראש, מאחר שנדמה לי שהנושא מוצה גם בתשובה וגם בשאלת ההמשך, מבקש לשאול את השאלה הבאה את כבוד השרה שקד, שלא מרבה להיות כאן במליאה, כך שיש לנו בהחלט הזדמנות חריגה, ואני מבקש לנצל אותה. גברתי השרה, שרת התחבורה התגאתה כאן בשבוע שעבר שאף פרויקט תחבורתי חדש ביהודה ושומרון לא אושר מאז כינון הממשלה; השר בר לב חבר לתעמולה אנטישמית וקיים שיחות מדיניות על אלימות מתנחלים כביכול; את קידמת את חוק החשמל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מה השאלה, חבר הכנסת לוין? אתה מכיר כמוני את הנוהל, אולי יותר טוב ממני. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אל תסנן אותו. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, נדמה לי שעוד לא הגעתי אפילו ל-20 שניות בדברים שאמרתי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל תיצמד לשאלת המשך. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני מבטיח, אדוני היושב-ראש, שאני גם אשאל, ואני אשאל במהרה, אבל אני חושב שהרקע העובדתי, גם אם הוא ייקח עוד עשר שניות, הוא חשוב. כפי שאמרתי קודם, חוק החשמל שאת קידמת הלבין בנייה בלתי חוקית בהיקף עצום ומביא לאובדן הנגב; ח'אן אל-אחמר כמובן לא פונה; סכומי עתק הועברו לתנועה האסלאמית. השאלה היא כזאת: את אמרת שאת תפרקי את הממשלה אם פעילותה לא תשקף את ערכייך, ואני שואל: האם הדברים האלה משקפים את ערכייך, אם יש כאלה בכלל, ואם יש כאלה והם לא משקפים את ערכייך, מתי תפרקי את הממשלה? << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תודה רבה לחבר הכנסת לוין. אני רק אתקן אותך בכמה עובדות לא מדויקות. חוק החשמל היה בצו משנת 2014, אחר כך הוארך בשנת 2017 ושוב הוארך בשנת 2019. הוא לא מדבר כלל על הפזורה בנגב. למרות שקרים שחבריך מפיצים, לא מדובר כלל על חיבור חשמל בנגב, בפזורה. מדובר רק על תוכניות כוללניות במקומות שבהם הרשות רוצה להסדיר את אותן תוכניות. אדם שרוצה להסדיר את ביתו ולחבר את ביתו לחשמל צריך לשלם הרבה מאוד כסף, בערך 200,000 שקל. בגלל הסיבות האלה, למעשה מ-2014 החוק קיים וכמעט לא השתמשו בו. ראשי הערים בערים המעורבות, כולל ראשי ערים מהליכוד, חושבים שהחוק הוא נכון, הם חושבים שהוא יכול להסדיר בנייה, לגבות היטל השבחה ותשלום כמו שצריך לחברת החשמל, כי בכל מקרה הבתים האלה – אני אתן דוגמאות לערים: עכו, לוד, רמלה – מחוברים לחשמל בצורה פיראטית, ולא שילמו על הבית היטל השבחה. לכן אם יש ראש רשות שרוצה לעשות את זה, הוא יכול לעשות את זה, אבל לא מדובר כאן כלל וכלל על הפזורה, כי בפזורה אין תוכניות כוללניות, אין תוכניות מפורטות ואין הסדרה בכלל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. סיימת? חשבתי שסיימת. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> אני אגיד עוד משפט אחד על ההתבטאות של השר לבט"פ. אני אמרתי שזו התבטאות, בעיניי, שחוטאת למציאות. צריך להבין: יש קמפיין שממומן בכסף של האיחוד האירופי, שממומן בכסף של ארגונים שהם אנטישמיים. הם קוראים לעצמם "זכויות אדם", אבל אלה ארגונים אנטישמיים, כדי להשחיר – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איזה שטויות. כמה שקרים אפשר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כסיף, תודה. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> חבר הכנסת כסיף, אתה כמדומני קראת לי חלאה ניאו-נאצית. אני באותה תקופה עשיתי לך טובה ולא תבעתי אותך דיבה. עשיתי לך טובה ולא תבעתי אותך דיבה – אז לא היית חבר כנסת – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> להבדיל ממך, אני תמיד אומר את האמת, ואת משקרת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כסיף, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> – – ולמרות זאת לא תבעתי אותך דיבה. אתה אולי חבר הכנסת היחיד במשכן שאני מסרבת לדבר איתו. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הכבוד כולו שלי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כסיף. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> יש טרור פלסטיני, כפי שיש תמיד, דרך אגב, לאורך הרבה מאוד שנים, שכולל זריקות אבנים על מכוניות, יריות, בקבוקי תבערה. אני חושבת שבזה הממשלה צריכה לעסוק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. ניגש לשאילתה הבאה, מס' 83, מאת חבר הכנסת סעדי – הכרה בכפר כנא כעיר. בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל אם השר לביטחון פנים רוצה לחזק את הרשות הפלסטינית, האם תשקלי התפטרות מהממשלה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, תודה רבה. חבר הכנסת קרעי, זה לא זכותך כרגע. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> אני רוצה רק להגיד מילה אחת. אני כן מבקשת להודות לחברת הכנסת מיכל רוזין. פנו אליי הרבה מאוד אנשים בעניין דניאל, אבל למיכל היה מאוד אכפת והיא הייתה מאוד מאוד עניינית. תודה על זה. << שאילתה >> 83. הכרה בכפר כנא כעיר << שאילתה >> << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, לפני כשלוש שנים, בשל גודל האוכלוסייה והמאפיינים העירוניים של היישוב כפר כנא, המליצה הוועדה שהקים שר הפנים הקודם להכריז על כפר כנא כעיר. בכנסת העשרים-ושלוש, הקודמת, הגשתי שאילתה למשרד הפנים, והובטח להאיץ את הליך ההכרה בכפר כנא כעיר. ברצוני לשאול: 1. מדוע לא יושמה עד היום המלצת הוועדה? 2. מדוע לא יוכרז על היישוב כפר כנא כעיר בהתאם להמלצת הוועדה? << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >> תודה רבה לך, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. דוח הוועדה הגיאוגרפית בנוגע לכפר כנא הוגש למנכ"ל משרד הפנים הקודם ביולי 2018 ועמד בפני שר הפנים דאז אריה דרעי לקבלת החלטה. משלא התקבלה החלטה בנושא הוגש הדוח מחדש למנכ"ל המשרד לאחר כניסתו לתפקיד. מהדוח נלמד כי כפר כנא עומדת בקריטריון הנדרש מבחינת גודל האוכלוסייה לטובת הפיכתה לעיר. הקריטריון זה 20,000 תושבים. מכיוון שמאז הגשת הדוח ועד לכניסת המנכ"ל לתפקיד עברו שלוש שנים, מנכ"ל המשרד ביקש מגורמי המקצוע חוות דעת עדכנית בנוגע לכפר כנא והתנהלותה. לאחר השלמת הבחינה והבדיקה תגובש המלצת המנכ"ל והנושא יועבר אליי להכרעה. ברצוני לציין כי גודל האוכלוסייה אינו הקריטריון היחיד להפיכה לעיר והוא אף אינו הקריטריון המרכזי. על מנת להפוך לעיר על הרשות להוכיח קודם כול מנהיגות יציבה ושגרת ניהול תקינה. בשנים האחרונות הרשות היא אומנם רשות מאוזנת תקציבית ונעשתה שם עבודה, אך תקציב המועצה נשען רובו ככולו על המשרדים הייעודיים ומענקי האיזון למיניהם. על הרשות להוביל תהליכים להגדלת המקורות העצמאיים ולפתח חשיבה כלכלית גם ללא מימון המדינה. על הרשות להוכיח כי היא עומדת ביעדי ניהול תקין ומייצרת שגרת ניהול תקינה, בונה מערכת אכיפה המבוססת על חוקי עזר, בונה מערך פיקוח עירוני ומפתחת מערכת של שירותים מקומיים לציבור. עם קבלת ההמלצות של גורמי המקצוע, אני אדון בנושא ואכריע בו. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה, כבוד השרה. את הכרזת על באר יעקב כעיר לפני כחודשיים, ולפני כחודש על מע'אר כעיר. אני מלווה את הנושא הזה – יושב כאן סגן שר הפנים הקודם, חבר הכנסת בן צור – ובאמת כפר כנא עמדה בכל התנאים, והוועדה המליצה. לא מדובר רק בשיקול של מספר התושבים, אלא באמת אמרת שיש ניהול תיקון – היא מאוזנת, היא מתפתחת, גם מבחינת תעשייה, גם מבחינת תיירות, זה מוקד תיירות, והכרזה עליה כעיר זה מינוף ליישוב הזה, שבאמת יהיה עיר ולא כפר כעיר. ולכן, באמת עברו הרבה שנים, ואני מבקש לזרז את הטיפול בעניין הזה ושתקבלי המלצה ותכריזי סוף-סוף על כפר כנא, כי מגיע לה להיות עיר במדינה. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> בסדר גמור. אני מבקשת שתעשה תרגיל: תיקח את הכספים והמענקים שמקבלת באר יעקב – תיקח את שנת 2019, כי בשנת 2018 התכנסה הוועדה, ושנת 2019 זה עוד לפני שבאר יעקב הפכה לעיר. אני אומרת סתם – אני לא בדקתי, אני רק אומרת לך לנסות – תיקח את שנת 2019, ותראה כמה מענקים ממשרד הפנים קיבלה באר יעקב וכמה כפר כנא, ותראה שיש הבדל גדול. עיר עומדת בזכות עצמה – – – << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> זה השוואה לא הוגנת. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> בסדר, אז אני אומרת – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> ההשוואה עם מע'אר, לא עם באר יעקב. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> אוסאמה, יש הרבה קריטריונים, אנחנו נעבור על כולם ונקבל הכרעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. שאלת המשך – לחבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת טיבי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת קרעי. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, מכובדי היושב-ראש. גברתי השרה, ברצוני לשאול אותך על ועדת הגבולות לג'דיידה-מכר. יש המלצה של הוועדה, המלצה חיובית, ועד לרגע זה השרה לא קיבלה את המלצות הוועדה. היו פניות אלייך, נפגשנו, וגם חברי אוסאמה סעדי מטפל בזה מול הנהלת משרד הפנים יחד עם ראש המועצה סוהיל מלחם, אבל עד לרגע זה ההמלצה עדיין לא התקבלה באופן רשמי על ידייך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, הבוקר פורסם כי בג"ץ, או השופט פוגלמן, גער בך על כך שאת ממשיכה לשמור על מדינת ישראל למרות שתוקף חוק האזרחות פג. עכשיו, מבג"ץ אין לי ציפיות – הם סניף של מרצ שרוצה להפוך אותנו למדינת כל אזרחיה. אבל את – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מה השאלה? חבר הכנסת קרעי, זה לא במה להשמיץ בה את בית המשפט העליון. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תפסיק לצנזר, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל את, שיושבת בתוך ממשלה פוסט-ציונית, בתוך קואליציה שחלק מחבריה, כמו גבי לסקי, שאמרה אתמול – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מה השאלה, חבר הכנסת קרעי? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תן לי לדבר, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, אתה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה תקצוב בזמן ולא תקצוב אותי באופן הדיבור שלי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, אני קודם כול יכול לקצוב אותך בזמן – 1. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תקצוב בזמן, אל תצנזר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> דבר שני, אני מבקש ממך: מה השאלה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מייד מגיע לשאלה, אם תיתן לי להשלים את דבריי. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תקצוב בזמן ואל תקצוב במילים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, עזוב. כשתחליף אותי כאן אתה תכתיב – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז תפסיק להפריע לי. אני כבר הייתי מסיים. אתה רואה, יש לי דף אחד ביד, לא עשרה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל אתה מציין כל מיני נושאים שאינם במינם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אציין מה שמתחשק לי – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אני מייצג את הציבור שבחר בי, לא את הציבור שבחר בך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. הציבור שבחר בך לא בטוח שהוא רוצה להשמיץ את בית המשפט העליון. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי שכן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל את, גברתי השרה, שיושבת בתוך ממשלה – כן, ירדנה, נו, תמצאי לו איזה סעיף בתקנון שהוא יכול לצנזר אותי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, תתעסק בעניינים שלך. אני ביקשתי ממנה וזה ענייני. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל את, גברתי השרה, שיושבת בתוך ממשלה פוסט-ציונית, בתוך קואליציה שחלק מחבריה – כמו גבי לסקי, שאמרה אתמול בוועדת הפנים שצריך לשלול את זכות הבחירה מיהודים ביהודה ושומרון; האם את לא חושבת שהגיע הזמן לומר: לא אל הנער הזה התפללתי? האם לא הגיע הזמן להסיר את חרפת תומכי הטרור מממשלת ישראל? ואל תגידי לי: אתם תצביעו איתי על חוק האזרחות – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> את – לא אנחנו – בחרת להקים ממשלה עם תומכי טרור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. פשוט לא ייאמן. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> טוב, סיימנו? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן. תשיבי על מה שאת יכולה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה לא מקובל לתקוף את מזכירת הכנסת. לא מקובל. בושה וחרפה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בושה וחרפה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – בעצמך. אל תגיד לי מה מקובל ומה לא. אני אעשה מה – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, חבר הכנסת טיבי, תודה. חבר הכנסת קרעי, תודה רבה. << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> אני לא אמרתי – – – אז תדייק – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת לסקי, תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עשיתי פרשנות לדברים שלך. << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> אמרתי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת לסקי, חברת הכנסת לסקי – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אז תגידי מה את חושבת. << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> אמרתי שאני חושבת שצריך – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת לסקי, בבקשה לשבת. תושיבו אותה, בבקשה, סדרנים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> את – – – << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת לסקי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לדעתך צריך – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, שב, בבקשה. חברת הכנסת לסקי, שבי, בבקשה. תודה לשניכם. בבקשה, השרה. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> טוב, לשאלת חבר הכנסת אחמד טיבי, אז העניין הזה עוד לא הובא אליי. כמו שאתם יודעים, כשנפתחת ועדת גבולות או חלוקת הכנסות, אז קודם כול הוועדה דנה, ואת ההמלצות שלה היא מביאה למנכ"ל, והמנכ"ל מביא את ההמלצות שלו אליי. אתמול דווקא ישבתי שעתיים על כמה וכמה ועדות גיאוגרפיות, אבל הנושא הזה עוד לא הגיע אליי. אני אבדוק – זה כנראה אצל המנכ"ל. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה אצל המנכ"ל. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> כנראה אצל המנכ"ל. ולחבר הכנסת קרעי – כמדומני עניתי על השאלה של יריב לוין. זאת הייתה אותה שאלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. השאילתה הבאה: שר התקשורת השר הנדל ישיב על שאילתה דחופה מס' 82, מאת חבר הכנסת יואב בן צור: היעדר קליטה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ככה אתה נותן לשרה להתחמק ממתן מענה על שאילתה של חבר כנסת? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, חבר הכנסת קרעי – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני שאלתי שאלה, והשרה התחמקה מלתת תשובה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, תקשיב. חבר הכנסת, תקשיב – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה מקובל בעיניך, יושב-ראש הכנסת? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תקשיב, תלמיד – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה יושב-ראש הקואליציה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, תקשיב טוב: היא לא חייבת להשיב לך על שאלת המשך. היא יכולה להגיד: לא יודעת, לא רוצה, לא בזמן – אלה החוקים של הבית הזה. תלמד. עכשיו בבקשה תהיה בשקט, זה מה שאני מבקש. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זאת בושה וחרפה. אתם – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, הבנתי אותך. לא יכול לעבור יום אחד בלי קללות? אחד? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מיקי לוי, "בושה וחרפה" זה קללה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, תאמין לי, עוד לא הגעתי לאמצע של הטורים שאתה הגעת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי אותך. << שאילתה >> 82. היעדר קליטה סלולרית בעיר ביתר עילית << שאילתה >> << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, השרים, חבריי חברי הכנסת, זה זמן רב מתלוננים תושבי העיר ביתר עילית על היעדר קליטה סלולרית. השבוע שבו ופנו למשרדך על כך. מדובר לא רק בהיעדר שירות כמתחייב, אלא על גבול פיקוח הנפש לאור הנסיבות. ברצוני לשאול: 1. האם פנו למשרדך או ללשכתך בנושא? 2. מה ייעשה לבדיקת התלונות ולפתרונן? << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> תודה רבה, מכובדי חבר הכנסת יואב בן צור. רגע לפני שאני עונה על שאלתך החשובה, אני רוצה להתייחס לדברים של חבר הכנסת קרעי, ולהתייחס אליהם דווקא דרך משהו שראיתי היום. ראיתי ששמת דגל צפון קוריאה על הפרופיל שלך. אני לא יודע אם אתה מכיר את חטא המרגלים – להוציא את דיבת הארץ רעה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – זו התשובה שלך על השאילתה שלי? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קרעי, אנחנו לא בצפון קוריאה, אנחנו במדינה ריבונית, מדינת ישראל. אנחנו ציונים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה ראית מה – – – עשה כשבאתי לשאול שאילתה בפרלמנט? הוא ניסה לסתום לי את הפה, אז תגידי לי שאנחנו לא צפון קוריאה. צפון קוריאה יכולה ללמוד מכם איך להתנהל. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני מבקש ממך להתחיל להתייחס לתפקיד שלך בכבוד. אנחנו לא בצפון קוריאה. חטא המרגלים, שאתה מממש אותו ברגעים אלה – להכפיש את מדינת ישראל בכל מקום, להציג את דגל צפון קוריאה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני מכפיש? אתם לא נותנים לי לשאול שאילתה. אתה לא נותן לי לשאול שאילתה בפרלמנט – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אתה מכפיש. כשאתה שם דגל של צפון קוריאה, אתה מכפיש אותנו. מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית. אני ואתה מנהלים דיון. אנחנו יכולים לנהל דיון בכל מקום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – נתניהו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> צפון קוריאה יכולה ללמוד מכם. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חבר כנסת קרעי, זה שאתה לא בשלטון זה לא הופך – לא שורפים את המדינה. המדינה קיימת גם כשאתה לא בקואליציה, תתפלא לשמוע, ובדמוקרטיה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ולכן סותמים את הפה? ולכן סותמים פיות ולא נותנים לדבר? ולכן הוא מצנזר את מה שאני רוצה לומר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בושה וחרפה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> קרעי, קרעי, בדמוקרטיה פעם אתה בשלטון ופעם השני בשלטון. זה חוזקה של הדמוקרטיה הישראלית. מדינה יהודית ודמוקרטית. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא בגנבה, לא ברמייה, לא בנוכלות. בדמוקרטיה אומרים לבוחר את מה שמתכוונים לעשות. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אדון קרעי, יש פה בסוף שיטה פרלמנטרית. אנחנו לא בצפון קוריאה. תוציא את זה מהראש. ואני חושב שאתה צריך להתבייש ולעשות חשבון נפש על כך שאתה מציג את ישראל – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה צריך להתבייש. אתה והחברים שלך נשבעתם שלא תקימו ממשלה עם תומכי טרור. תראו לאיזה תהום אתם לוקחים את מדינת ישראל. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אתם יותר מדי פעמים מציגים את הטענות שלכם באנגלית. אין שום הבדל בינך לבין פעילי BDS של שוברים שתיקה או כל ארגון אחר. אני אומר לך, אתה צריך לעשות חשבון נפש גדול על מה שאתה עושה. תודה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> חבורה של צבועים. חבורה של צבועים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. השר, בבקשה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> למה כשקראו לנתניהו ארדואן לא מחיתם? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, חבר הכנסת אשר, חבר הכנסת אשר, שב. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אשר, אני תמיד מוחה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, אדוני השר. רק שנייה. חבר הכנסת אשר, בבקשה שב. אי-אפשר לעמוד. שב, בבקשה. קריאות ביניים אפשר, אי-אפשר לעמוד ולנאום, זה לא בסדר. תודה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה יש לך לומר לעמר בר לב – – – יש לך גם מה לומר לו – – – למזכירה של ארצות הברית? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אמרתי, כן. תודה, חברים. אשמח לענות. קודם כול, אמרתי, ועכשיו, מכיוון שאנחנו לא צפון קוריאה, ויש חבר כנסת מכובד שפנה בשאילתה, ואני מתייחס אליה ברצינות, אני אענה; בגלל שהמדינה הזאת היא מדינה דמוקרטית, ויש יחסים בין הכנסת, שמפקחת עלינו, לממשלה. חבר הכנסת בן צור, קודם כול, מאז 2014 לא הוקמה אנטנה בביתר עילית בגלל קשיים שהערימו התושבים והעירייה. היה ויכוח שלם, והוויכוח הזה נפתר, זאת אומרת, העירייה כבר הפנימה. אני רוצה לתת לך קצת רקע למצב הזה. יש שתי קבוצות במדינת ישראל, או אני אגיד שלוש קבוצות, ששם היה קשה מאוד להקים אנטנות – קודם כול, במגזר הערבי, במגזר החרדי, וגם אני אגיד, במגזר החוכמולוגי. אנשים טועים לחשוב שכשיש אנטנות, יש יותר קרינה. ההפך הוא הנכון. ככל שיש יותר אנטנות, כך קודם כול יש יותר קליטה, ויש פחות קרינה. זה קורה בהרבה מאוד מקומות. אני יכול להגיד לך שהגעתי למקומות שונים בארץ, אבל זה קורה, וקרה ביתר שאת במגזר החרדי. לצערי, יש עיר חרדית שאני לא אציין את שמה כאן שיש שם – מדדנו – קרינה פי 400 יותר מבתל אביב. למה? כי לא שמו אנטנות. העירייה צריכה בסוף לתת אישור ולעבוד מול חברות הסלולר. החברות מנסות, אתה יודע – כמה שפחות אנטנות, כך הן משקיעות פחות. וכשהעירייה אומרת להן: אתן לא יכולות, הן שמחות, הן קופצות על ההזדמנות. וכשאני בא לאכוף עליהן, הן אומרות: מה אתה רוצה? העירייה לא מוכנה להתחיל את התהליך. קודם כול, צריך להגיד שאנחנו צריכים לעשות הסברה טובה יותר במגזר החרדי ולהסביר גם במגזר הערבי וגם במקומות אחרים. אני מוכן לבוא לכל מקום שיש עימות בין התושבים לראש העיר. בחוק ההסדרים האחרון עבר תהליך שבו אפשר לשים אנטנות בלי הרשויות, כדי לפתור את זה, אנטנות קטנות. זה גם יפתור את התהליך. דבר נוסף שעשיתי בסבב הקודם זה להחליט על העלאת אחוזי הכיסוי והקליטה מ-75% ל-95%. זה תהליך שייקח, להערכתי, כשנה עד שאנחנו נראה את זה מתממש. והסברה, הסברה, הסברה. מה שקרה בביתר עילית ספציפית, כמו במקומות אחרים, זה שיש היום חמש אנטנות במקום שאמורות להיות 12 אנטנות. עם תחילת כהונתי בפעם הקודמת, וגם בסבב הזה, קיבלתי פניות מביתר עילית, כמו ממקומות אחרים. הנחיתי את קמ"ט איו"ש לערוך סיור במקום. ערכו סיור. יצרנו שיח עם העירייה, ואני חייב להגיד שהשיח הזה היה שיח טוב. זאת אומרת, הבעיות שהיו בעבר, כשהעירייה מנעה והתושבים נבהלו – אני חושב שאנחנו כבר אחרי זה. אנחנו במצב יותר טוב. נעשה תהליך לריכוך ההתנגדויות של התושבים. בשנת 2021 הוקמו שלושה אתרים חדשים בביתר עילית, בין היתר בגלל דחיפה, בגלל אותו תהליך חשוב שנעשה. נכון להיום – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אדוני השר, חברת הכנסת לסקי אומרת שאתה לא מוסמך – – – ביהודה ושומרון, רק המפקד הצבאי. אני לא רוצה לסכסך, אבל אתם בקואליציה. רק המפקד הצבאי. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני מוסמך, הוסמכתי. איך אומרים? סרג'יו, הוסמכת. הוסמכתי. רק תרשו לי – חברים, אני מתייחס ברצינות לשאילתה – תרשו לי לענות, ואחרי זה אני אנהל את הדו-שיח. נכון להיום, יש עוד חמישה אתרים שמצויים בתהליך בביתר עילית. אני מעריך שהם יוקמו במהלך 2022. זה ישנה משמעותית את הקליטה והכיסוי עבור תושבי העיר. באופן כללי, רק להסביר: אני מתייחס לביתר עילית כמו שאני מתייחס לכל מקום במדינת ישראל. יש בעיה כוללת. מרפורמת הסלולר הקודמת, שבה ירדו המחירים בצורה חיובית, וכולנו הרווחנו מזה, החברות השקיעו פחות ופחות בתשתיות בכל הארץ, אז יש חורים. אנחנו עכשיו בתהליך של לשפר את זה. אני מקווה מאוד שאנחנו נגיע באמת לשינוי משמעותי בשנה הקרובה. זו המשימה הגדולה שלי. היה את הסיבים האופטיים, וגם בסיבים האופטיים, אני מתכוון שיהיה בכל מקום, בכל יישוב חרדי. עכשיו יש את האנטנות. עדיין, אני אומר לכם, נציגי המפלגות החרדיות, יש לכם משימה גדולה לתפוס את ראשי הרשויות – לא בכל מקום, אבל בהרבה מאוד מקומות – ולהסביר להם שאי-אפשר בלי אנטנות. יש עיר מסוימת שבה הייתי, וראש העיר אומר לי: טוב, אבל שימו את האנטנות בחוץ. אני מבין שהוא לא רוצה להתווכח עם התושבים. אנטנות בחוץ – אין קליטה בפנים, יש יותר קרינה, וזה לא טוב. בנוסף לזה, אני מזכיר שדור שני ושלישי – גרטנו את התדרים האלה. בתוך שנתיים-שלוש זה לא יהיה, יהיה רק דור ארבע-חמש, אז צריך את האנטנות האלה. לכן, זה תהליך שצריך לעשות. הציבור, ראשי הרשויות ואתם צריכים להיות מעורבים בזה. אני מאוד מקווה שהבעיה בביתר עילית – היא כבר בתהליך פתרון, ואני מקווה שעד סוף 2022 הפתרון יהיה מלא לחלוטין. ירגישו את השינוי בתקופה הקרובה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. שאלת המשך, בבקשה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני, אני רוצה לומר שנראה לי שהבעיה חמורה יותר. האמת היא שיש בעיות קליטה בכל הפריפריות של המדינה. הפגיעה היא יותר בביתר, אבל יש בעיות גם בפריפריה הגיאוגרפית, הפריפריה החברתית – ביתר, בית שמש, אלעד, בני ברק, בגולן, בגליל, בערבה, ביו"ש, ביישובי המשולש – ועוד נראה שלמרות התלונות המוצדקות של התושבים, התלונות לא באמת מטופלות. כך למשל התלונות של תושבי ביתר חוזרות על עצמן. היה כבר לפני שנה וחצי סיור בביתר, וחשבו שהינה באה הגאולה, עם כל גורמי המקצוע. אגב, מי שאחראי להסברה מול ראשי הערים או מול התושבים זה משרד התקשורת. הוא צריך לעשות את ההסברה. הם יודעים לעשות את ההסברה טוב. כשרוצים, משקיעים בהסברה, ואז אנשים מבינים. לשכנע על ידי הסברה. אנחנו אולי יכולים לדבר עם ראש העיר, אבל האורגן שצריך לטפל בדברים האלה זה משרד התקשורת, אדוני. היה סיור בביתר עם מנכ"ל משרד התקשורת ובכירי חברות הסלולר השונות. השאלה שלי: איך אתה מתכוון לתקן את העוול המתמשך שנעשה למאות אלפי אנשים שחיים בפריפריה ולתת להם הזדמנות שווה למניעת סכנת חיים? דיבר איתי כונן מד"א בביתר ואמר לי שיש להם בעיה. הם הולכים, לדוגמה, לאיזה אירוע, ועכשיו צריך החייאה ותגבורת – אין לו איך להתקשר, אין לו קליטה. זה פשוט פיקוח נפש, ויכולים להציל חיי בני אדם או חס ושלום לגרום שחיי אדם כאלה לא יינצלו, לצערנו. זה מעבר – אתה אומר לי שבמשך שנת 2022, אדוני השר, תיפתר הבעיה. אני חושב שלבעיה הזאת צריך לתת פתרון הרבה יותר מהיר, כי זה באמת משהו שיכול לגרום לכאוס מאוד גדול. אל תשכח שהרבה אנשים בתקופה הזאת מדברים בזום – אנשי עסקים ותלמידים ולומדים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מה שאלת ההמשך? חבר הכנסת, אי-אפשר – – – << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אני שאלתי, אדוני. אדוני, לא שמעת לפני דקה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. אבל יש לי סדר-יום. אתה לא יכול לעמוד שלוש דקות שם ולנאום, בבקשה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אדוני היושב-ראש, תהיה בקשב. אם היית בקשב – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני בקשב. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> לא. אז לא. שאלתי. אנחנו רוצים לדעת מתי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן צור, בוא. ברמה הידידותית, אי-אפשר לעמוד שם שלוש דקות ולנאום. זה לא עובד. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> לא נאמתי, אני שאלתי והסברתי את השאלה. שאלתי. אני מבקש לדעת בתוך כמה זמן, במהירות האפשרית, תהיה מציאות כזאת שכל הפריפריות הגיאוגרפיות והחברתיות, שנמצאות במצוקה גדולה מבחינת קליטה – מתי ייגמר הסיוט הזה מבחינתם, כי הם סובלים סבל יום-יומי. תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> טוב. תודה רבה, חבר הכנסת בן צור. אני חוזר על מה שאמרתי קודם. אכן, היה סיור לפני שנה וחצי. שאלת מה עושים. מאז הוקמו שלושה תרנים. להרים תורן, חבר הכנסת בן צור, זה לא מהיום למחר. להרים תורן זה אומר שאתה צריך אישור. יש פה כאלה שהיו ראשי רשויות, הם יודעים את זה. אתה צריך לייצר תוכנית; אתה צריך לאשר את זה בעירייה; אתה צריך להעביר את זה את הוועדה. זה לא עובד מהיום למחר. עכשיו, מנית כמה ערים, שחלק מהן, אני אומר לך – למה אין קליטה בעיר מסוימת? פשוט לא רוצה להכפיש את ראשי הערים – כי ראש העיר לא מוכן שיהיו שם אנטנות. הוא מפחד מהתושבים שלו. אתה רוצה שאני אכפה על החרדים? הרי עכשיו על ניוד המספרים אתם רבים איתי ואתם אומרים: אל תתערב לנו. אז אתה רוצה שאני אכפה על החרדים לשים אנטנות? עכשיו יש מקומות שכן פתרו את זה בשיח. בבית"ר עילית פתרו את זה. ולכן, מה שאני מציג לך, שנקים עוד חמש אנטנות, זה אחרי שהעירייה הבינה שהיא צריכה לתת שירות לתושבים שלה, אבל לקח איזה שבע שנים עד שהם הבינו. לקח שבע שנים עד שהם הבינו שאין ברירה. << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני לא יודע לכפות. תקשיב, אני אמרתי לך, המדינה קובעת. הרי יש את הוויכוח מדינה מול האוטונומיות – מול השטעטל, לצורך העניין, שדיברנו אתמול. אני מוכן לכפות חוק וסדר לכולם, רגולציה לכולם באותו אופן. אני לא יכול לכפות על ראש רשות להעביר בוועדה של עצמו הקמת אנטנות אם הוא לא מוכן, אלא אם כן אתה רוצה לשנות את החוק ולהגיד: מעכשיו, שר התקשורת יכפה על ראש העיר, במקומות שלא מוכנים, להקים תרנים. עכשיו, אני אומר לך, אני לא רוצה פשוט להוציא את דיבתם של שני ראשי ערים, אלה שציינת. הם לא מוכנים להקים תרנים. בבית"ר עילית כן מוכנים. זו דוגמה טובה. בשתי הערים שציינת לא מקימים תרנים – אין קליטה. יש פי 400, באחת הערים שציינת, פי 400 יותר קרינה מתל אביב. ואם ראש העיר לא יסכים עכשיו, לא ישכיל להקים תרנים – שזה תהליך; זה לא מהיום למחר – אז תהיה שם יותר קרינה ותהיה שם פחות קליטה. זה צריך לחלחל. כן, אני צריך לעשות הסברה, ואני הולך ממקום למקום. אני מסביר למה חשובים סיבים אופטיים בערים החרדיות. לא אחייב להתחבר, אבל שתהיה אפשרות. למה חשובות אנטנות? אגב, אפשר גם לייצר קליטה דרך ה-Wi-Fi, זה לא מחייב רק דרך האנטנות. למה חשוב שיהיו תרנים? בסוף, אני לא יכול לכפות עליו, אלא אם כן נשנה את החוק. וזה בסדר להציע שנשנה את החוק. לכן יש לי – אתה צריך לחלק את זה לשניים. כל מדינת ישראל סבלה מהיעדר תשתיות בשנים האחרונות. מאז רפורמת הסלולר המחירים ירדו, והחברות לא השקיעו. זו משימה שלי. אני לוקח אותה כמשימה המרכזית, אחרי הסיבים. אנחנו היום המדינה המובילה בעולם בקצב פריסת הסיבים. אני מאוד גאה בזה. עכשיו אני הולך לקחת את הסלולר. זו המשימה שלי – לאכוף על החברות, בכלל מדינת ישראל, לעלות מ-75% ל-95%. אבל אחרי שאמרתי את זה, ראשי רשויות שיתנגדו לזה ויורידו אנטנות ולא ישימו – ויש לי ראשי רשויות כאלה, שלא רק שהם לא פועלים כדי להקים עוד תרנים אלא הם מורידים אנטנות, ואז החברות באות אליי ואומרות: מה אתה רוצה? אתה מחייב אותנו, אבל ראש הרשות לא מוכן. אני לא יודע שם לחייב אותם. בבית"ר עילית הסתדרה התנגדות התושבים, התרככו ההתנגדויות. ראש העיר החליט שהוא רוצה. הקמנו שם, מאז הסיור שציינת, שלושה תרנים, ועוד חמישה השנה. זה קצב גבוה לרשויות. ואני לקחתי על עצמי, דרך חוק ההסדרים, שאני אקים אנטנות קטנות בלי לעבור ברשות. אני חושב שזה יפתור הרבה מאוד דברים. אנחנו נעשה את זה כמה שיותר מהר. אני אומר לך שמקומות שהיו קואופרטיביים – קח את בנימין, עכשיו בשער אפרים, קח את גוש עציון, האזור מהר חומה למזרח גוש עציון, עכשיו הקמנו שני תרנים, כי ראשי הרשויות באו ודחפו. כל ראש רשות שידחוף, אנחנו נאכוף על החברות. אני לא נותן הנחה לשום חברה. אני בעד שזה – יש לנו פערים ביו"ש, יש לנו פערים במגזר החרדי, יש לנו כמה כבישים שיש בהם פערים במדינת ישראל, יש אזורים, שכונות חדשות שיש בהן פערים. הרגולציה תחייב את כל החברות לשים 95% משטחי מדינת ישראל. אני רוצה לציין פה, לסיום התשובה שלי – יש אישה יקרה שהלכה לעולמה לפני כמה חודשים, ציפי גדיש מעין יהב. קראתי לפרויקט הזה על שמה, כי היא הגיעה אליי פעם ראשונה לפני שנה וקצת וסיפרה לי על בעלה, שנהרג בתאונת דרכים במעלה עקרבים לפני כמה שנים. הם נסעו במעלה עקרבים, הייתה תאונת דרכים, והיא לא הצליחה כל הלילה להזעיק בטלפון שירותי חירום. היא הלכה ועשתה מאבק מאוד משמעותי כדי להגביר את הקליטה והכיסוי. זה לא היה בתודעה, גם שלי לפני שהייתי שר תקשורת וגם של אחרים. היא ניהלה מאבק. פגשתי אותה פעם אחת. מאוד התרשמתי. פגשתי אותה עוד פעם לאחר מכן. לצערי, היא הלכה לעולמה, כאמור, לפני כמה חודשים. אבל הפרויקט הזה של העלאה ל-95% כיסוי, שאני מקווה שנשלים אותו בשנה הקרובה, אני רוצה שהוא יהיה על שמה. היא באמת ניהלה מלחמה מאוד משמעותית, וזה טוב לאיכות חיים ולהצלת חיים. אני מסכים איתך. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה על התשובה הרחבה מאוד. חבר הכנסת מעוז, בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> זה עדיין איתי? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן. שאלה נוספת. יש עוד שאלה נוספת. חבר הכנסת מעוז. << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> היא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא. אתה. אל תעשה לי כאן סידור עבודה, בבקשה. << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> אבל היא ביקשה לפניי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מעוז, היא כבר שאלה שאלה. אני לא אתן לה פעמיים. אני נותן לשאר חברי הכנסת לבוא לידי ביטוי. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> דקה, בבקשה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כבוד השר, הממשלה גירשה את מתיישבי גוש קטיף. חלקם התיישבו בחבל חלוצה. אתה ענית לי במכתב לפני חצי שנה שאתה לוקח את זה באופן אישי לטפל בקליטה, קליטת הסלולרי בחבל חלוצה. רציתי לדעת מה התקדם מאז. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> טוב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> קודם כול, לרישא של דבריך, אני רוצה להזכיר לך שהליכוד גירש את מתיישבי גוש קטיף בהחלטה שעברה על ידי ממשלה בראשות הליכוד, כולל מי שעומד היום בראש הליכוד. אני יודע שאתה התנגדת לזה ונלחמת נגד זה, אבל ההיסטוריה חייבת להיאמר, כי יכול להיות שיש כאלה שמתבלבלים. בתור התחלה. שנית, אתה צודק לחלוטין. יש לי גם משפחה שגרה בגוש קטיף, והיום היא נמצאת באזור אחר. שם, באזור הזה, יש קליטה, אבל בהחלט באזור חלוצה צריך לטפל. לא רק שזה קשור, אתה יודע, לצדק היסטורי, אלא שהם גם בעצם החלוצים שלנו ששומרים על הגבולות. ואנחנו, כחלק מהנושא הזה, כחלק ממה שציינתי מקודם, שמים את אזור חלוצה כיעד מרכזי, גם בסיבים וגם בקליטה וכיסוי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גפני, בבקשה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אני לא יודע לקטר, אבל זה נורא ואיום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת אשר. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> שמה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא. השר הנדל, בבקשה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, תאפשר לחבר סיעתך לשאול. בבקשה, חבר הכנסת גפני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, במשמרת שלך – אני עובר פה הרבה שנים של בעיות שיש עם הסלולרי ועם הקליטה – נהיה הרבה יותר גרוע. הקליטה נהייתה יותר גרועה. כשאני בוחן את המפה של המקומות שבהם – וזה התפרסם בעיתונים בימים האחרונים, בעיקר בערים החרדיות, שם הקליטה הופכת להיות יותר קשה. התפקיד שלך כשר זה גם לדאוג לכך שלא תהיה קרינה מהאנטנות כששמים, ואפשר לשים אותן באופן כזה, כמו שהיה בעבר. הקליטה במשמרת שלך ביישובים החרדים נהייתה בלתי נסבלת. תפסיק להתעסק בקומה הכשרה ובפלאפונים הכשרים. אל תיגע בזה, תיגע במה שאתה באמת מופקד עליו: קליטת הפלאפונים הסלולריים בכל הארץ ובערים החרדיות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> תודה, חבר הכנסת גפני. תרשה לי להציק לך עם עובדות, בסדר? תרשה לי להציק לך עם עובדות. זה לא שמה שהיה יכול להיות. הטכנולוגיה מתקדמת, יש עומס. תחשוב שיש כביש צר. כשאתה מעמיס עליו הרבה מאד מכוניות, בסוף מה יקרה? גם אם אתה שם מכוניות מאוד מאוד יקרות ויוקרתיות, יש פקק. זו המציאות. זה מה שקורה עם הסלולר. עכשיו, לא נעים להגיד, אבל בחברה החרדית משתמשים באינטרנט, טלפון כשר ליד טלפון לא כשר, מתקשר לחלק השני, ואז יש פקק על האנטנות. ככל שיש פחות אנטנות – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, תהיה לי זכות להגיב על ההאשמות שלו? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – כך הפקק גדל יותר, לכן אתה חייב אנטנות. כשראשי רשויות לא מוכנים לשים אנטנות כי הם מפחדים מהתושבים שלהם, מה אתה רוצה שאני אעשה, שאני אכפה עליהם? אתה בעד שאני אכפה על ראשי הרשויות החרדים? אם אתה אומר שכן, נייצר הצעת חוק, נגיד: אנחנו כופים הקמת אנטנות ביישובים חרדים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> קודם כול, כשהייתי שר התקשורת התקנו כמה אנטנות גם בערים. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> דודי, כן, אני יודע. אתה עשית המון במשרד התקשורת, דודי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני שומע אותך, אתה המצאת את הסיבים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא. אתה המצאת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה המצאת את הסיבים. באנו לארץ, המצאת את הטלפון. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אתה היית שר תקשורת מעולה, אני מתפלא שלא קיבלת פרס. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרי לא עשית דבר וחצי דבר. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> דודי, הדבר היחיד שעשית זה לפגוש את הבוררת במשרד התקשורת לתמונות שלך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרי אנחנו פרסמנו את המכרז, אנחנו יצאו למכרז הסיבים. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> עזוב, דודי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה אתה עשית? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אתה לא יודע מה זה, איזה מכרז. אתה מבלבל את המוח. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני כל יום רואה אותך נוסע למקום אחר, רושם שיא, כאילו עשית אותו. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> דודי, מה עשית? תגיד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה מצחיק אותי. זה מצחיק אותי. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> מה עשית במשרד התקשורת? יכול להיות שזה מצחיק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תשאל אותם. אתה הרי לא מבין דבר וחצי דבר. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> דודי, מה עשית במשרד התקשורת? ישבת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה הרי לא מבין כלום. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> הרי באתי לעשות איתך חפיפה – עשר שניות, אמרת לי: אני שונא את המשרד, ואמרת לי: שלום. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תשאל את הפקידים שם מה עשיתי, אז הם יספרו לך. הרי אתה לא עשית כלום. אתה המצאת את הסיבים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תסיים את תשובתך. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני לא מצליח, הוא צועק, השר היעיל הזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרי מכרז הסיבים הסתיים בזמני, אז איך עשית? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> דודי, דודי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, גם אני לא עשיתי אותו, זה לפניי, אז איך עשית? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר, תפסיקו לנהל שיח. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> דודי, עם ישראל – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין שאתה פקה-פקה – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> עם ישראל מכיר לך ומוקיר – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – שכל היום אתה יחצ"ן, שלא עושה דבר. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> עם ישראל מוקיר אותך על תרומתך הרבה במשרד התקשורת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה פוגע רק בתוכניות הכשרות. הרי הקדשתי לזה המון שעות. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא היית שם הרבה, אבל הוא מוקיר. אנחנו לא יודעים מה עשית שם – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא עשית כלום. מה עשית אתה? תגיד דבר אחד שעשית. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – אבל אנחנו שמחים שהיית שם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תגיד דבר אחד שאתה עשית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. השר הנדל. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> למעשה, היית באיזה טיול איפשהו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר הנדל, בבקשה. סיימת לענות? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אתה לא עשית כלום. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני לא עשיתי כלום. תגיד אתה דבר אחד. אחד. חוץ מלהצטלם, מה עשית? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> בוא, בוא אני אגיד לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> מכלום סיבים שהיו כשאתה היית, כי התעסקת בערוץ 20, ל-50%. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ספר לי, אתה לא יודע מה היה. הרי מכרז הסיבים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> הרי התנגדתם למתווה הסיבים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז אתה לא מבין. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר הנדל. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> התנגדתם שזה יעבור בכנסת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק שנייה. הוא משקר. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אתה ושר האוצר ונתניהו התנגדתם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר הנדל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא התנגדנו. הרי המכרז של הסיבים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא התנגדת, רק פגעת, פגעת במדינת ישראל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרי מה לעשות ואתה משקר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק שנייה. מכרז הסיבים יצא בתקופתי. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> מה זה בתקופתך? בטח. עשית המון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> פורסם בתקופתי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הרי הוויכוח הזה הוא אינו ענייני. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – – באמת מרשים מאוד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר הנדל, תודה רבה. סיימת את תשובתך? אנחנו מודים לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, הוא התחיל עוד לפני תקופתי, ובתקופתי הוא פורסם, אז למה אתה משקר? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני אדאג שתקבל פרס ישראל על תרומתך הרבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ולמה אתה הורס את – – – הכשרות? אתה לא יודע מה אתה עושה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זו הנחיה של ליברמן. