דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ח ישיבה ק"ח הישיבה המאה-ושמונה של הכנסת העשרים-וארבע יום רביעי, א' באדר א' התשפ"ב (2 בפברואר 2022) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 8 108. המתנה ארוכה בסניפי דואר 8 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 8 שר התקשורת יועז הנדל: 8 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 12 אורי מקלב (יהדות התורה): 13 106. החלטת תת-ועדת תמחור על אודות קיצוץ הניתוחים הבריאטריים 17 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 17 שר הבריאות ניצן הורוביץ: 18 הצעת חוק להנצחת הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ציון זכרו ופועלו), התשפ"ב–2021 22 ניר אורבך (ימינה): 22 שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: 24 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 25 הצעת חוק ברל כצנלסון (ציון זכרו ופועלו), התשפ"א–2021 34 גלעד קריב (העבודה): 35 שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: 38 אבי מעוז (הציונות הדתית): 41 הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הגנה מפני עיקול של כספי סיוע), התשפ"ב–2022 43 חוה אתי עטייה (הליכוד): 43 שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: 45 הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הרחבת זכות העמידה לנפגעי ונפגעות עבירה), התשפ"ב–2021 46 שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): 47 שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: 51 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 52 הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הסמכת בית משפט למתן צו מניעה או צו עשה), התשפ"ב–2021 55 גלעד קריב (העבודה): 55 שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: 58 יעקב אשר (יהדות התורה): 59 גלעד קריב (העבודה): 60 הצעת חוק הכנסת (תיקון – ציון מקור חקיקה פרטית), התשפ"א–2021 71 מוסי רז (מרצ): 72 שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: 76 משה ארבל (ש"ס): 84 הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – ייצוג הולם בתאגידים ממשלתיים וגופים סטטוטוריים), התשפ"ב–2021 85 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): 86 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 89 שלמה קרעי (הליכוד): 90 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (אישור ועדת הכספים בקביעת מוסד ציבורי), התשפ"ב–2021 97 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 98 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 110 משה גפני (יהדות התורה): 123 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מיסוי תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"א–2021 126 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 133 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 139 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 147 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 157 ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 158 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 160 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 160 הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס ומענקי סיוע (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקוני חקיקה) (תיקון – תקופות לעניין מס רכישה לדירה יחידה), התשפ"ב–2021 161 משה גפני (יהדות התורה): 161 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 164 הצעת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון – שלילת תמיכה), התשפ"א–2021 167 מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): 167 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 175 הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – סגן ראש רשות ברשות מעורבת), התשפ"ב–2021 180 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 180 הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – חובת פוקד לקרוא להתייצבות לשירות ביטחון), התשפ"ב–2021 183 דוד אמסלם (הליכוד): 183 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 191 דוד אמסלם (הליכוד): 204 הצעת חוק להנצחת זכרם של קורבנות הטבח בחברון, התשפ"ב–2021 207 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 208 סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: 214 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 218 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"א–2021 219 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 220 הצעת חוק חניה לנכים (תיקון – החלטה בבקשה לתג נכה), התשפ"א–2021 226 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 227 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 237 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 243 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סימון תאריך ייצור ומועד תפוגה עברי), התשפ"ב–2021 246 מאיר פרוש (יהדות התורה): 246 סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: 249 מאיר פרוש (יהדות התורה): 250 הצעת חוק חובת יידוע והפסקת חיוב של מנוי לא פעיל (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021 256 יעקב מרגי (ש"ס): 256 סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: 258 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז), התשפ"א–2021 260 משה ארבל (ש"ס): 260 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז), התשפ"א–2021 266 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 267 שר הבריאות ניצן הורוביץ: 268 משה ארבל (ש"ס): 275 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 275 הצעת חוק איסוף ופינוי פסולת למחזור (תיקון – חובת מיחזור בבית עסק גדול), התשפ"א–2021 279 גילה גמליאל (הליכוד): 279 שר התקשורת יועז הנדל: 281 גילה גמליאל (הליכוד): 292 הצעת חוק לאיחוד מוקדי החירום הרפואיים הטלפוניים, התשפ"ב–2021 294 עידית סילמן (ימינה): 294 הצעת חוק לאיחוד קווי החירום הטלפוניים, התשפ"א–2021 296 משה גפני (יהדות התורה): 297 שר הבריאות ניצן הורוביץ: 301 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 303 ינון אזולאי (ש"ס): 305 הצעה לסדר-היום 308 הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין התנהלות המשטרה בשימוש בתוכנת ריגול כלפי אזרחים ולבחינת