דברי הכנסת

דברי הכנסת יח / מושב שני / ישיבות ק"ו–ק"ח / כ"ט בשבט – א' באדר א' התשפ"ב / 31 בינואר – 2 בפברואר 2022 / 18 חוברת י"ח ישיבה ק"ו הישיבה המאה-ושש של הכנסת העשרים-וארבע יום שני, כ"ט בשבט התשפ"ב (31 בינואר 2022) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 7 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 7 הצעות סיעות הליכוד, ש"ס ויהדות התורה להביע אי-אמון בממשלה בשל: 11 1. ממשלת ישראל באמצעות שר הביטחון מובילה למהלך מדיני מסוכן שיפגע בביטחון ישראל; 11 2. ממשלה דיקטטורית העוברת על החוק ומבצעת האזנות סתר לא חוקיות 11 אופיר אקוניס (הליכוד): 11 שר הביטחון בנימין גנץ: 18 משה גפני (יהדות התורה): 21 השר לביטחון הפנים עמר בר לב: 24 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 49 יואב בן צור (ש"ס): 51 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 56 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 59 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 70 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 76 מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): 79 עלי סלאלחה (מרצ): 80 דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר אליעזר ולדמן, זיכרונו לברכה 82 היו"ר מיקי לוי (יש עתיד): 82 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 83 צחי הנגבי (הליכוד): 84 ניר אורבך (ימינה): 85 הצעות סיעות הליכוד, ש"ס ויהדות התורה להביע אי-אמון בממשלה בשל: 86 1. ממשלת ישראל באמצעות שר הביטחון מובילה למהלך מדיני מסוכן שיפגע בביטחון ישראל; 86 2. ממשלה דיקטטורית העוברת על החוק ומבצעת האזנות סתר לא חוקיות 86 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 92 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 92 הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב–2022 93 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 93 יואב גלנט (הליכוד): 94 משה גפני (יהדות התורה): 95 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 96 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 97 משה ארבל (ש"ס): 99 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 101 חיים ביטון (ש"ס): 102 אופיר סופר (הציונות הדתית): 103 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 104 יואב בן צור (ש"ס): 106 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 107 אוריאל בוסו (ש"ס): 108 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 109 אורי מקלב (יהדות התורה): 110 מאיר פרוש (יהדות התורה): 112 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 113 ינון אזולאי (ש"ס): 115 יוסף שיין (ישראל ביתנו): 116 משה אבוטבול (ש"ס): 118 יריב לוין (הליכוד): 120 יעקב מרגי (ש"ס): 122 יעקב אשר (יהדות התורה): 123 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 125 אופיר כץ (הליכוד): 129 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 131 דוד אמסלם (הליכוד): 132 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 133 אבי מעוז (הציונות הדתית): 136 יוסף טייב (ש"ס): 137 מירי מרים רגב (הליכוד): 139 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 141 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 143 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 145 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 153 סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: 153 הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ב–2021 154 סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: 155 שלמה קרעי (הליכוד): 155 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 156 משה גפני (יהדות התורה): 159 משה ארבל (ש"ס): 160 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 161 חיים ביטון (ש"ס): 162 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 164 אופיר סופר (הציונות הדתית): 166 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 167 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 172 אוריאל בוסו (ש"ס): 175 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 176 ינון אזולאי (ש"ס): 177 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 178 אורי מקלב (יהדות התורה): 180 מאיר פרוש (יהדות התורה): 182 אבי מעוז (הציונות הדתית): 184 משה אבוטבול (ש"ס): 185 דסטה גדי יברקן (הליכוד): 186 יריב לוין (הליכוד): 188 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 194 יעקב מרגי (ש"ס): 202 אופיר כץ (הליכוד): 204 דוד אמסלם (הליכוד): 206 משה ארבל (ש"ס): 209 יעקב אשר (יהדות התורה): 212 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 213 יוסף טייב (ש"ס): 217 יואב בן צור (ש"ס): 218 סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: 219 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 269 יריב לוין (הליכוד): 269 השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': 270 הודעה אישית של חבר הכנסת דוד אמסלם 272 דוד אמסלם (הליכוד): 272 הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 6), התשפ"ב–2022 275 איתן גינזבורג (בשם ועדת הכלכלה): 277 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 280 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 286 ישראל כץ (הליכוד): 293 אבי מעוז (הציונות הדתית): 295 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 299 דוד אמסלם (הליכוד): 308 שלמה קרעי (הליכוד): 312 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 321 יריב לוין (הליכוד): 332 דוד אמסלם (הליכוד): 334 שלמה קרעי (הליכוד): 337 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 340 יריב לוין (הליכוד): 342 דוד אמסלם (הליכוד): 344 שלמה קרעי (הליכוד): 348 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 352 השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': 357 דוד אמסלם (הליכוד): 361 הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון מס' 20), התשפ"ב–2022 394 אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): 394 יריב לוין (הליכוד): 396 דוד אמסלם (הליכוד): 398 שלמה קרעי (הליכוד): 402 דוד אמסלם (הליכוד): 408 אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): 412 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, היום יום שני, כ"ט בשבט התשפ"ב, 31 בינואר 2022. אני מתכבד לפתוח את מליאת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ב–2022; הצעת חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 33), התשפ"ב–2022; הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 35) (התקנת מעלית מטעמים מיוחדים), התשפ"ב–2022. לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/3114/24 וכלה בהצעת חוק פ/3182/24: הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (הוראות בדבר פיזור אספה או תהלוכה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, פטין מולא, מאי גולן, שלמה קרעי, קטי קטרין שטרית, דסטה גדי יברקן, איתמר בן גביר, חיים ביטון, משה ארבל, סמי אבו שחאדה ואוריאל בוסו; הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון – איסור ענישה קולקטיבית), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת יריב לוין; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – ייצוג הולם לנשים במועצות הדתיות), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת שרון רופא אופיר, אלכס קושניר, אלינה ברדץ' יאלוב, לימור מגן תלם ויבגני סובה; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – חובת נגישות באוטובוסים בין-עירוניים), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת נכות לעולים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת יום טוב חי כלפון, שירלי פינטו קדוש, עידית סילמן, ניר אורבך, טטיאנה מזרסקי, רם שפע ואפרת רייטן מרום; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – פעולות ייחודיות למחזיקי תעודת תזונאי), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן; הצעת חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות (תיקון – היטל על שקית נשיאה חד-פעמית), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מיכל רוזין, מוסי רז, עידית סילמן, איתן גינזבורג, גבי לסקי, נעמה לזימי, יוראי להב הרצנו, אמילי חיה מואטי, גלעד קריב וענבר בזק; הצעת חוק להטבת נזקים והשבת עלויות טיפול רפואי בשל שימוש בטבק, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מוסי רז, ענבר בזק, עופר כסיף, גלעד קריב, ניר אורבך, אורי מקלב, עאידה תומא סלימאן, עידית סילמן ואלון טל; הצעת חוק לעידוד הנקה ושמירה על אופן הזנת תינוקות, התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק תומכות חינוך במוסדות חינוך, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, אחמד טיבי, סמי אבו שחאדה, עאידה תומא סלימאן ואוסאמה סעדי; הצעת חוק קרן לאזרחי ישראל (תיקון – ייצוג נשים במועצה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מוסי רז, מיכל רוזין, גבי לסקי, נעמה לזימי, אמילי חיה מואטי ושרון רופא אופיר; הצעת חוק אחזקת כבישים ראשיים ברשויות מקומיות, התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת מירי מרים רגב; הצעת חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם (תיקון – הנצחת גבורתם ופעילותם של יהודים שחירפו נפשם על מנת להציל את בני עמם בשטחים הכבושים על ידי הנאצים), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – איסור ניכוי חוב או קנס), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת סמי אבו שחאדה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מענק לימודים עבור כל ילד), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, חיים ביטון, אוריאל בוסו, מיכאל מלכיאלי, שלמה קרעי, דוד אמסלם, משה ארבל, ינון אזולאי, יעקב אשר ואוסאמה סעדי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר הוצאות עבור נסיעה באמבולנס), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת עידית סילמן; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – איסור ניתוק חשמל), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שילוב נציגי משרד הבריאות וחובת תסקיר השפעה על הבריאות), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת אלון טל; הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון – הצמדת מחיר הדירה למדד), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת אלכס קושניר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הצבעת סטודנטים), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אמילי חיה מואטי; הצעת חוק נאמני שואה במשרדי ממשלה, התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הודעה לפני גביית חוב), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – שקיפות הליכים משפטיים), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק המקרקעין (תיקון – עישון בבית משותף הפוגע בשכנים), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת עידית סילמן; הצעת חוק שלילת תקצוב מוסדות חינוך המפלים תלמידים ברישום אליהם (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת יום טוב חי כלפון, עידית סילמן, ניר אורבך ושירלי פינטו קדוש; הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – תנאי אשפוז הולמים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מיכל וולדיגר, אורית מלכה סטרוק, איתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ', עופר כסיף, אימאן ח'טיב יאסין, קטי קטרין שטרית, גבי לסקי, מיכאל מלכיאלי, ינון אזולאי, משה ארבל, חיים ביטון, אופיר כץ, חוה אתי עטייה, אמילי חיה מואטי, קרן ברק, עאידה תומא סלימאן ויעקב אשר; הצעת חוק להנצחת מורשת המחתרות, התשפ"ב–2021, מאת חברי הכנסת שרן מרים השכל, יבגני סובה, עידית סילמן, עמיחי שיקלי, ניר אורבך, מיכל שיר סגמן וזאב בנימין בגין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלה בשל דיכאון לאחר לידה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אבתיסאם מראענה; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תנאי אסיר ביטחוני בבתי הסוהר), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בעקבות פגיעה בעבירת מין או אלימות חמורה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אמילי חיה מואטי; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – הארכת היתר ישיבה ומתן רישיון לישיבת קבע לקורבנות סחר בבני אדם), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אמילי חיה מואטי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ביטול התניית חיבור לחשמל, מים וטלפון באישור תאגיד המים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת ווליד טאהא, מנסור עבאס, מאזן גנאים ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק הכשרות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות בנושא מגדר ונטייה מינית, התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אמילי חיה מואטי; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – תשלומי חשמל מופחתים לקשישים נכים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איתמר בן גביר, מיכל וולדיגר, בצלאל סמוטריץ', פטין מולא ומאי גולן; הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – עצמאות נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אמילי חיה מואטי; הצעת חוק הירושה (תיקון – צוואה בהקלטה חזותית), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אבתיסאם מראענה; הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מחירי מוצרים בסיסיים במתחמי שירות חיוניים), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אמילי חיה מואטי; הצעת חוק העונשין (תיקון – פיקוח הכנסת על הגרלות הפיס), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת אלי כהן; הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון – שקיפות מודעות בחירות בעולם הדיגיטלי), התשפ"ב–2021, מאת חברת הכנסת אלינה ברדץ' יאלוב; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – מינוי הוועדה לבדיקת מינויים וסמכויותיה), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת בן דוד כאחראי על קטין או על חסר ישע), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – הגבלת ערעורים של המדינה על פסקי דין פליליים), מאת חברת הכנסת גבי לסקי; הצעת חוק העונשין (תיקון – סחר בבני אדם למטרות נישואין), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אמילי חיה מואטי; הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (פסילת ראיה שהושגה שלא כדין), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת משה ארבל וינון אזולאי; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפליה בשל הובלת עגלת ילדים), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אמילי חיה מואטי; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת תקופת לידה והורות בתשלום), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת אלי כהן; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – הגבלת משך זמן ההליך), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת ענבר בזק, משה טור פז, אלון טל, מוסי רז, רון כץ, יסמין פרידמן, גבי לסקי, מירב בן ארי, מיכל רוזין, גלעד קריב, יוראי להב הרצנו, סימון דוידסון, רם שפע, שירלי פינטו קדוש ועופר כסיף; הצעת חוק יום לציון תשעה באב, התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת מקצוע הרנטגנאות והדימות), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת עלי סלאלחה, מוסי רז, מיכל רוזין, גבי לסקי, עידית סילמן, פטין מולא, אלינה ברדץ' יאלוב וסימון דוידסון; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – החמרת ענישה עקב פגיעה בטוהר הבחירות), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת ענבר בזק, טטיאנה מזרסקי, רון כץ, יסמין פרידמן, מירב בן ארי, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, אבתיסאם מראענה, סימון דוידסון, רם שפע, רם בן ברק, נירה שפק, מופיד מרעי ובועז טופורובסקי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור גביית עמלה בעסקה שבוצעה באמצעות האינטרנט), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת לימור מגן תלם; הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – מחיקה ממאגרי מידע), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מיכל שיר סגמן, זאב בנימין בגין וצבי האוזר; הצעת חוק חובת פרסום מידע על תלונות הציבור ודוח ביקורת פנימית (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, פטין מולא, מאי גולן, שלמה קרעי, קטי קטרין שטרית, דסטה גדי יברקן, איתמר בן גביר, חיים ביטון, משה ארבל, סמי אבו שחאדה ואוריאל בוסו; הצעת חוק העדה הדרוזית, התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת עלי סלאלחה; הצעת חוק המאבק בשחיתות הציבורית – הרשעה בעבירה שיש עימה קלון (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק-יסוד: העדה הדרוזית, מאת חבר הכנסת עלי סלאלחה; הצעת חוק חובת הכללת אזהרה בפרסום טיפולי המרה לשינוי נטייה מינית, התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אמילי חיה מואטי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – צמצום בזבוז מזון שתוקפו עומד לפוג ברשתות הקמעונאות הגדולות), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אלכס קושניר, יוליה מלינובסקי, שרון רופא אופיר, לימור מגן תלם, אלינה ברדץ' יאלוב, יוסף שיין, זאב בנימין בגין, גלעד קריב, נעמה לזימי וסימון דוידסון; הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מחירי בדיקת אנטיגן), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת עלי סלאלחה; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – הגברת עידוד נשים בעסקים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת ענבר בזק, טטיאנה מזרסקי, אלון טל, מוסי רז, זאב בנימין בגין, אוסאמה סעדי, אחמד טיבי, יסמין פרידמן, מיכל רוזין, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, אבתיסאם מראענה, שרון רופא אופיר, עאידה תומא סלימאן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק העונשין (תיקון – פטור מריביות), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת גבי לסקי, משה ארבל, עופר כסיף, מוסי רז, יוראי להב הרצנו, ג'ידא רינאוי זועבי, מיכל רוזין, יעקב אשר, יעקב מרגי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק לתיקון פקודת הנישואין והגירושין (רישום) (הסכם קדם-נישואין), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת ענבר בזק, משה טור פז, אלון טל, מוסי רז, רון כץ, יסמין פרידמן, מירב בן ארי, מיכל רוזין, גלעד קריב, יוראי להב הרצנו, סימון דוידסון, יוסף שיין, שירלי פינטו קדוש ועופר כסיף; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – קיצור שבוע העבודה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אמילי חיה מואטי; הצעת חוק הקמת מיתקן פוטו-וולטאי ומיתקן אגירה בבית משותף המוקם במתחם פינוי ובינוי, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת לימור מגן תלם, אלכס קושניר, מוסי רז, אלון טל, יוראי להב הרצנו ונעמה לזימי; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – מתן העדפה לתושבים במכרזי רשות מקומית המצויה באזור עדיפות לאומית), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת ענבר בזק, יסמין פרידמן, מיכל וולדיגר, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, שרון רופא אופיר, אורית מלכה סטרוק ורם בן ברק; הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – חיזוק הזכות לפרטיות וההגנה עליה), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – משלוח חשבונית לצרכן בדרך מקוונת), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת ולדימיר בליאק, נעמה לזימי, אופיר כץ, צבי האוזר ולימור מגן תלם; הצעת חוק הכנסת (תיקון – שפת הדיבור בכנסת), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – הגברת עידוד התמודדות נשים לראשות רשות מקומית או מועצה אזורית), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת ענבר בזק, טטיאנה מזרסקי, אלון טל, מוסי רז, רון כץ, זאב בנימין בגין, אוסאמה סעדי, אחמד טיבי, יסמין פרידמן, לימור מגן תלם, אלינה ברדץ' יאלוב, יוראי להב הרצנו, אבתיסאם מראענה, שרון רופא אופיר, עאידה תומא סלימאן, רם בן ברק ושירלי פינטו קדוש. עוד הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אורית מלכה סטרוק, גלית דיסטל אטבריאן, מאיר פרוש ויואב בן צור בנושא: הקטל בדרכים ביהודה ושומרון. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעות סיעות הליכוד, ש"ס ויהדות התורה להביע אי-אמון בממשלה בשל:<< נושא >> << נושא >> 1. ממשלת ישראל באמצעות שר הביטחון מובילה למהלך מדיני מסוכן שיפגע בביטחון ישראל; << נושא >> << נושא >> 2. ממשלה דיקטטורית העוברת על החוק ומבצעת האזנות סתר לא חוקיות<< נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום – הצעות אי-אמון. הצעת סיעת הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו, התאחדות הספרדים שומרי תורה, תנועתו של הרב עובדיה יוסף, יהדות התורה והשבת אגודת ישראל להביע אי-אמון בממשלה בנושאים הבאים: ממשלת ישראל באמצעות שר הביטחון מובילה למהלך מדיני מסוכן שיפגע בביטחון ישראל – ינמק את ההצעה חבר הכנסת אופיר אקוניס, בבקשה. << דובר >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, 2,295 ישראלים נפטרו מקורונה בחצי השנה של הממשלה הכושלת והמסוכנת ביותר בתולדות ישראל. 2,295. 1,099 חולים קשים. קריסת מערכות מוחלטת והסרת כל אחריות מהממשלה והעברתה, שר הביטחון, לאזרחי ישראל. זה כמו שאתה תעביר את האחריות לביטחון לאזרחי ישראל; בבריאות – בדיוק אותו דבר. אדוני היושב-ראש, ב-14 ביוני 2021 העבירה ממשלת הליכוד בראשות נתניהו את המדינה כאשר היא נמצאת במקום השלישי בעולם במאבק בקורונה, מקום שלישי בעולם. דרדרתם אותנו עד לעשיריה הרביעית. ואם המתים אינם מספיקים לממשלה הזאת, אז גם יצרתם מאות אלפי ישראלים קורסים; חיים, ברוך השם, אבל קורסים. עצמאים שסגרתם אותם – איפה ההבטחות לעצמאים? גם אם לא הכרזתם על סגר, בפועל יש בישראל סגר של חודש וחצי, פחות או יותר. עכשיו אפשר להתכחש לזה, אפשר להשתמש בכל מכבסת המילים, אבל התנועה בכבישים מוכיחה את זה, נתוני הסליקה בכרטיסי האשראי מוכיחים את זה. ואתם, השרה להגנת הסביבה, ברוב חוצפתכם, שולחים אזרחים להחליף מקצוע. בחיים לא הייתה התבטאות כזאת של שר בממשלה. אתם דגים? לא אומרים מילה? אבירי זכויות האדם והאזרח, האזרחים בראש סדר העדיפויות שלכם. רק כשאומרים להם להחליף מקצוע, שוכחים אותם. היחידים שצריכים להחליף מקצוע זה אתם, שר הביטחון, השרה להגנת הסביבה, חברי הקואליציה, הממשלה, שרות ושרי הממשלה. ולאור ההתנהלות בחודשים האחרונים, אדוני היושב-ראש, אי-אפשר שלא לבוא ולומר בצער שאנשים חסרי חמלה, חסרי חמלה אנושית, חסרי יכולת בסיסית להבין למצוקתו של האדם העובד, של האיש והאישה העובדים, לא יכולים להיות נבחרי ציבור. מנותקים ואטומים. עליית מחירים, אדוני היושב-ראש, שכדוגמתה לא נראתה שנים – זה מתאים למפלגות סוציו-קומוניסטיות כמו מרצ. הרי שם הפוליטביורו מטיל מיסים על הציבור ומממן את עצמו, וזה בדיוק מה שקרה כאן – בחשמל, במים, בדלק, במוצרי צריכה בסיסיים. שר הביטחון, הטלת המיסים שהוטלה בממשלה, שאתה הצבעת בעדה – לא רק בעדה אלא בעד הטלת המיסים, בעד התקציב – חברת הכנסת השרה זנדברג, לא הוטלה בשום מדינה מערבית בעולם. בדוק. ודאי שלא במדינות ה-OECD, שהיה לי ולחבריי במפלגת הליכוד הכבוד להיות חלק מהממשלה אשר הכניסה אותנו למדינות ה-OECD, ממשלה קודמת שהייתי בה חבר קואליציה ולא חבר ממשלה. אני מציע לכם, תעשו קניות, תצאו לשווקים, לסופרים, תראו את עליית המחירים המטורפת. אבל אתם, אתם בחו"ל. בחו"ל. ראינו את הרשימה. אגב, חברת הכנסת זנדברג, השרה זנדברג, איפה ההפגנות הממומנות? האוהלים בשדרות רוטשילד, ההפגנות, צדק חברתי? היו שם הופעות של כל מיני אומנים, ודאי בהתנדבות. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> אתה לא יודע מה זה התנדבות? << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> שמענו אתכם, כן, כן – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> – – – לא מוכר לך הנושא. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, השרה זנדברג, כל הפגנות השמאל הן בהתנדבות, לא משלמים לאף אחד, אף אחד לא מממן את ההפגנות. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אף אחד לא מממן את האוטובוסים. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> זה זר לכם? << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אף אחד לא מממן את הבמות. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> אתם לא מכירים את המושג הזה. אצלכם לא נשלחים בעמותות עם – – – מימון סודיות, אתם לא – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר לך, אצלנו אנשים יוצאים לגשרים. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> מה זה שליחות – אתם לא יודעים מה זה. מה זה שליחות אתם לא יודעים. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אתמול לפני שבועיים – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> אתם גם לא יודעים שאנשים נאבקים – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אתמול לפני שבועיים יצאו לגשרים אנשים שכואב להם הלב שהמחירים שלהם עולים, שהם יודעים שאת המיסים שהם משלמים מעבירים להסכמים קואליציוניים עם מנסור עבאס, לממן את השרידות שלכם. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> אתם גם לא יודעים מה זה שוויון, מה זה שכל האזרחים שווים. גם זה זר לכם. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אתם באמת האחרונים שיכולים להטיף על שוויון, האחרונים שיכולים להטיף על שוויון, כי מה שאתם עושים עכשיו זה פשוט להגדיל – איך תמיד הייתם אומרים במושגים של השמאל? מגדילים את האי-שוויון. הממשלה בתקציב מגדילה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם מגדילים את האי-שוויון. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם דואגים באמת לעשירים, אבל העניים ישלמו את עליות המחירים שלכם. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> – – – לא אכפת לכם. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> שמענו אתכם. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> יש לך עוד משהו חוץ מ"שמאל", "שמאל", "שמאל"? << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> שמענו אתכם. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> זה הדבר היחיד. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> שמענו אתכם. אין לכם מה לאכול, החסכונות שלכם נגמרים. אנחנו מבינים למה אתם ברחובות. החלטנו לצמצם את הממשלה ל-18 שרים, לחסוך מאות מיליוני שקלים, להפנות אותם לטיפול בקורונה, להפנות אותם לעסקים הקטנים. אפשר בכסף הזה, אדוני היושב-ראש, להעביר דמי אבטלה לעצמאים; אפשר בכסף הזה לסייע למובטלים; אפשר בעיקר, שר הביטחון, "לתת איתות לחברה הישראלית שאתם לא פה בשביל האאודיA8 , ולא בשביל השיירה, ולא בשביל הכיבודים, ולא בשביל הג'ובים, ולא בשביל הנהגים, ולא בשביל הלשכות, אלא בשביל דבר אחד, בשביל לעבוד אצל אזרחי ישראל". את הדברים הללו אמר, אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת יאיר לפיד, ראש הממשלה החליפי, אמר ועשה, כמו כל הממשלה הזאת, כמו כל הקואליציה הזאת, הכול הפוך. הכול הפוך: הלשכות – אה, מה עם החוק הנורבגי? אוי, שכחתי. את, נדמה לי, בחוק הנורבגי, לא, השרה זנדברג? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> כן – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> החוק הכי מושחת. את יודעת מהי שחיתות? שחיתות זה כשהשחיתות היא על חשבון הציבור. זו שחיתות ציבורית. תלמדו מה זה שחיתות ציבורית. אתם מושחתים מן היסוד. 24 שרות ושרים נורבגים – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> שחיתות זה שוחד – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> שחיתות ציבורית, אל תטיפי לנו על שחיתות. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> – – מרמה, הפרת אמונים. זו שחיתות. צא ולמד. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תטיפו, אל תטיפו. לנו הם מטיפים על שחיתות, עד היום. אנחנו בוגרי ה"מושחתים, נמאסתם", שהופנה – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון? – – ליצחק שמיר. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> – – – והציבור – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> העללתם על היהודי הזה את השקר הזה. זו התועמלנות הסוציאליסטית, הבולשביקית, חבר הכנסת גפני. כשאין תשובות יש הטחת האשמות אישיות. היהודי הענו ביותר, הצנוע ביותר – "מושחתים, נמאסתם", ומחזרו את זה, אחרי 15 שנה ואחרי 20 שנה, אבל המושחתים זה אתם. "מושחתים, נמאסתם" זה עליכם. ושחיתות ציבורית – איפה היועץ המשפטי לממשלה? יש לו עוד שש שעות? כמה זמן יש לו עד לסיום תפקידו? עד שייבחר מישהו ברוחו של שר המשפטים, כן, מאוד מקצועי. מי שקצת חושב אחרת עלול – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> מי שקצת חושב אחרת – יועץ משפטי, שר הביטחון, שעלול להיתפס כשמרן, בדיוק כמו שופטי בית המשפט העליון, הם לא ייבחרו, משום שזוהי העמדה הסוציו-קומוניסטית. קוראים לזה בולשביזם. גם ביחסי החוץ, שר הביטחון, אתם הורסים כל חלקה טובה. חודש יוני, השארנו לכם יחסים בין-לאומיים שלא נראו כמותם ב-73 שנות קיומה של מדינת ישראל. פירקנו את התפיסה הגלותית, אדוני היושב-ראש. אפשר להוציא את היהודי מהגלות – אי-אפשר להוציא את הגלות מהיהודי. הרכנת הראש לפלסטינים – איך אמר אהוד אולמרט? הוא גם ממשיך ברוב חוצפתו להתראיין בטלוויזיה: קודם יבואו הפלסטינים, אם לא יבואו הפלסטינים, לא יקרה כלום. לא קרה כלום ממרוקו – לפרוטוקול, זה במירכאות, כמובן – לא קרה כלום עם איחוד האמירויות, לא קרה כלום עם סודאן. שר הביטחון יודע היטב, שרי הממשלה ודאי. המשוחחים עכשיו ביניהם אינם יודעים שבעוד זמן קצר, בעזרת השם, לא הרבה זמן, תהיה הודעה על מדינה נוספת, גדולה מאוד, שנחשבה ליריבה של ישראל, רחוקה, לא נגיד את שמה מטעמים מובנים, שגם היא תכריז על נורמליזציה עם ישראל. את זה "אתם" עשיתם – אבל קודם כול, התפיסה שלכם היא: תהיו גלותיים. אדוני היושב-ראש, תהיו גלותיים מול הפלסטינים, תרכינו ראש, ואז יבואו האחרים. ואתה, שר הביטחון, שאלתי אותך לפני שלושה שבועות ולא ענית לי, כאן, מעל הדוכן הזה. אתה אירחת את מכחיש השואה. אני היום הייתי בסיור ביד ושם – מקום מרהיב, מקום עוצמתי. אין יהודי שלא יכול באמת שלא להזיל דמעה במקום הזה. אתה, לפני חודש, נדמה לי – ושאלתי אותך מהמליאה לשם, ולא ענית אז, ואני מקווה שתענה עכשיו – אירחת בביתך בראש העין את מכחיש השואה אבו מאזן. אבו מאזן עומד מאחורי התביעה נגד כוחותינו בבית הדין הבין-לאומי בהאג. פגשת אותו. ביקשת ממנו שיסיר את התביעה הזאת? דיברת איתו על זה או שהסכמת, כפי שמפרסם אתמול עיתון ידיעות אחרונות בידיעה חשובה מאוד, לשחרר, אדוני היושב-ראש, מחבלים – מחבלים עם דם על הידיים, עוד לפני אוסלו; גם כן, הקשקוש הזה של אוסלו. מחבלים עם דם על הידיים ישוחררו במסגרת מחוות – הערבים לא מבינים את זה. הם רואים חולשה, הם מכים אותך. כך היה במאורעות תר"פ, כך היה במאורעות תרפ"ט, כך היה ערב כ"ט בנובמבר – תמיד זוהי השיטה – כך זה עכשיו. רודפים עם שלג, עם אבנים מכוסות בשלג אחרי ניידות של כוחותינו, פה. איפה השר לביטחון פנים? אולי המחבל, הייתה לו איזו בעיה אישית, זה היה ההסבר שלו – אני מסיים, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר לממשלה הזאת, אם לצטט את חבר הכנסת בגין, שאמר על עצמו: נבחר ציבור ללא ציבור – ראש הממשלה הוא נבחר ציבור ללא ציבור, עם 4% תמיכה. אתם ממשלה של נבחרי ציבור ללא ציבור. אתם מנותקים, מושחתים, השרה זנדברג, אטומים. נבחרי הציבור ללא ציבור, לא רק מביעים בהם אי-אמון, אומרים לכם: נמאסתם. נכשלתם. לכו הביתה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אופיר אקוניס. אני מזמין את שר הביטחון בני גנץ להשיב על הצעת האי-אמון של סיעת הליכוד. << דובר >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר >> אדוני היושב בראש, אני מתכוון, ברשותך, להתייחס לנושא ההצעה עצמה. אחר צוהריים טובים לכולם. ביום שישי, 21 במאי, בשנה שעברה, בשעות אחר הצוהריים, בתום מבצע שומר החומות, עמדתי לצידו של ראש הממשלה דאז וראש האופוזיציה היום בנימין נתניהו ואמרתי אמת פשוטה לציבור: בשלב זה תם המעשה הצבאי והגיעה העת למעשה המדיני. מעשה מדיני אין משמעו בהכרח הסכמי בזק אלא גם התנעת מהלכים ארוכי טווח שיחלישו את הקיצונים ויחזקו ויחברו את המתונים. המילים האלה, הכוונה הזו הייתה נכונה אז, בממשלה הקודמת, ובעיניי היא נכונה גם היום. לישראל אויבים רבים, ובראשם משטר האייתולות באיראן, חיזבאללה, חמאס וארגוני טרור נוספים. מולם אנו נוקטים יד ברזל, פועלים ובונים את הכוח לשעת פקודה. כמי שלחם והוביל חיילים אל הקרב לאורך קרוב ל-40 שנה, אני זוכר היטב את האחריות הגדולה המונחת על כתפיי להיות ערוך כל העת למלחמה ולעשות הכול כדי למנוע אותה ולחתור לשלום. נרצה או לא, הרשות הפלסטינית היא ההנהגה הלגיטימית והמוכרת של השכנים שלנו, ולאורך השנים בכל ממשלות ישראל, מאז שהיא קיימת, יש לנו תיאום ושיתופי פעולה איתה לצד מחלוקות עמוקות וקשות. בפגישתי הראשונה עם אבו מאזן אמרתי לו שכולנו נצטרך לאפסן את החלומות שלנו ולהבין שאף אחד, בטח לא אנחנו, לא הולך לשום מקום. הוא הסכים – כולנו נישאר כאן. גם הנהגת הרשות הפלסטינית יודעת שכדי להתקדם ולפתח את היחסים איתנו עליה להגביר את המאבק הביטחוני בטרור, להפסיק את התשלומים למשפחות המחבלים ולבלום את התהליכים הבין-לאומיים נגדנו. כך דרשתי, וכך נמשיך ונעמוד על העקרונות האלה כחלק מהתנאים להתקדמות בכל ציר. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> זו דרישה טובה. השאלה היא אם הוא הסכים. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> לצד זאת – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> הוא לא הסכים, כי זה לא נמשך. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> – – בניגוד למי שניהלו תהליכים מתחת לשולחן, אני בחרתי לנהל אותם בגלוי, ברמאללה ובראש העין – לתאם, לעבוד בשיתוף פעולה, לחזק את הכלכלה וגם לדרוש תמורה. אני רוצה לומר לכם שההחלשה ארוכת השנים של הרשות הפלסטינית והסתרת היחסים חיזקה את החמאס, פגעה בביטחון ישראל ונכשלה במבחן התוצאה. חיזוק הקשר עם הרשות הפלסטינית תוך עמידה על עמדותינו תורם גם לקשרים המדיניים והביטחוניים שלנו. הסכמי אברהם, שטוב עשה ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו שקידם אותם, התאפשרו בין היתר משום שמנענו צעדים חד-צדדיים של סיפוח. בכל פגישה ושיחה שלי עם גורמים אמריקאיים, אירופיים ונוספים, הם מתמקדים בנושא, שואלים ומתעניינים, ומחזקים את המהלכים הללו ככאלה שתורמים ליציבות האזורית. גם אם נעצום עיניים ונגיד שהפלסטינים לא מעניינים את העולם, המציאות שוב ושוב הוכיחה ומוכיחה לכולנו אחרת. וגם אם את העולם הם לא מעניינים, יחסינו עם הפלסטינים הם קריטיים לביטחוננו, לעתיד ילדינו ולאיך תיראה מדינתנו. מכובדיי, בן-גוריון, הרצל ואחרים רבים חלמו על מדינה יהודית, ציונית, בטוחה, ליברלית ומתקדמת. אם אנחנו רוצים לשמור עליה ככזאת, לא נוכל להתעלם מהמציאות הגיאו-פוליטית. נכון, אנחנו נמצאים היום במציאות של ממשלה מורכבת, ויחד עם זאת, המתחים המובנים לא מעניקים לנו את הפריבילגיה להתנער מהנושא המדיני ובוודאי שלא מהצרכים הביטחוניים. עלינו מוטלת החובה להפוך כל אבן כדי לחתור למציאות שתיתן אופק ותקווה לכל היושבים בין הירדן לים ומעבר להם. לא, לא נקדם כעת הסדרים מדיניים, אך חובה עלינו לשמור על קשר שיאפשר אופק מדיני, שיבטיח את ביטחוננו, את עוצמתנו הבין-לאומית ואת המשכו של החזון הציוני. יד ביד עם הצרכים האלה אנחנו מחויבים לביטחונם של המתיישבים ביהודה ושומרון. צה"ל, השב"כ ומשטרת ישראל פועלים לילה ויום כדי לסכל פיגועים ולהעניק ביטחון וגם תחושת ביטחון לכלל התושבים במרחב. הגברנו בחודשים האחרונים את הפעילות וההיערכות, בדגש על הצירים המרכזיים, כנגד תופעת יידוי האבנים. אנחנו גם נכונים ומחויבים לספק לכלל המתיישבים, בוודאי לרוב אלו שנמצאים במקום בחוק ובעידוד המדינה, את כל התנאים הבסיסיים שכל אזרח זכאי להם בתשתיות, בחינוך ובכל ההיבטים, ונמשיך ונחזק את ההתיישבות ככל שנוכל. מכובדיי, הקשרים עם הרשות הפלסטינית מחזקים את המתונים ומחלישים את אויבינו הקיצוניים, ובראשם החמאס. הקשרים האלה יימשכו, יורחבו ויעמיקו, מתוך עמידה על עקרונותינו הביטחוניים, מתוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים שלנו ותוך שמירתו של אופק מדיני וציוני פתוח ונתון. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשר הביטחון בני גנץ. אנחנו עוברים להצעת סיעת יהדות התורה וסיעת התאחדות הספרדים שומרי תורה, אי-אמון בנושא: ממשלה דיקטטורית העוברת על החוק ומבצעת האזנות סתר לא חוקיות – שאותה ינמק חבר הכנסת משה גפני. בבקשה, אדוני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ברוך בואך. חברי הכנסת, אדוני השר, השרים, אנחנו הגשנו הצעת אי-אמון בנושא של האזנות הסתר. באמת, להפוך את מדינת ישראל למדינה דיקטטורית, מדינה לא דמוקרטית, שאפשר בעצם להגיע לכל אחד – אני מבקש, אדוני היושב-ראש, אני רואה שהשר לביטחון פנים כאן וצריך להשיב לי, ואני מתכבד, בנושא הזה, אבל אני ביום רביעי מעלה הצעה לוועדת חקירה פרלמנטרית בנושא הזה. הוא לא נושא שיכול לעבור לידנו. יכול להיות שיש אפילו הצדקות. הדברים האלה צריכים להיחקר, ואני אבקש מהכנסת שהיא תאשר את ועדת החקירה הפרלמנטרית. אנחנו מגישים על זה אי-אמון, אבל יש עוד דברים. אדוני היושב-ראש, בתחילת הדרך, בתחילת הקדנציה הזאת, אמרו לי שעושים רפורמות בנושא הכלכלי כדי להוריד את יוקר המחיה, רפורמות שאני מאוד התנגדתי להן. אני חשבתי שזה דבר רע, אבל עצמתי עיניים ואמרתי: אולי באמת הם צודקים. זה דבר מאוד קריטי, שמשפחה ממעמד הביניים או מהשכבות החלשות או בכלל – הם הולכים למכולת או הולכים לסופר וקונים את הדברים הבסיסיים שהם צריכים לקנות להם ולילדיהם או להוריהם, ופתאום מתברר שהכול עלה באופן שאין שני לו. אני לא זוכר ימים שבהם היה צבר כזה של עליות מחירים שאי-אפשר לתאר אותן. המציאות הזאת, שבה עשו רפורמה, קראו לזה רפורמה, והעלו את מחיר הגודש, העלו את הנושא של העלאת גיל הפרישה לנשים, לפגוע בנשים מוחלשות, חלשות, עניות, שלא תהיה להן קצבת זקנה ועוד דברים נוספים – ממיסים. אין צו – אדוני יושב-ראש הכנסת, שתדע, שלא ישקרו לך: אין צו שעיקרו לא היה או לא נמצא או לא קיים בלהעביר עוד כסף לאוצר. אין צו, אין תקנה, אין חוק, שהביאו אותו כדי לסייע לתושבים, לאזרחים, למעמד הביניים, לשכבות החלשות. אין. הכול זה צווים שלוקחים כסף מכולם, בעיקר מהשכבות החלשות, ובזה מממנים את הגירעון, מממנים את מה ששר האוצר מבקש. אני, דרך אגב, לא רואה פה את שר האוצר לאחרונה בכלל. הנורבגי עשה שהכנסת התרוקנה מהשרים העיקריים. הם לא נמצאים. אין את הממשק שבין הכנסת לבין הממשלה. זה דבר רע. המציאות הזאת היא מציאות רעה – היא רעה לכנסת, היא רעה לממשלה, היא רעה לשרים, היא רעה לחברי הכנסת. אבל אני רוצה, אפילו שהוא לא כאן, שר האוצר, ואין סיכוי שהוא יבוא כשאני מדבר, מכיוון שהוא יודע מה אני הולך להגיד עליו, אני עשיתי רק, ככה, על הדרך – אימא או אבא שהולכים לסופר, ולוקחים את מוצרי המדף: הדגים הקפואים עולים ב-12%, החלב של טרה עולה ב-4%, טונה – ב-4.4%, קטשופ – ב-4.7%, סוכרזית – ב-9%. דרך אגב, זה אותה ממשלה שאמרה שצריך שלא יקנו מתוקים, אז סוכרזית זה 9%. מרכך כביסה – 12%, במבה – 4.6%, אורז – 8%, מגבות נייר – 14%. הדלק מתייקר עכשיו ב-34 אגורות – שיא של שבע שנים; החשמל עולה מחר ב-5.7%; מחירי הדירות עולים בלמעלה מ-10%. אין נושא אחד שלא התייקר או שלא מתייקר. שיגידו לי, בשביל מה הממשלה הזאת קיימת? מה היא עושה? מה היא עושה בעניין של יוקר המחיה? אני, האמת שאני לא יודע מה היא עושה גם בנושא של הקורונה. עוברים כל יום מקיצוניות לקיצוניות. בכל תחום שממשלה שולטת בו, במיוחד בדברים קריטיים, יש דברים שצריך להיזהר מהם: למשל, מצד אחד, בנושא הכלכלי, ביוקר המחיה, צריך לא לפגוע במפעלים, צריך לשמור על העובדים וצריך שהמחיר לא יעלה. צריך לדעת לעשות את האיזון הזה, זה לא סיפור פשוט. צריכה להיות ממשלה עם רגישות, עם יכולת ועם כישורים. הם לא יודעים לעשות את זה. בקורונה צריך שהמשק ימשיך לעבוד, צריך שתלמידים ילכו לבתי הספר. אגב, אדוני היושב-ראש, אני יכול להגיד לך בסוד: לפני שנה תקפו את הרב קניבסקי, שיהיה בריא, שאמר שצריך לעשות את כל מה שמשרד הבריאות אומר, הנחיות משרד הבריאות, אבל הילדים צריכים ללמוד. זה מה שהוא אמר. איזה התקפות היו נגדו. עוד לא קם מישהו לבקש סליחה. הרי מה אומרים עכשיו? עכשיו אומרים, כבר זמן רב, שאסור שהילדים לא ילכו לבתי הספר, לא ילכו ללמוד. אין דבר כזה. בסדר, אבל אנחנו לא מבקשים סליחה. אנחנו בסדר, אנחנו יודעים, ואנחנו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מתפלא עליך, הרב גפני. זה היה במשמרת שלנו. זה הם, זה השמאל. להם מותר הכול. הם לא רואים כלום. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בסדר, מה זה משנה? אני אומר, מישהו היה צריך לקום לבקש סליחה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מי יבקש? מי, היושב-ראש? מי יבקש? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה אמר הרב קניבסקי? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מי? הצבועים יבקשו? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה אמר הרב קניבסקי? הוא אמר שצריך לשמור על ההנחיות של משרד הבריאות, זה מה שהוא אמר. אני שמעתי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נכון. זוכר. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לשמור על ההנחיות של משרד הבריאות, אבל בשום אופן לא להפסיק את הלימוד של הילדים. על כל פנים, היה צריך בעניין של יוקר המחיה לשמור על זה שמחירים לא יעלו. להפך, שירדו. והיה צריך לשמור על הבריאות של האנשים ולדעת לעשות את האיזונים. אנחנו מקבלים כל יום איזה הנחיות אחרות, או פעמיים ביום. אין מה לעשות, בממשלה של שמונה ראשי ממשלות, שמונה מפלגות שכמעט אין קשר ביניהן, כל רגע מחליט מישהו משהו אחד ומעבירים מסר על משהו אחר. ולכן, אין שום דבר שהממשלה הזאת עושה שיש בו את הרגישות, שיש בו את האיזון, שיש בו את כל מה שנלווה לעניין הזה, אין, ולכן המציאות הזאת, שבה אנחנו נמצאים היום על עברי פי פחת, שהמחירים כל כך עולים, כולם. אין דבר אחד שהועיל. ואני אמרתי – חבל ששר האוצר לא פה. אמרתי כאן במליאת הכנסת – אנחנו קראנו במגילת אסתר: "אשר החלות לנפל לפניו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו". האיש הזה, שר האוצר, מפסיד עכשיו בכל המאבקים הציבוריים שלו: הוא הפסיד בבג"ץ על הנושא של המעונות של לומדי התורה; הוא הפסיד בתלונה שלו נגד הרב הראשי, נשיא בית הדין הגדול, שהוא התלונן בנציבות של הדיינים, הפסיד, הנציב דחה אותו; הוא אמר שהוא יוריד את יוקר המחיה, הפסיד – אנחנו בעצם הפסדנו, אותו זה לא כל כך מעניין כנראה –הפסיד באופן מוחלט, הפסיד לנו את הנושא של יוקר המחיה, וכל הדברים האלה. ואני רוצה – אדוני היושב-ראש, אתה מכיר את זה היטב – אני רוצה להגיד לך, אנשים כנראה לא מבינים מה זה ועדת הכספים ולא מבינים מה העבודה של ועדת הכספים. תדע, אני הייתי בוועדת הכספים יחד איתך, ועמדנו – אתה היית אופוזיציה ואני הייתי קואליציה – כשהיו מביאים ממשרד האוצר דברים שהייתה בהם פגיעה באזרחים עצרנו את זה, לא נתנו להם להימשך או ששינינו. אין היום דבר כזה. אין היום דבר כזה. אתה היית צריך לראות היום, עם סיגריות אלקטרוניות – אני לא נכנס לעניין עצמו. אין דבר שמשרד האוצר מביא שלא עובר את ועדת הכספים, אין דבר כזה. עושים לפעמים שינוי קטן, לפעמים גם מורידים קצת באחוזים. לאוצר יש אוטוסטרדה בכנסת הנוכחית בוועדת הכספים. אוטוסטרדה. מה שהוא מבקש – הוא לא צריך להתאמץ. לא רק זה, היום היה מיסוי של – אני מציע שתקשיב לי, תאמין לי. לא חשוב, זה בסדר, אתה יכול להגיד לא. הכול בסדר. הגיע היום מיסוי של סיגריות אלקטרוניות, היה צריך להצביע. אני לא נכנס לתוך העניין הזה. אבל הלשכה המשפטית אמרה – וזה נכון, היות שרצינו לעשות שם שינויים – שקודם יעשו את השינויים, יביאו לנו את הצו, ואז נוכל להצביע עליו. זה היה ביום חמישי; נדחה ליום שני, להיום. היום יצא הצו. הצו הקודם פקע ועכשיו צו חדש. מה היה צריך להיות אתמול? שאם מייבאים מוצר מהסוג הזה, אין את עליית המחירים, מכיוון שהצו לא אושר. התברר לנו שרשות המיסים גובה את הכסף הזה בלי צו, בלי כלום, כאילו פה איזה הפקרות שאין כדוגמתה, וזה עובר בוועדת הכספים בשקט, בלי שאף אחד אומר מילה. הרי מה אני הייתי עושה? אתה יודע את זה, אדוני היושב-ראש. מה אני הייתי עושה? הייתי אומר לרשות המיסים: תחזרו הביתה, אני מבקש שתתקנו את העניין הזה. כל עוד אין צו – לא לגבות את המחיר הגבוה. ופה – לא. אומר יושב-ראש הוועדה: שיפנו לערכאות. מה זה יפנו לערכאות? אנחנו הערכאה. אנחנו הכנסת. הממשלה הזאת גם מאזינה לאזרחים, ואין עדיין פתרון לעניין הזה כדי שנדע מה באמת קרה שם. לכן אני אציע, בעזרת השם, ביום רביעי, שתהיה ועדת חקירה פרלמנטרית. אם יתברר שהכול בסדר, כולנו נשמח. אם יתברר שלא בסדר, אנשים צריכים לתת את הדין. בנושא הזה של עליית מחירי המזון או עליית המחירים בכלל, עם צבר כזה נורא – אין סיבה שהדבר הזה יקרה. אין זכות קיום לממשלה שעשתה רפורמות – עכשיו תראו איזה רפורמות היא עשתה: היא פגעה בחקלאים; היא התירה את היבוא – אגב, בניגוד להסכם קואליציוני, שלא מעניין אותי. אתה ממפלגת העבודה, נכון? אתם הייתם נגד הרפורמה הזאת בחקלאות בלי שיהיה פתרון לחקלאים. היינו בטוחים שלפחות משלמים את המחיר תמורת הורדת יוקר המחיה. מתברר שגם החקלאים נפגעו, גם רוצים לסגור את פרי הגליל בחצור הגלילית וגם מחירי המזון עולים. אצלנו קוראים לזה: אין לממשלה הזאת סייעתא דשמיא. היא שמה רגל ימין – יוצא רגל שמאל; היא שמה רגל שמאל – יוצא רגל ימין. שתי ידיים שמאליות במלוא מובן המילה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גפני. השר לביטחון הפנים, בבקשה. << דובר >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין הולם ואין תשובה טובה יותר על הטענות המועלות בהצעת האי-אמון הזאת מכך שחבר הכנסת ליצמן, שבימים אלה ממש עומד לחתום על עסקת טיעון בנוגע להפרת אמונים לאחר שהגן מהסגרה על נאשמת בפדופיליה ובעבירות מין חמורות בקטינות – – << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> איך זה קשור? סליחה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – וחבר הכנסת מלכיאלי – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אין לך – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – שיושב-ראש המפלגה שלו הוא אדם שכבר ריצה עונש מאסר – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה, שלא מכיר את מזרחי – – – מה אתה מדבר על חיים מזרחי כשאתה לא מכיר אותו? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – והתפטר לפני ימים ספורים מהכנסת במסגרת עסקת טיעון – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה בכלל יכול לתפקד? אתה בכלל יכול לכהן כשר? אתה בכלל יכול לכהן כחבר בממשלה? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – לאחר שהודה בעבירות נוספות – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כשאתה לא זוכר מי זה חיים מזרחי – – – באותם פושעים מהמשטרה, באותם עבריינים מהבולשת, מהבילוש. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – הם שהגישו את הצעת האי-אמון. אני מבין את התסכול שלכם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה יכול בכלל לעמוד שם? אתה כשיר בכלל? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> אותה אופוזיציה שהגישה את האי-אמון הזה – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני מציע לך, קום ותתפטר. הגיע הזמן. תניח את – – – קום. תתפטר. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – היא הקואליציה לשעבר, שב-12 שנות שלטונה הפרויקט אולי המוצלח ביותר שלה ושלכם היה הפרויקט להחלשת משטרת ישראל ומערכת המשפט – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> שמה, שאתם מאזינים? מה אתה פתאום לא יודע? תוך שניות אתה יודע להגיד את התשובה שהכול שלילי, שאין שום דבר. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – מערכת אכיפת החוק במדינת ישראל. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה לא יודע על מה אתה מדבר. אתה – – – מה קורה במשטרה. עובדים עליך. מסובבים אותך. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> התבטאות אחר התבטאות, הסרתם את האחריות מהדרג המדיני – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> חוץ מהג'וב, אתה לא צריך כלום. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – וערערתם את אמון הציבור במשטרת ישראל. לפני שנה, בעקבות ליל עימותים בבני ברק שהחל בתקיפת שוטרים שאכפו את תקנות הקורונה – שקבעה הממשלה שלכם – השר דאז חבר הכנסת ליצמן בחר להסית נגד המשטרה כשקרא לפעילויותיה "מסע נקמה מתוכנן, פראי ותוקפני", וזה ציטוט. ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו קרא לחקור את החוקרים. השר לביטחון הפנים באותה העת, בממשלה שלכם, טען שמשטרת ישראל מתנהגת כמשטרת מחשבות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה התשובה שלך? לא יודע, לא זוכר – – – אלו אתם שלא – – – במערכת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם בשמאל – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> הכול בשביל למסך בעשן את העובדה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איפה המימד החמישי? איפה הפרשה – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – שראש הממשלה לשעבר, הנאשם נתניהו – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איפה השקרים של סגלוביץ'? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – כשל מוסרית וערכית ועומד בפני משפט. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איפה פרשת – – – איפה הפרשה של הכסף של הבית היהודי? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> ללא בושה, ממש ללא בושה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איפה השוחד של גדעון סער? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אזולאי, תודה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – הגשתם את הצעת האי-אמון הזאת – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מתבייש? אתם המושחתים הגדולים ביותר, המפא"יניקים. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – כאשר אם קיימת אי-ודאות כלשהי – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תודה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – הרי היא בתקופה של הממשלה הקודמת, שבה אתם הייתם חברים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא לא מתבייש, הבן אדם. הוא לא מתפקד בכלל כשר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> יש לכם אפס עניין בחיזוק המשילות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה אפילו לא יודע איפה אתה נמצא, רק על ערבים אתה מגן. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> הוכחתם את זה. ההפך – החלשת כוחות האכיפה והחוק – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק הפורעים הערבים מעניינים אותך. איך רצית – כל צו הריסה במזרח ירושלים, בנגב, להודיע לך. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – החלשתה של משטרת ישראל ומערכת המשפט – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תודה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – הן אינטרס גלוי שלכם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא מתבייש. כישלון. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> לכן במשך שנים, במשך שנים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה הכישלון הקולוסלי של הממשלה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – הותרתם משטרה ללא מפכ"ל במינוי קבע – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא מתבייש. אתה מעליב אותם על בסיס יומי. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – תקפתם את מערכת המשפט – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לראשונה בתוך המשטרה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, מספיק, בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> עדיף משטרה ללא מפכ"ל מאשר משטרה עם – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אזולאי, מספיק. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – וכל זאת בתקופה שבה הלכה וגדלה הפשיעה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הבן אדם בז למשטרה, בז לקצינים, מעליב אותם. לא יודע לנהל כלום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תודה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> לא ביצעתם שום צעד להגדלת המשטרה או התקציב שלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שמענו עליך. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> בואו לא נתבלבל, בואו לא נתבלבל – ממשלה שיוצאת למלחמה במשטרה שלה, בפועל לוחצת יד חמה לפושעים שלה – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתם במלחמה באזרחים. אתם ממשלה שבמלחמה באזרחים שלה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – וזה בדיוק מה שאתם עשיתם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מלחמה באזרחים שלה – זו הממשלה הזאת. עוקבים אחרי אזרחים חפים מפשע – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> ביוני האחרון – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – ועושים להם – – – לנשום במדינה הזאת, אתם צריכים להצר את הצעדים שלהם. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – אחרי שנים ארוכות של הזנחה, הותרתם לי ולממשלת השינוי נדוניות, אם אפשר לקרוא לזה, בצורת מספרים הולכים ומאמירים של קורבנות רצח בחברה הערבית, היעדר משילות בנגב, בתי סוהר שבנויים על כלונסאות – בתקופה שלכם – ופרשיות של פגיעה מינית לכאורה בסוהרות שלא ראיתם לנכון לבדוק. זה היה לפני שלוש וארבע שנים. מהרגע הראשון שנכנסתי לתפקיד היה ברור לי גודל המשימה – משימה שדורשת יושרה, מחויבות ציבורית עמוקה לאמת, דיוק וירידה לפרטים. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אבל פרשת הסוהרות נבדקה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> היה לי ברור שאתם תמשיכו לעשות – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> היא נבדקה בפרקליטות. למה אתה לא מדייק, אדוני השר? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – הכול כדי להחליש את המשטרה – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה אתם – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – גם מהאופוזיציה – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> למה אתה לא מדייק? זה לא יפה לשקר לציבור. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – ושובל הזוהמה, שובל הזוהמה שהצטבר מאחוריכם – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה לא בקי. אתה לא בקי. אבל אתה לא בקי בעובדות. הפרשה נבדקה והפרקליטות סגרה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – ניסיונותיכם הנואלים להסתיר אותו – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> למה לשקר, אבל? למה שקרים? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – ומדי יום מופיעים גילויים חדשים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, תודה. די. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> מול ההתקפות חסרות הרסן שלכם עומדים עשרות אלפי שוטרים היוצאים לעבודתם החשובה והמאתגרת מדי יום ומתמודדים עם הבעיות הקשות ביותר של החברה הישראלית שגלגלתם בשנים האחרונות לפתחם, לצד משימות לאומיות שהעמסתם על המשטרה בלי לתמוך ובלי לחזק אותה. אני לא אתן לכם, אני לא אתן לכם לחבוט במשטרת ישראל שלא בצדק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה חובט בה הכי הרבה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> ומה שקרה בימים האחרונים חרג וחורג מכל פרופורציה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מעליב אותם מהבוקר עד הלילה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת אמסלם. מספיק. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> אני אומר בצורה הברורה ביותר לכל מי שמצפה ממני לערוף ראשים: לא כך נגלה את האמת. לא כך נתקן את אשר יש לתקן. זאת תהיה דרך ארוכה, ארוכה ביותר, מאתגרת וקשה, וללא כותרות חסרות אחריות. אתם רגילים לשלטון עצלני ושטחי, שמאוהב בכותרות יותר מאשר אוהב את האמת והצדק. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אולי תדבר על המשילות שלך? מה זה הנוסטלגיה הזו? זו הממשלה – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> זו אינה דרכי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש מצב שאתה לא קורא רגע, שאתה מדבר? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> מזה שמונה חודשים – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אזולאי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אל תקרא מהדף, תגיד לנו גם משהו בעל פה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – אני השר המופקד על משטרת ישראל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אזולאי, אתה לא מפסיק להפריע. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – אם אתה רוצה להגיד משהו לחיים מזרחי, שאתה אפילו לא יודע מי זה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אזולאי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – או הפצוע, שזרקתם אותו – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> בחודשים האלה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אזולאי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> בחודשים האלה זכיתי לפגוש אנשים ערכיים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, כלא גלבוע נפתח ב-2004, אצל אריאל שרון ואהוד אולמרט. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – חדורי מטרה ומוטיבציה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה, הרי מה אכפת לך לשקר? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> זה ממש קל לחבוט במשטרה כשהם עושים ולהלום בהם כשהם לא עושים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, כלא גלבוע נפתח ב-2004. כן. כבוד השר, אתה תבדוק את הפרטים לפני שאתה מדבר פה. << קריאה >>ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> זה ממש קל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, מספיק. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> הלוואי שכולכם הייתם זוכים לחשיפה שאני זוכה לה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, הוא אמר שבתקופתנו נפתח – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב, מספיק, הוא שמע אותך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא משקר. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> נכון, לא הכול מושלם, ואנחנו עובדים ביחד בכל יום ובכל לילה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם בעובדות הוא משקר. זה נפתח ב-2004, ראש הממשלה היה שרון. אחריו היה אהוד אולמרט. מה אכפת לו להגיד שהכלונסאות נבנו בתקופתנו? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – על שיפור והתייעלות – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – על הממשקים אל מול האזרח, על החזרת המשילות בנגב – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה כישלון, אתה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – וכן, על הדרך גם לאפשר לאזרחים לממש את זכותם הדמוקרטית להפגין, שגם אותה אתם כמעט הצלחתם למנוע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – נאום בר-מצווה שאתה משקר גם בעובדות. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> זה לא קל. זה לא קל. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אף מילה לא אמת, אדוני השר. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> הדרך עדיין ארוכה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם מבזים. תשאל את השוטרים. אתה הרי מעליב אותם מבוקר עד לילה. אתה לא מבין כלום. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – אבל אנחנו בדרך. אני אומר לכם בלב שלם שמשטרת ישראל – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> איזו דרך? האמון הציבורי במשטרה ירד לאפס. איזו דרך? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – היא גוף מלא באנשים המתעוררים מדי בוקר עם דאגה לאזרחי מדינת ישראל ועומדים בפני קשיים כמעט בלתי אנושיים מדי יום ביומו לאכוף את החוק במדינה, וששואף כל הזמן להשתפר ולא קופא על שמריו. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אתה – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> גם אם ישנם עשבים שוטים, גם אם ישנם עשבים שוטים בגינה, לא צריך לעלות עליהם עם D-9 ולהרוס את הגינה כולה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> חובה לנכש עשבים שוטים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא נותן נאום לעצמו. לשוטרים – – – שהוא מזלזל בהם, ממפכ"ל המשטרה – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> חובה לנכש עשבים שוטים, אך בלי להרוס את הגינה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם בשירות בתי הסוהר הוא מזלזל. בכולם. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> ותאמינו לי, אם אצטרך לעשות את זה, אני אעשה את זה ללא חת וללא מורא. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> עוד לא הבנת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה עשית עד עכשיו? בוא תספר לנו. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> השליחות שלי כשר לביטחון הפנים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שבעה חודשים, מה עשית? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – היא למגר את גלי הפשע – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תסביר לי מה עשית במשמרת – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – שגאו בשנים האחרונות, כשאתם הייתם בממשלה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כל הכישלונות קרו במשמרת שלך. מה עשית? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – בוודאי בחברה הערבית – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עכשיו אתה מאשים אותנו? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – להשיב את הביטחון לרחוב, למגר את הבריונות מהמרחב הציבורי – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נו, רק השבוע נרצחו כמה אנשים. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – ולהעניק לכל אזרח את שלוות הנפש גם במרחב הפרטי וגם במרחב הציבורי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה שמעניין אותך – שיהרסו את היישובים ביהודה ושומרון, היהודיים. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> את זאת אוכל לעשות – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך אמרת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, מספיק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה מה שמעניין – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – רק עם משטרה שבה השוטרים – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה לא מפסיק להפריע לו. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – חשים גאווה בשליחותם. אנחנו במרוץ חימוש מול עולם הפשע. אפליקציות תקשורת מוצפנות חינמיות זמינות לכל דורש, אלה שאנחנו משתמשים בהן ביום-יום – ווטסאפ, כל מיני אפליקציות כאלה – הן כלי נשק רב-עוצמה בידי ארגוני פשע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה מצדיק את הפגסוס? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> היכולות שנכנסות היום במכשיר סלולרי אחד גדולות פי כמה וכמה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי, פתאום האזינו כנראה לאיזה מפגין הדגלים השחורים, פתאום החלטתם? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – מיכולות המחשוב שהטיסו אדם לירח. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> פתאום, פתאום ועדות חקירה, אה? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> אני וכל אחד מאזרחי ישראל יכולים לשמור על קשר דקה אחרי דקה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרי אתה לא יודע מה קורה אצלך במשרד. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – עם אנשים מצידו השני של כדור הארץ. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נותן לנו נאום בר-מצווה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – להתעדכן בלייב בחדשות מסביב לעולם ולהתעניין במה שקורה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש גם השגחה מחוץ לכדור הארץ – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> אך לצידן של אותן תמורות חיוביות, יש גם צדדים אפלים לאותן יכולות מחשוב: ערוצים שלמים בטלגרם שבהם משתמשים עבריינים על מנת להפיץ תמונות אישיות של נשים ללא הסכמתן על מנת לעשות פשעים נוראיים ואיומים; הדארקנט, שבה מופצים חומרים על פדופילים, אתרים שדרכם מנצלים קטינים וקטינות לזנות, דברים נוראיים. יכולות ההצפנה והמיסוך שלהם גדולות מאלה שהיו למערכות צבא של רוב המדינות רק לפני כמה שנים, והן משמשות היום בין היתר כבזאר למכירת נשק וסמים, כמקום להחלפת רעיונות חבלניים וכפלטפורמות להעברת מסרים מוצפנים בין ארגוני פשע. משטרה שאין בידה טכנולוגיות מתקדמות היא כמו משטרה שיוצאת למלחמת עולם עם חץ וקשת. ברור שכמו כל אמצעי לחימה, מאלה ועד אקדח, גם טכנולוגיות אלו חייבות להיות מפוקחות, תחת כללי שימוש קשיחים וכפופים לקיומו של צו שיפוטי. על כך אין ויכוח, ועל פי כל הבדיקות והממצאים, עד כה ככה בדיוק פעלה המשטרה. אבל אם יתברר שהייתה חריגה, וייתכן שיתברר, כי עכשיו אנחנו – לא אנחנו, ועדה חיצונית יורדת לעומקם של דברים – כל הנושאים האלה, אם היה, הם ייחשפו, הם יוצגו לציבור – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך יתברר? ספר לנו איך יתברר. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – והאנשים שצריך להעמיד אותם לדין יועמדו לדין. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מי בודק את זה, מנדלבלוף? אותה אחת שהיא בעצם – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> כדי להפעיל יכולת ספציפית של כלי טכנולוגי כזה נדרשת המשטרה להציג חשד לביצוע פשע, לא פחות, להציג את הבקשה, כשהיא גם מוגדרת בסוג האפליקציה הנדרשת לשם הציתות, וגם, כמובן, משך זמן מוגבל – לשבוע, לחודש, למשהו כזה. את זאת מציג קצין חקירות בכיר ללא פחות מנשיא בית משפט מחוזי או לסגנו. לא מדובר בשופט ישנוני ומנומנם, כפי שמצטייר מחלק מהכתבות, שמגיעים אליו באישון לילה ומבקשים שיחתום על משהו והוא, בעיניו הטרוטות, חותם; מדובר בנשיא בית משפט מחוזי או סגנו – או נשיאה, כמובן – שזה חלק ממומחיותם והם שצריכים לאשר. ושוב אני אומר – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה יודע שזה לא נכון, אדוני השר. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> כמובן שזה לא אומר – אני שוב חוזר ואומר – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה לא נכון – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – זה לא אומר שלא היו אירועים חריגים, אולי אף בעבר, אולי בעבר הרחוק, כשאתם הייתם אחראים למשטרה, אולי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מתי? באיזו שנה? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> אני לא יודע, אני אומר שאולי היו – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תגיד, אתה מאשים אותנו בכול. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – אולי היו, והדברים האלה ייבדקו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תגיד לי – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> היועץ המשפטי לממשלה הקים ועדת בדיקה בראשותה של עו"ד עמית מררי, המשנה ליועץ, שתבדוק גם לאחור, שנים לאחור – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בפרשת אפרסק אנחנו לא מואשמים? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – אם נעשו חריגות. אם תימצאנה חריגות כאלה, כפי שאמרתי כבר כמה פעמים, אם תימצאנה חריגות כאלה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרי היו חריגות – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – הן גם יוצגו לציבור וגם האחראים יועמדו לדין. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – בפלאפונים של העוזרים של ראש הממשלה נתניהו. זה לא עניין אתכם. איזה אוטו גלידה נסע שם, לקחו להם את הטלפונים – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> אם היה מי שחטא – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – אבל מה – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – אין לו מחילה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – איש השמאל הזה, מהדגלים השחורים, שיגע אתכם, שיגע אתכם. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> אני אומר שוב: אם היה מישהו שחטא, אין לו מחילה. הוא יימצא ויועמד לדין. אכן, זו לא שעה קלה למשטרת ישראל, אך אין לי ספק שבתום בדיקתה של ועדת הבדיקה החיצונית, כשמלוא האמת תיחשף, יתחזק אמונם של אזרחי ישראל במשטרה. ממשלת ישראל, משטרת ישראל ואני, נמשיך לפעול לא לפי שעון הזמן של התקשורת ולא לפי הכתוב במאמרים כאלה ואחרים אלא על פי מה שנכון וטוב וצודק וראוי לעשות במדינה דמוקרטית. ולכן אני מבקש מכם, חברי הכנסת – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עכשיו תענה לגפני. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – לדחות את הצעת האי-אמון בממשלה. תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל תענה לגפני על מה שהוא שאל אותך. חוץ מנאום הבר-מצווה, תן לגפני כמה מילים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת דיסטל, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה התבלבלת בשורה. << קריאה >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עזוב, התבלבלת. באת למקום הטבעי שלך. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> טוב, טוענים נגדנו, דודי, חבר הכנסת אמסלם, שאנחנו לא מאוד מנומסים כאן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – דודי, יותר טוב. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> דודי. דודינק'ה. אז החלטתי להביא קצת קולטורה לכנסת, אני באמת מאמינה שאומנות היא דרך הביטוי הטובה ביותר – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – קולטורה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ודרך המחאה הטובה ביותר, ולכן החלטתי לפצוח בנאום הזה בשירו של רועי חסן, משורר מצוין. אני אקרא רק חלקים מהשיר שלו. שם השיר של רועי חסן הוא "כל הערסים יבואו": "אני מת על אלה / המאחלים לאחיהם הערבים / רמדאן כרים / וחותמים על עצומה למכירת חמץ / בפסח. // אני מת על אלה / שמתענגים על קריאת המואזין / ורואים את הטרנזיט של הברסלבים / או החבדניקים בשכונות / כמו שליחי השטן על גלגלים. // – – – אני מת על אלה / דור שלישי לשודדי האדמות בקיבוצים / שמחרימים את ההתנחלויות / כי שוד אדמה וכיבוש. // – – – אני מת על אלה, / יהודים רגישים שמפגינים נגד הכיבוש / וחוזרים לבית / הערבי שלהם ביפו / שהם קוראים לה יאפא. / בעיניים נוגות של שותפות / גורל, על צלחת חומוס / אצל איזה אבו משהו / מלקקים שפתיים עם כל ניגוב / ממלמלים די לכיבוש וחולמים / שתי מדינות לשני עמים / כי ואללה / (הם מלהטטים בערבית) / כיבוש כיבוש / (או נכבה נכבה) / לצידם אבל לא איתם, / בכל זאת, ערבים. // חבר ערבי אמר לי עליהם פעם – אלה בחיים / לא יעשו שלום, / כי אם יהיה שלום / כל הערסים יבואו". ובכן, הערסים כבר באו, הם כבר כאן, יש להם אפילו נציגה ערס-פואטית שנואמת כרגע מולכם במליאה. הערסים, זאת יש לדעת, היו פעם בגיניסטים שביצעו פולחן אישיות, היום הערסים הם ביביסטים שמבצעים פולחן אישיות. לא משנה במי הערסים בוחרים, זה תמיד מתוך פולחן אישיות. לערסים אין דעה רציונלית, הדעה הרציונלית ושיקול הדעת שמורים אך ורק לאליטה. הערסים טובים מאוד בלשלוח את הילדים שלהם לגולני, אבל ל-8200 רק ילדי האליטה מתקבלים. לערסים אין קול בעליון, אין קול באקדמיה, אין קול בעולם התרבות, ועכשיו, חידוש חידוש, לערסים גם אין קול בקלפי. האליטה, שהפעילה את שלוחותיה בפרקליטות ובמשטרה תוך אלימות לגלית ממלכתית מנומסת ומאוד לא ערסית, שמדברת עם הידיים, הצליחה לגרום לקול הדמוקרטי של הערסים להיות שקוף, רדוף וכנראה, אינשאללה, גם בכלא. אני רוצה לומר משהו רגע על הערסים האלה. ממשלת האליטות, המפא"יניקים והמפד"לניקים, חברו יחד כי הם פחות מפחדים ממועצת השורא מאשר מהערסים של הליכוד. אבל הערסים של הליכוד הם המרכז שלכם והם הפריפריה שלכם, הם האשכנזים שלכם והמזרחים שלכם; הערסים של הליכוד הם המורים שלכם ועורכי הדין שלכם ורופאי השיניים שלכם; הערסים של הליכוד הם הקבוצה הפוליטית הכי גדולה בארץ, והערסים של הליכוד יחזרו אחרי הבחירות, והפעם כדי למשול באמת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. חבר הכנסת בן צור, בבקשה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני הגשתי אי-אמון. עמר בר לב – – – באי-אמון שלי. צריך לשמור על הכבוד של הכנסת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא שמתי לב שהוא הזכיר שמות, חבר הכנסת גפני. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> הזכיר, מה זה הזכיר. