דברי הכנסת

דברי הכנסת כג / מושב שלישי / ישיבה רע"ז / ב'–ד' בניסן התשפ"ה / 31 במרץ – 2 באפריל 2025 / 23 חוברת כ"ג ישיבה רע"ז הישיבה המאתיים-ושבעים-ושבע של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, ב' בניסן התשפ"ה (31 במרץ 2025) ירושלים, הכנסת, שעה 09:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 11 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 11 הצעת חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה, התשפ"ה–2025 15 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 15 אבי מעוז (נעם): 18 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 19 הצעת חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ה–2025 21 גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): 22 יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): 23 סימון דוידסון (יש עתיד): 25 עמית הלוי (הליכוד): 25 בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): 27 הצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2025 28 יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 29 גלעד קריב (העבודה): 31 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 256), התשפ"ה–2025 34 ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): 34 אופיר כץ (הליכוד): 39 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 42 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 42 הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025 43 יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 43 גלעד קריב (העבודה): 44 הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 7 – הוראת שעה), התשפ"ה–2025 48 חנוך דב מלביצקי (יו"ר הוועדה המשותפת): 48 גלעד קריב (העבודה): 51 חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 16), התשפ"ה–2025 58 בועז ביסמוט (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): 58 הצעת חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו, התשפ"ה–2025 63 שלום דנינו (בשם ועדת הכלכלה): 63 אלעזר שטרן (יש עתיד): 69 רון כץ (יש עתיד): 72 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 73 יסמין פרידמן (יש עתיד): 75 דבי ביטון (יש עתיד): 77 משה טור פז (יש עתיד): 79 מירב בן ארי (יש עתיד): 81 נאור שירי (יש עתיד): 85 שלי טל מירון (יש עתיד): 88 ירון לוי (יש עתיד): 90 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 93 מרב מיכאלי (העבודה): 94 גלעד קריב (העבודה): 96 שרון ניר (ישראל ביתנו): 98 דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): 100 השר במשרד האוצר זאב אלקין: 103 הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2025 105 דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): 106 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 110 חילי טרופר (המחנה הממלכתי): 113 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 114 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 117 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 119 מאיר כהן (יש עתיד): 120 מיקי לוי (יש עתיד): 122 מירב בן ארי (יש עתיד): 123 רם בן ברק (יש עתיד): 132 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 134 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 136 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 137 רון כץ (יש עתיד): 140 יאיר לפיד (יש עתיד): 142 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 142 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 146 דבי ביטון (יש עתיד): 148 משה טור פז (יש עתיד): 150 נאור שירי (יש עתיד): 152 שלי טל מירון (יש עתיד): 154 ירון לוי (יש עתיד): 156 גלעד קריב (העבודה): 159 שר התקשורת שלמה קרעי: 162 השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 170 רון כץ (יש עתיד): 171 הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ה–2025 179 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 179 הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ה–2025 180 ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): 180 מירב כהן (יש עתיד): 184 אלעזר שטרן (יש עתיד): 185 מיקי לוי (יש עתיד): 186 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 187 רון כץ (יש עתיד): 189 יסמין פרידמן (יש עתיד): 195 אפרת רייטן מרום (העבודה): 197 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 201 יונתן מישרקי (ש"ס): 203 אריה מכלוף דרעי (ש"ס): 205 ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): 207 שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: 210 ינון אזולאי (ש"ס): 211 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 213 הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 19), התשפ"ה–2024 214 יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 215 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 217 מיקי לוי (יש עתיד): 219 שלי טל מירון (יש עתיד): 221 מירב כהן (יש עתיד): 226 מירב בן ארי (יש עתיד): 227 רון כץ (יש עתיד): 230 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 233 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 235 ניסים ואטורי (הליכוד): 238 הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר פיצול הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הגבלת הזכות להיבחר), התשפ"ג–2022 240 יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 240 טלי גוטליב (הליכוד): 242 אושר שקלים (הליכוד): 243 אבי מעוז (נעם): 246 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 248 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 248 הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 58) (הגבלת הזכות להיבחר), התשפ"ה–2025 248 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 249 עודד פורר (ישראל ביתנו): 250 הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 152), התשפ"ה–2025 253 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 253 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 257 אלעזר שטרן (יש עתיד): 258 מיקי לוי (יש עתיד): 260 מירב בן ארי (יש עתיד): 262 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 268 רון כץ (יש עתיד): 270 יסמין פרידמן (יש עתיד): 273 נאור שירי (יש עתיד): 276 מרב מיכאלי (העבודה): 280 שר התקשורת שלמה קרעי: 285 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 288 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 288 הצעת חוק שימוש במונח יהודה והשומרון, התשפ"ה–2025 288 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 290 הצעת חוק לתיקון מונחים בחקיקה (יהודה והשומרון), התשפ"ה–2025 293 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 294 רון כץ (יש עתיד): 295 גלעד קריב (העבודה): 297 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 299 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 300 הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 10) (דיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת), התשפ"ה–2025 306 אריאל קלנר (הליכוד): 307 מירב בן ארי (יש עתיד): 308 גלעד קריב (העבודה): 312 מרב מיכאלי (העבודה): 314 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 316 אריאל קלנר (הליכוד): 317 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 324 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 324 הצעת חוק הקולנוע (תיקון מס' 7) (ביטול מאגר הלקטורים), התשפ"ה–2025 325 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 325 נאור שירי (יש עתיד): 326 טלי גוטליב (הליכוד): 331 אבי מעוז (נעם): 336 מירב בן ארי (יש עתיד): 344 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 348 גלעד קריב (העבודה): 355 מאיר כהן (יש עתיד): 356 רון כץ (יש עתיד): 357 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 359 אלעזר שטרן (יש עתיד): 360 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 361 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 365 הצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה שיש לו תואר אקדמי ממוסד ברשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 374 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 374 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 376 הצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה שיש לו תואר אקדמי ממוסד ברשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 377 עמית הלוי (הליכוד): 377 גלעד קריב (העבודה): 380 שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: 383 הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 26) (דיווח על מגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025 384 צביקה פוגל (עוצמה יהודית): 385 הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025 386 מירב בן ארי (יש עתיד): 387 הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025 388 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 388 הצעת חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ה–2025 392 בועז ביסמוט (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): 393 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 396 השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: 399 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 160 והוראות שעה), התשפ"ה–2025 401 יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 401 הצעת חוק להנצחת זכרו של מנחם בגין (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025 412 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 413 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 415 מיקי לוי (יש עתיד): 416 הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025 419 יונתן מישרקי (יו"ר ועדת הבריאות): 419 חוה אתי עטייה (הליכוד): 421 הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 22), התשפ"ה–2025 422 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 423 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 424 הצעת חוק איסור שהייה וישיבה בישראל שלא כדין (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 427 עמית הלוי (הליכוד): 428 שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: 431 הצעת חוק תוספות לתגמולים ולהטבות לבני משפחה של חטופים ונעדרים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 432 יונתן מישרקי (בשם ועדת העבודה והרווחה): 433 גלעד קריב (העבודה): 437 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 162) (הגדלת חיבור החשמל), התשפ"ה–2025 440 יעקב אשר (יהדות התורה): 441 הצעת חוק ניוד מידע רפואי (תיקון מס' 2) (הוספת גופים ציבוריים), התשפ"ה–2025 444 יונתן מישרקי (ש"ס): 445 הצעת חוק ניוד מידע רפואי (תיקון – הוספת גופים ציבוריים), התשפ"ה–2025 447 רון כץ (יש עתיד): 447 הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה הציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 450 אברהם בצלאל (ש"ס): 450 הצעת חוק המים (תיקון מס' 31), התשפ"ה–2025 452 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 452 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 456 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 460 הצעת חוק למניעת הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 461 מיכל מרים וולדיגר (בשם ועדת הבריאות): 461 הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשפ"ה–2025 464 סימון דוידסון (יש עתיד): 465 הצעת חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025 468 יונתן מישרקי (בשם ועדת העבודה והרווחה): 468 מירב כהן (יש עתיד): 470 הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 82 – הוראת שעה) (השקעה בהפקות מקומיות בשפה הגיאורגית), התשפ"ה–2025 473 אופיר כץ (הליכוד): 473 הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 81), התשפ"ה–2025 475 אלון שוסטר (בשם ועדת הכלכלה): 475 נעמה לזימי (העבודה): 478 הצעת חוק הבעת עמדה של נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור על-תנאי ממאסר (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 483 חילי טרופר (המחנה הממלכתי): 483 הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 66) (הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), התשפ"ה–2025 485 יעקב אשר (יהדות התורה): 486 הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), התשפ"ה–2024 487 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 487 אופיר כץ (הליכוד): 488 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 72) (איסור התניית תשלום באמצעות כרטיס חיוב בסכום רכישה מזערי), התשפ"ה–2025 491 אברהם בצלאל (בשם ועדת הכלכלה): 491 הודעת הממשלה על הפסקת כהונתו של השר במשרד ראש הממשלה יצחק גולדקנופ 494 שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: 494 הודעת הממשלה על הפסקת כהונתו של סגן השר במשרד ראש הממשלה אבי מעוז 495 שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: 495 הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד 495 שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: 495 הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר 495 שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: 495 מירב בן ארי (יש עתיד): 496 חילופים בוועדות הכנסת 498 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 498 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אנחנו מתכבדים לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני ב' בניסן התשפ"ה, 31 במרץ 2025. זהו היום ה-542 למלחמה שעודנה נמשכת, וזהו גם מניין הימים ש-59 מאחינו ואחיותינו שתמונותיהם מביטות עלינו כאן ממעל עודם נמצאים בשבי, ואנו כולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/5673/25 וכלה בהצעת חוק פ/5744/25: הצעת חוק סיוע לתושבי הצפון שלא פונו מבתיהם (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת אפרת רייטן מרום; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – הוספת צו הורות לרשימת מסירת העתקים של פסקי דין והצהרות), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יוראי להב הרצנו; הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (סימון אזהרה על שמן שיזוף), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, משה רוט, משה פסל, טטיאנה מזרסקי, יאסר חוג'יראת ומירב כהן; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג) (תיקון – הרחבת הזכאויות), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירות זיוף עמוק), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת הפעלת קווי תחבורה ציבורית ישירים לבתי חולים), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק ביטול הצנזורה על סרטים, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, יוסף עטאונה, אחמד טיבי, מנסור עבאס, ווליד טאהא, מרב מיכאלי, אימאן ח'טיב יאסין, ואליד אלהואשלה, גלעד קריב ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה בגן ילדים כעבודה מועדפת), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת משה פסל, צביקה פוגל, דן אילוז, חנוך דב מלביצקי, אוהד טל, סימון דוידסון, שמחה רוטמן, עפיף עבד, יונתן מישרקי, טלי גוטליב, אריאל קלנר, בועז ביסמוט, יצחק פינדרוס, אביחי אברהם בוארון ומשה סעדה; הצעת חוק מס קנייה (טובין ושירותים) (תיקון – מס קצוב על טבק ומוצריו), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לגיל הרך), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יוסף טייב וינון אזולאי; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – התניית הצבעה בשירות צבאי או לאומי), מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלת סיעוד לרווק או אלמן שהגיע לגיל 75), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יבגני סובה; הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון – קביעת אחוזי נכות מינימליים), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (רכישת תרופות על ידי קטין מגיל 15), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת אליהו ברוכי, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – קיצור יום עבודה בחודש הרמדאן), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק אוויר נקי (תיקון – איסור שימוש בתנורים המוסקים בדלק מוצק), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי; הצעת חוק מניעת חרמות במערכת החינוך, התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת דבי ביטון; הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת אפרת רייטן מרום; הצעת חוק הממשלה (תיקון – דיווח על מצב רפואי של חבר ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק שירות המילואים, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת משה טור פז ויולי יואל אדלשטיין; הצעת חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק העונשין (תיקון – היזק בזדון לכלי עבודה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הרחבת הסיוע של התערבות לרווחה רגשית), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת קארין אלהרר ואפרת רייטן מרום; הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון – העלאת סף החובות לניהול הליך ברשות האכיפה והגבייה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת ווליד טאהא; הצעת חוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת (תיקון – הפרדת איגוד ערים כינרת מרשות ניקוז ונחלים כינרת), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק חיפוש במקום שהוכרז כאזור מועד לפשיעה אלימה (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת צביקה פוגל ויצחק קרויזר; הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – הקפאה וקיזוז כספים ששילמה הרשות הפלסטינית לארגון הטרור חמאס), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק פיצויים לבעלי עסקים נפגעי עבודות תשתית מתמשכות, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אושר שקלים; הצעת חוק תגמול משפחות על תרומתן לשירות בצבא הגנה לישראל, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – הפסקת כהונת היועץ המשפטי לממשלה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת גלעד קריב, נעמה לזימי, מרב מיכאלי ואפרת רייטן מרום; הצעת חוק ציון שירות צבאי או שירות לאומי בהשכלה הגבוהה ובשירות המדינה (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – חבלה שאינה חבלת שירות בזמן מלחמה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת אלעזר שטרן, גדי איזנקוט, יולי יואל אדלשטיין, מאיר כהן, משה סעדה, דן אילוז, אריאל קלנר, מיקי לוי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', מיכאל מרדכי ביטון, עמית הלוי, מתן כהנא, לימור סון הר מלך, אורית פרקש הכהן, רון כץ, דבי ביטון, שלי טל מירון, משה טור פז, בועז טופורובסקי, בועז ביסמוט, טלי גוטליב, אושר שקלים, צגה מלקו, אופיר כץ, אליהו רביבו, ניסים ואטורי ומירב בן ארי; הצעת חוק הגנה על קטינים (הזכות למחיקת מידע אישי), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק הליכי שפיטה וייצוג של נוער (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק התחרות הכלכלית (תיקון – שינוי דרך מינוי הממונה על התחרות וקביעת תקופת צינון), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת משה פסל ואביחי אברהם בוארון; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (זמינות קווי שירות לאוטובוסים בלילה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הפסקת שידורי גלי צה"ל, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – בדיקה או חקירה לפני העמדה לדין בעת לחימה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת משה סעדה, אלמוג כהן, ניסים ואטורי, אוהד טל, מישל בוסקילה, בועז ביסמוט, מיכל מרים וולדיגר, אריאל קלנר, משה סולומון, עמית הלוי, אביחי אברהם בוארון, אופיר כץ, לימור סון הר מלך, יצחק קרויזר, משה פסל ודן אילוז; הצעת חוק קידום הביטחון התזונתי בישראל, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק הדואר (תיקון – אישור שימוש בשם בנק הדואר), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת שלום דנינו; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי קבורה בעת קבורת נפטר שלא לפי מקום מושבו), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אושר שקלים; הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור ביזוי המת), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר ולימור סון הר מלך; הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון – פסילת ספקים בשל מעורבות בפשיעה מאורגנת), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה לארגון פשיעה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק עיטור הפציעה הקרבית, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אלמוג כהן; הצעת חוק תגמולים לנפגעי פשיעה חמורה, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; הצעת חוק שירות המילואים (תיקון – הפחתת שיעור המס שחל על תגמולים למשרתי מילואים), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק החלת הריבונות של מדינת ישראל בחבלי יהודה והשומרון, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – כשרות בלבד ובית אוכל הפתוח בשבת), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – העברת הטיפול בהגשת כתבי אישום בעבירות גביית דמי חסות לתביעה המשטרתית), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר וצביקה פוגל; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס נוסף על פנסיה תקציבית), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת שמחה רוטמן, אוהד טל, אריאל קלנר, יצחק פינדרוס, משה פסל ודן אילוז; הצעת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון – הסמכת מאבטחים למניעת פעילות חבלנית עוינת במרחב הציבורי ברשויות המקומיות), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק תרומת עוברים, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת טטיאנה מזרסקי ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – הגדרת שירות בתי הסוהר כרשות ביטחון), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת צביקה פוגל, לימור סון הר מלך, יצחק קרויזר, חנוך דב מלביצקי, משה פסל, בועז ביסמוט, עמית הלוי, גלית דיסטל אטבריאן, אושר שקלים, אביחי אברהם בוארון, אלי דלל, טלי גוטליב, מישל בוסקילה, עפיף עבד, דן אילוז, קטי קטרין שטרית, שלום דנינו, סימון מושיאשוילי וחוה אתי עטייה; הצעת חוק שלילת תמיכות מגופי ספורט בשל קבלת תרומה מישות מדינית זרה תומכת טרור ואיסור פגיעה בכבוד סמלי המדינה באירוע ספורט (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק רמת הגולן (תיקון – פיתוח וחיזוק רמת הגולן, וקביעת יום לציון רמת הגולן), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר, אופיר כץ, ינון אזולאי, פנינה תמנו, יצחק פינדרוס, אוהד טל, צביקה פוגל, עודד פורר, מישל בוסקילה, עידן רול, דוד ביטן, אליהו רביבו, גלית דיסטל אטבריאן, ניסים ואטורי, שלום דנינו, טלי גוטליב, חנוך דב מלביצקי, בועז ביסמוט, משה סעדה, אלי דלל, דן אילוז, אריאל קלנר, חוה אתי עטייה, עמית הלוי, צגה מלקו, אושר שקלים, קטי קטרין שטרית, משה פסל, ששון ששי גואטה, אביחי אברהם בוארון, עפיף עבד, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יונתן מישרקי, ארז מלול, סימון מושיאשוילי, מיכאל מרדכי ביטון, מתן כהנא, אורית פרקש הכהן, אלון שוסטר, יעקב אשר, ישראל אייכלר, משה רוט, אליהו ברוכי, שמחה רוטמן, מיכל מרים וולדיגר, משה סולומון, לימור סון הר מלך, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר, אלמוג כהן ואבי מעוז; הצעת חוק מסע עדות ומורשת הטבח והגבורה של אירועי 7 באוקטובר (הוראת שעה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה על קטינים מפני עבירות מין), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת לימור סון הר מלך ויצחק קרויזר; הצעת חוק שידור חי של דיונים בבית המשפט העליון, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר, לימור סון הר מלך וצביקה פוגל; הצעת חוק איסור התקשרות בהסדר לקביעת מחיר אחיד למזון במשלוח ובהזמנה בבית האוכל, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת רון כץ וינון אזולאי; הצעת חוק הפסקת כהונה של נושאי משרה בכירים בתקופת הכהונה הראשונית של ממשלה חדשה, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת צביקה פוגל, יצחק קרויזר, משה פסל, דן אילוז, אושר שקלים ואריאל קלנר; הצעת חוק הדיור המוגן (תיקון – תנאים לביצוע עבודות בנייה בבית הדיור המוגן), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת סימון מושיאשוילי, מישל בוסקילה, חנוך דב מלביצקי ואליהו ברוכי; הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון – גילאים ומצב לחימה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת עמית הלוי ואופיר כץ; הצעת חוק מענק לחטוף ששב מן השבי או למשפחתו של חטוף שנרצח בשבי וגופתו הושבה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר, התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק שמירה על גבולות המדינה (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת עמית הלוי; הצעת חוק החלת המשפט, השיפוט והמינהל בחבלי הארץ שבריבונות ישראל, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת עמית הלוי; הצעת חוק איסור צריכת זנות, התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון – הודעה לגבי ביטול טיסה או שינוי במועד טיסה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אליהו ברוכי; הצעת חוק לתמיכה ועידוד שילובם של משרתי המילואים בחקלאות ובהתיישבות, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול עסקת מכר מרחוק של שירותי תיירות) (הוראת שעה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת שלום דנינו; הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה, מאת חבר הכנסת אבי מעוז; הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אופיר כץ. תודה. << הצח >> הצעת חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה, התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1109).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא הצעת חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה הראשונה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת ביטון להציג את הצעת החוק. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לפני חוקים, לפני פגרות, לפני כל דבר אחר, אנחנו שמים על ליבנו את החטופים, ויודעים שיש 24 בחיים ו-25 שאיבדנו שם כבר, וצריך להחזיר אותם לפחות לקבר ישראל. אחד מהחטופים זה גיא אילוז. ואני רוצה לספר קצת על גיא – כמו שאני נוהג תמיד – סיפור אחד לעומק, שנבין את האנשים המיוחדים האלה. גיא אילוז, בן 26 מתל אביב, היה אדם של מוזיקה, אהבה ושמחת חיים. הוא היה לוחם בגולני, ויצא לחגוג עם חבריו במסיבת הנובה ברעים. כאשר החל ירי הטילים גיא וחבריו ניסו לברוח. במצלמות הגוף של מחבלי חמאס תועד ג'יפ שבו נסעו מספר אנשים, וביניהם גיא, עד שהמחבלים פתחו באש לעברם. גיא הצליח להימלט כשהוא פצוע, התקשר למד"א ודיווח על חולית מחבלים – כל זה בעודו מחפש מסתור. בשיחה מרגשת עם מוקדנית מד"א ביקש גיא להעלות את אביו לשיחה ואמר: "אבא, אני רק רציתי להגיד לך שאני אוהב אותך". גיא הוגדר כנעדר לאחר יותר מ-50 ימים. כשמיה רגב חזרה משבי חמאס היא סיפרה שגיא מת בשבי מפצעיו, והודעה רשמית נמסרה למשפחתו. גיא היה טכנאי הסאונד של להקת היהודים, ועבד גם עם אומנים נוספים כמו מתי כספי ושלום חנוך. הוא היה הבטחה גדולה בעולם המוזיקה. לאחר שהגיעה ההודעה על מותו ספד לו תום פטרובר, סולן להקת היהודים, ואני מצטט: "גיא שלנו – ילד מוכשר, מקסים, מתוק בצורה יוצאת דופן, אחד כזה שמתאהבים בו מייד, עם חיוך ענק שחודר אותך וגורם לך לאושר גדול - - - הוא היה צוחק והיינו קורצים אחד לשני - - - הוא אהב לעזור תמיד בכל דבר. אם מישהו היה צריך משהו, גיא היה הראשון להגיע, לתת יד. ילד עם לב זהב. חכם, עדין נפש, רגיש, מיוחד במינו. אנחנו בוכים כבר ימים ולא יודעים איך ומה יהיה. רוצים לנחם ולא יודעים איך. איך נפרדים? איך ממשיכים? איך מתמודדים? איך מופיעים כשהוא לא איתנו על הבמות? אנחנו אוהבים אותו כל כך, ואין מי שימלא את התהום שנפערה בנו". גם מתי כספי ספד לו וכתב: "בזמן שהייתי מוטרד שהכול יעבוד מאחורי הקלעים ועל הבמה, המבטים שלנו הצטלבו. מבטים ללא כתוביות, ללא תרגום. מבט צנוע, חיוך ביישן, ושפת גוף שמעידה על המסירות והאהבה למה שעשית, וכל אלה הרגיעו את ליבי". מיה רגב, שחזרה מן השבי, הייתה עם גיא בשעותיו האחרונות, כששכבו זה לצד זו בבית חולים ברצועה. היא מספרת שגיא אמר שהוא שמח שהוא לא צריך להיות בהלוויה ובשבעה של החבר הכי טוב שלו, אלון; שכל מה שהוא רוצה זה לחזור הביתה למשפחה שלו, לחבק אותם ולהגיד להם שהוא אוהב אותם. לפי עדותה של מיה גיא מת מפצעיו כמה שעות לאחר שנפגשו. בסוף פברואר נאם אביו של גיא בהצהרה של משפחות החטופים ואמר: "אני חושב שאני אבא לא מספיק טוב, על כך שלא הצלחתי להחזיר את הבן שלי. הגעתי שם לשטח ולא הצלחתי למצוא את גיאצ'וק שלי" – הוא אמר שהוא נסע לחפש אותו – "למה אנחנו לא מסוגלים לעשות הכול בפעימה אחת, שמחזירה את הילד שלי וכל הילדים, היקירים של המשפחות?" מאוד עצוב. לפחות שיחזור לקבר ישראל. אני שולח מפה ניחומים למשפחה. הצעת החוק שאנחנו מניחים היום בקריאה ראשונה היא שותפות יפהפייה של אופוזיציה וקואליציה למען נכי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה. אני רוצה להודות גם ליושב-ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת טייב, שהוביל את החקיקה בנמרצות ותבונה; ליושב-ראש הקואליציה אופיר כץ, שגיבה וסייע להעביר את החקיקה הזאת בשלביה השונים; ולכל היזמים השותפים שלי לחוק הזה. החוק הזה עושה צדק היסטורי עם נכי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה שנותרו בחיים. מדינת ישראל ידעה 70 שנה לזכור ולהוקיר את החללים, את הנופלים. יש לנו יום זיכרון, יום מכובד, וביום הזה אנחנו יודעים לעצור רגע ולזכור את הנופלים, ובכל יישוב יש מקום לזכור ויש יד לזיכרון, ובכל בית עלמין יש חלקה צבאית, ובכל בסיס צבאי יש גם חדר זיכרון של הנופלים. אבל 70 שנה לא ידענו להוקיר את נכי צה"ל; לא ידענו לרומם אותם כגיבורים; לא ידענו לשים בלוח השנה מועד אחד שבו נגיד: אתם הגיבורים, בואו לקדמת הבמה, בואו ספרו את סיפור גבורתכם, את מה שעשיתם למען המדינה. הפער הזה היה כבד מנשוא. הפער הזה התבטא גם בטיפול בנכי צה"ל. טיפלנו במשפחות שכולות באופן שהיה ראוי 70 שנה. וידענו את זה. כשהייתי שר במשרד הביטחון עם שר הביטחון גנץ ראינו תלונה אחת בשנה של משפחות שכולות, ו-1,000 ו-2,000 תלונות של נכי צה"ל. ידענו שאנחנו לא מטפלים טוב בנכי צה"ל, ועשינו מהפכה. הובלנו את רפורמת נפש אחת, שטיפלה בנכי צה"ל יותר טוב מאי פעם, והדגישה את הלומי הקרב, שלא היו להם טיפולים ולא למשפחות שלהם ולא לילדים שלהם. שכללנו את העבודה עם בתי הלוחם, ובנינו שותפות עם בתי הלוחם והשקענו בבתי הלוחם. הלכנו לעמותות ולגופים כמו נט"ל וגופים אחרים, שיודעים לטפל היטב בנכי צה"ל, ובנינו איתם שותפויות. אבל הסיפור של ההוקרה של נכי צה"ל עדיין היה תלוי ועומד באוויר. והדבר הזה נולד באופן מיוחד בירוחם. יהודית לביא, שלאח שלה היו קשיים והוא היה נכה צה"ל לא מוכר, הלום קרב, אמרה לי: מיכאל, אני לא יודעת מה לעשות עם אח שלי, ואני לא מבינה איך למדינה הזאת אין מועד אחד בשנה שיש לה כבוד לנכי צה"ל. פגשתי אותו, ויחד עם אליעד אברקי, שהיה מנהל האזור של בני עקיבא בדרום, החלטנו שבירוחם נכריז על יום מיוחד להוקרת נכי צה"ל, ועכשיו בחוק הזה זה גם כן נפגעי פעולות האיבה, ביחד. עשינו את זה בירוחם. ופנינו לרוביק דנילוביץ' ועשינו את זה בבאר שבע, ועשינו את זה בכמה ערים. וניגשנו לממשלה. והממשלה הכירה ביום הוקרה מיוחד לנכי צה"ל, והוא הוכרז בכ"ט בנובמבר, אותו מועד היסטורי, זה י"ז חשוון. זה המועד העברי שבחרנו. למה כ"ט בנובמבר? ההכרזה של האומות על הכרה במדינת ישראל כמועד היסטורי – הצמדנו את התאריך הזה. החוק הזה בעצם משלים את המהלך הטיפולי שלנו בנכי צה"ל. לא גמרנו לטפל בנכי צה"ל. שמנו 50, 100 מיליון שקל לסייע להם סיוע משפטי, ולא מצאנו את הכסף, הוא לא מבוצע. עשינו חוק להגן עליהם בשכר טרחה. ניצולי שואה, נפגעי תאונות עבודה, תאונות דרכים – כולם מוגנים בהגנת הגבלת שכר טרחה מול עורכי הדין, והיום עדיין עושקים נכי צה"ל בהסכמים מרושעים של עורכי דין, נכי צה"ל חדשים. החוק הזה תקוע מעל שנה וחצי, היושב-ראש. אני מבקש את עזרתך בוועדת העבודה, שנשלים אותו. זה חוק צודק, ואם כולם מוגנים – נכי העבודה, נכי תאונות – למה נכי צה"ל לא יהיו מוגנים בחוק של הגבלת שכר טרחה? שנה וחצי. הוא עבר קריאה טרומית ולא הושלם. יש לנו עוד המון עבודה למען נכי צה"ל, למען המשפחות שלהם. הצטרפו למעגל הפצועים מעל 16,000 פצועים במלחמת חרבות ברזל, מתוכם כ-8,000 גם סוחבים קושי אישי ונפשי. אלה מספרים חסרי תקדים שלא היו כדוגמתם. לפני זה היו לנו כ-100,000 נכי צה"ל, מתוכם כ-50,000 עם מעל 20% נכות ועוד 50,000 שמטופלים בביטוח הלאומי – פחות מ-20% נכות; אליהם הצטרפו 16,000 נכי צה"ל במלחמה הזאת. היום הזה אנחנו עושים היסטוריה. ביום הזה אנחנו אומרים לנכי צה"ל הגיבורים שנפגעו בגוף ובנפש: תודה רבה לכם. תודה שהקרבתם את הכול למען המדינה; תודה שהייתם שם בחזית, שגיליתם אומץ לב, שהגנתם על החברים שלכם, שהצלתם חיים; תודה לכם שאתם סוחבים את הכאב ואת האתגר, ואתם מתפקדים וחוזרים לתעסוקה, חוזרים ללימודים ומשתקמים ומתחזקים. בכל שנה נודה לכם. נודה לכם בכנסת, בבתי הספר, בצבא, בארגונים – כי החוק הזה מחייב את כל המוסדות הציבוריים בישראל לזכור ולהוקיר את נכי צה"ל. אני גם פונה לצה"ל באופן מיוחד: צה"ל ראה את הסיפור של נכי צה"ל כסיפור של משרד הביטחון, וזאת הייתה טעות גדולה מאוד; צה"ל שינה את דרכו, מינה נציגים של נכי צה"ל בתוך היחידות, ומנהל את הדבר הזה. אבל כשם שיש חדר הנצחה של חללים בכל בסיס, ככה צריך להזמין את נכי צה"ל לבסיסים ליום ספורט - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - ליום הוקרה, ליום פעילות, לתרגילים, להתנדבות – שיהיו חלק מהמורשת של היחידות; שהם יהיו חלק אינטגרלי מהסיפור והמורשת של הגבורה של יחידות צה"ל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ביטון. נעבור לדיון האישי. חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו; חבר הכנסת נאור שירי – לא; חברת הכנסת טלי גוטליב – לא. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כמובן שאני מצטרף להצעת החוק, ואני תומך בה בכל לב. אני רוצה לפנות לחבריי מהאופוזיציה: אתם נוהגים לתקוף, ואתם תוקפים את אפשרות החזרה שלי לממשלה, שהיא בכלל לא קיימת, לא בתור שר, לא בתור סגן שר ולא בתור חבר כנסת. אלא מה? מה היה המאבק שלי? המאבק שלי היה על אותם משרתי מילואים – ואני אספר סיפור קצר: במוצאי שבת אחרי תפילת ערבית פנה אליי חברי – התפללנו ביחד, והוא משרת בחטיבה 551, הוא משרת למעלה מ-250 ימים בשנה וחצי האחרונות. הוא מלמד בתלמוד תורה לבנים, והוא משלם כל חודש 900 שקל עבור כל ילד שלו שלומד בתלמוד תורה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה לא בממ"ד? << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> הוא רצה שהוא ילמד בתלמוד תורה. הוא לא רוצה ללכת לחמ"ד, הוא רוצה חינוך כפי שהוא מבין. הוא מוכן לשלם קצת, כי הוא לא יקבל תקציב מלא, אבל לשחוק לו את התקציב, שהוא נאלץ לשלם 900 שקל עבור כל ילד בחינוך חינם? חבר כנסת איזנקוט נמצא פה, הוא יודע מה זה חטיבה 551. הוא יודע כמה ימי מילואים הוא עושה. הוא מוסר את נפשו. על זה אני מצפה מכם, חבריי באופוזיציה – על זה תילחמו איתי כתף אל כתף, שההורים יכולים לשלוח את ילדיהם לאיזה בית ספר שהם רוצים, כי שם הם רוצים את החינוך לילדיהם – אבל שלא ישחקו להם את התקציבים עד כדי כך שהוא משלם 900 שקל עבור כל ילד בחוק חינוך חינם. על זה המאבק שלי. וכשאנחנו מחוקקים חוק של הוקרה לנפגעי פעולות האיבה – חוק צודק מאין כמותו – אבל צודק מאין כמותו לא פחות הוא המאבק שלי לתקן את העוול כלפי אותם אלפי משרתי מילואים, ששירתו בסדיר ומשרתים במילואים, שרוצים לשלוח את ילדיהם לחינוך כפי שהם רוצים. הם לא צריכים לשלם 900 שקל עבור כל תלמיד. אני פונה אליכם להצטרף אליי למאבק הזה. כשזה יתוקן, אז תיסלל הדרך להצטרפותי לקואליציה בחזרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מעוז. חבר הכנסת ולדימיר בליאק – מוותר; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – איננו; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, מעוניינת או לא? לא; חבר הכנסת עודד פורר – איננו; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה; חברת הכנסת מירב כהן – איננה; חברת הכנסת מירב בן ארי – לא; חבר הכנסת אושר שקלים – איננו; חבר הכנסת סימון דוידסון – איננו; חברת הכנסת פנינה תמנו, מעוניינת או לא מעוניינת? לא. מאה אחוז; חבר הכנסת גלעד קריב – מוותר. איך מופיע לי פה שוב חבר הכנסת אבי מעוז? יש איזו תקלה בעניין הזה. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, עם ישראל – אז כמובן, מיכאל, אני בעד החוק, החוק הזה הוא חוק חשוב. אבל בהקשר הזה אני רוצה להוסיף: אתמול הייתי בכינוס קטן של "אימא לביאה". "אימא לביאה" היא עמותה שהקימה אישה נפלאה, מיכל אסבן, שהבן שלה נפצע באורח אנוש במלחמה האחרונה. היא אומרת: אותנו, האימהות, לא רואים גם לאורך האשפוז, ובוודאי ובוודאי כשהילדים הנהדרים שלהן, של אותן אימהות, חוזרים הביתה. שוב, אני מדברת על עמותה שמתייחסת לאימהות לילדים שנפצעו בצורה אנושה וקשה. פשוט אין שום הכרה, אין שום הבנה שהן חלק מהאירוע הזה. לכן אני הבטחתי לה, ואני מניחה שהיא דיברה – היא פנתרה. היא אימא לביאה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לביאה, יותר מפנתרה. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> היא אימא לביאה לגמרי. אין אצלה קיר, קיר – לכל היותר הוא וילון שעוברים דרכו. אז אני בטוחה שהיא פגשה לא מעט מחברי הכנסת פה. אנחנו נראה גם אותם. נכון, יש לנו בעיות תקציב, יש לנו צרכים רבים – אבל זה צורך קריטי ומהותי, ולכן אני איתה לגמרי. אז, מיכל, זה בשבילך. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. גם אני זכיתי לפגוש את מיכל, ונאחל רפואה שלמה והחלמה מהירה ליותם בנה, שנפצע. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> עזרתי לעמותה לפתוח תיק ברשות המיסים אתמול. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נהדר, יופי, כל הכבוד. חבר הכנסת ביטון, תרצה לסכם, או שנעבור להצבעה? איפה חבר הכנסת ביטון? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתה קיצצת אותי קודם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, להפך, לא רק שלא קיצצתי, הארכנו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מיכאל, אין לנו זמן. מיכאל, תוותר. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> בסדר, בסדר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הצבעה? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הצבעה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם כן, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה, התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה. הצבעה כעת. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה, התשפ"ה–2025, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 16 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה, התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה, ותחזור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1107).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת גדי איזנקוט ויולי יואל אדלשטיין, לקריאה הראשונה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת גדי איזנקוט להציג את הצעת החוק, בבקשה. דיברת עוד דקה-שתיים מעבר לזמן, ואתה אומר שקיצצתי אותך. תראה מה זה. בבקשה, חבר הכנסת איזנקוט, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הבוקר התבשרנו על מועמדותו של אלוף במיל' אלי שרביט לתפקיד ראש השב"כ. אני מכיר את אלי שרביט שנים ארוכות. מדובר במפקד, מנהיג, ראוי מאוד, בעל עמוד שדרה ערכי ומקצועי, ואני משוכנע שאצלו ישראל – לפני הכול. ובכל זאת, אני אומר את המובן מאליו – ובעיניי זה לא נתון לפרשנות – שאישור המינוי מחייב המתנה לפסיקת בג"ץ, צריך לעבור תהליך סדור בוועדה לאישור בכירים של השופט גרוניס, וייכנס לתוקף רק אחרי הצבעה בממשלה, כשהיא תצביע על המינוי. מכאן אני עובר לחוק. כידוע, למדינת ישראל אין תפיסת ביטחון לאומי סדורה מאז הקמתה, ומושגי יסוד שעמדו למדינה מאז הקמתה – איפשהו במעלה הדרך התווספה ההתגוננות כמושג רביעי. ובכל זאת, היעדר תפיסת ביטחון לאומי פורמלית עלה כליקוי מתמשך לאורך ועדות חקירה ולאורך השנים, למרות שנעשו ניסיונות להגיע לתפיסת ביטחון לאומי פורמלית. למעשה, ב-7 באוקטובר קרסו העקרונות הבסיסיים של תפיסת הביטחון הלאומי, במחדל הגדול ביותר מאז קום המדינה. ההרתעה – מול האויב החלש ביותר במזרח התיכון, לא עמדה לנו. והכוחות בקו המגע נתקלו באויב עודף בהפתעה מוחלטת. המושג השני, התרעה – לא עמדה לכוחות שהיו בקו המגע, וגם לא לתושבים, לצערנו הרב. התקפת פתע התרחשה, למרות העליונות המודיעינית והמידע הרב שעמד בשבועות לפני ובימים לפני ובשעות לפני. המרכיב השלישי, מגננה – גם פה, נכשלה כישלון חרוץ. האויב למעשה הכריע את אוגדת עזה, שמשימתה הייתה לתת ביטחון ותחושת ביטחון לתושבים, ויישובים נכבשו למשך שעות ארוכות. מה שעמד לנו הם הסולידריות, הערבות ההדדית ועוז הרוח של המעטים – כיתות הכוננות – הלוחמים בקרבות ואזרחים שהתנדבו להגיע בלי שקראו להם ונלחמו כדי להגן על אזרחים, ובהמשך, הכשירות הבסיסית של הצבא ויכולת ההתאוששות הביאו להישגים ראויים, במחירים כבדים. תפיסת ביטחון פורמלית וסדורה תתרום לביטחון הלאומי של ישראל, תשפר את יכולת התכנון ארוך הטווח, שנתפס כליקוי, תשפר את המעורבות והאחריות של דרג מדיני בבניין כוח, היקף הכוחות, פלטפורמות עיקריות, רמת כשירות – שהם עניינו של המדינאי יותר מאשר של החייל, למרות שיש פה אחריות משותפת – ולאורך השנים תמיד ניתן אישור פורמלי, אבל בלי הבנה לעומק ובלי דיונים. אני מקווה מאוד שתפיסת ביטחון לאומי פורמלית, שתעודכן מעת לעת על פי החוק, תביא לשיפור האופן שבו יתבצע המֶחשב, התכנון, הביצוע, הלמידה, התחקור, ובמעגל מתמשך תביא לעדכונים כשיש שינויים באזור. כמובן שזה יהווה גם מצפן לראשי הגופים הביטחוניים ולתיאום טוב יותר, שכל כך נדרש אחרי 7 באוקטובר, ואחרי המציאות המאוד-מורכבת שאנחנו נמצאים בה היום, עם איומים קרובים ורחוקים. אני מבקש להודות בראש ובראשונה ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, על השותפות, על ההובלה המשותפת וקידום החוק ביחד; לצוות הוועדה, חברי ועדת החוץ והביטחון, על השותפות, התרומה; לחברי המטה לביטחון לאומי, שהיו שותפים; ולכל הגופים הביטחוניים שלקחו חלק. אני משוכנע שקידום החוק יביא לחיזוק הביטחון הלאומי של מדינת ישראל, וממליץ מאוד לתמוך בחוק הזה ולקדם אותו, שייכנס לתוקף אחרי הבחירות הבאות, ויביא לזה שהממשלה הבאה תציג בתוך 150 ימים תפיסת ביטחון לאומי פורמלית למדינת ישראל. בעיניי, יש פה אינטרס משותף לכל המפלגות ולכלל אזרחי ישראל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איזנקוט. אנחנו נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים יהיה היוזם הנוסף של הצעת החוק, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין. אני מנצל את ההזדמנות לברך את תלמידות ותלמידי בית הספר נופים ממודיעין שבאו לבקר אותנו בכנסת. ברוכות וברוכים הבאים. שיהיה לכם סיור פורה ומעניין. חבר הכנסת אדלשטיין, בבקשה. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, קודם כול, אני לא רציתי לקחת מזמנה של המליאה, אבל אני רוצה לברך את חבר הכנסת מיכאל ביטון ואת כל התומכים בהצעת החוק הקודמת, המתייחסת לפצועי צה"ל. אנחנו ודאי מודעים למצב, מודעים למספרים, אחרי השנה וחצי האחרונות, ואני מברך אתכם. הדבר השני, אני ודאי רוצה להודות לחבר הכנסת גדי איזנקוט. טוב לראות שמישהו מגיע לכנסת ויודע מראש מה המשימה החשובה שהוא רוצה לעשות. אני חושב שביום ההודעה על המינוי האפשרי שלי ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון הגיע אליי חבר הכנסת איזנקוט עם הצורך בתפיסה או אסטרטגיה של ביטחון לאומי, ואני שמח מאוד שהתקדמנו עד כה ואנחנו מביאים את ההצעה הזאת ששנינו שותפים לה לקריאה ראשונה היום. אני חושב שיש פוטנציאל רב, אני לא רוצה לחזור על דבריו, אבל יש פוטנציאל רב בהצעה הזאת. קודם כול, לטפל בכמה סוגיות. אחת – זה עניין שבימים אלה מוזכר הרבה, עניין של קונספציה. אני חושב שדברים שהם מדיניות הממשלה צריכים להיות כתובים, לאחר דיונים. כמו שנאמר כבר, תוך 150 יום הממשלה צריכה להציג את התפיסה שלה, ואז גורמי הביטחון ובראשם צה"ל יפעלו לפי המצפן, הפרדיגמה – אפשר למצוא פה מילה מתאימה – ויפעלו כדי לבצע את המדיניות הזאת. הדבר השני – אנחנו מכירים את זה, ואנחנו גם ראינו את התוצאות ההרסניות של השיטה שרבין המנוח כינה אותה שיטת ה"סמוך". אנחנו באמת צריכים להיפטר פעם אחת ולתמיד מן העניין הזה של "סמוך" ו"יהיה בסדר" ו"יש לנו עליונות" ו"מי הם האויבים שלנו". תפיסת ביטחון מסודרת תתייחס לכל הסוגיות האלה. אנחנו ודאי נצטרך בשנים הקרובות לדבר על צבא גדול וחכם. אנחנו, כידוע, בוועדת החוץ והביטחון, מנסים להגיע לתוצאות ראויות ורצויות לגבי הרחבת בסיס הגיוס לצה"ל. וגם כאן אני הייתי אומר שבעצם תפיסת הביטחון צריכה לשקף את הנושא, שלצערי הרב, כל הזמן עולה בבית הזה לוויכוחים ודיונים, ובעיניי לפחות, הנושא הזה צריך להיות מאוד מאוד ברור: הסמכות וגם האחריות לקביעת מדיניות הביטחון היא של הדרג הנבחר, הדרג המדיני. הביצוע הוא בדרגים המקצועיים בצה"ל. ברגע שיש תפיסה מסודרת, והצבא לא נשלח למשימות עם "תעשו משהו", אני חושב שהתמונה תהיה הרבה יותר ברורה, הרבה יותר טובה וגם הרבה יותר ניתנת להשגה, אפרופו מטרות של מבצע או מלחמה, כשלצבא מלכתחילה יהיה ברור מה המצפן, מה הכיוון של הממשלה הנבחרת. אני אסכם ואגיד שאני מבקש מכלל חברי הכנסת – כמו שאתם רואים, אין פה עניין של אופוזיציה וקואליציה; כפי שנאמר, החוק ייכנס לתוקף רק מן הממשלה הבאה. אני מבקש מכולם לתמוך בהצעת החוק, מודה לכל אלה שעזרו לנו להגיע לסיכומים, כולל כל גורמי הממשלה, ובראשם המל"ל, ומבקש לומר שאם הצעת החוק תאושר בקריאה ראשונה היום, נוכל אפילו, אדוני היושב-ראש, במהלך הפגרה להכינה לקריאה שנייה ושלישית ולהפוך אותה לחוק בישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי – מוותר; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – איננו; חבר הכנסת נאור שירי – איננו; חברת הכנסת טלי גוטליב – איננה; חבר הכנסת אבי מעוז – מוותר; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – איננו; חבר הכנסת סגלוביץ' – איננו; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – מוותרת; חבר הכנסת עודד פורר – איננו; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה; חברת הכנסת מירב כהן – איננה; חברת הכנסת מירב בן ארי – איננה; חבר הכנסת אושר שקלים – איננו. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, גדי, החוק הזה הוא כל כך חשוב, סופר-חשוב, דרמטי, אבל גם בוועדת החוץ והביטחון אני אמרתי וחזרתי כמה פעמים: משרד החינוך חייב להיות בתוכנית האסטרטגית. אם אנחנו רוצים שיותר חבר'ה שלנו יהיו לוחמים, וגם בעולם החרדי, והדברים הדומים, יותר ייכנסו לעולם הלחימה ולעולם הצבא, אנחנו חייבים שבתוכנית של משרד החינוך יהיו ערכים של צבא ההגנה לישראל מילדות. אם אנחנו מסתכלים עשר שנים קדימה, אותו ילד שעכשיו הוא בכיתה ב' וג' חייב לקבל את הערכים האלה. אם אנחנו לא נתחיל בגיל צעיר, לא יהיה פתאום קסם. לכן חשוב מאוד בדיונים בוועדה עצמה להכניס את מערכת החינוך – ערכים, לימודים, אסטרטגיה לימודית וחינוכית במשרד החינוך. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת דוידסון. חברת הכנסת שלי טל מירון – איננה; חבר הכנסת מיקי לוי – איננו; חברת הכנסת פנינה תמנו – מעוניינת? לא, מוותרת; חברת הכנסת שרון ניר – מוותרת. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בוקר טוב. אני עליתי בשביל שתי מילים בהצעת החוק הזאת, מכובדי הרמטכ"ל לשעבר חברי הכנסת איזנקוט: "הצעת אסטרטגיה מדינית-ביטחונית תתייחס להנחות היסוד". אני חושב שהאתגר הגדול, אני אומר גם ליו"ר הוועדה חבר הכנסת אדלשטיין, האתגר הגדול הוא באמת בהנחות היסוד. אנחנו אחרי מלחמה שהשם האמיתי שלה הוא לא חרבות ברזל אלא מושגי ברזל. הכשל העמוק ביותר היה כשל של מושגים, כשראש חטיבת מחקר אומר שגם אם החמאס היה מגיע אליו בלילה, הוא לא יכול היה להתמודד אחרת, כי זאת תפיסת עולם של 30 שנה – תפיסת עולם, אומר עמית סער, של 30 שנה, שהוא לא יכול היה להחליף בערב אחד. אני אומר את זה כמי שניהל אתמול דיון, היה נציג המודיעין, ותיאר את תפיסות העולם השגויות העמוקות ביותר בחיל המודיעין. לכן האתגר – לשנות את הנחות היסוד, להתמודד עם הנחות היסוד, ולעשות את זה ברמת הממשלה – הוא אתגר מאוד חשוב. אני חושב שזה צריך להיות לא רק לגבי צה"ל אלא בכל גופי הביטחון. גילינו בוועדה שגם שאלות של תפיסת ביטחון של המוסד, של שב"כ – לא בדיוק ברור מי קובע שם את תרחישי הייחוס ואת הנחות היסוד. לכן הנחות היסוד של תפיסת ביטחון צריכות לכלול ולהתייחס לכלל גופי הביטחון, וכולם צריכים להיות מיושרים לתפיסה הזאת. והערה אחרונה – צריך להפסיק עם הנחות יסוד שרירותיות. למשל, כשאתה רואה בתרחיש הייחוס, והגשת כמה כאלה, אמת מידה של סבירות – זה מונח שנדון כאן בבית הזה בהקשרים אחרים – אמות המידה שמגישים לקבינט צריכות להיות אמות מידה ריאליות; לא אמות מידה שרירותיות, אמות מידה ריאליות. ולא אמות מידה שלא נוגעות לגופי הביטחון. כשאני שומע מהרמטכ"ל לשעבר, רק בישיבת ועדת החוץ והביטחון האחרונה, שהוא מזכיר את ההיבטים המדיניים פעם אחר פעם – אני ספרתי, אדוני היושב-ראש חמש פעמים שהרצי הלוי הזכיר "מדיני", "מדיני", "מדיני" – לא התחום שלך, אדוני הרצי הלוי. אתה לא מבין במדינאות, לא למדת יחסים בין-לאומיים, לא תחום המומחיות שלך, לא נוגע להיבטי הביטחון שאתה אחראי להם. לכן כשאנחנו דנים וממקדים עכשיו ואומרים: תפיסת הביטחון – הממשלה תחליט. היא צריכה להיות קודם כול בסמכות הממשלה, כל ההנחות הללו, והיא צריכה וכדאי שהיא תתבסס על אמות מידה ריאליות ולא רק על סבירויות, וכמו שאמרתי, על כלל גופי הביטחון ולא רק על צבא ההגנה לישראל. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר – מוותר. חבר הכנסת בני גנץ, בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בשביל מה אתה פה, ינון? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> נאור שירי, היית חסר אתמול. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה אני אעשה, גדי לא הרשה לי לעלות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ניקח חצי דקה להעלאת המיקרופון. << דובר >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר >> תמתין כמה שנים, אני מתכווץ, זה ייקח פחות זמן, אבל אני לא אהיה פה כל כך הרבה זמן בשביל זה, בשביל לאזן בין הגובה למיקרופון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בוקר טוב, היושב-ראש. בוקר טוב לחברים. אני רוצה לברך את חבר הכנסת גדי איזנקוט ואת חבר הכנסת יולי אדלשטיין על קידום העניין הזה של הצעת החוק החשובה הזאת. ברשותכם, אני רוצה לחדד שתיים, שלוש נקודות קצרות. האחת – לתפיסת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל יש שלושה מדדים מרכזיים: יש מדד מדיני, שיש לו השלכות ביטחוניות; יש מדד ביטחוני, שיש לו השלכות מדיניות – ויסלח לי חברי חבר הכנסת עמית הלוי, הרמטכ"ל אחראי קודם כול לפן הצבאי, אבל הוא לא יכול להתעלם מהפן המדיני ו-vice versa, הגם שהוא לא קובע אותו, וזה ברור לחלוטין. הדבר השני – לתפיסת הביטחון הכוללת, שיש בה היבטים של כלכלה והיבטים של יחסי חוץ ודברים מהסוג הזה, הקומה השלישית היא קומת צבא והארגונים המקצועיים שצריכים לטפל בעניין הזה. ואני בטוח שהוועדה תדע לנסח נכון, ומספיק כללים מצד אחד, את העקרונות של תפיסת הביטחון הלאומי באופן שהגופים יוכלו לתרגם אותם הלכה למעשה למה שהם צריכים באמת לעשות אחר כך. יש היטל אחר, והוא היטל החוסן הלאומי. החוסן הלאומי באמת מגיע ממקורות שאינם ביטחוניים-צבאיים. הוא מגיע ממקורות של חינוך, שחבר הכנסת סימון דוידסון דיבר עליהם, וזה מאוד נכון, הוא מגיע מהיכולת הכלכלית של מדינת ישראל, הוא מגיע מהקשרים הדיפלומטיים של מדינת ישראל, וכן, חברים, אי-אפשר להתעלם שהוא גם מגיע מהפן החברתי של מדינת ישראל. ואחריות ממשלת ישראל, כחלק מתפיסת הביטחון הלאומי שלה, היא להבטיח חוסן חברתי גם ברמה של הלכידות החברתית, גם ברמה של ההוגנות החברתית, על מנת שהחברה תוכל לעמוד במעמסה של שימור הביטחון הלאומי במובן הרחב. ואני מניח שהוועדה תדאג להכניס אולי פסקה יחסית של העניין הזה, כי זה לא בליבת העניין, אבל אין ספק שזה עניין חשוב. כך או כך, אני מבקש לברך על העניין הזה ולאחל לכם בהצלחה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת גנץ. חבר הכנסת איזנקוט, תרצה לסכם או שנעבור להצבעה? הצבעה. אם כן, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה. הצבעה כעת. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ה–2025, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם כן, 34 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת החוץ והביטחון לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' מ/1849; דברי הכנסת, חוב' כ"ב, ישיבה 274; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה והשלישית. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג את הצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי אחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2025, שמקורה בהצעת חוק ממשלתית. מאז מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, חלה עלייה חדה בהיקף ובעוצמה של תקיפות סייבר נגד חברות המספקות שירותים דיגיטליים ושירותי אחסון. באמצעות תקיפת חברות אלה מנסה האויב לפגוע בתשתיות מדינה חיוניות, במשרדי ממשלה, בגופים ציבוריים, בגופים ביטחוניים ועוד, במטרה לפגוע בביטחון המדינה, בכלכלה ובתפקוד המשק הישראלי. כדי להתמודד עם תופעה זו, התקינה ממשלת ישראל ביום י"ד בכסלו התשפ"ד, 27 בנובמבר 2023, תקנות שעת חירום שהסמיכו את מערך הסייבר הלאומי, שב"כ והממונה על הביטחון במשרד הביטחון, להודיע לספק על קיומו של חשש לתקיפת סייבר נגדו, ובהמשך, במקרים מסוימים, לתת לספק הנתקף הוראות לצורך איתור התקיפה, מניעתה או בלימתה. בחודש דצמבר 2023 הכנסת אישרה את הוראת השעה, אשר נועדה להחליף את תקנות שעת החירום. בהוראת השעה נקבע כי היא תעמוד בתוקפה לשבעה חודשים, עד ליום 26 ביולי 2024. בהמשך הוארכה הוראת השעה עד ליום 31 במרץ 2025. הצעת החוק המונחת לפניכם מבקשת להאריך את הוראת שעה זו בשבעה וחצי חודשים נוספים, עד ליום 17 בנובמבר 2025. במסגרת הוראת השעה נקבע כי במהלך תקופת הלחימה הנוכחית רשאי מנהל ממערך הסייבר, השב"כ או הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, לקבוע כי תקיפת סייבר שמתרחשת או עומדת להתרחש היא תקיפת סייבר חמורה, אם סבר כי קיים חשש ממשי כי תפגע בביטחון המדינה, ביטחון הציבור או בקיום האספקה והשירותים החיוניים, וזאת במקרה בו תקיפת הסייבר היא בעלת השפעה ממשית שאינה מוגבלת לספק הנתקף, וכן בהתחשב במאפייניה, כגון מתאר התקיפה וזהות התוקף. אציין כי סמכות זו נתונה גם לרח"ט הגנת סייבר בצה"ל, אם מצא כי יש בתקיפה כדי לפגוע ברציפות התפקוד המבצעי של צה"ל. במקרה שבו קבע מנהל מוסמך כי תקיפת סייבר היא תקיפת סייבר חמורה כאמור לעיל, רשאי עובד שהוסמך לכך לפעול אל מול הספקים באופן הדרגתי, כפי שהוסדר בהוראת שעה, ממתן הזדמנות לספק לפעול באופן עצמאי להתמודדות עם תקיפת הסייבר ועד מתן הוראות המחייבות את הספק לפעול בהתאם להוראות אלה. בהוראת השעה נקבע כי יש להתוות את שיקול דעתו של העובד המוסמך, ולקבוע כי עליו להתחשב בהשפעת הפעולות על הזכות לפרטיות, על פעילות הספק וצדדים שלישיים, על הרציפות התפקודית של הספק, וכן על העלות הכלכלית המוערכת של יישום הוראות אלה. עוד נקבע כי זה מחובתו של העובד המוסמך להורות על נקיטת אמצעי שפגיעתו פחותה. כמו כן, בהוראת השעה נקבעו הוראות לעניין חובת הסודיות והגבלת שימוש במידע לצורך התמודדות עם תקיפת הסייבר החמורה. בנוסף, הוראת השעה מורה שמידע שהתקבל מספק יימחק סמוך לאחר סיום הטיפול בתקיפת סייבר חמורה, כדי להגן על הזכות לפרטיות ועל קניינם של הספקים ולקוחותיהם. לשם קיום פיקוח ובקרה שוטפים על פעולותיהם של מערך הסייבר, השב"כ והממונה על הביטחון במשרד הביטחון בהתאם להצעת החוק, הוראת השעה קובעת חובת דיווח אחת לחודש ליועצת המשפטית לממשלה ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת על המקרים שבהם ניתנו הוראות לפי החוק בפילוחים שונים המפורטים בהוראת השעה. בהקשר זה נציין כי מאז נחקקה לראשונה הוראת השעה הועברו לוועדה באופן חודשי הדיווחים של גורמי הביטחון השונים. מן הדיווחים עלה, בין היתר, כי לא ניתנו הוראות לספקים מכוח הוראת השעה, אלא די היה בקיום שיח בהכוונתם כדי למנוע תקיפת סייבר או לטפל בה בתוך פרק זמן סביר ובאופן הולם. לכך מצטרפים דבריהם של גורמי ביטחון, כפי שעלו גם בדיון שקיימנו בוועדה, כי הפעלת הסמכות הנתונה להם נעשית באופן מאוזן ומידתי, ורק כאשר האינטרס הציבורי מחייב זאת. רבותיי חברי הכנסת הנכבדים, לאור המשך ריבוי ניסיונות תקיפות הסייבר החמורות המבוצעות גם בימים אלה נגד חברות המספקות שירותים דיגיטליים ושירותי אחסון, העלולות לפגוע בביטחון המדינה, ביטחון הציבור או בקיום האספקה והשירותים החיוניים, הוועדה סברה כי יש להאריך את תוקפה של הוראת השעה עד ליום 17 בנובמבר 2025. אני מבקש להודות ליועצת המשפטית לוועדה עו"ד מירי פרנקל-שור ולצוות שלה ולמנהל הוועדה מר אסף פרידמן. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות הדיבור. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. אחזור, אדוני היושב-ראש, שאנחנו בוועדה באמת היינו מאוד מרוצים מן הדיווחים על כך שלא נפגעה פעילות אותן חברות, ושבעצם לא היה כל כך צורך בשימוש בחוק, אלא די היה בכך שהכנסת אישרה את הוראת השעה כדי ששיתוף הפעולה בין הגורמים המוסמכים לספקים בא לידי ביטוי והבעיות טופלו. תודה רבה לך, אדוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נהדר. תודה רבה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת יש עתיד. חברת הכנסת בן ארי – מושכים את ההסתייגויות. כמו כן, הוגשו בקשות לרשות דיבור של סיעות העבודה וישראל ביתנו. אתם תרצו לממש? לממש. בבקשה. אם כן, חבר הכנסת קריב, עד חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, מכובדי השר, בניגוד לחבר הכנסת הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, אני אינני מכיר את האלוף במילואים אלי שרביט, ולכן אין לי אלא לסמוך על דבריו ועל דברי אחרים. אבל הבוקר הזה צריך לומר בצורה מאוד ברורה שהדיון לא מתמקד בכשירותו של האלוף במיל' אלי שרביט, אלא בכשירות ובהחלטותיו של ראש הממשלה נתניהו. הסיבה היחידה להדחה החפוזה של ראש השב"כ רונן בר היא החקירות המתנהלות על ידי השב"כ בכל הנוגע לתפקוד לשכת ראש הממשלה והקשרים בין האנשים שסובבים את ראש הממשלה, ואולי אף מעבר לכך, עם השלטון הקטרי. כל הסיבות להדחה החפוזה של רונן בר קשורות בעניין הזה, ולא בתפקוד המקצועי שלו, שהרי ראש הממשלה סמך ידו על תפקודו של רונן בר במשך 17 חודשים, ואז בתוך חודש יזם הליך הדחה. וכל אדם הגון מימין ומשמאל מבין את הקשר ההדוק בין החקירות נגד המקורבים לראש הממשלה לבין תהליך ההדחה החפוז. ועל זה כמובן צריך להוסיף את העובדה שההכרזה על המועמד מגיעה ימים ספורים טרם קיום הדיון המרכזי בבג"ץ. שופטת בג"ץ אכן נתנה אישור לקיום הראיונות, אבל אין לי ספק שגם היא לא העלתה בדעתה שראש הממשלה יצפצף עד כדי כך על ההליך בבג"ץ, שלא רק יקיים את הראיונות אלא גם יודיע על המועמד שלו. ראש הממשלה נתניהו מבצע בעצם ההכרזה על המועמד שלו אי-ציות רך לבג"ץ, חוסר כבוד עמוק להליך השיפוטי, צפצוף מלא וצורמני על סדר הדברים הראוי. יש כאן ניסוי כלים מובהק של ראש הממשלה נתניהו באי-ציות לפסיקת בג"ץ ובהפגנת זלזול עמוק להליך השיפוטי. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> מה עם בג"ץ והחוק? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ולכן, בצד ברכות כאלה ואחרות לאדם שהקדיש את כל שנותיו לביטחון מדינת ישראל, הרי שההכרזה של נתניהו ראויה רק לגינויים ולהתייצבות ברורה של חברי האופוזיציה וכל מי ששלטון החוק וביטחון המדינה יקרים לליבו – התייצבות ברורה נגד העיתוי, נגד הדרך, נגד הצפצוף המתמשך על בג"ץ. חברת הכנסת סון הר מלך, במדינה מתוקנת בסופו של דבר כן - - - << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> זה לא סמכותו החוקית של ראש הממשלה? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, זו סמכותה של הממשלה. לא סמכותו של ראש הממשלה. על פי החוק זו סמכותה של הממשלה. אבל במדינת חוק הפרשן המוסמך של החוק הוא בית המשפט. מותר לבקר את בית המשפט, מותר להציג עמדות אחרות, מותר באמצעים של חקיקה וגם מינויים להשפיע באופן המקובל. אי-אפשר במדינת חוק מתוקנת לקרוא תיגר על החלטות בית משפט. אף אחד לא קרא תיגר על החוק. מי שקורא תיגר על החוק, על שלטון החוק ועל מוסדות שלטון החוק זה ראש הממשלה נתניהו, שכל סביבתו הקרובה ביותר, כל שותפי הסוד וחשופי הסוד, נמצאים היום בחקירות, בין השאר על ידי השב"כ. וכן, תפיסת עומק של ניגוד עניינים שלטונית היא חלק משלטון החוק. וכפי שראש הממשלה במשך 17 חודשים סמך ידו – בניגוד אלייך, דרך אגב, וזו זכותך. בניגוד אלייך, שקראת תיגר על מדיניותו של ראש השב"כ, ראש הממשלה לא קרא תיגר על המדיניות שלו אלא עד שהתחילה החקירה בעניין קטרגייט. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> מאיפה אתה יודע שהוא לא קרא? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> וזה ההבדל בין היושרה שלך, עם כל המחלוקת שיש לי איתך, לבין השחיתות שבה טובע ראש הממשלה שלנו עד צוואר. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. הוגשו גם בקשות רשות דיבור מטעם סיעת ישראל ביתנו. אתם תרצו לממש או מוותרים? חברת הכנסת היחידה שנמצאת היא שרון ניר. שרון – מוותרת. אם כן - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> רגע, אנחנו שמנו את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, אתם מחקתם את ההסתייגויות, ולא הוגשו בקשות לרשות דיבור. אל תדאג, יהיו עוד מספיק הזדמנויות היום, יש לנו יום ארוך. אנחנו עוברים להצבעה – לסכם, אם יש. מעוניין לסכם, חבר הכנסת אדלשטיין? לא. אם כן, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2025. הצבעה כעת. הצבעה מס' 3 בעד סעיף 1 – 15 נגד – אין נמנעים – 1 סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 15 בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד ונוכח אחד. ההצעה התקבלה בקריאה השנייה. ואנחנו עוברים כעת להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2025. הצבעה בקריאה השלישית כעת. הצבעה מס' 4 בעד החוק – 14 נגד – אין נמנעים – 1 חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 14 בעד, נמנע אחד ונוכח אחד. אני קובע כי הצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 256), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' כ/1096; דברי הכנסת, חוב' י"ז, ישיבה 258; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 256), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אופיר כץ, לקריאה השנייה והשלישית. ואני מזמין את חבר הכנסת ישראל אייכלר, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. << דובר >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אתמול היה ראש חודש ניסן, ואני רוצה, ברשותך, לפני שאני מגיש את הצעת החוק, שיזם חבר הכנסת אופיר כץ, להגיד כמה משפטים על החודש הזה. החודש הזה נקרא "החודש אשר ישועות בו מקיפות", כי החודש הזה הוא שורש ויסוד כל הגאולות, כי "בניסן נגאלו ובניסן עתידין לִיגָאל". לא רק הגאולה השלמה, בעזרת השם, תהיה בניסן, אלא גם הגאולות הקטנות והישועות הקטנות שאנחנו יונקים מהגאולה העתידה, בחודש ניסן, הוא חודש מבורך. ולכן בחודש הזה, כאשר אנחנו עוסקים בביעור חמץ, בהכנסת הפסח, בליל הסדר, עד לקריאת השירה בשביעי של פסח, אנו מסוגלים להתרומם מכל הצרות והמלחמות הפנימיות והחיצוניות, ולהתבונן בבשורת הגאולה העתידה בחודש ניסן, שהיא בעיקר גאולת הנפש הפרטית וגאולת עם ישראל בכללותו. זה הזמן לעצור את הסערות העולמיות ולהיכנס למה שכתוב: הינם הימים המבורכים, ימי חודש ניסן. זה הזמן לנסות להבין את מהותו של החודש, מה הנס הגדול, כי זה היה נס על-טבעי. לא כמו הניסים של פורים ושל חנוכה, שהיה בהם איזה מרכיב טבעי, פה הרמב"ן אומר שראינו שעשר המכות, ממכת דם ועד מכת בכורות, הם מעשים שכל העולם ראה ושמע שהם מעל לדרך הטבע. "שמעו עמים ירגזון, חיל אחז יושבי פלשת", נאמר על קריעת ים סוף, שזה לא בדרך הטבע. זה חודש שבו נפרצו גבולות הטבע ונקבעה מהות חדשה למבט האנושי על סדרי בריאת העולם. ולכן אומר הרמב"ן – הבה נתבונן בדבריו – הוא כותב: "ומן הנסים הגדולים והמפורסמים" – כמו קריעת ים סוף והמכות – "אדם מודה בניסים הנסתרים". מה זה ניסים נסתרים? דברים שקורים כל יום: אדם קם בבוקר, פוקח את העיניים, אוכל, חי. אלה ניסים נסתרים. אז אומר הרמב"ן, שגם הם ניסים, "שאין לאדם חלק בתורת משה - - - עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם ניסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם, בין ברבים, בין ביחיד - - - שאם יעשה המצוות יצליחנו שכרו, ואם יעבור עליהם יכריתנו עונשו, הכול בגזרת עליון". זה המבחן של האדם המאמין, שהוא יודע – כל מעשה טבעי הוא פשוט, הוא לא חושב שהוא עשה משהו, הכול בגזרת עליון. ועל כך נאמר בגמרא: אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה. וידוע, ובזה אני מסיים את הקטע הזה, שהבעל שם טוב אמר ש"הטבע" בגימטרייה אלוקים – 86. זאת אומרת, אנשים חושבים: זה טבעי וזה אלוקים – לא, את הטבע עושה הקדוש ברוך הוא. ועכשיו נעבור לחוק המכובד של חבר הכנסת, ידידי ורעי, יושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת אופיר כץ. זו הצעת חוק לקריאה שנייה ושלישית, הצעת חוק הביטוח הלאומי. בהצעת החוק שבפניכם מוצע להרחיב באופן משמעותי את ההוראות הקיימות בחוק הביטוח הלאומי לעניין שלילת גמלאות ממי שהורשע בביצוע עבירות טרור, מבלי לגרוע מההוראות הקיימות על שלילת גמלאות, שהזכאות להן נובעת מעצם ביצוע מעשה הטרור. אני רוצה לומר פה לכל אזרחי ישראל, היהודים והערבים: החוק הזה לא בא לפגוע באף אדם שלא עוסק טרור – שיהיה ברור – גם אם הוא עשה מעשה פשיעה, גם אם הוא ישב בבית הסוהר מכל מיני סיבות. יש חוקים, אבל לא פוגעים לו בזכויות הביטוח הלאומי, כפי שמופיע בחוק הזה. פה מדובר רק במעשה טרור או בעבירה של בגידה וריגול על רקע איומי הטרור, והסכנות שבפניהם ניצבת מדינת ישראל. אומר חבר הכנסת כץ שלפי מה שקרה באירועי 7 באוקטובר, ולנוכח מקרי הריגול שמתגלים לאחרונה, הוא רוצה לשלול את זכאותם לגמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי לגמלת הבטחת הכנסה. גמלאות אלה משולמות על בסיס החוק, ומי שמבצע מעשה טרור או עבירות בגידה וריגול חותר תחת תפיסות היסוד. כמו כן, הצעת החוק נועדה להרתיע מפגעים פוטנציאליים מפני מעורבות במעשי טרור ומעשי בגידה וריגול, ובכך להגן על חיי האדם ועל ביטחון אזרחי המדינה ותושביה. מוצע כי לא ישולמו ולא יינתנו גמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי למי שנידון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור, או למי שנגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות, לאחר שהורשע בעבירות ביטחון, דהיינו, עבירת טרור חמורה. יש פה גם את עבירות בגידה וריגול, אבל המציע חבר הכנסת כץ – אופיר, חבר הכנסת אופיר כץ - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> - - אני פונה אליך ואל הציבור כולו – יש פה מרכיב שנקרא גם בגידה וריגול. כשאתה כתבת את החוק חשבנו שזה דבר ששייך לטרור. טרור, בגידה וריגול זה אותו – אבל בימינו כשמתחילים להאשים אחד את השני בבגידה וריגול אנחנו צריכים להיות מאוד זהירים. שיהיה ברור שמדובר פה רק בקשר לטרור, לא במה שמי שקורא לבגידה ומי שקורא לריגול. מדובר פה בריגול חמור או בעבירות טרור ביטחוניות שבה הורשע בבית משפט צבאי. לפי המוצע, המחבל כלל לא ייחשב מבוטח לעניין ההוראות בחוק הביטוח הלאומי, שעליהן לא תהיה לו זכאות לגמלאות, ובהתאם לכך גם לא תחול עליו חבות בדמי הביטוח הלאומי בעבור אותם ענפים. מאחר שלחלק מהגמלאות משולמות תוספות הנקבעות תוך התחשבות בתלויים במי שזכאי להם, כמו המשפחות שלהם, אז אומר החוק כך: לא ישולמו ולא יינתנו בשל מותו זכויות לדמי קבורה, מענק במקרה פטירה או זכויות לפי הסכם מכוח סעיף 9, כשמדובר במי שהורשע בעבירות החמורות, דהיינו, עבירות רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור – ואני מדגיש את שתי המילים האלה – לא תשולם במותו גם גמלת שאירים או גמלת תלויים בנפגע עבודה לבני משפחתו. עוד מוצע לקבוע כי לא ישולמו לו גמלאות בעד ילדיו, אולם אם בעד ילדו יש זכאות לקצבת ילדים או לקצבת ילד נכה ואין זכאי אחר לקצבה כאמור, ימנה המוסד לביטוח לאומי אדם אחר שיקבל את הגמלה עבור הילד – זאת אומרת שהוא ידאג שהילד הנכה או הזכאי יקבל את זה באמצעות מישהו אחר. הוראות אלה יחולו מעת שנגזר מאסר, כאמור, בשל העבירות האמורות, וישפיעו על זכויותיו של המורשע במהלך המאסר וגם לאחר תום המאסר. עם זאת, כל עוד פסק הדין המרשיע אדם וגוזר את דינו בעבירות כאמור אינו סופי, אז לא ישללו לו את זה, אלא יעוכב תשלום הגמלאות האמורות עד שפסק הדין יהפוך לחלוט. אם הוא לא יהיה חלוט, הוא יקבל את הכסף בחזרה. מאחר שהתכלית של הוקעה והרתעה נוגעות גם לגמלת הבטחת הכנסה, מוצע לקבוע תנאים שבהתקיימם גם גמלה זו תישלל. מוצע כי הגמלה תישלל ממבצעי עבירות הטרור החמורות, דהיינו, ממי שנגזר עליו מאסר בשל רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור. ויש פה גם המשך לגבי אלה שנגזר עליהם מאסר של עשר שנים בשל עבירות ביטחון, אז גם אותו הדבר. ואני לא אאריך. מכיוון שלגמלת הבטחת הכנסה יש מאפיינים של גמלה משפחתית, כאשר היא משולמת לבני זוג, מוצע להתגבר על ההוראות שהיו עשויות להחשיב את בת הזוג שיש עימה ילדים להורה עצמאי, ובכך להקנות לו יתרון מבחינת הגמלה. מוצע לקבוע כי המורשע לא ייחשב כבן זוג, למעט לעניין חישוב ההכנסות, אך בת זוגו לא תיחשב כהורה עצמאי. כמו כן, מוצע לקבוע את אופן החישוב של גמלת בת הזוג של המורשע - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סליחה, סליחה, חבר הכנסת אייכלר, אני עוצר אותך לשנייה רק כדי לברך את תלמידות ותלמידי בית הספר "חופים" ממודיעין, שנמצאים איתנו כאן. ברוכות וברוכים הבאים לכנסת. שיהיה לכם יום פורה ומעניין. סליחה. בבקשה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ברוכים הבאים. עוד מוצע כי יוגבל מעמד בני הזוג של מי שנגזרו עליו עשר שנות מאסר בשל עבירות ביטחון, שגם הוא לא ייחשב כהורה עצמאי בתקופת המאסר. מוצע כי תחילתו של החוק תהיה ב-1 בחודש שלאחר יום פרסומו, אך מוצע כי הוא יחול גם על מי שנידון למאסר או הורשע לפני יום תחילתו של החוק המוצע. אולם גמלאות יישללו רק בעד התקופה שמיום התחילה ואילך – כי לא רוצים לעשות רטרואקטיבי. כדי לאפשר למוסד לביטוח לאומי לבצע את ההוראות המוצעות לעניין שלילת הגמלאות, מוצעים כמה מנגנוני עזר – וזה מאוד חשוב, כי אנשים שואלים: איך אני אדע – ראשית, מוצע לקבוע כי שירות בתי הסוהר ימסור למוסד לביטוח לאומי דיווח חודשי על אסירים שהורשעו ברצח או בניסיון לרצח בנסיבות טרור, או שנגזרו עליהם עשר שנות מאסר, לפחות, בשל עבירות ביטחון. כמו כן, שירות בתי הסוהר ימסור מידע על מי ששוחרר בתוך חודש ממועד שחרורו. אולם חובת מסירת המידע לא תחול לגבי עבירות רצח או ניסיון לרצח שנעברו לפני תחילתו של חוק המאבק בטרור, שכן לגביהן לא מצוין בפסק הדין כי הן מעשה טרור. שנית, מוצע לקבוע תיקון לחוק המידע הפלילי בתקנת השבים, שיאפשר למוסד לביטוח לאומי לקבל מהמרשם הפלילי מידע גם לעניין חוק הבטחת הכנסה. שלישית, לגבי המקרים החריגים, שבהם תושב ישראלי או אזרח ישראלי עומד לדין בבית משפט צבאי על עבירת טרור ביטחונית – העוסק בשלילת גמלה ממי שאינו תושב ישראלי בגלל טרור – מוצע להחיל את המנגנון שנקבע על אותו סעיף. שכן, מאחר שחוק המאבק בטרור אינו חל בעבירות האלה, בית המשפט הצבאי אינו מחויב לקבוע שמדובר בעבירה על רקע ביטחוני, אף שלוועדה נמסר כי כמעט בכל המקרים כך הדבר. לכן בעבירות אלה, ובכלל זה בעבירה של גרימת מוות בכוונה – או ניסיון לכך, אני מדגיש – מי שנשללה גמלתו או עוכבה יוכל לטעון בפני המוסד לביטוח לאומי כי הנסיבות לא היו ביטחוניות. ואם המוסד ישתכנע בכך, לאחר התייעצות עם התובע המוסמך על העבירה, לא יחולו ההוראות של שלילת הגמלה או עיכובה. רביעית ואחרונה, לגבי עבירות של רצח או ניסיון רצח נדרשת הכרעה כבר בתחילת יישומו של חוק זה. מוצע כי על ועדת השחרורים המיוחדת, שלפי סעיף 40א לחוק המאבק בטרור מוטל עליה להכריע אם מהעובדות שבפסק הדין עולה כי מדובר במעשה טרור לצורך שחרור מוקדם, תתקבל ההחלטה בשאלה זו ממש גם לעניין החוק המוצע, והיא תודיע על החלטתה למוסד לביטוח לאומי בתוך שבעה חודשים מיום התחילה. מוצע כי מנהל בתי המשפט ידווח לוועדת העבודה והרווחה בתוך שלושה חודשים מיום התחילה על התקדמות בעבודת ועדה זו. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות, ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה. בסיום דבריי, אבקש להודות לצוות הוועדה בניהולה של הגב' ענת כהן שמואל, ליועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק, ליועצת המשפטית של הוועדה נעה בן שבת, למציע החוק חבר הכנסת אופיר כץ, ולצוות לשכתי, ובראשם ליצחק פיליפ. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה הרב ישראל אייכלר. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצות יש עתיד והמחנה הממלכתי. האם קבוצת יש עתיד מסירים את ההסתייגות? כן? מסירים את ההסתייגות? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מסירים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מסירים. המחנה הממלכתי? חבר הכנסת כהנא? פנינה. לא ראיתי אותה. ההסתייגות – אתם מסירים אותה? מסירים את ההסתייגות. אז להצעות החוק הוגשו גם בקשות רשות דיבור. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. חמש דקות לרשותך. ששש. עליזה, יושב-ראש הסיעה שלך מדבר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, החוק שאנחנו מעבירים עכשיו בא לשים סוף לאחד הכשלים המוסריים הכי חמורים שידעה מדינת ישראל: מחבלים שרצחו יהודים, ששחטו ילדים, שטבחו במשפחות, מקבלים כסף מביטוח לאומי. מקבלים כסף מאיתנו, ממדינת ישראל. המקום הראשון שהם הולכים אליו לאחר שהם משתחררים מהכלא זה לא הביתה, זה לביטוח לאומי, הכספומט שלהם. אני אומר את זה שוב, שנשמע את האבסורד עד הסוף: מחבל שיושב בכלא על רצח מקבל קצבת נכות, מקבל הבטחת הכנסה, מקבל גמלת סיעוד, מקבל קצבת לידה, מענק לידה, מענק לימודים, קצבת ילדים, ביטוח נפגעי תאונות, דמי אבטלה, חיסכון ארוך טווח לכל ילד, דמי קבורה – ותאמינו לי, הרשימה עוד ארוכה. זו לא טעות, זה טרלול שיצא משליטה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני מבקש להכפיל להם את דמי הקבורה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> האנשים האלה לא עשו טעות, הם עשו את זה במכוון. הם לא עברו בטעות על איזשהו חוק והצטערו על זה; הם קיבלו החלטה מודעת לרצוח יהודים, לדקור, לפוצץ, להרוג. הם פגעו במדינת ישראל. הם לא אזרחים תמימים – הם האויבים שלנו, הם מפלצות. וכשאתה אויב – אתה לא תקבל תקציב מהמדינה שאתה מנסה להרוס, ובה אתה פוגע. איפה נשמע דבר כזה? בעוד איזו מדינה? אנחנו מדברים על מאות מחבלים בכלא או משוחררים שנהנו עד היום מהשיטה הזאת, שמדינת ישראל משלמת להם. הסכומים שהם קיבלו מגיעים לעיתים לאלפי שקלים בחודש. אז זהו, זה נגמר. מחבלים לא יראו יותר שקל ממדינת ישראל. אנחנו מתקנים אבסורד ענק. אני לא יכולתי להשלים עם עוד יום של מציאות שבה מי ששולח ילדים לגיהינום, מקבל גמלה חודשית. זה מופרך, זה מקומם, זה הזייתי – והיום הזה נגמר. אני רוצה להודות לחברי חבר הכנסת אייכלר, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, על השותפות והנחישות. אני חושב שאצלך בוועדה קידמתי הכי הרבה חוקים, וזה יפה. אני אגיד לך, אצלך בוועדה אנחנו עושים צדק, כי עד עכשיו נתנו למי שהיה צריך – ליתומים, למשפחות השכולות, למשפחות - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לחטופים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> - - החטופים. באמת נתנו לכל מי שצריך – לארוסות, לגרושות, לכולם, ועכשיו אנחנו לוקחים ממי שלא צריך לקבל. אצלך בוועדה עושים צדק על מלא; למנהלת הוועדה ענת כהן שמואל ולצוות שלה, ליועצות המשפטיות נעה בן שבת ואיילת וולברג, ליועצת המשפטית לכנסת עו"ד שגית אפיק, שתמיד נמצאת שם כשאנחנו מגיעים למקום ללא מוצא מבחינה משפטית, תמיד נמצאת שם בשביל לפתור את הבעיות. אז שוב תודה על חוק נוסף שאת מסייעת לו - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם גלי בהרב מיארה? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> - - לעו"ד מוריס הירש, שמלווה את המשפחות השכולות, והוא ביחד איתי בכל החוקים האלה שאני מעביר; צביקה כהן, ממלא מקום מנכ"ל ביטוח לאומי – וכשהזכרתי כל הזמן, ואני אומר "ביטוח לאומי" – כמובן שאין לי שום טענה או האשמה, הם פועלים במסגרת החוק; ואחרונה חביבה, ראש המטה שלי נטע מולכו, שעבדה קשה מאוד על החוק הזה, והרצון שלה לעשיית צדק אמיתי בא מהקשר התמידי שלה עם המשפחות השכולות, מהאכפתיות שלה כל הזמן, ובאמצעות החוק הזה היא ראתה את הדרך לעשות צדק. יש לה חלק עצום בזה שאנחנו מגיעים לרגע הזה, אז תודה רבה בשמי ובשם כל המשפחות השכולות. אני מבקש מכולם לתמוך בהצעת החוק – רגע, אחרון – למשפחות השכולות אני רוצה להגיד שאני יודע ששום חוק לא יחזיר את מה שנלקח מכם. אבל היום אנחנו שמים סוף לאחת הפגיעות הכי כואבות והכי מקוממות – העובדה שכספי המיסים שלכם מימנו במשך שנים את הרוצחים של יקיריכם היא דבר בלתי נתפס. אני עמדתי בהבטחה שלי אליכם, המשפחות היקרות, אנחנו מעבירים את זה – והעוול הזה ייפסק. אני מבקש מכולם לתמוך, אדוני היושב-ראש. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – מוותר; חברת הכנסת שרון ניר – מוותרת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – עאידה תומא סלימאן בעצם נוכחת – מוותרת; עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. אז חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 256), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד סעיפים 1–4 – 37 נגד – 1 נמנעים – אין סעיפים 1–4, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 37 בעד, מתנגד אחד. אני קובע שההצעה עברה בקריאה שנייה. חבר הכנסת משה אבוטבול ביקש לפרוטוקול – בעד או נגד? בעד. זה לא משנה את תוצאות ההצבעה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 256), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד החוק – 38 נגד – 1 נמנעים – אין חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 256), התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 38 בעד, מתנגד אחד. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 256), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת הכלכלה; הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה), התשפ"ה–2025, שהחזירה הוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע והטכנולוגיה בהתאם לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע–2009. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק שימוש במונח יהודה והשומרון, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת שמחה רוטמן. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' מ/1846; דברי הכנסת, חוב' כ"ב, ישיבה 274; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה. אני מזמין את חבר הכנסת יולי אדלשטיין, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, להציג את הצעת החוק, בבקשה. ששש, חברי הכנסת, זה מפריע. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, שיזמה הממשלה. חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, תשס"ב–2022, נועד להסדיר את כליאתם של מי שנטלו חלק בפעולות איבה נגד ישראל או נמנו על כוחות המבצעים פעולות איבה נגד ישראל, ואינם נופלים תחת ההגדרה "שבוי מלחמה" שבאמנת ז'נבה השלישית, המסדירה את החזקתם של שבויי מלחמה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ששש. עליזה, מפריע. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> תודה, אדוני. החוק קובע הליך סדור לכליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, המכונים בקיצור לב"חים, ואמצעי בקרה וביקורת שיפוטית עליהם. לצד זאת, החוק כולל מנגנון נפרד למקרים שבהם יש היקף נרחב של לוחמים בלתי חוקיים. במסגרת זאת במקרים שבהם הכריזה הממשלה על מלחמה או הודיעה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, הממשלה באישור ועדת החוץ והביטחון מוסמכת להכריז על שינויים בתחולת החוק. במהלך תקופת תוקפה של ההכרזה, התקופות המנויות בחוק ארוכות יותר, והדרג המוסמך לקבל החלטות לפי החוק – נמוך יותר. ואולם, גם מנגנון זה לא נתן מענה מספק להיקף הלב"חים שנלכדו במהלך הלחימה בעזה. משכך, הותקנו בתחילת המלחמה תקנות שעת חירום, שהרחיבו עוד יותר את התקופות המנויות בחוק, והורידו עוד יותר את הדרגים המאשרים. בהמשך הוחלפו תקנות שעת חירום אלה בחקיקה ראשית כהוראת שעה שהוארכה כמה פעמים, ואף נערכו בה כמה תיקונים בהתאם לצרכים המשתנים. בין היתר נוספו הוראות לעניין קיום דיונים בהיוועדות חזותית ולגבי מבקרים רשמיים במתקני הכליאה. הוראת השעה הנוכחית פוקעת היום, ב' בניסן תשפ"ה, 31 במרץ 2025. נוכח התמשכות הלחימה ברצועת עזה מוצע להאריך את הוראת השעה כפי שהיא, ללא שינויים מהותיים, בארבעה חודשים נוספים, עד ליום ו' באב תשפ"ה, 31 ביולי 2025. במקביל, מוצע במסגרת הצעת החוק להאריך את תוקפה של ההכרזה מכוח החוק בחודש נוסף, עד ליום ג' באייר תשפ"ה, 1 במאי 2025. כמו כן כוללת הצעת החוק שינוי טכני של מיקום הסעיפים העוסקים בהיוועדות חזותית ובמבקרים רשמיים. אני מבקש להודות ליועצת המשפטית של הוועדה עורכת דין מירי פרנקל-שור ולצוות שלה ולמנהל הוועדה מר אסף פרידמן וצוותו. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות הדיבור. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית כפי שיצאה מוועדת החוץ והביטחון. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יולי אדלשטיין. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת יש עתיד. אני לא רואה פה אף אחד מהסיעה. אין, הם לא נמצאים, אז זה מוסר. רק יש עתיד. להצעת החוק הוגשו גם בקשות רשות דיבור של סיעת העבודה וישראל ביתנו. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; נעמה לזימי – אינה נוכחת. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה, חמש דקות לרשותך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, אדוני השר, חבר הכנסת אדלשטיין, אני מנצל את העובדה שאתה זה שהציג את החוק כיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון על מנת להציף באוזניך ובאוזני הבית כולו סוגיה שמחמת ריבוי האירועים והנושאים שעל סדר-היום, לא זכתה להתייחסות הראויה, לא של הפיקוד הבכיר של צה"ל ובוודאי לא של הממשלה. אתה ודאי מכיר את פרטי האירוע שאירע בסוף השבוע האחרון בכפרי מסאפר יטא שבדרום הר חברון – אירוע חמור, שאתמול שמעתי שיתוחקר על ידי גורמי הצבא, אבל מן הראוי להתייחס אליו מעל הדוכן הזה. ראשיתו של האירוע לא ברורה, נתונה במחלוקת, ובהחלט ייתכן, לאור מה שמתרחש כרגע בשטחים ביהודה ושומרון, שראשיתו של האירוע גם בפגיעה במתיישבים יהודים, מתנחלים שרעו את הצאן. על דבר אחד אין ויכוח – שבעקבות האירוע שאירע באותה התנגשות בין רועי צאן יהודים לבין תושבים, התקיימו כמה גלים של פשיטות אלימות על כפרי מסאפר יטא, במה שלא ניתן לתאר אותו אלא כפוגרום כלפי אנשים וכלפי רכוש. לתדהמתנו, והכול מתועד, בחלק מגלי הפשיטה האלה, שהותירו הרס רב ונפגעים בגוף מקרב תושבי הכפרים הפלסטיניים, על פי הסרטונים המתועדים, בחלק מגלי האלימות נטלו חלק אנשים שלובשים את מדי צה"ל ומסתובבים עם נשקים צה"ליים. המציאות הזו היא מציאות שמתקיימת אחת לכמה ימים בחלקים שונים ברחבי יהודה ובאזורים שונים ברחבי יהודה ושומרון. עכשיו, אדוני יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, כולנו מסכימים שיש להגן על חיי אזרחים ישראלים בכל מקום שהוא, לרבות ודאי ביהודה ושומרון. כולנו מודעים לקיני הטרור החמאסי והג'יהאדסטי שפועלים היום בשטחים, וצה"ל פועל בעוצמה, בעוצמה, פיקוד מרכז פועל בעוצמה. אבל השתיקה הרועמת והמתמשכת כנגד אלימות קשה של קומץ מן המתנחלים, אבל קומץ עקשן מאוד בהפגנת האלימות הזו, השתיקה שלנו לא יכולה להימשך. התופעה הזו של עצימת העיניים כנגד אותו קומץ אלים – שאגב, גם משחיר את פניה של תנועת ההתנחלות, ויוצר איזשהו מצג שווא כאילו אלו הם פניה של תנועת ההתנחלות – השתיקה הזו, גם מצד רשויות אכיפת החוק, מצד המשטרה ומצד צה"ל, אבל גם מצד הדרג הפוליטי, לא יכולה להימשך. חל שינוי מאז 7 באוקטובר. ראשית, צה"ל עמוס במשימות ביטחון גורליות, לרבות ביהודה ושומרון, אבל ישנו עוד שינוי: כיתות הגמ"ר בהתנחלויות הועמדו מחדש על תילן, ויש היום בכל יישוב יהודי בשטחים כיתת הגמ"ר. הדבר ראוי, אם כיתת הגמ"ר עוסקת בהגנת היישוב מפני פעילות חבלנית, ורוב כיתות הגמ"ר ורוב חיילי המילואים תושבי היישובים שמגויסים לכיתות הללו אכן עוסקים במשימה הזו. אין על כך חולק. אבל היושרה מחייבת מאיתנו להכיר בעובדה שבמקומות מסוימים, מועדים לחיכוך ולאלימות, אנשים מנצלים את מדי צה"ל ואת הגיוס שלהם לכיתות הגמ"ר גם על מנת לתפקד כסיירות פוגרומים בתוך כפרים פלסטיניים. הדבר הזה הוא לא מוסרי, הדבר הזה פוגע בביטחון המדינה, כי הוא מסית את תשומת הלב של צה"ל מהמשימות האמיתיות, והדבר מייצר גם נזק מדיני. ואני קורא לך, אדוני, בכלים שעומדים לך כיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, למצוא את הדרך להבטיח טיפול צה"לי מיטבי בפעולה האיומה והמזיקה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת – שרון ניר, את מוותרת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. יש עתיד, אתם רוצים להצביע על ההסתייגויות או שמסעירים אותן? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מסירים, מסירים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מסירים אותן. אז, חברות וחברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025. הצבעה, בקריאה שנייה, אמרתי. הצבעה מס' 7 בעד סעיפים 1–3 – 23 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה – 23 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי ההצעה עברה בקריאה שנייה. להוסיף את חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש תקלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אם הייתה תקלה, בסדר. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד החוק – 20 נגד – אין נמנעים – אין חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 20 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תקלה, אז להוסיף את טלי בעד גם בקריאה השנייה. זה לא משנה את התוצאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כי היא הצביעה. היא הצביעה. בשעת ההצבעה. נכון, צודק, הערה נכונה. << הצח >> הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 7 – הוראת שעה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' מ/1844; דברי הכנסת, חוב' כ"ב, ישיבה 274; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 7 – הוראת שעה), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, יושב-ראש הוועדה המשותפת לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשנ"ט–2009, להציג את הצעת החוק, בבקשה. חבר הכנסת אביחי בוארון, זה מפריע. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 7 – הוראת שעה), התשפ"ה–2025. הצעת חוק זו היא הצעת חוק ממשלתית. היא אושרה בוועדה המשותפת לוועדות החוקה, חוק ומשפט, פנים ומדע וטכנולוגיה, אשר הוקמה בכנסת העשרים-וחמש בהתאם להוראות חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשנ"ט–2009. מדובר בחידוש של הוראת שעה שקיימת בשנה האחרונה, ואשר תוקפה יפוג ב-5 באפריל 2025. במקור, חוק זה בא לתת מענה לעומס על לשכות רשות האוכלוסין בהנפקת מסמכי נסיעה ותעודות זהות, כך שתושבים לא יצטרכו להתייצב בלשכות, אלא יוכלו להגיש בקשה להנפקת דרכון או תעודת זהות באופן מקוון. בתיקון הנוכחי של הוראת השעה הוחלט לאפשר בקשה מקוונת רק לתעודות זהות ולא לדרכונים, כפי שהיה בשנה החולפת. זאת, בין היתר מכיוון שלא הייתה דרישה גבוהה להנפקת דרכונים, ככל הנראה מכיוון שהדרכון לא יכול לשמש לקבלת ויזה לארצות הברית בהליך החדש. בשנה הקרובה עומדות לפקוע כ-7 מיליון תעודות זהות ישנות, לא ביומטריות, נוסף על הפקיעה השוטפת של תעודות ביומטריות, ועניין זה עומד להכביד את העומס על לשכות רשות האוכלוסין. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל קח אוויר. קח אוויר. הלו, אני רוצה להבין את זה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> ההסדר הזה יהווה הוראת שעה שתהיה תקפה לשנה, והשר יוכל לבקש אישור מהוועדה המשותפת להאריך אותה בתקופות נוספות של עד שנה במצטבר. תעודת הזהות שהונפקה באמצעות הגשת בקשה מקוונת תהיה בתוקף למשך חמש שנים, לאור העובדה שבתעודה יהיה שימוש באותה תמונה שכבר נמצאת במאגר. התנאים להגשת בקשה מקוונת לרשות האוכלוסין הם כדלקמן: מגיש הבקשה צריך להיות אזרח ישראל, בגיר, שכבר יש ברשותו תעודת זהות ביומטרית וטביעת האצבע שלו שמורה במאגר הביומטרי מהרכשה קודמת. כמו כן, בזמן הגשת הבקשה המבקש צריך להיות בישראל. הגשת הבקשה תיעשה באמצעות מערכת ההזדהות הממשלתית, וכן באמצעות אפליקציה של רשות האוכלוסין אשר תהיה זמינה לשימוש הציבור בזמן הקרוב. המערכת הזו תוודא את אימות זהותו של המבקש. המבקש צריך לצלם את עצמו ולצרף תמונת פנים לבקשה, ולצלם את עצמו במסגרת השימוש באפליקציה. תמונה זו תועבר לרשות לניהול המאגר הביומטרי לצורך זיהוי או אימות זהות על מול הנתונים הקיימים בו, וזו תמסור את תוצאתה לרשות האוכלוסין. בשלב הראשון בבקשה תיעשה השוואה במאגר הביומטרי בין התמונה הקיימת במאגר, ברמת דיוק גבוהה, כך שאם תהיה שונות גדולה בזיהוי – הבקשה של האזרח תסורב. בתקופת הוראת השעה ניתן יהיה לבקש באופן מקוון תעודת זהות רק פעם אחת. בהתאמה לרוחו של החוק הביומטרי, וכדי לא ליצור בפועל מאגר ביומטרי משני של תמונות פנים, תמונת הפנים שהועברה בתהליך הגשת הבקשה לא תיאגר מעבר לנדרש, והיא תימחק באופן אוטומטי לאחר שהועברה לרשות לניהול המאגר הביומטרי מכל מקום שבו נשמרה בהליך. המידע הביומטרי יישמר בשבב מסמך הזיהוי החדש שיונפק, והתמונה החדשה שצולמה והועברה על ידי המבקש באמצעות הטופס המקוון תישמר במאגר הביומטרי בלבד. זה החוק. אני מבקש להצביע בעד. ואדוני, מכיוון שאני אקח עוד שתי דקות, ברשותך, כדי לדבר על נושא חמור מאוד - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שלוש, עליי. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו רואים מאירועי הימים האחרונים שבקרב אותן קבוצות מחאה מופרעות, מטורללות, הזויות, מסוכנות שמסתובבות פה - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> - - ומקבלות גיבוי מהאופוזיציה – ואשר חברים ממפלגת העבודה גם משתמשים באופן לא חוקי בחסינות שלהם כדי למנוע משוטרים לבצע את תפקידם מול האנשים הללו – אז אנחנו רואים מטורפים שמחזיקים בביתם אמצעי נשק ותחמושת. למי מאיתנו אין איזה קלצ'ניקוב בבית שהוא קיבל על הדרך או איזה קרבין שהוא שמר במשך הרבה שנים עם תחמושת עדכנית? מי מאיתנו לא מתעסק בדברים האלה? והכול הכול הכול, כמובן, בשם הגנת הדמוקרטיה, בשם הפלורליזם. אלה אנשים מופרעים. הארגונים האלה שהם שייכים אליהם זה ארגוני פשיעה לכל דבר. ואני קורא למפכ"ל המשטרה, קודם כול, לא לפחד מהטירוף שחלק מהאנשים בבית הזה מנסים להפעיל עליו. מנסים להלך עליו פה אימים. חלק מחברי הכנסת קוראים לבוא ולהתנגד לו ולעשות כל מיני דברים. ואני אומר לו: אל תירא ואל תיחת, אדוני המפכ"ל, אנחנו מאחוריך, אנחנו נשמור עליך. בצע את עבודתך בפני המופרעים ההזויים, האנשים המסוכנים האלה, ארגוני הפשע שצריך לטפל בהם כארגוני פשע. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מעלה אותך עכשיו עוד מעט. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת ישראל ביתנו. חברת הכנסת שרון ניר, יבגני – להסיר את ההסתייגויות. להצעת החוק הוגשו גם בקשות רשות דיבור של סיעת העבודה. ראשון הדוברים – ראשונה, חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. חבר הכנסת גלעד קריב, חמש דקות לרשותך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה יהיה הרבה יותר קצר. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> תישאר שם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר. אני משתמש ברשות הדיבור על מנת להגיב לדברי הבלע, השקר וההסתה של חבר הכנסת מלביצקי. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> היחידים שמסיתים זה אתם, נגד המפכ"ל. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> שב, שב, תהיה בשקט. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תהיה בשקט. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת חנוך. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תהיה בשקט. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חנוך מלביצקי. חבר הכנסת חנוך. חנוך. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אתה פושע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת חנוך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תהיה בשקט. אדם אלים שכמוך, מלא שנאה והסתה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> פושע, פושע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חנוך, אני אתחיל בקריאות? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדם מלא שנאה, מלא הסתה, העיקר מתהדר בהיותו – איך הייתי אומר? תלמיד חכם שמדבר בשמה של מסורת ישראל. נו, כל-כולך, כל-כולך חדור בשנאה והסתה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> מה לך ולמסורת? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> עכשיו אנחנו, אנחנו נאמר כאן בצורה ברורה - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> מה לך ולמסורת? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חנוך, די. נו, די, בבקשה. אנא ממך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - מאות אלפי ישראלים, בשנתיים וחצי האחרונות ובמיוחד בשבועות האחרונים, אחרי שהממשלה הזו, בעיצומה של מלחמה, כש-59 אחים ואחיות עודם חטופים, מחדשת את ההפיכה המשטרית – מאות אלפי ישראלים פטריוטים, ציוניים - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> מאות מילונים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - יוצאים לרחובות. אתם לא מצליחים להוציא 50 איש להפגנת תמיכה בראש הממשלה שלכם. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לא צריך. אנחנו בשלטון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ראינו גם לפני הבחירות כמה אנשים הוצאתם למחאות. יש כאן מאות אלפי ישראלים פטריוטים שיוצאים מדי יום - - << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> מאז שנסגר הכסף מאמריקה קצת ירד - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - מדי יום לעמוד לצד משפחות החטופים ולהגן על הדמוקרטיה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אתם עושים פוליטיקה, אתם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת חנוך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כאשר, כאשר אתם - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עכשיו אני באמת אתחיל עם הקריאות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - כמו אלו שרקדו מסביב לעגל הזהב, גם אתם, שום דבר לא יבלבל אתכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא חקירות נגד מקורבי ראש הממשלה, לא פרשות של שחיתות, לא מכירת ביטחונה של מדינת ישראל בעבור בצע כסף. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כמו חסידים שוטים - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת חנוך, אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כמו חסידים שוטים שרוקדים סביב עגל הזהב. ואנחנו נתייצב לצד המפגינים, ובמקום שנראה אלימות משטרתית, ובמקום שבו נראה פרשים דוהרים על מפגינים שניצבים על מדרכות, אנחנו נשמיע את הקול שלנו. כשם שהשמענו את הקול שלנו על המכת"זיות שמופעלות כנגד קהלים אחרים, וכנגד האלימות המשטרתית שהופגנה במירון, אנחנו בוודאי נגן על זכויות המפגינים והמפגינות במסגרת המחאה הדמוקרטית. וכן, המחאה הזו בלמה חלקים גדולים בהפיכה המשטרית, והמחאה הזו בסופו של דבר היא זו שהובילה את נתניהו לשתי עסקאות החטופים. ואם יהיה דבר שיוביל אותו לעסקה נוספת זה הלחץ הציבורי ברחובות, מכיוון שנתניהו, מה שמעניין אותו זה ה-weekend המושחת שלו בהונגריה, ולהשתיק כלי תקשורת, ולמנות אנשים נאמנים, ולוודא שהמשטרה לא תחקור את פרשות השחיתות שקשורות בו ובמקורביו. ורק הציבור הישראלי הדמוקרטי, הפטריוטי, הציוני, הוא זה שיציב קווים אדומים בפני ההשתוללות, ההשתוללות של נתניהו ושל כל השותפים שלו, שפעם אחר פעם מעמידים או אינטרסים אישיים לפני האינטרסים הלאומיים, או פנטזיות קנאיות וקיצוניות לפני תפיסת עולם פרגמטית, שבזכותה מדינת ישראל יכולה להגן על אזרחיה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה לדבר על התנועה שלך? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אז חנוך מלביצקי, האלימות שלך לא מטרידה אותנו, וההסתה שלך לא מטרידה אותנו, והיא לא תרתיע את המחאה, ואנחנו נמשיך להגן על ערכי היסוד של מדינת ישראל, שפעם גם התנועה שלך, לפני שהיא הפכה לשלוחה ולגרורה כהניסטית, פעם גם התנועה שלך, התנועה הלאומית-ליברלית, האמינה בהם. אתה היום לא היית חותם על מגילת העצמאות אם הייתה בידך ההזדמנות, כי אתה גרורה כהניסטית בתוך מפלגת השלטון. תודה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אני מעדיף את כהנא פעמיים כל יום. פעמיים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שמענו אותך. שמענו, שמענו אותך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני יכול? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> מופרעים אתם. מטורפים ומופרעים. החלטתם לקרוא לכולנו למלחמת אזרחים. הזויים ומטורפים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מלביצקי, קח את הכדור היומי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת חנוך, המסר שלך הועבר. חברות וחברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 7 – הוראת שעה), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד סעיפים 1–3 – 19 נגד – אין נמנעים – 2 סעיפים 1–3, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 19 בעד, שני נמנעים, שני נוכחים. אני קובע שההצעה עברה בקריאה שנייה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 7 – הוראת שעה), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד החוק – 17 נגד – אין נמנעים – 2 חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 7 – הוראת שעה), התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 17 בעד, אין מתנגדים, שני נמנעים, שני נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 7 – הוראת שעה), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה שנייה ושלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 16), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' מ/1823; דברי הכנסת, חוב' י"ט, ישיבה 266; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 16), התשפ"ה–2025, לקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את חבר הכנסת בועז ביסמוט, יושב-ראש ועדה לביטחון לאומי, להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> בועז ביסמוט (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >> שלום. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג לקריאה השנייה והשלישית את הצעת החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 16), התשפ"ה–2025, שיזמה הממשלה. החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות מסמיך פקחים עירוניים לאכיפת חוקי העזר ומסדיר את הקמתו של מערך אכיפה עירוני. מערך זה מורכב מכוח שיטור ויחידות פיקוח עירוניות ייעודיות שמטרתם התרעה, מניעה ואכיפה של עבירות איכות חיים, אלימות והתנהגות אנטי-חברתית. מערך האכיפה העירוני החל כפיילוט, או בשפה העברית כניסוי, ב-12 רשויות מקומיות, וזאת על מנת לבחון את היעילות של מערכים אלה, הפועלים מכוח החוק. לאורך השנים, אדוני היושב-ראש, הורחבה תחולתו של מערך האכיפה העירוני באמצעות מנגנון הקבוע בחוק המאפשר לשר לביטחון לאומי, בהסכמת שר הפנים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי, להפעיל את המערך ברשויות נוספות. כיום פועל מערך אכיפה עירוני בכ-92 רשויות מקומיות, ומתוכן המערך פעיל ב-87 רשויות באופן מבצעי. בחמש רשויות המערך נמצא בתהליכי הקמה. החוק נחקק בשנת 2011 כהוראת שעה והוארך כמה פעמים, לאחרונה עד ליום כ"ה בשבט התשפ"ה, קרי, 31 במרץ 2025. בהתאם לכך, בשנת 2015 החלו ניסיונות לעגן את ההסדר כהוראת קבע, ולא בשלו. הצעת חוק ממשלתית בנושא עברה בקריאה ראשונה והונחה על שולחן הוועדה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק שהונחה כאמור מבקשת להסדיר את מערך האכיפה העירוני כהסדר קבע, וכן מבקשת להרחיב את הסמכויות הנתונות לפקחים הפועלים במסגרת מערכים אלו. במסגרת העבודה על הצעת החוק בוועדה נערכים דיונים מעמיקים, אני חייב לציין, בהסדרים המוצעים, תוך שמיעה של כלל הגורמים הרלוונטיים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נערכו. כבודו מתכוון נערכו. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר_המשך >> כן. נערכו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמרת נערכים. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר_המשך >> גם עכשיו נערכים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אה, עדיין נערכים. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר_המשך >> בדיונים – אדוני היושב-ראש, אתה יודע, יש דיונים, הוועדה מתפקדת, פועלת. אני יודע שיש כאלה הסבורים שאנחנו כאלה באיזה חילופי גברי. לא, אני עדיין שם, עדיין שם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> וטוב שאתה שם. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר_המשך >> סבלנות, סבלנות, אני עוד לא הלכתי לשום מקום. מי שמזדרז, שיחכה בסבלנות. תראה, אין ואקום. אין ואקום. העבודה צריכה להיעשות. אני כרגע אמון על הוועדה. אני כאן עד שמישהו יחליט אחרת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ברוך הבא, פוגל. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר_המשך >> לא משנה. אני מודה לך, ואני שמח. פוגל נמצא כאן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא התחיל. הוא עשה. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר_המשך >> אנחנו שומרים ודואגים, ומי כמו חבר הכנסת פוגל, שניהל את הוועדה הזו בצורה מצוינת, יודע עד כמה הוועדה הזו חשובה, ואסור שיהיה ואקום, לא בעבודה הספציפית הזו ולא בכל ועדה. נמשיך. אבל אני שמח, אדוני היושב-ראש, שאתה עוקב ומודאג. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עוקב. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר_המשך >> אוהב. הרגעת אותי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה נושא מאוד חשוב לאזרחים. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר_המשך >> הרגעת אותי. בקיצור, נערכים דיונים מעמיקים בהסדרים המוצעים, תוך שמיעת כלל הגורמים הרלוונטיים, ובכלל זה משטרת ישראל, ראשי רשויות מקומיות ופקחים מסייעים. הוועדה שמה דגש על הצורך בעריכתם של איזונים מתאימים הנדרשים במנגנוני ההסדר בכלל ובשאלת הרחבת הסמכויות בפרט, והכול – וזה חשוב מאוד – הכול לשם דבר אחד: לשם טיוב הצעת החוק, וכדי שההסדר יענה על מטרותיהם של מערכי האכיפה העירוניים, ובה בעת ישמור על מקומה של משטרת ישראל כרשות מרכזית האמונה על אכיפת החוק במרחב הציבורי והפרטי. אני רק צריך להוסיף עוד דבר בעניין הזה. כמה ראשי רשויות, ראשי מועצות, ראשי עיריות, היוצרים איתי קשר על מנת לוודא שבאמת החוק הזה יעבור, ובצורה הטובה והיעילה ביותר, הוא רב. אין ספק שהחוק הזה פה הוא אינטרס לאומי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ששש, רון. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר_המשך >> הוועדה מקיימת דיונים אינטנסיביים לגיבוש הסדר קבע ראוי ונכון, אך נדרש פרק זמן נוסף לגיבוש ההסדר, בשל השינויים המוצעים בו, ובכלל זה מורכבותם של ההסדרים, אשר מחייבים המשך ליבון מעמיק. על כן, ולאור זאת שהוראת השעה עומדת לפוג, מציעה הוועדה להאריך את הוראת השעה לפרק זמן נוסף, וזאת עד ליום ד' בתמוז התשפ"ה, קרי, 30 ביוני 2025. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור של סיעות העבודה וחד"ש תע"ל. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב, חבר הכנסת גלעד קריב – מוותר; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – מוותרת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. אז חברות וחברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 16), התשפ"ה–2025, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד סעיף 1 – 22 נגד – 1 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 22 בעד, אחד נמנע, שני נוכחים. אני קובע כי ההצעה עברה בקריאה שנייה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 16), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד החוק – 21 נגד – אין נמנעים – 1 חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 16), התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 21 בעד, אחד נמנע, שני נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 16), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו, התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' מ/1828, פ/5210/25; דברי הכנסת, חוב' ט', ישיבה 235; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו, התשפ"ה–2025, לקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את חבר הכנסת שלום דנינו להציג את הצעת החוק במקומו של חבר הכנסת דוד ביטן, יושב-ראש ועדת הכלכלה. בבקשה. << דובר >> שלום דנינו (בשם ועדת הכלכלה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היושב-ראש דוד ביטן, שבטח יושב בפרסה – אני חייב להקדים ולהגיד שהוא עשה עבודה מצוינת, עבודה מדהימה בחוק המורכב הזה, יחד עם השר זאב אלקין, שליווה את הוועדה בכל הדיונים. אני מודה לכם - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא שינית את הכותרת של החוק. סליחה, חבר הכנסת דנינו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ישנו עכשיו. תשנו את הכותרת. הינה, זה משתנה. << דובר_המשך >> שלום דנינו (בשם ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> - - ולחבר הכנסת שוסטר, שניהל חלק מהדיונים. ולתוכן העניין, וזה חשוב שאנחנו נציג את הדברים, כי זה חשוב לפרוטוקול. אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו, התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק, שהיא הצעת חוק ממשלתית שאליה מוזגה הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת אלון שוסטר, שגם ניהל חלק מהדיונים, נועדה לקבוע את חבל התקומה כאזור מיקוד לאומי, ולאפשר מתן מענה ייעודי של שיקום נרחב – שעליו ארחיב בהמשך – בכלל תחומי החיים, לטובת חיזוק חוסן התושבים בו, עידוד צמיחה עתידית וגידול דמוגרפי, וזאת באמצעות הקצאת משאבים ייעודיים על ידי המדינה ומוסדותיה. החוק המוצע מעגן את סמכויותיה ואת תפקידיה של מינהלת תקומה, שהיא יחידת סמך ממשלתית הפועלת באופן ייעודי לטובת חבל התקומה החל מחודש אוקטובר 2023. בנוסף, וכפי שיפורט בהמשך, החוק המוצע כולל גם פרק נפרד הקובע הקצאת משאבים לשם פעולות סיוע ביישובים ובאזורים הסמוכים לחבל התקומה שנפגעו במתקפת 7 באוקטובר. אציין כי ההגדרה "חבל התקומה" בחוק המוצע קובעת את תחומו של חבל התקומה בטווח של עד 7 ק"מ מרצועת עזה, והיישובים הנכללים בו קבועים בתוספת הראשונה לחוק המוצע כרשימה סגורה שאינה ניתנת לשינוי. תיחום החבל וקביעתו כאזור מיקוד לאומי מתבססים על עבודה מקצועית, מקיפה, שנעשתה על ידי מינהלת התקומה. חוות הדעת המקצועית נשענת בעיקרה על חמישה נדבכים שהוצגו בדיונים: הראשון הוא היותם של יישובי חבל התקומה נתונים במשך 20 שנה לאיומים ביטחוניים יוצאי דופן, שהשפיעו עמוקות על שגרת החיים בו, ויצרו צורך במענים ייחודיים ליישובי החבל, שקיבלו ביטוי בשורה של החלטות ממשלה ובחוות דעת ביטחוניות שהתקבלו לאורך השנים; השני הוא השפעות פסיכולוגיות וסוציאליות על תושבי חבל התקומה וכרסום מתמיד בחוסן הקהילתי והאישי בשל המצב הביטחוני הרעוע לאורך השנים; השלישי הוא אירועי 7 באוקטובר, שהיוו נקודת שיא ברצף האירועים הביטחוניים בחבל התקומה מבחינת הפגיעות האנושית בגוף, בנפש וברכוש וממדי ההרס ביישוב החבל; הרביעי הוא הפינוי הפתאומי והרחב של תושבי חבל התקומה מביתם לאחר 7 באוקטובר, שנעשה לתקופה ארוכה ובלתי ידועה, והפגיעה המתמשכת בשגרת חייהם של התושבים; החמישי הוא השלכות ארוכות הטווח של אירוע אסון 7 באוקטובר על כלל תחומי החיים של תושבי חבל התקומה והקהילות בו, היוצרות קשיי התאוששות ממושכים. כל אחד מחמשת הנדבכים המפורטים משליך על מצבו הייחודי של חבל התקומה באופן עצמאי, ושילובם של כל החמישה יחד יוצר אפקט חסר תקדים בהשפעתו על החבל. הדבר מצדיק מענה ייחודי שיינתן באופן ייעודי לחבל התקומה, שייקבע כאזור מיקוד לאומי. החוק המוצע מעגן מענה ייעודי לחבל התקומה של שיקום נרחב. מדובר בכלי משפטי חדשני וייחודי, הכולל פעולות בכלל תחומי החיים שיינקטו לטובת החבל ותושביו, בהיותו אזור מיקוד לאומי. כלי השיקום הנרחב ייושם על ידי מינהלת התקומה, על ידי הממשלה בהחלטותיה, וכן על ידי כל אחד ואחד ממשרדי הממשלה במסגרת שטחי הפעולה של משרדו, נוסף על הפעולות הנעשות על ידי הממשלה או על ידי המשרדים מכוח תפקידם או על ההטבות הניתנות על ידם לפני כל דין. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ששש. דבי, דבי, זה מפריע. << דובר_המשך >> שלום דנינו (בשם ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> כמו כן, החוק המוצע מעגן את תפקידיה וסמכויותיה של מינהלת התקומה, הכוללים את גיבוש המדיניות בשיתוף משרדי הממשלה השונים, יישומה וביצועה, כאשר המדיניות תבוצע באמצעות המינהלת, וכן באמצעות משרדי הממשלה, בהתאם לסמכויותיהם ובכפוף להסכמתם. כמו כן, המינהלת היא האחראית לניהול תקציב שהוקצה לה, על מתן תמריצים לעידוד הצמיחה בחבל התקומה, על תיאום בין משרדי הממשלה השונים ועוד. עוד נקבע כי מינהלת תקומה תפעל למשך חמש שנים, אך השר הממונה על ביצוע החוק יהיה רשאי, באישור הממשלה ובאישור ועדת הכלכלה, להאריך בצו את פעילות המינהלת בתקופות נוספות, עד לשש שנים בסך הכול. זאת, אם נוכח כי הדבר נדרש לצורך יישום מטרות החוק המוצע. ועדת הכלכלה קיימה שבעה דיונים ממושכים ומעמיקים בהצעת החוק, ובמהלכם נשמעו עמדותיהם של ראשי המועצות המקומיות מחבל התקומה ונציגי גופי חברה אזרחית בנוגע לחוק המוצע ולהיבטים השונים שבו. בעקבות הדיונים הוועדה ערכה שינויים משמעותיים בהצעת החוק, וכעת אעמוד על המרכזיים שבהם. ראשית, הצעת החוק הממשלתית נוסחה באופן המאפשר מרחב שיקול דעת בנוגע להחלטה לפעול לטובת החבל. במסגרת דיוני הוועדה חברי הכנסת ביקשו לעגן אפשרות זו כחובה. לפיכך הוחלט כי הממשלה ושריה לא רק שיהיו רשאים לפעול בחבל התקומה, אלא יהיו מחויבים לכך. גם בנוגע למילוי תפקידו, הפעלתו וסמכותו של גוף ציבורי לצורך פיתוח החבל, הנוסח הממשלתי היה מצומצם, וביקש רק לאפשר לאותו גוף לשקול את היותו של חבל תקומה אזור מיקוד לאומי בין היתר השיקולים שעליו לבחון בנוגע להפעלת סמכויותיו. בדיוני הוועדה סמכות זו הורחבה לסמכות שבחובה, ונקבע כי הגוף הציבורי יהיה מחויב לשקול את האמור נוסף על כל שיקול אחר, ויהיה עליו לפעול לשיקומו הנרחב. זאת כמובן כאשר הדבר נוגע לעניין ובהתאם לנסיבות. שנית, בניסוח הצעת החוק הממשלתית הובהר כי פעולות הממשלה ושריה לטובת חבל התקומה יהיו נוסף על הפעולות וההטבות הניתנות על ידם מכוח תפקידם ולפי כל דין. במהלך דיוני הוועדה נשמעו טענות שלפיהן יישום המדיניות לטובת חבל התקומה ופעילות המינהלת יביאו בפועל לגריעת הטבות אחרות. כך למשל עלה הצורך למנוע מצב שבו הטבות שהיו ניתנות ליישובי החבל במשך שנים מכוח מדיניות או החלטות שונות שהתקבלו בעבר ייפסקו. לפיכך, נוספה הוראה בהצעת החוק הקובעת כי השרים והממשלה לא יוכלו להימנע מביצוע הפעולה או ממתן הטבה לפי דין אחר רק בשל יישום המדיניות האמורה ובשל פעילות המינהלת. כמו כן, במסגרת דיוני הוועדה ביקשנו לעגן את העצמאות התקציבית של מינהלת תקומה, וכך נוסף סעיף ייעודי בהצעת החוק הקובע את האופן שבו ייקבע תקציב המינהלת בחוק התקציב השנתי ואת ראש המינהלת כממונה על ביצוע התקציב. במסגרת הדיונים שקיימנו בוועדה נוכחנו כי קיים צורך חשוב לנקוט בפעולות סיוע גם ליישובים הסמוכים לחבל התקומה שנפגעו במתקפה ב-7 באוקטובר, כדי לאפשר להם חזרה מהירה לשגרה באופן מלא ומיטבי. בשל העובדה שהממשלה התעכבה, לצערי, ביישום ההחלטה לגיבוש הסדר הסיוע ליישובים אלה, החלטנו במסגרת דיוני הוועדה להוסיף בחוק המוצע פרק ייעודי לטובת הקצאת משאבים לשם מתן פעולות סיוע הכוללות פעולות שיקום ופיתוח, בין השאר באמצעות מתן הטבות, הקצאת משאבים ועוד. לפי המוצע, הממשלה תקבע בהחלטתה בתוך 14 ימים מיום התחילה את רשימת היישובים או האזורים שיהיו זכאים לסיוע, את אמות המידה להכללתם ברשימה, שתעוגן בתוספת השנייה לחוק, וכן את פעולות הסיוע שיבוצעו על ידה לטובת היישובים או האזורים הללו, בהתאם לצורכיהם, למאפייניהם הייחודיים ולרמת הפגיעה בהם באירועי 7 באוקטובר. מטבע הדברים, בשל ההבדלים בעוצמת הפגיעה, מתכונת הסיוע ליישובים אלו תהיה שונה מזו הניתנת ליישובי חבל התקומה. מעבר לשינויים המשמעותיים שערכנו בהצעת החוק, הגענו לסיכומים תקציביים כדי לתת מענה לטענות שהעלו ראשי הרשויות בחבל התקומה, ומהן עלה הצורך לדאוג לכך, שהתקציב שהוקצה למינהלת התקומה לא ייגרע מההטבות ומהמשאבים הנוספים הנדרשים ליישובי החבל. בין היתר, ההסכמות כוללות התחייבות של משרד האוצר, ולפיה תקציב מינהלת התקומה יוחרג מהקיצוצים הרוחביים החלים על כלל משרדי הממשלה במהלך שנת 2025. כמו כן, הוסכם כי משרד האוצר יקצה תשלום ייעודי, שישלים את התמיכה הניתנת מדי שנה על ידי שר הפנים, המכונה תיקון עיוותים, מאחר ובשנת 2024 היא הוחרגה מיישובי חבל התקומה, מהטעם שניתנות להם הטבות אחרות במסגרת פעילות מינהלת תקומה. בנוסף, המהלך שקידמנו לעיגון בחוק הסיוע ליישובים הסמוכים לחבל התקומה, הביא לכך שהממשלה קיבלה לאחרונה החלטה על הקצאה של מיליארד שקלים חדשים לשם סיוע ליישובים הסמוכים לחבל התקומה. חבריי וחברות הכנסת, אין צורך להכביר מילים בדבר חשיבותו של החוק המוצע, והצורך המשמעותי במתן מענה ייעודי ומהיר לחבל התקומה, שספג פגיעה אנושה. אני שמח שבעקבות דיוני הוועדה הצלחנו לבסס ולעגן את מעמדו של החבל כאזור מיקוד לאומי, ולהבטיח את שיקומו הרחב. בנוסף, אני מברך על כך שהצלחנו לעגן בחוק את מתכונת הסיוע גם ליישובים הסמוכים לחבל התקומה - - חברים, עמוד וחצי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, אין צורך להכביר מילים. אין צורך. אין צורך. << דובר_המשך >> שלום דנינו (בשם ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> - - שנפגעו במתקפת 7 באוקטובר, ולזרז את הממשלה לפעול בנושא. הצעת החוק בנוסח שלפניכם היא תוצאה של דיונים רבים והסכמות בין הגורמים השונים, ואני סבור שהיא מהווה הסדר ראוי, ערכי ומאוזן. אני מבקש מכם לאשר את החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה, ולדחות את כל ההסתייגויות. אני חוזר ואומר, באמת, הניהול של דוד ביטן יושב-ראש הוועדה הביא לפתרון של כל הדברים; הביא לנו חוק מצוין לטובת התקומה ולטובת העוטף של העוטף. אני מודה לך, אדוני יושב-ראש ועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יישר כוח לחבר הכנסת שלום דנינו. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצות יש עתיד וחד"ש-תע"ל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני רק רוצה לעשות סדר. אנחנו רוצים לדבר, אבל אנחנו מושכים את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, יש בקשת - - - רגע, יש להם בקשות רשות דיבור? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> האם יש בקשות דיבור של יש עתיד? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש בקשות רשות דיבור ליש עתיד? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בפעם שעברה היו רק של העבודה ושל חד"ש-תע"ל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, את צודקת, מירב. אני בודק. תעלו בהסתייגויות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז הוא מנמק הסתייגויות, אלעזר. כולם יכולים לדבר, מי שנמצא פה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז בואו נתחיל לקרוא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אלעזר ראשון. לפי הסדר, אין בעיה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אלעזר שטרן. איפה? בואו נראה מי נמצא – אלעזר שטרן הראשון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה. הוא רוצה לתת לדבי והוא אחריה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בואו נעשה את זה מסודר. אלעזר שטרן, בבקשה, חמש דקות לרשותך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בסדר, בסדר. את תדברי אחרי זה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב בראש, אדוני השר, עמיתיי חברי הכנסת, יש מבחן כזה פשוט שלמדנו מאבות אבותינו – "אם כנים דבריכם", "בזאת תִּבָּחֵנוּ". אני אמרתי כאן לפני שבוע, לצערי הרב, ראש הממשלה שמט מתחת לרגליי את השטיח שקוראים לו אמון; החליף אותו בשטיח שקוראים לו הסתה, שעליו הוא צועד מעדנות. אותנו הוא מנסה ללמד מה זה לוחמים, כשהלוחמים שלו, הקואליציה שלו, רבע ממנה משתמטים שלא עשו יום אחד צבא. הוא מסתכל עלינו, שהילדים שלנו שם; מדבר על הלוחמים כאילו הוא יודע מה זה לוחמים. נכון, הוא גדל בבית – פעם הוא היה לוחם. אבל הוא מזמן לא יודע מה זה לא לישון בלילה חוץ מאשר אם לילד שלו במיאמי תקרה תאונת דרכים או עוד משהו שהוא לא מהעולם הזה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה זה? - - - בושה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה ראש הממשלה שלנו, אני כבר אמרתי, שהביא אותי למקומות – ולצערי הרב אני לא יכול להתייחס אליו בכבוד. כל מה שהוא אומר חשוד בהסתה. זאת הבעיה הקשה. אנחנו מדברים פה על חוק תקומה. אמרתי לראש הממשלה: סע לניר עוז. אל תיכנס, רק תיסע. אתה רוצה להיכנס? "של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא". סע לניר עוז ותשמע שם מה זה אנשים שדבקים ביהדות, מה זה אנשים שדבקים בציונות, גם אם היהדות שלהם קצת אחרת מהפרקטיקה של היהדות שאני מאמץ. אבל סע לניר עוז, ראה מה זה תקומה, לא בהיבט של ההכרזות שלך, של מלחמת התקומה, אלא מה זו תקומה אמיתית. ועכשיו אני רוצה להגיד עוד משהו לראש הממשלה: בחרת ראש שב"כ; בחרת ראש שב"כ מחוץ לארגון. אין ספק שהאלוף במילואים שרביט הוא אדם ראוי, ציוני, ישר. כנראה שיש איזו בעיה קצת עכשיו – שמענו שבליכוד מטילים ספק בגלל שהם גילו, שכמו מרדכי היהודי, מי שהיה חמש שנים מפקד חיל הים, צריך להגיד עליו: "לא יכרע ולא ישתחוה". לכן הוא בן אדם ראוי, ראוי מאוד. אבל גם כוכבים גדולים לא יכולים להיכנס לתפקיד של ארגון כזה גדול, שהם לא מכירים, מהיום בעוד שבוע או שבועיים. חבר הכנסת ביסמוט שהעלה כאן את הצעת החוק, גם אתה יודע, שללמוד גוף כמו שב"כ לוקח חודשיים, שלושה. אי-אפשר מחר – במיוחד כשאנחנו במלחמה. ולכן, בהמשך למה שאמרתי בהתחלה, שראש הממשלה חשוד בעיניי, שכל דבר שהוא מביא לכאן; כל נאום שהוא נושא כאן ומחלק בינינו לבינם, קודם כול, הוא רוצה להסית – כמו שהוא התחיל עוד בסוף שנות התשעים – השמאל שכח מה זה להיות יהודי. אדוני, "אם כנים דבריך", ראש הממשלה, ואתה באמת רוצה את טובת מדינת ישראל ואת טובת שירות הביטחון הכללי, תגיד שבחרת מועמד שהוא המועמד שלך, וכיוון שבחרת מועמד והוא מועמד מבחוץ, המינוי ייכנס לתוקף בעוד שלושה חודשים של חפיפה. אנחנו במלחמה, השב"כ עושה עבודה נהדרת מאז 7 באוקטובר. אי-אפשר שייכנס אליו מישהו עכשיו ויתחיל ללמוד בלי ראש. אני בטוח שכל אחד כאן מבין את זה. לכן, ראש הממשלה, אני משוכנע שאם תגיד שהמינוי ייכנס לתוקף אחרי חפיפה בת שלושה חודשים, ניכנס לחג פסח אחר. גובה הלהבות ירד, אולי גם בג"ץ ידחה את הדיון שלו. אולי לא נעמוד בפני משבר חוקתי. גם בשב"כ ייקחו זמן וילמדו אותו, ולא יחשבו שעוברים על הנחיית בג"ץ, כשלא מפילים. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אולי הוא יחליט להתפטר מעצמו ויוריד את גובה הלהבות. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה גם יכול להיות. אם זה יהיה בעוד שלושה חודשים, יכול להיות. השר וסרלאוף, אני לא שולל את זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יכול להיות שאם הוא יידע שבאמת מתכוונים ברצינות, ויש זמן לחפיפה, יכול להיות שגם ראש השב"כ יגיד את זה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת שטרן, הצעתך נשמעה. חברת הכנסת מירב בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני אנמק את ההסתייגות הבאה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה זה ההסתייגות הבאה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש לי כמה הסתייגויות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אבל זה לפי הסדר ברשימת הדוברים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה. אתה יכול לבדוק עוד פעם. דלג עליי, ותעבור לרון. לפי הסדר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב. מי עוד נמצא פה? ולדימיר? רון כץ, חמש דקות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כמה הסתייגויות יש עכשיו? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש, יש הסתייגויות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יופי. עכשיו דילגת עליי, תן לרון. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אני לא יודע כמה מכם יודעים, אבל בשבוע שעבר שירות התעסוקה יצא בסקר – מה מצבם של המילואימניקים שלנו אחרי שנה וחצי ושנתיים של שירות מילואים. לא דיברו על זה באף ועדה בכנסת, לא דיברו על זה במליאה. אף אחד לא עצר להקדיש רגע – רגע, קואליציה – אף אחד לא עצר להקדיש רגע בקואליציה הזאת בשביל לדבר על אלו שעזבו הכול בשביל לשמור על כל מי שיושב בבית הזה, בשביל לשמור על מדינת ישראל. אז אני רוצה לומר לכם מה קרה להם: 41% ממשרתי המילואים פוטרו או נאלצו לעזוב את מקומות העבודה. בין היתר 48% דיווחו על פגיעה כלכלית משמעותית, ו-63% הבהירו שאינם מרוצים מהמצב בקריירה שלהם. מנכ"לית שירות התעסוקה אומרת: חייבים לספק מעטפת תעסוקתית. עכשיו, אני רוצה לשאול אתכם, חבריי חברי הכנסת הנכבדים והמכובדים: מה יותר חשוב מלהתעסק במילואימניקים שלנו? מה יותר חשוב מלעזוב הכול, ולהתעסק עם אותם אנשים שנמצאים עכשיו באיזו דיונה ושומרים עלינו? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עוד שני שרים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> האם יותר חשוב לכם להתעסק בעוד שלושה שרים שתכניסו לשולחן הממשלה? האם יותר חשוב להכניס לקופה הקטנה של אורית סטרוק עוד כמה עשרות מיליונים? האם יותר חשוב לעבוד חזק וקשה על חוק ההשתמטות הקרב ובא? מה יותר חשוב מהאנשים האלה? אני רוצה לומר לכם משהו: אם הם ימשיכו להרגיש ככה, אם הם ימשיכו להרגיש שהמדינה לא סופרת אותם, שאתם לא סופרים אותם – בפעם הבאה שתקראו להם, יהיה להם הרבה יותר קשה. לנשים שלהם יהיה הרבה יותר קשה; לילדים שלהם יהיה הרבה יותר קשה. בסופו של דבר אתם חייבים לשמור עליהם בשביל שהם ישמרו עליכם. ככה עובד המנגנון. אם איש המילואים יודע שבבית שלו אין איך לסגור את החודש, אז במה הוא יבחר? ללכת למילואים או ללכת לעבודה? אם איש המילואים יודע שהבית שלו מתפרק, שהעסק שלו מתפרק, שאף אחד לא דואג לילדים שלו, שבשביל לקבל איזושהי הנחה עושים לו פה 100 מדורי גיהינום, אז מה אתם חושבים שהוא ילך לעשות? עכשיו, אתם כל הזמן עומדים פה ומספרים למדינה באיזה מצב חירום אנחנו – אז אני רוצה לומר לכם: אי-אפשר מצד אחד להגיד שאנחנו במצב חירום, ובצד השני לא לספור את הלוחמים. עזבו הכול – את הלוחמים, את אלו שעוזבים הכול והולכים בשביל לשרת אותנו. אתם יודעים, אדם חכם אמר לפניי – מאיר דגן, זיכרונו לברכה, ראש המוסד הקודם, אמר ככה: אני יודע שאני הולך למות, אני יודע שאני חולה, אין לי אינטרסים. אני לא מבקש דבר לעצמי, וגם אין לי שום דבר נגד ביבי. הוא איש חכם, אינטליגנט. הדבר היחיד שעניין אותו הוא טובת המדינה, הוא השתתף במלחמות הכי קשות שהיו כאן. הוא אף פעם לא פקפק בעתיד המדינה, מלבד בשנים האחרונות – והוא אומר כך: בשביל לבצע משימה צריך ארבעה דברים – להגדיר את המשימה, למנות מפקד, להקצות אמצעים ולקבוע לוחות זמנים. אני רוצה לשאול אתכם מפה, ממשלת ישראל: מה המשימה? מה המשימה שלכם? לאן אתם צועדים? לאן אתם מצעידים את מדינת ישראל? מה המשאבים שאתם מקצים? מי המפקד? מה קורה פה? תראו את ממשלת הכלומיאלים האלה שיושבים פה. כל שר הוא בדאבל, בכל משרד יש שני שרים, ואף אחד לא יודע מה קורה. יושב פה שר הנגב והגליל – חסר כסף בשביל להחזיר בחזרה משפחות שאתם פיניתם. מי מתעסק בזה? אף אחד. מדברים עכשיו על מטרות בעזה – מה המטרה בעזה? מה אתם רוצים להשיג שם? האם יש תוכנית כלשהי לעזה ביום שאחרי? שנה וחצי-שנתיים? שנתיים וחצי-שלוש? מה אתם רוצים לעשות שם? איך אתם מתכוונים להחזיר את החטופים? איך אתם מתכוונים לנהל את האירוע? מי מנהל את האירוע? באמצע המלחמה הכי חשובה שיש לנו החלפתם את ראש השב"כ, ולמה החלפתם אותו? כי הוא פתח בחקירה על לשכת נתניהו. דרך אגב, סקופ: היועצים שלו נעצרו בהתפתחות דרמטית בחקירה. כולם שם נשברים – עוד מעט נשמע את האמת, מה קרה בלשכה הזאת, וגם בזמן הזה אין מפקד, אין משאבים, אין מטרה – אין כיוון לממשלת ישראל. אתם מובילים אותנו להישאר באותו מצב שאנחנו נמצאים בו היום. אתם לא מובילים לכלכלה טובה יותר, ליחסי חוץ טובים יותר, למדיניות טובה יותר, לעתיד טוב יותר לצעירים שלנו, למילואימניקים שלנו, לכל אזרח במדינת ישראל. מהיום שנבחרתם, שום דבר טוב לא קרה במדינת ישראל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, החטופים שלנו טרם חזרו הביתה, וכל נאום שלי אני מתחילה: היום 542 ימים בעזה. אני לא יודעת מה עובר עליהם, מה עובר על המשפחות. הלב פשוט נצבט, מתרסק, כי אי-אפשר לא לחשוב על זה. קשה לי לדבר על כל נושא אחר. אתם יודעים, היום, ממש לפני כמה דקות, בחדר של ועדת הפנים נפרדנו מאישה נהדרת, עובדת משרד הבריאות, עובדת מסורה, מירי כהן. אני רוצה לפרגן לה גם מבימת הכנסת. הרבה שנים היא הייתה מקשרת בין הכנסת למשרד הבריאות. היא יוצאת לפרק הבא בחיים, מסיימת את תפקידה במשרד הבריאות. גם מכאן אני רוצה להודות לה על שהיא הייתה כאן בשבילנו מתוך שליחות ודאגה לבריאות הציבור. אישה נהדרת, ואני בטוחה שהיא תמשיך לדאוג לבריאות האזרחים. אמרתי לה עכשיו בפרידה שאנחנו עומדים עכשיו לרשותה עם הרעיונות שלה וההיכרות שלה עם המערכת, שהיא תפנה אלינו ונמשיך לעשות טוב למדינת ישראל ולאזרחים במדינה. כנראה זה הנאום האחרון שלי במושב, בכנס החורף, ואני רוצה לסכם את הפעילות שלי – לא? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יהיו לך היום הרבה. אל תיפרדי מאיתנו. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש עוד הרבה – אז אני אתחיל לסכם. היום כבר ניהלתי כמה שיחות גם עם יושב-ראש ועדת הבריאות – נושא שמאוד מאוד מדאיג אותי: לפני כמה חודשים ביקרנו ביחידת ה-IVF באחד מבתי החולים במדינה. ראינו את כל התהליך של המערך הזה – מאז שאישה ובן זוגה או אישה לבד נכנסים לבדיקה אצל הרופא, ועד שהיא יולדת. התהליך הזה במערך – מדהים. הכול ממוחשב כדי למנוע טעויות שהיו, ואנחנו יודעים שהיו טעויות. בסוף הסיור הגענו לחדר עם מלא מלא מכלים גדולים, ובכל מכל יש מאות עוברים מוקפאים. אתם יודעים מה זה? ממש מאות עוברים מוקפאים בהרבה מכלים – בבית החולים אין להם מקום לאחסן את המכלים. אני שואלת את הרופא: מה הגורל של העוברים האלה? מה הגורל של עוברים מוקפאים, ואיזה חוק קיים במדינת ישראל? מה המעמד שלהם? מה יהיה איתם? הוא אומר: אין חוק במדינת ישראל. אין חוק במדינת ישראל שמסדיר את מעמדם של עוברים מוקפאים. הם פשוט נמצאים בבתי חולים, ביחידות IVF, ביחידות שונות בבתי חולים שונים – ולא יודעים מה לעשות איתם. אני הגשתי הצעת חוק יחד עם חברי חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, ואנחנו צריכים להסדיר את המעמד, לקיים דיונים בוועדה, דיון מקצועי, כדי לדעת מה המצב שלהם. עכשיו, כשאנחנו במלחמה עם כל כך הרבה הרוגים, ואנחנו מאבדים את הטובים מבנינו, ויש מאות ואלפי פצועים – נשים שלא מצליחות להביא ילדים ולהיכנס להיריון, נאלצות לפנות ולחפש תרומה של ביציות ועוברים מחו"ל, כשיש לנו אלפי עוברים מוקפאים פה, במדינת ישראל. אנחנו פשוט מאבדים את האפשרות לתת להם המשך של החיים. יש פה הרבה סוגיות שאפשר להתווכח עליהן – הלכתית, דתית, מוסרית – ואנחנו צריכים לקבל את ההחלטה, להביא את זה לדיון יחד עם רבנים, עם אנשי רוח, מדענים, רופאים ונציגים מהציבור – ולקבל החלטה מה הגורל של העוברים האלה, כי סתם לאחסן – במיוחד כל תהליך חדש, שזוג או אישה מתחילים ב-IVF, בהפריה חוץ-גופית – כבר צריכים לכתוב מה יהיה הצעד הבא, ומה יהיה עם העובר, שלא ממשיך בבטן של האישה. שום דבר לא כתוב באף מסמך, באף תקנה, ואני קוראת לכם – שזה יגיע לכאן, למליאת הכנסת, שאנחנו נצביע בעד החלטות שיתקבלו בוועדה המקצועית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול, אחרי שאנחנו שומעים שהבנקים הרוויחו שיא השנה, מעל 30 מיליארד שקלים על חשבוננו, כמובן, הבנקים יצאו בכותרות שהם יחזירו כספים. הם יחזירו 3 מיליארד שקלים לאזרחים, לחיילים, לסטודנטים, לעצמאים. אממה, אף אחד לא הסתכל על האותיות הקטנות – ואני רוצה רק קצת להראות לכם מה זה אומר האותיות הקטנות, ועד כמה זה רלוונטי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ינון. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא מקשיב, הוא מקשיב. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> המכתב - - - נגיד בנק ישראל - - - כתוב שם שרשאים הבנקים. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> למפקח על הבנקים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בשלושה מיליארד. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם ייתנו מענק של 500 שקלים לעצמאים, אוקיי? נשמע טוב, נחמד, איזשהו משהו קטן. אבל באותיות הקטנות רשום: רק לנוטלי הלוואות מעל 100,000 שקלים ברבעון הראשון. זאת אומרת לקחת 100,000 שקלים הלוואה – אלוהים יודע כמה אתה מחזיר. רק אם לקחת את זה ברבעון הראשון, יחזירו לך 500 שקלים – מטורף, game changer, ישנה את החיים של אנשים. עוד דבר: הם הודיעו שהם ייתנו מענק של 250 שקלים לחיילי מילואים, נחמד. מה אני אגיד לכם, גם – מילואימניק יזמין את אשתו לאכול ארוחה צמחונית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שתי מנות שווארמה בקושי. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> צמחונית עם קולה. אבל גם זה – זה כפוף ליתרה של 30,000 שקלים בעובר ושב. אתם מכירים הרבה מילואימניקים שאחרי שהם עשו מעל שנה מילואים יש להם יתרה 30,000 בעובר ושב? אני פחות מכירה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יאיר נתניהו. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. יאיר נתניהו לא עשה מילואים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למילואימניק הזה יש 30 מיליון שקלים. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אחר כך הם ייתנו מענק – עוד פעם, של 250 שקלים לצעירים, לסטודנטים – נחמד. 250 שקלים לסטודנט זה נחמד בסך הכול. רק עוד פעם, באותיות הקטנות, רק למי שיש 30,000 שקלים בעובר ושב. מישהו מכיר סטודנט שיש לו 30,000 שקלים בעובר ושב? אני בספק. כי אם לסטודנט יש 30,000 שקלים בעובר ושב, הוא לא צריך את 250 השקלים האלה. זה לעג לרש. הבנקים עושים מיליונים על הגב של האזרחים, במיוחד על הגב של אזרחים קשי יום, ומן הראוי שהם יחזירו בחזרה לאזרחי מדינת ישראל בלי אותיות קטנות ובלי כל מיני לוקשים. הייתה תגובה של המפקח על הבנקים – התגובה שלו הייתה חלשה, עדינה. כן, אני מצפה מהמפקח על הבנקים שיהיו לו קצת יותר שיניים, שיבוא בדרישות לבנקים. בדקה וחצי שנשארו לי – אני מניחה שאף אחד לא מרגיש שזה קשור אליו פה – אבל הינה משהו שכן קשור: אתם תכף רוצים למנות שני שרים נוספים בעלויות של למעלה מ-900 מיליון שקלים, לפי חישוב עדין לשנה. על זה גם כל האזרחים משלמים. עכשיו, זאת לא הבעיה היחידה – הבעיה השנייה היא שכל זה בשביל להחזיר את צבי סוכות, משתמט שהיה נאשם, שעצרו אותו, שגירשו אותו מיהודה ושומרון לתשעה חודשים. כל הכספים האלה, כל הקומבינה הנוספת הזאת – בשביל להחזיר אותו לכנסת. שני שרים אתם הולכים למנות. אין לכם אפילו שם יותר לשרים. אחרי שר המינהלות, מה תעשו, שר המשקים? שר המאכלים? איזה שרים עוד תמציאו? כבר אין לתאר. אפילו אין פה בושה, אפילו אין פה איזושהי מראית עין של – בואו ניראה צנועים. לא סגרתם משרד אחד מיותר בכל התקציב הזה, ועכשיו תוסיפו עוד שני שרים. כאילו, באמת, אני מנסה לחשוב: אחת, איך אתם מסתכלים על עצמכם במראה? שתיים, איך אתם ישנים בלילה? תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. הינה, בסוף זה הגיע. חיכית, ראיתי שאת בלחץ. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, סוף-סוף זה הגיע – תקומה – שנה וחצי אחרי. פשוט אין מילים. מה, אנחנו אמורים לשמוח אחרי שנה וחצי? חברי שוסטר, חברי מאזור הדרום שעבר את התופת ויודע בדיוק על מה אנחנו מדברים – שנה וחצי כדי שישחררו כספים, כדי שנוכל לראות איזה אור בקצה המנהרה – אנחנו לא יכולים לראות את האור הזה. אנחנו לא יכולים לראות כשעדיין יש 59 חטופים בשבי 542 יום. עם זאת, אולי קצת באופטימיות, אני מברכת שזה קורה, כי צריך – אני לא יודעת כמה ברכה, כי האסון הזה בכלל לא היה צריך לקרות – אבל באמת, חברי שוסטר, יושב-ראש הוועדה ביטן, שזה באמת עמד לנגד עיניו, וחברי חבר הכנסת דנינו. אמש התראיין לתוכנית אמריקאית הפדוי, חוזר השבי שלנו, ירדן ביבס. תראו את האבסורד, מדינת ישראל הגדולה, שחוותה את 7 באוקטובר, את המחדל, מנסה לעשות תקומה – אבל האנשים שלנו, השבויים ששבים, עדיין מוצאים רק אוזן קשבת אחת – בארצות הברית. כך הוא אומר – הוא פונה לטראמפ, והוא מבקש: תפסיקו את המלחמה ותחזירו את כולם. הוא גם מספר על רגעי האימה שם, ואיך השובים המתועבים, הגועל נפש הזה שיושב שם, אומרים לו אחרי שרצחו את אשתו ובניו: לא נורא, יהיו לך אישה חדשה וילדים טובים יותר. חברים, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להקים איזושהי תקומה או תחושת תקומה כשאנחנו יודעים שעדיין יש 59 מאחינו שנמצאים בשבי, מתוכם 24 חיים. אם נמשיך למרוח את הימים, לצערי, כנראה ירד גם המספר הזה. אני רוצה לספר שאתמול רציתי לעלות לקבר של שירי. רציתי לעלות לקבר של שירי, להדליק נר נשמה אחרי גילוי מצבה. ואז בעלי אמר לי: חודש ניסן, אנחנו לא עולים לבית קברות. זה חודש שלא מטרידים את המתים. זה חודש שנותנים להם מנוחה. ואני חושבת לעצמי: הם במנוחה – אנחנו עדיין לא במנוחה. חברים, אנחנו לא במנוחה – אנחנו רוצים את כולם. לפני שבועיים שוב ביקרתי בניר עוז. שום דבר לא השתנה – אותם בתים שרופים, אותם ריחות. אז אתה מסתכל על הבתים, על האסון הנורא שיש שם, ומנגד אתה מסתכל, ויש פריחה, מתחיל להיות ירוק. ואז אני שומעת ברקע אנשים ששואלים את ניצולי ניר עוז: תגידו, אתם תחזרו לניר עוז? חברים, לאן הם יחזרו? לאן הם יחזרו אם אתם לא נותנים להם אפילו תחושה שהמקום הזה יכול להיות בית? אני רוצה גם להזכיר עכשיו, באמת במעמד הזה, את החייל איליי לוי. רב-סרן איליי לוי. אותו חייל מיחידת הצנחנים 202, שהיה הראשון, כבוד היושב-ראש, להקיש על הבית של ביתי ולחלץ אותה מכפר עזה. בשעה 01:00, כשהוא מקיש, ביתי ובעלה מסרבים לפתוח, ומבקשים לשמוע שמע ישראל, לבקש משהו יהודי. תבינו לאיזה מצב הגענו, שאפילו החיילים שלנו לא הצליחו לשכנע אותם שאפשר לצאת. לצערי, איליי נהרג ב-2 בינואר בעזה. אני באמת יודעת שמנוחתו עדן, אבל לחשוב, לחשוב על החיילים האמיצים. לסיום, כבוד היושב-ראש, חשוב לי להגיד כמה מילים: עם סיומו של מושב טעון ומורכב ולקראת יציאה לפגרה, הלב שלנו לא באמת יצא למנוחה. במיוחד בימים אלה, כשחירותם של רבים מאחינו עדיין כבולה, המושג חג חירות מקבל משמעות עמוקה וכואבת. דווקא מתוך המקום הזה אני בוחרת לקוות, להאמין, לפעול למען השבתם, למען האור שיבוא, למען עתיד טוב יותר לכולנו. אנו נאחזים באמונה, נאחזים זה בזה ונושאים תפילה משותפת לימים של חופש, שוויון, צדק. חג פסח, חג של תקווה, של שחרור ושל חירות אמיתיים. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. קודם כול, אדוני יושב הראש, אני לא יודע אם אתה יודע, אבל שיחתנו פה בשעת לילה בשבוע שעבר - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תפסה רייטינג גבוה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - על סוגים שונים של דתיים, תפסה חזק מאוד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> קיבלתי את זה מכל הכיוונים. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> יכול להיות שנצטרך לעשות פרק המשך בקרוב, קצת לדבר על - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה בגללי, לא בגללך. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברור. - - מיהם סוגי דתיים שונים, ומה ההבדלים האמיתיים ביניהם, לא מה שמדברים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שמע, אני אומר לך, זה תפס. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד אוסיף בפתח דבריי באמת, שאני חושב שבכל יום, בכל שעה, גם היום, בראש סדר העדיפויות שלנו צריכים להיות 59 החטופים שלנו בעזה. אליהם נשואות עינינו, אליהם המחויבות שלנו. הם צריכים להיות בראש סדר העדיפויות של הבית הזה, של הממשלה. אני גם חושב שדווקא לקראת חג החירות שאנחנו בפתחו, אין דבר יותר חשוב לנו מלהשיב את ילדינו בחזרה, במיוחד במיוחד את החיילים בתוכם. אני מציין אותם, אותם כי מכל מיני סיבות הם נמצאים בסוף הרשימה הלכאורית המתקיימת. אני חושב שלא צריך להרחיב ולומר, שחייל שיצא בשמנו לקרב ולא חזר, ונמצא בשבי חמאס, אנחנו צריכים להביא אותו. לעשות כל מה שצריך, כמדינה. נכון, ילדים, נשים הבאנו קודם; אזרחים קודם. החיילים, המחויבות שלנו לחיילים צריכה להיות מעל ומעבר. אי-אפשר בבוקר הזה שלא לציין, אדוני יושב הראש, את ההתייחסות שלנו לפרסום שמו של ראש השב"כ המיועד, שראש הממשלה בחר מתוך שבעה מועמדים. כבר ראיתי שתוקפים אותו כי הוא אולי צעד פעם בקפלן, ומדברים בעדו כי היה מפקד חיל הים ראוי כנראה. אני רוצה לומר לך, אדוני יושב הראש, אני לא מכיר את האיש, ואני מניח, רוצה להניח, שאם הוא היה מפקד חיל בצה"ל, הוא איש ראוי. הבעיה היא לא האיש. השאלה היא התהליך, ולצערי הרבה, התהליך הזה, התהליך של בחירתו, זוהם. הוא זוהם מכיוון שנגד ראש הממשלה ובעיקר נגד לשכתו עומדים חשדות מאוד כבדים שיתבררו במוסדות החוק. אבל העובדה שאדם שעומדים נגדו חששות כל כך כבדים, מעורב בבחירת מי שיש לו חלק, אחריות לחקירה, יש בה יותר מטעם לפגעם. היא מעשה בלתי ראוי. הנחקר לא יכול למנות את חוקריו. במובן הזה, למרות שעל פי חוק ראש הממשלה ממנה את ראש השב"כ, אני חושב שמן הראוי היה שראש הממשלה ימשוך את ידיו. מה לעשות? חשדות יש להם משמעות. אנחנו שומעים רק הבוקר שנחקרים שני אנשים מלשכת ראש הממשלה, אז בואו נבין – בבוקר אחד מהם מנסח את התגובה על בחירת ראש השב"כ, ומייד אחרי זה הוא נעצר לחקירה. איזו מין מציאות זאת? איך אפשר לנהל ככה דמוקרטיה? איך אפשר לנהל ככה מדינה? אני חושב שנכון יעשה נתניהו אם ימשוך את ידיו גם מהמינוי הזה, ישאיר אותו לאחרים, או, לחלופין, יקבע תקופה שבה הנוכחי ימשיך בתפקידו. גם לא צריך להידרש פה לבג"ץ. הלוואי שבג"ץ לא יידרש להתערב בכל הדברים ההזויים שהממשלה הזאת עושה. אדוני יושב הראש, כאילו לא קרה שום דבר, כאילו לא עבר תקציב מדינה עם חמישה מיליארד שקלים כספים קואליציוניים; כאילו אין לנו ממשלה מספיק מנופחת גם ככה. בסוף השבוע היה נדמה שהבושה מתה, או לפחות קפצה והתאבדה. כי הינה, שמענו על רעיון מבריק למנות עוד שני שרים – כי חסרים שרים בממשלת ישראל. אתה יודע, אנחנו אפילו לא עם בעיית אבטלה, אז למה? מה מדינת ישראל צריכה עכשיו, בשביל הקומבינות של הציונות הדתית ועוצמה יהודית עוד שני שרים במדינה? זה מה שחסר לנו. אזרחי ישראל נושאים עיניהם אל הבית הזה. רמת האמון שלהם בו הולכת ויורדת. באים בטענות אל בית המשפט. כן, שמעתי את שמחה רוטמן מדבר על אמון הציבור הישראלי במערכת המשפט. הלוואי ולכנסת ישראל ולממשלה יהיה את האמון שאזרחי ישראל נותנים בבית המשפט העליון – פי שלושה, פי שלושה לכל הפחות, זה האמון שלהם בבית המשפט. הלוואי ולבית הזה יהיה את האמון הזה. אז באמת, ערב פסח, אתה יודע. עד היום אוספים, גם בימים אלה, קמחא דפסחא עבור העניים. לא נראה לי, לא נראה לי ששני חברי כנסת בבית הזה זקוקים לתפקיד שר כדי לגמור את החודש או לפחות, זה לא מה שיציל אותם. זה לא מה שייתן להם קמחא דפסחא. ממשלת ישראל, תתאפסי על עצמך, הגיע הזמן שיהיה לנו הרבה יותר טוב מזה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, ברגעים אלה ממש, יועצי ראש הממשלה נמצאים ב-433 ונחקרים על – אני פשוט לא מסוגלת לומר את זה – על כך שקיבלו כסף מקטר. אותה מדינת אויב, שבכירי חמאס ישבו בה ב-7 באוקטובר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> גם עזמי בשארה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כולל עזמי בשארה, ברור. מדינה שהזרימה מיליונים לחמאס. מסתבר שהיועצים אוריך ופלדשטיין, שני היועצים – פלדשטיין, זה שהקואליציה עשתה חוק פלדשטיין. עמית הלוי וחנוך מלביצקי עשו חוק פלדשטיין לאדם שנחשד במגע עם סוכן זר. וויי, וויי, אם זה היה קורה כאן. מה היה קורה כאן? המקום הזה היה נשרף. שני יועצים – אוריך, יונתן אוריך שמלווה את ראש הממשלה, נחקר על מגע עם סוכן זר. מה צריך עוד לעשות כדי שתתעוררו? לא מספיק ששנים הוא הזרים כסף קטרי לחמאס, עכשיו הוא הזרים את הכסף הקטרי ללשכת ראש הממשלה והכול סבבה. כי זה ראש ממשלת הימין מלא מלא מלא. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הודיע היום ב-07:00 – ממתי הוא מודיע ב-07:00 על מינוי בכירים? למה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא חיכה שיאיר יירדם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברור. גלעד, אתה תלמיד מצטיין. תבדקו אותי, בחיים ראש הממשלה לא הודיע ב-07:00 על מינוי ראש שב"כ? למה הוא אמר את זה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא ידע שיאיר הולך לישון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון מאוד. כי הוא ידע ששני היועצים שלו הולכים להיחקר ב-433. עכשיו, תבינו את העומס. עמית חדד עם ביבי במחוזי בתל אביב, טס, רץ ל-433. אין עורכי דין במדינת ישראל? עמית חדד יוצא מבית המשפט ורץ ליונתן אוריך? אני למדתי משפטים, ואם יש מקצוע בעומס – הינה, ביטן מקשיב – איזה מקצוע עמוס? עורכי דין, נכון? אין עורכי דין? עמית חדד רץ מהר מהמחוזי. אולי יש לו גם צ'קלקה. לכו תדעו. טס, רץ מהר להציל את יונתן אוריך. אני המומה, אני מתביישת שלשכת ראש הממשלה, המקום הקדוש הזה, מרופדת בכסף קטרי. זה כסף דמים. זה כסף ששימש לרצח, לחטיפה, לרצח המוני. איך אתם לא קמים בזעזוע? איך אתם לא המומים מהאירוע הזה? והבושה הזאת, שאומרים: מה, אתם לא תומכים במינוי של ראש שב"כ? זה בכלל לא קשור לשרביט, זה בכלל לא קשור אליו. זה זה שמחליפים ראש שב"כ במהלך חקירה של קטרגייט, שזאת החקירה הכי מזעזעת במדינת ישראל. ואתם כולכם יושבים. הלכתם, ביקרתם את פלדשטיין בכלא. הלכו שמחה רוטמן, לימור סון הר מלך, הלכו לבקר אותו בכלא. התנאים שלו לא טובים. למי אכפת? הוא קיבל כסף קטרי. תגידו, אתם קולטים? יש עדות מוקלטת. כלום לא מזיז לכם? הכול, אתם ממשיכים להיות דגים קפואים? תתעוררו. כסף קטרי הוזרם 17 שנה לחמאס, ועכשיו הוזרם ללשכת ראש הממשלה. אין לי כבר איך לתאר את האירוע הזה. באמת. אז הינה, אני אומרת לראש השב"כ הבא, האירוע לא קשור אליך. האירוע קשור אך ורק לכך שבמהלך הפרשייה הכי חמורה בתולדות מדינת ישראל, הכי חמורה, מנסים להוציא את ראש השב"כ. אבל הינה, אני אומרת לכם, אתם, כולכם, כל הימין וכל בלבולי המוח האלה של ימין מלא-מלא – לא נשכח שבמהלך כהונה של ראש ממשלה הוזרם כסף קטרי ללשכת ראש הממשלה, אותו כסף ששימש את חמאס לרצח המוני, לחטיפות. יש לנו עוד 59 חטופים בעזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אין על זה צו איסור פרסום? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין. הינה, פורסם בכל מקום. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שואל, שואל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> פתאום - - - צו איסור פרסום. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, פורסם בכל מקום. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מוכן להפסיק להפריע כבר? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אל תגיד מה מעניין אותי ומה לא, בסדר? בלי ציונים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, הכול בסדר. אני עונה לך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> דרך ארץ, נאור. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא צריך לריב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שואל שאלה בדרך ארץ. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני עונה לך שהשמות של אוריך ופלדשטיין - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ישר אתה אישי, ולכן אתם יורדים, כי הגישה שלכם של שנאה. שאלתי שאלה עניינית – "מעניין אותך" - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כן, כן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אני באה לענות לך. אבל אני עונה לך. אני כאן. אני כאן, לידך, עונה לך ששני עצורים, פורסמו השמות שלהם. שעמית חדד, עורך הדין של נתניהו, אץ רץ ל-433. ואני אומרת לך שהעובדה שיש הקלטות, שאומרים שפלדשטיין, שאותו ביבי אמר לו שהוא ציוני נלהב, קיבל כסף קטרי. והעובדה שאתם עוברים על זה לסדר-היום, היא פסיכית, היא לא נורמלית בעיניי. אני רק רוצה להגיד לך משהו, מילה אחרונה כי דיברת עם גלעד, וישר עצרתי את זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא עם גלעד. לא דיברתי עם גלעד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כן עם גלעד. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה חוק תקומה. לא תהיה תקומה לעם הזה עד שהוא לא ילך הביתה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. זה רק יוצר רייטינג, ההפרעות שלי. תשאל את טור פז. טור פז, ההפרעות שלי יוצרות רייטינג או לא? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יוצרות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הינה, זה הסתיים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, דיברה מירב הרבה על הנחקרים והעצורים. אין, זה לא ממש מטריד אתכם. ציוץ אחד אין על כל הקטע הזה, אבל בסדר, אתם מנזר השתקנים הידוע. אתמול בישיבת ממשלה, לדעתי, או ב-statement לתקשורת, דיבר ראש ממשלת ישראל על שלושת החי"תים. אני אוהב את ה-framing שלו. הוא מגלה כל מיני מילים, נגיד, דיפ-סטייט, היא גילה, ואז כולם חוזרים אחריו כמו איזו מקהלת – לא יודע מה – דררות. דיפ-סטייט, דיפ-סטייט. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> ואף אחד לא יודע מה זה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, בסדר. אתמול הוא דיבר על שלושת החי"תים של חמאס, חיזבאללה וחות'ים, ואני רציתי להוסיף לו עוד כמה חחח. איזה מצחיק אתה, פתאום הוא נזכר בכל מיני דברים כאלה. יש כמה חי"תים שאני רוצה לדבר, ואז נדבר גם על תקומה, כדי שנצחק על עוד כמה דברים. למה ראש ממשלת ישראל לא עוסק, נניח, בחרדה שיש אצל כל נפגעי הטראומה? למה הוא לא עוסק, נניח, בחללים שיש, באלפי החללים שיש; בוועדת החקירה הממלכתית שמנסים לארגן או לקבל? למה הוא לא מתעסק בחולים בבתי החולים? למה הוא לא מתעסק במשבר בחינוך שלנו? למה הוא לא מתעסק בחלשים בחברה, שינון אזולאי מעלה עכשיו חוק כזה, אבל יש 1.2 מיליון ילדים עניים במדינת ישראל. החלשים בחברה – זה פחות מעניין אותו. הוא מתעסק עכשיו בחות'ים. הוא גילה את החות'ים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אל תגזים, אל תגזים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני משתדל לא להגזים. להתעסק בחקירות שעכשיו בכלל קורות, וכל החקורים והנחקרים – בזה הוא לא מתעסק. אני בכלל לא מדבר על החי"ת של החמלה ועל החי"ת של החטופים. זאת באמת תהיה הגזמה. אבל החי"ת הכי חשובה בעיניי היא החי"ת של החזירות. ממשלת ישראל שרוצה להוסיף עכשיו שני שרים – אחד לענייני מודיעין, והשני לענייני לא יודע כבר מה, זהות יהודית – שהוא שר-על, כי לא יסתפק בסגן שר. זאת חזירות שאין כדוגמתה, וזה גם, במקרה לגמרי, מתחיל בחי"ת. חבורה של חזירים, מלא חי"תים. עכשיו בנוגע לתקומה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> היה עוד חי"ת. מירב כהן אמרה שהוא שכח את החטופים. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרתי, דיברתי על החטופים, אבל בפעם הבאה אני אתעדכן לגבי כמות החי"תים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה של מירב, לא שלי. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> איך הוא פספס את החטופים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקומה. תראו, חבל תקומה – כל מינהלת תקומה הוקמה לאחר 7 באוקטובר, כי אמרו שרוצים לייצר גוף יעיל, אפקטיבי, שידע לתת מענה לכל הצרכים החשובים באמת של חבלי הארץ האלו, שזה גם בצפון וגם בדרום. בממשלת ישראל ובמדינת ישראל יש כמה עובדי שלטון משמעותיים, וזה מתקשר לגמרי לחי"ת החזירות. יש רשות מקומית, נבחרי ציבור מקומיים, עליהם ממשלת ישראל שמה את משרד הפנים. לא הסתפקה ממשלת ישראל גם ברשויות המקומיות וגם במשרד הפנים, ועליהם שמה את שר הנגב והגליל. לא הסתפקה ממשלת ישראל ברובד הנוסף הזה, ושמה את משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, שעוסק בנגב ובגליל, הגברת סטרוק. לא הסתפקה ממשלת ישראל בארבעה רובדי שלטון שונים, שרק מבזבזים את הכסף, ועכשיו היא שמה שר – שבהתחלה קראו לו שר המינהלות ואז שר היישום, והוא בעצם שר שכולו אפליקציה – לנהל את מינהלת תקומה. כמה בזבוזי כספים עצומים, מייצרים לעצמם ביורוקרטיה בתוך המשרדים. חמישה שרים שונים מתעסקים באותם חבלי ארץ, ועוד מקצצים ולוקחים מהם כספים. מיליארד שקלים נלקחו ממינהלת תקומה, ונלקחו לנגב המערבי. ואותו משרד של סטרוק, שהיה אמור לטפל בנגב והגליל, נגיד, והמשימות הלאומיות, שהתחיל מ-217 מיליון שקלים, עלה בוועדת הכספים תוך שבוע באורח פלא ל-485 מיליון שקלים, ומהם שקל אחד מהם לא מקוצץ. בשום פלאט לא נוגעים לה בכסף. זאת ממשלה שממציאה את עצמה בכל פעם מחדש. רק היה חסר שייקחו עכשיו חברה חיצונית שתנהל את כל חמשת השרים שמתעסקים באותם אזורים. אתם פשוט מוציאים שם רע לחלטורה. זה מצחיק. אתם מוציאים שם רע גם לחזירים. חזירים הם חיה נהדרת לידכם. תודה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> חזירים הם חיה נהדרת. נקודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת שלי טל מירון. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> חזירים הם חיה נהדרת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר אי-שם בפינה, חבריי חברי הכנסת, בדרכי לכנסת הבוקר צפיתי בתוכנית 60 דקות, minutes 60, ששודרה ברשת CBS, וראיינה חטופים שלנו ששבו מהשבי. היו שם ירדן ביבס, קית' סיגל וטל שהם. צפיתי בריאיון בשקיקה, ושאלתי את עצמי שאלה ראשונה: למה הם התראיינו דווקא ל-60 minutes? למה הם התראיינו לרשת ?CBS התשובה הייתה די ברורה, כי ירדן ביבס די אמר את זה בריאיון האמיץ שלו: הוא כיוון את דבריו לנשיא טראמפ. הוא לא התראיין בעברית בתוך מדינת ישראל ופנה לראש הממשלה. אני רוצה להזכיר שהוא כבר פנה לראש הממשלה במכתב, ובו הוא הזמין אותו לבוא איתו יד ביד לניר עוז, לצעוד בשבילים השרופים כדי להראות לו מה קרה שם. הוא לא נענה בחיוב, כמובן, להצעה הזאת. הוא פנה לנשיא טראמפ באופן ישיר ואמר: מי שהוציא אותי מהשבי זה הנשיא טראמפ; מי שיכול להוציא את יתר החטופים שלנו, 59 חטופים וחטופות, זה הנשיא טראמפ. איזה מצב אבסורדי, שהחטופים שלנו, האמיצים, הגיבורים האלה, שמגיע להם הכול, ששוחררו מהשבי, צריכים לפנות מעל במת התקשורת האמריקאית לנשיא טראמפ שיושיע ויחלץ את חטופינו. הוא דיבר שם על אריאל ודוד קוניו, האחים שבשבי. אנחנו יודעים, כמובן, שיש עוד אחים בשבי – גלי וזיוי ברמן, ואח של יאיר הורן שעדיין בשבי. הוא סיפר איך הוא היה איתו ביחד מכיתה א', וכמה הוא לא מסוגל להשתקם. הוא לא מסוגל להסתכל קדימה, עד שהחברים שלו יחזרו מהשבי. כולם, כל החטופים שהתראיינו שם, סיפרו על הזוועות שהם עברו. ירדן סיפר שהשובים שלו אמרו לו: לא נורא, תהיה לך אישה חדשה, יהיו לך ילדים חדשים, יותר טובים ממה שהיו לך. ככה הם אמרו לו, השובים בשבי. באמת מזעזע בכל קנה מידה סדיסטי ונוראי. קית' סיגל דיבר באומץ על תקופת השבי שלו. הם דיברו על כך שהם שתו מים מלוחים, מים בטעם של דם, מים בטעם של ברזל. הוא סיפר שהוא ראה במו עיניו אלימות מינית כלפי חטופות שלנו בשבי. הוא סיפר על ההתעללות הפיזית שכולם שם עברו. וגם הוא, אזרח אמריקאי, כן? פנה מעל הבמה הזאת, כי בעצם כל התקוות שלנו תלויות בממשל האמריקאי. סיטואציה הזויה לחלוטין. טל שהם דיבר על החטופים שהיו איתו בשבי. הוא דיבר על גיא גלבוע דלאל ועל אביתר דוד, ואיך הוא הרגיש – כמה שהוא צעיר, טל שהם, הוא עדיין אבא ויש לו משפחה – אבא של החבר'ה הצעירים האלה שנחטפו מנובה, כי הם היו שבורים. החטופים סיפרו בריאיון הזה שהיה שיח שלם על אם הם – סליחה, קשה לי להגיד את זה – ייקחו את החיים של עצמם. אם עדיף להם למות, איך הם יעשו את זה, ואיך הם יעשו את זה ביחד. איזה שיח נוראי. אז מה נותר לנו, אם לא לתת להם קצת תקווה שאפשר להציל אותם, שאנחנו מדברים עליהם, שאנחנו חושבים עליהם, שהם בראש סדרי העדיפויות שלנו. ושלא כל ההטרלות המטורפות של הממשלה הזאת והכנסת הזאת הן מה שמעסיק אותנו, אלא הם ואיך אנחנו מחזירים אותם הביתה. קודם כול, אני מזמינה את כל יושבי הבית הזה – כמובן, את עם ישראל, אבל אני חושבת שלנבחרי ציבור יש אחריות – לצפות בריאיון הזה של 60 minutes, ולהבין אולי קצת, טיפה, טיפה בים של מה שהאנשים האלה עברו, ומה עוברים האחים והאחיות שלנו עכשיו, עכשיו, עכשיו, במנהרות בעזה, ולמה אנחנו צריכים להציל אותם בעסקה, בפעימה אחת ועכשיו. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על המילואימניקים, אנשים שמחזיקים את המדינה על הכתפיים שלהם; ציבור גדול שעובד ומשרת, נלחם למען הביטחון, הכלכלה, סוחב את החברה שלנו ברגעים הקשים, לצד כל המחלוקות, הפילוג והשנאה שיש כאן בעם. קראתי היום כותרת בידיעות אחרונות: נלחמנו בשביל המדינה, והיא לא נתנה לנו גב. חשוב לציין: אחיי המילואימניקים, נלחמתם בשביל המדינה, והמנהיגים שלה הפנו את גבם. אתם בוחרים להמשיך ולצאת להילחם שוב ושוב, כי המדינה חשובה לכם, כי יש לכם אחריות. יש כאן ממשלה שמתעסקת בהכול, חוץ מהדברים החשובים. לא שינו את סדרי העדיפויות. אין כאן סדר-יום חדש. בכל יום הטרלה חדשה, נושא חדש. ואז אנחנו מתקרבים לקראת החג, ואנחנו שומעים על הבעיות הכלכליות שיש לחיילים המילואימניקים. קראתי עוד דברים מעניינים. אחרי שהבנקים הרוויחו 30 מיליארד בשנה האחרונה, הם החליטו להקצות למשך שנתיים 3 מיליארד שקל לשורת הטבות והקלות ללקוחות. חלק מהאוכלוסייה שתיהנה מההטבות הם משרתי המילואים. אז קודם כול, ברכות לבנק ישראל שרואה את הצורך, אבל השאלה שצריכה להישאל היא איך קורה שהחיילים שלנו צריכים הלוואות מהבנק. איך קורה שלמעלה משנה וחצי שהממשלה הזאת מתפקדת, היא לא דואגת להם. מאות ימי מילואים, חזרו הביתה ועכשיו צריך להילחם מלחמה כלכלית. מה ייתנו להם? הטבות בריביות נמוכות, פטור מעמלות עובר ושב. הנתונים חייבים להדאיג את כל האנשים שיושבים כאן, בעיקר את אלה שהם ימין מלא על מלא, כי אלה שמשרתים במילואים הם גם ימין, גם שמאל וגם מרכז. בטנק הם לא מסתכלים מי הצביע למה – הם נלחמים למען אותה מדינה, שאתם שכחתם להילחם בשבילה. 41% מהמילואימניקים פוטרו או נאלצו לעזוב את מקום עבודתם. 41%. אף אחד לא מדבר על זה כאן. על היועצת המשפטית – תשפכו; ראש השב"כ – יש מה לדבר; חוק הרייטינג, סגירת התאגיד; מילואימניקים – לקראת פסח, 41% פוטרו ממקום עבודתם. אף אחד לא ידבר כאן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת סימון, זה מפריע. חבר הכנסת סימון, זה מאוד מפריע. << קריאה >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << קריאה >> אני לא מדבר. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה מפנה לי את הגב בזמן שאני מדבר על חיילים, מילואימניקים. << קריאה >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << קריאה >> לא קשור. לא קשור על מי אתה מדבר. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לגמרי לא קשור לאף אחד כאן, בצד הזה של האולם. << קריאה >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << קריאה >> מה, ירון, אתה עושה פוליטיקה עכשיו? << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מקום שעושים בו פוליטיקה, רק חבל שהפוליטיקה שאתם עושים היא לא לטובת כלל מדינת ישראל, כלל האזרחים. אני לא מדבר עליו – אני מדבר על הקבוצה. אסור לדבר על פוליטיקה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא עשה את כל המחויבויות. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כנסת ישראל – אל תדברו על פוליטיקה, סימון. 41% פוטרו ו-48% דיווחו בסקר של שירות התעסוקה כי חוו פגיעה כלכלית, וחלקם פגיעה קשה כתוצאה משירות מילואים ממושך. עכשיו אנחנו לקראת פסח, ויש כבר בקנה עוד צווים ששולחים לאותם חיילים, כי הצלחתם להוריד את חוק הגיוס מתחת לרדאר, לעבור, בעזרת השם, את הפגרה הזאת, ולחזור. בטוח תמצאו את הקומבינות שאתם מוצאים תמיד כדי לא לגייס את כל מי שצריך לגייס, ואותם אנשים יילחמו, ימשיכו להילחם, למען המדינה. אין מצב שאנחנו לא מדברים על זה, כבוד היושב-ראש, שאם אתם לא דואגים כרגע לגיוס של כלל הזכאים לגיוס, שמחויבים לגיוס, לא תיתנו הטבות לחיילים, למילואימניקים. זה לא נתפס בדעת. ביטן, ביטן, אתה מקשיב, נכון? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> מקשיב באוזן הזאת, ושומע אותך באוזן הזאת. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משם הקליטה - - - אדוני היושב-ראש, נגמר הזמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך גם את האמת? לא משנה מה נגיד כאן – דוהרים ודוהרים ודוהרים. חבל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו בקשות רשות דיבור – אין אף אחד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הם הגישו בקשות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אם הגישו בקשות רשות דיבור מעבר, בוא ניתן להם. חברי כנסת שנמצאים פה – מי נמצא פה? אורית פרקש הכהן, רוצה לדבר? חבר כנסת אלון שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדונָי – איך אומרים, אדוני היושבי-ראש? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רבותיי. אם אתה רוצה. לא שאנחנו רבותיך, אבל - - - << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רבותיי. חבריי וחברותיי, תקומתנו תהיה עם חזרת החטופים כולם. אני מבקש ומתפלל ומייחל ודורש מממשלת ישראל והעומד בראשה לעשות את מה שצריך לעשות, את מה שהוא אמר לפני עשרה חודשים, לקיים את המתווה, מתווה נתניהו להשבת החטופים. נשלם את המחירים הידועים ונשיב אותם כאשר בסדר הזה שנתכנס, בערב החג, אנחנו נהיה בתוך יישום הסכם. השבת החטופים, אדוני היושב-ראש, ותחושת הביטחון יחד עם הביטחון הממשי, הם, אני מרשה לעצמי להגיד בתור מצמיד הצעת החוק להצעה הממשלתית, שיביאו לנו את התקומה, והחוק הזה יהיה לנו לעזר. הכנסת עשתה את תפקידה. הגיע לכאן חוק ממשלתי שעמלו עליו, הייתי אומר יותר מדי – יותר משנה שהוא מונח, אחרי שמינהלת תקומה סיימה את תפקידה בראשות משה אדרי, ולקח זמן. לקח זמן לתאם בין המשרדים, לקח זמן עד שמשרד ראש הממשלה חילץ את עצמו מפלונטרים פנימיים, אבל עשה בסופו של דבר את מה שהיה צריך לעשות והכנסת עשתה את תפקידה. פירט יפה חבר הכנסת דנינו בשם דוד ביטן, היושב-ראש, את העובדה שהוועדה, באופן הגון, באופן מקצועי, באופן בלתי מוטה, בלתי סקטוריאלי בעליל, עשתה את עבודתה. ביקרה את הצעת החוק, ביקרה באופן ענייני, שיפרה אותו, לפעמים בניגוד לעמדות של משרדי ממשלה, ואנחנו מביאים לכאן חוק שהוא חוק טוב וראוי בנסיבות הקיימות. החוק הזה ממצב אתכם, אנשי מינהלת תקומה, כעובדים, כמנהלים במינהלת בעלת סמכות רצינית, עצמאית, שמוחרגת מקיצוצים – חלקם מופנמים, מוטמעים בתוך החוק, ועל חלקם אנחנו נקפיד, כמובן, גם בהמשך. ההחלטה, או ההבהרה, החשובה ביותר שיש בחוק היא המיקוד הלאומי, המיקוד היוצא-דופן, מעבר למיקודים האחרים, או לאזורי העדיפויות האחרים, שאנחנו נוהגים להשתמש בהם. האזור הזה ממוקד באופן יוצא דופן הן לשיקום והן לפיתוח. כפי שצוין, וחשוב לי לומר את זה שוב: המשרדים לא יוכלו, או יוכלו יותר נכון, אבל זה יהיה בלתי חוקי על פי החוק שאנחנו מביאים – יהיה בלתי חוקי שלא להמשיך את הסיוע, את ההקלות, את ההטבות, שמתקיימים עבור היישובים, עבור התושבים, עבור הרשויות בלמעלה מ-20 השנים האחרונות, ולרחוץ בניקיון התקציב והרגולציה והחוק הזה של מינהלת תקומה. יצטרכו להמשיך לעשות. יותר מזה, גם בתקציבים נוספים ובהחלטות חדשות ובקולות קוראים חדשים יצטרכו לתת משקל משמעותי למשימה הלאומית של הדור הקרוב ולא להסתפק בכך שמינהלת תקומה מבצעת את משימתה. החוק הזה מנחה את הממשלה לסייע לעוטף של העוטף, ליישובים האחוריים של המועצות האזוריות ולערים הסמוכות לעוטף, שבוודאי ראוי שיקבלו את הסיוע. זו הזדמנות לומר יישר כוח לראשי העוטף, ראשי הרשויות, שהבינו באצילות שיש מקום, למרות מצוקת המזומנים, להקצות חלק מסוים מהתקציב גם עבור העוטף של העוטף. זו ההזדמנות לציין שיש משימה אחת פתוחה: החוק הזה לא מטפל בתושבים, במשפחות, צעירים ומבוגרים, בעיקר תושבים שהם משפחות עם ילדים שירצו לבנות את ביתם במקום חדש, שלא יעמוד להם הכוח לחזור חזרה לשטח מרחץ הדמים, האונס והטבח. אנחנו מצווים לסייע להם, על פי מדרג החומרה, ואני יודע שצעדים ראשונים התקיימו לאחרונה בהחלטת רמ"י, וזו רק ההתחלה. אני מסיים. דבר אחד חשוב שהחוק הזה עושה – הוא משחרר את הפקק לפיתוח. אני מבקש להודות הן למשה אדרי והן לאביעד פרידמן, המנהלים והעובדים הנאמנים בתקומה, לזאב אלקין - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - ולצוות העובדים של משרד רוה"מ. לראשי הרשויות, לארגונים האזרחים "עתיד לעוטף" ואחרים; לדוד ביטן, שעשה עבודה מדהימה יחד עם צוות הוועדה, שבאו עם כל הלב ועם עומק הנשמה. אני, כאמור, מקווה שבפסח הזה אנחנו נתחיל את הגאולה השלמה, את התקומה. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכאלי. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה, אדוני. לא יודעת איך לספר לכם את זה, חברות וחברים, אבל החבל הזה לא יכול להיות חבל התקומה בלי שנחזיר את 59 החטופות והחטופים שנמקים במנהרות בעזה. שום תקומה לא יכולה להיות בלי שנחזיר את כל החטופות והחטופים שלנו. מלחמת התקומה בימים אלה היא המלחמה שלנו להחזרת החטופות והחטופים. ולמרבה הזוועה, המלחמה הזאת היא מלחמה נגד ראש הממשלה שיושב בכיסא, ממש פרעה המודרני, שכולנו באות ובאים אליו ואומרים: שלח את עמי. מי הייתה מאמינה? בערך 2,500 שנה מאז פרעה. היום פרעה הוא במדינת ישראל, מדינת היהודים, ומסרב לשחרר את החטופות והחטופים. הבוקר, ספין שלם על מינוי ראש שב"כ חדש, עאלק. ראש השב"כ רונן בר פוטר קודם כול מצוות המשא ומתן על החטופות והחטופים. קודם כול נתניהו הדיח אותו משם משום שרונן בר פעל יחד עם צוות המשא ומתן המקורי בכל הכוח להשיג עסקה, והיא כבר הושגה, לפני שנה, כבר לפני כולם וכולן יכלו להיות כאן. אבל הם נורא, נורא, נורא התאמצו. רונן בר ממש התאמץ להחזיר את החטופות והחטופים, ויש גבול כמה אתה יכול ללכת נגד רצונו של ראש הממשלה שלא רוצה להחזיר את החטופים, שלא מוכן לסיים את מה שהפך להיות מלחמת שולל החדשה, מלחמת שקר, מלחמת הישרדות אישית - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך את יכולה לומר דבר כזה? << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> - - מלחמת חרפה, חרפה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חברת הכנסת מיכאלי - - - << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> את ואני יושבות ביחד באותה ועדת חוץ וביטחון, ואני, כיושבת-ראש ועדת המשנה למוכנות צה"ל ובט"ש אומרת את זה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - חברת הכנסת מיכאלי - - - שזה לא נכון - - - עומדת כאן ומשקרת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את יודעת שאת משקרת. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אין שום תוחלת בהמשך המלחמה הזאת עכשיו, וודאי וודאי לא כשחיי החטופות והחטופים שלנו תלויים על הכף מנגד. אין שום זכות לעשות את זה. ראש השב"כ הודח בראש וראשונה מצוות המשא ומתן על החטופים, אל תטעו, אל תתבלבלו. זו הייתה החריצות הגדולה מדי הראשונה שלו, רק אחר כך בא האיום הגדול של קטרגייט, נושא נורא סקסי, אבל בואו לא ניתן לו להסתיר לנו את 59 החטופות והחטופים שלנו, שנמקות ונמקים בשבי מתעלל של חמאס. לא ראיתם את העדויות? אתם לא צופות וצופים בראיונות של החטופים והחטופות, שמספרים על העינויים והרעב והצמא והתקיפות המיניות וההתעללות הפסיכולוגית? לא אכפת לכם, לא מעניין אתכם? רק דברים אחרים? לא אכפת לכם כשההפיכה המשטרית משמשת היום בין השאר כדי לוודא שהוא יוכל להישאר בשלטון, גם על חשבון חיי החטופות והחטופים? אין שום דבר שיכול לבוא לפני החזרת החטופות והחטופים. אנחנו לפני פסח, ואני אומרת לכן ולכם, מדובר במאבק יהודי ראשון במעלה על חירות. אז כן, הגיע הזמן להגיד לנתניהו בפה מלא: שלח את עמי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי חברי וחברות הכנסת, אדוני השר – ברכות לך, אדוני השר, וברכות לחבר הכנסת אלון שוסטר על הבאת הצעת החוק החשובה הזאת אל קו הסיום. אכן, כפי שציין חבר הכנסת שוסטר וכפי שעולה גם בשיחות עם מנהיגי הקהילות, היישובים, הקיבוצים והמושבים בחבל, ישנם עדיין דברים גדולים שצריך לעסוק בהם, אבל אין ספק שהחקיקה הזאת, יחד עם ההתנעה המחודשת של פעילות המינהלת, אלה צעדים חשובים ונדרשים. הלוואי שתצליחו בשבועות הקרובים גם להתניע את הפעילות בצפון במלוא ההיקף הנדרש. גם כאן נעשים צעדים שלא נעשו בעבר במשך זמן רב, אבל עדיין קיים פער מטריד בין עוצמת הפעולה בדרום הארץ לבין הפעולה בצפון, ואני מקווה ומאחל שהפער הזה ייסגר. צריך לומר שעדיין חרב התקציב מתנופפת מעל המאמץ להעניק לחבל התקומה וליישובי קו העימות בצפון את מה שדרוש להם על מנת לא רק לשקם את הפגיעה הנוראה, אלא גם באמת להפוך אותו להיות אזור שמאפשר משיכה של מתיישבים חדשים, ביסוס היישובים, ובאמת להביא בשורה גדולה לשני חבלי הארץ הללו. בהקשר הזה צריך לומר: טוב מאוחר מאשר בכלל לא. אנחנו 17 חודשים אחרי 7 באוקטובר. העובדה שרק עתה מגיעה החקיקה הזאת לקו הסיום היא דבר מצער, הדברים היו צריכים לעשות קודם לכן. אבל בהקשר הזה אפשר לומר: מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. אבל אדוני השר, ישנו דבר אחד שבו לא נוכל לומר שטוב מאוחר מאשר לעולם לא, וזה עניינם של החטופים והחטופות. כאן, בעניין הזה, חייבים להבין באופן היסודי ביותר והדרמטי ביותר את ממד הזמן. אנחנו לא טוענים שהגעה לעסקה אחת כוללת אינה דורשת מאיתנו מחיר קשה, מורכב ומסובך. כל ישראלי בר-דעת שיטען שסיום הלחימה במצב הנוכחי זה דבר של מה בכך איננו אדם רציני, בוודאי אינו אדם שלומד את הלקחים הנדרשים מ-7 באוקטובר. אבל ישנה משימה אחת שבעניינה ישנו שעון חול שהולך ואוזל במהירות, וזו משימת הצלת החטופים. כל יום, כל שעה, כל דקה, שבהם אנחנו מתעכבים במימוש עסקת חטופים אחת כוללת, כן, גם במחיר של סיום הלחימה – כל רגע שאנחנו מתעכבים מעמיד בסכנה דרמטית את חייהם של החטופים שנותרו בחיים ומעמיד בסכנה דרמטית את היכולת שלנו להשיב הביתה את אותם חטופים שנרצחו ב-7 באוקטובר או לאחר מכן. האמת צריכה להיאמר, הלחץ הצבאי מביא איתו הישגים אבל גם סיכונים דרמטיים לחיי החטופים. גם בנושא הכאוב הזה, גרירת הרגליים המפורסמת של ראש הממשלה נתניהו עומדת במלוא תוקפה. גרירת הרגליים, חוסר היכולת לקבל החלטות אמיצות, חוסר היכולת לנוע קדימה, התפיסה היסודית שמשיכת הזמן היא האסטרטגיה המנצחת, כל המחלות הללו, שאנחנו מכירים מכל שנות שלטונו של נתניהו, המחלות הללו ממשיכות להכות בו ובעיקר בכולנו, גם בעניין החטופים. לכן אדוני השר האחראי למינהלת תקומה, יהא הוויכוח בינינו אשר יהא בעניין ההצטרפות המחודשת שלכם לקואליציה, אבל אתה כרגע, אדוני, כמי שמוביל את מאמצי שיקום חבל התקומה. אתה יודע, כפי שאמרה חברתי - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, נא לסיים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - חברת הכנסת מיכאלי וכפי שאומרים כל חברי הקיבוצים והמושבים בחבל תקומה, ללא החזרה מיידית ומהירה של החטופים אין ולא תהיה תקומה, גם זו משימתך בממשלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת רייטן מרום – אינה נוכחת; חבר הכנסת ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת סובה – אינו נוכח. חברת הכנסת ניר, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא רוצה להפריע לאידיליה של קואליציית ימין מלא מלא, 68 מנדטים, עם הבטחות לשרים ושרי-שרים ונתינים, אבל אני רוצה לדבר על נושא אזוטרי שראיתי שחברי הקואליציה לא מצאו לנכון להתייחס אליו, נושא אנשי המילואים. לבד מ-400,000 צווים שאישרה הממשלה להוציא לאנשי המילואים, אתמול פורסם סקר תעסוקתי שאומר את הדבר הבא: 75% מאנשי המילואים חווים פגיעה כלכלית. רק תנסו לעשות היקשים של 400,000 ו-75%, ותגיעו למאות אלפי אנשי מילואים שחווים פגיעה כלכלית קשה. 60% חווים חוסר ודאות תעסוקתי ו-41% מאנשי המילואים מפוטרים ממקום עבודתם מאז פרוץ המלחמה. אבל אף אחד מאנשי הקואליציה הנכבדה לא מצא לנכון להתייחס לרעש האדמה הזה אתמול. זה עובר ככה, אתם יודעים, מעל הראש של אנשי קואליציה. אנשי המילואים היקרים, אני לא מצליחה להבין את סדרי העדיפויות של קואליציה שמעיזה להעביר בסוף השבוע שעבר תקציב השתמטות שקובע שמשרתים ייתנו והמשתמטים יקבלו, ויום אחרי שמפורסם סקר כזה, שהוא רעש אדמה – אומנם לא כמו במיאנמר ובתאילנד, אבל הוא רעש אדמה מקומי לגבי אנשי המילואים – באמת, מחלקת הדגים הקפואים זה פראיירים לידם, אף אחד לא מתייחס. מתחת לרדאר אנשי המילואים יקבלו צו, יגיעו, ואז מה אם המשפחות נאנקות, קורסות כלכלית, נאנקות תחת העומס והשחיקה? אז מה אם מפטרים את אנשי המילואים? במקום שהקואליציה תעשה דיון חירום עכשיו, שזה יפתח את סדר-היום של הבית הזה, דיון חירום שעוסק – א. בירידה בהתייצבות של אנשי המילואים; ב. במצבם התעסוקתי של אנשי המילואים, אז עולם כמנהגו נוהג. ממשיכים, מוציאים להם צווים ושיסתדרו. אז אני רוצה לומר דבר כזה, זה מתחבר מאוד לסדר-היום של השבוע. השבוע, למי שלא ראה, סיימנו לדון על תקציב השתמטות, נחזור לדון על חוק השתמטות ביום רביעי, באוטוסטרדה של דיונים. גם כאן, אז מה אם הצבא צועק, זועק שהוא צריך 12,000 חיילים? אז מה אם ראש אכ"א מגיע ואומר את זה בריש גלי? אז מה, הם מבינים שעכשיו זה צורך קיומי? לא, נמשיך בכל הכוח למסד גם את ההשתמטות במסגרת חוק השתמטות, כי זה צורכי הקואליציה, כי יש באמת עכשיו איזשהו אולטימטום של יהדות התורה – עד אחרי חג שבועות לגמור את החוק, למסד את ההשתמטות. זה יותר חשוב. ואני אומרת דבר כזה: אנחנו עכשיו דנים פה בחוק תקומה. חברים, על איזו תקומה אתם מדברים אם אתם לא סופרים את הציבור המשרת? איזו תקומה? איזו תקומה תהיה לנו אם לא נחליט שזה הקונסנזוס – המשרתים בצה"ל, אלה שנשכבים בשוחות, שתמיד חוזרים, שמתייצבים ראשונים. איזו תקומה אתם רוצים שלמדינה הזאת תהיה? אז קדימה, להתעשת. ציבור אנשי המילואים הוא הציבור הכי חשוב שצריך לעמוד לנגד עינינו. ציבור המשרתים הוא לא מובן מאליו. צריך לראות ולוודא שהציבור הזה מקבל תיעדוף ושרואים אותו, תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת חמד עמאר. חברת הכנסת מלינובסקי, אני רואה שהיא אינה נוכחת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, בסוף השבוע ביקרתי ביישוב ירכא לניחום אבלים אצל משפחת עטאללה, ששניים מהבנים שלה נרצחו בדם קר, רצח כפול באמצע היום. בהאא ועלאא עטאללה נמצאים בחוות סוסים, נכנסים אליהם רוצחים, רוצחים אותם, יוצאים משם וכאילו כלום לא קרה. אני מדבר איתכם כשיותר מ-60 נרצחים כבר מתחילת השנה, ואני אומר ששני צעירים נרצחים וכלום לא קרה, כי אחוז הפיענוח של רצח בחברה הערבית הוא אפסי: כמה אחוזים בודדים נתפסים אחרי הרצח או מובאים לדין אחרי רצח. למה זה גורם? זה גורם לעידוד אותם עבריינים, אותם רוצחים, שיודעים שהם יכולים לרצוח, לצאת מהמקום והסיכוי שייתפסו הוא אפסי. ישבתי עם האבא של עלאא וגם האבא של בהאא ושמעתי אותם. להגיד לכם, אחרי ביקור כזה, קשה, קשה מאוד, כי אתה יודע שהממשלה הזאת לא עושה כלום בנושא. אפילו בשבוע שעבר, ביום רביעי האחרון, היה דיון בנושא כאן, 40 חתימות, וראש הממשלה עלה לענות על האלימות והרציחות במגזר הערבי. אני הייתי כאן ושמעתי אותו. הוא אמר רק כמה משפטים בנושא ועבר לנושאים האחרים, כאילו שזה לא מעניין אף אחד, כאילו שזה כלום, כאילו רצח בישראל זה משהו טבעי. אבל זה לא טבעי, זה אומר שאין משילות, וכשמדינה מאבדת את המשילות, זו מדינה שלא יכולה להמשיך להתקיים, כי כשבתוך המדינה אין שלטון ואין שליטה, זה הדבר הכי קשה לאזרחי המדינה. אני אגיד לכם, בשבוע שעבר אני מקבל טלפון ממשפחה, וזו לא פעם ראשונה ולא פעם שנייה, משפחה שבה האימא רופאה והאבא מהנדס. אין להם שום נגיעה, הם לא אנשי העסקים לאיים עליהם; לא, זה בגלל שהם מסודרים ויש להם אפשרות לשלם פרוטקשן. מתקשרים אליהם אחרי שיורים עליהם בלילה, יורים על הבית, על האוטו, ובבוקר מתקשרים אליהם ואומרים להם: אנחנו נעיף לכם את הראשים אם לא תשלמו לנו מיליון שקל. ואתם חושבים שהמשפחה לא תשלם? כי אין שלטון במדינת ישראל ואין ביטחון במדינת ישראל. המשפחה הזאת תשלם, ואם ילכו למשטרה המשטרה לא תעשה כלום. לכן אני אומר לך, אדוני היושב-ראש: משילות אפס. ממשלה, אין לה זכות קיום אם אין לה יכולת לשמור על אזרחיה. היא נכשלה ב-7 באוקטובר; ממשלת 7 באוקטובר נכשלה כלכלית ונכשלה בשמירה על אזרחי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת טאהא – אינו נוכח; חברי הכנסת אלהואשלה ח'טיב יאסין ויאסר חוג'יראת – גם הם אינם נוכחים. חבר הכנסת ביטן, אתה מעוניין לעלות לסכם, אמרו לי. בבקשה, אדוני. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> קודם כול אני רוצה להודות לכל הצוות של תקומה, שנמצא פה, גם על העבודה שעשיתם על החקיקה וגם על העבודה שאתם עושים בפועל. אני רוצה גם להודות ליועץ המשפטי שלנו, ליועצים המשפטיים ולמנהלת הוועדה, על העבודה שהם ביצעו, ולכל חברי הכנסת של ועדת הכלכלה, שעבדו ועמלו על החוק הזה. אני גם רוצה להודות לשר אלקין, גם על החקיקה אבל גם על זה שאתה יום-יום עובד על העניין הזה, גם בצפון וגם בדרום, ולראש המטה שלך, לקרן, שעוזרת לך ועושה עבודה טובה. אני רוצה להגיד לכולם, עשינו את החוק, אבל מה שקובע זה הביצוע, זה מה שחשוב בחוק הזה, לשקם את הדרום את הצפון. החוק הזה מתייחס רק לדרום, כי שם יש מינהלת, אבל צריכים לעבוד מהר על מנת לשקם. יש הרבה בעיות, בעיות בינוי, בעיות חברתיות, פסיכולוגיות, צריך לשקם את האזור פעם אחת ולתמיד, ואם התקציב שאושר לא יעזור, אז צריך להוסיף על התקציב הזה, לא צריך לחסוך בכלום. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי, אמרתי את זה על ההתחלה, את לא שומעת בזמן האחרון. אבל אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולדבר על חוק שלא עולה היום, שדה התעופה בנבטים. אני לא מבין מה קרה פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה? אני לא מבין מה קרה פה. באישון לילה, פתאום עשו ישיבת קבינט וקיבלו את העמדה של גורמי הביטחון והורידו את החוק הזה מסדר-היום. באופן הזה פגעו בנגב. הדבר הזה היה צריך להיות מנוף כלכלי לנגב וגם יש צורך אדיר בהגדלת שדות התעופה לאור גידול בנוסעים במדינת ישראל שיהיה בעתיד – גם היום וגם בעתיד. לכן ההורדה הזאת בעצם פגעה בנגב. אני גם רוצה להדגיש מספר דברים. הממשלה לפני שנה, בינואר 2024, אישרה בהחלטת ממשלה את הקמת שדה התעופה בנבטים. אז מה, הם לא שמעו את הגורמים המקצועיים כשהם אישרו את הדבר הזה? עבר. אחר כך הגיע החוק הזה לוועדת שרים לחקיקה, ואישרו אותו, גם כן. אז הממשלה, כשהיא אישרה, לא חשבה שיש בעיות ביטחוניות כאלה ואחרות? בכל זאת אישרו. כשזה הגיע לוועדה צה"ל טען כל מיני טענות ביטחוניות. אמרתי, מכנסים ועדה חסויה כדי לשמוע את הטענות האלה. מערכת הביטחון סירבה לבוא לוועדה החסויה, ביטלתי את הוועדה הזאת, ואז לא שמענו את הטענות. אם היו טענות, למה לא השמיעו אותן בפני הוועדה לפני שהחליטו את מה שהחליטו? שוב פעם, אחרי שאישרנו את החוק – כנראה שהם לא ציפו שאני אעביר את החוק הזה שנייה ושלישית תוך שבועיים, חשבו שזה ייקח שנתיים, בינתיים העולם הולך ומתגלגל – אחרי שאישרנו את החוק לשנייה ושלישית והחוק הזה גם עבר קריאה ראשונה בוועדת שרים, פתאום, באישון לילה עושים ישיבה שאף אחד לא יודע עליה, ושם צה"ל ומערכת הביטחון טוענים בפני ראש הממשלה על בעיות ביטחוניות – שאפשר לפתור את כולן, דרך אגב, אפשר לפתור את כולן במסגרת ועדות התכנון, אוקיי. בכל זאת עיכבו פתאום את החוק ויצרו פגיעה חמורה מאוד בנגב, בפיתוח של הנגב. אגב, יש לזה גם השפעה על תקומה, כיוון שברור לגמרי שברגע שהנגב מתפתח, כל האזור מתפתח. אני רוצה להתרעם על העניין הזה, ואם זה היה תלוי בי היינו מעלים את החוק הזה להצבעה ומצביעים בעדו למרות עמדת ראש הממשלה ולמרות העמדה של מערכת הביטחון. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. מיש עתיד אני רואה שאין פה אף אחד, לכן ההסתייגויות שלהם נמשכות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - הם נימקו את ההסתייגות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל הם לא פה להצביע, לכן הן מוסרות. בסדר, אז בגלל שההסתייגויות למעשה הוסרו – גם חדש-תע"ל לא נמצאים פה וגם ההסתייגות של חבר הכנסת ביטן, נמסר לי שהוא הסיר אותה, נכון, אדוני? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אנחנו נצביע עכשיו. נעבור להצבעה בקריאה שנייה על החוק כנוסח הוועדה, הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד סעיפים 1–27 – 38 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–27 נתקבלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 38 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. נעבור להצבעה בקריאה שלישית על נוסח החוק. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד החוק – 37 נגד – אין נמנעים – אין חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו, התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 37 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו, התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. אדוני השר, אתה מעוניין לעלות לברך? בבקשה, אדוני. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מודה לחברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה על התמיכה בחוק. אני חושב שזה צעד מאוד מאוד חשוב לתושבי חבל תקומה. אני רוצה להודות במיוחד ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת דוד ביטן, שלקח את פרויקט הזה לטיפול האישי שלו והצליח להביא לחקיקה בתנאים מורכבים, תוך פרק זמן קצר מאוד, וגם פתר על הדרך לא מעט בעיות מסביב לטיפול גם בחבל תקומה וגם ביישובים מסביב לחבל תקומה, העוטף של העוטף. דוד, תודה רבה לך על הנחישות ועל ההובלה. תודה רבה לחבר הכנסת אלון שוסטר, איפה אלון? אלון, לפני שאתה יוצא, תודה רבה לך גם על השותפות ביוזמת החוק, זה הרי חוק משותף של הממשלה ופרטי שלך, דוגמה לשיתוף פעולה בין הממשלה לאופוזיציה, ותודה רבה לך גם על הדיונים שהובלת בתחילת הדרך בוועדה וגם על הנחישות כדי שהחוק יאושר. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> זאת הרוח הנכונה של העבודה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> וגם - - - למען האזרחים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני מאוד בעד זה, הינה, אתם רואים. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני אומר את זה לחיוב, ככה עובדים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה עבד טוב, וזה ימשיך לעבוד טוב, תודה רבה. אני רוצה להודות לחברי ועדת הכלכלה, שבאמת השקיעו הרבה מאוד זמן בדיונים האלה ובעבודה על החוק הזה; לצוות הוועדה, למנהלת הוועדה וליועץ המשפטי של הוועדה, שהיה לו מורכב מאוד – זה חוק מאוד מורכב, תקדימי, עם הרבה מאוד חסמים שהיה צריך לעבור כאן בדרך; ליושב-ראש הקואליציה, שתמיד הייתה לו אוזן קשבת לקידום של החוק הזה כמה שיותר מהר; לשר האוצר ואנשיו, שבלי מעורבות שלהם לא היינו מגיעים עד הלום. היה צריך לפתור שם הרבה סוגיות תקציביות ואני שמח שמשרד האוצר נתן כאן כתף ואפשר לנו להתקדם, גם השר באופן אישי וגם אנשי מקצוע של המשרד. כמובן, במיוחד אני רוצה להודות לאנשים שנמצאים פה ביציע, אנשי מינהלת תקומה, שעבדו על החוק הזה לילות כימים במשך תקופה ארוכה, קידמו אותו בכל הכוח למרות כל החסמים, ועם כל הבעיות שהיו לא איבדו אמונה, והצליחו לשכנע למעשה על מודל משפטי תקדימי שלא היה עד עכשיו במדינת ישראל. זה לא ברור מאליו. בזכות הנחישות שלהם והעבודה שלהם במשך כל התקופה הזאת, אנחנו למעשה הצלחנו להביא חוק לכנסת וגם להביא אותו לביצוע. אני מודה לראשי הרשויות בחבל תקומה, שבאמת התגייסו כאן כולם כאחד, בלי מחלוקות פנימיות, למרות כל מיני גוונים שונים ברשויות השונות שם. כולם באו לתמוך ולעזור, להעביר את החוק הזה כמה שיותר מהר. אני חושב שגם בלי מעורבות שלהם לא היינו מגיעים לנוסחה המיטבית, גם לגבי החוק וגם כל מה שמסביב. אני כמובן מצטרף לדברים של יושב-ראש ועדת הכלכלה. והוא צודק, אני אומנם הייתי מאוד מעורב בחוק הזה, אבל עוד יותר ממני, בשמי ומטעמי, כאילו אני, הייתה מעורבת ראש המטה שלי קרן דקל, שבאמת גם היא תרמה פה תרומה מאוד מאוד גדולה. אז תודה רבה לכל האנשים האלה, ועכשיו המשימה שלנו בראש וראשונה על אנשי מינהלת תקומה, אביעד פרידמן, מנהל חדש של מינהלת תקומה, שנכנס בסערה מהיום הראשון, יחד עם אנשי מינהלת תקומה, ליישם את החוק ולהביא את התקציבים האלה, שישתחררו לפרויקטים אמיתיים לטובת אנשי החבל, ויפה שעה אחת קודם. כמו שעבדנו מהר על אישור החוק, כך נעבוד בכל הכוח והכי מהר כדי להפוך את החוק הזה למציאות בשטח. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' מ/1835; דברי הכנסת, חוב' ט"ו, ישיבה 252; נספחות.] (קריאה שנייה ושלישית) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום –הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה), התשפ"א–2025, לקריאה השנייה והשלישית. חבר הכנסת דוד ביטן, בבקשה, אדוני. באת ליום ארוך פה, אני רואה. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג לפניכם את הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. בהצעת החוק, שהיא הצעת חוק ממשלתית, מוצע להאריך את תוקפה של הוראת השעה שנחקקה באוגוסט האחרון, במטרה לייעל את פעילותו של מערך עידן פלוס ולאפשר לצופים שעושים שימוש במערך זה לצפות במגוון רחב יותר של שידורי טלוויזיה. כידוע, הצפייה בשידורים המועברים באמצעות מערך עידן פלוס אינה מחייבת תשלום דמי מנוי וכל שנדרש כדי לצפות בשידורים אלה הוא לרכוש ממיר מתאים. חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב–2012, המסדיר את הפעלת מערך עידן פלוס, מטיל חובה על תאגיד השידור הישראלי, על בעלי הרישיונות לשידורי טלוויזיה, שהם הערוצים המסחריים הוותיקים רשת וקשת, ועל ערוץ הכנסת, להפיץ את שידוריהם באמצעות המערך בתמורה לדמי הפצה שהם מחויבים לשלם לגורם המפעיל את המערך, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. הוראת השעה שמוצע להאריך כעת קבעה כי גם שידוריהם של הערוצים המסחריים הזעירים והזעירים הייעודיים יופצו כחובה באמצעות המערך. מדובר בערוצים 9, 14, הלא TV וערוץ 24. הוראת השעה פקעה ב-31 בינואר 2025 וכעת מוצע להאריכה החל מיום פקיעתה ועד ל-15 ביוני 2025. מטרת ההסדר שנקבע בהוראת השעה הייתה ועודנה לאפשר לציבור הישראלי – בפרט נוכח המצב הביטחוני השורר בישראל מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל – לצרוך התראות והודעות מגורמי הביטחון בהיקף הנרחב ביותר, כך שכל אדם יוכל להיחשף להתראות והודעות אלה באופן המתאים לו ובאמצעות גוף השידור שהוא מעוניין לצפות בו או להאזין לו. כפועל יוצא מהטלת החובה על הערוצים הזעירים והזעירים הייעודיים להפיץ את שידוריהם באמצעות המערך, הוראת השעה קבעה פטור – שחל לגביהם למשך תקופת הוראת השעה – מהחובה שחלה לפי החוק על כל הערוצים המופצים באמצעות מערך עידן פלוס לתת לספקי תכנים רשומים, כלומר גופים שמשדרים באמצעות האינטרנט כדוגמת סלקום, פרטנר, הוט ויס, הסכמה להעביר את שידוריהם בלא תמורה. בנסיבות העניין, סברנו כי ניתן להאריך במסגרת הארכת הוראת השעה גם את הפטור האמור, בהתחשב בהיקף פעילותם המצומצם של ערוצים אלה, ולאור העובדה כי לחלקם יש הסכמים קיימים עם ספקי תכנים וקיים קושי בהתגברות על הסכמים אלה באמצעות חקיקה. בנוסף, לפי הוראת השעה, כל בעלי הרישיונות לשידורי טלוויזיה וכל בעלי הזיכיונות לשידורי רדיו אזורי פטורים מתשלום דמי הפצה, ומוצע להאריך גם את תוקפו של פטור זה עד תום תוקפה המוצע של הוראת השעה ב־15 ביוני 2025, כפי שציינתי. בתקופת הפטור, ימשיכו לשאת בדמי ההפצה האמורים לגבי הפצת שידוריהם של כלל בעלי הרישיונות לשידורי טלוויזיה, הגופים הנושאים בהם לפי הוראת השעה – תאגיד השידור הישראלי, הכנסת ואוצר המדינה, לפי חישוב הקבוע כיום בחוק. לגבי בעלי הזיכיונות לשידורי רדיו אזורי, אוצר המדינה יממן את דמי ההפצה כאמור בעד הפצת שידוריהם. יצוין כי בעת חקיקת הוראת השעה המקורית החלטנו בוועדה שהפטור מתשלום דמי ההפצה כפי שציינתי ייכנס לתוקפו רק אם תופסק פעילותו של מרבב מיושן שבאמצעותו הופעל המערך, זאת כדי לייעל את פעילות המערך. קביעה זו הוכיחה את עצמה, ופעילותו של המרבב האמור אכן הופסקה ב-31 בינואר 2025. הגם שהפסקת פעילותו של המרבב הייתה כרוכה בעלויות ששילמו תאגיד השידור הישראלי, הכנסת והערוצים המסחריים הוותיקים, היא הביאה לחיסכון לטווח הארוך בהפעלת המערך כולו, שממנו נהנים וייהנו הגורמים המשלמים דמי הפצה. כדי להמשיך ולייעל את המערך ולשמור על החיסכון שנבע מסגירת המרבב המיושן, מוצע לקבוע, בהצעת החוק שמונחת בפניכם כעת, כי במשך תקופת הוראת השעה כפי שתוארך ימשיך הגורם המפעיל את המערך להפיץ את השידורים באמצעות מרבב אחד בלבד. כפי שציינתי, מוצע להאריך את הוראת השעה ואת ההסדרים המוצעים בה לעניין הפעלת המערך באמצעות מרבב אחד בלבד, עד ל-15 ביוני 2025 וזאת החל מיום פקיעתה בסוף ינואר. הסכמנו להאריך את הוראת השעה בתקופה האמורה ולא רק בחודשיים, כפי שהציעה הממשלה, משום שהשתכנענו כי חלק משמעותי מהחברה הישראלית עושה שימוש במערך כדי לצרוך שידורי טלוויזיה. השתכנענו כי יש חשיבות רבה בהמשך הפעלת המערך עבור קשישים שאינם מעוניינים לרכוש טלוויזיות חכמות ועבור מי שהפרוטה אינה מצויה בכיסו, למשל. עוד סברנו כי יש חשיבות בהארכת החובה שהוחלה גם על הערוצים הזעירים והזעירים הייעודיים להפיץ את שידוריהם באמצעות המערך, כדי לאפשר למי שצופים בטלוויזיה באמצעות המערך לבחור מתוך מגוון רחב ככל האפשר של שידורים וערוצים. מאחר שברור כי גם ההסדרה שהייתה קיימת לפני הוראת השעה וגם התיקונים שנקבעו בהוראת השעה אינם יוצרים הסדר מיטבי, אני סבור שיש להביא להסדרה קבועה ומאוזנת של הפצת השידורים באמצעות מערך עידן פלוס לציבור, באופן שיאפשר לכלל הציבור, ובראשו לאוכלוסיות שהפרוטה אינה מצויה בכיסן, לצרוך את התכנים שבהם הן מעוניינות. לפיכך מוצע לקבוע כי שר התקשורת יהיה רשאי להאריך בצו באישור ועדת הכלכלה את הוראת השעה גם לאחר 15 ביוני 2025, לתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 4.5 חודשים, זאת רק אם יתקיימו שני תנאים מצטברים: לפי התנאי הראשון, וכדי שהוועדה תוכל לקבל החלטה מושכלת בעניין זה, מוצע לקבוע כי שר התקשורת יגיש לוועדת הכלכלה עד ל־29 במאי 2025 חוות דעת כלכלית הכוללת התייחסות לחובת הפצת שידוריהם של בעלי רישיונות לשידורי טלוויזיה במערך עידן פלוס, על בסיס מאפיינים שונים של בעלי רישיונות, וכן לסוגיית העברת שידוריהם של בעלי רישיונות ברשת האינטרנט על ידי ספקי תכנים רשומים, המוסדרת היום בסעיף 13ג לחוק. חוות הדעת אמורה להניח תשתית מקצועית לפני הוועדה כדי שתוכל לקבל החלטות לשם גיבוש ההסדר הקבוע. לפי התנאי השני, הארכה נוספת של הוראת השעה תתאפשר רק אם עד למועד פקיעתה, כלומר עד ל־15 ביוני 2025, תאושר בכנסת בקריאה הראשונה הצעת חוק ממשלתית שעניינה, כולה או חלקה, בהפצת שידורים לציבור באמצעות תחנות שידור ספרתיות או באמצעות טכנולוגיה אחרת, וכן בהעברת השידורים על ידי ספקי תכנים באינטרנט. ככל שתובא הצעת חוק ממשלתית רחבה, הכוללת אסדרה מקיפה של כל שוק השידורים, ועדת הכלכלה תוכל לפצל מתוכה את החלקים המתייחסים למערך עידן פלוס ולעניין העברת השידורים לפלטפורמות באינטרנט, ולגבש הסדר חדש בעניין זה עד לתום תקופת הוראת השעה. אציין כי ההארכה שניתן להוראת השעה תהיה בהתאם להתקדמות הליכי החקיקה בוועדה, כלומר לזמן שיידרש לנו לדון בהסדר החדש. ההסדר המוצע נועד להבטיח כי מערך עידן פלוס ימשיך לפעול באופן שיאפשר לציבור, ובפרט לאוכלוסיות שידן אינה משגת, להמשיך ליהנות ממגוון של שידורים באופן נגיש ומבלי לשלם דמי מנוי. חברי הכנסת, אני מקווה כי משרד התקשורת אכן יסיים בהקדם את מלאכת הכנתה של הצעת החוק הממשלתית, וכי לאחר שהיא תועבר לוועדת הכלכלה, נוכל לקדם מתווה חדש בעניין עידן פלוס, ובכלל זה בעניין המוסדר היום בסעיף 13ג לחוק בנושא העברת שידוריהם של הערוצים המסחריים לפלטפורמות באינטרנט. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אני מבקש מכם לדחות את כל ההסתייגויות ולהצביע בעד הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצות יש עתיד, המחנה הממלכתי, חדש-תע"ל והעבודה. קבוצת יש עתיד אינה נוכחת. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אתם מופיעים לי פה נציגים ראשונים, ואתם לא נוכחים, לכן זה מוסר. המחנה הממלכתי, בבקשה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אנחנו לא מושכים, אנחנו נגיע לדבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז עכשיו. אתם מופיעים פה ראשונים. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אתם לא אחריהם, אתם לא משנים איך שאתם רוצים. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה הבעיה? יש סדר של הסתייגויות. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> - - - ההסתייגויות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> המחנה הממלכתי, בבקשה. חבר הכנסת גנץ – אינו נוכח; חבר הכנסת איזנקוט – אינו נוכח. חברת הכנסת פנינה תמנו, בבקשה, גברתי. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, ביום האחרון למושב הזה, כשיש ניקוי שולחן, אנחנו רואים את רשימת החוקים ואנחנו מבינים מה סדרי העדיפויות של הממשלה, של מפלגות, של סיעות בתוך הבית הזה. עכשיו תראה, יש מי שבחר להביא חוקי תקשורת. השר קרעי לא נמצא פה, אני לא רואה אותו, אבל באמת אני שואלת, מה האובססיה? אדון קרעי, מה האובססיה בלפרק? חשבתי ששרים צריכים לבנות. אני אגיד לכם, אתמול פתחתי את הטלוויזיה, ראיתי את החדשות, ואני לא יכולה להתעלם מנתון אחד שעלה – תכף אני גם אסביר מה הקשר – הנתון הזה, ש-41% מחיילי המילואים וחיילות המילואים – שהרי יש 60,000 מילואימניקיות שהתגייסו לחרבות ברזל – הנתון הזה ש-41% מתוכם מפוטרים או נאלצו לעזוב את העבודה. זה אמור להיות בסדר-היום, זה היה אמור להיות מה שאתם מקדמים בניקוי שולחן, כי להם אין זמן, אין להם את השבועות האלה שאנחנו נהיה בפגרה. אבל אלה סדרי העדיפויות של מפלגת השלטון, של הליכוד. כי גם אם יש לי ביקורת, הרי יש חוקים שאם אני חושבת שהם טובים, אני אצביע בעדם, כמו החוק להקמת הרשות למאבק בעוני. אנחנו נהיה פה ונצביע בעד, וזה של הקואליציה, הביאו את זה ש"ס. אבל אתם? מה הדגל של מפלגת השלטון? הינה נכנס שר התקשורת. שמעתי אתמול, בכלל, הגדלת לעשות ואמרת שאתה רוצה גם לסגור את גלי צה"ל, להשתיק את קולות החיילים. בואו נשתיק את קולות החיילים, אחרי שאנחנו נשתיק את כל קולות רשות השידור. גילוי נאות – אני התחלתי את דרכי בערוץ הראשון - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> איזה קולות חיילים את שומעת בגלי צה"ל? << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - הייתי כתבת משפטית בערוץ הראשון כשהייתי עורכת דין צעירה. אני רוצה להגיד לך שאם תצפה בערוץ הראשון אז תדע גם שיש הרבה דברים שקשורים לאוכלוסיות מוחלשות, שאתה מתיימר לייצג אותן, שמובאים רק שם, שזו היחידה שתשדר אותם. עכשיו, גלי צה"ל, שגם שם יש הרבה מאוד דברים שעולים לשידור ומביאים לא רק את קולות החיילים, אלא קולות של נשים וקולות של הפריפריה – גם אותם אתה רוצה להשתיק. מי בעצם משתיק? מי בוחר שבניקוי שולחן, זה יהיה החוק שמייצג אותו? אדוני שר התקשורת, יש לי הצעה בשבילך: במקום להתעסק באובססיה את מה סוגרים, יש למשל תקלות בעידן פלוס. הרבה מאוד קשישים – אזרחים ותיקים, סליחה, אני אדייק – שרואים עידן פלוס, יש להם תקלות בגלל שסגרו את המרבב הראשון ובגלל הרפורמה – שאגב, גם אם היית רוצה להביא את החוק הזה, למה אתה לא מביא חוק, נגיד, קבוע, ואתה מביא עוד פעם הוראת שעה? כי זה מעיד על הביטחון העצמי, כי אתם לא יודעים לעשות את האיזונים ובלמים, כי זה לא חוק טוב. עכשיו, אני רוצה לומר לך, עידן פלוס, הרבה מאוד מהאזרחים הוותיקים, הקשישים, לא רואים, יש שם תקלות. אם אני הייתי שרה במקומך, הייתי דואגת שזה נפתר עכשיו. אתה יודע למה? כי יש איזה נתון אחד שאולי אתה לא מכיר: אזרחים ותיקים וקשישים סובלים מבדידות, ואם הממיר לא עובד להם, אז זה אומר שאתה גוזר עליהם עוד יותר בדידות. אם לא להתעסק בעידן פלוס, נגיד הקשישים לא מעניינים אותך, אז אני ממליצה אולי להתעסק בתקשורת ומלחמה. אתה יכול להוביל פרויקט איך התקשורת הופכת להיות כלי להפחתת חרדה בתכנים, למרות שאתה יודע, אנחנו רוצים שהיא תתערב בתכנים, אבל בכל זאת, אם אתה תבוא עם איזו הצעה מועילה, למשל הנגשה שפתית למי שמתקשה בשפה, כי רק בשנים האחרונות עלו יותר מ-200,000 עולים חדשים. עוד הצעה – מה למשל עם לוודא שהתקשורת היא תקשורת גם עם מוביליות חברתית, שמייצרת מוביליות חברתית. אני בטוחה שאף אחד לא יגיד לך שאתה מתערב בתכנים אם תדע לתת את התמריצים. עכשיו, אם זה חוק הדגל שלך, אחרי שאתמול הגעת ופנית לשר הביטחון כדי לסגור את גלי צה"ל, ואתה מפריט את התאגיד ואתה רוצה לשלוט בתקציבים – עוד לא מאוחר, אני חושבת, השר קרעי, אני חושבת שזה לא מאוחר להגיד: חטאתי, פשעתי, ואללה אני שר צעיר, פעם ראשונה שלי, רוצה לעשות טוב לעם ישראל, נעשה את זה בהתייעצות, ביחד. אני לא רוצה לפגוע ולא רוצה להשתיק אף אחד. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת טרופר, בבקשה. חברת הכנסת תמנו, אתמול הייתה תוכנית בתאגיד, סתם שתדעי, שהשדרן שמה אומר: היום אנחנו נסביר לכם מה זה מרד מיסים ואיך אנחנו הקטנים נוכל להשתתף במרד הזה. בתאגיד. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מנחה? מגיש? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בתאגיד, מגיש מסביר מה זה מרד מיסים ואיך אנחנו הקטנים נוכל להשתתף בזה. התאגיד, שניזון כולו מכספי מיסים, מדבר על מרד מיסים. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל מנגד יהיה לך מגיש אחר שיגיד אחרת. מה לעשות, זה דמוקרטיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, איך להשתתף במרד מיסים? זו לא דמוקרטיה. מרד מיסים זו לא דמוקרטיה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> גיוון דעות. גיוון דעות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גם אתם, אני חושב, נגד מרד מיסים. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני אגיד לך, אם אתם ממשיכים לגזול את המיסים, יכול להיות שאגיד לאנשים, למשל לחיילים, שכל החיים שלהם משלמים מיסים ואתם ממשיכים לראות אותם מפוטרים, 41% מהחיילים שלנו פוטרו, אז אולי כן - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אה, הבנתי, טוב, בסדר. בבקשה, חבר הכנסת טרופר. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כנסת נכבדה, היושב בראש, הימים הם קשים ומאתגרים, וגם בהמשך לדברים שנאמרו פה לפני, אני חושב שיש עיוות בסדר העדיפויות של הממשלה הזאת. אבל לא כדי לטשטש את המחלוקות, אני מבקש להעמיד לצד הדברים הכואבים והקשים גם את הטוב. הבוקר, בשדות נחל עוז אספו תפוחי האדמה עד התלם האחרון מול שג'עייה. בשבוע שעבר, משפחת בריף, שאיבדה את הבן שלה יונה, שנלחם בכפר עזה ו-417 יום נלחם על חייו, החליטה ביום הולדת שלו לאסוף תרומות דם עבור אחרים. משפחה מיוחדת, ככה היא ביקשה לציין את יום ההולדת של הבן שנפל – ביקשו לעשות 417 מנות דם כמספר הימים שהוא נלחם על חייו. בסוף הגיעו ל-470. אגב, לתרומת הדם הגיעה גם שיר סיגל, הבת של אביבה וקית'. קית' בבוקר החליט גם הוא עצמו להגיע. הוא לא יכול היה לתרום דם מטעמים מובנים, אבל הוא בחר לבוא לשבת עם המשפחה. הוא נחטף מכפר עזה; יונה נפצע בכפר עזה. באותו ערב הייתה גם השקת האלבום של ענר שפירא, אותו גיבור מהמיגונית. האלבום שלו "מחפש אהבה" – פעם ראשונה הושק אלבום בלי האומן עצמו, שנהרג באותו קרב הירואי. על הבמה, לפני שהושק האלבום עלו ניצולי המיגונית, ובהם גם אור ואליה, שניצלו בזכות ענר. כל האנשים שענר הציל עלו על הבמה, יחד עם קובי אהל, אבל של אלון, שעדיין בשבי, יחד עם ג'ון ורייצ'ל גולדברג פולין, ההורים של הרש, שניצל מהמיגונית ואז נרצח בשבי. אני חושב שההורים הנפלאים של ענר, שירה ומשה, כמו ההורים רייצ'ל וג'ון, כמו דייוויד והייזל בריף וכמו קית' ובתו שיר, מלמדים את כולנו שגם בתוך הכאב הגדול והמחירים העצומים, אפשר להמשיך לעשות טוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ביטון, אתה מעוניין לדבר, אדוני? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני שר התקשורת, יש כל כך הרבה בעיות בתקשורת. עד היום אין קליטה בטלפון הסלולרי מירוחם לירושלים – פעמיים זה מתנתק לפחות כשנוסעים בכביש העוקף של דימונה–באר שבע ופעם אחת ליד עיר הבה"דים. אם נוסעים דרך בית גוברין - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני יכול להגיד לך, חבר הכנסת ביטון, שגם כשנוסעים מפתח תקווה לירושלים זה מתנתק כל הזמן. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן? זה לא הגיוני. נוסעים מבית גוברין לירושלים – גם מתנתק. תקנו את הטלפונים הסלולריים. תעזבו אתכם מהמלחמה על ערוץ כאן. עד שהליכוד הקים יצירת פאר – תאגיד שידור חדש, ציבורי, ערוץ כאן, בהובלה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בהובלה של גלעד ארדן, בחקיקה מדהימה של הליכוד, הבאתם את ערוץ כאן ועכשיו אתם נלחמים בו? אתם לא רואים את הטוב שהוא מביא? אתם לא רואים את האיכות של היזמות? של הסדרות? בטח צפיתם ב"שעת נעילה", סדרת דרמה על מלחמה הישראלית שבוימה על ידי ירון זילברמן ורון לשם ועמית כהן ודניאל אמסל ב-19 באוקטובר 2020. זה מספר על יום כיפור. היא נמכרה ל-HBO ולסטרימינג ול-MAX בשםValley of Tears . בקיצור, משהו מדהים, הערוץ הזה עשה. אחרי הסדרה היו דיונים עם קובי מידן ועם ליווי של לוחמים, ובסדרה הזאת שיבצו טנקים אמיתיים – לקחו צנטוריונים ועשו להם שיפוצים. אז למה אתם לא מפרגנים לדבר כל כך איכותי? צפו בפרק הבכורה של הסדרה הזאת 255,000 איש. זה היה הפרק הנצפה ביותר מאז עלייתו לאוויר של תאגיד השידור כאן. עם תחילת שידוריו זכתה הסדרה לתגובות חיוביות רבות ברשתות החברתיות. תת-אלוף קהלני חלק שבחים לפרק הראשון של הסדרה, שהוא הלוחם, הוא עמק הבכא, הקרבות, של "עוז 77". ואוסיף ביחס לעלילה – האם היה פה צדק היסטורי? לא, זאת לא הייתה המטרה ליצור צדק היסטורי. האם הייתה נגיעה בחיילים שהצילו את המדינה? כן. הייתה נגיעה בחיילים, בפחדים, בעיניים הגדולות, בחששות. זה מה שערוץ "כאן" הביא לנו. ובימים הקשים האלה, בשש השנים הקשות של הקורונה והמלחמה ופוליטיקה איומה, פתאום "קופה ראשית". מי חלם שסופרמרקט ישגע מדינה שלמה? מי חלם על איכות קולנועית ועלילתית, וכתיבה, וכל הזהויות של החברה הישראלית בסופרמרקט אחד – הש"סניק והרוסי - - - << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> והומור. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> והומור. אתה לא מאמין. אומרים לך: בוא תראה סדרה על סופרמרקט – אתה אומר: זה לא בשבילי. וכל המדינה ב"קופה ראשית". ופרק הסיום שלהם, לא מזמן, היה מדהים. זה מה שערוץ כאן עושה. זה הדברים הטובים שהוא עושה. מי שלא ראה את "קופה ראשית" – אנחנו ממליצים לו. ממליצים לו גם לראות את "חתונה אתיופית" – זה משהו מדהים. מספרת השחקנית רותם אחיהון על התהליך שלה, על המסע שלה, בתכנון של החתונה; עם התמודדות, עם דילמות תרבותיות, משפחתיות, מוזמנים, יום החתונה, הבדלים בין מסורות, אתיופיה-ישראל. יש שם דוקו מדהים, זה סרטים אמיתיים. הכול קורה בשנים ספורות. אם אתה הולך לכאן BOX, אתה יכול לצפות בזה שנה שלמה בלי הפסקה – רק בדברים הטובים שנמצאים, וזמינים חינם לכל בן אדם. "זמן אמת" של אסף ליברמן – תחקירים מדהימים על המיגונית ברעים, על מחדלי חיל האוויר ב-7 באוקטובר. ועוד ועוד. את כל זה עושים אנשים מדהימים, כתבים מדהימים. מיכאל שמש, הצעיר הנמרץ הזה, פורץ דרך, חרדי, בגלי צה"ל, שהולך ונהיה כוכב תקשורת ומביא כל יום תחקירים – כן, לא תמיד נעימים – הקלטות מישיבות קבינט וממשלה, ומספר את האמת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חצי ממה שמיכאל אומר זה המצאות. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הרצאות? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> המצאות. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אה, המצאות. חוץ מההקלטות. זה האמת. ונעמה שפירא, שגילתה את המלחמה בסיכום ועדת החקירה, וקרן נויבך, וליאל קייזר, וכרמלה מנשה האגדית ששומרת על החיילים ונלחמת למענם. ואיתי בלומנטל, ורועי שרון - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך לסיים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> סיימתי. והכתבים הצבאיים וסולימאן מסוודה, שהוא גם כתב מדיני ופוליטי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת ביטון, נו, אל תעשה לי עכשיו. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> סיימתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה יודע שאני, יש לי בעיה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל גם כשאתה בא לוועדה שלי, אני נותן לך משפטי סיום - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא הייתי בוועדה שלך אף פעם. לא הזמנת אותי אף פעם לוועדה שלך. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - או משפט סיום. תמיד נותנים את משפט הסיום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז משפט סיום בבקשה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זהו, סיימתי. תודה רבה לך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. אי-אפשר עליו, זו בעיה. אי-אפשר עליו. חבר הכנסת כהנא, בבקשה, אדוני, חמש דקות. אחריו יש גם את שוסטר. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב ראש, חבריי השרים – יש פה שניים, כל הכבוד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שמעו שאתה בא לדבר. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן. חבריי חברי הכנסת – זהו, השר עמיחי, הבנת שיש שניים ואתה הולך? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו? << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, אתמול פורסם ש-41% ממשרתי המילואים פוטרו או שנאלצו לעזוב את עבודתם בגלל שירות המילואים, ו-75% ממשרתי המילואים חוו פגיעה כלכלית מאז תחילת המלחמה. ואני שואל את חבריי לממשלה: מה אתם עושים כדי לעזור להם? אתם באמת חושבים שלתת להם כרטיסים לקולנוע ולפופקורן, באמת לתת להם כל מיני עדיפויות במכרזים לא רלוונטיים, או לדרוש מהם למלא 300 טפסים כדי שהם יקבלו מתישהו החזר, זו הדרך לעזור למילואימניקים? המילואימניקים האלה – המשפחות שלהם מתפרקות, העסקים שלהם קורסים, שנות הלימוד שלהם יורדות לטמיון. אתם באמת חושבים שאפשר לעבוד עליהם עם כמה ממתקים שאתם מחלקים להם? המילואימניקים שלנו צריכים חילוף, ומי שיכול להחליף אותם זה האחים החרדים שלנו. הם אלה שנמצאים, הם אלה שיכולים להחליף אותם. ואני פונה מכאן לאחים החרדים שלנו, שאתמול יצאו לחופשת "בין הזמנים" של פסח, אחרי זמן חורף בישיבה, ואני רוצה למקד את הדברים שלי באלה שלא לומדים ברצינות, באותם אלה שלא יושבים בישיבה ולומדים ברצינות שלושה-ארבעה סדרים ביממה. אלה שלא מסוגלים ללמוד 12, 16 שעות ביממה, ויש רבים כאלה, כי אנחנו יודעים כמה קשה ללמוד תורה ברצינות הרבה מאוד שעות. אתם אלה שלא לומדים ברצינות. איך אתם יכולים להסתכל בעיניים של אנשי המילואים, ולצאת עכשיו לחופשת "בין הזמנים" בבית שלכם? לצאת לטיולים בארץ, לשבת בליל הסדר עם המשפחה שלכם, כשאתם יודעים שאלפי-אלפי מילואימניקים יהיו מחוץ לבית עכשיו, בחגים. הם לא יהיו בליל הסדר בבית, אבות לילדים. אתם, בחורים צעירים בין גיל 18 ל-24, 26, אתם תהיו בבית עם המשפחות, והמילואימניקים ישמרו עליכם. איך אתם מסוגלים? אבל באמת, הציפייה שלנו שהאחים החרדים שלנו יהפכו בבת-אחת לציונים היא פחות רלוונטית, לצערי. ולכן, אין מנוס מסנקציות כלכליות, מתמריצים כלכליים שמוכוונים לפרט. זה הדבר היחיד שיביא בטווח הבינוני והארוך לגיוס של אחינו החרדים. היה פה בשנת 2003 שר אוצר שעשה תפקיד לא רע. הוא לימד אותנו שגם האחים החרדים שלנו מושפעים מתמריצים כלכליים. וזה מה שצריך לעשות עכשיו – תמריצים כלכליים, עם סנקציות כלכליות שמוכוונות כלפי הפרט. כי מה לעשות? בנושא הזה של גיוס, האחים החרדים שלנו הם תינוקות שנשבו. הם תינוקות שנשבו. הם לא גדלו על האתוס של לשרת בקרבי. הם לא חלמו להיות יום אחד חיילים קרביים. הם לא העריצו חיילים קרביים גדולים מהם. הם גדלו על אתוס אחר. ולכן, לצפות מהם שבבת-אחת הם יהפכו לציונים – זה לא יקרה. אבל פה אני פונה לחברי הממשלה הציונים, לחברי הקואליציה הציונים: איך אתם יכולים לתת לזה יד? איך אתם יכולים לתת יד לסרבנות המונית לשירות בצה"ל? מה שאחינו החרדים עושים זה סרבנות לשרת בצה"ל. ואתם מממנים את זה, אתם תומכים בזה. ובמיוחד שר האוצר סמוטריץ', שמלמד אותנו שיש מפלגת ציונות דתית, ויש ציבור ציוני-דתי, ואין שום קשר ביניהם. סמוטריץ' לא מייצג כהוא זה את הציבור הציוני-דתי, שחושב שהאחים החרדים שלנו צריכים להצטרף עכשיו למאמץ המלחמתי, לשמור על המדינה, להיות חלק מהמצווה הזו של הגנה על המדינה. סמוטריץ' עושה בדיוק הפוך – מממן ומתמרץ את אחינו החרדים לסרב לשרת בצה"ל. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת שוסטר, בבקשה, אדוני. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אמשיך את דבריו של חברי, ואחר כך ניגע בעניין. אני אשתף אתכם במכתב שכתב הרבש"ץ המפואר של היישוב שלי, של קיבוץ מפלסים, מוישיק קפלן. היה שלט, אדוני היושב-ראש, על השער הצהוב שלנו במשך חודשים: Kaplan force never surrendered. לא נכנעים. אז הגיע איזה נהג עצבן ואמר: מה אתם מכניסים פוליטיקה באמצע מלחמה? אז אמרו: קפלן זה הגיבור המקומי. אז הוא כתב לחיילי נצח יהודה שבמשך חודשים ארוכים היו בגבעת נזמית, נביה מרעי, בהגנה על המרחב שלנו. נדמה לי שגם סיפרתי כאן מספר פעמים בבית הזה על ההתרגשות הגדולה שאוחזת בי בכל פעם שאני רואה את החברים האלה, 24/7 מגינים. אז כותב כך, משה קפלן, הרבש"ץ שלנו: "גדוד נצח יהודה היקר, שמרתם עלינו נצח במושגים של קו. הייתה לנו זכות גדולה מהרציפות שלכם, מהרצינות שלכם, מהמקצועיות שלכם ומהמחויבות שלכם. נתתם לנו שקט וביטחון בצניעות ובכבוד. תמיד ידענו שאנחנו עבורכם המשימה הכי חשובה. תמשיכו להיות נוער לוחם מצוין. תמשיכו להיות ציונים למדינה, ותמשיכו להיות חרדים באמונתכם. והכי חשוב, תמשיכו להוכיח לעם ישראל שאפשר לעשות את הכול בצורה מאוזנת ומרשימה למען כולנו. אני אהיה השגריר שלכם לעולמים". אני מקווה שנצליח לשכנע, ללחוץ, במקלות ובגזרים בדרך הראויה האופטימלית, כך שרבים רבים מהציבור החרדי יזכו – יזכו – לשרת את המדינה, ואנחנו נזכה להגנתם. ברשותך, אני רוצה לומר מילה לגבי החוק שמדובר בו. היום 31 במרץ, מחר 1 באפריל. אז נעזוב רגע את הבדיחה, אבל 1 באפריל. השר קרעי, אתה הולך לגימטרייה, אני הולך למספרולוגיה בלי גימטרייה: אחת-ארבע. מה זה מזכיר לי? ערוץ 14. אז ערוץ 14 הוא הסיפור מאחורי כל המהומה שמתרחשת כאן – אגב, הוא בא בראש טוב, בראש הגיוני: להעלות לפלטפורמה של עידן פלוס, לאותן אוכלוסיות שמתקשות מבחינה כלכלית או מבחינת היכולת שלהן לתקשר עם אפליקציות ועם Wi-Fi וכל מה שמבלבל אותן, לראות את כל הערוצים, כולל הזעירים. וערוץ 14 עלה לעידן פלוס בלי לשלם, תחת ההסבר שמדובר בערוץ זעיר. אבל מיניה וביה הוא זכה במספר מיליוני שקלים, כך שבפלטפורמות הרב-ערוציות האלה, ביס והוט, הוא לא משלם. אז זה נגרר כמה חודשים, ועכשיו צריך להסדיר את זה. הרי זה ברור לאנשי המשרדים השונים, אנשי המקצוע, אלה שלעיתים מכנים אותם – בואו, אני נותן לכם "גרייס" – בטעות פוליטית ה"דיפ-סטייט". מדובר באנשי מקצוע שמבינים היטב מה שכל אזרח מבין, שיש פה הטבה ותעדוף בשווי של מיליוני שקלים ביכולת שלהם לגבות את אותו תשלום מיס ומהוט ולפטור אותם מהתשלום לעידן פלוס, וזה נופל ישירות, מעבר לערוצים המסחריים, על האוצר ועל רשות השידור, קרי על הכיס שלנו. מדובר בהטבה בלתי הוגנת למי שהשלטון חפץ ביקרו. אני מעודד את המהלך החשוב של החוק הזה, שהמשמעות שלו זה בהחלט לעודד או להלחיץ את המשרד לעשות את מה שצריך, נקרא לזה. לא להסתפק בהצעת חוק פרטית, שהוועדה ניסתה לשפר אותה, אלא באמת, בתוך שבועות לא רבים, מייד אחרי הפגרה, להניח הצעת חוק ממשלתית שנוכל בעזרתה לפצל ולתת מענה הגון לאי-שוויון שנוצר בחוק הזה. היא תגיע - - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> חבר הכנסת שוסטר, גם זאת הצעת חוק ממשלתית. לא, הצעת חוק ממשלתית – ההצעה הזאת היא ממשלתית, היא שלי. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בסדר. אז אתה מבין מה אנחנו רוצים כרגע. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> הבנתי. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לאזן, להגיע לאופטימיזציה, למנוע את העיוותים הללו, ובהחלט לאפשר לאותם אנשים שמתקשים להשתמש בעידן פלוס בלי האי-שוויון הכלכלי שכרוך בכך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. עכשיו, קבוצת יש עתיד והעבודה. חבר הכנסת מאיר כהן, אתה רוצה להיות ראשון? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברות וחברי כנסת נכבדים, יושב-ראש הקואליציה, אתה עבדת קשה. אדוני, אנחנו רק צריכים כולנו לזכור, לפני שאנחנו מעלים ולפני שאנחנו מתווכחים ולפני שאנחנו מדברים – אנחנו צריכים לזכור ש-59 חטופים נמצאים במנהרות החמאס. טלי, בבקשה, גברתי, תדברו בשקט. טלי, בשקט. אתם יכולים לדבר, רק בשקט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה. סליחה, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרתי ש-59 חברי כנסת – חס ושלום. 59 – לא, אני לא רוצה להוסיף עוד משום סוג. 59 אנשים נמצאים בתוך מנהרות החמאס – איום ונורא. ואנחנו עסוקים כאן באלף ואחד דברים אבל לרגע שוכחים את המציאות הקשה הזאת. ואני מציע לכל חבריי, ואני מבקש, ללא שום הבדל והדעה הפוליטית שלך – מי שעולה לכאן מזכיר אותם. בואו נעשה – זה היום האחרון למליאה, היום ומחר. כל מי שעולה, שר או חבר כנסת, בפתיחת נאומו מדבר על החטופים חצי שנייה, להסביר שהם לא נעלמו מעינינו. הזעקה שלהם נשמעת, ואני מבקש מכולם. ההתקפה אתמול בממשלה וההשתלחות באמצעי התקשורת, בתאגיד, בגלי צה"ל – אמרת, אדוני השר קרעי: בשביל מה צריך את גלי צה"ל? וראש הממשלה אמר: למה צריך את התאגיד? ושמעתי אותך גם, אדוני היושב-ראש. אני צריך להבהיר, אם אתם לא יודעים, ואני משער שאתם יודעים: ערך היסוד, אחד מערכי היסוד החשובים ביותר בכל דמוקרטיה בעולם הוא חופש העיתונות. זה ערך יסוד, כמובן עם הגבלות וכמובן עם אלף ואחד דברים שהם מבחינת מה מותר ומה אסור להגיד. אבל המנעד הדמוקרטי מאפשר לך – ועל זה צריכה להיות גאוותנו – הוא מאפשר לך מרחב גדול מאוד שבו אתם יכול להביע את דעתך, גם אם היא מנוגדת לתפיסת הממשלה. יתרה מכך, החוקה הדמוקרטית באשר היא מגינה על חופש הביטוי, ואומרת לממשל: גם אם הם מבקרים אותך ומדברים נגדך, אתה צריך לתת להם את הזכות לעשות את זה. אנחנו עדים לאיזו השתלחות חסרת תקדים, ואני פה הרבה מאוד שנים, שגופי התקשורת הפכו להיות לאויב. אם עיתונאי מדבר לא כמו שהממשל רוצה שהוא ידבר, הוא הופך להיות לבוגד, הוא מאוים ומשפחתו מאוימת. ואם חס ושלום מישהו מעז לבקר את המדיניות בכלל, הוא מטרה לחיצים שלעיתים לא נשמעים במדינות דמוקרטיות. מה מפריע התאגיד? אז מה אם יש עיתונאים שחושבים אחרת? אז מה אם יש עיתונאים שמעבירים ביקורת? מה, עלינו לא מעבירים ביקורת? מישהו מכם, לא מעבירים עליו ביקורת היום, עם הרשתות? אנחנו כולנו חוטפים - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עליך לא אומרים - - - << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, אין לך מושג, על כולנו. אבל יש משהו בזה, היות שהסכמנו שאנחנו חיים במדינה שדמוקרטית, בשלטון דמוקרטי, ואני מאוד מקווה שהוא לא ישתנה, אנחנו צריכים להבין שזה חלק מהמשחק. אני לא רוצה לדבר על הפקות המקור, כי אז אני מרים לשר קרעי, כי מי שקורא את ההצעה שלו, אז הוא אומר: אנחנו נסגור את החדשות אבל נשאיר את המקור. לא, אני רוצה לדבר על החדשות, על זה שמותר להעביר ביקורת. כשהייתי בצד השני והייתי בממשלה, מעולם לא באתי לחבריי באופוזיציה כשהעבירו עלינו ביקורת ואמרתי להם: "תסתמו את הפה". מעולם לא. גם לא קראתי לאף אחד מהם "בוגדים", תבדקו אותי. מעולם לא. עמדתי כאן כשר, שמעתי – כאן ישבו, מיקי, אתה זוכר? ואמרו לנו דברים נוראיים. התווכחתי איתם אבל מעולם לא אמרתי לאף אחד מהם "בוגד". בואו ניזהר בלשוננו. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בהחלט. דברים נכוחים. תודה. חבר הכנסת לוי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, בדרכי לכאן עליתי במעלית למליאה, פגשתי באחד משרי הממשלה, ששאל אותי: לאן? אמרתי לו: הולך לנאום במליאה. כך עניתי. הוא שאל: על מה אתה הולך לנאום? עניתי: חסר על מה לנאום? אתם הרי ממשלה מייצרת חדשות. בחיוך מריר אמרתי: ממשלה מייצרת חדשות. ענה בחיוך: לפחות אנחנו מייצרים משהו. זה מה שענה. אין בדיחה יותר מוצלחת מזו – לפחות אנחנו מייצרים משהו, בחיוך מריר. האמת היא שיש כל כך הרבה דברים לשוחח עליהם ולדבר עליהם. קשה מאוד לדעת איפה לבחור. אני אנסה: לשכת ראש הממשלה עבריינית, כבר אמרתי. אמרתי את זה כבר לפני כמה חודשים. פרשת קטרגייט פרצה לחיינו. אוריך ופלדשטיין נעצרו היום בבוקר בפעם השנייה או השלישית, מי סופר? נתניהו הפסיק את העדות שלו בבית המשפט המחוזי כאשר ניתן אישור על ידי היועצת המשפטית למשטרה לזמן אותו בדחיפות למתן עדות ביחידת להב. לא דבר של מה בכך, אבל אודה על האמת – העדות היא עדות פתוחה, לא תחת אזהרה, חבר הכנסת ביטן. אם הפרשה הזאת תתפתח, אם חקירת חדירת הקטרים לקודש הקודשים בלשכת ראש הממשלה על ידי מתן שלמונים וכסף כדי לשנות תפיסות עולם, כדי להחדיר אמירות לציבור הישראלי, על ידי שני יועצי ראש הממשלה פלדשטיין ואוריך, המקורבים – אני לא מכיר מקורבים יותר מהם בלשכה עצמה – זוהי רעידת אדמה. זוהי רעידת אדמה שאינני יודע אם הלשכה הזאת תשרוד אחריה. זה לא איזה זב חוטם ששירות הביטחון הכללי עצרה אותו כשהאיראנים יצרו קשר. פה, החדרת סוכנים – אין מילה אחרת, ותאמינו לי, אני בעל מקצוע – החדרת סוכן אל תוך קודש הקודשים. זומנו עוד כמה אנשים לעדות, אינני יודע מה יהיה בסופה. לא נעים לראות את ראש הממשלה עוד פעם צועד אל תוך משרדי 433. לא יאה לראש ממשלה ולא למדינה דמוקרטית, אבל תכלס, זו העובדה. עכשיו, אני רוצה לדבר אל ראש הממשלה ולהקריא: גרמניה מקשיחה את עמדתה כלפי הונגריה. הקואליציה הנכנסת של גרמניה, בראשות הקנצלר המיועד, מבקשת מהאיחוד האירופי להחמיר את תגובתו למדינות שמפרות עקרונות דמוקרטיים. אז אל תגיד לי מהו ביטחון, ואל תגיד לי מהם יחסים בין-לאומיים. אתה נוסע למדינה שאו-טו-טו יוצאת מחבר העמים מכיוון שהיא הופכת ללא-דמוקרטית, משתלטת על אמצעי התקשורת במדינה שלה ועל האזרחים שלה. גרמניה כבר עושה מהלך, אז בשביל סוף שבוע אתה רוצה לקלקל את היחסים שלנו עם כל מדינות אירופה? זו הדרך? לא זאת ועוד, כי מה, אני מבין שהתגעגעת. הונגריה רחוקה מאוד. אי-אפשר להגיע כמו מארצות הברית – יום שישי וכל הסיפורים האלה של שבת. משפט אחרון: אז אתה נשאר לסוף שבוע כי התגעגעת להתענג בבתי מלון מפוארים. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, בבקשה, גברתי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אגב, אדוני היושב בראש, עשית חוק פלדשטיין, עבר פה בקריאה טרומית - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה חוק הנַגָד יותר משהוא חוק פלדשטיין. חוק התצפיתניות, אם תרצי, אפילו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> התצפיתניות, כבודן במקומן מונח. בכל התקשורת זה היה "חוק פלדשטיין", אנחנו גם התנגדנו. גם גדי איזנקוט עלה לפה והסביר לך כמה זה גרוע. תראה מה קורה עם פלדשטיין – הוא נחשד במגע עם סוכן זר. וואו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני בטוח שגם את מאמינה בחפותם של אנשים, נכון? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אדם שאם היה בלשכה של לפיד יועץ אחד או – אתה יודע מה? למה ללכת רחוק? אם בלשכה שלי, בלשכה שלי, היה יועץ שנחשד במגע עם סוכן זר, נשמה, הוא תוך דקה היה בדרך החוצה. על מה אתה מדבר? זה סעיף של 15 שנה, זה כמו בגידה. זה לא עכשיו עבירה – מה אתה אומר, רם? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> בלשכה שלי הייתה בחורה ממוצא מוסלמי, עברה בדיקת שב"כ - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עברה את בדיקת השב"כ, בניגוד לפלדשטיין. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - עברה סיווג ביטחוני, ועד היום אתם אומרים בטוויטר "תומכת טרור" - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> "תומכת טרור", והיא עברה את השב"כ. אגב, אתה יודע שברדוגו, שאי-אפשר לחשוד בו - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי זה "אתם"? אני לא אמרתי לכם דבר כזה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא אתה, אבל - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל היו תמונות שלה, אם אני זוכר נכון, בעצרות של התנועה האסלמית. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> היא הייתה אזרחית ישראלית ישרת דרך, עברה סיווג שירות הביטחון הכללי. ומה אתם עושים - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל מה שאתה עושה - - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מה שמירב אומרת, אופיר - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל שאתה יודע שברדוגו – שהוא השופר שלכם, הוא לא קשור אליי - - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - הביא לו כסף מקטר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברדוגו אמר שפלדשטיין עצמו לא עבר את החקירה של השב"כ, ולמרות זאת רצו חברי כנסת מהקואליציה לבקר אותו בכלא ועשו חוק. תקשיב, זה לא נורמלי. מגע עם סוכן זר, הינה, אני אומרת לך - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גברתי, החוק - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, חכה. תן לי לפרגן לך. אני בטוחה שאם בלשכה שלך היה יועץ שהיה נחשד במגע עם סוכן זר, גם הוא היה בדרך החוצה, עם כל הכבוד, להוכיח את אשמתו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל את עושה עוול לחוק. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> החוק הזה גרוע. שנייה. אני רוצה לנצל את העובדה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל את סתם אומרת עכשיו. באת ואמרת לי משהו, נכון? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, אז תעצור לי את הזמן ובבקשה, תענה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אני אעצור לך את הזמן. אוקיי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בבקשה, אתה רוצה להגיב, אין לי בעיה, בבקשה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כי באת וזרקת את זה, וחשוב להגיד: החוק הזה לא בא ומדבר על מקרה כמו המקרה של פלדשטיין, שבו לקחו ידיעה החוצה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אגב, זה לא רק החוצה, הוא קיבל כסף - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא מדבר על כל האירוע מסביב, אני מדבר על עצם העברת הידיעה. מה שהחוק בא ואומר זה שהעברת ידיעה – גם אם ההעברה נעשית שלא בסמכות – לראש הממשלה, היא לא תיחשב עבירה פלילית. ועכשיו אנחנו דנים בוועדה על הצינור המתאים לעשות את זה. זה כל האירוע. בין זה לבין פלדשטיין אין שום ממשק. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקי, אין קשר. אגב, אני מעריכה את זה שאתה מנתק קשר מאותו אדם שחשוד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא שאני מנתק קשר. מראש החוק הזה נועד לטפל בסיטואציה הזאת, וזה, דרך אגב, מה שפשעו וחטאו כלפי הנגד. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מקבלת את העמדה שלך, ואני מאוד מקווה שהחוק הזה באמת ייתן סעד אמיתי – הינה, אני אומרת לך – ולא יהיה בעוכרנו. מקובל? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני יכול להגיד לך מה זה כן עשה, בינתיים: למדנו שיש כזה דבר במודיעין שנקרא "עמדה אחרת". אני לא ידעתי כי אני לא בא מהמודיעין. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איפכא מסתברא, אתה מדבר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא, עמדה אחרת. כאשר יש איש מודיעין, הוא יכול להגיש עמדה אחרת עד רמת ראש הממשלה, אם צריך, רק שזה נעשה בדרך שכל הממונים שלו יודעים מזה שהוא עשה את זה, וזה שימש סוג של הרתעה. מאז שהבאנו את הצעת החוק, שימי לב, דווח לנו שהגיעו למעלה מ-40 – מה שקרה לא קרה בעשר השנים האחרונות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יפה. אגב, נראה לי שזה גם קשור ל-7 באוקטובר. נראה לי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל זה טוב, זה טוב. את מסכימה איתי שאיש מודיעין, חשוב שאם יש לו דעה - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אנחנו מסכימים כאן, במליאה, שכל עוד החוק ייתן את התוצאה הטובה, זה מה שחשוב. זו המטרה של חוקים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון, נכון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה להגיד משהו לשר לביטחון לאומי. תשמע, יש לי משהו להגיד לך, אני מניחה שאתה שומע אותי למרות הכול: תראה מה קרה בדובאי. ראית את שלושה האנשים שנתפסו על הרצח של שליח חב"'ד? הוצאו להורג. תראה את השר כאן – כמה הוא מנסה, כמה דיבר. עשה קמפיין על עונש מוות למחבלים – לא עובד העניין הזה. כל מה שהוא הצליח לעשות כרגע זה לנשל אותם מפיתות ומהאוכל שהם מקבלים. אבל שום דבר מעבר לזה לא קרה. אני רוצה להגיד עוד משהו לבן גביר, למרות שהוא כאילו לא שומע אותי: נכנסת לממשלה בשביל שיעבור התקציב, נכון? הבטיחו לו שהמלחמה ממשיכה, ובמקביל הוא הצביע לתקציב. כמובן שהתקציב עבר. אגב, גם לאלמוג כהן – נכון, רם – הבטיחו את שדה התעופה בנבטים בתמורה לתמיכה בתקציב. עבר התקציב, נבטים כרגע מחכה. מחכה; לא אמרנו עובר או לא עובר, כרגע מחכה, אבל אלמוג כהן הצביע בעד התקציב. כל סיעת עוצמה יהודית הצביעה בעד התקציב בתמורה למלחמה בעזה. כרגע, בוא נגיד, המלחמה זה בעיקר מטוסים של חיל האוויר שמפציצים, לא באמת מלחמה בעזה. אני שואלת את השר, שבטח לא עונה לי והוא גם משחק אותה לא שומע: בשביל זה נכנסת לממשלה, בשביל זה? מה המטרה? מה המטרה של כניסה לממשלה? אין מטרה. כי אלמוג כהן לא קיבל את נבטים, וסיעת עוצמה יהודית לא קיבלה - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מירב, סליחה, אין שום התניה בין התקציב לבין נבטים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, אתה יודע למה? לכאורה. אבל אנחנו יודעים שאלמוג - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא לכאורה, לא הייתה - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - שנמצא עכשיו בבליץ מטורף על העניין, כי באמת הבטיחו לו את זה – אתה מסכים איתי שהבטיחו לאלמוג את נבטים? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הבטיחו לו, וקידמנו את נבטים. אם לא אלמוג, זה לא היה מגיע עד הלום. אבל אם ראש הממשלה מבקש עוד דיון כי יש סוגיות ביטחוניות, לא נאפשר את - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם יש מישהו - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה המשמעות של הצעת חוק לקראת קריאה שנייה ושלישית - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הבטיחו לו - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת הרצנו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך משהו, אלמוג כהן - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני עכשיו צריך להפסיק את הזמן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, כל הזמן מפריעים לי. אבל אין בעיה, תן לי עשר שניות ואני מסיימת. אלמוג כהן, הובטח לו שדה התעופה נבטים עוד לפני שבן גביר חזר לממשלה. בן גביר חזר לממשלה, הצביע על התקציב. לצערי, הינה אני אומרת לך, הדבר היחיד שהוא הצליח לעשות זה לטרפד את עסקאות החטופים. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת בן ברק. חברת הכנסת בן ארי, אני רק אגיד לך שעשינו ביקור, חבר הכנסת אלמוג כהן ואני, בשירות בתי הסוהר, במקומות שמחזיקים את האסירים הביטחוניים. ושם אמרו לנו על התנאים החדשים שנכנסו, בעקבות ההנחיות של השר בן גביר, לעצירים הביטחוניים, על השינוי הדרמטי שזה עשה ועל כך שאם אי פעם התנאים האלה יושבו בחזרה, הם צופים גל עזיבה עצום בשב"ס. את יודעת מי אמר לי את זה? אמרו לי אנשי השב"ס שם, לא אף אחד אחר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז תן לי רק להגיד לך: מכיוון שביקרתי בהרבה בתי כלא ביטחוניים, אין ספק - - << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> האמת היא - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אה, עכשיו אתה כן שומע? עד עכשיו שיחקת אותה שאתה לא שומע. אין ספק שאתה הכי גיבור על אנשים עם אזיקים, כי על כנופיות פשע אתה לא משתלט. על הפשיעה בחברה הערבית אתה לא משתלט - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא קשור. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - אבל אנשים באזיקים – זו ההתמחות שלך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה האויבים הכי גדולים של העם שלנו, האנשים האלה. האסירים הביטחוניים זה האויבים הכי גדולים לעם שלנו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה. אבל סליחה, מה עם משפחות הפשע? מה עם החברה הערבית? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, זה לא קשור אחד לשני. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> על זה הוא גרם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את דיברת איתי על זה, אז עניתי לך על זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מצטערת שאני לא מתרגשת מגבורה על אסירים באזיקים. אם הוא לא מסוגל לטפל במשפחת אבו לטיף, שלא יעשה עלינו אבו עלי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. תודה רבה, גברתי יושבת-ראש האופוזיציה, מנהלת האופוזיציה. אני חושב שלפני כל דבר שרוצים לדון עליו ולדבר בו במליאה, אנחנו צריכים לזכור ולהזכיר לעצמנו – לזכור ולא לשכוח שיש 59 חטופים שנמצאים בעזה ברגעים אלה, בתוך מנהרות, כבולים בשרשרת; לא אוכלים, שותים מים מלוחים, מתעללים בהם. אנחנו צריכים לזכור את זה כל הזמן כי זה לא יעזוב אותנו. בהקשר הזה אני יכול להגיד לך, אדוני היושב-ראש, שצריך לעשות עסקה אחת ולהחזיר את כולם בעסקה אחת, גם במחיר הפסקת המלחמה, כי מה תעזור לנו עכשיו עסקה של 11 מתוך 24? אז על ה-13 אחרי זה כן נוותר? ניתן לחיילים שהלכו להילחם בשבילנו ונחטפו למות במנהרות החמאס? איזה חייל ילך להילחם עכשיו, ויחשוב שאם חס וחלילה יקרה לו משהו ויחטפו אותו, אז הצבא שלו והמדינה שלו ישאירו אותו במנהרות? מה זה יעשה למוטיבציה, מה זה יעשה לערבות ההדדית שלנו? ולכן, אני חושב שהעניין הזה של להחזיר אותם כאן ועכשיו, גם במחיר של הפסקת המלחמה, זה אינטרס ביטחוני מהמעלה הראשונה קודם כול, וכמובן שזה האינטרס הערכי והמוסרי הנכון. דבר שני שאני רוצה להגיד לך זה שזה לא כל כך נעים לנו. יש לנו ראש ממשלה שאת רוב זמנו הוא מבלה או במתן עדות על מעשיו, שבגינם הוא עומד למשפט עכשיו – שוחד, מרמה והפרת אמונים – או שהוא הולך לתת עדות בשתי פרשיות חדשות שעכשיו עלו. ראשית, איך הוא העסיק בן אדם שלא עבר סיווג ביטחוני, שהוא בכלל אמר שהוא לא מכיר אותו ואחרי זה הוא אמר שהוא מכיר אותו ואוהב אותו – איך הוא נתן לו לעבוד אצלו בלשכה כשהוא לא עבר סיווג ביטחוני, וכנראה, לכאורה, דאג שישלמו לו מגורם זר, שהוא במקרה גם מדינה שעובדת מול ישראל בהרבה מאוד מישורים. אני חושב שזו פרשה חמורה, ואני חושב שעצם זה שזה קורה, לא מכבד את הכנסת הזאת, לא מכבד את המדינה הזאת, ולא ראוי, ראש הממשלה הזה, לקורבן שאנחנו מקריבים בשביל החירות של המדינה הזאת. הוא נוסע להונגריה. אני מאוד מקווה שהוא יישאר שם. יש לו שם חבר טוב, למד ממנו הרבה. אני מציע שיישאר אצלו ולא יחזור, ובא לנו גואל. הדבר השלישי שאני רוצה לדבר עליו זה שדה התעופה בנבטים. אתה יודע, אנחנו מתעסקים עם שדה התעופה הזה, ואין חבר כנסת ואין שר שלא עמד על הבמה, ליד דימונה או ליד באר שבע, הסתכל על שדה התעופה נבטים ואמר: פה יקום שדה התעופה המשלים. אין אחד כזה. מראש הממשלה, דרך ראש האופוזיציה, דרך כל ראשי המפלגות – אין אחד. על הצעת החוק הזאת חתומים כ-80 חברי כנסת. אני עשיתי שני דיונים על השדה הזה עוד בממשלה הקודמת. אמרתי לחיל האוויר: יש לכם מה להגיד? תגידו בוועדה ונראה איך פותרים את הבעיות. ויש בעיות. הם אומרים, למשל, שלא טוב שדה אזרחי ליד שדה שמלמדים בו טיסה, בחצרים. אמרתי: בסדר, המדינה תעביר את בית הספר לטיסה לעובדה או לרמת דוד. אין בעיה, זה פתיר. זה כסף. הם אמרו דברים אחרים, שעל חלקם אני לא יכול לחזור כאן, אבל הם פתירים, כולם פתירים. אין דבר אחד שהוא לא פתיר במה שהם אמרו. אז לבוא ערב לפני, ב-21:00 עם איזשהו מכתב, שכנראה נכתב לפני 10 שנים לראש הממשלה, ולערער את הביטחון שלו – אני מאוד מקווה שראש הממשלה, בדיון היום ב-19:00 ישמע את הדברים הנכונים ויקבל את ההחלטה האסטרטגית, ששדה התעופה המשלים הבא של מדינת ישראל יהיה בנבטים לטובת תושבי הדרום, וגם כן לטובת עמק יזרעאל; השרה לאיכות הסביבה עידית סילמן אמרה בוועדה שלא יכול לקום שדה תעופה בעמק יזרעאל – לא יכול, כי זה יפגע פגיעה אנושה בתושבים שחיים שם, פגיעה אנושה בחקלאות, ומבחינתה זה לא יכול לקום שם. אז מה רצים להקים את זה שם, במקום להקים את זה במקום הנכון? יכול להיות שיהיו עוד עלויות לחיל האוויר, אבל זה המקום הנכון, ושם צריך להקים את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת סגלוביץ'. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, שני יועציו של ראש הממשלה נעצרו היום ונמצאים כרגע בחקירה. לפי מה שפורסם ראש הממשלה ימסור עדות היום. ופה, חבריי בקואליציה יושבים, יום של ניקוי שולחן. הכול רגוע. בתוך קודש-הקודשים הביטחוני של מדינת ישראל, מה שמכונה "האקווריום", מסתובבים דגים. והדגים האלה מדברים, בניגוד לדגים אחרים. הם מדברים. עכשיו הדגים מדברים בחקירה. מדוע אני אומר שהם מדברים? כי בסוף, אחד מהיועצים האלה של נתניהו, הוא אמר שהוא לא מכיר אותו, ואני מזכיר לכולם איזה שקר בוטה זה היה – יועץ ביטחוני שלו, שהיה חלק ממבצע תודעה, שעליו יש כתב אישום שהוגש לבית המשפט. יש שם שני שמות: האחד אוריך והשני איינהורן. אוריך היום עצור, אחרי שהוא כבר נחקר פעמיים. אני לא אתפלא אם טרם מעצרו הוא עוד הספיק להוציא את ההודעה מלשכת ראש הממשלה על מינוי ראש שירות הביטחון הכללי הבא. אלה האנשים, מקודש-הקודשים. ואני שואל את שר הביטחון ישראל כץ: אתה רגוע? אני שואל את השר אבי דיכטר, שיושב כאן במליאה: אתה רגוע כשהאנשים הכי קרובים לראש הממשלה יושבים ונחקרים כרגע, על פי מה שפורסם, במגע עם סוכן חוץ? אני לא מדבר על הכסף. אני לא רגוע, אתם רגועים. ואני שואל את חבר הכנסת צביקה פוגל, תת-אלוף במילואים: אתה רגוע? כנראה שכן. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> השר לביטחון פנים רגוע. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם כולם כל כך רגועים, אני יכול להבין את נתניהו. הוא מסיים עכשיו את העדות שלו כנאשם בתיק שוחד, מרמה והפרת אמונים, וקופץ למסור עדות בפרשה שקשורה ליועציו הקרובים, והליכוד מדבר פה גבוהה-גבוהה על מאבק, על מלחמה – וכל זה תוך כדי מלחמה. תוך כדי מלחמה מאבדים את התמונה הגדולה. המקום הזה מסואב, מושחת. ומי שעומד בראשו הוא ראש ממשלה מקולקל. הוא מדבר גבוהה-גבוהה על מלחמה ועל ניצחון, אבל את מי באמת הוא מנצח, את החברה בישראל? את מי הוא מנצח? במקביל, הכול נורא דחוף, להראות עד כמה הדברים האלה זה היפוך מטורף: עורך דינו של נתניהו, הנאשם וראש הממשלה, הוא גם עורך הדין של אוריך, החשוד והדובר. מהקצת שאני יודע מהפרקטיקה של עורכי הדין, אני מתפלא איך עדיין לא פנו לבית המשפט בטענה שזה אסור להיות בצורה כזאת, מחשש ספיקא אולי לשיבוש של משהו, אולי מישהו מדבר עם מישהו? שמעתי שקורים דברים כאלה. פעם עסקתי בדברים האלה. כך מתנהגים חשודים. כך מתנהגים עבריינים. ואז אנחנו רואים – בשבוע שעבר פה, על הבמה הזאת בכנסת, אמרתי שאני לא מצליח להבין: זה שנתניהו יעשה סרטונים וידבר אל עציצים, זה לא מפחית כהוא זה את החובה של המשטרה ושירות הביטחון הכללי לקרוא לו ולקבל גרסה. היו צריכים לעשות את זה כבר לפני חודש וחצי, אבל עושים את זה כנראה היום. אז יש דובר עצור ויש ראש ממשלה שהוא נאשם בתיק שוחד, שבא למסור עדות. זה הסיפור כולו. עם תקציב מושחת בשבוע שעבר, עם כניסה מחודשת של כהניסטים לתוך הממשלה, עם 59 חטופים, 542 יום עדיין בעזה, ומדברים על הניצחון. מי ידבר על הניצחון? אלה שלא שירתו, אלה שמעבירים כסף למשתמטים ממשרתים, 15 אנשים שלא שירתו בקואליציה הזאת ישלחו אחרים לקרב? וחוזרים לאקווריום ולדגים. הדגים מדברים, וראש הממשלה נסע למסור עדות, וגם הוא ידבר. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת סגמן. טופורובסקי לא נמצא. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - 33 שרים פה אחד, הצביעו על הדחת - - - פה אחד. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נדמה שממש קשה לעקוב אחרי צבר האירועים הקשורים לראש הממשלה. ממש עכשיו נתבשרנו שיועץ התקשורת של ראש הממשלה והדובר הביטחוני של ראש הממשלה נעצרו על ידי כוחות החושך של הדיפ-סטייט, כנראה באשמת מגע עם סוכן זר והלבנת הון. מה אני אומר לכם? אין גבול לדיפ-סטייט. עורך הדין של ראש הממשלה, אותו אחד שמייצג אותו במשפטו בשורת האשמות של שחיתות, שגם אותן כמובן תפר לו הדיפ-סטייט, נאלץ לעזוב את אולם בית המשפט כדי למהר ולהגיע ללקוחו הנוסף – דובר ראש הממשלה, שהוא כאמור קורבנה החדש של הקנוניה האפלה של אלו שמנסים לשלוט בחיינו. תאמינו לי, ממש כאילו מישהו יכול להאמין לכך שראש הממשלה בנימין נתניהו יקיף את עצמו בחבורת אנשים עם מוסריות מפוקפקת או באנשים שימכרו את טובת המדינה בשעת מלחמה למען בצע כסף וטובתם האישית. מה אני אגיד לכם, אין להם גבול, לדיפ-סטייט האלה. חוצפה שככה הם חוקרים. הרמיזה שלהם שמי שמימן בפועל את חמאס מימן גם את לשכת ראש הממשלה, זו רמיזה שמחייבת לדעתי את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לנושא נזקי הדיפ-סטייט, כי הרי מי יכול להאמין שממשלת קטר ניסתה להוביל מבצע השפעה, שזה בעצם שם אחר לריגול, בתוך קודש-הקודשים של השלטון בישראל. קטר הרי מממנת את חמאס ואת ערוץ אל-ג'זירה, תומך הטרור. גם ההדלפות מהדיפ-סטייט שכאילו הכספים הועברו דרך חברות קש ומתווכים ולא ישירות – נו, באמת. נו באמת, יש גבול להכפשות שאפשר לתת לדיפ-סטייט להפיץ. הרי נתניהו וממשלתו הפכו, במיוחד לאחר 7 באוקטובר, לסמל של ציונות ולישראליות הטובה של פעם. המאבק שלהם למען כל ישראלי וישראלית באשר הוא, ההתעקשות שלהם שכל מגזרי העם היהודי ישרתו בצבא, ובפרט בשעת מלחמת קיום, השמירה הקפדנית שלהם על כספי הציבור, ההדר הבית"רי ובפרט ההימנעות מלשון הרע ומהפצת רעל – ממש אין אדם בישראל שלא רואה בנתניהו מודל לחיקוי ורוצה לגדל את ילדיו לאור הערכים שנתניהו דוגל בהם, אותם ערכים שעליהם מנסים להעליל כעת, שהם בעצם מה? מוכנים לבגוד בכולנו כדי לרפד את הכיסים שלהם? נו, כנראה שבאמת אין גבול. ברור כעת שגם התקשורת, לא אל-ג'זירה עצמה אלא ערוצי אל-ג'זירה, כפי שבנו של ראש הממשלה, הציוני ממיאמי, יאיר בעל הנס, קורא להם – שערוצים אלו שותפים בדיפ-סטייט ביחד עם מפכ"ל המשטרה וגורמי החקירה. הפייק ניוז הזה, שכאילו דוברו של ראש הממשלה צפוי להיות עד מדינה נגדו או שהוא הגורם שיכול להתהפך על נתניהו ולחשוף לכאורה מידעים עליו; שכאילו ביבי רועד מפחד ממה שאוריך יודע ויכול לעשות לו – מה אני אגיד לכם, אין גבול לתקשורת הזאת של הדיפ-סטייט. אני בטוחה, אני בטוחה שבנימין נתניהו ידע לעמוד נגד ניסיון ההכפשה הנוסף הזה של הדיפ-סטייט המרושע הזה. חברים, סופו של הצדק לצאת לאור, וסופם של האשמים לשבת בכלא. כולם, עד האחרון שביניהם. וסופו של הציבור הישראלי לזכות בהנהגה הראויה לו. ואני אוסיף שלי יש תחושה אישית, שלבנימין נתניהו יש ממה לפחד. מאוד ממה לפחד. אני רק מקווה שהוא לא ישתמש בציבור הישראלי כשכפ"ץ אנושי. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת הרצנו. גברתי, רק נדייק, כי אמרת פה כמה דברים: קודם כול, עלה פה חבר הכנסת מאיר כהן, ראשון אצלכם בסיעה, ואמר ויעץ לכולם להיזהר היטב בלשונם לפני שמשתמשים במילים שיש בהם את השורש בג"ד. גברתי עשתה את זה פעמיים בנאום שלה. אין שחר לדברים הללו, לא בחשדות ולא בכתבי האישום. זה חמור מאוד, בעיניי. זה מתבצע בצורה הזאת - - << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אני אמרתי שזה משהו שהדיפ-סטייט אומר, לא אני. לא, זה הדיפ-סטייט, זה לא אני. אני קיוויתי שהוא לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> - - וכדאי מאוד, כמו שבירכתי את מאיר כהן על דבריו שנאמרו כאן, אני ממליץ לכולנו לשים לב טוב לדברים שאמר מאיר כהן, כי הם נכונים וראויים. בבקשה, אדוני. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול להעיר לשר שמדבר - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אל תגיד לי להעיר. תתחיל לדבר, בבקשה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שומע את השיחה שלו - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תתחיל, יוראי. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני יושב הראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, מנהיג "מצעד הבהמות" בירושלים, אולי תקשיב לתוכן הדברים ותלמד משהו. ראש הממשלה בנימין נתניהו יוצא לנסיעה חשובה מאוד בהונגריה, חמישה ימים כולל Weekend. הוא למד את זה ממירי רגב או שאולי היא למדה את זה ממנו, לא משנה. השתלמות, סדנה, אולי אפילו קורס העשרה, סטאז', כי הרי מנהיגים נוסעים לחו"ל כדי לחלוק רעיונות, ללמוד מהמקבילים שלהם, לא? תוהה אני, רק, למה להונגריה? למה לוויקטור אורבן? אולי כדי ללמוד איך עושים את זה כמו שצריך, איך מחוקקים לאט אבל בטוח את הגרסה המקומית לדמוקרטיה מדומה? כי אם כבר להשתלם, אז אצל המאסטר. אז אני שואל את עצמי, חברות וחברי הכנסת, מה אפשר ללמוד מהונגריה תחת אורבן? מיקי, תקשיב. אז אפשר ללמוד שם איך עושים צנזורה וחסימת תכנים להט"ביים בספריות, בטלוויזיות, בפרסומות, בעיתונות, במערכת החינוך, והכול תחת חוק מיוחד שנקרא "החוק להגנת הילד". להגן מפני תרבות רעה של להט"בים. אפשר ללמוד שם איך מגבילים את הגישה של נשים להפלות. אפשר ללמוד שם איך סותמים לעיתונאים את הפה, עיתונאות חופשית לשיטת אורבן זה רק ליפי נפש. אצל אורבן, אם אתה לא איתו, אתה שותק. אפשר ללמוד איך מגבילים את זכות ההפגנה אם היא פוגעת בכבוד האומה, כמו בהונגריה. אפשר ללמוד איך להפסיק את לימודי המגדר באוניברסיטאות. אפשר ללמוד בהונגריה איך להפסיק את לימודי המגדר באוניברסיטאות כי שם נסגרו הפקולטות למגדר, כי מגדר זה לא מדעי, אומרים שם, כנראה בניגוד לנאמנות עיוורת לשלטון – שם זה לגמרי מדעי. אפשר ללמוד בהונגריה איך להפריד תלמידים מסוג מסוים לבתי ספר נפרדים. במקרה של אורבן מדובר בתלמידים צוענים. אפשר ללמוד מהונגריה איך למנות מינויים פוליטיים בכל צמרת גופי הביטחון של המדינה. אפשר ללמוד בהונגריה, השר בן גביר – אני חושב שתזדהה איתו כי אתה ניסית לעשות את זה בארץ לפני כמה שנים – אפשר ללמוד בהונגריה איך לעצור מצעדי גאווה ואירועי להט"בים בכל המדינה. אולי לכן נסע נתניהו להונגריה, כדי ללמוד איך עושים את זה. אגב, בהונגריה מטילים קנסות כבדים מאוד על מי שאוזר את האומץ וכן מגיע להשתתף באותם אירועים, באותם מצעדי גאווה. אולי הוא נסע להונגריה כדי ללמוד איך פוגעים בארגוני החברה האזרחית. קיבלת תרומה מחו"ל? מייד תתויג, תירשם, תוכפש, בדיוק כמו רוסיה של פוטין. אולי הוא נוסע להונגריה, ראש הממשלה, כדי ללמוד איך מכנים פמיניזם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כץ, חבר הכנסת כץ, זה עושה המון רעש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, אבל זה מפריע ליוראי כרגע. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אולי איך לכנות פמיניזם – בהונגריה של אורבן "פעילות לקידום שוויון זכויות לנשים", זה רעל מערבי. אולי ללמוד איך חותכים בתקציבים למקלטים לנשים מוכות, כמו שאורבן עשה, השר בן גביר. אולי ללמוד איך חותכים ייצוג נשי בהנהלות, משרדי ממשלה? שם אפשר למנות נשים אבל אחרי שמסיימים למנות ג'ובים לגברים נאמנים, אז מגיע תורן של הנשים, ואין מספיק. אולי הוא הלך ללמוד איך משתלטים על האקדמיה? לשיטת אורבן, מי שמלמד אחרת, לא מלמד בכלל. אולי איך להקים מוקד ממשלתי להלשנה על משפחות להט"ביות, כמו שעשו בהונגריה. זה חידוש מרענן של השלטון ההונגרי: משפחה לא מסורתית – ראית משפחה לא מסורתית? דווח מייד. יכולים לדווח גם הורים, גם שכנים, גם ילדים בגן – כולם יכולים לשחק גשש-בלש של המדינה ההונגרית. ואיך אפשר בלי – אולי ראש הממשלה נתניהו הלך ללמוד איך לעצור שינוי בתעודות זהות רשמיות. נולדת טראנס? תישאר שקוף, גם ולמרות היותך. אדוני יושב הראש, אולי הנסיעה הזאת של בנימין נתניהו להונגריה היא לא סתם ביקור דיפלומטי אלא ניסיון לייבא לארץ העתקה שיטתית של מודל שלטוני איך למחוק זכויות מיעוטים, איך לבטל כל מי שנראה או חושב אחרת ממך, איך לייצר חופש, איך לצבוע הכול בצבעי הדגל. כי אם יש משהו שאפשר ללמוד מאורבן, זה לא דמוקרטיה; זה איך לקרוא למשטר לא דמוקרטי בשם אחר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת רון כץ. בבקשה, אדוני. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, ברגעים אלו ממש ראש ממשלת ישראל נכנס למשרדי להב 433 למסור עדות על הפרשייה כנראה החמורה ביותר שמדינת ישראל ידעה: האם מדינה זרה מימנה במיליונים את יועצי נתניהו? ונמצא פה השר לביטחון לאומי - - - << קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >> הפרשייה הכי חמורה – האם מסרו לחיזבאללה שטח של מדינת ישראל. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מה שמעניין אותך? << קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >> ברור. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לשאול אותך באמת: אתה עכשיו בתור אזרח מדינת ישראל, לא מעניין אותך שקטר מימנו במיליונים יועצים בתוך לשכת ראש הממשלה? יותר מזה, אתה יודע שאותו דובר שמדובר עליו, האם אתה יודע שלא שילמו לו כסף? דובר המלחמה של נתניהו לא קיבל כסף מהמדינה. אתה יודע למה? כי הוא לא עבר פוליגרף. אבל ממי הוא כן קיבל כסף? מקטר. מהם הוא קיבל כסף, מדינה שתומכת בטרור, שאנחנו יודעים בוודאות שהעבירו מזוודות של מיליונים בדולרים לחמאס. ומה אתה אומר לי שמעניין אותך? כל מיני שטויות מהעבר שלא מעניינות אף אחד. זה מה שהממשלה שלכם – אתם לא רלוונטיים לכלום, לשום דבר. << קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אזרחי מדינת ישראל רוצים לדעת היום אם קטר מימנה במיליונים יועצים בתוך לשכת ראש הממשלה. האם היועצים האלה, שעברו את האקווריום ונכנסו לדיונים החמורים ביותר, הסודיים ביותר, הרגישים ביותר, האם הם יצאו משם והעבירו את המידע למדינת אויב? באותו רגע שהם היו בדיון, האם הם יצאו ושילמו למי שיממן את חמאס? ועל מה מדברים פה היום? על כלום ושום דבר. זה אפילו לא נושא שהם מדברים עליו. נמצא איתנו השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. איך עוד לא צייצת לחזק את ראש הממשלה מול המשטרה, שאתה אמון עליה? כמו שאמרת למירי רגב: לא נורא, לא יקרה כלום. אז אני רוצה לומר לך, בן גביר: כשלת. המשטרה עדיין לא שלך. אתה כנראה לא תצליח לטאטא תחת השטיח את החקירה הזאת, למרות שמאוד מאוד מנסים. ברגע שנפתחה החקירה, מה הם עשו? פיטרו את החוקר. הם אשכרה לא סופרים אף אחד. הם לא רואים אף אזרח במדינת ישראל ממטר. הם מסתלבטים עלינו. תבינו את האירוע המטורף הזה: דובר ראש הממשלה לענייני מלחמה לא עבר פוליגרף ולכן לא יכלו להעסיק אותו במדינת ישראל. ניסו דרך לשכת ראש הממשלה – קיבלו סירוב; ניסו דרך לשכת מנכ"ל – קיבלו סירוב; ניסו את האופציה השלישית, מימון ממשלה עוינת זרה – זה מי שמימן את דובר ראש הממשלה. ונמצא פה השר שאמון על המשטרה – לא תשמעו ממנו מילה. ממי כן תשמעו? שימו לב לתגובת הליכוד. תגובת הליכוד אומרת ככה: "מעצרו הבריוני של יונתן אוריך הוא שפל חדש במסע הציד הפוליטי להפיל ראש ממשלה מהימין וכדי למנוע את פיטורי ראש השב"כ הכושל. אחרי שהחקירות המפוברקות שיזמו הפרקליטות וראש השב"כ על זיוף פרוטוקולים בלשכת ראש הממשלה" – אתם מבינים על מה הם מדברים? אתם יודעים על מה הם מדברים? הם אומרים עכשיו – תגובת הליכוד הרשמית אומרת כך: החקירה הזאת היא חקירה פוליטית, אז צריך לעצור אותה. אז לא רק שהם רוצים לפטר את החוקר, את ראש השב"כ, ואת היועמ"שית, שהורתה על החקירה – הם אומרים: תעצרו את כל החקירה; תוציאו אותם מהחדר; למה לחקור בכלל אם מדינת טרור מימנה יועצים בתוך לשכת ראש הממשלה? ותראו את חבורת הדגים הקפואים – מישהו מהקואליציה הזאת יגיד מילה? אני רק רוצה לבקש מאזרחי מדינת ישראל ומהיציע הנפלא שעומד מולי: תעצמו את העיניים לרגע, לרגע אחד, ודמיינו שראש הממשלה הוא לפיד וזה קורה בתוך הלשכה שלו, מה היה קורה? בן גביר היה אוזק את עצמו לדוכן, היו מעלים את הכנסת הזאת באש. אבל כשזה מהצד שלהם, זה פשוט לא מעניין אותם. זה לא מעניין אותם, הם מסתלבטים עלינו. הם יודעים את האמת ועדיין, למרות זאת, לא עושים עם זה כלום. הם מבינים שמדינת אויב מימנה את דובר ראש הממשלה ושותקים ומשתיקים. משפט אחרון לסיום, אדוני. אני רוצה לברך אותך, יפה לך על הכיסא. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רון כץ. אני רוצה להזמין את חבר הכנסת יאיר לפיד. בבקשה, אדוני. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, באמת אין גבול להזיה. אנחנו יושבים פה ומעמידים פנים שהדמוקרטיה הישראלית מתנהלת בבניין הכנסת; באותו זמן הוציאו את ראש הממשלה ממשפטו הפלילי ולקחו אותו לחקירה ב-433 על פרשת קטרגייט. עכשיו, ישבתי מאוד ברצינות וקראתי את הודעת הליכוד לגבי החקירה בפרשת קטרגייט, ואני מציע לכל אחד מכם לקרוא אותה, כי יש משפט אחד שלא מופיע בה. יש שם את בליל ההאשמות הדיפ-סטייטיות הרגילות, ויש משפט אחד שלא מופיע בה ואליו צריך לשים לב. המשפט שלא מופיע בהודעת הליכוד הוא: איש מלשכתו של בנימין נתניהו לא קיבל כסף מקטר. והסיבה שהמשפט הזה לא מופיע שם היא שאנשים בלשכתו של בנימין נתניהו קיבלו כסף ממדינה עוינת בזמן מלחמה. על זה הוא נחקר עכשיו, על זה כולם צריכים להיחקר. מכל הפרשיות הביטחוניות-פליליות בלשכת ראש הממשלה, זו לא רק החמורה ביותר – זו גם המופרעת והמסוכנת ביותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת לפיד. אני מזמין את חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> רגע, מטי כיבדה אותך, תישאר לשמוע אותה. מטי, את באה מתל אביב, כיבדת אותו. גם הוא היה צריך לכבד אותך ולשמוע אותך. אני מוחה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הכול בסדר. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אזולאי על סידור - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> על הדאגה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> - - ועל הדאגה ליש עתיד, תודה רבה לך. חמש דקות, בבקשה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – ינון, שלום. הבוקר כשהתעוררתי החלטתי ללבוש ז'קט צהוב, שלא נשכח שיש 59 - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר'ה, סליחה רגע. אני מבקש, איתמר, חברי הליכוד. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז היום כשהתעוררתי החלטתי ללבוש ז'קט צהוב, שלא נשכח שיש 59 אחיות ואחים שלנו במנהרות החמאס שמחכים שנבוא להציל אותם, שמתחננים שנבוא להציל אותם, כורעים ברך שנבוא להציל אותם. אין להם זמן; כל יום הוא קריטי. הם מודדים את הזמן בשניות – לא בדקות, לא בימים, לא בחודשים, לא בשנה וחצי. כמו שזה נראה, ההחלטה של ראש הממשלה לחזור ללחימה בעצם משרתת אינטרס שלו. נתניהו רוצה שהמלחמה תמשיך. המלחמה מסיתה את דעת הציבור מהדברים החשובים באמת במדינה. זה מבטיח לו את שלמות הקואליציה, זה החזיר לו חברים טובים הביתה, לקואליציה הגדולה והמושחתת. אז ביטחון הקואליציה הוא לפני ביטחון ישראל. אנחנו רואים את המילואימניקים שכבר מותשים, שחוקים, כורעים תחת הנטל. מדברים פה על ירידה ברצון לשרת, ביכולת לשרת, קריסה כלכלית של משפחות, פיטורים – ארבעה מכל עשרה פוטרו או איבדו את מקום עבודתם. אותו מגזר יצרני שנושא בנטל, שהכול על הכתפיים שלו, שמשלם מיסים – ארבעה מתוכם, שכבר נלחמים שנה וחצי, פשוט קורסים. ונתניהו מחדש לחימה כשברור, כשברור, ש-59 אנשים נמצאים עכשיו בסכנת חיים. רק שוו בדעתכם מה היה קורה אם ב-7 באוקטובר היו נחטפים 59 חיילים ואזרחים, רק 59, הרי הארץ הייתה רועשת וגועשת. אז נתניהו מדבר איתנו באחוזי הצלחה: נחטפו 251 – תראו כמה החזרנו, כמעט 200 חזרו. לא, 59 חטופים וחטופות עדיין בעזה. אם היו נחטפים רק 59, הרי לא היינו ישנים. היינו באותה סערת רגשות. היינו בחוץ במחאות ובלשכות המאולתרות שלנו בכיכר, פה ברחוב קפלן, ומסקנה אחת יש לי: אין יותר אמון בממשלה הזאת; אין יותר אמון בראש הממשלה; העם כולו רוצה, רוב העם רוצה, לצאת לבחירות עכשיו. נראה לי שאחרי השנתיים וחצי ההזויות האלה עם ההפיכה המשטרית, ובטח ובטח אחרי 7 באוקטובר, ממשלת ישראל צריכה להכריז על יציאה לבחירות, וכמובן לוועדת חקירה ממלכתית. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני מסכים. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בכל מקרה, הרי במציאות אחרת היינו יוצאים לבחירות מזמן. זה שנתניהו לא יוצא לבחירות, זה שנתניהו כל הזמן מפזר רימוני עשן – בסופו של דבר, מי היה ראש הממשלה ב-7 באוקטובר? מי הראש? מי אחראי? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בן גוריון. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, בן גוריון. בטח מפא"י אשמים באירועי 7 באוקטובר, נכון? אז אין, אין דבר יותר חשוב ודחוף מ-59 החטופים, ובמקום לעשות עסקה עכשיו על כולם, להפסיק את המלחמה ולהתחיל לטפל בדברים חשובים נוספים – אם זה האיום האיראני, אם זה הנורמליזציה עם - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נגמרו לי? זה לא חמש דקות, אדוני? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חמש דקות. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא נתת לי שלוש? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> לא. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בטוח? חמש? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> כן. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, אז אני אמשיך בהסתייגויות הבאות. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אנחנו מחכים ומצפים. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> פעם ראשונה שאני נואמת כשאתה יושב-ראש, איזה כיף. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, 542 ימים, המלחמה התחילה ולא הסתיימה. אנשי מילואים, הלוחמים שלנו, מקריבים את נפשם יום-יום, ובהם שלוש נשים - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> רגע, עליזה, סליחה שאני מבקש. שומעים את זה עד מטולה. בבקשה לכבד את חברי הכנסת. תודה. סליחה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מטולה הם לא מכירים. תזכיר להם איפה זה מטולה – קצת אחרי קריית שמונה של אביחי שטרן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה רק את איילון מכיר. רק את איילון את מכיר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איך שאתם באים ומברכים את אביחי שטרן, עוד 8 קילומטר עד תל חי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> עזוב, האופוזיציה - - - שכונה בתל אביב, על מה אתה מדבר בכלל? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אוקיי, תודה רבה, גלעד קריב. תודה רבה. מהתחלה, טטיאנה, בבקשה. נתתי לך את כל הזמן. בבקשה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. הלוחמים שלנו ממשיכים להקריב את חייהם, עוזבים את העסקים שלהם, את המשפחות שלהם, והחטופים שלנו טרם הוחזרו הביתה, ובהם שלוש נשים שהמשפחות שלהן רוצות לקבור אותן פה בארץ ישראל, וזה לא קורה, וזה פשוט הורס אותן מבפנים. מאות משפחות נהרסות, מאות משפחות סובלות – אלה שמחכות ליקיריהן שעדיין נמצאים בשבי, שבי נורא, ואלה שמחכות ללוחמים שלהן שממשיכים לתת למדינה את מה שהם חייבים לתת; יוצאים למילואים בלי לחשוב מה יהיה עם הילדים, מה יהיה עם העסקים, עם הפרנסה, כי הם יודעים שזו חובתם לצאת ולהגן על אזרחי מדינת ישראל. בשבוע שעבר דיברתי עם בחורה בשם לונה סרגיינקו. אולי למישהו מצלצל השם שלה – אולי מישהו קרא אמש את הכתבה ב-ynet; זה תורגם גם לשפה הרוסית באתר וסטי. לונה היא אחותו של ולדיסלב סרגיינקו, מילואימניק, לוחם, אזרח ישראלי, שנלחם למען המדינה. הגם שהוא היה צריך את המדינה שתילחם עבורו, היא הפנתה לו את הגב, וזה עצוב. ולדיסלב סרגיינקו, זיכרונו לברכה, לוחם בצנחנים, בגיל 15 איבד את אביו, בגיל 20 הוא עשה עלייה לישראל, וממש כעבור שנה הוא התגייס לצה"ל, לצנחנים. הוא היה כל כך גאה שהוא משרת בצה"ל ושהוא תורם למדינה שלנו. והוא היה חייל בודד, ללא עורף משפחתי, והיה לו קשה, אבל הוא המשיך והיה גאה שהוא לוחם במדינת ישראל. אחרי השירות הצבאי שלו הוא התחתן, הקים משפחה לתפארת, התגורר ביפו. כשהחלה מלחמת חרבות ברזל הוא נתן למדינה 209 ימים ברציפות. כשחזר הביתה, המשפחה ראתה את השינוי הדרסטי במצב הנפשי שלו. זה התבטא בחוסר שקט, חרדות, התפרצויות זעם. הם פנו למשרד הביטחון, לאגף שיקום. הם התקשרו ואמרו: יש בעיה, אנחנו מזהים שיש לוולדי בעיה. אבל מה קרה? אמרו שיחזרו אליהם ואף אחד לא חזר. הם ביקשו עזרה, אבל במקום חיבוק ותמיכה הם נתקלו במערכת אטומה. ולדיסלב היה אב טרי לילד קטן, אבל הוא שם קץ לחייו. הטרגדיה והאבסורד אינם נגמרים כאן. מדינת ישראל, שביקשה מוולדיסלב לתת לה הכול – לתת את חייו – פשוט מסרבת להכיר במשפחה שלו כמשפחה שאיבדה חייל. המשרד לא מכיר בו ולא מכיר במשפחה כמשפחה שכולה שמקבלת הטבות במשרד הביטחון, לא באימא, שנכנסה לדיכאון עמוק ולא מתפקדת, לא מסוגלת לעבוד – היא מחכה לתשובה, לטיפול בתיק שלה בביטוח לאומי, והם לא מקבלים שום עזרה; לא האלמנה עם שלושה ילדים – היא לא מקבלת עזרה ושום תמיכה – ולא הילד, וכמובן לא אחותו. שום דבר. הם יצאו לגיוס המונים כדי לעזור לאנה, אלמנתו של ולדיסלב, כדי שיהיו לה כספים לשרוד עם הילדים. אבל הוא לא עשה את זה בגלל שהיו לו בעיות בעסק או אהבה שהוא לא מקבל בחזרה. הוא נלחם עבורנו, עבור אזרחי מדינת ישראל, עבור מדינת ישראל, והמדינה לא הכירה בפציעה שלו, בפציעה שלו בנפש, ולא נתנה לו טיפול בזמן. אתם יודעים, המשפחה, כשלא קיבלה עזרה ממשרד הביטחון. הם פנו לקופת חולים לקבל עזרה ממערכת הבריאות בקהילה. אתם יודעים, שלושה חודשים הם חיכו עד שמישהו יבדוק אותו. מישהו שנמצא במצוקה נפשית ונפצע בנפשו במלחמה, לא יכול לחכות שלושה חודשים לטיפול נפשי. זו תקלה שהמדינה חייבת לתקן. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מזרסקי. חברת הכנסת פרידמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת ביטון. דבי ביטון, את עולה? חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, בכבוד, חברי הכנסת, 542 ימים, 59 חטופים, ואנחנו פה. ובמה אנחנו דנים? על הכול, רק לא על חזרתם ועל שלמות המשפחות שמחכות. והאמת, אני כבר לא עומדת בקצב האירועים שקורים במדינה. אז עכשיו גם ראש הממשלה נקרא להעיד. במדינה שעברה כל כך הרבה טלטלות, אני לא מצליחה להבין איך אפשר לנהל מדינה במצב הזה. אדוני ראש הממשלה, אולי תעשה חישוב מסלול מחדש? באמת, ליבי איתך, זאת אומרת, אני לא מבינה, אם יש כל כך דברים שצריכים להעסיק אותך, כשיש מלחמה אצלנו באזור עזה, וכשיש לנו חטופים, וכשיש לנו מחאות, מתי יש לך זמן לחשוב בכלל על כל הציבור, כשלך יש חקירות ועכשיו הוציאו אותך מתוך עדות, ואתה צריך לטוס או-טו-טו להונגריה, כי בטח שם ייתנו לך איזה פרופיל או איזה מידע איך אפשר לצאת מכל הברוך הזה. אתה חייב ראש שקט, ולכן, עצתי: הכי טוב זה לעשות חישוב מסלול מחדש, לעמוד מול ציבור מדינת ישראל ולהגיד: תקשיבו, כנראה טעיתי כשאמרתי שאני מסוגל לנהל את האירועים. רק שהאירועים, אדוני ראש הממשלה, הולכים ונהיים מורכבים יותר, ובסוף יש לנו כאן מדינה ואזרחים. כבוד היושב-ראש, אנחנו התבשרנו על העלאת שכר המינימום במשק. בכל זאת זרקו איזו עצם לכמה אזרחים. זה צעד מבורך, באמת, שמטרתו להבטיח רשת ביטחון, לא כזאת גדולה, אבל עדיין טוב ששכר המינימום עולה מ-5,880 ל-6,247. ועם כל יוקר המחיה וכו', אני לא יודעת איך הסכום הנוסף יסגור שם על הפערים. אך עם כל זאת, אדוני היושב-ראש, מצער אותי שיש אוכלוסייה שלא חושבים עליה – אוכלוסיית מקבלי הגמלאות, שכידוע צריך גם להם לעדכן את הדיסרגרד שלהם. מי שלא יודע, דיסרגרד זה בעצם סכום שנקבע בחוק, שהכנסתו של הנכה – אם ההכנסה עולה על מה שנקבע, אז כמובן שלוקחים את זה ממנו. ואני מנסה לחשוב – ואגב, בנושא הזה, אני חייבת לציין שכבר פניתי למנכ"ל הביטוח הלאומי מר כהן, ואני כבר שבוע מחכה לתשובה איך אנחנו מתייחסים. ואני אומרת, כחברה מתוקנת, שאנחנו לפחות שואפים או מייחלים לה, לשלב את כל מי שיש לו מגבלה וצורך להיות חלק מאיתנו, להתפרנס בכבוד – איך הדבר הראשון שחושבים עליו זה דווקא לא עליהם. למה צריך בכלל שתהיה שאלה כזאת בסגנון? מדוע לא ברור שכשיש העלאת שכר מינימום לאזרח מן היישוב. אותו דבר צריך להיות, כי גם אנשים שלנו שסובלים ממגבלה, הם חלק בלתי נפרד, ולא ייתכן שהפרוטות האלה – ובאמת זה פרוטות, כי בסוף אתה מסתכל על קצבת הנכות, ומשום מה יש איזו תיאוריה שקצבת הנכות נועדה לאיזה הפי אנד, לנופשים, לחופשות. לא לא, קצת התבלבלתם. קצבת הנכות נועדה לכמויות תרופות שהם צריכים, למטפלים, לצרכים שלהם, ואף אחד מאיתנו לא היה רוצה להיות במקום שהוא צריך את הכספים האלה. ואם הייתי יודעת שקצבת הנכות הולכת באמת לאיזה פן מאושר לאותם אנשים, ניחא. זה לא המציאות, ולכן אני פונה מכאן לשר העבודה והרווחה, שר העבודה, שאני לא פוגשת, כי הוא נורבגי, אז אני לא מצליחה לפגוש: בבקשה תתייחס לסוגיה הזו, וכמה שיותר מהר. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה דבי. מאוד מאוד חשוב. חבר הכנסת משה טור פז, הידוע בכינויו קינלי, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מאיפה הכינוי הזה? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> למה קינלי ולא קולה? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה מהדיפ-סטייט. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> זה הדיפ-סטייט. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדיוק. הדביקה לי את זה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תן לו דקה ושיספר לאומה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, לא, לא בא לי לדבר על קינלי היום, בא לי לדבר על מילואים. בכותרת מהיום מספרים לנו ש-41% מאנשי המילואים מספרים שהם או איבדו את עבודתם או אוימו בלאבד את עבודתם. רק נבין, כן, שניים מחמישה אנשי מילואים, שניים מתוכם, מעמדם התערער. צריך לומר, אני חייב להודות שזה לא חדש. הינה, אספר סיפור שקרה לי, אדוני היושב-הראש. הייתי מ"פ במילואים ומורה – שני מקצועות נהדרים, תאמינו לי, שניהם יותר טובים מחבר כנסת, דרך אגב. גם מורה, מורה בישראל – בעיניי מקצוע מדהים – ומ"פ במילואים, אין זכות גדולה מזו, 100 חיילים הולכים אחריך לשדה הקרב. באמת היה שדה קרב – מדבר על ימי מבצע חומת מגן. יום אחד אני חוזר מ-30 ימים כאלה לא פשוטים, עם יריות, עם אנשים הרוגים. באה אליי מנהלת בית הספר ואומרת לי: קינלי, תקשיב, אתה עושה יותר מדי מילואים. אמרתי לה: מה זאת אומרת? אומרת לי: אתה עושה יותר מדי מילואים. אתה מפסיד המון ימים. אתה איש חינוך. לא יכול להיות שאתה מפסיד כל כך הרבה ימי מילואים. גם חינוך זה חשוב. אמרתי לה: אבל אין סתירה. אני איש חינוך, ואני מ"פ במילואים. מה נראה לך, שאני אעזוב את המילואים בשביל חינוך? היא אמרה לי: כן, זה בעיה. אתה מפסיד המון שיעורים, אנחנו לא מוצאים לך מילוי מקום, הכיתה שלך בבלגן. בשלב הזה התעצבנתי ואמרתי: תקשיבי, זה לא הגיוני. מנהלת בית ספר תגיד למורה: אתה לא יכול לעשות מילואים? איזה דבר חינוכי זה? זה הפוך לחינוך, לגמרי. אחרי שאמרתי את זה היא קצת התביישה, והמשכתי בתפקיד שלי – אתה יודע, הייתי אחר כך גם סמג"ד ומג"ד – אבל האמת היא שאחרי זה כמעט איבדתי עבודה בגלל זה. למה? הייתי מיועד להיות מנהל בית ספר, והגעתי לבית הספר, באמת מקום נפלא. והייתה שיחה עם הדירקטוריון של בית הספר – בסדר, עברתי אותה; שיחה עם ההנהלה – עברתי. ואז אמרו לי: זה לא לגמרי מקובל – בוא תפגוש גם את חדר המורים, תכיר מי המורים. באתי לפגוש את חדר המורים, ואז לקראת הסוף אחת המורות, הייתה מורה לאנגלית – תמיד צוות מעניין, צוות אנגלית – אומרת לי: תגיד, זה נכון שאתה סמג"ד במילואים? אמרתי לה: נכון. היא אמרה לי: זה לא נראה לך לא בסדר שתפסיד כל כך הרבה ימים בניהול בית ספר? אז מה, יש גדוד מילואים אבל יש לך פה בית ספר, יש לך מאות תלמידים. איך נסתדר? ואני, אין דרך לצאת טוב משאלה כזאת. למזלי היה בצוות מורה ותיק, ותיק ותיק, לוחם במלחמת ששת הימים, ואז הוא הסתכל על המורה הזאת ואמר: תגידי, איך את לא מתביישת? גם כשהוא לא יהיה בבית ספר כי הוא יהיה במילואים, התלמידים ידעו שזו הסיבה שהוא נעדר. הוא לא נסע לחו"ל, הוא לא הלך לעשות חיים. הוא אפילו לא נח. הוא במילואים. אין חינוך יותר טוב מזה. המורה שתקה. קיבלתי את המינוי, הייתי מנהל בית ספר. חמש שנים מאוחר יותר - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> פיטרת אותה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. - - בית הספר קיבל את המקום הראשון בארץ בגיוס צה"ל. אז התחילו את הדירוג, זה היה 2011 – מקום ראשון בישראל. אני חושב שאתגר המילואים הוא אתגר ענק שמונח לפתחה של מדינת ישראל. אני חושב שאני שומע חלק מההצהרות הריקות על מה נעשה לאלה ומה נעשה לאלה – אני מזכיר לחברים שמי שיעשה את זה זה אנשים שהם אזרחים. היום רובם נמצאים בבית, הרוב הגדול. היכולת לבנות מגדלים באוויר על כתפיהם של אנשי מילואים שעשו 200 ו-300 ו-400 ימים מוטלת בספק. אני לא אומר שמישהו לא יבוא – חלילה, חלילה שמישהו יסרב פקודה – אבל העומס הוא אדיר. אני מדבר עם מפקדי יחידות מילואים – יש לא מעט חברים שלי שהם כאלה. אחד מהם יצא ביום ראשון, אתמול, אמר לי: קינלי, 70% התייצבות. זה המצב שלנו. בצו הראשון בתחילת המלחמה היינו ב-120%; היום אנחנו ב-70%. תבין מה זה אומר – זה אומר שמפקדים עולים לשמירות, זה אומר שחיילים, במקום 12 שעות ביממה עושים 14 או 15. אנחנו לא עומדים בזה. וחברים יקרים, מה שיעזור פה זה לא תלושים לארומה ולא רק שניתן להם טפיחה על הכתף. זה שהם יידעו שהם עושים פסס – ככה בצבא עושים פסס – מישהו מחליף אותם. הפסס באלונקה הזאת כשאתה מסתובב ואתה יודע אפילו בלי להסתובב שמישהו יחליף אותך הוא דרמטי, ואם אנשי המילואים ידעו שהם יעשו פסס ומישהו יחליף אותם אז הם ילכו בלב שלם, אבל אם הם יודעים שהם עושים פסס ומחליפים אחד עם השני, זה לא יעבוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, קינלי. אני רק רוצה להגיד לך שהימים שהיית מגיע ישר מהמילואים לפה עם המדים ועושה את עבודתך גם כחבר כנסת – זאת הייתה דוגמה ומופת לכל אחד מאיתנו, והלוואי שהיו עוד הרבה כמוך. יישר כוח. חבר הכנסת נאור שירי יעלה ויבוא. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אז מה זה קינלי? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה הגובה הזה? אתה לא באמת בגובה הזה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> מה לעשות, נאור? אלה החיים. חמש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא יודע מתי אתם קמים בבוקר. אני היום קמתי בערך ב-05:55. ב-06:50 קראתי את ההודעה הבאה: לשכת ראש הממשלה – הודעה לתקשורת – לאחר שראיין לעומק שבעה מועמדים ראויים, ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט למנות את מפקד חיל הים לשעבר, הידוע בכינויו מחי, האלוף במילואים אלי שרביט, לראש השב"כ הבא. האלוף שרביט שירת 36 שנים בצה"ל, מהן חמש שנים כמפקד חיל הים, שמא נאמר זרוע הים, אוריך, למרות שאתה לא שומע אותי עכשיו. בתפקיד זה הוביל את בניית כוח המגן הימי על המים הכלכליים וניהל מערכות מבצעיות מורכבות מול חמאס, חיזבאללה ואיראן. השב"כ הוא ארגון עתיר זכויות, שעבר טלטלה קשה ב-7 באוקטובר. ראש הממשלה משוכנע שהאלוף שרביט הוא האדם המתאים להובלת השב"כ לדרך שתמשיך את המסורת המפוארת של הארגון. ראש ממשלת ישראל מינה את המחליף של רונן בר. עד כאן קראתי נכונה, נכון? הוא חקר, ראיין שבעה מועמדים, עשה עבודה מופלאה, מעמיקה, לא יודע – מינימלית. עכשיו אני שומע במסדרונות הכנסת שכבר מצוטט, ממסדרונות הכנסת בטוויטרים של אנשים שונים ממחלקת הדגים הקפואים פה, שהם איבדו כנראה את היכולת להעלות פוסטים בטוויטר לגבי קטר, שהם כבר יודעים ששרביט לא יהיה ראש השב"כ, ועכשיו זה נראה כאילו ראש הממשלה לא ידע שהוא היה בהפגנה. הוא כאילו מזמין מנה פלאפל ואז הוא אומר: רגע, רגע, אני רוצה טחינה, רגע, רגע, תעצור, אני לא רוצה טחינה, תכניס לי שלושה כדורים. תגיד לי, מה זה הדבר הזה? תגיד, זה מינוי של מה? מה אתה ממנה, עובד בדוכן לימונדה? זה אחרי ראיונות עומק עם שבעה מועמדים? מה זה הדבר הזה? הקונסול הכללי במיאמי, הידוע בכינויו י' נתניהו, התעורר והחליט שאין, לא יהיה מינוי. למה? כי היה טרללת מהימין וראו אותו עם דגל באיזה הפגנה, אוי אוי אוי. אחרי זה עוד יגידו לנו שאנחנו חוששים שהמינויים הם פוליטיים. למה אתם חוששים שהמינויים פוליטיים? אנחנו לא מבינים. מה קשור פוליטיקה למינוי? זה מינוי מקצועי. אין לתאר את המדינה שאנחנו חיים בה. ראש ממשלת ישראל מודיע ב-06:50 שהוא מינה ראש שב"כ, ואז מודיע לו הקונסול הכללי של קטר במיאמי שהוא לא מינה ראש שב"כ. ולא מסתפק בזה, ראש ממשלת ישראל עושה on/off. אתה יודע מה זה, משה רוט? אתה יודע מה זה לעשות on/off? אתה לא יודע מה זה לעשות on/off. הוא עושה חצי מהשבוע שלו בבית משפט, ואז שלושה ימים הוא מחלטר בתור ראש ממשלה, ובזמן שהוא בבית משפט, הוא יוצא לאיזה הפסקת שתייה, ואמרו לו: שומע? יש עוד פרשה, קטנה בקטנה: שימנו במיליארדי שקלים, או במיליוני שקלים, אני לא יודע כמה, את כל הלשכה שלך, בוא תן לנו עדות. ואללה, אנחנו באירוע פסיכוטי, אירוע פסיכוטי, והכול רגיל. אחד קורא פה, יש שר תורן, רוצים עוד שר תורן, ברוך השם, נכון? צביקה פוגל עכשיו השר הבא? the ultimate survivor אתם עושים. התחרות לשר הבא, שיכניס מנורבגיה את צבי סוכות, שהוא כידוע חלק מהטריו "הפורצים הנוצצים" – סוכות את ואטורי את אליהו. באמת, או שאתם כותבים סדרת טלוויזיה או שאתם מנהלים מדינה. אתם לא מסוגלים לעשות כלום, וגם מה שאתם עושים, אתם עושים את זה כמו ליצנים. תחי מדינת ישראל או כמו שאומרים היום, אל אל ישראל. אתם פשוט גרועים. אתם פשוט גרועים בכל מה שאתם עושים. אתם עושים אותו גרוע. יש לכם אופציה לעשות דבר טוב, ואז אתם אומרים: לא, לעשות דבר טוב זה obvious, אנחנו נעשה את זה גרוע. נמנה ראש שב"כ? לא לא, לא נמנה ראש שב"כ. בערב אולי נשמע על עוד ראש שב"כ. אתם פשוט לא רציניים. אתם פשוט גרועים. פשוט. לא משנה כמה שרים תמנו, אתם תמשיכו לעשות עבודה גרועה. הייתי אומר לכם "תודה", אבל אני רוצה להתנצל בשם הבית הזה לעם ישראל שהוא צריך להיות נוכח במופע החבובות שלכם. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת נאור שירי. תעלה ותבוא חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, ברוכים הבאים לעוד פרק במעללי הצאר קרעי. הלוא אנחנו מדברים פה על חוק התקשורת, חלק מההפיכה התקשורתית הבאה עלינו לרעה של הצאר קרעי. אתמול היו מהלכים מאוד מאוד מעניינים בוועדת הכלכלה ובישיבת הממשלה במקביל. ישבתי בוועדת הכלכלה שעות ארוכות בנושא החוק הזה שדנו בו, כי אנחנו דנים בוועדת הכלכלה בהרבה מאוד חקיקה פרטית שבאה להחליף את החקיקה הממשלתית של הצאר קרעי, שלא מצליח להביא חקיקה ממשלתית, ולפיכך הוא ממנה את הבובות שלו. נאור דיבר קודם על י', הקונסול ממיאמי, אז פה יש בובות גם בתוך הבית שהשרים משתמשים בהן להנאתם. אני אקרא לכם רגע מה קרה בישיבת הממשלה תוך כדי שאנחנו בוועדת הכלכלה, אבל לפני שאני אקרא, בואו נחשוב מה קרה שגרם לראש הממשלה לצאת מכליו ולהצהיר דבר כזה בישיבת הממשלה. קרה הדבר והיה מערכון בתוכנית זהו זה, שחיקו את ראש הממשלה, שומו שמיים. בתקשורת החופשית במדינת ישראל הייתה תוכנית סאטירית שבאה לבקר את ראש הממשלה, אוי ואבוי. חשבתי לרגע שאולי אנחנו לא בקוריאה, ומותר להגיד מה שרוצים גם בסאטירה, גם על הימין, גם על המרכז, גם על השמאל. ולאחר שכנראה ראש הממשלה ראה את המערכון המדובר, הוא אמר בישיבת הממשלה את הדבר הבא – הוא דיבר על תאגיד השידור הציבורי כמובן, ואמר: "למה צריך לממן את זה? יש שם בזבוז עצום וללא שום בקרה, כמעט מיליארד ש"ח. תנו לשוק להחליט, תנו לאזרחי ישראל את הבחירה. ירצו שמאל, ירצו ימין – תנו להם להחליט. ועדת התקשורת תגיע להחלטה בימים הקרובים". רגע. רגע. רגע. rewind. כמה דברים: דבר אחד – ראש הממשלה בניגוד עניינים ולא יכול לדסקס את ענייני שוק התקשורת והתקשורת החופשית בישראל. מה הוא מתבטא בנושא הזה? הוצאתי מכתב אתמול ליועצת המשפטית לממשלה בפעם השנייה, שתבדוק את הנושא הזה שראש הממשלה בניגוד עניינים, ולא יכול להתבטא בנושא התקשורת. דבר שני – ועדת התקשורת. שו הדה? איזו ועדת תקשורת? חבר הכנסת ירון לוי, אתה מכיר ועדת תקשורת בכנסת? אתה מכיר כזאת ועדה? << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא שמעתי על ועדה כזאת. מסתבר שבקרוב תבוא עלינו לרעה ועדת תקשורת – שמה תפקידה בעולם? לדרוס את ועדת הכלכלה, שבסמכותה לדון בשוק התקשורת, כדי לעקוף את ועדת הכלכלה ולעשות מה שהם רוצים. זאת אומרת, הכנסת היא סתם. אפשר לתת את המפתחות וללכת הביתה. לא הצליח בוועדה הזאת – נקים ועדה אחרת. בושה וחרפה. דריסה של ועדת הכלכלה. זה פשוט בלתי נתפס. שלא לדבר על זה שעצם הטיעון שיש בזבוז עצום ללא שום בקרה – שטויות במיץ עגבניות. הרי הכול שקוף לציבור, כל התקציב של התאגיד. יותר מזה, שר התקשורת יכול לבקש כל נתון שהוא רוצה, ולפי החוק הוא יקבל אותו. בהמשך ישיבת הממשלה הצהירו השרים קרעי וכץ – השר קרעי פנה לשר הביטחון כץ בבקשה שיקדם את סגירת גלי צה"ל: "בהמשך לדיון בישיבת הממשלה היום, פניתי הערב במכתב לשר הביטחון: אני קורא לך להביא יחד את החלטת הממשלה המצ"ב לסגירת גלי צה"ל ולהפרטת התדרים לשוק החופשי. גלי צה"ל הפכה זה מכבר למעוז פוליטי, מנותק מייעודה המקורי. ביקורת על לוחמי צה"ל ופגיעה מתמשכת בערכי הלכידות הלאומית בזמן מלחמה – הפכו לשגרה", ועוד ועוד ועוד. השר כץ בתגובה: בוא נסכם שאתה תסגור את התאגיד, ותשאיר לי לטפל בגל"צ. ברוכים הבאים, ממשלת ישראל, לארגון פשע, מאפיה, שסוגר פה אחד עם השני: אני אסגור את התאגיד – אתה תסגור את גל"צ. תגידו לי, מה זה, מאכעריות של תן וקח? מה זה הדבר הזה? בושה וחרפה. עכשיו שוב המתקפה המטורפת על התאגיד, בעקבות המערכון על ראש הממשלה, והשידור הציבורי בישראל. ואגב, התאגיד עושה עבודה מופלאה, ומביא מגוון מטורף של תכנים לערוצי הטלוויזיה שלנו, כולל על המגזר החרדי, ועל המגזר הערבי, ועל החברה הישראלית – באמת הרבה מאוד תכנים מדהימים. וכל זה מה? כל זה חלק מהמארג המטורף של הצאר קרעי. החוק הזה שמובא לפניכם, כל מהותו זה הטבות לערוץ 14. משם נולדה כל הרעה החולה הזאת. כל המהפכה הזאת, התפקיד שלה זה לבטל את התקשורת החופשית, להצר את צעדיה, לייצר מפה שופר של השלטון שידבר רק מה שהשלטון רוצה, כמו בקוריאה. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת טל מירון. אני מזמן את חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה. חמש דקות לרשותך. אדוני, בבקשה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול, פעם ראשונה שאני עומד כאן לצידך, אז ברכות. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדם ראוי, ואני מאמין שתצליח. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, אני רוצה לדבר על חדשות טובות. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> נדיר בעולמנו. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נדיר בעולמנו. אם נפתח את ערוצי התקשורת ואת הרשתות החברתיות, לא נגיע לחדשות טובות, אבל החלטתי שאחת לכך וכך – טלי, תקשיבי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע, אני לא איתך. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> יש חדשות טובות, טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תמיד יש חדשות טובות. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> החדשות הטובות לא תמיד כאן, במקום הזה ובמה שאנחנו, חברי הכנסת, או שהממשלה הזאת מייצגת. אנחנו לקראת חג הפסח. אנחנו יודעים שיש הרבה משפחות שלא יוכלו לחגוג את החג. הרבה משפחות לא יוכלו לחגוג את החג מכל מיני סיבות, בעיקר כלכליות. ואני רוצה, כמו שאמרתי, אחת לכך וכך לדבר על משהו טוב. יש בחור בשם יוסי עזמי, בת ימי, שלפני כמה שנים הקים פרויקט "ארוחה מהקהילה". הארוחה הזאת בעצם עזרה לאנשים מבוגרים, קשישים, משפחות מוחלשות, בארוחה חמה ליום שישי. הוא יצר פלטפורמה מאוד פשוטה, שמשפחה אחת מבשלת – משפחה אחת שנרשמת דרך הרווחה או באופן פרטי לפרויקט מקבלת. הוא עשה חיבור בין המשפחות. ואני מדבר על זה כי - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> שלמה קרעי, בבקשה, השר. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מדבר על בחור צעיר אחד, שיש כמוהו עוד עשרות ועוד מאות, ואנחנו לא רואים אותם, אנחנו מתעסקים רק בדברים הפחות-טובים כאן. יש כאן הרבה דברים טובים בחברה שלנו, בחברה האזרחית, במגזר השלישי, יזמים חברתיים צעירים שמבינים את גודל השעה ואת האחריות שיש להם כלפי החברה. אותו יוסי – גילוי נאות – היה עובד איתי כאן בכנסת, ובתפקידי כסגן ראש עיריית בת ים. אני שמח לראות שגם השנה – דיברתי איתו אתמול – הם מתכוננים לעשות, כבוד היושב-ראש, למעלה מ-2,000 ארוחות חמות למשפחות ניצולי שואה, קשישים, לאנשים שצריכים. הם לוקחים את התפקיד של המדינה. אני מניח שאנחנו נגיע ליום בישולים, ואתה תראה שיש שם צעירים מכל הקשת הפוליטית. לא תשמע שם פוליטיקה, תשמע שם מטרה אחת, שהיא לעזור. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אבל מה מבשלים? << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יכול להגיד לך שבשנה שעברה זה היה עוף, אורז – כמובן, מנת פחמימה. השף טום אביב בישל, אהרוני, שגב. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אתה עוזר להם עם השניצלים? << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני עושה שניצלים בימי שישי ולא לחג, אני חושב – אוכל קצת יותר מכובד. אבל באמת יש הרבה שפים שמתגייסים בחינם, והרבה צעירים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אפרופו אוכל, אדוני, גלעד קריב נמצא פה, ואנחנו דנים בנושא של אכילת מסטיקים – אם לועסים או אוכלים. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אמשיך בדברים החשובים. החדשות הטובות – ואנחנו צריכים לדבר כאן על הדברים הטובים, והם הצעירים שלנו במדינה. אותו בחור בשם יוסי, שבמשך חמש שנים, לצידו, הובלתי ביחד איתו את התהליכים האלה – אני רואה שהוא מוביל את זה, ועכשיו ביחד עם עמותת חסדי דרור, הם מתגייסים לחג הפסח עם עשרות צעירים וצעירות, והם דואגים לאוכל לאנשים שאין להם. וזה מרגש, זה מחמם את הלב. אין שם מחלוקות. אולי צריך ללמוד מהחבר'ה הצעירים האלה איך אנחנו מתגייסים ביחד למען מטרה אחת – שיהיה אוכל בשולחן החג, שזה נראה לנו משהו טריוויאלי, אבל אין לאנשים את היכולת לקנות אוכל לחג. ויש את האנשים הטובים בחברה שדואגים לזה. ואני כאן, אדוני היושב-ראש, לדבר בכל פעם על בן אדם אחר – צעיר, צעירה, יזם חברתי, שפועל למען המדינה, בעיקר בימים מאוד קשים, כשאנחנו רואים את המחירים בסופר, לצד המלחמה. מילואימניקים – קודם דיברנו על נתון – 41% ממשרתי המילואים פוטרו בגלל שהם היו בגיוס ממושך. כל האנשים האלה, במקום שמדינת ישראל תדאג להם, החברה האזרחית דואגת להם. אז יוסי היזמי, אתה וכל חבריך הצעירים והצעירות, יישר כוח. תמשיכו לעשות דברים טובים, ואנחנו נמשיך לדבר על האנשים הטובים שנמצאים במדינה שלנו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, אדוני. יישר כוח ליוסי. אני מכיר אותו אישית, באמת איש מדהים ועמותה מדהימה. אנחנו נעבור למחנה הממלכתי, שלא נמצאים פה. קבוצת חד"ש-תע"ל – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, את מדברת? לא. אז אנחנו נעבור לקבוצת העבודה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. הוא יהיה אחרון הדוברים בהסתייגויות, חבר הכנסת גלעד קריב. יש לך חמש דקות. בבקשה, אדוני. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי השרים, בהחלט מן הראוי לדבר על מה שעומד מאחורי הצעת החוק הזו והצעות חוק נוספות, שנועדו לקדם את ההשתלטות של הממשלה על שוק התקשורת. בהקשר הזה, טוב שהשר להשתלטות על התקשורת נמצא איתנו. אבל אי-אפשר לעלות לדוכן הזה ולא להתייחס לאירועי השעה. דוברי הליכוד והשופרות של ראש הממשלה יסבירו לנו שהחקירה שבעיצומה מצוי ראש הממשלה, החקירה באזהרה של מקורביו – הכול קשור למהלכים שלו להדחת ראש השב"כ והיועצת המשפטית. אבל הכול הפוך. הדחת היועצת המשפטית לממשלה והמהלך הבזוי להדחה של ראש השב"כ – המהלכים הללו נולדו רק מכיוון שהסירחון התחיל לצוף, סירחון הקשר עם השלטון הקטרי, סירחון שרק חלק ממנו נודף כרגע לאוויר. כל סביבתו של ראש ממשלת ישראל נגועה בקשרים פסולים, מושחתים ומסוכנים עם השלטון הקטרי. ככל שהחקירה תתקדם יתברר שמדובר רק בקצה הקרחון, רק בקצה הקרחון. מר ביטחון, צ'רצ'יל הישראלי, בנה שיתוף פעולה עם השלטון שמארח את ראשי החמאס, עם השלטון שהעניק מקלט מדיני – למי? לעזמי בשארה, שמבוקש על ידי מערכת הביטחון הישראלית בחשש לריגול ולבגידה במדינה. השר קרעי, אביר המלחמה באל-ג'זירה, בוא נשחק קצת טריוויה. מי השלטון שעומד מאחורי אל-ג'זירה? בחריין? סעודיה? האמירויות? אולי מרוקו? אתה יודע מי, השר קרעי? כולנו כל כך התרשמנו מהמלחמה שלך באל-ג'זירה, ערוץ התקשורת של השלטון הקטרי. מה אני אומר לך – אתה לוחם אמיתי למען ביטחון ישראל. אז תאמר לנו, מר קרעי, איזו גימטרייה מתחכמת אתה יכול להציע לנו לקשר המסריח, המושחת, על גבול הבוגדני, בין סביבת ראש הממשלה לבין השלטון של אל-ג'זירה הקטרי? בזמן שאתה עסוק במלחמה בתאגיד השידור הציבורי, הפטרון שלך, נתניהו, עסוק בקשרים עם מי שמפעילים את אל-ג'זירה. לא ייאמן. לא ייאמן איך אתם, המחנה הלאומי, נאלמתם דום למול החקירות הללו בלשכת ראש הממשלה, שמה שרשום עליהן באותיות קידוש לבנה הוא חשש לבגידה במדינת ישראל, לא פחות ולא יותר. ואתם ויכולים לצייץ ולשפרר מעכשיו עד קץ כל הדורות, מעולם – מעולם – ראש ממשלה ישראלי וכל סביבתו לא היו נתונים בחקירה בדבר קשר עם סוכנים זרים. כל לשכת ראש הממשלה וסביבתו נתונים להשפעה של שלטון זר ועוין, שמארח את ראשי החמאס, מעניק מקלט לעזמי בשארה, מפעיל את אל-ג'זירה. ומה אנחנו מגלים אתמול? שאיש עסקים שמקורב לראש הממשלה תיווך בהעברת הכסף הקטרי לחמאס, איש עסקים שבנה ותכנן על מיזמים כלכליים בעזה. תענו לי, אתם לא מתביישים? על מה אתם מכסים? על חשדות לבגידה בביטחון מדינת ישראל? על מעגל שלם שמקיף את ראש הממשלה, שיש לו אינטרסים כספיים עם שלטון שתומך בחמאס? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אין לכם בושה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> איך אתם מכסים על הפרשה הביטחונית הזאת, שקרובה לכדי בגידה בביטחון מדינת ישראל ואזרחיה? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> איך אתה לא מתבייש? איך אתה לא מתבייש? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה זה, למה אתה לא מוריד? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> שקרן מעלילן. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני רוצה להזמין את השר שלמה קרעי לסיכום, בבקשה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> עלילת דם אתה מעליל. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה זה, עוד דקה, ועוד דקה, ועוד דקה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> זה היה בדיוק חמש שניות, חברת הכנסת שטרית. חמש שניות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה לא היה חמש שניות. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חמש שניות, תאמיני לי, יש לי סטופר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני יושב-הראש, כנסת נכבדה - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> רגע, רגע, רגע, שנייה. חבר הכנסת קריב, נא להירגע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא יודע, אולי נגלה שנתניהו התקשר לעזמי בשארה ואיחל לו חג שמח. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. גלעד, אתה עכשיו דיברת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קריב בטח יודע שכעומק ההיסטריה, כן עומק החקירה. ראש השב"כ והיועמ"שית נמצאים בהליך הדחה – פתאום, פתאום כל החקירות נפתחות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הפוך - - - של ראש הממשלה, כעומק החקירה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> פתאום כולם משתוללים, פתאום הכול מצטרף כמו פאזל לאינטרסים של היועמ"שית ושל ראש השב"כ. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> - - - פתאום - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - גימטרייה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני לא יכול לומר לכם: תלמדו אותם קצת מהי דמוקרטיה, כי אפילו היושב-ראש החדש שלנו כאן, גם הוא לא מאמין בדמוקרטיה. הוא מאמין בשלטון בית המשפט ולא בשלטון של 120 חברי הכנסת. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אתה יודע שאני לא יכול להגיב לך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה יכול להגיב. תגיב. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני לא יכול להגיב לך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אין לך מה להגיב. אמרת את זה בצורה ברורה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> - - - גאון, גאון - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לכם, שלטון מחליפים בקלפי. שלטון לא מחליפים באמצעות חקירות, לא מחליפים באמצעות החרמות, לא מחליפים באמצעות השתקות, לא מחליפים באמצעות זה שתבעירו את הרחובות. שלטון מחליפים בקלפי. לא יעזור לכם, לא ליועמ"שית, ולא לראש השב"כ - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, חברת הכנסת רייטן. גלעד, גלעד. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חקירות השתקה מהסוג הזה לא יחליפו את השלטון שלו. נקודה, סוף פסוק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ואני רוצה לדבר – לפני שאני אעבור לדבר על החוק. שמעתי כאן קודם כמה שהזכירו את הנתון שפורסם על אנשי המילואים, שהם עטרה לראשנו. אנחנו, בממשלה הזו, בתקציב הזה, הבאנו תקציב של מיליארדים כדי לתת להם את כל המעטפת הדרושה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תביאו מילואימניקים, לא תקציב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל מה עומד כאן מתן כהנא – ומה עמדה שרון ניר ואמרה כאן על הדוכן? אתם בעצם משתמשים בכאב הזה של חלק מהמילואימניקים והופכים את זה לקרדום לחפור בו כדי לנסות לנגח את הממשלה. עמדתם ואמרתם כאן ש-41% ממשרתי המילואים פוטרו או נאלצו לעזוב. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> - - - תתבייש. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה עם הרפורמה בתקשורת? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כל מילואימניק שפוטר או שנאלץ לעזוב – זה לא בסדר. זה חמור מאוד. אסור לעשות את זה. אבל לא אמרתם את הנתון האמיתי. אדוני היושב-ראש, זה לא 41% ממשרתי המילואים. זה 41% מהמילואימניקים שפנו לשירות התעסוקה. 41% מהמילואימניקים שפנו לשירות התעסוקה אמרו שהם לא הרגישו תמיכה מהמעסיק, נאלצו לעזוב או פוטרו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה בסדר? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא. אמרתי שלא בסדר. אבל זה לא 41% מהמילואימניקים. אל תהפכו את העם שלנו לעם שלא יודע להעריך ולכבד את המילואימניקים. 41% מאלה שסיימו את ההעסקה והגיעו לשירות התעסוקה – קרה להם משהו לא בסדר. וזה חמור מאוד. אבל זה לא 41% מהמילואימניקים. שרון ניר, מתן כהנא, אל תעוותו את הנתונים. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> אל תעבירו חוק השתמטות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה קורה עם חוקי התקשורת? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני אספר לכם. דיברו כאן – אני לא זוכר מי קודם דיבר כאן על הסלולר. אחד מכם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> עזוב סלולר. תקום ועדה או לא תקום ועדה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> דיברתם על זה שאין מספיק – שתשתיות התקשורת המתקדמות עדיין לא מספיק טובות, ואתם צודקים. קיבלתי את מדינת ישראל כשהיא במקום ה-73 בעולם, בין מרוקו לטורקיה, מבחינת תשתיות תקשורת מתקדמות. היום עלינו. עוד לא עלינו מספיק, אבל לראשונה בתקציב הזה הכנסנו תקציב של עשרות מיליונים לתקצוב רשויות מקומיות שיאפשרו פריסת תשתיות תקשורת מתקדמות בשטחן. הקצינו תקציב של 50 מיליון שקל ליהודה ושומרון – איפה שיש סיכון ביטחוני. אנחנו פרסנו מאות אנטנות סלולריות בשנתיים האחרונות בנגב, בגליל ובכל מקום. אז, נכון, יש עוד הרבה עבודה. אבל את הפערים שהשארתם, והשאירו בשנים האחרונות, בעשרות השנים האחרונות, אנחנו מצמצמים, והשנה הזו תהיה גם תהיה בשורה גדולה. עכשיו אני רוצה לעבור לדבר על החוק שניצב לפנינו. כמובן עלו כאן כולם ודיברו על קץ הדמוקרטיה, ועל השחיתות ועל כל הסיפורים – כל דפי המסרים שאתם מהדהדים. אבל מה שלא סיפרתם לציבור – אדוני היושב-ראש, כשהיה כאן שקט, דממה, באולם, ואני עמדתי שם בצד, טרחת להעיר לי. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני לא שומע את עצמי. אז או שיגבירו כאן את הווליום - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> רגע, שנייה. חברי הקואליציה - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, לא. זה האופוזיציה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> - - כל עוד עומד שר ומדבר, אני מבקש לשמור על שקט. מי שרוצה לצאת לפרסה - - - << קריאה >> עפיף עבד (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת עפיף, כולל אותך. כולם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ושיגביהו לי את המיקרופון, כמו שלך. שיהיה שוויון. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת רוטמן, לא לעמוד עם הגב לדובר, בבקשה. תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> איש הקול שם ביציע, אני מבקש להגביה קצת את המיקרופון. תודה. אני רוצה לספר לכם על תולדות עידן פלוס, מה היה לפני שנה וחצי. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא לך. מי מדבר אליך? אתה בכלל קודם התגאית, רם בן ברק, ביועצת שלך, שהצטלמה עם טרוריסטים. קראת לה לפני שעה "ישרת דרך". קראת לה "ישרת דרך". אין לך בושה? באמת שהגעתם למצב שאין לי מה לומר יותר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה לא מצביעים? למה? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אני אגיד לך משהו, קרעי. הבחורה שעבדה אצלי - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני רוצה לספר לכם, אזרחי ישראל, על תולדות עידן פלוס. עד לפני שנה וחצי, על עידן פלוס עלו רק הערוצים הגדולים. רק הערוצים הממשלתיים וערוצים 12 ו-13. אגב, פנינה תמנו שטה, את קודם צעקת. חברת הכנסת תמנו, קודם דיברת על הפריפריה ועל זה שאנחנו לא דואגים, ועידן פלוס צריך לשרת את הפריפריה. איפה הייתם אתם בממשלה שלכם, כשערוץ 9 לציבור הרוסי לא היה על עידן פלוס, הלא TV לציבור הערבי לא היה על עידן פלוס, ערוץ 14 לפריפריה, וכן, לציבור הימני, גם לא היה על עידן פלוס? דרשו מכל הערוצים הקטנים האלה יותר ממה שערוצים 12 ו-13 משלמים. ערוץ 12 שילם 1.3 מיליון שקל בשנה. מערוץ 9 דרשו 2 מיליון שקל כדי לעלות על מערך עידן פלוס. לכן, אף אחד מהערוצים האלה, שמיועדים לפריפריה ולאוכלוסיות המוחלשות, חברת הכנסת תמנו שטה, לא עלה על עידן פלוס בממשלה שלכם. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, הם מצליחים. המערך שודרג. ואל תדברי על דאגה לפריפריה כי את לא דאגת, לא לציבור הרוסי, לא לציבור הערבי, לא לציבור הימני ולא לפריפריה. בתקופה שלכם כל הערוצים האלה לא היו על עידן פלוס. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - מה אתה אומר? תעשה לי טובה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני, לפני שנה וחצי, העליתי את כולם בחינם על עידן פלוס, כי אין דבר כזה, מבחינתי, שערוצים פרטיים ישלמו מס מיוחד כדי לעלות על מערך ממשלתי ציבורי שהממשלה דואגת לו. והעלינו את כולם בחינם. ובהמשך העברנו חקיקה. ועכשיו העברנו חקיקה שמאריכה את הוראת השעה עד שנסדיר את העניין הזה בחוק השידורים באופן קבוע. אגב, מבחינתי, זה מוסדר באופן קבוע כי אנחנו גם סגרנו את המרבב הראשון. חסכנו עלויות של כ-10 מיליון שקל בשנה. עוד נוסף תקציב לתאגיד. הוא לא מממן. הוא קיבל תקציב נוסף כי אני סגרתי את המרבב המיושן, ושדרגנו את מערך עידן פלוס. וכל הערוצים הפרטיים, הגדולים והקטנים, כולם עולים בחינם על מערך עידן פלוס. אז הדבר הזה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> עולים מאז שאני החלטתי להעלות אותם בחינם. מאוקטובר 2023 כל הערוצים עלו בחינם למערך עידן פלוס. וזה יימשך לנצח כי שוק פרטי לא מממן שירות ציבורי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אל-ג'זירה חסומה במדינת ישראל, לידיעתך. אתה התכוונת אולי לערוצי התבהלה, אם אתה קורא להם ככה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מי מממן אותה? מי מממן את אל-ג'זירה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז אני מודה לכל העוסקים במלאכה. אנחנו נמשיך לדאוג לפריפריה, לשכבות החלשות, לשדרוג מערך עידן פלוס. בהמשך הוא יהפוך גם ליישומון שיהיה עליו מגוון עוד יותר רחב של ערוצים לטובת אזרחי ישראל. וחוק השידורים יגיע בקרוב ויסדיר את כל העניין הזה באופן מיטבי. תודה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לשר קרעי. בקשת דיבור נוספת לשר בן גביר. לרשותך חמש דקות, אדוני. בבקשה. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> נעשה את זה בפחות. אדוני היושב-ראש - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> רגע, רגע, שנייה. אני אתן לך את הזמן. חברים, אני מבקש. חברים, זה נשמע כמו מגרש כדורגל פה, למעלה. אני מבקש להוריד את הווליום. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש עתיד יוצאים. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> כל מי שתומך בכניעה לחיזבאללה, שיצא. טוב, אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, פשוט יש כאן הצעה מאוד חשובה של השר קרעי. כמובן, יישר כוח על הפלורליזם, על הגיוון, אבל אני חייב כאן חוב לטובת הגב' מירב בן ארי, חברת הכנסת מירב בן ארי. היא עלתה כאן על הדוכן לפני כמה דקות והיא אמרה: מה בן גביר עשה בשירות בתי הסוהר? גב' בן ארי, בואי תשמעי טוב ותכניסי טוב-טוב לאוזניים: 1. אין הפקדות; 2. אין קנטינות; 3. אין מקלחות שמונה שעות – יש רבע שעה מקלחת; 4. אין דיונים בחצר שמונה שעות – יש שעה אחת ביום לטיול וגמרנו; 5. אין מקררים גדולים; 6. הורדנו בתפריט למינימום של המינימום של המינימום; 7. אין מעמד דובר. היה דובר – מי שרצח הכי הרבה הוא זה שניהל את הכלא. גמרנו, הם בצינוק, הדוברים האלה. 8. אין לימודים; 9. אין טיפולי שיניים; 10. אין טיפולי אסתטיקה. בקיצור, גב' בן ארי, הסתיימו הקייטנות. ומה שאתם לא עשיתם, אנחנו עשינו. עם ישראל חי. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> עשתה, עשתה. היא הייתה יושבת-ראש הוועדה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> נזמין את רון כץ, חבר ועדת הכלכלה. בבקשה, אדוני. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לספר לחבריי ביש עתיד מה הפסדתם – אני, אני, אני, אני, אני ואני. אני רוצה לומר לך משהו: החליף אותך חיים כץ. האיש החזיק ארבעה משרדים. בחודשיים שלא היית פה הוא הצליח להביא הסכם שכר. בארבעה חודשים שלא היית פה, הוא הביא הסכם שכר לשוטרים, דאג לכבאים, סידר את כל הפשלות שלך. ארבעה חודשים לא היית שר – אף אחד לא ידע את זה בכלל. מי שם לב בכלל אם אתה נמצא בממשלה או לא נמצא בממשלה. העבודה היחידה שלך היא לעלות לפה ולהגיד: אני ואני ואני. אתה הפשלונר הכי גדול שאי-פעם ישב בשולחן הממשלה. מעולם לא היה פה שר כושל יותר שלא הצליח להזיז כלום. ואם כבר מדברים על שרים כושלים, בואו נדבר על הנושא שאנחנו הולכים להצביע עליו. השר קרעי, אני חייב לומר לך משהו: אתה חייב ללמוד תהליכי עבודה. לא יכול להיות שאתה השר היחיד שלא מצליח לקדם חוק, לא מצליח להגיע לאיזושהי תוצאה רצויה. ואני רוצה לשאול אותך: מה התוצאה הסופית שלך מלבד סרטונים? יש לך את יו"ר הוועדה הכי מקצועי בכנסת – תעבדו ביחד. למה כל שמונת המשרדים האחרים יכולים להעביר חוקים? כל השרים – ניר ברקת שיושב לידך מעביר חוקים, דיכטר מעביר חוקים. כולם מעבירים חוקים. אתה לא מצליח להעביר חוקים מסיבה אחת פשוטה: אתה לא יודע לעבוד. מישהו צריך לעמוד פה ולהגיד את האמת: אתם לא מצליחים לקדם דברים מסיבה אחת – אתם לא יודעים לעבוד. ואני אומר את זה שוב: תלמדו מחיים כץ לעבוד. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה יודע שזאת הצעה ממשלתית, מה שאתה מצביע עכשיו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, רון. אנחנו עוברים להצבעות על הסתייגויות. חברת הכנסת בן ארי, אני איתך. רגע, חברים, נא לשבת, נא לשבת. שמחה רוטמן, נא לשבת. חבר הכנסת אזולאי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני לא יכול להצביע בעמידה - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אתה יכול להצביע בעמידה, אבל מהמקום שלך. לא להסתובב עכשיו במליאה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> מצביעים על הסתייגות מס' 1. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההסתייגות – 34 נגד – 52 נמנעים – אין הסתייגות 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – 34, נגד – 52. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מס' 4 – הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההסתייגות – 35 נגד – 51 נמנעים – אין הסתייגות 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – 35, נגד – 51. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מס' 8 – הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד ההסתייגות – 35 נגד – 50 נמנעים – אין הסתייגות 8 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – 35, נגד – 50. ההסתייגות לא התקבלה. לפרוטוקול: ההסתייגויות שלא מצביעים עליהן מוסרות. הסתייגות 12 – בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 18 בעד ההסתייגות – 35 נגד – 52 נמנעים – אין הסתייגות 12 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – 35, נגד – 52. ההסתייגויות לא התקבלה. הסתייגות 40 – הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההסתייגות – 35 נגד – 52 נמנעים – אין הסתייגות 40 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – 35, נגד – 52. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות 48 – הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההסתייגות – 35 נגד – 52 נמנעים – אין הסתייגות 48 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – 35, נגד – 52. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות 57 – הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד ההסתייגות – 35 נגד – 52 נמנעים – אין הסתייגות 57 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – 35, נגד – 52. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות 65 – הצבעה. הצבעה מס' 22 בעד ההסתייגות – 35 נגד – 52 נמנעים – אין הסתייגות 65 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – 35, נגד – 52. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות 77 – הצבעה. הצבעה מס' 23 בעד ההסתייגות – 34 נגד – 47 נמנעים – אין הסתייגות 77 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> רון כץ – המסך. רגע, יש פה אירוע. משה רוט – נגד; אושר שקלים – נגד; מיכל וולדיגר – נגד; אברהם בצלאל – נגד; בוארון – נגד; חבר הכנסת רון כץ – בעד. אנחנו נעדכן את ההצבעה. הסתייגות 100 – הצבעה. הצבעה מס' 24 בעד ההסתייגות – 35 נגד – 52 נמנעים – אין הסתייגות 100 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> זה עובד, אצל כולם זה עבד. זה בסדר. בעד – 35, נגד – 52. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות 115 – הצבעה. הצבעה מס' 25 בעד ההסתייגות – 34 נגד – 51 נמנעים – אין הסתייגות 115 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אצל אושר שקלים לא נקלט. אושר שקלים נגד, נכון? אז 34 – בעד, 52 – נגד, יחד עם אושר שקלים. ההסתייגות לא התקבלה. עכשיו מצביעים על סעיף 1 כנוסח הוועדה. סעיף 1 כנוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 26 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 52 נגד – 35 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – 52, נגד – 35. הסעיף, כנוסח הוועדה, התקבל. הסתייגות 123 – הצבעה. הצבעה מס' 27 בעד ההסתייגות – 33 נגד – 55 נמנעים – אין הסתייגות 123 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – 33, נגד – 55. ההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא הצביעו על סעיף 2. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> רגע, רגע, שנייה, שנייה. אנחנו מצביעים על סעיף 2 ו-3 כנוסח הוועדה. סעיף 2 ו-3 כנוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 28 בעד סעיפים 2–3, כהצעת הוועדה – 54 נגד – 34 נמנעים – אין סעיפים 2–3, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – 54, נגד – 34. סעיפים 2 ו-3, כנוסח הוועדה, התקבלו. הסתייגות 126 – הצבעה. הצבעה מס' 29 בעד ההסתייגות – 34 נגד – 54 נמנעים – אין הסתייגות 126 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – 34, נגד – 54. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות 130 – הצבעה. הצבעה מס' 30 בעד ההסתייגות – 34 נגד – 52 נמנעים – אין הסתייגות 130 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – 34, נגד – 52. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות 131 – הצבעה. הצבעה מס' 31 בעד ההסתייגות – 34 נגד – 53 נמנעים – אין ההסתייגות 131 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – 34, נגד – 53. ההסתייגות לא התקבלה. לכן אנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק הפצת שידורים. הצבעה מס' 32 בעד החוק – 53 נגד – 35 נמנעים – אין חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה) (תיקון) התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – 53, נגד– 35. אני קובע בזאת כי הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה) (תיקון) התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' כ/1025 ופ/4013/25; דברי הכנסת, מושב שני, חוב' ל"ב, ישיבה 182; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת ינון אזולאי, עאידה תומא סלימאן, נעמה לזימי, יוסף עטאונה וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת ישראל אייכלר, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> הודעה למזכירות הכנסת לפני כן. בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס׳ 58) (הגבלת הזכות להיבחר), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת חנוך דב מלביצקי, עודד פורר, דן אילוז וקבוצת חברי הכנסת. תודה. << הצח >> הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ה–2025 << הצח >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ברכות. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> רגע, רק שנייה. חברים יקרים, יעקב אשר, טסלר, שמחה, אני מבקש להוריד ווליום. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני לא מדבר, מה אתה רוצה ממני? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני מחזיר לך על הוועדה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> בשמחה, בכיף, באהבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> כן, אדוני, בבקשה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, ברכות, פעם ראשונה שאני אצלך פה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר_המשך >> חודש ניסן מסמל את רגע המעבר בין עבדות לחירות, בין חושך לאור גדול, בימים ההם ובזמן הזה. נכון שמאז גלות מצרים סבלנו מגלויות רבות אחרות נוספות, ובפרט הגלות הארוכה – כאלפיים שנה – ועדיין בן דוד לא בא. אבל גם בתוך הגלות, בימי ניסן אנחנו שואבים שמחה ותקווה בשבתות ומועדי ישראל, ובימי ניסן היא מושפעת – מזמן חירותנו – גם מהגאולה שהייתה וגם מהגאולה העתידה, בעזרת השם. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, את הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ה–2025. הצעה זו היא מיזוג של מספר הצעות חוק פרטיות שיזמו כמה חברי כנסת ומוזגו יחד. הצעת החוק קובעת הקמה של רשות לאומית למאבק בעוני, שתפעל לצמצום העוני, למניעת העמקתו של העוני ולחילוץ אנשים שכבר נפלו לעוני. הקמת הרשות מאמצת את המלצות הוועדה למלחמה בעוני בישראל שבראשה עמד חבר הכנסת לשעבר ידידי אלי אלאלוף, שהיה גם יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה וזכיתי לשמש כחבר הוועדה בתקופתו. על פי המלצות הוועדה למלחמה בעוני המאבק בעוני מחייב ראייה רוחבית של צורכי האנשים שחיים בעוני, קידום שיתופי פעולה ותיאום בין כלל הגורמים שעוסקים בתחום, ולא רק הממשלתיים. בשל כך הומלץ על הקמת גוף לאומי אחד שיוביל את הנושא ויתכלל אותו. על פי המוצע, הרשות תוקם במשרד הרווחה והביטחון החברתי, והיא תהיה עצמאית בהפעלת סמכויותיה. כן נקבע כי משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ותאגידים סטטוטוריים יתייעצו עם הרשות בעניינים שנוגעים למאבק בעוני ומניעתו. הצעת החוק קובעת את תפקידי הרשות, ובהם גיבוש תוכנית לאומית רב-שנתית, תוכניות שנתיות למאבק בעוני ולמניעת עוני, פיקוח על הגורמים החייבים בביצוע התוכניות, ייעוץ לממשלה בגיבוש מדיניות בתחומי פעילות הרשות, תיאום בין משרדי הממשלה ובינם לבין רשויות מקומיות בתחום המאבק בעוני. הוועדה קבעה עוד כי במידת הצורך הרשות תעזור לממשלה ולרשויות מקומיות במתן סיוע בחלוקת מזון לאוכלוסיות הזקוקות לכך וכן במניעת עוני אצל אוכלוסיות שנמצאות בסיכון לעוני אך עדיין לא נפלו ללשכות הרווחה. לוועדה היה חשוב שהרשות תוכל להתוות מדיניות ולסייע גם לאוכלוסיות שאינן מטופלות כיום בלשכות הרווחה אולם נמצאות על סף קו העוני, וסיוע כזה יכול למנוע מהן להידרדר לעוני. לכן הוועדה עמדה על כך שבמסגרת תפקידי הרשות תהיה התייחסות גם למניעת עוני וגם לאוכלוסיות שלא מקבלות היום סיוע ונמצאות בסיכון לעוני. תפקיד נוסף של הרשות: להציע חקיקה בתחומי פעולתה וכן להגיש חוות דעת על הצעות חוק והצעות לחקיקת משנה שנוגעות לתחומי פעולתה. כמובן, במסגרת חוות הדעת תציג הרשות השפעות אפשרויות שיש לחקיקה המוצעת על המאבק בעוני. הצעת החוק קובעת כי השר ימנה לרשות מועצה בת 29 חברים, שיהיו בה נציגים למשרדי הממשלה וגם לנציגי ציבור. בין נציגי הממשלה יהיו נציגים של משרד הרווחה והביטחון החברתי וכן משרדים נוספים. כן יהיו במועצה נציגי ציבור בעלי ידע וניסיון בתחומי הפעולה של הרשות, ובהם לפחות נציג אחד עם ניסיון חיים בעוני, דבר שחידשנו במועצה הזאת. אני לא יודע אם מדובר, כלומר, אני לא רוצה שיהיה מדובר באדם שהיה בעוני בגיל 30 ובגיל 50 הוא עשיר, מדובר באנשים שבאים מהשטח ממש. זאת, על מנת לתת ייצוג וביטוי לאנשים שחיים בעוני. יושב-ראש המועצה ימונה על ידי שר הרווחה והביטחון החברתי מקרב חברי המועצה. וכן ימונה לו ממלא מקום. מוצע כי אם היושב-ראש ימונה מקרב נציגי הממשלה, ממלא מקומו יהיה מקרב נציגי הציבור או להפך. המועצה תתווה את מדיניות הרשות, תנחה את המנהל במילוי תפקידו, תאשר את התוכנית הלאומית הרב-שנתית ואת התוכניות השנתיות, וכן תדון בהצעת התקציב של הרשות ובדין וחשבון על פעולותיה שתגיש הרשות. עוד מוצע כי לרשות ימונה מנהל שיהיה עובד מדינה, והוא יהיה כפוף למנכ"ל משרד הרווחה. גם עובדי הרשות יהיו עובדי מדינה. הצעת החוק קובעת כי תקציב הרשות יוגש לאישור מנכ"ל משרד הרווחה בכל שנה והוא ייקבע במסגרת חוק התקציב השנתי במסגרת תקציב משרד הרווחה והביטחון החברתי. במסגרת הרשות יוקם גם מרכז לאומי למידע ומחקר, שיאסוף מידע, יעבד נתונים ויערוך השוואות בין-לאומיות בתחום העוני, בתחום הטיפול בעוני ובתחומי פעולתה של הרשות. מחקריו של המרכז יבוצעו בתיאום עם המוסד לביטוח לאומי, שפועל וחוקר גם הוא את התחום. מרכז מחקר כזה יוכל לסייע במחקריו לרשות במילוי תפקידה. כדי לאפשר זמן התארגנות רצינית קבענו כי החוק ייכנס לתוקף רק בעוד חצי שנה. מדובר בהצעת חוק חשובה והיסטורית שקודמה על ידי חברי הוועדה ועל ידי המציעים, שהם גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה. ואני מקווה כי הקמתה של הרשות הלאומית במאבק בעוני תוביל לדרך חדשה בכל הנוגע למאבק בעוני ולמניעתו, והרשות תצליח להעמיד את הנושא על סדר-היום הציבורי ולהוביל להישגים משמעותיים בתחום לטובת כלל אזרחי המדינה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות, ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. לסיום אבקש להודות למנהלת הוועדה גב' ענת כהן שמואל ולכל הצוות המסור של הוועדה, ליועצת המשפטית ענת מימון, לכל חברי הוועדה, וכן לצוות לשכתי המסור ובראשם יצחק פיליפ. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, אדוני. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> האם יש לי בקשות רשות דיבור לחוק הזה? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והעבודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. ובקשות רשות דיבור של מי? לא. אז אני מבקשת לנמק את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> לנמק. קבוצת יש עתיד: יאיר לפיד; חבר הכנסת מאיר כהן; חברת הכנסת קארין אלהרר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מירב כהן רוצה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חכי, יגיעו אליהם. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> עוד לא הגעתי, עוד לא הגעתי. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. לרשותך חמש דקות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, מלבד המאבק לשינוי ולתיקון המציאות, למען ההיסטוריה יש ערך גם לתיאור המציאות ולאזכור שמות התחנות בדרך לתחתית של התחתית. שימו לב, במקום להקדיש את הזמן לשיקום ולהחלמה, שורדי שבי נאלצים להסתמך על נדיבים, לחזר על הפתחים בעולם כמו קבצנים ולהתחנן בפני מנהיגים זרים לסיוע בקידום עסקה. הם טסים ממדינה למדינה, נודדים מאולפן טלוויזיה לריאיון לעיתון, נאלצים לפרט בשפה לא להם על הזוועות שהם עברו – עושים הכול כדי להגביר את הסיכויים שגם החברים והאחים והאחיות שלהם יחזרו. תראו מה גרמנו להם לעשות. הם פונים החוצה, כי פה בלב פנימה יש קואליציה אטומה, שמרוכזת אך ורק בעצמה. למנהיג אמריקאי, גוי, ראש המעצמה החזקה בעולם, אכפת מחיי החטופים יותר מאשר לראש הממשלה הישראלי. איזו מין בושה זו? לחברי פרלמנט מארגנטינה ואירופה יש יותר מחויבות להחזרת החטופים מאשר לחברי הקואליציה במדינת היהודים. עולם הפוך ושפל לאומי. נשיא ארצות הברית מתגאה בהחזרת החטופים, בעסקה שהוא עמל עליה, בעוד שרים ישראלים מתגאים בזה שהם מסמסו עסקאות. נשיא ארצות הברית פוגש חטופים שחזרו לפני שראש ממשלת ישראל פוגש אותם, למרות שהם הופקרו ונחטפו במשמרת שלו. לנתניהו יש זמן לשבוע במלון יוקרה בארצות הברית, יש לו זמן לסרטוני דיפ-סטייט מבוהלים, יש לו זמן ל-weekend מפנק אצל מחריב הדמוקרטיה ההונגרי. אבל אין לו זמן לפגוש שורדי שבי שביקשו לדבר בפניו, ביקשו לחלוק, ביקשו להיאבק על החברים שנותרו מאחור. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לנסוע לניר עוז. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לנסוע לניר עוז אין לו זמן. הוא חוטא לפניהם בקפיצת לב, הוא חוטא לפניהם בלשון תרמית והוא חוטא בפניהם במשא ומתן. אז בלית ברירה הם נאלצים לפנות החוצה, מחזרים על הפתחים כמו מסכנים, כמו ילד שההורים שלא לא מתו, אבל הוא מרגיש לגמרי יתום. בושה גדולה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, לחברת הכנסת כהן. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. חמש דקות לרשותך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-בראש, קול דמי אחינו צועקים אלינו מן האדמה, ואנחנו כאילו שותקים. איך זה יכול להיות שכשיש לנו 1,851 הרוגים, כשדם צועק אלינו מן האדמה, ועדת חקירה ממלכתית זה עניין פוליטי? איך זה יכול להיות שיש מדינה כמו קטר, שברור שהיא מימנה את החמאס, שגבה מאיתנו למעלה מ-1,500 הרוגים רק עכשיו, וכשבמשרד ראש הממשלה ברור שהיו אנשים שקיבלו את המשכורת שלהם מאותה מדינה, מקטר, זה נהיה עניין פוליטי? איך זה יכול להיות שבקרב 68 האנשים האלה, שאת חלקם, אומנם חלקם הקטן, פגשתי בבתי אבלים – בודדים, בודדים, בודדים גם במחלקות השיקום – איך זה יכול להיות שאין שם קול אחד, אחד, ששם סימן שאלה? איך זה יכול להיות שבמפלגה שבזזה את המושג "ציונות דתית", שמקרב בניה, ואני יכול להגיד שגם מצביעיה, נשפך דם רב עוד מעבר לחלקם באוכלוסייה – איך זה יכול להיות, שגם שם אין אחד או אחת שירימו את היד ויגידו: אולי, אולי באמת צריך ועדת חקירה ממלכתית, כדי שנבין למה שפכנו כל כך הרבה דם, אבל לא רק בגלל זה. אולי אם היינו מקימים אותה לפני שנה, כבר חודשים אחרי 7 באוקטובר, חלק מהאנשים שחיים היום מתחת לאדמה, היו חיים מעליה. איך זה יכול להיות שאין אחד שאומר את זה בציונות הדתית, במפלגה הגזלנית הזאת? איך זה יכול להיות שבמפלגה הזאת של הציונות הדתית, ששר האוצר שייך אליה, מעבירים תקציב שמיטיב בעיקר עם המשתמטים, כשהילדים שלנו, של חלק מחברי הכנסת של הקואליציה, מקבלים כבר צו חמישי, הם לא היו בפסח הקודם בבית, הם לא היו בראש השנה בבית, חלקם לא יהיה גם בפסח הזה בבית, ופה אחד נותנים יד לתקציב שברור שהוא מעודד השתמטות? הם רק מקווים – אני יודע שהם מקווים – שבית המשפט העליון יעצור את זה. אתם יודעים למה הם מקווים שבית המשפט העליון יעצור את זה? בגלל שהם יודעים שזה תקציב שמעודד השתמטות ושם על הילדים, על הבנים, על האחים, על הבעלים, עוד ימי מילואים. אבל אתם יודעים למה הפוליטיקאים האלה מהקואליציה, למה הם עוד מחכים שבג"ץ יעצור את זה? כדי שהם יוכלו להשתלח בבג"ץ. איך זה יכול להיות שרק נוכח המעט, המעט שאמרתי עכשיו, יש פה 68 כבשים שהולכים כמו צאן לטבח אחרי מי שנחקר ברגעים האלה בקשר עם המפלגה – סליחה, עם המדינה – שנותנת מקלט לעזמי בשארה ושמעל כל זה מסבסדת את הגרועים שבאויבינו? תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה, חמש דקות לרשותך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, תגידו, זה תהליך קבלת ההחלטות שלכם? בחירת ראש שירות ביטחון כללי ככה, כלאחר יד? לא שהאיש לא ראוי, לא שהבחירה לא הייתה בחירה טובה; בחירה טובה. אינני מכיר את האלוף שרביט, אבל על פי הכתוב אני מתרשם שהאיש ראוי, עתיר ניסיון, נקי כפיים, ערכי, אמיץ, נאמן רק לעם ישראל ומדינת ישראל ואין בלתם. לאחר ההודעה שיצאה מלשכת ראש הממשלה על מינויו של האלוף שרביט לראש השב"כ החל מחול שדים מהצד הזה של המפה הפוליטית – לא יקום, לא יהיה – ואנחנו לא ידענו למה, הכול סודי, עד שזה יצא החוצה על ידי כמה עיתונאים אמיצים. אוי ואבוי, האלוף שרביט נראה ברחוב קפלן. אוי ואבוי, הוא אינו מתיישר עם המלכות. משפחת נתניהו התערבה, חברי כנסת התערבו, אפילו חבר כנסת אמר: לא בטוח שאני יודע שראש הממשלה מינה אותו אלא אחד הפקידים בלשכה. תגידו, אתם בסדר? ירדתם מהפסים. תפסיקו לתקוף את האיש. האיש נתן את נשמתו בשירות למדינת ישראל, ואם בחרת בו, אדוני ראש הממשלה, ואתה עכשיו מחפש דרך מילוט כי אתה מפחד מהסובבים אותך, אין לך עמוד שדרה, מה אני כבר יכול להגיד עליך. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> רגע. חברי הכנסת של ש"ס. חברי הכנסת כץ, אזולאי, מישרקי, אנא. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אינך דובר אמת. מיהרת, מיהרת לפני הנסיעה להונגריה למנות ראש שב"כ, למרות שבג"ץ נתן לך אפשרות לראיין, לא נתן לך אפשרות למנות. אתה יודע מה? אולי בג"ץ הציל אותך, כי מינית בניגוד להוראה שלו – הפתרון הזה של חזרה ממינויו של האלוף שרביט. תתנצל, תגיד לו סליחה. אני מניח שראיינת אותו. אה, אצלך התנצלות, בקשת סליחה – מה פתאום. תגיד, ראש הממשלה, לאן אתה ממהר? ככה אתה מקבל החלטות? אוי ואבוי לנו. יכול להיות שאתה ממהר לטיסה ביום רביעי להונגריה, לאורבן. ממהר – ערש הדמוקרטיה, הונגריה. גרמניה מחרימה את הונגריה על כך שהיא כבר לא דמוקרטית. הקנצלר המיועד מבקש מהאיחוד האירופי להחמיר את תגובתו למדינה שמפרה עקרונות דמוקרטיים. אז תגיד לי, מר ביטחון, מר יחסים בין-לאומיים, גם את חלקת היחסים הטובה הזו של מדינות אירופה אתה רוצה להשמיד? נוסע בהזמנת אורבן, ראש ממשלת הונגריה. אני מבין, ראש הממשלה, שמזמן לא טסת, וזו המדינה היחידה שאמרה שהיא לא תמלא צו מעצר נגדך. דיונים? זה הדיונים שיש לך לעשות בהונגריה, אדוני ראש הממשלה? זו המדינה שאתה שואף שמדינת ישראל תדמה לה? לא ניתן לך לעשות את זה. לא ניתן לך להוציא אותנו מחבר העמים הדמוקרטי. או שאולי אני בכלל טועה, שביקשת לך פעם נוספת Weekend, והפעם זה לא מארצות הברית, שאולי תיכנס או לא תיכנס השבת. דיונים מדיניים עם נשיא הונגריה אפשר לגמור בכמה שעות. מה פתאום? טוב לך לעשות Weekend, סוף שבוע בבית מלון מפואר, כשהאחים שלנו נמקים במנהרות עזה ואוכלים פיתה ליום וחצי כוס מים. תתבייש. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; רם בן ברק; יואב סגלוביץ'; בועז טופורובסקי; מיכל שיר סגמן; יוראי להב הרצנו. ולדימיר בליאק, בבקשה, אדוני, לרשותך חמש דקות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, היום, עם קצב האירועים מהבוקר, אז זה נראה כמעט לא רלוונטי, אבל אני רוצה להזכיר שעוד אתמול, בישיבת הממשלה, מכל הבעיות שבעולם ובמדינת ישראל, ראש הממשלה בחר לדבר על תאגיד השידור הציבורי והלין על הבזבוז העצום בתאגיד. אז אני רוצה לומר שראש הממשלה, שבזבז מתחילת המלחמה 15 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים ומינה לפחות 15 שרים מיותרים, שלא ידבר איתנו על בזבוז. אני זוכר, אדוני היושב-ראש, אתה בטח גם זוכר, גם בכנסת העשרים-ושלוש ואפילו בהשבעת הכנסת העשרים-וארבע היו חברי כנסת שישבו למעלה ביציע בגלל הקורונה, בגלל המרחקים בין חברי הכנסת במליאה. אתה זוכר את זה, אופיר, נכון? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז היום אין קורונה ואין מרחקים, אבל נראה לי שעוד מעט אנחנו נעלה ליציע בגלל כמות השרים, כי אין כבר מקום. בטח אין מקום על יד שולחן הממשלה, והם כבר התפשטו - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> הם פתחו עוד שולחן. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - למקומות של חברי הכנסת הרגילים, ולאלקין אין מקום – רק שם. אין באמת כיסא. אתם תדברו איתנו על בזבוז? בסוף הסיפור הוא לא תאגיד השידור הציבורי ולא הניסיון לסגור את גלי צה"ל. הסיפור הוא המתקפה של ראש הממשלה ושל הממשלה והקואליציה על התקשורת החופשית במדינת ישראל. אתם לא רוצים גיוון. קרעי מדבר הרבה על גיוון, אבל הוא לא רוצה גיוון. להפך, כפי שאתם רוצים שבית המשפט העליון יהיה רק בגוון אחד, כך אתם רוצים שכל התקשורת במדינת ישראל תיראה כמו ערוץ 14. זאת המטרה שלכם. זאת גם המטרה של המתקפה של ראש הממשלה על התאגיד ועל גלי צה"ל. והסיפור פה זה חופש הביטוי במדינת ישראל וגורלה של הדמוקרטיה הישראלית במדינת ישראל. ואני אומר לכם, זה לא יעזור לכם. הציבור הגדול רוצה להמשיך לחיות במדינת ישראל יהודית, דמוקרטית וליברלית. ואנחנו, יחד עם המחאה, נשתמש בכל הכלים הפרלמנטריים והחוץ-פרלמנטריים במסגרת החוק, כדי לבלום את המתקפה המכוערת הזאת על חופש הביטוי במדינת ישראל ועל הדמוקרטיה הישראלית. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת רון כץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה קרה למחשבים? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כן, משהו קרה למחשבים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> הם עושים עכשיו ריסטרט לכל המחשבים. הם מתקנים את זה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> שיעשו ריסטרט על הכנסת << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אפשר לעשות ריסטרט לממשלה? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חמש דקות, בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אני מרגיש שיש איזשהו חוסר בהירות למה שקורה עכשיו במדינת ישראל. ממש עכשיו ראש הממשלה שלנו הגיע למשרדי להב 433. אתם לא תאמינו, ראש ממשלת ישראל בחקירה, איזה קטע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא בחקירה. הוא - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא רק שיש לו כתבי אישום – עכשיו הוא גם צריך להגיע לתת עדות. על מה, טלי? על מה הוא צריך לתת עדות? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא מוסר עדות. אתה מוכן לא לשקר? הם נמצאים אצלו. הם נמצאים אצלו במשרד. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרתי לתת עדות. על כך שהעוזרים שלו, ככל הנראה, קיבלו מיליוני דולרים מקטר, מדינת אויב. ואנחנו נשב פה כאילו לא קרה שום דבר. מה קורה לכם במחלקת הדגים הקפואים? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תגיד, אתה יודע להגיד אמת? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא מעניין אתכם שממשלת אויב שילמה כסף ליועצי נתניהו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל למה אתה משקר? אתה משקר - - - אתה פשוט שקרן. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי גוטליב, מה היית עושה אם יאיר לפיד היה ראש ממשלה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך מה הייתי עושה. אני אגיד לך. הייתי אומרת אמת. לא משקרת כמוך. אתה שקרן מדופלם. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> היית עכשיו עולה לדוכן וצועקת ואומרת: איך זה יכול להיות שאתם לא מגיבים ולא אומרים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שקרן מדופלם. אתה שקרן מדופלם. אי-אפשר להאמין לך. פשוט מדהים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אומר לך, איך את לא אומרת כלום על כך שהיועצים שלו עצורים, עצורים – לא בחקירה, לא באים לתת עדות – עצורים בעקבות מידע מודיעיני שהגיע מחקירה, ואנחנו לא נרחיב יותר מזה. אנחנו נגלה את זה בהמשך היום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - מילת אמת לא יוצאת לך מהפה. מילת אמת אתה לא יודע להוציא. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל תבינו מה קורה במדינת ישראל. ראש הממשלה צריך לבוא לתת עדות כי היועצים שלו קיבלו כסף מקטר. איפה זה יכול לקרות בעולם? באיזה עוד מדינה בעולם ראש הממשלה זז מבית המשפט, כשהוא נאשם, לאגף החקירות לתת עדות. מה קורה פה? למה לא יכולה להיות ממשלה נורמלית, שמתעסקת בדברים שאזרחי ישראל רוצים שהם יתעסקו – בחינוך, ברווחה, בבריאות. יודעים מה, גם הינה, בהצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני. ואני רוצה גם לשאול אתכם על זה. למה צריך את הצעת החוק הזאת? תעבירו כסף לרווחה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא מבין מה אתם עושים פה. מצד אחד, אתם עושים פלאט. 5% מכל משרדי הממשלה, כולל הרווחה, לוקחים כסף מהעניים שבחברה ומעבירים אותו לסמוטריץ' ואורית סטרוק. וביד השנייה אתם רוצים להעביר חוק שלא יהיה לו תקציב. זה סתם שם. זה לא אומר שום דבר. וזאת הבעיה בממשלה הזאת. אתם באמת חושבים שהציבור מטומטם, אבל הציבור כבר לא מטומטם. הציבור מבין ורואה מה קורה פה. וממש עכשיו, בזמן שאנחנו עומדים פה, מתחוללת דרמה ש"ארץ נהדרת" לא הייתה יכולה לכתוב את התסריט שלה. זה הזיה מה שקורה במדינה. ראש הממשלה ממנה ראש שב"כ, ומה קרה? רוצים להשתתף בחידון? מה קרה לראש השב"כ? גילו, רחמנא ליצלן, שהוא השתתף בהפגנה עטוף בדגל ישראל. ואז צעקות הימין: איך יכול להיות שזה האיש שתמנה? לא, הוא מקצועי, הוא לא מקצועי, מה הוא עשה בחיים שלו, איך הוא פיקד על – לא, לא חשוב כלום. חשובה הדעה הפוליטית שלו. וזה בדיוק מה שאנחנו אומרים פה. אתם הופכים את מדינת ישראל לרפובליקת בננות. לכם יותר חשוב למי הוא הצביע בקלפי מאשר אם הוא יהיה ראש שב"כ טוב יותר או טוב פחות. טלי, גם את יצאת בציוץ: מי היועצים שלך, ראש הממשלה? כי מה? מה הוא עשה? היה בהפגנה, אמר שצריך לשמור על הדמוקרטיה, התעטף בדגל ישראל. מה את מעדיפה? את מי את מעדיפה? אנשים פחות טובים - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברוך השם, הוא לא יהיה ראש שב"כ. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ופחות איכותיים? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברוך השם, הוא לא יהיה ראש שב"כ. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה הוא לא יהיה ראש שב"כ? כי נתניהו שוב התקפל בפני הלחץ? כי הוא שוב התקפל בפני מיאמי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כי ראש הממשלה קשוב. זה לא כמו אצלכם, הוא קשוב לחברי הכנסת. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי הוא שוב התקפל? כי הוא ראש ממשלה חלש. הוא כמו אוריגמי. באמת, לא ראיתי דבר כזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא קשוב לחברי הכנסת. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך יכול להיות שבבוקר הוא ממנה אותו לראש שב"כ, ובצוהריים הוא כבר לא יודע מה לעשות. הוא מתחבא בתוך הלשכה, כי הלחץ מהימין הוא כל כך גדול. הם כותבים פוסטים, הם מעלים ציוצים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא היה בבית משפט היום. הוא היה בבית משפט. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם אומרים: הוא לא יהיה ראש שב"כ. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה היה בבית משפט היום. תגיד, אתה יודע מה זה אמת? ראש הממשלה לא היה בלשכה שלו. הוא לא היה בלשכה שלו היום. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברור שהוא לא יהיה ראש שב"כ. ברגע הראשון שראינו אותו עם הדגל ברחובות תל אביב הבנו שהוא לא יהיה ראש שב"כ. ולמה הוא לא יהיה ראש שב"כ, טלי? לא כי הוא לא טוב, לא כי הוא לא מקצועי, לא כי הוא לא האיש הנכון בתפקיד. מסיבה אחת פשוטה: כי הוא התעטף בדגל בתל אביב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תקשיב, אתה שקרן. תגיד לי, אתה יודע מה זו אמת? אתה יודע להגיד אמת - - - ראש הממשלה היה בבית משפט היום. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני רוצה לומר גם לך משהו. אני לא מבין למה את - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה היה היום בבית משפט. למה אתה רק משקר? למה אתה משקר? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - הולכת, מקבלת את מרותו של ראש הממשלה נתניהו, אם על כל החלטה שלו את מוציאה פוסטים ואומרת לו שהוא לא יודע את העבודה? תחליפי אותו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא יודע את העבודה מעולה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רון כץ. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רק רציתי להגיד לך, רון כץ, אם אכפת לך מהאמת, כי אתה לא יודע מה זה אמת, שראש הממשלה לא היה בלשכה שלו היום – הוא היה בבית משפט. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברת הכנסת מטי צרפתי, את רוצה? לא, מוותרת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ואצלנו בליכוד מותר להעביר ביקורת. שקרן מדופלם, רון כץ. לא ראיתי דבר כזה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> טטיאנה מזרסקי – לא נמצאת. יסמין פרידמן, בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש החביב עליי. השר עמיחי אליהו פה, אז אני אנצל את זה, כי היום ראיתי איזה סרטון – ואני רוצה בכל זאת לדון אותך לכף זכות – שבו אתה אומר שצריך לחנך נשים. אין לי מושג למה התכוונת, אבל אני רוצה להאמין שאפילו אתה יודע שנשים לא זקוקות לחינוך, לא ממך ולא מאף אחד. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> כולנו זקוקים לחינוך. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני בטוחה שאתה גם יודע שאם נשים היו מנהלות פה את האירוע, הדברים היו נראים הרבה, הרבה, הרבה יותר טוב, בכל המשרדים, וגם בשלך. מסכים איתי? << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> בחלק מהדברים. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> גברתי, אבל כולנו זקוקים לחינוך. מי שחושב שהוא לא זקוק לחינוך, הוא טועה, ובוודאי שאנחנו צריכים לעודד אנשים להתפתח - - - << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא מסכימה. למה אתה צריך לעודד נשים להתפתח? אתה מעודד נשים וגברים להתפתח באותה מידה. אין לי מושג למה אתה חושב שצריך לעודד נשים להתפתח. נשים יכולות לפתח את עצמן מצוין לבד, בלי העזרה שלך. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> בהחלט. בהחלט כן. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> זאת הייתה הערה מתנשאת. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> ממש לא. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה להתייחס – עלה קודם השר קרעי ודיבר על הסיפור שכולם מדברים עליו, על המילואימניקים, והינה, אולי זה יעניין גם אותך. במקום רחוק-רחוק, במרפסת של קומה ראשונה פה, בכנסת, מתכנסים יועצים ומספרים אחד לשני – אחד קיבל היום זימון לעוד 80 ימי מילואים, למרות שהוא עשה מעל לשנה מילואים; היועצת שלי גם קיבלה זימון לעוד לפחות 60 ימי מילואים. וככה, היועצים שלנו, לא במקום רחוק, פה בכנסת, עשו מעל שנה מילואים ומקבלים שוב זימון למילואים. המזל שלהם הוא שפה בכנסת יש להם תמיד לאן לחזור, אבל לא לכולם יש את המזל הזה. נערך הסקר הזה שזעזע פה את כולם על המילואימניקים. ועלה לפה קרעי ואמר – לדעתי, הוא טעה – שזה רק 41% ממי שניגש לשירות התעסוקה. אבל לא, זה סקר שנערך על ידי שירות התעסוקה ומראה פה נתונים פשוט מטורפים. כי 48% מדווחים על פגיעה כלכלית משמעותית, 63% אינם מרוצים ממצב הקריירה שלהם, עכשיו, זה לא בא לידי ביטוי רק בפיטורים, זה עיכוב של קידומים, זה מה שנקרא מחוסר ברירה. קשה לי לבוא בטענות למעסיקים, כולם פה במלכוד. בואו נצא רגע מהקופסה ונחשוב על רעיון מטורף שבו אנחנו מעודדים בעלי עסקים, בכסף, בצ'יפור - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת יוסי טייב. חברים. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - בכל מה שאפשר לעודד את המעסיקים להעסיק דווקא מילואימניקים. אני בטוחה שמשרד העבודה, משרד הביטחון, משרד הרווחה, כולם יכולים לחשוב על איזשהו רעיון איך אנחנו מצ'פרים את המעסיקים שמעסיקים מילואימניקים. זה דבר ראשון. דבר שני, כשנלחמנו על תקציבים של עידוד תעסוקה גם למילואימניקים מקרן העושר, הכסף הזה נלקח מאיתנו ולא נתנו לנו להשתמש בו לטובת הנושא הזה. ואז פתאום כולם עולים לכאן, כולם רוצים לדאוג למילואימניקים. אבל כשזה בא בפועל – הם לא צריכים, לא את הפופקורן שלכם ולא את הימי כסף שלכם וגם לא את הנופש הזה. 1. הם צריכים שיורידו מהם את הנטל. 2. אם את זה אתם לא מצליחים לעשות, אז לפחות תדאגו למקום העבודה שלהם, שהם לא יפוטרו ושיהיה איזשהו רצון של המעסיקים להעסיק אותם. דבר אחרון. ב-60 השניות שנותרו לי, אני פשוט רוצה לתקצר לך, סימון, את אירועי היום, אוקיי? עכשיו תגידו לי אם "זהו זה" היא מטורללת, או שבצם אנחנו נמצאים במצב מטורלל. 07:00 פושים: נראה כי אלי שרביט ימונה לראש השב"כ. 09:00: לשכת נתניהו מודיעה כי אלי שרביט הוא ראש השב"כ הבא. ב-10:00 נחשף כי אלי שרביט היה בהפגנה נגד ההפיכה המשטרית. ב-11:00: בקואליציה יוצאים נגד החלטת נתניהו. ב-12:00: שמועות שלפיהן נתניהו לא ימנה בסוף את אלי שרביט לתפקיד. בשעה 14:00: ראש השב"כ החדש יהיה בסוף מאיר בן שבת. ב-15:00: מאיר בן שבת מודיע שהוא אינו מעוניין בתפקיד. תקשיב, אני כבר לא יודעת אם לצחוק או לבכות. זה כאילו, הסדרות שאנחנו רואות הן עדינות לעומת הטרלול האמיתי שקורה פה בממשלה הזאת. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת פרידמן. דבי ביטון; משה טור פז; נאור שירי; שלי טל מירון; ירון לוי – סיימנו עם יש עתיד. אנחנו עוברים למחנה הממלכתי, מישהו נמצא פה? עבודה – מקבוצת מפלגת העבודה, אפרת רייטן, בבקשה. חמש דקות לרשותך. בבקשה, גברתי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. אנחנו נמצאים כאן, אני עומדת כאן במליאה, נותנת כבוד לכנסת, ובשעה זו ראש ממשלת ישראל נמצא בעדות, כן. זה הטרלול שבו אנחנו נמצאים. שני יועציו נחקרים - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת בצלאל. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> - - ואנחנו נמצאים במצב מלחמה; חטופים; טילים מתימן – זה כבר הפך להיות טפטוף, כפי שהיה בעוטף עזה, התרגלנו; שרים יושבים כאן וקוראים למי שראש הממשלה רצה למנות הבוקר לראש השב"כ, איש שנתן את כל חייו למען מדינת ישראל, לביטחון, מפקד חיל הים – השר אליהו קורא לו "תפיסת עולם קפלניסטית", כך אומר השר בעל תפיסת העולם הכהניסטית, זה שפרץ לבסיסים, זה שלא מוכן להגיע לחקירה, למרות שמדינת ישראל והגורמים שלה הרשמיים, הדמוקרטיים, שומרי החוק, רוצים לזמן אותך לחקירה ואתה מצפצף עליהם. זאת הדוגמה שאתה נותן, קורא למפקד חיל הים "בעל תפיסה קפלניסטית". << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> לא, אני רק - - - << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> מעניין מה זה "בעל התפיסה הקפלניסטית", במה היא פחות טובה מהתפיסה הכהניסטית שלכם, שמחרבת את מדינת ישראל מאז שעליתם פה לשלטון? בחטא אתם הגעתם ובחטא אתם תיפלו. כי תראו מה קרה כאן למדינת ישראל מהיום שקיבלתם פה את המושכות, רק נזק ואסונות גרמתם פה למדינת ישראל. רק נזק ואסונות. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> לא, התבלבלתם. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> למה אתה לא מתייצב לחקירה, ממה אתה מפחד? ממה אתה מפחד? << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אני לא מוכן שתהיה חקירה פוליטית. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> חוק העונשין, חוק שהכנסת הזאת חוקקה, יש לך את הפרקליטות - - - << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> וחוק החסינות מה זה? מה זה חוק החסינות? << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> חסינות לא עובדת על זה. חסינות, אתה צריך לבקש חסינות. איך לך. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> מי ישמור על חיילי צה"ל, אתם? << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> מי ישמור על חיילי צה"ל – אולי מפקד חיל הים שנתן את כל שנותיו. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> תתביישו. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אתה תתבייש. גם מצפצף על החוקים, גם על היועמ"שית, גם על גורמי אכיפת החוק, גם על מדינת ישראל. יושב כאן ומפריח פה סיסמאות, כשמהיום הראשון אתם רק גודעים את הענפים ואת היסודות שמדינת ישראל בנתה, ושגשגה בלי העזרה שלכם. אתם הגעתם ואתם מפריעים. אתם מחרבים. תראו מה קרה למדינת ישראל מאז שהגעתם לשלטון. תראו כמה הרוגים. תראו כמה חטופים. תראו את הפילוג. ואת מי אתה מאשים, כבוד השר, את המפגינים? קורא להם "פרו-טרוריסטים"? << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> בושה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אתה תתבייש. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> בושה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אתה תתבייש לך, לקרוא לאנשים שיוצאים להפגין ולממש את זכותם את הדמוקרטית בלהפגין - - - << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אין לי שום בעיה שתפגינו. מי שהולך ומדבר ותומך בחמאס, הוא טרוריסט. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אתה מדבר כמו ארדואן, בדיוק באותה שפה. בא לידי ביטוי - - - << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> מי שתומך בחמאס, הוא טרוריסט. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אתה יושב כאן כשר בממשלה ומדבר ארדואנית. אתה יוצא נגד מפגינים שיוצאים החוצה להפגין בעד מדינת ישראל. אתה קורא להם "פרו-טרוריסטים". אין לך בושה. אסור לך להיות פה, לא בכנסת ולא בממשלה. הבאתם אסונות על עם ישראל מאז שאתם הגעתם. אבל תסתכלו מה קורה. זה לא רק התפיסה המשיחיסטית והכהניסטית שלכם, זה גם המושחתות שלכם, השחתה מאל"ף ועד תי"ו. כשראש הממשלה מואשם בפלילים, זה מה שקורה, אלה הנורמות שמחלחלות למטה: לשרים, לחברי הכנסת, לעוזרים שלהם. כולכם כבר מושחתים; כולכם, אין לכם מוסר ואין לכם ערכים. רוצים בצע כסף. רוצים לקבל כסף מקטר בזמן שאנחנו במלחמה, בזמן שקטר היא מדינה – בוא נקרא לזה – לא אויב אבל עוינת בוודאות. את אל-ג'זירה אתם רוצים לסגור, אבל לקבל כסף מקטר, את זה אתם רוצים. אין לכם בושה באירוע הזה. פשוט פוגעים במדינת ישראל, בליבה שלה, גם היהודית וגם הדמוקרטית. אתם לא תלמדו אותנו על הזהות היהודית, למרות כל הכסף שאתם נותנים לזהות היהודית. הזהות היהודית. לא, כי אתם יהודים יותר טובים מאיתנו. במה? בכלום. אתם, מה שאתם עושים, זורעים הרס, זורעים חורבן, אבל אתם יודעים שכמו כל אימפריה וכל שלטון מושחת, סופו – או הביתה או הכלא. זה בית הקלפים. ואני זוכרת את הרגע הזה שבו ראיתי את הפרסום בבילד, היה ברור שזה הקלף הראשון שיוצא מתוך בית הקלפים שלכם וימוטט את כל הבית עליכם, כי שם היהירות ושם הטיפשות ושם המקום הזה שבו גם היועצים הבינו שהם הסתבכו. הם פרסמו את זה בבילד ומשם התחילה כל ההידרדרות. כל בית הקלפים המושחת הזה ייפול על ראשכם. כדאי לכם לקחת עורכי דין טובים, לא רק את חדד, שהוא עורך דין מצוין. יש עוד כמה עורכי דין טובים, כדאי לכולכם להתחיל לקחת עורכי דין טובים. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, גברתי. אני מזמין את חברת הכנסת פנינה תמנו. לאחר מכן אנחנו עוברים לרשות דיבור. יונתן, אתה תהיה ראשון. חמש דקות לרשותך. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, עליתי לדבר כדי לברך אותך, חבר הכנסת ינון אזולאי, ויתר המציעים, ובהם עאידה תומא סלימאן, נעמה לזימי ואחרים. והאמת היא, אני מרגישה סוג של פספוס שאני לא בין ראשוני החותמים, אך קנאת סופרים זה דבר חיובי. אני אומר לכם, שיהיה פה חד וברור, קודם כול, בכלל לא ברור לי איך עד היום לא הקימו רשות למאבק בעוני. אנחנו יודעים כמה דברים מוטלים על כתפי העובדים והעובדות הסוציאליות במשרד הרווחה, בוודאי בשנה וחצי האחרונות, בוודאי כשיש שר שהוא מצוין, השר מרגי, שיש לנו הרבה מאוד שיתופי פעולה איתו. אבל לצד זה, מי שמעלים עין מלמעלה ממיליון ילידים עניים, חוטא; חוטא לעתיד של הילדים האלה. מי שמעלים עין מזה שיש אנשים שהם אזרחים ותיקים, קשישים, שאין להם מה לאכול, פשוט לא חי במדינת ישראל או לא מסוגל לראות את הרעב; מי שלא מסוגלים להבין שיש אימהות חד-הוריות שפשוט לא מצליחות לסיים את החודש, שלא יודעות לעמוד מול הילדים שלהן ולומר להם למה אין להן, למה אין להן לתת להם פרוסה לבית הספר – הם אנשים שמעולם לא יודעים מה זה מחסור. לכן אני מברכת על הקמת הרשות הראשונה במדינת ישראל שתיאבק בעוני, שתקדם תוכנית לאומית לראות את כל ילדי ישראל ולהעניק להם הזדמנות שווה, גם אם ידם אינה משגת. אני לא מתביישת. אני עליתי לארץ, ברוך השם, עשירה בערכים, אבל כן לומר: באנו יחפים לישראל והרגשנו הכי עשירים. הגשמנו חלום. אבל במדינה מודרנית כמו ישראל – השארנו הכול מאחור, ולא היו לנו את האמצעים, לא היו לנו את האמצעים. אני אומרת לכם, אני רוצה להאמין שכדאי להבין את הרעבים, כדי להבין את העניים, לא צריך להיות אנשים שעברו עוני או שעברו קושי. זה עניין של ערכים. לכן אני גם רואה שמי שחתום על זה הם לא רק חברי כנסת שחוו עוני או חוו מצוקה. זה עניין של אחריות לאומית. זה עניין זה של אחריות של הבית הזה לדאוג לעניים. אנחנו כולנו זוכרים דוחות למאבק בעוני, אנחנו כולנו זוכרים שיח של אוי אוי אוי, וכמה אנחנו מזדהים, אבל המטרה היא לבצע צעדים ומעשים. לכן אני רואה ברשות הזאת רשות שתתכלל את כל עבודת משרדי הממשלה השונים על מנת לקדם מוביליות, הזדמנות שווה. אני הזכרתי אותך, אדוני השר, שר הרווחה, ואמרתי שאני מודה לך על התמיכה ברשות הזאת, בהקמה, גם אם חבלי הלידה היו קשים. אני אומרת, זו חובה, חובה שלנו לדאוג שכל ילד במדינת ישראל יוכל לשבת על ספסל הלימודים ולהיות מרוכז במספרים, באותיות באנגלית, בהיסטוריה של ישראל, ולא חלילה, בגלל שיש לו בטן רעבה הוא לא מסוגל להתרכז בלימודים. אני חייבת לומר שאסור שהרשות הזאת תהיה סתם רשות עקרה. אנחנו צריכים לדאוג שיזרמו אליה תקציבים. אנחנו צריכים לדאוג שהיא מדווחת כל תקופה לכנסת ישראל. זו רק ההתחלה. כמו שאמרתי, חבר הכנסת ינון אזולאי, אני מברכת אותך. ואתה יודע מה? אני זוכרת גם את הרגישות של אבא שלך, זיכרונו לברכה, הרב דוד היקר, שגם באמת הייתה לנו חברות כזאת, מיוחדת – היכולת שלו לראות את העניים, היכולת שלו לראות כמה זה חשוב להעניק לכל ילד את מה שחסר. אז יש כאלה שידברו איתך על חכות וצריך זה; לא, צריך גם דגים. והרשות הזאת תדע לתאם ולראות איך מאזנים בין הדברים, איך בכל זאת עובדים בשיתוף פעולה עם הארגונים שנותנים. הינה, עכשיו החג בפתח. אני אומרת לכם שיש משפחות שמחכות לחבילה. יש משפחות שהן בחרדה שחס וחלילה החבילות של פתחון לב, של לתת ושל ארגונים אחרים לא יגיעו, כי אז איך הן יעשו את סעודת הפסח? איך הן יחגגו את ליל הסדר? ולכן גם אותם אסור לנו לבטל – דגים, חכות, תוכנית לאומית, אחריות מנהיגות, ובעזרת השם, איך אומרים? היזהרו בבני עניים, וגם בבנות עניים, כי מהם תצא תורה, הרב דרעי. אז תודה רבה לכם. אנחנו כמובן כסיעה נצביע בעד, בעזרת השם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גדי איזנקוט – מוותר. אם כן, אנחנו מבקשים מחבר הכנסת יוני מישרקי, בבקשה – ברשות דיבור. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, יושב-ראש התנועה הרב אריה דרעי, חברי הכנסת של ש"ס, למעשה, היום כנסת ישראל עושה היסטוריה, היסטוריה חברתית, היסטוריה במאבק בעוני. הייתה לי הזכות לשבת כחבר מטעם המפלגה בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת שבה הובאה הצעת החוק של ידידי חבר הכנסת ינון אזולאי וחברי כנסת נוספים. למעשה, כבר בשנת 2013 ועדת אלאלוף דנה במחוללי העוני, וחלק ממסקנותיה בשנת 2014 – שימו לב, אני לא טועה – ב-2014 חלק ממסקנותיה היו שיש צורך בהקמת רשות למאבק בעוני. היום אנחנו כבר לקראת אמצע שנת 2025, 11 שנים לאחר מסקנות ועדת אלאלוף, ורק היום, לאחר 11 שנים, אנחנו מביאים למעשה את הבשורה החברתית הגדולה הזו. זה נולד בשום מקום. רבותיי, זכינו שאנחנו הולכים בדרכו ועל פי תורתו ואמונתו ותפיסת עולמו של מרן, זכר צדיק וקדוש לברכה, הרב עובדיה, שהנהיג אותנו ללכת בדרך של רחמים, בדרך חברתית, בדרך של עשייה שרואה את הזולת, שרואה את הפרט הקטן. אותה דרך שהוא הנחיל לנו אז קורמת היום עור וגידים, כאשר זה התחיל בכרטיסי המזון – ואז נשמעו תלונות שונות ומשונות, כשבאו ואמרו לנו: רבותיי, מה אתם משקיעים בדגים, תשקיעו בחכות כדי להציל את אותם עניים, תשקיעו במחוללי העוני. אבל הדבר הזה לא נעלם מעיני יושב-ראש המפלגה הרב דרעי בזמן הקמת הממשלה והמשא ומתן. כבר אז הוא עמד ודרש, כחלק מהתנאים להקמת הממשלה – בהסכמים הקואליציוניים הייתה הרשות למאבק בעוני, כדי שזה יהיה תומך לאותם דגים, ויהיו גם חכות שמוציאות ומטפלות גם כן במחוללי העוני. רבותיי, היו חלק בתקופת החקיקה הארוכה מאוד, אפשר לומר, שקצת העלו תהיות לגבי המשמעות של הרשות הזו. אני רוצה לומר ולחדד. היום כשעוברים על תקנה, חוק, חקיקת משנה, כמעט כל דבר שעובר היום פה במסדרונות הכנסת ובממשלה, אף אחד לא יודע לבחון מה המשמעות של הדבר כלפי העוני. שם, דווקא בנקודות האלה, נפלנו פעם אחר פעם אחר פעם כאשר מס בריאות, חינוך, תרבות, רווחה – כמעט כל אלמנט בחיי היום-יום שלנו - - - << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, לא, הרב מישרקי. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> פנינה, פנינה, כמעט כל דבר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת פנינה, לא להפריע. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> תקשיבי, כמעט כל דבר גרם לעוד הוצאה על משפחה, שכורעת גם ככה תחת הנטל, ואף אחד לא טיפל ולא שם ראי מול הממשלה ומול חברי הכנסת בבואם לעשות לכאורה טוב – לא שם בפניהם ראי כדי שיגידו מה המשמעות כלפי העוני. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> היום זו הבשורה שעומדת לפנינו. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> זוהי הרשות שתבוא ותגיד לממשלה: רבותיי, אתם רוצים להעביר תיקון – מה המשמעות שלו כלפי העוני? מה גורם או מה התוצאה שלו תהיה? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> מ-1984 ש"ס בשלטון. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> רבותיי, אני מוכרח לומר שהיוזמים של הצעת החוק הזו – אנחנו מדברים עכשיו, בערב פסח. מעות חיטין – יש מה שנקרא בארמית קמחא דפסחא. רבותיי, עם ישראל כורע תחת הנטל, ואנחנו בתקופה קשה גם של מלחמה עם הוצאות מלחמה וכל הנלווה לזה. אנחנו חייבים להסתכל ולנהוג כמנהג אבותינו ולעזור לאחינו ואחיותינו, מי שנמצא במצוקה; לפתוח את כיסינו, כל מי שביכולתו, כפי יכולתו, ולעזור. אני חושב שאין קמחא דפסחא גדול יותר מפרויקט כרטיסי המזון שיזם הרב אריה דרעי, ברמה העולמית אני מדבר. זוהי מצווה. זהו חסד. ועכשיו, כצעד משלים, הרשות למאבק בעוני מגיעה ותעזור לאותו מסכן, לאותו חלש, גם לטפל באותו מחולל עוני, כדי שלא נצטרך להגיע לשם. אני מוכרח לומר כמה תודות לחברים שליוו ועזרו וסייעו ואפילו גם הגישו את הצעת החוק המיוחדת הזו, כמובן בראש ובראשונה למגיש הצעת חוק מטעם הסיעה, חבר הכנסת ינון אזולאי; כמובן, כמובן, כמובן, לשר הרב יעקב מרגי, שר הרווחה הביטחון החברתי, שפעל באמת הרבה מאוד מאחורי הקלעים, וגם התגמש, יחד עם אנשי משרדו, כדי לאפשר להפעיל את הצעת החוק הזו בצורה הכי טובה ויעילה; ליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה הרב ישראל אייכלר. אני רוצה לומר תודה מיוחדת לארגון פתחון לב ולמנכ"ל אלי כהן, שליוו אותנו בכל מהלך החקיקה הזו בעצות טובות וגם בדחיפה מאחורי הקלעים למי שהיה צריך; ליועצת המשפטית ענת מימון, שהרבה מאוד עצות טובות שלה הצליחו להרגיע ולפשר בין כל מיני צדדים וגורמים במהלך הדיונים. רבותיי, זהו רגע של תיקון. הכנסת קובעת היום כי מדינת ישראל לא רק מתמודדת עם תופעת העוני, אלא מחויבת לעקור אותה מהשורש. הקמת הרשות היא הצעד הראשון בדרך לעתיד צודק ושוויוני יותר לכל אזרחי מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את יושב-ראש תנועת ש"ס חבר הכנסת הרב אריה דרעי, בבקשה. << דובר >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שרים, חברי הכנסת, חברת הכנסת, יש ציבור גדול במדינת ישראל שקם היום בבוקר והוא לא שואל את עצמו מי ראש השב"כ החדש או מי ימונה לתפקיד זה או אחר. הוא שואל את עצמו דבר אחד פשוט: איך אני קונה קניות לחג הפסח; איך אני קונה בגדים לילדים; איך אני סוגר את החודש. לצערי, נותרו בבית הזה רק בודדים שהנושא החברתי באמת מעסיק אותם. עסוקים בדברים אחרים – זה לא מה שמעסיק את הציבור. אנחנו בש"ס לא מתביישים להתעסק בזה. הבטחנו את זה במערכת הבחירות. הבטחנו כרטיסי מזון. כמה תקפו אותנו על זה, לעגו לנו. אבל היום, בימים של מצוקה כלכלית נוראה ואמיתית, כרטיסי המזון הם חבל הצלה לאלפי משפחות מכל המגזרים. היום כולם יודעים את האמת. אבל זה באמת מעט מאוד בשביל להילחם בעוני ולעזור למשפחות החלשות. לא הסתפקנו בזה. הבטחנו גם מה שנקרא בלשון העם "חכות", פתרונות שורש. אני מודה, זה לא רעיון שלנו. זה רעיון שייזכר לטוב לאלי אלאלוף, במועצה שהוא הקים אז, שהקים שר הרווחה מאיר כהן, וזו הייתה ההמלצה המרכזית שלו בנושא. לצערי, עבר הרבה מאוד זמן. ניסינו, כשהיינו באופוזיציה, לאתגר את הממשלה, שהמליצה על הדוח הזה. לצערי, ההמלצה הזאת לא התקבלה. וכעת אנחנו – מאבק לא פשוט, אני מודה לכל חלקי הבית שתמכו בזה ושהיו שותפים לעניין הזה. זה לא חוק בשביל הציבור שלנו, בשביל ציבור אחר. זה חוק, שאני לא בטוח שהוא ייתן פתרון, אבל הוא יתמודד לכל הפחות עם הבעיה, בשורש של העוני, מגיל הרך, בכל הנושאים, כדי לתת פתרון בכבוד למשפחות הללו, לתת צ'אנס לילד שנולד בפריפריה או במשפחה – אני לא רוצה לומר ענייה, אבל משפחה שאין לה אמצעים – שתהיה לו את ההזדמנות כמו שיש לילד שגדל במרכז הארץ ומקבל את כל האפשרויות. אני רוצה באמת להודות לכל חברי הכנסת שטיפלו בזה; כמובן, ליושב-ראש הוועדה הרב אייכלר ולכל החברים המציעים; לנבחרת הנהדרת שלנו בש"ס, בממשלה ובכנסת, שכולם ביחד, כל אחד בחלקו תרם לעניין הזה. ואני מתפלל לבורא עולם, דווקא בערב פסח – שמנהג ישראל קדוש לעזור לעניים, לעזור למשפחות, שכל אחד יעשה סדר כהלכתו. אני חושב שדווקא בסיום הזה, כשהחוק הולך להתקבל כאן בכנסת בהסכמה רחבה, שזה יהיה אות. שאולי פעם אחת מדינת ישראל, ממשלת ישראל – ואני בא בביקורת גם על הממשלה, שלא תחשבו שרק על אחרים, וגם על עצמנו – שפעם אחת באמת ניקח את הנושא הזה, וברמה הממלכתית נתמודד מול כל משרדי הממשלה, נתכלל את כולם. ואני מקווה מאוד ששר הרווחה, החרוץ, המוכשר, שעושה עבודת קודש, שכולם משבחים וגומרים עליו את ההלל, ייקח את המשימה הזאת ויקים את המועצה הזאת ואת הרשות, בצורה הכי ממלכתית, הכי חזקה, כמו שהוא יודע לעשות, ואולי סוף-סוף נתבשר בפסח הבא: פחות עניים, יותר אנשים שעושים את הפסח כהלכתו ויותר חיוך לילדים הקטנים. חג שמח לכולם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה לסכם את הדיון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה לא לתת לינון? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בלי רעיונות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השרים, ההלכה הראשונה בהלכות הפסח היא שצריך לדאוג למעות חיטים לעניי ישראל, שיהיה להם לעשות את הפסח. לכן הדבר בעיתו מה טוב, שביום הזה עומדים לחוקק את חוק רשות העוני. אני רוצה לציין קודם כול את החברים המציעים, חבר הכנסת ינון אזולאי, חבר הכנסת יוני מישרקי, חברת הכנסת תומא סלימאן, חבר הכנסת הרב דרעי, שעמד כל הזמן ודחף לעניין הזה. תודה רבה לכם. אבל אני רוצה לגעת בכמה נקודות ממש בקצרה – החוק הזה הוא מסגרת בשביל להגיע אליו, אבל צריכים להגיע לדבר הזה. למשל, אם החוק הזה, ברעיון של אלאלוף, שתהיה מועצה, שמי שהולך להתייעץ, שצריך להתייעץ איתו איך זה ישפיע על העוני – יש נושא שנקרא בנקאות. חבר הכנסת דוד ביטן, אתה יושב-ראש ועדת הכלכלה. יש נושא שנקרא בנקים. לכאורה זה לא נוגע לעניים. הבנקים עושים מיליארדים מעל ומעבר למה שמקובל. אבל מה זה אכפת לעניים? אבל כמעט כל משפחה, לא רק ענייה, משפחה ממוצעת של לפני סף העוני, יש לה משכנתה. ואם הבנקים מתעשרים מהריבית של המשכנתאות, צריכה להיות רשות שתגיד לוועדת הכלכלה ולשר הכלכלה ולנגיד בנק ישראל – אתה לא יכול לעמוד ולהגיד: אני צריך להעלות את הריבית לבנקים בגלל שאני רוצה לאזן את המצב של הבנקים, אני מעלה את זה בכך ובכך אחוז. קח בחשבון כמה משפחות נמצאות על סף העוני, שהעלייה במשכנתה, בריבית הזאת, פוגעת להן בלחם ובמים. הדבר השני – התחבורה הציבורית. כולם רוצים לשפר את התחבורה הציבורית. אבל יש אנשים שבלי תחבורה ציבורית אין להם תחבורה, וזה משפחות שלאו דווקא נמצאות מתחת לקו העוני. גם כאלה שנמצאות על סף העוני, הם לא יכולים בלי תחבורה ציבורית, כי אם הם ישלמו מוניות או רכב פרטי הם ייפלו ללשכות הרווחה. אותו דבר גם לגבי מחירי החשמל והמים והמעונות. אגב, אני רוצה לומר, מדברים הרבה על המעונות עכשיו. ראש הממשלה הבטיח והתחייב, בהקמת הממשלה, שמגיל אפס עד שלוש יקימו מעונות וייתנו ואוצ'רים למשפחות, לאו דווקא העניות, כדי שיוכלו ללכת למעונות. מה קרה לזה? שום דבר. אף פרוטה לא הלכה לזה. רשות כזאת צריכה לעמוד ולדפוק על השולחן ולהגיד: אתה חייב, אתה לא יכול לפגוע בהנחות למעונות, כי האנשים ייפלו לעוני. בלי קשר לשום עניין פוליטי. אותו דבר לגבי כל העניין של הדיור. הייתה תקופה שמדינת ישראל הייתה מדינה ענייה, לפני 50, 60 שנה. אבל הקדוש ברוך הוא עזר לי, שאז אני הייתי צריך להתחתן, ואז מדינת ישראל נתנה לכולם ובלי שום אפליה, יותר מ-80%, אני חושב. אני לא רוצה להגזים כי אני כבר לא זוכר, אבל בלירות – הייתה הלוואה, משכנתה של המדינה, משרד השיכון, קראו לזה אז בכל מיני שמות. נתנו משכנתאות בלי ריבית, בלי הצמדה, בלירות, ולכולם הייתה קורת גג מעל הראש. היום המדינה עשירה, נמצאת במצב טוב מאוד, עוד לא היה מצב כלכלי יותר טוב, אפילו עם המלחמה, ניסים ונפלאות. אבל לאנשים אין דירות, אנשים חיים בשכירות. אבל אנשים שלא ממש עניים. ואז, כל העניים היו אומרים שהמדינה ענייה והאזרחים עשירים. היום המדינה עשירה והאזרחים עניים. לכן אני מקווה שהרשות הזאת תוכל להשפיע, וגם שכל שרי הממשלה יצטרכו להיות כפופים להחלטות שלה, באופן שלא יוכלו לפגוע בעניים כאשר הם מקבלים החלטות כלכליות וחברתיות. תודה רבה, וחג שמח לכולם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אם כן, אנחנו בודקים. קבוצת יש עתיד, אתם מושכים את ההסתייגויות? מירב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. אני מושכת את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אוקיי. קבוצת המחנה הממלכתי מושכים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ברור, ברור. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> קבוצת ישראל ביתנו – אין פה אף אחד; קבוצת העבודה – גם כן אין פה אף אחד. אם כן, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 33 בעד סעיפים 1–27 – 40 נגד – אין נמנעים – 1 סעיפים 1–27 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בעד – 40, אין מתנגדים, נמנע אחד וארבעה נוכחים. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 34 בעד החוק – 39 נגד – אין נמנעים – 1 חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בעד – 39, אין מתנגדים, נמנע אחד ושלושה נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס בעזרת השם לספר החוקים. תודה רבה לכולם. אם כן, השר מרגי יברך על הצעת החוק המופלאה והחשובה הזאת. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, אין ספק שזה רגע מכונן. אני לא רוצה לומר רגע מרגש – מכונן. שנים, שנים מדברים על עוני. יש יום אחד שנקרא יום חג העוני – מתפרסם הדוח של המוסד לביטוח הלאומי, כולם מתגלחים, עושים כותרות, ממשיכים וחוזרים לסורם. מוקם היום גוף שכל תכליתו, 24/7, מה שנקרא, היא לחשוב רק על המאבק בעוני, לטפל במחוללי העוני. שנים אף אחד לא הרים את האבן הזו – אבן מאסו הבונים – עד שבאה תנועת ש"ס ושמה את זה בהסכם קואליציוני. יושב-ראש המפלגה לא רק שם את זה בהסכם קואליציוני – אנחנו אוהבים לחבוט בסכומים הקואליציוניים – הוא ייחד לזה סכום מהתקציב הקואליציוני. זה לא בשבילנו, זה לכלל ישראל. ניהלנו מאבק לא פשוט, והינה, היום זה קם. אני רוצה להודות לכל העוסקים במלאכה – לחבר הכנסת ינון אזולאי, ליו"ר הוועדה, למישרקי. מכובדי רב אריה, אני יכול להגיד היום את הפסוק הזה: "על גבי חרשו חורשים, האריכו למעניתם". עשו יד אחת ינון, יוני, הארגונים, יו"ר הוועדה, אבל הסכמנו ונכנענו ועשינו בהם שינויים. אבל אני רוצה להרגיע את כל הציניקנים. זה לא הולך להיות מה שהעלילו עלינו, עוד כביש עוקף. זה הולך להיות מאבק בעוני, לא עוד בית חולים מתחת לגשר הרעוע. אלה ועדות שיקבלו החלטות. יהיה מי שיגיד להן מה ההשלכות שלהן על העוני. למוסד לביטוח הלאומי יהיה מי שיגיד כמה צריך לעדכן קצבאות כדי להרים אוכלוסיות מהעוני; גם החלטות ממשלה; מחקרים. רבותיי, זה קשב 24/7 למאבק בעוני, באיחור – הינה, אני אומר לכם, באיחור של שמונה עשורים. ברוכים תהיו ותודה רבה לכל העושים במלאכה, ליו"ר המפלגה הרב אריה דרעי שלקח את זה, באמת. זה בנפשו, הוא לקח את זה, ובכל פעם: מתי? מתי? מתי? והינה זה הגיע היום. ברוכים תהיו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אנחנו רוצים שהרשות תיקח חלק וזה יהיה בלי - - - הרשות, אדוני השר. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> ממלכתית. שמעת אותו? << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> נכון. אבל שהרשות תקבע מהר, ובעזרת השם שמישהו - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, אדוני יושב-ראש התנועה, הבטחנו וקיימנו. בהסכם הקואליציוני התעקשת שזה ייכנס כהסכם קואליציוני, וברוך השם ביום הזה אנחנו זוכים ליישם חלק מהבטחות שהבטחנו לציבור, גם מי שבחר בנו וגם מי שלא בחר בנו. העוני לא בוחר אצל מי להיות. העוני לא בוחר לא בעדה ולא במגזר. העוני מגיע לכל בית שרק קשה לו, ומגיעים. אנחנו פה מקימים את הרשות הזאת לא רק בשביל עניים, אלא גם לאלה שלא ירדו לעניות, גם לאלה שיזכו ולא ייכנסו בכלל למקום הזה, להוציא אותם עוד לפני זה. בתחילת ההגדה אנחנו אומרים: "הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים, כל דכפין ייתי ויכול, כל דצריך ייתי ויפסח". ככה אנחנו פותחים את ההגדה, וככה אנחנו קוראים ופותחים את הדלת – לא הלכה, לא מוסר, לא שום דבר אחר לפני זה. אנחנו קודם כול פותחים את הדלת וקוראים לעניים: תיכנסו. ביום הזה, כמה שהוא סמלי, כעשרה ימים לפני החג, פחות משבועיים, אנחנו נמצאים לפני חג הפסח, ואנחנו באים ועושים קמחא דפסחא, קוראים לעניים. זה היום שאנו פותחים את הדלת גם למי שעני וגם למי שלא עני אלא חלילה עלול לרדת למקום הזה, ואנחנו ניתן לו בעזרת השם את החכות. אני לא אאריך בדברים, אני רק רוצה להודות. אני רוצה להודות כמובן לך, אדוני יושב-ראש התנועה, באמת על ההתמדה ועל ההצלפה כל הזמן: נו, מה עם החוק? מה עם החוק? מה עם החוק? ליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה הרב אייכלר, שאנחנו עושים לא מעט דברים ביחד; כמובן לשר יעקב מרגי, ששלח תמיד את הצוות, אם זה המנכ"ל, אם זה היועץ שלך אמיתי ארביב, שבאמת בא ועושה עבודת קודש. אז קודם כול, תודה רבה לך ולכל הצוות; ליועצת המשפטית של הוועדה ענת מימון; למנהלת הוועדה ענת כהן שמואל וצוותה; לחברי יוני מישרקי, חבר ועדת העבודה והרווחה, שלא ויתרת ואמרת: אני אבטל דיונים ואתן לאחרים בוועדה שלך בשביל להיות בחוק הזה, עד כמה שהוא חשוב; כמובן ליועצים אצלי בלשכה, עו"ד גיל גולן – גם בלי שתסמנו לי אני רואה אותו, זה בסדר. גם את דניאל אני רואה, ואת יוסף שקד, שלא רואים אותו פה אבל גם הוא נמצא. אז תודה רבה לכולכם, כי אילולא היועצים שלנו אנחנו אף פעם לא יכולים להגיע למה שאנחנו מגיעים; לעמותת פתחון לב של אלי כהן, באמת אדם שדחף ולא ויתר, ועושה המון כל השנים למען עם ישראל. מגיע לו על זה יישר כוח. לא פסח על שום דיון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> גם בלי הרשות הוא עושה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> גם בלי הרשות, אומר סולומון. אנחנו דיברנו בלי הרשות. תחשוב שכשיש את הרשות, הוא חייב לעשות יותר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> רגע לפני שאנחנו יוצאים לפגרה, אני רוצה להגיד לכם, עובדי הכנסת, אם זה המנכ"ל צ'יקו אדרי, אם זה כמובן כל משמר הכנסת, הסדרנים, מחלקת הפרוטוקולים, ערוץ הכנסת, מזנון הכנסת, אנשי אחזקה, כולם, מזכירות הכנסת, כמובן, דן והצוות שלו - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נשמה, יש לנו עוד 800 חוקים. אל תדאג, יש לך עוד זמן. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני יודע. תפסתם לנו חצי יום עם כל ההסתייגויות, למרות שהייתה הסכמה, ולא עמדתם בהסכמה, אז תעזבי את זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא עשיתי איתך שום הסכמה מעולם, אז אל תכניס לי מילים לפה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אני רוצה להודות לכולם על מה שאתם עושים למעננו כל השנה, למנהלות הסיעה ולכל החברים, לעליזה אוזן שלנו, כמובן. תודה רבה, ושיהיה לכולם פסח כשר ושמח. רגע אחד לפני שאני ארד, לא נשכח: יש לנו 59 חטופים, אחינו בית ישראל. בעזרת השם שנזכה להביא אותם במהרה - - - << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ואחיותינו. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אחינו ואחיותינו. הפסוק אומר: "אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשיה המקום ירחם עליהם ויוציאם מאפלה לאורה". זו התפילה שלנו. זה התפקיד שלנו שבחג החירות הבא עלינו לטובה יישבו איתנו. זה הדבר החשוב ביותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אמן ואמן. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על שקט. תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מאוד שמחה שהגענו ליום הזה, היום שבו אפשר באמת להגיד שהתחלנו לטפל באופן ממוסד, באופן סדור, בבעיית העוני. אני תמיד האמנתי שעוני זה לא מכה מהשמיים. עוני זה תוצר של מדיניות כלכלית שדוחפת את האנשים למקום הזה. היום גם המדינה וגם הכנסת אומרות בצורה הכי ברורה, מקבלים אחריות על תוצר המדיניות שלנו לאורך שנים, מקבלים אחריות ורוצים לתקן את המצב. יכול להיות שהגישה שלי למאבק בעוני קצת שונה משל חברי המציע של החוק, חברי ינון אזולאי. אני תמיד האמנתי שכדי למגר את תופעת העוני, אנחנו צריכים לעבור ממדיניות צדקה למדיניות צדק. במקום רק לתת דגים, לא צריך לתת את החכה, צריך לאפשר לאנשים שבאמת יקבלו את פת הלחם בגאווה ובכבוד, ולעבוד כדי להשיג את זה למשפחות שלהם. זה גם לא במקרה ששני המציעים של החוק הזה במיוחד – גם חבר הכנסת ינון אזולאי, שמייצג ציבור חרדי, וגם אני, עאידה תומא, שמייצגת את הציבור הערבי, שהילדים שלו מהווים 60% מהילדים שחיים מתחת לקו העוני, ו-50% מהמשפחות שלו חיות מתחת לקו העוני. הגיע הזמן לשנות מדיניות. הגיע הזמן לטפל בבעיות האלה. אני גם רוצה להזכיר את העובדה שהרעיון בא מחבר הכנסת לשעבר אלאלוף, ואני מקווה מאוד שהוא יושב עכשיו מול הטלוויזיה ורואה אותנו. ברצוני להודות לארגון פתחון לב, שעשה בעבר ועושה המון למיגור התופעה, ולעזור למוחלשים ולעניים, אבל גם דחף אותנו כדי להגיע ליום הזה ולקבל את ההחלטה ואת ההצבעה על הקמת הרשות. אני אומרת דבר אחד – כמובן שאני מצטרפת לכל התודות, גם ליושב-ראש הוועדה וגם לכל חברי הכנסת שהתגייסו לנושא ולצוות הוועדה. אבל ברצוני להגיד: היו כל מיני שמועות סביב החוק הזה לקראת הסוף. דבר ראשון, אני גאה בו. נלחמתי כדי שלא יבטלו את המועצה לביטחון תזונתי, ואכן לא בוטלה, ואני מעריכה מאוד את השר מרגי בנושא הזה. דבר שני, עכשיו יש לנו חוק. ברור מאוד איך צריך ליישם אותו, כך שיש לכנסת גם את האפשרות לעקוב, לבקר ולתת הערות. תודה לכולם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 19), התשפ"ה–2024 << הצח >> [מס' כ/1069; דברי הכנסת, חוב' ה', ישיבה 222; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 19), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת ניסים ואטורי, לקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב אשר, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה לשבח את חבר הכנסת אזולאי, את חבר הכנסת מישרקי וחברת הכנסת עאידה, על החוק החשוב הזה. אסור להסתפק בהקמת רשות לעוני, צריך לחשוב על זה כל יום, כולנו. אני מקווה, בעזרת השם, שהדברים האלה יטופלו כמו שצריך. לפני שאציג את הצעת החוק, אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולפנות לידידי מיקי לוי, חבר הכנסת מיקי לוי. בשבוע שעבר, בעיצומה של ועדה מתוחה קצת, לא על הנושא שהיה על סדר-היום, אלא בנושא החטופים, כשהיו משפחות – אני רוצה להתנצל שהתבטאתי בפניו לא בצורה ראויה. אני מכיר את מיקי, הוא איש רגיש, הוא איש טוב, עם לב טוב וחם. יש לו לפעמים קצת טמפרמנט כזה, אבל זה בסדר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה מזכיר לי מישהו. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> זה מזכיר לי עוד מישהו, מזכיר לי כמה אנשים. מאחר שאני מכיר את מיקי יותר מכמה ימים, אני מתנצל מכל הלב על השימוש הלא-נכון, ובעזרת השם נמשיך את החברות והידידות שלנו הלאה. אחרי שאמרתי את זה, זה ישב לי על הלב, אז ניצלתי את ההזדמנות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אשריך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להביא לפניכם את הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 19), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת ואטורי, לקריאה שנייה ושלישית. סעיף 16 לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג, קובע כי ככלל, סיעה, רשימה, מועמד לרשות מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות לא יקבלו במישרין או בעקיפין כל תרומה מתאגיד בארץ או בחוץ לארץ. זה חוק הבחירות. עם זאת, בזמנו – לא יודע לפני כמה שנים – בסעיף א(1) נקבע כי "מועמד לראש מועצה אזורית רשאי לקבל תרומה בסכום שאינו עולה על 55,000 שקלים חדשים מיישוב שיתופי הנמצא בתחום המועצה האזורית שבה הוא מועמד, ובלבד שסכום זה יבוא במקום תרומות אישיות של חברי היישוב". לנוכח השינויים שחלו באופיים השיתופי של יישובים אלה עם השנים, וכדי לתרום לשוויוניות הליך הבחירות, מוצא בהצעת חוק זו, שיזם חבר הכנסת ואטורי, לבטל את סעיף א(1), כך שלא ניתן יהיה לקבל תרומות כאמור. ההסבר הוא נכון: היום, בסופו של דבר, ברגע שתאגיד או מקום, קיבוץ, שבהם האנשים שמים את הכסף שהם מרוויחים בקופת הקיבוץ או המושב – אבל בסוף ההחלטות מתקבלות על ידי קבוצה מצומצמת של אנשים ולכן זה עלול להיראות כהתערבות וכתמיכה מסוימת במועמד מסוים, ואנחנו צריכים להתרחק גם מאבק של חשש להשפעה כזאת. לכן בוועדה אישרנו את החוק הזה. בחודשים הקרובים אמורות להתקיים בחירות בכמה מועצות אזוריות. מוצע לקבוע כי התיקון לא יחול על בחירות אלה, אלא ייכנס לתוקף בחלוף שישה חודשים מיום פרסומו. הצעת חוק זו הוגשה בצירוף כמה הסתייגויות, אך אבקש כי הכנסת תדחה אותן ותאשר את ההצעה הזאת, שהיא הצעה טובה ונכונה ונכוחה ומהווה דוגמה אישית לניקיון של הדבר הכי חשוב, ההליך הדמוקרטי של בחירות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כאמור, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצות יש עתיד ועוד קבוצות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> קבוצת יש עתיד בלבד. מירב? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני אדבר בסיבוב השני. כמה הסתייגויות יש לנו? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חמש. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, זה היום האחרון של המושב הזה ואני רוצה לפתוח בתפילה לשבויים והחטופים. יהי רצון מלפניך אדוני אלוהינו ואלוהי אבותינו שתחזק ותשמור ותנצור את אחינו בית ישראל, השבויים והשבויות, בעבור שאנו מתפללים בעבורם. הקדוש ברוך הוא יימלא רחמים עליהם, ישמרם מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם, יוציאם מחושך וצלמוות וישיבם מהרה לחיק משפחותיהם ונאמר אמן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה, העומדים בין בים ובין ביבשה, המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה ומאפלה לאורה, ומשעבוד לגאולה השתא בעגלא ובזמן קריב, ואמרו אמן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> 542 ימים למלחמה ו-59 אחים ואחיות שלנו קוראים לעזרה, מתחננים לעזרה, שנציל אותם. אין להם זמן. חייבים להחזיר את כולם עכשיו. במעבר חד – הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות). אני ביקשתי לעלות ולהתנגד לתיקון לחוק הרשויות המקומיות שמטרתו לאסור על מועמדים בבחירות לקבל תרומות מיישובים שיתופיים. לא ברור לי, לא ברור לי, מה המניע של הצעת החוק הזו. יכול להיות שהיא אולי פרסונלית או מוזמנת; אולי יש כאן איזו כוונה עלומה לפגיעה במגזר שהוא לא בבייס; אולי, חלילה, בקיבוצים המזוהים עם השמאל. אבל באמת, החמור מכול – זה מה שבאמת חשוב לנו ביום הזה? לקדם חוק שיחול בעוד חמש שנים, כשיש לנו 59 חטופים, כשיש אלפי עקורים, כשהמילואימניקים שחוקים וכורעים תחת הנטל, כשיוקר המחיה מרקיע שחקים – באמת, זה החוק הכי חשוב? מה, השתגענו? הרי לא מדובר בהצעה לשמירה על טוהר הבחירות. בפועל, זו פגיעה ביכולת של חברי קיבוץ – זה מאוד מפריע לי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, נא לשמור על שקט במליאה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא מדובר בהצעה לשמירה על טוהר הבחירות. בפועל זו פגיעה ביכולת של חברי קיבוץ שבחרו באורח חיים שיתופי לתמוך בנציגים שלהם. האגודה השיתופית מחליטה לתרום לחבר מטעמה. מזכירות האגודה השיתופית היא גוף דמוקרטי המתנהל באופן תקין וכל החלטה מתקבלת בכובד ראש. אין כאן שום העדפה פסולה. מדובר בחבר אגודה שיתופית, שבהרבה מקרים לו ולחבריו, למעט קצבה, אין כלל כסף פרטי, וההון הוא משותף ומנוהל במסגרת האגודה. ממש כמו החלטות להשתמש בכסף המשותף לסבסוד החינוך, התרבות, לרכישת ציוד ועוד ועוד. אפשר היה לחשוב שהתופעה ממש נפוצה שצריך לעשות חוק, שזה משהו שנמצא בצורה מאוד שכיחה בבחירות – אז לא; או שאולי מדובר בכסף גדול – גם זה לא. ממש לא. מדובר בסכום מקסימלי צנוע של 55,000 שקלים, שווה ערך לתרומה מקסימלית מ-11 אנשים בלבד. ידוע שקמפיין לבחירות מקומיות עולה מאות אלפי שקלים, והתרומה המדוברת היא כמעט שולית. ובכל מקרה מבקר המדינה מפקח עליה בקפידה, דורש רשימה שמית של התורמים. מה גם שבמהלך דיוני הוועדה, ועדת הפנים, במהלך הדיונים גם נציגי מבקר המדינה ציינו שהיקף התרומות האלה בפועל, של אגודות שיתופיות, הוא יחסית זניח כשבוחנים את מימון הבחירות. אפילו אני עצמי, באופן אישי, כמי שהייתה מושבניקית שהתמודדה שלוש פעמים לראשות המועצה האזורית במועצה עם ריבוי קיבוצים, ממש לא הושפעתי לרעה מהעובדה שאגודה שיתופית תרמה למי מהמועמדים. לסיכום, אנחנו עומדים להצביע היום על עוד הצעת חוק מיותרת, לא חשובה ובטח לא חיונית בעת הזו, והגיע הזמן שהקואליציה הזו תעסוק במה שחשוב באמת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אקרא רק בשמות החברים שנמצאים כאן. חבר הכנסת מיקי לוי, תרצה? בבקשה. בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. עליתי לכאן לדבר על אנשי המילואים. עלה לכאן שר האוצר ואמר: זו שנת המילואימניקים והתקציב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מה? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי שקרא בידיעות אחרונות ביום שבת כתבה ענקית גדולה על נשות המילואימניקים – שלוש נשים של מילואימניקים. גילוי נאות: אחת מהן היא כלתי, שיחד עם שלוש נשים אחרות הקימו את הארגון הזה כדי להילחם על התנאים ועל החיים של המילואימניקים. הן לא רוצות כלום – הן לא רוצות כסף, הן לא רוצות פיצויים. הן רוצות דבר אחד: טיפול פסיכולוגי; תמיכה נפשית במשפחה, בילדים. לבן שלי יש שתי תאומות. הוא עושה כבר את הסבב השלישי בסוריה. אבל אין ברירה, מישהו צריך לעשות את העבודה. הן רק רוצות שיחליפו אותן. הן רוצות שהעומס יפחת. לא יהיה אפשר להחזיק את המדינה הזו עם הצבא הקיים בלי שאחרים יתכנסו תחת הכנפיים של עבודה ושל שירות בצבא. מקובל עליי תורתו אומנותו, מקובל עליי. עם ישראל בלי התורה לא היה יכול לשרוד. התורה שמרה עליו. אני בא מבית דתי ואני מאמין בזה, אבל אי-אפשר רק תורתו אומנותו. אי-אפשר. הנושאים בנטל, המשרתים בצבא ובמילואים – אצלי הוא עבר את ה-270 יום – לא ישרדו, לא יחזיקו מעמד. וככל שנתקדם בשנים, מספר המשרתים משני הציבוריים – החילוני וחובשי הכיפות, הציונות הדתית, הגיבורים הגדולים – ילך ויפחת, כי אנחנו מעט. נכון, זה צבא של גיבורים, ועם מעטים מול רבים הוא בהחלט יכול להילחם כפי שצריך, אבל לאורך השנים, תעשו את המכפלות – ושיהיו בריאים, הם אחיי בני ישראל, מכפילים את עצמם כל 16 שנים. אמר פעם ראש הממשלה הזה, שהוא יריב פוליטי שלי – נתן את הדוגמה של השמן והרזה. אי-אפשר שהציבור הגדול והרחב יהיה בסוף על שתי רגליים כאלה דקות של המשרתים בצבא ושל העובדים ושל תומכי עם ישראל, של אלה שמסרו נפשם. יש כאן באולם הזה כמה משפחות שקיבלו דפיקה בדלת, שיודעים מה המשמעות שלה. זה נורא ואיום. לכן אני קורא לאחיי החרדים: דברו עם הרבנים, כי בסוף הם מקבלים החלטה. אני מדבר בשקט אל הנפש, אל הנשמה, אל השכל הישר. צריך להתכנס, לבוא ולשרת, כי אין ברירה. אנחנו עם ישראל, חזרנו הנה אחרי 2,000 שנה – זה נס. אף עם לא עשה את זה. שרדנו 2,000 שנה. עברנו מגלות לחירות 76 שנים. תראו מה עברנו כאן. לא היה פה כלום, היה פה חול. כולנו יחד הקמנו מדינה לתפארת, מדינת הייטק, מדינה עם צבא חזק, עם רפואה מהמעלה הראשונה, עם חינוך, שצריך לסדר אותו עדיין – אין אף עם שעשה את זה. אנחנו לא נשמיד במו ידינו את ההישגים האלה. מה לעשות, משיח בן דוד עדיין לא בפתחה של העיר ירושלים. יבוא, יבוא גם יבוא, אבל עד אז אנחנו חייבים כולנו לשמר את הארץ הזו; אין לנו לאן ללכת. תראו מה קורה עם האנטישמיות בעולם. אנחנו חייבים לשנס מותניים, לשלב ידיים ולשמר את המדינה הזו, היקרה כל כך, לנצח נצחים. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון, תרצי להסתייג? בבקשה. בהוראתה של מירב? אני קורא לפי השמות, כי ביקשת שאנחנו נקרא למי שנמצא פה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה. תעלי ואחרי זה נעשה עוד סבב שני שלי ושל מירב וזהו. שלי, מירב, מירב וזהו. שלושה דוברים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך חמש דקות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אה, ושוסטר. יש לשוסטר הסתייגויות? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש לו משהו? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בקשת רשות דיבור. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תהיה לך אחרי זה, כן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. השר או השרה, מי יושב פה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> השר מיקי זוהר – הינה, הוא פה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני השר, חבריי חברי הכנסת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא קטן. לא רואים אותו פשוט. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> שאלתי אם שר או שרה, זה הכול, רק רציתי לדעת למי אני פונה, לשר או לשרה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> שואלים אם זה שר או שרה, במלעיל. שאלת אם זה שר או שרה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, שרה יש רק אחת, ואל תיתן לי להרחיב בדיבור. נוותר, נדלג לנושא הבא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה עם שרה? << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> עזוב, בוא, אני מונעת מעצמי את העניין. עמדתי פה קודם לכן ודיברתי בנושא חוק התקשורת שעבר. היו לי חמש דקות לרשותי, זה לא הספיק לי, אז אני רוצה להמשיך את הדברים שהתחלתי לדבר עליהם קודם. כמו שנוהגת חברת הכנסת טלי גוטליב להגיד: עם ישראל, יש לי דברים לספר לכם – גם לי יש דברים לספר לעם ישראל. רציתי לספר לעם ישראל - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יפה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עם ישראל הנכבד. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז הינה, אז גם אני אומרת: עם ישראל הנכבד, אני רוצה לעדכן אתכם, כדי שתדעו מה קורה מאחורי הקלעים. במדינת ישראל לפי החוק יש מה שנקרא ערוצים זעירים. אני ממש אשמח לקצת שקט, כי יש רעש ממש חזק בצד הזה, תודה. בקיצור, במדינת ישראל יש חוק שמגדיר מהו ערוץ זעיר. לפי החוק ערוץ זעיר זה ערוץ שמחזור ההכנסות שלו הוא עד 80 מיליון שקלים. מעל הסכום הזה זה כבר לא ערוץ זעיר, ויש שוני בהתייחסות לערוצים. יש ערוצים מסחריים – ודמי ההפצה שלהם הם בעלות אחרת, הזכויות שלהם, החובות שלהם, הכול משתנה לפי ההגדרה שלך בחוק. ובתוך הערוצים הזעירים יש שוני מאוד גדול, כי יש לנו, למשל, את ערוץ 9, שהוא ערוץ דובר רוסית, ויש לנו את הלא TV, שזה ערוץ לדוברי ערבית, ויש לנו את ערוץ 14, שנחשב כיום ערוץ זעיר. אבל תסכימו איתי שהפערים בהכנסות בין הערוצים האלה הם גדולים מאוד. הרי ערוץ 14, שמתיימר לכך שיש לו מעל מיליון צופים ויש לו רייטינג מאוד מאוד גבוה, הוא, כאמור, רחוק בהכנסות מאוד מהערוצים הזעירים הקטנים, למשל אלה שציינתי. ובדיוני ועדת הכלכלה, כשאנחנו דנים בחלק מהחוקים של קרעי ברפורמה – גם הממשלתית וגם בחקיקה פרטית, כי הכול מעורבב שם – דיברנו על הנושא הזה של ערוצים זעירים. וחשוב שעם ישראל ידע, שההגדרה בחוק היום לערוץ זעיר היא פשוט לא סבירה, כי הפערים הם כל כך גדולים. ולכן כשאנחנו באים עם איזושהי הצעה, למשל שדמי ההפצה של הערוצים יהיו דיפרנציאליים לפי גודל הערוץ, הפערים הם עצומים בין ערוץ 14 לבין ערוץ 9. ולכן, אני חושבת שהגיעה העת במדינת ישראל לשנות את ההגדרה לערוץ זעיר, כי יש ערוצים זעירים שאנחנו באמת רוצים לעזור להם. לעזור להם להתרומם, להתקדם, להחזיק מעמד, כדי שהם יוכלו לתת שירות טוב לציבור. ולעומת זאת, יש ערוצים שכבר הגיעו למעמד מסוים שהם לא זקוקים להקלות ולעזרה שהם מקבלים בחוק. אז היה חשוב לי רגע להסביר מה זה ערוצים זעירים. במקביל אני רוצה להגיד: אין ספק שיש פה – מה שנקרא, שמים גז מחדש על ההפיכה התקשורתית של השר קרעי, והוא מתכנן להביא לנו הרבה מאוד חוקים. אני לא יודעת אם בסוף זה יבוא בממשלתי או בחקיקה פרטית. אבל אני חושבת שהגיע הזמן שאזרחי ישראל יפתחו את העיניים ויבינו את התהליך הזה שקורה כאן. יבינו שיש כאן השתלטות של ממש על ערוצי התקשורת בישראל, מתוך מטרה להפוך אותם לשופר של השלטון. ציינתי כאן קודם: המערכון במוצאי שבת כנראה הוציא מהכלים – אולי ציינו פה מישהי קודם שזה גם עצבן אותה – ממש הרגיז אותם, ובעקבות זה שמו גז על התאגיד. עכשיו עוד פעם ניכנס בתאגיד – נסגור אותו, נצר אותו, נאיים עליו, נפחיד אותו, כי אוי ואבוי, הוא עשה מערכון סאטירה על ראש הממשלה. איזה פחד, אימא'לה, אוי ואבוי, מה יקרה? הייתה סאטירה על ראש הממשלה, אני לא מאמינה. ממש ממש ממש מפחיד. כנראה התעצבנו קצת. רצית להגיד משהו, חבר הכנסת שקלים? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אני אומר שזה היה מערכון מאוד מסית ולא מצחיק ולא כלום. זה היה הסתה לשמה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אותך זה לא הצחיק. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת שקלים, קודם כול זה נתון לפרשנות, יש כאלה שצחקו, יש כאלה שלא. ואתה יודע מה? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> זה בושה וחרפה, זה לא מכובד. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת שקלים, זה בכלל לא מעניין אם זה היה מצחיק או לא. זו סאטירה, זה חופש ביטוי במדינה דמוקרטית. אתה רוצה להגיד להם מה להגיד? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - זו הסתה לשמה. לא, שלי, זו הסתה לשמה - - - << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגיד לי, זה אמיתי? כשעושים בארץ נהדרת על גנץ מערכונים - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, נגמר הזמן, תודה רבה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - אנחנו אומרים להם מה להגיד? בחייאת רבאכ, זו מדינה דמוקרטית. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> זה היה בושה וחרפה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> חופש ביטוי זה אבן יסוד במדינה דמוקרטית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> התבלבלת, זה שביבי נוסע להונגריה לסטאז' – לא נהפוך להונגריה במדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו גם בקשות רשות - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, רגע, יש עוד סיבוב הסתייגויות, שלי ושל מירב. מירב כהן, ואחרי זה מירב בן ארי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אז חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. חשבתי שהיא ויתרה. בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> עם אור ראשון של היום הזה, נתניהו החליט לא לחכות לפסיקת בג"ץ בנוגע לפיטורי ראש השב"כ הנוכחי. הוא מיהר להודיע על זהות ראש השב"כ הבא. עכשיו, מי שתוך כשעה המועמד שלו כבר הוכתר על ידי השותפים שלו לקואליציה כקפלניסט על מלא, הוא כנראה לא עשה בדיקה בסיסית. משם מהר מהר הכותרות נדדו לדיון במשפט הפלילי בתיקי האלפים של נתניהו, אבל את המשפט הזה הפסיקו באמצע כי ראש הממשלה נדרש לתת עדות בחקירה של היועצים שלו – היועצים הכי קרובים שלו, שנעצרו באותו בוקר בגין חשד למגע עם סוכן זר. אחרי זה צריך להגיד: חד-גדיא, חד-גדיא. עכשיו, כל זה עוד לפני שהגענו בכלל לשעות הצוהריים. מה שתוכנן למחצית השנייה של היום, זה פה במליאה, מה שנקרא "ניקוי שולחן" לקראת יציאת מליאת הכנסת לפגרה. אז זה זמן שמנצלים כאן כדי לקדם נושאים חשובים, שהם דחופים, שהם לא יכולים לחכות לכנס הבא. אז בואו נראה, מה על סדר-היום של המליאה? האם הצעות בנוגע למימוש של עסקה להחזרת החטופים? לא ולא. האם אולי חקיקה להטלת סנקציות על משתמטים תוך כדי לחימה? מה פתאום? אולי במקרה פטור ממס הכנסה למי שמשרת במילואים כבר הרבה מאוד זמן? חס וחלילה, מה פתאום? הקואליציה מביאה היום להצבעה – שימו לב: 1. חוק לפיקוח פוליטי על תקציב תאגיד השידור – מאוד חשוב, לזה אזרחי ישראל פיללו בעת הזו. 2. הקמת רשות ממשלתית חדשה, שנושאת לשווא את השם "עניים", ונועדה תכלס לשמש פלטפורמה להעברת מאות מיליוני שקלים של כספים קואליציוניים במסלול עוקף בג"ץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ולג'ובים. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולג'ובים. 3. חוק הארכת הפינוקים הכלכליים לערוץ 14, כמובן. 4. שימו לב לעוד חקיקה שמובאת פה היום, שזה ממש game changer עצבני, זה מה שיהפוך את מה שעקום לישר, ובאמת, את מדינת ישראל לגן עדן – אז אם אתם במתח, שימו לב להצעה שמובאת כאן היום: "בכל חיקוק המתייחס לשטחי יהודה והשומרון, לא ייעשה שימוש במינוח אחר לתיאור שטחי יהודה ושומרון – זולת 'יהודה ושומרון'". וואו, תגידו, מה נסגר איתכם? במה אתם מתעסקים בעת הזו? באמת, חטופים, חיילים בעזה, מילואימניקים, במה אתם מתעסקים? זה מה שדחוף לכם כרגע לקדם? קירות הבית רועדים, ואתם חופרים מתחת ליסודות. אתם לא מנהיגים, אתם החומר שממנו עשויות מדינות שמתפרקות. תתביישו לכם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עלה לכאן לפני כמה דקות השר לכישלון הלאומי, ותקף אותי באופן אישי. עזבו את מה שהוא אמר על הוועדה שלי, זה לא מעניין. הוא בא ואמר על כל מה שהוא עשה לביטחוניים. אז אני רוצה לפרק את זה אחד-אחד, כי לפעמים גם האמת היא אופציה. דבר ראשון, במשמרת של ממשלת השינוי אנשים מתו פחות. מתו פחות. מתו פחות מהחברה הערבית, 109 אל מול 322. 109, שליש. בחברה היהודית מתו פחות. איך אומרים – אין מה לעשות, המספרים מוכיחים את עצמם. את יודעת מה? אפילו צריכת זנות, שהחוק של צריכת זנות – כל הכבוד לממשלה, הולכים להעביר את זה, אבל מה זה עוזר אם מעבירים צריכת זנות ולא אוכפים את זה? את יודעת כמה דוחות נתנו אצל השר בן גביר? 179 דוחות. את יודעת כמה דוחות נתנו בזמן של עומר בר לב? 2,028 דוחות. 179. תביאו כל חוק שאוסר צריכת זנות, אבל מה זה עוזר אם אותו זנאי הולך ולא מקבל דוח? מה זה משנה? תעשו אלף חוקים. למה? כי זה לא מעניין אותו. זה לא מעניין אותו. אז לפני שהוא תוקף את ממשלת השינוי ואותי כיו"ר הוועדה לביטחון פנים, אין מה לעשות – נתונים. אצלנו מתו פחות אנשים, אצלנו אנשים שצרכו זנות קיבלו דוח, אצלנו כשהתלוננו על פרוטקשן היה יועץ מיוחד לפשיעה חקלאית – אצלו אין. עכשיו הוא בא ואמר לי – בואו נתחיל מהשקר שהוא ביטל את הלימודים. אין לימודים, הוא אמר. ב-2011 הופסקו הלימודים בבתי הכלא לאסירים ביטחוניים. פעם אחת גם האמת היא אופציה. ב-2011. אגב הוגשה עתירה ובג"ץ, בג"ץ השמאלן, דחה את העתירה. אתם יודעים מי כן מקבל לימודים? ילדים עד גיל 18 מחבלים צריכים לעשות בגרות ישראלית. בכיף. שילמדו על הרצל, שילמדו על ז'בוטינסקי. זה כן. זה מה שמקבלים. אין תואר. לא, הוא לא הפסיק את התואר כי ב-2011 הוא הופסק. בואו נמשיך. אין הפקדות. ב-2019 – מי היה השר לביטחון פנים? מי היה, אתה זוכר? גלעד ארדן. אני יודעת, כי אני הייתי בממשלה אז, בקואליציה. ב-2019 השר גלעד ארדן הפסיק. הוא הפסיק. הינה, אני מקריאה לכם מה הוא הפסיק: אין יותר בישול בתאים, אין מוסד דובר, אין שיבוץ בכלא לפי שיוך ארגוני, אין הפקדות, ויש הגבלה של כמות המים. לא שר שלי, אבל גם האמת היא אופציה, כי זה מה שעשה גלעד ארדן. כן, מה שבן גביר עשה, הוא צמצם – במקום רבע שעה מקלחת לארבע דקות מקלחת. כל הכבוד. כל הכבוד. ארבע דקות. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> גם האמת היא אופציה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גלעד ארדן הוא לא מהמפלגה שלי אפילו. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> שמונה שנים - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גלעד ארדן צמצם. שנייה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אם את מפריעה לי – שנייה. תקשיב, אני מדברת על שר מהמפלגה שלך, לפחות תקשיב. מילא היא צועקת, זה שר שלה. השר גלעד ארדן, לא אמרתי סגלוביץ'. היא, מילא, צועקת אבל אתה מה אתה קשור? הוא מהמפלגה שלך. תקשיב. גלעד ארדן. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תראה לאן הגענו, לאיזה הזיות. אני אומרת לכם מה הוא עשה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> לא הייתי חבר כנסת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, תקשיב. אני אומרת לך מה היה. מה היה, בחייאת. חמישה דברים. חמישה דברים שבוטלו – אני יודעת שהיו. עכשיו, אין ספק, אין ספק שהוא צמצם את המקלחת מרבע שעה לארבע דקות, נתתי לו את הקרדיט, אבל הלימודים לא היו כבר מ-2011, אין לימודים. אין הפקדות כבר מ-2019. אין. אין טיפולי שיניים ואין טיפולי אסתטיקה. אין את השטויות האלה. מה יש לכם? אבל מה כן יש – אתם יודעים מה יש? יש יותר מתים בפיגועי טרור במשמרת שלו. יש יותר מתים בחברה היהודית. יש יותר ארגוני פשיעה. על מי אתה גיבור, על אנשים עם אזיקים? עליהם אתה גיבור, עליהם אתה עושה את הוואסח שלך? בוא תוריד את מספר הנרצחים בחברה הערבית, תוריד את מספר הנרצחים בחברה היהודית. תטפל בארגוני הפשיעה, לא באסירים עם אזיקים. בהם תטפל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסוף במשמרת שלו אנשים מתים. זה העניין. והוא בא אליי ועושה את הסיבוב? אין מה לעשות, לפעמים גם האמת היא אופציה בכנסת הזו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. למרות שיושבת-ראש האופוזיציה אמרה - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה איתי? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מירב אמרה לי את הרשימה העדכנית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אמרתי אחרינו לדלג, ועכשיו ולדי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אין בעיה. אחרי רון כץ. בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, הגיע הזמן שמישהו יעמוד פה ויחשוף את המסכה מאחורי ממשלת הימין מלא מלא של נתניהו. ביוני 2021 נתניהו עמד על דוכן הזה בנאום מלא פתוס, ואמר כך: אני עומד כאן בשם מיליוני אזרחים שבחרו בדרך של זקיפות קומה ולא בדרך של הרכנת ראש - - - יחד עם חבריי בליכוד ושותפיי בימין הפכנו את ישראל לכוח עולמי"; "הקמנו גם מכשול תת-קרקעי שבלם את מנהרות הטרור של חמאס לכיוון עוטף עזה, בניגוד לשנים המדממות - - - שבהן שטפו אותנו גלי טרור בלתי פוסקים, הבאנו את העשור הביטחוני הטוב ביותר שהיה לנו, הסטטיסטיקה לא משקרת". היא באמת לא משקרת. נתניהו, בכהונה שלך, בכהונה של הממשלה הזאת, קרה האסון הגדול ביותר בתולדות המדינה ביום אחד. ביום אחד נורו 4,000 רקטות למדינת ישראל. בחסות אותם מטחים חדרו כוחות של חמאס אל שטח ישראל. רצחו , אנסו, בזזו, וכל זה בממשלה שלך. נתניהו המשיך ואמר אז: "קודם לכן - - - אוטובוסים מתפוצצים". נתניהו, בפברואר 2025 התפוצצו אוטובוסים בבת ים. "מסעדות מתפוצצות" – בזמנך המסעדות מפוצצות בסועדים. אז אני רוצה לומר לך, נתניהו: אין מסעדות מפוצצות במדינת ישראל. המסעדות מדווחות על ירידה של בין 20% ל-25% בכמות הסועדים כי הכלכלה פה מתרסקת ויוקר המחיה הוא בלתי נסבל. הוא אמר כך: "זה קרה כי הובלנו מדיניות ביטחונית אחרת. מדיניות תקיפה, מרתיעה, מושכלת". << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז נתניהו, בזמנך פקידי החמאס ספרו את הכסף במזומן כאשר הכנסת להם אותו במזוודות, ועכשיו בודקים את זה גם בתוך הלשכה שלך. תורים ארוכים היו בעזה בכניסות לסניפי בנק הדואר ברצועה כולה. פקידי חמאס חילקו שטרות מלא מלא. מי שהביא את הכסף לרצועה בתקופה שלך הוא השליח הקטרי. השליח הקטרי. היום זה גורם להרמות גבה. בתקופה שלך עבדת איתם מלא מלא. כנראה היום תשאלו – בזמן שאתה מסיים לתת את העדות שלך – איך זה קרה? איך לא שמנו לב? איך לא שמנו לב שלכאורה סוכנים זרים של קטר מנהלים שיח מתמיד עם ראש ממשלת ישראל, עם כל הצוות שלו? מעבירים מזוודות מזומנים. לא העברות, לא משהו שאפשר לעקוב אחריו – מזוודות, אמיתי, של מזומנים. ועכשיו בעדות שלך בלהב אני בטוח שתגיד שזאת חקירה פוליטית, מעולם לא הועברו כספים ללשכה שלך. אבל מה לעשות, מה לעשות – העוזרים שלך עצורים לא סתם. העדים והתיק שאנו רואים והראיות שמתהוות הם לא סתם. הם ככל הנראה יואשמו בהלבנת הון, הפרת אמונים ומגע עם סוכן זר. נתניהו, שוב לא ידעת? שוב היו צריכים לתפוס בדש מעילך? עד מתי יהיה לנו ראש הממשלה שלא יודע לקחת אחריות? הרי אנחנו יודעים שאתה יודע הכול. אתה לא טיפש. הקרובים ביותר אליך אמרו שאתה יודע על כל זבוב שעובר לידך, אז אני מאוד מקווה שהפעם באמת לא ידעת. כי אם ידעת, זה בלתי נתפס. זה בלתי נתפס שראש ממשלת ישראל ייתן לדבר הזה לעבור בתוך הלשכה שלו. ואם נעבור לממשלה המדהימה שבנית – אז גם סמוטריץ', שעמד פה ואמר: הרשות היא נטל, והחמאס הוא נכס; גולדקנופ, שרוקד לצלילי השיר "נמות ולא נתגייס"; אורית סטרוק, שלא רוצה להחזיר את החטופים; בן גביר, שר הפיתות והטיקטוק, שמתגאה שסגר מאפיות בזמן שמצב ביטחון הפנים הוא הגרוע בתולדות המדינה, זה שפרש מהממשלה כי הם החזירו חטופים. חבריי לימין האמיתי, אמרת. תתבייש, אתה לא ימין, חבריך לא ימין, ואתם בטח לא ימין אמיתי. לא נשאר לי הרבה זמן, אדוני, אז אני רק אומר דבר אחד: מיום שהממשלה הזאת נבחרה, דבר אחד טוב לא קרה למדינת ישראל - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - הכלכלה התרסקה, הביטחון האישי התרסק, הביטחון הלאומי התרסק, וגם הגאווה התרסקה. תלכו ותתפטרו כבר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בליאק, בבקשה. חבר הכנסת רון, רק צריך להיות הוגן. להגיד שהשרה אורית סטרוק לא רוצה להחזיר את החטופים זה לא הוגן. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> היא הצביעה נגד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא הוגן. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> היא הצביעה נגד, מה זה "לא הוגן"? היא הצביעה נגד. הייתה לה זכות הצבעה, והיא הצביעה נגד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אפשר לחלוק על עמדות, אבל להגיד – לא, על הדרך - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> היא הצביעה נגד. בעולם יש נכון ולא נכון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> היא נגד הדרך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יש אפשרות להצביע בעד להחזיר, היא הצביע נגד להחזיר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא. ממש לא. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בדיוק ככה. בדיוק ככה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא. היא הצביעה על הדרך. תודה רבה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אם תרצה, אני אוציא את הפרוטוקול. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה. לרשותך, חמש דקות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני מרגיש מהבוקר שלא מספיק דיברו פה על תקציב המדינה. נכון, חבר הכנסת שירי? לא מספיק דיברו על תקציב המדינה, אז בואו נדבר על התקציב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה קשה לך? זה פוסט-תקציב. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> בואו נדבר על התקציב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה מדבר על פוסט-תקציב, אני צופה שבעוד חודשיים אנחנו נדבר על התקציב הנוסף מס' 1 לשנת 2025, כפי שנהוג בקואליציה הזאת. אבל בואו נדבר על מה שקרה לפני יומיים. לפני יומיים יצא דף המסרים בליכוד על התקציב, וכל חברי הכנסת עלו להתראיין וציטטו את דף המסרים. דף המסרים מתחיל בהישג הכי חשוב של הליכוד בתקציב הזה – בגודל התקציב. אמרו שזה התקציב הכי גדול בתולדות המדינה, 620 מיליארד שקל. קודם כל, גודל התקציב זה אף פעם לא מדד לשום דבר, בואו נתחיל מזה. עכשיו בואו אני אספר לכם, חברי הקואליציה, למה מדובר בתקציב הכי גדול בתולדות המדינה – כי בשנים הקרובות מדינת ישראל תצטרך להוסיף עשרות מיליארדי שקלים להוצאה הציבורית. בואו אני אספר לכם למה אנחנו נאלצים להוסיף עשרות מיליארדי שקלים להוצאה הציבורית – כי הרסתם את המדינה. הרסתם את הצפון, הרסתם את הדרום והרסתם את הביטחון. ולכן אנחנו מוסיפים. כל התוספת הזאת, אנחנו חייבים לכסות אותה איכשהו. יש, בגדול, שלושה אופנים לכסות את הסכום האדיר הזה. דרך אחת: להעלות מיסים, שזה מה שעשיתם. 24 מיליארד שקלים הטלתם על מעמד הביניים הישראלי, על אותם אנשים שמשרתים, שעובדים, שמשלמים מיסים. דרך שנייה: להעמיק את הגירעון. גם בזה אתם מצטיינים. גם ב-2023 הגירעון כבר הסתכם במעל 4%. ב-2024 – אני לא לוקח את הנתון הלא-נכון, כנראה, של משרד האוצר; אני מדבר על הנתון האמיתי, והוא מעל 8%, לפי הערכות של אנליסטים של מודי'ס. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> 4.9% זה ל-2025, אבל גם זה פייק. כבר היום ברור שזה יהיה 5% לפחות, כנראה. לפי הערכות של סוכנויות הדירוג זה יכול להגיע אפילו ל-7%. ולפי הניסיון, אנחנו בהחלט מאמינים לאנליסטים ולא לשר האוצר. אבל יש גם דרך נוספת לנסות לכסות את הגירעון העצום שיצרתם ואת התוספת בהוצאה הציבורית. הדרך הזאת היא צמיחה, לטפל בצמיחה במשק. וכאן הקואליציה הזאת נחלה כישלון מהדהד. אנחנו כבר שנתיים עם צמיחה שלילית, גם למשקי בית וגם לעסקים, וגם ב-2025, לפי כל ההערכות, הצמיחה תהיה נמוכה. בואו אני אסביר לכם למה אנחנו בצמיחה נמוכה. אם אנחנו לא מוציאים 50% מהגברים החרדים לשוק העבודה, אלה שלא עובדים נכון להיום, אנחנו מאבדים בכל שנה 25 מיליארד שקלים, וזה המחסום העיקרי להגדלת הצמיחה במשק. אתם מדברים הרבה על הסיוע למילואימניקים. 20% מאנשי המילואים, לפי הנתונים שפורסמו, הם אנשי הייטק. מה עוד פורסם אתמול? ש-75% מאנשי המילואים נפגעו כלכלית בזמן המלחמה, ו-41% מהמילואימניקים השכירים פוטרו או נאלצו לעזוב את מקום העבודה. כל אחד מבין שזו פגיעה אנושה בצמיחה במשק. ולכן התקציב הזה הוא ביזיון. אתם לקחתם כסף, כסף מאנשים שעובדים, שמשרתים, שמשלמים מיסים, והעברתם אותו למשתמטים ולבטלנים. זאת המשמעות האמיתית של התקציב שממשלת הליכוד העבירה כאן. וכל דף מסרים שקרי לא יכול להסתיר את המציאות העגומה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, תרצה להסתייג? חבר הכנסת מאיר כהן? לא. הוגשו בקשות רשות דיבור של קבוצת העבודה והמחנה הממלכתי. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש שלושה סוגים של חוקים שאני אתייחס אליהם: יש חוקים משמעותיים בנושאים חיוניים, שמתקבלים בהסכמה רחבה. חוק תקומה הוא כזה, בהמשך נעביר את חוק המים לחקלאות ועוד נושאים אחרים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חוק העוני שעבר. רשות העוני. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נכון. נכון. נכון. וזה טוב ויפה, וכך ראוי בנושאים חיוניים ומשמעותיים. יש חוקים דווקאיים, שלא תואמים את צורכי השעה ורגשות הציבור כולו, שמתקבלים על בסיס הרוב האוטומטי שיש לקואליציה. אלה חוקים שהציון שאני נותן להם – אני באופן אישי, כל אחד וטעמו – הוא ציון נמוך מאוד. כדאי למעט בסוגים האלה של חוקים. החוק הזה שאנחנו מדברים עליו שייך לקבוצה אחרת, סקטור אחר. אלה חוקים שנכון לעסוק בהם, אבל אם נדרשים, כדאי להשקיע בהם את התהליך הנכון. יש בהם היגיון, אבל הם צריכים להיעשות באופן הגון, ואני אפרט. מכיוון שאני קרוב לתחום הזה – גם מקום המגורים לאורך השנים וגם כראש מועצה – אכן החוק נחקק כאשר מאות רבות של קיבוצים, מושבים שיתופיים, חיו בצורת חיים שהצדיקה את החוק, כאשר הפרוטה לא הייתה מצויה בכיסיהם של החברים והחברות, והכלל עסק בשאלה מה עושים עם הכסף, אם קונים פרה או מסייעים למישהו להיבחר כראש מועצה. אותם 55,000 שקלים שמדובר בהם – הרי במקסימום כל אחד רשאי לתרום 5,000 – זה כאילו עשרה או 11 אנשים. לא הרבה. מה בעצם היה צריך לעשות כדי שהחוק הזה גם יהיה תואם את השינויים שנעשו, השינויים באורחות החיים במושבים השיתופיים ובקיבוצים בדור האחרון? היה צריך לעשות שני דברים. דבר אחד: לאפשר את השינוי הזה באותם יישובים, אותם קיבוצים שעברו מה שקוראים לו בטעות הליך הפרטה, או שינוי אורחות החיים – שמרב ההכנסה נמצאת אצל אותו חבר קיבוץ, והוא יודע מה לעשות עם הכסף, מה שנקרא האם לנסוע לחוץ לארץ או לסייע לבחירת מועמד. אבל יש כמה עשרות יישובים כאלו, שנשארו יישובים שיתופיים, מסורתיים, שבהם לחבר הקיבוץ או המושב השיתופי יש חלק קטן מאוד מההכנסה הכוללת, כולל הכנסתו שלו – אגב, אני אחד מהם – ויש הרבה פחות כסף לעומת הקופה המשותפת כדי לבצע את המהלך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על השקט במליאה. תודה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ולכן, לפחות אם עושים את השינוי לאותם יישובים שעברו את התהליך, את השינוי, לא צריך היה לעשות את זה עבור אותם יישובים שיתופיים. ההערה השנייה היא נכונה. היה נכון להציע שההכרעה הזאת לא תתקבל בידי הוועד המנהל – לא צריך לקרוא לוועד מנהל או למזכירות היישוב קומץ אנשים, זה ועד נבחר, אבל אפשר להתנות את זה בהחלטה של אספה כללית. ולכן ראוי היה ששתי הסיבות הללו יוטמעו בחוק הזה. לו היו נכנסים השינויים הללו, הייתי מצביע בעד. אם לא – זה לא קרה, אז נצביע נגד ונישאר חברים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא צריך. אנחנו מסירים את ההסתייגויות ועוברים להצבעה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מעולה. בסדר גמור. אם כן, חברים, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 19), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 35 בעד סעיפים 1–2 – 42 נגד – 16 נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 42 בעד. 16 נגד. אם כן, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 19), התשפ"ה–2024. עאידה תומא סלימאן – נגד, לפרוטוקול. זה לא משנה את התוצאה כרגע. נעבור לקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 36 בעד החוק – 44 נגד – 19 נמנעים – אין חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 19), התשפ"ה–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 44 בעד, 19 נגד. אני קובע כי הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 19), התשפ"ה–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים. לפרוטוקול, אנחנו מוסיפים שטטיאנה נגד, ומיקי לוי הצביע בטעות בעד והוא מצביע נגד. זה לא משנה את תוצאות ההצבעה. תודה רבה. אם כן, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: החלטת ועדת הפנים – נכון? יוזם החוק מבקש לברך. חבר הכנסת ניסים ואטורי, בבקשה. ברכות, בבקשה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה בראש ובראשונה להודות ליושב-ראש הוועדה יעקב אשר, שבנחישותו לבירור העניין – ומה שאמר כאן חברי אלון שוסטר, אנחנו ביררנו את זה בוועדה, נכנסנו לפרטים, בדקנו את זה, זה לא בדיוק שיתופים שאין להם אפשרות לתרום באופן אישי; לייעוץ המשפטי – תומר רוזנר וגלעד קרן; ללאה קריכלי, מנהלת הוועדה; ליועצת הפרלמנטרית שלי חנה מטלובסקי, שעובדת ימים כלילות כדי לחוקק חוקים. אני יודע שהדרך היא קשה ולא קל להעביר פה חוקים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ואטורי, לילות כימים. ימים כלילות – היא הולכת לישון. לילות כימים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לילות כימים. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> לילות כימים. ימים כלילות, כי היא עובדת בימים. בסדר גמור, הכול בסדר. המטרה הייתה ליצור שוויון בין אזרחי המדינה, שלא תהיה עדיפות – התרגלנו לפריבילגים בקיבוץ. חוקים מאוד ישנים שהגיעו כבר – הקיבוץ גם התקדם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כן, כן, האשכנזים. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> למה אתה אומר "אשכנזים", בליאק? אני לא אמרתי כזה דבר. הקיבוצים התקדמו גם, כבר הופרטו. גם אני גר במושב שהופרט. אני חושב שהעולם התקדם, מדינת ישראל התקדמה, והיום בקיבוצים לכל אחד יש תקציב אישי שלו. גם המושבים השיתופיים הם כבר לא בדיוק שיתופיים, והגיע הזמן להתחדש גם בדברים האלה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה התקציב של ניר עוז? מה התקציב שיש לבארי? לנחל עוז? מה התקציב לניר עוז? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> החוק עד היום פוגע בשוויון של הבחירות, שזה אחד היסודות – מה אתה אומר? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה התקציב של ניר עוז? אתה אומר שהקיבוצים התקדמו, לאן ניר עוז התקדם? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> התקדמו מבחינת החשבונות המשותפים וכו', בשיתוף. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה החשבון המשותף של ניר עוז, מה החשבון? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> יהיה זמן לטפל גם בזה, תאמין לי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה, יוראי. חבר הכנסת יוראי, תאפשר לו לדבר, בבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה החשבון של הנרצחים? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה שקורה היום, הקיבוצים כבר הופרטו, ואף אחד כבר לא נמצא בחשבון יחיד של הקיבוץ, לכל אחד יש חשבון פרטי. כמו שתורמים להקש בדלת, כך גם כן יתרמו, מי שרוצה, למועמד שהוא רוצה, בלי לשכנע את כל חברי הקיבוץ לבוא בסכום אחד. היום התרומות הן 55,000 שקלים לקיבוץ, כאשר הפרט יכול לתרום עד 5,000 שקלים כי הוא לא חבר בקיבוץ. לכן השוויון הזה – החשיבות של האיזון בין המועמדים, זה חשוב מאוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה ליוזם החוק. << נושא >> הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר פיצול הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הגבלת הזכות להיבחר), התשפ"ג–2022 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – החלטת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר פיצול הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הגבלת הזכות להיבחר), התשפ"ג–2022. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה חבר הכנסת יעקב אשר להציג את החלטת הוועדה. בבקשה. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מציג בזאת את ההצעה לפיצול לפי סעיף 79(ב) לתקנון הכנסת. על פי הצעת ועדת הפנים והסביבה, לאחר דיון שהיה בהצעות חוק של מספר חברי הכנסת – חבר הכנסת מלביצקי, חבר הכנסת פורר ואחרים – תכף, אחרי זה, הן יעלו לכאן לאישור לקריאה ראשונה. הצעות החוק הללו מוזגו ביחד להצעת חוק שמורכבת משלוש הצעות חוק, שנדונו בכנסת בדיון מוקדם ביום כ"ו בחשון, 27 בנובמבר, וביום י"ז בכסלו, 18 בדצמבר, הועברו לוועדת הפנים והסביבה ומוזגו על ידי הוועדה ביום י"ז באדר התשפ"ה, 17 במרץ 2025. לאור מורכבותם של הנושאים בהצעה, שעוסקים בהפסקת כהונתו של חבר המועצה ובסייגים לבחירת הכהונה לסגן ראש עיר ולחבר מועצה, וכדי לא לעכב את החקיקה בשאר הסוגיות בהצעה, שעליהן הייתה הסכמה מלאה, מוצע לפצל את הצעת החוק להצעות נפרדות, כך שחלק אחד מההצעה יכלול את נושא מניעת השתתפות מועמדים בבחירות לרשויות המקומיות והרחבת רשימת העילות למניעת ההשתתפות, וחלק אחר מההצעה יכלול את נושא הפסקת כהונתו של חבר מועצה וסייגים לבחירת וכהונת סגן ראש רשות. אני רוצה להסביר. הצעות החוק מדברות על כך שכמו בכנסת, אם יש מועמד, ולא רק רשימה, שבדבריו הוא מדבר ופוגע בביטחון המדינה בצורה כזו או אחרת, ברשימת עילות מאוד מאוד מסודרת יחול הדבר גם על הרשויות המקומיות. אנחנו טייבנו את ההצעה, בנינו מנגנון שיהיה זהה למנגנון שקיים בוועדת הבחירות המרכזית – כי פה זה קצת אחרת, לכל עיר יש ועדת בחירות שלה וכו'. בתוך ההצעה הייתה גם הצעה נוספת של הפסקת כהונה, כמו בכנסת. את זה ביקשנו לפצל כדי שנוכל להעביר את תיקון החוק עצמו, שתכף יוצג כאן, אחרי שנצביע על הפיצול. אני מברך את חברי הכנסת מלביצקי ופורר, שאני לא רואה אותו כאן, ואחרים. אני לא זוכר מי עוד היה. ואת דן אילוז. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני יושב פה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> אה, פורר, אהלן. הוועדה הוציאה תחת ידה, בסופו של דבר, את החקיקה בצורה הטובה ביותר, הפרקטית ביותר. ולקראת הישיבה על השנייה והשלישית אנחנו נטייב, כי יש עוד כל מיני חילוקי דעות עם חלק ממשרדי הממשלה. אנחנו נגיע להבנות ולהסכמות ככל שנצטרך, ויצא מכך דבר חשוב – שלא יהיה מצב שבו נבחרי ציבור ברשויות מקומיות יכולים לפעול נגד המדינה שבה הם חיים בצורה הזו, בצורה ברורה. ולכן אני מבקש לאשר את הפיצול, ולאחריו, אדוני היושב-ראש, נגיע לחקיקה עצמה. תודה רבה. אני אבקש את אישור הכנסת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אם כן, נעבור לדיון האישי. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הגברת מיארה, זוכרת את עו"ד יוסי בנקל? יוסי בנקל, שמייצג קרן השקעות קטרית בישראל. נכון, זוכרת? בהיתר – קרן השקעות קטרית בישראל. ומי זה עו"ד יוסי בנקל? אני אזכיר לך, מיארה? הוא ייצג את הבן שלך. זה שגנב אפוד. ייצג את הבן שלך, וגרם לזה שהתיק נגדו ייסגר והוא גם לא ייחקר. שמחתי להזכיר את הקשר הקטרי, באדיבותך, של עו"ד יוסי בנקל. רציתי להזכיר לך עוד משהו – או שאולי אני אשאל את רונן בר ואת דדי ברנע, מי הזמין אותם למונדיאל VIP? מי נתן להם מתנה? קטר. עכשיו, שלא תביני – גברת מיארה, דעתי על קטר ידועה. אבל התייחסות של מדינת ישראל לקטר היא התייחסות של מדינת ישראל לקטר. מה זאת אומרת? יש שם ביקורים, ויש שם נסיעות, ויש שם השקעות, ויש שם שלל דברים. קטרגייט – לא פחות ולא יותר. אדוני ראש הממשלה, אני מסירה את הכובע בפניך. באמת, אם אני הייתי בנעליך והיו אומרים לי: בואי לתשאול פתוח, הייתי אומרת: אני לא באה. לא באה. מה יש לי לבוא אחרי שאתם מטנפים אותי ומשחירים אותי? אבל אתה הולך. בטח, בואו למשרד שלי. המשרד שלי פתוח בפניכם. תקשיבו את הטירוף שאתם שומעים פה. זה מתחיל בזה שלפי הנטען, יונתן אוריך, שיש לו חברת תקשורת והוא נותן ייעוץ תקשורת למשרד ראש הממשלה, חשוד שבמונדיאל הוא נתן שירותי תקשורת לקטר. מה זאת אומרת? שירותי תקשורת, הפצה וכו' בעולם. זה, אגב, זו לא הייתה חברת התקשורת היחידה שנתנה שירות לקטר. אתם יודעים מה לא היה באוקטובר 2022, כשהיה מונדיאל? מה לא היה? הממשלה לא כוננה, ונתניהו לא היה ראש ממשלה. אז אולי נקפיד קצת על העובדות? אז היום מבקשת המשטרה, בחסות מיארה, כן? הרי מיארה עסוקה עד לכאן להמציא כותרות, כל הזמן להשחיר את סביבת ראש הממשלה, ותוך כך את הממשלה. מה היא לא מנסה? זה כבר פתטי, גברת מיארה. פתטי. מזמינים את ראש הממשלה לתשאול פתוח. תקשיבו טוב מה אני אומרת לכם כאן. עדות פתוחה ותשאול פתוח של אדם – הכוונה: בוא, יש לנו כמה שאלות. אתה לא חשוד בשום דבר. בוא, תענה לנו. אדם מן השורה, ובטח ובטח ראש ממשלה, לא חייב לבוא באותו רגע. הוא אומר להם: חפשו אותי, אני לא יכול. ראש ממשלה מזמין אותם היום ללשכתו. יש להם כל מיני שאלות. אין שאלה – תקשיבו טוב מה אני אומרת לכם – אין שאלה, מעצם זימונו לתשאול פתוח, שהוא לא חשוד אפילו לא בבדל-בדילו הקטן של חשד של קבלת כסף קטרי – לא הוא ולא משרד ראש הממשלה. כל החשד שנחקר זה קבלת כסף לחברת תקשורת. מישהו מוכן להגיד, אם אתה לא עובד מדינה, למה אסור לחברה שלך לתת ייעוץ תקשורת לקטר? מישהו מוכן להגיד לי? מישהו מוכן להגיד לי, למרות דעותיו האישיות על קטר, איפה ועל יסוד מה קטר הפכה להיות מגע עם סוכן זר? מישהו מוכן להגיד לי? בואו, תפתחו, תפתחו את הראש – איזו החלטה הפכה את קטר למדינה שאסור להיות איתה בקשרים? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> זהו, אני מסיימת. שתי מילים. לכן אני אומרת לכם כאן, אני אזכיר לכם, אני פניתי לרונן בר לפני שבועיים. ביקשתי מרונן בר את רשימת יוצאי השב"כ, בין השאר, שמקבלים את הזכות המופלגת לדבר בשם ישראל עם מדינות שונות על עסקאות נשק או עסקות בכלל, בין השאר, עם קטר. מה אתם חושבים שהוא ענה לי? הוא לא ענה לי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה. אני מודיע שאני כעת סוגר את הרשימה. בבקשה, לרשותך, שלוש דקות. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אתמול, בתוכנית של שמעון ריקלין בערוץ 14, נחשפנו להקלטה שבה מחבל – לא סתם מחבל אלא חיית אדם מיחידת הנוח'בה, יימח שמו וזכרו, שרצח ואנס באכזריות – מעיד כי הוא נדרש על ידי מצ"ח להגיש תלונה נגד לוחמי צה"ל בשדה תימן. לא נתפס. אנחנו שומעים, זה נורמלי? הפרקליטות הצבאית, במהלך נבזי, מבקשת ממחבל ארור שידיו מגואלות בדם יהודי להתלונן כנגד הלוחמים שלנו. זה לא רק כשל מערכתי, יש כאן שפל מוסרי. בעוד חיילנו נלחמים בעזה, בלבנון ובשאר החזיתות, בעוד משפחות שכולות מתמודדות עם הכאב, הפצ"רית עסוקה בלייצר תיקים כנגד הלוחמים שלנו. כיצד המהלך הנבזי הזה מסייע למאמץ המלחמתי, מישהו פה יכול לענות לי? כיצד המהלך הנבזי הזה מסייע להשבת החטופים – או האם חלילה, לפגוע בחטופים? האם בפרקליטות הצבאית קורצים להאג מטעמים אישיים? האם הקולגות המשפטיים מעבר לים חשובים יותר מהלוחמים שלנו? אתמול נקראו שוב לוחמים מכוח 100 לחקירה בבית ליד. אני רוצה להקריא כאן את דבריו המרגשים של אחינו מיקו מאיר בן שטרית בפנייתו בקול שבור לרמטכ"ל, ואני מצטט: אני, מאיר בן שטרית – אתה מזהה אותי, כוח 100. אני פונה אליך בשם כל חיילי צבא ההגנה לישראל שהתגייסו ב-7 באוקטובר להגן על העם והארץ. אני פונה אליך בשם כל החיילים שחירפו נפשם ויצאו בלי פקודה. אני פונה אליך בשם כל חיילי כוח 100 שלחמו גם ב-7 באוקטובר, עזבו את הכול והלכו לטפל בנאלחים שבאדם, אם אפשר לקרוא לזה בכלל אדם. אני ביצעתי את העבודה שלי על הצד הטוב ביותר שם. לא פגעתי ולא עברתי עבירות. אף אחד מאיתנו לא אנס, לא דקר, לא שבר. כל מה שעשינו היה לפי החוקים של מדינת ישראל. אתמול התקיימה נגדנו חקירה פוליטית עם בושות גדולות לעם ישראל, שהלכו והופצו בעולם. אני פונה אליך בשם כל חיילי צבא ההגנה לישראל שיצאו להילחם, אם זה משמאל, ואם זה מימין, לא משנה הקטלוג שלהם. אני מבקש ממך: את הפצ"רית יפעת תומר-ירושלמי עליך להעביר מתפקידה. אם אני הבוקר נקראתי לחקירה במצ"ח, אחרי כל כך הרבה חודשים, סימן שיש פה הרבה פוליטיקה אצלך בצבא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מיד מסיים. לא פשעתי, לא גנבתי, לא עשיתי שום דבר שיכול להיות מפליל אי-פעם. אז אני מבקש ממך, הרמטכ"ל, בשם כל חיילי צה"ל, את המפקדת יפעת תומר-ירושלמי – עליך להוציא אותה. סוף ציטוט. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תם הזמן. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מייד מסיים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני מוסיף – במהלך החלפת הפיקוד בצה"ל, דובר על השבת אמון העם ודרגי השטח בפיקוד הבכיר. לשם כך, קודם כול, יש לתת גיבוי לכוחותינו הקדושים ששומרים עלינו. זהו צעד בונה אמון. דבר שני, יש להאיץ את חקירת ההדלפה והבישול של הסרטון הנבזי של שדה תימן. על מי בדיוק המערכת מגינה כאן? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תם הזמן. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל תם הזמן. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני שר הביטחון ומכובדי הרמטכ"ל, אנו נקראים לבער את הרע מקרבנו. אני קורא לכם לפעול להדחתה של הפצ"רית ולבער את הפוליטיקה מתוך הצבא. זהו צעד מתבקש בדרך להשבת החטופים ולניצחון במלחמה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלמוג כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - מה אתה אומר? מה אתה אומר? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא הוכיחו. לא הוכיחו. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - הוכיחו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תראה לי את הפרוטוקול. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - מה, אתה מיתמם עכשיו מיקי? מה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתם כולכם דף מסרים. אני לא יודע, אני מודה. אני לא יודע, אני מודה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתה לא יודע? אתה לא רוצה לדעת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני תשע שנים הוקם אגף עתודות לישראל במשרד ראש הממשלה. המטרה של האגף הזה היא להכשיר את האנשים שיאיישו אלפי משרות בכירות יותר ובכירות פחות בפקידות הציבורית. הבעיה היא שתחת האגף הזה פועלות כל מיני תוכניות ויש שיתופי פעולה עם כל מיני גורמים, ובין השאר מדובר בארגונים פרטיים וקרנות זרות, שמה שמעניין אותם זה להצליח להשפיע על דמותה של מדינת ישראל על פי האג'נדות שלהם. תוכניות הכשרה זה אף פעם לא רק כלים, אלא גם מפגש עם דמויות בעלות ערכים מסוימים שמשפיעות בצורה דרמטית על אותן הכשרות ועל מי שעובר אותן. ככה צומח הדיפ-סטייט במשרד ראש הממשלה, שכולנו ראינו בשנים האחרונות את ההשפעה השלילית וההרסנית שלו על מדינת ישראל. גופים כמו קרן וקסנר, מכון מנדל ואפילו תוכנית מעוז, גופים עם אג'נדה פרוגרסיבית ברורה, אלו ששותפים להכשרת מערך הפקידות – לא יצמחו שם כנראה פקידים שמחוברים בנימי נפשם לציונות ולזהות היהודית. משרד ראש הממשלה עצמו הוא זה שמכשיר את הדיפ-סטייט שמנטרל את יכולת נבחרי הציבור לשלוט. בדיוק כמו שכל עסק שולח את העובדים שלו רק להכשרה שמשרתת את מטרת העסק, כך המדינה אמורה לדאוג שההכשרה של הפקידים שלה תתבצע אך ורק לאור מה שמשרת את התפיסות והעקרונות של הציבור, כפי שבאו לידי ביטוי בבחירות דמוקרטיות. הגיע הזמן לייצר מערכת חדשה של הכשרות לעובדי המדינה, לפקידות הבכירה ולבכירי ואנשי מערכת הביטחון. מערכת שתפעל ברוח הזהות הלאומית והיהודית של מדינת ישראל. לכן ביקשתי לפני למעלה משנתיים במשא ומתן הקואליציוני להיות אחראי לאגף הזה. ולכן דרשתי לנתק את הקשר עם המכונים והקרנות הללו. לצערי, זה לא ניתן לי אז. ומכאן למינוי או ביטולו של המינוי של אלוף במילואים אלי שרביט לראש השב"כ. אם מסלול ההכשרה הוא כזה, אז אין הרבה בחירה – כולם כנראה עמוק בדיפ-סטייט. ואני פונה מכאן לראש הממשלה: בטל את השת"פ עם קרן וקסנר ומכון מנדל. כל עוד הכשרת הדיפ-סטייט תימשך כמו שהיא, הבחירה לא תהיה בחירת הטוב ביותר מבין הטובים, אלא בחירת הפחות גרוע מבין הדיפ-סטייט הקפלניסטי. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אם כן, אני מזמין את יושב-ראש ועדת הפנים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא צריך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא לא פה, נכון? לסיכום הדיון – הוא לא פה. חברי הכנסת, נעבור כעת להצבעה על החלטת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר פיצול הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הגבלת הזכות להיבחר), התשפ"ג– 2022. הצבעה. הצבעה מס' 37 בעד ההצעה – 26 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר פיצול הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הגבלת הזכות להיבחר), התשפ"ג–2022, נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 26 בעד, אין מתנגדים, שלושה נוכחים, אני קובע כי החלטת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר פיצול הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הגבלת הזכות להיבחר), התשפ"ג– 2022, התקבלה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 58) (הגבלת הזכות להיבחר), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת חנוך דב מלביצקי, עודד פורר, דן אילוז וקבוצת חברי הכנסת. תודה. << נושא >> הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 58) (הגבלת הזכות להיבחר), התשפ"ה–2025 << נושא >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1118).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 58 – הגבלת הזכות להיבחר), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת חנוך דב מלביצקי, עודד פורר, דן אילוז וקבוצת חברי כנסת, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי להציג את הצעת החוק. בבקשה. לרשותך עשר דקות. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, מי שתומך בארגון טרור לא יכול להיבחר, להיות נבחר ציבור ברשויות המקומיות. מי שמזדהה עם פעילות טרור, עם ארגון טרור, גם לא יכול להיבחר, להיות נציג ברשויות המקומיות. זה מאוד קל, זה מאוד ברור, זה מתבקש, וזה די הזוי שאנחנו צריכים לעשות חקיקה בנושא הזה, אבל צריך. עד כאן בנושא החוק. בשבועיים האחרונים, בשבוע וחצי האחרונים, אנחנו רואים שימוש הולך וגובר באמירות שלא ייאמרו כלפי ראש הממשלה, לשכתו, הממשלה, חברי הקואליציה. רבין נרצח כשאני הייתי בשנה א' במשפטים. ואני זוכר את היום אחרי הרצח כשהגענו ללימודים. כמובן, לא היו לימודים, אבל הגענו, כולם, ואת האווירה וההלם ואת התדהמה ואת הכעס ואת הבכי, ואת החיפוש של האשמים ומי תרם מה ואיך. ואני למדתי משפטים במרכז הבינתחומי. הייתי במחזור השני שסיים. היום זו אוניברסיטת רייכמן – אז קראו לזה המרכז הבינתחומי. ואני זוכר שאחת מהחברות שלנו לכיתה. היינו בכיתה, מסלול של כ-80 ומשהו אנשים, היינו אולי שלושה, ארבעה ימנים, שהיו ידועים כימנים, תמיד. ואיזה בת כיתה שלנו מגיעה אלינו עם דמעות ואומרת לנו: אתם רואים, זה בגללכם. אף אחד מאיתנו אף פעם לא השתמש בכל מיני כינויים שהשתמשו בהם אז. אף אחד מאיתנו לא נהג באלימות, לא הטיף לאלימות, לא הסיט לאלימות. אבל בכל זאת, אני זוכר את הזעזוע שהיה סביב המקרה הזה. ועד היום מזכירים לראש הממשלה את המרפסת וכל מיני הפגנות שהוא היה בהן, שבהן הוא חזר פעם אחר פעם שלא – רבין, זכרונו לברכה, לא בוגד. וביום – אני לא זוכר אם זה היה רביעי – באחד הלילות האחרונים, עולה לפה נעמה לזימי בלילה, ושוב, מדברת על כך שראש הממשלה חשוד בבגידה ושלשכתו בוגדים. היום גם כן שמענו את זה מחבר הכנסת קריב, על הבגידה של ראש הממשלה, וכן הלאה וכן הלאה. הזילות והקלות שבהן משתמשים בביטויים הללו כבר – זה כאילו, זה עובר, זה מטבע עובר לסוחר. אנחנו רואים שדרני טלוויזיה שמדברים על כך שראש הממשלה וממשלתו הם בעצם האויב הכי מסוכן, יותר מהחמאס, יותר מהכול. ואנחנו רואים את האנשים שיוצאים לרחובות בעקבות הדברים האלה, נעצרים, ומגלים אצלם אחר כך קלצ'ניקוב בבית וכלי נשק ורימון הלם. וזה עצוב שמי מוביל את הטירוף הזה זה דווקא מפלגת העבודה, או מה שנשאר ממפלגת העבודה. דווקא המפלגה ששכלה בטרגדיה נוראית ולאומית את אחד המנהיגים הכי גדולים שלנו לרצח פוליטי שביצע יהודי ביהודי. וכאילו לא למדו שום דבר, וכאילו לא היה 6, 7 באוקטובר. כאילו לא היה כלום – ראש הממשלה בוגד, לשכתו בוגדת. כולם בוגדים. דרך אגב, עומדים פה גם לא רק חברי מפלגת העבודה ואומרים שאנחנו במכוון לא רוצים להחזיר את החטופים. לא רק שלא רוצים להחזיר את החטופים – אנחנו פועלים להשארתם שם, לסיכול כל סיכוי להחזיר את החטופים. שופכים את דמנו, מעלילים עלינו עלילות דם, ואם זה לא ייפסק, חבריי באופוזיציה, אם זה לא ייפסק, השימוש ההזוי והמטורף במילים הללו, בביטויים הללו, בתיאורים הללו, לא תוכלו לרחוץ בניקיון כפיכם כשיקרה מה שאנחנו, כולנו, אני מקווה, לא רוצים שיקרה; כי בקצב הזה זה לא אם – זו רק שאלה של זמן. אז תתעוררו, בבקשה. אפשר להעביר ביקורת חריפה, אפשר לא להסכים, אפשר לנהל מאבקים אופוזיציוניים נוקבים, אפשר לגרום לנו להישאר פה שעות על גבי שעות, ימים על גבי ימים – הכול בסדר. אף אחד פה לא בוגד, אף אחד פה לא פועל נגד זה שחטופים יחזרו הביתה. תפסיקו עם זה כבר. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חנוך דב מלביצקי. אנחנו כרגע, הדובר הבא – חבר הכנסת אבי מעוז. אני מבין שזה דיון אישי, נכון? אנחנו עוברים לדיון אישי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר, הבא בתור, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה, אני פשוט סוגר את הרשימה, אז מישהו רוצה להירשם? תירשמו, אם לא אני סוגר את הרשימה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תסגור, תסגור. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה שיירשם, אדוני היושב-ראש, שאני מודה ליושב-ראש ועדת הפנים יעקב אשר, שהביאנו עד הלום. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> עכשיו היו לך – סיימת לפני חמש דקות. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> שכחתי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שכחת, בסדר. טוב, אז אנחנו נחכה עוד שלוש דקות בזמן שחבר הכנסת פורר ידבר. מי שיירשם – לאחר מכן פשוט לא יהיו נרשמים, אז אנחנו נעבור להצבעה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, החוק הזה, במדינה מתוקנת אולי, לא נראה לי שהוא היה נדרש בכלל, כי ברור לחלוטין שמי ששולל את קיומה של מדינת ישראל, מי שתומך במדינת אויב, מי שתומך בטרור, לא יכול להיבחר למוסד ממוסדות המדינה. אגב, זה מופיע בחוק-יסוד: הכנסת, ומונע בעצם, אמור למנוע, את ההתמודדות של חלק מהתומכים האלה. החוק הזה שאני הגשתי, ואני שמח שגם חנוך מלביצקי הגיש – הסיפור הוא מאוד פשוט: גם במועצת העיר לא יכול לשבת חבר מועצה או סגן ראש עיר שתומך באויבים שלנו. לא יכול להיות שיהיה חבר מועצה שיגיד: חיזבאללה הוא לא ארגון טרור, או שהוא תומך בעקרונות שלו בזמן שהוא יושב במועצה של עיר במדינת ישראל או במועצה של יישוב, זה בכלל לא משנה. לכן החוק הזה בא לעשות את הדבר הפשוט ביותר: קודם כול להשוות בין תנאי הכניסה לכנסת ישראל לתנאי הכניסה למועצה המקומית בהיבט של נאמנות למדינה. ואני אומר לכם, חברי הכנסת, לצערי, גם בבניין הזה יושבים חברי כנסת שלא היו צריכים לבוא בשעריו. ישנם כאן חברי כנסת שפעלו נגד מדינת ישראל, שתמכו בגרועים שבאויבים שלנו גם בזמן מלחמה. חברי הכנסת אלה לא צריכים בכלל לעבור את הסף של לעמוד לבחירה לתוך הכנסת, כי אנחנו לא ננסר את הענף שעליו אנחנו יושבים ונכניס לתוך הבית הזה את מי שמנסה לחסל את המדינה הזאת. הוא הדין גם לחברי מועצה, ואותם חברי כנסת שיושבים כאן – אני מקווה שאחרי שהחוק הזה יעבור, אפילו לחברי מועצה הם לא יוכלו להיבחר. אז אני לא אגזול מזמנכם, כי אני רוצה שהחוק הזה יעבור, ויפה שעה אחת קודם, כמו שאומרים. אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת הפנים, חבר הכנסת יעקב אשר, שהוביל וסייע לנו להוביל את החקיקה הזאת בתבונה, כדי באמת לצלוח את המשוכות המשפטיות והפרוצדורליות שאנחנו עוברים פה. החוק הזה הוא רק ההתחלה במובן של השלמת השוואת התנאים למה שקבעה הכנסת לגבי היכולת גם להדיח חברי כנסת. ואנחנו נשלים את החלק השני שלו בחוק שפיצלנו בעצם, שיאפשר לנו להמשיך את הליך החקיקה בנושא השני, המורכב יותר. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת עודד פורר. אם כך, אנחנו סיימנו עם הדיון האישי. אתה רוצה לסכם או שמספיק? בירכת, מספיק. טוב, אז רבותיי, אנחנו נעבור להצבעה. לא, שאלתי – הוא לא רוצה לסכם. טוב, חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על החלטת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר פיצול הצעת חוק הרשות המקומיות (בחירות) - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא, זה לא הפיצול - - - החוק עצמו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי. אז אצלי זו טעות, אנחנו, אז אנחנו – אוקיי, בלי לחץ, בלי לחץ. אני חוזר שוב, כעת נצביע על הצעת חוק הרשויות מקומיות (בחירות – תיקון מס' 58) (הגבלת הזכות להיבחר) התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת חנוך דב מלביצקי, דן אילוז, עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 38 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות מקומיות (בחירות – תיקון מס' 58) (הגבלת הזכות להיבחר), התשפ"ה–2025, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 22, אפס מתנגדים. אני קובע שהצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות – תיקון מס' 58) (הגבלת הזכות להיבחר), התשפ"ה–2025, עברה בקריאה ראשונה ותחזור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 152), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' כ/1092; דברי הכנסת, חוב' ט"ז, ישיבה 256; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 152), התשפ"ה–2025. מי מציג את הצעת החוק? חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 152), התשפ"ה–2025, שמקורה בהצעת חוק של חה"כ לימור סון הר מלך. מטרת הצעת החוק היא לאחד את עבירת האינוס ומעשה סדום לעבירה אחת של אינוס. סעיף 345 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, קובע את עבירת האינוס. כיום עבירה זו חלה רק על מעשה של בעילת אישה, בנסיבות המפורטות בסעיף. לצד עבירת האינוס, נקבעה בסעיף 347 לחוק העונשין העבירה מעשה סדום, החלה על מעשה של החדרת איבר או חפץ לגופו של גבר או אישה, בנסיבות המפורטות. בהצעת חוק זו מוצע לאחד את העבירות האמורות לעבירה אחת של אינוס. בתיקונים המוצעים יש כדי לשקף נכון יותר את הפגיעה בנפגעי עבירות המין ולשמור על כבודם. הביטוי "מעשה סדום" נושא עימו מטען היסטורי פוגעני, ואיננו תואם את היחס של החברה היום למעשים אלו. כמו כן, נפגעי עבירה חשים לא אחת שהפרדה בין העבירות, ובמיוחד התיוג של חלק מהמעשים כמעשה סדום ולא כאינוס פוגעת בכבודם של המתלוננים – נשים וגברים, קטינות וקטינים כאחד – ולא נותנת ביטוי להכרה בהם כנפגעי אונס. כך גם המונח בעילה מבטא תפיסה אנכרוניסטית כלפי נשים ויחסי מין. על כן, מוצע לקבוע שכל החדרת איבר או חפץ לאיברים אינטימיים של אישה או גבר, וכן החדרת איבר מין לפיהם של אישה או גבר, תיקרא אינוס. לצד זאת, מוצע להחליף את המונחים בעילה ומעשה סדום המשמשים כיום במונח חדירה. עם זאת, נוכח מרכזיות הפגיעה בנשים בעבירות מין, מוצע לקבוע כי המונח אינוס יכלול התייחסות מפורשת לחדירה לגופה של אישה או לגופו של גבר. כתיקון משלים לאיחוד העבירות כמוצע לעיל, מוצע להתאים את הנוסח של סימן ה' לפרק י' לחוק העונשין כולו. עוד מוצע לתקן את סעיף 346 לחוק העונשין, שעניינו עבירה של בעילה אסורה בהסכמה, האוסר קיום יחסי מין עם קטין שגילו 14 עד 16 או קיום יחסי מין תוך ניצול יחסי מרות בין הפוגע לנפגע. מוצע למחוק את המילה "בהסכמה" מכותרת הסעיף, משום שיש בכך כדי ליצור מצג שווא של הסכמת הנפגע באופן שאינו משקף את המקרים הנכללים בעבירה, שבהם יחסי התלות והמרות בין הצדדים מטילים ספק בקיומה של הסכמה חופשית. כמו כן, סעיף 346(א)(1) לחוק העונשין קובע, בין השאר, כי מי שמקיים יחסי מין עם קטינה שגילה 14 עד 16 עובר עבירה רק אם הוא אינו נשוי לה. מוצע למחוק הוראה זו, שכן לפי חוק גיל הנישואין, התש"י-1950, אסור להינשא לקטין ואין לחתן קטינים. בית המשפט רשאי, בנסיבות מיוחדות, לתת היתר לנישואי קטין או קטינה, אולם גם במקרים אלו לא יינתן היתר לנישואי קטינים שטרם מלאו להם 16 שנים. על כן, ההוראה בחוק העונשין היא אות מתה המנציחה מציאות אסורה של נישואי קטינים. במטרה להתאים גם דברי חקיקה אחרים לשינוי המוצע, מוצע למחוק את האזכורים של סעיף 347 בדברי חקיקה שונים. עם זאת, יודגש כי נוכח איחוד העבירות, אומנם מתבטל הסעיף, אך אין בביטול הסעיף ושינוי המונחים כדי לשנות את פליליות המעשים הקבועה היום בסעיף 347 לחוק העונשין שמוצע לבטלו ואת העונש בגינם, וגם לא את ההשלכות של ההרשעה על מי שהורשע זה מכבר לפי סעיף 347. מי שהורשע בסעיף 347 בעבר ייחשב למי שהורשע בסעיף 345 של עבירת האינוס. לכן מוצע להבהיר ולקבוע כי על עבירה שבוצעה לפני יום תחילתו של התיקון, בין אם כבר הוגשה תלונה בעניינה ובין אם לא, בין אם נחקרה או לא, ובין אם הוגש כתב אישום בעניינה ובין אם לא, יחולו הוראות סעיף 345 או 346 לחוק העיקרי, לפי העניין, כנוסחן לאחר תיקון זה. עוד מוצע לקבוע מפורשות כי מי שהורשע בעבירה לפי סעיף 347 לחוק העיקרי כנוסחו ערב ביטולו בחוק זה, יראו אותו כמי שהורשע בעבירה לפי סעיף 345 או 346 לחוק העיקרי, לפי העניין. ההצעה עברה, כמובן, בהסכמה רחבה בוועדת החוקה. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק החשובה הזאת בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שהכינה הוועדה. ולפני סיום אני רוצה לומר תודה לחברתי חברת הכנסת לימור סון הר מלך ולכל העוסקים במלאכה, גם בוועדה. את רוב דיוני הוועדה בנושא הזה הובילה לימור בעצמה, ואני חושב, באמת, שהצעת החוק הזאת טופלה על ידה מהחל עד כלה בצורה יסודית, יחד עם הנהלת הוועדה ויחד עם הייעוץ המשפטי לוועדה, ואני רוצה להודות לה על כך. כפי שאולי שמתם לב, אני הייתי עסוק בחקיקה אחרת, ולמרות זאת היה לי חשוב לבוא גם לישיבות שבהן יכולתי להשתתף, לבוא ולשבת כצופה מהצד ולראות את ניהול האספה, כי אני חשבתי שהדבר הזה והמסר שבהעברת החוק הזה חשובה עד מאוד. ושוב תודה רבה לחברת הכנסת לימור סון הר מלך. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שמחה רוטמן. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת ישראל ביתנו. מישהו מישראל ביתנו רוצים לנמק הסתייגויות? לא. אוקיי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למי עוד יש הסתייגויות? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק לישראל ביתנו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אוקיי. ובקשות רשות דיבור? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בקשות רשות דיבור אני כבר בודק. אני כבר אקריא את השמות. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בחרת לדבר אחרי החוק, לא ברשות דיבור. יש לכם? כן, אתם רוצים, יש עתיד? יש פה את כל הרשימה. אני אקרא שם-שם ואז מי שירצה ידבר. אני אקריא את השמות: חבר הכנסת יאיר לפיד; מאיר כהן; קארין אלהרר; מירב כהן; אלעזר שטרן, אתה רוצה לדבר? לא. את רוצה עכשיו לדבר, אז אני אתן לך עכשיו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר'ה, חבר'ה, להירגע. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לא, לא. עליזה, במקום לדבר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זה חמש דקות או שלוש דקות. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> עליזה, זה החוק שלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> היא לא חייבת לדבר חמש דקות. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> עליזה, זה החוק שלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> היא בחרה, היא יוזמת. בבקשה, תכבדו את החלטתה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> עליזה, זה החוק שלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה, תקבלי חמש דקות ברשות דיבור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ללימור בוודאי. אבל למי שרוצה מיש עתיד, שיגיד. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הכול בסדר, זה אותו זמן כמעט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא קשור לזמן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חמש דקות, בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי, חברותיי חברי הכנסת, זהו יום היסטורי עבור רבים, יום שבו אנו מתקנים עוול שנמשך עשרות שנים במערכת המשפט הישראלית; יום שבו מדינת ישראל מכריזה בקול צלול וברור: אונס הוא אונס, ללא הבדל אם הנפגע הוא גבר או אישה. לפני כמה חודשים עמדתי כאן בקריאה ראשונה והבטחתי שנביא לתיקון חוק האינוס. רבים הטילו ספק, אבל היום, ברוך השם, אנחנו משלימים את המשימה הזו. החוק שעובר היום ונכנס בסייעתא דשמיא לספר החוקים של מדינת ישראל מבטיח שכל נפגעי הפגיעות המיניות יזכו להכרה שווה בעיני החוק. לתיקון החוק הזה שתי מטרות מרכזיות וחשובות: הראשונה – הרחבת הגדרת עבירת האינוס כך שתכלול גם פגיעות מיניות בגברים. מהיום, גבר שנפגע לא יצטרך להתמודד עם מונחים מטשטשים כמו "מעשה סדום". מהיום החוק יקרא לפגיעה בשמה האמיתי: אונס. המטרה השנייה היא ביטול עבירת "בעילה אסורה בהסכמה" והחלפתה ב"חדירה אסורה". כי המציאות פשוטה: אם זה אסור, אז בוודאי שאין כאן הסכמה, וכשיש ניצול של יחסי מרות, כשיש פערי כוחות, אין מקום לטשטש את חומרת הפגיעה במונחים שמרמזים על הסכמה כביכול. זה לא רק שינוי סמנטי, זה שינוי מהותי שישפיע על כל שלב בתהליך המשפטי, מרגע גביית העדות, דרך שיקולי התביעה ועד לגזר הדין. מהיום המערכת התייחס לאונס כאונס, ולא תבדיל בין נפגעים על בסיס מגדרי. אני מבקשת להודות ולברך את כל השותפים לדרך: לשדולה למניעת פגיעות מיניות ול-40 חברי הכנסת מכל סיעות הבית שחברים בה, ליושב-ראש ועדת החוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן, ליועץ החקיקה של עוצמה יהודית דוד בבלי, למנהל השדולה יעקב סלע – תודה מיוחדת, למרכז הסיוע מגן, למיה אוברבאום ואיגוד מרכזי הסיוע, לצוות ועדת החוקה המופלא, לנציגי משרד המשפטים, למשטרה ולשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, למשרד הרווחה ולשר יעקב מרגי ולכל גורמי המקצוע שליוו את החוק מתחילתו ועד סופו. מעל הכול אני מבקשת להודות לנפגעות ולנפגעים האמיצים, אלה שהגיעו לוועדות, שהעידו, ששיתפו בכאב הכי עמוק שלהם כדי להביא לשינוי. בזכותכם העולם יהיה היום צודק יותר, יותר מדויק ויותר בטוח. היום אנחנו אומרים לכל נפגע ונפגעת: המדינה מכירה בכם, המדינה רואה אתכם, המדינה מכבדת אתכם. אונס הוא אונס, בלי משחקי מילים, בלי הבחנות מגדריות ובלי טשטוש המציאות. זו לא רק חקיקה, זו הצהרה של חברה שלמה על הערכים שלה, על המחויבות שלה לצדק ולביעור הרע מקרבה ועל הנחישות שלה להגן על כל אזרחיה. החוק הזה הוא תחילתו של תיקון עוול היסטורי. בימים אלו אנו פועלים לביטול ההתיישנות בעבירות מין. התורה כותבת: "כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה". התורה ממשילה את עבירות המין לרצח, וכפי שברצח אין התיישנות, אנו נפעל לכך שבעבירות מינית לא תתאפשר התיישנות. בתחילה נתקן את ההתיישנות שלא תחול בקטינים, ולשמחתי, ברוך השם, כבר קיבלנו הסכמה לכך מהגורמים הרלוונטיים. אני מקווה שנצליח להעביר את ביטול ההתיישנות בהמשך גם על פגיעה בבגירים, כפי הראוי, ונזכה, בעזרת השם, שיתקיימו בנו הפסוקים: "ובערת הרע מקרבך", "והיה מחנך קדוש". תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת לימור סון הר מלך. אני ממשיך עם הרשימה של בקשות רשות הדיבור. חבר הכנסת אלעזר שטרן, ביקשת לדבר. בבקשה. זאת זכותם, הם מבקשים לדבר. חמש דקות, אדוני. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, שרים? לא יודע. אני חושב שהחוק שהוצע פה הוא חוק שעושה היגיון. הוא חוק נכון, אין לי איתו בעיה. הלוואי שכל החוקים שהממשלה הזאת הייתה מביאה לפה, היה אפשר ליצור עליהם הבנה והיה בהם היגיון כזה. אבל אני אגיד ממה אני מוטרד, בלי קשר לחוק הזה. חברת הכנסת סון הר מלך, הבנת שאני מברך אותך על החוק הזה. תראו, ב-06:58 בערך התבשרנו שיש מועמד – לפחות אני רוצה לקוות שראש הממשלה לא אמר "מיניתי ראש שב"כ", בגלל שהוא מבין שהוא לא יכול למנות, אבל שיש לו מועמד לראש השב"כ. אין ספק שבלי קשר לעיתוי, האלוף שרביט הוא אדם ראוי. אני אמרתי כאן גם קודם, אני חושב שאם ראש הממשלה היה רוצה לעמוד במבחן "אם כנים דבריך" – כמו שכתוב, "אם כנים דבריכם בזאת תבחנו" – שיגיד: מיניתי או אני רוצה להביא למינוי של ראש ארגון חדש, אני נותן לו שלושה חודשים ללמוד את התפקיד. אנחנו בסוף בתוך מלחמה, הוא לא יכול להיכנס בעוד עשרה ימים לתוך גוף שעסוק בלחימה שהוא לא מכיר אותו, ואני חושב שהיה סוג של צפירת הרגעה מבחינת רצינות ההחלטה. אבל מה אנחנו קיבלנו במקום? שבשעות האלה שאנחנו כאן, ראש הממשלה כנראה הוציא את ההודעה בסביבות 07:00, והוא ניצל את הפרשי הזמנים בינינו לבין מיאמי, ואחר כך התעוררו גם במיאמי, מיאמי שם ומיאמי כאן, ואז אמרו שראו אותו בקפלן. אני רוצה להזכיר לכולנו שההפגנה בקפלן זאת זכות לגיטימית. אני רוצה להגיד לא פחות מזה, אם תבטיחו לי שזה לא יצא מהחדר הזה: בקפלן היו גם הרבה מאוד מפקדים במילואים, היו בקפלן הרבה מאוד מפקדי טייסות, מפקדי גדודים, מפקדי חטיבות, אני מניח גם ראשי אגפים בגופי ביטחון, ואף אחד לא אמר להם: אנחנו נגרש אתכם מהצבא. אף אחד לא אמר להם: אנחנו לא ניתן לכם לשרת בגופי הביטחון. אף אחד לא אמר להם: אם תפגינו בקפלן או בכל מקום אחר, תדעו שבעתיד נתחשבן איתכם. תגידו, אתם השתגעתם? זה נראה לכם נורמלי שעד שראש הממשלה מוצא אדם ראוי, בסוף במיאמי מגלים שהוא היה בקפלן? לא משנה 36 שנים של שירות המדינה, לא משנה הקרבת חיים, סיכון. תגידו, אין גבולות למה שאנחנו רוצים ליצור פה? אין גבולות לאיזה תקווה אנחנו רוצים לשמר כאן? אני באמת לא מבין את הגבולות. ומה הבעיה? שכאילו כל הדברים נעשים פה אחד. עכשיו, אני אגיד לכם מה הקשר. אותו פחד שיש על חברי הכנסת של הקואליציה הזאת, שגם כשהם יודעים שהם מרימים את הידיים על החלטות שיש להן משמעות של דם ממש, הם רוצים שלא ירימו. הרי כבר עברנו את זה. זה שאין ועדת חקירה ממלכתית, כבר עלה לנו בדם. אתם יודעים מה, אבל יש משפחות, ילדים של חברי כנסת של הקואליציה, ששילמו מחיר יקר מאוד. הם לא רוצים לדעת למה הבן שלהם מת ואם אפשר לחסוך את זה, שאולי ייהרגו פחות? הכול רק בגלל שהקואליציה יקבלו החלטות פה אחד, או כדי שכולם יפחדו מהקואליציה הזאת: לא משנה אם תצביע נגדה, לא משנה אם תפגין נגדה, בסוף אנחנו נתחשבן איתך. זה גם כן, תדעו, סוג של טרור כלפי חברי הכנסת, כלפי השרים, כלפי אזרחי מדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת אלעזר שטרן. חבר הכנסת מיקי לוי. יש פה רשימה ארוכה של בקשות רשות דיבור. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, לא הייתי עולה לכאן אילולא חבר הכנסת שעלה לכאן מנסה לעוות את ההיסטוריה. אני מקריא מה שהוא אמר – ואני הייתי המפקד של כיכר ציון, אני עמדתי על המרפסת ממול במלון פלטין, אם אינני טועה. כך כותב גלעד קריב: לא אתן שוב לעוות את ההיסטוריה. למרות שאתה מאוד משתדל, אני כאן. האמת שונה. חסר בושה להגיד שאיומים, בריונות, האשמות בבגידה מגיעים רק ממחנה אחד. בהפגנה בכיכר ציון ב-5 באוקטובר 1995 עמדת על הבמה כשעשרות אלפי אנשים צעקו: "רבין בוגד", "בדם ובאש את רבין נגרש", ולא עשית דבר, כך כתב, אחרי ששני שרים, חברי כנסת מסיעתך, סיעת הליכוד – אחרי שדוד לוי ירד למטה, התראיין המום, הרבה אחרי שההפגנה כבר לא הייתה בשיאה, בתגובה ראשונה – ויש צילום שמאמת את זה, יש צילום שבאמת אומר מה אמרת. לא אמרת "הוא לא בוגד" כמו שאתה טוען, לא ביקשת, רק ביקשת שיירגעו עם הקריאות האלה, ואחרי שהמרפסת כמעט הייתה ריקה מאדם. נתניהו, אתה – הוא כתב מילה לא יפה ולכן אני לא אגיד אותה. אני אגיד עוד משהו אחד. חבר כנסת שעמד כאן לפני כ-20 דקות ודיבר אל הצד הזה, אמר: אתם אומרים בוגד. אני מודה על האמת. אל תטיף לנו מוסר. אל תטיף לנו מוסר, אותו חבר כנסת. אודה על האמת שבאמת לא שמעתי כאן במליאה – בחוץ כן – שחברי כנסת קוראים לראש הממשלה "בוגד". אני, זה לא מקובל עליי. אולי לא שמעתי, אבל לא מקובל עליי. אצלי בוועדה, אחד מהאזרחים הכואבים, שמשפחתו אבדה באירועי 7 באוקטובר, אמר: "נתניהו בוגד". חיכיתי שהוא יסיים את דבריו ואמרתי גם לפרוטוקול וגם למצלמה: נתניהו יריב פוליטי, הוא ראש ממשלה, אבל הוא לא בוגד. ראש ממשלה, לא בוגד. גם פה לא שמעתי את המילה הזו, ואם המילה הזו נאמרה, אני לא מקבל אותה. צריך לגנות אותה. אבל הצביעות של אותו חבר כנסת אינה יודעת גבול. עמד כאן ודיבר על כך שהצד הזה קורא "בוגד". צבוע. אותו חבר כנסת, במושב הזה, שמסתיים השבוע, כינה אותי "בוגד" – מצולם, מתועד. כינה אותי "עוכר ישראל". המצלמות יעידו. אני בוגד? אני עוכר ישראל? אין גבול לצביעות? אתה מטיף לנו מוסר? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נכון. זה היה מזעזע בעיניי. אתה אח שכול פעמיים - - << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוגד ועוכר ישראל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - והמלביצקי הזה קורא לו בוגד. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה בסדר, אבל עזבי, לא חשוב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ועוד אחרי זה עולה לפה ואומר - - - << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יושבת כאן חברת כנסת שהאבא שלה היה איתי קמב"ץ, מג"ד אחר כך, באמת גיבור ישראל, אמיץ מאוד – אבא של טלי. שירתנו יחד - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - בצנחנים, גיבור אמיתי. אני יכול להעיד כמה סיכנו את חיינו בשביל המדינה הזו בקרבות תל פארס, בקרבות סואץ. אני בוגד? אני עוכר ישראל? תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי על הדברים החשובים האלה. אני חושב שאין מקום בשיח הישראלי להתבטאויות מסוג זה מכל הצדדים, ובוודאי שצריך לגנות את זה, גם בבית הזה, ואנחנו משתדלים לעשות את הדבר כפי שנדרש מאיתנו. חברת הכנסת מירב בן ארי, חמש דקות, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. קודם כול, מיקי, אני מצטערת שנאלצת לשמוע את זה. זה היה מזעזע בעיניי אז, וגם אמרתי לו את זה. היום פשוט כבר לא היה לי כוח לצעוק עליו, אבל לא מדברים כך, והוא עוד עומד כאן ונותן לנו טיפים על איך לדבר באופוזיציה. אבל אני רוצה לדבר על משהו אחר שהיה כאן אתמול. מרוב חדשות אנחנו עוברים הלאה, אבל אתמול מסתבר שהציעו לחבר הכנסת פוגל להיות שר. היה דיבור, נכון? אם אני אומרת משהו לא נכון, אני בטוחה שאתה תגיד לי את זה אחרי זה, אוקיי? הציעו לו להיות שר. אגב, גם ללימור הציעו. מכיוון שזה חוק שלה - - - << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> ממש לא הציעו לי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי, אז כנראה שרק פוגל, אין בעיה. עכשיו, למה בעצם הציעו לו להיות שר? אתה חייב לשמוע את זה, מיקי. למה הציעו לפוגל להיות שר? כי מסתבר שבין עוצמה יהודית לציונות הדתית יש הסכם, ובהסכם הזה, כדי להחזיר את צבי סוכות – שעכשיו נמצא תחת חקירה, ובניגוד לוואטורי ולעמיחי אליהו, הוא, אין לו חסינות. אגב, גם לכם אין חסינות מעבירה פלילית ואין לכם חסינות מזה שחדרתם לבסיס צבאי, אבל עזוב, אין לי זמן לזה, אני רוצה לדבר על צבי סוכות. כהגנה על צבי סוכות, רוצים להחזיר אותו לכנסת. אממה? יש בעיה. נכון, עמיחי אליהו כבר התפטר מהנורבגי. בגלל שהוא התפטר כנורבגי, הוא לא יכול לחזור להיות נורבגי. אי-אפשר להחזיר אותו – לא תעזור לצבי סוכות. הלאה. נעבור לווסרלאוף. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> בשביל זה - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע. מישהו צריך להתפטר כדי לעזור לסוכות. שנייה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, לא סיימתי. אתה לא יכול, כי אין חוק נורבגי. וסרלאוף – מסתבר, לא תאמינו – בכלל נכנס לעוצמה יהודית עם מפלגה אחרת. אתה מבסוט שם, מה? נכנס עם מפלגה אחרת, ואז, אם הוא מתפטר במסגרת החוק הנורבגי, המפלגה הפיקטיבית שלו, היא מאבדת את מימון המפלגות. ברגע שהיא מאבדת את שתי יחידות המימון, גם וסרלאוף לא יכול להתפטר. הלאה. יש לנו עוד ח"כ שגם הוא שר. יודעים מי הוא? ראש הסיעה, איתמר בן גביר. אבל איתמר בן גביר, איך אומרים? זה שאתה פרנואיד, לא אומרים שלא רודפים אחריך. איתמר בן גביר, בפרנואידיות, שלו מפחד להתפטר מהכנסת, כי אם הוא יתפטר מהכנסת ויהיה לו בלגן בממשלה, אז הוא לא יוכל להיות גם שר וגם ח"כ. אז גם בן גביר לא יכול. אז גם עמיחי לא יכול וגם וסרלאוף וגם בן גביר, אז הלכו לפוגל והציעו לו להיות שר – הבנתי שר מודיעין, משהו, איזה קשקוש, לא משנה. אגב, אני, ביום שנפגשנו - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה לקרויזר לא הציעו? << קריאה >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - וכשנהיית יו"ר ועדה, אתה זוכר מה אמרתי לך? עדיף להיות יו"ר ועדה משמעותי שעושה עשייה מאשר שר לענייני כלום ושום דבר. אז אני הבנתי גם שאתה לא עף על המינוי. << קריאה >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - ועדת כספים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> צריך להגיד ביושר, יו"ר ועדה הרבה יותר חזק בעיניי משר לכלום שום דבר. ולכן, יש בעיה. עברנו על כל השרים, אי-אפשר להחזיר את צבי סוכות. פוגל לא מתלהב מהמינוי, צריך לומר. אולי הוא יגיד משהו אחר. יש לי תחושה שהוא מבין. תבינו את הטירוף. כל הווג'ע ראס הזה, למה? כדי להגן על צבי סוכות מהחדירה – יש הרי את הסרטון המפוקפק שלו, שיש את השרשרת והוא חודר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא בגלל זה. החסינות קיימת לו בכל מקרה. זה כדי להחזיר אותו לכנסת. זה לא נכון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ראיתם אותו נכנס ככה לבסיס? עזבו, אני לא רוצה להגיד מה היה קורה אם אני הייתי עושה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל זה לא נכון, מירב. החסינות קיימת לו, לצבי, גם לאחר מכן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא לא לא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה יש לכם? זה כדי להחזיר אותו לכנסת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, לא. לא לא לא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את טועה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ממש לא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אקריא לך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. תאמיני לי, אני מבינה קצת בחסינות. למרות שאת עורכת דין מצוינת, לא לזלזל, לא מזלזלת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא קשור. לא, זה לא אני המצאתי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, תני לי רגע לסיים את אירוע עוצמה יהודית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל זה לא - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע. סבבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אין לך זמן. תמשיכי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, למען הסר ספק, חושבת שהחסינות חלה בחדירה לבסיס צבאי בלי אישור. זה מה שהיא אמרה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חסינותו של חבר הכנסת תעמוד לו גם לאחר שחדל להיות חבר כנסת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מה שאת אמרת. רגע, שנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זו לא הסיבה שצבי סוכות רוצה לחזור - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה. אבל סבבה. אמרתי שאת חושבת שיש חסינות בחדירה לבסיס בלי אישור. אני אומרת שלא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, אני רוצה לסיים את אירוע עוצמה יהודית, האירוע המפוקפק הזה שבה המדינה שמה בצד – נכון שהיא שמה בצד כמה מיליונים? היא שמה בצד, והיא תממן שר עם לשכה ועוזרים – אולי הוא טרפד את זה, תכף נדע – רק כדי להכניס חבר כנסת. תקשיבו, זה מטורף. איך אפשר לדבר על להדק את החגורה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לסיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת, רק הפריעו לי. איך אפשר להסתכל בעיניים של אנשי המילואים שכורעים תחת הנטל, ש-40% מהם מפוטרים, ולהסכים להכניס שר עם לשכה ועוזרים, עם תקציב של מיליונים, מיליונים, רק כדי שחבר כנסת שעשה משהו בניגוד לחסינות – ואתה יודע את זה, כי לא פורצים לבסיס צבאי, גם אם יש לו חסינות – כל זה בשביל להחזיר את צבי סוכות לכנסת? ואני רוצה לתת קרדיט לאבישי גרינצייג, שהוא זה שחשף את זה. תודה רבה, אבישי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת מירב בן ארי. חבר הכנסת רם בן ברק – אני מקריא את הרשימה של הדוברים ובקשות רשות דיבור. חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אני אעבור ככה על הרשימה – בועז טופורובסקי; מיכל שיר סגמן; יוראי להב הרצנו. ולדימיר בליאק, אתה רוצה לדבר? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה. חברת הכנסת מירב בן ארי, כולם יודעים מה פירוש המילה וג'ע ראס? שזה כאב ראש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, כולם יודעים מה זה וג'ע ראס. אם לא, יעשו גוגל. יודעים מה זה שאוויש – יודעים מה זה וג'ע ראס. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני רק שומר על השפה העברית במשכן. בבקשה, חמש דקות לרשותך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבר שעה לא דיברו פה על התקציב, אז אני רוצה לתקן את העניין הזה ולהקדיש כמה דקות לנושא התקציב. ביום שישי האחרון, בתוכנית של אופירה ולוינסון, ישב יועץ התקשורת של השר אמסלם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אה, דיברנו על שאווישים. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> השר אמסלם, שאת מכירה אותו היטב, חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> גם את העוזר אני מכירה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואז הוא אמר שתקציב המדינה הוא תקציב אחראי שנותן מענה לנושאים ביטחוניים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה אדיר, זה אדיר. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואז לוינסון שואל אותו: תגיד, אתה מכיר את התקציב כל כך טוב - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שלום שלום. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה יעד הגירעון בתקציב? ואז הוא אמר: אני אגיד לכם דוגרי, בתקציב הזה אני לא מבין שום דבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, זה נראה לך הגיוני? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל מה מטריד אותי? מה שבאמת מטריד אותי, שאם יועץ התקשורת של שר בממשלה מודה שהוא לא מבין בתקציב הזה שום דבר, יש לנו יסוד סביר להניח שגם השר שלו לא מבין שום דבר. אני מסיק מזה שהשר אמסלם לא מבין בתקציב הזה שום דבר, השר שמכהן, אם אני לא טועה, בארבעה משרדים. ארבעה משרדים – השר לא מבין שום דבר. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מיותרים. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> מיותרים. זה ברור שהוא שר מיותר, ולכן כנראה הוא לא מתעניין בתקציב. זה אירוע מטורף. מעבר לזה, יש עוד אירוע מטורף. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> המומחיות שלו זה לשנוא אשכנזים. בזה הוא מתמחה. זה השר לשנאת אשכנזים. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו תקשיבו, מספרים לנו שמה אתם רוצים? התקציב הוא 700 מיליארד שקל. חבר הכנסת קרויזר, 700 מיליארד שקל, והכספים הקואליציוניים זה רק 5 מיליארד, אז מה הבעיה? אז אני אגיד לכם מה הבעיה. אני דווקא אקח סכום יותר נמוך, 1.3 מיליארד שקל לישיבות. אני אפילו לא מדבר על זה שלקחו את הכסף הזה מכל העובדים במשק והורידו להם יום הבראה – במקרה או לא במקרה זה אותו סכום. לקחו 1.3 מיליארד שקל, העבירו מהעובדים השכירים לאלה שמשתמטים, אלה שלא עובדים, אלה שלא משלמים מיסים. אבל גם מעבר לזה, עצם העובדה שהם לא עובדים ולא משלמים מיסים, שזה בערך 50% מהגברים החרדים – אנחנו מאבדים על זה 25 מיליארד שקל בשנה. כלומר מדינת ישראל, באמצעות הקואליציה הזאת, לוקחת 1.3 מיליארד שקל כדי להפסיד 25 מיליארד שקל. אין לי שום דרך אחרת להגדיר את זה אם לא "מדינה בהתאבדות". תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בליאק. חבר הכנסת רון כץ, אתה רוצה לדבר? בבקשה, חמש דקות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, תכף פסח, ואני רואה את המבצעים של הרשתות, ואני עוקב אחרי עליות המחירים. אני לא יודע כמה מכם היו בסופר, מתכוונים להגיע לסופר, אבל אני יכול לומר לכם שהזוגות הצעירים במדינת ישראל חווים עליית מחירים של עשרות אחוזים, עשרות אחוזים בעגלה לסופר לפסח. משפחה עכשיו עושה חשבון מה לקנות לערב פסח. הגענו למצב, תחת הממשלה הזו, שמשפחות עושות חישובים מה כן לקנות ומה לא לקנות. זה המצב שהבאתם אותנו אליו. בזמן שראש הממשלה מקפץ בין אולם בית המשפט כנאשם לחדר החקירות כנותן עדות, אף אחד לא מתעסק ביוקר המחיה. אנחנו רגע לפני ערב פסח, ואין פה ועדה אחת שעצרה והתעסקה בזה. אין פה שר אחד שעצר ואמר: אני הולך לדאוג שבערב פסח משפחות יוכלו לקנות את כל המוצרים שהם רוצים לקנות. אין פה חבר כנסת אחד מהקואליציה הזו שעצר ואמר: אני לא מתכוון להצביע על כלום עד שאני יודע שמשפחות יעברו את החג בכבוד. למה אנחנו צריכים לקבל מיילים, הודעות, ווטסאפים, על משפחות שצריכות תרומה לפסח למוצרי בסיס, על משפחות עם מקרר ריק? אני לא אחשוף פה שמות. אני אומר לכם, בתוך הבית הזה, אנשים שעובדים בתוך הכנסת הזו, פונים ומבקשים עזרה, אולי לראשונה בחייהם. למה זה צריך לקרות? למה אי-אפשר שיו"ר ועדה, לא משנה איזו ועדה, יגיד: אני עוצר את כל הדיונים, אנחנו רגע לפני פסח, אני מזמין אליי את כל בעלי הסופרים, את כל היבואנים, עושה רשימה של מוצרי יסוד במחיר מסובסד? למה אין דבר כזה? למה שר האוצר לא מתעסק רק בזה לפני פסח? את מי אתם מייצגים? את מי אתם מייצגים כשאתם מעבירים פה חוקים שלא קשורים לאף אחד? אנשים לא גומרים את החודש. אנשים נכנסים לסופר בפחד. זוגות צעירים לוקחים הלוואות מהבנקים, מההורים שלהם, מגייסים לראשונה תרומות בשביל לעבור את החג. ומה אתם עושים בזמן הזה? במה אתם מתעסקים? אני אגיד לכם במה. יושב-ראש ועדת הכספים גפני יוצא מישיבת הסיעה שלו ואומר: אנחנו צריכים להחרים הצבעות כי הם לא העבירו את הכספים למורות. אז אני רוצה לומר לגפני: אתה צודק, צריכים לתת כספים למורות, אבל למורות של כולם. אני לא יודע כמה מכם עוקבים אחרי מספר הגנים שנסגרים במדינת ישראל. נמצא איתנו שר החינוך קיש, אני רואה רק את הגב שלו. שר החינוך, אדוני, יואב קיש, אני רוצה לדבר אליך לגבי - - - << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> רק בגלל שזה אתה הסתובבתי. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אני מעריך את זה. אני גם רוצה לדבר איתך על נושא אמיתי. תקשיב, אני רוצה לדבר איתך על נושא אמיתי. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> שמת לב שהשרים של הליכוד אוהבים להיות בסוף, שלא יראו אותם? הוא מסתתר - - - זה לא יאומן. מתביישים להיות שרים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברור. פה זה להיות מול האמת. אבל בפעם הזאת אני רוצה לדבר רגע על נושא חינוך. אני לא יודע אם אתה יודע, שר החינוך, כמה גנים לא נפתחים כל בוקר במדינת ישראל. והם לא נפתחים כי אין צוותים. ואין צוותים כי לעיריות אין כלים אמיתיים לטפל בתופעה הזאת. אין לעיריות היום אישור לשלם יותר לצוות של הגן; אין לעיריות יותר סיכוי למצוא עובדים – מאיפה הן יביאו אותם? הן לא יכולות לשלם להם יותר כסף, הן לא יכולות להעסיק אותם בתנאים טובים יותר, אז מי יבוא למקצוע הזה? ואני רוצה לומר לך, השר קיש, כמי שהיה ראש מינהל חינוך בעצמי, האפשרות הזאת - - << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> איפה? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> בפתח תקווה. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> - - האפשרות הזאת, שאתה צריך לטפל ברצינות, תן לעיריות את האפשרות לשלם יותר לצוותים. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> אתה רוצה לשמוע? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לשמוע, ברור. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> אנחנו כבר במהלך מתקדם, עם הסכמות, גם בקרב הרשויות, גם בקרב הסתדרות המורים - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמה אומר? << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> להעסיק מלאי של גננות בכל רשות, בתקצוב של משרד החינוך, שיהיה זמין באופן אוטומטי. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ומה עם סייעות? סייעות, קיש. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> סייעות? אתה פותח לי עוד אירוע? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברור שאני פותח עוד אירוע, כי בסוף, אני אגיד לכם מה הבעיה, השר קיש. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> קיבלת תשובה - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך גם מה הבעיה, תשמע אותה אחר כך. הבעיה היא שבסוף אתה מגיע בבוקר, הגן לא נפתח, לעירייה אין פתרון, כי אין לה סמכות מהמדינה לאשר את התקציבים האלה, והזוגות הצעירים נשארים בבית; וכשהם נשארים יותר מדי בבית, מפטרים אותם מהעבודה. הגלגל הזה, שאי-אפשר להיות צעיר במדינת ישראל ולהתפרנס בכבוד, חייב להישבר, וזה חייב להישבר אצל שר החינוך, אצל שר העבודה, ומישהו צריך לתת פתרון לזוגות הצעירים במדינת ישראל. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת רון כץ. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – מוותרת; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. חברת הכנסת יסמין פרידמן, את עולה לדבר? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה. חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. עלה לכאן אבי מעוז – אני חייבת להגיד שהייתי במשרד כשראיתי את זה ועליתי מהר – ולא הצלחתי להבין בהתחלה על מה הוא מדבר. הוצאתי את הסרטון כדי להבין: למה הוא מפחיד עוד פעם? למה? למה? הוא דיבר על איזה אגף במשרד ראש הממשלה שנועד להכשיר אנשים שיאיישו אלפי משרות בפקידות הציבורית. האגף הזה יצר קשר עם קרנות שרוצות להשפיע על אופייה של מדינת ישראל – הן ישפיעו על הערכים המסוימים של מדינת ישראל – ובהן הוא הזכיר את קרן מנדל ואת מעוז. וככה הוא אמר: הקרנות האלה לא יצמיחו שום פקידים שמחוברים לציונות ולזהות היהודית. למעשה, הוא קרא להן דיפ-סטייט. למדו פה מילה חדשה. כל מי שעולה לכאן מדבר על דיפ-סטייט, למרות שאין להם מושג. העתיקו את המילה מנשיא ארצות הברית וחושבים שזה יעבוד להם גם כאן. אף אחד לא יכול להסביר מה זה הדיפ-סטייט. אז הינה, אבי מעוז מצא מה זה הדיפ-סטייט: הדיפ-סטייט זה מנדל, שאני גאה להגיד שאני אחד מבוגריה – תוכנית מחזור גימ"ל, שנתיים של לימודים, מנהיגות בנגב. אני רוצה להגיד לכם שעד היום אני מרגישה שזאת אחת המתנות הכי גדולות שקיבלתי בחיים שלי, השנתיים האלה. ואני רוצה לספר לכם על חלק מחבריי ומה הם עושים היום, הדיפ-סטייט האלה, בחיים שלהם, כדי שתבינו כמה הם מסוכנים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נסביר להם שהדיפ-סטייט זה שמדינה תומכת טרור נכנסת ללשכת ראש הממשלה. זה דיפ-סטייט. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אמרתי, הם עולים לכאן ומשתמשים במושג הזה בלי להבין על מה הם מדברים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הם לא יודעים בכלל מה זה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אולי זה deep problem, not deep state. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לספר על שלומי. שלומי מנהל פנימייה קשה מאוד בדרום הארץ, של נערים ונערות חסרים עורף משפחתי, אדם משכמו ומעלה, שמחנך דורות של נוער, שלא הרבה הולכים לעבוד שם, לא בשכר הזה ולא בתנאים האלה, והוא היה צריך להוריד את כל המשפחה שלו כדי לעשות עבודת קודש. קובי חובש כיפה. קובי והמשפחה שלו עברו להקים, יחד עם כל הקהילה שלהם, את יישוב שלומית בעוטף עזה, יישוב מקסים שגם ביקרנו בו. כמנדל, ביקרנו ביישוב הדתי שלומית, שב-7 באוקטובר כל חבריו יצאו להגן על היישובים הסמוכים שטבחו בהם. באמת דיפ-סטייט, שלומי. גל חורב, עוד בחור חובש כיפה, שגר בעוטף עזה, אבא לחמישה ילדים. גל שירת כל חייו בצבא, לחם בכל המלחמות, ושלושת ילדיו מגויסים לצבא ונלחמו במלחמה. גל למעשה היה הראשון שנכנס למיגונית הציפור וחזה בזוועה שהייתה שם, והציל עשרות אנשים ב-7 באוקטובר. הוא אולי הדיפ-סטייט. יש לנו את יפית, מחנכת ורכזת חברתית באחד הקיבוצים בדרום. בעלה, אגב, הקים את בית הכנסת הראשון בקיבוץ. דיפ-סטייט. גלית, אחת הנשים המדהימות שאני מכירה, גם היא גרה באחד הקיבוצים. גלית לקחה לאומנה, כבר שנים, ילד שאף אחד לא רצה, והיא מגדלת אותו. תמר שימי, בחורה דתייה, חלמה והצליחה להקים בית ספר תומך לרפואה בדרום שגורם לסטודנטים לרפואה להישאר גם בדרום – חלום שכל תושבי הדרום חלמו עליו. אתי, גם היא בחורה דתייה, אשת חינוך ברמ"ח איבריה, חינכה דורות של ילדים על ערכים מדהימים. יהונתן, שמשפחתו היא ממקימי בית הספר האנתרופוסופי בדרום, הוא וההורים שלו, כל הילדות שלהם גרו בכפר שתושביו חיים באותם בתים עם ילדים עם צרכים מיוחדים שהם כבר בוגרים. אז אדון אבי מעוז, במנדל לראשונה נחשפתי לסוגיות שלעולם לא הייתה לי דרך להגיע אליהן, לדרכי חיים שונות. היינו קבוצה של דתיים, חילונים, יהודים, ערבים, גברים ונשים. כולם תרמו ותורמים למדינה פי אלף מהרעל והפחד שאתה מפזר פה ובעולם. הם הציונים, הם הציונות ואני גאה להיות חברה שלהם וחלק מהם. הדבר היחיד שאני מתביישת בו זה שאחד כמוך נמצא בכנסת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת יסמין פרידמן. חברת הכנסת דבי ביטון; חבר הכנסת משה טור פז; חבר הכנסת סימון דוידסון. חבר הכנסת נאור שירי? מישהו מיש עתיד עוד רוצים לדבר? תגידו. נאור שירי, בבקשה. בבקשה, חמש דקות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מירב, את יודעת שגם סטרוק היא מסיעה שונה, לא רק וסרלאוף. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, אבל אותה לא צריך לפטר. אותם צריך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, בסדר. חוץ מזה, כן. וחוץ מזה, יש לנו את וסרלאוף. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> וסרלאוף הוא מסיעה אחרת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קרויזר? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> קרויזר לא שר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> האם הציעו לך להיות שר? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, רק לפוגל. << קריאה >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << קריאה >> אמרתי לך, אני הולך להיות שר של ועדת הכספים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה צריך להיות שר לענייני מועצות אזוריות ואוטובוסים צהובים. אני צופה לך עתיד גדול בזה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> קרויזר, יש לך מה ללמוד מנאור שירי, הוא יודע - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגיד, קרעי, אני רואה שיושב עליך, אתה מתפאר בהרבה הישגים שלך. אני לא יודע מה אתה מתלהב, ניסיתם פעם להחזיק שיחה מתל אביב לירושלים בלי שיתנתק לכם עשר פעמים? תגיד, מה אתה מבלבל לי פה על מהפכה. קודם שתהיה קליטה במדינת ישראל. קשקשן. ואם יש לך איזה משהו שאתה רוצה להגיד לי, תסיר את החסינות, בוא ניפגש בבית משפט. אם יושב עליך קשה ואתה חושב שאני מושחת, אתה מוזמן לבוא לעשות את זה. אני אשמח להיפגש איתך בבית משפט ולתרום את כל מה שאני אזכה ממך – ותאמין לי, אני אזכה – לאחים לנשק או לאן שאתה רוצה. יש? יש דיל? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה רק בכיין בבית משפט. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תסיר את החסינות, אין בעיה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> קודם תספר לנו איך - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קודם שתהיה קליטה ונצליח לדבר בטלפון. ליצן מעלי אקספרס. מתלהב פה ממה? ממה אתה מתלהב? מה עשית? מה עשית? מתל אביב לירושלים אי-אפשר להחזיק שיחה. קשקשן. מתנתק עשר פעמים. ואם יש לך בעיה ואם אתה חושב שאני מושחת, בוא ניפגש בבית משפט. רוצה? רוצה? אני אסיר את החסינות, אתה תסיר, רוצה? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> נטול השכלה בכלל. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בקיצור, חבר של קרעי, במקרה לגמרי שמעתי את ברדוגו. ברדוגו, באחד הפודקאסטים שלו, הוא מתבטא על אלי שרביט ואומר: אני לא מכיר את אלי שרביט, אבל המברך הראשון היה איזנקוט. למה? כי הוא החייל שלו. גם מהבחינה העדתית, שני מרוקאים במטכ"ל. עכשיו, תארו לכם שרם בן ברק היה אומר כזה דבר. הגזענות הזו שיש להם, לחבר'ה האלה – שני מרוקאים במטכ"ל. אתה מבין מה האירוע? זו החוצפה שלהם. בכלל, שלא לדבר על זה שגם היו בטוויטר כל מיני כאלה: אה, הוא מרוקאי; אז הוא בטוח לא זה. זה מתחבר לאותה ממשלה, שבעודם יושבים ומקשקשים לנו על כל הקיפוח, מממנים מוסדות שלמים שמדירים אזרחים מסמינרים שלמים בירושלים, שמדירים בנות מזרחיות, עדיין עושים את זה, מלהתקבל למוסדות האלה. זו הגזענות הטבועה בכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת נאור שירי. חברת הכנסת שלי טל מירון – מוותרת; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אני עובר לרשימה של סיעת העבודה – בבקשה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> חבר הכנסת שירי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> במקום לאיים, תסביר לנו איך - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מסיר את החסינות? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא מאיים, הוא מזמין אותך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני מזמין אותך, ההפך. אתה יודע מה? תתקשר אליי. תתקשר אליי. בסדר. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה מאיים? אני אומר, בוא תסיר, בוא תסיר. בוא תסיר, יא בכיין. בוא, בוא תסיר. מה אתה מקשקש? מה אתה מקשקש? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, חבר הכנסת שירי. תודה. נאור, תודה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בוא תסיר את החסינות. תסיר את החסינות עכשיו. תסיר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> השר קרעי, אתה יכול לעלות לדבר מתי שאתה רוצה. אתה לא צריך לצעוק שם, מהספסלים של הח"כים. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה צודק. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה מוזמן לשבת גם בשולחן הממשלה, ואתה בכל שלב יכול לעלות ולהשיב כשר. תקנון הכנסת מאפשר לך, אתה מכיר את זה. תודה. בבקשה, חמש דקות לחברת הכנסת מיכאלי. תודה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> פגיעה מינית, תקיפה מינית, אונס, הם תופעות שהשפעה ההרסנית שלהם על נפש האדם, קשה להפריז בתיאור שלה. הם דברים שהורסים חיים, פשוט הורסים חיים. במדינת ישראל אנחנו כבר 30 שנה בקמפיין שנתן לגיטימציה רבה לדיבור על אונס של נשים. עוד לא נפטרנו מהתופעה המחרידה והמזוויעה הזאת, אבל לפחות נשים כבר במידה רבה יותר יכולות להתלונן, והמערכת כבר מבינה שהדבר הזה קיים ושצריך להיאבק בו. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מרב, את התבטאת נגד סוטה המין שתקף את שוטרת מג"ב? << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אבל החברה הישראלית עדיין לחלוטין לא בשלה לדבר על אונס של גברים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זה מפריע, אושר. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> את התבטאת נגד זה שתקף את שוטרת מג"ב? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, אבל זה מפריע. אתה מפריע לנאום, חבר הכנסת שקלים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> רגע, אני שואל שאלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא. אתה לא צריך לשאול. היא לא ביקשה ממך לשאול. לא צריך. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> שתענה לי, רגע. היא מסוגלת לענות. היא מסוגלת לענות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> היא תרצה לנהל איתך שיח – היא תנהל איתך שיח. היא לא ביקשה. תודה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> האם התבטאת נגד זה שתקף את שוטרת מג"ב? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת שקלים, תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אבל לצערי, החברה הישראלית עדיין לחלוטין לא בשלה לדבר על אונס של גברים. זה כאילו פגיעה בגבריות, להודות שנפגעת, שחלילה נאנסת. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> למה היא לא עונה? היא יכולה לענות. מרב, אפשר באמת שאלה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת שקלים, זה מפריע. גם לי זה מפריע. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> למה לא התבטאת נגד המפגין שתקף את שוטרת מג"ב? שאלה פשוטה. שאלה פשוטה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כי היא לא ביקשה ממך להתערב. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אבל תקרא לו לסדר, אדוני. מה, עם כל הכבוד - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא צריך. אני אקרא לו מתי שאני אחליט לקרוא. אני אוסיף את הזמן. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> שאלה פשוטה. את מגינה על זה? את מגינה על זה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת שקלים, אושר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אני לא מבין. אני לא מבין. את מגינה על זה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת שקלים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> למה על שוטרת שהותקפה אתם לא מדברים? אתם צבועים, אתם צבועים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת שקלים, קריאה ראשונה. חבר הכנסת שקלים, חבר הכנסת שקלים, חבר הכנסת שקלים, אתה רוצה קריאה השנייה, אני אקרא לך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לא מתביישים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא אכפת לו מנפגעות תקיפה מינית. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, מירב. לא צריך לעזור. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> עוד פקה פקה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אושר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה פקה פקה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אושר, אתה רוצה לצאת מהאולם לשתות קצת קפה? אתה מפריע, באמת. קראתי לך כמה פעמים. אני קראתי לך פעמיים לסדר. אני אקרא לך פעם שלישית, תצא מהאולם. בסדר? תודה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אני חושבת שאני אספיק בשלוש דקות מההתחלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני אוסיף לך חצי דקה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> פגיעה מינית, תקיפה מינית, ודאי אונס, הם דברים שהורסים חיים, הורסים. פשוט הורסים נשמות וחיים של אנשים, נשים וגברים. אנחנו כבר בערך 30 שנה במאבק ציבורי גדול שהולך ותופס יותר ויותר מקום, ויש יותר ויותר הבנה שהתופעה הזאת של פגיעה מינית היא מאוד רווחת. היא קורית בכל מקום, למרבה הזוועה, כל הזמן. אז כבר החברה מבינה והמדינה במידה רבה מבינה שיש פגיעה מינית בנשים ושחובה עלינו לטפל בזה. אבל פגיעה מינית קורית גם בגברים, בוודאי בילדים, ועד בערך גיל עשר בנות ובנים נפגעים כמעט באותה מידה, משום שהבנים אז רכים וחסרי ישע. אבל בתנאים מסוימים, בנסיבות מסוימות, גם גברים בוגרים עלולים למצוא את עצמם נפגעים פגיעה מינית, ולפעמים נאנסים אונס חמור. על זה אנחנו כמעט בכלל לא מדברות ולא מדברים, כי זאת כאילו איזו פגיעה בגבריות, אם חלילה מישהו חדר לתוכך. לכן החוק הזה כל כך חשוב, משום שהוא נותן לגיטימציה לתופעה שעד היום אין לה, ומשום שהוא מוציא מספר החוקים שלנו, ואני מאוד מקווה שאם מהלקסיקון שלנו, את הביטוי הארכאי המוסרני שאין לו מקום "מעשה סדום". אנחנו חייבות וחייבים להבדיל בין מין מרצון לבין מין בכפייה. זה לא משנה עם מי. זה משנה אם זה נכפה עליך הוא עלייך או שמא בחרת או בחרת בזה. לכן החוק הזה עושה שירות מאוד חשוב. הדבר הבא צריך להיות הוא לתת מענים לגברים, כדי שיוכלו לעשות את הצעד האמיץ של לבוא ולהתלונן ולקבל תמיכה, סיוע וריפוי כל כך עמוק וכל כך משמעותי שנדרש במקרים האלה. אבל אי-אפשר בהקשר הזה שלא לדבר על הפגיעה המינית וההתעללות שעוברות ועוברים החטופות שלנו, ואין לדעת לגבי החטופים שלנו. אנחנו יודעות ויודעים ששבויים לאורך ההיסטוריה שלנו עברו פגיעה מינית קשה בשבי. אין לנו שום דרך לדעת מה קורה עם החטופים שלנו עכשיו. לכן, ככל שאני אצביע בעד החוק הזה עכשיו, אני מפצירה ביוזמת החוק, במפלגתה ובקואליציה הזאת לתת את האפשרות להחזיר את החטופות והחטופים שלנו עכשיו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת מרב מיכאלי. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> היושב-ראש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן. אתה רוצה להתייחס? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה. אבל תכין אותם. לפחות הם יגיבו לך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשתי מילים, חמש דקות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חמש דקות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בדקה אחת אפילו. דקה אחת. קודם כול, אני רוצה לומר שבאמת המצב של הסלולר לא פשוט. הממשלה שלכם השאירה את המצב קטסטרופה. אנחנו בשנתיים האחרונות התקנו 400 אתרי סלולר, והיד נטויה, ואנחנו משפרים את זה. דבר שני, חבר הכנסת שירי, במקום לאיים, כמו השמאלנים, בתביעות השתקה, תעמוד פעם אחת כאן מעל הדוכן ותסביר איך זה שקיבלת תפקיד של יושב-ראש דירקטוריון חברת אלומה ואין לך תואר ראשון. לאיזה מכרז היית יכול להתקבל בלי תואר ראשון, נטול השכלה בכלל, 777, ומקבל תפקיד של יושב-ראש דירקטוריון. במקום לאיים בתביעות, תעמוד כאן, תסביר לציבור איך קיבלת, מי סידר לך הקומבינה הזאת, הקומבינה המושחתת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קומבינה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> יושב-ראש דירקטוריון זה לא חבר מועצה. יושב-ראש דירקטוריון חברת אלומה בלי תואר ראשון. תסביר לציבור את השחיתות הזאת, זה הכול. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה לעלות, הוא הזכיר את השם שלי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בסדר. תבקש. הוא לא הזכיר אותך בהקשר – אתה תגיב בחוק הבא. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> הוא עלה לדבר עליו, מה זאת אומרת? הוא עלה לדבר עליו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברים, רגע, שנייה. יש עוד כמה שמות. אה, חבר'ה, תיגש למזכירות, תגיש בקשה, ואני אחליט אם אני אתן לך או לא אתן לך. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; גלעד קריב – אינו נוכח; אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; איימן עודה – אינו נוכח; אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה – אינם נוכחים. אוקיי, טוב. אז אם אתם רוצים לסכם לפני ההצבעה – לא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין צורך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> את הסתייגויות של ישראל ביתנו אנחנו מסירים, נכון? אוקיי. אז מאחר שאנחנו הסרנו את כל ההסתייגויות, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 152) התשפ"ה–2025. ההצבעה. הצבעה מס' 39 סעיפים 1–24 – 32 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–24 נתקבלו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 32, אפס מתנגדים. כעת אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 152), התשפ"ה–2025, הצבעה. הצבעה מס' 40 בעד החוק – 31 נגד – אין נמנעים – אין חוק העונשין (תיקון מס' 152), התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 31, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 152), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה שנייה ושלישית, ותיכנס לספר החוקים. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הודעה לסגנית המזכיר, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הנוטריונים (תיקון מס' 11), התשפ"ה–2025; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 22 והוראת שעה), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה), התשפ"ה–2025; הצעת חוק התמודדות עם תופעת עבירות נשק (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ה–2025; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (גמול השתתפות בישיבות והחזר הוצאות לחברי מועצה), התשפ"ה–2025. כמו כן הונח על שולחן הכנסת לוח תיקונים להצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 160 והוראת שעה), התשפ"ה–2025. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לסגנית המזכיר. << הצח >> הצעת חוק שימוש במונח יהודה והשומרון, התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1117).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, אנחנו נעבור לנושא הבא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני לא אתן לך הודעה אישית. אני גם אסביר למה – כי זה חילופי דברים, אתה אמרת והשר הגיב לך. אני לא מאפשר לך. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שימוש במונח יהודה והשומרון, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת שמחה רוטמן, לקריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן להציג את הצעת החוק. בבקשה. חבר הכנסת שירי, אתה יכול להירשם לדיון אישי, ושלוש דקות תוכל להגיב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה רציני - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, כן, אני רציני. אני הסברתי את השיקול שלי, וזה גם בסמכותי. אתה יכול להירשם. אתה לא צריך למחוא כפיים, כי אני אוציא אותך גם מהאולם אם אתה תתנהג ככה ליושב-ראש. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מאיים? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אתה יכול להירשם לדיון אישי ולקבל שלוש דקות לדבר. בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת את הצעת חוק שימוש במונח יהודה והשומרון, התשפ"ה–2025. הצעת החוק מבקשת לבטל את השימוש במונח "הגדה המערבית" בחקיקה הישראלית – בחקיקה הראשית, בחקיקת המשנה. במסגרת הדיונים בהכנה לקריאה ראשונה בוועדה אנחנו דיברנו על כך שאנחנו נשקול לדון בין הקריאה הראשונה לשנייה והשלישית גם בהוראות מינהל ובפרסומים רשמיים. למעשה, הצעת החוק עוסקת בשני חוקים קיימים שצריך לשנות את כותרתם. ברוך השם, העוול הזה של שימוש בביטוי "הגדה המערבית" לא מאוד מאוד נפוץ בחקיקה אצלנו, אבל הוא קיים בשני חוקים בכותרת. בחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (הגבלת פעילות), במקום המילים "הגדה המערבית" יבואו המילים "יהודה ושומרון"; ובחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה, במקום המילים "הגדה המערבית" יבואו המילים "יהודה ושומרון". זה בעניין לשון החוק. אבל הצעת החוק גם קובעת שבתקנות שיהיו בעתיד, בכל תקנה ובכל חקיקת משנה, לא יעשו שימוש בביטוי "הגדה המערבית". הסיבה לתיקון היא מאוד מאוד ברורה. המונח "הגדה המערבית" משקף תקופה אפלה וקצרה מאוד בתולדות האזור, התקופה שבה ממלכת ירדן השתלטה על האזור בכיבוש שאף מדינה ממדינות העולם כמעט לא הכירה בו, ונתנה לשטח הקרקע הזה את המינוח "הגדה המערבית", כי היא אמרה: יש את חלק ממדינת ירדן שנמצא בעבר הירדן המזרחי; ויש את חלק ממדינת ירדן שנמצא בעבר הירדן המערבי. אין לתיאור הזה לא בסיס היסטורי, לא בסיס תרבותי, לא בסיס מדיני, פשוט ביטוי שלוקח את התקופה המאוד-מאוד קצרה בתולדות האזור ביהודה ושומרון שבה הוא הוחזק על ידי ממלכת ירדן, ומוחק, ומבטל 3,000 שנה לפחות של היסטוריה עשירה של האזור, את החיבור העמוק בין שטחי יהודה ושומרון לבין עם ישראל, העם היהודי, מדינת ישראל, מדינת הלאום של העם היהודי, ועוד. יהודה ושומרון הם חלק בלתי נפרד מהמולדת ההיסטורית של העם היהודי. אירעו בהם כל האירועים המכוננים. שם צעדו הנביאים, שם הסתובבו המלכים, שם היו השופטים. שם נוצר והתפתח התנ"ך. כל מה שאנחנו חיים בשבילו כאן בארץ ישראל קרה שם. ואם אנחנו לא נזכור - - - << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לא רק. גם שפלת יהודה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא חזרת לאוגנדה – חלק, נכון, חלק התרחש שם, צודקת. אבל בעיקר ביהודה והשומרון. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> נכון, בסדר. ובכל מקרה, הדבר הזה מחייב שאנחנו לפחות נקרא לחבל הארץ הזה בשמו הנכון. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, בזמן שאנחנו כאן מחוקקים את החוק הזה, מעבר לים הידידים שלנו מחוקקים חוקים דומים. בקונגרס האמריקאי הוצעה הצעת חוק שהציעה אותה חברת הקונגרס קלודיה טני והציע חבר הסנאט הסנטור קוטון. הם הציעו הצעת חוק דומה לדבר הזה. אני רק חושב ומדמיין מה יכול לקרות אם חס ושלום עובר החוק בקונגרס האמריקאי שאומר – ואגב, שם הצעת החוק גורפת בהרבה. היא אומרת ששום פרסום רשמי, שום הודעה לתקשורת, שום מברק מדיני, שום מוסד שמקבל כסף ממלכתי אצלם, לא יעשה שימוש בביטוי "הגדה המערבית". שוב, ברמת הצעת חוק, אני לא יודע איך זה יבשיל שם בחקיקה, אני לא מספיק בקי בהליכי החקיקה בקונגרס האמריקאי. אבל הם אומרים: אין דבר כזה, אנחנו לא מוכנים להכיר בביטוי הזה שנקרא "הגדה המערבית". מה היה קורה אם חס ושלום החוק הזה היה עובר ואנחנו, בספר החוקים שלנו ובתקנות שלנו, היינו משתמשים בביטוי "הגדה המערבית"? איך אנחנו יכולים לבקש מהידידים שלנו להיות יותר ציונים מאיתנו? אנחנו יכולים לבקש מהידידים שלנו בעולם לזכור את המורשת שלנו יותר ממה שאנחנו זוכרים בעצמנו? ולכן, אני שמח מאוד על ההזדמנות שיש לי למהר ולתקן את העוול הזה. אני שמח שהצטרפו אליי לדבר הזה בחקיקה בקריאה הטרומית כל סיעות הבית, למעט סיעות מסוימות, שכידוע הן לא רוצות שנהיה פה – לא ביהודה ושומרון ולא בשפלת יהודה, חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, גם שם הם לא רוצים אותנו. הם לא רוצים אותנו בשום מקום בין הים לירדן. יש להם את ה-chant הזה שהם צועקים באנגלית, From the river to the sea. הם לא רוצים אותנו, From the river to the sea. הם לא עושים אפליה. הם לא רוצים אותנו באף מקום. אנחנו נהיה פה, ונהיה כמובן גם בין הים לירדן, גם ביהודה ושומרון, גם בשפלת יהודה, בכל חלקי ארץ ישראל. שבנו לארצנו אחרי אלפיים שנה ולא נעזבנה בידי זולתנו מן האומות. אני ממש מבקש שאנחנו נפגין היום בבית הזה אחדות גדולה של קואליציה ואופוזיציה, ושכולם יתמכו בהצעת החוק הזאת. אני רוצה להגיד משפט באנגלית, אדוני היושב-ראש. To our friends across the sea in the United States Congress, in the House of Representatives and in the Senate, representative Claudia Tenney and Senator Cotton, who have the same idea of legislation that they want to push forward, I really hope that the legislation that they are pushing in the Congress will pass soon, and I am sure that when we will say the truth, in this side of the ocean and the other side of the ocean; when we will tell the world the truth that Judea and Samaria, this is where everything started, this is where the Jewish People started, this is the homeland of the Jewish people and this should always be the homeland of the Jewish people – once we say it loud and clear, here, in the United States and in the rest of the world, saying the truth will make it happen even faster. With God’s help, we will bring Judea and Samaria to be, very soon, a part of sovereign State of Israel. We will apply sovereignty on Judea and Samaria, and we will make sure that the homeland of the Jewish people will be for the Jewish people from the river to the sea, as it was 2,000 years ago. So thank you very much for pushing this bill in Congress, and I will try to do my part here, in the Knesset. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות. אומנם מדובר בהצעת חוק פרטית שלי, אבל היא חלק בלתי נפרד מהחלטה שעברה כאן בכנסת ביוזמת שדולת ארץ ישראל. אני רואה פה את חברתי לראשות השדולה חברת הכנסת לימור סון הר מלך. גם חבר הכנסת יולי אדלשטיין איתנו בראשות השדולה. ההחלטה עברה כאן בכנסת בתמיכה של 80 חברי כנסת שתמכו בה, סיעות שמייצגות 80 חברי כנסת, ורק עשרה חברי כנסת, רק הסיעות הערביות, התנגדו לה – שבאה ואומרת שלא תקום מדינה פלסטינית. גם הסיעה שלך, אדוני היושב-ראש, תמכה בה והייתה חלק מהיוזמים של ההצעה הזאת. גם סיעות אחרות הצטרפו, קואליציה ואופוזיציה יחד, להגיד בקול רם: ארץ ישראל שייכת לעם ישראל. החוק הזה הוא חלק מאותו מהלך. יחד עם החוק הזה אנחנו נקדם, בעזרת השם, את חוק משאל עם, שגם שם יש לסיעה שלך חלק נכבד, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ככה מבטלים את הבחירות? מתי מבטלים את הבחירות האלה, הדמוקרטיה המיותרת הזאת? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> חוק משאל עם, שיקבע שעל כל פעולה שמקימה מדינה פלסטינית או שמוותרת על שטחי יהודה ושומרון, יהיה צורך במשאל עם, בדיוק כמו כל שטח ריבוני של מדינת ישראל. גם ההצעה הזאת, ביוזמת שדולת ארץ ישראל, בעזרת השם תעבור ותתקדם. בכלל הגיע הזמן שאחרי שנים רבות שמדינת ישראל הייתה שבויה בקונספציית אוסלו, בקונספציה שכאילו אם נלך למקום של שתי מדינות לשני עמים יהיה פה שלום ושלווה, אנחנו היום יודעים שמדובר בשקר וכזב. אנחנו יודעים שבין הים לירדן יש רק מדינה יהודית אחת שיכולה להיות, ואנחנו נדאג שבעזרת השם זו גם תהיה המציאות בשטח. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת שמחה רוטמן. << הצח >> הצעת חוק לתיקון מונחים בחקיקה (יהודה והשומרון), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/25/5535; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק לתיקון מונחים בחקיקה (יהודה והשומרון), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת לימור סון הר מלך ויצחק קרויזר, לדיון מוקדם. אני מזמין את חברת הכנסת לימור סון הר מלך להציג את הצעת החוק, בבקשה. לרשותך יהיו שלוש דקות. מי שרוצה להירשם לדיון האישי, נא לעשות את זה אצל סגנית המזכיר. לאחר מכן אנחנו נמשיך בדיון. בבקשה. שלוש דקות, גברתי. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כמה ימים, במהלך שימוע של השגריר האמריקני החדש מייק האקבי, הוא נשאל אם הוא תומך בסיפוח הגדה המערבית. בלי למצמץ הוא ענה: כן – ואז תיקן בחדות את השואל: אתה מתכוון כמובן ליהודה ושומרון. לא מדובר רק בטרמינולוגיה. זו לא פליטת פה – זו הבנה עמוקה שזו לא גדה, זה יהודה ושומרון; זה לא אזור גיאוגרפי ניטרלי, אלא לב-ליבה של ארץ ישראל. זו נחלת אבותינו, וזה בדיוק היסוד של החוק שמונח לפנינו. הצעת חוק מבקשת לקבוע אחת ולתמיד שבדברי החוק הרשמיים של מדינת ישראל לא יופיע עוד המונח "הגדה המערבית" – לא "גדה", לא "גדה מערבית", אלא אך ורק "יהודה ושומרון". מדובר בחוק קצר אבל מהותי מאוד: הוא מחזיר את הזהות היהודית לשפת החוק הישראלי. הוא לא מתקן טעות דקדוקית, אלא עוול היסטורי. כי שמות יוצרים תודעה, והתודעה יוצרת מציאות. אי-אפשר לבקש מהעולם להכיר בזכותנו על נחלת אבותינו, כשאנחנו בעצמנו ממשיכים להשתמש במונחים של מי שמכחיש את אותה זכות. אי-אפשר לדבר על שיבת ציון, על ריבונות, על ההיסטוריה והעתיד, ואז לנסח חוקים במילים שמנתקות אותנו מן השורש. יהודה ושומרון הם לא תוספת, הם המרכז; שם הילכו אבות האומה – באלון מורה, בשכם, בחברון; שם נולדה הממלכה; שם נכתב התנ"ך; שם קשר העם היהודי את גורלו בגורל ארצו. לאורך כל הדורות, גם בגלות הארוכה ביותר, יהודים ביקשו לשוב לציון, ולא התכוונו רק ליפו או לתל אביב – הם התכוונו לשילה, לעפרה, לבית אל, לחברון, להר הבית ולקבר יוסף. והינה, בשעה שאנחנו סוף-סוף חוזרים למולדתנו, אנחנו עדיין כושלים בלשוננו ומדברים בשפתם של אחרים. המונח "הגדה המערבית" לא נולד מתוך אהבת גיאוגרפיה; הוא נולד מתוך אידיאולוגיה מעוותת, אידיאולוגיה שביקשה למחוק את הסיפור של הקשר הנצחי בין העם היהודי לארצו. החוק הזה הוא צעד קטן בשפה, אבל הוא צעד גדול בזהות ובחיבור שלנו לארצנו. הוא לא משנה מציאות, הוא חושף אותה. כשאנחנו אומרים "יהודה ושומרון" אנחנו מזכירים לעצמנו ולעולם: אנחנו לא כובשים בארצנו – אנחנו בנים שבים לגבולם, לנחלת אבותם. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ההיסטוריה תשפוט אותנו לא רק על החוקים שכתבנו, אלא גם על הטרמינולוגיה שבחרנו עבורם. לסיום, בפרפראזה: אם נרצה, אין זו אגדה. תודה רבה. תודה לשדולת ארץ ישראל ולחבריי לראשות, לחבר הכנסת שמחה רוטמן ולחברי השדולה שתמכו בחוק ובמהותו. בעזרת השם החוק הזה ייכנס לספר החוקים, ואם נרצה, אין זו אגדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת לימור סון הר מלך. אנחנו נעבור כעת לדיון אישי. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת טלי גוטליב – ביקשה להירשם – אינה נוכחת. חבר הכנסת רון כץ. חבר הכנסת כץ, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, עמד פה קודם שר התקשורת והטיח בנאור שירי האשמות שאומר רק אדם שלא מבין איך עובד מנגנון פוליטי מוניציפלי. לפחות תלמד משהו, שלמה. עכשיו תקשיב, ותלמד פעם אחת: כשנבחרים במוניציפלי, חברי המועצה מקבלים תפקידים; חלק מהתפקידים יכולים להיות יו"ר חברה עירונית. אין שום צורך בתנאים, כמו שאתה אמור לדעת בליכוד. אבל לא משנה, כנראה גם בזה אתה לא יודע לעשות עבודה מספיק טובה. שלמה, אני מקווה שאני לא מפריע לך בטלפון. שלמה, שלמה, שלמה. אחת-שתיים, אחת-שתיים, משהו: ראש הממשלה, תן לי ועדה; לא, לא נותן; מה קורה עם הוועדה הזאת? לא. אבל אני דורש, אני מתעקש; לא, אבל ביטן יותר חזק ממך, גם במתפקדים; לא, אבל אני – טוב, בסדר. לא תהיה ועדה. בקיצור, שלמה, אני לא יודע אם עקבת קצת על איך בנוי העולם המוניציפלי; בעולם המוניציפלי אין שום צורך בתנאים. אתה יכול לשים את היד יותר חזק על האוזן, זה לא יעזור לך. אתה צריך לחזור לפה ולהתנצל בפני נאור. אני באמת מציע לך קצת, קצת, להפנים ויותר להעמיק בחומר. טיפה, טיפה. ככה נראית הרפורמה בתקשורת, בדיוק כמו שקרה פה עכשיו: זורקים סיסמאות לאוויר, לא יוצא מהן כלום, ונגמר האירוע. בזמן שנשאר לי אני רוצה לעדכן אתכם על מבזק שהרגע הקפיצו בערוץ 12. שימו לב לזה, חברים. ערוץ 12: מחבלי חמאס מקבלים טיפול שיקום ופיזיותרפיה בבתי חולים ציבוריים בישראל. בזמן שבן גביר עמד פה היום ואמר: במשמרת שלי לא תהיה קנטינה, לא יהיו טיולים – הם מקבלים טיפולים במדינת ישראל. כש-59 חטופים נמצאים עכשיו מתחת לאדמה – אף אחד לא רואה אותם, אף אחד לא מבקר אותם, אף אחד לא סופר אותם – הם נותנים טיפולים למחבלי נוח'בות במדינת ישראל. אז הינה, לימור, והינה, שמחה, והינה, שלמה, זו האמת. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> לך ליועצת המשפטית. לך ליועצת המשפטית. לך ליועצת המשפטית שמחליטה שהם יקבלו טיפול. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם לא ימין, אתם בושה. אתם צריכים עכשיו כולכם להגיד: אנחנו לא מצביעים יותר על כלום, עוזבים את המליאה עד שהדבר הזה לא יקרה יותר. אבל אתם לא תעשו את זה. לא תעשו את זה. תעבירו חוקים שאין בהם צורך, תתעסקו בשטויות, ויעמוד פה שר הפיתות והטיקטוק ויגיד: כמה אני, אני, אני תותח. במה הוא תותח? אתם היום מממנים נוח'בות, מטפלים בנוח'בות, מאכילים נוח'בות, בזמן שהחטופים מתחת לאדמה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> לך ליועצת המשפטית - - - הם מקבלים טיפול. אתה יודע את זה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת כץ. תודה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתה יודע את זה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת, תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. חברת הכנסת, תודה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. ואחריו – חבר הכנסת בליאק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אין קשר ליועצת המשפטית. אם - - - מתפטר, אז זה היה נפתר. אבל את זה הוא לא יעשה. הוא התפטר – אני לא יודע אפילו על מה הוא התפטר, מי זוכר. די, לימור, מספיק. אם היו רוצים לטפל בזה, היו מטפלים בזה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, חברים. תודה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני אומר לך, אפשר לטפל בזה. אפשר להקים אוהל במקום אחר, אפשר לטפל בהם מחוץ למדינת ישראל, בטח מחוץ לבתי החולים שלנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הם נותנים לנו אוויר. זה הזוי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> טוב, סיימנו את הדיון? תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, מכובדי השר, סביר להניח שבעוד דקות אחדות, כאשר תתקיים ההצבעה, אני אהיה חלק מקבוצה קטנה מאוד של חברי הבית הזה שיצביעו נגד הצעת החוק. הסיעות הערביות לא נמצאות היום. בניגוד למנהג של הבית הזה, מובאות היום הזה גם הצעות חוק שהן לא על עמדתן. חבל שכך נעשה בעיצומו של חג של 1.8 מיליון אזרחים מוסלמים, אבל זה לא העניין המרכזי שאני רוצה להידרש אליו. ייתכן שגם חברות מסיעתי תצבענה נגד, ולפעמים זה בסדר גמור להיות חלק ממיעוט קטן, כל עוד אתה עומד על עמדתך. ראוי שחברים וחברות הבית הזה יאזינו היטב לדברים שאמרו כאן שני המציעים – חבר הכנסת רוטמן וחברת הכנסת סון הר מלך – שכתמיד מציגים ביושרה ובשקיפות מלאה את כוונותיהם. החוק הזה לא עוסק בשאלה לשונית, הוא לא עוסק בשאלה אם ראוי שבחקיקה במדינת ישראל נשתמש רק במונחים עבריים – ובהחלט ראוי להשתמש במונחים עבריים. מטרת החוק הזה היא לייצר תודעה כוזבת, כאילו אם נקרא לגדה המערבית או לשטחים או ליהודה ושומרון בשם כזה ואחר, נעלים 3 וחצי מיליון פלסטינים, כאילו באיזשהו מטה קסם, אם נקפיד לומר "יהודה ושומרון", לא נידרש לשאלת היסוד מה הדרך להבטיח את עתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. לא סתם חבר הכנסת רוטמן, כשעמד כאן והציג את החוק, אמר את המילים הבאות – ואני מצטט: "בין הירדן לים ישנה רק מדינה אחת, מדינה יהודית". לא "יהודית ודמוקרטית" – יהודית. חבר הכנסת רוטמן מתכוון לדבריו, לא רק בגלל שהוא אחד מפטרוני הפגיעה הדרמטית בדמוקרטיה הישראלית – מכיוון שאין דרך גם להחזיק ביהודה ושומרון כולם, בכל השטח, וגם לקיים כאן מדינה יהודית ודמוקרטית. כי ללא היפרדות ממיליוני פלסטינים, מדינת ישראל לא תהיה יהודית ולא תהיה דמוקרטית. חבל מאוד שמול התזה האנטי-ציונית שמוצגת על ידי מציעי החוק, לא קיים כאן מחנה ציוני רחב שאומר שהציונות, כל מהותה הוא לתרגם את שאיפת הדורות לחזון פרגמטי. זה הדבר שעומד מאחורי "אם תרצו, אין זו אגדה". לא חזון קנאי, לא חזון משיחי, לא חזון שבז לערכי הדמוקרטיה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ואם תרשה לי רק עוד משפט אחד, אדוני. אני רק אומר, גברתי חברת הכנסת המציעה, את בוודאי יודעת שאחת מקינות תשעה באב היא דיאלוג בין שומרון לבין יהודה, בין שומרון לבין ירושלים, קינתו של שלמה אבן גבירול: "שומרון קול תיתן מצאוני עווניי". מה העוון? "לארץ אחרת יצאוני בניי". זה הקול שצריך לעלות היום מהבניין הזה, שבנים ובנות שלנו עדיין במנהרות החמאס. ואומרת ירושלים: "ותאמר ציון עזבני ה'". היום צריך לומר, כשאומרים "בניה ובנותיה של ציון", עזבונו מנהיגיי, וזוהי חרפתכם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת גלעד קריב. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, אחרון הדוברים, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הרשימה סגורה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יש לך עוד רשימה כל כך ארוכה - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יש עוד 15 חוקים לפחות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אגב, עברנו חמישה - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כולל בקשות לרשות דיבור וקריאות ראשונות. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השר קרעי, אני רואה שאתה מדבר בטלפון, אבל עדיין, אני רוצה יחד איתך להעלות קצת זיכרונות, ובסוף גם לשאול שאלה. אני רוצה להחזיר אותך חמש שנים אחורה, לשנת 2020, אז גם אני וגם חברי חבר הכנסת נאור שירי לא היינו כאן, אבל אתה כן, היית חבר כנסת בקואליציה. אז טענת שראש הממשלה מרוויח מתחת לשכר המינימום. מה עשית? לקחת את הטענה של ראש הממשלה שהוא עובד 18 שעות ביום, הכפלת את זה בשכר המינימום, שאז עמד על 29.12 שקלים לשעה ברוטו, ואז הגעת ל-19,656 שקלים, שלכאורה זה היה מעל השכר של ראש הממשלה, שאמרת שהוא 18,000 שקל בחודש, לפי התלוש שראש הממשלה פרסם כמה שנים לפני. מה הבעיה? לא רק שמאז הנטו והברוטו של ראש הממשלה עלה לסכום אחר, וגם כמובן אף עובד במשק לא עובד 18 שעות, כי מאז יש שעות נוספות והכול, וגם כמובן שכר המינימום מוגדר לפי שכר ברוטו, אבל אתה התבלבלת – לקחת שכר נטו של ראש הממשלה והשווית אותו לשכר מינימום שהוא ברוטו, וטענת שראש הממשלה מרוויח מתחת לשכר המינימום. אבל השכר האמיתי שניתן להשוות אותו לשכר המינימום של ראש הממשלה הוא לא 18,000 שקל ולא 20,000 שקל – 52,000 שקלים ברוטו לחודש. השאלה שלי, השר קרעי, שבינתיים נמלט מהמליאה: איך אדם שלא מבדיל בין ברוטו לנטו יכול לקרוא לעצמו רואה חשבון? תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת ולדימיר בליאק. אתה רוצה לסכם? אוקיי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא צריך, שמחה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> תן לי, אני רוצה משפט. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תן, הוא לא יכול. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - במשפט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> חברים, אתם תריבו איתי, זה ייקח יותר זמן. אני אהיה מאוד קצר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אגב, אתה יכול לסכם ללא הגבלת זמן. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא, אני אהיה מאוד קצר. אל תגיד לי "ללא הגבלת זמן", זה יהיה פחות מדקה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא לעצור את שמחה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> תודה רבה. חבל שרון כץ יצא, אני בטוח שהוא יהיה שותף אלינו, לכל המנגנונים והדרכים להגבלת הסמכות של בג"ץ להתעסק בנושאים ביטחוניים - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, הוא לא. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> - - שרוב ההוראות שבגללן, שהוא תיאר – על הטיפול הרפואי במחבלים ותנאי המחבלים - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יש לי תחושה שלא. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> - - יש לי תחושה שכאשר אנחנו נבוא ונבקש להגביל את המעורבות של בג"ץ בנושא, הוא לא יצביע איתנו, למרות האש והגופרית שהוא שפך פה על האירוע. אני בעד ואני כבר אומר: רון, דע לך, כל הצעת חוק שאתה תציע - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש לי תחושה שצריך בייביסיטר לראש הממשלה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> - - כל הצעת חוק שאתה תציע לפגוע בתנאי המחבלים, שלא יקבלו כלום, לא אוכל ולא תרופות ולא שום דבר – אני איתך באש ובמים, ואם תרצה אני גם אייצג אותך בבג"ץ. חבל שאתה לא נוטה לטפל בבעיה בשורשה. אשר למה שאמר חבר הכנסת גלעד קריב, בין הים לירדן יש רק מדינה יהודית אחת, וכמו שכל מי שמכיר גם את העם היהודי וגם את המציאות כאן, אם מדינת ישראל לא תהיה יהודית היא לא תהיה דמוקרטית; אם מדינת ישראל לא תהיה דמוקרטית, היא לא תהיה יהודית. הדרך היחידה למחוק את זהותה היהודית של מדינת ישראל, היחידה, היא באמצעות המיעוט הלא-דמוקרטי שיושב בכל מקומות ורומס את הזהות היהודית שלנו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה לעשות שזה לא עובד ביחד, שמחה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני קורא לתמוך בהצעת החוק. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שמחה רוטמן. חברי הכנסת, למעשה נעבור לשתי הצבעות. קודם כול נצביע על הצעת חוק שימוש במונח יהודה ושומרון, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת שמחה רוטמן, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 41 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 נגד – 2 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק שימוש במונח יהודה ושומרון, התשפ"ה–2025, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 22, שני מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע כי הצעת חוק שימוש במונח יהודה ושומרון, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת שמחה רוטמן, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אפשר להעביר את זה לעלייה וקליטה? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לא. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה עוסק בתפוצות. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> בין טרומית לבין ראשונה אי-אפשר להעביר. היא חוזרת לוועדה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> רביזיה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> היא חוזרת. היא חוזרת – זה לא טרומית. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> רביזיה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה, עוד פעם שמחה דאג לוועדה שהוא היושב-ראש שלה, בשביל הצעת חוק שלו? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת בליאק, חבר הכנסת בליאק, הרגע דיברת על המונח בשימוש כרואה חשבון, אז אתה כבר ותיק פה. אתה יודע שלא עושים רביזיות באולם. חברים, לא להפריע. אנחנו נעבור כרגע – ששש. תודה. גלעד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זו ועדת חוקה, חוק ומשפט והצעות חוק פרטיות של שמחה רוטמן. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אפשר להתקדם להצבעה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר'ה, מה קורה? מה קורה לכם? אבל אתם מפריעים לעבור להצבעה, תירגעו. תירגעו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא רוצה - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת שטרית, תירגעי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, אני לא אירגע. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז אני מבקש להירגע, אני עובר להצבעה ואת צורחת. סליחה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה זה השיח הזה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברים, אנחנו נעבור להצבעה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, באמת. די. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת שטרית, את בקריאה ראשונה. תודה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה, יש חתונה של מישהו? בת-מצווה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת קריב, חבר הכנסת קריב, אל תפריע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני אתן לך פתק. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברים, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון מונחים בחקיקה (יהודה ושומרון), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת לימור סון הר מלך ויצחק קרויזר בדיון המוקדם. הצבעה. הצבעה מס' 42 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 23 נגד – 2 נמנעים – 1 נוכחים – 4 ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון מונחים בחקיקה (יהודה ושומרון), התשפ"ה–2025, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 23, נגד – שניים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון מונחים בחקיקה (יהודה ושומרון), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת לימור סון הר מלך ויצחק קרויזר, אושרה בקריאה הטרומית ותחזור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 10) (דיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1113).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 10) (דיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אריאל קלנר, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת קלנר להציג את הצעת החוק, בבקשה. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מאמין במדינת לאום יהודית יחד עם חירות מקסימלית לפרט. אני מאמין בכלכלה חופשית ובתקשורת חופשית ובכך שהמדינה צריכה להתערב רק במקום שבו השוק הפרטי נכשל. מכאן שעל פי השקפתי אין צורך שהמדינה תתקצב שידור ציבורי, במיוחד בתחום של חדשות ואקטואליה. אבל כן יש מקום לשקול תקצוב שידורים עבור מיעוטים כאלה ואחרים או בנושאי נישה. עם זאת, בינתיים אנחנו עדיין מממנים את התאגיד מכספי המיסים של אזרחי ישראל ובהרבה מאוד כסף, כמעט מיליארד ש"ח לשנה. הצעת החוק שלי דורשת מתאגיד השידור להגיש דוחות עיתיים לוועדת הכלכלה של הכנסת. הדוחות יכללו מידע על פעילות התאגיד, תקציבו והתנהלותו הכספית והארגונית. בוועדת הכלכלה יש נציגים מהאופוזיציה ומהקואליציה, מהמרכז ומהקצוות; זאת כדי לוודא שהחוק שחוקק כאן בכנסת, חוק התאגיד, מקיים את מטרותיו; זאת כדי לוודא שהשידור הציבורי אכן משרת את הציבור ולא חוטא למטרה שלשמה הוקם. בשידור הפרטי זה קל, הצרכן קובע באמצעות השלט, אולם מה לגבי השידור הציבורי, אדוני היושב-ראש? מי יוודא שאין שימוש לרעה בכספי הציבור? זה בדיוק תפקידם של אנשים שהציבור שלח אותם. התפקיד שלנו, קואליציה ואופוזיציה. החוק הזה מחזק את מעמדה של הכנסת. החוק הזה נועד למנוע שימוש לרעה שעשוי להיעשות על ידי שלטון או על ידי גורמים בלתי נבחרים בשידור הציבורי לטובתם שלהם. החוק הזה מתיישב עם מושכלות יסוד של דמוקרטיה פרלמנטרית ויש לחוק הזה דוגמאות מקבילות בעולם הדמוקרטי המערבי. כך בבריטניה מתקיים פיקוח של ועדת התרבות, התקשורת והספורט של בית הנבחרים על ה-BBC; כך בצרפת, שם מתקיימים שימועים לראשי חברות השידור הציבורי השונות בוועדת התרבות של האספה הלאומית של צרפת; כך גם במקומות אחרים. הגיעה השעה שהנורמה הזו תחול גם בישראל – שידור ציבורי שנותן דין וחשבון לציבור ולנבחריו. לפיכך, אני קורא ומצפה מכל חברי הכנסת, ללא קשר לשיוך הפוליטי, לתמוך בהצעה הזו, שכן היא מחזקת את הכנסת. בנושא אחר, שבמרוצת הזמן לא מקבל את ההתייחסות הראויה – בשבוע שעבר נחשף בערוץ 14 על ידי העיתונאי ישי פרידמן, שכספים זרים של האיחוד האירופי מוזרמים במטרה להשפיע על המדיניות של ישראל. האיחוד האירופי העביר 1.6 מיליון שקלים לארגון של זהבה גלאון להילחם בטרנספר. עידוד ההגירה של טראמפ מפריע להם. מעל 24 מיליון שקלים הועברו מתחילת השנה. לא דיפלומטיה, לא שכנוע – כסף. סכומי כסף אדירים לתוך החברה הישראלית, ונוסיף לזה גם את כספי הממשל האמריקאי הקודם שהוזרמו למחאה נגד הממשלה שנבחרה כאן. דולרים ואירו כדי לעקוף את הקלפי וכדי לכפות עלינו סדר-יום של מדינות זרות. הצעת החוק שלי למיסוי מימון מדינתי זר רלוונטית מתמיד. מי שמנסה לקנות פה מדיניות צריך לשלם ולשלם ביוקר. הריבונות שלנו איננה למכירה. אני מתכוון לקדם את הצעת החוק שלי בכל העוצמה במושב הבא. מדינת ישראל שייכת לאזרחי ישראל, לא לאיחוד האירופי, לא לקרנות כאלה ואחרות. עבודה רבה וגדולה לפנינו לקראת המושב הבא. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת קלנר. דרך אגב, ליתר דיוק, זה 846 מיליון שקלים, תקציב התאגיד ב-2024. אמרת מיליארד. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> כמעט. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, כמעט. כמעט זה תמיד, אבל 846 מיליון בשנת 2024, כי על זה כן קיבלנו דיווח בוועדת הכלכלה בזמנו. אוקיי, אנחנו נעבור כעת, רבותיי, לדיון אישי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב, את רוצה לדבר או לא? מוותרת. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת. חברת הכנסת מירב בן ארי, את רוצה לדבר? בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אם כבר החוק הזה עוסק בתאגיד, אי-אפשר שלא להתייחס לריאיון של השרה מירי רגב לרוני קובן. לא יודעת כמה מכם צפו בריאיון. אני צפיתי בו מתחילתו ועד סופו. צפית בריאיון? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בחלקים, לא צפיתי בהכול. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אסכם לך. בריאיון עצמו קודם כול לא היה לה נוח. אני לא יודעת למה היא עשתה את הריאיון – לא היה לה נוח. רוני קובן בא ושטח בפניה טענות. היא רוב הזמן הסתכלה הצידה. כנראה ניסתה לקבל אישור. אני לא יודעת אם דודו היה או לא היה, אבל היא כל הריאיון – אתה מראיין אותי? אתה שומע? תדבר איתי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אם את רוצה אני אדבר איתך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תשאל אותי שאלה בריאיון. תשאל אותי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני כבר שש שנים לא עושה את זה כשאני בכנסת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יפה, אז היא כל שנייה מסתכלת כאילו אולי דודו מחכה שם. אני לא יודעת. אני יודעת שכשאני עושה ריאיון – הרבה זמן לא עשיתי אחד על אחד – אני מסתכלת עליך; אני לא מסתכלת הצידה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אה, בטח היו שם יועצי תקשורת. << קריאה >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << קריאה >> מי זה דודו? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא מכיר את דודו? אז אתה חייב להשלים פערים, to catch up, כמו שאומרים אצלנו. דודו הוא זה שנותן את האישורים למירי, ומירי שרה בכירה, חברת קבינט. היא התראיינה. עכשיו תראה, יש הרבה שיאים בריאיון הזה, אני מניחה שגם אתה לא ראית אותו, אז אני אגיד לך. באחד השלבים בריאיון הוא מביא לה שתי סלסלות – ראית את זה? – ואז היא צריכה להגיד אחראי או לא אחראי. יש תמונה של שקמה ברסלר – אחראית; יש תמונה של נדב ארגמן – אחראי; יש תמונה של מי? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יצחק רבין, ז"ל. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יצחק רבין, אז בהתחלה היא אמרה: יצחק רבין לא אחראי. בכל זאת, אתה יודע, הוא נרצח בשנת 1995, ועברו 30 שנה מאז. בהתחלה היא אמרה לא. כמובן, ככל - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אריק שרון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, את אריק שרון לא הביאו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, לא, היה שם משהו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל ההתנתקות, ההתנתקות כמובן אחראים. אגב, בהתחלה היא נתנה לרבין גרייס, אבל ככל שהדיון הסלים היא החזירה אותו לסלסלה של האחראים, כי בכל זאת, אוסלו וכאלה, אז גם הוא אחראי. ואז היא הגיעה לשלב של בנימין נתניהו. אה, קודם כול, הממשלה אחראית, והיא גם אמרה: גם אני אחראית, אבל יש הבדל בין אחריות לאשמה. היא אחראית, אבל היא לא אשמה. אני רוצה להגיד לך, מירי: אני, יש לי ילדה בת שמונה. אם אני אשאיר את הילדה שלי עם בייביסיטר, וחס וחלילה, חס ושלום, יקרה משהו לילדה שלי, הבייביסיטר אחראית? אחראית, נכון? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הבייביסיטר גם אשמה או שהילדה שלי בת השמונה אשמה? כנראה - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> את זה צריך לחקור. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז בוא, לא צריך לחקור, כי מי שאחראי למשהו וקורה משהו במשמרת שלו, אז הוא גם אשם. אין דבר כזה אחריות בלי אשמה, בטח ובטח בטבח ובאסון כמו שקרה ב-7 באוקטובר. עכשיו, אחד השיאים שנרשמו שם, וזה כבר היה קצת מעורר רחמים בעיניי, זה שהיא הייתה צריכה לשים את בנימין נתניהו. ואז היית צריך לראות את מירי, מירי שלנו התקפלה, היא לא ידעה מה לעשות. ולבסוף היא שמה אותו בסלסלה של אחראי, לא הייתה לה ברירה. אז מירי, אני רוצה להגיד לך, ואולי תשמעי ואולי לא, מי שאחראי ומי שבמשמרת שלו קרה האסון הכי גדול לעם היהודי מאז השואה, הוא גם אשם. ובמקרה של נתניהו, ובטח הלשכה של נתניהו – שלא רק שהזרים כסף לחמאס במשך 17 שנה, מסתבר שגם הלשכה שלו עצמה קיבלה כסף מחמאס. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> את שאלת אותי אם אני יכול לשאול אותך, חברת הכנסת בן ארי, אז בגלל שזה היה בהקלטה – גם פרומו עושים ככה. שואלים כמה פעמים אותה שאלה, בשביל שבפרומו זה ייכנס. כי מה שראינו בקטע זה ששני הצדדים רצו להשיג את מה שהם רצו. אז אחת הבינה והסתכלה לצד וניסתה להבין מה קורה פה, והמראיין ניסה להשיג את הקטע הזה של הפרומו, שזה בעצם מה שבסוף רץ בתקשורת. אז, כמו שאומרים, ואני אומר לפעמים גם בבית הזה: כששני צדדים רבים, שניהם מרוויחים. אז שני הצדדים פה הרוויחו מה שצריך להרוויח בריאיון הזה. תודה רבה לחברת הכנסת בן ארי. חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון ­– אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב? בבקשה. אני חש התלבטות במעשיך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שום התלבטות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני אמרתי את מה שאני חש. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, מכובדי שר החקלאות והביטחון התזונתי, ראשית, אני רוצה להתנצל בפני חברי הכנסת מסיעת הליכוד. אני מבין ששעתם דוחקת, כי הערב ישנה חגיגת בת מצווה חשובה. מטעמי צנעת אדם, אני לא אזכיר שמות, אבל אני מבקש להודיע לאותו פעיל ליכוד חשוב, אדם מכובד מאוד, שזו אשמתנו. אני באמת מתנצל - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה אשם. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - שאנחנו מעכבים כאן את חברי סיעת הליכוד - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה אשם בכל דבר. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - שמה לעשות, נדרשים לעסוק בתפקיד המשני שלהם, והוא לנהל את המדינה. כי התפקיד הראשון הוא לעבור מחתונה לחתונה, מבר מצווה לבר מצווה. אז אני מתנצל, חבריי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> - - - דמוקרטיה, אתה לא משתתף היום? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> חבריי, אני מצטער שאני מעכב אתכם, אבל אל תדאגו, 3:00-2:00 לפנות בוקר תגיעו לחגיגה, תספיקו לקינוחים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה יודע שיו"ר הקואליציה - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> עכשיו - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> גלעד, גלעד, יו"ר הקואליציה יכול לבקש הודעה אישית בשם כל חברי הקואליציה בנושא הזה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אין בעיה. לא. רק סיעת הליכוד, לא הזמינו את החבר'ה מש"ס. עכשיו, אדוני, אני מבקש לפנות לחבר הכנסת המציע. תראה, אדוני, אני אהיה קצר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> במה אשמה הילדה הזאת? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הכול בסדר, לא ניכנס לעניינים האלה. נאחל מזל טוב לכל בנות ישראל החוגגות בת מצווה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה צריך להגיד לילדה - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> רק נקווה שמפלגת השלטון תדאג שגם לילדים ולילדות של החטופים שעדיין בעזה תהיינה סיבות לשמוח בעתיד הקרוב. עכשיו, חבר הכנסת קלנר, אני אומר לך בקצרה: שקיפות היא דבר ראוי, בוודאי כשמדובר על שקיפות של גוף שלטוני או רשות שפועלת מכוח החוק כלפי הבית הזה. ובמובן הזה, אם הצעת החוק שהיית מביא, או שאתה מביא, הייתה עומדת לבדה כהצעה שבאמת תכליתה היא הגברת השקיפות – היא באמת ראויה. אבל אנחנו לא תמימים, ומה לעשות ששר התקשורת, השר קרעי, עושה לך פרסומת רעה מאוד. ולא רק שהוא עושה לך פרסומת רעה, הוא אפילו מוכן לפתוח חזית בתוך סיעת הליכוד כדי באמת לקדם את המטרה שלו, לאו דווקא שלך, והיא הכחדת השידור הציבורי במדינת ישראל. ולכן, בשעה שהיינו מצביעים בעד ההצעה הזו אם היא הייתה מגיעה לבדה ולא כחלק ממתקפה כוללת נגד השידור הציבורי, לצערי הרב, מכיוון שאתם רוצים שכל ערוצי התקשורת בישראל יהיו בבעלות של טייקונים – טייקונים שבסופו של דבר אתם יכולים גם להגיע איתם למערכות יחסים, אתם זה השלטון, מערכות יחסים כמו שקיימות בכמה מהערוצים – אז אתם רוצים להשמיד את השידור הציבורי, ואנחנו לא נאפשר לכם לעשות את זה. אגב, בקרוב מאוד אנחנו נציג לכם את הנתונים שיראו שאם יש קבוצה של חברי כנסת שצריכה להתלונן על היקף החשיפה שלהם בתאגיד השידור הציבורי, אלה חברי האופוזיציה ולא הקואליציה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת קריב. חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת. חברת הכנסת מרב מיכאלי, כן בבקשה. שלוש דקות, בבקשה, לרשותך. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה. הקול קולו של קרעי, אבל הידיים ידי נתניהו. זה לא מסובך לדעת את זה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> איפה אני בסיפור? << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אה, נכון, איפה אתה בסיפור? אני מצטערת. אני מצטערת, כמעט כמעט קיפחתי אותך, אדוני המציע. כמעט כמעט קיפחתי אותך, אז אתה צודק. אבל אני מצטערת שגם אתה מופעל כמו כל השאר על החוטים האלה. אתה יודע איך אפשר לדעת את זה? משום שתחילת הסיפור ב-2014, כשנתניהו סגר את רשות השידור, ברגל גסה ומטורפת לקח רשות שהייתה רשות עצמאית מקום המדינה, שאפילו לא הייתה תלויה לגמרי במדינת ישראל, בממשלה, בשביל התקציב שלה, כי הייתה לה אגרה. אז עשו רפורמה – וואו רפורמה, היום יש סאונד טוב במיוחד למילה רפורמה – ומחקו את רשות השידור. עכשיו, הייתה רפורמה חתומה עם אלפיים עובדות ועובדי רשות השידור, שהיו אמורים לפרוש בהסכמה עם הסכם מכובד. בחקיקה דרסו את הרפורמה הזאת בפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל. למה? בשביל להקים את תאגיד השידור הציבורי, שיהיה הרבה יותר תלוי בממשלה. וראו זה פלא, מייד הלך נתניהו לבחירות, חזר מהן ואמר: בעצם התחרטתי, לא צריך את התאגיד, ואני מעוניין לסגור את התאגיד; בעצם אני מעוניין לקצץ את התקציב לתאגיד; בעצם אני מעוניין לפצל את התאגיד. זה היה ב-2016, 2017, 2018, 2019, 2020, 2021. כל שנה הייתה איזו גזרה חדשה נגד התאגיד. התאגיד לא קיבל ולו עשר דקות רצופות לפעול בלי שנתניהו והשרים המתחלפים שלו וחברי הכנסת המתחלפים שלו, שעושים בשבילו את העבודה השחורה, מאיימים על התאגיד באופן כזה או אחר. אז חברות וחברים, האובססיה המשוגעת עם התקשורת – שהביאה את נתניהו לחדרי החקירות ולדוכן הנאשמים, והביאה את מדינת ישראל למקום הנמוך שהיא נמצאת בו – מביאה אותנו שוב לעוד קרב על חייו על התאגיד, התאגיד שמיליונים צופות וצופים בדברי האיכות שהוא עושה. אז בסדר, תביאו אותם לכנסת, והם יראו פה את הדוחות הכספיים שלהם. תאמינו לי, חברים, אחרי כל ההתעללויות האלה, קטן עליהם. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> את בעד? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת מרב מיכאלי. חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> חברת הכנסת מיכאלי, הקשבתי לך עכשיו ברוב קשב, ואני תוהה איך הגעתם למסקנה שכולנו רובוט על חוטים, שביבי מוביל ומסית אותנו, שאין לנו דעה עצמאית, שיש רק ביבי האל המושלם הכול-יכול, הזדוני שמתכנן תוכניות – ואנחנו נטולי דעת ובינה. לפני כמה דקות שאלה אותי חברת הכנסת מלינובסקי, תגידי, מה תעשו, מה תעשו כשביבי כבר לא יהיה? אמרתי לה: יוליה, מה אתם תעשו? מה אתם תעשו ביום שייקחו לכם את ביבי ותצטרכו להודות – אופס, יש פה שניים וחצי מיליון אזרחים. החרדים עדיין כאן, הביביסטים עדיין כאן, המזרחים עדיין כאן, המתנחלים והמשיחיסטים – כולם עדיין כאן. מה תעשו אז? בואו נשאל את זה אחרת: למי תגידו כן? מי יהיה לגיטימי? איזה ראש ממשלה מטעם הליכוד לא יוציא אתכם להפגנות? אמסלם – אתם תפרקו את הצבא ותפרקו את הכלכלה; אוחנה? תפרקו את הצבא ותפרקו את הכלכלה. סמוטריץ' יהיה שר חינוך – תהפכו את המדינה; בן גביר יהיה שר משפטים – הלכה הדמוקרטיה. אין לכם יכולת להבין שיש פה עם מאחורי הנתניהו. והינה משהו – אני כל כך מקווה שהוא יחצה פעם אחת את השמאל, כי לשמאל יש יתרון אחד, והוא יכולת חשיבה מורכבת, ואתם מאבדים את היתרון הזה. אני אומר את זה פעם אחת – 1, 2, 3: זה לא ביבי שמסית אותנו, זה ביבי שמרסן אותנו. כי את התאגיד אני רוצה לסגור. כי אני עבדתי בו חמש שנים, והרגשתי גזענות סאלח שבתית על בשרי; קלנר פה לא מתנגד לוועדת חקירה ממלכתית – כי ביבי אמר לו. באמת, כמה שנים אתה מדבר נגד מערכת המשפט? אנחנו לא בובות על חוט של ביבי. ביבי הוא אחרון הממלכתיים; ביבי הוא הבאפר, ביבי הוא המחסום. כשהוא ילך, אתם לא תאמינו, כי אתם בתוך ה-echo chamber של עצמכם, תקועים בפנטזיות של עצמכם, ולא מבינים שיש פה שניים וחצי מיליון אנשים שנמאס להם מדיכוי, נמאס להם מגזענות, נמאס להם מאכיפה בררנית, נמאס להם להיות אזרחים סוג ב'; נמאס להם להרגיש ניכור כשהם פותחים את הטלוויזיה, להרגיש ניכור כשהם שומעים את העליון, להרגיש ניכור כשהם שומעים את ראשי מערכת הביטחון. בכל פינה אנחנו מרגישים ניכור, ואתם לא שומעים אותנו, כי ביבי, ביבי, ביבי. אז אני אומרת לכם, careful with what you wish for, כי אם ביבי ילך – ביום שאחרי ביבי אתם אולי תחגגו שבוע, שבועיים, שלושה, אבל בסוף תצטרכו להבין שיש פה רוב אזרחי שרוצה שוויון, והוא לא יפסיק להילחם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני מוחאת לה. מגיעות לה מחיאות כפיים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני קורא אותך לסדר קריאה שנייה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הכול טוב. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> קראתי אותך לסדר פעם שנייה, חברת הכנסת שטרית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אבל קראתי אותך לסדר פעם שנייה, בסדר? פעם שלישית אני אצטרך להוציא אותך. תודה. חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום היא אחרונת הדוברים – אינה נוכחת. אם כן, מישהו רוצה לסכם? בבקשה, חבר הכנסת קלנר, תסכם. בבקשה, אתה יכול לסכם. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כמו ששמעת, אנשים פה – אף אחד לא יודע למה הוא מתנגד. למעשה, הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק שמחוקקת מאחורי מסך בערות. באים ואומרים לנו, התאגיד נותן גם היום, מפרסם דוחות, מעביר את הדוחות שלו לשר התקשורת – אז מה? בשביל מה אתה צריך להעביר אותו לוועדת הכלכלה? אני אומר: זה נכון, זה באמת נכון. היום שר התקשורת הוא מהמפלגה שלי – שר התקשורת רואה את הדוחות האלה, וזה באמת – אבל מה יהיה אם שר התקשורת לא יהיה מהמפלגה שלי? מה יהיה אם אחד מכם – הגלגל מסתובב, כמו שאתם אומרים, או קואליציה הופכת לאופוזיציה, אופוזיציה לקואליציה – אחד מכם אולי יהיה שר התקשורת. אחד מהיושבים פה? למי אני אפנה אז אם תהיה לי ביקורת? אם אני ארצה לדעת – מי ישמור אז? ואני במקרה כזה דווקא המקום הזה, הבית הזה, שמייצג את כולם, מפלגות גדולות, מפלגות קטנות – לכל אחד כמעט יש פה ייצוג. בוועדת הכלכלה, בדוח שנתי, כל אחד יוכל לשטוח את הטיעונים שלו. אז אין הצעת חוק הוגנת יותר מהצעת החוק הזאת. אתם כרגע אולי מרוצים ממה שרואים בתאגיד, ואצלנו לא רוצים ולא מרוצים – אבל אולי זה יתהפך. אולי מחר התאגיד ישדר תוכניות שאנחנו דווקא נהיה מרוצים ואתם לא תהיו מרוצים, או משהו אחר. למי תפנו אז? החוק שלי, שבא ואומר לכם, תוכלו להגיע לוועדת כלכלה לשטוח את טענותיכם, לפגוש את ראשי התאגיד, הוא חוק שכל-כולו נועד הרבה יותר לאופוזיציה מאשר לקואליציה. זה חוק שצריך להיות פה בהסכמה פה אחד. אז אתם באים ואומרים, מדרון חלקלק, זה הפתרון – תמיד מדרון חלקלק. איזה מדרון חלקלק? אתם גם ככה מתנגדים לחוקים האחרים. תתנגדו להם – תתמכו בזה. תהיו ענייניים. המינימום זה להיות ענייניים. זה מה שמצפים מכם. זה מה שהציבור שלכם, הציבור של כולנו, מצפה מאיתנו. הרי יש פה הצעת חוק שמה אומרת? שהתאגיד יבוא ויגיש דוחות גם בתחום הכספי והכלכלה? גם בתחום התוכן? יצטרך לתת תשובות לאנשים שהעם שלח אותם – בלי קשר למי שר התקשורת, בלי קשר למי יושב-ראש ועדת הכלכלה, בין שהוא מהמפלגה שלי, בין שהוא לא מהמפלגה שלי – הוא יצטרך לקיים דיון, ואתם תוכלו לבוא לוועדה, הנציגים, ולשאול שאלות. תקבלו תשובות עבור הציבור שלכם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> גם היום אפשר. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> גם היום, אבל היום אין לך משהו מסודר. אם יושב-ראש הוועדה בעדך – זה בסדר, יושב-ראש הוועדה שלך – זה בסדר; יושב-ראש הוועדה לא יהיה שלך, לא ירצה לשתף פעולה איתך – איך תכפה את זה עליו? לא תוכל. תצטרך לעבור הרבה מאוד פרוצדורות, ודווקא מה שאני מציע פה זה הדבר הכי הוגן. זה דבר שאתה יודע שהוא הוגן. גלעד, אתה יודע שמה שאני מציע פה הוגן, אבל בשם איזה מדרון חלקלק שאולי – אז תתנגד במדרון החלקלק. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה לא. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> החוק הזה הוא תהום? לשיטתך החוק הזה שאני מציע הוא תהום? אתה יודע שלא. אתה יודע שלא. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל מה לעשות? << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זה מה לעשות? תתמוך באחד, תתנגד לשני. תהיה ענייני. לא הבנתי – תתמוך במה שאתה בעד, תתנגד למה שאתה נגד. << קריאה >>קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אז מה אתה – אתה רוצה להגיד לי, אתם לא קואליציה עניינית – אז גם אני לא כזה? זה מה שאתה רוצה להגיד? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> יופי. זאת תשובה גם שלנו. אין בעיה. זאת תשובה רצינית? זאת תשובה רצינית? גלעד, זאת לא תשובה רצינית, ואתה יודע שזאת לא תשובה רצינית. אין שום סיבה לבוא ולהתנגד למה שאתם לא באמת מתנגדים לו. מה שכן, צריך לתמוך בחוק הזה. צריך לבוא ולעבוד ביחד, כדי שתאגיד השידור הציבורי ייתן דין וחשבון לציבור ולאלה שהוא שלח אותם – למעשה אותנו – בין שאנחנו בקואליציה ובין שאנחנו באופוזיציה. בנושא אחר: אדוני היושב-ראש, אנחנו מתקרבים לחג הפסח. חג הפסח – זה סיכום. אני לא תקוע, הכול בסדר. אני יכול לדבר, הכול בסדר. בואו נדבר על חג החירות, על חג הפסח. עוד פחות משבועיים אנחנו נשב - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, לא - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> דבר על ועדת החקירה הממלכתית שרצית. היית בהפגנה והצטלמת על הרוגלות. אמרו שאתה לא רוצה ועדת חקירה - - - << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה מעלה סוגיה מאוד מאוד חשובה. טוב שאתה מעלה לי סוגיות שאפשר יהיה לדבר עליהן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא בשבילך. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אנחנו על הנושאים האלה של 7 באוקטובר - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא בנוי לפיליבסטר. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא לא בנוי לפיליבסטר, את אומרת? אז אנחנו צריכים להתאמן יותר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה בסדר, לא לכל אחד יש הכול. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> יש כאלה שיותר תפורים לזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה בסדר, לא לכל אחד יש הכול. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> בשביל זה אני נעזר בחברי האופוזיציה שאני יכול לקיים איתם דיאלוג, ואז הם זורקים לי משהו, ואני זורק להם משהו בחזרה. בואו נדבר על משהו שצריך להטריד את כולנו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני חייב להגיד משהו, דווקא חבר הכנסת קלנר בנוי לפיליבסטר, אבל לא בתחום החוק שלו. הוא יכול לדבר על הרבה דברים נוספים, אבל בזה אולי הוא סיים את דבריו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה הגדה של פסח? << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> בזה סיימתי את דבריי, ואני בטוח שיהיה רוב לחוק הזה - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הינה, היא מציעה לך משהו. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> - - ואני בטוח שהחוק הזה ישרת את אזרחי ישראל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה הגדה של פסח? זה ייתן לך השראה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> קלנר, תספר להם על הבונבוניירה של סובה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> סיימת. אתה יכול - - - << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> זה דבר שנצטרך לעשות עליו דיון מיוחד בוועדה מיוחדת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זה בוועדה לביטחון לאומי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> קלנר, הבר-מצווה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הבת-מצווה, הבת-מצווה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> האמת שזה לא בת מצווה, זה באמת לא בת מצווה, זה משהו אחר – אבל זה בסדר, זה חלק מלהיות חבר כנסת במפלגה דמוקרטית. אגב, גם אצלכם, אתם עוברים פריימריז, יש לכם פעילים. אצלנו זו מפלגה גדולה, מפלגה של פעילים רבים - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אנחנו מעדיפים חוגי בית. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> - - מפלגה שבה אתה מגיע לאירועים. תאמין לי, אני יכול להגיד לך שאני זלזלתי פעם - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> קלנר, תנסה את השיטה של חוגי בית. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> גם את השיטה הזאת אנחנו מנסים ואת כל השיטות שבעולם – אבל להיפגש עם אנשים ולראות את הציבור באירועים כאלה – זה מפגש בלתי אמצעי עם ציבור רב. תודה רבה לכולם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מזל טוב לבת מצווה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> מזל טוב. חג חירות שמח לכל עם ישראל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מזל טוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת אריאל קלנר. חברי הכנסת, נא לשבת במקומותיכם, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה הראשונה על הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 10) (דיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 43 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 44 נגד – 34 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 10) (דיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת), התשפ"ה–2025, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 44, נגד – 34. אני קובע כי הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 10) (דיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לפני שנעבור לנושא הבא, הודעה לסגנית המזכיר. בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אלון שוסטר, דן אילוז, משה טור פז, יצחק קרויזר, שרון ניר ומשה סולומון בנושא: חוסר תקצוב ביישובי קו התפר; בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת ולדימיר בליאק, ארז מלול, אלי דלל, יצחק קרויזר, יוסף עטאונה וגלעד קריב בנושא: מדיניות הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, להכחדת פעילות "מארגנים" נעשית ללא פיקוח ציבורי תוך פגיעה במאמצים לקידום התחדשות עירונית. תודה. << הצח >> הצעת חוק הקולנוע (תיקון מס' 7) (ביטול מאגר הלקטורים), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1854).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הקולנוע (תיקון מס' 7) (ביטול מאגר הלקטורים), התשפ"ה–2025, לקריאה הראשונה. אני מזמין את השרה מאי גולן להציג את הצעת החוק. בבקשה, עשר דקות. << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> בשם שר התרבות והספורט מיקי זוהר אני מציגה את התשובה על חוק הקולנוע (ביטול מאגר הלקטורים), התשפ"ה–2025, דברי הסבר: בשנת 2019 הוקם מאגר לקטורים בניהולה של מועצת הקולנוע בעקבות תיקון מס' 5 לחוק הקולנוע, התשנ"ט–1999. הלקטורים הם קוראים-מעריכים המועסקים על ידי קרנות הקולנוע, ותפקידם לבחון ולהעריך תסריטים המוגשים לקרנות הקולנוע במסגרת בקשות לסיוע כספי שמגישים יוצרים לקרנות. על פי התיקון הנזכר לחוק, קרנות קולנוע המקבלות תמיכה ממשלתית נדרשות להעסיק לקטורים מקרב המאגר בלבד. בחלוף השנים, מאז הוקם מאגר הלקטורים, הסתבר כי ההסדר החקיקתי לא הביא עימו תועלת ציבורית משמעותית, המצדיקה את הביורוקרטיה והעלויות שבצידו. בנסיבות אלה מוצע לתקן את החוק ולבטל את חובת השימוש במאגר הלקטורים באופן שיאפשר לקרנות הקולנוע להתקשר עם לקטורים או להעסיקם באופן עצמאי, והכול בכפוף להוראות שהשר רשאי לקבוע במבחני התמיכה לעניין העסקת לקטורים על ידי מוסד ציבור המקבל תמיכה בעד סיוע להפקת סרטים, ובכלל זה הוראות לעניין הרכב הלקטורים, תקופת ההעסקה של הלקטורים, מניעת ניגוד עניינים ושקיפות בעבודת הלקטורים. בהקשר זה יצוין כי גם טרם תיקון החוק הנזכר והקמת מאגר הלקטורים חויבו קרנות הקולנוע להעסיק לקטורים, וזאת בהתאם להוראות מבחני התמיכה. הקמת מאגר הלקטורים בחוק נועדה בין השאר להגביר את השקיפות בעבודתן של קרנות הקולנוע ולהבטיח ייצוג הולם בקולנוע למגוון הקולות בחברה הישראלית. עם זאת, בחלוף השנים, מאז הוקם מאגר הלקטורים, הסתבר כי ההסדר החקיקתי לא הביא עימו תועלת ציבורית משמעותית המצדיקה את הביורוקרטיה והעלויות שבצידו. כך, למשל, החוק מאפשר לכל מי שיש לו תואר אקדמי בתחום התיאטרון, הספרות או התקשורת להיכלל במאגר הלקטורים, אף אם אין לו כל ניסיון מקצועי בתחום הקולנוע או בהערכת תסריטים. תנאי כשירות מקילים אלה נקבעו לאור העובדה כי הקרנות חויבו להעסיק לקטורים מקרב המאגר בלבד, והמחוקק ביקש להבטיח כי המאגר שיוקם יהיה רחב דיו. כפועל יוצא מכך במאגר רשומים כיום למעלה מ-1,300 לקטורים, אף שלחלקם אין ניסיון מקצועי. הקמת מאגר הלקטורים נועדה להבטיח כי הלקטורים שמועסקים על ידי הקרנות ישקפו את מגוון הקולות של החברה הישראלית. בהתאם לכך, נקבע בחוק כי אדם המבקש להיכלל במאגר הלקטורים רשאי להצהיר כי הוא משתייך לפריפריה גיאוגרפית או חברתית. ואולם, משיקולי פרטיות וצנעת הפרט המאגר אינו כולל מידע מפורט על אודות השתייכותו של לקטור למגזר חברתי מסוים, ומשכך הקמת המאגר לא תרמה בהכרח להגדלת מידת הגיוון בקרב הלקטורים. לאור כל האמור לעיל, מוצע לתקן את החוק, ולבטל את מאגר הלקטורים באופן שיאפשר לקרנות הקולנוע להתקשר עם לקטורים או להעסיקם באופן עצמאי, והכול בכפוף להוראות שיקבע השר במבחני התמיכה לפי החוק. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לשרה מאי גולן. כעת, חברי הכנסת, נעבור לדיון האישי. מי שרוצה להירשם, תירשמו, תבדקו שאתם ברשימה, כי עוד מעט אני אסגור את הרשימה. ראשון הדוברים, חבר הכנסת דן אילוז – מוותר; חבר הכנסת אלעזר שטרן – מוותר. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אני משיב למה שלדעתי הייתי אמור להשיב, אבל בסדר, נסגור את הסיפור. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לספר לכם – למי שהיה – את תחילת הסכסוך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם אתה זוכר – תולדות הסכסוך – באופן מפליא הוא גם היה קשור לשלטון המקומי. הייתה אז הבטחת בחירות שהם יורידו את מחירי הארנונה, לפני שנתיים, אז צחקנו עליו: איך תוריד את מחירי הארנונה כשתקציבי העיריות כבר עברו? ואז הוא אמר: מה הבעיה, ניתן מענקי איזון. ואז אמרנו לו – צחקנו פה ואמרנו: אבל מענקי איזון לא ניתנים לכל העיריות. הוצאנו אותו שר התקשורת מעלי אקספרס. כמה חוסר ההבנה שלך בשלטון המקומי, שאתה לא יודע מה זה שאנשים שנבחרים מקבלים מינויים? בלי קשר, עם קשר – אני יודע שזה מוזר לך שאין שחיתויות. אני יודע שזה מוזר לך. אתה כנראה רגיל לחלוקת ג'ובים שהיא שונה בדפוס הפעולה שלך, וזה בסדר גמור, מר דוקטור אני לא יודע למה. עכשיו, אני שוב אומר לך בהכי רוגע בעולם, כי אתה נוהג לעלות ולטנף: אני אשמח מאוד שתוריד את החסינות, ואני אשמח מאוד לתרום כל שקל ושקל שאני אוציא ממך – ואני מבטיח לך שאני אוציא ממך. אני אשמח שתעשה את זה. נעשה את זה בטוב, עשר דקות, רבע שעה, דיון אחד קטן בוועדת הכנסת, עוד דיון בבתי המשפט. תוכל לייצג את עצמך, אני אקח, נראה לי, את רוטמן. יהיה נחמד. אני מניח ששניים, שלושה דיונים – אתה גם תפרסם מכתב התנצלות וגם תשלם לי פיצוי כספי. אני אשמח, ואני שם את זה לשולחנך לגמרי. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> ספר לאזרחי ישראל איך קיבלת את הקומבינה המושחתת שלך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אשמח לספר. המשך יום טוב, ונראה אותך גבר, נראה אותך עומד במילה שלך, ופשוט תעשה את זה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> ספר לאזרחי ישראל איך - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תוריד את החסינות, ניפגש בבית המשפט, ובינתיים תדאג שתהיה קליטה מינימלית, שיוכלו לעשות שיחת טלפון במדינת ישראל, במקום לקשקש לנו על מהפכות שלא קורות. ותשחרר מביטן, אתה תפסיד שם. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> ספר לאזרחי ישראל איך קיבלת את הקומבינה המושחתת ועל מה אתה עומד למשפט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למשפט? אתה הזיה. שמע, אתה עברת – אתה הזיה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> על המשפט שעברת על המכרז שעשית - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, אתה ממשיך את זמן הדיבור שלך מהמקום? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> נשארו לו עוד 30 שניות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבל הוא ירד מהדוכן, זהו, נגמר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו אני גם עומד למשפט? תגיד, אתה נורמלי? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תגיד שאתה עומד למשפט, תגיד על מה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> על מה אני עומד למשפט? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> על שחיתות. על מה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איזו שחיתות? תגיד, אתה נורמלי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> היית בבית משפט לפני חודשיים. תספר להם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מתחיל להדאיג אותי, אתה מאמין למה שאתה אומר. זה מדהים. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תספר מה עשית בבית המשפט. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מאמין למה שאתה אומר, זה מדאיג. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תספר מה עשית בבית משפט לפני חודשיים. תספר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שמע, זה מדאיג, זה מדאיג מאוד. איזה שר תקשורת, אתה יושב בכנסת ישראל. איזה שר הזוי אתה. אתה שר הזוי. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אל - - - תעלה ותספר - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קרעי, השר קרעי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - אני מבקש אולי - - - רפואי. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> לא, שיספר על מה תבעו אותו בבית המשפט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אקרא לך קריאה ראשונה אחרי שלא חיכית עם חוק גל"צ. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> הוא היה לפני חודשיים - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איזה משפט. טלי, תייצגי אותי ביום הזה. בית המשפט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עכשיו זכות הדיבור של – אם טלי הייתה מפריעה לכם, הייתם אומרים לי: תקרא קריאה ראשונה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני רוצה שאולי היא תייצג אותי במשפט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבין שאתם נמצאים באס"ק, אבל בואו נתקדם. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה, עשר דקות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני בטוחה שכולכם מאושרים ושמחים. יש לי בשורות אדירות ומופלאות לבשר לכם בהמשך לנאום הראשון שלי. ראש הממשלה נתניהו - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הוא התפטר. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - נחקר בתשאול פתוח - - - היום בלשכה שלו. בא מבית המשפט – אמר: רוצים אותי? אני בא. שאלו אותו. כולם כבר דיברו באולפנים: יהפכו את החקירה הזאת לחקירה באזהרה, הוא יהפוך לחשוד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מי אמר את זה? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> חברים, עם ישראל הנכבד, מי שחפץ חיים במדינה הזו, חפץ חסדה של המדינה הזו, חפץ יכולת ההרתעה של המדינה הזאת, חפץ בעצה טובה שיתקין הקדוש ברוך הוא בראשיה, צריך לשמוח. החקירה הסתיימה אחרי שעה. נתניהו, ראש הממשלה, לא נחקר כחשוד, לא נחקר באזהרה. הדבר הזה מהדהד את הנאום הראשון שלי היום, כמו שאמרתי לכם. ראש הממשלה נתניהו – לא היה בדל של בדל של חשד שהוא קיבל כסף קטרי או בכלל. לא היה בדל בדל של חשד שמשרד ראש הממשלה קיבל שקל אחד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מדברים על היועצים. מדברים על היועצים. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לא היה בדל, בדל של חשד של קשר עם סוכן זר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה את מתעלמת מהעובדות? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> כל המדינה – עשו לה אינדוקטרינציה מוחלטת והפחדות שראש הממשלה ומשרד ראש הממשלה חשודים בקבלת כסף קטרי, בבגידה, במה לא. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, זה לא מה שאמרו. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מצדיעה לך, אדוני ראש הממשלה, שפתחת את שערי משרדיך היום לחקירה הזו, וסוף כל סוף אני אומרת כאן בפה מלא את מה שהיה ברור לי מ-day one - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא שאלו אותו, הוא לא היה צריך לפתוח להם. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - כי היה ברור לי מ-day one, מ-day one, שקטר היא לא סוכן זר. הזכרתי לכם בנאום הראשון, נכון? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> היא מדינת אויב. היא מדינת אויב. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> קטר עדיין לא הוגדרה במדינת ישראל כמדינת אויב. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> היא מימנה את חמאס. על מה את מדברת? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן, אדוני ראש הממשלה, כל הכבוד לך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> היא מימנה את מכונת המלחמה של חמאס, שטבחה בנו, ואנסה אותנו - - - אותנו. מה זה הדבר הזה? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> שים לב לרעשים האלה מכאן, לרעשי הרקע האלה - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - שצריך להתעלם מהם, כמו שצריך להתעלם מרעשי הרקע של השמאל הרדיקלי הקיצוני - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הוא מדבר עם הבת שלו, ואטורי, הוא עם הבת שלו בווידיאו. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - שעובר מכותרת לכותרת, מכותרת לכותרת. ראש ממשלה שמסוגל להתמודד - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זאת מדינת חמאס, על מה את מדברת? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - עם כל כך הרבה דברים במקביל, אדוני ראש הממשלה, לא היה לי ספק ששקל קטרי לא נכנס לא למשרד שלך, לא לחשבון שלך, לא לך, לא אליך. ובאשר לסביבתך, יש פה אנשים שלא יודעים עברית. נאמתי על זה בנאום הראשון, אני אזכיר להם. אזכיר להם: באוקטובר 2022 החברה של יונתן אוריך, שנתנה יחסי תקשורת, ייעוץ תקשורת, לקטר באשר למונדיאל, באוקטובר 2022 – ובכן, ראש הממשלה נתניהו עדיין לא היה ראש ממשלה, ועדיין אין איסור בישראל להיות בקשר עם קטר. וכמו שאמרתי לכם, החבר הטוב של מיארה, עו"ד יוסי בנקל, הוא זה שנותן כאן שירות ומייצג את הקבוצה הקטרית. יש להם חברה קטרית, איזו קרן קטרית בישראל. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> מי שמייצג אותם כאן בישראל זה החבר הטוב של מיארה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רבותיי, אנחנו צריכים להיות שמחים. פעם אמר אהרן ברק – הוא לא ידע שאני אצטט אותו בהקשר לנתניהו. אמר פעם אהרן ברק - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לסכם, טלי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - שצריך לשמוח כשאדם מזוכה באותה מידה שאתה שמח כשמישהו שצריך להיות מורשע, מורשע. ובכן, על כולכם להיות שמחים ומאושרים, ואתם גם צריכים להיות מולבנים בפנינו על הרפש שהדבקתם בנו ובראש הממשלה שלנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו דורשים את סליחתכם, את אמירת הסליחה שלכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו אתם עושים פיליבסטר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רוצים שתתייאשו, תמשכו את החוקים, ונלך לבת-מצווה. פעם ראשונה שהאופוזיציה נשברת מהפיליבסטר שלנו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני, אין לי בעיה, רק אל תבואו בתלונות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני איתך, כבר אין בת-מצווה היום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אל תבואו בתלונות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבי, למה אתה לא עובר לשבת בצד הזה? << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> לא יודע, לא העבירו אותי. אני מוכן, אין מקום פה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> יש. יש. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני כשלוש שנים שתי שרות מהממשלה הקודמת, שרת החינוך והשרה לשוויון חברתי, חנכו פיילוט ב-77 גני ילדים. בפועל, זה היה ניסוי בילדים חסרי ישע. מטרת הניסוי הייתה לשטוף לילדים את המוח ולטרלל אותם כאילו אין דבר כזה איש ואישה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה הבעיה שלך, תגיד? << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> אין מילה אחרת לתאר את הניסוי הזה מלבד השחתת נפשות הילדים הרכים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה נראה לך שאתה הולך לדבר את דברי ההסתה האלה מעל דוכן הכנסת? << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> אבל אם אתם חושבים שהתחלפה הממשלה לממשלת ימין - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה זה הדבר הזה? מה נראה לך, שאתה הולך להסית נגד אנשים בגלל זהותם המינית? << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> - - ובראשות המשרדים הללו - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יוראי להב הרצנו. יוראי להב הרצנו, תן לו לדבר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני לא ארשה שדברי ההסתה האלה יישמעו מעל דוכן הכנסת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה זאת אומרת? אין דבר כזה. אתם הפרעתם לו חצי דקה, אל תגיד בסוף למה הוספתי לו, בסדר? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא יכול להיות שהוא יסית נגד אנשים בגלל מי שהם. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> ואם אתם חושבים - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תנו לו לדבר. אתה גם מסית. נותנים לך לדבר, מה לעשות? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מסית, אני לא יוצא נגד אנשים בגלל מי שהם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש, אל תפריע, בסדר? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא ידבר את דברי הבלע האלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יוראי להב הרצנו, קריאה ראשונה. תודה רבה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול לקרוא לי אלף קריאות. הוא לא ידבר פה את דברי הבלע האלה נגד אנשים באשר הם. זאת רטוריקה אנטישמית, רטוריקה גזענית, אנטישמית, הומופובית. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> ואם אתם חושבים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יוראי, אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> ואם אתם חושבים שהתחלפה הממשלה לממשלת ימין, בראשות המשרדים הללו עומדים שרים מהליכוד, אז נעלמו האג'נדות הפרוגרסיביות הללו, תחשבו שוב. לפני ארבעה חודשים פורסם על ידי המשרד לשוויון חברתי יחד עם משרד החינוך קול קורא למחזור שני של הפיילוט. ומה מטרת הפיילוט, כפי שכתוב במסמכי המכרז? להתמודד עם סטראוטיפים מגדריים בקרב ילדי הגנים. טרלול פרוגרסיבי על מלא. המכרז נשאר אותו מכרז. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה הבעיה שלך, תגיד? << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> דברי ההבל שבהם מלעיטים את הילדים נשארו אותם דברי הבל, וההשחתה נשארה אותה השחתה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה הבעיה? מה הבעיה? יש משפחות שונות. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> אבל אני יכול ללמד זכות על שר החינוך והשרה לשוויון חברתי - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש משפחות שונות. אתה יודע את זה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה הבעיה שלך? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע את זה, ואטורי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה רגע, סליחה. אפשר להנמיך את המיקרופון של מירב בן ארי? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה הבעיה שלך עם זכויות נשים? מה הבעיה שלך עם הקהילה הגאה? מה נסגר איתך? יש לך בעיה עם המציאות, יש משפחות מסוגים שונים. יש אימא ואבא, ואימא ואימא, ואבא ואבא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את לא צריכה את המיקרופון, בינינו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זאת המציאות, גם אם תתאמץ מאוד לפסול אותה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יוראי, יוראי. יוראי, אל תגיד אחר כך שאני סתם קורא לך בקריאות, טוב? אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תקרא לי כמה קריאות שאתה רוצה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב בראש, אדוני היושב בראש, אנחנו מציעים שתקרא ליושב-ראש הכנסת להחליף אותך. אולי ינעמו הדברים לאוזניו? << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> אני יכול לנסות ללמד זכות על שר החינוך והשרה לשוויון חברתי, שהם פשוט - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה נראה לך – ואטורי, כמו שלא היית מאפשר לדברי אנטישמיות להישמע מעל הדוכן - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יוראי, קריאה שנייה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> - - כך הומופוביה אין לה מקום מעל הדוכן הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יוראי להב הרצנו, קריאה שנייה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> צריך לצאת נגד ההומופוב הזה, לא לאפשר לדברים שלו להישמע מעל הדוכן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יוראי להב הרצנו, אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כמו שאנטישמיות היא לא לגיטימית, כך הומופוביה היא לא לגיטימית. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> בזמנו שיגיד את מה שהוא רוצה להגיד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מוריד לך את זמן הדיבור. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הגיע הזמן שאנשי הליכוד יצאו נגד הדבר הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יוראי להב הרצנו, אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יוראי, אני רוצה שתדבר, אז תן לו לסיים את דברי ההבל שלו ותעלה לדבר. אתה לא תצא. תמשיך, תמשיך. תדבר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כמו שאנטישמיות - - - << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> אני יכול לנסות ללמד זכות - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה לא מסוגל - - - << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> - - על שר החינוך והשרה לשוויון חברתי שהם פשוט לא הבינו מספיק מה הדיפ-סטייט עושה להם מתחת לאף בתוך המשרדים שלהם. ככה זה כשהעם בוחר את נציגיו והממשלה מתחלפת, אבל הדיפ-סטייט במשרד החינוך, שנבנה בעמל רב לאורך שנים רבות, נשאר במקומו, והוא זה שבאמת שולט במשרדים. השר קיש והשרה גולן, תחדלו את הפקידים מלהנדס את המוח של הילדים ומלדחוף להם אג'נדות של טרלול פרוגרסיבי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה כואב לך, מה? איזה אג'נדה? יש משפחות חדשות. לא כולם זה אבא, אימא, ילד, ילדה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> תנו לילדים לגדול בטבעיות. בנות כנשים ובנים כגברים. תתחילו לבער את החמץ של הדיפ-סטייט מהמשרדים שלכם. תתחילו למשול, תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש גם אימהות - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, קריאה ראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא בסדר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> דברי שנאה, ואטורי. << דובר_המשך >>אבי מעוז (נעם):<< דובר_המשך >> תתחילו לבער את החמץ של הדיפ-סטייט מהמשרדים שלכם. תתחילו למשול, תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רד, רד כבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני רואה שאתה מדבר תכף. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא מדבר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש לך. תתבייש לך. הומופוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון. סימון דוידסון, אתה רוצה לדבר? תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ואטורי, לפי מה שכתוב ברשימה, אחרי מירב כהן דילגת עליי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. חשבתי שדיברת מהמקום. שלוש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה. אני גם אגיד לך את האמת. בכלל לא תכננתי לדבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבי מעוז, שים קסדה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איפה הוא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ברח. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איפה הוא? ברח? אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, במדינת ישראל יש משפחות שלא כולן הן אבא, אימא, ילד, ילדה. ובכוונה פניתי אליך כי אני ואתה דיברנו על זה. ואנחנו לא נפתח את העניין האישי שלי ושלך. אבל שנינו יודעים - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איזה עניין אישי יש לנו? אשתי מסתכלת. תגידי, את רוצה לעשות בלגן? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא. עזוב. עזוב. תכף אסביר לך. יש במדינת ישראל עוד משפחות. אחד מהם זה גם יו"ר הכנסת, שאם הוא היה יושב פה – צריך להתבייש, כי המשפחה של אוחנה זה אבא אבא ושני ילדים. ולי יש אחלה משפחה. אבא של הבת שלי הוא גיי, ויש לו בן זוג ויש להם ילד. ויש משפחות של אימא ואימא. ויש גם משפחות שבהן אימא לבד מגדלת את הבת שלה כל החיים, והיא לא אימא פחות טובה. ויש גם אבא לבד שמגדל, והוא לא אבא פחות טוב. והעובדה שעולה לפה אדם, באמת, חשוך, חשוך, הוא לא רואה את השמש, כל כך הרבה דברים מסתירים לו, ועוד מדבר עלינו – ובגלל זה דיברתי עליך, כי אתה ואני דיברנו על מישהי שאנחנו מכירים טוב שבחרה להביא ילד לבד והיא תהיה אחלה אימא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נכון, זה לא נורא. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא. אז עומד כאן שר ואומר שמירב כהן ויפעת שאשא ביטון שטפו את הראש לילדים כי הם אמרו שיש משפחות חדשות. אז אני לבת שלי, לפני שהיא הולכת לישון, מקריאה את הספר שיש הרבה משפחות בעולם, והן אחלה אימא ואחלה אבא. וכן, יוראי צודק. זה הסתה. זה הסתה נגד ילדים שגדלו עם אימא אחת והפכו להיות אחלה ילדים, וזה הסתה נגד ילדים שגדלים עם אבא ואבא ואימא ואימא. הם לא פחות טובים, הם לא פחות טובים. והעובדה שעומד כאן שר או סגן שר או חבר כנסת ומטיף על זה שיש רק משפחה אחת – לא, יש אחלה משפחות בעולם הזה. ואנחנו צריכים לעודד – נשים שמגיעות לגיל מאוחר, אנחנו צריכים לעודד אותן להביא ילדים כי אין דבר יותר חשוב בחיים מלהיות אימא. ואם יש דבר – באמת, עשיתי הרבה דברים, אבל דבר שאני הכי גאה בו זה שבגיל 38, כשהייתי חברת כנסת, אז בכנסת העשרים, עשיתי את הצעד הזה. ולא רק שעשיתי את הצעד הזה, עשיתי כתבת שער ב-7 ימים. אתם יודעים מה? לא בגלל הפרסום – כדי לתת אומץ לנשים שלפעמים האביר שלהן על הסוס הלבן בושש לבוא. אז תיקחי את הצעד ותהיי אימא. אני שמחה כל כך שהבת שלי היא היום כבר בת שמונה, והיא גאה באימא שלה שעשתה את הצעד הזה בהורות משותפת. אנחנו צריכים להיות גאים, ואנחנו, חברי הכנסת, צריכים לתת דוגמה למשפחות חד-הוריות, שהאימהות שלהן הן האימהות הכי טובות בעולם, ודוגמה לנשים – ואללה, לא הגיעה החתונה, אז תביאו ילד. וכשעולה לפה סגן שר ומטיף כאן על זה שאין משפחות – יש אחלה משפחות בעולם, והן לא פחות טובות מאבא, אימא, ילד ילדה. הן לא פחות טובות. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני גאה, אני גאה בכל אימא שעושה את הצעד הזה ונהיית אימא לבד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה. ואני גאה בכל אימא שמגדלת את הילדים שלה לבד, ובאבא שמגדל את הילדים לבד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עשר שניות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני אומרת לכל אישה שמגיעה קרוב לגיל 40 לא לוותר על ההורות רק בגלל שיש אנשים חשוכים שחושבים שאבא, אימא, ילד, ילדה – זה לא משפחה. אתם אחלה משפחה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תרימו את הראש, ותהיו גאים בזה, כי הדבר הכי חשוב שלנו זה להיות הורים ולעודד את אחרים להיות הורים. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברים, זה מיותר. אני רוצה להגיד משהו. אתם יודעים, מי שהיה גם סגן, ובכלל אנחנו יודעים, גם שגית מאוד – אנחנו מאוד קנאים לתת לאנשים לדבר בדרך כלל, אלא אם כן - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ממש. אתה הורדת אותי מפה כי קראתי לכם "מושחתים". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל למה לא אמרת - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תלוי. רגע, רגע, רגע. אתם אומרים דברים נוראיים. תן לי לדבר. אתה רוצה, אני לא אדבר. נמשיך הלאה. נכון שכן אפשר להביא ילדים, הכול בסדר. אני לא מביע פה את דעתי האישית, וזה לא משנה מה אתם אומרים פה. לפעמים אני סובל דברים מאוד קשים שאתם אומרים, גם על שרים וגם על חבריי מהמפלגה, ואני לא יכול להביע את דעתי. תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו, רוצה לדבר? חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לי תחושה שהוא רוצה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גם לי. שלוש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה שאבי מעוז הוא הומופוב חשוך ועלוב, זה לא חדש. כולנו שמענו את הנאומים שלו, כולנו מכירים את האיש ועמדותיו. אבל עכשיו נתניהו רוצה להחזיר אותו לשולחן הממשלה כשר ולפנק אותו בעשרות מיליוני שקלים כדי שהוא יוכל להקים רשות שתרדוף אנשים בגלל מי שהם. לא יעלה על הדעת, חבר הכנסת ואטורי, שאדם יעמוד מעל הדוכן הזה ויכנה יהודים כטרלול – נכון? אבל להט"בים אפשר לכנות כטרלול? לאבי מעוז יש בעיה עם המציאות, והמציאות היא שיש משפחות מכל הסוגים. לנעמי שלי יש שני אבות. זו המציאות. יש משפחות בישראל שיש להן אבא ואבא, אימא ואימא ואבא ואימא – זו המציאות. כמו שאנטישמיות היא לא לגיטימית, כך גם הומופוביה היא לא לגיטימית. התנגדות לאנשים בגלל מי שהם, בגלל נטיית ליבם, בגלל זהותם המגדרית, היא לא לגיטימית. וכשאתה יושב פה כיושב-ראש הכנסת מטעם התנועה הכביכול-לאומית-ליברלית וסובל את דברי הבלע האלה, את ההסתה המסוכנת נגד אנשים, נגד משפחות של אנשים במדינת ישראל, ומאפשר לו להמשיך לדבר, זה ביזיון. כל אנשי הליכוד, התנועה הלאומית-ליברלית שיושבים ושותקים למול דברי הבלע האלה, שמחבקים אותם לממשלה, תתביישו לכם. אתם מאפשרים לדברים האלה לחלחל. ההסתה המסוכנת הזו פוגשת את המציאות בדמות אלימות קשה נגדנו ברחוב, ברשת, בכל מקום שהוא. האלימות נגד הקהילה הגאה בישראל תחת הממשלה שלכם שוברת כל שיא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חס וחלילה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> חס וחלילה? תעלו לפה ותגנו את הדברים המכוערים של אבי מעוז נגדנו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפחה היא משפחה, אהבה היא אהבה, ואתם צריכים להתנער מהעמדות החשוכות הלא האלה ולא לחבק אותן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתה ישבת עם וליד טאהא, עם ההומופוב הזה. על מה אתה מדבר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אושר. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> יושבים פה שרים מכובדים, כביכול, ושותקים למול דברי ההסתה האלה נגד אנשים. החיבוק של ממשלת ישראל - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> דבר עם ווליד טאהא, השותף שלך. מה אתה רוצה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אושר שקלים, אתה תצא צרוד בסוף המושב? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מה לעשות - - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - החיבוק שלכם, חברי הליכוד, חברי הקואליציה, החיבוק שלכם - - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> איפה וליד טאהא, שישמע אותך? שישמע אותך וליד טאהא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אושר שקלים, תודה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה. אין לך בעיה עם - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אושר שקלים, קריאה ראשונה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אושר, יש בת-מצווה. תפסיק להפריע. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לא, איזה בעיה יש לנו עם העניין הזה בכלל? למה הוא פונה אלינו? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אושר שקלים, אתה בקריאה שנייה. סליחה, לפני שהגעתי לכאן - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה עושה עכשיו עוול. אף אחד מאיתנו לא אומר מילה וחצי מילה על הקהילה הלהט"בית. אף אחד מאיתנו לא פוגע. אתה עושה עוול כי אתה יודע שבוועדות אני עצמי עוצרת. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> זאת בדיוק הבעיה, חברת הכנסת שטרית. אתם צריכים לעמוד כחומה בצורה נגד דברי ההסתה והבלע של השותפים שלכם לקואליציה, שתכף יהפכו להיות שר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית. חבר הכנסת אושר שקלים, שב במקום. לא, הוא לא מסכים לדבר. הוא לא רוצה לדבר איתך. אתה בטעות רק בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> לעמוד פה ולכנות את המשפחות שלנו כטרלול פרוגרסיבי, זה הדבר הכי מכוער ומסוכן, היום, ששר בממשלת ישראל יכול לעשות. איך אנחנו מצפים מהשותפים שלנו ברחבי העולם להילחם באנטישמיות כשהממשלה הזו לא רק מחבקת הומופוביה – מתמרצת אותה, מתגמלת אותה. ההומופוביה מגיעה ממסדרונות הממשלה הזו, בראשות ממשלת הליכוד, וזה ילך איתכם עד יומכם האחרון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם מתירים את דם הקהילה הגאה. מאפשרים מיליוני שקלים לאנשים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אני החזקתי את הבת שלך, נכון? אז מה הבעיה? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> החזקת את הבת שלי, שיש לה שני אבות, אושר שקלים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> נכון. אז מה הבעיה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולכן כשאתה מביע אמון באבי מעוז, אתה יורק לה בפנים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אבל עכשיו אתה מסית. אבל עכשיו אתה מסית. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יורק לה בפנים. אתה יורק לה בפנים. אתה מתיר את דמה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא הייתה הצבעת אמון. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לווליד טאהא תגיד את זה, שהייתם איתו בקואליציה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה מסכן אותה. אתה מסכן את חברי וחברות הקהילה הגאה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> תגיד את זה לווליד טאהא, שהיית איתם בקואליציה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> - - - הקהילה הגאה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> וזה מבוצע תחת וברשות ובעידוד ממשלת הליכוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. די. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> תתביישו לכם. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> תגיד לווליד טאהא. למה אתה לא אומר לו את זה? למה אתה מסית נגדנו? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה צבוע. לא אמרת מילה על ווליד טאהא, שאמר שאתה לא צריך להיות פה בכלל. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> למה אתה מסית נגדנו? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת שלי טל מירון – מוותרת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כשהוא ישב איתך בקואליציה, לא אמרת. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> ישבו איתכם בקואליציה, ווליד טאהא והחבר'ה שלו, ולא העזתם להגיד על זה מילה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> למה להסית? << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> גלעד, זה לא. אחד כן, אחד לא – זה הלא עכשיו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה לא בסדר. גלעד, הבטחת שאתה לא מדבר. נגמרה הבת מצווה, תירגע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא מאמין שהוא הבטיח כזה דבר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא. אני זוכר גם שראש הממשלה הבטיח להחזיר את כל החטופים. הבטיח, נו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בינתיים הוא מחזיר. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כן, כן. אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, בקצרה, רק כדי לסיים את סוגיית הטרלול הפונדמנטליסטי. תראו, אני לא מציע לקבל בהבנה את דבריו של נושא הטרלול הפונדמנטליסטי, אבל אני רוצה רק שתבינו מאיפה זה בא. לאחרונה התפרסם מחקר חלוצי על דפוסי מיניות בקרב נערים ונערות בגילי תיכון, מחקר תקדימי. המחקר גילה שבשעה של-30% מבני הנוער בחינוך מעורב יש בשלב מסוים התלבטות על הזהות המינית, בחינוך הנפרד הדתי החרד"לי, האחוז הוא 37%, ואז כשמדברים על התנסויות מיניות בפועל, על פי המחקר הזה, בחינוך בהפרדה, החרד"לי, יש 13% של התנסות מינית בקרב בני אותו מין למול 7% בלבד בחינוך המעורב. עכשיו אתם מבינים למה הם בלחץ? המחקר לא התפרסם על ידי האגודה לזכויות הלהט"ב, הוא התפרסם על ידי חוקרת דתית, והעיתון שפרסם את הממצאים הוא מקור ראשון. אז עכשיו אתם מבינים את המטורלל הפונדמנטליסטי? הוא לא מסוגל להתמודד עם חינוך למיניות בריאה. הוא לא מסוגל להתמודד עם חינוך לשוויון, להכלה, לסובלנות. הוא חי בתוך בונקר של דעות קדומות, של תפיסות עולם דתיות קיצוניות שמזכירות כת. אז ברור שהוא צריך לסמן אויב. ברור. כי הוא הרי משאיר את בני הנוער שלו בבורות מוחלטת לגבי מיניות בריאה לגבי ענייני מגדר. אני מזכיר לכם שאבי מעוז, בניגוד לציונות הדתית, לא היה מוכן שיהיו נשים במפלגה שלו. אז אנחנו מדברים על אדם חשוך ואין מה להתפלא. השאלה היחידה היא מי לעזאזל חושב לתת לאדם החשוך הזה להיות שר. מי? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא שר, לא שר – מפקח על מערכות חינוך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> שר לענייני זהות יהודית במשרד ראש הממשלה, שמפקח על תכני החינוך. איפה? לא אצלו, בחינוך הכיתתי שלו, אלא בחינוך של הילדים שלנו. מי האיש? נתניהו, שהוא מופת לערכי משפחה. אין מנהיג בתולדות מדינת ישראל שהוא יותר מופת לערכי משפחה מראש ממשלתנו הנערץ. אז הוא, נתניהו, סמל, סמל של נאמנות, של חיי נישואין לאורך שנים, של ערכי משפחה, ממנה את המטורלל הפונדמנטליסטי והחשוך לשר לזהות יהודית. חבר'ה, לא בבית ספרנו. אבי מעוז, אתה והדעות החשוכות שלך לא תתקרבו לבתי הספר של הילדים שלנו. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> כל הכבוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. לא מוחאים כפיים במליאה. תודה. חברת הכנסת דבי ביטון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני יכול רק לדבר על ההצעה? אני יכול רק לקבל עוד כמה דקות? בסבב הבא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> דבי ביטון מוותרת? תודה. חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. חבר הכנסת מאיר כהן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים – אבי, יצאת, אתה לא שומע. אני באמת, אחרי שאמרנו, ועלינו בטונים וירדנו ואמרנו את הכול. ואין מי שיכול להגיד את זה יותר טוב מיוראי הרצנו, שיכול להביע את הכאב הזה. אבל אני מציע דבר אחד, ואני מציע אותו לאבי: אסור לחשוב שרק הצבע שלך, ורק הדעה שלך, ורק מעגל החיים שלך הם החשובים ביותר, ומי שלא נוהג כמוך הופך להיות למוקצה. על אפך ועל חמתך, ותעלה לכאן ותגיד כמה שתגיד דברי הבל, הקהילה הלהט"בית חיה ונושמת. אני הייתי מאלה שלפני הרבה שנים במשרד החינוך עשו הכול כדי שיחנכו לזה כבר בגיל צעיר, כדי שידברו על זה; כדי שהילדים לא ירגישו מוקצים, וכדי שהילדים והילדות שמחפשים את הזהות המינית שלהם והחליטו בניגוד לדעתך, אדוני – כדי שהם יוכלו להיות אחד מיני רבים. החברה הישראלית עברה שינוי גדול מאוד, ואני גאה בכך. כשאני רואה את אנשי הקהילה הלהט"בית בכל תפקיד ובכל מקום, כשהצבא פתח את שעריו וכשהאקדמיה פתחה, ואנחנו נהנים מהאנשים האלה, אתה יכול לעלות לכאן 100 פעם ולהגיד כמה שאתה רוצה דברי בלע והבל. אבל אתה רואה את האנשים כאן ואתה רואה את האנשים כאן גם פה בליכוד, שמינו יושב-ראש כנסת מהקהילה הלהט"בית. כולנו לא ניתן לך לנצח עם הדעות האפלות שלך. דע לך, על זה כולנו אחודים. אף אחד לא יוותר לך. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח. חבר הכנסת רון כץ. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד, מאיר. לפחות אתה יותר הוגן. הפסדת אותי, לא הוא הפסיד אותי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אפילו יוסי טייב הגיע - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא הפסיד אותי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – לא, זה לא נושא, זה באמת לא נושא לצחוק עליו. באמת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יוראי, הפסדת אותנו, שתדע. לבוא ולהאשים אותנו? לא היה במקום. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני ב-make over, בזכות צליל. אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, חברים, אם אפשר, ברשותכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שנייה. מתחיל מההתחלה את הזמן. תפסיקו להפריע. חבר'ה, להזכירכם, קודם כול יש פה דוברים. אנחנו נמצאים בהצעת חוק הקולנוע. תודה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה נהיה פה שוק, באמת. אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לשאול באמת את אבי מעוז – מה לעזאזל אתה רוצה מהילדים שלנו? מה אתה רוצה מהחינוך של הילדים שלנו? מה אכפת לך מה עושה מירב בן ארי? מה אכפת לך מה עושה יוראי? מה אכפת לך מה עושה יו"ר הכנסת, שאתה הצבעת עבורו? מה אכפת לך מה עושים בחינוך של הילדים שלי? מי אתה בכלל שתתערב בזה? אני נכנס ואומר לילדים שלך מה לעשות, מה ללמוד, איך להתנהג? איפה אנחנו חיים? איפה אנחנו חיים שיעמוד פה סגן שר שמקבל תקציבי עתק בשביל לפקח על מערכת החינוך שלנו, יעמוד פה ויגיד שהוא יחליט איך תיראה משפחה במדינת ישראל? מי שם אותו בפוזיציה הזו בכלל? מי שואל אותו? מי סופר אותו בכלל? ואנחנו מפה צריכים להגיד בקול ברור: גם הליכוד, גם אנחנו – אין לו שום משמעות לחיים שלנו. למרות שנתניהו ודאי יתקפל וייתן לו תקציבים, למרות שהוא יעשה הרבה רעש בנושא, אנחנו צריכים להיות מאוחדים בנושא הזה. נגד החושך מדליקים אור. לא יכול להיות דבר כזה. ואני אומר פה, יוראי, לנעמי: בכל מקום שיהיה בן אדם כזה, אני אתייצב לימינה. ולמירב אני אומר אותו דבר, לאריאל: בכל מקום שזה יהיה אני אתייצב לימינה. ולכל אחד בבית הזה: איפה שתהיה אפליה ואיפה שתהיה כפייה, אנחנו נתייצב שם. שכל אחד יחיה איך שהוא רוצה. שכל אחד יעשה מה שטוב לו, כל עוד הוא לא פוגע במישהו אחר. מה זה הדבר הזה? מה זה הדבר הזה שנכנסים, בהנדסת תודעה, באל תגידו וכן תגידו, בתור מה? מי שם אותך בפוזיציה הזאת בכלל? בתור מה? והינה אני אומר מפה, כל מי שמרגישה שהיא רוצה להיות אימא, שתלך על זה בכל הכוח. כל מי שמרגיש שהוא רוצה להיות אבא, שילך על זה בכל הכוח. אין דבר יותר טוב מזה בעולם, החיים שלי השתנו, השתפרו פי מיליון מאז שאני אבא, אין דבר יותר טוב מזה בעולם, אין. אז אני אומר מפה, יחד עם כולם, אף אחד לא יחליט מי יהיה הורה במדינת ישראל, תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל וולדיגר – מוותרת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת יסמין פרידמן – מוותרת. אני לא רואה אותה, אבל בסדר. חבר הכנסת משה טור פז – מוותר; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אל הואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. אופיר, יש מישהו שמסכם? מאי גולן. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ערב טוב, כבוד היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, היום 542 ימים למלחמה, 59 אחים ואחיות שלנו סובלים במרתפי הגיהינום. פנינה, 542 ימים של הפקרה, של כישלון, של ממשלה שדואגת רק לעצמה במקום לאזרחים. אין להם זמן, חייבים להחזיר את כולם, עכשיו. אני רוצה רגע, ברשותכם, לדבר קצת על הדיפ-סטייט, לא על הרעיון אלא על התחבולה. מי שצועק "דיפ-סטייט" לא ממש יודע על מה הוא מדבר. אני לא רואה בקואליציה מישהו שמבין, ששואל, שבודק. פשוט מקבלים דף מסרים, מצייצים, משחירים, מתייגים. לא יודעים מה זה דיפ ולא יודעים מה זה סטייט, אבל זה המסר מהשליט העליון, הוא אדריכל התחבולה. הביטוי "דיפ-סטייט" לא חדר לשיח במקרה. הוא תוכנן, הוא שווק, הוא הוסרט עם עציץ לצידו, הוא הופץ. מנגנון רמיסה טוטאלית של מי שלא מיישר קו: שופט הוא מסוכן, יועמ"ש הוא אויב, פקיד מקצועי הוא משת"פ סמוי. תהליך הדה-לגיטימציה הפך שיטתי. אז מי שמוגדר דיפ-סטייט – מותר להכות בו, דמו מותר. אני רוצה לדייק: לא הדיפ-סטייט יצר את השיח הזה, ההשתלחויות הן שיצרו את הדיפ-סטייט. השיח האלים המשולח כל רסן, הרעיל, הוא שהכשיר את הקרקע. כאשר הדיפ-סטייט עוד לא היה בלקסיקון, אז כבר התחילה ההנדסה. השמאל הוגדר גרוע מסנוואר; בג"ץ – מכריזים עליו כאויב הדמוקרטיה; המחאה – חבורה של בוגדים, שמאלנים. השפה הפכה אלימה, והשלטון כבר סימן אויבים כמטרות. הדיפ-סטייט הגיע רק אחר כך, כמסגרת, ככיסוי, כצידוק להמשך. וכשזה קרה, ההפיכה המשטרית הוכשרה סופית. ההסתה הפכה לגיטימית, הרס השיח הפך לאידיאולוגיה. זו לא תופעת לוואי. זה תכנון, זו שיטה, זו מערכת שניזונה מהסתה, שנאה, והפחדה. ראינו דוגמה אך לפני כמה דקות. הם לא רוצים שיח, הם רוצים שליטה; לא דיאלוג אלא ציות; לא אזרחים אלא עדר. וזה יימשך. מי שחי על שנאה מאכיל אותה יום-יום. זה לא מיגור האויב מבחוץ, זו השמדה עצמית של המפעל הציוני. אל מול כל האתגרים שיש לנו – דקה, אדוני, שנייה – אל מול כל האתגרים שיש לנו, כל הסכנות מבחוץ, מי יסיט את הביקורת מהמנהיג העליון? עוד קיטוב מבית. אז הם מסמנים, משתיקים, מסיתים. זה מה שחשוב. אבל כששורפים את הבית אין ניצחון, נשארים רק עם אפר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. רשימת הדוברים סגורה. חבר הכנסת אלעזר שטרן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני. כבר אמרתי ואומר שוב שאימא שלי באה מאושוויץ ולימדה אותנו שני דברים, חינכה מסביב לשני עמודי יסוד. הראשון: להבטיח שלעולם, אבל לעולם תהיה פה מדינה יהודית חזקה שיודעת להגן על עצמה. מאיפה היא הביאה את זה? 21 צה לאגר, אושוויץ-בירקנאו. והשני: שלעולם, אבל לעולם אל תעשו הבדלים בין בני אדם, לא לפי דת, לא לפי גזע, לא לפי צבע, גם לא לפי העדפה מינית. עולה פה שר, חבר כנסת, אבי מעוז, והוא לא למד שום דבר בחיים שלו. כמו שנאמר פה, עזבו את זה שהוא לא רוצה נשים במפלגה שלו; הוא סמל ליהדות חשוכה, ליהדות מרחיקה. אני אגלה לכם משהו, אני בעד זה שבבתי הספר החילוניים ילמדו יהדות בתנאי אחד – שלא יהיה אחד שיחזור הביתה להורים שלו ויגיד להם: חשבתי שאתם יהודים טובים, עכשיו ראיתי שיש דרך איך להיות יהודים טובים יותר. ואבי מעוז, אם בכלל עולה על דעתכם לתת לו סוג של פיקוח – לא על מערכת החינוך הכללית, על מערכת החינוך של הציונות הדתית – אל תייללו אחר כך איך המדינה נהייתה קיצונית, גזענית. אבל עוד משהו אל תייללו: אם אתם חושבים שמוטיבציות יש רק אצלכם, אם אתם חושבים שיהדות חשובה לכולנו, אם אתם חושבים שליהדות יש תפקיד בגיבוש העם, ברוח לחימה, בכל מה שאתם רוצים – אבי מעוז עושה את ההפך. אבי מעוז הוא לא רק בושה ליהדות, הוא קודם כול בושה לציונות הדתית שמאמינה שכן צריך שתהיה זהות יהודית לכל מי שמגדיר את עצמו כיהודי, אבל זהות יהודית כזאת שמניחה על המדף 80 מוצרים וכל אחד יכול לבוא ולבחור. בהושעיה נבחר את הדברים האלה, בתל אביב – את אלה, באלון מורה – את אלה, ובניר עוז – את אלה. וכולם בסוף יגידו: אני גאה להיות יהודי, ולכל אחד יהיה הסבר אחר. אבל אבי מעוז שולל מכולנו יחד את היכולת להגיד. אם הוא יהודי, לא בטוח שאני גאה להיות יהודי, בוודאי לא יהודי כזה, תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראש הממשלה בנימין נתניהו סיים את עדותו במשטרה, את חקירתו, ומיד הוציא סרטון, ובסרטון הזה הוא עוד פעם הנרדף. הנרדף הזה, היום - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה יודע כמה בקלות אתה הופך את זה לחקירה באזהרה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - באמצע עדותו כנאשם בתיק מרמה, שוחד והפרת אמונים, רץ למסור עדות בתיק קטרגייט. ואסור לשכוח את התמונה הגדולה: אנשי הימין על מלא שיושבים פה, המשתמטים שיושבים – יושבים בתוך האקווריום של ראש הממשלה, במקום המסווג ביותר, שני אנשים שקיבלו כסף מקטר, מדינת אויב שאתם נוהגים לדבר עליה מדי פעם – אל-ג'זירה וכו'. הוא מקבל כסף משם, בקודש הקודשים הביטחוני, ופה אתם מדברים איתי על ימין ועל ביטחון. עמית הלוי, אבי דיכטר, צביקה פוגל, על ביטחון אתם מדברים? אתם שותקים עכשיו. אתם כמו דגי הזהב באקווריום של בנימין נתניהו, שם יש דגי זהב. יש לי חדשות בשבילכם, אני מכיר דגים. דגים כאלה מתישהו מדברים. איך אני יודע? כי אחד כבר דיבר, קוראים לו פלדשטיין. ויש לפלדשטיין כתב אישום. ממליץ לכם, אנשי הימין. אנשי הציונות, לכו תקראו את כתב האישום, מתואר שם מבצע תודעה. כיצד זה עובר מא' לב' והבוס מבסוט ומפורסם בבילד. ואיפה איינהורן? התאדה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא ברח. הוא ברח. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא עוד יגיע. האקדח מהמערכה הראשונה יירה בשלישי. אני רואה את הסרטון שהוציא ראש הממשלה נתניהו היום – רודפים אותו, את הצדיק, את האומלל, את המסכן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סגלוביץ', אתה יודע מה המשמעות של תשאול פתוח שמסתיים אחרי שעה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא ורעייתו. אני מזכיר לכם שרעייתו גם הורשעה בדין פלילי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די, די, עד כאן, מספיק. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> ובנו - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מספיק, די. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם מדברים על השב"כ, מי שומר על בנו? << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> היו תשעה סעיפים - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סגלוביץ', היום אתה צריך להגיד סליחה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר לכם, חברים, אתם, אנשי הימין, אתם איבדתם כיוון לגמרי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היום אתה צריך להגיד סליחה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> ראש ממשלה נמצא היום, מסר עדות על קודש-קודשים הביטחוני, וממה הוא דואג? הליכוד – אתם ליכוד? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> עדות פתוחה, עדות פתוחה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> בשמכם הוציאו הודעת דוברות שאומרת שמחפשים את ראש הממשלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מגיעה לנו סליחה ממך. סגלוביץ', אתה צריך לבקש סליחה. היום אתה מבקש סליחה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> ונותנים גם אזהרה. תקשיבו לי טוב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היום תבקש מאיתנו סליחה. תבקש סליחה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני התעסקתי הרבה שנים באיומי פשיעה, זאת הודעה שמוציא ארגון פשיעה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תגיד, אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> הודעת ארגון פשיעה. לא, אני לא מתבייש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היום תבקש סליחה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מה קשור ארגון פשיעה? מה קשור? מה קשור? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היום תבקש סליחה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא מתבייש. זאת הודעת הליכוד. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אדם נחקר כעד. אתה יודע - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> הודעת הליכוד יודעת שהיא ארגון פשיעה שאומר לחשוד – אל תדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע מה זה אומר. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תגיד, תגיד, נחקר כעד - - - זה לא קשור, זה קשור. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה אתם, ואתם שותקים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תודה, הסתיים הזמן. השרה מאי גולן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה צריך היום לבקש סליחה, סגלוביץ'. אתה יודע מה זה תשאול פתוח שמסתיים בלי חקירה באזהרה. די, מספיק. מה תעשו? לא תוכלו להגיד יותר "בגידה", לא תוכלו להגיד שנתניהו לקח כסף. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מאי, אפשר ללכת לארוחת ערב? זה נאום ארוך? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד לנתניהו שהלך לחקירה. וואו, תקשיבו, סחתיין. להסיר את הכובע בפני ראש הממשלה. << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> חמש דקות. משה, כדאי לך לשמוע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מאי, את יכולה לדבר על החוק? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> בוודאי, כמו שאתם דיברתם על החוק. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> רביבו, מה קורה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה יש לך להגיד על נתניהו, בואו נשמע. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> סוף-סוף אמת דיברת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רון, אתה אמרת היום שהוא מתחבא בלשכה. רק רציתי להגיד לך שהוא היה בבית המשפט - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני לא אמרתי שהוא מתחבא בלשכה. אמרתי - - - בלשכה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - בתשאול - - - ומייד אמר: אין בעיה בואו, בואו. תראו לי עוד אדם עם יכולת כזאת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא שואלים אותו אם לחקור אותו. אף אחד עדיין לא עבר על החוק במדינת ישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזה באסה לכם שהוא עבר את התשאול. מה תעשו? מה תעשו - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו עדיין לא בהונגריה. היה לו סופ"ש וזהו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזו כותרת חדשה, איזו כותרת חדשה - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> טלי. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אם אני לא אתחיל, זה לא יקרה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> - - בניגוד לתעמולה התקשורתית, מדינת ישראל עוברת שינויים טקטוניים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה יקרה? במה תאשימו את הממשלה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> היא מדברת, השרה מדברת. היא מדברת, אני רוצה לשמוע אותה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> בחזית הביטחון ממשלת ישראל מובילה שינויים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי, טלי, תני למאי לדבר. << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לשמוע אותה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לשמוע את השרה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מאוד חשוב להם לשמוע אותה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נכון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שלא יהיה רעש, שלא יהיה - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כשהיא מגיעה עם דפים, אני כבר מבין לאן זה הולך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> טלי, הבת-מצווה, הבת-מצווה. חנוך צריך לצאת מהקונכייה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בניגוד לתעמולה התקשורתית, מדינת ישראל עוברת שינויים טקטוניים. בחזית הביטחון ממשלת ישראל מובילה שינויים והישגים לדורות קדימה. ישראל עוברת גם שינויים מבניים – הממשלה הזו, בניגוד לממשלות קודמות, עומדת זקוף מול הרשות המכופפת ומול הייעוץ התוקפני לממשלה. בחזית האזרחית אזרחי ישראל שיצאו לרחובות טרום-המלחמה, נטשו היום ברובם, לטובת קומץ אלים ומסית. רסיסי מרצ וברסלר בואכה בל"ד. ישראל היא תמונת מראה של ארצות הברית. שם הייתה פרשת המסמכים הסודיים לנשיא, וגם כאן פרשת המסמכים הסודיים לראש הממשלה; שם נשמעות המנגינות – מתקפה חסרת תקדים על הדמוקרטיה – וגם כאן, מצעד השפחות לקולות צלילי ה"בושה, בושה". << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> בארצות הברית היו פרעות הקמפוסים, וכאן באיחוד זירות אחיהם לנשק בפרעות קפלן; להם יש את הניו יורק טיימס ורשת CBS, כאן יש את אל-ג'זירה 12 ואל-מנאר 13. ההבדל היחיד בין המדינות הוא ששם יש דמוקרטיה אמיתית וכאן יש דמוקרטיה מהותית – כיבוס מילים לדמוקרטיה מלאכותית. ובזמן שאזרחי ארצות הברית, כמו בישראל, ראו ושמעו את כל התעמולה נגד המועמד טראמפ ועדיין בחרו בו, וארצות הברית ביטלה כתבי אישום לנשיא הנבחר – כאן במדינת ישראל - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אתה יודע, הפרעת לי אז אני אגיד לך. שם כתבי האישום לנשיא טראמפ היו צריכים להגיע, תקשיב טוב, ל-505 שנים מאסר. זה מה שהם ביטלו שם, ותראה מה קורה פה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> חקרו ומצאו שהוא לא אשם, מקובל. אבל חוקרים. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> לא חקרו, ביטלו. כאן בישראל - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה פתאום ביטלו. מה את אומרת שלא צריך לחקור? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> - - במוטציה משפטית - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מאי, לא צריך לחקור? אני שואל, לא צריך לחקור? עונה כשנוח לך. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> - - שבמשך 30 שנה כרסמה וריסקה את כל מנגנוני השלטון - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת כץ, תן לה להגיד משפט בלי שתפריע לה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> רק שאלתי שאלה, הכול טוב. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> - - מביאה האלימות המשפטית ראש ממשלה מכהן להעיד שלוש פעמים בשבוע, לא פחות, בעת מלחמה קיומית, שתוצאותיה יכולות להיות ברמה תנ"כית. ועל מה? על מה, ריבונו של עולם? על סיקור אוהד. במקום שיתעסק בחטופים, בתוכנית טראמפ, בשיקום גופי הביטחון, כלכלה ומה לא, הוא עומד בבית המשפט ומגיב על מה? על כתבות בוואלה. בארצות הברית הנשיא ביידן חנן את הבן שלו טרם פרישתו; כתבי האישום נגד טראמפ בוטלו; פוטרו ראשי המערכות בזה אחר זה. נו, ומה קרה? קרסה הדמוקרטיה? ברור שלא. טראמפ העמיד בראש המשרד לייעול ממשלתי את האדם העשיר בעולם, ואת זה שתרם לו 200 מיליון דולר. נו, ומה קרה? קרסה הדמוקרטיה? בוודאי שלא. עכשיו תארו לעצמכם, מה היה קורה אם ראש הממשלה נתניהו היה ממנה את רמי לוי להיות אחראי על הרכש הממשלתי. תדמיינו את הכותרות והעשן שהיה יוצא מהאוזניים של דרוקר ולוינסון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה רמי לוי? יש את ניר ברקת. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> כאן, במנגנון האלים שנבנה, אין איזונים ואין בלמים, רק הגמוניה משפטית אלימה ופרוגרסיבית על סטרואידים. זאת המערכת שבנה השמאל לפני 40 שנה כאשר הוא הבין לאן הולכת הדמוקרטיה ולאן הולכת הדמוגרפיה; אותו שמאל שהיה ציוני והפך למזהה תהליכים כשחבר לשמאל הפרוגרסיבי. הסבירו לנו על חוקה בארצות הברית, אז כיום לנשיא ארצות הברית יש רוב בבית הנבחרים, בסנאט ובמינויים בבית המשפט העליון. אז מה יגידו עכשיו כל הפרופסורים לענייני ה"הא", או הדוקטורים לענייני ה"דא". מנהיגי מפא"י לדורותיה מתהפכים בקברם למראות פורעי איילון והשפל שאליו הגיעה המפלגה המפוארת שלהם. השמאל פשוט היה רגיל לימין רך, מה שנקרא בשכונה "ילדי הכאפות" של הפוליטיקה. הוא פירש את המילה מחל כמחילה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה לכם ולמחל? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> ובכל פעם שחבטו והשפילו אותו, ככה הוא התנהג, בכל פעם שחבטו והשפילו אותו. לא בכדי הם מתגעגעים ללימור לבנת, לאולמרט, למרידור הממלכתיים והצייתנים, שזכו לצאת מהנפטלין היישר לאולפנים בזכות הטינופים עלינו, שהרי בלי לטנף על המחנה הלאומי לא היה שום סיכוי בעולם שמישהו היה זוכר אותם. אגב, מדובר באותם אלה שהיו בכנסת שהכתירה את ההפיכה המשפטית של ברק, כן? הימין הזה הוא לא מנת חלקנו היום. אנחנו כבר לא רוקדים הבה נגילה ומורידים את הראש כששורפים לנו את המדינה. אנחנו עונים ולא נכנעים לאלימות האנרכיסטים ברחובות, שמאיימים עלינו לא לחוקק חוקים דמוקרטיים. אנחנו נלחמים ונמשיך להילחם בכל החזיתות, עד שנחזיר את ישראל To be great again, כדי שבהנהגת המדינה יהיו עוד נציגים מהשכונות כמוני, וכמו דודי אמסלם, וכמו שלמה קרעי, וכמו לימור סון הר מלך; כדי שבתקשורת ישבו עוד פתחי וזמרי, אבישי בן חיים ובועז גולן; שבבית המשפט יכהנו, על אפכם ועל חמתכם, ד"ר בקשי וד"ר ביטון. כדי שנשמע באקדמיה את קולם של פרופ' כהן אליה וד"ר קרן אסייג האלופים, ובשדרת הפיקוד העליון לא יתעלמו גם מקולה של האליטה בני הציונות הדתית, אריות יהודה. אנחנו נלחמים מול עכביש ארסי שטווה את קוריו בכל מנגנוני הכוח במדינה. ושיהיה ברור, המחנה הלאומי נחוש כמו שהוא מעולם לא היה. כולם מבינים היום איך פועל איחוד הזירות. האופוזיציה המשפטית תוקפת מבפנים, האופוזיציה הפוליטית עושה קולות רקע בקרקורים אין-סופיים. התקשורת בארטילריה מבחוץ עם כותרות על קטר-פייק ועזה-גייט, ומעל כולם בית המשפט הקדוש של השמאל – הלוא הוא בג"ץ. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מה עם הדיפ שיט? מה עם הדיפ שיט? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> דקה, חבל, דקה ואני מסיימת. רק מה שהם לא מבינים זה שפיתחנו נוגדנים למחלת הביביפוביה, בדיוק כמו שבארצות הברית מחוסנים היום לטראמפוביה. הלשעברים כאן שכנעו את ביידן לא להיפגש עם ראש הממשלה במשך שנה. אלה המויסרים ששכנעו אותו להטיל סנקציות על הלוחמים ביהודה ושומרון והביאו אמברגו על ישראל רק כדי לפגוע בממשלה. אז אני מציעה לג'ינג'י מהאגודה להחרבת השלטון ושותפיו לקנות נעלי ספורט נוחות. אתם הולכים לרוץ טוב-טוב לקונגרס על חשד לחתרנות מדינית תחת הדמוקרטיה. זה בדיוק מה שהשב"כ היה אמור לעשות לכל האנרכיסטים שניסו לבצע הפיכה צבאית ושלטונית. וכמו שאמר הנשיא טראמפ בנאומו החמישי בקונגרס: אני מסתכל על הדמוקרטים מולי ואני מבין שאין שום דבר שאני יכול להגיד שישמח אותם או יגרום להם לעמוד - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> - - ולחייך. לא אוכל לעשות כלום. יכולתי למצוא תרופה למחלה ההרסנית ביותר שתמחק עמים שלמים או הישג לכלכלה הגדולה בהיסטוריה, והאנשים האלה לא יעמדו וימחאו כפיים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אז כמו שאמרתי, תמונת מראה – אצלנו שרים "ועוד יותר טוב", ואצלכם שרים "ועוד יותר רע", אבל אנחנו ניכנס למעוזים שלכם, על אפכם ועל חמתכם, נגיע לכל מקום כדי להביא לשוויון וגיוון בדרך שביל הזהב של הרמב"ם, בדיוק כמו שפירקנו לכם את הפנקס האדום ועצרנו את השפלת בני עדות המזרח. וכמאמרו של ז'בוטינסקי, "כן, לשבור" – יא, ברעכען ביידיש – נפרק את כל מוקדי הכוח שלכם ונשיב בעזרת השם את הריבונות לעם. תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מי כתב את הנאום? יונתן אוריך במקרה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נא לשבת במקומות. נעבור להצבעה על הצעת חוק הקולנוע (תיקון מס' 7) (ביטול מאגר הלקטורים), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 44 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 39 נגד – 29 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הקולנוע (תיקון מס' 7) (ביטול מאגר הלקטורים), התשפ"ה–2025, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 39, 29 נגד. אני קובע כי הצעת חוק הקולנוע (תיקון מס' 7) (ביטול מאגר הלקטורים), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה שיש לו תואר אקדמי ממוסד ברשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1106).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה שיש לו תואר אקדמי ממוסד ברשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת עמית הלוי, אביחי אברהם בוארון וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת אביחי בוארון להציג את החוק. אני מודיע שרשימת הדוברים סגורה. עשר דקות לרשותך, אביחי, בבקשה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג לפניכם הצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה שיש לו תואר אקדמי ממוסד ברשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025. החוק הזה נולד כתוצאה מעבודה מאומצת של ועדת משנה בוועדת החינוך, ועדת משנה שעוסקת בתוכני הלימודים במזרח ירושלים. אני רוצה לספר לכם, חבריי חברי הכנסת, שבמזרח ירושלים במערכת החינוך הערבית לומדים 110,000 תלמידים. את אותם 110,000 תלמידים מלמדים 6,720 מורים. לתדהמתנו גילינו ש-4,000 מורים מתוך אותם 6,720 מורים, 4,000 מורים למדו באוניברסיטאות ברשות הפלסטינית, במכללות ברשות הפלסטינית – אוניברסיטת א-נג'אח בשכם, אוניברסיטת ביר זית ברמאללה, המכללה האסלאמית בג'נין ועוד כהנה וכהנה. אין לי מילים לומר את מה שאתם יודעים. המורים האלה שמגיעים, הסטודנטים האלה, הבוגרים האלה שמגיעים מהמכללות ומהאוניברסיטאות ברשות הפלסטינית, נושאים בתרמילם מעבר לידע המקצועי גם משנה סדורה אסלאמיסטית, פונדמנטליסטית, ג'יהאדיסטית, שאותה הם מביאים לכאן לירושלים. במרחק שבע דקות מכאן נכנס מורה לכיתה, מורה שלמד במכללה האסלאמית בג'נין, סוגר את הדלת עליו ועל 30 תלמידיו ומלמד אותם שנאת ישראל, מלמד אותם את פירות הבאושים, כשאת התוכן הזה הוא מביא איתו משם, מלב-ליבה של המאפליה של הרשות הפלסטינית. לתדהמתנו הגדולה, ממשלת ישראל קיבלה החלטה, החלטת חומש, בפעם השנייה, שבה היא מטפלת בשלל נושאים בלימודים האקדמיים: בהנחלת השפה העברית לתלמידים במזרח ירושלים, בהנחלת לימודי מקצוע, מדעים וכדומה, לתלמידים במזרח ירושלים, אפילו בהעברת תלמידים ללימודי הבגרות הישראלית. שעה ש-85% מהתלמידים לומדים על פי התאוג'יהי, הלוא היא הבגרות הפלסטינית פה בירושלים, שמה הממשלה יעד להעביר את התלמידים האלה לתוכנית הבגרות הישראלית. אבל בדבר אחד הממשלה לא טיפלה, וזה שדרת ההוראה של התלמידים הללו. אותם מורים שמלמדים את התלמידים, שהם – אתם יודעים שמורה בכיתה הוא הרבה יותר ממורה; הוא מחנך, הוא מנחיל דרך, הוא מורה דרך, הוא בעצם מעניק לתלמידיו את סל הערכים שאיתו הוא בא. וכאן אנחנו נכנסנו לתמונה, ידידי חבר הכנסת עמית הלוי ואנוכי, וניסחנו חוק, חוק שתכליתו אינה פדגוגית, חוק שתכליתו אינה ביטחונית – חוק שתכליתו היא לקבוע נורמה, והנורמה אומרת שמורה במערכת החינוך הישראלית שממומנת על ידי משרד החינוך הישראלי, מורה כזה, גם אם הוא לא נושא בכליו את סל הערכים הציוני-לאומי שלנו, גם אם הוא לא מלמד את חגי תשרי ואת חגי אלול ואת חגי ניסן, הרי שהוא לא יכול ללמד את אותה משנה ג'יהאדיסטית. הוא חייב ללמד את אותו סל ערכים אוניברסלי, ערכים של חופש, של חירות, של אהבה, של דמוקרטיה; הוא חייב ללמד את אותם ערכים בכל בית ספר באשר הוא, גם אם לא מדובר בבית ספר יהודי. את זה באנו להנחיל בחקיקה הזו. זו תכלית החוק ואין בלתה. לכן, חבריי, כשאנחנו בחוק הזה עושים סור מרע וקובעים שמי שלמד לימודים אקדמיים ברשות הפלסטינית לא יוכל ללמד בבתי ספר בירושלים ובישראל, בתי ספר של משרד החינוך, זה מה שאנחנו עושים ביד שמאל, וביד ימין הממשלה – בדחיפתנו, בריכוז עבודה בחודשים האחרונים יחד עם משרד החינוך, יחד עם המשרד לענייני ירושלים – הולכת להוביל תוכנית שאותה הגינו, תוכנית "מדרסה" להכשרה של מורים שילמדו במזרח ירושלים בלי לעבור ברשות הפלסטינית. רבותיי, חברים יקרים, אני קורא לכם לתמוך בהצעת החוק הזאת בנושא שלא טופל בו ב-30, 40, 50 שנה האחרונות. זה צעד חשוב מאוד של לקיחת אחריות של מדינת ישראל על מה שקורה במזרח ירושלים, ודווקא היום, דווקא אחרי 7 באוקטובר, דווקא אחרי אותה נאציפיקציה שאנחנו מדברים עליה - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> - - כשהמתח, כשהמרחק בין אותם מקומות במזרח ירושלים לבין שכונות ישראליות במערב העיר הוא לא של דקות נסיעה אלא של שניות נסיעה, של שניות הליכה ברגל, דווקא היום אנחנו צריכים להתחיל את השינוי בתוכניות הלימודים במזרח ירושלים. לכן אני מצפה גם מחבריי מהאופוזיציה לתמוך בחוק הזה, כי זה החוק שימנע את 7 באוקטובר 2030 בירושלים. זה החוק שאם לא נטפל בו, אם לא נקבל אותו, אם לא נעביר אותו, הוא חלילה יכול להביא עלינו את 7 באוקטובר 2030 בתוך בירת ישראל, חס וחלילה, וזו תחילת התיקון. לכן, חברים, אני מבקש מכם לתמוך בחוק הזה גם מימין, גם משמאל. זו האחריות שלנו, זו החובה שלנו כלפי אזרחי ישראל שבירושלים, ערבים ויהודים כאחד. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בינתיים, הודעה למזכירות הכנסת, בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק המרכז להנצחת זכרו של דוד לוי, התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת שלום דנינו ומאיר כהן. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה שיש לו תואר אקדמי ממוסד ברשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, ספר תהילים של דוד המלך נפתח בעצה לאדם שרוצה להיות מאושר: "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב". לא ללכת, לא לעמוד ולא לשבת. לא ללכת בעקבותיהם, לא לעמוד בסביבתם ולא לשבת בחברתם של רשעים. ולמה זו העצה הראשונה שדוד המלך נותן לנו? כי מי שמתחבר לרשעים ולרשעה בהכרח מושפע ממנה. וחכמנו בפרקי אבות, בעקבותיו של דוד המלך, קבע – ניתאי הארבלי, כמדומני – הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע. זו לא השערה. זו עובדה. עובדה שהניסיון ההיסטורי הראה לנו בהזדמנויות רבות. קשה מאוד לאדם, עצמאי ככל שיהיה, להתנתק מהחברה שסביבו ולא להיות מושפע ממנה. זה נכון בכל סביבה חברתית, ונכון שבעתיים כשאנחנו מדברים בסטודנט – ועל זה אנחנו מדברים בחוק הזה – בתקופה ובגיל שהוא מגבש את זהותו ואת דעותיו, בזמן שהוא בוחן את תפיסת עולמו ואת ערכיו. ולכן הדבר המרכזי שאנחנו עושים בחוק הזה: אנחנו קובעים נורמה. זה לא מופיע בנוסח שלפניכם לקריאה הראשונה, אבל זה יופיע בנוסח לקריאה השנייה והשלישית. נורמה, משמע לא ראיה, לא חזקה הניתנת להפרכה, אלא נורמה. והנורמה היא זו: מי שלמד במוסדות של רשות הטרור והרשע הפלסטינית ייראה כבעל השפעה מזיקה, ולא יוכל לעבוד, לא יוכל להיות מועסק במערכת החינוך הישראלית על סמך התואר הזה. אזרחי ישראל וחברי הכנסת, אני לא צריך להציג לכם באריכות מיהי ומהי הרשות הפלסטינית, אבל אומר כך: מיסודה ומהיווסדה אין בה דבר, כלום, נאדה, למעט שלילת ישראל; אין ולא הייתה בה מעולם שום זהות חיובית, לא היסטוריה ולא לאום, לא דת ולא מורשת, כלום ושום דבר למעט הדבר הזה של שלילת ישראל, למעט חורבנה של מדינת ישראל. המהות השלילית – ויש לומר: הניאו-נאצית – הזו של השמדת ישראל מקבלת ביטוי, כמובן, בכל פועלה של הרשות הפלסטינית: בטרור הרצחני של מחבלי הפתח שהשתתפו ומשתתפים באין-ספור פיגועים; השוטרים הפלסטינים, לרבות אלו שהשתתפו ב-7 באוקטובר, ואנשי הפתח שהתגאו שהם השתתפו בטבח 7 באוקטובר, כולל מזכירי הפתח בג'נין, ברמאללה, בשכם ובחברון. זה הטרור הרצחני, הפיזי. בטרור הכלכלי, המימון הידוע בחוק מ-2004 – כאילו שיש שם חוק, באמת. חוק: רצחת יותר, רצח יותר אכזרי – קיבלת יותר כסף. זה לא רק מימון הרציחות שהיו, זה כמובן גם עידוד וקידום הרציחות הבאות. בטרור המשפטי שהרשות הפלסטינית מממנת בהיקפים גדולים בכל הפורומים הבין-לאומיים, בבתי הדין בהאג, בכל פורום, בניסיון לפגוע בחיילי צה"ל; בכל תעשיית השקרים המתועבים בהיכלות המשפט – להטיל סנקציות, לעצור קצינים. בטרור החקלאות והבנייה, בהשתלטות האלימה, בנישול העם היהודי מאדמתו, בכל הניסיון לקבוע עובדות בשטח, בשרפת השדות, בביזה של הציוד, של העדרים, של היבול. וכמובן, במושא החוק הזה, בטרור החינוכי – בחינוך לברבריות ולשנאת ישראל, דמוניזציה לעם היהודי, דה-לגיטימציה וטרור, דה-לגיטימציה למדינת ישראל וטרור, כל מה שנמצא בתוכנית התאוג'יהי לבתי הספר, כל מה שנמצא בתנועות הנוער של הרשות הפלסטינית, ברשתות התקשורת, בכל גרפיטי ובכל סמטה. זה לא שהכתובת רק על הקיר – הקירות כולם ספוגים רצחנות ברברית ושנאת ישראל. ויותר מכול, הקירות של האולמות בבתי הספר ובמוסדות הלימוד – בדיוק כמו שאמר דוד המלך – אי-אפשר ללכת במסדרונות של א-נג'אח, אי-אפשר לעמוד בשבילי ביר זית, ואי-אפשר לשבת באוניברסיטה האסלאמית בחברון, בלי לקחת לריאות שנאת ישראל מהסוג הרצחני ביותר. אז האמת היא, אדוני היושב-ראש, שמה שהיה צריך להיות זה שמדינת ישראל תפעל לבטל כליל את המוסדות הללו, כיוון שהם מקור של רשע ושל אכזריות, והם רעים לישראל. וצריך לומר: הם רעים גם לתלמידי רמאללה וג'נין. אבל המינימום הנדרש הוא מה שאנחנו עושים בחוק הזה, וזה לשמור על אזרחי ישראל, בעיקר הילדים שבחינוך הערבי – שלצערנו, הם החוליה החלשה בהקשר הזה – ולשמור עליהם מפני בוגרי המוסדות הללו של הרש"פ, ומפני כמויות השפל והרוע שהם מביאים איתם לכיתות הלימוד, ולמוחותיהם ולליבם של הילדים חסרי הישע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד משפט אחד, ברשותך. יש עכשיו קמפיין של חמאס, אתה יודע, על ממשלה טכנוקרטית. אין דבר כזה ממשלה טכנוקרטית. זה מצג שווא. אין את זה במנהיגות פוליטית, ואין את זה במנהיגות חינוכית. מורה הוא לא טכנוקרט. לפני הכול, הוא מקור להשראה ערכית, מודל חינוכי לחוקי. הוא קודם כול מחנך. ולכן, מהיום שהחוק הזה יחול, בוגרי הרש"פ בהחלט יכולים להיות מודל חינוכי לחיקוי באפגניסטן או בטהראן של היום; לא בירושלים, לא ברהט, לא ביפו ולא בחיפה, לא בבית ספרנו. תודה רבה. אני מודה בהזדמנות זאת לידידי יו"ר הוועדה חבר הכנסת יוסי טייב, על ההובלה של החוק, בציפייה להשלמה בנוסח שהזכרתי לקריאה שנייה ושלישית; ולידידי חבר הכנסת בוארון, שכמו שכולנו רואים, נכנס בכל המרץ לתפקידו כיו"ר ועדת המשנה בכלל ובחוק הזה בפרט. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני אקרא בשמות חברי הכנסת שנרשמו לרשות דיבור: חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; דן אילוז – אינו נוכח; אלעזר שטרן – אינו נוכח; נאור שירי – אינו נוכח; טלי גוטליב – אינה נוכחת; אבי מעוז – אינו נוכח; ולדימיר בליאק – אינו נוכח; יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; עודד פורר – אינו נוכח; יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; מירב כהן – אינה נוכחת; מירב בן ארי – מוותרת; אושר שקלים – אינו נוכח; סימון דוידסון – אינו נוכח; פנינה תמנו – אינה נוכחת; שלי טל מירון – אינה נוכחת; מיקי לוי – אינו נוכח; גלעד קריב – אינו נוכח; דבי ביטון – אינה נוכחת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נוכח, נוכח. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גלעד קריב פה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> פה, פה. השרה גולן נתנה נאום היסטורי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נכון. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מעניין על מה תדבר עכשיו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נחשי, בואי נעשה משחק כזה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה אותו דבר. זה אותו ריטואל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני יכול לכתוב את הנאום לפני שהוא מדבר עליו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני גם. הדוח כתוב מראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כשאתה מוכן, תגיד לי, שלא תפספס שנייה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כשאתם מוכנים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו תמיד מוכנים לשמוע אותך. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הקואליציה העייפים, מכובדיי השרים, ראשית, אתייחס לסרטון שהוציא ראש הממשלה. לא אתייחס, כמובן, לדברים שלא ידועים לי לגבי החקירה. אני רק אציין שהבחירה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לכנות את שני יועציו שנשלחו למעצר בכינוי "בני ערובה" – איך אני אומר? יש בזה קצת טעם לפגם שראש ממשלת ישראל, בשעה ש-59 מאחינו ואחיותינו הם בני ערובה של ארגון מרצחים, והוא טרם הצליח להשיבם אחרי קרוב ל-550 ימים, מודיע ששני יועציו הם בני ערובה. אולי כדאי שהוא ישלח את מר גל הירש לטפל גם בעניינם, וללוות את בני המשפחות שלהם, כי הרי הם חטופים בידי צר ואויב. אין דוגמה טובה יותר לפשיטת הרגל המוסרית והציבורית של ראש הממשלה ושל כל חבורתו. עכשיו לעניין הצעת החוק הזו, חבריי המציעים. דיבר חבר הכנסת בוארון בלהט על 7 באוקטובר בשנת 2030, כמובן, על דרך ההשאלה. כנראה שחבר הכנסת בוארון שכח מה הוביל ל-7 באוקטובר 2023 – מדיניות שבה נתניהו וממשלותיו טיפחו את חמאס והג'יהאד האסלאמי מתוך רצון להחליש את הרשות הפלסטינית. זה מה שקרה לפני 7 באוקטובר 2023, במשך 15 שנים – ההכרעה של נתניהו לעבוד עם חמאס ועם הג'יהאד רק כדי לא להתקדם ולו בצעד אחד עם הרשות הפלסטינית. מ-2015, עשור שלם של נתק מדיני ודיפלומטי, העדיף נתניהו את הפתקים מסנוואר על פני הדיאלוג עם אבו מאזן. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת קריב, ממה נפשך? אם זה היה נכון, אז הוא היה מתקדם עם הרשות עכשיו. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> וגם החקיקה הזאת - - - << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> - - - אתה יודע שזה לא נכון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> וגם החקיקה הזו היא חלק מההכרעה האסטרטגית שלכם להביא לקריסת הרשות הפלסטינית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא גמר לדבר? לא נגמרו לו שלוש דקות? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא למדתם דבר מ-7 באוקטובר. לא הבנתם שתחת הרשות הפלסטינית, למרות כל הפנטזיות שלכם, יפרחו החמאס והג'יהאד ביהודה ושומרון. אתם רקדתם ריקוד מושחת עם סנוואר, והיום אתם מבקשים לרקוד עם יושביו ביהודה ושומרון, עם ממשיכיו ביהודה ושומרון. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> חמאס ביהודה ושומרון התפתח בגלל הרעל שיש ביהודה ושומרון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> זו האמת מאחורי החוק הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני אמשיך לקרוא בשמות חברי הכנסת. חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; יצחק פינדרוס – אינו נוכח; עידן רול – אינו נוכח; מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; מרב מיכאלי – אינה נוכחת; יסמין פרידמן – אינה נוכחת; משה טור פז – אינו נוכח; גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת. נוכחת. הינה נוכחת. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מוותרת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מוותרת, תודה. היא נוכחת. אריאל קלנר – מוותר: חמד עמאר – אינו נוכח; וליד אלהואשלה – אינו נוכח; אפרת רייטן מרום – אינו נוכחת. שר מסכם – השר אבי דיכטר יסכם את הדיון. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שמעתי את נאומו חוצב הלהבות של חבר הכנסת קריב. חבר הכנסת קריב, אני מציע לך לעשות עלייה. תעשה עלייה, תגיע לארץ, תראה במה מדובר. שמעתי אותך על הרשות הפלסטינית, אני אומר לך, זה כמו תייר שהגיע לבקר ושומע לראשונה על הרשות הפלסטינית. אסדר לך ויזת כניסה באמצעות רשות האוכלוסין. תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה אתם לא מבטלים את ההסכמים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גלעד קריב, לא להפריע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה אתם לא מבטלים את ההסכמים? ממשלה צבועה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור להצבעה. חברי הכנסת, נא לשבת במקומות. נעבור להצבעה על הצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה שיש לו תואר אקדמי ממוסד ברשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה, הצבעה. הצבעה מס' 45 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה שיש לו תואר אקדמי ממוסד ברשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 16 בעד, מתנגד אחד, שניים נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה שיש לו תואר אקדמי ממוסד ברשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 26) (דיווח על מגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1110).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 26) (דיווח על מגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת צביקה פוגל ולימור סון הר מלך, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת צביקה פוגל להציג את הצעת החוק. עשר דקות לרשותך. רוצה לעלות לשיר שיר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> השיר האחרון שלך התקבע – אחמד טיבי וכו', זה נכנס לראש, זהו. << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, הצעת החוק המונחת לפניכם היום נוגעת בליבת האיזון שבין הזכות להגנה עצמית לבין האחריות הציבורית שלנו, בבסיס הציווי המקראי של "לא תעמוד על דם רעך". מאז טבח שמחת תורה אנחנו מתמודדים עם מציאות ביטחונית מורכבת, שמחייבת אותנו, מחד, להמשיך ולאפשר לאזרחים ראויים ואחרים להחזיק בכלי ירייה, ומאידך, להבטיח שכלי נשק לא יגיעו לידיים מסוכנות. בשנתיים האחרונות ראינו איך אזרחים חמושים הוכיחו את עצמם פעם אחר פעם כקו הגנה חיוני וכמכפיל כוח אמיתי בשעות קשות. ראינו גם כיצד אזרחים נושאי נשק סיכלו פיגועים, הצילו חיים, והיוו את ההבדל בין אסון לבין תקווה. במציאות הביטחונית שבה אנחנו מצויים, אדוני היושב-ראש, אזרחים אחראיים הנושאים נשק ברישיון, הם נכס ביטחוני ממדרגה ראשונה, ועלינו לזכור, כי רובם אנשים אחראיים ושקולים. הנתונים, חבריי חברי הכנסת, מדברים בעד עצמם: אין ולו אירוע רצח אחד שבוצע באמצעות נשק ברישיון. זהו נתון המעיד על האחריות הגבוהה של מחזיקי הנשק. וכן, זו עדות לעבודה המקצועית והמדהימה שעושה האגף לכלי ירייה, שדואג לכך שרישיון לנשיאת נשק יגיע אך ורק לידיים אחראיות ובטוחות. במקביל הצעת החוק מתייחסת למציאות חשובה לא פחות: החובה להגן על בני משפחה שמרגישים מאוימים מקרוב משפחה שעשוי להחזיק בנשק, כי לעיתים, דווקא בתוך המעגל המשפחתי יכולים להתפתח מצבים מסוכנים כאשר אדם בעל בעיות רגשיות או נפשיות מחזיק בכלי ירייה כשהוא אינו ראוי לכך. לכן, הרחבת חובת הדיווח של עובד סוציאלי תאפשר הגנה טובה יותר על בני משפחה מאוימים, תעניק להם תחושת ביטחון שמישהו רואה את מצוקתם ופועל להגנתם. זהו מרכיב חיוני בהצעת החוק המונחת על שולחננו. הצעת החוק מתמקדת בשלושה תיקונים מהותיים: הראשון, היא מרחיבה את חובת הדיווח של העובדים הסוציאליים, כך שתחול לא רק על המטופל עצמו אלא גם על בן המשפחה המבקש להחזיק בכלי ירייה. זהו תיקון הכרחי, שכן לעתים, המסוכנות אינה נשקפת מהמטופל עצמו אלא מסביבתו הקרובה. שנית, הצעת החוק מרחיבה את חובת הדיווח כך שתחול גם במקרים שבהם אדם או בן משפחה רק הגיש בקשה לרישיון, ולא רק במקרים שבהם הוא כבר מחזיק ברישיון. כלומר, התהליך של בדיקת הזכאות של אדם אחראי תתחיל כבר מהגשת הבקשה. מדובר בצעד מניעתי חיוני שיכול למנוע טרגדיות בטרם התרחשותן. שלישית, ההצעה מייסדת מנגנון בירור ודיווח מובנה בשלושה שלבים, הכולל בחינה מעמיקה של המידע, וידוא מול פקיד הרישוי והעברת המידע הרלוונטי רק לאחר אימות הפרטים. מנגנון שכזה יצמצם טעויות ויבטיח שהמידע המועבר הוא אכן מדויק ורלוונטי. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ברצוני להדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה בין משרד הרווחה והביטחון החברתי לבין מערכת הרישוי באגף לרישוי כלי ירייה. גם העובדים הסוציאליים הם לעיתים קרובות קו הגנה ראשון שמזהה סימני מצוקה או פוטנציאל לאלימות. המידע המקצועי שבידיהם חיוני לתהליך הרישוי, וההצעה הזו מחזקת את הקשר החיוני הזה. בימים אלה, אדוני היושב-ראש, שבהם הפיגועים והאיומים הביטחוניים מתמשכים, חשוב שנמצא את האיזון הנכון, נבטיח שכלי נשק יגיעו רק לידיים אחראיות, ובה בעת לא נייצר חסמים מיותרים בפני אזרחים טובים שרוצים להגן על עצמם ועל סביבתם ולהוות חלק ממערך ההגנה האזרחי שהוכיח את עצמו פעמים רבות בתקופה האחרונה. בנוסף, בדיונים לקראת הקריאה השנייה והשלישית בכוונתנו לבחון את האפשרות להרחיב עוד יותר את ההסדר ולשקול להפוך את הדיווח לגופים הביטחוניים מסמכות רשות לסמכות חובה, וכן לשלב את משרד הרווחה והביטחון החברתי, כחלק אינטגרלי, בהליך הרישוי. אנו גם נבחן את האפשרות להחיל את התיקונים המוצעים גם על מערכת הבריאות. חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת מאזנת בין הצורך בביטחון אישי לבין האחריות הציבורית. היא מחזקת את מערך ההגנה שלנו, ובאותה עת שומרת על זכותם של אזרחים שומרי חוק להגן על עצמם ולהיות חלק ממערך ההגנה הלאומי. אני קורא לכולם לתמוך בהצעה זו למען ביטחון אזרחי ישראל. ואני לא יכול לסיים בלי לקבל או להיענות לבקשתו של חבר הכנסת מאיר כהן, ולהזכיר לכולנו, כי יש לנו עדיין 59 חטופים, וביניהם חטוף אחד שנמצא שם כבר עשר וחצי שנים, סגן הדר גולדין, השם ייקום דמו. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אקרא בשמות חברי הכנסת שביקשו רשות דיבור. << הצח >> הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5351/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מירב בן ארי) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> להצעת החוק הוצמדה - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש לך שתי הצמדות, שלי ושל פנינה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הצעת חוק כלי ירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת מירב בן ארי, בדיון מוקדם. אני מזמין את חברת הכנסת מירב בן ארי להציג את הצעת החוק. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אני נמצאת באירוע הזה כבר תקופה ארוכה, מאז נובמבר 2023, כשהתקנות של מתן כלי ירייה הורחבו. כבר בדצמבר 2023 יזמתי דיון בוועדה לביטחון לאומי ביחד עם חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה, שבו העליתי את הצורך – ולא סתם אתה מהנהן, כי היית שם וניהלת את הדיון, פוגל – העליתי את הצורך הברור לחיבור בין משרד הרווחה לבין האגף לרישוי כלי ירייה. הבנו את הצורך, בעקבות 7 באוקטובר, במתן רישוי לאותם אנשים הראויים לשאת נשק. אבל עם זאת, העלינו את הבעייתיות עם אותם אנשים שמתוך מהירות אנחנו, חלילה, מפספסים, ואז בסוף יש סכנה לאלימות בתוך הבית. החוק הזה הוא חוק חשוב מאוד, והוא בעצם מאפשר לאותו עובד סוציאלי שמטפל באדם שמבקש את אותו כלי נשק, בעצם לדווח. אני חשבתי בהתחלה שזה יהיה ממש פשוט, כי אמרתי: יש מאגר של המדינה, ואלה שני משרדי הממשלה. אבל לצערנו, נתקלנו, קודם כול, בנושא הסודיות במשרד הרווחה אל מול האגף לרישוי כלי ירייה – שבעצם אין ביניהם ממשק. התיקון הזה, כמו שהצגת, ושלושת הנושאים שלו, בעצם יאפשר לחסום מתן רישיון נשק לאותם אנשים שקיימת בהם מסוכנות אמיתית לאלימות במשפחה. אנחנו לא רוצים שהנשק שבא להגן בסוף יפגע באותה אישה או, חלילה, בילדיה. אני מצטרפת למה שאמרת. אני כן רוצה להודות גם לשדולת הנשים בישראל ולמרכז רקמן, שהצעת החוק הזאת נכתבה בסיוע שלהם, לכל אותם ארגוני נשים שבאו. לדעתי, קיימנו על זה לפחות שלושה דיונים בוועדה, לפחות. לאורך כל הדיונים הגיעו ארגוני הנשים והשמיעו את הקול. אנחנו אחראים לאפשר לאנשים להוציא רישיון לנשק, אבל אנחנו אחראים גם שרק אנשים ראויים, שאין בהם סכנה, ושהם לא מסוכנים לנשים ולילדים, שהם – אותם אנשים מסוכנים לא יישאו נשק. אני חושבת שזה חוק חשוב. לקח הרבה זמן שהוא יבוא. נעשו, לדעתי, כמו שאמרתי, לפחות שלושה דיונים. אבל החוק הזה מתבקש. אני יכולה להגיד לך שגם פנו אליי מארגוני הנשים, והבטחתי להם שלא סתם אנחנו מצטרפים – כדי לא לעכב את זה ולאפשר לשירותי הרווחה לעבוד מול האגף לרישוי כלי ירייה ולמנוע שנשק יגיע לידיים לא נכונות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5566/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת פנינה תמנו) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> להצעת החוק הוצמדה גם הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת פנינה תמנו. אני מזמין את חברת הכנסת פנינה תמנו להציג את הצעת החוק. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. תחילה, אני רוצה לברך את חבר הכנסת צביקה פוגל וגם את חברת הכנסת מירב בן ארי, השותפים שלי לחוק, מי שיעסקו בזה לא מעט גם בוועדה שלך, צביקה, באופן אינטנסיבי וככל שזכור לי גם בוועדה לביקורת המדינה, וגם בוועדה שאני עומדת בראשה, הוועדה לקידום מעמד האישה. אנחנו כולנו עדים לעלייה העקבית, המצערת, הקשה, של מגפת האלימות ורצח הנשים. כאשר אנחנו מדברים על כך שבשנת 2022 – 24 נשים נרצחו. בשנת 2023 – 29 נשים נרצחו. בשנת 2024 – 36 נשים נרצחו. אנחנו בשנות 2025, אנחנו בקושי הספקנו להתחיל את – קטי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה, מאמי? << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מדברת על רצח נשים. כנראה שלא שמת לב. בשנת 2025, אנחנו כבר על שש נשים שנרצחו. עכשיו, אני רוצה שנדמיין כולנו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> את רוצה להתחיל איתי? << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא. אני רוצה שתקשיבי, כי את לא הקשבת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני תמיד מקשיבה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה רק שתבינו, אנחנו חייבים להיכנס לתוך הסיטואציה, סיטואציה שבה אישה חיה באלימות – נשים שמספרות ששנים הן חיות באלימות. אבל מרגע שאותו גבר, במציאות שבה אנחנו נמצאים, מגיש בקשה לרישיון נשק – דמיינו את אותה אישה ואת הילדים עם הגבר האלים, כשהוא נכנס הביתה, ומה קורה לה ובאיזו אווירת אלימות וסכנה תמידית דקה-דקה, שעה-שעה, יום-יום, אם בכלל אפשר לישון בלילה. לכן החובה שלנו, אחרי שאנחנו נוכחנו וראינו – וחשבנו שאולי הממשק בדיווח יעבוד בלי התערבות שלנו כמחוקקים, באמת סברנו שזה אפשרי – אבל ראינו שהגופים הולכים סחור-סחור, הרווחה וגם המשרד לביטחון לאומי בכל מה שקשור לאגף לרישוי כלי ירייה. אני חושבת שהחוק הזה בא לעשות סדר. זה חלק מהתפקיד שלנו. חובת דיווח תהיה כאן. חובת דיווח שיש בה גם כמה שלבים שאתה הצגת, חבר הכנסת פוגל. אני לא חושבת שאנחנו עושים פה את העבודה הכי מושלמת. אבל אני חושבת שאנחנו באים פה ואומרים: רבותיי, הצלת נפשות תהיה כאן בכל מחיר, וכולם יצטרכו לעבוד ולהתיישר. אף אישה לא צריכה להיות במציאות שגבר אלים, שמכה אותה, מטרטר את חייה, מאמלל אותה ומתעלל בה, גם יקבל נשק. אז ביטחון לאומי ברחובות, אדרבה. מול בפיגועי טרור, אדרבה. אבל טרור בבית, כולנו שותפות לזה שאנחנו ניאבק ביחד על הדבר הזה. לכן למשרד הרווחה וגם לאגף כלי הירייה אני ממליצה אפילו להקדים אותנו, שלא נצטרך להביא חוק משלים. אני מצפה מהם להקדים אותנו. אתה יודע למה, אדוני היושב-ראש? כשאישה מגישה תלונה או שקיבלה צו הגנה, ובסוף מה אומרים לה: אוקיי, אנחנו נשלול את הנשק – אבל אם היא אומרת שהוא עוד לא יצא מבית משפט והוא קיבל סמ"ס: תביא את הנשק – עכשיו, תחשוב מה קורה לה אם הוא פוגש אותה. הנשק עדיין עליו. לכן המציאות לפעמים – מה זה לפעמים? – המציאות היא קשה. ואנחנו צריכים לעשות הכול כדי למגר אלימות כלפי נשים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לדיון האישי. רשימת הדוברים סגורה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול לשאול אם יש מישהו שרוצה לדבר. מבחינתי, זה מקובל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא או כן? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה. רק שתקרא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מקריא במהירות את רשימת הדוברים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני יודע. לא תמיד הכול תלוי בי. יש כאן יועצים משפטיים. יש מישהו שמעוניין לדבר פה במליאה, באולם? אנחנו ניגש להצבעה. אני מבקש מחברי הכנסת לשבת במקומות. אנחנו נצביע על הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. קודם כול, צביקה. ההצעה של צביקה פוגל. הצבעה. הצבעה מס' 46 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 26) (דיווח על מגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025, לוועדה לביטחון לאומי, נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 12 בעד, אחד נמנע. ארבעה נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 26) (דיווח על מגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת צביקה פוגל אושרה בקריאה ראשונה ותחזור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. נעבור להצבעה על הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת מירב בן ארי בדיון המוקדם. הצבעה. הצבעה מס' 47 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 13 בעד, שניים נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת מירב בן ארי אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. נעבור להצבעה על הצעת חוק כלי הירייה (תיקון ­– הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת פנינה תמנו, בדיון המוקדם. הצבעה. הצבעה מס' 48 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 18 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת פנינה תמנו, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' מ/1836; דברי הכנסת, חוב' י"ז, ישיבה 258; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת בועז ביסמוט, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, להציג את הצעת החוק. << דובר >> בועז ביסמוט (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת החוק מטעם הממשלה להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ה–2025. אתר קבר הרשב"י, שבו קבורים לפי המסורת רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר, הוא אתר יהודי המושך אליו המוני מבקרים מדי שנה. בל"ג בעומר, יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי, עורכים באתר זה הילולה לפטירתו, ואליה נוהגים להגיע מאות אלפי אנשים מדי שנה. אני חושב שגם אתה, אדוני היושב-ראש, נהגת לפקוד, ויודע את חשיבות האירוע. השר פרוש, שנמצא כאן איתנו, יודע את חשיבות החוק שאנחנו מעבירים עתה. ביום י"ח באייר התשפ"ה, 30 באפריל 2021, במהלך הילולת ל"ג בעומר, התרחש, כולנו זוכרים, אסון כבד מאוד באתר, שגבה את חייהם של 45 גברים וילדים והביא לפציעתם של למעלה מ-150 בני אדם נוספים. בעקבות אותו אירוע החליטה ממשלת ישראל להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר אסון הר מירון. מאז הקמתה פרסמה ועדת החקירה המלצות ביניים ודוח סופי, ובו תוצאות החקירה שערכה, ממצאיה והמלצותיה. לפני שנתיים נחקקה לראשונה הוראת שעה שנועדה להסדיר את קיום האירוע. בשנה שעברה, לאור המצב הביטחוני המיוחד בצפון הארץ ולאור עמדת פיקוד העורף אשר הובאה בפני הוועדה, הוחלט כי יש לקיים את אירועי ההילולה במתכונת מצומצמת. כיום מצב הדברים שונה, ועל כן הוחלט לאפשר היערכות לקיום ההילולה במתכונת רגילה. יחד עם זאת, הוחלט לקבוע הסדרים מיוחדים לעריכת ההילולה אם וכאשר תהיה זו שעת התקפה או יהיה מצב מיוחד בעורף, וראש הג"א ייווכח כי לצורך מניעת סכנה לחיי אדם יש לקבוע הוראות בנוגע לסגירת שטחים במתחם או הוראות המגבילות את מספר השוהים במתחם בזמן ההילולה. ככל שההילולה תתקיים במתכונת רגילה, הצעת החוק המובאת בפניכם, חברי הכנסת, מציעה הסדרים דומים לאלו שנחקקו בחוק לפני כשנתיים. כך, למשל, מוצע כי שר ירושלים ומסורת ישראל יקבע בצו את המספר המרבי של השוהים במתחם מירון ובכל אחד מהמתחמים בו, וכן, יינתנו היתרי כניסה ושהייה במתחם מירון או בקבר רבי שמעון בר יוחאי. ככלל, ההיתרים יינתנו באמצעות רכישת כרטיס נסיעה בתחבורה הציבורית, אשר תהיה פתוחה לכלל הציבור בדרך של כל הקודם זוכה. כמו כן, הם יכללו את מספר הזהות של האדם שלו הוא ניתן, את המתחם שאליו הוא רשאי להיכנס ואת משך תוקפו. עוד מוצע להחריג מספר קבוצות שמקבלות היתר שהייה, וביניהן מי שמשכנו במירון; מי שניתן לו אישור לעבור במתחם לשם הגעה ליעד מחוץ למתחם; מי שנמנה עם ההפקה של ההילולה; מי שנמנה עם כוחות הביטחון, החירום או ההצלה או עם גוף הצלה כהגדרתו בסעיף 90א - - קצת קשה לי, אדוני היושב-ראש, להתחרות פה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אפשר לשמור על שקט, חברים? << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר_המשך >> קצת קשה. מירון זה דווקא אירוע רציני אני חושב, לא? אני אמתין. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה יחסית נחשב שקט באולם הזה. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר_המשך >> להמתין קצת? אני אמתין, אין בעיה. - - מי שנמנה עם כוחות הביטחון, החירום או ההצלה או עם גוף הצלה כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה שפועל בכפוף לכוחות האמורים ובתיאום עימם; נהג או איש שירות בקו שירות או פקח שמונה לתפקידו לפי חוק גנים לאומיים. כמו כן, מוצע לאפשר לשר לתת היתרי כניסה ושהייה שלא בדרך של הנפקת כרטיסי נסיעה למירון לקהילות, קבוצות וחסידויות שלהן קשר ייחודי ארוך שנים להילולה, לקרובי הנספים באסון מירון, ולמי שיש עניין ציבורי בהגעתו להילולה. מספר ההיתרים שיינתנו ביחס לקבוצות אלו לא יעלה על 15% מכלל היתרי השהייה שיינתנו. הצעת החוק קובעת כי בזמן ההילולה ייערך במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי אירוע הדלקה מרכזי אחד בלבד שניתן לו היתר לכך מהשר, בכפוף לאישור גורמי משטרה, כבאות ומהנדס רישוי, וזאת כדי להבטיח את בטיחות האירוע. מוצע לקבוע איסור על ביצוע הדלקות אחרות במתחם הקבר. עוד מוצע, אדוני היושב-ראש, להגביל את קיומם של אירועים נוספים במתחם מירון בזמן ההילולה, אלא אם כן ניתן לכך ההיתר מידי השר, וזאת בכפוף לאישור הגורמים שצוינו, וכן גורמים במשרד הבריאות, ככל שהוא יכלול הגשה של מזון או שימוש בתשתיות מים, ביוב או סילוק פסולת. בנוסף מוצע כי הממונה על ההילולה יהיה אחראי לספירת השוהים ולספירת המשתתפים באירוע ההדלקה המרכזי ובאירוע נוסף. אם נוכח הממונה על ההילולה או מי מטעמו שמספר השוהים עולה על המספר הנדרש, יביא זאת לידי ידיעת הגורם המשטרתי שנקבע לכך בהצעת החוק, והוא רשאי להורות על הפסקת ההדלקות, על הוצאת אמצעי עזר לאירועים, על מניעת כניסה של אדם או רכב לשני המתחמים, על הוצאת אדם או רכב ממתחם מירון כולו או מהמתחמים. עוד מוצע לאפשר העמדה לדין והטלת קנס על כל מי ששוהה במתחם מירון או בקבר רבי שמעון בר יוחאי ללא היתר או על מי שעורך אירוע הדלקה או אירוע נוסף ללא אישור. לבסוף, אדוני היושב-ראש, מוצע, על דרך החרגה מחוץ לחוק התכנון והבנייה, לאפשר שימושים – קצת קשה לי, אדוני היושב-ראש. קצת קשה לי. אפשר לבקש מהם קצת שקט? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ממי? מי אתה רואה שמדבר? << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר_המשך >> מחברי הקואליציה. אני לא יודע מה יש להם היום. יכול להיות שזה היום, אולי הפגרה, אני לא יודע. תגיד להם. לבסוף, מוצע, על דרך החרגה מחוץ לחוק התכנון והבנייה, לאפשר שימושים ועבודות זמניים המבוצעים במתחם מירון לצורכי ההילולה, וזאת בכפוף לתנאים שנקבעו בהצעת החוק. כן מוצע כי עד ליום ה' בסיוון התשפ"ה, 1 ביוני 2025, ישיב מבצע העבודות את הקרקע שבה בוצעו עבודות לקדמותה ככל האפשר. הצעת החוק כולה תעמוד בתוקף עד לסיום תקופה זו, קרי עד 1 ביוני 2025. ככל שההילולה תתקיים במתכונת מיוחדת עקב המצב הביטחוני וייקבעו הוראות על ידי ראש הג"א, שר ירושלים ומסורת ישראל לא ייתן היתרים לקיום אירוע ההדלקה המרכזי או אירועים נוספים אלא בכפוף להוראות האמורות ובהתאם למתווה שאושר על ידי משטרת ישראל. כמו כן, אם השר נתן היתר לפני שניתנו הוראות על ידי ראש הג"א, הוא ישנה את ההיתר או יבטלו כדי להתאים לתנאי ההוראות והמתווה. הממונה על ההילולה יהיה אחראי להודיע לבעלי ההיתרים על השינוי או הביטול של ההיתרים. עוד מוצע, כי אם בשל ההוראות שניתנו לא ניתן יהיה לקיים את ההוראות בנוגע למספר השוהים במתחם, ההיתרים יבוטלו, והשר יהיה רשאי לתת היתרים חדשים בהתאם למתווה שייקבע, לפי העקרונות המצוינים בהצעה. גם במתכונת מיוחדת זו, ככל שתתקיים, ההיתרים יכללו את מספר הזהות של האדם, את המתחם שאליו הוא רשאי להיכנס ואת משך תוקפו. לסיום, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו מספר הסתייגויות של קבוצת יש עתיד וקבוצת המחנה הממלכתי. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אסון מירון היה האסון האזרחי הכבד ביותר שידעה מדינת ישראל טרם 7 באוקטובר. אני מוצאת לנכון להזכיר את 45 החללים מהאסון: אריאל אחדות, יוסף דוד אלחדד, משה מרדכי אלחדד, ישראל אנקווה, אברהם דניאל אמבון, יהושע אנגלרד, משה נתן נטע אנגלרד, משה בן שלום, משה ברגמן, אלעזר גולדברג, יוסף גרינבוים, אלעזר גפנר, שרגא גשטטנר, חן דורון, שמחה דיסקינד, ידידיה חיות, יוסף טאובר, אליעזר יוזעף, אליהו כהן, מנחם זקבך, יונתן חברוני, משה לוי, יוסף יהודה לוי, שלמה זלמן ליבוביץ', ישי מועלם, דניאל מוריס, שמעון מטלון, יוסף מסטורוב, אלחנן סטרקובסקי, חנוך סלוד, חיים עוזר סלר, ידידיה פוגל, מרדכי פאקעטע, אריאל צדיק, משה צרפתי, יוסף קאהן, אליעזר קולטי, נחמן קירשנבוים, שמואל קלגסבלד, מנחם קנובלוביץ', דוד קרויס, חיים ראק, יהודה רובין, דובי שטיינמץ, אלקנה שילה. אלה 45 שמות האזרחים שנהרגו באסון מירון. יהי זכרם ברוך. ועדת החקירה הממלכתית על אסון הר מירון מונתה על ידי ממשלת השינוי ביוני 2021, חודשיים אחרי האסון. במרץ 2024 פרסמה ועדת החקירה את המסקנות הנוקבות. אני מצטטת מתוך דברי הסיכום: תרבות רעה מצאנו בתוך ביתנו, בתוך גופים ציבוריים, ברשויות שלטוניות ובקרב שליחי ציבור, נבחרים וממונים, שהציבור הפקיד בידיהם את שלומו ואת ביטחונו. מצאנו תרבות רעה של הצגת דברים למראית עין בלבד, של התעלמות מהתרעות חוזרות ונשנות, של שאננות ושל קיבעון מחשבתי בעניינים משמעותיים הנוגעים לבטיחות הציבור ולשמירה על חיי אדם; תרבות רעה של היעדר משילות ושלטון החוק, ודפוס פעולה של דחיינות ושל הימנעות מקבלת החלטות. מציאות של התנהלות המושפעת לרעה מאינטרסים פוליטיים ומשיקולים זרים. תרבות רעה של ראש קטן, של מזעור האחריות ושל התחמקות ממנה. תרבות רעה זו הובילה לאסון הנורא בהר מירון בל"ג בעומר התשפ"א. הכתובת הייתה על הקיר, ידועה לרבים במשך שנים רבות. את האסון הזה ניתן היה למנוע, וחובה הייתה למונעו. זוהי עת לחשבון נפש, אך גם שעת רצון והזדמנות לתיקון ולשיפור. אל לנו להחמיצה. 45 גברים, נערים וילדים קיפחו את חייהם. רבים אחרים נפצעו. משפחותיהם שילמו מחיר כבד מנשוא. לא נוכל להקל על כאבן, אך החובה המוסרית המונחת לפתחנו היא לעשות כל שבידנו כדי למנוע אובדן חיי אדם. אנו תקווה שהדוח שיצא תחת ידינו יביא לתרומה ניכרת לבניינה של חברה מתוקנת, וישמש מצפן ומפת דרכים לגופי השלטון השונים, לנושאי משרה ציבורית ולנושאי משרה בכירים בפרט, באשר להתנהלות המצופה מהם בהיותם נאמני הציבור ושליחיו. המסר חד וברור – ניתן היה למנוע את האסון בהר מירון. נקבע גם שראש הממשלה, השר לביטחון הפנים והמפכ"ל נושאים באחריות ישירה. כמו שאמרתי, אסון מירון בל"ג בעומר היה האסון האזרחי הכבד ביותר בתולדות ישראל, עד שהגיע אסון שמחת תורה, עם מוטיבים מאוד מאוד דומים. הגיע טבח 7 באוקטובר, ומאז עברו כבר 542 ימים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. מירב, את רצית לדבר? מירב, את רוצה לדבר? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא. אנחנו סיימנו לדבר. אפשר לעבור להצבעה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש לי הסתייגויות. אני מושכת אותן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוסרו ההסתייגויות של יש עתיד. המחנה הממלכתי – פנינה, את מושכת את ההסתייגויות של המחנה הממלכתי? יש עתיד משכו, פנינה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מושכת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מושכת. ההסתייגויות נמשכו על ידי יש עתיד והמחנה הממלכתי. לכן הן מבוטלות בזאת, ואנחנו לא נצביע עליהן. גם לא הוגשו בקשות רשות דיבור. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 49 בעד סעיפים 1–17 – 9 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–17 נתקבלו << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תשעה בעד, שלושה נוכחים. ההצעה אושרה בקריאה השנייה. לכן אנחנו נעבור להצבעה על הצעת החוק בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 50 בעד החוק – 9 נגד – אין נמנעים – אין חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תשעה בעד, שני נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים. אני מזמין את השר מאיר פרוש, בבקשה. << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו חותמים היום פרק נוסף ומשמעותי בהיערכות להילולת רשב"י במירון תשפ"ה, עם אישור החוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ה–2025, בקריאה שנייה ושלישית. החוק בא לעולם כהמלצה של ועדת החקירה הממלכתית, וסעיפים בחוק הזה הם אלה של ועדת החקירה, אבל הוא עדיין הוראת שעה, כי עדיין לא אומצו כל המסקנות הסופיות של ועדת החקירה הממלכתית. אנו נמצאים היום 46 יום לל"ג בעומר, ואני שמח לבשר שעבודות התשתית בשטח נמצאות בעיצומן. בימים אלו אנו בונים תשתיות קבע במתחם ההילולה המורחב שפתחנו לפני שנתיים, שידוע בכינוי מתחם 89, שבו יתקיימו גם השנה מעמדי ענק מרוממים בהשתתפות רבבות. המתחם השנה יורחב משמעותית, באופן שיאפשר לאלפים נוספים בכל רגע נתון להשתתף בהדלקות שיתקיימו במקום, בראשות אדמו"רים ורבנים מכל העדות והחוגים. אנחנו שמים דגש כבד מאוד על נושא הבטיחות. השנה אנחנו נותנים תשומת לב מיוחדת לתשתיות הקבע, וכמו שאמרתי, גם לנושא הבטיחות. אנחנו עכשיו בעיצומן של עבודות משמעותיות להשלמת תהליכים שהתחלנו לפני שנתיים, וביניהם דרך בורמה, שסללנו אז כנתיב חירום חד-נתיבי וכעת הופכת לדרך דו-סטרית. זה מאפשר לנו להרחיב את המרחב בהר ולתת מענה בטיחותי ומשמעותי יותר. במקביל, אנחנו באמצע עבודות להשלמת דרך הכוהנים, דרך המהדרין, שבמשך שנים רבות הייתה מסוכנת. כעת היא תהיה עם מעקות ברזל חשופים ומעברים לא צרים. את הדרך הזו אנחנו סוללים מחדש בשיטה מיוחדת, מה שמאפשר הגעה בטוחה יותר לציון. כעת אנחנו מוסיפים לה מעקות תקניים, תאורה, חיפוי, והכול בהתאם לסטנדרטים הגבוהים ביותר. אנחנו גם בעיצומה של סלילת דרך מילוט נוספת מלמעלה, מרחבת הלל דרך הנחש, כדי לאפשר קליטה בטוחה ונוחה של עוד ועוד אנשים. אנחנו כאמור ממשיכים לשפר כל הזמן, אבל אנחנו מתקדמים לפי העיקרון המנחה המוצלח של הילולת רשב"י תשפ"ג לפני שנתיים, אז הצלחנו בסייעתא דשמיא לקיים את ההילולה בהשתתפות כ-200,000 איש בשמחה ובבטחה. החוק הזה, בניגוד לכל מיני פרסומי שווא, דומה להפליא לחוק מלפני שנתיים, שנת תשפ"ג, שאפשר אז את קיום ההילולה ההמונית תוך שמירה על שלום הציבור. השנה בפנינו אתגר גדול, מאחר שההילולה חלה בערב שבת קודש, היינו ביום חמישי בלילה וביום שישי בבוקר – דומה לשנת האסון, הילולת תשפ"א – ולשם כך אנו נערכים לקיים שיח עם הקהילות והקבוצות המשתתפות בהילולה ואשר מקיימות הדלקות במקום, כדי לתכנן את ניהול הקהל באופן ראוי וטוב לרווחת הציבור, לנהל את קהל הרבבות ולצמצם את העומסים במהלך ההילולה. כשאנו עוסקים בהילולה של רבי שמעון, אנו גם נושאים תפילה כי זכותו של רבי שמעון בר יוחאי, זכותו יגן עלינו אמן, תעמוד לימין כלל ישראל בתקופה מורכבת זו. המתיחות בצפון, שהיא בעיקרון – וגם לפי הנחת העבודה של הגורמים המקצועיים – נחלת העבר, וכמובן בציפייה שהשקט יישמר, וכעת חידוש הלחימה בעזה במאמץ להחזרת החטופים ויתר הזירות המתנהלות, מחזקות אצלנו את ההבנה כי בסייעתא דשמיא גדולה נזכה להילולה שמחה ובטוחה. אני בטוח שכל עם ישראל שותף לתפילה להצלחת כוחות הביטחון ולשובם של אחינו ואחיותינו החטופים בעזה, שבמהרה יחזרו לחיק משפחתם, ואלו שלדאבונו אינם – להביאם לקבר ישראל ראוי. עכשיו אני מבקש לנצל את הבמה המכובדת הזאת להודות לאנשים הרבים שיש להם זכויות בהגיענו עד הלום. שותפים רבים יש להצלחת הילולת רשב"י במירון בכלל, ולקידום החוק זה בפרט. בראש ובראשונה ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאומנם זה לקח קצת זמן, אבל ברגע האמת הוא יודע לסייע בהורדת חסמים, בעיקר באמצעות שליחו המיוחד למשימות אלו, מזכיר הממשלה המסור עו"ד יוסי פוקס; תודה גם לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', ראש המטה שריה דמסקי, המשנה למנכ"ל ישראל מלאכי ולצוות המקצועי באגף החשב הכללי ובאגף התקציבים; תודה לשר המשפטים יריב לוין על עזרתו בכל עת, וכן למערך הייעוץ המשפטי לממשלה בהובלת עורכות הדין כרמית יוליס, יערה למברגר ועדי כהן; תודה לשותפים המרכזיים בהובלת ההילולה: המשרד לביטחון לאומי יחד עם משטרת ישראל וכבאות והצלה; כמובן השר איתמר בן גביר, הרמ"ט חנמאל דורפמן, הלשכה המשפטית במשרד, במשטרה, בכבאות, המפקדים – החל מהמפכ"ל, דרך הממ"ז צפון, ראש אגף התנועה, קצין אג"מ, ואיך אפשר כמובן בלי אוסקר פוקס, ומי שלא היה במירון לא יודע מי זה אוסקר. שותפים מרכזיים לא פחות הם משרד התחבורה – השרה מירי רגב, סגן השרה הרב אורי מקלב, המנכ"ל משה בן זקן, המשנה נתי איזק, כל הצוות ברשות הלאומית לתחבורה ציבורית, גולן ירמיהו ושלמה רוזנשטיין כמובן ועוד. תודה ליושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי הנוכחי – שמענו אותו קודם – חבר הכנסת בועז ביסמוט, וליושב-ראש לשעבר, ואולי גם לעתיד – אני לא יודע אם אני מנמיך לו בציפיות – צביקה פוגל, למנהלת הוועדה לאה גופר, לצוות הייעוץ המשפטי: מירי פרנקל שור, עידו בן יצחק, עדן בן ארוש, דובר הוועדה יקותיאל צפרי ונוספים. תודה גם ליושב-ראש הקואליציה ח"כ אופיר כץ, למזכירת סיעת יהדות התורה גב' גלבשטיין, לצוות מזכירות הממשלה, ועוד רבים אחרים שעזרו לנו להעביר את החוק הזה מהר על אף כל קשיי הביורוקרטיה. אני מוצא לנכון גם להודות למרכזת האופוזיציה חברת הכנסת בן ארי, על האוזן הקשבת שהיא גילתה, ותמיד מגלה, בנושא החשוב הזה של הילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון. לחוק הזה היו גם שותפים רבים ונוספים בגופי הממשלה. אי-אפשר להזכיר כל אחד בשמו, אבל אזכיר את הגופים: משרד הבריאות, משרד הביטחון, פיקוד העורף, המועצה האזורית מרום הגליל, איחוד הצלה, מגן דוד אדום, זק"א, רשות הטבע והגנים, רשות המים ועוד. ואחרונים חביבים, אנשי משרד ירושלים ומסורת ישראל, בהובלת המנכ"ל שמעון אלבום, פרויקטור ההילולה יוסי דייטש, הסמנכ"ל וראש אגף מירון חיים רוזנשטיין, מנהל תחום בכיר באגף מירון אהרון שפיץ, ראש המטה שלי שמעון בלוי וצוות הלשכה, צוות המנכ"ל, עובדי אגף מירון, הלשכה המשפטית, החשבות והרכש, כל עובדי משרד ירושלים ומסורת ישראל המסורים אשר מעורבים כל כך, כל אחד בחלקו, בעשייה במירון. אלו כמובן לא כולם. יש מאות אנשי הפקה שכבר עובדים ועוד אלפים שיעבדו. יש עוד כל כך הרבה אנשים שנותנים יד להצלחת ההילולה, ולמעשה כל יהודי שמגיע להילולה ונשמע להנחיות – יש לו חלק בהצלחת ההילולה. אני מבקש לומר לכולם מילה אחת: תודה. ולכולנו – חג כשר ושמח. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 160 והוראות שעה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' מ/1822; דברי הכנסת, חוב' ח', ישיבה 231; מס' מ/1825; דברי הכנסת, חוב' י"ד, ישיבה 249; מס' מ/1832; דברי הכנסת, חוב' ט"ז, ישיבה 255; מס' פ/4195; דברי הכנסת, חוב' ח', ישיבה 233; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 160 והוראות שעה), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת יעקב אשר ואליהו ברוכי, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב אשר, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, להציג את הצעת החוק. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> מכובדי היושב-הראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 160), התשפ"ה–2025. זה בעצם מיני-חוק הסדרים שיצרנו בוועדת הפנים בשיח פורה עם משרדי הממשלה, נציגי הרשויות המקומיות, ונציגי החברה האזרחית. ההצעה שלפניכם כוללת תיקונים רבים בחוק התכנון והבנייה, אשר הובאו במסגרת כמה הצעות חוק ממשלתיות. ההצעה הזאת כוללת שמונה הצעות חוק, חלקן ממשלתיות, חלקן דרך חוק ההסדרים, ואחת גם פרטית, של עבדכם הנאמן. חלק מהתיקונים פוצלו מהצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), אחרים הובאו בהצעות לתיקון חוק התכנון והבנייה – הצעת תיקון מס' 160 ומס' 161. הסעיפים מחוק ההסדרים פוצלו מהותית בוועדת הכנסת, ולאחר מכן מוזגו כל ההצעות הללו להצעת חוק אחת באישור ועדת הכנסת. כמו כן, מוזגה בהצעת החוק שבפניכם גם הצעת חוק פרטית שיזמתי בעניין מתקני אגירת אנרגיה, במסגרת חוק תכנון ובנייה. בקיצור, שמונה חלקים שמוזגו למקבץ של שינויים בחוק התכנון והבנייה. הוועדה בראשותי בחרה להציג את כל התיקונים במסגרת תיקון אחד לחוק התכנון והבנייה, במטרה להניח בפניכם חוק מסודר, מקיף ובהיר, שיאפשר יישום אפקטיבי ומיטבי. בנוסף לשלל הנושאים שהועלו בהצעות החוק, נוספו בהצעה שבפניכם כמה תיקונים שנבעו מהערות שהועלו בוועדה בעקבות שיח עם הציבור ועם משרדי הממשלה. כך שההצעה המונחת היום בפניכם כוללת שורה ארוכה של תיקונים לחוק בנושאים רבים, שנועדו לחולל שינויים מהותיים בתחום התכנון והבנייה. ההצעה כמכלול מביאה בשורות חשובות ומהותיות בעניינים מרכזיים, ולדעתי ניתן לראות בה רפורמה משמעותית בחוק התכנון והבנייה הקיים, ועל כך אני גאה מאוד. ההצעה המונחת לפניכם צפויה להביא לשינויים משמעותיים בכמה תחומים חשובים, החל מהסדרת וזירוז תהליכי מתן היתר לתשתיות לאומיות ולבניית יחידות דיור, ועד להקלות בתחום הבנייה, הגדלת סמכויות לוועדות מקומיות ועוד. השפעתה הצפויה של הצעת החוק תהיה ישירה על אופי הבנייה במדינת ישראל, נושא הנוגע לחיי כל אזרח ואזרחית במדינה. אפרט את התיקונים המונחים בפניכם: בחוק ההסדרים הקודם הרחבנו בוועדה את פעילותן של רשויות הרישוי הארציות – אולי אפשר קצת להנמיך את הקולות? קשה לי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברים בקואליציה, אפשר קצת יותר בשקט? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> לצעוק בשקט, אם אפשר. לצעוק בשקט. רשויות הרישוי הארציות נועדו לתת מענה למקרים שבהם הוצאת ההיתרים ברשות הרישוי המקומית מתארכת וקיימת חשיבות בקידום ההיתר, בפרט כשמדובר בהיקפים גדולים של יחידות דיור וכן בתשתיות שיש להן חשיבות ברמה הלאומית, או בתשתיות שיש קושי לקדם את הקמתן בגלל התנגדויות מקומיות, מה שאנחנו אוהבים לקרוא נמב"י – לא בחצר האחורית שלי. כל אחד אומר: חשוב, אבל אצל השני. בהצעת החוק שבפניכם נעשו כמה תיקונים באשר לרשויות הרישוי הארציות: 1. רשות הרישוי של הוועדה – בנחת, בנחת שם. אני לא שומע את עצמי, חברים. רשות הרישוי של הוועדה לתשתית לאומית – בהצעת החוק הממשלתית ביקשה הממשלה להעביר לסמכות רשות הרישוי של הוועדה לתשתיות לאומיות את האפשרות להוציא היתר לתשתית על פי תמ"א ללא תשריט. המשמעות היא שמצטמצמת האפשרות של התושבים ושל הרשויות המקומיות להביע את עמדתם בנוגע למיקום של התשתית עצמה. הוועדה קיימה כמה דיונים בנושא, הציפה את הקשיים, וכעת מונח בפניכם במסגרת הצעת החוק מתווה מעודכן. לפי המתווה הנ"ל, לרשות הרישוי הארצית תהיה סמכות מקבילה לתת היתרים באופן ישיר לסוגי היתרים מסוימים, כך שניתן יהיה לפנות אליה ישירות לקבלת היתר בנייה, ללא צורך בפנייה מוקדמת לרשות הרישוי המקומית. נוסף על סוגי ההיתרים הקבועים כבר כיום בחוק, מוצע להסמיך את רשות הרישוי הארצית לתשתיות גם בהיתרים מהסוגים הבאים: א. היתרים למיזמי תשתית חיוניים על פי תוכנית שאושרה בוועדה המחוזית; ב. היתרים לתשתית לאומית על פי תמ"א ללא תשריט, רק אם היא מוקמת באותו שטח של תשתית לאומית אחרת שלגביה הוגשה בקשה להיתר לרשות הרישוי הארצית. כך, למשל, ניתן יהיה להגיש בקשה להיתר לרשות הרישוי הארצית למחלף שעל גביו יותקנו לוחות סולאריים. הרחבת הסמכויות בהקשר זה נועדה לייעל את התהליך ולזרז את הקמת התשתיות; ג. אישור לעד שמונה היתרים לקווי תשתיות תת-קרקעיים למים ולביוב. לעיתים קווי התשתית חוצים כמה רשויות וקיים קושי בהוצאת היתר נפרד בכמה רשויות רישוי שונות לכל אחד מהמקטעים, ועל כן ניתנה פה סמכות למנהל רשות המים לאשר העברת בקשה להיתר לרשות הרישוי הארצית במקרים המתאימים. מיותר לומר מה חשיבותן של תשתיות לפיתוחה והתפתחותה של המדינה. אנו בונים מסלול ירוק, אבל מבוקר, כדי לזרז הקמת תשתיות חדשות. לרשות רישוי ארצית קיימת גם סמכות שניונית במקרים שבהם רשות הרישוי המקומית החלה את הטיפול בבקשה להיתר, אך לא סיימה אותו. אנחנו מכירים – הרבה פעמים חולפת תקופה שנקבעה בחוק. במקרים אלה, רשאי מבקש ההיתר להעביר את הבקשה מרשות הרישוי המקומית לרשות הרישוי הארצית. בהצעת החוק הרחבנו את הסמכות השניונית גם בנוגע להיתר על פי תמ"א ללא תשריט. במקרים אלה תינתן לרשות הרישוי המקומית הזדמנות לטפל בבקשה בעצמה, ואם היא לא עמדה בזמנים הקבועים, היא תועבר לרשות הרישוי הארצית. 2. קיצור זמנים להעברת היתרים מהרשות המקומית לרשות הארצית, זה תיקון נוסף שעשינו. קיצרנו את זה לשישה חודשים במקום שמונה חודשים. מטרת התיקון להאיץ את הליכי הוצאת ההיתרים ולקדם בנייה למגורים ותשתיות. החוק הקיים, שחוקק על ידינו לפני שנה בוועדה, עוד בטרם היית חברה קבועה וחרוצה בוועדה כמו היום – אז קבע החוק, בהתאם להחלטתנו אז, כי אם חלפו שמונה חודשים ממועד הקליטה של הבקשה וטרם ניתנה החלטה, אז ניתן להעבירה. כעת מוצע לקצר את התקופה לשישה חודשים מהגשת הבקשה, לא מהקליטה, כי מתברר שיש רשויות מקומיות שבהן – סגן יושב-ראש הכנסת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כן, אבל שתהיה בריא, נשמה. הרגת אותנו. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> יש פה שמונה חוקים בחוק אחד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נשמה, הרגת אותנו. רבע שעה. הראש מתפוצץ, יעקב. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> נשמה, נשמה. נחנו נותנים פה את הנשמה, זה נכון. החוק הקיים, כמו שאמרתי, שחוקק על ידינו לפני שנה, קבע – אם חלפו שמונה חודשים מיום הקליטה. כאן עשינו – שישה חודשים מיום ההגשה לוועדה. אדגיש כי הסדר זה נוגע לרשויות הרישוי של הוועדה לתשתיות לאומיות וגם לרשות הרישוי הארצית, שמתמקדת בהאצת היתרים ליחידות דיור בהיקפים גדולים. העברת סמכויות הרישוי של רשות הרישוי המחוזית לארצית – במרחבי תכנון מחוזיים יש מה שנקרא שטחים גליליים. לא הייתה להם אחריות עד היום, זה נפל בין הכיסאות, וזה גם הגיע לפתחה של רשות הרישוי הארצית. לסיכום החלק הזה של רשות הרישוי הארצית, אומר לאדוני היושב-ראש: עד היום רשות הרישוי הארצית הייתה יכולה להוציא היתרים על הנייר, לא בפועל. בעקבות יוזמה שלנו גם משרד האוצר, גם מטה התכנון, הציבו כוח אדם מתאים לעניין הזה, וברגע שייכנס החוק לתוקפו, עוד הלילה, הם יוכלו לבצע בפועל הוצאת היתר. כי פעם רק רשות מקומית יכלה לעשות הוצאת היתר. ברגע שזה קיים, כל רשות מקומית תדע שאם היא לא תעמוד בזמנים, יש מישהו אחר שיוציא במקומה ויחתום על ההיתר במקום ראש העיר ובמקום מהנדס העיר, כך שהדבר הזה יחולל לדעתי מהפכה אדירה בכל הנוגע לתשתיות ובכל הנוגע להאצת הבנייה של יחידות הדיור. כמו כן, בהצעת החוק הזאת ישנה גם הרחבה של סמכויות הוועדות המקומיות בכמה נושאים: ראשית, ההצעה מחזירה לסמכותן של הוועדות המקומיות סמכויות שנשללו מהן בהיסח הדעת בשנת 2021, כשאושר חוק ההסדרים. אז בוטלה סמכותן של הוועדות המקומיות לתת הקלות בשלב הוצאת היתר הבנייה, בגלל שסמכות זו עיכבה מאוד הוצאת היתרי בנייה. בקשות להקלות היו נפוצות מאוד, ויזמים רבים ניסו כמיטב יכולתם להשיג הקלות, ואז כל תוכנית באה בהמשכים – עוד תוכנית ועוד תוכנית, ועוד הקלות ועוד הקלות. יחד עם זאת, עם ביטול מוסד ההקלות, בוטלה ללא כוונה גם סמכותן של הוועדות המקומיות להכין תוכניות שיעגנו אותן. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> זה החיפזון של חוק ההסדרים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> זה היה בחיפזון של חוק ההסדרים דאז. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> ועכשיו זה בשיקול דעת. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> היום זה בשיקול דעת, בהחלט. דברים שניתן היה לאשר ולמרות זאת עמדנו כמעט ביחד עם חוק ההסדרים. כיוון שלא זו הייתה הכוונה בעת ביטול מוסד ההקלות, מוצע לקבוע סמכות לוועדה המקומית לאשר בתוכנית כל דבר שניתן היה לאשרו כהקלה, לרבות הקלות שניתן היה לתת לפי משטר ההקלות הישן. מצד שני, החליטה הוועדה להחזיר את הגלגל לאחור בכל מה שנוגע לסמכות הוועדה המקומית לתת הקלות בשלב היתר לגבי בנין קיים. אנשים שמשתמשים בהקלות לצורך הרחבת בניינים קיימים או דירות קיימות – שם החזרנו את הגלגל אחורנית ושינינו ותיקנו את מה שהיה בשנת 2021, שגם אז כנראה שזה היה במהירות רבה, ונתנו את הפתרונות הללו כדי לתת לתושבים הפשוטים שחיים בדירות ורוצים להרחיב אותן אפשרות להרחבת בנייה מכוח האפשרות למתן הקלות – הקלה בקו בניין, הקלה כמותית, הקלה בבנייה שלא באגף, או הקלה לבניית סוכה או מרפסת שמש. מתן הסמכות לוועדה המקומית במקרים אלו תאפשר הליך מהיר וקל יותר לטובת אזרחים שנדרשים להתאים את מקום המגורים שלהם לצרכים המשתנים – המשפחה גדלה, בלי עין הרע, וכו' וכו' – וזאת ללא צורך בהליך של הגשת תוכנית מחדש. יחד עם זאת, נקבע כי במקרה שמאושרת תוכנית מקילה בנושא מסוים עם הקלה מסוימת, לא יתאפשר מתן הקלה נוספת זהה. כמו כן מוצע להשיב לוועדה המקומית סמכות שהייתה לה ואף להרחיב סמכות זו, לגבי הסדרה של בנייה שלא כדין, כך שתוכל להגדיל בתוכנית שטח כולל מותר לבנייה במגרש שלא נמצא בו מבנה הטעון חיזוק למגורים בבניה רוויה, בשיעור שלא יעלה על 25% משטח המגרש או בשטח שלא יעלה על 750 מטר למגורים, לפי הקטן, ולמגורים בבנייה שאינה בנייה רוויה – בשיעור שלא יעלה על 7% משטח המגרש, לפי הגדול, ובכל מקרה לא יותר מ־175 מטר. תיקון נוסף, רביעי וחשוב: מוצע לקבוע כי ועדה מקומית תוסמך להגדיל שטח כולל מותר לבנייה במגרש שמיועד למגורים, אם חלפו חמש שנים מיום שאושרה תוכנית שחלה על המגרש, בשיעור של 100% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התוכנית שאישרה הוועדה המחוזית, בין אם מדובר במגרש שיש בו בניין טעון חיזוק ובין אם לאו. ההצעה נועדה לתקן מצב אבסורדי שעלה במהלך דיוני הוועדה בזכות הערות של הציבור, שבו במקרים מסוימים היה ניתן לתת יותר זכויות במקרים שאין מבנה לחיזוק – ממגרש שיש בו מבנה הטעון חיזוק. גם כאן, לא הייתה כוונה כזו בעת שנחקקה הסמכות הנזכרת של הוועדה המקומית, והתיקון שלפניכם מבקש להסיר עיוות זה. תיקון נוסף, חמישי: מוצע לאפשר לוועדה המקומית להמשיך ולדון בתוכניות שהיו בסמכותה, והסמכות לגביהן עברה לוועדה המחוזית בשל פקיעת תמ"א 38, או בשל פקיעת תוכנית שאושרה בהתאם להוראות התמ"א שפקעה בשל פקיעתה של תמ"א 38. גם כאן, ביקשה הוועדה בראשותי לתקן עיוות ולאפשר השלמת תוכניות לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה – שהוועדות המקומיות כבר החליטו להפקיד רק מה שכבר עבר החלטת הפקדה וסמכותן נשללה מהן בשל פקיעת תמ"א 38. ללא תיקון זה היו נאלצים התושבים להתחיל את הליך התכנון מחדש בוועדה המחוזית, ללא כל הצדקה עניינית. אני מבקש להדגיש כי התיקון וההרחבה של סמכויות הוועדות המקומיות בהצעת החוק שבפניכם אינן סוף פסוק, כפי שהבהירו נציגי הממשלה במהלך דיוני הוועדה. בימים אלה שוקדים מינהל התכנון ומטה התכנון והממשלה כולה על רפורמה מקיפה בסמכויות הוועדות המקומיות, מתוך שאיפה להחליף את ההסדר המסובך והפתלתל שקיים היום בסעיף 62א לחוק, כדי להעביר הרבה יותר סמכויות לוועדות המקומיות, לפשט ולייעל את ההסדר הכמעט-בלתי-קריא הקיים בחוק היום, ומתוך תקווה שכך תיפתרנה בעיות סמכות רבות המעסיקות היום את מוסדות התכנון ואת בתי המשפט. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> להתחיל מהתחלה? לא שמעת טוב? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כן, בשביל זה אני קורא לך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מההתחלה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> באמת, יש עוד הרבה חוקים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש פה שמונה חוקים, הבנת? שמונה, לא שבעה, שמונה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל הראש. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> קטי, אז לא תלכי לבת-מצווה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה קשור? תפסיק עם השטויות שלך, תפסיק, אתה מתנהג כמו ילד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, קצת כבוד. קצת כבוד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בת-מצווה ­– תפסיק עם השטויות שלך, תתבגר כבר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אוה. אדוני היושב-ראש, בזה היית יושב-ראש, טוב. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא לא נורמלי, באמת. די, אתה מתחיל באמת להגזים, אתה מתנהג כמו ילד קטן. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת אשר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> התיקונים שלפניכם, חבריי חברי הכנסת, אם כן – סימן מבשר לרפורמה שכול כך נדרשת בסמכויות הוועדות המקומיות, אשר תגיע לדיון בוועדה, כך אני מקווה, בחודשים הקרובים. כמו כן, במסגרת חוק ההסדרים שהניחה הממשלה הוצע להאריך את הפטור מהיטל השבחה למיתקנים פוטו-וולטאיים בשנה אחת בלבד. הצעת החוק המונחת בפניכם מציעה הסדר ארוך ומקיף יותר, אשר עונה על הצורך בעידוד אנרגיות מתחדשות ועמידה ביעדי הממשלה בהקשר זה. מוצע להאריך את הפטור מהיטלי השבחה למתקנים פוטו-וולטאיים שמיועדים לשימוש עצמי בחמש שנים, עד לסוף שנת 2030, וכן להוסיף לפטור זה מתקנים לאגירת אנרגיה אשר הם חלק מהמתקן הפוטו-וולטאי. בנוסף מוצע כי לפי שיקול הדעת של הרשות המקומית יתאפשר מתן פטור מלא או חלקי למתקני אגירת אנרגיה גדולים או שאינם חלק מהמתקן הפוטו-וולטאי, גם זאת בהוראת שעה לחמש שנים. לעניין מתקני האגירה הגדולים – על מנת להבטיח שהרשות המקומית תקבל החלטה מושכלת ושאינה שרירותית, מוצע כי ההחלטה תתקבל לאחר שתונח בפניה חוות דעתו של הגזבר לעניין ההחלטה. ההחלטה תחול על כל תחום השיפוט המקומי ולא יהיה ניתן לשנותה אלא לאחר שלוש שנים מזמן שהתקבלה. אני מבקש לציין, כי בעניין זה מתלכדים בצורה יפה מספר אינטרסים, שכולם ירוויחו מהם: קידום אנרגיות מתחדשות; שיפור אמינות הספקת החשמל; מאבק במשבר האקלים; הפחתת זיהום האוויר ומתן אפשרות למי שמעוניין בכך לאגור חשמל כשר לשימושו בימי שבת ומועד. לעניין מתקנים פוטו-וולטאיים שאינם לשימוש עצמי מוצע כי הוראות הפטור יהיו עד שנת 2028, על מנת לתת ודאות לשוק. ודאות בשוק הזה היא דבר חשוב. הצעת חוק נוספת ואחרונה שנוספה ואושרה בוועדה, היא חשובה ביותר עבור הרשויות המקומיות, והיא קרן לתחזוקה ארוכת טווח של נכסים ציבוריים. כידוע, היטלי השבחה ברשויות המקומיות הם מקור תקציבי משמעותי להקמת תשתיות ומבני ציבור. הייעוד של ההיטלים קבוע היום בחוק, והרשות אינה יכולה להשתמש בהם אלא לייעודים כאמור. מוצע לקבוע כי הרשות המקומית תוכל להשתמש ב-5% מייתרת היטלי ההשבחה לטובת תחזוקה ארוכת טווח של נכסים ציבוריים, וזאת על מנת להבטיח את שמירת תקינותם של הנכסים לאורך שנים וכן לעודד הקמה של תשתיות ונכסים כאמור, אשר נמנעת לעיתים בגלל היעדר תקציב שוטף לשמירתם ותקינותם. בדיוני הוועדה עמדה הוועדה על כך שבניגוד להצעה הממשלתית, שהגבילה מאוד את שיקול הדעת של הרשות המקומית בהחלטתה על הקצאת הכספים, לרשות המקומית יישמר שיקול דעת בין השאר בנוגע להחלטה על הסכום שיוקצב לתחזוקת נכס וכן באשר להחלטה אם להקצות את הסכומים מלכתחילה. עוד עמדה הוועדה על כך שהסכומים שיוקצו לעניין זה יוקצו מכלל היטלי ההשבחה שנגבו ולא מהיתרה שנותרת לאחר שהוצאו כל הכספים לצרכים השונים שבחוק – זאת, על מנת לצמצם את הפערים בין הרשויות החלשות לחזקות בהקשר זה. חלק נוסף בהצעת חוק ההסדרים שנדון בוועדה ואינו כלול בהצעה עסק בהארכת תוקפם של היתרי בנייה שפקעו. הוועדה המליצה למשרד הפנים להעביר את זה בתקנות, ואכן הממשלה כך פועלת. לסיכום, אני חושב שהצעת החוק שמונחת בפניכם, חבריי, ואתם שמחים לשמוע כל שורה ממנה – לא, קראתי לכולם – היא תביא בשורה של ממש בתחום התכנון והבנייה בעניינים רבים ומגוונים, ואני מקווה שתייעל ותשפר את ההליכים ותתרום להגדלת היצע הדיור ולפיתוח התשתיות במדינה. ברצוני להודות לכלל נציגי הממשלה על שיתוף הפעולה בגיבוש הצעת החוק, אשר ניתן לומר שאינה דומה לנוסח המקורי שהציעה הממשלה, והיא עברה תהליך פורה, כמו שאנחנו עושים תמיד, חברת הכנסת צרפתי – טיוב, מיקוד, ברוח חיובית ובהקשבה המאפיינות את דיוני הוועדה. אני רוצה קודם כול לצוות המשפטי של הוועדה: עו"ד תומר רוזנר, עו"ד גלעד קרן, עו"ד רעות בינג ועו"ד רוני טיסר והמתמחה ליאור אלחזוב, ביחד עם יועץ החקיקה שלי עו"ד יהודה כהן, ולמנהלת הוועדה וצוותה, שעשו כאן עבודה. הצוות המשפטי עשה עבודה, יצירת מופת שיצרנו ביחד. היא אומנם ארוכה, הנאום היה ארוך, אבל הפירות כאן הם רבים. אני רוצה להודות לשר הפנים משה ארבל ולמנכ"ל משרד הפנים רונן כץ; לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' וליועץ שר האוצר ברק קורנפלד; ליושב-ראש מטה התכנון הרב נתן אלנתן ולסגנו בני ארביב; למנהל מינהל התכנון מר רפי אלמליח; לנציגי האוצר מר רותם בראלי וגב' נועה שוקרון ולנציגי משרדי הממשלה השונים. אני רוצה להודות ליושב-ראש הקואליציה, שנשבר ויצא החוצה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא, הוא פה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> איפה הוא? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> פה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה לחזור ולהודות ליושב-ראש הקואליציה מר אופיר כץ ולמרכזת האופוזיציה, ביום הזה הנחמד – תודה רבה לך על השעות שנתתם לנו. בפעם הבאה תחסמו עיתונאים בשעה מסוימת לשאול אותו שאלות, סליחה; לגב' טייבי, מנהלת הסיעה שלנו; לחברי הוועדה – מטי את תהיי הנציגה פה של כולם, על עבודה משותפת; אנחנו מתווכחים, אנחנו יודעים לא להסכים. ביחד עם משרדי הממשלה ונציגי הציבור, אנחנו הוצאנו תחת ידינו חוק – מיני חוק הסדרים בתכנון ובנייה, שיתחיל את המהפכה הגדולה. אני צריך עוד שנה וחצי, ואנחנו נסתדר עם כל השאר. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצות יש עתיד, המחנה הממלכתי וישראל ביתנו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מושכת. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> קבוצת יש עתיד מושכים; המחנה הממלכתי – אינם נמצאים, ישראל ביתנו – גם אינם נמצאים. אם כן, להצעת החוק הוגשו גם בקשות רשות דיבור. חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, סלימאן, עופר כסיף, עטאונה – גם אינם נמצאים. אם כן, חברות וחברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 160 והוראות שעה), התשפ"ה–2025. נא לתפוס את מקומותיכם. חבר הכנסת אשר, אני משער שתרצה להצביע על החוק שלך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משה, משה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> רגע, רגע. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> להעניש אותו? אבל חברים, אנחנו ברוח החג. אנחנו נצביע על החוק בקריאה שנייה כנוסח הוועדה, בתוספת לוח התיקונים. כן, תיקון מס' 160 והוראת שעה. הצבעה. הצבעה מס' 51 בעד סעיפים 1–15 – 9 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–15 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 160 והוראות שעה), התשפ"ה–2025, בתוספת לוח תיקונים. הצבעה. הצבעה מס' 52 בעד החוק – 10 נגד – אין נמנעים – אין חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 160 והוראות שעה), התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> עשרה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 160 והוראות שעה), התשפ"ה–2025, בתוספת לוח התיקונים, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק להנצחת זכרו של מנחם בגין (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' כ/1089; דברי הכנסת, חוב' ט"ז, ישיבה 256; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק להנצחת זכרו של מנחם בגין (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חברת הכנסת שטרית להציג את הצעת החוק. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> קטי, קצר. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יעקב אשר, לקחת את כל השעות של כל המושב. אז גם אציג בשמו של יושב-ראש הוועדה יוסי טייב וגם את הנאום שלי. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החינוך, התרבות והספורט, אני מתכבדת להביא בפניכם את הצעת החוק להנצחת זכרו של מנחם בגין (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025. ההצעה החלה כהצעת חוק פרטית, ביוזמת חברת הכנסת קטי שטרית. הוועדה דנה בהצעת החוק בהשתתפות משרדי הממשלה הנוגעים בדבר וגורמים אחרים, ועמדה בקשר גם עם נציגי משפחת בגין. מטרת הצעת החוק לקבוע יום להנצחת זכרו של מנחם בגין, שהיה ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל ומילא תפקידים מובילים בהנהגת היישוב הציוני ובמדינת ישראל. בגין היה מפקד האצ"ל, הקים את תנועת החרות וכיהן כ-35 שנים כחבר הכנסת. הוא אף זכה בפרס נובל לשלום על הסכם השלום בין ישראל למצרים. בשנת 1998 נחקק החוק להנצחת זכרו של מנחם בגין, ומכוחו הוקם מרכז לזכרו, אשר מקיים פעילות ענפה וחשובה, והוועדה אף שמעה עליה בפירוט במהלך הדיונים. עם זאת, עד היום לא נקבע יום מיוחד להנצחת זכרו, בשונה מאישים רבים שנקבע להם יום הנצחה מיוחד בחקיקה. על כן מוצע לקבוע בחוק את יום פטירתו, ד' באדר, כיום להנצחת זכרו. ביום זה או סמוך לו יקוימו אירועי זיכרון. במחנות צה"ל יוקדש זמן להנצחתו וללימוד פועלו כפי שיחליט הרמטכ"ל, ובמוסדות החינוך יוקדש זמן ללימוד פועלו, אם יחליט על כך שר החינוך. הצעת החוק כוללת הסתייגויות מעטות, ואני קוראת לכם לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית כנוסח הוועדה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אני נרגשת לעמוד כאן מעל דוכן המליאה ולהעביר בקריאה שנייה ושלישית את החוק שיזמתי להנצחתו של ראש הממשלה המנוח מנחם בגין ז"ל. בראש ובראשונה, אני מבקשת להודות לחברי חבר הכנסת שר המשפטים יריב לוין, אשר הציע את נוסח החקיקה בעבר, ולידידיי הרצל מאקוב, מנהל המרכז למורשת בגין, ואריאל מורלי, מנהל הקרן למורשת בגין, על הסיוע ושיתוף הפעולה בקידום החוק. פעילותו ומורשתו של מנחם בגין שזורות בכל תחנות חיי, המקצועיות והאישיות כאחד. בהיותי חניכת תנועת הנוער בית"ר הייתה לי הזכות לגדול על ברכיה של התנועה הרוויזיוניסטית, ולינוק מן האידיאולוגיה וערכי ההדר והכבוד שייצג מנחם בגין. לאורך השנים הכרתי באבסורד הבלתי-נתפס שזכרו של מנהיג בעל שיעור קומה חברתי ומדיני נשגב כמו בגין, אינו מעוגן בחוק במסגרת יום הנצחה ממלכתי. לשמחתי, החוק יתקן עוול היסטורי, ומעתה תלמידים בבתי ספר וחיילי צה"ל יזכו ללמוד על מורשתו במסגרת יום הנצחה, ולהתחקות אחר הנכסים האסטרטגיים שלו. איך אמר בגין: אם אתם משוכנעים שאתם תרכיבו את הממשלה – זה לך, גלעד קריב – אם אתם הייתם משוכנעים שאתם תרכיבו את הממשלה, התרגלתם לשלוט. אתם לא העליתם על דעתכם שהעם יערוך שינוי, ולכן אתם עדיין המומים. תתרגלו. לצערי הרב, קשה להתעלם מכך שכמעט 50 שנה לאחר המהפך, ישנו פלח לא מבוטל שעדיין נותר המום, ועושה הכול על מנת שלא לקבל את הכרעת הבוחר הימני. ראוי וצודק, כי חשיבותה של משילות הדרג המדיני הנבחר תמשיך להדהד למרחוק באופן לא מתנצל; בפרט בימינו זה קיים. חבריי חברי הכנסת, בנימה אישית, הנצחתו של מנחם בגין במסגרת יום ממלכתי – אני מבקשת להסב כבוד לא רק עבורו, אלא גם עבור פלח לא מבוטל באוכלוסייה שעד הנהגתו לא זכה לפתחון פה או קשב כלשהו מן הממסד. עכשיו אני עוברת ברמה האישית למשפחה שלי, לאבא שלי רפאל פרץ, שלקח אותי לכנסים וכל כך סגד ואהב והעריץ את מנחם בגין. החוק הזה מוקדש עבורו. אתם, שרדפתם ציונות וצדק עבור מדינת ישראל וארץ ישראל בלי לקבל תמורה, אף שהממסד לא ראה בכם בני שווים וראה בכם אחרים, ובחר להדיר אתכם – באומץ רב, בגין ראה בכם, ראה בנו, אחים אשר כל תפקידם הוא להרכיב פסיפס רב-תרבותי, ולגבש שלם הגדול מסך חלקיו עבור מדינה משגשגת. בימים אלה ישנם קולות הקוראים לחרחר ריב ומדון בתוכנו ומזהירים מפני מלחמת אחים. ראוי, צודק ונכון שנכיר בכך שיש שונות בחברה הישראלית. בחברה הישראלית יש לנו ערבות הדדית וידיעה שאחדות אין פירושה אחידות. מחובתה של אומה החפצה חיים לשאת עיניים אל אלו שעיצבו את מורשתה ואת המדיניות הביטחונית שביססה את דמותה – ובמנחם בגין, שהיה ויהיה המנהיג שוודאי ובוודאי יהפוך להיות מודל וחיקוי לכל אחד מאיתנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. הסתייגות של קבוצת יש עתיד – איפה הגברת? אז את רוצה לנמק את ההסתייגות? חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. החלטה שלכם. יש לכם רשימה פה. גם מיקי רוצה? בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, 542 ימים למלחמה, 59 אחים ואחיות שלנו מחכים שנציל אותם. 542 ימים שהממשלה דואגת לעצמה במקום לאזרחיה. אני רוצה דווקא, בגלל שזה על מנחם בגין, לדבר טיפה על השוויון בנטל. אתמול היה סקר שנערך על ידי שירות התעסוקה. 41%, 41%. זה לא טעות. זה לא מספר רנדומלי. היה סקר של שירות התעסוקה כדי לברר את ממצאי התעסוקה של משרתי המילואים, ונמצא בסקר הזה ש-41% ממשרתי המילואים פוטרו או נאלצו לעזוב את עבודתם. 41%. הם לא קיבלו מכתב תודה; הם קיבלו מכתב פיטורין. המשרה פשוט התנדפה. לא חיכו להם פרחים; חיכה להם מעביד שהעסק שלו בסכנת קריסה כי העובדים שלו במילואים שוב ושוב. הם לא חזרו לקבל חיבוק; הם חזרו לסבב מילואים נוסף. מילואימניקים שחוקים, כורעים תחת הנטל, וזה לא קורה סתם. זה קורה בדיוק כשממשלת ישראל עסוקה בחוק ההשתמטות. לא חוק גיוס – חוק ההשתמטות, חוק טיוח, חוק התחמקות, חוק מכירת חיסול של השוויון בנטל. אז כנראה שלשר גולדקנופ יש סיבה באמת לרקד ולפזז. אתם זוכרים את הריקוד ההוא בחתונה? "בשלטון הכופרים איננו מאמינים, בלשכותיהם איננו מתייצבים". אז כבוד השר, כמעט מחצית מהמילואימניקים איבדו את הפרנסה. איך הם ישלמו מיסים כדי להחזיק אתכם? ממש סיבה מוצדקת לריקודים. כל הכבוד לממשלת החורבן, ממשלה שמפקירה את המשרתים ומלטפת את המשתמטים. 41 משרתי מילואים גיבורים מתוך 100, 41 מ-100 מצאו את עצמם מפוטרים או שנאלצו לעזוב את העבודה. אם זה היה נתון של אבטלה כללית, הרי המדינה הייתה נכנסת לכוננות חירום, אבל כשזה מילואימניקים, אנחנו שותקים, מתעלמים, מגדילים לעשות ומצביעים בעד פטור גורף משירות למגזר שלם, למגזר שלם שצריך לשרת ולשאת בנטל יחד עם המגזר המייצר. אז תמשיכו לקרוא לזה "חוק גיוס היסטורי", "הסדרה אחראית." אנחנו נקרא לזה בשם האמיתי: כתם – כתם על הממשלה הזו; כתם על כל מי ששלח לוחמים לקרב ואז בעט בהם כשהם חזרו. זה לא עניין של ימין או שמאל – משרתי המילואים שנפגעים קשות הם לא ממחנה אחד. מדובר במצביעי יש עתיד, כחול לבן, הדמוקרטים, הליכוד, הציונות הדתית, ישראל ביתנו ושאר המפלגות השונות, חוץ מאלה שלא משרתים. הפעם, לפחות הפעם, יש לעשות את הדבר הנכון, לא לטובת מחנה מסוים אלא לטובת כלל ישראל, מדינת ישראל, לטובת משרתי המילואים, תהיה נטייתם הפוליטית אשר תהיה. "האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה?" << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, החוק הזה בהחלט ראוי. אצלי בבית גדלתי על הסיפורים של מנחם בגין. ההורים שלי היו חברי אצ"ל. אבא שלי ישב בכלא בלטרון כלוחם אצ"ל במשך שנתיים, ואימא שלי הבריחה כלי נשק מעמדה לעמדה פה בירושלים. בהחלט ראוי האיש הענק הזה להצעת החוק להנצחת זכרו, וכמובן כמובן כמובן שראוי הדבר. אני רוצה בצד הדברים האלה להגיד כמה דברים לציבור היושב פה, לקואליציה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא מעניין. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי אמר את זה? מי האמיץ? שיגיד, ירים יד. פחדנים. מפעם לפעם אני מביא בשנים האחרונות הצעת חוק לזכרו של יצחק נבון. יצחק נבון, הנשיא החמישי של מדינת ישראל, הנשיא הספרדי הראשון של מדינת ישראל, איש ספר, איש חינוך, שולט ברזי האסלאם בצורה מוחלטת, דובר ערבית בצורה מוחלטת, תרם את תרומתו הגדולה להסכם השלום עם מצרים. איך אמר הנשיא סאדאת? נבון כבש את ליבו של העם המצרי. מגיעים לכאן חוקים להנצחת זכרו של הרב דרוקמן. אני חושב שכל מי שביקשתם להנציח ראוי. לא התנגדתי לאף אחד. הנשיא החמישי נבון, איש ספר, שכתב ספרים רבים, היה איש חינוך ואיש תרבות, הוא זה שייסד את מפעל סל התרבות, מיזם החושף את תלמידי ישראל למגוון אירועי תרבות ואומנות. הוא סייע רבות והביא את הרעיון של החברה למתנ"סים. הנשיא החמישי נבון, סופר ומחזאי, כתב ספרים רבים, חיבר את הקונצרט "רומנסרו ספרדי", וכתב את המחזמר הבאמת-מפואר, שמגיע לבימותינו פעם אחר פעם, "בוסתן ספרדי". ואתם, הצד הזה, פעם אחר פעם מכשילים את החוק להנצחת זכרו של הנשיא החמישי יצחק נבון. לא, עד 1996 לא בחרתי בו, בחרתי ליכוד, אני מודה. אחרי שהייתי מפקד האירוע בכיכר ציון, שיניתי את תפיסת עולמי כאשר קראו "רבין רוצח", "בדם ואש את רבין נגרש". באתי הביתה, דפקתי על השולחן ואמרתי: לא מצביע ליכוד יותר בחיים שלי. זה מה שקרה לי. אבל הנשיא נבון, אותו אתם מתייגים? אין לכם בושה? אתם מסתכלים בראי? כל מי שהצביע פעם אחר פעם נגד הצעת החוק להנצחת זכרו של הנשיא החמישי נבון יכול רק להתבייש. ובכן, חבריי חברי הכנסת, אינני מתכוון להרפות. הצעת החוק להנצחת זכרו של הנשיא נבון תונח פעם נוספת על שולחנה של ועדת השרים לחקיקה, ונראה אתכם עוד פעם מרימים את היד כנגד ההנצחה של נשיא שהיה בקונסנזוס, בן עדות המזרח, הראשון, אבל מה, הוא לא שייך בדיוק למחנה המתאים. במקום להתעלות, להגיד: האיש ראוי, פעם אחר פעם אתם מרימים את היד, כשהצד הזה מרים את היד להנצחת זכרו של הרב דרוקמן, להנצחת זכרו של מנחם בגין. ראויים. נראה אתכם בסיבוב הבא. הצעת החוק הזאת תונח פעם נוספת על שולחנה של ועדת השרים ותגיע למליאה. נראה אתכם, איך אתם תצביעו. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. סיימנו עם הצגת ההסתייגויות. אם כן, מסירים את ההסתייגות או שמצביעים? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מסירים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> להצעת החוק הוגשו גם בקשות רשות דיבור של סיעות ישראל ביתנו וחד"ש-תע"ל. הם לא נמצאים, אז אנחנו יכולים להמשיך, לעבור להצבעה. חברות וחברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק להנצחת זכרו של מנחם בגין (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 53 בעד סעיף 1 – 7 נגד – נמנעים – 1 סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שבעה בעד, אין מתנגדים. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק להנצחת זכרו של מנחם בגין (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 54 בעד החוק – 8 נגד – אין נמנעים – 1 חוק להנצחת זכרו של מנחם בגין (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שמונה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק להנצחת זכרו של מנחם בגין (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' כ/1087; דברי הכנסת, חוב' ט"ו, ישיבה 253; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הבריאות חבר הכנסת יונתן מישרקי להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> יונתן מישרקי (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, הצעה שיזמה חברת הכנסת חוה אתי עטייה. מטרת ההצעה היא לסייע בהצלת חיים באמצעות הרחבת רשימת המקומות הציבוריים שבהם יש חובה להציב מכשירי החייאה, כך שגם רכבת ארצית ותחנת רכבת מקומית המצויה במבנה סגור ייחשבו למקום ציבורי לעניין זה. כפי שאפרט עתה, מוצע כי מעתה החובה להציב מכשיר החייאה ולדאוג לתקינותו תחול גם לגבי רכבת ארצית המיועדת להסעת נוסעים. כך יובטח שגם ברכבת הכבדה, המופעלת בידי רכבת ישראל ומשמשת בכל יום להסעת המונים ברחבי הארץ, תהיה נגישות למכשיר דפיברילטור, שעשוי להציל חיים בעת נסיעתה. בדיונים בוועדת הבריאות הובהר כי לנוכח החובה להציב את מכשיר ההחייאה במקום מרכזי ונגיש, הרי שברכבת ארצית שלא ניתן לעבור בעת נסיעתה בין כל חלקיה המיועדים להסעת נוסעים תחול החובה להציב מכשיר החייאה לגבי כל אחד מחלקיה המיועד להסעת נוסעים, כך שלכלל הנוסעים ברכבת תהיה נגישות למכשיר ההחייאה. נוסף על כך, מוצע לקבוע כי החובה להציב מכשיר החייאה בתחנת רכבת שמבקרים בה כרגיל 500 איש לפחות ביום, תחול גם לגבי תחנת רכבת מקומית, שהיא הרכבת הקלה, ובלבד שהיא נמצאת בתוך מבנה סגור. הגבלה זו למבנה סגור נובעת מהקושי בהגעה מהירה במצב חירום רפואי לתחנת רכבת מקומית הנמצאת בתוך מבנה סגור, ובפרט אם היא ממוקמת מתחת לקרקע, שאינו קיים כשהתחנה נמצאת במקום פתוח במפלס הרחוב. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד, והוגשו לה הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. אני מבקש לומר תודה לידידי שר הבריאות, חבר הכנסת אוריאל בוסו, על תמיכתו בצעד החשוב הזה; לצוותים המקצועיים והמשפטיים במשרדי הבריאות והמשפטים. תודה מיוחדת, כמובן, לצוות הוועדה: ליועץ המשפטי, עו"ד מיכאל קוסאשווילי, למנהלת הוועדה, מיכל דיבנר כרמל, לסגנית מנהלת הוועדה שירת טחן. מבקש, כמובן, לברך את חברת הכנסת חוה אתי עטייה על היוזמה החשובה וההובלה הנחושה של תיקון החקיקה הזה. זהו צעד משמעותי לחיזוק מערכת הבריאות ולשמירה על בטיחותם של כלל אזרחי ישראל. ולכן אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק ולאשר אותה בקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת יש עתיד. חברת הכנסת בן ארי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מושכת את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> מושכים את ההסתייגויות. להצעת החוק הוגשו גם בקשות רשות דיבור. אינם נמצאים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פנינה תמנו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> היא נמצאת? יופי. חבר הכנסת אביגדור ליברמן; עודד פורר; יבגני סובה; שרון ניר; פנינה תמנו. חברת הכנסת תמנו, את רוצה לנצל את בקשת הדיבור שלך? לא. תודה רבה. אם כן, נעבור להצבעה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה להצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 55 בעד סעיף 1 – 9 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון מס' 3), התשפ"ה. הצבעה. הצבעה מס' 56 בעד החוק – 9 נגד – אין נמנעים – אין חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. חברת הכנסת עטייה, יוזמת החוק, תודות. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני שר התרבות והספורט מר מיקי זוהר, מכובדיי כולם, בשעה טובה ומוצלחת הצעת החוק הצבת מכשירי החייאה (דפיברילטורים) ברכבות נכנסת סוף-סוף לספר החוקים. את הצעת החוק הגשתי בעקבות מקרה מצמרר ששמעתי מפי אלמנה שבעלה לקה בדום לב בקרון הרכבת. לצערם של בני משפחת המנוח, לא ניתן היה להצילו מפני שלא היה ברכבת מכשיר החייאה מציל חיים. לפני שבוע וחצי שמעתי ברשת ב', בתוכנית "בחצי היום", כי לפני כשנה תומר הדדי, בחור צעיר, ניצח בפלורידה על התזמורת הפילהרמונית שליוותה בנגינתה את שירי מימון. תוך כדי ההופעה נפל הדדי על הפסנתר כי לקה בדום לב. הקהל חשב שזה חלק מהמופע. הוא איבד את ההכרה בזמן הזה. למזלו, כשזה קרה, סייעה לו אחות מבוגרת מן הקהל וביצעה החייאה. אך היא לא הצליחה להחיותו. לאחר מכן הגיעה שוטרת ועשתה לו החייאה פעמיים באמצעות מכשיר ההחייאה. הדופק חזר, אך הוא נותר חסר הכרה. לאחר עשרה ימים התעורר תומר בבית החולים. מתברר שמכשיר ההחייאה היה האמצעי שהחזיר לתומר את חייו. אני קוראת מכאן לשרה מירי רגב, לאנשי משרד התחבורה ולמשרדים הרלוונטיים להרחיב את לשון החוק הזה לרכבות קלות בפרט, וגם למקומות ציבוריים בכלל. ולסיום, אני מודה לכל השותפים: לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים הגב' מירי רגב על תמיכתה בהצעת החוק; לשר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין על אישור הצעת החוק בוועדת שרים לענייני חקיקה; לשר הבריאות מר אוריאל בוסו על תמיכתו בהצעת החוק; ליו"ר ועדת הבריאות מר יוני משריקי על קידום הצעת החוק בוועדה, וליו"ר הקואליציה ויו"ר הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ. אני מודה גם למנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מר משה בן זקן; לנציגי שר האוצר, מר ברק קורנפלד ולגב' דנה דובר; ליועץ המשפטי של ועדת הבריאות מיכאל קוסאשוילי, ולמנהלת הוועדה מיכל דיבנר כרמל. לצוות לשכתי, ליעוז כהן ולעומר עמוס זנקו. וכמובן, לצוות הסיעה. למנהלת הסיעה עליזה בראשי, לדניאל שמש, לאוריה ערבה ולנטע מולכו. אני מאחלת לכולם חג שמח וכשר, ושתהיה לנו פגרה נעימה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 22), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' כ/1098; דברי הכנסת, חוב' י"ט, ישיבה 265; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 22 והוראת שעה), התשפ"ה–2025 – שלילת אפוטרופסות מהורה בשל עבירת חבלה בכוונה מחמירה כלפי בן משפחה, של חברת הכנסת פנינה תמנו וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 22 והוראת שעה), התשפ"ה–2025, שמקורה בהצעת החוק של חברת הכנסת פנינה תמנו ואחרים. מטרת הצעת החוק היא להגן על קטינים שנפגעו מאלימות קשה של הורה כלפיהם או כלפי ההורה האחר שלהם. בהתבסס על ההבנה שמי שהורשע בעבירות אלימות חמורות ביותר בתוך המשפחה או בעבירות מין כלפי ילדיו ככלל אינו מסוגל לראות את טובתם של ילדיו ואת צורכיהם ולדאוג לכל אלו, ולכך שבמרבית המקרים המשך האפוטרופסות של הורה כאמור תפגע בקטין ובטובתו, קובע סעיף 27א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962 (להלן – החוק), שנוסף בשנת 2020, כי אפוטרופסותו של הורה כאמור תישלל באופן אוטומטי אם הורשע בעבירות הבאות: בביצוע רצח או ניסיון לרצח כלפי ההורה האחר של הקטין או כלפי אחד מילדיו שלו, או אם הורשע בעבירת אינוס באחד מילדיו. יצוין כי החוק מסמיך את בית המשפט להחזיר את האפוטרופסות שנשללה כשיש נסיבות חריגות שבהן הדבר הוא לטובת הקטין. מוצע כעת להרחיב את העבירות ולהוסיף עבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, שבוצעה על ידי הורה כלפי ההורה האחר של הקטין או כלפי אחד מילדיו שלו. זאת בשל האלימות החמורה ביותר הגלומה בעבירה זו וההבנה שגם במקרים אלה המשך האפוטרופסות של הורה כאמור עלול לפגוע בקטין. כמו כן, פעמים רבות הסדרי הטיעון בתיקים שהוגש בהם כתב אישום על ניסיון לרצח – עבירה הכלולה כבר בסעיף 27א לחוק – מסתיימים בהרשעה בעבירה זו של חבלה בכוונה מחמירה. לפיכך, מוצע כי גם בעבירה זו תישלל האפוטרופסות באופן אוטומטי. עם זאת, מוצע לקבוע כי בעבירה זו האפוטרופסות תישלל באופן אוטומטי כאמור רק לאחר הרשעה, ולא תהיה שלילה אוטומטית זמנית בעת הגשת כתב אישום, כפי שקיים לעניין העבירות המנויות כבר בהסדר. ואולם, לא יהיה בכך כדי להוות הסדר שלילי ולמנוע מבית המשפט לשלול אפוטרופסות במקרה מסוים לפי הוראות סעיף 27. בנוסף, מוצע לעשות תיקון מבהיר לחוק. מאז חקיקתו של סעיף 27א האמור, אירעו מקרים שבהם הורה שאפוטרופסותו נשללה ניסה לטעון לזכויות הוריות שונות, ובהן הזכות להשיב בהליכים שונים בעניין הקטין והזכות לקשר בינו ובין הקטין. יודגש כי שלילת האפוטרופסות משמעותה שלילה של כל הזכויות והסמכויות ההוריות, ובכללן הזכויות האמורות. משכך, ובמטרה למנוע התדיינויות מיותרות בעניין זה, מוצע לקבוע במפורש שהורה כאמור לא יהיה משיב בבקשה בעניינו של ילדו הקטין וכי במקרה שהוא מגיש בקשה, היא תוגש בצירוף ראיות לכאורה המעידות על כך שבירור הבקשה נדרש לטובת הקטין ושחל שינוי נסיבות המצדיק את בירור הבקשה. הבקשה תידון אחרי שבית המשפט מצא שהוגשו ראיות אלה והוא רשאי למחוק את הבקשה על הסף גם ללא תגובת המשיב. כך בית המשפט יוכל לבדוק שהראיות, שממילא על ההורה יהיה להגיש בהליך, קיימות כבר לכאורה, טרם פנייה לקבלת עמדת הקטין או בני משפחתו, כדי לצמצם את הפגיעה הקשה והטלטלה הנוספת שעלולות להיות בכך לקטין הפגוע שנמצא כבר במצב כל כך מורכב ורגיש. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר הצעת חוק חשובה זו בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, בנוסח שהכינה הוועדה. ולהודות לחברת הכנסת פנינה תמנו שטה, לצוות הוועדה, לצוות המשפטי, ובמיוחד לנועה, ליועצת המשפטית, שעבדה רבות כדי שנשלים את הצעת החוק הזאת ונוכל להעביר אותה כבר בכנס הזה. לוועדת הכנסת בראשות חברי חבר הכנסת אופיר כץ, יו"ר הקואליציה, שאישרה את הפטור מחובת הנחה, גם כדי שנוכל לשלוח את המשפחה שליוותה את הליך החקיקה הזה לכל אורך הליך החקיקה, ואת עורכי הדין שלהם, שבעזרת השם נוכל לשלוח אותם כבר בחג החירות הקרוב ולהוציא אותם מעבדות לחירות ומאפלה לאורה באמצעות החוק הזה. ולכל מי שנרתם, קואליציה ואופוזיציה, כדי שהחוק הזה יצלח את כל המשוכות הפרוצדורליות להעברה מהירה ככל הניתן. ותודה רבה גם לך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות. הוגשו בקשות רשות דיבור. חברת הכנסת תמנו, בבקשה. בבקשה, גברתי, חמש דקות. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, חברי הכנסת שנמצאים כאן במליאה, על החוק שאנחנו עומדים להעביר אני גאה במיוחד, כי מעטים המקרים שבהם מקרה של אישה אחת, אדם אחד, ילד אחד, הופך לזרקור על מקרים רבים שמתרחשים ביום-יום באין מפריע; למעט העוול שקיים ונוכח בחייהם של אזרחים, במקרה הזה, נפגעי העבירה, ובהם ילדים. שירה איסקוב הייתה אמורה להיות כאן, אבל מנסיבות אישיות נבצר ממנה. כפי שכולכם זוכרים, היא שרדה כנגד כל הסיכויים ניסיון רצח שזעזע מדינה שלמה. פניה הושחתו, גופה שרד בקושי, והכול כאשר בנה הקטן, אז עוד לא בן שנתיים, צפה בכל מה שקרה בחוסר אונים, מבועת – דבר שכנראה ילווה אותו כל החיים. והחוק שאנחנו מאשרים היום ומכניסים לספר החוקים של מדינת ישראל הוא כזה שטובת הילד – ילדים כמו בנה של שירה איסקוב – היא אבן הפינה בו. אך גם כזה שמאיר פינה חשוכה וכואבת במיוחד בחברה שלנו. הפינה שבה יושב ילד מכווץ, שנחשף לאלימות קשה, בתוך המקום שהיה אמור להיות לו הבטוח ביותר, הבית. כי אנחנו יודעים היום, ומעל לכל ספק, שאלימות לא מסתיימת ברגע פיזי אחד, ולא בכמה רגעים פיזיים, אלא היא מלווה אותך כל החיים. אפילו אם הצלחנו להרחיק את הגורם האלים, להעניש ולכלוא אותו בהרבה מאוד מקרים מאחורי סורג ובריח, הטראומה ממשיכה לחיות בנפשם של הילדים הללו. בין אם אלו ילדים שראו את אימם מוכה, ובין אם הם חוו את האלימות בעצמם, ההשפעה על נפשם הרכה נמשכת. ובעוד שבמקרי הרצח וניסיון הרצח הצלחנו בשלילת האפוטרופסות של העבריינים המורשעים והאלימים על ילדיהם, הותרנו גם חלל בחלק מהעבירות. בהרבה מאוד מהמקרים שאנשים חווים אלימות משפחתית, אלימות במשפחה, ילדים ונשים, שהם לא ניסיון לרצח, או אפילו ניסיון לרצח, יש שהעונשים הומתקו כדי להגיע להסדר טיעון. ועדיין יש מקרים שאותו עבריין, אותו גבר אלים, אותו אבא אלים, מצליח לשלוט מרחוק באישה שהייתה קורבן אלימות, בילדים שהם קורבן אלימות. והחוק הזה בא לקיים תיקון, תיקון כל כך חשוב, שבו חבלה בנסיבות מחמירות תהיה סיבה ועילה מספקת לשלול את האפוטרופסות. כי הרי לחשוב שאנחנו מציבים ילד בסיטואציה בלתי אפשרית, שהוא צריך לפגוש הורה שהתעלל בו, שפגע בו, זה דבר שאנחנו לא יכולים להמשיך לתת לו להתקיים. העוול הזה מתרחש ויתרחש, ואני שמחה שסוף-סוף אנחנו נשים לזה סטופ. סטופ בעבור הילדים שהם נפגעי עבירה ובעבור הנשים שהן נפגעות עבירה. אני יכולה לומר לכם שלא היינו בטוחים שהחוק הזה יגיע לשלב הזה. ואני רוצה להודות לך, חבר הכנסת רוטמן, על העבודה המהירה והאינטנסיבית בשבוע האחרון כדי שהחוק הכל-כך חשוב הזה, שגם אתה ציינת, יגיע לכאן. להודות לעו"ד איילת ששון מייעוץ וחקיקה של משרד הרווחה, לעו"ד ליאת יעקובוביץ' ולילך וגנר מייעוץ וחקיקה של משרד המשפטים, לעו"ד נועה ברודסקי לוי מהייעוץ המשפטי של ועדת החוקה, על עבודה מתמשכת מאחורי הקלעים כדי להגיע להסכמות, כדי לדייק כל מילה, לאזן כל שיקול ולבנות נוסח שיציל ילדים. להודות גם לשר מרגי, שהוא שותף במלוא המילה למאבק באלימות כלפי נשים על התמיכה לאורך כל הדרך. כמו שאמרתי לך, חבר הכנסת רוטמן; לחבר הכנסת אופיר כץ. לחבר הכנסת עודד פורר, שהיה הראשון להניח את החוק. לא להניח – להעביר את החוק לשלילת אפוטרופסות; חוק שאני הנחתי כמה שנים לפני כן. חברת הכנסת, חברתי, קטי שטרית, שכבר לא פה, שהיא באמת שותפה למאבקים ולהבנה שאין אופוזיציה-קואליציה כשמדובר במאבק להצלת חיים. להודות לחברת הכנסת לימור סון הר מלך, שגם הייתה שותפה לחוק, ולכל חברי הכנסת שמציעים. ולאחרונות חביבות, אני רוצה להודות ליועצת האישית שלי נועה שלום, ולשירה איסקוב ולעו"ד מיקי רוטמן, הלוחמות לא רק בעבורן, אלא בעבור כל מי שנפגעו ונפגעות, בעבור כל ילדי ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. חברת הכנסת בן ארי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין לנו הסתייגויות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא, לא. רשות דיבור – רשום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רשות דיבור – אני מברכת את פנינה. ברכות. הכול בסדר, אנחנו מברכות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> את מוותרת, תודה רבה. חברת הכנסת הרכבי? מוותרת. סימון דוידסון? מוותר. נאור שירי? מוותר. תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 22 והוראת שעה), התשפ"ה–2025 – שלילת אפוטרופסות בשל עבירת חבלה בכוונה מחמירה כלפי בן משפחה – כנוסח הוועדה. נא לתפוס את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 57 בעד סעיפים 1–4 – 19 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 19 בעד, אין מתנגדים. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 22 והוראת שעה), התשפ"ה–2025 – שלילת אפוטרופסות בשל עבירת חבלה בכוונה מחמירה כלפי בן משפחה. הצבעה. הצבעה מס' 58 בעד החוק – 19 נגד – אין נמנעים – אין חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 22 והוראת שעה), התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 19 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 22 והוראת שעה), התשפ"ה–2025 – שלילת אפוטרופסות בשל עבירת חבלה בכוונה מחמירה כלפי בן משפחה, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק איסור שהייה וישיבה בישראל שלא כדין (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1101).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק איסור שהייה וישיבה בישראל שלא כדין (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת עמית הלוי וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת עמית הלוי להציג את הצעת החוק. בבקשה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, החוק הזה מכונה חוק שיר חג'אג' על שמה של שיר, הקצינה היפה והטובה, שנרצחה באכזריות בטיילת ארמון הנציב בירושלים. הבת של הרצל ומירב היקרים. החוק הזה נקרא על שמה, אבל לא בגללה. הוא נחקק בגלל אלו שהחליטו לתת לכ-20 מקרובי הרוצח של שיר מעמד בישראל. למעשה, צריך לכנות את החוק הזה בשם אחר – חוק זכות השיבה. כי השאלה העיקרית שהחוק עונה עליה היא זכות השיבה של מי, למי מגיעה זכות השיבה לארץ הזו, לארץ ישראל. לעם היהודי, כפי שנקבע בחוק השבות, או לכל דכפין ולכל זב דם? יותר מדויק, לכל מי שגורם לזיבת דם יהודי. חברותיי וחבריי לכנסת, על מה ועל מי מדובר בחוק הזה? מי הם קרובי הרוצח של שיר? מדובר באנשים שאינם אזרחי ישראל או תושבי ישראל. הם למעשה כמו כל תושבי העולם מגרינלנד או מזימבבואה. אין להם שום זכות כאן. לא זכות טבעית, לא זכות קנויה, לקבל כאן מעמד. הם מבקשים מעמד מסיבה הומניטרית. הומניטריות היא דבר חשוב. בהקשרים רבים, ההתחשבות בה לפנים משורת הדין היא עניין ראוי ומוסרי. אבל זה לפנים משורת הדין, זו לא הנורמה, זה צריך להיות היוצא מן הכלל, ולכן זה אמור היה לקרות רק במקרים מועטים. אבל זה לא המצב כיום בישראל. מאז הסכמי אוסלו ועד שחוק איחוד משפחות – הוראת שעה – שבו אנחנו עוסקים עכשיו, נחקק ב-2003 – נחקק אגב אחרי שאחד מבן משפחה מהמשפחות הללו פוצץ את מסעדת מקסים בחיפה על יושביה – באותן עשר שנים, מ-1993 עד 2003, למעלה מ-130,000 ערבים נכנסו לישראל וקיבלו בה מעמד, כלומר יותר מ-1,000 אנשים בחודש, אדוני היושב בראש – יותר מ-1,000 אנשים בחודש. אז בטח חשבתם כמוני, אזרחי ישראל, שהפרצה הזאת נסתמה. הינה, חוקקנו חוק איחוד משפחות – הוראת שעה – ונסתמה הפרצה ב-2003. מה פתאום, לפני שבוע עמד כאן שר הפנים משה ארבל במענה לשאילתה שלי, ואמר שמאז 2003 רק לבני זוג – רק בחריג של בני זוג – נתנו שרי הפנים של ישראל בשמכם, אזרחי ישראל, 13,000 אישורים רק לבני זוג. תוסיף לזה, אדוני היושב בראש, אלפי ילדים מעל גיל 14 ומתחת לגיל 14 וכל הסעיפים שעוסקים בסעיפים הומניטריים אחרים – אלפי אנשים. כלומר מאז חקיקת החוק, מאז 2003, למעשה כל שנה לפחות 1,000 איש מקבלים מעמד בישראל, רובם ככולם צעירים שמולידים כאן את דור ב' של איחוד משפחות. מי זה דור ב' של איחוד משפחות? ילדים שהדודים שלהם הם מחבלי החמאס בחברון, שבני הדודים שלהם הם טרוריסטים במחנה הפליטים בג'נין. הם באים והולכים, הלוך ושוב, מהקסבה של שכם לעיר העתיקה בירושלים; מג'נין לעכו. לפי נתוני השב"כ, אחד הדברים המדהימים שגיליתי בחקיקה הזאת – רוב מכריע, רוב עצום של הטרוריסטים מקרב אזרחי או תושבי ישראל הם מאיחוד משפחות. הם מדור ב' או דור א' או בעצמם איחדו או התאחדו, במירכאות, או הילדים שלהם. רוב מכריע של הטרוריסטים הם מהאוכלוסייה הזאת. זאת הומניות? לייבא רוצחים לישראל? יש בזה איזשהו מרכיב הומניטרי? תקשיבו למספרים, כי המספרים מבהילים: 25% מערביי ירושלים הם בני איחוד משפחות – יותר; יותר מ-25% מערביי הנגב הם מאיחוד משפחות, הם מהווים 80% מהפזורה הבדואית; למעלה – בין 10% ל-15% מכלל ערביי ישראל היום הם מאיחוד משפחות. המספרים האלו לא כוללים אלפי שוהים בלתי חוקיים, כמו ג'מיל זיוד, ההוא שרצח את יהלי גור, הילדה המקסימה, בצומת פרדס חנה לפני כמה שבועות – אגב, בדיוק באותה אכזריות שפאדי אל-קנבר רצח את שיר חג'אג'. הוא היה שב"ח. כלומר זה חוץ מכל האיחוד משפחות, יש שוהים בלתי חוקיים – הוא גר עשר שנים באום אל-פחם עם זוגתו הישראלית לאור יום. לדברי השב"כ, במענה לשאלה של חבר הכנסת דנינו בוועדה, יש אלפי שוהים בלתי חוקיים כאלו. כלומר אנחנו עוסקים לא בעניין הומניטרי, אלא בעניין אנטי-הומניטרי ואנטי-ישראלי. אתם בטח שואלים את עצמכם, אזרחי ישראל, איך בנתונים הללו, בנסיבות הללו, יש מישהו בייעוץ המשפטי לממשלה ובשירות הביטחון הכללי שמתנגד לנוסח הזה של החוק. איך זה יכול להיות? זה נשמע חולני לגמרי. זה אכן חולני. זו מחלה מידבקת, ואנסה לאבחן אותה כאן בקצרה: המחלה הזאת של חלק מהיועצים המשפטיים שלנו בישראל היא להפריד תופעה; מנתקים אותה מההקשר. לעסוק בזכויות העצים בדקדקנות, ומרוב עצים וזכויות עצים לא רואים את היער השחור והאפל, שסוגר על כולנו. היער במקרה הזה הוא התופעה הדמוגרפית והביטחונית המובהקת שעולה מכל הנתונים: ישראל תחת מתקפה מאורגנת נגד הזהות היהודית שלה, נגד הרוב היהודי ששומר על הזהות הזאת – רוב שהושג במאבקים אין קץ, בקורבנות רבים כל כך. את התופעה הזאת – מה קורה בייעוץ המשפטי? הם הופכים אותה לעניין של יחיד, לזכויות הפרט. ואז הם אומרים: צריך בדיקה פרטנית לכל אחד, כי זה עניין של זכויות יחיד – כאילו שהיחיד הוא חסר זהות. הוא חסר זהות דתית, הוא חסר זהות לאומית, טבולה ראסה, כאילו אנחנו חיים על הירח. אין מלחמה, אין מאבק לאומי, אין טרור. אני ממליץ לגלי בהרב-מיארה – היא עורכת דין – שתבדוק את חוקי הכניסה והאזרחות בשווייץ. כי גם אם היינו חיים בשווייץ, חבר הכנסת דוידסון, הם לא היו מכניסים רגל של אדם כזה במפתן הבית הלאומי שלהם בשווייץ. בחוק הפדרלי יש חובה להתחשב בדמוגרפיה, במרכיב הדמוגרפי, במרכיב הסוציאלי – עוד הרבה לפני העניין הביטחוני. וזה בשווייץ, לא במזרח התיכון. אז צריך לקרוא לילד בשמו: זה לא איחוד משפחות, זה פירוק משפחות – משפחות ישראליות; זו לא אהבה, לא אהבה נולדת מהחיבור המשפחתי הזה, אלא שנאה וטרור וברבריות. אגב, אם הייתה אהבה טהורה, אז שילך. אנחנו מונעים ממנו לאהוב? שיאהב, יכול לגור איתה בחברון, בג'נין, בעמאן, בקאבול. אף אחד לא מונע את זה, זה לא עניין הומניטרי של יחיד או של משפחה מסוימת, אלא ניסיון לכפות בפועל את מימוש זכות השיבה המתועבת והמסוכנת על מדינת ישראל – תביעה שכידוע, יש לה משמעות אחת: חיסולה של מדינת ישראל. לכן, יחד עם יו"ר הקואליציה, ידידי חבר הכנסת אופיר כץ, הונח היום על שולחן הכנסת – הנחנו היום הצעת חוק שסותמת בצורה יסודית יותר את הפרצות שבג"ץ והייעוץ המשפחתי לממשלה יצרו בחוק הוראת משפחה של איחוד משפחות ואת כל נהרות הדם – כמובן, לא בכוונת מכוון –שזרמו דרך הפרצות הללו. אני מאוד מקווה, ידידי חבר הכנסת כץ, שבמושב הבא נצליח להעביר את התיקון הזה במלואו ולהפסיק את הטרור הדמוגרפי והרצחני הזה כלפינו. זו חובתנו הבסיסית למענכם, אזרחי ישראל – למענכם, למען ילדיכם, למען הדורות הבאים. מה אנחנו עושים בחוק הזה? היום בחוק הזה אנחנו מתחילים, עושים צעד קטן בכיוון הזה, מונעים מקרובי מחבל כמו קרובי המחבל של שיר לקבל מעמד בישראל, למען ידע כל מחבל שבמעשהו הוא מונע לדורות כל מעמד של משפחתו במדינת ישראל. שר הפנים לא יוכל לתת, גם לא אישורי שהייה ולא רישיונות ישיבה – ואם נתן, לא יוכל לחדש את המעמד שלהם. אני מבקש מחברי הסיעות לתמוך בהצעת החוק הזאת. אני מזכיר, תתמכו לא רק לזכרה של שיר חג'אג', השם ייקום דמה, אלא בדיוק כמו ההורים שלה הרצל ומירב וכמו כל המשפחות בפורום "בוחרים בחיים" תחוקקו את זה למען החיים. נחוקק את זה למען החיים, למען העתיד של כלל אזרחי ישראל, למען הזכות הקדושה והטבעית של כל יהודי, זכות השיבה לארצו, ארץ ישראל, אל מול זכות השיבה הפלסטינית המומצאת והשקרית, שמוצאת דרכי רמייה ורשתות הסוואה הומניטריות לממש את יעודה: חיסול מדינת ישראל והמפעל הציוני. לסיום אני מבקש לציין: הסכמתי להסיר את הקביעה של עונש המינימום בחוק הזה, עונש המינימום לגבי שוהים בלתי חוקיים, נוכח עמדת משרד האוצר שמדובר בסעיף שעלותו התקציבית גדולה. לכן החוק הזה בנוסח שיוגש לקריאה השנייה והשלישית – יוסר הסעיף, ולא תהיה לו משמעות תקציבית, כפי שהאוצר קורא בנוסח הזה. אני אישית לא מסכים עם הקביעה הזאת, אני חושב בדיוק הפוך, שענישה מחמירה יותר בסוג העבירות הזה של שהייה בלתי חוקית תגרום להרתעה, תביא בטווח הבינוני והארוך לירידה במספר הכלואים. אבל הסכמתי להסיר את זה מהחוק, כדי שנוכל לקדם ולהשלים את כל החלקים החשובים האחרים של החוק הזה במהירות לטובת ביטחון ישראל, לטובת הביטחון של כל אחת ואחד מכם, אזרחי ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני - - - יכול לשאול אם מישהו רוצה לדבר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> זה בדיוק מה שבאתי לשאול. תודה. על זה נאמר: great minds think alike. האם יש מאלה – קודם כול, רשימת הדוברים סגורה – האם יש מאלה שנרשמו לדבר, שרוצים לדבר ונמצאים במליאה? לא. אם כן, השר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מיקי? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> השר זוהר, שר התרבות, יסכם. בבקשה. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, נתבקשתי למסור הודעה שהמציע מתחייב להסיר את הסעיף בדבר עונש מינימום שייצר את סוגיית התקציב. לאור התחייבותו ועל דעת שר האוצר, הממשלה תומכת בהצעת החוק באופן נלהב, אדוני חבר הכנסת, ובעלות התקציבית שלו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איזה שר אוצר? << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> היוצא, שצפוי גם לחזור. תודה רבה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זו הזדמנות לברך את שר האוצר הנכנס. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה הראשונה על הצעת חוק איסור שהייה וישיבה בישראל שלא כדין (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025. חברי הכנסת, נא לתפוס את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 59 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור שהייה וישיבה בישראל שלא כדין (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק איסור שהייה וישיבה בישראל שלא כדין (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת החוץ וביטחון לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק תוספות לתגמולים ולהטבות לבני משפחה של חטופים ונעדרים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' מ/1843; דברי הכנסת, חוב' י"ט, ישיבה 265; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק תוספות לתגמולים ולהטבות לבני משפחה של חטופים ונעדרים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת מישרקי, יושב-ראש ועדת הבריאות - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בשם, בשם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> - - בשם יושב-ראש ועדת הרווחה חבר הכנסת אייכלר, להציג את הצעת החוק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בשם, בשם. אתה חבר בוועדה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איך זה עובד עם המזרחי והאשכנזי? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הם מקבלים אותם במכסות. << דובר >> יונתן מישרקי (בשם ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> נדבר על זה אחרי זה. רבותיי, יש לי שבעה עמודים, אז תהיו בסבלנות ותנו לי להקריא את זה כפי שביקש יושב-ראש הוועדה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, אני מתכבד להביא בפני הכנסת, לקריאה השנייה והשלישית, בשם יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה הרב ישראל אייכלר, את הצעת החוק תוספת לתגמולים ולהטבות לבני משפחה של חטופים ונעדרים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, שהגישה הממשלה. בחודשיים האחרונים התרגשנו, כל עם ישראל, עם שחרורם של חלק נוסף מהחטופים, שהתחילו מסע ארוך של שיקום לצד בני משפחותיהם. אנו תפילה כי שאר החטופים ישוחררו בקרוב, "אחינו כל בני ישראל הנתונים בצרה ובשביה, המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה, משעבוד לגאולה ומאפילה לאורה, השתא בעגלא ובזמן קריב", ונאמר אמן. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (בשם ועדת העבודה והרווחה): << דובר_המשך >> בני משפחה רבים עצרו את שגרת חייהם ב-7 באוקטובר עם החטיפה והשקיעו את עצמם במאמצים לשחרור החטוף, וגם להם נדרשת תקופת הסתגלות ושיקום עם שובו. כל זמן שהחטוף הוחזק בשבי היו בני משפחתו זכאים לסיוע של כ-40,000 שקלים בחודש ויותר מכוח חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולות איבה, שזכינו לחוקק כאן מייד לאחר אירועי 7 באוקטובר בקונסנזוס רחב, קואליציה ואופוזיציה כאחד. שם קבענו זכויות הניתנות לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, אך זכאויות אלה היו נפסקות עם שחרורו של החטוף ושובו לחיק משפחתו. הצעת החוק הממשלתית כפי שהובאה לוועדה הציעה להעניק לבני המשפחה של החטופים ששוחררו הטבות מסוימות שיש להם זכות להן לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה לתקופה נוספת של שנתיים לאחר שחרורו של החטוף. מדובר בהטבות שיקומיות במהותן, הכוללות שיקום תעסוקתי, הטבות רפואיות, פסיכו-סוציאליות והטבות ללימודים. לגבי תחום הלימודים הוצע בהצעת החוק הממשלתית להעניק את ההטבה הרחבה ביותר שניתנת להורה שכול – להחילה על כל בני המשפחה. במהלך הדיונים בוועדת העבודה והרווחה, ולאחר ששמענו את המשפחות עצמן ואת הצרכים שלהן, החלטנו על מספר הרחבות בנוגע לזכאויות אלו: ראשית, הוועדה החליטה להאריך את משך הזכאות להטבות הנוגעות לשיקום תעסוקתי, הטבות רפואיות ולימודים לשלוש שנים מיום שחרור החטוף, ולגבי ההטבות הפסיכו-סוציאליות, שיש חשיבות רבה במתן גמישות לניצולן – למשך ארבע שנים מהשחרור. לגבי בני משפחה של חטופים ששוחררו לפני יום התחילה יימנו התקופות מיום התחילה של החוק או ממועד מוקדם יותר, כפי שיבחר בן המשפחה, ובלבד שהוא לאחר מועד השחרור. שנית, הוועדה החליטה כי בכל תחומי ההטבות האמורות יהיה כל בן משפחה זכאי בתקופה האמורה להטבה בשווי הגבוה ביותר הניתן להורה שכול. שלישית, בתחום הלימודים הוועדה החליטה להסיר את המגבלה של השכלה גבוהה או הכשרה מקצועית בלבד, וכך תתאפשר יותר גמישות בתחומי לימודים, בכפוף לעלות תואר ראשון ובכפוף לכללים הקבועים לגבי ההטבות האמורות. רביעית, הוחלט בוועדה שעל מנת לאפשר גמישות מסוימת במתן ההטבות למקרים פרטניים, תוכל ועדת החריגים בהטבות, שהוקמה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, לקבוע הגדלה שאני סכומי ההטבות שציינתי. נוסף על כך ועדת החריגים תוכל, במקרים חריגים ונדירים שלא ניתן לצפותם, לאשר מימון שירותים והחזר הוצאות על צרכים נוספים של בני המשפחה, שאינם קשורים רק בארבע ההטבות הללו, בסכום של כ-64,000 שקלים חדשים, אם הם נובעים מהחטיפה וקשורים אליה ומיועדים לשיקום מבקש ההטבה. מירב, הוא נשאר פה בשביל חוק אחר, שלא קשור לחוק. מירב, שימי לב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שמה לב. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (בשם ועדת העבודה והרווחה): << דובר_המשך >> הוא נשאר לחוק אחר לגמרי. תיקון נוסף, חמישי, שעליו החליטה הוועדה – כי הזכאויות המורחבות יחולו גם על בני משפחה של חטופים שגופותיהם הושבו, חללים, במטרה לסייע להם ולו במעט בהליך השיקום המורכב. בני משפחות אלה זכאים להטבות בתחומים אלה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה גם לאחר השבת יקירם לקבורה, ואולם הוועדה החליטה שבתקופות האמורות, שיימנו ממועד השבת החטוף לקבורה, בני משפחותיהם יוכלו לקבל את ההטבות האמורות בשווי הגבוה יותר, ואף הם לא היו זכאים להטבות אלה לפי החוק הקיים. בהצעת החוק נכללים גם תיקונים בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים. לפי החוק הקיים, כל עוד החטוף לא שוחרר, משולם לבני המשפחה מענק רבעוני. לגבי מענק זה מוצעים שני תיקונים: ראשית, מוצע לקבוע תוספת בסך של 13,500 שקלים חדשים למענק שישולם להורה של החטוף אם ההורים גרושים או פרודים. התוספת תינתן להורה רק אם החלק במענק שהיה זכאי לו נמוך מ-45,000 שקלים, כלומר תינתן רק אם נוסף להורים הפרודים יש לחטופים בני זוג הזכאים לחלק מאותו מענק. תוספת זאת תשולם רטרואקטיבית מיום 7 באוקטובר 2023. שנית, מוצע להוסיף תוספת למענק הרבעוני המשולם לאחים ולילדים שמלאו להם 18 שנים של החטופים, בסכום של 3,000 שקלים חדשים, ואם האח או הילד הוא בעצמו הורה לילד, יהיה סכום התוספת למענק 4,500 שקלים חדשים. לפי הצעת החוק הממשלתית הזכאות לתוספת הזו אמורה הייתה להתווסף רק במענק הבא, 7 באפריל 2025, אולם הוועדה החליטה להקדים את הזכאות לתוספת זו, כך שתחול גם היא רטרואקטיבית מ-7 באוקטובר 2023. מאחר שהמענק האמור משולם כמענק רבעוני, שאין צורך להחזירו גם אם במהלך הרבעון שב החטוף, הרי שמועד שחרורו של החטוף במהלך הרבעון משפיע על השאלה אם יישאר בידי בני המשפחה חלק מהמענק גם לאחר השחרור, ובאיזה היקף. כדי לסייע לבני המשפחה בהתארגנות לצרכים הראשוניים ובהסתגלות עם שובו של החטוף, מוצע לתת למי שהיה זכאי למענק רבעוני טרם שחרורו של החטוף באופן חד-פעמי תוספת מענק לשם התארגנות, שסכומה משתנה לפי המועד שבו החטוף שוחרר במהלך הרבעון. סכום המענק להתארגנות בעבור הורה או בן זוג ינוע בין 10,000 שקלים ל-30,000 שקלים, ובעבור אח או ילד שמלאו להם 18 שנים – בין 7,000 שקלים לבין 21,000 שקלים, לפי החודש שבו שב החטוף. בעניין התוספת למענק לשם התארגנות ביקשה הוועדה להתחשב גם בבני המשפחה של החטופים שהושבו לקבורה, והחליטה שיתומים ואחים שמלאו להם 18 שנים של חטוף שגופתו הושבה לאחר 7 באוקטובר 2023, יהיו זכאים למענק ההתארגנות בהתאם למועד ההבאה לקבורה – משום שהם, בניגוד להורים שכולים ולאלמנים, אינם זכאים לתגמול חודשי לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה. רבותיי, אני בעמוד האחרון, עוד רגע בשלב של התודות. אנו תקווה שתיקונים אלה יוכלו, ולו במעט, להקל על בני המשפחות של החטופים ששבו, וגם על המשפחות של החטופים החללים, השם ייקום דמם, שהושבו לקבורה, בתהליך השיקום ובהתמודדות עם אתגרי העתיד. טרם אסיים את דבריי, בשם יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה ישראל אייכלר, אבקש להודות לצוות הוועדה – המנהלת ענת כהן שמואל וכל הצוות; ליועצות המשפטיות, שעשו עבודה מאומצת ומהירה, כדי שנוכל לאשר את הצעת החוק במהירות לטובת אותן משפחות, וכבר עסוקות בהצעת החוק הבאה שעברה כאן בשבוע שעבר, להרחיב הטבות למשפחות השכולות ובייחוד ליתומים הבגירים, נעה בן שבת ויעל סלנט; לצוות מינהלת החטופים והשבים יעל גורן, אושרה גדרון וכל הצוות; לצוות לשכתו של הרב אייכלר, ובראשם יצחק פיליפ המסור. הצעת החוק אושרה בוועדה ללא הסתייגויות ואני מבקש בשם יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, הרב ישראל אייכלר, מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות. הוגשו בקשות לרשות דיבור. מתוך הרשימה, אני רואה פה בכנסת - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה רק ארבעתנו, חמישתנו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כן? שלושתכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לגלעד יש בקשת רשות דיבור? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כן. מה זה לא? כן, יש לנו בקשת רשות דיבור. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אה, כן. כן, כן, בסוף, עוד לא הגענו לסוף. חבר הכנסת קריב, כן, כן. יש לו, הוא רשום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בבקשה, ביקשת, קיבלת. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מה זה במתח. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כל הכבוד, גלעד. יישר כוח. אתה גם לא רטוב, אני רואה. שתדע לך, כמו החברה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, היא לא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> היום לא הייתה מכת"זית. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> גלעד, זאת פעם ראשונה היום. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> היום זאת פעם ראשונה. אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, אדוני השר. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> קח את הזמן, בכיף. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אין בעיה, אני אקח. בפתח הדברים אני מבקש לחזק את ידי חברתי חברת הכנסת נעמה לזימי, שנתקלה פעם נוספת באלימות משטרתית חסרת רסן. אני הפעם הזו מבקש לא להתייחס למשטרה ולקצינים הבכירים שנכחו בשטח, אלא לשתיקה המביכה של יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת אמיר אוחנה, שלמרות מופעים חוזרים ונשנים של אלימות משטרתית בכלל ואלימות משטרתית קשה שמופנית כלפי חברי כנסת בהפגנות, לא מצא לנכון עד היום הזה לא לפנות באופן אישי ולהתעניין בשלומם של חברי הכנסת שנפגעו בהפגנות, וגם לא לנקוט שום צעד למול משטרת ישראל בכל מה שנוגע להקפדה בחסינות הפרלמנטרית. זה ביטוי נוסף להידרדרות במעמד של הכנסת, במעמד הממלכתי של תפקיד יושב-ראש הכנסת. לצערי הכנסת הופכת להיות אסקופה נדרסת של הממשלה, של ראש הממשלה ושל מכונת הרעל שמקיפה אותו. עכשיו, אדוני, לעניין החקיקה החשובה. אני חייב לציין, מבלי להיכנס לשאלה כיצד זה קרה, שיש משהו לא נעים בעובדה שהחוק הזה מגיע לדיון ולהצבעה בשעה כה מאוחרת. החוק הזה היה צריך לפתוח את סדר-היום ולהיות מובא למליאה כשעשרות חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה נמצאים כאן ושרים רבים, מכיוון שהחוק הזה הוא בגדר חובה קדושה שלנו למשפחות החטופים, ובאמצעותן – לאחינו ואחיותינו החטופים, אלו ששבו ואלו שעדיין ממתינים לפדיונם. החוק הזה מגיע בשעת לילה מאוחרת, והדבר גם מסמל את העובדה שממשלת ישראל איחרה איחור גדול בהבאת החוק הזה למליאה. הסוגיות שבהן עוסקת הצעת החוק הוצפו על ידי מטה משפחות החטופים, על ידי הגורמים כאן בבית הזה שמלווים את המשפחות בהקשר של חקיקת הזכויות, כבר לפני חודשים רבים, והעובדה שלקח שנה שלמה, שנה שלמה להביא את החוק הזה לקו הסיום – הדבר איננו לכבודה של הממשלה ולכבודה של הכנסת. וצריך גם לומר שהחקיקה הזאת חסרה – ישנם עוד נדבכים משמעותיים במעטפת הסיוע שיש להעניק למשפחות החטופים והחטופים ששבו. אני אזכיר את העובדה שיש להרחיב את אחוזי הנכות מ-50% ל-100% לשבים. אני אזכיר את העובדה שהילדים של האחים של החטופים שהקדישו את עצמם בשנה וחצי האחרונה למאבק אינם זכאים באופן מיידי ואוטומטי לטיפולים – לא בתחום של סיוע לימודי, לא טיפולים פסיכולוגיים. אני אזכיר שמעטפת השיקום התעסוקתי לאותם בני משפחה שהקדישו את כל זמנם למאבק רחוקה מלהיות מספקת. אני מתחייב כאן לפני משפחות החטופים ולפני החטופים ששבו – והדברים נאמרים לא רק מצד חברי כנסת באופוזיציה אלא מתוך העבודה המשותפת של חברי כנסת מן האופוזיציה ומן הקואליציה – שנעשה הכול על מנת להרחיב ולהשלים את מעטפת התמיכה. והדבר האחרון, אדוני היושב-ראש – אחרי שראינו את הסרטון המביש של ראש הממשלה שמסריט את עצמו היום וקורא לשני עוזריו שחשודים בקשרים לא ראויים עם ממשלה זרה, מכנה אותם "בני ערובה" כש-59 אחים ואחיות עדיין בשבי החמאס, אז צריך לומר שהחקיקה הזאת מגיעה מאוחר, אבל מוטב מאוחר מאשר בכלל לא. אבל בכל מה שנוגע להצלת חיים, אדוני היושב-ראש, כאן אין עדיף מאוחר מאשר לעולם לא, כי בכל דקה שבה אנחנו מתעכבים בהשבת כל האחים והאחיות שלנו בעסקה אחת, גם במחיר סיום המלחמה, אנחנו מפירים ברגל גסה את מצוות "לא תעמוד על דם רעך". << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ואני קורא לכל חבריי בקואליציה להבין שיש לנו משימה להחזיר את כולם עכשיו, ובעסקה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק תוספות לתגמולים ולהטבות לבני משפחה של חטופים ונעדרים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה, כנוסח הוועדה. חברים, נא לתפוס את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 60 בעד סעיפים 1–3 – 14 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 14 בעד, אין מתנגדים. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק תוספות לתגמולים ולהטבות לבני משפחה של חטופים ונעדרים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 61 בעד החוק – 14 נגד – אין נמנעים – אין חוק תוספות לתגמולים ולהטבות לבני משפחה של חטופים ונעדרים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 14 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק תוספות לתגמולים ולהטבות לבני משפחה של חטופים ונעדרים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 162) (הגדלת חיבור החשמל), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1108).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 162) (הגדלת חיבור החשמל), התשפ"ה–2025, לקריאה הראשונה, של חבר הכנסת יעקב אשר. אני מזמין את חבר הכנסת אשר להציג את הצעת החוק, בבקשה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יעקב, היום אתה השיאן. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> רק הצעות טובות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה יש בזה? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מה יש בזה - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> דברים טובים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אני רואה שהפעם אתה עם דף קטן יותר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הפעם כן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תודה ליש עתיד, שמחזיקים את האופוזיציה - - - << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבר החזקתי את הדף הפוך. אני רוצה להציג בפניכם את הצעת חוק התכנון והבנייה. הפרעת פה חמש דקות, אל תפריע עוד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא בדיוק כבר רצה ללכת. תראה מה עשית. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מכיוון שיש לי זכות דיבור פה אז אני אישאר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אל - - - את האירוע. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מצוין. אני רוצה להציג את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 62) (הגדלת חיבור החשמל), התשפ"ה–2025 - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שקט באופוזיציה. - - הצעת חוק שתביא לשיפור משמעותי בשירותי החשמל לאזרח. התיקון מבטל את הצורך בהצגת היתר בנייה לצורך הגדלת חיבור חשמל בבית, ובכך מסיר חסם ביורוקרטי מיותר שעיכב אלפי משקי בית וגרם לסרבול תהליכים ללא צורך אמיתי. בעבר מרבית הבתים הסתפקו בחיבורי חשמל בהספק נמוך. עם המעבר לשימוש גובר במכשירי חשמל עתירי אנרגיה, כגון כיריים באינדוקציה וריבוי מכשירי חשמל ביתיים, נוצר צורך ממשי להגדיל את הספק החשמל בבתים הקיימים. השינוי המשמעותי ביותר חל עם העלייה הדרמטית בשימוש ברכבים חשמליים, שמחייבים התקנת עמדות טעינה ודברים מהסוג הזה. וכך בעצם היום המצב הוא שאם מישהו מבקש הגדלת חיבור, הוא צריך לרוץ להביא את ההיתרים. אם זה בניין ישן, אין את ההיתרים, יש את ההיתרים. הדבר הזה בעוד כמה דקות יעבור לקריאה ראשונה, ולאחר מכן בעזרת השם בקיץ נשלים אותו. הדבר הזה הוביל לעיכובים ממושכים, סרבול ביורוקרטי ואף מניעת השירות לשדרוג חיבור חשמל בהתאם לצורכי הבתים המודרניים. מדינת ישראל מצד אחד שואפת ומנסה לעודד מעבר לאנרגיה ירוקה, לשימוש ברכבים חשמליים, ומצד שני מקשה על האנשים בהגדלת חיבורי החשמל. תרתי דסתרי. נציגי חברת חשמל ציינו בדיוני הוועדה כי הדרישה להיתרי הבנייה יצרה עליהם עומס מיותר והפכה אותם אף לאיזשהו גוף פיקוחי, שזה לא עבודתם, וזה פגע ביכולתם להתמקד בעבודתם השוטפת – באספקת החשמל ובשימור השירות. ביטול החסם הזה יאפשר להם להעניק שירות טוב יותר, לטפל במהירות רבה יותר בבקשות להגדלת חיבורים ולסייע למעבר משק החשמל לחשמל מתקדם, לרבות השימוש ברכבים חשמליים. התיקון מבטיח שיפור משמעותי בחיי האזרחים, תוך התאמת הרגולציה לצורכי העידן המודרני. אני מבקש מכל חברי הקואליציה והאופוזיציה לתמוך בחוק החשוב הזה. אני מודה לצוות הייעוץ המשפטי בראשות עו"ד תומר רוזנר וצוותו, למנהלת הוועדה לאה קריכלי ולצוותה, ליועץ החקיקה שלי עו"ד יהודה כהן, למנכ"ל חברת חשמל מר מאיר שפיגלר, אחד המנכ"לים הטובים ביותר – גם כמנכ"ל ביטוח לאומי, גם כמנכ"ל חברת חשמל וגם כמנכ"ל משרד הדתות, שזו הייתה ההיכרות הראשונה שלי איתו – וליועץ המשפטי של חברת חשמל גרשון ברקוביץ', ליועץ המשפטי של רשות החשמל מר דרור נויגרשל, ליושב-ראש הקואליציה ומרכזת האופוזיציה. לילה טוב. אבקש לאשר את החוק. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק – רגע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, דילגנו. אני מבקש סליחה. נעבור לדיון האישי. רשימת הדוברים סגורה. האם יש דוברים שנמצאים ורוצים לדבר? לא. אם כן, אז נעבור להצבעה. מסכם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אין. אוקיי, אז גם על זה נדלג. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 162) (הגדלת חיבור החשמל), התשפ"ה–2025, בקריאה ראשונה. נא לתפוס את מקומותיכם. חבר הכנסת אשר, אפשר? כן. הצבעה. הצבעה מס' 62 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 162) (הגדלת חיבור החשמל), התשפ"ה–2025, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 162) (הגדלת חיבור החשמל), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה ראשונה ותחזור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק ניוד מידע רפואי (תיקון מס' 2) (הוספת גופים ציבוריים), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1116).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק ניוד מידע רפואי (תיקון מס' 2) (הוספת גופים ציבוריים), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת יונתן מישרקי וארז מלול, לקריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת מישרקי להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, בכנס הקיץ האחרון – תקשיב, רון, זה חשוב כי זה נוגע גם אליך – הובלנו יחד עם ידידי חבר הכנסת רון כץ מהפכה של ממש בכל הנוגע לניוד מידע רפואי. חוק ניוד מידע רפואי, שאותו יזמתי יחד עם חבר הכנסת ארז מלול, חבר הכנסת רון כץ וחבר הכנסת אחמד טיבי, ובתמיכתו ועידודו של שר הבריאות, יאפשר לראשונה לכל מטופל להעביר את המידע הרפואי שלו באופן ישיר בין קופות החולים, בתי החולים ושירותי הבריאות של משרד הבריאות. זהו צעד משמעותי שמעמיד את המטופל במרכז ומעניק לו שליטה על המידע הרפואי שלו – אך הדרך להשלמת המהלך עדיין לא הסתיימה. הצעת החוק שמונחת לפניכם היום מבקשת להרחיב את המהלך החשוב הזה, מתוך הבנה שהמידע הרפואי לא נשאר רק במערכת הבריאות. ישנם גופים ציבוריים רבים המחזיקים במידע רפואי חיוני, אך כיום הוא לא נגיש בזמן הנכון למי שזקוק לו, מה שפוגע באזרחים ומעכב טיפול והכרה בזכויותיהם. אני רק אגיד בקצרה את הגופים שאנחנו הוספנו בפרוסה הזו של הצעת החוק – שים לב, חבר הכנסת בצלאל. כדי להתמודד עם האתגרים הללו, הצעת החוק מבקשת להרחיב את תחולת חוק ניוד מידע רפואי ומוסיפה לרשימת הגופים הכלולים בו גם את הגופים שלהלן: צה"ל, שב"ס, ביטוח לאומי, משרד הביטחון – אני מדבר על הגוף שאחראי על מתן הכרה, שיקום וזכויות, וזה נוגע גם למלחמה – משרד הרווחה והביטחון החברתי, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים – שזה גם קשור לתחבורה ובריאות, משרד הבריאות, כמובן, במה שקשור לגמלת ניידות לזכאים. שימו לב, כל הגופים האלה שאנחנו מדברים עליהם ושהחוק הזה אמור לטפל בהם, המשמעות היא שבמקום שאנשים יצטרכו לסחוב כל מיני מסמכים, דיסקים, בדיקות ועניינים – מה? << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> משרד החינוך. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני כבר אתייחס למשרד החינוך. למעשה, תהיה מערכת אוטומטית שמעבירה את המידע הרפואי שלהם מהאזור האישי, בהסכמתו, בלחיצת כפתור, ישר לביטוח לאומי לצורך זכויות, ולכל הגופים שמניתי. זו מהפכה אדירה. אני מוכרח לומר בעניין הזה שישנם הרבה מאוד גופים נוספים, כמו משרד החינוך, שהזכירה עכשיו חברת הכנסת וולדיגר - - << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> זו גם מהירות הגישה. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> - - וגם גופים נוספים שביקשו להצטרף. אני הודעתי שהרכבת יצאה לדרך, והודענו גם בחקיקה הזו – הוספנו סעיף שאומר ששר הבריאות ושר האוצר יוכלו להכניס גופים נוספים באישור ועדה. זה סעיף חשוב שהוא סעיף סל בשביל הדברים - - - << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> דיברנו על זה - - - << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> נכון מאוד. אז הסברתי לכם כמה זה חשוב. אני מבקש להודות לידידי חבר הכנסת ארז מלול, שהצטרף איתי ביחד להצעת החוק הזו מתוך הבנה כמה היא חשובה. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> בצלאל גם רוצה תודה. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> חשוב לי להודות לאחד היוזמים הראשונים של הצעת החוק הזו, חבר הכנסת רון כץ, שהבין את המשמעות בתחילת הדרך. אני מודה שהחוק הראשון שהעברנו הוא חוק שהיה ביוזמתו, למעשה. אחרי זה הגשנו אותו בצורה אחרת, כי היה צורך להרחיב אותו. כמובן לשר הבריאות, חבר הכנסת אוריאל בוסו, על הליווי ועל המחויבות לקדם את המהלך הכל-כך משמעותי הזה; לאסף רעני, יועץ החקיקה שלי; למאיר עטייה, וכמובן ליועצים המסורים. את שאר התודות אני אשאיר, בעזרת השם, לקריאה שנייה ושלישית, שאנחנו מתכוונים לעשות מייד בתחילת מושב הקיץ. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק ניוד מידע רפואי (תיקון – הוספת גופים ציבוריים), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5304/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת רון כץ) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק ניוד מידע רפואי (תיקון – הוספת גופים ציבוריים), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת רון כץ, לדיון מוקדם. אני מזמין את חבר הכנסת רון כץ להציג את הצעת החוק. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. חבריי חברי הכנסת, לפעמים קשה להסביר במילים כמה המשמעות של החקיקה בבית הזה באמת תשפיע על חיי היום-יום של אזרחי מדינת ישראל. החוק הזה הולך לעשות שינוי דרמטי בטיפול הרפואי במדינת ישראל. היום, לקוח של קופת חולים אחת לא יכול לעבור באמת לקופת חולים אחרת, כי פיזית הוא יכול לעבור – המידע לא עובר איתו. החוק הזה בעצם גורם למחשבים לדבר אחד עם השני. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> בהסכמת הלקוח. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> בהסכמת הלקוח, ברור. זה לא חוק של מה בכך, של עוד דבר קטן; זה חוק מטורף שאומר שהמידע הרפואי שלך באמת יעבור ממקום למקום, ועכשיו החוק הזה מוסיף את כל הגופים הרלוונטיים שמחזיקים במידע הרפואי. זה אומר שמדינת ישראל תהיה מעצמה של מחקרים, תהיה מעצמה של פיתוח, תהיה מעצמה של סטרטאפים חדשים, שידעו להשתמש בתיקים הרפואיים של אותם מטופלים כדי ליצור תרופות חדשניות שידעו לשמור עלינו מפני מחלות עתידיות; ידעו לתת טיפול חדשני טוב יותר, ידעו לתת רפואה טובה יותר ונכונה יותר. רפואת העתיד תצמח בזכות החוקים הללו, בזכות הבסיס הפורה באמת שיאפשר להאריך את החיים של אזרחי מדינת ישראל, לתת להם שירות רפואי טוב יותר, לתת להם הרבה יותר מבחינה רפואית, וזה מתבסס על מחקר ומדע אמיתי, שלא היינו יכולים לעשות בלי תמיכתו של שר הבריאות הקודם ושר הפנים הנוכחי משה ארבל, ודחיפתו המאוד-מאוד מסיבית של שר הבריאות הנוכחי אוריאל בוסו, ויושב-ראש הוועדה יוני מישרקי, שהקדיש לזה אין-ספור שעות דיונים כי הוא הבין את חשיבות הנושא. כל השותפים שהצטרפו אלינו לעשייה – לארז, למנהלת הוועדה המדהימה של ועדת הבריאות, לצוות המשפטי של ועדת הבריאות, לכל אחד מהנוגעים בדבר, שבזכותם אזרחי מדינת ישראל באמת יקבלו שירות רפואי טוב יותר, נכון יותר, מהיר יותר. אני אומר לכם, קיימנו על זה אין-ספור דיונים, והחוק הזה יאפשר לרופאים במדינת ישראל לדעת הרבה יותר, ובזכות הידע שהם יצברו מהתיקים הרפואיים של כולם, בזכות המיזוג הזה של המערכות, אזרחי מדינת ישראל באמת יקבלו שירות רפואי טוב יותר. אני רוצה להודות גם לצוות שלי – לעידן היועץ הפרלמנטרי שלי, שהוביל את החקיקה הזאת יחד עם הצוותים הרלוונטיים, ועשה עבודה מדהימה; לאופיר, הדוברת שלי, שידעה להוציא את זה כמו שצריך, ולצליל שתמיד יודעת לפתוח כל דלת. תודה רבה לך, יוני, ומייד כשנחזור נעביר את זה בקריאה שלישית, לטובת כלל אזרחי מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. נעבור לדיון האישי. האם יש מישהו מהדוברים שנרשמו ורוצים לדבר? רשימת הדוברים סגורה, ואין מי שרוצה לדבר. יש סיכום, חבר הכנסת מישרקי? יצאנו ידי חובה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק ניוד מידע רפואי (תיקון מס' 2) (הוספת גופים ציבוריים), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת יונתן מישרקי וארז מלול, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 63 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ניוד מידע רפואי (תיקון מס' 2) (הוספת גופים ציבוריים), התשפ"ה–2025, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 12 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק ניוד מידע רפואי (תיקון מס' 2) (הוספת גופים ציבוריים), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת יונתן מישרקי וארז מלול, אושרה בקריאה ראשונה ותחזור לדיון בוועדת הבריאות לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק ניוד מידע רפואי (תיקון – הוספת גופים ציבוריים), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת רון כץ, בדיון המוקדם. הצבעה. הצבעה מס' 64 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ניוד מידע רפואי (תיקון – הוספת גופים ציבוריים), התשפ"ה–2025, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 11 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק ניוד מידע רפואי (תיקון – הוספת גופים ציבוריים), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת רון כץ, בדיון המוקדם, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הבריאות לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה הציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1103).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה הציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת אברהם בצלאל, משה סולומון ומשה רוט, לקריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת אברהם בצלאל להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גם אחד המציעים, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, השרים שנמצאים פה, כמובן, יוני מישרקי, שיותר עמד פה למעלה מאשר ישב בכיסא שלו היום – אני עומד כאן היום מתוך תחושת שליחות ומחויבות להביא לתיקון עוול שנוגע לרבים מאזרחי ישראל. החוק שאנו מקדמים היום, אני ביחד עם חבריי, גם משה רוט, גם משה סולומון, חוק הפחתת קנסות לנוסעים ששכחו לתקף את כרטיס הרב-קו למרות שיש להם מינוי, הוא חוק של היגיון, צדק והגינות; חוק שמציב את טובת האזרח במרכז, ומתקן מצב בלתי סביר שפוגע באנשים ישרים רק בשל טעות אנוש פשוטה. המצב כיום – עונש כבד על טעות קטנה. כולנו בני אדם, החיים עמוסים, הראש טרוד בעבודה, במשפחה, בלחצים יומיים, ולעיתים קרובות, בתוך כל העומס, אנשים שוכחים דברים. זה טבעי. אך היום, אם נוסע שקנה מינוי חופשי חודשי או חופשי יומי בתחבורה הציבורית, שכח לתקף את כרטיס הרב-קו, הוא צפוי לקבל קנס בגובה של מאות שקלים, בדיוק כמו אדם שנסע נסיעה בלי לשלם כלל. האם זה הוגן? האם זאת גישה שמקדמת צדק והגינות? כמובן שלא. הרי הנוסע כבר שילם על הנסיעה עצמה. מדוע החוק הזה הכרחי? החוק שאנו מציעים בא לתקן את העיוות הזה וליצור הבחנה צודקת בין שני מקרים שונים לחלוטין: נוסע שלא שילם כלל ולא הייתה לו כל כוונה לשלם – מקרה שמצדיק קנס מלא, כי מדובר בהתחמקות מתשלום; נוסע ששילם מראש את נסיעותיו אך שכח לתקף – מקרה שבו הקנס צריך להיות מופחת משמעותית, משום שאין כאן כוונת זדון. יש פה הרבה יתרונות לחוק הזה. גם הפחתת העוול הכלכלי; עידוד שימוש בתחבורה ציבורית – זה פחות ירתיע אנשים לנסוע בתחבורה הציבורית; חיזוק האמון בין האזרח לרשויות. – הכנתי נאום ארוך, אבל בגלל שדניאל ביקשה ממני לקצר אני אעצור באמצע. אני רואה שאפילו דניאל לא מקשיבה, אבל בכל אופן אני אפסיק ואקצר. לסיכום, זה חוק צודק של היגיון והגינות. מדינה חזקה היא מדינה שמפגינה כוח היכן שצריך, אך גם חמלה והגינות היכן שנדרש. אזרחים לא צריכים להיות בפחד ממערכת בלתי גמישה, הם צריכים לדעת שהמדינה פועלת בהגינות. החוק הזה משדר מסר ברור: זהו לא חוק של הקלות, זה חוק של צדק. אני קורא לכל חבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת ולפעול למען אזרחי ישראל. אני רוצה להודות גם לחברי הוועדה, גם לצוות לשכתי וכמובן לכל באי הבית הזה. אני מקווה שאנחנו נתקן את העוול הזה פעם אחת ולתמיד. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. נעבור לדיון האישי. רשימת הדוברים סגורה. האם יש מישהו מהדוברים שנמצא במליאה ורוצה לדבר, מבין אלה שרשומים? לא. אם כן, האם יש מסכם? גם לא. אם כן, נעבור להצבעה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה הציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 65 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה הציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> עשרה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה הציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק המים (תיקון מס' 31), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' כ/1081; דברי הכנסת, חוב' ח', ישיבה 233; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק המים (תיקון מס' 31), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת אלון שוסטר, משה גפני, מיכל מרים וולדיגר וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת אלון שוסטר להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה - - - << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> עקב השעה המאוחרת. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, כן, עקב השעה וכו', אבל לא יעזור, כי יש לי הנחיות מפורשות מהוועדה להקריא את הכול. אני אעשה את זה בזריזות. אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק המים (תיקון מס' 31), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק, שהיא מיזוג של שלוש הצעות חוק פרטיות שאותן הגישו חברי כנסת ממרבית סיעות הבית – אתה הקראת חלק מהשמות – נועדה להפחית את תעריפי המים לחקלאות, הן לגבי מים שפירים והן לגבי קולחים, שהם שפכים מטוהרים, והן לגבי מים מליחים, ולעודד השקעה בתשתיות להולכת קולחים לחקלאות, לטובת החקלאים והציבור. ועדת הכלכלה קיימה דיונים ממושכים בהצעת החוק, ובמקביל התנהל משא ומתן בין נציגי הממשלה ובין נציגי החקלאים, בין היתר כדי לעגן בהסכמות כתובות את התעריפים שייקבעו לפי העקרונות המוצעים בהצעת החוק. בהתאם לכך, וכפי שאסביר בהמשך, כהשלמה להסדר שיעוגן בחוק הוצג בפני הוועדה גם מסמך הסכמות חתום בידי הצדדים. שלום, אדוני שר החקלאות, שבמובנים רבים היה יותר קתולי מהאפיפיור בהקשר הזה, תודה רבה, ונחזור לזה בסוף. בטרם אציג את ההסדר המוצע, כמה דברי רקע: כיום, תעריפים לדמי מים נקבעים בידי מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, לפי חוק המים, התשי"ט–1959, בהתאם לעקרון העלות, כלומר לפי עלות ההפקה, ההולכה והאספקה של המים. בהתאם לכך, ככלל, ציבור צרכני המים – כולנו – הוא שמממן בין השאר את ההשקעות במשק המים, ובכלל זה את ההשקעות בפיתוח תשתיות להולכת מים וקולחים. כפי שציינתי, אחת התכליות המרכזיות של הצעת החוק היא הפחתת תעריפי המים המסופקים לחקלאות, וזאת בין השאר באמצעות קביעת תעריף מים שמשקף את עקרון "המזהם משלם". לפי עיקרון זה, על מי שמזהם לשאת בעלות הזיהום, ובמקרה זה – יצרן השפכים, שהוא צרכן המים הביתי. הכוונה היא לשאת בעלות הניקוי של הזיהום, לשאת בעלות טיהור השפכים. למרות עיקרון זה, מחיר הקולחים לחקלאות כיום מטיל את עלות הזיהום דווקא על צרכני המים לחקלאות. הוועדה סברה כי יש לעגן בחקיקה את עקרון "המזהם משלם" לעניין זה, כדי להביא להפחתת תעריפי המים לחקלאות – ואני מוסיף, כדי שהמחיר יהיה הוגן, וישלם מי שצריך לשלם, ובמקרה הזה, לא החקלאי – ובכך להגדיל באופן משמעותי את היקף הייצור החקלאי ולקדם את ביטחון המזון בארצנו, וכן לעודד את השימוש בקולחים, ובפרט לצורך השקיית גידולים, כדי למנוע בזבוז מים. לגבי מים שפירים, הוועדה סברה כי יש להידרש לקביעת מחיר עבור חקלאים שאין להם חלופה מלאה לשימוש במים שפירים. כלומר, חקלאים שמי קולחים אינם מגיעים אליהם כלל, או שהיצע מי הקולחים באזורם אינו מספק את הביקוש למי קולחים להשקיה חקלאית, ולכן הם נאלצים להשקות את הגידולים במים שפירים, שהם יקרים יותר. עם זאת, הוועדה ביקשה גם לשמר את התמריץ של חקלאים להעדיף שימוש במי קולחים על פני שימוש במים שפירים, משום שהשימוש במי קולחים הוא יעיל יותר ומונע בזבוז, וכמובן יש לו היבט סביבתי משמעותי. על כן, ככלל, מחירם של המים השפירים יהיה גבוה יותר ממחיר הקולחים. לגבי קולחים, אם הם אינם משמשים לחקלאות יש לטהר אותם ולהזרים אותם לנחלים או לים. בכך כרוך בזבוז רב של מים. הוועדה שמעה כי כיום מוזרמים עשרות מיליוני קוב של קולחים מטוהרים לנחלים ולים, בשל היעדר תשתיות הולכה מתאימות להולכת הקולחים אל שטחי הגידול של החקלאים וכן בשל מחסור בתשתיות איגום. בנוסף, כפי שציינתי, לאורך השנים תעריפי הקולחים שנקבעו לחקלאות לא שיקפו את עקרון "המזהם משלם", אלא הטילו את עלות הזיהום על מי שלא יצר את אותו זיהום, כלומר, על החקלאים. הוועדה סברה כי אין הצדקה להטיל על החקלאים את עלות זו. במסגרת הדיונים בהצעת החוק ביקש יושב-ראש הוועדה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, הממ"מ, לבדוק את יישום ההסדר המוצע על חישוב תעריפי המים לחקלאות. המסמך שהכין הממ"מ היה לעזר רב בדיוני הוועדה, והנתונים שסיפק היוו את הבסיס למשא ומתן שניהלו נציגי הממשלה ונציגי החקלאים עד להגעתם להסכמות לעניין תעריפי המים שייקבעו, בהתאם לעקרונות המוצעים בהצעת החוק הזאת. כעת אציג בקצרה את התיקונים המוצעים. ראשית מוצע לקבוע כי עלות הקולחים שמסופקים לחקלאות תיקבע ללא התחשבות בשני רכיבים – הראשון הוא רכיב עלויות הטיפול בשפכים עד לרמת טיהור המאפשרת השקיה חקלאית בלא מגבלות, בהתאם להוראות לפי פקודת בריאות העם, 1940; והשני הוא רכיב עלויות הטיפול בשפכים אילו נדרש לפנותם לנחל או לים והם לא היו משמשים לחקלאות. קביעה זו מטרתה לעגן את עקרון "המזהם משלם", כך שהצרכנים הביתיים שמייצרים את הזיהום הם שיישאו בעלויות הטיפול בו, כפי שציינתי. בעניין זה אדגיש כי ההסדר המוצע אינו בא לגרוע מקביעת תעריפי המים על בסיס עקרון העלות, והדבר אף בא לידי ביטוי בתיקון שערכנו בסעיף המסמיך את מועצת הרשות לקבוע תעריפים. בתיקון זה קבענו כי כל תעריף ישקף את עלות השירות המסוים בלי שתהיה הפחתה של תעריף אחד על חשבון העלאתו של תעריף אחר. שנית, מוצע לקבוע הוראות מיוחדות לעניין קביעת תעריפי מים שפירים המסופקים לחקלאות. לפי המוצע, תעריפי המים האמורים ייקבעו בידי הרשות הממשלתית לפי העלות הממוצעת הארצית של הפקה, ייצור והולכה של מים שפירים. אך בכל אזור שאין בו אפשרות לחלופה מלאה לשימוש במים שפירים לחקלאות, כלומר, לא מגיעים אליו קולחים כלל, או שלא מגיעים אליו מספיק קולחים, התעריפים ייקבעו כשיעור מתוך העלות הממוצעת, בהתאם ליחס שבין היצע המים הנחותים באזור – כלומר הקולחים והמים המליחים – ובין כלל צריכת המים לחקלאות באותו אזור. הפחתת התעריף כאמור יש בה כדי לשרת שתי מטרות: האחת, הפחתת תעריפי המים עבור החקלאים בשל הסיבות שציינתי קודם; והשנייה, עידוד פיתוח תשתיות הולכה ואיגום שיביאו להגדלת מצאי הקולחים המסופקים לחקלאות. כפי שציינתי, רשות המים, משרד האוצר ונציגי החקלאים הגיעו להסכמות, שקיבלו ביטוי במסמך חתום והוצגו בפני הוועדה, לעניין מחיר המים השפירים עבור כל אזור לפי היצע המים הנחותים בו. מוצע לקבוע כי כללים ראשונים שמטרתם לעגן הסכמות אלה ייקבעו בידי מועצת הרשות הממשלתית עד 1 בינואר 2026. כמו כן, הצדדים הסכימו על תעריפי הקולחים שייקבעו בהתאם לעקרונות המוצעים בהצעת החוק, ובהמשך לכך מוצע לקבוע כי מועצת הרשות תפחית בהדרגה את מחיר המים השפירים ומחיר הקולחים המסופקים לחקלאות בתקופה של חמש שנים מיום תחילת החוק המוצע עד למחיר שהוסכם בין הצדדים במסמך שנחתם בידיהם, ובהתאם לעקרונות המוצעים בהצעת החוק. כדי לוודא שהצעת החוק משיגה את מטרתה בהפחתת תעריפי המים המסופקים לחקלאות וכי הממשלה עומדת בהתחייבותה, מוצע לקבוע כי בתקופה של שש שנים מיום קביעת הכללים הראשונים כל שינוי ביחס שבין שיעור התעריף למים שפירים לחקלאות שנקבע בכללים, ובין שיעור היצע המים הנחותים שנקבע בהם, יהיה טעון אישור של ועדת הכלכלה. הצעת החוק כוללת גם הוראות לעניין ביצוע תוכנית אב למשק הקולחים – נקודה קריטית –שמטרתה להגדיל את היצע הקולחים עבור החקלאים, להוזיל עבורם את מחירי המים המשמשים אותם להשקיה, ובהתאמה להפחית את בזבוז המים והמשאבים הכרוך בהזרמת קולחים מטוהרים לנחלים ולים, ולהרחיב את הייצור החקלאי בישראל לפי המוצע בתקופה של עשר שנים מיום תחילתו של החוק המוצע. הרשות הממשלתית תפעל ליישום תוכנית אב למשק הקולחים באמצעות בעלי רישיונות האספקה, שבמסגרתה יתבצעו עבודות תשתית הנדרשות להולכה ולאספקה של קולחים למטרת חקלאות במטרה להגדיל את היצע הקולחים. עוד מוצע לקבוע כי אוצר המדינה ישתתף במימון תוכנית האב בכפוף לסכומים שיתוקצבו בתקציב המדינה. אציין כי ככלל, עלות פיתוח התשתיות כאמור לא תושת על תעריף המים שמשלם הצרכן הביתי, למעט לעניין עלויות להקמת תשתיות הולכה ואיגום של קולחים בין אזורים שונים, כפי שתקבע מועצת הרשות. הצעת החוק כוללת תיקונים נוספים בחוק המים, שכעת אעמוד על חלקם בקצרה. בין השאר ולפי הצעת משרד האנרגיה והתשתיות, מוצע לקבוע כי תעריפי המים יעודכנו אוטומטית לפי שיעור השינוי של הסל הקובע, המתבסס ברובו על מדד המחירים לצרכן, פעם בשנה במקום פעם בחצי שנה, לפי החוק כיום. בנוסף, אם בחלוף שישה חודשים מיום העדכון האחרון שיעור השינוי של הסל הקובע הגיע ל־3.5% או יותר, יעודכנו התעריפים לדמי מים לפי שיעור השינוי, אך מועצת הרשות הממשלתית תהיה רשאית לקבוע אחרת, כלומר העדכון לא יבוצע אוטומטית. כמו כן, קיבלנו את הצעתה של רשות המים לתיקונים נוספים בחוק, שנועדו להקל על ההתמודדות עם מצב של ריבוי תעריפים בעקבות הצעת החוק, ובכלל זה לעניין ההליכים בתובענה שמטרתה לחלוק על חיוב שהוטל על צרכן מים לפי הוראות החוק ולעניין האפשרות לערער על החלטת מנהל רשות המים במחלוקת בין בעל רישיון לפי החוק ובין חברת מקורות בעניין תעריפים ובעניין אופן החיוב והמדידה. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> תודה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אנחנו כפסע לקראת הסיום. חברי הכנסת, הצעת חוק המונחת בפניכם, שהוגשה על ידי חברי כנסת מכל סיעות הבית כמעט, נועדה לסייע לחקלאי ישראל, שרבים מהם ספגו הפסדים ונזקים בשל מלחמת חרבות ברזל, וכן להביא לניצול יעיל יותר של משאבי המים הן השפירים והן הקולחים במדינת ישראל, להרחיב את הייצור החקלאי ולקדם את ביטחון המזון. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מכם, חברי הכנסת, לאשר אותה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. בסיום אני מבקש להודות מאוד ליושב-ראש ועדת הכלכלה דוד ביטן, שעשה נפלאות בניסיון להגיע ממש בכנס הזה לסיכומים; לחברי הכנסת, השדולה וחברי ועדת הכלכלה; לשר החקלאות שנמצא כאן, וכפי שאמרתי, עודד אותנו מאוד לא לוותר, להגיע לסיום בתוצאות הטובות ביותר בעבור החקלאים; לשר האנרגיה, שמאוד חשוב לו לקדם את המוביל, מוביל הארצי של הקולחים, חשוב מאוד לאיגום ולפיזור הקולחים; להתאחדות חקלאי ישראל, להתאחדות האיכרים ולמים לישראל, שהיו שותפים מלאים; לרשות המים, לאגף התקציבים באוצר, למשרד המשפטים – ולהוריי, שהביאוני עד כה. תודה רבה. בהצלחה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות. הוגשו בקשות רשות דיבור. חברת הכנסת וולדיגר, בבקשה, גברתי. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, השר, חבריי וחברותיי היקרים, עם ישראל, היום – תודה, תודה לך, אברהם בצלאל. תודה רבה לך. היום אנחנו מביאים לאישור הכנסת הצעת חוק חיונית, תיקון 31 לחוק המים. מדובר בתיקון חשוב מאין כמותו, שמחזק את ביטחון המים לחקלאות בישראל, וכפועל יוצא יחזק את הביטחון התזונתי בישראל ויתקן עיוותים היסטוריים בכל הנוגע לתעריפי המים המסופקים לחקלאים. הצעת חוק זו גובשה תוך שיתוף פעולה פורה של חברי הכנסת מכל הקשת הפוליטית, וביניהם חברי הכנסת אלון שוסטר ומטי צרפתי, שבאמת עמלו קשה בוועדה, כמו כן, חברי הכנסת לשעבר זבולון כלפה ואיתן ברושי, שתרמו רבות לקידום הנושא. אני רוצה להודות גם ליו"ר ועדת הכלכלה חברי חבר הכנסת דוד ביטן, שלולא הוא, לא היה חוק, נקודה; לכל הצוות המסור של הוועדה, לשר החקלאות אבי דיכטר, שיושב כאן, לשר האנרגיה, לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולכל מי שלקח חלק בהצעה הזו. חקלאי ישראל הם עמוד השדרה של המדינה. הם לא רק אלו שמספקים לנו מזון טרי ובריא, אלא גם שומרים על הקרקעות שלנו ומעגנים את אחיזתנו באדמות המדינה, מחזקים את ההתיישבות ומקיימים מסורת של עמל וציונות. במשך שנים הם נאלצו להתמודד עם מחירי מים לא הגיוניים, שנקבעו על בסיס שיקולים שאינם לוקחים בחשבון את צורכי החקלאות, ולא יוצרים ודאות ארוכת טווח עבור המגזר הזה. לשם הדוגמה, החקלאים מימנו לכלל אזרחי ישראל את עלות טיהור מי השופכין – למה? ככה. תיקון 31 משנה את המציאות הזו. החוק קובע כי תעריפי המים הקולחים המסופקים לחקלאות ייקבעו ללא תלות בעלות הטיהור של המים עד לרמת השקיה חקלאית - - << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת בצלאל, שתי דקות. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חבל, אתה מעכב אותי. אתה מעכב, חבל. - - וגם ללא תלות בעלות הטיפול בשפכים. בכך אנחנו מבטיחים שמחיר מים לחקלאות יהיה הוגן, שקוף ובעיקר יציב, באופן שמאפשר תכנון כלכלי אמיתי לענף החקלאי. בנוסף, החוק קובע כי מועצת רשות המים תקבע תעריפים למים שפירים על פי עלות ההפקה, הייצור וההולכה, ללא מיסים סמויים או הוצאות בלתי נחוצות, שמושתים כיום על החקלאים. יותר מכך, באזורים שבהם אין חלופה מלאה לשימוש במים שפירים באמצעות מים קולחים או מליחים, התעריפים ייקבעו באופן יחסי תוך התחשבות בזמינות המים הנחותים. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> צודקת. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בכך אנחנו יוצרים מודל כלכלי הגון יותר ושומרים על איזון בין צורכי ההתיישבות, הכלכלה הלאומית והמשאבים הסביבתיים. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> תודה. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל לא הסתפקנו רק בכך – החוק מחייב את רשות המים לגבש בתוך עשור תוכנית אב לאומית לקולחים, שתאפשר להסיט יותר מים מטוהרים לחקלאות, תבטיח ניהול חכם של משאבי המים שלנו, ותוביל לביצוע עבודות תשתית נדרשות במימון משותף עם האוצר. מדינת ישראל מובילה בעולם בתחום התפלת המים ומחזור קולחין, אבל עדיין לא הגענו למיצוי הפוטנציאל של המהפכה הזו. החקיקה שאנחנו מקדמים היום תאפשר לנו להתקדם צעד נוסף לשימוש מושכל, שוויוני ויעיל יותר במקורות המים שלנו תוך שמירה על איכות הסביבה וצמצום בזבוז מים יקרי ערך. חברים וחברות, תיקון 31 לחוק המים הוא לא רק תיקון כלכלי; הוא תיקון צדק לחקלאות הישראלית. הוא מבטא מחויבות לאומית לשמירה על החקלאים שלנו, על עתיד ההתיישבות ועל הביטחון התזונתי של כולנו. אני גאה להיות בין מקדמיו, וקוראת לכם לתמוך בו היום לטובת הדורות הבאים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אה, קודם הצבעה? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא, לגבי השר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אוקיי. חברות וחברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק המים (תיקון מס' 31), התשפ"ה–2025, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 66 בעד סעיפים 1–12– 13 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–12 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי כנסת, אנחנו באמצע ההצבעה. 13 בעד, אין מתנגדים. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק המים (תיקון מס' 31), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 67 בעד החוק – 13 נגד – אין נמנעים – אין חוק המים (תיקון מס' 31), התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 13 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק המים (תיקון מס' 31), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה שנייה ושלישית, ותיכנס לספר החוקים. חברת הכנסת הרכבי, מהמציעים, תודות. בבקשה, גברתי. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> שתי דקות, שתי דקות. זה נגמר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, תודה לאברהם בצלאל. תודה רבה אדוני היושב-ראש. עוד דקה – 543 ימים למלחמה. 59 חטופות וחטופים מחכים שנציל אותם. מדינת ישראל לא תוכל להתחיל בשיקום כל עוד הם לא בבית – כולם. המלחמה הנוכחית הוכיחה יותר מתמיד שחקלאות ישראל היא ערך לאומי, חקלאות היא ציונות. ביטחון המזון של כולנו נשען על היכולת של החקלאים להתפרנס בכבוד, לגדל, לעבד, ולספק מזון ככל הנדרש. חקלאות משגשגת חייבת תשומות, תשתיות, ודאות כלכלית, גיבוי לאומי. החוק שאושר היום מהווה ציון דרך חשוב לעתיד החקלאות. אנחנו אחרי תהליך ממושך, דיונים ארוכים, ולחץ לחתור להסכמות. לבסוף אושרה בוועדת הכלכלה וכאן במליאה בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק שתבטיח תעריפי מים הוגנים לחקלאות הישראלית. דובר כאן רבות על העקרונות המסדרים של החוק: הכרה בעיקרון המזהה משלם שתאפשר תעריפי המים ריאליים לחקלאות; מנגנון של קביעת מחירים לקולחין ולמים שפירים לחקלאות, שיבטיח יציבות וודאות כלכלית; תשתית לאומית להולכת קולחין כמענה לצורכי השקיה במים מושבים בכל רחבי הארץ. חקלאות היא נכס לאומי, עמוד תווך מרכזי בביטחון שלנו – בביטחון הלאומי – היא חלק מהזהות שלנו כמדינה. החוק הזה מתקן עיוות מתמשך, של העמסת עלויות טיהור על תעריפי המים החקלאיים, והחוק הזה ישנה את פני החקלאות הישראלית. המדינה עומדת נחושה מאחורי החקלאות והחקלאים. אני חייבת לומר, בהתרגשות, שכיו"ר בשדולה החקלאית אני גאה להיות אחת מיוזמות החוק, לצד רבים מחבריי, גאה בהישג, ובעיקר נחושה להמשיך ולחזק את החקלאות שלנו, כי בלעדיה אין לנו תקומה ואין לנו עתיד. תודה כמובן לכל השותפים – ליושב-ראש הוועדה, לצוות הוועדה, לשר החקלאות על הנחישות, ובאמת לכל כך הרבה אנשים שהיו שותפים לחוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הצבענו על זה? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כן, בטח. זו הייתה הצבעה, מה זו הצבעה. זה היה פה אחד, אגב. << הצח >> הצעת חוק למניעת הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' כ/1095; דברי הכנסת, חוב' י"ח, ישיבה 262; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק למניעת הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר ויונתן מישרקי, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר להציג את הצעת החוק, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בשם יושב-ראש הוועדה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (בשם ועדת הבריאות): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, עם ישראל. אז קודם כול, אני פה בשמו של יושב-ראש הוועדה – ועדת הבריאות – יונתן מישרקי. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> גם טייבי, כן, תמסור לה בחזרה, אברהם בצלאל. היום עולה להצבעה חוק חשוב מאין כמותו, חוק למניעת הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי. חוק שתכליתו להבטיח שכל אדם ייבחן על פי כישוריו ויכולותיו ולא על פי תוויות או דעות קדומות. אני יודעת שהחוק עשוי לעורר תהיות בקרב חלק מהיושבים כאן או הצופים בנו. כבר כשהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה הגיעו אליי אזרחים עם חששות: איך ייתכן שאדם שמתמודד עם מגבלה נפשית יהיה רופא, מטפל, עובד סוציאלי, פסיכולוג, הרי מדובר במקצועות הדורשים אחריות כבדה ומסירות רבה? אבל כאן בדיוק טמונה הבעיה. במשך שנים בחקיקה הישראלית הייתה קיימת תפיסה ארכאית שגורסת כי אדם המתמודד עם מחלה נפשית אינו יכול, כמעט אפריורית, לעסוק בתחומים מסוימים. כאילו עצם האבחנה היא זו שקובעת את יכולתו של האדם, ולא כישוריו, תפקודו והערכתו האישית. החוק הזה מביא תיקון הכרחי. הוא אינו מבטל שום דרישה למקצועיות ולמצוינות – שום דרישה. הוא אינו מקל ראש, בשום דרך, בדרישות ממי שמבקש לעסוק ברפואה, בטיפול או בכל מקצוע אחר. כל מי שייגש לקבל רישיון ייבחן על פי הסטנדרטים המחמירים ביותר, בדיוק כפי שהיה עד כה. מה החוק כן עושה? הוא בא לתקן עיוותים. עד היום חוקים רבים הסדירו מקצועות בריאותיים וטיפוליים. אבל לא רק. כולל הכללת מחלה נפשית כמחלה מסכנת, באופן מכליל ולא ענייני. כתוצאה מכך, אנשים מוכשרים עם תפקוד מלא וללא כל סיכון נחסמו מראש ממסלול מקצועי, רק בשל תיוג, גם אם עברו מסלול לימודים מפרך וארוך, וסיימו אותו בהצטיינות גמורה ומוחלטת. הצעת החוק מבקשת לתקן את ההפליה הזו. אנחנו מוחקים את ההגדרה הגורפת של מחלה מסכנת, ומעדכנים את הסמכויות של גורמי הרישוי כך שיבחנו כל אדם באופן פרטני, לפי מצבו ותפקודו האישי. אנחנו מוודאים שהוועדות שבוחנות כשירות מקצועית יהיו מאוזנות והוגנות – שני רופאים מומחים ונציג מהתחום הרלוונטי, ולא מנגנון מיוחד ומפלה רק עבור מי שמגיע עם רקע פסיכיאטרי. אנחנו מתקנים את חוק האומנה, כך שבחינת כשרות האומן לא תיעשה על פי סטיגמות, אלא על פי יכולתו האמיתית להעניק בית חם ומוגן לילד. ושוב, למען הסר ספק, החוק אינו מבטל את הסמכות של גורמי הרישוי לבדוק כשירות רפואית; הוא רק מוודא שהבדיקה תיעשה לפי שיקולים ענייניים, ולא מתוך הפליה גלויה וסמויה; לא מתוך דעות קדומות וסטיגמות. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השר, במהלך הדרך הארוכה לחקיקת החוק הזה גיליתי עד כמה הבעיה הזו מושרשת; כמה אנשים טובים, מוכשרים וראויים נחסמו שלא בצדק, לא כי לא היו כשירים, לא כי לא היו מוכשרים, אלא כי נתקלו בדעות קדומות, שקיבלו עיגון בחקיקה, בחוקים רבים. לכן אני מבקשת מכולכם להצביע בעד החוק. אני מבקשת להודות מקרב לב לכל מי שלקח חלק בקידום התיקון ההיסטורי הזה – בראש ובראשונה לד״ר עידית סרגוסטי מארגון "בזכות", שלא רק הייתה חלק משמעותי בניסוח החוק, אלא ליוותה אותו לאורך כל הדרך; לעמותה "משפחות בריאות הנפש" לריבי צוק ולגדי רוזנטל; ל"פורום ארלוזורוב" וכמובן ליושב-ראש ועדת הבריאות, חברי חבר הכנסת יוני מישרקי, שהאמין בחוק מהיום הראשון ואף הצטרף אליו; לכל צוות הוועדה המסור, ובראשו היועצת המשפטית עורכת הדין אילת וולברג – אני מקווה שאמרתי נכון את שם המשפחה שלה – ומנהלת הוועדה מיכל דיבנר; לשר הבריאות ושר הרווחה – על התמיכה החשובה בהסרת החסמים והבטחת שוויון הזדמנויות אמיתי. חברים וחברות, היום אנחנו מתקנים עוול היסטורי ומבטיחים שכל אזרח במדינת ישראל ייבחן על פי מעשיו ויכולותיו ולא על פי סטיגמות. יש לנו עוד הרבה מה לעשות, לרבות לתקן את ההפליה הקיימת בכניסה לאקדמיה. הצעת החוק הזו כבר הוגשה, ובכנס הבא בעזרת השם נקדם אותה: תיקון חוק זכויות הסטודנט. חברים וחברות יקרים, אני קוראת לכם לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מושכת. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> - - של קבוצת יש עתיד, והם מושכים. להצעת החוק הוגשו גם בקשות רשות דיבור של סיעת העבודה וישראל ביתנו. הם ואינם נמצאים. אם כן, חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק למניעת הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 68 בעד סעיפים 1–7 – 8 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–7, נתקבלו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שמונה בעד, אין מתנגדים. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק למניעת הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 69 בעד החוק – 8 נגד – אין נמנעים – אין חוק למניעת הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 נתקבל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שמונה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק למניעת הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' כ/1085; דברי הכנסת, חוב' י"ב, ישיבה 244; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת סימון דוידסון וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת דוידסון להציג את הצעת החוק. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אתם רואים את הדבר המדהים הזה מאחוריי? מגן דוד עם הצבעים כחול-לבן, הדגל הזה שהסבים שלנו, ההורים שלנו ודורות אחורה נלחמו, נהרגו, נרצחו, כדי שהדגל הזה יתנוסס בבירת הקודש ירושלים ובכל מדינת ישראל. סבא שלי והמשפחה שלי – שנספתה בשואה לפני קצת יותר מ-80 שנה – זכינו כמשפחה לעלות לארץ, ובשבילי ובשביל כל אזרח במדינת ישראל לדגל יש משמעות גדולה מאוד מאוד, חזקה מאוד, נשמתית אפילו. בכל מוסד ציבורי אמור להיות דגל ישראל. בדקו אם זה נכון. אני אומר לכם כבר מראש: זה לא נכון. בעולמות שאני מייצג וחי כל חיי, עולמות הספורט, בעבורי הדגל הוא משמעותי מאוד מאוד. אספר לכם שבשנת 2016 כשהתחלתי את תפקידי כיושב-ראש איגוד השחייה, הייתי בשוק שעל הכובע או על החולצה או על בגד הים לא היה דגל ישראל. אספר לכם שההחלטה של האיגוד עצמו, של יושב-ראש האיגוד – כל איגוד בספורט הישראלי – אם יהיה דגל או לא יהיה דגל היא בידיים שלו. בעוד כמה דקות כשנעביר את החוק הזה, זה כבר לא יהיה בידיים שלו. היום יכול להיכנס יושב-ראש איגוד לכל איגוד, עם דירקטוריון, חברי הנהלה, ולהחליט האם יהיה דגל ישראל או לא יהיה דגל ישראל. אנחנו היום מעבירים חקיקה שכל נבחרת וכל ספורטאי שייצג את מדינת ישראל במשחקים בין-לאומיים – אליפות עולם, אליפות אירופה, משחקים אולימפיים – על דש חולצתו או על כובע השחייה שלו או בגד התחרות של המתעמלת האומנותית יהיה דגל ישראל. כל צופה וכל אזרח במדינת ישראל שיראה את הספורטאי נאבק, רוקד, שוחה – כל ענף – יראה את דגל ישראל. יש לזה משמעות גדולה מאוד, כי לכוח של הספורט אין דבר דומה. כשבמשחקים האולימפיים התנוסס דגל מדינת ישראל והספורטאים זכו במדליות, לא הייתה עין יבשה במדינה הזאת – דווקא בתקופה הקשה כל כך שאנחנו נמצאים בה; דווקא בתקופה שהמספרים של האנטישמיות מגיעים למה שהיה לפני 80 שנה. מעל 300% עלייה במקרי האנטישמיות. באולמות הספורט אנחנו מרגישים ורואים בכל שבוע עוד מקרה ועוד מקרה ועוד מקרה של אנטישמיות נגד ספורטאים ישראלים. אז אני אומר לכל ספורטאי, לכל נבחרת, לכל איגוד, לכל מאמן: לדגל יש משמעות ואנחנו גאים בדגל הזה. למרות כל מה שאמרתי, יש סייגים בחוק הזה, כי לשר הספורט יש יכולת להחליט אם במקרים מסוימים לא יהיה דגל. אם יש החלטה של השב"כ או החלטה של הוועד האולימפי הבין-לאומי, שאי-אפשר להיות עם הדגל, אז לא נהיה עם הדגל. לא נביא את הספורטאים למצב של סכנה. אני מקווה שלא נצטרך להגיע לזה. אני מקווה שנראה כל ספורטאי עם דגל ישראל, כי זה חשוב, זה הכרחי. אני גאה בחוק הזה. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה. אנחנו נגן, לא נברח. אנחנו נגן על כל ספורטאי. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. זה לא עניין של להגן. אם יש החלטה של הוועד הבין-לאומי, אז לשר הספורט יש את היכולת להגיד לאיגוד מסוים: אתם תהיו בלי הדגל – כי זו החלטה של השב"כ או של הוועד הבין-לאומי, ולא תהיה ברירה. אלה הסייגים של החוק הזה. << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> סימון, כל דבר שבצלאל אומר לך תודה - - - << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא. אין לי מה להמשיך. החוק הזה ברור מאוד מאוד, ואנחנו בשעה מאוד מאוחרת. אני רוצה להגיד תודה. אני רוצה להגיד תודה - - - << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> וגם אין חולקים. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. אני רוצה להגיד תודה לשר הספורט מיקי זוהר על התמיכה, למשרד, לדבורה, שתמכו בחקיקה הזאת, ליושב-ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת יוסי טייב, להנהלת ועדת החינוך אתי, מירב וענת וכל הצוות המשפטי, לוועד האולימפי בראשות יעל ארד. לכל איגודי הספורט, שתמכו בחקיקה הזאת; למועצה הלאומית לספורט, למירב בן ארי, לאופיר כץ, ליועץ הפרלמנטרי שלי אלכס קולקפוב. בעוד כמה שניות החוק הזה יעבור וזה כוח לספורט הישראלי, משמעות לספורט הישראלי, והכי חשוב משמעות לדגל הישראלי על דש כל חולצה של ספורטאי ישראלי. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות. הוגשו בקשות רשות דיבור, אך הדוברים אינם נמצאים. אם כן, חברות וחברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשפ"ה–2025, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 70 בעד סעיפים 1–3 – 11 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בעד – 11, אין מתנגדים. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 71 בעד החוק – 10 נגד – אין נמנעים – אין חוק הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> עשרה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' כ/1094; דברי הכנסת, חוב' י"ז, ישיבה 259; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת מירב כהן וגלית דיסטל אטבריאן, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת יונתן מישרקי, בשם יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> יונתן מישרקי (בשם ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה והשלישית את הצעת חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, בשם יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה הרב ישראל אייכלר. הצעה זו היא מיזוג של הצעות חוק פרטיות שהגישו חברות הכנסת מירב כהן וגלית דיסטל-אטבריאן. חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה), התשע"ח–2017, קובע כי מי שמעסיק יותר מ-25 עובדים לא יחייב עובד שהוא הורה שילדו נפטר והגיע לגיל פרישת החובה, דהיינו גיל 67, לפרוש מעבודתו בשל גילו, במשך ארבע השנים שמיום הגיעו לגיל זה – כלומר עד גיל 71 – בתנאי שהעובד הועסק במקום העבודה שבע שנים לפחות לפני שהגיע לגיל פרישת החובה, ובתנאי שהוא אינו נמנה ברשימת החריגים המפורטת בסעיף 5 לחוק. ההנחה היא שדחיית גיל הפרישה עשויה לסייע לעובד להמשיך בחיי השגרה על אף האסון שפקד אותו. בתחילה החוק נקבע כהוראת שעה לארבע שנים, כדי לאפשר את בחינת יישומו והשפעתו על העסקת הורים שילדם נפטר. מאז, תוקף הוראת השעה הוארך פעמיים, בכל פעם בשנתיים נוספות. מסקר שנערך בקרב הורים ששכלו את ילדיהם והוגש לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, עולה כי יותר ממחצית מההורים שהשיבו על הסקר בחרו לממש את זכותם לפי החוק, ולהמשיך לעבוד לאחר הגיעם לגיל פרישת חובה. עוד עולה מהסקר באשר לקבוצה שהשיבה עליו, כי אלה שבחרו להמשיך לעבוד לאחר גיל פרישת חובה היו שבעי רצון מהחלטתם, וכי רוב מאלה שטרם הגיעו לגיל חובת הפרישה משערים שיבחרו להמשיך לעבוד לאחר הגיעם לגיל זה, מתוך תחושת המשמעות בעבודה ומכיוון שהעבודה מסייעת להם לחשוב פחות על האובדן שחוו. בהתאם למסקנות הסקר המליץ המשרד להפוך את הוראת השעה להוראת קבע, אף כי הצעת החוק הממשלתית שהוגשה לאחר מכן האריכה את תוקף הוראת השעה בשנתיים בלבד. בחלוף שבע שנים מיום כניסת החוק לתוקף מוצע כעת לקבוע את החוק כהוראת קבע. נוסף על כך, במהלך דיוני הוועדה הוחלט לקצר את התקופה שעל עובד להיות מועסק בה במקום עבודתו בתכוף לגיל חובת הפרישה כתנאי לזכאותו, כך שתעמוד על חמש שנים לפני גיל פרישת חובה, במקום שבע שנים כיום. כמו כן, מוצע לקבוע כי השר לשוויון חברתי יפעל להביא לידיעתם של הורים שילדם נפטר את זכויותיהם לפי חוק זה, וזאת משום שמסקירות שהוצגו במהלך דיוני הוועדה עולה שלמרות חובת הפרסום הקבועה כיום, עובדים רבים שהוראות החוק חלות עליהם כלל לא מודעים לזכאותם. תיקון נוסף שנערך הוא הוספת מאבטחי הרשות להגנה על עדים לרשימת החריגים שהחוק לא חל בעניינם, בגלל הכשירות המבצעית הנדרשת לתפקודם. לעניין סמכות השר לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה לקבוע תקנות ביצוע, מוצע עתה לקבוע כי אם התקנות עוסקות ביחסי עבודה, הן יהיו טעונות גם הסכמה של שר העבודה. הצעת החוק אושרה בוועדה פה אחד והוגשו לה בקשות רשות דיבור. אני מבקש בשם יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית, בנוסח שאישרה הוועדה. אני מבקש לנצל את ההזדמנות שאני עומד פה על הדוכן ולהגיד תודה רבה לחברת הכנסת מיכל וולדיגר על הצעת החוק שהיא העבירה ממש זה עתה: הצעת חוק למניעת הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי. מדובר בשינוי תפיסה כלפי מתמודדי הנפש. הם צריכים לדעת שאנחנו עסוקים בוועדה הרבה מאוד בעולמות של בריאות הנפש ומתמודדי הנפש. יש להם כאן בכנסת אימא ואבא במובן הזה שדואגים להם, דואגים למשמעות, דואגים לכך שהם לא יוגבלו, בטח לא בכניסה למקום עבודתם, רק בשל היותם מתמודדים, והתודה הגדולה על העבודה והמסירות הגדולה מגיעה באמת לחברת הכנסת מיכל וולדיגר, שהיא באמת האבא והאימא של המתמודדים, והיא רואה אותם, היא רואה אותם ממש ממש מקרוב. תודה רבה לך, מיכל, על הזכות להיות שותף בהובלה יחד איתך בחוק הזה בוועדה. אני רוצה לציין גם כן את עורכת הדין איילת וולברג בהקשר הזה, שגם כן יורדת תמיד – כרגיל, אבל חייבים לציין את זה – לפרטי-פרטים בדיונים רגישים מהסוג הזה, וכמובן, למנהלת הוועדה מיכל דיבנר כרמל. אני רוצה ממש במילה אחת – היום נפרדנו ממתאמת של משרד הבריאות לכנסת, קוראים לה גב' מירי כהן. מירי כהן המסורה והמיוחדת הצליחה להנחיל שיטת עבודה של מתאמות רבות שיהיו מכאן ולהבא, ברגישות שבין הכנסת לממשלה. אתה יודע, סימון, זה לא קל. לפעמים זה לא פשוט לדעת, הרצון של הממשלה הוא אחד, הכנסת בולמת - - - << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> מה איתנו? << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> תקשיבו גם, זה חשוב. מירי ידעה לאזן בין הרצון של הממשלה לקדם תהליכים לבין הכנסת, שרוצה לפעמים לבלום או לשנות את אותם תהליכים של הממשלה. עשתה את זה ברגישות, עשתה את זה בחן, עשתה את זה בכל כך הרבה מאור פנים. מגיעות לה כל כך הרבה מילים טובות, ואנחנו מאחלים לה מכאן שתצא לפרק ב', מה שנקרא, לאזרחי, שתיהנה, ושתהיה לה הרבה בריאות. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, אדוני. אני מצטרף לכל מילה שחבר הכנסת מישרקי אמר על מיכל וולדיגר. הנשמה שלך במקום הנכון, ואני אומר לך שזה מרגש לראות את המסירות הזאת. כל הכבוד, יישר כוח. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות לרשות דיבור חוץ ממירב כהן? מירב כהן, בבקשה, לרשותך חמש דקות. כמו שיש אימא ואבא לעולם הזה, יש אימא ואבא לעולם של הקשישים במדינת ישראל. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> נכון, זו השליחות שלי. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חמש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, עבדנו כמה שנים כדי להגיע לרגע הזה. אני לא אסתיר את העובדה שאני חושבת שבאופן כללי נכון לתת לאנשים להחליט עד איזה גיל הם רוצים ויכולים להמשיך לעבוד. לדעתי זה צריך להיות גורף. אני חושבת שצריך לתת לאנשים מבוגרים להמשיך לתרום מהניסיון ומהידע שלהם, ולא לחייב אותם לצאת החוצה ממעגל העבודה רק בגלל הגיל שלהם. בעיניי, זו גילנות, זו אפליה על רקע גילי. המחקרים גם ממש תומכים במה שאני אומרת, כי ממחקרים שנעשו על מה שקורה בזמן היציאה לפנסיה, מה קורה לאדם, אנחנו יודעים לומר שיש קשר הדוק בין הפסקת עבודה ובין ירידה ברמת הבריאות של הבן אדם וההידרדרות הקוגניטיבית שלו. אז אני מאוד מאוד מאמינה שמי שרוצה להמשיך לעבוד, צריך לאפשר להמשיך, ובמקרה של הורים שכולים שחוו אובדן כזה גדול, האפשרות להמשיך לעבוד יכולה להציל חיים – פשוטו כמשמעו. קצת היסטוריה על החקיקה הזו: בשנת 2018 התחיל פיילוט שבו להורים שהילדים שלהם נפטרו ניתנה בהוראת שעה האפשרות להמשיך ולעבוד למשך ארבע שנים נוספות מעבר לגיל הפרישה. בסקר שנעשה במשרד לשוויון חברתי בזמן שהייתה לי הזכות להיות שרה במשרד הזה, עלה בבירור שמדובר על צורך של ממש – 70% מההורים שנשאלו ביקשו להישאר במקום עבודתם. שלושת רבעי הנשאלים ענו שהעבודה נותנת להם ממש משמעות בחיים, והעבודה, כך הם העידו, נותנת סיבה לצאת מהבית והיא עוזרת לא לחשוב כל הזמן על האובדן, היא עוזרת לא לבהות בקירות. כך הם אמרו, אלו המילים שלהם – זה עוזר לנו לא לבהות בקירות או לדבר אל חדר ריק. אז תבינו עד כמה הדבר הזה משמעותי. בתקופתי כשרה לשוויון חברתי הארכנו את הוראת השעה, והיום סוף-סוף הוראת השעה תהפוך להוראת קבע בספר החוקים של מדינת ישראל. בנוסף, הצלחנו לתת מענה לאחת מהבעיות הכי משמעותיות שהייתה בהוראת השעה – שאנשים פשוט לא ידעו שזו הזכות שלהם. העובדה היא שמרבית העובדים הזכאים לתנאי הפרישה בחוק הזה פשוט לא ידעו בכלל על קיומו של החוק. לכן, החל מהיום, במסגרת החוק הזה שאנחנו מאשרים היום, תעוגן בחוק החובה של המשרד לשוויון חברתי ליידע את כל ההורים שהילד שלהם נפטר, על הזכות הזו שלהם. על החקיקה הזו עבדתי גם עם חברת הכנסת דיסטל וגם עם יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה חבר הכנסת אייכלר; תודה גם למירב בן ארי וגם לאופיר כץ וכמובן, גם ליועץ הפרלמנטרי המהמם שלי, רועי ברוורמן, שעבד מאוד מאוד קשה על הנוסח של החוק הזה, ואת התודה הכי הכי גדולה והכי מיוחדת אני חייבת לאדם מיוחד בשם פיני רבינוביץ', שהוא אביה של דסי רבינוביץ', זיכרונה לברכה, איש מאוד מאוד מיוחד. יש אנשים שעיגול השמחה שלהם קטן, ולנו יש תפקיד לעזור לו לגדול – כך כתבה דסי לפני מותה ממחלת הסרטן. פיני לקח את המשפט הזה והפך אותו לדרך חיים; הוא מתעל את כל מרצו לעשיית טוב במסגרת עמותה שהוא הקים, עמותת יקיר לי – יד ולב לשכול האזרחי. העמותה הזו פועלת לקידום המודעות לנושא השכול בישראל. פיני הוא אחד מיוזמי הוראת השעה המקורית – הוא ה-יוזם של הוראת השעה המקורית – וכבר כמעט שמונה שנים הוא נאבק על זה שהוראת השעה תהפוך לחוק קבוע. אז יישר כוח מכאן לפיני. אתה עשית את זה, אני פה רק השליחה, ותדעו לכם שברגע שהחוק הזה יעבור, יש לי שורה ארוכה של הורים שכולים שממתינים בקוצר רוח לשמוע שהחקיקה הזו עוברת, כי הם לא רוצים שישלחו אותם הביתה, הם רוצים להמשיך לתרום מהידע, מהניסיון, רוצים להמשיך בחיים פעילים, והדבר הזה מאפשר להם להשאיר את הראש ככה מעל המים. אז זו זכות גדולה עבורי ועבור כולנו לשרת אותם מכאן, מכנסת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת כהן, יישר כוח. אלון שוסטר, אתה מעוניין לדבר? לא. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 72 בעד סעיפים 1–5 – 12 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–5 נתקבלו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – 12, אין מתנגדים, אין נמנעים. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 73 בעד החוק – 13 נגד – אין נמנעים – אין חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – 13, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים בישראל. מזל טוב, ברכות. << הצח >> הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 82 – הוראת שעה) (השקעה בהפקות מקומיות בשפה הגיאורגית), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1104).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 82 – הוראת שעה) (השקעה בהפקות מקומיות בשפה הגיאורגית), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת סימון מושיאשוילי וקבוצת חברי הכנסת – של חברי הכנסת אברהם בצלאל, משה סולומון, משה רוט – לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר כץ להציג את הצעת החוק במקום סימון מושיאשוילי. בבקשה, לרשותך עד עשר דקות, אדוני. יעלה ויבוא. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היו"ר, השר, חברי הכנסת, נתבקשתי להעביר את הגשת הצעת החוק בשם סימון מושיאשוילי. ההצעה המונחת לפנינו – הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (הוראת שעה) (תיקון – השקעה בהפקות מקומיות בשפה הגאורגית), היא תיקון חשוב בחוק התקשורת, שמטרתו לעודד – ואני מדגיש: לעודד – הפקות מקור בשפה הגאורגית. תיקון זה מהווה הכרה בצורך החיוני בשימור תרבות קהילתית של יוצאי גאורגיה במדינת ישראל. השפה הגאורגית, שהיא חלק מהותי מהזהות של בני ובנות הקהילה, משמשת לא רק כאמצעי לתקשורת, אלא גם ככלי לשימור קשר עם העבר ועם ההיסטוריה. ככול שבני העדה יצרכו תרבות בשפה – שהיא להם לזהות – כך נוכל לשפר את איכות חייהם. באמצעות ההשקעה המוצעת, יתאפשר לקהילה להפיק תוכן מקורי בשפתה, ובמיוחד לסייע למבוגרים בהבנת החברה הישראלית. במאמר מוסגר אציין כי בעבור חלק מהדור המבוגר הקושי בשפה הוא משמעותי. ככל שבני העדה יצרכו תרבות בשפה שהיא להם לזהות, כך נוכל לשפר את איכות חייהם, ואין ספק שצריכת תרבות משפרת את איכות החיים. הפקות מקור בשפה הגאורגית הן לא רק מענה תרבותי, אדוני, הן גם מענה חברתי. אני פונה לכל חברי הכנסת, לתמוך בהצעת חוק זו; היא לא רק מסייעת לקהילה הגאורגית, אלא תורמת גם לכלל החברה הישראלית, בכך שהיא מאפשרת להכיר, להעריך ולהוקיר את הגיוון התרבותי שיש לנו במדינה. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ. נעבור לדיון האישי. האם יש מישהו מרשימת הדוברים שרוצה לעלות ולדבר? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אברהם בצלאל. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אברהם בצלאל, אתה רוצה לעלות ולדבר? יש לך הזדמנות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> מוותר? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, הוא אמר כן. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני בשוק. אנחנו נעבור להצבעה, חברים. נעבור להצבעה על הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 82 – הוראת שעה) (השקעה בהפקות מקומיות בשפה הגאורגית), התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה. אתם מוכנים? הצבעה. הצבעה מס' 74 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 74 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 82 – הוראת שעה) (השקעה בהפקות מקומיות בשפה הגאורגית), התשפ"ה–2025, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – תשעה, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 82 – הוראת שעה) (השקעה בהפקות מקומיות בשפה הגאורגית), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 81), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' כ/1064; דברי הכנסת, חוב' ח', ישיבה 233; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 81), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת נעמה לזימי וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה השנייה והשלישית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יציג מטעם הוועדה - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת אלון שוסטר. << דובר >> אלון שוסטר (בשם ועדת הכלכלה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 81), התשפ"ה–2025, לקריאה שנייה ושלישית. הצעה זו, שהיא הצעתן הפרטית, שעובדה על ידי הוועדה, של חברות הכנסת לזימי ושטרית. היא נועדה להקל על איתור אדם שהתקשר ממספר טלפון חסוי למוקד חירום למתן סיוע נפשי, ושעלה חשש לשלומו. לפיכך, מטרת הצעת החוק היא סיוע להצלת חיי אדם, תוך שמירה מרבית על פרטיות המתקשר למוקד. חוק התקשורת קובע, בין השאר, כי ספק מורשה ועובדיו לא יגלו מידע שהגיע אליהם על אודות שיחה למוקד חירום או על אודות מתקשר שביצע שיחה כאמור, אלא על פי הוראות כל דין או לפי צו של בית משפט. מוקדי החירום מקבלים שיחות רבות, ורבות מהן מתבצעות ממספרי טלפון חסויים. במקרים שבהם הגורמים המוסמכים לכך במוקד החירום מוצאים כי קיים חשש לשלומו של מי שהתקשר אליהם, הם פונים למשטרת ישראל – וזה יכול לקחת זמן יקר מאוד. לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ועם העלייה בכמות הפניות למוקדי החירום, התחדד הצורך במציאת פתרון שיקצר זמנים באיתור אדם שהתעורר חשש לשלומו. לכן, מוצע לקבוע כי מוקד חירום יהיה רשאי לבקש מהספק המורשה, שמספק לו שירותי טלפוניה, כי יעביר לו – על כל השיחות שמבוצעות למוקד החירום – את שלוש הספרות האחרונות של מספרי הטלפון החסויים שמהם מבוצעות שיחות למוקד. עוד מוצע לקבוע, כי אם ביקש מוקד החירום לקבל מידע כאמור, הספק המורשה יהיה רשאי להעביר למוקד את המידע. יודגש כי מוקד החירום אינו חייב לבקש את המידע האמור, ולפיכך מוקדי חירום החוששים כי קבלת המידע עלולה לגרום לאפקט מצנן בקרב המתקשרים – כלומר שלא יתקשרו לבקש מידע – הם לא חייבים לקבל את המידע הזה מהספק המורשה. אולם, אם הם ביקשו, כאמור, הספק המורשה יהיה רשאי להעביר את שלוש הספרות כפי שנמסר. לעניין המוקדים שיבקשו לקבל את המידע מוצע לקבוע הוראות שמטרתן להגן על פרטיות האדם שהתקשר למוקד ממספר טלפון חסוי, בין הוראות אלה מוצע לקבוע כי שלוש הספרות ישמשו את מוקד החירום רק לשם פנייה למשטרת ישראל במקרה שעלה חשש לשלומו של מי שביצע את השיחה למוקד, וכן כי המידע יישמר בנפרד ובאופן מאובטח וכי הגישה למידע תתאפשר רק לבעלי תפקידים במוקד, שקיבלו הדרכה מתאימה וכי עם תום הצורך במידע – ולכל היותר תוך 24 שעות – המידע יימחק. עוד מוצע לקבוע כי אדם שהגיע אליו מידע לפי ההסדר המוצע ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות כל דין או לפי צו בית משפט. כהסדר משלים וכדי להקל הן על המתקשרים למוקדי החירום והן על הספקים המורשים, באיתור מוקדי החירום הכפופים להוראות החוק, מוצע לקבוע כי רשימת מוקדי החירום וכל שינוי בה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת. חברי הכנסת, מטרת הצעת החוק המונחת בפניכם היא, כאמור, הצלת חיי אדם, שכן היא צפויה לקצר את הזמן הנדרש למשטרה לאיתור מספר הטלפון שממנו בוצעה השיחה, ולכן לקצר את הזמן הנדרש לאתר את האדם המצוי במצוקה, ולהגיש לו עזרה. הצעת החוק אושרה בוועדה פה אחד ולא הוגשו לגביה הסתייגויות ואני מבקש לאשר אותה בקריאה שנייה ושלישית. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, אדוני. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות לרשות דיבור. האם מישהו מהנוכחים ביקש רשות דיבור ורוצה? התשובה היא לא. [ולכן נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 81), התשפ"ה–2025 כנוסח הוועדה. להיות מוכנים להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 75 בעד סעיפים 1–3 – 10 נגד – אין נמנעים – 1 סעיפים 1–3 נתקבלו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד עשרה, אין מתנגדים, נמנע אחד. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 81), התשפ"ה–2025. ההצבעה. הצבעה מס' 76 בעד החוק – 10 נגד – אין נמנעים – אין חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 81), התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – עשרה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 81), התשפ"ה–2025 התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. ברכות. אני מזמין את חברת הכנסת נעמה לזימי לברך. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה, כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה. ראשית, אני חייבת לפתוח בחוק הזה. עם תחילת המלחמה, הגעתי לסיור בעמותת ער"ן. כמות השיחות והפניות שהם קיבלו שם כל כך גדלה בזמן המלחמה ומאז האסון, שהם ממש שוחחו איתי וגם עם חברת הכנסת קטי שטרית וטטיאנה מזרסקי, על הצעת חוק שיכולה לסייע במניעת התאבדויות, שבעצם תאפשר להגיע בצורה יותר מהירה ומדויקת בזמן, אל אנשים שיש חשש מיידי לחייהם. אותם אנשים שספציפית בשיחה נראה לפי כל האיתותים שיש, שהם עשויים להתאבד באותו הרגע. אומנם לקח זמן, יותר משנה, אבל החוק הזה עכשיו נכנס לקריאה שלישית. אני תמיד אומרת: המציל נפש אחת, כאילו מציל עולם ומלואו, ואני בטוחה שכולם פה יסכימו עם הדבר הברור הזה. זה חוק מאוד מאוד חשוב. אני רוצה להגיד למנכ"ל ערן דוד קורן, שכשהוא הביא את החוק הזה אליי, אמרתי לו: מה הבעיה? זה כל כך פשוט. ולפעמים אנחנו פה פותרים דברים פשוטים. תיקון באמת קטן, שהוא בסוף עולם ומלואו. אם הוא יציל פוסט-טראומטי אחד, או מישהו שחווה את המראות הקשים או נמצא במצוקה, או איבד אדם יקר, הרי שעשינו משהו מאוד מאוד חשוב בחוק הזה. אז אני קודם כול מודה על שיתוף הפעולה עם חברות הכנסת, אני מודה לשר התקשורת על הנכונות, ולדוד ביטן, שסייע לקדם את החוק הזה בוועדה. להציל אנשים זה הדבר הכי חשוב שאפשר לעשות פה, ובחוקים חברתיים רואים שכל המחלוקות נשארות בצד. כמה חבל שאין פה יותר מזה. אני כן אסיים במה שקרה היום. בסוף השבוע הייתי בקהילות היהודיות והישראליות בניו יורק. נחתי בשעה 05:00, והגעתי ישר להפגנה. כשנחתי גיליתי עולם שלם של דברים שקרו בזמן הזה, כן? כמובן, חקירתו של ראש הממשלה, שאנחנו אומרים מהרגע הראשון שידו בפרשיות הביטחוניות החמורות. כן, כן, וכל מי שמחפה עליו, על הפרשה הביטחונית הכי חמורה מאז קום המדינה, זה גם עליכם. אתם קושרים את עצמכם לפרשות האלה כשאתם מחפים עליו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> - - - הצוללות. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הינה, ראית? התעלה גם עליהן. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> האמת התעלתה - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד שכשאני הגעתי עם המפגינים לאחר מכן, אופיר, ועוד פעם, ובלי סיבה, בלי סיבה, שוטרים הכו אותי נמרצות רק כי אני מתנגדת שלטון, רק כי אני חברת אופוזיציה. אתם לא מוציאים מילה, המקום הזה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את מאמינה לזה? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני ראיתי את זה. "מאמינה לזה"? כולי סימנים כחולים. תגיד, אתה נורמלי? כולי סימנים כחולים. שוטרים הכו אותי רק כי אני מתנגדת לבן גביר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את מאמינה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - היום זה היא, מחר זה אתם. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מה זה "מאמינה"? אני בן אדם שחנקו אותו פעמיים. כשהכו אותי כל השנה הזו, מילה לא אמרתם. אבל היום הסרטון כל כך ברור. היום רואים שמהרגע שהוא אומר נעמה, הוא מושך אותי, מכה אותי. ואם לא היה אחד הקצינים שמנע ממנו להטיח אותי על הרצפה, מה היה קורה? ואני עוד חברת כנסת. תאר לך מה הם עושים למפגינים. תארו לכם מה הם עושים למפגינים בלי חסינות. << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> - - - << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הוא לא היה צריך לגעת בה. אסור היה לגעת בך - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> דוידסון, דוידסון. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> פנינה, כל הגוף שלי סימנים כחולים מהשנתיים האלה. אני כבר רגילה. אבל אני אומרת פה, המשטרה נפלה - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. נעמה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> השוטרים בשירות השלטון ולא בשירות אזרחי המדינה ולא בשירות ישראל. ואני אגיד את זה. אני אגיד את הדברים האלה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> סימון, עברו - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בסדר. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ואני אגיד את זה, אני אגיד את הדברים האלה, כי אני עומדת פה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לא, לא. לא צריכה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מה "לא"? מה כואב לך? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אסור לך לעמוד פה. - - - לדבר, עם כל הכבוד. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> נתתי לך עשר דקות, נעמה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בסדר. סליחה, סליחה. אסור גם להכות אותי, מה לעשות? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> יש סדר-יום, נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא יודעת. כל כך קשה להם כשאומרים את האמת. שוטרים מכים מפגינים ואזרחים נמרצות, והם משתיקים. ואנחנו רואים את זה בעיניים. אנחנו רואים מה קרה למשטרת ישראל תחת בן גביר. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> נעמה, נעמה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> החזרתם את העבריין הזה, ותראו איך האלימות חזרה מהר. << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> - - - תפסיקו עם ההפגנות האלימות שלכם. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לנעמה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אנחנו נתקן ונעיף אתכם, שיהיה ברור. << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> תפסיקו להפגין בצורה אלימה. תפסיקו להפגין - - - אתם מפגינים בצורה אלימה. אתם אלימים. תפגינו בצורה דמוקרטית, לא בצורה אלימה, ואז נימנע מזה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברי הכנסת, תודה רבה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה ראית מה היה? איך אתה מדבר? תתבייש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה רוצים - - - שלא ייגע בה בכלל. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הבעת עמדה של נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור על-תנאי ממאסר (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1111).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הבעת עמדה של נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור על-תנאי ממאסר (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת חילי טרופר וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת חילי טרופר להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כנסת נכבדה, היושב בראש, החוק שעולה להצבעה מבקש לעשות צדק ולראות גם את פניו של מי שנפגעה או נפגע; לתת מקום למצבה ולמחיר הכבד שמשלמת הנפגעת לפני שמקבלים החלטה בעניינו של הפוגע. על פי החוק, נפגעת עבירת מין או אלימות זכאית שתינתן לה ההזדמנות להביע את עמדתה לעניין הסיכוי שצפוי משחרור הנידון לשלומה ולביטחונה של נפגעת העבירה. טרם תקבל החלטה ועדת השחרורים על שחרור מוקדם של עבריין מין או אלימות, היא תצטרך לאפשר לנפגעת או לנפגע לבוא ולהציג בפניה את מצבו ואת השפעת השחרור עליה או עליו. לפני מספר ימים שוחרר עבריין המין יובל כרמי שפגע בכמה מטופלות שלו, ובין השאר, בקים אריאל ארד האמיצה שהייתה שותפה גם לקידום חוק זה. על אף חומרת המעשים נגזרו 39 חודשי מאסר בלבד על יובל, והשבוע הוא שוחרר לאחר שריצה שנתיים ושלושה חודשים בלבד. אם החוק שמקודם היום היה עובר בטרם קבלת ההחלטה על שחרורו המוקדם, ייתכן שההחלטה הייתה שונה משום שוועדת השחרורים הייתה מביאה בהחלטתה גם את שיקולי שיקום הנפגעת, ולא רק שיקולים הנוגעים לפוגע ולשיקומו. החוק המדובר יוודא שוועדת השחרורים תשמע את קולן וקולם של הנפגעות והנפגעים כפי שמגיע להם, ובעיקר תביא בין שיקוליה את שיקולי שיקום הנפגעת משחרורו המוקדם של הפוגע. יותר מדי פעמים הנפגעת או הנפגע הופכים שקופים. אין חוויה אנושית קשה, מעליבה ומפרקת יותר מלהיות שקוף. החוק הזה ייתן שם ופנים למי שנפגעה או נפגע; ייתן להם פתחון פה ויחייב את מערכות המדינה לראות ולהכיר במחיר הכבד שהם משלמים ממילא. הרי הצלקות בנפשם לא נעלמות בחלוף הזמן. ברצוני להודות לאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית שהיו שותפים משמעותיים בכתיבה ובקידום של החוק. בלעדיהם זה לא היה קורה. כמו כן, אני מבקש להודות לשר המשפטים ולעובדי ועובדות משרד המשפטים, וכן ליושב-ראש ועדת החוקה, חוקה חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן וצוות הוועדה, שסייעו כולם בניסוח ובקידום מהיר של החוק. אני קורא לכל חברי וחברות הכנסת לתמוך בחוק. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חילי טרופר. מישהו רוצה לדבר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> לא. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק הבעת עמדה של נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור על-תנאי ממאסר (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה. הצבעה. חילי, כולם בעד. הצבעה מס' 77 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הבעת עמדה של נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור על-תנאי ממאסר (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> 11 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הבעת עמדה של נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור על-תנאי ממאסר (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 66) (הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1114).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 66) (הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת יעקב אשר, אימאן ח'טיב יאסין, יוסף עטאונה וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב אשר, יושב-ראש ועדת הפנים, להציג את הצעת החוק. לרשותך 25 שניות – עשר דקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוספת לו שש. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> רגע, פנינה, הוא לא הזכיר אותך? הזכרת אותה? היא גם מוצמדת – זהו, שלא נשכח. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> כן, אחרי זה יש הצמדה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הייתי פה על הבמה הזו היום אולי קצת יותר מדי פעמים. אבל הרבה על חוקי תכנון ובנייה, חשמל – הרבה דברים חשובים. עכשיו זה בשביל הנפש. אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להביא בפניכם לקריאה ראשונה הצעת חוק שיזמתי, חוק עבודת נשים (תיקון מס' 66) (הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), התשפ"ה–2025. הצעת החוק מדברת על מקרים שבהם נולד ילד עם מוגבלות מורכבת שאינו זקוק לאשפוז, ומגיעים הביתה – הבית הופך לחצי בית חולים, והאימא צריכה השגחה מלאה על התינוק הזה. והצעת החוק שלי מדברת על תוספת של חמישה שבועות לחופשת הלידה בתשלום לאותן אימהות; כי כל הרעיון הוא, בסופו של דבר, שיש לילד תלות מלאה. לכל תינוק יש תלות מלאה. אבל בילד כזה, זה כרוך לפעמים בהאכלה דרך זונדה, זה כרוך בחמצן, אם יש בעיות כאלה ואחרות. אז יש פתרונות לילד שמאושפז, יש פתרונות לפגים. כשעוד הייתי באופוזיציה, ויושב-ראש המפלגה שלך היה שר אוצר, הצלחתי להעביר הארכה לאימהות של פגים, כי פג גם צריך את ההשגחה הזאת. לילדים עם מוגבלות מורכבת אין הגדרה. ואנחנו מנסים, בהצעת החוק הזאת, שזה קריאה ראשונה כרגע, ליצור את ההגדרה הזאת, גם לפי אחוזי נכות וגם לפי סוגי תלות, כי אמרתי לנציגי ביטוח לאומי ולנציגי האוצר שהיו איתי בישיבות: לא יכול להיות ששתי שכנות – אחת תלד ותחזור מחופשת לידה עם ילד בריא, ואחת עם ילד עם כזו מורכבות, ושתיהן יצטרכו לחזור לעבודה באותו זמן, ושתיהן יקבלו אותה חופשת לידה. לא יהיה. ובעזרת השם, הצעת החוק הזו תתקדם. אני מקווה שבמושב הבא נביא אותה כבר לספר החוקים. בחוק הזה עשינו את ההבדל בין הישרדות לבין קיום באמת בכבוד. אין פה אופוזיציה, אין פה קואליציה. אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת הרווחה, הרב ישראל אייכלר. להודות לשר העבודה, מר יואב בן צור. לרמ"ט השר, עורך הדין אביעד אושרי, על התמיכה בהצעת החוק. לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ' ויועצו, ברק קורנפלד, על התמיכה שהם נתנו לעניין הזה. ליועץ החקיקה שלי, עורך הדין יהודה כהן, הבלתי נלאה, בלי עין הרע, יצרנו הרבה מאוד דברים ביחד, ולצוות הלשכה. אני מודה שוב ליושב-ראש הקואליציה. מאחל לכולם פסח כשר ושמח. מאחל לעם ישראל שנוכל לחגוג כולנו בחירות מלאה, אלה שפה ואלה שהיום עדיין לא פה, שנוכל להיות כולם ביחד, בעזרת השם, בני חורין. חג כשר ושמח. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אמן. << הצח >> הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), התשפ"ה–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/5263/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת פנינה תמנו) << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת תוקף תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), התשפ"ה–2024, של חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, לדיון המוקדם. לרשותך שלוש דקות. תעלה ותבוא פנינה תמנו. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> לפני שאני נוגעת בחוק, חשוב לי להזכיר גם בשעה הזאת, שעת לילה מאוחרת, שהיום 542 יום ש-59 בנים, אחים אחיות – שלוש אחיות, גם אם הן אינן בחיים – נמצאים ונמצאות בשבי. מתוכם 15 אבות לילדים – ארבעה שהם בחיים, 11 חללים. 59, כמו שאמרתי, בנים ובנות. אנחנו יוצאים לפגרה, היום עושים את ניקוי השולחן. עוד מעט המקום הזה ייסגר, אבל תחושת כבדות תלווה אותנו. באמת, כבדות קשה שלא הספקנו ולא הצלחנו להחזיר את כולם במושב הזה, והלוואי, הלוואי, הלוואי שבימים הקרובים הם יחזרו הביתה, בעזרת השם, ושלא יהיו לבבות דואבים, כואבים, שבורים, שכל המשפחות יצאו מהמצרים, מהחושך הגדול שהן נמצאות בו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אמן. עכשיו לחוק עצמו. אני רוצה לברך אותך, חברי חבר הכנסת יעקב אשר, שעשית עבודה אינטנסיבית מול האוצר ומול כולם, מול השר בן צור, בשביל להביא את החוק הזה. להיות אישה אחרי לידה זה לא דבר פשוט בכלל. שלושה חודשים אינם מספקים, גם למי שחוזרת עם ילד בריא ושהכול בסדר; אז על אחת כמה וכמה, כמו שנגעת ואמרת, למי שהילד שלה נולד עם מוגבלות מורכבות. בוודאי שאי-אפשר לתאר לעזוב ילד כזה אחרי שלושה חודשים, לנסות לג'נגל בתוך כל העולמות שלנו. העולם המודרני מביא איתו הרבה מאוד אתגרים לאימהות, לנשים, ודווקא כיושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה אני יכולה לומר לך שאנחנו לא מוותרות על האימהות שלנו. ואנחנו צריכים לאפשר כממשלה, כמקבלי החלטות, מקבלות החלטות, את המרחב הנכון, הבטוח, הבריא, בשביל שהילדים שלנו יגדלו בביטחון פיזי ונפשי. בשביל שאנחנו נמלא את התפקיד הזה, זה חוק שהוא ראוי – לבוא ולומר לאותן אימהות, קודם כול, שתהיה להן ברכה. כל ילד שבא הוא ברכה – ילד עם מוגבלות, בלי מוגבלות, ילד פג, ילד חולה, עם כל הקשיים – ואנחנו לא בנעליים שלהן. לצד זה צריך להראות להן שאנחנו רואים אותן, רואים את ההורים, רואים את האישה, שגם היא בעצמה צריכה זמן התחזקות. אני חושבת שאין חוק יותר ראוי מזה בכל מה שקשור לנשים אחרי לידה. יישר כוח גדול. תודה גם שאפשרת לי להצמיד את החוק שלי. אני לא נוהגת לעשות את זה, אבל בגלל שזה חוק חשוב, שהיה גם בארסנל שלי – הפ' שלי אחריך – אז ראיתי לנכון לבקש את אישורך להיצמד. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת פנינה תמנו שטה. חברים יקרים, אנחנו נעבור להצבעה – יש דיון אישי, מישהו רוצה לדבר? אופיר כץ. יעלה ויבוא חבר הכנסת אופיר כץ. לרשותך שלוש דקות. בבקשה, אדוני. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השר, עליתי עם סיום היום הזה – אייל, מושב או כנס? כנס – הכנס הזה להודות לכמה אנשים. הראשונה שבהם – העובדת החדשה שלנו בליכוד, שמנצחת על כל עבודת הקואליציה, עליזה בראשי, שעוזרת מאוד. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> חדשה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> חדשה, היא רק התחילה, כן, כן. היא רק התחילה, אבל היא עושה עבודה מדהימה, ובאותה התלהבות ונחישות, כאילו זה היום הראשון שלה פה. אז תודה רבה, עליזה; דניאל שמש התותחית, תודה על הכול; אוריה ערבה, שהיא באמת בתחילת דרכה. נראה לי שהיא יצאה מההלם הראשוני של מה שקורה פה, ומתחילה לעבוד כמו שצריך; לשאר עובדי הסיעות: מש"ס – עליזה אוזן; הציונות הדתית – שמעון איגרא ויוסי כהן; יהדות התורה – טייבי גלבשטיין; עוצמה יהודית – רני ז'אן ואביתר בוזגלו; הימין הממלכתי – לילך חייבי. למרכזת האופוזיציה מירב בן ארי, שאני עובד מולה בשוטף, שרוב הזמן אנחנו רבים ומתווכחים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> עם מירב? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כל הזמן. אבל יודעים לעבוד - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> לא, לא, לא, ממש לא. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> - - יודעים לעבוד על בסיס כבוד הדדי ואמון בינינו, ואני חושב שזה הכי חשוב. למנכ"ל הכנסת, חברי צ'יקו אדרי, שמרגישים את עבודתו ושל צוותו בכל פינה בכנסת; לייעוץ המשפטי בראשות שגית, שאני חושב שהיא נותנת פה שירות מדהים לכלל חברי הכנסת. ייעוץ משפטי שמאפשר, שכל הזמן מנסה ללכת עד כמה שאפשר עם כלל הח"כים, איך לעזור, איך לפתור בעיות, ועושה את זה בצורה מדהימה, מופלאה. זו הזדמנות טובה להודות לה, לצוותה, לכלל היועצים המשפטיים. אייל, גם לך תודה רבה; לעינב של שגית, שגם עושה עבודה מדהימה; למשמר הכנסת בראשות יובל חן; לסדרנים בראשות אביגדור רפאלי; למרינה היקרה, שכבר לא פה, שבחרתי בכוונה לציין אותה, היא כל כך אהובה ואהודה פה על כולנו. אין אדיבות כזאת. תודה רבה; מנהלי הוועדות כולם; מזכירות הכנסת בראשות דן מרזוק והצוות האדיב שלו; לכלל עובדי הכנסת, תודה רבה על כל מה שאתם עושים פה בשביל שנוכל לעשות את עבודתנו בצורה הטובה ביותר. ולסיום, לצוות שלי, שמסייע לי רבות לקיים את עבודתי גם כיו"ר הקואליציה וגם כמחוקק – ראש המטה שלי, נטע מולכו, רון פדלון, מישל תופן ואביעד אלבז. תודה לכולם. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ. חברים יקרים, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 66) (הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת יעקב אשר, אימאן ח'טיב יאסין, יוסף עטאונה וקבוצת חברי הכנסת, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 78 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 66) (הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), התשפ"ה–2025, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – 11, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 66) (הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת יעקב אשר, אימאן ח'טיב יאסין, יוסף עטאונה וקבוצת חברי הכנסת אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), התשפ"ה–2024, של חברת הכנסת פנינה תמנו, בדיון המוקדם. חברים, תהיו מוכנים, הצבעה. הצבעה מס' 79 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), התשפ"ה–2024, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – 11, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), התשפ"ה–2024, של חברת הכנסת פנינה תמנו, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 72), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' כ/1097; דברי הכנסת, חוב' ט', ישיבה 236, חוב' י"ח, ישיבה 262; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 72), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת אליהו ברוכי, משה גפני וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת אברהם בצלאל, במקום חבר הכנסת דוד ביטן, להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. << דובר >> אברהם בצלאל (בשם ועדת הכלכלה): << דובר >> אז באמת, לפני שאני אציג את החוק, אני רוצה להודות למיכל וולדיגר. היא קיבלה פה הרבה פרגונים, אבל נדמה לי שהיא מחכה לפרגון על זה שהיא נשארה פה עד השעה הזאת, השעה 01:00, באמת לא פשוט, והיא עשתה את זה בצורה מאוד מאוד רצינית. עברת את זה בהצלחה, ציון 100. אדוני היושב-ראש, חבריי השרים היקרים, השר מיקי זוהר, עשית פה הרבה ספורט היום, הרבה שעות נתנו לך להיות פה היום. כמובן, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 72), התשפ"ה–2025, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת החוק היא מיזוג של שתי הצעות חוק פרטיות, של חבר הכנסת אליהו ברוכי וקבוצת חברי הכנסת ושל חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. מטרת הצעת החוק היא למגר תופעה של עוסקים המתנים את האפשרות לתשלום בכרטיס חיוב בסכום רכישה מינימלי, ובאופן זה עלולים לגרום לצרכנים שאין להם אפשרות לשלם במעמד הרכישה במזומן, לרכוש מוצרים שלא תכננו לרכוש מלכתחילה, או אפילו מוצרים שאין להם כלל עניין ברכישתם. בעניין זה אציין כי עמלת הסליקה שמשלם בעל העסק בשל המימוש של הצרכן בכרטיס חיוב נגזרת כשיעור מסכום הרכישה, ואינה עמלה בסכום קבוע. לכן סברנו שאין הצדקה להתניה כזאת. בהתנהלות זו יש כדי לפגוע בצרכנים, שעלולים לרכוש מוצרים שלא תכננו לרכוש מלכתחילה. לפיכך מוצע לתקן את חוק הגנת הצרכן, ולקבוע שעוסק המאפשר לצרכן לשלם בכרטיס חיוב, לא יתנה את אפשרות לתשלום באמצעותו בסכום רכישה מזערי. לעניין זה, מוצע להגדיר כרטיס חיוב באופן רחב כך שהוראות התיקון המוצע יחולו גם על כרטיסים שאינם כרטיסי אשראי המיועדים לרכישת מוצרים. כיום ישנם אמצעי תשלום נוספים מעבר לכרטיסי חיוב, וייתכן שבעתיד תחום זה ייפתח יותר. לפיכך, מוצע להסמיך את שר הכלכלה והתעשייה, בהסכמת שרי המשפטים והאוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בתקנות כי הוראות ההסדר המוצע יחולו גם על אמצעי תשלום נוספים כפי שייקבע. לעניין אכיפת התיקון המוצע, מוצע להסמיך את הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן להטיל על עסק שפעל בניגוד להוראות התיקון המוצע עיצום כספי שסכומו היום עומד על 22,530 שקלים חדשים, ואם העוסק אינו תאגיד – 7,170 שקלים חדשים. למען הסר ספק וכדי שלא תיווצר אי-בהירות בקרב העוסקים, חשוב להדגיש כי ההתניה האסורה לפי החוק המוצע היא התניה ביחס לאמצעי התשלום ולא ביחס לרכישה עצמה. כלומר, גם לאחר כניסתו לתוקף של התיקון המוצע, עוסק יהיה רשאי להגביל את הרכישה באתר האינטרנט, לדוגמה, בסכום מינימלי, אף אם התשלום עבור הרכישה נעשה מטבע הדברים בכרטיס אשראי, שכן ההתניה היא ביחס לעצם הרכישה ולא ביחס לאמצעי התשלום. חברי הכנסת, אני סבור שהוראות התיקון המוצע ייטיבו עם הצרכנים, במיוחד בתקופה זו, שמתאפיינת בעליות מחירים. לפיכך, אני מבקש מכם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה ולדחות את כל ההסתייגויות. באמת, זה המקום פה להודות פה לכל הצוות, לכל האנשים פה, לכל חברי הכנסת, לאדוני היושב-ראש, כמובן, למזכירות הכנסת, כמובן ליניב, שנמצא פה ימים ולילות, דניאל, הצוות, עליזה – שתי העליזות שלנו פה, טייבי וכולם, על כל העבודה, המאמץ; כמובן, הייעוץ המשפטי. אני מאחל לכולם פסח כשר ושמח, אבל התחושה שלי היא שביום רביעי בלילה ניפגש פה עוד פעם לקבל את השר סמוטריץ' כחבר הכנסת, וכנראה להשביע אותו שוב כשר. אני מאמין שאנחנו ניפגש עוד לפני פסח, זאת התחושה, אלא אם כן ישתנה משהו. לילה טוב לכולם, ופסח כשר ושמח. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, אדוני. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת יש עתיד. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (בשם ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> שכחתי להזכיר, כמובן, את מירב בן ארי, שבאמת עושה רבות גם כאופוזיציה, אבל בכל אופן היא דואגת הרבה לקואליציה. לי ברמה האישית היא גם עזרה הרבה. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת יש עתיד. מירב – מושכת את ההסתייגויות. רשות דיבור – מישהו מבקש פה מהאולם, שרשום? << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן, אני. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 1 באפריל. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> 1 באפריל. יפה, פנינה. חברות וחברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 72),התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 80 בעד סעיפים 1–2 – 11 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – 11, אין מתנגדים, אין נמנעים. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 72), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 81 בעד החוק – 10 נגד – אין נמנעים – אין חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 72), התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – עשרה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 72), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. ברכות ליוזמים. יישר כוח. << נושא >> הודעת הממשלה על הפסקת כהונתו של השר במשרד ראש הממשלה יצחק גולדקנופ << נושא >> << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הודעות מטעם הממשלה. אני מזמין את השר אבי דיכטר למסור את ההודעות מטעם הממשלה. לרשותך עשר דקות, אדוני. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, ארבע הודעות. הודעה ראשונה: הפסקת כהונה של שר במשרד ראש הממשלה. בהתאם לסעיף 9א לחוק הממשלה, התשס"א–2001, אני מתכבד להודיע כי כהונתו של השר יצחק גולדקנופ כשר במשרד ראש הממשלה נפסקה ביום 26 במרץ 2025 בשעה 18:15, בחלוף 48 שעות מהמועד שבו הודיע השר יצחק גולדקנופ על כוונתו להתפטר מתפקידו כשר במשרד ראש הממשלה על ידי הגשת כתב התפטרות לראש הממשלה. השר יצחק גולדקנופ ימשיך לכהן כשר הבינוי והשיכון. עד כאן הודעה ראשונה. << נושא >> הודעת הממשלה על הפסקת כהונתו של סגן השר במשרד ראש הממשלה אבי מעוז << נושא >> << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> ההודעה הבאה – הפסקת כהונה של סגן שר. בהתאם לסעיף 9א(8) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, אני מתכבד להודיע כי בהתאם לסעיף 26(1) לחוק-יסוד: הממשלה, נפסקה כהונתו של חבר הכנסת אבי מעוז כסגן שר במשרד ראש הממשלה ביום 26 במרץ 2025 בשעה 17:05, בחלוף 48 שעות מהמועד שבו מסר חבר הכנסת אבי מעוז את כתב התפטרותו לראש הממשלה. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד << נושא >> << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> ההודעה הבאה עניינה העברת שטחי פעולה ממשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי למשרד החקלאות וביטחון המזון. אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31ד לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר ממשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי למשרד החקלאות וביטחון המזון את שטחי הפעולה של הרשות לתכנון ופיתוח ההתיישבות והכפר, למעט האגף להתיישבות הצעירה, ושל הטיפול במפונים בהתאם לחוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה–2005. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר << נושא >> << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> ההודעה הבאה עוסקת בהעברת סמכויות משר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי לשר החקלאות וביטחון המזון. אני מתכבד להודיע כי בהתאם לסעיף 31ב' לחוק יסוד: הממשלה, הממשלה החליטה להעביר משר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי לשר החקלאות וביטחון המזון את כלל הסמכויות הנתונות לו לפי סעיף 5(ז) בחוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) (תיקון), התשע"ח–2017; לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, למעט הסמכויות למנות נציגים לחברי מוסד תכנון; ולפי חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה–2005. בהתאם לסעיף 31ב' לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטה זו. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה, אדוני השר. נעבור לדיון האישי בעניין הודעת הממשלה על העברת הסמכויות הנתונות לשר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי לפי סעיף 5(ז) לחוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) (תיקון), התשע"ח–2017; לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, למעט הסמכויות למנות נציגים לחברי מוסד תכנון; ולפי חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה–2005, לשר החקלאות וביטחון המזון, בהתאם לסעיף 31ב' לחוק-יסוד: הממשלה. ראשונת הדוברים תהיה חברת הכנסת מירב בן ארי. תעלה ותבוא מירב. שלוש דקות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, עליתי לפה בשעת לילה מאוחרת – כבר לפנות בוקר – כדי להודות בשם חברי הכנסת של האופוזיציה בסיום הכנס הזה. אני רוצה להודות ליושב-ראש הכנסת ולסגנים שלו ולסגן החדש שהתמנה בכנס הזה; אני רוצה להודות למזכיר הכנסת, לדן ולכל הצוות שלו, לראדה ואלינור, על ניהול הישיבות בצורה אחראית ורצינית; לייעוץ המשפטי, לשגית אפיק, אייל וכל הצוות ולעינב; אני רוצה להודות למשמר הכנסת, ליובל חן ולכל אנשי המשמר, לסדרנים בראשות אביגדור ולכל הסדרנים שעובדים כאן ומאפשרים לנו לנהל שגרה; אני רוצה להודות לחברי יו"ר הקואליציה, חבר הכנסת אופיר כץ, על השותפות בימים מורכבים, לדעת לנהל כאן את מליאת הכנסת בצורה מכבדת וראויה. תודה גם על החברות בינינו; אני רוצה להודות לכל עובדי הכנסת כולם, מאנשי המזנון לאנשי קשרי החוץ, שמלווים אותנו במשלחות הכנסת; אני רוצה להודות גם לערוץ הכנסת, שנמצא איתנו גם בשעות האלה; אני רוצה להודות לכל צוותי העשייה של האופוזיציה, במיוחד לנטע אטיאס, מנהלת סיעת יש עתיד, ולכל הצוות של יש עתיד, רנטה ושפרית ורועי וכל מנהלי הסיעות של האופוזיציה; אני רוצה להודות לשותפים שלי לאופוזיציה, לפנינה לאפרת, לוואליד, לאחמד, לפורר, שאנחנו יודעים לנהל יחד את האופוזיציה גם בימים לא פשוטים; אני רוצה להודות לצוות שלי, למיכאל ורחלי. ובכלל, אני חושבת שאנחנו יכולים כולנו להודות לכל היועצים הפרלמנטריים שלנו, שמלווים אותנו לאורך כל הכנסת הזאת. זו תקופה מורכבת עבורנו, ועם זאת, הצלחנו, קואליציה ואופוזיציה, להעביר כאן חוקים למען אזרחי מדינת ישראל. אני חושבת שראיתם כאן אופוזיציה ששמה תמיד תמיד את טובת הציבור בראש סדר העדיפות שלה, כי בסוף המדינה והממלכה היא לפני כולנו. אני רוצה באמת להודות לכולם. אני מקווה – לא שכחתי אף אחד, נכון? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אימא שלך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אימא שלי. מה? לא, בסדר, אני באמת מודה. יש כאן הרבה חברויות, ויש פה הרבה ימים טובים, ואנחנו צריכים להראות לציבור ובטח לנוער ולאנשים שמסתכלים עלינו שאפשר גם אחרת, ואפשר לעבוד יחד למען אזרחי מדינת ישראל. תודה רבה לכל עובדי הכנסת, שמאפשרים לחברי הכנסת לנהל את הימים האלה גם כשהם לא קלים – ולכל אחד יש את המורכבויות שלו בבית. אני מניחה שניפגש פה גם בשבוע הבא בשל השינויים בממשלה, ואם לא – אני רוצה לאחל לכולם חג פסח שמח וכשר וחג חירות אמיתי בשם כולנו, כשכל החטופים והחטופות חוזרים וחוזרות הביתה. יש לנו שם 59 אזרחים שאנחנו חבים להם חוב מוסרי עמוק. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אמן ואמן. ריגשת, מירב. יש רגעים של שפיות פה בבניין הזה, ותמיד אנחנו צריכים לזכור שאנחנו - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה – שכחתי אותם. תודה רבה בשם כולם, באמת. אתן עובדות מאוד קשה. סליחה – ועוד בדקתי. תודה רבה. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, מירב. אנחנו צריכים לזכור בסוף שאנחנו 120 מתוך 10 מיליון, שמייצגים את המדינה, ואנחנו צריכים לייצג אותם בשפיות ובכבוד. אדוני השר, אתה רוצה – לא. אז אנחנו נעבור להצבעה על הודעת הממשלה. הצבעה. אחרי זה – הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת. בבקשה. הצבעה מס' 82 בעד הודעת הממשלה – 9 נגד – אין נמנעים – אין הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי לשר החקלאות וביטחון המזון נתקבלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – תשעה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההודעה אושרה. << נושא >> חילופים בוועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היו"ר, אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדות הבאות: מטעם סיעת הליכוד – בוועדת הכספים, במקום חבר הכנסת אליהו רביבו תכהן חברת הכנסת קטי שטרית; בוועדת הכלכלה, במקום חברת בכנסת קטי שטרית יכהן דן אילוז; בוועדת החוקה, חוק ומשפט, במקום חבר הכנסת אביחי בוארון יכהן חבר הכנסת משה סעדה. מטעם סיעת עוצמה יהודית – בוועדת החוץ והביטחון, במקום חבר הכנסת יצחק קרויזר תכהן חברת הכנסת לימור סון הר מלך. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים היום, יום שלישי ג' בניסן התשפ"א, 1 באפריל 2025 בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 01:20. << סיום >>