העלייה במקרי האלימות המשטרתית והפעלת כוח כלפי אזרחים 308 משה גפני (יהדות התורה): 309 הצעה לסדר-היום 312 הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין שימוש משטרת ישראל בתוכנות ריגול ופריצה אחר אזרחים ישראלים ללא צו בית משפט 312 משה ארבל (ש"ס): 313 הצעה לסדר-היום 316 הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת האזנות הסתר לאזרחים 316 מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): 316 הצעה לסדר-היום 320 הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בדבר שימוש המשטרה בתוכנות ריגול 320 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 320 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 322 הצעה לסדר-היום 353 כ-70,000 עסקים קטנים ובינוניים נסגרו במהלך 2021 353 יעקב אשר (יהדות התורה): 353 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 355 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 359 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 359 הצעה לסדר-היום 359 עוול מתמשך בבדיקות הקורונה לילדים עם מוגבלויות 359 חוה אתי עטייה (הליכוד): 360 שר התפוצות נחמן שי: 361 הצעות לסדר-היום 364 ייצוג הולם לעולים בשירות המדינה 364 נעמה לזימי (העבודה): 364 יום טוב חי כלפון (ימינה): 366 שר התפוצות נחמן שי: 368 יוסף טייב (ש"ס): 371 הצעות לסדר-היום 372 היערכות המדינה להתמודדות עם רעידות אדמה 372 ינון אזולאי (ש"ס): 372 אורי מקלב (יהדות התורה): 375 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 379 הצעות לסדר-היום 382 תופעת הפוליגמיה פוגעת בחייהן של 14,000 נשים בישראל 382 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 383 רות וסרמן לנדה (כחול לבן): 385 שר התפוצות נחמן שי: 387 הצעות לסדר-היום 389 החלטת היועץ המשפטי לסגור את תיק החקירה נגד השוטרים בפרשת אהוביה סנדק 389 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 390 משה ארבל (ש"ס): 391 ניר אורבך (ימינה): 393 שר התפוצות נחמן שי: 394 _Toc94740316 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בוקר טוב. היום יום רביעי, א' באדר א', התשפ"ב, 2 בפברואר 2022. אני מתכבד לפתוח את ישיבת מליאת הכנסת. על סדר-היום – שאילתות דחופות. שר התקשורת ישיב על שאילתה דחופה מס' 108: המתנה ארוכה בסניפי דואר. בבקשה. << שאילתה >> 108. המתנה ארוכה בסניפי דואר << שאילתה >> << דובר >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר >> בלשכתי התקבלו פניות מאזרחים המגיעים לקבל שירות בסניפי הדואר ואף הזמינו תור מראש לשעה היעודה אך ממתינים ממושכות, לפעמים אפילו יותר משעה. זה קורה בסניף שערי גאולה בירושלים ובסניפים נוספים. רצוני לשאול: 1. מה התועלת בהזמנת תור מראש? 2. מה בכוונת משרדך לעשות לשיפור המצב? << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> תודה רבה, חבר הכנסת ליצמן. קודם כול, צריך להגיד שהמצב הפיננסי של דואר ישראל לא מרשים מדי, וצריך לטפל בזה. לא רק האיתנות הפיננסית, גם השירות צריך להשתפר משמעותית. כחלק מזה אנחנו יוצאים לתהליך הפרטה. 40% מהדואר יונפק, ואחרי זה כלל החברה תופרט. אנחנו בתחילת התהליך, ואני מניח שברגע שתהיה תחרות והפרטה זה ישפר את השירות. לגבי השאלה שלך, חברת דואר ישראל, בהנחיית המשרד, החלה בסוף שנת 2020 להפעיל שירות שנקרא "תור בקליק", שבו ניתן לקבל שירות באמצעות הזמנת תור מראש. עם יישום ההחלטה הזאת ירד זמן ההמתנה מ-20 דקות בממוצע לתשע דקות בממוצע. זו ירידה משמעותית, אבל עדיין יש מקומות שבהם לא עומדים ברף הרצוי, וקיימות כמה סיבות לכך. אחת מהן היא שיש אוכלוסיות שזכאיות לקבל תור בדואר ללא התור אלקטרוני – אוכלוסייה קשישה, מוגבלת, אזרחים ותיקים. ברגע שהם מגיעים הם מקבלים ישירות תור והם לא צריכים להזמין תור בקליק, ואז, במקומות שבהם יש האוכלוסייה מבוגרת יותר, יש תורים גדולים יותר. כך גם כשהייתה ירידה ברמת התחלואה, זמני ההמתנה הצטמצמו. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> לחכות לתור שעה? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא, זה לא הגיוני. אני אומר מעבר לזה, במקום שיש בו תור שעה ואנחנו לא מקבלים מהדואר תשובות, הם מקבלים עיצומים כספיים. לא יהיה מצב שבו אנשים עומדים שעה בתור. זה אומר שיש בעיה – חברת הדואר לא מנהלת את הסניף הזה כמו שצריך ולא שמה מספיק פקידים. אי-אפשר למרוח את זה. ברמה רוחבית יש בעיה כללית באיתנות הפיננסית של דואר ישראל. ברמה רוחבית יש לנו בעיה כוללת עם היכולת של דואר ישראל להתחרות ולתת שירות טוב. ועדיין לא ייתנו שירות של שעה המתנה, ואם יש סניפים כאלה, אנחנו נטיל עיצומים כספיים ואכיפה. אני מאוד מקווה שתהליך ההפרטה יפתור את הבעיות האלה ברמה הרוחבית. נקודתית, בסניפים שמהם קיבלת את הפניות אנחנו בדקנו ויש אוכלוסייה מבוגרת יותר – זאת הטענה של הדואר. זה עדיין לא תירוץ, ואם זה יימשך ששעה ממתינים, אז הם יקבלו עיצומים כספיים, חד וחלק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת ליצמן, שאלת המשך. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני השר, ההחלטה שלך להתערב בסלולר הכשר היא טעות כואבת ופגיעה קשה בציבור החרדי. צריך לומר את האמת: מאחורי המילים "עידוד תחרות" ו"שיפור השירות", כביכול, עומדים אינטרסים של רפורמים אויבי הציבור החרדי, שמטרתם לשבור את החומות שהציבור החרדי מעוניין לשמר בתוכו ולחשוף אותו לתכנים שאינם רצויים. אין מקום להחליט לציבור החרדי על ערכיו ואורח חייו. אין מקום למנוע התארגנות צרכנית, וזאת פגיעה קשה בחופש הפרט. אני קורא לך לעצור את הצעדים נגד הסלולר הכשר. המאבק שלך בוועדת הרבנים אולי מביא לך מחמאות ברשתות, אבל זה לא ראוי, ואנחנו לא מוכנים, ואתה פשוט מחליט על דברים שאתה לא צריך להתערב בהם. דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> טוב, חבר הכנסת ליצמן, מכיוון שהיום יצאנו לשימוע על הטלפונים הכשרים, אז אני אומר את זה בצורה מאוד קצרה וממוקדת. תראה, אני לא קיבלתי פנייה מרפורמי אחד, אבל כן קיבלתי אלפי פניות מחרדים רבים. אז יכול להיות שרפורמים נראים כמו חרדים וחרדים כמו רפורמים – כולנו יהודים, כמו שאתה יודע, אז לי זה לא משנה – אבל אני דואג לכלל מדינת ישראל. אני מתנגד לכך שיהיו אוטונומיות במדינת ישראל – – – << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> בכל מקום בישראל יהיה חוק וסדר, תהיה תחרות ושוק חופשי ויהיה יבוא חופשי. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ואני אדאג לכך שכל אזרח ישראלי – חרדי, חילוני, דתי-לאומי – כל אחד יוכל לקבל טלפון מסונן ויוכל לקבל טלפון לא מסונן לפי בחירתו. הרי אתה יודע שבסוף הכול מתחיל מסיאוב ובעצם מעיסוק שלא במה שלשמו נועד הטלפון הכשר. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> מה מפריע לך – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא מפריע לי. אדון ליצמן, אתה תקנה מה שאתה רוצה, רק אל תגיד לאחרים מה לקנות. להפך, חופש הפרט שלך יישמר בצורה מוחלטת, ואני אדאג לכך שיהיה לחרדים טלפון שבו הם יוכלו לסנן. אני, החינוך של ילדיי לא פחות חשוב מהחינוך של ילדיך ונכדיך. גם אני רוצה סינון תכנים. כולנו רוצים. הכול בסדר. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אבל אני לא מוכן שוועד מסוים, גוף ביורוקרטי, יחסום מספרים בצורה שרירותית ובתוך המאבק הזה יפגע בתחרות בשוק החופשי, ואני לא מוכן שאזרחים חרדים ישלמו יותר מאשר אזרחים אחרים, ואני לא מוכן שלא תהיה תחרות בשוק הזה, ומספיק עם ההמצאות. יהיו פה טלפונים כשרים למי שרוצה, ומי שלא רוצה, לא יהיה לו טלפון כשר. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> יהיו כמה כשרויות וכל אחד יוכל לבחור מה שהוא רוצה. מדינה חופשית, הכול צפוי והרשות נתונה – ככה לימדו אותי, רבותיי. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לכן אני לא אסגור כלום. אני, בניגוד אליך, מר ליצמן, מאמין בחירויות הפרט. אתה יודע במה עוד אני מאמין? אני מאמין במדינת ישראל ובממלכה. במדינת ישראל אין אוטונומיות, לא במגזר הערבי ולא במגזר החרדי, וחוק וסדר לכולם. לכן תחרות שיש בכלל החברה הישראלית תהיה גם בחברה החרדית, לטובת אזרחי ישראל החרדים. לטובתם. אף רפורמי לא פנה אליי, אני חוזר ואומר. מי שפנה אליי זה רק חרדים, רק חרדים פנו אליי, ואני מתכוון לדאוג להם. יש עכשיו שימוע, ובשימוע תוכלו להשמיע כל מה שאתם רוצים לומר, וגם אחרים – – << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – ואנחנו נקבל החלטות. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> מה שווה שימוע אם יש החלטה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אדון ליצמן, אני מוכן לשמוע ולהקשיב לכולם. אני אומר לך שבסוף, במדינה מתוקנת יש תחרות ושוק חופשי בכל מקום – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – ואין אוטונומיות. אין כזה דבר, נגמר הסיפור. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. אדוני השר, יש עוד שתי שאלות, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד השר, פניתי אליך לפני תקופה מסוימת, והיו התכתבויות בעניין שלוחת הדואר בעכו העתיקה, אשר נסגרה בתחילת השנה שעברה או בחודש ינואר או בחודש פברואר בגלל בעיות עם המפעיל, זוכי המכרז שם. יש החלטה, ובתשובה האחרונה יש החלטה של רשות הדואר לסגור את הסניף, שמשרת כ-12,000 תושבים, מעבר לעובדה שאין שום סניף – וכבודו, בתשובות אליי, דיבר על פתיחת סניפים חדשים בעכו שהם אפילו יותר מרוחקים מהאזור של העתיקה. אני מבקשת: עכו העתיקה לא יכולה להמשיך להתקיים בלי שלוחת דואר. בתשובה האחרונה שלך אמרת שאתה מעיין בהחלטה של רשות הדואר, עוד לא אישרת אותה. אני, בשם כל תושבי עכו העתיקה, מבקשת ממך: צריך לפתוח בחזרה את השלוחה. לא יכול להיות שאנשים זקנים, אזרחים ותיקים, כדי לקבל את דמי הביטוח שלהם צריכים לשלם על מונית כדי להגיע לסניף הדואר הכי קרוב אליהם. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> טוב. קיבלתי את דברייך, אני אחזיר תשובה. בכל מקרה, אני חייב להגיד שעיקר הבעיה שלנו זה באמת עם האוכלוסייה הוותיקה, לא עם האוכלוסייה הצעירה יותר. אנחנו, המגמה שלנו היא להעביר את כולם לשימוש אלקטרוני. הדואר הזה, מה לעשות, הולך ונעלם, שוק המכתבים נעלם, הבנקאות נעשית כבר בטלפון. יש עדיין אוכלוסייה ותיקה שמשתמשת בזה, לכן, צריך איזונים. הרגולציה קובעת באיזה מרחק צריך סניף דואר, ואני מחויב לתת תשובה גם על האזור הזה של עכו העתיקה, שמתחברת גם לשכונות שמחוץ לעיר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כבוד השר, מי שהכיר את עכו יודע שעכו העתיקה – הסניף הכי קרוב זה מחוץ לעתיקה. דיברו איתי על פתיחת משהו אחר, בוויקטורי. ויקטורי זה אפילו יותר מרוחק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב, אתה תבדוק. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני אבדוק את זה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מקלב, שאלה נוספת, בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, הדואר פרסם היום שהוא יוצא במבצע חדש של הקמת לוקרים בסביבות בתי הדואר, כדי שכל אחד יוכל לקבל – באמצעים דיגיטליים, והוא גם אומר שזה רק יהיה באפליקציה ייעודית ומיוחדת, באמצעות קוד דיגיטלי. כיום אתה הרי מתעסק הרבה עם הטלפונים הכשרים, ולפי דעתנו אתה מתעסק בזה להרע ואתה מתערב בשוק הצרכני הפרטי, אבל בכל אופן, אתה היום מכיר את השוק הזה. יש הרבה מה לעשות באפשרות הזאת, שאדם יוכל באמת, גם עם מסרים שהוא רוצה, עם תוכנית שהוא רוצה, אבל גם כדי שהוא יוכל להשתמש בטלפונים האלה ושתהיה לו אלטרנטיבה לשירותים שניתנים היום בדואר. לדוגמה, צריך הזמנת תורים ועוד דברים כאלה, כמו לוקרים כאלה, שאתה מגביל אותם דווקא על ידי אפליקציות ועל ידי אייפונים, וציבור גדול מאוד – ואתה יודע שהוא ציבור גדול, לכן אתה הרי מתערב בשוק הזה – לא יכול לקבל את השירותים, גם בתחום שאתה אמון עליו וגם בתחום שהממשלה נותנת באופן כללי. הדוגמה המוחשית היא הפרסום שהיה היום על הלוקרים האלה, שאמורים לתת מענה לציבור ולייעל את השירות של הדואר, אבל רק לכאלה שיש להם אפליקציות וטלפונים חכמים. תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חבר הכנסת מקלב, קודם כול, יש רבים בציבור החרדי שיש להם אפליקציות וטלפונים חכמים; להערכתנו מעל 50% מחזיקים טלפונים כאלה. אבל מי שלא מחזיק, בוודאי שאנחנו לא נכריח אותו להחזיק טלפון כזה. להפך, יש בריאות רבה בלהחזיק טלפונים ישנים ללא אפליקציות. לכן לא יהיה מצב שבו אפשר יהיה לקבל דואר רק באמצעות אפליקציה. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> כמה טלפונים כשרים יש? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא. לא יהיה מצב, חבר הכנסת מקלב – – – << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> אני שואל: כמה טלפונים כשרים יש? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> רגע. לא יהיה מצב שבו – אני מצטער, אני לא שומע במרחק הזה – – – << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> כמה טלפונים כשרים יש היום? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חצי מיליון. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> מנויים. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> מנויים. לכן לא יהיה מצב שבו למעשה מישהו יצטרך לקבל דואר, והדרך היחידה שלו תהיה אפליקציה. עדיין יהיה הדואר הישן. אבל אני חייב להגיד לך ששוק המכתבים שאליו אנחנו מתייחסים הולך ודועך כל שנה ב-8% – קצב התמותה במדינת ישראל – ולכן השוק הזה גם ככה הולך ונעלם. הממשלה, משרדי הממשלה, בתהליך איטי, יפסיקו לשלוח מכתבים, הרשויות יפסיקו לשלוח מכתבים, והכול יהיה אלקטרוני. מי שיזדקקו – האזרחים הוותיקים – עדיין יקבלו. לכן, מצד אחד, אני אומר שאנחנו בתהליך שאי-אפשר להתכחש אליו; הרכב הגיע, לא כולם על מרכבה וסוס. מצד שני, מי שעדיין משתמש בשירותים האלה ואין לו אפליקציות וטלפון חכם, נאפשר לו את זה, בוודאי. לא יהיה מצב שבו לא תהיה לו יכולת לקבל דואר. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> לא, הוא ישתמש גם בשירותים החדשים, הוא לא צריך את השירותים הישנים. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני בעד. אני בעד שכל מדינת ישראל תעבור לשירותים אלקטרוניים. לצערי לא כולם שם. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> אבל גם לגבי הטלפונים האלה, אפשר להגיע עם קצת טכנולוגיה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אפשר להגיע לכול. חבר הכנסת מקלב, אני חוזר על מה שאמרתי לחבר הכנסת ליצמן: מי שירצה טלפון כשר – אני אומר כאן, מתחייב, למרות שאנחנו בשלב השימוע – יהיה לו טלפון כשר. זו המצאה. אומרים: לבטל את הקומות הכשרות, יוצאים בהכרזות וצועקים לי "געוואלד" ליד הבית – יש דברים חשובים יותר להילחם עליהם. אני חושב שהתורה מלאה בעוולות ובתיקונים שאדם צריך לעשות עם עצמו ועם סביבתו ועם אלוקיו, ויש המון לתקן. שם אין צורך לתקן. מי שירצה טלפון כשר, יהיה לו טלפון כשר שישמור ויסנן לו את התכנים. גם לי זה חשוב. אבל מי שלא ירצה – יוכל לעבור, תהיה לו אפשרות לעבור. זה כל הרעיון. תודה. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> יש מי – – – לא בגלל ההנאה – בגלל הצורך, בגלל – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא. את מה שאני עושה אני עושה כי אני שר בממשלת ישראל, ושר בממשלת ישראל צריך להתייחס לכולם באותו האופן. בדיוק כפי שאני מתייחס לנושא המשילות ואכפת לי שתהיה אכיפת חוק וסדר בנגב ובגליל, במגזר הבדואי או במגזר הערבי, למרות שאני לא גר שם ואני לא שייך למגזר הערבי והבדואי, כך אכפת לי שבמגזר החרדי יש תחרות ושוק חופשי ויהיו לכם מחירים נמוכים, ואכפת לי לענות לאותם חרדים – לא רפורמים – אותם חרדים שפונים אליי ורוצים שתהיה להם תחרות. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> אבל ארבע חברות נותנות שירות לטלפונים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אם תרצה, אשמח להרחיב את שיחתנו בנושא, אבל יש היום מונופול של קבוצה אחת, ומונופולים במדינת ישראל, כמי שלא מגיע מהתפיסה הסוציאליסטית, מונופולים תמיד מובילים לעליית מחירים ולעוולות בשוק ולסיאוב. במדינת ישראל לא יכול להיות שיהיו אוטונומיות. לא יכול להיות שלא יהיה חוק וסדר לכולם. זה נכון בעיניי לזכויות וחובות, לגיוס ושירות לאומי, כפי שעכשיו דנים בכנסת בימים אלה, זה נכון לתנאים, לחוק ולשוק חופשי וזה נכון כמעט לכל דבר. זו תפיסתי. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> – – – לכך שהם לא מעוניינים בהתערבות שלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אדוני השר, תודה רבה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני מניח שיש כאלה לא אוהבים, ואני בכל זאת קיבלתי החלטה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. נראה לי שהתשובה כל כך ממצה ורחבה, ממש תודה רבה לך. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני מודה לאדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ניגשים לשאילתה הבאה. שר הבריאות, בבקשה. << שאילתה >> 106. החלטת תת-ועדת תמחור על קיצוץ הניתוחים הבריאטריים << שאילתה >> << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, מכובדי השר, החלטת ועדת התמחור על קיצוץ הניתוחים הבריאטריים: כחלק מהחלטת הוועדה לא הובאו בחשבון הנחות קופות החולים והתנגדות בתי החולים והרופאים, וזאת דווקא כשמדובר בניתוח מציל חיים, שכמעט יחדל מלהתבצע מפני שיהפוך לגירעוני. רצוני לשאול: 1. מדוע הניתוח שנבחר תחילה הוא ניתוח מציל חיים? אגב, הוא גם גורם לפתרון מעולה לריפוי של סוכרת – 70%–80% – יתר לחץ דם, השמנה. זו הזדמנות, כבוד השר: בחברה הערבית השמנה היא מחלה קשה – השמנה, יתר לחץ וסוכרת. השנה יש תוכנית חומש במשרד הבריאות. אני שב ואומר שזה צעד מצוין בכיוון הנכון של משרד הבריאות. 2. הנקודה השנייה – מדוע ההנחות שבתי חולים מחויבים על פי חוק להעניק לקופת חולים אינן מחושבות בתמחור, ובכך הופך הניתוח לגירעוני? 3. למה אין דיפרנציאציה בין בתי חולים ציבוריים לבתי חולים פרטיים? כי בבתי חולים ציבוריים, בניגוד לנאמר בוועדה, יש ירידה במספר הניתוחים האלה. << דובר >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר >> תודה רבה, חבר הכנסת ד"ר טיבי. אכן, תופעות של עודף משקל והשמנה הן נפוצות בעולם ונפוצות מאוד גם בישראל, והשמנה חולנית – יש לזה קריטריונים – מוגדרת מחלה כרונית שפוגעת במערכות רבות בגוף, מגבירה את הסיכון לתחלואה גופנית – אגב, גם נפשית – מחלות לב, דרכי נשימה, סוכרת, יתר לחץ דם, דיכאון וחרדה. משרד הבריאות פועל באופן נרחב לייצר מענים לתופעת ההשמנה – העלאת מודעות, תוכניות התערבות ברשויות מקומיות, בתי ספר, תחנות טיפול טיפת חלב, ביצוע סדנאות, הכשרות, וגם ספציפית, כמו שציינת, בסוכרת. לעניין ניתוחים בריאטריים, מה זה ניתוחים בריאטריים? זו התערבות כירורגית במערכת העיכול לצורך מאבק בהשמנה. לפעמים עושים שרוול, טבעת בקיבה, מעקף קיבה, שרוול על התריסריון – יש כל מיני, יש כמה וכמה סוגים. בדצמבר 2021, לא מזמן, גורמי המקצוע במשרד הבריאות פרסמו הצעה לתמחור חדש – אני מניח שבעקבות זה השאילתה – הצעה לתמחור חדש של מערך הניתוחים הבריאטריים והמטבוליים במגוון הפרוצדורות. אני רק יכול להגיד שהניתוחים האלה, עושים אותם בארץ כבר כמה עשרות שנים, גם בעולם. עושים אותם ב-28 מרכזים בריאטריים בישראל שפועלים בממשלתי – הכללית, בציבורי ובפרטי. מנתוני הרשם הלאומי לבריאטריה עולה כי מספר הניתוחים שנעשו בישראל, שזה מגיל 18 ומעלה – יש גם ניתוחים, אגב, בילדים ונוער, אבל זה לא העניין שלנו כרגע – עלה במשך השנים בקצב מהיר, ומספר הניתוחים לנפש בישראל גבוה בהשוואה לעולם. יש עוד דבר מעניין: שיעור הניתוחים החוזרים בישראל עומד על 17% והוא הגבוה בעולם. למה עשו את זה, את