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אתה הרי אחד המחוקקים והשרים המעולים שהיו בתולדות מדינת ישראל. עם ישראל מכיר לך תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוודאי יותר טוב ממך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מבטיח לך, תשאל את הדרג המקצועי, לא אותי. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> תרשה לי לענות? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא. השר הנדל, תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני הייתי שם כמה חודשים. אתה בלבלת את המוח עד היום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר הנדל. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> תרשה לי לענות לו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה עושה רק מסיבות עיתונאים, אתה רק נוסע וגוזר טרמפ עליי. אתה ובנט לא עשיתם דבר וחצי דבר. כל המכרזים האלה פורסמו בתקופתי – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> דודי, יפה. כל העולם – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – ומי שהכין אותם זה אלה שלפניי, לא אני אפילו. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> דודי, תן לענות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אלה שלפניי הכינו אותם, לא אני. אני רק פרסמתי בתקופה שלי – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – ואצלו, בתקופה שלו, הלכו למכרז. אל יתהלל חוגר כמפתח. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת. בבקשה, סיים את תשובתך. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, כולנו מכירים לך תודה. העולם לומד ממעשיך. חבר הכנסת גפני, לשאלתך – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה בועה של יחסי ציבור. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – לשאלתך – תרשה לי לענות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה עיתונאי ותישאר עיתונאי. כל החיים שלך היית שם. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ואתה קומבינטור ותישאר קומבינטור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק פקה-פקה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> קומבינטור קטן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני איש עבודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> מה זה עבודה? נתת מלא עבודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני לא בא לטלוויזיה ולרדיו כל היום. כל החיים שלי עבדתי קשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> מלא עבודה אתה נותן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר הנדל, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה – – – וחילקת עצות כמו חתול. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> דודי, אף אחד לא מתרשם מהקומבינות והצעקות שלך. עזוב, עזוב, לא מעניין. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני רק אומר לך, אני רואה אותך כבר חצי שנה מצטלם ליד הסיבים. שאלתי אם אתה יודע מה זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תפסיקו לנהל בבקשה – השר, לא נעים לי, אבל – תפסיקו לנהל ויכוח. תודה, תודה לשניכם. בחצי דקה, בבקשה, לחבר הכנסת גפני. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חבר הכנסת גפני, כדי שתהיה קליטה צריך אנטנות; כדי שיהיו אנטנות צריך אישורים של ראשי הרשויות. זאת האמת. אלה העובדות. כדי שלא יהיה פקק על האנטנות, אתה צריך מספיק אנטנות, פחות קרינה, יותר קליטה. אלה הנתונים. אני מאוד בעד שזה יקרה. אמרתי קודם לחבר הכנסת בן צור שיש רשות שתומכת בזה, ואז אנחנו יודעים לעשות את זה, ורשויות שלא מוכנות – זה לא יכול לקרות. זאת המשימה שלנו. זה לא שבתקופתי יש פחות קליטה; בתקופתי יש יותר עומס. קצב צריכת המידע הולך וגדל כל הזמן, בקצב מטורף, ולכן צריך לייצר בסוף הרבה אנטנות ביישובים החרדיים. נקודה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מציע שתשתפו פעולה ותשכנעו אנשי ציבור. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> מה אני אעשה שאני צריך להביא עבודות? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני מתנצל. מתנצל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר הנדל, תודה רבה. חבר הכנסת גפני, תודה רבה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> עוד? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. זה הסיום. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> היה לך מספיק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מודה לך. כן. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> תודה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת שלמה קרעי << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, הודעה אישית, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם אני יכול הודעה אישית? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. הוא כבר ביקש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לאור מה שהוא אמר. דרך אגב, הודעה אישית זה לא קשור לסדר. הודעה אישית – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אי-אפשר. אי-אפשר כפול. אי-אפשר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – הודעה אישית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אי-אפשר לפי התקנון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא הבנת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ניהלתם כאן ויכוח סוער. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הודעה אישית זה לא קשור כרגע לסדר. אני לא מבקש להתנגד לחוק. הוא הזכיר אותי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל אי-אפשר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> איפה, יצא החוצה, השר – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תגיד שאתה לא רוצה. יותר פשוט שתגיד לי: אמסלם, אני, יש לי חשבון איתך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אין לי שום חשבון איתך. יש תקנון. הודעה אישית אחת וזהו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הודעה אישית – זה לא קשור. אם בן אדם מכפיש ארבעה אנשים, ארבעה אנשים מבקשים הודעה אישית. תסתכל בתקנון. על הודעה אישית לא כתוב אחד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני חושב שלפי התקנון חבר הכנסת אמסלם צודק בעניין הזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל מה זה חשוב מה התקנון. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הודעה אישית נועדה להגן על שמך, להגן על כבודך. פגעו בו, השמיצו אותו – תן לו להגן על עצמו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> השר המתנשא, הצבוע, יועז הנדל, שברח החוצה מהאולם כדי לא לשמוע, הוא, הנדל, הוא זה שאחראי לזה שמטורללים כמו עמר בר לב, כמו – איך קוראים לו? גולן ומנסור עבאס נמצאים בעמדות שליטה היום בממשלת ישראל ובכנסת ישראל. דודי, הוא לא מפסיק לדבר על פריסת הסיבים, אבל מה אנחנו צריכים את הסיבים שלו אם הוא מנסה לצנזר אותנו? הוא מנסה להעביר הצעות חוק עם גדעון סער, הבוס שלו, שלא נוכל לדבר בכלל באינטרנט. עם החוקים הצפון קוריאניים שלכם אתם הולכים לצנזר את אזרחי ישראל בדיוק כמו שאתה, אדוני היושב-ראש, עושה כאן, בפרלמנט, בכנסת ישראל. אני נותן לך הודעה אישית, אדוני. אתה יכול חמש דקות לדבר אחריי. אתם הולכים לצנזר את אזרחי ישראל ואתם מראים לכולנו איך זה לצנזר. אני עומד כאן, פותח את הפה, אומר משפט וכולכם קופצים וצועקים, ואתה עוצר אותי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה בלי דגל? איפה הדגל? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> יפה. יפה, חבר הכנסת בליאק, אתה המשמיץ מס' אחת של החרדים – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> למה באת בלי דגל? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בליאק, תודה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – והאנטי-חרדי ביותר בקואליציה הזאת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> חבל שבאת בלי דגל. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ליברמן הוא אולי המתחרה היחיד שלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בליאק, בבקשה לשבת. תמשיך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא חרדים, את הערכים היהודיים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מבחינתו החרדים – זה מייצג את הערכים היהודיים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תבוא עם הדגל בפעם הבאה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא משמיץ את הערכים היהודיים. הוא לא יודע כל כך מה הם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בא לכאן השר הנדל ואומר שכשאני שם דגל של צפון קוריאה אני BDS, כי אני משמיץ את המדינה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה באת היום בלי דגל? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מי שמשמיץ את המדינה זה אתם בעצמכם. אתם מחוקקים חוקים אנטי-דמוקרטיים. אתם סותמים פיות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל תבוא עם הדגל. תבוא עם הדגל. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם משמיצים את עצמכם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לך עד הסוף. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בליאק, אל תוסיף. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> פעם אנחנו היינו אור לגויים. היום הגויים מסתכלים עלינו בפה פעור ואומרים: מה קרה לעם היהודי הזה? איפה העם החכם שהיה כאן? בא לכאן עם שמנסה לתפוס שלטון בכוח, לגנוב את המנדט מהעם, להתנהל באופן אנטי-דמוקרטי, לתפור ג'ובים. אתה מכיר את הג'וב שתפרו לשי ניצן? גם אתה מתוכנן לאיזה ג'וב כזה? רקטור הספרייה הלאומית – תפקיד שלא היה ולא נברא, ללא סמכות חוקית, אבל גדעון סער צריך לסדר ג'ובים לחבר'ה שלו, ויאיר לפיד צריך לסדר את הבת דודה של אשתו. הפכנו להיות – בדרך שבה אתם מתנהלים, אתם משמיצים אותנו בעולם. אתם גורמים לנו להתבייש להסתובב, להתבייש להרים את הראש. הפכתם אותנו לדיקטטורה. בג"ץ – אני מייצג את מצביעי הליכוד כשאני מעביר עליו ביקורת – הם הפכו את עצמם לנבחרי העם, לנבחרי-על. הם קובעים לציבור מי יהיה ראש הממשלה. אז כן, מתגאים: 11 שופטים אמרו שביבי יכול להיות ראש ממשלה. באמת תודה רבה לכם. מי אתם בכלל? מי יועז הנדל והחבורה שלו? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> העם בחר בראש הממשלה. קרעי, העם בחר בראש הממשלה. 61 מנדטים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. העם לא בחר בבנט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 62. 62. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> העם בחר. גם אתה. אתה לא מייצג פה אף אחד. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא צריך לשנות את השיטה. אין שיטה כזאת שבג"ץ יכול לקבוע מי יהיה ראש ממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת מואטי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – 62 מנדטים בחרו בראש הממשלה בנט. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אין שיטה כזאת שבג"ץ יכול לפסול חוקים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. נא – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא כתוב בשום מקום. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> 62 מנדטים בחרו בראש הממשלה בנט. אנחנו בוחרים בראש הממשלה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זאת הדמוקרטיה. בדמוקרטיה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו בוחרים בראש הממשלה. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> הכנסת בוחרת בראש הממשלה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, אני אגיע גם לבנט. גם לנוכל בנט אני אגיע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת להב, שב, בבקשה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אולי תבוא עם הדגל בפעם הבאה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בליאק, בבקשה שקט. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אין צורך לשנות את השיטה, כי לא קיימת שיטה כזאת שצבועים כמו יועז הנדל, שנוכלים כמו בנט וסער, יקומו ויחליטו שהעם הוא לא הריבון. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> חברי הכנסת בוחרים בראש הממשלה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אין שיטה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – הכנסת – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אין לבג"ץ שום סמכות חוקית לפסול חוקים. אין לבג"ץ שום סמכות להתערב במדיניות של הממשלה ובחוקי הכנסת. ועכשיו אני אגיע לבנט. בנט הוא האסון הגדול ביותר. אולי יש לו מתחרה, מנדלבליט. שניהם זה האסון הגדול ביותר לדמוקרטיה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לדעתך. לדעתך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כי מה שבנט עשה – לא, לדעת רוב הציבור. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לדעתי לא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת להב, תודה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לדעת המצביעים שלו. לך תשאל את אלה שהצביעו ימינה אם הוא לא פגיעה אנושה בדמוקרטיה, באמון של הציבור בנבחרים שלו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני שואל את חברי הסיעה שלו, והם תומכים בו. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> גנץ הקים איתכם ממשלה אחרי הבחירות. מה קרה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כשהבן אדם הזה הולך יומיים לפני הבחירות וחותם על מחויבות שהוא לא ישב עם לפיד, ולא עם האחים המוסלמים, ולא עם מרצ, ולא עם כל עוכרי ישראל שיש בממשלה הזאת, אז הוא פוגע ופגע פגיעה אנושית בדמוקרטיה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל תבוא עם הדגל. קח דגל צפון קוריאה ותבוא. תגיד. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> להכתיר ראש ממשלה זה לא חוקי באופן כזה וזה לא לגיטימי. ואתם, עם החוקים, עם ההתנהלות האנטי-דמוקרטית שלכם, אתם אלה שמשמיצים את מדינת ישראל בעולם. תתביישו לכם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, את כל ההוראות של מאו אתה ממלא? מעניין. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> קרעי, אתה חושב שגם אנחנו עוכרי ישראל? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני שואל אם אתה מתעקש לא לתת הודעה אישית, היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש רק פעם אחת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני שואל אם אתה מתעקש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה כנראה לא שומע מה שאני אומר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> טוב. בסדר. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אבקש להודיעכם, כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת הודיע חבר הכנסת יעקב מרגי כי הוא חוזר בו מהצעת חוק למניעת ביצוע עבירות באמצעות פרסום באינטרנט (הסרת תוכן), התשפ"ב–2021, שמספרה פ/2317/24. כמו כן, הונחה היום לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה, הצעת חוק לפינוי שדות מוקשים (תיקון – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ב–2021. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק איסור שימוש בחקירה של מי שנפגע מינית, בממצאי טיפול נפשי וביומנים אישיים (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1187/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת אבתיסאם מראענה) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ממשיכים בהמשך סדר-היום שלאחר השאילתות – הצעת חוק איסור שימוש בחקירה של מי שנפגע מינית, בממצאי טיפול נפשי וביומנים אישיים (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, של חברת כנסת מראענה, בתמיכת הממשלה. תשיב השרה מרב מיכאלי. בבקשה. יש גם הצמדה, של חברת הכנסת מיכל רוזין. חבר הכנסת אמסלם, אני מביא לתשומת ליבך שמי שמתנגד יכול או לא לבחור או לבחור נגד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני מתנגד להצעת החוק הזאת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני מביא לתשומת ליבך שמי שמתנגד יכול לא לבחור או לבחור נגד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני נוהג לפי הכללים. אני מקבל גם את העמדה שלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מקובל, לא עמדה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא. ראיתי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, גברתי מזכירת הכנסת, כנסת נכבדה, חברות וחברים, גברתי השרה מרב מיכאלי, שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, אני נרגשת לעמוד כאן ולהציג בפניכן ובפניכם את הצעת החוק איסור שימוש בחקירה של מי שנפגע מינית, בממצאי טיפול נפשי וביומנים אישיים. הצעת החוק נועדה לאסור שימוש בממצאי טיפול נפשי וביומנים אישיים במהלך חקירה של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית. החוק החדש נובע מכך שפסיכולוגיות ופסיכולוגים מחויבות ומחויבים לשמור על חסיון לקוחותיהן ולקוחותיהם והדברים שאמרו להם בטיפול. ההיגיון הוא שמי שניגשות וניגשים לטיפול, חושפות וחושפים את כל סודות נפשם בפני המטפלים והמטפלות. למעשה, הצלחת הטיפול תלויה בחשיפה המוחלטת הזאת. אך עד כה נפגעות תקיפה מינית והמטפלות שלהן נדרשו למסור לבית המשפט מסמכים וחומרים מהטיפול הנפשי כראיה. זהו למעשה עוול נוסף שנגרם לנפגעות ולנפגעים; חילול נוסף של המרחב האישי שלהם. מעבר לכך, יש בפגיעה זו כמה סכנות: היא עלולה להביא למצב שבו נפגעות ונפגעי עבירות מין יימנעו מלפנות לקבלת סיוע נפשי, מחשש שהדברים שיאמרו ייחשפו במסגרת ההליך המשפטי. כמו כן, עולה החשש שמא הסנגורים יעשו שימוש באפשרות לחשוף את החומר כדי להפעיל לחץ על המתלוננות והמתלוננים כך שיעדיפו לוותר על עדותן ועדותם כדי להגן על הפרטיות שלהם. חשיפת חלק מהתיק הפסיכולוגי של מתלוננות מאיימת גם על עצם היכולת לקיים טיפול. ללא ביטחון בסודיות, המטופלות והמטופלים לא יהיו מסוגלים לאפשר לתוכן הטראומטי לעלות, ואילו הפסיכולוגית עלולה להסיט את הטיפול מתוך ניסיון ליצור תיעוד אמין של הרשומות. במקרים של פגיעה מינית מתקיימת פגיעה אנושה בזכויות המתלוננת וחדירה חוזרת של הפוגע אל המרחב הפרטי ביותר שלה. דרישה לחשיפת מידע אישי עלולה להיות בגדר עוול כפול: פעם הוא חודר לגופה, ועכשיו הוא נדרש לחדור גם לנפשה. את החוק הזה יזמה בעבר שרת התחבורה ויושבת-ראש מפלגת העבודה מרב מיכאלי. אני גאה לעמוד יחד איתה ולצידה ולצד הנפגעות והנפגעים. זהו מאבק משותף שלנו במפלגת העבודה, ובכלל של ממשלת השינוי. אני מזמינה את החברות והחברים שלנו גם מהאופוזיציה לתמוך בהצעת החוק הזאת בקריאה הטרומית, למען הצדק, הריפוי, ובוודאי למען ההגנה. תודה רבה ובהצלחה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק איסור שימוש בחקירה של מי שנפגע מינית, בממצאי טיפול נפשי וביומנים אישיים (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1860/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מיכל רוזין) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רוזין, בבקשה. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> אני רוצה להתחיל ולהרגיע, אולי, את המתנגדים שיש הסכמות עם שר המשפטים, שאני לא רואה אותו כרגע. באופן כללי, הצעת החוק שלי, שעברה לפני חודשיים, נדונה כבר בוועדת החוקה פעמיים, והצעה זו תתווסף להצעת החוק הזאת – הצעת חוק מבורכת, שתתווסף להצעה הזו, וגם להצעה נוספת שתעלה בהמשך היום, שכולן עוסקות בנושא החשוב, הרגיש והחיוני: חשיפת חומרי טיפול בהליכים פליליים, הליכים משפטיים, והצורך הדחוף והחיוני להגן על הזכות לפרטיות, לכבוד ולאוטונומיה. הצעות החוק האלה נועדו לצמצם את הפגיעה בזכות הבסיסית של נפגעות ונפגעים באמצעות מנגנונים ברורים של מתן זכות טיעון לנפגעות בבית המשפט, סגירת דלתות בית המשפט ועוד. אני רוצה לצטט מדבריה של הפסיכולוגית הקלינית איריס ישראלי בדיון שהיה לנו בוועדת החוקה: "זה מסע שמצריך אמון רב, כיוון שמתהלכים בו לא פעם בשבילי הנפש החסומים, השתוקים, הפצועים. נדרשים בו קשב עדין, דיוק רב, על מנת ליצור קרבה ואינטימיות שיאפשרו פתיחות ונגיעה באזורים נפשיים שהמטופל או המטופלת לא מצליחים להתחבר אליהם או להבין אותם עד הסוף – – –הוא כניסה בחרדת קודש ממש לד' האמות של הזולת. זוהי כניסה בהסכמה מתוך אמון של המטופל או המטופלת כי פתיחת הנפש בפני האחר תיטיב עימם, תקל מסבלם, תיתן פשר ומשמעות לסבל. לעומת זאת, פגיעה מינית היא ההפך מכל זה – היא חדירה גסה ואלימה לד' האמות הגופני של האדם, היא רמיסה שלו בתור סובייקט, היא הפיכתו לאובייקט לשירות צרכיו של התוקף." לכן, הפגיעה הזאת "פוצעת את הנפש, מפרקת אותה עד אשפוז ופגיעה עצמית או אפילו אובדנות. ההשלכות שלה ניכרות בכל תחומי החיים – האישי, החברתי, הגופני, המיני, הרפואי, הלימודי – – – החוק המתיר חשיפת חומרי טיפול", אומרת אותה פסיכולוגית, "הוא בעצם אונס על אונס. לא די שגופם של הנפגעים נחדר וחולל – הינה בא החוק הזה ואומר לנפגעים: נחדור גם לנימי נפשכם העדינים והרכים. ולא סתם", אלא ניתן את הזכות הנוראה הזאת לתוקף שלכם, למי שעינה אתכם, מי שפצע אתכם באכזריות לכל החיים, למי שרגשותיכם ושאהבתכם לא עניינו אותו כלל. ההפך. הוא רמס אותם. הוא פגע בהם פגיעה קשה אנושה. וניתן לו על כך אות הוקרה – את הזכות להמשיך לפגוע בכם, והפעם דרך חדירה ברגל גסה ופוצעת לד' האמות של נפשכם. היא ממשיכה ואומרת את מה שאנחנו אמרנו בצורה מאוד מאוד ברורה, וזה שחשיפת היומנים האישיים, חשיפת הטיפול הנפשי, הן בעצם כלי בידי סנגורים ובידי פוגעים לא רק בהליך הוגן – ואנחנו בעד הליך הוגן, ולכך אנחנו נדרשים בדיונים השונים בוועדת חוקה – אלא משמש ככלי למניעה ולאפקט מצנן כדי שלא יגישו תלונות, כדי שאותם נפגעות ונפגעים לא ייגשו למשטרה, לא יגישו תלונה, לא יבחרו בהליך הפלילי, מהחשש שכל חייהם ייחשפו. ולכן, אני מקווה שבאמצעות הצעת החוק הזאת – אנחנו מבקשות בעצם את המובן מאליו: בואו נגן, כמדינת ישראל, גם בהליך הפלילי, בהליך הוגן, נגן על אותם נפגעות ונפגעי תקיפה מינית מפגיעה נוספת בהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. השרה מיכאלי, בבקשה. << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר >> אני מרגישה זכות גדולה להיות כאן עכשיו ולהשיב בשמי ובשם שר המשפטים על הצעת החוק הכל-כך כל כך חשובה הזאת. כל צעד נוסף שאנחנו עושות ועושים למען הגנה על נפגעות ונפגעים, נפגעות ונפגעי תקיפה מינית בפרט ונפגעי עבירה בכלל – וצריך להגיד שהצעת החוק הזאת היא גם של חברתי חברת הכנסת אבתיסאם מראענה וגם של חברתי חברת הכנסת מיכל רוזין, שאת שתיהן אני מברכת ברכה חמה מאוד על קידום הצעת החוק הזאת. ההצעה הזאת תצטרף ובעצם תוכפף להצעת החוק הממשלתית שעוד תרחיב את ההגנה הנדרשת הזאת לנפגעי עבירה בכלל. אז אולי רגע נכניס את הדברים להקשר, חברות וחברים, ונזכור שאונס, אדוני היושב-ראש, היה גם במסורת היהודית פשע מאז ומעולם, אלא שהוא היה פשע שגבר עשה נגד גבר אחר. אם גבר היה פוגע פגיעה מינית באישה, הוא היה בעצם פוגע לגבר אחר ברכושו או באשתו או בביתו או באחותו, ולכן הוא היה צריך לתת דין וחשבון בעצם לגבר האחר. האישה הנפגעת לא הייתה בכלל נספרת בתוך החשבון הזה. רק מאז שלנשים יש זכות בחירה – עניין של בסך הכול 100 שנה בהיסטוריה האנושית – רק מאז שלנשים יש מעמד אוטונומי בפני החוק ויש להן זכות לבחור ולהיבחר ולעסוק במקצועות חופשיים ולהיות חלק ממי שמחוקקות, מפרשות את החוק, אוכפות את החוק – רק מאז יש בכלל עמדה ומעמד למקום של הנפגעת, ובשנים האחרונות – הכרה גם במקום של הנפגע. בהקשר הזה צריך לציין את חברת הכנסת לשעבר יעל דיין מפלגת העבודה, שהעבירה כאן לפני 22 שנה – פעם ראשונה – את חוק זכויות קורבן עבירה, ששוב, עד אז, קורבן עבירה, לא הייתה לה או לו מעמד בפני החוק, והיום, ברוך השם, אנחנו במקום שבו יש חובה לעדכן את קורבנות העבירה, יש חובה לשמוע אותם, יש חובה לתת מקום לניסיון שלהם ולחוויות שלהם ולסכנות שנגזרות מהעבירה שהם היו קורבן שלה, למרבה הצער. אבל, אדוני היושב-ראש, אני מאושרת שבכנסת הזאת, בממשלה הזאת, הרחבנו את זכויות נפגעות תקיפה מינית, והן תקבלנה סיוע משפטי וליווי מטעם המדינה ועל חשבון המדינה בהליך הפלילי. זה דבר שאי-אפשר להפריז בחשיבותו, לא רק לרווחתה של הנפגעת או לרווחתו של הנפגע – דבר שעומד בפני עצמו, כמובן – אלא גם כנדבך שאין חשוב ממנו לטיוב התביעה, למיצוי הדין בעצם עם אלה שפוגעים, משום שבסופו של דבר החזון הגדול הוא באמת מיגור הפגיעה המינית והאונס. אני מאמינה שכולנו פה שותפות ושותפים לשאיפה ולכמיהה לחיות בעולם ללא אונס וללא פגיעה מינית. ההצעה הזאת היא עוד צעד בדרך לשם, משום שהיא אומרת – בכל הכבוד, אדוני – שהחיסיון הרפואי שקיים על טיפול נפשי של פסיכולוגית או פסיכולוג בנפגעת או נפגע יישמר גם בהליך הפלילי, גם בחקירה וגם בבית המשפט. זאת הגנה באמת באמת בסיסית. אין שום סיבה שלחיסיון שיש לקשר בין עורך דין או עורכת דין לבין הקורבן יהיה יתרון על פני המקום שבו הנפגעת או הנפגע באמת חושפים את עצמם באופן מלא. הגיע הזמן להשלים את הפער הזה ולתת את ההגנה הזאת, ולכן, אני שמחה שזה מה שנעשה היום. אני רוצה, בשביל הפורמליקה, להגיד את הדברים, שמדובר פה בהצעה שנותנת מענה על בקשות שלמרבה הצער הן הרבה פעמים מתוך ניצול ציני ממש, וצריך להגיד את זה. בעצם כשפוגע או נאשם בפגיעה מבקש לקבל את החומרים של הפסיכולוגית או של הפסיכולוג מהטיפול הנפשי, גם אם אין בחומרים האלה משהו שיפליל אותו או יזכה אותו, הוא בעצם מחליש את העמדה של הנפגעת מלכתחילה, כי מתחילים לחטט בנבכי נפשה. ולכן, זו הצעה שנותנת מענה על בקשות שמוגשות פעמים רבות לקבלת חומרים אישיים של נפגעי עבירה בהליכים בפליליים, ובאופן מיוחד בתיקי עבירות מין. הטיעון בבקשות האלה יוצר קושי מיוחד בבתי המשפט, קושי אמיתי שיש לפעול כדי לתקנו. מתן מעמד וזכות טיעון לנפגעי עבירה, אלה שיש להם זכות לחיסיון, הוא ראוי, ונכון לעגן אותו בחוק סוף-סוף. לכן כבר לפני כמה חודשים תמכה הממשלה בהצעה הדומה של חברת הכנסת מיכל רוזין, שתובא עכשיו להצבעה. כפי שציינתי, כאמור – כן. תכליתה של הצעת החוק, שמקודמת בתמיכת הממשלה, היא לצמצם את הפגיעה בפרטיות של נפגעות ונפגעי העבירה, לתת להם עוד מעמד ועוד זכות טיעון בדיון שעוסק בהסרת חיסיון על חומרים שנוגעים לטיפול נפשי שקיבלו. לכן, הממשלה תומכת בהצעת החוק בקריאה הטרומית, בתנאי שההצעה, כפי שאמרתי, בהסכמת המציעות, מוכפפת להמשך הליכי החקיקה של הצעת החוק לתיקון פקודת הראיות, זאת שנדונה כבר בוועדת החוקה בראשותו של חבר הכנסת גלעד קריב. זה ללא ספק יום חשוב מאוד לא רק לנפגעות ונפגעים, אדוני היקר היושב-ראש, אלא באמת לחברה שלנו כולה, שמתקדמת עוד צעד בהבנה שהיא צריכה להגן על נפגעות ונפגעים ולא על פוגעים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשרה. מתנגד – חבר הכנסת אמסלם. בבקשה. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, האמת היא – ביקשתי הודעה אישית. לא אישרת לי הודעה אישית. לטעמי, זה מישהו שנפגע מדברי מישהו שעלה לדוכן. לא שומעים, אז אני מבקש שתגביר. אבל, כהרגלך בקודש, כנראה יש לך איזה חשבון איתנו – אני לא מכיר בזה שיש רק אחד שמותר להכפיש אותו. לכן ביקשתי את זכות ההתנגדות. לגופו של עניין – חבר הכנסת ליצמן – השר הנדל עלה לפה קודם וקשר לעצמו כתרים שלא שלו, אז בואו נעשה סדר בעניין. הסיפור הוא בעצם – כשאני הייתי שר התקשורת, בתקופתי, הוצאנו את מכרז דור 5, מה שנקרא. יש שני שלבים: שלב התדרים ושלב הסיבים האופטיים – הסיבים, פיזית. אני סיימתי את שלב התדרים, והכנו גם את המכרז לסיבים האופטיים, וגם הוצאנו אותו לפרסום. מה הייתה הבעיה בסיבים? מדינת ישראל הייתה כבר פרוסה עוד לפניי, הרבה לפניי, ב-60%–70% סיבים, אלא מאי? אני התעקשתי שגם מי שבקושי משתמש בסיבים, או אלה בצפון הארץ או בדרום, יקבלו סיבים. בזק לא רצתה אז, ולכן לא אפשרנו לה. המכרז שהוצאנו – אנחנו בעצם טיפלנו בזה שזה יהיה בכל הארץ, זאת אומרת, האוניברסליות תהיה בכל מדינת ישראל, ובעצם כל אחד יקבל סיבים. מדוע? בגלל שבסופו של דבר הסיבים זה החיים עצמם. עוד מעט זה לא יהיה כך שאתה רואה איזו תעבורה אינטרנטית יפה. החיים שלך יהיו שם, הרפואה תהיה שם, הלימוד וכו' וכו'. לכן, היום, מה שהוא עושה – הוא כל יום הולך לאיזשהו מקום ומצטלם כאילו הוא עשה את זה. דרך אגב, אני אגיד יותר מזה: מי שהכין את כל המכרז היה שר התקשורת הקודם איוב קרא, בגלל שמדובר באירוע שלוקח שנתיים-שלוש בכלל להכין אותו, ולכן הפריסה קיימת היום. רק נתנו לבזק את האופציה להתחיל להתחבר לדברים שכבר פרוסים אצלם 20 שנה. פשוט לא אפשרנו לבזק לחבר אותם אז, בגלל שביקשנו אוניברסליות, ובזק לא רצתה. יש לה חובה אוניברסלית, ולכן זה נתקע. אז לכן, זה הבלוף של הבחור. זה בן אדם דוגמן; דרך אגב, קנגורו מקפץ ממפלגה למפלגה. אפילו זה שהכניס אותו לכנסת, חבר הכנסת בוגי יעלון – הוא לקח לו גם את המנדט. הוא וחבר שלו לקחו גם את המנדט וגם את הכסף ועברו מפלגה. זה הבן אדם. עכשיו, מה מפריע לי בנושא של הקומות? אני טיפלתי בקומות. מדובר באירוע לא פשוט. הוא שופך את התינוק עם המים רק כדי לקבל כותרת. מביא את הרבנים אליו, את האדמו"רים, משפיל אותם – למה? ליברמן וכל הצד הזה – כפיים. זה מה שמעניין אותו. הרי הסיפור של הקומות הוא סיפור חרדי. תנו לחרדים לטפל בזה. גם אם יש בעייתיות בפנים – ויש הרבה; אני עשיתי על זה לפחות עשרה דיונים – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אבל אני הבנתי שכאן אי-אפשר לשפוך את התינוק עם המים. יש פה עסק קצת יותר מורכב. בסבלנות אפשר להביא אותו למקום נכון. הוא לא מבין את זה. זה גם לא מעניין אותו. כפי שאמרתי, מעניינת אותו רק כותרת בעיתון. מדובר פה בשר תקשורת שהוא דוגמן. הוא לא שר תקשורת – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – דוגמן שבא להצטלם כל היום, מבוקר עד לילה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר כנסת בן גביר מתנגד, בבקשה. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, ההצעה הזאת שמונחת לפתחנו היא הצעה גרועה שתפגע בזכויות יסוד של נאשם. ואני רוצה להגיד: אני האחרון שמקל ראש בעניינים של פגיעה מינית. בתור מי שייצג במשרד עורכי הדין שלו נפגעות פגיעה מינית – זה פשוט נורא, וצריך לתת למתלוננות, לנפגעות, את כל הסעדים שאנחנו יכולים לתת. אבל מה אומרת ההצעה הזאת? ההצעה הזאת אומרת שאם תבוא מישהי ותכתוב ביומן שלה: אני החלטתי להעליל על פלוני, אני החלטתי לתפור תיק לאלמוני, אני החלטתי להמציא איזשהו סיפור – לפי ההצעה הזאת, עורך הדין שמייצג את החשוד לא יוכל להשתמש בדבר הזה, לא יוכל לדעת על זה. ואני שואל שאלה: האם בסופו של דבר מה שמעניין את כולנו זה לא משפט צדק? האם אנחנו לא רוצים שהאמת תצא לאור? האם אנחנו רוצים שבמקרה שמישהי מעלילה עלילה – אני אומר עוד פעם: זה מקרים לא נפוצים, ברוך השם. זה מקרים – ברוך השם, רוב התלונות נכונות. אבל כאשר, חס ושלום, חס ושלום, מישהי מעלילה עלילה, האם לא מעניין אותנו, האם לא מעניין את בית המשפט, האם אנחנו – עורך הדין של אותו אדם, של אותו נאשם, של אותו חשוד, לא יוכל להוכיח שהעלילו עליו עלילה? ואתן יודעת מה הבעיה הגדולה כאן? וחבל שכבוד השרה יצאה, ואני גם לא רואה שמציעות החוק נמצאות כאן. הבעיה הגדולה בסיפור הזה היא שההצעות האלה פוגעות קודם כול בציבור הנשים, קודם כול בנשות מדינת ישראל. הרי לצערנו, יש תופעה שבה אנשים, גברים, מפחדים להעסיק נשים. הם מפחדים בגלל שהם אומרים לעצמם: זה מסוכן; יעלילו עלינו עלילה, יאמרו כל מיני דברים, יתפרו תיק. ההצעה הזאת פוגעת בנשים, פוגעת בצדק, פוגעת ביושר ופוגעת בהגינות. במשפט הפלילי יש מספיק איזונים, מספיק איזונים כדי שבסופו של דבר יישמרו זכויות הנפגעת, תישמר פרטיותה של הנפגעת, ומצד שני, נעשה כאן צדק. ההצעה הזאת – אני מסיים – ההצעה הזאת, אדוני היושב-ראש, היא פתח, היא פתח להרשעות שווא, היא פתח לתפירת תיקים. בסופו של דבר, היא מאוד מאוד מאוד מטרידה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה, חברי הכנסת, נא לשבת. יש שתי הצבעות. הצעת החוק מס' 1187, של חברת הכנסת מראענה. נא לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 39 נגד – 1 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור שימוש בחקירה של מי שנפגע מינית, בממצאי טיפול נפשי וביומנים אישיים (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 39, נגד – אחד. הצעת החוק תועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט. אנחנו עוברים להצעת החוק השנייה, המוצמדת, של חברת הכנסת רוזין. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 39 נגד – 1 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור שימוש בחקירה של מי שנפגע מינית, בממצאי טיפול נפשי וביומנים אישיים (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 39, נגד – אחד. גם הצעת החוק הזו תועבר לוועדת החוקה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> ועדת הפנים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הפנים, הפנים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הפנים, היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הפנים – אז ההצעה השנייה, של חברת הכנסת רוזין, תועבר לוועדת הכנסת לקבלת החלטה לאיזו ועדה היא תנותב. << נושא >> חילופים בוועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה. << דובר >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש להודיע על חילופי אישים בוועדות הבאות: מטעם סיעה תקווה חדשה, בוועדת הכספים, במקום חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי תכהן חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; בוועדת ביטחון הפנים, במקום חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי, יכהן חבר הכנסת בני בגין; בוועדת הכלכלה, במקום חברת הכנסת מיכל שיר יכהן חבר הכנסת צבי האוזר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק המקרקעין (תיקון – התקנת מעלית מטעמים מיוחדים), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1529/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת איתן גינזבורג) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ניגשים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק המקרקעין (תיקון – התקנת מעלית מטעמים מיוחדים), התשפ"א–2021, בתמיכת הממשלה, של חבר הכנסת גינזבורג. בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי וחברותיי חברי כנסת, החוק שמובא היום בפניכם הוא חוק להקלה בביורוקרטיה שתוביל לשיפור באיכות חיים. בשנים האחרונות קיימת מגמה משמעותית של התחדשות עירונית ושל חידושם ושיפוצם של בניינים ישנים, שנבנו לפני שנות השמונים של המאה הקודמת. מי שמתגורר בבית משותף שעבר חידוש ושיפוץ יודע כמה מורכב וארוך הוא תהליך השגת הרוב הנדרש בקרב הדיירים לטובת קיומו של השיפוץ, כל שכן כשמדובר בתוספת בנייה, כמו תוספת מעלית. כמי שמגיע משלטון מקומי, אני מכיר ממש ממש מקרוב – גם מעיסוקי בתחום התכנון והבנייה ומהמפגשים עם תושבים שעברו תהליכי שיפוץ, וגם באופן אישי, כמי שעבר שיפוץ בבניין שבו אני מתגורר – עד כמה תהליך השגת האישורים ושכנוע השכנים הוא ארוך ומייגע עד קבלת האישור הנדרש. לפעמים, למרות שיש רוב ברור בקרב הדיירים לשפץ את הבניין ולהוסיף מעלית, אין אפשרות להתקדם, כי הרוב שנדרש על פי חוק, שנכון להיום הוא שני שלישים מבעלי הזכויות בבניין, לא מספיק, לא הגעת לשני שלישים – לא תוכל לקבל את השיפוץ או את התקנת המעלית. והמצב הולך ומסתבך כשאישור השכנים מלווה לפעמים בהתניות, בסחיטות לפעמים, של כסף או שווה כסף או דברים אחרים מיתר הדיירים, כדי שאותו אדם שחסר את הרוב, כדי להשיג את השני שלישים, יחתום כדי לקבל את האישור הזה. אני כמובן מבין את הצורך ביצירת איזונים בין בעלי זכויות בבתים משותפים וכי רוב רגעי לא יכול לשנות סדרי עולם בתחום הקניין הפרטי. אבל לפעמים קיימים מצבים שבהם על המחוקק להתערב, כשמדובר באנשים מבוגרים או בבעלי מוגבלויות שהצורך שלהם במעלית למשל הוא צורך ממשי, צורך של נגישות לביתם או דירתם ולא עניין של מותרות. אנחנו מכירים את המקרים שבהם אדם מבוגר מאוד גר בקומה העליונה או בקומה גבוהה וקשה לו העלייה במדרגות בבניינים ישנים, אבל מכיוון שאין את הרוב של שני שלישים, אי-אפשר להתקין את המעלית, למרות שרוב דיירי הבניין מוכנים להתקין את המעלית הזאת. לכן מגיעה הצעת החוק שבפניכם. מבוגר שגר בבניין ומתקשה לעלות במדרגות, לא יכול היום להתקין מעלית גם אם יש רוב של מחצית מדיירי הבניין, ואנחנו מבקשים להקל את הדרישה לרוב הדרוש בהחלטה של בעלי הדירות בבית משותף על התקנת מעלית, ולבקשת בעל דירה שהוא אדם מבוגר מעל גיל 67, או בעל דירה שהוא בעל מוגבלות או שהוא גר עם אדם בעל מוגבלות, שהתקנת המעלית דרושה לו בשל מוגבלותו – במקרים אלו אנחנו מבקשים להפחית את הרוב הנדרש משני שלישי שנדרשים כיום לרוב רגיל. כיום, הרוב מאפשר לא פעם לבעלי דירות בבית משותף להתנות את ההסכמה שלהם להתקנת מעלית בכך שבעל הדירה שזקוק למעלית גם יישא בהוצאות על התקנת המעלית, למרות שהיא יכולה להעלות את ערך הבניין ולשרת את כולם, גם את אלה שמתנגדים לכך, מה עוד שגם בעלי הדירות שהצביעו נגד המעלית יוכלו ליהנות מהשימוש בה. אני חייב להגיד, אדוני היושב-ראש, שיש רעש באולם. נורא קשה לנאום ככה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם אפשר, בבקשה, השרה, חברות הכנסת, נא אפשרו – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> איתן – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני רואה, אתה – – – אבל זה קשה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. אתה צודק. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> במקרים רבים גיוס הרוב שנדרש לשם התקנת המעלית מהווה חסם אמיתי בפני אותם מבוגרים או בעלי מוגבלות, אנשים שבאמת זקוקים למעלית לשם התניידות עצמית בטוחה לדירה שלהם, וגם בפני אזרחים ותיקים שרוצים לשפר את איכות ההתניידות שלהם בבניין, את חלק מהפעילות שלהם ואיכות החיים שלהם ושל האורחים. הקושי של אותם אנשים לעלות במדרגות הבניין עלול גם למנוע מהם לצאת מהבית, ואני מכיר כאלה ששנים לא יצאו מביתם – או שבועות ארוכים וחודשים ארוכים – כי קשה להם העלייה במדרגות. זה דבר שמגביר את הבדידות שלהם ומוביל להידרדרות במצב הרפואי. זה מצב אבסורדי שאנחנו היום מבקשים לעשות לו סוף. הרצון הוא למצוא פתרון שיאפשר לאותם אנשים שזקוקים למעלית את האפשרות להתקין אותה בלי להיקלע למצב של סחטנות, או בלי להרגיש שעושים להם טובה. זו הסיבה שאנחנו מבקשים את התיקון הזה, ואנחנו שמחים שהממשלה תומכת בתיקון שיזמנו. כאמור, לפי התיקון, הרוב יהיה רוב רגיל, ואותו רוב שרוצה בהתקנת המעלית יהיה גם זה שיישא בהוצאות של ההתקנה ובהוצאות התפעול והאחזקה של המעלית, ואלו שהתנגדו לא יוכלו לעשות בה שימוש עד אשר ישתתפו בהתקנת המעלית, כלומר, בעל דירה שלא יסכים להתקנה ולא נשא בהוצאות, לא יהיה רשאי להשתמש בה. לכן, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, יש לנו פה הזדמנות לתקן עוול, הזדמנות טובה לשפר את חייהם של אזרחי ישראל רבים שזקוקים לכך. אני שוב מודה לשר המשפטים גדעון סער, סגן ראש הממשלה, אשר תמך בהצעת החוק בוועדת שרים לענייני חקיקה, וגם לשרה מירב כהן, אשר תומכת גם כן בהצעת החוק הזאת, שהוגשה כבר מזמן, והיא באה לעשות תיקון עולם להרבה מאוד אנשים טובים. אבקש גם מהכנסת, מחברי הכנסת, לתמוך בהצעת החוק הזאת. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. ישיב שר המשפטים גדעון סער, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק המקרקעין (תיקון – התקנת מעלית מטעמים מיוחדים) של חבר הכנסת גינזבורג מבקשת לתקן את חוק המקרקעין כך שניתן יהיה להסתפק ברוב רגיל של בעלי דירות לשם החלטה על התקנת מעלית בבית משותף, כאשר הבקשה להתקנת המעלית של בעל דירה שהוא אדם מבוגר שמלאו לו 67 שנים, או של בעל דירה שהוא או בן משפחתו המתגורר עימו הוא אדם עם מוגבלות, והמעלית דרושה לו עקב מוגבלותו. כמו כן מוצע לקבוע הסדר שונה מזה הקיים כיום בחוק המקרקעין לגבי אופן הנשיאה בהוצאות ההתקנה, ההפעלה והאחזקה של המעלית, וכן לקבוע בחוק כי מי שמסרב להתקנה לא יהיה רשאי להשתמש במעלית. בימים אלה מקדמת הצעת חוק ממשלתית בנושא, ותזכיר חוק הופץ להערות הציבור על ידי משרד המשפטים והמשרד לשוויון חברתי לפני ימים אחדים. תזכיר החוק נועד אף הוא להקל על אזרחים ותיקים שמלאו להם 67 שנים ועל אנשים עם מוגבלות, שהתקנת המעלית דרושה להם עקב מוגבלותם, לגיוס הרוב הנדרש לשם התקנת מעלית בבית משותף באמצעות הפחתת רף ההסכמות הנדרש מרוב של שני שלישים – שזה הרוב הקיים כיום – לרוב רגיל, על מנת לסייע לאנשים עם מוגבלות, כאמור, בהתניידות עצמאית ובטוחה לדירותיהם, וכן לסייע לאזרחים ותיקים המבקשים לשפר את ההתניידות שלהם בבניין כחלק מחיים פעילים ואיכותיים בגיל השלישי. תזכיר החוק הממשלתי, בשונה מההצעה שבנדון, מבקש להחיל את הדין החל היום לפי חוק המקרקעין לגבי הנשיאה בהוצאות בגין התקנת המעלית, הפעלתה ואחזקתה. לפי ההסדר הקיים, בהוצאות ההתקנה יישאו בעלי הדירות המחליטים על ההתקנה, ואילו הוצאות האחזקה וההפעלה יתחלקו בין כלל בעלי הדירות, אלא אם כן בעלי הדירות הסכימו ביניהם על חלוקה אחרת. הצעת החוק הממשלתית בנושא מקדמת את אותה מטרה שבבסיס הצעת החוק, ונותנת מענה לקשיים שהצעת החוק הנוכחית מבקשת להתמודד עימם. נוכח זאת, הממשלה תומכת בהצעת החוק של חבר הכנסת גינזבורג בקריאה הטרומית, בכפוף לכך שהמשך קידום הליכי החקיקה ייעשה בתיאום עם הצעת החוק הממשלתית שתוגש. בהתאם, אני מבקש מהחברים לתמוך בקריאה הטרומית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. מתנגד להצעת החוק חבר הכנסת קיש. בבקשה. חבר הכנסת קיש, בבקשה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לנצל את הזמן הזה גם להתייחס לאירוע שיגיע לממשלה ביום שישי. פורסם – והשר גדעון סער יצטרך להצביע על כך – שהממשלה רוצה להגביל את הכניסה לקניונים ולחלק צמידים בהתאם למחוסנים וללא מחוסנים. אני מבין שהמצב קשה; אתם נכשלתם במבצע החיסונים, אתם לא מסוגלים לגרום לאנשים להאמין בכם, אין לכם את תמיכת הציבור, הדוגמה האישית שלכם פוגעת בזה. כל זה נכון, אבל במקום לקחת כלי אפקטיבי, כמו איכוני השב"כ, שהתחלתם איתו – הרי שר הבריאות הורוביץ אמר שזה חוק חשוב, שצריך אותו, ובגלל לחץ פופוליסטי של האגף השמאלי, האולטרה-קיצוני, הוא לא משתמש בחוק טוב, שיכול לעצור את התפשטות האומיקרון – אתם הולכים למהלך פשוט הזוי. הרי מה קורה בקניונים? יש לנו חנויות חיוניות, בנקים, סופר-פארמים, יש לכם את הסופרים עצמם. עכשיו, אותם אנשים, בין שהם מחוסנים ובין שלא מחוסנים, ייכנסו פנימה, הם יתערבבו בסופר-פארם, ואחר כך ההוא ילך לחנות בגדים, ואותם אתם רוצים לשגע, את כל עם ישראל, בנושא הזה של הפרדה, במקום שבו יש חנויות חיוניות. זה פשוט טעות. אני אומר את זה פה לממשלה, שאני מבין שהיא מאבדת את העשתונות שלה, שאני מבין שהציבור לא תומך בה, שאני גם רואה את האפס בדוגמה אישית שהם עושים. ברור לי שלא ילכו איתכם, אבל אל תעשו דברים הזויים, אל תלכו למקומות שרק יפגעו בהתנהלות של מדינת ישראל כנגד הקורונה. ברור לי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה שלא תדבר על החוק? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אם תרצה, אני אגיד גם מילה על החוק. ברור לי שכשיש ממשלה ששרת החינוך שלה מפטרת את המנכ"ל שלה בגלל שהוא מקיים את מדיניות הממשלה במשרד החינוך – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה בכלל לא יודע מה היה שם. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אז אנחנו בבעיות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מקבל מידע מהתקשורת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מירב בן ארי, די. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> יש מנכ"ל משרד חינוך שמבצע מדיניות ממשלתית של חיסונים בבתי הספר – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – מה זה – – – עצמאית – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ויש שרת חינוך – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> די עם השקרים האלה די. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מכחישת קורונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תפסיק כבר את הצורך – – – תחזור בך. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר לך בצורה הכי ברורה – את יכולה להוריד את היד, זה לא מאיים עליי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תחזור בך, ואולי גם תתנצל על ועדת החקירה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא יכול להיות – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> היד הזאת לא עושה שום דבר – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? למה הוא קורא לה מכחישת קורונה? זה לא יפה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, מספיק. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> היד הזאת והפופוליזם הזול הזה לא יפה. אני אגיד לך בצורה פשוטה: אתם – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתם מבקשים להפעיל כלים של שב"כ נגד אזרחים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקש שתיתן לי זמן, הם מפריעים לי לדבר. אני אומר בצורה פשוטה: אתם – אין לכם אמון ציבור, נכשלתם בזה – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – את הממשלה – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שרת חינוך מפטרת מנכ"ל בגלל שהוא מקדם מדיניות מלחמה בקורונה. אתם ללא אמון הציבור, ללא דוגמה אישית. נכשלים כישלון חרוץ – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ועכשיו, הדבר הכי הזוי שאתם עושים זה הולכים לקניונים, כאילו לחלק שם צמידים להפרדה. אני מאוד מקווה שהשר גדעון סער, שהשרה שאשא ביטון, שהשר חילי טרופר, יצביעו נגד ההחלטה ההזויה הזאת של בנט. אני לא מבין מאיפה זה הגיע. תעצרו את זה עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. מתנגד נוסף – חבר הכנסת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> המציע, אתה מסכים שהשר יעלה? הבנתי. תודה רבה. עד חמש דקות, בבקשה, שר המשפטים. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> בעיקרם הדברים של חבר הכנסת קיש היו דברים שאינם ראויים לתגובה, בעיקר דברים שקריים ברוח הפייק ניוז – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> די, תפסיק. מה ראוי לתגובה אצלכם? << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, מההופעות שלך אני נהנה. אנחנו מחכים להופעה היומית שלך. אני הרי יודע שאתה לא מאמין בשום דבר שאתה אומר, אבל כקומדיאנט אתה לא רע. אתה לא רע כקומדיאנט. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרי אתה יודע שכל דבר שאני אומר – אתה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה להגיד לחבר הכנסת קיש – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה, אתה, תספר לנו על הערבויות שקיבלת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אני אספר לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תספר. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> תקשיב, הסכת ושמע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אוה, יפה, תיגע במשקפיים. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> הסכת ושמע. דבר בסיסי – אתם, אני זוכר, היו לכם מעת לעת נאומים לא רעים על משילות. אלף-בית של משילות זה שהדרג שמתמנה למשרת אמון ממלא את מדיניות השר. השר הוא אחראי בפני הממשלה, הכנסת והציבור. בניגוד לכל תעשיית הפייק ניוז, הוכח דבר אחד – וחבר הכנסת קיש, אם היית מתייחס לנושא הזה ברצינות, היית אומר את מה שבטח הייתם אומרים בימים אחרים: מנכ"ל שפועל באופן שהוא פועל בימים האחרונים, בקמפיין מאורגן נגד מי שנתן לו אמון והיה ממונה עליו עד לפני כמה ימים, מוכיח בצורה הברורה ביותר שמלכתחילה הוא לא היה ראוי לאמון דקה אחת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, בזה אני מסכים איתך. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> מאה אחוז. אני הרי יודע מה אתה חושב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – זה התפקיד שלך – – – אנחנו מסכימים על זה במאה אחוז. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> ולכן אני מגבה את ההחלטה לשלוח את המנכ"ל הזה הביתה, וכל אדם שמתנהל בצורה כזאת לא ראוי לאמון. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה מסובב את העיקר של הדברים שלי. אני דיברתי על דבר אחד: האם תצביע בעד הקניונים או לא? << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אתה סילפת ונתת יד לפייק ניוז בצורה הכי בזויה. היית גם צריך להוסיף ברכות למנכ"לית החדשה של משרד החינוך, שהיא אשת מקצוע מעולה ומצוינת ומסורה וערכית, ואני בטוח שהיא תעשה עבודה טובה. אני מציע, תמיד, לכל מי שממלא תפקיד של שר, לעבוד בצורה כזאת שהוא מקפיד על זה – כמובן לדרג המקצועי בראשות המנכ"ל יש תפקיד חשוב, אבל בסופו של דבר לא יכול להיות שמנכ"ל מנהל מערכה ומלחמה נגד שר שממונה עליו, לא בזמן שהוא בתפקיד ולא אחרי שהוא מועבר מתפקידו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> למה תפרת ג'וב לשי ניצן, דירקטור הספרייה הלאומית – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קרעי, מספיק. אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המקרקעין (תיקון – התקנת מעלית מטעמים מיוחדים), התשפ"א–2021, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 34, אין מתנגדים. לפיכך הצעת החוק התקבלה ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת יואב קיש << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הודעה לחבר הכנסת קיש. שידבר עניינית – הוא הבטיח שהוא ידבר עניינית. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> תודה. כבוד היושב-ראש, שרים, השר גדעון סער, אתה כנראה לא הבנת את דבריי. אני מדבר עניינית לחלוטין, בלי שום משחקים. מעולם לא טענתי ולא אמרתי שלשרת החינוך יש בעיה בסמכות לפטר את המנכ"ל. ההפך הוא הנכון. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> אתה קראת לה מכחישת חיסונים – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אגיד תכף. אני עולה לדבר עניינית – – << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – אתה עולה לבמה, מפיץ שקרים – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וכנראה כואב לך משהו, חברת הכנסת שרן השכל. אני מציע שתקשיבי ותשכילי. אני אומר עוד פעם: אני בהחלט רואה סופר-לגיטימיות במהלך לפטר מנכ"ל שאינו מבצע את דרישות השר. הטענה שלי כולה נבעה מהכישלון שלכם לטפל בקורונה, ונתתי דוגמה שהמנכ"ל הוביל מדיניות ממשלה שהשרה התנגדה לה, וזה החיסונים בבתי הספר. לכן אני אומר, לטענתי – והיית אומר שאולי את זה אתה לא יודע – אני לא כפרתי בממלכתיות ובאפשרות המשילות של שר לפטר את המנכ"ל שלו. אמרתי שיש פה מצב אבסורדי. אתה יכול להתווכח שאולי את זה לא הבנתי. המצב האבסורדי שיש מנכ"ל שפעל לחיסונים בבתי ספר, שאנחנו רואים כמה זה אפקטיבי – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה פעל? מדובר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מאיפה אתה יודע – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וממול יש שרה שמונעת את זה ולא מתקצבת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז על זה תדבר איתי. אל תבוא ותדבר איתי פה על צביעות ועל איך שזה. אנחנו מקשיבים, אנחנו רואים, והשאלה הכי גדולה, שעליה לא נתת לי תשובה, זה אם אתה הולך להצביע נגד ההחלטה ההזויה של הבחינות האלה בקניונים. זה העיקר. הרי אני דיברתי פה על הכישלון שלכם בקורונה. תן לי כתשובות מה שאתה רוצה, אבל בסוף באתי ואמרתי לך: הדבר המהותי והעיקרי – ולא התייחסת אליו – האם אתה הולך להצביע בעד התוכנית ההזויה להפרדות בקניון, שממילא כולם ייכנסו ויפגשו שם בסופר-פארם. פשוט הזוי ולא ברור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת קיש. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (הסרת חיסיון), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/970/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מירב בן ארי) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (הסרת חיסיון), של חברת הכנסת מירב בן ארי. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. השרים, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, הצעת החוק שלי לתיקון פקודת הראיות (הסרת חיסיון) – בקצרה, המטרה שלה היא להגן על הפרטיות של עדים או מתלוננים, בדרך כלל נפגעות ונפגעי עבירות מין, בהליך משפטי, ולהעניק להם מעמד בהליכים המתנהלים כנגד מי שפגע בהם. הצעת החוק בעצם מתקנת את פקודת הראיות כך שבעל החיסיון או בא כוחו יוכלו לערער על ההחלטה להסרת חיסיון רפואי, פסיכולוגי או פסיכיאטרי. ההצעה גם כוללת שינוי של אופן התנהלות הדיון על הסרת החיסיון כך שיתקיים בדלתיים סגורות. אני אגיד, בקצרה, שבלא מעט הליכים משפטיים מבקש נאשם או צד להליך אזרחי לברר פרטים על העבר הרפואי, הפסיכיאטרי או הפסיכולוגי של עד או מתלונן. בדרך כלל מדובר בתיקים רגישים, כמו תקיפה מינית, עבירות מין בכלל. לעיתים נעשה הדבר באמצעות בקשה לעיון בחומר חקירה מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, ולעיתים באמצעות הזמנת הרופא, הפסיכיאטר או הפסיכולוג כעד. בשני המקרים בית המשפט נדרש להסיר את החיסיון הקבוע בפקודת הראיות, ובעצם לאפשר לאיש הטיפול שלו להציג את הראיות על העבר של העד בפני בית המשפט. החיסיון נועד להגן על בעל החיסיון, המטופל, והמטופל רשאי לוותר עליו. בדיון בהסרת החיסיון שוקל בית המשפט את הנזק שייגרם למבקש מאי-הסרת החיסיון לעומת הנזק שייגרם לבעל החיסיון עם הסרתו. השקלול אינו אמיתי כאשר בעל החיסיון אינו מופיע בפני בית המשפט ואינו מפרט את השיקולים לאי-הסרת החיסיון ואת החשש הקיים לפגיעה בו ובפרטיות שלו. על פגיעה החמורה הזאת ועל העיוות שיש בה שמענו גם את השופט טירקל אומר שלדעתו שגה בית המשפט המחוזי בכך שדן בשאלות של הסרת חיסיון לפי סעיפי פקודת הראיות והסרת ההגנה, לפי חוק הפרטיות, בלי שישמע את תגובתה של המתלוננת על בקשתו של בא כוח לעיין במסמכים. בקצרה, אני אגיד: בסוף, כאשר אותה מתלוננת, באירוע של תקיפה מינית, מגיעה לבית המשפט ומבקשים לעיין בתיק הרפואי שלה – הרי בכך יש פגיעה אמיתית במתלוננת, וכנראה בכל התיק. הסרת חיסיון צריכה להתנהל בצורה אחרת מאיך שהיא מתנהלת כיום, ולכן, מכאן השינויים שהבאנו – גם דיון בדלתיים סגורות וגם אפשרות להגיש ערעור. ההצעה הזו היא חלק מהמגמה שמושרשת כבר בעולם המערבי ושהולכת ומתרחבת בישראל, והיא נועדה להגן על נפגעי העבירה בכלל ועל נפגעי העבירה הקטינים בפרט, ולתת להם מעמד בהליכים המתנהלים בעניינו של מי שפגע בהם. באופן עקרוני, כל מה שקשור לנפגעי העבירה במדינת ישראל חייב לעבור שינוי ותיקון, וזה עוד אחת מהצעות החוק שבאה להגן עליהם. אני רוצה להודות לשר המשפטים ולוועדת השרים לענייני חקיקה. אני רוצה להודות במיוחד לחברתי חברת הכנסת קארין אלהרר, שרת האנרגיה, שכבר בתקופתה, מה שנקרא, הגישה את הצעת החוק. זו הצעת חוק טובה שלה, ונקדם אותה. אני רוצה להודות למועצה לשלום הילד על כך שבזכותם החוק הזה הגיע לידי מימוש. אני קוראת לכולכם להצביע בעד החוק. זה חוק טוב וחוק שיכול לסייע מאוד, כמובן, לנפגעי עבירה. אני רוצה להגיד רגע משהו. אני לא רואה את חבר הכנסת יואב קיש. חבל. יואב קיש, אני רוצה להגיד משהו בסוף החוק שלי. זה חוק חשוב, ואני בטוחה שתצביע בעד, גם אם מישהו יעלה להתנגד. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני מציע שלא תבזבזי את הזמן שלנו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה להגיד לך שציפיתי ממך להתנצלות, שלא קרתה. חשבתי שתבוא ותגיד: צדקה מירב, בשבוע שעבר, כשהתחננה פה – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> ממש לא. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – מתחת לפודיום – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> ממש לא. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שתוריד את ועדת החקירה הפרלמנטרית – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתם לא הייתם צריכים – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ותביא חקירה פלילית. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא. לא. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להודות לפרקליט המדינה איסמן, שלא ראה את הפופוליזם שלכם – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הצבעת נגד סתם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – הגן על הסוהרות. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> עמדת בכנסת, הצבעת נגד סתם, ואין לך – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא הצבעתי נגד. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אה, למה לא הצבעת נגד? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה עשית מהלך פופוליסטי. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> למה לא הצבעת נגד? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הייתי מקוזזת כבר מזמן. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> את פופוליסטית. יאללה, גם כן את. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה עשית מהלך שהיה יכול לפגוע בסוהרות. במקום לעמוד פה ולהתלונן – טוב שיצאת. אמרתי שהדרך הכי טובה זה חקירה פלילית. טוב עשה פרקליט המדינה שפתח מחדש. אמרתי לו: אולי זה יעשה נזק לסוהרות. אבל לא, בשביל לעשות שיימינג לחברי וחברות הקואליציה, ובמיוחד לחברות הקואליציה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – השיימינג שאתם עושים – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוודאי שזה בזבוז זמן. עמדתי פה, איתן, התחננתי. אמרתי לו: תן לנו שבועיים, והינה בא פרקליט המדינה, ובתוך שבוע החליט להגיש ולפתוח מחדש לחקירה פלילית, כי זו הדרך במדינת ישראל להגיע לחקר האמת. וטוב עשתה הנציבה שהתחילה בתהליך של פיטורין. זה מה שהיה פה. עמדנו כאן כולם, נכון? הינה, בועז – התחננו, אמרנו לו שבועיים. למה? שבוע שלם מקללים אותי ברשת: איך את, יו"ר הוועדה לביטחון פנים, איך לא הגנת. לך תסביר להם שפניתי – דיברתי עם שר המשפטים ואמרתי לו: אנחנו הולכים לקדם את זה. והינה, עשה את זה, וטוב שעשה. חשבתי שיעלה להתנצל. כנראה שזה לא יקרה לעולם. תודה רבה. אני קוראת לכם לתמוך בחוק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. ישיב בשם הממשלה סגן ראש הממשלה ושר המשפטים גדעון סער. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק לתיקון פקודת הראיות (הסרת חיסיון) של חברת הכנסת מירב בן ארי נועדה לתת מעמד וזכויות לבעל חיסיון בהליך שיפוטי העוסק בהסרת החיסיון מחומרים הנוגעים לעניינו. על פי ההצעה, בית המשפט ישמע את עמדתו של האדם שקיבל שירות או טיפול מבעל מקצוע לפני שיחליט על הסרת החיסיון מהחומר המבוקש. ההצעה מבקשת לקבוע בנוסף כי אם יוחלט על שמיעת העדות החסויה, הדיון יתקיים בדלתיים סגורות. עוד מוצע לקבוע זכות ערעור לבעל החיסיון על ההחלטה להסיר את החיסיון. הצעת החוק מבקשת לתת מענה על בקשות שמוגשות פעמים רבות לקבלת חומרים אישיים של נפגעי עבירה בהליכים פליליים, וזאת באופן מיוחד בתיקי עבירות מין. הדיון בבקשות אלה בבתי המשפט יוצר קושי אמיתי שיש לפעול כדי לתקנו. מתן מעמד וזכות טיעון לנפגע העבירה, בעל החיסיון, בהליכים להסרת חיסיון, הוא ראוי, ונכון לעגנו בחוק. כבר לפני כמה חודשים הממשלה תמכה בהצעה דומה שהגישה חברת הכנסת רוזין בעניין חומרי טיפול נפשי של נפגעות עבירות מין. הצעה זו מקודמת בהתאם למתווה חלופי שגיבשה הממשלה, שלפיו לנפגע העבירה תינתן זכות להשמעת עמדתו בפני הרשויות ובפני בית המשפט לפני קבלת החלטות הנוגעות לחומרים אלה. לצורך זה גם יינתן לנפגע העבירה סיוע משפטי. הפרטים הנוגעים להיקף הסיוע המשפטי ולשאלה באילו עבירות תחול הזכות עוד נמצאים בשלבי גיבוש. ההצעה נדונה כעת בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בהכנה לקריאה הראשונה. תכליתה של הצעת החוק, שמקודמת בתמיכת הממשלה, היא לצמצם את הפגיעה בפרטיות נפגעי העבירה ולהקנות להם מעמד וזכות טיעון בדיון שעוסק בהסרת החיסיון על חומרים הנוגעים לטיפול נפשי שקיבלו. הפגיעה שנגרמת במצבים אלה לנפגעי עבירות מין ואלימות חמורה בעקבות חשיפת חומרים מטיפול נפשי שקיבלו על ידי עובד סוציאלי או פסיכולוג היא קשה. פגיעה זו עלולה להרתיע נפגעי עבירה מהגשת תלונה או מפנייה לקבלת טיפול. שתי התוצאות אינן טובות, הן קשות, ולכן אנו פועלים להסדרת הנושא. לכן גם, אדוני היושב-ראש, הממשלה תומכת בהצעת החוק של חברת הכנסת בן ארי בקריאה הטרומית, בתנאי שההצעה תוכפף להמשך הליכי החקיקה של הצעת החוק לתיקון פקודת הראיות (הסרת חיסיון הנוגע למקצועות טיפוליים). בהתאם לזה, אני מבקש ממליאת הכנסת לתמוך בהצעה בקריאה הטרומית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לסגן ראש הממשלה ושר המשפטים גדעון סער. מבקש להתנגד להצעה חבר הכנסת דוד אמסלם. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> יש לי בעיה במחשב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> קראתי לך, חבר הכנסת אמסלם. חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מוותר על ההתנגדות. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה. על פי בקשת הממשלה, ההצבעה תהיה הצבעה שמית – כן, ביקשתם. אם כך, אני מבקש ממזכירת הכנסת לקרוא בשמות חברי הכנסת. בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו לא מבינים. לא משתתף? אנחנו לא שומעים אותך. לא משתתף? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא אומר שהוא בחוץ. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני לא מצליח להבין. חבר הכנסת אוחנה, האם אתה משתתף או לא משתתף בהצבעה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> גם בלי העזרה שלכם זה יעבור. אני לא צריכה את העזרה שלכם. תצביעו נגד נפגעי עבירות. אתם עושים את זה תמיד. אל תדאגו, זה יעבור גם בלעדיכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הלאה, תמשיכי הלאה. נוכח. נוכח. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> אמיר אוחנה – נוכח. אתה נוכח במליאה. נוכח. נוכח. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אל תצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – אינו משתתף בהצבעה ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק שנייה אחת. חברי הכנסת, אנא שמרו על השקט. אנחנו לא שומעים את עמדתם של חברי הכנסת. חבר הכנסת אמסלם, אנחנו לא שומעים, אתם מדברים. אופיר כץ, קושניר, אנחנו לא שומעים מה חברי הכנסת מצביעים. אי-אפשר ככה. חברי הכנסת, מנהלי הסיעות, נא להיות בשקט. אי-אפשר לנהל ככה הצבעה שמית. חברת הכנסת דיסטל, חברת הכנסת דיסטל. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, לא קראתי בשמך. את מפריעה להצבעה. חבר הכנסת טיבי, חבר הכנסת טיבי, זה מפריע לנו. חבר הכנסת לוין. לא, זה מפריע לנו. אתם מדברים וזה מפריע. כן, בבקשה, גברתי. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אוריאל בוסו – אינו נוכח ענבר בזק – בעד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – בעד ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו משתתף בהצבעה צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – בעד אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – בעד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – בעד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – אינו משתתף בהצבעה נעמה לזימי – אינה נוכחת יעקב ליצמן – נגד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – אינו נוכח אלכס קושניר – בעד יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – בעד שרון רופא אופיר – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – אינו נכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) משה אבוטבול – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נגד. הוא שם. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – בעד ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח חיים ביטון – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – בעד מאי גולן – אינה נוכחת צחי הנגבי – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח נעמה לזימי – בעד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – אינו משתתף בהצבעה אביר קארה – אינו נוכח יואב קיש – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – בעד יובל שטייניץ – אינו נוכח << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש מי מחברי הכנסת שלא קראו בשמו? אין. ההצבעה הסתיימה. נא למנות את הקולות. חברי הכנסת, בהצבעה שמית, אם מישהו נוכח במליאה ולא אומר את הצבעתו הוא כאילו לא משתתף בהצבעה. אין אפשרות אחרת. מי שרוצה להצביע בסיבוב השני, שפשוט לא יהיה נוכח במליאה פיזית. אם כך, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 83, נגד – שמונה, אין נמנעים. אם כך, הצעת החוק לתיקון פקודת הראיות (הסרת חיסיון), התשפ"א–2021, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור להמשך דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (קיצור תקופת הפטור מתשלום ארנונה לבניין שנהרס או ניזוק), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2271/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (קיצור תקופת הפטור מתשלום ארנונה לבניין שנהרס או ניזוק), התשפ"ב–2021, של חברי הכנסת מיכל שיר סגמן ובועז טופורובסקי. תנמק את הצעת החוק חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. בבקשה, גברתי. עד עשר דקות. נא לשמור על השקט, בבקשה. חבר הכנסת רוטמן, נא לשמור על השקט. << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יוקר המחיה בישראל מרקיע שחקים, זהו לא סוד, וכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל יכולים לספר לנו על כך. רכישת דירה בישראל היא דבר לא פשוט. אני מזמינה את חבריי לצאת אל רחובות תל אביב, רחובות ירושלים, להסתובב בארץ, ולראות שכמעט בכל מקום תוכלו לראות מצד ימין בניינים גבוהים וחדשים, ואז מסיטים את המבט ורואים את המבנים, המבנים הישנים והנטושים במשך שנים על גבי שנים שאיש לא עושה איתם דבר. בזמן שפני העיר משתנים מקצה לקצה, בזמן שהשטחים במדינת ישראל הולכים ומתייקרים, המבנים הללו נשארים והעיר צמחה סביבם. יש יותר מ-1.5 מיליון מ"ר של מבנים לא שמישים במדינת ישראל, ואגב, המספר הזה הוא בהחלט קטן לעומת מה שקורה בפועל – מבנים שעומדים כאבן שאין לה הופכין ויוכלו לשמש לבניית בית עסק, מלונות ועוד אלפי יחידות מגורים. החוק היום מאפשר לבעלים של נכסים שאינם ראויים למגורים לקבל פטור מתשלומי ארנונה למשך שלוש שנים ולאחר מכן לשלם תשלום מזערי למשך חמש שנים נוספות. אחרי שתי התקופות האלה – שימו לב, חבריי חברי הכנסת – ניתן פטור לתקופה בלתי מוגבלת וללא שום סייג. כלומר, החוק היום מעודד בעלי נכסים להשאיר מבנים נטושים במדינת ישראל; להשאיר מבנים ריקים, מוזנחים, לחסוך את העלויות של הארנונה והאחזקה, ולקטוף תשואות עתידיות עצומות בעתיד, בזמן שמצוקת הדיור בישראל הולכת ומחריפה. את המצב הזה עלינו, חברי הכנסת, לשנות ובהקדם. בחוק שאני וחברי בועז טופורובסקי מביאים בפניכם היום מוצע כי תקופת הפטור מארנונה, כלומר שתי התקופות הראשונות למבנים נטושים, תקוצר משמונה שנים לשנתיים, ואחריה בעליו של בניין הרוס או נטוש יחויב בארנונה המלאה. במקרים חריגים החוק מאפשר לשרת הפנים את שיקול הדעת להאריך את תקופת הפטור ולתת פטור מלא. בנוסף, הצעת חוק זו גם תפתח יותר שטחים לבנייה, תזרים כספים לערים ולמועצות המקומיות – כסף שיוכל לשמש להרחבת השירותים לתושב ברווחה, בחינוך, בגיל הרך ובעוד נושאים רבים נוספים וחשובים. אני רוצה להודות לחברי עופר ברקוביץ ולתנועת התעוררות בירושלים על המאבק הממושך לטובת החוק החשוב הזה. אני קוראת לכל מי שתומך בהורדת יוקר המחיה לתמוך בהצעת חוק זו. לאחר ההתייעצות עם המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, הוסכם למחוק את סעיף 2 בשלבי הדיונים בוועדות. אני מבקשת שכשהחוק הזה יעבור בטרומית – ואתם תתמכו בו – שהחוק יעבור אל ועדת הכספים. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת סגמן. ישיב, בשם הממשלה, בשם שרת הפנים, השר חילי טרופר, בבקשה. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר >> צוהריים טובים. לפי פקודת העיריות, ניתן לדווח על מבנה שנהרס או ניזוק ולקבל פטור מתשלום ארנונה למשך שלוש שנים, לאחר מכן, תשלום מופחת לחמש השנים העוקבות, ולאחר שנים אלו ניתן פטור מוחלט מתשלום ארנונה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תגביר את הקול, אני רוצה לשמוע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא רוצה לשמוע. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> איזה מפרגן. אתה שומע? לפי פקודת העיריות, ניתן לדווח על מבנה שנהרס או ניזוק ולקבל פטור מתשלום ארנונה למשך שלוש שנים, לאחר מכן תשלום מופחת לחמש השנים העוקבות, ולאחר שנים אלו ניתן פטור מוחלט מתשלום ארנונה. החוק בנוסחו הקיים לא מסייע להגדלת היצע הדיור ולא מביא לעידוד השמשת הנכסים לדיור ולמסחר. תיקון החוק שעומד בפנינו מציע כי תקופת הפטור הראשונה תקוצר משלוש שנים לשנתיים, ולאחר מכן יחויב מיידית בעל המבנה הנטוש או ההרוס בארנונה לפי סיווג המבנה. כמו כן מוצע שתקופת הפטור של שנתיים תימנה, בין שברציפות ובין שבמצטבר. הצעה זו זכתה לתמיכתה של ועדת שרים, אך קידום החוק ייעשה עם כמה תיקונים. בנוסח הנוכחי נקבע כי תוקנה סמכות לשרת הפנים לקבוע סוגי בניינים אשר יהיו פטורים מתשלום כאמור וסמכות להאריך את תקופת הפטור למחזיק שהוכיח שפעל בתום לב להשמשת הנכס. הוסכם כי קביעות אלה יוסרו וכי המשך קידום החוק ייעשה בתיאום עם משרד הפנים, לאור הקושי הצפוי ביישום סמכות זו, בהצפה של פניות ובסרבול ההליך וצורך בהשקעת תשומות רבות, על חשבון נושאים אחרים, לטיפול בנושא נקודתי מעין זה. לאור כל האמור, ובהתאם להסתייגויות, אני קורא, בשם אילת שקד, שרת הפנים, לחברי הקואליציה להצביע בעד הצעה זו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לכל חברי הכנסת. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> אני קורא לכל חברי הכנסת להצביע – סליחה – בעד הצעת חוק זו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> רגע. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> זכויות הנשים – – – << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> זכויות הנשים. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> אנחנו קואליציה שבעד זכויות הנשים. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> זו הזדמנות לפרגן לחבר הכנסת יוסי שיין על היוזמה הנפלאה לחבר בין התרבות בישראל, ולהוציא אותה בעצם להיכרות בכל העולם. צריך להגיד שגם היום התרבות – ובוודאי תחומים כמו מחול וקולנוע ישראלי הם שגרירים מצוינים של מדינת ישראל בעולם. היוזמה שהושקה פה לפני כמה שבועות – נכון? בעצם נועדה למקסם את מה שאנחנו יכולים להרוויח, תוך שיתוף פעולה וחיבורים עם כלל הקהילות בעולם; לא רק היהודיות, בכלל, כל העולם. כן צריך להזכיר כמה מהלכים שנעשו כבר בתחום בממשלה. לא מזמן אישרה הממשלה חוק עידוד השקעות זרות, בעיקר בקולנוע ובטלוויזיה. בעצם ממשלת ישראל בשנתיים הקרובות תשים 45 מיליוני שקלים כדי לעודד הפקות זרות להגיע ולצלם בישראל. לפעמים היה מצב אבסורדי שהם רצו לצלם סרט על ירושלים ובנו סט שלם בארץ אחרת רק כי היה יקר. מה שאנחנו בעצם מציעים לחברות הוא לבוא לצלם בארץ. זה ייתן פרנסה לעובדים בישראל, ייתן שיתופי פעולה עם ישראל, ובתמורה אנחנו נוזיל להם עד 25% מהעלות הנדרשת לטובת העניין הזה. זה בהקשר של תרבות. בהקשר של מתקנים, אז אם אני מתחבר פה קצת לסוגיה של בינוי, שחברת הכנסת מיכל שיר אמרה, זו הזדמנות לעדכן על תוכנית המתקנים של הספורט בישראל, שהסתיימה לפני שלוש שנים, ובשעה טובה סיימנו להכין את תוכנית המתקנים לעשור הקרוב, ובקרוב היא תצא לדרך. כמובן שנפרט עליה כשתצא. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשר חילי טרופר. ביקשו להתנגד לחוק כמה חברי כנסת, ולכן היה עליי לבחור אחד מהם. אני אאפשר לחבר הכנסת אוסאמה סעדי להתנגד להצעת החוק. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, באמת אני לא מבין אתכם, מיכל ובועז – אנחנו חשבנו שאתם מביאים חוקים לטובת האזרחים, אבל זה חוק נגד האזרחים. אתם מבקשים לקצר את תקופת הפטור מארנונה משלוש שנים לשנתיים? אזרח ערבי או יהודי שהבית שלו ניזוק, נהרס, והוא בונה לאט-לאט, אתם אומרים לו: עכשיו אתה לא תקבל פטור של שלוש שנים, ואנחנו נקצר את זה לשנתיים? << קריאה >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כתוב: ניזוק או נהרס. כתוב: נהרס או ניזוק. אל תגידו לנו – אנחנו מסתכלים על נוסח הצעת החוק. כמו עם חברת הכנסת רות, שאנחנו פתאום אומרים לה ככה וככה, והיא אומרת: לא התכוונתי, כן התכוונתי. הצעת החוק הזאת – ובוודאי ששרת הפנים ומשרד הפנים, אדוני שר הפנים הקודם, תקפוץ על זה. מה זה? מה זה הצעות החוק האלה? מה קרה לכם? איך אפשר להצביע בעד חוקים כאלה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, את יכולה להשיב. בבקשה, חברת הכנסת סגמן תרצה להשיב, ואז נעבור להצבעה. שלוש דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> אני מקריאה את סעיף 2: "הוראות סעיף קטן לא יחולו על בניין שנהרס או ניזוק, כאמור באותו סעיף קטן, בשל פעולות איבה או אסון טבע, ורשאי השר לקבוע שהוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על סוגי בניינים נוספים". כלומר, כשמדובר פה על אזרחים, כשמדובר על בניין שנהרס, אז כמובן שהמטרה היא לא עכשיו להתחיל לחייב בארנונה בן אדם שמשפץ את הבית שלו או שביתו נהרס, כפי שאנחנו שומעים לאחרונה. בפירוש מדובר פה על מבנים – וגם בחוק כתוב ומצוין את זה – שעומדים כאבן שאין לה הופכין במשך שנים ויש להם פטור מלא מארנונה, פטור מלא. עשר שנים, 15 שנה, עומדים בתים נטושים. לא מדובר – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני אומרת לך על מה החוק. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> זה לא קשור לאזרח. שנתיים – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה לחייב את זה כל – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> על מה? << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> בניין שעומד נטוש יותר מזמן שהוא זמן סביר – אין סיבה שבעליו לא ישלם ארנונה. אם יש מקרים חריגים, אז מגישים בקשה וניתן להאריך את התקופה הזו. יש לשר הפנים את האפשרות לתת הארכה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כמה לא משלמים ארנונה? << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> יותר ממיליון וחצי מטרים מרובעים עומדים במדינת ישראל כאבן שאין לה הופכין. לפעמים גם לא מוצאים את הבעלים, כי זה נוח. לא מוצאים את הבעלים של הבניין. בואו נשב ונחכה לו. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> מי ישלם ארנונה אם לא תמצאי את הבעלים? << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> הבעלים של אותו מבנה – יש כאלה שגם עומדים 20 שנה כאבן שאין לה הופכין – ידעו שהם צריכים להתחיל לשלם – תאמיני לי שאת תמצאי אותם. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לחברת הכנסת סגמן. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. על פי בקשת הממשלה, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. גברתי מזכירת הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת, בבקשה. ההצבעה החלה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – נגד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד דוד אמסלם – נגד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אה, רגע. דוד אמסלם – אה, סליחה, טעיתי. בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נגד. הוא פה, פה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – נגד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד. הוא שם. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – נגד אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – נגד מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – נגד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – אינו נוכח אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – נגד מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – בעד שרון רופא אופיר – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – נגד מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – נגד ניר אורבך – בעד נפתלי בנט – בעד בנימין גנץ – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת אביר קארה – אינו נוכח << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע, שלא קראו בשמו? חברת הכנסת פינטו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חברת הכנסת) שירלי פינטו קדוש – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עוד מישהו שלא הצביע? אם אין, אנחנו נועלים את ההצבעה. ההצבעה הסתיימה. נא למנות את הקולות, בבקשה. אנחנו מברכים אותך, חברת הכנסת קדוש, על הולדת בתך כרם. ברכות. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 60, נגד – 59, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה, והיא תועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כספים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה יעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. לפי בקשות חברי הכנסת לכספים והפנים, זה יעבור לוועדת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2505/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ב–2021, של חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל. ינמק את הצעת החוק חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברשות אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבין את ההתרגשות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, חברת הכנסת פינטו קדוש – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רוצה לנצל ולאחל מזל טוב – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – אנחנו מבקשים לפזר את ההתקהלות. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רוצה לנצל ולאחל מזל טוב לשירלי פינטו, לחברת הכנסת שירלי פינטו. שתרווה נחת מכל יוצאי חלציה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא למחוא כפיים. לא למחוא כפיים, בבקשה, חברי הכנסת. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בהזדמנות זו אני גם רוצה להגיד לכל מי שראה פה את המראה – כיף לנו לראות תינוקות, כיף לנו לאחל מזל טוב, אבל חשוב שעם ישראל ידע: האופוזיציה הייתה אופוזיציה אחראית. אביר קארה הביא את היולדת שירלי פינטו עם התינוקת מהבית. אביר קארה הביא את היולדת שירלי פינטו והבת מהבית, שתדעו את זה. אנחנו, כחברי כנסת מהאופוזיציה, אחראים. לא היינו נותנים יד לדבר הזה. אביר קארה הביא אותה. אנחנו מאחלים לה מזל טוב והרבה נחת – שוב, בשם כל האופוזיציה – אבל על כך אנחנו רק אומרים: אביר קארה, תתבייש לך. אני רוצה להגיד לכם – אביר קארה, אני לא יודע איפה הוא. אני לא רוצה להיכנס לתככים בתוך המפלגות, אני לא נמצא שם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא נמצא בחדר, הוא נמצא פה בבניין, והוא לא עלה. אם הוא היה עולה היא לא הייתה צריכה להגיע מהבית, שתבין. זה הזוי. זה בגלל כל מיני מלחמות פנימיות. זה לא היה אמור להיות. אני רוצה – הצעת החוק עצמה: הצעת החוק דמי אבטלה לעצמאים עלתה כבר בעבר לפני שלושה שבועות ונפלה על חודו של הקול של אביר קארה. כנראה, מדי פעם הוא חייב שישמעו אותו, והוא עושה את זה. ההצעה עלתה בוועדת שרים בשבוע שעבר ועברה, ואני מודה על כך – גם לאחר שעברה הצעת החוק של גפני, אבו שחאדה וולדימיר, שהצמידו, וגם אני אצמיד את שלי. אני רוצה להודות על כך שהם נתנו לנו גב השבוע. הצעת החוק הזאת היא בשורה אחת לעצמאים, שאומרים שאם החוק הזה היה בתקופת הקורונה היינו פותרים הרבה בעיות. אם היה החוק הזה אז, גם מורי הדרך היו יכולים להשתמש בו; אם היה החוק הזה, הוא היה חוסך מאנשים שסובבים אותנו כאבי ראש והיו מביאים פרנסה בשפע הביתה. לכן אני שמח שהממשלה תמכה בחוק הזה ואני שמח שחבריי תומכים בחוק הזה. הינה, שירלי, עכשיו מקרוב אני אומר לך מזל טוב והרבה נחת. אנחנו שמחים שבאת אבל כואב לנו שהביאו אותך. כואב לנו, אבל זה לא אנחנו. אביר קארה דאג להביא אותך. אבל אנחנו מאחלים לך מזל טוב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אביר קארה דאג להביא אותך לפה. חבל, אבל שיהיה מזל טוב והרבה בריאות לילדה, בעזרת השם. הרבה נחת ועוד אחרים כמוה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כואבת לכם האמת, אה? תסתכלו איך אתם עומדים פה בשורה. כואבת לכם האמת. אתם מתחננים. תראי איך כואבת לך האמת. שכחת שהביאו גם אותך, מיכל? שכחת שהביאו אותך? << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> שרן, הביאו גם אותך. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> שרן, תיזכרי. האופוזיציה שאת חברה בה עכשיו – הביאו אותך אז מהבית. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> שאגיד לך משהו, שרן? שרן, את יודעת, האמת הכי כואבת. המציאות הכי כואבת. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> אף פעם לא היה שלא קיזזו אישה אחרי לידה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תזכיר לה שכשהיא הייתה בליכוד היא באה עם האינפוזיה לפה. תזכיר לה. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> לא קרה דבר כזה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – – את זוכרת? << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – תתבייש. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – – את לא מתביישת? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם עשתה הצגה וגם – – – << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> איך אתה מסוגל? אין לך לב? אין לך לב? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> את אבא שלי הביאו חולה. תתביישי לך. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> תקשיב, תקשיב, על מחלה מעולם לא קוזזו. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – – לא קוזזו? << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – – שרן, תרדי לחדר של אביר קארה, תמשכי אותו משם. תכעסו עליו. אני אמרתי להם שאת מור אבי, זכרו לברכה, הביאו לפה חולה. בושה וחרפה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היא באה – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כואב? כואב לכם? מה המצב? אתה פה בכנסת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה יודע את המקום שלך? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ג'וב טוב. ג'וב טוב. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אחלה, תאמיני לי, יש לכם פה ג'ובים, חבל על הזמן, עד מס' 44 הגעתם. << קריאה >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << קריאה >> מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך. הם עשו את זה לאביך ואתה עשית את זה לה. מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הינה, אני אומר לך, כלפון, אביר קארה עשה. אני נגד מה שאביר קארה עשה לה. אביר קארה עשה לה את זה. בושה וחרפה. אני רוצה להצטרף למחאה של הקואליציה, שמוחה על מה שאביר קארה עשה לה. בושה וחרפה לאדיר קארה. אני מצטרף אליכם למחאה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << קריאה >> רגע, אז אתה מוכן להתקזז עם חברת הכנסת פינטו? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בושה וחרפה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << קריאה >> אתה מוכן להתקזז איתה עכשיו? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אם אביר קארה היה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> הוא התייחס אליי אישית, אני רוצה להגיב. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בושה וחרפה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תסתכלו על היולדת. קצת קצת עדינות שתהיה לכם. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << קריאה >> אז תתקזז, הינה – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אביר קארה אמר על מפלגת ימינה "מפלגה של מטומטמים". האמת, לא ידעתי עד איפה זה מגיע, היום הבנתי. זאת לא התחנה הסופית אצלכם, רק שתדעו, הטמטום ממשיך. מה זה? אביר קארה אומר על מפלגת ימינה מטומטמים. תגידו, אתם נורמליים? עכשיו אתם עוד באים וכועסים עלינו? אז חבריי, אני באמת רוצה להודות לאנשים שיהיו אחראיים ויצביעו בעד החוק. בעזרת השם, אני מאוד מקווה שאביר קארה לפחות יעלה להצביע בחוק הזה, כי הוא בעד העצמאים; אם לא בעד שירלי פינטו, לפחות שיהיה בעד העצמאים. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעובד עצמאי), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1591/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> להצעת חוק זו הוצמדה הצעת חוק של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, שמספרה 1591. תעלה ותבוא גברתי. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, לפני שאפנה למהות של החוק, אני רוצה לומר פה כמה דברים על מניפולציות רגשיות. הסצנה שהיינו עדים לה כרגע, כל-כולה תוצאה של התנהלות של קואליציה שיש לה רוב ושהיא אחראית לסדר-היום: ברצותה תוסיף נושאים, ברצותה תוריד נושאים. אם היא רואה שיש לה נושאים בעייתיים שבגינם חברי כנסת, ובהם גם נורבגיים, מאיימים שלא יגיעו להצביע ולכן הם מסתגרים בחדר או מחוץ למליאה בניסיון שלהם להפיל את זה – הם הביאו חברת כנסת בחופשת לידה כמה ימים לאחר הלידה, בגלל ההתנהגות שלהם; בגלל חבר קואליציה שמשתמש בכוחנות ובדורסנות מול הקואליציה שלו, הוא מאלץ להביא את היולדת עם התינוק. אני שואלת אתכם שאלה: בימים של קורונה, של וריאנטים, להביא תינוקת למקום סגור עם מאות אנשים? חוסר אחריות של הקואליציה. אתם קובעים את סדר-היום. תעמידו לדין, תעמידו לסדר את הח"כים שלכם. עכשיו, איזה חוק הוא מחרים? אז אני אספר לכם איזה חוק הוא מחרים: חוק דמי אבטלה לעצמאים. אז אין בבית הזה מפלגה אחת שלא דיברה על העצמאים בקמפיין הבחירות האחרון. הבטחת להם הרים וגבעות, בעיקר אתם, חברי הקואליציה, ובעיקר אותו חבר כנסת, שברוע לב אולי אילץ את הקואליציה להביא לפה יולדת טרייה. אני רוצה לומר מזל טוב ובריאות שלמה לה ולתינוקת הרכה. אבל התנהגות כוחנית כזאת של הקואליציה, לא יכול להיות שתיפול עלינו. הרי לכם הרוב ולכם השליטה על סדר-היום. אז זיהיתם פוטנציאל פוליטי לקמפיינים פוליטיים שלמים; הבנתם שהציבור הזה, שמונה כ-600,000 איש, בעלי עסקים קטנים ועוד בערך אותו מספר של פרילנסרים, שמשוועים לפתרון – ולא רק בקורונה, גם בשגרה, גם בימים כתיקונם תוחלת החיים של עסק קטן היא בסביבות חמש שנים. כאשר אנחנו מדברים על סגירת עסקים, בין 30,000 ל-40,000 – אפילו פלוס – עסקים נסגרים מדי שנה. אני חושבת שהקורונה חידדה את האפליה בין עצמאי לשכיר, כי כאשר העצמאי שמעסיק שכירים תחתיו, משלם להם את הביטוח הלאומי, הוא משלם לעצמו את הביטוח הלאומי, אבל בימים קשים שבהם הוא מאבד את מקור פרנסתו, בין שזה באירוע חירום, אירוע קיצון, אנחנו צריכים לאפשר לאנשים האלה את היכולת להחזיק את הראש מעל למים; לספור כמה חודשים שבהם ינסו להתאושש בלי לאבד את הבית שלהם – כי בזמן הזה לא הצליחו לשלם משכנתה – בלי שייאלצו להוציא את הילדים שלהם מהגנים לגיל הרך כי הם לא הצליחו להשלים את זה. ואני באה ואומרת שאם על חוק כזה אביר קארה, אביר העסקים הקטנים, מנהל איתכם הורדות ידיים, תבדקו, תעשו בדק בית. תעמידו לדין את מי שצריך, תעמידו לסדר, אולי לא נראה מראות כאלה. ליבי יוצא אל היולדת שירלי פינטו ואל התינוקת שלה, אבל בבקשה, אל תפילו עלינו את המחדלים שלכם. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת לוי אבקסיס. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2511/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אלכס קושניר) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הצעת חוק מוצמדת נוספת, של חבר הכנסת אלכס קושניר, שמספרה 2511. בבקשה, חבר הכנסת קושניר, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מסתכל על הצעת החוק הזו והולך לדברי ההסבר, ובסוף דברי ההסבר בדרך כותבים מי הגיש את הצעות החוק הקודמות. אדוני היושב-ראש, זה הולך שנים אחורה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לאיזו כנסת? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שנים אחורה. אני רואה פה שזה אפילו לפני הכנסת – יש פה חברי כנסת כמו אמנון כהן, דוד טל, אלעזר כהן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> איזה פ'? איזה מספר פ'? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> פ/3745, זה עוד לפני שהתחילו למספר את זה ככה. שנים שנים שנים אחורה. היו פה הרבה מאוד שרי אוצר שהבטיחו לקדם את זה, לקדם את החקיקה הזו, אבל תמיד הכול נשאר בגדר מס שפתיים. אני חושב שכולנו נוכחנו לראות עד כמה העצמאים ובעלי העסקים הקטנים פגיעים, במיוחד בעת המשבר. ראינו את זה במשבר הקורונה. לכן, אני מאוד מאוד שמח שהצעת החוק הזו זוכה לקונסנזוס כל כך גדול וסוף-סוף תשים סוף לכך שיש אפליה בין העובדים העצמאים, שהם המנוע למשק, לבין השכירים. הצעת החוק הזו הולכת לתת רשת ביטחון אמיתית לאותם בעלי עסקים, לאותם עצמאים. סוף-סוף הם יוכלו להרגיש בטוח שהמדינה נמצאת איתם לא רק בעת גאות אלא גם בעת שפל. עוד דבר שאני רוצה לומר: הצעת החוק הזאת זוכה באמת לקונסנזוס גדול מכל סיעות הבית. זה רק אומר שאנחנו חייבים לקדם אותה מהר ככל שניתן. אני גם מברך את הממשלה, שתמכה בהצעה הזו, וגם את שר הרווחה, שנמצא פה, וגם את שר האוצר, כדי שנעביר את זה מהר ככל שניתן, כדי שעצמאים ובעלי עסקים יוכלו סוף-סוף ליהנות מרשת הביטחון. עוד משפט אחד לגבי שירלי פינטו: אני רק רוצה להגיד לה מזל טוב מכל הלב. שירלי, אל תתייחסי לכל המהומה הפוליטית פה. פשוט שיהיה לך המון המון אושר והמון המון נחת מהתינוק שלך ומזל טוב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תינוקת, תינוקת. כרם. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2514/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת חוה אתי עטייה) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הצעת חוק נוספת שהוצמדה היא של חברת הכנסת חוה אתי עטייה, שמספרה 2514. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי כולם, גם אני מצטרפת לברכות לחברת הכנסת שירלי פינטו. מזל טוב, אושר והרבה נחת. אחת התופעות הקשות של מגפת הקורונה היא המשבר הכלכלי שפקד אותנו. המגפה שינתה מגמות, ויותר חברות ואנשים עוברים משיטת העסקה ישירה לשיטה עצמאית. כחצי מיליון עצמאים ועצמאיות בעלי עסקים קטנים משלמים למוסד לביטוח לאומי דמי ביטוח שאינם פחותים בהרבה משל העובד השכיר. מצבור כספים רב זה היה יכול להעניק לציבור העצמאים רשת ביטחון סוציאלית. העסקים הקטנים בישראל הם מנוע צמיחה משמעותי המייצר מקומות תעסוקה במהירות רבה יחסית. לפיכך, על המדינה לעודד יזמים לפתוח עסקים קטנים עצמאיים ולהעניק להם רשת ביטחון כדי שלא יצטרכו לסגור את העסק. חייו של עצמאי במדינת ישראל אינם קלים. מעבר לדאגה היומית ליצירת מקורות הכנסה, עליו להתמודד עם רישוי, ביורוקרטיה ומיסוי שהוא לא תמיד הוגן כשמעליו – או מעליה – מרחף תמיד החשש לכישלון כלכלי. העצמאי מחויב להפריש לעצמו את דמי הפנסיה ואת תשלום קרן ההשתלמות, אין לו ימי מחלה, ולעיתים קרובות ימי חופשה נשמעים כמו מותרות. כאן בדיוק נכנס תפקידו של המחוקק. ההצעה המונחת כאן לפניכם היא הקמת ענף ביטוח נפרד למטרת תשלום דמי אבטלה לעצמאים. מאחר שהכנסתו של העצמאי עשויה להשתנות משמעותית מחודש לחודש, יחושבו דמי האבטלה על בסיס הכנסתו הממוצעת בשנתיים שקדמו ליום שבו היה מובטל. כמו כן מוצע להגביל את קבלת דמי האבטלה לפעמים אחדות במהלך החיים. במדינות רבות ניתן סיוע לעצמאים שנקלעו לקשיים כדי לאפשר להם לשקם את העסק שבבעלותם. אתן דוגמאות: איסלנד – מאז שנת 1997 נהוג באיסלנד ביטוח אבטלה חובה לכל העובדים. דמי האבטלה הם בשיעור קבוע; עבודה מלאה במשך 12 החודשים שקדמו לאבטלה ותשלום מס הכנסה שלושה חודשים לפחות מ-12 החודשים האמורים. דנמרק – מאז שנת 1976 נהוג ביטוח אבטלה גם לעצמאים, באמצעות שתי קרנות. התשלום לעצמאי מותנה בהצגת הוכחה שסגר את העסק או מכר אותו ובכך שהוא מחפש עבודה כשכיר. סכום דמי האבטלה נקבע על פי ההכנסה במשך שלוש שנים. השנים המובאות בחשבון הן שלוש השנים הטובות מתוך חמש השנים האחרונות. יש דוגמאות נוספות. אני שמחה שסוף-סוף הצעת החוק עולה וזוכה להסכמה מכל סיעות הבית. אני מקווה שהיא תקודם במהרה, ואני מקווה שכל הבית הזה יתאחד למען העצמאים, למען מנוע הצמיחה המרכזי של המשק הישראלי, בעלי ובעלות העסקים הקטנים. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת חוה אתי עטייה. ישיב על כל הצעות החוק במשולב שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, חוק הביטוח הלאומי קובע ששכירים ועצמאים זכאים לרוב הזכויות בחוק, למעט דמי אבטלה וביטוח בגין פשיטת רגל. שני רכיבים אלה אינם חלים על עובדים עצמאים. חשוב לציין שמי שהוא עובד שכיר, המעסיק שלו הוא שמשלם את דמי הביטוח שלו על פי החוק. מי שעובד עצמאי, חייב הוא בעצמו לשלם את דמי הביטוח. עצמאי שלא משלם את דמי הביטוח הלאומי, נשללת ממנו הזכאות לגמלאות. לפיכך, הצעות החוק שמוגשות מבקשות להשוות את מעמדם של העובדים העצמאים לשכירים לעניין דמי האבטלה. כולם מסכימים על זה. חברות וחברי הכנסת, הבטחות צריך לקיים, במיוחד דמי אבטלה לעצמאים, שהיא הבטחה מרכזית שלנו, מפלגת יש עתיד, ושל חברי כנסת אחרים מכל הקשת הפוליטית. היא קודמה על ידי, על ידי ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, על ידי חברי הכנסת בליאק, טופורובסקי, סגן השר אביר קארה, על ידי ינון אזולאי, אורלי לוי אבקסיס, אלכס קושניר, אתי עטייה ועוד רבים שהיו כאן בכנסות קודמות, ומגיע להם כל הכבוד. על כן, אני קורא לתמוך בהצעת החוק המובאת למליאת הכנסת, ובהקדם, אתי. את אמרת משהו מאוד נכון, ואני פועל לטובת העניין – שזה יהיה כמה שיותר מהר. אנחנו צריכים לסיים את זה, ולפחות להביא את זה לקריאה הראשונה כבר במושב הזה. << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> מצוין. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> כי אם לא נביא את זה עכשיו – אתם יודעים, דברים משתנים. אנחנו עובדים על זה בכל הכוח – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יהיו בחירות? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> אה, שמע, גם לפני ארבע וחמש בחירות שמעתי את האנשים שציינתי אומרים את זה. אני מאוד מכבד את זה. לא משנה מה יש, יש כאלה שנלחמים בשביל זה, ואני מאוד מכבד את זה. חוץ מזה לא יהיו בחירות, אל תדאג, ינון. אני מבקש לתמוך בהצעה הזאת, ותודה רבה לכל המציעים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשר מאיר כהן. אנחנו עוברים להצבעה, הצבעה אלקטרונית, אני מבין, נכון, אדוני השר? אדוני השר, אלקטרונית? הצבעה אלקטרונית. חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. ראשית, אנחנו מצביעים על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), של חברי הכנסת אזולאי וארבל, שמספרה 2550. בבקשה, מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ב–2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 37, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי ההצעה עברה ותועבר לוועדת העבודה והרווחה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעובד עצמאי) שמספרה 1591, של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעובד עצמאי), התשפ"א–2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 37, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה ותועבר להמשך דיון בוועדת העבודה והרווחה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים) שמספרה 2511, של חבר הכנסת אלכס קושניר. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 45 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ב–2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 45, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה ותועבר להמשך דיון בוועדת העבודה והרווחה. הצבעה אחרונה בעניין זה, הצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), של חברת הכנסת חוה אתי עטייה, שמספרה 2514. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 43 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ב–2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 43, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה ותועבר גם היא להמשך דיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. חברי הכנסת, התבקשו הודעות אישיות – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> היושב-ראש, אני רוצה להעביר את זה לוועדת הכספים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה לא יכול אחרי שכבר הודעתי עליהן. אחרי שהודעתי עליהן והצבענו אתה לא יכול. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> את הרביעית אני יכול. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז הרביעית, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה, תעבור לוועדת הכנסת לצורך קביעת ועדה. אנחנו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בצלאל, זה רק שלה – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> אה, זה רק שלה? אז לא, לא. אם זה רק זה אז לא חשוב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה ויתרת? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> כן, כן, הוא ויתר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז גם הצעת החוק של חוה אתי עטייה תעבור לוועדת העבודה והרווחה, ואנחנו נוסיף את הצבעתו של יבגני סובה, שלא נקלטה במערכת, לפי בדיקת מזכירת הכנסת. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת שירלי פינטו קדוש << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הודעה אישית לחברת הכנסת שירלי פינטו קדוש. בבקשה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> על בסיס מה, היושב-ראש? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> על בסיס זה שדיברו עליה ואמרו עליה דברים. היא מבקשת הודעה אישית. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מה? הם עושים מה שהם רוצים, אז שיעשו מה שהם רוצים. מה זה לקרוא לזה הודעה אישית? תגיד: אני רוצה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איתן, איתן, תזכור את זה שלי ענית – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – הם עושים מה שהם רוצים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מר גינזבורג, לי ענית – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הכול לטובת הקואליציה – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מזל טוב. אוהבים אותך. את עולה לפה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גינזבורג, לנו אמרת שלא כל אחד שמזכירים את שמו, יש לו הודעה אישית. ירדנה, תזכרי את זה רק, שלא כל אחד שמזכירים את שמו – הודעה אישית. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> תעשו מה שאתם רוצים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, אני ראיתי גם מה אמרת לי אז, כשהכפישו אותי. אז רק תבינו – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתם עושים מה שאתם רוצים בכנסת הזאת, לא – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אין לו שום סמכות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הקואליציה עושה מה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זו חברות – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא להירגע. תודה רבה, רבותיי. בבקשה, חברת הכנסת פינטו. נא להתחיל. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> אני – – – אין בושה, אין בושה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מיכל רוזין, תודה רבה. יואב קיש. יואב קיש, נא להרגיע. נא להרגיע, בבקשה. << דובר >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר >> (אומרת דברים בשפת הסימנים, להלן תרגומם: אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, האמת, הלוואי שלא הייתי נושאת את הנאום הזה, הלוואי שבכלל לא הייתי כאן עכשיו. הייתי שמחה להיות בבית ולהתאושש, כמו כל אישה נורמלית, לאחר שישה ימים מלידת ביתי הקטנה כרם. אך אירועי הימים האחרונים הביאו אותי לכדי מעשה. לנוכח ההתנהלות המבישה של האופוזיציה, הוקפצתי על ידי הקואליציה להצביע.) << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> בגלל אביר קארה. << דובר_המשך >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר_המשך >> (הסיפור השבוע האחרון כבר מזמן לא נוגע רק לשירלי פינטו, הסיפור הזה נוגע לכל אם יולדת ועובדת במדינת ישראל שנתקלה בהתרעמות מצד מקום עבודתה.) << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת קיש. חברת הכנסת וולדיגר. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> זה מקומם, אני מצטערת. אני אוהבת אותך אהבת נפש, אבל זה ניצול ציני. << דובר_המשך >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר_המשך >> (על מה? על כך שכל חטאה היה שהיא בחרה להביא ילד או ילדה לעולם. את המשפט הבא אני אומרת מידע ולא מהשערה. האופוזיציה בכנסת מלאה באנשים ונשים ראויים ומעולים. עם חלקם יצרתי שיתופי פעולה פרלמנטריים לטובת הציבור, ובכוונתי להמשיך לעשות זאת.) << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – גינזבורג – – – אתה מבין כמה אתה שווה, אתה מבין שאתה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איפה הווירוס? איפה הווירוס? שיקלי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. גינזבורג, גינזבורג. היא בסדר, גינזבורג, אתה – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הווירוס יושב שם. << דובר_המשך >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר_המשך >> (רבים מחברי הכנסת האמינו והעידו שזה מעשה לא מוסרי.) << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני אתחיל לקרוא לסדר עכשיו. אני אתחיל לקרוא לסדר. בבקשה, תמשיכי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גינזבורג – – – אין תקנון פתאום. << דובר_המשך >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר_המשך >> (הרבה מחברי הכנסת באופוזיציה האמינו והעידו שזה מעשה לא מוסרי להביא אישה רגע לאחר שהיא יולדת, אך מתחו את הקו בהחלטה סיעתית. לצערי, אופוזיציה יקרה, הולכתם שולל רוח על ידי רוח המפקד, רוח שדרשה מכם לאמץ התנהגות אנטי-אנושית, חסרת מוסר וחסרת כל קלאס בסיסי.) << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אולי הווירוס יתקזז איתה. תבקשי מהווירוס. << דובר_המשך >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר_המשך >> (ההתנהגות המאופיינת בהיעדר סולידריות משווע, כאילו הציווי היהודי הטבעי שלנו – כבוד בין אדם לחברו – פשוט לא קיים שם.) << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> מי הביא אותה? אנחנו הבאנו אותה? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מי הביא אותה? << דובר_המשך >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר_המשך >> (לכם, האופוזיציה, הייתה אפשרות לצאת כשידכם על העליונה.) << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם יכולים להסתדר עם 60. תתביישי לך. אתם, תתביישו לכם. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> וחברת הכנסת שיר, חברת הכנסת שיר, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שהנורבגי יחזור לכנסת – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם שנייה, חברת הכנסת שיר. אני קורא אותך לסדר פעם שנייה, חבר הכנסת קרעי. << דובר_המשך >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר_המשך >> (לכם, אופוזיציה יקרה, הייתה אפשרות לצאת כשידכם על העליונה. יכולתם להציב לכנסת, ואף לציבור כולו, רף גבוה יותר, במינימום מאמץ – פשוט לעשות את המעשה המתבקש והראוי: לקזז אותי.) << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – אולי אביר היה יכול – – – << דובר_המשך >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר_המשך >> (לדאבוני, בחרתם להיכשל; בחרתם להפיל את הכדור ברגע המכריע ביותר; בחרתם להתקטנן; בחרתם להיות קטנים. כמה מאכזב, כמה חבל, כמה מביש. לצערי, הסיפור הוא המסר שיוצא מהכנסת הזו, מהאופוזיציה – מסר נוראי לנשים באשר הן; מסר שמאותת לעסקים שזה בסדר להתנהג באופן חסר לב לאימהות בכלל וליולדות בפרט; מסר שבמסגרת המאבקים הפוליטיים חסרי התכלית הכול מותר. אין גבולות? אין רגש אנושי של הבנה לכך שעכשיו ילדתי?( << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יכולתם למשוך את החוק, יכולתם להביא את אביר קארה – – – אתם לא מתביישים, בושה וחרפה. אתם – – – << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> בושה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת האוזר, אני קורא אותך לסדר בפעם ראשונה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה גנבת את המנדט של בוגי יעלון. אתה, אתה לא מתבייש? << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> והיא נואמת – – – איזה נאום – – – הרצחת וגם ירשת. בושה וחרפה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה בושה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני קורא אותך לסדר בפעם שנייה, האוזר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> סדרנים, להוציא את חבר הכנסת אמסלם ואת חבר הכנסת האוזר. קריאה שלישית. קריאה שלישית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני יוצא לבד. אלה בנויים על שקר. כל המבנה שלכם על שקר. (חבר הכנסת דוד אמסלם יוצא מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שניכם החוצה. (חבר הכנסת צבי האוזר יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר_המשך >> (אין רגש אנושי של הבנה לכך שעכשיו ילדתי ושאני צריכה לנוח ולהיות עם בתי הקטנה. מסר של קריסת הדברים המובנים מאליהם לתוך עצמם.) << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תגידי לחברים שלך שהביאו אותך. << דובר_המשך >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר_המשך >> (מעל הבמה הזו, איני יכולה שלא לתהות איך מדינת ישראל, מדינת הסטרטאפ, הקדמה וההייטק, לא הגיעה עדיין לפתרון מותאם לשנת 2021.) << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר_המשך >> (הצבעה מרחוק? פעוטון בכנסת? אין כאן משהו שיכול להצדיק להביא אישה שילדה לפני שישה ימים. נצרכים כאן שינויים מיידים ברמה המבנית, ויש לעשות זאת בבהילות ובהקדם האפשרי.) << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> ביטון. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ביטון, סליחה. << דובר_המשך >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר_המשך >> (האופוזיציה בחרה להראות לנו מהו הסימפטום החמור, אך המחלה, לצערי, טבועה ברמה הרבה יותר עמוקה, ובה יש לטפל ללא דיחוי, וכדאי להתחיל מכאן, מהכנסת. תודה רבה.) << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אולי תבקשי מהווירוס שיתקזז איתך או שהנורבגי יחזור לכנסת. שהווירוס יתקזז איתך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> רבותיי. חברת הכנסת רוזין, חברת הכנסת רוזין, אני קורא אותך לסדר בפעם ראשונה. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> פעם שנייה. נא לצאת החוצה, מיכל. נא לצאת החוצה. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – שלוש פעמים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שתיים, שתיים, ואני מבקש ממך לצאת החוצה. שתיים – להירגע. אבל אם את לא רוצה, את יכולה להישאר. אבל אני מבקש ממך לצאת להירגע – – – כלפי ינון אזולאי. (חברת הכנסת מיכל רוזין יוצאת מאולם המליאה.) << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – יהודה גליק מהשבעה שלו. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני רק רוצה להעיר שהרשימה המשותפת וחבר הכנסת סמי אבו שחאדה, ביום רביעי, קיזזו את חברת הכנסת שירלי פינטו למרות שלא היה צריך מבחינת המספר. היום נוצר מצב חדש, שאחד מחברי הקואליציה, באופן מפתיע, כועס, ולכן הקואליציה נאלצה להביא את חברת הכנסת פינטו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רמאים. אתם נוכלים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> קארה, קארה. חבר הכנסת קארה לא נמצא פה. אני מצר על הכעס של חבר הכנסת קארה. אני מצר עוד יותר על הצורך להביא אישה אחרי לידה, שישה ימים אחרי לידה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איזה מזל שטיבי מגלה את הערווה שלכם. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אנחנו מברכים אותך, מאחלים לך כל טוב, ואני מקווה שלא תיאלצי לבוא עוד פעם בתקופה הקרובה כדי להצביע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עד אז הממשלה תיפול. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תגידי להם שקארה מסיעתה של פינטו. קארה ופינטו באותה סיעה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מאותה סיעה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ודווקא קארה, שיכול להצביע פעמיים, לא נמצא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יושב-ראש המפלגה הוא ראש הממשלה. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת שרן מרים השכל << נושא >> << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> היושב-ראש הקודם, בגלל משילות והמשך שלטוניות, היושב-ראש הקודם, חבר הכנסת גינזבורג, הודיע לי שהוא אישר לחברת הכנסת השכל הודעה אישית. אני לא הייתי פה אבל אני מכבד את ההחלטה שלו. עד חמש דקות. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> תודה רבה. אני רוצה להגיב על הדברים שנאמרו לפני כן על ידי חבר הכנסת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא שומעים. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אם אפשר להגביר, בבקשה? אומרים שלא שומעים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שומעים, שומעים. אפשר את המיקרופון? << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אפשר להגביר את המיקרופון? שומעים? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שומעים אותך, שרן. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיב על הדברים שנאמרו לפני כן על ידי חבר הכנסת ינון אזולאי. אני אומרת ככה: נפרצים בכנסת הזו גבולות שלא נפרצו לפני כן. כאשר האופוזיציה מבטלת קיזוז לשר ביטחון שנמצא בשליחות ביטחונית, אתם יודעים מה? סכנו את ביטחון מדינת ישראל – מילא. יש טריקים שעושים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אוי אוי אוי. אתם עושים רק נזק לביטחון מדינת ישראל. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> כאשר האופוזיציה לאורך השנים התעללה אחת בשנייה ומביאה חברי כנסת אחרי ניתוחים, על אלונקות, על כיסאות גלגלים, אחרי הרדמה, עם אינפוזיה – מה שלא יהיה, קורה, קורה, מתעלמים אחד מהשני. הייתם יכולים ככה להתעלות. אבל זה בסדר, מתעללים אחד בשני, אבל עדיין לא קרה שלא קיזזו אישה לאחר לידה. תקשיבו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> תקשיבו, תקשיבו לי ותקשיבו לי טוב. כאשר אני הייתי לקראת לידה ואני כבר בקושי יכולתי לסחוב את הימים האלה – – << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> איפה אביר קארה? איפה אביר קארה? << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – נאמר לי כאן מטעם הליכוד, על ידי מרכז הקואליציה ועל ידי מרכזת הקואליציה: שרן, אנחנו לא יכולים לקזז – – << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> איפה אביר קארה? איפה אביר קארה? << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – את לא יכולה להיעלם מהמליאה, תעשי טובה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ביטון. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – מפלגה שלו. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> לי אתם אמרתם: לכי דברי עם לפיד. אם לפיד יאפשר לך ויקזז אותך, אז את יכולה לא להגיע גם לאחר הלידה. לכי דברי איתו, הוא רגיש, הוא יבין. ואתם יודעים מה? אני הלכתי ליאיר לפיד, מהקואליציה, והוא היה ראש האופוזיציה, וישבתי איתו לשיחה. אתם יודעים מה הוא אמר לי? שרן – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גם את ציפי חוטובלי שבועיים לא קיזזו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> קרעי, אתה בשתי קריאות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שבועיים לא קיזזו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> קרעי, אתה בשתי קריאות. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> שרן, מתי שתצטרכי קיזוז, אנחנו נקזז אותך. זה מה שהוא אמר. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> כשציפי חוטובלי – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני קורא אותך לסדר בפעם ראשונה. אם תמשיך, אתה תצא החוצה. אל תעיר לי הערות כאלה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> כשהיה חרם של האופוזיציה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תגידו תודה למי שקיזז אותה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אתה שקרן. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כפוי טובה שכמוך. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אתה שקרן. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה כפוי טובה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה כפוי טובה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני דורשת להוסיף עוד דקה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אתה שקרן. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה כפוי טובה. קורא אותך בפעם שנייה לסדר. שב, שב. תירגע. תשב. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> שומע, אתה שקרן. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> צא החוצה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אני אצא. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> פעם שלישית – צא החוצה. ברא. צא החוצה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אני אצא. אתה שקרן. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אל תפנה אליי ככה אף פעם. תגיד תודה שהרשימה המשותפת קיזזה אותה ביום רביעי. אתם ביקשתם. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אתה שקרן. (חבר הכנסת בועז טופורובסקי יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני מבקשת להוסיף לי עוד דקה, אחרי הבלגן הזה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני אוסיף לך. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד עוד דבר: כשהאופוזיציה עשתה חרם על ציפי חוטובלי, כשהיא הייתה אמורה ללדת, קמה תמר זנדברג ואמרה: אתם יודעים מה? אני מקזזת אותה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שבועיים היא לא קיזזה אותה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> והיא לא הגיעה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שקר. שבועיים היא לא קיזזה אותה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> היא לא הגיעה, היא לא הגיעה להצבעות. ואתם יודעים מה עוד? ציפי חוטובלי הגיעה להצבעה למרות הקיזוז כשתמר זנדברג לא הייתה. אתם זוכרים את זה? סליחה, קרעי. אתה לא היית. ביטן, אתה זוכר את זה, נכון? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> קרעי, אתה בשתי קריאות. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> בואו. היא הצביעה. היא ישבה לידי והצביעה. די כבר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אורלי, אני מבקש ממך, את מפריעה יותר מדי. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> לא. לא נתתי לה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> ביטן. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ביטן. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> העיקרון פה, העיקרון כאן – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שרן, אני מבקש שתדברי. אל תנהלי איתם ויכוח. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> העיקרון כאן הוא שכאשר אנחנו היינו קואליציה, קיזזנו נשים אחרי לידה. פה אתה חוצים קו גבול שהוא בלתי נסבל. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> נורבגית. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל היא נורבגית, שרן. היא נורבגית. היא יכולה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> קרעי. אני מבקש להוציא את חבר הכנסת קרעי. קריאה שלישית. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> את, אורלי לוי, את, אורלי לוי, איך הלב שלך כאיזה אבן – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> קריאה שלישית, חבר הכנסת קרעי. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – שאת מסוגלת להביא אישה שמונה ימים אחרי לידה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מבקש להוציא את חבר הכנסת קרעי, קריאה שלישית. (חבר הכנסת שלמה קרעי יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> איך את – – – תקומי ותגידי: אני מקזזת אותך? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חברת הכנסת אורלי, אני קורא אותך לסדר קריאה בפעם ראשונה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא. היא פונה אליי, באמת. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני מקזזת אותך? איפה עאידה תומא סלימאן, יושבת-ראש הוועדה לזכויות הנשים? איך היא מסוגלת להביא לפה אישה שמונה ימים אחרי לידה? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא היא הביאה אותה. לא היא הביאה אותה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אורית סטרוק, איך את מסוגלת לא לקזז אישה אחרי לידה? אין טיפת חמלה, טיפת אנושיות? כן, במחלות, גם בתי חולים, ניתוחים, הרדמות, תמיד התעללו פה אחד בשני. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הם משתוללים. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אבל פה חציתם קו גבול. טיפת אנושיות. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> אתם, אתם. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> היא יצאה, עשתה פרובוקציות. היא יצאה כדי לעשות פרובוקציות. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> גם את זה זרקתם לפח. פשוט ירקתם על זה. זו פשוט בושה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אורלי. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> ועדיף שתשבו בשקט ופשוט לא תגיבו על זה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מה עם הסוהרות? הסוהרות זה לא קו אדום? הסוהרות זה לא קו אדום? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אני יכולה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כל מי שיצא או הוצא יכול לחזור חוץ מהאחרון. אתה רוצה להיכנס? כנס. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, היושב-ראש, היושב-ראש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כנס, כנס. כל מי שהוצאו יכולים לחזור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, אני רק רוצה להסביר לך, היא באה – – – והיא בעצמה תקפה את האופוזיציה, עם ההצגה שהיא עשתה. יעקב, יעקב, היא עשתה את ההצגה עם האינפוזיה פה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> היא דיברה על אורית סטרוק? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כל מי שיצא יכול לחזור. כל מי שיצא, גם קרעי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דוד אזולאי, הבאנו אותו, ובסוף הוא התפטר. אולי פעם אחת – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מרגי, מה ביקשת, סגן היושב-ראש? תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני לא מאשר שום הודעה אישית נוספת. קיבלתי כמה בקשות. לא מאשר, כי הן לא מוצדקות, לא כי אני לא רוצה לאשר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בהודעה אישית – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הבקשה שלך לא – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי למה הם לא משכו את החוק שלהם. בשבוע הבא הפגנה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הבקשה שלך לא מוצדקת. אני מתנצל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תראה כמה אתם אנשים שפלים. גם מביאים אותם, גם משקרים פה, גם היא עולה בעצמה ומשקרת, גם היא לא מתביישת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני החזרתי אותך לפנים משורת הדין. זה לא נעים שאתה אומר על אנשים "אנשים שפלים". לא נעים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כי הם שפלים מאוד. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא לעניין. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה לא לעניין? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא לעניין. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הם מאשימים אותנו. אתה לא מבין מה קרה פה? לא לעניין, אתה אומר לי? השקרנים הכי גדולים. הרצחת וגם ירשת. גם הביאו אותה וגם מאשימים אותנו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני אמרתי, הודעתי. אני מתנצל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מציע, תלכו הביתה. אנחנו – – – << הצח >> הצעת חוק הקמת מערכת סולרית בבית משותף שהוקם במסגרת עסקת פינוי ובינוי, התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1601/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס) << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אוקיי. עכשיו אנחנו עוברים לנושא הבא, רבותיי – הצעת חוק הקמת מערכת סולרית, של חברת הכנסת אבקסיס. תפדלי. עשר דקות יש לך. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מרגי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא פה, הוא פה, הוא פה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> למה הוא לא פה? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הוא בבניין. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אבל למה הוא לא פה? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תשאל. יש לך חברים בקואליציה, תשאל. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני ביקשתי הודעה אישית על מה שמגיע לי לפי התקנון כאשר חברת הכנסת שרן השכל, בשיא חוצפתה, נבזיותה, פנתה אליי כאילו אני הבאתי את שירלי פינטו אחרי לידה. לא רק שיש פה הנדסת תודעה – יש פה אנשים שעושים מעשה זמרי ומבקשים גמול כפינחס. הם הביאו יולדת שישה ימים לאחר הלידה, עם התינוקת שלה. אני אגיד לכם למה? כי יש להם פה כמה מורדים בקואליציה שעושים עליהם שרירים כאילו הם נמצאים באיזו בסטה. אתם יודעים מה? אני עושה רע עם הבסטות בשוק. אבל הם מתנהגים בצורה נבזית. למה? כי הקהל בבית לא יודע. אז אני אספר לכם. היולדת שירלי פינטו – שאני מאחלת לך בריאות שלמה, אושר, שמחה, נחת מהילדה – היא נורבגית. אתם הכנסתם נורבגים בטענה שזה יפנה את השרים לעבודה. עכשיו הנורבגית לא יכולה לעבוד. דבר פשוט שאתם יכולים לעשות הוא לפנות לאילת שקד באחוות האחיות, עם אחוות נשים, שתחזור מהנורבגי שלה ותחליף את החברה שלה שירלי פינטו, חברה שלה מהמפלגה שנמצאת בסיטואציה הלא-נעימה הזו. אפילו אילת שקד, מס' שתיים ברשימה שלה, לא מוכנה לבוא לפה לכנסת, כי זה נמוך בשבילה. היא רוצה להיות נורבגית ולהסתובב, לא יודעת אם זה בעולם או במקומות שבהם יש צלמים, כדי להגיד: הינה, עשיתי. אז אם יש פה עניין של סולידריות נשית, תתכבד נא בבקשה אילת שקד ותחזור לכנסת לתקופת חופשת הלידה של חברתה, שהחבר שלה מהמפלגה, אביר קארה – שהוא בעצמו, אם אינני טועה, גם נורבגי – מאלץ אותם להביא בכוח חברה שלהם מחופשת לידה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> עכשיו מתברר שיש עוד סורר אחד בקואליציה. בבקשה, עכשיו תביאו עוד מישהו. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> ומסתבר שיש פה עניין שאני אומרת לך מכל הלב, אני יושבת ואני כועסת, כי אתם לא רק מהנדסים תודעה, אתם עושים מעשה נבלה בזה שאתם לא סולידריים כלפי החברה שלכם; בזה שגם אם לאילת שקד לא מתאים להגיע לכנסת, יתכבד מתן כהנא ויוותר על הנורבגי ויחזור לשרת את הכנסת כאחד העם – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – על כיסא – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אגב, מותר. זה מותר, בועז. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כאחד מחברי הכנסת. אני רוצה לומר לכם, אני מזועזעת מהמשחק הפוליטי, מהמניפולציה הרגשית שאתם עושים לציבור בבית. שכחתם שהבאתם את יהודה גליק, שהיה בשבעה על אשתו, כשאשתו נפטרה והשאירה אחריה ילדים קטנים יתומים. אתם הבאתם אותו. אתם גרמתם לו לבוא לפה. מה קרה? מה קרה? הקואליציה שהייתה אז שינתה את סדר-היום כדי לאפשר לו לשבת עם הילדים שלו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הם לא רצו לקזז אותו. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם לא רציתם לקזז. רציתם להביא אותו. אבל בזה זה לא נגמר. אני רק רוצה להגיד דבר אחד: כשאני עושה טעויות או מישהו מאיתנו עושה טעויות, אין לי בעיה לשלם עליהן. אבל כשמישהו אחר עושה טעות ומצביע עלינו כעל הפושעים, אני רוצה להגיד לכם: טלו קורה מבין עיניכם. תפסיקו. אתם צבועים. אתם עושים פה מצעד צביעות יום אחרי יום, שעה אחרי שעה. הציבור בבית רואה את זה. הציבור בבית מקיא על ההתנהגות הזו. הציבור בבית רואה איך אתם עובדים עליו. אבל זה נוסף לחברת כנסת קודמת שמנסה לעשות יום אחרי יום סיבוב עלינו, חברות האופוזיציה, שמגיעות להציל את הקואליציה בכל הצעת חוק על נפגעי ונפגעות תקיפה מינית, כאשר הן בעצמן מפילות חוקים שלנו שבאים להיטיב עם נפגעות ונפגעי תקיפה מינית. ותסלחו לי שאני נסערת. אני ילדתי בפגרת בחירות, ואני הגעתי לפה, והייתי מביאה את הילד, והייתי שואבת, ואם הייתי צריכה להביא עוד כוח עזר – הבאתי. והייתי מגיעה לפה ומתייצבת בחופשת לידה ומצביעה. את בני הקטן, דוד זיו, ילדתי תוך כדי שירות פה, והגעתי להצבעות. המניפולציה הזאת להציג אותנו, חברות האופוזיציה, כלא רגישות – תתחילו עם חברות הקואליציה; תתחילו עם חברת מפלגת ימינה שיצאה בנורבגי כדי ששירלי פינטו תיכנס. אז בבקשה, תחזרי את, או מתן כהנא, או מישהו אחר מהרשימה הקטנה שלכם אבל מרובת התפקידים, כדי לאפשר לחברה שלכם לנוח בבית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שיבוא אביר קארה. לא צריך יותר מזה. << קריאה >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << קריאה >> – – – לא צריך להגזים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקשת מכם, אתם מתנהגים פה בחזקת הרצחת וגם ירשת. אתם כמו אותו אחד שרוצח את ההורים שלו ומבקש מבית המשפט רחמים: אני יתום. אתם יוצרים את הסיטואציה ואתם מבקשים להרוויח נקודות זכות על הסיטואציה המבעיתה שאתם עשיתם לחברה שלכם. תתביישו לכם. עכשיו בקשר לחוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא. היא גם עלתה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> עכשיו לחוק. עכשיו לחוק, דודי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו לחוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בחוצפתה, היא עולה להטיף לנו. את לא מתביישת? תטיפי לחברים שלך. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> עכשיו לחוק. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך מה, יותר מזה, היא משחקת איתנו את המשחק הזה כדי לקבל נקודות זכות בתוך המפלגה שלה. זה לא יפה. היא יודעת שאם אביר ואחרים לא היו עושים שרירים על הקואליציה, היא הייתה יכולה לשבת בבית עם הילדה שלה. אז שהחברים בממשלה שפינו את מקומם בכנסת לנורבגים יואילו בטובם לחזור לשלושה חודשים לכנסת עד תום חופשת הלידה של החברה שלהם. << קריאה >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת כלפון. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני חוזרת: אם באחוות נשים עסקינן, שאילת שקד תחזור לכנסת. אני לא מוכנה לקחת על עצמי עוול של מישהו אחר. הצעת החוק, גבירותיי ורבותיי, להקמת מערכת סולרית בבית משותף שהוקם במסגרת עסקת פינוי-בינוי, נועדה לעודד שיתוף פעולה של דיירי מבנה המגורים הזקוקים לשיפוץ ולהתחדשות במסגרת תוכניות של התחדשות עירונית או פינוי ובינוי ולהסיר מהם את החשש מההתייקרויות של העלויות הכרוכות בתחזוקת הבניין ותשלומי המיסים. כשעושים פינוי-בינוי מקימים בדרך כלל מבנה הרבה יותר גדול ומוסיפים מעליות, מוסיפים כל מיני דברים שבעצם מייקרים את ההחזקה של אותם מבנים. במקרים רבים, תוכנית להתחדשות עירונית או פינוי-בינוי מתקיימת דווקא בשכונות מצוקה, דווקא במבנים ישנים, דווקא במבנים שמאכלסים אוכלוסייה קשת יום; בחלק מהמקרים זה אפילו דיירים של הדיור הציבורי. ומה אומרים להם? אם עד עכשיו שילמתם מס ועד בסכום איקס, יעלה הרבה יותר להחזיק את הבניין לאחר הבנייה מחדש. לכן, הם נאלצים לחיות בחשש אמיתי שאולי המבנה יהיה יפה, אבל הם לא יוכלו להרשות לעצמם לגור בו בגלל העלויות הכרוכות בכך. אז הצעת החוק מציעה לקבוע כי בכל עסקת פינוי-בינוי המתבצעת באזור שהוכרז כמתחם שכזה ושנועד להתחדשות עירונית יחויב היזם או הקבלן להתקין מערכת סולרית אשר תשמש לייצור חשמל ומכירתו לבעל רישיון ספק שירות חיוני לפי חוק החשמל. המערכת תהיה רכוש משותף ותשמש למימון ההוצאות הדרושות להחזקה וניהול של בניין המגורים ולהבטחת השירותים המחויבים על פי דין. החוק הזה נוצר בעקבות פניות לא מעטות שהגיעו אליי, והוא נכתב עוד בכנסת העשרים. ניסיתי לקדם אותו מול משרד השיכון וגם מול משרד האנרגיה. אני יכולה לומר לכם שבחלק מהפרויקטים של משרד השיכון בראשות גלנט וג'קי לוי – גילוי נאות, הוא אחי, היה הסגן שלו – הם ביצעו את זה בחלק מהתוכניות של שיקום שכונות פיזי, ואפשר לומר שזו הצלחה. אני רוצה רק לומר לכם שהאפשרות להפיק מהבנייה החדשה אנרגיה חלופית ומתחדשת מיטיבה גם עם הסביבה, ויש פה הזדמנות לחברי השמאל, שכל הזמן מדברים חברתית וגם נושאים את הדגל של הירוק: יש פה הצעת חוק שלא עולה כסף למדינה. היא הצעת חוק מצוינת. אני ישבתי וכתבתי אותה. אני אומרת לך – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה מתואם עם מינהל התכנון? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומרת לך, את כל התיאומים ואת כל ההכנה של החוק הזה עשיתי, כמובן, בשיחות עם כל הגורמים המקצועיים, כדי להבין איך אנחנו בעצם יוצרים מהשמש שלנו, שיש לנו אותה חינם, והגגות, שיש שם מקום נהדר לקלוט את האנרגיה הזאת ולהפוך אותה לחשמל – זה ישמש את חדרי המדרגות. ואני רוצה להגיד לך שבבניינים מסוימים זה יחסוך גם את העלות של הגינון, את התחזוקה ואפילו את השומר בלובי, כי הייצור הוא הרבה יותר ממה שצריך לחדר המדרגות, ולכן משלמים להם כסף על החשמל. אז תראו, אתם יכולים לעשות טיסות של עשרות חברי כנסת, נורבגים או לא נורבגים, שרים או לא שרים, לגלזגו, ולנופף: אנחנו רוצים להיות ירוקים, וראש הממשלה אומר: אנחנו נצמצם את כל האנרגיה המזהמת ונעבור לאנרגיה ירוקה. הינה האפשרות. זה גם חברתי, זה גם כלכלי וזה גם ירוק. מבחן התוצאה עליהם. זה לא עולה כסף למדינה, זה חוסך לדיירים וזה עוזר לאוכלוסייה המוחלשת ביותר במדינה, שנמצאת בשכונות המצוקה, שסוף-סוף יש להן הזדמנות להגיע להתחדשות עירונית, לבניין יפה יותר, לחיים טובים יותר בעבור הילדים שלהם. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> תתעלו מעל הפוליטיקה ותצביעו למשהו שהוא טוב. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. עונה בשם הממשלה השר זאב אלקין. בבקשה, אדוני. תודה רבה. קרעי, אמסלם וכלפון, תורידו פרופילים. בבקשה, אני מבקש. תנו לשר אלקין להתחיל. תפדל. << דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני תכף אתייחס לחוק הזה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> עשר דקות. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני תכף אתייחס לגופו של החוק, אבל היות שחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס הקדישה חצי מהזמן לסוגיה החמה של הקיזוז – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה רוצה שאני ארגיע אותם? רבותיי – חבר הכנסת אקוניס, נא לשבת. נא לשבת, בבקשה. חברת הכנסת רגב, נא לשבת. ביטון, אוחנה, נא לשבת. חבר הכנסת בועז, נא לשבת. תושיב את הנשים שלך, בבקשה. בבקשה, חבר הכנסת אלקין. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> היות שחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס בחרה להקדיש 50% מזמנה מעל הדוכן הזה לא לחוק המוזכר אלא לסוגיית הקיזוז והסוגיה הנורבגית, אני לא יכול שלא – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> יש לי עוד שלוש דקות. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני לא יכול שלא להתייחס בקצרה גם לסוגיה הזאת. לי יש רק שאלה אחת, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס: מה יש לך נגד חבר הכנסת יום טוב כלפון? כי אני חייב לחדש לך שלפי איך שהחוק בנוי, אם השרה אילת שקד תתפטר מהכנסת, מי שיצא מהכנסת זה לא שירלי פינטו, שמשום מה גם אותה את רוצה לפטר ממקום עבודתה במקום לתת לה קיזוז, אלא מי שיצא מהכנסת קודם כול זה חבר הכנסת יום טוב כלפון. כך בנוי החוק. אני אחדש לך. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אלקין, תעשו אותה סגנית שר. חסר סגן שר. יש רק בחינוך. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת קיש. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> ולכן, הפתרון הזה – אם היית מעיינת קצת בחוק, היית מבינה שהוא לא עובד. ולהעיף מהכנסת דווקא את יום טוב כלפון – חבר הכנסת כלפון, אם אינני טועה, חבר הכנסת נתניהו דווקא הקדיש לך המון המון זמן לפני אישור התקציב, וראה בזה חשיבות עליונה מבחינת סדר העדיפויות הלאומי, לשבת ולנהל איתך שיחה, וקיבלת ממנו המון מחמאות. אז אני לא בטוח, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתם מפריעים לשר. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – שהתייעצת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, לפחות תתנהג אליי באופן הגון, כי החזרתי אותך ואתכם כמה דקות אחרי שהוצאתי אתכם ואותם. אז אני מכריז מחדש שכל מי שהוצאו והוכרזו אחרי כמה דקות, הם על תנאי עכשיו. הם על תנאי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אין דבר כזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני קורא לך לצאת. תוציאו אותו עוד פעם. חצוף. בזוי. אתה חצוף ובזוי. אתה גם מבייש את המפלגה שלך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה הוא אמר לך? (חבר הכנסת בועז טופורובסקי יוצא מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לך תלמד אותו דרך ארץ, חמום מוח שכמוהו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מה הוא אמר? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני הוצאתי יותר מהם מאשר מכם. לך, תגיד לו מה זה דרך ארץ. חצוף. בזוי. אף אחד לא יטיף לי מוסר איך אני מנהל את הישיבה. הוא חושב שהוא ביש עתיד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש גבול. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מה הוא אמר? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> העיר על דרך ניהול הישיבה בצורה לא מנומסת. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אתה תוסיף לי זמן, כמובן, אם מותר לי, אדוני היושב-ראש. אני בקושי התחלתי. אני יכול להמשיך? תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני אוסיף שלוש דקות לשר אלקין. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כי הפרעתם לו שלוש דקות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא. הוא אמר לי שאני מבייש את ניהול הישיבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא אמר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כי הוא חשב שזה מיקי לוי. הוא צודק – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני לא שומע את עצמי, אדוני היושב-ראש. תגן על – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אבל אתם מפריעים לשר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש אנשים בחוץ, מחפשים אותו שישלם להם את הכסף. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש פתגם בערבית שאומר: (אומר בערבית ומתרגם:) לא כל ציפור, אתה יכול לאכול את הבשר שלה. את זה אני אומר לבועז. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אז שוב, לסיכום הסוגיה הזאת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא חשב שאתה מיקי לוי – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> לסיכום הסוגיה הזאת, אני רק שוב אחזור ואדגיש שאם חברת הכנסת לוי אבקסיס הייתה מעיינת בנוסח החוק, היא הייתה מגלה שאם השרה שקד הייתה נוהגת כהמלצה שלה, היה מתרחש אסון בכנסת, כי עם מי ידבר ראש האופוזיציה? אם חבר הכנסת יום טוב כלפון יעזוב את הכנסת, אין לו עם מי לדבר. ולכן, אני מניח שחברת הכנסת לוי אבקסיס לא רוצה להשאיר את בנימין נתניהו בלי בר-שיח, ותחזור בה מההצעה שהושמעה כאן מהדוכן הזה, כי הרי אם ראש ממשלה לא עושה פגישות עם ראש האופוזיציה, אז לפחות עם חבר הכנסת כלפון – זה ערוץ התקשורת היחיד בתוך הבית הזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – בחוץ מחכים לך אנשים שאתה חייב להם כסף – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> עכשיו, לגופה של הצעת החוק, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> סילמן. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – כל שלושת המשרדים המקצועיים הביעו התנגדות להצעת החוק שלך, גם משרד השיכון, גם משרד הפנים וגם משרד האוצר, מכמה נימוקים. הפעלת הצעת החוק בצורה גורפת כזאת רק תקשה על קידום פרויקטים להתחדשות עירונית. פרויקטים רבים לא יוכלו לקום, כי מדובר על מטלה נוספת על יזם במקומות שגם ככה ההתחדשות העירונית היא על בלימה מבחינת הכדאיות הכלכלית שלה. בהרבה מאוד פרויקטים של התחדשות עירונית, מבחינה מקצועית – כעמדת אנשי מקצוע של שלושת המשרדים – לא ניתן לקיים את הוראת החוק, ולכן הם פשוט ייעצרו. קיימים כמה מסלולים אלטרנטיביים שמאפשרים להגיע לתוצאה הזאת במסגרת הסכמות בין היזם לדיירים, אם ירצו בכך, אבל ניסיון להשית את זה בדרך החקיקה כחובה בסופו של דבר לא רק שלא יגרום לקידום של פאנלים סולריים, אלא בסופו של דבר רק ישמש בלם וחסם לפרויקטים של התחדשות עירונית. ולכן, לצערי, המטרה היא מטרה ראויה; הדרך שהצעת החוק הזאת מציעה היא דרך שגויה. לכן הממשלה מבקשת מהכנסת להתנגד להצעת החוק. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה קורה עם – – – מה קורה? אנשים מחפשים אותך בחוץ. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> את רוצה לעלות? בבקשה, גברתי. שלוש דקות. יעקב אשר, נא לשבת. אורי מקלב, חבר הכנסת, נא לשבת. חיים, נא לשבת. השר לפיד ושרן השכל, נא לשבת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – אלקין, שתי ציפורים במכה אחת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אפשר להושיב את אנשי הקואליציה? יש איזה שישה, שבעה כאן – להושיב אותם במקום, בבקשה. ארבל, נא לשבת. אני מבקש מבועז או להתנצל או לצאת. או להתנצל או לצאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לצאת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לצאת. ברא. (חבר הכנסת בועז טופורובסקי יוצא מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> עכשיו, שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, קודם כול – התייחסות לתשובה של שר השיכון, אלקין. אם אפשר להגביה, זה יהיה נהדר. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תגביהי מצד ימין. אה, את המיקרופון? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> השר אלקין בא ואמר שאני, כנראה יש לי משהו כנגד חבר הכנסת כלפון. אז קודם כול אין לי שום דבר נגדך, כלפון, אבל הטענה שלו הייתה שאם הח"כים שהתפטרו מהכנסת והפכו להיות שרים כדי לאפשר להמשך הרשימה להיכנס לכנסת, למרות שלא נבחרו על פי חוק – אז הלוליינות הזו, שאפשרה להם כנורבגים, כדי לאפשר את זה, אם אילת תחזור, אתה תיפלט החוצה, וזה יכול להיות אסון למדינה, כי אתה מתקשר עם ראש הממשלה. אז אני מציעה לו לתת לך מינוי, כי ראיתי את רשימת הג'ובים של ימינה ותקווה חדשה ביחד – לא פרופורציונלית בכלל למעמדם ולתפקידם ולגודלם בתוך המערכת הפוליטית. עכשיו, זה שנורבגים ממונים כבר לסגני שרים והם מסביב לשולחן – יצחק הלוי, אני אוהבת אותך, אז אני מקווה שתעשה את זה טוב. חובת ההוכחה עליך, כי זו קטסטרופה שעושים את הדבר הזה. ואני רוצה לומר לכם שגם אילת וגם כהנא יחזרו בבקשה לכנסת. זה לא מתחת לכבודם. יושב פה ראש הממשלה נפתלי בנט. אתה רואה את החברה שלכם נאלצת להגיע לפה בגלל שחבר שלכם אביר קארה לא רוצה להגיע להצבעות. אז במקום שאתה תדאג לה לחופשת לידה, שתחזיר את השרים שפינית אותם ממחויבות לכנסת, כי הם לא יכולים לעבוד פה, יש פה חברת כנסת שלא יכולה לעבוד, אבל היא נורבגית, אז תחזיר את אלה שנבחרו להיות חברי כנסת, תן לה חופשת לידה לשלושה חודשים, לא תהיה לכם בעיה עם ההצבעות, ואולי אתה גם תשוחרר קצת כדי לטפל בדברים אחרים. אדוני היושב-ראש, ככה זה כשהממשלה בנויה על 61 חברי כנסת, כמו שעטנז, משמאל, ימין – קטסטרופה. חיבורים, כל אחד מוותר את האידיאולוגיה שלו וכל אחד דופק את החברים שלו כדי לקבל עוד משהו בתמורה. אז אם מישהו צריך להביא לפה את שירלי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> בנימין נתניהו (הליכוד): << קריאה >> אורלי, מה קרה עם ציפי חוטובלי? אולי תגידי מה קרה. זה לא היה נורבגי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> מה קרה עם ציפי חוטובלי אני זוכרת. הביאו אותה לכאן אחרי לידה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא היה נורבגי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא היה נורבגי, נכון. לכן, יש את האפשרות להחזיר את הנורבגים. יהודה גליק היה בניחום אבלים על אשתו. עכשיו הבולשיט הזה של התשובה של אלקין לגבי הגגות הסולריים. תגידו לי, למה לקיבוצים הסכמתם להפוך קרקע חקלאית להכנסה של פאנלים סולריים לאנרגיה מתחדשת אבל לאותם תושבים עניים אולי שתכניסו לפרויקט פינוי-בינוי לא תיתנו ליהנות מהגג המיותר הזה, מאנרגיה מתחדשת שאולי תיתן להם איזו הכנסה קטנה לתפקוד היום-יומי בהחזקת המבנה החדש? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם צבועים. התשובות שלכם הן הזויות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. נא לסיים. תודה רבה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני רוצה לומר לך, אדוני ראש הממשלה – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורלי לוי, סיימת. תודה רבה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אם אכפת לך מהחברה הנורבגית שלך פה בכנסת, תחזיר את השרים לכנסת ותן לה חופשת לידה. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה. אנחנו עוברים להצבעה, וההצבעה תהיה בהליך שמי. בבקשה, גברתי המזכירה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – בעד משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל ביטון – נגד דוד ביטן – בעד << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני ביקשתי ממך לצאת. כשהיא תקרא לך – אני אעשה מה שעשה מיקי לוי, יושב-ראש הכנסת, לפני יומיים. צא החוצה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל זה לא מכובד. זה לא מכובד. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> צא החוצה. הוא צריך להתנצל. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה לא מכובד. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הוא צריך להתנצל. אני עושה מה שעשה יושב-ראש הכנסת לפני יומיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל הכבוד. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתה מאזן. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני שוקל, אני שוקל. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) נפתלי בנט – נגד << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – בחוץ. למה לפה? לצאת בחוץ. למה ככה? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא ככה מדברים ליושב-ראש. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – בעד << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> נגד, נגד, נגד. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) אני לא יכולה ככה. איתן גינזבורג – נגד << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> דקה, דקה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) יואב גלנט – קריאות: – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> אני עוד לא עברתי למצביע הבא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> כי עברתי למצביע הבא. התקנון מאוד ברור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז למה – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) התקנון ברור. הבא אחרי איתן גינזבורג זה יואב גלנט – עוד לא אמר הצבעתו. יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא לקרוא לו. << דובר_המשך >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר_המשך >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה טור פז – נגד אחמד טיבי – בעד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> נגד, נגד. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא, לא. הצבעתו התקבלה. הצבעתו התקבלה, כי היא עברה לאיימן עודה. ההצבעה התקבלה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> איימן עוד לא אמר את ההצבעה שלו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מה קורה כאן – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מבקש חוות דעת של היועץ המשפטי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מבקש חוות דעת של היועץ המשפטי. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> מאה אחוז, מאה אחוז. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מבקש חוות דעת מהיועץ המשפטי, כי כשגינזבורג אמר משהו אחר, היא אפשרה לו להחליף – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר באותו רגע. הוא אמר באותו רגע. היא לא אמרה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מבקש חוות דעת של היועץ המשפטי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש יועץ משפטי והוא יקבע. אני מבקש מכם לשבת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> – – – אבל הוא לא אמר את הצבעתו. התקנון מדבר על הצבעה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> רק היועץ המשפטי יכריע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני רוצה לשמוע חוות דעת משפטית. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אחמד, היושב-ראש – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בסדר, אופיר, אופיר. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא, לא. אני מבקש לפזר את האנשים כאן. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני עניתי בעד. למה לא רשמו אותי? << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) איימן עודה – בעד << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אנחנו ממשיכים בהצבעה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חברת הכנסת) חוה אתי עטייה – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אחמד, הייעוץ המשפטי – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הוא אמר את הצבעתו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, תושיב אותו. מיקי לוי, הכנסת לא של אבא שלך. שב במקום. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת מנסור עבאס – – – << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> יש להם – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מבקש להתפזר. אני מבקש להתפזר. אני מבקש להתפזר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם רוצים פעמיים. הגזימו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סתם עושה לנו בלגן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה חושב שאתה מדבר עם מיקי לוי? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתם גונבים הצבעות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אחמד, זה היה באותו רגע. תצא גדול – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני לא רוצה לצאת גדול לפי המידות שלך. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה רוצה שאני אעכב את הפרוטוקול? אמרתי שהם יכריעו. הם שמעו את איימן עודה עונה. אני מבקש להמשיך בהצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> רבותיי, החלטה. אני מבקש לשבת. היועץ המשפטי הודיע שאי-אפשר לשנות את ההצבעה של חבר הכנסת מנסור עבאס. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא רוצה לשמוע. לא רוצה לשמוע. ממשיכים בהצבעה. << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> יש תקנון. מה זה אפשר להסתכל בטלוויזיה? יש תקנון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> גבי, יש לך תקנון משלך? אמרתי שהיועץ המשפטי מכריע – הכריע. תודה. נא להמשיך. גיורא, גיורא. אני מבקש לפזר את ההפגנה פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יאללה, חבר'ה, בואו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אה, אביגדור, אביגדור. התחלתי לשכוח שמות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> רגע, שנייה. הצעקות האלה, זה לא מכובד. חכה רגע. הם בודקים את זה – רגע, שנייה, שנייה. הם בודקים את זה. הם בודקים את זה במצלמה, כדי לראות אם באמת היא לא – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> המצלמה אחר כך. היושב-ראש. עכשיו, ירדנה, נא להמשיך. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> – – – איך זה נראה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היושב-ראש, יאיר לפיד מבקש – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לקרוא שוב בשמות אלה שלא הצביעו, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. יש מישהו שלא הצביע? תמה ההצבעה. אני קורא למאי ולקטי שטרית – אסור למחוא כפיים – אני קורא אתכן לסדר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מצטערות. זה היה רפלקס. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מבקש להתנצל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הם התנצלו – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אחמד, אתה יודע מה מיוחד? שאמרת משפט ואני מוחאת כפיים. אתה מבין? זה אחרית הימים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> סה לה וי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, מיקי לוי עצבני – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> הוא מתחמם על הקווים. הוא מתחמם על הקווים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תן לו קרן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> הוא מתחמם על הקווים, מיקי לוי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוא, בוא. תעלה, תעלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ההנחיות שקיבלת. תעלה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ובכן, לתוצאות: הצעת החוק של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, נגד – 59, בעד – 60. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תודה, אחמד. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ההצעה עברה – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> – – לוועדת הפנים, אבל חברת הכנסת מלינובסקי – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לוועדת החוקה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ועדת החוקה? אז זה עובר לוועדת הכנסת. זה עובר לוועדת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק הסדרת מקומות רחצה (תיקון – קביעת מקומות לרחצה נפרדת), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2349/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יצחק פינדרוס) << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא – הסדרת מקומות רחצה, קביעת מקומות לרחצה. פינדרוס, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה. בושה. בושה. בושה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, הבנתי. נא לשבת. כשהקודמים היו באים ומחליפים, הצעקות האלה לא היו קורות. עכשיו, בבקשה, שב, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שב, בבקשה, חבר הכנסת בוסו. חבר הכנסת בוסו, שב, בבקשה. שב, בבקשה. נא לשבת. בבקשה, חבר הכנסת פינדרוס. חבר הכנסת אזולאי, תודה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה קודם כול לברך את אורלי על שהצליחה להעביר את החוק שלה. אסון למדינת ישראל, אנשי הממשלה והקואליציה, אם חלילה ישתתפו דיירים ברווחים של חשמל סולרי. יכול לקרות אסון לאומי. אני שמח שראש הממשלה, שר הביטחון, שר החוץ וכל הממשלה התגייסה, ואני מצטער מאוד בשבילכם שזה לא צלח, ההתגייסות ההמונית. אבל אני רוצה להתייחס ואני אתייחס לחוק, וזה בדיוק חלק מאותו חוק. זה הרציונל שמלווה את ההתנהלות כאן. לא נעים לעלות פה פעם אחר פעם ולדבר על שתי מילים שחוזרות – וזה נראה כמו מנטרה שחוזרת, אבל זאת האמת: צביעות ובושה. מתנהל מאבק בין הקואליציה לאופוזיציה על דבר אחד – על זכותה של האופוזיציה לקבל את חלקה בבית הזה בדיוק לפי המספר. על הדבר הזה שר פה, שמדבר בפתוס – השר זאב אלקין – פעם אחר פעם, ומדבר על הבושה שהביאו את גב' שירלי פינטו – שיהיה לה במזל טוב – אחרי לידה. אז אני רוצה להזכיר לזאב אלקין, שפעם ישב בצד השני של המפה, שאת הדבר הזה עשו גם החברים שלו היום כשהם היו באופוזיציה, והרבה יותר גרוע, אבל אני רוצה להזכיר לו, להזכיר לו וליושב-ראש – ואני שמח שהחלפת את אחמד טיבי ואתה פה, כי אתה אחראי לכבוד של הבית הזה, וזו המשמרת שלך. תפסיק לחיות תחת התכתיבים של זאב אלקין. אל תיפול במלכודת הזאת. אל תיפול במלכודת הזאת. אתה יודע שהקיזוזים וההתנהלות היו חוזרים לשפיות אם היה מינימום של חלוקה הוגנת של מה שהיה כשאתם הייתם באופוזיציה. מעולם לא היה את מה שיש פה היום – לא הקמת ועדות בסיטונאות בלי להתייחס לאופוזיציה, לא חלוקה כזאת בין המספרים, בין 58 ל-62. לא היה מעולם דבר כזה, ואתה יודע את זה יותר טוב ממני, כי אתה יותר ותיק ממני. לא אתה אשם; אתה אשם בדבר אחד – אל תיכנע לתכתיב של זאב אלקין. הוא מפיל אותך ואת הקואליציה לבור שיתחרטו עליו הרבה מאוד זמן. אז יעשו תרגיל, ויביאו את שירלי פינטו, ויעשו תמונות יפות – הכול בסדר – ויצילו את עם ישראל מכך שאולי, חלילה, יהיה איזשהו מישהו שלא הצליח לגמור את הבית שלו בזמן, ושאולי, חלילה, הוא לא ישלם ארנונה – מדינת ישראל תתמוטט. תצילו את מדינת ישראל מאותו יזם, שאולי – מסכן, ההוא שיש לו דירה שם יוכל לקבל כסף מהחשמל הסולרי. תביאו לפה יולדות, תעשו פה הצגות, אבל את הבית הזה אתם משפילים. ועכשיו אני רוצה לגשת להצעת החוק. לא יודע אם שמתם לב – הצעת החוק היחידה של האופוזיציה שוועדת שרים הביעה התנגדות מוחלטת לה היא ההצעה הזו. ואתם יודעים למה? זה בא מאותה צביעות. זו בדיוק אותה קואליציה שחברות בה הסגניות – חברות בה בעלות זכויות אדם, חברות בה חברות מסיעות שחרתו על דגלן בשנותיהן הארוכות באופוזיציה – ובעזרת השם, יחזרו לשם וימשיכו לחרות את השקר הזה על דגלן – את זכויות האזרח, את זכויות הפרט, את זכויות האנשים. מה עם אותן – עזבו את היהודיות. מה עם אותן מוסלמיות שרוצות לשחות בנפרד? לא מגיע להן? למה, בגלל חוות דעת של יועצת משפטית, בגלל זכויות האזרח? בשביל לפגוע בהן? אין גבול לצביעות? יושבת ממשלה על קולות של התנועה האסלאמית. מה עם המוסלמיות? למה אתן לא דואגות להן? אתם יודעים שבארצות הברית, במקומות שהדת יותר חזקה – לא הדת שלנו, הדת הנוצרית, או מוסלמים – שם יש חופים נפרדים, אבל פה, במדינת ישראל – מי מתנגד? שרה דתייה ומפלגות אסלאמיות דתיות ואבירות זכויות האדם. אבירות מגנות על הסוהרות. אבירות הדאגה לכלל. אתם ראיתם פעם – תסתכלו בגוגל, אתם לא צריכים אותי בשביל זה – איך נראה חוף נפרד בקיץ? ראיתם את הסיכון? שמעתם את הדיון שהיה פה בוועדת הפנים, שאתם מדברים על האופוזיציה שלא מגיעה? לא ראיתי שם אף חבר קואליציה חוץ מסעיד אלחרומי, שנפטר. הוא ניהל את הוועדה בלית ברירה, הגיע לנהל את הוועדה. על הסיכון הגדול – מה שהמצילים הצהירו שם, על נשים שלא יכולות לשחות ואין להן איך להגיע לשחות? על מצילים שלא יכולים להציל אנשים בגלל הצפיפות והם לא רואים את מי ששוחה שם? ראיתם פעם את התמונות האלה? אתם יודעים שהחופים הנפרדים היום הם בדיוק על אותו מספר כשהציבור הדתי היה 4%-5% ממדינת ישראל, והיום הוא 25% ממדינת ישראל? לא צריך יותר? כשאישה ערבייה בחיפה רוצה ללכת לשחות, לא מגיע לה? עזבו אותנו, אנחנו לא רלוונטיים, כי שאתם מדברים על זכויות אדם, אנחנו כנראה לא בחשבון, אנחנו כנראה לא בני אדם, אבל תדאגו לאותה מוסלמית בחיפה, תדאגו לאותה מוסלמית בצפון שיורדת לכינרת. איפה זכויות האדם? מזגניות – אתם תדאגו לזה ברכבים. אבל איפה – תדאגו לזכויות אדם. איפה השרה שכל היום דיברה על זכויות אדם עד שהיא נהייתה שרה? היום, מה מעניין אותם? אני אגיד לך מה מעניין את הממשלה הזאת בזכויות אדם. עבד פה אותו שר חצוף, מתנשא, שמדבר איתנו – רוצה להחזיר אותנו לגלות תחתיו, ומדבר איתנו על גטו. אני רק רוצה להגיד לו, כאדם שלמד פעם בישיבה, הקדים אותו בהרבה מאוד שנים בעצה הזאת, וגם הוא נכשל: בלעם הציע את זה לבלק. הוא יגיד לי איזה טלפונים לתת לילדים שלי וידבר איתי כאילו הוא מייצג אותי? הוא יגיד לרבנים שלי או לאנשים שלי או לי במה להשתמש בשם הריבונות של המדינה, ועוד יצטט את נאום השבטים? נכשלתם לעשות אותנו ישראלים. לא רק שנכשלתם – נכשלתם בכור ההיתוך, כי עשיתם רק נזקים, ואת מה שרציתם להעביר לכור ההיתוך הבאתם לבתי סוהר. נכשלתם בכל דבר שעשיתם, ואתם, את הכישלון הזה רוצים להדביק אלינו? אתם תגידו לנו, לרבנים שלנו או לציבור שלנו במה להשתמש? אני רוצה לשמור על הילדים שלי בתורה כשרה. באיזו מדינה דמוקרטית אתה, חצוף מתנשא, תגיד לי במה להשתמש? חוץ מעצת בלעם שנתן לבלק, מה עוד עומד מאחורי זה? אתה תגיד לי איזה טלפון אני אחזיק? אתה תגיד לי לאן אני אלך? גם כשלא נתתם לנו חופי ים – וזה נושא ההצעה – אנחנו נישאר צפופים באותם חופים נפרדים. לא יעזור לכם. אבל החוצפה שלכם והצביעות לדבר על זה שאתם אבירי זכויות האדם – אבירות זכויות האדם, איפה הן האבירות האלה? כולן ברחו מפה. איפה חברות מרצ, מפלגת העבודה, יש עתיד, כחול לבן, רע"מ? איפה הן, כל אלה? איפה הם כל אלה שדואגים? לאיפה כל האנשים האלה ברחו ונעלמו? ואתם יודעים מה, הסוד הוא אחד: עמד פה אותו אחד שמבודד שם – ושיישאר קצת מבודד, ואולי יזיק לנו פחות – נפתלי בנט, ואמר שהוא ידאג לנו. אז זה נכון. מיום קום השלטון שלו, מיום שהוא נוסע עם צ'קלקה מירושלים לרעננה, הוא מקפיד הקפדה חמורה על כל הצבעה שבאה לסייע לציבור החרדי. לא בדת – עזוב את הדת; בכלכלה, בשילוב בעבודה, בזכויות הפרט הבסיסיות. הוא מקפיד לבוא להצביע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא רוצים. שב אתה וגינזבורג. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ואתה יודע, הדבר היחידי, דודי אמסלם, שמשמח אותי הוא שהוא בא, ושבזמן הזה הוא עושה פחות נזק לעם ישראל. בזמן הזה הוא עושה פחות נזק לעם ישראל. ואני מבקש ממך, דודי, אל תתקוף אותו על הנסיעות שלו לחו"ל. שיטוס, שייסע, שיהיה בבידוד ושיפסיק לעשות לנו נזקים. ואני חוזר שוב, אדוני היושב-ראש – אני אסיים לפני הזמן, שלא תצטרך להוריד אותי – אני אומר לך, אתה לא אשם. זאב אלקין – אנחנו מכירים אותו – הוא איש חזק מאוד, איש משכנע. כשהוא בא לתת את הג'וב ה-50 לתקווה חדשה, בעלת עשרות המנדטים פה, בבית הזה, הוא לא מתבייש לספר שנשברו פה מוסכמות של שנים כשהוא בא למנות מישהו לנורבגי של הנורבגי של הנורבגי. אתה יכול לסיים את הסאגה הזאת, שלא יצטרכו להביא לפה יולדות. אתה יודע את זה. תתפוס את המושכות. אתה יושב-ראש הכנסת. הוא יכול להיות שר מקשר. תגמור את הסאגה הזאת ותענה על המכתב של יריב לוין, שלא נענה כבר שלושה שבועות, ואתה תגמור את הבושה הזאת. את הצביעות לא תצליח לגמור עד שהממשלה תיפול, אבל לפחות את הבושה תצליח להוריד. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. השר מאיר כהן. מי? מי משיב בשם הממשלה, אתה? סליחה, בבקשה, השר שטרן. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אלעזר, אל תהיה נגד. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> איפה אילת שקד? איפה? << דובר >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר >> אני אגיד לך, חבר הכנסת גפני – אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – כנסת נכבדה, אני אגיד לך בעד מה, אני אגיד לך בעד מה אני, בהמשך לדבריו של חבר הכנסת – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> תן לי, אני אגיד לך. תן לי, אני אגיד לך. אני בעד חופים נפרדים. אני בעד שאנשים שרוצים לרחוץ בהפרדה של גברים ונשים יוכלו לרחוץ ככה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> מאיפה אנחנו יודעים את זה? תצביע. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני, דרך אגב – תכף תשמע את התשובה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> זו התחלה טובה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> גם ההמשך יכול להיות טוב. אני גם בעד זכויות האדם שחברי חבר הכנסת פינדרוס דיבר עליהן כל כך הרבה. אני, דרך אגב, גם בעד הקצאת מקומות לפי צרכים של אנשים. אתה יודע למה אני מתכוון, נכון? בכל מקום, לא רק בחוף הים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אבוטבול – מיקי, מיקי, השעון לא עובד. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אתה יודע איפה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם בכותל. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> גם בכותל. אמרת אתה. אמרת אתה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לפי צרכים. זה לפי צרכים. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אמרת אתה. דרך אגב, אני בעד שכל אזרח במדינה יוכל להתחתן בה. אני בעד. זה זכויות אדם. אני מציע שאת השיח על זכויות האדם, שאני מכבד אותו וגם אתה מכבד אותו – אני בעד שאת השיח הזה נעשה תמיד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אלעזר שטרן, ממתי אתם דואגים לזכויות אדם? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> נעשה תמיד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עכשיו אתה – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, לא, כיוון שאתה העלית את הנושא של זכויות האדם, אני אומר שאני אשמח לקיים על זה דיון קבוע, בכלל, שהעניין הזה יהיה תמיד לנגד עינינו – זכויות הפרט, זכויות המיעוט, זכויות אנשים שחושבים אחרת. אני בעד זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל אתם נגד זכויות האדם. אתם מצביעים כל יום נגד זכויות האדם. עכשיו הצבעתם נגד חיפוש ללא צו. עכשיו, לפני כמה ימים. ממתי השמאל דואג לזכויות אדם? << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> מה עם זכויות הליכודניקים? אתה גם בעד? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, זה לא נחשב זכויות אדם. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> חברי חבר הכנסת יובל שטייניץ, אני כן בעד. אני בעד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל שרת התחבורה מפטרת את הליכודניקים. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני גם בעד זכויות הליכודניקים, בסדר? הינה, שמעת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה בעד שלא יהיו להם זכויות. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> הלוואי שכולנו נצליח קצת להרגיע – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה זה להרגיע – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> להרגיע זה שעל אף חילוקי הדעות, קטי – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – תנו לנו את הייצוג שלנו –לא תהיה שום בעיה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> קטי, תני לי קצת קרדיט, כי לא רציתי להיכנס עוד פעם – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא באופן חד-צדדי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, תודה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני אגיד דבר אחד: אני חושב שהיום הזה לא מוסיף למשכן הזה כבוד. מבחינת הצעת חוק הסדרת מקומות רחצה, ההצעה של חברי חבר הכנסת פינדרוס – אני אמרתי, ואני אחזור על זה עוד פעם, שאני בעד לאפשר לאנשים שרוצים להתרחץ ברחצה נפרדת להתרחץ ברחצה נפרדת. הצעה זו מבקשת להטיל חובה על הרשויות המקומיות לקבוע את גודל שטח החוף שיוקצה ואת מספרם של מתקני החוף הנלווים שיותקנו בחוף בהתחשב במספר המתרחצים והמתרחצות בחוף. לשם כך, ההצעה מטילה חובה על הרשות לערוך סקר אחת לשלוש שנים בתקופת בין הזמנים – למי שלא יודע, תקופת בין הזמנים שמדובר עליה היא בעיקר בין תשעה באב לראש חודש אלול – כדי לבדוק אם השטח שהוקצה מתאים לכמות המתרחצים. ההצעה אינה נדרשת, שכן כבר כיום, מתוקף חוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ"ד–1964, רשות מקומית רשאית לקבוע בחוק עזר, באישור שר הפנים, ייעוד מקומות או זמנים לרחצה של גברים, נשים או טף. כמו כן, החוק קובע כי רשות מקומית חייבת להסדיר חוף רחצה נפרד עם הוגשה בקשה לכך מטעם חבר מועצה אחד או שניים. אתם מבינים שזה לא רוב, ועיר שרוצה לעשות את זה – זה קל מאוד. חשוב לציין כי כבר כיום קיימים חופים במדינת ישראל בכמה מקומות שבהם הרחצה נפרדת ומתקיימת במקביל בכל ימות השבוע – באילת, ים המלח, איגוד ערים כינרת וגם בטבריה. בהתאם לחוק ולצו ההכרזה, כבר כיום נושא מתקני החוף מוסדר בכלל החופים המוכרזים, ומשכך – גם בחופים הנפרדים. לדעתנו, לא נכון לקבוע חובה לרשות המקומית, להתערב בשיקולי תקציב ובעצמאות הניהולית והתפקודית שלה. הדברים האלה נכונים לא רק בנושא הזה אלא גם בנושאים רבים. משרד הפנים מודע למצוקה של הציבור החרדי בתקופת בין הזמנים, בהיעדר חופי רחצה מותאמים לרחצה נפרדת, ועל מנת לתת מענה בתקופה זו למספר הגדול של מתרחצים בחופים הנפרדים, בשנתיים האחרונות פנה המשרד לכלל הרשויות שאליהן מגיעים מספרים גדולים של מתרחצים המבקשים להתרחץ ברחצה נפרדת לשקול להקצות ולהסדיר עוד חוף נפרד לאוכלוסייה. חבר הכנסת פינדרוס – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה קורה? הפסקה? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, דיברתי איתו, ואני רואה – חבר הכנסת טיבי מסתיר לי אותו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, ישנים קצת? אפשר לישון – – – אתם בפסק זמן? לא הבנתי. אני פשוט לא יודע מה לעשות – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך שבחופים נפרדים לא רק אנשים דתיים, כמו שהוא מגדיר – אני לא יודע בדיוק למה הוא מתכוון – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – לכן, אני חושב שכל – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, זה לא חוף דתי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אבל איפה שאפשר לערוף את הדתיים, למה לא? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, לא, לא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה לא? הרי ליברמן מתפרנס מזה. גם הבוס שלך. למה לא? אם אפשר להכניס אותם רק למעורב, למה לא? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> משרד הפנים מעודד את הרשויות לפתח חופים חדשים, לרבות חופים לרחצה נפרדת של גברים ונשים, ואף מסייע תקציבית לרשויות אשר מבקשות לעשות כן באמצעות קולות קוראים. לאחר ששמעתי את טענות הרשויות – אני אומר את זה בשם השרה – שעלויות האחזקה הגבוהות של החופים הן גורם מעכב לפתיחת חופים נוספים, התקציב המשרדי לנושא הוכפל. אני חוזר עוד פעם: התקציב המשרדי לנושא החופים הנפרדים הוכפל, והמשרד נערך להוצאת קולות קוראים לסיוע במימון לפתיחת חופים הכולל גם מרכיב לאחזקתם למשך חמש שנים. לאור כל האמור לעיל, ההצעה הזאת מיותרת, ובשם הממשלה אנחנו מתנגדים לה ומבקשים שלא לתמוך בה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר שטרן. הממשלה הגישה בקשה להצבעה שמית. מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה נמצא פה כבר חצי שנה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תפסיק לצעוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תפסיק לצעוק, חבר הכנסת אמסלם. קריאה ראשונה, חבר הכנסת אמסלם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, באמת, אני חוזר שוב – אמרתי את זה קודם, אדוני היושב-ראש – המתח פה בין קואליציה לאופוזיציה מגיע לגבהים, ואני לא חושב שהאופוזיציה אשמה בעניין הזה. גם מה שראינו פה קודם – אחמד טיבי פעל בצורה מסודרת, אמר: ייעוץ משפטי, ולא נתן לאף אחד להתערב לו בשיקולים, לא נתן לאף אחד להתערב, לא קואליציה ולא אופוזיציה, ולעיני כולם הוא ירד. אני חושב שהסגנים מהאופוזיציה – זה פשוט חבל, צורת ההתנהלות הזאת. הם הודיעו לי קודם שהם הולכים להחרים את הדיונים, וזה סתם, חבל. אבל אני רוצה להתייחס לרגע לתשובת הממשלה של אלעזר שטרן, של השר. אני רוצה להתייחס רגע. אמרת שאתה רוצה לפתוח דיון בזכויות אדם, ואני אגיד לך איפה הבעיה בדיון. בדיוק על הסיפור הזה של החופים הנפרדים – שם ההוכחה הכי גדולה של הבעיה בדיון. אתה יודע, גברת משנה ליועץ המשפטי – אני לא זוכר; לא שי ניצן, שהלך להיות רקטור, השני – דנה זילבר, הוציאה חוות דעת משפטית נגד בריכה נפרדת בקריית ארבע ונגד שחייה נפרדת באיזשהו נחל שבו ביקשו כמה בנות דתיות, על סמך שוויון. אתה מבין למה אין שיח? ממשלה שבאה לדאוג לחרדים לא מפסיקה לדפוק אותם; ממשלה שבאה לדאוג לערבים לא מפסיקה לעשות להם נזקים; ממשלה שבאה לדאוג לזכויות אזרח – עם זה היא עושה, עם זה. חוות הדעת המשפטית, שתדע – – – << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> אם הייתה ההצעה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הפוך, כי חופים נפדים נמצאים בחוק לפני חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. אני אומר לך, מה שנמצא לפני כן – ולכן לבריכה נפרדת בקריית ארבע היא מתנגדת. ולכן, אני פונה כאן – לפחות, אולי תוכיחו, גבירותיי חברות הכנסת ממרצ, מפלגת העבודה, דתיות, תוכיחו את עצמכן, לפחות תתביישו, תצאו החוצה ואל תצביעו על דבר כזה של לפגוע, לפגוע סתם, בנשים ובגברים, בצורך האלמנטרי שלהם, כי זה הצורך שלהם. אל תהיו כמו בסדום, שלגבוה שהיה צריך מיטה ארוכה חתכו את הרגליים ולמי שהיה צריך מיטה קצרה מתחו את הרגליים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שמת לב, לא רק שהתחלתי חצי דקה מאוחר – בסיום, קטעת אותי עשר שניות לפני הסיום, אבל זה בסדר גמור, אדוני היושב-ראש. אני מבין את הלחץ של אלקין. הכול בסדר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת פינדרוס. מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש לשמור על שקט. חבר הכנסת אמסלם, אנחנו באמצע הצבעה – היא לא שומעת. בבקשה, שקט. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – בעד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – אינה נוכחת שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לקרוא שנית בשמות חברי הכנסת שלא היו נוכחים במליאה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) נפתלי בנט – נגד בנימין גנץ – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח עופר כסיף – בעד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מיכל רוזין – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש מי מחברי הכנסת במליאה שלא קראו בשמו? הסתיימה ההצבעה. בבקשה לספור. להלן התוצאות: 59:59. החוק לא התקבל. << הצח >> הצעת חוק כבילת עצורים ואסירים שלא כדין – עוולה אזרחית (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/81/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עוברים להצעת החוק הבאה – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שקט. חבר הכנסת מלכיאלי, חבר הכנסת מלכיאלי, די. – – הצעת חוק כבילת עצורים ואסירים שלא כדין – עוולה אזרחית (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021. ינמק את הצעת החוק חבר הכנסת משה ארבל. בבקשה, עשר דקות. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, בבקשה לשבת. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה לשבת. את נותנת גב לנואם מעל המליאה. חבר הכנסת, נא לשבת, בבקשה. מההתחלה, בבקשה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה. אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, לפני שאתחיל לנמק את הצעת החוק, אני רוצה, ברשותך, אדוני, לדבר על אירוע קשה מאוד שהתחולל כאן במליאת הכנסת. עקרון הפרדת הרשויות הוא עקרון יסוד בדמוקרטיה. עקרון הפרדת הרשויות הוא עיקרון קדוש – הממשלה לא מתערבת כרשות מבצעת ברשות המחוקקת. הרשות המחוקקת זכאית לעצמאות. גם הביקורת על התערבות של הרשות השופטת כנגד הרשות המחוקקת במקומה. מה שהתחולל כאן היום, בשעה האחרונה, היה אירוע קשה מאוד. מגיע לכאן ראש ממשלה חליפי, נותן הנחיה ליושב-ראש הכנסת להוריד את מי שישב בראש הישיבה, את סגן יושב-ראש הכנסת ד"ר אחמד טיבי. ביני לבין חבר הכנסת טיבי חילוקי דעות רבים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה. בושה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא מסכים איתו על כל דבר. אבל אין עוררין על ניהול המליאה בצורה ממלכתית, שקולה ואחראית. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לפי היועץ המשפטי. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> גם כשהיו חילוקי דעות, הוא דרש ייעוץ משפטי וביקש את חוות דעת הייעוץ המשפטי. מגיע לכאן ראש ממשלה חליפי, שהוא חבר הממשלה, ונותן הנחיה ליו"ר הכנסת מתי להוריד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא פעם ראשונה. משה, לא פעם ראשונה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> וזו לא פעם ראשונה. בדיוני התקציב הוא קורא לו לרדת כאשר – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אמר לו: אני צריך את גינזבורג. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תפסיק לצעוק. תפסיק לצעוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מדבר איתו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תפסיק לצעוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה, מפריע לך שאנחנו אומרים לך את האמת? << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, מפריע לו שאתה מדבר עם הידיים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוודאי. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אל תדבר עם הידיים – הכול בסדר. זה לא מקובל, זה לא מנומס. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך אמר לך? תרד, אני צריך את גינזבורג. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> בדיוני התקציב מגיע ראש הממשלה החליפי ומוריד את יושב-ראש הכנסת ומבקש מאיתן גינזבורג להחליף אותו. ההתנהלות הזו פוגעת בעקרון העצמאות המוחלטת שצריכה להיות לרשות המחוקקת. היא מבזה אותה. היא מבזה. אני הייתי סגן יושב-ראש כנסת. אני יודע מה המשמעות של הרגע שאתה מתיישב על הכיסא הזה, שבו אתה משיל מעצמך את המחויבות המפלגתית שלך, ואתה בחרדת קודש לובש על עצמך את הגלימה הרוחנית של יושב-ראש הפרלמנט, שאחראי בצורה שקולה וממלכתית לניהול הישיבה. ומה שנעשה כאן, למרות בקשתו של חבר כנסת טיבי לקבל ייעוץ משפטי וחוות דעת משפטית, וכיבודה של מזכירת הכנסת והרחקת המפריעים מהקואליציה ומהאופוזיציה, זוהי השפלה. וחבר הכנסת טיבי בא לאחר מכן וביקש ממך להשלים את המכסה של התורנות שלו וסירבת. זו התנהלות שמבזה את הבית הזה, הופכת אותו לאסקופה נדרסת והופכת אותך כיושב-ראש הכנסת ליושב-ראש סיעת יש עתיד. אדוני היושב-ראש, אני עובר להצעת החוק שמונחת כאן לפניכם – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ויריצו את מיקי לוי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תפסיק לצעוק. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> – – הצעת חוק כבילת עצורים ואסירים שלא כדין – עוולה אזרחית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ויריצו את מיקי לוי מהלשכה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תפסיק לצעוק. אני רציני מאוד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה לדבר איתו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תפסיק לצעוק. תדבר איתו אחרי, בפרסה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, ויריצו את מיקי לוי מהלשכה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תפסיק לצעוק. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> קבלה היא בידינו שחברה נמדדת ביחסה לחלש ביותר ולא לחזק ביותר – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אסור להעיר לך, אה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, קריאה שנייה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אה, אסור להעיר לך, כי אתה מתפוצץ, אה? << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> – – באופן שבו היא מתמודדת עם מי שזקוק לתמיכה וסיוע גם אם חטא ופשע. כלל גדול בידינו: "ישראל, אף על פי שחטא, ישראל הוא". המחוקק התחשב בעקרונות הללו וקבע בחוק סדר הדין הפלילי וגם בפקודת בתי הסוהר ברירת מחדל שלפיה עצורים ואסירים לא יהיו כבולים באזיקים במקום ציבורי אלא בהתקיים אחד מהחריגים המפורטים בחוק. במילים אחרות, גם נאשם, ואפילו אסיר שאשמתו כבר הוכחה מעל לכל ספק סביר, לא יובל ולא ילך כבול באזיקי יד או רגל, אלא אם כן יש חשש שיימלט, שיגרום נזק לגוף או לרכוש או חריגים אחרים. מדובר בכלל חשוב ביותר, שמכיר בכבוד האדם הבסיסי, בכך שגם עצורים ואסירים זכאים לגרעין של כבוד. גם מי שנשפט למאסר לא נשפט לביזוי ולהשפלה ציבורית. קביעות החוק אושרו והודגשו כמובן על ידי בית המשפט העליון בבג"ץ רבינוביץ, שם הודגש בדיוק העניין הזה של הפגיעה הקשה בכבודם של העצורים והאסירים. לצערי הרב, קיבלתי יותר מדי פניות, גם מעורכי דין וסנגורים, שהוראות החוק הן אות מתה. גם כוחות נחשון, שב"ס והמשטרה לא פועלים כראוי, ולמעשה הפכו את ברירת המחדל, ואוזקים את העצורים במקומות ציבוריים, בבתי משפט וגם בבתי חולים, כמעט ב-100% של המקרים – גם כשמדובר בעצורים לא אלימים, גם כשמדובר בעצורים עם מוגבלויות, עצורים קשישים או עצורות. רק בשבוע שעבר ראינו את המעצר הברוטלי והאלים של העיתונאי גידי וייץ, מעצר לא מוצדק. לגידי וייץ אני פחות דואג – הוא איש תקשורת, הוא ידע להדהד את הסיפור שלו; אני דואג לאותו אזרח שאין לו פה ואין לו קול. אדוני היושב-ראש, עשיתי לי למנהג בשנים האחרונות, מאז כניסתי לכנסת, לגשת באופן פיזי לדיוני מעצרים ולבחון אם העצורים מובאים לדיון בפני השופט באזיקים, וכן בבתי חולים ובבתי מעצר. לצערי, ברוב מוחלט של המקרים, ואפילו בתוך אולם בית המשפט, שבו מוקפים העצירים בשוטרים ובאנשי משמר בית המשפט, כשברור שאין לעצור כל סיכוי לזוז, בטח שלא לברוח, משאירים השוטרים את העצורים באזיקי יד ורגל, בניגוד לחוק. באחד הביקורים שלי בבית החולים בילינסון בחודש אוגוסט הבחנתי באסיר מבוגר – שימו לב, רבותיי – קטוע רגל, ללא רגליים, יושב על כיסא גלגלים, מוקף בשלושה לוחמי נחשון ואזוק בידיו. איך האסיר יכול לברוח ולמה שירצה לעשות זאת? איך אסיר מבוגר וחולה שרגלו נקטעה יכול להוות סכנה כששומרים עליו שלושה לוחמי נחשון של שב"ס? במקרים אחרים פנו אליי רופאים וסיפרו בכאב כיצד אסירים שמנותחים אצלם במחלקה מושארים כבולים ביד וברגל באלכסון על מיטת בית החולים – יד ימין, רגל שמאל. בתנאים כאלה העצורים אינם יכולים לשנות תנוחה, וההחלמה שלהם נפגעת משמעותית. רופאים רבים מעדיפים להורות על שחרור העצור מבית החולים ולהחזירו לבית הסוהר למרות שלא החלים מהניתוח, רק בגלל המחשבה שסיכויי ההחלמה של האסיר יהיו טובים יותר במקום בלי כבילה למיטה מאשר בבית החולים כשהוא אזוק. נתוני הכבילה של יחידת נחשון עצמה מראה, למשל, שבינואר 2020 92% מכלל העצורים נכבלו, ובפברואר 2020 88% נכבלו באזיקים. אלו אחוזים המראים היעדר הטמעה והבנה – לא של החוק, לא של פסיקת בג"ץ ולא של כבוד האדם. חבר הכנסת מוסי רז, כדאי שתקשיב. אני יודע שאתה תצביע כנראה נגד, אבל כדאי שתקשיב. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> – – – בעד. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מברך על כל מי שיתמוך. אני פניתי בעניין הזה לשר לביטחון הפנים הנוכחי והקודם. יזמתי יחד עם חברי חבר הכנסת ינון אזולאי – שבמקום הזה גם ראוי להזכיר את אביו המנוח, חבר הכנסת והשר דוד אזולאי, שכיושב-ראש ועדת הפנים נלחם ונאבק את מאבק זכויות האסירים – יזמנו דיון בוועדת הפנים בכנסת הקודמת, דיון שאליו המשטרה לא שלחה נציג, למרות שנציג מטעמה זומן. והבעיה היא איננה בקצין זה או אחר, ואינני מטיל רפש בארגון, חלילה, אלא מדובר בבעיה רוחבית שדורשת התייחסות דחופה מצידנו. לכן אני מציע לתקן את חוק המעצרים ואת פקודת בתי הסוהר, ובשני החוקים לציין במפורש שברירת המחדל היא שבאולם בית המשפט אסיר לא יהיה כבול במהלך דיון אלא אם כן סבר שוטר או סוהר שיש עילה מוצדקת לאזוק את האסיר, הודיע על כך לשופט, וזה החליט שלא להתערב בהחלטה. בנוסף, ולא פחות חשוב מזה, אני מציע לקבוע שהפרת ההוראה שלא לכבול אסירים ללא סיבה מספקת תהווה עוולה אזרחית ושבית המשפט יהיה רשאי לפסוק בגינה פיצוי עד לגובה 50,000 שקלים ללא הוכחת נזק. הנזק הוא ידוע, לא דרושה הוכחה, והפגיעה הקשה בכבוד האדם ובזכויות האסירים הבסיסיות מדברת בעד עצמה. מדובר בהצעה שנועדה לקדם ולחזק את זכויות האדם בישראל ואת החלשים ביותר בחברה – אסירים מכל קצוות החברה, חייבי ההוצאה לפועל למזונות, אסירי צווארון לבן או עבירות תעבורה, קשישים ואנשים עם מוגבלויות, שאין הצדקה להוביל אותם באזיקים ברחוב כאילו היו שק תפוחי אדמה. אינני מבין כיצד יכולים חברים בכנסת הזאת, אפילו אם הם מהקואליציה, להתנגד להצעה הזאת. אני, כמובן, קורא מכאן לחברי הממשלה, לשרים, לשים פוליטיקה בצד ולתת את ידכם לחוק החשוב הזה, חוק של זכויות אדם בישראל. אם אתם מעוניינים לקדם את ההצעה כחוק ממשלתי ולקחת את הקרדיט, שיירשם על שמכם – גם מקובל עליי. אסור לנו לתת לפוליטיקה קטנה לפגוע באזרחי המדינה הזאת. אני יודע ממקור ראשון על חברי כנסת רבים, גם בקואליציה, וגם על שרים שתומכים בהצעה ומבינים כמה היא חשובה. אני קורא לכם כמובן לתמוך בהצעה. אני, כמובן, מבטיח לקדם אותה בשיתוף פעולה ובתיאום מלא עם משרדי הממשלה, כי מטרתי היא לחולל את השינוי הזה ולהביא סוף לתופעה הרעה והקשה הזאת. כמובן שכחבר אופוזיציה אין לי עניין ואין לי יכולת לקדם הצעת חוק על אפה וחמתה של הממשלה. לא מדובר בהצעה פוליטית, מדובר בהצעה שמדברת על זכויות אדם בסיסיות, וראויה שתזכה לתמיכת כל סיעות הבית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. ישיב שר המשפטים, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. הנושא שהעלה חבר הכנסת ארבל הוא נושא חשוב, הוא נושא כאוב. אני גם יודע שלמציע יש אכפתיות אמיתית לנושא הזה, והוא נמצא בשטח ורואה את הדברים בעיניו. לי באופן אישי – החוק הראשון שחוקקתי כחבר כנסת בשנת 2003, בכנסת השש-עשרה, היה חוק שדיברנו עליו במקרה כאן אתמול, אדוני היושב-ראש, שעסק בעילות לכבילת עצירים. עד אז בכלל לא הייתה הגבלה של שיקול דעת מתי מביאים או לא מביאים עצור כבול לבית המשפט, ושם תיחמנו את העילות: כשיש חשש להימלטות או שיש מסוכנות. ודאי שרצון לשבור את רוחו של הנחקר או של החשוד או השפלה פומבית הם לא טעמים ראויים שבגינם ראוי לאזוק. ברבות השנים הנושא הזה יושם. אני לא טוען שהוא יושם באופן אידיאלי, אני חושב שיש מקום לשיפור, ולכן טוב שהנושא עולה. בעצם המציע מציע בתוך ההצעה שלו שלושה דברים: האחד זה חובת יידוע של השופט – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> – – בכבילה, נכון, מה עילת הכבילה, עצם האזיקה ומה עילתה; השני – נושא של עוולה אזרחית; השלישי – פיצוי בסכום של עד 50,000 שקל ללא הוכחת נזק. הדרגים המקצועיים לא כולם חשבו – והביעו גם דעות שאני יכול לציין, מדוע – למשל, כמו שטען חבר ארבל בקריאת ביניים, שההלכה הפסוקה קבעה שהסוהר נדרש ליידע את השופט הדן בהליך כי האסיר היושב באולם אזוק. גם דובר על כך שיש תביעות פיצויים שמתקיימות ומתנהלות, וכביכול יש מענים לאותן סוגיות שהועלו בהצעת החוק. אבל גם אני, ואני חייב להגיד שגם שרים נוספים שהשתתפו בדיון, ביקשנו פרק זמן קצר על מנת לבוא בדברים עם המציע ולבחון איזה מאותם הדברים הקבועים בהצעה כן אפשר וכן נכון לעגן בחקיקה. ההחלטה המקורית של ועדת השרים לחקיקה הייתה שלושה שבועות. באתי הבוקר בדברים עם המציע, הסכמתי גם שנצמצם את זה לשבועיים, ואנחנו בשבועיים האלה ננסה להגיע להבנה מה אנחנו יכולים לעגן בחקיקה, ואני מקווה שנגיע להבנה. אם חלילה לא נגיע להבנה, עדיין בידי המציע תהיה פתוחה הרשות לבוא ולהציג את ההצעה להצבעה בקריאה הטרומית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ארבל? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אני מסכים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה מסכים להצעת השר. אוקיי. המציע מסכים להצעת השר. הצבעה במועד אחר, אלא אם כן יבואו בדברים. אין הצבעה, חברת הכנסת סילמן. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני שמעתי את הצעתו של שר המשפטים. אנחנו – יחד עם חברי המציע הנוסף, חבר הכנסת ינון אזולאי – נקבל את הצעת הממשלה ונבקש להעלות את הצעת החוק הזאת בעוד כשבועיים, בתקווה שכל הגורמים יתכנסו באמת לשמור על כבודו של אדם. זה ערך שאני בטוח שאין עליו מחלוקת בין קואליציה לאופוזיציה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עובדי חירום), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/221/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אופיר כץ) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עובדי חירום), התשפ"א–2021, של חבר הכנסת אופיר כץ. בבקשה. ישיב, כמובן, השר גדעון סער. בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, חברי הקואליציה, אתם יודעים שהיום האחים והאחיות שלנו שובתים, שובתות? זה מעניין אתכם בכלל, מעבר לקומבינות הפוליטיות – נורבגי פה, תקציב שם? אתם יודעים, מודעים לזה שהם שובתים היום כי הם פוחדים לבוא למקום העבודה שלהם? זה מזיז לכם בכלל? ב-9 בנובמבר גבר שליווה מטופל לבית החולים לניאדו סירב לחכות לרופא. הוא תקף אחיות, איים עליהן, העיף לעברן מסך מחשב והיכה את המאבטחים שניסו לעצור אותו. 27 בנובמבר 2021 – בני משפחה תקפו רופא ושלוש אחיות בבית החולים רמב"ם כאשר אלה הודיעו להם על מות אב המשפחה. אחת האחיות נזקקה לטיפול רפואי. 16 במרץ 2021 – אב לתינוקת תקף את הצוות הרפואי בסורוקה וחנק רופאה, והיא נזקקה לטיפול רפואי. יש עוד המון המון דוגמאות, אתם יודעים: אחות באיכילוב שקיבלה אגרופים מנכד של מטופלת; אחות במאיר שנחנקה על ידי מטופל שסירב להזיז את הרכב מאזור האמבולנסים; רופא בבית החולים גליל בנהריה שקיבל סטירה ואגרוף ממאושפז; רופא בסורוקה שקיבל מכות בפנים מאבא של מטופל; אחות מסורוקה שקיבלה בעיטה ממאושפז; אחות נוספת בסורוקה שננשכה וקיבלה סטירה מצעירה במיון; רופאה בבני ציון שמטופל זרק עליה מחט; אחות בהדסה שקיבלה אגרוף ממטופל; פרמדיקית של מד"א שירקו עליה; פרמדיק של מד"א שהוכה. תאמינו לי, הרשימה עוד ארוכה. רופאים, רופאות, אחים, אחיות, חובשים, פרמדיקים – הם קמים כל בוקר ונשארים ערים כל לילה בשביל לדאוג לבריאות שלנו, בשביל לשמור על החיים שלנו. הם הראשונים בחזית. הם שמים את החיים של כולנו בעדיפות ראשונה, לא משנה מי אנחנו, לא משנה מאיפה באנו. הם יילחמו על מנת שנהיה בריאים ושלמים. הם נתונים עכשיו לגל מזעזע של תקיפות קשות ומבזות על ידי עבריינים אלימים חסרי מוסר וחינוך. אין להם כלים להגן על עצמם מתקיפות, מבעיטות, מאגרופים, מהאלימות הנוראית הזאת. הם רופאים; הם באו להציל חיים, לא לחטוף מכות. היום האחיות שובתות, הן לא מגיעות לעבודה. שמעתי אחת מהן מתראיינת ואומרת: אנחנו מפחדות, אנחנו מפחדות לבוא לעבודה. אנחנו מפחדות שיום אחד זה גם ייגמר ברצח. אנחנו, חברי הכנסת, קובעי המדיניות, אלו שצריכים לספק להם כלים לעבוד בשקט בסך הכול כדי שהם יוכלו לדאוג לנו. אנחנו אלה שצריכים לשנות את המציאות הבלתי-נסבלת עבורם, לעקור מהשורש אלימות, למגר תופעות כאלו ולתקן את העוולות. אנחנו אלו שצריכים להגן על הצוותים הרפואיים. זו חובתנו. הצעת החוק שמונחת לפניכם קובעת כי אדם שיתקוף עובדי חירום, צוותים רפואיים, אנשי מד"א, יקבל עונש מינימום של מאסר בפועל. כיום, לדוגמה, מי שתוקף שוטר מקבל עונש מינימום של מאסר בפועל לחודש, ובנסיבות מחמירות זה שלושה חודשים – ענישה הולמת ומתאימה. הצעת החוק שלי מבקשת בסך הכול להשוות את הענישה – גם על תקיפת עובדי חירום. הם לא פחות חשובים, העבודה שלהם לא פחות חשובה והמציאות של היום מייצרת סביבה לא פחות אלימה. מה יותר בסיסי מזה שאנחנו נעניק להם את זה? ההצעה הזאת מייצרת מידתיות, וגם, הכי חשוב – הרתעה. אני רוצה באמת להבין את ועדת שרים לחקיקה. כשאתם דחיתם את החוק הזה, מה חשבתם לעצמכם? לא ראיתם את הרופאים מול עיניכם, את אלו שמטפלים בכם, את האחיות המסורות שדואגות לכל אחד ואחת מאיתנו כשאנחנו מגיעים למיון, כשאנחנו מגיעים למרפאה? לא ראיתם אותן מול העיניים? כל השרים וחברי הכנסת מהקואליציה שאלופים בלצייץ ולגנות אחרי שאנחנו שומעים על תקיפה של אחות בבית חולים או רופא, מייד מצייצים ומגנים, אבל לעשות משהו בשבילם – את זה אתם לא מסוגלים. למה, כי יש פה קואליציה ואופוזיציה? זה קשור לקואליציה ואופוזיציה? כשזה מעבר ללכתוב כמה מילים בטוויטר ולצאת ידי חובה אתם כבר לא בקטע. פתאום מתחילים כל המשחקים הפוליטיים שלכם, המשחקים הנמוכים. יש פה הצעת חוק חשובה והכרחית. אני מבקש שתשימו את המשחקים הפוליטיים בצד. צוותי החירום צריכים אותנו. הם לא נהנים לשבות היום, האחיות לא נהנות מזה שהן שובתות היום ולא מטפלות בנו. הן עושות את זה כי אין להן ברירה, כי הגיעו מים עד נפש, ואתם אטומים. רק כשאתם מגיעים לבית החולים אתם מסתכלים להם בעיניים. כשיש לכם את היכולת לעזור להם אתם לא עושים את זה. צריך להניח את האגו בצד. אם אתם רוצים תביאו ממשלתית ותיקחו את הקרדיט, לא אכפת לי, העיקר שתביאו תוכנית כלשהי כדי לשנות את המציאות. צריכים כמה דברים. כשהייתי במשרד לביטחון הפנים היה פיילוט מוצלח לשים שוטרים בבתי החולים. זה היה בשישה בתי חולים. עשו סקר וראו שזה העלה את הביטחון האישי של הצוותים הרפואיים. הרחיבו את זה ל-15 בתי חולים, ועכשיו הייתה כוונה להרחיב את זה לכלל בתי החולים. אני יודע שזה הועבר מהמשרד לביטחון פנים למשרד הבריאות – נעצר שם. בעניין הזה אגיש גם שאילתה לשר הבריאות, כדי לראות למה זה תקוע, כי זה חשוב, הוכח שזה מעלה את הביטחון האישי. אנחנו צריכים לקדם את החקיקה הזו יחד עם הרחבת האבטחה בבתי החולים. זו הדרך היחידה לתת להם ביטחון ולפנות להם את הזמן לעסוק במה שהם צריכים – בריאות והצלת חיים. אני עומד כאן בשמם של צוותי הרפואה ומבקש מכם שתעזרו להם ותעזרו למדינה שלנו להיות מקום קצת יותר טוב. אני פונה אלייך, גברתי, יושבת-ראש ועדת הבריאות עידית סילמן: החוק הזה חשוב לרופאים ולאחיות. מחר את עורכת סיור בבתי חולים בפריפריה, שזה דבר מבורך. מה תגידי שם לצוותים הרפואיים, עידית – שהתנגדת לשמור עליהם, שהתנגדת לחוק הזה? חברתי חברת הכנסת יעל רון בן משה, פעלנו ביחד ארבעה חודשים, אופוזיציה וקואליציה, והייתה לנו מטרה משותפת – מכשיר דה וינצ'י לבית החולים בנהריה. ידענו לשים את הפוליטיקה בצד וביחד הצלחנו להביא להישג הזה, והיום המכשיר הזה עובד. גם את היית בנהריה לפני שהמכשיר עבד ואחרי שהוא עבד. כשאני מסתובב בבתי החולים בפריפריה כולם מציפים בפניי את הבעיה הזאת של האלימות, שהם מפחדים. אני בטוח שגם בפנייך הם הציפו, ואת מודעת לבעיה הזאת של האלימות כלפי הצוותים הרפואיים. בואי נעשה את הדבר הנכון. לא אכפת לי, נעביר את זה בטרומית, אנחנו צריכים אצבע אחת בשביל שזה יעבור. אני אחכה, אחרי הטרומית נביא הצעה, נעשה את זה ביחד, תביאו ממשלתית, אבל בואו ביחד, כמו שהם שומרים עלינו, אנחנו נשמור על הצוותים הרפואיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. השר גדעון סער, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק של חבר הכנסת אופיר כץ מבקשת לתקן את עבירת תקיפת עובד ציבור הקבועה בסעיף 382א לחוק העונשין ולקבוע עונש מזערי על עבירה של תקיפת עובד חירום שלא יפחת מחודש ימים. אגב, אני רוצה לומר שחודש ימים זה עונש שבקלות רבה בית המשפט ממיר בעבודות שירות, כי כמו שאתם יודעים, המצב המשפטי נכון להיום הוא שעד תשעה חודשים ניתן להמיר מאסר בפועל בעבודות שירות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אם נעברה העבירה בנסיבות המחמירות המנויות בסעיף, העונש לא יפחת משלושה חודשי מאסר. בנוסף, מוצע לתקן את הגדרת "עובד חירום" ולהוסיף לה כבאי כהגדרתו בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה. לפי דברי ההסבר, מטרת ההצעה היא להיאבק בתופעה של תקיפה פיזית ומילולית של עובדי חירום בעת מילוי תפקידם ולהגביר את ההרתעה מביצוע עבירות כלפיהם באמצעות עונשי מאסר מזעריים, וזאת בדומה לעונש המזערי הקבוע בעבירת תקיפת שוטר בסעיפים 274-273 לחוק העונשין. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לדחות בשישה חודשים את הדיון בהצעה, נוכח קשיים רבים שעולים בה. אני אפרט אותם: ראשית, הכלל – אני יודע שכבר הפך לאופנה שכל דבר הופך לעונש מינימום. הכלל הוא שלא כל דבר הולך בעונשי מינימום. עקרונות הענישה שקבועים בחלק הכללי של חוק העונשין – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אני אדבר גם על זה. יש לכל כלל יוצא מן הכלל. הבעיה, חבר הכנסת כץ, שאתה רוצה להפוך את היוצא מן הכלל לכלל. אני אשמח לשמוע על עבירה מחוק העונשין שעליה לא צריך להטיל עונש מינימום. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה שאתה אומר זה בסדר; מה שאנחנו מביאים זה לא בסדר. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אנחנו – לא, להפך, תמכנו – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה מה שאתה אומר. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> תמכנו בהצעת החוק שלך בדין הרציפות בנושא של התעללות בחסרי ישע בעונש מינימום, והיא עברה פה לא מזמן, והעברנו – אגב, בהסכמה רחבה בבית הזה – את ההצעה שלנו לעונשי מינימום על עבירות נשק. אבל זה לא אומר שכל עבירה בספר החוקים תהפוך לעבירה עם עונשי מינימום, ואני רוצה להסביר את זה – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אני אסביר את זה. על בית המשפט לגזור את העונש המתאים בכל מקרה ומקרה בהתאם לנסיבות ספציפיות, תוך הלימה בין חומרת המעשה ואשמתו של העושה לבין העונש. אופן גזרת העונש על ידי בית המשפט הוסדר בתיקון 113 לחוק העונשין, ורוב העונשים המזעריים, עונשי המינימום שקיימים בחוק העונשין, לרבות עונש המינימום שקבוע בעבירה של תקיפת שוטר, נקבעו קודם לכן, דהיינו, לפני אותו תיקון. החריגים שחוקקו מאז הם על כף יד אחת. בנוסף, אין מקום להבחנה בין הסקטורים השונים של עובדי הציבור במסגרת סעיף 382א לחוק, כי אם אתה משתמש בענישת מינימום לגבי עובדי ציבור מסוימים, אז אתה משדר מסר שעובדי ציבור מתחומים אחרים זה חומרה פחותה, נניח תקיפת מורה, תקיפת גננת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מורה לא מוגדר עובד חירום. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> לכן, זה לא מסר ראוי לבוא ולייצר את ההיררכיה הפנימית הזאת בהקשר של עונשי המינימום. כמובן שבית משפט בכל מקום ומקום יכול להביא בחשבון את השיקולים הראויים שהציג חבר הכנסת אופיר כץ במסגרת דברי ההסבר כשהוא קובע את גזר הדין. בסוף, עוד נקודה: לא ברור למה הוספו כבאים להגדרת "עובד חירום". היה מקרה אחד, אבל יש איזה תופעה של תקיפת כבאים? אם יש תופעה כזאת, אני לא מכיר אותה. למה? הנסיבות המחמירות שקבועות היום בסעיף לא מספקות ולא נותנות מענה? עובדי חירום והצלה, חבר הכנסת כץ, נכללים כבר היום בהגדרה של מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, ולכן החוק כבר היום קובע שהפגיעה בהם בקשר למילוי תפקידם היא עבירה חמורה יותר, שעונשה שלוש שנות מאסר ולא שתי שנות מאסר כמו בעבירה, מה שנקרא, "תקיפה סתם" בחוק העונשין. בנסיבות המחמירות העונש עומד על חמש שנות מאסר. מה הן הנסיבות המחמירות? כשהתקיפה באה להכשיל את המותקף בתפקידו, למנוע ממנו או להפריע לו למלא את תפקידו. לכן, יש כבר עונש מרבי חמור יותר. אין שום טעם – ואני אומר את זה עם כל הכבוד שיש לי למציע, שהצעות החוק שלו בדרך כלל הן ענייניות – אין שום טעם לבוא ולקבוע עונש מינימום, וגם הרף העונשי שקבוע בעונש מינימום, בין חודש לשלושה חודשי מאסר, הוא לא איזו ענישה מרתיעה ומפחידה מי יודע מה. לכן אני מציע, כפי שאמרתי קודם, לדחות את הדיון בהצעה בשישה חודשים. אסור שהבית הזה, שחוקק עכשיו חוק של עונשי מינימום בעבירות הנשק שהוא הכרחי, שיעסוק בחודשים הקרובים בוועדת החוקה חוק ומשפט בעניין של חסרי ישע, בעוד חוק של עונש מינימום – אסור שיהיה פה בית חרושת לעונשי מינימום שפשוט יסתור את כל השיטה המשפטית ואת כל שיקול הדעת של המערכת השיפוטית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני השר, קודם כול, אני חשבתי וציפיתי מחברות וחברי הכנסת שכל הזמן אומרים כמה נושא הבריאות חשוב וכמה מצדיעים לרופאים ולאחיות שינסו טיפה, אפילו למראית עין, להראות שזה מעניין אותם, והם עושים איזושהי פעולה בשביל אולי להגיע לאיזושהי הסכמה, משהו למען האחים והאחיות שלנו שעובדים סביב השעון. אבל אפילו לא ראיתי משהו, איזה תהליך שנעשה; הכול רק בטוויטר, למראית עין. חשבתי שהצוותים הרפואיים חשובים, אבל כשיש ראש ממשלה שמגיע לאו"ם ותוקף את הצוותים הרפואיים, אז למה אני יכול לצפות פה מחברי הסיעה שלו? באמת שלא הרבה. לגבי הצעת החוק, אדוני השר, אני לא ממציא פה עונש מינימום, והדוגמה שנתת למה לא לעשות את זה למורים היא לא דוגמה רלוונטית, כי מורה לא מוגדר כעובד חירום; זה לא כמו שוטר או כבאי או רופא, אח או אחות, זה לא אותו הדבר. אתה אמרת: למה להוסיף את הכבאים? הרי זה לא תופעה. אז אני הולך איתך – הכבאים זה לא תופעה, בוא נוריד את זה. אתה מסכים איתי שאחים ואחיות, רופאים ורופאות, זה כן תופעה? לשיטתך, מה שלא תופעה, לא צריך, אבל אחים ואחיות זה כן תופעה; רופאים שמקבלים מכות זה כן תופעה. אדוני השר, אני אחזור, כי לא הקשבת. נתת לדוגמה את הכבאים, שזה לא תופעה. << קריאה >> שר המשפטים גדעון סער: << קריאה >> הם שונים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. אמרת שזה לא תופעה ואין הצדקה, אז אני הולך איתך – נוריד את הכבאים, כי זה לא תופעה. האחים והאחיות, הרופאים והרופאות שמקבלים מכות, זה כן תופעה? אנחנו כן רואים את זה, נכון? << קריאה >> שר המשפטים גדעון סער: << קריאה >> חמור מאוד, ולא בכדי יש עונש מרבי יותר גבוה בחוק על תקיפתם מאשר על תקיפה של כל אזרח רגיל. אבל לקבוע עונשי מינימום של חודש מאסר לא יביא ליותר הרתעה, מה אני יכול לומר? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אז למה יש את זה על שוטרים? למה על שוטרים יש את זה? אם זה לא נחוץ, למה עשו את זה על שוטרים? << קריאה >> שר המשפטים גדעון סער: << קריאה >> הסברתי. אין לי בעיה להסביר למה עושים את זה על שוטרים. גם אתה מבין, ואני לא צריך להסביר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיקי, אנחנו מושכים את השמית – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבין אם זה קשור – – – << קריאה >> שר המשפטים גדעון סער: << קריאה >> זה היה לפני התקופה – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> התופעה הזאת של תקיפת שוטרים, אנחנו רואים את זה על בסיס שבועי, אני לא אגיד יומי; על בסיס שבועי. והמשרד שאתה עומד בראשו, אני יודע שהוא נגד עונשי מינימום, וגם עם השר הקודם לא היה להם, הקודם-קודם, הוא הלך איתם ואתה שינית את זה, ואני מברך על זה. כשיש תופעה שצריך למגר, כמו עבירות הנשק, שאתה מקדם – אני מברך על זה ששינית את העמדה שלהם, שהם לא רוצים שתיגע לשופט בעונשי מינימום. ואנחנו לא מגישים כל שני וחמישי עונשי מינימום. אנחנו לא עושים את זה. יש דבר אחד, יש חוק אחד שאני מקדם כבר שנתיים, ואתה מכיר אותו, של הגיל הרך, וזה הדבר השני, כי זאת נהייתה תופעה, ותופעה מכוערת. אחים ואחיות – אין להם ביטחון, הם מפחדים לבוא לעבודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני לא אומר שזה הדבר היחיד, אבל זה דבר נחוץ. ואני מצפה מיו"ר ועדת הבריאות להצביע בעד האחים והאחיות והרופאים והרופאות. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה שמית. סגנית מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו משתתף בהצבעה אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – אינו משתתף בהצבעה אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לקרוא פעם נוספת. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר – אינו נוכח יאיר גולן – נגד בנימין גנץ – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש מישהו מחברי הכנסת במליאה שלא קראו בשמו? הסתיימה ההצבעה. בבקשה לספור. בעד – 51, נגד – 61. לפיכך, הצעת החוק לא עברה. << הצח >> הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – קציבת זמן למתן פסק דין בבית המשפט העליון), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1891/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת דוד אמסלם) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק בתי המשפט (תיקון – קציבת זמן למתן פסק דין בבית המשפט העליון), התשפ"א–2021, של חבר הכנסת דוד אמסלם. ישיב שר המשפטים. בבקשה. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה להתייחס לצביעות שקרתה פה בשעתיים האחרונות. דרך אגב, הצבועים התקשרו אליי ואמרו לי שאתם מעליבים אותם, ביקשו להחליף שם, רק בגללכם. תראו לאיזה שפל המדרגה אתם מגיעים. הרי מה קרה כאן? דרך אגב, אני מזמין אותך כבר, חברת הכנסת מיכל רוזין, בחוק המרכולים הבאנו את דוד אזולאי, זיכרונו לברכה, לכנסת מבית החולים. מבית החולים הבאנו אותו לכנסת. הוא היה חולה במחלה קשה. אני ממליץ לכם לעשות גוגל, שרן השכל והאינפוזיה, ותראו אם היא באה לכאן עם האינפוזיה ומה היא אמרה אז. היא אמרה: איך הם לא מתביישים באופוזיציה לא לקזז אותי? הביאו אותי מבית החולים. אתם יכולים להתקשר לגליק ולשאול אותו אם בשבעה שלו מישהו מכם הסכים, כולל היושב-ראש, להתקזז איתו. פתאום היום הבאתם – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> למה ללכת רחוק? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הבאתם פתאום את שירלי פינטו מהבית בשבוע – נורבגית, דרך אגב. למה הכנסתם אותה לכנסת? בגלל שטענתם שאתם הולכים לעבוד. אז הלכתם להסתובב במקום לבוא לכאן, כן? הבאתם אותה מהבית. דרך אגב, אני רוצה לספר לך, אדוני שר המשפטים, דבר מאוד קטן: יכולתם למשוך את החוק לשבוע הבא. למה להביא אותה? אנחנו לא חבורת ההצלה שלכם. אתם חצופים. מילא היה מדובר באיזה חוק חירום קורונה. פתאום אני שומע את כל להקת ההודים פה צורחת. אתם לא מתביישים? תסתכלו על עצמכם, תראו מה אתם עושים כאן יום-יום. אבל כשהכול מתהפך, זה מראה שאתם אנשים בעלי סט ערכים, מה שנקרא, תלוי ועומד בפוזיציה. כשאתם פה, יש מה שנקרא סט ערכים אחד; כשאתם מתחלפים – דרך אגב, אנחנו לא עושים לכם אפילו 10% ממה שעשיתם לנו. לכן אני מציע לכם, כבר אמר הנביא, לפחות, אני אומר לכם: בעת ההיא יידום. אני מציע לכם לשתוק, זה יותר טוב לכם. "גם אויל מחריש חכם יחשב". תשתקו קצת, לפחות יחשבו שאתם קצת נורמליים. אדוני, לפני שאני אתייחס להצעת החוק, אני חייב להגיד למר אורבך: תגיד, מר אורבך, אתה לא מתבייש? מה ביקשו פה האנשים? הגב' סילמן, מה ביקשו האנשים הדתיים? דרך אגב, זה לא קשור רק לדתיים. נשים רוצות להיכנס לחוף ללא גברים. אלו לא חייבות להיות נשים חרדיות, גם לא דתיות. חלקן מרגישות יותר נעים עם נשים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם ערביות. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> גם ערביות, בוודאי. לא, מה פתאום. אנחנו, מרצ, נחליט לכם, רק עם נשים, ותלמדו רק עם נשים, ועוד מעט הם יבואו רק עם בגדי ים לאוניברסיטה. למה? ככה בא לנו. ובכותל – רק עם נשים, בגלל שאלה אבירי שלטון החוק, אלה שאמרתי לכם, הבריונים האלימים, האנשים הכי אנטי-מוסריים. זה תמיד באצטלה של רוממות שלטון החוק בגרונם. הרי מר הנדל, אתה לא מבין דבר וחצי דבר. אמרתי, השר הנדל, אתה רק הולך כל היום ומצטלם ליד מגופים של בזק, כאילו אתה עכשיו מושך את הסיבים האופטיים, אבל החבר'ה החרדיים – יש להם קומות כשרות. למה? בגלל שהם רוצים. הם רוצים. הם רוצים פשוט בגלל החינוך שלהם. דרך אגב, אני רוצה לספר לך, מר הנדל, יש אנשים לא חרדים שמשתמשים באותן קומות, בגלל שהם לא רוצים שהילדים שלהם יהיו חשופים למה שקורה באינטרנט. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא חשוב, באמת, הילדים. עכשיו, מה קורה? איך אתה מזהה את הטלפון אם הוא כשר? לפי מספר הטלפון. אז מה אתה רוצה לעשות, ניוד? הרי אם מישהו רוצה לפתוח? בבקשה, רוצה עוד קומה? תן לו, בבקשה. הרי אף אחד לא מכריח אף אחד להיכנס לטלפון הכשר. אז מה אתה עכשיו עושה? מכריח אותם להשתמש בטלפון הכשר הפרוץ. זה מה שאתה רוצה? אתה מבין, אפילו שאתה לא מבין את האירוע – הרי הקדשתי לו לפחות עשר שעות – הדבר הזה יכול להיפתר בטוב ובדרך ארץ, ומה שנקרא בוודאי ובוודאי עם האוכלוסייה שנזקקת לכך. דרך אגב, מר הנדל, לך זה לא נוגע. זה בדיוק כמו חוק הכשרות. הרי כל הצד הזה לא אוכל כשר בכלל, החרדים בכלל אוכלים את הכשרויות שלהם, אז אתם רוצים לקבוע לדוד אמסלם מי יהיה הרב על הלוח? תבינו לאן הגעתם. עוד מעט אנחנו נכניס חוק שבקיבוצים יהיו חייבים לאכול כשר, נעביר את זה פה. רק בחדרי האוכל שבקיבוצים חייב להיות אוכל כשר. נו, מה תעשו? מה תעשו? הרי תעלו לכאן ותגידו: נכנסתם לנו לקיבה, נכנסתם לנו לצלחת. אתם לא מתביישים? הרב הרפורמי, אתה בראשם, אין לכם בושה וכלימה? << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות ה תורה): << קריאה >> הוא לא רב. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הרפורמי, אמרתי, שבא לכאן עם מתווה הכותל, שהם עצמם קוראים לבית המקדש בית מטבחיים פרימיטיבי, והיום רבים שם כדי לקבל את הצ'קים. עכשיו אני רוצה להתייחס, אדוני שר המשפטים, לעוד נושא שאולי ירתק אותך ויעניין אותך קצת. אני מדליק מהדורת חדשות לא מזמן, ערוץ 13, ואני לא מאמין למה שאני רואה שם. יש שם כתבה כעל כ-60 פדופילים במדינת ישראל, כן? שמישהו סחט אותם. איך אנחנו יודעים שהם פדופילים? איזה מישהו בא והתחזה באינטרנט לילד, קבע איתם פגישה וסחט מהם כספים. מה עשתה הפרקליטות? הכניסה את הסוחט ל-13 שנים. ואת הפדופילים? צו איסור פרסום. מר מנדלבלוף, התחרפנת? הכובע זז לך? הלך לגמרי הקסקט? הרי עכשיו יש 60 פדופילים שמסתובבים בחוץ. הרי ברור לך שאותו סוחט קטן ושפל – הוא גילה אותם. זה לא שהוא צדיק, אבל במקום שתיקח אותו, תעשה אותו עד מדינה נגדם, אתה פשוט לקחת אותם כדי שיעידו נגדו. אתה מבין שבסוף מסתובבים עכשיו אנשים פדופילים שמתעסקים עם ילדים? חשבתי במוחי למה עשית את זה. אולי אתה מכיר שם מישהו? אולי אתם מכירים מישהו? למה לא תפרסמו את השמות של אותם אנשים? הרי ממה נפשך? אם אותו אחד הגיע אליהם, כפי שאמרתי, הוא הציג את עצמו כילד. אז אתה מבין את החוצפה שלך? אתה מבין שאתה אפילו מסכן את הציבור במדינת ישראל? על זה לא צריכה להיפתח חקירה בלתי תלויה, רק כדי להבין למה הגאונים בפרקליטות שם סגרו? יכול להיות שזה מישהו מהחבר'ה שלכם או מישהו אחר שאוחז אתכם? הרי אף אחד בציבור לא מבין מה קורה פה. זה לא סיגר, אלה אנשים שעכשיו, ברגע זה, מסתובבים ומסכנים ילדים, אבל מה, אתה תשמע את מיכל רוזין? מה פתאום. אתה תשמע את שרת התחבורה? חס ושלום, שום דבר, הס. הפדופילים ימשיכו לחגוג. זה רק מראה לכם איך המערכת הזאת עובדת. ועכשיו אני בא לחוק. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אולי שי ניצן בספרייה הלאומית יכתוב ספר. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני בא לחוק. אני הגשתי הצעת חוק שבית המשפט העליון יהיה מוגבל בזמן, וגם מה שנקרא, בדיון בתיקים, תיק שנכנס ראשון – יוצא ראשון, דנים בו קודם כול, כמו תור בקופת חולים, ללא פרוטקציות. אתה ניגש לבית המשפט, מגיש עתירה, השופטים מחליטים מה עושים איתה: בא להם – דנים בה; לא בא להם – שמים אותה בצד. אתה יכול לחכות עשר שנים. לא יעלה על הדעת שאזרח במדינת ישראל מגיש בקשה לבג"ץ – הוא צריך לקבל פסק דין. יש אמנת שירות מינימלית אפילו בעירייה. אתה מגיש תלונה, אתה מקבל איזושהי תשובה בפרק זמן סביר. לכן, אדוני שר המשפטים, אזרחי מדינת ישראל משוועים להשתחרר מחניקת הלפת שלופתת אותם בצווארם על ידי בתי המשפט והפרקליטות. נמאס, לא רוצים יותר. לא רוצים כזה דבר. אנחנו רוצים לקבל שירות. לא יעלה על הדעת שכשאנחנו כאן, כשהגישו בג"ץ נגד אדלשטיין – בא להם, תוך שבוע דנו בזה. למה? היה מדובר בגנץ והשמאל; כשדוד ביטן הגיש, ואתם הייתם צריכים להקים ממשלה, אז בא להם בטוב, יש להם זמן, היה להם זמן לנסוע קצת לנופש, ללכת, שלושה חודשים, עד שהעברתם את התקציב, ואז אמרו לנו: אנחנו לא מתערבים. לכן, אם אנחנו בכלל רוצים להחזיר קצת, טיפ-טיפה מהאמון – אדוני שר המשפטים, אני רוצה לספר לך, אני יודע שההצעות שלי לא עוברות – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני גם, אתה יודע, לא בונה על זה. לא בונה לא על הצוות שלכם, ההיגיון וכו'. אני בונה סט חוקים. אתה תראה שבסוף, כשאני אסיים אותו, זאת תהיה הרפורמה שלנו, כשנבוא, תוכנית עבודה מסודרת, לא דיבורים כמוך – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אמסלם, תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – תוכנית עבודה אמיתית שאזרחי מדינת ישראל ירגישו אותה מייד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כאילו לא היו 12 שנה עכשיו של שלטון מסודר שלך, אמסלם. איפה היית 12 שנים עכשיו? היית באופוזיציה? איפה היית 12 שנה? איפה היית? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אולי שי ניצן, בג'וב החדש שתפרו לו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם – שקט – רק להגיד לך על נושא של קיזוזים – אני מדבר אליך, אתה יכול לא להאזין. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איפה היית, אדוני? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כשניגשה אליי חברת כנסת שהרגישה לא טוב – והשמות לא חשובים – באותה שנייה אני קיזזתי אותה, באמצע התקציב. כשצלצלה אליי חברת כנסת ואמרה שיש לה עניין משפחתי בחו"ל – קיבלה ממני במיידי חמישה ימים, בתפקידי הנוכחי, ואף אחד לא הרגיש בכלל שלא הצבעתי. כשניגש אליי, צלצל אליי חבר כנסת ואמר לי שהוא עם משפחתו בחופשה בצפון, אמרתי לו: אל תדאג, לא ימצאו אותי, אני מקזז אותך. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לכן התקזזת במרכולים עם דוד אזולאי, זיכרונו לברכה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה במרכולים לא התקזזתם? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ולכן – הבנתי אותך. אם היו ניגשים אליי – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הוא היה עם אינפוזיה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ארבל, תקשיב, אל תצעק. אל תצעק. אם היו ניגשים אליי, הייתי כמובן גם מתקזז. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לא מאמינים לך למילה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לספר לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ארבל, על הסגנון, הזלזול. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אתה קראת לי שקרן לפני דקה במליאה. אתה מדבר אליי? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא שמעת אותי אפילו. לא אמרתי. לא שמעתי אותי. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> נרשם בפרוטוקול. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא שמעת אותי. תבדוק את הפרוטוקול. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> יש לך בטלפון, שלחתי לך. ממלכתי. הממלכתי שלנו. אתה קורא לי שקרן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תבדוק, בבקשה. חבר הכנסת ארבל, א. לא שמעת אותי. לא אמרתי. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אתה מצולם בערוץ הכנסת, אל תשקר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שמעת אולי את שפת השפתיים, אבל לא שמעת. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אה, שפת השפתיים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שר המשפטים, בבקשה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> שפת השפתיים. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אצל שירלי פינטו מדברים בשפת השפתיים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> שפת השפתיים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שירלי פינטו היא נורבגית, לא צריך לקזז אותה. היא יכולה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כשאתה מאשים אותי בדברים שהם לא נכונים, מה לעשות. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> זה מצולם. זה מצולם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. האשמת אותי בדברי שקר. אתה צודק – – – << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> היא לא נכבדה כל כך אם אתה היושב-ראש. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> תכבדו את היושב-ראש. אתם לא יכולים לדבר נגד רשויות אחרות שהן לא מכבדות את הכנסת ובעצמכם לא לכבד את יושב-ראש הכנסת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, הם לא מכבדים אותנו. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אתם לא יכולים, לדעתי. יושב-ראש הכנסת הוא ראש הרשות המחוקקת. תלמדו לכבד את ראש הרשות המחוקקת. מילא אתם לא מכבדים את ראש הממשלה; אתם לא מכבדים את נשיאת בית המשפט העליון. לפחות את יושב-ראש הבית – תשאירו משהו קטן. קטן. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> סליחה, כבוד לא מקבלים, כבוד זה משהו שרוכשים. אחרי שהרסתם את הבניין הזה לדורות קדימה, אין לך שום זכות לומר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם מבזים את מדינת ישראל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך אמר הפסוק – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> את קובעת מה יש זכות לומר ומה אין זכות לומר? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> כן, אני קובעת, אני קובעת. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> את קובעת – או-אה. או-אה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> וגם הפרדת רשויות קובעת. אבל אין הפרדת רשויות אצלכם, כי הח"כים שלכם הם בעצם זרוע של הממשלה שיושבת בוועדות, ולכן אין הפרדת רשויות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אם הייתם מכבדים את האופוזיציה זה לא היה נראה ככה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> תרשו לי להתייחס להצעת החוק של חבר הכנסת אמסלם, ברשותכם, למרות שחבר הכנסת אמסלם הגיע לנושא של הצעת החוק רק בשתי הדקות האחרונות לנאום – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> זה מספיק לו. אנחנו מבינים – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> – – מתוך עשר דקות. אני יושב ומחכה: מתי תגיע ההנמקה על הצעת החוק? שמונה דקות זה תחת הסעיף "שונות", ובשתי הדקות האחרונות מגיעים להצעת החוק. עכשיו – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ותחת איזה סעיף מינית את שי ניצן לרקטור הספרייה הלאומית? איזה סעיף, של שחיתות, מרמה או הפרת אמונים? לפי איזה סעיף מינית את שי ניצן לרקטור הספרייה הלאומית? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, תודה. חבר הכנסת קרעי, תפסיק לצעוק. חבר הכנסת קרעי, אני קורא אותך לסדר. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> ובין לבין כבר עברו שתי דקות ועוד לא התחלת לדבר על הצעת החוק. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בניגוד לחוק. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אחרי שתי דקות, כבר בתוך הדקה השלישית. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אתם לא מאפשרים, אתם לא מאפשרים. אדוני היושב-ראש, אני מאוד מעוניין להשיב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, השר. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> עכשיו אני אגיד לכם, גם יש סיבה ויש טעם למה המציע הגיע להצעת החוק רק בסוף דבריו. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אבל למה אתה לא מדבר על הצעת החוק כבר שלוש דקות? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת ברק, די. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> כי הצעת החוק היא כל כך מופרכת, שקשה מאוד לנמק אותה. כשבא חבר הכנסת אמסלם ואומר – אני עכשיו מצטט: בהצעת החוק בית המשפט צריך לדון לפי סדר הגעת הנושאים למזכירות בית המשפט, או בלשונו: כמו תור בקופת חולים. לא משנה דחיפות – דחוף, לא דחוף, חשוב, לא חשוב. נניח אדם נמצא במעצר עד תום ההליכים, נניח נגד אדם יש צו הריסה. מה זה משנה? זה LIFO – last in, first out. זה קופת חולים. הרי זה דבר הזוי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם בקופת חולים יש דחיפות. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> הרי, חבר הכנסת אמסלם, אתה מבין שאתה מציע דבר הזוי – לבוא ולשלול את שיקול הדעת של בית המשפט מה רמת הדחיפות. אולי אדם זקוק לסעד בנושא בריאותי? אולי אדם יושב במעצר עד תום הליכים? אולי אדם – הולכים להרוס את ביתו, או שזה הליך אחר? הרי ההצעה היא אפילו לא הליך שמתייחס רק לעתירות לבג"ץ, זה כל הליך בבית המשפט העליון: ערעור אזרחי, ערעור פלילי, עתירה לבג"ץ. לפי הסדר, קופת חולים. זה כמו לבוא ולהגיד שלראש הממשלה – ולצורך העניין, תדמיין שזה ראש הממשלה שאתה רוצה שהוא יהיה, כי אני יודע שאחרת זה קשה לכם, אז תדמיין שזה ראש ממשלה שאתה רוצה – לא יהיה לו שיקול דעת מה עולה על סדר-היום של הממשלה. הגיע משהו למזכירות הממשלה? LIFO, כמו תור בקופת חולים. אין לראש הממשלה שיקול דעת, הוא לא יכול להחליט. מישהו הגיש? לפי הסדר. דחוף, לא דחוף, חשוב, לא חשוב – קופת חולים. אבל למה כל כך קל – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, אנחנו מדברים בהצעה רק על בית המשפט העליון. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> בית המשפט העליון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא משנה שאתה משקר שכל ערכאה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> לא נכון, אמרתי בית המשפט העליון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא נכון, אמרת קודם בכל ערכאה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> לא, אמרתי בכל סוגי ההליכים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תשמע את עצמך. תקשיב. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אמרתי בכל סוגי ההליכים, כי בית המשפט העליון, כמו שאתה יודע, חבר הכנסת אמסלם, דן בערעורים פליליים, הוא דן בערעורים אזרחיים והוא דן בעתירות לבג"ץ. כל הדברים האלה הם על סדר-יומו. אולי הוא בכלל צריך לדון בעתירות לבג"ץ לפני האירועים הפליליים, למרות שאנשים יושבים בכלא, כי זה כמו תור בקופת חולים, וקודם צריך לדון במה שהגיע קודם? זה דבר – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, מתי הם מקבלים את ההחלטה? לא, אבל תמשיך את הצד השני, את ההמשך. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, הרי לא היית מעלה על דעתך להציע לראש ממשלה – אני לא מדבר על ראש הממשלה המכהן, נניח ראש הממשלה הקודם – להגיד לו: תשמע, אדוני, אין לך שיקול דעת מה עולה בישיבת ממשלה, אתה תדון לפי סדר ההגשה. למה קל לך לעשות את זה לגבי בית המשפט העליון? כי אתה רוצה לנהל אותו. אתה רוצה לשלול את העצמאות של בית המשפט. אתם לא רוצים רשות שופטת עצמאית. זה לא שאתם לא רוצים תיקון או שינוי או רפורמות, אתם רוצים לנהל את בית המשפט. להגיד מה תשדרו ומה לא תשדרו – ההצעה שחבר הכנסת לוין הוריד מסדר-היום; להגיד במה תדונו ובמה לא תדונו, באיזה סדר תדונו. והעונשים? אנחנו נקבע לכם גם, כמו ההצעה הקודמת שנפלה, אנחנו נקבע לכם מראש את כל העונשים. לא יהיה לכם שיקול דעת. איזו מדינה מערבית אתה מכיר, חבר הכנסת אמסלם – ואתה יודע מה? אני אפילו לא מתעקש על מדינה מערבית – איזו מדינה בעולם אתה מכיר שדבר כזה קיים בספר החוקים שלה, שאין לבית המשפט שיקול דעת לקבוע את סדר הדיונים בו בנושאים השונים? הרי אין דבר כזה. לכן, אפשר להגיע לנמק את זה בשתי הדקות האחרונות, בקטנה כזה, בסוף הדיון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש לי עוד שלוש דקות לנמק לך, אם לא הבנת אותי. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> תאמין לי שהבנתי, ותאמין לי שהבנתי היטב. וגם ההליכים – אז אני רוצה לומר שברוב ההליכים, הממוצע הוא פחות משנה, בסעיף הראשון של הצעת החוק. עתירות לבג"ץ – בממוצע חיי מדף הם חמישה חודשים וחצי; בממוצע, אני אומר בממוצע. זה לא אומר שאין תיקים שמתארכים, והשאיפה לקצר היא שאיפה טובה ונכונה. בערעורים פליליים – 8.6 חודשים; בערעורים מינהליים – 11 חודשים; בערעורים אזרחיים – למעלה משנה, 15.5 חודשים. לפי הסטטיסטיקות, בכולן יש ירידה. אני מדבר על בית המשפט העליון, שבו אנחנו עוסקים בהקשר של הצעת החוק. פרקי הזמן האלה, בעניין הזה – אני לא מדבר על כל מערכת המשפט; אני מדבר על העניין הזה שאנחנו דנים בו בהקשר של בית המשפט העליון – הם קצרים מאלה שהומלצו על ידי נציבות אירופית לבחינת יעילות מערכות צדק בשנת 2016. אבל יכול לקרות, יכול לקרות – ויש בעיות קשות במערכת המשפט שמחייבות לחתור לקיצור ההליכים, ובזה אין מחלוקת בינינו – יכול לקרות, חבר הכנסת אמסלם, שתיק מסוים אורך מעל לשנה מסיבות שונות שאפילו לא תלויות בבית המשפט. לא הכול תלוי בבית המשפט. לפעמים תובעים בעתירה לבג"ץ להתקין תקנות, והתקנות לא מותקנות באשמת השר או המשרד הממשלתי, או שיש ארבע מערכות בחירות ברצף, כי זה מתאים למישהו, ואז הדבר מתעכב, ובית המשפט לא יכול לתת פסק דין. אז לא כל דבר. אני נותן את זה סתם כדוגמה, ואני יכול לתת עוד הרבה דוגמאות. לכן, הצעת החוק הזו, על שני הרכיבים שלה, לא נכונה. צריך לעשות, לפעול, בכל ערכאות השיפוט, לקיצור לוחות הזמנים – זה דבר נכון. אי-אפשר לשים מיטת סדום, לא בסדר קביעת הדיונים ואפילו לא בלוחות הזמנים, כי הדבר הזה בסופו של דבר לא יכול להביא צדק בכל מקרה ומקרה. לכן, אני מציע למליאת הכנסת להצביע נגד ההצעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים. חברי הכנסת, נא לשבת, בבקשה. המציע רוצה לעלות? בבקשה. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני שר המשפטים, אני השארתי שתי דקות לנימוק בגלל שחשבתי שזה טריוויאלי, לכן חשבתי שתבין בתוך שתי דקות. אני רוצה להגיד לך, כמעט אין מערכת אחת שאין לה אמנת שירות ואין לה סטנדרטים. לכאורה, לפי שיטתך, גם אם בית המשפט העליון לא ינמק עוד 50 שנה, הכול בסדר. אני רוצה לספר לך שגם אדמות גולובנציץ בדרום – זה יושב בבית המשפט שנים. לכן, אדוני השר, יש שני תנאים מצטברים. אני לא אמרתי שבית המשפט צריך לפסוק בתוך יומיים. בוודאי ובוודאי לדון בנושא – בדיוק כמו שאמרת, FIFO – ובוודאי ובוודאי שהוא יכול לדון בזה, ולפתוח את הדיון, ולקבוע דיון המשך בעוד שלושה חודשים. אבל אני חושב שאזרח במדינת ישראל זכאי במינימום לקבל שירות מינימלי של שנה. הוא לא יכול להיות תלוי ועומד. אתה מספר לנו שאם יש תקנות ויש דברים כאלה ואחרים – אנחנו לא מדברים על זה. אנחנו מדברים על דברים שתלויים בבית המשפט. אמרתי לך, כשהיה לנו הסיפור עם אדלשטיין, תוך שבוע קיבלנו פסק דין. כשהיה לנו עכשיו, עם הממשלה שלכם, לגבי הוועדות, של ביטן – ארבעה חודשים. למה? בגלל שבית המשפט העליון זה המפלגה שאתם השלוחים שלה פה. לא התאים לו שנרוץ מהר, לכן, עד שלא העברתם תקציב, הם נרדמו. דנו עכשיו. בוא תספר לי, אתה, מה כובד הראש? מה השתנה בארבעה חודשים? מה קרה להם? מה קרה? פתאום עכשיו זה לא היה חשוב? הכנסת לא התנהלה בלי ועדות? הרי אתה יודע שזה סיפור פוליטי פר אקסלנס. לכן, אדוני שר המשפטים, אני למדתי שגם בחוקים, ובכל דבר – לשופטים אתה לא משאיר מרווח של שיקול דעת איפה שלא צריך. איפה שלא צריך – לא, יש חוק. תנהג לפי החוק. ברגע שאתה פורץ ויש שיקול דעת, אתה מגיע למחוזות שאתה לא מאמין, לכן גולובנציץ לא יקבל דיון ולא יקבל פסק דין. דרך אגב, כשאתה לוקח לי את הממוצע – הרי אתה מכיר את אותו סיפור של אותו אחד שטבע בבריכה הממוצעת, 30 ס"מ. אנחנו לא מדברים על ההחלטות שקיבלנו כאן עכשיו לגבי יולי אדלשטיין, כשהוא היה היושב-ראש. זה הוריד את הממוצע במכה אחת, בוודאי, הוא הוריד את הממוצע בעוד שלושה או ארבעה. אם תעשה סטטיסטיקה, בעצם נתנו להם פסק דין אחרי שנתיים-שלוש. לכן אני חושב, אדוני שר המשפטים, שאין דבר יותר טריוויאלי מזה, אבל מבחינתך בית המשפט העליון מנהל את המדינה ואף אחד לא אומר לו כלום. דרך אגב, גם לכנסת וגם לממשלה יש מי שאומר משהו. בית המשפט העליון – אני ואפסי עוד. אני אדון הארץ. אני קובע הכול. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני קובע – איך אמר הגשש? מהו מזג האוויר, מה השעה ומה התוצאה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. נא לשבת, בבקשה. אנחנו עוברים להצבעה. סגנית מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נא לקרוא פעם נוספת. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח נפתלי בנט – נגד יואב גלנט – בעד בנימין גנץ – נגד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד עמיחי שיקלי – אינו נוכח << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש מי מחברי הכנסת במליאה שלא קראו בשמו? נסגרה ההצבעה. נא לספור, בבקשה. הצעת חוק בתי המשפט – להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 52, נגד – 59. הצעת החוק לא עברה. אנחנו ממשיכים בסדר-היום. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> כמה כמה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 52 נגד 59. << הצח >> הצעת חוק למניעת חרם חברתי בבתי ספר, התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2338/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מאי גולן) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הצעת חוק למניעת חרם חברתי בבתי הספר, של חברת הכנסת גולן. ישיב סגן שרת החינוך חבר הכנסת יצחק הלוי. בבקשה. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> השרה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מה, מה? << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> השרה תשיב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השרה תשיב? אוקיי. השרה תשיב. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מוגשת היום הצעת חוק שנקראת הצעת חוק למניעת חרם חברתי וביוש בבתי הספר, הצעת חוק – תודה – מאוד תקדימית, מאוד חדשנית, שכשהגשתי אותה כשרק נכנסתי לכנסת ישראל לפני שנתיים. אנשים עדיין לא ידעו איך להכיל את זה, איך להבין את זה, כלומר – מה יהיה? תתערבי בין הילדים? תגידי להם מה לעשות? איך תעשי את זה? זה הגיע לכדי מצב שתלמידים מתאבדים וכל עולמם חרב עליהם, ועל ההורים שלהם, ועל המשפחות שלהם, אז הבינו שחייבים להתערב. אני רוצה קודם כול לנצל את ההזדמנות להודות לחברי חבר הכנסת יריב לוין, שעזר לי ליזום את החוק. ואני רוצה שאנשים יבינו שהחוק הוא לא משהו מועתק, הוא לא איזה המצאה – זה חוק של יש מאין. זה חוק שמגדיר סוף-סוף מהו חרם חברתי, נותן תוכנית שיקומית גם למוחרם וגם למחרים, ובעצם נותן מענה להורים ולתלמידים בתוך בתי הספר – מענה שלא היה היום. הצעת החוק הזאת באה לעולם לא משום פופוליזם ולא משום דמגוגיה – היא באה לעולם מסיפור אישי שלי, חברת הכנסת מאי גולן, שהייתה ילדת אינטגרציה מזרחית, מדרום תל אביב, שבעל כורחה שולבה בבית ספר מאוד אליטיסטי בצפון תל אביב ועל בשרה החי, ילדה בגיל עשר, עברה חרם קשה מנשוא במשך חמש שנים. החרם הזה, לטוב ולרע, עיצב את מי שאני, אך סביר להניח, סביר להניח מאוד, שאם תלמיד או תלמידה אחרים היו עוברים את אותו חרם היום, אני לא יודעת אם הנפש שלהם הייתה שורדת את זה. אני שרדתי את זה למרות הכול, ונכון, הפכתי להיות נערה מתבגרת יותר חזקה, אך חמש השנים הקשות האלה היו קשות מנשוא. ברגע שנכנסתי לכנסת ישראל הבטחתי לעצמי שאני אעשה את מה שהבטיחה לעצמה אותה ילדה, אותה נערה אז, בגיל 10 ו-12, שאם יבוא יום ואני אהיה באיזה עמדת כוח, אני אילחם כדי שאף תלמיד או תלמידה לא יחוו על בשרם את מה שאני חוויתי. חרם חברתי פוצע את הילד. ואני יכולה לספר לכם שלי, אישית, שנים, שנים, לקח להתגבר על מה שאני חוויתי. אני מכירה אנשים גם בכנסת הזאת שעשרות אלפי אנשים מצביעים להם, שהם אנשים חזקים מאוד, והם מספרים לי שגם היום הם מתעוררים בלילה מסיוטים שבהם הם עדיין בבית הספר ההוא. הם צריכים להזכיר לעצמם שהם לא אותם ילדים בכיתה. אנחנו חיים היום בעידן של רשתות חברתיות, בעידן של אכזריות, של שיימינג, של ביוש שאי-אפשר אפילו לתאר, שהוא לעיתים קשה יותר מאלימות פיזית. רוצחים נפשות היום בכיתות שלנו. הורים שולחים את הילדים שלהם, הדבר הכי יקר להם, הדבר הכי יקר להם, הדבר שהם ייתנו את חייהם עבורו – ובסוף אנחנו לא יודעים לאן אנחנו שולחים אותם. הילד לא מספר. אני יכולה לספר לכם שאני לא סיפרתי. שנים לא סיפרתי. הייתי ילדה חזקה. הייתי נכנסת לשירותים של בית הספר ובוכה, בוכה, בוכה, מנגבת את הדמעות ויוצאת כדי שאף אחד לא יראה שבכיתי, כדי להישאר חזקה. לא הייתי מספרת לאימא שלי, האימא החד-הורית שלי, שידעתי שאין לה יכולת, אין לה יכולת להגן עליי. לא הייתי מספרת לה מה עובר עליי כדי שהיא לא תצטרך להתמודד עם זה שמשפילים את הילדה שלה יום-יום על העובדה שהיא מדרום תל אביב, שהיא בת לאם חד-הורית, שהיא מזרחית ושהיא ענייה. סביר להניח שאם החרם הזה היה מתקיים היום, הילדה הזאת הייתה מתאבדת. הילדה זאת בחרה לתעל את ההשפלה הזאת לכוח, אבל אני, היום, כשאני עוברת ליד בית ספר, ורואה ילד יושב בצד, אני לא יכולה ללכת, אני לא יכולה להמשיך; קרה לי רק עכשיו, בבלפור בתל אביב. ראיתי ילד יושב בצד, וחיכיתי שעה מחוץ לבית ספר כדי לראות שמישהו בא אליו. עד שהלכתי לשומר ואמרתי לו: אתה יודע שהילד יושב פה בצד? איפה המורה? איפה המחנך? הילד יושב ובוכה. את הדברים האלה אף אחד לא יודע, אף אחד לא מבין, ואנשים חזקים מסרבים לספר. ואני יודעת שבכנסת שלנו, כשאנחנו היינו בשלטון, החוק הזה היה צריך לעבור. ואני אומרת כאן: אני מתביישת שהוא לא עבר. אני אומרת את זה בצורה חד-משמעית, בלי להתבייש. החוק הזה, כמו שאמר לי חברי חבר הכנסת יריב לוין, היה צריך להיות החוק הראשון שהיה צריך לעבור, הראשון. אבל הוא לא עבר, כי לא היה כסף, ולא היו תקנים, ולא היו מספיק פסיכולוגים, ולא היה מענה. והיה אפילו מישהו במשרד החינוך שאמר לי: מה זה חרם? הוא הסתכל עליי בעיניים ואמר לי: מה זה חרם? אז אני מבינה שיש אנשים שלא מתחברים, שלא מבינים. גם ניסנקורן וגנץ באותה תקופה, מה לעשות, ראו את החוק הזה ופסלו אותו, לא רצו לדבר עליו. אני רואה את שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, ואני יודעת שהרפורמה הזאת היא בליבה. לכן אני מתחייבת, מתחייבת, שאם הממשלה הזאת תעשה משהו בנדון – אני לא רוצה להשמיץ, לא רוצה קרדיט, לא רוצה שום מלחמה על פוליטיקה. אני יודעת שבחוקים שלנו בכנסת יש המון פוליטיקה. אני יודעת שכשהצעת חוק שלי עולה היא מקבלת וטו אוטומטי. אני יודעת שפוסלים פה חוקים על ימין ועל שמאל, אבל אני יודעת שאכפת לך מזה. אני יודעת – אני ראיתי אותך מדברת על זה, למרות שחורה לי שזה לא עובר כחוק, ותהיה רפורמה; אני מאוד חוששת שמא מחר תהיה ממשלה אחרת ויהיה שר אחר, יהיה שר אוצר אחר, וזה לא יעניין אותו, זה לא יהיה בליבו, והרפורמה הזאת יכולה להשתנות. אני לא אתן לילדים של מדינת ישראל לשלם את המחיר, ואם יש רפורמה עכשיו שמכסה את כל הדברים – הינה, אני מתחייבת כאן – אני לא אמשוך את החוק או אעביר את החוק להצעה לסדר-היום בוועדה לזכויות הילד של חברת הכנסת מיכל שיר, כדי שידובר על זה וימשיכו. אני רק אסיים בזה שאני מסתכלת על כל הילדים שהיו איתי בבית ספר ועל כל הילדים שהיום בבית ספר, על כל מי שיודע מה זה להיות מוחרם ומחרים. אני לא אעזוב את הנושא הזה לרגע, ואני אמשיך להיאבק למען ילדים באשר הם. וגם אותו הורה שישב איתי בוועדת החינוך, שהבן שלו התאבד בגלל שהוא היה מוחרם, ואמר לי: מה יהיה עכשיו? אני מסתכלת עליך, ואני מבטיחה לך – אני לא אומרת את שמך – אני מבטיחה לך שאני חיילת שלכם במאבק הזה נגד חרמות בכלל. השינוי צריך להתחיל אצלנו, זה נכון, כדי להוות דוגמה, אבל לצערי, האכזריות של הרשתות החברתיות מובילה ישר לתוך מה שקורה בכיתות בתי הספר, ואני מבטיחה שלא משנה מה יקרה, אני ארתום את הקואליציה ואת האופוזיציה למאבק הזה כל זמן שאני אהיה בכנסת, כי אין דבר יותר חשוב מהילדים שלנו. תודה רבה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כל הכבוד, מאי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בהחלט מרגש. שרת החינוך, בבקשה. << דובר >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר >> סוף-סוף עולים הדברים האמיתיים כאן על סדר-היום. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת מאי גולן – ראשית, אני רוצה לומר למאי תודה רבה על זה שהעלית את הנושא החשוב הזה על סדר-יומה של הכנסת. אי-אפשר להישאר אדישים למילים המרגשות שלך. היו לנו גם כמה שיחות, ואני יודעת עד כמה הנושא הזה הוא בנפשך. אני חושבת שהנושא הזה צריך להיות בנפשה של החברה כולה, במיוחד בימים האלה שאנחנו נמצאים בהם. ואת יודעת מה, כשאנחנו דיברנו וסיפרת לי על תחושת ההחמצה שלך מהכנסת הקודמת או מהממשלה הקודמת, יכולתי לחוות ולהרגיש את התחושה שלך. אבל כשאני חושבת על זה עכשיו, אני חושבת שאין נכון ומתאים יותר מאשר להעלות את הצעת החוק הזו דווקא עכשיו, ואסביר לך גם למה. אנחנו אחרי תקופה ממושכת מאוד מאתגרת, מאוד מורכבת עבור ילדי ישראל. שנה וחצי שהם ישבו בבית, בלי שגרה, בלי מבוגר שנמצא איתם כל הזמן כמו שקורה בבית הספר. גם כשההורים בבית – אנחנו יודעים שגם ההורים חוו חוויות מאוד מורכבות: אנשים שלא ידעו מה קורה עם הפרנסה שלהם, בית שהוא מאוד מאוד לחוץ. הילדים התמודדו עם כל הדבר הזה, ואנחנו ידענו שהם יגיעו עם מורכבות נפשית ורגשית לתוך המערכת, והדבר הזה יביא להתפרצות של כל מה שאת מתארת כאן, ואנחנו חווים את זה במערכת. גל האלימות שאנחנו חווים בחברה בכלל מכה גם בתוך מערכת החינוך. ואני לפני כחודש החלטתי שאני עוצרת את המערכת ליום אחד ואומרת: חברים, אנחנו עוצרים כדי לדבר רק על הנושא הזה, שיהיה פה מסר ברור של "עד כאן", שאנחנו במערכת לא נכיל את הדבר הזה יותר. אבל זה לא מספיק לעצור את המערכת ליום אחד, כי זה משהו שצריך להיות בשגרה וצריך לטפל בו. ואני אמרתי כבר מתחילת השנה, שאת השנה הזו אני לוקחת לי כמשימה לצמצם את הפערים הרגשיים והחברתיים שהילדים מגיעים איתם. אנחנו הצבנו תוכנית לפני כשבוע, תוכנית שמתייחסת בדיוק לנקודות שאת מעלה. קודם כול, יש בתקציב לטובת כל הנושא של ייעוץ חינוכי – תגבור שעות הייעוץ בתוך בתי הספר; מתן סדנאות אם זה לתלמידים ואם זה למורים – מורים וצוותי הוראה גם הם צריכים את הכלים וגם את הליווי והתמיכה אחרי שנתיים מאוד מאוד מורכבות שהם בעצמם חוו; סדנאות של ההורים, כי גם ההורים לא יודעים הרבה מאוד פעמים איך להתמודד עם מצוקה של ילד, שלא לדבר על זה שאנחנו חווינו חוויות בתוך המערכת של הורים שמחרימים ילד. אנחנו פוגשים את האלימות בכל רובד אפשרי, אם זה בין הילדים לבין עצמם, אם זה בין הילדים לבין הצוותים, אם זה מהצוותים כלפי ילדים, אם זה הורים כלפי צוותים. אנחנו חווים אותה באמת בכל רמה אפשרית: אלימות מילולית, חרמות, שיימינג, אלימות פיזית, התנהגות מינית לא מותאמת, שבעיניי זה הדבר הכי נורא שיש, כי זו לא פגיעה מינית, זו חוויה מינית שהילדים חווים והם לא יודעים בכלל שהם נפגעים, שלא לדבר על אלה שפוגעים, שהרבה מאוד פעמים הם לא יודעים שהם פוגעים. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מחזירים בחזרה את כל המודעות וההסברה ואת כל מה שצריך כדי שהילדים יבינו באיזו מציאות חיים הם נמצאים. אז נכון שיש תקציב, תקציב מאוד גדול – 438 מיליון שקלים ייעודיים לטובת הדבר הזה, תוכנית שתהיה למשך כל השנה, ואנחנו כמובן נבנה אותה גם לעתיד. אבל אני מוכרחה לומר לך משהו, מאי: הסיפור הוא לא רק כסף. הסיפור הוא תשומת לב – שילד מוחרם ויודעים שיש חרם. אז זה לא משנה אם יהיה לי עכשיו עוד תקציב או פחות תקציב, עוד יועצת או פחות יועצת – זה חשוב, הכול חשוב; צריך להיות מסוגלים לשים את זה על השולחן ולעצור את זה, פשוט לעצור את זה ולא להתעלם. אני כל הזמן אומרת – ואני מסתובבת הרבה מאוד בבתי ספר, ואני פוגשת ילדים ואני אומרת להם: מספיק ילד אחד או ילדה אחת כדי לעצור חרם, כדי לעצור אלימות פיזית כשרואים מישהו במסדרון. במקום לצלם שנותנים לו מכות – ללכת ולעצור את זה, ואם אתה מרגיש שאתה לא מסוגל, אז לדעת שאתה קורא למבוגר כדי שיעזור לך. מספיק ילד אחד או ילדה אחת כדי לעשות את זה, ומספיק כשמבוגר שנכנס לכיתה ורואה ילד שהוא לא במצב רוח, או שיכול להיות שהוא משדר מצוקה, כדי לקרוא לו אחר כך ולראות מה קורה. זה מספיק בשביל למנוע הרבה מאוד פגיעה בילדים. אז כן, צריך תקציבים וצריך יותר פסיכולוגים, וצריך שתהיה תקינה לייעוץ חינוכי, ואנחנו נדאג לעשות את זה בשנה הבאה. ואני אמרתי שאני אעשה הכול כדי לקדם תקינה של ייעוץ חינוכי גם בבתי ספר יסודיים, גם אם זה יהיה בתהליך רב-שנתי, אבל זה יקרה, אנחנו נתחיל את זה, וכל זה חשוב. אבל הכי חשוב זה שאנחנו ניתן תשומת לב לדבר הזה, שאנחנו לא נתעלם ממנו ושאנחנו נהיה מספיק אמיצים לטפל בדבר הזה. ולכן, אני שוב רוצה לומר לך תודה, ולחבר הכנסת יריב לוין, שאני מבינה מדברייך שהיה שותף לנושא החשוב הזה. אני רק אתן לכם דוגמה קטנה, כדי שתבינו את המצוקה של הילדים בתקופה הזו – גם בתקופה המורכבת הזו שאנחנו נמצאים בה היום אבל גם בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות והווטסאפ וכו'. סיפרה לי ילדה שהיא קצת יותר בוגרת: כשפעם היה חרם, הוא היה נגמר בכיתה. הילדה באה, חווה את החוויה האיומה שלה בכיתה, אבל מסתיים יום הלימודים, היא הולכת הביתה, ויש לה כביכול את השקט עד למוחרת בבוקר. היום זה כבר לא. היום היא הולכת הביתה וזה בא איתה הביתה בטלפון, ונכנס איתה לחדר השינה, ונכנס איתה לכל מקום. זו החוויה שהילדים שלנו חווים, ובגלל זה אנחנו צריכים להיות מודעים שבעתיים ומגויסים שבעתיים. ואת צודקת שהדוגמה האישית צריכה להתחיל גם מכאן. גם אנחנו לא חפים פה. אנחנו שומעים את השיח שמתנהל ומתקיים. גם אני ברמה האישית יכולה לספר על החוויה שלי השבוע עם שיימינג מטורף. ואני – עם כל הכוח שלנו, ומשרד גדול ואנשים שעוטפים אותנו – מרגישה כמה קשה להדוף דברי הבל ושקר, ואני חושבת מה חווה ילד או ילדה צעירים שמתמודדים עם דברים כאלה. ואני מבטיחה לך שאנחנו נעשה הכול במערכת החינוך כדי לעטוף את הילדים, כדי לתת למורים את הכלים שצריך, כדי לתת להורים את הכלים שצריך, ואני בטוחה שביחד, בהתגייסות של כולם, אנחנו גם נצליח. אני אשמח שאת תהפכי את זה להצעה לסדר-היום, ואני בכוונה אומרת שתהיה הצעה לסדר-היום, ואל תמשכי את החוק, כן, כדי שיהיה עוד דיון, כי כמה שיותר נשים את זה על סדר-היום ונדון בזה ונעלה את המודעות – אנחנו קראנו לתוכנית "לא מרימים ידיים, באים בטוב", כי אנחנו לא מרימים ידיים פעמיים: לא מרימים ידיים במובן של אלימות ולא מרימים ידיים במובן שאנחנו לא מוותרים, ואנחנו נילחם בתופעות האלה, ואנחנו נבוא בטוב. בבקשה. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> רק הערה אחת. אני חושב שכל הדברים הם ודאי נכונים וחשובים. אבל יש כמה פעולות שנדע לעשות אותן כפי שאמרת שהן לא עולות כסף, ובעיניי – – – אני אתן דוגמה אחת: אחד הדברים באמת הכי קשים שקורים הוא במצב שבו למשל מחלקים ילדים ואומרים לילדים: אתם עושים עבודה בזוגות, ויש ילד שאף אחד לא רוצה לחלוק איתו; מחלקים אנשים לחדרים בפעילות שנתית. הדברים האלה לא יכולים להיקבע על ידי הילדים. מורה צריך להגיד: רבותיי, זאת רשימת הזוגות. זו צריכה להיות הוראה גורפת. אין מצב. כשהילדים באים ורוצים לעשות אחר כך החלפות באישור המורה – שני חברים שרוצים להחליף אחד עם השני – זה בסדר, אבל קודם כול המורה קובע: הוא קובע איך מחלקים את החדרים, הוא קובע מי יושב ליד מי באוטובוס כשנוסעים לטיול, ולא יוצרים את המצב הזה שהילדים כאילו צריכים להסתדר ביניהם. זה – דבר ראשון. אז הילד הזה שאין לו עם מי להיות, הוא לא רוצה לצאת לעבודה, הוא לא רוצה לצאת לטיול. כולנו מבינים באיזו חרדה הוא בכלל נמצא מהרגע הזה שיצטרכו לעשות את החלוקה ושוב נפתחת בפניו האמת הזאת. את יודעת מה? אפילו לא מחרימים אותו, פשוט אין לו אף חבר. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> נכון. אין לו עם מי להתחבר. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> הוא תמיד בעדיפות שלישית ורביעית. אלה דברים – – << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> שהם קטנים. נכון. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> – – שברגע אפשר לחסוך אותם, ברגע – – – נגמר הדבר הזה. זה דבר ענק. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אתה כל כך צודק, אתה כל כך צודק, וזה יושב בדיוק על הנקודה שאני אמרתי: לא צריך כסף ושעות לכל דבר, צריך לשים לב. אגב, בתחילת שנה – באמת, אתם תראו בכל מקום את האמירה של "שמים לב בחינוך". אנחנו רק צריכים לשים לב לדברים האלה. אני מוכרחה, ככה, בשביל לתת לך, בתוך כל הקושי הזה, גם תחושה של טעם טוב. היה טיול שנתי לא מזמן שלאחת הבנות לא היה עם מי להיות בחדר והיא החליטה שהיא לא יוצאת, כי היא לא הצליחה להצטוות עם אף אחת. המנהלת הגיעה אליה הביתה עם שתי בנות נוספות ועם פרחים או שוקולדים – היא הגיעה עם איזושהי תשורה – והן באו לומר לה שהן רוצות שהיא תצא לטיול והן תהיינה איתה בחדר. אני חושבת שזו הגדולה של מנהל ואיש חינוך ששם לב לסיטואציה הזו שהילדה הייתה בה, ופשוט, היא הצילה אותה, באמת, אין לי מילה אחרת. היא הצילה אותה. כי החוויה הזאת של ילדה שלא יוצאת לטיול כי אין לה עם מי להיות בחדר זה משהו שיישאר איתה תמיד. ובגלל זה אני אומרת: בואו אנחנו נהיה יותר רגישים, בואו נשים לב יותר, נהיה יותר מודעים. אגיד עוד נקודה חשובה – ברשותך, ממש 30 שניות. הרבה מאוד פעמים בתי ספר לא מציפים את הדברים. אגב, אני מוכרחה להגיד שבאמת יש אנשי חינוך שעושים עבודה מדהימה, אבל הרבה מאוד פעמים מורים פוחדים שידעו שיש חרם אצלם בכיתה, כי זה יתייג אותם אולי כמורים לא טובים, או שלא ידעו שיש אלימות בבית ספר כי זה יתייג את בית הספר. ואני אומרת: להפך – תעלו ותציפו את הדברים. תטפלו בהם. אז גם תרוויחו את זה שאתם מטפלים וגם ידעו שאתם מתייחסים ברצינות לדברים האלה. וזו הקריאה שלי, גם במערכת החינוך. הייתי בפגישה – העליתי את כל מנהלי בתי הספר, כ-5,000 מנהלי בתי הספר נקראו לעלות לשידור, ואני דיברתי בפני כולם, ואמרתי להם בדיוק את הדברים האלה. ולמרות זאת אני אומרת: תהפכו את זה להצעה לסדר-היום, תקיימו דיון, כדי שזה לא יהיה הדיון היחיד. וככל שאנחנו כאן בכנסת נדבר על זה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, בסופו של דבר השיח ייצר מציאות. תודה רבה לכם. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> אני חושבת שמה שיריב לוין אמר – אפשר להכניס את זה ממחר בכל בתי הספר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, השרה. משפט, בבקשה. אני אאשר לך. את לא יכולה לעלות, אבל קחי דקה, לפנים משורת הדין. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> רק אומר שאיך שהתחייבתי – בטח לא אסכל משהו שהוא כל כך טוב לתלמידים, אז כן אהפוך את זה להצעה לסדר-היום. אני חושבת שזה רק תחילתו של המאבק, השרה. כי בדיוק איך שאמרת – להעלות את זה שוב ושוב לדיון, כי זה רק מתחיל, וזה לא נגמר. ואני כן מקווה שבסופו של יום, אחרי השנה הזאת, נבחן את האופציה להעביר את החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. עד שתגיעי למקום מושבך – לפני כשלושה שבועות הכנסת אירחה 14 תלמידים שעשו להם שיימינג בכיתה לחצי יום במשרד ובמליאה. לא ידעתי – אחרת גם הייתי מזמין אותך. הלכתי ושיחקתי איתם טריוויה, פשוט מאוד. הבאתי אותם לכאן. פשוט העצמנו אותם. אנחנו ניגש, בבקשה, להצבעה. נעביר את זה כהצעה לסדר-היום. בבקשה להצביע. לוועדת חינוך, כן? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא, זכויות הילד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי, זכויות הילד. לא נורא, נוסיף אותך לפרוטוקול. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להפוך את הצעת חוק למניעת חרם חברתי בבתי ספר, התשפ"ב–2021, להצעה לסדר-היום ולהעביר את הנושא לוועדת החינוך התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 15. אגיד את השמות: השרה שאשא ביטון, חבר הכנסת יברקן, חברת הכנסת סילמן, חברת הכנסת מאי גולן, גם חברת הכנסת חוה. מי עוד? זהו. תודה רבה. חבר הכנסת עבאס, אתה יכול להחליף אותי, בבקשה? הרבה שעות היום. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, חברות הכנסת, אנחנו עוברים להצעת החוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לסטודנטים בשל הכנסות הוריהם), של חברת הכנסת חוה אתי עטייה. בבקשה. ניתן למזכירת הכנסת הודעה. בבקשה, גברתי. << דובר >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתבקשת להודיעכם, כי הונחה על שולחן הכנסת הצעת ועדת הכספים בדבר צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 3), התשפ"ב–2021. תודה. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לסטודנטים בשל הכנסות הוריהם), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/712/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת חוה אתי עטייה) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת חוה, עשר דקות. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי כולם, אדוני השר, התיקון המוצע לחוק הביטוח הלאומי, הענקת פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי לסטודנטים בשל ההכנסות הנמוכות של הוריהם, הוא תיקון שבא לסייע לאותן שכבות באוכלוסייה שלא שפר עליהן מזלן. במהלך חיים נורמטיבי ילדים נשארים בבית ותלויים בהוריהם מבחינה כלכלית, גם בתקופת הצבא וגם בתקופת הלימודים האקדמיים, ולעיתים קרובות אף מעבר לכך. לימודים אקדמיים הם אחד הכלים החשובים ביותר לתנועתיות חברתית; אחד הכלים העיקריים שמסייע לדור העתיד להצליח יותר מההורים שלו, לפרוץ תקרות זכוכית ולהתקדם בחיים. סטודנטים שאינם עובדים ושהוריהם משתכרים שכר נמוך מחויבים כיום לשלם למוסד לביטוח לאומי – תשלום שמחליש סטודנטים ממשפחות קשות יום דווקא בזמן שהם צריכים שעות פנאי רבות על מנת לעמוד בחובותיהם האקדמיות. הצעת התיקון לחוק אינה כוללת את כלל הסטודנטים. על מנת ליהנות מהפטור יצטרכו הסטודנטים ללמוד במוסד מוכר להשכלה גבוהה, ובמקביל – להציג הכנסה של עד 17,237 שקלים לשני ההורים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הכנסה זו מייצגת את העשירון השישי והעשירונים שמתחתיו. מדינת ישראל צריכה לאפשר לדור העתיד שלה להתמקצע ולרכוש השכלה אקדמית ביתר קלות. התיקון הזה לחוק הוא צעד נוסף להקלה, ולהנגשה של ההשכלה הגבוהה לציבור הסטודנטים מהשכבות המוחלשות בישראל. אנו כנבחרי ציבור נושאים בחובה המוסרית לצמצם פערים חברתיים ולאפשר לכל איש הזדמנות שווה להצליח בחיים, לסלול דרך קלה ולהסיר חסמים. לפני כשבועיים התקבלו בקריאה טרומית במליאה הצעות חוק בעלות צביון ומודל דומה, ללא מנגנון הבחנה בין הסטודנטים. נוסף לכך, בשבוע שעבר, מליאת הכנסת אישרה שתי הצעות חוק בקריאה טרומית הנוגעות להפחתת תשלום לסטודנטים במוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל ובארץ. הצעת החוק שמוצגת בפניכם חייבת להצטרף להצעות החוק האחרונות שעברו. כעת אני נמצאת בדין ודברים עם הנוגעים בדבר, ולכן אני מבקשת מכל חברי הבית שיתמכו בהצעת החוק שלי, כאשר תעלה, בעזרת השם, להצבעה במליאה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת. תשובה והצבעה – במועד אחר. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לסטודנטים בשל הכנסות הוריהם), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/217/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת קרן ברק) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום – הצעת חוק מוצמדת של חברת הכנסת קרן ברק, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לסטודנטים בשל הכנסות הוריהם). בבקשה, קרן, שלוש דקות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק הזאת בעצם נועדה לסייע לסטודנטים משכבות אוכלוסייה שהכנסתן נמוכה יותר. הרי אנחנו בסוף, במה אנחנו מעוניינים? אנחנו מעוניינים שנהיה באמת אומה ומדינה עם כמה שיותר סטודנטים וכמה שיותר אנשים משכילים, ולמשוך את המדינה כלפי מעלה. אם אפשר ליצור דרך החינוך הזה ודרך האקדמיזציה הזאת גם סוג של שוויון וסגירה של הפערים החברתיים, אז עשינו את שלנו. בהצעת החוק בעצם אנחנו אומרים – כמובן שיש סטודנטים שגם ככה מקבלים מלגות. אנחנו מנסים בעצם לחפש דרכים שבהן גם סטודנטים משכבות אוכלוסייה יותר מתקשות – לתת להם איזשהו פיתוי ותמריץ להיכנס לאקדמיה. וכולנו מרוויחים מזה, כל אזרחי מדינת ישראל ירוויחו מזה שיהיה מגוון גדול יותר של סטודנטים. אחד הכלים זה באמת לפטור מתשלום של ביטוח לאומי סטודנטים שאין להם יכולת, שגם ככה הם כורעים תחת הנטל, גם ככה הם צריכים לעבוד בעבודות כדי לפרנס את עצמם בתקופה הסטודנטיאלית, וההורים שלהם מרוויחים פחות מ-17,000 ביחד. זאת אומרת, אם אנחנו יודעים למצוא את המשפחות האלה, שזו ההשתכרות של ההורים, שההורים לא יכולים לסייע, אז אנחנו ניתן עוד תמריץ – לא בצורת מלגה, לא לבקש נדבות, לא לבקש מהרווחה, לא מקרנות, וכל הזמן להתדפק על הדלתות ולבקש סוג של נדבה כזאת ולהתחיל להוכיח שמצבך הכלכלי הוא כזה נמוך. לא – להפוך את זה למשהו יותר סוציאליסטי, משהו יותר רוחבי, כמו שאנחנו משלמים על בריאות, שכולם נהנים מאותו דבר. ואז בעצם, אם בשנת הלימודים, כשהסטודנט הוא סטודנט, אנחנו פוטרים אותם מדמי ביטוח לאומי – הרווחנו עולם ומלואו. משכנו יותר סטודנטים מהשכבות שלא יכולות לשלם, שבשבילן זה כסף גדול. יש כאלה שבשבילם זה כסף גדול, וזה יכול להיות ה-break-even כן ללמוד או לא ללמוד. אנחנו משכנו אותם לתוך האקדמיה, והפכנו אותם לכוח יצרני הרבה יותר טוב, הפכנו אותם למשכילים. אחרי שהם מסיימים את התואר, הם נכנסים כבר לשוק העבודה ברמה הרבה יותר גבוהה. וכל זה בכסף קטן, השקעה קטנה של המדינה – אפילו לא מכניסה כסף לכיס ומוציאה אותו על הסטודנט, אלא פשוט לא לוקחת ממנו. זה יותר קל לא להוציא כסף אלא פשוט לא לגבות כסף. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, חברת הכנסת. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. ולכן אני חושבת שזו אחת ההצעות החברתיות ביותר. אני שמחה שהצטרפתי להצעת החוק של חברת הכנסת עטייה. אני מקווה מאוד – כי בוועדת שרים אמרו שהם דוחים את זה בחודשיים, נדמה לי – אני מקווה מאוד שיהיה על זה דיון ושיבינו שלא מדובר בכסף גדול, אלא בתרומה ענקית לחברה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת קרן ברק. אני שוב מזכיר: תשובה והצבעה יהיו במועד אחר. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי אבטלה לנשים שיצאו לחופשה ללא תשלום לאחר לידה מסיבות מוצדקות), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2223/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי אבטלה לנשים שיצאו לחופשה ללא תשלום לאחר לידה מסיבות מוצדקות), התשפ"ב–2021, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, כבוד השר, אני מגישה את הצעת החוק הזו בשמי ובשם חברת הכנסת גבי לסקי ונעמה לזימי, לאחר דיון שהתקיים אצלי בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. שם גילינו שנעשה עוול תוך כדי החקיקה שעשתה הממשלה ביולי 2021: כאשר ב-4 ביולי חוקק תיקון מס' 225 לחוק הביטוח הלאומי, שלפיו תשלום דמי אבטלה ביציאה לחופשה ללא תשלום – כלומר החל"ת, מה שנהוג, ובשנתיים האחרונות אנחנו משתמשים בזה הרבה, יציאה לחל"ת – התיקון היה שיציאה לחופשה ללא תשלום, מי שיצאה לחופשה ללא תשלום, או מי שיצא לחופשה ללא תשלום, יוכלו לקבל דמי אבטלה רק במצב שבו המעסיק יזם את הוצאת העובד לחל"ת לתקופה של 30 ימים רצופים לפחות, ובתנאי שהעובד אינו זכאי לתשלום בתקופת החל"ת. זה היה השינוי, התיקון, שעשה משרד האוצר, או שהממשלה עשתה, ביולי השנה. חקיקה זו, שבאה להתמודד עם הצורך להסדיר מחדש את הזכאות לדמי אבטלה בחל"ת שהייתה נהוגה בתקופת הקורונה, הביאה לכך שיבוטל נוהל שהיה קיים כבר במוסד לביטוח לאומי ולפיו נשים שיצאו לחל"ת לאחר לידה היו זכאיות בתקופה הזו לדמי אבטלה, ככל שמדובר בסיבות מוצדקות. הנוהל קבע כי סיבות מוצדקות היו מקום עבודה מרוחק, עבודה בשעות לא מקובלות ומצב בריאותי המצדיק יציאה לחל"ת. כך, עקב חקיקה זו, נמנעה האפשרות מנשים להיות זכאיות לדמי אבטלה בתקופת החל"ת לאחר הלידה, למרות שקיימת סיבה מוצדקת לאי-חזרתן למקום העבודה. אני חייבת להודות לארגון מרשם לרופאים ורופאות מתמחים, אשר הסב את תשומת ליבי לבעיה הזו. אני לא יודעת בינתיים אם כשהממשלה חוקקה את החוק הזה, היא לא שמה לב לכך שבעצם היא מבטלת את הזכות הבסיסית הזו של נשים שילדו, שאחרי שלושה חודשים של חופשת לידה – ויש להן סיבות מוצדקות לא לחזור לעבודה – היו מקבלות דמי אבטלה, לפי החלטת הביטוח הלאומי, אם היו ניגשות ומבקשות את זה. כאשר מחקו את הזכות הזו, השאירו נשים, יולדות, שיש להן מקצוע ועבודה סדורה, מקצועיות, כך שאם הן חוזרות לעבוד, העבודה מחייבת אותן להיות מנותקות לשעות די ארוכות מהתינוקות שלהן, וגרמו למצב שבו האימא לא תוכל, גם רגשית וגם פיזית, להיות לצד התינוק שלה, כמו במקרה של רופאות מתמחות. כולכם יודעים על הבעיה הרצינית של תורנויות מאוד ארוכות, שיכולות לגרום לפעמים, עם זמן הנסיעה מהעבודה ואל העבודה, לריחוק של 32–36 שעות מהבית. זה אומר שאימא, אישה, או רופאה או אחות, שהשאירה בבית תינוק בן שלושה חודשים, תהיה מרוחקת ממנו, רחוקה ממנו, 36 שעות. האם זה מצב נורמלי? האם אישה כזאת צריכה לבחור בין להיות רחוקה מהתינוק שלה לבין לקבל את זה, כדי שיהיה לה מקור פרנסה? אני חושבת שזה מצב לא נורמלי, במיוחד שזה התקיים כנוהל. באוצר ענו לנו שהם לא שמו לב שזה קרה בחקיקה שהובילה הממשלה ולכך שהם גרמו לאובדן הזכות הזו או לביטול הנוהל הזה. אז אם זאת הייתה טעות, אני ביקשתי שיתקנו אותה. אני חייבת גם להזכיר שלאחר הדיון שהתקיים אצלי בוועדה, אני פניתי לשרים המעורבים בעניין בבקשה לתקן את המצב עוד לפני שתסתיים החקיקה בעניין ולפני שאני מגישה הצעת חוק. אמרתי: זה היה נוהל. תחזירו את הנוהל – לא יהיה צורך בחקיקה. והאמת, אני קיבלתי את התמיכה של שרת הכלכלה, של שר הבריאות, של שר הרווחה וגם של הביטוח הלאומי. כולם הבינו את הטעות שנפלה, ואמרו שהם יצדדו בהחזרת הנוהל הזה. לצערי הרב, האוצר, שטען מלכתחילה שלא הייתה כוונה לבטל את הנוהל הזה – כנראה מצא חן בעיניו שהוא חוסך איזשהו סכום, ועכשיו אנחנו במגעים, אנחנו מדברים ומנסים באמת למצוא פתרון. אני חייבת להגיד שזה תיקון טעות שמאוד חשוב לעשות אותו. אנחנו במגעים עם משרד האוצר. אני מנסה לקדם איזושהי הסכמה. כבוד השר חמד עמאר, אני בדיוק מדברת על זה שאנחנו במגעים סביב החוק שאני מציגה. אני מאוד מקווה – ואנחנו הגענו לסיכום שאנחנו נדחה את ההצבעה עד שנשב ונקיים דיון עם האוצר. אני מאוד מקווה שתיקון הטעות, שהוגדרה כטעות על ידי האוצר בזמנו, שתוך כדי חקיקה לא שמו לב לביטול – נמצא דרך להחזיר את זה על ידי החקיקה, ונוכל באמת לתקן את המצב. תודה רבה. אנחנו דוחים את ההצבעה עד שנקבל את ההסכמות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. תשובה והצבעה במועד אחר, כמובן. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לפרשת מותם של הנערים יוסף סלמסה ז"ל, סלומון טקה ז"ל ויהודה ביאדגה ז"ל << הלסי >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום. ההצעה הראשונה – הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לפרשת מותם של הנערים יוסף סלמסה ז"ל, סלומון טקה ז"ל ויהודה ביאדגה ז"ל, מס' 1107. אני מקווה שהצלחתי לבטא את זה בצורה שתכבד את הנפטרים. תודה רבה. חבר הכנסת דסטה גדי יברקן, בבקשה. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אכן, אתה אמרת את שמותיהם הכי קרוב שאפשר. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, האמת היא שאני רוצה להגיד, למען הגילוי הנאות, שאת ההצעה לסדר-היום הזאת לא הייתי מעז להעלות לו הייתי משוכנע שיש סיכוי ולו הקטן ביותר שאכן נצליח לבדוק ביחד, כולנו, ולהגיע לחקר האמת, משום שההצעות הללו נפלו שוב ושוב ושוב ושוב בעבר. גם כשאני הייתי סגן השר לביטחון הפנים בממשלה האחרונה, איך שנכנסתי – זה לא ידוע, אני אומר את זה לראשונה – ניסיתי להקים ועדת חקירה באמצעות המשרד לביטחון פנים. קיימתי שיחות עם הייעוץ המשפטי של המשרד – לא על כולם אלא על סלומון טקה בלבד. ניסינו לקדם, בשיחות פנימיות בתוך המשרד, ולראות מה הסמכויות שניתנות לי ולמשרד לביטחון פנים. לצערי הרב, תוך כדי שיחה – במהלך שבעת החודשים שהיו, הממשלה פוזרה, והיה קושי להקים אותה. לא שכחתי את הנושא הזה. אבל מה שדרבן אותי להגיש את הבקשה הזו היה שחבר הכנסת איתמר בן גביר הגיש בקשה דומה, לפני כחודשיים, כמדומני, אדוני היושב-ראש. אז אמרתי: האיש הזה הזוי – איך זה יכול לעבור? ולתדהמתי ולהפתעתי הבנתי שההצעה שלו עברה לדיונים בתוך ועדות הכנסת, ולכן אמרתי שזו ההזדמנות להעלות את הנושא הזה בכנסת, כדי שהריגתם של שלושת הנערים – היו עוד רבים בחברה שמצאו את מותם במפגש עם שוטרים; הנערים הללו הסעירו את המדינה. רבים רבים, רבבות רבבות של אנשים יצאו למחאה על מנת שהאמת תיחקר ושנגיע למסקנה איך אזרחים, נערים, במדינת ישראל יוצאים מביתם ולא חוזרים, לאחר ששוטרים פשוט הרגו אותם במהלך העימות הזה. עימות, לא עימות – זה צריך להיבדק; אנחנו לא יודעים מה קרה. סלומון טקה, ההרוג האחרון באירוע – כולנו יודעים – לפניו, כמה חודשים לפני, היה יהודה ביאדגה, זיכרונו לברכה, ולפניו היה יוסף סלמסה, זיכרונו לברכה. מאחר שמדובר פה בנושא רגיש מאוד – אמרתי גם לחבריי בסיעה, באופוזיציה וגם מהקואליציה: אסור שהנושא הזה יהיה בניגוח פוליטי, אלא אני מעלה אותו על מנת שבאמת כולנו נשב ונדבר כדי להגיע לחקר האמת. הרי לא יכול להיות מצב שבו אנשים יצאו מהבית, נורו על ידי שוטרים, לא חזרו הביתה, ועולם כמנהגו נוהג. וזה נראה כאילו זה רק ליוצאי אתיופיה, והסיפור הזה לא קשור רק לנושא של יוצאי אתיופיה, אם כי ברור לי לגמרי שהרבה נערים אחרים שהיו מגיעים למגע עם שוטרים לא היו מסיימים את חייהם כפי שרבים, רבים מבני הקהילה מסיימים – חלקם פצועים, במקרים הללו הרוגים, ואלפים אלפים עם תיקים פליליים שנפתחים להם, שעוצרים את חייהם בחברה הישראלית מלהתקדם בעבודה, בלימודים וכמעט בכל נושא ובכל מקום. אדוני היושב-ראש, יש פתגם באמהרית שאומר: (אומר באמהרית ומתרגם:) החרסינה – בתרגום ספונטני – יכולה לרסק את הסלע עם הזמן, אם היא תהיה בזמן הנכון ובמקום הנכון. בדיוק כמו שהבנת. הרי חרסינה לא יכולה לרסק שום סלע, אבל אם היא תמצא את הסלע הנכון, שיש בו סדקים, שבפנים הוא כבר מתפורר – כל נגיעה יכולה להפיל אותו. ולכן אני מצאתי הזדמנות וניצלתי את ההזדמנות, ואני אומר תודה לחבר הכנסת בן גביר על כך שהעלה פה הצעה דומה. ברגע שראיתי שההצעה שלו עוברת, אמרתי אני פה, כנבחר ציבור, על מנת – יש נושאים פוליטיים שאנחנו נתווכח עליהם על ימין ועל שמאל. הנושא הזה הוא לא נושא פוליטי. כדי שלא יהיה נושא פוליטי, אני מבקש מהכנסת והממשלה לעזור בעניין הזה ולבדוק, על מנת שנגיע לחקר האמת. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת דסטה גדי יברקן. תשובה – השר חמד עמאר, בבקשה, בשם שר המשפטים גדעון סער. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – חבר הכנסת גדי יברקן, אני עונה בשם שר המשפטים על ההצעה שלך, והבנתי שהגעתם להסכמים. התייחסותנו להצעה לסדר-היום של חבר הכנסת גדי יברקן בעניין הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לפרשת מותם של יוסף סלמסה ז"ל, סלומון טקה ז"ל ויהודה ביאדגה ז"ל. נוכח הליכי הבדיקה והחקירה המקיפים שהתקיימו בתיקים אלה, כמו גם הנימוקים שעמדו בבסיס ההחלטות שהתקבלו על ידי מח"ש ופרקליט המדינה דאז, אשר אף אושררו בעיקרן במסגרת עררים שהוגשו ליועץ המשפטי לממשלה, וההחלטות המפורטות שהתקבלו על ידו – כידוע, דרך המלך לבחינת מקרים מסוג זה היא חקירה פלילית ממצה, וכזאת בוצעה בכל אחד מן המקרים על דעת הגורמים הבכירים ביותר במערכת אכיפת החוק. להלן תמצית של כל אחד מהאירועים המופיעים בפנייתכם שבסימוכין. מותו של יוסף סלמסה, זיכרונו לברכה – במסגרת החקירה, נחקרו שוטרים באזהרה, נגבו עדויות מהוריו של סלמסה ז"ל, וכן מעדי ראייה באירוע. לאחר בחינת חומר הראיות ומכלול הנסיבות הרלוונטיות בתיק, ביום 14 בפברואר 2016 החליטה מח"ש, על דעת פרקליט המדינה דאז, לסגור את התיק בכל הנוגע לשימוש שעשו השוטרים בטייזר, בהיעדר ראיות מספקות. לצד זאת, החליטה מח"ש, על דעת פרקליט המדינה דאז, להעביר לבחינה משמעתית ולגורמים המוסמכים במשטרה כמה סוגיות שעלו בתיק, בין היתר באשר להתנהלות השוטרים באירוע. ב-31 במאי 2016 הוגש ערר ליועץ המשפטי לממשלה על החלטת מח"ש לסגור את תיק החקירה. לצד ההחלטה שלא לשנות מהחלטת מח"ש ופרקליט המדינה לגנוז את התיק, החליט היועץ המשפטי לממשלה כי נכון יהיה שכמה סוגיות עקרוניות שעלו ממקרה מצער זה ייבחנו הן במישור הפיקודי והן במישור המערכתי על ידי מפכ"ל המשטרה. מותו של סלומון טקה, זיכרונו לברכה – ביום 30 ביוני 2019 נגרם מותו של סלומון טקה, זיכרונו לברכה, בעקבות ירי שביצע שוטר בקריית חיים. מייד עם היוודע האירוע נפתחה חקירה במח"ש ובוצעו פעולות חקירה. לאחר בחינה של חומר הראיות, שקלול מכלול נסיבות האירוע והטענות שנשמעו בהליך השימוע בעניינים אלה ואחרים, הוגש ביום 4 בפברואר 2020 כתב אישום נגד השוטר היורה לבית המשפט השלום בחיפה, ושם מתנהל הליך פלילי גם בימים אלה. << אחרי_כן >> גם במקרה זה נוהלה חקירה, ובסיומה התקבלה החלטה, על דעת פרקליט המדינה דאז, על העמדת השוטר לדין פלילי. התיק מתנהל בימים אלה, ולאורך כל ההליך אנשי משרד המשפטים נמצאים בקשר עם נציגי המשפחה. מותו של יהודה ביאדגה, זיכרונו לברכה – ביום 18 בינואר 2019 נגרם מותו של יהודה ביאדגה, זיכרונו לברכה, כתוצאה מירי שביצע לעברו שוטר בעיר בת ים. עם היוודע האירוע נפתחה בדיקה במח"ש, ובמסגרתה בוצעו פעולות חקירה מקיפות. חוקרי מח"ש נפגשו עם משפחת ביאדגה ובא כוחה, במהלך החקירה שמעו את טענות המשפחה וקיבלו מבני המשפחה את כל החומר והמידע שביקשו להעביר לטובת החקירה. ביום 7 באפריל 2019 החליטה מח"ש, על דעת פרקליט המדינה דאז, כי לא נמצא חשד לביצוע עבירה פלילית. הודעה מפורטת בעניין נמסרה למשפחת ביאדגה ולבא כוחה. לצד זאת, הוחלט להעביר כמה עניינים לבחינת הגורמים המוסמכים במשטרת ישראל, לרבות בחינת פרק הזמן שחלף עד להגעת כוחות המשטרה לזירה ובחינת סוגיית טיפול שוטרי סיור במקרים של קריאה הנוגעת לאדם הלוקה בנפשו. כך, למשל, במאי 2021 הוקם במשטרת ישראל צוות אשר עסק בטיוב ובדיוק ההכשרות לשוטרים, מתוך רצון לתת כלים נוספים וייחודיים לטיפול באירועים שבהם מעורבים אנשים עם מוגבלות. כמו כן, הוקמה מינהלת המטפלת בכלל הנושאים הנוגעים לאנשים עם מוגבלות, ואף גובש נוהל עבודה אשר כותרתו: הטיפול באירוע שבו מעורב אדם עם מוגבלות נפשית, ועוד. אם כן, גם במקרה זה נוהל הליך בדיקה מקיף, יסודי ומקצועי, וההחלטות שגובשו בסופו אף אושרו על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ובעקבותיו בוצעו פעולות שונות במשטרת ישראל, כמפורט לעיל. העולה מכלל האמור הוא כי במקרים אלה בוצעו פעולות החקירה הנדרשות, והן נבחנו עד הסוף. בנסיבות אלו אין כל סיבה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית כפי שמבקש חבר הכנסת, ולכן אני מציע לך, אדוני – אבל לפני שאני אציע לך, לאחר כל האמור, נבקש להביע את השתתפותנו הכנה בצער המשפחות. אני פונה אליך ומבקש ממך שנעביר את הנושא לדיון מעמיק בנושא בוועדת ביטחון הפנים בכנסת. אתה תהיה נוכח, המשפחות יכולות להגיע, גם נציגי המשפחות יכולים להגיע, הגורמים המקצועיים במשרד לביטחון הפנים יהיו נוכחים, משטרת ישראל, ונקיים דיון מעמיק בנושא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, השר חמד עמאר. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, אתה לא יכול. אתה לא יכול. האם אתה מסכים להצעתו של השר? << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אני יכול – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, אתה לא יכול להשיב. אתה מסכים להצעתו של השר? << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> כן – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. אז אנחנו נצביע על העברת ההצעה לוועדת – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, כבוד השר, אני כמובן מודה לך על ההצעה. אם ההצעה היא כנה ונקיים דיון בעניין הזה על מנת להגיע לבדיקה ובוועדת הפנים נגיע למסקנה שיש מה לפתוח ונוכל להקים – אם כך הם פני הדברים, שהממשלה בעניין הזה תכבד, אני כמובן אקבל את ההצעה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, אז אנחנו נצביע על העברת ההצעה להמשך דיון בוועדת ביטחון הפנים. נא להצביע. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת ביטחון הפנים נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שבעה בעד, אין מתנגדים ונמנעים. ההצעה לסדר-היום עוברת להמשך דיון בוועדת ביטחון הפנים. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> טיפול בעסקים שפעולתם נפגעה בהיקפים משמעותיים מאז סיום המענקים << הלסי >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ההצעות הבאות לסדר-היום הן בנושא טיפול בעסקים שפעולתם נפגעה בהיקפים משמעותיים מאז סיום המענקים, מס' 1115, 1121, 1142, 1162 ו-1190, של שורה של חברי כנסת. מתחילים עם חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. בבקשה, שלוש דקות, גברתי. << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. היום אני כל הזמן מורידה את הדוכן. מי הוא זה שיותר גבוה ממני? << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> אני הייתי לפנייך. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אתם יודעים, אני 11 שנים, יותר, הייתי עצמאית בישראל. יש משפט שחזרתי עליו בכל פעם שהייתי יושבת במשרד, במיוחד לקראת סוף החודש – אמרתי: בחיי, עסקים בישראל מצליחים למרות המדינה ולא בזכות המדינה. אמרתי את זה הרבה לפני משבר הקורונה, וזה איזשהו משהו שאני חושבת שכל עצמאי חש. הקורונה הביאה הרבה מאוד עסקים ועצמאים למצבים מאוד קשים, לרמה של פשיטת רגל. עסקים בישראל זה בסוף היופי שלנו, זה מה שצובע לנו את המדינה בצבעים: זה האומנות, וזה התרבות, וזה התיירות, וזה העסקים הקטנים – זה חלק מהדברים שמעשירים את חיינו והופכים את ישראל שלנו לכל כך יפה. הקורונה לא רק שהקשתה עליהם, אלא הביאה לקריסה שלמה של ענפים שלמים, כמו למשל ענף התיירות, מורי הדרך, משרדי הנסיעות. האנשים שעובדים במקצועות האלה מבינים – ישבתי איתם כמה פעמים – הם מבינים שאי-אפשר להמשיך ולשלם עוד ועוד מענקים, כי הקורונה לא נעלמת מחר. כנראה שהשמיים ייפתחו וייסגרו וייסגרו וייפתחו. הם מבינים שהמצוקה הזאת כנראה לא הולכת להיגמר מחר, ויש גבול גם כמה אפשר להמשיך ולשלם מענקים. עם זאת, גם אי-אפשר להוביל אותם לפת לחם, לרגע האחרון, ולהודיע להם בבת אחת שנגמרים המענקים. אנשים שמבקשים הלוואות מהילדים שלהם, אנשים שכבר לא נותנים להם הלוואות בבנק. לצערנו, יש מגמה שהולכת וגוברת של הלוואות בשוק האפור. אנשים נמצאים במצוקה אמיתית. אני דיברתי עם משרד האוצר, ואני יודעת שיש פגישה עם שר האוצר ושר התיירות בנושא הזה. הבקשה שלי אליהם: קחו את ענף התיירות על כל גווניו ותחשבו על פתרונות יצירתיים. למשל, עסק או עצמאי בתחום הזה שקרס יותר מ-60% – להמשיך לתת לו עוד כמה חודשים מענק. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> ניסו לתת להם פתרון: להחליף מקצוע. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אגב, הבנתי שזה היה משפט לא מדויק, אבל באמת, לתת את האוויר לנשימה. גם אם רוצים לעשות הפניה למקצוע אחר, שזה לגיטימי שהמדינה תציע פתרונות כאלה, אבל עדיין, זה לא יקרה מחר בבוקר. הדברים האלה הם לא מטה של קסם, הם כן יזדקקו למענק מעבר כלשהו – עד שמפנים אותם לעיסוקים אחרים, או אם המדינה בכלל תרצה שהעסק הזה ימשיך להתקיים, כל הנושא הזה של תיירות פנים. הבקשה היא לא לחתוך בבשר החי, לא להוביל אנשים לפת לחם, לא לגדוע את החיים שלהם ואת הפרנסה שלהם, אלא לתת להם פתרון יצירתי ולתת את אוויר הנשימה עד שהפתרון הזה ייושם בצורה שהיא הגיונית. אני מבקשת שההצעה הזאת תעבור לוועדת הכספים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת מיכל שיר. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת. חבר הכנסת יעקב אשר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לומר לכם, עברנו כבר כמה גלים, היינו גם בקואליציה. היום אנחנו באופוזיציה. זה לא נורא, אגב. אתה יודע, זה נותן טוב, אדרנלין טוב לחיים. אני כיושב-ראש ועדת חוקה לא נתתי להעביר הגבלות – עם כל הלחצים שהיו – אם לא הייתי יודע ולא נאמר בצורה ברורה שמשרד האוצר מעביר באותה תקופה – במקביל, אדוני היושב-ראש – גם את הפיצויים על אותן הגבלות. לא יכולים להגביל אנשים, למוטט אותם כספית ולא למצוא להם את הפתרונות. לצערי הרב, הממשלה הזאת, שמתגאה שלא עשו סגר ולא עשו סגר – מצוין, לא תמיד צריך לעשות סגר, אבל הממשלה הזאת, באופן סיסטמטי, אדוני, בורחת כל הזמן מהנושא הזה של המענקים. ואתה יודע מה? חשבתי, למה שר האוצר לא מגיע לוועדת קורונה? אתה יודע, אנחנו יודעים בחיים שיש דברים שקוראים לך לכל מיני אספות כשיש בעיות, ואתה אומר: אם אני בא, זה יעלה לי כסף. הוא יודע, שר האוצר, שאם הוא יגיע לוועדת הקורונה, לקבינט הקורונה, וידברו שם על הגבלות כאלה ואחרות, הוא צריך להביא כסף. הוא לא רוצה להביא כסף, והוא מתחמק בעניין הזה גם היום וגם במהלך הגל הרביעי שראינו. במהלך הגל הרביעי הממשלה יכלה לעשות הגבלות, לא סגר. כשאנחנו פה דיממנו במשך כמעט חודשיים, היינו המדינה הכי מסוכנת בגל הרביעי באותה תקופה – כי הרי לא כל המדינות הולכות אותו דבר – היינו בראש הטבלה, לדאבוננו, כל יום מתו פה למעלה מ-20­–25 איש במשך כמה שבועות והממשלה לא עשתה אפילו לא הגבלה אחת. רק התגאו שלא עשו סגר, אבל מתו למעלה מ-1,000 איש. לא יכול להיות שבגלל – אני חושב שלא לחצת לי. יכול להיות? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז עכשיו תתחיל את השלוש. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שתי דקות. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> כבר עברו שלוש דקות. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא הייתי לוקח לך את זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב. בהתאם לבקשתה – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אומר, אדוני – דקה, תן לי דקה, כדי שגם היא תוכל לעלות, היא ממהרת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יאללה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ואני אומר, אדוני, מעבר לענף התיירות – גם ענף התיירות – מכובדי השר, אותך שולחים לקבינט הקורונה. כנראה שאתה, אתה צריך להיות זה שאומר אין כסף, אבל גם התיירות, ואנחנו רואים מה קורה היום בענפים מסוימים, אבל גם ענפים נוספים. קח למשל ריתמיקאיות, שבמשרד החינוך, בגנים, התחילו להיכנס חזרה לעבודה רק חודשיים-שלושה אחרי שלא היו מענקים, כי משרד החינוך לא פתח את הגנים באופן מלא. היו תקנות, הגבלות של הממשלה. לכן אני בא ואומר שאי-אפשר לבוא לאנשים, אי-אפשר לבוא ולחסוך את החור שבגרוש הזה, ואני אומר עוד פעם שצריך ללמוד את זה משר האוצר הקודם ישראל כץ. הוא לא בחור פחות קשוח משר האוצר הנוכחי, הוא יודע לשמור על הקופה וידע גם לעמוד על שלו, אבל בזמן הקורונה הוא הבין שאם המדינה לא מתגמלת, לא עוזרת, המשק מתפרק. היום אנשים מתפרקים. אז זה לא רוב האנשים, אבל קבוצות מסוימות מתפרקות. ובמקום לבוא ולהגיד בכזאת עזות מצח: לכו תחפשו מקצוע – אתה צריך, אדוני שר האוצר, לדעת מה המקצוע שלך. המקצוע שלך הוא לגרום לכך שמי שנפגע מהקורונה הזאת, מי שנפגע מהחלטות ממשלה של הגבלות – שהן חיוביות – צריך לקבל את מה שמגיע לו, ויפה שעה אחת קודם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יעקב אשר. תעלה ותבוא – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מבקש, כמו קודמתי, להעביר את זה לוועדת הכספים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לוועדת הכספים. – – חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שוב אנחנו נפגשים, חמד, ושוב אני אדבר וחבריי פה באופוזיציה ידברו, ואתם כמו קיר, כמו טפלון, לא תבינו מה אנחנו אומרים. אתה יודע מה הבעיה שלכם, חמד? הבעיה היא שאנחנו ניהלנו את המשבר הזה לפני שנה. זה לא שאנחנו עכשיו מדברים על דברים שאולי יקרו בעתיד. אנחנו ניהלנו את המשבר הזה לפני שנה, ואנחנו ניהלנו את המשבר בתנאים הרבה הרבה יותר קשים. אני הייתי יושב-ראש השדולה לעסקים קטנים ובינוניים גם בממשלה הקודמת וגם בממשלה הנוכחית. למזלם, למזלם של העסקים ולמזלה של כל מדינת ישראל, בזמן שפרצה הקורונה אנחנו היינו בממשלה. זה המזל הכי גדול שקרה, כי אנחנו ידענו להגיד לפקידים במשרד האוצר: חבר'ה, תשנו דיסקט, יש משבר עולמי. אנחנו יודעים שכל מה שאתם יודעים זה לגבות כסף, אנחנו יודעים שאתם יודעים להטיל גזרות, אנחנו יודעים שאתם לא יודעים לחלק, אבל אנחנו קובעים עכשיו, אנחנו הדרג הפוליטי ואנחנו, המחויבות שלנו היא לציבור בלבד. לכן, בזמן משבר אנחנו מקבלים החלטות ויודעים שליד כל החלטה יש גם תג מחיר; שאם אנחנו מחליטים לסגור, אז הסגירה עולה כסף. אנחנו לא אומרים לסגור ועלא באב אללה, תסתדרו. אנחנו מבינים שיש משמעות לעסקים במדינת ישראל והם עמוד השדרה של הכלכלה הישראלית, ואנחנו צריכים שהם יישארו חיים, בועטים ונושמים כדי לשלם מיסים, כדי למלא את הקופה הציבורית. ולכן, אנחנו נתנו גם מענקים ואנחנו גם ידענו לטפל בכל ענף וענף בנפרד ולעשות דיפרנציאציה ולהבין שאם אנחנו סוגרים, אנחנו משלמים. והיד לא יכולה להיות קלה על ההדק, כי כשאתה אומר: אני צריך לשלם אז אתה חושב פעמיים אם לסגור או לא לסגור, אבל אם אתה לא משלם אז מה אכפת לך לסגור? מה אכפת לך? אתה ממילא לא משלם על זה כלום. ואני אגיד לך יותר מזה, חמד, ואני מבקשת שתקשיב עכשיו. יש דברים שהם לא מענקים ואתם לא עושים אותם. יש הלוואות בערבות מדינה, הלוואות בערבות מדינה שעסקי התיירות מתחננים שתיתנו להם עכשיו. אני יושבת ומנהלת שיחה עם המפקח על הבנקים – חמד, תקשיב – אני אומרת לו: יאיר אבידן, תקשיב לי, עסקי התיירות, אתם מבקשים מהם להחזיר עכשיו הלוואות, אבל אין להם. אנחנו הארכנו להם את הגרייס להחזר ההלוואות בעוד חצי שנה ועוד חצי שנה. חמד, תקשיב, אתה מוכן בבקשה לתת גרייס עוד חצי שנה, ואולי, כן, אולי, נצטרך גם עוד חצי שנה? אבל אלה עסקי התיירות שאתם סוגרים אותם, אז אם אתם סוגרים אותם, תדחו להם את החזר ההלוואות. זה כבר לא כסף cash money, שיוצא מתקציב המדינה. זה רק לראות את האנשים, להבין שבסוף הדרך יש אנשים ויש משפחות וצריך לדאוג להם ולתת הוראות לכל האגפים שלכם, מתחתיכם: לחשב הכללי, לרשות המיסים, למפקח על הבנקים. תראו אילו עסקים מתקשים ותתחשבו בהם. אם צריך גרייס, תנו גרייס; אם צריך הלוואות בערבות מדינה, תנו הלוואות בערבות מדינה; אם צריך לפתור להם את הבעיות ברשות המיסים, תפתרו את הבעיות ברשות המיסים. זה תחת האחריות שלכם, חמד, אבל אתם לא עושים כלום, כי לא אכפת לכם מהאנשים האלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת קרן. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> זה חבל מאוד. ולכן, אמרתי את זה במערכת הבחירות: מדינת ישראל צריכה להגיד תודה רבה לאלוהים ולנו שבפרוץ משבר הקורונה אנחנו היינו עם יד על ההדק ולא אתם. חסרי ניסיון. היום הם כבר מבינים למה אמרנו. אז, כשאמרתי, לא הבינו. היום, כשאתם עם היד על השלטר, כולם מבינים את הצרה הגדולה שנפלה עליהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת קרן ברק. חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח. ישיב השר במשרד האוצר חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת יעקב אשר, איפה חברת הכנסת קטי שטרית? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> קרן ברק. היא מיהרה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> קרן ברק, סליחה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> קרן ברק. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> קרן ברק, חבל שהיא הלכה, כי רציתי לענות לה על ההצעה לסדר-היום שלה, אבל היא לא נמצאת. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> תענה, אני אגיד לה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני מקווה שתחזור. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, בערוץ 99 – אל תדאג. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא, לא, אני מקווה שהיא תחזור והיא תשמע את ההחלטה שלי. ואני אומר לך, אדוני חבר הכנסת יעקב, הממשלה הזאת העבירה תקציב – את מה שהממשלה הקודמת לא הצליחה לעשות בשנתיים, זה קודם כול. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מה הקשר? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הממשלה הזאת הביאה לצמיחה של 7% – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> בארבעה חודשים עשיתם את זה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> שישה חודשים. אני מתקן אותך, אנחנו שישה חודשים נמצאים. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לפני חודשיים – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו נכנסנו עם גירעון של 11%. 10.6%. הגירעון היום 4.6%. אנחנו לא נכנסנו לסגר אחד אפילו. סגר אחד לא היה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> 1,200 איש – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> סגר אחד לא היה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> 1,200 איש מתו. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> סגר לא היה? לא היה סגר? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> חבל שאתה משתמש במתים – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> להגיד לאנשים לא ללכת לעבוד ולא לשלם להם זה לא סגר? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> חבל שאתה משתמש במתים. לא צריכים לספור מתים, כמה מתו כמה וכמה מתו כאן. כל בן אדם, בשביל המשפחה שלו זה כל העולם. אל תשתמש במתים. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לא סגר? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אל תשמש במתים. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אל תגיד לי מה לעשות, חצוף. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה מפסיד את התשובה. תקשיב לתשובה, תקשיב לתשובה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> להשתמש במתים זה הדבר האחרון, שלא נעשה לעולם. לעולם לא נשתמש במתים. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> יבגני, לפחות אמרנו – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא נשתמש במתים. תשמעו את התשובה. זה כואב לכם שאתם לא הצלחתם להעביר תקציב. זה כואב לכם שלא היו לנו סגרים. זה כואב לכם שהייתה צמיחה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> כואב לנו שאתם בשלטון. לא רק לנו, גם לציבור זה כואב. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> זה כואב לכם שהורדנו את הגירעון. זה כואב לכם שמספר – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לציבור כואב היום, לא רק לנו. היום גם הציבור מבין שזה כואב. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני חייב להגיד לך, אדוני היושב-ראש, מספר העובדים במשק חזר למה שהיה טרום הקורונה. זה הישג של הממשלה. זה הישג של הממשלה שאנשים יצאו לעבוד. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> א. זה לא נכון, הנתון הזה. זה לא נכון, וזאת לא הייתה הפעם הראשונה שאתה אומר נתונים לא נכונים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> שלושה דברים – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> תרבות של שקר. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> זה לא נכון, ואתה לא – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> שלושה דברים עשתה הממשלה הזאת, שלושה דברים חשובים שגרמו לצמיחה שאתם לא העזתם לעשות. לא שיחקנו פוליטיקה, שיחקנו לטובת המשק והמדינה, לטובת מדינת ישראל. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> טובת מדינת ישראל? תשאל את העסקים אם זה לטובתם. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ביטלנו את החל"ת – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> תשאל את ענף התיירות אם זה טוב להם. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – ביטלנו את החל"ת, ולכן מספר העובדים במשק חזר. ביטלנו את החל"ת – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> הוא לא חזר. למה אתה כל פעם אומר שהוא חזר? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – נמנענו מסגרים; היינו המדינה הראשונה שנתנה את הזריקה השלישית. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> בגלל מי? מי קנה אותה? אנחנו קנינו אותה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו היחידים בעולם היום שאין אצלם סגרים. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> חמד, אתה שוכח – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אין סגר אחד במדינת ישראל ולא היה מאז שנכנסה הממשלה. השקענו במערכת הבריאות הרבה מיליארדים. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אין תנאי להגיד נתונים נכונים על הדוכן הזה? אין תנאי כזה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הרבה מיליארדים השקענו במערכת הבריאות. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אתה בדקת מה ההצעה לסדר-היום? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> המשק בקצב צמיחה. השימוש בכרטיסי האשראי – תסתכל. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> רשימת שקרים – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו לא ארגנו את הנתונים. השימוש בכרטיסי אשראי בעלייה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתה שקרן. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> עלייה. אנחנו בודקים את זה כל חודש. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> זאת הצעה לסדר-היום – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו בודקים את זה כל חודש; אתם לא בודקים. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> רשימה של שקרים. חבל לי על הזמן. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> המשק מתאושש במהירות. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> רק בזכותכם. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו יושבים. אתה אמרת שאנחנו יושבים במשרד האוצר, לכן אנחנו עושים את הדבר הזה. בזכותנו, כן, כי אנחנו יושבים שם, לא בזכותך, כשאתה יושב שם. אתה באופוזיציה עכשיו, ואנחנו שגורמים שהמשק יצמח, אנחנו הורדנו את הגירעון. אנחנו צריכים להבין – אני אומר לכם, חברי הכנסת: אתם צריכים להבין, אנחנו צריכים לחיות לצד הקורונה, וזה מה שאנחנו עושים. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מה עם העסקים האלה? מה עם העסקים האלה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו מבינים שענפים מסוימים חווים ירידה בפעילות – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> ולכן? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – אבל זה נקודתי, ובקרוב ימשיך לעלות. אלה החיים לצד הקורונה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אה, כאילו, זהו? עזבו אותנו? גמרנו? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו משקיעים מיליארדים למנוע סגר, כולל מאות מיליונים לבדיקות ילדים במסגרת התו הירוק. אנחנו מסייעים במה שאפשר: דחיית החזר מענקים שניתנו שלא כדין, מבצע תווי קניות לצוותים הרפואיים לשימוש בענפים שנפגעו ועוד. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> גם את זה עוד לא עשיתם. הבטחתם את זה לפני ארבעה חודשים ועוד לא עשיתם את זה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> זה כבר נעשה, אז אני מעדכן אותך. מתכננים צעדים משלימים נוספים. אנחנו בקשר שוטף עם כל הענפים שנפגעו, אבל אין ודאות למשך התקופה שהקורונה תהיה עדיין איתנו, והמשק יצטרך להסתגל וללמוד לחיות לצד הקורונה, ולא באמצעות רשת ביטחון. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> ללא שום רשת ביטחון? אפילו לא קטנה? שום פיצויים לעצמאים? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לצד כל אלה, התקציב וחוק ההסדרים שעברו מהווים בשורה גדולה למגזר העסקי. הם כוללים הקלות משמעותיות ברגולציה, שיפור כושר התחרות של המגזר העסקי, שיפור ההון האנושי וכוח העבודה במשק ורפורמות רבות שצפויות לסייע למגזר העסקי לצמוח ולהתאושש לאחר הקורונה. ענף התיירות זכה לסיוע ייחודי, שניתן לו נוסף על כל הסיוע הרוחבי שניתן לכלל המשק. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מתי? מתי? בזמן ישראל כץ. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> גם עכשיו. עד סוף השנה יש מתווה, והיום שר האוצר ושר התיירות יושבים על נושא. הסיוע הייחודי – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אוה, אז תגיד את זה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני אומר לך את זה. אם היית מדבר רק על זה, היית מקבל את התשובה, אבל אתה הרחבת, אז גם אני הרחבתי. הסיוע הייחודי כלל מענקים למלונות, תמיכה במארגני התיירות הנכנסת וסבסוד סיורים למורי הדרך. עם הפסקת פעילות רשת הביטחון ביולי 2021 אושרה מסגרת סיוע נוספת לאותן קבוצות. בימים אלה עובדים במשרד האוצר על גיבוש מתווה להמשך פעילות ענף התיירות לנוכח סגירת השמיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה מסכים להעביר לוועדת הכספים, אדוני השר? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אין לי שום בעיה. אם חברי הכנסת רוצים אנחנו נעביר, ונשמח גם שאני אגיע לדיון הזה להסביר על הדברים שמשרד האוצר ביצע והצעדים שאנחנו מקדמים. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> נשמח גם לראות את שר האוצר. אולי הוא עסוק בקבינט הקורונה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה לסדר-היום: טיפול בעסקים שפעולתם נפגעה בהיקפים משמעותיים מאז סיום המענקים. נא להצביע. העברה כמובן לוועדת הכספים. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ארבעה חברי כנסת בעד. ההצעה לסדר-היום עוברת להמשך דיון בוועדת הכספים. תודה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> החרגת תיירות המרפא בישראל מהגבלות הכניסה לארץ << הלסי >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ההצעה הבאה לסדר-היום היא בנושא: טיפול ומניעת פגיעות מיניות ואונס תלמידות או תלמידים על ידי תלמידים אחרים. חברת הכנסת גבי לסקי, בבקשה. הייתה החלפה? << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> יש הצעה לסדר-היום לפני. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> יבגני, אני עונה לך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, אז אנחנו, ברשותך, חברת הכנסת גבי לסקי, נחזור לפי סדר-היום: החרגת תיירות המרפא בישראל מהגבלות הכניסה לישראל, מס' 1159, 1168, 1171, 1173 ו-1181. ראשון המציעים – חבר הכנסת יבגני סובה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, קודם כול יש לי הצעה שהיא כללית: הצעות לסדר-היום זה דבר חשוב, אלה הכלים הפרלמנטריים של חברי הכנסת, גם בתוך הקואליציה, וכשאנחנו משאירים את זה לסוף היום אחרי יום עמוס ומתיש, אז רואים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלוש דקות. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> למה? אני יוזם את ההצעה, זה עשר דקות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> למה? לא עשר? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה יכול לתמצת עשר דקות בשלוש דקות? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני יכול. יאללה, בוא נתחיל מהתחלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני בטוח שתצליח לעשות את זה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נתחיל מהתחלה. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, אומנם אני נמצא בקואליציה, אבל החלטתי להעלות נושא שהוא חשוב, והאמת היא שחשבתי שמי שישיב זה שרת הפנים, אבל אני גם אשמח לשמוע כמובן את תגובתו של חברי השר במשרד האוצר חמד עמאר כנציג הממשלה. מדי שנה לפני הקורונה נכנסו למדינת ישראל למעלה מ-25,000 אזרחים זרים שבאו למדינה במטרה אחת: להציל את החיים שלהם. מדינת ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בתחום תיירות המרפא. הרפואה שלנו היא כל כך חזקה וטובה, עם כל הבעיות שיש, שהיא יכולה לטפל לא רק באזרחים ישראלים אלא גם לתת מענה רפואי להרבה אזרחים זרים מכל העולם שמעריכים מאוד את ישראל, שיודעים שבישראל יש רפואה ברמה הכי גבוהה בעולם, ולכן היו מוכנים לשלם הרבה כסף בשביל להגיע ולקבל טיפול בישראל. סך ההכנסות שמדינת ישראל נהנתה מהן לפני הקורונה בתחום תיירות המרפא הגיע כמעט ל-2 מיליארד שקלים. חלק זה בתי חולים ציבוריים, חלק זה בתי חולים פרטיים, אבל בסופו של דבר מי שנהנה זה כמובן הרופאים שמקבלים תוספת שכר, זה בתי חולים שבכסף הזה יכולים לרכוש ציוד רפואי מתקדם, ולא תמיד מדינת ישראל או הממשלה יכולה לתת להם את המענה הראוי. כמובן, אותם אנשים בעצם נהפכו לשגרירי מדינת ישראל בחוץ לארץ. בן אדם שמקבל טיפול במדינת ישראל חוזר לארץ המוצא שלו ומספר לכולם איזה יחס הוא קיבל, איך מדינת ישראל ורופאיה הצילו את החיים שלו, ולכן יש פה, מעבר לעניין הרפואי, גם עניין תדמיתי. עכשיו, מה שקרה בקורונה הוא דבר עצוב. א. מדינת ישראל או ממשלת ישראל, עוד בסגר הראשון, הטילה הגבלות קשות והחריגה – בעצם האנשים שרצו לקבל טיפול לא יכלו להיכנס לישראל. השאירו רק סעיף קטן, שזה טיפול שמציל חיים, לא עלינו – זה טיפולים אונקולוגיים, הקרנות – וגם הייתה אופציה לאפשר לאותו אזרח זר שכבר התחיל את הטיפול לפני הקורונה לקבל אפשרות להגיע לישראל. עכשיו, אדוני היושב-ראש, מה קרה בפועל? למעלה מ-6,000 אזרחים ישראלים שהועסקו בתחום של תיירות מרפא בבת אחת איבדו את הפרנסה שלהם. אנחנו דיברנו פה על תיירות, אז תחשוב שאותם אנשים שהיו צריכים להביא את האנשים האלה, לטפל בבית המלון שלהם, לטפל בלהביא אותם לבית החולים, לטפל ברישום הנכון, להביא אותם בפועל לטיפול, לניתוח או לכל בדיקה בבית החולים – הם פשוט בבת אחת איבדו את הפרנסה שלהם. בין 6,000 ל-7,000 אנשים מועסקים בצורה ישירה; אני כבר לא מדבר על נהגי הסעות, אני כבר לא מדבר על בעלי דירות קטנות שהשכירו את הדירות לאותם חולים. ומה שקרה, שבשנה האחרונה אנחנו מדברים על משהו כמו 1,800 אנשים בלבד שאושר להם להיכנס למדינת ישראל, וסך ההכנסות – ברמה של 200 מיליון שקלים. מה שאני מבקש בהצעה הזאת – אני מבקש שיתקיים דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, ואני מקווה מאוד שהשר שישיב יסכים לדבר הזה, מסיבה אחת פשוטה: כי בוועדה הזאת דנים בחוק תקנות הכניסה לישראל. זה לא ועדת הפנים וגם לא ועדת הבריאות, שאני מניח שיהיה דיון רחב יותר בנושא של תיירות מרפא, ובכלל נצטרך לעצב את המדיניות שלנו בנושא של תיירות מרפא. בינתיים אנחנו מדברים על החרגה של תקנות אך ורק לאוכלוסייה ספציפית. מה אני מציע? ובזה אני מסיים. אני מציע: א. נכניס לתוך הרשימה של חריגים אנשים שבאים לצורך תיירות מרפא, כי עד עכשיו זה רק הצלת חיים, והצלת חיים זה נתון לשיקול של רשות האוכלוסין וההגירה; ב. נייחס חשיבות רבה יותר לאותם אזרחים זרים שמגיעים לישראל, ולהכניס גם לא מחוסנים שמגיעים לתיירות מרפא, משום שהרבה אנשים שמבקשים להציל את החיים שלהם מן הסתם לא מחוסנים, אז הם ישבו בבידוד. כמו שאמרתי, אם יש חולים אונקולוגיים, אז הם פי עשרה שומרים על הבידוד שלהם, משום שכל חיידק עלול להרוג אותם, אז אפשר להחריג את זה, אפשר לבנות מערך לצורך הטיפול בהם, ובכך אנחנו לא רק נציל את האנשים, שכמו שאמרתי, יהפכו לשגרירים טובים, אלא גם נציל 7,000 אנשים, אזרחים ישראלים שמועסקים בצורה ישירה בנושא הזה. אז שוב אני חוזר על הבקשה שלי, אחרי שהשר ישיב, להעביר את זה לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. אגב, דיברתי עם יושב-ראש הוועדה בנושא הזה, ואין לו שום התנגדות לזה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לחבר הכנסת יבגני סובה. חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חברת הכנסת קטי קתרין שטרית – אינה נוכחת; חבר הכנסת אוריאל בוסו – אינו נוכח. ישיב השר במשרד האוצר חמד עמאר, בשם שרת הפנים. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת יבגני, הצעה לסדר-היום מאוד חשובה. אני משיב בשמה של שרת הפנים. שרת הפנים וכלל חברי הממשלה מודעים היטב לחשיבות הגדולה של תיירות המרפא ולתרומתה הגדולה למדינת ישראל הן מבחינה תדמיתית והן מבחינה כלכלית. עם זאת, נוכח התפשטות זן האומיקרון, החליט קבינט הקורונה על מדיניות האוסרת כניסת זרים לישראל. ועדת החריגים, המורכבת מנציגים של משרד הבריאות ומשרד החוץ ובראשות נציג רשות האוכלוסין וההגירה, קבעה חריגים שונים שבגינם ניתן להגיש בקשה לקבלת אשרת כניסה לישראל. לגבי נושא תיירות המרפא, בעת הזו, משרד הבריאות, שאמון על נושא זה הן בהיבט של השפעתו של הזן החדש והן לעניין התפוסה בבתי החולים, ממליץ כי תותר כניסת זרים לצרכים רפואיים רק במקרים שבהם נדרשים טיפולים מצילי חיים, על רקע רפואי דחוף, וזאת באישור של מנהל בית חולים או סגן מנהל בית החולים. בעת הזו, לנוכח חוסר הוודאות השורר ביחס להשפעות הנגיף, ומתוך אחריות לצמצום התחלואה, המלצת משרד הבריאות התקבלה על ידי שרת הפנים. ככל שתינתן המלצה אחרת, ההחלטה תישקל שנית ובחיוב. מה שאומרת שרת הפנים: ברגע שהיא תקבל המלצה מהוועדה ומגורמי המקצוע, היא תשקול את הנושא מחדש, ואולי הנושא יתקבל בחיוב. אני מקבל את ההצעה שלך – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מקבל את זה, משום שגם ככה בעצם יש הגבלות, אבל הן לא תמיד – יש מקרים שבהם גם הצלת חיים לא מתקבלת בשביל לתת אישור, והצגתי נתונים שלצערי מעידים על משהו אחר, ולכן אני מבקש בכל זאת לקיים דיון, ובדיון הזה אני מניח שגם נציגים של משרד הבריאות – – – לעשות – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> באיזו ועדה רצית לקיים את הדיון? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני רוצה בוועדת החוקה, חוק ומשפט, כי הוועדה הזאת מוסמכת לדון בהחרגות של תקנות הכניסה לישראל. זה מה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אין לי שום בעיה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. אנחנו נעבור להצבעה על העברת ההצעה לסדר-היום בנושא החרגת תיירות המרפא בישראל מהגבלות הכניסה לישראל לוועדת החוקה, חוק ומשפט. נא להצביע. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ארבעה חברי כנסת בעד. אני קובע שההצעה לסדר-היום עוברת להמשך דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> טיפול ומניעת פגיעות מיניות ואונס תלמידות ותלמידים על ידי תלמידים אחרים << הלסי >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף האחרון בסדר-היום – הצעה לסדר-היום בנושא: טיפול ומניעת פגיעות מיניות ואונס תלמידות ותלמידים על ידי תלמידים אחרים, מס' 1158. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, כבוד השר, אומנם זה הנושא האחרון על סדר-היום, אך בוודאי – אני הייתי – – – הצבעה מס' 12 << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. בטעות, בטעות. טוב. << דובר_המשך >> גבי לסקי (מרצ): << דובר_המשך >> עכשיו מה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שום דבר. אני לא יודע מה זה. שעון. << דובר_המשך >> גבי לסקי (מרצ): << דובר_המשך >> הינה. הסתדר? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. בסדר. << דובר_המשך >> גבי לסקי (מרצ): << דובר_המשך >> מהתחלה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שוב זה מופיע. שעונים – שלוש דקות, המשך. מה? << דובר_המשך >> גבי לסקי (מרצ): << דובר_המשך >> מה? זהו, כבר רוצים לסיים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, נמשיך. << דובר_המשך >> גבי לסקי (מרצ): << דובר_המשך >> כבוד יושב-ראש הישיבה, כנסת נכבדה, כבוד השר, אומנם זה הדבר האחרון על סדר-היום של היום, אבל בוודאי זה לא הדבר האחרון בסדר-היום של הכנסת. לפני כשבוע נחשפה פרשה מזעזעת שבה נחשד נער בן 15 הלומד באחד התיכונים בתל אביב באונס והטרדה מינית של תלמידות אחרות – גם שלומדות באותו בית הספר וגם מבית ספר אחר – מחוץ לכותלי בית הספר. אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי לשלוח חיזוק לאותן נערות, וגם להורים שלהן. הפרשה נחשפה כשהנערות הגיבורות החליטו לדבר והגישו תלונה במשטרה. בלי הכוח שלהן, בלי היוזמה שלהן, הפרשה הזו לא הייתה נחשפת כלל. מ', אחת הנערות שנפגעו מאותו תלמיד, כתבה באינסטגרם שלה כך: בשעה 06:00 נאנסתי. אני ישנתי. הוא נגע בי. התעוררתי מהמגע שלו והתחלתי להבין מה הולך לקרות. קפאתי. אמרתי לו שאני לא מרגישה טוב ושיפסיק, אבל זה לא הזיז לו. הוא לקח אותי לבית של ידיד שלי ושם בחר לעשות את זה. הייתי שיכורה, והוא ניצל את ההזדמנות ועשה את זה. הוריד לעצמו את המכנסיים. צרחתי מבפנים וניסיתי להתרחק ממנו כדי שיבין שאני לא רוצה, אבל כל פעם שהתרחקתי הוא חזר. מפה, מעל דוכן הכנסת, אני אומרת לך, מ': את והחברות שלך שהתלוננתן במשטרה, אתן גיבורות. ואני אומרת לנו, חברי וחברות הכנסת: אנחנו נכשלנו – נכשלנו כי לא הגנו על מ' וחברותיה. גם לי יש ילדים במערכת החינוך בתל אביב, וזה לא יכול להיות שתלמידים ותלמידות אינם נמצאים במרחב בטוח יחד עם התלמידים והתלמידות האחרים, לא בין כותלי בית הספר ולא מחוצה לו. אנחנו מדברים על אפשרות של תקיפות מבחוץ, אבל כאשר זה מגיע מתלמיד בית הספר זה אומר שגם נכשלנו במערכת החינוך. לכן, אחד הדברים החשובים ביותר שמשרד החינוך צריך לקדם, כבוד סגן השר, נוגע לתוכניות לחינוך למיניות בריאה בבתי הספר. נכון להיום קיימות תוכניות במסגרת תוכנית כישורי חיים בנוגע לשימוש בסמים, שימוש באלכוהול, אבל אין שום תוכנית מחייבת במערכת החינוך בנוגע למיניות בריאה. לא יכול להיות שהתלמידים והתלמידות שמסיימים את בית הספר, 12 שנות לימוד, לא עברו שום הכשרה, שום שיעור, שום השתלמות בנושא החשוב והקריטי הזה. החוסר הזה הוא ניכר, ואנחנו רוצים ורוצות להגן על הילדים והילדות של כולנו. עלינו לחייב העברה של תוכניות כאלה בבתי ספר ולתת למורים ולמורות, ליועצים וליועצות בבתי הספר, כלים כדי שידעו להתמודד עם הדברים האלה וכדי שידעו למנוע אותם, כי אנחנו לא רוצות רק אחרי ובדיעבד לתת כוח לתלמידים ותלמידות שיגישו תלונות במשטרה; אנחנו רוצות שהם לא יצטרכו להגיע לשם. אתמול התקיימה הפגנה מפוארת של נערות שיצאו לרחובות בתל אביב נגד התופעה הבזויה והקשה הזאת. אני מחבקת את כל התלמידים והתלמידות שיצאו. יש כאלה שאומרים שזה המשך של ה-MeToo, אבל למעשה זה MeToo של הצעירים והצעירות שיוצאים ויוצאות לרחובות כדי להגיד די, כדי להגיד: אנחנו רוצות ביטחון בבתי הספר ומחוצה להם, ולא יכול להיות שמערכת החינוך לא מעבירה מידע רלוונטי לגבי תלמידים לבתי הספר האחרים כאשר אותו תלמיד עובר אליהם. בנות הנוער זועקות לעזרה, ואנחנו חייבות להיות פה בשבילן, בשביל הילדים שלנו, בשביל הילדים של כולנו. לכן אני מבקשת שוב ממשרד החינוך, כבוד סגן השר, לחייב את כל בתי הספר להעביר תוכניות מפורשות בנוגע למיניות בריאה, כדי שהבנות שלנו והבנים שלנו לא יצטרכו להתמודד עם אותם דברים כפי שקורה היום בתל אביב. כל הרשתות החברתיות מלאות בנערים ונערות שבכוח עצום יוצאים החוצה ומספרים את הסיפורים שלהם, על אף המחירים שהם יכולים לשלם. אנחנו כאן בשבילכם ובשבילכן, אנחנו כאן כדי כאן כדי להגן עליכם, ואנחנו כאן כדי לנסות ולמנוע תופעות כאלה בעתיד. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת גבי לסקי. ישיב סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי. זאת פעם ראשונה שאתה משיב, אדוני סגן השרה? << קריאה >> סגן שרת משרד החינוך מאיר יצחק הלוי: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כבוד הוא לי. << קריאה >> סגן שרת משרד החינוך מאיר יצחק הלוי: << קריאה >> תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר >> סגן שרת משרד החינוך מאיר יצחק הלוי: << דובר >> נכבדי יושב-ראש הישיבה, אדוני השר לביטחון פנים, חברת הכנסת גבי לסקי, חברותיי וחבריי בכנסת ישראל, זו אכן הפעם הראשונה, הנחשונית, שאני משיב כסגן שר, וכנראה לא בכדי, כי הנושא שאת מעלה הוא נושא שקרוב לליבי. כמו שאת ודאי יודעת, אני עוסק בנושא הזה שנים ארוכות, ורק אתמול סיימנו כאן יום מרגש בכנסת ישראל שעניינו מיגור תופעות הבריונות והאלימות ברשתות החברתיות. חלק גדול מהנושאים שעלו על ידי בני הנוער – היו פה עשרות אם לא מאות בני נוער – נגע בנושא של הטרדות מיניות באמצעות הרשתות החברתיות, ולכן אני חושב שהנושא הוא נושא קשה, מורכב. אני מכיר אותו היטב, ואני יכול להגיד, גם על פי הנתונים שליקטתי ביממה האחרונה, מלבד החומרים שקיבלתי ממשרד החינוך: אין ספק שאנחנו קשובים לתופעה הזו. אני חייב להגיד עוד בטרם אני מתייחס לתשובה כתובה שאנחנו רואים, לצערי, התעצמות של התופעה. אני עוד לא יודע לנתח אותה. אני יכול להגיד בוודאות שהרשתות החברתיות לא מסייעות לצמצום הבעיה אלא, לצערנו, מעצימות אותה. אז כפי שאמרתי, מדובר באירוע קשה ומורכב, והוא מטופל בימים אלו על ידי משרד החינוך. אנשי המקצוע פועלים בכל מוסדות החינוך המעורבים במקרה ונותנים מענה לכל מעגלי הפגיעה, הן ברמה המערכתית והן ברמה הפרטנית. את מכירה את הנושא, את יודעת במה מדובר. איננו יכולים, לצערי, להתייחס לפרטי האירוע שבו מעורבים קטינים נוכח צנעת הפרט. הפרטים נבדקים לעומק בימים הללו. חשוב לציין כי המשרד, באמצעות השירות הפסיכולוגי-ייעוצי, מה שנקרא שפ"י, פועל לקידום תוכניות ומהלכים חינוכיים שמטרתם הגברת המודעות, צמצום אירועי פגיעה והגברת הפנייה לעזרה ודיווח. זה אחד הנושאים המרכזיים – לעודד את הפנייה. אני תמיד אמרתי שסוכני השינוי אמרתי באירועים הללו זה הנוער עצמו, דהיינו שנער עוזר לנער, לנערה. אלו דברים חשובים. לצד תהליכים אלו פועלים אנשי המקצוע למתן טיפול מקצועי בעת חשיפה לאירועי פגיעה בשיתוף עם גורמים נוספים בקהילה. פעולות המשרד נעות על הרצף שבין איתור וזיהוי תלמידים נפגעים, הגברת המודעות להטרדות ופגיעות מיניות, וכן הטמעת מדיניות ונהלים שנוסחו למקרים של פגיעה מינית. מחוץ לפרוטוקול אני אספר לך שבתקופתי כראש עירייה, אז זה היה מה שנקרא – הגדרנו את זה "אירוע חריג". כשהיה אירוע חריג, האירוע הזה היה מגיע ללשכתי. גם מאוד מאוד חשוב שראשי הרשויות יהיו מעורבים, יגדירו "אירוע חריג" ויביאו אותו לטיפול. אציין בפנייך חלק מהדברים שנעשים עכשיו במשרד: 1. התוויית מדיניות ברורה – המסגרות החינוכיות מונחות לפעול על פי חוזרי מנכ"ל קבועים. חוזרים אלה מוטמעים במערכת החינוך בסיוע הפיקוח הכולל, הפיקוח על הייעוץ והיועצים החינוכיים ומהווים אבני דרך מחייבות לטיפול באירועי פגיעה בתלמידים. יש כאן שורה שלמה של חוזרי מנכ"ל: חוזר מנכ"ל אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות במוסדות חינוך עם אירועי אלימות בסיכון; חובת הדיווח על עבירות בקטין על פי חוק וחקירת תלמידים כקורבנות ועדים; התמודדות מערכת החינוך עם פגיעה מינית של תלמידים בתלמידים: מניעת אלימות במשפחה, חובת היידוע; היריון בלתי מתוכנן של מתבגרות. בכל האמור מדובר פה בהנחיות מאוד מאוד ברורות של המשרד. 2. הכשרות ליועצות והיועצים החינוכיים – אלה עוברים הכשרה בשנתיים הראשונות של עבודתם לאיתור, מניעה, טיפול והתמודדות עם אירועים של פגיעה מינית. בנוסף רוכשות היועצות מיומנויות להטמעת תוכניות של מיניות בריאה ופגיעה מינית – ושמעתי את מה שאמרת היטב. אני חושב שבכל מקום שזה לא מתבצע זה רע מאוד, וצריך לפקח ולבקר, והדרכים הן רבות – יש שיטות איך אנחנו עוקבים בצורה מסודרת אחר הפעילות הבית ספרית. כחלק מתוכנית כישורי חיים החדשה, הכשרה זו מאפשרת ליועצים לסייע לצוותים החינוכיים לעסוק בנושא ולהגביר את תחושת המסוגלות בתחום. על פי הממצאים שיש בידי משרד החינוך, קיימת עלייה בפניות להיוועצות בתחום זה, ועל כך אני מאוד מאוד שמח. הדבר מעיד על הגברת המודעות לחשיפת המקרים על ידי צוותי החינוך ויועצות בתי הספר. יכול להיות שזה מה שמלמד על מה שאמרתי ברישא של דבריי – שאנחנו רואים שיש גידול, בין היתר גם בשל הגברת המודעות, וחשוב מאוד מאוד מאוד לעודד. שוב אני אחזור לעברי. מבחינתי, מי שלא דיווח על אירוע שכזה – אני מדבר ברמה של מנהל – הוא פשוט חוטא לתפקידו, ולכן צריכים להיות פה שקיפות ואומץ כדי שדברים כאלה לא יטואטאו מתחת לשטיח. 3. איתור וזיהוי – היועצות והיועצים החינוכיים מונחים להעביר את הנושאים בחדרי המורים מתוך תפיסה כי האיתור והזיהוי המוקדמים הם קריטיים במניעת פגיעה ובהגשת סיוע מקצועי בהקדם. איתור וזיהוי ילדים ובני נוער במצבי סיכון – בתקופת הקורונה נוספו הנחיות לאיתור וזיהוי מרחוק. אנחנו כולנו יודעים שבתקופת הקורונה, התסכול הגדול שעברו בני הנוער הביא איתו גם לא מעט התנהגויות, התנהגויות שהיו ראויות לטיפול; אני חושב שהשובלים הללו יהיו עוד הרבה מאוד זמן. 4. פה אני מתייחס למה שאמרת – שיעורי כישורי החיים. במסגרת שיעורי כישורי החיים מוקדשים שיעורים למיניות בריאה ולמניעת פגיעה מינית המותאמים לגיל ולשלב ההתפתחותי. אם זה לא נעשה, צריך לגרום לכך שזה ייעשה. << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> זו לא חובה, זאת הבעיה. << דובר_המשך >> סגן שרת משרד החינוך מאיר יצחק הלוי: << דובר_המשך >> אז אני אומר, אני בהחלט חושב שאנחנו נמצאים בעת שצריך להגדיר את זה כך שזה לא יהיה ג'סטות אלא מחויבות, גם אם היא מחויבות של האינטגריטי המקצועי של אותו מנהל מוסד. תכף נדבר על זה. 5. הקדשת שבוע ייעודי לנושא – מדי שנה מציינת מערכת החינוך שבוע ייחודי לעיסוק בנושא. השנה יודגש תפקידם של ילדים ובני נוער כשומרי סף בעת התרחשותם של אירועי פגיעה מינית. "שבוע מערכת החינוך נגד אלימות מינית", כך נקרא השבוע. 6. במערכת פרוסים מדריכים מומחים לליווי מוסדות החינוך. ישנם 80 מדריכים ליחידה למיניות ומניעת פגיעה בילדים ונוער המסייעים למסגרות החינוך בליווי מקצועי באירועי פגיעה, מגן ילדים ועד כיתות י"ב. היועצות והיועצים החינוכיים מונחים על ידי הפיקוח על הייעוץ להתייעץ עימם באשר להתערבות המתאימה בעת התרחש אירוע הפגיעה. זה מכלול הפעולות שהמשרד מבצע. אני אומר לך, גברתי, אני חושב שהאמירה שלך, המאבק שלך ושל כולנו – אני חייב להגיד שיש כאן תנועה – צריך לחלחל, ואסור שיהיה כאן מצב של רצון טוב אלא של מחויבות של מערכת. אני לא רוצה לצאת בהצהרות גדולות, נכנסתי רק לפני יום לתפקיד, אבל את יכולה להיות סמוכה ובטוחה שהנושא הזה, משום שהוא קרוב לליבי, יקבל תשומת לב רבה. את מוזמנת בכל נקודת זמן לשוחח איתי, ותמשיכי להיאבק על העניין הזה. יישר כוח וכל הכבוד. לוועדת החינוך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. לוועדת החינוך – מסכימה? << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו נעבור להצבעה על העברת ההצעה לסדר-היום בנושא: טיפול ומניעת פגיעות מיניות ואונס תלמידות ותלמידים על ידי תלמידים אחרים לוועדת החינוך. נא להצביע. אנחנו נוסיף אותך, אדוני סגן השר, אתה לא צריך לרוץ. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא – – – של המערכת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת גבי לסקי בעד, חבר הכנסת בעד, אני בעד – שלושה חברי כנסת בעד. השר לא מצביע. ההצעה לסדר-היום עוברת להמשך דיון בוועדת החינוך. חברי וחברות הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, ט"ז בטבת התשפ"ב, 20 בדצמבר 2021, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 19:25. << סיום >>