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> כן – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> שלושה שמות הוא הזכיר – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> עם כל הכבוד, אני הגשתי אי-אמון, אמרת לי לדבר במתינות – דיברתי במתינות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, במוצאי שבת סיעת ש"ס הוציאה סרטון על יוקר המחיה. לאותם בודדים שלא ראו, גברתי השרה – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> לא ראיתי. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אני אספר לך. לאותם בודדים – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> צריך לראות – – – << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אשלח לך. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> סרטון צריך לראות, לא לספר. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אשלח לך, אני אספר לך את התוכן, אחר כך תראי. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> אה, תספר בתקציר ואחרי זה – – – << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> כן. לאותם בודדים שלא ראו, אספר בקצרה. הסרטון מציג אימא צעירה שהולכת לסופר עם הילד שלה, ולמרות בקשות הבן לקנייה של מוצרים שונים, לאימא אין כסף מספיק בשביל לשלם. זה התוכן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דברים בסיסיים, בסיסיים, לא – – – << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> דברים בסיסיים, ברור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא סיגרים. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> לא סיגרים ולא אוכל לחתולים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא קוויאר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> חבר הכנסת בן צור, זה כבר נמצא אצל השרה בטלפון. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> הופה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תדאג, הם כבר הגישו בג"ץ נגד זה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> רגע, אבל עכשיו אני רוצה להאזין לדובר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הם הולכים להגיש בג"ץ נגד זה. הג'ינג'י עובד. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> כל זה – לא הספיק הכסף בשביל לשלם, אחרי כל המיסים שהטילה הקואליציה הזאת – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הג'ינג'י הידוע, שמתפרנס רק מזה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> – – באכזריות על האימהות והילדים הישראלים, שנאלצים לסבול מכך. והאימא, בגלל שאין לה מספיק כסף, היא נאלצת לוותר על מוצרים שונים. זה בעצם עיקר הסרטון. אז נכון שאפשר לדבר על ייקור החד-פעמי, על ייקור משקאות ממותקים והאם זה מס מוצדק או לא. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> אה, רגע, חד-פעמי זה מה – – – בסרטון? << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> לא רק. לא רק. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> קולה וחד-פעמי, זה שני המוצרים – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> אה, הבנתי. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> כבר דיברתי בעבר על חד-פעמי, שהבעיה בייקור של המוצר הזה היא, כפשוטו, לקחת את זמן האיכות של האימא בבית, שבמקום שתשב עם הילדים, תיתן להם חום, אהבה, תספר להם, תלמד איתם – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> אולי האבא ישטוף כלים? << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> גם האבא שוטף כלים, הוא משתתף בזה, בהחלט. תאמיני לי שיש שיתוף פעולה. במקום שתשב עם הילדים היא צריכה לשטוף כלים. זה מה שלקחתם להם. אבל אני רוצה לדבר על העיקר, על יוקר המחיה האמיתי שבו נתקל כל אדם שמגיע לסופר לקניות וחי בישראל האמיתית, לא זו המנותקת והשבעה של חברי הקואליציה, שגם לא הולכת לשוק ולסופר. כי כשהחשמל עולה והארנונה עולה, כשהיצרנים והיבואנים ורשתות השיווק מעלים מחירים והממשלה הרעה הזאת מעלה את המס על הדלק לשיא חדש, האזרחים חנוקים ולא יכולים לחיות, כפשוטו. עוד ועוד אזרחים נאלצים לוותר על קניות ולצמצם את סל הצריכה שלהם, ואני לא מדבר על מותרות, כן? אני מדבר על מוצרים בסיסיים: סוכר, שמן, פסטות, מוצרי ניקיון והיגיינה. הבעיה היא ששרי הממשלה, שיודעים להרים גזרות שונות על חברות ואנשים, לא יודעים לטפל ביוקר המחיה. זה גדול עליהם. הם לא יודעים ולא רוצים לקבל החלטות שיוזילו את הסל וימתנו את המחירים, כי מי שלא רוצה לא עושה. אבל בשביל שיהיה להם מצפון נעים, הם מספרים לעצמם ולנו סיפורים כי ההתייקרויות הן כלל-עולמיות, ושמצבנו טוב ביחס לעולם. אמר קודם שר האוצר שלנו שהם, ברוך השם, לא יושבים רק בחיבוק ידיים; הם אפילו שלחו מכתב לראשי החברות שהודיעו על העלאות מחירים, שישקלו את ההעלאה. אין לי ספק שכעת, לאחר קבלת המכתב, אזרחי ישראל יכולים להיות בטוחים כי מייד החברות יורידו מחירים. אתם מבינים? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, אני אגיד לך. כתב לו מנכ"ל אסם: פסטה זה משמין, אז אני מעלה את המחיר, שיאכלו פחות. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אתם מבינים? מכתב. לא חלילה להריץ את היבואנים והיצרנים לרשות לתחרות ולנקוט פעולות שעובדי המדינה יודעים לעשות אבל הם צריכים את השרים שייתנו את ההוראה. נו, באמת, זו הרי בדיחה יותר טובה מהממשלה המנותקת הזאת. למען השם – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מסיים. – – אתם ממשלה, תפעלו לטובת האזרחים. תעשו משהו. אגב, בתחילת הקורונה השר הרב אריה דרעי יזם ביטחון תזונתי באמצעות משרד הפנים, באמצעות כרטיסי מזון. אני קורא לכם לעשות את זה, כי אנחנו עשינו ונקטנו פעולות נוספות לטובת רווחת האזרחים, והממשלה הרעה הזאת מפקירה את האזרחים. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אייכלר, בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כל האומר דבר מפי אומרו מביא גאולה לעולם. אני חייב לצטט את חבר הכנסת דודי אמסלם, שאמר זה הרגע רעיון פשוט וגאוני: כולם באים בטענות אל רשתות השיווק ואל אסם שהעלו את הפסטה ואת הדברים האלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הם סימנו להם את הכיוון. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש להם מורים טובים. הממשלה בראשות ליברמן – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> סימנה את הכיוון. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – החליטה שאם משקאות מתוקים זה לא בריא, צריך לייקר אותם ולהכביד על הציבור, אז גם אסם וגם החברות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> פחמימות, לא בריא. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> פסטה זה לא בריא, הוא אומר, אז הם מעלים את המחירים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוודאי. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אגב, דודי, אני לא יודע, רק לאסם יש פסטה? כי אני לא בשוק הזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> פסטה, שוקולד. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אחרים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הכול לא בריא. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שוקולד. אז אשריך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> צריך לספר להם שכל דבר במידה זה בריא. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז אני קורא לכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל: אל תבואו בטענות לרשתות השיווק ולמרכולים ולכל מי שמייקר ולכולם שעלו על הטרמפ והפכו את חיינו לגיהינום אלא לשר האוצר, שרצה לפגוע בחרדים ופגע בכל אזרחי המדינה. אדוני היושב-ראש, מדינת ישראל נמצאת בכאוס מוחלט, ולא רק בתחום הבריאות. יוקר המחיה – מי שהוציא את השד של ההתייקרויות מהבקבוק זה משרד האוצר, כאשר התחילו עם הכלים החד-פעמיים בשם הדגים שבים, ואחר כך עם המתוקים בשם הסוכרת. עכשיו כולם משלמים את המחיר. מי שנכנס למכולת, לסופר, לעשות קנייה יומית, יוצא עם לחם וחלב ועם עוד שלושה מוצרים במחיר של יותר מ-100 שקלים. משפחות גדולות שעושות רכישות שבועיות ממש קורסות. המשכורות לא עלו וההוצאות עלו. אני כבר לא מדבר על העניין של הדיור, שהוא הדבר הכי בסיסי והכי יקר, שהמדינה לא רק לא דאגה לאזרחיה, כש-90% מהקרקעות בידיה, אלא המדינה הריצה את מכרזי הקרקעות עד לשמיים. אם הגיע כחלון ועשה את מחיר למשתכן, ולפחות שליש מהזוכים זכו לסיוע, גם את זה כבר ביטלו. ואם יוקר המחיה והדיור משפיע על כלל אזרחי ישראל, על אחת כמה וכמה שזה משפיע על משפחות ברוכות ילדים. אז יש פה חבר כנסת בשם אלון טל, שהגיע מהתנועה הקונסרבטיבית, הוא היה פרופסור, שהמציא רעיון, וכבר הקדימו אותו באלפי שנים, שצריך להפסיק את הילודה כי יש יוקר המחיה. פרעה גזר על הזכרים, והוא גוזר גם על הזכרים וגם על הילדות: יותר משני ילדים אסור ללדת. אם הוא היה אומר את זה במדינה אחרת, אני חושב שהוא היה נשפט ואולי יושב בבית סוהר על הסתה נוראה כזאת, להגביל ילודה, אבל פה הכול עובר. הממשלה הזאת אחראית למציאות של ההתייקרות הזאת, שגם לפניה לא היה כל כך קל לחיות פה, אבל מאז שהגיעה ממשלת הגיהינום הכלכלי והבריאותי אנחנו מידרדרים יותר ויותר. הגיעה זמנה ללכת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת דודי אמסלם, תמיד אתה נמצא פה ומקשיב בקשב רב. מה השעה עכשיו בשווייץ, אתה יודע? מה השעה עכשיו בשווייץ? מי יודע מה השעה בשווייץ? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה יש לך עם שווייץ? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רגע, יש פה חבר'ה מש"ס. מה השעה בשווייץ עכשיו? שעה פחות, נכון? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> זו אותה שעה כמו במקומות שאיווט ליברמן מפקיד בהם את הכסף. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שעה פחות. רגע, השעה עכשיו בשווייץ היא השעה 16:00, נכון? השמש עדיין זורחת שם, נראה לי. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> יבגני, מחיר של גבינה לבנה אתה יודע? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הנוף מבית המלון בשווייץ מרהיב ביותר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יבגני, זה מים או יין לבן – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מאחל לעבריין מורשע, השר לשעבר אריה דרעי, שייהנה מהנוף, אבל שלא יטיף מוסר לממשלת ישראל, שנלחמת ביוקר המחיה שהוא גרם, בין היתר, ב-12 שנה שהוא היה בשלטון. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> מה המחיר של גבינה? אתה יודע מה המחיר של גבינה? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עכשיו, שאלה תמימה, מה השעה בשווייץ – ישר קפצתם. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> אבל מחיר הגבינה – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – ליברמן, 20 מיליון שקל בגיל 21 בחשבון. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> מנותקים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> דבר איתי. למה אתה מדבר על ליברמן? דבר איתי. שאל אותי מה שאתה רוצה. עכשיו אני אשאל עוד שאלה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אני בז לך. תתבייש. אני בז לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה ההגדרה – – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> מתי בפעם האחרונה היית בסופר? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה ההגדרה של המושג מס? מישהו יודע מה ההגדרה של המושג מס? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – אתה בזוי. 6% עולה מחיר הדלק. חצוף. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מיסים – זה הכסף שבעזרתו המדינה מממנת – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> סובה, מה שהם התכוונו – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – שירותי רווחה, חינוך, דיור סוציאלי וכל הדברים. אם אריה דרעי הורשע בעבירות מס, מה המסקנה שאני יכול להסיק מזה? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מה עם פרשת ישראל ביתנו? מה עם פרשת ישראל ביתנו? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שהמס שהוא הורשע עליו בעבירות מס לא הלך לשירותים החברתיים, לדיור ציבורי, וגם לחינוך. זהו. לוגיקה פשוטה מאוד. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> ספר לנו על מה חברת הכנסת שלך יושבת היום. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אומר את זה לפני שאתם מטיפים מוסר לממשלה, שמנסה בשבעה חודשים לעשות דברים שלא עשיתם 12 שנה. עכשיו אני אגיד לכם עוד משהו. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> יבגני, לאן אביגדור נוסע כשהוא נעלם? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה רק בתנאי שאדוני היושב-ראש יוסיף לי עוד דקה, אני אענה על השאלה שלך, חבר הכנסת מרגי. אתה יודע איך אני מחבב אותך אישית. אם אתה תוסיף לי דקה אני אענה על השאלה שלו, בסדר? הולכים על הדיל הזה? << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> יבגני, עזבת את האידיאולוגיה ועברת לדמגוגיה. << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> שר האוצר שהולך למסעדות – – – יותר יקר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נא לעמוד, בבקשה, במסגרת – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בבקשה, חבר הכנסת מרגי, שאל שאלה. בבקשה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נא לעמוד במסגרת הזמן. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, זה לא משחק. אם אתה לא נותן לי, אז אני אתעלם ממך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא נותן לך. נא לעמוד במסגרת הזמן. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> קשה לי להתעלם מחבר הכנסת מרגי. באמת קשה לי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, נא לעמוד במסגרת הזמן. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה השאלה שלך? אני אענה לך על הזמן שלי. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אם תוכל לומר לי, כשהשר אביגדור ליברמן נעלם – לאן הוא טס כשהוא נעלם? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איזה מסגרת זמן, נגמרה מסגרת הזמן – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עוד דקה אני אסיים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עכשיו אתה מבטיח? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רגע, אני לא שומע. מה אתה אומר? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> כששר האוצר נעלם, טיסות, רק תאמר לי לאיפה זה. לאן הוא נעלם? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הינה, הוא נתן לך עוד שבע דקות. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> קודם כול, הוא לא נעלם. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> לא, יש טיסות שהוא נעלם. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> רק – – – הקורונה הוא נעלם. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אומר לך, לפני חמש שנים חלק מהמוצרים עלו בדיוק כמו שהם עולים היום. אתה יודע מה, אני אגלה לכם עוד סוד: אני קורא לכל הציבור לא לתת יד קלה למחירים האלה. תחפשו מקום שאפשר לקנות גם זול יותר. ופה אני חייב להגיד לכם מילה טובה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אין – – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> אין. הרסתם את המדינה. אין מקומות זולים. הרסתם את הכול. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> דווקא הציבור החרדי יודע בדיוק איפה אפשר לקנות בזול. אני לא רוצה לעשות פרסומת לרשתות, אבל אתם יודעים לקנות במקומות שתאמינו לי, אפשר לקנות בהם בזול. אני אגלה לכם סוד: גם אני לפעמים אוהב ללכת למקומות האלה ולקנות בזול. אז הינה, יש פתרון גם לא לקנות במקומות שמעלים סתם, כי זו חזירות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז הכול טוב, אני מבין? << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> החימום דלוק אצלך בבית? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת סובה – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עכשיו אני אגיד עוד משפט. אני אומר עוד משפט. במקום לבוא ולהתגייס למאבק הזה ולהבין שמישהו עושה סיבוב במקומות האלה, אתם כל הזמן מחפשים משהו – לא מתאים לכם. אתם יודעים מה? כשאתם מדברים על מיסים, תסתכלו קודם כול על עצמכם ועל עבירות המס שראש המפלגה עד לא מזמן שלכם הורשע בהן בבית המשפט. אז לפה גם לא צריך בצל, תאמינו לי, בכי פה גם בלי בצל הולך. תודה רבה, אדוני. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה שנדבר? אתה רוצה שנדבר על ליברמן באישי? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רוטמן, בבקשה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אל תדבר על ליברמן, דבר אליי. אני דיברתי אליך ולא על ליברמן. דבר אליי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מתבייש? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> דבר אליי. למה אתה מדבר על – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת רוטמן, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה דיברת על אריה דרעי. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> נכון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה שאני אדבר על ליברמן באישי? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סובה, תפוס את מקומך. תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> טול קורה מבין עיניך. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אגב, שכחתי לדבר על – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני לא אדבר על ליברמן באישי בגלל שאני מכיר אותו. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אלפים לא קיבלו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סובה, תודה, תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מציע לך, אל תדבר על אריה דרעי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, קח אותו ותמשיכו את הוויכוח בפרסה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, אני מציע לך, אל תדבר על אריה דרעי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> ואתה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סובה, תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בשבילך, בשביל המנהיג שלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אמסלם, אל תיכנס – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סובה, קריאה ראשונה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אנחנו מכירים אותו לפני שהכרת אותו. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אל תיתן לי עצות. כל אחד – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, מספיק. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אל תיתן לי עצות. כל אחד – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סובה, מספיק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז אני מציע לך, אל תיכנס לזה. תישאר במקום שלך, תעצור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – באישי. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – פעמיים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש לנו הרבה מה לומר; לא אומרים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תודה. בבקשה, חבר הכנסת רוטמן. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא מתבייש. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה אתה מכפיש? תגיד – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מתבייש? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה לא מתבייש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תיתן לנו לדבר על הבוס שלך באישי. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – הסגנון – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תיתן לנו לדבר על הבוס שלך באישי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סובה, נראה לי שאתה בדרכך החוצה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מכירים אותו קצת יותר טוב ממך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סובה, לך, תשתה קפה, תירגע. תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו מכירים אותו קצת יותר טוב ממך. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – תתבייש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סובה, תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תספר לנו על הצדיק מר ליברמן. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – לא מתבייש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חוצפן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סובה, תודה. תשלים את המהלך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה השעה בשווייץ? תישאר, תתקשר לליברמן – – – יותר את שווייץ מאריה דרעי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מספיק, לא. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, הוא לא יעשה לי ככה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, עזוב – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא לא יעשה לי ככה. זה לא הבית שלו, הוא לא יעשה לי ככה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סובה, תודה, תודה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אל תעשה לי ככה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא מתבייש. תמשיך להכפיש באישי את אריה דרעי, תמשיך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אאפס את זה. חבר הכנסת אמסלם, הוא מחוץ למליאה. די. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם אתה, תסתכל את ההתנהגות שלו – – – מדבר על בן אדם שלא נמצא פה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שמזל שנמצאים פה השרה מטעם מרצ וגם מוסי רז, כי הנושא שעליו אני רוצה לדבר הוא – – – << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> באתי במיוחד בשבילך. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה רבה, אני מאוד מעריך זאת. זה נושא שהאמת היא שבימים כתיקונם הייתי שומע פה את השרה, חברת הכנסת אז תמר זנדברג, עומדת בזעם רב על הדוכן ומדברת על כך שמשטרת ישראל מאזינה לאזרחים בצורה שאני חושב שלא הייתה עוברת בשתיקה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כל עוד הם שמאלנים. אם זה היה נערי הגבעות, לא הייתה להם בעיה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הזעם, הזעם הרב – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אם זה מתיישבים ביהודה ושומרון, אין להם בעיה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הזעם הרב – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אם זה העוזרים של נתניהו, אין בעיה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> גם נכון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק הדגלים השחורים, זו הבעיה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון. לצערי אתה צודק. ההאזנה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מכ"תזיות – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – על ידי משטרת ישראל, כדבר כמעט – אין מילה לתאר אותו אלא "עבריינות". מאזינה בניגוד לחוק, חודרת לטלפונים, משתמשת ברוגלות שכאשר אנחנו מוכרים אותן למדינות אחרות אז אנחנו מטילים עליהן כל מיני הגבלות ואנחנו נתקלים בכל מיני עתירות של ארגוני שמאל איך אנחנו מוכרים דבר כזה שישתמשו בו כנגד פעילים, כנגד מפגינים, כנגד יריבים פוליטיים, כנגד פוליטיקאים שלא במחנה הנכון. והינה, דבר כזה קורה, והופ, מסתבר שכל מה שהיה צריך כדי שבמפלגת מרצ, מפלגת העבודה, יהיו רגועים לגבי הפרה של זכויות אדם – כל מה שהיה צריך זה שהם יהיו בקואליציה. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> אנחנו מסכימים איתך. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה טוב ויפה שאתם מסכימים איתי. השאלה היא מה אתם עושים ביחס לזה שאתם מסכימים איתי, והשאלה היא איך דבר כזה קורה כשהשר לביטחון פנים הוא ממפלגת העבודה, שגם היא, שמעתי שהיא אי פעם הייתה באזור חיוג של זכויות אדם, כך לפחות על פי הפסאדה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> דרך אגב, זה – – – של השר ממפלגת העבודה – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ואני בטוח שאת קראת, השרה תמר זנדברג, אני בטוח שאת קראת את תגובתו המפליאה של השר על החשיפה הזאת, את ההתמודדות האמיצה שלו עם המציאות – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> – – – להקים ועדת חקירה ממלכתית. אמרתי את זה גם בשבוע שעבר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מעריך את זה מאוד. אני רק אומר דבר אחד: מאחר שהכשל כאן הוא כשל של רשויות אכיפת החוק, של המשטרה, גם של התביעה, ובמידה מסוימת גם של בתי המשפט, אני חושב שצריך לזה ועדת חקירה, אבל ועדת חקירה פרלמנטרית, לא ממלכתית. המערכת איננה יודעת לחקור את עצמה. אנחנו כאן, בכנסת, צריכים להקים ועדת חקירה שתחקור את הדבר הזה. העובדה שהדבר הזה יצא כאיזושהי הצעה אבל אין על זה התעקשות ולא מייצרים על זה שריר על ידי סיעת מרצ, על ידי סיעת העבודה, ולמען האמת על ידי כל אדם – גם על ידיך, אדוני היושב-ראש – שאמור להיות אכפת לו מזכויות אדם, זכויות נחקרים, התנהלות תקינה של גופי האכיפה; העובדה שאתם רגועים – אני רק, רק יש כאלה שיגידו שאולי טוב שהתחלף שלטון, כי ככה כל העוולות מתרחשות אותו דבר, אולי אפילו יותר חמור, אבל רגוע, שקט. איך אמר יאיר לפיד? הכותרות השתנו. אז כן, אז הכותרות השתנו, אבל המציאות הגרועה לא השתנתה, ועל כן אנחנו מביעים אי-אמון בקואליציה, בממשלה, וגם בשר לביטחון פנים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבל שלא שמעת מה שאמרתי – שאם מישהו חטא ועבר עברה פלילית, הוא יועמד לדין. תודה רבה לחבר הכנסת רוטמן. חבר הכנסת טיבי. חוק האזנות הסתר ברור מאוד גם למי שלא משפטן. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> ברור, ברור – – – << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אני מסכים לדבריה של השרה תמר זנדברג שצריך להקים ועדת חקירה ממלכתית בעניין ריגול המשטרה נגד אזרחי המדינה, אבל מכאן אני רוצה לעבור לנושא יוקר המחיה ועליית המחירים. יש רק שש מדינות בעולם המדורגות מעל ישראל מבחינת יוקר המחיה: ברמודה היא המדינה היקרה בעולם, ואחריה שווייץ, נורבגיה, איסלנד וברבדוס. במדד מחירי מוצרי מכולת, מוצרי מזון ואחרים, ישראל קפצה מהמקום ה-15 ב-2021 למקום ה-13 בעולם כיום. במונחי כוח קנייה מקומי מדינת ישראל דורגה במקום ה-30, ללא שינוי לעומת נתוני 2021. לפי דוח מבקר המדינה שפורסם בחודש האחרון, המחירים בישראל בקטגוריית מזון ומשקאות במונחי כוח קנייה היו גבוהים ב-37% יחסית למדינות ה-OECD וב-51% יחסית למדינות האיחוד האירופי. אני רוצה, ברשותך, אדוני היושב-ראש, לקרוא, כמו שעשה חבר הכנסת גפני, את שמות המוצרים ועליית המחירים: דלק – עלייה של 34 אגורות לליטר, שיא של שבע שנים. חשמל – 5.7%; גז, רכבים. מחירי הדיור עלו ב-10% בשנה. מוצרי יסוד, כגון פסטה, טואלטיקה, חומרי ניקוי, גם החד-פעמי הוכפל. שתייה מתוקה – 25%. יבואנית המזון דיפלומט, שזה שימורים, צ'יפס, עוגיות – 4%–16%. אסם – 4.6% בממוצע. שימורים, טונה, קטשופ וקפה – גם עלייה. אסם, נסטלה, תנובה – החלב עלה ב-3%–9%. מחירי הארנונה – 2% שנתי. כמעט כל מוצרי המדף בסופר, עלו מחיריהם. דגים קפואים –12%, חלב של טרה – 4%, טונה – 4.4%, קטשופ – 4.7%, סוכרזית – 9%, מרכך כביסה – 12%, במבה – 4.6%, אורז – 8%, פסטה – 12%, מגבות נייר – 14%. אין ספק שעליית המחירים לאחרונה היא חסרת תקדים בהשוואה לשנים עברו. ולכן, מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, נשאלת השאלה למה הממשלה הזו קוראת עצמה "ממשלת השינוי"; שינוי מחירים, שינוי לרעה, העלאת מחירים, שלא לדבר על נושאים אחרים. חבר הכנסת מוסי רז, אתה חבר בממשלה שמגרשת פלסטינים משייח' ג'ראח. דווקא בתקופת הממשלה שלכם גם הורסים בתים בשייח' ג'ראח וגם מפנים את משפחת סאלם. זה במשמרת שלך. מוסי, עזוב אותך מעידית סילמן, היא תומכת בפינוי. אתה, אתה – – – << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> מה יש לך – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה חבר בממשלה שמפנה פלסטינים ומביאה מתנחלים קיצוניים במקומם. הם רודפים את הפלסטינים בשייח' ג'ראח. אני ואתה, מוסי, אני ואתה מפגינים כל יום שישי שם – – – << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> מי זה אני ואתה – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> איך אפשר שאתה מפגין איתי אבל אתה חבר בממשלה שמגרשת את הפלסטינים? תעשה מעשה. זו ממשלת 61, אתה יכול להחזיק אותם בגרון. תעשה משהו. אם אני אומר למוסי רז – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה תעשה זנדברג? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, היא לא חברת כנסת, אבל היא אומרת את דעתה בישיבות הממשלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היא שרה. מה היא תעשה? מה יעשה הורוביץ? אפס עבודה? << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> הם – – – והולכים ימינה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מי הולך ימינה? מוסי, שמעת מה היא אמרה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, משפט, בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> משפט. אני מקווה שעידית סילמן, יו"ר הקואליציה, לא צודקת בזה שאנשי מרצ הולכים ימינה. אני מקווה שהיא טועה. תמר לא מאשרת את הדברים. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שיר, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה מראה לכם את העקרונות שלהם. אין להם שום עיקרון חוץ מעצמם. << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר איתכם היום על החזון ושברו. כשאדם מקים עסק יש לו חזון להפוך את ישראל שלנו לטובה יותר. כמי שהקימה עסק וניהלה אותו יותר מעשור, אני מכירה גם את הקסם הזה בהגשמת החזון אבל גם את דרך החתחתים, את האתגרים, את הדם, את היזע, ותאמינו לי, כל כך הרבה דמעות. ואם הדרך לניהול עסק הייתה קשה אז, אז היום, בתקופת הקורונה, היא בלתי נסבלת. הסגרים של הממשלה הקודמת, ששיתקו את המשק ויצרו חובות שעוד הנכדים שלנו ישלמו עליהם; גל האומיקרון שמכה בימים האלה – ולא צריך לנחש כמה הוא פוגע בעסקים. מספיק שתסתכלו, חברי הכנסת, סביבכם כדי לראות כמה חברי כנסת נעדרים מהמשכן ועד כמה זה מקשה פה על העבודה. עכשיו רק תדמיינו לכם בעל עסק שצריך להתמודד עם עובדים שחולים, וחלילה הוא עצמו חולה. איך הוא מתמודד עם זה? הסגר השקט הוא המכה החדשה של העסקים. ההוצאות ממשיכות לרדת: משכורות, פנסיות, ארנונה, מיסים, שכירויות, ביטוחים, ספקים, ובעיקר, חברים, ההתמודדות הבלתי-פוסקת עם חוסר הוודאות. רק תתארו לכם את רמת החרדה שעומדת בפני בעל עסק, איזו חרדה קיומית עצומה. תתארו לכם מה זה לחיות עם הכנסה לא סדירה, להיפרד בבוקר מהילדים, לומר להם שלום, לצאת לעבודה ולא לדעת אם תהיה עבודה באותו יום, אם היא לא תבוטל, או לחלופין אם בכלל תכניס כסף הביתה. אולי תחזור ולא יהיה לך כסף לקנות חלב למרות שעבדת כל היום? בשעת משבר עולמי העזרה של המדינה היא לא בגדר רשות, חברים, היא בגדר חובה, ואנחנו חייבים למצוא פתרונות ריאליים לאותם העסקים. זוהי חובתנו. כמי שחוותה את הגשמת החזון ואת הקושי הבלתי-הגיוני בניהולו במדינת ישראל, אני לא יכולה להישאר אדישה. לכן אני מקדמת את היוזמה לדחיית ארנונה לעסקים שנפגעו מעל ל-50%, ואני דורשת לטפל בכפפות של משי בכל מה שנוגע בהחזרי המענקים ולהסתכל על העסקים לפי מחזור שנתי; לא חודשי, לא רבעוני – שנתי. תתארו לכם, חבריי חברי הכנסת, שרופא רושם את אותו מרשם לכל המטופלים שלו, לכל המחלות. הרי בטוח שמישהו ייפגע. לכן לא ניתן לתת את אותה התרופה לכל העסקים. זה לא הגיוני. בוודאות יהיה מי שייפגע. צריך להסתכל על הצרכים הייחודיים של כל ענף וענף ולהתאים את הפתרונות. עסקים נלחמים בחסימת מסגרות אשראי ובצמצום מסגרות אשראי. אתם יודעים כמה עלתה הדרישה להלוואות בשוק האפור? כמה מסעדנים ועצמאים שנחסמה בפניהם הדרך לקבל איזשהו סוג של הלוואה תזרימית פונים לשוק האפור? כל שקל, חברים, שהמדינה חוסכת בישראל על העצמאים, בסוף, בצורה עקיפה, עלול להגיע דרך השוק השחור והאפור אל ארגוני הפשיעה. אני לוחצת ודורשת שהקרן למודרי אשראי תקום אתמול, כן, כי זאת הבטחה שהבטיחו אותה מזמן ואנחנו צריכים לקיים, כי הבטחות צריך לקיים. חבריי ואני בתקווה חדשה דוחפים להקלות בארנונה, דוחפים שהמטפלת והוצאות הילדים, כולל גני הילדים, ייחשבו להוצאה מוכרת, ולראשונה העברנו את חוק דמי אבטלה לעצמאים בטרומית. אנחנו לא ננוח, לא ננוח עד שהעצמאים בישראל יקבלו את מה שמגיע להם בזכות ולא בחסד. חברים, כמו שאנחנו יודעים להתגאות בעסקים שלנו, אותו פאב, אותה מסעדה מקסימה שאנחנו אוהבים להתגאות בה, אותה הצגה, אותו מוצר מיוחד, זה שיש לנו רק בישראל ואנחנו מאושרים שיש לנו אותו – כל זה זה חזון של אנשים. הם חלמו את הדברים האלה, ובסוף, בסוף הם נלחמים עבורנו, עבורנו אזרחי ישראל, שיהיה לנו פה טוב. הרי כל מי שחי במדינת ישראל לפני 40 שנה זוכר שהיינו טסים לחו"ל, חוזרים לארץ ואומרים: פי, מה היה לנו שם. היום, היום, חברים, יש לנו פה הכול – את השפע, את היופי, את המגוון במסעדות, ביציאות, בפאבים, בהצגות, בשירותים מיוחדים שאנחנו יכולים להעניק לאזרחים שלנו. כל זה זה אותם העצמאים, אז למה להתעלל בהם? למה כל כך קשה במדינת ישראל לפתוח עסק, לסגור חברה? על לסגור חברה, אגב, אני לא מדברת, זה בכלל סיפור אחר. בארצות הברית, אמרו לי, זה דקה וחצי; בישראל אתה התחתנת עם החברה גם אם אתה רוצה לסגור אותה. הביורוקרטיה הנוראית מכבידה על כל בעלי העסקים. אתם יודעים, אני הייתי יושבת כבעלת עסק ואומרת: תאמינו לי, 40% אני מתעסקת בעסק ו-60% אני עוסקת בכל מה שקשור בביורוקרטיה. כל בעל עסק יאמר לכם שההצלחה היא למרות המדינה ולא בזכותה. אתם מבינים את המצב האבסורדי הזה? אתם מבינים עד כמה בלתי אפשרי להיות עצמאי במדינת ישראל, לא רק היום בקורונה, עוד הרבה הרבה קודם לכן? תודה רבה. הגיע הזמן, חברים, לתת לבעלי העסקים ולעצמאים תקווה חדשה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סלאלחה, בבקשה. << דובר >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני רוצה לברך את ארבע השופטות הערביות שהתמנו לבית המשפט המחוזי בשבוע שעבר בהצלחה לכולן, והן אוסילה אבו אסעד, ג'מילה ג'בארין, לובנה שלאעטה-חלאילה, אינאס סלאמה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר_המשך >> אבו אסעד. שיהיה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר_המשך >> חילו, חילו. העיקר שנברך אותן, אחי אחמד. הן התמנו לאחרונה לשופטות במדינת ישראל, ומוחמד עלי התמנה לבית המשפט המחוזי, שזה הישג גדול. בהזדמנות זו, אני רוצה להציג בפניכם נתון מדאיג. לפי נתוני נובמבר 2020 אחוז השופטים מבני המיעוטים עומד רק על 9% – מספר נמוך מאוד, שאינו מייצג את שיעורם באוכלוסייה. החדשות הטובות הן שבמערכת המשפט במדינת ישראל חלקן של הנשים ושיעורן גבוה יותר משיעורם של הגברים – 52% נשים, 48% גברים. מבדיקה שערכתי מצאתי שמספר השופטים בני החברה הדרוזית הוא דל ועומד על מספר חד-ספרתי, ומבדיקה שערכתי המספר זה שבעה. מכאן אני פונה ומבקש לעשות העדפה מתקנת, להגדיל את מספרם של בני החברה הדרוזית במערכת המשפט. אני מצפה שמספרם יהיה דו-ספרתי וחלקם יתמנו למשרות בכירות בבתי המשפט המחוזיים. הגיע הזמן, ואני אשמח מאוד, לראות ייצוג הולם לבני החברה הדרוזית במשרות שיפוט במדינת ישראל, וכמובן במשרות בכירות אחרות במדינת ישראל, אחרי 73 שנים של שירות למדינה, שאני אוהב אותה ואנחנו אוהבים אותה מאוד מאוד מאוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סלאלחה. << נושא >> דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר אליעזר ולדמן, זיכרונו לברכה << נושא >> << דובר >>היו"ר מיקי לוי: << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אני מבקש שקט במליאה. לפני שאנחנו עוברים להצבעה אני מבקש לומר דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר אליעזר ולדמן. אני מבקש מכל חברי הכנסת לכבד בקימה את זכרו של חבר הכנסת לשעבר אליעזר ולדמן. בבקשה. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרו של חבר הכנסת אליעזר ולדמן, זיכרונו לברכה.) תודה רבה. בבקשה לשבת. חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, בחודש דצמבר האחרון הלך לעולמו הרב וחבר הכנסת לשעבר אליעזר ולדמן, זכרו לברכה. הרב ולדמן היה איש ציבור וחינוך, תלמידו המובהק של הרב קוק וממובילי ההתיישבות ביהודה ושמרון. הוא נמנה עם מייסדי הישיבה התיכונית אור עציון, ושימש בה רב מחנך. משנת 1972 ובמשך כשלושה עשורים עמד בראש ישיבת ההסדר ניר בקריית ארבע. בשנות השמונים היה חבר בהנהלת התנועה הארצית של בני עקיבא. לאחר מכן היה חבר במזכירות העולמית של התנועה והיה פעיל בה במשך שנים רבות. הרב ולדמן היה ממייסדי וראשי גוש אמונים וממקימי היישוב היהודי בחברון ובקריית ארבע. הוא נכנס לכנסת בשנת 1988 וכיהן בכנסות האחת-עשרה והשתים-עשרה מטעם סיעת התחיה. הוא היה חבר בוועדות החוקה, חוק ומשפט והחינוך והתרבות, וכן בוועדת העלייה והקליטה. בשנת 1990 פרש מהכנסת, והיה חבר מזכירות מרכז תנועת התחיה עד לפירוקה. בשנים האחרונות כיהן כנשיא ישיבת ההסדר ניר בקריית ארבע. הרב וחבר הכנסת לשעבר ולדמן היה נשוי לרותי ואב לשמונה ילדים. הוא הלך לעולמו בחודש דצמבר האחרון, ט"ו בטבת התשפ"ב, והוא בן 84. יהי זכרו ברוך. למשפחה, ברוכים הבאים. חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> ברשות משפחת ולדמן, רותי היקרה, רעייתו ואשת בריתו של הרב, מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום הזה, ל' בשבט וראש חודש אדר, הוא גם יום הולדתו ה-85 של הרב ולדמן, זכר צדיק לברכה, איש חברון, איש של חיבורים, שחייו היו חיבור מופלא של שבט ואדר גם יחד. כמו חודש שבט, חודש החיבור לארץ ישראל, הרב ולדמן היה מחובר בכל נימי נפשו לארץ ישראל, אהב כל רגב מאדמתה. את הנטיעות הוא הקפיד לטעת בידיים, לא עם טורייה, כדי להרגיש את אדמת הארץ, והיה חדור ההכרה בעומק קדושתה של הארץ. הרב ולדמן השתתף בכל המאבקים למען ארץ ישראל: בחברון, בקשת, בסבסטיה, בקדומים, בעפרה, בימית, בשא-נור. הישיבה שלו, ישיבת ניר קריית ארבע, הפכה לבית היוצר לעשרות יישובים ביהודה ושומרון. כל מי שלמד תורה אצל הרב ולדמן נדבק ממנו באהבת הארץ ובהכרת קדושתה וחשיבותה. הרב ולדמן ורותי רעייתו ידעו על בשרם שארץ ישראל נקנית בייסורים. הם איבדו את בנם בן השלוש בבניין הממשל בחברון. הרב איבד את תלמידי הישיבה, שאותם אהב כבניו, בכל מלחמה ובפיגועים רבים כל כך. הרב כאב כל אובדן כזה, אבל ידע גם להתרומם ולרומם את כולם, את כולנו, מתוך הכאב, ולהמשיך ביישוב הארץ. מי שזכה לשמוע את הרב ולדמן בעיתות משבר – ואני זכיתי, ברוך השם – זכה להתבונן במין zoom out על התמונה הגדולה של גאולת ישראל, להתמלא בכוחות של אמונה ומתוכם להמשיך בדרך. כמו חודש אדר, הרב ולדמן היה מלא אורה. הוא היה כולו אור. מי שחווה את מאור הפנים שלו לא ישכח זאת לעולם. האור בקע מתוכו כי הוא חי בעולם של אורות, של ספרי האורות של הרב קוק, שבתורתו דבק. היה לו דיבור מלא אור. בכל מילה שיצאה מפיו, בכל שיעור, בכל ברכה, בכל שיחת חולין אפשר היה לשמוע, לחוש ממש, עוצמות של אהבה: אהבת תורה, אהבת ארץ ישראל, אהבת הבריות כולן, אהבת ה'. הרב ולדמן, כמו מרדכי היהודי, היה מנהיג שלא יכרע ולא ישתחווה. הוא היה תקיף בדעותיו, נחוש במאבקיו ומוכן לשלם, וגם שילם, מחירים על הנחישות הזו, נחישות שנבעה מתחושת הזכות העצומה להיות שותפים עם הקדוש ברוך הוא בתהליך הגאולה, זכות שהיא גם אחריות גדולה. הוא חי את תודעת השותפות הזו ובחן בכל רגע ורגע: מה הקדוש ברוך הוא רוצה ממני עכשיו? זאת תורת החיים, דרך החיים שקיבלנו מהרב ולדמן. אבל גם בתוך המאבקים הנחושים הרב ולדמן לא איבד לרגע את העין הטובה, את מאור הפנים, את העדינות, את הנעימות, את אהבת הבריות כולן. אשרינו, תושבי קריית ארבע וחברון, שחי בתוכנו אדם כזה. אשרי הכנסת שאדם כזה היה בין חבריה. יהי זכרו אור לרגלינו תמיד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת סטרוק. חבר הכנסת צחי הנגבי, בבקשה. אני מבקש בתאי הסיעות שקט, בבקשה, וגם מחברי הכנסת, לכבד את המעמד. תודה. << דובר >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. רבותיי חברי הכנסת, משפחת ולדמן, רותי, הילדים, בני המשפחה, יש מנהיגים שזוכים לפרוץ דרך חדשה, דרך שלא רבים צעדו בה לפניהם, אבל אין רבים שפורצים דרך ועוד דרך ושוב עוד דרך, ובכל פעם הם שותפים למעשה נחשוני שמעצב את פני המציאות. כזה היה הרב חבר הכנסת אליעזר ולדמן, זכרו ברוך. בשנת תשכ"ח, 1968, חודש היישוב היהודי בחברון עיר האבות לראשונה מאז הטבח המחריד בשנת תרפ"ט. אליעזר ולדמן נמנה עם הגרעין המקורי שהתיישב בחג הפסח במלון פארק בעיר. אחרי זה הוא עבר לבניין הממשל הצבאי למשך כחודש, ולאחר מכן עבר לדירות הראשונות שנבנו בקריית ארבע, עיר שבה מתגוררים כיום למעלה מ-7,500 ישראלים וישראליות. זו הייתה, רבותיי חברי הכנסת, רק פריצת הדרך הראשונה. בפברואר 1974 היה הרב ולדמן ממייסדי תנועת גוש אמונים. בבית הזה, אדוני היושב-ראש, אין צורך להכביר מילים על משמעותה האדירה של התנועה הזאת בדברי ימי ישראל בעת החדשה ועל תרומתה לביסוס אחיזתו של עמנו במולדת ההיסטורית. גם בעניין הר הבית היה הרב ולדמן חלוץ ההולך לפני המחנה. הוא היה בין הרבנים הלא-רבים שעודדו עלייה אל ההר, עלייה שהייתה ועדיין שנויה במחלוקת הלכתית מאז חורבן בית המקדש. כבר לפני 35 שנים, כאשר כיהן בכנסת הזו, היה הרב ולדמן מראשוני חברי הכנסת שקיימו במקום סיור רשמי. במהלך כהונתי כשר לביטחון הפנים בשנת 2003, כשהובלתי את פתיחתו המחודשת של הר הבית לביקורי יהודים לאחר שנים שבהן נמנע הדבר עקב איומי אלימות וטרור, הרב ולדמן חיזק את ההחלטה ותמך בה בכל לב. בזאת היה ייחודו – תמיד מחויב עד אין קץ, תמיד מקפיד קודם כול על דוגמה אישית ותמיד ממוקד ברעיון האמוני הגדול, שלידו מתגמדים כל האילוצים וכל הקשיים. בשנת 1969, והוא בן 32 בלבד, ראיינה אותו אימי גאולה כהן, אז סופרת העיתון מעריב. שניהם כמובן לא ידעו ש-20 שנה לאחר מכן הם ייסדו יחד את תנועת התחיה ויכהנו בכנסת מטעמה. היא שאלה אותו מה דחף אדם צעיר לקום ולעשות את מעשה ההתיישבות באופן אישי, פחות משנה לאחר מלחמת ששת הימים. וכך השיב, בין היתר, הרב ולדמן: כתלמיד ישיבת מרכז הרב חונכתי תמיד בכיוון של השתלבות בחייו הלאומיים של העם. להרבה חלקים מן העם נוצרו אפשרויות בתקופות קודמות לתרום את חלקם, אבל בחיים שלי לא נוצרה אפשרות נעלה כזו שנוצרה היום, כשהלכתי לחברון. הדחף הפנימי שלי הוא ביטחונו של עם ישראל, וביטחונו של עם ישראל כולל בתוכו את ישיבתנו בכל ארץ ישראל. גם ב-50 השנים שלאחר הריאיון הזה הרב ולדמן המשיך להקדיש יום-יום את חייו לביטחונו של עם ישראל, להתיישבות בכל רחבי ארץ ישראל ולהעמדת דורות של תלמידים מיישבי ארץ ישראל ואוהבי תורה ודעת. נזכור אותו תמיד בהערכה עצומה. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמן. תודה רבה. חבר הכנסת ניר אורבך, בבקשה. << דובר >> ניר אורבך (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, משפחה יקרה, הרב אליעזר ולדמן, זכר צדיק לברכה, נולד בל' שבט, א' בראש חודש אדר, ממש בסוף חודש הפריחה והצמיחה; החודש שבו אנחנו לומדים על שורשים ועל צמרת, חודש שבו יש ימי גשם, אבל אחר כך מייד יש ימי שמש ובהם הצבעים של העולם נקיים יותר, רחוצים יותר, בוהקים יותר, העולם ברור ויפה יותר. אני רוצה לחשוב שהרב ולדמן נולד ביום האחרון של חודש שבט כדי לא לפספס את פלא הבריאה הזה. את מה שאנחנו רואים ביום השמש שאחרי הגשם הרב ולדמן ראה דרך קבע בכל תחום, רוחני או גשמי, ובכל אדם. הוא ראה תמיד את נקודת האור, ותמיד חיפש את העין הטובה. הוא ראה את האדם שמולו לא כחלק ממגזר או חלק מקבוצה אלא כאדם; את הטוב בלב כל אדם ואת הטוב במציאות החיים גם כשקשה וגם כשחשוך. מתוך הראייה וההסתכלות הזו הרב רצה להיות חלק ממשי ועסק כל-כולו בתקומת עם ישראל בארץ ישראל על פי תורת ישראל. הוא היה ממקימי ההתיישבות בכלל וההתיישבות היהודית בחברון בפרט, ונלחם למען הארץ. הוא היה חבר כנסת וממקימי תנועת התחיה, מפלגה שמשלבת בתוכה את כל המגזרים בחברה הישראלית, כי הוא האמין באמונה שלמה שלכל אדם מישראל יש חלק ממשי בגאולת ישראל. כשאני מדבר על הרב ולדמן אני מרגיש שהתיאורים הם טכניים; שמבט העיניים שלו לא מצליח לעבור במילים; שראיית העולם שלו, כמו ביום שמש אחרי גשם, יכולה להתבטא רק כתמונה. אני הכרתי את הרב ולדמן מעט וקראתי הרבה סיפורים עליו, סיפורים קטנים על אנשים שהוא ראה אותם, שמאור העיניים היה כל כך גדול וכל כך משמעותי עבורם, הכול רק דרך העיניים, וגם סיפורים גדולים על הדבקות למען עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל. חלק מגדולתו של הרב הייתה מתוך הלימוד הגדול שלו. הרב לא רק היה תלמיד מובהק של הרב צבי יהודה הכהן קוק, הוא חי את דרכו ודרך אביו, הרב אברהם יצחק הכהן קוק. הוא היה במשך עשרות שנים חברותא של הרב דרוקמן שליט"א, והחיה את דרכם של רבותיו הגדולים בדיבור, בשתיקה ובמעשה. זו הייתה גדולתו – הלב שלו, העין שלו. במסכת אבות בפרק ב', משנה י"ג, נשאלו חכמים "איזו היא דרך טובה אשר ידבק בה האדם". רבי אליעזר בן הורקנוס אומר עין טובה, ובהמשך המשנה אומר רבי אלעזר בן ערך לב טוב. הרב שלהם, רבן יוחנן בן זכאי, אומר: רואה אני את דבריו של רבי אלעזר מדבריכם, כלומר תשובתו, לב טוב, היא התשובה הנבחרת, מכיוון שהיא כוללת בתוכה את כל התשובות והתכונות. הרב ולדמן היה בעל לב טוב. העין הטובה שלו, שהעידה על כך, בלטה יותר מכול. רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי אלעזר בן ערך במסכת אבות והרב אליעזר ולדמן בתקופתנו מלמדים אותנו שיעור חשוב. אני רוצה לסיים במילים של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל ב"אורות התחיה". אני חושב שהמילים הללו מסכמות את בחירת דרכו של הרב ולדמן בעולם ואת ההסתכלות שלו על תקומת עם ישראל בארצו: "סמוך לעקבא דמשיחא מתרבה סגולת האחדות באומה, המעשים הטובים והדעות והאור האלוקי הנמצאים בצדיקים פועלים על קדושת הכלל יותר מבשאר הזמנים. טמונה היא סגולה זו במטמון של קטגוריא ומריבות, אבל תוכו רצוף אהבה ואחדות נפלאה, שמעוררת הרגשה כללית לציפייה לתשועת הגוי כולו". הרב ולדמן ידע שאנחנו נמצאים בדור של גאולה, בעקבתא דמשיחא, וזו התודעה שבה הוא חי. שנזכה כולנו ללמוד מדרכו של הרב ולדמן וללכת בה, להאיר פנים, לראות כל אדם באשר הוא ולדעת כי גם לו יש חלק בתקומת העם היהודי בארצו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ניר אורבך. יהי זכרו של הרב אלעזר ולדמן ברוך. תודה רבה. << נושא >> הצעות סיעות הליכוד, ש"ס ויהדות התורה להביע אי-אמון בממשלה בשל:<< נושא >> << נושא >> 1. ממשלת ישראל באמצעות שר הביטחון מובילה למהלך מדיני מסוכן שיפגע בביטחון ישראל;<< נושא >> << נושא >> 2. ממשלה דיקטטורית העוברת על החוק ומבצעת האזנות סתר לא חוקיות<< נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם כך, חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום, וניגשים להצבעות האי-אמון. יהיו שתי הצבעות על שתי הצעות אי-אמון. ההצבעה הראשונה – הצבעה בנוגע להצעת אי-אמון של מפלגת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שמית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שמית? שמית, אוקיי. ההצבעה הראשונה היא הצבעה על הצעת סיעת הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו: ממשלת ישראל באמצעות שר הביטחון מובילה למהלך מדיני מסוכן שיפגע בביטחון מדינת ישראל. הוגשה בקשה על ידי הקואליציה להצבעה שמית. בבקשה, מזכירת הכנסת. תודה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לקרוא שנית ברשימת חברי הכנסת שלא ענו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד מאזן גנאים – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח מיכל וולדיגר – אינה נוכחת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת דסטה גדי יברקן – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת יואב קיש – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת עמיחי שיקלי – אינו נוכח << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש מי מחברי הכנסת במליאה שלא קראו בשמו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קואליציה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתיימה ההצבעה. בבקשה לספור. תוצאות ההצבעה: בעד – 42, נגד – 56. לפיכך, הצעת האי-אמון לא עברה. אנחנו ניגשים להצבעה על הצעת האי-אמון השנייה. חברת הכנסת סילמן, חברת הכנסת סילמן? אלקטרונית. אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית. חברי הכנסת, בבקשה לשבת. חברי הכנסת, בבקשה לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעות יהדות התורה וש"ס להביע אי-אמון בממשלה – 45 נגד – 52 נמנעים – אין הצעת סיעות יהדות התורה וש"ס להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 45, נגד – 52. לפיכך, הצעת האי-אמון לא עברה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 8), התשפ"ב–2022, שהחזירה ועדת הכלכלה; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76), התשפ"ב–2022, שהחזירה ועדת הכלכלה. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק דוד בן-גוריון (תיקון מס' 2) (מינוי נציגי יד בן-גוריון למכון), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג וקבוצת חברי הכנסת. כמו כן הונח על שולחן הכנסת לוח תיקונים להצעת חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות (תיקון מס' 7), התשפ"ב–2022. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה למזכירת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1502).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ניגשים לסעיף 4 בסדר-היום – הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26), התשפ"ב-2022, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק סגן שר הביטחון אלון שוסטר, בבקשה. << דובר >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לאישור הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26). הצעת החוק המובאת בפניכם, מטרתה לקדם את השוויון בשירות באמצעות הגדלת מספר המשרתים החרדים בצה"ל ובאמצעות הרחבת שורות המשרתים בשירות הלאומי-אזרחי. שר הביטחון בני גנץ הציג את הצעת החוק הזאת כאן במליאה לפני שבועיים והבהיר את חשיבותה הרבה לחברה הישראלית ולביטחונה. הצעת חוק זו היא חלק מתהליך רחב שמקדם שר הביטחון מכניסתו לתפקיד ליצירת מתווה שירות חדש שבמסגרתו יגובשו מסלולים שיאפשרו לכל אחד לשרת. זאת, מתוך צורך ומתוך תפיסה ממשיים שרוב מוחלט חייבים לשרת, אך לא כולם יכולים או חייבים לשרת בצה"ל, ועם זאת, לכולם יש מה לתרום, והחברה כולה תצא נשכרת מכך. בשלב הראשון של תהליך זה אנו מבקשים לאשר את חוק הגיוס הנוכחי. הצעת החוק נועדה להחליף את ההסדר הקיים בחוק שירות ביטחון, שכזכור בוטל על ידי בית המשפט העליון, במטרה לצמצמם את האי-שוויון בגיוס לשירות סדיר, לרבות באמצעות שילוב החרדים בשירות לאומי-אזרחי וקידום השתלבותם בשוק העבודה ותרומתם למשק המדינה, והכול תוך הכרה בחשיבות לימוד התורה. במסגרת זו מוצע כי גיל הפטור יעמוד על 21 לתקופה של שנתיים, בשנה שלאחר מכן – על 22, ובסופו של התהליך יעמוד גיל הפטור על 23. בנוסף מוצע לאפשר שירות סדיר מקוצר לחרדים שמיועדים לשירות ביטחון החל מגיל 21 באחת משתי חלופות: הכשרה ביטחונית – שירות סדיר בצה"ל בפרק זמן של כשלושה חודשים, שבין מטרותיו הכשרה לשירות במערך המילואים; חלופה נוספת – הכשרה לחירום והצלה, שמשלבת בתוכה שירות סדיר בצה"ל לפרק זמן של כשלושה שבועות, שמטרתה הכשרה למילוי תפקיד במערך המילואים לצד הכשרה מקצועית. עוד מוצע לאפשר למלש"ב חרדי לשרת שירות לאומי-אזרחי חלף השירות הצבאי מגיל 20, ולנשואים – מגיל 19, וכהוראת שעה לשלוש שנים לאפשר גם לחרדים שאינם נשואים להתחיל לשרת בשירות לאומי-אזרחי מגיל 19. לבסוף, מוצע לקבוע יעדים ברורים לגיוס בני הציבור החרדי לצה"ל ולשירות הלאומי-אזרחי. חברות וחברי הכנסת, מדובר בצעד משמעותי ואסטרטגי לביטחון ישראל ולחוסנה של החברה הישראלית בשמירה על צה"ל כצבא העם ובקידום ערך השוויון. אני קורא לכל חברי הבית הזה לתמוך בהצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. ראשון הדוברים – חבר הכנסת גלנט. רשימת הדוברים סגורה. חבר הכנסת גלנט. רגע, יחליפו לך, יואב. היא באה להחליף. לא רציתי שתתחיל. << דובר >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוסקים עכשיו בנושא מאוד רציני, והוא הגיוס לצה"ל. אני רוצה לומר לכם כאן את מה שאולי נעלם מעיניהם של רבים מחברינו, אלה שמסתכלים על הדברים באופן קצת שטוח, הייתי אומר. מקורות הסכסוך הישראלי–פלסטיני – ובהרחבה, כתוצאה מכך, הסכסוך הישראלי–ערבי – אינם רק סכסוך פוליטי, סכסוך כלכלי או סכסוך צבאי. יש פה גם מרכיב אידיאולוגי מאוד מאוד כבד. לעם היהודי, בוודאי לעם היהודי היושב בציון, יש תפיסת עולם שנשענת על נביאי ישראל ותפיסתם, על תורת ישראל, על המסורת ועל אלפי שנים של כמיהה לארץ ציון וירושלים. התוצאה של הדבר הזה, לצערי, במציאות שנוהגת היום, זה שאנחנו עלולים להגיע במוקדם או במאוחר – ואני אומר את זה בצער – לידי סכסוך נוסף במקום הזה. התחזית הזאת תקפה גם אם אנחנו נעשה כל מאמץ – ואני מקווה שנעשה – לדחות את הקרבות, את המלחמות, את העימותים. אבל לצערי הרב, כפי שהוכיחו הדברים לאורך שנים, האירועים האלה יקרו. במציאות הזו אנחנו חייבים להישען על כוחות ביטחון שהם חזקים, יציבים, חדורים באמונה, מוכנים לשלם את המחיר, מוכנים להקריב ומוכנים לפעול. הדבר הזה נכון כנגד אתגרים חיצוניים, אבל לצערי, כפי שאנחנו רואים בחודשים האחרונים, עלולים להידרש גם לאתגרים פנימיים של חוק וסדר. ולכן, מצד אחד אין לנו ברירה אלא לגייס כל אדם. מצד שני, אני חושב שהמציאות הפוליטית שהתהוותה במדינת ישראל לאורך 74 שנים מחייבת להגיע לכל סוג של הבנה ולא לכפייה כאשר אנחנו מדברים על היחס לציבור החרדי, לציבור הערבי ולציבורים אחרים. כלומר, מי שינסה לאכוף את רצונה של המדינה בכוח על אחוזים ניכרים מן האוכלוסייה, סופו שיביא לנזק גדול מהתועלת שהוא מכוון אליה. ולכן, רבותיי, בואו נשב יחד ונמצא את הדרך הנכונה להגיע להבנה, לשיתוף פעולה, למען אחדות מדינת ישראל ולמען ההגנה על אזרחי מדינת ישראל ועל ריבונותה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גפני, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יואב, באהבה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אחד החוקים המבזים ביותר של העם היהודי זה החוק שמוגש היום למליאת הכנסת. חוק מבוזה ומבזה. העם היהודי לדורותיו החזיק תמיד חיל של לומדי תורה. דוד המלך, שניהל קרבות עקובים מדם בארץ ישראל – חצי מהעם למד תורה וחצי מהעם שירת בצבא. עכשיו באים ומתחילים לעשות לנו טובות: מכסות של כמה שילמדו תורה, כמה שבעזרת השם מבחינתם בגיל צעיר ילכו לעבוד – לפרק את כל החיל הזה של לומדי תורה. לפרק. עכשיו שואלים אותי: כמה צריכים ללמוד תורה? אמרתי מה שהיה אצל דוד המלך: חצי מהעם לומד תורה, חצי מהעם משרת בצבא ומתחלפים. הלכתי לבדוק. אני מוכן שלומדי התורה ילכו לצבא, אבל נראה את הנוער שאיננו נוער דתי, נראה אותו מגיע ללמוד תורה. ואז התברר לי – ולביזיונכם – שלפני 20 שנה ילד, נער, בחינוך החילוני הממלכתי, למד גמרא, למד תנ"ך, למד יהדות. דיברו איתי פה חברים, חברים במפלגות אנטי-דתיות: אני למדתי גמרא לפני 20 שנה, 30 שנה. הבן שלי לא לומד, לא יודע. אתם לא מתביישים להטיף לנו מוסר, שאנחנו מתנדבים ללמוד תורה? אתם לא מתביישים להטיף לנו מוסר, שאתם משתמטים מלימוד תורה, שאתם משתמטים מלימוד של יהדות? איך אתם לא מתביישים? ביזיון. אני מוכן שכולם ישרתו, כולם ישרתו בכל מה שהעם היהודי נדרש: כולם ישרתו בלימוד תורה, כולם ישרתו בללכת לצבא ויתחלפו. אדוני היושב-ראש, נהיה פה מושגים מעוותים שאי-אפשר לסבול אותם. יעשו טובה, ידברו עם הציבור החרדי. אני אבל רוצה להגיד לכם משהו – אין לי הרבה זמן – אני רוצה להגיד משהו לציבור הערבי, הנציגים הערבים: אני בעד שכל חבר כנסת, יהודי או ערבי, יצביע בכל נושא איך שהוא מחליט. יצביע בעד, יצביע נגד, ימנע – כל אחד, זה בכלל לא משנה אם הוא ערבי או יהודי, לכל אחד יש משקל שווה כמו לחבר שלו שהוא חבר כנסת בכנסת ישראל. אבל אתם יודעים ואנחנו יודעים שיש דברים שכל אחד פה בבניין הזה, כל מפלגה בבניין הזה תמיד עושה את החשבון מה יהיו התוצאות של ההצבעה שלה. ואני רוצה להגיד לכם, אנחנו ראינו איך משטרים מתחלפים, איך ממשלות מתחלפות. תתארו לעצמכם שיעלה לשלטון – מה שאנחנו לא נסכים בשום אופן, אבל תעלה לשלטון מפלגה או מפלגות שיגידו אנחנו נחייב את הערבים בניגוד למצפונכם לשרת בצבא. ואז תגידו: מה פתאום? המצפון. הם יגידו לכם אלה, הרעים, השלטון הרע הזה שלא אכפת לו מהערבים, יגיד: אבל אתם הצבעתם בעד גיוס בחורי הישיבות – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – בניגוד למצפון העם. אני אפילו לא מודה לכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גפני. חבר הכנסת אוחנה – אינו נוכח. חבר הכנסת כסיף, בבקשה. חבר הכנסת כסיף, אנא חושה, יש לי רשימה ארוכה. חושה – חושה מלשון מהר, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני צוחק. בלי הומור, מה נעשה? תגיד לי. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להזכיר שני אירועים היסטוריים שרלוונטיים לדיון שלפנינו. האחד זה מה שנקרא "כתב הסובלנות" של יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, מה שנקרא בזמנו, ב-1782. בדיוק, בדיוק, דרך אגב, לפני 240 שנה, ב-2 בינואר 1782, הוציא יוזף השני צו סובלנות ליהודי אוסטריה, ובאותו צו מה שיוזף השני הקיסר אומר זה שהיהודים יוכלו להיות, ליהנות ממה שאנחנו מכנים היום "אמנציפציה", יוכלו ליהנות משוויון זכויות, אבל בכמה תנאים, ואחד מהתנאים היה שהם ישרתו בצבא. ההנהגה של הקהילה היהודית, ההנהגה של הקהילה היהודית, לפני בדיוק 240 שנה, העדיפה לוותר על זכויות שוות ולא לשרת בצבא, ודרך אגב, גם לוותר על החינוך הדתי המסורתי שלהם, העדיפו לוותר על הזכויות מאשר לשרת בצבא ולוותר על החינוך וליהנות מזכויות. תכף אני אייחס את זה למה שעומד מולנו. הדבר השני, שגם הוא חלק חשוב מאוד בהיסטוריה שלנו כיהודים, זה מדצמבר 1789, גם בדיוק לפני 232 שנים. באספה הלאומית הצרפתית של אחרי המהפכה, כשכבר דיברו באמת על זכויות שוות גם ליהודים, עמד אחד מתומכי האמנציפציה של היהודים, רוזן בשם קלרמון-טונר ואמר, ואני מצטט – זה משפט מאוד ידוע שלו: ליהודים כפרטים – הכול; ליהודים כקולקטיב – כלום. מה בעצם הטעויות של שתי ההצהרות האלה של שתי הדמויות שהזכרתי, קלרמון טונר בצרפת ויוזף השני באוסטריה? טעות שגם כאן רווחת, גם בדיון הזה וגם בדיונים אחרים, זאת התפיסה הליברלית, אבל הליברלית השגויה, שטוענת שאפשר להפריד בין זכויות אישיות לבין התודעה של האזרח בקשר לזהות שלו, הזהות הדתית, הזהות הלאומית, הזהות התרבותית. מה שהופך את האדם לכזה בין השאר הוא התכונות שלו, הזהויות שלו; בין השאר, אני לא אומר שזו חזות הכול. כאשר דורשים במקרה הזה מהציבור החרדי לשרת בצבא, בעצם דורשים ממנו לוותר על הזהות שלו, לוותר בשם זכויות אינדיבידואליות, לכאורה, אבל אין זכויות אינדיבידואליות במנותק מהקולקטיב, הקהילה של האדם. אם אנחנו רוצים – ואני רוצה – שיכבדו את הזכויות החברתיות האמיתיות – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני, במשפט הזה. – – את הזכויות האמיתיות של האזרחים במדינה – הערבים כפלסטינים, כבני הלאום הפלסטיני, החרדים כחברים בקהילת מאמינים מסוימת – צריך להכיר בזהות הדתית והלאומית שלהם ולכבד אותה ככזאת. החוק הזה עושה בדיוק את ההפך, ולכן יש להתנגד לו. תודה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ישראל כץ – מוותר. תודה רבה. חבר הכנסת טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, א. אני רוצה למחות על התרגיל המלוכלך שעושה הקואליציה על ידי קיזוז חולה מאומת, חבר הכנסת יואב קיש, עם חבר כנסת מאזן גנאים, שנמנע בחוק הגיוס. מדובר בתרגיל לא הוגן, שמאלץ – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל מאזן גנאים חולה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, הוא היה פה בבניין. מאזן הבריא, הוא פה בבניין. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא ידעתי. אני יורד ומטפל בזה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מודה לך, אדוני. אני חושב שהיושב-ראש, אם היה יודע, לא היה מאפשר את זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סליחה, מה שחבר הכנסת טיבי – אני אטפל בזה כשאני ארד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה לא בסדר. זה לא לפי הסיכום שלי עם חבר הכנסת יריב לוין. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. מכובדי היושב-ראש, אין הסכמה בעניינים מדיניים בינינו לבין החרדים, יש אפילו תהום, אבל במשך השנים, חבר הכנסת אשר, היה דבר שקראו לו "ציפור הנפש", מן הבנה לא כתובה, שאנחנו לא יוצאים כנגד דברים אמוניים, דתיים, שלכם, ואתם, בנושאים האלה, האמוניים, גם לא יוצאים נגדנו. אני זוכר לטובה את ההיענות של יהדות התורה וש"ס לבקשה שלי, שלנו, שלא לאפשר את העברת חוק מניעת השמעת המואזין, ואני מעריך את זה מאוד. הציבור הערבי העריך את זה אז מאוד. למרות הפער התהומי, אמרתי, יש מה שקרוי "ציפור הנפש", ולכן אסור לח"כים ערבים להצביע בעד חוק הגיוס מהבחינה הזאת של דברים אמוניים, ציפור הנפש. מהבחינה השנייה, זה יכול להביא, כאשר אלה יעלו לשלטון – והסבירות שבעוד כמה חודשים הממשלה תתחלף, לקבוצה הזאת מימין – הם מחכים לקפוץ על המציאה. כבר היו כמה עתירות לבג"ץ של גופים פרטיים ועמותות שדרשו את גיוס הערבים, ונענו כי עדיין לא גייסו את החרדים וכשהחוק יעבור, יש על מה לדבר. לכן, משני הטעמים האלה, גם ציפור הנפש – בדיוק לזה התכוון חבר הכנסת גפני – בעניינים של אמונה ודת וגם החשש שמא הדבר יוביל לגיוס הערבים על ידי חלק מהסיעה הזאת, לכן, אסור להתפתות למה שקרוי "משמעת קואליציונית" ולשבור קווים אדומים. זה פשוט דבר מסוכן. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ארבל, בבקשה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לברך אותך באמת על ההודעה בעניינו של חבר הכנסת יואב קיש, הודעה חשובה מאוד. אני הבנתי ממנו שהוא שוקל ממש להגיע לכאן כשהוא מאומת לקורונה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, זה לא יקרה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אף אחד מאיתנו לא צריך, ואני מברך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעניין הזה הסיכום הוא שלי, לא של הקואליציה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני עדיין עומד כאן ומברך אותך על האחריות שגילית בסופו של דבר. ידוע לכולנו עמדתו של חבר הכנסת מאזן גנאים, שהוא נמנע, הרי שלספור אותו בקיזוז זה לא מתקבל על הדעת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא יקרה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני, אדוני היושב-ראש, רוצה לדבר במעט הזמן שנותר לי על שוויון. שוויון הוא ערך גדול, חשוב; הוא גם נגזרת שהפסיקה הכירה בכבוד האדם וחירותו. בשם השוויון מצאנו את עצמנו פעמים רבות נחבלים וניזוקים בצורה שאין לה אח ורע. במה הדברים אמורים, אדוני היושב-ראש? בקיץ לפני שנתיים רצתה בזמנו עיריית עפולה להקים אירוע בהפרדה לחרדים שאמורים להיות בו זמרים עבור המגזר החרדי. בשם אותו ערך של שוויון פסק בית המשפט המחוזי שאסור לקיים את האירוע בהפרדה. אנחנו לא אפשרנו לפסיקה הזאת לעבור לסדר-היום, עתרנו לבית המשפט המחוזי, ובית המשפט, בשם השוויון, ביטל את אותה החלטה והורה לקיים את האירוע בהפרדה. השוויון כערך הוא ערך חשוב, הוא ערך משמעותי; השאלה היא מה עושים איתו. כשאנחנו באים לדבר כאן על חוק הגיוס, נעשה כאן מהלך שמבקש לחנך אוכלוסיות בשם השוויון. בג"ץ רסלר לדורותיו, פעם אחר פעם אחר פעם הסתכל על הסוגיה הזאת בראייה סלקטיבית, לא בראייה מעמיקה אמיתית. הרי בשם השוויון היה צריך להחיל אותו גם על אזרחי ישראל הערבים, אבל אז ידע אותו פרקליט במחלקת הבג"צים, לימים שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, לומר שיש קודם כול להחיל את חוק הגיוס על החרדים, ולאחר מכן נטפל באזרחי ישראל הערבים. זו המגמה, הצעד הבא; הוא אומר את זה במפורש כעמדת המדינה. זאת אומרת, השלב הראשון בגיוס אזרחי ישראל הערבים לצה"ל זה החקיקה היום בערב. כאשר היא תושלם, נגיע לשלב השני, בשם הערך השוויון, שצריך לחול על כלל אזרחי ישראל. מהו שוויון? תבונתו של הנשיא בדימוס גרוניס באותו פסק דין של רסלר הייתה פשוטה מאוד. על פי השיטה האמריקאית, אמר גרוניס, אנחנו – כאשר הרוב מחליט לתת הגנה למיעוט, גם אם היא לא שוויונית, זה לא עילה להתערבות שיפוטית. הגישה הזו היא הגישה הנכונה, היא הגישה הצודקת, בפרט בנסיבות העניין. הערך הזה של לימוד התורה, זה שהוא נמחק כאן בשם שוויון מדומה – כי הוא לא שוויון אמיתי – הוא העוול הגדול ביותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ארבל. חברת הכנסת סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, עמדנו לפני שבוע על הדוכן הזה ואמרנו למה צריך להתנגד להצעת החוק הזאת, וכמובן גם חבריי עכשיו דיברו והסבירו טוב מאוד. אני רוצה להגיד שחשובים לנו שיתופי הפעולה שקורים לפעמים סביב נושאים חשובים עם הסיעות הדתיות, שאין לנו במיוחד, בואו נגיד, הסכמה איתן בעניינים מדיניים, יכול להיות, אבל חברתיים. אבל אני הפעם רוצה להדגיש שאני מצביעה נגד – למרות כל ההסברים, שאני משוכנעת בהם – אני מצביעה נגד למעננו, למען ילדינו מהחברה הערבית הפלסטינית, אזרחי מדינת ישראל. עם כל הכבוד לידידים, לחברים, לח"כים שאנחנו בשיתופי פעולה איתם, הפעם אנחנו צריכים להצביע למען עצמנו. למה אני אומרת את זה? בערבית יש פתגם שאומר: (אומרת בערבית ומתרגמת:) אכלו אותי כשאכלו את השור הלבן. כלומר, אם בג"ץ אמר את זה בצורה הכי ברורה, בעניין הגיוס באוכלוסייה הערבית – שהוא לא יכול לכפות את זה, ליישם את החוק על האוכלוסייה הערבית, כל עוד יש חסם גדול שנקרא חרדים שלא מתגייסים ולא כופים עליהם את זה – אני רוצה שידע כל חבר כנסת ערבי שנמצא בקואליציה או חברת כנסת ערבייה שהולכים להרים יד היום ולהצביע עם החוק הזה, שהם בעצם פותחים את הדלת בצורה מאוד ברורה, את השער, פורצים את הסכר ומאפשרים גם חיוב גיוס של הצעירים שלנו. יבואו יגידו: אז מה? מה רע בזה? אני אגיד לכם מה רע בזה. אני אגיד לכם: כי דבר ראשון אנחנו רוצים שיכירו באזרחות שלנו, בזכויות שלנו בגלל היותנו בני המולדת הזאת, בהיותנו העם שנמצא בארץ הזאת אלפי שנים. קיבלנו את הזכות להיות בעלי זכויות שוויוניות מהמחירים הכבדים ששילמנו בעת הנכבה, בעת הקמת המדינה, ומגיע לנו להיות אזרחים שווים לא אם עושים צבא או לא. הדבר השני – אל תבקשו מאיתנו להצטרף לתרבות המיליטריזם שמחלחלת בתוך החברה הישראלית. רוצים לגייס אנשים שעיקר אמונתם זה בצלם אנוש ועיקר אמונתם היא ערכים שהם רחוקים ממיליטריזציה ומכיבוש של עם אחר. אני רוצה שכולם יבינו, גם חברי הכנסת הערבים שיושבים בקואליציה וגם חברי הכנסת שמגדירים את עצמם שמאל, ושמאל מאוד ברור, גם חברי מרצ וגם חברי מפלגת העבודה – כך אתם מגדירים את עצמכם: אל תיתנו יד לערכים ימניים רק בשביל לשבת בקואליציה. אל תיתנו יד לתרבות שמנוהלת ומבצעת פשעים נגד העם הפלסטיני, להתחזק בעוד 10,000 חיילים כל שנה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מה קורה – כאשר אתם מצביעים היום, אתם לא רק מגייסים את החרדים, אתם פותחים את השער לגיוס הערבים, ואתם מוותרים על ערכים ששנים רבות נאבקתם למענם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. אני מזמין את חבר הכנסת חיים ביטון לשאת דברים. יעלה ויבוא אדוני. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הנושא הנדון כאן הוא אחד מהנושאים, נושאי הליבה, שניטש בהם ויכוח כבר שנים רבות בתוך הציבור הכללי והחרדי. אני רוצה להגיד לכם, הרגישות של הנושא הזה היא רגישות גבוהה, אבל הניצול, ניצול המצב הזה, של הממשלה הזאת בהבאת החוק הזה – שהוא חוק רע. החוק הזה הוא חוק רע בגלל המטרות שלו. המטרה האמיתית היא לא לגייס יותר חרדים. אני אומר לכם, ותזכרו את מה שאני אומר לכם: הפחד הגדול ביותר של אלה שמביאים את החוק הזה בצורה הזאת הוא שיהיה פתרון, פתרון קביל שבעצם יפתור את הנושא הזה, הרגיש כל כך, בתוך הציבור, בעם ישראל. הפחד הגדול שלהם הוא שכבר לא יהיה להם השוט הזה, שהם כבר שנים רבות טוענים, של שוויון בנטל. כי אנחנו אומרים את זה בקול גדול: יש חוק שיכול לבוא ולפתור את הבעיה הזאת, אבל לא החוק הזה, שמושתת על נתונים שאינם נכונים. כולם מכירים את הנתונים שהצבא הציג, ומצאו אחר כך שהיו שם כל מיני עיוותי נתונים שיצרו בעצם את הנתונים לחוק הזה. ולכן, כשאנחנו עומדים היום ובאים ומביאים את החוק הזה, שמביאה אותו ממשלה שמוכיחה פעם אחר פעם שיש לה מטרה של פגיעה בנושא הדת, זה אומר שלא באמת רוצים שיהיה גיוס של מי שצריך להתגייס. כי אנחנו אומרים את זה בקול: אנחנו שומרים ונשמור על לומדי התורה, כי התורה לא תישכח מפי זרעו – ככה הבטיח רבי שמעון בר יוחאי. ואלה שאינם צריכים להיות ומתחבאים מאחורי נתונים כאלה של לומדי התורה – אנחנו בעד שיגייסו אותם, אבל אנחנו נילחם על ציפור הנפש הזאת, ציפור הנפש הזאת שהיא שאמורה לדאוג לציבור שלנו, לומדי התורה, ואתם אלה שמנסים בכל צורה ואלה ששמחים בחוק הזה. אלה ששמחים בחוק הזה הם כאלה שבאותו רגע פוגעים בכל הכוח בכל הקשור והקדוש לעם ישראל. זה דבר שמוכיח שמי ששם את החוק הזה על השולחן לא דואג לצבא ההגנה לישראל, לא דואג לכוח אדם בצבא; הוא דואג לכך שיישאר פה הקיטוב הזה בעם, שיישאר פה השיח המפלג הזה, שמוכח בכל תהליך שמובילה הממשלה הזאת. ולכן אני קורא לכם לא להצביע על החוק הזה. אפשר לעשות חוק שיתאים. זה לא החוק הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר חיים ביטון – וכרגיל תמיד, על השנייה או לפני. אני מזמין את חברת כנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח. חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה, אדוני. אני מזכיר כי רשימת הדוברים ננעלה, ומי שלא יהיה במליאה, לא יוכל לקבל את רשות הדיבור אחר כך. בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ביום הזה אני דווקא רוצה לברך את שר הביטחון בני גנץ על תהליך שאני חושב שהוא אחד התהליכים הדרמטיים והחשובים שנעשים בטיפול בנפגעי פוסט-טראומה בעקבות לחימה. לפני כשנה וחצי הקמתי את הוועדה לטיפול בנפגעי פוסט-טראומה בעקבות לחימה. נברתי ונברתי וחיפשתי נקודות ותוכניות קיימות שאיתן יהיה אפשר לשפר במיוחד את סוגיית ההכרה. סוגיית ההכרה – זה תהליך מאוד מטלטל עבור הלוחמים. לוחם שאוזר אומץ לחשוף את עצמו, כשהוא אומר לעצמו בכלל: משהו אצלי לא בסדר, כשהוא מחליט להיכנס לתהליך הכל-כך לא פשוט הזה – בסופו של יום הוא נתקל בתהליך ביורוקרטי ארוך ומייגע, ורבים מאותם לוחמים פשוט מוותרים על התהליך הלא-נעים הזה. והיום המודל הזה שיוצא באגף השיקום במשרד הביטחון הוא פשוט הולך, בעזרת השם, לשפר מאוד את כל תהליך ההכרה בלוחמים. את המודל הזה, לפחות את עיקרו – כי אני לא מכיר את הפרטים שאולי נסגרו בימים האחרונים, אבל את עיקרו יזם ד"ר מנדלוביץ'. הוא גם יזם את פרויקט "שומר איתן" במהלך מבצע צוק איתן, להגיע ללוחמים ולטפל בהם ממש סמוך ללחימה, והוא גם בנה מודל של עבודה מרוכזת של כמה ימים, שבכל יום יושבים כמה שעות עבודה, וכעבור 96 שעות מתום העבודה הזאת אפשר להוציא הערכה מדויקת יחסית, ככל שמדובר במדע המופשט הזה. אבל מה שמאוד ברור – שזה מקצר, חוסך המון המון סבל והמון המון כאב בקרב הלוחמים. אז בזמנו אני התעקשתי להוציא את המודל הזה מהבוידעם. הוא היה קבור איפשהו עמוק, וזה היה ממש הדיון האחרון שלי. זאת אומרת, כמובן שהיו שיחות ודיונים פנימיים, אבל הדיון האחרון של הוועדה עסק במודל הזה, מכיוון שהבנתי שזה העיקר וזה הליבה. והיום, כשהסתיים הפיילוט – כפי שהובטח אז, בדיון האחרון בוועדה, שהם בתוך כמה חודשים יצאו לפיילוט – היום, כשהסתיים הפיילוט והחליטו לעבוד ולרוץ עם המודל הזה, אני חושב, אדוני היושב-ראש, שזאת ברכה גדולה. ושוב, אני רוצה להודות בעניין הזה לשר הביטחון, שלקח את הדברים לתשומת ליבו וממשיך לקדם את הרפורמה הכל-כך חשובה הזאת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אופיר סופר. בהזדמנות זו תרשה לי גם להודות לך על המאמץ שאתה עושה עבור אותם לוחמים ואותם אנשים שנפגעו. אתה ממש פה עבורם, והאופן שבו גם נחשפת לאחרונה בטלוויזיה ודיברת על הדברים בצורה כל כך אותנטית ומעומק הלב ריגש את כולם, ויישר כוח גדול על מה שאתה עושה. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח. חבר הכנסת מלכיאלי, בבקשה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, כנסת ישראל באה היום שוב לאותו מופע מבזה ומשפיל שעברנו כאן לא לפני הרבה זמן. כנסת ישראל מגיעה, הקואליציה בהמוניה מגיעה עכשיו בערב לבוא ולהכריז על עוד חוק נגד החרדים, על עוד חוק נגד הדת, על עוד חוק נגד עם ישראל, על עוד חוק נגד בחורי הישיבות. חברי הקואליציה, תצאו לרחוב. אדוני השר פורר, אתה דיברת קודם פה – תצאו לרחוב, תראו את האנשים שמגיעים עם העגלות לסופרמרקטים, איך הם חייבים להוריד מצרכים, לעמוד איפשהו בתקציב שהותר להם. אנשים לא גומרים את החודש, אנשים חוסכים על הנורה של החשמל של המקרר, כי המקרר ריק. אנשים לא מסוגלים לחשוב איך קמים מחר בבוקר, כי אין להם לאן לקום בבוקר. אנשים מגיעים למכולת ולא יודעים עם איזה פרצוף הם יצאו באותו יום, איזו התחייבות לילדים הם יצטרכו להוריד מהעגלה. ואתם בקואליציה, מה יש לכם לעשות ביום הזה? לבוא להתכנס ולהגיש הצעת חוק שאף אחד – כולנו יודעים שלא יצא מזה כלום, כי כל האמירות, כל החוקים, כל מה שתעבירו כאן – אמרתי את זה בפעם שעברה, ואני אומר את זה עוד פעם: לא ינתקו אף תלמיד ישיבה מהסטנדר שלו. אין שום בחור ישיבה שבגלל חוק כזה או אחר או יעדים כאלה או אחרים של כל מיני הזויים כמו ליברמן או כמו לפיד או כל מיני שונאי דת, יקום ויעזוב את בית המדרש. לא יקרה דבר כזה. ואני פונה אליכם, חברי הכנסת מרע"מ: אמר כאן קודם חבר הכנסת טיבי שיש תהום פעורה בינינו. אנחנו לא מסכימים בנושאים המדיניים, מזרח ומערב, אבל יש דברים שהם ציפור נפשנו, שידעתם וידענו תמיד לכבד אחד את השני. כשאתם מגיעים לפה ומצביעים בעד הגיוס הזה, אתם מפירים את המינימום של ההבנה שהייתה בנושא דת בינינו. אני קורא לכם: אתם לא מסוגלים לבוא להתנגד – אל תבואו להיות חלק ממופע הבושה הזה. אל תהיו חלק מהמופע הנוראי של אותם ליברמן ולפיד, שאין להם שום דבר – הם לא מסוגלים לנהל כלכלה, לא מסוגלים לנהל את הבריאות של מדינת ישראל, לא מסוגלים לנהל את הביטחון של מדינת ישראל. תראו איך אנחנו נראים. אנשים לא מסוגלים לנסוע לא בדרום ולא במרכז הארץ. אין ביטחון עצמי, אין ביטחון תעסוקתי, אין ביטחון תזונתי. הדבר היחיד שמעניין אתכם זה ההישרדות הפוליטית שלכם. הדבר היחיד שמעניין אתכם – אתם יודעים שהדבר היחיד שאיכשהו ייתן לכם, שיבוא לפה בנט ויגיד: כן, הבטחתי, עשיתי וקיימתי. רבותיי, אתם תעבירו את החוק הזה, ונקווה שתפלו, אבל גם אם תעבירו אותו, הוא יהיה עוד נייר בספר החוקים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> שום תלמיד ישיבה לא יעזוב את הסטנדר כי ליברמן, בא לו ומתחשק לו. ואני קורא, אדוני היושב-ראש – ובזה אני מסיים – לחברי הכנסת שמגדירים את עצמם דתיים, אם זה כלפון ובנט, כל הפרצופים האלה: תהיו אמיתיים עם עצמכם. תתביישו לכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מלכיאלי. אני מזמין את חבר הכנסת יואב בן צור. בבקשה, אדוני. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה – איך הסרטון? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> אני אגיד לך אחר כך, אני לא רוצה לא לכבד. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> בסדר גמור. חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים פה בחקיקה שהיא חרב מתהפכת. אין ספק שאנחנו מכבדים את ד"ר אחמד טיבי ואת חבריו, שמבינים את הבעייתיות שיש בגיוס בעל כורחם של אנשים לצבא נגד אמונתם. אנחנו חושבים שאם יש שוויון, השוויון צריך להיות כללי. כיוון שאי-אפשר ולא יכול להיות משהו כללי – צבא זה לא משהו כללי, צבא זה משהו מיוחד – אני חושב שהחוק הזה הוא חוק רע. הוא לא בא בהידברות אלא בניסיון לכפות על ציבורים שלמים, לכפות בכוח החוק הגדרת יעדים שנמצאים בתוך החוק – מה שלעולם לא היה, מאז קום המדינה. דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון, הבין את החשיבות בלשמר את לימוד התורה בעם ישראל, ולכך הוא יצר את המציאות שהוא יצר אז, ומאז ועד היום, חברי חבריי הכנסת, לא תמוש התורה מעם ישראל. עם ישראל לא יפסיק ללמוד תורה, לא בגלל חוק כזה ולא בגלל חוק אחר. הוא ימשיך ויתמיד. בחורי הישיבות, שיש להם ערך לא פחות מחיילים משרתים – ואני מדבר איתכם כמי ששירת בצבא – לא פחות, יש להם ערך, ויש להם קושי, קושי גדול, לשבת 14, 15 שעות ביום וללמוד תורה. זה לא מהדברים הפשוטים. אני אומר לכם שאם ניקח כל אחד מפה שישב 15 שעות ללמוד ביום – אני לא בטוח שהוא ירצה והוא יחזיק מעמד. ולכן, אני אומר לכם, אף אחד, בכל מערכת החיים של עם ישראל לדורותיו, במצבים שלעם ישראל היה הכי קשה, לא הצליח למנוע את לימוד התורה מעם ישראל. וגם היום, הממשלה הלא-משילה הזאת, שמנסה את כוחה רק על החרדים בסדרת חוקים שונים, מנסה לקעקע את היהדות של עם ישראל, לא תצליח. אנחנו לא ניתן. היה כבר ניסיון אחד כזה, וראינו את הפגנת המיליון. עכשיו היא תהיה הפגנה הרבה יותר גדולה, אם יכפו עלינו איזשהם חוקים. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בן צור. אני מזמין את חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בחוק הזה התגלם ונכנס פנימה כל מה שרע ומכוער במאבק שמתנהל באמת כבר אלפי שנים, אבל בטח ב-70 שנותיה של מדינת ישראל; כל מה שרע, מכוער, צבוע ושקרי. נתחיל קודם כול עם העובדה שאני חושב שאין חולק עליה – אף אחד פה בבניין וגם לא במשרד הביטחון וגם לא בשום מקום אחר חושב שהולכים לגייס את בחורי הישיבות. כולם יודעים שזה לא יקרה. כולם יודעים, משחקים בנדמה לי. עכשיו, איך משחקים בנדמה לי? אי-אפשר לגייס בחורים בכפייה, ואי-אפשר פוליטית בסוף להעביר את זה בדרך כזאת או אחרת, גם אם יעבור בקריאה ראשונה, בקריאה שנייה, בקריאה שלישית – כבר עברנו את פרעה, עברנו הרבה דברים כאלה – אז בג"ץ פוסל את החוק. אז הולכים לבית המשפט העליון, ופוסלים שם את החוק. ואז, מה עושים? שנים, דורות של מפלגות קמות על ההסתה הזאת, קמות על הפוליטיקה המכוערת הזאת. וכולם יודעים את האמת, אין פה מישהו אחד בבניין שלא יודע את האמת. הרי לא יצליחו לגייס אף בחור ישיבה, כמו שלא יצליחו לגייס אף צעיר ערבי. הרי זה לא יקרה. אלא מה? בוא נהפוך אותם ללא לגיטימיים. בוא נהפוך את הקבוצה הזאת ללא לגיטימית. איך עושים את זה? עושים בכאילו. עושים חוק, יש מכסות, יש מספרים – זה יקרה. אם יש בעיה במספרים, אז מזייפים את המספרים. כידוע, צה"ל זייף את המספרים במשך שנים. אין בעיה, כולם משחקים בנדמה לי. אי- אפשר להעביר את זה – רצים עוד פעם לבית המשפט העליון. כולם יודעים שזה שקר, אבל יש דבר אחד שהוא אמיתי: היינו אלפיים שנה בגלות, והיינו בשלושת אלפים חמש מאות שנים של מאבקים. העם היהודי הצליח תמיד אך ורק בזכות התורה. כששואלים מי ישמור – אני מזכיר לכולם: הגמרא אומרת בבבא בתרא: אין פורענות באה לעולם אלא בשביל עמי ארצות. התגובה תהיה הפוכה – הצרה באה בגלל זה. המקום המקודש ביותר לעם היהודי, שהפלורליסטים גילו אותו, בית המקדש – הם גילו אותו לאחרונה בגלל הארגונים מחוץ לארץ והיושב-ראש שלהם פה של ועדת חוקה, הם גילו שיש עוד מקום קדוש כזה שקוראים לו בית המקדש. מה היה בפנים בבית המקדש, באמצע? מה היה בקודש הקודשים? אדוני היושב-ראש, אני אזכיר מפרשת השבוע ב-20 שניות שנשארו לי: "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם". << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> פרשת משפטים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> פרשת תרומה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תרומה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אומר המדרש בפרשת תרומה: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – אומר המדרש: מה קרה? אחרי מעמד הר סיני אמר הקדוש ברוך הוא: בת יחידה הייתה לי, נתתי אותה לכם. תעשו לי טובה, תעשו לי חדר קטן. אני לא יכול לבקש אותה חזרה, כי נתתי אותה לכם, אבל אני רוצה להישאר קשור לבת היחידה שלי, שזאת התורה. תעשו לי חדר ששם אני אוכל לשכון בתוככם, וזה היה בקודש הקודשים. כל הטקס היה בשביל שהתורה תישאר בתוכנו. זה מה ששמר על העם היהודי, זה מה שישמור על העם היהודי, וההצגה הזאת יכולה להימשך, אבל מה שהיה הוא שיהיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יצחק פינדרוס, שתמיד מוסיף גם מפרשת השבוע. חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת. חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה, יעלה ויבוא אדוני. אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, מכובדיי חבריי הכנסת, חוק הגיוס המונח כאן לפניכם היום הוא מסדרה של חוקים דיקטטוריים שחוקקו כאן בששת החודשים האחרונים. הרצון לכפות אורח חיים על האחר בניגוד לרצונו – זה מתחיל בגיור, ממשיך בכשרות, ועל הגיוס. עברו בעבר חוקי גיוס, חוקי גיוס שתואמו גם עם הציבור החרדי, אבל הראשון שעשה את זה היה בן-גוריון, שידע מה טוב למדינה עוד לפני הרבה פוליטיקאים כאן שמשחקים רק בפוליטיקה. אל תעשו לנו מכסות. אל תיתנו לנו סנקציות. תנו לאנשים לנהל את אורח חייהם כמו שהם רוצים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז תתמוך בחוק בן-גוריון עכשיו? << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה ביקשת לחוקק חוק כי להזכיר את שמו של בן-גוריון. תלך עם המורשת שלו. אם בן-גוריון היום היה פה הוא היה אומר: צריך לכבד את אותם לומדי התורה, כי כאן קיימת המדינה, המדינה היהודית, בדיוק לכך. הרי הגזרות הכלכליות שניחתות עלינו בימים האחרונים, יום אחר יום, שעה אחר שעה – אם הייתה אפשרות לליברמן, שר האוצר, הוא היה דואג שבמוצרים לציבור החרדי יהיה יותר יקר ולציבור הכללי יותר זול; היו עומדים פקחים בתחנות דלק ואומרים להם: לכם יותר יקר ולאלה יותר זול. אלו החוקים הדיקטטוריים שמניחים כאן כדי לכפות אורח חיים על הציבור החרדי. ניסו להטיל סנקציות בנושא המעונות: אתם לא תקבלו, להפריד בין ילד לילד. לא היה כזה דבר מעולם כאן במדינת היהודים. נראה לך שיש איזה אברך אחד שעזב את הספסלים בגלל הכסף הזה? גם אם תביאו אותם לפת לחם, הם לא יעזבו את לימוד התורה. אז מה המטרה של החוק הזה, שוויון בנטל? איזה שוויון בנטל. אני קורא לחבריי חברי הכנסת מהפלגה הערבית רע"מ: איזו זכות יש לכם? אין לכם שום זכות לקבוע לנו את אורח החיים, להתערב לנו, כמו שאנחנו מעולם לא התערבנו לכם בנושאים הדתיים הערכיים. אני יושב בחוץ ומדבר עם אחת מחברות הכנסת: נו, אבל זה טוב לכם. אתם תגידו לנו מה טוב לנו? אתם באמת יודעים מה טוב לנו? יש עוד עשרות חוקים שאתם מבינים שזה בניגוד לרצוננו. לכן אני מקווה שתתעשתו, חבריי חברי הכנסת. שימו למול עיניכם את הרצון האמיתי של העם. תיסעו ברחובות, תעזבו את הפוליטיקה ותשאלו אותם מה באמת הציבור רוצה. היום הציבור נלחם על פת הלחם שלו, על השמן, ולא מתעסק בשטויות שאתם מנסים להתעסק פה ולהעלות לסדר-היום הציבורי כי אתם מבקשים לטשטש את מה שבאמת כואב לעם בעקבות החוקים האלה. אני מקווה שכמו החוק הקודם, גם הפעם החוק הזה ייפול וייזרק לסל של הדיקטטורה האמיתית. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אוריאל בוסו. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי הכנסת, כל החוק הזה, כל הדיון הזה הוא אנכרוניסטי, הוא לא שייך למאה ה-21. בחברה רב-תרבותית, כשהעולם כל כך השתנה, וכבר אין היום האידיאולוגיה הקומוניסטית וכל הדוגמות של השלטונות הדוגמטיים של המאה הקודמת, אין מקום למושג "כור היתוך". יש רב-תרבותיות, כל אחד שונה מחברו, והשוני הוא אחד הדברים הכי חשובים היום בעולם הדמוקרטי. בימינו ידוע לעולם כולו ששירות צבאי זה מקצוע, הוא צורך מקצועי כמו השירות הרפואי, כמו השירות הכלכלי. לכן, כל רעיון גיוס החובה שכופה בג"ץ על עם ישראל, יש לו מטרה אחת: להשתמש בצבא ככור היתוך כדי לשנות אנשים; הנדסת אנוש. זה לא שייך למאה הזאת, ודאי לא במדינות דמוקרטיות. בחוק הגיוס יש טענה שעולה שוב ושוב והיא טענת השוויון, ואני כבר הצעתי ואני מציע את זה שוב ושוב בכל פעם שיגידו לי את המילה שוויון: תבטלו את חובת הגיוס בכפייה. אין היום עבדים עובדי כפייה ואין חיילי כפייה. כל מי שרוצה וכל מי שמתאים וכל מי שהצבא רוצה אותו, צריך לקבל את השכר ההולם, ולא שכר עבדים אלא באמת שכר המגיע לו לפי תרומתו ולפי הקרבתו. אני מניח בצד את השאלה אם יש באמת שוויון בתוך הצבא. האם אפשר בכלל להשוות חייל קרבי שנמצא בסכנה לפקיד בקריה? אפילו לא פקיד, אפילו אדם שיש לו תפקיד חשוב מאוד בעולם הסייבר, שהוא ממש הכרחי וחיוני, אבל הוא יושב במקום ממוזג עם טמפרטורה נעימה ללא שום חשש לחייו. אז מי מדבר איתנו על שוויון? אני לא מדבר על העניין של המגזר הערבי, שלמדינה יש מספיק שכל לא לדרוש אפילו גיוס בכפייה. אני מניח בצד את כל הדברים האלה ואני מבקש להאיר זווית נוספת. יש חוק כפייה אחד שמקובל בכל העולם, וזה חוקי המיסים. האם יש חוק מיסים אחד שווה לכולם? בפירוש לא. זה כאילו, כי יש מיסים לצרכים כאלה – יש מאות חוקי מיסים; אלפי רואי חשבון מתפרנסים ממקלטי מס. אין מיסים שוויוניים. בוודאי אותו דבר בשירות צבאי. אין היום מקום להגיד: גיוס בכפייה. קודם כול לא צריך את זה, וזה גם לא מועיל. תשאלו את כל אותם האנשים מומחי הצבא שאומרים שיש להם המון המון חיילים שאין להם מה לעשות איתם בכלל והם נטל על הצבא. ולכן אני אומר שאין כאן שוויון בשום דבר, בוודאי שלא בתקצוב המדינה – אין שוויון, כלפי חרדים בוודאי – ולכן הפתרון, אדוני היושב-ראש, במשפט אחרון: ביטול גיוס החובה בכפייה לכולם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ישראל אייכלר. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדתי השרה, חבריי חברי הכנסת, עמדנו כאן לא לפני הרבה זמן, לפני שבועיים, כשהצעת החוק הזאת הגיעה לכנסת לראשונה, וזעקנו מקירות ליבנו והתרענו על הסכנה הקיומית שלנו בפגיעה בלומדי תורה. פגיעה בלומדי תורה זו סכנה קיומית עבור עם ישראל, עבור העם היהודי. בלי לימוד תורה אין זכות קיום, ולבוא בארץ ישראל, אחרי קום המדינה, שכאן היו לומדי תורה עוד לפני קום המדינה, לבוא לחוקק חוק שיהפכו את לומדי תורה בארץ ישראל לאזרחים פליליים? ממש ככה. אין בחוק הזה – זו המשמעות של החוק; החוק הזה יהפוך את לומדי התורה, את מי שילמד תורה בארץ ישראל, לפלילי, עם בית כלא, עם כל מה שקשור לאדם פלילי; מי שהוא עריק הוא פלילי, הוא עובר על החוק, זו המשמעות. ולזה אנחנו רוצים להפוך את לומדי התורה בארץ ישראל? אין לכם זכות לא מוסרית, לא ערכית, לא משילותית. אתם מסכנים את העם היהודי. אנחנו פוגעים בערך המרכזי, בחיוב ובהתחייבות שלנו ללמוד תורה. זאת הייתה ההתחייבות שלנו, ואנחנו צריכים ואנחנו מחויבים לעמוד בכך. אני ראיתי שאתה נהנה מדברי התורה, מפרשת השבוע. אמרת משפטים, אז אצטט פסוק אחד מההפטרה של פרשת משפטים שקראנו השבוע, הפסוק מירמיהו: "כה אמר ה'" – אנחנו מצטטים את זה לא פעם – "אם לא בריתי" – מה זה בריתי? בריתי זה התורה, זה הברית שעשינו. "אם לא בריתי יומם ולילה" – שצריך ללמוד יום ולילה – "חֻקות שמים וארץ לא שמתי" – לא שמיים ולא ארץ ולא קיום העולם. אלה הדברים, על זה אנחנו חיים אלפי שנים, על האמונה הזאת. כך היו כל הסבים והסבתות שלנו, בזה האמינו, זה היה הדבר המרכזי. אז את זה אנחנו באים עכשיו להרוס? מי שנושא בנטל הלימוד – זה לא קל, זה עול קשה. זה דבר שגם אינטלקטואלית וגם פיזית זה דבר קשה. כתוב בתורה: "ויט שכמו לסבֹּל" – ויט שכמו ללמוד תורה. על זה אנחנו עושים את זה, אנחנו נושאים בדבר הזה במשך כל אלפי השנים. לרגע אחד – לא ממתן תורה ועד עכשיו. על זה היום באים לראשונה, לראשונה. ואני אומר: הייתה לכם הזדמנות אחת. זאת הזדמנות שנייה. החוק הזה נפל באופן לא צפוי. לא היה צפוי. אף אחד לא צפה שהחוק הזה ייפול בפעם קודמת. הייתה כאן התראה, אזהרה עבורנו, שהחוק הזה, מי שעושה אותו עושה מעשה לא אחראי. מי שהולך לתמוך בחוק הזה יודע שהוא מסכן. בזה שהוא איתנו פעם שנייה, הוא צריך לדעת שזה כפול – זה כבר במזיד, זה כבר לא בשוגג. ואנחנו ביודעין, אנחנו מתרים לפני זה. מתרים בנו לפני זה, אומרים לנו: קשה. גם לפני המכות שקיבל פרעה היו לו שבוע-שבועיים של התראה. ואנחנו הרי יודעים את האמת. את האמת הרי אנחנו יודעים, שצורך – אין. איזה צורך יש? אנחנו יודעים מה הדוחות. היום הצבא מחזיק עשרות אלפי ואלפי חיילים שאין בהם צורך. אנחנו יודעים גם מה הדוחות של אכ"א. זה כבר לא סוד היום. היום זה לא קום המדינה, אנחנו כבר נמצאים 73 שנים אחרי זה. אנחנו כבר יודעים מה צריך. לא עושים את זה בשביל צורך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אין שום צורך. הרי כל הצבא הוא רק בשביל צורך, צבא הוא כבר לא ערך, כמו שאמרנו. הערך הוא לימוד תורה, ואם אין צורך, אז מה אתם הולכים בכוונה? אמר כאן בצדק חבר הכנסת אחמד טיבי, אמר את זה באומץ: בכל חברה יודעים לזהות את ציפור הנפש בחברה. אלה לא דברים שהמצאנו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> וכשאנחנו מזהים את ציפור הנפש של היהדות כולה, לא רק שלנו אלא של כולנו, וכשאנחנו מבינים שהולכים לפגוע ולערער את זה – לכן באמת התמיהה היא כפולה ומכופלת, שעל ידי מי האבסורד? על ידי מי החוק הזה יכול לעבור? בקולות של מי? של הערבים – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – שהם יחליטו עבור היהודים שלימוד תורה זה משהו פלילי. הרי יש אבסורד יותר גדול מזה? את זה אנחנו רוצים – דרכם היום להעביר את החוק הזה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מקלב. אני מודה לך. אני מזמין את חבר הכנסת מאיר פרוש. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בחודשים האחרונים נושא הגיוס נדון כאן במליאה כמה וכמה פעמים. אני מבקש לצטט כמה מהכותרות שאמרתי בנאומים שלי. אני אמרתי שמדינה בשלטון של יהודים שלא תיתן דחיית שירות ללומד תורה, עדיף שהיא לא הייתה קמה. אני גם שאלתי למה לשר הביטחון יש סמכות במסגרת תפקידו לפעול בנושאים גורליים לביטחון המדינה, אבל בג"ץ שולל ממנו סמכות לתת דחיית שירות אם לא עומדים ביעדי הגיוס של החרדים. אמרתי גם שזו חוצפה מממשלה שנותנת מיליארדים למיעוט הערבי, שמנהיגיהם קוראים שלא לשרת בצבא, ואילו את החרדים מבקשים לקנוס. אני גם הכרזתי, ואומר זאת שוב: אם לא ייתנו לנו ללמוד תורה, לא נהיה כאן, והיכן שייתנו לנו ללמוד – שם נהיה. אני גם קבעתי שהערבים אינם מתגייסים בגלל נאמנותם לרעיון הפלסטיני, ובג"ץ עוד לא קלט שלומדי תורה נאמנים רק לתורה ולמצוותיה. בנאומים הקודמים בנושא הגיוס התעכבתי על המציאות הקשה שיש בחוק המוצע, והיא שאם החרדים לא יספקו את היעדים, לשר הביטחון לא תהיה סמכות חוקית לתת דיחוי ללומדי תורה. בדבריי היום, הרב מרגי, אני מבקש לפנות לחברי הכנסת הערבים, ואני מבקש ממך. בדבריי היום אני רוצה להפנות את תשומת ליבם של הנציגים הערבים, ושימו לב: חוק שירות ביטחון שבא לגייס בני ישיבות ומונח לפניכם כעת מתנה את המשך התמיכה הכספית של המדינה בישיבות ובכוללים – כפוף להגדלת מספר המתגייסים לצבא מתוך לומדי התורה. יש כפיפות: תתגייסו – תקבלו כסף; לא תתגייסו – יקנסו אתכם. ואם לא יעלה – כך כתוב בחוק – אם לא יעלה מדי שנה מספר המתגייסים מקרב הלומדים, יקנסו את מוסדות הלימוד היהודיים החרדיים ויקצצו להם עשרות אחוזים של כסף מסעיפי התקציב שלהם. ולכן אני אומר, חברי הכנסת הערבים, תדעו לכם שאם החוק יאושר, בג"ץ יהיה חייב להתערב מכוח חוק השוויון, והוא לא יאפשר למדינה לתקצב את המוסדות הערביים מכיוון שהציבור הערבי לא מתגייס לצבא. ראו, הוזהרתם. אני פונה כאן לחבר הכנסת מחמוד עבאס, שעומד בראש קבוצת רע"מ: תדע לך, כאשר אתם היום מצביעים בעד החוק הזה, שאומר שאם החרדים לא מתגייסים, לוקחים להם את הכסף של הישיבות – כאשר הערבים לא מתגייסים, בג"ץ יכפה על המדינה לא לתת כסף למוסדות הערביים מכיוון שהם לא הולכים לצבא. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מאיר פרוש. חבר הכנסת אלי כהן – אינו נוכח. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> מתקנים אותי שמחמוד עבאס זה ראש הרשות הפלסטינית. מנסור עבאס. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה נכון. בסוף תגיד: כולם ערבים. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> אני בסוף אגיד שמנסור עבאס הוא ראש ממשלת ישראל. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, לפני שאני אתייחס לחוק הזה, אי-אפשר שלא לציין את מה שקורה היום מבחינת הריסות בתים, המשך ייעור, המשך השמדת יבולים בנגב, בביר הדאג'. מסוקים רודפים אחרי הצעירים באזור ביר הדאג'; הריסות במַכְּחוּל; הריסות בג'בל מוכבר; הריסות בעיסאוויה, בירושלים המזרחית. כמעט בכל השכונות מעשה של יום ביומו שיש הריסות. עכשיו יש גם איום וצו הריסה על בית משפחת מחארב, עם תשע נפשות, בעיר אל-לד, ועכשיו, ממש בשעה זו, יש ההפגנה באל-לד נגד ההריסות. אדוני היושב-ראש, מדיניות הריסת הבתים בתקופתה של הממשלה הזו – אנחנו רואים הגברה ועלייה במספרי ההריסות, וגם במספרי הקנסות שמחולקים, גם לאזורי תעסוקה ועסקים. אני מזהיר כאן שהעניין הזה עלול באמת להביא לפיצוץ, הן בנגב והן ביישובים המעורבים, וכמובן, בירושלים המזרחית אנחנו רואים שהעניין הזה ממש רותח. לגבי החוק הזה, המדיניות של הסיעות הערביות, עוד לפני הרשימה המשותפת וגם כאשר הוקמה הרשימה המשותפת, היא שאנחנו לא מתערבים בענייני גיור, בענייני יהדות ובענייני צבא. מה שעושים חברי הכנסת הערבים מחוץ לרשימה המשותפת – הם קובעים תקדים מסוכן מאוד. בפעם שעברה החוק הזה נפל בזכות הקול של חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי, שאמרה שהיא מצביעה נגד מה שקורה בנגב ונגד חוק האזרחות, אז אני שואל מה השתנה. אמרתי, היום יש הריסות בנגב ויש המשך של אותה מדיניות. גם זה תקדים מסוכן שבג"ץ והממשלות שאולי עוד יבואו, אדוני היושב-ראש, יגידו: הינה, חברי כנסת ערבים משתתפים בהצבעות בענייני – הם תמכו בעקרון חלוקת הנטל ונטל שווה, אז אנחנו נעשה נטל שווה על כל האזרחים, אז או גיוס לצבא או שירות לאומי חובה. ובשני אלה, בשני הנושאים האלה, הרוב המכריע של הציבור הערבי במדינת ישראל מתנגד לזה. לכן אני קורא לחבריי לא להצביע ולא להשתתף בכל הנושאים האלה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אבל אם כבר משתתפים, אז בוודאי צריך להצביע נגד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אוסאמה סעדי. חברת הכנסת לימור מגן תלם – אינה נוכחת. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה, אדוני. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, אני רק רוצה להראות לכם מהי צביעות, מהי צביעות בחוק. כולם מדברים על שוויון בנטל, רוצים לגייס את החרדים, רוצים לגייס את החרדים. ואני אומר לכם, לא באמת רוצים לגייס את החרדים ולא באמת רוצים שוויון בנטל. אגב, אם הם רוצים שוויון בנטל, למה הם מביאים חוק? כשהחוק יפקע – שילכו ויגייסו את כולם. אלא מה? הם יודעים שלגייס את כולם הם לא יכולים, לא מסוגלים, הצבא גם לא יקבל את כולם. הם רוצים דווקא את הרוח, הם רוצים את הנשמה היהודית לקחת. את זה הם רוצים. היה חוק שמגיל 26, הורידו אותו עכשיו לגיל 21, כדי לצמצם כמה שיותר את עולם הישיבות. כשאני טיפלתי בנוער נושר לפני כמה שנים, לפני שנכנסתי לכנסת, היה נוער בסיכון במגזר החרדי. ישבו אצלי מהצבא ואמרו לי: אנחנו רוצים לגייס בחורים. אמרתי להם: אין בעיה. הבאתי להם רשימה של 17 בחורים. אמרתי להם: קחו רשימה, לכו תגייסו אותם. אמרו לי: אבל הרבנים, מה יגידו הרבנים? אמרתי: ליד כל שם תקבלו חתימה של רב, כל רב יהיה מוכן. חוזר אליי אחרי יומיים אותו אדם, איש מהצבא שישב והוא מגייס את הבחורים, ואומר לי: תשמע, לא רוצה אותם. אמרתי לו: מה קרה? הוא אומר לי: עזוב, זה יש לו תיק כזה וזה יש לו תיק כזה. אמרתי לו: אז מה אתה רוצה, שאני אביא לך מבכירי בנינו בעולם הישיבות? מה אתם רוצים, שנביא לכם את מי שיושב ולומד, את מי שהוגה בתורה? את זה אתם רוצים שנביא לכם? היה לא תהיה. בחור שיושב ולומד בעולמה של תורה, מת באוהלה של תורה, הוא ישב וילמד שם שעות על גבי שעות. בניי יושבים בישיבות ולומדים עד 23:00 ו-24:00 ולפעמים גם עד 01:00. הבוקר שלהם מתחיל ב-07:00, ב-06:30 כבר קימה, והם יושבים ולומדים. אותם לא תצליחו. את הנשמה היהודית הזאת שעליה עומד העולם, על התורה, אנחנו לא ניתן לכם. לא תיקחו לנו אותם. יש בחורים שלא לומדים, שנמצאים ומשוטטים ברחובות, לצערנו, מבתים חרדים – בבקשה, קחו אותם. היה פעם נוער רפול. איפה הם היום? קחו אותם. את זה הם לא מסוגלים. ולמנסור עבאס אני רוצה להגיד דבר אחד: אתה נכנס לשטח שלא שייך לך. מנסור עבאס, אתה משחק ברולטה, אתה מהמר במקום הלא-נכון. צוחקים עליך, משתמשים בך, בך ובסיעתך. היום אתה איתם – מחר יזרקו אותך, כשלא יצטרכו אותך, ותבוא לקבל סעד מאיתנו. אבל תדע לך שאתה זה שתביא את הגיוס על החברה הערבית. תלמד מאחמד טיבי, כמה הוא דואג, מהרשימה המשותפת – הם דואגים למגזר שלכם. אתה לא עושה כלום מלבד להזיק לו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. חבר הכנסת יואב קיש – אינו נוכח. חבר הכנסת יוסי שיין, בבקשה, אדוני. בבקשה, עד שלוש דקות. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חוק הגיוס הוא אחד מאותם נושאים קונטרוברסיאליים בפרלמנט הזה כבר זמן רב, אבל הדיון הנוכחי בחוק הגיוס באמת משנה את כל הקונספציה. באמת משנה את כל הקונספציה. וכאן אני חייב לומר, למרות כל ההערות שהכנתי לי, כמה הדברים על הרטוריקה החדשה שבה אנו נתקלים בשבועות האחרונים בנושא חוק הגיוס. ברור לכולם שחוק הגיוס קשור ישירות לסוגיות של פטריוטיות, הגנה על המדינה, הזדהות עם המדינה היהודית ועקרון השוויוניות. אחרי הפטור שבן-גוריון העניק בראשית המדינה, הוא הבין כבר עשר שנים אחר כך ואמר: עשיתי טעות. הוא אמר: יש פה איזה פער מוסרי בלתי נסבל בתוך הדבר הזה. אבל מה אנחנו שומעים עכשיו לגבי חוק הגיוס, שמנסה לסגור פערים בשתי רמות: א. ברמת השירות של המדינה, וב. ברמה הכלכלית? אנחנו שומעים צעקות מאוד מאוד מעניינות. שמענו את זה גם מחבר הכנסת פרוש, שמענו את זה גם מחבר הכנסת אייכלר, ששניהם מגיעים לוועדת החוץ והביטחון – ואני מברך אותם בוועדת החוץ והביטחון – ושותפים לנו בוועדת החוץ והביטחון, אבל חלילה, אסור שבני הישיבות יהיו שותפים לביטחון המדינה. ומה אומר אייכלר? מה אומר פרוש? ואני רק מצטט: אם ידחפו אותנו לגיוס, לא נהיה פה, נלך מפה. התורה והמצוות קודמים למדינה. המדינה והריבונות היהודית הם לא ערך עליון, אלא אך ורק לימוד התורה הוא ערך עליון. מה עוד – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אל תפריע לי, מר אשר. אחר כך תוכל להגיד מה שאתה רוצה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לא, רק מה אומר מנסור עבאס בעניין? << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אחר כך הם אומרים: מכיוון שאנחנו, שכל הזמן לוקחים עמדות ימניות בחוק הלאום והופכים יותר ימנים מימנים – כי הרי זה המחנה הלאומי, אנחנו חלק מהימין מלא מלא, לא לשכוח, אבל ימין מלא מלא בלי עקרון הלאומיות ובלי עקרון הפטריוטיות בשם הלאומיות, כי הרי אם נשרת את המדינה, נלך ממנה. יושב פה חברי יריב לוין ומבין היטב את הפרדוקס האין-סופי. ואז, מה קורה? ברגע שמקדמים את חוק השירות הזה, את חוק הגיוס, יבואו ויאמרו: חברים, ידידינו הערבים, אתם הרי יודעים, אתם לא נאמנים למדינה, אז תיזהרו, כי גם אנחנו לא נאמנים, ואם יכפו עלינו, אז אולי יכפו עליכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה אומרים לנו החרדים? מה אומרים לנו נציגיהם פה? אומרים לנו: תראו, המדינה היא משנית עבורנו – לא משנה הרטוריקה ימין מלא מלא – ואנחנו עושים פה מניפולציה על רגשות חברי הכנסת הערבים. היזהרו, כי עוד ידרשו מכם להיות נאמנים למדינה שבעצם אתם לא נאמנים לה. אין גבול לציניות. אין גבול למשחק פה בכנסת – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – בנושא שהוא קרדינלי. הרי ברור לכולכם ששירות בצבא הוא זכות עליונה, כמו שהרב קוק אומר, ואני מצטט: אלה המשרתים בצבא, קדושים יהיו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ולכן אני אומר לכם, חברים, אתם חייבים ליטול קורה מבין עיניכם. מספיק. תיכנסו לתוך החברה הישראלית, תשרתו וגם תתרמו וגם תיהנו מאותו שירות כחלק מהיותכם אזרחים בתוך המדינה הזאת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הגיע זמן שינוי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יוסי שיין. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> הכנעת את ווליד טאהא. אגב, הרב קוק, תבדוק מה הוא כתב על הרבנות שאתה מנסה להרוס כל רגע, אם אתה מצטט את הרב קוק. הוא ייסד את הרבנות. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה, יוסי, היה חשוב שגם תקשיב לאחרים כמו שהקשבנו לך, שתבין בדיוק כמה דברים לא נכונים אתה אומר במשפט אחד קצר. אבל לא משנה, הם כנראה אוהבים להשליך אשפה ולצאת החוצה. הם חושבים שהציבור מטומטם ולא מבין מה זה ערך התורה, מה זה ערך הרבנים ומה זה ערך לימוד התורה, שזה דבר שאנחנו נאבקים עליו עשרות בשנים. אני רק רוצה לומר, כולם מכירים את הסיפור הידוע והמפורסם על החזון איש, שהגיע אליו ראש הממשלה דאז דוד בן-גוריון. אני רוצה להגיד לכם שזה לא נגמר בזה. גם שאר מנהיגי הציונות האמינו בערך התורה. ואני רוצה להגיד למי שעדיין לא יודע, שיש מסר מאוד מפתיע שנמצא על גבי השטרות של 200 שקלים. היום כבר החליפו את זה לצבע כחול, אבל בצבע האדום שהיה שם, היה שטר של 200 שקלים שעליו טבוע דיוקנו של זלמן שזר, שהיה גם שר החינוך במדינת ישראל, היה גם נשיאה השלישי של מדינת ישראל, חבר כנסת, מראשי הציונות. ושם, האיש הזה, בתוך השטר של 200 שקלים דאז, כותב דברים מאוד מפתיעים. אני קורא פה כתבה של מוריה חן מלפני כמה שנים בערוץ הידברות. אבל שימו לב שזלמן שזר היה נשיאה השלישי של מדינת ישראל, מראשי הציונות, חבר הכנסת, שר החינוך והתרבות בממשלת ישראל, ושם, על דיוקנו, כתוב – אם מגדילים את תמונת השטר, רואים מה הוא כותב שם, עדות נחרצת מפי שזר על כך שבלי מלמדי תינוקות, כלומר בלי לימוד התורה, אין קיום לעם ישראל. הדברים מעלים את המסקנה המרגשת שגם שזר הבין כי אומנם יש בלב מקימי המדינה רצון להקמת מדינה חילונית, אך יש גם גבולות. עם ישראל תלוי בתורה, והתלות הזאת קיימת בזכות מלמדי התינוקות. אלו דברי שזר בשעתו, כפי שהוא כתב בתוך השטר שעד לא מכבר כל עם ישראל החזיק בתוך הכיס, של 200 שקלים. וכך הוא כותב שם – תגדילו ותראו: "הלוא עניין לנו עם האומה העברית, האומה שידעה את החוק של 'ושיננתם לבניך' עוד מראשית עלייתה על הבמה ההיסטורית. ואומה זו הן ידעה גם בשנות האפלה שלה לשמור על נכס של לימוד חובה לכל ילדיה, ועוד בימי רבי שמעון בן שטח, בשעת התכנסותה מן הגולה חזרה לארץ ישראל, ידעה להושיב מלמדי תינוקות" בכל עיר ועיר, בכל כפר וכפר, "בכל גליל ובכל מדינה, וקבעה שכל עיר שאין בה מלמד תינוקות אין דינה כדין עיר." << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> "ואף בחשכת מזוריה, ובכל קהילותיה, ידעה להטיל על כל קהילה להכניס לקרבה מלמדי תינוקות על חשבון כל יושביה. עשיר ורש, בין עקר ובין מרובה ילדים, רווק ולא רווק – כולם יחד צריכים לשאת בעול לימוד תורה". אלה דברים שאומר אחד מראשי הציונות, אדוני היושב-ראש. אנחנו לא מביאים פה ציטוטים של רבנים שכבר, אה, שבעה נפשכם מהרבנים. הינה, אדם משלכם, אדם שהקים את המדינה והיה נשיא מדינת ישראל, הבין שללא התורה המדינה שלנו פושטת רגל. הייתה לכם זכות ללמוד תורה ולהחזיק את התורה. אתם רוצים לאבד אותה? לא כדאי לכם, בפרט לאחינו הערבים – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ששלחתי לכל אחד מכם סרטון מתומלל לשפה הערבית. אנא, תחשבו על זה. אל תכניסו את האף שלכם בדברים שקשורים לענייני הדת והיהדות של מדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה אבוטבול. חבר הכנסת גדי יברקן – אינו נוכח. חבר הכנסת יריב לוין, חבר הכנסת לוין, אתה מדבר? בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני מסתכל על מליאת הכנסת ואני מוכרח לומר, אדוני היושב-ראש, שאני לא כל כך מבין, כבוד השרה פרקש הכהן, למה את עם מסכה? למה את עם מסכה? << קריאה >> שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: << קריאה >> מה זאת אומרת? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני שואל, בשביל מה? כי לפי מה שאתם מתעסקים בו, אין בכלל קורונה ואין שום דבר, הכול מאחורינו. בתי חולים על סף קריסה, למעלה מ-2,000 איש איבדו את חייהם סתם כך בגלל ההפקרות שאתם נוהגים בה, המשק נמצא במצב קטסטרופלי, בסגר דה פקטו, מערכת החינוך, בכל יום יש בה הוראות חדשות, ואף הורה לא יודע, אפילו באותו יום, אם הילד שלו יהיה בבית ספר וכמה זמן הוא יהיה בבית ספר ובאיזה תנאים הוא יהיה ואיזו בדיקה הוא כן יצטרך לעשות או לא יצטרך לעשות – כל זה בכלל לא מעניין אתכם. מה שחשוב לכם על סדר-היום זה קודם כול להכניס אצבע בעין לציבור החרדי, בשירותו של ליברמן, ואחר כך לשמן בכסף של אזרחי ישראל את ערוצי התעמולה הטלוויזיוניים שלכם – שזה החוק הבא שאתם הולכים להביא. זה מה שמטריד אתכם, זה מה שחשוב, זה בראש סדר-היום. תתביישו לכם. איזה מין התנהלות זאת. עכשיו אני אומר לכם דבר פשוט: החוק הזה הוא לא חוק הגיוס אלא הוא חוק שנועד להבטיח שלא יהיה גיוס, ואתם יודעים את זה מצוין. כי איך יהיה גיוס? יהיה גיוס רק בדרך אחת – בדרך של הידברות, בדרך של שיתוף פעולה, בדרך של תמריצים, בדרך של אהבת אחים, שהיא תוביל גם למצב של אחים לנשק. אבל אי-אפשר לבוא כך סתם, בוקר אחד, אחרי עשרות שנים שהיה כאן הסדר שנעשה בחוכמה רבה על ידי דוד בן-גוריון בשעתו, שהבין שאי-אפשר לכפות, שהבין שלדברים יש לפעמים קצב משלהם, אולי לא מהיר כמו שהיינו רוצים, ולבוא באבחת חרב ולחשוב שנעביר איזה חוק ובזה העולם ישתנה. הרי אתם יודעים היטב שיקרה ההפך – שהתוצאה תהיה דווקא בלימה של המגמה של גיוס; התוצאה תהיה דווקא מצב שבו מי שרוצה להתגייס ימצא את עצמו בעמדה הרבה יותר קשה מזו שהוא נמצא בה היום. אבל הרי זה לא מעניין אתכם באמת. מבחינתכם, אם יהיה גיוס של ציבור חרדי לצבא זה הרי כישלון, כי אחרת, על מה יבנה ליברמן מערכת בחירות? על איזו תעמולה נבזית, כמו ששמענו כאן קודם – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אל תדאג, הוא ימצא עוד נושאים. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – את חבר הכנסת שיין? אז אתם הרי רוצים דבר אחד – אתם רוצים לאחז את עיני אזרחי ישראל, לכסות להם לא רק את הפה והאף במסכה אלא גם את העיניים – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כדי שהם יעסקו בכל מיני שטויות שאתם מביאים לכאן, במקום בדבר האמיתי – בכישלון המחפיר, המחפיר, הנורא שלכם, בטיפול במגפה הזאת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יריב לוין. חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, היא ביקשה שנחליף, אם לא מפריע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עם יעקב מרגי. כן, בבקשה, אז יעקב מרגי. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> נעשה הצרחה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אני מרים את הכפפה של פרופ' שיין, למרות שלא תכננתי לעשות מניפולציה על חברי הכנסת הערבים. אני רוצה להזכיר לצעירים שבנו פה בבניין הזה: הרי ב-2014 חוקק חוק הגיוס. לא, דעתנו לא הייתה נוחה ממנו, ולכן תיקנו אותו ב-2015, אם אני לא טועה, כשחזרנו לממשלה. הרי אם לא היה פה ניסיון להתריס ולקנטר, מה היה צריך לעשות? לקחת חוק שכולם היו מרוצים ממנו – גם בג"ץ, גם משרד הביטחון; לנו זה מכה בכנף, אבל הוא פחות מתריס ממה שקורה היום. קחו חוק שעבר את כל המסננות ב-2014, בסדר? לו יצויר שאני הייתי יועץ בשקל של הממשלה הזו. אבל זה מה שאנחנו מלינים עליו. אנחנו לא מלינים כרגע על המהות בחוק; מלינים על שכל ההתנהלות פה זה התרסה, להקנטה, ללכת בדווקא. אנחנו רואים את זה בהתנהלות אפילו בנושאים הכי פשוטים של ניהול הבית הזה, ואדוני היושב-ראש, אתה יודע למה אני מתכוון – דברים קטנים, קטנוניים, הולכים עם האופוזיציה בקטנוניות. עכשיו לגופו של עניין. האם יש מאן דהו פה – אתה יודע, על משרד הביטחון לא שואל. אתה יודע למה הוא לא שואל אם יש מאן דהו במשרד הביטחון? במשרד הביטחון יודעים שהם מחוקקים את החוק הזה בשביל בג"ץ. אין להם ברירה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> הם אומרים את זה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אין להם ברירה. אבל יש מאן דהו שלא במשרד שחושב שאפשר באמת לגייס את החרדים שלא ברצון? הרי יש גיוס. יש גיוס – מספיק, לא מספיק, אפשר להתווכח על המספרים – איכותי, תורם, מפיק, כשזה בא מרצון. כשזה יהיה בכפייה, גם אלה שבאים ברצון יגלו סולידריות ולא יתגייסו. כך לא פותרים בעיות. רבותיי, איך אמר היום אחמד טיבי במושג שהנוהג בבית הזה קיבע אותו? סוגיות של "ציפור הנפש". זו סוגיה שנוגעת בציפור הנפש של החברה החרדית. אני מדבר – קל לי. אני התגייסתי, אבי, עליו השלום, היה בצבא, אחיי, בניי – אין לי בעיה. אבל אני גם יודע להכיר בערכם של לומדי התורה. אתה יודע מה? בוא נאמר שאנחנו שמים את הערך הזה שלא כולם מקבלים אותו, לא יכולים להבין אותו. אני מבין שאדם מן השורה לא יכול להבין את הגודל. עכשיו אני מתעמת עם זה, וחבל שפרופ' שיין לא פה. באמת, זה ויכוח. 70 שנה המדינה הזאת אפשרה צורת חיים. סביב צורת החיים הזאת התבססו קהילות, נוצרו תפיסות עולם, נוצרה צורת חיים, נוצר אפילו מיתוג. מה הם חושבים, שאפשר לשבור את זה באבחת החלטה או באבחת חקיקה או באבחת פסיקה? הרי יש פה קבוצה קטנה שמנהלת את הקואליציה הזו – יאיר לפיד, איווט ליברמן – שרוצים לקרוע את העם הזה יותר ממה שהוא קרוע. על זה אנחנו מלינים. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב מרגי על הדברים שיצאו מהלב. חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, גברתי השרה, חברי הכנסת, היום חוק נורא חשוב נמצא כאן, חוק שנוגע, חבריי חברי הכנסת, לביטחון המדינה. כולם עומדים בלחץ כבר כמה חודשים לראות איך הקואליציה מגייסת רוב לחוק. הרב מרגי, שמעתי אותך בקשב רב. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> סליחה. תמיד אני נופל איתך, לא יודע למה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה לספר לך – כי החוק הוא נורא חשוב לביטחון המדינה – איך הצליחה הקואליציה, במשך כמה חודשים עבדו על זה קשה – אני מקווה שאני לא אעבור על חוקי סוביודיצה כאלה ואחרים, או יותר נכון הצנזורה הצבאית, אבל אני אגיד לך איך זה קרה. יש צורך גדול מאוד בתוספת חיילים לצבא הגנה לישראל. התכנסה ישיבה – ראש הממשלה, שר הביטחון, ראש הממשלה החלופי, ביחד עם חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, ווליד טאהא, ג'ידא רינאוי זועבי, מנסור עבאס – הביאו את הרמטכ"ל – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מה עם אבתיסאם? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – הביאו את ראש אכ"א. ראש אכ"א הסביר להם כמה נחיצות וצורך יש בגיוס נוסף לצה"ל. ישבו ופרסו בפניהם את הצורך הביטחוני החשוב לחזק את צבא ההגנה לישראל, ולאחר דיון מעמיק ומתוך דאגה כנה לביטחון ישראל החליטו חברי הכנסת הערבים, שמתנגדים בכל תוקף לצבא ולפעולותיו – כאמונה, כאידיאולוגיה – לתמוך בחוק הזה. נכון, גברתי השרה, שאני צודק? זה היה הדו-שיח? יש כאלה שאומרים – הח"כים הערבים פה במסדרונות ובפרסה אומרים שלא, הדיון היה בלי הרמטכ"ל, בלי ראש אכ"א, אבל זה היה על נושא חוק החשמל, זה היה על נושא של מה מקבלים תמורת ההצבעה הזאת: ח'אן אל-אחמר, ויתור על ההתיישבות הצעירה, שליטה בקרקעות בנגב. אחרי שכל זה הושג למען ביטחונה של המדינה, הושג הפתרון – שהם יצביעו בעד חיזוקו של צה"ל בכך שאלפי אלפי חרדים יגיעו לגיוס, עם מוטיבציה גבוהה מאוד. ככה אנחנו עומדים היום ומשלימים, אדוני היושב-ראש, מהלך חשוב לביטחון המדינה. הוא כל כך חשוב, שסיעת רע"מ תומכת בו בכל לב. זאת הצביעות במיטבה. זה הדבר הכי פוגע והכי כואב, ועומד פה פרופסור ומנסה להפוך אותנו לגיס חמישי. שיתבייש לו. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר שני משפטי סיום. זכות התורה הגנה על העם הזה כולו ומגינה על העם הזה כולו, ובזכות התורה אנחנו קיימים, למרות המחדלים של הממשלה הזאת בכל תחום. שמירת הציבור של לומדי התורה היא פיקוח נפש אמיתי של המדינה הזאת. חוקקו כבר עשרה חוקי גיוס, עשר פעמים בג"ץ שלח אתכם חזרה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – וחזרו לכנסת. אבל אני אספר לך, אדוני היושב-ראש, מה קרה ב-20 שנה האלה: עולם התורה גדל, מתפתח, ובזה הוא משלים את ייעודו של עם ישראל בתורתו הקדושה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אשר. חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> חודש טוב, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חודש טוב ומבורך. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חברתי השרה – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אורית, בהזדמנות הזאת תודיעי לו אם יש מחר – אם הוא בוועדת הכנסת או לא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> התשובה היא שיש. חשבת אחרת? מסורת היא מסורת. מסורת היא מסורת. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> הזמן הזה על חשבוני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מסורת היא מסורת. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> חברת כנסת חרוצה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יעקב, זה על חשבון הזמן שלי. לא יפה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גברתי, הזמן נעצר מזמן. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תתחיל לי מהתחלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הזמן נעצר מזמן. אני עצרתי אותו מיוזמתי. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר. חברתי השרה, שרת החינוך, אני מאוד אודה אם את תקשיבי לי, כי אני רוצה לדבר במיוחד אלייך. במיוחד אלייך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא שרת החינוך. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אה, זו לא שרת החינוך, נכון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זו שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> החדשנות והמדע – לא נורא. אז תעבירי לשרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל היא עוסקת רבות גם בתחום החינוך. << קריאה >> שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: << קריאה >> גם אימא שלי לפעמים חושבת שאני יפעת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אוי אוי אוי, זו כבר בעיה במשפחה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אפילו אימא שלך מתבלבלת? אוקיי, אז אני בחברה טובה. << קריאה >> שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: << קריאה >> עם התספורת זה מבלבל. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אני בחברה טובה, אז בסדר. אבל אני בכל זאת אדבר אלייך, ואני אדבר על מה שקורה במשרד החינוך. תראו, אנחנו יושבים פה ומדברים שעות על גבי שעות על השאלה אם באמת צריך לגייס את בחורי הישיבות לצה"ל ואיך. זאת השאלה. לכאורה אפשר לחשוב שהדיון עוסק, אדוני היושב-ראש, בביטחון המדינה. לכאורה באמת כל המטרה היא ביטחון המדינה. אז לפעמים, כדי להבין טוב יותר מה באמת קורה לפנינו, צריך להסיט את המבט ולהסתכל רגע על זירה אחרת, והזירה האחרת היא מה שקורה במשרד החינוך. היום כונסנו לכינוס מיוחד וחגיגי בוועדת החינוך יחד עם הוועדה לזכויות הילד. יום חגיגי לנו – מעונות היום עברו למשרד החינוך; ממש איזה יופי, איזו בשורה גדולה לכל הילדים, לכל הפעוטות. חברת הכנסת מיכל שיר אמרה: סוף-סוף שמים את הילדים במרכז, לא מתייחסים אליהם לפי ההורים שלהם אלא רק לפי מה שהם צריכים מבחינה חינוכית. ואז מה התברר? מה התברר? התברר שהכול פייק, הכול בכאילו, כי האלמנט המרכזי, של הסבסוד של מעונות היום, לא עבר למשרד החינוך. לא עבר. ולמה? כנראה במשרד החינוך לא יודעים לעשות חשבונות של סבסוד, נכון? לא. הסיבה היא אחרת. הסיבה היא ששר האוצר ליברמן וראש הממשלה החלופי לפיד רוצים לרוקן את בתי המדרש מתלמידי חכמים, והם עושים את זה בחוק הזה דרך הגיוס לצה"ל, והם עושים את זה למעונות היום, תוך שהם דורכים ורומסים ילדים רכים בשנים, ואומרים להורים שלהם: אם אתם לומדים תורה, הילד שלכם לא יוכל לקבל סבסוד למעון. אם אתם לומדים באקדמיה, הוא יקבל, אם אתם לומדים באקדמיה תיאטרון או פילוסופיה, הוא יקבל, אבל אם אתם לומדים תורה בבית המדרש, אז לא. נכון, חברתי השרה מירב? זה העיקרון. מה משותף לשתי הגזרות? מה משותף לשתי הגזרות? הניסיון לרוקן לחלוטין את בתי המדרש מלומדיהם. זאת השאיפה שלכם, לשם אתם חותרים. לא משנה אם זה על הגב של אנשים בני 18 או על הגב של תינוקות בני שמונה חודשים, כל המטרה היא אחת: לרוקן את בתי המדרש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אנחנו רואים את זה, אנחנו מבינים את זה, ואנחנו לא ניתן לזה לקרות. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אורית סטרוק. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה – יום אחד – כנסת נכבדה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תדע לך שהיא עוסקת לא מעט גם בחינוך. היא לא שרת החינוך, אבל היא עוסקת בחינוך. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> האמת שלזכותה ייאמר שאיפה שהיא מבצעת תפקיד מיניסטריאלי, וגם לפני כן, היא עשתה את זה על הצד הטוב ביותר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> והוספתי לך את השניות שגזלתי ממך. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, זה בגלל שפרגנתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוספתי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ישבתי עם עצמי השבוע וחשבתי: איך? איך יכול להיות שחברי כנסת שנשלחו על ידי הציבור, שחובתם ותפקידם לשרת את הציבור, לדאוג לציבור, בעצם גורמים לקריסה שלו? אני רוצה להקריא לכם כמה דוגמאות לעליות המחירים שקורות פה בגללם: טונה – עלייה של 4.4%; קטשופ – עלייה של 4.7%; סוכרזית – עלייה של 9%; מרכך כביסה – עלייה של 12%; במבה – עלייה של 4.6%; אורז – עלייה של 8%; פסטה – עלייה של 12%; מגבות נייר – עלייה של 14%; לואקר – עלייה של 5%, שזה מתווסף לעליות מחירים נוספות; מוצרי חלב – 8%–9% עלייה; משקאות ממותקים – 30%–35% עלייה; כלים חד-פעמיים – 20%–50% עלייה; כלי רכב – 2% עלייה; דיור – 5%–6% עלייה; חשמל – 5.7% עלייה; הלילה הדלק, כבונוס, יעלה ב-33–35 אגורות לליטר. תגידו לי באמת, מה קורה איתכם שם בקואליציה? אתם השתגעתם לגמרי? שמתם לעצמכם למטרה לרוקן את הכיס של אזרחי ישראל? בשביל זה אתם פה? למה אתם עושים את זה? עד כדי כך אזרחי ישראל לא מעניינים אתכם? הקטע המרתיח פה זה לא שאתם לא מבינים. זה לא בטעות. חברי הקואליציה הזו יודעים בדיוק מה הם עושים. הם יודעים שבגלל העלאות המיסים שלהם עגלת הסופר הרבה יותר יקרה. הם יודעים את זה. הם יודעים שיהיו פה אנשים שיוותרו על מוצרים, אבל זה פשוט לא מעניין אותם. רק השבוע הלכתי לבית הספר של הבן שלי, ובכניסה המאבטח פנה אליי ואמר לי: אותם מוצרים – העגלה השתנתה. אותם מוצרים שאני קונה – היום העגלה הזאת הרבה יותר יקרה, המוצרים הרבה יותר יקרים. כמוהו כל אזרחי ישראל מרגישים את עליית המחירים. אין אזרח במדינת ישראל שלא מרגיש שהעגלה, עגלת הקניות שלו שהוא קנה לפני חודש – זו של היום הרבה יותר יקרה. אבל יש כאלה שלא שמים לב, שהם היוצאים מן הכלל, אלו במגדל השן. רק בשבוע שעבר עמד פה השר אלקין, וכשאמרנו לו שהמחירים עולים והקניות יותר יקרות, הוא אמר: אנחנו מסתכלים על התמונה הכללית, אוספים נתונים, ומדד המחירים לצרכן מראה אחרת. אתם נבחרי ציבור, תדברו עם הציבור, תקשיבו לו. אתם מתחבאים מאחורי אקסלים ומדדים בזמן שאנשים קורסים פה כלכלית? ליברמס הפך אתכם לנערי אגף התקציבים, זה מה שנהיה מכם. אתם מתעלמים מהמציאות בשטח – לא ראינו, לא שמענו. אתם מדבררים את מה שאיווט רוצה. ולסיום, אדוני היושב-ראש, ראיתי את הכותרת היום שליברמס שלח היום מכתב לרשתות להימנע מהעלאות מחירים. איזה נימוס, איזה מנומס הוא נהיה פתאום. פתאום אין את ליברמן הגיבור של 48 שעות. המכתב היה צריך להיות לכתובת אחרת – המכתב היה צריך לצאת משר האוצר אביגדור ליברמס לשר האוצר אביגדור ליברמס ולבקש ממנו להפסיק להעלות מיסים לאזרחי מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ. חבר הכנסת איתמר בן גביר, בבקשה. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השרה, בפעם שעברה שדיברתי כאן דיברתי על הכפייה הזאת, על הניסיון לכפות ולפגוע בציבור החרדי, ואין הגדרה אחרת לחוק הזה, שהוא חוק שנועד לפגוע בציבור החרדי. כן, אני גם בעד גיוס לצבא; כן, אני מאלה שחושבים שספרא וסייפא. אני מאלה שמכירים את הגמרא על דוד המלך: הוא עדינו העצני – שהיה מעדן עצמו כתולעת כשלומד תורה ומצד שני מקשה עצמו כעץ כשיוצא למלחמה. יהודי זה גם תורה וגם מאבק ואין ספק בכך, אבל – וכאן האבל הגדול – מה שאתם עושים זה להתריס, זה לפגוע וזה לנסות לכפות על לומדי התורה כפייה שהיא כפייה מיותרת, כפייה שמביאה רק נזק. הבעיה היא לא רק בחוק הזה אלא בשלל התנהלויות והתייחסויות שלכם כלפי הציבור החרדי. כולנו ראינו את התמונות בירושלים בשלג, בירושלים המושלגת: יהודים עוברים לינץ', רכבי משטרה מותקפים, באים פורעים עם לומים, עם מוטות, עם אבנים, עם בקבוקי תבערה, מטווח אפס, מטווח אפס, זורקים לעבר רכבים של חיילים ושוטרים. ומה אומרים לחיילים הגיבורים שלנו? והם באמת גיבורים, לא הם אשמים, מי שקובע את המדיניות אשם: אל תגיבו, תכילו, תקבלו, תפנימו. ולעומת זאת אנחנו רואים את ההפגנות של הציבור החרדי – אפס סובלנות, אפס התחשבות, אפס הכלה. רק כוח וכוח ועוד פעם כוח. השבוע, אדוני היושב-ראש, בכנסת, יזמנו דיון על בחור בשם חיים מזרחי. השר בר לב, שואלים אותו מי זה חיים מזרחי – הוא הרי לא יודע מי זה חיים מזרחי. חיים מזרחי הוא אותו בחור צעיר חרדי שעבר מתקפה ופגעו בו, פגעו בו כי הוא חרדי. אני כעורך דין ייצגתי בעשרות תיקים שפגעו בהם, הרביצו, השפילו. למה? כי הם נראים אחרת? כי הם שונים? הרי לא אתם אלה שמטיפים לקבל את השונה, לקבל את האחר? לא אתם אלה שאומרים: רגע, גם כשיש הפגנה ויש שם פורעים, בציבור הערבי, אבל לא מפעילים 100% כוח, חושבים, מכילים, מקבלים? אבל החרדים הפכו להיות שק החבטות של הממשלה הזאת. לא יעזור לכם, אנחנו מאוחדים ואנחנו – ואגב, לא צריך להיות דתי בשביל להיות במחנה הזה שאוהב את מדינת ישראל, את עם ישראל, את ארץ ישראל, את תורת ישראל. לא צריך להיות שומר תורה ומצוות כדי להבין שיש כאן שני מחנות: מחנה אחד שהוא הרוב, שהוא הרוב של תושבי מדינת ישראל – חרדים, מסורתיים, חילונים, דתיים – שרוצים במדינה הזאת מדינה יהודית, ומחנה אחר, שרוצה שיסוי, הסתה, פגיעה ושנאה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – שנאה כלפי האחר, שנאה כלפי השונה, שנאה כלפי הציבור החרדי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דוד אמסלם, בבקשה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת גלנט, אני רוצה להזכיר לעם ישראל שהיום ערב ראש חודש, ואיזה ראש חודש, חבר הכנסת מרגי? אדר. ואיך אמרו חז"ל? "משנכנס אדר מרבים בשמחה". << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מרגי בשמחה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> השנה, דרך אגב, בראש חודש יש לנו שמחה יתרה, חבר הכנסת מרגי. מדוע? היום בעצם עם ישראל – מחר או היום בערב – נפרד ממר מנדלבלוף, הבן אדם שעשה הפיכה במו ידיו במדינת ישראל. דרך אגב, זה הבלוף הכי גדול שקרה במדינה, הבן אדם הזה. חז"ל כבר אמרו – כתוב בספר דברים: לא יבוא עמוני ומואבי בקהל השם עד עשרה דורות, עד דור עשירי דור לא יבוא. למה? על שום שלא קידמו אתכם בלחם ובמים בצאתכם ממצרים. לכאורה, בגלל זה? הרי היו עמים שטבחו בעם ישראל באופן נוראי. מה קרה? אלא שעמון ומואב באו בעצם מלוט, ואברהם אבינו, כידוע, הציל את לוט. לכן, הקדוש ברוך הוא אומר: אלו כפויי טובה, וכפויי טובה לא באים בכלל לעם ישראל. מר מנדלבלוף, אני לא מכיר כפוי טובה יותר ממך, לא היה דבר כזה. גם מינינו אותך, למרות שלא רצו למנות אותך, למרות שהשופט גרוניס אמר לגביך שאתה לא מתאים, ושמנו אותך, ומה עשית? ישר פעלת נגד המחנה הלאומי, ואתה במו ידיך הפלת מלך בישראל, ממשלה בישראל שנבחרה על ידי הציבור. ותבין מה הבאת לנו – את הממשלה ההזויה הזאת, שפוגעת בכל הערכים היהודים, פוגעת בכל ערך יהודי. רק תסביר להם, תגיד להם קצת, משהו, תורה, מסורת – הם ישר נדלקים. והבאת לנו כמובן אנשים שהם תומכי טרור – שדרך אגב, מנווטים את הממשלה הזאת, מנסור עבאס וחבר מרעיו, שקוראים לחיילי צה"ל "מחבלים" בטלוויזיה, לא בקפה בכפר. לכן אני חושב, אני שמח ואני מקווה, חבר הכנסת גלנט, שמר מנדלבליט ייעלם לנו מהחיים הפוליטיים, הציבוריים. אתה תיזכר לדיראון עולם. עוד ילמדו עליך בספרי ההיסטוריה, מה עשית, מה בן אדם אחד עשה למדינת ישראל ולדמוקרטיה הישראלית. אתה פשוט איש בזוי. לא מתבייש – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מקווה באמת שתיעלם לנו ושלא נראה אותך יותר אף פעם, אבל אף פעם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת וסרמן לנדה – אינה נוכחת. חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> יש לנו פה שר בכלל? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש שרה, אם לא אכפת לך. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מקווה שזה בסדר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, זה מקובל, מקובל מאוד אפילו. שלום וברכה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שלוש דקות, אדוני, בבקשה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, שרה נכבדה, אנחנו נמצאים פה עשר שנים, עשר שנים חלפו מאז שבית המשפט העליון החליט שהוא יודע לנהל את מדינת ישראל יותר טוב מהיושבים כאן בבית, עשר שנים מאז שבית המשפט העליון נתן את פסק הדין שלו בעניין חוק טל, ההסדר הראשון לגיוס בני הישיבות. כמה בחורי ישיבות גייסו שופטי בג"ץ? אתה יודע שפעם – מספרים שבזמן המלחמה הקרה ניסו להציע לאחד מהרודנים של ברית המועצות, אמרו לו: אל תעשה צעד מסוים, בגלל שהאפיפיור לא יאהב את זה. האפיפיור, זה לא ימצא חן בעיניו. אז הוא שאל: כמה דיוויזיות יש לאפיפיור? כמובן בציניות של ריאל-פוליטיק בין-לאומי, מה שנקרא, אז שהאפיפיור לא יאהב. אז אני שואל, אדוני היושב-ראש: כמה דיוויזיות גייסו האפיפיורים בבג"ץ? כמה חיילים בני הציבור החרדי נכנסו למערכת בזכות המעורבות חסרת האחריות של שופטי בג"ץ, שביטלו פעם אחר פעם אחר פעם את חוקי הגיוס שהכנסת חוקקה? אף אחד לא התגייס בגלל בג"ץ. חוק טל דווקא יצר שינוי, הוא התחיל ליצור שינוי – התחילו לראות מגמת שיפור. אבל זה לא היה מספיק טוב לחבורת העליונים. הם אמרו: לא, לא, אנחנו רוצים יותר. הם לא קיבלו יותר. מי שקיבל בריבית ומי ששילם בריבית קצוצה על הפירוד החברתי, על השסע, על שימור המחלוקת הזאת במשך כל כך הרבה שנים – ובסוף, מי שינסה למצוא את ההבדל בין חוק טל לבין הגרסאות שעכשיו מדברים עליהן בחוק הנוכחי לבין מה שעוד יקרה ממנו אחרי שהוא יהיה בכנסת, יצטרך זכוכית מגדלת. אני לא יודע אם את החוק הזה שופטי בג"ץ סוף-סוף יואילו בטובם לקבל. אם הוא יעבור – אני מקווה שהוא לא יעבור, בגלל שאני לא כל כך בטוח שהממשלה הזאת יכולה להעביר חוק גיוס בהידברות ובאופן מכובד מול הציבור החרדי, כי רק בדרך הזאת אפשר יהיה להגיע לשילוב של הציבור החרדי בצה"ל ובחברה, ולא בכוח, לא בכוחנות. אבל מי שפעל פה בכוחנות – אנחנו רגילים לחשוב כשאומרים לנו, נבחרי הציבור, הרוב הדורסני, שהקואליציה שולטת, הממשלה שולטת בקואליציה, ועדת שרים לחקיקה; מי שגרר את מדינת ישראל לטרלול של עשר שנים שבהן אנחנו לא מצליחים לפתור את בעיית הגיוס זה בית המשפט העליון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מי שגרר את מדינת ישראל למערבולת בחירות בלתי פוסקת כאשר הוא הפיל את הממשלה הקודמת-קודמת-קודמת טרם זמנה בגלל משבר חוק הגיוס זה שופטי בג"ץ. מי שאחראי לארבע מערכות בחירות, לזה שלא היה תקציב בישראל, לכל הבלגן הזה סביב סוגיית הגיוס, שנפתרה כבר לשביעות רצונם של כל הצדדים בשנת 2012 – מי שאחראי לכל הדבר הזה, לשסע החברתי, זה שופטי בג"ץ. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ואני חושב שאם אנחנו נמשיך וננסה לרדוף אחריהם ולנסות לתקן את השסעים שהם מייצרים, אדוני היושב-ראש – את השסעים אנחנו לא נצליח לתקן אם אנחנו לא נפתור את מי שגורם להם כל הזמן וניקח את הסמכות הזאת מבית המשפט העליון, אדוני היושב-ראש. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. ואת המשך הדברים אפשר למצוא בספר "מפלגת הבג"ץ". אני מזמין, בבקשה, את חבר הכנסת אבי מעוז. תראה איזה פרומו עשיתי לך, אה, חבר הכנסת רוטמן? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני מודה על הפרסומת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם יש לך תמלוגים, אז אני מבקש לחלוק. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> כל התמלוגים שלי הם קודש לתנועה למשילות ודמוקרטיה. אני לא מרוויח מהם דבר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מאה אחוז. ויתרתי. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מקווה שהשרה נמצאת פה. בעקבות חשיפת התנועה הרפורמית שהכותל משמש עבורה רק בתור אמצעי לקדם תחבורה ציבורית בשבת ונישואים אזרחיים, הבהיר ידידי חבר הכנסת ניר אורבך, בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, שכל עוד הוא חלק מהממשלה, לא תהיה תחבורה ציבורית בשבת ולא יהיו נישואים אזרחיים. אבל בתנועה הרפורמית לא נאלצו לגנוז את חלומותיהם, היות שגם הם מכירים את אמינות ההבטחות הנחרצות של חבר הכנסת אורבך ושל חבריו מימינה. מעבר לכמות הסיטונית של ההתחייבויות של חברי ימינה מלפני הבחירות שהופרו ברגל גסה, מספיק רק להיזכר בעוד כמה התחייבויות של חבר הכנסת אורבך מהחודשים האחרונים, שנשמעו מאוד נחרצות בשעתן. כאשר התנהל המשא ומתן להקמת הממשלה מול מפלגת רע"מ הבהיר חבר הכנסת אורבך: לא מפקירים את הנגב. נקודה. את אובדן המשילות בנגב בעקבות מכירתו לרע"ם ואין האונים של ממשלת השמאל כולנו מכירים, בצער רב. בתום שנת תשפ"א נפגש חבר הכנסת אורבך עם נציגי התושבים היהודים בעיר לוד עקב המצב הביטחוני הרעוע בעיר והבטיח לפעול להשבת הביטחון בעיר ולערב בכך את ראש הממשלה ואת השר לביטחון הפנים. אולי הוא אכן דיבר עם ראש הממשלה ועם השר בר לב, אבל מהדיווחים על סיור ועדת ביטחון הפנים בלוד לפני כמה ימים נראה שעוד ארוכה הדרך לכך שהממשלה תדאג באמת לביטחון תושביה היהודים של העיר. אותה רמת אמינות הייתה גם באיומיו כי לא יקדם הצעות חוק של חברי כנסת מהשמאל הקיצוני שמכפישים את ציבור המתיישבים ביהודה ושומרון. אבל במקרה דנן, ביחס לאמירות התנועה הרפורמית לגבי תחבורה ציבורית בשבת ונישואים אזרחיים, חבר הכנסת אורבך אפילו השאיר פתח מילוט כשאמר שאם יהיה צורך לערוך שינויים, הם יהיו על פי ההלכה. את המחויבות של חברי ימינה להלכה ואת היכולת שלהם למצוא תמיד את הרב שיתיר להם כל מה שהם "נאלצים" לעשות, כולם כבר מכירים. אז ידידי ניר, די עם הבטחות הסרק, הן כבר לא עושות רושם על אף אחד. אני רוצה לסיים בברכת חודש טוב. אנחנו נכנסים לחודש אדר. קיבלנו השנה שני חודשי אדר, כדי שיוכל להתקיים בנו "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם", ובאנלוגיה להיום – אשר תשלוט המדינה היהודית המה במדינת כל אזרחיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אבי מעוז. חברת הכנסת מיכל שיר – אינה נוכחת; חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח. חבר הכנסת יוסי טייב, מעוניין? כן. בבקשה, אדוני. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, כשעיינתי במטרות והגדרות החוק המונח לפניכם, בדברי ההסבר כתוב, ואני מצטט – השופט עמית, בפסק דין התנועה למען איכות השלטון, בהתייחסות לפרק ג'1 בנוסחו הקיים – "לטעמי הדרך שבה ניתן למחול על הפגיעה הקשה בעקרון השוויון היא אם נעמיד על השתלבותם של החרדים בשוק העבודה – – – כתכלית כלכלית-חברתית שיש לה משקל עודף. תכלית כלכלית יכולה להיחשב כתכלית ראויה המצדיקה פגיעה בזכויות האדם", ובפרט כשאנו עוסקים בעתידו ובחוסנו של המשק הישראלי. "השתלבות החרדים בשוק העבודה מגשימה גם מטרה חברתית מהותית וצורך חברתי דוחק, אינטרסים שיש בהם להצדיק את הפגיעה בשוויון". לסיכום, הצעת החוק המונחת לפניכם מבקשת להציב נקודת איזון חדשה. לפי האמור, נמצאת במידת הצורך אפשרות למצוא איזון. דעתנו, חבריי חברי הכנסת, היא שלימוד התורה הוא בהחלט ערך עליון מספיק חשוב כדי לפגוע בזכויות האדם, כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה. במשך ההיסטוריה כולה ראינו שתמיד היה מי שהלך לצבא והיה מי שהלך ללמוד. לומדי התורה הם ציפור נפשנו, לא רק של הציבור החרדי, של עם ישראל כולו. כפי שכותב הרמב"ם, מי שחפץ ליבו להיות חלק משבט לוי יבוא ויהיה חלק ממנו. לא אתם תקבעו מי רוצה להיות חלק ממנו אלא כל אדם באשר הוא ואשר אמונתו יחליט אם הוא רוצה להיות חלק משבט לוי. לומדי התורה הם ששומרים על הזהות היהודית של מדינת ישראל. במשך דורות לימוד התורה שמר על עם ישראל ודאג שעם ישראל והזהות היהודית שלו יישמרו. בודדים כאן יכולים לוותר על הנוחות שלהם ברמה הכלכלית, ושל משפחתם, ולשבת ולהתמיד יומם ולילה כדי ללמוד בשקידה לימוד תורה. אבל הצביעות הכי גדולה היא שאתם לא באמת רוצים לומדי תורה בצבא, אדוני היושב-ראש. פרופ' יגיל לוי קורא בטור עיתון הארץ לרמטכ"ל אביב כוכבי לפרק את גדוד נצח יהודה החרדי. כלשונו: נצח יהודה מורכב מנוער חרדי שמורד בהוריהם, נוער גבעות, צעירים חרד"לים, שמובטחת להם סביבת שירות סטרילית, צעירים ממשפחות עניות, דתיים אחרים, ומתאפיינים באירועים אלימים וכו', כלשונו. נאמר לכם את האמת, חבריי חברי הכנסת – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> – – בואו נפסיק עם השיח הזה של אתם ואנחנו. עם אחד אנחנו. שלא ימוש ספר התורה זה מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך עד עולם. יש לנו אחריות לאומית לא פחות משלכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יוסף טייב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, כבר היה לו נאום בעבר, כבר היה לו נאום בשבוע שעבר, פשוט לא היית כאן. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל רוחך שורה פה לא מעט. אני מזמין את חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת. חברת הכנסת מירי רגב, בבקשה. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> תודה רבה לך. כבוד היושב-ראש – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, גברתי, שלוש דקות. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – חבריי חברי הכנסת, כבוד השרה אורית, טוב שאת בכנסת מדי פעם, טוב לראות אותך. קראתי בכאב את החלטתו של רז נזרי על כך שהוא בעצם מתפטר מתפקידו כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה. אני רוצה ומבקשת בהזדמנות הזאת להודות לרז נזרי על עשייתו המקצועית והמסורה במסגרת תפקידו כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה. פגשתי אותו, את רז, במסגרת תפקידיי השונים, גם כיושבת-ראש ועדת הפנים, גם כחברה בוועדת החוץ והביטחון, גם כחברה בוועדת הכספים, נפגשתי איתו כשרת התרבות והספורט וגם כשרת התחבורה, בקבינט מדיני, בקבינטים בריאותיים. הוא היה שם יום וליל ונתן מענה לשרים ואפשר להם לעבוד. אני רוצה להגיד שאני מתביישת, מתביישת במערכת, מתביישת בשר המשפטים שלנו, מתביישת שעשו לו עוול כזה גדול. יש לי הרבה מה להגיד על המערכת המשפטית שלנו, יש לי הרבה מה להגיד על שר המשפטים שלנו, אבל אני רוצה להגיד מילה אחת פה היום: תודה לך, רז ניזרי, על עשייתך. בעזרת השם, תעשה ותצליח. האמת שהלב נקרע, הלב נקרע על בנט. הוא כל כך לבד. הוא התבגר ב-20 שנה, והוא כל הזמן מתבכיין – קשה לו, קשה לו. כמה קשה לראש הממשלה שלך, כמה קשה לבנט – הוא לבד, והוא זקוק לחיבוק, והוא זקוק לרחמים של הציבור, והוא זקוק למישהו שיתמוך בו ויטפל בו וינשק אותו ויחבק אותו. ממש הילד של המדינה. בנט הוא הילד של המדינה. אבל בנט, ילדנו הקט, אתה לא לבד. איך אתה יכול להרגיש כל כך לבד? יש סביבך כל כך הרבה מאבטחים ופקידים ועוזרים ועוזרות ונהגים. אתה הרי אף פעם לא לבד, אתה אף פעם לא לבד, ילד קטן שלנו, בנט. אז למה אתה מרגיש כל כך לבד? אני אגיד לך למה אתה מרגיש כל כך לבד – כי אתה ריק מבפנים, כי מכרת את האג'נדה שלך, כי מכרת את הדרך שלך, כי מכרת את הערכים שלך. וכשבן אדם הוא ריק מבפנים, לא משנה כמה יועצים יהיו סביבו ולא משנה כמה מאבטחים יהיו סביבו ולא משנה כמה אנשי ממשלה יהיו סביבו – הוא לבד, ולכן אתה לבד. ולא, לא לחינם, ילד של המדינה, בנט, ילד שלנו, ילד בכיין ומפוחד שלנו. לא לחינם. לא לחינם, גלית, הוא הצטלם בסוף השבוע ליד כיסא ריק. כיסא ריק. כאילו, ראש ממשלה מצטלם ליד כיסא ריק. הבנת את זה, אורית? בחיים אל תצטלמי ליד כיסא ריק. הוא ישב ועמד ליד כיסא ריק והצטלם ליד כיסא ריק. למה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> כי בנט מבין שהכיסא גדול עליו. בנט מבין שהוא לא יכול למלא את החלל הזה שנקרא ראש ממשלה. אז, בנט, ילד חמוד, חמוד ומסכן ומפוחד שלנו, בוא, אנחנו רוצים ראש ממשלה חזק – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בטוח, שמוביל את מדינת ישראל מול האתגרים, ולא בא ומתבכיין לציבור כמה הוא לבד וכמה הוא התבגר – 20 שנה בשישה חודשים שבהם לא עשית דבר, רק הרסת את מדינת ישראל – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – והפקרת את אזרחיה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולכן, קום ולך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> ילד של המדינה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת מירי רגב. חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני הכנתי נאום אחר לגמרי, אבל בגלל מותה של אשתו של פולארד, אני לא יכולה להתעלם מהנושא הזה, שהוא מאוד מאוד כואב. עד שהם סוף-סוף הגיעו ארצה והגשימו את החלום שלהם, אז היא מצאה כאן את מותה. ולכן, אני חושבת שאם נצא מהקורונה זה יהיה למרות בנט ולא בזכות בנט, במחירים גבוהים בהרבה. למה? כי אין מדיניות, בעצם. הפכנו את האין-מדיניות לאסטרטגיה. לצערי הרב, אנחנו מוצאים בנושא הקורונה ארבעה מחדלים שמלווים אותנו לאורך כל התקופה: המחדל הראשון – זינוק במספר החולים. אני מנסה לחשוב על המספר הזה, 85,000; מספרים הזויים. כשהיינו מדברים על 6,000, 4,000, 1,000, זה נשמע כל כך הרבה. 85,000, ושקט, דממה, אף אחד לא פוצה פה. בעיקר מפלגת התקשורת לא אומרת מילה וחצי מילה. עלייה בתחלואה הקשה – כל יום אנחנו שומעים באמצעי התקשורת, וגם בממשלה הנהדרת הזו, כמה סבבה, כמה גן עדן, ויש לנו עלייה וזינוק אדיר במספר החולים הקשים, ואנחנו יודעים שבסופו של דבר חלקם, לצערנו הרב, גם ימותו. ולאיזה מספרים הגענו? ל-55 מתים ביום, 100 מתים ביום, ואין פוצה פה, השיירה עוברת, אבל הכול סבבה, הכול גן עדן. המחדל השלישי זה נושא הבידודים לילדים. אז אני רוצה להודיע לך משהו, אדוני היושב-ראש: מורי ישראל הם בני אדם. הם לא הפקידים שנמצאים במשרדים, שנותנים להם לעבוד מהבית כי זה בסדר; הם בני אדם. אני פוגשת אותם. הם מתוסכלים, חלקם הגדול בחרדה תמידית, הם לא יודעים אם כשהם יגיעו לבית הספר – כשהם יצאו מבית הספר אם הם יהיו חולים. הם צריכים לחזור הביתה לילדים שלהם, ואולי גם להדביק אותם. ואנחנו יודעים שיש סכנה גדולה בקורונה, באומיקרון הזה, גם כלפי ילדים. מנהלי בתי ספר מתחילים את היום בלי לדעת מי המורה שיגיע ומי לא יגיע, כמה תלמידים. יש לי נכד בכיתה א', והיו ימים מסוימים שהם היו רק שישה ילדים בכיתה בגלל שהם חולים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה, את סבתא? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, אני סבתא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא ידעתי. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> סבתא לילד מקסים, קוראים לו לביא. הוא מדהים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יפה. לא ידעתי. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> וכל יום הוא מספר לי מי הגיע ומי לא הגיע. והמספרים גדולים, הם גבוהים מאוד, אבל אין פוצה פה. ואני מגיעה לסקטור הכואב ביותר – העסקים, בעלי עסקים. איתן, אתה יודע טוב מאוד, שנינו היינו בערוץ 13, ראינו את מורת הדרך שישבה שם ובכתה כי אף אחד לא מתייחס אליה. אין פיצויי לבעלי העסקים. אני יודעת שאתה תעשה את הכול, כי אתה מגיע מכיוון אחר, אבל יש פה עניין שמפקירים ענפים שלמים, אם זה אטרקציות, אם זה הענף של מורי הדרך – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ועוד ענפים, שהם פשוט לא קיימים. הפתרון שנותנים להם זה לא "אני אתן לך פיצוי או אני אפצה אותך", זה "תחליף מקצוע". אז אותו מר ליברמן היקר, אני מציעה לו שהוא יחליף מקצוע, כי מה לעשות, בעלי העסקים, יש להם לב ונשמה, וצריך לדאוג להם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה כנראה מזמן איבדת את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שטרית. אחרון הדוברים – חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', בבקשה. נא לצלצל, בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, היה לי לכבוד, יחד עם עוד אנשים, חלקם מן הבית הזה, ומעם ישראל, לחלוק היום כבוד וללוות בדרכה האחרונה את אסתר פולארד, זכרה לברכה, אשתו של יונתן, ייבדל לחיים טובים וארוכים. אני אומר שהיה לי לכבוד מכיוון שזה המינימום ההכרחי שאנחנו כעם, כנציגי מדינת ישראל, יכולים לעשות בעבורה ובעבור יונתן בעלה, ייבדל לחיים ארוכים. לי היה חשוב לבוא ללוויה כדי לבקש סליחה ולומר תודה – לבקש סליחה על הפקרה של הרבה מאוד שנים. כולנו כמדינה, כעם, חטאנו, עווינו, פשענו ולא עשינו מספיק כדי להביא את יונתן ואסתר הרבה יותר מוקדם הביתה ולקצר מאוד את מנת הסבל והייסורים שהייתה מנת חלקם במשך כל כך הרבה שנים. אגב, כאב הלב הגדול ביותר שלהם היה שכתוצאה מזה אין להם ילדים, אין להם המשך. אבל באתי גם לומר תודה לאסתר שהצילה אותנו מעצמנו. אסתר לא הצילה רק את יונתן. אסתר, שבאהבתה ובתקווה שהיא נסכה בו החזיקה אותו בחיים במשך 30 השנה הנוראות והאיומות של כאב וסבל בכלא האמריקאי; אסתר, שלא הרפתה מאיתנו והובילה וגררה ומשכה והכריחה את כולנו – מוטב מאוחר מלעולם לא – להתגייס אל המאבק הזה, ובסופו של יום להביא לשחרורו ולשיבתו, שיבתם, הביתה, לארץ ישראל שהם כל כך אהבו ובשבילה שילמו מחירים כל כך כבדים. אסתר הצילה אותנו. אני לא מוסמך לעשות חשבונות שמיים, חלילה, אבל אני לא רוצה לחשוב איזה קטרוג ואיזו מידת הדין יכולה הייתה, חלילה, לשרות עלינו אם לא היינו מתקנים את חטא מכירת יוסף של דורנו. ושוב, עשינו את זה מאוד מאוחר. חלילה, חלילה, חלילה אם יונתן לא היה שורד ויוצא בחיים מ-30 שנה בבית הכלא האמריקאי ולא הייתה לנו ההזדמנות לתקן עוד בחייו. איזו קפידה, חלילה, הייתה בשמיים עלינו. זכינו, זכינו שאסתר החזיקה אותו בחיים, כמו שאמרתי, בחיבוק הגדול, והכריחה אותנו בסופו של יום להיכנס לזה, הצילה אותנו מהחרפה שהייתה מנת חלקנו אם חלילה יונתן לא היה שורד או לא היה זוכה בסוף להשתחרר בחיים ולבוא לארץ ישראל. על זה ראויה היא לתודה. ואני מסיים, אדוני היושב-ראש. כאב גדול יש לי שיושב-ראש הכנסת סירב לעכב בשעה, בשעתיים, את פתיחת המליאה. כמה ראויים הזוג הזה, עם ההשקעה והמחירים הכבדים שהם שילמו על ביטחונה של ישראל, להוקרה, לכבוד ממלכתי. דמיינו לעצמכם את אולם ההספדים בהר המנוחות, אדוני יושב-ראש הכנסת לשעבר, אם היו עומדים שם 50, 60, 70 חברי כנסת בקדמת הבמה וחולקים לאסתר כבוד אחרון ומחבקים את יונתן. זה כבוד לנו; זה לא היה מכבד אותם, זה היה מכבד אותנו. צר לי, צר לי, צר לי. אני רוצה לקוות – אתה חבר הנשיאות – שגם הכנסת הזו תמצא את הדרך לבטא את ההוקרה הממלכתית הכל-כך ראויה – לנו, לנו; לא להם, לנו. אנחנו אלה שצריכים את זה, בשביל טיפה להסיר מעלינו את החרפה של כל כך הרבה שנים ששכחנו אותו זועק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יהי זכרה של אסתר ברוך, והזכויות שלה בהצלתו, וכפי שאמרתי בהצלתנו, יעמדו לה, בעזרת השם, לנצח-נצחים בעולם האמת. חיבוק גדול ליונתן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אמן. מצטרפים לדברים ביחס לזכרה. אני מזמין לסכם את הדיון את סגן שר הביטחון אלון שוסטר, בבקשה. << דובר >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, חברות הכנסת, הינה אנחנו בניסיון נוסף – שנה, כמו שאוהבים להגיד בצה"ל – לנסות – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> ושוב איתכם. אני מקווה שהמובן מאליו יתרחש כרגע. אני קורא לחבריי מימין, משמאל, ממרכז, אלו שנוגעים בדבר, אלו שלא נוגעים בדבר. אני מניח שלכולם ברור שמדובר בצעד הכרחי, בצעד שעומד בהנחיות החוק, בגישות הפשוטות, המובנות מאליהן של שוויון, גם מהותי וגם פורמלי. אני מניח שזה יהיה חוק שכל ממשלה בישראל הייתה מקבלת אותו, ואני מאוד מקווה שאכן כנסת ישראל תיתן גיבוי לביטחון ישראל, לשוויון, לצדק בתוך מדינת ישראל, ובכך אנחנו נשיק את המהלך שמשרד הביטחון ושר הביטחון מובילים על מנת להשיג את היעדים הלאומיים הללו לקידום השוויון בשירות באמצעות הגדלת מספר המשרתים החרדים בצה"ל, באמצעות הרחבת שורות המשרתים בשירות הלאומי-אזרחי. כדי להשיג את היעדים הללו, כבוד היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, פועלים בצה"ל להרחבת מסלולי שירות מותאמים לציבור החרדי, שיבטיחו שמי שנכנס חרדי ישמור על זהותו. בנוסף, אנחנו מקיימים מסלולים מגוונים שמאפשרים שירות משמעותי ויכולים להוות בכך כרטיס כניסה לשוק התעסוקה בחברה הישראלית. אני מוצא שאין שום ניגוד, לא אמור להיות ניגוד, בין לימוד התורה לבין שירות משמעותי, לכלכלת ישראל ולכלכלת המשפחה ולשותפות בנשיאה בנטל בתחומי החירום, הביטחון, ההצלה והצדק החברתי. מתוך המטרה הלאומית של השתלבות החרדים בתעסוקה החלטנו להוריד את גיל הפטור באופן משמעותי יחסית. בשנתיים הקרובות הוא יעמוד על 21. ברגע שהחוק יתקבל, הגיל לקבלת פטור יהיה גיל 21, בשנה לאחר מכן – 22, ובסוף התהליך הוא יעמוד על 23. אבל חשוב לי לנצל את ההזדמנות הזו, חברות וחברים, כדי להזכיר שהצעת החוק הזו אינה עומדת בפני עצמה. מתוך ראייה רחבה של הרחבת השורות בשמירה על הרעיון של צבא העם, קידום ערך השוויון והתאמת צה"ל לעתיד לדורות הבאים ולא רק לאלה שחלפו, אנחנו נמצאים במשרד הביטחון, בהובלת השר, בתהליכי הקמה של צוות ממשלתי, על פי החלטת ממשלה, שיקדם את מתווה השירות החדש למדינת ישראל מתוך ראייה שרוב מוחלט חייבים לשרת. לא כולם יכולים ולא כולם צריכים, לא כולם חייבים לשרת בצה"ל; יש מסלולים שונים, שחשוב שנעסוק בהם, של שירות למען הכלל – שירות קהילתי, שירות במסגרת העיר, במסגרת ארגון הבריאות, במסגרת ארגון התרבות, החברה או הצדקה. במסגרת הזו הצוות במשרד הביטחון עמל כבר שנה. צה"ל יקבל לכן קדימות באיתור מתגייסים ויאתר, בכעין בקו"ם לאומי, את המתאימים, את הרוצים, את החיתוך בין המתאימים והרוצים. ומי שישרת – ואת זה צריך להגיד בצורה ברורה – מי שישרת שירות משמעותי יותר, קרבי יותר, יתוגמל בהתאם. לצד זה יוקמו, כפי שאמרנו, מסלולי שירות רבים אחרים בגופים אזרחיים וביטחוניים. זאת תהיה אחת הרפורמות המורכבות – המורכבות, אבל ההכרחיות; הכרחיות לשמירה על תחושת צדק פנימית, על האפשרות שמדינת ישראל מעניקה ברמה הפורמלית לבני החברה החרדית לצאת לעבודה או להתגייס או להמשיך, כל אחד כפי שהוא מבין, להמשיך בלימוד כהבנתו. המתווה הזה מאפשר ויאפשר גם לאזרחים ערבים שעד כה נמנעו מהתנדבות לשירות לאומי, בין במסגרת צבא ובין במסגרות אחרות, הוא יאפשר להם ביתר קלות, ביתר עניין, את יישום המחויבות שלהם לקהילה הרחבה, בין הערבית ובין הכללית, להיות חלק מהמאמץ הלאומי. לצערי, אנחנו לא מתקדמים, אדוני היושב-ראש, בקצב הראוי בסוגיית מתווה השירות, ואני יודע ששר הביטחון והמשרד כולו יתגייסו, ואני קורא כאן לכולכם, לכל מי שנמצא בכל עמדה שהיא, לסייע למהלך הכל-כך חשוב הזה של מתווה שירות, שהמהות שלו היא להחיל את הכלל של אחריות משותפת לכולנו. אנחנו כולנו, חברות וחברים, מצווים להיות חלק מהשמירה על ביטחון ישראל. ביטחון ישראל במובן הרחב יותר, יש לו ממדים חשובים, ראשוניים, שקשורים בהיבטים הצבאיים. בוודאי שתהיה בזה קדימות גדולה. כפי שאמרתי, הבקו"ם הלאומי ייתן את הקדימות למי שיתגייס לצה"ל, ובוודאי למי שיתגייס לאותם מסלולי שירות שיהיו בעלי משמעות גבוהה יותר, הן בהיבט הקרבי, הן בהיבט של היכולות הטכנולוגיות המיוחדות. אנחנו חייבים את זה לכולנו. כמאמר הקלישאה, אין לנו ארץ אחרת, ויותר מזה – כולנו ביחד, חברות וחברי הכנסת, שותפים למאמץ הגדול הזה של לייצר חברה עם תחושת צדק שמפעמת בלב כולנו, לפחות רובנו. אגב, כדי שזה יקרה, לא נכון להחיל את אותם סטנדרטים באותם מוסדות שאליהם מתנדבים, אלא, כפי שאנחנו מתכוונים, יש אפשרות למצוא נתיבים שונים. יש את הנתיב הצבאי, יש את הנתיב של השירות הלאומי, שכבר קיים, פלטפורמה שקיימת ואפשר להרחיב אותה יותר ויותר, גם לבני החינוך או בוגרי החינוך הממלכתי-דתי, כמו שקיים היום, ואגב, יש גם בין בוגרי החינוך הממלכתי, ובוודאי פנינו אל בוגרי החינוך החרדי לזרמיו ובוגרי החינוך הערבי. אני חושב שיש אפשרויות נוספות שאנחנו נבנה, ואנחנו מקבלים את האפשרות של לא רק שירות בצבא, לא רק שירות לאומי כפי שאנחנו מכירים אותו היום, אלא גם שירות במוסדות שקשורים בהצלה, בחילוץ, בבריאות וגם במוסדות קהילתיים של חסד. אנחנו מדברים על מסלולים שונים שיאפשרו בין שירות חובה, שירות סדיר, ובין שירות מילואים. בכל מקרה, עד שנשלים את התהליך הגדול יותר, האסטרטגי, שאנחנו מכנים אותו מתווה השירות, אותו היגיון של מציאת הדרך שבה כל אזרח וכל אזרחית צעירים יוכלו להיות בעלי זכות זהה לשרת את האומה, את הקהילה, בדרך כזאת או אחרת – עד אז אנחנו מביאים את החוק, חוק הגיוס הנוכחי, שהוא שלב ראשון בגיבוש מתווה השירות הכולל. לכן, כחלק מאותו היגיון, אנחנו כוללים בתוך החוק הזה גם אפשרות לשירות מקוצר לחרדים מעל לגיל 21, שיכלול הכשרה ביטחונית או הכשרה בתחום של חירום והצלה. כפי שציינתי בפתח הדברים, יש כאן כמה מסלולים, אולי שתי חלופות שאני רוצה לשוב ולהזכיר אותן לחברי הבית הזה, ובאמצעותכם – לכלל האזרחים, שבהחלט יכולים להתעניין במסלולים הללו. מסלול אחד הוא הכשרה ביטחונית, כלומר מדובר בשירות סדיר בצה"ל שהוא חלופי לשירות רגיל של 20–30 חודש, תלוי במסלול עצמו, שירות סדיר בצה"ל לפרק זמן של כשלושה חודשים, שבין מטרותיו הכשרה לשירות במערך המילואים. זה מה שמכונה שלב ב', כלומר, אנחנו מכשירים את האנשים הצעירים באופן זריז יחסית, כמה חודשים, כדי שבהינתן מצב חירום, הם יוכלו להצטרף להיות חלק מאותו מערך מילואים בצה"ל. אפשרות אחרת, מסלול אחר, שיש לו היתרונות שלו, הוא הכשרת חירום והצלה. מדובר בשירות סדיר בצה"ל בפרק זמן של שלושה שבועות בלבד. המטרה היא להכשיר למילוי תפקיד במערך המילואים לצד הכשרה מקצועית. אלו המסלולים, וכמובן הפירוט שלהם נמצא בגוף ההצעה. עוד אנחנו מבקשים בחוק הזה לאפשר או לעודד מועמדים לשירות ביטחון, מלש"בים חרדים, לשרת בשירות לאומי-אזרחי, שהוא חלופי לשירות הצבאי. זה מגיל 20, כלומר עוד לפני גיל הפטור, ולנשואים – מגיל 19. אנחנו גם מציעים בחוק הזה הוראת שעה לשלוש שנים שתאפשר גם לחרדים שאינם נשואים להתחיל לשרת בשירות לאומי אזרחי מגיל 19. בהזדמנות הזו אני רוצה לציין שהמהלך בעל החשיבות העליונה הזו ליציבות – אני חושב שהשלטון הדמוקרטי או תחושת הצדק – הוא מהלך שאני מבקש, מציע, מצפה מכל ישראלי הגון לתמוך בו. אני חושב שהרעיון, שנשמע הגיוני בעיניי, אמור להיות הגיוני באוזניו או במוחו של כל אזרח, של כל צעיר ושל כל הורה: החובה שיש לכל צעיר שגדל כאן בארץ הזו להיות חלק מהמסד הממלכתי, בצבע כזה או בצבע אחר, שמסייע בזמני שגרה ובזמני חירום למתן מענים אזרחיים, מתן מענים למצבי חירום מתפרצים. אני חושב, ככה לתומי, שהחובה לעמוד בפרץ, לעמוד לרשות העם בזמן חירום, לא נתונה רק בחזקתה של הקואליציה או של מי שהתחנך במסלול מסוים. אני משוכנע שהאחריות הזו חייבת להתחלק בין כולנו, במסלולים שונים. אני רוצה לומר שבאחת ההצעות שאנחנו מנסים לגלגל, ומשום מה, כנראה בתוקף הצורך להתעמת פוליטית עם כל מה שהממשלה מביאה – אלו נושאים שקשורים באורך השירות. אבל לצערי קם הכורת על זמני, ואני מבקש מכם, אם כך, חבריי וחברותיי, לתמוך, הפעם ברוב גדול, בהצעה שלנו לחוק הגיוס בקריאה ראשונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לסגן שר הביטחון אלון שוסטר. חברי הכנסת, אבקש מכם לשבת במקומותיכם, אנחנו עוברים להצבעה. על פי בקשת למעלה מ-20 חברי כנסת, ההצבעה תהיה הצבעה שמית, ועל כן אבקש ממזכירת הכנסת להקריא את שמות חברי הכנסת. חברי הכנסת, ההצבעה החלה. נא לשבת במקומות ולשמור על השקט. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – בעד אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – בעד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – נגד אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – נגד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – אינו נוכח אלכס קושניר – בעד יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – נגד מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – בעד שרון רופא אופיר – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת מאזן גנאים – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח מיכל וולדיגר – אינה נוכחת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת דסטה גדי יברקן – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח בנימין נתניהו – נגד עידית סילמן – אינה נוכחת איימן עודה – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת אביר קארה – בעד יואב קיש – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת יובל שטייניץ – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע? אין. אם כך, ההצבעה הסתיימה. נא למנות את הקולות. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 51, נגד – 48, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב–2022, עברה בקריאה הראשונה – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> תתביישו. בושה. תתביישו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – והיא תעבור להמשך דיון בוועדת החוץ והביטחון. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> תתביישו – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ב–2021, בקריאה הראשונה. יציג את הצעת החוק סגן השר אביר קארה, בבקשה. הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת – החלטת ועדת הכספים – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – תתביישו לכם – – – בושה וחרפה – – – << דובר_המשך >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << דובר_המשך >> כבר הודעתי ועברתי לנושא הבא. בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> – – כי הונחה היום על שולחן הכנסת החלטת ועדת הכספים לגבי צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס׳ 17), התשפ"ב–2022. עוד הונח על שולחן הכנסת מזכר הבנה בין ממשלת ישראל וממשלת הרפובליקה של הודו בדבר שיתוף פעולה בתחום ביטחון סייבר. תודה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתה לא מתבייש – – – אותו הדבר – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << הצח >> הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ב–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1489).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני סגן השר במשרד ראשו הממשלה – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – שידבר איתם – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי. חבר הכנסת משה אבוטבול, תודה רבה על זה, עברנו לנושא הבא על סדר-היום. חברי הכנסת, אנא שמרו על השקט ותאפשרו לסגן השר קארה להציג את הצגת החוק. בבקשה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג את הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מסי 4), התשפ"ב–2021. הצעת החוק כוללת כמה תיקונים של חוק שירות לאומי-אזרחי משנת 2014, שמסדיר את המסלול של בני הישיבות מהמגזר החרדי בשירות האזרחי. הצעת החוק באה להשלים את התיקון לחוק שירות הביטחון, שמובא במקביל, בכל הנוגע למסלול השירות האזרחי של החרדים, להתאים את המסלול לתכליתו שפורטה גם בתיקון לחוק שירות ביטחון ולשפר את מסלול השירות לטובת המדינה והמשרתים. התיקונים העיקריים הכלולים בהצעה: הוספת סעיף מטרה לחוק, שכולל בין היתר את התכלית התעסוקתית של השירות; הוספת גופים שבהם ניתן לבצע את השירות, כמו המוסדות הלאומיים ותאגידים נוספים שהוקמו בחוק; הוספת מסלול שירות אזרחי ציבורי בגופים ציבוריים, שכולל גם את המסלול התעסוקתי, שנועד לסייע למשרתים לרכוש כלים להשתלבות בשוק התעסוקה בהמשך; הכנסת שינויים במשך הזמן של המסלולים השונים של השירות, בהתאמה למסלולים החדשים; הוספת אפשרות לביצוע הכשרות מוכוונות תעסוקה במהלך השירות; תיקונים חשובים נוספים. קידומו של תיקון החקיקה הזה יסייע להשיג את המטרות שהוצגו גם בתיקון לחוק הגיוס. הוא יטייב את השירות ויהפוך אותו לאיכותי יותר, ובכך ישפר את התועלות שיפיקו מהשירות המדינה, החברה והמשרתים עצמם. לכן, אנו מבקשים את תמיכת הכנסת בהעברת התיקון בקריאה הראשונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לסגן השר אביר קרא על הצגת הצעת החוק. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים, ובכך אני גם נועל את רשימת הדוברים. ראשון הדוברים, חבר הכנסת יואב גלנט – אינו נוכח. חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שמעתי היום את שר החקלאות עודד פורר, אצל מורן אזולאי בערוץ הכנסת, ממליץ לציבור: אל תקנו אצל מי שמעז להעלות לכם מחירים. אתם שומעים, אזרחי ישראל? תקשיבו טוב-טוב לעודד פורר: שלא תעזו. שלא תעזו להצביע שוב לאלה שהעלו לכם מחירים; שלא תעזו להכניס שוב לכנסת את שר האוצר המנותק ליברמן, שדאג לכם להעלאת מיסים ולגל של עליות מחירים; שלא תעזו לתת את קולכם לחבורה הכושלת והמתנשאת שדואגת לג'ובים למקורבים על חשבונכם. זו ממשלה של שבעים, שמנים, מדושני עונג, שאף אחד מהם לא פוגש בקושי, אף אחד לא מסתכל בעיניים לאימא שצריכה להחזיר מוצרי מדף בסיסיים למדף כי אין לה, או לכבות את הדוד, התנור או המזגן, להתקלח בתורנות יומית או להסתובב עם מעיל בתוך הבית, כי אחרת לא יוכלו לשלם את חשבון החשמל. גם אם יש כאן מישהו בקואליציה הזאת שכן טעם טעמו של מחסור, הוא או סמרטוט מארץ הסמרטוטים או השמין מנחת ובעט. והצרות באות בצרורות. עמליה דואק פרסמה עכשיו שגם מחירי המים, מחירי התחבורה הציבורית והמוניות יעלו בקרוב בעשרות אחוזים. תגידו, אתם לא מבינים שגלגל חוזר בעולם? שהמחסור והצער שאתם גורמים לילדים הקטנים יחזור אליכם כבומרנג? והכי גרוע זה ההתנשאות שלכם. אנשים נמצאים בצער, בצער של ממש, במאבק הישרדות יום-יומי, ומה יש לליברמן לומר להם? תחליפו מקצוע. בכל העולם יש עליות מחירים? אתה לא מתבייש? אתה שר האוצר של אזרחי ישראל. אתה רק שכחת לציין שגם אחרי עליות המחירים בעולם ולפני עליות המחירים אצלנו, אנחנו עדיין יקרים משמעותית במגוון רחב של מוצרים. או ניצן הורוביץ, שבישיבת הסיעה שלו תוקף את נתניהו על התנהלותו בתקופת הקורונה. שר הבריאות, מאות מתים בשבוע האחרון, והוא אומר: אבל ביבי. או מיכל שיר, שחוזרת על אותו הפזמון, ביבי, ולא מבינה שאנחנו כבר מנגנים שיר אחר, שיר מאוד מאוד עצוב. אתם השתגעתם. מאות בימים האחרונים שאתם האחראים הישירים למותם בגלל ההפקרות שלכם, עליות מחירים מטורפות, הורים שלא יודעים את נפשם מרוב דאגה, ואתם צוחקים עלינו? תתביישו לכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שלמה קרעי. חברי הכנסת, אנא שמרו על השקט. אי-אפשר כך לנאום ולהעביר את המסרים כמו שרוצים. חבר הכנסת אמיר אוחנה נמצא? אינו נוכח. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, היום פורסמו בעיתון הארץ מסמכים שאיתר ההיסטוריון פרופ' גדי אלגזי אשר מראים תכתובות של בכירים במערכת הצבאית ובהנהגה הציונית בנוגע לגירוש התושבים הערבים של הנגב עם הקמתה של מדינת ישראל. המסמכים מוכיחים שבניגוד לשקרים שמפיצות ממשלות ישראל לדורותיהן גם היום, המתייחסים לערביי הנגב כאל פולשים, הם ישבו באדמותיהם הרבה לפני שהגיעו הפולשים והמגרשים האמיתיים, הם הפולשים הציונים. ההיסטוריה של הטיהור האתני בנגב היא דוגמה ברורה כיצד הוקמה מדינת ישראל כמדינה יהודית, והמציאות העכשווית של טיהור אתני מדגימה כיצד היא תישאר יהודית, כפי שאמר מישהו לאחרונה. משה דיין, אז אלוף פיקוד הדרום, כתב במכתב למטה הכללי ב-25 בספטמבר 1951 כך: "ניתן עתה להעביר את רוב הבדואים הנמצאים בסביבות קיבוץ שובל לשטחים שמדרום לכביש חברון–באר שבע – – – על ידי כך יתפנו כ-60,000 דונם לעיבודנו ולהקמת יישובים. לאחר העברה זו לא יימצאו בדואים צפונה מכביש חברון–באר שבע – – – העברת הבדואים לשטחים חדשים תבטל את זכותם כבעלי הקרקע, והם יהיו כחוכרים אדמות הממשלה", כך כתב דיין. דיין התבטא באופן דומה ביוני 1950, בישיבה של מפא"י, ואמר כך: "צריכה מדיניות המפלגה להיות מכוונת כך שאנו נראה ציבור זה של 170,000 ערבים, כאילו טרם נחתך גורלם. אני מקווה שבשנים הקרובות תהיה אולי עוד אפשרות לביצוע טרנספר של הערבים האלה מארץ ישראל". כך אמר משה דיין. רוב החלקים בארכיונים על אופן פינוי ערביי הנגב עדיין מצונזרים, אבל מושל הנגב של הממשל הצבאי, רב-סרן משה בר-און, כותב באופן מפורט יותר מדיין על האופן שבו יבוצע הפינוי. וכך הוא כותב: "קיבלנו הוראות מאלוף פיקוד הדרום" – כלומר דיין – "ללחוץ על השבטים הבדואיים באזור הצפוני לשם העברתם עד כדי שבמקרה ולא יעברו מרצונם, ייאלץ הצבא להעבירם". סוף ציטוט. בכתבה בהארץ מוצג המחקר שערכו – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – במכון לארכיטקטורה פורנזית של אוניברסיטת לונדון בעקבות צילום ממטוס בריטי של אל-עראקיב ב-1945 – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אשר מוכיח שהייתה התיישבות בדואית במקום עוד טרם הקמת המדינה, אבל המדינה רואה בתושבי אל-עראקיב פולשים. אין דין, כי היה דיין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו ניאבק – זה משפט אחרון, אדוני – שכם אל שכם עם תושבי הנגב, ונמנע גם מהממשלה הנוכחית להשלים את פרויקט הגירוש של דיין ובן-גוריון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת כסיף. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה סומך עליי? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – מגיע לגפני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל אתה סומך עליי? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לא, אני רק אומר לך – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, אבל אתה סומך עליי? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> תמיד, תמיד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> גפני, גפני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת גפני, קוראים לך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אחד מרגעי השפל של הפוליטיקה הישראלית – עומד פה ראש ממשלה גזלן, שגזל את הציבור, גזל את הבוחרים שלו, מוחא כפיים על זה שלא תהיה תורה, חס וחלילה, בעם ישראל. הוא, עם יאיר לפיד, עם כל האנשים האלה, שגזלו את השלטון, יושבים, ומה שמעניין אותם זה שלא תהיה תורה. הייתם צריכים לראות את האושר של נפתלי בנט. האמת היא שעל פי ההלכה היו צריכים לקרוע קריעה. זאת האמת. בושה וחרפה. אדוני היושב-ראש, מה קרה? מה השמחה הגדולה הזאת? שהם הצליחו אחרי שבועיים להעביר חוק עלוב, מבזה, משפיל, אנטי-יהודי, אנטי-תורה. בושה וחרפה. ועכשיו מביאים עוד חוק, החוק של שירות לאומי. רוצים לשלב את החרדים בתוך המערכות של המדינה. א. לא נשתלב. אנחנו רוצים להתרחק מכם, אתם אנשים חסרי אידיאולוגיה. אבל אתם מדברים על שילוב? צבועים שכמותכם. אני העברתי חוק של העדפה מתקנת, לשלב חרדים במשרדי הממשלה, לשלב חרדים ברשויות המקומיות – הצבעתם נגד, אתם לא נותנים לעשות את זה. בושה וחרפה. קריעה אנחנו צריכים לעשות על ההתנהגות שלכם. בושה על ההתנהגות, בושה על חוסר האידיאולוגיה, על הירידה לאשפתות. בושה וחרפה, ותראו את הנאום שלי עכשיו כאילו קרעתי בבגדים שלי על ההתנהגות שלכם. אנחנו נמשיך ללמוד תורה. אתם לא תיגעו בנו בגלל שלא תהיו בשלטון. אתם תעופו לכל הרוחות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גפני. חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח. חבר הכנסת משה ארבל, יעלה ויבוא אדוני. בבקשה, עד שלוש דקות. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, אני פונה אליכם, אזרחי מדינת ישראל – מתלוננים שלא שומעים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תעצור. חברי הכנסת – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, לא, כנראה תקלה במיקרופון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, לא, אין, אני שומע אותך היטב. יש פה מיקרופון ויש פה רמקול, אני שומע אותך, אבל אני אשמח אם תשמרו על השקט, חברי הכנסת. חברת הכנסת מואטי, חברת הכנסת שטרית. חברת הכנסת שטרית. שומעים אתכם עד לכאן וזה מפריע לדובר. תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> מכובדי היושב-ראש, כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, אני פונה אליכם, אזרחי מדינת ישראל שצופים בנו כרגע, ומודיע לכם, אחרי בדיקה מקיפה שעשיתי מול הנהלת חברת החשמל, לקראת עליית המחירים מחר כמעט ב-6%: אזרחי מדינת ישראל שמשלמים חשבון חשמל על ידי הערכה, זה אומר שהמונה שלהם לא מעביר באופן ישיר לחברת החשמל אלא הם צריכים לעשות קריאת מונה. המשמעות של הדבר הזה – חבר הכנסת טיבי, כדאי שתשמע, זה רלוונטי גם לאוכלוסיות מוחלשות במגזר הערבי. מחר מתייקר כמעט ב-6% תעריף החשמל. אזרח שלא יפנה לחברת החשמל וימסור לה מייד מחר בבוקר קריאת מונה, המשמעות היא שהוא ישלם על פי ההערכה את קריאת המונה שלו. זה חשבון דו-חודשי, והמצב יהיה שלא יהיה ניתן להצביע על היום הספציפי, 1 בפברואר, של עליית המחירים, וייתכן שהוא ישלם תעריף גבוה גם על חודש ינואר, גם על ימי ינואר. לכן, כל אזרח שרוצה להימנע מתשלום גבוה בתעריף היקר גם על ימי ינואר, יפנה לחברת החשמל טלפונית, למוקד 103, ימסור להם את קריאת המונה שלו, ובכך יוכל לפחות לשלם את התעריף המוזל עד 31 בחודש. עליית התעריף היא חלק ממגמה רחבה מאוד של הממשלה, שפשוט אוזלת ידה מביאה אותנו למצב שהיוקר יאמיר. קשה מאוד לחיות כאן. קשה מאוד לא לגמור את החודש – קשה מאוד להתחיל את החודש. המצב הזה, הפגיעה באוכלוסיות המוחלשות ביותר בחברה, הוא מצב בלתי נסבל. היום אנחנו שומעים את שר האוצר, באטימות מוחלטת, מדבר על המצב הנהדר של כלכלת ישראל. אני לא יודע מתי לאחרונה הוא נכנס למרכול או לסופרמרקט וראה מה המשמעות של להגיע לקופה ולראות את אלה שעומדים על ידך מסירים מוצרים כי הם לא יכולים לשלם את החשבון. המציאות הזו היא קשה מנשוא, היא בלתי נסבלת, ועליה מתווספים מיסים מיותרים, עליית תעריף החשמל. דווקא עכשיו, בתקופה הזו, כן, צריך לבוא ולומר: עד כאן. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה ארבל. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. בבקשה גברתי, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. לפני שבוע עליתי על הדוכן הזה ודיברתי על עומר אסעד. אני לא יודעת אם אתם זוכרים מי זה עומר אסעד בן ה-80, שהחיילים של צבא הכיבוש כפתו את ידיו באמצע הלילה, זרקו אותו במבנה נטוש והדביקו לו סרט על הפה שלו, והוא נשאר בקור העז עד שהעצורים האחרים שהיו במחסום המאולתר שמו לב למצוקה שלו ושהוא לא זז. לאחר כשעה שהשאירו אותו במצב הזה החיילים, הם קראו לעזרה של רופא פלסטיני, והוא הגיע למקום, ניסה לבצע בזקן החייאה ולא הצליח. כשדיברתי, עלה אחריי השר גנץ והתרעם על זה שאני מביאה עובדות לא נכונות, לפי מה שהוא אמר. הוא אמר שהחיילים השאירו אותו חי ושחררו אותו, שאני לא אומרת את האמת ומכפישה כאילו סתם, ובכל זאת קבע שהנושא ייבדק. כל יום יש יותר ויותר מידע על זה שזה בדיוק מה שקרה והבן אדם, זקן בן 80, כנראה כל כך הפחיד את החיילים עד שזרקו אותו למותו והשאירו אותו שעה בקור עד שקיבל דום לב. אפרופו, אם מדברים על גופות ועל מתים, לפני שבוע גם ראינו את ניצב המשטרה חכרוש מדלג על גופות, לאחר שנים שמשטרת ישראל דילגה על גופות של נרצחים מהאוכלוסייה הערבית. הפעם זה הסתיים בהתפטרות של חכרוש, אבל אני מציעה לשרים שבאמת יבדקו מה קורה ואיזה פשעים מתחוללים מתחת לפיקוד שלהם. אני מציעה לשר עמר בר לב, שיקבל את תוצאות הבדיקה ביום חמישי, של מה שקרה, שלא יתמקד בניצב שהתפטר. אני חושבת שהגיע הזמן להתמקד בכל צמרת המשטרה, שכנראה ידעה על קיום הווידיאו הזה והתקרית הבלתי-אנושית הזו כבר כמעט שנה, כלומר, בזמן שתפרו את התיק של יחידת סיף לפי המידות של הניצב ולאחר שהשאירו את השר בערפל עד שמינה את הניצב, היום נזכרו ואיכשהו הווידיאו הזה יצא לאור. מהדוכן הזה אני דורשת שבאמת תתקיים חקירה ממצה, ושלא רק הניצב שדילג יתפטר אלא כל מי שהסתיר את המידע הזה לאורך שנה ומשהו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. אני מזמין את חבר הכנסת חיים ביטון, בבקשה. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשנת 2016 מר אביגדור ליברמן הצטרף לממשלה. זה היה לפני שהוא גילה את האור של שנאת החרדים כמוצר צריכה בסיסי. במסיבת העיתונאים המשותפת עם ראש הממשלה דאז, לאחר הצטרפותו לממשלה, אמר ליברמן: עשיתי ניתוח להארכת הפתיל, ככה הוא אמר. אני שואל, האם יש רופא היום שישתול לליברמן קצת חמלה בלב? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> קודם תשתול לו לב. << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> איפה יש רופא שיפתח לו את העיניים, שיראה את הקריסה הכלכלית של הציבור, עם ישראל? עוד שמעתי היום שהוא הוסיף שההתייקרות בישראל מתונה. אני שואל אותו: מאיפה הניתוק הזה, של המילה "מתונה"? באיזה עולם מנותק הוא חי? הוא לא מבין את גל ההתייקרויות ששוטף את מדינת ישראל? מספיק שאתה פותח כל ערוץ וכל שיח שיש היום, אתה רואה שזה לא נגמר, בכל תחום. רבותיי, מבדיקה שעשינו, ההתייקרויות האלה יגיעו לרמה של כ-1,000 שקל בחודש, זה יכול להגיע, למשפחה ממוצעת, כ-10,000 שקל בשנה, ועוד היד נטויה. הדבר היפה ביותר הוא שהאדון הנכבד הזה וחבריו אומרים, קוראים לראשי החברות שלא יעלו את המחירים. אתם יודעים, אני מגיע מעולם הניהול. זה נראה כאילו יש איזה מנכ"ל של חברה שמודיעים לו שהעסק שלו בקריסה, ואז הוא מפנה אותך לראשי האגפים, ואומרים: תקשיב, זה אשם, זה אשם, זה אשם וזה אשם. אתה המנכ"ל, תתפטר. מה אתה מאשים את ראשי החברות? זה הקו, זו האווירה, זה הסגנון שאתם מעבירים – שאין בעיה בהעלאת מחירים, תוך כדי תירוצים כאלה ואחרים שכולנו יודעים שהמטרה היחידה שלהם זה פגיעה בשכבות החלשות. אבל אני רוצה להגיד לך, שר האוצר ליברמן, אני רוצה להגיד לך משהו: אני מבין שאין לך חמלה כלפי מסעודה משדרות. אני מבין את זה. היא לא הקו שלך, היא לא הדרך שלך. אבל מה דעתך על גליה מאשדוד, אותה גברת עולה מחבר המדינות, מבוגרת, שאין לה כרגע את האפשרות לחמם את הבית שלה בגלל גל ההתייקרויות שלך? אין לה אפשרות לקנות את מה שהיא רוצה או את המוצרים הבסיסים שהיא צריכה כדי לקיים את עצמה. הבן שלה, שבא לבקר אותה מדי פעם, כבר לא יכול לבקר אותה, בגלל שהדלק להגיע יקר לו וגם בגלל שצריך קצת להיזהר מהקורונה. גם אין מי שיטפל בה כשהיא הולכת לבית החולים, בגלל מה שקורה בבתי החולים. אני שואל אותך שאלה: איפה החמלה? אני מציע לך, יש לי הצעה קטנה אליך: תפנה בבקשה לשר אריה דרעי, שאחרי שש"ס הוציאה את הסרטון שקומם אתכם והוציא אתכם מדעתכם – זהו סרטון שמוציא את המציאות ושם לכם אותה בעיניים; יצאתם מדעתכם, כל מה שעניין אתכם זה להסיט את הנושא לכל מיני דברים שאינם קשורים. תתייחס ותראה מה נאמר עליך כאן. זו המציאות שקורית במדינת ישראל. תנועת ש"ס והרב אריה דרעי בממשלה הקודמת הקדישו מיליארד שקלים שניתנו להם – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ככספים קואליציוניים להנחה בתחבורה, להנחה בכל דבר אפשרי שקשור לכלל הציבור. ואתם, היום, מהרגע שנכנסתם, לא הצטרכתם חמש דקות כדי להעלות את כל המחירים, ואתם עוד מתייפייפים, מתחילים להילחץ עכשיו, אני שמח שהתקשורת קצת התחילה להלחיץ אתכם. רבותיי, זו מציאות עגומה שמצבה של מדינת ישראל הוא כזה, ועליכם להתעורר וללכת הביתה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ולתת לאלה שניהלו את המדינה הזאת בצורה מסודרת לחזור לשלטון ולהחזיר את השפיות גם למסעודה וגם לגליה. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ביטון. חברת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת שמחה רוטמן, חבר הכנסת רוטמן – אינו נוכח. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא שמעת? בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אני מקריא לכם הודעה שהוציאה עכשיו חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי – איך אני? תעזור לי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ג'ידא. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ג'ידא. אז למה כתוב – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ג'ידא. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אה, עושים את זה עם גימ"ל עם צ'וּפְּצִ'יק? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה רי"ש, כמו ר'דיר. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בקיצור, ג'ידא רינאוי זועבי הוציאה עכשיו הודעה לאחר הצבעתה בעד חוק הגיוס, למרות שהיא הצביעה נגדו בפעם הקודמת, וכך היא כותבת: "לאחר שהגעתי להבנות עם הקואליציה בנוגע לבעיות של הבדואים בנגב בענייני הקרקעות, הדיור והיישובים הבלתי-מוכרים, ובניית תוכנית כוללת שמטרתה פיתוח מתקנים בכפרים הבדואיים בנגב" וכו' וכו', "הצבעתי היום בעד חוק הגיוס לחרדים". עזבו רגע שסיכום כזה צריך להניח על שולחן המליאה – יהיה כבר בטח מי שיעסוק בזה משפטית – אבל תראו איך הקואליציה הזאת מוכרת עוד ועוד אינטרסים ציוניים. אז עכשיו זה לא רק כדי להקים ממשלה עם תנועת האחות של חמאס, התנועה האסלאמית כאן בכנסת ישראל, תומכת טרור, אנטי-ציונית, וזה כבר לא חוק החשמל. כדי לגייס אצבע לחוק הגיוס של החרדים, אפשר למכור עוד את הנגב, ולצערי, אני מאמין לה. אני מאמין לה, כי אגף הפוסט – פוסט, הוא לא פוסט; הוא לא ציוני – בקואליציית החרפה הזאת יודע לעמוד על שלו, לדרוש ולקבל. והינה, מתפרסם השבוע שהממשלה הולכת להאריך את תוכנית החומש, שהחלה ב-2017 למניינם והגיעה אל סיומה בסוף 2021. עכשיו הולכים להאריך את תוכנית החומש לחברה הבדואית בנגב. התוכנית כוללת, באופן טבעי, לא מעט גזרים והמון המון המון כסף שמושקע שם – בפיתוח, בתשתיות, בתעסוקה, בחינוך. והיה גם פרק אכיפה מאוד חשוב – אגב, אכיפה תומכת הסדרה, מתוך הבנה שאם רוצים להגיע להסדרה, צריך לאפשר את החלופות של ההסדרה, אבל בסוף גם צריך להכניס אנשים פנימה – מי שלא בא עם הגזר, יבוא עם המקל – וכתוצאה מזה בוצעו פעולות אכיפה מאוד משמעותיות. יחידת הפיקוח מעלה כל שבוע צילום אוויר, עושה אורתופוטו, משווה, יודעת בדיוק לראות איפה יש בנייה בלתי חוקית חדשה, יודעת לשלוח לשם פקחים. צוותים מתוגברים של הסיירת הירוקה עסוקים באיתור פלישות קרקע, ותביעות. עכשיו מנסור עבאס דרש למחוק את פרק האכיפה, אז הולכים להביא תוכנית חומש עם ים כסף, ותקציבים, וגזרים, ובלי פרק אכיפה. עכשיו, אתם הרי כל הזמן מדברים על שלטון החוק. אתם הרי הולכים לישון בלילה, קמים בבוקר ומדקלמים כמו תוכים: שלטון החוק, שלטון החוק. הינה, עכשיו הספדתם – כן, כאלגוריה, כמובן; נפרדתם מהיועץ המשפטי לממשלה וקשרתם לו כתרים. אתם מוכרים את הנגב, ומכיוון שכשיש רק גזרים בשדה, השפן אוכל את כל הגזרים והגזרים נגמרים. אז מעמיסים עם משאיות עוד ועוד גזרים ומביאים לו, והוא אוכל את כולם וצוחק עלינו כל הדרך אל הבנק, ולהמשיך להפר את החוק ולהשתלט. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אילת שקד, כן, היא שרת הפנים, והיא אחראית לאכיפת דיני התכנון והבנייה, ועכשיו איזה ישראבלוף, שהיא ומאיר כהן ינסחו מחדש, באיזה קומבינות. יש פרק אכיפה טוב. שלא תעזו להעביר החלטת ממשלה שמאריכה את תוכנית החומש בלי פרק אכיפה משמעותי. זאת מכירת חיסול של הנגב. אתה יודע מה, אדוני היושב בראש? זאת גם מכירת חיסול של מה שאתם לפחות רוצים שהציבור הישראלי להאמין שמעניין אתכם, וזה חוק וסדר ושוויון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סמוטריץ'. חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, היום אחר הצוהריים ליווינו למנוחת עולמים את אסתר פולארד, זיכרונה לברכה, אשתו של יונתן פולארד, ייבדל לחיים טובים וארוכים. אני חושב שכשחושבים על הזוג הזה, הדבר שאולי הכי בולט הוא שהם היו כל כך הרבה ביחד, אבל גם כל כך מעט ביחד. ניסיתי להרהר קצת ולדמיין את המעט שעובר להם בראש. איך הם הצליחו לחיות כך כל כך הרבה שנים? מה הפך אותם לזוג כמו שהם היו, עם המציאות המטורפת שבה הם חיו? נראה לי שחיברה אותם מטרה מאוד מאוד גדולה, שהיא ביטחון ישראל, אהבת ישראל, אהבת הארץ, אהבת העם. עכשיו, אדוני היושב-ראש, במשך היום היו עוד שני אירועים, ומבחינתי שלושתם מתחברים, שלושת המקרים האלה ביחד מתחברים אחד לשני. ראיתי אייטם של קלמן ליבסקינד עם יאיר שטרן, בנו של יאיר שטרן, שהוא מדבר איתו בעיקר – הוא מדבר איתו כמובן על דמותו של אביו, אבל מה שמאוד תפס אותי הוא הסוגיה החינוכית של הדור הבא: מי מתחבר ומי מזדהה עם דמותו של יאיר שטרן. הנקודה השלישית שהתחברה לי היא התוכנית לעידוד השירות הקרבי שמקדם שר הביטחון גנץ בפריפריה ובכלל. יש לי איזו מילה לומר על זה, אבל במהותה היא תוכנית לעידוד לשירות משמעותי בשירות הביטחון. חשבתי שהנקודה הזאת של הערכים, של הציונות, זו אותה נקודה שהחזיקה את יונתן פולארד ואת אשתו, אותה נקודה שעל בסיסה מתגייסים חיילי צה"ל, וזו אותה הנקודה שאנחנו ממשיכים לחנך לאור מגדלורים, לאור כל מיני דמויות בהיסטוריה של הציונות. זו בעצם נקודה כל כך מהותית וכל כך דרמטית, קרי, החינוך לדורות הבאים הלאה, שאני חושב שהמשכן צריך לעסוק בזה קצת יותר בתקופה הקרובה, כי עושה רושם שבתחומים מסוימים אנחנו נמצאים בנסיגות, ובאמת אולי הגיע הזמן לטפל בזה טיפול עומק. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אופיר סופר. חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום הוא יום באמת חשוב ומרגש. אנחנו הצבענו כאן במליאה בקריאה ראשונה בעד חוק הגיוס. אני חושב שהציונות – אחד מעמודי התווך של הציונות הוא לקום ולהגן על המדינה שלך. לכן, אני מאוד מופתע, הייתי מאוד מאוד מופתע לראות את חבריי במפלגת הליכוד מצביעים נגד החוק הזה. יש ביניכם הרבה מאוד אנשים ששירתו שירות משמעותי בצבא, קצינים, קצינים בכירים, אז אני לא מצליח להבין איך הערך הבסיסי הזה של להגן על המדינה שלנו אצלכם הוא סלקטיבי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> היושב-ראש, תפעיל שעון – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הוא רוצה שתפעיל שעון. נמאס לו לשמוע אותי בוועדה, אז תפעיל לו שעון. אז אני מבין שהשיקולים הפוליטיים והאישיים יותר חשובים לכם, אבל עד שזה מגיע לחוק הגיוס. אנחנו במשך שלוש שנים נלחמנו כדי להעביר את החוק הזה. השר אביגדור ליברמן, עוד כשהיה שר הביטחון – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אתם נלחמתם קודם כול על "אין נאמנות – אין אזרחות", על – – – על זה נלחמתם קודם כול. לא הצלחתם – – – מה קרה בסוף? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> טוב, אז עכשיו, שלוש שנים אחרי שהחוק עבר פעם ראשונה בקריאה ראשונה, אי שם ביולי 2018, אגב, בתמיכת המפלגות החרדיות, עכשיו הוא עובר שוב, בהסכמה שקטה של מפלגות חרדיות – בסדר, חבר הכנסת פרוש? ולכן, אני מאוד מאוד גאה בכך שאנחנו מקיימים עוד הבטחה שקיימנו. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואנחנו תורמים לשוויון בנטל, ויותר מזה אני אגיד לכם. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – אין נאמנות, עונש מוות, 24 שעות. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אחד המדדים החשובים ביותר לחוסן של החברה זה הערכים המשותפים. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> זה שר אוצר – – – זה שר אוצר רחמן – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי. << קריאה >>מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> זה צריך – חוסן לחברה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מאוד מאוד שמח שבחוק הזה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, אתה הבא אחריו. בטח לא תרצה לוותר על זכות הדיבור שלך. אחריו תוכל לענות לו ולהשיב לו. << קריאה >>מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אז תוסיף – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אה, אתה כזה מוכשר שגם 30 שניות יאפשרו לך לענות, אבל שלוש דקות אני אתן לך בכל מקרה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, איך – – – השעון אצל אלכס, אתה יכול להסביר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתם מפריעים לו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אומר שאחד המדדים החשובים לחוסן החברה, כל חברה, זה ערכים משותפים, ואני שמח שאנחנו עושים פה צעד מאוד מאוד חשוב לבניית ערכים משותפים שמושתתים על שוויון בנטל, על צדק ועל השילוב של הצעירים החרדים בתוך החברה הישראלית. ובאמת, אני רוצה לברך גם את שר הביטחון בני גנץ וגם את שר האוצר אביגדור ליברמן, שדחפו את הדבר הזה, והצלחנו להגיע לרגע הזה, והצבענו על זה בפעם הראשונה. ועוד דבר אני אגיד לכם – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – חברים שלכם. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> תברך את מנסור עבאס. תהיה גבר. חברים שלכם. תגיד למנסור עבאס תודה. תהיה הוגן. ערכים משותפים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת ארבל, את הזמן שלך כבר קיבלת, ניצלת עד תום. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> נאמנות – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן. אדוני משה ארבל – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מלכיאלי, על כל קריאת ביניים שלך, מלכיאלי, מורידים לך עשר שניות. זה הדיל. זה הדיל. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> איפה הבוס? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חבר הכנסת ארבל, אני אגיד לך ככה: כל צעיר יהודי וכל צעירה יהודייה צריכים לקום ולהגן על מדינה יהודית. זה מה שצריך לקרות, ואל תנסה לייפות את זה בכל מיני תירוצים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אזרחי ישראל הערבים, מה הם – – – לא צריכים – – – מה הצביעות? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הדם שלך והדם שלי זהים לחלוטין, ואם אני הולך להתגייס, אין שום סיבה שאתה לא תלך להתגייס. זה בדיוק אותו דבר. אבל אני אגיד לכם גם בשורה משמחת. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אזרחי ישראל הערבים – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מחר חיילי צה"ל יקבלו תוספת שכר של 50% בשכר שלהם. זה הצדק שאנחנו עושים. אותם ילדים וילדות שמשרתים בצבא ומגינים עלינו הם אלה שמגיע להם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואצלנו הם לא רק על ראש דיבורנו אלא גם על ראש תקציבנו. הבטחנו את זה ועשינו את זה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז גם השוויון בנטל, וגם מי שמשרת ומתגייס – מגיע לו לקבל את התוספת. תודה רבה. אתם תמשיכו לצעוק ואנחנו נמשיך לעשות. תודה רבה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – החיילים יקבלו מחר את השכר – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלכס קושניר. אני מזמין את חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. אני פשוט מתלבט אם נותרו לך שניות דיבור, אבל בסדר. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> לא הזכרת את מנסור הבוס. איפה הבוס? מנסור הבוס. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תראה, תראה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> מה זה זה? תעלה. תעלה. תהיה נחמד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עד שינון אזולאי יגיד לי די. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אה. ינון, תהיה בשקט כעת. אדוני היושב-ראש, בדיון הקודם, כשדנו על השירות האזרחי, השירות הלאומי, אני אמרתי בכאב שמדובר באמת ביום שחור. חבר טוב העיר לי, הוא אמר לי: תשמע, למה אתה אומר "שחור"? אפשר להגדיר את זה כיום אפור. ואני שאלתי את עצמי איך נכון יותר להגדיר את הדיון הזה. אז אני, ברשותך, אדוני היושב-ראש, רוצה לומר שיש לי היכרות אישית עם מנכ"ל השירות הלאומי, השירות האזרחי, חבר, ראובן פינסקי, שהוא אדם יקר מאוד, והוא עושה דברים טובים בלי ספק. עדיין אנחנו נתנגד לחוק הזה בגלל כמה דברים מאוד פשוטים. הממשלה הזאת, לצערנו הרב – ולפני לא הרבה זמן היה כאן מאורע, דבר נדיר מאוד, גברתי השרה. בנט ישב כאן קודם, עבר חוק הגיוס – פתאום היהודי הזה קפץ: יש. אמרתי לעצמי: על מה אתה חוגג? איזה "יש"? על מה? האם הצלחת להוריד את מחירי הדלק? לא; האם הצלחת להוריד את מחיר החשמל? לא; האם הצלחת להביא איזושהי הטבה לאזרחים? הבן אדם הזה, אחרי סוף שבוע של ראיונות, שמסכן, הוא נהיה צרוד, סוף שבוע שבו כולם מחמיאים לו על ההצלחות שאין לו, ומה, הוא מגיע לכאן, ומה הוא בא לספר לנו? באיזה תחושת ניצחון: ניצחתי את החרדים, העברתי הצעת חוק לגייס את החרדים. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אוה, על זה הוא אמר "יש", כמו שחבר הכנסת אומר. אבל צריך להבין, אזרחי ישראל נאנקים. לא נראה לי שיש אדם שפספס את הסרטון של ש"ס, שבא לדבר על האדם הבאמת-מסכן. רבותיי, זה לא סרטון של במאים, זה לא סרטון של שחקנים, זה סרטון שמלמד על מצוקות היום-יומיות של האנשים. רבותיי, כל אחד מאיתנו שילך למכולת בשכונה, או לצרכנייה, ימצא את האנשים האלה שכל הדרך לקופאי חוששים, אין לו מספיק כסף לשלם. וראש הממשלה שלנו צועק פה "יש". במה ניצחת? איזה הישג יש לך הערב הזה? את מי באמת ניצחת – את החרדים, את בחורי הישיבות? את מי ניצחת? אנחנו נהיה כאן וכחומה בצורה נגן על תלמידי הישיבות, נגן על אותם אנשים שחפצים בתורתם אומנותם. אנחנו נעשה הכול להציף עוד פעם ועוד פעם את הטרור שאתם משיתים על האזרחים בעלויות המחירים הנוראיות, עליות מחירים שאנשים לא יודעים איך להתמודד איתן. אנשים לא מצליחים לגמור את החודש, אנשים חוששים להדליק חשמל. תראו מה קורה עכשיו בתחנות הדלק, כמו איזושהי מלחמה. המרכיב של עלות הדלק – 70% מזה זה רק מס. רבותיי, לא הכול גזרת גורל. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> תגיד תודה למנסור על הגיוס, תודה רבה. תודה לו. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש מנסור, ההנחיות בכנסת הן שכשמגיע יושב-ראש חדש – שלוש דקות חדשות. נא לא להרוס את – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני הבוס. אדוני הבוס. להצדיע לבוס. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> ולכן, ולכן, אדוני היושב-ראש, סיפרתי כאן קודם שקודם בנט ישב על הכיסא וקפץ: יש, ולא הבנתי מה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחרון. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> מנסור הבוס. אתה שומע, מנסור, מנסור? אתה שומע? מנסור הבוס – לא שומע. מנסור הבוס. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני סיפרתי קודם שנפתלי בנט קפץ כאן מקודם כנשוך נחש וצעק: יש, ולא הבנתי מה יש. הוא ניצח את החרדים. אבל חשבתי שיש לו איזו בשורה לחלשים, איזו בשורה אפילו למעמד הביניים. אין לי ספק שאתה מכיר את המשפחות האלה. אנשים מגיעים לקופאית בחנות בפחד, אין להם יכולת לממן את הדבר הזה, עליות מחירים. לא הכול גזרת גורל. המדינה כאן ממיטה מיסים אחרי מיסים בלי אף עזרה לאזרחים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, מיכאל. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מקווה ומצפה שעם ישראל יתעורר, יצא לרחובות ויפיל את הממשלה הזאת כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. חבר הכנסת אוריאל בוסו. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הינה, החוק הזה שעבר כאן הערב הוא אות קלון על הכנסת ועל הממשלה, ואדוני היושב-ראש, עליך אישית זה קלון אמיתי. כמי שמייצג מפלגה של ציבור בני מיעוטים וציבור אחר, שיודע מה המשמעות של לרדוף אותם ולנסות לכפות עליהם אורח חיים, נתת יד הערב לפגיעה בציבור שלך, וזו בושה אמיתית. מי שקורא את התשובה של חברת הכנסת זועבי, שבפעם שעברה התנגדה ועכשיו הצביעה בעד – זה נקרא שוויון בנטל? זה נקרא למכור את כל החרדים תמורת ההתיישבות של הבדואים בנגב. זה נקרא להגיע להסכמה שהנטל יהיה על החרדים ולא על הערבים. זה שוויון בנטל? זה צביעות של הממשלה. זה בשביל להסיט את השיח מיוקר המחיה. לכו, תראו את תחנות הדלק מלאות. אם זה היה 10, 20 אגורות, אף אחד לא היה עומד. תחנות הדלק מלאות. ממחר בבוקר, 2 בפברואר, הכול עולה. על זה אתם מדברים? מאיפה העושר שלכם? זו בושה אמיתית. ואתה נתת יד הערב לפגיעה בדברים שמעולם – מעולם לא נתנו שיפגעו בציבור שלך, בציבור הכולל שלכם, גם אם אלה היו דברים שהיו נגד הקואליציה שהיינו חברים בה. זה ציפור נפשנו. אבל אל תדאגו, הציבור שלנו יודע מה המשמעות. שום אורח חיים לא יוכל להשתנות אצלנו. החוק הזה שעכשיו מדובר בו, חוק שירות לאומי-אזרחי, כשלפיד ישב באולפנים ועשה מאות אלפי שקלים בחודש, אני וחבריי כאן, שנמצאים בארגוני המתנדבים, עשינו את מה שהם רוצים לקבוע בחוק כחלק מאורח החיים שלנו – מתנדבים בכל ארגוני ההצלה, בזק"א, איחוד הצלה, מד"א, בכל הארגונים הללו. איפה הציבור החרדי נמצא? בלי שום חוק. לך תבדוק. עשרות אלפים עושים את זה יום-יום. כל ארגוני החסד, שעוזרים לכל החבר'ה שהייתה להם קורונה – לבוא ולתת להם מכונות הנשמה והחייאה וכל מיני מחוללי חמצן, ולא משנה איזה ציבור, יהודי ושאינו יהודי, דתי ושאינו דתי. בלי שום חוקים אנחנו עושים את הדברים האלה כאורח חיים. תפסיקו לנסות לשנות לנו את אורח החיים. הדבר הזה לא יצלח. תתעסקו בדברים האמיתיים שכואבים לחברה הישראלית כאן ועכשיו – יוקר המחיה, הדברים שהציבור לא יכול להסתכל. הורדתם להם את הכבוד ביום אחד. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לחבר הכנסת אוריאל בוסו. חבר הכנסת יצחק פינדרוס. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא מסוגל להשתמש במילה "בושה", כי זה הפך להיות בכנסת אולי לכבוד להיות נוכל, שקרן, וכל מה שאתה מאמין – לעשות את ההפך ממנו. הרי אתה, אדוני היושב-ראש, לא מאמין בשירות חובה לכול. אתה לא מאמין בזה. אתה יודע שאתה לא מאמין בזה, אתה באמת לא מאמין בזה, ואני מדבר כמי שממפלגה שהייתה הרבה מאוד שנים בקואליציה ומעולם לא הצביעה בקואליציה בניגוד למצפונה, מעולם, אפילו לא פעם אחת. אבל אתה יודע מה? אתה עוד לא למדת את זה על בשרך. קח זמן, תלמד – תלמד את זה שלא מוותרים על דברים שהם נגד האידיאולוגיה שלך גם אם זה לצורך קואליציוני, גם אם זה לקבלת תקציבים וגם אם זה בשביל להיות חלק מהקואליציה. תלמד את זה בדרך הקשה. אבל הנכלוליות של האדם שיושב כאן – אני לא יודע אם אתם ראיתם את התנועה כשהוא סיים את חוק הגיוס. על מי מדובר? לא על יאיר לפיד, שזו האג'נדה שלו, הוא העביר את זה ב-2013; לא משנה שלא קרה כלום עם החוק שלו, זה רק הוריד את הגיוס, ברוך השם, ובסופו של דבר היה תיקון. אותו דבר יהיה הפעם. הוא מסתובב, מספר סיפורים, אבל זכותו, הוא חושב אחרת. אני לא מדבר על ליברמן, שעל זה הוא הלך. זכותו לדבר אחרת. הנוכל הזה, שלא מפסיק לשקר לעם ישראל, עוד לא הייתה מילה אחת של אמת שיצאה מהנוכל הזה מרעננה, ואני עוד הלילה בכנסת, בזמן שייתנו לי לדבר, אביא 40 שקרים מפורסמים שבהם האיש הזה עשה הפוך מכל מה שהוא האמין. משקר. גם בנושא הזה השקרן הזה, הנוכל הזה – אני מצטט: אני יודע שאני אפסיד קולות כשאני אומר את הדבר הזה, אבל זו האמת, צריך לשחרר את החרדים מגיוס חובה לצה"ל לתקופה של שמונה עד עשר שנים – ב-2019, כשהוא לא היה בקואליציה. ב-2013: אני אהיה שותף למי שיילחם למען לימוד תורה במדינת ישראל, ונילחם נגד חוקים שקובעים את השירות. השקרן והנוכל הזה יכול להגיד: לצורך קואליציוני הייתי צריך להעביר את זה. הנוכל הזה מסיים ועושה: וואו, ניצחתי. את מי ניצחת? את התורה, שקיימת לפני בריאת העולם ותהיה קיימת אחריך? את מי אתה בכלל שאתה חושב שניצחת? כבר קדמוך אויבי ישראל, שנים, שחשבו שניצחו את התורה. את מי ניצחת? נוכל, את מי אתה חושב שניצחת? אני לא רוצה להזכיר שמות, אבל אלפי שנים אמרו אנשים: ניצחנו. את מי ניצחת? לא יקרה כלום. אתם עוזרים לנו – ואני מודה לכם על זה – מסייעים לנו לגאוות יחידה, ליותר בחורים שיצטרפו לספסלי בית המדרש, ליותר בחורים שיבינו, גם בחוק הזה – אם עד עכשיו הלכו להתנדב בכל הארגונים האלה, מהיום יחשבו פעמיים, כי אם אתם רואים בזה משהו שאולי יביא, איך אתם קוראים לזה, לשינוי אצלנו, לשינוי, אז אנחנו ניזהר בזה. כל חוק כזה שאתם תעבירו, אתם תחזקו אותנו ותחזקו את התורה. ולנוכלים: לשקר אין תקומה. התורה אמת והיא תישאר לעד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יצחק פינדרוס. חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יש פה שר, שרה, משהו? מה זה, יש? אוקיי. חבריי חברי הכנסת, על הצעת החוק הזאת כבר דיברתי. על ההתערבות של מנסור עבאס ורשימתו בציבור החרדי דיברנו, ועל החשבון שנבוא עם מנסור עבאס, שהוא נכנס בחיים הפרטיים שלנו – נבוא גם נבוא, אדוני מנסור עבאס. לא נוותר. לא יהיו שיחות פרוזדור: תשמע, אולי. לא יהיה. אנחנו לא ניתן לך פה לזוז ארבע אמות בלי שנתקוף. אם אתה נכנס לחיים שלנו, ניכנס לחיים שלך. אתה לא דואג למגזר שלך, לחברה הערבית אתה לא דואג. הלילה עולה החשמל כמעט ב-6%. האנשים שלך ברהט, תשעה נפצעו, הרוג אחד, בג'דיידה-מכר. איפה זה קרה? מה קרה להם שם? לא היה להם כסף לחשמל – הכניסו פחמים הביתה; הרעלה. ואתה חבר בממשלה הזאת שמה עושה? עושה לאותם אלה, אומרת להם: אין לכם כסף – בבקשה, תשתמשו בגחלים האלה. לאן היא שולחת אותם? רק תראה למה אתה גורם. רק תראה איפה אנחנו נמצאים ביוקר המחיה. אנשים ימותו. זאת ממשלה כושלת. זאת ממשלה שרוצה לקחת את האזרחים ולהרעיב אותם. אין להם עם מה לקנות לחם. היום זה כבר לא אם לקנות מעדן או לחם, היום זה כבר אם לקנות תרופה או לחם. אין חשמל. המים – חושבים שדלק, אז זה ייגמר בדלק? זה לא ייגמר בדלק. יש תובלה. זה יגיע בסופו של דבר למאפיות, לריהוט. היום, בסקר של ערוץ 12 שהוא מפרסם, הוא שואל מה הכי מטריד את האזרחים שלנו. 39% מוטרדים מיוקר המחיה, 34% – ממצב האלימות והפשע, 12% – מהגרעין האיראני, ורק 6% מוטרדים מנגיף הקורונה. אנשים כבר אומרים: לעזאזל הנגיף, הבריאות, תן לנו לחיות פה בכבוד. לא נותנים להם לחיות בכבוד, הממשלה הכושלת הזאת. ממשלה שרעה לחלשים, ממשלה שרעה לעניים, ממשלה של העשירים, של השבט הלבן, ואתה יושב בה וחבר בממשלה הזאת, שאת האחים שלך היא רומסת. אנחנו, חברי סיעת ש"ס, נמשיך להילחם למען אותם מוחלשים, למען אותם מסכנים, שמשם אנחנו באים. אני יודע מה זה פריפריה. אני יודע מה זה חלשים. אני יודע מה זה שמנתקים חשמל. אני יודע. אני יודע מה זה לנתק חשמל בבית כשיש ילדים. השבט הלבן שיושב פה לא יודע. אין לכם טיפה בושה? איך תסתכלו על האנשים האלה בעיניים? מה תגידו לילד הרעב שדורש את פרוסת הלחם שלו? הוא לא רוצה ממתק, הוא כבר מבין שלממתק הוא לא יכול להגיע, אבל אולי לאשל הוא יכול להגיע, אולי לפרוסת לחם הוא יכול להגיע. את הארוחה החמה הוא כבר מפסיד. ואתם, ממשלה רעה, הגיע הזמן שתלכו הביתה. מספיק. די. נמאסתם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת ינון אזולאי. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לפתוח בכמה מילים על יונתן פולארד ואשתו, שנפטרה היום, אסתר, זיכרונה לברכה. הלב נקרע על אדם כזה, שישב 30 וכמה שנים בבית סוהר אמריקאי אכזרי, ואותה אסתר נלחמה מלחמה בלתי אפשרית כדי לשחררו. בסוף הם הגיעו, בשנה האחרונה, ולא רק שהם איבדו את כל עתידם ותקוותם, אלא גם דירה לא קיבלו. שום דבר לא קיבלו; התנכרות קיבלו. והיא הייתה אישה חולה. אנשים עזרו להם, אבל בסופו של דבר היא הוכרעה והלכה לעולמה, זיכרונה לברכה. אני הייתי בבוטנר בצפון קרוליינה, בבית סוהר ליד איפה שישב יונתן פולארד, לבקר יהודי חולה שהיה שם, כי שם יש בית חולים מרכזי של שירות בתי הסוהר האמריקאי. ביקשתי להיכנס לשם, אבל לא היה שייך להיכנס, לחשוב בכלל על רשות. כחבר כנסת בקושי קיבלתי רשות להיכנס לאותו אסיר, שהוא היה שכיב מרע וגם נפטר בבית הסוהר. אבל רציתי להיכנס גם ליונתן, ולא הצלחתי. ואני חושב, מה המדינה הזאת, מה המשטר הזה מתנכר ליונתן פולארד במשך 30 שנה? לא נשכח ולא נסלח למי שאמרו להוציא אותו מהשגרירות בשעתו ולהפקיר אותו לידי האמריקאים כשהוא שירת למען מדינת ישראל. אנחנו גם צריכים ללמוד מזה שמשטר של רוע מתנכר לא רק ליונתן פולארד אלא גם לאנשים שחיים במדינה, אנשים ששירתו, אנשים ששילמו את כל המיסים, ומעלים להם את המחירים בצורה אכזרית, בוטה. לא נותנים להם משרות במיליון המשרות שיש במגזר הציבורי, כי הם לא שייכים, אין להם קרובים, אין להם מכרים, אין להם דרך להגיע לשם, ובראשם הציבור החרדי, שמסיתים נגדו כבר 75 שנה. אספר לכם שכששמיר הקים את הממשלה – כבר הרבה שנים יש מאז – פגשתי שניים שאחר כך היו שרים. הם שאלו אותי את השאלות הרגילות: שילוב וכו' וכו'. אמרתי להם: תגידו לי, כשאני ישבתי בחדר ולמלמד לא היה מה לאכול, על ספסל עם מסמרים, אתם ישבתם בכיתות במימון ממשלתי מלא ב-7 מטר על 7 מטר, והמורה שלכם קיבל משכורת יפה. אתם רוצים להשתוות אליי – אתם דורשים ממני להשתוות אליכם? ואני שואל עכשיו את כל הצופים: מישהו מכם יכול לבוא ולהגיד שהממשלה מתנהלת, מתייחסת אליו – אם אין לכם פרוטקציה, כמובן, במקום שאין לכם פרוטקציה – מתחשבת בכם על כל מה שעשיתם? הייקור של החשמל הערב וכל ההתייקרויות שלא היו נדרשות מבחינת כלכלת המדינה – המדינה נמצאת במצב הכלכלי הטוב ביותר – למה היו צריכים את ההתייקרויות האלה? בגלל שליברמן רצה להילחם בחרדים עם הכלים החד-פעמיים ועם השתייה המתוקה, וזה שחרר את כל הגל של ההתייקרויות. מתי הציבור שלנו יתעורר לדעת שיש פה שלטון שמתנכר אליו? ולסיום, אדוני היושב-ראש, אני רואה שכולם תוקפים אותך. אני דווקא נאמתי בפני ציבור במוצאי שבת ואמרתי שצריך ללמוד ממנסור עבאס איך צריך להתנהל מול שלטון שמקפח את הציבור שלך. לא פחות מ-50 מיליארד. ואפילו כשאתה רוצה שלא ייטעו עצים בשמיטה – לנו לא שמעו, לך שמעו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז כל הכבוד לך, ובעזרת השם, יבוא יום ועם ישראל יתעורר, ותהיה לנו ממשלה טובה יותר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת ישראל אייכלר. חבר הכנסת אורי מקלב, שלוש דקות, אדוני. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני לא יודע אם אתה מכיר את האמירה המבודחת הזו, אדוני היושב-ראש, על הילד שחזר הביתה עם תעודה של סוף השנה כשבכול הוא קיבל בלתי מספיק ונכשל, ובדבר אחד הוא קיבל ציון מצוין – בזמרה. אבא שלו סטר לו על הפנים ואמר לו: עם כזאת תעודה אתה עוד יכול לשמוח ולצחוק ולשיר? מגיע לכאן ראש הממשלה למליאה, לאחר ציון נכשל במלחמה בקורונה, לאחר ציון נכשל ביוקר המחיה, לאחר ציון נכשל במשילות, ציון נכשל באחריות כלפי העם הזה; לא מכנסים קבינט; שרים בכירים וראש הממשלה החלופי מנסים להתחמק, איך לא לבוא לקבינט; אנשים מתים, אלפים מתים. באים לכאן זחוחים. חברי כנסת זועקים מקירות ליבם על כך שאתם מסכנים את עמכם ואת ארצכם, ואתם מגיבים בצחוק ובזחיחות, ולא סתם – בחיבוקים; מתחבק עם ראש הממשלה החלופי, ועם התנועה הזאת. ראש הממשלה. אני לא מדבר על הבושה, חוסר הרצינות לעשות תנועה כזאת. ראש הממשלה, לא מכובד והרבה פחות מלא מכובד. התרגלנו כבר. וכאן – הזחיחות, איזה ניתוק יש לך מן העם? אתה מתחבק עם ראש הממשלה החלופי, שכל מה שיש לו, הרקורד הצבאי שלו זה שירות בבמחנה, וגם זה בקושי, בלי בגרות, בלי שום דבר. איתו אתה מתחבק? ואתה מדבר: אני רוצה לשלוח בחורי ישיבות, לומדי תורה, אני רוצה לשלוח אותם לכלא על זה שהם ממשיכים ללמוד תורה. אדוני היושב-ראש, אתה היית עסוק וכנראה לא נתקלת בדרכם, אחרת גם היו מתחבקים איתך בעניין הזה, בשמחה גדולה הזאת של החוק. נראה לי שהיית דוחה אותם בשתי ידיים, לשמוח איתם. וזה ראש הממשלה שמחוקק כאן חוקים, הוא אחראי עלינו ואנחנו צריכים לסמוך על כך שהוא צריך לעשות את העבודה. אני רוצה, בכל אופן, להתייחס גם להצעת החוק שמגיעה עכשיו על שירות אזרחי. תגידו לי, אתם לא מתביישים? למי אתם מנסים למכור עכשיו פעילות של התנדבות, הרחבת הפעילות? אתם מוכרים ומנסים למכור קרח לאסקימואים? קרח לאסקימואים? אתם רוצים למכור עכשיו פעילות התנדבות בעמותות כאלה ואחרות לציבור החרדי? אתה אומר: בוא תתנדב? תגידו לי, אתם חיים בעולם כאן? אנשים שהקימו את העמותות האלה. אנחנו מדברים על מרווח של מאות עמותות, עשרות עמותות בכל נושא. אין פעילות ציבורית שלא עושים. הציבור החרדי כל-כולו מתנדב, מנער ועד זקן – אנשים, אברכים, לומדי תורה, בעלי מקצועות חופשיים, שכירים, כולם, מכספם ומזמנם היקר; אימהות לילדים שיש להן את הבתים. כל העיסוקים, מתנדבים בכל מקום – לבוא לראות את ארגוני הפאר האלה. אני לא יכול לקרוא – אם זה יד שרה, ואם זה עזר מציון, ואם זה עזרה למרפא, ואם זה הצלה, ואם זה מגן דוד אדום, ואם זה זק"א ואם זה כל העמותות האלה שפועלות בתחום הבריאות לבד, במגוון הדברים האלה. לא היו מסתדרים, הם עומדים במקום ממשלה. על עצמם הם לוקחים, בלי כסף ממשלתי, הכול לוקחים על עצמם, בשירות אוניברסלי לכולם, שירות רחב. ממדינות של 100 מיליון אזרחים באים ללמוד כאן, מאירופה ומכל מיני מקומות אחרים, איך עושים כאלה מערכות. באים ואומרים: בואו תתנדבו, אנחנו רוצים להכריח אתכם. אתם צריכים לחייב אותנו, צריכים להציע לנו את הדבר הזה? בתחום הבריאות, בתחום הרווחה, איזה עמותות. מי לא מכיר איזה עזרה ואיזה סעד נותנים לאנשים בכל מצב, להם ולמשפחותיהם? הדאגות, והם באים בעצמם, לא צריכים לבקש, הם מציעים. תבואו לראות, תראו. מי שנמצא איתי, רק בשבוע שעבר הייתי בבית חולים תל השומר, ואני פשוט לא האמנתי למראה עיניי. אני מכיר את בתי החולים בירושלים, וראיתי גם את בית החולים הגדול הזה – בכל פינה פינת קפה, ובכל מקום שתייה ואכילה ומה שהוא רוצה ומנוחה ולינה. ואחרי זה למשפחות שנמצאות בבית, ובייביסיטר – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – הכול, ותרופות שלא צריך. אתה מכיר את זה, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני מכיר. תודה רבה לך. תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז תגיד, אתם באים עכשיו בחוק הזה לבוא להצהיר לנו על הגמ"חים האלה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> למי אתם מוכרים את זה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ישראל כץ – אינו נוכח. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> מה ישראל כץ? מה ישראל כץ? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ישראל כץ. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> איפה כץ? אני – – – לפני כן, פרוש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, חבר הכנסת מאיר פרוש אחריו. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מנסור, לכל שבת יש מוצאי שבת. מנסור, אנחנו נגייס אתכם, בעזרת השם. אתה תראה. תתכונן לזה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מנסור הבוס, חבריי חברי הכנסת. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> זה לשון הקודש, הבוס. בלשון הקודש עבאס – הבוס. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אהבתי את זה. מנסור, זה היה יפה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בראיונות לתקשורת ראש הממשלה בנט דיבר על הקמת מחנה לאומי חדש, דגם חדש שלא היה בעבר. כדוגמת הדגם החדש הוא אמר: הינה, יש לנו ממשלה, סוג חדש של ממשלה, שמורכבת מכל מיני מפלגות, ובעתיד הוא חושב לקחת את גנץ והוא עצמו וסער וליברמן – תרכובת של כל מיני דברים, להרכיב משהו חדש, ועם זה הוא מקווה שהוא יוכל להוביל מחנה לאומי חדש, שיקים בעתיד מה שיקים. רק עיוור לא רואה איך שבנט, שמייצג את עצמו כראש ממשלה, מגלגל עיניים ימינה. הוא מגלגל עיניים, הוא אומר שהוא מנווט ספינה, אבל גנץ הולך להיפגש עם יושב-ראש אש"ף, פריג', השר שלו, הולך לגייס כספים לרשות הפלסטינית והח"כים של מרצ נוסעים למוקטעה. מה כל הדברים האלה, בשביל מה כל הדברים האלה? כדי להכין את הקרקע ללפיד. כשהוא יחליף, כשיהיה חליפי, כשהוא יהיה ראש ממשלה, הוא יוכל להציג מדינה פלסטינית בהתכוננותה. זה מה שקורה עכשיו. בנט מדבר על תרכובת כזאת. אני רוצה לומר לך, נפתלי בנט, התנועה שהייתה לך כדוגמה – מהי התנועה הזאת? מה זה הדגם הזה? היה לך מול העיניים את מה שקראו לו פעם תנועת המזרחי. אצלם זה היה בנוי מלכתחילה על כלאיים: כיתות לימוד מעורבות, תנועות נוער מעורבות. כלאיים. מה זה כלאיים? מורכב – לאום ודת, דת ולאום, הלאום מעל הדת. גם הממשלה שלך, נפתלי, זו ממשלת כלאיים. אבל כולנו יודעים שתנועת המזרחי נעלמה מהמפה הפוליטית, ואתה הערב חגגת קודם עם לפיד – על מה? על חוק הגיוס שעבר. על מה אתה חגגת, נפתלי? הרי החוק הזה שעבר היום הוא יותר גרוע מהחוק שאתה רקחת עם לפיד ב-2014, תשע"ד. שם עשיתם חוק גיוס שבו עוד אישרתם – אומנם כבדיחה – אישרתם 1,800 עילויים. הפעם, אם לא יעמדו ביעדים, אין יותר דיחוי, גמרנו. על מה אתה חגגת? איך אתה מעז לחגוג? אז אני אומר, כמו שתנועת המזרחי נעלמה והיא לא קיימת, כך הממשלה הזו, בעזרת השם, מהר מאוד תיעלם מהמפה, ואתה לא תהיה הבוס. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת מאיר פרוש. חבר הכנסת אלי כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת לימור מגן תלם; חבר הכנסת ינון אזולאי – דיבר, כן; חבר הכנסת יואב קיש. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הזכרתי פעמים רבות את התהליך המסוכן של הפיכת מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה, תהליך שנדחף וממומן על ידי קרנות ומדינות זרות. שאלו אותי מה בעצם הבעיה במדינת כל אזרחיה. האם אנחנו מתנגדים לכך שהמדינה היא של כל אזרחיה ושכל האזרחים יהיו זכאים לאותן זכויות? אשר על כן, אני רוצה להרחיב קצת על המושג הזה ועל הסכנות הטמונות בו. בה' באייר תש"ח, במעמד הכרזת העצמאות, חתמו על מגילת העצמאות נציגי העדות והקבוצות השונות בציבור היהודי בארץ ישראל. במגילה אומנם דובר גם על שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, אבל כפי שמשתקף לכל אורכה, היה ברור לכולם שזהותה של המדינה יהודית, והיא מדינתו של העם היהודי. מדינת כל אזרחיה היא בעצם מדינה רב-לאומית שאין בה שום ייחוס מיוחד לעם היהודי, לזהותו ולמורשתו. כמו שמופיע באתר מטח – מטח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית – שממומן על ידי שלל קרנות פרוגרסיביות, זו מדינה שאינה מזוהה עם קבוצת לאום אחת בלבד, ומאפשרת שוויון מוחלט בין כל קבוצות הלאום החיות בה. שוויון זה בא לידי ביטוי בסמליה, מוסדותיה וחוקיה של המדינה, המדגישים את הזהות האזרחית המשותפת לכולם. ההתפרטות של המושג הזה היא רחבה, לשלל תחומים – תחומים סמליים, כמו שינוי סמל המדינה, הדגל וההמנון, שהרי לאזרחים שאינם יהודים אין זיקה למנורת שבעת הקנים ולמגן דוד, הם אינם מזדהים עם מילים כמו "נפש יהודי הומייה", ותקוותם אינה בת שנות אלפיים; ותחומים מעשיים, כמו למשל ביטול חוק השבות, שמפלה יהודים לטובה באופן מובהק, ביטול היות העברית השפה הרשמית של המדינה וביטול יום השואה כיום זיכרון לאומי, שאין לאזרחי ישראל שאינם יהודים דבר וחצי דבר עימו. למדינת כל אזרחיה אין שום עניין לאומי בנוכחות יהודית בחברון, בעיר דוד או בכותל המערבי, אלא אם כן מדובר בחופש דת לפרט, ואין לה כל בעיה עם השתלטות ערבית על הנגב והגליל. לצערי, זה הכיוון שאליו מדרדרת הממשלה את מדינת ישראל, כשחלק מחבריה עושים זאת במודע וחלקם משמשים כלי משחק בידיים אחרות. ואנחנו אומרים: זכויות אזרחיות לפרט שאינו יהודי הנאמן למדינה – כן; זכויות לאומיות או טשטוש זהותה היהודית של מדינת ישראל – בשום פנים ואופן לא. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אבי מעוז. חבר הכנסת משה אבוטבול. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, מה נדבר ומה נאמר? אנחנו רואים שלמרות כל ההסברים וכל הדברים שדיברנו עליהם עם החברים בתוך הקואליציה – "אל תגעו במשיחי", לא לנגוע ולפגוע בלומדי התורה, שהם הבסיס של עם ישראל – למרות הכול, לא התאפקתם. הייתם חייבים לנעוץ סכין בגב האומה היהודית, סכין בגב לומדי התורה, עם אותו חוק מרושע, שמנסה בכוח לשנות סדרי בראשית שהיו פה מאז הקמת המדינה, מאז התהוות עם ישראל לעם התורה. אבל כשראיתי את החיוכים של נפתלי בנט יחד עם הרביי הרפורמי, כשראיתי אותם מחייכים אחרי ההצבעה על החוק, ראיתי את שביעות הרצון של נפתלי בנט יחד עם הרביי הרפורמי, הבנתי מה קורה פה. הקשר הרפורמי עושה את הכול כדי שלומדי התורה לא ישבו וישקדו על לימוד התורה. אבל אני לא אחסוך את שבטי גם מזה שמשמש כעת כממלא יושב-ראש הכנסת, מר עבאס. לכל שבת, אומרים בצה"ל, יש מוצאי שבת. אל תחשוב – עכשיו שאתם ברע"מ באתם ושיתפתם פעולה כנגד לומדי התורה, אתה יודע שבסופו של דבר זה גם יפגע בכם. אל תחשוב שכשיגיעו חוקים שקשורים אליכם אז תראה אותנו, כמו שאומרים, יושבים בשקט, שלא נגיב. ההפסד הוא שלכם, כי אם עד היום כיבדנו ודיברנו ואמרנו לכם: אנחנו מבקשים, אל תתערבו בעניינים של הדת והיהדות, וגם השורא, שאתה נסמך עליה, אמרה לא פעם שלא להתערב בעניינים של דת ויהדות – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא השתלט עליה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> השתלטת עליה. מה, גם הם רפורמים שם, בשורא? עושים מה שרוצים? יא חביבי, ראינו בקנביס, ידעת איך לדלג על הדברים שם, אמרת: השורא לא מסכימה, השורא, השורא. יכולת גם פה לבוא ולהגיד: חבר'ה, עד כאן. אני לא מתערב בעניינים של החרדים. אבל העדפת, אתה והחברים שלך ברע"מ, לזלזל בנו, וחבל, כי בסוף זה גם יפגע בכם. שלחתי לך סרטון אישי עם תמליל ערבי. אתה יודע למה? אמרתי: אולי אתה לא מספיק מבין עברית, למה אני מתכוון. אז אני מודיע לך שאנחנו מתכוונים לכל מילה, שעשיתם לנו צער גדול, ואנחנו לא נמחל. אני מקווה שבקריאה השנייה או בהמשך תוכל לתקן את הטעות הענקית שעשית. ואני רק רוצה לסיים את דבריי ולומר: חז"ל אמרו: אם אין קמח אין תורה, אם אין תורה אין קמח. אתם בממשלה האטומה הזאת רק הנחתם יד רעה על לומדי התורה. אז תבינו שאם אין תורה אז אין קמח, אין קמח של אף אחת מהחברות. אתם רואים שעליית המחירים תלולה. הכול בגללכם. אתם נוגעים בעולם התורה – אתם חוטפים בעליית מחירים. אתם רואים את הדרדור הכלכלי שאתם מביאים. למה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> כי חז"ל לא סתם אמרו שאם אין תורה אין קמח. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> תחשבו על זה, אטומים שכמותכם. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת משה אבוטבול. חבר הכנסת דסטה גדי יברקן, בבקשה. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, מי כמוך כאיש דתי יודע מה זה להיות דבק, נאמן לדת ולתורה. ואתה בממשלה הזו, כאיש הדתי האדוק ביותר, להערכתי, צריך להבין מה זה לתת את התמיכה ללומדי תורה. אתה צריך לתת את חסותך ללומדי התורה כרגע בממשלה, משום שאני באמת מאמין שאתה, כאיש דתי מאמין, הדבר הזה חשוב לך גם אם לא מדובר באנשים מהדת שלך. החסות – מי כמוך זוכר, אדוני היושב-ראש, ומכיר ויודע: כשמוחמד הנביא ברח ממכה הוא דרש מקלט ואף אחד לא נתן לו. הוא הגיע לאימפריה האתיופית החבשית באקסום וביקש מקלט. המלך רצה להיענות, נתן נקלט, אבל לא לפני ששאל את היהודים מביתא ישראל אם לתת מקלט למוחמד. הקייסים מביתא ישראל טיכסו עצה, ונתנו מקלט, חשוב מאוד. ולימים המואזין הראשון של הדת היה אתיופי, בילאל אל-חבשי, כמדומני. ככה קוראים לו? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא קדוש מאוד בדת האסלאם. ואחר כך קיבלו מקלט תלמידיו באתיופיה, ושתי ערים קדושות יש באתיופיה לדת האסלאם, הרר ואל-נג'אשי, ואל-נג'אשי זו העיר שקרויה על שמו של המלך שנתן מקלט למוחמד. ולמה אני מזכיר את זה, אדוני היושב-ראש? כי ההיסטוריה הזאת של לתת מקלט לאנשים, לאנשי דת בעיקר, היא חשובה. והעניין הוא המכנה המשותף שלנו, שלי כמי שהגיע מאתיופיה, האימפריה האתיופית, ושלך כמי ששייך לדת שהתפתחה כי קיבלו חסות. דווקא עכשיו, כשאנחנו חוזרים – תראה איזו סגירת מעגל: הדת האסלאמית הפכה להיות דת חשובה מאוד בכל העולם. ובעניין הזה, אדוני, זה יכול מאוד להיות סגירת מעגל, אולי, שאני בכנסת הזו כמישהו שהוא בן הקהילה האתיופית, ואתה איש חשוב, הכי חשוב אולי בממשלה, כמוסלמי, ולומדי התורה היהודים מבקשים את חסותך בממשלה רק בעניין של דת. אני חושב שזה אירוע מאוד מאוד – מכונן – כדי שאתה תיקח את העניין הזה בממשלה כנטול פוליטיקה וציניות, ולתת ללומדי התורה את מה שהם צריכים. ועוד מילה על לומדי התורה: אנחנו עם ישראל. תורת ישראל, ארץ ישראל, עם ישראל – הדבר הזה כל כך חשוב וקדוש לנו. אני או כל יהודי לא צריך להסתובב עם כיפה או עם ציצית כדי להבין שתורת ישראל ולומדי התורה הם הבסיס. הם הבסיס. כשהגיע עם ישראל לארץ ישראל זה היה הדבר שהניע אותם – התורה והארץ, ועם ישראל כמובן. לומדי התורה – לא כל היהודים בארץ הולכים לישיבות ולכוללים על מנת ללמוד, אבל מי שהולך כי הוא מאמין בזה, אני חושב שהממשלה הזו – כל ממשלה, לא משנה מי – צריכה לכבד את הדבר הזה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> כי אם אין תורה אין קמח, אם אין קמח אין חיים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> ואדוני, אני אשמח שאת מה שאמרתי תיישם בממשלה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גדי יברקן. חבר הכנסת יריב לוין – חבר הכנסת, מוותר? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה מוותר? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, הוא נתן סימן ביד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – למה לוותר? << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני חושב שהיום נפל דבר כאשר חוק הגיוס עבר בקריאה הראשונה, ונדמה לי שבפעם הראשונה בתולדות המדינה, בוודאי בפעם הראשונה מזה שנים שאני זוכר, החוק הזה עבר בתמיכתם של אלה שאינם מתגייסים ונהנים מפטור מגיוס. ובפעם הראשונה ראינו כאן מחזה שלא היה כמותו – שמי שלוקח לעצמו פטור מגיוס מצביע בעד לגייס אחרים; מי שלוקח לעצמו פטור מגיוס בגלל אמונתו, כולל אמונתו הדתית, קובע שלאחרים לא מגיע אותו יחס ואותו פטור. ואני חושב, אדוני היושב-ראש, שהתקדים הזה יביא לשתי תוצאות ודאיות. התוצאה הוודאית הראשונה היא שהוא לא יביא לגיוס חרדים, את זה אני יכול להבטיח כאן לכולם, מכיוון שההליך שראינו והתהליך הזה של יותר ויותר חרדים ואנשים מהציבור החרדי שמשתלבים והולכים לצבא הוא תהליך שחייב להתבסס על הבנה, על הסכמה, על תמריצים ולא על כפייה. ולמה? לא משום שלא צריך שכולם יישאו בנטל, אני בוודאי חושב כך, אלא משום שהסדרים שהיו קיימים עשרות שנים, אי-אפשר לשנות אותם ככה, באבחת חרב, בשנייה, ולחשוב שככה העולם פתאום משתנה. בדרך כלל כשעושים את הדברים בדרך הזו זה מביא לתוצאה הפוכה: אנשים לא הולכים, אנשים לא מסכימים. ואגיד יותר מזה – גם היחס למי שכן הולך לצבא הולך ונהיה פחות טוב, מכיוון שהוא נתפס כמי שמפקיר במקרה הזה את עולם התורה. ולכן, לא רק שלא נקבל יותר גיוס אלא סביר להניח שנקבל פחות גיוס. ואגב, זו בדיוק המטרה של מי שהביא את החוק הזה. הרי מה רוצה ליברמן? הוא רוצה לראות חרדים מתגייסים לצבא? מה פתאום. הוא רוצה דבר אחר לגמרי – הוא רוצה לראות קרע בעם, הוא רוצה לראות פגיעה בציבור החרדי, כדי להרוויח אולי עוד איזה חצי מנדט בבחירות. זו דרכו וזה האיש. אבל נוצר כאן עוד דבר, תהיה כאן עוד תוצאה, כפי שאמרה קודם חברתי חברת הכנסת שטרית, ובצדק – אני חושב שנפתח כאן פתח חסר תקדים לחובת גיוס כללית של כולם, כולל של הציבור הערבי בישראל, בפרט של הציבור המוסלמי. ואני – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך תצביע ביום רביעי על החוק שלי, שהגשתי, על גיוס הערבים? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני מעריך – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך תצביע? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני מעריך, ואני מעריך – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך תצביע? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> עוד מעט. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני מעריך, אדוני היושב-ראש – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נו, תחייך – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שלא רחוק היום שיהיה בכנסת הזאת – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תדאג, זה יעבור. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שיהיה בכנסת הזו רוב למהלך הזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוודאי, רק לכם – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> ואיך יהיה רוב למהלך הזה? כי אותן סיעות חרדיות, שעד היום התנגדו לו, ואמרו: אנחנו לא נכפה עליכם כמו שאנחנו לא רוצים שיכפו עלינו – היום יעשו הפוך, כי הם יאמרו: מי שכפה עלינו – אנחנו נכפה עליו. זו התוצאה, שהציבור ידע. אני חושב שזה מעשה גם לא ראוי, גם לא מכובד, ובעיקר לא אחראי. אדוני היושב-ראש, את הנאום הזה אני מניח שאנחנו נחזור ונקריא כאשר נתכנס כאן עם רוב להעביר את החוק שיחיל חובת גיוס על ערביי ישראל. אתם יודעים, באירוויזיון הייתה מין אמירה כזאת, "הפרחים לצה"ל"; נדמה לי שזה היה בהקשר של האירוויזיון פעם. אז הפרחים, אדוני היושב-ראש, יגיעו לסיעת רע"מ ולחברי הכנסת – חברת הכנסת מראענה וחברת הכנסת זועבי – שחתומים על התקדים הזה שנעשה כאן היום. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב, תודה רבה, חבר הכנסת יריב לוין. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> יריב – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה לך. ידידי יריב, בינתיים, יריב, אתה יודע – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא אכפת לך לפגוע בתורת ישראל על הדרך. דרך אגב, זו התנועה האסלאמית – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – למה לא? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם, אתה רוצה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אם אתה יכול לפגוע ביהודים, בדת, בכותל, בגיוס, בכשרות, למה לא? אבל אל תדאג, הכול נהפוך לך על הראש – – – על הראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב, רציתי להגיב על דברי חבר הכנסת יריב לוין, ואתה לא רוצה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בגללך לא נכבד אתכם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה תזכור את זה. אתה, אתה. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> בסוף נגלה שאתה יהודי שמאלני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא מתבייש. אין לך טיפת כבוד לדת, כלום. אל תעשה לי ככה בראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> דוד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תגיד לי דוד. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הוא רפורמי, מה אתה רוצה, דודי? הוא רפורמי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם, תירגע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תתבייש. אתה דתי, עלק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תירגע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דתי, מוסלמי דתי. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הוא רפורמי, לא מתבייש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מתפלל. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הינה עיסאווי פריג' התעורר. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אמסלם, מה הבעיה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הינה הוא, תתגייס אתה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית, שלוש דקות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תתגייס אתה והילדים שלך. אתה והילדים שלך תתגייסו. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה נוסע עם הוולוו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם. בואו נאפשר לחברת הכנסת קטי שטרית להתחיל. בבקשה, גברתי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה, אתה, תתגייס אתה – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> נכון, כולם צריכים להתגייס, כולם צריכים להתגייס, כולם צריכים להתגייס. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> השר עיסאווי פריג', השר עיסאווי פריג' – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני התגייסתי. אתה מה? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> תגיד למדינה למה היא פוטרת, למה המדינה פוטרת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה התגייסת? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אני שואל אותך למה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לך ללשכת הגיוס, אתה והילדים שלך, תגיד: באתי לצבא. יש מוסלמים בצבא. יש מוסלמים בצבא. זה החוק היום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דוד אמסלם, תודה רבה. בבקשה, חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה תתחילי. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין את הצביעות שלך? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אתה – – – << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כנסת נכבדה – רגע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> העיקר אתה מנצל את המדינה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> מה נסגר? אבל אתה עונה לו, זה על חשבון הזמן שלי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – מדבר. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה שר, אתה צריך לתת דוגמה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> הכול ילך בשקט, שוואיה-שוואיה, שוואיה-שוואיה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה. בבקשה, חברת הכנת קטי שטרית, תתחילי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – לא מתבייש. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אתה לא מתבייש, אתה לא מתבייש, אתה לא מתבייש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – עושים כבוד לדת שלכם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> השר עיסאווי פריג', אתה נכנסת למליאה ואז – – – << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> הנאום הזה מיועד לאביר קארה. הם מפריעים לי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> עזוב. השר עיסאווי פריג', ברשותך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> פתאום הערבים דואגים לפגוע בדת היהודית. אל תעשה ככה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> תפסיק, אתה מדבר שטויות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מתבייש, אתה והוא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אתה מדבר שטויות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה תשב כאן ותצרח. מה שנעשה – – – << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אני הולכת להיות מורה ולהוציא אתכם החוצה, חברים. גם אותך, אדוני השר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה עוד תשב כאן ותצרח, מה נעשה למוסלמים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם, די כבר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה והוא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם, די. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה והוא. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אפשר להתחיל, אדוני? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל תחזיר לה את הזמן, היושב-ראש. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לספר לכם – אתה יודע, אצלנו היהודים, ביום שישי לפני שבת יוצאים לקניות מהר מהר כדי להגיע. בדרכי לאחת מהחנויות אני פוגשת שני חבר'ה מהבית היהודי, שני חבר'ה מאוד מרכזיים מהבית היהודי – תקשיב טוב – שהצביעו ימינה. הם עמדו מולי בקלפי ביום הבחירות והם אמרו לי: תגידי, קטי, זה יום העצמאות ואנחנו יודעים שהיום זה יום העצמאות? אמרתי להם: למה זה יום העצמאות? אמרו לי: תקשיבי, ראש הממשלה, בכל העיתונות, פותח מהדורות, הוא אומר: נשכבתי על הרימון. זה כמו פורים, הוא התחפש לגיבור ישראל. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> נתן אלבז. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> ואז אמרתי: ממה זה נובע – פחד? חרדה? פניקה? 4%, חבר'ה, מה אתם מצפים מראש ממשלה, בהיסטוריה יש לו שיא עולמי – 4%? ואז בעצם זה לקח אותי – אני זוכרת שבזמנו, כשהייתי מורה, היה אדם שקראו לו אלפרד אדלר, והוא היה הראשון שהשתמש במונח שנקרא "רגשי עליונות". הוא אומר: למי יש רגשי עליונות? הוא אומר שאפשר לזהות אנשים עם רגשי נחיתות שנוטים לטפח תחושות של התנשאות על אחרים, שזה מבדיל אותם מהסביבה שבה הם חיים. הוא מכנה את התופעה הזו "פיצוי יתר". אז מה עשיתי? הלכתי למקורות. אמרתי: רגע, מה יהיה? פיצוי יתר על העליונות, התחושה הזו שהוא מביא גאולה לעולם – הרי הוא לא מבין איפה הוא נמצא, כולנו יודעים את זה. ואז באיזה משפט מהמקורות נזכרתי? שאדם נופל מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. בעצם זה ביטוי שמשמש בהשאלה לתיאור השינוי במעמדו של אדם שירד ממעמד גבוה ומכובד לשפל המדרגה. רש"י מפרש את ההקשר של הביטוי: כמה גדולה נפילה זו, אין לך גבוה ובור עמוק מנפילה שמשמיים לארץ. משמע שאם הנפילה מגג לבור עמוק היא חדה, הנפילה משמיים לארץ – על אחת כמה וכמה. ולך אני אומרת, אביר קארה: אתם לא יודעים איזו נפילה הולכת להיות לכם. הציבור שלכם היום מחבק, זה מתוך אינטרסים, כי הם יודעים שהכסף מצוי בכספים קואליציוניים, אבל כשאתה יושב איתם אחד על אחד הם בזים לכם, הם רואים שאתם משקרים להם. גם בעלי העסקים שפושטים רגל כל יום אומרים: איפה אביר קארה עם השולמנים; גם עידית סילמן, עם כל החברות והנחמדות – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ניר אורבך עם כל החברים. אבל אני אגיד לכם מה יקרה: הוא עשה את האקזיט שלו, אתם תיפלו מבירא עמיקתא – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מאיגרא רמא. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לחברת הכנסת קטי שטרית. חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> קטי, תשאלי אותו מי כתב למי "מפלגה של מטומטמים". << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> ובאיזה הקשר. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> ובאיזה הקשר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל התשובות נכונות. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> תעביר את המסרים – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> קטי, קטי – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה היום המצרך הכי חשוב. איך בנט אמר? לא צריך לא בידודים, לא כלום; מסכות. זה יפתור את כל הבעיה של עם ישראל. זה, הדבר הזה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות, אדוני. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ידידי היושב-ראש – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – אני לא אפנה אליך ולא אזכיר אותך בנאום, מבטיח. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא שומעים. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה היה ביני לבינו, מה אכפת לך? << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> רוצים לדעת מה – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> הפרוטוקול שמע, תבדוק בפרוטוקול. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הפרוטוקול סובל הכול. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, המדינה רועשת וגועשת. אני, צר לי, אני אומר לכם – היא דיברה על תופעות פיזיולוגיות, אפילו קצת נפשיות, בהנהגה שלנו. אני אסביר לכם: עומדים ראש הממשלה ושר הבריאות בכל האולפנים, בחיוך מאוזן לאוזן: אנחנו מזהים ירידה במקדם ההדבקה. בתי החולים נחנקים, כל אדם שני יודע שהאדם השלישי שלידו נדבק והוא סובל, המדינה משותקת – מזהים ירידה במקדם ההדבקה. בתי חולים על סף קריסה, טיפולים – מאן דכר שמיה, אזרחים מוותרים אפילו על הגעה לטיפולים חשובים, פגיעה באיכות החיים ובתוחלת החיים, שתיבדק בעוד שנים רבות ויוכלו להצביע על השנים האלה, אבל מה לעשות, כמו שאמרה קטי שטרית, ההנהגה הזו כבר לא תהיה, ואת מי זה יעניין. ממש זחיחות דעת. איזו מציאות. ממשלת שינוי, עולים כאן – רבותיי, המדינה בוערת. התייקרות בכל נושא, אין נושא שלא חווה התייקרות, אין מוצר אחד שלא חווה. ועוד, רבותיי, אפשר לתרץ בדלק, במחירי הובלה, בכול, אבל צריך את הפרמטר של החזירות הישראלית ואובדן הדרך של ההנהגה הכלכלית של מדינת ישראל. שר אוצר שפעם אחת אומר – איך קוראים למועדון הזה בתל אביב, צוותא? מפוצץ, וזארה – החנויות והקניונים מלאים. ועכשיו הוא מדבר על כך שבכלל אנחנו המדינה הכי זולה יחסית לאירופה. אם שר האוצר הזה לא על כדורים אני לא יודע מה זה אדם חולה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא על זריקות. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> על זריקות? לא על כדורים? רבותיי, אם זה לא היה מביך ומדאיג, הייתי יושב וצוחק כאן על ההנהגה, אבל זה מדאיג. מדינה שלמה בסחרחרה, בבלבלה, מה שנקרא; באובדן דרך כלכלי, חברתי, בריאותי. לכידות? קרעתם את העם הזה. אין נושא אחד שאני יכול לומר לכם שהממשלה הזו הצליחה. ממשלת שינוי – באמת, שינתה בכל פרמטר, אפילו באתגרים הביטחוניים. כושר ההרתעה שלנו נפגע. רואים את ההנהגה – צוחקים עלינו. על מה אתם עולים פה ומתגאים ושמחים בממשלת שינוי? לא היה – אין דבר אחד שהממשלה הזו יכולה לציין אותו לשבח חוץ ממילה אחת: כישלון חרוץ. אלו שתי מילים, סליחה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מייד מסיים. עולים לפה חברי כנסת, שרים, מתפארים בעשייה. איזו עשייה? ביזיון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך, חבר הכנסת יעקב מרגי. חברת הכנסת מירי מרים רגב. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> עמדתי בהבטחה שלי? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, כן. תודה רבה לך. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה רגע לעצור ולדבר בכנות, מהלב. אני חושב שהקואליציה הזו שכחה שבקצה של כל המלחמות הפוליטיות ובקצה המשחקים, בקצה, יש אזרחים, אזרחים, שכרגע קורסים – אזרחים שהשקיעו את כל חייהם בלהקים מספרה או חנות בגדים, או צעירים שחסכו והקימו מסעדה, או מורי דרך שחרשו את כל הארץ ועסקו בזה כל חייהם, או בעל מלון קטן שעובר במשפחה מסבא לאבא ומכיר רק את זה. הם ועוד רבים מתמוטטים. כבר כמה חודשים שהם ריקים. הם מתחננים למישהו שיעזור להם, בוכים ומיואשים, ואין יבשה באופק. אף אחד מהשלטון הנוכחי לא עוצר ואומר: עד כאן, זהו, חייבים לעזור להם. אף אחד לא מרים את הכפפה. אף אחד לא רואה אותם, לא חושב עליהם, איך מפעל חייהם קורס בן רגע. אתם יושבים על כיסאות עור הצבי שלכם בזמן שאנשים נלחמים על הפרנסה שלהם בחוץ, נאבקים על כל שקל ולא רואים מכם אף סיוע. עשיתי בדיקה – סגן השר קארה, היא תעניין גם אותך. ועדת הכספים בתקופת הקורונה, בראשות חבר הכנסת גפני, קיימה 74 דיונים על סיוע לאזרחים במשבר הקורונה, 74 דיונים איך לסייע לאזרחים במשבר הקורונה. העברנו תוכניות סיוע מצילות חיים ששר האוצר ישראל כץ הזרים לוועדה: החזרי הוצאות קבועות, הקלות בארנונה, מענק לעצמאים, דמי אבטלה לשכירים, מענק הסתגלות לגילאי 67 ומעלה ומענקים לעסקים חדשים. יו"ר הוועדה גפני הקדיש עשרות דיונים לבעיות נקודתיות. נכנסנו עד לרמה הכי פרטנית שיכולה להיות, ישבנו ומצאנו להם פתרונות. הקשבנו להם. העיר טבריה, העיר אילת, ענף התיירות, הורים יחידנים, מסעדות, אולמות, הספארי, ענף התעופה – לכולם הקדשנו את הזמן, הבאנו את הקושי שלהם. 74 דיונים. דודי, כמה דיונים ועדת הכספים של הקואליציה הנוכחית עשתה בשביל לסייע לאותם אזרחים במשבר הקורונה? תנחשו. אפס. אפס דיונים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> איווט לא מרשה לו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אחזור על זה שוב: אפס דיונים לשמוע את האזרחים במצוקה שלהם במשבר הקורונה. כאילו האזרחים שקופים. כאילו הם פשעו או אשמים בכלל במצב הזה שאליו הם נקלעו. אנשים משלמים מיסים כל החיים שלהם למדינה, משלמים ביטוח לאומי, ממלאים את חובותיהם וננטשים ברגע הקשה, ברגע שהם צריכים את המדינה. מילא אם זה היה רק לתקוע את הסכין, אבל הם לא מסתפקים בזה, הם גם רוצים לסובב את הסכין. ועדת הכספים של הקואליציה הנוכחית קיימה 29 דיונים של העלאות מיסים בחצי השנה האחרונה. אלה הדיונים שהם הקדישו להם זמן, 29 דיונים להעלות מיסים לאזרחים, לא לסייע לאזרחים במשבר הקורונה. לא רק שאתם לא עוזרים, אתם גם מעלים מיסים לאזרחי המדינה. כמעט בכל תחום אתם מעלים מיסים: משקאות ממותקים, חד-פעמי, רכישת דירה, נסיעה מהפריפריה, רכישות באינטרנט, דלקים ומה לא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אופיר כץ. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זה השינוי שהתגאיתם בו? זה השינוי? תנסו למצוא את טיפת האנושיות שנשארה בכם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אופיר כץ. חבר הכנסת איתמר בן גביר – אינו נוכח. חבר הכנסת דוד אמסלם. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול אתחיל באיזו הערה קטנה למר מיקי לוי. ראיתי אותך נואם בבונדסטאג בעברית. הוצאתם הודעה כאילו מדובר באיזה אירוע היסטורי. לא משנה שרוב הנשיאים דיברו שם בעברית וכו', אבל ראיתי אותך אומר קדיש. רציתי לספר לך, מר מיקי לוי, בשכונת הכורדים שבה גדלת, כשהיו אומרים קדיש, היו שמים כיפה. וזה מתחבר לי – כיפה, כיפה, שמים כיפה פשוטה, שמים כיפה כשאומרים קדיש. עכשיו אני רוצה להתייחס למה שקורה כאן בחוק הזה. אדוני היושב-ראש וגם כבוד השר, שניכם לא שירתם בצה"ל, והשר עיסאווי פריג', בוא אני אספר לך סיפור. אתה, יש לך חובה חוקית לשרת בצה"ל, ואם לא – לעשות שירות לאומי. זה החוק היום. אני מספר גם לך. זה החוק היום. אני הגשתי הצעת חוק – דרך אגב, שתעלה ביום רביעי – שכל הערבים ישרתו בצה"ל בדיוק כמו כל היהודים, בדיוק כמו הדרישה שלכם מהחרדים, ואני רוצה לראות שתצביע בשבילה. ביום רביעי היא תעלה כאן, בעזרת השם. ואתה, אני אומר לך, אתה תצביע נגדה, וגם אתה. למה? בגלל שאתם לא רוצים בעצם לתמוך במדינה. זה לא האירוע. צה"ל בשבילכם הם מחבלים. חיילי צה"ל, הילדים שלנו, הם סוג של מחבלים. איך אמר ווליד טאהא? אלה מחבלים. שאלתי את עצמי: למה אתה מתערב? המסקנה שהגעתי אליה: אדוני היושב-ראש, אתה רוצה לחסל את היהדות, זה בתפיסת העולם הדתית המוסלמית שלך, ולכן אתה רוצה לפגוע בלומדי התורה. דרך אגב, בכל נושא אתה פוגע בהם. אתה יודע שאם לא תהיה לנו תורה יחוסל עם ישראל, ולכן זה יושב אצלך על תשתית הרבה יותר עמוקה. זה לא רק הכסף. הרי אתה סוג של צבוע. הרי אם אתה רוצה שאזרחים יתגייסו לצה"ל, אתה עצמך, שלח את הילדים שלך; תלך אתה עכשיו. הרי אתה לא שירת יום אחד בצה"ל. למה אני צריך לשרת כמעט 25 שנה בצה"ל, כדי לשמור עליך ועליך? עד היום, דרך אגב, לא התערבתם, אבל מה פתאום היום זה בוער לכם? בגלל שהגעתי למסקנה – במיוחד מולך – התנועה האסלאמית. יש לכם עניין לחסל את היהדות ולפגוע בבסיס של היהדות. כך תחוסל מדינת ישראל באופן אוטומטי. אתם לא צריכים לא צבא, לא מטוסים, שום דבר. אתם תחסלו את המדינה, רק כשאתם חוברים לשמאל ולאלה שמחסלים ופוגעים בכל ערך יהודי. אתה יודע שאם לא יהיו כאן ערכים יהודיים לא יהיו בסוף יהודים. זה ייקח 20 שנה, 30, 40, אבל אתה צודק, לא יהיו כאן יותר יהודים. אתה תיקח את הילדים שלך לעשות סיור בירושלים, תכניס אותם לאיזו ישיבה ותגיד: אתם רואים את החבר'ה שם – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אלה יהודים. זה כמו האַמִישׁים בארצות הברית, ככה תעשו סיורים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אתה מבין למה אין לך בושה? כלימה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה צבוע. אתה בן אדם – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. די, די. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שבעצם פועל – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> דוד, דוד. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אתה פוגע ביהדות גופה, אתה אישית. אני לא מתייחס אליהם. אתה, אתה איש דת. הרי לכאורה אתה מוסלמי שמתפלל חמש פעמים ביום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב, תודה – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל כדי לפגוע ביהודים לא אכפת לך. זאת תפיסת העולם שלך. תתבייש לך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> עבאס – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שוב, אני רוצה להגיב. אנחנו לא הצבענו עבור חוק גיוס לחרדים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אתם הצבעתם, אתם הצבעתם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו הצבענו עבור מתן פטור. נקודה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אתה משקר. אתם הצבעתם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מפריע לכם. בסדר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> 50,000 חיילים. 50,000 חיילים בעשור וחצי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו לא הצבענו בעבור גיוס חרדים לצבא, הצבענו עבור מתן פטור. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אל תשקר, אל תשקר. בושה וחרפה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נקודה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> בושה וחרפה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לכל שבת יש מוצאי שבת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת רות וסרמן לנדה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אמסלם, תסביר לו מה אומרים בצה"ל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת שמחה רוטמן? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חתיכת צבוע. מכתיב לנו מה לעשות, אתה מבין? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הוא רוצה לגייס אותנו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; חבר הכנסת יוסף טייב. << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> רגע, אני לא רשום שם? סליחה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה רוצה לסתום את הפה לחרדים? לא ניתן לך. << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> אני לא רשום לך שם? סליחה, אדוני היושב-ראש. התחלפתי עם בוסו. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> (אומר בערבית ומתרגם:) בערבית: בושה, בושה. עבאס, לא יפה לך. לא עיד, עיד זה חג. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני לא יודע. תבדקו. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – זה במושגים שלהם. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא רוצה לנצל את זה שאתה יושב על הבמה, אדוני היושב-ראש, ואתה סופג את הדברים הנכונים, הכואבים. זה מאוד כואב, כמו שזה היה כואב לכל אחד אחר שיש לו אמונה ושמישהו אחר עם אמונה אחרת, שגם מאמין, שוקל שיקולים אחרים. אבל אני רוצה לשאול שאלה אחרת: לך, אדוני היושב-ראש, יש שעות רבות של פגישות עם ראש הממשלה. אני ראיתי היום את ראש הממשלה – אתם ראיתם אותו היום, מרים את היד ככה, כשעבר חוק הגיוס, ראש הממשלה הגיבור שזינק כמו אריה על הקורונה ונפל כמו זבוב; ראש ממשלה שכל מסיבות העיתונאים שלו זה רק להפיל על הציבור ולהגיד לציבור: האחריות שלכם, האחריות שלכם, שהוא בורח מהאחריות עצמה ולא מנהל את הדברים. הוא הפך להיות – אתה יודע, פעם הייתה פה מתקפת טילים על מדינת ישראל, והיה אחד שקראו לו נחמן שי, נחמן שי – דודי, אתה זוכר מה הייתה התרופה שלו לטילים? תשתו מים. הוא היה אומר: תשתו מים. עומד ראש ממשלה במשך חצי שנה, שבעה חודשים הוא ראש ממשלה, ותראו איפה אנחנו אוחזים בקורונה, עם המדינה המחוסנת הראשונה בעולם; תראו איפה אנחנו עומדים בכלכלה וביוקר המחיה. אני עמדתי כאן מהבמה הזאת בלי להיות פרופסור, וגם לא למדתי כלכלה, ואמרתי שאם המדינה מתחילה היום להעלות מיסים – לא משנה, הכי צודקים בעולם, על החד-פעמי ועל המשקאות ועל הכול – כשמתחילים גלי עלייה של מחירים זה יתדלק. מה אתם מצפים? אתם רוצים שהציבור יריב עם המפעלים הגדולים? אתם ממשלה, תנהלו את זה. מה תגידו לנו, לשתות מים? אבל איפה הוא אמיץ? איפה הוא חזק? ראיתם איפה? בחוק הגיוס. עשה ככה, עמד ככה, מוישה גיבער. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> ככה, ככה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אחר כך הוא עשה ככה. לא ככה ולא ככה – נמר של נייר. אתה מכיר אותו כזה אמיץ? לך הוא גם עשה אחרי ישיבה, כשהוא אמר לך לא, הוא עשה ככה? לא? אצלו כשהוא עושה לך רועדת לו היד. לשותפים האחרים שלו רועדת לו היד, כי אחרת לא יהיה לו את הכיסא הזה. ילך לו האקזיט. בושה למדינה. אני אומר לך, היו הרבה ראשי ממשלות, והיו לנו ביקורות, היו הרבה פוליטיקאים. האיש הזה הוא בושה. מה באת עם חוק הגיוס ועשית? הבריון, נראה אותך בריון מול הקורונה, מול האומיקרון. נפלת מול הדלתא, נפלת מול האומיקרון. אנשים מתים כל רגע, בכל רגע שאנחנו פה אנשים מתים בגלל חוסר המעש. לא נאבקת. נתניהו נאבק. בושה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יעקב אשר. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, בבקשה. שלוש דקות, גברתי. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> יעקב, איפה יעקב אשר? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות, גברתי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> הרים את זה לגובה של לברון ג'יימס. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בעיצומה של קטסטרופה חברתית-כלכלית, של גזרות שהציבור לא יכול לעמוד בהן. אנחנו יודעים שהחל ממחר ישלמו הצרכנים הביתיים 45 – כמעט 46 – אגורות, לפני מע"מ, לקילוואט. אנחנו צריכים לדבר על ההתייקרות של 6.2% של החשמל. מחירי המים – כן, כן, אנחנו לא מפסיקים רק בחשמל ובדלק – מחירי המים יעלו מיולי 2022 בשנה הזו ב-13 אגורות. אנחנו צריכים להבין שזה בנוסף למחירי הדלק, שיעלו הלילה ויזנקו למחיר של 6.71 ש"ח לליטר – עלייה של 34 אגורות מהחודש הקודם. אז מחירי הדלק עולים, גם החשמל, המים, מוצרי הבסיס, הקמח, הפסטות, הרטבים. וכשאנחנו מסתכלים על כל עליית המחירים הזו אנחנו אומרים שאנחנו, אדוני היושב-ראש, רק בפתחו של גל העליות. כי מי שיודע לקרוא את התמונה מבין שכאשר עולה החשמל, עולים המים, עולה הארנונה, עולה הדלק, עלות הייצור של אותם מוצרים תעלה. כי אם אתה משלם יותר על חשמל, ויותר ארנונה, ויותר דלק על ההסעה ועל הניוד של יותר מוצרים, אתה תגלם את זה במחיר הסופי שהצרכן ישלם. אבל מה, הממשלה שלנו חושבת שהציבור טיפש. היא מתנהגת כמי שמשקיף מן הצד, משקיף מן הצד ואין לו יד באירוע. עמד כאן בשבוע שעבר השר אלקין וניסה לעשות איזושהי גנבת דעת בתודעה של הציבור ולהנדס לו את התודעה בכך שהוא אמר: אין עליית מחירים, הכול פייק, בדקנו. כמי שמכירה את אלקין, אני יודעת שהבן אדם מתוחכם יותר, וכשהוא בודק, הוא לקח את הבדיקה לפני גילום עליות המיסים של התקציב האחרון. אז זה שמתפארים כל רגע: העברנו תקציב, העברנו תקציב. איזה תקציב העברתם? תקציב שהציבור לא יכול לעמוד בו. וכל העליות האלה – במקביל לירידה בהכנסות של האזרחים. רוב המעסיקים במשק הם העסקים הקטנים והבינוניים. כשאנחנו מבינים את הקטסטרופה ואת כדור השלג הזה – אני רוצה לומר לכם משהו. לפני כעשור – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אורלי. משפט אחרון. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> בזה אני אסיים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> לפני כעשור המדינה הזו, כשבראשה – היה חבר כנסת שטייניץ שר האוצר – הייתה עליית מחירים בכל מה שקשור לדלק בעולם. הייתה כוונה להעלות את המחיר גם כאן. היה ראש ממשלה, במקרה קראו לו בנימין נתניהו, והוא עשה מהלך חסר תקדים והוא פנה לשר האוצר – ואולי אפילו עקף אותו – והורה באופן חד-צדדי להפחית את המס על הבנזין ב-10 אגורות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לצטט את המשפט שהוא אמר, וזה משפט – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שכדאי מאוד לקחת באמת בלב פתוח, ולהבין – נעזוב שנייה אחת את הפוזיציה, אבל כדי להבין מה כוחו של ראש ממשלה: המדינה – כך הוא אמר – אינה שולטת על מחיר הנפט בעולם, אבל אנחנו לא חייבים לגבות תוספת מס על כל העלאת מחיר. מה שהממשלה הזו עושה זה בדיוק ההפך. וכשהיא מיתממת ואומרת: זה לא תלוי בנו – אז בוודאי שזה תלוי בכם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> העליתם את כל המחירים, והחשמל והדלק והמים זה שלכם, זה לא איזשהם יבואנים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. יעלה ויבוא חבר הכנסת יוסף טייב, בבקשה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם יוצרים מציאות שאי-אפשר לעמוד בה. תתביישו לכם שאנשים מאבדים את הפרנסה שלהם – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ובמקביל צריכים לשלם מאות שקלים בעבור אותו סל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת אורלי. כבר – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו מבינים שמישהו איבד את העשתונות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כמה משפטים האחרונים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> צריך לממן 53 מיליארד – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יוסף טייב, בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> את לא מבינה שמישהו צריך לממן 53 מיליארד לחמאס? מישהו צריך לממון את זה, אז זה אנחנו. אנחנו נשלם מיסים, וה-53 – שם לא עולה המחיר. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> למה? הקדוש ברוך הוא העניש אותנו עם ראש ממשלה פסיכי, זה למה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> גם עבאס לא יודע את התשובה. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> – – אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אומר לכם את האמת, מאחר שעבר חוק הגיוס, אני חשבתי, אחר הנס שהיה בשבוע שעבר, שחברת כנסת שאינה יהודייה הבינה את חשיבות הייצוג של לומדי התורה, שרוצים ושוקדים לשבת וללמוד תורה, לימוד התורה שמגן ומציל, אמרתי לעצמי: אתה יודע מה? אולי מישהו באולם הזה ילמד מהמעשה הזה ויצביע נגד חוק הגיוס – חוק שאינו מוסרי. ודאי שכשמפלגתך, אדוני היושב-ראש, מצביעה, כשאתם בעצמכם לא הולכים להתגייס, אני חושב שאין צביעות ואין חוסר הגינות גדול מזה. "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". אני לא כועס ולא מאוכזב על זה שהחוק עבר – ואני מדבר איתכם כאחד שעשה צבא ואחיי עושים צבא, ואחי היום משרת בצבא, אבל איך אתם לא מבינים את חשיבותו של מי שכן רוצה לשבת ללמוד? "והחוט המשולש לא במהרה ינתק", של עם ישראל ותורת ישראל ועם ישראל. אדוני ראש הממשלה, את עם ישראל רימית, את ארץ ישראל פינית, והיום הגעת לנקודה האחרונה ומכרת גם את תורת ישראל. אני עומד פה היום לפניכם ואני יכול להגיד לך, אדוני ראש הממשלה, שזו נקודת המפלה שלכם, כי מי שייגע וירים יד בתורת ישראל ובלומדי בתורת ישראל, אין לו סיכוי, כי הברכה נמצאת שם. מי שאינו מבין את זה, אין לו זכות קיום. אני רוצה לומר בלב כבד, אני באמת חשבתי למצוא פה אולי כמה אנשים עם הגינות, עם מוסריות, עם הבנה, עם הבנה של לימוד התורה. לצערי, לא מצאתי. "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". יכולתם לזכות בעולם הזה ובעולם הבא, אבל לא זכיתם, ובזה שלא זכיתם, אני אומר לכם, זו תחילת המפלה שלכם. הממשלה הזאת תיפול מהר יותר ממה שאתם חושבים, בזה שברגע זה ניתקתם את הנקודה האחרונה שנשארה לכם, של חשיבות לימוד התורה בארץ ישראל, עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל – "והחוט המשולש לא במהרה ינתק". תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יוסף טייב. חבר הכנסת פטין מולא – אינו נוכח. חבר הכנסת בן צור, בבקשה. אחרון הדוברים לפני סיכום. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> למה הקדוש ברוך הוא העניש אותנו עם ראש ממשלה פסיכי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בעוונותינו הרבים. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> ראש ממשלה פסיכי. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה רבה שאפשרת לי לדבר. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> עיזה עיוורת – – – << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> בסוף שבוע האחרון אזרחי מדינת ישראל קיבלו בליץ של ראיונות, מקבץ של סיסמאות ריקות מתוכן מראש הממשלה הכושל ביותר בתולדות מדינת ישראל, מר נפתלי בנט. ואני שואל את עצמי: זה ריאיון על נתניהו או על בנט? ריאיון שלם עם אפס יחס למצב הכלכלי-רפואי החמור שמדינת ישראל נמצאת בו. חמישה ראיונות בלי אף בשורה אחת למען האזרח. ריאיון שכולו נתניהו ועוד פעם נתניהו. עם העיתונים של סוף השבוע עוטפים עכשיו את הדגים במחנה יהודה, אבל את הנזקים שהממשלה הזאת תשאיר לנו, אזרחי ישראל יסבלו עוד שנים ארוכות. במדינת בנט אין אזרחים, אין חולים, אין מגפה, אין אג'נדה, אין כלום. יש רק אינטרס אחד: להישאר ראש ממשלה ובכל מחיר, גם אם זה עולה בחיי אדם. בנט, רצית ראשות ממשלה? קח אחריות, תתחיל להוביל. עזוב את האובססיה שלך לנתניהו ותתחיל לעבוד. יוקר המחיה בישראל חונק את כולנו. כל המחיה בישראל עולה. אין מוצר שלא עלה בעשרות אחוזים בחודשים האחרונים. מחיר החשמל אף הוא מצטרף לחגיגה ועולה משמעותית, מחיר הדלק, מחיר המים. הדבר היחיד שלא עולה זה רק המנדטים של בנט. מאות אלפי ילדים מתחת לקו העוני, הולכים לישון רעבים. רוב הקשישים בישראל נמצאים בתת-תזונה נוראית עקב הקצבה הזעומה שהם מקבלים ויוקר המחיה שהאמיר לשחקים. ילד רעב אינו מבין קואליציה או אופוזיציה, ימין או שמאל. ממשלה שמתאכזרת לילדים ושולחת אותם לחיי עוני וסבל אין לה זכות קיום לדקה. בנט, אתה לא שמאל ולא ימין, לא מבין מאומה לא בכלכלה ולא בביטחון ולא במדיניות. הדבר היחיד שאתה יודע לעשות, ועושה מצוין, זה לזעוק מעל דוכן הכנסת: חבר הכנסת נתניהו, חבר הכנסת נתניהו. אינך ראש ממשלה, אתה ליצן. פתגם חכם אומר שליצן שעובר לארמון אינו נהפך למלך אלא הארמון הופך לקרקס. הרסת את המעמד והיוקרה של כיסא ראש הממשלה. מעולם לא היו אחוזים כה גבוהים של לעג ובוז כלפי ראש ממשלה מכהן. בנט, העם לא מאמין לך. העם לא איתך. העם בז לך. תמשיך לקשקש על פרשת הצוללות, בינתיים אתה זה שצולל בסקרים ומגרד את אחוז החסימה מלמטה. אין לממשלה הזאת זכות קיום והיא צריכה ללכת הביתה ויפה שעה אחת קודם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת בן צור. יסכם את הדיון חבר הכנסת אביר קארה, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> מה, אתה רוצה להצביע איתנו כאילו? אם אתה מצביע איתנו, אנחנו בסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ואם לא? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> קודם כול, צריך לאחל הצלחה ליוסי טייב, חבר הכנסת הנכנס, לאחל לך הצלחה גם במושב הזה. כן, חברים, נאמרו פה הרבה מאוד דברים. חברת הכנסת קטי שטרית ציינה פה, עמדה וציינה לבנט שאנחנו יכולים ליפול, היא אמרה: מבירא עמיקתא לאיגרא רמא. האמת היא שהיא צודקת; אומנם זה יצא לה בטעות. באמת בשיח הציבורי ובשיח שיש בכנסת אנחנו נמצאים בבירא עמיקתא ואנחנו צריכים לטפס לאיגרא רמא. זה באמת לא פשוט, זה הרבה מאוד עבודה שאנחנו צריכים לעשות. הנושא הכי חם היום בכנסת זה יוקר המחיה. בנושא הזה אני חושב שאין קואליציה ואופוזיציה, וצריך לשתף – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה לא בכנסת, זה במליאה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ראיתי את הפנים שלך, בגלל זה התבלבלתי, הפנים הזוהרות שלך. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> רגע, אז הפנים שלי היו נראות לך כמו איגרא רמא? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הפנים הזוהרות שלך הן כל כך זוהרות, שבעלי עסקים מתרוששים ופושטים רגל. אתה בזכותם בכנסת – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> עכשיו אני אענה על זה, קטי. תשמעי, קודם כול אני חושב שאת צודקת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה מה שקרה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – היפות. איפה – – – זוהר – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הם פונים אליי, לא אליך. הם פונים אלינו. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> בכית, מה לא עשית? איפה הימים היפים שלך? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> בשנת 2011 הייתה מחאה על יוקר המחיה במדינת ישראל. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – לא יודע. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> מדינת ישראל היא הרבה מאוד שנים אחת מהמדינות הכי יקרות בעולם, מס' 8 בעולם ביוקר המחיה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אתם יכולים להמשיך לצעוק, אבל זאת האמת, ואתם לא עשיתם עם זה כלום הרבה מאוד שנים. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה הבטחת, אביר. אתה הבטחת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אתם יכולים רק להבין שמחאת השולמנים, המחאה של העצמאים, של בעלי העסקים הקטנים והבינוניים – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא דאגת לשולמנים. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – לא באה לעולם בחלל ריק. היא לא נולדה משום מקום. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה באת לקבל ג'וב. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> היא נולדה בגלל מדיניות כושלת של ממשלה שבמשך שנים – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה באת לקבל ג'וב כי לא מקבלים אותך בשום מקום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – לא עשתה כלום – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תגיד מה אתה עשית, לא מה לא עשו. מה אתה עשית? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – לטובת בעלי עסקים; הוסיפה רגולציה, הוסיפה ביורוקרטיה מאוד מאוד קשה, הוסיפה חסמים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> היום אנחנו מנסים להסתכל, אני מנסה להסתכל על מי ששולט בהם אצלכם במרכז הליכוד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – תתבייש – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> מועצת הלול שולטת במרכז הליכוד; הוועד של תעשייה אווירית שולט במרכז הליכוד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לך תסתכל לה בעיניים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה רמאי, אתה שקרן. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> הוועד של רשות שדות התעופה שולט במרכז הליכוד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> פתאום אני רואה את הנאומים שאתם עומדים כאן ואתם נראים לי כמו חבורת מפא"יניקים שיודעת רק לעמוד, לקשקש ולצעוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> בכל מקרה, חבריי חברי הכנסת, גם מהקואליציה, זה נכון – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מורי דרך, בעלי אטרקציות, מסעדות, כולם נפגעים – – – סבבה – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – יש לנו מחויבות מאוד מאוד גדולה. אנחנו בממשלה הזאת עשינו דברים מדהימים. עשינו רפורמות מאוד מאוד גדולות. עשינו רפורמה ביבוא – רפורמות ימניות ששייכות לכלכלה הימנית – רפורמות במכון התקנים, רפורמה ביבוא, שאין להתווכח עליה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אולי אתה יודע מה זה פריפריה? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> הרבה מאוד שנים ניסו להעביר את הדברים האלה ולא הצליחו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שמענו, שמענו. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> עשינו רפורמה אדירה גם ברגולציה. העברנו בסוף את חוק הרגולציה, למרות שצעקתם מכל הכיוונים. בסוף חוק הרגולציה עבר, ובימים אלה גם מקימים את רשות הרגולציה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> 29 שנים, 29 שנים לא הצליחו להעביר כאן חוק של דמי אבטלה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – של דמי אבטלה לעצמאים. אתם כולכם הצבעתם בשנה שעברה נגד. 29 שנים לא עבר, וזה עבר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> העברת והעברת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> גם לגבי עליית מחירים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתם גורמים להם לפשוט רגל. תתביישו לכם. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אבל זה נכון. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה צריך ללכת הביתה הראשון. סוגרים עסקים, זה מה שאתם עושים. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> הדברים הטובים שאנחנו עושים בממשלה הזאת מתגמדים לעומת המצוקה העכשווית שיש למורי דרך או לצלם אירועים שהעסק שלו נפגע כתוצאה מהמשבר. ואני אומר לכם שכמו שידענו להביא הרבה מאוד דברים גדולים – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> פיניתם אנשים מבתים, סגרתם עסקים. תתביישו. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – גם פה, אנחנו גם בימים הקרובים נביא הישג גדול מאוד לבעלי עסקים במדינת ישראל. לקח הרבה מאוד זמן לממשלה הקודמת עד שהיא קמה ועד שהיא הגיבה – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – אלה ההישגים שלכם. תתביישו. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – והיו פה באמת נפילות מאוד מאוד גדולות, גם של בעלי עסקים. אתם לא יכולים להטיף לנו כלום. אבל אני אומר, לפחות אם יש נושא אחד שהוא קונסנזוס ואתם כל כך מבינים בו, למה לא תבואו ותתמכו בנו? בואו נעבוד ביחד לטובת בעלי עסקים. יותר מדי שנים היה פה שיח של כן ביבי או לא ביבי. גם ה"רק לא ביבי" עשו נזק. היה פה יותר מדי שנים שיח שעושה נזק בין ימין לבין שמאל. אפשר שאנחנו כולנו אולי נתאחד סביב הנושא הזה, כי אתם צודקים, יקר לחיות בישראל. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> דיבורים כמו חול, זה מה שאתם מסוגלים לעשות. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> קשה לחיות בישראל. בואו נשתף פעולה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> דיבורים כמו חול. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> בואו תציעו הצעה לשתף פעולה. אני לא מצליח להבין אתכם. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> הציבור לא מאמין לכם. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> למה שלא נעשה את המלחמה הזאת ביחד, לטובת – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אביר, כל חוק שלנו בוועדת שרים לענייני חקיקה אתם אומרים: זה של האופוזיציה. תתביישו לכם. זה מס שפתיים. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אתם לא רוצים לעשות ביחד? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אבל אני מציע לעשות ביחד. אני מציע לעשות ביחד. למה שלא נעשה ביחד? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בואו נפרק את הממשלה ביחד. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> בטח, בואו נעשה ביחד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה הוא חושב, שהציבור מטומטם? הציבור לא מטומטם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בסדר, אמרת הערה אחת, שתיים, שלוש הערות. די ומספיק. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> קטי, בכל מקרה יש הרבה דברים שאנחנו צריכים לעשות. אנחנו לא מושלמים. יש לממשלה הזאת עוד הרבה הרבה דרך לעשות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> עדיף שלא תעשו כלום. אל תעשו. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> מדינת ישראל יותר מדי שנים תקועה בבוץ. זה נכון, יש הרבה דברים שאנחנו צריכים לעשות, אנחנו לא מושלמים. אבל אני אומר לך משהו – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אל תעשו. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – במלחמה ביוקר המחיה, האמת, עדיף שהמדינה לא תעשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם כמו האלכימאי, כל זהב שאתם נוגעים בו אתם הופכים לאבן. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> בדיוק הפוך, בדיוק הפוך. אבל אני אומר, תראה – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – העבודה – אני אסביר לכם – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – תראו, אתם לא עשיתם כלום הרבה שנים, אז קשה לכם להבין שעבודה כזאת קשה לעשות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> למה היה יקר לחיות בישראל משנת 2011? היום במדינת ישראל היא אחת המדינות שהכי יקר לקנות בה דירה. מה, זה קרה בחצי שנה? מה, זה קרה בארבעה חודשים? מה קרה בארבעה חודשים? בארבעה חודשים יקר לקנות דירה בישראל? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> המחירים גבוהים בישראל מהיום? איפה הייתם 12 שנים? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> לא עשיתם כלום. אז עכשיו אני אומר לכם, המדיניות של הממשלה – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הסוסים בסדר? הסוסים בסדר? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – צריכה להיות לפתוח כמה שיותר את המשק לתחרות, בלי כל הסיפורים שלכם על פיקוח על מחירים; לפתוח את המשק לתחרות, להוריד מכסים, להוריד מכסות, לא לפחד. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתם רק מעלים מחירים. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> השר פורר ושר האוצר, לא לפחד ללכת עד הסוף ולעשות מה שצריך. ללכת ולעשות רפורמה בחקלאות זה לא פשוט, זה לא קל. צריך להביא שם הסכמות. אז לא עשיתם את כל הדברים האלה כל כך הרבה שנים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אביר, נשמה – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> ביצים יקרות בישראל ב-40% מכל המדינות באירופה. יש 150 מדינות שאנחנו יותר יקרים מהן ב-50%. מה אתם עשיתם 12 שנים? אני אגיד לך: כלום. חסמתם כל רפורמה אפשרית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> מה עשיתם? שום דבר. פירות וירקות יקרים בישראל ב-25%. מה עשיתם? מה, זה נולד בחצי שנה? לא עשיתם כלום. ב-25% הסל יותר יקר. מה עשיתם? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> יש חמישה מונופולים שצריך היום להתמודד איתם. מה עשיתם איתם? הם נולדו היום? עכשיו אנחנו הולכים להתמודד איתם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> להתמודד איתם זה יותר קשה. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> מה אתם עשיתם? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> תראה, להתמודד איתם זה יותר קשה. צריך להסתכל למציאות בעיניים ולעבוד. זה לא פשוט, לא פשוט לעבוד. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מחירי החשמל – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הציבור רואה את זה – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> ממך, אורלי, כל הצעה שאנחנו נקבל ממך תהיה גרועה לציבור. טוב שאת באופוזיציה בגלל זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> רגע, חברים, אני לא מבין מה הלחץ שלכם. יש לי פה עוד הרבה זמן אתכם, אתם יכולים להוריד טיפה הילוך. אני ממש אהנה מכם. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> יש לנו כל הלילה, רק נמאס לנו לשמוע שטויות. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אבל אני יכול להגיד לכם שאתם במשך 12 שנים לא עשיתם שום דבר בשביל להוריד את המחירים במדינת ישראל. הייתה כאן מחאה של יוקר המחיה בשנת 2011. מה עשיתם מ-2011? איך מחירי הדיור זינקו למעלה? הלכתם להמציא. מה המצאתם? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> מה עשיתם? אני שואל מה עשיתם. איך מחירי הדיור כאלה יקרים? ממה, מה עשיתם? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אז אני אסביר לך. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> לא עשינו את מה שאתם עושים. לא עשינו את מה שאתם עושים עכשיו. לא עשינו. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אז אני אסביר לך. לא הסתכלתם למציאות בעיניים, לא העברתם את הרפורמה המתאימה שהיה צריך לעשות ברישוי בנייה כדי שיהיה יותר קל לבנות בישראל. עכשיו עושים, דרך אגב, דבר נפלא. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> אתה טוב בדיבורים עד שזה מגיע למעשים – – – הקורונה, מגיע הקורונה אין כלום. בוא תכתוב ספרי כלכלה. אנחנו נראה שבאמת אין לכם כלום בכלכלה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אבל מה המצב בכלכלה? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> נו, באמת, עד כדי כך אתה חושב שאתה כישרון? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – בכל פעם שתצביע נגד הימין, הוא ידבר בצרפתית בכל המקומות – – – זהו זה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> התגעגענו, יוסי. באמת הוא מטפל – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> סוף-סוף הצרפתים קיבלו נציג, קיבלו נציג בכנסת. בגדת בהם, גנבת להם קולות. תתבייש לך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תשאל את שר האוצר מה הוא עשה בווינה, בווינה. מכיר את וינה? אז לפני שמקבלים על תנאי, יש עוד תחנה שנקראת וינה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מה המצב הכלכלי? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> בכל מקרה יש לקדם לטובת אזרחי ישראל באמת רפורמות מאוד מאוד מקיפות. אני קורא לחברי האופוזיציה במקום להיות – באמת, קרעי, במקום להיות צייצן מהספסל האחורי, בוא תציע הצעות אופרטיביות, איך אנחנו יכולים במדינת ישראל לשפר טיפה את המצב הכלכלי של תושבי מדינת ישראל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שהאזרחים ילכו למלא דלק. עוד שעה המחירים עולים, שילכו לתדלק. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אני חושב שההתגוששות על בסיס פוליטי לא תקדם אותנו לשום מקום, אבל אני כן חושב שרעיונות כלכליים עם מצע נכון יכולים להוביל אותנו כמו שצריך, ולא להישלט על ידי איזושהי מועצת לול, לא להיתפס על ידי איזשהו מונופול ששולט במדינה, לא על ידי קבוצת מתפקדים מסוימת שמנהלת אותנו. מה שמתאים לאזרחי ישראל – זה מה שצריך לעשות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תגיד את זה למפלגת העבודה – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> וכדי לקדם רפורמה מאוד מקיפה בייבוא או במכון התקנים – זה באמת לא דבר פשוט, באמת לא דבר פשוט להכניס אותה לתוקף. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אלה השותפים שלכם – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> עכשיו, יש במדינת ישראל – ואת זה אולי אתם לא יודעים – אנחנו יותר יקרים ב-80% במוצרי חלב. בחלב אנחנו יותר יקרים מכל מדינה אחרת בעולם. אז להכניס את הרפורמה ביבוא ולהכניס את הרפורמה בחקלאות מחר בבוקר לתוקף, אני חושב שזאת אחת המשימות הגדולות שיש לקואליציה הזאת. להתמודד עם יוקר המחיה זה לא פשוט. אני חושב שחלק מהדברים, בטח הורדת מיסים, אלה דברים שאנחנו צריכים ללכת לכיוון שלהם – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אביר, סיימת? אפשר לרדת, חלאס. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – אלה דברים שאנחנו צריכים ללכת לכיוון שלהם הרבה יותר מהיר. עכשיו – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> על מי אתם עובדים? העברתם תקציב של העלאת מיסים – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> העברנו תקציב מצוין שאת בחיים לא יכולת לחשוב להעביר אותו. הרי תראי, אורלי, תקשיבי – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אורלי, תקשיבי, תראי, בסוף היום, בסוף היום, ברוב המקרים – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תקשיב לי טוב. אתם צבועים, אתם שקרנים. הבטחתם הבטחות, העליתם מיסים – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – ברוב המקרים, כשאתה עושה דברים פופוליסטיים, אתה חייב להעלות מיסים בצד השני. כל ההצעות שלכם הן הצעות פופוליסטיות חסרות טעם. את פשוט לא מבינה על מה את מדברת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אביר, אפשר לשאול אותך מה התפקיד שלך? מה התפקיד שלך? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אם את היית מבינה על מה את מדברת אז היה אפשר לדבר איתך. אי-אפשר אפילו לנהל איתך שיח כלכלי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> עשרות חוקים העברתי. מה אתה עשית? מה אתה עשית? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> כל הצעה שלך היא הצעה הזויה שתעלה את המחירים במדינת ישראל ותפגע בכל אזרח במדינת ישראל – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה אתה עשית? הצבעת פעמיים אבל מחלו לך כי אתה – אילו הנחות יש לקואליציה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – ולכן האחרונה שיכולה להטיף בנושא כלכלי זאת את. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> חוץ מלמכור חלומות אתה לא יודע לעשות כלום. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> בכל מקרה, בכל מקרה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> באת, מצאת לעצמך ג'וב. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> בכל מקרה, בכל מקרה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, למה לא חקרו את ההצבעה הכפולה שלך? הרי עליתי על זה שהצבעת כפול – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> איך עלית על זה, באמת? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> איך זה שעד היום לא חקרו – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> איך היא עלתה על זה? הצגת העונה עלתה על זה. ישב חבר כנסת – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מי שומר עליך? מי שומר עליכם? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אם את היית מודה פעם אחת בטעות שלך – עלתה על זה. עלית מכאן לשם, הודיני, קוסם, קוסם. עלית על זה. מצאת את עצמך באיזשהו מצב שאת יכולה לעלות על משהו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> איך זה יכול להיות שיש בדיקה ואף אחד – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> חבל, חבל, אם עלית על זה כל כך טוב – יש לה עיניים מאחורי הגב, היא עלתה על זה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אביר, אביר קארה, שאלה קטנה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – מישהו שומר עליך – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> הבנת, קושניר? היא עלתה על זה. אני ישבתי, הודעתי ליושב-ראש בעצמי. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אביר, אביר, תן לשאול – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אם הם היו מודים, מעבר לטעויות שלהם – מאיפה להם מה עמדתי לעשות? הודעתי ליושב-ראש בעצמי, והגברת ראתה את זה. יש לה עיניים בגב. היא הודיעה. הודיני. באמת, זה התפקיד שעשית בכנסת. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אביר, אביר, בכמה התייקרה הרכיבה הטיפולית? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> בחצי השנה האחרונה ידעת לראות עם עיניים בגב. בן אדם שאמר ליושב-ראש, הודיע בעצמו שהוא הצביע במחשב של מישהו אחר. באמת כל הכבוד לך. עיניים בגב. כל הכבוד. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אבל הרכיבה הטיפולית – בכמה היא עלתה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היית ככה, ככה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> הו, חבר הכנסת אמסלם, התעוררת. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מי שומר עליך? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> מה עשית בוועדת הפנים ב-2017? בוא תשתף פה את החברים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הגאון מווילנה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מצביע כפול ואף אחד לא בודק. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> למה יקר בישראל? בוא, התעוררת. מה עשית? סידרת פנסיה לחברים שלך? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ככה, ככה, ככה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> מה כל כך מכעיס אותך בניר ברקת? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ככה, ככה הצבעת. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, מה מרגיז אותך, שהשתמשת בכסף ברשות המקומית, שקיבלת בעיריית ירושלים, בשביל לפקוד אנשים לליכוד? זה מה שעשית כל השנים בשירות הציבורי שלך לטובת המדינה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מתבייש? אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> מה אתה עושה חצי שנה? עומד מעל דוכן הכנסת, מגדף, מקלל. איזה טוהר מידות. תאמין לי, באמת, אין פה חבר כנסת אחד שלא צריך לקחת דוגמה מההתנהגות העלובה שלך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הגאון מווילנה, הגאון מווילנה. אתה גם לקרוא לא יודע. אתה גם לקרוא לא יודע. לך לפרסה, הסוס שלך מחכה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> עכשיו אני אגיד לך, חבר הכנסת אמסלם עלה לכאן – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ככה, תצביע ככה. ככה, ככה, ככה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – עלה לכאן במילים היפות שלו לספר שהוא ראה את חבר הכנסת מיקי לוי שמצביע, שמספר, שמתרגש מעל בימת הבונדסטאג, ועושה קידוש השם, והוא לא שם כיפה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תצביע ככה. ככה, ככה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כנראה שלא – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, אין כיפה מספיק גדולה בשביל קידוש השם שעשה מיקי לוי בעבור כל אחד מאיתנו ובעבור אזרחי ישראל בנאום שלו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תעשה ככה, תצביע ככה. תצביע ככה, ככה. לא ככה. ככה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> וטוב מאוד שהוא מייצג אותנו ולא אתה. אוי ואבוי לנו אם אתה תייצג אותנו בעולם. רק שלא יראו את הפרצוף שלך בשום מקום. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם בכנסת אתה מצביע בטעות בקלפי, עבריין? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> עדיף לנו שאת הפרצוף שלך לא יראו בשום מקום. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בינתיים אתה בחקירה, לא דודי אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מצביע בקלפי ארבע פעמים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אביר, בכמה התייקרה – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> שאני אספר לכם כמה היו ביניכם בחקירות? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> בכמה התייקרה הרכיבה הטיפולית? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ככה, ככה, בקלפי ככה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אתם רוצים בכלל לדבר על חקירות? אתם בכלל יכולים לדבר על חקירות? יש פה אדם שישב עם אזיקים בתמונה בטלוויזיה, מפצח גרעינים במליאה ושותה אלכוהול. אתם רוצים לדבר? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – אביר, אביר, שאלתי שאלה פשוטה: בכמה התייקרה הרכיבה הטיפולית? תענה על זה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> בכל אופן – מה? מה השאלה? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הרכיבה הטיפולית – בכמה היא התייקרה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> רגע, רגע, רגע, דווקא ברכיבה הטיפולית – דווקא לא עלו המחירים ברכיבה הטיפולית. ואני מציע לכם – ואני גם חושב שיש פה הרבה מאוד אנשים שעוד לא לקחו אותם לשם, אבל – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה רק סידרת לעצמך ג'וב, זה מה שעשית – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> תשמע, כי הרכיבה הטיפולית מוכרת על ידי קופות החולים – על ידי מכבי, על ידי כללית ועל ידי לאומית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני מבקש הודעה אישית. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> שנייה. הרכיבה הטיפולית בישראל – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> בכמה היא התייקרה? תענה, תענה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – מוכרת על ידי קופות החולים, ולכן המחירים גם לא עלו, ובגלל שהמחירים לא עלו, באמת אנחנו צריכים לעשות דאגה מאוד גדולה שגם הם יזכו לשכר שהם מקבלים, לשכר הולם. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כולל הטיפולים – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> המחירים לא עלו? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> בכל מקרה, וזה נכון – הינה, אורלי, אנחנו מסכימים – האזרחים במדינת ישראל – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נעמוד, אבל האנשים, האזרחים, מעמד הביניים שקורס – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אורלי, אנחנו מסכימים, אורלי, אנחנו מסכימים, אזרחים במדינת ישראל שצריכים לעשות קניות ליום השבת – זה הרבה יותר מטריד אותם מהצעקות שלכם בתוך האופוזיציה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתם החזרתם אותם אחורה – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> וזה נכון שאנחנו נמצאים בבירא עמיקתא. שימו לב לשיח שלכם, תראו איך אתם מתנהגים, תסתכלו איך אתם מתנהגים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> יש העלאת מחירים, כן או לא? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> בכל מקרה – עוד כמה זמן יש – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – יש העלאת מחירים או אין? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שנה וחצי הסתובבת כדי למצוא מפלגה שתיקח אותך. אביר – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ככה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> ככה? ככה? איך, ככה? ככה? ככה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ככה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> ככה? איזה מצחיק אתה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – תתבייש. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מה מצב הכלכלה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – רימית את הממשלה שלך – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – חסר לכם קולות? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אביר, מה המצב הכלכלי? תן לנו סקירה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך מצביעים? תנו לנו סקירה, איך מצביעים? כמה פעמים אתה מצביע בקלפי בכנסת? ארבע? חמש? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> כמה שצריך. כמה שצריך. אני עושה כל מה שצריך, קם בבוקר ועובד. מה אתה עשית בחצי שנה? בוא תספר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם הסוס מצביע? אתה מביא אותו לקלפי? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> שר הדיגיטל לשעבר והציוצים בטוויטר – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ככה? ככה? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> שר הדיגיטל והציוצים בטוויטר, כמה פעמים אתה הצבעת בטוויטר? הוא הצביע ככה או ככה? איך עושים, ככה? זה הכי טוב שלך? ברצינות? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תלמד אותנו איך מצביעים. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> בכל מקרה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תלמד אותנו איך – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> בכל מקרה, אם אתה רוצה שאני אספר לך מה עשיתי בחצי שנה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תסביר לנו בטעות – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אם אתה רוצה שאני אספר לך מה עשיתי בחצי שנה אז אני אסביר לך, כי אתה נמצא בכנסת אולי רבע מהזמן שאני נמצא בכנסת. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מקווה שאתה לא מרביץ לאנשים, לא מאיים עליהם – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אולי רבע מהזמן שאני נמצא בכנסת. אנחנו העברנו – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה עשית? עשית הרבה, אבל מה? הרבה מאוד – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אני אומר לכם, העברנו רפורמות ענקיות לטובת הציבור. הרפורמה ברגולציה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תעשה ככה. ככה. עזוב הרפורמה, תלמד אותנו איך מצביעים. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> מדינת ישראל היא אחת המדינות שהכי קשה לעשות בהן עסקים. אנחנו נמצאים במקום 86 בעולם בקלות עשיית עסקים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עזוב מה שאתה לא מבין. אל תדבר על מה שאתה לא מבין, תן לנו איך מצביעים, בזה אתה מבין. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> בגלל שאנחנו נמצאים במקום ה-86 בעולם – גם זה דבר שלא נולד ביום אחד, דבר שלקח הרבה מאוד שנים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> חבר הכנסת יעקב אשר, חבר הכנסת יעקב אשר, אני מבקש, ביקשת סקירה ואתה לא מקשיב. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מה המצב הכלכלי? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אנחנו נמצאים במקום ה-86 בקלות בעשיית עסקים. אם משקללים – יש רף כזה, אירופי, שאם אתה משקלל אותו הוא אומר שאנחנו נמצאים במקום ה-35, אבל לא, אם אתה מכניס פנימה את רישוי העסקים, אנחנו מגיעים למקום ה-86 בעולם. זה אחד המקומות שהכי קשה לעשות בהם עסקים. כדי לפתוח את השוק, כדי להוריד חסמים, יש להתמודד עם – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – טוב? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> בטח, ברור. תראה, רק היום – אני אגיד לך למה טוב, כי רק היום היה דיון בוועדת העבודה והרווחה. רק היום היה דיון, רק היום, רק היום היה דיון בוועדת העבודה והרווחה שהתייחס לחובת הנגישות של בעלי עסקים קטנים ובינוניים. עכשיו, אני אומר לך שאם לא הייתי מגיע לדיון הזה, יכול להיות שהחוק היה עובר ככה. החוק הזה – חברת הכנסת רייטן, אני מאוד מאוד שמח שבתוך הוועדה הזאת היה קונסנזוס שבעלי עסקים לא יכולים לשאת בקנסות של 75,000 שקלים – זה לא מידתי – וגם לא 25,000 שקלים – גם זה לא מידתי – ושצריכה להיות חובת התראה. אני חושב שבזה הגענו לאיזשהו קונסנזוס. גם באופוזיציה, אמר לי היום חבר הכנסת פינדרוס – שאמר המון דברי טעם בתוך הוועדה – שזה מדהים שיש אופוזיציה בתוך הקואליציה. זה נכון, יש דברים שאנחנו לא מסכימים עליהם. בתוך הקואליציה הזאת אנחנו באמת לא מסכימים על הכול. יש לי חברה בתוך המפלגה שאני לא מסכים איתה על הכול. זה נכון. אבל אני מאוד מאוד מכבד את העמדה שלה, את הלהט שלה, את ה-passion שיש לה, את התשוקה שיש לה בשביל לייצג אנשים עם מוגבלויות, גם אם לפעמים אנחנו מה שנקרא עולים על בריקדות, עולים בטונים. אבל אנחנו צריכים בסוף להגיע לעמק השווה. ואני חושב שהדיון הזה בוועדה היום היה מאוד מאוד חשוב. אני אומר לכם שאני אעמוד כמו מגן בתוך הקואליציה הזאת ואני אעשה כל מה שצריך כדי שהחוקים הדרקוניים האלה על בעלי העסקים ישתנו. אני חושב שבקטע הזה אין אופוזיציה וקואליציה, ובאמת יש הרבה מאוד דברים שצריך לחפש בהם את הדרך לעבוד ביחד. עכשיו אני רוצה לספר לכם שבשבועיים האחרונים אומנם תקפתם אותי, אבל רציתי מאוד להיות חבר שלכם מהתחלה, להגיד לקטי שטרית על האיגרא רמא ובירא עמיקתא – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אבל היה מאוד מאוד חשוב – חבר הכנסת סמוטריץ'. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> חבר הכנסת סמוטריץ', אתה דואג לי? אני כבר אמרתי מה אני הולך לעשות בעניין. אל תדאג לי, אני יודע מה אני עושה בעניין. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> תאמין לי, תאמין לי, אני יודע מה אני עושה. יש דברים שיש בהם אידיאולוגיה, יש בהם קו אדום. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> שלא – – – חצי – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> בכל אופן, הייתי במשך שבוע וחצי בבית. יצא לי להיות בבידוד. גם אלרואי שלי נדבק בנגיף, בקורונה, ועברנו את זה די מהר – – << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> מה, יש קורונה, יש קורונה? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – כולנו, בקלות, ברוך השם. כן, דרך אגב, אנחנו מתמודדים איתה נהדר. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אין קורונה בישראל. אין קורונה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> דרך אגב, אנחנו מתמודדים איתה נהדר, תקשיב, בלי סגרים, בלי בעיות, בלי טענות, בלי מענות. פשוט משאירים את הכול פתוח. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – אין עבודה – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> מביאים בחשבון שיש שפיות. אני מקווה שבימים הקרובים אנחנו נוכל גם לבטל את התו הירוק, ולחזור פחות או יותר לשפיות. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> 2,000 הרוגים. אתה מנותק. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה איבדת את זה, אביר. איבדת את זה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> לחזור פחות או יותר לשפיות, לחזור לחיים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> על מה אתה מדבר? אנשים מתים. על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> בכל מקרה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איך עברתם את זה? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> קטי, איך הפכת להיות סוכנת כאוס? באמת. המצב – איך הפכת להיות הסוכנת של הכאוס? אני באמת שואל אותך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – שראש הממשלה שלך בפניקה – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> מה את מנסה לקדם? יש פה – חבר הכנסת יברקן, אתה רוצה לבטל את התו הירוק, נו. הממשלה הולכת לעשות את זה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה שלך בפניקה, והוא עובר מעיתון לעיתון. זה מדאיג אותי. אין אסטרטגיה, אין מדיניות. זו האסטרטגיה שלכם? << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה אתה מתנגד? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> בכל מקרה – הינה, קטי, אבל את רואה, רציתי לספר לך משהו נחמד ואת לא רוצה. את כל הזמן רוצה לצעוק. אני לא מצליח – אין מה לעשות איתה היא רק לצעוק. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> האמן לי, רק תגיד לכל אלה שהצביעו לכם. להם אתה חייב את התשובות, לא לי. אני כבר יודעת מה – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אין מה לעשות איתך, את רק רוצה לצעוק. עכשיו, אז הייתי בערך שבוע בבית ויצא לי, ככה, לעבוד קצת יותר קשה, כי מתוך חדר העבודה אתה יכול לעשות יותר עבודה, אבל גם יצא לי להיות עם הילד שלי בבית. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> מה אתם צועקים? תנו לו לדבר שטויות. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> וזה הזכיר לי איזשהו סיפור ישן שאני חושב שהוא סיפור שמתאים איכשהו לכולנו. אני מקווה שגם בזה אני אוכל אחר כך להשאיר פה איזשהו טעם טוב מכל הדברים, כי באמת לא הייתה לי כוונה לעלות ולהתווכח עם החברים. אבל בגדול – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> מה, אין לכם אנשים לגייס? לא הבנתי. מה אנחנו אשמים? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אחי, מה זה – קודם כול, קודם כול – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אין לכם רוב? << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> קודם כול, אתם יכולים לצאת. אף אחד מחייב אתכם להישאר בפנים. באמת, אנחנו לא עושים – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> חצי נורבגיה פה. אתם מבלבלים את המוח. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> חצי – – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> אביר, עזוב, תצביע פעמיים, בוא נגמור סיפור. זהו. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> עכשיו עידית מתדלקת את הקואליציה, מנסה לגרור כמה באוזניים לבוא. עד אז, תדבר כמה שאתה יכול. אבל תסביר לנו את המצב הכלכלי, את המצב של – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אתה יודע, דרך אגב, שעכשיו עברה החלטה – לא שמעתי אותך עומד פה ואומר מילה טובה על זה שעברה החלטה על העיר בית שמש – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – אתה מספר – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – החלטת ממשלה עם 500 מיליון שקל השקעה בעיר שלך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> חמוד שלי, אגדות, אגדות. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> במקום שתבוא ותגיד – גם אתה עמלת על הדבר הזה קשה, אז – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אגדות, אגדות. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – הינה, יש גם דברים שאפשר לשתף עליהם פעולה. לפחות תגיד גם את זה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תשקיע בציבור שמחכים לקבל לחם ופסטות במחיר מוזל. רחם עליהם. אל תדבר לי על כבישים עוקפים – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> איך עושים את זה, חבר הכנסת אבוטבול? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> עליהם תרחם. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> איך עושים את זה, חבר הכנסת אבוטבול? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תקרא את המצב הכללי – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> ולמה לא עשיתם את זה 12 שנים? מה, המחיר היה פה – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> לא היו מחירים, לא היו מחירים איתנו – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> המחירים – רגע, מה היה פה לפני כן? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אני מנסה להבין מה היה פה לפני כן. מה היה ב-2014? כמה עלה דלק? כמה עלה דלק באוגוסט 2012? כמה עלה בספטמבר 2012? מה, זה חדש? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתה יודע, אתה יודע שאני קיבלתי – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> מחיר החבית בעולם היה 120 דולר, ועלה פה דלק 8.26. בואו, מה זה הפופוליזם הזה? מה אתם מנסים למכור? כאילו, מה אתם חושבים, שזה נותן לכם משהו, נותן לכם עוד איזושהי נקודת זכות? מה אתה מציע, חבר הכנסת אבוטבול, לפקח על מחירים? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אני מציע – – – אביר – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> כי זה מתאים למי שמחזיק מעצמו איש ימין, מתאים לו לעבור לפיקוח על מחירים. מי שמחזיק מעצמו איש ימין, מתאים לו להגביל את השוק, כי זה מה שהוא מאמין בו. איפה כלכלה חופשית? איפה ימין ליברלי? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתה יודע מה – – – היום? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> איפה הדברים האמיתיים שצריך להאמין בהם ולקדם? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתה יודע, הדגים היום התלוננו שכשעטפו את הראיונות של בנט עם הדגים, הם – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אבל אתה, חבר הכנסת אבוטבול, אני לא מבין – פעם חתולים, פעם דגים, פעם חתולים. מה הרעיון? בסוף אתה כל הזמן צועק. מה הרעיון? מה הרעיון שלך? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מה, תגיד לי – – – בנט? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אני שואל מה הרעיון שלך, להוריד, להוריד את מחירי הפסטות בשווקים. מה הרעיון שלך? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – לא – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אני שואל מה הרעיון שלך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מה הרעיון שלי? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> תציע לי, כן, אני רוצה הצעה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תקיימו חצי ממה שהבטחתם. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> מה זאת אומרת? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אמר איווט שהוא לא יעלה מחירים – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אני יכול להגיד לך שאנחנו מקיימים המון ממה שהבטחנו. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> למה איווט שיקר? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> תשמע, אנחנו התחייבנו, אנחנו התחייבנו – תראה, בנט, בנט – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – המפלגה של המטומטמים. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> רגע, אבל אנחנו עשינו הרבה מאוד ממה שהתחייבנו. אנחנו עוד רק בתחילת הדרך. חצי שנה. תן לנו עוד קצת זמן, ואנחנו נשלים גם את כל מה שהתחייבנו. מה לעשות, בפוליטיקה, בעולם העשייה, זה הרבה יותר קשה, אבל צריך לעשות. זה לא פשוט. אבל בכל מקרה, למחירי הפסטות: כדי להוריד את מחירי הפסטות בעולם – יש היום מונופולים במדינת ישראל. צריך שרשות התחרות תפעל מולם במקומות שבהם יש את זה. גם חשוב מאוד שהצרכנים ידעו שיש פסטות יותר זולות, לא חייבים לקנות פסטה של אסם. והדבר השלישי הוא שצריך לפתוח את השוק לתחרות – להוריד מכסים, להוריד מכסות, לייצר יבוא חופשי וכלכלה חופשית. הדברים האלה ייצרו תחרות מאוד גדולה ויורידו מחירים. אין דרך אחרת. אתה רוצה להוריד מחירים? תחרות. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> עכשיו אתם יכולים, אתם יכולים – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תמשיכו להעלות מיסים, קארה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> לא הייתה עליית מיסים בתקציב. רק מי שלא מבין כלכלה – קל לך פשוט להגיד את זה. לא הייתה עליית מיסים בתקציב. היו מיסים – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> פורר – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> נכון, יש מיסים עקיפים. אתה שואל אותי מה עמדתי בנושא, אני חושב שצריך להפחית מיסים. מדינת ישראל צריכה להפחית מיסים. האם היה נכון או לא נכון – אבל לא הייתה עליית מיסים בתקציב. אתם יכולים להמשיך להגיד את זה, אבל פה בכנסת – מילא, זה טוב לרשתות החברתיות שלכם, לטיקטוק, לדברים האלה, אבל לא למציאות, כי במציאות זה לא קרה, ובמציאות אין עליית מיסים. זה נכון שיש מיסים שצריך לדחות אותם, וזה נכון שצריך להפחית מיסים במדינת ישראל, זה נכון. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אבל האם הכול יקרה ביום אחד? התשובה היא לא. ייקח זמן. גם זה יקרה, גם זה יקרה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> למה לא – – – להקשיב לאביר – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> בכל מקרה צריך, בכל מקרה צריך להוריד מחירים במדינת ישראל, על ידי הגדלת התחרות, על ידי משק תחרותי שבו אתה נותן לכל השחקנים במדינת ישראל את האפשרות להתחרות בתוך – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – שוק תחרותי, להכניס כמה שיותר שחקנים לתוך השוק. יש היום בשוק מעט שחקנים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה אמרת שלא צריך להשקיע, כי בעסקים בפריפריה – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אני אמרתי דבר כזה? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> קראתי. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> לא נכון. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> כולם קראו. זה התפרסם – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אז הינה, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, פעם שנייה את לא קוראת דברים שאומרים לך. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> קראתי, קראתי – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אני אמרתי שצריך לחזק ישובים קיימים. אני חושב שצריך לחזק את ירוחם – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אז הכתבים – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – ולא לייצר תחרות לירוחם. אני חושב שצריך לחזק ישובים קיימים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> האם צריך לייצר ולייצב את הכלכלה ביישובים הקיימים? התשובה היא כן. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – כסף על תחבורה? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> זאת העבודה שלי. זה הדבר שאני מאמין בו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אם את מאמינה במשהו אחר, ואם את חושבת – אני חושב שצריך לחזק את העיר בית שאן, שלא התקדמה ב-12 השנים האחרונות מילימטר קדימה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> בגלל זה אתם שמים מס גודש – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אז אני חושב שצריך לחזק את העיר בית שאן, העיר שממנה את באה, ולא לבנות ליד בית שאן ולהשקיע במשהו אחר. זאת העמדה שלי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הרי אתה ביקשת לסגור את העורק לפריפריה. שמת מס גודש – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> בכל מקרה – שטויות, את מדברת שטויות. את מדברת שטויות, פופוליזם כל הזמן. כל הזמן להניע מנוע פופוליסטי – מיותר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – בישיבת סיעה צוטטת בכל כלי התקשורת כמי שאומר שלא צריך להשקיע בעסקים בפריפריה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> רוצה תשובה? רוצה תשובה? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה להגיד לכם – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> קודם כול, את משקרת. קודם כול, את משקרת. את משקרת. מה שאת אומרת הוא לא נכון. מה שאת אומרת הוא לא נכון. דבר כזה לא נאמר מעולם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> צריך להשקיע, צריך להשקיע תקציבי עתק בפריפריה וצריך להשקיע בעסקים בפריפריה. פשוט שטות. השאלה שנשאלה: האם כדאי לבנות עיר ליד ירוחם? עדיף להשקיע את הכסף שאנחנו רוצים בעיר ירוחם. כל השאר זה פופוליזם זול. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מה עם סינגפור? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> בכל מקרה, בכל מקרה, תוכנית סינגפור זה הפחתת מיסים, הורדת רגולציה והורדה של ביורוקרטיה, ושירות ממשלתי יעיל. רגולציה וביורוקרטיה אנחנו מורידים בצורה מאוד מאוד דרסטית. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> רק השבוע פרסמנו תוכנית עם מיליארד וחצי שקל חיסכון למשק הישראלי ועם הפחתת ביורוקרטיה ורגולציה על עסקים. למשל, יש בתעשייה מפעלים – יש דבר שנקרא מטען אש. במשך שנים, כיבוי אש דרש ממפעלי תעשייה להתקין ספרינקלרים, בלי להתחשב אם מדובר בנגריה, שבאותה נגריה יש עצים ויש שם מטען אש מאוד גבוה – דרשו את אותה דרישה בדיוק ממפעל בטון, שאותו מפעל בטון, יש בו מלט ומים, ושם שום דבר לא יכול להישרף. דרשו את אותן דרישות, ואנחנו הפחתנו את זה. הורדנו את הדרישות בתעשייה מ-95% – 95% ממפעלי התעשייה במדינת ישראל, ב-95% מהמפעלים במדינת ישראל הורדנו את הדרישות בערך ל-20%, דבר אדיר שעשינו בהפחתה של רגולציה וביורוקרטיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אביר, אתה יכול לרדת כבר? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> כן, בטח, למה את לא קוראת לי? אני כבר כמעט שעה פה. אבל נהניתי, אני לא רוצה לרדת. אתה יכול לאפס לי את הזמן? אני רוצה עוד קצת זמן. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אביר, כמה מילים על סינגפור. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> רגע, רגע, אז רק סינגפור, שלוש מילים. סינגפור זה הפחתת מיסים, הורדה של ביורוקרטיה, הורדה של רגולציה ולייעל את השירות הממשלתי. שלושה דברים אנחנו עושים: מפחיתים ביורוקרטיה ורגולציה, מייעלים את השירות הממשלתי, ובעזרת השם, בקרוב אנחנו גם נפחית מיסים, ואתם תמשיכו לצהול. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני ביקשתי הודעה אישית. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> חברים, תודה רבה, היה נחמד מאוד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כל מה שאמרת זה בדיוק הפוך – העליתם מיסים, ממשלה מנופחת עם עשרות נורבגים ושר בלי תיק. בדיוק ההפך מכל מה שאמרת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק. חבר הכנסת יצחק פינדרוס ביקש לראות בהצבעה הצבעת אי-אמון. בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשם סיעות ש"ס ויהדות התורה, אני מבקש לראות בהצעה זו הצעת אי-אמון בממשלה, משתי סיבות: קודם כול, עצם החוק המוזר הזה והגזעני הזה, והסיבה השנייה, ממשלה שב-23:30 מעמידה סגן שר לספר לנו על כלכלה ללא סיבה, לא ראויה לאמון. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יצחק פינדרוס. בבקשה, חבר הכנסת יריב לוין. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השרים, חברות וחברי הכנסת, אני מציע שראש הממשלה החליפי אולי ישמע את הדברים, כי אני מניח שהוא או שר אחר יצטרכו לענות להם. פרסמה חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי הודעה שלפיה הגיעה להבנות עם הקואליציה בנוגע לבעיות של הבדואים בנגב בענייני הקרקעות, הדיור, היישובים הבלתי-מוכרים ובניית תוכנית כוללת שמטרתה פיתוח מתקנים בכפרים הבדואיים בנגב וכנראה גם התחייבויות נוספות. אני מבקש לדעת אילו התחייבויות ניתנו לחברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי תמורת תמיכתה בחוק הזה וגם בחוק הקודם. כידוע, יש חובה לפרט – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יריב לוין. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – יש חובה לפרט את ההתחייבויות האלה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לפני הכנסת כשמוגשת הצעת אי-אמון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. בבקשה, השר עיסאווי פריג' ישיב בשם הממשלה. << דובר >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברת הכנסת רינאוי זועבי היא חלק מהקואליציה. אין שום שחר לדברים ששאלו. אין כלום, לא היה כלום. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, השר עיסאווי פריג'. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> סליחה, חברי הכנסת, חברי הכנסת, אתם רוצים להקשיב או לא? אנחנו נעבור להצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> במקרה כזה, מי שמצביע בעד החוק, מי שמצביע בעד בעצם מצביע בעד החוק ונגד הצעת האי-אמון. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, מותר לשקר בכנסת? מותר לשקר בכנסת? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מי שמצביע נגד, משמעות הדבר היא שהוא מצביע נגד החוק ובעד האי-אמון. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מנסור הבוס, מתי – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, מי שמעוניין להצביע, נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה, נא להצביע. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 49 נגד – 48 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ב–2021, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 49 חברי כנסת בעד, 48 חברי כנסת נגד. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה והצעת האי-אמון נדחתה. ההצעה עוברת לדיון בוועדת החוץ והביטחון. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת דוד אמסלם << נושא >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לפני שאנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום – הודעה אישית, הודעה אישית של חבר הכנסת דוד אמסלם. חברת הכנסת אורלי לוי, אני נתתי לחבר הכנסת דוד אמסלם. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ביקשתי – – – ואישרת לי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני יודע, אני יודע, שקלתי וראיתי לנכון לתת לחבר הכנסת דוד אמסלם. בבקשה, אדוני, חמש דקות. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שמענו את דברי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא שומעים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא שומעים, אני מבקש להגביה, אם אפשר. אתה הנמכת אותי. כשאני עולה, מנמיכים את הרמקולים, ככה זה. גם ברמקולים אתם משחקים. עכשיו שומעים? אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שמענו את דברי ההבל של סגן השר המיותר אביר קארה – דרך אגב, השר שממונה על כלום ושום דבר. הוא מספר כאן שאני הוצאתי כסף מעיריית ירושלים כדי לפקוד אנשים לליכוד. זה בן אדם שאף פעם לא עבד כמעט בשום מקום, לא מבין. איך, בוא תספר לנו קודם כול איך אפשר להוציא כסף מהעירייה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> תתבע אותו. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו, עזוב, אתה מגוחך, אפילו אתה לא שווה תביעה, בגלל שאתה אפילו לא מבין כלום. אתה לא מבין את תהליכי הכנסת, אתה לא מבין את העבודה הפרלמנטרית, אתה לא מכיר את המערכת הציבורית. אתה, צריך להבין, אתה בדיוק כמו הבוס שלך, שקרן, נוכל, ואתה במקרה גם עילג וחסר דעת, אתה באופן אישי. אתה בא לפה, נואם לנו נאום לאומה כאילו איזה כלכלן דגול. אתה הרי לא מבין כלום בכלכלה. אולי אתה מבין משהו בסוסים, בוודאי לא בכלכלה. אתה בא ומספר מה עשינו 12 שנים. אני רוצה לספר לך – שאל את הבוס שלך, הרי הוא היה שר הכלכלה הרבה שנים, באותן 12 שנים שאתה מדבר עליהן. אתה מבין כמה אתם מגוחכים, כמה אתם הזויים, במיוחד אתה? אני רוצה לספר – אבל אני שאלתי אותך, רק בוא תלמד אותנו דבר אחד שאתה מבין באמת: איך מצביעים ככה בטעות? אני רוצה לספר לך, מר אביר קארה הדגול: אף חבר כנסת שמגיע לכאן, בחפיפה הראשונה או בקורס הראשון לא מלמדים אותו לא להצביע פעמיים, לא מלמדים אותו לא לגנוב, לא מלמדים אותו לא לשדוד. אלה דברים שמובנים מאליהם למי שיושב כאן על הכיסא. מה חשבת, שככה וככה מצביעים? תגיד לי, לכנסת, כמה פעמים אתה מצביע בקלפי? האם גם הסוס שלך מצביע? אתה מביא את הסוס לקלפי? כמה אתם מצביעים? האם אתה עושה סיור קלפיות, מצביע פעם פה, שם כחייל, שם כבן אדם מקלפי לא נגישה? תגיד לי, אתה בן אדם הזוי, ואתה לועג לחברת הכנסת אורלי לוי, שקלטה אותך? הרי אם אנחנו לא קולטים אותך והיא לא שמה לב, עד היום אתה מצביע פעמיים כל הזמן. למה? בגלל שאתה לא בן אדם ישר. אתה, עכשיו, טול קורה מבין עיניך כשאתה מדבר עליי. אני רק מציע לך, תעשה גוגל קטן גם עליך גם עליי. מה כתבו עליך בעיתונים? שאתה מאיים על החברים שלך: אני אשים לכם רימון מתחת לדלת. אני מבין שאתה מתכוון לרימונים לפני ראש השנה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא, הרימון שקפץ עליו בנט, לרימון הזה הוא מתכוון. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, ארגז של רימונים שאנחנו עושים עליהם ברכות לחג. אותם יריבים שלך – אתה הרי עשית סחר-מכר: באת לליכוד, סחרת על מיקום, הלכת לבנט; היית הולך לעבאס. אתה בדיוק כמו רוב הקואליציה הזאת, אנשים חסרי עקרונות. קנגורו. באים ממקום למקום, עושים סחר-מכר, סחר סוסים. אמרתי לך, אתה בסוסים בוודאי מבין, מבין גדול, אפילו, אז אני מניח, אני רוצה ללמד עליך זכות, שהתכוונת לשים להם ארגז רימונים כדי שיאכלו לחג, יפרקו את הרימונים ויברכו עליהם גם שהחיינו. יש לך הרי מטע רימונים. צריך פה חיסול, אמרת באחד המקומות. אני מבין שחיסול של היתושים. יש הרבה יתושים, אתה מבין גם בזה. באורווה באים זבובים, באים יתושים, עכברים, צריך לחסל אותם, צריך לרסס אותם, לחסל. חס ושלום. זה לא אותו חבר שלך, שרבת איתו מי יבוא לכנסת? הרי עשיתם – אתה עשית הרי סיבוב על כל העצמאים במדינת ישראל. אני זוכר אותך פה מפגין פה, רואה, שם, רואה אותך בטלוויזיה, כן, ומבין שמכרת אותם בגלל שסידרת לעצמך עבודה. הדבר היחיד הטוב שיצא לעצמאים הוא שאתה סידרת לך עבודה ועזבת אותם, בגלל שאתה לא ראוי לייצג שום עצמאי במדינת ישראל. אתה איש שלא מבין דבר וחצי דבר. עולה כאן, מדבר דברי הבל איזה חצי שעה, ועוד מה? מבסוט מעצמך, חושב שאתה אומר איזה דברים נאורים, מגלה לנו את תורת הכלכלה. איך אמרת? אני לא נגד ירוחם, רק אני לא רוצה שתהיה שם תחרות. בוא תסביר לנו כאן, תעלה – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ותסביר לנו למה התכוונת שאתה לא נגד ירוחם אבל אתה לא רוצה שתהיה תחרות. מר אביר קארה, מר אביר קארה, אתה איש אלים – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא אביר ולא בטיח. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – עילג, ואתה בושה באמת לכנסת ולכל איש ציבור. אני מתבייש שאתה חבר כנסת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת דוד אמסלם. << הצח >> הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 6), התשפ"ב–2022 << הצח >> [מס' מ/1492; דברי הכנסת, חוב' י"ד, ישיבה 94; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו חוזרים לסדר-היום – הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 6), לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת איתן גינזבורג, בשם יושב-ראש ועדת הכלכלה. בבקשה, חבר הכנסת איתן גינזבורג. בבקשה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> עבאס, לא מתנהגים ככה. כשמאשרים, מאשרים. צריך לעמוד במילה. כמו שאתה מצפה שאחרים יעמוד במילה שלהם כלפיך, אני גם מצפה שכשאתה נותן מילה, תעמוד בה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני לא נתתי מילה. לא. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אבל הבנתי. הבנתי. נותן מילה ואומר: חזרתי בי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא העליב גם אותה, אז מה? אם הוא מעליב שני אנשים, אי-אפשר? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ואם הוא עולב בכמה אנשים, אתה צריך להגיד, אחד מייצג? אבל מילא. אחרי שאמרת לי: בסדר, אני מאשר, פתאום אתה חוזר בך. זכותך המלאה, הכול בסדר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת אורלי, זכותך – לא, זכותך להגיש בקשה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זכותי גם להגיד עליו: זה לא בסדר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זכותי לקבל החלטה. קיבלתי החלטה ונתתי לחבר שלך. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> קיבלת החלטה אחרי שאמרת כן. יכולת לתת לכמה נציגים, כי הוא עלב פה בהרבה מאוד אנשים בסגנון שלו, באירוע שלו, ויותר מכול, הוא הנדס תודעה. יש עליית מחירים – – – מדברים שטויות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. בסדר. התייחסתי לחומרת הדברים, ולכן נתתי לחבר הכנסת דוד אמסלם. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אני בעד שתיתן, שתיתן לאמסלם, אבל למה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, חבר איתן גינזבורג. << דובר >> איתן גינזבורג (בשם ועדת הכלכלה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אורלי, חשבתי שאת תקבלי את זה. תודה רבה לך. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הוא פנה גם אליי ישירות. אבל אישרת. אישרת. זה לא צריך לבוא על חשבון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בסדר. לא. אני לא אישרתי. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זכותך להגיש בקשה. זכותי לקבל החלטה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הכול בסדר. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם, בשמו של יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת מיכאל ביטון, שנאלץ להיעדר בגלל נסיבות אישיות, את הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 6), לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק זו מובאת היום שנית לאישור מליאת הכנסת, לאחר שלא אושרה בקריאה השלישית לפני כמה שבועות. בהצעת החוק מוצע להאריך את תוקפה של הוראת מעבר שנקבעה בחוק ההסדרים לשנים 2017 ו-2018 במסגרת תיקון חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות. בתמצית אומר כי התיקון לחוק הפצת שידורים קבע כי ספקי תוכן שהם פלטפורמות להפצת שידורים ברשת האינטרנט, דוגמת סלקום TV או פרטנר TV, יוכלו לקבל ללא תשלום את שידוריהם של ערוצי טלוויזיה מסוימים שמופצים במערך עידן פלוס שאותם הם מעוניינים לשדר, למעט תשלום בשל זכויות יוצרים ומשדרים. הסדר זה מותנה ברישומם של ספקי התוכן במרשם. כפי שציינתי, במסגרת תיקון זה נקבעה הוראת מעבר לחמש שנים, שפקעה ב-1 בינואר 2022, אשר קבעה כי בתקופת המעבר חלק מהגופים המשדרים במערך עידן פלוס – שהם ערוצי הטלוויזיה רשת, קשת ותאגיד השידור הציבורי – רשאים לגבות מספקי התוכן באינטרנט המעבירים את שידוריהם נוסף על התשלום שמשולם לבעלי זכויות היוצרים והמשדרים, וזאת בהתאם להסכמים שנחתמו לפני כניסתו לתוקף של התיקון. לגבי ספקי תוכן שיבקשו את התכנים מהגופים המשדרים במהלך תקופת המעבר, חלה על הגופים המשדרים חובה להעביר את התכנים לכל ספק תוכן שיבקש זאת, בהתאם לתנאים ולמחיר הטובים ביותר שניתנו לספק תכנים אחר לפני כניסתו לתוקף של התיקון. הארכת הוראת המעבר נועדה לאפשר למשרד התקשורת להשלים את הליך בחינתן של המלצות ועדת פולקמן שמינה שר התקשורת לעניין אסדרת תחום השידורים בכללותו, ובמסגרתו עתידה להיבחן מחדש גם האסדרה, הרגולציה, שנקבעה בנושא הפצת שידורים באינטרנט. לאור זאת, מוצע להאריך את תוקפה של הוראת המעבר ולאפשר לגופים המשדרים להמשיך ולפעול לפי ההסכמים הקיימים בינם ובין ספקי התכנים באינטרנט, ובכך למנוע שינויים תכופים בשוק השידורים ולשמור בו על היציבות. בהקשר הזה, צריך לומר, הועלו כל מיני טענות על תשלומי שוחד וערוצים מגויסים וערוצי תעמולה. לא מניה ולא מקצתיה. ראשית, אני דוחה בתוקף גם את הכינויים של שידורי תעמולה. אלו שידורים מסחריים שאושרו כדין ולא משרתים אף צד במפה הפוליטית, בטח לא כמו ערוץ מסוים. ושנית, לא שוחד ולא נעליים. הצעת החוק חוקקה בתקופת ממשלת נתניהו, ב-2016, ובאה בעצם עכשיו ההצעה הזאת להאריך בעוד שנה את אותה הצעה שהממשלה הקודמת-קודמת אישרה. ולכן, כל האמירות האלה של גורמי האופוזיציה על איזה שוחד או מתת או משהו כזה הן פשוט פייק ניוז. ממשיכים את מה שהיה לעוד שנה, זה הכול. אין פה עניין של כספים, אין פה עניין של הסכמים סודיים או חדשים. הכול – מה שהיה. ועדת הכלכלה קיימה שני דיונים בהצעת חוק זו, ובסופם אושרה ההצעה לקריאה השנייה והשלישית בתיקונים הבאים: במקום הארכה של הוראת המעבר בתקופה של שנה, כפי שביקש משרד התקשורת – ויש לציין שערוצי הטלוויזיה אפילו ביקשו יותר – ההוראה תוארך לתקופה של תשעה חודשים בלבד, עד ל-1 באוקטובר 2022. זאת, במטרה לזרז את קידומה של הרפורמה בתחום השידורים. כמו כן, לפי המוצע, שר התקשורת יהיה רשאי להאריך את התקופה האמורה בחצי שנה, באישור ועדת הכלכלה. אבל אני מדגיש שהוועדה עומדת על כך שהרפורמה בתחום השידורים תובא לאישור הכנסת כבר בחודש יולי הקרוב. אם הדבר הזה לא יקרה וניווכח שהתהליכים לקידום הרפורמה לא מתקדמים כמצופה, אני מתחייב, בשם יושב-ראש ועדת הכלכלה, שהוועדה תסכים – הוועדה לא בהכרח תסכים להארכה נוספת של הוראת המעבר. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מה זה לא תסכים בהכרח? איזה מין התנהגות הזו? תסביר לי. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אז אני אגיד לך. אז אני אולי אתקן את המשפט שלי. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אני לא למדתי ליבה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> כן, כן, גם אני לא למדתי תלמוד תורה. אז אני אסביר את זה בצורה אולי יותר בהירה. אם הוועדה תיווכח שההליכים לקידום הרפורמה לא מתקדמים כמצופה, ועדת הכלכלה ויושב-ראש ועדת הכלכלה לא מתחייבים, לא מתחייבים, להאריך פעם נוספת את הוראת המעבר. מאחר שהוראת המעבר פקעה למעשה עקב אי-אישור הצעת החוק לפני כמה שבועות, וכדי למנוע לקונה משפטית בתקופה שחלפה מאז הפקיעה, אנחנו מציעים לקבוע כי תחילתו של החוק ושל התיקון תהיה ב-1 בינואר 2022. חברות וחברי הכנסת, להצעת החוק הזאת הוגשו הסתייגויות לא מעטות. אני מבקש מכם לדחות את כל ההסתייגויות. מדובר בהצעת חוק שכבר הייתה קיימת בתקופת כהונתכם, חברי האופוזיציה. להפך, עכשיו עשינו תיקון, צמצמנו לתשעה חודשים את ההארכה. על כן, אני מבקש מחברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ולאפשר להביא לסיום הרפורמה בתחום השידורים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה, חברי הכנסת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת איתן גינזבורג. חברי הכנסת, להצעת החוק בקריאה שנייה הוגשו הסתייגויות ובקשת דיבור. אני אקריא את שמות חברי הכנסת לפי קבוצות: קבוצת סיעת הליכוד – חברי הכנסת בנימין נתניהו, יולי יואל אדלשטיין, ישראל כץ, מירי מרים רגב, יריב לוין, יואב גלנט, ניר ברקת, גילה גמליאל, אבי דיכטר, גלית דיסטל אטבריאן, חיים כץ, אלי כהן, צחי הנגבי, אופיר אקוניס, יובל שטייניץ, דוד אמסלם, דסטה גדי יברקן, אמיר אוחנה, אופיר כץ, חוה אתי עטייה, יואב קיש, דוד ביטן, קרן ברק, שלמה קרעי, מכלוף מיקי זוהר, אורלי לוי אבקסיס, קטי קטרין שטרית, פטין מולא ומאי גולן; קבוצה שנייה, קבוצת סיעת ש"ס – חברי הכנסת אריה מכלוף דרעי, יעקב מרגי, יואב בן צור, מיכאל מלכיאלי, חיים ביטון, משה ארבל, ינון אזולאי, משה אבוטבול ואוריאל בוסו; קבוצת סיעת יהדות התורה – חברי הכנסת משה גפני, יעקב ליצמן, אורי מקלב, מאיר פרוש, יעקב אשר, ישראל אייכלר ויצחק פינדרוס; קבוצת סיעת הציונות הדתית – חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', מיכל וולדיגר, איתמר בן גביר, שמחה רוטמן, אורית מלכה סטרוק, אבי מעוז ואופיר סופר. הסתייגויות לסעיף מס' 1 – קבוצת יהדות התורה, אחר כך הליכוד, ש"ס, הציונות הדתית. אנחנו מתחילים עם קבוצת יהדות התורה. אני עובר לפי הסדר. חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב ליצמן – אינו נוכח; חבר הכנסת אורי מקלב – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – גם הוא אינו נוכח. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. חמש דקות, חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מאוד מודה לך, כי אנחנו ננסה לעשות סיפור בהמשכים הערב על הספר, כי אני צריך הכנסה נוספת, ונודע לי שההכנסה הנוספת היחידה שמותר לחבר כנסת זה הוצאת ספר. אז הספר שאני רוצה להתמקד בו יהיה בנט נגד בנט, מה בנט אומר ככה ואיך הוא אומר הפוך. דבר והיפוכו, קוראים לזה בעברית, יש לזה שם, אבל זאת המציאות. לפני שאני אגש לספר, שיהיה בהמשכים הערב, אני אכן רוצה להתייחס להצעת החוק, אדוני, מי שהציג את החוק בשם הוועדה, ועדת הכלכלה. בוא לא – אני מציע שלא נרמה את מה שקרוי "המאזינים". אני לא חושב שאתה מרמה, אני אומר: בוא אנחנו לפחות נגיד את מה שהיה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> גם מילאתי את מקומו של יושב-ראש ועדת הכלכלה וגם אני יכול לדבר כנציג שר התקשורת לשעבר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה להזכיר לכולנו שלפני חמש שנים באו גופי התקשורת וטענו, כשהחוק הזה הגיע באו גופי התקשורת וטענו שהם כבר חתומים על חוזים, שזאת התערבות עסקית בתוך החוזים שלהם, והטענה שלהם אז הייתה שהחוזים הם לחמש שנים. לכן הסכימה הממשלה דאז, הממשלה הנוראית שהייתה אז, ממשלת נתניהו – כידוע היא הייתה ממשלה נוראית, שם המיסים ירדו, המחירים ירדו; היום ההפך – החשמל עולה, המיסים עולים, אבל זה בסדר. דרך אגב, זאת הממשלה שהבטיחה להוריד מיסים, עד כמה שאני זוכר, סינגפור, אבל אנחנו נגיע לפרק הזה, נגיע לפרק סינגפור של אדון בנט. הסכימו לחמש שנים. באים היום – והמשרד ביקש, דרך אגב, יותר משנה. באים היום ומבקשים להאריך מס שאזרחי ישראל ישלמו בשביל לראות את רינה מצליח במוצאי שבת, מס שאזרחי ישראל ישלמו בשביל לראות את איך קוראים לו? אביעד – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גליקמן. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לראות אותו, שיהיה לו זמן לחפש עליי חומר, כי אני מדבר נגד בית המשפט, אז הוא יחפש חומר. שיחפש. הצעתי לו, דרך אגב, שיבוא, אני אתן לו עזרה, יבוא, אפתח לו את המחשבים אצלי, הוא לא צריך לחפש חומר עליי. אבל אנחנו צריכים לשלם מס על זה, ואת זה אתם רוצים לאשר פה הלילה. לפי משפט נתניהו זה שוחד, כי אתה מקבל סקירה חיובית תמורת כסף, תמורת רגולציה – ככה לימדו אותי, משפט נתניהו. היה יועץ משפטי לממשלה, הגישו לו משפט על זה. אתה, תמורת סקירה חיובית, מקבל רגולציה, זה בדיוק, הנדל שר התקשורת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא רגולציה. זה כסף. cash. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, הוא מקבל כסף, וכל פעם זה כסף מזומן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה שדרך אגב נתניהו לא יכול היה לעשות – תיק 4000. חוצפה שאין כדוגמתה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בשתי דקות שנותרו לי, אתחיל. מעבר למה שסיפרתי קודם, שבנט דיבר על בחורי ישיבות – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, אני רוצה רק לעשות סדר. מדובר – אני אסביר: נכנסו – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה תסביר. אני רוצה להיכנס לספר בנט נגד בנט. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – שר התקשורת. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בנט אומר ככה – עושה הפוך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תן לי להסביר מה קרה, מה הפשע שהם עושים עם החוק הזה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> חוקקתם את זה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא יסביר – – – למה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> בנט ונתניהו – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה בקצרה. התחלתי עם השניים הראשונים שהיו נוגעים להיום, החוק לגיוס בחורי ישיבות. אתם זוכרים את בנט עומד פה ומסביר שהוא הולך לייצג את החרדים? אז הוא הסביר שהוא יילחם – ב-2013, ב-2019 – הוא יילחם נגד גיוס בכפייה. הוא לא קרא כנראה את החוק עם המכסות שהוא קבע. הוא יילחם נגד הדבר הזה. הוא חושב שזה דבר חמור מאוד, הוא נגד הדבר הזה, הוא יילחם בזה, הוא יילחם בזה בכל תוקף. מה הוא עשה היום? הוא הגיע ברוב טובו להצביע, ולא בא ואמר: הייתה לי בעיה קואליציונית, אלא: ניצחתי, דפקתי אותם, שיחקתי אותה. אני מזכיר לכם עוד משהו, ונעבור, כי אין לנו הרבה זמן. בינואר 2016 – חידון: "אין דבר כזה מחבל בודד". עמד פה מישהו, מר ביטחון, אני לא יודע אם אתה זוכר, הוא היה מר ביטחון הרבה שנים. "אין דבר כזה מחבל בודד", אמר אדון בנט מרעננה, "אין דבר כזה מחבל בודד". אתם יודעים מה קרה בדצמבר 2021? היה פיגוע ירי בחומש, נרצח יהודי שהיה בדרך לחומש. עזוב את מה שעושים אחר כך ומה שעושים עכשיו, עוד נדבר על זה. תגובת ראש – אני אפילו לא יכול להגיד את זה – ראש הנוכלים. מה הייתה תגובתו? "מגמה של הרמת ראש של טרור בודדים". זאת אומרת, הוא למד; מינואר 2016 עד דצמבר 2021, הוא למד שיש דבר כזה טרור של בודדים. אתם זוכרים במדינת ישראל כזה הפרש בין – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יצחק פינדרוס. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנחנו בפרק הראשון, אנחנו נמשיך. יש 40 דקות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שנייה. אתה מעוניין להמשיך ברצף? יש לך כמה הסתייגויות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אמשיך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה תמשיך ברצף. אז יש לך עוד 20 דקות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בסדר. אנחנו נמשיך לפרק הבא. יש עוד פרק. אני לא מאמין שאני אנצל את כל 20 הדקות, כי אני עושה תקציר של הספר. אנחנו באמצע לחבר אותו. אני גם רוצה זכויות יוצרים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה יכול גם לדבר אחר כך, אתה יכול לדבר עשר ועשר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנחנו נעשה עוד חמש דקות, ניתן לאחרים. אדוני היושב-ראש, אני מציע, אנחנו באווירה טובה. עשו פה קיזוזים. אני אדבר עוד חמש דקות, אתן לחברים אחרים, ואז אחזור לעשר דקות. אני אדבר רק על הסעיף הבא עוד חמש דקות, ואז נמשיך. אדוני היושב-ראש, ברשותך, זה בסדר? אם יושב-ראש הכנסת, יושב-ראש הממשלה אמר, אנחנו בעד. נכון? אנחנו בפרק 2, צוללות. נובמבר 2020: ברגע שעושים את כל הפעולות כפוליטיקה, אז אין טעם. כשהייתי שר הביטחון התוודעתי לעומק של תהליכי הרכש, וכחבר קבינט הרמתי את ידי, כולל להחלטה המפורסמת של רכישת הצוללות, שיש לה משמעות מטה אסטרטגית – כך אומר אדון – באיזה תפקיד הוא היה בנובמבר 2020? אתה תזכור יותר טוב ממני, דודי. בנובמבר 2020, מה הוא היה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שר הביטחון? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זהו, כנראה כשר ביטחון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא סחט את כולם. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש לה משמעות מטה אסטרטגית למדיניות הביטחון של ישראל, אני עומד מאחורי ההחלטה ומגבה אותה. לעשות עכשיו ועדות חקירה ככלי פוליטי, זו ממשלה שעסוקה באובססיביות בפוליטיקה. עד כאן דבריו של האיש מרעננה, אותו איש שטוען לכתר. ינואר 2022 – בנט חותם על צו על עסקת צוללת יקרה יותר ב-1.2 מיליארד יורו, והממשלה בראשותו קיימה מייד אחר כך, כמובן, ועדת חקירה. עכשיו, בנט – פה אין לי מושג, אני עד היום לא מבין למה, כנראה כי הוא חלק מוועדת החקירה – הוא לא נוהג כמו בכל הזה, הוא נמנע בהצבעה. לא סתם הוא נמנע – זה ככה: הוא מחלק את המפלגה שלו לשלושה: אחד נמנע, אחד בעד, אחד נגד. הוא מהאו"ם, לא זה שהרים את האצבע בעד עסקת הצוללות וגיבה אותה. אני אומר, אם אפשר להמעיט בוועדות חקירה, מוטב להמעיט. אבל העניין בוער בבני, הוא בוער ביאיר, אז אמרתי: אם זה בוער להם – יאללה, נלך על זה. מי אמר שזו ממשלה שעסוקה באובססיביות בפוליטיקה? אותו נפתלי בנט. אני הולך לשקר השלישי. עכשיו, זה לא לפי סדר חשיבותם, זה לפי סדר שקיבצנו מגוגל, לא כל כך קשה. ב-2018 הוא אומר על איראן: במשך כל כך הרבה שנים לגלגו, זלזלו במדיניות העקבית שלו בעניין איראן – של נתניהו, ההוא, זלזלו, כן? הייתי לצידו לפני 11 שנה כשהוא אמר שהשנה היא 1938 ואיראן היא גרמניה, כמה לעגו לו. הייתי לצידו ובאתי לוושינגטון כשהוא הלך לנאום בקונגרס, וכל המומחים הסבירו שהוא רק מרחיק את ארצות הברית, והסבירו שזאת פגיעה בביטחון הלאומי של ישראל וזה רק למטרות יחצנות. נדמה לי שהיום העתיד של ילדינו ונכדינו בטוח הרבה יותר מאתמול, ואני חושב שראוי שאותם מלגלגים ומבקרים של נתניהו בעניין האיראני יגידו לו היום תודה רבה. הקמת הממשלה – אתם זוכרים את המופע הזה של ההוא, עוד לפני שהתחיל לאבד ממש את הביטחון העצמי וקצת התחיל לפחד מהצל של עצמו ולפזר חיוכים של מפוחד? עמד פה וזלזל על הדיבורים, על הנאומים, על זה שאיראן; אנחנו נעשה; לא עשיתם כלום עשר שנים באיראן, לא עשיתם שום דבר. זה אותו אחד שב-2018, כן, לא הפסיק לדבר על זה. בנט על נתניהו – ואני מצטט: מעולם לא היה בן אדם שדיבר כל כך הרבה ועשה כל כך מעט בנושא איראן. אני עובר לשקר מס' 6. איראן, 2019: הוא בלם את התבססות איראן בסוריה וסייע להטיל עליה סנקציות כואבות מאוד. הוא גם עיכב זמנית את ההתקדמות שלהם לעבר פצצה גרעינית. ינואר 2022, במסגרת בליץ ראיונות לתקשורת: "זה לא סוד שירשנו ירושה קשה מאוד. הובילו קו, אבל לא בנו מה שצריך כדי לקיים את הקו הזה" – ציטוט מעיתון הארץ. "ישראל שגתה שגיאה אסטרטגית כשנלחמה בקצה האצבעות של התמנון, אבל בראש התמנון, בטהראן, במשטר האיראני, לא טיפלה" – ידיעות אחרונות. רבותיי, אנחנו בשקר השישי. אנחנו נמשיך הלאה בעקבות השקרים של הנוכל והשקרן מרעננה. תודה רבה לך, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה לך, יצחק פינדרוס. עכשיו אורית? כן, בבקשה, חברת הכנסת אורית סטרוק. חמש דקות. אז נעשה את זה בצורה מסודרת. קבוצת הציונות הדתית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> לא לא לא, זה בדיוק מה שהם לא מסכימים. הם נתנו לי בתור טובה אישית, כי אחר כך אין לי טרמפ. אני טרמפיסטית, אני תלויה בטרמפים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> טוב, אז קודם כול תודה רבה לחבריי מהליכוד דודי ושלמה. אין עליכם, אתם ממש חמודים. באמת תודה רבה. אדוני היושב-ראש, מכובדי השר וחברת הכנסת זועבי, אני עליתי לפה ברשות חבריי מהליכוד בשביל לברר את מה שהיה פה לפני שעה קלה. את, חברת הכנסת זועבי, פרסמת דרך עמית סגל שאת הצבעת בעד חוק הגיוס בגלל שהגיעו איתך להסכמות על ההסדרה בנגב. אתה, אדוני השר, עמדת כאן בפינה והבהרת שאין הסכמות ואין כלום, ויוצא שחברת הכנסת זועבי, שבהצבעה הקודמת הצביעה נגד בגלל שהנגב מאוד מאוד חשוב לה והיא לא יכלה לסבול את מה שקורה שם – אין לה שום הסכמות, היא סתם פשוט התיישרה לפי הקואליציה. ואתה, אדוני היושב-ראש, שאתה בכלל האמרגן הגדול של כל האירוע של הנגב, אתה ישבת פה ושתקת. אז אני רוצה לברר מה האמת. אני חושבת שכולם רוצים לשמוע את האמת; גם הבדואים רוצים לשמוע את האמת, גם היהודים רוצים לשמוע את האמת. אנחנו רוצים להבין מה באמת הולך לקרות בנגב. לאיזה הסכמות הגעתם? פורסם לאחרונה שיש ויכוחים על אופן המימוש של ההחלטה על הסדרת שלושת הישובים – האם כן צריכים 70%, לא צריכים 70%, איך סופרים את ה-70%. פורסם שיש כל מיני כיפופי ידיים בתוך הקואליציה. אז אנחנו נורא רוצים להבין, ואני בטוחה שגם כל מי שיושב כאן באולם מאוד רוצה להבין, וגם כל מי שיושב בבית – רוצים להבין איך קורה שחברת כנסת שהייתה לוחמת כל כך נועזת ונחושה, וסיפרה רק לבעלה, והצביעה נגד כי הנגב כל כך חשוב לה והבדואים כל כך חשובים לה – איך קורה שפתאום היא מיישרת קו? כמו שאומר החבר שלה לסיעה, שעכשיו יושב ומשוחח איתה בידידות – הוא אומר: עזבו אתכם, היא לא קיבלה כלום. היא בסך הכול התיישרה. אז מה באמת קורה כאן? מה באמת קורה? ואולי אתה גם יודע להגיד לנו, אדוני היושב-ראש, מתי יחודשו הנטיעות בנגב, ומתי תבוא לממשלה הצעת ההחלטה על תוכנית החומש, שאתה דרשת שהיא תהיה בלי אכיפה ואילת שקד דורשת שתהיה עם אכיפה? איך זה בעצם עובד? אתם יכולים להסביר לנו, בבקשה? אני נותנת לך את רשות התגובה, אדוני היושב-ראש, על הזמן שלי שדודי ושלמה הביאו לי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך, חברת הכנסת אורית סטרוק. אכיפה לא קשורה להחלטת ממשלה, אכיפה נובעת מהחוק. לא צריך שכל החלטת ממשלה תדגיש: צריך אכיפה, לא צריך אכיפה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא. אבל בתוך החלטת הממשלה יש תקנים לאכיפה. הם ייכנסו, לא ייכנסו? אני מדייקת רק את השאלה. בבקשה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. זה חוק – את רוצה לתת לי? אז תמשיכי, זו זכותך. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ייכנסו או לא ייכנסו התקנים לאכיפה שנמצאים בתוכנית החומש? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שנייה. זאת תוכנית חומש להעצמת החברה הערבית, לצמצום פערים, למתן פתרונות לבעיות יסוד בחברה הערבית באופן כללי ובנגב. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז ייכנסו שם או לא ייכנסו שם תקנים של אכיפה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ולכן, הכסף הזה הושג כדי לתת פתרונות לחברה הערבית, זה – מצד אחד. מצד שני, אני רוצה להגיד לך, חברת הכנסת אורית – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ולכן, יהיו תקנים לאכיפה או לא יהיו תקנים לאכיפה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת אורית סטרוק. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יהיו או לא יהיו? אני רוצה גם לדעת למה חברת הכנסת זועבי הצביעה בעד, מנסה להבין. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת אורית סטרוק, דבר שני, מאז 2009, ממשלותיו של בנימין נתניהו – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל ממשלתו של בנימין נתניהו העבירה החלטת חומש עם תקנים לאכיפה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, שנייה. או שאת רוצה לנהל דיון – אני מוכן להקשיב לך עד הסוף. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רוצה רק לשאול. שאלתי שאלה ברורה, ברורה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני נותן לך תשובה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יש או אין תקנים לאכיפה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת אורית, ועדת גולדברג, מתווה פראוור, מתווה בגין, הייתה אחרי זה, גם ב-2014, עוד תוכנית מקצועית – לצערי, הממשלות אישרו וגנזו, אישרו והתעלמו. ולכן, יש לך כמעט 144,000 תושבים, אזרחי מדינת ישראל, שממשלות ישראל לא נתנו להם מענה לא לכאן ולא לכאן. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן. אבל זו לא תשובה על השאלה שלי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לכן הגיע הזמן שהמדינה תיקח אחריות; שהממשלה, שהיא מובילה את המדינה, תיקח אחריות, תמשול – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ולכן, יהיו או לא יהיו תקנים לאכיפה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – תיתן. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה אומר שיהיו תקנים לאכיפה, איתן? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> כן, יהיו. עכשיו תיתני לו תשובה על זה. למה את מתחמקת מנושא ליבה ובורחת רק לנושא הזה של תקנים לאכיפה? כי יהיו תקנים לאכיפה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כי זה הוויכוח. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> הרי לא תתווכחי – – – בנושא הליבה. נושא הליבה הוא שהנושא הזה לא הוסדר – – – לאורך שנים – – – ואת, בכוח רוצה ובוחרת לעצום עיניים. זה נוח לך. בחיוך, במתק שפתיים. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> על זה הוויכוח. הוויכוח הוא אם יהיו גם תקנים לאכיפה או לא יהיו תקנים לאכיפה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני אתן לך תשובה. אורית, חברת הכנסת אורית, במשך חמש שנים היה שר מהמפלגה שלכם, אורי אריאל. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון. הכין תוכנית חומש, עם תקנים לאכיפה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> במשך חמש שנים, מה עשה? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתם מורידים את התקנים לאכיפה או לא מורידים את התקנים לאכיפה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יא אורית. אורית, את אישה ערכית, נכון? ערכים חשובים לך. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הערכים שלי הם לא הערכים שלך, קודם כול. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש גם ערכים הומניים, לא? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הערכים שלי הם לא הערכים שלך, קודם כול. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> הוא שאל אם את אישה ערכית, לא אם – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אישה ערכית מאוד. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> אוקיי, זאת הייתה השאלה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ואני חושבת שחברת הכנסת זועבי גם היא אישה ערכית, לפי הערכים שלה, ואני רוצה להבין איך קרה שהיא הצביעה הפוך – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בסדר. טוב. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – מהפעם הקודמת בלי לקבל כלום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, תודה רבה לך. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> או שאולי השר עיסאווי פריג' לא אמר את האמת לכנסת. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מישהו משניהם משקר, ואני רוצה להבין מי משקר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. נגמר הזמן. אנחנו חוזרים לקבוצת הליכוד. חבר הכנסת בנימין נתניהו – אינו נוכח; חבר הכנסת יולי אדלשטיין – אינו נוכח. חבר הכנסת ישראל כץ, בבקשה. חמש דקות, אדוני. << דובר >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, באתי לדבר על המדיניות המסוכנת של הממשלה הזאת. היא הבטיחה שינוי, ומביאה חורבן והרס. גם בתחום הבריאות – בתי החולים עמוסים, המסדרונות מלאים, ואין יד מכוונת. משאירים את הציבור כעדר ללא רועה. אומר השר עיסאווי פריג': עושים הדבקת עדר. אני חושב שהעדר, אדוני השר, נמצא בממשלה ולא בציבור. אנשים לא יודעים מה עם הילדים, מה איתם – יש בידוד? אין בידוד? יש בדיקות? מה קורה? כלום וכלום. מראש הממשלה ומטה כולם נהיו פרשנים. אנשים מבולבלים וחסרי אונים. בתחום הכלכלי המצב חמור לא פחות. אני מכיר את זה באופן אישי. אנחנו נתנו סיוע לבעלי עסקים ולעצמאים. אנחנו מנענו רעב מלמעלה ממיליון מובטלים. כשנכנסתי לתפקידי במאי 2020 היו כ-1.2 מיליון מובטלים כתוצאה מהסגרים, מכך שלא היו חיסונים, כתוצאה מהקורונה שהתחילה להכות בעוצמה. טיפלנו בהם, נתנו להם רשת ביטחון, לכל העצמאים ולכל בעלי העסקים. מנענו קריסה של מאות אלפי עצמאים ובעלי עסקים וסייענו להם. והיום בתנאים הרבה פחות קשים – כי יש חיסונים. אנחנו דאגנו לחיסונים, עד היום משתמשים בחיסונים שאנחנו רכשנו ושילמנו והזמנו – לא מסייעים למי שנדבק. היום מתברר שייקור החשמל יהיה 5.7% – באחוז שלם מעבר למה שאפילו הממשלה הודיעה. מי משלם את זה – עוד מאות שקלים, עוד אלפי שקלים במשך החודשים והשנה? משלמים את זה הבתים הפרטיים, משלמים את זה העסקים. וכתוצאה מזה הממשלה – שמייקרת מיסים, מייקרת מוצרים, כלים, משקאות, כל הדברים, ביקורי רופא וכל דבר – היא בעצם משאירה את הציבור חשוף בלי יכולת לגמור את החודש. היום, אדוני היושב-ראש, אנשים הולכים ועומדים בתור לקניות, ומגלים שהם צריכים להחזיר חלק מהמוצרים. זו לא מליצה. אין סיוע. הסיוע שנתנו לכל שכבות הציבור בעצם לא מתקיים. בעלי עסקים סובלים מכך שהקהל לא מגיע. שר האוצר מבלה במסעדה ואומר: ראיתי מסעדה מלאה. מעניין. בדקו – אפילו המסעדה הזאת לא הייתה מלאה, וכל האחרות היו ריקות. וכרגע אנחנו נמצאים במצב שבו הממשלה מתנערת – מתנערת מאחריות, מתנערת מחמלה, מתנערת מערבות הדדית. אנחנו השארנו עודפים של עשרות מיליארדים בקופה. אמרו שיהיה גירעון – הגירעון ירד כבר כמעט ל-5%; האבטלה יורדת; דירוג האשראי גבוה; נשארו בקופה עשרות מיליארדים עודף כתוצאה מעודפי גבייה, כתוצאה מפעילות המשק. אומר שר האוצר – כשאומרים לו: למה אתה לא מסייע? המצב הכלכלי בשנת 2021 הוא מצוין ואני לא צריך לסייע. קודם כול, אנחנו אחראים למצב המצוין בשנת 2021 – מעל 7% צמיחה, קרוב ל-5% גירעון מול 12.4% בשיא הקורונה, ודירוג האשראי הגבוה, האבטלה היורדת. כל זה עוד מההחלטות והפעילות של הממשלה שלנו. גילינו נדיבות וגילינו אחריות. התוצאות של ההחלטות שלכם – הן ייראו בשנה הבאה מבחינה כלכלית, אבל הן פוגעות כבר עכשיו מבחינה חברתית. לאן נעלמו עשרות המיליארדים? ישאלו אנשים – להסכמים קואליציוניים, למטרות פוליטיות, ורק הציבור משלם. כולם נהנים: השרים, הנורבגים, המינויים המופרזים, ורק הציבור משלם. וכל הציבור משלם. אז יכול להיות שהבטיחו לך, חבר הכנסת עבאס, עשרות מיליארדים. יכול להיות שלקחו את זה ממקומות אחרים. אבל כאשר יש 40% אבטלה בקרב הצעירים במגזר הערבי, אתה לא מסייע להם בזה שאתה תומך בממשלה הזאת. להם אתה לא יכול לספר סיפורים. אתה לא יכול לספר סיפורים, למרות הדברים החמורים שאתם בונים לעתיד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> איך, חבר הכנסת ישראל כץ – והיית שר אוצר – הכשרות, לימודים – – – << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> 40% אבטלה בקרב הצעירים, ולא מקבלים סיוע, והפסיקו את ההכשרה המקצועית שאני התחלתי ישירות מול המעסיקים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בסדר, אבל הכלכלה לא נסגרה. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ומשאירים כיסי אבטלה במקומות החלשים, במקומות של שכר המינימום, במקומות האחרים. אז המשק מזנק בגללנו, אנחנו נתנו סיוע. הסיוע הזה מאפשר לכולם לחזור לפעילות עם החיסונים שנתנו. אבל השכבות החלשות, בעלי שכר המינימום באותם מוקדים כמו במגזר הערבי, כמו בפריפריות, כמו בקרב הצעירים, נשארים עם כיסי אבטלה גבוהים. אז שר האוצר עומד עם ראש הממשלה, עם החליפי, ומתגאים בהישגים שאנחנו הבאנו ובכתרים לא להם. בסדר. הציבור יודע לשפוט. אבל הציבור סובל עכשיו, הציבור קורס עכשיו, ולא ייתכן שלא יפרסו כאן רשת ביטחון, בהתניה – מי שיורד ממחזור מסוים; לא מחלקים נדבות. שאנשים ידעו שיש להם ביטחון, שהם יכולים להפעיל את העסק, שיהיה להם איפה לקנות אוכל אם לא תהיה להם עבודה. ושר האוצר מתגאה: אני הפסקתי את החל"ת. החל"ת הופסק בלאו הכי, אבל הטיפול הנקודתי לא היה צריך להיות מופסק. אני הבאתי צמיחה. אנחנו הבאנו את הצמיחה. הוא עוד לא הביא כלום. הוא הביא סבל על אנשים, קשיות ואטימות. וזה הדבר שכל הכנסת הזאת, גם אם אנחנו לא בממשלה, ואתם שבממשלה ובקואליציה – כולם נושאים ביחד באחריות, באחריות לסבל של הציבור. ואני אומר עוד פעם: איפה הערבות הדדית? איפה הלב? הינה, חבר הכנסת אמסלם. אתה ידוע בלב הגדול שלך. ידוע בלב הגדול שלך. יש כאן – אתה רואה ציבור סובל. אתה לא שואל לאיזה צד הוא שייך בחיים הפוליטיים. אתה רוצה לעזור לו. כל מי שאני מסתכל – גם אורלי, כל מי שנמצא כאן וגם מי שפנה כשהייתם באופוזיציה, אנחנו סייענו כי היה לנו לב, הייתה לנו אחריות. ידענו מה זה אנשים שאין להם כסף לאכול ומה זה אנשים שחשים חרדה כי אין להם איפה ללכת לעבוד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, חבר הכנסת ישראל כץ. תודה רבה לך. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן הציבור מאס בממשלה הזאת. כל ההסכמים והקומבינות לא יחזיקו מול הזעם הציבורי וגם זה יתפורר. הציבור מאס בממשלה. הוא לא רוצה את הממשלה והוא רוצה ערבות הדדית ופתרונות, ואלה הדברים שצריכים להביא עכשיו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת ישראל כץ. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. אחריו אנחנו חוזרים לקבוצת הליכוד. חמש דקות, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הכותרת של הדברים שלי זה אי-אמון מתמשך. לפני הבחירות, חבר הכנסת בנט, עם שישה מנדטים, ראה בהשתאות את הסקרים המחמיאים, שבשיאם הגיעו אפילו ל-25 מנדטים, ובניגוד לעצתו של שמעון פרס, זיכרונו לברכה, הוא החליט לא רק להתבשם מהם אלא גם לשתות אותם. בפרץ של יוהרה ומגלומניות הוא הכריז על התמודדותו על תפקיד ראש הממשלה. אומנם בישראל, מאז ביטול הבחירה הישירה לפני כ-20 שנה, אין התמודדות על תפקיד ראש הממשלה, אבל בנט ידע שעם טריקים ונוכלויות אפשר יהיה להשיג את המטרה. אגב, באותה הכרזה הוא אמר שהממשלה שיקים תתמקד בלחסל את הקורונה, לשקם את הכלכלה, לאחד את העם; ממשלה שתחלץ את הימין מהבוץ – תחזית שהתממשה אחת לאחת, אבל בדיוק הפוך: הקורונה מחסלת אלפים, יוקר המחיה מאמיר, העם מפולג, ואת בוחריו מהימין הוא זרק עמוק עמוק לבוץ. כמה חודשים לפני הבחירות הוא עוד אמר שעם 15 מנדטים הוא לא יהיה ראש ממשלה, אבל עם 20 מנדטים הוא כן. בהמשך, לקראת הבחירות, הוא ירד קצת לקרקע המציאות ואמר שלהיות ראש ממשלה עם עשרה מנדטים זה לא דמוקרטי. במבחן המציאות הוא קיבל, כידוע, שבעה מנדטים בלבד. הציבור הביע אי-אמון בבנט כראש ממשלה. אבל כמו כל ההבטחות שלו שהתנדפו ברוח, גם אלו על מספר המנדטים הנדרש מבחינה מוסרית ודמוקרטית כדי לדרוש ולהשיג את התפקיד הרם היו כלא היו, כאשר עם שישה מנדטים בלבד, לנוכח התנגדותו של חבר כנסת שיקלי, סחט בנט את ראשות הממשלה. הבעת האי-אמון של הציבור לא הסתיימה בבחירות אלא נמשכה מאז ועד עתה. כמה שבועות לאחר השבעת הממשלה, בסקר בערוץ 13, אמרו 49% מהנשאלים שממשלת בנט לא מסוגלת להנהיג את המדינה. רק 33% אמרו שכן. באותו סקר, על השאלה מי טיפל יותר טוב בקורונה, 44% אמרו שנתניהו ורק 24% ציינו את בנט, וזה עוד היה בראשית זן הדלתא והרבה הרבה לפני האומיקרון. בסקר שנערך אחרי כמה שבועות עבור חדשות 12, 52% מהנשאלים חשבו שתפקודה של הממשלה רע, ורק 39% חשבו שתפקודה טוב. לגבי ניהול משבר הקורונה השיבו 43% מהמשיבים כי בנימין נתניהו ניהל טוב יותר את המשבר, ורק 21% הצביעו על בנט. עוברים עוד כמה שבועות, ובסקר נוסף בחדשות 13, 55% מהנשאלים אינם מרוצים מתפקודו ומהתנהלותו של ראש הממשלה בנט ורק 33% מרוצים. בסקר הזה, ביחס לטיפול בקורונה, בנט כבר מטפס ל-26%, אבל נתניהו מקבל 45%. לקראת ראש השנה בחנו גם באוניברסיטת רייכמן את עמדות הציבור ביחס לממשלה ולעומד בראשה, ואחוז שבעי הרצון עמד על כ-40%. עברו חגי תשרי, ובעוד סקר בחדשות 13 מגיעה מפלגת הליכוד בראשות נתניהו ל-34 מנדטים, וימינה, מפלגתו של ראש הממשלה, נותרת עם שבעה מנדטים בלבד. באותו סקר, 34% הביעו שביעות רצון מראש הממשלה ו-59% הביעו חוסר שביעות רצון ממנו. מתקדמים הלאה. חצי שנה להקמת הממשלה – בסקר של חדשות 12 ימינה יורדת לשישה מנדטים, ולעומת 45% שהיו רוצים את נתניהו בתור ראש הממשלה, רק 25% מעדיפים את בנט. ביחס לאיזו ממשלה רצויה בעיניהם – 43% רוצים ממשלה בראשות נתניהו ורק 36% מעדיפים את ממשלת בנט-לפיד. לסיום, בסקר מלפני שלושה שבועות, שוב בחדשות 12, כ-63% מהציבור מעניקים ציון רע לתפקוד הממשלה והעומד בראשה בטיפול במשבר הקורונה, ורק 34% מרוצים. בקיצור, אי-אמון מתמשך שהולך ומעמיק מאז הקמת הממשלה ועד הסקר מהשבוע, שבו רק 4% מהציבור ו-7% ממצביעי הקואליציה רוצים לראות את בנט בראשות הממשלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני, אני מסיים. אנחנו מגישים כל שבוע הצעת אי-אמון, אבל האי-אמון המתמיד הוא של העם, שמביע אותו בעקביות. גם אם האי-אמון שלנו נופל בהצבעה, את האי-אמון המתמשך של העם אי-אפשר להסתיר. בנט ואורבך, מצופה מכם – מהעם – שתתפטרו ונלך לבחירות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אבי מעוז. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה דוברים יש? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מי שנמצא באולם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רגע. השלמתם, עיסאווי? אמרת שהיא שקרנית. עכשיו אתם יושבים יחד? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> תחזור בך, כי זה לא נכון. לא אמרתי. << קריאה >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << קריאה >> אני חשבתי שאנחנו חברים. אני ואתה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גברתי, אני דואג לך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא אמר שכל מה שאמרת הוא – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב. חבר הכנסת שלמה קרעי, אמרת את זה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> הוא לא אמר את זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא ראוי. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> הוא לא אמר את זה. הוא לא אמר את זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת אורלי לוי, חמש דקות. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> תודה רבה לך. אדוני היושב-ראש, אנחנו רק נציע, אולי מאחר שאנחנו לא הרבה חברי כנסת, במקום שנעלה ונרד בכל הסתייגות, אולי לעשות את זה כמקבץ, ואז בעצם נפתור את העלייה והירידה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ניסינו לעשות את זה ולא הצלחנו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק שנייה. אתה מסכים או לא מסכים? אם לא, נרד, נעלה, נרד, נעלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בסדר, אין בעיה. אנחנו נעשה את זה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> שואלים אם זה באחריותו של היושב-ראש. אם ככה, אז אפשר גם יותר מחמש דקות – – – לסעיף הבא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אין בעיה. נעשה את זה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי, אז תגיד אחר כך – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אז תאחד לה את הסעיפים. תבדוק כמה הסתייגויות יש לכם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – 20 דקות ותגמור. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עיסאווי, אדוני השר, אתם מכירים את התופעה הזו של הדחיינים? אותם אנשים שתמיד יש להם תירוצים למה הם לא עשו דברים. אנחנו בדרך כלל שומעים את זה בתקופות החגים – אתה מכיר את זה, שלמה? כשאומרים: אחרי החגים נתחיל בדיאטה; אחרי החגים נסדר את העניינים מול העירייה; אחרי החגים נלך לבנק ונבדוק מה ההתחייבויות שלנו; אחרי החגים נעשה בסדר בחשבוניות; אחרי החגים אני מבטיחה להיכנס למשטר של טבעונות. כשאני מסתכלת על הממשלה הזו – הם כמו התרצנים האלו, אפילו לא הדחיינים. תרצנים. יושב לו ראש ממשלה חליפי, יאיר לפיד, שמיום ליום מתחיל להיות הנגזרת, או אולי אפשר לומר, הדוגמה האנושית לשירת הסטיקר. מי לא זוכר את שירת הסטיקר של הדג נחש? אתה שומע שם בליל של דברים מימין ומשמאל ודעות, ונדמה שלוקחים את כל הכותרות, את כל מטבעות הלשון, את כל הניואנסים האלה, ולא משנה מי זרק. כשאנחנו מסתכלים על יאיר לפיד, נדמה שבכל נקודת זמן הוא אומר משהו, רק מה, כשמנסים לשים את זה מול אותן הבטחות שלו, אתה רואה שזה תלוי לאן נושבת הרוח. אז כשאני מסתכלת על מחנה השמאל, אני חייבת לומר שליבי קצת יוצא אליהם, למרות שבתקופה הזו לא צריך לרחם עליהם יותר מדי. אבל כשאתה רואה אנשים שלאורך שנים נושאים אג'נדה מסוימת, ושמבטיחים לכם להילחם ביוקר המחיה, להילחם על שוויון הזדמנויות, להילחם על חלוקה נכונה של העושר בציבור – אנחנו מסתכלים על הממשלה הזו ועל התירוצים שלה, אנחנו רואים את עליית המחירים, ואומרים לך פתאום – ראש הממשלה החליפי: לא התכוונו להעלות מיסים, אנחנו לא אשמים. מי שאשמים זה החברות, מי שאשמים זה היצרנים, זה היבואנים. תתביישו לכם. עכשיו אני שואלת שאלה נורא פשוטה, אדוני היושב-ראש: כשמעלים לך את החשמל, כשמעלים לך את הארנונה, כשמעלים לך את הדלק, כשמעלים לך כמעט את כל ההוצאות, כשאתה רואה שאפילו המים הולכים לעלות – אתה אומר לאותם יצרנים: תמשיכו לייצר, גם אם יש להם רווח, כן? ואל תגבו תוספת בעבור המיסים שאנחנו משיתים על כל הציבור וגם עליכם. הרי אנחנו יודעים מה זה כלכלה, וזה נכון לא רק למדינת ישראל. אז כשאתה שומע את האבסורד הזה של האנשים שמחזיקים בהגה של הכלכלה, האנשים שמחזיקים בהגה של המדינה, אתה לא יכול לא להרגיש שאלה תרצנים. הם מתרצים. כי כשראש הממשלה החליפי יאיר לפיד דיבר על ממשלה – 18 שרים, 18 שרים, יש גבול. תיתנו לי – אני אעשה. ואז אומרים לו: חבר'ה, תשמע, אתם ממשלה של 61 מנדטים, והיא מנופחת עם שרים באופן לא פרופורציונלי. עוד לא הייתה מאז הקמת המדינה חלוקה של פר חבר כנסת על תפקיד, בין שזה בממשלה ובין שזה בכנסת, כי אתה יודע כמה פיצלו ועדות, כמה הוסיפו ועדות, כמה הוסיפו משרדים, כמה סגני שרים וכדומה. עוד לא היה כדבר הזה. ובאים אליו, והוא אומר: נכון, אני רציתי, אבל איך שאמרנו קודם, כמו לפני החגים, עד אחרי החגים – בממשלה הבאה. שמענו אותו מדבר על הנורבגים, נכון? בזבוז כספים, בושה, שחיתות. זה בכלל היה תירוץ של כל אותם השרים העצלנים לא להגיע לכנסת – כך אמרו חברי הממשלה הזו על זה שהנורבגי, החוק הנורבגי, הליכוד עשה בו שימוש אחד, ח"כ אחד. ואתה רואה עכשיו את מצעד האיוולת שלהם, שמנסים להסביר: לא הייתה לנו ברירה, אבל אנחנו מבטיחים לכם, בממשלה הבאה. כל הקברניטים האלה הבטיחו לנו הורדת מחירים, קמפיינים שלמים: סינגפור יהיה פה. המורים – נעלה להם ב-1,500 שקל; מדריכי הדרך – יעלו; כל המקצוע ירוויחו הרבה יותר, כי אנחנו נוריד את המס. התוצאה היא, עיסאווי, כשאנחנו רואים את המספרים – אני שמעתי אותך היום ברדיו אצל ירון וילנסקי ואצל ברדוגו, שמעתי אותך, וכמי שמכירה אותך באופן קצת אישי, ראיתי את ההתפתלות שלך. לא היה לך נוח, כי אתה יודע שהעלאה של הדלק תלויה בנו, תלויה בממשלה, תלויה במדינת ישראל. עובדה היא שבנימין נתניהו בעבר אמר לשטייניץ: גם אם עולים בעולם, אנחנו יכולים לוותר על העלייה. פה המדינה נתפסת על זה כהזדמנות להעלות עוד מחירים. החשמל – הבטחתם לנו ירידה בחשמל. איך פתאום עלה החשמל? הארנונה – אתם אפילו לא נותנים שיקול דעת לראשי הערים. אתם אומרים להם: אתם חייבים להעלות ארנונה. אתם שמים מס גודש על המרכז כדי שהפריפריה לא תוכל לבוא, ואם היא תבוא, היא תצטרך לשלם הרבה כסף. עצרתם את תכנון כביש 6 צפונה, עצרתם את תכנון הרכבת דרומה, אבל מה אתם אומרים? בממשלה הבאה. בממשלה הבאה. כשאני מסתכלת, או-טו-טו תגיע לנו גם החלוקה של העושר, של הקרקעות של המדינה. הולכת לקבל מתנה, בוננזה, מפלגת העבודה, וגם אתם תהיו שותפים לזה, כי הקיבוצים הולכים לקבל קרקעות בשווי של 28 מיליארד שקל, לפי דה-מרקר. כשאני מסתכלת על זה – פתאום שקט, דממה. ולמה עצוב לי? כי כל האנשים הנאורים, עם האג'נדות, שרוצים שיהיה פה כביכול יותר טוב, לא רק ממלאים את פיהם מים – הם מנסים להסביר למה זה בסדר שבתקופתם עולים המחירים. פתאום זו המגפה. לא הגיוני שהסל הבסיסי עולה בכל סוף שבוע ב-50 שקל. כשאנחנו מסתכלים על אותו סל בסיסי – 200 שקל בחודש, 2,400 שקל בשנה, למשפחה שגם ככה היום נמצאת מתחת לקו העוני, עם שני הורים עובדים. זו גזרה שאי-אפשר לעמוד בה. כשאנחנו מסתכלים על העסקים הבינוניים, העסקים הקטנים, על כל אותם עצמאים שמשוועים ובוכים – הבטחתם להם, אני זוכרת: לא כלכלה – לא מעניין; אנחנו נעזור לך להתפרנס. היום, מה אתם עושים? לא רק שאתה אתם לא עוזרים להם, אתם אומרים להם: תמצאו מקצועות חדשים, ואם לא תעשו הסבה מקצועית, אז תשברו את הראש, כי המדינה הזאת לא מחלקת כסף סתם. עכשיו אני מנסה להבין באמת, העלאת מחירים – בממשלה הבאה, כמו אחרי החגים. בממשלה הבאה. אני זוכרת את יאיר לפיד שמדבר על ראש ממשלה חליפי כמו על גלגל רזרבי, אז הוא הפך להיות הגלגל הרזרבי של הממשלה הזאת. והוא בא אמר אך לא לפני הרבה זמן: זה עולה כל כך הרבה מיליונים, זה בזבוז. למה צריך שני רכבים? למה צריך שתי לשכות? למה צריך את כל זה? והיום הוא בעצמו נושא בתפקיד הגלגל הרזרבי, אבל מה, כששואלים אותו – רצינו, ניסינו, זה לא הלך בממשלה הזו, אולי זה ילך בממשלה הבאה. אז נורבגים – רצו, לא הצליחו, בממשלה הבאה; ראש ממשלה חליפי – רצו לבטל, אבל מה? הוא נאלץ לאייש את זה. ממשלה מנופחת – נו, בממשלה הבאה. מיסים – בממשלה הבאה. כשאני שומעת את זה, תראו את מי שמתם לכם בראש – שמתם לכם בראש פרזנטור שלפעמים הוא לא זוכר איזה עמדה הוא צריך לייצג. מרוב שהדעות שלו משתנות, הוא שכח מה עליו לייצג ואיך עליו לעשות זאת. וכשאני מסתכלת על האבסורד הזה – ולפעמים נדמה לי שהתקשורת קצת מבזה את עצמה, כי תמיד אפשר לחייך – עבאס, מי כמוך יודע – ולומר את הדברים בחיוך, ואולי הם יתקבלו אחרת. הבטחת הממשלה מקוצצת, רק 18 שרים? נכון, אתם צודקים, אני באמת רציתי, אבל לא יכולתי. בממשלה הבאה, אני מבטיח לכם. מי יקנה ממנו את ההבטחות האלה? וזה שזה נעשה בחיוך, זה מכשיר את האירוע? הרי המינויים הפוליטיים – הוא זעק תחת כל עץ רענן: מינויים פוליטיים, שחיתות, פוליטיזציה. אנחנו רואים בכל יום שעובר מינויים בסיטונאות, עשרות מינויים של חברים שהם קרובים, שהם תורמים, של הבאים בתור ברשימה, של אחרים מאחור שלא הספיקו להכניס אותם בנורבגים אז צריך לתת להם משרות. ואז, כששואלים אותם, הם אומרים: לא לא לא, זה לא אותו דבר. ולמה זה לא אותו דבר? כי אצלם זה האנשים הנכונים. מנסור, אני שואלת אותך: מה זה אנשים נכונים? מי קובע את הסרגל? מי הברומטר, יאיר לפיד? אני זוכרת את התקופה שבה שאלו את טומי לפיד: מה ישראלי בעיניך? והוא אמר: ישראלי? יאיר לפיד, הוא מייצג הישראליות. אבל כשאני מסתכלת על זה היום, אני אומרת: כשיאיר לפיד אומר: אנחנו האנשים הנכונים, אני לא יכולה שלא להיזכר ביום שהייתי ברכב והדלקתי את גלי צה"ל. אם אני לא טועה, זה אפילו היה רזי ברקאי, והוא העלה לשיחה את יוסף טומי לפיד ז"ל. הוא היה שר בממשלה. אבל לפני השיחה, עיסאווי, היה שיר של עמיר בניון שהתנגן ברדיו. אם אינני טועה, זה היה אפילו "שעה של אור", מהתקליט – אני חושבת שזה אולי אחד התקליטים הטובים ביותר שיצאו. ומה המשפט הראשון שהוא אמר? נדמה שאנחנו מאזינים לרדיו בעזה. מבחינתו עמיר בניון לא מייצג את הישראליות כפי שמייצג אותה יאיר לפיד, כי הם האנשים הנכונים, הם הישראלים הנכונים, הם השבט הלבן האליטיסטי. עמיר בניון מייצג אותך יותר מאשר מייצג אותנו. מקומנו נפקד בישראליות כפי שיאיר לפיד, מהבית שבו הגיע, רואה את הישראלים. וכשאני מסתכלת על העיוות הזה, אז המינויים שלהם הם ראויים? זה מזכיר לי את האירוע שבו בעבר ד"ר יהודה לנקרי – היום פרופ' יהודה לנקרי, אם אינני טועה – היה מועמד של אבי, שהיה שר החוץ, להיות שגריר – איפה? בצרפת. תחשבו איפה הוא עשה את הדוקטורט שלו. הוא עשה את הדוקטורט שלו על ספרות צרפתית, ד"ר יהודה לנקרי, היה ראש עיר, שירת בהרבה מאוד תפקידים ציבוריים, והוא אחד האנשים האצילים, האינטליגנטים והנעימים שפגשתי מימיי, חבר נפש שגם עבר לא מעט בחיים. וניסו למנוע את המינוי שלו, הגישו קובלנות. מי הגיש אותן? המחנה הנאור, הלבן, האליטיסטי, הישראלים, האנשים הנכונים, כי ד"ר יהודה לנקרי לא יכול להיות שגריר בצרפת. אבל כמובן שהם נתקלו באדם הלא-נכון, כי אבי, למוד קרבות, לוחם אמת, לוחם חברתי מהמעלה הראשונה, שפתח ושבר תקרות זכוכית, נלחם על המינוי שלו ואמר: אם הוא לא ראוי, אני לא יודע מי ראוי. לימים הוא הפך להיות אחד השגרירים הבולטים ביותר של מדינת ישראל, אולי האהוב ביותר בצרפת, ולאחר מכן גם שגריר באו"ם, ובל נשכח את הרשות השנייה ותפקידים מאוד גדולים. אבל הגזענות האליטיסטית הלבנה ניסתה למנוע מאחד האנשים המוכשרים ביותר במדינת ישראל כי קוראים לו יהודה לנקרי. הוא לא שייך לשבט הנכון, וזה זה משנה שהוא דוקטור, ואותו ניסו למנוע, אנשים שלא פגשו בו, לדעתי. למה? כי אם היו פוגשים בבן אדם – דודי, אתה מכיר את יהודה לנקרי – היו יודעים כמה הבן אדם הזה יכול להוסיף למדיניות החוץ של מדינת ישראל. אבל המעוותים שחושבים רק במשבצות ורק בגבולות ורק בצבעים יכולים לראות בנו כשייכים יותר לרמאללה מאשר למדינת ישראל. והתפוח לא נופל רחוק מהעץ, ויאיר לפיד, בדיוק כמו אביו, חושב שהם האנשים הנכונים, כי המינויים שדודי אמסלם ניסה להעביר נתקלו בחומה בצורה. למה זה, דודי, המינויים של הימין נתקלו בחומה בצורה גם כאשר הם הציגו את כל הקריטריונים הראויים? כי הם לא באו מהשבט הנכון? כי הם לא שייכים לאנשים הנכונים לפי ראש הממשלה החליפי? או שהוא יגיד לך: אצלנו האנשים טובים יותר, ולכן גם המינויים ראויים יותר. אתם חתיכת צבועים ואתם חתיכת גזענים, וכשאתם נמצאים בהגה השלטון אתם מרשים לעצמכם לעשות דברים שעד לפני יומיים הטפתם עליהם, ועכשיו הפרצוף שלכם מתגלה. כי אם האנשים הנכונים מבחינתכם זה הגיסים שלכם או הגיסות שלכם והבני דודות שלכם והאנשים שלכם ברשימה ואנשים שתרמו לכם והאנשים של החברים של הנשים שלכם, אני רוצה להגיד לכם: אצלנו יש משפחות מרובות ילדים; אצלכם זה משפחות מרובות חברים. וכשאתם דואגים למשפחה שלכם, אתם דואגים לחברים שלכם, ששותים איתכם מאותו גביע קריסטל, שיושבים איתכם סביב אותו שולחן, שנמצאים איתכם גם בקלאב, בבילוי בבית הקפה ובקאנטרי קלאב, אתם רואים רק את האנשים שדומים לכם, וכל מי שנמצא טיפה מחוץ לסקלה שלכם שייך למשהו שאתם לא רוצים להיות דומים לו. ולכן, כל מה שאני אומרת – כשאתם גוזרים את הגזרות, אתם יודעים שהן לא ייגעו בכם, כי החברים שלכם ימשיכו לשתות מכוסות הקריסטל. ומה זה משנה אם האימא ל-12 ילדים תצטרך לשבור את הראש על מה היא מוותרת בשבת, או להיות מאוד מאוד יצירתית איך במינימום המצרכים מנסים לעשות אוכל? אתה יודע, דודי, שאחד הסיפורים שאני בתור ילדה שמעתי כשהייתי מקשיבה לאימא ולדודות זה היה כשהן הגיעו לארץ והן הגיעו למעברות בבית שאן. אז זרקו אותם בחלק מהמקרים בלילה, ככה באוטובוסים, את הילדים. אף אחד לא דאג מה יש להם לאכול או מה אין להם לאכול, אבל הקהילה המקומית שכבר הייתה שם, מהמעט שיש לה, נתנה לילדים של אלו שהגיעו, והיו יודעים לקראת מה הם יתעוררו בבוקר. והסיפור הוא כזה: כשהמשפחה של אימא שלי הגיעה לארץ, אז המשפחה של אבי, שהם עוד הספיקו להכיר באונייה, אבל הם הגיעו הרבה קודם – כשהם שלחו להם את המכתבים ואמרו להם שלא יעזו להגיע לכאן, בטח לבית שאן, שבה יש מחסור ועוני ודלות ואין איך להאכיל את הילדים, המכתבים לא הגיעו. אבל כשהגיעה המשפחה של רבי יוסף אדרי, אז יצא שמועה בעיר, כי הוא היה רב גדול בקזבלנקה, ובאו לקבל אותם, ולא היה להם אפילו מה לתת לאכול לילדים. ואז עשו מן מקבץ כזה של ריבה ולחם. ואחר כך אימא סיפרה שהיא הייתה צריכה להאכיל את הילדים, אז מה היו עושות האימהות שם? גם מלחם היו מכינים מרקים. אתה מכיר את המרק-כפתור? אז פה היה מרק מלחם. לא היה לזה הרבה תוספות אחרות, אבל היו צריכים להיות יצירתיים, ולפעמים מהסולת יצרו קוסקוס משגע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מרק לחשו. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> לחשו, כן; חשו היו קוראים לזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לחשו. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. והמרק עם האורז, עם השום, גם היה מחזק. אבל אתה מסתכל על זה ואתה אומר – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני שאלתי את אבא: אתה, בתור צעיר נמרץ ואנרגטי, איך נשארת במקום הזה, עם האנשים האלה, שאפילו לא דאגו למינימום ההכרחי – לגידול של הילדים? ואז הוא אמר: ומי היה דואג להורים אם אנחנו, הצעירים, היינו הולכים? ואם את חושבת שמישהו השאיר לנו את הדרכונים, אז תתעוררי. והרשימות השחורות – אתם יודעים מה השתנה? הרשימות השחורות היו מועברות אז ללשכות התעסוקה, וכל מי שהיה לו איזשהו אלמנט בסיסי של לוחם צדק היה מופיע ברשימה השחורה, כדי שהוא חלילה וחס לא ירים את נס המרד על האנטי-חברתיות והאנטי-אנושיות שידע היישוב הזה בקליטת העלייה ההיא. מה השתנה היום? אותם אנשים שמחזיקים בהגה השלטון הם פשוט פוליטיקלי קורקט קצת יותר, ולפעמים הם נופלים – הם אומרים: אנחנו האנשים הראויים. אם מסתכלים על החבר'ה שפה – אני לא אשכח את זה שיבגני סובה ניסה לתת לנו שיעור על השואה, כאילו אני ואמסלם לא יודעים על שואת העם היהודי. הם לא רק גזענים, הם פשוט מעוותים במחשבה שלהם ובקיבעון שלהם. וכשאנחנו מסתכלים על כל המינויים האלה ועל כל חלוקת השלל וחלוקת הקרקעות וחלוקת הג'ובים, הרי בסוף הם באים להנציח דבר אחד, וזה את עליונותה של האליטה, שלא רוצה לקבל לתוכה חברים חדשים. וזה לא משנה אם החברים האלה שירתו בצבא, וזה לא משנה אם החברים האלה למדו והם מוכשרים, וזה לא משנה אם יש להם את כל הכלים והקריטריונים – עיסאווי, בעיניהם אנחנו דומים לכם יותר מאשר דומים להם, ולעיתים הם לא אוהבים אותנו יותר ממה שהם לא אוהבים אתכם. וכשאנחנו מסתכלים על האירוע, אני אומרת: תגידו, אם עליית המחירים הזאת הייתה בממשלה הקודמת והמינויים המטורפים האלה היו בממשלה הקודמת, היה פה מצעד של ח"כים מן השמאל, של ח"כים שעד אתמול זעקו על צדק ועל צדקה – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אורלי – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – והיום הם נותנים יד. הם אלו שמרימים את היד על העלאת מחירים, הם אלו שמעלים את היד על חלוקת קרקעות באופן – תגיד לי, לילדים בבית שאן, לא מגיע גם להם בן ממשיך? רק 200 מטר משם, בקיבוצים, יש קרקע מובטחת בשווי מאות אלפי שקלים. הם לא שירתו בצבא? הם לא מתים במלחמות על הגנה על המולדת? וכשאני רואה את הצביעות הזאת, לא נותר לי אלא לומר שהם לא רק צבועים, הם גם רעים. והם גם לא יוצאים מהקבוצה שלהם, הם לא מסתכלים ימינה ושמאלה. הם רוצים לשמור על העוגה, הם רוצים לשמור על הגבינה, וחלילה וחס שלא ייאלצו להתמודד מול אנשים שגם אם לא הצליחו להתחיל את המסע מנקודת שוויון, הצליחו להביא הישגים על אף חוסר השוויון. את זה קשה להם להכיל. על זה אתם נלחמים, כדי לא לפתוח את המדינה הזאת לבניה, שבעיניכם הם בניה החורגים. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. אנחנו ממשיכים עם הסתייגויות לסעיף 1 – שלמה קרעי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני, אני. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> דודי קודם? אז דוד אמסלם, חמש דקות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא חמש. אנחנו מאחדים את כל – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא, לא, אני – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה מה שסיכמנו, היושב-ראש. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני לא מכיר את זה. אני מבין שאנחנו בהסתייגות לסעיף 1. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אני נענשתי לבד. כולם מדברים על ארבע הסתייגויות; אני דיברתי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה שנעלה, נרד? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני פועל על פי התקנון. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תשאל את מנסור. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אנחנו קוראים הסתייגויות לפי הסעיפים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לפי התקנון היושב-ראש רשאי לאשר איחוד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אם אתה רוצה, נרד, נעלה, נמשוך עוד קצת זמן, אין בעיה. מבחינתנו, אם אתה רוצה, נדבר חמש דקות, נרד, עוד פעם נעלה לעוד חמש דקות, נרד עוד פעם, נעלה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני רואה שלשלמה יש 25 דקות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בסדר גמור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אין שום בעיה, מה שאתה מחליט. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> מצוין. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הכול בסדר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חמש דקות, בבקשה. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני קודם כול רוצה להתחיל עם סוגיית חוק הגיוס. קודם ראינו את מר לפיד כאן שמח; כמובן גם אתה, עיסאווי, המעוטר בצה"ל, אתה, וגם מר מנסור עבאס, סגני אלופים, הייתם הרבה גם במילואים. היום אתם נוסעים קצת עם ה"מכינות" של השרים, אבל באמת מגיע לכם, אחרי כל כך הרבה שנות שירות בצה"ל והגנה על המולדת. אנחנו שומעים את לפיד, חבר הכנסת קרעי, אומר: הבטחנו – קיימנו, עם ישראל. מדובר בבן אדם נבוב. הוא עצמו לא שירת בצה"ל באופן מעשי, שירת בעיתון במחנה. אבא שלו סידר לו ג'וב. ג'ובניק שהסתובב בפאבים, במועדונים, עישן, שתה, רק בצבא הוא לא שירת. הבן אדם חשב, כפי שאמרתי פעם, ש-M16 זה סוג של סוכריה. הולך הביתה, יוצא מהבסיס ב-10:00, חוזר ב-11:00, אימא שלו אומרת לו: יאיר, לא לאחר, אנחנו שמים את השניצלים. הוא הולך עוד עם מכנס קצר וסנדלים. כמובן שהוא לוקח את התחמושת הכי חשובה – את העט שהוא קנה. לא מתבייש, בן אדם בעל פרופיל 97, עלק מתאגרף. חברי הכנסת פינדרוס, כמה ימים שירת בצה"ל כל שנה? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> 36, 37 ימים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> והוא לועג לך, זה, הנבוב הזה. בן אדם נטול השכלה, לא שירת בצה"ל, לא תרם למדינה כהוא זה. ומה עשו הצפונבונים – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> פעם אחת הורידו אותי מהתעסוקה לתל אביב, אז פעם אחת גם אני הייתי בתל אביב בתוך כל המילואים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הגדר היחידה שהוא ראה זו הגדר של הקריה. איך הוא אמר? עשה סרטון של רמבו: התפוצץ לידי טיל במלחמת המפרץ, שמעתי צבע אדום, נחש צפע במלחמת המפרץ, זוכרים? לא יאומן. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> שחר אדום, שחר אדום. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הבן אדם הזוי, והוא אומר את זה ככה, בפוזה של רמבו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> גם בלבנון התפוצץ לידו טיל. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> יום אחד לא שירת בשום גבול. אנחנו עד גיל 40 עשינו מילואים, שירתנו כל שנה 35 ימים, גם באחזקת גבולות, ושבועיים באימון. מגיל 18 אנחנו שם, רק באוהלים, רק בטנקים. אתה לא מתבייש, חתיכת חצוף? כולם פה ידברו על הגיוס חוץ ממך ומהערבים, שלא שירתו בצה"ל. אתה תמיד – עכשיו, מה מפתיע אותי, חברת הכנסת אורלי לוי והשר עיסאווי פריג'? האינטלקטואלים, אלה, אתה יודע, ראיתי איזה חוג בית אצל פרופ' אגסי שהם יושבים כל שבוע איזה 30, 40 חבר'ה, משכילים עלק, מלכלכים על דוד אמסלם, אומרים: הוא בבון. הבן אדם הזה – הם המליכו אותו עליהם. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> זה, זה, הבן אדם – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> בלי תעודת בגרות. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> חסר השכלה. איך אומרים? נטול השכלה בכלל, לא שירת במדינה, לא עשה כלום – זה המלך שלהם. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא מזכיר לי את סיפור – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה זה אומר עליהם? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – יותם בן גדעון, שבאו – אני לא יודע אם אתה מכיר – באו העצים, רצו להמליך עליהם מלך. באו לזית – אמר להם: חבר'ה, אני לא מסכים, יש לי את הזיתים; באו לתאנה – אמרה להם: מה פתאום, יש לי את הפירות, אני נותנת לאנשים וכן הלאה. הגיעו לאטד – מה זה האטד? זה בעצם קוץ. אמר להם האטד: אם אתם רוצים – נא לחסות בצילי. אתה מבין עכשיו? יושב לי הנלעג הזה, הבור ועם הארץ הזה, שלא מכיר אפילו את ההיסטוריה של העם היהודי, חושב שהכותל, כן, זה הקיר של בית המקדש. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זה המקום הכי קדוש – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> זה המקום הכי קדוש. אומר, לא רוצה לספר לך איך הוא מתחיל לקחת כל מיני פילוסופים ולשייך אותם לתקופה שהיא לא תקופה. לא יודע כלום, לא שירת בכלום, לא תרם כלום למדינה. עכשיו נהיה לי רמבו. הוא רק שכח שאת ההיסטוריה אי-אפשר לשנות. ברגע שאתה לא שירת בצה"ל ואתה בעצם לא תרמת כלום למדינה – אין מה לעשות, לא נחזיר אותך עכשיו לגיל 18. אז היית יושב – ראיתי תמונה שלך יושב, מנגן בקרן זווית, שם כובע, משחק לי אותה היפי, איזה בן אדם, גיטריסט. איך אמרת אז? אני יותר ישראלי מיהודי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> זו הרמה שלך, וזה, בעצם – אתה עלק רוצה להנהיג את עם ישראל, להיות ראש ממשלה. היום אתה שולח חיילים מאחורי קווי האויב, חלקם יכולים לא לחזור. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> איזו בושה. אתה פשוט בושה לעם ישראל. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. יעלה ויבוא חבר הכנסת שלמה קרעי. 25 דקות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ככה נעלה ונרד כל חמש דקות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אבל – – – יישאר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא משנה, האוזר חושב שהוא חכם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מנסה להבין, דודי, ותשמע טוב: האם הממשלה הזאת, שמתגאה במספר שרותיה, הציבה את הנשים רק כקישוט ולא יותר? נעזוב את זה שהן ממלאות פיהן מים על פגיעה בנשים ועל מינויים מבישים כמו פרקליט המדינה הנוכחי. נעזוב את זה כרגע. אבל גם כאן, במליאת הכנסת? דודי, אתה שמת לב מה היה כאן? שורה של גברים ניהלה כאן את המליאה משעה 16:00: מיקי לוי, איתן גינזבורג, מנסור עבאס, צביקה האוזר. השאירו שתי נשים, את עאידה תומא סלימאן ואמילי מואטי, לשעות הקטנות של הלילה. למה? אתם יותר טובים מהן? אתם לא מסוגלים לתת לנשים שעות של פריים-טיים, כשיש יותר צופים? מה זה ההתנשאות הזאת? מה, אתם עוברים מסך טוב יותר מהנשים הללו? מה הסיפור שלכם? זו אפילו לא התנשאות שבשתיקה, זהו התנשאות במעשים. פשוט בושה. אדוני היושב-ראש, דיברתי קודם על ההמלצה של פורר לאזרחי ישראל, כשאמר: אל תיקנו אצל מי שמעז להעלות לכם מחירים. בהחלט המלצה שאזרחי ישראל יזכרו טוב-טוב בפעם הבאה שהם יצעדו לקלפי. אבל חוץ מהניתוק המוחלט מהמציאות וההתנשאות המכוערת של שרי הממשלה הזאת על הציבור שניצב בפני שוקת שבורה, אתם פשוט עצלנים. מי שמע על שרים שמנסים להתחמק מישיבת קבינט כדי לטייל בעולם? באיזו מדינה יש דבר כזה? מי שמע על מנגנון קבלת החלטות שמתעורר רק כשמאוחר מדי? אתם פשוט ממשלה בהשעיה. אם הייתם נזכרים לפעול כבר לפני כמה שבועות, כשעליות המחירים רק פורסמו, הייתם אולי יכולים לעצור את זה, אבל אתם עצלנים, כי זה פשוט לא מעניין אתכם. רוצים דוגמה לפעולה מהירה למען האזרחים מול הגל המטורף הזה של יוקר המחיה? תורידו את המיסים על הדלק כהוראת שעה. יותר מחצי ממחיר הדלק הוא מיסים. אל תיתנו לעצמאים, לשכירים, אל תיתנו לאנשים לקרוס בגלל חוסר האחריות שלכם. תבואו לקראתם במשהו, תנו הוראת שעה, תפחיתו מיסים. כמה דיברתם. עומד כאן אביר קארה ומדבר על הפחתות מיסים כשכל מה שעשיתם זה רק העלאות מיסים, וגרמתם לגל עליות המחירים המשוגע הזה במשק. תקפיאו את המיסים האחרונים שהטלתם על הציבור. תיישמו סוף-סוף אפילו חלק מתוכנית סינגפור של בנט, שלא עשיתם איתה כלום. תורידו את מס ההכנסה למעמד הביניים עכשיו, אפילו כהוראת שעה, ולפחות כהוראת שעה תגדילו משמעותית את מס ההכנסה השלילי לחלשים. בעיקר, בעיקר, אדוני היושב-ראש, תעבדו למען האזרחים יומם וליל. כרגע אתם לא עושים כלום. כלום. אתם יודעים, הרפיסות הזאת, חוסר האונים, העייפות המידבקת, קהות החושים, מעידים יותר מכול על ריקנות, על כלום ושום דבר, על הטמבל שהתיישב על כיסא המלך. כדאי לכם לשים לב שלא תתעוררו יום אחד בערימה של קש וזבל במקום שאליו שלחתם אזרחים לשעות של סבל. ראיתי מישהו שהציע לנצל את הריקנות הזו שלכם, אדם גולד, וכך כתב: עליות המחירים האחרונות הן זמן טוב להזכיר שהדבר שהכי חסר בימין זה לוכדי מטומטמים. מפלגת ימין מרכז כללית ולא החלטית – כזאת שתהיה בעד הטוב ונגד הרע, מפלגת אווירה, שבעזרת סיסמאות והרבה פופוליזם תמשוך את האלקטורט הכי חשוב שמכריע בחירות: המטומטמים. מפלגה שתדחק לכיוון גוש הימין את המתלבטים, המתנדנדים והמבולבלים שמצאו את ביתם בחיקן החמים והמטומטם של מפלגות המרכז-שמאל החלול. אז נכון, יש מדי פעם הבלחות גם בימין, אבל זה שולי ולא אפקטיבי. זה לא מספיק; בטח כשאתה באופוזיציה וכל מה שצריך בשביל סיכוי לשבור את הקיפאון, למשוך את מטומטמי ליברמן, גנץ, לפיד ושות', לגוש ימין-מרכז, זו ביקורת רועשת, לא מנומקת ולא קוהרנטית, בדרישה מוחלטת להילחם בכל מה שרע ובעד כל מה שטוב. רוצים 61? אין-ספור מנדטים על הרצפה רק מחכים למפלגה שתעשה "יאיר לפיד" ליאיר לפיד. ושוב, נכון, הימין, על הוגיו וצייצניו ונבחריו, משלבים מדי פעם מסרים לא חכמים, אבל זה לא זה; רואים שהם לא נכנסים לדמות עד הסוף, לא מספיק טוטליים. רק תחשבו מה אדם ריק כמו יאיר לפיד היה עושה מול הגאות במחירים, מול הג'ובים, הנורבגים, הכספים הקואליציוניים, הקורונה וההזיה ששמה אלי אבידר. יש מנדטים על הרצפה, רק צריך להתכופף ולהרים אותם עם מפלגת ימין-מרכז אמורפית מספיק. כך אדם גולד, בתיקונים קלים. חבורת חסרי החוליות הזו לא מסוגלת להתמודד עם כלום בכוחות עצמה, ולכן – כמו שלפיד אמר פעם – היא מעבירה את רוב סמכויותיה לפקידים. ואני רוצה ברשותכם לדבר על פקיד אחד. דודי, אני רוצה לדבר על פקיד אחד. אתה לא שמת לב, דודי, אבל תסתכל מה השעה עכשיו: חצות הלילה – פקיד שבדקות אלו ממש אפשר לברך עליו "ברוך שפטרנו מעונשו של זה". << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לפני שעה כבר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, בדקות האלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ברוך השם, אנחנו משוחררים מהבושה כבר שעה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. ברגעים אלו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרגשנו הקלה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> חכה. תמיד אצלנו אומרים בערבית: הרע שאתה מכיר יותר טוב מהטוב שאתה לא מכיר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרגע. הרגע האוזר עוד יספר לנו למה הוא בחר בגברת של תקווה אבודה, הצדיק הגדול. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, למה הוא יצא נגד נזרי. זה המועמד של הבוס שלו והשני שאמר שנזרי שמרן מדי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ברור, ברור. קשה לו לנמק. הוא פתאום לא יודע לנמק. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הנציג של השמרן פסל אדם בגלל שמרנותו. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא הבנתי, אבל דיברת על מנדלבליט קודם, אז אתה בעד מנדלבליט או נגד מנדלבליט? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני אמרתי: "ברוך שפטרנו מעונשו של זה". << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו, ברוך השם, נפטרנו מצרה אחת, עכשיו – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אז אתה נגד מנדלבליט אך בעד נזרי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו בעד הצדק והיושר ונגד אנשים נוכלים וכפויי טובה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני נגד שחיתות, נגד חוסר קוהרנטיות, נגד התנהלות לא מקצועית, נגד התנהלות לא אתית. לפחות למראית עין "והייתם נקיים מה' ומישראל", אל תראו שהכול כזה מושחת. ברגעים אלו מסיים את תפקידו אדם שהריקבון המוסרי שלו, חוסר עמוד השדרה והפחד האישי הפכו להיות הסמל של מערכת אכיפת החוק והמשפט בישראל בשנים האחרונות, אדם חלש שהסתבך בתפקידו הצבאי ומאז מכר את נשמתו לכל רוחשי הרעה האנטי-דמוקרטיים במערכת המשפטית. כביכול מדובר בסיפור עצוב על אדם שנאחז בגרונו והיה כביכול קורבן, אך לא כך הם פני הדברים. האחיזה בגרון הגיעה עקב פשע שעשה ולאחר מכן אימץ על מלא את אותה השיטה בדיוק, האחיזה בגרון. ומעשה שהיה כך היה: את היועץ המשפטי לממשלה הזה הכיר עם ישראל לראשונה כפרקליט הצבאי הראשי. התוודענו לשמו, לאופיו ולמעלליו בעת פרשה חמורה ביותר של ניסיון פוטש של המערכת הצבאית נגד המערכת המדינית שמנדלבליט היה שותף לה על מלא. הוא הדליף, שיבש חקירה, הוא עשה הכול כדי שתיקו ייסגר מחוסר אשמה. כשלא הצליח, נכנע לפקודיו, שאחזו בו בגרון, ועשה תפנית אידיאולוגית-מוסרית מהחמורות והנחותות שהיו אי-פעם. מאז מונה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה מר מנדלבליט נתן את ידו, שיתף פעולה, יזם עשרות פעולות בלתי חוקיות או בלתי דמוקרטיות שרמסו את הממשלה, את הכנסת, את שלטון החוק, את השוויון בפני החוק ואת החוק עצמו. מאפיה – זה התיאור היחיד שעולה לי בראש – מאפיה שמנדלבליט לא עמד בראשה אלא שי ניצן – שאליו נגיע בזמן אחר – אבל מנדלבליט היה בקדמת הבמה, זה שפעל מסיבות רבות, חלקן חוקיות וחלקן לא. מנדלבליט איתנו כבר שש שנים, מ-2016. הוא נכנס לתפקידו כשהוא אחוז בגרונו על ידי פקודו שי ניצן – "המניאק", כלשונו – שעשה הכול כדי לא לסגור, ובצדק, כנראה, את התיק של מנדלבליט מחוסר אשמה. אפילו לאחר שמנדלבליט, בניגוד לחוק ובהסתרה, פנה לכפופיו בבקשה כזאת, כל הגורמים הסתירו זאת בעתירה נגד מינויו של מנדלבליט בבג"ץ. על דינה זילבר, כפופתו, אמר שהיא תפרה לו את התיק, כשהוא מתייחס לתיקו הפתוח. מנדלבליט היה שבוי אך גם עשה הכול כדי לרצות את כפופיו, הכול כדי להשיג את סגירת תיקו. באופן שערורייתי סגר את התיק המרכזי נגד פרקליטת מחוז תל אביב רות דוד, שקיבלה מתנות מרונאל פישר, והיה שם גם חשד לשוחד. הוא העלים, הסתיר וביער תיק שסגרה רות דוד על שחיתות ברשות המיסים שנדרש לבדיקה בנציבות הביקורת על הפרקליטות. הוא דאג לסכל אדם, ממלא מקום פרקליט המדינה, שניסה לטפל בתיק הפתוח שלו, את דן אלדד. הוא אף פסל החלטת ממשלה להארכת סגר בזמן הקורונה, פשוט כי הוא היה יכול. הוא התנגד בכל כוחו לחוק ההסדרה הצודק וההיסטורי, שמסייע להתיישבות הצעירה. הוא תמך בסגירת חקירות נגד המשנות שלו זילבר וקורן. הוא מינה והתמנה לוועדות איתור שבהן יש לו עניין אישי, כמו מינוי ממלא מקום פרקליט המדינה או את עוזרו האישי, גיל לימון, למשנה ליועמ"ש ועוד. הוא סירב לאפשר לשר לייצג את עצמו, בניגוד לעמדתו המבישה של היועמ"ש, לגבי מתן פרס לשונאי ישראל בשני מקרים. הוא סיכל אין-ספור שלילת אזרחויות למחבלים אזרחי ישראל, כפי שהחוק קובע, והפך את החוק לאות מתה ולא רלוונטית. הוא סגר את התיק בפרשת אהוביה סנדק, ובכך נתן אישור מוסרי לרדוף ולפגוע בילדים רק כי הם מתנחלים. הוא הכשיר את כניסתם לכנסת של תומכי טרור כמו היבה יזבק ואחרים בעמדתו לבג"ץ. הוא סיכל פעולות של ממשלה נבחרת בזמן מגפה. הוא הסכים לחקירת ראש ממשלה מכהן על סמך מה שהוא כינה בשנתיים הראשונות של כהונתו רכילות גרידא, רכילות וזוטי דברים. הוא העלים עין או נמנע מלתת אישור לחקירות ראש ממשלה מכהן. הוא אישר או העלים עין מהפעלת סחיטה ואיומים כנגד עדי מפתח בחקירת ראש ממשלה מכהן, כמו חפץ ואלוביץ'. הוא שיתף פעולה עם מפכ"ל שקרן ובעייתי, אלשיך, בטיוח חקירת אום אל-חיראן. הוא אישר מינוי מחפיר של ראש מח"ש חדשה, שרמסה את הגוף הזה והפכה אותו ללא אמין ולא רלוונטי. לאורך כל כהונתו הוא הדליף, או העלים עין מהדלפות לא-חוקיות ובלתי פוסקות בשלל נושאים. הוא התערב בצורה בוטה, לא דמוקרטית, במערכות בחירות בישראל, כאשר בצמוד לכל אחת ממערכות הבחירות הרצופות שהיו כאן הוא בחר לפרסם פעם את המלצות המשטרה ופעם את כתב החשדות, פעם שימוע ופעם כתב אישום כנגד נתניהו. הוא הגיש את כתב האישום נגד ראש ממשלה מכהן בעת שהייתו של ראש ההמשלה בפסגה מדינית היסטורית לקראת הסכמי אברהם. הוא אישר פריצה לא חוקית – והלבין אותה – לטלפונים של דוברי ראש הממשלה, וגם של אפי נווה. הוא רדף אחרי ראשי המחנה הלאומי והגיש נגדם כתבי אישום חמורים ביותר – שוחד, מרמה והפרת אמונים. במקרה חיים כץ הוא אמר – בבקשת החסינות – שמדובר ברף הגבוה ביותר, ואז חזר בו, כי הוא שיקר, כי הוא רצה לפגוע פוליטית בליכוד ובמחנה הלאומי ולא הצליח. אצל ליצמן הוא קרא לזה שוחד, ולפני כמה ימים הגיע לעסקת טיעון על 3,000 שקל ועזיבת החיים הפוליטיים – עוד סיכול פוליטי. אצל הרב דרעי הוא קרא לזה: אחת הפרשות החמורות, ואחר כך אמר שיצא מזה עכברון, ובכל זאת הגיש כתב אישום על זוטות, שגם אליהן הגיעו באופן בלתי חוקי, שהרי הן תוצר של החקירה הראשית, וגם בזה עיקר הסדר הטיעון היה לצאת מהחיים הפוליטיים. ואיך אפשר בלי ראש ממשלת ישראל, מנהיג מחנה הימין? שוחד, מרמה, והפרת אמונים, הוא אמר. בלב כבד אך שלם, הוא אמר. שקרן גדול, שקרן ורודף, שאפילו עשה הכול כדי למנוע מראש הממשלה את יכולת המימון שלו. ובסוף? ירד מהשוחד, ירד מתיק 2000, הסכים לרדת מהקלון, והשאיר את מה שאמרנו כל הזמן: סיגריות ושמפניות. על זה רודפים ראש ממשלה? בושה, בושה, בושה. אפשר לגולל כאן עוד ועוד ועוד את מעלליו של האיש, אבל זה לא סוף פסוק. הוא עדיין אחוז בגרונו, הוא עדיין שואף להגיע להיות שופט עליון, וברוך השם, עדיין אנחנו יכולים לפטר אותו גם בדיעבד, כדי למנוע ממנו את המשך הכהונה בשירות ציבורי כלשהו, וכך נעשה איתו ועם כל חברי הכנופיה. הוא רדף אישה צעירה בשיאו של יום השבת בדיוק לפני שנתיים רק כי אמרה לו ברחוב: "פרשת משפטים בושה". גרם לה לחלל שבת; אדם דתי. מה היא בסך הכול אמרה לו? מה? מה קרה? ורבותיי, אף שהזמן עבר, עברו שנתיים, פרשת משפטים תישאר בושה שנה אחרי שנה, עד שנתקן את העוול הזה; עד שנביא לדין ולחקירה את מי שעשה, שיתף פעולה, שתק, רקם או יזם את ההפיכה המשפטית הראשונה בתולדות הדמוקרטיה, בטח בדמוקרטיה הישראלית, את הריסתה של הדמוקרטיה ואת רמיסתה. אז זה מנדלבליט. מנדלבליט שעכשיו התפטרנו ממנו. אי-אפשר לדעת מה קיבלנו במקומו, אבל מהתהליך שהוביל לבחירה של היועצת המשפטית הבאה, כנראה, אנחנו מבינים שטוב לא יצמח מזה; שזה לא לטובת אזרחי ישראל אלא זו עוד קומבינה מושחתת אחת גדולה של החבורה הזאת, שחושבת: אני ואפסי עוד. אנחנו הקליקה השלטת, לנו מותר לעשות הכול. אנחנו מלכי העולם, אדוני הארץ. אין איש שיאמר לנו מה לעשות ואין ביקורת שיכולה לחדור את השריון שאנחנו מקבלים מכל הגורמים האחרים – התקשורת ומערכת המשפט. אדוני היושב-ראש, אנחנו נמצאים הערב בליל ראש חודש אדר א', ל' בשבט, ראש חודש אדר א'. אז קודם כול, שיהיה יום משפחה שמח לכל בית ישראל. אני אפילו מבכר, בכ"ף, את יום האם. אני חושב שלאימהות, לנשים שלנו, מגיע לפרגן עם יום האם, ולא להפוך את זה למשהו כללי, אני בהחלט חושב שככה צריך לעשות, אבל גם יום המשפחה זה בסדר. אגב, אצלנו יום משפחה יש כל שבוע, גם יום האם יש כל שבוע. בשבת כל המשפחה מתכנסת, אין טלפונים, אין טלוויזיה, אין מכשירים אלקטרוניים – יום משפחה יהודי פעם אחת בשבוע, שבו גם מוקירים ומכירים את האם, אשת החיל. חודש אדר הזה הוא סימן טוב לעם ישראל. גם אז, לפני כאלפיים חמש מאות שנה, עם ישראל היה בתקופה של הסתר פנים. לא הבינו את גזרת אחשוורוש, שלקח את כל הנשים והנערות. רק אחר כך התברר – כמה שנים לאחר מכן הבינו – שהקדוש ברוך הוא בעצם הקדים תרופה למכה, ואז התרחש כל הנס שאנחנו מכירים. גם אנחנו לא מבינים. לא מבינים. ממש הסתר פנים. "עבד כי ימלוך" ו"שפחה כי תירש גבִרְתה" – לא מבינים איך קורה דבר כזה שקמו עלינו שמאל סהרורי, מי שהיה בשולי הקונסנזוס, בשוליים של השוליים של המחנה, והפכו להיות בלב הקונסנזוס, הפכו להיות המנהיגים – שאין להם מושג איך להנהיג – אבל בעיקר באים עם אג'נדות אנטי-ציוניות, אנטי-דמוקרטיות, אנטי-יהודיות, והם שולטים בכיפה. ומי המליך אותם? דווקא אחד שיצא מתוך המחנה. מהריסייך ומחריבייך ממך יצאו. אבל אנחנו מאמינים בני מאמינים. אנחנו יודעים שהכול יתהפך לנו, בעזרת השם, לטובה ולברכה, ואנחנו רואים שהממשלה הזו כבר התחילה ליפול. היא התחילה ליפול גם ציבורית, עם כל הגלים – הגל המטורף הזה של עליות המחירים, עם כל הכישלון באתגרים של הקורונה. עם כל מה שקורה כאן יום-יום, שעה-שעה, בכל יום אתה מתגעגע ליום שהיה קודם לכן. אתה אומר שאתה מפחד מהיום הבא שיגיע. מה תהיה הגזרה הבאה? מה יהיה הכישלון הבא של הממשלה הזו? נכשלים בכל אתגר. כבר התחילו ליפול. וגם מול מנהיג הימין שהחליפו באותה הפיכה משפטית, אנחנו רואים איך יום אחר יום הכול קורס להם במשפט. גם בתקופתו של אחשוורוש אמרו שם: "אם מזרע היהודים מרדכי אשר הַחִלּוֹתָ לִנְפֹּל לפניו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו". כשאתה משתף פעולה עם כאלה שהם תומכי טרור, עם כאלה שלא רוצים לראות אותנו כאן, עם כאלה שמתחילים בג'יהאד אזרחי ומתכוונים להמשיך הלאה לג'יהאד צבאי, אתה יודע שכאשר "הַחִלּוֹתָ לִנְפֹּל לפניו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו". אומנם אתם מנסים. באמת, התקשורת עוזרת לכם לנסות להכשיר את השרץ. התקשורת עוזרת לכם להפוך את רע"מ, את אותם מחבקי מחבלים, את אותם אלו שלא רוצים לראות אותנו כאן – תנועת האחות של החמאס, כמו שבנט הצהיר עליהם – התקשורת כבר הפכה אותם לאיזה דובון אכפת לי, וכאלה שבאמת מגיע להם כבוד ויקר על זה שקצת יש להם מראית עין של כאילו סיוע לתושבי ולאזרחי ישראל הערבים. אנחנו יודעים, יש פתגם בערבית, דודי, יש פתגם בערבית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ואולי יריב יתקן אותי, אבל זאת ערבית תוניסאית. פתגם שאומר: (אומר דברים בערבית ומתרגמם.) << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הבנתי: מילה בבוקר ובערב. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ומוסלמית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כן, משילמה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> משילמה תהפוך ליהודייה, מוסלמית בסוף תהפוך ליהודייה. אתה יכול לטפטף: מנסור עבאס דובון אכפת לי, מנסור עבאס דובון אכפת לי. והתקשורת אומרת את זה בוקר וערב, בוקר וערב, ובסוף הפכו אותו לדובון אכפת לי. אבל אנחנו יודעים מה האג'נדה המסוכנת של האנשים האלה, מה הסכנה, אנחנו רואים מה קורה בנגב, אנחנו רואים מה קורה בערים המעורבות. היה לי שיח עם תושבי לוד הערב. הם מפחדים להסתובב ברחובות, הם לא יודעים מה יהיה. המוסלמים שם, שונאי ישראל, שרוקדים כשיורים טילים על עוטף עזה ועל הדרום, עדיין מסתובבים בחופשיות שם ועושים כל מה שהם רוצים, והיהודים מפחדים להסתובב באדמה שלהם, בארץ שלהם. אותו דבר מה שעשיתם עם בנט. סוף שבוע אחד, וכל הכישלונות – בנט והטעויות – כל הכישלונות, כל הקורונה, כל מאות המתים, כל חוסר – העצמאים שקורסים, כל הסגר בפועל שאנחנו רואים בכבישים; אין תנועה בכבישים מרוב שכולם מבודדים, מאות אלפי מבודדים. הפכו את בנט, טפטפו אותו בכל העיתונים, בכל כלי התקשורת: בנט מסכן, הוא גיבור, הוא נמצא שם לבד, הוא קופץ על הרימון, הוא דואג לאזרחי ישראל. אתם חושבים שהציבור מטומטם? הציבור לא מטומטם. אי-אפשר לשקר ככה במצח נחושה. גם אם התקשורת איתכם, העם איתנו, העם איתנו והעם רואה ומבין ויודע בדיוק מה אתם עושים לו, והוא, בעזרת השם, בקלפי, יראה לכם מה זה להחליף מקצוע. אתם שולחים את העם להחליף מקצוע, והוא יחליף לכם את המקצוע בקלפי. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת פינדרוס – אינו נוכח. אז אנחנו נעבור – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> כן, אני פה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אה, בבקשה. לרגע נבהלתי, חבר הכנסת פינדרוס. ראיתי אותך פה עומד על זכותך לדבר רבע שעה, אז אמרתי: לשם מה היה הוויכוח אם – ולא רק לשם ויכוח, אז אני שמח שאתה כאן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כיוון שהגעת עכשיו, אתן לך רקע. היו לי 20 דקות. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה, זה רקע על חשבון זמנך, אתה יודע. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ביקשו החברים שאני אתן לאחרים ללכת הביתה, אז ירדתי ונתתי להם ללכת הביתה, אז נתתי לחבר'ה לסיים את הסבב ואז חזרתי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> זו עשיית הטוב. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מכיוון שלא היית, אני באמצע – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> מידת הנימוסים, אני חייב לומר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אעדכן אותך איפה אנחנו נמצאים, שתדע, אדוני היושב-ראש. אנחנו באמצע הספר – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> זה יפה, תורה עם דרך ארץ, נדמה לי. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – בנט נגד בנט. אנחנו, יש לנו כרגע 40 פרקים שבנט אמר משהו אחד ועושה הפוך, אמר משהו אחד כשהיה בפוזיציה הזאת ואומר משהו הפוך כשהוא בפוזיציה הזאת. קוראים לזה שקר, נוכלות, יש לזה כל מיני כינויים בעברית. אני לא מומחה לעברית. אתה מזכיר לי, כשעמד חברך לסיעה בני בגין ודיבר על השיבוש הנוראי שנעשה ללשון העברית, אמרתי לו: מר בגין, אני רק רוצה לומר לך שכשבן יהודה עשה את השפה העברית, זה מה שכאב לאנשי לשון הקודש. הוא לקח את לשון הקודש ושיבש אותה. הכאב שאתה מייצג עכשיו זה אותו כאב שכאב להם אז. אז אנחנו בפרק השביעי, יחסי ישראל וארצות הברית. מה דעתו של מר בנט ב-2019? "נתניהו תמרן וצלח שמונה שנים של הממשל העוין של אובמה – – – משימה קשה, כפוית טובה, זאת כאשר רבים בתקשורת הישראלית היו בצד של אובמה". עד כאן דבריו של בנט. 2022, בנט בבליץ ראיונות. הוא מסביר את ההבדל בין המדיניות שלו למדיניות של קודמו. כרגיל, ההשוואה של בנט – כל היום הוא עסוק בדבר אחד. יש לו מזל שהיה פה נתניהו, הוא יכול לדבר על משהו שחלק מהעם בישראל לא אוהב: אני לא מחפש מריבות לשם מריבות – אתם זוכרים, זה בנט, שאמר "נתניהו תמרן וצלח שמונה שנים של הממשל העוין של אובמה" – ראיתי מה עשו המריבות האלה בעבר, הן לא שירתו אותנו. ישראל נשענה תמיד על תמיכה דו-מפלגתית באמריקה. אנחנו עובדים עכשיו קשה כדי לשמר את זה. אנחנו נעבור לפרק הבא, מנסור עבאס; כבר לא פה, היה יושב-ראש קודם. ינואר 2021, לפני שנה: אלא שהוא חבר בכוונה תחילה למנסור עבאס ומפלגת רע"מ, שתומכים במחבלים רוצחים, והכול למען צורך פוליטי. יוני 2021, אותו תושב רעננה, ששומר באדיקות על להישאר תושב רעננה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> אני? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא. לא, בוא לא נגזים. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> אני תושב רעננה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני חוזר, אנחנו בספר שאני מחבר כרגע, בנט נגד בנט. אז הינה, מנסור עבאס פה. מנסור עבאס לא תומך טרור, פגשתי בן אדם הגון ומנהיג אמיץ שמושיט יד וסך הכול מבקש לדאוג לאזרחי ישראל. זה אותו בנט. ינואר 2021: הבעיה היא שנתניהו חבר בכוונה תחילה למנסור עבאס ומפלגת רע"מ, שתומכים במחבלים רוצחים, והכול למען צורך פוליטי". יוני 2021 – הכול התהפך. אנחנו נעבור לפרק 9, שיתוף פעולה עם רע"מ. מאי 2021, בנט: במצב הביטחוני שנוצר, אי-אפשר לנצח את המלחמה בממשלה שנסמכת על רע"מ. שבועיים אחר כך, לא הרבה זמן, הוקמה ממשלה עם רע"מ. ראה זה פלא. אתה אף פעם לא ניסית – איתן, אני מכיר אותך. אף פעם לא ניסית להגיד דבר והיפוכו בתוך חודש. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> אבל יש סיטואציה שבה אדם משנה את דעתו, מוצא פתאום מציאות אחרת ממה שהוא חשב. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מזכיר לך שאני בפרק 9. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> מאה אחוז, פרק 9, וגם בפרק 19. אבל יש סיטואציה כזאת שחשבת משהו, ופתאום התגלה לך משהו אחר. אתה זוכר את האירוע – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רגע. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – שבו אנחנו אמרנו שלא נשב עם נתניהו ופתאום מצאתי את עצמי – אני ואתה – באותה ממשלה עם נתניהו והחרדים ויריב לוין ואמסלם, וראינו פתאום דברים אחרים. הייתה מציאות שונה ופנדמיה, משבר כלכלי, מערכת בחירות. השתנה משהו. חיבקתם אותי אז. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> איתן, יש הבדל, ובשביל זה אני פה מנצל את זמני. יש הבדל בין אדם שאומרים לו: תשמע – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> יש לך מלא זמן. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – הייתה לי טעות בקשר למנסור עבאס. אתה יודע מה? הייתי מכבד את זה. הייתה לי טעות בקשר למשהו אחד. בכל מה שאמרת טעית? לא היה דבר אחד שחשבת עליו יום קודם ויום אחר כך עשית אותו דבר? אחד? הלכת כל מערכת בחירות במשך עשור על מסרים, אחד אחרי השני: איראן, טרור, ארצות הברית. אין נושא אחד, אחד, שאתה אומר: יש לי צורך קואליציוני. אמרתי, חוק הגיוס – הדוגמה הראשונה שהבאתי. בנט דיבר נגדו בפתוס. כשזה עבר היום הוא לא אמר: חבר'ה, היה לי צורך קואליציוני. אני לא יודע אם ראית את התנועה שהוא עשה: יש. מה, זה משהו שאתה מתנגד לו. היה לך צורך קואליציוני, איווט הכריח אותך, גנץ הכריח – בסדר, הבנתי. אבל מה קרה? אתה יודע, גם נתניהו, כשהכריחו אותו, הקואליציה – תסלח לי, החרדים הכריחו אותו –– הוא לא קרא: ואללה, דפקתי אותם, את האופוזיציה, עשיתי. איך שהוא נכנס לחדר, אמר לגפני ולדרעי: תשמעו, אנסתם אותי, זה מה שעשיתי, זה מה יש. יש מינימום של התנהלות שאתה מכבד את עצמך. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל אני אמשיך הלאה, שיתוף פעולה עם רע"מ, התנגדות לרע"מ. ינואר 2021: ללכת לשת"פ עם רע"מ זה דבר מטורף לגמרי וגם חמור מאוד, כי זה נותן לגיטימציה ממש לתנועת האחים המוסלמים. אני לא אשתף פעולה עם האחים המוסלמים בסניף הישראלי. הרי מה הדיל? דיל של קצבאות, הזרמת כספים בדיוק למי שאנחנו לא רוצים להזרים כספים, לתנועה האסלאמית. דרך אגב, זה לא דודי אמסלם. כשדודי אמסלם עומד ואומר פה אתם צועקים: איי, געוואלד, מאיפה הזכות שלך לדבר? דרך אגב, הייתם מתים שדודי אמסלם יהיה ממנהיגי הימין. אתם לא יכולים לסבול שבימין הלא-אינטליגנטי הישראלי הזה, של הדוסים והשחורים וחסרי האינטליגנציה, מדבר מישהו כמו – תל אביבי כזה, אשכנזי יפה. דודי זה בסדר. זה מוציא אתכם מדעתכם, לכן אתם הרי שונאים את נתניהו. ודודי – ולא שאני מזלזל – הם לא יכולים לסבול את זה. אתם לא יכולים לסבול את זה. אבל הוא אמר את אותן מילים; בנט אמר את אותן מילים. ינואר 2022, נאום של בנט – אותן מילים שאתה אומר על האחים המוסלמים ועל רע"מ ועל זה, הנאום שלו בינואר 2021. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר, מה זה משנה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ינואר 2022: סליחה, יש פה מנהיג ערבי ראשון שמכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית. הוא בא, מצהיר שהוא עושה מהלך להפריד את הפן הלאומי מהפן האזרחי. אנחנו צריכים לייחל לכך שהקו הזה של השתלבות במדינת ישראל תוך הכרה במדינת ישראל יצליח. אני גם רוצה להזכיר לך, מר גינזבורג, אני רוצה להזכיר לך, חבר הכנסת גינזבורג, שמי שהעביר את תוכנית החומש למגזר הערבי, בלי צורך קואליציוני ובהתנגדות של הרשימה המשותפת, שכללה את רע"מ, היה, מה לעשות, אותו נאשם שעל חוק כמו שאתם מעבירים עכשיו הוא עומד למשפט. אותו אחד הוא זה שעשה את זה, במקרה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> – – – של 50%. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הייתה התנגדות מוחלטת של האופוזיציה אז, התנגדות מוחלטת, כשהוא העביר את תוכנית החומש – אני מזכיר לך, ב-2016. זה היה עם החרדים האלה, עם הימנים האלה ועם הקיצוניים האלה והציונות הדתית, איתם העבירו את תוכנית החומש. והמצחיק הוא שהיום מכרו הרי למנסור עבאס את אותה תוכנית חומש. הרי את אותם 350 מיליון שקל שהעבירו לרשויות בשתי השנים, אלה אותם 350 שהעבירו ב-2016; דרך אגב, גם אותם סכומים. אתם לא עדכנתם את – לא ידעתם שיעלה כל כך המדד, אז לא עדכנתם את הסכומים. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> בנט ושקד היו אז בממשלה, כן? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> בנט ושקד היו אז בממשלה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אה, הם דאגו לזה גם, שקד כשרת המשפטים ובנט כשר החינוך, שאני זוכר אותו לטובה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> אני רק אומר – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני לא בטוח אם שלמה קרעי מסכים איתך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא מכיר את זה. תוכנית החומש, מתי עברה? 350 המיליון לרשויות המקומיות הערביות – מתי עבר? בתוכנית החומש 2016. מי העביר את זה? הליכוד. הליכוד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו תמיד דאגנו – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בלי הסכם קואליציוני, בלי הצבעות, בלי כלום. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אז אין מחלוקת, חברים. אנחנו פה בשעות המאוחרות של הלילה מצמצמים מחלוקות. כולם מסכימים שההעברות האלה הן ברוכות – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חוק פסילת – אנחנו בסעיף 10 – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יש מחלוקת בלקנות את האחים המוסלמים – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> – – זה מצוין. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חוק פסילת נאשם לראשות הממשלה, ינואר 2021, אדון בנט – ואתה צודק, אני מקבל את עמדתך בנושא רעננה, זה לא יפה. גם אתה גר שם, זה לא יפה לדבר ככה עליה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> ואני אוהב את העיר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז אותו מתקרא ראש ממשלה, נוכל: אני אומר באופן חד-משמעי: אנחנו נתנגד לחוק שראש הממשלה לא יוכל לכהן תחת כתב אישום. אני מתנגד עקרונית למצב שבו אדם בודד יכול להפיל ראש ממשלה. בינואר 2022 הוא נשאל מה דעתו על החוק. אתם יודעים מה הוא עונה? עוד פעם, הוא לא אומר: שיניתי את דעתי, יש לי צורך קואליציוני, גדעון סער לוחץ עליי, יש לי בעיה, אני לא עומד בלחצים; כל דבר ייבחן לגופו, לא העמקתי בזה עדיין. ינואר 2022 זה אחרי ינואר 2021 או לפני? לא העמקתי עדיין. הוא עוד לא העמיק בעניין. 9. זה היה צריך להיות מהסעיפים הראשונים; אמרתי, אין מוקדם ומאוחר בתורה, הסדר הוא לפי איך שיצא בגוגל. הסדרת ההתיישבות הצעירה – מה דעתו של מר בנט בעניין? פברואר 2021: "ביום הראשון שלי בתפקיד כראש ממשלת ישראל אני חותם על אישור מלא על ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון. זה אפשרי. האמינו. צריך לפרוץ את תקרת הזכוכית, להפסיק לפחד ולעשות". אתם יודעים מה קרה בנובמבר 2022 – סליחה, בנובמבר 2021? הריסה בגבעות. גאולת ציון, רמת מגרון ובחומש משחקים הלוך וחזור. עוד מעט אנחנו נגיע לחומש, גם כן על ההתחייבויות שלו. חשמל בהתיישבות הצעירה, ינואר 2021. אני זוכר אותו עומד פה בינואר 2021: "20,000 ישראלים שעושים מילואים ומשלמים מיסים וחיים בלי אספקת מים וחשמל נורמלית רק בגלל ההססנות של הממשלה. נמאס להם מהבטחות הסרק של ראש הממשלה. הם אינם אזרחים סוג ב'". מה קרה כשהוא נהיה ראש ממשלה? בדצמבר 2021, הצבעה נגד ההתיישבות הצעירה – לבנייה לא חוקית בנגב, שלה הוסדר החשמל בחוק החשמל של רע"ם – הצבעה נגד לתת לאלוף הפיקוד אפשרות, אפשרות, לחבר חשמל גם ביהודה ושומרון. הבדואים בנגב, 15 בפברואר 2021, בנט: ממשלת ישראל נכנעה לכנופיות של פושעים בדואים שמשליטות טרור ופרוטקשן בנגב. משימה מרכזית של הממשלה שנקים תהיה להחזיר את הנגב לידי ישראל בכל מחיר". מה התרגום בעברית ל"בכל מחיר"? אני לא יודע מה זה בכל מחיר, אין בלשון הקודש הגדרה למילה הזאת, "בכל מחיר". אז אני אגיד לכם מה קרה בינואר 2022: התקפלות מפוארת ועצירת הנטיעות של קק"ל. שאף אחד לא יספר לי שזאת הייתה תוכנית העבודה. אני מחזיק אצלי בטלפון – שנמצא שם בהטענה, אדוני היושב-ראש, רק לידיעתך – פרוטוקול מיולי 2021, 16 ביולי 2021, פרוטוקול של קק"ל עם הרבנות, לפני כניסת שנת השמיטה, כשהציגו להם את התוכנית הזאת, שאמרו שזה רק היה זמני, ללכת. מחזיק את התוכנית. הציגו לרבנות את התוכנית במדויק עם התאריכים, אבל התקפלות מפוארת. לא, לא, זה היה מתוכנן, הטרקטורים יצאו מתוכנן. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אגב, הנטיעות – אגב, אתה מזכיר את השמיטה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מוחה על זה שחברי הליכוד נטעו, כן. אני אומר להם את זה, לא מתבייש, גם אם אני חבר. בניגוד לבנט, אתה יודע, אני לא מפחד לומר את מה שאני חושב, גם אם זה חברים שלי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אבל אתה מוחה במובן הפוליטי או – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> במובן ההלכתי. גם ההיתר שהרבנות נתנה – לא צריך להיעשות על ידי יהודים, צריך להיעשות על ידי גויים. אבל בתוכנית העבודה של קק"ל, באישור הרבנות – היה אישור של הרבנות – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אבל הנטיעות האלה היו מה, בניגוד להלכה? כי הייתה אמירה פה שהנטיעות היו בהתאם להלכה, שניתן היתר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מחוסר ידיעה. אני מאמין שזה היה מחוסר ידיעה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא, הרי ידעו שזאת שנת שמיטה ואמרו שיש פסק הלכה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא כולם בקיאים כמוך, מר האוזר, בהלכות שמיטה, בטח לא בליכוד. לא כולם בקיאים כמוך. אבל מיסים, אנחנו עוברים למיסים. אתם יודעים מה? אנחנו בראש חודש אדר. בפברואר 2021, אמר בנט, ואני מצטט: "כצעד ראשון אנחנו נחתוך באופן דרמטי את המיסים ב-15%". אתם יודעים מה היה היום? ערב ראש חודש אדר א'. מה היה הלילה? החשמל עולה, הדלק עולה – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> הלילה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הלילה, החשמל עולה, הדלק עולה. עברו בוועדת כספים – לא יודע אם אתם מודעים, היום עבר צו מיסים. עברו כבר חמישה או שישה צווי מיסים; עברו בחוק ההסדרים מיסים, עברו מיסים של מיליארדים, לפי מה שהאוצר אומר. אני מאמין שחלק מהם הם לא יצליחו לגבות – ודרך אגב, בשנה שהאוצר גבה יותר מיסים ממה שהוא דמיין לעצמו, באיזה 20 מיליארד שקל, אם אני לא טועה. אני לא רוצה לצטט מספר מדויק, אבל אני חושב שהם אמרו ש-20 מיליארד שקל מעל. העלו מיסים, המחירים עולים. דרעי מוציא סרטון, אז איווט ליברמן יחד עם אורנה ברביבאי מוציאים מכתב. הכול – הלילה עולה החשמל, דרך אגב. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אז חבר הכנסת פינדרוס, הלילה עוד צעיר, ויש לך לפי חשבוני עוד לפחות עוד רבע שעה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני סיימתי כרגע את פרק 14 – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> את רבע השעה הזאת סיימת, אז סמן לך ואנחנו עוד נמשיך להיפגש הלילה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. אנחנו נמשיך, ההמשך יבוא. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. האמת היא שיש לנו חמש דקות לכל אחד אחרי סעיף 1, נכון? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא, כל סעיף – אתה מאחד – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אחרי סעיף 1. אז חבר הכנסת פינדרוס, אתה רוצה אתה להתחיל את חמש הדקות האלה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עכשיו הוא סיים את זה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא, לא, יש לי עוד סעיף – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש סדר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אז בבקשה, חבר הכנסת דוד אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> וכמה זמן יש לי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יריב על סעיף 1 לא דיבר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יריב לא דיבר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אה, לסעיף 1, סליחה. אז – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> יריב – – – יעלו. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא. חבר הכנסת יריב לוין? חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה, חמש דקות לסעיף 1. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, כבוד השר, אדוני היושב-ראש, אולי זה לא מקרה שיצא שדווקא אתה יושב כאן בראש הישיבה בדיון הזה, באחד החוקים המושחתים והשערורייתיים שהובאו לכאן, הן מבחינת תוכנו והן מבחינת האופן שבו הוא נחקק. ואני רוצה לומר דברים ברורים לפרוטוקול, כי אין לי ספק שיבוא יום – גם אם נדמה לאדוני שאחרי הישיבות של הוועדה שהוא חבר בה, שאולי היום הזה רחוק ורשויות אכיפת החוק תמשכנה להיות בידיים מגוננות, אם אפשר לקרוא לזה כך – יבוא יום וחקירות לא תהיינה נחלתו של צד אחד בלבד. אני אומר מעל הבמה הזו בצורה הברורה ביותר: כל הליכי החקיקה בקשר לחוק הזה עוד ייחקרו, ותוצאות החקירה הזו, נדמה לי, כבר ברורות מראש, בגלל שהאירועים שמתרחשים פה הם לא פחות ממדהימים. בחוץ משתוללת מגפה, למעלה מ-2,000 מתים, בתי חולים על סף קריסה, המחירים עולים הלילה בשורה ארוכה ארוכה של מוצרים, מצרכים ושירותים בסיסיים, בעיות ביטחון, אבל את ממשלת ישראל מעניין קודם כול ולפני הכול החוק הזה. למה כל כך חשוב החוק הזה, שקיבל קדימות על פני כל החוקים האחרים, ואחרי שנפל כאן במליאה, אצו-רצו לעשות במהירות הבזק חקיקה גם בקריאה ראשונה, ואחר כך הביאו אותו לוועדת כלכלה, בעדיפות על פני כל חוק אחר, קיימו שם שני דיונים כמעט ברצף, ועכשיו אצים רצים עם החוק הזה הנה? אני שואל מה כל כך דחוף, ובעיקר – למי כל כך דחוף ולמה. עכשיו, מה אומר החוק הזה? החוק החשוב כל כך הזה אומר שחברות מסחריות דוגמת יס, דוגמת הוט, תצטרכנה לשלם כסף לחברות מסחריות אחרות, הבעלים של ערוצים 12 ו-13, למשל, בעבור זה שהן תוכלנה לשדר את הערוצים האלה אצלן. אדוני היושב-ראש, למה זה מעניין את הכנסת? למה זה חשוב? מה פתאום אנחנו מתערבים ביחסים מסחריים בין חברות? ממתי? אבל אני אגיד לך עוד יותר מזה, אני אגיד לך עוד יותר מזה – לא רק שהם רוצים להתערב ולאפשר את ההסדר הזה, אלא עושים שני דברים מדהימים: האחד הוא כאשר שואלים חברי כנסת, פעם אחר פעם, במליאה ובוועדה: בכמה כסף מדובר? הרי אתם הולכים להצביע כאן על החוק – ואני מזהיר מהדוכן הזה, כל אחת ואחד מחברי הכנסת שמתכוונים לתמוך בחוק הזה: אתם הולכים להצביע בעד חוק שהשאלה הבסיסית ביותר – מה שוויו הכלכלי, באיזו הטבה מדובר לאותם ערוצי חדשות – הדבר הזה מוסתר מעיני כולנו תחת התירוץ הבאמת-מגוחך הזה. אם אלה סודות מסחריים של חברות פרטיות, אז בשביל מה זה בא לכנסת זה בכלל? אז לצורך גילוי המידע הזה – אלו חברות פרטיות עם סודות מסחריים, אבל כדי לסדר להם את הכסף, כל כנסת ישראל מגויסת לפני כל דבר אחר. הדבר השני המדהים, אדוני היושב-ראש – שהכסף הזה, אפילו לא הממשלה משלמת ולא איזשהו גורם עלום, אלא הכסף הזה יוצא ישירות מהכיסים של המנויים של יס והוט, שלא שואלים אותם אלא מחייבים אותם לקבל את הערוצים האלה ולשלם בעבורם. כי יס והוט – מאיפה משלמות, מהשמיים? הם פשוט מעלות את דמי המנוי, לוקחות את הכסף הזה ומעבירות אותו כצינור לערוצים האלה. עכשיו, ערוץ 12 וערוץ 13 ודומיהם אמורים להתקיים מפרסומות. הם לא אמורים לגבות כסף על כך שייצפו בהם, בטח לא מהציבור, כמו שקורה כאן. אבל שיא החוצפה, אדוני היושב-ראש – ערוץ 11, שיש סעיף חוק שקובע את תקציבו כסכום פיקס, שאי-אפשר בכלל לשנות אותו; אגב, הוא אפילו מוחרג מקיצוצים ומפלאטים ומכל הדברים האחרים, שערורייה בפני עצמה – ערוץ 11 הזה, שהוא ערוץ ציבורי שאמור, שמקבל את כספי המדינה, מאות מיליוני שקלים, כדי לשדר לציבור חינם, גם הוא גובה כסף. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. אני יודע שהדברים הם – איך אומרים, קשה לשמוע אותם. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא, אין הרבה, דברים בנחת נשמעים, אבל אתה מדבר כבר דקה וחצי יותר. אני רציתי שתשלים את הרעיון על הערוץ הציבורי, אז במשפט אחרון. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> מאה אחוז. ואני אומר בצורה הברורה ביותר: רבותיי, זה חוק מושחת, חוק שנועד לתגמל את אותם ערוצים שמשדרים שידורים שמאדירים ומפארים את הממשלה ומסתירים את מחדליה. זו האמת הפשוטה, זה מה שהולך להתרחש כאן עכשיו, ולכן כל ההסתרה, לכן כל החיפזון, לכן כל התהליך הזה שאנחנו עושים. אם זו לא שחיתות, אני לא יודע שחיתות מהי. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, זה עוד ייחקר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. סיימנו הסתייגות לסעיף 1, ויש לנו אחרי סעיף 1, הסתייגות אחת, חמש דקות כל אחד. בבקשה, חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יכולת לתת ליריב עוד חמש דקות על החשבון. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> האמת היא שנכון, אתה צודק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הכול נכון, מה שאמר יריב. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אבל הוא ידבר כבר. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> רק אתה, אמרנו. עכשיו אנחנו נרצה לעשות את זה לפי הסדר, בדיוק מה שכתוב. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חמש דקות, בבקשה, חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד לא התחלתי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד לא התחלתי, אבל. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לתקן אותך, חבר הכנסת יריב לוין – זה אחד החוקים הכי מושחתים במדינת ישראל. אני אסביר מה קורה – וכל זה בתקווה אבודה, שכל אלה, האנשים, כולל היושב-ראש, שעכשיו היה נורבגי – סידרו לו סידור עבודה פה, לא משנה שהם דילגו, כולל הוא וחברו, באיזה שלוש-ארבע מפלגות; הקנגורו הרגיל – אני אסביר מה קורה כאן: מדינת ישראל בעצם רצתה לפתוח את השוק לתחרות. בזמנו, דרך אגב, סיכמו: ערוצי הטלוויזיה חיים מפרסומות, וערוצי הכבלים – ממנויים. סוכם גם, כמו בעידן פלוס, שערוץ 11, 12, 13 משודרים בכבלים חינם. זה גם האינטרס של הטלוויזיה, הרי, גם של הערוצים האלה. הם עשו הסכם ביניהם לפני חמש שנים. מדינת ישראל רצתה להכניס עוד גורמים לתחרות, אז היא הכניסה, ובעצם אפשרה לערוצים האינטרנטיים, סלקום ופרטנר, למכור גם טלוויזיה, גם כבלים, כדי להוריד את המחיר. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא, הליכוד לא היה – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> באו ואמרו: אוקיי. באו ערוץ 11, 12, 13 וסגרו איתם לפני כחמש שנים. אמרו להם: רבותיי, אנחנו כבר עשינו הסכם, אל תתערבו בהסכם – לממשלה. אמרו להם: טוב, חמש שנים. לאחר חמש שנים, אנחנו לא נסכים שתגבו יותר כסף. דרך אגב, מר הנדל נותן עכשיו לערוץ 11, 12, 13 מאות מיליוני שקלים, בוודאי עשרות מיליונים. מי אמור לשלם? בעיקר, אספר לכם, פרטנר וסלקום, הערוצים האינטרנטיים, ומי שמשדר באינטרנט, גם אם ישדרו את זה הוט ויס באינטרנט, הם ישלמו. עכשיו אתה שואל את עצמך: רבאק, קודם כול, למי זה משורשר? מי בקצה משלם את זה? הרי אין פה תקציב מדינה, אז ברור לחלוטין שמי שמשלם את זה זה אותו אזרח שמתקשר עכשיו לפרטנר, והם אומרים לו: תקשיב, אנחנו בתחרות מול יס, נכון? כמה הם מוכרים לך חבילה, יס, 350 שקל? אנחנו ניתן לך את זה ב-250. אבל למה אנחנו לא יכולים פחות? בגלל ש-50 שקל אנחנו מעבירים לערוצים 11, 12, 13. אחרת, אם לא היה החוק של הנדל והאוזר וגדעון סער ותקווה אבודה, המושחתים הגדולים, היינו נותנים לך את זה ב-200 שקל. עכשיו, בעצם, אתה שואל את עצמך: זה מוחו של גדעון סער. מי שלא מכיר את המושחת הזה, לא יודע איך הוא עובד. הוא בא באצטלה של צדיק, כולל האוזר, נוגע במשקפיים, מדבר לאט, אומר לכם: הסכיתו נא, וגונב את כל המדינה. זה מה שגמר – עוד מעט נדבר מה הוא וחבר מרעיו, כלול האוזר, מה עשו לרז נזרי רק היום, המושחתים הנקלים האלה. עכשיו, מה זה מעניין אותם? עכשיו, מדוע? יש להם שר תקשורת. הם הולכים לקבל אחלה סיקור שבעולם. הם מדברים על נתניהו. לא מתביישים? פה נותנים כסף, אשכרה cash flow מהציבור, בעבור סיקור. הרי מה תעשה גאולה, לדעתך, אחרי שתקבל את הכסף בערוץ 11? קובלנץ יגיד לה: את יודעת מה? תקבלי עוד, קיבלנו עוד חבילה, קחי עוד 10% בשכר. מה אתם חושבים שיעשו ערוצים 12, 13, יכעסו עליכם? מר גדעון סער, מה, יחקרו את פרשת השוחד שאתה קיבלת מפנאקסיה? רק על זה, לטעמי, אתה צריך לשבת בבית סוהר. זה תיק מלא, דרך אגב, שוחד מושלם. בוודאי שלא. למה שיסקרו? אם יסקרו אותך, יעשו אותך הצדיק מנדבורנה. אתה האיש הכי צדיק, וגם זה, מר האוזר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> משפט אחרון, מר אמסלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הצדיק הגדול ביותר, הנורבגי שיושב כאן ומבזבז את המשכורת של עם ישראל. אתם מבינים את המושחתים האלה, הציבור בבית? לוקחים מאיתנו כסף כדי לקבל, דרך אגב, עשרות אם לא מאות מיליוני שקלים כדי שהם יקבלו סיקור, מר גדעון סער, וכמובן האוזר. ובוודאי, יש לו, דרך אגב, את כל המעטפת – הוא גם שר המשפטים, מביא את החוק, יש לו את שר התקשורת, שהוא השפוט שלו, וכמובן יש לו את אשתו בערוץ 11. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. יעלה ויבוא חבר הכנסת קרעי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> איך אתה מתחיל? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ככה הוא מתחיל, הוא לוחץ על הכפתור. בסדר, הכול טוב, הכול נרשם, מר האוזר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – עיסאווי, הטלפון לא אצלי, נשאיר את זה לעשר הדקות הבאות. אני רוצה להקריא לך את מה שאמרה חברת הכנסת ג'ידא ותסביר לי איך זה משתלב עם מה שאתה אמרת, שלא היה כלום כי אין כלום ולא יהיה שום דבר. אבל אני רוצה להמשיך לדבר על הנושאים של יוקר המחיה והפגיעה בחלשים. קראנו בפרשת השבוע שלשום: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". דודי, מה היית מצפה אחרי מעמד הר סיני שהתורה תדבר? על אידיאות נעלות, על שבת, על תפילין, על יום כיפור – מצוות קדושות, מרוממות. על מה התורה בוחרת לדבר? על החלשים בחברה: "כי תקנה עבד עברי", "כל אלמנה ויתום לא תענון" וכו' וכו' – פרשה שכולה מתעסקת בחלשים בחברה. זה בא ללמד אותנו "יקוב הדין את ההר", אבל לא כאשר על פסגתו של אותו הר יושבים החלשים בחברה. כמו שאמר הנביא ישעיה, "כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה". במדרש רבה מסופר על נבוכדנצר שכשחלם על הפורענות שעתידה לבוא עליו, שישתגע ויחיה עם חיות השדה שבע שנים, אמר לו דניאל: עצתי לך, כדי להימלט מהפתרון של החלום, שתפדה את חטאך בצדקה. וככה עשה – פתח את האוצרות לעניים ונתן צדקה 12 חודש. יום אחד הוא שמע רעש בחצר, הציץ החוצה, ראה עניים עומדים ומקבלים קצבה משר האוצר שלו. אמר: מה זה הדבר הזה? אמרו לו: אתה אמרת לנו לפני שנה לחלק קצבה לעניים כל חודש. אמר: מה פתאום? אם אני מבזבז את האוצרות שלי על העניים, מה יישאר לי? איך אני אבנה מדינה? נעל את אוצרותיו, ומייד התקיים בו החלום והוא הלך עם חיות השדה שבע שנים, נהיה כמו חיה, השתגע. אם הרשע הזה, הצדקה הצילה אותו כך, ישראל על אחת כמה וכמה – "שמרו משפט ועשו צדקה". מסופר על רבי ישראל מסלנט שעשיר אחד ממקורביו הזמין אותו לסעודת שבת. אמר לו הרב: אני מוכן לבוא לסעודה, בתנאי שמסיימים ב-20:00 את הסעודה. אמר לו הרב: אני רגיל עד חצות הלילה – דברי תורה, שירי שבת, ככה, זה מה שאני מוכן. הסכים, קיבל העשיר את התנאי. אכלו במהירות מנה אחר מנה, מעט דברי תורה, קיצרו בזמירות וב-20:00 בירכו ברכת המזון. בעל הבית לא יכול היה להתאפק, אמר לו: הרב, מה הסיפור שלך? למה ככה? השבת ככה נראית? הוא אומר לו: לפני שאני אענה לך תקרא למבשלת. אני רוצה להתנצל בפניה שהטרחתי אותה להגיש את המנות ככה בזריזות. אז הוא קרא לה ואמר לה: תסלחי לי, גברתי, שאני הטרחתי אותך ככה הערב הזה. היא אמרה לו: הרב, כל הברכות יחולו על ראשך. הלוואי שתבוא בכל שבת. בזכותך אני יכולה להגיע הביתה עכשיו ולהיות עם המשפחה. מה זה מלמד אותנו? הנהגות מיוחדות, אידיאות נעלות ותוכניות מעוררות השראה טובות רק כאשר הן לא באות על חשבון אחרים, ובעיקר כשהן לא פוגעות בחלשים ביותר. שמרו משפט אבל עשו צדקה – הצדקה והחסד הגנו על נבוכדנצר ויכולים להגן גם על ממשלה רעה שפוגעת בזהות היהודית ובחוסן הלאומי. אלא מה? במקום שהממשלה הזאת תנצל את מטריית ההגנה, תשתמש בצדקה ובחסד, בסיוע לחלשים, כדי שזה יגן עליה, יזהרו שלא יענו אלמנה ויתום ולא יפגעו בחלשים, הממשלה הזאת לא רואה בעיניים. הם פוגעים בנשות ובילדי לומדי התורה וגורמים להם לאכול לחם צר ומים לחץ. הם גורמים בהטלת מיסים שונים ומשונים לגל העצום של עליות מחירים במשק ופוגעים בכבשת הרש של השכבות החלשות. התברר גם שהם הולכים לפגוע בשעות הנוספות של עובדי הכנסת שעכשיו נמצאים איתנו 16, 17, 18 שעות. הם לפחות עד היום היו מרוויחים שעות נוספות. עכשיו הם מחוקקים חוק שאת השעות הנוספות המעביד יוכל להסיט לימים אחרים. אז אולי בכנסת יגיעו איתם כנראה להסדר, אבל העובדים החלשים שעובדים בפרך, מהם אתם מנסים לגזול את כבשת הרש. ללא זכויות, רבותיי, אין לממשלה הזאת כל זכות קיום. אני רוצה לומר לכם – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> במשפט אחרון. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. – – לאזרחי ישראל: הממשלה הזאת, אזרחים, לא תעזור לכם לא עם עליית המחירים ולא עם הגזרות הקשות. זה בידיים שלכם. "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה". תעשו את מה שנכון, אל תקנו מוצרים ממי שמעלה לכם מחירים. יש מספיק חלופות, גם לפסטה וגם לכל שאר הדברים שהתייקרו. תעשו חשבונות, תשמרו על עצמכם. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. יעלה ויבוא חבר הכנסת יצחק פינדרוס. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אתה יכול לוותר – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, לא לוותר. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> למה? שינוח. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא – הרי הצענו ליושב-ראש הדגול – – – לא. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> שינוח. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא רוצים לנוח, באנו לעבוד. אתם תנוחו. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אני הייתי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה תמשיך – – – << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו בסיפור בהמשכים – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חמש דקות, בבקשה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – בנט, הסיפור של הנוכל שהפך להיות לראש ממשלה. מיסים. בנט, במערכת הבחירות, השיק את תוכנית סינגפור הגאונית, בבחירות האחרונות, אתם זוכרים? תוכנית סינגפור. מה שחונק את ההזדמנות לזנק בישראל הוא המיסים הגבוהים. תקציב המדינה האחרון, עליית מיסים – צפי הכנסות, סתם: 600 מיליון שקל חד-פעמי; 300 מיליון שקל משקאות מתוקים; מס על דירה שנייה ושלישית; מס על הדלק; מס על הפחמן – אנחנו בדרך, היום היו שני אישורי מיסים בוועדת כספים. אנחנו מזנקים במיסים. בנט 2021: בכיס של כל המשפחות העובדות יישאר הרבה יותר כסף בסוף כל חודש. ינואר 2022 – עליות מחירים בהכול, בהכול. אנחנו הלילה – עליות מחירים בהכול. אמר קודם – רק שתדע, גם לבית שלך: אם עושים לך לפי זה, תצלם את מונה החשמל שלך, כי אם לא, יש סיכוי שאתה תשלם לפי עליית המחירים בחשבון הדו-חודשי, אז כדאי לאזרחי ישראל לדעת את זה. הזהיר על זה משה ארבל, צריך לדעת את זה. ב-5.7% עולה היום בלילה מחיר החשמל. ממשלה – אנחנו בפרק 17: בבחירות האחרונות נחוקק חוק-יסוד: 22 משרדי ממשלה בלבד. נבטל את המשרדים הביזריים כגון משרד המים, המשרד לקידום קהילתי, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, משרד המודיעין. חוץ מהעלות הגבוהה המשרדים, הם מסרבלים את פעילות הממשלה, פוגעים בתפקוד השוטף וגורמים לעוד ועוד ביורוקרטיה. המציאות – אני לא יודע אם הייתם. מי שלא היה היום בוועדת העבודה והרווחה הפסיד את הצגת חייו. סגן שר במשרד ראש הממשלה, שאין לו משרד, הוא אחראי לרגולציה, רב עם חברת סיעתו ועם המשרדים האחרים מלחמת עולם, מלחמת עולם, על חוק שהביאה הממשלה, משרד המשפטים וחברת סיעתו, ואחר כך המלחמה נמשכת בטוויטר. 28 שרים, שישה סגני שרים ו-21 נורבגים. חינוך – בנט בבחירות: נאפשר לעבוד. נתאים את ימי החופשה במערכת החינוך לימי העבודה במשק. אין סיבה לחופשים ההזויים בל"ג בעומר ואסרו חג. נשמור על ימי החופשה של המורים, אך נתאים אותם ככל הניתן לימים שבהם גם ההורים בחופשה. מישהו שמע על זה? יפה בן דוד, אולי? אני מציע להתעדכן איפה אנחנו נמצאים בעניין הזה. פנסיות תקציביות – אני לא יודע אם אתם יודעים את דעתו בעניין: קיצוץ במשכורות הגבוהות במגזר הציבורי בפנסיות תקציביות הם מרכיב חשוב לשיקום המשק ממשבר הקורונה. המציאות – הממשלה מאשרת את הגדלת הפנסיות בצה"ל. קיצוץ? הצחקתם אותי. כמו שאמרנו קודם, גם החוק הזה, החוק הזה שעכשיו אנחנו דנים עליו, בסוף הוא מס על האזרחים. הוא מס על האזרחים. עכשיו, מאיפה אנחנו יודעים שזה מתוכנן? אני מזכיר לכולם שההצדקה כאילו לחוק הזה היא ועדת פולקמן. מי הקים את ועדת פולקמן? אותו שר שעכשיו, כשזה היה הסיכום, כשזה היה הסיכום איתם, אותו נתניהו, שמאשימים אותו שהוא רכש וקנה את התקשורת, הוא שהעביר את החוק בעצם שמוריד להם כסף. הוא קנה את התקשורת. הוא שהוריד להם כסף, הוא שנלחם בעניין הזה בשביל להוריד לאזרחים. היום מביאים את זה להארכה ואומרים: אבל זה חוק של הממשלה הקודמת. בסך הכול אנחנו מאריכים את זה בשנה. איגרת לציבור הדתי שיצאה ב-22 במרץ 2021: אפתח בדבר שעבורי הוא מובן מאליו, אבל מיליוני שקלים הושקעו בחודש האחרון כדי להכניס בו ספק, לכן אגיד את הדברים באופן ברור: בשום מצב לא אתן יד להקמת ממשלה בראשות יאיר לפיד, גם לא ברוטציה, מכיוון שאני איש ימין והוא איש שמאל. ולעולם, לעולם" – איפה איתן גינזבורג, שאמר קודם: לפעמים בן אדם משנה את דעתו – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> הלך – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ולעולם לא אפעל נגד ערכיי. הלך לנוח, כי, אתה יודע מה, בפרק 15 הוא כבר לא החזיק מעמד. אנחנו חמש דקות עושים. הינה, אנחנו עומדים בזמנים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אדוני הדובר, ממש משפט אחרון – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יוני 2021: "זו לא הייתה הבטחה ליבתית". אנחנו בפרק 22. נמשיך לאחר מכן. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. יעלה ויבוא חבר הכנסת יריב לוין. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, אחרי שתיארתי קודם את הנסיבות, הייתי אומר, החשודות – זו מילה עדינה – של חקיקת החוק הזה והתרחשויות סביבו, עולה עוד שאלה, אדוני היושב-ראש, שגם היא די מדהימה בפני עצמה. במהלך הדיונים בוועדת הכלכלה העליתי הצעה שלכאורה כולם היו צריכים לקבל אותה בשמחה רבה, והיא אמרה את הדבר הבא: הערוצים רוצים לקבל כסף על כך שהם משדרים, למרות שלא מגיע להם. אתם יודעים מה? ניתן להם. יס והוט וגורמים אחרים, שהם פלטפורמות השידור, יעבירו את הכספים האלה. אתם יודעים מה? בסדר. הציבור שצופה בערוצים האלה ישלם. אתם יודע מה? נו, אין מה לעשות. אבל לפחות דבר אחד תעשו: תקבעו שמי שלא רוצה, יכול להודיע לפלטפורמות השידור למיניהן שהוא לא רוצה ערוץ 12, ואז הוא לא ישלם בעבור ערוץ 12 וגם לא יוכל לראות ערוץ 12. אדוני היושב-ראש, אתה לא יודע איזו בהלה פרצה בחדר כשהצעתי את ההצעה הזאת. ממה מפחדים? מה החשש? הרי למה זה עובד ככה בשידורי ספורט? בשידורי ספורט, כל אחד יודע, יש שם ערוצים בתשלום; אתה משלם ואתה צופה. אתה לא מתעניין בספורט? לא רוצה לשלם? לא צופה. אגב, אתה גם יודע כמה זה עולה לך. אתה יכול להחליט: הערוץ הזה שווה לי לשלם את המחיר; ערוץ אחר לא שווה לי. את הערוץ הזה אני כן עושה; את זה אני לא עושה. אגב, גם בערוצי הספורט בהחלט צריך לעשות רפורמה, כי המחירים הם גבוהים מאוד, זה לא סוד, אבל שם לפחות יש זכות בחירה. פה באים לאדם שאומר – ואני מכיר כמה כאלה: אני, איך אומרים? אם אני רוצה לראות שידורי תעמולה של מפלגות שמאל, יש המון מדינות בעולם שאפשר לראות את זה חופשי היום דרך האינטרנט בלי בעיה. זה לא עולה לי שקל; אגב, בדרך כלל גם עשוי לא רע בכלל. אני לא צריך את זה גם בעברית. בשביל מה? מה אני צריך את זה? אומרים: לא לא לא לא לא, גם נחייב אותך לראות את זה וגם נחייב אותך לשלם על זה וגם לא נגלה לך כמה אתה משלם על זה. זה מה שאתם מצביעים עליו עכשיו. איפה נשמע כדבר הזה? מה זה החוצפה הזאת? אני שואל אותך, חבר הכנסת פריג', איש מפלגה של זכויות האדם, זכויות האזרח. מה זה? אין לאנשים זכות לדעת על מה הם משלמים וכמה? אין לאנשים זכות לבוא ולומר: את זה אני לא רוצה? מה זה, כופים עליהם? עכשיו, אתם יודעים, השיא, כמו שאמרתי קודם, הוא ערוץ 11. אומרים: צריך שידור ציבורי. ואני תמיד שואל: מה פירוש שידור ציבורי? אז יש דבר אחד, כולנו מבינים. הציבור משלם. זה קל. לוקחים כסף ציבורי ושמים 720 מיליון שקל, אני לא יודע בשביל מה. ספק אם מישהו יודע. אומרים: ערוץ ציבורי צריך להיות פלורליסטי, מגוון, להביא לידי ביטוי את כל מה שלא תוכל לראות בערוצים אחרים. טוב, נו. פותחים ערוץ 11. משום מה, הדמויות די דומות. לוקחים את ההוא מהתוכנית שהייתה לו קודם בערוץ 13, מעבירים אותו לערוץ 11. אתה מחפש איזה משהו אחר – שום דבר. אתה שומע – איך אומרים? את אותה תעמולה. אולי קצת מיושנת, אבל אותו דבר. אבל לערוץ ציבורי יש עוד אלמנט קטן, שולי. אתם יודעים שערוץ ציבורי צריך להיות ערוץ שהציבור צופה בו, כי אחרת, אם אין צופים, אז מה ציבורי בו? זה ערוץ פרטי, משדר אולי לבן אדם אחד בבית, אולי לזה שקודם עשה את התוכנית ואחר כך הוא הולך הביתה לראות אותה מוקלטת. אז פה יש לנו תופעה שאין לה אח ורע באף מקום: גם לוקחים את הכסף של הציבור, גם משדרים תעמולה של צד אחד וגם אף אחד לא רואה את זה. אבל גם מי שלא רואה את זה, אומרים לו: אתה חייב לשלם, אבל לא נגיד לך כמה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא יכול להמשיך. יש לו עוד עשר דקות. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אתה רוצה להמשיך? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> לא צריך. הדברים ברורים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה. אז אנחנו נעבור להסתייגויות לסעיף 2. חבר הכנסת דוד אמסלם, בבקשה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> קרעי, כמה הסתייגויות יש לסעיף 2? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> כמה הסתייגויות יש לסעיף 2? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שתיים. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אז יש לו עשר דקות. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> עוד לא התחלתי. אתה מפעיל את השעון? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כן, בבקשה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא התחלתי. אני מבקש שתפעיל את השעון. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אז אני אוסיף לך עוד ארבע שניות להסביר. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> עשר שניות. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> מבטיח לך. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> ובתנאי שתתחייב לסיים אחרי 15 שניות. בסדר? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אין בעיה. כן. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> עשינו עסקה מצוינת, חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אין שום בעיה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה, יש לך 20 שניות אחרי זה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני דווקא רוצה לדבר איתך, חבר כנסת האוזר, על מה שקרה אתמול. הרי אתם אוחזים מעצמכם, תקווה אבודה – איך אמרתי? אנשים הגונים, ישרים. דרך אגב, אנחנו מכירים אתכם, הייתם איתנו פעם בליכוד. אנחנו מאוד שמחים שאתם לא איתנו היום, בגלל שבסך הכול אנחנו מתנקים לאט-לאט מהאנשים הצבועים, המתחסדים. איך כבר אמר ינאי המלך לשלומציון המלכה? תיזהרי מהצבועים שעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס. דרך אגב, כשאני רואה בן אדם מתחסד, אני יודע שהוא הבן אדם הכי מושחת. זה הכלל בחיים, תבינו. מסופר, דרך אגב, אתם יודעים: "וַיֶּאֱהַב יצחק את עשו". רש"י אומר: למה אהב את עשיו? יצחק היה עיוור, ועשיו היה איש רשע. הוא היה שואל אותו: אבא, איך מעשרים את התבן ואת המלח? כידוע, התבן והמלח פטורים מעישור. ככה הצבועים עושים: הם באים, שואלים אותך, מתחכמים איתך בפינה, יענו, הם, אלה, צדיקים גדולים. בדרך כלל אלה הרשעים הכי גדולים. בגלל זה הם עושים את ההצטדקות ואת ההתחסדות, כדי להסתיר את הרשעות ואת השחיתות שלהם. עכשיו, בואו נעבור מה קרה פה. מר סער בא וסיפר לנו: רוצה עכשיו להצביע ולבחור את היועץ המשפטי הכי טוב למדינת ישראל. הבן אדם הקומבינטור מס' 1 פה בכנסת, שכל היום עושה רק טריקים-שמיקים. איך אמרתי? מדבר לאט, נוגע במשקפיים, חושב שהוא צדיק גדול, הוא וחבר מרעיו, ממר האוזר ועד מר הנדל. דרך אגב, תמיד דפקו את כל המפלגות שהם היו בהן. לקח אותם בוגי יעלון, דרך אגב, שם אותם. הרי מי הכיר אותם? דרך אגב, אם הם לא היו בליכוד, עובדים אצל נתניהו, מי בכלל היה יודע מי הם? גם התפרנסו, גם קיבלו משכורת. זה היה מזכיר הממשלה, זה, פה, בליכוד. זה נתניהו. אבל אחי, היצר, העקרב, הרי בסוף גובר, אין מה לעשות. חייבים לעשות את הזיגזג; חייבים לבעוט במי שעושה לך ומפרנס אותך. ככה זה. אלה האנשים האלה, הצפונבונים האלה, המתנשאים והמושחתים. מה עושים? רוצים להקים עכשיו ועדת איתור. מקימים ועדת איתור ולוקחים את מר גרוניס, נשיא בית המשפט העליון. ואת מי שם לנו מר גדעון סער? את מר האוזר, הקרטון, אתה יודעים, נורבגי, וגם את דן מרידור, הצדיק הגדול. אתם זוכרים אותו? רוממות שלטון החוק בגרונו, איש צדיק, נקי כפיים. איך פעם שאלתי? רק פעם תספר לנו על גאידמק, כמה כסף לקחת ועל מה. ואלה, נקיי הדעת, לקחו איתם ארבעה שהוא בחר אותם ושיחקו אותה עכשיו כאילו יש להם ועדה שוחרת, אמיתית. מסכן הנשיא גרוניס, לא ידע שעושים עליו עוקץ. ומה הנקלים האלה עושים? במקום שיקראו למר נזרי ויגידו לו: שמע, מר נזרי, אל תשתתף במשחק. למה? לא נבחר בך. למה? אנחנו לא רוצים אותך, נשמה. אמרו לו: לא, בחרנו אתכם. תעלה לשמינייה. דרך אגב, הבן אדם לא רואה אף אחד ממטר, לא את שר המשפטים, לא את האוזר ולא את כל המועמדים. הוא לא מהמפלגה שלנו. דרך אגב, כל החמישה אשכנזים. ספרדי אחד אין בוועדה. אבל הגזענים האלה, נזרי לא בא להם טוב בגרון, מרוקני, ממעלות. הוא היה משנה ליועץ המשפטי. דרך אגב, אני מספר לכם, כשר בממשלה, הוא לא רואה את מנדלבליט ממטר בחוכמה ובהברקות שלו. בלעדיו, דרך אגב, מנדלבליט לא שווה לירה. את כל חוות הדעת בקורונה קיבלנו מרז נזרי. רז נזרי גאון. איש ישר. אבל מה אומר דן מרידור? הוא שמרן. מה זאת אומרת, דן מרידור? אתה, הרי יש לך חשבון עם נתניהו. מה זה שמרן? בגלל שהוא חשב שלא צריך להעמיד את נתניהו לדין על סעיף שוחד? זאת הכוונה שלך בשמרן? בגלל שהקנאה, השנאה שלך היא עד לעומק. למה אתה חושב שגדעון סער בחר אותך, בגלל הבלורית שלך? בגלל שהוא ידע שאתה איש מושחת בדיוק כמוהו. באים באצטלה של צדיקים, אבל אתם האנשים הכי רשעים, הכי מושחתים. אז בא דן מרידור ואמר על רז נזרי: הוא שמרן. תגיד שאתה גזען. תגיד. הרי אתה לא מגיע לאחוז אחד מהידיעות והשכל של רז נזרי, אתה. הרי אתה חיית רק מצביעות ומהתחסדות. יום אחד כמעט לא היית בבית המשפט. ומה עושה מר האוזר? יושב ולא מנמק. מה ינמק? מה יגיד? זאת, חבורת האשכנזים הגזענית הזאת, הנקלית, השפילו אותו. תגידו לו: מר נזרי, אל תשתתף. עזוב. לא, שמים את מר נזרי כדי לדרוך עליו. הם לא העלו אותו לשלישייה. למה? בגלל שפחדו שאולי יבחרו בו בממשלה. כי אנשים בממשלה, בוודאי החלק שמכירים אותו, יודעים שמדובר במטאור. דרך אגב, לא איש ליכוד, כפי שאמרתי, מעולם לא היה איש ליכוד, אנחנו לא יודעים מה העמדות שלו, אבל בוודאי הוא יותר הגון מכל החבורה שם, גם בפרקליטות, בוודאי מכל הוועדה המטופשת הזאת והמושחתת הזאת. ועוד על מה עושים סיבוב? על השופט גרוניס. התמים הזה חושב – הוא לא מבין שמדובר ברביעייה של אנשים מושחתים, אנשים נקלים, גזענים. הוא יושב, מסכן, היחיד שלא תומך לא בו ולא במנדלבליט זה שופט בית המשפט העליון, אבל מי זה שופט בית המשפט העליון במדינת ישראל? שטויות, לעומת העסקן הדגול מר האוזר, שלא נבחר בכלל לכנסת; שמקבל את משכורתו עכשיו כאן על חשבון מדינת ישראל חינם, סתם. הוא היה צריך עכשיו לעבוד בתל אביב, להיות, אני לא יודע, במקצוע שלו, עורך דין רגיל מן השורה. יש לו חבר, קוראים לו גדעון סער. בתוכניות, בקומבינות, הם היו ביחד. הם מבזים את מר גרוניס, את השופט גרוניס, השופט העליון. מה נראה לכם? תחשבו עכשיו נניח דוד אמסלם שר המשפטים ואני בוחר מישהו נגד העמדה של גרוניס – מה קורה במדינה? אמות הספים מזדעזעות, הכול. את מי הם בוחרים? את הגב' בהרב, חברה שלו, של גדעון סער, מצא אותה סתם, ככה, הבנתם? הבאנו ועדת איתור, ככה – הכי טובה. היא אמורה להגן עליו, בגלל שיש לו קופת שרצים עצומה. הבן אדם קיבל לטעמי שוחד פר-אקסלנס. אני כבר מתכתב עם היועץ המשפטי, מביא לו את כל העובדות. 4 מיליון שקל הוא קיבל מבן אדם שהוא טוען שהוא לא יודע מה הוא עושה. דרך אגב, אני מציע לכל עבריין: כשמזמינים אותך למשטרה ואומרים לך: מישהו נתן לך 10,000 שקל או 20,000? תגיד: חבר'ה, אני לא יודע מה הוא עושה, לא יודע למה נתן לי. ואז ישאלו אותך: לא מאמינים לך. תגיד להם: חבר'ה, שר המשפטים אמר שהוא קיבל 4 מיליון שקל מאיזו חברה שהוא לא יודע מה עושה הבעלים שלה. כלום. כנראה מר קולבר הוא בן אדם צדיק, מפזר כסף, מה שנקרא. הוא חשב שהוא כנראה עני גדול ונתן לו תרומה. אני לא רוצה לפתח מה שווי הכסף הזה. זה, לדעתי, למען התרומה. דרך אגב, לטעמי, זה מתנה של למעלה מ-2 מיליון שקל. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> 20 שניות. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן הסיפור הוא פשוט: אנחנו לוקחים יועצת משפטית שלנו, שלא מבינה כלום, דבר וחצי דבר. ועוד הם אמרו בזמנו – ברק – על רוני בר און שהוא לא מתאים. הוא הרי, רוני בר און אז – אני מכיר אותו, היא לא מגיעה לקרסוליים של רוני בר און, אבל כשהתגייסתם – בוודאי, לא התאים. כשזה נתניהו – חוקרים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> וככה בעצם אתם ביזיון אחד, אתה והבוס שלך וכל המערכת הזאת, שעשיתם בושה וכלימה. ודרך אגב, כפי שאמר יריב, הסיפור הזה עוד ייחקר במשטרת ישראל. אנחנו עוד נקים על זה ועדת חקירה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. יעלה ויבוא חבר הכנסת שלמה קרעי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, כנסת נכבדה, יריב, אני רוצה להוסיף לדברים שאמרת: זה לא רק הערוץ הציבורי שממומן מכספי משלם המיסים – ובעצם מימון כפול עכשיו – בחוק הזה שהם מעבירים, אפילו לא מגלים כמה המימון הכפול. היום נשיאות הכנסת דחתה בקשה לדיון מהיר שהגשתי בנושא: תאגיד השידור הציבורי, שהכותרת שלו היא: תעמולה אנטי-ישראלית בתאגיד השידור הציבורי. ואני אסביר: מגיש התוכנית מהצד השני רמי יונס קרא לחיילי צה"ל "נאצים", מכחיש את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית וקורא לה "פלסטין". השדרן אמל עוראבי קרא לחבר כנסת "מחבל" וטוען שחיילי צה"ל רוצחים. גם עובדת אחרת של התאגיד, נעם שוסטר אליאסי, מציגה את עצמה באיזה שיר על דובאי ומלגלגת על הערבים מדובאי שמעיזים שלא לרצות להשמיד את מדינת ישראל. המסרים האנטי-ישראליים האלה, שיוצקים דלק למדורת השנאה מאום אל-פחם ועד שכם – התאגיד שהקימה ממשלת ישראל מקדם את פלסטין ומתדלק את הרצון להשליך אותנו לים. אלה עובדים של התאגיד, אותו תאגיד שממומן בכ-800 מיליון שקל בשנה מכספי משלם המיסים, מכספנו. ועכשיו, בחוק הזה, בחוצפה שאין כדוגמתה, הם באים וגורמים לנו לשלם עדיין מחיר יקר על פרטנר ועל סלקום TV ועל הוט ויס – כל אלה שמשדרים בערוצים דיגיטליים, שהיו צריכים מ-1 בינואר להפסיק לשלם את התשלומים האלה, להפסיק לשלם את התשלומים האלה לערוצים שהיו אמורים להיות משודרים באופן חינמי. הרי לעידן פלוס ערוצים 11, 12, 13 משלמים כסף כדי שישדר אותם. אז כאן נתנו להם עוד כמה שנים עד סוף 2021. הם היו אמורים להיערך לכך שבסוף 2021 הם מפסיקים לקבל תשלום ומתחילים לשדר חינם. לא ביקשנו מהם לשלם להם שישדרו אותם כמו בעידן פלוס, אבל זה היה צריך להיעצר. הם אפילו לא מגלים לציבור כמה מיליונים או כמה עשרות מיליונים הם הולכים להרוויח מהחוק הזה. אדוני היושב-ראש, מעט יושרה, מעט שקיפות – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ממי אתה מבקש יושרה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מהיושב-ראש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא הרי בגד כמעט בכל מפלגה. הוא לקח – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל זה לא במפלגה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – לקח לו גם את הכסף, הוא והחבר שלו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מדבר על הציבור, על עם ישראל, לא מדבר על מפלגה. מפלגה זה פוליטיקאים – זה בוגד בזה, זה בוגד בהוא, והם הרבה יותר מכולם. אבל בציבור? אתה הולך עכשיו להצביע בעד חוק שהולך לחייב את אזרחי ישראל בעוד מיליונים שיעברו לקופה של 11, 12, 13. 12 ו-13 – אני לא אגיד מילא, כי לא מגיע להם, זה היה צריך להסתיים, אבל ערוץ 11, שגם ככה ממומן על ידי הציבור? אתם, אין לכם אפילו מושג. אתם יושבים כאן כמו בובות במשחק של הקליקה השלטת בתוך הקואליציה הזאת, שמחליטה הכול בשבילכם. הם יודעים. תאמין לי, ליברמן, בנט וסער, הם יודעים הכול, הם יודעים בדיוק כמה כסף הם מעבירים לערוצים האלה שהם מקבלים אצלם סיקור אוהד. אם מדברים כאן על סיקור אוהד כשוחד אז החוק הזה, האצבע שלכם שתצביע בעד החוק שהולך להעביר עוד מיליונים, או עשרות מיליונים, לערוצים האלה – השר פריג', אני מתפלא עליך, איך אתה יושב כאן שאנן ונינוח ומצביע בעד חוק שאין לך מושג כמה כסף הוא יכניס לקופה של הערוצים האלה. זה דבר שבאמת ציפיתי למעט יושרה, לפחות שתקומו ותגידו: אנחנו באמת רוצים לדעת כמה. לא יכול להיות שנצביע על חוק בעיניים עיוורות. מה, אתם עדר עיוור? מה קורה עם האינטליגנטים האלה בשמאל? מה קורה עם החבורה הזאת? לאן הידרדרתם? יכול להיות, השר פריג', שהידרדרתם למקום כזה שאתם פשוט ככה מעריכים את הציבור שלכם, כמו למשל מה שהיה כאן קודם, השר פריג'. אמרת לי לחזור בי, אז אני אחזור שוב על הדברים. עמית סגל פרסם ציטוט של חברת הכנסת זועבי, שחבל שהיא לא נמצאת כאן: "לאחר שהגעתי להבנות עם הקואליציה בנוגע לבעיות של הבדואים בנגב בענייני הקרקעות, הדיור והיישובים הבלתי-מוכרים ובניית תוכנית כוללת שמטרתה פיתוח מתקנים בכפרים הבדואיים בנגב – – – לאחר כל זה הצבעתי בעד חוק הגיוס לחרדים". לאחר שהתחייבו להם על חוסר השוויון – שיגייסו רק חרדים אבל לא יחוקקו חוק דומה לבני החברה הערבית. את זה נעזוב רגע בצד, אבל אתה קם אחרי ציטוט כזה של חברת הכנסת ואומר: אין כלום, לא היה כלום, אין שום התחייבויות, הכול עורבא פרח. מה קורה איתכם בקואליציה הזאת? איך אתם חושבים שהציבור יאמין למילה שיוצאת למישהו מכם מהפה? לבנט אנחנו כבר לא מאמינים, הוא נוכל היה, נוכל נשאר ונוכל יישאר וככה יפרוש. הוא יהיה סמל הנוכלות; הוא יהיה סמל הנוכלות לא רק במדינת ישראל – בפוליטיקה בכלל, במדינות הדמוקרטיות בעולם בכלל. אנשים אומרים לי ברחוב: אני לא יודע למה ללכת לקלפי. אני הולך, שם פתק למישהו והוא עושה בדיוק הפוך ממה שהוא התחייב לי, ההפך הגמור. זה הסמל. בנט הוא הסמל של הנוכלות. אבל גם אתם אחד אחרי השני עושים צעדים כאלה שאין אפילו מראית של יושרה, מראית עין של אמינות. לא סתם הציבור לא מאמין לכם כבר. לא סתם הציבור אומר: איך אפשר להאמין לחבורה הזאת? מתי כבר ניפטר מהם? 4%, זה האמון שהציבור נותן בראש הממשלה. והראש מעיד על הכול: ראש הממשלה מעיד על הממשלה, מעיד על הקואליציה. הוא לא זוכה לאמון הציבור. הוא בקושי עובר את אחוז החסימה באחוז של אמון הציבור. זה פשוט לא ייאמן, לא ייאמן איך אתם ממשיכים לנהל את המדינה – ממשיכים לשחק אותה כאילו הכול טוב, כאילו אין 100 מתים ביממה, כאילו אין קורונה, כאילו בתי החולים לא קורסים; כאילו, העצמאים משוועים לעזרה, ואתם מתהדרים פה בנוצות לא לכם ואומרים: ניתן להם כמה שקלים על ימי בידוד שהם היו בבית, כשהם היו חולי קורונה. אתם אמיתיים? אתם מקשיבים למה שאתם עושים? הרי יש סגר בפועל. אתם נוסעים בכבישים בדיוק כמוני, אתם רואים שיש סגר, שמאות אלפי אנשים יושבים בבית. יש סגר, יש קיטון במחזורים, יש עליית מחירים, אין כמעט דבר שלא עולה. פרסמו קודם ממש רשימה של מוצרים. רוב מוצרי הצריכה עולים בצורה משמעותית מאוד, ואתם כל כך שאננים. על מה אתם מסתמכים? אני באמת מנסה להבין איך אתם מתכננים את הצעד הבא שלכם. הרי ליברמן, כמו נבוכדנצר בשעתו, סגר את קופת האוצר; לא רוצה לתת צדקה לעניים, לא רוצה לעשות חסד עם העצמאים שזקוקים לעזרה, עם השכירים שלא גומרים את החודש, עם העלאות המיסים, עם החשמל, עם הארנונה, עם המים. הוא לא רוצה. הוא סוגר את הקופה, רוצה שהכול יישאר לו ולאלי אבידר, השר בלי תיק שלו, ולכל החבורה הנהנתנית הזאת שיושבת בממשלה. אז עם מה אתם מתכוונים ללכת לציבור? מה אתם אומרים לציבור שמסתכל עליכם ואומר: איפה ההבטחות? איפה ההבטחות לטוהר מידות, לניקיון כפיים, שלא תהיה ממשלה מנופחת, שלא תהיה ממשלה מעופפת נהנתנית, שלא יהיו נורבגים? איפה כל ההבטחות שהבטחתם לאזרחי ישראל? כלום. הרי עשיתם הכול ההפך: העליתם מיסים כשהתחייבתם להוריד מיסים, הקמתם ממשלה מנופחת, אתם פוגעים בתחרות, אתם פוגעים בפריפריה. אביר קארה, שעלה פה קודם, אמר שהוא מתנגד לבנות בנגב ובגליל, הוא בעד לבנות רק במרכז, איפה שאפשר לפתח תעסוקה. תגידו, אתם השתגעתם? זה סגן שר שמעביר את המדיניות הכלכלית של הממשלה? הוא רוצה להרוס כליל את הפריפריה, במקום ללכת ולבנות תשתיות תעסוקה גם בנגב וגם בגליל. אתם אומרים: לא נעשה שם, להפך, נהרוס אותם עוד יותר. לאן תגיעו, רבותיי? לאן תגיעו? אני באמת לא יודע איך הממשלה הזאת תשרוד עוד יום, עוד יומיים. כל יום שעובר קשה מקודמו, ואני מאחל לאזרחי ישראל ומבקש מהם לשמור על עצמם, כי אין ממשלה בישראל, אין ממשלה מתפקדת בישראל, ובעזרת השם אנחנו נביא לידי זה שהממשלה הזאת תסיים את ימיה בהקדם האפשרי ושתהיה קצרת ימים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עכשיו מכל הלב. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> יעלה ויבוא חבר הכנסת יצחק פינדרוס. חבר הכנסת פינדרוס, בעודך עולה, דיברת על מה היה הלילה. חשבתי על עוד דברים שהיו הלילה, אבל לפני כמה וכמה שנים. הלילה, ל' בשבט בשנת תרנ"ו, 1896, יצא לאור ספר ששינה את ההיסטוריה של כולנו, "מדינת היהודים". אחרי אלפיים שנות בכי ונהי בגלות קם תיאודור הרצל, בנימין זאב, והשיק את הרעיון, לא רק כרעיון אידיאי של מדינה או השבת ריבונות ליהודים, אלא מסמך פרקטי, איך עושים את זה הלכה למעשה. זה היה בדיוק ל' בשבט. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 130 שנה אחרי זה, זה הפך להיות מדינת היהודים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מבקש, לפני שאתה מתחיל לספור, תן לי דקה להגיב על מה שאמרת, דקה אחת. אני חייב להגיב על מה שאמרת. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה. מה שנקרא, אני אקדים לפני שאני אתחיל. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תיאודור הרצל אמר וכתב והוציא את הספר לפני 130 שנה. אין חולק על זה. יש רק עוד הערה קטנה: לפני בריאת העולם נכתב ספר שבו כל התיאוריה הזו כתובה, חזון הנביאים, בצורה מוסדרת. הוא רק היה צריך לפתוח את הספר הזה ולראות. זה כתוב שם, בדיוק, אבל בדיוק, מה שקרה ואיך שקרה, על הדבר הזה. גם בזכות מה נחזור ואיך נחזור, איך יחזרו, בזכות מה נחזור ובאיזו צורה נחזור, אתה יודע, נבואה שמגשימה את עצמה. אבל אלה דברי הנביאים אחד לאחד בצורה מוסדרת, בצורה מוסדרת. על הדבר הזה כתוב שנחזור בזכות אותה תורה, שהיום כנסת ישראל חוקקה חוק. אתם יכולים לצחוק, אבל זה מה שכתוב בחוק. בחוק כתוב שאם תוך שלוש שנים אין היפוך מצב שרוב בחורי הישיבה מתגייסים, החוק פוקע. זאת אומרת, בעצם בהרמת היד היום אמרו: אנחנו מוכנים לתת פסק זמן זמני של שלוש שנים שבו תמשיכו ללמוד תורה, אבל אחרי שלוש שנים: די, הבנו את העניין. תקרא את החוק. אתה איש שיודע קרוא, תקרא את החוק. מה לעשות? לפני אלפי שנים נביאים כתבו בדיוק שזה מה שיהיה. אגב, זה נכתב עוד לפני שגלו. יגלו ויחזרו. איך יחזרו ואיך יגלו – בספרי הנביאים. גם הנוצרים וגם המוסלמים מכירים את התנ"ך ואת כל דברי הנביאים ויודעים בדיוק איך ישעיהו הנביא, יחזקאל הנביא, ירמיהו הנביא, כל תרי עשר הנביאים, כל 48 נביאים התנבאו גם על החזרה. דרך אגב, היא כתובה גם בחומש עוד קודם. אבל זהו, אני ממשיך בתזה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני שמח שאנחנו מגשרים על חזונו של הרצל. מה שנקרא, הכול בהשגחת ה', גם הרצל. בבקשה, עשר דקות עכשיו. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני בפרק לפיד. לדעתי, אני בסעיף 20, לא 22: אני מסתכל לך בעיניים. לא אתן ידי בשום מצב שיאיר לפיד יהיה ראש ממשלה, עם או בלי רוטציה, לא כי הוא איש רע אלא כאיש ימין, והוא איש שמאל מלא מלא. נובמבר 2021: "יאיר לפיד הוא שר חוץ מצוין, שותף הגון וחבר. הפרסומים האחרונים לא משקפים את עמדתי, ובוודאי לא את מחויבותי להסכם עימו. לחצנו יד". לחצנו יד. אנחנו בפרק ה-21. אני מזכיר לכם שזה אותו אחד שבינתיים לא עומד באף מילה שהוא אמר קודם. במרץ 2021: האמת צריכה להיאמר, יאיר לפיד גרם לקיטוב איום ונורא בחברה הישראלית. הוא פילג פה בלי הפסקה בעשר השנים האחרונות, גרם לקיטוב איום ונורא בחברה הישראלית. לפיד הסביר בגירוש מגוש קטיף שזה בא ללמד את הציונות הדתית לקח. הוא זה שפעם אחר פעם הסית את נגד הציבור החרדי. לא פתר כלום, רק הוסיף בעיות. הוא לא הדמות שעם ישראל צריך כראש ממשלה. איך בנט קורא לו היום? שותף וחבר. מרץ 2020, ידידנו בנט: גנץ היה רמטכ"ל מהכושלים שהיו בתולדות מדינת ישראל. הוא פרווה. הוא מונה כברירת מחדל. אף אחד לא רצה למנות אותו. הוא היה פשרה מאוד מאוד חלשה. הוא הצליח לא להותיר חותם בשום מקום שהוא היה לאורך הקריירה. הוא ג'נטלמן, אבל רמטכ"ל או מצביא – ממש לא. אתם זוכרים איפה אנחנו בינואר 2022? הוא שר הביטחון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מי אומר את זה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בממשלת – בנט, איך לא? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הגאון בנט. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בנט בגל הראשון: מה זה ההיסטריה הזו? במקום כל הזמן מסיבות עיתונאים ב-20:00, ראש הממשלה הזה והחליפי והשלישי, לכו, תתחילו לעבוד. אתם זוכרים את זה? בנט בגל האומיקרון – ראיונות ב-20:00. דרך אגב, הוא באמת צדק. זו הפעם היחידה בינתיים מכל הפרקים שהוא חלקית צדק. את ראש הממשלה החליפי ואת השלישי והרביעי הוא בכלל לא משתף בעניין. קבינט הקורונה, כידוע, לא מתכנס, כי אין בעיות, הכול בסדר, כולם בריאים. אני מזכיר לכם, נאום של בנט, 26: עכשיו סימולציה, עקץ בנט באחד מנאומיו בכנסת, ועבר לדבר בציניות: אם אני ראש ממשלה, זה היה כך: שעה 20:03 – פריצה לשידור: אזרחי ישראל, אני מבקש לתת לכם עדכון. מאז הרצל, לא היה גדול כמוני. הייתי עומד בשידור מיוחד ב-20:05 ואומר בסבר פנים רציניות: בגלל הקשרים המיוחדים שיש לי, רק לי. אבל לא על כל שיחת טלפון עם בורלא עושים מסיבת עיתונאים. עכשיו אני אצטט את מסיבות העיתונאים של בנט מאז: אני מבקש לתת לכם תמונה. אנחנו דאגנו לרצף של חיסונים, אנחנו קנינו תרופות, רכשנו מלאי משמעותי של התרופה של פייזר, תרופה מבוקשת מאוד בעולם, שהתחרות עליה קשה. התרופה הזו נמצאת עכשיו בידינו. אנחנו ואנחנו והעולם, ושוב אנחנו. נעבור לעוד פרק – 27 – אבו מאזן בעבר: אבו מאזן, ששלח מכתב תנחומים למשפחת המתנקש ביהודה גליק ותנועתו הכריזה על רוצח תינוקת בת שלושה חודשים כקדוש וכשהיד, הוא לא פרטנר, הוא טרוריסט. אבו מאזן מכור לטרור, להסתה נגד יהודים. ממשלה שמסתתרת מאחורי בטונדות, במקום שמחבלים יסתתרו מאחורי בטונדות, היא ממשלה ללא זכות קיום – ציטוט. נפתלי בנט במציאות: שר הביטחון נפגש עם אבו מאזן – בנט אומר: הפגישה של שר הביטחון נעשתה באישורי המלא. שר הביטחון דיבר איתי מראש. לא ראיתי מקום לאסור זאת. חמאס, מרץ 2019, ירי לשרון בבוקר. החמאס טוען לברק, חיל האוויר תוקף מעל 100 מטרות. בנט תוקף: אני מדבר על מכה מאוד מפתיעה ושונה. הנחתי את התוכנית בקבינט כבר לפני עשרה חודשים. יש פתרון. לא חייבים לכבוש את הרצועה, אפשר גם לבוא בגישה מסוימת. אני לא מתכוון לפרוס פה את הכול, צריך החלטה מה המדיניות שלנו מול עזה. מה קרה אחר כך? החמאס ירה לגוש דן. צה"ל תוקף בתגובה עמדת תצפית. בנט מתרברב: כל סיפורי הברקים של החמאס לא רלוונטיים יותר. אתם זוכרים את הציטוט? ארבע שבועות, תנו לי ארבע שבועות, ואני משתלט על הקורונה. שבעה חודשים של קורונה – סליחה, סליחה, סליחה, לא קוראים לזה קורונה, של דלתא, אומיקרון, איך קוראים לזה היום? שכחתי את השם – נתניהו וגנץ, עזבו הכול, הקורונה בזינוק, המדינה איבדה שליטה. תתמקדו רק בדבר אחד: הקמה בהולה של מערך בדיקות, חקירות, בידוד, לקטיעת שרשראות הדבקה. בלי זה לא יהיה מנוס מסגרים נוספים שימיתו אסון, אבטלה, על מיליוני ישראלים לשנים ארוכות. מהי ההמלצה היום? אני לא יודע של מי היא, כי משרד הבריאות לא רלוונטי, קבינט הקורונה לא רלוונטי, בממשלה אין דיונים. מה ההמלצה הפורמלית היום? לכו, תיבדקו בבית. שמעתם את זה? לכו, תיבדקו בבית. כך יקטעו את שרשראות ההדבקה וכך יעשו סוף לעניין. אני בסעיף 29: אי-אפשר לחיות עם הקורונה, צריך לסלק אותה מישראל. מבצע החיסונים בישראל הוא נכון וטוב, אך ההישענות הבלעדית על החיסונים עלולה להכזיב בתוצאות נוראיות. אם נאפשר להמוני ילדים, שאין חיסון עבורם כרגע – בנט – להידבק, אנו עלולים לגלות בעתיד שגרמנו לאסון גדול. היה איזה אחד, נתניהו, שאמר את זה לפני כמה ימים. אני זוכר את בנט מתפרע שהוא מכניס את העם ללחץ. למה? כי דעתו של בנט השתנתה. חסינות העדר היא רעיון נהדר, ומריבה מתוקשרת עם שרת החינוך, כמובן; סליחה, לא שרת החינוך, יושבת-ראש ועד ההורים, משרד הבריאות, עם האחראית – שרון אלרעי פרייס הפכה להיות לפוליטיקאית. אני מזכיר לכם, מי צעק את זה? למה לא בדקנו עד עכשיו את כל צוותי ההוראה של משרד החינוך? זה 220,000 איש. בקצב של 50,000 ביום זה ארבעה וחצי ימים והיינו יודעים בכל בתי הספר מי נגוע ומי לא. למה מחכים? למה מחכים? מה קרה לכם? מה זה, משחק? איך שואלת היום יפה בן דוד? ואללה, למה באמת לא בדקתם? 50,000 ביום והכול בסדר. מחבר הספר איך לנצח את מגפה – מה הוא אומר היום? תמיד יכול לבוא וריאנט חדש, ולכן מה שאני יכול לעשות זה להכין את המדינה. הר הבית – אני עובר פרק; אמרתי, זה לא חייב להיות לפי סדר הדברים – 2017: מעבר למחבלים עצמם יש יד שבוחשת, והיא של הנהגת ערביי ישראל. יושבים כאן חברי כנסת באולם הזה ושותפים לעלילת דם אנטישמית נגד ישראל. אתם יודעים יפה מאוד שהר הבית פתוח לכל מי שרוצה להתפלל. איפה האמת שלכם? התנועה האסלמית והרשימה הערבית המאוחדת מזהירים מפני מספר רב של מתנחלים שמסתערים ומפירים את קדושת מסגד אל-אקצא המבורך מאז שעות הבוקר. איפה בנט? שמעתם עליו? מגנומטרים בהר הבית: במגנומטרים שידרת פחד מול האיומים, וכעת המחבלים השתלטו על הר הבית. אתם זוכרים את לשכת בנט ביולי? אני לא יודע אם כולכם זוכרים. אתם זוכרים? לשכת בנט ביולי: האמירה של היהודים: חופש פולחן בהר הבית – טעות. זה אותו בנט. איך אמר קודם ידידינו איתן גינזבורג? הוא חשב אחרת; הוא התחרט; הוא חשב שזה דומה. אבל אני רוצה לעבור לעוד שני ציטוטים מאוד מאוד מרכזיים של בנט. אני מקריא פוסט של בנט מ-2019: חבריי במחנה הימין, שיהיה לכם ברור, אם מערכת המשפט תצליח להפיל את נתניהו בגלל סיגרים וכתבות באתר וואלה, זו תהיה מכה אנושה למחנה הלאומי כולו. מנהיג ימין שיבוא אחריו יהיה מסורס ומפוחד מהתקשורת וממערכת המשפט. אולי זאת הסיבה שהוא הביא את החוק הזה? למה אתה מגן על ביבי? אני נשאל כל יום. חבריי, לא רק על נתניהו אני מגן – על המחנה הלאומי כולו, על מדינת ישראל שלנו, מפני רדיפה משפטית ותקשורתית כלפי נתניהו, ראש מחנה הימין וראש הממשלה של ישראל. כן, דווקא בשעתו הקשה ביותר, למרות שהוא יריב פוליטי, החלטתי להיכנס תחת האלונקה. תראו, נתניהו לא מושלם, אבל הוא היה ראש ממשלה טוב מאוד למדינת ישראל ולביטחונה. אני לא רוצה לעבור על כל הציטוטים הקודמים שאמרתי של אותו אחד שהוא אמר על נתניהו, בנושא איראן, בנושא היחסים עם ארצות הברית ובכל הנושאים. אנחנו עדיין באמצע הפרקים, אנחנו נמצאים בפרק 36 או 37. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אבל זמננו תם. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הספר "בנט הנוכל" יצא אף יצא. בנט ייזכר בהיסטוריה של מדינת ישראל ובהיסטוריה של כולנו כאחד הנוכלים הגדולים שקמו למדינת ישראל ובפוליטיקה בכלל. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יריב לוין – מוותר. טוב, אז כבוד השר עיסאווי פריג', בבקשה, יבוא לסכם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> השר, תסביר את הסתירה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תסביר קודם כול למה לא התגייסת לצה"ל, אתה והילדים וכל הכפר. << דובר >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר >> אני אוהב אותך, אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, באמת, ספר לנו. הרי אתה בעד החוק הזה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני אספר לך מה שתרצה, תן לי רק – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ספר למה לא התגייסת לצבא, לא עשית שירות לאומי. ספר לנו. היום אתה מטיף לחברים מוסר. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> רק בשם הממלכתיות, הסדר והחוק, תן לי: כבוד היושב-ראש – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איזה ממלכתיות – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> עיסאווי, אתה יודע – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תן לי לעשות את זה באופן מסודר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אנחנו נמצאים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה לא קשור לממלכתיות. תעשה מסודר, תעשה מסודר. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תן לי לנהוג, תן לי לנהוג – נכון, יריב? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אדוני השר, אדוני השר, תראה, אני יחסית חדש בניהול הישיבות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נורבגי, נורבגי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> הסתכלתי כאן קצת בספר מאוד מעניין שמדבר על דרכי הדיבור. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תוך כדי, תוך כדי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> האנשים פה ציטטו הלוך וצטוט, הלוך וצטוט, כל מיני פסוקים, דרשות, דברי הגות ותורה, תורת העם היהודי, אז יש מסכת דרך ארץ זוטא; אומנם זו דרך ארץ זוטא ולא רבא, אדוני חבר הכנסת פינדרוס, אבל אינני מתאפק, אחרי מה ששמעתי כאן, אתה יודע, בדיון הזה, והרי אנחנו מסכמים את החוק. אז עיסאווי, תראה, תורת ישראל, היו בה גם כמה דברים רלוונטיים למה ששמענו כאן. אחד המשפטים היפים במסכת דרך ארץ זוטא אומר כך: אל יבישוך שיניך, ואל יבזך פיך, ואל יקללך לשונך, ואל יכלימוך שפתיך. נדמה לי שחלק מהדוברים לא עמדו במצווה הזאת, במוסר הזה, ברעיון הזה, ומי ייתן – אתה יודע, אתה מוסלמי ואני יהודי, אבל שנינו מתפללים לאותו האל ומתפללים שפסוקים כאלה חכמים כן ימומשו כאן, בבית הנבחרים הישראלי. בבקשה, אדוני השר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא יאומן, יושב-ראש – – – כשמציבים לך מראה מול הפרצוף, כשאתה זה שצריך להתבייש – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> בבקשה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה, שמענו אותך, נשמע בנחת אותי. נשמע בנחת אותי – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – תקרא אולי פירוש של הברטנורא. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> – – ואני אשמח לצטט – אתה יודע, לא רק זכותך לצטט מדברי חכמים, מדברי חז"ל. גם אני יכול לצטט את הפסוקים הרלוונטיים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רק שהציבור – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה, אדוני השר, הבמה שלך. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברים שנמצאים במליאה, צר לי מאוד שחבר הכנסת אמסלם לא הקשיב לדברי הנועם שהקראת, אדוני היושב-ראש, כי זה לא מדבר אליו, פשוט לא מדבר אליו. זו שפה שעוד לא הגיעה לאוזניו. אני, חברים, ישבתי כשבע שנים כמעט בספסלים איפה שאתם יושבים, באופוזיציה, וחברי הכנסת כיום יריב לוין ודוד אמסלם היו שרים בממשלות כשאני ישבתי כאן. לא זכורה לי במשך שבע השנים צורת דיבור ורמת דיבור כמו ששמעתי היום ושמעתי גם לפני שבועות מחבר הכנסת אמסלם. אתה הפתעת אותי – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כדאי שתשב לקפה עם יושב-ראש הכנסת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אשלח לך איך אתה דיברת. לא – אתה, אתה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אתה, אתה מפתיע אותי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה עם הצעקות שלך – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> יש הבדל בין צעקה לניבול פה. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> מה ניבלתי את הפה? ספר לי במה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני אגיד לך מה. אני יושב כאן – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כן, ו-? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – אתה עומד, כל חמש דקות עולה, ואיך אתה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא מגיע לי? לא מגיע לי לעלות? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אבל ירדת לרמה – באופן אישי על השר סער, השר לפיד וראש הממשלה בנט. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל הכול עובדות. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> זה ראש הממשלה שלך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. אתה בחרת אותו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה זוכר את המילים שאמרתם על ביבי? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> זה ראש הממשלה שלך. אני – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה זוכר את כל החברים שלך שעלו למעלה וקיללו והשמיצו? לא כאב לך אז? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא, לא, לא ברמות ששמעתי מחבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עוד יותר – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> מה עובר על חבר הכנסת אמסלם – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה שאני אשמיע לך את זנדברג, אותך ואת זנדברג – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – בשנה האחרונה? אני אענה לך על הכול. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – קראה לנו כמעט, באחד הזה – אני אשלח לך כדי שתרענן את הזיכרון. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני מכיר אותך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> קצת, קצת, תרענן טיפה את הזיכרון. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני מכיר אותך, לא שלא מכיר אותך, אבל אני שואל את עצמי – יושב ומקשיב ושומע איך הדברים יוצאים מפיך. אני אומר: זה לא אותו בן אדם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך צעקת על נתניהו, אתה, אתה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> זה לא אותו בן אדם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך צעקת על נתניהו פה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> זה לא באותה רמה. לא, לא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך אתם השפלתם אותו. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא, לא, זה לא באותה רמה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך קראתם לו גנב, נוכל, רמאי – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני אגיד לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – שוחד, בוגד במדינה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני אגיד לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תגיד, תגיד, תגיד. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני אגיד לך את הכול – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – איך זנדברג צעקה יום אחד שאנחנו מתנהגים כמו נאצים באחת הישיבות. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – – אבל זה מראה כמה קשה לך, כמה קשה לך – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך היא קראה לי? עבריין. איך לפיד קרא לי? כלב רוטוויילר, פה, על הבמה – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא קרא לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – ואיך ליברמן אמר לי? ירדת לזנות, אמסלם – פה, על במה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא, אה, אה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל אה, אה, אה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני לא חושב שקראו לך את הקריאות האלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אומר לך. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני לא חושב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אשלח לך. אני הרי אף פעם לא משקר. אפשר לבדוק. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אבל בכל זאת – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך לפיד קרא לנו בטלוויזיה? החארות האלה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – בכל זאת, אתה לא צריך להגיב על רעה ברעה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עכשיו אתה מטיף לי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תשמע טוב, אני מטיף, כי זה לא מתאים לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אה, אני הבנתי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני מכיר אותך אחרת. אתה קיבלת את האופוזיציה קשה, מה לעשות? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חס ושלום. חס ושלום. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> זו הדמוקרטיה. אתה כל הזמן אמרת לנו: הרוב החליט. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני לוקח קשה את הרס המדינה, לא את האופוזיציה. לא מעניין אותי להיות באופוזיציה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אתה כל הזמן – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הורסים פה את המדינה היהודית, ואתה, דרך אגב, אחד מהם, אבל אתה לא יהודי, זה מתאים לתפיסת העולם שלך. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני אענה לך. זאת מדינה שלי לא פחות מאשר מדינה שלך, בסדר? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם רוצים להרוס את היהדות. את היהדות. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> זו מדינה שלי לא פחות – 1. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם רוצים לכרסם ביהדות ולחסל את היהודים. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אתה מחסל את המוסר היהודי במחשבות הלא – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תספרו לנו מה זה המוסר היהודי. אל תספרו לנו. אתה ומנסור עבאס רוצים בעצם – החלטתם, הבנתם שאת היהודים לא תנצחו עם הצבא, ואתם רוצים לחסל את התפיסה היהודית. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בוא תן לשר להשלים את דבריו, חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה אתה מתערב בחוק הגיור? אתה, למה אתה מתערב בחוק הכשרות? נוגע אליך? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני עונה לך. שאלת – תקשיב. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני קורא אותך – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה אתה מתערב בנושאים של הרבנות הראשית? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אתה מרים וגם נוגח. שאלת – תחכה לתשובה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> במתווה הכותל, למה אתה מתערב? זה נוגע לך? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> שאלת, שאלת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מתערבים במה שקורה בהר הבית למעלה? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> כל חבר כנסת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה, יש לך – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תן לו להשיב, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מדברים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא, לא ככה. אחרי שהחלפת מילים, תן לו עכשיו להשיב. שמענו. בבקשה, תן לו להשיב. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, אני אסכם את זה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא לא רוצה שנדבר. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אתה רואה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא. אתה רואה? אתה מדבר איתי – אני משיב לך. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אז תקשיב, אני אענה לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נו. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> כל חבר כנסת שנמצא – – – << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> עיסאווי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני מסיים, עידית. אני מסיים. אני במשך חמש שעות יושב שר תורן, לפחות תנו לי לענות לאמסלם על השטויות שהוא מדבר חמש שעות כאן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הינה, עכשיו אמרת שאני מדבר שטויות. אני אמרתי שאתה מדבר שטויות? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> הוא יושב כאן, מדבר ורק מקלל ומקלל ומקלל ומקלל ומקלל – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני קיללתי? אני קיללתי? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – אז תנו לנו לפחות במשפט אחד לענות לו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, עם הטיעונים אתה לא יודע מה לעשות – אתה, לפיד, כל אלה. אמרתם: בואו נגיד שאמסלם מקלל. בוא תספר לי מה קיללתי. תגיד לי מה קיללתי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אגיד לך מה, אמסלם, אגיד לך מה, אמסלם – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – אני רוצה לסיים את הנאום – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, תגיד לי מה קיללתי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – כי אתה לא רוצה להקשיב לי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה טענת שקיללתי. תגיד לי איזו קללה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> קשה לך – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אם אני חושב שהוא מושחת, אסור להגיד לו? אם הוא שקרן, אסור לי להגיד לו? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני מאחל לך – אני מסיים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תן לו לסיים. אני אחרי זה אשמח לשבת איתך בצד ולספר לך מה קיללת, כולל אותי. חבר הכנסת אמסלם, אל תיתמם, אל תיתמם. אתה גם בשידור, אתה גם מקלל. הציבור מסתכל. הציבור מסתכל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני, דרך אגב, אומר את העובדות גם לגביך. אתה צבוע – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה. אל תקלל. אל תקלל. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חבר הכנסת – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אל יקלל לשונך. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – חבר הכנסת אמסלם, אתה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> פתאום נהייתם צדיקים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא צדיקים ולא מקללים. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> – – תלמד להקשיב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה הצבעת נגד נזרי. אתה, לא מגיע לך בכלל – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> יש כאן בית מחוקקים של מדינה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה אומר שאנחנו מקללים – – – אנחנו מגלים את ערוותך. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> – – שלא חושבת שצריך לקלל כאן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מגלים את ערוותך – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא צריך לקלל כאן. לא צריך לקלל כאן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – הרדידות שלך – – – שלך, הצביעות והשקרים – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> שמור על לשונך, שמור על כבודך. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אמסלם – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> האוזר, האמת כואבת – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני – שני משפטים ויורד. קרעי, קרעי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה שאתה משקר – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, מה זה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – זה שאתה מוליך שולל פקיד, אחד הטובים במדינת ישראל, משפיל אותו, ואין לך אפילו סיבה, אתה לא מתרץ. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> כמה קשה לכם לשבת באופוזיציה, כמה אתם אוכלים את עצמכם, חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – לא, הכול טוב – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כשאין לכם מה לענות – אמסלם מקלל. תענה על העובדות. הרי אתה – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אתה מוכן לתת לדובר לדבר? אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בסדר. כל הכבוד לך. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, אתה עברת את גבול הטעם הטוב. אני מאוד מאחל לך שתשב בכיסא הזה בעוד שלוש שנים וחצי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני מקווה שחברי הכנסת יאשרו את הצעת החוק. תודה לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה עוד אתה מאחל לנו? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תודה לך. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עיסאווי, לא ענית על השאלה. על השאלה שלי – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אנחנו – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא נתתם לי. אמסלם לא רצה. רציתי לענות על הגיוס של הערבים. הוא לא רצה לשמוע. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – איך – – – אומרת משהו אחד ואתה אומר – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבריי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על ההסתייגויות. אני רוצה להקריא את שמות חברי הכנסת המסתייגים לפי הקבוצות: קבוצת סיעת הליכוד – חברי הכנסת בנימין נתניהו, יולי יואל אדלשטיין, ישראל כץ, מירי מרים רגב, יריב לוין, יואב גלנט, ניר ברקת, גילה גמליאל, אבי דיכטר, גלית דיסטל אטבריאן, חיים כץ, אלי כהן, צחי הנגבי, אופיר אקוניס, יובל שטייניץ, דוד אמסלם, דסטה גדי יברקן, אמיר אוחנה, אופיר כץ, חוה אתי עטייה, יואב קיש, דוד ביטן, קרן ברק, שלמה קרעי, מכלוף מיקי זוהר, אורלי לוי אבקסיס, קטי קטרין שטרית, פטין מולא ומאי גולן; קבוצת סיעת ש"ס – חברי הכנסת – אני חושב שאריה מכלוף דרעי כבר לא משמש חבר כנסת, נכון? אז חבר הכנסת יעקב מרגי, חבר הכנסת יואב בן צור – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> צביקה, עבאס הקריא את זה כבר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> – – חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, חבר הכנסת חיים ביטון, חבר הכנסת משה ארבל, חברי הכנסת ינון אזולאי, משה אבוטבול ואוריאל בוסו; קבוצת סיעת יהדות התורה – חברי הכנסת משה גפני, יעקב ליצמן, אורי מקלב, מאיר פרוש, יעקב אשר, ישראל אייכלר ויצחק פינדרוס; קבוצת סיעת הציונות הדתית – חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', מיכל וולדיגר, איתמר בן גביר, שמחה רוטמן, אורית סטרוק, אבי מעוז ואופיר סופר. אנחנו נעבור להצבעה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ההסתייגות הראשונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הסתייגות מס' 1. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> הסתייגות לסעיף 1. אלי כהן אולי חתם ככה מרחוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, גם וולדיגר. הם חולים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אנחנו נצביע על הסתייגות 1, לסעיף 1, של קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת הציונות הדתית, כפי שמופיע. אני מבקש ממזכירת הכנסת להתחיל בהקראת השמות. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו משתתף בהצבעה אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח ענבר בזק – אינה נוכחת חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – אינה נוכחת קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת צבי האוזר – אינו משתתף בהצבעה צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח יום טוב חי כלפון – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – אינה נוכחת יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – אינה נוכחת אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – אינה נוכחת יעקב מרגי – אינו נוכח מופיד מרעי – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא משתתף. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יצחק פינדרוס – אינו משתתף בהצבעה שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אביר קארה – אינו נוכח אלכס קושניר – נגד יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא משתתף. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) שלמה קרעי – אינו משתתף בהצבעה מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת שרון רופא אופיר – אינה נוכחת מוסי רז – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – << קריאה >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << קריאה >> לא משתתפת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ג'ידא רינאוי זועבי – אינה משתתפת בהצבעה יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח יוסף שיין – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת רם שפע – אינו נוכח נירה שפק – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ג'ידא, בשבילך משכנו את המליאה עד עכשיו, שתהיה אישה פה מ-04:00, רק – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בוקר טוב לכולם. לא רוצה להפריע באמצע הצבעה. בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שוביניסטים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הם השאירו אותך, שמת לב. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מיקי לוי, איתן גינזבורג, מנסור עבאס, צביקה האוזר, מה קרה? אי-אפשר לשים אישה בפריים טיים? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> גברתי מזכירת הכנסת, נא לקרוא שוב את השמות של מי שלא נכח, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח ענבר בזק – אינה נוכחת חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – אינה נוכחת קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח יום טוב חי כלפון – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת נעמה לזימי – אינה נוכחת יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – אינה נוכחת יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – אינה נוכחת אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – אינה נוכחת יעקב מרגי – אינו נוכח מופיד מרעי – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עלי סלאלחה – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אביר קארה – אינו נוכח יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת שרון רופא אופיר – אינה נוכחת מוסי רז – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח יוסף שיין – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת רם שפע – אינו נוכח נירה שפק – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חברות וחברי הכנסת, האם יש מישהו באולם שעוד לא הצביע? תמה ההצבעה. הינני מכריזה על תוצאות ההצבעה על ההסתייגות: ארבעה נגד, אחד בעד. ההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> להצביע על כל ההסתייגויות? << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אפשר להצביע אלקטרונית. כמה יש? כמה הסתייגויות יש? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אפשר להצביע אלקטרונית, הוא מציע. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> הסתייגות מס' 2, לסעיף 1 – אנחנו מצביעים כעת אלקטרונית. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הסתייגות 2, לסעיף 1 – הצבעה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הקואליציה נגד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> קושניר, אתה כאן. מוקד הבעיה של ועדת הכספים – שאין ייצוג, שאתם דורסים אותנו. יושב-ראש הקואליציה מצד אחד, יושב-ראש – – – מצד שני. הצבעה מס' 3 בעד ההסתייגות – 1 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות (2) של חברי הכנסת יצחק פינדרוס, שלמה קרעי, שמחה רוטמן ויואב קיש לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> הסתייגות 2, לסעיף 1 – תוצאות ההצבעה: בעד – אחד, נגד – ארבעה, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו כעת עוברים להסתייגות מס' 3. אנחנו כעת עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 3, לסעיף 1. אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית על הסתייגות מס' 3, לסעיף 1, אכן. בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, אין פה שר תורן. מי השר התורן? התעייפו. יש להם 30 ומשהו שרים. התעייפתם? הצבעה מס' 4 בעד ההסתייגות – 1 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות (3) של חברי הכנסת יצחק פינדרוס, שלמה קרעי, שמחה רוטמן ויואב קיש לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> הסתייגות מס' 3, לסעיף 1 – סליחה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אין שר תורן. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם אומר שאין שר תורן כאן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קודם כול, להגיד את תוצאות ההצבעה, כי הצבעתם. תכף הוא ייכנס. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> ארבעה נגד, בעד – אחד ונמנעים – אפס. ההסתייגות נדחתה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בבקשה, ירדנה, אין פה שר תורן. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> הינה, הינה. הינה השר התורן הגיע. כעת אנחנו עוברים להסתייגות מס' 4. נא להצביע בהצבעה אלקטרונית. בבקשה. הצבעה מס' 5 בעד ההסתייגות – 1 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות (4) של חברי הכנסת יצחק פינדרוס, שלמה קרעי, שמחה רוטמן ויואב קיש לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> הסתייגות מס' 4, לסעיף 1: אחד בעד, ארבעה נגד, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו מצביעים כעת על הסתייגות לחלופין. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 6 בעד ההסתייגות – 1 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות (4) לחילופין של חברי הכנסת יצחק פינדרוס, שלמה קרעי, שמחה רוטמן ויואב קיש לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> הסתייגות לחלופין: אחד בעד, ארבעה נגד ואפס נמנעים. ההסתייגות לחלופין לא התקבלה. הסתייגות מס' 5 – אנחנו מצביעים. הצבעה מס' 7 בעד ההסתייגות – 1 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות (5) של חברי הכנסת יצחק פינדרוס, שלמה קרעי, שמחה רוטמן ויואב קיש לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> הסתייגות מס' 5 – התוצאות: אחד בעד, ארבעה נגד ואפס נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. משהוסרו הסתייגויות לסעיף 1, נצביע על סעיף 1 כנוסח הוועדה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רצית את זה שמית או שאתם מעדיפים – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אני כבר הפעלתי את ההצבעה. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, דודי – – – אמר לנו – – – הצבעה מס' 8 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 4 נגד – 1 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> סעיף 1, כנוסח הוועדה, התקבל. התוצאות הן ארבעה בעד, אחד נגד ואפס נמנעים. סעיף 1, כנוסח הוועדה, התקבל. הצבעה ראשונה שלי – עברנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה רוצה את זה על הסתייגות 6? על מה אתה רוצה את השמית, על הסתייגות 6? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> באיזו הסתייגות אנחנו עכשיו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש עכשיו הסתייגות 6, לאחר סעיף 1. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> טוב, אנחנו מקפיאים את זה בינתיים, ירדנה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אוקיי, מושכים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני שומרת לך את זה. סעיף 1, כנוסח הוועדה, התקבל. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> כעת אנחנו מצביעים על הסתייגות מס' 6, לאחר סעיף 1, גם אלקטרונית. הצבעה מס' 9 בעד ההסתייגות – 1 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות (6) של קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת הציונות הדתית אחרי סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> הצבעה על הסתייגות מס' 6, לאחר סעיף 1 – תוצאות: בעד – אחד, נגד – ארבעה ואפס נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים כעת לסעיף 2, הסתייגות מס 7. אנחנו מצביעים. הצבעה מס' 10 בעד ההסתייגות – 1 נגד – 4 נמנעים – אין הסתייגות (7) של קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> הסתייגות מס' 7, לסעיף 2 – התוצאות: אחד בעד, ארבעה נגד ואפס נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. כעת אנחנו עוברים להסתייגות מס' 8, לסעיף 2. מצביעים. הסתייגות מס' 8, לסעיף 2. מצביעים. הצבעה מס' 11 בעד ההסתייגות – 1 נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות (8) של קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת ש"ס וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> הסתייגות מס' 8, לסעיף 2: אחד בעד, ארבעה נגד, אפס נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. כעת הוסרו הסתייגויות לסעיף 2. נצביע על סעיף 2 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 12 בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה – 4 נגד – 1 נמנעים – אין סעיף 2, כהצעת הוועדה, נתקבל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אלכס, מתי פעם בוועדת הכספים אישרת חוק כשלא ידעת מה הוא אומר וכמה כסף הוא מעביר לערוצים האלה? אף אחד פה אין לו מושג. אתם כמו חותמת גומי – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אני מכריזה על התוצאות, חבר הכנסת קרעי: בעד – ארבעה, אחד נגד, אפס נמנעים. בכך תמה הקריאה השנייה. נעבור להצבעה על הצעת החוק בקריאה השלישית. הצבעה מס' 13 בעד החוק – 4 נגד – 1 נמנעים – אין חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018 (תיקון מס' 6), התשפ"ב­–2022, נתקבל. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תוצאות ההצבעה: אחד נגד, ארבעה בעד ואפס נמנעים. כעת הצבענו על החוק בקריאה השלישית. תמה ההצבעה. החוק התקבל ונכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון מס' 20), התשפ"ב–2022 << הצח >> [מס' מ/1499, פ/2610/24; דברי הכנסת, חוב' ט"ז, ישיבה 100; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> כעת אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון מס' 20), התשפ"ב–2022, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכספים אלכס קושניר. בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, תרשי לי קודם כול לברך אותך על ניהול הישיבה הראשונה. אני באמת מאוד שמח לראות אותך על הכיסא הזה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. תודה תודה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> שיהיה לך המון המון המון בהצלחה. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא ראשונה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> הראשונה עם הצבעה, חבר הכנסת קרעי. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> וגם החוק הראשון שהתקבל, ועכשיו גם החוק השני יתקבל. – – אנחנו הולכים לעשות פה היסטוריה היום. מס על העסקת עובדים זרים היה בתוקף, אם אני לא טועה, משנת 2004 – מס לא צודק, מס שלא קשור למציאות, מס הזוי. הדבר היחיד שהמס הזה עשה – הוא הטיל עלויות נוספות על בעלי עסקים בתחום המלונאות, בתחום הבניין, בתחום המסעדנות, בתחום התעשייה. פשוט הטיל מס מיותר. אם תחשבו על עסק שמעסיק שלושה עובדים זרים, חמישה עובדים זרים, מדובר בעשרות אלפי שקלים בחודש, ותעשו את המכפלות: תיקחו עשרות אלפי שקלים בחודש, 20,000 שקל, 12 חודשים – כמה זה, שלמה קרעי? 240,000 שקל. 240,000 שקל, עשר שנים העסק הזה משלם מס, אז יש לכם פה 2.4 מיליון שקל מס מיותר ששולם. הדבר היחיד שזה עשה – זה פשוט הטיל עלויות נוספות על מעסיקים, וכתוצאה מכך כמובן הטיל עלויות נוספות על הצרכנים. כשמדברים על מה עושים כדי להוריד את יוקר המחיה, עושים את זה – מורידים עלויות מיותרות מעסקים. היו הרבה מאוד דיבורים על הכוונות להעביר את החקיקה הזאת בכנסות הקודמות, בממשלות הקודמות, אבל משום מה זה אף פעם לא הגיע לידי מעשה, לכן אני באמת מאוד גאה שהחוק הזה עבר אצלי בוועדה. אני רוצה לברך את השר אביגדור ליברמן, שלקח את זה, הוביל את זה והביא את זה לידי ביצוע. אני רוצה לברך באופן מיוחד את חברת הכנסת מירב בן ארי, שבטח היום ממקום בידודה צופה בנו. דיברתי איתה לפני שעליתי לדבר על החוק הזה. היא יזמה את החוק הזה כחקיקה פרטית, הובילה את זה גם בכנסות הקודמות, ואני בטוח שהיא מתרגשת עכשיו ממקום בידודה על זה שאנחנו הולכים להעביר אותו. שוב, זו חקיקה מאוד מאוד חשובה. זה חוק שהולך לעשות מהפכה בתחום המסעדנות, התעשייה, המלונאות, הבניין. החוק הזה הולך לקבוע שאין יותר היטל נוסף על העסקת עובדים זרים. לכן אני מבקש מכם, חבריי חברי הכנסת, לתמוך בחוק הזה, להתנגד להסתייגויות ולהעביר אותו. ועוד דבר אחד חשוב מאוד להגיד – שהחוק נכנס לתוקף באופן רטרואקטיבי מ-1 בינואר 2022. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלכס קושניר. כעת אנחנו עוברים לשלב ההסתייגויות להצעת החוק. להלן שמות חברי הכנסת המסתייגים לפי קבוצות: קבוצת סיעת הליכוד – חברי הכנסת בנימין נתניהו, יולי יואל אדלשטיין, ישראל כץ, מירי מרים רגב, יריב לוין, יואב גלנט, ניר ברקת, גילה גמליאל, אבי דיכטר, גלית דיסטל אטבריאן, חיים כץ, אלי כהן, צחי הנגבי, אופיר אקוניס, יובל שטייניץ, דוד אמסלם, דסטה גדי יברקן, אמיר אוחנה, אופיר כץ, חוה אתי עטייה, יואב קיש, דוד ביטן, קרן ברק, שלמה קרעי, מכלוף מיקי זוהר, אורלי לוי אבקסיס, קטי קטרין שטרית, פטין מולא, מאי גולן; קבוצת סיעת ש"ס – חברי הכנסת יעקב מרגי, יואב בן צור, מיכאל מלכיאלי, חיים ביטון, משה ארבל, ינון אזולאי, משה אבוטבול, אוריאל בוסו; קבוצת סיעת יהדות התורה – חברי הכנסת משה גפני, יעקב ליצמן, אורי מקלב, מאיר פרוש, יעקב אשר, ישראל אייכלר ויצחק פינדרוס; קבוצת סיעת הציונות הדתית – חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', מיכל וולדיגר, איתמר בן גביר, שמחה רוטמן, אורית מלכה סטרוק, אבי מעוז ואופיר סופר. אנחנו עוברים לקבוצת סיעת הליכוד, מכיוון שבמליאה חברי הכנסת אמסלם, לוין וקרעי. אנחנו מתחילים עם חבר הכנסת יריב לוין. יש לך עשר דקות, בבקשה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> יש לך עוד – – – בשעה כזאת, חבר הכנסת לוין – – – הפסידו לחדרה. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אוה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> הקבוצה החלשה בליגה הפסידה – – – << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> קודם כול, גברתי היושבת-ראש, ברכות ואיחולי הצלחה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני השר, חברות וחברי הכנסת, אדוני השר, הפועל חדרה היא לא הקבוצה החלשה בליגה, אבל ההפסד היה מתסכל מאוד, אני מסכים. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כואב מאוד. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> כואב, ובעיקר – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אתה לא מביא בחשבון את קבוצת אמסלם – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> בעיקר – אני חייב לומר שזה היה עוד יותר מתסכל כי גם קפאנו מקור. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> היית במשחק? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, בטח. הצירוף של שני הדברים ביחד היה תענוג מפוקפק, אבל יש גם ימים כאלה. בנימה יותר לגופו של החוק הזה: קודם כול, החוק הזה הוא בהחלט חוק טוב. צריך, אגב, גם לומר שזה חוק שצריכים להיות מאוד זהירים איתו. הוא חוק נכון לעת הזאת. הוא עלול להיות חוק בעייתי במציאות של אבטלה גואה, אבל אנחנו נמצאים כבר תקופה ארוכה מאוד, לצערי הרב, במציאות שבה בשורה ארוכה של מקצועות פשוט אי-אפשר להשיג עובדים. בהיבט הזה, אני חושב שהחוק הזה בהחלט נותן מענה על מצוקה קיימת ומקל את הנטל העצום שישנו היום על בעלי העסקים ועל העצמאים. אבל אני מוכרח להגיד לך, אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, שהחוק הזה הוא טיפה בים הגדול, אם אנחנו מסתכלים על התמונה הכוללת. נכון, הוא נותן הקלה, והקלה חשובה בנקודה הזאת, ובזה אנחנו בוודאי תומכים, אבל אי-אפשר להתעלם מהעובדה שהציבור של בעלי העסקים והעצמאים פשוט ננטש על ידכם ועל ידי הממשלה הזאת באופן מוחלט. אין סיוע, אין תמיכה, אין פתרונות; יש התנהגות של עצימת עיניים, כאילו אין מציאות בפועל של סגר. אדוני היושב-ראש, בנאום הקודם הביא חברי חבר הכנסת אופיר כץ נתונים סטטיסטיים על העבודה של ועדת הכספים, על חוסר תשומת הלב שלה לציבור העצום של העצמאים ושל בעלי העסקים. אנחנו שומעים את הזעקה הקשה; אנחנו שומעים את האכזבה העצומה. כי אנחנו לא הבטחנו, אנחנו סייענו. אתם, כשישבתם כאן, בספסלי האופוזיציה, אמרתם להם: אצלנו תקבלו יותר, ומה שהם קיבלו מכם זה כתף קרה, זה התעלמות כמעט מוחלטת, זאת אמירה של שר אוצר מנותק לחלוטין ממה שקורה בשטח, מנותק לחלוטין מהמצוקה של האנשים, מנותק לחלוטין מהקשיים של בעלי העסקים, בעיקר של העצמאים בעסקים הקטנים יותר. הבטיח, ועשה להפך; התחייב, וכמובן לא קיים, כדרכה של הממשלה הזאת בכל דבר ובכל עניין. לכן, אני יכול לומר לך, אדוני היושב-ראש, אם מישהו כאן חושב שבאישור החוק הזה פתרתם את הבעיה ודאגתם כביכול לציבור העצמאים – הינה, אני אומר לך חד-משמעית, זה רחוק מאוד מזה. נדרשים צעדים וסיוע מיידיים, כי מה שיש לנו בפועל זה לא מציאות של חיים רגילים בצל הקורונה אלא צל עצום של הקורונה, שמשתקת את החיים הרגילים, בטח בעולמות המסחר והמסעדנות, בצורה בולטת, ומשפיעה גם על הרבה מאוד עצמאים בענפים אחרים. אני חושב שממשלה אחראית לא יכולה להתעלם מהדברים האלה ולא יכולה להמשיך לנהוג באופן הזה. לכן, אני אומר, אנחנו תומכים, ומברכים על החוק הזה. אנחנו לא ניתן ולא נאפשר לכם להשתמש בחוק הזה כמשהו שיסתיר את האמת ויאמר: הינה, עזרנו לכם וטיפלנו בכם. לא. עושים משהו חשוב, רחוק מלהספיק, והתביעה שלנו בשמם של בעלי העסקים, בשמם של העצמאים, בשמם של אלה שנושאים, אגב, בנטל מרכזי מנטל המס, שמחזיקים את המדינה הזאת על הכתפיים – הדרישה היא חד-משמעית: אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, תפתח בפניהם את שערי הוועדה שלך, תקיים דיונים, תביא את האוצר, תדאג לזה שיקבלו את הסיוע הדרוש להם, ויפה שעה אחת קודם. תודה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. כעת אנחנו מבקשים מחבר הכנסת אמסלם. בבקשה, יש לך עשר דקות. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, גם אני מצטרף לדעתו ולעמדתו של יריב לוין. גם אנחנו, דרך אגב, תומכים בחוק הזה. אני רוצה להזכיר לאותם נערי אוצר: כשהייתי יושב-ראש הקואליציה, הבאנו את החוק הזה רק לנושאים של החקלאים, ואותם פקידים באוצר טרפדו את זה. אין שום הצדקה לעניין הזה, לכן אני שמח שהעליתם את זה, וזה דבר חשוב מאוד. אדוני היושב-ראש הקבוע של הכנסת מר לוי, אני כתבתי לך מכתב בנוגע לשר הביטחון. הרי אתה יודע ששר הביטחון נסע עם מטוס פרטי לצרפת, שכר מטוס לעצמו. את זה קראנו בכלי התקשורת. אני מנסה כבר למעלה משלושה, ארבעה חודשים להבין מי אישר לו דבר כזה. אני מגיש לך גם הצעות לשאילתות דחופות, אבל אחד מחפה על השני. דרך אגב, כשהייתי שר, היינו בתקופת הקורונה, כידוע לך. המשרד שלי היה בכנסת. ביקשתי אייפד לישיבות הממשלה. כבוד השר עיסאווי פריג', למה? היינו מקבלים את החומר בטלפון בתקופת הקורונה, בערך 100 דפים ביום. מי היה כותב אותם? רז נזרי, זה שהיום דרכתם עליו, גרמתם לו גם להתפטר בזה שביישתם אותו, כמו שאתם תמיד יודעים לעשות. אם זה גם מזרחי ממעלות – אחלה. זה גם בא בוולה בדיוק הכי טוב. כל הצפונבונים האלה, למה לא? מלח הארץ, דרך אגב. הבן אדם היחיד שהבין בחקיקה. מנדלבליט הרי לא מבין דבר וחצי דבר בנושאים האלה. ביקשתי אייפד כדי לקבל את החומר, לקרוא. ישיבות הקורונה אז היו מתבצעות כל לילה, עם כל הממשלה, כשראש הממשלה נתניהו מוביל, משעה 19:00 עד 06:00, 07:00, כל לילה, למה יש קורונה, מישהו צריך לטפל באירוע; לא כמו לפיד, שלא בא לישיבות, נוסע לחוץ לארץ. בכלל, ליברמן הביא שר מיוחד לענייני קורונה אצלו במשרד. לא מתאים להם. מה זה קורונה? שטות. על שטות כמו קורונה אנחנו לא מבזבזים זמן; משאירים את זה לאזובי הקיר, לקרטונים. אני מבקש, ואומר לי חשב משרד ראש הממשלה: תכתוב לי מכתב למה אתה צריך. אני כותב לו. אני אומר לו: תגיד, אתה לא מתבייש? שר במדינת ישראל צריך אייפד, ואני בכלל עובד מהכנסת, אין לי מחשב ולא כלום. אני עובד פה. הבן אדם אחרי חודש וחצי קונה לי אייפד, 700 שקל. לוקח שר הביטחון, מחליט על דעת עצמו – אין לי מושג מי – לקחת מטוס, 180 איש, ריק. למה? הוא חלופי. הוא אומר לעצמו: אם בנט לוקח מטוס עם שישה מנדטים ולפיד לוקח מטוס, אני מה? אני, הם גנבו לי בכלל את התפקיד. זה שלי. אני נוסע כאחד העם, חבר הכנסת קרעי, במחלקה ראשונה? לא מתאים לנו. גם אני צריך מטוס. אני החלופי, זה שלי. במדינה מתוקנת יש איזה חשב, אומר לו: רק שנייה, שר הביטחון, לך אין פריבילגיה מיוחדת, יש עוד שרים בממשלה. מר אמסלם דוד, אפילו נסיעה לחוץ לארץ לא נסע כשר, שנתיים, וגם כשנסעתי, אמרתי, בזמנו לאתיופיה, זה לא היה במסגרת תפקידי – אני מימנתי את כל הנסיעה. היום שר הביטחון מר גנץ חוכר מטוס, אני מניח שזה עלה כמה מאות אלפי שקלים, לקח איתו כמה חבר'ה – למה? מה הוא כותב לי בתשובה? לא היו טיסות סדירות לפריז. תראו את הבדיחה העלובה. תגיד את האמת – תגיד: אני, בא לי לשכור מטוס, בגלל שאני החלופי. אבל אני רוצה להבין איזה שומר סף נתן לך את האישור. מר מנדלבלוף? הוא חבר שלך, אנחנו יודעים. הרי בימים שהוא החליף את ניסנקורן, או כשניסנקורן היה שר, אתם הלכתם שם במסדרון, אתה והוא, והוא הציל אותך, הוא הציל את עורך. הרי היינו מפטרים אותך באותו רגע. אז אתה מגן על החבר שלך על חשבון משלם המיסים של מדינת ישראל, האנשים העניים, למה בא לו, הבן אדם, יום וחצי, יומיים. מה זה 200,000? מה זה 300,000? זה שטויות. זה כסף? ותזכרו תמיד, מר סגלוביץ', התחלתם לאסוף חומר על ראש הממשלה, על כמה אלפי שקלים, על איזה סיגר באיזו חנות בקיסריה, מפה התחיל כל הסיפור. על זה חקרתם ראש ממשלה. על זה באתם לאותו מר מנדלבלוף ואמרתם לו: אנחנו צריכים לחקור את נתניהו. תבינו מה עשיתם, תבינו את עומק השחיתות שלכם, את ההפקרות שלכם. וזה מזעזע אותי כל פעם מחדש איך אין לכם מצפון. איך אין לכם מצפון? אתם חושבים שזה כסף של מונופול? אתם מתנהלים בהפקרות מוחלטת. המפא"יניקים אחרי 20 שנה התנהגו כמו שאתם עושים אחרי חודשיים. זה מזכיר לי את הילדים שפרצו לחנות השוקולד. בחיים לא ראו שוקולד, הם אוכלים, זורקים על הרצפה, שמים בכיסים, שוברים את הכול. למה? הם יודעים שעוד מעט הם צריכים ללכת, המשטרה תבוא. אתם מתנהגים באופן הכי מופקר שיש, ואתה, עיסאווי פריג', שואל אותי: דודי, איך אתה מדבר? כשאני אומר לכם שאתם מושחתים, שם לכם מראה, אני מקלל? אני אומר לך, מציע לך, תתייחס לעובדות שאני מציג בכל פעם על כל אחד מכם. אני מבין שאתה חושב שלפיד היה בסיירת מטכ"ל. ככה אני מבין. הרי היום הוא תוקף את החרדים. על זה שנים הוא בנה קריירה – על שנאה ליהודים שלומדים תורה. למה? הם לא משרתים בצבא, כאילו הוא שירת. אתה אומר לי: אמסלם, באישי. בנט גנב מדינה שלמה. יש 200,000 או 180,000 שהולכים בחוץ מתוסכלים. אני פוגש אותם. אלה אנשי ימין, גנבו להם את הנשמה. מי נוכל? הרי אתה יודע. תפתח את המילון, תראה מה זה המילה נוכל, שקרן. אז אתה שואל למה אנחנו אומרים לו את האמת? אני מקלל אותו? הרי אתם לא מתייחסים לתוכן, אז אתם הולכים: תראה את אמסלם, איך הוא מדבר. מי מדבר יותר טוב ממני? אתה? הייתי שומע אותך פה, גם בטון, גם בסגנון. בוא, אני אראה לך את זנדברג, אני אשלח לך, גם אצלי בוועדה, מה היא עשתה. אשלח לך גם את של מיקי לוי. מה לעשות, אתה יודע, הבעיה היא שאין מה לעשות, הארכיון, אתה יודע, הכול שם. קודם כול, טלו קורה מבין עיניכם. קודם כול, אני מציע לכם ללכת אחורה, להוציא כמה קסטות, כמה הקלטות, ולראות איך אתם דיברתם. אבל מעבר לסגנון, בוא למהות. שיקרתם כמעט בכל סוגיה. אצלכם, דרך אגב, עיסאווי, נפל לך פיס. בחיים לא חלמת להיות שר במדינת ישראל. מרצ – איך תגיעו לזה בכלל? אבל מה, בא לכם בוננזה. שני נוכלים רימו ציבור שלם, גם גדעון סער וגם בנט. אני אשלח לך את ההבטחות שלהם, אם אתה רוצה, כולל חתימות, בטלוויזיה, ולא פעם אחת; עשרות פעמים. הוליכו שולל את כל הציבור היהודי במדינת ישראל, בוודאי הימני. ואתה אומר: אנחנו נבחרנו. דרך אגב, לפעמים נבחרים בשקרים. לפעמים אנשים נוכלים משתלטים על האירוע. יש הרבה נוכלים שעוקצים את הציבור במדינת ישראל בכספים, בהכול. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אני אבקש לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אז מבחינתך, אתה זכית בפיס – קיבלת תפקיד, אתה, זנדברג, ניצן הורוביץ. בחיים לא חלמתם. וכל זה בזכות מה? שני נוכלים שלקחו וגנבו את הנשמה, לא כסף. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> גם כסף הם קיבלו, אבל את הנשמה של הציבור היהודי במדינת ישראל, הימני, וזה בעצם דבר שאתה עצמך יודע את האמת. תחשוב שזה רק היה הפוך, תחשוב שנייה הפוך – שבאים – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תהיה לך עוד הזדמנות. לעת עתה, תם הזמן. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי. תחשוב פעם, אני מציע לך, אם אתה בן אדם הגון עם עצמך. אל תענה לי. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> תחשוב רק אם הכול הפוך – מה אתה עולה לכאן, לפודיום, ואומר לנו. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אמסלם. כעת מתבקש לעלות חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, מה אתה אומר? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא דואג לשעון. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> דואג, דואג בצדק. לא צריך לתת יותר ממה שמגיע, אבל צריך לתת את מה שמגיע. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> קיבלת, קיבלת, קיבלת. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> השר פריג', צריך לתת את מה שמגיע, ואנחנו נמצאים כאן בהתנהלות כזאת חסרת היגיון לכאורה, לא בגלל שאנחנו רוצים את זה; כי אתם לא יודעים להתנהל. מרוב שאין לכם מושג מה זה להיות מנצחים, אתם לא יודעים מה זה אדיבות של מנצחים, למרות שלא ניצחתם, וגנבתם ובינטתם חצי מהמדינה. אתם לא מסוגלים להתנהל בממלכתיות, באדיבות, לכן אנחנו בהתנהלות הזאת. אנחנו עדיין מחכים שיושב-ראש הכנסת ויושבת-ראש הקואליציה וכל החבורה אולי יקבלו אישור מאלקין סוף-סוף לתת ייצוג הולם לחצי מהעם, ולא לרמוס ולדרוס את האופוזיציה ואחר כך לבכות ולבוא: למה אתם לא משתמשים בכלים הפרלמנטריים שיש לכם? יש לנו עוד כמה כלים שעוד לא דרסתם אותנו. הרי ברור לי שהצעד הבא שלכם זה לשנות את התקנון, שלא נוכל להגיש הצבעה שמית אם לא נמצאים כאן במליאה. הרי זה הצעד הבא. כל כלי פרלמנטרי שנשאר חופשי בידיים שלנו – לא מתוך שנאה; אנחנו לא עושים את זה מתוך אכזריות. אנחנו עושים את זה כדי שתבינו, להציב לכם מראה. ראית, הגשנו הצבעה שמית אחת, לא הגשנו על כל ההסתייגויות הצבעה שמית. למה? תשימו לב, חבר'ה, אנחנו מתנהגים בממלכתיות כלפיכם. תתנהגו באותה מידה, תחזירו באותה מטבע. אבל דברו לכותל, דברו לקיר. אני רוצה לומר על החוק הזה, גברתי היושבת-ראש, שבאמת כתוב: הפוך בה והפוך בה דכולא בה. אני ניסיתי להפוך בחוק, להפוך, להסתכל מלמעלה, להסתכל מלמטה, לראות איפה הטריק. כל צעד של הממשלה הזאת איכשהו דפק את הפריפריה. מס גודש זה רק על הפריפריה ולא על תושבי הטבעות. כל דבר שהגיע לוועדה, כל דיון שעשינו, מצאנו בסוף את ה-catch, איך משרד האוצר מרוויח. המס על החד-פעמי, במקום שהכסף ילך לאיכות הסביבה, להשקיע במוצרים פריקים, במוצרים מתכלים – לא, בסוף זה הולך לקופת האוצר; חלק קטן, 10%, 20%, הולכים באמת לטובת אותו עניין, אבל כל השאר זה כסף שהולך בסוף למס עבאס או לנורבגים או לממשלה המנופחת. ראינו את זה מס אחרי מס. וכאן ראיתי פתאום חוק שהוא טוב. ניסיתי לראות מה ה-catch, איך ניסיתם לרמות אותנו כאן, איפה נפגעים, אבל באמת, נראה שזה חוק טוב. יש משהו אחד טוב שהממשלה הזאת הצליחה לעשות, כנראה, וזה החוק הזה. יכול להיות עדיין שאם נחקור לעומק, אולי נגלה שביטול ההיטל הזה יגרום למעסיקים לדווח על העובדים, ואז זה ימנע הון שחור וכן יכניס בסוף מיסים לקופה, אבל בכל זאת זה חוק טוב, חוק שמקל על העצמאים, חוק שמקל על אזרחי ישראל. אבל הסיוע הזה הוא ממש טיפה בים. הוא לא הסיוע שהעצמאים באמת זקוקים לו. יש כאן עצמאים שיש להם ירידת מחזור, מגזרים שלמים שנפגעים ב-20%, 30%, 40% בירידה במחזורים, והממשלה הזאת החליטה – ליברמן החליט לנעול את הקופה, לצחוק עליהם, להגיד להם שיחפשו מקצוע; להגיד להם שיש עוד מקומות שיש צרות ולא רק פה, אבל את כל הכסף לשמור רק לעצמו ורק לחבר'ה שהוא רוצה להיטיב איתם. חבל שהחוק הזה, שהוא חוק טוב, הוא רק טיפה בים, והוא לא מעיד והוא לא מוביל מהלכים. אני מקווה מאוד, אגב, שהלחץ הציבורי הזה – הרי אתם כמו עלה נידף ברוח. אין לכם באמת שורשים אידיאולוגיים. אין פה פעולות שנעשות מתוך אידיאולוגיה, מתוך ערכים. אתם נדים ונעים ברוח כאשר ינוד הקנה במים. אין כלום. ברגע שהתקשורת קצת תוקפת אתכם, מייד – הינה, אנשי התרבות – ראית, דודי? יצאו יום אחד בשאנטי שלהם להפגין – קיבלו צ'ק 60 מיליון שקל. אבל העצמאים בירוחם, בדימונה, בנתיבות, בעפולה, כל אלה שקורסים, כל אלה שאנחנו רואים שיש סגר דה פקטו, הם יכולים להמשיך ולזעוק ולצעוק, אבל השר פריג' ימשיך להיות כאן זחוח, מחויך, מלא, מדושן עונג, אבל לעצמאים אתם לא דואגים. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> מה שכואב לי, שאתם אוכלים את עצמכם. זה לא – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> עיסאווי, לא חוזרים על אותו משפט כל הזמן. אתה צריך להמציא את עצמך. אנחנו באופוזיציה נלחמים בשביל אזרחי ישראל הרבה יותר ממה שאתם עושים עם הכלים שיש לכם בקואליציה, וזה אולי מה שאוכל אתכם, השר פריג'. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ממש. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני באמת לא מבין את ההתנהלות חסרת ההיגיון הזאת. מצד אחד מדברים בממשלה, בקואליציה, על זה שצריך להפחית מיסים, על זה שצריך לפעול לטובת מעמד הביניים ולטובת הפריפריה – ויש כאלה באמת, כמוך, גברתי היושבת-ראש, אני יודע שבוועדת הכספים את מתקשה לפעמים להצביע עם הקואליציה, ויש לך דברים שאת רוצה להילחם עליהם, אבל את לא יכולה, כי את חלק מהקואליציה, במיוחד שהמעמד שלך – את נורבגית, ולכן זה יותר קשה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אני לא. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, את לא נורבגית? אז זה מצוין. אז אם ככה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני פחדתי, האמת. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה. אני פחדתי. ראיתי מישהו שכתב את זה כשאת הצבעת – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היא אמיתית, היא אמיתית. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – נגד חוק הגיוס בפעם קודמת, אז אמרו: עכשיו יוכלו להראות לה מה זה, כי היא נורבגית. ככה ראיתי שמישהו כתב, אז משם באה לי הטעות הזאת. אני מתנצל. אני שמח מאוד שאת לא נורבגית, כי הוכחת שכשיש דברים, את מוכנה להיאבק עליהם גם כשתוקפים אותך מכל הכיוונים בקואליציה, אז זה חשוב. אז מצד אחד מדברים גבוהה-גבוהה, ומצד שני, במעשים אתם אומרים לאזרחי ישראל: הממשלה הקודמת – שאמרנו שצריך להפחית מיסים, שאמרנו שצריך לתקן את מה שהיא עשתה – הממשלה הקודמת ייסרה אתכם בשוטים ואנחנו נייסר אתכם בעקרבים. כל המיסים האלה, שרבו מספור – כל פעם עוד דבר. יש אפילו מיסים שלא באו לכאן בכלל להצבעה. בדיקות האנטיגן שמאות אלפי הורים היו צריכים לשלם עליהם זה לא מס; כל הסיפור של הבידודים, כל הקיטון במחזורים, עליית הדלק, שעכשיו עלה בלא יודע כמה, ב-6% או ב-7% הלילה הדלק עלה – מה, זה לא מיסים שאתם משיתים על האזרחים? הרי אתם יכולים להקטין קצת את המס, לבוא לטובת אותם אזרחים. כל זה באמת – – – << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> בתקופתכם הדלק אף פעם לא עלה. אף פעם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אף פעם לא היה סחרור כזה, קושניר, ואתה יודע טוב מאוד. אף פעם לא היה גל – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – מאז קום המדינה. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> לא, אבל – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> השיא היה 8.3% בתקופה שלכם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אף פעם לא היה גל – – – << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אף פעם לא היה גל של עליות מחירים שבא ביחד עם העלאות מיסים, שהחשמל עלה ביחד, במקביל – – << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> בדוק את המדד, שלמה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – והארנונה, והמים. לא היה דבר כזה. תחפש בהיסטוריה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שלמה, תבדוק את המדד. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא היה דבר כזה, לפחות לא ב-20 השנים האחרונות, מאז שאני זוכר, שעמדתי על דעתי, שהיה גל כזה מטורף של עליות מחירים. ועוד הממשלה מעלה מיסים: חד-פעמי, שתייה מתוקה, מס גודש, מס זה. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> מס גודש זה 2025 – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא משנה. אתה יודע, קושניר, זו אווירה של העלאות מחירים. גם המס על החד-פעמי, כשאתם העליתם את המס, הסופרים העלו את המס לא רק על הכלים שבאמת יש לגביהם מס – זה עלה באופן גורף, בצורה נרחבת, על עוד כלים ועוד פריטים. הרי זה מה שקורה במשק. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> הצריכה של כלים חד-פעמיים ירדה ב-30% וזה מצוין. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> זו אווירה של העלאות מיסים, זו אווירה של עליות מחירים, ואתם מלווים ומתדלקים את הדבר הזה. אמרתי כשלא היית כאן: החוק הזה חוק טוב. הפכתי והפכתי וניסית למצוא את ה-catch, כמו שבכל חוק אני מגלה – אתה רואה איך אני בוועדת הכספים מוכיח שהאוצר הוא זה שאחראי לחוק, לא משרד התחבורה. משרד התחבורה – – – << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אז מה הפעם ה-catch? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אמרתי שאין catch. אמרתי שאני רואה משהו אחד טוב, אבל זה לא מספיק, זה טיפה בים, וכדאי, כדאי באמת שתבואו ותתעוררו ותתעשתו ותעשו באמת לטובת האזרחים. אתה יודע, אני נפגשתי השבוע עם מנהל בית ספר – והוא לא הצביע ליכוד, הוא לא הצביע למפלגה מהאופוזיציה – והוא אומר לי: שלומיאליות כזאת, הפקרות כזאת. אין לנו בדיקות לתת להורים. דבר כזה לא ראיתי מעודי. אמרתי לו: ותגיד – לא אני אמרתי, מישהו שהיה שותף לשיחה – הוא אומר לו: תגיד, יצא לך להיפגש עם שרת החינוך ולהגיד לה, לספר לה מה שקורה בבית הספר? הוא אומר לי: תודה לאל, לא זכיתי לתענוג המפוקפק הזה. אז אלה רחשי לב של אזרחים, של מנהלים, של עצמאים, שלא מצליחים להבין מה אתם רוצים מהם. איך הם ישרדו את הגל הזה? איך הם ישרדו את העליות, את המיסים? לא יודעים מה לעשות. אז אני בטוח שיש כוונות טובות, אבל הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות, ואני מקווה מאוד שתתעשתו, כדי שהאזרחים לפחות יסבלו פחות עד שנחליף אתכם. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת קרעי. כעת נעבור להסתייגויות לסעיף 4. בבקשה, חבר הכנסת אמסלם, אתה יכול להמשיך את הטיעון שלך מההסתייגות הקודמת. יש לך חמש דקות. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> לא התחלתי, שנייה. כשאני אדבר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בהמשך לשרת החינוך, היא הייתה עסוקה בלהצטלם לריאליטי של מאסטר שף, לכן כנראה מנהל בית הספר מרגיש מופקר. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר עיסאווי פריג' – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> אני איתך, אני איתך. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – יש לי רעיון, אמרתי את זה כמה פעמים. אזרחי מדינת ישראל – אתם מבלבלים אותם כל היום בנתונים, משקרים להם, משגעים אותם. אני כמעט כל יום הולך לסופר, יש לי מחלה. אני קונה לבית שלי כבר למעלה מ-15 שנה. אני מכיר את המחירים של כל המוצרים. אני גם יודע, דרך אגב, אדוני השר, מה שילמתי בעגלה ומה הבאתי הביתה ומה שילמתי לפני חצי שנה או חמישה חודשים. ואני מציע לכל אזרח לא להאמין לי, לא לליברמן, לאף אחד. אתה יודע כמה עולה בקבוק קולה היום? שישייה – 70 שקל. 70 שקל. בשבת אנשים – ראיתי משפחה, ישבנו, אומר לי בעל הבית: תקשיב, דודי, אני לא יכול לקנות. 11 שקל בקבוק. מה, מים עם קצת פטל? הרי מר ליברמן היה עולה חדש לפני 25, 30 שנה, בא עם בגאז' מרוסיה, בלי כסף. בא לליכוד. היה עובד שומר באוניברסיטה, גם בסקופ בירושלים. פתאום היום נהיה לי איש עשיר, איש נהנתן, מכה בעניים. דואג לבריאות שלהם? דרך אגב, אם אתה דואג לבריאות, אז בוא תעלה את המס על הסיגרים שאתה מעשן, תעלה את המס, דרך אגב, על הבשר – גם הוא דבר לא בריאותי; הריבות. דרך אגב, פסטות – הכול משמין, הכול לא בריא. תשאיר רק ירקות. מאיפה בא לך הג'וק הזה ללכת רק על השתייה? מה קרה? על החד-פעמי. הרי ככל שאתה יותר עשיר – אתה יודע, השר פריג', העשירים לא שותים קוקה קולה, הם לא שותים טמפו, הם שותים יינות משובחים. הם שותים ואוכלים, דרך אגב, מוצרים הרבה יותר בריאים, רק גם הרבה יותר יקרים, בגלל שיש להם כסף. מי? אני מספר לך, יצרני האריזות הכי גדולות – ככל שאתה יותר עני אתה גם מייצר יותר זבל, בגלל שאין לך ברירה, אתה הולך על הבייסיק. ואני אומר לך שהעגלות עלו בלמעלה מ-20%. דרך אגב, לא העליתם את השכר, אין לכם הצמדות לכלום. עכשיו אזרח מדינת ישראל, זוג הורים, מעמד ביניים ומטה, מביאים שניהם ביחד 15,000 שקל, יש להם שלושה-ארבעה ילדים, יש להם משכנתה של 5,000-4,000 שקל, אני מספר לך, הייתי שם לא מזמן – אתה חי על הקשקש. אתה מתחיל לעשות חשבון אם לקנות גבינות או לקנות קוטג' או להביא לחם. אתה מתחיל לעשות את החשבונות האלה עם עצמך. ולמה? הממשלה הרי יצרה את האווירה של ההפקרות. אם המדינה מעלה את המיסים, אז בוודאי שהסופר מעלה. העליתם את השתייה הקלה, את התחבורה הציבורית, את החד-פעמי, מס הגודש עוד מעט, פגעתם בפנסיות, העליתם את הדלק, החשמל – הכול קשור להכול. ואתם מתחילים עם סיפורי עלי באבא. ומה עושה שר האוצר? כותב מכתב לאוסם. דרך אגב, מה הוא יכול לעשות להם? מה תעשו? אתה וברביבאי, מה תעשו? תספר לנו אתה. הרי אתה העלית את המחירים, אתה נתת להם את הכיוון. גם מנכ"ל אוסם אומר: אני רוצה לשמור על הבריאות של אזרחי מדינת ישראל, שלא יאכלו הרבה פסטה. פתיתים זה לא בריא, נעלה את המחיר; לחם זה לא בריא, נעלה את המחיר, למה לא? חמאה – אתה יודע כמה זה לא בריא? למה לא נעלה ב-400%? בגלל שמי שקבע את הכלל זה שר האוצר, הבן אדם שדרך אגב, אמרתי, לפני 30 שנה הוא עצמו עשה את החשבון הזה של הסל. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תם הזמן. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל היום – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תודה רבה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לצערי הרב, אמרתי לך, כבוד השר פריג', עיסאווי פריג', הכול בעצם – אתם הפכתם להיות קהי חושים, אנשים אכזריים, אנשים כמעט על גבול הרוע, פוגעים. כמה שאתה יותר עני דורכים עליך עוד יותר. למה? בגלל שמר ליברמן לא מחפש את האלקטורט שם, זה לא שר האוצר של כל מדינת ישראל. הוא מחפש עוד מנדט-שניים אצל הצפונבונים, שיגידו לו: ואללה, אתה גבר – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה, חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אתה לא מסבסד את העניים, דואג רק לנו העשירים, ליאכטות, לרולקס, למרצדסים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני מוותר. תני לו עוד דקה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה אחלה שר שבעולם, שלנו. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. כעת נעבור להצבעה על ההסתייגויות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלמה – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> לא, הוא ויתר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> נתתי לדודי את הדקה על חשבוני. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> כעת אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגויות. לסעיפים 1 ו-2 אין הסתייגויות, ולכן אנחנו מצביעים על סעיפים 1 ו-2. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רצית לסכם? כבר התחילה ההצבעה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> לא, עוד לא הפעלתי. עוד לא הפעלתי, אז בבקשה. הצבעה מס' 14 << קריאה >> קריאות: << קריאה >> חשבתי ששלמה עלה לדבר, אבל הוא לא עלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אמרתי לג'ידא שתיתן לו עוד דקה ואני מוותר. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> כן. << דובר >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> אני יכול לדבר או שצריך לחכות למשהו? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בינתיים זה מבוטל, אז – – – << קריאה >> היו"ר מיקי לוי: << קריאה >> יאללה, אלכס, תסכם – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני מחכה לזה. << קריאה >> היו"ר מיקי לוי: << קריאה >> לא צריך, יש לך – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> טוב, נשאר פה לוחם בודד במערכה, חבר הכנסת פינדרוס, אז כל הכבוד לך שנשארת. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> בהגינות, היית צריך להגיד שהאופוזיציה הצביעה בעד החוק בוועדה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> כן, אז זה בדיוק מה שבאתי להגיד. האופוזיציה באמת תמכה בחוק הזה. שמעתי פה כל מיני טענות, אז אני רוצה באמת באופן לקוני לספר מה הממשלה הזאת והכנסת הזאת עשתה במהלך המשבר. אני חושב שטוב וכדאי שהציבור ידע את זה. מעבר לבשורה הענקית שאנחנו מביאים כאן על ביטול היטל על עובדים זרים, דחינו את תשלומי המע"מ. אנחנו פעם ראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל מממנים בידוד וימי מחלה לעצמאים, אפרופו דאגה לעצמאים. אנחנו מקצצים או מקצרים את ימי התשלום של הממשלה – אין יותר שוטף פלוס, וכבר היום, מחר, העצמאים יקבלו חצי מיליארד שקל לחשבונות שלהם. החזרי מע"מ ומס הכנסה, שבדרך כלל לוקח חודשים כדי לשלם, הולכים להיות משולמים עכשיו, כ-600 מיליון שקל; זה כבר יותר ממיליארד שקל. רק בשבוע שעבר הקשישים שמקבלים השלמת הכנסה קיבלו תוספת של כמעט 600 שקל בחודש, הנכים קיבלו תוספת לקצבאות והחיילים קיבלו תוספת של 50% לשכר שלהם. לכן, לשמוע את הדמגוגיה הזאת, באמת, את השקרים האלה שנשפכים פה מעל לבימת הכנסת – זה פשוט שקר. ואני אומר לכם כאן, גם כיו"ר ועדת הכספים וגם כחבר במפלגה של שר האוצר: אף אחד לא יופקר. ברגע שאנחנו נקבל את הנתונים – ואנחנו נקבל אותם במהלך חודש פברואר – אנחנו נדע איך לסייע לאלה שבאמת נפגעו. ולכל מי ששכח את ההיסטוריה, אז אני רוצה שתבדקו מתי הממשלה הקודמת הכריזה על תוכנית סיוע. ואני מזכיר לכם עוד דבר: בינואר בשנה שעברה כולנו היינו בסגר, בינואר בשנה שעברה המדינה הייתה סגורה, והיום המדינה פתוחה והכלכלה פועלת והילדים הולכים לבית ספר ואנחנו ממשיכים לחיות, וגם נסייע למי שנפגע. אז אני כמובן מבקש לתמוך בחקיקה הזאת, ותסתכלו על התמונה הגדולה. אנחנו עובדים למען העסקים, נפגשים איתם לא פחות מחברי אופוזיציה, וגם פותרים להם המון המון בעיות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת קושניר. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אני מודיע לך שיבוא נאום תגובה. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> מה? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> יבוא נאום תגובה, אבל לא עכשיו. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> כעת אנחנו עוברים להצבעה. אז אנחנו נצביע קודם כול – נעבור להצבעה על הסתייגויות. לסעיפים 1 ו-2 אין הסתייגות, ולכן אנחנו מצביעים על סעיפים מס' 1 ו-2 כנוסח הוועדה. בבקשה. הצבעה מס' 15 בעד סעיפים 1–2 – 5 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תוצאות ההצבעה: בעד – חמישה, נגד – אפס ונמנעים אפס, ולכן סעיפים 1 ו-2 נתקבלו כנוסח הוועדה. כעת אנחנו עוברים להסתייגויות אחרי סעיף 2. אנחנו עוברים לשלב של ההסתייגויות. הסתייגות 1, אחרי סעיף 2 – הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההסתייגות – אין נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות (1) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הליכוד וקבוצת סיעת הציונות הדתית אחרי סעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בהצבעה על הסתייגות מס' 1, אחרי סעיף 2: בעד – אפס, נגד – ארבעה ואפס נמנעים, ולכן ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו כעת עוברים להסתייגות מס' 2, אחרי סעיף 2, בבקשה. הצבעה מס' 17 בעד ההסתייגות – אין נגד – 4 נמנעים – אין ההסתייגות מס' 2 של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הליכוד וקבוצת סיעת הציונות הדתית אחרי סעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> הסתייגות מס' 2, אחרי סעיף 2: בעד – אפס, נגד – ארבעה ואפס נמנעים, ולכן ההסתייגות לא התקבלה. כעת אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 3, שלא היו בו הסתייגויות. כנוסח הוועדה אנחנו מצביעים. בבקשה. הצבעה מס' 18 בעד סעיף 3 – 5 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 3 נתקבל. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> סעיף מס' 3: בעד – חמישה, נגד – אפס, נמנעים – אפס, ולכן סעיף מס' 3, כנוסח הוועדה, נתקבל. כעת אנחנו עוברים להסתייגות מס' 3, לסעיף 4. בבקשה. הצבעה מס' 19 בעד ההסתייגות – אין נגד – 1 נמנעים – אין ההסתייגות (3) של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה, קבוצת סיעת הליכוד וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> יש? זה נקלט? ההסתייגות לא התקבלה. נגד – אחד, בעד – אפס ואפס נמנעים. ההסתייגות לסעיף מס' 4 לא התקבלה. כעת אנחנו עוברים להצבעה על סעיף מס' 4 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד סעיף 4, כהצעת הוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 4, כהצעת הוועדה, נתקבל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אחר כך יצטרכו להגיד שהעברתם קיצוץ – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בעד – חמישה, נגד – אפס, נמנעים – אפס, ולכן סעיף 4, כנוסח הוועדה, התקבל. מכיוון שהוסרו ההסתייגויות לסעיפים, תמה הקריאה השנייה, וכעת נעבור להצבעה על החוק בקריאה שלישית. הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד החוק – 5 נגד – אין נמנעים – אין חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון מס' 20), התשפ"ב–2022, נתקבל. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בעד – חמישה, נגד – אפס, נמנעים – אפס, ולכן החוק התקבל בקריאה שלישית ונכנס לספר החוקים. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים היום, יום שלישי, ל' בשבט התשפ"ב, 1 בפברואר 2022, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 04:12. << סיום >>