ההצעה הזאת? כי הייתה ביקורת של מבקר המדינה ב-2018, והמבקר הצביע על הצורך במעורבות גוברת של הקהילה בהנגשת המידע למטופל, הכנה לניתוח והערכה טרום-ניתוחית, התאמת סוג הניתוח למטופל ומעקב לאחר הניתוח, בין היתר כדי למנוע ניתוחים חוזרים. הדוח גם הצביע על כך שהמערך הבריאטרי מתומחר ביתר. לאור ממצאים אלה של דוח מבקר המדינה והמלצותיו מצא משרד הבריאות לנכון לעדכן את הנהלים בנוגע להכנות הנדרשות לביצוע הניתוח, לקריטריונים למטופל המתאים לניתוח, למעקב הנדרש אחר הניתוח ולהסדרת האחריות של בתי החולים והקופות כלפי המטופל. כמו כן, הוחלט לבצע הערכה מחודשת לכלל מחירי הניתוחים הבריאטריים. משרד הבריאות מבצע תמחורים באופן שוטף, רציף, וניתוחים בריאטריים הם רק אחד המערכים שנמצאים בעבודה בימים האלה. המשרד מתכוון להגיש לוועדת המחירים המשותפת עם האוצר תמחורים נוספים, כגון לניתוחי לב, מחלקות טיפול נמרץ ועוד מערכים רבים, והכול במטרה לייצר מחיר המשפה באופן נאות את בתי החולים על ההוצאות בגין השירותים וכדי להנגיש את שירותי האשפוז באופן המיטבי לאוכלוסייה. הניתוחים הבריאטריים באופן ספציפי נמצאים כרגע בעבודה ראשונית ובשיח מול גורמי המקצוע, ובכללם איגודי הרופאים השונים הרלוונטיים לתחום. משרד האוצר ומשרד הבריאות עדיין מקבלים התייחסויות מבתי החולים ומהקופות על התמחור, והכול במטרה לשקף במדויק – ואני אומר לא פחות, גם לא יותר – את העלות של הניתוח. לאחר שהעבודה המקצועית תסתיים, ההצעה לתמחור חדש תוגש לוועדת המחירים המשותפת עם משרד האוצר. ביחס לעניין של ההנחות שבתי החולים נותנים לקופות – זו סוגיה מאוד גדולה שקשורה בנושא ה-cap. יש ויכוח מיתולוגי, בוא נגיד, בין הקופות לבתי החולים. אומנם עשו חוק cap חדש, עשינו, אבל יש ויכוחים שנמשכים. הייתה החלטת ממשלה במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים האלה, 2022-2021, שהוגש עם חוק את התקציב, ומשרד הבריאות התבקש לפעול ליישום החלטת הממשלה לצמצום ההנחה שבתי החולים נותנים לקופות, מה גם שלפעמים זאת לא הנחה אחידה ויש פערים בין בתי החולים וכו'. לכן, גם בעניין הזה אנחנו פועלים. בין היתר, צמצום עלות הניתוח או תמחור מחדש של הפרוצדורה הזאת יכולים להביא לכך שההנחה שנותן בית החולים לקופה תקטן. אבל כאמור, ספציפית לגבי בריאטריה, הוועדה יושבת – זאת אומרת ועדת המחירים עוד לא התכנסה; המשרד יושב, מקבלים הערות. עוד נגיש המלצה, אבל היא טרם הוגשה. << קריאה >> אחמד טיבי: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני שואל עוד שאלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מכובדי השר, א. אני שמח שאמרת יותר מפעם אחת "הצעה", ולא "החלטה", כי הנושא עדיין לא סגור. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> נכון. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה חשוב. הזכרת ששיעור הניתוחים החוזרים בישראל הוא מהגבוהים בעולם. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> כן. לפי מה שרשום לי פה הוא הכי גבוה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, אבל לא מוצגים נתונים על אחוז הניתוחים החוזרים ביחס למסגרת הביצוע של הניתוח הראשון. יודגש כי מאחר שלא נפתח על ידי משרד הבריאות קוד ניתוח מתאים לניתוחים חוזרים, קיים קושי רב לתקף ולנתח את הנתון על פי מאפיינים הכרחיים שונים. לגבי עלייה בשיעור הניתוחים הבריאטריים, בבתי חולים ציבוריים חלה ירידה דרמטית במספר הניתוחים הבריאטריים בארבע-חמש השנים האחרונות. רמב"ם, למשל, ירד ב-36% ביחס לשנת 2012 וב-20% ביחס לשנת 2017. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> עלתה או ירדה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ירדה, כי זה בית חולים ציבורי; בהשוואה לבתי חולים פרטיים. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> ציבורי – אתה מתכוון גם הממשלתי וגם – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הכול, קופת חולים, ממשלתי. ושאלה שאתה לא חייב לענות עליה: האם אתה רוצה להגיב על החלטת היועץ המשפטי להכשיר את ההתנחלות אביתר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה לא קשור לבריאות, אני מניח. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה גם עלול להיות קשור לבריאות. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל אדוני היושב-ראש, זה קשור למחלה; מן הסתם, גם לבריאות. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> זה עלול להיות קשור לבריאות. אני יכול רק להגיד לך שאני אבדוק את העניין הזה. לגבי השאלה הראשונה ששאלת, אני גם לא בטוח שבדיוק הבנתי מה הכוונה באחוז הניתוחים החוזרים ביחס למסגרת הניתוח, אבל אני אבדוק את זה. גם לגבי החלוקה בין בתי חולים ציבוריים לפרטיים מבחינת ביצוע הניתוחים – אבדוק את זה, אני לא יודע להגיד לך. מה שאני כן יודע – זה ניתוח חיוני, ולכן צריך לקיים אותו וצריך לתת לאנשים גישה. אני שומע שלפעמים עושים אותו או במקרה שלא מתאים או שהניתוח לא כל כך מצליח, בגלל שאנשים לא מקפידים אחר כך, והבעיה חוזרת אחרי כמה שנים. אבל אני מבטיח לך תשובה בעניין הזה על שני הדברים. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר הבריאות. << הצח >> הצעת חוק להנצחת הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ציון זכרו ופועלו), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2253/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ניר אורבך) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום וניגשים להצעות החוק על פי סדר-היום – הצעת חוק להנצחת הרב יצחק הכהן קוק. תשיב השרה יפעת שאשא ביטון. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת ניר אורבך, בבקשה. << דובר >> ניר אורבך (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אחרי למעלה מעשור של ניסיונות, חוק הרב קוק מגיע למליאה – חוק שינציח את מורשתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, זכר צדיק לברכה, מורשת שתנועת הציונות הדתית הולכת לאורה בלימוד ובמעשה יום-יום. את תורת הרב קוק אי-אפשר לשטוח בנאום אחד ממצה. אני גם לא בטוח שחיים שלמים מספיקים לכך, אבל הייתי רוצה להאיר כמה נקודות מתורתו ומדרכו דווקא כאן, במליאת הכנסת, כלימוד חשוב וגדול לנו, אנשי הציבור, חברי הכנסת. הרב קוק לא היה רק רב. הוא היה איש ציבור, הוא היה מדינאי. בשנת תרע"ד, 1913, יצא הרב קוק בראש משלחת רבנים למסע המושבות הראשון. המסע נמשך כחודש. במסעות אלו ניסה הרב קוק לחזק את הקשר בין החלוצים לתורה ולמצוות. במסגרת תפקיד זה הוא גם עסק בגישור סכסוכים במושבות. הוכחה נוספת להיותו של הרב קוק מדינאי היא ביקור שערך