דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ג ישיבה צ"ג הישיבה התשעים-ושלוש של הכנסת העשרים-וארבע יום רביעי, כ"ה בטבת התשפ"ב (29 בדצמבר 2021) ירושלים, הכנסת, שעה 11:01 תוכן העניינים מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 8 שאילתות דחופות 8 89. פתיחת מעון נעול ייעודי לתחלואה כפולה 8 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 8 שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: 9 90. הריסת בית המחבל שרצח את אליהו קיי הי"ד 11 יום טוב חי כלפון (ימינה): 11 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 12 אבי דיכטר (הליכוד): 13 אופיר סופר (הציונות הדתית): 14 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 16 91. מחסור במורים לפיזיקה 17 אופיר סופר (הציונות הדתית): 17 סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: 19 326. הפרדה בין ערבים ליהודים במכללת אונו 24 ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): 24 סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: 24 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תנאי זכאות לדמי לידה), התשפ"א–2021 26 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): 26 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תנאי זכאות לדמי לידה), התשפ"א–2021 28 ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): 28 שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: 29 דוד אמסלם (הליכוד): 30 אוריאל בוסו (ש"ס): 34 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור לסטודנטים מתשלום דמי ביטוח לאומי), התשפ"א–2021 36 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לסטודנטים בשל הכנסות הוריהם), התשפ"א–2021 36 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לסטודנטים בשל הכנסות הוריהם), התשפ"א–2021 36 שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: 37 דוד אמסלם (הליכוד): 39 משה ארבל (ש"ס): 41 משה גפני (יהדות התורה): 42 מירי מרים רגב (הליכוד): 44 קרן ברק (הליכוד): 45 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הפקדות ברירת מחדל לחיסכון ארוך טווח לילד), התשפ"א–2021 52 ינון אזולאי (ש"ס): 53 שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: 56 שלמה קרעי (הליכוד): 57 משה ארבל (ש"ס): 59 הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (רופא שהורשע בעבירת מין), התשפ"ב–2021 60 מיכל רוזין (מרצ): 61 השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': 63 שלמה קרעי (הליכוד): 64 הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אומנויות), התשפ"ב–2021 72 מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): 73 הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אומנויות), התשפ"א–2021 74 קרן ברק (הליכוד): 75 הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אומנויות), התשפ"א–2021 76 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 76 הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אומנויות), התשפ"ב–2021 78 אמילי חיה מואטי (העבודה): 78 הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אומנויות), התשפ"ב–2021 79 יעקב אשר (יהדות התורה): 79 שר המודיעין אלעזר שטרן: 81 דוד אמסלם (הליכוד): 83 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 89 משה גפני (יהדות התורה): 91 שר המודיעין אלעזר שטרן: 95 קרן ברק (הליכוד): 101 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 104 הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – מדרגות המס על דירה יחידה ועל בניין להשכרה ובניין לשכירות מוסדית), התשפ"ב–2021 128 יואב קיש (הליכוד): 129 היו"ר מיקי לוי: 130 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 133 יואב קיש (הליכוד): 147 יואב קיש (הליכוד): 165 הצעת חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל (תיקון – הגדלת מענק ושיפור זכויות), התשפ"ב–2021 167 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 167 השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': 171 יעקב מרגי (ש"ס): 172 הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – פתיחת תביעה על סכום קצוב), התשפ"ב–2021 175 יעל רון בן משה (כחול לבן): 175 שר המשפטים גדעון סער: 177 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 178 הצעת חוק דוד בן-גוריון (תיקון – ביטול הוראת שעה), התשפ"ב–2021 184 איתן גינזבורג (כחול לבן): 185 שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: 186 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 187 איתן גינזבורג (כחול לבן): 188 הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב מקומי וראש ישיבה), התשפ"א–2021 193 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 194 הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון – מענק חודשי), התשפ"א–2021 213 אבתיסאם מראענה (העבודה): 216 שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: 221 יעקב אשר (יהדות התורה): 222 הצעת חוק כבילת עצורים ואסירים שלא כדין – עוולה אזרחית (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021 225 שר המשפטים גדעון סער: 225 שלמה קרעי (הליכוד): 226 משה ארבל (ש"ס): 229 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – שירותים ותרופות בסבסוד מלא לאזרחים ותיקים), התשפ"א–2021 231 אלי כהן (הליכוד): 231 השר לביטחון הפנים עמר בר לב: 233 אלי כהן (הליכוד): 237 הודעה אישית של חבר הכנסת ולדימיר בליאק 242 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 243 הצעת חוק המפלגות (תיקון – הגבלת מימון עצמי של נבחרי ציבור), התשפ"ב–2021 246 דוד אמסלם (הליכוד): 247 הצעת חוק המפלגות (תיקון – הגבלת מימון עצמי של נבחרי ציבור), התשפ"ב–2021 257 שרן מרים השכל (תקווה חדשה): 257 הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – גביית תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו), התשפ"א–2021 259 משה ארבל (ש"ס): 260 שר המשפטים גדעון סער: 262 ינון אזולאי (ש"ס): 264 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 271 סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: 271 הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – חסינות בפני דין פלילי של חברי הכנסת המכהנים כחברי הממשלה), התשפ"א–2021 272 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 272 שר המשפטים גדעון סער: 277 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 290 הודעה אישית של חבר הכנסת אחמד טיבי 299 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 299 הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – הגבלת מרווחי שיווק על ירקות), התשפ"א–2021 313 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 313 שר התיירות יואל רזבוזוב: 321 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 323 הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – בן זוג לומד), התשפ"א–2021 332 אורי מקלב (יהדות התורה): 332 סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: 337 אורי מקלב (יהדות התורה): 339 הצעה לסדר-היום 341 הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא הפרטת משאבי הטבע לחברת כי"ל 341 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 341 הצעות לסדר-היום 346 פגיעה במסדרון האקולוגי בעמק הצבאים 346 מוסי רז (מרצ): 347 אלון טל (כחול לבן): 349 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 350 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: 351 הצעות לסדר-היום 353 התנהלות המכון הרפואי לבטיחות בדרכים במשרד הבריאות (מרב"ד) 353 אורי מקלב (יהדות התורה): 354 שר התיירות יואל רזבוזוב: 356 הצעה לסדר-היום 358 בחינת השפעת חוק המצלמות במעונות היום 358 אופיר כץ (הליכוד): 359 סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: 363 אופיר כץ (הליכוד): 366 הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 6), התשפ"ב–2021 368 מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): 368 משה גפני (יהדות התורה): 372 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 379 דוד אמסלם (הליכוד): 383 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 388 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 393 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 398 אופיר סופר (הציונות הדתית): 405 אבי מעוז (הציונות הדתית): 406 ינון אזולאי (ש"ס): 422 משה ארבל (ש"ס): 428 חיים ביטון (ש"ס): 429 יריב לוין (הליכוד): 435 יואב קיש (הליכוד): 444 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 449 מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): 463 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היום יום רביעי, כ"ה בטבת התשפ"ב, 29 בדצמבר 2021. אני מתכבד לפתוח את מליאת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה, הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ב–2021. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה למזכירת הכנסת. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – שאילתות. שאילתה ראשונה מופנית לשר הרווחה והביטחון החברתי. חבר הכנסת מאיר כהן ישיב על שאילתה דחופה מס' 89, מאת חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בנושא: פתיחת מעון נעול ייעודי לתחלואה כפולה. בבקשה, אדוני השר. << שאילתה >> 89. פתיחת מעון נעול ייעודי לתחלואה כפולה << שאילתה >> << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד השר, כבוד יושב-ראש הכנסת, על פי הממ"מ, כ-35% מהקטינים הממתינים להשמה במעונות הנעולים של חסות הנוער מתמודדים עם תחלואה כפולה. המשרד קיבל כבר בשנת 2020 תקציב לפתיחת מעון ייעודי. אני רוצה לשאול: 1. אילו פעולות בוצעו עד כה לפתיחת המעון? 2. מה הצפי לפתיחה? << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר >> תודה, גברתי. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, השר. אכן קיים תור המתנה – שהולך ומצטמצם, ואני שמח על כך ­– למסגרות בחסות הנוער, כפי שציינת, גברתי. לצערי, חלק מהעיכוב נובע ממשא ומתן, שאנחנו מנהלים עם ראשי ערים, ראשי מועצות. העיכוב הוא לא בשל תקציבים. יש תקציבים, יש תוכניות, יש תוכניות אדריכלות. אנחנו לאט לאט משכנעים את ראשי הערים. עם חלקם זה הולך מצוין, עם חלקם זה הולך קשה יותר, כי אנחנו צריכים שהם יסכימו שבתחום שיפוטם אנחנו נבנה. מתחילת כהונתי עשיתי את הדברים האלה: 1. פעולות לפתיחת מסגרת נוספת במעון טללים שבדימונה – ואני כאן רוצה להודות ראש העיר, שהיה איתנו בסיור והסכים. זה היה חשוב מאוד; 2. מנכ"לית המשרד, הגב' סיגל מורן, מלווה אישית את הבנייה ואת התוספות האלה, שהן מאוד מאוד חשובות. אגף הבינוי של משרד הרווחה קיבל הוראה ברורה שזה הדבר הראשון בעדיפות. אני רוצה שתבינו שחברת הכנסת וולדיגר מתייחסת למציאות שבה אנשים עם תחלואה – גם עם תחלואה כפולה – חבר'ה צעירים, מחכים למקום ונמצאים ברחוב. זאת האחריות שלנו. הייתה רשימה של כ-70; הרשימה צומצמה באופן משמעותי, כי גם בתוך המוסדות הקיימים אנחנו לאט-לאט מרחיבים ומסבים עוד חדרים. אל תשכחו שבסופו של דבר אנחנו חייבים לילדים האלה, לילדות, לצעירים, לצעירות, שהם יבואו למקום שנראה כמו הבית שלהם, ולא איזה חדר בחלופת מעצר. הם חיים שם תקופות של כמה חודשים. אנחנו עסוקים בזה כל הזמן. אמרתי, שוב, מבחינה תקציבית אין שום בעיה. הכסף נמצא. זהו. גברתי, בבקשה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שאלה נוספת? בבקשה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן, תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> קודם כול, אני מצטערת לשמוע שיש עדיין סטיגמה, שיש עדיין ראשי ערים ומועצות מקומיות שמסרבים לפתוח מעונות שכאלה בתחום שיפוטם. להפך, אולי כבוד השר יחשוב על תמריצים לעודד פתיחה של מקומות כאלה, זה רק יפריח ויעשה טוב ליישוב כולו. זו דוגמה ומופת, לטעמי, לרשות איתנה וטובה, שמוכנה לקלוט בתוכה את הדבר הזה. השאלה שאני רוצה לשאול: בעצם אדוני דיבר על 70 נערים ונערות, אני יודעת על 164, נכון ל-2020, שממתינים בתור. הנערים והנערות האלה, וכמו שאדוני השר אמר, חלקם משוטטים ברחוב, פשוטו כמשמעו, לא סתם. היום אנחנו בחורף, המצב באמת לא טוב. אז השאלה היא: איפה נמצאים אותם בני נוער שאין להם מקום? יש מקומות, אני יודעת, שיש להם מיטות פנויות, למה לא לשים אותם שם? מה אנחנו עושים עם אותם בני נוער שממתינים ואין להם מקום היכן להיות? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> אין מספרים כאלה, גברתי. המספר שאמרתי הוא המספר שמשרד הרווחה מכיר. יכול מאוד להיות שיש נערים שעדיין לא – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היא דיברה על 2020 ואתה מדבר על 2021. יכול להיות שנמצא כבר סידור. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> א. נמצאו סידורים. אמרתי, הרשימה צומצמה בצורה משמעותית מאוד, אבל יכול מאוד להיות. החיים מובילים אותנו לכך שכל יום, כל יום יש לנו עוד ועוד מקרים כאלה. אנחנו ערוכים, כל הצוותים בירושלים, בתל אביב. גם בפריפריה וגם בערים הגדולות יש צוותים של עובדים סוציאליים, של אנשי מקצוע, שמטיילים בלילות ואוספים את הילדים האלה. לרובם הגדול זה המגע הראשון, זאת הפעם הראשונה שאנחנו נתקלים בהם, אבל מהרגע שיש את החיבור אנחנו עליהם, אנחנו לא עוזבים אותם. לצערי הגדול, יש בערים גדולות – טבע הדברים שכולם מגיעים לתוך המטרופולין – בערים גדולות אנחנו מוצאים כמעט כל שבוע ילדים מנותקים מהבתים, בלי עורף משפחתי או בריב עם המשפחות, שנמצאים. תקופת הקורונה לא הקלה עלינו אלא ההפך. אני רוצה להגיד שבפנימיות של משרד הרווחה נוספו עוד 500 ילדים אחרי הקורונה – זה דבר שלא היה מעולם. כל כך הרבה ילדים צעירים איבדו את העורף המשפחתי ופנו אלינו, כדי שנקלוט אותם בפנימיות ונטפל בהם. אמרתי, אני משער שכשנסיים את הבנייה באותן ערים שעימן הגענו להסכמות, 70 החבר'ה האלה לא ימתינו אלא יטופלו. אני הייתי רוצה להיות זהיר יותר, ואני מבטיח להעביר לך בכתב, גברתי, כבר מחר – לחזור למשרד ולעשות בדיקה בדיוק למה יש המתנה. אם יש המתנה, לאילו מוסדות? כמה בנים וכמה בנות? אני חושב שאנחנו נדייק את המספרים. 170 בוודאי ובוודאי אין; אני יודע על 70. חלק מה-70 האלה, ההמתנה תלויה גם בהחלטות של בתי המשפט. את יודעת שהילדים מגיעים למקומות כאלה בצווים של בתי המשפט, זה לא שאנחנו מחליטים, ולעיתים יש עדיין דיון בעניינם. אני אעביר לך את החומר, גברתי. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר הרווחה על התשובה. סגן שר הביטחון, בבקשה. שאילתה דחופה מס' 90, ושאלת ההמשך – חבר הכנסת אבי דיכטר. השאלה עצמה – מאת חבר הכנסת כלפון: הריסת בית המחבל שרצח את אליהו קיי הי"ד, ואת שאלת ההמשך ישאל חבר הכנסת דיכטר מהצד. בבקשה. << שאילתה >> 90. הריסת בית המחבל שרצח את אליהו קיי הי"ד << שאילתה >> << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אדוני סגן השר, מעל חודש עבר מאז הרצח של אליהו קיי, השם ייקום דמו, בפיגוע האכזרי בעיר העתיקה בירושלים, ועד לעצם יום זה לא נהרס בית המחבל. אני רוצה לשאול: 1. האם משרד הביטחון מתכנן להרוס את בית המחבל? 2. אם כן – מתי? 3. אם לא – מה הסיבה לכך? << דובר >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר >> שלום לכולם, היושב-ראש. מפקד פיקוד העורף הודיע ב-26 בדצמבר למשפחת המחבל פאדי מחמוד אבו שחידם, אשר רצח את אליהו קיי, זיכרונו לברכה, על כוונות צה"ל להרוס את הדירה שבה התגורר המחבל. בהתאם למקובל, משפחת המחבל עודכנה ביחס לאפשרותה להגיש השגה ולהציג טענותיה נגד ההריסה. לאחר קבלת טיעוני המשפחה ובחלוף פרק זמן שהוקצה לכך, תתקבל החלטה הסופית בנוגע להריסה. ככל שיוחלט להרוס את הדירה, בהתאם לכוונה שהתגבשה, עיתוי ההריסה ייקבע על פי שיקולים מקצועיים ומבצעיים. עד כאן. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת דיכטר, בבקשה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> הוא גם ביקר בחומש, ואחר כך הוא הלך – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בוסו, לא נהוג להפריע. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא נהוג להפריע בשאילתות, חבר הכנסת בוסו. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה. תזמין אותו – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> הוא שואל על הבית של המחבל? הוא שותף לדברים האלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בוסו, בבקשה תזמין אותו לכוס קפה בפרסה, על חשבוני. תודה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – מה עושים איתם. << דובר >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר >> אדוני סגן השר חבר הכנסת שוסטר, תראה, אנחנו יודעים היטב מה מידת ההרתעה שהריסה כזאת יוצרת. המסמוס בזמן הוא אולי הפקטור הכי בעייתי בהרתעה. וכשאתה מחבר את זה לנושא של משכורות למחבלים, הרי המשפחה של אותו מחבל רוצח נקלה, ברגע שהוא רצח יהודי בגלל שהוא יהודי, ולשמחתנו נורה ונהרג – המשפחה מתחילה לקבל משכורות חודשיות מהרשות הפלסטינית. עכשיו, אתה מחבר את המשכורות ששר הביטחון בנדיבותו כי רבה אתמול הודיע לרשות הפלסטינית שהם יקבלו הלוואת גישור כדי שיוכלו לשלם משכורות למחבלים – זו התוצאה – ובמקביל אתה מתאר את הריסת הבית כמשהו משיקולים מקצועיים. איפה ההרתעה מהווה שיקול מקצועי? אני לא מצליח להבין. פה מדובר בירושלים, לא ברמאללה ולא בשכם; מטר מכאן. למה אנחנו מחכים? והוא רוצח נקלה, הוא לא ילד בן 17 – שגם הוא רוצח נקלה, אבל שם, אתה יודע, זה לא הבית שלו, זה הבית של ההורים וכו'. פה מדובר ברוצח מבוגר, אימאם, איש דת, איש חמאס. אם אנחנו לא מטפלים במהירות בדברים האלה אנחנו מזמינים את הרצח הבא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר_המשך >> ובכן, הדברים של חבר הכנסת דיכטר אינם קוהרנטיים עם תפקודו כסגן שר ביטחון, שבוודאי אמון על האיזון הראוי, הייתי אומר הקדוש, בין שמירה על ביטחון לבין שמירה על הדמוקרטיה ועל החוק במדינת ישראל. מדובר פה באדם שמחזיק תעודת זהות כחולה. גם אם הוא לא היה מחזיק תעודת זהות כחולה, הכפיפות של צה"ל במקרה הזה, של משרד הביטחון, של מדינת ישראל לחוקים, לייעוץ המשפטי ולהליכים, כפי שנקבעו לא בחודשים האחרונים, היא כפיפות מוחלטת. ובהינתן העמדה העקרונית כפי שהוצגה, של הרצון להרוס את הבית, אנחנו נבצע את זה על פי המתכונת שדובר בה. ואשר למפגשים, למפגש שהתקיים, הוא מחזק את היציבות, את הביטחון ואת הרווחה גם של ישראלים וגם של פלסטינים ממערב לירדן. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. סליחה – אופיר סופר. אני מתנצל. אני מתנצל. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, סגן שר הביטחון אלון שוסטר – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אאפשר לך. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – סיפור הריסת הבתים ידוע לכולנו, וכולם יודעים מה המשמעות שלו. דיבר לפני כן יושב-ראש השב"כ בעבר, אני בטוח ששר הביטחון גנץ יודע מה משמעותו להרתעה. כולנו יודעים, כל מי שקצת עסק בנושא של ביטחון ועסק קצת בהריסת בתים, בעיקר סביב האינתיפאדה השנייה, יודע מה המשמעות של זה. אנחנו ערים לכך שבעקבות לחצים משפטיים, וגם כנראה בעקבות מדיניות – אני אשמח לשמוע אם הפגישה החברית שהייתה אתמול בביתו של השר גנץ גם כן משפיעה על התהליכים האלו – האם יש כאן איזשהו שינוי במדיניות או שינוי בחשיבה או בתפיסה שהריסת הבתים היא בעצם אינה אפקטיבית? עכשיו, אנחנו יודעים שבביורוקרטיה צריך להילחם, וליועצים משפטיים צריך להראות את הדרך וצריך להסביר בדיוק מה המשמעות. התשובות, רוח הדברים שאני שומע בקולך, אלה תשובות כאלה שהן מתנצלות, תשובות שבאמת לא מתכוונים להילחם בטרור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מה השאלה, בבקשה? << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> השאלה היא כזאת: אני רוצה לראות, אני רוצה להבין, שאנחנו מתקדמים ושאכן התהליכים קורים ושהם מהירים. אני מבקש שחברי הכנסת יהיו שקופים לחסמים, ואני רוצה לקבל את הנתונים האלו. האם יהיה באפשרותי לקבל את הנתונים ואת החסמים לגבי כל הריסת הבתים ולא רק לגבי אליהו קיי, השם ייקום דמו? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני לא מכיר חסמים. אני עונה בצורה מלאה לגבי מה שקרה כאן. מדובר פה בימים שבהם אנחנו נותנים, על פי ההנחיות המשפטיות הברורות לחלוטין, לאזרחים להתבטא, בין אם הם בעלי תעודת זהות כזאת או אחרת. אנחנו נמשיך, חבר הכנסת ידידי סופר, להיאבק בטרור כאילו אין אספירציות אזרחיות וכלכליות בין השכנים ממערב לירדן, ואנחנו נקיים את הניסיון לחזק את הרשות הפלסטינית – כן, את הרשות הפלסטינית – ולהחליש את החמאס, כאילו אנחנו לא נאבקים – אגב, הרבה פעמים במשותף – נגד הטרור שמזעזע את היציבות כאן במרחב המשותף שלנו. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> נשמע מוכר מאוד. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> שיפסיקו לשלם משכורות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם תמתין שנייה, אני מתנצל, סגן השר, מכיוון שחבר הכנסת אוסאמה סעדי היה בוועדת הכנסת והתעכב, לפנים משורת הדין אני אאפשר שאלה נוספת. עוד פעם, לפנים משורת הדין, תודה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. כבוד סגן שר הביטחון, באמת הייתי בוועדת הכנסת. עד עכשיו זה ממשיך, ואתמול דיברנו על הדיונים בוועדות במקביל למליאה. אני מבקש, אדוני היושב-ראש, באמת לשים סוף לעניין הזה. סגן שר הביטחון, רציתי לשאול על עצור מינהלי בשם הישאם אבו הואש, שהיום נכנס ל-135 ימי שביתת רעב במחאה על מעצרו המינהלי. הוא נמצא עכשיו בבית חולים אסף הרופא בסכנת חיים. בית המשפט העליון התלה את צו המעצר המינהלי, ואני מבקש שתבדקו ותפעלו למען סיום שביתת הרעב שלו ולשחרר אותו ממעצר מינהלי. אל-חרייה להישאם אבו הואש. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר_המשך >> תודה, חבר הכנסת סעדי. זה כמובן לא חלק מהתשובה. רשמתי לפניי את דבריך. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לסגן שר הביטחון. סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי, בבקשה, ישיב על שאילתה דחופה מס' 91, מאת חבר הכנסת אופיר סופר: מחסור במורים לפיזיקה. בבקשה. המתן רק שסגן השר יגיע, חבר הכנסת סופר. << שאילתה >> 91. מחסור במורים לפיזיקה << שאילתה >> << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, סגן השר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> המתן עוד שנייה, עוד שנייה. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אה, סליחה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוא רק יגיע לדוכן. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רוצה שהקואליציה תספיק לחוקק חוקים היום. מאוד חשוב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היא תספיק. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני בטוח שתספיקו. הרי אתם עושים מה שאתם רוצים, נו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הינה, עוד הפעם אמירה – – – << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא היושב-ראש עושה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, שאין לה בסיס. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – הקואליציה עושה מה שהיא רוצה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב. כן, בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, סגן השר, קודם כול גילוי נאות: הייתי בטוח שמי שתשיב לי זאת שרת החינוך, ורק ברגע האחרון נזכרתי שגם אתה קיבלת מינוי סגן שר. וזה לא ברמה האישית, חלילה; אני פשוט מסתכל על תפקידו של סגן השר סגלוביץ', והבנתי שזה פטנט בממשלה, מעבר לנורבגים, למנות עוד ועוד סגני שרים, כדי שיהיה מי שיעסיק את חברי הכנסת ובפועל לעקר את הכנסת מכל פעילותה הפרלמנטרית. עכשיו, השאילתה – – – << קריאה >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עכשיו אני אגש לשאילתה, חבר הכנסת כלפון. אנחנו מדברים על חוסר במורים בפיזיקה כבעיה ארצית. היטיב לתאר את זה נציג משרד החינוך, בדיון שיזמתי בוועדה לפני כחודש, שמדובר בנקודה אסטרטגית מבחינת העיסוק, מבחינת היכולת והפוטנציאל של ישראל להמשיך להיות מעצמת הייטק. ואני כמוך, סגן השר, איש הפריפריה – אני איש הגליל ואתה איש הנגב איש אילת הייתי אומר – ועשית והובלת תהליכים מדהימים בהקשר הזה, כראש עיר בעיר אילת בהקשר של הבאת מורים איכותיים לחינוך. באופן טבעי מדובר פה קודם כול בבעיה ארצית, בהיעדר מורים לפיזיקה, כיוון – זה כל מיני נימוקים שעלו בדיונים, אבל מדובר גם בבעיה של מכה קשה לפריפריה – לגליל ולנגב בהקשר שלנו – לאפשר לתלמידי הנגב ולתלמידי הגליל להיות שווים, וללמוד את לימודי הפיזיקה שהם בסיס ללימודי ההייטק, וגם אופציה לשרת ביחידות הטכנולוגיות, ועוד. ברצוני לשאול: 1. איך משרד החינוך מתכוון להתמודד עם המחסור במורים בפיזיקה? 2. ואיך מגשרים על הפערים ביישובים המרוחקים? והאם יש אלטרנטיבה לכך? << דובר >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבר הכנסת אופיר סופר, ברשותך, אתייחס לחלק הרציני באמירה שלך, כי החלק הראשון היה פחות רציני. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << דובר_המשך >> לא, אמרתי: לחלק הרציני באמירות שלך. הרי יש כאן שאילתה, ואני אתייחס אליה, כי היא באמת שאילתה רצינית מאוד. אני אומר את זה גם מתוך החוויה שלי כמי שהוביל את מערכת החינוך באילת הרבה מאוד שנים. אז אני אתייחס לתשובה ככתבה, וגם אתייחס בעוד כמה מילים שלי לעניין. משרד החינוך מודע למחסור במורים בפיזיקה. מזה כמה שנים שהמשרד מבצע פעולות רבות על מנת לגשר על המחסור הקיים, ובתוך כך פועל לגיוס מורים באמצעות קמפיינים תקשורתיים, פנייה למוסבי קריירה שנייה – אני עשיתי זאת בעיר אילת עם אוניברסיטת בן-גוריון – ומתן תקצוב ייעודי תוספתי למוסדות שבהם פועלים מסלולים לפיזיקה. זה קיים הלכה למעשה. בנוסף, פועל ליצירת תכניות הכשרה ייחודיות דוגמת התוכנית "מהייטק להוראה", שבעצם מייצרת פה הסבה לתחומי הוראה, בדגש על הסבת אקדמאים מהנדסים לתחומי ההוראה, שבהם יש גם את המומחיות שעליה אנחנו מדברים. מעניק מלגות לימודים בתחום – מענק מותנה ומלגה בסך 15,800 ש"ח, מלווה את פרחי ההוראה הן במהלך הסטאז' והן בשנים הראשונות לעבודה במערכת להבטחת שימור והתמדה. כל מה שאני מספר עכשיו זה פעולות המתבצעות הלכה למעשה במשרד. מפעיל מערך תמריצים ייחודיים למורים בתחום ביישובי עדיפות לאומית, מענקים מיוחדים וחוזים אישיים; מפעיל תכניות מקוונות דוגמת התוכנית לחינוך וירטואלי – יש כאן רשימה, אם תרצה אשמח להעביר אותה אליך – על מנת לאפשר לתלמידים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית ללמוד פיזיקה, גם כאשר מספרם נמוך ואינו מאפשר פתיחת כיתה על פי התקנים הידועים. הפעולות שתוארו ואף הוצגו על ידי נציגי המשרד בוועדת החינוך הניבו את התוצאות הבאות: היקפי ההכשרה מעידים על עלייה עקיבה במספר הלומדים להוראה. אנו עדים לעלייה של 7% בכלל המגזרים בשנים תשע"ח לתשפ"א. כיום לומדים במוסדות להכשרה 137 סטודנטים המתמחים במסלול פיזיקה. על פי הנתונים יש עלייה במספר המורים לפיזיקה במערכת: 1,450 מורים לימדו במערכת בשנת תשפ"א, לעומת 1,190 בתשע"ז. זאת אומרת, רואים גידול במספר המורים לפיזיקה. עלייה נרשמה גם במספר התלמידים בעשור האחרון: 7,540 בשנת הלימודים תשע"ב לעומת 14,000 תלמידים בתשפ"א. ולמרות כל האמור – וזה חשוב להגיד, אדוני חבר הכנסת – העלייה מתונה ועדיין לא עונה על הצורך האמיתי. זאת אומרת שנדרשות פעולות נוספות. לפיכך, וכחלק מהתוכנית האסטרטגית המתגבשת בימים אלה להתמודדות עם חוסרי המורים; נעשית חשיבה על פתרונות ייעודיים גם למחסור במורים במסלולים למדעים ולטכנולוגיה, ובכלל זה פיזיקה. הפתרונות שיינתנו יביאו בחשבון את התחרות אל מול עולם ההייטק. לשאלות שלך אשיב באופן יותר ממוקד. כאמור, בימים אלה מתגבשת תוכנית להתמודדות עם חוסרי המורים, ובכלל זה מחסור במורים במסלולים למדעים וטכנולוגיה, לרבות הוראת הפיזיקה. במקביל, המשרד ממשיך לתעדף ולתקצב תוכניות ייחודיות המעודדות למידה להוראה במסלולים לפיזיקה כנזכר לעיל. לשאלה מס' 2, המשרד מפעיל מערכת תמרוץ ותגמול באזורי עדיפות לאומית שכוללת חוזים אישיים עד לשלוש שנים – זה נתון חשוב – ותוכניות המשך שבמסגרתן ניתנים מענקים מיוחדים לשלוש עד ארבע שנים לפי שנות ההתחייבות של עובדי ההוראה. בנוסף, וכפי שצוין, מופעלת התוכנית "תיכון וירטואלי" – דיברנו עליה קודם – הנותנת מענה מקוון ללימודי הפיזיקה בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, ומאפשרת מענה במקומות שבהם ישנו מחסור. אסכם ואגיד, חבר הכנסת אופיר, שאין ספק שאחד האתגרים הגדולים הניצבים בפני מערכת החינוך זה הבריחה בכלל ממקצועות ההוראה. אני אספר כך שהבוקר, כאן, בכנסת ישראל, בשעה 08:00 ישבתי לשיחה בנושאים שאני אמור להיות אמון עליהם במשרד החינוך עם אחת מנשיאות המכללות, ואתגרנו את עצמנו בחשיבה איך אנחנו הופכים את מקצוע המורה – ואני אוסיף: את מקצוע מנהל בית הספר – למקצוע החשוב ביותר במדינת ישראל. אני, כאיש חינוך מאוד ותיק, חושב שזה מה שצריך לעשות. אפרופו מדברים על "הטובים ל", אני אומר: הטובים לחינוך. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << דובר_המשך >> לשם צריך לכוון את הדברים, ואין ספק, אין ספק שנושא המקצועות המדויקים, נושא הפיזיקה, בהחלט צריכים לעמוד בעדיפות. אבל אני אגיד לך עוד מקצוע שהייתי רוצה מאוד שיחדירו אותו למערכת – השפה שלנו. אתם יודעים, עברנו לפני שבוע את יום השפה העברית. ככה חלף לנו ביעף. ואני אומר לך שככל שאני מבלה יותר בכנסת, אני רק לומד כמה אנחנו צריכים כישורי שפה – להנחיל לילדינו שבבוא היום יהיו מנהיגים, ובבוא היום אולי יעמדו כאן ויצטרכו את השפה הזו, כדי לשדר לעם ישראל דברים טובים. אני לחלוטין מסכים עם האתגר שאתה מעלה כאן. אני גם אצייד אותך כמובן בנתונים, כדי שתוכל לראות אותם הלכה למעשה. עד כאן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שאלה נוספת? בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כמו שאדוני יודע, השאילתה הזאת מגיעה כהמשך לדיון. וזה נעשה מכיוון שלא היינו שבעי רצון מהתוכן של הדיון ומהמוכנות, ובעיקר מהתחושה שמשרד החינוך לא באמת מגדיר נורמות: כמה כיתות הוא היה רוצה לראות בפריפריה. אני רוצה לעדכן אותך, להגיד לך כמה דברים: האחד, ביקשנו דיון המשך, ואני מקווה שבאמת אכן יהיה דיון המשך כזה, משהו כחודשיים. בנוסף, אני מגיש למכון המחקר של הכנסת סדרת שאלות מעמיקות בעניין, כדי לקבל את הנתונים כמו שצריך. ואני כן רוצה לבקש ממך, כי הרי הסיפור לא ייגמר בשאלה שלי עכשיו ושתשיב לה, ואתה הרי חדש במשרד – אני כן רוצה להזמין אותך – – – << קריאה >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << קריאה >> חדש בתפקיד, כן. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בתפקיד. סליחה. אני כן רוצה להזמין אותך – תן לי להשלים את המשפט, תראה שאני בתוכו – דווקא בגלל הרקע שאתה ממנו מגיע, הייתי רוצה לעסוק עם זה ביחד איתך, בשותפות, בעניין הזה. לדעתי אתה הבן אדם, בהחלט, להוביל את האירוע הזה. מדובר פה באירוע אסטרטגי. אתה הרי מבין שאנחנו מדברים על כיתות פיזיקה וירטואליות, הרי אין פה מעבדה, ועוד כל מיני פערים אחרים. אפשר לדבר על המון המון פערים. השאלה שהכי הפריעה לי, כששאלתי בדיון את האנשים של משרד החינוך לגבי החוסרים. שאלתי מה ההגדרה של החוסרים. התשובה שלהם הייתה: בהתייחס לביקושים שמגיעים מהפריפריה. אני חושב שחובתנו כמשרד החינוך, כמדינת ישראל, להגיע לבתי הספר, להגיע ולייצר את המודעות בקרב התלמידים, בקרב ההורים, בקרב מנהלי בתי הספר. להגדיר את הנורמה ואת הציפייה שלנו ממנהלי בתי הספר. לא זאת הייתה התחושה שלי, ולכן זאת הבקשה האישית שלי אליך. תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << דובר_המשך >> אני מרים את הכפפה. אני יותר מאשר אשמח לשיתוף פעולה, כפי שעשינו עד היום. אני אגיד לך משפט אחד, או יותר ממשפט אחד: אני עכשיו משקיע את מרב מרצי, שלדי וחלדי בלהחזיר לפרופסיה את המקצוע שנעלם, וזה: מדריך הנוער, המדריך החברתי, המדריך שמחנך את ילדינו לערכים, המדריך שלוקח את הילדים שלנו לטיולים בשטח. אתה מכיר את זה היטב. דע לך, כשישבתי הבוקר בשמונה, על כך נסובה השיחה עם אותה נשיאה, לראות איך מחזירים את החינוך הערכי והופכים אותו להיות אורגני; לא איזה מן עשייה טובה של מישהו; איך הופכים אותו להיות אורגני. אתה יודע, אני אטפל בכל התחומים של מינהל חברה ונוער, חינוך חברתי, החברה למתנ"סים – הנושאים שהם יקרים לליבי, שבסוף בסוף הם מעצבים, לא רק את הידע המאוד מאוד חשוב בפיזיקה, אבל מעצבים את האישיות האיכותית והמשובחת של ילדינו. אני מאמין באמונה שלמה שלשם צריך לכוון את הדברים. לשאלתך, אגיד שוב: אין ספק שהנושא של גיוס מורים, גם במקצועות של מדעים מדויקים וגם במקצועות אחרים, זה אתגר. כדי שלא תתרגז, אתה יודע, הכשרה של מורים היא פעולה רב-שנתית, ואם בנקודת זמן זו אנחנו נמצאים בשבר, כמו שאתה מציג אותו – דרך אגב, אין ויכוח, אני חושב שאתה מבין שפה יש הבנה: כנראה שמישהו נרדם בשמירה – – – << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עכשיו התחלת לדבר לא רציני. << דובר_המשך >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << דובר_המשך >> לא רציתי להגיד. אמרתי שאני מעיר להערה הראשונה שלך. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אני רק רוצה להגיד משפט אחד לסיום. אמרת: הטובים ללוחמים, הטובים לחינוך. << דובר_המשך >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << דובר_המשך >> אמרתי לחינוך. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני חושב שאנחנו צריכים לחנך שהטובים יהיו ללוחמים. בגלל שהכנסת אותי קצת לניגוד עניינים אני אגיד שכשהשתחררתי מהצבא אמרתי שאני הולך לעסוק בחינוך, זה היה נראה לי הדבר הכי משמעותי. הידרדרתי לפוליטיקה, כנראה שגם אתה. << דובר_המשך >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << דובר_המשך >> לא, לא, אני כשהשתחררתי מהצבא במחצית 1974 – בנובמבר 1974 התחלתי לעבוד עם נוער, פה, בשכונת מקור ברוך, במחנה יהודה בירושלים, ומאז אני עוסק בחינוך; גם עכשיו, דרך אגב. לכן אני אמשיך לעסוק בזה, והשאלה שלך היא נכונה. אני יותר מאשר אשמח לשתף אותך בכל חוויה. זה לא תחום העיסוק המיידי שלי אבל היה סמוך ובטוח, כסגן נורבגי אני אעסוק בזה באהבה. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> סגן נורבגי במדינת ישראל. << דובר_המשך >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << דובר_המשך >> בדיוק כך. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי, בבקשה. << שאילתה >> 326. הפרדה בין ערבים ליהודים במכללת אונו << שאילתה >> << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> לאחרונה פורסם שבמכללת אונו בירושלים הסטודנטים הערבים מנותבים ללימודים מופרדים בערבית בלי שמוצגת להם אפשרות למסלול בעברית עם הסטודנטים היהודים. הפרדה והדרה זו מנוגדות לתנאי המל"ג לקיום מתכונת לימודים משותפת ופוגעת ביכולת של הסטודנטים ללמוד עברית ולהשתלב בחברה הכלל-ישראלית. רצוני לשאול, בבקשה: מדוע המל"ג מאפשר הפרדה כזאת? << דובר >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << דובר >> תודה רבה, חברת הכנסת זועבי. קודם כול אגיד לך יישר כוח על העבודה הפרלמנטרית שאת עושה. ראויה להערכה. אני אתן לך את התשובה כפי שהתקבלה. מתגובת נשיא המכללה פרופ' בן חורין עולה כי המוסד אינו מקיים לימודים בהפרדה על בסיס מגזרי בין מסלולי הלימוד. על פי מכתבו של הנשיא, המוסד מקיים בטרם תחילת הלימודים האקדמיים קורסים לשיפור השפה העברית לסטודנטים שאינם בעלי ידיעה של השפה העברית, ואחריהם הסטודנטים משתלבים במסלולים ללימודים אקדמיים. כפי שנמסר לי מהמל"ג לאחר קבלת תגובת נשיא המוסד, נערך ביקור במוסד, ולא נמצא כי מתקיימים לימודים אקדמיים בהפרדה. אני רוצה להגיד לך עוד משפט – וזאת הסיבה שהתקשרתי אלייך הבוקר. הבוקר ישבתי – – – << דובר_המשך >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר_המשך >> אני יודעת, הייתי בכספים. << דובר_המשך >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << דובר_המשך >> רק לבשר, כי זה רלוונטי לשאילתה שלך. הבוקר נפגשתי עם אחד מנשיאות המכללות במדינת ישראל, וחלק מהשיחה נסב על האתגר שאת הצבת: איך אנחנו מגייסים מורים מוסמכים מהמגזר הערבי לשיבוצם במערכות החינוך. אחד הרעיונות שעלו הוא באמת לימוד השפה העברית. אני אדבר איתך בנושא הזה, כי אנחנו בהחלט חושבים שבכך נוכל להנגיש את המורה לבתי ספר בכלל במדינת ישראל, ולא רק בתי ספר מגזריים. זאת התשובה שהתקבלה, שאומרת שבעצם אין הפרדה. זה לשאלה שלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש שאלת המשך? << דובר_המשך >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר_המשך >> האמתי, תכננתי שאלת המשך, אבל מכיוון שסגן השרה הציע המשך בדיקה ובנייה של תוכנית משותפת, אז אשמח לקיים את השיחה איתך, סגן השרה. תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << דובר_המשך >> נעשה את זה עוד היום, גברתי. << דובר_המשך >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר_המשך >> יאללה, עכשיו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כששני אנשי חינוך נפגשים, נראה לי נוח לנהל. << דובר_המשך >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לסגן השר. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תנאי זכאות לדמי לידה), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2519/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום. נעבור לחקיקה. חברת הכנסת ח'טיב, הגיעה? מישהו יודע? חברת הכנסת אימאן ח'טיב, ברוכה השבה. אנחנו משתתפים בצערך. הצעת חוק הביטוח הלאומי. ישיב על הצעת החוק חבר הכנסת ושר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן. בבקשה, עשר דקות לרשותך. יש כאן שר, אז אני יכול להמשיך. בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת הנכבדים, ראשית, תרשו לי להודות על התנחומים ועל העמידה שלכם לצידי בימים קשים. אני רוצה להגיד, מי שאינו מודה לבריות, אינו מודה לאל, ואני, שחונכתי על ברכי אימי להודות לאל על כל מתת, טובה ורעה כאחת, מבקשת להודות מקרב לב לכל אחד ואחת מכם, אלפי מנחמים בשעתי הקשה ובאבלי הכבד במותה. אימא הייתה אישה יקרה ונדירה, וידעה תמיד להפיח תקווה ולצייד בתעצומות נפש, גם כשנדמה כי אבדה תקווה. נוכחותכם והשתתפותכם בצערי הייתה לי לנחמה גדולה, ועל כך אני מבקשת להודות מקרב לב. מי ייתן ולא נדע כולנו עוד צער, ואזכה לגמול לכם בזמנים שמחים וטובים יותר. (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אנשיי וחבריי כולם, אני פונה אליכם מעומק ליבי בתודה עמוקה על המילים הטובות והתפילות הכנות בימים קשים אלו שעברנו ועודנו עוברים. אחיי ואחיותיי כולם, מכאן ברצוני לעבור אל הצעת החוק שאנו דנים בו היום, שהיא ניסיון רציני ומאומץ למתן אפשרויות טובות יותר לכל האימהות ולכל הבנים, כי לכולם מגיע.) מכובדיי, בהצעת חוק זו אני מבקשת ומנסה בכל מאודי – ויש עוד שותפות לדרך הזאת – אנחנו מנסות ומנסים, באמת, דרך הצעת החוק הזאת, לקדם ולו בדבר קטן, כדי לאפשר לאימהות ולילדים כאחד לקבל אפשרויות והזדמנויות לחיים טובים יותר. אני יודעת שהדרך עדין ארוכה, אבל זו רק ההתחלה. באמונה שלי אני מאמינה שלכל אישה – ולא רק לאישה עובדת – וגם לתינוק מגיעה הזכות והאפשרות לחיים יותר טובים, לנקודת התחלה יותר בטוחה, ולא משנה אם האישה הזאת עובדת מחוץ לבית או בתוך הבית; לא משנה אם היא קיבלה משכורת עשרה חודשים או חודש אחד או שניים. הדבר מורכב, ואני חושבת שאנחנו צריכים וצריכות להיצמד לעיקרון שאומר שלכל אדם, לכל תינוק, מגיעה הזכות לחיים יותר בטוחים ומאפשרים. כשיש רווחה כלכלית, בטוח שתהיה יותר אפשרות לרווחה נפשית ורווחה חברתית ורווחה בריאותית. על כן, אני חולמת על היום הזה שאכן החוק יהיה אמיתי ועקרוני ומקיף את כלל הנשים. אני יודעת שפעמים רבות אין אפשרות לנשים לתכנן את ההיריון שלהן. אני יכולה להביא את הסיפור האישי שלי, אחרי שהרופאים אמרו: אף פעם לא יהיו לך ילדים. אז זאת המציאות המורכבת שאנחנו חיות בה, הנשים, לא משנה מה, לא מספיק מה שאנחנו עוברות. אני לא רוצה לפתוח פה את כל המשנה, כמה הנשים לוקחות על הכתפיים שלהן, ולא משנה איפה הבעיה. הבעיה – אם הייתה במערכת הבריאות או אם הייתה במערכת הרווחה או אם הייתה בגוף האישה או בגוף של מישהו אחר – תמיד נופלת עלינו כנשים. ולכן, החובה של המדינה, של הממשלה, של החברה, לדאוג שיהיה יותר נוח לאותן נשים לעבור את התהליך הזה ושתהיה להן את האפשרות והפניות לטפל בנולדים הרכים. כולי תקווה שלא ירחק היום שאכן נוכן לתת חופשת לידה מספיקה, שישה חודשים לפחות, שאימא תהיה בבית עם הילד שלה – בתשלום – ולא רק לתת את האפשרות שהיא יכולה להיות בבית במשך שנה אבל לקבל בעבור שלושה חודשים. אנחנו יודעים שבעידן הזה זה בלתי אפשרי שיהיה רק מפרנס אחד בתוך המשפחה. אם אנחנו רוצים באמת להגיע למקום של רווחה אמיתית לכלל האזרחים, אז אנחנו צריכים לאפשר לדבר כזה לקרות, ומהר מאוד. תרשו לי, אני רוצה לבקש מכל אחד ואחת שיושבים כאן, ולא משנה מאיזה צד ומאיזו מפלגה אנחנו: אנחנו מדברים כאן על האימהות שלנו, על האחיות שלנו, על הילדים שלנו, על התינוקות שיבואו וירבו, בעזרת השם, ושיהיו מבורכים. דבר אחר שאני חייבת לציין פה, כשאני עומדת על הדוכן הזה: אני לא יכולה להתעלם ממה שקורה ברגע זה בנגב, ואני לא יכולה להתעלם גם מהמאמצים הכבירים שנעשים בבית זה כדי להגיע לפתרונות שמכבדים את כלל האנשים. אז מי ייתן שאכן ניתן לתקווה של כולנו, שבתוכנו, גם לאלה שיבואו אחרינו, שיחיו חיים מכובדים. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת ח'טיב יאסין. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תנאי זכאות לדמי לידה), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/546/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מזמין את חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי. ג'ידא, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שאני לא באמת מאמינה שאני צריכה להגיד את זה, אבל אם במקרה מישהו לא יודע, נשים לא יודעות את העתיד מראש, ואין לנוsuper power בכל מה שקשור לזמן שנכנסים להיריון. נוסף לזה, בתור אימא לשני ילדים, אני אומרת לכם שחופשת לידה היא הכול, אבל הכול, מלבד חופשה. עכשיו, כשכולנו יודעים את זה, הגיע הזמן שנפסיק לפגוע בהמון נשים רק בגלל שלא הצליחו לחזות מראש מתי הן ייכנסו להיריון. במקום זאת, עלינו להתחיל לתמוך באותן אימהות צעירות ולעזור להן. כיום, על פי החוק במדינת ישראל, אישה זכאית לדמי לידה מלאים של 15 שבועות רק אם הועברו על שמה דמי ביטוח לאומי ב-10 מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע. לעומתה, אישה אחרת, שלא מצאה עבודה בזמן והספיקה לעבוד 6–9 מתוך ה-14, כן תהיה זכאית אך ורק למחצית מדמי הלידה ולתשלום של שמונה שבועות בלבד. מצב זה פוגע בנשים אשר לא הספיקו לעבוד את מספר החודשים הדרוש לפני הלידה. הבנתם? אנחנו מענישים נשים. למה? למה אנחנו מענישים נשים? כי הן לא ידעו עשרה חודשים מראש שהן הולכות להיכנס להיריון. המצב הזה הוא אבסורד. כאשר אנחנו מביאים בחשבון שחופשת הלידה בישראל היא קצרה מדי – תשוו את זה למה שקורה במדינות סקנדינביה – ובוודאי כשאנחנו מביאים בחשבון את החשיבות הקריטית שלה להתפתחות התינוקות. חשוב לציין כי נשים שלא מגיעות למכסת החודשים לא עושות את זה בכוונת מכוון. לרוב דווקא נשים אלה זקוקות לעזרה גדולה יותר, והקושי במציאת עבודה נובע מאפליה מגדרית בשוק התעסוקה, שבו נשים עדיין מרוויחות – כן, מרוויחות 68 אגורות על כל שקל של גבר. אני לא מאמינה שכל שנה אנחנו אומרות את המשפט הזה, שנשים עדיין מרוויחות 68 אגורות על כל שקל של גבר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר_המשך >> אני רוצה לסיים ולומר את הדבר הבא: אישור החוק הזה הוא צעד מוסרי ונכון, כזה שיעשה צדק עם נשים רבות מכלל החברה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. ישיב לשתי הצעות החוק שר הרווחה מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, חברת הכנסת אימאן ח'טיב, אנחנו משתתפים כולנו בצערכם. אני חייב להגיד שנסענו לעראבה והכרנו משפחה מרתקת. אלוהים, שתהיה נשמתה בגן עדן. אישה טובה, האימא שלכם. שמענו סיפורים, איך היא גידלה משפחה לתפארת. חברות וחברי הכנסת, חוק הביטוח הלאומי קובע כי מבוטחת תהיה זכאית לדמי לידה לתקופה של 15 שבועות אם שולמו בעדה דמי ביטוח לאומי לתקופה הנדרשת בחוק. מבוטחת שלא הספיקה לצבור את התקופה הנדרשת בעבור תשלום דמי לידה מלאים, זכאית לדמי לידה לתקופה של שמונה שבועות. הצעת החוק הזו מבקשת להאריך את תקופת הזכאות לדמי לידה לנשים שלא הספיקו לצבור את התקופה הנדרשת בחוק לשבוע נוסף: במקום שמונה שבועות – תשעה שבועות. על פי נתוני מינהל המחקר של הביטוח הלאומי, עלות ההצעה מוערכת בין 4 ל-7 מיליון שקלים, ומצד שני זה יאריך את הזכאות של 3,600 יולדות מדי שנה, שזה דבר מבורך. גם אני במשרד הרווחה וגם הביטוח הלאומי תומכים בהארכת חופשת הלידה וכן בחלוקתה בין האם לאב, וסבורים כי הארכת חופשת הלידה, הגם שמדובר בחופשה מקוצרת, יכולה לתרום לקשר בין הילוד לאם ולהבטיח את בריאותו ורווחתו של הילד. חברות וחברי הכנסת, אני מודה למציעות החוק, שמקדמות את הנושא החשוב הזה. כמובן, מגיעה תודה גם לשר האוצר על היותו קשוב לנושא ועל תמיכתו בקידום הצעה חשובה זו. אני קורא לכם להצביע בעד ההצעה בקריאה טרומית. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה להבין, אנחנו מצביעים על כל הצעות החוק של הביטוח הלאומי? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, כל חוק בפני עצמו. מבקש להתנגד לחוק דוד אמסלם. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מתנגד לחוק, בגלל שאתם עושים מה שנקרא כאן איפה ואיפה. אתם לא מקדמים חוקים של הקואליציה שהם טובים, אז אין לנו שום סיבה להתחבר איתכם. אבל כבוד השר, אני רוצה להגיד לך משהו. כבוד השר, תקשיב, אירוע שקרה לי. שר הביטחון כבר שנה וחצי מעכב חתימה על מינויו של מנכ"ל התעשייה האווירית, ומדוע? בגלל שמר אשל, המנכ"ל שלו, רצה להביא מישהו מחיל האוויר, ולא רצו, לא מתאים. הדירקטוריון עשה ועדת איתור, העביר את זה – בוודאי את הוועדה של השופטת, ועדת המינויים, וכולם חתמו. זה היה כשאני הייתי עוד השר הממונה על רשות החברות. באתי לחתום, אני אומר לגנץ: תחתום. הוא אומר לי: לא, תן לי לחשוב. עוברים שבוע, שבועיים, מתפזרת הממשלה, ועד היום דרך אגב המנכ"ל של התעשייה האווירית – לא חתמו לו שנה וחצי. אני אמרתי: רבותיי, התעשייה האווירית היא לא עוד חברה בישראל. לא שאני מזלזל בחברות אחרות, אבל זאת חברה ביטחונית מספר אחת במדינת ישראל, כלכלית מספר אחת, יש שם 16,000 עובדים, היקפי מסחר בעשרות מיליארדי דולרים. זה שייך לביטחון מדינת ישראל ולקשרים האסטרטגיים של מדינת ישראל עם העולם, עם חלק ממדינות העולם. ועדיין גנץ מתעקש. אני כותב מכתב ליועץ המשפטי, מר מנדלבלוף, לפני חודש וחצי, עונה לי הבחור – מאיר, תקשיב טוב מה עונה לי היועץ המשפטי של מדינת ישראל, שמקבל כמעט 100,000 שקל לחודש, דרך העוזר שלו: תפנה לרשות החברות. כשהוא רצה לבלום אותי עם הדירקטורים, הוא הוציא לי חוות דעת, הוא ודינה זילבר, שניהם, שני התותחים. אני פונה לרשות החברות – כמובן לא עונה, בגלל שזה המצב היום, הפקידים – פני הדור כפני הכלב – עושים מה שאתם רוצים, לא שואלים את האופוזיציה. תכתוב להם שבעה מכתבים, אפילו לא יענו לך על פי החוק. אני מגיש בג"ץ לפני שלושה ימים. בא לי שופט הזוי אתמול בבוקר, ואתה לא תאמין, כבוד השר, אתה יודע מה הוא עונה לי? דחה את העתירה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> וואי, שמעתי את הריאיון שלך. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מדוע? אין לי זכות עמידה. אני, חבר כנסת ובמשמרת שלי זה קרה – אין לי זכות עמידה. אמרתי לו: תגיד, לכל הג'ינג'ים וכל העמותות האלה שכל יום קיבלת ארבע עתירות מולי כשהייתי השר – דרך אגב, בניגוד לחוק – לזה יש זכות עתירה, יש זכות עמידה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> תסביר לי, מתי הפעלתם את זכות העמידה במדינת ישראל 40 שנה אחורה? אני שר, אני חבר כנסת. דרך אגב, אני שופרו של הציבור, אני נבחר על ידי הציבור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני, התפקיד שלי – הרי חלק מהתפקיד שלי זה לבקר את המערכת המבצעת. עלק שופט. אמרתי, אם לא שתה, לפני שכתב, איזה בקבוק ויסקי, אל תקרא לי דודי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא מתבייש? זה בית המשפט העליון שאת כל היום – – – איך אמרתי? תגיד לי מי העותר ואני אגיד לך מה הליצנים האלה יעשו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ותמשיכו להלל אותם, לשבח אותם, להאליל אותם – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לעשות אותם אלוהים, לעשות אותם ברמה של סוקרטס ואפלטון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אלה אנשים בינוניים ומטה, אנשים פוליטיים. שמעו "אמסלם דוד", אמרו: לא חשוב – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> איך קוראים לו, השופט מינץ? אני מציע לך להתפטר עכשיו. אתה, אפילו למבוא – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. תודה, חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – למבוא לשנה א' במשפטים לא היו מקבלים אותך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, תודה רבה, תודה רבה. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> אמסלם, זה שופט מתנחל. זה מה שקורה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת אוריאל בוסו, שמבקש גם הוא להתנגד. בבקשה. << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> בדיוק בגלל זה – – – << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> למנות שופטים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אתם השתלטתם – – – מבצעים את מה שאתם רוצים. << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> זה מה שעשיתם וזאת התוצאה. אתם רציתם לצמצם – – – << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כמובן שגם אתה רוצה להתנגד להצעת החוק הזאת, אבל בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מודה לך על שאפשרת לי להביע את דעתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> את התנגדותך. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> את התנגדותי, ואת הדעה שיש לי על נושאים נוספים שעל סדר-היום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, הנושא זה רק התנגדות. אם אתה לא מביע התנגדות אני צריך להוריד אותך. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> קודם כול, אני חושב שללא ספק הצעת החוק היא חשובה, לסייע בנושא היולדות ודמי הלידה, אבל כנראה שלא פתחו את זה בצורה מאוד מאוד מפורטת ומסודרת לעוד בעיות אחרות שנמצאות בקריטריונים של אנשים שלא יודעים באמת, איך אומרים, לפרט אותם. אני מקווה שבמהלך הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית הנושא יהיה יותר מסודר. אבל, אדוני היושב-ראש, אני שמעתי שאתמול נולדו פה רעיונות, אתמול ושלשום, של ממונה הקורונה, שהתחיל להתבטא בנושא הילולת הבבא סאלי, וראש הממשלה בזלזול אומר: תנהיגו שם תו ירוק ותדאגו לי גם לברכה. אירועי סוף השנה האזרחית שמתקרבים, שהם סכנה אמיתית להידבקות המונית – אף אחד לא דיבר על זה. אבל כנראה מחפשים את התורן הקורבן שיסביר את העלייה בתחלואה, אז מדברים על הילולת הבבא סאלי, שמאות אלפי מאמינים ויהודים מסורתיים וכלל עם ישראל רוצים להשתטח. אירוע שמתפרס על פני שלושה-ארבעה ימים בשטח פתוח. "תעשו תו ירוק". איזה זלזול. לסגור את ההילולה או לצמצם אותה. אין לכם מה לעשות? זה הדבר היחיד שאתם מבקשים לדבר על אירועי הקורונה? חשבתי שאתמול הממשלה תצא באזהרה לקראת אירועי סוף השנה, ההדבקה ההמונית שצפויה במועדונים, בחגיגות, לרקוד ולהיות ביחד שעות. לא, אף אחד לא מדבר על זה בכלל. אבל מה מסוכן? הילולת הבבא סאלי. תתעסקו במשהו אחר, תתעסקו בדברים אחרים. אבל אתה יודע מה? גם ככה אף אחד לא מתייחס לא לאזהרות ולא לשום דבר שראש הממשלה אומר, כי אין לו שום משילות ואין לו שום החלטה, ובסוף חבר כנסת אחד יכול לשנות הכול מאחד למאה. אז גם בנושא הזה אף אחד מאזרחי ישראל לא יקשיב לו. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בוסו. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעות על שתי הצעות החוק. ראשית נצביע על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תנאי זכאות לדמי לידה), של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, שמספרה 2519. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תנאי זכות לדמי לידה), התשפ"ב–2021 לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 30, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה בקריאה הטרומית ותעבור להמשך דיון בוועדת העבודה והרווחה. נעבור להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תנאי זכאות לדמי לידה), של חברת הכנסת ג'ידא זועבי, שמספרה 546. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תנאי זכות לדמי לידה), התשפ"א–2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 29, אין מתנגדים ואין נמנעים. אנחנו מודיעים לפרוטוקול שגם השרה מרב מיכאלי תומכת וגם ווליד טאהא וגם אוסאמה סעדי, אך התוצאה אינה משתנה. גם היא תעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור לסטודנטים מתשלום דמי ביטוח לאומי), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2176/24; דברי הכנסת, חוב' י"ב, ישיבה 90.] (הצעת חברת הכנסת מירי מרים רגב) << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לסטודנטים בשל הכנסות הוריהם), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/217/24; דברי הכנסת, חוברת י"א, ישיבה 87.] (הצעת חברת הכנסת קרן ברק) << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לסטודנטים בשל הכנסות הוריהם), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/712/24; דברי הכנסת, חוב' י"א, ישיבה 87.] (הצעת חברת הכנסת חוה אתי עטייה) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-הים – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור לסטודנטים מתשלום דמי ביטוח לאומי), שלוש הצעות חוק שנומקו לפני שבוע ושבועיים: אחת שמספרה 2176, שנומקה ב-22 בדצמבר; אחת – 217, שנומקה ב-15 בדצמבר; ואחת – 712, שנומקה גם כן ב-15 בדצמבר, של חברות הכנסת מירי רגב, קרן ברק ואתי עטייה. אני מזמין את שר הרווחה לעלות ולהשיב על הצעות החוק האלה. בבקשה, אדוני מאיר כהן. בבקשה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> היושב-ראש, אני מבקש – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ירדנה, אני מתנגד לחוק הזה. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אדוני השר, הצעת החוק שבנדון מבקשת לקבוע כי סטודנט שאינו עובד, או עובד עצמאי הלומד במוסד לימודים מוכר בארץ ובחו"ל, ישלם דמי ביטוח מופחתים בשיעור שיקבע השר, וזאת על מנת להקל על אוכלוסייה זו ולעודד רכישת השכלה גבוהה. ינון, ינון, לא תצא לטיול, תפסיק להפריע. ראוי להדגיש כי כבר כיום הכיר המחוקק בחשיבותה של ההשכלה הגבוהה והעניק לאוכלוסיית הסטודנטים הלומדים בישראל הקלה בתשלום דמי ביטוח ביחס לאוכלוסיות אחרות שאינן עובדות. סטודנט כיום משלם דמי ביטוח לאומי בסכום מזערי העומד על שליש מהסכום למי שאינו עובד, בסך 24 שקלים בחודש, לעומת מבוטח שאינו עובד, אשר משלם דמי ביטוח בסך 73 שקלים. אציין כי יש רצון אמיתי לקדם את הנושא במתווה יעיל בהסכמות המציעים השונים – – << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> מה עם בחורי הישיבות, אדוני השר? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> שנייה. – – יש רצון שלי כשר הרווחה והביטחון החברתי, וכמובן בהסכמתו של שר האוצר וברצונו. בימים אלו ממש אנו ממשיכים בעבודה מקצועית שאותה התחלנו עם הצעות החוק הקודמות שעלו בקריאה טרומית בחודש האחרון. אזכיר כי על פי נתוני הביטוח הלאומי ישנם כיום כ-84,300 סטודנטים בשנה שאינם עובדים והם לומדים במוסדות מוכרים להשכלה גבוהה בישראל. באשר לסטודנטים הלומדים מחוץ לישראל, על פי אומדן זהיר מדובר בכ-20,000 סטודנטים נוספים. חברות וחברי הכנסת, אני קורא להעביר את הצעות החוק הנדונות בקריאה טרומית בכפוף להתניות של ועדת שרים לענייני חקיקה. נמשיך בעבודה המקצועית שאותה התחלנו, ובעזרת השם נעשה הכול – ואת זה אני אומר לכל חברות הכנסת ולכל המציעים – כדי שזה יחזור לשולחן כבר במושב הזה. תודה רבה לכם על ההצעות הטובות. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. ביקשו להתנגד להצעות החוק כמה חברי כנסת. ראשון המתנגדים, חבר הכנסת דודי אמסלם, בבקשה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> היושב-ראש, למי קראת? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לדודי אמסלם. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אני הייתי לפניו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לאיזו הצעת חוק? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> של מירי רגב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל גם דודי אמסלם ביקש למירי רגב. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אני לא מתווכח עם דודי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שאלתי לאיזו הצעת חוק, שניכם אמרתם: למירי רגב. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> יש שלושה חוקים, אני יכול להתנגד לכל אחד מהם? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני צריך לדעת – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני שואל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני עובד בצורה מסודרת, אדוני. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שואל שאלה מבחינה חוקית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מבחינה חוקית אפשר להתנגד לכל הצעת חוק. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לכל חוק אחד מתנגד, אבל – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יכול להיות גם שכמה אנשים מתנגדים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יכול להתנגד גם לשלושתם, נכון? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> יפה. אני מתנגד רק לאחד. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר מאיר – המשך העלילה. אני חושב שיש טעות בחוק הזה. החוק בכללו הוא נכון, אני חושב שסטודנט במדינת ישראל לא אמור לשלם דמי ביטוח לאומי. אין לו גם מקורות, צריך להבין. אבל אלה שלומדים בחוץ לארץ, רובם מאחינו מהפזורה, מה שנקרא. ויש גם הרבה סטודנטים שלומדים בחוץ לארץ, שאני מניח שלהורים שלהם יש הרבה מאוד כסף והם לא נמצאים בארץ. הם באותה תקופה לא עושים מילואים ולא עושים שום דבר. לכן, אני חושב שזה לא נכון שלא ישלמו. לי חשוב קודם כול שהסטודנטים הישראלים לא ישלמו. וחבר הכנסת השר מאיר כהן, הנושא באמת חשוב. וגם אתה גפני. תן לי שתי דקות ואל תדברו. לא, אתה יכול לשבת שם. ואני מספר לכם, למי אני עותר? גם נגד מנדלבליט. ומה השופט אומר? שטיין – עלק שופט, יענו שמרן. רק שכח – מאיר, הם החליטו להיות שמרנים רק במשמרת שלנו, מה שמתאים. אתה מבין? הוציא את זכות העמידה מהבוידם. כבר 40 שנה אין זכות עמידה, אחרת כל עמותות השמאל היו מתפרקות. הרי הן מתפרנסות מזה, מאות אנשים מתפרנסים. הרי השופטים בבית המשפט העליון מתקשרים לג'ינג'י, אומרים לו: תגיש את העתירה. ואני עותר גם נגד מנדלבליט. ואני שואל: רק רגע, מר מנדלבליט לא רואה? הרי איפה שהוא לא נכנס, אני אמור לעשות את העבודה. ותבין טוב מה הם אומרים לי; הצדיקים הגדולים האלה, מאיר, כבוד השר, אומרים לי שלי אין זכות עתירה, ואפילו לא כיתבתי או ביקשתי שגם אותו מנכ"ל יצטרף. אמרתי להם: חבר'ה, אני לא מכיר את המנכ"ל הזה. מעולם. פעם אחת ראיתי אותו בתעשייה האווירית. כשהוא היה סגן עשינו סיור שם עם כל רשות החברות. לא יודע מי זה. הרי אני עשיתי את זה לשם שמיים – אמיתי, לא עניין אותי כלום. אבל בשמאל, איך אמרתי? זה האנשים הכי אלימים, הכי אנטי-דמוקרטיים, הכי בזויים, הכי שחצנים. הם חושבים: אמסלם דוד – איך שמינו אותי, ישר בדה-מרקר או בגלובס – שני עמודים: 860 ג'ובים אמסלם דוד הולך לפזר לחברי מרכז הליכוד. למה? אנחנו עגלים, אנחנו לא יודעים למנות כלום. אנחנו מלחכי עשב. אני הכול. אני יכול להביא מנכ"ל לתעשייה האווירית? אני? אבל גנץ? אשל, מלח הארץ. מה אתה מבלבל את המוח, אמסלם דוד? זו המדינה של אבא שלהם. ומינץ – המדינה גם של אבא שלו. הוא ביחד איתם. אתה יודע, זה ביזיון לאינטליגנציה. אתה שופט? אתה מאמין? מי מאמין למה שכתבת? אני רק רוצה לתקן אותך: הוא לא שתה בקבוק ויסקי, חשבתי על זה, זה היה ערק איילות עם אקסוס בפנים. היו"ר מנסור עבאס: תודה, חבר הכנסת דוד אמסלם. גם חבר הכנסת משה ארבל ביקש להתנגד להצעתה של חברת הכנסת קרן ברק. בבקשה. מירי מרים רגב (הליכוד): אני אתייחס לזה. היו"ר מנסור עבאס: אוקיי, חברי הכנסת המציעים יכולים כמובן להגיב. בבקשה. משה ארבל (ש"ס): אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת מירי רגב, חברת הכנסת מירי רגב, העיקרון של הצעת חוק הוא באמת חשוב, ואני אומר את זה כסטודנט. אני היום סטודנט לתואר שלישי במשפטים. אני לא אהיה זכאי כי הצעת החוק מדברת כמובן לפי מבחן הכנסה ולסטודנטים לתואר ראשון. יחד עם זאת, אנחנו צריכים לדעת שלא רק סטודנטים במוסדות להשכלה הגבוהה נמצאים במצוקה הזו, אלא גם הנדסאים והנדסאיות שלומדים לא לתואר. וזה בעיקר פריפריאליים, בעיקר אוכלוסיות מוחלשות, שלא יכלו להיכנס לשערי ההשכלה הגבוהה, לאקדמיה. גם בחורי הישיבות. כן, לא צריך להפלות אותם בתשלומי ביטוח לאומי גבוה מדי. ולכן, אני חושב שהצעת החוק הזו היא בעיקרה רגל בדלת. היא באמת הליכה למסלול נכון, אבל במתכונתה הנוכחית אני כמובן ביקשתי לעלות ולהתנגד אליה, כי חשוב מאוד שנהיה ממוקדים ביחס לאוכלוסיות מוחלשות, שכן, אפילו לא הצליחו לעבור את המבחנים הראשונים כדי להיכנס לאקדמיה, לא מבחנים פסיכומטריים, והלכו ללמוד הנדסאי וטכנאי, וגם להם בהחלט מגיע. אי-אפשר באמת, במעט הזמן שנותר לי, אדוני היושב-ראש, שלא להתייחס לתהליכים שקורים היום. מנהל הסיעה שלך מתאר מציאות קשה מאד בנגב, כשבאמת מאות לוחמים מגיעים ומבקשים לעצור את פעילותה של קק"ל, מה שאבותינו עוד בחוץ לארץ מדי הדלקת נרות היו שמים שקל, מטבע, באותה קופה כחולה היסטורית של הקרן הקיימת לישראל. הקרן הקיימת לישראל מבקשת לנטוע עצים בנגב. יש לי קושי עם זה שהפעולה הזו מתבצעת בשנת השמיטה. לא נכון שזה יתבצע בשנת השמיטה. למרות היתר המכירה, יכלו להמתין עם זה. אבל המאבק בהתנגדות, והתגובה הקשה מאוד של משטרת ישראל כנגד אזרחי ישראל הבדואים בנגב – אני אומר לך בוודאות, ניכר, באמת ניכר, חסרונו של חבר הכנסת סעיד אלחרומי. אין לי ספק שאילו הוא, זיכרונו לברכה, היה יושב כאן בכנסת, האלימות המשטרתית שהייתה בתראבין, האלימות המשטרתית שמתחוללת בנגב בשעות הללו, בימים הללו, לא הייתה מתאפשרת. אתם מאפשרים לשר עמר בר לב ולאנשי משרדו להתייחס לאזרחי ישראל הבדואים בנגב כאילו היו אויבים, ממש במצב לחימה, עם כוחות רבים מאוד. המציאות הזו היא לא נסבלת. זו מציאות שפוגעת בסופו של דבר בבני אדם שמבקשים לחיות את חייהם ואתם הפקרתם והזנחתם אותם. תודה רבה. היו"ר מנסור עבאס: חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. הוא גם ביקש להתנגד להצעתה של חברת הכנסת חוה אתי עטייה. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק כשלעצמה היא הצעת חוק ראויה כאשר מדובר על סטודנטים שסך כל הכנסות הוריהם הן בסדר גודל שמקשים מאוד עליהם לשלם דמי ביטוח לאומי – לפטור אותם מתשלום דמי ביטוח לאומי. חסר בחוק הנושא של המקבילים שלהם שלומדים בישיבה, שלומדים לרבנות, שלומדים לדיינות או שלומדים דברים מהסוג הזה, והכנסות הוריהם אינן גבוהות באותו קריטריון. יש צורך להוסיף את העניין הזה, מכיוון שאחרת כאילו מי שלומדים לימודים באוניברסיטה הם ראויים והם זכאים לקבל את הפטור מביטוח לאומי, אבל אלה שלומדים לימודי תורה, אלה שלומדים לימודי רבנות ואלה שלומדים לימודי דיינות או מקצועות דתיים הם אינם זכאים, אפילו שהם עומדים בקריטריונים. ולכן, אני חושב שהעיקר הזה חסר מן הספר. אבל אני רוצה לומר עוד דבר. אנחנו הגענו למצב שמאוד מאוד מזלזלים בלימודי תורה. הממשלה הזאת מאוד מאוד. אנחנו שמענו הבוקר איך שישראל ביתנו והשר יועז הנדל, ונדמה לי שגם מתן כהנא, אומרים שצריך לפטר את הרב הראשי בגלל שהוא מתנגד למתווה הגיור שהיום יעלה פה לדיון. הרב הראשי, שהוא נשיא בית הדין הרבני הגדול, שהוא איש המקצוע בעניין הזה, אומר: אני מתנגד למתווה הזה. אז אומר ליברמן שצריך לפטר אותו. חתיכת חצוף שכמוהו. על גבול האנטישמיות ללכת להגיד על רב שרוצים לפטר אותו בגלל שהוא אומר את דעתו ההלכתית. זה תפקידו. מה למד ליברמן? חוץ מלגנוב, מה הוא עוד למד? מה הוא עוד יודע? מה יודע יועז הנדל? הוא בא ואומר: הוא פקיד שצריך לעשות מה שאומרים לו. הרב הראשי לא יעשה מה שאומרים לו. הרב הראשי יעשה את מה שהתורה מחייבת אותו. כבר היה במדינות בעולם שרצו לחייב רבנים להחליט או להודיע או לפסוק על פי מה שהשלטון רצה. הרב לאו לא יפסוק על פי מה שאתם רוצים. הוא יפסוק רק על פי מה שהתורה אומרת; רק מה שאת התורה מחייבת. ואתם, אפסים שכמותכם, תורידו את הנעליים מהרגליים שלכם לפני שאתם מדברים על רב ראשי. פרחחים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת משה גפני. חברת הכנסת מירי רגב, את רוצה להגיב? חברת הכנסת מירי רגב, את רוצה להגיב? << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה. חברת הכנסת קרן ברק, גם את רוצה? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> בטח. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ואת? לא. אז אוקיי. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> תודה לך, כבוד היושב-ראש. ראשית, אני רוצה להודות לוועדת שרים לחקיקה ולשר מאיר שנמצא כאן, שר הרווחה. אני חושבת שהצעת החוק הזאת היא הצעה טובה וחשובה. צריך יהיה כמובן לעשות את החידודים האפשריים. אני תומכת במה שאמר כאן גם משה ארבל, ובמה שאמר כאן גם דודי. צריך לראות שלא נותנים רק לאוניברסיטאות. גם אתה בא מהפריפריה, מדימונה, ואתה מבין את המצוקה של האנשים שלא מתקבלים לאוניברסיטאות בגלל הקריטריונים המאוד מאוד גבוהים שיש להם. אתה יודע איזו ההסללה יש בעניינים האלה. ולכן צריך לראות איך כן עוזרים לאנשים ולאזרחים במכללות, לסטודנטים במכללות גם כן, לעומת אותם סטודנטים שמגיעים מחו"ל. זאת אומרת, צריך לעשות את ההבחנה – קודם כול עניי ביתך. אז קודם כול, מי שלומד כאן ואחר כך מי שלומד בחו"ל. ומי שלומד כאן, זה באוניברסיטאות ובמכללות, כדי באמת לאפשר הסטודנטים והסטודנטיות שלנו ללמוד. החינוך זה הכלי שלהם כדי להצליח בעתיד. אני מקווה שההצעה הזאת היא לא כדי לעשות וי, אלא באמת כדי לקדם אותה, ועוד במושב הזה נוכל להביא בשורה לסטודנטים ולסטודנטיות ולבטל להם את דמי הביטוח הלאומי. אני רוצה אז להודות לכם. אני רוצה גם להגיד איזושהי מילה על הממשלה הרופסת הזאת, שמרכינה את ראשה בפני הטרור לשחיטה. איך בני גנץ לא הזמין אותך לפגישה עם אבו מאזן, עבאס? באמת, זה כל כך לא בסדר מצידו. הוא היה צריך להזמין אותך לראס אל-עין, לתת לך שם הביצה, לאכול איזה משהו. רמטכ"ל של מדינת ישראל לשעבר, ששולח את החיילים היום כשר ביטחון להתמודד מול טרוריסטים, מביא אליו את אבו מאזן הביתה, בגניבה, ושותה איתו קפה. אותו אחד שמעודד טרור. אותו אחד שמעודד שהידים. אותו אחד שרוצה ומחלק כסף לאותם מחבלים רוצחי ישראלים. תגיד, לאן הגענו? לאן הגענו? ממשלה רופסת, שתביא בסופו של יום את אוסלו ג' ואת חיסולה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. זה מה שקרה עם ברק וערפאת – אחרי שהוא אירח אותו בבית התחילה האינתיפאדה השנייה. אני קוראת לאלקין, לבנט, לאילת המתחסדת ולגדעון סער – הכפיים הם לכם. זה שבעצם עבאס מנהל אתכם ואבו מאזן עכשיו מנהל אתכם, ואתם מרכינים את הראש בפני הטרור, זו בושה אחת גדולה. יריקה בפרצופם של חיילים ומשפחות השכול. אני אומרת לכם, אנחנו נצא לרחובות ולא ניתן לכם לעשות את המעשה המבזה והמבייש הזה. תתביישו לכם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מירי, גם נותנים לך חוק, גם ממורמרת? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> את גרה בראש העין, לא? איפה גנץ גר. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> בגלל זה אמרתי, ראס אל-עין – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הכניסו לכם שב"חים. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – שב"חים נכנסים לתוך הבית, מטר מהבית שלי. היה אומר לי, הייתי מביאה לו איזו עוגה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> נכון. היית מביאה איזה אוכל. למה לא? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הוא אכל גפילטע פיש, מסכן. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> הייתי מביאה איזה משהו טעים. צודקת, מירי. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – הם אכלו. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> את צודקת. אני חושבת שבפעם הבאה שבני גנץ עושה פגישות אישיות בבית, הוא חייב לעדכן את מירי רגב. חייב. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> לא. גם אביא לו עוגה. לפחות העוגה תהיה אפויה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. זה מה שאני אומרת. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אצלו העוגות לא אפויות. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל בפגישה הבאה מפה תצא קריאה, שאם בני גנץ מארח אצלו, שיקרא למירי שגרה בשכנות. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אה, יש לנו להצביע על החוק. שכחתי. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> זה חשוב. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> מה היא הולכת? צריך להצביע על החוק. בלבלת אותי, מרגי. << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> מירי גם רוצה לפגוש את אבו מאזן. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. היא דיברה על פגישות אצל – זה לא הפגישה עם אבו מאזן. אלה פגישות אצל בני גנץ. זה המפתח. טוב. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, תודה רבה לשר מאיר כהן. הוא לא נמצא כאן כבר? רציתי באמת להודות על התמיכה בחוק החשוב הזה. אני מדברת פה גם בשם חברתי חברת הכנסת אתי עטייה. הגשנו את החוק הזה לפני שבועיים. לכן אני – והיום מירי, כמובן. אני חושבת שזה חוק חשוב מאוד, שיש בו – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> כבוד היושב-ראש, אין שר במליאה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אה. אז מההתחלה אני צריכה. אין שר במליאה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תמשיכי. תמשיכי. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> יש פה שר. יש פה שר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הינה, הוא בדיוק מולך. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> יש פה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איך לא רואים אותו, את יועז? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש את השר יועז במליאה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> השר שדנה אינטרנשיונל – לחזור על מה שהיא אמרה לך או שאפשר לוותר על המחמאות שניתנו לך? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה צריך לצפות. אני מאז שמרב נמצאת בגולדסטר היום, אני צופה גם בגיא פינס. הבנת? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> גם בזה לא יודעת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מירי, מירי, פה היה, פה היה מקום של סיבים – – – << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. לא. אבל הוא קיבל תמיכה, במונחים אחרים, מעולם התרבות. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני שמח שהליכוד – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא הביא את הסיבים למדינת ישראל, הדוגמן. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> חבר'ה, אם יש לליכוד זמן לצפות בגיא פינס, מצבנו טוב. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע באיזה שעות. זה משודר בשידור חוזר. אני מקווה שאתה יודע שזה בלילה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בחיי היום-יום – – – << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> בכל מקרה, תודה רבה על התמיכה בחוק. זה חוק חשוב. שהוא תחילתו של צמצום הפערים בחברה הישראלית. הטענה שלנו היא שההשכלה היא זאת שמצמצמת פערים. אם אנחנו מורידים מהסטודנטים את העול הזה, שיושב להם על כתפיהם, והעול הזה הוא כזה, שבנוסף לזה שהם צריכים לממן את שכר הלימוד במוסדות – שזו גם עלות – ולפעמים גם שכר דירה, אז לפחות את האירוע הזה של מדינת ישראל, שתגיד לו: לא רק שלא תצטרך לשלם לנו; אנחנו בעצם אומרים לך ותלמד. אם מדינת ישראל מבינה שההשכלה חשובה, זו הדרך של מדינת ישראל לעודד את ההשכלה. להגיד: את התשלום בעבורנו לפחות, אנחנו פוטרים. גם אם לא מדובר פה במיליונים וגם לא מדובר בעשרות אלפי שקלים, אלא במאות ואלפי שקלים בודדים. עדיין, זו דרך של מדינה לומר לאזרחיה: השכלה היא חשובה, לכו ללמוד. את החלק שלנו בהשכלה אנחנו נותנים לכם. אל תשלמו לנו. ככה נוכל ליצור חברה שוויונית יותר, מתוקנת יותר. בשורה גדולה מאוד לחלק מהאוכלוסייה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. תודה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן אני מודה לממשלה שהיא תומכת בחוקים האלה, ומבקשת מכולם להצביע בעד. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת קרן ברק. לא, אתי, את רוצה? אוקיי, אתי לא רוצה. תודה. תשובה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עוברים להצבעה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> הצבעה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הצבעה, הצבעה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> השר רוצה להגיב או – – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> לא פה. הגיב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. אז אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו מצביעים קודם כול על הצעת החוק של חברת הכנסת מירי רגב – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור לסטודנטים מתשלום דמי ביטוח לאומי), התשפ"א–2021. נא להצביע. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 33 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור לסטודנטים מתשלום דמי ביטוח לאומי), התשפ"א–2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 36 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה התקבלה בקריאה טרומית ועוברת להמשך הדיון בוועדת העבודה והרווחה. אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה השנייה, של חברת הכנסת קרן ברק, הצעת חוק הביטוח הלאומי שהוצמדה להצעה פ/2176. נא להצביע. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לסטודנטים בשל הכנסות הוריהם), התשפ"א–2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. 31 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. גם ההצעה הזו מתקבלת ועוברת להמשך דיון בוועדת העבודה והרווחה. אנחנו עוברים להצעה של חברת הכנסת חוה אתי עטייה, שהיא גם הוצמדה להצעת חוק פ/2176. נא להצביע. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לסטודנטים בשל הכנסות הוריהם), התשפ"א–2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 30 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. גם הצעת החוק של חברת הכנסת חוה אתי עטייה מתקבלת ועוברת להמשך דיון בוועדת העבודה והרווחה. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הפקדות ברירת מחדל לחיסכון ארוך טווח לילד), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/775/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הפקדות ברירת מחדל לחיסכון ארוך טווח לילד), של חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל. בבקשה, עשר דקות, אדוני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, שר הרווחה, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת משה ארבל, קודם כול, בראשית דבריי, החוק גם שלך. אבל רק לענות לך לגבי ההתנגדות של רע"מ לנטוע בקרקעות של קק"ל בנגב. אתה אמרת שיש בעיה של השמיטה. אגב, אין בעיה של השמיטה. ברגע שרע"מ מתנגדת, זה כנראה שלא, אין לנו בעיה בשמיטה בקרקע נוכרית, וכנראה שזה כבר לא במקום הזה. הבעיה היא שכבשו לנו את הקרקע, אולי לזה אתה מתכוון. תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה. אמרתי לו, זה של רע"מ, זה לא שלנו. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הפקדות ברירת מחדל לחיסכון ארוך טווח לילד), התשפ"א–2021. תוכנית החיסכון לכל ילד הושקה בינואר 2017. זו תוכנית שהוביל אותה אז השר ליצמן. מטרת התוכנית הייתה להבטיח לכל ילדי ישראל חיסכון ארוך טווח מינימלי, שישמש אותם בהגיעם לגיל 18 ויעזור להם בתחילת דרכם כבוגרים. מטרתה המשנית של התוכנית הייתה צמצום הפערים של הדור הבא בישראל. מינואר 2017, כל ההורים במדינת ישראל התבקשו לבחור היכן הם רוצים שהמדינה תחסוך 50 שקלים בכל חודש עבור ילדיהם, והאם הם יכולים להכפיל את הסכום ולהוסיף עוד 50 שקלים על חשבון קצבת הילדים שאותם הם מקבלים. ההורים יכלו לבחור האם לחסוך את הכסף בפיקדון בבנק, או לחסוך בקופת גמל להשקעה. כלומר, במצב שהכסף, יוכלו לסחור בו גם בבורסה. ההורים בחרו – יש חלק מההורים שיוכלו לבחור בקופת גמל אם הם יידרשו לבחור, ובאיזו רמת סיכון יהיה. כמובן, שמי שקפץ על זה היו הבנקים. זה כסף מאוד אטרקטיבי לבנקים וקופות הגמל. בעיקר, היה בנק הפועלים – זה בצד של הבנקים, אלטשולר שחם בצד של בתי ההשקעות, וגם פסגות במסלול ההלכה. היות שזה כסף שהוא כל כך אטרקטיבי, והיה ויכוח לאן הכסף ילך אם ההורים לא יבחרו באופן אקטיבי היכן לחסוך – אז מה? אז ייתכן שחלק מההורים בכלל לא ידעו, לא הבינו לאן הכסף הולך. גילוי נאות: גם אני לא הסתכלתי, וזה הלך בסופו של דבר לברירת המחדל. בברירת המחדל מה נקבע? שילדים שהיו בגיל 15 ומעלה, כשהתוכנית התחילה, ברירת המחדל יהיה בבנק, כל היתר בברירת המחדל יהיה קופת גמל להשקעה במסלול עם סיכון נמוך, אף שמדובר בחיסכון ל-18 שנה עם הפקדות קבועות וחשיפה לנכסים עם סיכון גבוה יותר כמו מניות, או אג"ח קונצרני שלא מגדילים את החיסכון לאורך זמן. רק נתון שנבין: מתוך 3.3 מיליון חשבונות חיסכון, 1.2 מיליון, כלומר שליש, הם החשבונות שנפתחו בברירת המחדל. שליש הלכו לברירת המחדל, כלומר בלי ברירה אקטיבית של ההורים בתעריף הנמוך, בסיכון הנמוך. ואלה נתונים שגם הנתונים הקודמים של הביטוח הלאומי הראו, בעיקר, שהורים שפתחו וידעו לאן הם הולכים, אלה הורים שהם מבוססים. אלה שהלכו לברירת המחדל אלה הורים פחות מבוססים, פחות משכילים. זה נתון שחשוב מאוד לדעת, כמו שהשר אומר. הורים שבאו ממקומות שהם פחות משכילים, לא ידעו מה לעשות, והלכו לברירת המחדל. לא התייחסו לזה. ואני אמרתי פה בגילוי נאות שגם שלי היה שם, כל ילדיי היו שם. לא ידעתי, לא התייחסתי לזה, ולא נתתי לזה מספיק את החשיבות בעניין. היום, כחבר ועדת כספים, יכול להיות שהייתי בוחר במשהו אחר. אבל באמת, אז לא ידעתי. ואם אנחנו מסתכלים על חשבונות חדשים שנפתחו רק ב-2020, כלומר, לילדים שנולדו בשנה זאת, אז המצב אפילו גרוע יותר. כמעט חצי מהחשבונות, כ-45 אלף נפתחו כברירת מחדל ללא בחירה אקטיבית של ההורים. אם כך, אנחנו יודעים שבעבור ההורים האלה שהחשבון של הילד כיום בבנק, הוא נמצא בברירת מחדל שהסיכון בעצם הוא נמוך. ורק להבין את המספרים. פערי התשואות: בפיקדונות בבנק הריביות הן בין 0% ל-4% – זה המקרה הכי נדיב שהיה, וזה לא צמוד למדד. בקופות גמל להשקעה במסלול סיכון נמוך, התשואה הייתה 10%–18% בשלוש השנים האחרונות, ובמסלול בסיכון גבוה, כדאי שתדעו את הנתון הזה, במסלול בסיכון גבוה – 38%–65%. זה נתון שחייבים להבין אותו – כמה כסף אנחנו מפסידים בקופת הגמל או בקופה בסיכון נמוך, שהיא בעצם בברירת המחדל. מה שאני רוצה להגיד, שברירת המחדל בקופת הגמל היא במסלול סיכון נמוך. היא טובה אולי יותר מלזרוק את הכסף בבנק, אבל זה לא ייתן את התשואה הנכונה, את מה שמגיע לילדים שלנו כאשר יגיעו לגיל 18. ילדים שהגיעו ממשפחות מבוססות ומשכילות, יהיה להם יותר, והרבה יותר – בין 38% ל-65% יותר מאשר ילדים שהגיעו מהמשפחות החלשות, המוחלשות. וזה מה שצריך פה לשנות, וזה מה שהצעת החוק באה לשנות – מסלול לטווח ארוך. הצעת החוק של חבר הכנסת משה ארבל ושלי באה לשנות פה, והיא אומרת כך: "החיסכון ינוהל רק בקופות גמל להשקעה ולא בפיקדונות בבנקים". כמו כן, "הורה שלא יבחר היכן יופקדו כספי החיסכון תוך שישה חודשים מיום לידתו של הילד הזכאי, יופקדו הכספים כברירת המחדל במסלול ההשקעה עם סיכון מוגבר בקופת גמל להשקעה עד שימלאו לילד 15 שנים – – – עם הגיע הילד הזכאי לגיל 15, דהיינו שלוש שנים לפני שהכספים יהפכו לנזילים וניתנים למשיכה, יועברו הכספים כברירת מחדל למסלול עם סיכון מועט בקופת גמל להשקעה על מנת לצמצם את הסיכון להפסדים חדים לפני מועד המשיכה, ומבלי שיוותר זמן לתיקון ההפסדים; זאת, בדומה למודל חיסכון תלוי גיל הקיים בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל לחיסכון" אנחנו מאמינים ברגע שהתוכנית הזאת, החוק הזה יעבור, ויעבור לתוכנית עם חיסכון מוגבר, חיסכון גבוה – זו קודם כל אמירה שאנחנו רוצים שכולם יהיו שווים, והדור של גיל 18 ומעלה, יוכלו ליהנות מיותר כסף. נכון, יש פה סיכון שהוא סיכון מוגבר. אבל מכול הנתונים שהקראתי, וכי בשנים האחרונות אנחנו רואים שהנתון הטוב ביותר בשביל אותם אזרחים, בשביל אותם ילדים, בשביל דור העתיד, החיסכון הטוב ביותר, זה בסיכון המוגבר. לכן, הצעת החוק הזו היא חשובה. פניתי לשר הרווחה, השר מאיר כהן, ואני רוצה להודות לו גם על כך. הוא בדק את העניין עם מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי שמכיר את הנושא הזה, ובירך את העניין הזה. אני גם אמרתי שהמשך החקיקה תהיה כמובן בהסכמה ובשיתוף פעולה, כי בטוח שיש דברים שאני אולי לא ראיתי אותם. יש דברים שצריך להעלות אותם, למשל, אם עכשיו רוצים לשנות כדי שיהיו מוגבלים, כדי שהכסף הזה לא יברח לאיזשהו מקום, והילדים בסופו של דבר יפסידו את זה. אז מה לעשות גם עם כאלה שכרגע קיימים? לכן, זה הגיע בהסכמה. לובי 99 גם הוא פנה אלינו עם ההצעה הזאת, ואני חייב להגיד לו מילה טובה. אתם יודעים, לא בהכול אנחנו מסכימים איתם. אבל יש דברים למען עם ישראל שאני רואה שהם עשו, ולקחתי את זה. אז חייב להגיד להם מילה טובה. דיברתי גם עם משה ברקת, הוא לא שלם עם זה, אבל גם הוא אמר: יש לי כול מיני בעיות עם החוק הזה, אבל נגיע, נראה בהבנה, ובסופו של דבר, כולנו רוצים את הטוב לילדי ישראל, לילדים שלנו. פניתי גם לאלכס קושניר, שעזר ודחף את החוק הזה. אני רוצה להודות לכם. וביחד שנמשיך בשיתוף פעולה. יש דברים שאנחנו משתפים פעולה בהם למען עם ישראל. זו לא הפעם הראשונה שמשתפים. אדוני, כבוד השר. תודה רבה. ותודה רבה לחבר הכנסת משה ארבל, שמצטנע, אבל חלק גדול ונכבד יש לך בחוק הזה. זו רק תחילת הדרך באמת לחוק במלואו שיבוא לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת ינון אזולאי. ישיב שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן. בבקשה. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, חבר הכנסת מרגי, ראה, כשיש הסכמות הכול רגוע. אולי אפשר למשוך את זה עד אחר הצוהריים ככה? חברות וחברי כנסת נכבדים, במסגרת חוק הביטוח הלאומי קיים מנגנון שעניינו חיסכון ארוך טווח לילד. מנגנון זה הוא למעשה חשבון נאמנות שנפתח לטובת ילד אשר הוריו זכאים לקצבת ילדים בעדו, שאליו מועברים כספי קצבת הילדים, בחלקם, ומשמשים בעבורו חיסכון נצבר עד הגעתו לגיל 18. הרעיון מצוין, ואנו מברכים את אלה שיזמו את זה בעבר. תכלית חיסכון זה היא לסייע לצעירים ולסייע להשתלבותם וקליטתם בחיי חברה תקנים בהגיעם לבגרות. כיום החוק קובע, כי ניתנת להורה האופציה לבחור אם להפקיד חיסכון זה בקופות הגמל או בבנקים. במקרה שהורה לא בחר אם להפקיד את החיסכון בקופת גמל או בבנק בתקופה של שישה חודשים מיום לידת הילד שזכאי לקצבה, אזי החוק קובע בעבורו אופציית ברירת מחדל: הפקדה של החיסכון בבנקים או במסלול השקעה עם סיכון נמוך. בהצעת החוק הנדונה מוצע כי החיסכון ינוהל רק בקופת גמל להשקעה, ולא בפיקדונות בבנקים. כמו כן, הצעת החוק הנדונה מבקשת, לתקן בחוק הביטוח הלאומי את אופציית ברירת המחדל, כך שייקבעו שני מסלולים: המסלול הראשוני – עד הגעתו של הילד לגיל 15 החיסכון יהיה במסלול השקעה עם סיכון מוגבר, ולאחריו מסלול שני, מגיל 15 עד 18, שבו החיסכון יועבר למסלול השקעה עם סיכון מועט. חברות וחברי כנסת, הצעת החוק אולי נראית לחלקכם מסובכת, ואולי אתם שואלים את עצמכם מה ההיגיון שברירת המחדל תהיה דווקא מסלול השקעה בסיכון מוגבר. אדגיש כי מדובר בהצעה ראויה ביותר, שכן בשל אוריינות כלכלית נמוכה יחסית, דווקא שכבות האוכלוסייה החלשות בחברה הישראלית נוטות שלא לבחור מסלול השקעה מועדף, ולכן ברירת המחדל נפוצה אצלם. המשמעות היא פשוטה: חיסכון ילדיהם צובר עם השנים פחות כסף. כל המחקרים מראים שלאורך שנים התשואות בסיכון מוגבר עולות בממוצע וצוברות סכומים נאים יותר מאשר מסלולים בסיכון נמוך, ובוודאי שמחשבונות הבנקים, שבהם הריבית היא אפסית למעשה, הצעה זו תתרום גם לשכבות החלשות לצמצום פערים בחברה הישראלית ואפילו יכולה לשפר את האוריינות הכלכלית של אזרחי המדינה. חשוב לציין שמגיל 15 עד גיל 18, הגיל שבו מתקרבים למשיכת החיסכון, מסלול ההשקעה יחזור למסלול של סיכון נמוך, במטרה לשמר את הסכום שנצבר, וכך כולם ייהנו. אני מתכוון להביא יחד עם שר האוצר הצעת חוק ממשלתית בנושא עכשיו. הצוותים כבר התחילו. הגשנו את ההצעה הזאת עם מה שאנחנו מציעים – שזה דומה מאוד – לצוותים המקצועיים העובדים עליה. הצעת החוק הממשלתית תתחשב בכלל ההיבטים של הנושא, ותשפיע לחיוב גם על דברים נוספים שהצעת החוק הפרטית אינה נוגעת בהם. להצעת החוק הממשלתית הרחבה נצמיד את ההצעה שלכם, חברי הכנסת, ואני מבקש – קורא לכל הכנסת – להעביר פה אחד את ההצעה הטובה הזאת בקריאה טרומית. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, כבוד השר מאיר כהן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה רוצה? לא, אין מתנגדים. הוא שותף להצעה, אז אין לך זכות. סליחה. אנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה מבקש להתנגד? בבקשה, שלמה קרעי. אז תוכל, משה, לעלות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לגופו של חוק אני רוצה לומר, שצריך לעשות ניתוח כלכלי מעמיק: האם 15 שנים זה הזמן שכדאי להשקיע בסיכון מוגבר? אולי פחות? אולי לקבוע איזשהו רף של תשואה מסוימת שבין 10 ל-15 שנים, ורק ברגע שמגיעים לאותו רף, אז עוברים לסיכון נמוך, או כשמגיעים לאותו רף עוברים לסיכון נמוך ולא מחכים עוד שנה-שנתיים? כי הרי כל המטרה וכל הרעיון בסיכון מוגבר זה כי לטווח הארוך השקעה בניירות ערך עם סיכון מוגבר הוכיחה את עצמה. לטווח הארוך זה משתלם, אבל צריך להיזהר שאם הגענו לתשואה גבוהה, למשל אחרי 12 שנה, לעצור שם וללכת לסיכון נמוך יותר כדי שלא נפסיד את זה בשנה-שנתיים שנותרו. זאת אומרת חבר הכנסת אזולאי, אני מסכים עם הרעיון הזה של ללכת לתשואה לטווח הארוך לסיכון גבוה, אבל צריך שיהיה איזשהו מנגנון שבשנתיים, שלוש, בחמש שנים האחרונות של המנגנון של התקופה יבחן מתי כדאי ללכת לסיכון נמוך ולא אחרי 15 שנה. נקודה. ככה לעניות דעתי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה יהיה בוועדת כספים, אתה מוזמן לבוא. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ודאי. אתה איש ועדת הכספים. בלעדיך ועדת הכספים לא נפתחת, ואני משתדל להיות שם לידך. אדוני היושב בראש, אני רוצה לדבר בזמן שנותר לי על עוד דבר. קורה כאן מהלך תודעתי, מהלך מדיני שהוא חרפה לממשלה הזאת. בנט, שקם ואמר שהוא מקים ממשלה עם עשר מעלות ימינה, וחבר הכנסת אורבך וג'וב טוב כלפון ועידית סילמן ואלקין, וכל אלה שאכפת להם כביכול מארץ ישראל, למרות כל מה שעשו עד היום – אנחנו ראינו רק השבוע איך שרת הפנים התקפלה התקפלות מפוארת בוועדת הפנים לווליד טאהא. כל מה שהוא ביקש, עבר. ראינו אותך היום, אדוני היושב-ראש, שהודעת לעצור מייד את כל הפעילות של קק"ל, ומייד כולם נשמעו ועמדו דום. אולי מגיע לך מהאחים המוסלמים בנגב צל"ש, על זה שאתה שולט ככה בממשלת ישראל. אבל אין לי טענות אליך. אתה עושה את מה שאתה רוצה: להפוך את המדינה הזאת למדינת כל אזרחיה ואפילו יותר מכך. לי יש טענה לבני גנץ ולבנט. גנץ אתמול אירח אתמול בבית שלו את מי שהוא הנהג במכוניות המוות בירושלים; שהמחבלים הם רק שליחיו. אבו מאזן מעודד רצח ישראלים ומשלם קצבה למשפחות הרוצחים. הרשות הפלסטינית בראשותו מעודדת ומממנת רוצחי יהודים ביד אחת, וביד השנייה סוחטת את ישראל שתשחרר אותם. את כל הציטוטים האלה רבותיי, אמר לפני שמכר את כל הערכים שלו – הנוכל בנט. כל מה שאמרתי עכשיו אלו מילים שיצאו מהפה שלו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת שלמה קרעי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בושה וחרפה לממשלת ישראל שאדם כזה עומד בראשה וששר ביטחון כזה הוא שדואג לביטחונה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. חבר הכנסת משה ארבל, אתה יכול להגיב. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק המונחת והמדוברת והנדונה כרגע, מטרתה המרכזית היא להביא לצמצום פערים בחברה. כשאנחנו מדברים על חיסכון לכל ילד – יוזמה חשובה משנת 2017, שקודמה כאן על ידי הממשלה הקודמת, שבאמת הבינה שיש חשיבות רבה לייצר עוגן לכל ילד וילדה באמצעות חיסכון ארוך טווח – הביאה למצב שהחיסכון הזה בעצם, במתכונתו הנוכחית, מנציח פערים בחברה. הוא מביא לכך שכעבור 18 שנה הסכום שנצבר עומד על סביבות 30,000 שקל, וילד ממשפחה שהבינה את היכולת ואת הפוטנציאל בהשקעה בקופות גמל במסלול חיסכון עם סיכוי גבוה – אני לא קורא לו סיכון גבוה, אני קורא לו סיכוי גבוה – יכולה להביא אותו לתשואה של 80,000 שקל. ההבדל בין זה לזה, זה כן תואר ראשון או לא תואר ראשון. ילד פריפריאלי ממשפחה במצוקה, שלא מבינה את המסלולים ואת הזכויות שעומדות לה, ולא יודעת למצות זכויות, תסיים את האירוע הזה עם הסכום שנצבר בבנק, כאשר ישנה שחיקה משמעותית במשך 18 או 21 שנים לערך הכסף, וההפסד הכל-כך משמעותי הוא למעלה מפי שניים – פי 2.5 בממוצע לעומת חיסכון בסיכוי גבוה. אני מברך מכל לב את חבר הכנסת ינון אזולאי, וכמובן גם את חברי הממשלה בוועדת שרים לחקיקה, שלקחו כאן החלטה חשובה לצמצם פערים, והתעלמו מהעובדה שמי שהציע את הצעת החוק הם חברי אופוזיציה. וכפי שייחל העיתונאי שאול אמסטרדמסקי שיקרה נס, קרה נס – זה לא קורה הרבה, אבל אל תבנה על זה – והממשלה אימצה את הצעת החוק החשובה הזו. אנחנו יחד נקדם אותה כדי לייצר מצב שילד, כל ילד, גם אם הוא מקריית שמונה או מחורה בנגב או ממודיעין עילית או ביתר עילית, יוכל לחלום ולהגשים את חלומו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת משה ארבל. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הפקדות ברירת מחדל לחיסכון ארוך טווח לילדים). נא להצביע. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הפקדות ברירת מחדל לחיסכון ארוך טווח לילדים), התשפ"א–2021, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 28 חברי כנסת בעד. הצעת החוק מתקבלת ועוברת להמשך דיון בוועדת הכספים. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (רופא שהורשע בעבירת מין), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2522/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מיכל רוזין) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודות פקודת הרופאים. מה? << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. אז אנחנו נוסיף את חברת הכנסת גבי לסקי – לפרוטוקול, לפרוטוקול, אוקיי. את הצבעת בעד, נכון? << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> כן, בעד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. אז נרשם בפרוטוקול. הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (רופא שהורשע בעבירת מין), של חברת הכנסת מיכל רוזין, בבקשה. ישיב השר עיסאווי פריג'. עשר דקות, גברתי. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> כבוד סגן יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, חברות וחברי כנסת, אני מתכבדת להעלות הצעת חוק משמעותית מאוד בעבורי ובכלל. יושב פה השר לשעבר ליצמן, הוא מכיר את עמדותיי ואת מאבקי בתחום, וגם הוא היה שותף לחלק מהשינויים שעשינו במערכת; שינויים שעדיין צריך להמשיך ולקדם. ואני שמחה שיושב-ראש מפלגתי, שר הבריאות, השר ניצן הורביץ, תומך בהצעת החוק. אני רוצה להתחיל בעדות באמת קשה: הייתי בת 19 כשנתקלתי ברוע האנושי במלוא תפארתו, כשרופא הנשים שהלכתי אליו, אנס אותי ועשה בי מעשים מגונים. הוא ניצל את סמכותו, את יחסי הכוחות בין מטפל למטופל, רימה אותי לחשוב שמה שהוא עושה הוא חלק מטיפול לגיטימי. לא העזתי לפקפק בו, כשביצע בי את פשעיו. לא העזתי לחשוב שהוא האדם שירצח את נפשי בדקות, יהפוך אותי לנכה רגשית, ויסמל את קץ היותי בחורה נורמטיבית, בעלת חלומות ושאיפות, ואמונה מלאה באנושות. העדות הזאת מצטרפת לעשרות עדויות קשות ומזעזעות, שאנחנו רואים בשבועות האחרונים, על נשים שמגיעות לרופאים. נשים – הן יכולות להיות דתיות, חילוניות, מוסלמיות, יהודיות, באמת מכל הקשת; עדויות כל כך רבות, בגילאים שונים – שמגיעות לבדיקות גניקולוגיות רפואיות אצל רופא ולצערנו הרב פוגעים בהם פגיעה מינית. מספרת מלכה, שבשנת 2018 הגיעה בגלל סיבה רפואית לבדיקה שכזאת ועברה פגיעה מינית, בגלל שהיא לא הבינה בכלל – לקח לה זמן להבין את הפגיעה. היא אפילו דיווחה על כך מייד לאחראית במקום, והיא אמרה לה: אבל הוא רופא טוב. הטראומה הקשה מאותה בדיקה גרמה לה לא להמשיך לבצע את הבדיקות שהיא הייתה צריכה. במשך שנה שלמה מצבה הבריאותי הידרדר, וכשהיא נאלצה להיבדק שוב, היא אובחנה כחולת סרטן. יש מקרים נוספים, באמת, נשים צעירות שמגיעות לרופאים שמבצעים בהן מעשים שלא ייעשו, והן בעצם ממשיכות לחיות עם הטראומה הזאת. טראומה מינית שהופכת להיות טראומה מורכבת, שנוכחת בחיים של הנשים הללו מדי יום ביומו. טראומה קשה לטיפול, שהרבה פעמים תגרום לכך שהן יימנעו מבדיקות ומטיפולים. בישראל, נכון להיום, פועלים רופאים שהורשעו בעבירות מין, לרבות אונס, וממשיכים להיות רופאים ולטפל בחולים ובחולות. החוק מאפשר להם להיות רופאים – כאלה שהורשעו, כן, כמו שאתם שומעים, כמה שזה מדהים. יש בעיות רבות היום, גם בטיפול המשמעתי בתלונות על רופאים. גם בוועדה של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן שהתכנסה השבוע בנושא, היו עדויות קשות על מקרים מזעזעים של כשלים בטיפול באותן תלונות, על עצם כינוס הוועדה, הנכונות של גורמי המקצוע לשנות את אותן לקונות שקיימות. לכן, יש פה עבודה רבה, ואני מקווה שהצעת החוק הזאת תפתח את הדרך. כיום, אין הליך משמעתי הנוגע לרופא שהורשע בעבירת מין אלא רק הליך משמעתי כללי. שר הבריאות לא יכול להטיל על רופא סנקציות אלא לאחר שמוגשת עליו קובלנה. דרך אגב, החוק אוסר על מעסיק להעסיק רופא, כאשר מדובר במרפאות ובמחלקות של ילדים. כלומר, רופאים שהורשעו בעבירות מין לא יוכלו לעבוד במחלקות של ילדים, אבל כן יוכלו להמשיך לקבל מטופלים בכל מקום אחר. לכן, הצעת החוק הזאת שאתם עומדים להצביע בעבורה, ואני מקווה שכולכם וכולכן תתמכו בה, קובעת כי שר הבריאות יתלה את רישיונו של רופא שהורשע בעבירות מין, מייד עם הרשעתו בבית המשפט, ללא צורך בהגשת קובלנה. ההתליה הזאת תעמוד בתוקף עד שתתקבל המלצה של ועדה מיוחדת שתדון בעניינו של הרופא, והיא תעריך את מסוכנותו ותיתן לו את ההזדמנות להשמיע את טענותיו. ובינתיים תוכל לשקול את הסיכון והסיכוי לעבריינות חוזרת מצידו. לאחר המלצת הוועדה, שר הבריאות יחליט אם לבטל את רישיונו של הרופא, להתלותו לתקופה נוספת, לתת לו התראות מסוימות, או להגביל את תחומי העיסוק. למשל, גניקולוג כנראה לא יוכל להמשיך לעסוק בתחום הזה. אנחנו צריכים לזכור שפנייה של חולים לקבל טיפול רפואי הוא אינטרס כלכלי, חברתי, אנושי ובריאותי של כלל מדינת ישראל. זו פגיעה בתחושת הביטחון של נשים ואנשים, להגיע לטיפולים רפואיים – לעיתים הם אף טיפולים מצילי חיים, כמו הדוגמה שנתתי על אותה אישה שבסופו של דבר, בגלל ההידרדרות במצב והפחד שלה לחזור לבדיקה רפואית, אובחנה כחולת סרטן. האינטרס המשותף של כולנו להביא את העבריינים לדין ולעשות צדק עם אותם נפגעים ונפגעות, צריך להתממש גם לגבי רופאים שהורשעו בעבירות מין וממשיכים לעסוק במקצוע שלהם. זה דבר שהוא בלתי נסבל, והוא מרחיב את מעגל הנפגעים מאותו אדם, כי אנחנו יודעים שרבים מבין הפוגעים מינית הם רצידיביסטים. כלומר, הם סדרתיים, הם פוגעים שוב ושוב. התיקון לחוק הוא הגנה נוספת, ואנחנו נעשה זאת, אני מקווה, כמה שיותר מהר. הוא משנה את ברירת המחדל הקיימת. כלומר, קודם כול, להתלות רישיון, ורק אז אנחנו נאפשר ועדה ואת היכולת באמת לתת מקום לרופא להישמע. אני רוצה להודות מאוד לאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית – בעיקר לאיילת רזין, היועצת המשפטית של מרכזי הסיוע, שעזרה בחקיקת החוק – לשרה אורנה ברביבאי ולחבר הכנסת יוראי להב הרצנו, שניסו לקדם את ההצעה הזאת בעבר. אני רוצה להודות מאוד לשר הבריאות ניצן הורביץ, שוב, על הנכונות של משרד הבריאות להוביל ולשנות את הנהלים, ושבאמת יהיה שינוי של ממש בעבור אלו שהטראומה המינית הפכה להיות שגרת היום-יום שלהם. אני רוצה להודות לשר המשפטים, שהוא ומשרד המשפטים לוקחים אחריות ומסדירים את העניין בחקיקה משפטית ,שתעשה צדק עם אלה שנפגעו. אני מקווה מאוד שהכנסת הזאת תמשיך לעשות צדק בעבור כל נפגעות ונפגעי תקיפה מינית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לחברת הכנסת מיכל רוזין. ישיב, בשם שר הבריאות, השר עיסאווי פריג', בבקשה. << דובר >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברים. קרעי, אל תמהר, מה יש לך להתנגד להצעת החוק כזאת? חברים, חברת הכנסת רוזין, נפל בחלקי לתת לך את הסכמתו של שר הבריאות על הצעת חוק שהיא מחויבת המציאות. בשם משרד הבריאות ושר הבריאות אני משיב: חוק פקודת הרופאים מסדיר את המעמד של העוסקות והעוסקים במקצועות הרפואה והוא מתייחס בין היתר לסנקציות שניתן להפעיל כנגד אנשי מקצוע, שביצעו עבירות משמעת. בסמכותו של שר הבריאות להורות על כינוס ועדת משמעת, שתמליץ לשר אילו צעדים לנקוט כנגד רופא שביצע את העבירה משמעת, הכוללת נזיפה, התראה, או התליית רישיון לחצי שנה, או ביטול רישיון לצמיתות. לוועדה יש 14 ימים למתן המלצותיה, וניתן להאריך תקופה זו עד 30 יום נוספים. לרופא יש זכות להישמע בפניה. המצב היום: כיום, הוועדה המיוחדת מוסמכת להמליץ על התליית ביניים או הגבלות אחרות בשני מקרים: גרימת פגיעה חמורה במטופל ברשלנות חמורה והגשת כתב אישום על עבירה שיש עימה קלון. הצעת החוק הנוכחית מבקשת לבצע תיקון בפקודת הרופאים, באופן שיסמיך את שר הבריאות להתלות מיידית את רישיונו של רופא מורשה, אם קיבל הודעה על הרשעתו בעבירת מין, וזאת עד לקבלת המלצת ועדה מיוחדת. הוועדה המיוחדת לעניין זה, הרכבה, ואופן פעילותה, כמעט זהה להרכב ואופן הפעילות של הוועדה המיוחדת הקיימת כיום לפי סעיף 44א לחוק. הצורך בשינוי בהוראות החלות על הדין המשמעתי של רופאים מוכר למשרד הבריאות. מדובר בצעד חשוב ומתבקש. בימים אלו המשרד עמל יחד עם משרד המשפטים על הצעת חוק ממשלתית בנושא. לפי המצב היום, התליית רישיון של רופא שפגע מינית באופן מיידי, תיעשה רק אם התמלא התנאי הבא: קיים יסוד סביר לחשד שהרופא גרם לפגיעה חמורה במטופל – הליך שכאמור דורש העברת חומר מהמשטרה. כך נוצר מצב ביניים, שבו רופא שכבר מתנהל מולו הליך פלילי על ההטרדות, תקיפה ואף אונס, ממשיך פעמים רבות לעבוד ולקבל מטופלות בקליניקה הפרטית שלו. בצד זה, הצעת החוק מציעה הסדר משמעת ייחודי לרופאים שהורשעו בעבירות מין, בשונה מרופאים שהורשעו בעבירות אחרות. היא מצאה טיפול נקודתי בעניין זה רק ביחס לרופאים, כאמור, בעוד יש עוד מקצועות נוספים של מטפלים ברישיון. על אף האמור והגם שהצעת החוק דורשת ליבון של סוגיות רבות, אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, ועל פי המוסכם בוועדת השרים לענייני חקיקה להכפיף את הצעת החוק לחקיקה ממשלתית, שמקודמת, כאמור, על ידי משרדי הבריאות והמשפטים בימים אלו. תודה אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לשר עיסאווי פריג'. חבר הכנסת שלמה קרעי ביקש. בבקשה, שלוש דקות אדוני. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה אדוני היושב-ראש. אדוני יושב הראש, כנסת נכבדה. מיכל, רוצה לשמוע למה אני מתנגד להצעה? ההצעה שלך מכשירה עדיין רופאים שהורשעו בעבירות מין, שהאישור שלהם אם להמשיך לכהן או לא, יהיה תלוי בשר, תלוי בוועדה, איזה מן דבר זה? רופא שהורשע זה לא חשוד. הוא הורשע, צריך לשלול לו את הרישיון לצמיתות. זה לגופו של עניין. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני כמובן אצביע בעד החוק, אבל אני חושב שהוא לא מספיק ומעט מדי. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להקריא לכם ציוץ שכתב עמית סגל. הוא כותב: "אתמול בערב האשים בנט את האופוזיציה שהיא תגרום להדבקה המונית וגורמת בחוסר אחריות" – מתנהלת, הוא התכוון – "בחוסר אחריות כי הביאה אותו לכנסת ליציע המבודדים אחרי ששהה ליד מאומת לאומיקרון ויצא שלילי בבדיקה". ממשיך עמית סגל ואומר: "היום ממשלת בנט פותרת מבידוד את כל אזרחי ישראל שנחשפו למאומת לאומיקרון ויצאו שליליים לקורונה". מה השתנה? ככה שואל עמית סגל. תגידו לי אתם, צבועים שכמותכם, חברי הקואליציה, שאתם וראש הממשלה שלכם תקפתם אותנו שבסך הכול אמרנו לבנט אל תהיה מורם מעם, אתה לא יותר מאף חבר כנסת, שנמצא בבידוד. יש כאן הסדר. יש כאן הסדר, הינה יושב חבר כנסת למעלה. למה לו אתם לא אומרים: למה אנחנו מביאים אותו? הוא גם בבידוד. כל האחרים מגיעים. מה השתנה אחרי שיום למוחרת אתם נותנים לכל אזרחי ישראל? זה מה ששאל עמית סגל. אז אני, יש לי תשובה לעמית סגל ותשובה לאזרחי ישראל. אדוני היושב-ראש, שום דבר לא השתנה. זה אותו הנוכל וזו אותה הממשלה, שהקימה כאן ממשלת הונאה בשקר. הורתה בשקר, לידתה במרמה וכל מעשיה ממשיכים באחיזת עיניים של הציבור. כל מה שאתם עושים זה לשקר, להנדס תודעה, להפוך כל ביקורת של האופוזיציה למחול שדים. אוי אוי אוי, הבאנו את בנט שימלא את חובתו כחבר כנסת. אוי ואבוי. איזה שני מפגינים צעקו על חבר הכנסת בגין. אפילו הוא לא משתתף במחול השדים שלכם. אבל אתם הופכים את זה לשימוש ציני, לשימוש שקרי, צבוע ומתחסד, על כל דבר שהאופוזיציה מעבירה כנגדכם ביקורת. אז תתביישו לכם. אתם תצעקו ותתחסדו ואנחנו לא מתנצלים. נמשיך להיאבק בכם עד שיגיע הסוף, במהרה, בעזרת השם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת משה קרעי. חברת הכנסת רוזין, את רוצה להגיב? << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אנחנו לא מתביישים. אנחנו גאים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. אז אנחנו, חברי הכנסת, עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (רופא שהורשע בעבירת מין). טוב, אנחנו עוברים להצבעה שמית. בבקשה, גברתי. חברי הכנסת, אני לא הפעלתי את ההצבעה – התחלתי להכריז והפסקתי. אז הצבעה שמית, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> האופוזיציה הגישו בקשה חתומה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נמנע סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – אינו נוכח ענבר בזק – בעד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – אינה נוכחת קרן ברק – בעד ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – בעד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – אינו נוכח צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח יום טוב חי כלפון – אינו נוכח עופר כסיף – בעד אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – אינה נוכחת אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – אינו נוכח אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – בעד שרון רופא אופיר – אינה נוכחת מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מזכירת הכנסת תקרא בשמות חברי וחברות הכנסת שלא הצביעו. בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – בעד אוריאל בוסו – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת צבי האוזר – בעד מיכל וולדיגר – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח יום טוב חי כלפון – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – אינה נוכחת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – אינה נוכחת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – אינו נוכח אביר קארה – אינו נוכח אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח שרון רופא אופיר – אינה נוכחת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת יוסף שיין – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> האם יש חברי כנסת שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) יואב קיש – אינו משתתף בהצבעה << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תמה ההצבעה. להלן תוצאות ההצבעה: 52 בעד, אחד נמנע. אני קובע שהצעת החוק לתיקון פקודת הרופאים (רופא שהורשע בעבירת מין) מתקבלת ועוברת להמשך דיון בוועדת הבריאות. << הצח >> הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אומנויות), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2477/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – דיון משולב על כמה הצעות חוק. הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אומנויות), התשפ"ב–2021, של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן וקבוצת חברי הכנסת. כמובן, יש עוד הצמדות להצעת החוק. בבקשה, חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> מיכל שיר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מיכל שיר סגמן. למה? << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שאני מסבירה על הצעת החוק שלי, אני אבקש מכם לדמיין את הסיטואציה הבאה: דמיינו את א' בת ה-15 שעברה פגיעה כלשהי בילדותה. א', אחרי התייעצות עם הוריה, החליטה ללכת לטפל בטראומה, והגיעה למטפל או מטפלת באומנות. במהלך הטיפולים נושא התקיפה עלה. אותו המטפל של א' הוכשר בקורס מקוון של חודש, של חודשיים, או של מספר בודד של מפגשים. הוא שמע על הפגיעה שלה, והוא החליט שהוא מטפל בה, למרות שהוא מעולם לא הוכשר לטפל בתחום הזה. הוא החליט לעשות לא' סדרת טיפולים בעזרת ציור. התרגיל והטיפול לא היו מקצועיים, ולמעשה רק הגבירו את הטראומה, מאחר שאותו מטפל הוא לא באמת מטפל. בכל טיפול וטיפול הנזק רק גבר, מהסיבה הפשוטה שהוא לא מומחה בתחום. אין עליו פיקוח, והוא לא מקבל ליווי או הכוונה. לאחר כמה חודשים, אותו מטפל יכול גם להחליט שא' מוצאת חן בעיניו ולהציע לה לצאת איתו. למה לא? הרי הוא לא גם מחויב לשום קוד אתי, והוא גם יכול לספר על המקרה של אותה א' לחבריו, מאחר ששוב, לא חל עליו שום חוק שקשור לאתיקה. הסדרת המקצוע החשוב הזה הוא האינטרס של כולנו, במיוחד לאור העובדה שבכל שנה פונים בישראל למעלה ממיליון אנשים למטפלים באמצעות אומנויות לצורך קבלת טיפול. הערכות אומרות שהמקצוע נמצא בתנופה, ושבשנים הקרובות הביקוש יעלה לאור הגידול במודעות הציבורית לתופעות כמו קשיים רגשיים ונפשיים, הפרעות התנהגות, קשיי למידה ועוד. הצעת החוק שאני מביאה בפניכם היום מבקשת להסדיר את תחום העיסוק של טיפול באומנות, לקבוע תנאי סף לעיסוק במקצוע, שיבטיחו סטנדרט בסיסי ואיכותי: תואר אקדמי שני בטיפול באמצעות אומנויות ממוסד מוכר או תעודה שוות ערך המוכרת על ידי משרד הבריאות. לימודים שבהם, מעבר לתיאוריות מקיפות, יוכלו ללמוד על האתיקה המקצועית שראויה להיות במקצוע החשוב הזה. בנוסף, החוק יחייב הכשרה מעשית הכוללת השלמת 600 שעות במהלך התואר השני ו-960 שעות של הכשרה מעשית מתקדמת לאחר התואר, בפיקוחו של מוסד מוכר להשכלה גבוהה; הכשרה שבה יוכל לתרגל את המקצוע, להוריד את התיאוריות לשטח ולהבין מה הקשר הראוי בין מטפל למטופל, תוך יישום כללי אתיקה, בקרה ופיקוח של מומחים מקצועיים בתחום. חשוב להבין כי בכל רגע שבו המקצוע הזה לא מוסדר המשמעות היא שאין כל פיקוח, בקרה או מעקב על תנאי הכשירות לעיסוק במקצוע. לצורך העניין, פדופיל מורשע יכול כבר מחר בבוקר להוציא תעודת מטפל באינטרנט. זה מחדל. אנחנו חייבים לשים לזה סוף. תודה רבה לחברת הכנסת קרן ברק, שהובילה את הנושא הזה גם בכנסות הקודמות, והביאה את הנושא החשוב הזה גם אל הוועדה לזכויות הילד, ומקדמת את החוק, והצמידה – יש לך הצעת חוק שמוצמדת להצעת החוק. לכן, אני מבקשת מכם, חברי הכנסת, תתמכו בחוק החשוב הזה ושימו סוף לסאגה של 15 שנה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת מיכל שיר. << הצח >> הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אומנויות), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/159/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת קרן ברק) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים להצעה המוצמדת של חברת הכנסת קרן ברק. בבקשה, חברת הכנסת קרן. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני, גם אני מתנגד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו נחלק אתכם לארבע הצעות החוק. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לא לשלי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לשל קרן אני לא מתנגד. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << קריאה >> נגד שלי – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז לא, חבר הכנסת אוסאמה סעדי כבר התנגד. שלוש דקות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. חבר'ה, זו הצעת חוק ממש חשובה, הצעת חוק שהייתה צריכה להיחקק לפני למעלה מעשור, אם לא יותר. אנחנו עובדים על זה, לדעתי, כבר 15 שנה, ובתוך התווך הזה, של השנים האלה, אנשים עברו טיפולים על ידי אנשים שלא היו מוכשרים לזה עד הסוף. לנו היה חשוב מאוד שהנושא הזה של הטיפול ברגש, הטיפול בנפש, בילדים, במוסדות חינוך, בבתי חולים, גם במבוגרים, יוסדר ויהיה עליו פיקוח, ולכן חשבנו שכדי שיהיה עליו פיקוח וכדי שיצטרכו לקבל בעצם רישיון לעסוק בזה – סוג של רישיון – צריך להסדיר את הנושא הזה בחוק. לכן אני מודה לחברתי חברת הכנסת מיכל שיר, שהביאה את הנושא הזה בעצם לדיון מקדמי בוועדה שלה לזכויות הילד, ואחרי שראתה עד כמה הנושא הזה מורכב, החליטה להגיש את הצעת החוק הזו בעצמה – ועל כך אני מברכת – בתמיכת הממשלה, גם בזכות ההתגייסות שלה כחברת קואליציה. אני רוצה לומר שאני מלווה את הנושא הזה שנים ארוכות. אימא שלי היא ביבליותרפיסטית, מטפלת על ידי ספרות. בעצם החוק הזה של טיפול באומנויות נקרא בעבר טיפול ביצירה והבעה, ועבר כמה גלגולים עד שעבר לטיפול באומנויות. אני רוצה להגיד מעל במה זו כמה מילים על מי שדחף את החוק הזה והיה יו"ר הארגון, יו"ר יה"ת, מוטי מקמורי, שלקח את זה כפרויקט חיים. מוטי מקמורי, זיכרונו לברכה, לקח את הנושא הזה כפרויקט חיים, והלך מלשכה ללשכה, ודיבר עם חברי הכנסת, ודיבר עם משרד הבריאות, והפך את זה לפרויקט חיים – ולצערי הרב, נפטר במהלך הדיונים האלה. ולכן מפה אני אומרת לו תודה. יושבת-ראש יה"ת הנוכחית תמי ירמיהו, שלקחה את המושכות והתחילה להוביל את זה בעצמה – גם לה אני אומרת תודה. חברים יקרים, הטיפול בנפש והטיפול הרגשי הוא אחד המנופים החשובים ביותר לטיפול בילדים ובנוער שלנו, ובטח היום כשאנחנו רואים את הנזקים הרגשיים שגרמו הקורונה והשהייה בבית לילדים שלנו. יש היום מחסור במטפלים. אנחנו צריכים, למען הנוער והילדים, להעביר את החוק הזה, ולתת מזור לכל אותם גופים וילדים שזקוקים לזה היום כאוויר לנשימה. אנחנו מדברים על מקצועות טיפול דרך ריקוד, dance therapy, drama therapy, music therapy, bibliotherapy, כמו שאמרתי. לכל ילד וילד אנחנו תופרים את החליפה המותאמת, להגיע אליו דרך התחומים שנוח לו להגיע אליהם – אם זה בריקוד, אם זה במוזיקה, אם זה בציור ואם זה בטקסטים ספרותיים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> זו הדרך לרפא את הנפש, וליצור כאן דור חדש של ילדים מטופלים כמו שצריך. תודה רבה לכם, תתמכו בחוק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת קרן ברק. << הצח >> הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אומנויות), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1815/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברות הכנסת) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> עוד הצעת חוק מוצמדת, של חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה – הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אומנויות), של חברת הכנסת מיכל וולדיגר. שלוש דקות, גברתי. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, כבוד יושב-ראש הכנסת. לא רואה פה שר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש שר. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כבוד השר – הינה, אני רואה אותו. כנסת נכבדה, הצעת החוק שלי, יחד עם חברתי היקרה אמילי מואטי – אז תודה, אמילי. בריאות הנפש – אז שוב ושוב ושוב אני עולה לפה כדי לדבר על בריאות הנפש, ואני לא אפסיק לעשות זאת עד שהחברה בישראל, וכל פרט ופרט בתוך החברה בישראל, יבינו שדי עם הסטיגמות, די עם הסייניזם. לא צריך להתבייש, זה לא כתם, וכשכואב משהו צריך לפנות ולטפל. ומנגד, אני קוראת לממשלה – ואני לא אפסיק עד שזה יקרה – שתיתן את המענים לצורך הפניות, שבעזרת השם יגדלו, ונוכל לטפל בנושא הזה באמת לעומק, ולא נגיע למצבי קיצון. ולגוף החוק, אני הולכת ללא מעט סיורים בבתי ספר לחינוך מיוחד, במסגרות מסוימות, במסגרות של בריאות הנפש, בתי החולים, קופות החולים, ואני פוגשת לא מעט מטפלים באומנות, מי בפסיכודרמה, מי באמצעות מוזיקה, מי באמצעות מחול, מכל הסוגים האפשריים. אבל האבסורד הגדול הוא שכשאני מתעניינת לגופו של עניין, אני מגלה שבעצם אין חפיפה בין התקן שהם יושבים עליו, שזה תקן של כוח סיעוד או מזכירה רפואית, לבין המקצוע שלהם – וזה פשוט עוול. לא צריך לעשות את זה. צריך לסדר את זה שהתקן יהיה מתאים. אבל למה אין תקן מתאים? כי אין הסדרה. השוק היום, כמו שאמרה קודם מיכל שיר, חברתי, בעצם פתוח לשרלטנות. אין שום הסדרה, וכל מי שרוצה יכול להגיד: אני מטפל באומנות ולהתחיל לטפל. אבל זה נורא ואיום, כי הטיפול באומנות הוא דרך להגיע אל הנפש. ואם לא מטפלים בנפש בידיים מקצועיות, יכולים להיות נזקים עצומים לאותו מטופל, וזה נורא ואיום. וגם למטופל שנעשים לו נזקים אין למי לפנות, כי אין שום הסדרה של הנושא הזה. ולכן חשוב מאוד, כשמטפלים בנפש, שתהיה הסדרה, שיהיה פיקוח, שתהיה בקרה, שיהיה רישום, שיהיה רישיון, כמו בהרבה-הרבה מקצועות שנמצאים בתוך העניין הזה – כל מקצועות הטיפול ברפואה. אני רוצה, כמו חברתי קרן, שגם היא הגישה הצעת חוק כזו, להודות ליה"ת, שיחד איתנו הם מקדמים את החוק החשוב הזה, חשוב מאוד, והכרחי וקריטי. אני רוצה גם להודות למיכל שיר, שהביאה את החומר הזה, את כל הנושא הזה, לתוך הוועדה לזכויות הילד, ושראתה לנגד עיניה את טובתם של כל אלה הזקוקים לטיפול באמצעות אומנות, ואת זכותם לקבל טיפול מוכר ומוסדר בחוק. היא הביאה את זה לוועדה, כמו שאמרתי, וקיימתי דיונים, ואני מסיימת. חוק ההסדרה הוא חוק חשוב גם למטופלים עצמם, גם למטפלים וגם לחברה כולה. בדיוק כמו ההסדרה שנעשתה בעבר בתחומים כמו ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה ותזונה, כך חשוב לעשות את הדבר הזה גם כעת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מסיימת בעוד משפט אחד. לצערי, שיקולים פוליטיים לא ענייניים גרמו לכך שאני הייתי צריכה להרכיב את החוק שלי על החוק של מיכל ולהצמיד אותו אליו, אבל מגלגלים זכות על ידי זכאי. אני כל כך מעריכה את שיתוף הפעולה הזה שלך, מיכל. מיכל למיכל אדם. אז תודה לך, תודה לקרן, תודה לאמילי. תודה. אני קוראת לכולם להצביע בעד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. תודה, חברת הכנסת מיכל וולדיגר. << הצח >> הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אומנויות), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2433/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה שהוצמדה להצעת החוק, של חברת הכנסת אמילי חיה מואטי – שוב, הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אומנויות). חברת הכנסת אמילי חיה מואטי. << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, לנפש יש רצף. רבים ממצבי הקיצון שאליהם מגיעים בני האדם ניתנים למניעה. אפשר למנוע גם את ההידרדרות וגם את הביטויים של ההידרדרות. נפש מטופלת היא נפש יציבה. אני יודעת שהגוף שלנו מוגדר בסך אבריו, אבל לנפש, לרוח, יש מרחב שלם בקיום שלנו, גם אם אין לה הגדרה. הרמב"ם מייחד לנפש האדם וכוחותיה את הקדמתו למסכת אבות. וכך כתוב: ואתה יודע שתיקון המידות הוא רפואת הנפש וכוחותיה, וכמו שהרופא אשר ירפא הגופות צריך שידע תחילה את הגוף אשר ירפאהו, כולו וחלקיו, מי הם, רצוני לומר: גוף האדם, וצריך שידע איזה דברים יחלוהו ויישמר מהם, ואיזה דברים יבריאוהו ויכוון אליהם, כן רופא הנפש הרוצה לתקן מידות האדם, צריך שידע הנפש וכוחותיה, בכללה וחלקיה, מה יחלה אותה ומה יבריאה. אני רוצה להודות לחברותיי מיכל שיר וקרן ברק ולחברתי חברת הכנסת מיכל וולדיגר, שהייתה לי הזכות להגיש ביחד איתה את ההצמדה. הסדרת המקצוע טיפול באומנויות – חברים, אתם מפריעים לי. אדוני היושב-ראש? אתם מפריעים לי. תודה. הסדרת המקצוע טיפול באומנויות היא חלק משינוי גדול יותר, חלק משינוי לטובה, שכולי תקווה שנמשיך לקדם במושב הזה – שינוי ביחס לכל הנושא של בריאות הנפש כאן, בבית המחוקקים. ההסדרה הזאת ראויה וחשובה עבור מטפלות ומטפלים שיזכו להכרה מלאה בעיסוקם כחלק ממקצועות הבריאות, ולצד עיסוקים כמו ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה ועוד – מקצועות שכבר הוכרו והונגשו דרך מערכת הבריאות שלנו לכל משפחה בישראל. חברות וחברים, אני קוראת לכם לתמוך בהצעת החוק שלנו. היא חשובה, היא טובה, היא תהפוך את המקום הזה לטוב יותר ואת בני האדם לבריאים יותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת אמילי חיה מואטי. << הצח >> הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אומנויות), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2547/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יעקב אשר) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה שהוצמדה להצעת החוק, של חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה – הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אומנויות), התשפ"ב–2021, של יעקב אשר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני שמח לעמוד כאן ביחד עם חברי כנסת וחברות כנסת נוספים ונוספות שהגישו את הצעת החוק החשובה מאוד הזאת. היום יש כלים לטיפול בילדים, שפעם לא היו, ואנחנו צריכים את הכלים הללו כדי לטייב, לתת להם את ההכרה, לתת להם את הדחיפה. דיברו פה הרבה, אדוני, על בריאות הנפש. זה לא סתם עוד כלי לבריאות הנפש. אני רוצה שתבינו מה המשמעות של ריפוי באומנות, עם כל הענפים שלה. ילד או ילדה שיש להם בעיות נפשיות או רגשיות, שכל אלה הם בתחום הנפש, הם ילדים שמתקשים בלימודים, אדוני. ילד שהופך להיות לאט-לאט בסוף הכיתה, אחרי כולם, ואחר כך, כדי לקבל את תשומת הלב שלו הוא מתחיל לעשות דברים לא טובים. ובסוף, הוא הופך לנוער בסיכון, הופך אחר כך לנטל על החברה, וכל האפשרות שלו לצמוח ולגדול – קרן, זה חוק שלך. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני יודע כמה שנים את נאבקת על זה, אז אני נותן לך את כל הגב לעניין – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסביר שילדים, אם הם לא מקבלים את הכלי הזה, הם בסוף יגיעו להיות נוער בסיכון. הם יגיעו בסוף, חלילה, למחוזות – כי התיקון הזה של אותה בעיה רגשית או נפשית נותן להם את הפוש להתקדם בתוך החיים, להפוך לתלמיד שהוא תלמיד חרוץ, תלמיד שמבין. יש לזה השפעות אדירות. אני, כראש עיר, מכיר את הנושא הזה. והחשיבות הגדולה היום היא א. להסדיר את זה, אבל לראות גם שהאסדרה לא תמנע מהרבה מאוד נשים וגברים שלומדים את המקצוע הזה להיכנס. ולכן, בתיקון שאני הוספתי אצלי בהצעת החוק – בהסכמה גם של המגישה, של חברת הכנסת שיר, חברת הכנסת וולדיגר, קרן ברק וחברת הכנסת מואטי – אני מבקש, וכך גם נעשה בעזרת השם, שימצאו את ההגדרה של אקוויוולנטיות שלא מחייבת דווקא תנאי סף בלתי עבירים לחוגים מסוימים. כי, אני רוצה לומר לכם שאני רואה חשיבות גדולה בכך שילד חרדי, או ילדה חרדית, או ילד ערבי, או ילדה ערבייה, יטופלו על ידי מישהו מתוך המשפחה שלהם, או העדה שלהם, או הקבוצה שלהם; כי ילד עם בעיות רגשיות ונפשיות – אתה צריך להוריד לו מחסומים. אז אם בא ילד חרדי, ומגיעה ומדברת איתו מישהי שלא מכירה את השפה שלו, לא מבינה למה הוא מתכוון, מה הערכים שלו – אנחנו נפספס גם את הטיפול. לכן נצטרך לתת לזה הכרה גם בהכשרה אקוויוולנטית, ואני אומר כאן במפורש: לא לוותר על המקצועיות, בקוצו של יו"ד, ושיהיו פה רק אנשי מקצוע הכי טובים בעולם, כי זה לפרוט על מיתרים של ילדים, אבל לא לשים גם מכשולים שבגללם ציבור חרדי, או נשים חרדיות, שכל כך מצליחות בתחום הזה, או נשים ערביות, לא יצליחו לטפל בזה. תודה רבה. אני מודה לכל חברי וחברות הכנסת, ואני שמח שיש לנו גם דברים טובים לעשות ביחד, ולא רק דברים רעים, שעל אחד מהם לא יצביעו היום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יעקב אשר. אנחנו עוברים לסדרת התנגדויות. קודם כול תשובה? השר אלעזר שטרן. ישיב השר אלעזר שטרן. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, ובכל זאת יש התנגדויות. יש חברי כנסת שמתנגדים. << דובר >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, אני צריך להודות הפעם – אני עומד פה עם תשובת שר הבריאות – אני צריך להודות על שני דברים: 1. שיש שר בריאות, או שנפלה בחלקי הזכות, יותר נכון, לענות בשם הממשלה על ההצעה הזאת; 2. אני שמח לענות בשם הממשלה על הצעת חוק שיש בה קואליציה ואופוזיציה, ויש בה מין אמירה, עוד לפני תוכן ההצעה, שעל דברים חשובים אנחנו יודעים להסכים, ואנחנו לא עסוקים במלחמות של קרדיט או של קואליציה ואופוזיציה. חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות מסדיר את העיסוק בשמונה מקצועות בריאות שונים: ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, טיפול בהפרעות תקשורת, תזונה, קרימינולוגיה קלינית ועוד. הסדרת העיסוק נועדה להבטיח רמה מקצועית הולמת של העוסקים בתחום, וכן להגן על שלום הציבור ובריאותו. חבר הכנסת אשר ביקש להדגיש כאן שחלק מההסדרה צריכה להביא בחשבון גם את המטפלות והמטפלים – אבל כנראה בעיקר מטפלות – בתחום הזה בעולם החרדי ובאוכלוסייה הערבית, ואני מצטרף, כמובן, לבקשה שלו. משרד הבריאות אמון על כמה מקצועות בריאות המוסדרים בחקיקה ראשית הקובעים את התנאי לקבלת רישיון לכל אחד מהם. אני אקצר. הזמן שלנו ארוך. אני אגיד רק דבר אחד: על פניו, היה נכון שההצעה הזאת תבוא לכאן כבר כהצעה של משרד הבריאות, כהצעת חוק ממשלתית – נכון, חברת הכנסת קרן ברק – אבל על משרד הבריאות יש בימים האלה עומס גדול. ולכן, משרד הבריאות תומך בהבאה של הצעת החוק הזאת לקריאה טרומית. וזה גם על דעת המציעים, כפוף להמשך תיאום מול משרד הבריאות, כפי שראוי שייעשה בהצעת חוק חשובה כזאת. לכן, אני קורא לחברי הכנסת כולם לתמוך בהצעת החוק הזאת. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לשר אלעזר שטרן, תודה רבה. אנחנו עוברים לסדרת התנגדויות. ראשון המתנגדים – חבר הכנסת אוסאמה סעדי, להצעתה של חברת הכנסת – לכל הצעה יש מתנגד אחד, כל אחד לפי ההצעה שביקש. קודם כול, חבר הכנסת אוסאמה סעדי ביקש להתנגד להצעתה של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. איפה חבר הכנסת אוסאמה סעדי? אינו נוכח, אז אנחנו מורידים את זה. חבר הכנסת דוד אמסלם ביקש להתנגד להצעתה של חברת הכנסת קרן ברק. בבקשה, תעלה. אתה מוריד את ההתנגדות? בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> עוד תופתע, חבר הכנסת יעקב אשר, שחבר הכנסת משה גפני מתנגד להצעה שלך. אה, הסרת את זה? כל הכבוד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מנסור, גם אני ביקשתי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> גם חבר הכנסת שלמה קרעי ביקש להתנגד, להצעתה של חברת הכנסת מיכל וולדיגר. הוא התנגד. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת אורית סטרוק, תירגעי, את ביקשת להתנגד להצעתה של חברת הכנסת אמילי מואטי. את רוצה להעביר את ההתנגדות למיכל וולדיגר? אני אעביר אותה. בסדר. בבקשה, חבר הכנסת דוד אמסלם, שלוש דקות. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת. מפריעים לי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתם מפריעים לחבר הכנסת דוד אמסלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני, תעשה סדר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> עוד בשורה: יש חמש בקשות להצבעה שמית על כל חוק. כל הכבוד לכם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יכול להפעיל את השעון מההתחלה? עוד לא דיברתי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם מגבילים אותנו עם סעיף 98 – אנחנו נגביל אתכם בהצבעות שמיות. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול ראיתי את השר עיסאווי פריג', אז רציתי לשאול אותו, הרי הוא לא היה איתכם ברמת הגולן, אני מניח שהבושה הרגה אותו ולכן הוא לא עלה איתכם, השר אלעזר שטרן, לא הוא ולא מנסור עבאס, בגלל שיש להם שתי שפות – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני לא חבר ממשלה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אחת, תמיד אמרתי לך, הוסדר לך שם, כמו בתקציב, בנו לך חדר, הביאו לך את העוגיות, עשו לך וידיאו קונפרנס ואתה חלק מרכזי מהממשלה, אתה יודע את זה. וכשלא עלית לרמת הגולן, אזרחי רמת הגולן קצת כעסו. מדוע? חלק מהממשלה לא תומך בהתיישבות ברמת הגולן. הם תומכים. קיבלתם כסף, אתם, מה שנקרא, יש לכם את עגל הזהב, המזומנים. ולכן תתביישו לכם, גם עקרונות אין לכם. עכשיו אני רוצה לעבור לעניין. קודם דיברתי, השר שטרן, על מה שקרה עם בג"ץ שהגשתי על התעשייה האווירית. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> אתה יכול להתנגד? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו אני מקריא לכם מה השופט – הרי לא מינו מנכ"ל בתעשייה האווירית שנה וחצי, ואני עותר השבוע. מה כותב השופט מינץ, יחד עם עמיתיו, עמית וסולברג, אלה גאוני הדור. תקשיב, כבוד השר. על פניו, העותר רב ריב לא שלו – אני רב ריב לא שלי – והעותר אינו מפרש ולו ברמז בעתירתו מה לו באופן מעשי בסעד המבוקש, למעט העובדה ששימש בעבר כשר האחראי על רשות החברות – דרך אגב, אז זה היה – עד הקמת הממשלה הנוכחית. לכן הוא בעצם דוחה את העתירה. רבותיי, אני אמרתי היום ברדיו, וגם קודם, שהשופט הזה, לפני שהוא כתב, בוודאי שתה לפחות בקבוק אחד של עראק עם אקסוס בפנים. אני אומר לך, הוא טבע בבריכה של העראק, הוא וחבריו. לי, לחבר כנסת, אין זכות עמידה. בושה וחרפה. זאת רמת ההשכלה של שופטי בית המשפט העליון. אז אספר לך, אתה, מר עמית, וסולברג ומינץ, מה עשיתי כתוצאה מזה. היות שאני אבקש מכם שוב, ממה שנקרא מפלגת השמאל המרכזית במדינת ישראל, הבג"ץ, לדון בהרכב מורחב, בגלל שיש פה שאלה עקרונית, אז אני בעצם היום הגשתי שתי הצעות חוק. 1. שלחבר כנסת יש זכות עמידה בנושאים ציבוריים. מה לעשות, הוא שופרו של הציבור. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה נגד זה, לא? אתה נגד ערבות – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא קשור. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת דוד אמסלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מדבר על חבר כנסת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת דוד אמסלם. מילה אחרונה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> שנייה. זכות העמידה – תן לי – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא מפריע לי. אז אני אסביר. זכות העמידה בזמנו – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בעצם, כשהעלו את הטענה מול הקהל הרחב, אמרו לו: תשמע, אל תהיה שופרו של הציבור. אז – א. חבר כנסת בהגדרה הוא שופר ציבורי, שאם לא כן, מהו? זה – 1. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב, תודה, חבר הכנסת דוד אמסלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> 2. שני השופטים האחרים לדעתי לא קראו את פסק הדין, רק ככה חתמו עליו. לכן הגשתי הצעת חוק, היום אני אגיש אותה, ששלושה שופטים שמנהלים בהרכב – זו לא קבוצה שמנהלת דיון, כל שופט ושופט הוא שופט בפני עצמו. לכן, כל אחד מהם יצטרך לכתוב פסק דין שינמק. לא להגיד: אני מסכים עם חברי. אסור לך לקרוא מה חברך אמר. זה מה שנקרא תיאום המשפט, וזה דבר שאסור. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת דוד אמסלם, תודה לך. יעלה ויבוא חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל בושה וחרפה שאלה שופטי ישראל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. הוא ביקש להתנגד להצעת החוק של חברת הכנסת מיכל וולדיגר. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> מי מתנגד? שלמה, רשמתי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מיכל, תשאלי את אורית סטרוק איך משתמשים בכלים הפרלמנטריים. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> היא הסבירה לי הרגע. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מצוין. אז אני מתנגד גם לשל אמילי, תן לי שש דקות, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אין דבר כזה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני מבקש להתנגד לעוד חוק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני אבדוק, אם יש לי שיקול דעת – – – << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> חבר הכנסת קרעי, ההטרלות האלה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> למה הטרלות? אתם סותמים לנו את הפה בכל מקום, לפחות איפה שאנחנו יכולים, שלוש דקות פה, שלוש דקות שם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי, את אומרת לנו מה לעשות? << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> כבשת הרש. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ממש כבשת הרש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אמילי, גם לך לא נתנו שום תפקיד. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, לפני שאני אתייחס לגופו של עניין, אני רוצה להסביר את עניין ההצבעות השמיות שאנחנו מבקשים כאן – עניין שלא כל כך ברור לכם, לקואליציה, למה אנחנו מבקשים. אז כתוב – דודי, אתה שומע? כתוב, חכמים אומרים: הנותן מתנה לחברו צריך להודיעו. אם אתה מביא לילד ופלה, שוקולד, הגמרא אומרת, תמרח לו מהשוקולד קצת על המצח, כשאימא שלו תשאל אותו, מי נתן לך את השוקולד, הוא יגיד לה, דודי נתן לי. שאימא שלו תדע, כדי לקרב בין אחד לשני. הנותן מתנה לחברו צריך להודיעו. אז אנחנו נותנים לכם מתנה, הצבעות שמיות, וצריך להודיע לכם למה. התשובה היא ככה: מכיוון שהשבוע, באופן חסר תקדים, דיקטטורי, היה שימוש שלא היה כמותו בסעיף 98. השתמשתם בו חמש פעמים, שברתם את כל השיאים בכנסת, וחוץ מהעניין הזה, היום, יום רביעי, שמוקדש להצעות חוק פרטיות, החלטתם להביא שלוש הצעות חוק ממשלתיות בסוף סדר-היום, כאשר אתם חושבים שאנחנו נתעייף מכם ולא נהיה פה וככה תוכלו להעביר חוקים, ככה, בקליק. אז אנחנו כאן, עם הצבעות שמיות לכל הצבעה וננצל את מלוא זכות הדיבור שלנו עד הבוקר, עד הצוהריים, כמה זמן שזה ייקח. וזה גם טוב כי אתם תעשו פחות נזק. עכשיו, לגופו של עניין, אדוני, החוק הזה מדבר על הסדרה של טיפול באומנות. ויש לנו כאן שר לביטחון פנים וראש ממשלת ההונאה, שהצטרף אליו בהסברה, בפסיכולוגיה של המרצחים, של הטרוריסטים. בנט אמר בריאיון: האם אנחנו בוחרים בטיפול באוכלוסייה הערבית, שהוזנחה והתפוצצה לנו בשומר החומות? אז בנט, אחרי הסכמה שבשתיקה שהוא נתן לשר הרש"פ, בר לב, בנט מאמץ על מלא את העמדות של בר לב ורע"מ והמשותפת. הטרוריסטים הם הקורבן והנרצחים הם הטיפול הפסיכולוגי והריפוי בעיסוק שלהם. אז חבריי, הגשתם את הצעות החוק להסדיר את הטיפול באומנות, אני מציע שתשבו גם עם בר לב, ואולי תכניסו גם את הריפוי בעיסוק של הטרוריסטים, כמו שהוא ובנט מגדירים את זה, תכניסו גם את זה. הרי הם הקורבן, והנפגעים הם האשמים. צריך לרפא אותם בעיסוק, אנחנו צריכים לתת להם טיפול פסיכולוגי, שלא ירצחו בנו, שלא יפגעו בנו. תסדירו גם את זה בחוק. אני חושב שראש ממשלת ההונאה יודה לכם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת שלמה קרעי. אנחנו עוברים להתנגדות הבאה – חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> מיכל ומיכל וקרן ואמילי והרב יעקב אשר, קודם כול, תודה רבה לכולכם על החוק החשוב הזה. יחד עם זאת, מכיוון שהחוק עוסק בטיפול באומנות, אני רוצה לספר לכם, חבריי חברי הכנסת, על אומנות חדשה, שבה אנחנו מטופלים בכנסת הזו, וזו אומנות העמדת הפנים. ויש חמש דרכים לבטא את האומנות הזאת: הדרך הראשונה היא אומנות "לא ראיתי, לא שמעתי ולא ידעתי". לא ראיתי שגנץ מעביר לפלסטינים את שטחי C, לא שמעתי שהוא מחזיר להם כספי טרור בשיטת הדלת המסתובבת – לא ראיתי, לא שמעתי, לא ידעתי ולכן גם לא דיברתי. זו אומנות ראשונה. האומנות השנייה היא שיטת "אני מאוד כועס". אני מאוד כועס שגנץ מזמין אליו את אבו מאזן, מממן הטרור, באמצע גל טרור – זה נורא ואיום. אני ממש כועס. זו האומנות השנייה. האומנות השלישית היא אומנות "מתחייב אני, אבל לא עכשיו". אני מתחייב לא להעביר חוקים של מי שמשתתף בקמפיין אלימות המתנחלים, אבל אני לא אעשה את זה עכשיו. אני מתחייב. האומנות הרביעית זו אומנות "תגידו תודה ששמרתי עליכם מהעז". למשל, בחוק החשמל, ווליד טאהא ביקש גם את זה וגם את זה וגם את זה – ואני שמרתי עליכם, כי בסוף קיבלתם רק את החוק הגרוע, חוק החשמל, ולא חוק עוד יותר גרוע, אז תגידו תודה. כיוצא בזה, תגידו תודה ששמרתי עליכם מיוליה מלינובסקי. יוליה מלינובסקי היא העז של מתן כהנא, ותכף כולנו נגיד לו תודה, וגם לניר אורבך, ששמר לנו מהעז הזאת. אז זאת האומנות הרביעית. והאומנות החמישית היא האומנות של כבוד היושב-ראש שיושב כאן. מכובדי היושב-ראש, האומנות של "אני תומך במדינה יהודית, ואני בסך הכול באתי על נושאים אזרחיים. אני בכלל כולי נופת צופים – אני בכלל איתכם. אני רק אומר: אל תהרסו בתי מחבלים, ואל תפגעו בטרוריסטים, ואל תטעו נטיעות בנגב, כי זה פוגע באזרחים שלי, אבל בסך הכול אני איתכם. אז זאת האומנות החמישית. עכשיו, השאלה היא איזו אומנות הכי הכי מדברת אליכם, כמו שאמר קודם חבר הכנסת יעקב אשר – לכל אוכלוסייה צריך את טיב האומנות שמדברת אליה. אז אתם יכולים, חבריי חברי הכנסת, לבחור איזו דרך מכל הדרכים המיוחדות של אומנות הטיפול בחברי הכנסת – ולמשל, חברת הכנסת מיכל שיר, שאני נורא אוהבת אותה אהבת נפש, איך אפשר לעזור למיכל שיר לשבת בשקט ובנחת בקואליציה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – שתבחר את אחת מכל חמש האומנויות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת אורית סטרוק. גם חבר הכנסת משה גפני ביקש להתנגד להצעת החוק, בבקשה. אני לא אציין לאיזו הצעה מהן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יש חמש הצעות חוק – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, אני קראתי לחבר הכנסת אוסאמה סעדי, והוא לא נכח, אז הורדנו אותו. לא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות, אדוני. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – השר אלעזר שטרן עשה היום שני דברים, האחד טוב והאחד רע. אני אגיד לך מה טוב – הטוב זה כששאלנו אותך אם אתה מסכים לחוק הזה שהוצג כאן על ידי חבר הכנסת יעקב אשר, ושאחרים גם הסכימו לו, ואמרת שנכון, שאתה בעד, ושזה דבר טוב, ושזה באמת נחוץ מאוד; שזו החלטה נכונה, ואני מקווה ששר הבריאות מודע – – – << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> שלא תבזבז את השלוש דקות שלך על שבחים. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, לא, אני משאיר דקה וחצי לדבר אחר. הדבר הרע שעשית היה – אין רוב לחוק של יוליה מלינובסקי, אין רוב בכנסת, ואתה ניסית לתווך כדי שהעניין הזה יבוא עם הצעת חוק ממשלתית בעוד שבועיים. אני רוצה להגיד לך, אדוני השר, אני רוצה להגיד לכנסת – אני רואה שאתה לא רוצה לשמוע את הדברים הרעים עליך, אז אני אגיד אותם: גיור ייעשה על ידי ראש ישיבה. משהו חדש הגיע לעם ישראל – ראש ישיבה יעשה גיור, אבל בתנאי שהוא ראש ישיבה ציונית, ולא ראש ישיבה שנמצא, נניח, בישיבת פוניבז. לא, הוא לא, כי הוא שחור. אני לא מבין איך היועץ המשפטי לממשלה מסכים בכלל לדבר כזה – ואתה, השר אלעזר שטרן, הרי אתה מכיר את הדברים. אתה יודע, בדברים רעים, אתה מנסה לדבר איתנו מקצועית. אולי תסביר לי מה מקצועי בעניין הזה? היהדות איננה דת מסיונרית, ולא יכול להיות שראש ישיבה, גדול ככל שיהיה, הוא זה שעושה את הגיור, או רב עיר, או רב שכונה, לא משנה מה. המשמעות של העניין היא לפרק את העם היהודי. למה נתת לזה יד, השר אלעזר שטרן? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, אתה יודע מה? זה כבר מתחיל להיות מעניין. יפה. אתה יודע מה? הוא מתחיל להיות צודק גם בעניין הזה. אתם תגידו רק מי יוכל לעשות גיור ומי לא יוכל לעשות גיור. למה נתת לזה יד, השר אלעזר שטרן? אתה יודע שזה פירוק העם היהודי. אני, שאני צריך להתמודד איתך על נושאי דת ומדינה – עומד מולי מישהו שמדבר מקצועית. מה מקצועי פה? מה הדבר הזה? מה, הפכתם להיות ממשלת ערב רב? ממשלה שמכניסה מכל הבא ליד, והנושא של דת ומדינה הופך להיות דבר מצחיק, עלוב? ככה אתם רוצים להחזיק את זה? אדוני היושב-ראש, אני – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – מודה ליושב-ראש, וגם לך, על זה שאפשרת לי להתנגד להצעת החוק, אבל אחרי שהשר אלעזר שטרן אמר שהוא מקבל גם את הצעת החוק של יעקב אשר, והוא מקבל את כל החוקים האלה – אז אני חושב שזו אמירה נכונה וטובה, ואני מודה לו על כך. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יש עוד חוק. יש חמישה חוקים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק שנייה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יש חוק אחד שעדיין לא העלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה, אתה רוצה להשיב? אני לא חושב שאתה יכול. לא, כי זה בתמיכת ממשלה. זה בתמיכת ממשלה. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> אני רוצה לומר – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה אתה רוצה לומר? אין פרוצדורה כזאת שאתה עולה עכשיו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פנו אליי – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מנסור אישר לך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. כן. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רגע, יש עוד מתנגד לחוק. יש ארבעה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, כבר אין. תעשו לי טובה, תנו לי לנהל. יש לי פה סימון שהיושב-ראש מתנגד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איתן, אתה נותן לשר לעלות – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר >> חבר הכנסת קרעי, חבר הכנסת קרעי – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – מגיעה עוד התנגדות. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> חבר כנסת קרעי, הוא הציע עוד התנגדות. אני רוצה להגיד לך משהו על "מגיע". אני רוצה להגיד לך משהו על "מגיע" – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי, לכל מה שכותב מנסור עבאס אתה מאמין? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת דודי אמסלם, אני רוצה להגיד לך משהו: אני מאמין לכל מה שכותב חבר הכנסת מנסור עבאס – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – אבל היא אומרת לכם – ירדנה מנסה להגיד לכם שזה בניגוד לתקנון. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – – אני בכלל חושב – אבל הוא אישר לי לדבר. קטי, יכול להיות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב, טוב – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> איך אתם מסובבים? איך? מה שנהיה מהבית הזה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה נסגר איתכם? זה לא ייאמן, אין לנו זכויות? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> היחיד מבין חברי הכנסת – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתם לא מכירים את התקנון. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – שהביע את המילה התנגדות, שהזכיר את המילה התנגדות, מאלה שעלו לכאן, זה חבר הכנסת גפני – בצורה מפולפלת, גם הוא, אבל הוא לפחות ניסה לכבד את הפרוטוקול. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה עכשיו אומר לנו שאנחנו פועלים נגד התקנון, ואתה פועל נגד התקנון. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> חד-משמעית אני אומר לכם. אני אומר לכם – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עכשיו, איתן, טול קורה מבין עיניך. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – שכשהיושב-ראש קורא לכאן ונותן זכות התנגדות – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> טול קורה מבין עיניך. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – אתם מקבלים את הזכות רק בגלל ההתנגדות, ואתם אפילו לא מזכירים את המילה להתנגד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה עונה עכשיו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אתם מבזים את הכנסת, אני אומר עוד פעם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה מבזה עכשיו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> ודווקא בהצעה כזאת, שיש עליה הסכמה רחבה, והממשלה מסכימה, כשאתם לוקחים את תקנון הכנסת ואתם הופכים אותו. והדבר האחר – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה מבזה את התקנון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> השר, ברוך הבא לכנסת. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – חבר הכנסת אמסלם, לך אני רוצה להגיד – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע מה עשיתם פה בשבע שנים האחרונות? אני אראה לך. אתה עשית, גם אתה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – דודי, אתה לוקח הצעה שיש עליה קונסנזוס והסכמה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל אני אענה לך. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – ואתה מנצל גם אותה כדי להשתלח בשופטי בית משפט העליון, ובמיוחד בשופט שנחשב אולי שמרן, השופט סולברג – זה לא מכובד. תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ואללה, אתה עכשיו מטיף לנו מוסר? באיזה כלים פרלמנטריים אתם השתמשתם? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גברתי המזכירה, אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה תהיה הצבעה שמית, על פי בקשה של 20 מחברי הכנסת. נא לעבור להצבעה, בבקשה. נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איתן, יש להם זכות להשיב, מה זה? יש להם זכות להשיב. למה אתם לא נותנים להם זכות להשיב? מה זה הדבר הזה? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זכות להשיב – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בעלי ההצעות יכולים להשיב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה מבקש הצעת חוק? אבל היא לא פנתה אליי, היא לא פנתה למזכירה, מה אתה רוצה ממני? אתה לא צריך להיות הדובר שלה. אם היא רוצה להשיב, היא תפנה למזכירה והמזכירה תעדכן אותי. היא צריכה לפנות למזכירה, אדוני. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בנוהל אתה צריך לשאול אותה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> קרן, את רוצה לעלות? מיכל, את רוצה להשיב? לא. מיכל, את לא רוצה לעלות? לא רוצה. קרן, רוצה לעלות להשיב? אז תעלי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה, אתה עושה לנו טובה? תעלי? תשאל אותה. דרך אגב, יש להם זכות – אתה שואל אותם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לשבת, בבקשה. בבקשה, חברת הכנסת ברק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין? אתה לא עושה פה מה שאתה רוצה, עם כל הכבוד לך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נכון, אני לא מתנהג כמוך, אני לא עושה מה שאני רוצה. אני לא מתנהג כמוך, אני לא עושה מה שאני רוצה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כל מה שאתה רוצה. אתה רומס את התקנון איך שאתה רוצה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת ברק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין? אתם מתנהלים פה בבריונות, בהתנשאות. אתה יושב לי כאן – זה התקנון, מה, אתה עושה לנו טובה? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> חברים, אל תהפכו את זה עכשיו – די, הייתה אווירה נעימה סביב החוק הזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נכון. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> למה אתה לא – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני אבוא אליך לקבל שיעורים פרטיים, בסדר? תודה. בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רגע, אני רוצה לדבר עם היושב-ראש, מה זה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת ברק. אני לא מדבר איתך, אני מדבר רק דרך המזכירות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תתנשא, אל תתנשא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> קשה לי. הייתה אווירה מאוד נעימה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה תנהל את הכנסת כמו שכתוב בתקנון. כל יום אתם הורסים את הכנסת עוד ועוד, אתה והחבר שלך. אני מבין שרק היום שמעתם בפעם הראשונה – – – << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> חברים יקרים, הייתה אווירה כל כך נחמדה סביב החוק הזה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה לא יודע שמותר לה לענות ולהגיב? << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> הם יכולים רק אם הממשלה מתנגדת, תסתכל. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> כן? יכול להיות שאתה צודק. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> כן, אני חושב שאם הממשלה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השר שטרן, יש בעיות – למזכירת הכנסת וליועץ המשפטי. גם את. אל תדברו איתי, בבקשה. אני רוצה לנהל את הישיבה. בבקשה, חברת הכנסת ברק. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה שנעשה rewind לדקות האחרונות. אלעזר, אתה עלית ואמרת: איזה כיף – חוק שקואליציה ואופוזיציה מצביעות עליו ביחד, חוק שנאבקנו עליו כל כך הרבה שנים. דרך אגב, חבל שאחמד טיבי לא פה, כי הוא יזם את החוקים האלה עוד לפני 10 ו-15 שנה, של הסדרת הטיפול במקצועות הפארה-רפואיים, וזה היה צריך להגיע כמקשה אחת בחוקים הקודמים, עם הקרימינולוגיה ועם הפיזיותרפיה ועם כל החוקים הכל-כך חשובים האלה, כדי לאפשר לאזרחי ישראל לקבל סטנדרטיזציה של טיפול רגשי ונפשי ברמה הנאותה שלהם. פתחתי ואמרתי שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, כי זה מאבק כל כך משמעותי, שבדרך כמו שאמרתי, גם המובילים שלו נפטרו, לצערי הרב. והיום, הייתה אווירה נעימה, והגענו להסכמות, קואליציה ואופוזיציה, והממשלה תמכה, והמגזרים השונים, גם החרדים וגם האוכלוסייה הערבית – הגענו גם איתם להסכמות – והבנו, כולם, שהילדים של כל המגזרים ושל כל אזרחי מדינת ישראל צריכים לקבל את הטיפול הטוב והנעים ביותר. רצינו שתהיה פה איזושהי קומביה כזו, של כולנו ביחד סביב משהו אחד, בימים של ריחוק לבבות – שיהיה קירוב לבבות. והתחלנו, וכמעט הגענו לזה, וצר לי שדווקא עכשיו, באקורד הסיום, אנחנו מגיעים לכאלה חילוקי דעות. התקנון הוא משהו שצריך לכבד אותו מכל הכיוונים. אני מבקשת: תתמכו בחוק הזה, ונחזור לאווירה הנעימה שהתחלנו איתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת וולדיגר, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה, איתן, מרושע, חצוף, אתה מתנשא, לא מתבייש, לא מכיר את התקנון, ויושב לי כאן כמו ספינקס, כאילו אתה גאון הדור, אתה ומיקי לוי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, גברתי. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. כבוד השר, כנסת נכבדה, אני רוצה, גם אני, לחזור על הדברים שאמרה פה חברתי קרן. עניין של אומנות הוא עניין חשוב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא הכול אפשר להביע במילים. ובהחלט, אני רוצה לברך – אני רוצה לברך גם את הקואליציה וגם את האופוזיציה, שמצאו לנכון לחבור ביחד כדי להעביר את החוק הכל-כך כל כך חשוב הזה. רגע, אני לא יכולה. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> אבל מה עשתה לך וולדיגר? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בגללנו היא מדברת – הוא לא רצה לתת לה. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> בזכותך היא מדברת. קדימה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת וולדיגר, את צריכה להשיב על ההתנגדות. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא על חשבון הזמן שלי. אני לא יכולה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – המתנשא הזה כל פעם – – – בית משפט העליון. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רוצה בהחלט לשכנע – ואני חושבת שאין צורך – את אלה שמתנגדים לנו. החוק הזה הוא חוק חשוב. נכון, חבל שצריך לעשות כל מיני תעלולים וכל מיני התפתלויות כדי להביא חוק, שגם הקואליציה תצטרף אליו, אבל היא כבר הצטרפה. ובכלל, חברתי אמילי מואטי הייתה מלכתחילה בחוק הזה, אז גם לא היינו צריכים לעשות כל מיני טרלולים שאנחנו נאלצים לעשות. זה חוק חשוב, זה חוק שנוגע בנפש של כולנו, כי אומנות זה עניין של נפש, וצריך להסדיר את זה, כי לא יכול להיות שניתן לכל מיני שרלטנים לטפל בנפש של הילדים ושל אזרחי מדינת ישראל. צריך להתאים את זה גם תרבותית. תודה לחברי יעקב אשר, ותודה לכל מי שעוסקים בזה. אני קוראת לכולנו להצביע פה אחד, וקוראת לכל חברי הכנסת שלא נמצאים במליאה, אלא נמצאים בחדרים שלהם, לקום ולהגיע לפה כדי שיהיו פה פעם אחת 120 חברי כנסת שיצביעו בעד החוקים החשובים האלה. הם חוקים שהם לא ימין ולא שמאל, ולא עולים ולא ותיקים, ולא ערבים ולא יהודים. אז כולם יבואו להצביע, ונראה פה פעם אחת לכל אזרחי מדינת ישראל שיש דברים שהם מעל לפוליטיקה של שמאל וימין. תודה רבה. קדימה, לבוא להצביע. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איתן, יש עוד חוק חמישי שלא התנגדנו אליו, ואנחנו מבקשים להתנגד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אוסאמה סעדי, אתה רוצה להתנגד? לא. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה. מזכירת הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת בהצבעה. ההצבעה התחילה – על הצעת חוק מס' 2477, של חברת הכנסת סגמן. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – אינו נוכח << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, הרי זה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אנחנו באמצע ההצבעה. חבר הכנסת אמסלם, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אנחנו באמצע ההצבעה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. אנחנו באמצע הצבעה. זה מפריע למזכירת הכנסת. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – צועק, למה אתם לא קוראים גם לו? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תתנשא, תקרא לי – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני לא שומע אותו צועק. יש רק אחד שצועק במליאה הזאת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, מה משנה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. נא לצאת החוצה, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יש רק אחד שמפר את התקנון – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – בתקנון של הכנסת – – – שאתה מבין משהו גם. (חבר הכנסת דוד אמסלם יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אוריאל בוסו – אינו נוכח ענבר בזק – אינה נוכחת חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – אינה נוכחת קרן ברק – בעד ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי – אינו ונוכח צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק שנייה. חברי הכנסת קושניר, חברת הכנסת סגמן, חברת הכנסת ברק, חברת הכנסת אמילי מואטי – סדרנים, אנא, כל מי שהצביע – לצאת מהאולם. אי-אפשר להתנהג בצורה כזאת. חברת הכנסת מואטי, נא לצאת מהאולם. חברת הכנסת מואטי, מספיק. אתם מדברים, וזה מפריע להצבעה. שפרית, אם את לא יושבת עכשיו, את יוצאת מהאולם. בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח יום טוב חי כלפון – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – אינה נוכחת אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת סגמן, חבר הכנסת קיש, די, זה מפריע, תדברו בחוץ. המזכירה צועקת, אי-אפשר ככה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – אינו נוכח מופיד מרעי – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – אינו נוכח אלכס קושניר – בעד יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת שרון רופא אופיר – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – אינו נוכח ענבר בזק – בעד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – בעד ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי – אינו ונוכח צחי הנגבי – אינו נוכח רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – בעד אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – אינה נוכחת טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – בעד אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח מופיד מרעי – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד אופיר סופר – אינו נוכח עידית סילמן – אינה נוכחת מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – בעד אביר קארה – אינו נוכח יואב קיש – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת יובל שטייניץ – אינו נוכח יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – אינו נוכח << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע? רם בן ברק. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) רם בן ברק – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ניר אורבך. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) ניר אורבך – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אוריאל בוסו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) אוריאל בוסו – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מופיד מרעי. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) מופיד מרעי – בעד רות וסרמן לנדה – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יואב בן צור. << דובר_המשך >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר_המשך >> יואב בן צור – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש עוד מישהו שלא הצביע? אין. ההצבעה הסתיימה. נא למנות את הקולות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אני רואה את צחי הנגבי. צחי הנגבי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא לא אמר. תמה ההצבעה. להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 68, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה, ותעבור לדיון בוועדת הבריאות של הכנסת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אומנויות), שמספרה 159, של חברת הכנסת ברק. ההצבעה תהיה הצבעה שמית על פי בקשת 20 חברי כנסת. רק שנייה, רק שנייה. קרן ברק אמרה לי שהיא רוצה למחוק את שמה מ-20 חתימות. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הצבעה שמית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הגישו שמית, הגישו כבר שמית. חברת הכנסת ברק, את ביקשת להסיר את חתימתך? חברת הכנסת ברק, את ביקשת להסיר את חתימתך מ-20 חתימות? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> כן, כן. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הנה, 20 חתימות. יש לנו שמית. יש לנו 20 חתימות. התחלת את ההצבעה, למה אתה לא מסיים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סליחה, היא ביקשה לפני זה להסיר את שמה. מה יש לך? סליחה, אני לא עובד בצורה כזו. זה לא עובד בצורה כזאת. מה יש לך? זה לא עובד בצורה כזאת. סליחה, זה לא החלטה של זה. זה החלטה של 20 חברי כנסת, לא החלטה של יואב קיש. אני כבר מתחיל לחשוב ש-20 החתימות – אנשים לא חתמו את 20 החתימות האלה. מחתימים פה אנשים שלא נמצאים בכנסת. בבקשה, הצבעה שמית. בבקשה. חברי הכנסת, נא לשבת. חברי הכנסת, נא לשבת. סדרנים, נא לעזור לי להשליט סדר, בבקשה. שמית. נא לשבת. חבר הכנסת שיין, נא לשבת; חבר הכנסת אשר, נא לשבת; חבר הכנסת אורבך, נא לשבת. חברי הכנסת קיש, סטרוק, מואטי, נא לשבת. סדרנים. חברי הכנסת, חברי הכנסת, אנחנו לא נתחיל בהצבעה, אנחנו נחכה. חבר הכנסת בן צור, נא לשבת, בבקשה. חברי הכנסת, חברת הכנסת סגמן, חברת הכנסת סגמן, נא לשבת, בבקשה. חברת הכנסת ברק, נא לשבת. חברת הכנסת אורית סטרוק, חברת הכנסת אורית סטרוק, חברת הכנסת אורית סטרוק. אני לא יכול יותר מזה. סדרנים, בבקשה, להושיב את חברת הכנסת סטרוק. חבר הכנסת סובה, נא לשבת. נא לשבת, שב במקומך. חברת הכנסת סטרוק, שבי במקומך כבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> דבר ראשון, שב. אל תיתן לי הוראות. נא להתחיל את ההצבעה. מזכירת הכנסת, נא להתחיל בהצבעה. השר שטרן, די, זה מפריע. נא להתחיל בהצבעה. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> רק תגיד – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ההצבעה היא לפי סדר-היום. אמרתי גם שזה קרן ברק, הודעתי כבר. אם אתם רוצים, תקשיבו. לא אחזור על דבריי פעמיים, כי לא שמעתם. בבקשה, נא להתחיל בהצבעה. נא לשמור על השקט. חברת הכנסת סטרוק, חברת הכנסת סטרוק. אבשלום, אבשלום, נא להוציא אותה מהמליאה. חברת הכנסת סטרוק, חברת הכנסת סטרוק, חברת הכנסת אורית סטרוק, נא לצאת מהמליאה. היא תחזור כששמה יוקרא לצורך הצבעה. בבקשה. (חברת הכנסת אורית סטרוק יוצאת מאולם המליאה.) << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת. מירב בן ארי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. קרן ברק, שבי במקומך, שבי במקומך. חבר הכנסת רם שפע, שב במקומך. חברי הכנסת יריב לוין וסילמן, בבקשה, שבו. בבקשה, או תהיו בחוץ, בצד. חבר הכנסת הרצנו, שב במקומך. אי-אפשר לנהל הצבעה בצורה כזאת. סדרנים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הסדרנים. חברת הכנסת שרן השכל, נא לשבת. חברת הכנסת, חברי הכנסת, נא לשבת. נא להמשיך בהצבעה. שרן השכל, חברת הכנסת שרן השכל, אני קורא אותך לסדר בפעם ראשונה. בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני יכול להצביע? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בוודאי, איזו שאלה? ברור. מה זה? נא להצביע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אה, טוב. מצביע בעד. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קושניר, חבר הכנסת קושניר, חבר הכנסת אלכס קושניר, אי-אפשר ככה. חבר הכנסת משה גפני, זה מפריע. אני מצטער. חברי הכנסת, זה מפריע. חברת הכנסת סילמן. בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) זאב בנימין בגין – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – אינה נוכחת חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – אינה נוכחת קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – אינו משתתף בהצבעה יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. פטין מולא. חבר הכנסת מולא, חבר הכנסת מולא, חבר הכנסת מולא, פטין מולא, לא מקשיב. אני לא יכול ככה, אי-אפשר. לא, לא קראתי בשמך. אתה פשוט מפריע. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – אינו נוכח צחי הנגבי – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת שטרית, חברת הכנסת שטרית, זה מפריע למזכירה. מילא תפריעו לי, אבל לא למזכירה. אתה צורח. אתה לא שם לב אפילו. אתה צורח. די כבר. אי-אפשר להתנהל בצורה כזאת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חברת הכנסת) שרן מרים השכל – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני היושב-ראש, מיקי לוי. אדוני היושב-ראש מיקי לוי, מיקי לוי. סדרנים. מיקי לוי. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח יום טוב חי כלפון – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – בעד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – אינה נוכחת יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – אינה נוכחת אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> פטין מולא, פטין מולא. בעד. אי-אפשר ככה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) פטין מולא – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת שטרית, זה מפריע. עליזה, עליזה, עליזה. חברת הכנסת שטרית, אפשר, בבקשה? חברת הכנסת שטרית, אי-אפשר ככה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – אינה נוכחת יעקב מרגי – אינו נוכח מופיד מרעי – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עידית סילמן, עידית סילמן. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> לא משתתפת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא משתתפת? << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) עידית סילמן – אינה משתתפת בהצבעה עלי סלאלחה – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אביגדור. דנית, דנית, דנית, דנית, די. אי-אפשר ככה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אביר קארה – אינו נוכח << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אלכס קושניר, חבר הכנסת קושניר. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> נגד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נגד. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח ניר אורבך – אינו משתתף בהצבעה ישראל אייכלר – בעד משה ארבל – בעד זאב בנימין בגין – נגד ענבר בזק – נגד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח יאיר גולן – נגד מאי גולן – אינה נוכחת גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד צבי האוזר – בעד שרן מרים השכל – בעד רות וסרמן לנדה – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – בעד אלון טל – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – בעד מאיר כהן – בעד יום טוב חי כלפון – אינו נוכח עופר כסיף – בעד חיים כץ – בעד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – בעד נעמה לזימי – בעד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד עלי סלאלחה – בעד אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – בעד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – אינו נוכח מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע? << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) נפתלי בנט – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, תמה ההצבעה. נא למנות את הקולות, בבקשה. אם כך, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 82, נגד – 19, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אומנויות), של חברת הכנסת קרן ברק, עברה, ותעבור להמשך דיון בוועדת הבריאות של הכנסת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות של חברת הכנסת מיכל וולדיגר, שמספרה 1815. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. חברי הכנסת, אנא שבו במקומותיכם. נאפשר לכולכם להגיע. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות של חברת הכנסת מיכל וולדיגר. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 73 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אומנויות), התשפ"א–2021, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 74, בתוספת קולו של יושב-ראש הכנסת מיקי לוי, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה, ותעבור להמשך דיון בוועדת הבריאות של הכנסת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אומנויות), של חברת הכנסת אמילי מואטי. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 74 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אומנויות), התשפ"א–2021, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 74. יושב-ראש הכנסת לוי, מיקי לוי, ההצבעה שלך נקלטה? העמדה עובדת. בעד – 74, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי גם הצעת חוק זו אושרה, ותועבר לוועדת הבריאות של הכנסת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אומנויות) של חבר הכנסת יעקב אשר, בקריאה הטרומית. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 80 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אומנויות), התשפ"א–2021, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 80, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה, ותעבור אף היא לוועדת הבריאות של הכנסת. << הצח >> הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – מדרגות המס על דירה יחידה ועל בניין להשכרה ובניין לשכירות מוסדית), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2706/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – מדרגות המס על דירה יחידה ועל בניין להשכרה ובניין לשכירות מוסדית), של חבר הכנסת יואב קיש וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת קיש לנמק את ההצעה, בבקשה. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אולי אתחיל רגע בלומר מה הייתה פה המהומה, גם כי פשוט שואלים אותי, אז אומר במילה לחברי הכנסת, בעיקר מהאופוזיציה. מה שקרה פה היום – שהקואליציה העבירה בנוהל 98 שלושה חוקים של חקיקה ממשלתית ביום רביעי. עכשיו, אני שם רגע בצד את העניין הזה ואומר לכם שבמשך החודש-חודשיים האחרונים כל יום רביעי יש דיון עם הקואליציה על חוקים ממשלתיים שהם רוצים להעביר ביום רביעי – דבר שלא היה, רק במקרים חריגים, וייצר פה מתחים עצומים. צריך לדעת: יום רביעי אינו מוקדש לחקיקה ממשלתית, זה יום לחקיקה פרטית, והנוהל הזה של חקיקה ממשלתית ביום רביעי הוא קיים, אבל הוא אך ורק למקרים חריגים, יוצאי דופן – של דדליינים, של אירוע, נגיד, של חוק קורונה דחוף. הניסיון הזה של הקואליציה כל שבוע לדחוף חוקים ממשלתיים ביום רביעי, נפסק. הסיכום שלנו עם היושב-ראש – והיושב-ראש יוכל להתייחס; אני חס וחלילה לא רוצה – אולי זו הפרשנות שלי, אולי הוא לא הבין, אבל אני רוצה לומר את זה בצורה ברורה: יום רביעי זה יום של חקיקה פרטית בלבד. במקרים דחופים, כשיש סיבה אמיתית – דדליין, אירוע קיצון כזה או אחר – ייתכן שיהיה; אם יש הסכמה, זה סיפור אחר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לדעתי כל החוקים האלה הם פגי תוקף השבוע. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן אמרתי, דווקא שלושת החוקים האלה עונים לקריטריון. מה שפה הפריע לנו זה דווקא ה-98, וגם אני יכול לומר לך, חוק המוקשים – לא יקרה כלום אם הוא יעבור – אז אפשר דיון על זה. יש פה דדליין, זה נכון, אבל זה הסיפור, זה הסיכום. אני אומר לקואליציה שאנחנו לא נעשה שמיות באופן אוטומטי כמו שעשינו. יכול בהחלט שנעשה שמיות באופן נקודתי על חוקים שלא הספקנו לגייס או לא יודע מה. אין לנו כוונה לעשות שמיות באופן אוטומטי. זה הדבר שהגענו לסיכום עליו בעניין הזה. עכשיו עוד מילה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קיש, אני רוצה לאפשר ליושב-ראש הכנסת – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז לא על הזמן שלי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא. בוודאי שלא על הזמן שלך. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אין בעיה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסדר? בהסכמתך, אני עוצר את הזמן. בבקשה, אדוני היושב-ראש. << דובר >> היו"ר מיקי לוי: << דובר >> אני רק מבקש לחדד. אין רק בהסכמה. עד היום לא היה אירוע אחד שממשלתית הגיעה ביום רביעי, כי אני התנגדתי כחומה בצורה. יש מקרים שהדדליין של אותו חוק מסתיים ואין ברירה, וזה נמצא על שולחני; יש מקרים של העברות תקציביות, שאם לא נעביר, הכסף ילך. לכן אני אומר, כמו שעד היום עמדתי כחומה בצורה – אי-אפשר להצביע על אירוע אחד אפילו שממשלתית הגיעה ביום רביעי, כי אין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בתקופת כהונתך. << דובר_המשך >> היו"ר מיקי לוי: << דובר_המשך >> אלא אם כן היה בהסכמה. ולכן אני אומר, זה נתון על שולחני, אלא אם כן אופוזיציה-קואליציה הגיעו להסכמה. מהבחינה הזו אין בעיה. רציתי לחדד את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני בהחלט מקבל את מה שאמר היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני ממשיך את הזמן. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> זה הסיכום שהגענו אליו. בהחלט מקבל. עכשיו אני רק רוצה, אם היושב-ראש לא ילך – יושב-ראש הכנסת, אשמח להגיד עוד מילה. כל האירוע הזה, שאנחנו נמצאים בטרללת הזו, נובע בגלל הדריסה של האופוזיציה בוועדות. תפסיקו לעשות את מה שאומרים לכם שחקני החוץ, שלא נמצאים פה בכנסת. ליברמן ואלקין מנהלים אתכם ודואגים לכך שלא יהיו הסכמות על הוועדות. הדריסה של האופוזיציה נמשכת. האירוע הזה זה ליבת העניין. ראשי ועדות, תפסיקו את הוועדה שלכם בשביל שהאופוזיציה תקבל את מה שמגיע לה. תוכיחו שהדמוקרטיה חשובה לכם. אין פה אירוע תקציבי. יש פה התעללות בדמוקרטיה הישראלית, רמיסה של הכנסת, רמיסה של זכויות האופוזיציה. הדבר הזה, כל ההתנהלות הזו, הטרללת הזו, נובעת אך ורק מהדבר הזה. הגיע הזמן שזה ייפסק. למהות החוק – יש לי שש דקות; הייתי צריך יותר, אבל היו דברים חשובים. אנחנו בוועדת הכספים פועלים ומנסים לעצור את עליית מחירי הדיור. הממשלה בחרה באפיק של העלאת מס רכישה. בעיניי, זו טעות קשה שלא תשנה דבר למחירים. מה שצריך זה להגדיל את ההיצע של הקרקעות – ולא רק להגדיל את ההיצע, הם מתגאים בשיא שיווקים, זה לא רלוונטי, כי השיווקים האלה הם שיווקים יקרים שמשקפים עליות מחיר כבדות בכל האזורים. צריך לעצור את זה. צריך לשווק במחירים סבירים. הנקודה הזו היא מאוד חשובה, והיא לא קורית. לכן, גם השר אלקין וגם יושב-ראש הוועדה קושניר, שיווקי קרקעות במספרי שיא לא עוזרים. זה צריך להיות מספר שיא במחירים נמוכים. הקרקע ממשיכה לעלות ומגלמת המשך עליית מחירים למחירי הדיור. מה עשינו? אז במסגרת הדיונים האלה, הצעתי לוועדה שלאור עליית המחירים נעלה את המגן, את הפטור מתשלום מס רכישה למחירים – בעיקר הנמוכים. ואני מאוד שמח, ואני רוצה לברך ולחזק את חבריי בוועדת הכספים שתמכו בי. הרב גפני, הרב גפני – סליחה, פינדרוס – אני רוצה לברך אותך על תמיכתך והובלתך בחוק הזה, שנותן מגן מס מפני מס רכישה לדירת יחיד ולמשפרי דיור. חבר הכנסת ינון אזולאי, שהוא חבר ועדת הכספים ונציג מוביל של האופוזיציה, שגם הוא, יחד איתו, הצלחנו להגיע להישג הזה. חבר הכנסת אופיר כץ, שאני לא רואה אותו פה, מהליכוד, נציג הליכוד בוועדת הכספים, שעשה עבודה מצוינת להשיג את כל השיתוף פעולה של כולם. ואכן, כמובן גם יושב-ראש הוועדה קושניר, שהגענו להסכמות סביב איך מקדמים את החוק הזה, והוא מגיע לביצוע. יש לנו את הנושא של ההצמדה שכנראה נצטרך לעדכן את המספרים בהתאם להצמדה שתבוא בינואר. הכוונה היא שהמדרגה הראשונה תגיע לפטור מלא עד 2 מיליון, ובהמשך אנחנו צריכים לראות איך אנחנו – ופה אני אומר לך, קושניר: טוענים, האוצר, שהחוק הזה הוא חוק עם עלות כספית, והם בכלל אומרים שהעלאת מס הרכישה למשקיעים לא תביא להם כספים. רק לפני שבוע ראינו כמה יתרות ענק האוצר לוקח מהציבור על הדבר הזה. אני לא מקבל את האמירה הזו שלהם. אני כופר בה. אני אומר לך שאנחנו נעשה מאבק בוועדת כספים נגד זה. אני רוצה לברך אותך על הובלת כל חברי ועדת הכספים, מכל המפלגות השונות. חבר הכנסת אורבך. חבר הכנסת ולדימיר בליאק – לא טעיתי, אני התכוונתי להזכיר אותו, הוא לא צריך לצאת כועס; אני מקווה שהוא לא כועס. חברת כנסת נירה שפק, פשוט היית בחו"ל, אני לא יודע אם הספיקו להחתים אותך על החוק. אבל כן, כל חברי ועדת כספים, גם מהקואליציה, גם מהאופוזיציה, היו שותפים מלאים להבנה הזו שחייבים לעלות את הפטור ממס רכישה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ולדימיר בליאק. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק. סליחה, תודה על התיקון. דרך אגב, אני חייב לומר לך שהוא מקצועי, עושה הרבה שעות בוועדה, יד ימינו של היושב-ראש, ואכן, רואים שהוא עושה עבודה טובה. אז תודה לכם על המהלך הזה. הוא חשוב. נשלים אותו במהרה. שלפחות רוכשי דירה ראשונה ומשפרי דיור ייהנו מפטור משמעותי ברכישת דירתם. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת קיש. אני גם יכול להעיד באופן אישי, שאתה כבר מתעסק הרבה מאוד זמן, ואני שמח שזה מגיע לכדי חקיקה. אני מזמין את השר במשרד האוצר חמד עמאר, להשיב בשם הממשלה. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ועדת שרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק בכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרדי האוצר, המשפטים והכלכלה. חבר הכנסת יואב קיש, אתה מסכים? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ועדת השרים לחקיקה תומכת בהצעת החוק, בכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרדי האוצר, המשפטים והכלכלה. אתה מסכים? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – יש לי הסכמות – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אז אתה לא מסכים? אם אתה לא מסכים, אנחנו לא יכולים – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני מסכים לדרישות אך ורק עם מה שסוכם עם – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אם אתה לא מסכים, נעשה החלטה ועדת השרים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני, יש לי הסכמות עם יושב-ראש ועדת הכספים. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> רגע, רגע. ההסכמה היא כזאת: הצעת החוק הזו עוברת בטרומית. אנחנו מחכים להצעת חוק ממשלתית, אבל ההצעות מתקדמות במקביל בוועדה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני לא הסכמתי לדבר כזה. הוא יושב-ראש הוועדה, הוא מנהל את הוועדה. מה שהוא יעשה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא. אבל אני לא יכול לקדם לך הצעת חוק. אני אומר לך, אנחנו, ועדת שרים לחקיקה, אנחנו לא רוצים להצביע נגד, אנחנו רוצים לקדם את הצעת החוק, אבל היו סיכומים. אני לא יכול להצביע בעד ההצעה – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה יכול – – – אז מה אתה רוצה ממני? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> החוק הזה – – – שהיו בעבר בוועדות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> חבר הכנסת יואב קיש, אני אומר לך, גם אם נעביר את זה – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני אעלה להשיב. אני לא רוצה את זה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא, אני יודע. אני לא יורד אם אתה – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קיש, מה שרוצה לומר לך השר, שאתה רוצה לשמוע את עמדתו של השר – עמדתו של השר בעד או נגד החוק? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו בעד החוק, אבל הוא יקודם בהסכמה. ממילא אתה לא יכול לקדם אותו בלי אישור ועדת הכספים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> בגלל זה, מה אתה רוצה ממני? זה בדיוק – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אז מה שאני אומר – החוק יקודם בהסכמה איתנו ואנחנו נתקדם עם הצעת החוק. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני מסכים איתך, תקשיב רגע, שהחוק יקודם בהסכמה עם יושב-ראש הוועדה. מעבר לזה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הרי ממילא הוא לא יקודם בלי הסכמת יושב-ראש ועדת הכספים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אז מה אתה רוצה ממני? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב, חבר הכנסת. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני אומר עוד פעם. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני לא יכול היום ללכת ולהצביע על חוק שאני אומר לך שוועדת החקיקה שמה תנאים של הסכמה. אני לא יכול להגיד לך כן. אני עכשיו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני לא שומע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שנייה, רגע. שנייה, רגע. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו בוועדת שרים לחקיקה – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני יכול רגע מהצד? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא. שנייה. עזוב את ההצעה. תרשמי לו מהצד. הוא שואל אותך אם אתה מוכן לזה או לא מוכן לזה, לתנאים שקבעה הממשלה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אם אתה לא מוכן, אנחנו כוועדת שרים לא נצביע בעד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז השר, השר, השר. אז תגיד, אם הוא מקבל את זה, אתם מסכימים – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> כי אני צריך, עד שיגייס את האופוזיציה, אני אצביע נגד. אז אני מגייס את האופוזיציה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אז אני צריך עד שיגייסו את האופוזיציה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני לא ארד מכאן עד שיגייסו את האופוזיציה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסדר, אז שהקואליציה תגייס אם היא רוצה לגייס. בבקשה, השר עמאר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני מבקש לדבר מההתחלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אי-אפשר להתחיל מהתחלה, אזל הזמן. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני לא מדבר – אני מחכה לתשובה שלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קיש, אתה יכול לדבר מהצד. אתה יכול לדבר על חשיבות החוק. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הם מפריעים לי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני אעצור לך את השעון. חברי הכנסת קיש וקושניר, אתם מפריעים לשר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני שואל אותך שאלה ברורה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני אענה לך. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתה לא יכול לענות באמצע – או שאתה אומר כן. אם אתה אומר לי כן, שאתה מסכים להצעה של ועדת השרים לחקיקה, אנחנו נצביע בעד. ועדת שרים לחקיקה תגיד: להצביע בעד. אם אתה לא מסכים, אנחנו נתנגד להצעת החוק, ואני אחכה עד לגיוס של האופוזיציה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה תשובה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> מה התשובה? ואז אני ארד? לא. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני מסכים להתחייבויות שלי לקושניר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא. יש ועדת שרים לחקיקה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אבל יש מחויבויות. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתה צריך להסכים לוועדת שרים לחקיקה. התקנון מדבר באופן ברור. אם לא, נצביע נגד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> התקנון מדבר על הסכמה עם הממשלה, לא עם ועדת שרים לחקיקה. עמדת הממשלה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> זה חוק של כל הוועדה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קיש, אתה עומד עדיין בעמדתך? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני עומד על עמדתי, כן. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני אומר לך, חבר הכנסת יואב קיש, המטרה שלנו היא להביא את הצעת החוק שלך – ממילא אתה לא יכול לקדם אותה בלי הסכמה. לכן, אתה צריך להסכים – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה צודק. הרי הוא יושב-ראש הוועדה – הוא יכול לא לעשות יו"ד אחת אם הוא לא רוצה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אז מחר כל אחד יסכם עם יושב-ראש הוועדה ויבוא להגיד בוועדת השרים לחקיקה: מה שהחליטה, החליטה – לא. יש החלטה של ועדת השרים לחקיקה, שזה יהיה בכפוף להסכמה של משרד האוצר, משרד המשפטים ומשרד הכלכלה. אז מה? אם אתה לא תסכים, אנחנו נצביע נגד. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> יש לך את ההתניות? אין לך כרגע. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> יש לי התניה אחת – שזה יהיה בתיאום. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> בתיאום, הינה, בתיאום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא אמר: משרד האוצר, כלכלה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אוצר, כלכלה ומשפטים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא אומר שהוא לא מסכים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> זה היתרון של ועדת שרים. אני יושב שם בוועדה, ולא יכול להיות שחבר כנסת יגיד – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני יודע, אבל אם נתחיל לעשות ככה – – – הוא צריך להסכים שזה יהיה בתיאום עם משרד האוצר. אם הוא לא מסכים שזה יהיה בתיאום עם משרד האוצר – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברים, זה לא רלוונטי. יש פה שלושה משרדי ממשלה שהסכימו בתנאי שהוא יסכים איתם ויעשה את זה בתיאום. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אם הוא לא יסכים איתנו – אנחנו רוצים להצביע בעד, אתם לא מבינים? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה לא נכון – – – זה לא נכון מה שהוא אומר. הייתה הסכמה עם יושב-ראש ועדת כספים, ולא היה צריך להביא את ההסכמה. מה שהוא אומר אלה דברים לא נכונים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל זה בטרומית – איך זה הגיע אליכם בכלל? זה בטרומית, זה לא היה בוועדה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל זה לא היה בוועדה, זה היה בטרומית. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> נכון, אבל – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה שאני רוצה לומר הוא שהממשלה נקטה את עמדתה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – אני לא יכול – – – זה ייפול – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> חברים, חבר הכנסת יואב קיש – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> זה בידיים שלו על מלא. הוא לא יעשה דיון אחד – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> העניין שלו בידיים שלו. העניין של ועדת שרים מחכה. היא לא – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הממשלה אומרת משהו אחר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני לא רוצה שכל ועדת מחר תסכם עם חבר כנסת ואני אביא את זה להצבעה. יש ועדת שרים לחקיקה שהחליטה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קיש. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> האוצר ישב איתנו, וזה עם ההסכמה של האוצר. הם היו איתנו – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> עזוב, מה אכפת לו להסכים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – – אז שר האוצר – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> ינון, הוא מתעקש על כלום, באמת, על שטויות. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הסכמה. אנחנו דורשים הסכמה של האוצר. אם אתה אומר לי שישבת עם האוצר והשר מסכים, אז למה אתה מתנגד שזה יהיה בהסכמת האוצר? אני לא מבין, חבר הכנסת יואב קיש – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – אני לא רוצה להיות בסחטנות של המשרדים. אני לא רוצה. מה שסיכמנו – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני לא יכול להצביע – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זכותך להגיד שהממשלה מתנגדת, ונעבור להצבעה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> בינתיים מפריעים לי. אני לא אמרתי אף מילה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, עצרתי לך את השעון כמה פעמים, אבל אתה יודע, בסוף הזמן הוא זמן. אם לא נותנים לך תשובה, אדוני השר, זכותך להתנגד, זה בסדר גמור. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני אומר את הדברים באופן – לא הבהרתי את עמדת הממשלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יואב קיש רוצה לדבר אחריך. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לכן, אני חייב – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני אוסיף לך עוד דקה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> למה דקה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מכיוון שבסוף, הזמן, אדוני. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתה לא יכול להוסיף לי רק דקה כשהם עומדים לי כאן, מדברים ומפריעים לי, ואני לא יכול לדבר, ולא יכול להבהיר את העמדה שלנו. לא הקראתי שום דבר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז בוא תביע את העמדה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני מתחיל, ואומר שוב: ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק בכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרדי האוצר, המשפטים והכלכלה. אלה ההתניות שלנו כממשלה. אם מציע הצעת החוק לא יסכים להתניות האלה, אנחנו, כממשלה וכקואליציה, נצביע נגד הצעת החוק. סעיף 53 לחוק עידוד השקעות הון מאפשר כבר למי שרוכש בניין להשכרה, או בניין לשכירות מוסדית, ליהנות ממס רכישה מופחת, העומד על 0.5%, בהתקיים תנאים מסוימים הקבועים בחוק, הקיימים למס רכישה מופחת – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוספתי דקה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – המהווים הטבה משמעותית. לכן, בקשת המציעים מקבלת מענה בחוק הקיים. במסגרת חוק ההסדרים, הוחלט לבטל את ההטבות עבור בניינים – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני יכול לעלות להשיב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, הוא יעלה להשיב. אני מציע – – – ליואב קיש לעלות. תודה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קיש, עוד פעם אני שואל אותך: אם אתה לא תסכים להתניות, אז אנחנו נצביע נגד הצעת החוק. הממשלה לא תתמוך בהצעת החוק. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> למה אתה מאיים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. חבר הכנסת קיש מבקש להשיב. חבר הכנסת קיש, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנא שבו, בבקשה. מייד אחרי זה אנחנו עוברים להצבעה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> היושב-ראש, התשובה פשוטה: עשינו סיכום, ובעקבותיו התקדמו ההצעות של היטל ההשבחה, בניגוד לדעתנו, והסיכום היה שאנחנו מעלים את הפטור הזה לטובת התושבים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> מס רכישה – תודה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> עם מי סיכמת? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> סיכמתי עם יושב-ראש ועדת כספים אלכס קושניר, והחוק הזה עובר בהסכמה של כל חברי הוועדה, ואני מחויב לסיכומים שלי עם יו"ר ועדת כספים. יו"ר ועדת כספים – יש לו אילוצים אחרים עם האוצר, שאני לא שותף להם, ואני לא מסכים איתם. אני לא מסכים, ולכן אני מוכן להישאר צמוד למה שהיה בוועדת כספים בלבד, כפי שהתחייבתי. תודה. ולכן אני מוכן להישאר צמוד למה שהיה בוועדת הכספים בלבד, כפי שהתחייבתי. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. חברי הכנסת – – – << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> אני ביקשתי הצבעה שמית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הצבעה שמית. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> הממשלה מתנגדת להצעת החוק. הצבעה שמית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הבנתי. הממשלה הודיעה על התנגדותה להצעת החוק, וכן ביקשה הצבעה שמית. על כן, אנחנו עוברים להצבעה. מזכירת הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה? למה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אנחנו התחלנו להצביע. אנחנו התחלנו להצביע. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אין דבר כזה. נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הצבעה במועד אחר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בוא נצביע במועד אחר. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא רוצה. צריך להעלות את זה. חודש אנחנו מחכים. בואו נצביע בעד. אני לא מוכן לזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בוא נצביע – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני – – – הבטחות – – – שדיברתי איתו. אלכס, ביום שני דיברנו – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, לא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ששש. חברי הכנסת. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> רגע, למה, איתן? למה אתה מתחיל הצבעה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סליחה, גברתי, בכל הכבוד הראוי. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> אפשר להגיע להסכמות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא. יש סדר למליאה הזאת. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מצטער, אנחנו באמצע הצבעה. אנחנו באמצע הצבעה. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ההצבעה החלה. אני לא מבטל אותה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) ניר אורבך – נגד << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – אינו נוכח << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. סליחה, רגע. לעצור שנייה. חברי הכנסת. חבר הכנסת קיש, השר עמאר – – – << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מבין. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קיש, השר עמאר. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> אתה לא מביע את העמדה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קיש, השר עמאר, אנא. סליחה. חבר הכנסת אשר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת יואב קיש. חבר הכנסת יואב קיש, השר עמאר. חבר הכנסת קושניר, קארה, סגן השר קארה, אנא שבו. חבר הכנסת קיש. חבר הכנסת קיש, השר עמאר, ראיתי קודם שכשרציתם להגיע להסכמות, גם תוך כדי הצבעה הצלחתם. – – – עוד הצבעה. בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אז תהפכי את זה לבעד, עידית. תהפכי לבעד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, אני מבקש. בבקשה לשבת. אני מבקש. סדרנים, בבקשה לעבור בין חברי הכנסת ולהושיב אותם במקומם. בבקשה, לשבת ולעטות מסכות. האומיקרון עדיין לא עזב אותנו. בבקשה, לעטות מסכות. בבקשה לשבת. שקט. אפשר שקט בתאי הסיעות. התא של הקואליציה, בבקשה שקט. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> – – – << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> לתת לו אפשרות – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני רוצה לבדוק. אני מוכן לבדוק. אני צריך ייעוץ משפטי. יש איזושהי בעיה – – – הקואליציה הצביעה בעד. יש – – – ממילא זה על פי רוב. מי שהצביע – הצביע. חבר הכנסת קיש, מי שהצביע – הצביע – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אלכס, הוא יגיד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – השאר יצביעו בעד ויהפכו. זה לא ישנה את תוצאות – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, לא, לא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אלא? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עכשיו הוא יגיד משהו, והמשך ההצבעה – נמשיך להצביע. לא להפוך את מה שהיה, זה אסור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי. לא, לא על זה אמרתי. מה הוא רוצה להוסיף. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא רוצה להגיד שהוא מוכן לתיאום טכני מול הממשלה, ואז הקואליציה מצביעה בעד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת קיש, דקה מהצד. שקט. בבקשה לשבת. אי-אפשר כך. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> את ההצבעה אפשר לעשות – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היא אומרת שכן. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני לא יודע. אני אומר עוד פעם: אני לא רוצה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב. אני מוכן, אם זה בהסכמה של – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם זה בהסכמה של שני הצדדים – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא. אני מוכן לתיאום טכני מול המשרדים. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> בסדר, אבל אם זה בהסכמה? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד את זה אחרי ההצבעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר, בסדר. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> מיקי, תגיד: בגלל שזה בהסכמה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר, בסדר. אני מעריך – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לשבת. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> יש כאלה שכבר הצביעו. יהיו – – – ידיים וגם צריך להפוך את ההצבעה. לא נצא מזה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> חמד – – – << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא נותן לי. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> נותן לך. הוא ייתן לך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיקי – – – << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> נותן לך מהצד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> למרות שזה בהסכמה, אני רוצה, בבקשה, לעצמי, שתי דקות הפסקה. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> תגיד את זה לפני ההצבעה. אם אני לא אאפשר לך – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא. אי-אפשר. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני אומר את זה אחרי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב. חבר הכנסת קיש – אי-אפשר באמצע ההצבעה. נגמר. ייעוץ משפטי. נגמר. בבקשה. בבקשה להמשיך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הקואליציה בעד. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) סימון דוידסון – << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> אחרי שהמציע הסכים שזה בתיאום טכני עם הממשלה, אנחנו מצביעים בעד עכשיו. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> רק מה התקנון? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יצרו תקדים – – – הודעה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) סימון דוידסון – בעד << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, תודה. חבר הכנסת טיבי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה זה הדבר הזה – – – תקנון. יש תקנון. יש תקנון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא אישרנו כלום. שב, בבקשה. לא אישרנו כלום. שום דבר חריג. גם אם צייצו בטוויטר – לא אישרנו שום דבר חריג. בבקשה להמשיך. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – בעד אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – אינו נוכח אלי כהן – בעד מאיר כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – אינו נוכח אלכס קושניר – בעד יואב קיש – בעד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – בעד שרון רופא אופיר – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – אינו נוכח יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לקרוא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח חיים ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח מירב בן ארי – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח יאיר גולן – בעד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח צבי האוזר – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת יאיר לפיד – אינו נוכח אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אפשר קצת שקט? בבקשה שקט, לא שומעים את הספירה. אני מבקש בכל לשון של בקשה: שקט. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת אביר קארה – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – בעד עמיחי שיקלי – בעד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש מי מבין חברי הכנסת במליאה שמזכירת הכנסת לא קראה בשמו? אין אחד כזה. הסתיימה ההצבעה. בבקשה לספור. תוצאות ההצבעה: 84 בעד, שבעה נגד, לכן הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) תעבור להמשך דיון בוועדת הכספים. אנחנו עוברים להמשך סדר-היום. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הודעה מהצד – אפשר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הודעה מהצד? בבקשה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא, הסיכום שהיה. אני לא מבקש – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני יכול לחזור עליו ואני יכול לתת מספרים. איזה סיכום? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא לא, יש סיכום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז אני אצטרף אליך. בבקשה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> נגמרה ההצבעה? אני לא הייתי. הסתיימה ההצבעה? << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> היושב-ראש, אני רוצה להגיד מה קרה במהלך ההצבעה. הגיעה גם היועצת המשפטית של הכנסת, שהייתה מעורבת. הרי אנחנו במהלך החקיקה ויתרנו אפילו על חלק מההסתייגויות שלנו, ולמעשה כבר "שילמנו" במירכאות את מה שהיינו צריכים בשביל להגיע לסיכום של כל הוועדה, ולכן אני התנגדתי לשינויים מהותיים ולהסכמות מהותיות עם המשרדים. מה שכן, אני בהחלט מוכן לתיאום טכני עם משרדי הממשלה. זה הסיכום – ככה נאמר. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך. אני אנצל את זכותי להתייחס לוויכוח הקודם לגבי חקיקה ממשלתית ביום שישי – סליחה, ביום רביעי. בדקתי ומצאתי: מאז שנת 2015 היו 261 הצעות חוק ממשלתיות; 66 ישיבות ביום רביעי. בשש השנים שחלפו – ממוצע של 11 ימי רביעי; זה הרבה. גם בזמני – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> שש שנים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 11 ימי רביעי; 261 הצעות חוק ממשלתיות. זה לא מעט. גם בימיי שלי, בחצי השנה האחרונה, היו כשישה ימי רביעי. לכן אני אומר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בהסכמה זה היה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> המחשב לא יודע – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> בהסכמה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מרגי, המחשב לא יודע להחריג. אני צריך לשבת שנה-שנה. תן לי. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אבל – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בוא אני אתקן: חלק בהסכמה, בסדר? ולכן אני אומר שאני אמשיך, כמו שהתחייבתי, לעמוד על זכותם של חברי הכנסת ולהקפיד הקפדה יתירה שכמה שפחות זה יגיע לימי רביעי, אלא אם כן זה דחוף ואלא אם כן זה יהיה בהסכמה, ובזה זה נגמר. אני מתכבד לתת לך את זה לביקורת. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה לבדוק מה היה בהסכמה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יהיה לך קשה, כי אתה צריך לעבור על כל הצעות החוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה לא יכול. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה לא יכול. << הצח >> הצעת חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל (תיקון – הגדלת מענק ושיפור זכויות), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2457/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי, אנחנו נמשיך בסדר-היום. הצעת החוק הבאה – הצעת חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל (תיקון – הגדלת מענק ושיפור זכויות). יציג את ההצעה חבר הכנסת יבגני סובה. בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מקווה שאחרי מה שעברנו פה בחצי שעה האחרונה, בכל זאת נוכל איכשהו להגיע לסיכומים ולהמשיך לעשות דברים למען עם ישראל, למען מדינת ישראל. לפני שאני אגע בהצעת חוק שהיא בעיניי חשובה מאוד, כי היא עוזרת לאוכלוסייה ספציפית שהם אזרחי המדינה, אני רוצה לתת הקדמה. לא שומעים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא שומעים אותך. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רגע, לא שומעים. איך זה שלא שומעים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תעלה את זה עוד. עכשיו תדבר למיקרופון. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מקווה מאוד שאחרי מה שהיה פה בשעה האחרונה נוכל בכל זאת להתעלות על עצמנו, לסכם דברים ולהתקדם, לטובת מדינת ישראל, לטובת אזרחי המדינה. לפני שאני אגע בהצעת החוק ואני אפרט אותה, אני רוצה לספר לכם משהו בקצרה על האירוע שקרה לפני 35 שנה. הפיצוץ בכור גרעיני בברית המועצות ב-26 באפריל 1986 נחשב לאסון הטכנולוגי הגדול ביותר בהיסטוריה של האנושות. האנשים שעלו בשנות התשעים, חלקם היו שם. הם נשלחו לטפל באסון הזה, ורוב-רובם לא ידעו – א. לא ידעו איך מטפלים בזה; ב. הם לא ידעו איזה קרינה הם מקבלים; ג. גם לא היו הנחיות לטיפול באסון הזה. אדוני היושב-ראש, אולי תקרא לשקט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני באמת מבקש. גם הדובר עצמו אינו יכול להתגבר על הרחש-בחש במליאה. מי שרוצה לדבר, בבקשה יתכבד וישתה כוס קפה בקפה הפרסה. גם בתאי הסיעות בבקשה שקט, משני הצדדים. בבקשה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא יודע, אדוני היושב-ראש, כמה מאיתנו פה יודעים לפרטי-פרטים על האירוע הזה, אבל אני יודע שרובם ראו את הסדרה צ'רנוביל, שיצאה לפני שנה וחצי ב-HBO ומתארת את האירוע הנורא הזה שקרה שם. מה שקרה – וזה גם מה שמביא את הצעת החוק ואת החוק שחוקק לפני 20 שנה. בשנת 2001 חוקק בכנסת ישראל חוק שנקרא "חוק המסייעים לנטרול אסון צ'רנוביל". מי שיזם את החוק היה חבר כנסת מישראל ביתנו, יורי שטרן, זיכרונו לברכה, שהלך לעולמו לפני 15 שנה. לראשונה החוק בעצם הגדיר את האנשים האלה. אנשים שהם אזרחים של המדינה קיבלו הכרה כמנטרלי האסון, והם גם הוכרו על ידי מדינת ישראל ככאלה – וזו לא קלישאה, אדוני היושב-ראש – שהצילו את האנושות. האנשים האלה הצילו את האנושות כולה. מה שאני רוצה להגיד זה שכשהם הצילו את האנושות, אז, לפני 20 שנה, מדינת ישראל הכירה במעשה הגבורה שלהם ונתנה להם סיוע. 20 שנה עברו, והמחלות שלהם והבעיות והמצב הבריאותי לא השתפרו. האנשים לא נהיו צעירים יותר, האנשים האלה לא הפכו לבריאים יותר; להפך, הבעיות שלהם רק החמירו. היום יש במדינת ישראל קרוב ל-1,500 אנשים שמוגדרים מנטרלי אסון צ'רנוביל, אלה שסייעו לטפל באסון, אלה שסייעו גם לבנות את כיפת הבטון מעל הכור. בימים האלה העולם כולו, בלי הגזמה – העולם כולו מציין 35 שנה לבניית כיפת הכור. הפעם האחרונה שהיה עדכון לקצבה השנתית שלהם, שזה קצת למעלה מ-5,000 שקל, הייתה ב-2006. אז אני חושב שהגיע הזמן היום לעדכן את הדבר הזה, וקצת לשפר את התנאים שלהם במה שאנחנו יכולים. הצעת החוק באה גם להגדיר את הסכום – עד 7,000 שקל, זה סכום הקצבה השנתית, כי בכל זאת 15 שנה הסכום הזה לא עודכן. אז אני חושב שא. זה ראוי, וב. גם ראוי לבוא ולבדוק מדוע הסעיפים שהיה בחוק מלכתחילה לפני 20 שנה, חלק מהם לא יושמו. אתן לכם דוגמה למשל לסעיפים שקשה להם ליישם: האנשים האלה לא מקבלים ביטוחי חיים; האנשים האלה לא תמיד מקבלים את הסיוע הרפואי. האנשים האלה, כמו שאמרתי, לא נהיים בריאים מיום ליום. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> ונפגעי מירון לא קשורים לכלום? לא צריכים לקבל פיצוי? ממשלה אכזרית. דואגים לאסון צ'רנוביל? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה זה קשור עכשיו? בוסו, מה זה קשור? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אם אסון מירון היה בצ'רנוביל, היו מקבלים – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה זה קשור? מה זה קשור? זה לא קשור אחד לשני. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> מה זה קשור? מה זה קשור? ממשלה – – – לחלשים, שמונה חודשים לא קיבלו – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בוסו, אל תפריע לי. אוריאל, אתה יודע שאני מכבד אותך. אל תפריע לי, באמת. אל תערבב שני דברים. גם פיצויי מירון – ממשלת ישראל הקימה ועדת בדיקה ובסופו של דבר נפצה גם אותם. הוועדה הזאת תגיע, ואל תערבבו שני דברים. לפעמים יש דברים שלא צריך לערב. אה, בינתיים התחלף יושב-ראש. אני מקווה ששמעת מה שאמרתי. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> תגיד – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עזוב, עיסאווי, לא צריך. אל תערבב שני דברים. מה שאני רציתי להגיד – קודם כול אני רוצה להודות לכל מי שיתמוך בחוק הזה, ועכשיו קיבלתי עדכון שאתם בחופש הצבעה, אז א. זה משמח אותי; ב. אני מודה לאופוזיציה, לכל אחד מהאופוזיציה שיתמוך בחוק הזה. באמת אני מודה מקרב לב על הדבר הזה. וכמובן אני רוצה להודות גם למשרד האוצר ולשר האוצר ולשר במשרד האוצר חמד עמאר על כך שהדרג המקצועי במשרד כן סיכמו את הנושא הזה וזה כן עבר בוועדת שרים לענייני חקיקה. אני חושב שאנחנו כאזרחי המדינה – יש כאלה שיגידו: מה מדינת ישראל קשורה לאירוע הזה? איך זה קשור לאירוע הזה? אז מדינת ישראל היא חלק מאומות העולם. אם יש מדינות באירופה שמכירות במנטרלי האסון כאלה שבלי קלישאות הצילו את האנושות, אז גם אנחנו במדינת ישראל יודעים להעריך את האנשים האלה. ותאמינו לי, הבעיות של האנשים האלה הן בעיות גדולות. דוד שלי, שזה בן דוד של אימא שלי, נפטר מאוד צעיר. הוא לא הגיע אפילו לגיל הפנסיה 67, הוא נפטר צעיר. אני יודע שבגיל 55 הוא איבד את השיניים שלו; בגלל שהוא היה ממנטרלי האסון הוא כבר בגיל 50 התחיל לאבד את השיניים שלו. תארו לעצמכם בן אדם שבגיל 50 אין לו שיניים משלו רק בגלל שכמה ימים הוא היה באסון הגרעיני הגדול ביותר בהיסטוריה של האנושות. לכן אני חושב שבעצם זה שאנחנו נתמוך בחוק הזה, א. אנחנו אומרים להם תודה, לאנשים האלה; ב. אנחנו גם נשפר להם את התנאים, אפילו בטיפה הזאת. כמובן, אני שוב רוצה להודות לכל אחד שיתמוך בחוק הזה, וכמובן אני גם רוצה שיתמכו בהמשך, כשאנחנו נכין את החוק הזה לקריאה שנייה ושלישית – זה הדבר הקטן שאנחנו יכולים לעשות. ושהאנושות כולה לא תדע אסונות כמו אלה שקרו לפני 35 שנה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סובא. ישיב בשם הממשלה השר עיסאווי פריג'. בבקשה. << דובר >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני עונה בשמה של שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה על הצעת חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל (תיקון – הגלת מענק ושיפור זכויות). הצעת החוק באה לתקן את חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל, הצעת חוק מ-2001, כך שהמענק השנתי של הזכאים מכוח החוק של 2001 יעלה מ-5,990 שקל כיום ל-7,000 שקל. משרד העלייה והקליטה מעניק מדי שנה מענק לאזרחי ישראל המחזיקים בתעודת מנטרל – כמובן, תעודת מנטרל לאסון צ'רנוביל, שהיה ב-1986, ואז ברית המועצות בזמנו שלחה צוותים לנטרול האסון, הפצצות וכל מה שקורה. הצוותים האלה, שנקראו אז "מנטרלים" – בזכות חבר הכנסת בני בגין נכנסנו לגוגל וגילינו מה זה "מנטרל" – אכן, הצוותים שהשתתפו בנטרול וסבלו ממחלות, חלקם נמצאים בארץ, וכמובן, משרד העלייה והקליטה מעניק לאזרחים המחזיקים בתעודת מנטרל מענק שנתי שעומד על 5,990 שקל, והצעת החוק עומדת להעלות את זה ל-7,000 שקל לשנה. כיום בארץ ישנם 1,350 מנטרלים שעדיין בחיים והם חיים איתנו – שמענו סיפורים על חלק מהם מפי חבר הכנסת סובא – וישנן 283 אלמנות. בנוסף, הצעת החוק מבקשת לשנות הסדרים בנושא דמי הטיפול שהארגון היציג של המנטרלים יוכל לגבות ממי שאינו חבר בארגון. ישנו ארגון מנטרלים ויש בו חברים. הצעת החוק מתייחסת לדמי הטיפול של כל מי שמבקש לקבל מהארגון, כמובן שלהליך הסדרת ביטוח חיים מול חברות הביטוח, דיווח שנתי של שרת העלייה והקליטה ועוד דברים. עמדת הממשלה שגובשה בוועדת השרים לענייני חקיקה ובהסכמה עם המציע היא לקדם את הסעיף ההיסטורי של החוק, סעיף 2(1) בלבד – שזה בהסכמה, נכון? שעניינו עדכון גובה המענק השנתי של המנטרלים. המשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרד העלייה והקליטה, משרד האוצר ומשרד המשפטים. שרת העלייה והקליטה תמשיך לפעול למען זכויותיהם של אזרחי ישראל עולי ברית המועצות לשעבר אשר נטלו חלק במאמץ לצמצם תוצאות אסון צ'רנוביל, אסון גרעיני מהקשים בתולדות האנושות. חברים, אני חושב שהצעת החוק צריכה לעבור בהסכמה, ואני לא רואה שום בעיה בסוגיה הזאת, בניגוד למה שהיה לפני כן בהצעת החוק שהוצגה על ידי חמישה חברי כנסת, הצעות חוק של מקצועות רפואיים – חמש הצעות חוק שהוגשו על ידי חמישה חברי כנסת, ואנחנו פתאום ראינו סאגה ופדיחה, שהאופוזיציה בחרה בדרך רק לעשות רעש ולפעול נגד האינטרס של אזרחי מדינת ישראל ושל עצמה. היה לנו כאן שואו של האופוזיציה בהצעות חוק שהם חלק מהצעות החוק האלה ופתאום, בתהליך ההצבעה, ראינו הצגה של חברי כנסת, שכל הצעת חוק – רוצים לעשות אותה הצעה בהצבעה שמית. אני חושב שזאת הצעת חוק שצריכה לעבור בהסכמה, ולנוכח האמור אבקש מחברי הכנסת להצביע בעד הצעת חוק הזאת. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשר עיסאווי פריג'. ביקשו להתנגד כמה חברי כנסת, ולכן עליי לבחור רק אחד. מצטער, יש שניים שביקשו. נרשמו שני שמות ואני צריך להכריע. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. רבותיי, הצעת החוק המדוברת – לא תמצאו אותי מתנגד או מלין על סיוע, על עזרה, ובמיוחד למי שבאמת זקוק לזה. תמצאו אותי פה לדבר מדם ליבי, מוכיח אתכם על צביעות, על איפה ואיפה, על לעשות הבדל בין דם לדם. לפני כמה שבועות כאן עלתה הצעת חוק של יעקב אשר ועוד כמה חברי כנסת על סיוע למשפחות חללי מירון. עליתם פה עם כל מיני סלאלום של נימוקים כאלה ואחרים. משפחות שבורות שזקוקות לסיוע וטיפול נפשי – הממשלה חזרה רוורס, לא נגעה בזה, לא טופלו, לא עשו כלום. נימקתם לנו. הרי לגבי אסון צ'רנוביל – העמותות החרדיות והקהילות החרדיות הן הראשונות שקלטו את הילדים וטיפלו בהם. אבל אני לא יכול לעבור בשקט על רמת הצביעות, על רמת האיפה ואיפה שיש כאן בקבלת ההחלטות. אסון שהתרחש עלינו כאן, במדינה, 45 הרוגים, 44 משפחות – כל מיני תירוצים. כסף קטן, להרים את השבר של המשפחות האלה, לסייע בטיפול נפשי, פסיכולוגים שילוו אותם, עובדים סוציאליים שילוו אותם. מה ביקשו? בושה וחרפה. עכשיו אני רוצה לומר עוד משהו: משטרת ישראל, בצעד פחדני, בכסת"ח, מה שנקרא, מודיעה היום, בעקבות אסון מירון, שהיא לא תאפשר את קיום ההילולה של הבבא סאלי. משנת תשמ"ד מתקיימת הילולה מסורתית. המקום המתויר במדינה אחרי הכותל ומירון. התפקיד של המשטרה הוא לבוא ולומר: איך אפשר לקיים את ההילולה הזאת בנסיבות האלה. זה מקום אחר, צורת הילולה אחרת, שונה – לבוא ולהעמיס עליה דרישות של כמעט 3 מיליון ש"ח, דרישות של משטרת ישראל. ועכשיו היא מודיעה באופן חד-צדדי: ביטול ההילולה. מה, אתם חושבים שלציבור המסורתי אין פה? זאת בושה לממשלה ששותקת, כי התחושה היא – התחושה של משטרת ישראל, של בתי המשפט, של המערכות הממסדיות, היא שלציבור המסורתי במדינת ישראל היום אין פה; זה המסר שהממשלה מעבירה. אנחנו לא נעבור על זה בשתיקה – אנחנו נצביע ברגליים, וההילולה תתקיים. הינה, אני שומר חוק – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מתי ההילולה? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> בימים הקרובים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז תבוא. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אין. מה תבוא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אני אנסה לעזור לך. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> כשמשטרת ישראל מודיעה בצורה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני אנסה לעזור. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אומר לכם בצורה חד-משמעית – אני שומר חוק, ואני אומר לך: הציבור כולו, בהמוניו, יצביע ברגליו. אם בשנים עברו היו כמה רבבות שהגיעו בשלושה ימים – השנה, בגלל החלטת הממשלה, תהיה צעידת מחאה, ויבואו מאות אלפים להילולה, והם יצטרכו להתמודד עם זה. ואני התרעתי היום. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לסילבסטר, אין בעיה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב מרגי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הקואליציה הסירה את ההצבעה השמית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד ההצעה, מי נגד – הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 49 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל (תיקון – הגדלת מענק ושיפור זכויות), התשפ"ב–2021, לוועדה שתחליט ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 49, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי ההצעה התקבלה, ותעבור לדיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לוועדת הכספים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נשמע כספים – תעבור לוועדת הכנסת להכרעה. << הצח >> הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – פתיחת תביעה על סכום קצוב), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2583/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – פתיחת תביעה על סכום קצוב), של חברת הכנסת יעל רון בן משה וקבוצת חברי כנסת. בבקשה, גברתי, לנמק את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני העלאת הצעת החוק הזאת חשבתי לעשות סקר קטן בין חברי הכנסת – כמה מכם יודעים שיש שתי חברות זכייניות שמפעילות את כביש 6? חסכתי את הסקר, אבל מבדיקה מדגמית: חברי וחברות הכנסת שביתם בצפון מכירים. השאר, הרוב, לא מודעים; גם אלה שנוסעים בכביש לא מעט. וכמוהם, אלפי ועשרות אלפי אזרחים, אנשים נורמטיביים, שעשו מנוי לכביש 6 במקטעים המרכזיים, והתכוונו ורוצים לשלם, אך לא היו מודעים שהמקטעים הצפוניים מצריכים רישום נוסף, נפרד, וגם תשלום נפרד. גם בהמשך, כשמגיעה המעטפה בדואר, ועליה כתוב כביש 6, האזרח הנורמטיבי פעמים רבות עדיין לא מבין שמדובר בחברה נפרדת, כביש 6 חוצה צפון, ושעליו להסדיר את התשלום. ועשרות פניות כאלה – מאז שאני עוסקת בנושא הזה, מאות ואולי אלפי פניות כאלה – של אזרחים שמגלים שנפתח נגדם הליך בהוצאה לפועל מגיעות אליי לוועדה לפניות הציבור פה, בכנסת. באחד הדיונים הראשונים שקיימתי בנושא השתתפה לירון, תושבת חיפה, וזה סיפורה: לירון קיבלה ביולי 2021 מכתב ממשרד עורכי דין המייצג את כביש 6 חוצה צפון ובו התראה לפני פתיחת תיק בהוצאה לפועל. הייתה זו הפעם הראשונה שלירון, אזרחית שומרת חוק, שבמקרה היא גם עורכת דין, גילתה שיש לה חוב לכביש 6 חוצה צפון. בתור מנויה לכביש 6 במקטע המרכזי, לירון כלל לא ידעה שקיים מפעיל נוסף לכביש ושהיא נדרשת לעשות מינוי נפרד. לפני כן, לירון לא קיבלה שום התראה בדואר, במייל, בדואר רשום או בטלפון. כאזרחית שומרת חוק, לירון שילמה את החוב על סך 64 שקלים מייד, ממש יום למוחרת, בהעברה בנקאית, כפי שנתבקשה, אולם להפתעתה, חודש לאחר מכן קיבלה מסמכי פתיחת תיק הוצאה לפועל על אותו החוב. להפתעתה, התיק נפתח באותו יום שבו קיבלה את ההתראה הראשונה ממשרד עורכי הדין. עכשיו, החוב שאותו היא נדרשת לשלם כבר הוכפל פי תשעה, והיא נדרשת לשלם 560 שקלים בשל עלויות פתיחת התיק בהוצאה לפועל. שלום, כבוד היושב-ראש. אני יודעת שגם אותך הנושא של כביש 6 חוצה צפון מעניין, אז תהיה איתי. לירון פנתה לבית המשפט, והשופטת החליטה כי תיק ההוצאה לפועל נפתח שלא כדין, וכי עלויות בית המשפט, פתיחת התיק ושכר עורכי הדין יוטלו על הכביש ולא עליה. לירון גם פוצתה ב-1,000 שקלים. לירון היא אזרחית מן השורה, שומרת חוק, אדם עובד, משכילה ובעלת ידע משפטי. היא גם נגישה לאינטרנט ולקבוצות ברשתות החברתיות שעוסקות בנושא. היא בעלת היכולת והמשאבים להתעקש מול חברות ענק כמו כביש 6 ומול ההוצאה לפועל. ומה עם אותם אזרחים שאין להם את היכולות, ההשכלה או הנגישות והאוריינות הדיגיטלית כמו ללירון? הצעת החוק שאני מביאה בפניכם באה לתת פתרון או מזור לנושא הזה, ובעצם מבקשת מכם לתמוך בתיקון חוק ההוצאה לפועל, שאומר שני דברים עיקריים. הדבר הראשון: אנחנו מדברים על סכומים קטנים – על תביעות או על חובות בסכומים קטנים. הדבר השני: החברות שאנחנו רוצים שאזרחים ישלמו להן – לפני ההוצאה לפועל, לפני שימצו את ההליכים, צריך להגיע לאזרחים וליידע אותם. לא עוד רק שליחה בדואר, ומייד אחר כך פתיחת תיק הוצאה לפועל, אלא גם ניסיון להגיע לאזרחים באמצעים דיגיטליים שקיימים באמצעות החברות: במסרון, בטלפון או באימייל, ורק לאחר מכן פתיחת התיק. ואם האזרח ישלם את חובו – בסכומים קטנים – בתוך 60 ימים, ולא בתוך 30 ימים, כפי שמוגדר היום בחוק, מי שיצטרך לשאת בעלות פתיחת תיק ההוצאה לפועל יהיה החברה עצמה. כך חוב של 64 שקלים לא יהפוך ל-560 שקלים או ל-1,500 שקלים. התיקון לחוק ההוצאה לפועל בא לתת בעצם מזור לבעיה שהצגתי קודם, ומנסה למצוא את האיזון בין הצורך שהאזרחים ישלמו את חובם על שירותים שהם צרכו והיכולת של חברות לגבות את החובות האלה, לבין היכולת של אזרחים נורמטיביים להתמודד מול ההוצאה לפועל ומול הליכי גבייה, שלעיתים הם כוחניים יתר על המידה, עוד לפני שמוצו תהליכים אחרים. תודה לכם. בהצלחה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת יעל בן משה. ישיב שר המשפטים, השר גדעון סער, בבקשה. עשר דקות, אדוני. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני כמובן יכול לדבר כמה שצריך, אבל הניסיון לימד אותי להסתכל על האולם ולהעריך מתי אין רוב ומתי יש רוב, אבל בבקשה. אדוני היושב-ראש, הממשלה תומכת ברעיון המובא בהצעת החוק של חברת הכנסת יעל רון בן משה. הצעת החוק הזאת דומה במהותה ובעיקריה להצעה שמקודמת על ידי משרדי בימים אלה. פורסם תזכיר חוק להערות הציבור. הרקע לדברים: כיום חוק ההוצאה לפועל קובע כי על מנת לפתוח תיק בגין תביעה על סכום קצוב, על הזוכה למסור לחייב התראה בדבר הכוונה להגיש את התביעה והוצאה לפועל. על ההתראה להישלח בדואר רשום יחד עם אישור מסירה. הרבה פעמים יש קושי רב בביצוע המצאת ההתראות, כי באותו שלב אין בידי הזוכים לאתר את החייב. בחודש נובמבר פורסם להערות הציבור תזכיר חוק ממשלתי שמבקש להקל על חובת ההמצאה, בכל הנוגע לתיקים של עד 10,000 שקלים. תזכיר החוק קובע כי במקרים שבהם הזוכה לא הצליח לבצע מסירה מלאה של ההתראה, תהיה לו האפשרות לפתוח את תיק ההוצאה לפועל גם ללא המצאה מלאה, ובלבד שהזוכה שלח לחייב את ההתראה במסרון, או בדרך ממוחשבת אחרת, ואם אין לו את המידע הנדרש לשם כך, עליו לשלוח את ההתראה למען הרשום של החייב. כמו כן, יש לשלוח התראה נוספת בחלוף שבוע, אם לא מתקבלת תגובה במהלך הזמן הזה. מובן שעם כל הקלה בפתיחת תיק בהוצאה לפועל בגין זכייה על סכום קצוב, צריך למצוא איזונים מהכיוון הנגדי. כך, הצעת החוק הממשלתית מבקשת לקבוע כי במקרה שבו החייב שילם את סכום התביעה בתקופה של 60 יום ממסירת האזהרה, ייסגר התיק, והחייב לא יישלם את האגרה והריבית שנצברה, ואת שכר טרחת עורך הדין, מתוך הנחת המוצא כי לו היה החייב מקבל את ההמצאה עם אישור מסירה, היה משלם במועד ולא היה נדרש לפתוח תיק בהוצאה לפועל. כמו כן, מוצע כי האגרה על פתיחת התיק תושת על הזוכה עצמו. אני רוצה לומר עוד, שבשלב הזה משרד המשפטים בוחן את הערות הציבור שהתקבלו לתזכיר החוק שלנו, והאם נדרשים איזונים נוספים להצעת החוק. זאת אומרת, אנחנו לא נמצאים בנקודה שהגענו למסקנה הסופית. לכן, החלטנו בוועדת השרים בחקיקה לתמוך בהצעת החוק של חברת הכנסת יעל רון בן משה בקריאה הטרומית. המשך קידומה יהיה לאחר אישור הצעת החוק הממשלתית, ובכפוף לקידומה ולנוסח שבו תובא. אני קורא לכנסת לתמוך בהצעה בקריאה הטרומית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, השר גדעון סער. ביקשו להתנגד כמה חברי הכנסת. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לברך את יושבת-ראש הוועדה לפניות הציבור, חברת הכנסת יעל רון בן משה, שעוסקת בנספחים הקטנים, שאנחנו עסקנו בהם הרבה. אני לא השתכנעתי עדיין איפה פה ההגנה על האזרח הקטן, לעומת החברה הגדולה, אבל שמעתי שהזוכה חייב להמציא גם במסרון. היות שיש הרבה אנשים שאין להם מסרון, אז יש אפשרות באופן קולי בטלפון הכשר, וצריך לוודא שגם זה ייכלל בהחלטה שלכם; שלא יהיה מצב שבו אזרח שאין לו מחשב לא יקבל את ההודעה. אבל אדוני היושב-ראש, אני ביקשתי לעלות בשביל למחות בכאב גדול על דבר מאוד גדול: המלחמה שמנהלת ממשלת ליברמן-בנט נגד יהודי צ'רנוביל, אוקראינה, רוסיה, אמריקה וכל היהודים הכשרים האלה על ידי יצירת מערך גיורים מזויפים שגורמים להתבוללות בארץ ישראל. נוסף לשואת ההתבוללות שמתחוללת בארצות הברית ובאירופה המערבית, הגדילו לעשות עכשיו כאשר רוצים גם בארץ ישראל – יש איזשהו מערך גיור שאני, אישית, לא תמיד מאמין ברצון של האדם המתגייר, שבאמת הוא מקבל עליו עול תורה ומצוות. שיהיה ברור, את ההלכה לא אנחנו קובעים רק הקדוש ברוך הוא בסיני, שמי שמקבל עליו עול תורה ומצוות ורוצה להיות יהודי, גם אם כל גויי הארצות, יכול להיות יהודי כשר. אגב, זאת ההוכחה שהיהדות איננה גזענות. אני לא יכול להיות בן הגזע הארי ולא בן הגזע הסלבי, ואפילו לא בן הגזע הערבי. אבל כל אחד מהגזעים האלה יכול לקבל עול תורה ומצוות ולהיות יהודי כשר. אבל לעשות זיוף מהדבר הזה, זה דבר חמור ביותר. זה גורם לכך שאנשים תמימים חושבים שבאמת ההוא יהודי, והצאצאים שלהם גויים גמורים. הגדילה לעשות עכשיו הממשלה כאשר פיטרה את ראש מערך הגיור, נציגו של הרב הראשי, נשיא בית הדין העליון, הגאון הרב רבי דוד לאו שליט"א. כמו כן, הם מנסים לסתום פיות לראשון לציון, הרב יצחק יוסף שליט"א. תארו לעצמכם, ששר בממשלה יפטר יועץ משפטי לממשלה, או חשב של משרד ממשלתי. אין דבר כזה, כי הוא מינוי על דעת היועץ המשפטי. אני בטוח שמי שייתן יד לסילוק הרב, נציג נשיא בית הדין העליון, ויהפוך את הגיור לזיוף – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אלה יזכו שצאצאיהם, חס וחלילה, יתבוללו וימחקו מספר היוחסין של עם ישראל. זה החטא וזה עונשו. ועל כן, "על אלה אני בוכִיָה". אני מבקש מכם – דווקא אנשים שאינם חרדים ואינם הולכים לבתי דין של הרבנות, אלא דווקא אנשים שסומכים על הרבנות הראשית, שידעו שהגיור שלהם הוא אכן גיור כשר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כל גיור מזויף, זו פגיעה באלפי ילדים שייוולדו לזוגות המעורבים שאינם יהודים. חבל, חבל. על זה נאמר: "מְעֻוָת לא יוכַל לִתקֹן". תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת ישראל אייכלר. חברת הכנסת יעל, את רוצה להשיב? אנחנו עוברים להצבעה שמית על הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – פתיחת תביעה על סכום קצוב), התשפ"ב–2021. בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – בעד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – אינה נוכחת יעקב ליצמן – נגד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – נגד מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – בעד שרון רופא אופיר – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> המזכירה תקרא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח ניר אורבך – בעד ישראל אייכלר – נגד דוד ביטן – אינו נוכח מירב בן ארי – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח יאיר גולן – בעד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד משה גפני – נגד שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – נגד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – נגד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח עופר כסיף – נגד נעמה לזימי – בעד פטין מולא – נגד מיכאל מלכיאלי – נגד עלי סלאלחה – בעד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת עמיחי שיקלי – אינו נוכח << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> האם יש חברי כנסת שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? יש? אין. ההצבעה תמה. בבקשה, גברתי. 57 חברי כנסת בעד, 51 נגד. הצעת החוק מתקבלת ועוברת להמשך דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. הצעת חוק ההוצאה לפועל. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> ועדת הכספים. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> הוועדה לזכויות הילד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז עוברת לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. << הצח >> הצעת חוק דוד בן-גוריון (תיקון – ביטול הוראת שעה), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2286/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום – איתן נמצא? כן – הצעת חוק דוד בן-גוריון (תיקון – ביטול הוראת שעה), התשפ"ב–2021, של חבר הכנסת איתן גינזבורג וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, איתן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בשנת 1976 חוקקה הכנסת את חוק דוד בן-גוריון, אבי האומה, מייסד המדינה, חוק שהמטרה שלו הייתה לטפל, ולשמר את מורשתו של דוד בן-גוריון ואת מפעלי ההנצחה שקבועים היום בחוק. בחוק נקבע כי עמותת יד בן-גוריון תשמש כגוף מייעץ ומסייע למפעלי ההנצחה, כהגדרתם בחוק, ובסעיף 10 נקבעה הוראת שעה לעניין תקופת כהונתם של נציגי יד בן-גוריון במוסדות השנים. המטרה של הצעת החוק הזאת היא בסך הכול להפוך את הוראת השעה להוראת קבע, במובן זה שהם ישמשו כחברים, ללא הגבלת זמן, בדומה לחוקים זהים ברוחם שנוגעים למבנה השותפות בין המדינה לבין המוסדות המפעילים מרכזי הנצחה לראשי ממשלה בישראל – לשעבר, כמובן. בנוסף, החוק קובע כי המדינה תישא בהוצאות קיומם ואחזקתם של המוסדות. בשנת 2010 צומצמו המותרות ביחס להוצאות המותרות, ואני מבקש היום להחזיר את המצב למה שהיה קבוע בחוק המקורי, וכך להשוות את המצב – בדומה לחוקים דומים של הנצחת ראשי מדינה, למשל החוק להנצחת מנחם בגין והחוק להנצחתו של יצחק רבין, זכרם לברכה. בתיקון שמובא בפניכם, אני מציע לקבוע שהמדינה תשלים את ההכנסות של המוסדות, כפי שדרוש, בין היתר לפיתוח וניהול מכלול פעולות המוסדות, ולא רק לניהולם; זאת, כדי לאפשר את המשך פיתוח המוסדות כדי שיתאימו את עצמם לימים המודרניים שאנחנו נמצאים בהם. מדובר פה בתיקון סמנטי בלבד, שמרחיב את המטרות, משווה אותן לחוקים אחרים, ואין בו כדי ליצור עלות תקציבית כלשהי בתקציב המדינה. אני מזכיר לכולם שדוד בן-גוריון איננו עוד ראש ממשלה; הוא המייסד של המדינה הזאת, הוא אבי האומה והממלכתיות. וככזה, ראוי כי המדינה תמשיך להנציח את זכרו ומורשתו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת איתן גינזבורג. ישיב השר עיסאווי פריג'. יש התנגדויות. השר מאיר כהן, בבקשה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מבקש – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, רשמתי אצלי. יש עוד חברי כנסת שביקשו. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אחרי השר? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אחרי השר. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, חוק דוד בן-גוריון, התשל"ז–1976, נחקק להנצחת זכרו ופועלו של ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, דוד בן-גוריון, ולהנחלת מורשתו לדורות. בהתאם לחוק, נוסדו שלושה מוסדות להנצחת זכרו של דוד בן-גוריון: בית דוד בן-גוריון, המכון למורשת דוד בן-גוריון והמכון לחקר המדבר. בהתאם לסעיף 18 לחוק, עמותת יד בן-גוריון משמשת כגוף מייעץ ומסייע למוסדות. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי העמותה הוקמה לשם הנצחת פועלו ומורשתו של דוד בן-גוריון באמצעות הקמת מפעלים לזכרו, ובהם מכונים מדעיים, מוזיאונים, ספריות, תערוכות, מוסדות חינוך ותרבות, כפי שציווה דוד בן-גוריון בצוואתו, אשר היוותה בסיס לחוק. בסעיף 10 לחוק נקבעה הוראת שעה לעניין תקופת כהונתם של נציגי המרכז, והיא הסתיימה בט"ז בטבת, 31 בדצמבר 2020. עתה, בהתאם להצעת החוק, הוראת השעה תהפוך להוראת קבע, ולפיה העמותה זכאית באופן קבוע למנות שני נציגים מטעמה למועצת המכון למורשת בן-גוריון, מתוך 17 חברי המועצה, וכן שני נציגי מטעמה למינהלת צריף המגורים של דוד בן-גוריון. בהתאם לדברי ההסבר של הצעת החוק, הצעה זו נעשית בדומה לחוקים זהים ברוחם, שנוגעים למבנה השותפות בין המדינה לבין מוסדות שמפעילים מרכזי ההנצחה לראשי ממשלת ישראל לדורותיהם. בנוסף, הצעת החוק מבקשת לתקן את סעיף 13 לחוק, שמעגן את חלקה של המדינה בהשתתפות בהוצאות ובביקורת על הכנסות המוסדות שבחוק. יצוין בהקשר זה כי נוסח זה מעוגן גם בחקיקה שמנציחה את זכרם של מנחם בגין ויצחק רבין, זיכרונם לברכה. הצעת החוק עלתה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה ב-19 בדצמבר 2021 והוחלט לתמוך בה בקריאה טרומית. ואולם, הואיל והתיקון המוצע ביחס לסעיף 13 להצעת החוק עשוי להיות בעל השלכות תקציביות על המדינה, נקבע כי הצעת החוק תקודם בכפוף לתנאים שקבעה ועדת השרים לענייני חקיקה, בהסכמת משרד ראש הממשלה, משרד ירושלים ומורשת ומשרד האוצר ומשרד המשפטים. בנסיבות אלו הממשלה תומכת בהצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, השר מאיר כהן. ביקשו להתנגד כמה חברי כנסת. אנחנו ניתן קדימות לחבר הכנסת יצחק פינדרוס. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כמה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אחד, רק אחד. ביקשת – הוא ביקש לפניך. אני מקווה שהוא באמת מתנגד, אבל – – – << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני ועוד איך מתנגד, אדוני היושב-ראש. לא רק מתנגד – ועוד איך מתנגד. אדוני היושב-ראש, שרים, חברי כנסת, אני פשוט לא מצליח להבין את ההיגיון שעומד מאחורי עבודת הממשלה הזאת. לא מצליח להבין. אותך אני עוד מבין. ככה: היום מודיעים שליהודי שצריך לזכור את זכרו, ושיש לו חלק בבניית יהדות צפון אפריקה והיהדות בארץ ישראל והיהדות בנגב, יבטלו את ההילולה. אתם יודעים מה? אולי יש באמת צורך. אבל לממשלה הרפורמית הזאת – בחגיגות הסילבסטר לאף אחד לא הפריע שום דבר. חגיגות הנוצרים הן בסדר גמור. מורשת הנצרות – זה בסדר, אין בעיות, אין סיכונים, גם אין בעיה כספית. מתי יש בעיה? כשזה יהדות. כשמישהו שקצת – אתם יודעים מה, לא רוצה להתווכח על ההשוואה ועל ההקמה; מה שהקים הבבא סאלי בנגב – לא הרבה פחות ממה שקם בשדה בוקר, לא הרבה פחות. את זה לא. את זה מגבילים. משטרת ישראל מגבילה, ולאף אחד לא אכפת. עכשיו אני אשאל אתכם עוד שאלה. שישה מיליון יהודים הקימו את המוסד יד ושם. הוא לא מוסד חרדי. הוא לא בתקציב המדינה – הוא צריך לגייס תרומות. אבל המורשת הזאת, זה מה שדחוף היום; שהתקציב – עזבו חברי הנהלה יהיו ממונים קבועים, לא קבועים, זמניים; אתם יודעים מה, מעניין את הסבתא שלי. אבל המדינה חייבת לתקצב את זה, להיכנס בהוראת חוק קבועה, בזמן שכל מורשת, כל מסורת, כל מה שהקים את האומה הזאת, לא מעניין אתכם. זה מה שמעניין אתכם? אדוני היושב-ראש, לשאלתך: אני מתנגד, ועוד איך מתנגד, לבושה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יצחק פינדרוס. אנחנו עוברים להצבעה. איתן, אתה רוצה להגיב? בבקשה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אחד מתנגד. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ככה – – – << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, החוק הזה בא לעשות תיקון טכני בלבד. הוא בא לאפשר לחברי העמותה לא לבקש כל פעם את אישור הכנסת להמשך כהונתם במוסדות, אלא לקבוע אחת ולתמיד שהם יהיו חברי המוסדות. משווים את הניסוח בדיוק למה שכתוב בחוק להנצחת מנחם בגין ובחוק להנצחת יצחק רבין. בדיוק אותו נוסח. ולכן, כל מי שבא להתנגד לחוק הזה, סתם עושה את זה מתוך שיקולים פוליטיים צרים, לא ענייניים, וחבל שכך. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת איתן גינזבורג. אנחנו עוברים להצבעה שמית, לפי בקשת האופוזיציה, בבקשה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק דוד בן-גוריון (תיקון – ביטול הוראת שעה), בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – נגד אריה מכלוף דרעי – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – נגד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – נגד אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – נגד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – נגד מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – בעד שרון רופא אופיר – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – אינו נוכח נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> המזכירה תקרא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אופיר אקוניס – נגד דוד ביטן – אינו נוכח נפתלי בנט – בעד מאי גולן – אינה נוכחת אבי דיכטר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח בנימין נתניהו – נגד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת קטי קטרין שטרית – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח רם שפע – בעד << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> האם יש חברי כנסת שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? תמה ההצבעה. בבקשה. 55 חברי כנסת בעד, 52 חברי כנסת נגד. הצעת חוק דוד בן-גוריון (תיקון – ביטול הוראת שעה), התשפ"ב–2021, עוברת להמשך דיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> ועדת הפנים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ועדת הכנסת תחליט. תודה רבה לכם. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב מקומי וראש ישיבה), התשפ"א­–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1846/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב מקומי וראש ישיבה), התשפ"א–2021, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. עשר דקות, גברתי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני מתכבדת להציג בפניכם – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – לאיתמר. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – תיקון לפקודת העדה הדתית, שמבקשת להחזיר את הזכות לבצע גיור לרבני העיר. הנושא הזה כאוב לעם היהודי. הנושא הזה כאוב לחברה הישראלית. בשנים האחרונות אנחנו רואים שיש הרבה מאוד אנשים שכן היו מעוניינים לעבור גיור ולהתכבד, ולהתקרב לעם היהודי, אבל בנסיבות שקיימות כרגע, זה פשוט לא מתאפשר. הנושא הזה נמצא על סדר-יומה של החברה הישראלית וממשלות ישראל כבר שנים רבות – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה זה בד"ץ מלינובסקי – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני יכולה ללכת לוועדת נאמן, שניסתה לסדר את הנושא הזה, ובסוף זה לא הצליח. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו יכולים להיזכר במתווה של המיסים, שגם שם היו ניסיונות רבים, וגם הסכמות רבות, אבל בסוף, בגלל עקשנות ואי-רצון להגיע להבנות – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> באיזו השגחה? באיזו השגחה – – – השגחת מלינובסקי? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – גם הנושא של מתווה המיסים לא צלח. אני רק רוצה להזכיר לכם שמ-1977 עד 1993 רבני העיר גיירו, והיו הצלחות רבות. יתרה מזאת, הרבנות הראשית דחפה ועודדה אותם לבצע את ההליך הזה. אנחנו סומכים על רבני העיר שלנו. הם מכירים את הקהילות, הם מכירים אנשים, הם נוקטים בגישה מחבקת ומכבדת, כי הם נמצאים בתוך הקהילות שלהם, ולא רואים אנשים מתוך מגדל השן שלהם. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> למה אין הצבעה? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> למה אין הצבעה? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה שמאפיין במיוחד חברי כנסת מחברות חרדיות זה השילוש הקדוש. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> למה אין הצבעה? למה אין הצבעה? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני חייבת להגיד לכם, כל פעם אתם מצליחים להפתיע אותי מחדש, אבל פה זה כבר עובר כל גבול. השילוש הקדוש הזה ביניכם – בורות, טיפשות וגזענות – צועק לשמיים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> למה אין הצבעה? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתם שכחתם שהדת היהודית – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, נא לאפשר לחברת הכנסת יוליה להשלים – תאפשרו לה להשלים את דבריה. נא לשבת בשקט. תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתם שכחתם שהיהדות לא שייכת לרב כזה או אחר. אתם שכחתם מאיפה באתם. אתם שכחתם מה השורשים שלכם. אתם שכחתם מה זה "אתם". אתם חושבים שיש לכם מונופול על היהדות, עלינו. מצד אחד, אתם לא מוכנים לקבל את מדינת ישראל, אתם לא מוכנים לקבל את חוקיה, ומצד שני, אתם רוצים להכתיב לכולנו את אורח החיים. תם הטקס. זה לא יקרה יותר. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> העולם הוא לא הפקר, יוליה. העולם לא הפקר. יוליה, זה לא עובד ככה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואני רוצה לציין עוד משהו. אתמול היה מכתב – התבשרנו במכתב שהרב הראשי לישראל, הרב לאו, בעצם מכתיב אולטימטום לממשלה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> למה אין הצבעה? למה אין הצבעה? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הבן אדם איבד את זה. הוא שכח, עם כל הכבוד לתפקידו ומעמדו, שהוא עובד ציבור, מקבל משכורת מהציבור, ובעצם אסור לו, לפי הכללים – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – חצופה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת משה גפני, נא לשבת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת משה גפני, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> למה אין הצבעה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת משה ארבל, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ההיסטריה שלכם מחזקת אותי. אתמול התבשרנו מהמכתב של הרב הראשי שבעצם, מה הוא דורש מהממשלה? שם אולטימטום לראש הממשלה ולשר הדתות. הוא אומר דבר כזה: אם אתם לא תמנו את מי שאני רוצה לתפקיד ראש מערך הגיור – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אני לא אבצע את תפקידי, ולא אחתום על תעודות הגיור. אין דבר כזה. הבן-אדם איבד את זה. איבדו את גבולות הגזרה. אז אנחנו כן רוצים להחזיר את גבולות הגזרה, ולהנהיג את האנשים שיעשו את תפקידם לפי החוק. ורב ראשי הוא לא אדון לעצמו – הוא נבחר ופועל לפי החוק של מדינת ישראל, והוא מקבל משכורת ממדינת ישראל, והוא עובד ציבור. ומפה, אני פונה לשר הדתות. שר הדתות, מפה אני פונה אליך – זה כבר מקרה שני; לפני זה היה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – הרב הראשי יצחק יוסף, שהרשה לעצמו לצאת נגד הממשלה וחוקיה של מדינת ישראל. עכשיו זה הרב לאו. אני פונה אליך מפה, ודורשת להתחיל הליך הדחה של הרב לאו. לא מתקבל על הדעת דבר כזה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> תתביישי. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כל אחד צריך לדעת את מקומו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת. חברי הכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> להתחיל הליך משמעתי לרב לאו, כי פשוט אנשים מאבדים את הגבולות, ולא מבינים שהם משרתי ציבור. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גם אנטיוכוס רצה לפגוע ביהודים. את יודעת מה קרה לו. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אי-אפשר לשמוע אותך. תשתקי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב, תודה, חברי הכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מתן כהנא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, בן צור, אתם רוצים שאקרא את השמות שלכם? מה קרה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מתן כהנא, תתבייש. איך אתה יושב פה? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רק חוזרת ואומרת שההיסטריה שלכם, הלחץ שלכם, הפחד שלכם – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – פחד שאתם תאבדו את השליטה, שזה לא יהיה בידיכם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בושה וחרפה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> את לא נורמלית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, לא ראוי. אף אחד לא שאל אתכם. אתם יכולים להתנגד אחר כך. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה לא נחלת סמוטריץ' ולא גפני לא מלכיאלי. זה גם שלי וגם שלו. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> למה אין הצבעה? למה אין הצבעה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת משה ארבל, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אני רוצה להצביע. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם קידשתם – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת משה קרעי, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתם מתחילים לעשות בדיקות דנ"א ליהדות, אתם מתעללים בבני אדם בבירורי יהדות, אתם מתעללים בנשואים, אתם מתעללים בגיורים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אז בכלל יודעת מה זה יהדות? תתבייש לך. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואנחנו נשים לזה סוף. אנחנו נחזיר את היהדות לעם ישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נחזיר את היהדות לעם ישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הדת היפה שלנו, הדת המכבד, הדת המחבק, הדת שהוא אלפיים שנה הסתדרנו בלי רבנות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי. חבר הכנסת קריב, נא להירגע. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תיזרקו לפח האשפה של ההיסטוריה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> היום יש במדינת ישראל 400,000 איש שהם לא יהודים על פי ההלכה. לפי הסקר שנעשה באחרונה – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת משה גפני, סליחה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת בליאק, נא לשבת. בבקשה, גברתי, תשלימי את הדברים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לפי הסקר שנעשה באחרונה, 94% מהם מרגישים שהם יהודים, וצריך להבין – ברגע שאנחנו מרחיקים אנשים מהדת, הם מרגישים יהודים. הם חיים את החיים במדינת ישראל באופן מלא. הם משרתים, הם משלמים, הם אזרחים נאמנים למדינה ולחוקיה, ובעצם זה שאנחנו לא מאפשרים להם לעבור את תהליך הגיור, אם הם רוצים בכך, ולהיות יהודים באופן רשמי – אנחנו פוגעים של מדינתנו. כי לאותם אנשים, 400,000 במספרם, יהיו גם ילדים וגם נכדים. אז תחשבו איזו מדינה אנחנו רוצים פה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי, נא לשבת. נא לשבת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אם אתם מחפשים פה תורת הגזע, דם נקי, אז תישארו איפה שאתם נמצאים, ואל תכניסו אותנו לדבר הזה. חוק הגיור היה צריך – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. חבר הכנסת סמוטריץ', תירגע. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חבל שאנחנו עושים את זה עכשיו, וממשלות ישראל פחדו לגעת בזה ולעשות את זה לפני 20, 30 ו-40 שנה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> תסתמי את הפה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יכול להיות שהמצב שלנו היה אחר לגמרי. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> תסתמי את הפה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, אני לא יכולה משפט אחרון. זה בלתי אפשרי. אני לא סיימתי. אני כל הזמן – פוגעים בי פה באופן אישי, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הבנתי את המסר. משפט אחרון, יוליה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> למה אתה נותן לה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הם צעקו, אבל היא השלימה את דבריה. בבקשה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא השלמתי את דבריי. אני מצטערת. זה משהו שהוא לא מקובל. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> את מדברת שטויות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתם רוצים לאפשר לה? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> תשתקי כבר. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חבר הכנסת גפני יושב ברוב חוצפתו ואומר לי במליאה לסתום את הפה, וכל הגברים פה שותקים. אתה גזען, אתה שוביניסט. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת משה גפני. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> תשתקי כבר. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתם פוגעים בנשים ואתם פוגעים במדינה שלנו. אתה גזען ותישאר בגטו שלך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת ארבל, אתה יכול לשבת. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> תשתקי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נא לשבת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מדינת ישראל תתקדם למאה ה-21, ואנחנו לא נישאר בגטו הזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יוליה, יוליה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> שיכורה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני פונה שוב לשר הדתות, מה שדיברנו – נפרצו כל הגבולות. לא יכול להיות מצב שרב ראשי הולך נגד ממשלה, כולל מינויים – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בסדר, תנו לי לנהל את הזה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> דורש מינויים תמורת עבודתו. קריאות: – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת ליצמן, נא לשבת. חברי הכנסת, נא לשבת. היא סיימה. אנחנו לא בקרב. אנחנו לא בקרב אגרופים. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת יוליה, סיימת? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שוב אני אומרת לכם, השילוש הקדוש: טיפשות, בורות וגזענות. תישארו שם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה מגיע לכם. אתם הרווחתם את זה ביושר, ואנחנו נתקדם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ברשותך, אני רוצה משפט אחרון. היום קיימנו עם השר מתן כהנא – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – פגישה שבה החלטנו כדלקמן: היום החוק הזה לא יעלה להצבעה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ואני אומרת את זה לפי הסיכום שהגענו אליו. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> למה לא? למה אין הצבעה? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> היום החוק לא יעלה להצבעה. הממשלה התחייבה לפרסם תזכיר חוק ממשלתי תוך שבועיים. אם תוך שבועיים אין תזכיר חוק ממשלתי – כמובן, לפי הסכמים קואליציוניים שפורסמו ברבים וכולם מכירים את ההסכמים, לפי העיקרון שרב העיר יכול לגייר, וההחלטה של רב העיר היא הסופית ואין לערער עליה, תהיה פה הצבעה. ברגע שהממשלה, לפי הסיכומים האלה, תפרסם תזכיר חוק, משם אנחנו נתקדם, והחוק שלי והחוק של חברי חבר כנסת הכנסת טור פז יוצמד להצעת חוק ממשלתית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אם לא יפורסם תזכיר חוק, ההצבעה תהיה פה בעוד שבועיים בדיוק מהיום הזה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, נא להירגע. תשובה והצבעה במועד מאוחר יותר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שיכורה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רוצים להתנגד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רוצים להתנגד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, נאמרו דברים חמורים. אני לא שמעתי את כל הדברים כי כולכם צעקתם ביחד. זה לא ראוי, זה לא ראוי להשמיץ חברת כנסת, אפילו אם יש מחלוקת, ומחלוקת קשה. זה לא ראוי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> למה אין הצבעה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רוצים להתנגד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קראו לה שיכורה – אתה לא מוציא אותו? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני לא שמעתי. אני לא שמעתי. מי בכלל שמע מה הם אומרים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה לכם. << הצח >> הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון – מענק חודשי), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2177/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת אבתיסאם מראענה) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נעבור להצעת החוק הבאה על סדר-היום – הצעת חוק שירותי רווחה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רוצים להתנגד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בשלב הבא. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא. כשיש הצבעה לא נותנים התנגדות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, לא. תהיה תשובה והתנגדות והצבעה. תודה רבה. הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון – מענק חודשי), של חברת הכנסת אבתיסאם מראענה. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> שיכורה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת ישראל אייכלר, נא לצאת. מה שאמרת זה חמור מאוד. נא לצאת מהאולם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גם יוליה אמרה שיישארו בגטו. להישאר בגטו זה בסדר? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת משה קרעי, תחזור למקומך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שלמה, שלמה. להישאר בגטו זה בסדר? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת ישראל אייכלר, אתה יכול לצאת. בבקשה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> מה אמרתי? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת ישראל אייכלר, נא לצאת. מאיר פרוש, סליחה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נא לצאת. חבר הכנסת מאיר פרוש, נא לצאת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> האמת שעוד מספר חברי כנסת צריכים לצאת מפה, אבל בוא ניתן לכם להירגע. חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה לצאת. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות ה תורה): << קריאה >> שיכורה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה לצאת. (חבר הכנסת מאיר פרוש יוצא מאולם המליאה) << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, אנחנו היינו שמחים, יוליה, אם תגדירי לנו מה זה יהודי. אנחנו לא כל כך יודעים. תגדירי לנו מה זה יהודי לטעמך. תגדירי לנו מה זה יהודי לדעתו של ליברמן ושלך. שנדע. יוליה, מה זה יהודי? מה זה יהודי? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו חוזרים לסדר-היום, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תגדירו לנו מה זה יהודי. יכול להיות שמנסור עבאס – אתה יהודי. תגדירי לנו מה זה יהודי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת אבתיסאם מראענה, עשר דקות. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יעקב אשר, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. << דובר >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר >> חברים וחברות, בואו נעבור למשהו אחר, לא פחות חשוב. קודם כול, אדוני יושב-ראש הכנסת – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> זה נעשה כדי לעצבן את העם היהודי בכל העולם. << דובר_המשך >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר_המשך >> אז העם היהודי בכל העולם, בבקשה לא להתעצבן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר_המשך >> אנחנו פה בחופש, בדמוקרטיה, אז תנו לי להציג, בבקשה, את הצעת החוק. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אנחנו לא נפריע לך. לא נפריע לך. << דובר_המשך >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר_המשך >> טוב, אל תפריעו לי באמת. אני לא קשורה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לא נפריע. << דובר_המשך >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לפחות את לא מנסה להרוס את רוח היהדות – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שירת בצה"ל, אז את יהודייה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> את מנסה להרוס את זיכרון יעקב, לא את היהדות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עברנו לסעיף הבא על סדר-היום. בואו נירגע. יש זמן של שבועיים שאתם יכולים לנהל דיון בנושא הזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק את המדינה. לא את הרוח היהודית. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר_המשך >> אמסלם, אל תגיד את זה. לא יפה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל למה? זה מה שאמרת. << דובר_המשך >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לגבי זיכרון יעקב, לא אמרת את זה? << דובר_המשך >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר_המשך >> זה אתה אמרת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני קראתי את מה שאמרת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר_המשך >> זו בעיה שלך, לא שלי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז בואי תבהירי לנו. << דובר_המשך >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר_המשך >> יש לי חוק יותר מעניין. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, אבל תבהירי לנו בשתי דקות למה התכוונת. << דובר_המשך >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר_המשך >> אני לא עובדת אצלך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל אני שואל. << דובר_המשך >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – אה, התחלפתם. אדוני היושב-ראש, סגניות מזכירת הכנסת המכובדות, חברות וחברי הכנסת, אני רוצה לדבר על הצעת חוק שירותי רווחה זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות, או נשים במעגל האלימות. הרבה נשים שנכנסות למקלט כמחסה, בעצם מבחינתן זו הבחירה או המוצא האחרון. אף אישה שנמצאת בבית שלה, עם הילדים שלה, לא בוחרת ללכת ולקבל מחסה או להיות במקלט. כל אישה בעולם, וגם בישראל, בכל האוכלוסיות, כולנו רוצות להמשיך לחיות בבית שלנו, בביטחון, עם הילדות והילדים, מתוך זוגיות טובה, מיטיבה, נורמלית ובטוחה. אבל לצערי הרב, הרבה נשים נאלצות לבחור בלהיות במקלט, כי זה המוצא האחרון. הצעת החוק שלי באה בעצם אחרי שנשים ששהו במקלט תחת הגנה – הרבה נשים כשהן יוצאות מהמקלט, הן נשארות בעצם ללא גב כלכלי. הן לא יכולות לחזור לבית שבעצם בנו אותו עם בן זוג שהוא אלים, שממנו הן ברחו. אותן נשים שלא זוכות לכתף משפחתית. אני מדברת על הרוב של אותן נשים ששוהות במקלט. הן מאוכלוסיות מוחלשות ורובן מהאוכלוסייה הערבית, ובדרך כלל המשפחות לא תומכות בהן; נותנות להם כתף קרה. הן לא יכולות לחזור בחזרה לאותו מעגל משפחתי, שלפעמים הוא מאוד מאוד חונק וגם מסוכן, כי שם גם נשאר הבן זוג, שחבל שהוא זה שלא נכנס לתוך מקלט, ולא אותן נשים. הגברים האלימים האלה, בני הזוג התוקפניים ובני משפחה האלימים, הם אלה שצריכים להיות בתוך מקלט, ולא אותן נשים, לא אותו קורבן. אבל המציאות היא כזאת שיש מקלטים. אחרי שאישה מסיימת את המקלט ויוצאת מהמקלט. הצעת החוק שלי באה לאפשר לאותן נשים הרחבה של סל שירותים חברתיים וכלכליים, על מנת לתמוך באותן נשים. אותן נשים צריכות לצאת מהמקלט ולדעת שהן יכולות להיות עצמאיות. הן יכולות לשכור דירה, הן יכולות להמשיך לגדל את הילדים שלהן, הן צריכות לדעת שיש אופציה לא לחזור לאותו בית אלים, עם אותו בן זוג מכה ואלים. אותן נשים ששהו במקלט כמה חודשים, צריך להעמיד בפניהן את האופציה לצאת מהמקלט ולזכות לחיים טובים ובטוחים יותר. תפקידנו לאפשר לאותן נשים לבחור בדרך הזאת, ולא לחזור הביתה למשפחה אלימה ובן זוג אלים. הצעת החוק הזאת באה לאפשר לאותן נשים לבחור בדרך להמשיך לחיות, לא להירצח – כמו עשרות רבות של מקרי רצח שקרו גם בתוך החברה הערבית. נשים יצאו מהמקלט, ושילמו מחיר בחייהן. לכן, ההצעה הזאת באה על מנת לתמוך ולתת להן גב כלכלי; להרחיב את סל השירותים על מנת שאותן נשים יחיו בשלום. בנוסף, ההצעה שלי באה לתקן את המנגנון הקיים בחוק שלפיו האישה נדרשת לפנות למשרד הרווחה על מנת לקבל את מענק ההסתגלות, שכיום עומד על 8,000 שקלים. אני קובעת בעצם, בשינוי החוק, שלפני שהיא יוצאת מהמקלט, הנשים צריכות – או בעצם כל הסגל של המקלט עוזר לאותן נשים להירשם במערכת הרווחה, על מנת לזכות באותו מענק הסתגלות, עוד לפני שהן יוצאות מהמקלט, ולא כפי שזה כיום בחוק. אני רוצה להודות לשר הרווחה מאיר כהן על האוזן הקשבת במשרדו. אני רוצה להודות לאלכס קושניר, ראש ועדת הכלכלה. אני רוצה להודות לכל – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלכס קושניר – – – << דובר_המשך >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר_המשך >> אל תפריע לי. אני רוצה להודות לכל הנשים הטובות והאנשים הטובים, שעזרו לקדם את השינוי ואת החקיקה הזאת, על מנת שנהיה בעולם בטוח יותר, מיטיב יותר עם נשים. הן לא צריכות לשלם במחיר כבד של חייהן, בגלל בני זוג ובני משפחה אלימים. אני רוצה להגיד תודה רבה, ואני אשמח שתתמכו בהצעת חוק כל כך חשובה. תודה, ושנה אזרחית מצוינת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מראענה. אני מזמין את שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן, להשיב על הדברים, בבקשה. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, מדי שנה מסיימות כ-300 נשים את שהותן במקלטים לנשים מוכות. רבות מהן יוצאות לחיים עצמאיים. פעמים רבות, נשים אלו חסרות תמיכה משפחתית וכלכלית, וזקוקות לסיוע וליווי ארוכי טווח, כדי להצליח לבנות חיים עצמאיים בקהילה. ללא ליווי זה קיימת סכנה של הידרדרות לעוני ולמצבי סכנה, ואף חזרה למעגל האלימות. כדי למנוע זאת, מוצע בהצעת החוק הנדונה להרחיב את מענק ההסתגלות הקיים, ולפרוס אותו לאורך תקופה, כך שיינתן סיוע המשכי בצורה של מענק חודשי למשך שישה חודשים. הוא יספק ביטחון כלכלי יחסי למשך התקופה הראשונה של היציאה לחיים עצמאיים. המענק יעמוד על כ-2,000 שקלים בחודש. בנוסף, מוצע כי בקשת המענק תוגש למשרד הרווחה בסיוע צוות המקלט. משרדי שם דגש על הענקת המעטפת המיטבית בעבור הנשים ששהו במקלטים לנשים מוכות, כשהן עושות את הצעדים הראשונים בשיקום חייהן, באמצעות מענקים חד-פעמיים של 8,000 שקלים. כדאי גם להזכיר את מציעות החוק המקורי, את זהבה גלאון חברת הכנסת לשעבר, את מירב בן ארי. הן הציעו שכל אישה ללא תקבל 8,000 שקלים ו-10,000 שקלים לאישה עם ילדים. כמו כן, המשרד מפעיל באמצעות עמותת "בעצמי" את תוכנית "דף חדש", המלווה את הנשים לאורך תקופה ארוכה בפן הכלכלי, האישי והחברתי. חברות וחברי כנסת, לאור חשיבות הנושא, ולאחר שיח עם המציעה, אני תומך בהצעתה לעגן בחקיקה את נושא מיצוי הזכויות של הנשים השוהות במקלטים לנשים מוכות. כבר היום המשרד מפעיל באמצעות עמותת "בעצמי" מסלול למיצוי זכויות, ואני רואה חשיבות רבה מאוד בעיגון של המסלול הזה בחקיקה. על כן אני קורא ובאמת מבקש מכם, מכל קצות הקשת הפוליטית, לתמוך בהצעת החוק המוצעת, בכפוף לקידום סעיף 4 לחוק, ובהסכמה שלי ושל שר האוצר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשר הרווחה. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב אשר להתנגד להצעת החוק, בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. באופן אישי, אני, וגם חבריי, איננו מתנגדים עקרונית, ודאי לא לחוק הזה. איננו מתנגדים. אבל אני ודאי איאלץ לא להצביע בעדו. אני ביקשתי לעלות לכאן וראיתי הרבה אנשים מזועזעים מכל מיני ביטויים, אבל עמדה כאן יושבת-ראש הוועדה לדת היהודית ואמרה לנו: תחזרו לגטו שלכם. היא לא מכחישה את זה שהיא אמרה, אפשר לראות את זה. תחזרו לגטו שלכם. לשם שלחה אותנו השותפה הבכירה של שר הדתות מתן כהנא וחבריו מימינה. לשם הם שלחו אותנו. היא הסבירה שרק מי – שאדם ששירת בצה"ל מגיע לו להיות יהודי. חמד עמאר שירת בצה"ל בתפקידים בכירים מאוד. אז מה? הוא מבקש בשביל זה להיות יהודי? הוא דרוזי גאה. מה קרה? ממתי זה נהיה קריטריון? מה אתה רוצה מה לעשות כאן במדינה הזאת? אני אומר למתן כהנא, שר הדתות: אתה אולי טייס מהולל ואמיץ בצבא, אבל כאן בבניין הזה אתה חלש. אתה עובד אצל איווט ואצל יוליה, אצל אנשים שלא מבינים למה צריך בכלל זהות יהודית למדינה הזו. נתת לה לטפל בכשרות המזון, כשהיא בחיים לא הקפידה על הדבר היהודי האותנטי הזה. אתה לוקח – מתן כהנא והחברים הנוספים בממשלה הזו – אתה לוקח על הגב שלך להחריב את העם היהודי. אתה הפכת ממוביל למובל. הם מובילים אותך לרפורמה הזאת. הדבר הגרוע שיקרה מכל זה, רבותיי השרים, שאם נגיע חלילה לספרי יוחסין פה במדינה ויוקם הדבר הזה. אם חלילה תעבור איזושהי רפורמה בכל צורה שהיא, זה יהיה על שמו של כהנא. כל אדם ידע, שילך לבדוק את אילן היוחסין של אנשים. ישאלו האם זה היה לפני תקופת כהנא, ולא צריך לבדוק, או אחרי תקופת כהנא, שצריך לבדוק? זה מה שיקרה פה. לא משנה כמה אחוז יהיה, אם זה יהיה 40% מהמדינה, או 50%, או 60%. אתם מחריבים את היהדות. מחריבים את המדינה. אתם לא עושים רפורמה, בחיים לא הגשתם בקשה לעשות רפורמה בבתי המשפט או במקומות אחרים, שם יש הרבה עינויי דין. יש שם הרבה אלפי אנשים שמחכים שנים להכרעות של בתי משפט. הרבה מאוד בעיות. איזה גוף ממשלתי אין לו בעיות? אבל ככה פותרים בעיות? ככה מחריבים. ככה הורסים זהות. תלמדו מהערבים איך הם יודעים לשמור על המסורת שלהם. תלמדו מהשותפים שלכם בקואליציה – מרע"מ – איך הם שומרים על המסורת שלהם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תתעשתו. אנחנו לא מתכוונים לחזור לשום גטו. אנחנו כאן ונעשה את כל מה שצריך כדי שהדברים ההזויים האלה לא יקרו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אשר. חברת הכנסת מראענה, רוצה להשיב או שאת רוצה שנעבור להצבעה? << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הצבעה? אוקיי. אז חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון – מענק חודשי), התשפ"ב–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 34, ואני מוסיף את קולה של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא הצבעתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מוסיף את שמותיהם של ג'ידא זועבי, מיכל רוזין והשר כהן. התוצאה לא משתנה, ואני קובע כי הצעת החוק עברה ותעבור להמשך דיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כספים, כספים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. << הצח >> הצעת חוק כבילת עצורים ואסירים שלא כדין – עוולה אזרחית (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/81/24; דברי הכנסת, חוברת י"א, ישיבה 87.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק כבילת עצורים ואסירים שלא כדין – עוולה אזרחית (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021. הצעת החוק הזאת כבר נומקה וגם ניתנה תשובת השר בזמנו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני ביקשתי להתנגד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני יודע, אני יודע. אתה רוצה להודיע אחרי ההתנגדות? ברשות המציע, אני נותן לשר סער, בבקשה אדוני. עמדה נוספת לשר. בבקשה אדוני. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. אנחנו דנו בהצעת החוק של חבר הכנסת ארבל וחבר הכנסת אזולאי. קיימנו דיון נוסף בוועדת השרים לחקיקה, בעקבות הדיון הקודם שהיה במליאת הכנסת. בסופו של יום גיבשנו את העמדה הבאה: הממשלה מוכנה לתמוך ברכיב הראשון של הצעת החוק, שהוא חובת היידוע של בית המשפט על האזיקה ועל עילת האזיקה. הממשלה לא מוכנה לתמוך ברכיב השני – הנושא של עוולה אזרחית חדשה שנכללת בהצעה. אני רק אומר שיש כיום גם תביעות נזיקיות ואחרות שמתנהלות בבתי משפט. ככל שיש הסכמה בינינו לבין המציע, אני אבקש מהמליאה להצביע בעד. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> תדון בוועדת לביטחון הפנים ולא בוועדת – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> זה לא נדון. אבל אני חושב שביטחון הפנים יכול להתאים, במובן הזה שמדובר בשב"ס, ושב"ס שייך לסוגיית ביטחון הפנים. אבל, אם לא תהיה דרישה – אינני יודע מה הייעוץ המשפטי – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): – – – שזה יבוא לביטחון הפנים. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> מה הייעוץ המשפטי אמר? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כרגיל, החוקה, אבל זה לא משנה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ברגע שיש הסכמה, זה יעבור ישר לביטחון הפנים. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אם יש הסכמה אז אני מוכן שזה יעבור לוועדה לביטחון הפנים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש הסכמה. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מבקש להתנגד להצעת החוק חבר הכנסת שלמה קרעי. בבקשה, אדוני. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתה טועה, חבר הכנסת רז. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, בפרשת השבוע, לאחר הגזירה של פרעה: "כל הבן היִלוֹד הַיְאֹרָה תשליכֻהו", עמרם נפרד מאשתו, וככה עשו אחריו כל עם ישראל, כדי שלא להביא בנים שייזרקו ליאור. אמרה לו מרים ביתו: אבא, גזירתך קשה משל פרעה, שהוא גזר על הזכרים ואתה גוזר על הזכרים וגם על הנקבות. שמע בקולה, החזיר את אשתו וכך נולד משה רבנו. אדוני היושב-ראש, למתן כהנא שהולך שולל אחרי ליברמן ומלינובסקי ורוצה לפרוץ את חומות היהדות, אני רוצה לומר אותו הדבר: פרעה גזר על הזכרים ואתה והממשלה הרעה שלך רוצה לגזור על הזכרים ועל הנקבות. איך אתה לא מתבייש להיות עבד נרצע של שונאי היהדות? איך אתה לא טומן את פניך בקרקע מבושה כשאתה שומע את המסיתה, מלינובסקי, אומרת לחרדים לשבת בגטו? איך אתה לא מתבייש כשהסנגורים שלך הם קריב ומלינובסקי? איך אתה לא מתבייש לשתף פעולה עם כאלה שכמו גוליית הפלישתי עומדים השכם והערב ומחרפים ומגדפים מערכות אלוקים חיים? ליברמן, בליאק ומלינובסקי – וקריב, כמובן, שהוא בכלל מכת אחרת – קידשו מלחמת חורמה ביהדות. אתה, מתן כהנא, מטהר להם את השרץ באצטלא של צדיק יסוד עולם. עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, לאורך – בליאק קם כאן והתעצבן שהחרדים כועסים כשאומרים להם ללכת לגטו, לכן, הוא נכנס לחבורה הזאת. לאורך כל הדורות קמו על היהדות שונאים מבחוץ ומבית. כל הגרזנים והקלשונים שהונפו על סלע מורשתנו נבלעו והיו כלא היו, כולל גם אתה קריב – זה מה שיהיה גם בסופך. רוח היהדות ומורשתו המפוארת של העם היהודי יכלה להם לכולם, ותוכל גם לדור ההמשך של אנטיוכוס והמתייוונים. אנחנו נעמוד בגאון על מורשתנו. לא נחזור לגטו שאתה וחבריך רוצים לשלוח אליו את אלה שאתם מתייחסים אליהם כגרועים שבאויביכם; אלה שאתם גוזרים עליהם גזרות כלכליות. אתם תיזרקו בבושת פנים לפח האשפה של ההיסטוריה, ואנחנו נמשיך בגאון לנצח נצחים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ברשותכם, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא רוצה להשיב. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אני רוצה להשיב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה רוצה להשיב? בבקשה, משה ארבל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה – – – קשקוש בלבוש. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תנסה לשכנע את שלמה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הייתה פה מלינובסקי ולא נתנו לנו להגיב – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, אני מברך על ההידברות אל מול נציגי ועדת השרים לחקיקה, ובהזדמנות הזאת אני גם מברך את ידידי חבר הכנסת ינון אזולאי על היוזמה החשובה הזו – יוזמה שהחלה עוד בימי הכנסת הקודמת קודמת, בדיוני ועדת הפנים, כאשר יצאנו לשטח לראות בפועל את ההתנהלות של המשטרה בבתי הסוהר ומחוץ להם, גם בבתי חולים ובבתי המשפט. ביקורי הפתע הללו אפקטיביים לא רק אל מול המשטרה. פעמים רבות גם אל מול סניגורים, הסניגוריה הציבורית, שמקבלים שכר מהמדינה. הם פשוט מיואשים מלבקש להסיר את האזיקים באולם בית המשפט. כשאסיר, עציר, מגיע לאולם בית המשפט, הוא צריך לדעת שהוא כרגע יושב – קודם כול, הוא כמובן בחזקת חפות – יושב כרגע ויוצא מרשות שב"ס, נמצא ברשות בית המשפט. התמונה הזאת שהוא יושב כבול באזיקים פוגעת באפשרות שלו לקבל את יומו בבית המשפט. אני חושב שבאמת המהלך הזה לא מושלם. הוא מהלך שנמשיך להיאבק עליו גם לעניין סוגיית העוולה האזרחית. אבל עצם החקיקה וקביעת פסיקת בית המשפט ובג"ץ רבינוביץ' בחקיקה ברורה של הכנסת הוא צעד ראשון וחשוב בתהליך הזה, שימנע את אותה התעמרות שמשטרת ישראל ושירות בתי הסוהר עושים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה אתה משיב על ההתנגדות שלי, ארבל? << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני נאלץ להודות שאני מסכים לכל מילה שאמרת, ויחד עם זאת, זה לא נועד, האמירה שלי, לשכנע אותך להצביע בעד. אני בטוח ברגישותך החברתית לנושאים הללו. בחג סוכות האחרון הסתובבתי במרכז קניות מסחרי עם הבן הקטן שלי, כבן ארבע, וקניתי לו לגו של משטרה. הוא ביקש לגו של שוטר. פתחנו את אריזת המשחק והרכבנו בספסל בגינה הציבורית את הלגו ביחד. בתמונה היה שוטר ואזיקים מלגו. הוא מצביע ואומר לי: אבא, תראה, הוא שם לו אזיקים על הידיים. אם בגיל ארבע הוא הבין את השיגעון שלי, אחרי לא פעם ולא פעמיים, שהלכנו למרכזים רפואיים וגררתי אותו איתי כדי להעיר לאנשי "נחשון", ולומר להם שאין סיבה שאדם שיושב על כיסא גלגלים, קטוע רגל, יהיה אזוק בידיו כשהוא מגיע לטיפול רפואי בבית חולים. אני שמח מאוד שהתודעה הזאת עברה והונחלה הלאה. ההסתכלות על אדם כאדם היא קריטית והיא חשובה. אני חושב שזה אין מחלוקת בין קואליציה לאופוזיציה על הדבר החשוב הזה, זו תעודת כבוד לבית הזה, וכולנו באמת יכולים לשמש שגרירים כדי למגר את התופעה הרעה הזאת. תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יישר כוח. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ארבל. אם כך, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 27 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק כבילת עצורים ואסירים שלא כדין – עוולה אזרחית (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, לוועדה לביטחון הפנים נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 27, אין מתנגדים, אין נמנעים. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> לא נתפס – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> היית ולא לחצת, אז אני מוסיף את קולו של חבר הכנסת גפני – 28 בעד. אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה, ותעבור להמשך דיון בוועדה לביטחון הפנים. << הצח >> הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – שירותים ותרופות בסבסוד מלא לאזרחים ותיקים), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2104/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אלי כהן) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – שירותים ותרופות בסבסוד מלא לאזרחים ותיקים), של חבר הכנסת אלי כהן. בבקשה, אדוני – להצגת החוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו רוצים שמית. << קריאה >> אלי כהן (הליכוד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. עשר דקות לרשותך. << דובר >> אלי כהן (הליכוד): << דובר >> "אל תשליכני לעת זקנה", כך נכתב בספר תהילים, והיום יש לנו אפשרות לקיים את אותו משפט שכל אחד ואחת מאיתנו מכירים – לעשות אותו הלכה למעשה. הצעת החוק, שמונחת כאן לפניכם, קובעת את הדבר הבא: מי שהוא מעל גיל 70, שהוא אזרח ותיק, ומקבל הבטחת הכנסה, יהיה זכאי לקבל את התרופות בסל הבריאות ואת התשלומים במסגרת ביקור רופא בסבסוד מלא. זה מה שאומרת הצעת החוק. אנחנו רואים, לשמחתנו, במהלך השנים האחרונות, עלייה מבורכת בתוחלת החיים. יחד עם זאת, בשנת 2008 נחקק בפעם הראשונה חוק פנסיה חובה. כלומר, נוצר לנו דור, שהיום למעשה הוא בגיל 70 או בגיל 80 ונאלץ לחיות מקצבת זקנה ועוד הבטחת הכנסה – זה עומד על סדר גודל של קצת יותר מ-3,000 שקלים בחודש. כולנו מכירים את החיים, וככל שאנחנו מתבגרים, יש לנו בעיות בריאות כאלה ואחרות. לכן, מה שאנחנו רוצים להבטיח בהצעת החוק הזאת הוא שאותם קשישים, שחיים על הבטחת הכנסה ומגיעים לגיל בגרות, יוכלו להזדקן בכבוד. אנחנו לא רוצים שאף אחד מהם ימנע מעצמו טיפול רפואי או ביקור רפואי, אם אין לו כסף לבוא ולשלם במסגרת אותו טיפול. אנחנו רוצים, למעשה, לתת להם להזדקן בכבוד. לא להזדקק לנדבות ולא לזעוק לעזרה. חשוב לומר: אם לממשלה הזאת יש 53 מיליארד שקלים למנסור עבאס, אם יש להם שני מיליארדי שקלים לכספים קואליציוניים, אם יש להם 22 שרים נורבגים, אם יש להם 500 מיליון שקל לאבו מאזן, אם יש כסף לחתולים – צריך שיהיה גם כסף לקשישים. אבל אני שמעתי את הנימוקים של הצוות בוועדת השרים. הממשלה הזאת היא ממשלה מנותקת, ממשלה מדושנת, ממשלה שהגיעה לעבוד אך ורק בשביל עצמה, ממשלה שלוקחת כספים, שלוקחת מיסים, לא בשביל לתת שירות טוב יותר, אלא אך ורק בשביל אותם סעיפים והסכמים קואליציוניים, על מנת לתחזק את מעמדה הרעוע. לכן, אני כאן באמת רוצה לומר לכם שאת הצעת החוק הזאת קיבלתי מחברי דדו כהן, דוד כהן, שבאמת סיפר לי על הקושי של אותם אנשים. מי מאיתנו לא מגיע מפעם לפעם לביקור רופא? מי מאיתנו לא רואה לפעמים את אותו קשיש שסופר את השקלים אחד לאחד, מוציא בזהירות מהארנק, על מנת לשלם את אותם 24 שקלים על ביקור רופא? אתם יודעים, קול המון כקול שדיי. שמעתי את הזעקה על אותה מצוקה; ראיתי אותה הרבה פעמים כשביקרתי. לכן, אמרתי שאני חייב להעלות את ההצעה הזאת על מנת לעשות תיקון. מדינת ישראל היא חזקה כלכלית; מדינת ישראל היא איתנה. ומה שאני רוצה ומצפה הוא שכל אחד ואחת מכם יחשבו על השכן שלהם בשכונה, על מישהו במשפחה, על מישהו שהם מכירים, והם יודעים שעבורם, אותם עשרות שקלים שצריך לשלם – זה יכול להיות עולם ומלואו. אני קורא לכם היום לתת לאותם אנשים את היכולת להזדקן בכבוד, בלי להזדקק לנדבות, בלי לזעוק לעזרה. לתת להם תקווה – תקווה לכך שיש מי שנמצא איתם, שיש מי שחושב עליהם. ושלא יגידו שאין כסף. במהלך השבועות האחרונים ראינו את שר התקשורת מחלק כספים לחברות הטלוויזיה, על חשבון חברות הסלולר, כאילו זה היה הכיס הפרטי שלו. בא ומאריך להם. במהלך השבועות האחרונים, אנחנו רואים מדי יום מוצרים שמתייקרים – החלב, החשמל. אגב, כולם נעלמו – שר האוצר נעלם, שרת הכלכלה נעלמה, שר הבינוי והשיכון נעלם. אגב, כולם שרים נורבגים. לא תשמעו אותם קוראים לאותן חברות לשימוע. מעלים את מחיר החשמל – למה מעלים את מחיר החשמל? רק שתדעו: חברת החשמל הרוויחה מתחילת השנה יותר מ-1.1 מיליארד שקלים, אז איזו הצדקה יש להעלאת המחיר? ההצדקה היחידה היא שהממשלה הזאת מנותקת ומדושנת. אני מקווה שיימצאו שני צדיקים, שני צדיקים, בממשלה הזאת, שיגידו: רגע, אנחנו מכירים את אותם אנשים, אנחנו מכירים אדם אחד או שניים מתוך אותם מאות אלפי קשישים שמקבלים את אותה הבטחת הכנסה, וצריך לעזור ולסייע להם. אם יש כסף לעבאס, אם יש כסף לנורבגים, אם יש כסף לחתולים, צריך שיהיה גם כסף לקשישים. אגב, ראינו את ועדת הכספים – בממשלה הזאת צריך לשנות לה את השם: במקום ועדת הכספים – ועדת המיסים. תראו את סדר-היום שלה של כל היום: העלאת אגרת גודש, העלאת מס על רכישת דירה, העלאת המס על כלים חד-פעמיים. כל הזמן מעלים מס ועוד מס ועוד מס. במקום בשורות, יש גזרות. ואני מקווה שהיום אנחנו נביא בשורה. לא יכול להיות שבתקציב של 452 מיליארד שקל לא יימצא אותו סכום פעוט, אותו סכום פעוט, שייתן לקשישים שלנו להזדקן בכבוד. אגב, אמר לפיד, שמדינה נמדדת ביחס שלה למבוגרים. אז אצלם לדבר, לתת סיסמאות – זה קל; למנות אנשים לשרים נורבגים – בזה מפירים הבטחה; אבל לעמוד בדבר הבסיסי ביותר – את זה הם לא עושים. הממשלה הזאת זנחה את העצמאים, זנחה את הזוגות הצעירים, הפקירה את הפריפריה. אני מקווה שהממשלה הזאת תתעשת עכשיו, ולא תזנח גם את הקשישים החלשים ביותר, שנדרשים לתרופות, ותיתן להם אפשרות להזדקן בכבוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלי כהן. ישיב על הצעת החוק השר לביטחון הפנים עמר בר לב, בשם שר הבריאות, כמובן. << דובר >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר >> אדוני היושב-ראש, ראשית, אני רוצה להזכיר לכולנו את חוק בריאות ממלכתי, שחוקק בזמנו בתקופתו של ראש הממשלה יצחק רבין, זיכרונו לברכה, חוק שהפך את הנושא הבריאותי – כל אזרח זכאי לתמיכה, לטיפול רפואי בסיסי, ויותר מבסיסי, במדינת ישראל. עד אז, רק מי שהייתה לו יכולת תשלום, אפילו תשלום של חברות בקופת חולים, היה מכוסה מבחינת הביטוח הרפואי. החוק הזה עשה מהפכה מאוד מאוד גדולה. מה שקרה מאז, בעצם מסוף שנות התשעים, ואפשר לומר שכמעט עד היום, הוא שלצערי, המדינה משכה את ידיה במידה רבה מאחריות לביטחונם של אזרחי מדינת ישראל. היא משכה את ידיה – אני לא בטוח שאני זוכר במדויק את המספרים. אם בסוף שנות התשעים 86% מההוצאות הרפואיות והביטוח הרפואי נישאו על ידי המדינה, ורק סדר גודל של 15% נישאו על ידי האנשים הפרטיים עצמם – מאז, חלקה של המדינה ירד לסדר גודל של 54%, וכל היתר בעצם ממומן על ידי האנשים. מי שיש לו, משלם על ביטוח, אם זה ביטוח זהב או ביטוח פלטינום כזה או אחר, של קופת החולים, או אם אלה ביטוחים רפואיים של חברות ביטוח נוספות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השר בר לב – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> יש כל מיני דרכים, אבל בסופו של דבר, המשמעות הייתה שהמדינה משכה את אחריותה. אתה מדבר על הגדלת האחריות של המדינה בהקשר של תרופות – נכון. תכף אני אגיע לזה. זה קרה בפרט בממשלות שלכם, ב-15-12 השנים האחרונות, שחלקה של המדינה במתן כיסוי ביטוחי ובריאותי לאזרחים הלך והצטמצם והצטמצם, עד שהגיע ל-54% מאותם 85% שהיו אז. זה מאוד קל לשבת היום באופוזיציה ולצפות מממשלה שבתוך שישה חודשים תתקן את כל העוולות שאתם גרמתם להן במשך כל כך הרבה שנים. כמובן, זה לא רק בתחום הבריאות – זה בתחום הדיור, בתחום הרווחה. אין תחום שבו ממשלות ישראל, ב-12 השנים האחרונות, לא השאירו את האזרח לעמוד מול הרשויות לבדו. מה שגרם לכך, כמובן, שאזרחים שיש להם אמצעים, עמדו בזה, ומי שלא, נשאר מאחור. לכן, מה שקרה בשנים האחרונות הוא שהפערים בחברה הישראלית רק הלכו וגדלו. כולנו מכירים את המספרים בנושא הדיור. אם לפני – נדמה לי – סדר גודל של 15 שנה, היה צורך ב-105 משכורות ממוצעות לקנות דירה ממוצעת, לקראת סוף המשמרת שלכם זה הגיע לסדר גודל של 150 משכורות כאלה. אז לכן, שוב, לבוא היום, אחרי שישה חודשים שבהם סוף-סוף אתם באופוזיציה, לבוא בציפייה שהממשלה שלנו תיתן מענה לכל הקשיים והתחלואים שאתם גרמתם בשנים באחרונות, זה באמת לא מתקבל על הדעת. לכן בעיקרון, בעיקרון, כמובן שאנחנו כולנו בעד הגדלת סל התרופות בכלל, לכל אזרחי מדינת ישראל, ואנחנו, בוודאי המבוגרים יותר, הקשישים – כן, אני חלק מהקבוצה הזו, דרך אגב, יש לי כבוד גדול להיות חלק מהקבוצה הזאת. אז בוודאי שצריך לתמוך בקבוצה הזאת, ויש כל מיני דרכים לתמוך בקבוצה הזאת. אבל שוב, בשישה חודשים, בתקציב – סוף-סוף אחרי שלוש שנים, שנתיים וחצי, שבהן לא היה תקציב, סוף-סוף יש לנו תקציב – אי-אפשר בתקציב הראשון הזה להשיג את כל המטרות, ואנחנו חייבים לעשות סדרי עדיפויות. וכפי שאתם יודעים, חלק מסדרי העדיפויות שהממשלה הזאת קבעה לעצמה – היא קבעה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מנסור עבאס – זה מה שהיא קבעה לעצמה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – לצמצם את הפערים בין אזרחי ישראל, ובפרט בין אזרחי ישראל הערבים לבין יתר אזרחי ישראל, ובנוסף, להתמקד במאבק כנגד הפשיעה ברחוב הערבי. ושוב, אני תמיד אומר "ברחוב הערבי", ואני לא אומר "בחברה הערבית", כי כולנו יודעים שמדובר בקומץ, קומץ קטן. מדובר בקומץ קטן, באמת משולי ערביי ישראל, שהם אלה שפוגעים בראש ובראשונה באזרחי ישראל הערבים, ואחרי זה באזרחי ישראל כולם. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – מתנחלים. בשוליים. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> לכן קל מאוד, קל מאוד, לבוא ולצפות מממשלה – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אם היה מדובר במתנחלים היית אומר שכולם אשמים. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> קל מאוד לבוא ולצפות מממשלה שבאה לתקן כל כך הרבה עוולות, כל כך הרבה אי-שוויון, כל כך הרבה פערים בחברה הישראלית, לצפות שבשישה חודשים, בהוקוס-פוקוס, אנחנו נצליח לעשות מה שאתם הצלחתם להרוס ב-12 שנים. איך אומרים? טיפש אחד זורק אבן לבאר – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> איך היד שלך לא רועדת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת בוסו. חבר הכנסת בוסו, תודה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – ו-200 חכמים לא יצליחו להוציא אותה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, בטוח שלא בעמידה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> אז אני חושב שזה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בטוח שלא בעמידה. גברתי, אני לא אאפשר לך לדבר בעמידה. אני מצטער. לא בעמידה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> זה סיכום ראוי, סיכום ראוי להצעה שלכם. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – פורסמו נתונים – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> תודה רבה, ואנחנו נמשיך לתקן – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> הפערים הם – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> אנחנו נמשיך לתקן, אנחנו נמשיך לתקן את מה שאתם חוללתם והרסתם בהרבה מאוד שנים שבהן הובלתם את מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. ישיב חבר הכנסת כהן, בבקשה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> השר בר לב, אתה לא יכול לשקר ככה. הבוקר ביטוח לאומי הראה: בחצי שנה הפערים בין עניים לעשירים גדלו. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – תחשוב שזה מתנחלים. אתה רק שונא אותנו. אתה רק שונא אותנו. גזען שכמוך, שונא אדם. תתבייש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. << דובר >> אלי כהן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראינו לפני בדיוק דקה נאום מנותק של שר מממשלה מדושנת. אגב, השר עמר בר לב אומר מה אנחנו צריכים לעשות. מדבר על סוגיית הפשיעה, ואומר מה הם עשו בחצי השנה האחרונה. אז אני רוצה לומר לכם מה הם עשו בחצי שנה האחרונה, למה כן היה להם כסף: 53 מיליארד שקלים – אני רוצה לומר לכם למה כן היה לכם כסף: 53 מיליארד שקלים למנסור עבאס היה להם; 2 מיליארד שקלים לכספים קואליציוניים – היה להם כסף; ל-22 שרים נורבגים – גם היה להם כסף; 500 מיליון שקל לאבו מאזן – גם לזה היה כסף; תקציב לחתולים – כמובן שהיה. אבל לקשישים – מה פתאום? אבל הינה, ראינו את השר בר לב, שנהנה מפנסיה צבאית, נהנה ממשכורת של שר, משלמים לו עוד 9 מיליון שקל בנושא של הנורבגי, אבל מהקשישים לא מעניין אותם. אנחנו רואים ממשלה מנותקת, ממשלה מדושנת; במקום ועדת כספים יש לנו ועדת מיסים; ממשלה שבאה לדאוג אך ורק לעצמה, שלא רואה את הציבור, שלא רואה את החלשים, שלא רואה את האנשים, ממטר. אגב, אם יהיו רק שני צדיקים בסדום, שני צדיקים כאן, שיבואו ויגידו: לא, אנחנו נסייע לקשישים; אנחנו יודעים מה זה בשביל אותו קשיש לבוא ולהוציא את ה-24 שקלים שהוא כל כך צריך לטובת הביקור רופא. אבל לא אכפת להם. הם לא נמצאים. זאת היא ממשלת תל אביב-רעננה, מדושנת, מנותקת, שבאה אך ורק לבוא ולפעול עבור – – << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה יש לך נגד רעננה? << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – עצמה; כי זה האופי של הממשלה שלכם, שנמצאת. שים לב שאתה הצבעת על 50 מיליארד שקלים למנסור עבאס; הצבעת על 2 מיליארד שקלים לכספים קואליציוניים; הצבעת על 22 שרים נורבגים; הלכתם לתת 500 מיליון לאבו מאזן; אבל לטובת הקשישים, את אותו כסף קטן – פתאום לזה לא מוצאים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> 12 שנה – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> פתאום לזה אין. אבל אומר לנו השר בר לב, עולה לכאן ולוחש לנו, בקול חלש – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – יש סדר עדיפויות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היית שר הכלכלה, לא? לא היית שר הכלכלה? << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז מה הם סדרי העדיפויות? סדרי העדיפויות – רואים אותם סביב השולחן הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני לא מבין איך שר הכלכלה מטיף – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> שימו לב כמה שרים יש כאן. יש כאן, אגב, במליאה הזאת – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. משפט אחרון. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אם לא יפריעו לי, אני אסיים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה זה קשור? << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זה קשור? שימו לב, אגב, ותראו את הניתוק של הממשלה הזאת. יש כאן 22 שרים נורבגים, שאם רק היו לוקחים את הכסף המיותר – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שלהם, יכולנו לבוא ולתת אותו לקשישים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן, בממשלה הזאת – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אפילו שני צדיקים בסוף. ואתה, שמענו אותך, ועכשיו אתה תצביע – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלי כהן. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – נגד הקשישים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה לא עשית את זה? למה? << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל כשאתה תהיה במרפאה, תתבייש להסתכל להם בעיניים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת כהן, תודה רבה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> תתבייש לך. זאת הממשלה המושחתת והמנותקת ביותר שהייתה במדינת ישראל, ממשלה שרק דואגת לעצמה, עם הכי הרבה שרים נורבגים, עם הכי הרבה כסף קואליציוני – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כמה שרים היו אצלכם? << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – עם הכי הרבה כסף לעבאס – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כמה שרים היו אצלכם? << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – עם הכי כסף שנתנה בנושא הזה לאבו מאזן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תזכיר איזה שר היית? כמה שרים היו אצלכם? << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל סדרי העדיפויות שלכם הם שרים נורבגים. זו ממשלה מושחתת וממשלה מנותקת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן, אני מקווה שאולי יקומו שני צדיקים בסדום ויצביעו בעד. תודה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם בעצמכם קשישים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת, נא לשבת במקום. הצבעה אלקטרונית. חברי הכנסת, נא לשבת. מה קרה? אה, לא עובד. אנחנו נוסיף את קולך, בסדר. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 47 בעד להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 50 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – שירותים ותרופות בסבסוד מלא לאזרחים ותיקים), התשפ"א–2021, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 47, נגד – 50, אין נמנעים. בתוספת אבי מעוז – 48 בעד, 50 נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לא התקבלה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת ולדימיר בליאק << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק המפלגות (תיקון – הגבלת מימון עצמי של נבחרי ציבור), התשפ"ב–2021, של חבר הכנסת דוד אמסלם. בבקשה, נא לעלות לנימוק החוק. סליחה, סליחה, לפני – הודעה אישית לחבר הכנסת בליאק. בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, השר לשעבר כהן, היית שר הכלכלה, לא? היית יו"ר ועדת הרפורמות. לא הספיקו לך השנים כדי לדאוג לקשישים? << קריאה >> אלי כהן (הליכוד): << קריאה >> ואנחנו דאגנו. 85 סעיפים עשינו. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא עשית דבר וחצי דבר. עכשיו נזכרת? עכשיו נזכרת? << קריאה >> אלי כהן (הליכוד): << קריאה >> עכשיו נזכרנו? עשינו – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל מול המחזה המביש שהיה כאן לפני כחצי שעה. אני רוצה לומר לאותו בריון, שקרא ליוליה מלינובסקי פעם אחר פעם שיכורה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> היא אמרה לנו להיכנס לגטאות – – – אמרה לנו להיכנס לגטאות. מה זה הדבר הזה? בושה וחרפה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולאותו גפני שקרא לה "תסתמי את הפה, אנטישמית". << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אתם הגזענים הגדולים. תתבייש לך. תתבייש לך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולשלמה קרעי, שכהרגלו בא לבלבל את המוח – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנא תירגעו. בבקשה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ולהפוך אותנו לאויבי האומה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם נלחמים ביהדות. תתביישו לכם. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לי חדשות בשבילכם: מדינת ישראל הפסיקה לקבל הוראות מהעסקונה החרדית. הפסיקה לקבל הוראות מהעסקונה החרדית. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אתם רוצים את כל המסורתיים במכלאות. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא שכחנו מה כתבת במודיעין, הלו. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם לא מייצגים את היהדות. אין לכם מונופול על היהדות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תתביישו לכם, לא השארתם רגל אחת שלמה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חבר הכנסת קרעי. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> מול הקללות שלכם, מול הצרחות שלכם, מול השנאה שלכם, אנחנו נמשיך להיאבק על מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית; על יהדות מחבקת ומאירת פנים. תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא השארתם לא יהודית ולא דמוקרטית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תספר לנו מה זה יהודית. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מיהו יהודי בשבילך, חבר הכנסת בליאק? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << הצח >> הצעת חוק המפלגות (תיקון – הגבלת מימון עצמי של נבחרי ציבור), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2204/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת דוד אמסלם) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק המפלגות, הצעת החוק של חבר הכנסת דודי אמסלם. בבקשה, אדוני. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> בליאק – – – תתבייש. פחדן. לגטו היא שלחה אותנו. תהיה אמיץ. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא שומע. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לא שומע – – – אתה לא שומע – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> ברוסיה נהגו – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, עד עשר דקות. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> רק שנייה. פרוש, תן לי רק להתקדם. לפי הצעת החוק – שתי נקודות שאני רוצה להגדיר. רציתי לשאול: 1. הייתי שמח לשמוע ממלינובסקי מה הגדרתה ליהודי. עד עכשיו לא שמעתי. מדברים יהודים, יהודים, לא הבנו מה זה יהודי. אז היינו שמחים לקבל מבית מדרשו של ליברמן הגדרה מה זה יהודי. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> בגטו. בגטו, יהודי. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות ה תורה): << קריאה >> מי שהאבא היה יהודי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> דבר שני, אני רוצה רק לומר לעם ישראל שצופה בנו: לפי כלי התקשורת אני הבנתי – פרוש, אתה מפריע לי – לפי כלי התקשורת הבנתי שרע"מ הגיעו לאיזושהי הסכמה עם קק"ל לא לבצע נטיעות בט"ו בשבט. רבותיי, תבינו מה עשינו, לאן הגענו עם ההזויים, עם המפלצת שהקמנו פה, הממשלה הזאת. עוד מעט גם נטיעות ט"ו בשבט לא יהיו. למה? מנסור עבאס רוצה שהשטחים האלה יישארו לבדואים. למה לעשות נטיעות על מנת להחזיק בקרקע? חבר'ה, תתביישו. כל יום אתם מפילים עוד חומה במדינת ישראל. עוד יום, ואתם מפרקים עוד רצועה. עכשיו אני רוצה לעבור להצעת החוק. רבותיי, בזמנו – אתם מכירים את השופטת מרים בן פורת? היא אמרה ששלטון לא קונים בכסף, אדון הנגבי, לא קונים בכסף. כשאתה רוצה להיבחר לכנסת, אתה בא, מציע את מרכולתך, את היכולות, את האידיאולוגיה שלך, את העבודה, לא את חשבון הבנק שלך. זה לא פרמטר. זה לא חשוב. זה אסור. בגלל שלקנות אפשר הכול. דרך אגב, גם ארגוני פשיעה קונים הרבה דברים בכסף, הרבה חיילים. כסף לא במשחק, בפוליטיקה. מי שבאמת איש הגון וישר, לא יכול להצביע נגד החוק הזה. מי שמצביע נגדו הוא איש מושחת בבסיס – לא משנה כרגע מה הסיפור שהוא מספר. בגלל שמה אני מבקש? שהכול יהיה בהגינות, ביושר; שהאנשים יבואו ויצביעו וירוצו מול קהל בוחריהם, וישכנעו אותו למה מגיע להם להיבחר לכנסת. בוודאי לא לקנות אנשים בכסף. זאת לא המשימה. אני רוצה להגיד לכם יותר מזה: גם המחוקק הישראלי יודע שזה כך. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> לקנות אנשים בכסף זה שוחד. לקנות אנשים בכסף זה שוחד. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> רק שנייה. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> לקנות אנשים בכסף זה אסור. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> זה כבר אסור היום. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. אתם, אין לכם פריימריז, אז לכן עזוב, עזוב. תתעסק בסוסים. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> אז החוק שלך הוא טוב? תגיד את האמת. תגיד את האמת. אל תשקר. החוק שלך נגד בן אדם אחד. נגד בן אדם אחד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, סגן השר. תודה, סגן השר. סגן השר קארה, תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> תן לי לדבר. דרך אגב, אין לי מושג למה ברקת ניכס את החוק לעצמו, כאילו, לכאורה, אין אנשים אחרים שאין להם כסף. מישהו דיבר על מיליארדים? 100,000 שקל זה לא כסף? 200,000 שקל זה לא כסף? אין לי מושג איך הבן אדם ניכס לעצמו את האירוע, כאילו הוא הבן אדם היחיד במדינת ישראל שיש לו מזומנים. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הרי אני לא טענתי כמה תשקיע. יש אחד – הוא מפריע לי, אני מבקש. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> תטיף למישהו אחר – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, סגן השר. << קריאה >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקש מהגאון מווילנה, זה לא נוגע אליך. מר אורווה, לא נוגע אליך. אתה קודם כול תצביע פעם אחת, אחרי זה נדבר. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> כל הזמן לדאוג לחברים שלך לפנסיה. לחברים שלך לפנסיה על חשבון הציבור. תגיד את האמת. עומד, צועק – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סגן השר קארה, סגן השר קארה, סגן השר קארה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יכול להסביר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סגן השר קארה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – – את השעון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תעצור את השעון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אל תיתן לי הוראות. << קריאה >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סגן השר קארה, חבר הכנסת כלפון, תודה רבה. קריאת ביניים אחת זה בסדר, לא נאום מהמקום. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו, אני רוצה לומר: רבותיי, עם ישראל, העיקרון הזה גם היום הוא בחוק. מדוע? בגלל שאם אין משמעות לכסף, אז למה יש מגבלת כסף? למה יש בשלושה חודשים מגבלת כסף? הרי לכאורה אם הכול מותר, אז בואו נעשה את הכול מותר. לא הבנתי למה יש מגבלה כלשהי. סימן שהאנשים מבינים שהכסף הוא לא פקטור במערכת הפוליטית. לכן, אני הגשתי את חוק הפריימריז בכנסת הקודמת, והיו אנשים שהתנגדו לחוק, מסיבותיהם שלהם, בוודאי לא בגלל הגינות. זאת לא הייתה הסיבה. ומה עשינו? אני טענתי: אני לא רוצה תרומה מאף אחד. שהמדינה תממן את זה. אנחנו לא רוצים לגעת בכסף חיצוני – לא שלנו ולא של מישהו אחר. כולנו כאן שווים בהתמודדות. הקול שלנו, דרך אגב, גם הוא שווה. לכן באה המדינה ואמרה: רבותיי, יש מגבלה, גם בהוצאה בפריימריז. 320,000 שקל זה אצלנו בליכוד – חבר הכנסת שטייניץ, אתה מפריע לי, יובל, תקשיב. עכשיו, הרי מי שלא מבין עניין, כמו מנדלבליט, חושב שהפריימריז מתחילים בשלושה חודשים האחרונים. מי שהגיע לשלושה חודשים האחרונים ולא עשה עבודה, כבר לא ייבחר. הפריימריז מתחילים מהיום הראשון שלך בכנסת. ואם אתה מפזר עשרות מיליוני שקלים, ועוד מעט מיליוני – אתה קונה מדינה. אתם יודעים שבעוד חמש, שבע, עשר שנים יישבו כאן 100 מיליארדרים. למה לא? או הם או בניהם או נשותיהם, והם יחוקקו חוקים לטובתם, כדי שהפערים והעבדים ימשיכו לעבוד עם שכר מינימום ופחות מכך. אז לכן, כשאני הבאתי את הצעת החוק הזו, אני חשבתי שמיותר להסביר בכלל. לא דיברתי עם אף אחד. היה נראה לי הגיוני וברור לכל מי שיש טיפ טיפה, יש לו קצת היגיון במוחו וקצת יושר – לא צריך להיות צדיק, קצת ישר. אתם יודעים מה? אתה לא צריך אפילו להיות ישר, רק לא עקום. לא רציתי לדבר עם אף בן אדם בכלל. למה שאני אדבר? פתאום הסתבר לי שיש פה בן אדם, שכבר ארבעה חודשים עוסק רק בזה. בשום דבר אחר. מדבר עם כל אחד, משגע אותו, משקר לו, אומר לו: תשמע, אם מחר אתה תזמין כוס קפה, תצטרך לדווח למבקר המדינה, כל מיני בלופים טיפשיים, שטותיים, שאפילו ילד בכיתה ג' לא אוכל אותם. למה? בגלל שזה חשוב לו. חשוב לו הפרמטר של הכסף, חשובה הנוסחה. אם אתה תוציא את הכסף מהנוסחה, כנראה הבן-אדם גם לא יהיה פה. לכן אני חושב, רבותיי, אין חוק יותר צודק מהחוק הזה. אין דבר יותר הגון מהחוק הזה. כולכם יודעים את זה. כולם פה יודעים את זה, כולל אלה שיצביעו נגד החוק. הם יודעים את האמת. אבל לא מתאים להם, כל אחד מסיבתו. בוודאי לא יושר והגינות. זה בוודאי לא. כל אחד יטען משהו אחר: תראה, זה לא הזמן, אני לא רוצה, לא נעים. לא נעים ממי? אנחנו מדברים על כנסת ישראל. אנחנו מדברים על עם ישראל. על מי אנחנו מדברים, על פלוני או אלמוני? מניין הוא בכלל נטל לעצמו את הסיפור שזה הוא, כפי שאמרתי? הרי אנחנו מדברים על תקרת הוצאה, היא לא קשורה כרגע. יש אחד שיכול להוציא מעל התקרה חצי מיליון שקל. יש לו בבית. יש אחד 200,000, ויש אחד 100 מיליון. אז מה? רק ההוא של ה-100 מיליון זה נגדו? פתאום הוא החליט שזה נגדו? למה זה לא נגדי? למה זה לא נגדך, צחי? למה זה לא נגדך, יובל? כל אחד יכול לקושש עוד כמה עשרות אלפי שקלים מכיסו הפרטי, ולהביא אותם לפריימריז. אבל יש תקרה. וההגינות שלנו אומרת שכולנו נמצאים באותו מסלול, ואנחנו מתחילים ביריית פתיחה יחד. אני שומע איזו דמגוגיה ממאן דהוא שאומר: תראו, אבל ממילא אנשים לא שווים, ויש כאלה שלא יודעים – רבותיי, הרי לפי שיטתכם למה שלא נחלק צ'קים עכשיו לאזרחי מדינת ישראל? לא הבנתי. יש חוק כזה, שאוסר על מישהו לקום בבוקר ולהתחיל עכשיו לשלוח צ'קים, לכל אחד 2,000 שקל, למה לא? קח, אחי, מחלקים כסף. זה לא בשביל הפריימריז, חס ושלום. אני לא אעשה את זה בשלושה חודשים האחרונים, אני אעשה את זה בארבע שנים. ואחרי זה יש לי עוד ארבע שנים. אני אחלק 200 מיליון שקל, כל אזרח יקבל פתאום הפתעה, לא מאראלה של מפעל הפיס, ממישהו שהוא מיליארדר. רבותיי, זו בושה וחרפה לכל אחד פה שלא מצביע. החוק הזה לא בשבילי. אני לא הגשתי אותו בשבילי. אין לי אספירציות להיות פעם ראש ממשלה או משהו. זה לא זה. אני מבין שיש פה אנשים לא הגונים בפוליטיקה, ופה בכנסת. אנשים לא ישרים, שמה שמעניין אותם הוא הכול חוץ מהיושר. ולכן אני התפוצצתי והחלטתי: חבר'ה, הגיע הזמן לעצור את זה. הגיע הזמן להביא את הפוליטיקה הישראלית למקום הרבה יותר ישר, הרבה יותר הגון. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הרבה יותר הגון. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> קארה, אני מרשה לך לפצח גרעינים. אני מרשה לך לפצח גרעינים, וגם לשקול כמה שאתה רוצה. בין כה וכה זה לא עוזר, מה תעשה? ותביא גם את הסוס שלך לפה, בסדר? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> תשאל מי משלם לו, מי משלם לו. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תדאג. אנחנו עוד נבחר את הסוס שלך לסנאט, כן? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חבר הכנסת קארה. תודה, תודה רבה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן, אני רוצה – אנחנו, מבחינתנו יש לנו תקרת הוצאה של 300 – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יום טוב, גם אתה מהמיליונרים? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ג'וב טוב, קיבלת 40,000 שקל על חשבון מדינת ישראל סתם, אז אל תפריע. לא בשביל זה הביאו אותך לפה. אתה לא נבחרת, אבל אל תפריע לי לדבר. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים, בבקשה. סגן השר קארה. סגן השר קארה, די. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> די, זה מפריע לנו. איתן, תוציא אותו, באמת. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבין, הכול בסדר. רק תראו, הינה. קארה, אתה הרי מפריע פה בערך 20 דקות. אני מקווה שבהצבעה הזאת לא תצביע פעמיים. תזכור, מצביעים באצבע אחת וישר, לא ככה. בסדר? << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן אני רוצה לסכם. דרך אגב, תאכל גם בוטנים. נביא לך גם קצת בוטנים לפה, כדי שתאכל. ואת הסוס שלך נשים בפרסה. לגופו של עניין אני רוצה לדבר עם החברים שלי. רבותיי, יש לנו 320,000 שקל שהמדינה מעמידה לרשותנו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מר לוי, תסתכל רגע מהצד איך זה קורה פה. לא, אני רק עונה לו. שים את המשקפיים כי בלי המשקפיים לא רואים את הצד הזה. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אביר קארה, אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה. אתה בקריאה השנייה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> די. איתן, אנחנו לא יכולים, באמת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תוציא אותו כבר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אל תיתן לי הוראות. אל תיתנו לי הוראות. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר יותר מזה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – לא שומעים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> פתאום את לא שומעת? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> לא. לא שומעים. לא שומעים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר: לנו, המדינה מעמידה לרשותנו 320,000 שקל. דרך אגב, היא מעמידה את זה לרשותנו בשלושת החודשים האחרונים; גם אם נרצה לפני כן – אין. לכן, כפי שאמרתי, מי שהוא איש הגון וישר וחרד למדינת ישראל ולפרלמנט הישראלי – שלא יישבו כאן 100 אוליגרכים, שזה בערך מה שקורה בברית המועצות או ברוסיה היום – ואין לו איזה תחנת טלוויזיה שלו, אז זה הזמן לבוא ולקדם את החוק הזה. אני לא עשיתי לבית אבי בעניין הזה; לא מעניין אותי אני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני עושה את זה בשביל כל עם ישראל וכולכם ביחד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. תודה, חבר הכנסת אמסלם. << הצח >> הצעת חוק המפלגות (תיקון – הגבלת מימון עצמי של נבחרי ציבור), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2608/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת שרן השכל) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הצעת חוק נוספת שהוצמדה להצעת חוק זו – של חברת הכנסת שרן השכל, שמספרה 2608. בבקשה, אני מזמין את חברת הכנסת השכל להציג את הצעת החוק. חברת הכנסת שרן השכל, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, חוק המפלגות, בין שאר הדברים שהוא נועד להסדיר, מבקש להבטיח שוויון, יושרה ומניעת קניית שלטון בכסף בכל הנוגע לשימוש בכספים במערכת הפוליטית. בפן האחד, המטרה של החוק היא למנוע השפעת כספים על שיקול הדעת של נבחרי הציבור ולמנוע יצירת תלות פוליטית מוגזמת בהון – מה שזכה אצלנו לצירוף המילים הפופולרי "הון-שלטון". בפן השני, החוק נועד להבטיח שלא תהיה השפעה של כספים על תהליכים פוליטיים ושהמעורבות של הון בתהליכים פוליטיים לא תקנה לבעלי הון יתרון מובנה במערכת הפוליטית. תאר לך מצב, אדוני היושב-ראש, שרק אנשים עשירים היו יכולים להיבחר לכנסת – אנחנו רואים את המצב כרגע בארצות הברית. מי היה משמיע את קולם של העניים? תאר לך שככל שיש למועמד יותר כסף, יש לו יותר סיכוי ואפשרות להיבחר. האם זה יאפשר ייצוג אמיתי? דמוקרטי? התוצאה של זה תהיה שבפועל לא תתקיים זכות שווה להשתתפות במשחק הפוליטי. החוק המוגש לאישור הכנסת הוגש גם בעבר, בכנסת העשרים-ושלוש, וגם אז אני הייתי חתומה עליו, ביחד עם חבר הכנסת מיקי לוי וחברת הכנסת לשעבר אסנת מארק מהליכוד. ראשית, נחיצותו של החוק נובעת משום שעד היום אין הסדרה ממצה ורצינית למקרים שבהם מועמד יכול להשתלט על מערכת פוליטית, על מפלגה, על תהליכים פוליטיים, בזכות הונו האישי או הון של מקרוביו. שנית, לצד עקרון השוויון, החוק המוצע הוא גם צעד חשוב בהגברת האמון של הציבור במערכת הפוליטית, צעד חשוב במניעת שחיתות וצעד מתבקש של שקיפות. הצעת החוק הזאת מבקשת לקבוע תקרת הוצאות של 100,000 שקלים חדשים בשנה שנבחר הציבור ובני משפחתו, יחד, יוכלו לתרום מכיסם לצורך פעילות פוליטית שגרתית, נוסף לסכום הניתן לכל חבר כנסת לצורך הקשר עם הציבור. עוד מבקשת הצעת החוק לקבוע שנבחר ציבור יהיה חייב לדווח על סכום התרומה ומטרת התרומה לחשב הכנסת. החוק מבקש לקבוע גם סנקציות פליליות לנבחר ציבור שיפר את החוק, כדי להוות תמרור אזהרה, להגביר את השקיפות ולמנוע שחיתות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, הדמוקרטיה הישראלית היום בנויה על הסדרים וחוקים שחלקם בני למעלה מ-70 שנה. ההתנהלות הפוליטית של חברי הכנסת היום אינה דומה לזו של שנות התשעים של המאה הקודמת. תפקידנו כחברות וחברי כנסת הוא לראות את מה שצריך לתקן ולהציב אדנים שעליהם תמשיך הדמוקרטיה הישראלית לבנות את עצמה בשקיפות, בהגינות, במינהל תקין ובשוויון של זכות הציבור לבחור ולהיבחר. החוק הזה הוא צעד חשוב בנושא, ואני מבקשת מהכנסת לאשר אותו. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שרן השכל. ישיב בשם הממשלה שר המשפטים. אתה מוותר? ביקש להתנגד להצעת החוק חבר הכנסת אוריאל בוסו. אוריאל בוסו – אינו נוכח. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 58 נמנעים – 1 ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק המפלגות (תיקון – הגבלת מימון עצמי של נבחרי ציבור), התשפ"ב–2021, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 16 בעד, 58 נגד, נמנע אחד. אני קובע כי הצעת חוק המפלגות (תיקון – הגבלת מימון עצמי של נבחרי ציבור), התשפ"ב–2021, של חבר הכנסת דוד אמסלם לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק המפלגות (תיקון – הגבלת מימון עצמי של נבחרי ציבור), התשפ"ב–2021, של חברת הכנסת שרן השכל. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 64 נגד – 17 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המפלגות (תיקון – הגבלת מימון עצמי של נבחרי ציבור), התשפ"ב–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 64, נגד – 17, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה ותעבור להמשך דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדת הכספים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כספים? זה יעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. << הצח >> הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – גביית תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/820/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – גביית תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו), התשפ"א–2021, של חברי הכנסת משה ארבל וינון אזולאי. ינמק את הצעת החוק חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה. חברי הכנסת, אנא שמרו על השקט. תאפשרו לדובר להציג את הצעת החוק שלו בצורה מכובדת. חבר הכנסת אורבך, קושניר. סדרנים, נא לפזר שם את ההתקהלות. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חברים חברי הכנסת, לפני שאציג את הצעת החוק, אני מזועזע ואני פונה אליך, חבר הכנסת מיכאל ביטון: אתה, כיליד הנגב, כתושב הנגב, יודע על בשרך מה המשמעות של הילולה דצדיקיא, רבי ישראל אבוחצירא, הבבא סאלי, זכר צדיק וקדוש לברכה, אתה, שישבת על הברכיים שלו כשהיית ילד וקיבלת את ברכתו של בבא סאלי. הממשלה הזו, מתוך אטימות ומתוך רוע, לא מסיבה אחרת, מחליטה למחוק זהויות – למחוק זהויות של רבבות עמך בית ישראל, מסורתיים, חובשי כיפות שקופות, דתיים, אברכים, שרוצים להגיע להתפלל, וההילולה של הצדיק – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יהיה פתרון. חייב להיות. אנחנו ננסה לעזור. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> כבר, עוד הלילה נטפל בזה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> איזה פתרון? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> נפעל הלילה. הלילה עוד צעיר. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> בפרוטוקול יירשם שיושבת-ראש הוועדה לביטחון הפנים מתחייבת למצוא עוד הלילה פתרון לעניין הילולת הבבא סאלי. אני מזועזע, כי הדברים הללו לא נעשו בשום מקום אחר. יש קבוצת אוכלוסייה ספציפית שקל לתפוס אותה, קל למחוק לה את הזהות וקל למחוק לה את הסיפור, והיא בדרך כלל קבוצה מוחלשת ופריפריאלית. ההילולה הזאת לא כזאת חשובה. בטיחות הציבור היא ערך עליון – ונשמרתם מאוד לנפשותיכם – ולא נוותר על בטיחות, אבל יחד עם זאת, גם לספר את הסיפור, להעביר את המורשת מדור לדור, מאב לבן. זכותו של הצדיק תגן בעד כל יושבי הבית הזה. מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – גביית תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו). הצעת החוק הזו הייתה עוד בזמן הממשלה הקודמת וממשלת המעבר, על פי פנייתו של ראש ההוצאה לפועל הקודם, שביקש ממני לקדם אותה, מכיוון שהוא ראה בעיניו תופעה שבה אזרחים רבים נכנסים להיות חייבי הוצאה לפועל מסיבה פשוטה, טכנית: מגיע חוב לתשלום, מדביקים אותו עם מגנט למקרר במקרה הטוב, ושוכחים, לא מטפלים בו, ואז הוא צובר ריביות וריביות נשך. התופעה הקשה הזאת היא לא בגלל חוסר רצון לשלם או חוסר יכולת – חוסר תשומת לב. מטרת הצעת החוק היא לקדם בדיוק את הנושא הזה ולבוא לעזרתם של אזרחים ישראלים רבים שמקבלים דוח או תשלום חוב אחר ולא משלמים אותו בזמן בגלל מגוון סיבות, הרבה פעמים בשל סיבות שקשורות בהתנהגות, כפי שאמרתי. הצורך בבחינת נסיבות היווצרות החוב, בשל קשיים כספיים לשלם, משום ששכחו, ולעיתים – ואת זה כולנו מכירים – חלק מן האשמה נופלת גם על כתפי הרשות, שלא וידאה שהעבירה את הודעת התשלום לכתובת הנכונה, שאיחרה בהגשתה, שלא קלטה תשלום שהועבר בזמן. בסופו של דבר התוצאה היא זהה: תוספת ריבית פיגורים, שמקשה על החייב עוד יותר בתשלום החוב, גדלה ומתנפחת עם הזמן, ועלולה לסבך אותו ואת משפחתו בתסבוכת כלכלית. אני מציע דבר פשוט: לתת למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות לעשות בדיוק את הדבר הזה – לבצע את גביית התשלום בעד החוב בצורה אקטיבית; לא רק להמתין לחייב שיתעורר, אלא בנסיבות מסוימות מאוד, ובסייגים שנקבעו בהצעת החוק – אפשר גם לקבוע אותם בתקנות – לגבות את התשלום ישירות מחשבון הבנק של החייב, אם כבר הגיע המועד האחרון לתשלום וטרם שולם ולא התקבלה כל הודעת סירוב מצד החייב שהוא לא מעוניין בכך. גם אם תהיה ביקורת שהחוק הוא פטרנליסטי במידה מסוימת – אני מסכים. חובת הפרשה לפנסיה גם היא כזאת; ביטוח חובה לרכב גם הוא כזה. גם בחוק הזה יש מידה מסוימת של פטרנליסטיות. תפקידה של המדינה הוא לשקול את השיקולים המתאימים, ובמידת הצורך לקבל למען אזרחיה החלטות שמגבילות במידת מה את האוטונומיה שלהם לטובת הטוב הכללי, האינטרסים של הציבור הכללי, וגם למען אותו אדם, אותו פרט, שבשל פערי ידע והבנה עלול לקבל החלטות שיצטער עליהן אחר כך. חייבים שמצויים במצב כלכלי קשה נכנסים לבורות פיננסיים יותר ויותר, ללא סיבה, רק משום שלא שילמו בזמן את החוב. לא מדובר בבחירה ערכית; מדובר בשגיאה שנובעת מחוסר תשומת לב, מחוסר הבנה ומתמימות. אם הגישו ערעור או הגישו בקשה להישפט, המצב שונה, כמובן, אבל כאשר החוב עומד בעינו, המדינה צריכה ללכת לקראת החייבים ולמנוע מהם את ההידרדרות של ריבית פיגורים וריבית נשך. כדי שלא לרדת יתר על המידה ולהיכנס לכיסו של האזרח ולחשבון הבנק שלו ולא לפגוע בזכות הקניין להחליט כיצד להוציא את כספו, הצעת החוק מבקשת שההסדר יחול רק על תשלומים עד גובה 2,000 ש"ח, מתוך מטרה לאזן בין תכליות החוק לבין האוטונומיה של הפרט והזכות לקניין. יחד עם זאת, גם אז המדינה תבצע את הגבייה בפריסת תשלומים – תאפשר לו לא לשלם את החוב הקטן הזה בבת אחת אלא תפרוס לו לארבעה תשלומים בלי ריבית והצמדה. הכול – מתוך מטרה אחת: להכניס כמה שפחות אזרחים לשערי ההוצאה לפועל. החוויה האישית שלי, כמי שהיה מתמחה ברשות האכיפה והגבייה, עוד בהקמת הרשות בבית המשפט השלום ברמלה – לראות את אותם אנשים שהעוני אצלם לא היה גזרת גורל, העוני אצלם היה כישלון של המערכת; לראות את האבא ואת הבן ואת הנכד מאותה משפחה מגיעים עם צו הבאה בפני רשם ההוצאה לפועל. לא מדובר בגזרת שמיים, מדובר בכלים שהמערכות לא השכילו לקדם ולהשתנות ולצאת מאזור הנוחות כדי לצמצם פערים ולמנוע מכמה שיותר אנשים להיכנס למעגל העוני. אני מאוד מקווה שחברי הכנסת כולם, קואליציה ואופוזיציה, יתמכו בחוק החשוב הזה, יניחו לשיקולים של מחויבות כזאת או אחרת או של אגו וקרדיט ויעדיפו את האינטרסים של חייבי ההוצאה לפועל והחלשים ביותר בחברה, שמשוועים לפתרון לבעיה הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. שר המשפטים ישיב, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, על הצעת החוק הזאת שהציג חבר הכנסת ארבל אפשר לומר שכוונותיה רצויות, אבל היא עצמה אינה רצויה ואינה נכונה. אסביר מדוע. הצעת החוק כוללת מנגנון גבייה פוגעני, חסר תקדים, שמעורר קשיים משפטיים משמעותיים אם חלילה תאושר. מוצע בהצעת החוק להסמיך את המרכז לגביית קנסות לשלוח את ידו ישירות לחשבון הבנק של אדם שיש לו חוב שהוא בסך הכול לא חוב גדול, חוב של עד 2,000 שקלים, עוד לפני שחלף המועד לתשלום החוב, כדי לקחת את כספו ולשלם קנסות, אגרות והוצאות. עוד מוצע שהסמכות הזאת תהיה על בסיס הסכמה שבשתיקה של החייב. כלומר, די שנשלחה הודעה לאדם שמיידעת אותו כי בכוונת המדינה לעשות כן, ואם הוא לא סירב באופן פוזיטיבי, די בכך כדי לראות בזה הסכמה. אני מניח – אני גם מכיר את תפיסת העולם החברתית של המציע – אני מניח שהכוונה הייתה לחסוך את ריבית הפיגורים מחייבים שנמנעים מלשלם את החוב שהוטל עליהם בשל קשיים כספיים, או הצורך בבחינת היווצרות החוב, או סיבות אחרות, ולסייע, אולי, לחייבים שהם שכחנים. אבל ההצעה הזאת בעצם פוגעת באוטונומיה הקניינית של הפרט, כי למעשה, מה מוצע פה? לאפשר למדינה לגבות חובות לפני שניתנה לחייב מלוא ההזדמנות לשלם אותם בעצמו. נכון, חובה על אדם לשלם קנס במועד שנקבע לו, אבל התוצאה של בחירתו שלא לשלמו במועד צריכה להיות מידתית, וצריך להפעיל אותה רק לאחר חלוף המועד. יש מצבים שבהם הקשיים הכלכליים של החייבים כל כך משמעותיים, שבחירתם לדחות את התשלום עשויה להיות רציונלית, גם כשמדובר בתשלום קנסות, למשל, אדם שנדרש לו כסף זמין לטובת צרכיו היום-יומיים, ולכן אינו מסוגל באותה העת לשלם את החוב במועד. גם אם יש מקרים מסוימים שבהם התשלום המאוחר נובע משכחה או מדחיינות, התכלית של הגברת היקפי הגבייה במקרים הללו מקשה להצדיק את מתן הסמכות למדינה לשלוח ידה ישירות לכיסו של החייב. למעלה מכך, קיימים אמצעים אחרים שאינם פוגעניים וביכולתם לתת מענה, כמו קידום אמצעים של הגברת מודעות והסברה בכל הנוגע לתשלום החוב. דבר נוסף – בהצעת החוק יש גם פגיעה בפרטיותו של החייב. מוצע להסמיך את המרכז לגביית קנסות לדרוש מידע מתאגיד בנקאי על פרטי חשבון הבנק של חייב שטרם חלף המועד לתשלום חובו, וספק אם תכלית החוק מצדיקה את השימוש בסמכות הזאת, וספק אם אין אמצעים שפגיעתם פחותה לעניין זה. אני הייתי מציע לחבר הכנסת ארבל לוותר על ההצעה הזאת. אנחנו הולכים לטפל בכל נושא ריבית הפיגורים ולהפחית את כל ריבית הפיגורים. יצא בנושא הזה תזכיר חוק משותף שלי ושל שר האוצר. אני חושב שאני מזהה את הכוונה. הכוונה טובה, אבל הכוחות שהצעת החוק נותנת למדינה מול החייבים הם לפי דעתי מופרזים ולא נכונים. לכן, אני מציע לכנסת לדחות את הצעת החוק בקריאה הטרומית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בבקשה, אתה אחד המציעים? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לפתוח – קיבלנו עכשיו זימון לוועדת הכספים על חשבון הצעות לסדר-היום לצורך הצבעה על רוויזיות. אתמול היושב-ראש התלונן, ובצדק – הוא אמר שלא יכול להיות שנחזיק פה את כולם על שמית בשעת בוקר כשאף אחד לא היה. עכשיו הולכים להחזיק את הצוות של ועדת הכספים עד 22:00 בשביל כמה רוויזיות, כשאפשר לעשות את זה מחר, כשמתחילים את הדיונים, ולסיים את הכול, רוויזיות אחדות – אפשר לעשות את זה ב-09:00. אין שום סיבה להחזיק את עובדי ועדת הכספים, שהכנסת תשלם על כך ותעשה הכול, בשביל כמה רוויזיות. זה כל הסיפור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה במקום לבוא מחר. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מגיעים מחר, יש פניות מחר. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> יש גם הצעות לסדר-היום של חבר ועדת הכספים אופיר כץ. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מייד יפסיקו את הדיון. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אוקיי, תבדקו את העניין הזה, כי חבל סתם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תגיד עוד פעם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא מעניין, העובדות לא מעניינות. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני הסברתי לכולם שלהחזיק את כל צוות ועדת הכספים בשביל כמה רוויזיות עד 22:00, כשמחר גם כך הוועדה מתכנסת בשביל פניות – אין שום סיבה להחזיק את האנשים הללו, עובדי הכנסת, שצריכים לעשות את זה. לגבי הצעות החוק של משה ארבל ושלי, יישר כוח למשה ארבל על הצעת החוק, שהיא הצעה טובה, אבל מה אתה מצפה, שישמעו פה את קולם של החלשים? את הזעקה שלהם? את מה, את המדינה היהודית שלנו הם הורסים. תסתכל מה עושים בשבוע הבא, בבבא סאלי, שאנחנו שנים נלחמים. גם בתקופות קשות היו מביאים תקציבים בשביל זה. השר אריה דרעי היה הופך את העולם בשביל לעשות את ההילולה הזאת. מה קורה עכשיו? את הסילבסטר יעשו לך בחוצות בלי הגבלות ובלי כלום; מגיע הבבא סאלי – פתאום הגבלות, פתאום יש קורונה, פתאום בנט יודע מה זה, הקורונה פתאום קיימת. מה קרה? בסילבסטר אין נדבקים, אין חולים, אבל כשיש לך בבא סאלי, פתאום יש חולים, יש נדבקים. אם הייתה לכם טיפת אמונה במדינה היהודית הייתם יודעים שבמקומות האלה באים להתפלל. עם ישראל חי בזכות האמונה התמימה. הוא לא חי בזכות כל מיני אנשים שחושבים שהם מנהיגים את העולם, לא בזכות השר שרוצה לגייר במאסות ולא בזכות אותם אלו שחושבים שהם כל אחד ראש ממשלה בפני עצמו. עם ישראל חי וקיים בזכות האמונה היהודית. בממשלה הזאת יש ראש ממשלה שכביכול קורא לעצמו יהודי, שומר תורה ומצוות, והוא שרומס את התורה והמצוות. השר לשירותי דת – במקום שהוא יעמוד על המשמר, הוא שרומס את היהדות. אבל אל תדאגו, אנחנו נתפלל בקברו של בבא סאלי, ובעזרת השם זכותו תגן על כל עם ישראל, ותגן עלינו כך שבעזרת השם הממשלה הרעה הזאת תעבור מן העולם, וסוף-סוף נחזור למקום שהיהדות צריכה להיות בו. היהדות – אין לה זרמים; יש יהדות אחת, היא תורה מסיני. עליה נילחם ועליה נמסור את נפשנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רוזין, בבקשה. האופוזיציה הגישה בקשה להצבעה שמית. סגנית מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – נגד אחמד טיבי – בעד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – אינו נוכח אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נא לקרוא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד דוד ביטן – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח ניר ברקת – בעד מאי גולן – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – נגד בועז טופורובסקי – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח אלי כהן – בעד עופר כסיף – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת אביר קארה – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת יובל שטייניץ – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש מי מחברי הכנסת שנוכח במליאה ולא קראו בשמו? הסתיימה ההצבעה. בבקשה לסכם. בעד – 49, נגד – 53. לפיכך, הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות לא עברה. אנחנו ממשיכים בסדר-היום. החוק הבא – הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת איתמר בן גביר, בבקשה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הודעה לסגנית מזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 229 – הוראת שעה) (דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית), התשפ"ב–2021, של חברי הכנסת חוה אתי עטייה, איתן גינזבורג, אפרת רייטן מרום וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 145) (השחתת פני מקרקעין במטרה להדיר נשים), התשפ"ב–2021, של חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, יבגני סובה ואלכס קושניר. עוד הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 136), התשפ"ב–2021, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. כמו כן הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת החוקה, חוק ומשפט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יריב לוין, שמחה רוטמן וגבי לסקי בנושא: תחקיר התוכנית "זמן אמת" בכאן 11 בנושא הנהלת בתי המשפט. עוד אודיעכם כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת, חבר הכנסת אלי כהן הודיע כי הוא חוזר בו מהצעת חוק התחרות הכלכלית (תיקון – הכרזה על קיום מונופולין ואיסור על מחיר מופרז וטורפני), התשפ"ב–2021, שמספרה פ/2760/24. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – חסינות בפני דין פלילי של חברי הכנסת המכהנים כחברי הממשלה), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1294/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת איתמר בן גביר, עשר דקות. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, את ההצעה הזאת הגשתי ממש בחודש הראשון, כשנכנסתי לכנסת, והיא באה לעשות צדק היסטורי, אבל אי-אפשר להתעלם מההקשר האקטואלי. אנחנו הרי עוקבים אחרי משפטו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, ורואים היטב – שומעים את הקולות, שומעים את העדויות, שומעים את אותו ניר חפץ שבא ואומר: שמו אותי בכלוב כמו של קופים; אסירים שנראו עזתים; צעקו: נתניהו; סחטו אותי, פגעו בי, דרכו לי על כל מיני יבלות – העיקר שאני אודה ואספר. אגב, חשוב לי לומר לכם, חבריי חברי הכנסת, שזה לא מקרה ראשון. זה לא מקרה ראשון. אני עצמי ייצגתי נער קטין, ילד בן 16, שכדי שיודה בכל מיני עבירות, הכניסו אותו – ביימו לו איזשהו בית כלא, הפקה גדולה, הכניסו אותו לאותו בית כלא דמיוני והרעיבו אותו. הרעיבו אותו. זה היה יום צום, ובמוצאי הצום הילד בא לאכול, ילד בן 16, ולוקחים ממנו את האוכל. אני שואל את המדובב, שדובב אותו, שעשה את התרגילים האלה: למה? למה לקחתם ממנו את האוכל, מילד בן 16? אומר לי אותו מדובב: לא חשבתי על המשמעות, לא חשבתי על ההשלכות. יום למוחרת הילד עוד פעם בא לאכול, ושוב לוקחים ממנו את האוכל. איך אפשר לעשות דבר כזה? איך אפשר להפעיל לחץ על עצור כדי שיודה במשהו שהוא לא עשה? ואולי השיא באותו משפט היה כשהגיע מס' 3 בשירות הביטחון הכללי, ואני אומר לו: תגיד לי, נתתם לילד זכויות אזרח? הוא אומר לי: בוודאי. נתתם לו להניח תפילין? הרב גפני, תשמע, זה חשוב. אני אומר לו: נתתם לו להניח תפילין? הוא אומר לי: בוודאי שנתנו לו להניח תפילין. אני אומר לו: תסתכל שנייה על היום. הוא מסתכל על היום ואומר לי: מה הבעיה? אני אומר לו: שבת. הוא אומר לי, מס' 3 שם: מה הבעיה בשבת? אומרת לו השופטת: אני חושבת שבשבת הם לא מניחים תפילין. הוא אובר-חוכם, אומר: עו"ד בן גביר – הייתי אז עורך דין – עכשיו נזכרתי, זה היה במוצאי שבת. כמובן שהילד יצא זכאי. אבל כשאני קורא מה עשו לניר חפץ, אני מבין שזו שיטה, זו התנהלות, ובמקרה הזה עשו את זה כדי להפיל ראש ממשלה מכהן, כדי לעשות סיכול ממוקד לראש ממשלה. הגענו למצב שבו פקיד, פקיד בכיר, היועץ המשפטי לממשלה, מסמן מטרה, וככה מפילים ראש ממשלה. ודווקא בגלל זה – כן, אדוני השר – דווקא בגלל זה, ההצעה שאני מביא, מביאה צדק היסטורי: להחזיר את המצב לקדמותו, אותו מצב שהיה לפני 2005, שהחסינות שלנו בתור חברי כנסת מוענקת אוטומטית. אפשר לבקש להסיר, אפשר להגיש ועדה, אבל שהחסינות תהיה ברירת המחדל. ועוד סעיף בחוק הזה: אם יש הליך פלילי נגד חבר ממשלה, ההליך הזה יעוכב עד שהוא יפסיק להיות חבר ממשלה. זה בא לתקן עיוותים, כי בדמוקרטיה פקידים לא יכולים להפיל ראש ממשלה; כי בדמוקרטיה פקידים לא יכולים להפיל ממשלה; כי הכוח שנותנים ליועץ המשפטי לממשלה הוא כוח בלתי מוגבל. אדוני השר סער, לא רק אני אומר את זה, גם אתה אמרת את זה. לא אמרת את זה עכשיו, לא אמרת את זה בשנים האחרונות – תפסת עמדה נגד החסינות – אבל ב-2003, כשדיברו על חסינות חברי הכנסת, אתה בכלל הצעת שהחסינות הזאת תעבור לוועדה שתורכב מאנשי ציבור. אמרת: אנחנו צריכים לשמור על דיון חף מאינטרסים, ושאתה רוצה – ככה אמרת – להחזיר את אמון הציבור בכנסת. אז לצערי, ועדה של אנשי ציבור לא קמה, אבל יש לנו הזדמנות כאן לתקן את העוול. אני אגיד לכם, חבריי בקואליציה, אתם היום במקום הזה. אתם אומרים: לי זה לא יקרה – אנחנו בקואליציה, היועץ המשפטי איתנו, הפרקליטות איתנו, כל מערכת המשפט איתנו. אבל אני שואל אתכם שאלה אחת – וחבר הכנסת בגין, אתה יכול להנהן כמה שאתה רוצה – הם איתכם, הם איתכם, זו האמת. אבל אני שואל אותך שאלה אחת: מה היה קורה – – – << קריאה >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> איש מאיתנו לא מעלה בדעתו לחשוב ולומר שהפרקליטות איתנו. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> היא איתכם, היא איתכם. << קריאה >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> בית המשפט – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> היא איתכם, חבר הכנסת בגין. << קריאה >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> לא, לא. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ואתה יודע את זה היטב שהיא איתכם, והיועץ המשפטי לממשלה איתכם. איפה הוא, היועץ המשפטי לממשלה, בכל החודשים האחרונים? לאן הוא נעלם? למה לא שמענו אותו כשמעבירים כאן חוק חשמל, שהוא לא חוקי, שהוא הולך לתת פרס, פרס למי שמפר חוק? איפה הוא בכל הדיונים החוקתיים? איפה הוא היה כשאיימן עודה תקף אותי? איפה היועץ המשפטי לממשלה? למה הוא נעלם – הוא יצא לפנסיה? הוא איתכם. אבל אני אומר לך, חבר הכנסת בגין, אתה היום בפוזיציה הזאת, אבל תזכור דבר אחד: לא לעולם חוסן, והגלגל יכול להתהפך. ולכן, אני בעד דמוקרטיה. בדמוקרטיה פקיד לא יכול לעשות סיכול ממוקד לא לשר, לא לחבר כנסת ולא לראש ממשלה. ב-2005 – – – << קריאה >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> אני הייתי באופוזיציה ולא שיניתי את דעתי כלל. כלל. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז יש בעיה בהשקפת עולמך – – – << קריאה >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> מעולם לא עלה בדעתי לקרוא לפרקליטות – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז יש בעיה בהשקפת עולמך, שהיא לא דמוקרטית. כי בתקופה של אבא שלך, זיכרונו לברכה, ובתקופה עד 2005, הכלל הנוהג היה כלל ברור: חסינות היא ברירת מחדל. ולמה? כדי למנוע מצב שבו יבוא איזשהו פקיד עם אג'נדה, שבו יגיע איזשהו פקיד ויחליט שהוא מפיל ראש ממשלה מכהן. אז אתם נהניתם מהפקיד הזה – זה בסדר. אבל בוא נודה על האמת: למי – – – << קריאה >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> הוא לא פקיד. הוא לא פקיד. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אה, היועץ המשפטי לממשלה הוא לא פקיד? אז מה הוא בדיוק? << קריאה >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> הוא לא פקיד – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז מה הוא בדיוק, היועץ המשפטי לממשלה, אם הוא לא פקיד? מה הוא בדיוק אם הוא לא פקיד, אדוני חבר הכנסת בגין? מה הוא בדיוק אם הוא לא פקיד? הוא פקיד בכיר, אבל הוא פקיד, ופקיד לא יכול להחליט שמחר בבוקר ראש הממשלה לא יהיה פלוני אלא אלמוני. << קריאה >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> הוא לא פקיד. הוא לא פקיד. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ואם הייתם דמוקרטים אמיתיים, הייתם תומכים בהצעה הזאת. אבל הבעיה היא שהדמוקרטיה רחוקה מכם. היא לא מעניינת אתכם. לא באמת אכפת לכם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מאמין מי מטיף לי על דמוקרטיה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זו האמת, חבר הכנסת בגין. זו האמת לאמיתה. אתם לא דמוקרטים, כי בהשקפה דמוקרטית צריך להגן על חברי הכנסת. אני מסכים, חברי כנסת לא חסינים מכל דבר, ולכן יש סעיפים – אפשר לבקש לשלול, אפשר לעשות דיון, אבל החסינות צריכה להיות אוטומטית. ככה זה היה, זאת ברירת המחדל שהייתה תמיד, ושינוי של זה הוא פגיעה קשה בדמוקרטיה. אני אומר דבר אחד: בסופו של דבר זה הצליח, זה הצליח – הוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה ופגעו בראש הממשלה. אגב, ראש הממשלה לא חף מטעויות. הייתה לי ביקורת לא פעם ולא פעמיים על בנימין נתניהו. אבל בנושא הזה יש רדיפה, יש אפליה, יש קיפוח, יש התנכלות. וכשאתם שומעים את העדויות של ניר חפץ, לא צריך להיות תומך של בנימין נתניהו כדי להגיד שעשו לבן אדם עוול. עשו לבן אדם עוול. ואני יודע ששר המשפטים היום – אנחנו יודעים מה הוא חושב על בנימין נתניהו; אנחנו יודעים איפה הוא נמצא. וזה בסדר לחשוב, גם חילוקי דעות זה בסדר, אבל הבעיה היא שההשקפה הזאת של לא לתת חסינות כברירת מחדל היא השקפה שפוגעת בדמוקרטיה, היא השקפה שפוגעת ברשות המחוקקת, היא השקפה שפוגעת בחברי הכנסת, היא השקפה שפוגעת בחברי ממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כל כך הרבה פעמים הפריעו לי, ואתה רק משפט לסיום נותן לי? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> איתמר, מהמוצדקות שבהצעות החוק. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> גם זו דוגמה לחוסר דמוקרטיה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> רגע, שנייה. גם זו דוגמה. זה לא בסדר, יושב-ראש הכנסת. אבל משפט לסיום: מי שבעד דמוקרטיה, שירים את ידו. אתה בעד, חבר הכנסת בגין? בוא נראה אותך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בן גביר. שר המשפטים, בבקשה. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> מהמוצדקות ביותר שבהצעות החוק. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נדיר שיש כל כך הרבה פגמים בהצעת חוק אחת. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> על לא דבר. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> זאת מחמאה כשזה בא ממך. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> תיהנה מהמחמאות, חבר הכנסת בן גביר, רק אל תוציא אקדח. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם לי הוא אמר את זה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> האם בוועדת החוץ והביטחון – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, חבר הכנסת קרעי, חברת הכנסת ברק, בבקשה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> שר המשפטים, כשוועדת שרים קובעת תמיכה, זה לא מחייב אחרי זה במליאה? זה עוד נוהל חדש שהמצאתם היום? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת ברק, תודה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ראינו כמה הם ענייניים כשגנבו לדודי את החוק והצטרפו – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> רק מיקי לוי יכול – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> חברת הכנסת קרן ברק, אני אסביר לך, אבל מאחר שאני עונה על נושא אחר, אני מבקש שזה לא ייגרע מהתשובה. על פי תקנון עבודת הממשלה, כאשר מוגש ערר על החלטה של הוועדה, עמדת הממשלה – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> זה הוגש עכשיו, הרגע? באיזה שעה זה הוגש? << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> הוגש היום לפני הדיון. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> מתי, דקה לפני הדיון? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> כן – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> יש תקנון, גברתי – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אלה שתי הצעות – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אבל למה רק החוק הזה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> גברתי, אלה כללים שעל פיהם הממשלה עובדת. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לא – – – אחרי ועדת השרים, דקה לפני כן, כחלק מטקטיקה? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אמרנו מכאן – – – נכון, אדוני השר? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתם – – – תמיכה או התנגדות? זה סתם במסגרת הפגמים שהם עושים, כמו כל מה שקורה פה. בושה איך שאתם מתנהלים. אפס כבוד לבניין הזה. אפס. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת ברק, תודה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני אסביר מה הפגמים – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת ברק, מספיק. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> – – שבהצעת החוק. ראשית, עצם ההצעה – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> המקום הזה יותר חשוב לי מאשר להם. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> זה מעניין. כאשר היה רצון – וכולנו יודעים על ידי מי, אתה הזכרת אותו בנאומך – לשנות את חוק החסינות אחרי הבחירות לכנסת העשרים-ואחת, חבר הכנסת סמוטריץ' העלה את זה במסגרת המשא ומתן הקואליציוני עם הליכוד, במאי 2019. עכשיו, כשרוצים לשנות את החסינות – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הם רוצים את השליטה, הם רוצים את השליטה, הבנת? << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> – – ובמקביל, באופן רטרואקטיבי, להפסיק את המשפט, אז חבר הכנסת בן גביר נשלח לעשות את העבודה. היה הרבה יותר מכובד אם זה היה מגיע מספסלי הליכוד, כי כולנו מבינים מה קורה פה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> הקונספירציות שלך. אתה חי בעולם של קונספירציות. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> עד כאן זה עובדות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא גם משקר – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> עכשיו, דבר ראשון, בא המציע, או המציעים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – רק לפני כמה שנים זה מה שהיה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תודה רבה. חבר הכנסת בן גביר, אני לא זוכר ששר המשפטים הפריע לך. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> כשבני בגין הפריע לי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, אתה ניהלת איתו שיחה – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> לא הוצאת מילה כשהוא הפריע לי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, מכאן ראיתי כי אתה מנהל איתו שיחה. בבקשה תהיה בשקט. תודה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> פעם אחת ההסדר בנושא החסינות שונה, בכנסת השש-עשרה, בשנת 2005, על ידינו, על ידי חברי הכנסת, משום שהגענו למסקנה שברירת המחדל שהייתה נהוגה עד אז איננה נכונה. אגב, אני אסביר לך, חבר הכנסת בן גביר. מאחר שעניתי גם אז, אני אתן לך את ההסבר של מה שקרה. הוקמה ועדה ציבורית. הוועדה הציבורית, בראשות השר לשעבר משה נסים, הציעה להוציא מהכנסת את כל נושא החסינות ולהעביר את זה לוועדה ציבורית. זאת הייתה דעת הרוב בוועדה. דעת המיעוט הייתה ללכת לכיוון הזה של שינוי ברירת המחדל, דהיינו, חבר כנסת שמבקש ליהנות מהחסינות הפרלמנטרית יוכל לבקש את זה בתוך 30 יום מההודעה על כתב האישום, אבל זה לא דבר אוטומטי. והכנסת דווקא קיבלה את דעת המיעוט של אותה ועדה, כדי לא להוציא לחלוטין את נושא החסינות מהכנסת. עכשיו, אני חושב שזה דבר נכון; אני חושב שהכנסת – הינה, אני אתן אפילו דוגמה: הכנסת דנה בבקשה של היועץ המשפטי לממשלה להסיר את חסינותו של חבר הכנסת חיים כץ, ולא קיבלה את בקשתו של היועץ המשפטי לממשלה. היה רוב בוועדת הכנסת, ואחר כך היה רוב במליאת הכנסת, והחליטו לעמוד מאחורי החסינות. הפלא ופלא, זה הגיע לבג"ץ – העתירה בבג"ץ נדחתה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> נו, אז מה אתה רוצה? << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> זאת אומרת, יש מקרים שהדבר הזה הוא נכון, וניתן להשתמש בו על פי הדין הקיים. הדבר השני שפגום בהצעה – אתה מבקש לשנות את הדין רק לגבי השרים, לא לגבי חברי הכנסת. מה הטעם ההגיוני לזה? הרי בסופו של דבר החסינות הפרלמנטרית ניתנה בראש ובראשונה לחברי הכנסת. נכון שהשרים, על פי דין, נהנים מאותן זכויות שחברי הכנסת נהנים מהן, אבל למה אתה מחיל דין אחד על השרים ודין שונה על חברי הכנסת? מה ההצדקה לזה? מה הסיבה העקרונית לזה? << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> זאת הייתה העמדה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כדי שלא תהיה נורבגי. כדי שלא תהיה לך מוטיבציה להיות נורבגי. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> יש חסינות פרלמנטרית. אנחנו מציעים לשמור על החסינות הפרלמנטרית. אנחנו מאמינים שיש חשיבות לחסינות הפרלמנטרית. כאשר היו מקרים – והזכרתי מקרה שהיה לא מזמן – באנו, גם אני בין חבריי, מול עמדת היועץ המשפטי לממשלה ואמרנו לו: אדוני היועץ, אנחנו חלוקים עליך בנושא הזה, והרוב בכנסת הכריע, ובג"ץ גם דחה את העתירות שהוגשו. אבל למה דין אחד לשרים ודין אחד לחברי הכנסת? אין לזה שום הצדקה. זאת אומרת, גם אם מבחינה תיאורטית אומרים: אני רוצה להפוך את ברירת המחדל שחוקקה בשנת 2005 – שאני חושב שהיא הסדר יותר נכון מההסדר שהיה קיים קודם, ואני ישבתי בבקשות האלה גם לפני 2005 – אז לפחות יהיה דין אחיד לשרים ולחברי הכנסת. והדבר השלישי המוזר – ומוזר, אני אומר, ככה, בהלך רוח מפרגן, חבר הכנסת בן גביר: לבוא לעכב – בעצם ההצעה נועדה בשביל זה – לעכב הליכים של מי שהוגש נגדו כתב אישום בהיותו – זה חידון, חידת חמיצר – לעכב הליכים של מי שהוגש נגדו כתב אישום בהיותו חבר ממשלה או ראש ממשלה, אלא אם כן הוסרה חסינותו באופן רטרואקטיבי. למי הכוונה, חבר הכנסת בן גביר? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לך, כי אתה מתנגד. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> זאת אומרת, אתה רוצה באמצעות חקיקה של הכנסת לבוא ולהתערב בהליך תלוי ועומד בבית המשפט, וזה בעיניך נקרא דמוקרטי, ואתה עושה את זה – הדבר הכי משעשע – אתה עושה את זה למען מישהו שוויתר על הסרת החסינות שלו. אם לא היה ויתור על הסרת החסינות – אז אחרי שהוא ויתר על חסינות והתייצב בבית המשפט, אתה מבקש באופן רטרואקטיבי לבוא ולחוקק חוק שיעצור את המשפט? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – זה לא אישי. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> רבותיי, הסברתי את הרקע שבעקבותיו תוקן התיקון בשנת 2005 על ידי הכנסת עצמה. אז חברי הכנסת – אני עדיין זוכר את זה – מיקי איתן ורוני בר און, האחד יושב-ראש ועדת החוקה, השני יושב-ראש ועדת הכנסת, שניהם הובילו את התיקון, ותאמינו או לא, תאמינו או לא, אדוני היושב-ראש, סיעת הליכוד, שהייתה אז סיעה יותר גדולה, תמכה בתיקון 33, תמכה בשינוי ברירת המחדל. מה קרה שהעמדה בנושא החסינות פתאום השתנתה? אני חייב לומר שמ-2005 ועד 2019 לא נשמעו קולות בליכוד לשנות את דיני החסינות. פתאום בשנת 2019 התחילו – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כשמנדלבליט החליט לעבוד אצלך, אז צריך לשנות – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אדוני חבר הכנסת קרעי, תן לי לגלות לך סוד; יכול להיות שאתה לא יודע את זה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כשאתה מאתרג את שי ניצן ותופר לו ג'וב בספרייה הלאומית, אז אנחנו צריכים להתגונן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה, תודה. מה הקשר? תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> צריך לדייק. אתה לא היית כאן. אנחנו – אתה לא היית חבר כנסת. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אני לא הייתי חבר הממשלה בראשות נתניהו שמינתה את היועץ המשפטי לממשלה הנוכחי ד"ר אביחי מנדלבליט. לא הייתי חבר בממשלה. אני חושב שהממשלה ומר נתניהו החליטו נכון, אני חושב שהוא יועץ משפטי לממשלה מצוין, אבל אני לא הייתי חבר. מי שהביא את המינוי של ד"ר מנדלבליט, כמו מי שהביא את המינוי של שי ניצן לפרקליט המדינה, היה מר נתניהו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שקד. שקד. שקד. אתה משקר. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> זאת לא הייתה ממשלה בראשותי, זו הייתה ממשלה בראשותו, ובראשונה, במקרה של מנדלבליט, גם לא הייתי חבר. ואני רוצה לומר – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, אני רק רוצה לתקן אותך: אנחנו התחלנו למחות כבר ב-2015, כשלא היית כאן, בנושא של הפסיקה, גם בחוק הצרפתי, גם בהגבלה, גם בחסינות – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> איפה הוא היה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – אז לכן אל תגיד לנו 2019. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> איפה הוא היה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היה חלון זמנים שגידלת את דוד. גם שם עבדנו. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> כשבאים ומציעים: "התנהל הליך פלילי נגד חבר ממשלה כהגדרתו בסעיף 1" – כולל ראש ממשלה – "ערב תחילתו של חוק זה, יעוכב ההליך בתוך שלושים ימים מיום מתחילה, ולא יחודש – – – אלא אם כן ניטלה החסינות כאמור באותו סעיף", אז אנחנו מדברים על ניסיון להתערב תוך כדי תנועה בהליכים משפטיים תלויים ועומדים – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – ראש ממשלה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> – – זאת אומרת, זה ניסיון לשנות כללי משחק כדי למנוע את קיומו, ואני חושב שהוא לא נכון. הנקודה האחרונה שחשוב לומר אותה – מבחינת הדיוק ההיסטורי, חבר הכנסת בן גביר, אמרת, אתם מצאתם את הכינוי המעליב הזה, "פקיד". טוב. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> לא מעליב. למה מעליב? << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אבל – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, אם הוא לא "פקיד", אז מה הוא? << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> לא. נוהגים לגמד. הוא לא נבחר ציבור, הוא עובד ציבור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, "פקיד" זה מלשון "מופקד". << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> זה דבר, זה דבר – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרי ממה נובעת המילה "פקיד"? זה אדם שמופקד על נושא. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אני טוען, אני טוען – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש פקיד בכיר ויש פקיד זוטר. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, ברשותך, אני טוען לעניין המהותי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> או-הו, בן אדם, דייקת – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אוהבים למזער, לגמד, לגמד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ממה באה המילה "פקיד"? מלשון "מופקד", לא באה מלשון העדפה למישהו. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> נכון. נכון, חבר הכנסת אמסלם. והיועץ המשפטי לממשלה – לא, אני חייב לסיים את הטיעון, חברת הכנסת סילמן – היועץ המשפטי לממשלה מופקד על הגשת כתבי אישום. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> הוא לא פקיד. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> הוא מופקד, והוא עושה את תפקידו במסגרת סמכותו החוקית. עכשיו, ההחלטה של היועץ המשפטי לממשלה בסוף 2019 להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה לא הזיזה את נתניהו מראשות הממשלה. הוא נותר לכהן כראש הממשלה. גם היו עתירות לבג"ץ, ובג"ץ קבע פה אחד שהוא יכול להישאר ראש ממשלה, והוא כיהן עם כתב אישום תקופה לא קצרה, זאת אומרת, הוא לא הודח בשל הגשת כתב האישום. כתב האישום הוגש לפני הבחירות לכנסת העשרים-ושלוש, והשלטון התחלף על ידי רוב פרלמנטרי שהתגבש בבית הזה אחרי הבחירות לכנסת העשרים-וארבע, והרוב הזה שריר וקיים, ומכוחו לא מכהן ראש האופוזיציה היום כראש ממשלה, לא מכוח כתב האישום שהוגש או לא הוגש. חייבים לומר את זה למען הדיוק ההיסטורי כשמנסים לסלף את השתלשלות הדברים. פה הייתה החלטה של הרוב הפרלמנטרי ששינתה את השלטון, וכאשר הוגש כתב אישום שנה וחצי קודם לכן, השלטון נותר על כנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אני קורא לכנסת להצביע נגד ההצעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בן גביר, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם מסודרים – – – אתם ממנים את היועמ"ש הבא, שידאג לסדר אתכם – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, הוא כבר ירד. די. בבקשה. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני השר, אני שמעתי את דבריך ברוב קשב, ואני חייב להגיד שאתה ואני, אני חושב, יודעים את האמת. אני מעריך אותך הרבה יותר ממה שאמרת כאן, כי אתה באת ואמרת: מה פתאום מצא לו חבר הכנסת בן גביר להפריד בין חברי כנסת לבין שרים? למה זה לא מדבר על כל חברי הכנסת אלא רק על שרים? היות שאני יודע שאתה היית עוזר משפטי, מתמחה בבית משפט עליון, משפטן – – << קריאה >> שר המשפטים גדעון סער: << קריאה >> לא התמחיתי. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא התמחית? << קריאה >> שר המשפטים גדעון סער: << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עוזר משפטי. << קריאה >> שר המשפטים גדעון סער: << קריאה >> כן. כן. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עוזר משפטי. – – אז אני יודע שאתה מכיר את הלכת פנחסי, ואני יודע היטב שאתה יודע מה המשמעות של כתב אישום כלפי שר. בואו נגיד את האמת: חבר כנסת יכול לכהן עם כתב אישום, ולעומת זאת שר לא, וזו בדיוק הבעיה. ולכן, כשאתה שואל אותי את השאלה הזאת – באמת, אתה הרי יודע את התשובה. חבל שאתה מתעלם ממנה. אבל אני חייב להגיד לך עוד משהו, כי אותי הכי הדהימה חידת חמיצר שלך. אתה שאלת ביחידת חמיצר: בעצם למה בן גביר מציע את ההצעה? כלפי מי הוא מציע את ההצעה? אז בוא אני אאתגר אותך ואתן חידת חמיצר משלי. שר המשפטים שהגיש הצעת חוק שנאשם בפלילים לא יוכל לכהן כראש ממשלה – למי אתה התכוונת, כבוד השר? על מי אתה דיברת? הרי אני אגיד לך מה ההבדל ביני לבינך. אני דמוקרט אמיתי, ואני חושב שאם היו גם מגישים, חס ושלום, חס ושלום, נגד מישהו מכם, מהקואליציה, איזשהו כתב אישום כשהוא מכהן כראש ממשלה או כשר בממשלה, כן – אלא אם כן זה כתב אישום שאני חושב שחייב להיות, מול טיבי, מול ווליד טאהא, מול המחבלים האלה – אבל אם היו גם מגישים כתב אישום – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה מחבל, אתה מחבל, מה אתה רוצה? מה אתה קופץ? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת, חבר הכנסת בן גביר. בבקשה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה מחבל, אתה מחבל, זו האמת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל אם היו מגישים כתב אישום – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לך, לך. אתה הרי בעד רצח של חיילי צה"ל. אתה בעד רצח של חיילים, אתה. לך לסוריה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> למה אתה לא מפריע לו? למה אתה לא מפסיק אותו? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תמשיך. אתה מנהל איתם שיח. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אני לא מנהל שיח. תוציא אותו, נראה אותך. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. אתה תסיים את דבריך. בבקשה לא להפריע. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מחבלים אתם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טאהא, אני מבין את זה. בבקשה להמשיך. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אני אומר, אם היו מגישים כתב אישום על רקע כזה כמו שעשו לבנימין נתניהו, אני הייתי מתנגד והייתי מגן עליכם, כי אני באמת מאמין בדמוקרטיה, ואתם, אתם מאמינים, גלעד קריב, בשלטון החושך, בדיקטטורה, באפליה, ברדיפה, בהתנכלות. זה אתם ואלה החברים המחבלים שלכם. זה אתם, זו הקואליציה הזאת, ולכן הצביעות נשקפת מכם, הצביעות זועקת, זועקת לשמיים. אתם צבועים ודו-פרצופיים ואתם נגד הדמוקרטיה. אם הייתם בעד הדמוקרטיה, הייתם מצביעים בעד ההצעה הזאת, שמחזקת את הרשות המחוקקת, אבל אתם לא כאלה. אתם פשוט לא דמוקרטים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קיש – איפה הוא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ממשיך דרכו של כהנא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב. אני רואה שחבר הכנסת קיש איננו. ניסינו להגיע לאיזה סיכום לגבי הצבעות שמיות. אני לא רואה פה לא את חבר הכנסת קיש ולא את חבר הכנסת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – שמית – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר. הבנתי. היה פה סיכום אחר, אבל בסדר. הייתי צד לסיכום. מה? שמית. בבקשה, סגנית מזכירת הכנסת. הצבעה שמית. בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – אינה נוכחת אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – אינו נוכח מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לקרוא שנית בשמות חברי הכנסת. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח משה ארבל – בעד דוד ביטן – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – נגד יעקב מרגי – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח אוסאמה סעדי – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת עמיחי שיקלי – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש מי מחברי הכנסת שנמצא באולם המליאה ולא קראו בשמו? הסתיימה ההצבעה. נא לספור, בבקשה. תוצאות ההצבעה: 43 בעד, 56 נגד. לפיכך הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, לא עברה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת אחמד טיבי << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוגשה בקשה מאת חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. רבותיי חברי הכנסת, בכנסת הזאת יש רק חבר כנסת אחד שהורשע בתמיכה בארגון טרור והסתה לגזענות. האיש הזה עלה כאן לדוכן וכינה את חבר הכנסת ווליד טאהא ואותי – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> השופט סולברג אמר עליך שאתה שקרן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> סתום את הפה. סתום את הפה שלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, חבר הכנסת טיבי, תנקוט לשון – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> יא מחבל. אל תגיד לי "סתום את הפה". << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר. תן לי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תראו מה קרה: אמר עליי מחבל ועל ווליד – לא הערת לו. אני אומר לו: תסתום את הפה – אתה מעיר לי. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה מחבל. אתה מחבל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה מעיר לי. אז תן לי להמשיך. תן לי להמשיך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני לא רוצה לדבר עליו. אני רוצה לפנות אליך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. חבר הכנסת טיבי, שנייה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> טרוריסט. מחבל אתה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמרתי לו – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> טרוריסט. מחבל אתה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תפסיק עם הדיבור הזה. אתה לא מדייק כלל וכלל. לך תבדוק בצילומים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא מדייק? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מה, אנחנו כמעט מחבלים? מה זה לא מדייק? << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> מחבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא מדייק במה שאני הגבתי. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> מחבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, שמור על השקט, בבקשה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> מחבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שמור על השקט. הוא עלה להגיב על הדברים שלך. בבקשה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה נתת לו להשתלח בי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה תשמור על השקט, חבר הכנסת בן גביר. בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש החלטה של ועדת האתיקה על הביטויים האלה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> שקרן. שקרן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מצופה מיושב-ראש הכנסת שכאשר חבר כנסת פונה אל חברי כנסת ערבים ואומר להם "מחבלים" – יושב-ראש הכנסת צריך להתערב. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> שקרן. שקרן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא להתחנן, לא להתחנחן; להתערב. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> מחבל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עד כדי כך שאם הוא לא חוזר בו מהדברים, צריך להוריד אותו מהדוכן – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> למה כשאתה מקלל הוא לא מתערב? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אחת ולתמיד. לצערי הרב, מאז תחילת הקדנציה הזאת, אתה, מיקי לוי, יושב-ראש הכנסת, מרשה פעם אחר פעם אחר פעם לפרחח הזה, לטרוריסט המורשע הזה, להשתלח – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה מחבל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – בחברי כנסת ערבים, כפי שעשה עכשיו נגד ווליד טאהא – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה מחבל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ונגדי. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה מחבל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני גאה שאני אדם הומני. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> מחבל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כך גם כל חברי הכנסת הערבים – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה מחבל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – מהמשותפת ומרע"מ. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה מחבל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מחבל. אתה הורשעת בתמיכה בארגון טרור. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> שקרן. שקרן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לעיתים אתה שולף אקדח ומאיים על אנשים. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> שקרן. שקרן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> צריך לבדוק אותך כל פעם שאתה נכנס כאן למליאה, שמא יש לך אקדח ואתה תאיים על חברי כנסת ערבים. אתה לא הבעיה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> צריך להוציא אותך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הבעיה – האיש הזה שהיה פה והכניס אותך לכנסת כדי שתשתלח בחברי הכנסת הערבים. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> שקרן. שקרן – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כל פרלמנט בעולם היה צריך להתבייש שטיפוס נאלח כמוך, שמתעב אנשים על רקע גזעני – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – להוציא אותך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – – שהם טרוריסטים. אתה חבר בארגן טרור. גם הורשעת. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה טרוריסט. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה הורשעת בהסתה לגזענות כי אתה גזען. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> טרוריסט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא תודה, כי יש לי עוד שתי דקות. של נעליך. תחזור – אל תתקרב לפה. למה הוא מתקרב לפה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תחזור, בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תבדוק אם יש לו נשק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תחזור. כל הסגנון הזה הוא לא לרוחי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כל האירועים האלה, כל המילים האלה. כולנו צריכים להתבייש. בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אביגדור, תבדוק אם יש לו נשק. שלא יתקרב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת טיבי, תסיים. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> כבוד היושב-ראש, לא כולם צריכים להתבייש. מי שצריך להתבייש, שיתבייש. אל תפיל את הבושה על כל חברי הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יוסי, שב, שב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הייתי רוצה מאוד שוועדת האתיקה הייתה קמה כדי שתברר את כל העניינים האלה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בינתיים, כאשר אין ועדת האתיקה, הסמכות הראשונה והעליונה בבית הזה היא יושב-ראש הכנסת. עד היום מעולם לא נקטת פעולה נגד חבר כנסת יהודי שמתאר חברי כנסת ערבים כמחבלים, לא נגד בן גביר ולא נגד חברי כנסת אחרים. די כבר. תעשה מעשה. אל תיתן לאנשים האלה להשתולל רק בגלל שחברי כנסת הם ערבים. אין חבר כנסת ערבי שלא זכה לתיאור "מחבל" מהטיפוס הזה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אף לא חבר כנסת ערבי אחד; לא בקדנציה שלך. אל תרשה במשמרת שלך שימשיכו להשתולל. כשאני סגן יושב-ראש, אף חבר כנסת לא יגיד על חבר כנסת שהוא מחבל. אם הוא לא מתנצל וחוזר בו, הוא מורד מן האולם או מוצא מהאולם או מורד מהדוכן. כך גם אתה צריך לעשות; כך צריכים לעשות כל סגני היושב-ראש. תמיד תזכור: האיש הזה מסוכן לשלומם של חברי הכנסת, לא רק של מאבטחים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אני רוצה להגיב. אני רוצה להגיב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שב, בבקשה. אני לא ממשיך בחגיגה הזאת. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אבל הוא אמר עליי "טרוריסט". למה אתה לא נותן לי להגיב? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי את שניכם. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> למה אתה לא נותן לי להגיב? לו אתה נותן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני הבנתי את שניכם, גם אתה וגם הוא באמירות האלה. תסתכלו מול הראי ותבדקו את עצמכם לאן אתם מביאים את המליאה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> הוא אמר לי "טרוריסט", אני רוצה להגיב. אני רוצה להגיב. תן לי להגיב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שב. חבר הכנסת בן גביר, שב, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת תומא סלימאן, הבנתי אותך. יש תרומה של שני הצדדים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא. לא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אל תתווכחי איתי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ממשיכים. אנחנו ממשיכים בהמשך סדר-היום. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה לא הגון. אתה לא הגון. אתה לא הגון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שב, בבקשה. שב. שב, בבקשה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> הוא קרא לי "טרוריסט" – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – ואל תחזור על זה עוד פעם – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. הבנתי גם אותך. הבנתי. חבר הכנסת טיבי, שב, שב. הבנתי אותך. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> למה אתה לא נותן לי להגיב? למה אתה לא נותן לי להגיב? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר – החוצה. חבר הכנסת טיבי – החוצה. אתם מפריעים להתנהלות המליאה, בבקשה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> תתבייש. תתבייש לך – – – להגיב ואני לא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר – החוצה עכשיו. אתם מפריעים להתנהלות המליאה. החוצה. חבר הכנסת טיבי, בבקשה, החוצה. (חבר הכנסת איתמר בן גביר יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה יכול להגיד לי למה אתה מוציא אותי? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טיבי – החוצה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה אתה מוציא את הקורבן? למה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, בבקשה, החוצה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה אתה לא תגיד – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, החוצה, בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מיקי, אתה מבייש את התפקיד שלך כיושב-ראש הכנסת בהקשר הזה. די כבר. די כבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אני לא חבר שלך, אני בשבילך יושב-ראש הכנסת. חבר הכנסת טיבי – החוצה. אני לא מיקי בשבילך כל זמן שאני יושב פה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה צריך להתבייש, איך שאתה נוהג בחברי כנסת ערבים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תצא, בבקשה. הבנתי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה מוציא אותי? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה על כל האמירות שלך. ממש נהדר. לכבודך – ממש לא. תודה רבה. (חבר הכנסת אחמד טיבי יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עכשיו מה יקרה אם הם ימשיכו לריב בחוץ? << הצח >> הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – הגבלת מרווחי שיווק על ירקות), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1614/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום – הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – הגבלת מרווחי שיווק של ירקות), של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. בבקשה. אחד לצד הזה, אחד לצד הזה. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מסכימה עם הרבה מאוד מהחברים פה בבית, מהחברים בתקשורת, מהאקטיביסטים החברתיים, מאלו שמדי יום ביומו צועקים על יוקר המחיה, על האבסורד שירקות ופירות יוצאים מהחקלאי במחיר x ומגיעים לצרכן הסופי בצורה שאיננה מתקבלת על הדעת – בין מאות אחוזים לפעמים לאלפי אחוזים. כשאתה שואל מה גורם לדבר הזה, אתה מבין שיש הרבה מאוד אנשים, חלקם בעלי אינטרסים, חלקם בעלי הון ששותפים לחברים פה בתוך הקואליציה, כי אחרת אי-אפשר להבין את האבסורד שבו הקואליציה מנסה להגן על אותם אנשים שנהנים – והם יחידים – מפערי התיווך, מהעסקנות. במקום זה, קואליציה שמדברת על החקלאים, רוצה לעשות רפורמה בחקלאות, ובמי לפגוע? נכון, במגדלים, בחקלאים, באותם אנשים שעובדים קשה מאוד כדי להוציא את התוצרת הזו. אז תסבירו לי את ההיגיון של קואליציה שמדברת על להוריד את יוקר המחיה ורוצה לעשות רפורמה בחקלאות, בפירות ובירקות, אבל מה שהיא מציעה זה לרמוס את החקלאי, את החוליה החלשה ביותר בשרשרת, כשהם מציעים לפתוח את הגבולות, להוריד את המכסים, להכניס לנו תוצרת שלא עומדת אפילו באיכות הבסיסית שאנחנו דורשים מהחקלאים, בטענה: אנחנו רוצים להוריד את יוקר המחיה. אם אתם רוצים להוריד את יוקר המחיה, קודם כול תורידו את הקורה מבין עיניכם. קודם כול תפסיקו לשקר לעצמכם ולמצביעים שלכם, תפסיקו לשקר לציבור, כי מי שרוצה לטפל במחירים של הפירות והירקות שמרקיעים שחקים, צריכים לעשות את הדבר הראשון המתבקש – לא לחסל את התוצרת החקלאית במדינת ישראל, אלא לטפל במי שגורם ליוקר המחיה, במי שנהנה מהפערים האלה. אבל הכי קל ללכת להכי חלש, לבן אדם שעובד מאוד מאוד קשה, והרבה פעמים בלי לדעת אם זו תהיה שנת בצורת, אם השמיים ימטירו את הגשם בעיתו, אם תהיה לנו תוצרת, ומי שזורע בדמעה, ברינה אמור לקצור את התוצרת. לצערנו הרב – ויושב פה אלון שוסטר. הממשלה שלך, כשאתה בא להגן על החקלאים, בחלקם חברים שלך – עזוב, אני שמה בצד, כי אני רוצה להבטיח גם את הביטחון התזונתי של מדינת ישראל וגם את היכולת של כל התושבים במדינת ישראל לסל ירקות בסיסי. משרד הבריאות מצד אחד מבטיח ומבקש מאנשים וממליץ להם לתת לילדים פירות וירקות. הוא גם אומר איזה ובכמה צבעים, אבל מה? זה הפך להיות מותרות. היום, דוח העוני, הדוח של הביטוח הלאומי, מציג כשני מיליון תושבים במדינת ישראל שחיים מתחת לקו העוני. הוא מראה את האי-יכולת של אוכלוסיות גדולות להבטיח את הביטחון התזונתי של הילדים שלהם. הוא מראה שדווקא כאשר הממשלה הייתה רגישה בתקופת הקורונה ונתנה מענקים וחל"תים ותקציבים, הצליחו האנשים לשמור את הראש מעל המים, שאם לא כן, יוקר המחיה היה עולה ל-10% – מה שהצלחנו לבלום. אבל היום אומר שר האוצר: אנחנו לא באים לחלק כספים. לא, הם באים לחלק כספים לחברים שהם רוצים את האינטרס שלהם. ואתם, החברים בקואליציה, מרצ, העבודה, רם שפע, מוכנים שידפקו את החקלאים, את החוליה הכי חלשה. אני אתן לכם דוגמה. חקלאי מוכר כרוב לבן ב-80 אגורות. 80 אגורות. לכמה אנחנו מגיעים ברשתות? כמעט 10 שקלים לקילו. עכשיו, אם תפתחו את השמיים ותכניסו תוצרת חוץ שלא בדקתם את האיכות שלה, אני שואלת אתכם – אני מבקשת שקט. אתם תורידו את המחיר? זה אבסורד. אתם תוותרו על ההכנסות של המדינה, אתם תמחקו את הרציונל הכלכלי של אותם חקלאים להמשיך ולעבוד את האדמה ולהוציא את הפירות כדי שנוכל ליהנות מהם. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל עדיין לא טיפלתם ביוקר המחיה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מה קרה, חבר הכנסת מאיר פרוש? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אז תעצור את השעון, בבקשה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> מה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מה קרה? << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> מה, רק לאחמד טיבי ולבן גביר מותר? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> פרוש, אתה יודע מה הצעת החוק הזו באה לעשות. היא באה להבטיח – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שיהיה סל ירקות בסיסי, מצרך אלמנטרי ובריאותי. אנחנו רוצים להבטיח שפערי התיווך יהיו מפוקחים. אם נעשה זאת, הם יאפשרו לרבים מאזרחי המדינה גם חיסכון בסל הקניות השבועי וגם גישה לאותם דברים שהם הבריאות של הילדים שלנו, של המבוגרים שלנו. אני רוצה לומר לכם, יש 900,000 ילדים מתחת לקו העוני; יש 150,000 קשישים שמתלבטים אם להדליק חימום בחורף הקר או לקנות מזון, שרק הולך ומתייקר. משפחות רבות חיות מתחת לקו העוני, ומצבן הסוציו-אקונומי מונע מהן לקנות את המוצרים הבסיסיים ביותר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איך הגענו – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה, אל תגיד "איך הגענו". זה הולך להיות יותר גבוה עכשיו. תבדוק מה קורה עם הביטוח הלאומי – הוא מזהיר מהמדיניות של הממשלה. דוח הביטוח הלאומי מזהיר מהמדיניות של הממשלה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – מיליון עניים. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – ממשלות המערך. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> הדלק הולך לעלות; הארנונה הולכת לעלות בכלל בלי שיקול דעת של ראש העיר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת מרגי, בבקשה תירגע. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – על הממשלה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת מרגי. חבר הכנסת מרגי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> מרגי. הם צבועים, שאם לא כן, היינו רואים אתכם לפחות מנסים להגיע לאיזשהו דין ודברים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יעקב מרגי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל שידעו כל החקלאים במדינת ישראל. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יעקב מרגי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> מרגי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת קריב, בבקשה תעזור לי. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מפלגת העבודה – – – היא שלחה אותנו לעבודות דחק. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> הם הצבועים הגדולים ביותר. שידעו המצביעים שלכם, שידעו המגדלים – כמו שעשיתם עם המכסות של הביצים – שאנחנו נלחמים כדי להציל את הביטחון התזונתי שלנו, כי אתם לא מטפלים בפערי התיווך. אתם הולכים להפוך את החקלאים לא רק להיות העניים החדשים, אתם הופכים אותם להיות לא רלוונטיים, כי בסוף לא תישאר לנו חקלאות במדינה. בסוף, אתם תייבאו מחו"ל, והמחירים יהיו עדיין גבוהים. היבואנים יחגגו, אלה שעושים את ההסעות יחגגו, המחסנאים יחגגו – כולם יחגגו. גמרתם את החקלאות במדינת ישראל. את פערי התיווך צריך לעצור, צריך להגביל. צריך לאפשר לאותו חקלאי לקבל תמורה נורמלית, הגיונית, ולשמר את היכולת שלנו להאכיל את הפיות של הילדים שלנו. למה הממשלה שלך מתנגדת? מדוע אתה תצביע נגד החקלאים? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כי זה חוק לא כלכלי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> מדוע תצביע נגד העניים שרוצים להביא אוכל לילדים שלהם? כי אתם צבועים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כי זה חוק לא כלכלי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם אומרים משהו ואתם עושים משהו אחר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה חוק לא כלכלי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, הוא אומר שזה חוק לא כלכלי, החבר שלך לקואליציה. הוא חושב שצריך – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני לא חושב, אני יודע. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לפגוע בחקלאים כדי להוריד את המחיר. זה לא מוריד את המחיר. המתווכים חותכים קופונים. אתם משרתים את המתווכים; אתם משרתים את החזירות הקפיטליסטית שבאה ואומרת: בכל נקודת זמן נעשה עוד רווח. כשנוציא את זה ונסיע לפה, נעשה רווח; כשנשמור במחסן, נעשה רווח; כשיגיע לרשת, נעשה רווח; כשנשים את זה על המדפים, נעשה רווח. כי אחרת אי-אפשר להסביר את האבוקדו שיוצא ב-2.90 מהחקלאי ומגיע ב-19 שקלים, אלינו, לצרכן הסופי. אז אם זה לא החקלאי, אתה מסכים שזה פערי התיווך? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אין תשובה אחרת – פערי התיווך הם הבעיה. אתם תורידו את המכסים. לא יהיו הכנסות למדינה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחרון, חברת הכנסת אורלי לוי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> מוסי, מוסי, אתה יכול להצביע בלב שלם כנגד חוק כזה, שבא ואומר: בוא נבדוק מי האחראי האמיתי ליוקר המחיה, בלי לסכן את – – – << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> אין דבר יותר שלם מלב שבור. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אז בלב שבור תצביעו כנראה נגד המצפון שלכם. לא, אני אגיד לכם למה, כי אנחנו למדנו – טוב שהממשלה הזאת קמה, כי היא חושפת אתכם פעם אחר פעם אחר פעם לצביעות שלכם בנושא הפמיניזם, לצביעות שלכם בנושא – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב, תודה, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. תודה רבה לך. ישיב שר החקלאות ופיתוח הכפר. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם צבועים. אם הייתם רוצים לדאוג לתוצרת החקלאית ולעניים במדינה, הייתם מטפלים בפערי התיווך – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת אורלי לוי, בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואתה אחד הצבועים הגדולים ביותר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה לסיים. תודה רבה לך. תודה רבה לך. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> הרוחות – אז אני מריחה רוחות של צביעות באוויר. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה לך. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מקווה מאוד שתתעלו טיפה מעל השיקולים הפוליטיים ותעשו את מה שמתבקש לעשות כדי שמשפחות תוכלנה להגיש לילדים שלהן ירקות, שכל כך חשובים להתפתחות השלד. תודה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> או שיגידו להם להחליף מקצוע. גם זה פתרון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ישיב, בשם שר החקלאות, השר יואל רזבוזוב. פעם ראשונה שאני מציג אותך. << דובר >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << דובר >> הצגת מצוין. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> עשר דקות, אדוני. << דובר_המשך >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש להקריא בפניכם את תשובת השר, שר החקלאות, חברי עודד פורר, על הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – הגבלת מרווחי שיווק על ירקות), של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, כפי שהובאה לידי. יוזמות לפיקוח על מרווחי שיווק בפירות או ירקות עלו פעמים רבות בעבר. לצורך צו מרווחים יש סעיף בחוק, ולא צריך תיקון חוק. ניתן לקבוע צו של השרים בנדון. על מנת לקבוע צו שכזה, צריך קודם כול להוכיח שיש ריכוזיות ובעיה במרווחים. לשם כך הוקמה ועדה לבחינת פערי תיווך. הוועדה לבחינת פערי תיווך הינה ועדה בין-משרדית שתבחן את כלל החוליות בשרשרת, לרבות פערי תיווך, ובהתאמה תגבש את המלצותיה בנושא. הכוונה היא שבסיום עבודת הוועדה נבין, בין השאר, מי אחראי לפערים, ונגבש תוכנית סדורה לטיפול בסוגיה הזאת, בהתאמה. לכן, יש להמתין להמלצות הוועדה, הצפויות להתקבל בינואר. אני מסכים שיש בעיה. כולנו שומעים על המחירים הגבוהים, ואפילו ראיתי השבוע מחירים מהשדה עד מחיר המדף – המחירים הם גבוהים. כפי ששר החקלאות מכוון כאן, הוא הקים ועדה שבוחנת את זה לפרטי-פרטים. היא לא מתייחסת לזה בקלות ראש, לא בחובבנות. היא באמת מחפשת את הריכוזיות, את הבעיות, והיא תטפל. אנחנו ממליצים לעשות את זה לא בחוק אלא שהוועדה תמליץ לשר, לשרים הממונים. הוועדה היא בין-משרדית, מנכ"לים של משרדים שונים יושבים בה, ואנחנו נפתור את זה. אני חושב שהיום כולם מדברים על זה ורואים את זה. יש סיכוי לפתור, כי יש פה שר שבא לעבוד, שר ששם לעצמו יעד. ראיתי את היעדים. היעדים הם במספרים. כמובן, בלי לפגוע באף אחד מהצדדים, צריך למצוא פשרה נכונה בין כל הגורמים המעורבים, גם בממשלה ובקואליציה ובכלל בכנסת. אני בטוח שיגיעו לעמק השווה וכל הצדדים יצאו מרוצים, אבל הצד החשוב זה הציבור. ברגע שהציבור יראה ירידה במחירים, אני חושב שזה מדבר בעד עצמו. שמעתי שדיברו על פתיחת גבולות. הכוונה הייתה אולי בנושא החקלאי, אבל אני מאוד בעד פתיחת גבולות בנושא התיירותי. אנחנו נמצאים במצב לא פשוט. המטרה שלנו היא להגן על בריאותם של אזרחי ישראל, אבל אנחנו גם צריכים לשמור על הכלכלה. העורף של כל המלחמה הזאת במגפה הוא תעשיית התיירות, שעליה אני אמון. באמת, אנחנו נמצאים במצב לא פשוט, אבל יחד עם שר האוצר, שרת הכלכלה וחברי הכנסת מהקואליציה, שתמכו במהלך, הבאנו מתווה כלכלי. אני יודע שהמתווה הזה לא מספיק לתעשייה. הוא נותן אורך נשימה, אבל הוא לא נותן לתעשייה את הרווחים שהתעשייה הייתה רגילה אליהם. אבל עדיין זה משהו, איזשהו בסיס שהמדינה נותנת. הגענו יחד בממשלה, בקבינט, לכך שברגע שהתחלואה – כביכול מאומתי חו"ל יהיו בפחות מ-5%, אז – זו ההנחיה של ראש הממשלה – להרים דגל אדום ולפתוח, כי אז לא יהיה שום רווח אפידמיולוגי מסגירת נתב"ג. לצערנו, אנחנו לא רוצים להגיע למספרים – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> איזה ראש ממשלה? איזה ראש ממשלה? << דובר_המשך >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנט. זה ראש הממשלה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא. יש ראש ממשלה – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנט. זה ראש הממשלה בנט שאני מכיר. אנחנו הצבענו כאן, והוא זה שנבחר. כמו שאמרתי, ברגע שלצערנו נגיע למספר מאומתים גבוה כאן, בקהילה, וההתפשטות הולכת ומתפשטת, לצערנו, כאן, אז סגירת השמיים כבר לא תהיה רלוונטית, ואז נוכל לפתוח ולעזור לתעשיית התיירות, שבאמת זקוקה היום לכל תייר שיגיע. כמובן שיש לנו גם את היהודים בתפוצות שרוצים לבוא ולבקר את המשפחות שלהם. שנתיים אנשים לא ראו את המשפחות שלהם, ואנחנו באמת מקווים מאוד שבקרוב זה יקרה. מסמנים לי פה שאני צריך להפסיק לדבר, אז בהמשך להחלטת ועדת השרים מיום 27 בדצמבר הוחלט להתנגד להצעת החוק. אבקש מחברות וחברי הכנסת להתנגד להצעה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, השר. חברת הכנסת אורלי לוי, את רוצה? היא יכולה? כן, ביקש להתנגד. שלוש דקות, גברתי. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יש פה כמה דברים שצריך לשים אותם על סדר-היום ולהסביר לאנשים. הממשלה הרעה הזו והמדיניות האנטי-חברתית שלה מורגשות על כל צעד ושעל. בכל קנייה של כל משפחה בסופר, בחנויות וברשתות אנחנו מרגישים היטב את המדיניות הכלכלית הדורסנית של הממשלה הזו. יוקר המחיה שהולך ועולה הולך לעלות יותר ויותר, הוא יורגש יותר בתקופה הקרובה. אנחנו רואים את זאת בעליית מחירי החשמל, מוצרי החלב, הדלק, הכלים החד-פעמיים, המשקאות הממותקים, המוצרים הבסיסיים והארנונה – שלראש העיר אפילו לא יהיה שיקול דעת והוא יהיה מחויב להעלות אותה, כי ככה שרת הפנים ביקשה ממנו. ובפתח יש לנו גל התייקרויות נוסף. אתמול הודיעה חברת אסם שהיא הולכת להעלות את מחיר הפסטה, הפתיתים ועוד עשרות מוצרים. כנראה, כפי שאנחנו מכירים, כמו בגל צונאמי, יבואו בעקבותיה חברות נוספות. לא שמענו את שר האוצר, לא שמענו את ראש הממשלה ולא שמענו את שרת הכלכלה. רינו צרור אמר היום, ודי בצדק: כאשר יש אירוע שכזה, נעמדים השרים ואומרים להם: נו נו נו, לא ניתן לכם לעשות זאת, והפלא ופלא, בדרך כלל זה עובד. בימים אלו אנחנו שומעים שתיקה כהסכמה, כאישור, כחותמת. אורבך, ילדים שאתה מונע מהם פירות וירקות רק בגלל שלהורים שלהם אין להם את הכסף לקנות להם אבוקדו ב-19 שקל – אתה ישן טוב בלילה? ההתיישבות שלנו, החקלאות שלנו, שבימים שבהם מדינת ישראל תהיה בחרם בגלל סיבה כזאת או אחרת, כשהשמיים ייסגרו, כשהנמלים ייסגרו, בין שזה מסיבות מדיניות ובין שזה מסיבות אחרות – איך נוכל להבטיח שאנחנו נוכל לספק את המוצרים הבסיסיים האלה? גם פתיתים ופסטה הולכים לעלות. מה ההורים ייתנו לילדים האלה? מה יהיה עם אותן משפחות שכבר היום נמצאות בסכנה של אי-יכולת לספק להם ולמשפחה שלהם את המוצרים הבסיסיים ביותר? אי-ביטחון תזונתי קוראים לזה. את הצעת החוק הזאת העברתי כבר בקריאה טרומית בממשלה הקודמת. שם, כשלא הייתה מפלגת העבודה, כשלא הייתה מרצ, שם, כשלא היו אלה שמשחקים אותה מגינים – אני יכולה להקריא לכם מה אמרה השרה מרב מיכאלי, מה אמר רם שפע ומה אמרו האחרים, אבל מהפה לחוץ, ובמעשים – אין. שקט. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. תודה, חברת הכנסת אורלי לוי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> מישהו פה דואג לרשתות – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – דואג ליבואנים – לא דואג לחקלאים ולא דואג לעניים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת אורלי לוי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> תתביישו לכם. אני מבקשת, אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> את הבושה הזאת אנחנו נחשוף. אני רוצה הצבעה שמית, כדי שנוכל לראות את הפרצוף של כל אחד ואחד מכם. אתה יודע, אביר קארה, מתחת לקו העוני – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – – 19.5% מהעצמאים. אתה תגיד להם – – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – הגבלת מרווחי שיווק על ירקות) – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – – המסעדנים משלמים פערי תיווך – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כולם משלמים פערי תיווך. כולם – – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ההצבעה תהיה הצבעה שמית. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אתם רעים וקשי לב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך. גברתי, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – בעד ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – נגד << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> אני פה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח יום טוב חי כלפון – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> המזכירה תקרא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת נפתלי בנט – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – בעד צחי הנגבי – בעד בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יבגני סובה – נגד עלי סלאלחה – נגד אוסאמה סעדי – בעד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת עמיחי שיקלי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> האם יש חברי כנסת שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? גם חברות כנסת. לא? אז תמה ההצבעה. בבקשה, גברתי. תוצאות: 46 חברי כנסת בעד, 50 חברי כנסת נגד. הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – הגבלת מרווחי שיווק על ירקות) לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – בן זוג לומד), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2033/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא – הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – בן זוג לומד), התשפ"א–2021, של חבר הכנסת אורי מקלב וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, אדוני. עשר דקות, אדוני. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת – מה אתה צועק "נגד"? תן לי קודם כול להסביר לפני שאתה צועק "נגד" בהתחלה. זה באמת מראה את ההתייחסות שלכם לחוק. אני מבקש להציג הצעת חוק שלי עם שותפיי חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת אשר וחבר הכנסת פינדרוס – הצעת החוק שבאה להגן ובאה לעזור לאישה עובדת כשהילד חולה בבית והיא צריכה להישאר בבית והיא מבקשת לנצל את ימי המחלה שמוקנים לה אישית עבור הילד. ועולם הפוך ראיתי: הממשלה מתנגדת. הממשלה מתנגדת. אני עומד כאן על הדוכן הזה, ומצד אחד הממשלה מתנגדת, וכמה חוקים לפניי – הצעת חוק שבאה לפלג את העם, לקטב את העם, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, שכל-כולה איך אנחנו מנתקים ואנחנו מפוררים ומכרסמים ביסוד של העם היהודי, בחוסן של העם היהודי. באים עם הצעת חוק שיודעים מראש, שאומרים מראש למה הכוונה – הכוונה לא לגיור אמיתי של רבנים, זה רק האפשרות איך לגייר חצי מיליון אנשים שחיים כאן בארץ. ויכול להיות שהם עושים דברים טובים פה – תיתן להם אזרחות טובה, שיוכלו להיות אזרחים ישראלים. להכניס אותם תחת העם היהודי בקלות הזאת, בזה שהם גם לא רוצים להיות בעם היהודי. יש להם אפשרות, רשות הגיור נותנת מענה היום לאנשים האלה. אין שם תורים. הם מחכים לאנשים שיגיעו, לצערי; לא, לצערי שהם מחכים, לא לצערי שלא באים. מה מבקשים מהם? מה הם רוצים? הם לא רוצים את המהות, הם לא רוצים את התהליך. הם נגד התהליך. אלה אנשים שרוצים להמשיך להיות כגויים, לחגוג את הכריסטמס, לחגוג את הסילבסטר – זה מה שהם. לא מעניין אותם המהות, הם לא רוצים להזדהות, הם לא רוצים להיות חלק, הם לא רוצים את השורשים. הם רוצים לקבל את הזכויות. הם לא רוצים שיהיה להם איזה משהו שמעכב בעתיד בעדם. הם רוצים להיות חלק מהיהודים. אני מציע: תיתנו להם להיות ישראלים, אין שום בעיה. תעודה. הוא שירת, הוא תורם, הוא חי פה – הוא יכול להיות ישראלי, אף אחד לא מפריע. למה אתה צריך להיות יהודי? יהודי הוא מי שנולד למישהו יהודי. אצל הדרוזים, לא נולדת דרוזי – לא תוכל להיות אף פעם דרוזי. יהודי – מי שנולד לאם יהודייה הוא יהודי. יש אפשרות אחת, שהוא עובר את התהליך, הוא מאוד מזדהה עם העם היהודי, הוא רוצה להיות חלק, הוא מתחבר לשורשים, הוא מתחבר לתרבות היהודית והוא רוצה להיות יהודי. יש תהליך כשהוא רוצה: הוא מראה את כוונותיו הרצויות, את התחייבותו. יש תהליך שהוא לא פשוט, מורכב. אבל לכאלה שלא רוצים, גם להם רוצים לתת? מה המשמעות של הדבר הזה? לכרסם ולחתוך באדני היסוד שלנו, בעתיד שלנו. אם זה היה המצב לא היינו מחזיקים, לא היינו כאן בכנסת, לא היינו כאן מדינה יהודית, אם התהליך הזה היה קורה לפני שנים. רק בגלל ששמרנו, העם היחיד ששמר באמת את טהרת הייחוס שלו בצורה כזאת שלא נתן; רק לאחד שהוא באמת יהודי, הוא מתנהג כמו יהודי. זה היה החוסן שלנו, שום דבר אחר. עמים שלמים התפוררו והתפוגגו; עם אחד נשאר רק מהסיבות האלה. ואתם – בכוח. אנחנו רואים גם את השפה, אנחנו רואים איך הדיבור – מדברת כאן המציעה בניתוק מהעם היהודי. לא בני עם אחד אנחנו. איך שהיא מדברת על הציבור החרדי והציבור היהודי – לא בני עם אחד, לא מתנהגים, לא מתנהלים. אישה שאוכלת – בפתיחת הוועדה, כשהיא באה לאשר את חוק הכשרות, היא אומרת: אני אוכלת בטיב טעם. אני, לא מעניינת אותי כל הכשרות. אני אוכלת טריפות ונבלות, ואני זאת שעכשיו מחוקקת חוק על כשרות. עכשיו זאת גם רוצה לחוקק חוק על גרות; גם גרות היא רוצה לקחת על עצמה, במומחיות הגדולה שלה. אדם שלא מזדהה עם זה, לא חי את התרבות הזאת, דוחה את הדברים, מדבר על השני באופן הזה, שהוא לא במהות שלנו, לא בתרבות שלנו, גם לא מישהו ששומר – איך אחת כזאת רוצה באמת להעביר חוקים כאלה? מה הפלא אחר כך שבאים בימים האלה, ימים שהם מיוחדים, ימי זיכרון לצדיקים כמו הבבא סאלי, זכר צדיק וקדוש במשך עשרות שנים אנשים באים, ומונעים מהם, אוסרים להגיע למקום הזה. סילבסטר זו חגיגה דביקה ופרועה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כבר שינו את ההחלטה. תבדקו. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שינו את ההחלטה? אז בוא נראה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> טיפלו בזה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עם דרישות שאי-אפשר לעמוד בהן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עלתה הזעקה – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> איפה ההווה אמינא הזאת לעשות דבר כזה בקלות שכזאת? זה אסור וזה מותר – עולם הפוך ראיתי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> טיפלו בזה. גם על זה אתם – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה אפשרי וזה לא אפשרי. בדיוק כאן, איפה שצריך, איפה שאנשים באים להתפלל ולבכות, לא באים להתהולל ולהשתולל ולעשות מסיבות דביקות כאלה והוללות. באים להתפלל. מה יכול לצאת מדבר כזה? עכשיו, אני רוצה להציג בפניכם את הצעת החוק. בקצרה, הצעת החוק מדברת על חופשת מחלה, שיש זכות לאבא ולאימא, בעיקר לאם עובדת שאחד מילדיה חולה והיא צריכה להישאר איתו בביתה, יש את הזכות להשתמש בחופשת המחלה שלה. אבל יש בה תנאי אחד: בתנאי שבן הזוג השני עובד. התנאי סביר. אם בן הזוג השני לא עובד – שהוא אולי ישמור על הילד. אבל מה קורה אם בן הזוג השני לומד? הוא סטודנט והוא לומד. מה מצפים ממנו – שהוא ישמור על הילד? הוא יכול? יש לו לימודים, יש לו הכנה ללימודים, יש לו קורסים שהוא חייב להיות נוכח במקום, הוא צריך להכין את עצמו למבחנים. הוא לומד. זו לא קייטנה, זו לא חופשה. הוא לא יכול. יש לו היום מבחן – איך הוא יכול היום להישאר בבית? מדברים על חשבון ההורה – במקרה כזה אתה לא תקבל. זה סביר? הרי תכלית החוק היא אותו דבר: לאפשר לאימא לעבוד. אז מה זה משנה עכשיו אם בן הזוג עובד או בן הזוג לומד, כשאנחנו כולנו יודעים את האמת – שיכולים להיות הרבה מצבים שהוא לא יכול? אם הוא יכול, היא בטח הייתה עושה את זה. למה לה לנצל את ימי החופשה שלה? זה גם ימי חופשה שלה. הרי רובם עושים את זה. היא יכולה לנצל את זה, היא פשוט לא רוצה לשקר, היא רוצה להגיד את האמת. מעבר לזה, יכול להיות שיש איזו הטבה מסוימת, שבן זוג לא צריך יומיים, שלושה, ואם הבעל יושב ולומד, ודאי וודאי הוא מחויב למסגרת. לשבת וללמוד זה לא ללמוד בבית. יש מסגרות לימוד שמחייבות לבוא וללמוד כמעט שמונה שעות ביום, חייבים להיות. איך אפשר להגיד לאותו בעל שלומד: תישאר בבית? ולא זו אף זו, האבסורד הגדול מאוד – שהממשלה עצמה, חשבות האוצר, עושים פיקוח, ביקורת, שלא קיים בשום במקום, ובאים לראות במקום הלימודים אם לומד התורה והאברך נמצא שמונה שעות. באים עשר דקות, באים כמה דקות אחרי השעה שנפתחים הלימודים, ואם במקום הלימודים יש 85%, או אם חסרים 15% – פוסלים את מקום הלימוד. על 15% מקפידים. אז איך אפשר להגיד לו להישאר בבית? לא קיים דבר כזה. אני אבוא לחשבות באוצר ואני אראה כמה נמצאים בשעה 10:00, האם 85% מהאנשים נמצאים; אם יהיו 60% זה כבר יהיה הישג. אנחנו יודעים איך זה נראה בכנסת, איך זה נראה בכל מקום. המקומות היחידים – ועל זה צריכים לבוא ולהגיד: אנחנו לא מסכימים? בשירות הציבורי, דרך אגב, אני רוצה להגיד לכם, חבריי חברי הכנסת, הכירו בזה. המגזר הפרטי לא הכיר בזה – על חשבון העובד, לא משהו אחר. הדבר הזה עוד יותר בולט בתקופת הקורונה. בתקופת הקורונה הרבה יותר אימהות צריכות להישאר בבית. קורה. גם בידודים, גם לא מרגישים טוב, חששות. על חשבון מי? על חשבון העובד. אז אם הוא רוצה לנצל עבור הילד, הוא לא יכול לעשות את זה? הרבה יותר מכך – פעם היו יכולים לתת לסבתא, לתת לדודה. בתקופות האחרונות אנשים נמנעים מלהחזיק ילדים אחרים, לא תמיד יכולים להחזיק ילדים אחרים. פעם היו נותנים לסבתות. היום ברוך השם הסבתות עובדות, וגם הסבתא-רבתא עובדת היום. ולכן, מה אפשר לעשות? הדרך הפשוטה והברורה בעניין הזה היא שנותנים לאישה את האפשרות לנצל על חשבונה. למה ההתנגדות? למה הממשלה מתנגדת להצעת החוק הזאת? אין שום היגיון. ההיגיון הבריא הוא לתת עוד עזרה ועוד עידוד לאותן אימהות שיכולות להמשיך את העבודה שלהן, למנוע חיכוך עם המעביד, ומה שהן יקבלו תמורת זה, בכל אופן – את ימי המחלה שלהן. לא רק זה, זה גם נותן להן את הגיבוי המוסרי שיש להן חופשת מחלה. כשלעובד אין זכות לקחת, זה באמת גורם לכך שיש חיכוך עם המעביד. לא רק זה, אנחנו צריכים לדעת שלא מדובר בחופשות גדולות. בכמה מדובר, רבותיי? בכמה ימים, שמונה ימים בשנה מתוך ימי המחלה שלך, שמונה ימים בשנה, וזה אותו דבר לילד אחד וגם אם את אימא לשלושה וארבעה וגם לחמישה ילדים. זה מה שיש – שמונה ימים. בימים האלה שלא נוכל לעשות את זה? למה אנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו צריכים להיאבק על זה? אלה חוקים שהממשלה לא תומכת. אני כבר יודע מה תהיה התוצאה – למה ולמה. אבל חוקים אחרים, כפי שאנחנו רואים, זה בקלות, בזה הממשלה תומכת. עולם הפוך ראיתי. אנחנו לא רואים את ההיגיון, לא רואים את החמלה, לא רואים את הרחמנות, לא רואים את העידוד האמיתי, התחשבות. יש ניכור, ניכור מלא שלכם מנשים עובדות, מאנשים שצריכים להתפרנס, שקשה להם. אתם לא מכירים בזה, לא יודעים, לא מרגישים את זה. העשיר לא מרגיש את העני, השבע לא מרגיש את הרעב – זאת התפיסה שיש לכם. אני יודע מה הייתי עושה. אם הייתי אומר רק הצעת חוק – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, חבר הכנסת אורי מקלב, אנחנו עברנו, סיימנו. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אם הייתי מביא הצעת חוק של סטודנטים, את זה הייתם מאשרים, אבל כשזה מגיע לעוד מישהו, גם ללומדי תורה – שם אתם מנוכרים, שם לא אכפת לכם שום דבר, לא מכירים בשום דבר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אורי מקלב. ישיב סגן שר הכלכלה יאיר גולן, בבקשה. עשר דקות, אדוני. << דובר >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברשותך, אני אתייחס להצעת החוק ולעוד איזה נושא, ובשני הנושאים האלה אני גם אשלב איזה סיפור קצר. לגבי ההצעה של חבר הכנסת מקלב – שאני חייב לומר שהוא מקפיד להעלות פה על הדוכן הצעות רציניות, ששוות התייחסות רצינית, וההצעה הזאת אינה חורגת, ותבוא על הברכה בעניין הזה, אבל אני רוצה כן לומר משהו בנושא הזה של החוק המוצע. חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג–1993, קובע כי עובד שעימו ילד מתחת לגיל 16 זכאי לזקוף עד שמונה ימי מחלה בשל מחלת ילדו על חשבון ימי מחלה צבורים, בתנאי שבן הזוג עובד ולא נעדר מהעבודה בימי המחלה או שבן הזוג עוסק עצמאי ועסק במשלח ידו בימי המחלה. זה חוק סוציאלי מאין כמותו, שנחקק בימי ממשלת רבין, והוא באמת חוק מצוין. חוץ מזה, החוק הקיים קובע שהורה שילדו עם מגבלות כאלה ואחרות שעבד שנה לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, זכאי לזקוף עד 18 ימים בשנה בשל היעדרות על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד, לצורך מתן סיוע אישי לאדם עם המוגבלות שמחייב היעדרות. כלומר, יש פה אבחנה נוספת, גם היא סוציאלית מאין כמותה, על מנת לאפשר להורים העובדים את תנאי הטיפול המיטביים בילד החולה או בילד עם המוגבלות. אבל כאן, חבר הכנסת מקלב, אתה מבקש להרחיב את זה גם לתנאים שבהם אחד מבני הזוג לומד. אני רוצה לומר לך שבני הגדול, שהפך אותי לסבא לפני שנה, לומד כסטודנט באוניברסיטת תל אביב, ואשתו עובדת עיריית תל אביב. כשהילדה חולה, או עכשיו, בימי קורונה, כשסוגרים את מוסד החינוך – אז כן, הוא מסתדר, הם מסתדרים כזוג, ואחד, בדרך כלל הוא, מבטל את לימודיו ולומד בבית, לומד בזום, ומוצאים את הדרך הנכונה איך – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> יש לך את הפנסיה התקציבית של אלוף בצה"ל. תחשוב על העניים. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> – – יודעים איך לעשות את זה, ויש מי שמטפל בילדה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אלוף בצה"ל. פנסיה תקציבית. אלוף בצה"ל. תעזור לו. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> עלתה פה הצעה רצינית – תנו לי לענות תשובה רצינית. עכשיו, מה אני רוצה להגיד לך בעניין הזה? זה לא שזאת הצעה מופרכת, אבל יש גבול כמה אנחנו יכולים להעמיס על קופת המדינה ומה אנחנו דורשים בעצם מהאזרחים, על בסיס – – << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> זה על החשבון שלו, על חשבון ימי המחלה שלו. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> – – עצמאותם, יוזמתם, יכולותיהם, לעשות בכוחות עצמם. אני חושב שהמצב הנוכחי הוא מאוזן, הוא נכון, הוא סביר. אני חושב שהצעת החוק מביאה אותנו למחוזות שבהם המדינה לא צריכה להתערב ולא צריכה לממן. אני חושב שנכון להישאר במצב הקיים. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> זה על חשבון ימי המחלה שלו. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> אני יודע, אני יודע הכול. לכל דבר יש עלות. ולכן, אני רוצה לומר לך שאנחנו דוחים את הצעת החוק הזאת ולא נסכים להצביע בעדה. זה הנושא הראשון. הנושא השני – אדוני היושב-ראש, היום הזה לווה בסערת בוקר סביב המפגש בין שר הביטחון לבין אבו מאזן. ואני שואל: מה הרבותא? אני רוצה לספר לכם סיפור. פיקדתי על אוגדת יהודה ושומרון בשנים 2005–2007. היו אלה שנים של טרור בלתי נסבל. בשנת 2006 לבדה עצרנו, או פגענו, ב-130 מחבלים מתאבדים. בכל התקופה הזאת המשכנו לדבר עם הפלסטינים. למה? כי כשזה בא לעניין של חיי אדם ובא לעניין של היכולת להרגיע את השטח, תמיד נכון לדבר. ממה אנחנו נבהלים? אנחנו אומה חזקה, אומה גאה, אומה רצינית. ממה אנחנו חוששים? אם השיח גורם לכך שאתה יכול להביא את הפלסטינים לטפל בעצמם בהפרות סדר, לעצור בעצמם מחבלים, לסייע בתיאום של פעילות כוחותינו בתוך המרחב הפלסטיני בשטחי A, מה רע בזה? שיתוף הפעולה הזה, גם לאלה שרואים בכל הפלסטינים מחבלים נוראים – מה הבעיה איתו? הוא טוב לנו, הוא חיובי לנו, הוא תורם להצלת חיים שלנו, של אזרחי ישראל, לאלה שגרים ביהודה ושומרון, של אלה שעוברים ביהודה ושומרון, הוא מסייע לשמור על חייהם של שוטרי משטרת ישראל ושל חיילי צבא ההגנה לישראל. ולכן אני רוצה לומר באופן ברור וחד-משמעי: אני מברך את שר הביטחון על המפגש שהיה אתמול ואני מעודד אותו להמשיך בשיח מול הפלסטינים, ואנחנו בתוך משרד הכלכלה נתמוך בזה בלב שלם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יאיר גולן. חבר הכנסת מקלב, אתה רוצה? בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני לא רוצה להיכנס לעניינים המשפחתיים שלך, כי יכול להיות שאתה יכול להסתדר כשיש כלה שעובדת בעיריית תל אביב. אני אומר שהדוגמה האישית שאתה הבאת, של הכלה שעובדת בעיריית תל אביב והבן שלך שהוא סטודנט והם מסתדרים – באמת יכול להיות שיש ציבור שנמצא בעשירון העליון ויכול להסתדר, גם כשיש ילד אחד, אבל מה לעשות שיש נשים שעובדות שיש להן כמה וכמה ילדים, וצריכים להתמודד עם ילדים חולים, עם בידודים או בכלל באופן כללי – פעם זה חולה, ופעם זה קופת חולים, וזה טיפת חלב, והוא צריך ללכת לבדיקות ולמעבדה; ויש מעביד פרטי, זה לא עירית תל אביב. אני אמרתי מראש: במגזר הציבורי כן מחשיבים את זה. אתה יודע למה היא מסתדרת? בגלל שבמגזר הציבורי מקבלים את זה. במגזר הממשלתי נציבות שירות המדינה קיבלה את זה והבינה שגם אם בן הזוג לומד צריך לתת את זה. במגזר הפרטי, היום, בגלל דקדוקי עניות, שיש כל מיני חשבי שכר, התחילו לפרשן. זאת לקונה בחוק, זה לא שזה אמיתי, ככה, זה לא מובנה מראש. זה לקונה. אם שני בני זוג עובדים – מה היה צריך להבין? אם הוא לא עובד, זה כן, אבל אם הוא לומד? זה לא שהוא מתבטל, זה לא בטלן, זה לא אחד שלא עושה שום דבר. מי שיש לו בן זוג שעובד, אומרים: שהשני ישמור. אבל כשיש לו משימות, יש לו יעדים – הבאתי את הדוגמה מאלה שלומדים בכוללים. יש להם מחויבות להיות שמונה שעות. איך אתה יכול להגיד לא? מי בודק אותו? מי מפסיק תמיכה? אם חסר אחד, חסרים שניים, הם יכולים לסגור את כל התמיכה, הוא לא מקבל. ולא יעזור, דרך אגב, חבריי חברי הכנסת: מה שמועיל זה רק אשפוז בבית חולים. אם לומד לומד בכולל והוא היה חולה ומביא פתק מרופא, לא מתחשבים בזה; דורשים מהם להיות. אז איך אתה יכול מצד אחד לדרוש מהם להיות ומצד שני אתה אומר: אני לא אתחשב, אני לא אתן לאישה? זאת לקונה מובנית, היא לא הגיונית, היא לא סבירה. זה גם לא שום דבר על המעבידים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מקלב, לא שומעים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה גם לא על המעבידים, מדובר פה על חשבון העובדת, על חשבון ימי המחלה או שלה או של בעלה. לא מבקשים מהם משהו עכשיו על חשבון המעביד, ניצול. הרי היא יכולה לקחת את ימי המחלה האלה גם בשביל עצמה. קודם כול, אנשים לא רוצים לשקר. חוץ מזה, יכול להיות שזה מהיום הראשון. יש סוג הטבה מסוימת שהיא מחלת ילד. לכן לבוא ולהגיד שהממשלה חושבת שזה יותר מדי – אין לי. מסיבה אחרת. ההיגיון נלקח מכם. החמלה נלקחה מכם. אתם לא חיים במציאות. אתם לא מרגישים את העניים, אתם לא מרגישים את המשפחות. אתם חיים בעולם אחר – בעולם מנוכר, לפי אורח החיים שלכם, לפי רמת החיים שלכם. אנחנו רואים את זה בהתייחסות, אנחנו רואים את זה בכל התהליכים שלכם, בגזרות, במיסוי. אתם נמצאים במקום אחר. אתם לא מרגישים את החלשים. אתם חייבים גם לאזרחים האלה. הם אזרחים פה, הם אנשים שעובדים קשה. הם אנשים שלא מבקשים שום תמיכה. הם עושים את זה לעצמם, ואתם מכבידים עליהם באופן קשה, באופן שהם לא יכולים לעמוד בזה, ואתם מנוכרים ולא אכפת לכם שום דבר. אתם גם לא מרגישים חובה להסביר את זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אורי מקלב. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> התשובה שלכם היא תשובה דלה מאוד, שטחית מאוד ולא אמיתית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אורי מקלב. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – בן זוג לומד). נא להצביע. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 43 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 48 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – בן זוג לומד), התשפ"א–2021, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת אבי מעוז, בעד? חבר הכנסת – נגד; חבר הכנסת מיקי לוי – נגד; חבר הכנסת אחמד טיבי – בעד. שניים בעד. 45 בעד, 49 נגד. הצעת החוק לא התקבלה. תודה. נגמר פרק החקיקה, רבותיי. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא הפרטת משאבי הטבע לחברת כי"ל << הלסי >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום. הצעה לסדר-היום בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא הפרטת משאבי הטבע לחברת כי"ל. הצעה מס' 1356, של חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. עשר דקות, אדוני. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חברת כימיקלים לישראל, כי"ל, הייתה חברה ממשלתית גדולה, משגשגת ורווחית מאוד – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חברת כימיקלים לישראל, כי"ל, הייתה חברה ממשלתית גדולה, משגשגת ורווחית מאוד עד שנות התשעים, ובהן היא הופרטה במכירת החיסול הגדולה לבעלי הון המקורבים לצלחת. על פי דוח של מרכז אדוה, העוסק בין השאר בהפרטת כי"ל, ניתן ללמוד כי עד 1995 הזרימה החברה לתקציב המדינה רווחים בסדר גודל של כ-120 מיליון ש"ח מדי שנה, רווחים אשר אם היו ממשיכים לזרום לקופת המדינה ובשימוש מושכל, היו יכולים לסייע לתוספות תקציבים לחינוך, בריאות ורווחה. משמעות היותה של כי"ל חברה ממשלתית נבעה מתוקף ההבנה כי משאבי הטבע שייכים לציבור הישראלי, הווי אומר, לכולנו, וכך ממילא גם רווחי החברה. אך מאז אמצע שנות השמונים של המאה שעברה, סביב מה שנקרא "קונסנזוס וושינגטון" הנורא, מוסדות המדינה החלו להיכנס לאמוק של הפרטה. תנו ליד הנעלמה לנצח – פמפמו לכל עבר. ואכן, האמוק של חלוקת משאבי המדינה לכל דכפין החל קורם עור וגידים במהירות שיא. המדינה הפכה אנשים בינוניים לעשירים כקורח, טייקונים, בחלקה את מה שמלכתחילה שייך לכולנו לידי מיעוט מקורבים. זה בלתי אפשרי ככה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, גם צוות המנהלים, חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. מנהלי הסיעות, בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ידה של המדינה עשתה זאת, לא שום יד נעלמה. כך הגיע גם תורה של כי"ל להיות מועברת מהמדינה לידיים פרטיות במחיר נזיד עדשים. הליך ההפרטה של כי"ל החל בפברואר 1992, עם מכירת 20% ממניותיה בשוק ההון בישראל. 9.4% נוספים נמכרו בפברואר 1995 לחברה לישראל, שנשלטה אז על ידי משפחת אייזנברג, ובכמה גרושים מכרה היד הלא-נעלמה-כל-כך של המדינה את כי"ל למשפחת אייזנברג. בסך הכול שילמה החברה לישראל 930 מיליון דולר בעבור נכסי כי"ל, בשעה ששווייה מוערך בכ-2 מיליארד דולר. הינה לכם שוק חופשי בהתגלמותו. לאחר ההעברה הראשונית, החלו אלו אשר המדינה הפכה לטייקונים לשחק במשאבי הטבע כבצעצוע. ב-1999 קנתה קבוצת האחים עופר מידי אייזנברג את השליטה בחברה לישראל במחיר מציאה של 330 מיליון דולר בלבד, וכיאה לעידן של הפרטות – או העידן של עידן, אם אתם רוצים – המרקם החברתי כולו מידרדר; לא סולידריות חברתית כי אם דרוויניזם חברתי הוא המושל בכיפה. העובדים הופכים מנוצלים יותר בידי מי שהמדינה הכתירה כבעלי הון. שכרם הולך ונשחק והניכור כלפי מקום עבודתם אך גובר. הפרטת חברת כי"ל אינה שונה במאום, אלא שאצל משפחת עופר הפך הניצול והלעג לנו, האזרחים, לאומנות של ממש. החברה מעסיקה בישראל מעל 9,000 עובדים, רובם תושבי הנגב, שם נמצאים משאבי הטבע – ברום, מגנזיום, אשלג ומלח מים המלח. בבעלותה של כי"ל כמה חברות-בת: קבוצת ברום, פריקלאס ים המלח, דשנים וחומרים כימיים, כי"ל רותם ומפעלי ים המלח. ב-2004 עלה שמה של כי"ל לכותרות עקב ניצול מחפיר של העובדים בחברותיה ועל רקע מאבקם של עובדי הקבלן במפעלי ים המלח, כי מדוע להעסיק בכבוד בהעסקה ישירה אם אפשר להפריט גם את העובדים ולגרוף עוד אגורה על גבם השחוק? בסרטה של טלי שמש "זהב לבן עבודה שחורה" ניתן לראשונה פתחון פה לאותם עובדים ונחשפנו לשיטה במלוא כיעורה: עובדים אלה הופלו לרעה בכל הנוגע לתנאי העבודה, שכר ותנאים אחרים, ובהם פיצויי פיטורין והסעות למפעל. כאן המקום להדגיש: לא מדובר במקרה בודד או בגחמה של מאן דהו אלא בשיטה כולה, בתפיסת עולם שבה רווח בא לפני רווחה, האדם הוא אמצעי ולא תכלית, כזה הנתפס כצרכן או כיצרן, ללא מאוויים ותשוקות; כלי קיבול שמוצמדת לו תווית של דולר מהלך על שתיים. בסרטם של מארק אצ'בר וג'ניפר אבוט "התאגיד" – The Corporation – המבוסס על ספרו של ג'ואל באקאן מאוניברסיטת בריטיש קולומביה, עומדים הבמאים על הפיכת מעמדם המשפטי של התאגידים לישות עצמאית הכוללת זכויות רבות, משל היו בני אדם ממש. ואכן, תוך שימוש בניתוח אישיות של התנהלות תאגידית מצויה, ובהסתמכות על קריטריוני ה-DSM – ספר האבחנות הפסיכיאטרי – רוברט הייר, פרופסור לפסיכולוגיה פלילית מאוניברסיטת קולומביה, משווה את התאגיד המודרני מכוון הרווח לאדם שאובחן כפסיכופת קליני. וכך קם הדבר ונהיה, והסכם אחר הסכם, חברת כי"ל היטיבה ומיטיבה עד עצם היום הזה לנצל את המשאבים הניתנים לאחזקתה ללא כל אחריות תאגידית, ללא כל אחריות בריאותית כלפי תושבי האזור, ללא אחריות סביבתית ותוך התנערות מכל אחריות שהיא לנזקיה המתמשכים למשאבים המתכלים. היא עושה זאת משום שהיא יודעת שלא יאונה לה כל רע, והזיכיונות מטעם המדינה ימשיכו להינתן לאחר צקצוק או שניים. הלוא ככלות הכול, גם את הרגולציה מציעים לנו להפריט, אותם חסידי שוק. כי"ל אינה מסתפקת רק בניצול משאבים גרידא אלא אף מגדילה לעשות בהתנערות ובהתחמקות מתשלומי מיסים כחוק – מיסים המגיעים לכולנו ואמורים לשרת את האוכלוסייה כולה. ראשי החברה עושים זאת תוך צפצוף על הרגולטור ותחמונים חשבונאיים ואחרים המנוגדים לשכל הישר, לצדק הטבעי ולעיתים אף לחוק הישראלי. כך למשל עשו במפעלי ים המלח כאשר רק לאחרונה הרגולטור – במקרה הזה משרד המשפטים, בחוות דעת חסויה – פטר את החברה מחוב של 65 מיליון שקלים בעבור שימוש במימיו של ים מלח. למעשה, עד 2030 מפעלי ים המלח יהיו זכאים לפטור מתשלום על המים שהם שואבים בגובה של 1.5 מיליארדי שקלים, שאילו היו מגיעים לקופת המדינה ולמשק המים כראוי, היו מובילים בין השאר להוזלה משמעותית של חשבון המים של כולנו. לפי חישוב שביצעה חברת כימיקלים לישראל בעצמה, עליה לשלם מס של 180 מיליון דולרים לשנים 2016–2019 על פעילותה בים המלח. ועדיין, כי"ל דורשת להאריך את הזיכיון לכריית פוספטים באפס תשלום למדינה, בהיותה שיאנית הזיהום הסביבתי בישראל ובאפס אחריות לתיקון נזקיה. משתמשים וזורקים – התנהלות המקדשת את שורת הרווח, ושיישרפו כולם. פסיכופת קליני פר-אקסלנס. דוגמה לנזקים הסביבתיים של כי"ל ניתן לראות במדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2019, שם מככבים שלושה ממפעליה במדד עשרת המפעלים המזהמים, יחד עם עוד מפעלים בבעלות עידן עופר, בעל השליטה בכי"ל. כך נכתב ב-ynet על מפעל כי"ל רותם, הממוקם במקום השני במדד המפעלים המזהמים: "בשנת 2019 נקבע למפעל ניקוד שלילי על הפרות תפעוליות במפעל ואיחור בהגשת מסמכים ודיווחים. נוסף על כך הניקוד משנת 2018 בשל הפרות של חריגה בפליטה לאוויר, ומשנת 2017 על קריסת קיר בבריכה במפעל שהובילה לשפך מסיבי של חומר חומצי ומסוכן לנחל אשלים. למפעל ניקוד גבוה הנובע מכמות פליטות. כמו כן, המדינה נמצאת בהליך של תביעה ייצוגית נגד החברה בשל אירוע הדליפה לנחל אשלים, בשם הציבור כולו, על הנזק הסביבתי". << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אך עם כל הכבוד – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תן לי עוד דקה, כי הפריעו לי, אני מבקש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחד. מי הפריע לך? << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כולם. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> מי הפריע לך? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אף אחד לא הפריע לך. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אלה שהפריעו יצאו להפריע בחוץ. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב, בסדר, עופר, משפט אחרון. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אך עם כל הכבוד לכי"ל – ואין לי כבוד – ההצעה העומדת לפניכם היא הצעה על דמותה של החברה שלנו: חברה סולידרית, אמפתית לחלש, חברה הרואה באדם אדם, או חברה הבזה לאדם ורודפת בצע בלבד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מבקש, בהסכמה עם הממשלה – ואני מודה ליושב-ראש ועדת הכספים ולאחרים – אני מבקש להעביר את זה לדיון בוועדת הכספים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, אחרי שהופכים אותה להצעה רגילה לסדר-היום. אתה רוצה להשיב? בהסכמה? אנחנו מצביעים על העברה לוועדת הכספים. חברי הכנסת, מי שמעוניין להצביע, נא לשבת. אנחנו מצביעים על העברה לסדר-היום. כבר אין צורך בוועדת חקירה. נא להצביע. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 18 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים ונמנעים. ההצעה לסדר-היום בנושא הפרטת משאבי הטבע – לא נקלטה? אז עאידה תומא בעד. 19 חברי כנסת בעד. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> פגיעה במסדרון האקולוגי בעמק הצבאים << הלסי >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הצעה לסדר-היום בנושא: תוכנית הענק למחצבות ביהודה ושומרון, של כמה חברי כנסת. מתחילים עם חברת הכנסת גילה גמליאל – אינה נוכחת; חבר הכנסת עמיחי שיקלי – אינו נוכח; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – כן? ההצעה ירדה? אז אנחנו מדלגים. הצעות לסדר-היום בנושא: פגיעה במסדרון האקולוגי בעמק הצבאים, מס' 1352, 1353 ו-1371. חבר הכנסת מוסי רז, בבקשה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, סעיד אל ראיס. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> מה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> (אומר בערבית: שלוש דקות.) << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> (אומר בערבית: שלוש דקות,) בסדר. חברות הכנסת, חברי הכנסת, גברתי השרה, אני רוצה לספר לכם על בוז'י, תמר וגילה. אתם אולי מכירים אותם – לא אלה שישבו על הכיסאות האלה כאן, אלא אלה שנקראו על שמם, אלה שחבריהם הם בין היתר פייזר, עצמאותה, ירושלים, תל אביב וזום. כל אלה הם עופרים שנולדו בשנים האחרונות בפארק הצבאים שבירושלים. יש לנו פה מתנדב בפארק הצבאים שבירושלים. מכיר אותם? הצבאים האלה הגיעו לעולם בגלל מאבק ציבורי עיקש, שהצליח להגן על פארק הצבאים בירושלים – מאבק שתוצאתו היא אחת מפנינות הטבע העירוני הנפלאות שיש לנו בארץ, ששומר על המגוון הביולוגי, השטחים הפתוחים, ועל חיות הבר. אבל לא על פארק הזה באתי לספר היום, לא על פארק הצבאים בירושלים, אלא על עמק הצבאים שבמודיעין. הייתי שם בסיור לפני כמה שבועות עם חבריי חברי הכנסת יוראי להב הרצנו וחבר הכנסת פרופ' אלון טל – מקום שהוא לא רק ביתם של עדר ענק של צבאים, בין 70 ל-100 פריטים, כמו גם של אוכלוסיית צבועים ומגוון בעלי חיים נוספים, אלא גם מקום שבו עובר מסדרון אקולוגי ארצי שיכול להשפיע על שמירת הטבע ואוכלוסיית חיות הבר בכל הארץ. מדובר באזור בעל ייחודיות זואולוגית, נופית, אקולוגית וארכיאולוגיה נדירה ביותר, והוא מאוים על ידי כמה תוכניות פיתוח שכל אחת מהן בנפרד יכולה להביא לסופו של מקום מיוחד במינו זה. אני רוצה להגיד לכם, חברי וחברות הכנסת, שהאזור הזה תחום בחומת ההפרדה. חלקו נמצא בשטחים הכבושים וחלקו בתוך מדינת ישראל. לפני כחודש הופקדה תוכנית להקמת תחנת חשמל – תחנת משנה – מודיעין-רעות באזור זה בשטח שבתוך ישראל, אשר לפי התכנון תיפגע באופן משמעותי ובלתי הפיך במסדרון האקולוגי, ותכלול גם כריתת עצים לצורך הקמת התחנה ועמודי החשמל. כמו כן, לאחרונה מקדם משרד התחבורה תוכנית לסלילת כביש חדש, כביש 4431, ממודיעין עילית לכביש 443 דרך עמק הצבאים. גם כאן, חלק מהכביש הזה עובר בשטחים הכבושים. משמעותם של מהלכים אלו היא חורבן העמק, פגיעה אנושה במגוון הביולוגי האדיר ויוצא הדופן המצוי במקום זה וניתוק המסדרון האקולוגי הארצי העובר באזור, מסדרון בעל חשיבות ארצית ראשונה במעלה. בעידן של משבר האקלים, של אוכלוסייה הולכת וגדלה, של תנופת בנייה מסיבית – ואנחנו יודעים שאנחנו מדינה של יותר מתשעה מיליון איש שגדלה ב-2% בשנה; אדוני היושב-ראש, כ-180,000 איש בשנה, רמת גן חדשה כל שנה – עלינו לשמור על כל פיסה של שטח פתוח שנוכל, בפרט אם מדובר בשטח בעל חשיבות נופית חשובה כל כך. כולי תקווה שכמו במקרה של עמק הצבאים הירושלמי, גם התושבים שנאבקים על עמק הצבאים במודיעין יצליחו במאבקם, וכולנו, אנשים ובעלי חיים, נרוויח מכך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אני בטוח, גברתי השרה, שתוכלי לעזור בנושא זה. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת מוסי רז. חבר הכנסת אלון טל, בבקשה. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, הסופר אדוארד אלבי פתח את הספר הקלאסי Desert Solitaire במשפט מאוד חשוב – הוא כתב שהוא חי ליד המקום הכי יפה בעולם, וישנם הרבה מקומות כאלה. אני נחשפתי לעמק הצבאים לפני שנתיים כתושב אזור מודיעין, ופשוט נדהמתי. ולכן, כבוד השרה, כשדיברתי עם הצוות של משרד התחבורה והערתי ש-4431 עלול לחסל את אחת הפינות הכי יפות וחשובות בארץ, קיבלתי תשובה מפתיעה: הטענה הייתה שמדובר בנמב"י, איזשהו מאבק של אנשים פריבילגיים מהאזור, ובעצם אין לזה חשיבות. אני רוצה שתשמעי, ואני רוצה להזמין אותך לבוא איתי לסיור. מה תמצאי שם? בשנת 2005, זמן הקמת גדר ההפרדה, נמצאו, להפתעתם של העובדים, ממצאים ארכיאולוגיים מדהימים: מגדל רומי, כפר ביזנטי, וב-2018 גילו בכלל כפר שוקק חיים עד המרד של שנת 90, כפר יהודי שבעצם ששופך אור על אורח החיים שלהם. אבל אנחנו לא מציינים רק את הארכיאולוגיה אלא את האקולוגיה. הארגון הבין-לאומי לשמירת הטבע IUCN הגדיר לפני שנתיים את הצבי הארץ ישראלי כמין על סף הכחדה. זה במשמרת שלנו. אנחנו לא עושים מספיק לשמור על צבי שהוא הסמל של ארץ ישראל. מסתבר שהריכוז הגדול ביותר של צבאים במרכז הארץ נמצא בעמק הצבאים שם, ליד כפר רות, וכביש 4431 הולך פשוט לחסל להם את בית הגידול. אני רוצה לומר שמי שמגיע לשם בעונה כזאת ימצא שם גיאופיטים, ימצא שם את העירית המצויה, את החצב המצוי, רקפות, כלניות בקרוב. זה מקום שאסור לחסל אותו. אוכלוסיית ישראל הולכת להכפיל את עצמה ב-30 השנים הבאות. איפה הילדים ילכו לשחק? איפה הציבור הישראלי שמחפש מפלט מהעיר הסואנת ילך כדי להתאוורר? קצת להתחבר לארץ ישראל היפה. אני מקווה שהם ילכו לעמק הצבאים. לכן, אנחנו חייבים לשקול מחדש את הכביש, או לפחות להבטיח שהכביש הזה יהיה במנהור ויציל את אחת הפינות היפות שעוד נותרו במרכז הארץ. לכן, כבוד השרה, ראינו את האומץ שלך כשאת שקלת את כל השיקולים בעניין הרכבל בירושלים, ואני מבקש שבדרכך מתל אביב לירושלים תקפצי – נדאג לך לחמש דקות סיור – ואז תקבלי את ההחלטה בקשר לכביש. בינתיים, אני מקווה שהכנסת תמשיך להעלות את מודעות הציבור. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אלון טל. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, שלוש דקות, אדוני. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אדוני השר, לפני כמה שבועות הגעתי לעמק הצבאים שבאזור מודיעין כדי לראות בעיניים – לראות בעיניים את פנינת הטבע המיוחדת הזאת שעכשיו מאיימים להחריב; לראות בעיניים את אוכלוסיית הצבאים שזהו בית הגידול שלה ושעכשיו עומדת בפני הכחדה; לראות בעיניים את משאב הטבע הירוק והיפה הזה רגע לפני שהולכים להחריבו. ראיתי בעיניים, ואני אומר בצורה הכי ברורה שיש: אסור לנו לשבת בחיבוק ידיים ולתת למשאב הטבע הזה להיעלם כלא היה. בימים האלה, בתוכנית לסלילת כביש חדש, 4431, כביש גדול ורב-מסלולים עומד לקום בין מודיעין עילית לכביש 443 ומאיים להחריב את עמק הצבאים, שהוא אחד הגדולים בארץ. התוכנית כפי שהיא כתובה היום תפגע בצורה משמעותית במגוון הביולוגי האדיר ויוצא הדופן שיש בעמק ותביא לניתוק המסדרון האקולוגי הארצי העובר באזור, שהוא בין המסדרונות האקולוגיים השלמים הבודדים שנותרו בישראל. לא צריך לסלול כבישים? צריך. אוכלוסיית ישראל גדלה באופן משמעותי, ויש לדאוג לתשתיות מתאימות שייתנו מענים מתאימים לצרכים הגדלים של אזרחי ישראל. אבל השאלה – באיזה מחיר. שקלול המחיר עובר וחייב לעבור בסדרה של שאלות: האם נבחנו כל החלופות? האם מיצינו את הדרכים הפחות-הרסניות? האם התוכניות מביאות בחשבון שבעתיד התנועה שלנו תתבסס יותר על תחבורה ציבורית ופחות על מכוניות פרטיות? כי המחיר הזה הוא ברור: הרס משאב טבע יקר ערך ושלילה של היכולת ליהנות ממנו מאיתנו ומהדורות הבאים. קריטי בעיני לאזן בין הצורך לפתח ולבנות ובין הצורך לשמור על ערכי הטבע, בין שמדובר בלבנות כביש חדש ובין שמדובר בלבנות יחידות דיור. אנחנו מוכרחים להביא בחשבון את השיקולים הסביבתיים ולבחון את החלופות האפשריות במטרה לצמצם את הנזק שנגרם לטבע. לשמחתי, גברתי השרה, בניגוד לממשלות הקודמות, אני יודע שאת מחויבת ושמת לנגד עינייך את נושא הסביבה בראש סדר העדיפויות ופועלת במרץ רב למעבר לתחבורה ציבורית על פני הנסיעה הפרטית. מאחר שזו המדיניות שלך וזו גם המדיניות של ממשלת ישראל, אני משוכנע שיימצא פתרון ראוי שיצמצם את הפגיעה במסדרון האקולוגי בעמק הצבאים ויציל את משאב הטבע היקר הזה. אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אלון טל ומוסי רז, הצורך להגן על עמק הצבאים הוא נכון, הוא צודק, הוא הכרחי כדי להגן על הסביבה, כי אנחנו חווים שינויים דרמטיים במשבר האקלים, ולא לטובה, כדי לשמור על זכויותיהם של הדורות הבאים, כי הטבע שייך להם לא פחות משהו שייך לנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו. תשיב שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי. << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי המציעים, אני מאוד מאוד מודה לכם על הדברים שאמרתם כאן. ניכר שהדברים בוערים בכם, ובאמת דיברתם מתוך מסירות ומחויבות מאוד מאוד גדולה לנושא הכל-כך חשוב הזה. צריך להגיד, הנזקים האלה שנגרמים בעקבות פיתוח לאזורים פתוחים, לשטחים פתוחים, למקומות שבהם קורים דברים מופלאים של הטבע – הנזקים האלה הם בלתי הפיכים: מינים שנכחדים ולא חוזרים, אחר כך אנחנו מגלות בדיעבד על דברים שנפגעו שלא ידענו עליהם אפילו בזמן אמת, על המשמעות האקולוגית שיש להכחדה של מין או מינים, על המשמעות של איכות האוויר שאנחנו נושמות ונושמים לא רק במקום עצמו אלא בכל מקום אחר. אין שום ספק שהחשיבות של האטה, ממש האטה, של תנופת – לא תנופת הפיתוח, כן צריך פיתוח, אבל הפיתוח על חשבון שטחים פתוחים ואתרי טבע – התנופה הזאת חייבת להיבלם, ואנחנו חייבות וחייבים לחשוב פעמיים. במדינת ישראל נשארו לנו מעט מאוד שטחים פתוחים. הנזק הסביבתי שנגרם כבר מתוך חוסר מודעות או חוסר אכפתיות או תיעדוף לא נכון של דברים – הנזק הסביבתי שכבר נגרם הוא עצום, ואסור לנו בשום אופן להמשיך אותו. כמו שציינתם, אכן אני רואה את הדברים ככה באופן חד-משמעי, ואני אומרת את זה כשרת תחבורה, לא כשרת הגנת הסביבה או משהו שהוא כאילו, אלא אני חושבת ומאמינה באמת שאת כל הפיתוח שאנחנו עושות ועושים היום אנחנו חייבות לעשות מתוך הסתכלות סביבתית, שכן זה פשוט האינטרס שלנו כאן ועכשיו – לא רק לדורות הבאים אלא באמת כאן ועכשיו – לאיכות החיים שלנו ולקיימותה של מדינת ישראל. אם אנחנו נחריב את המקומות הפתוחים שלנו, יהיה מאוד מאוד קשה לחיות כאן ממש בזמן הקרוב. לכן, כמו שאתם יודעות ויודעים, אני ביטלתי את כביש עמק האלה; לכן אני מאיצה באופן ניכר את חשמול התחבורה הציבורית וחשמול הרכבת; לכן העברתי יחד עם חברתי השרה להגנת הסביבה ושרת האנרגיה את החלטת הממשלה לתחבורה נקייה, שלראשונה שמה מדדים מאוד משמעותיים לעבור לתחבורה נקייה, ובאמת – המעבר המסיבי לתחבורה ציבורית. וגם צריך להגיד, המאבק שלי ושל מפלגת העבודה למען החקלאות בימים אלה הוא בין השאר מפני שגם העיבוד החקלאי של שטחים במדינת ישראל הוא חלק מהשמירה על הקשר שלנו עם האדמה ועל השטחים הפתוחים שלנו. לגבי הכביש הנדון, 4311 המתוכנן, אז קודם כול עוד אין לו תכנון סטטוטורי. זה בשלב התחלתי במוסדות התכנון. למרות זאת, למרות שהוא עדיין בעצם פורמלית לא הגיע לפתחי, הנחיתי ואני מנחה את כל גופי התכנון במשרד לחשוב ולהשקיע מאמץ גדול במציאת אלטרנטיבות שישרתו את מי שבכל זאת זקוקים וזקוקות לפתרונות. אנחנו מדברות גם על מודיעין וגם על מודיעין עילית, שבאמת מוצאים ומוצאות את עצמם כבר באיזה סד, ואנחנו צריכות וצריכים למצוא להם פתרון תחבורתי. נכון שהמאסה של הפתרון הזה, לשיטתי, צריכה להיות במעבר לתחבורה ציבורית, ובכל זאת גם התחבורה הציבורית – – – << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> במודיעין עילית גם ככה משתמשים בתחבורה ציבורית. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> אבל לא במודיעין, ולכן מעבר להשקעה האדירה במעבר לתחבורה ציבורית, צריך יהיה למצוא פתרון. אני לא רוצה להתעלם מהצרכים התחבורתיים שהביאו למחשבה על הכביש הזה מלכתחילה, ולכן כאמור אני הנחיתי ומנחה את כל הגורמים במשרד שלי לחפש פתרונות אלטרנטיביים. זה מורכב מאוד, הסיפור שם. אני לא איכנס כאן לבעייתיות בצומת שילת, למה קשה לעשות שם מחלף, לא בטוח שבכלל יהיה אפשרי, אבל אנחנו נחפש כל דרך כדי למצוא פתרונות למה שדורש פתרון ולשמור על המקום היקר הזה בלי באמת להזיק לו. אז אנחנו עוד נדבר בהמשך. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לשרה מרב מיכאלי. אתם מציעים להעביר את זה ל-? << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << קריאה >> לוועדת הפנים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לוועדת הפנים ואיכות הסביבה? השרה מסכימה. אז אנחנו מצביעים על ההעברה לוועדת הפנים והגנת הסביבה של ההצעה לסדר-היום בנושא: הפגיעה במסדרון האקולוגי בעמק הצבאים. נא להצביע. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – הפיתוח של הכביש זה הפיתוח הכלכלי של האזור. איזה שינוי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נא להצביע, חברים. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שמונה חברי כנסת בעד ההצעה לסדר-היום בנושא פגיעה במסדרון האקולוגי בעמק הצבאים, והיא עוברת לוועדת הפנים והגנת הסביבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> התנהלות המכון הרפואי לבטיחות בדרכים במשרד הבריאות (מרב"ד) << הלסי >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: התנהלות המכון הרפואי לבטיחות בדרכים במשרד הבריאות, מרב"ד, שמספרן 1357, 1365, 1366, 1367 ו-1373, של חבר הכנסת אורי מקלב וחברי כנסת נוספים. בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מי השר שעונה? << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> אני – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה עונה בשם שר הבריאות? במקום שר הבריאות. אנחנו מבקשים להעלות הצעה דחופה לסדר-היום על התנהלות המרב"ד. מרב"ד זה ראשי תיבות של מכון רפואי מוסמך לבדוק בדיקות בריאותיות וכשירות לנהיגה, שנקרא המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. זה נמצא תחת האחריות של משרד הבריאות, אבל הוא נותן את השירותים עבור משרד התחבורה לכמה סקטורים שמבקשים רישיון נהיגה. התהליך לקבלת רישיון נהיגה, תחילת לימוד הנהיגה או חידוש רישיון נהיגה, צריך לעבור דרך המכון. המכון מטפל בטח במעל ל-50,000 פונים – זה היה כבר לפני כמה שנים – ומתוכם יש 30,000 או 20,000, 25,000 נהגים שאמורים להיות נהגים ציבוריים, נהגי טנדרים, נהגי אוטובוסים, משאיות. מי שרוצה ללמוד נהיגה על אוטובוס, על משאית, צריך לעבור ולקבל כשירות מהמרב"ד. מי עוד? נהגים שיש להם מוגבלות גופנית שמאפשרת או שלא מאפשרת, נהגים מקצועיים מעל גיל 70 וחולים, אנשים עם מגבלה פיזית, צריכים לעבור דרך המרב"ד, כך שיש עשרות אלפים שכל שנה צריכים להגיע למרב"ד. חבריי חברי כנסת, אני רוצה להגיד לכם שאני לא מכיר שירות ממשלתי לקוי כמו המרב"ד. פשוט מתעללים באנשים. תורים ארוכים לאין-ערוך, חודשים לתור, חודשים לתשובה; תשובות מקבלים לא במייל – בדואר, וזה עוד יותר מסרבל את הדברים; אין עם מי לדבר ואין מי שיענה; אם אתה רוצה לברר – שעות וימים רבים שצריך לחכות כדי לקבל את התשובה. הסבל של אותם אנשים הוא סבל רב. אדוני השר, יש לנו מחסור בנהגי אוטובוסים, נהגים ציבוריים. מחסור. תדבר עם כל חברת תחבורה ציבורית, היא תגיד לך: תביא לי 1,000 נהגים, 2,000 נהגים. חלק מהסיבה שאין להן זה תהליך לימוד הנהיגה. כשאדם צריך לחכות לדבר שהוא רוצה, הוא צריך ללמוד שנה את הנהיגה, וזה בסדר, סביר, אולי אפילו פחות משנה. אבל לחכות שנה רק לאישורים? גם העלות מאוד יקרה. 1,000 שקל לפגישה עם המרב"ד זה הרבה כסף. זה הרבה כסף. זה לא רק הרבה כסף, אלא גם כדי להתייעל, הם לקחו חברה חיצונית שנותנת להם חלק מהשירותים, אבל החברה החיצונית הפרטית הזאת כנראה מוגבלת בדברים שהיא יכולה לתת להם שירות. אז מגיע אליהם לקוח או אזרח, מתברר להם שהם לא יכולים לאשר אותו וזה קצת יותר מסובך, אז שולחים אותו חזרה למרב"ד, ואז הוא נדרש לשלם עוד פעם 1,000 שקל. אם הוא מתווכח ולא נענה ועומד על הזכויות שלו, זה תהליך ארוך אם הוא כן מקבל או לא מקבל. אנחנו כבר דנו בכנסת, אני לא יודע אם גם בתקופה שלך כחבר כנסת; ועדות שונות דנו בזה. היו הבטחות שהעניין הזה ישתנה. אמרו: קורונה, הקורונה לא נותנת לשנות, אין תקציב. אנחנו כבר חצי שנה – התירוץ הזה של קורונה כבר לא יכול לשמש אותנו. יגיד לך היושב-ראש שהינה הוא אחרי הקורונה ויש תקציב והוא מקבל כספים רבים. בכל אופן, אדוני השר – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט סיום. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, אתה ניחשת שזה שלוש דקות, לא הפעלת שעון, אני ראיתי. מד הזמן שלך לא אובייקטיבי בעניין הזה. כשאני לא רואה שגם אחריי יש מישהו בתור, אולי אחריי עוד מישהו יספיק לבוא, אז מבחינת קיצור סדר-היום, זה בסדר. אדוני השר, יש עוד בעיה אחת חמורה. אדוני השר, כשיש קושי כזה, מה זה גורם לאנשים? להימנע ולהסתיר את החולי. כשאדם יודע שיש לו משהו רפואי, הוא יכול לא לדווח על זה. אם זה הולך בסדר הרגיל, הוא יעשה את זה, אבל אנחנו גם גורמים לאנשים לחטוא ולהטות ובעצם לעשות שקר בנפשם. אני אומר את זה במאמר מוסגר. יותר מזה, בסך הכול יש שני מקומות בארץ, בתל אביב ובחיפה, שנותנים את השירות הזה, וכמה זמן הם פתוחים? שעות מעטות בשבוע. אני לא אגזים, יכול להיות שאפילו שעה; שעות מעטות לשירותים שצריכים לתת לכל כך הרבה אנשים אחרי תאונות דרכים, אנשים שנהיו מוגבלים, אנשים שחוששים לכשירות שלהם. אבל בעיקר, הרוב זה אנשים שהם נהגים ציבוריים. יש מחסום, אין מה לעשות. אם אתה תשאל במגזר שלך יגידו כמה עוול. אני גם קיבלתי פניות מהמגזר הערבי, שם הרבה הרבה לומדים להיות נהגי משאיות ומחכים לזה, ואדם צריך לחכות שנה רק לקבל אם הוא יכול ללמוד או לא יכול ללמוד. מה הוא יעשה בינתיים? הוא גם לא יודע מה – אם הוא לא כשיר אז הוא לא יודע מה לעשות, ואז הוא מתייאש והוא לוקח דברים אחרים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אורי מקלב. חבר הכנסת יואב בן צור – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת פטין מולא – אינו נוכח. ישיב, בשם שר הבריאות, השר יואל רזבוזוב, שר התיירות. << דובר >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << דובר >> אתה משתפר מפעם לפעם. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להקריא בפניכם את תשובת שר הבריאות כפי שהיא נמסרה לידי. המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, המרב"ד, מוסמך לערוך בדיקות רפואיות עבור רשות הרישוי מכוח תקנות התעבורה ולתת המלצה בדבר כשירותם הרפואית לנהיגה של אזרחים המופנים אליו לבדיקות. כפועל יוצא מכך, מטרתו העיקרית של המרב"ד היא לצמצם את היקפי תאונות דרכים הנובעות מאי-כשירות רפואית ואישיותית של אזרח, העלולות לגרום להיפגעות ואף למוות הן של הנהגים עצמם והן של משתמשי הדרך השונים. ככלל, לא נדרשת בדיקה במרב"ד אלא אם כן ישנה בעיה רפואית מוצהרת, למעט מקרים של בקשה לרכב ציבורי וכבד, כפי שציין כאן חבר כנסת מקלב. כאשר אזרחים מבקשים להוציא רישיון לאוטובוס, מונית, משאית וכו' כמנוי בחוק, הם נדרשים להגיע לבדיקות כשירות נהיגה רפואית ואישיותית לפני הוצאת הרישיון, בשל הסיכון האפשרי שלהם על הכביש בשל מאפייני הרכב והיקף הנהיגה ומאפייני הדרך. במציאות הנוכחית ולנוכח העומס הקיים, לא ניתן לתעדף מבקשי רישיון לנהיגה ציבורית על פני חולים, נכים וקשישים המדווחים למרב"ד. יש לזכור כי אדם המבקש רישיון מהווה סכנה עתידית ולא עכשווית, כלומר מהווה סכנה פוטנציאלית, לעומת האזרח שנוהג כרגע על הכביש ועלול לסכן את חייהם של האחרים וגם שלו. הדבר דורש התייחסות מהירה הרבה יותר לנוכח המסוכנות שלו לתאונה אפשרית. יש מקרים שבהם המרב"ד, לנוכח הסיכון הרב, כאמור, נדרש להתלות רפואית את הרישיון עד גמר הבדיקות. במשרד הבריאות מודעים למצב הקיים של זמני מענה ארוכים, והנהלת המשרד פועלת במסגרת הכלים והאמצעים הקיימים לרשותה כלהלן: הותאמה מערכת מחשוב חדשה משותפת למשרדי הבריאות והרישוי, הכוללת מעל 30 סניפים ברחבי הארץ, לרבות יועצים וספקים. הרופאים ממלאים פרוטוקול ממוחשב וחותמים על ההליך כולו בטרנספורמציה לעבודה ללא נייר. בתחום השירות – הועלה אתר אינטרנט חדש, עודכנו מסמכים, הועלו מכתבים, כך שהאזרח יכול להוריד אותם בקלות. מכשירי הפקס עברו למיילים, נפתחה תיבת פניות למרב"ד ופותח לינק למילוי טפסים והצהרות בריאות לקיצור הליך הטיפול. במטרה לקצר את זמני המענה הוכשרו שלושה ספקים בשנתיים האחרונות לביצוע בדיקות: פמי פרימיום, שהוא ספק של משרד התחבורה, המיועד לביצוע בדיקות כשירות רפואיות לנהיגה למבקשי רישיון לרכב ציבורי וכבד, ושני מכונים – קינן שפי, הפועל בתל אביב, ומדיטון, הפועל בבאר שבע. בתוכנית העבודה השנתית הוגשו תוכנית עבודה מפורטת, כולל התייחסות לתקינה, הרחבת מיקור חוץ כשירות רפואית לנהיגה, תקציב ופיתוח תשתיות הכשרה, בקרה ומחשוב, בדגש על פיתוח אזור אישי, אוטומציה ולוגיקה במערכת לקיצור תורים. המטרה העומדת בפני משרד הבריאות היא לתת מענה מקצועי וראוי שיבטיח את בטיחותו וחייו של כלל הציבור הנדרש לשירותי תחבורה, אם בעצמו, אם באמצעות תחבורה ציבורית, ובו בזמן לשפר את השירות לכל הנדרשים לקבלת שירותי מרב"ד. האם אתה, חבר הכנסת מקלב – אתה זה שהצעת – מסתפק בתשובה או רוצה להעביר את הנושא הזה לדיון בוועדה? << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> למעקב. << דובר_המשך >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << דובר_המשך >> איזו ועדה? << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> כלכלה. << דובר_המשך >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << דובר_המשך >> ועדת כלכלה? אז אני מבקש שנצביע על להעביר את זה לוועדת כלכלה. זה נושא מאוד חשוב. אני, אגב, נחשפתי – אני רואה את התשובות של משרד הבריאות, אבל תמיד טוב לקבל נתונים מהשטח, יכול להיות שזה לא תואם. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> – – – עשרות, עשרות פניות של אנשים – – – << דובר_המשך >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << דובר_המשך >> כן. חשוב להזהיר, חשוב שיהיה דיון על זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, השר. אנחנו נצביע על העברת ההצעה לסדר-היום לוועדת הכלכלה. נא להצביע. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ארבעה חברי כנסת בעד. אני קובע שההצעה לסדר-היום בנושא: התנהלות המכון הרפואי לבטיחות בדרכים במשרד הבטיחות (מרב"ד), עוברת לדיון בוועדת הכלכלה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> בחינת השפעת חוק המצלמות במעונות היום << הלסי >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הצעה לסדר-היום בנושא: בחינת השפעת חוק המצלמות במעונות היום, מס' 1317, של חבר הכנסת אופיר כץ. בבקשה, אדוני. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש מיקי לוי – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, אדוני, בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני עכשיו באתי מוועדת כספים בריצה. זה באמת לא בסדר – – – << קריאה >> היו"ר מיקי לוי: << קריאה >> היו מחכים לך. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, מלחיצים אותי שמגיע השר, מסכם. אני בוועדת כספים, מצביע, ואז אני צריך לרוץ לפה. << קריאה >> היו"ר מיקי לוי: << קריאה >> ההוראה ליושב-ראש ועדת כספים – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, הוא הפסיק, אבל זה לא תקין שאני יושב בוועדת כספים – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אופיר, למה הביאו אותנו? רבע שעה – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> שתי הצבעות, מיקי, שתי הצבעות היינו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> שידעו כמה שעות בשביל רבע שעה שעכשיו היינו. מה יצא מזה? << קריאה >> היו"ר מיקי לוי: << קריאה >> – – – העובדים פה. יש הוראה חד-משמעית להפסיק את זה ברגע שאתם צריכים – – – << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> מי עונה לך? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מי עונה לי? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> היושב-ראש אמר כמו שהוא אמר. זה קרה בדיוק כמו שהוא אמר. מה שהוא אמר – זה קרה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> למה שלוש דקות? התכוננתי ליותר. לא הרבה יותר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, אבל אנחנו מחכים לו או שאני מתחיל? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה יכול להתחיל. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לחכות, מיקי? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> אני פה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, הינה. טוב, תיתן לי רק דקה, בסדר? תודה. ראשית אני רוצה להודות ליושב-ראש הכנסת מר מיקי לוי, שאישר את העלאת הנושא החשוב הזה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות נכנס לתוקף באופן מלא בספטמבר 2020. החוק קובע שבכל מעון יום פרטי שנמצאים בו מעל שבעה פעוטות יותקנו מצלמות לשם הגנה על הפעוטות. מטרת הצעת החוק היא מבורכת וחשובה – הפיקוח והבטיחות על הקטנטנים שלנו. במשך כשנתיים וחצי אני עוסק בנושא של ההתעללות בפעוטות, מאז ההתפוצצות של פרשת כרמל מעודה. אני מקדם את הצעת החוק שלי להחמרת ענישה למתעללות, שיקבע כי כל מי שתתקוף או תתעלל בפעוט תשב בכלא. זאת, לנוכח העונשים המגוחכים והביזיוניים שניתנים היום בבתי המשפט. בנוסף, אני מקיים דיונים בוועדות הכנסת על נושאים נוספים בתחום התנהלות המשטרה והפרקליטות – הפיקוח הכולל, מעטפת שיקומית ועוד. בכל יום שעובר אני מקבל פניות מהורים; מקרים חדשים של אלימות וכאב מגיעים אליי. לפחות פעמיים בשבוע אני מקבל תמונה או סרטון שבאמת קורעים את הלב על איך שפוגעים בילדים שלנו. כל שבוע משפחה חדשה מצטרפת למעגל הכואב הזה של נפגעי עבירה. כל שבוע אני רואה איך התופעה הזו הולכת ומתרחבת – פשוט מכת מדינה. לצערי, חוק המצלמות כיום אינו ממלא נאמנה את מטרתו. יש בו חורים רבים וליקויים. הטלת האחריות לצפייה במצלמות בחוק היא על המשטרה. כבר בדיונים של החוק המשטרה התריעה כי אין ברשותה כוח אדם מספיק לטיפול בנושא, ואכן, אנחנו רואים את זה בשטח. לפני חודש הגיע אליי מקרה של גן בראש העין – תלונה שנסגרה 24 שעות אחרי הגשתה, בלי שצפו בכלל במצלמות. רק אחרי שהצילומים התפרסמו גילו שם אלימות מזעזעת, והחקירה נפתחה מחדש. מקרה נוסף שהגיע אליי הוא על גן בכפר יונה. המשטרה עדיין לא צפתה בצילומים. היא אומרת להורים שאין לה כוח אדם מספיק. לצערי, אלו לא דברים נקודתיים בלבד. אני נחשף פעם אחר פעם להשלכות של זה שהמשטרה פשוט לא צופה במצלמות: חקירות שמתעכבות, מתעללות שממשיכות לעבוד בגנים, תיקים שנסגרים, נשות צוות בגן שמשחיתות ומשבשות ראיות. זה פוגע בילדים של כולנו. בנוסף, בחוק ישנה אפשרות למפקחים של משרד העבודה והרווחה דאז – כיום משרד הכלכלה, ובעתיד משרד החינוך, בתקווה – לצפות במצלמות, אך יש תנאי: חובת הגשת תלונה במשטרה כדי שהמפקחים יצפו בהן. זה מבטל את שגרת הפיקוח, לא מאפשר למפקחים לצפות באופן שוטף כדי לזהות אלימות אם ההורים לא יכולים לזהות. אין פה פיקוח אמיתי אלא רק בדיעבד, אין אכיפה, אין השגחה, המצלמות לא נבדקות בשוטף. בנוסף, יש איסור על הצבת מצלמות און-ליין לגננות שמעוניינות בכך, וחסימת האפשרות הזו להורים שגם הם מעוניינים לשלוח את ילדיהם לגן כזה. הדבר החמור ביותר הוא שאין באמת אכיפה של התקנת המצלמות. מספר המפקחים זעום; אף אחד לא יודע באיזה גן יש מצלמות או אין מצלמות כי אף אחד לא בודק. התחום הזה מופקר. אני פועל יחד עם עמותה של מלאכים שנקראת מטה המאבק נגד התעללות בגיל הרך. הם מוצפים בפניות על גנים שלא שמים בהם מצלמות, שאין יכולת אמיתית לפקח. תבינו, הדבר הזה גורם ישר לסגירת תיקים. מתוך 248 תיקים שנפתחו בארבע השנים האחרונות, כ-70% מהתיקים נסגרו בגלל חוסר ראיות. זה מטורף. יש פה יותר אלימות ממה שאתם חושבים. זה נמצא לידכם, בעיר שלכם, בשכונה שלכם; זה לא משהו שרואים רק בכותרות או במהדורות, זו תופעה שקורית לנו מאחורי הבית, ואנחנו חייבים לעקור אותה מהשורש. זו החובה שלנו להגן על הילדים האלה ולמנוע את המקרים הבאים באמצעות הרתעה ואכיפה. אני מבקש מכם להצביע בעד העברת ההצעה לסדר-היום לדיון בוועדה זכויות הילד, אשר לה הסמכויות לדון ולשנות את חוק המצלמות במידת הצורך. שם גם חוקקנו את חוק המצלמות. תודה רבה, ותודה, אדוני היושב-ראש, על שאפשרת לי מעבר לזמן. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. תודה רבה לך, חבר הכנסת אופיר כץ. ישיב סגן שרת הכלכלה יאיר גולן, בבקשה. << דובר >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כידוע, חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום מטיל חובה על כל מסגרת שבה שוהים שבעה פעוטות ומעלה, בהתאם לסטנדרט הקבוע בחוק. יישום החוק, שהחל אך לפני כשנה, מהווה צעד נוסף שהוביל משרד הכלכלה – למעשה, היום משרד הכלכלה והעבודה – לשיפור איכות הטיפול בגיל הרך בישראל. לצד זאת, אושרו תקנות חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות) התשפ"א–2021. מהלכים אלה נותנים ביטוי לחשיבות שרואה המשרד בהבטחת שלומם, בטיחותם והתפתחותם התקינה של תינוקות ופעוטות בישראל. נכון להיום, השפעות החוק כבר ניכרות בשטח, ואלפי מצלמות כבר הותקנו הן במעונות סמל – כמובן, אלה שמפוקחים ישירות על ידי המשרד – והן במעונות פרטיים. זאת, וחשוב לציין זאת, לצד פטורים שניתנו בהתאם לסעיפי החוק, בשל התנגדות הורים או מקום מגורים, וגם מקרים כאלה חווינו. בהתאם לחוק, וכפי שציינת בפנייתך, חבר הכנסת כץ, מי שרשאי לחזות בתוצרי המצלמות הם משטרת ישראל, רשויות התביעה וגורמי הפיקוח במשרד. לצד זאת רשאית משטרת ישראל לאפשר להורה של פעוט לצפות בצילומים ככל שאין בכך להביא לידי שיבוש הליכי חקירה ומשפט. בהתאמה, לאחר שמתקבל דיווח חריג ממעון, גורמי המקצוע באגף בוחנים, בהתאם לנסיבות, את הצפייה במצלמות ומקבלים החלטות בהתאם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה לא קורה. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> לאור האמור, ולאור שיתוף הפעולה ההדוק הקיים בין משטרת ישראל למשרדנו בהיבט זה, אכן קיימת העדפה שפניות המעלות חשד להתעללות ייבדקו בשיתוף משטרת ישראל על מנת לייעל ולזרז את תהליכי הבדיקה בהמשך. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אדוני סגן השר, אדוני סגן השר, אני חייב לעצור אותך בקטע הזה. זה ממש לא נכון. יש לי המון המון מקרים שמגשים תלונה, והם לא בודקים את המצלמות. הם סוגרים את התיק אחרי 24 שעות. אי-אפשר לבדוק שום מצלמה ב-24 שעות. מה שרשמו לך פה, אני אומר לך מהשטח, לא קורה, ועשיתי על זה הרבה דיונים. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת כץ, אתה יודע, אני לא מפקפק בזווית, במה שאתה אומר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני מההורים – – – מההורים. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> אני חושב – תראה, אני בעיקר מתייחס למציאות כפי שהיא מוכרת במשרד. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא. אני – – – לכם שהמשטרה – שהוא לא נכון. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> בסדר. אני אומר, אני יכול להתייחס למה שמוכר אצלנו, במשרדנו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> יכול להיות שיש באמת חריגות. אני אשמח ללבן את זה בהמשך. אבקש להדגיש כי טיפול בפניות המעלות חשד להתעללות בפעוטות מצוי בראש סדר העדיפויות של המשרד, וכי אין בהעברת סמכות הבדיקה למשטרה כדי לאיין את סמכויות המשרד בנושא, שיופעלו בשים לב ובהתחשב בבדיקה המתבצעת על ידי המשטרה. כידוע, בימים הקרובים צפויה לעבור האחריות לאגף מעונות היום למשרד החינוך. אני יודע שהנושא הזה עדיין נדון – כן, לא, כן, לא. אני מתייחס לזה כרגע בהתאם להחלטה הקודמת של הממשלה, ההחלטה שהתקבלה ב-19 ביולי שנת 2021, החלטת ממשלה 133. האגף ישמח כמובן לקחת חלק בדיון המעקב שיעסוק בנושא, בנושא יישום החוק, ולדיון זה יש לזמן כמובן את משרד החינוך. בימים אלו נוקט המשרד מאמצים רבים לקידום מעבר תחום הגיל הרך למשרד החינוך, מהלך שיש בו הובלה לשינוי מהותי בתפיסת החינוך לגיל הרך ולטיפול בפעוטות בישראל. חבר הכנסת כץ, כל שאני יכול להוסיף במעמד זה הוא שאני אשמח לקבל תלונות שמעידות על כך שמה שאמרתי עכשיו הוא לא מדויק. נדון בזה בכובד ראש, ואם צריך לקבל החלטות אחרות, אז נקבל החלטות אחרות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני אעביר לכם. יש לי הרבה לשנות. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> אין שום בעיה. אין שום בעיה. אני, אתה יודע, אני חושב שתינוקות ישראל יקרים לכולנו. אף אחד לא מזלזל בנושא הזה. אם הנתונים שמצויים בידי המשרד אינם מדויקים, אני אשמח ללמוד על טעותי ולטפל בעניין הזה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא. החלק של המשטרה. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> אני מברך על הדיון בכנסת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. חבר הכנסת אופיר כץ, רוצה להעביר את זה לוועדה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לזכויות הילד, שם חוקק החוק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לזכויות הילד? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> בסדר גמור. אני חושב שזה דבר הגיוני ונכון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> שם חוקק החוק. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון להמשיך, מכוון שהנושא – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בעקבות הצעה של חבר הכנסת ג'בארין. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת כץ, כיוון שהנושא הזה הוא נושא שבאמת בנפשנו, וילדי ישראל יקרים לכולנו, ואני חושב שבנושא הזה, אפשר לומר, אין פה הבדלי דת, גזע ומין במשכן המכובד הזה, וגם לא בקרב אזרחי ישראל, אז אני חושב שנכון להמשיך לדון בנושא הזה, להעביר אותו לוועדה ככל שתמצא לנכון ולהמשיך ולברר את הנושא לאשורו. וכאמור, אני מבין שכרגע הנושא נמצא עדיין באיזשהו חוסר יציבות, נושא המעבר למשרד החינוך. אני אשמח לעדכן בימים הקרובים בנושא הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, סגן השר יאיר גולן. אנחנו עוברים להצבעה על העברת ההצעה לסדר-היום: בחינת השפעת חוק המצלמות במעונות היום, לוועדת – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוועדה לזכויות הילד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – זכויות הילד. בבקשה. נא להצביע. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לזכויות הילד נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ארבעה חברי כנסת בעד. ההצעה לסדר-היום עוברת לוועדה לזכויות הילד. << הצח >> הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 6), התשפ"ב–2021 << הצח >> [מס' מ/1470; דברי הכנסת, חוב' י"א, ישיבה 85; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו נכנסים לישורת האחרונה של סדר-היום. הישורת האחרונה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מה עכשיו? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 6), התשפ"ב–2021, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> הצעת חוק ישראל היום של הקואליציה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> זכות אבותיך בבית הזה. בטרם אתחיל עם החוק, אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – לתת כסף לערוץ 12, לערוץ 13, סתם – זו הצעת החוק. זו הצעת החוק. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> לא, לא נכון. לא נכון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב, אתה ראשון הדוברים, חבר הכנסת פינדרוס. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת פינדרוס, אתה תהיה כבית הלל, שהקדימו דברי חבריהם לדבריהם. אופיר כץ, אני רוצה לשבח אותך, גם על השעה שאתה נמצא פה ומטפל בנושא כנגד אולם ריק בלילה, מטפל בביטחונם של התינוקות ועתידם, ולשבח אותך גם שידעת לייצר שפה משותפת עם היושב-ראש. גם כשיש אופוזיציה וקואליציה, אפשר לעשות עבודה, עבודת תוכן אמיתית למען האזרחים, ואתה עושה את העבודה הזאת. אתה עושה את העבודה הזאת. אני רוצה לשבח אותך. בחדר אצלי, חבר הכנסת גפני, יושבים עכשיו שר החקלאות, המנכ"לית והארגונים של מגדלי העופות. אנחנו כבר יומיים בתהליך של הסכמות. אנחנו הבאנו כבר 70% מההסכמות לוועדת כלכלה והצבענו על הסעיפים המוסכמים בתקנת ההטלה. אני רוצה לקרוא גם לשר החקלאות ושר האוצר, גם למגדלים וגם לארגונים: שתהא השעה הזאת שעת רצון. קבעתי להם מחר מועד מיוחד בוועדה, יום חמישי. אני פה מיום ראשון – דיוני ועדות. מחר הבן שלי ברגילה – בגולני. רציתי להיות איתו. אמרתי לו: אני הולך לחקלאים. הוא אומר לי: אבא, תעשה מה שצריך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> כן, הוא אמר: אבא, תעשה מה שצריך. אם יש שליחות לחקלאות, אתה יכול. למה אני מספר את זה? שנעלה ברכה בידינו, שנשב הלילה בכבוד, שכל צד יתגמש, יהיה יצירתי, ירגיש את הכאב של האחר, את החששות, את הדאגות. כולם רוצים לולים בעתיד – לולים של מרחבים, לולים ללא כלובים, לולים שמקטינים את הסכנה לשפעת ומחלות, מורחקים מתוך מרכזי היישוב. כולנו רוצים את זה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כולם רוצים שתהיה פרנסה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> יפה. אנחנו לא רוצים לפגוע בעולים מצפון אפריקה שיישבו את גבול הלבנון, לא רוצים לפגוע בדור המייסדים והחלוצים ששלחנו אותם בשנות החמישים והשישים לאדמת טרשים שקשה לגדל בה ירקות ואמרנו להם: בואו נגדל ביצים וניתן לכם גב. אני ראיתי עשרות חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה שמתגייסים למאבק גם למען החקלאים. אבל עכשיו אנחנו צריכים להיות כולנו דוחפים של ההסכמות, שנביא את ההסכמות על תקנת ההטלה. זה רק בסיס להגדרה של תוכנית אסטרטגית משותפת – איך הענף הזה משתנה ומאמץ את הטכנולוגיות ואת התשתיות ואת הרגולציה ואת הנורמות הכי טובות שיש בעולם, שזה טובת האזרחים והחקלאים וזה טובת המדינה. אם נעשה את זה הלילה ונביא את ההסכמות, נוכל לנוע גם אל הצומח ולגבש הסכמות, ובא לציון גואל, והסרנו נושא שקצת יוצר מורכבות ומתיחות גם בתוך הבית הזה. אז זאת התפילה שלי והברכה שלי לצדדים שיושבים על המדוכה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> המזל של החקלאים, באמת אני אומר, זה שאתה יושב על הכיסא הזה. אם היה מישהו אחר, אני חושב שהם לא היו מקבלים גם 5% ממה שהם קיבלו עכשיו. הגיעו ל-70%. באמת, המזל שלהם שאתה יושב-ראש ועדת הכלכלה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> תודה רבה, חבר הכנסת אופיר כץ. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני מצטרף לדברים שלו. אני לא רוצה להגיד, אבל אני מצטרף לדברים שלו. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> תודה רבה, חברי ינון אזולאי. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << קריאה >> גם אני מצטרפת. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> תודה רבה, חברתי יעל רון. תודה לכולם. אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. בהצעת החוק מוצע להאריך בשנה את תוקפה של הוראת המעבר שנקבעה בחוק ההסדרים לשנים 2017 ו-2018 במסגרת תיקון חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות התשע"ו–2012. בתמצית, התיקון לחוק הפצת שידורים קבע כי ספקי תוכן שהם פלטפורמות להפצת שידורים באינטרנט דוגמת סלקום טי.וי. או פרטנר טי.וי, יוכלו לקבל ללא תשלום את שידוריהם של ערוצי טלוויזיה מסוימים המופצים במערך עידן פלוס – אנחנו פה לא משנים את המחיר לצרכן אלא את התחשבנות בין חברות – שאנו מעוניינים לשדר, למעט תשלום בשל זכויות יוצרים ומשדרים. הסדר זה מותנה ברישומם של ספקי התוכן במרשם, כפי שציינתי. במסגרת תיקון זה נקבעה הוראת מעבר – והיא אמורה לפקוע ב-1 בינואר 2022, ואנחנו בדדליין לסיים אותה בדצמבר – אשר קבעה כי בתקופת המעבר חלק מהגופים המשדרים במערך עידן פלוס – שהם ערוצי טלוויזיה רשת, קשת ותאגיד השידור הציבורי – רשאים לגבות תשלום מספקי תוכן באינטרנט המעבירים את שידוריהם נוסף על התשלום שמשולם לבעלי זכויות היוצרים והמשדרים, וזאת בהתאם להסכמים שנחתמו לפני כניסתו לתוקף של התיקון. הערה אחת כללית: באמת יש בעיה של האמרת מחירים, של הגדלת העלויות של ערוצי ספורט. הנושא הזה, אנחנו נדון בו בוועדה ונעמיק בו. פה מדובר בהתחשבנות בין חברות ולא במחיר לצרכן. לצד הארכת הוראת המעבר, ועדת הכלכלה מצפה לקידום ההסדרה הרוחבית בנושא השידורים על ידי משרד התקשורת, ובכלל זה לגיבוש הסדר קבוע לעניין הפצת שידורים באינטרנט. חברות וחברי הכנסת, להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות. אני מבקש מכם לדחות את כל ההסתייגויות ולהצביע בעד הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. ראשון הדוברים – חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. אני חושב ששר יהיה. הינה, שם. רשום אצלי פה 20 דקות, אדוני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה. אדוני יושב-ראש ועדת הכלכלה, האמת שלא כל כך הבנתי. תמיד אני מבין את מה שאתה אומר; הפעם לא כל כך הבנתי. למה אתה מבקש להאריך את זה בעוד שנה? מישהו ירוויח מזה? לא חשוב. מבין, לא מבין – לא רלוונטי בעניין הזה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני לא הבנתי את מה שאמרת. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אמרתי: מי מרוויח מהארכה הזאת של השנה? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מי אמור להרוויח? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> יש בנווה אילן שני משרדים. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בסדר. שאלתי. לא הבנתי כל כך מי מרוויח מהארכה הזאת, שמביאים אותנו כאן באמצע הלילה, ביום רביעי – שלא מביאים כך הצעות חוק ממשלתיות. מה הדחיפות הזאת? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – על זה לא תהיה חקירה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מותר לי לא להבין. אמרתי. אני, את יושב-ראש ועדת הכלכלה, את מיכאל ביטון, תמיד אני מבין. אני מבין. אנחנו יושבים, מדברים – מבין. פה לא כל כך הבנתי, אבל אני רוצה להגיד לך משהו אחר שאמרת לגבי הנושא שאתה מופקד עליו כיושב-ראש ועדה, לגבי הנושא של החקלאות. תדע שעומדים לסגור את מפעל פרי הגליל – בתהליך, לא ביום אחד. זה תהליך שאני הייתי מעורב בו בעבר. במציאות הזאת של מפעל פרי הגליל, אז אמרו לפני כמה שנים, אמרו שהמפעל, אין לו זכות קיום, הוא צריך להיסגר. ואני עשיתי ישיבה של ועדת הכספים. אנחנו היינו למעלה מ-20 חברי כנסת. עשיתי את הישיבה במפעל, בחצור הגלילית. פרי גליל הוא מפעל עוגן, ואתה מכיר את זה, אתה איש הפריפריה. הוא מפעל עוגן של חצור הגלילית. סגירה של פרי הגליל זו סגירה של חצור הגלילית. זה הופך להיות משהו אחר, כל האזור ההוא הופך להיות משהו אחר. היה צריך להביא כסף. הבאתי כסף. הייתה לי מלחמה עם שרי הממשלה – הייתי בקואליציה, זה לא שאני הייתי באופוזיציה – עשינו ישיבה, והמפעל ניצל, ניצל, התרחב, גדל, הקימו אגפים נוספים. אמרו שאין לו זכות קיום והייתה לו, והמציאות היא שאנחנו חיים עם מפעל – שעובדים בו, אגב, יהודים וערבים – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << קריאה >> גפני, גם על נגב קרמיקה אמרו שאין לו זכות קיום, ובזבזו 400 מיליון, ואין קרמיקה במדינה, וזה ביוקר. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נכון, אבל אני מדבר עכשיו על החקלאות. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> אתה צודק. אתה מגיע לחקלאות. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ואז פתאום באים ואומרים: אנחנו מורידים את המכסים – נגד החקלאים, נגד החקלאות, אבל בעיקר הולכים לסגור את פי גליל. הרי התוצאה תהיה ברורה: אם אפשר לייבא, למה צריך לייצר את השימורים ואת כל הדברים שנוגעים לירקות? למה צריך לייצר את זה בחצור הגלילית? אפשר להביא את זה מטורקיה או מיוון או מכל מקום אחר. הרי זו המגמה של הורדת המחירים, שזה שקר. אין הורדת מחירים. אמר חבר הכנסת ינון אזולאי – ינון, אני מצטט אותך, וזה נכון: אנחנו בשמיטה, שזאת שנה שאנחנו לא אוכלים מהתוצרת החקלאית המקומית אלא אנחנו מייבאים, יבול נוכרי והכול, ואנחנו משלמים הון תועפות. המחירים לא נהיים יותר נמוכים בגלל שאנחנו מייבאים את זה ממקומות אחרים, המחירים נהיים יותר גבוהים. אנחנו עושים את זה בגלל שאנחנו מאמינים בעניין, עם שמיטה ומה שהתורה אומרת. איך משקרים לנו ואומרים שאם יהיה ייבוא, המחיר ירד? אני אביא לך המון דוגמאות: מה שהיה עם הטונה, מה שהיה עם דגים, מה שהיה עם הרבה דברים – המחירים עלו, המחירים לא ירדו. המציאות הזאת שממציאים כאילו יש תחרות, זה שקר. לא מתחיל ולא נגמר. אבל בעיקר – אנחנו הולכים לסגור את חצור הגלילית. כנראה שלאנשים לא אכפת. זו ממשלה כזאת שיש לה שר אוצר מאוד אכזרי, מאוד לא אכפת לו מהאנשים, לא אכפת לו מהאזרחים. אני יכול להביא הרבה דוגמאות של מה שהיה בחצי השנה הזאת, אבל זו דוגמה נוראה. אדוני היושב-ראש, אני עכשיו עובר למה שחווינו היום עם הנושא של הגיור, עם הנושא של יוליה מלינובסקי, חברת הכנסת שהביאה הצעת חוק. אני רוצה, אדוני היושב-ראש, לספר על היהדות. אני שמח שאתה היושב-ראש של הישיבה. היהדות איננה דת מיסיונרית. אנחנו לא מבקשים שהאנשים בדתות אחרות ואומות אחרות יהפכו להיות יהודים. אין לנו שום מצווה כזאת. אנחנו לא מבקשים שמוסלמי שנולד מוסלמי יהפוך להיות יהודי. לא. אנחנו מחויבים, כאשר הוא מיעוט בארץ שבה אנחנו שולטים, לתת לו את מלוא הזכויות – זו המצווה שכתובה בתורה – אבל אנחנו לא מבקשים שיהיה יהודי; שישמור את המצוות שהוא צריך לשמור, את הדברים שהוא מחויב להם. הדרוזים – אין דבר כזה שאתה הופך להיות דרוזי. נולדת דרוזי – כזה תישאר. אתה לא יכול לבוא מדת אחרת ופתאום להתגייר, להיות דרוזי. יש סוגים שונים בעולם. אנחנו לא זה ולא זה. הנוצרים הם מיסיונרים – מצוות דתם זה לנסות ולהפוך את כולם לנוצרים. יש לנו לפעמים בעיות עם זה, בגלל שיש מיסיון ויש דברים כאלה, אבל אנחנו חיים בשלום עם כולם. אנחנו אומרים: איש באמונתו יחיה. ואז הגיעו לפה אנשים – כאשר מישהו באמת רוצה להתגייר, אנחנו בודקים שכוונתו היא אמיתית, שאין לו פה אינטרסים אחרים, שהוא רוצה להיות יהודי. הוא צריך להסביר לבית הדין למה הוא רוצה להיות יהודי. יש מבחן שהוא צריך לעמוד בו. הגיעה לפה חברת כנסת שלא מבינה כנראה מהעניין הזה בכלל, והיא אומרת כך – היא אומרת: קודם כול, לא צריך את הרבנות. למחוק. יש רבנות ממלכתית במדינת ישראל – למחוק את הרבנות. אחרי זה היא אומרת שמי שיכול לגייר זה רב עיר או רב אזור או רב אני-לא-יודע-מה, אבל מה שהוא חידוש – ראש ישיבה. אני למדתי בישיבה ואני יודע מה זה ראש ישיבה. ראש ישיבה – זה לא המקצוע שלו. ראש ישיבה, המקצוע שלו זה לימודים אחרים לחלוטין. הסתכלתי, אני קורא את החוקים שמגיעים לכנסת, אני מסתכל, אני רואה: ראש ישיבה. מה ראש ישיבה שייך לגרות? מצאתי: זה ראש ישיבה ששירת בצבא או ראש ישיבה שהוא ראש ישיבה ציונית, אבל אם הוא ראש ישיבת פונביץ' או ראש ישיבת פורת יוסף או ראש ישיבת חברון – לא. רק מי שמוצא חן בעיני יוליה. ראש ישיבה כזה שהוא ראש ישיבה שחור, מה שנקרא, הוא לא יוכל לגייר. יוכל לגייר רק ראש ישיבה לבן, ציוני. אדוני היושב-ראש, אני לא יודע אם אתה יודע מה זה ציוני ומה זה ראש ישיבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, כן , אני יודע. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני יודע שאתה יודע. אז הוא לא יכול לגייר בגלל שהוא שחור. הוא יכול להיות תלמיד חכם גדול, הוא יכול להיות מי שכן מבין בזה, אבל זה לא רלוונטי – הוא לא נמצא בחוק. בחוק נמצאים רק כאלה שכן מבינים, לא מבינים, אבל העיקר שהם יהיו בצבא. מה קשור הצבא לגרות? מה קשור הצבא לראש ישיבה? מה קשור הצבא לנושא הזה שצריך להיות תלמיד חכם? יכול להיות מישהו בצבא והוא לא יודע ללמוד תורה; יכול להיות מישהו שהוא לא בצבא אבל הוא יודע ללמוד תורה. הרי אנחנו מחפשים פה איש מקצוע. עד כאן הסתדרתי. מה שלא הסתדרתי – אני ראיתי הודעה של שר האוצר, ושר האוצר מאיים על הרב הראשי לישראל, נשיא בית הדין הרבני הגדול. נשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב הראשי לישראל – על פי החוק הקיים במדינת ישראל, אם מישהו מתגייר והוא רוצה להיות יהודי, הוא צריך שהרב הראשי יחתום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> על כל גיור. הרב הראשי הוא ראש העדה הדתית. כמו בדתות אחרות – צריך חתימה של ראש העדה. כך החוק אומר: ראש העדה היהודית במדינת ישראל הוא הרב הראשי, נשיא בית הדין הרבני הגדול. אמר נשיא בית הדין הרבני הגדול הרב לאו על מי שעומד בראש מערך הגיור הממשלתי שכשהוא מביא לו את הגרים והוא צריך לחתום, הוא יכול לסמוך עליו. הוא מכיר את ראש מערך הגרות, קוראים לו הרב משה ולר. אני לא כל כך מכיר אותו, לא נפגשתי איתו אף פעם, אבל הוא איש מקצוע, הוא איש שיודע. כולם מודים בזה. אמר הרב לאו: אם אתם מפטרים אותו – ורוצים לפטר אותו עכשיו; הוא גם שחור, כנראה. אם אתם מפטרים אותו ועושים בכלל שכל אחד יוכל לעשות גרות, אני לא אוכל לחתום כראש העדה הדתית. אין עדיין מתווה, אין עדיין חוק, אין עדיין הוראות שונות ממה שהיה עד היום במהלך החקיקה. אומר הרב הראשי, שהוא הנוגע הגדול ביותר לעניין הזה, הקרוב ביותר לזה: אני לא יכול בצורה הזאת. אם אתם תעשו לי פתאום מתווה כזה, אני לא אוכל לחתום על זה. אומר לו זה מהסחיטה והאיומים שר האוצר, שחברי המפלגה שלו, שנמצאים בסחיטה ואיומים – אני יודע איפה הם נמצאים? אני לא בטוח שהם חופשיים; אני לא יודע מה איתו – הוא אומר שהרב הראשי יעמוד לדין משמעתי על מנת לפטר אותו ולהדיח אותו מהתפקיד. והתקשורת שותקת. לא אומרים מילה. הוא מאיים על הרב הראשי, הפושע הזה שקוראים לו איווט ליברמן. למנות את כל הפשעים שלו? אין לי זמן. איפה החברים שלו במפלגה נמצאים? להגיד את זה? הוא מאיים על הרב הראשי ואומר: אם אתה לא תעשה את מה שאני אומר לך, אני, שר האוצר – הוא בכלל לא קשור לעניין הזה – אם לא תעשה את מה שאני אומר לך, אתה תודח. אני אגרום לכך. אני אנקוט הליכים שאתה לא תהיה רב ראשי, שלא תהיה נשיא בית הדין הרבני הגדול. אני הבנתי שבמדינה דמוקרטית, אמירה כזאת של סחיטה ואיומים תתפוס את הכותרות הראשיות בכל העיתונים. ערוצי הטלוויזיה יתחילו בה, לבדוק מה המשמעות של העניין – איך יכול שר בממשלה לאיים על איש ציבור שהוא רב ראשי, שזה החוק הקנה לו, זה התפקיד שלו. הוא אומר – עוד לפני שהכנסת בכלל דיברה על זה – הוא אומר: אני מתנגד למתווה כזה לפי מה שהתפרסם. עדיין לא הוחלט על המתווה, ואני מקווה שגם לא יוחלט. רצו להביא היום את החוק של יוליה ולא הביאו בגלל שאין להם רוב. לרב לאו יש רוב בכנסת. לאיווט ליברמן אין רוב בעניין הזה. הוא מאיים עליו, על רב ראשי? מה, אנחנו מדינה טוטליטרית שהיא נגד היהדות? נגד רבנים? אנחנו בהיסטוריה מכירים את התהליך הזה, שמאיימים על רבנים ואומרים להם: אם לא תעשו מה שאנחנו אומרים, תלכו לבית סוהר. פשוט לא ייאמן. והשקט הזה – לא מדברים על העניין, לא מדברים על זה. התקשורת החילונית – שקט, דממה. ואני אומר וחוזר ואומר: תפקידו של הרב הראשי זה לבדוק את העניין של הגרות. אמרתי ואני חוזר ואומר: גרות זה לא דבר של מאור פנים. מאור פנים – אני בעד זה שהדיינים יהיו מאירי פנים וידברו יפה לכל אחד, למי שרוצה להתגייר ולמי שלא רוצה להתגייר. התפקיד שלהם זה להאהיב את היהדות על מי שבא אליהם, ואני רוצה שהרבנים והדיינים יהיו עם מאור פנים. זה בסדר גמור. אנחנו לא מבקשים לגייר אנשים, אנחנו מבקשים שמי שבא – יש תהליך. אנחנו לא הנצרות, אנחנו לא דת מיסיונרית. אנחנו גם לא דרוזים, שאנחנו אומרים שאי-אפשר להיכנס לעם היהודי. אפשר. יש תהליך, ומי שמופקד עליו על פי החוק במדינת ישראל זה נשיא בית הדין הרבני הגדול. הוא ראש העדה. זה החוק. כמו אצל המוסלמים – ראש העדה; כמו אצל הנוצרים. ובא הבריון הזה ומאיים עליו, והוא מאיים בשקט, שקט. אדוני היושב-ראש, יש פה תהליך, והתהליך הזה מפחיד. היינו קודם בוועדת הכספים, ואמרתי: מסתיימת השנה האזרחית. יש מאות עובדים שב-1 בינואר מפוטרים, עוזבים את מקום עבודתם בגלל שהאוצר לא מעביר כסף. היה סיכום שיעבירו קצת כסף ויוכלו להחזיק את העובדים, היה סיכום עם יושב-ראש ועדת הכספים, סיכום של חבר הכנסת ינון אזולאי, שלי, אופיר כץ, חברי האופוזיציה בוועדת הכספים, ובסדר, כמו שמקובל, כמו שהיה בתקופתי, הגענו להסכמים עם האופוזיציה על מנת שלא יהיה משבר בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית. היה לנו סיכום מאוד קל, מאוד פשוט. הודיע לנו יושב-ראש ועדת הכספים אתמול – היום – שההסכם הזה מבוטל, הוא קיבל הוראה לבטל אותו. מדובר על סכומים קטנים, אני מתבייש להגיד אפילו. מבוטל. לא מעבירים. ויכולים לשבת לי פה אנשים יפי נפש, נחמדים, באמת חברים שלי, מהקואליציה, והם אומרים: צריך לעשות סדר, שלא יהיו צעקות ושנחיה אחד עם השני – זה קואליציה, זה אופוזיציה, אבל שנחיה ביחד ונעשה שלא יהיו צעקות ושלא יהיו מילים לא יפות. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אתה כבר בעל ניסיון, אתה מכיר את המערכת. ומדובר על סכומים – היה מדובר על סכום של 40 מיליון שקל, של קיצוץ שהיה 74 מיליון בשנה שעברה, והסכמנו להוריד את זה לא ל-7 מיליון, כמו שמופיע, אלא 47 מיליון, כדי שיוכלו לשלם משכורות, להמשיך בינתיים את התהליך. כולם הסכימו. שר האוצר חזר בו. שר האוצר לא חזר בו – הוא הנחה את יושב-ראש ועדת הכספים לא לעשות את זה. עכשיו אני שואל אותך: יבואו ויגידו – יבוא יושב-ראש הכנסת ותבוא אתה ויבואו חברים אחרים – אתה באמת מחזיק את הממשלה הזאת. אני לא אומר את זה בשלילה, אני אומר את זה בחיוב. אתה תבוא ואתה תגיד: אני לא רוצה את המלחמות האלה, אלה מלחמות מיותרות. צריך לחיות. יש ציבורים שונים בחברה הישראלית – אתה מכיר את זה – תגיעו להסדר. למה אין הסדר פה? למה בא הרשע הזה ואמר לא? מאותה סיבה שהוא מביא את הנושא הזה של הכלים החד-פעמיים, אולי גם בערבים – הוא מעלה את זה, הוא מעלה דברים שאנחנו יודעים בוודאות שהוא עושה את זה נגד ציבורים שונים במדינת ישראל, הוא עושה את זה בגלל שהוא איש רע, הוא איש שלא אכפת לו שחברים שלו יושבים בבתי סוהר. העיקר שהוא חופשי, העיקר שהוא יכול להיות שר האוצר. אין סיבה להתנהגות המופרעת הזאת. לא היה דבר כזה. אני לא זוכר. אני מכיר שרי אוצר, גם בתקופות שהייתי באופוזיציה. לפיד היה שר האוצר, אני הייתי נגדו, אבל היו דיבורים, היה משהו. פה יושב איזה פוחלץ, אי-אפשר לדבר איתו בכלל. אדוני היושב-ראש, הרבה מהאחריות, הרבה מאחריות היא על השותפים הקואליציוניים. גם עליך. אתה לא לבד. יש שמונה כמוך שלא מסכימים עם המהלכים האלה, לפי דעתי. אני חושב שאני אומר אמת. לא אומר בוודאות, לא חותם על כולם, אבל אני מעריך. אף אחד לא רוצה את המאבקים האלה, שהם מאבקים מיותרים. לכל אחד יש את האידיאולוגיה שלו, והוא רוצה לממש אותה, הוא לא רוצה מלחמות ומאבקים מיותרים. אז היום מביאים הצעת חוק. למזלי, לא היה לה רוב, ואני מניח שגם לא יהיה לה. היא מביאה חוק לנקר לנו את שתי העיניים. אצלנו זה ציפור הנפש. הנושא של גיור הוא נושא דתי, הוא בכלל לא נושא אזרחי. מותר לאזרח להיות ישראלי וליהנות מכל הזכויות; מותר לאזרח להיות נוצרי או מוסלמי או לא חשוב איזה דת, או בלי דת בכלל, ולקבל את אותן זכויות. זה החוק. כדי להיות יהודי צריך לעבור תהליך דתי. כשבאים והופכים את זה ללעג וקלס, זאת פגיעה בנו, פגיעה שאי-אפשר לתאר אותה עד כמה. זה בארץ ובעולם. זה בהיסטוריה של העם היהודי. ואמרתי את זה מהתחלה: אנחנו לא דת מיסיונרית. על זה חונכנו. צריך לכבד את כולם – "ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים". יש חובה הלכתית. במציאות שאנחנו חיים בה אנחנו לא במדינת הלכה. אם היינו במדינת הלכה, הציבור הערבי היה חי באושר, בגלל שההלכה הייתה מחייבת את ראשי השלטון – "ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים". אבל זאת מדינה חילונית, אז מפלים לרעה את מי שחלש – מפלים לרעה את הערבים, מפלים לרעה את החרדים, מפלים לרעה נשים, מפלים לרעה הרבה מאוד קבוצות באוכלוסייה, בגלל שככה נוח. ואז אני אומר, ואני פונה אליך, אדוני היושב-ראש, אני איתך מרגיש בידידות. תדע שעושים עוול שאין כדוגמתו. ואתה יודע, ביקשנו ממנו שייתן את הכסף של תמרוץ וטיפוח, שזה מיועד למוכר שאינו רשמי הכללי, שזה גם הערבים וגם החרדים וגם יהודים שאינם דתיים שהם גם נמצאים בתוך העניין הזה. מחקו את זה. שיוסיפו את הכסף הזה. אבל אני ממתין. אני, יש לי סבלנות. עברתי פה הרבה מאוד גלגולים, ואני יודע שהבניין הזה הוא עגול, וכשיגיע היום שאנחנו נצטרך להעיף את שר האוצר מהתפקיד שלו, נעשה את זה בשמחה. הוא לא שר אוצר טוב. הוא לא דואג לכלכלה בישראל. הוא לא עושה את מה שצריך לעשות, ולא עוד, אלא שבשבילו בכלל הקורונה זה מין שפעת כזאת, והוא לא הולך לתת שוחד בחירות, הוא קרא לזה. אני כיושב-ראש ועדת הכספים, אחרי שהממשלה הביאה, הבאתי מיליארדים כדי לעזור לבעלי העסקים שנפגעו מהקורונה. אנשים רעבו ללחם, ואז היה צריך לעשות סגרים, בגלל שאז לא היו חיסונים, לא ידעו בכלל מה זו המגפה הזאת. לא ידעו. היום, ברוך השם, יודעים; היום אפשר להתמודד, היום יש חיסונים. אנחנו קוראים לכולם להתחסן. בסדר. הוא אומר: לא, אני לא אפצה, זה שוחד, זה שוחד בחירות. הוא כבר יודע, אגב, שאנחנו מתקרבים לבחירות. גם אני יודע. שוחד בחירות. מה "שוחד בחירות"? אנשים רעבים ללחם. אין להם פרנסה. אנחנו החלטנו – אנחנו המדינה, אנחנו הממשלה, אתם הממשלה – החלטתם שאין תעופה. השמיים סגורים. יש שם משפחות שצריכות להביא פרנסה הביתה ואין להן עבודה. יש מורי דרך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני צריך לסיים. בסדר, אני מסיים, אני שומע לך, אני מסיים, אבל תדע, אדוני היושב-ראש, ההתנהגות הזאת – ואני אומר לך את זה מניסיון – היא תעלה לו ביוקר. היא תעלה לו ביוקר מפני שהעם בישראל, יהודים וערבים, כולם לא יסלחו לו על מה שהוא עושה ופוגע בציבורים הרבים שנמצאים בתוך החברה הישראלית על לא עוול בכפם, רק בגלל שנוח לו ככה עכשיו פוליטית. ותדע – היות שאנחנו מדברים עכשיו – תדע שבעבר היינו חברים, זאת אומרת, הוא הלך איתנו בהרבה מאוד מקומות. עכשיו, מסיבותיו הוא – אצלו הכול פוליטיקה, אין שום דבר שהוא משהו אחר. אין לו ערכים, אין לו מוסר, אין לו שום דרך שאנחנו יכולים להגיד שזאת הדרך שלו. אין לו דרך. איש רע מעללים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת משה גפני. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ידידי היושב-ראש, אדוני השר, ידידי יושב-ראש התנועה שלנו הרב משה גפני, אני רוצה לומר לך, אדוני, אמר גפני שהוא לא רוצה לדבר על מהות החוק, אז אני לא אדבר על מהות החוק כל הזמן, אבל אני כן רוצה לומר בשני משפטים. מדינת ישראל סערה באיזשהו לילה, כשעבר פה חוק ישראל היום. אני זוכר – לא הייתי חבר כנסת, אבל כאזרח – אני זוכר את מדינת ישראל סוערת, וברדק עולמי. מתנהל משפט בבית המשפט מול ראש האופוזיציה וראש הממשלה לשעבר על התערבות בתקשורת וניסיון לקנות תקשורת ושוחד לתקשורת. אנחנו נמצאים כאן היום, אולי 120 חברי הכנסת – לא כולם יודעים למה הם מבלים פה ביום רביעי בלילה, כשעל פי רוב ב-18:00-17:00 ביום רביעי הולכים הביתה. מה הדחיפות ומה קרה שכולנו נמצאים כאן היום? אני מתחייב לכם שעל זה לא תיפתח חקירת משטרה, לא ועדת חקירה, לא כותרות בשום מקום. לא יקרה כלום, זה יעבור מתחת לרדאר. יקראו לזה: הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת 2018-2017). איזה שם תמים, איזה שם נחמד, איזה שם יפה לקניית שני ערוצי תקשורת, לאחד קוראים ערוץ 12, לשני קוראים ערוץ 13 – איך מעבירים להם כסף. מעניין למי יש אינטרס. למי יש אינטרס להוציא כסף מפה ולהעביר לשם? איפה ההוא שדיבר על העגלה המלאה ועל ערכים? שר התקשורת המהולל, איפה הוא? הוא אפילו לא בא לקדם את החוק המדהים הזה שידאג איך ערוצי התקשורת יקבלו כסף. עכשיו אני רוצה לספר לך, יגידו לך: זה היה עד היום; זה היה בעבר. לפני חמש שנים, כשעל פי החוק היה צריך להעביר את ערוצי התקשורת באינטרנט חינם, הם באו וצעקו חמס: אנחנו לא יכולים, זאת התערבות בחוזים שלנו. לצערנו הרב – אתה יודע את זה – הימין בישראל יש לו קצת פחות אומץ מאשר לשמאל בישראל. אפשר להתווכח על הסיבות, אבל זאת המציאות. נבהלו. אמרו להם: חבר'ה, יש לכם חוזים – לכמה זמן? חמש שנים? נעשה הוראת שעה לחמש שנים. ראה זה פלא, נגמרו חמש השנים, ומסבירים לך בסעיף 98, במליאת הכנסת, באמצע הלילה ביום רביעי. אתם יודעים מה הבעיה? ערוץ 13 וערוץ 12 צריכים כסף. למה? כובע. למה לא? אם אפשר, כולם מטומטמים, נשארים בלילה, קוראים להם, אומרים להם: תבואו – הם באים, ואפילו לא יודעים על מה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זה ערוץ מסחרי. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> באו לתת שירות, כסף לערוץ 12 וערוץ 13. אז קודם כול, שנדע את העובדות. השמאל בישראל, ההרגל הכי חזק שלו הוא לשקר. למה לשקר? כשהוא רוצה להגיד משהו, לגנוב, אז הוא אומר: אני ממלכתי; כשהוא רוצה להרוג מישהו, הוא אומר לו: אני פלורליסט. יש כל מיני מילים כאלה. אלה מילות קוד איך לדפוק את השני, איך לעשות רע לשני, איך לגנוב מתחת לשולחן וזה ייראה יפה, כי תחייך, תדבר יפה, תהיה ממלכתי, תהיה פלורליסטי – כל מיני מילים כאלה של בית מרקחת. אז איך נהיים פלורליסטים? גונבים כסף מהאזרחים, מעבירים לערוצים שמשדרים את מה שהם רוצים. איך נהיים פלורליסטים? אתם יודעים איך נהיים פלורליסטים? נכנסים לתוך הכותל, איפה שמתפללים אנשים אלפי שנים, ומנסים לשנות בכוח, ואז צועקים עליהם: מה האלימות הזאת? מה ההתנהגות הזאת? תתנהגו בממלכתיות. ההוא נכנס לתוכו, נגד החוק, מפריע להוא להתפלל; לא מפריע לו להפגין, מפריע לו להתפלל. כולו בא להתפלל. לא, אבל הוא פלורליסט. למה אתה צועק עליו? אתה לא מתבייש? תהיה נחמד. אלה מילות קוד של בלוף ושקר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – בתהליך שהיום אנחנו נמצאים פה בלילה, לאפשר לערוצים המסחריים לקבל – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, לערוץ 12, ערוץ 13, נווה אילן, להכניס כסף, שרינה מצליח תוכל לשדר. מי עוד שם? יש שם כל מיני – יונית לוי, רינה מצליח. כולם, שיוכלו לשדר, שהכול יהיה בסדר. אני רוצה ללכת עכשיו לעוד חלק. חברת הכנסת אורלי, אני רוצה ללכת לעוד חלק. היה פה היום מופע וכולם התפלאו. עמדה פה יוליה מלינובסקי – בכנות, אני לא יכול להגיד שאני מסכים עם כל הביטויים שנצעקו פה, אבל אני רוצה להסביר את הכאב. יש פה משהו חצוף ומחוצף ולא הוגן, ואתה, אדוני היושב-ראש, כאיש דת, יכול להבין למה זה. אם אני, לצורך העניין, כבוגר תלמוד תורה, הייתי בא ומנהל ויכוח איך צריך לנתח ניתוח לב, מנהל ויכוח איך צריך לעשות צנתור – היו אומרים לי: אדוני, לך לאשפוז. אתה השתגעת? אתה מנהל ויכוח עם פרופסורים? מגיעה יוליה, ומגיע אפילו מתן כהנא, שהיה טייס בצה"ל – אתה יודע, טייס – ומסבירים לרבנים מה זאת יהדות. למה זה מבלבל אותם? כי הם מתבלבלים בין אזרחות ליהדות. הם מתבלבלים לגמרי. אני אמרתי: אני מציע הצעת פשרה: כל חוקי הגיור שלהם יהיו לצורך חוק האזרחות. אם זה לצורך חוק האזרחות – מקובל עליי, אין בעיה. אל תתבלבלו בין הליך דתי לבין הליך אזרחי. הבלבול הזה מטריף אותי. עומדת פה בת אדם והיא צועקת עליי: מה אתה יודע? מה את מבינה? אני לא מבין. בשביל זה יש רבנים. מה את מבינה בזה? מתן כהנא, אז היית טייס, היית בשוחות. למה זה רלוונטי לדיון? אם היית טייס אז אתה גם מנתח? אם היית בשוחות אז אתה גם משפטן? אם היית טנקיסט, אתה רואה חשבון? לא הבנתי מה הקשר בין שני הדברים. אני שמח שיועז הנדל הודיע היום שכל מי ששירת בצה"ל הוא יהודי, והודיע שכל הדרוזים הם יהודים לצורך חוק האזרחות. אני בעד, אני לא נגד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זאת ההגדרה של הנדל? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא נגד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה מה שהוא למד בישיבה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא נגד, אני בעד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין למה, מנסור עבאס – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מותר ליוליה מלינובסקי לחוקק כל חוק שהיא רוצה, היא ומתן כהנא, אבל תאר לעצמך שאני הייתי מתערב לך בקוראן. אני עוד לא ראיתי אף פעם את הספר, אני לא יודע איך הוא נראה. באיזו זכות? אני אומר: שמע, אני גר במזרח התיכון, יש לי שכנים מוסלמים ואני מבין בקוראן. אני אתערב בהסבר מה בקוראן. אתה תגיד לי: תגיד לי, אתה נפלת על הראש? אתה תשלח אותי להסתכלות פסיכיאטרית. והיא עומדת ומסבירה שהיא מבינה. מה את מבינה בזה? אני לא מבין בזה. מתן כהנא, מה אתה מבין בזה? אתה טייס. מה לך ולעניין הזה? אתה נהיית מומחה לעניין בגלל שנבחרת לכנסת? נבחרת להיות ראש ממשלה? נבחרת להיות שר? מה לך ולעניין הזה? החוצפה הזאת. תפסיקו לערבב בין נושאים אזרחיים, שבזה זכותכם להביע את דעתכם – אנחנו מדינה דמוקרטית, תעשו מה שבא לכם, תביעו את דעתכם, אבל איך אתם מתערבים בנושא כזה? אני רוצה לסיים עם דבר אחד. יש לי פה ספר שנכתב לפני הרבה מאוד שנים, תלמוד בבלי – עם זה אני אסיים, אל תדאג, אני לא הולך למשוך את הזמן – והספר הזה, להבדיל אלף אלפי הבדלות, ספר התלמוד הבבלי – דודי, יש פה ספר תלמוד בבלי. זה ספר שנכתב לפני הרבה שנים, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, זה נראה כאילו – דיברנו קודם על ערוצי התקשורת – זה נראה כאילו הוא נכתב היום בידיעות אחרונות, להבדיל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> קודם כול, הוא נחתם לפני כ-1,520 שנה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> 1,500 שנה. נכון, אתה צודק. אתה צודק. אבל הסיפור הוא הסיפור של מה שהמן ניהל דיאלוג עם אחשוורוש. שימו לב לדיאלוג המאוד-מאוד מעניין פה. הוא בא לאחשוורוש ואומר לו, כמו שאיווט מגיע לראש הממשלה, לשר החוץ ולשר הזה ואומר לו: תקשיב, מה אתה מפחד מהדוסים האלה? ישנו עם אחד מפוזר ומפורד. תשמע, אבל אני מפחד, הם דתיים, אני מפחד שאלוקים יעזור להם. הוא אומר לו: "ישנו מן המצוות" – הם כבר לא בדיוק מקיימים. יש שם התקדמות. הם התקדמו, זו לא הדת שהייתה פעם, זה משהו מתקדם. אמר לו: אולי יוצא משהו למדינה מהם. אומר לו: לא יוצא מהם שום דבר, הם לא פרודוקטיביים, הם לא מביאים כסף למדינה, הם לא מכניסים לכלכלה. עזוב אותך, אל תפחד מהם. אולי יש להם מדינה, נשק? עזוב, הם מפוזרים, ולא רק זה, הם בגטו. איך אמרה היום יוליה? הם בגטו. "דתיהם שונות מכל עם – דלא אכלי מינן ולא נסבי מינן" – הם לא מתחתנים איתנו, לא אוכלים איתנו ארוחות, לא עושים איתנו חאפלות. עזוב אותם. והם צוחקים על המלכות, הם לא מאמינים במדינת ישראל. איך ההוא אמר? אצלם בבתי הכנסת לא אומרים מי שבירך למדינה – הוא פסק לי פה. הם, לא מעניינת אותם המלכות, לא מעניינת אותם הציונות. הם צבועים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב. הבטחת לי שתעמוד בלוח הזמנים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים. אומר לו: אולם הם עושים משהו לכלכלה? אומר לו: לא, יש להם כל יום חופש, חגים, שבת, פסח וכל מה שיש להם, והם מבזים את המלכות, לכן אתה יכול לחסל אותם. הסוף שלו ידוע. לא היה מזה שום דבר. הוא נגמר והוא נעלם. זה יהיה הסוף של כל הליצנים שנמצאים כאן מאותו כומר – הוא לא גוי, כי הוא יהודי והוא נולד יהודי, אבל מאותו כומר ועד כל הפרחחים שמסתובבים כאן וחושבים שאת הקבוצה הלא-פרודוקטיבית ואת הדת הלא-פרודוקטיבית הם יצליחו לחסל. הגמרא הזאת תעיד כאלף עדים: אחרי 1,500 שנה לא יצליחו לחסל. תודה רבה לך, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יצחק פינדרוס. יעלה ויבוא ויגיע חבר הכנסת דודי אמסלם. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, לפני שאני נכנס להצעת החוק להסביר לעם ישראל במה מדובר, חברת הכנסת אורלי לוי, אני רוצה להתייחס לשני דברים. דבר אחד – לך, אדוני היושב-ראש. קראתי איזה ציוץ לפני כמה שעות – אתה שומע, אדוני השר? תראה לאיזה שפל המדרגה הגענו – שהוא ביקש מקק"ל לא לבצע נטיעות בנגב, ונענו לו בינתיים. מזכיר הממשלה הרי רועד ממנו. קראתי באיזה ציוץ, עם ישראל, שהם החליטו כנראה להחזיר להם הרבה מאוד מבנים מאז, מה שנקרא "נכסי נפקדים", עוד מעט שכונות שלמות בירושלים ובכל הארץ. למה? בגלל ששלום שלמה, מזכיר הממשלה, חושש שלא תהיה לו ממשלה. ועכשיו, יש לנו ט"ו בשבט בעוד שבועיים, ומנסור עבאס מבטל את ט"ו בשבט לילדי ישראל. למה? אין נטיעות בארץ ישראל. לא משנה שזו באמת שנת שמיטה, אבל אתה בא מזווית אחרת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, משנה. לא, משנה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי ובוודאי שאתה לא הרב הראשי לישראל. אתה לא בא מהזווית הזאת. אבל תבין, כבוד שר התיירות, לאיזה שפל מדרגה הגענו – שיושב-ראש התנועה האסלאמית במדינת ישראל מחליט אם אנחנו ניטע נטיעות בט"ו בשבט. כמובן שאתם הקמתם ממשלה מפלצתית בפחד שבה – לא יאומן, לא יאומן – ממשלה שכבר הפכה להיות כמעט אנטי-ציונית בגלל הבן אדם שיושב פה. לכל גחמה שלו אתם נענים, בוודאי בכל מה שקשור – דרך אגב, כשהוא מאיים עליכם, אין לכם כבוד לאומי. אתם שמים את הכול בצד – לא מורשת ישראל, לא דת ישראל, לא לומדי התורה, לא הנטיעות, לא החגים. אני אומר לכם שאם הוא רוצה מחר שתבטלו את פורים, גם את פורים אתם מבטלים, בגלל שאין לכם אלוהים. כבוד שר התיירות, אין לכם עקרונות, כלום. אני רוצה לספר לך, יואל רזבוזוב, שכשאני הייתי יושב-ראש הקואליציה, הרב הרפורמי רצה להעביר את מתווה הכותל. אני לא ידעתי מה זה. התקשר אליי הרב הראשון לציון, מורי ורבי הרב עמאר, ואמר לי: דודי, תבוא. דרך אגב, לא קראתי לו לבוא אליי, בוודאי. אמרתי לו: כבוד הרב, מתי אני בא? אמר לי: מחר בבוקר, ב-09:00. הלכתי אליו הביתה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא הקלטת אותו, נכון? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא מספר לי על מתווה הכותל. אני אומר לו: מה זה? הוא אומר לי: הרפורמים רוצים את הכותל, דודי, ואל תסכים. בתוך יומיים, כבוד השר, לא היה מתווה ולא היה כותל, ולקחתי את ועדת הפנים והחלטתי – אמרתי לראש הממשלה נתניהו: לא תהיה ממשלה. הינה, אני פה כולה שבוע וחצי בכנסת, אמסלם דוד, הולך הביתה. לא תהיה ממשלה שתפקיר את הכותל ותבזה את עם ישראל במשמרת שאני נמצא פה, ואני כולה שבועיים בכנסת ולא ראש ממשלה ולא כלום, מוותר על תפקידי, לא רוצה להיות חבר כנסת, כדי לא לפגוע במורשת ישראל. הרי למה? בגלל שאני יודע שמיליוני יהודים על פחות מזה בהיסטוריה היהודית נכנסו לכבשן האש ומתו על קידוש השם, ואני, אמסלם דוד, לא אעשה פעולה הכי קטנה לקודשי ישראל בגלל הכנסת? מה זה הכנסת? מה זה תפקיד? אבל תראה מה אתם עושים. בשביל תפקידים, אתם מוכרים את המדינה לפלג האסלאמי. הוא מתעתע בכם, משחק בכם כאילו אתם כדורים בקרקס. אני מצפה ממך, יואל, ומאנשים כמוך – אני לא מצפה מלפיד לכלום וגם לא מבנט, אני אומר לך את האמת. אלה אנשים אופורטוניסטים, רואים רק את עצמם, הם והם בלבד. אבל אני מצפה מאנשים פה שהם יהודים עם מצפון יהודי, שחשובה להם ההיסטוריה היהודית ומורשת ישראל. איך הראית לי את אבא שלך בתמונה? אמרתי שאני אגדיל אותה ואשים אותה בחדר שלי יחד עם סבא שלי. שניהם אנשים עם זקן עד פה ועם כובעים. כך היו, דרך אגב, שלושת אלפים וחמש מאות שנה כל הסבים שלנו אחורה, עד אברהם אבינו, עד משה רבנו ועד בני ישראל כשקיבלו את התורה. כך הם היו. אז אנחנו חותכים את השרשרת? למה, בשביל תפקיד פה? זה מה שמעניין? הרי הם מבזים אותנו על בסיס יומי – את הדת שלנו, את המורשת שלנו, את זה שאנחנו פה. תסתכל טוב, ווליד טאהא, הם הולכים לתת להם את כל הנגב, מיליון דונם – דרך אגב, תושבי מדינת ישראל, מיליון דונם זה מנתניה עד אשדוד, תבינו שזה כל מדינת ישראל בליבה, ארבעה מיליון איש גרים שם היום – למדינה שבעצם בסוף תתחבר לעזה וליהודה ושומרון, ואנחנו הופכים להיות איזה אי קטן פה באירוע. דרך אגב, היום תנסו לנסוע לאילת דרך היישובים הערביים בנגב, הבדואיים, בבקשה, ותראו. אם בא להם, אתם לא נוסעים. מפוצצים אוטובוסים שם על בסיס יומי, גונבים, סחר בסמים, פרוטקשן ומה שאתם רוצים. יש שם פשוט מדינה בפני עצמה. האינטרס שלהם, דרך אגב – זה לא שיש שם חוק וסדר מול היהודי, זה לא הנושא – הוא שאת האדמות יחזירו. איך הוא אמר בנאום שלו הראשון, אחרי הממשלה, בערבית? שהם רוצים להחזיר את האדמות למי שגזלו ממנו את האדמות. יענו, אנחנו גזלנים, גזלנו את האדמות, חברת הכנסת לוי. אנחנו. אז בוא ואני אפנה אותך, אדוני היושב-ראש, לרש"י הראשון: למה פתחנו בבראשית? שאם יבואו אומות העולם ויגידו: גזלנים אתם, גזלתם את הארץ, אז אנחנו אומרים: הקדוש ברוך הוא הבטיח אותה לעם ישראל. אני מפנה אותך לאותו רש"י כדי שתראה. דרך אגב, הוא היה לפני הקוראן, ובוודאי חמשת חומשי התורה שקיבלנו. אז לכן, אתה מתעתע בהם עם החיוך שלך, עם אמרי השפר כאילו שאתה מרצה את השמאלנים בתל אביב: היהודים הקימו מדינה. בוודאי שהיהודים הקימו מדינה, ואתם נלחמתם ביהודים מהיום הראשון וטבחתם בנו כאילו אנחנו אנשים פולשים לארץ – באכזריות, דרך אגב. מעולם היהודים לא עשו שום פעולה – לא צבאית, לא התקפית – מול הערבים כשאף אחד לא תקף אותם. לא היה דבר כזה; זה לא במסורת שלנו, זה לא בדת שלנו וזה לא בתרבות שלנו. אז לכן, אדוני כבוד השר, אני אומר לך, בושה וחרפה. לפחות, אני אומר, שכל אחד יציל את נפשו. אני, בתוך המפלגה שלי, עם ראש ממשלה עם 30 מנדטים – הממשלה הייתה יציבה, החרדים הסכימו – אני לא הסכמתי לזה, ואני הייתי משוכנע, דרך אגב, שאחרי יומיים אני הולך הביתה, יואל רזבוזוב. זו גם הייתה תוכנית שלי. הבנתי, אבל בסוף הקדוש ברוך הוא סובב את הכול לטובה, ובסופו של דבר מתווה הכותל קרס לו. אני, דרך אגב, נסעתי אחרי זה לארצות הברית לסיור. באו אליי שם הרפורמים, אמרו לי: דודי, למה הצבעת? אמרתי: מתי הייתם בכותל? הם אמרו לי שהילדים שלהם מתבוללים, 70% מהילדים מתבוללים. אמרתי להם: מה זה קשור לכותל? הם מתבוללים בגלל החינוך שלכם, ואם אתם תישארו כאן, דרך אגב, לא יהיו יהודים באמריקה, כולם יתבוללו. מי שלא מתבולל זה רק האורתודוקסים. אמרתי להם: הלכתי להתפלל בשבת באיזה בית הכנסת פה, אצלכם. לא הבאתי אותם מהארץ; הם גדלו פה, איתכם. שכן שלך, עובד לידך, הבן שלו נולד פה, כמו הבן שלך. דרך אגב, שם לא הייתי צריך להסביר לאף אחד מה זה ארץ ישראל, ואף אחד שם לא מתבולל. מי שעוזב בסופו של דבר את השורשים, הוא הופך להיות כמו עלה נידף ברוח. הכול נעלם. עם ישראל נשאר שלושת אלפים וחמש מאות שנה נשאר רק בגלל שהוא שמר על העקרונות, העקרונות היהודיים. זו הסיבה היחידה. כמעט אף עם לא נשאר עד היום. אף אחד. אבל "וישמן ישורון ויבעט" – את זה אומר הקדוש ברוך הוא. היום במדינת ישראל, לאחר שהיה נס גדול וקמה המדינה הזו, לאחר השואה האיומה יהודים התקבצו מכל קצוות תבל לארץ ישראל, ומה עושים היהודים היום, השמאלנים, בחסות התנועה האסלאמית? עוקרים את כל מסורת ישראל, ותראה באיזה התלהבות. אני שומע היום את היושבת-ראש לענייני דת וכשרות הגב' יוליה מלינובסקי, חברת הכנסת מלינובסקי, מגדירה לנו מי זה יהודי. שאלתי אותה: תגידי, גברת, הרי את יושבת-ראש ועדת הכשרות. אין לי מושג אם את יודעת מה זה כשר או את יודעת מה זה שולחן ערוך, אין לי מושג אם פתחת, ראית פעם, אבל גב' מלינובסקי, שלושת אלפים וחמש מאות שנה יהודים ידעו מה ההגדרה של יהודי. בואי תגדירי לנו את. הרי את ביקשת עכשיו, היום, לפטר את הרב הראשי לישראל, וגם את ביקשת בעצם להגדיר מיהו יהודי. אז אני מניח שאם מי ששירת בצה"ל הוא יהודי, אז כל הדרוזים יהודים. הם לא רוצים להיות יהודים, דרך אגב. הם דרוזים. דרך אגב, כל הערבים המוסלמים דבקים בדת שלהם. כל המיעוטים, מהצ'רקסים ועד הדרוזים, גאים בדתם. תנסה לפגוע קצת במנהיג הדתי שלהם, טיפה, טיפה – תראה מה יקרה, איזה מהומות במדינת ישראל. רק במי מותר לפגוע? יש מנהיג דתי אחד שמותר ורצוי לפגוע בו ולהשפיל אותו עד הסוף – הראשון לציון והרב הראשי לישראל. ככל שמשפילים אותם עד עפר ומעליבים אותם ומעליבים את מסורת ישראל ותורת ישראל הרי זה משובח. זה ליברלים, זה אנשים משכילים. לכן, כשנסראללה אמר שאתם חברה של קורי עכביש, הוא לא התכוון שאין לנו צבא; הוא התכוון שהיהודים – ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, שזאת הטרגדיה שכואבת לי. בסוף המדינה הזאת תקרוס פנימה בגלל אנשים כמוך, בגלל שאתה בעצם לוקח את כל החבורה הזאת באף, אתה מוביל אותם להרס מדינת ישראל ולהרס הערכים היהודיים. זאת התוצאה שאתה מצפה לה, בגלל שבסוף אתה רוצה שתהיה כאן מדינת ח'ליפות אסלאמית, ואתה מבין, בכוח זה לא הולך, ולכן זה כמו בלק בין ציפור, ששלח את בלעם וכו' כדי שבעצם יחטיא את עם ישראל. זה הסיפור כאן. לכן אני רואה בך את הסכנה הכי גדולה היום לקיומו של עם ישראל, אתה והתנועה האסלאמית שאתה עומד בראשה. ולכן, בגלל שהפתיים האלה הם אנשים כמעט ללא שורשים, הם אנשים שהחליטו – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אז אתה מאשים אותו או אותם? תאשים אותם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> את החיבור. אותם אני לא, בגלל שהם אנשים שאני – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הם עושים את זה בחדווה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני בז להם וגם לא מעריך את האנשים. כפי שאמרתי, אנשים שמוכרים את נשמתם לכל דבר, לתפקיד – גם את הדת, גם את המורשת, גם הכול – אתה עצמך בז להם. אתה יודע שמדובר בחבורת אפסים, אנשים שאין להם עקרונות. צא וחשב: אם אנחנו היינו מפטרים – מציעים – אחד מחברי הכנסת שלנו היה מציע לפטר איזשהו קאדי גדול אצלכם סתם – למה? סתם. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ראש מועצת השורא. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ראש מועצת השורא. הרי אם היינו מפטרים אותו הלכה למעשה, אני מניח שכולם היו: חס ושלום – השמאלנים. פגעתם בערבים? פגעתם בדת שלהם? האם אתה מעלה בדעתך שיש שופט במדינת ישראל שיבוא ויגיד: רבותיי, אני מרשה ברמדאן לעלות להר הבית ולאכול לאפה? נראה לך סביר? הגיוני? חלום, אפילו לא במדע בדיוני. אבל אותו שופט אומר לבית החולים בפסח להכניס חמץ, מי שרוצה. דרך אגב, מי שעתר לא ערבי, אני משוכנע, בגלל שערבי, הוא מכבד גם את המורשת שלך; בגלל שהוא מכבד את שלו, הוא מכבד גם אותך. זה אחד מהחבורה הזאת שיושבת כאן והאנשים שבצבע שלהם ובאידיאולוגיה שלהם – שהוא הלך. למה? ככל שאנחנו הורסים את מסורת ישראל, את דת ישראל, מוחקים אותה, אנחנו עושים, רוצים להיות אנשים – הם רוצים להיות אנשים, מה שנקרא, ככל האומות. אנחנו לא רוצים דת, זה פרימיטיבי. לכן אני אומר לך, מר מנסור עבאס: תמתין עוד קצת והחבורה הזאת תחסל את מדינת ישראל הלכה למעשה. היא יושבת פה, לידך. היא גם משלמת לך וגם בסוף חותכת ופוגעת בכל ערך יהודי שיכול להיות, כל ערך יהודי, משנאה. יש להם שנאת יהודים. לא תאמין, אלה יהודים שמבעבעת בהם שנאת יהודים בעוצמה בלתי נתפסת. למה? בגלל שהם אוהבים מסורת. יהודים שאוהבים מסורת אסור, או יהודים שלומדים תורה – הס מלהזכיר. אלה אנשים שצריך לפגוע בהם, הם פרימיטיביים, טפילים, לא עובדים. אלה האנשים שכאן. אני מניח שאצלכם, כשיש אצלכם איזה מישהו שלומד במדרסה במסגד, אז האנשים ברחוב, בכפר, מעריכים אותו, מנשקים לו גם את היד, מבקשים ממנו שיברך אותם. החבורה הזאת – לא; ככל שתלמד יותר תורה, תהיה יותר צדיק, ככה ישנאו אותך יותר, וזאת ההלכה. לכן הם לוקחים להם את האוכל של הילדים מהפה. ואני אמרתי לך, אתה הרי לא מנעת את זה, ואני אומר לך שאני עוד אגיש הצעת חוק – אל תדאג, היא תהיה, בגללך – שאני אחזיר את הכול. אנחנו נעביר אותה בכנסת, והיא תיתן מעונות רק למי ששירת בצה"ל או שתורתו אומנותו. מי שלא – לא יקבל. ולכם, גם אתם, הערבים, לא תקבלו, בגלל שאתה נתת יד לפשע שקורה פה. אתה. למה? בגלל שכאילו אתה לא מתערב להם. אדוני, כל מה שאתה עושה נגד היהודים, בוודאי הדתיים, אנחנו נחזיר לכם. אני אישית, כל עוד אני אהיה כאן – זו תהיה ההצעה שאני אכניס, אתעקש שהממשלה תקדם, ולא – אני לא אצביע בשבילה. ואתה לא מכיר אותי כשאני נכנס ראש בקיר, בגלל שלא יכול להיות שאתה נותן יד לפגוע בילדים יהודים בני אברכים בגלל שהם לומדים תורה, אתה, כאיש דת; אתה, שקורא לעצמך מוסלמי דתי. אל תדאג, עזוב את החבורה הזאת, הם לא מאמינים באלוהים, הם לא מאמינים בכלום, אבל אתה, אל תתייפייף ותגיד אחר כך: איך אתם פוגעים בנו? אתם גזענים. אז אני מבין שאתה לא גזעני. אתה קיבלת את הכסף, אתה כאילו חושב שאתה מהאו"ם, לכן אני אומר לך שאני רואה אותך בעסק הזה. הפגיעה, בוודאי, בכלים החד-פעמיים, במעונות היום, בחרדים – יש לך פה, אתה, זכויות יסוד בעניין, ואל תיתמם כשבעתיד אנחנו נחזיר לכם מנה אחת אפיים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב, תודה לך, חבר הכנסת דוד אמסלם. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, עשר דקות, גברתי. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבר הכנסת דודי אמסלם, הכנסת הריקה, אני, בניגוד לחברי אמסלם, שהרבה פעמים אנחנו רואים עין בעין – אני חושבת שברוב הנושאים – בנושא הזה, דודי, אני חולקת עליך. אני לא מפחיתה לרגע מהקואליציה הזאת את האשם שלה. אני לרגע לא באה להאשים את מנסור עבאס, שעושה את עבודתו למען הציבור שלו, על חשבון הערכים שלנו, שמישהו מוכן למכור אותם. אני לא מאשימה את מי שממקסם את היכולת שלו לסחוט את מי שרוצה להיסחט. אני עוד לא ראיתי את מנסור עבאס דורך נשק ומצמיד אותו לבנט, אני לא ראיתי אותו עושה את זה למתן כהנא, ואני לא ראיתי אותו עושה את זה לאורבך או לשקד. הם עושים את זה בחדווה. נדמה שהם רק מחכים למי שרק יבקש מהם, כי אם היו בעלי ערכים, אם היו באמת מאמינים באג'נדות שמכרו לנו, אם היו מאמינים ביהדות ובכיפה שיש להם על הראש, הם לא היו נותנים יד לביזיון שכזה. ושלא תטעו, אני לא חרדית, אני לא נראית חרדית. אני בן אדם מאמין, אני בן אדם מסורתי, וכבן אדם מאמין, שגדל בבית כזה, יש לי כבוד למסורת – אני בטוחה שכמו שלך, מנסור, יש כבוד למסורת, לדת, ואם מישהו מתוככם היה מנסה לפגוע באנשי הדת שלכם, באמונה שלכם, הייתם יוצאים חוצץ, הייתם תוקפים והייתם מתנגדים. פה יש אנשים, עבדים נרצעים, שכל מה שאתה צריך לעשות עכשיו, מנסור עבאס, זה לקחת להם את האוזן למשקוף ולחורר להם את האוזן, שידעו כולם שהם עושים את זה מתוך רצון להיות עבדים של התנועה האסלאמית. הם עושים את זה מתוך מקום של להבטיח את המנעמים של השלטון. ותאמין לי, אני עמדתי בניסיון הזה. הם מוכנים לשלם הכול. הכול. אבל מי שבא מבית מאמין, לא יכול ללכת הביתה עם מצפון נקי, וזה לא משנה איזה כיסא יש סביב שולחן הממשלה, וזה לא משנה איזה מנעמים ייתנו לך. וכשאני מסתכלת על הימים האלה, כואב לי בלב וצובט לי בלב, כי מה ששמר עלינו במשך אלפיים שנות גלות זה האמונה, זה השורשים, זה היכולת שלנו להסתכל על האבות שלנו, על מייסדי האומה, להסתכל על הדת שלנו כמשהו יפה, כמשהו שמקשר אותנו לאדמה. ואני אגיד לך משהו: לדעתי הבעיה הגדולה ביותר של השמאל היא חוסר האמונה שלהם בתנ"ך, בהיסטוריה של העם היהודי, כי בן אדם שלא מאמין שיש לו חזקה על חבל הארץ הזה, ירגיש תמיד תחושה שהוא גזל ממישהו משהו שלא שייך לו. לכן אנשי השמאל מחפשים כל הזמן לפצות ולתת, לפעמים על ידי פגיעה באחים שלהם, באמונה, כי מבחינתם, אם אין להם אחיזה – אם אנחנו, אין לנו זכות על הארץ – אז לקחנו משהו שהוא לא שלנו. לכן הם כל הזמן יהיו עסוקים בלהשתיק את המצפון שלהם בנוגע לכך שהם מרגישים שהארץ הזו לא באמת מדינת העם היהודי, כי אין לנו את החזקה של הבטחת השם לעם הזה. וכשאני אומרת את זה, לא נותר לי אלא להיות עצובה על הימים הנוראים הללו, כי יושב פה באמת שר התיירות, שאני יודעת כמה חשוב לו הנובי גוד, ואני יודעת כמה הוא רוצה את החגיגות האלה וכמה האוכלוסייה הזו חוגגת באירועים האלה. אפשר לקרוא לזה "הילולת הנובי גוד". אז את זה מאשרים; את הסילבסטר מאשרים. אף אחד לא בודק כמה אנשים יהיו במועדונים. אני ביקשתי מהעוזרות שלי, שהן צעירות, לשלוח לי כמה הזמנות יש להן לסילבסטר. תקשיב לי, אדוני היושב-ראש: עם מי תרצו להתנשק בחצות? בואו למועדונים. אלפים. תיהנו מההופעות. את זה הממשלה מאשרת. את מה, אדוני היושב-ראש, הם רוצים למנוע? דווקא את המקום שבו אנשים מתחברים לסמלים, אפילו של היהדות הליברלית. הבבא סאלי הוא דמות מופת בעיני המאמינים, ובעיקר המאמינים מעדות המזרח. וכשאתה רואה את הממשלה הזאת בהחלטה אחת מאשרת את הילולת הנובי גוד ומבטלת את הילולת הבבא סאלי, לא נותר לך אלא להגיד: אחים אנחנו? תסבירו לי את ההיגיון, את הרציונל. מישהו חושב שה-COVID עכשיו עבר גם הוא דרך הוועדה של יוליה מלינובסקי לשירותי דת? שהוא עבר את הרפורמה של הגיור של יוליה את מתן כהנא? מי היה מאמין? מה הקשר בין השניים האלה פרט להיותם חברים באותה קואליציה? מתן כהנא את יוליה מלינובסקי רוצים להחליט ש כל מה שהיה קשור עד היום למיהו יהודי לא קיים יותר. יש להם קריטריונים אחרים, והקריטריונים שלהם לא קשורים בכלל למה שקשור – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אורלי, קיבלתי איזה הודעה מאחד הצופים – והוא צודק – שהרבה אנשים מאמינים אשכנזים הולכים לבבא סאלי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> גם. בוודאי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא רק ספרדים. הרבה אשכנזים. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אבל הוא התחיל, כי הכירו אותו מבני העדה, והפך להיות שם גדול בישראל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נכון. בכל העדות. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> בכל בעדות, שלא תהיה טעות, ותודה רבה שחידדת את זה, שחלילה וחס אני לא אפול פה ומישהו יבין אותי לא נכון. ושאלתי: מה מתכננים שם שזה כל כך נורא? אז מסתבר שהכול מתוכנן, שהכול מסודר. אין שם ירידות ולא באים בקבוצה אחת. אבל למישהו זה מפריע; האמונה שלנו מפריעה למישהו. כבן אדם מאמין אתה יכול, אני חושבת, להתחבר לרגשות האלה, לתחושה שמזלזלים בשורשים שלנו, כי בן אדם בלי שורשים, אמר חברי דודי אמסלם – כעלה נידף ברוח. זה הרבה יותר עצוב מזה – זה כמישהו שעקרו אותו והוא מחפש כל הזמן להעמיק את השורשים ואין לו לאן. אין לו קרקע, כי אין לו יסודות ואין לו אמונה בבסיס שהביא אותנו, ובן אדם שאין לו אמונה – אני מרחמת עליו. אבל אני שמעתי פה חברים בקואליציה שמדברים: מה זה היהדות? היא מיושנת. אנחנו היהדות המתחדשת. תגידו לי, מה זה, מדברים פה על טרנדים? הפייסבוק כבר לא in, נעבור לטיקטוק? היהדות כפי שאנחנו מכירים אותה כבר לא in; בוא נעשה היה איזה מישמש כזה שנוכל להתחבר אליו, שנוכל לחגוג את הילולת הנובי גוד והסילבסטר, כי זה יותר כיף, יש שם יותר אורות נוצצים, עץ אשוח? תשמע, זה מלהיב ילדים. אני חייבת להגיד לך שהבן שלי בא ואמר לי: אימא, למה אנחנו לא חוגגים את הסילבסטר? גם אני רוצה שיגיע אלינו – – – << קריאה >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << קריאה >> סבא כפור? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, סבא כפור. אמרתי לו: תשמע, לנו יש את אליהו הנביא. לנו יש את אליהו הנביא. וכשאני מסתכלת על הדברים האלה, מה שמלהיב ילד בכיתה ג' – ואני מזכירה לו שלנו יש את פורים ויש לנו את דברים, וכל אחד והמסורת שלו, וראוי לכבד, אבל יש לנו המסורת שלנו, יש לנו את הדברים שאנחנו מתחברים אליהם. יש דברים יפים גם בדתות אחרות, אבל בן אדם שמתבייש בדת שלו, איזו זכות קיום יש לו? הבבא סאלי הפך להיות out, מיושן? איך אמרה מרב מיכאלי? אני היהדות המתחדשת. אוי ויי. להסתכל על מרב מיכאלי ולהגיד שזו היהדות המתחדשת? לא רוצה להיות חלק מיהדות שכזאת. היהדות היא מספיק חזקה, אלפי שנים שומרת עלינו, מלכדת אותנו. בגולה, תסתכלו מה קרה: חוגגים את החגים במועדם, בתקופות שלא היו טלפונים ולא הייתה יכולת לתקשר. ראית איך כל הקהילות בעולם, בכל מקום שאתה מגיע – היכולת להיכנס לבית כנסת. אתה מגיע לבית כנסת במרוקו, לא מכירים אותך, לא יודעים מי אתה, יודעים שאתה בא להתפלל – כולם מזמינים אותך, פותחים את הדלתות באהבה גדולה. אבל היום באים להגיד לנו איזה יהדות כן ואיזה יהדות לא. ומי תחליט על זה? יוליה מליקובסקי, יושבת-ראש הוועדה לשירותי דת. זה בדיוק כמו לשים את אייכלר בתור יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יוליה מלינובסקי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> מלינובסקי. זה עדיין לא משנה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אדוני, אני רוצה לתת לך מחמאה. עם כל אלה ששכחו את הדת שלהם, אתה באת והזכרת להם שיש שנת שמיטה, ומנעת מהם לשתול אפילו עכשיו ולנטוע עצים בדרום. אז אני אגיד לך משהו, לפעמים האבסורד עולה על כל דמיון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> והמציאות ההזויה הזאת – באמת הזויה, כי הבבא סאלי היה מנהיג גדול של ציבור מאמין ביהדות, והוא היה מקרב, הוא היה ליברל, כפי שאנחנו רואים את הדברים, כפי שראינו, איך היה נותן לאנשים להרגיש שגם אם הם אולי נסעו טיפה בשבת, הם עדיין בני הדת הזאת והיהדות, והם מאוהבים ומחובקים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> והיום אומרים כן להילולת הסילבסטר, כן להילולת הנובי גוד ולא להילולת הבבא סאלי. בושה וחרפה לממשלה שכזאת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. אנחנו עוברים לדוברת הבאה, חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק. 20 דקות, גברתי. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> ערב טוב, אדוני היושב-ראש. ערב טוב, חבריי חברי הכנסת. מכובדי השר, ערב טוב לך. אדוני היושב-ראש, יכול להיות, יש מצב שאנחנו מתקרבים לנקודת השבר. זה מאוד יכול להיות. אני אגיד לך מה, אתם הלכתם ביממה, שתיים האחרונות על הנקודה המרכזית של הציונות, שבשבילה היא קמה, הנקודה המרכזית – על הקרן הקיימת לישראל. עליה אתם הלכתם. זאת אומרת, זה לא השאלה של טילים מעזה ומטוסים מעל עזה, זו השאלה של מי האדמה הזאת והאם יש ערך, ערך עליון למדינת ישראל, לתנועה הציונית, בגאולת הקרקע. ויש. יש. אדוני היושב-ראש, אני אגלה לך: זה ערך עליון אצלנו. לא, לא רק אצלי, גם אצל החברים שלך לקואליציה; אפילו לא רק אלה שקוראים לעצמם "ימנים", גם היותר-שמאלנים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת אורית, אין לאזרחים הערבים זכויות על הקרקע הזאת? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בדיוק על זה אנחנו באים לדבר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו פליטים? אנחנו זרים? אנחנו לא נולדנו כאן? אין לנו קרקע? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בדיוק על זה אנחנו באים לדבר. אז זה הולך ככה: לפני 120 שנה בדיוק, בטבת תרשס"ב, דצמבר 1901, 120 שנה, בדיוק עכשיו 120 שנה, בקונגרס הציוני החמישי, הוקמה הקרן הקיימת לישראל. היא הוקמה מתוך מגמה ומטרה מוצהרת וברורה לגאול את אדמות ארץ ישראל עבור עם ישראל ששב הביתה, כי עם ישראל חי בארץ הזאת עד שהוא הוגלה ממנה בכוח הזרוע. חגגנו לא מזמן את חנוכה, אז אנחנו יודעים ששמעון החשמונאי – מה הוא אמר כשטענו נגדו שהוא כבש שטחים גדולים בארץ ישראל בכוח הזרוע, ואיך זה יכול להיות שהוא כובש וכובש וכובש. אז מה אמר שמעון החשמונאי? הוא אמר: לא ארץ נוכרייה לקחנו ולא ברכוש זרים משלנו, כי אם ארץ אבותינו, אדמת אבותינו, שביום מן הימים נלקחה מאיתנו בכוח הזרוע, וכאשר היה לנו הכוח, החזרנו אותה לעצמנו. לא ציטטתי עכשיו במדויק, כי לא לקחתי לעצמי את הדף, אבל זה הרציונל, זה הרציונל, ואנחנו כמו שמעון החשמונאי. אנחנו גורשנו מכאן. כל אבן ואבן בארץ הזאת, כל מקום ומקום, כולל היישובים הערביים, משמרים את השמות היהודיים העתיקים של עם ישראל כשהוא היה פה. הקדוש ברוך הוא הבטיח לנו שנחזור לכאן. זה לקח המון זמן, אבל לאורך כל הזמן הזה, אלפיים שנה, אנחנו ידענו, והאמנו, והתפללנו, וקיווינו, והיינו בטוחים שנחזור, וחזרנו. לא קרה דבר כזה לשום עם בהיסטוריה. אין סיפור כזה בשום מקום בעולם. בשום מקום על הגלובוס אין עם שגלה מארצו וחזר אליה אחרי אלפיים שנה, בדיוק לארץ הזאת, ששימרה עבורו את השמות של כל המקומות שכתובים בספר שלו, בספר הספרים, בתנ"ך. אנחנו חזרנו, וחזרנו בזכות התקווה, והאמונה, והתפילה, אבל בעיקר בעיקר בזכות ההבטחה. הקדוש ברוך הוא הבטיח, והקדוש ברוך הוא זה לא סתם מישהו שמבטיח. אתה יודע, בנט מבטיח, אז היום הוא הבטיח – מחר הוא אומר שזאת לא הבטחה ליבתית. אבל הקדוש ברוך הוא, שהוא בורא עולם, וכל העולם כולו שלו – אנחנו קוראים לקדוש ברוך הוא "ריבונו של עולם", זאת אומרת, הריבונות של העולם היא שלו, וכשהוא מבטיח הוא מקיים, ולכן הוא אסף אותנו מכל קצווי תבל והביא אותנו לפה, לארץ הזאת, בחזרה לבית שלנו. והיהודים שהתכנסו לפני 120 שנה בדיוק בקונגרס הציוני החמישי החליטו שזאת חובתם ומשימתם לגאול את אדמת הארץ, והתחילו לאסוף כסף בשביל הדבר הזה, בשביל לקנות אדמות בארץ ישראל, בשביל לרכוש אותן. למה הם הלכו על הכיוון הזה של רכישת אדמות? ממי הם למדו את הדבר הזה? הם למדו את זה מאברהם אבינו. כשאברהם אבינו נשלח על ידי הקדוש ברוך הוא מאור כשדים, הקדוש ברוך הוא אמר לו: "לך לך מארצך וממולדתך אל הארץ אשר אראך", אז אברהם גם היה יכול להגיד: הינה, הקדוש ברוך הוא אמר שהוא ייתן לי את כל הארץ, לא צריך כלום, השם ייתן לי, אני לא צריך לעשות שום דבר. אבל לא, זה לא מה שאברהם אבינו עשה. הוא הלך וקנה את מערת המכפלה ב-400 שקל כסף עובר לסוחר, שילם, כי הוא הבין שמה שהוא קונה זה ברזל, זה שלו. ואבות הציונות למדו מאברהם אבינו וגם מיעקב אבינו, שקנה את חלקת השדה בשכם, וגם מדוד המלך, שקנה את גורן ארונה, שגורם ארונה היבוסי זה בעצם הר הבית, הר המוריה. הם למדו משלושת הגדולים האלה של העם שלנו והם התחילו לרכוש קרקעות. איך אוספים את הכסף? אז קודם כול היו יהודים עשירים בכל העולם שתרמו, אבל זה לא נגמר ביהודים עשירים, אלא גם כל ילד וילד. כשהייתי ילדה הייתה לנו בכיתה קופסה, קופסת הקרן הקיימת, הקופסה הכחולה, וכל יום כל ילד היה שם פרוטה בקופסה הזאת. עודד, לך יצא? << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני שואלת אותך רגע. כשאתה היית ילד – אתה קצת יותר צעיר ממני – עדיין היו שמים פרוטה בקופסה של הקרן הקיימת? << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> לא פרוטה, היו שמים שקלים. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שקלים. אתה רואה, גם עודד, אפילו שהוא יותר צעיר ממני. ילד יהודי נכנס לכיתה – חלק מיום הלימודים שאתה שם פרוטה, שקל, לירה, לא משנה מה שזה יהיה, בקופה של הקרן הקיימת, כי זה ערך מקודש לגאול את אדמת הארץ. זהו. עכשיו, מה עוד? על גבי העניין הזה של גאולת הקרקע, מכיוון שלא בכל מקום אפשר היה להקים יישובים, איך אתה שומר על הקרקע שקנית? אז חלק משימור הקרקעות זה הנטיעות. הנטיעות שימשו לא רק – אומנם אנחנו עוד מעט מגיעים לחודש שבט, שזה החודש של האילנות, וט"ו בשבט זה ראש השנה לאילנות, אבל הנטיעות שימשו לא רק בשביל שיהיו עצי מאכל או שיהיה אפילו צל וכדומה, חורשות שאפשר לבלות בהן. הנטיעות שימשו קודם כול כדי לשמור על הקרקע. לשמור. נטעת – זהו. במקום הזה שנטעת כבר לא יהיו לך פולשים. זה שלך, החזקת את זה. זה חזקה בקרקע. ואני, כשהייתי ילדה בת שלוש – כל ילד בגיל שלוש נכנס לגן, וחלק מהכניסה לגן זה שאבא ואימא נוטעים עץ לכבוד הילד הזה. נכנסת לגן – נטעו עץ על שמך. יש לי בבית את הכרטיס היפה שקיבלתי כשנכנסתי לגן. כתוב שניטע עץ על שמי, וככה כל ילד. תבין, הדבר הזה של רכישת הקרקעות – אנחנו לא קוראים לזה סתם "רכישה" אלא "גאולה", כי העניין של הגאולה זה שאנחנו מחזירים את הקשר בינינו לבין הארץ. זה דבר מקודש. העניין הזה של הנטיעות זה משהו שהוא בלב האתוס, "הנרטיב הציוני", כמו שקראת לזה. כשאתם באים להתנגש בדבר הזה זה התנגשות לא פחות חמורה מאשר ההתנגשות הצבאית. תמיד מדברים על זה שאם תהיה מלחמה בעזה, בלבנון או אני לא יודעת מה, אתם לא תוכלו לשבת בממשלה באותו זמן. אז אני אומרת לך שהעניין של הקרקע הוא לא פחות מהעניין של הנשק. הוא לא פחות. באנו לפה כי זאת הארץ שלנו. ועכשיו אתה שואל אותי ואתה אומר לי: אבל ערבי פלוני – נניח מנסור עבאס, או ווליד טאהא, או לא משנה, אחד – אין לו קרקע משלו? אתה שואל אותי ברמה הפרטית – אז ודאי שערבי פלוני, יש לו קרקע משלו. אנחנו לא באים לנשל אנשים מהקרקע שלהם, הפרטית. אבל לא כלאום. אדמת הלאום, מה שמכונה – אגב, בחוק הטורקי ובחוק הבריטי שהיה פה ועכשיו גם בחוק הישראלי – כאדמות המדינה. המדינה זו מדינת ישראל. הלאום זה עם ישראל. העם שחזר הביתה, העם שזו הארץ שלו בהיבט הלאומי – לא בהיבט הפרטי, שלאדם יש בית, יש גינה, הוא נטע כמה עצים, זה בסדר גמור. לא באנו לנשל אותך מביתך, מחלקת הקרקע הפרטית שלך. אבל העם, הלאום שהארץ הזאת שייכת לו, הוא הלאום היהודי. העם היהודי חזר הביתה. אתם צריכים להבין את זה. אתם צריכים להבין את זה. אי-אפשר שיהיו פה שני הנרטיבים זה יחד עם זה. זה לא עובד. זה לא עובד. אני אגיד לך יותר מזה: גם על פי הדין הבין-לאומי זה ככה, כי על פי הדין הבין-לאומי, מבחינת העולם הרחב, מה אנחנו בכלל עושים פה בארץ הזאת? מה פתאום אני הגעתי? אתה יודע, ההורים שלי – הסבים שלי מצד אחד הגיעו מהונגריה, מצד שני הגיעו מפולין, וההורים של בעלי הגיעו מאלג'יר, וכל אחד ממקום אחר. מה יש לנו לעשות בארץ הזאת? אז מה שאמרו אומות העולם בוועידת סן רמו, ועוד לפני כן בהצהרת בלפור, ואחר כך זה גם נכנס ועוגן בחוקת האו"ם, באמנה, באמנת היסוד של האו"ם – אמרו שהשטח הזה של ארץ ישראל, הוא צריך להיות הבית הלאומי של העם היהודי, וציינו כמובן שזה בלי לפגוע בזכויות של פרטים כאלה ואחרים שהם לא שייכים לעם היהודי. אף אחד לא רוצה לפגוע בזכויות שלהם כפרטים, אבל אדמת המדינה, והעניין הזה של אדמת המדינה מוזכר גם בהחלטת סן רמו וגם בהצהרת בלפור, וזה נכנס אחר כך כשהקימו את האו"ם יותר מאוחר, אז עיגנו בסעיף 80 של אמנת האו"ם – עיגנו בתוכו את כל האמנות שקדמו לו, כלומר, גם את העיקרון הזה שאדמת המדינה בארץ ישראל שייכת לנו, לעם היהודי, כעם. לא אני, לא לי, אורית סטרוק, כבן אדם פרטי; לעם הזה. זה משהו מאוד בסיסי, מאוד בסיסי, אדוני היושב-ראש. אם אתם תבואו להתנגש עם הדבר הזה, מישהו פה ישבור את הראש, מישהו פה לא יחזיק מעמד. אתה יודע מה? יכול להיות – אני כבר לא יודעת מה לחשוב על חבריי שהקימו ממשלה יחד איתך, אני לא יודעת לאיזה תהומות הם יכולים להידרדר. קשה לי מאוד להאמין שזאב אלקין, למשל, יהודי ציוני, שעלה לארץ בגלל ציונות, למד המון היסטוריה, באמת איש ספר, איש עם ידע עצום; אני הכרתי אותו כאידיאולוג, והוא היום אחראי לרשות מקרקעי ישראל – קשה לי להאמין שהוא יכול להגיד שהתנועה הציונית תתקפל מהערך הזה של אדמות הלאום ומהערך הזה של נטיעות שבאות לשמר את אדמות הלאום מפני פולשים. קשה לי להאמין שהוא יידרדר למקום כזה. אם הוא יידרדר למקום כזה, אז באמת איבדנו אותו. באמת איבדנו אותו. ולא רק אותו – איבדנו בכלל את הזהות של המדינה הזאת כמדינת הלאום של העם היהודי. כי בסוף הרי זאת השאלה. בסוף בסוף זאת השאלה. זו לא רק שאלה של כוח הזרוע, של הנשק; זו השאלה מה זו המדינה הזאת. מה היא? האם היא מדינת שני לאומיה או שהיא מדינת הלאום של העם היהודי? והעבירו פה בכנסת חוק, חוק הלאום. חוק הלאום לא בא לומר על שום אדם פרטי שאיננו יהודי שהוא שווה פחות כאדם. לעולם לא. אני לעולם לא אגיד דבר כזה. כל אחד מהאנשים שחיים כאן בארץ ביחד איתנו, מגיעות לו כל הזכויות שלו כאדם פרטי, אבל לא מגיעות לו, לא מגיעות לו זכויות לאום בארץ הזאת. זה לב העניין, זה לב האירוע. וכשאתם באים לדבר על הקרקע, על האדמה, על הקרן הקיימת לישראל, אתם מתנגשים בזה. זה לא יצליח. זה לא יצליח, אדוני היושב-ראש. אתם צריכים לעשות חושבים מחדש, כי זאת נקודה שהיא פשוט לא תעבור אצלנו. אני צודקת, חברי אבי מעוז? << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> ודאי. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הסברתי לו שהקרן הקיימת לישראל זה מקום שהם לא יכולים להתנגש בו, זה משהו שאי-אפשר. אי-אפשר. זה יסוד מוסד שבלעדיו אין ציונות, אין כלום. רק לסיום השיח הזה אני אקרא את השיר שכולנו גדלנו עליו, שיר של הקרן הקיימת לישראל, והשיר נקרא "דונם פה ודונם שם". זה שיר שכל ילד במדינת ישראל גדל עליו, בעם היהודי, עוד לפני שקמה המדינה אפילו: "אספר לך הילדה, / וגם לך הילד, / איך בארץ ישראל / אדמה נגאלת:" – שים לב לביטוי הזה, "נגאלת". זה גאולה – "דונם פה ודונם שם, / רגב אחר רגב – / כך נפדה אדמת העם / מצפון עד נגב" – שים לב: "נגב" – "יש לה ספר הזהב, / לקרן הקיימת – / כל דבר גדול ורב / היא מייד רושמת. // דונם פה ודונם שם / רגב אחר רגב – / כך נפדה אדמת העם / מצפון עד נגב. // על הקיר תלויה קופסה, / זאת קופסת התכלת – / כל פרוטה שנכנסה / אדמה נגאלת. // דונם פה ודונם שם, / רגב אחר רגב – / כך נפדה אדמת העם / מצפון עד נגב. // כי ידביקו בול אל בול / נערה ונער / יתמלאו שדה יבול / ויצמיחו יער" – אתה רואה שוב, היער פה זה חלק מהעניין הציוני. תבין, הקופסה הכחולה, היער, הדונמים – "דונם פה ודונם שם, / רגב אחר רגב – / כך נפדה אדמת העם / מצפון עד נגב. // חכי, חכי עוד מעט, / ציון השוממת, / גאול תגאלך לעד / קרן הקיימת. // דונם פה ודונם שם, / רגב אחר רגב – / כך נפדה אדמת העם / מצפון עד נגב. // ככה, ככה, הילדה, / ככה, ככה, ילד – / במסירות ועבודה / ארצנו נגאלת" – שים לב לביטוי הזה "ארצנו". שוב, כמובן, אף אחד לא רוצה לומר שאדם שאיננו יהודי והוא חי בארץ, הוא לא יכול לחיות כאן ולקבל זכויות פרט, אבל זו לא ארצו, זו ארצנו, של העם היהודי. "דונם פה ודונם שם, / רגב אחר רגב – / כך נפדה אדמת העם / מצפון עד נגב". אדוני היושב-ראש, גם העניין של הנגב זה יסוד מאוד חזק באתוס הציוני, ושוב, גם זה מתחיל באברהם אבינו. כשאתה קורא בתורה, אתה רואה שכתוב על אברהם אבינו שהוא הלך כל הזמן "הלוך ונסוע הנגבה", זאת אומרת, העניין הזה של ההליכה אל הנגב, הגאולה של הנגב, הקישור של הנגב. לא במקרה גם דוד בן-גוריון, שהיה ראש הממשלה הראשון ואחד המנהיגים הכי חשובים של הציונות, הוא הלך לנגב, וזה לא במקרה, משום שהנגב זה דבר מאוד מרכזי אצלנו; אני לא אגיד שזה מרכזי כמו הר הבית, אבל זה דבר מרכזי. אני כל הזמן מסתכלת עליך ככה ואומרת: איפה הבן אדם הזה מונח? לא יודעת אם אתה עובד עלינו, אתה לא עובד עלינו, אבל אם אתה באמת רוצה להשתלב פה, תרפה מהעניין הזה של הקרן הקיימת, תרפא מהעניין הזה של המלחמה על הנגב, כי אנחנו לא נרפה. אנחנו לא נרפה. אתה יודע שאני יחד עם חברי יואב קיש – אנחנו ראשי שדולת ארץ ישראל פה בכנסת. אנחנו כבר מתכננים לקחת הרבה מאוד חברי כנסת למקום הזה בנגב שבו הקרן הקיימת לישראל נוטעת נטיעות, כי אנחנו לא נסכים בשום פנים ואופן שהנטיעות האלה ייפסקו. מבחינתנו זה להיות או לחדול. אנחנו לא ניתן לזאב אלקין להיכנע לכם בעניין הזה, לא ניתן לו ולא נרפה ממנו, משום שאנחנו נעמוד על העיקרון הציוני הזה שאנחנו גואלים את הארץ, שהקרן הקיימת לישראל היא אחד הדברים הכי חשובים בציונות, והנטיעות שהקרן הקיימת לישראל נוטעת הם דבר קדוש שאסור לוותר בו. תודה רבה וערב טוב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת אורית סטרוק. חברת הכנסת מיכל וולדיגר. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, האמת היא שבהזדמנות זו אני רוצה להגיד תודה רבה לעובדי הכנסת ולסדרנים, שדואגים, א. להדפיס את הדברים שלנו, וב. להחליף לנו בכל פעם את הלבוש הזה על הרמקולים. תודה לכם. ממש תודה. אלכס לא הרגיש טוב, הוא חש בליבו. הזמין אמבולנס וביקש שיביאו אותו לתל השומר, כי אלכס גר בפתח תקווה, אבל חשוב לו להגיע לתל השומר, כי שם נמצא הרופא שהוא מכיר. יפי כרעה ללדת. היא גרה בירושלים, אבל הרופא המיילד שלה גר בנתניה, ולכן היא ובעלה נסעו ללדת בלניאדו. חולה סרטן בוחר היכן לקבל את הטיפול, כך גם חולה דיאליזה וכך גם כל אחד מאיתנו הנזקק לטיפול רפואי ועקב כך זקוק לאשפוז. אנחנו כולנו בוחרים, בוחרים היכן לקבל את הטיפול הרפואי שאנחנו זכאים לו, בוחרים באיזה בית חולים שאנחנו רוצים. אני מניחה שרבים מכם – אני מקווה שכולכם – ראו פעם, יותר מפעם אחת, איך נראית מחלקת יולדות: נקי, מסודר, יפה, מזמין, ממש פותח את הלב. עכשיו תסבירו לי כולכם, כל אחד מכם: למה לאדם המתמודד עם התקף פסיכוטי או עם דיכאון מז'ורי או עם מניה דפרסיה – למה, למה, למה, אדוני היושב-ראש, למה אותו אדם לא זכאי לבחור באיזה בית חולים להתאשפז? יש לך השערה למה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> גם לי לא. חבר הכנסת אבי מעוז, יש לך איזה השערה למה אדם שמתמודד עם מחלה נפשית לא יכול לבחור לאיזה בית חולים ללכת? אורית, יש לך איזו הצעה? << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> הוא – – – אז איזו רמה יש לו? << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא משנה, אבל עדיין – – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> צודקת, אבל – – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אולי כבוד השר יכול לענות לי. אני לא יודעת למה – – – << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> אדם רגיל יכול לבחור? << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בוודאי, אמרתי. עכשיו יש לך, לא עלינו, איזה בעיה רפואית – אמרו לך שאתה לא יכול ללכת לתל השומר כי אתה גר בירושלים? מישהו אמר לך את זה? אין. יש כמובן כל מיני הגבלות של קופת החולים, אבל הן הגבלות שהן לגיטימיות, מינהליות, לא מהותיות. לא יגידו לך: סליחה, יש לך התקף לב – לא, אתה לא יכול אצלנו, לא מוכנים לקבל, כי אתה גר בבאר שבע. תלך רק לבאר שבע. זה מה שקורה עם מתמודדי הנפש. הם אינם רשאים לבחור היכן להתאשפז. יהיו כאלה שיגידו: לא נורא, לא נורא, זה בסדר. אני אגיד לכם למה זה כן נורא. מעבר לזה שהופכים אותם לקהל שבוי – ואתם יודעים מה קורה עם קהל שבוי. כשיש קהל שבוי, אז המחלקות מוזנחות, ולאף אחד לא אכפת, ולאף אחד לא משנה, ואפשר לעשות איתם מה שרוצים, ולא צריך להשקיע, ולא צריך לטפל, כי הם קהל שבוי. ואנחנו בעולם שלנו מבינים שתחרות זה דבר בריא. בלי תחרות הכול קמל. צריך תחרות, ותחרות בריאה, כדי לפתח, כדי להתקדם, כדי להמריץ, כדי לתמרץ. שם אין תחרות. אבל זו עוד הבעיה הקטנה, כי פונות אליי, או יותר נכון פנו אליי, לא מעט נשים שעברו הטרדות מיניות בתוך בית החולים הפסיכיאטרי. ההטרדות הן לפעמים גם מהמתמודדים עצמם, בגלל מצבם או לא משנה כרגע מאיזה סיבה. כשאתה מתאשפז בבית החולים לבריאות הנפש, זה אומר שהמצב הבריאותי שלך, המצב הנפשי שלך, החוסן שלך הוא מאוד מאוד נמוך, אחרת לא היית מתאשפז, אם מרצון ובוודאי אם בכפייה. ואז אתה נתקל באיזה הטרדה – ברור לך שאותה אישה מרוסקת לגמרי, לגמרי. הקירות, כל דבר בבית חולים מזכיר לה את אותה הטרדה מינית. אבל ברוך השם היא השתחררה וחזרה לביתה, אבל מה לעשות שכעבור חצי שנה או שנה – תלוי מי האישה שפנתה אליי – שוב היא נתקפה באיזה התקף פסיכוטי, באיזה חרדה כזאת או אחרת, והיא הייתה חייבת אשפוז. אבל אתם יודעים מה קרה? היא לא יכלה לבחור בית חולים אחר. היא הייתה צריכה להתאשפז באותו בית חולים ששם היא עברה את ההטרדה המינית. אבל היא לא יכולה להגיע לשם. תקשיבו לי. אתם שומעים מה אני אומרת? אומרים לה: גברתי, את לא יכולה לבחור. את חייבת ללכת לבית החולים הזה, ששם עברת הטרדה מינית, שבו כל כיסא, כל קיר, כל מזרן מזכיר לך את הדבר הזה, אבל אין לך ברירה. למה? ככה, כי ככה קבעו המחוקקים במדינת ישראל – אי-אפשר לבחור בבריאות הנפש. אם לא הייתי במקום מכובד כמו הכנסת, הייתי צורחת עכשיו, פשוט צורחת, כי כמה אפשר להעליב, וכמה אפשר לפגוע, וכמה אפשר להגיד לאנשים שמתמודדים עם הפרעות נפשיות: אף אחד לא סופר אתכם. אין לכם לובי, אתם לא מעניינים אף אחד. ההפך, לא רק שאתם לא מעניינים אף אחד – אנחנו רוצים לקבור אתכם ולשים אתכם מאחורי הבמה, שאף אחד לא ידע. איך אמרת קודם? עשית הצגות, אז אני מנסה ללמוד ולחקות אותך, חברתי אורית – בואו נסתיר אותם, כי אם נסתיר אותם זה לא יהיה קיים. בואו נחביא אותם, לא נטפח אותם, יקרה להם מה שיקרה, זה לא משנה לנו, כי הם מציקים לנו בעיניים, לא מגיע להם, הם תת-אדם, לא מגיעות להם זכויות. ככה בדיוק המדינה, מדינת ישראל, 2021, או-טו-טו 2022, מתייחסת למתמודדי הנפש. << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> למה את לא מציעה הצעת חוק? << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> וואי, תודה, אתה משתף איתי פעולה. תודה, אבי. << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> אני מניח שהיושב-ראש ודאי יתמוך בזה ויגייס את המפלגה שלו לתמוך בזה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז לצערי הרב, אתה ממש מתפרץ לדלת פתוחה, כי הגשתי הצעת חוק – שהיא ממש לא תקציבית, אגב; אני לא יודעת אם שר האוצר רואה אותנו, אבל היא לא תקציבית, לא צריך להוסיף כסף, כלום, שום דבר – לתת לאנשים האלה את הזכות האלמנטרית ביותר. אגב, בהצעת החוק שלי, שהגשתי לוועדת שרים ביום ראשון – אבל הם לא דנו בזה ביום ראשון, הם דחו את זה ליום שני. תכף אני אספר לכם מה ועדת השרים קבעה לגבי החוק שלי, אם אתם לא יודעים, אבל בהצעת החוק – – – << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חכה לסוף. אני לא רוצה לעשות לך פרומו. חכה. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> אבי חושב שכולם שם כמוהו, אז אם הוא היה מקבל, גם הם בטח – – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בעזרת השם עוד נחזור לשם, אבל בכל מקרה, כתבתי בהצעת החוק והפניתי את השרים ואת כולכם לאמנה הבין-לאומית שמדינת ישראל אשררה אותה, אמנה בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. האמנה הזאת קובעת בצורה מפורשת את זכאותם של אנשים עם מוגבלות לקבל החלטות בעצמם. הפניתי גם לסעיף י"ד למבוא, ולחובה לנהוג בשוויון כלפי אנשים עם מוגבלות ולמנוע אפליה בסעיף 5, אבל בסדר, אז יש אמנות בין-לאומיות. מי אמר שצריך לקיים אותן? מדינת ישראל חתומה עליהן, אבל מי אמר שצריך לקיים אותן? בוודאי, מי אמר שצריך לקיים אותם כלפי מתמודדי נפש? לא צריך, כי אין להם לובי. אף אחד לא יצעק את הצעקה שלהם. אז הגשתי את הצעת החוק הזאת, הצעה ללא תקציב, הצעה שתאפשר לכל מתמודד נפש – כמו שאתה, כבוד היושב-ראש, כמו שאני, כמו שאתה, חבר הכנסת אבי, כמו שכבוד השר וכמו שחברת הכנסת אורית יכולים לבחור באיזה בית חולים להתאשפז – כאילו מדובר בסוכריה – אנחנו אנשים חולים, אנחנו צריכים עזרה – ככה גם להם תהיה הזכאות לבחור באיזה בית חולים להתאשפז. נכון, יכול להיות מצב שבו כולם יעוטו על גהה, לצורך העניין, כי גהה זה בית חולים טוב –אני סתם אומרת שמות, לא מתכוונת דווקא אליהם – אבל לשם הדוגמה, למעלה הכרמל, נניח, אף אחד לא ירצה, כי זה בית חולים פחות טוב. אוקיי. אז שר הבריאות או מנהלי בתי החולים צריכים להגיד: רגע, אם לא רוצים אותנו, סימן שיש פה משהו לא בסדר. נתקן, נשפר, נסגור בית חולים אחד ונעביר את כל המיטות לאחר. נעשה משהו. אבל ברגע שאין אפשרות בחירה, הכול קפוא, שום דבר לא משתנה. אנחנו יכולים לצעוק פה מאה שנה שצריך לשנות וצריך לשפר, אבל כל עוד לא תהיה יכולת בחירה, שום דבר לא ישתנה. אז נכון שיש כמה מנהלי בתי חולים שמתנגדים. חבל שכבוד שר הבריאות לא נמצא פה. נכון שיש כמה שמתנגדים – ברור שהם יתנגדו, כי הם נמצאים במקום נורא נוח להם – – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> למה? למה הם מתנגדים? << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מסבירה למה: כי ברגע שבית החולים פחות מתפקד והוא לא טוב, חולים לא ירצו להתאשפז שם. הם ילכו להתאשפז בבית חולים טוב יותר, ואז יצטרכו לסגור את בית החולים. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> למה? הם פשוט יצטרכו להשתפר. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון, יפה מאוד. זה מה שאני אומרת לשר. אגב, זה שכמה מנהלי בתי חולים – אני מאוד מכבדת אותם. אני מכירה כמעט – את מרביתם, ואני מאוד מכבדת אותם. הם עושים עבודה נפלאה. הם אומרים לי: באידיאל אנחנו רוצים את מה שאת אומרת – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מסיימת. – – אנחנו רוצים שיעמידו את בתי החולים לבחירה, בהחלט. זה חשוב, אבל לא עכשיו. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> למה בחדרי לידה כל אחד משתדל להיות הכי טוב? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מסיימת. נכון, צודקת, זה בדיוק המקור להשוואה. אני מסכמת, כבוד היושב-ראש: לצערי הרב, העליתי לוועדת שרים, והפלא ופלא – ועדת השרים החליטה לדחות את הדיון בחוק שלי בחצי שנה. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> לא יכול להיות. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן, כן. נכון מפתיע? כך המציאו, ולכן הקואליציה, כמו כבוד היושב-ראש, החליטה להצביע נגד הצעת החוק שלי. מאחר שהיא כל כך חשובה ולא רציתי שהיא תיפול – לא בגללי, אני לא חשובה בסיפור הזה, אלא בגלל אותם חברים שלי מתמודדי הנפש, למעלה מ-150,000 מתמודדי נפש כרוניים, ובני המשפחות שלהם, שזה עוד איזה 250,000 אנשים; הם ירגישו השפלה, כי הם יודעים שהגשתי את הצעת החוק הזאת, ואם יצביעו נגדה יישבר הלב שלהם; גם ככה הם כל כך למטה – החלטתי למשוך את הצעת החוק שלי ולנסות לשכנע גם את היושב-ראש הנכבד ואת חבריו לקואליציה שאולי בכל זאת. אם הייתי יכולה לשבת ולהתחנן ולהגיד להם: בכל זאת תתחשבו באותם אנשים שרוצים לבחור את הדבר הכי אלמנטרי – איפה להתאשפז. כולם יסכימו ונעלה את זה מוקדם יותר. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת מיכל וולדיגר. חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה. חמש דקות, אדוני. << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – אולי אם היית מעלה – – – אז בשבוע הבא הייתה עולה ההצעה הזאת מחדש בידי חברת כנסת מהקואליציה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת אבי מעוז, עוד מעט תעלה ותוכל לדבר. << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. בואו נקשיב. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר פורר, ראיתי שהסוגיה הזאת מטרידה אותך אז אני רוצה שתקשיב. בשבועיים האחרונים, בעקבות האירוע הקשה בחומש, הרהרתי לא מעט כמה כאן במשכן הזה, בכנסת ישראל, אולי כמו בהרבה מקומות אחרים, קל להרוס וקשה לבנות. קל להרוס כי כולנו יודעים עד כמה זאת הייתה איוולת – תוכנית הגירוש, תוכנית ההתנתקות – ועד כמה עוד יותר איוולת שבאיוולת היה לוותר ולהפקיר כך את צפון השומרון ואת היישובים היקרים שהיו לנו שם. היום, לאחר שנים לא מעטות – וגם צריך לומר ביושר ובכנות: של ממשלות ימין או שהמרכיב המרכזי שלהן היה ימין – לא הצלחנו לתקן את האיוולת הזאת. את הדברים האלה אני דווקא רוצה להפנות לידידיי – הייתי אומר, במיוחד לשר הדתות מתן כהנא, שכרגע מקדם סוגיה שהיא בנשמת אפו של העם היהודי, שהיא כל כך מהותית, כל כך קריטית, סוגיית הגיור. אנחנו כנראה כולנו מבינים עד כמה היא קריטית וחשובה, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה. אנחנו מבינים עד כמה קיבוץ נידחי ישראל יצר לנו אתגרים, כי אנחנו חיים במציאות ישראלית מאוד מאוד מורכבת, ועד כמה חשוב לטפל בסוגיית הגיור וכל השלכותיה. אבל מכאן ועד לנהל את זה בהפקרות כפי שראינו את ההתנהלות היום אחר הצוהריים וכפי שאנחנו עדים לה מדי שבוע ומדי יום – כי מי שמוביל ומכתיב את הקצב, במיוחד בסוגיה הזאת, שהיא בנשמת אפו של העם היהודי ובנשמת אפה של הזהות היהודית, זה שני אנשים שהדגל המרכזי והראשון שלהם הוא מחיקתה של הזהות היהודית. אני מדבר על שר החוץ יאיר לפיד ועל שר האוצר אביגדור ליברמן. הם שניהם נושאי הדגל של מחיקתה של הזהות היהודית של עם ישראל. הם יכולים לספר לנו כל מיני סיפורים אחרים, אבל אצל לפיד, בוודאי, זה מהיום הראשון. הרי כל הקמפיין הפוליטי שלו כולו נבנה עד היום על שנאת הדת היהודית והזהות היהודית. אני אומר לשר כהנא: כלל נקוט בידינו שאחר רבים להטות, ואתה רואה איפה נמצאות עמדותיהם של רוב-רובם של רבני ישראל. זו כנראה לא עמדתו של ליברמן ולא עמדתו של לפיד וגם לא של קריב. ותסלח לי, אדוני היושב-ראש, אני חושב שאתם, התנועה האסלאמית, צריכים להדיר את עצמכם מכל החלטה בעניין הזה. אני לא מנהל את דת האסלאם. אני חושב שתעשו עם עצמכם יושר אם תחליטו שאתם לא מצביעים בסיפור הזה. וכן, הסוגיה הזאת היא כואבת, היא קריטית, אבל היא בעיקר מסוכנת, כי אנחנו לא נוכל בקלות להחזיר את הגלגל לאחור, כמו שלא היה אפשר להחזיר אחורה, או שקשה להחזיר את הגלגל אחורה, בנקודות הרבה הרבה יותר פשוטות. אני רוצה להגיד משהו טיפה אופטימי, חברי חבר הכנסת מעוז, שאף על פי שאני באמת נטול ציפיות מכל האנשים שקראו לעצמם או היו פעם במחנה הלאומי, במחנה האמוני, והלכו ומכרו את נשמתם לשטן כשחברו לאותה ממשלה, ממשלת המיעוט הזאת, שעושה את הדברים הכל-כך רעים, בין בשמירה על ארץ ישראל ובין בשמירה על זהותה היהודית של מדינת ישראל – אבל אולי, אולי, אולי דווקא בגלל שמדובר פה בסוגיה כל כך מהותית עם השלכות לדורות, אולי יהיה איזה ניצוץ קטן שיעמיד את החברים, או מעט מן החברים, למבחן אמת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. עד 35 דקות, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אדבר על כמה נושאים, אבל הם כולם שזורים זה בזה. היום שהיה – לפי הדת היהודית, לפי הלוח העברי, אנחנו כבר ביום שלמוחרת. היום שהיה, כ"ה בטבת, היה יום השנה השלישי לפטירתו של הרב אלישע וישליצקי, זכר צדיק וקדוש לברכה. את הרב אלישע הכרתי מילדותי. הוא גדל איתי באותה שכונה, הוא היה שנתיים מעליי מבחינת הגיל, ואני אגיד אחרי זה כמה דברים אישיים עליו. הרב אלישע, שהיה תלמידו ונאמן רוחו של רבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק, זכר צדיק לברכה, היה אחד מגדולי הדור בענווה. אדוני, הם מפריעים לי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, סליחה, חבר הכנסת משה ארבל. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אני מתנצל. לא מתנצר, מתנצל. אני לא יודע מה קורה פה עם חוק הגיור. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בוא נקשיב לחבר הכנסת אבי מעוז. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הרב אלישע, זכר צדיק וקדוש לברכה, היה גדול ועצום בתורתו, ביראתו ובמידותיו, אבל לא החזיק מעצמו כלום. כל-כולו היה מסור בענווה לכל משימה ולכל שליחות. "איש פשוט מירושלים", היה מכנה את עצמו. כששאלו אותו: מי אתה? היה מגדיר את עצמו: אני איש פשוט מירושלים. הרב אלישע היה גם מגדולי הדור במסירות נפש על הרבצת תורה בישראל, והיה מכתת רגליו וסובב והולך בקהילות ישראל השונות, ובמיוחד בגרעינים התורניים, במה שמכונה עיירות הפיתוח ובמה שהוא כינה לא עיירות הפיתוח אלא "העיירות הטבעיות". כל תורתו שלמד ולימד ינקה מתוך בית המדרש של התורה הגואלת וכל-כולו היה מחובר בכל נימי נפשו לגילויי הגאולה שבדורנו, גם ביחס לתורה המיוחדת המתגלה בדורות אלו, גם ביחס להתיישבות בכל מרחבי ארצנו, בדגש על חיבורו המיוחד לקהילות גוש קטיף, שבעזרת השם ישובו במהרה למקומן שנעקרו ממנו, וגם ביחסו למדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו, ולעם ישראל, שנמצא בתהליך תשובה לאומית, ולכל אחד ואחד ממנו באהבה גמורה. מידת האמת הייתה המצפן המוחלט שלו, ולא הפסיק לדבר על המחויבות לברוח מכל זיוף ושקר – בתורה, ביראת השם, במידות ובכל תחום בחיים. את הרב אלישע הכרתי מילדותי. גדלנו באותה שכונה. פגשתי אותו מאוחר יותר כשהגעתי ללמוד בישיבת מרכז הרב ואני בן 24, נשוי, ושם הוא קיבל אותי וקלט אותי בישיבה. עד כאן מי היה הרב אלישע וישליצקי, שאתמול, כלומר ביום שסיימנו, היה יום השנה השלישי לפטירתו. אדוני היושב-ראש, בשלהי שנת תשמ"ד ובתחילת שנת תשמ"ה, השנה הלועזית היא שנת 1984, בעת קיומה של ממשלת האחדות הראשונה במדינת ישראל, כששמעון פרס היה ראש הממשלה, יצחק שמיר היה שר החוץ, יצחק רבין היה שר הביטחון ויצחק מודעי היה שר האוצר, באותה שנה, באותו זמן, אני נרתמתי לפעילות למען שחרורו של נתן שרנסקי, שישב אז עמוק עמוק בסיביר בכלא הסובייטי כשמסך הברזל חוצץ בין מדינת ישראל והמערב לבין תושביה היהודים של ברית המועצות. שמעון פרס היה ראש הממשלה, ושמעון פרס, באחד מגילויי הלב, אמר: רבותיי, אנחנו נאבקים על פתיחת שערי ברית המועצות. אתם יודעים למה? גם בגלל שעם ישראל צריך לשוב לארצו, גם בגלל שאנחנו ציונים, אבל בעיקר כדי להתמודד מול העלייה המזרחית, מול ההתרבות של המזרחיים, שמשתלטים לנו על המדינה. כך אמר שמעון פרס. אדוני היושב-ראש, אלה דברים חמורים, ומי שרצה האזין להם, ואני הייתי אחד מאלה שהאזינו להם. המניע לפתוח את שערי ברית המועצות ולהירתם כל-כולו לעניין היה כדי לאזן פה טיפה את ההתרבות העודפת של העולים החדשים מצפון אפריקה ומארצות המזרח. לצערי, אדוני היושב-ראש, השר ליברמן – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מישהו אמר לי, ברשותך – אני יודע שאתה חובב העברית – שאומרים לא היושב-ראש אלא יושב-הראש, אבל אני לא בטוח שזה נכון. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אני מוכן לתקן, על תנאי – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני לא יודע. צריך עיון, מה שנקרא. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר גמור. יכול להיות שאני טועה, ויכול להיות שאני רגיל כך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כולם רגילים כך, גם אני אומר את זה. מישהו העיר לי היום, אבל אני לא יודע אם זה נכון. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני יושב-הראש, תודה על התיקון. אני אבדוק את זה ואשתדל לתקן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תבדוק אם זה נכון. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר, אבל בינתיים אפשר להשתמש בזה. אנחנו מבינים את הכוונה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> זה דיון שהתקיים באקדמיה ב-1994: "ההתנגדות לביטוי כמו 'יושב-הראש' היא חומרה יתרה, שהרי מגוון יחסי המשמעות בין נסמך לסומך רחב מאוד". << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ועל כן? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אתה מהמחמירים, אתה מבית שמאי. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אפשר גם וגם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז יש לומר יושב-הראש אך אפשר להגיד היושב-ראש. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> בסופו של הדיון הותרו שתי הדרכים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יושב-ראש. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> גם היושב-ראש וגם יושב-הראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השאלה אם אפשר לכתוב ה"א הידיעה לפני יושב-ראש. אדוני היושב-ראש. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> החלטת לסבך אותנו בשעה 23:00. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה מבין מה אני שואל? האם יש ה"א הידיעה לפני כן. אני עוצר לך את השעון. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר, בסדר. אדוני היושב-ראש, אדוני יושב-הראש, אנחנו הולכים על שני הצדדים לחומרה בשביל לצאת ידי חובה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עד סוף הנאום חברנו חבר הכנסת ארבל יבדוק את הסוגיה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני חוזר לסוגיה שלנו – השר ליברמן. אני אתחיל עם השר כהנא. השר כהנא, בנימוקיו לקידומו של מתווה הגיור שהוא עמל על קידומו – היום ראינו את הפרומו למה שהולך להיות פה – השר כהנא התייחס לבעיה שהיא בעיה, ואני לא מקל בה ראש. הבעיה היא שיש פה במדינה כ-450,000 עולים שהם לא יהודים על פי ההלכה. הוא מגדיר אותם כזרע ישראל, אבל הם לא יהודים על פי ההלכה, וצריך להתמודד עם הבעיה. אני מסכים. אדוני היושב-ראש, אדוני יושב-הראש, אני למדתי שכשיש בעיה, קודם כול, תעשה סטופ. אל תחמיר את הבעיה, אל תצרף עוד אנשים שהם מאותו סוג. אבל אצל השר ליברמן – ואני אומר אחרי זה בסוף למה אצלו זה הפוך – השר ליברמן התעקש במשא ומתן הקואליציוני והשאיר תחת אחריותו את נתיב – נתיב, מה שבעבר, כשדיברתי על שנת 1984 היה קרוי "לשכת הקשר". כולנו יודעים שזה היה הארגון החשאי שעבד לייצר קשר עם היהודים בברית המועצות לשעבר. דרך אגב, לשכת הקשר שמה לנו רגליים בכל מאבקנו דאז למען אנטולי שרנסקי, הפריעה לנו בפעילותנו והכשילה כל מיני מהלכים שעשינו באופן עצמאי, כי היא לא יכלה לסבול את זה שאנשים פרטיים – בראש ובראשונה אשתו אביטל, במאבקה ההירואי, יודעת טוב יותר איך מפילים את מסך הברזל. אבל נחזור לענייננו. השר ליברמן, בהסכם הקואליציוני, לקח תחת אחריותו את נתיב. בשביל מה הוא צריך את נתיב? הוא צריך את נתיב כדי שנתיב ימשיכו להעלות לפה לארץ לא יהודים על פי ההלכה אלא עולים שאינם יהודים על פי ההלכה. ילקטו אותם אחד לאחד וימשיכו לייצר אותה בעיה שהשר כהנא מתריע עליה, ולכן הוא הולך להביא לנו את מתווה הגיור. אז השר כהנא, טול קורה מבין עיניך. תעצור. תגיד לשר ליברמן: אין יותר כניסה לארץ של מי שאינם יהודים על פי ההלכה. קודם כול תקפיא את המצב. אבל ליברמן לא חושב ככה. למה ליברמן עושה את זה? הוא ממשיך את מורשתו של שמעון פרס. אז בשנת 1985-1984 הבעיה של שמעון פרס הייתה – אתה שומע, חבר הכנסת משה ארבל? שמעון פרס אמר: אני רוצה שיהודי ברית המועצות יבואו לארץ בהמוניהם. למה? כדי להתמודד עם הריבוי של יוצאי ארצות המזרח. לא טוב לנו. אנחנו רוצים שליטה בלעדית על מדינת ישראל. לא טוב לנו שהם יבואו בהמוניהם, יוצאי יהדות המזרח. השר ליברמן ממשיך את מורשתו של השר פרס, שהיה אז ראש ממשלה, והוא אומר: אני צריך את אותם אלה שאינם יהודים על פי ההלכה כדי להתמודד עם הריבוי של החרדים ושל החרד"לים. לכן הוא עושה את זה. יש פה מתווה מתוכנן: קודם נביא את אותם שאינם יהודים על פי ההלכה, ולאחר מכן נעשה מתווה גיור. ומי יקדם את מתווה הגיור? חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, שעמדה פה והסבירה: צריך רגש. אדוני היושב-ראש, אדוני יושב-הראש, אני רוצה להסביר בקצרה למה ומדוע אנחנו מתנגדים להצעות החוק ולמתווה הגיור שהציעה היום חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. לשמחתי, התנחמתי היום שזה נדחה בשבועיים, ואני מקווה שיתקיימו דברי חז"ל "כיוון דאידחי אידחי". הצטרפות הגרים לעם ישראל מלווה את עם ישראל מאז ימי אברהם אבינו ויציאת מצרים. הקמת מדינת ישראל הציבה בפנינו אתגרים חדשים בתחום הגיור – עלייה המונית הכוללת בתוכה משפחות של נישואי תערובת. יש בעיה ואתגר של גיור לשם אישות או התאזרחות וגיור לשם רווחה כלכלית. עוד אתגר – לסוגיית הגיור נוספו משמעויות חדשות ומהותיות בקנה מידה לאומי ביחס להשפעתה על מרקם האוכלוסייה במדינת ישראל ועל משמעותה כמדינה יהודית. למרות זאת, בבסיס הדברים לא חל שום שינוי, והגישה היסודית עומדת בעינה, והיא – גיור מוגדר רק על פי הגדרים הכתובים בתורה ומבוארים בחז"ל וכפי שמקובל בעם ישראל לאורך הדורות. שאלת הגיור היא שאלה הלכתית-דתית מובהקת בעלת משמעות לאומית, ומשכך, לא ניתן לדון בה אלא בכלים הלכתיים ברורים ומקובלים. כל עיסוק בסוגיית הגיור בכלים שאינם הלכתיים מנותק מהמשמעות האותנטית של הגיור. אדוני, בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל נערך דיון ציבורי נוקב בשאלה מיהו יהודי ואם ניתן להפריד בין הלאום לבין הדת. מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, ולכן ברור שלשאלה מיהו יהודי יש משמעות כפולה ומכופלת ביחס לאופייה של המדינה. היהדות היא למעשה הדת היחידה שהגדרתה היא גם הגדרה לאומית, וקיימת בה חפיפה בין הגדרת העם היהודי לבין ההלכה היהודית. בעוד נוצרי או מוסלמי יכול להיות חלק מכל לאום שיבחר, היהודי יוכל אומנם להיות אזרח בכל מדינה שיבחר, אך הגדרתו כשייך לעם היהודי לעולם תישאר. ההגדרה ההלכתית של העם היהודי היא קבוצה שבה כל פרטיה נולדו לאם יהודייה או קיבלו על עצמם עול תורה ומצוות ועברו את התהליך שהוגדר על ידי ההלכה לצורך הצטרפות לעם היהודי, וזהו תהליך הגיור. חיבור זה בין ההלכתי-דתי לבין הלאומי ליווה את עם ישראל לאורך כל הדורות, וגם היום זו הנוסחה הבסיסית שעומדת ביסוד הזהות של מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי. זו הסיבה לכך שנחקק חוק השבות, גם אם פרטיו אינם תואמים מספיק את ההלכה, שבמהותו מתייחס לזכותו של כל יהודי להיות חלק ממדינת ישראל, בתוקף היותה מדינת העם היהודי. גיור שאינו מפוקח ושאינו מרוכז בידי גוף ממלכתי מרכזי המוסמך ומחויב לגיור על פי ההלכה עלול לגרום לנזקים רבים ברמה האישית וברמה הלאומית. אמנה אותם אחד לאחד: א. פגיעה קשה באחדות האם – כלומר, כאשר חלק מהעם לא יכיר ביהדותם של מגזרים מסוימים יביא הדבר בהכרח להימנעות מנישואים עם חלקים מהעם, לחשדנות כלפי אוכלוסיות מסוימות ואולי אף להתנשאות – תופעות שיגרמו בהכרח לקיטוב ולפילוג בעם; ב. הדבר השני הוא התפוררות הקולקטיב היהודי. אם ייפרץ סכר הגיור לגיורים שאינם תקפים הלכתית, ייאלצו הרבנות הראשית וקהילות שונות בארץ ובעולם לנהל פנקסים ורשימות כדי להימנע מנישואי תערובת; ג. אכיפת מדיניות ההגירה, כלומר, חוסר פיקוח על נוהלי הגיור יאפשר לכל טרמפיסט המעוניין בכך – מטעמי רווחה כלכלית או כל אינטרס אחר – "להתגייר" ללא קושי, ובכך לקבל כרטיס כניסה למדינת ישראל; ד. הדבר הרביעי, והוא חמור לא פחות מהאחרים, הוא הונאת הגר. למרות שלכאורה פתיחת אפשרויות הגיור נראית כמקילה על הבא להתגייר, למעשה, התמונה היא הפוכה. המתגייר, זה המעוניין באמת בהשתייכות לעם היהודי, שיעבור הליך גיור לא מפוקח הלכתית, ימצא עצמו לאחר התהליך בפני שוקת שבורה, שכן גיורו לא יוכר על ידי הגורמים האורתודוקסיים המוסמכים, ולמעשה על ידי רוב הציבור בישראל, המסתמך עליהם. האינטרס המובהק של המתגייר, בהנחה שהוא מתגייר באמת, הוא לעבור הליך גיור שמוכר אצל כלל גווני האוכלוסייה בחברה היהודית; ה. הדבר האחרון – התבוללות העם היהודי. גיורים סיטונאיים המנוגדים להלכה יטעו את הציבור ויגרמו לרבים להתחתן בנישואי תערובת עם כאלה שאינם יהודים. בנוסף, פריצת גדרי הגיור מוזילה את היחס לנישואי תערובת, וההתרחקות הטבעית שיש ליהודים רבים מנישואים כאלה תיחלש, וכתוצאה מכך לאורך זמן תיווצר התבוללות המונית שקשה יהיה לעוצרה. מעמד הגיור במדינת ישראל נשען על הסדרים שנבנו בשלבי טרום הקמת המדינה, שאז נקבע שראש העדה הדתית הוא בעל הסמכות לעניין המרה מדת לדת. כראש העדה הדתית היהודית נקבע הרב הראשי לישראל, הרבנים הראשיים לישראל – אני מצטט: "בהיותם ראשי העדה הדתית היהודית לענין פקודת העדה הדתית (המרה)". סדרים אלה נמשכו עם הקמת המדינה, ובהמשך – בהקמת מערך הגיור הממלכתי, שפועל תחת סמכות הרבנות הראשית. הערת אגב – מה ששמענו היום מחברת הכנסת יוליה מלינובסקי אלה דברי בלע נגד הרב הראשי. אני רוצה מכאן לחזק את הרב הראשי, לחזק את כבוד הרבנים הראשיים, בעומדם איתנים על כל חיי הקודש של המדינה. מובן לכול שמכיוון שהגיור הוא פעולה דתית, אין אפשרות למתן הכרה לגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים, היות שהם אינם משקפים את גישת ההלכה היהודית, הן בפן המעשי והן בפן המהותי, שכן קבוצות אלו אינן מקבלות את ההלכה היהודית כמקור הסמכות של פעילותן. נוסף על כך, כחלק מהשיקולים הרחבים של השפעת מעמד הגרות על כלל מדינת ישראל, לעניין חוקי המדינה, לא נכון שהמדינה תכיר בגיור כלשהו, כולל של רב פרטי זה או אחר, מלבד זה של הסמכות הדתית הרשמית של המדינה, והיא הרבנות הראשית. עד כאן דבריי בעניין תהליכי הגיור והמתווים השונים והמשונים שעומדים לפתחנו בעניין הגיור. אני רוצה מכאן – שמעתי שאנשי רע"מ היו חלק מהסיבות שהביאו לכך שלא הצבענו היום על הצעת החוק של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, ותכף אני אתייחס גם לחלקו של חברי ניר אורבך בעניין זה. יישר כוחכם. אני חוזר ואומר: "כיוון דאידחי אידחי", כלומר כיוון שנדחה, אנחנו מקווים שיידחה. אדוני יושב-הראש, אדוני היושב-ראש, היום, במסגרת לימוד הדף היומי, אני עובר לדבר קצת על הממשלה הזאת, על נזקיה, מעבר לנזקים החמורים של מתווי הגיור השונים והמשונים. היום, במסגרת לימוד הדף היומי, עסקו הלומדים במסכת מגילה. בדברי הגמרא על סדר הברכות שחז"ל תיקנו בתפילת עמידה, בין השאר נאמר שם שהסיבה לכך שברכת השנים נקבעה כברכה התשיעית היא כנגד מפקיעי שערים. מה זה מפקיעי שערים? מפקיעי שערים הם אלו שגורמים ליוקר המחיה. כל זה, בגלל הפסוק בתהילים: "שבֹר זרוע רָשע". מסביר שם רש"י: "שבר זרוע רשע" – אלו המייקרים את התבואה ומפקיעין את השער. שואל רש"י: מניין שבמפקיעי שערים מדבר הפסוק? מי אמר לך שכשכתוב "שבר זרוע רשע", זה מדבר על מפקיעי השערים, אלו המתווכים, כפי שאמרה היום חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס? מי אמר שמדובר על אלו שגורמים להעלאת יוקר המחיה? עונה רש"י: שכתוב באותו מזמור של תהילים: "יֶאֱרֹב בַמִסְתָר כאריה בְסֻכֹּה יארֹב לחטוף עני". שואל רש"י: וכי הלסטים – מישהו מלסטם את הבריות – הוא אורב את העני? בשביל מה לו לארוב את העני? בשביל מה לו ללסטם את העני? מה יצא לו מזה, "ולא את העשיר הוא אורב"? אלא מי מלסטם את העניים? "במפקיעי שערים הכתוב מדבר שרוב דעתם לעניים הוא". כל עניינם של מפקיעי השערים, כל עניינה של הממשלה, שגורמת ליוקר המחיה, הוא כנגד העניים, כנגד פשוטי העם. אתם שומעים, חברי הקואליציה, מי הוא שאורב לעניים דווקא? מי הוא שגורם להפקעת השערים ולהעלאת המחירים שנופלת דווקא על השכבות המכונות חלשות? אתם, הממשלה האטומה הזאת. צאו מהאטימות ומהאדישות שלכם. תסתכלו מה אתם עושים לעם, מה אתם גורמים לשכבות החלשות: מס גודש, מס ממותקים, מס כלים חד-פעמיים, העלאת מחירים לכל רוחב החזית. אתם מתעלקים על השכבות החלשות. אז כשאנחנו מדברים על הממשלה הזאת, אדוני היושב-ראש, אדוני יושב-הראש, אתה חלק מהקואליציה. אני רוצה לנתח קצת את הממשלה, את הרכבה, ולתת לכם נקודת מבט למחשבה, ותגידו לי בבקשה אם אני טועה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ברור שאני חבר הקואליציה. אני גאה בה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן, כן, כן, אני יודע, ועל כן אני מדבר. תחשוב שוב. אדוני, הממשלה הזאת, יש בה ראשי ממשלה רבים, כי הרי אנחנו ראינו בפגישה שקיים שר הביטחון. ראש הממשלה הודיע שהוא – אתם יודעים מה, חבריי חברי האופוזיציה? ראש הממשלה הודיע שהוא מסתייג. אני לא יודע אם הוא מסתייג. הוא כן מסתייג, הוא לא מסתייג, אבל שר הביטחון מנהל מדיניות משלו. אז נפתלי בנט הוא ראש הממשלה. תכף אנחנו נשאל: ראש הממשלה לענייני מה? מכיוון שאין לו – כל ראשי הממשלה האחרים מנהלים את המדינה בלעדיו. יאיר לפיד הוא ראש הממשלה החליפי – לענייני מה? אני עדיין לא יודע. בני גנץ – בני גנץ ראש הממשלה לעניין חיזוק וביסוס אבו מאזן והפלסטינים והחזרה שלהם לשולחן המשא ומתן. אביגדור ליברמן – אביגדור ליברמן מנהל מדיניות משלו. הוא ראש הממשלה לענייני חיזוק וביסוס הרס הרבנות הראשית וניתוק היהדות מהמדינה והעלאת מי שאינם יהודים לארץ על מנת לנטרל את כוחם של החרדים והחרד"לים, כמו שציינתי בהרחבה לפני כן. גדעון סער – גם גדעון סער – – – << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני שמח, חבר הכנסת מנסור עבאס, כי אני אגיע אליך. תכף אציין למה אתה ראש ממשלה, אבל גדעון סער כרגע הוא ראש הממשלה לענייני חיזוק וביסוס הדיקטטורה השופטת והגנתה מפני האיום הגדול של מדינת ישראל, שהוא מר בנימין נתניהו. ניצן הורוביץ הוא ראש הממשלה לענייני חיזוק וביסוס הטרלול הפרוגרסיבי. מרב מיכאלי היא ראש הממשלה, ראשת הממשלה, החליפית לענייני חיזוק וביסוס הטרלול הפרוגרסיבי. כעת הגעתי לחבר הכנסת, סגן היושב-ראש, מנסור עבאס; יצא, לא רצה להמתין – למה הוא ראש הממשלה. ובכן, מנסור עבאס הוא ראש הממשלה לענייני חיזוק וביסוס ההתיישבות הערבית בכל מרחבי ארץ ישראל ומניעת ההשתלטות היהודית על ארץ לא להם. אדוני, אם כן, כל כך הרבה ראשי ממשלה – לא נשאר לראש הממשלה מר בנט לענייני מה הוא ראש הממשלה. אני לא הצלחתי להבין לענייני מה הוא ראש הממשלה. לכן, גם יאיר לפיד, שהוא ראש הממשלה החליפי, הוא ראש הממשלה לענייני אותם עניינים – שאני לא יודע מהם – שראש הממשלה הוא ראש הממשלה לגביהם. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> חבר הכנסת מעוז, להיות ראש ממשלה לענייני ימין זה כמו להיות אחראי לאחריות? << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה מה? << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> זה כמו להיות אחראי לאחריות? << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, לא. את שמעת – – – << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> – – – ראש הממשלה לענייני כל מיני עניינים? את זה עוד לא שמעתי. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> למה לא שמעת? בסדר, יש חידוש. זו נקודת מבט. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אמילי, גם לא שמעת שיש ראש ממשלה עם שישה מנדטים. יש הרבה הפתעות. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זו נקודת מבט. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חברת הכנסת אמילי מואטי – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. כל מה שלא נורמלי נמצא פה. זה לא נגמר. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חברת הכנסת אמילי מואטי, ערב טוב. אני ניסיתי לתת נקודת מבט. קבלי אותה. לא רוצה – אל תקבלי אותה. זו נקודת מבטי. אני רואה שאני כבר מתקרב לסיום נאומי. אני רוצה לחזור מכאן לדבר שאני מקפיד לעשות בימים האחרונים ובשבועות האחרונים: לפנות בפנייה אישית לחבר הכנסת ניר אורבך. בתחילת דבריי הזכרתי את זכרו של הרב אלישע וישליצקי, זכר צדיק וקדוש לברכה, שאתמול היה יום השנה השלישי לפטירתו. חברי ניר אורבך, שייבדל לחיים ארוכים, היה ממעריציו ומנאמני ביתו של הרב אלישע וישליצקי, זכר צדיק וקדוש לברכה. ניר ידידי, אנחנו גדלנו יחד באותה קריה עם הרב אלישע, שהיית כל כך מחובר לדמותו ולאישיותו. אומנם אנחנו, גם הרב אלישע וגם אנוכי, קצת גדולים ממך, אבל גדלנו יחד באותה אווירה. יישר כוחך, שכנראה גם בזכותך לא הצבענו היום על הצעת החוק הנוראית שבאה להטיל מום במערך הגיור ולאפשר את סדיקת החומה של בית ישראל ואת ההתבוללות שיש מי שכל כך חפצים שתתרחש כאן במדינתנו האהובה. אתה חבר איתם באותה קואליציה. אני קורא לך: אל תעצור בכך. לך בדרך האמת של הרב אלישע. לך בדרכו של מי שעשה עצמו שיריים לכנסת ישראל ולגאולת ישראל. זה אכן קשה, ובטח לא קל, אבל יש קונה עולמו בשעה אחת. אם כתפיך אינן רחבות מספיק להפיל את הממשלה הרעה הזאת, אז לפחות תמשיך למנוע כל הרס היהדות וכל הרס פניה היהודיים של המדינה. חזור לדרכו של הציבור הדתי-לאומי. חזור לתורתם של רבותינו, מרן הרב קוק, זכר צדיק לברכה, והרב צבי יהודה, זכר צדיק לברכה, שמסרו נפשם על קידום גאולתם של ישראל – זו שחבריך לקואליציה עושים כל שביכולתם כדי לעכבה ולהסיגה לאחור, חלילה. אדוני יושב-הראש, אדוני היושב-ראש, אני מודה לך על ההקשבה. מודה לך על תיקון הטעות. אשתדל לברר ולתקן אם אומרים "אדוני היושב-ראש" או "אדוני יושב-הראש". << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> יושב-הראש, יושב-הראש, לא היושב-ראש. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בינתיים, ערב טוב. כל טוב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ביררנו את זה קודם. לא יודע. לא – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו נברר את הסוגיה הזאת עד תום. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> אז בשביל זה אני פה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת ארבל כבר החל בבדיקה ובחקר האמת, ואנחנו בהחלט נבחן את זה. אני מודה לך מאוד, חבר הכנסת מעוז. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> אין לך מה לבחון, אדוני יושב-הראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת ינון אזולאי. בבקשה, אדוני. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – – משפיע על הקול, גברתי, הוא – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> להביא לך כוס תה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – שקראתי היום כמה פעמים בשמך ולא הקשבת לי. לא שמעת לי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> למה אתה מפיל עליי את זה עכשיו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא מפיל את זה עלייך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איך יש לכם את התכונה הזאת בשמאל תמיד להפיל על הימין? למה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את תתחילי – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא שמעת את כל הסיפור. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא שמעת את כל הסיפור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> קולי אבד. קולי אבד מהרגע שבו ישבתי כאן למעלה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> חברת הכנסת שטרית – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רצית לשמוע? רצית לשמוע? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מעניין. רק בריאות, קודם כול. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. בלילה, כשישבתי כאן זה היה למעלה משש וחצי שעות ברציפות עם המזגן וכל זה וכל מה שקרה, כנראה שהמעמסה משפיעה גם על הגוף, וזה הלך והחמיר. היום ניהלתי את המליאה. ניסיתי בכוחותיי, בקולי הדל, לנהל אותה – ואת היית חלק בתוך באירוע, מכיוון שקראתי לך כמה וכמה וכמה וכמה פעמים – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה – – – לסיעה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אני יכול להגיד לך בתור עורך דין שזה נראה לי תאונת עבודה. לך על זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אמרתי לך שזה קרה כמה וכמה וכמה וכמה פעמים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה לא היה ביני לבינך, זה היה ביני לבין הסיעה שלי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, אבל את לא שמעת לי, מה שאילץ אותי לאמץ את מיתרי קולי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לאמץ, בא'. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> להביא לך כוס תה עם לימון? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הינה, עם דבש ולימון. מה שכן אני רוצה להגיד לכם: כמות העצות לתה עם לימון או מים עם נענע ודבש או חלב עם דבש או עם קינמון, כמות תרופות הסבתא שקיבלתי – ההצעות הן בלתי נגמרות – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה היה מטוב לב. זה היה מטוב לב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – לרבות הכדורים השונים שדחפו לי מכל עבר. אראה לכם כמה דוגמאות קיבלתי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יש פרסומת של הילד שקורא בתורה והוא צרוד, ואז אומרים לו – זורקים עליו את הסוכריות מלמעלה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש לי פה כמה כדורים או סוכריות שכל אחד נתן לי והמליץ לי שזו התרופה הטובה ביותר. אני מנסה. בינתיים, עד עכשיו – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אני מציע לך לקחת את מה שחבריך באופוזיציה ייתנו לך, כי חברים מהקואליציה לא ייתנו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עד כה בדקתי ארבעה כדורים ראשונים. אני אעדכן אתכם מה משפיע הכי טוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש מי שימליץ לו לקחת את הכול ביחד. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> לדעתי, לשרן השכל יש את הדבר הכי טוב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר, את זה עוד לא ניסיתי, אני חייב לומר. חבר הכנסת ביטון, את זה עוד לא ניסיתי. חמש דקות לרשותך, אדוני. בבקשה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – אין קיזוז. אמרת: אין קיזוז. אני לא מבין אתכם – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לילה טוב לכל הצופים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מי מכחיש את זה? מי מכחיש? פשוט ביזיון. אני לא מבין אתכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גם אתה רוצה כדור? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, תודה רבה. אומנם אני אחרי שבועיים בוועדת הכספים, אבל הגרון עדיין עובד והכול בסדר, ברוך השם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אשריך. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני לא מבין למה לא אומרים לי. אומרים שאין קיזוז בלעדיי – אני בא וקורא פה: קיזוז. באמת – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> יואב, אני יכול לתת לך במקום היושב-ראש. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – מה זה? אני מביא אותו עכשיו. אין דבר כזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קיש – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אין דבר כזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – אנא חוס על מיתרי קולי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ברשות אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – אין דבר כזה. למה לא אמרו לי? מי אישר לו את זה בכלל? פשוט בושה. הוא מראה פה את הדוגמה הכי גרועה לכל הסיעות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יואב, מיקי זוהר. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מיקי זוהר, איפה הוא? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני – – – מיקי פה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> למה כתוב לי שהוא מקוזז עם – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – קודם כול, אני רוצה מעל במה זו לאחל מזל טוב לבן של ידידי פיני וסרמן מאשדוד על כך שהתארס. שיהיה לו במזל טוב. הוא בטח גם צופה, אז אנחנו גם שולחים לו – הוא אדם בעל עשייה, וזה בראש ובראשונה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אין קיזוזים – – – אין. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> זה מה שכתוב. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני מודיעה לך שמיקי פה, הבאתי אותו באוטו שלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי כתב את זה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> יואב, אתה מפריע לי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קיש. חבר הכנסת קיש. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> כן, אדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך הוא נלחץ. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מיקי פה. הוא יושב בכנסת היום. מחר הוא נוסע. הוא צריך – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רוצה באמת רק לעבור לאחד הדברים הקשים שקורים בתקופה האחרונה, וזה דוח העוני. פורסם – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> התקשרו למאיר כהן עכשיו – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קיש, את זה כבר לא אני מבקש – את זה חבר הכנסת אזולאי מבקש. מילא עליי, ויתרתי, אבל לפחות כבודו. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני חס על גרונו של היושב-ראש. דוח העוני: הסרת רשתות הביטחון של ממשלת בנט-לפיד הגדילה את העוני והאי-שוויון. לפי נתוני המוסד לביטחון לאומי, 22.7% מהישראלים חיים בעוני בשנת 2021. רק תשימו לב: כולם זעקו וצעקו שאולי ממשלת נתניהו מפזרת, אז, בקורונה, כסף מהמסוקים, אבל אנחנו רואים שהכסף שכביכול פוזר מהמסוקים בעצם הוריד את העוני. העוני שהיה, ירד; לא ירד לגמרי, אבל ירד. הוא גם לא עלה, וזה ודאי. בממשלת בנט-לפיד, לפי הפרסומים, העוני רק גובר ומגיע לממדים חסרי תקדים. אנחנו נמצאים בעיצומם של יוקר המחיה, התייקרות מחירים. מחירי החשמל בתחילת 2022 כבר יעלו ב-5%, ואסם הודיעה שהיא מעלה את המחירים. אנחנו יודעים על תכשירי היגיינה שבהם מעלים את המחירים. ואם תהיו חברים בוועדת הכספים – תבואו כל יום ותראו את המיסים שמעלים. ראינו את זה בחד-פעמי, במתוקים ובממיסים. בכל מה שרק אפשר מעלים. בסופו של דבר, למי זה חוזר? אליכם, האזרחים, שיושבים וצופים בנו עכשיו. אתם האזרחים – ואנחנו חלק מכם – תשלמו את המחיר של הממשלה הזאת. שלא תחשבו שחד-פעמי זה של חרדים, שמתוקים של חרדים ושממיסים זה של חרדים. זה של כל עם ישראל. אני אומר לכם שבתחילת 2022 כבר תתחילו להרגיש את זה כולכם, כולנו נרגיש את זה, והחלשים יותר בינינו ירגישו את זה יותר – ירגישו את זה בחלב ובלחם, באטריות ובספגטי, ירגישו את זה בדלק וירגישו את במוסך כשלוקחים את הרכב. ההתייקרות – יוקר המחיה יפגע, ויהיו יותר עניים בישראל, יותר ילדים רעבים בישראל, יהיו יותר מפוטרים בישראל. אם אנחנו מדברים על מפוטרים, ב-1 בינואר כ-5,000 איש אמורים להיות מפוטרים בגלל אטימות הממשלה, שהורידה לתרבות החרדית – תבינו, תרבות חרדית זה לא איזה אירועים. זה לא שום אירוע. זה עובדים שבאים בתוך תנועות נוער למיניהן, מוסרים שיעורים ולוקחים את הנוער מהרחוב ונותנים לו תעסוקה אחר הצוהריים. כ-5,000 כאלה שמועסקים היום – בכמה? בכמה מאות שקלים, אולי ב-450 שקל בנטו, שעושים את זה כהשלמת הכנסה שלהם, על חשבון הבית שלהם, לכולם אומרים: צאו לעבוד. עובדים בגרושים – הממשלה הזאת קיצצה להם את זה. אדוני היושב-ראש, כ-5,000 איש הולכים הביתה ב-1 בינואר, ועל זה זעקנו כאן כל היום, והבלגן שהיה פה כל היום, והשבועיים שאני וחבריי בוועדת הכספים עושים פיליבסטר, זה בשביל להציל אותם מפיטורים, 5,000 עובדים. על זה אנחנו זועקים: תצילו אותם. כשאנחנו מסתכלים על הממשלה – ודיברנו על ההילולה, שהם לא רוצים לעשות, על הגיורים, שהם רוצים לגייר במאסות, ומה? ראש מערך הגיור – פיטרו אותו. כהנא, לא התאים לו. למה? הוא לא מתאים לאג'נדה שלו. הרב משה ולר, איש מיוחד, איש עם יראת שמיים – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – אז מה הוא מקבל? כשבא הרב דוד לאו, הרב הראשי לישראל – שאנחנו מחזקים את ידיו ורוצה לחזק אותו – ולא רוצה לפטר אותו, הוא מקבל איומים כנגד. על מה, שהוא רוצה לשמור על המדינה היהודית? אז אתם, הצופים בבית, תדעו לכם: זו המדינה, זו הממשלה הכושלת. אנחנו נעשה את הכול על מנת להעביר אותה מן הארץ. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. אני מזמין את חבר הכנסת משה ארבל לשאת דברים. בבקשה, אדוני, חמש דקות לרשותך. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, כבוד שר החקלאות, חבריי חברי הכנסת, היום, ביום הזה ממש, בכ"ו בטבת, אנחנו מזכירים את תאריך פטירתו של חבר יקר שנרצח על ידי בני עוולה, סמל ראשון יוסף יוסי עטייה, חבר ילדות שלי. נולדנו בהפרש של יומיים – אני בכ"א בטבת, והוא בכ"ג בטבת. בגיל 21 ושלושה ימים, בשעה שנסע למכינה הקדם-צבאית במעלה אפרים, בנסיעה ביום שישי, מחבלים ארבו לו בדרך מעט אחרי צומת תפוח ורצחו אותו. יוסי היה צנחן ואוהב אדם, והוא בנם של רחל ודוד. הוא למד בבתי הספר בחינוך הממלכתי-דתי בפתח תקווה, ולאחר מכן – בישיבת נחלים. לפני גיוסו לצבא למד בישיבה, במכינה במעלה אפרים. יוסי היה חבר ומדריך בבני עקיבא, ספורטאי מצטיין, בעל מידת ענווה, אוהב אדם בכל נשמתו, ובלט כמנהיג כבר מילדותו המוקדמת. המשפט השגור בפיו היה: חברים, זה לנצח. יוסי אומנם הוכיח כי פיו וליבו שווים. הוא השקיע בחברים ובחבריו מעל ומעבר – אהב, טיפח, דאג להם וטייל איתם. תמיד מצא זמן להעניק תשומת לב לכולם, לא דילג על אף אחד, ומעולם לא הפסיק קשרים עם חברים; גם איתי באופן אישי, כשעברתי ללמוד במוסדות חינוך אחרים. תמיד תמיד תמיד הוא שמר על קשר עם חברים, גם מהעבר הרחוק. יוסי אהב את ארץ ישראל בכל מאודו, אהב לטייל בשביליה ובדרכיה של הארץ הזו, ובכל הזדמנות היה נוטל אוהל ויוצא למסע בטבע ובנופים. באהבתו זו סחף אחריו גם אחרים. יוסי ארגן ויזם טיולים עם חברים ומשפחה. הוא התחיל לטייל בחוצה ישראל, והספיק להגיע מאילת עד למצפה משואה. הוא תכנן לסיים את המסלול צפונה לאחר שירותו הצבאי עם חבריו לסיירת, אבל לא הספיק. בסוף יולי 2003 הוא התגייס לצה"ל כשהוא נכון לתת את כל-כולו לצבא, והחל מסלול הכשרה כלוחם בחטיבת הצנחנים, עבר קורס חובשים והוצב כחובש בפלוגת הסיור של הצנחנים. הוא הצטיין לכל אורך המסלול, גם בחטיבה וגם בקורס החובשים. יוסי, בפטירתו ורציחתו על ידי בני עוולה, היה בן 21. הוא הותיר אחריו את הוריו היקרים ואת האחים – שלוש אחיות ואח, ויקטור. אני אבקש בסיום דבריי לצטט את שירו של רבי דוד בוזגלו, שנותן כאן הרבה מאוד תקווה וגם תחושות מורכבות שיש לנו ביחס למלחמה ולשלום. כך הוא למעשה מגיב על שירו של חיים גורי "באב אל-ואד". כותב רבי דוד בוזגלו: "בינו נא מורדים רודפי קרב ורצח / לא לתת בקול על עם שופך שיחו / מול שוכן שמיו, כל יכול לנצח / כי בצל סוכו שם שם לו מבטחו // זכרו נא יום בן חלוף הוכן ליצירה / כת שלום נתנה בקול מר למריו / הלוא הוא יציר נפשו לריב נמהרה / זכרו נא אפוא, קראו לכם שלום". ובשירו הנוסף הוא מתאר את היחסים שלנו, של בני העם הזה, הארץ הזאת, לשכול ולכאב ולאובדן הזה. וכך הוא כותב: "כאן שפכו בניי את דמם וכאן קנו את עולמם, להם ולחולמי חלומם, / בני עמם, אשר עימם, דורשי טובתם ושלומם. / יום נדרשתי, שם ניגשתי, שם הקדשתי נפשי לריב יריבך. / זאת תפארתי, כי נשמרתי גם נזהרתי, בל יפת ליבי לעזבך. / ימתק מוות בקרבך, ינעם הרג יום ריבך, ולוואי כי תאכל חרבך // ראש פרעות פורעים, הבוקעים תוך עם עולם, תוך עם עולם רודפי רעים, ולצדק הם זורעים, ולו המה נשמעים, / את מפריעיו מוקיעים ואת עלבונו תובעים. / לך מולדתי כבר ייעדתי, מיום על סף דעתי עמדתי, / לאסור חג יום הולדתי, יום בו על חוף ימך הורדתי הורדתי". יהי זכרו של סמל ראשון יוסף עטייה ברוך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אמן ואמן. תודה רבה על הדברים המרגשים של חבר הכנסת משה ארבל. אני מזמין את חבר הכנסת חיים ביטון לשאת דברים, בבקשה. תודה לרוני. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי הטוב משה ארבל, גילית לנו שמגיע לך מזל טוב ככה בדרך אגב? לפני כשבוע היה לך יום הולדת. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אני קיוויתי שיזכרו את זה בזמן. << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> לא ידענו. טוב, יותר טוב מאוחר מאשר אף פעם לא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז ברכות, ברכות ואיחולים. << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> מאחלים לך מזל טוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי פה רכז הסיעה – – – << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> תעשה לי טובה, תמשיך רק איך שאתה. גבי, מה מטריד אותך? << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> איך מנהל סיעה לא מנהל את הזמן. << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> טוב, נגיד שמגיע לי. חברים, היום זה כבר נהיה אופנה, אז אני רוצה לאחל מזל טוב נוסף. בבית הכנסת המרוקאי שבשכונתי גדל לו ילד מתוק וחמוד – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> איזו שכונה? << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> שכונת הר שמואל בגבעת זאב, צמוד לירושלים, לרמות. – – ילד מתוק וחמוד, כבר נהיה בחור, וקוראים לו אריה מכלוף דרעי. זה הנכד של הרב אריה דרעי. יש לו בר-מצווה השבוע. הוא הבן של ינקי המפורסם. הינה, הזדמנות להגיד גם לו מזל טוב. ילד מתוק שאני זוכה לראות אותו בשבתות גדל וצומח לתפארת המשפחה. שיהיה לך הרבה מזל טוב לבר-המצווה. תזכה, בעזרת השם, לעשות הרבה חיל למען עם ישראל, כמו שמשפחתך הידועה עושה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז כולנו שולחים מכאן לאריה מכלוף דרעי הרבה מזל טוב בהגיעו למצוות. << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> הינה, יפה, הצלחתי להוציא אפילו מהיושב-ראש – טוב, בנימה אופטימית זו – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל אנחנו אומרים עכשיו – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> האקדמיה הכריעה שאפשר את שתיהן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גם עם ה' הידיעה לפני? פטור. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> רק לגבי היושב-ראש, לא לגבי העורך דין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> העורך דין – אסור; היושב-ראש – מותר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם העורך דין יושב-ראש – – – עורך הדין. << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> בנימה אופטימית זו נעבור לעניינים יותר מעניינים שיש בימינו. לצערנו, על הממשלה שלנו שקיימת בימים אלה נאמר, כמו הפסוק החותם את ספר שופטים: "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה". בקונוטציה לממשלה הזאת אפשר לומר, ויותר נכון לומר: שר הישר בעיניו יעשה. אתם בוודאי מבינים למה אני מתכוון, כי לצערנו כל שר נהיה למלך. כל פתיחה של מהדורת חדשות – לא בכל ערוצי החדשות – בחלק מהמקומות שבהם מפורסמות החדשות היותר-מאוזנות שומעים ורואים שיש פה בוקה ומבולקה, אווירה של כאוס, לצערי, חוסר משילות, אובדן דרך. בבוקר ראש הממשלה בנט רוצה להטיל הגבלות על הסופרים, על הקניונים – בערב הוא מגלה שהשרים שלו לא מסכימים; בבוקר למוחרת הוא מבקש לחסן את ילדי ישראל, ואז הוא מגלה ששרת החינוך לא בדיוק מתכוונת, או שהיא רוצה לעשות את זה בדרכים שלה. הוא אפילו רוצה לקבל נתונים בישיבות ממשלה על מצב התחלואה, ואז הוא מקבל את שר הבריאות שמגיב לו באיזשהו זלזול אפילו בנונשלנטיות כזאת, שהנתונים שהוא מבקש הם לא רציניים. האמינו לי, חברים, אפילו במפעל לקרטונים, אם מנהל אגף או ראש אגף היה מגיב ככה למנכ"ל המפעל, היינו מבינים שהמפעל הזה בדרך לקריסה. זה אפילו עצוב. תראו, אנחנו אופוזיציה, אנחנו רוצים – וזה דבר לגיטימי שאנחנו רוצים – שהממשלה הזאת תיפול, אבל אנחנו גם דואגים למדינה. גם בזמן שהממשלה הזאת עוד קיימת, אתה רוצה לדעת שלפחות המדינה שלך, הציבור שלך, עם ישראל, לא נפגעים, כי יש פה לפחות ניהול. אבל לצערנו אנחנו רואים מיום ליום שאין פה לא ניהול, וגם – אתם יודעים מה? זה הפך את הממשלה זאת לבדיחה. אני יודע שהמילים קצת קשות, אבל הן גם נכונות. אי-אפשר להתווכח עם זה. זה כישלון. חברים, הממשלה הזאת, לצערנו, הפכה להיות כישלון. זה כישלון בקורונה, זה כישלון בניהול ממשלה. זה ממש כישלון מפואר. אבל אתם יודעים מה? מה שמפתיע זה שבמשהו אחד אין לממשלה הזאת כישלונות, היא מוצלחת מאוד. היא מוצלחת, אדוני היושב-ראש, בכל דבר שצריך לפגוע בדת. שם זה מצליח. יש כאילו ויכוחים כאלה ואחרים – אני מגלה לך. אם אתה מוטרד בתור חבר קואליציה, המלחמות שבין גב' יוליה לבין אדון כהנא – תהיה רגוע, אין שם שום מלחמה. זה רק מס שפתיים כדי להראות לציבור שאנחנו – אתה יודע, בשבועיים הקרובים לא הזכרנו; תגיעו להצעה לסדר-היום – אנחנו נעלה, נוריד. זאת תוכנית מוסדרת, שיושבים שם בחדרים החשוכים והשקטים ומתכננים איך להרגיע את הציבור. לצערי הרב, זה פשוט חוצה את כל הנושאים. אני לא אלאה את הציבור במה שכולם מכירים. בכל נושא שיש בו נגיעה בדת – כפי שאמרו היום חבריי, אני חושב שזה לא רק בדיוק דת; זה התחיל להיות אפילו – יש חרדי, יש דתי ויש מסורתי, נכון, אדוני היושב-ראש? חרדי, דתי, מסורתי, ויש חילונים. חשבנו שזה בחרדי – התחילו לפגוע בכל מיני דברים שיכולים לפגוע דווקא בדת, בישיבות, בכל הדברים האלה. אחר כך התחילו לפגוע בדברים שגם מפריעים לדתי – אתה יודע, כשרות, גיור. היום הגיעו כבר למסורתי. אפילו הדבר האלמנטרי, הבסיסי הזה, של לתת לאנשים – באמת, כל אחד והקשיים שלו וכל אחד והצרכים שלו – ללכת ולשפוך את מר שיחו בקברו של הבבא סאלי. אני יודע, לא כולם מאמינים בללכת להתפלל בקברי צדיקים. נכון, זה יותר שייך לפריפריה, שייך יותר לאנשים המסורתיים, אותם אנשים עממיים בהגדרה, מנשקי המזוזות, ולא נכניס פה עוד כל מיני כותרות מיותרות; כאלה שבאמת – בוא, מדובר פה באחוז גדול מאוד מהאוכלוסייה, אבל זה עדיין אחוז מהאוכלוסייה ששייך לפריפריה. לצערי הרב, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לך, אני, בהיסטוריה הניהולית שלי כמנכ"ל ש"ס בעשר השנים האחרונות, ניהלתי את רוב הכנסים הגדולים שעשו בציבור החרדי במדינת ישראל – הפגנת המיליון, הרבה מאוד כנסים גדולים מאוד בטדי, בארנה – ואני מבין גדול מאוד בנושא בטיחות, כולל משיחות שעשיתי היום עם המפיקים של האירוע הזה. האנשים הנחמדים האלה במשטרה שהטילו עליהם את המשימה הזאת לחרב את האירוע הקדוש הזה, בכל מיני – הטלת דופי במפיקים, שאינם יכולים להביא מאבטחים – תראו, בגלל אסון מירון קבעו כרגע – אני נותן לכם נתונים עובדתיים: בשנה שעברה, באירוע הזה של הבבא סאלי בנתיבות, ביקשו אבטחה בעלות של 300,000 שקל; היום המשטרה ביקשה במיליון ו-250,000 מיליון שקל, 300 מאבטחים במשך שלושה ימים ברצף בלא הפסקה. אני אומר לכם, ראיתי את התוכניות בעצמי, לקחתי מהמפיקים את התוכניות – זה מסודר ומאורגן בצורה מושלמת. אני אומר לכם, עושים מזה רעש גדול. יש שם אירוע שנפרס על שלושה ימים ומומחים אומרים שאין שם יותר מ-5,000 איש בבת אחת. זה מתפרס. מגיעים לשם 100,000 איש, 120,000 איש, תלוי, כל אחד והדעות שלו, מה הספירה שהם ספרו, אבל בסוף זה לא אירוע שדומה למירון, לא דומה לשום אירוע אחר שקורה –לא דומה למשחק כדורגל בטדי ולא בחיפה, לא דומה לזה במספרים, אפילו. ופתאום יש פה קורונה. אי-אפשר להגיד שיש קורונה, כי בסילבסטר נותנים לכולם לעשות מה שהם רוצים. אין לי בעיה, כל אחד שיהיה איפה שהוא רוצה. אם יש מדיניות – ואני תמכתי במדיניות של הממשלה הקודמת לחסום ולסגור, אבל אם המדיניות היא פתיחות וזה פתוח לכולם, אז זה שווה לכולם. אז מתרצים את זה בתירוצים כאלה ואחרים – של הפקה, של אבטחה, לא עומדים בכללי האבטחה. הכול חד-משמעית, לצערנו הרב, חלק מאותה ממשלה, ממשלה כושלת, ממשלה שלא מצליחה לנהל לא חיסונים לילדים, לא תו ירוק, כלום, שום דבר, ופתאום תופסים קבוצה חרדית. אתם יודעים מה? חבר'ה, תתעוררו, זה לא חרדים, אלה מסורתיים. רוב האנשים שמגיעים לשם הם מסורתיים. אתה יודע מה, בנט, אולי חלק הצביעו לך. נו, תעשה קצת חשבון. אני לא מבין את העניין הזה. אתה לא רוצה לתת – תסתכל על פוליטיקה, אל תסתכל על דת. אני בטוח שהרבה כאלה שהצביעו לך כנראה כבר לא יצביעו לך, והם מתכוונים להגיע לשם, רוצים לעשות דבר אלמנטרי. אז אנחנו מאמינים בלשמור על הבריאות של עם ישראל – זה צו תורה – אבל אין דבר כזה במדינה הזאת שהדברים יתנהלו באיפה ואיפה. זה איפה ואיפה יום-יומית, בכל התחומים, ובתחום הזה זה עוד יותר זועק ומקומם. אני אומר לכם, רבותיי – אמרו פה חבריי – זה ייהפך להיות הפגנה רשמית שאף אחד לא יוכל להתנגד לה, כי אנחנו מרגישים לאט-לאט ששמים אותנו במקום, במצוק, שלא נוכל לעמוד בו. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חיים ביטון. זאת הפעם הראשונה שאתה חורג מהזמן. << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה דיברת. לקחתי את הזמן שלך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> צודק. אני מזמין את חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה רואה מה שעות מליאה עושות לאדם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – יש לו הכול. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אמרו לי שחוויאג' זה טוב. בבקשה, אדוני. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני מוכרח לומר שהשאלה העיקרית שמרחפת בחלל האולם הזה הערב, או הלילה, היא אם המסר שחקיקה ממשלתית ביום רביעי זה לא רעיון כל כך טוב, אם המסר הזה הופנם. ככל שכן, אולי לא נגיע ל-06:00; אם לא, יכול להיות שנמשיך לבלות פה עוד כמה שעות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני חושב שיש הפנמה של העניין. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אם יש הפנמה של העניין, התקדמנו כבר צעד חשוב. מאחר שבכל אופן מהדיון הזה אנחנו כבר לא יכולים להתחמק – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות ה תורה): << קריאה >> חבר הכנסת לוין – – – הוא למד את הלקח? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> היושב-ראש אמר שהוא חש שיש הפנמה של העניין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> והתחושות שלי, בוא נאמר, מבוססות. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות ה תורה): << קריאה >> יש שכר לפעולתנו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מבוססות, מבוססות. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות ה תורה): << קריאה >> יש שכר לפעולתנו. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אגב, אני מוכרח לומר שחבר הכנסת פרוש הוא הדוגמה לכך שוותק וניסיון של הרבה שנים רק מחדדים את היכולת להתמיד הרבה שעות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אין ספק. ביום שני הוא היה מהבודדים שהיו – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא דוגמה ומופת, באמת דוגמה ומופת. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות ה תורה): << קריאה >> נתראה בהצבעות עוד מעט. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אבל מאחר שבכל אופן מצווים אנחנו בדיון הנוכחי להשלים את השעות שהקציתם לנו, אני מוכרח לומר שקשה שלא להרגיש דקירה בלב – הייתי מגדיר את זה כך – למקרא הפגישה שקיים שר הביטחון בני גנץ עם יושב-ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן. אני אולי אתחיל מהאופי הידידותי המופגן של האירוע הזה, שבעיניי הוא לא ראוי והוא לא מכבד לא את מדינת ישראל ולא את חיילי צה"ל שנאבקים יום-יום בטרור הפלסטיני. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אגב, עדיף, בהחלט עדיף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> לא הזמין, אז לא חייבים להיפגש. יש הרבה דברים אחרים שאפשר לעשות. אבל אני אגיד לך, חברת הכנסת מואטי, אני לא יודע איזה מסר זה מעביר לחיילים שלנו שנאבקים בגל הטרור הנוכחי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא חושד. אני תכף אגיד לך. אני לא חושד, אני רק אומר לך שלו אני חייל שנשלח עכשיו למשימות וצריך להתמודד עם הטרור, אני מתקשה להבין איך הגורם שמסית ומדרבן ומעודד את הטרור, שזו הרשות הפלסטינית – מי שעומד בראשה מתקבל ככה בידידות ובחברות אצל שר הביטחון כאילו הכול בסדר. אני חושב שזה מעביר מסר רע מאוד, מסר הפוך ממה שצריך להעביר. אם אבו מאזן רוצה להתקבל בידידות אצל שר הביטחון הישראלי, כדאי קודם כול שימלא את חלקו, כפי שהתחייבה הרשות הפלסטינית לעשות בהסכמי אוסלו – – << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> אז הוא ממלא. הסכמי אוסלו הם הסכמי חברון – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וקודם כול ולפני כל דבר ידאג להיאבק בטרור. תראי, חברת הכנסת מואטי, בואי לא ניתמם, הטרור הזה לא צומח מהאוויר. הוא מתחיל בחינוך במוסדות החינוך, ועל הדבר הזה הרשות הפלסטינית אחראית באופן מלא. אני חושב שמי שביד אחת בא ואומר: אנחנו לא מסכימים ולא נקבל לעולם מצב שבו מחנכים את ילדי השכנים שלנו, לצורך העניין, לשנוא אותנו, ממש חינוך אנטישמי, שמהלל את מי שרוצח יהודים באשר הם יהודים – אגב, בלי שום הבחנה – והאנשים האלה אחר כך באים ומתקבלים אצלנו בכבוד מלכים, הדבר הזה הוא אבסורדי. אגיד לך גם יותר מזה. בשיחה הידידותית הזאת בעיצומו של גל טרור – אמרתי, שוב אבסורד – בא שר הביטחון וגם מחלק ועושה מחוות לאבו מאזן. על מה מגיע לאבו מאזן מחוות, על מה שקורה בבתי הספר שלו? על מה שקורה בשטח? על התביעה שהוא מגיש כנגד החיילים שלנו בבית הדין בהאג? על מה זה מגיע לו כל הדבר הזה? << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> אני אגיד לך. אתה רוצה לשמוע? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> אתה יודע ששיתוף הפעולה שיש לישראל עם כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית זה חלק אינטגרלי מהביטחון של מדינת ישראל. רק על שיתוף הפעולה הזה מגיע שיהיה שיח, שיהיה דיבור. אתה לא יכול להגיד שזה לא קיים, כי זה היה קיים גם בממשלה – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני אומר לך, חברת הכנסת לסקי, את יודעת, הבעיה היא שאני רוחש לך הערכה גדולה, ואני רואה שלא במקרה, כי את הצלחת להגיע בדיוק לנקודה שבה רציתי לסיים, אבל אני לא רוצה לקצר את הדרך כל כך. את הקדמת במחשבה את קו הטיעון שלי בכמה צעדים. אני אגיע לשם, אבל אני אגיע לשם בסוף, אני רוצה בכל זאת לצייר את כל הדרך. אז אני אומר כאן בצורה ברורה ומפורשת שכאשר אבו מאזן, שמממן את התשלומים למשפחות הטרוריסטים שיושבים אצלנו בבתי הכלא והתשלום נקבע על פי זה שמי שרצח יותר ופגע יותר – מקבל יותר – – – << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> חבר הכנסת לוין, ברשותך, תשמע, כשבגין עשה שלום עם המצרים אחרי שהם רצחו לנו הרבה יותר חיילים ממה שהפלסטינים רצחו, הוא לא בדק מה הם לומדים בבתי הספר, הוא לא שלח לינקים ליוטיוב, לא כי לא היה יוטיוב, אלא כי הייתה הנהגה. כשאתה מנהיג וכשאתה הצד החזק בסכסוך, אתה הופך כל אבן כדי להגיע להסדר, וכי חיי בנים חשובים יותר מקברי אבות. זה למה. וזה למה – אני מניחה, אני מקווה – הם נפגשים. כי יש בינינו מחרחרי שלום. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול, אני חייב לומר שסלוגנים וסיסמאות זה מצוין. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> לא, לא, זה לא סלוגנים – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> זה כמו "שלום עכשיו" או כמו סיסמת הכזב הנוראה הזאת – – – << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> – – – רק אתה מדבר לעומק ואני מדברת בסיסמאות? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> או כמו סיסמת הכזב הנוראה הזאת, "שטחים תמורת שלום", כאילו שיש בכלל עסקה כזאת שבה אתה רוצה שלום והם רוצים שטחים – – << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> אתה מדבר על ההתנתקות, שכולכם הצבעתם פה בעד? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אז אתה משלם בשטחים – – << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> אתה מדבר על ההתנתקות, שכולכם הצבעתם פה בעד? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הם נותנים לך שלום, ומישהו באמת מאמין שמזה יכול לצאת שלום כשאין אינטרס הדדי של שני הצדדים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עצרתי את השעון ואני מחדש אותו עכשיו. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זה בסדר, אדוני, אנחנו לא נתחשבן. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> למה? יש כאן דיאלוג. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> באמת, אני אומר בצורה חדה וברורה, חברת הכנסת מואטי, עזבי את הציניות הזאת בצד. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> אני צינית? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> כאשר ראש הרשות הפלסטינית מחנך את ילדיו לטרור, משלם לטרוריסטים תעריף עולה ככל שהם גורמים פגיעה יותר קשה ביהודים, עושה הכול כדי לחבל בכל סיכוי – – << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> מה אתה מנסה להגיד, שיש אנשים שחושבים שזה בסדר? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שנגיע אי פעם לאיזשהו הסדר – אני חושב שלקבל אותו לפגישה ידידותית ובחמימות כזאת זה פשוט אבסורד מוחלט – – << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> למה נתניהו קיבל את ערפאת לפגישה ידידותית וחמה? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולתת לו כסף כדי שהוא יוכל להמשיך בקו הזה זה מעשה טירוף שאף מדינה לא הייתה עושה. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> למה נתניהו העביר מיליונים לחמאס נגד עמדת המל"ל? מיליונים במזומן. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל את יודעת מה הדבר הכי מדהים בסיפור הזה? שהרשות הפלסטינית הנהדרת הזאת, הרי מה היא באמת עושה? במה היא באמת מתאמצת? במה היא באמת יעילה? בלפעול כדי לעודד חרמות על מדינת ישראל, בלהגיש תביעה בבית הדין בהאג – אגב, כולל בני גנץ עצמו. זה בכלל דבר מטורף. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> הבעיה היא שכשהם – – – יהיה לנו הרבה יותר קל לנצח אותם בזירה המשפטית – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> הרי הם רוצים להעמיד את בני גנץ עצמו לדין על פשעי מלחמה. ומה עושה בני גנץ? במקום לבוא ולהגיד להם: רבותיי, עד שאתם לא תרדו מהתביעה הזאת – – – << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> אתה מטיל ספק ברמטכ"ל לשעבר – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב, חברת הכנסת מואטי, אני לא יכול כך. עד שלא תרדו מהתביעה הזאת, תשכחו מלהיפגש איתנו, תשכחו מלקבל מאיתנו הטבות, תשכחו מלקבל מאיתנו כספים – הוא עושה בדיוק להפך. דבר פשוט מטורף. ברגע שהוא עושה את זה, מה נגיד לעולם? הרי אנחנו, מדיניות הליכוד, מדיניות שהוביל בנימין נתניהו בשנים האחרונות, הצליחה לבודד את הרשות הפלסטינית, הצליחה ליצור משוואה ברורה – – << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> אתם עשיתם בדיוק ההפך – חיזקתם את החמאס. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שאין משא ומתן ואין שיחות ואין דיונים כל עוד הם מנהלים נגדנו את תיקי השקר האלה בהאג. אתם רוצים לבוא לדבר? תפסיקו שם את התביעות. ובא בני גנץ ומנפץ את כל הדבר הזה במכה אחת – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – משדר לכל העולם שאין שום בעיה לנהל נגד ישראל הליכי שקר, לפעול להחריב אותה – – << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> למה הוא עושה את זה? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – והיא תקבל בחמימות ובידידות את מי שמוביל את הדבר הזה. איזה טירוף. איפה נשמע דבר כזה? איזו מדיניות הזויה וחסרת אחריות. ואני אומר לך כאן – ופה אני נותן לך את התשובה, חברת הכנסת לסקי, לסיום – הטעות הגדולה ביותר והשקר הגדול ביותר הוא שביטחון ישראל הוא במצב יותר טוב בזכות הרשות הפלסטינית. אני אומר לך, בדיוק ההפך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה לא ביטלתם את הסכמי אוסלו? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> הרשות הפלסטינית היא הגורם הכי בעייתי, זה שמערער את כל היציבות כאן – בחינוך, במה שהיא עושה בהאג, במה שהיא עושה בתמיכה בטרוריסטים בבתי הכלא. יותר טוב למדינת ישראל בלי הרשות, בלי הסיוע הזה שלה כביכול – – << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> יותר טוב למדינת ישראל בלי הכיבוש. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בלי הגיבוי שהיא נותנת לטרור. האמיני לי שבלעדיה מצבנו כאן היה הרבה יותר טוב מכל הבחינות, ובוודאי מהבחינה הביטחונית. ולשר הביטחון של מדינת ישראל אני אומר: תסתכל בעיניים של משפחות השכול, של נפגעי הטרור, תסתכל על העיניים של חיילי צה"ל שנשלחים לשם בפקודתך ובאחריותך. בושה וחרפה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יריב לוין. אני מזמין את חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הם מנקים את המיקרופון? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, אתה יכול לבוא, זה נעשה בצורה – – – בבקשה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, השר, חברות וחברי הכנסת, אני מכיר את מנהל הישיבה, סגן היושב-ראש איתן גינזבורג, סיעת כחול לבן, שבראשה עומד שר הביטחון בני גנץ. עכשיו, אתם יודעים, אני לא משלה פה אף אחד, אני אומר את דעתי. לאור זה שראיתי איך בני גנץ מתנהל, דעתי היא שהוא אינו מתאים להיות ראש ממשלה. אני רואה אותו כאיש שמאל, מסוכן, מנסה לייצר מציאות של מדינה פלסטינית, ובוודאי כל השמועות שהיו – – – << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> – – – ראש ממשלה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא מכיר אותן, אבל אני מניח שכנראה היו הצעות לגנץ, אולי אפילו מראש הממשלה לשעבר נתניהו. יכול להיות שהיו, אני לא יודע. אני אומר, כן, בוא תהיה ראש ממשלה, רק להפיל את ממשלת הזדון הזאת – אני אומר שזו טעות. אסור לתת לו להיות ראש ממשלה. אין הבדל. בשום פנים ואופן לא. קודם כול, זה הזוי שאנחנו ניתן למישהו שיש לו שמונה מנדטים. זו טעות אחת. טעות שנייה – גנץ הוכיח בצורה הכי ברורה שהוא איש שמאל. אין לי בעיה עם זה, רק זה הפוך לחלוטין מהדעות שלי. אני לא רוצה איש שמאל בראשות הממשלה. נקודה. ולכן, אני אומר את זה לכל מי שלא הבין – היה לי איזה ציוץ. אמרו לי: כן, אבל נתתם לגנץ. אני אומר את דעתי האישית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת יואב קיש אומר פה בצורה הכי ברורה: גנץ – אני מכבד אותו, הוא איש מכובד, הכול בסדר – איש שמאל, אג'נדות שמאל, אני מתנגד לו, ואני מתנגד לזה שמישהו יציע לי אותו להיות ראש ממשלה. לא, אסור שיהיה. עכשיו אני רוצה לומר על משהו שראיתי היום כשישבתי פה. פתאום ראיתי למעלה, היו שני מבודדים. גבי, את יודעת מי היו המבודדים? << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב. בצד אחד היה אדם שהצטלם עם תומך טרור, אסיר משוחרר. זה היה בצד אחד. בצד השני היה אדם שהוא תלוי באותו תומך טרור, שהתחבק עם תומך טרור, אסיר משוחרר. בצד אחד מאזן גנאים, בשני – בנט. זה מה שהיה. בצד אחד אדם שהצטלם מחבק אסיר מורשע, תומך טרור, איש של הסתה, ובצד השני מי שהיום הוא ראש הממשלה, שתלוי באותה אצבע. זה היה המצב הפתטי המסוכן שהכנסתם את מדינת ישראל אליו. אני חייב לומר עוד דבר אחד, לשר הורוביץ ממרצ. השר הורוביץ – שמענו אותו לא מזמן בציטוטים מאיזה זום, לא יודע, בטלוויזיה, מתלונן על בנט, אומר לו: בנט, לא יכול להיות שמשרד הבריאות נאבק לבד בתקציב ובקורונה. אז אני אומר לו: שמע, הורוביץ, קודם כול, אתה לא מדבר עם הבן אדם הנכון. בנט לא רלוונטי. אתה צריך לדבר עם ליברמן ולהגיד לליברמן: אני צריך כסף, אתם לא נותנים לי. שם הכתובת שלו. הרי כל אחד פה בממשלה, יש לו את הכתובת שלו – ליברמן בכסף, גנץ במשרד הביטחון, הורוביץ בקורונה, ויש איזה ליצן חצר שיש לו שישה מנדטים והוא מנסה לתאם, לא לתאם, פעם מצליח, לא מצליח. אני אומר לכם דבר אחד, ואני חושב שפה אני הולך לנושא מאוד מהותי, וזה ההתמודדות מול הקורונה. אין לי ספק שהממשלה הזאת הרימה ידיים בהתמודדות מול הקורונה. עצוב לומר את זה. עם ישראל מבין את זה, רואה את זה, אני לא צריך לשכנע. כשעושים פעם איכון שב"כ, פעם אין איכון שב"כ; פעם חיסונים בבית ספר, יעד 50%, נכשלים, לא מחסנים; מפטרים מנכ"ל שהוא בעד החיסונים בבית ספר, השרה שלו לא רוצה; כשאומרים צמידים על הידיים בקניונים – לא שמים צמידים. << קריאה >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << קריאה >> עושים מה שצריך – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> כל פעם עושים ריקוד תאילנדי, תימני, לא יודע, תבחר מה שאתה רוצה. יש פה סירה כבדה, נושאת מטוסים – – << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> – – – יותר מ-6,000 איש. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כבדה, של עם ישראל, שנמצא בסירה שאין לה קפטן. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> לא היו חיסונים. << קריאה >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אין לה קברניט. כל שר, בואו נגיד, כל מלח, יש לו אסטרטגיה אחרת. יש סערה, ואחד אומר: בוא נזרוק עוגן; אחד אומר: בוא נשים מפרש, שנברח. אז ההוא זורק את העוגן, זה שם את המפרש, ובינתיים הסירה שלנו מיטלטלת. אתם הבנתם שאתם לא מסוגלים לעשות דבר, ובגלל זה אתם לוקחים החלטה, החלטה של כניעה – לקצר בידוד בגלל שאתם לא מסוגלים לבוא לציבור ולהגיד לו שצריך בידוד. אז מה יקרה? אנחנו הולכים לקטסטרופה של הדבקות. אתם לא מבטלים הגבלות על התקהלות – כן, סליחה, את הבבא סאלי אפשר להגביל, אבל בסילבסטר הכול בסדר; שם זה מידבק ושם זה לא מידבק. אתם צבועים בהתנהגות שלכם. העם רואה את זה ולא מאמין לכם. אתם בעצמכם – כל שר לא יודע מה הוא עושה, אז החלטתם לשחרר את הכול, מסיבת הדבקות המונית, ולמדינת ישראל נשאר רק להתפלל לאלוהים: הלוואי שהאומיקרון לא יהיה קטלני. אבל אתם הולכים להגיע לכזאת כמות של – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> יואב, יואב, להתפלל תמיד צריך – – – גם – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> זה כל מה שנשאר. בצלאל, אתה לא שמעת – אמרתי שזה כל מה שנשאר: להתפלל לאלוהים. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> זה הדבר היחידי שיכול לעזור. כי אתם איבדתם כל טיפת אסטרטגיה. אין לכם יכולת. הכרעיים האלה – התרנגולת הזו, שנקראת ממשלת ישראל, לא מסוגלת לתת מענה לאתגר הקורונה. אין לכם את אמון הציבור, אין לכם תוכניות, אין לכם אסטרטגיה. גם כשיש החלטה על צעד, אז שר אחד תומך, שר אחד מתנגד, ואיש הישר בעיניו יעשה, ואנחנו מוצאים את עצמנו בסיטואציה בלתי נסבלת של אובדן המשילות, אובדן שליטה ואובדן הביטחון האישי של אזרחי ישראל. האירוע הזה, אני לא יודע איך הוא יסתיים, אני באמת לא יודע, כי זה כבר לא תלוי בנו. מדינה שהיא מחוסנת, שקיבלה את כל האמצעים – אתם קיבלתם מגש כסף בעניין הזה. פשוט הרמתם ידיים ונכנעתם לקורונה. אתם לא מסוגלים לתפקד. אנחנו רואים את זה לא רק בקורונה – אנחנו רואים את זה בכל מהלך ומהלך שלכם. איך יכול להיות שהממשלה הזו הורסת בניינים בחומש? איך יכול להיות שאתם לא – אחרי הרצח המתועב של יהודה, השם ייקום דמו, איך יכול להיות שאתם הולכים לחומש והורסים בניינים, מבנים? איך יכול להיות? הדם עוד צועק מהאדמה, ואין לכם את הבושה ללכת למהלך שכזה. אני חושב שכולם רואים את הצביעות שלכם. בצד אחד אתם הורסים בחומש ובצד השני מכשירים בנייה בלתי חוקית שאין שום סיכוי שתהיה אי-פעם רלוונטית – עשרות אלפי מבנים, בחתימה, בהינף יד פה, בוועדת הפנים, בראשות ווליד טאהא. למה? כי אם ווליד טאהא לא יהיה מרוצה, אתם יודעים מה יקרה? אמילי, אם ווליד טאהא לא יהיה מרוצה, מה יקרה לממשלה הזו? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מה יקרה, יואב? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> מה יקרה? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> יואב, מה יקרה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השר עודד פורר, אם ווליד טאהא לא יהיה מרוצה, מה יקרה לממשלה שלכם? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> היא לא תהיה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אהה, רון, ענית לי: לא תהיה. זה מה שיהיה. ענית אתה, למה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – הזמנתם את מנסור לבלפור. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – תיקון. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו – ואני חוזר על זה בפעם המיליון – מעולם לא הצענו לרע"מ להיות שותפים בקואליציה של הליכוד ושל הימין. לא היה ולא נברא. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן, מי שמוכר את ארץ ישראל, מי שמוכר את יהודה ושומרון ומי שמוכר – כואב לומר – אפילו את הנגב, זה ממשלת הזדון הזו, שפשוט נכנעת לכל גחמה של רע"מ. לא משנה מה הם אומרים, לא משנה מה יהיה – אתם נכנעים להם. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יואב קיש. אחרון הדוברים – חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. בבקשה, אדוני. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> קודם הלינו על כך. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> מה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הלינו. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> הלינו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הלינו על כך. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> מה שלום הקול? שמעתי על הקול שלך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> קודם סיפרתי. תשאל את קטי שטרית – היא תענה לך. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אשאל, אוקיי. מה אתה אומר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הלינו קודם על איך יכול להיות שיושב-ראש סיעת ש"ס לא ידע מה תאריך הלידה, יום ההולדת, של חבר הכנסת משה ארבל, שהתברר שהוא חגג יום הולדת בשבוע שעבר ולא ידענו, איש לא ידע. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו נאחל לחבר הכנסת ארבל מזל טוב ליום הולדתו, שחל בשבוע שעבר בעברי. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לא, עזוב – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעברי. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא. אנחנו חוגגים בעברי ולא בלועזי. אבל כבר נדבר גם על זה, בסדר? אדוני היושב-ראש, אתה יודע שיש דבר כזה ביהדות שנקרא גזל שינה. מה זה גזל שינה? אם אני בא אליך – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לי אתה מספר את זה? לי אתה מספר את זה – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> רגע, תשמע, תשמע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – שישבתי פה שש וחצי שעות ביום שני – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> תשמע – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – בין 02:00 ל-08:30? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> כן, אבל צריך לדעת, הרי באתי לשאול עכשיו – הרי לנו, באופוזיציה, יש לנו איזושהי זעקה שאנחנו באים לומר אותה, באים להתבטא בה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> וכאילו מה, אתה שואל, כאילו, ואני אומר לך: מה זה גזל שינה? אם אני בא ולוקח לך משהו, כן, זה גזל, ואם אני מפריע לך סתם לישון, זה סוג גזל שינה. באופוזיציה הרבה אנשים שואלים אותנו – כמו שאתה בעצם משמיע את הזעקה, אדוני היושב-ראש: על מה המהומה? 01:00, אתם כולכם נמצאים כאן וערניים, ומשאירים גם את הקואליציה בהתאם – על מה? על מה ולמה? אדוני היושב-ראש, אתה יודע, אנחנו באופוזיציה – להיות באופוזיציה זה לא משאת נפשנו, לא הלכנו לבחירות לאופוזיציה, אבל זה חלק מהחיים, ואנחנו יודעים שלפעמים באופוזיציה אתה מסתכל על חברי הקואליציה ואתה אומר: גם להם מותר לומר: מה שרואים מכאן, לא רואים משם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – תספר להם כמה פעמים אתה אומר – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> קודם כול, יש דברים אחרים שאתה יכול לספור. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> קודם כול, פתחנו בזה שהיושב-ראש העיר לי שלא יכול להיות שלא ידענו שבשבוע שעבר היה למשה ארבל יום הולדת, אז אני עונה שהיה לו יום הולדת בלועזי; אני משער. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> לא, השאלה שהייתה, 38 – – – בלועזי. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> ביחד? אוקיי. תראה, היושב-ראש מתכוון לומר שהוא לא הזמין אותנו למסיבת יום ההולדת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, אני ציפיתי – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה מה שבעצם התכוונת להגיד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – מיושב-ראש הסיעה שירים את ארבל על ראש שמחתו באותו – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> שינהל רישום – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שיקבל מתנה או שוקולד מכל אחד מחברי הכנסת ביום הולדתו. << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> תעשה לו שולחן. תזמין את כולם – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מעדכן שאני – היושב-ראש – חבר הכנסת ביטון, שאנחנו דנו פה על איסור גזל שינה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני רק רוצה להגיד לכם, שתדע, שגם אריה מכלוף דרעי חוגג בר-מצווה בימים אלו. וגם לו – כדאי שתדע. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> בר-מצווה לנכד? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אריה מכלוף דרעי. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אנחנו – – – << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> איתן בא להגיד לנו שכשהוא מכהן כיושב-ראש, הוא גם מאזין לדברים, מאזין וזוכר. אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ארבל אמר שאפשר לומר "אדוני היושב-ראש" וגם "אדוני יושב-הראש". << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני יושב-הראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ונכון יותר לומר לפי האקדמיה: אדוני יושב-הראש. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> היות שחבר הכנסת ביטון היה בחוץ, אחזור על מה שפתחתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גזל שינה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אוה, אתה רואה, אנחנו דיברנו על איסור גזל שינה. מה, אנחנו נמצאים כאן, מעכבים אנשים, ואותנו, מה בעצם אנחנו רוצים? אני הסברתי שהאופוזיציה באה לזעוק פה זעקה. ושאלנו: על מה? מה יש היום? אדוני היושב-ראש, אתה יודע שבמשך עשר שנים, עשר שנים, אבו מאזן היה לא רלוונטי. אף אחד לא דיבר עליו, שכחנו שהוא קיים – אדם לא רלוונטי. ראש הממשלה לשעבר, נתניהו, הפך אותו פשוט לעציץ. פתאום ביום בהיר, שר הביטחון מארח את אבו מאזן. איפה? בבית שלו. בבית שלו. אז צריך להבין את האירוע. בנט, מסכן, יש לו בעיה: מצד אחד הוא הבטיח ממשלה עשר מעלות ימינה. אז מה הוא יגיד? אני עשר מעלות ימינה. אז מה, האם הפגישה עם אבו מאזן היא בתוך המעלות של הימינה? אז המתדרך מצד בנט בבוקר מוציא הודעה לתקשורת שהוא מגלה מורת רוח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דוגמה? תכף אתן דוגמה. יש פה את עודד פורר, כבוד השר לפיתוח הגליל והנגב. אם הייתי אומר לעודד פורר – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שר החקלאות ופיתוח הכפר והנגב והגליל. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> החקלאות, גם נכון. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> גם הפריפריה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> והפריפריה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> הייתי אומר לעודד לפני חמש שנים: יבוא היום, עודד, אתה תהיה שר, בממשלה שלך ישב אדם שיפגוש את אבו מאזן, בלי הנאמנות והאזרחות והמוות למחבלים וכל זה. הרי עודד היה אומר לי: אתה לא נורמלי. ואנחנו באנו – נכון, עודד? היית אומר לי: מלכיאלי, אתה לא בעניין. נאמנות ואזרחות? ושר ביטחון יפגוש את אבו מאזן. איפה? בבית שלו. היה אומר לי אז שר החקלאות: מלכיאלי – – – << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> זה 500 מטר – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> ממירי רגב, אתה מבין. היה אומר לי עודד: אתה לא נורמלי. וזה קרה. אבל מה הכי מצחיק? שראש הממשלה שלנו, שהבטיח עשר מעלות ימינה, מתדרך בבוקר עיתונאים שהפגישה הייתה למורת רוחו. עכשיו, לפיד לפחות לא דיבר. תשתוק. אתה פשוט מספר לכולם שדיברו איתך ולא אהבת את זה ולא התייחסו אליך. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות ה תורה): << קריאה >> אתה יודע מתי ראש הממשלה ידע על זה? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> כמה, חמש דקות – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות ה תורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא עדכן אותו. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> יש שמועות, לא מבוססות, שאשתו של בנט הביאה את הקינוחים ושר הביטחון הגיש אותם. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> עד כדי כך? איפה הדברים עומדים: כשראש הממשלה מספר שזה למורת רוחו, ומה? לא, אני לא יודע, הינה בא שר הביטחון שלנו. עכשיו, צריך להבין שהאירוע הזה מתחבר לאירוע של כמה שעות קודם. הדלפות מתוך ישיבת הקבינט. מי ששמע את ההדלפות – פשוט מעורר רחמים. שר הבריאות פשוט לא סופר אותו, לועג לו. אני מאוד מקווה בשביל בנט שלא היו עוד אנשים בשיחה, רק ביניהם, כי אחרת – פשוט עלב בו. תחשבו, אני, אין לי ספק שבין נתניהו לשרי הבריאות, אם זה ליצמן, אם זה יולי אדלשטיין, היו חילוקי דעות. הוא מעולם לא התייחס אליהם בצורה כזאת. עלב בו, כאילו, תתעסק לך במשרדים אחרים, תתעסק. כמה עליבות יכול ראש ממשלה לספוג. עוד ועוד ועוד. שר הביטחון שלו לא מתייחס אליו; שר הבריאות שלו לא מתייחס אליו. אדוני היושב-ראש, אני באמת אומר שזאת ממשלת פולישוק. ממשלת פולישוק זה אומר שזאת ממשלה שכל מה שאתה תספר עליה עוד יכול לקרות, שיש וקיים שם – עכשיו, אני רוצה, ברשותך, להבין – לדבר על נושא נוסף. אדוני היושב-ראש, אתה יודע – אני לא יודע אם אתה יודע, אבל בסוף השבוע הזה מתוכננות בארץ בהרבה מקומות מסיבות סוף השנה האזרחית. מדובר על מסיבות של אלפי אנשים, ביחד, קופצים אחד על השני, רוקדים, שרים, כן, בהדבקה המונית כזאת, וזו לא הפגנה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> פרשת השבוע תהיה: בא. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> איך? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> פרשת השבוע תהיה: בא. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> היא תהיה וארא. הפרשה שאחרי זה תהיה בוא. אבל זה נכון, וירא ובוא זה הולך ביחד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עשר המכות. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> עשר המכות, יפה. עשר המכות זה כשבעצם הקדוש ברוך הוא הראה את השליטה שלו על כל הטבע. ועם ישראל היה תחת ממשלה ששעבדה אותו במיסים, בילדים – ועם ישראל חי וקיים. "כל הבן הַיִלוד היְאֹורה תשליכֻהו". כל בן שמגיע למעון, תזרקו אותו, אל תקבלו אותו. מיסים והכול – זה היה הממשל, נכון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה יודע מה קיבלתי עכשיו בהודעה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> נו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הודעה מאת הבבא סאלי. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, הוא לא שלח אליך הודעה, אולי ממוסדות קשורים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבא סאלי, כתוב. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> נו, מה ההודעה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הילולת הבבא הסאלי הקדוש, זכר צדיק לברכה, תתקיים על אפם וחמתם. המסורת היהודית זועקת. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה תענה למי ששלח לך את ההודעה הזאת שלצערנו הרב, ממשלת ישראל, את חגיגות הסילבסטר של סוף השנה יעשו המונים, המונים – ואני, עיני אינה צרה באף אחד. מי שרוצה, שיעשה מה שהוא רוצה. אבל כשיהודים טובים ירצו לחגוג את הילולת הבבא סאלי – כבר מעל 30 שנה, מדי שנה בשנה – פתאום קופצת המשטרה בדרישות מוזרות מאוד, בדרישות כספיות שאף אחד לא חלם שאפשר לעמוד בהן. אז מגיע איזה פקיד ומודיע: אני סוגר את ההילולה, לא תהיה הילולה. אף אחד לא מנסה להקל בפיקוח נפש. אנשים צריכים ללכת להילולה בשלום ולחזור בשלום. אף אחד לא חושב שאנחנו לא רוצים להיות במצב הזה. אבל כשמדינת ישראל אומרת מעל כל במה – ותראה את הפרויקטור של הקורונה ממשרד הבריאות, איזה אובססיבי. הילולת הבבא סאלי, ריבונו של עולם. תראה איזה חגיגות המוניות יש לך. זה בכלל לא מעסיק אותו. בכלל לא. כאילו, זה לא בלוח השנה שלו. באים לדבר על ההילולה, וכולם קופצים. משהו פה לא הגיוני, משהו לא נתפס. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, אנחנו, הייתה לנו ביקורת מאוד קשה, גם בממשלה הקודמת, שכל מיני פקידים, בגלל איזה אמוציות אישיות נגד דת, עשו מה שהם רוצים. הדבר הזה לא ייתכן. אני אומר לך שמה שחבר הכנסת מרגי אמר כאן אתמול – היום, לפני כמה שעות – שעם ישראל לא יוותר על ההילולה. במשך אלפי שנים – עשרות שנים, מאז פטירת הצדיק, סידנא בבא סאלי, הלכו מדי שנה בשנה. נמצא כאן חבר הכנסת בוסו, שהוא מהמשפחה של הבבא סאלי. אלפי יהודים עולים בכל שנה, והם יעלו גם השנה. אף אחד לא יוכל לחסום אותם. אנחנו אנשים שומרי חוק. האהבה הגדולה שיש לעם להילולה של הבבא סאלי – לא יעצור אותם. המשטרה יכולה לתגבר כמה כוחות שהיא רוצה. עם ישראל בהמוניו יגיע לשם. אני מצפה שבימים המועטים שנשארו עד אז, גם חברי הקואליציה שיש להם אהבה למסורת ושאכפת להם – נמצא פה חבר הכנסת מיכאל ביטון, שאין לי ספק שהוא היה לא מעט בחייו על ציונו של הבבא סאלי, וגם שר הביטחון גנץ, אני חושב שגם הוא היה במקום הזה – אתם, אל תיתנו יד לסגירת האתר הזה ביום ההילולה, כי עם ישראל לא יקבל את ההנחיות. אנחנו שומרי חוק ואנחנו קוראים לשמור חוק, אבל עם ישראל לא יעשה – יצביע ברגליים ויגיע לשם, וחבל. צריכים לפעול בשום שכל על מנת שעד ההילולה יימצא המתווה הטוב בשביל לקיים את ההילולה הזאת בזמנה. ודבר אחרון, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר, לצערי הרב, על מה שקרה כאן היום בהצעת חוק אומללה שהעלתה כאן חברת הכנסת מישראל ביתנו. מנסים להציע חוק שחלילה יפגע במושג של מיהו יהודי. יושבים פה חברי קואליציה שיש להם קרבה למסורת ישראל, קרבה ליהדות, וחלילה רוצים להביא את החוק הזה בעוד שבועיים ורוצים להביא את זה להצבעה. אני מקווה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – דברים מאוד קשים, אבל בבקשה ממך, תגנה את הדברים שנאמרו כלפיה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מגנה את הדברים שנאמרו, להחזיר אותנו לגטאות, וגם אתה תגנה אותם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני מגנה אותם מכול וכול. אני מגנה את השפה הזאת גם כשהיא נאמרת כלפי חברי קואליציה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מגנה את מי שרצה לשלוח אותי לגטאות; אני מגנה את מי שרוצה לפטר רב ראשי; אני מגנה מי שחושב שמותר לסתום פה לרב ראשי; אני מגנה מי שרוצה לקחת את כל הסודנים בדרום תל אביב ולהפוך אותם ליהודים בשנייה אחת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה עם המתקפה על בני בגין? תגנה – – – אז תגנה מי? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> כן, כן, דיברתי, גם בתקשורת דיברתי על זה. אנחנו, יש לנו כבוד לאיש, וגם לאנשים מבוגרים. ודאי, ודאי, אין זה דיון. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – נאמרו כאן הערות גזעניות. למה אתה לא מגנה את זה? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מגנה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – מותר לחלוק. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אני אומר לך, אני לא מתחבר לאף אמירה גזענית. אומר לך, מיסטר יוראי, אני לא אוהב אף אמירה גזענית, אנחנו לא מתחברים לזה. אבל כשמגיעה חברת כנסת ממפלגה של אדם שרצה לקחת אותנו במריצות למזבלה ואומרת להחזיר אותנו לגטאות, לך ולמרב אסור להשלים עם זה. יואב אומר שהצלחתי לשכנע. אדוני היושב-ראש, תודה רבה על דבריך, על ההקשבה שלך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מודה לך. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מסיים. בהצלחה לכולם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ואני מקווה שלא תשכח את ימי ההולדת של חברי סיעתך. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> מתי שלך? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עוד מעט. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> פרשת בר-מצווה שלי היא בא. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> פעמיים, פעם בכותל. פרשת בר-מצווה בא, עכשיו תזכור. חברי הכנסת, יסכם את הדיון יושב-ראש ועדת הכלכלה של הכנסת חבר הכנסת מיכאל ביטון, שכבר ניצב כאן. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הוא בא עם החליפה של האיומים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> חבר הכנסת משה ארבל, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אה, אני לא בוועדה. סליחה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> פה אתה לא מוסמך, אדוני. פה מתחילים כל נאום ב"אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה", או "אדוני יושב-הראש, כנסת נכבדה". << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אדוני יושב-ראש הישיבה, כנסת נכבדה, שעות הלילה של הכנסת הן שעות טובות. משהו נח על הבית הזה – חבר הכנסת ינון ישי, מה, אתה בקורס פנטומימה? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, אני עושה לך עם הראש: מספיק, תרד, רוצים ללכת – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת ינון ישי, רק התחלנו את הלילה. לבקשתכם, לכבודכם אנחנו עושים את זה. מצד הקואליציה היינו יכולים לסיים קודם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> למה אתם לא מקימים ועדת חקירה על מה שקיים פה, על מה שאתם הולכים לתקצב עכשיו? למה שלא – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אנחנו רצינו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דבר על הבבא סאלי. דבר על הבבא סאלי. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת משה ארבל, חבר הכנסת משה ארבל פנה אליי קודם במליאה וכאב את הכאב של קיום הילולת הבבא סאלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אי-קיום. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> חכה, אמרתי "קיום". << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> תן בשורה, תן בשורה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> ואני רוצה לומר לכם שההילולה הזאת חשובה לעם ישראל, וההילולה הזאת מתרחשת בכל העולם. אם יסכמו את מספר המשתתפים בהילולות של בבא סאלי בעולם, יגיעו למיליוני יהודים. למה הדמות הזאת כל כך מיוחדת? למה הדמות הזאת היא כל כך משמעותית עבורנו? אז כמובן, היא יונקת משורשי משפחת אבוחצירא, היא יונקת משורשי רבי יעקב אבוחצירא, מייסד השושלת. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> הזכרת אותו בכלל? הוא איים עליך? פגע בך? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> יעקב מרגי הראשון שפנה אליי על ההילולה, בשקט, לא בפנייה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הודעה אישית. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אין הודעות אישיות. את זה ברשות הדואר אתה יכול לעשות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה מבריק בשעות הלילה המאוחרות. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> הבבא סאלי, ובשמו המלא רבי ישראל אבוחצירא, הוא נכדו של מייסד השושלת, ואנחנו זכינו, בכנסת ישראל, שנמצא איתנו חבר הכנסת אוריאל בוסו, שהוא הנכד של בבא חאקי, נכון? רבי יצחק אבוחצירא, שהוא אחיו של הבבא סאלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וגם החתן של השר שטרן הוא אבוחצירא. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אז אתם לא היחידים, אדוני. יש ביסודות משפחת אבוחצירא את רבי דוד הגדול, עטרת ראשנו. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אח של הבבא סאלי. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אח של הבבא סאלי, שנהרג על קידוש השם במרוקו. האדם הזה הוא קרוב משפחה שלי דרך סבתא-רבתא שלי, שקראו לה רחל, שקבורה בקברו של רבי דוד ומשה באגואים. הכינוי שלה היה "אימא ניני". אוריאל, אתה מכיר את ללה – איך קראו לה, ללה מוחה? ללה מוחה הייתה גרה באיזה מושב, היא הבת של רבי דוד, נכון? והם קרובים של אימא ניני, הסבתא-רבתא שלי. אז ההילולה הזאת חשובה, ואני פונה מכאן לשר לביטחון הפנים שיפעל בכל הדרכים והיכולות שלו להעמיד את ההילולה על הרגליים באופן בטוח ובריא. בסך הכול זה קורה בחוץ, בשטח הפתוח, ואנשים גם עכשיו הולכים לשטח הפתוח באזור הלא-מידבק. זה לא בתוך אולם, זה לא עשוי כמו במירון, עם כל הפרגולות והמדרגות והעניינים. זה מישורי. קק"ל עשו שם פארק גדול, יש לו יכולת להכניס הרבה אנשים – ושנזכה באמת לזכות של הבבא סאלי. אבל חבר הכנסת ארבל אמר שזכיתי לפגוש את הבבא סאלי בשידור חי. אתה יודע את זה, אוריאל? שמעת את זה? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> כן, שמעתי. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> כשהייתי בסביבות גיל 10, 11, הייתי חולה, ואימא שלי דאגה לי, ונסענו לנתיבות באוטובוסים. הבבא סאלי גר בדירת עמידר, בדירת בלוק, קומה ראשונה בבלוק, כניסה ראשונה מימין. ארבע מדרגות הובילו לבית שלו, אני זוכר את זה מאז. דירה של 48 מטר רבוע בנתיבות. בענווה ובצניעות קיבל אותנו, בירך אותי, והברכה הזאת עבדה. הברכה הזאת עבדה. ויש עוד אדם אחד שאני מקושר אליו בשושלת, רבי דוד אבוחצירא של נהריה, שהפעם הראשונה שהגעתי אליו הייתה בשנת 2010, שזה לא היה מזמן. לא ידעתי. היה איזה סגן ראש עיר צעיר בפתח תקווה, וביקשתי להגיע אליו, והוא סידר לי את הפגישה. הוא בירך אותי שאני אצליח כראש עירייה. הברכה שלו עבדה, פעמיים. אז הזכות הזאת תעמוד לכולנו ביום הזה ובשעה הזאת, וזה גם יאחד אותנו, שלא נהיה כל כך סוערים. הבבא סאלי רצה את אחדות עם ישראל, נכון? מה כתוב בפיוט של הבבא סאלי? איך זה מתחיל? "אערוך מהלל ניבי לאל גדול ונורא / לכבוד הקדוש רבי יעקב אבוחצירא – – – ישר הלך בתומו, בדרכו, במעשיו / ציווה קהל עדתו". ימשיך כבודו, בוסו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בוסו, בשירה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> מה הבא בתור? זה יו"ד שי"ן, זה אקרוסטיכון – רי"ש. מה זה ברי"ש? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רצה גבר. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> רצה גבר חברו. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אבל הילולה אין לו, מסכן. הילולה אין. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אנחנו עובדים על זה. אדם מאמין לא מאבד את האמונה. אנחנו עובדים על ההילולה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה רואה, חבר הכנסת מלכיאלי? שים לב, חבר הכנסת מלכיאלי, אתה לא שמעת את נאומו של חבר הכנסת ביטון. הוא קרא לשר לביטחון פנים לאפשר את קיומה של ההילולה בצורה כזאת או אחרת, ויותר מכך, הוא אמר שזו הילולה חשובה. תאזין לדבריו, תאזין לדבריו. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> שמעתי, שמעתי. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אולי הוא לא מהעדה שלנו, אז הוא לא מתואם איתנו. אולי זה בעיה, מלכיאלי. יש בעיה בש"ס. חשבנו כולם מרוקאים, יש אחידות, אבל הנושא הזה ייבדק. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> מסוכן אתה. גם החבר שלך לא משלנו. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> גם הנושא שם דרוש עיון. צריך עיון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> עם ישראל. אגב, הבבא סאלי ורבי דוד מנהריה – מגיעים אליו חסידים וליטאים, מסורתיים וחילונים. יש לו את הענווה ואת הפשטות בדרך שהוא מקבל את האנשים. זה משהו מיוחד מאוד. באמצע הלילה אני מסתכל על המליאה שהולכת ומתמלאת, ובאמת, "ברב עם הדרת מלך" – ברוב עם הדרת חוק. אנחנו נחכה שהיא תהיה מלאה, ועד אז ניתן שיעור באסטרטגיה של שינוי עיר, איך משנים קהילה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני חושב שזה מרתק. << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> איך משנים קהילה, השר גלנט, שר השיכון מירוחם. << קריאה >> יואב גלנט (הליכוד): << קריאה >> לשעבר. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> לשעבר, אבל עדיין יש לך זכויות בירוחם על המעשים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא היה שר השיכון של ירוחם? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שר השיכון של ירוחם? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> לא, בירוחם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בממשלתך? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> לא. והשאלה הגדולה: איך משנים קהילה בישראל? מה הדבר שיגרום לקהילה בפריפריה לעבור שינוי? לכל אחד יש את התשובה. הטעות הכי גדולה בשאלה איך עושים שינוי בקהילה, זה שיש אחד גאון הדור, הוא אומר לך: רק דבר אחד, תתמקד רק בדבר אחד וזהו. קח אסטרטגיה אחת, והקהילה תשתנה. זה המשפט הכי מוטעה שיש. יש אתגרים ושינויים שלא יכולים להיות במעשה אחד. אני גיליתי שיש חמישה דברים שחייבים לעשות כדי לחולל שינוי בקהילה, לא משנה איזו קהילה. דבר ראשון, אומרים לך: תעשה שינוי בחינוך. אם תגרום לילדים ביישוב שלך להיות עם בגרות מלאה – זהו, עשית את העבודה. התשובה היא: לא נכון. לא מספיק שתהיה בגרות מלאה בקהילה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לך עוד שעה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> יש לי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מלא זמן. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> מלא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מלא. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> האסטרטגיה לוקחת זמן. הקהילות שסובלות מהגירה שלילית ומגירעונות ומהלוואות ומהיעדר הכנסות ומבעיות תפקודיות – לא מספיק שתעשה שינוי חינוכי. אתה היית אצלנו, שר הביטחון, ותרמת לחינוך בירוחם ולחינוך מדעי. ואז אומרים: זהו, תעשה חינוך – נגמרה לך העבודה. מאיר הלוי הוא ראש עיר, והוא עשה חינוך, והוא גם איש חינוך קהילתי. הוא התחיל כמנכ"ל רשת מתנ"סים, אבל הוא ידע שחינוך זה לא מספיק. למה? כי הילדים המבריקים של אילת גדלים ועוזבים. זה שאנחנו עושים חינוך טוב לא יגרום לקהילה שלנו להיות במצב טוב, כי אנחנו הופכים למנוע ליצור הון אנושי. אם היינו אוספים 10% – אתה יודע מי גדל באילת, אדוני ראש העיר? << קריאה >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << קריאה >> רמטכ"ל. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> שני רמטכ"לים, למה אתה מקטין? גם מופז היה באילת. מופז נסע לנהלל באוטובוס עם אבא שלו, עולה מפרס, ונקלט כילד חוץ בנהלל, וככה הוא נהיה רמטכ"ל – בזכות אבא שלו, שהאמין בו; ואיזנקוט גדל באילת. אז די אם היינו משאירים 5%, 10% מהילדים שגידלנו בקהילות שלנו, הייתה מהפכה. ונתנו להם חינוך טוב. חינוך לבד לא יחולל שינוי בקהילה, חינוך לבד לא יעשה את העבודה. אבל גם התשובה השנייה היא נכונה, מאיר: אם אין חינוך בעיר אין כלום. אם אין חינוך טוב בעיר מי יגור בעיר? איזה הורים יגדלו ילדים? אז אנחנו צריכים לעשות חינוך, כי זה תנאי, אבל זה תנאי לא מספיק, אז אנחנו צריכים אסטרטגיה נוספת. מה האסטרטגיה השנייה? אנחנו קוראים לה "הצעירים". מה זה אסטרטגיית צעירים? זה מה שמאיר הלך ולקח את המכללה של אוניברסיטת בן-גוריון, ואמר: תתחילו לקרוא לזה "קמפוס אקדמי" ו"אוניברסיטה באילת", ותביאו תארים שניים, ותביאו מחקר. פרופ' שיין, אני משעמם אותך בהרצאה הזאת? << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מקשיב לך. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> אתה נשמה גבוהה. תודה רבה. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מקשיב לך בקשב רב, אתה יודע. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> תודה רבה. האמת היא שהיום יש פטור, יש פטור מהקשבה, אבל למעוניינים, למי שרוצה. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם למי שיש הפרעת קשב. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> מי שרוצה יכול. אז האסטרטגיה השנייה שמחוללת שינוי בקהילה זה צעירים. ומאיר אמר: בוא ניתן מלגות, בוא נביא סטודנטים, בוא נשאיר אותם כאן. ואני גם אמרתי: איך נביא את הצעירים? נעשה סטודנטים. היו 40 סטודנטים בירוחם – נהיו 400. אבל מה יעזור אם נביא 400 סטודנטים? מה נשאר להם? שאלת הפרנסה. עשית חינוך טוב, חינוך פורמלי, בלתי פורמלי, הבאת את הצעירים, והם עדיין לא יישארו בעיר. אתה צריך אסטרטגיה שלישית. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז מה עושים? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אנחנו חייבים – אתה גם הולך להיות ראש העיר פתח תקווה יום אחד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> טוב לי פה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אתה תקשיב טוב, כי כתוב "אין חכם כבעל ניסיון", וכתוב ש"אל יתהלל חוגר כמפתח", רון. "אל יתהלל חוגר כמפתח", כתוב ביהדות. אל יתהלל האדם שרק חוגר את האפוד לקרב כמו זה שפורס, שמוריד את האפוד, כי הוא כבר היה בקרב, וזה עוד לא הלך. אתה, יש לך עוד את הקרב של עיריית – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> טוב לי פה. לאן אתה רוצה שאני אלך? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אני לא יודע אם אני רוצה שתלך, כי אני אוהב אותך פה, אבל אחת מפסגות השירות הציבורי זה להוביל עיר בשינוי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כיף לי פה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> פתח תקווה זאת עיר שהיא אם המושבות, והיא צריכה לחזור לתהילתה, והיא צריכה מנהיג, והיא צריכה מנהיג שיעשה את זה. דרוש. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יש לה מנהיג טוב. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> יש לה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני מפרגן לו. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> צריך ללמד עליו זכות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה הוא לא מפסיק? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אנחנו ממשיכים באסטרטגיה, פרופ' שיין. אז גם אם עשינו חינוך טוב, וגם אם נתנו להם מלגות והבאנו סטודנטים, עדיין אנחנו נהיה בהגירה שלילית, עדיין אין שינוי קהילתי. אנחנו רוצים לייצר פיתוח כלכלי. אבל אז יש שאלה: מה זה פיתוח כלכלי? ודאי שהמפעלים של פעם לא מספיקים. ודאי שהתיירות באילת לא יכולה לספק. צריך מקצועות עם הכנסה גבוהה, צריך לייצר את הדור הבא של ההשכלה והמקצועות. מצד שני, אתה לא אומר לזה שבא לגור אצלנו: אתה חייב לגור באילת ולעבוד באילת. אתה יכול לגור באילת כי אתה אוהב את אילת, ולדעת להתפרנס גם במרחב, לנסוע לאילות, לנסוע לערבה התיכונה. פעם היית יכול לטוס לתל אביב. מאיר, אם היית בכנסת – אם מאיר יצחק הלוי היה חבר כנסת, שדה דב לא היה נסגר. ואתה נאבקת, ונאבקנו איתך, אבל עכשיו צריך לתקן את מה שאפשר. בכל מקרה, צריך לעשות פיתוח כלכלי. אז האם מספיק שנעשה חינוך וצעירים ופיתוח כלכלי כדי לחולל שינוי בקהילה? מאיר, זה מספיק, רק שלושת אלה? יש עוד שניים. אני צריך עוד שניים, עוד שניים באסטרטגיה. << קריאה >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << קריאה >> חינוך וצעירים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> חינוך; צעירים; פיתוח כלכלי; יישוב ירוק ואסתטי. מי יגור במקום מוזנח שאין בו פארקים? ובחינוך יש את התרבות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נגישות צריך, תחבורה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> נגישות זה בעיקרון חמישי, שנקרא צמצום פערים. מה הבעיה בעיר? שמתחילה להיות לך שכונה יוקרתית, ומתחילים להיות לך בלוקים מוזנחים; מתחיל להיות לך בית ספר מצוין ובית ספר פחות טוב. מתחילה לעבור אוכלוסייה חזקה עם הכנסה גבוהה. מה עם האנשים בבלוקים? אתה חייב לייצר לכידות קהילתית וצמצום פערים בעיר. ובאמת, חמש האסטרטגיות האלה, אם כל ראש קהילה עושה אותן, הוא מעיף את העיר שלו. אבל אם הוא עושה רק חינוך, הוא מייצר הון אנושי; אם הוא עשה צעירים ופיתוח כלכלי, הוא הופך את ההון האנושי להון חברתי. מה ההבדל בין הון אנושי להון חברתי? דיבר על זה פרופ' פטנאם. רם בן ברק, מה ההבדל בין המושגים "הון אנושי" ו"הון חברתי"? אני אמשיל את זה בשבילך ליחידה הקטנה שהיית המשנה למנכ"ל שלה עד לא מזמן. יש לכם שם 12 חבר'ה, לא? ביחידה הזאת, שניים מבצעים, שניים משקיפים, שניים מודיעין ושני מנהלים. זאת כל היחידה שפיקדת עליה, נכון? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> כולם מנהלים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> כולם מנהלים. מה ההבדל בין הון אנושי להון חברתי? הון אנושי זה הכישורים של כל יחיד. אתה, רם בן ברק, לוחם מטכ"ל, משכיל, מנהל, מוכשר, למדת שפות, יש לך הון אנושי אישי, ואתה מוקף בעוד בעלי הון אנושי. ברגע שהם עובדים נכון ביחד, הם הון חברתי. כל אחד יכול להיות דוקטור – לא יצא מזה כלום. אם הם ידעו להפוך לצוות או לקהילה שעובדת ביחד – זה הון חברתי. אז אם אתה בונה קהילה של צעירים בירוחם והם מתחילים לרצות להיות ביחד, ויש להם שכונה, ובית יפה, ותרבות, ובית ספר, וקצת פנאי, אז מתחילה הסצנה של ההון החברתי. עכשיו, מה הבעיה? הרבה פעמים מסתכלים על הפריפריה בשפה מוטעית. אומרים: בוא נביא לפריפריה מתיישבים, בוא נשאיר את הסטודנטים של בן-גוריון בבאר שבע, בוא ניקח גרעיני התיישבות. אלה רעיונות טובים, אבל הם מפספסים. למה הדבר דומה? נניח שכל תנועות ההתיישבות – אור משימות, הסוכנות היהודית, עוד קבוצות – מביאים 3,000 מתיישבים לנגב, אבל את הקהילות עוזבים 10,000. למה הדבר דומה? לזה שאתה ממלא גיגית עם חור ענק בקומקום מרוקאי עם הפייה הקטנה. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> איך קוראים לקומקום המרוקאי? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> בררד. דלת היים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> עכשיו סיבכת את הקלדנית עם האיות. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> בררד, בי"ת, רי"ש, רי"ש, דל"ת. בכל מקרה, בגלל שהקומקום המרוקאי בנוי באופן גאוני מאוד, אני רוצה להסביר למה. לקומקום המרוקאי יש פייה של קשת, אבל היא לא ניזונה מהחלק העליון שלו, היא ניזונה מהחלק התחתון. והוא בנוי רחב ומצר את עצמו. אתה שומע? ואז הפתח הצר מונע זליגה, והמזיגה הארוכה הזאת יוצרת אפשרות לעשות את זה מדויק. כשאתה מוזג כוס תה מרוקאי, אתה עולה חצי מטר לאוויר וחוזר, כי האוויר גם מקרר את התה, וכשהתה נוחת הוא מערבב את הטעמים. אתה עושה סערה בתה, סערה בכוס נענע. אתה צריך לראות, תעשה ביוטיוב איך מוזגים תה מרוקאי. אבל לקיצורו של דבר, הפייה הזאת של הגרעינים המתיישבים – הפייה הקטנה רוצה למלא את הגיגית של הנגב והגליל, אבל יש בה חור. מה זה החור? זה בני הנגב והגליל שעוזבים, אז זה לא יעזור שתביא גרעיני התיישבות, אתה חייב לטפל בבני המקום, באלה שעוזבים. אבל איך אתה תשאיר את בני המקום? אני קורא לזה "עוצמה חיצונית" ו"עוצמה פנימית". מה זה עוצמה חיצונית ועוצמה פנימית? אם הבאת משאבים ועמותות ותרומות והתיישבות מבחוץ, זאת עוצמה חיצונית; אם אתה חושב שקהילה יכולה להשתנות רק כשמישהו ינהל אותה מבחוץ ויתיישב מבחוץ ויביא כסף מבחוץ, אין לזה עתיד. העוצמה הפנימית לא נוצרת בקלות, כי לרוב האנשים אין תודעה שהם רוצים להישאר בקהילות, שיש להם אתגרים. ואז עוצמה פנימית חוברת לעוצמה חיצונית בגובה העיניים. נגיד, הלכת לגור בדימונה ואתה רוצה להקים עמותה – אתה לא מקים עמותה של גרעין התיישבות, אתה מחכה חצי שנה, פוגש צעירים מדימונה, ומן היסוד, כשאתה מקים את העמותה של הקהילה, יש בה בני המקום וחדשים, יש בעוצמה הפנימית עוצמה החיצונית. רק המהלך הזה בונה קהילות, וזה קשור להון החברתי שדיברנו עליו. אני כבר צרוד, אתה יודע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תספר לי על זה. << קריאה >> אלי כהן (הליכוד): << קריאה >> מיכאל, מה עם הביצים? מה עם הביצים? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> המצב לא פשוט. << קריאה >> אלי כהן (הליכוד): << קריאה >> מה עם הביצים? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> לא, עוד לא סיימנו, לא סיימנו. << קריאה >> אלי כהן (הליכוד): << קריאה >> תעזור להם, מיכאל. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אנחנו עובדים, לא סיימנו. << קריאה >> אלי כהן (הליכוד): << קריאה >> תעזור. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> לא סיימנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיכאל. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> כן. זה יותר מדי בשבילי להסתכל אונליין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל אתה צריך לברך – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> את? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – את אריה מכלוף דרעי. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> על? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אריה מכלוף דרעי, חבר הכנסת דרעי, אמרנו שאנחנו צריכים לברך אותך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לברך את אריה מכלוף דרעי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> על מה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> על בר-המצווה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הנכד. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> מזל טוב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הנכד. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> היום? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ברכות. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> מזל טוב, הרב דרעי. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> זה של הנכד. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> אריה מכלוף דרעי. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> שקוראים לו אריה מכלוף דרעי. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> כן, כן, בדיוק. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> רק מי שטרח כאבא זוכה לחדוות הסבא. אין ארוחות חינם בעולם. מזל טוב. בקיצור, חמש האסטרטגיות, דיברנו עליהן. דיברנו על איך עושים את זה, עוצמה פנימית, עוצמה חיצונית. עכשיו נשאר – מי יעשה את השינוי? מי יוביל את השינוי? יש לנו פה את מופיד מרעי, שהוא איתי והוא מהנהן. מי שמקשיב לי זה מי שעשה את זה, מי שאיכשהו עשה את זה. מי יעשה את השינוי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא עשה את זה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> כן, עשה את זה בגדול, עשה את זה בגדול. מי יעשה את השינוי? מנהיגות מקומית שלוקחת אחריות על הקהילה. מי שחושב שממשלה יכולה לשנות עיר – אין סיכוי. מנהיגות מקומית. אלא מה? לפעמים המנהיגות המקומית באה, ויש לה גירעונות והלוואות – כמו שהתחלתי, בלי כסף. אז הלכתי לגייס מיליונים, אבל הגיוסים הראשונים היו מהפילנתרופיה, וברגע שהייתה לנו אסטרטגיה הלכנו לגייס מהממשלה, והממשלה מצטרפת להצלחה. אין דבר שאי-אפשר לעשות בעיר, אין שינוי שלא ניתן לביצוע, אבל אתה חייב מנהיגות מקומית. מי זה מנהיג מקומי? ראש העיר, הקבוצה שהולכת איתו, בני המקום, העמותות המקומיות, אנשי החינוך, הפטריוטים של המקום. הם עושים את השינוי. אחרי אסטרטגיה של חמש שנים הבאנו את ירוחם לאיזון תקציבי. מאיפה הבאנו את הכסף? הבאנו את הכסף מעיר הבה"דים בהסכמות עם רמת נגב. אז עשינו את הפיתוח הכלכלי, עשינו את ההייטק, עשינו את התיירות, מ-40 סטודנטים לכ-400 סטודנטים שגרים בעיר. היינו לא כל כך טובים בתחומים רבים בחינוך. התנאי לשינוי קהילתי זה שלא תגיד לכולם כמה אתה טוב בהכול. תגיד: בזה אני טוב, בזה אני לא טוב. עשינו מפה בחינוך, למשל, וראינו שהמצב בגיל הרך הוא בושה וחרפה; ביסודי – בסדר. הגנים היו עם גננות מדהימות, עם סייעות שלא השקיעו בהן, והמבנה הפיזי של הגן לא היה יפה. וככה עברנו לתיכון, וככה בדקנו, והקטסטרופה הכי גדולה הייתה בגיל הרך. עכשיו הממשלה מכפיפה את הגיל הרך למשרד החינוך. זה מהלך גדול ומבורך שייתן לו סוף-סוף אבא, והילדים האלה לא ייפלו בין הכיסאות. והיום אופיר כץ – איפה אופיר כץ? אני חושב שהוא התקזז כבר. אה, אתה פה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני לא אעזוב אותך – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> רק איימת עליי שאתה הולך. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אמרו לי – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אז אופיר כץ היום עסק בסיכון של ילדי הגיל הרך ואיך צריך לשמור עליהם, באיזה דרכים. וזה עכשיו בממשלה, היא עוסקת בנושא הזה של המעבר של הגיל הרך אל משרד החינוך. אבל יש ערים שעשו מהפכה בגיל הרך, לא חיכו לממשלה, הלכו ובנו מעונות, הלכו והקימו יחידות לגיל הרך. עשה את זה רון כץ בפתח תקווה, זה הפרויקט שלו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ראש העיר זה רמי גרינברג. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> ראש העיר רמי גרינברג, שיהיה על ממלכתו הרבה שנים. רק הומור היה לנו פה, כי הוא ורון חברים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> חברים, ועבדו בשיתוף פעולה. מי שדחף את זה והביא תקציבים זה ראש העיר. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הם – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אבל בנושא של הגיל הרך רון היה המנהיג. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> רון עלה – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אני לא יודע. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מיכאל, מיכאל, תגיד את האמת, למה אתה מחכה – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> כי זאת שעת רצון. הקדוש ברוך הוא – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> היושב-ראש השותף של השירות הלאומי, הגב' וולדיגר, אנחנו עוסקים פה בעניינים שברומו של עולם, ואני מודה לכם על ההקשבה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אבל יש בעיה, איפה החבר'ה שלך? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> מי? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> חבר הכנסת ביטון – – – יש בירוחם? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> לא שומע אותך. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> ישיבות יש בירוחם? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> יש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> יש. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אין מנהיגות – – – אין מנהיגות. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> ראש העיר של בני ברק, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אני מבקש ממך. אנחנו צעקנו. אתם חושבים שרק בכנסת ישראל סיעות ומפלגות יכולות לשתף פעולה על נושאים מוסכמים? אנחנו ב-2013, 2014 זיהינו את המצב של אי-שוויון בחינוך. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מי נרדם? מי נרדם? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> כתוב "בן אדם מה לך נרדם". ישן אל תירדם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה יכול לתת לנו עדכון מה קורה עם הנושא של הלולים, של התרנגולים? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> לצערי, עדיין לא הגענו להסכמות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל זה לילה שני. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> לא הגענו להסכמות, אבל אנחנו כנראה נפתח את הדיון מחר שוב לעוד משאים ומתנים. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> היושב-ראש, אני מכיר את זה, תדאג לו לקפה. תשמע לי, זה יעזור לו. תדאג לו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו מודים לך על הדאגה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> תודה רבה. תודה רבה לך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו מודים לך על הדאגה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> בקי. עוד לא. בקי, בקי. זה בקיא או בקי? זה לא אותו דבר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תן לנו רמז, מיכאל, מאיזו מפלגה? מאיזו מפלגה זה שנרדם? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> באיזו אות? האות של השם הפרטי, השם הפרטי, האות הראשונה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מאיזו מפלגה זה שנרדם? תן לנו רמז – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם משהו נוסף, בגלל שהשעה הזאת, השעה הזאת היא לא סתם שעת רצון. אומרים על דוד – אשריך, פה התחלנו. אומרים על דוד המלך, כתוב בתהילים, תתקנו אותי אם אני טועה: "חצות לילה אקום להודות לך". נכון? כתוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> "על משפטי צדקך". << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> חצות עבר. כבר עבר חצות. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> וולדיגר, את קוראת לי קריאות ביניים באמצע פסוק מתהילים? << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> חלילה וחס. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> את רוצה להתנצל על זה? אה? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> יש פה חברי כנסת שמחר – – – ואתה משאיר אותם במליאה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אנחנו, מצידנו – לסגור את המליאה. אתם רוצים אותה פתוחה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אתם שהבאתם אותנו פה בלילה – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיכאל, תספר על הרפורמה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אני עסוק עכשיו. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> דיברנו, חבר הכנסת פרוש. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – תתחיל מהתחלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אין שידור חוזר. אין שידור חוזר. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אבל חבר הכנסת פרוש, אנחנו כן אמרנו – אתה שומע? << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> זה, צריך לחפש כיפה בכיס. מסורתי, יש לו כיפה בכיס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה עם החקלאים? מיכאל, מה עם החקלאים? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיכאל, מה עם החקלאים? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אמן. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> דוד המלך אמר – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מיכאל, שלא יפטרו אותך. שים לב, מתוק, שים לב, שלא יפטרו אותך. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> ראש העיר בית שמש, אני קורא גם אותך לסדר פעם ראשונה. אבל אצלנו בוועדת הכלכלה יש 2.1, 2.3 – מצבים קיצוניים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עשר, עשרים, שלושים, ארבעים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> מרגי היה יושב-ראש והפריע לי, הוא לא עזר לי בניהול ענייני הוועדה, אבל הנושא היה קרוב לליבו, אז אני מחלתי לו על הדבר. אנחנו נחזור לנושא שלנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה עם החקלאים? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> יש לנו לילה ארוך. דברי תורה לפני הכול. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מיכאל, אבל מסכימים לך מפה דברי תורה? שיוליה לא תתעצבן. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> הציבור בישראל, בערך שליש אנשים דתיים, שליש ויותר מסורתיים ושליש לא דתיים. למה אני אומר לא דתיים? אני לא רוצה לקרוא למישהו חילוני. לפעמים הוא לא דתי, אבל הוא לא רוצה – הוא, יש לו כיוון. לפעמים אם מישהו עושה מצוות שבין אדם לחברו והוא מקפיד בהן, אני נותן לו מעלת צדיק. הוא מקיים הרבה מהתורה. הוא לא צדיק? "ואהבת לרעך כמוך", ו"לא תתעלם" והרבה דברים. הוא צדיק. יש לו עוד כמה מצוות לעשות, אבל בינתיים הוא בדרך. אזולאי, אני מבקש ממך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> לא, שתהיה ערני. כתוב: "חצות לילה אקום להודות לך", דוד המלך. ובמסורת היהודית אומרים שהשעה הזאת של אחרי חצות – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> יריב לוין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – נעבור להצבעה – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> לאן אתה רוצה לעבור? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> להצבעה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> למה? אתם לא נהנים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אתם הבאתם את זה על עצמכם. תתחילו ליהנות, חבר'ה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> בדיוק – – – אשריך. הינה יושב-ראש כנסת לשעבר שמבין אותי, יריב. אז כתוב: "חצות לילה אקום להודות לך". << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מודיעים לי שהרייטינג של ערוץ הכנסת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> "חצות לילה אקום להודות לך" – דוד המלך אומר את זה לא סתם, אלא זה רגע של שעת רצון בעולם, שהצדיקים הטהורים קמים לפני עלות השחר ומתפללים על עם ישראל, ועושים תיקון רחל ותיקון לאה, או ההפך – מתחילים בלאה וגומרים בתיקון רחל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ושירת הבקשות. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אני תכף מגיע, חבר הכנסת, אדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וטבילה? טבילה שכחת? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> לא, זה חכי, עוד לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה עם הטבילה במקווה? זה הצדיקים הגדולים – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אתה יכול להגיד לנו למה – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת פרוש. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> יושב פה שר הביטחון, יש לו דברים חשובים לעשות – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אבל חבר הכנסת פרוש – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת פרוש, אני, יש לי רק – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – איפה נשמע כזה צחוק משר ביטחון? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> לא. יש לי הצעת חוק אליך. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אל תתערב. אל תתערב. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> לא. יש לי הצעת חוק. חבר הכנסת פרוש, אתה שומע? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> על איזה חוק מדברים עכשיו? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת פרוש, אתה שומע אותי? << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> מה? מה אמרת? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אתה מקשיב? אתה שומע? חבר הכנסת פרוש, אתה יודע ששר, כשהוא עולה במליאה לדבר, הוא לא מוגבל בזמן. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> כמה – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> עכשיו, מה עם בן אדם שהיה שר? אין לו פנסיה שהוא יכול גם בפנסיה לדבר בלי הגבלה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אנחנו רוצים תיקון חוק לנושא הזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל אני מציע, דבר ראשון, לכל החברי הכנסת שלא עוטים מסכה, שיעטו מסכה. אז תוכל לקרוא גם קריאות ביניים. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> אני רוצה שישמע מה שאני אומר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו שומעים גם עם המסכה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – מדבר מעבר לזמן. מה זה הדבר הזה? איפה נשמע – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זהו, ועכשיו אפשר לעטות מסכה. שמענו את דבריך, ועכשיו – מסכה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> בקיצור, אתה יודע, אני לא יכול להגיד נער הייתי וגם זקנתי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> זה לא אישי. זה לא אישי. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> לא. אני לא לוקח את זה אישי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> חבר כנסת פרוש, באמת, אתה, עכשיו היה לך גילוי אליהו. פעם ראשונה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אתה יודע, חבר הכנסת פרוש – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> מה, אתה רוצה לנסוע לירוחם ולחזור? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אתה, אל תצחק על ירוחם. אל תצחק. כל הרוצה יגלה למקום תורה, כתוב, נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הרוצה להחכים – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> ידרים. ידרים. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> אז איך אתה מסכים לבטל את ההילולה – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אבל אתה לא היית פה. אנחנו אמרנו שאנחנו קוראים לקיים את ההילולה, קוראים לשר לקיים אותה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> מיכאל, למה הרמת את הפודיום כל כך גבוה? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> לא, זה היה ככה כשבאתי. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> לא. אתה יכול אבל טיפה להוריד אותו. אתה נראה כמו יצחק שמיר ככה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> זה ככה נוח לי. אז פרוש, אתה דיברת על ירוחם, ואומרים – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> לא. רגע, אדוני. אתה שואל שאלה ולא מקשיב. כתוב: למה ניתנה תורה במדבר? למה ניתנה תורה במדבר? חבר הכנסת יעקב אשר, למה ניתנה תורה במקום הפקר? כן, תלמידי חכמים? מועמד לדיינות, ארבל. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> כל הרוצה יבוא וייטול. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אשריך, מרגי. למה ניתנה תורה במקום הפקר במדבר? למה בהפקר? כל הרוצה יבוא וייטול. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> תביא לי כיפה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> יש לי כיפה אחת. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אז תביא את המגבעת, תביא משהו. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> אבל זה לא מכובד. אתה אומר דברי תורה בלי כיפה. זה לא מכובד. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה מטפחת ראש – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אתה, יש לך כיפה באוטו. תשים אותה בכיס לפחות. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> איך בנט – – – לשחק אותה ליאיר ולבני. נותן לבני לשבת פה אחרי – – – את אבו מאזן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> גב' רגב – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – יושב שם – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> גב' רגב, אני לא אתן לך – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אני רק אומר לך שאת עליזה לביא הדיחו מיש עתיד כי היא עשתה הדלקה. תיזהר. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> זאת כיפה מיוחדת, של הכנסת. זה כיפה של הכנסת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה נראה כמו תלמיד בר-מצווה עכשיו, משה ארבל. ילד טוב פתח תקווה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אז כתוב בתהילים "חצות לילה אקום להודות לך", אמרנו שזאת שעת רצון בעולם, והצדיקים הטהורים באמת, כנראה המסורת של דוד המלך, שמתפללים על עם ישראל לפני עלות השחר, וחכמי צפון אפריקה וחכמי בבל וחכמי סוריה, קיבלו מהם ומהשד"רים שבאו מתחילת הקבלה בצפת – המקובלים היו נוהגים לצאת חבורות-חבורות בלילה ולתקן תיקונים. ושליחי דרבנן שיצאו למרוקו – חלקם אפילו לא זכו לחזור לארץ, נפטרו. חושבים שחלק מהצדיקים שאנחנו מזכירים, כמו רבי דוד ומשה, או רבי עמרם בן דיוואן ואחרים – חלקם הם שד"רים, שליחי דרבנן, שהלכו לגייס את המשאבים לקהילות בארץ ישראל ולא הצליחו לחזור. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> רגע, אולי בני נשאר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אני לא אתן לכם לדבר דיבורים של מחלוקת, אני עכשיו רוצה דיבורים של אחדות. אני מתפלא עליך, אופיר כץ, יש לנו שעת רצון עכשיו לדבר על אחדות, ואתם הולכים למקומות הלא-טובים? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רוצים אחדות שהיא לא – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> יש לכם עוד הרבה שעות פנויות למחלוקת ופילוג. יאללה, יש עכשיו זמן לאחדות קצת בלילה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה שתהיה פה אחדות, אבל יושב פה אחד – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> בקיצור, דרך השד"רים, שליחי דרבנן, שהגיעו למרוקו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> מה, סימון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בקיצור. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> בקיצור נמרץ, דרך השד"רים שהגיעו ממרוקו התחילה לזלוג ליהדות מרוקו המסורת של לקום בלילה לפני עלות השחר חבורות-חבורות. ומכיוון שקם – מרגי, נראה לי שאתה – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> תגיד לי, אין קואליציה לדבר איתה? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> סרן מירי רגב – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> שם הם לא מבינים כלום ממה שאתה מדבר. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> סרן מירי רגב מדובר צה"ל – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> תראה מה זה, מיכאל, תראה לאן הגעת – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> – – בת 20 וכמה את היית כשעשו – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> הייתי קטנה – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אני הייתי בן 19. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אתה היית אחד המובילים בבה"ד 1. בגלל זה בחרנו בך. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> בן 19, אבל את היית בת 20 ומשהו, סרן. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> הייתי סרן. זה מה שצפוי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אני אספר על סרן מירי רגב ולהיות קצין, ואחרי זה על שירות לאומי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תספר, תספר, לגבי – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> ואחרי זה "חצות לילה אקום להודות". נסגור את הדרשה בסוף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> לא, יש לי מספיק. אז סרן מירי רגב הייתה דוברת צעירה ונמרצת בדובר צה"ל, והיא יזמה – – – << קריאה >> אלי כהן (הליכוד): << קריאה >> סליחה, עכשיו היא לא צעירה? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> היא נשארה כזאת. היום החמאנו לה שלכבוד חתונת בתה – בתך? << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> בני, רועי. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> בנה. לכבוד חתונת בנה היא – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> מזל טוב. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> ברוך השם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה כתוב שם? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה כתוב שם? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> זה הודעה מסווגת, אני לא יכול לחלוק איתכם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה כבר לא סגן שר הביטחון, תגיד לנו מה זה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> סרן מירי רגב הייתה דוברת צעירה בדובר צה"ל, והם באו עם רעיון: בוא נלווה צוערים בבה"ד 1 ונראה מה זה להיות קצין. בהתחלה לא הסכימו, היא שכנעה אותם, והביאו במאי מדהים – הוא נפטר – איתן אורן – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> איתן אורן, זיכרונו לברכה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> – – והם באו בכל שבוע עם מצלמה, שבוע-שבוע, חצי שנה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> לקח לך זמן עד שעברת את מסלול המכשולים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> עברתי אותו פעם ראשונה, אבל במקום לקלוע שש מתוך עשר קלעתי חמש, ואז הייתי צריך לעשות עוד פעם, אבל עברתי, עברתי, מירי, בהצטיינות. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> והיה איתך בחור מצנחנים, יהודה פוקס, והיה אמיר אשל, הוא היחיד – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> לא, ארז אשל. אמיר אשל זה מקצוע אחר. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אמיר אשל זה נפוליאון הקטן והגדול. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> בקיצור, זה מירי רגב. עכשיו וולדיגר הלכה, אז לא נדבר על שירות לאומי. מישהו כתב לי בקהל: ספר לנו משהו במרוקאית, אבל אני לא באמת דובר מרוקאית. אבל אימא שלי דיברה איתי במרוקאית, ושפת הלידה שלי זה לשמוע מרוקאית. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> רגע, מיכאל, חזרתי. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אה, לשירות הלאומי אנחנו חוזרים? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תדבר על השירות הלאומי במרוקאית. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> במרוקאית. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> במרוקאית: (אומר דברים במרוקאית.) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני אגיד לך משהו, אדוני חבר הכנסת, אסור לדבר במרוקאית במליאת הכנסת. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> ערבית זו שפה רשמית. ערבית זו שפה רשמית בכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אני סולח לך, כי לא ישנת יומיים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מיכאל, אני מזכיר לך שבסוף יהיה ספר שכל מה שאתה אומר רשום בו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הייתי חייב להתערב בשיחה איכשהו. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> הוא עצר אותי בשוונג. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תמשיך. ימשיך כבודו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מיכאל, אני אומר, תגיד שאתה – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> היינו שם. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> נו, אז תספר – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> לא, הם היו דווקא – הקשיבו. אבל חוזרים עכשיו – מיכל וולדיגר היא יושבת-ראש השדולה לשירות לאומי בישראל, והיא הזמינה אותי להיות איתה היושב-ראש. ולמה אני הסכמתי להיות איתה? גם כי היא אישה רצינית ונחושה ומרשימה, וגם בגלל הכרת הטוב על מה שעשו בשבילי בנות השירות הלאומי. ואני רוצה לספר לכם – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> רגע, הפסקת לדבר במרוקאית בגלל איתן? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> לא, הייתי לא בשוונג. לא היה לי שוונג – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> לא, זה לא לעניין, אין דבר כזה, אתה חייב לשמור על הכבוד. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אני אחזור לזה, אין בעיה. אז פרויקט השירות הלאומי – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> תדבר קצת על יפו, אולי יקבלו, אתה יודע – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אתה יכול לדבר גם על זיכרון – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> ארבל, אני אדבר על זיכרון בשבילך, ואני גם אחבר את זיכרון לירוחם. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> לא טוב, זה לא יקדם אותנו – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> זה לא יקדם אותנו. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> בקיצור, בקיצור רב – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> – – – זה יכול לעזור לו – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> בקיצור רב, חברת הכנסת וולדיגר, הצטרפתי לשדולה לקידום השירות הלאומי בשל הכרת הטוב. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> מעולה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אחת התופעות של העלייה לארץ ישראל וההגעה ליישובים רחוקים – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אפשר לעשות ישיבה של השדולה עכשיו? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> יריב לוין, אתה ערני מדי בשביל 02:00. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יריב, אתה רוצה להצטרף לשדולה שלהם? אולי תשכנע – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אם הישיבה נפתחת עכשיו אני – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מיכאל – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> זה לקראת סיום, שהרשם פותח בפסוק ומגיע אליו בסוף עוד פעם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משה, חבר הכנסת ארבל, איך החלפת כיפה פתאום? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> וולדיגר, אני לא אדבר על שירות לאומי אם לא תקשיבי. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> לא, אני מקשיבה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה, יש לך סדרה של כיפות? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אם תצטרך כשתחזור בתשובה, תבוא אליי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז אולי הכיפות אצלך. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – בחדר שלי במלון, אבל זה כבר לא יצא, היא התייאשה מלחכות. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> בקיצור, חברת הכנסת וולדיגר, רק רקע על כמה משמעותי הסיפור של שירות לאומי, צריך ללכת דקה אחורה. על מה הדקה? כשהקימו את עיירות הפיתוח – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> יש על זה ויכוח, בסדר. הוויכוח הוא: הייתה ברירה או לא הייתה ברירה? אז ודאי שבשנים הראשונות – 1949, 1950, 1951, 1952 – קורה פה אירוע לא נורמלי: כ-600,000 יהודים פועלים לקלוט כ-1.2 מיליון יהודים. זה מה שקרה פעם בערך בארבע-חמש שנים – 600,000 קולטים 1.2 מיליון. אגב, אנחנו דור שלא ראוי למעלתם של הדורות הקודמים. זה כאילו שמדינת ישראל יכולה עכשיו מ-9 מיליון להיות 27 מיליון בחמש שנים. אתם רואים תוכנית חומש למדינה? בתוך חמש השנים הללו הקימו 400 יישובים. עכשיו אנחנו בקושי מצליחים להקים יישוב אחד בשנה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> זה לא שחור ולבן. אותם עולים בנו את המדינה והפריחו את השממה, בשונה מעליות אחרות. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> לשם אני הולך. אני שואל את השאלה יותר מזה, מרגי. מרגי, בן-גוריון קרא – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> בן-גוריון אמר: בואו ניישב את הנגב. נכון? זה היעד הלאומי. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> כן, אבל אני לא מבין למה הוא לקח לנגב רק את – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> את המרוקאים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> מרוקאים ורומנים. הרומנים הקימו את ירוחם. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> הרומנים זה המרוקאים של האשכנזים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אם אתה בודק היום מי המאסה הקריטית שיישבה את הנגב – 95% זה העולים האלה. לא הייתה התיישבות בנגב בלי העליות הגדולות. אתה יודע שבאר שבע הייתה במעמד של עיירת פיתוח? היא אומנם עיר ממשל טורקי, עיר ממשל של ההנהגה הבדואית לפני קום המדינה, אבל היא נקראה עיירת פיתוח בהקמתה. אם אתה בודק את עיירות הפיתוח בנגב ובגליל, בלעדיהן אין בכלל התיישבות יהודית. 90%. אבל הקימו מעברות ורצו להביא מורים. מורים עם השכלה ותעודת הוראה לא מצאו, ואז אמרו: מה נעשה? הביאו מורות חיילות לעבוד במעבורות. הן עשו עבודה מדהימה. המורות הללו הצילו נפשות. חלקן, נפשן נקשרה בנפש היישוב. בירוחם יש עד היום אישה, אמירה זהבי – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני הייתי מורה חיילת בדימונה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> קטי שטרית, הקדוש ברוך הוא יברך אותך בהצלחה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אוי, נשמה, אתה כמו הבבא סאלי. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> לא, אבל באיזו שנה היית מורה חיילת? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> 1985. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> 1985, דווקא שנה מאוד מאתגרת בעיירות פיתוח. בגלל המשבר הכלכלי התחיל לדעוך פרויקט שיקום שכונות של בגין, שהביא הרבה שפע לעיירות פיתוח, מ-1978. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אתה יכול לרדת – – – אל תדבר על זיכרון, עזוב – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת ארבל, אני לא מקבל ממך הוראות. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – הגיעה, אתה יכול לרדת. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> הגיע זמן קריאת שמע של שחרית. עוד לא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> בקיצור נמרץ, היה מחסור בעובדי הוראה בעיירות פיתוח, והתחיל פרויקט השירות הלאומי בשנות השבעים. אחת מדמויות המופת בציונות הדתית, שלא רק דיברה על ההליכה לצפון ולדרום, זה הרב צפניה דרורי, בקריית שמונה. ולא רק שהוא הלך לקריית שמונה והקים ישיבת הסדר מצליחה והקדים את זמנו – הקדים את זמנו ב-30-20 שנה; עוד לפני שדיברו על קהילות וגרעינים תורניים הוא עשה את זה. הוא עשה את זה לפני כולם. וולדיגר, אומרים שהרב צפניה דרורי הוא המייסד הראשון של רעיון השירות הלאומי. נכון? << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> לגמרי. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> ובעצם הוא אמר: יש בנות שלא יכולות ולא רוצות לשרת בצבא, זה בסדר, אבל הן יכולות לתרום לעם ישראל ולעשות שירות לאומי, לעשות שנה או שנתיים. ככה הגיעו בנות השירות הלאומי והתחילו להשתלב בבתי הספר ובתנועת בני עקיבא. אני יכול להגיד לכם על עצמי את הדברים הבאים. אני – אתם יודעים את זה – לא כל אחד יכול להגיד על עצמו שתקופת הנערות הייתה תקופה קלה וטובה. מבחינתי היא הייתה תקופה קשה. הדבר שהחזיק אותי ועזר לי ללמוד ולסיים וללכת לגולני זה אנשי החינוך האלה. הייתה בת שירות שראתה שאני נכשל במתמטיקה ואנגלית, לימדה אותי בקיץ, ובכיתה ח' הייתי מצטיין באנגלית ומתמטיקה. ואי-אפשר לשכוח את הכרת הטוב הזאת. בנות השירות הביאו אותי להיות מדריך בבני עקיבא ולהיות אפילו כמה חודשים קומונר, בצלאל. אתה הולך בטח לתנועת אריאל, נכון? אבל כשהיית ילד גדלת באריאל או בבני עקיבא? << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> קודם באריאל ואחרי זה בבני עקיבא. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> באריאל ואז בני עקיבא? אשריך שראית את כל העולמות. ובאמת ההשפעה שלהן עליי הייתה דרמטית, ולכן אני מחויב לפרויקט השירות הלאומי. יש בנות שעושות שנתיים, רציניות. עכשיו יש בירוחם קומונרית בת שירות לאומי שנה שנייה, קומונרית של סניף של 300 ילדים. זה מנהלת בית ספר בגיל 18, עם טיולים, עם אוטובוסים, עם אחריות, זה לא ייאמן. ועכשיו אני חוזר, ינון, ל"חצות לילה אקום להודות לך". << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> לא, אנחנו באמצע. כיוון שהגיעו השד"רים מארץ ישראל וקיבלו את מסורת הקבלה שהחלה, של התיקונים הליליים, התחילו להתפתח במרוקו חבורות שהתחילו ללמוד בתיקון לאה וגם תיקון רחל – מצד אחד את הפרקים של התהילים, ופיוטים של ארץ ישראל. נכתבו בארץ ישראל אלפי אלפי פיוטים; אנחנו מכירים את "לכה דודי" של אלקבץ. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> איזו מנגינה אתה מכיר? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> איזה אחד? לכה דודי לקראת – – – << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> מה את אומרת? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> מיכאל – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מיכאל – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, לא, מיכאל – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> – – – דודי – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, לא, חבר הכנסת ביטון, יש גבול. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אסור לנו במליאה. אסור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה יכול לשיר במרוקאית אם אתה רוצה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איתן, איתן, אין שום הגבלה כזאת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תעבור למרוקאית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מיכאל, תמשיך, לנו זה לא מפריע. תמשיך. רק לשמאל מפריעים קצת הפיוטים. תמשיך, מיכאל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איתן, איתן כבל היה עושה את זה כל הזמן. אף אחד לא הגביל אותו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איתן, אתה סותם פיות, עם כל הכבוד לך. אתה לא יכול להגביל חבר כנסת מלהגיד את הדברים שלו בנעימה. ביטון, ביטון, דבר חופשי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – היושב-ראש – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> מה שבעצם אומר רון כץ זה שכל דבריו של חבר כנסת נכתבים בספר. אתם חוצים פה את המסדרון לספרייה, בשנה הבאה הכול כתוב. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> נשארים לעד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ביטון, תשיר חופשי, אין הגבלה. לא סותמים פיות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה, אתה היועץ המשפטי לכנסת? לא הבנתי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הינה, יש יועץ משפטי, תשאל אותו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הינה, יש שם יועץ משפטי, איל. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> איפה הייעוץ המשפטי של הכנסת? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שם, יושב בפינה. איתן כבל היה קורא פה – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אולי קורא שירה, אבל לא שר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> היה שר, היה שר עם מנגינה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה יכול לעבור למרוקאית אם אתה רוצה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> נכון, איל? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> עכשיו, בגלל שהגיעו למרוקו השד"רים והביאו את פיוטי ארץ ישראל והביאו את המסורת הקבלית של תיקון חצות, התחילה להתפתח – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – קואליציה ואופוזיציה, קונסנזוס. מה תעשה? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אנחנו צריכים את עמדת הייעוץ המשפטי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איל, מה, אפשר להגביל חבר כנסת מלדבר עם מנגינה? הינה, איל אומר שאי-אפשר להגביל. איתן, היושב-ראש, היועץ המשפטי אומר שאי-אפשר להגביל חבר כנסת. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> טוב, אני לא יכול לשיר לכם את השירים, אבל אני רוצה לתת לכם שיעור בשירה – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אתה רוצה את התיקון – – – כמה זמן אתה הולך לחכות? יש לכם כרגע פער של אחד לטובתכם, אבל אתם לא לוקחים סיכון בפינוקים ל-12 ו-13, אז אתם הולכים ומביאים את שירלי פינטו מהבית. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> מה זה 12 ו-13? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> זה החוק שאתה מצביע עליו. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אבי וייס, אבי וייס. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ואחרי כל זה אתם תצעקו שבגלל זה הוא בא. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מיכאל, רק אני אומר לך, בארבע שעות – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> בנט ברעננה, ישן – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מיכאל, הם מנצלים את התמימות שלך ולקחו אותך. התמימות שלך. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מיכאל, במקום להעיר את בנט ברעננה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת ארבל, ספר לנו מאיפה כל מקור המודיעין שלך. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה שומר סוד? יש לך דיווח ישיר. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם, משה, אתם צריכים לעזור לי. אתם צריכים לעזור לי. היה אחד, הרב דרעי, היה תלמיד אחד, תלמיד חכם, קראו לו אשר מזרחי. שמעתם על אשר מזרחי? אשר מזרחי הוא מתוניס, משורר, והוא בא לגור פה, בישראל, ואחרי זה חזר קצת לשם וחזר לפה, ויש לו המון פיוטים שאנחנו שרים. לדעתי "חביבי" זה שלו. יש לו כמה פיוטים גדולים; "אל מאוד נעלה". << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> ביטון, עכשיו לא צריך – – – תלמידי ישראל יראו את הנאום שלך, ובנט לא משקיע בזה שקל. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בוא נעשה דיון מעניין. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אשר מזרחי הוא באמת אחד הגדולים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש מנגינה שלו. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> הוא לא מרשה לי מנגינה. זה לא בתקנון. אנחנו לא יכולים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא עלה מתוניס – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אמרתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא אמרת. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> כן, אמרתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמרת שהוא עלה מתוניס? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> לא, שהוא נסע. לא ידעתי אם הוא עלה. אבל הוא דמות מדהימה, אשר מזרחי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מיכאל, היועץ המשפטי אמר שאי-אפשר להגביל. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> שאי-אפשר מה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שמותר לך לשיר. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> לא ראיתי תשובה כזאת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הינה, תשאל אותו. איל, מותר לו? מותר לו לשיר? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> זהו. אני צריך שהחבר'ה שלי יסמנו. אז מה שאני רוצה לסכם לכם זה ש"חצות לילה אקום להודות לך", אבל לא סיימנו, רק קמנו. את התודות נעשה בפעם הבאה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חשבנו שנגיע לקריאת שמע של שחרית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – "אעירה שחר". << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> "אעירה שחר". אגב, "אעירה שחר" זה ספר פיוטים, אבל הספר המשמעותי של הפיוט, ערך אותו דוד אלקיים, "ספר שירי ידידות", ובעצם הוא קיבץ את כל הפיוטים שנאמרו בשירת הבקשות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> עכשיו, כשאתה מעצבן אותי עם רבי חנניה בן עקשיא, על זה אני אגיד לך דרוש, על רבי חנניה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות ה תורה): << קריאה >> אתה יודע על מה קדיש? רבי חנניה בן עקשיא – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אני קדיש יתום, אבל אני יתום מזמן. רבי חנניה בן עקשיא אומר – אתה שומע? רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר: ה' יגדיל תורה ויאדיר. "ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר". רבי חנניה, רבי חנניה הזה – – – << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> יוליה שואלת: מה אתה מקשקש? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> חיים ביטון, אתה יודע שיש הצעת חוק שרק ביטון אחד יכול להיות בכנסת, וזה סניוריטי, אז תיזהר. זה הולך על סניוריטי. תשמע על רבי חנניה, אתה תאהב את זה, רבי אריה, אבל אחרי זה תגידו את זה – האומר דבר בשם אומרו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אז למה משתמשים ברבי חנניה? לגרום לדרשן לשתוק, נכון? הפכו את זה לדבר שאומר הבן אדם – שתוק. אתה הולך לאזכרה, ויש רבנים שאומרים: אנחנו נגיד לכם כמה דברים קצרים – חצי שעה מייבשים אותך. אתה בא לערבית של שבת, ביום שישי, בכניסת שבת, שעון קיץ, נגמרת ערבית ב-20:30 – "אני אגיד לכם כמה דברים" – 21:30; אתה אוכל ארוחת ערב ב-23:00. בעיה. אלה, אתה אומר להם: "רבי חנניה בן עקשיא", יענו דוש – ומתחיל רחש בקהל: "רבי חנניה", "רבי חנניה". זה לא מכבודו של רבי חנניה, כי הוא היה תלמיד חכם רציני, ויש לו שלוש או ארבע אמירות בכל התלמוד, ואחת מהאמירות זו האמירה שלו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אז רבי חנניה הזה – אומרים: מה זה דבר התורה הזה, "רצה הקדוש ברוך הוא להרבות תורה ומצוות"? הפשוט זה מצוות כרימון, תרי"ג. "ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר" – קיבלתם תרי"ג, זה להרבות תורה ומצוות. אבל זה לא התרגום. אמרתי את זה על אחד שנפטר, קראו לו חנניה, אמרו: "רבי חנניה", אמרתי להם: אני דורש עכשיו על רבי חנניה. רבי חנניה היה אב בית של כנסת, גבאי, ואב בית של בית ספר. רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל במצוות – רצה הקדוש ברוך הוא לתת לאדם, מתוך 600 המצוות, אחת שהוא מגדיל תורה ומאדיר, את המצווה שלו – חסד, צדקה, תלמוד תורה – שהוא יגדיל תורה ויאדיר. הוא האדיר את קבלת הפנים. אב בית ואב בית כנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> הוא בן ירוחם, אז הוא מספר שהרב של הקהילה, אמרו לו: רבי דוד, הפועל ירוחם עלתה לליגה ב', אז הוא אמר להם: בעזרת השם תעלה לליגה ג' וד' וה'. אני יכול? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה תלוי בך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיכאל, זה מעניין, למה להפסיק? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> קח עוד רבע שעה, עליי. קח עוד רבע שעה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אם אנחנו באמת מסכמים את דבר התורה של רבי חנניה, שהאדם לא רק צריך לעשות מצוות, הוא צריך לעשות הידור מצווה, אבל ההידור צריך להיות במקום ובזמן. מספרים החסידים על אותו חסיד שרצה לשמח את האדמו"ר. חיים ביטון, אמרתי ש"יגדיל תורה ויאדיר" – אתה צריך להדר במצוות, לא רק לעשות מצוות; לעשות אותן בהדר, להדר. אבל לא כל הדר הוא לגיטימי. אתה צריך לבחור את המצוות הנכונות שאתה מהדר בהן. חסיד אחד רצה לשמח את האדמו"ר שלו ולקח את כל הכסף של המשפחה וקנה אתרוג מהודר לסוכות, אבל לא הניח על שולחן הבית את כל מה שרעייתו צריכה לחג סוכות. והאדמו"ר נתן לו תוכחה: אתה נותן לי אתרוג מהודר ואתה לא מקיים את הבית בהדר? זה לא הדר. ההדר שאנחנו מדברים עליו: אם אתה החלטת להיות איש חסד, אז להדר בכך; אם אתה החלטת להיות תלמיד, שלא תלך רכיל בעמך, אז אתה שם סייג. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> סיימתי? תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. אם כך, חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות. אני מקריא, חברי הכנסת, את שמות חברי הכנסת לפי קבוצות. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה היא של קבוצות חברי הכנסת כדלקמן: קבוצת סיעת יהדות התורה – חברי הכנסת משה גפני, יעקב ליצמן, אורי מקלב, מאיר פרוש, יעקב אשר, ישראל אייכלר ויצחק פינדרוס; קבוצת סיעת הליכוד – חברי הכנסת בנימין נתניהו, יולי יואל אדלשטיין, ישראל כץ, מירי רגב, יריב לוין, יואב גלנט, ניר ברקת, גילה גמליאל, אבי דיכטר, גלית דיסטל אטבריאן, חיים כץ, אלי כהן, צחי הנגבי, אופיר אקוניס, יובל שטייניץ, דוד אמסלם, גדי יברקן, אמיר אוחנה, אופיר כץ, אתי עטייה, יואב קיש, דוד ביטן, קרן ברק, שלמה קרעי, מיקי זוהר, אורלי לוי אבקסיס, קטי שטרית, פטין מולא ומאי גולן; קבוצת סיעת ש"ס – חברי הכנסת אריה מכלוף דרעי, יעקב מרגי, יואב בן צור, מיכאל מלכיאלי, חיים ביטון, משה ארבל, ינון אזולאי, משה אבוטבול ואוריאל בוסו; קבוצת סיעת הציונות הדתית – חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', מיכל וולדיגר, איתמר בן גביר, שמחה רוטמן, אורית סטרוק, אבי מעוז ואופיר סופר. אנחנו עוברים הסתייגות-הסתייגות. הצבעה ראשונה תהיה על הסתייגות לסעיף 1. ההצבעה תהיה הצבעה שמית לפי בקשת הממשלה. הצבעה שמית. מזכירת הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. הסתייגות 1, לסעיף 1. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – נגד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת מאזן גנאים – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת אוסאמה סעדי – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת אלכס קושניר – אינו נוכח מיכל רוזין – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע? האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע? אין. אם כך, תמה ההצבעה. נא למנות את הקולות. בעד – 45, נגד – 47. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגות הבאה, לחלופין של הסתייגות 1. הצבעה אלקטרונית. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד ההסתייגות – 44 נגד – 47 נמנעים – אין ההסתייגות (1) לחלופין של קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 45, בתוספת קולו של חבר הכנסת אבי מעוז, נגד – 47, אין נמנעים. אני קובע כי הסתייגות לחלופין לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 2. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 22 בעד ההסתייגות – 44 נגד – 47 נמנעים – אין ההסתייגות (2) של קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 45, בתוספת קולו של חבר הכנסת מעוז, נגד – 47, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מושכים את כל ההסתייגויות, ומבקשים שמית בקריאה שלישית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, כל ההסתייגויות נמשכו. אנחנו נעבור להצבעה על סעיף 1 כנוסח הוועדה, הצבעה אלקטרונית, סעיף 1 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 23 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 47 נגד – 45 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 47, נגד – 46, בתוספת קולו של חבר הכנסת מעוז. אין נמנעים. אני קובע כי סעיף 1 אושר בקריאה השנייה, כנוסח הוועדה כמובן. אנחנו עוברים להצבעה על נוסח החוק בקריאה שלישית, הצבעה שמית לבקשת 20 מחברי הכנסת. מזכירת הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. בבקשה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> נגד. נגד. שמית – נגד, לא להתבלבל. נגד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, שמעו מי בעד, מי נגד. אנא הקשיבו למזכירת הכנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – אינו נוכח אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – בעד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – נגד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – נגד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – נגד מיכל רוזין – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת שרון רופא אופיר – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – נגד מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת מאזן גנאים – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – נגד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – נגד עופר כסיף – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת אלכס קושניר – אינו נוכח מיכל רוזין – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כן, איתן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, אלכס קושניר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מה זה? הוא מקוזז. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, בבקשה, מזכירת הכנסת. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> גם עופר כסיף. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) אלכס קושניר – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עופר כסיף. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה לכם. בושה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) עופר כסיף – נגד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, לא למחוא כפיים, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נוכלים. חבורה של שקרנים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש עוד מישהו שלא הצביע? האם יש מישהו שלא הצביע? תמה ההצבעה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> התחננו לקזז את גדי – – – מושחתים. אני התחננתי. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אין לכם בושה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מושחתים. מושחתים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> קושניר, אתה הפרת קיזוז. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, תירגעו. חבר הכנסת קיש, חבר הכנסת קיש. סדרנים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קיש, תירגע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הפרתם קיזוז והפסדתם. גם נפלו, גם הפרו קיזוז. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה לא אני סופר, שלא תגידו יש פה – אני במתח. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אנחנו ספרנו. אין לכם טעות, זה נפל. זה נפל. אתם לא יכולים עשר פעמים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> נפל. נפל. תיקו. תיקו. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> גם אם תספרו 100 פעם תישאר אותה תוצאה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה לא ראוי, ממש לא ראוי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מבקש מכל הצדדים לא למחוא כפיים. בעד – רוצה לשמוע? אתם רוצים לשמוע או לא? בעד – 48, נגד – 48, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לא התקבלה. אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום. הנושא הבא שלנו – הצעת חוק לפינוי שדות מוקשים (תיקון – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ב–2021, לקריאה השנייה והשלישית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא הבנתי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, מה החוק הבא? מה על סדר-היום – – – היושב-ראש, המליאה בהפסקה? מה סדר-היום? מה הנושא הבא? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע בזאת כי תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, א' בשבט התשפ"ב, 3 בינואר 2022, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 03:07. << סיום >