הרב קוק בשנת 1924, תרפ"ד, בארצות הברית, שבו פגש את נשיא ארצות הברית דאז קולידג' בבית הלבן. לפי העדויות, המשמעות היא שהרב קוק היה הנציג הרשמי היהודי הראשון שהוזמן לחדר הסגלגל. לפי תיעודים שנמצאו בארצות הברית, בין הדברים שאמר הרב קוק לנשיא: קודם כול הוא התנצל על כך שהוא אינו בקי בשפה האנגלית, ולכן נאלצים להשתמש במתורגמן. הוא הודה על התמיכה של שני בתי הקונגרס בחוק משותף, בעקבות הצהרת בלפור, שמשמעותו הייתה הכרה בזכותו של העם היהודי להקמת מדינה בארץ ישראל. לסיום, הרב הביע תקווה שארצות הברית תישאר מעצמת האידיאליזם והחופש. בביקור הוא גם צוטט כאומר על הקהילות היהודיות באמריקה כי שלוש התכונות שמייחדות אותן מקהילות יהודיות אחרות הן: תחושה עמוקה של דתיות, תחושה של לאומיות יהודית, ותחושת אחריות חברתית. רב, איש תורה, מדינאי ואיש ציבור. ב"אורות התחייה", פרקים כ"ו-כ"ז, כתב הרב שלמדו את העניין שעם ישראל נולד מחדש בארץ ישראל והולכים לעתיד גדול, שאין גלות אחר הגאולה הזאת, ומגיע הזמן של בניין עם ישראל. אז כל העניינים הציבוריים זה כמו עיסוק בתורה, וזה גופי תורה ממש – את הקטע הזה למד הרב ולדמן, זכר צדיק לברכה. השבוע ציינו את יום ה-30 לפטירתו והעלינו את זכרו כאן, במליאה. הוא למד את זה יחד עם ראש הממשלה לפני כמה שנים. הרב ולדמן היה תלמיד מובהק של תורתו ודרכו של הרב קוק ויישם אותה ביום-יום. ומה הקטע – בעיניי, הקטע המופלא בעבורנו, נציגי הציבור בכנסת – מה הקטע הזה מלמד אותנו? הוא מלמד אותנו שעשייה ציבורית היא כמו עיסוק בתורה, שעשייה ציבורית נקייה ובניין עם ישראל מתוך עשייה ציבורית הם עיסוק בתורה ממש. התורה מצווה עלינו "והגית בו יומם ולילה". כאנשים דתיים, אנחנו מגיעים אחרי תקופה של לימודים בישיבה לאיזשהו צומת: האם לצאת לעבוד? לצאת לעסוק בחיי היום-יום ולפעמים גם בעשייה ציבורית, או להמשיך וללמוד תורה? תנועת הציונות הדתית בחרה ללכת בדרכו של הראי"ה קוק זצ"ל. חלקנו נשב ונלמד תורה וחלקנו יצא ויעבוד. ואיזו גדולה וחידוש יש בלימוד של "אורות התחייה"? יציאה לעבודה למען הציבור היא כמו לימוד תורה ממש. אחרי הלימוד הזה כאן, במשכן, אני רוצה להוסיף לימוד נוסף, כי אי-אפשר לעסוק בראי"ה קוק ללא לימוד; כל הווייתו היא לימוד, ללמוד ולעשות. הרב קוק לימד אותנו את החשיבות של מציאת השווה, ללא פשרות דתיות, גם עם אלו שחושבים בצורה שונה מאיתנו. היכולת שלו לשלב בין לימוד למעשה הייתה בלתי רגילה. אנחנו, ממשיכי דרכו, מחויבים להמשיך את הקשר הבריא בין כל חלקי עם ישראל. את החוק היום אנחנו מעבירים יחד עם חוק ברל כצנלסון, שמציגה מפלגת העבודה בהובלת יושב-ראש הסיעה חבר הכנסת רם שפע ויושב-ראש ועדת החוקה חבר הכנסת גלעד קריב, וביוזמתו של מזכ"ל מפלגת העבודה ערן חרמוני. הרב קוק וברל כצנלסון – שתי דמויות מופת שהאמינו בציונות ובעם ישראל על פי מסורת ותורת ישראל. אני לא יודע ולא מתיימר, חלילה, לדבר בשמו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, זכר צדיק לברכה, אבל אני כל הזמן חושב איך הרב היה רואה את העברת שני החוקים הללו יחד. האם הוא היה גאה היום בממשלת ישראל, שהצליחה להתגבר על פערים, לגשר בין חלקים שונים מאוד בעם היהודי, לא להתפשר ולהנציח שתי דמויות שונות שפעלו רבות למען עם ישראל במולדתו? אני רוצה להאמין בכל ליבי שכן. בדרך זו, של שילוב ידיים תוך אי-התפשרות, גישור על פערים, עמידה על הדברים שחשובים לנו וראיית הצרכים של האחר והשונה מאיתנו, עם ישראל בנה במשך דורות את ארץ ישראל. אלו מעט מהדברים הגדולים שאנחנו יכולים ללמוד מהרב אברהם יצחק הכהן קוק, זכר צדיק לברכה, ואנחנו, בעזרת השם, ממשיכים ונמשיך את דרכו ומורשתו. משנכנס אדר מרבין בשמחה. היום הזה הוא יום שמח מאוד, מרגש ויוצא דופן, ואני גאה במהלך שהובילה ממשלת ישראל. אני אפילו קצת שמח שהחוק הזה, שאמור היה לעלות בשבוע שעבר, נדחה בשבוע, ואנחנו זוכים להעביר אותו בראש חודש. "יהי החודש הזה כנבואת אבי חוזה, ויישמע בבית זה קול ששון וקול שמחה". אני רוצה להודות לתוכנית המנהיגות עוגן – הנתיב להוביל, מבית מפעלות הציונות הדתית, בהובלת יאיר דן, שסייעה והובילה את החוק במשך שנים וסוף-סוף זוכה לראות אותו עובר. אני רוצה להודות גם לחבר הכנסת לשעבר מוטי יוגב, שהעלה את הנושא למודעות וניסה להעביר את הצעות החוק בעבר. שנמשיך, בעזרת השם, לפעול למען עם ישראל בארץ ישראל, על פי תורת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אם כך, חברי הכנסת, נא לתפוס מקום. אנחנו ניגשים להצבעה. בבקשה, להתיישב. סליחה, סליחה, השרה, בבקשה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ההתנגדות היא אחרי ההצבעה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אחרי ההצבעה, חבר הכנסת כסיף. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא אחרי ההצבעה; ההתנגדות אחרי השרה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון, כי הרי הוא צריך לשכנע. << דובר >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הרב אברהם יצחק הכהן קוק נפטר ב-1 בספטמבר בשנת 1935, ג' באלול התרצ"ה. הרב קוק הוא אחד מגדולי התורה והרוח של הדורות האחרונים. הרב פעל כדי לאפשר את התפתחותן של מושבות החלוצים בראשית ימי הציונות, ובמהלך כהונתו כרב של לונדון היה מעורב במהלכים שהובילו להצהרת בלפור. לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, חזר לירושלים וכיהן בה כרב. בשנת 1921 ייסד את הרבנות הראשית לישראל. הוא נבחר לרב האשכנזי הראשון ופעל לעשיית צדק ולשמירה על כבודה הלאומי של יהדות ארץ ישראל. הרב קוק הטביע את חותמו על הציונות, על הדת, על המדינה בכללה, ותורתו מלמדת סובלנות ואהבת האדם. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי מטרת ההצעה היא לקרב את הנוער ואת הציבור בכלל לערכי הציונות והדת היהודית, כחלק מתהליך הקניית המורשת היהודית-ישראלית והנצחת זכרם ומורשתם של גדולי האומה. זאת ועוד, נכתב בהצעת החוק כי דמותו ומורשתו של הרב קוק שייכים לכל עם ישראל, וראוי שהעם כולו ייחשף לעושר הגדול בהגות, בספרות ובפסיקות ההלכה. לשם כך, הצעת החוק מבקשת לקיים יום ציון שנתי, יום הרב קוק, שיתרחש מדי שנה ביום ג' באלול, יום פטירתו כאמור לעיל. יצוין כי הצעת החוק עלתה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה ביום 23 בינואר 2022, והוחלט לתמוך בה בקריאה הטרומית. עם זאת, בוועדה צוין כי הצעת החוק תקודם בכפוף להסכמת משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ושר התרבות והספורט. אני קוראת לחברי הכנסת לתמוך בהצעה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשרה. חבר הכנסת כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, גברתי השרה, אנחנו עדים כבר זמן רב להחמרה קשה בגזענות ובפוגרומצ'יקים הארורים, שתוקפים פלסטינים ואנשי שלום בשטחים הפלסטינים הכבושים. אתמול, בתוכנית באחד מערוצי הטלוויזיה – לא זוכר כרגע איזו תוכנית ובאיזה ערוץ – רואיין פרופ' יגיל לוי, מומחה ביחסי צבא-פוליטיקה-חברה וכן הלאה. הוא רואיין על ההתנהלות הפושעת השיטתית של הגדוד – שצריך להתפרק – המכונה "נצח יהודה". << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה צריך להתפרק. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> והגדוד הזה, שרובו ככולו פושעי מלחמה, פוגרומצ'יקים – – << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> עופר, לא היית מפרק את כל צה"ל? << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – שרצחו פלסטיני בן 80. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> לא היית מפרק את כל צה"ל? לא היית מפרק את כל צה"ל? משת"פ. "קלגסים" קראת להם, תתבייש לך. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אכן קלגסים, ותומכיהם – לא פחות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה. חבר הכנסת כסיף, היה לנו ויכוח על המילה הזו פה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, אני אשתמש בה קונקרטית כלפי אנשים מסוימים, לא אמרתי ככלל. זה היה הוויכוח. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. לא, יש קונוטציה שלילית למילה הזו. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, לא, הקונוטציה. המילה הזאת קיימת הרבה לפני המאה ה-20 – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – והיא לא קשורה למה שאתה מחבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני ביקשתי. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בסדר, ואני עונה לך לעניין, לא מתחמק. אני אומר שוב – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הגיע הזמן שאנשים כמוך לא יוכלו לדבר מעל בימת הכנסת. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – הגדוד הארור הזה, שמורכב מפושעי מלחמה, שרצחו השבוע פלסטיני בן 80, וזו לא הפעם הראשונה שהם מתעללים באנשים חפים מפשע, כל הפוגרומצ'יקים האלה הם תלמידים של אותו רב קוק. להנציח אותו זה כמו להנציח את מאלאן, שהוא ייסד את שיטת שלטון האפרטהייד בדרום אפריקה. אותו – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תתבייש. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> תתבייש לך. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אותו קוק ארור כתב ב"אורות ישראל" – – – << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> תתבייש. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני לא יכול להמשיך ככה. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> תתבייש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רק שנייה חברים. אני רק מבקש – – – << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה יודע שאני לא עומד להתפרץ – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רק שנייה. חכה, חכה, חבר הכנסת אופיר – – – << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אופיר, שנייה אחת. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – כלפי צה"ל וכלפי הרב קוק – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. הבנתי. חכה. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – הם בושה וחרפה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חכה. חכה. חכו. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> אדם כמוהו לא אמור לדבר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. הבנתי. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> רב ראשי – ארור? רב ראשי – ארור? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. חבר הכנסת כסיף, באמת, אני מבקש – מלשון בקשה – המילים האלה, שאני אפילו לא רוצה לחזור עליהן, כלפי כל אדם באשר הוא אדם – לא יאה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לענות לך על זה. אדוני היושב-ראש, אני מוכן לעשות איתך, במירכאות, "עסקה". ברגע שאתה תעיר בצורה כזאת – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מעיר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – למי שמכנה אותנו "תומכי טרור" ו"מחבלים" – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מעיר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל אתם תומכי טרור. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> ברגע שתפסיק לתמוך. זה יקרה ברגע שתפסיק לתמוך, זה יקרה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אז אני אהיה מוכן להתחשב בזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מי שיכנה – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בסדר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מי שיכנה "מחבל" יוצא מהמליאה, הינה אני אומר לך. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> עופר, אם אתם תפסיקו לשקר – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ו"תומכי טרור", וכן הלאה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עם זה יש לי בעיה, אני אומר לך. זה נשאר בתוך מסגרת – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> להעיר, לא אמרתי להוציא. להעיר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עופר, ברגע שתפסיקו לתמוך בטרור, לא יקראו לכם תומכי טרור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת, חבר הכנסת – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> וארור – הארור הגדול כאן הוא אתה והחברים שלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, אני הערתי לו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כשאנחנו נגיד "ארור המן" בפורים, נגיד "ארור עופר כסיף" גם כן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, הערתי לו, די. מספיק. תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> באורות ישראל, פרק ה', סעיף י', כתב אותו אדם המכונה רב את הדברים הבאים – חבר הכנסת מוסי רז, אני רוצה שאתה תקשיב לי, כי אתה הולך להצביע כנראה בעד אדם שאמר את הדברים הבאים: "ההבדל שבין הנשמה הישראלית, עצמיותה, מאווייה הפנימיים, שאיפתה, תכונתה ועמדתה, ובין נשמת הגויים כולם, לכל דרגותיהם, הוא יותר גדול ויותר עמוק מההבדל שבין נפש האדם ונפש הבהמה, שבין האחרונים" – האדם והבהמה – "רק הבדל כמותי נמצא" – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> עופר, אני ארגיע אותך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – "אבל בין הראשונים" – היהודי והגוי – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – "שורר הבדל עצמי איכותי". סוף ציטוט. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> עופר, אני רוצה להרגיע אותך – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אותו אדם המכונה רב הוא שותף לתורת גזע, ומי שמצביע בעד הנצחתו – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ'. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> עופר, אני רוצה להרגיע אותך, תן לי להסביר לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוא סיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – נותן יד, תרתי משמע, לתורת גזע. תתביישו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> על אפך ועל חמתך. על אפך ועל חמתך. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> עופר, עופר, הוא התכוון גם אליך, תנוח דעתך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> להירגע, תודה רבה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> עופר, הוא התכוון גם אליך, תנוח דעתך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נעשה יום. ננציח את יום השנה בכנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ניגשים להצבעה. נא לשבת, הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 21 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להנצחת הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ציון זכרו ופועלו), התשפ"ב–2021, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 21 בעד, שניים נגד. אם כך, הצעת החוק תועבר לוועדת החינוך, התרבות והספורט. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק ברל כצנלסון (ציון זכרו ופועלו), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1280/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת גלעד קריב) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ניגשים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק ברל כצנלסון (ציון זכרו ופועלו), התשפ"א–2021. בבקשה. חבר הכנסת קריב, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא, לוועדת הכנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ככה כתוב, תגישו ערעור לוועדת הכנסת לשנות. תגישו ערעור. בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת הנכבדים, חודש טוב ומבורך. השנים האחרונות, אדוני היושב-ראש, התאפיינו בקיטוב הולך וגובר בין חלקיו השונים של הציבור הישראלי, שהוביל למצב שבו כמעט בלתי ניתן להסכים על ערכים, על מוסדות ועל סמלים ממלכתיים, ולהתלכד סביבם, על מנת לבנות מרחב ישראלי משותף. מגמה מסוכנת זו של פירוק חברתי ניזונה, בין היתר, מדלות חינוכית. במשך עשרות שנים לא העניקה המדינה לדור הצעיר ידע והיכרות מעמיקים עם היסודות שעליהם נבנתה המדינה ונבנתה החברה הישראלית: החזון, המעשה, האתוס והערכים, ולא פחות חשוב מכך, האישים שהגשימו אותם בחייהם. שתי הצעות החוק העולות היום להצבעה בקריאה טרומית בכנסת: האחת להנצחת מורשתו של ברל כצנלסון, והשנייה להנצחת מורשתו של הרב קוק – שהוצגה על ידי חברי, חבר הכנסת ניר אורבך – מסמנות שינוי כיוון חשוב משתי בחינות. במישור הציבורי, הן מבטאות נכונות של מחנות הימין והשמאל לגשר על הניכור ארוך השנים ביניהם, ולהעניק לאישים משני צידי הקשת הפוליטית, שתרמו רבות ליישוב העברי ולחברה הישראלית את הכבוד הראוי להם. במישור הרעיוני, הן מבטאות – הצעות החוק – את ההכרה שישנן אבני דרך היסטוריות שעל החברה הישראלית לשוב ולאמץ לחיקה, באופן שאינו תלוי בהשקפותיו האישיות של נבחר ציבור כזה או אחר או בזהותה של הממשלה היושבת בירושלים. מורשתו של ברל כצנלסון, ממכונניה של תנועת העבודה הציונית, שלפני ימים אחדים ציינו 135 שנים להולדתו, היא אחת מאבני הדרך הללו. ברל כצנלסון נמנה עם מתי המעט שהניחו במו ידיהם את היסודות למדינה שבדרך, במגוון מעורר התפעמות ופליאה של תחומים. הוא מילא תפקידי מפתח בהקמת סולל בונה, מתוך הכרה בכך שחייבים לבנות את הארץ; בהקמת הסתדרות העובדים הכללית כגוף שאפשר לפועלי ארץ ישראל להתלכד ולפעול יחד; ובנק הפועלים, על מנת לספק לעובד העברי מוסד שישמור על חסכונותיו; הוצאת הספרים עם עובד, וכמובן היומון דבר, שהיה לעורכו המיתולוגי, זאת מכיוון שהוא ידע שבניין אומה וחברה כרוך לא רק בעשייה פיזית, אלא גם, ולא פחות מכך, במפעל עָנֵף של התחדשות ויצירה רוחנית ותרבותית. הוא היה שותף מכונן לבניית מוסדותיה של התנועה הציונית ושל תנועת הפועלים העברית, ושותף מרכזי לעיצוב דרכיהן הפרגמטיות והמתונות. השילוב הזה בין חומר לרוח ובין הנחת תשתית להגבהת עוף לא היה השילוב היחיד שאפיין את דרכו המיוחדת והסגולית של ברל כצנלסון. שילוב נוסף הראוי לציון הוא זה המחבר בין נחישות, גיבוש רעיוני ותקיפות אידיאולוגית לבין ההכרה בחשיבות חשבון הנפש, בחינת הדרך והטלת הספק הבריא. בניגוד למנהג דורנו, ביקש כצנלסון ליישם עקרונות אלו בראש ובראשונה בתוך המחנה שבו פעל ואותו הוביל. כך כתב לדוגמה במאמרו המכונן "בזכות המבוכה ובגנות הטיח": "יש ובבניין מתגלה סדק. הבנאי הטוב, העושה מלאכתו באמונה, איננו מבקש להסתיר, איננו חושש לשמו הטוב, הוא חרד לגורל הבניין, הוא חושש למפולת. הוא איננו מתרץ את הסדק, אלא סותר את הנדבכים הסדוקים ומפנה את המקום להנחת נדבכים שלמים. ואילו מי שעושה מלאכתו רמייה, ממהר וסותם את הסדק וטח עליו טיח, ודעתו נחה אם הצליח למראית עין. המפולת בוא תבוא. אל נהיה פועלי רמייה, לא במעשה ולא במחשבה. אל יהיה חלקנו עם טחי טיח". שילוב חשוב אחר שאפיין את דרכו הרעיונית של ברל, שכה חשוב להנכיח ולהעצים דווקא בימינו, הוא זה המחבר יחד את הלאומי עם הכלל-אנושי, את הפרטיקולרי עם האוניברסלי. שילוב זה הביא את ברל גם לעמוד על ההכרח לטפח בלב היחיד והציבור קשר עמוק לנכסי צאן הברזל של האומה, לא מתוך כוונה לעקוד את ההווה והעתיד אל העבר, אלא מתוך הבנה עמוקה שגובה הצמרת ועוצמת הצמיחה וההתחדשות תלויים באופן יסודי גם בעומקם של השורשים. ברוח זו פרסם כצנלסון בחודש אב בשנת תרצ"ד שניים מן המפורסמים והרלוונטיים במאמריו, "חורבן ותלישות" ו"מקורות לא אכזב", וכך כתב בהם: "מה ערכה ומה פרייה של תנועת שחרור שאין עימה שורשיות ויש עימה שכחה, אשר תחת לטפח ולהעמיק בקרב נושאיה את הרגשת המקור ואת ידיעת המקורות, היא מטשטשת את זיכרון נקודת המוצא ומקצצת בנימין, אשר דרכן יונקת התנועה את לשדה? – – – אלמלא ידע ישראל להתאבל במשך דורות על חורבנו ביום הזיכרון" – תשעה באב – "בכל חריפות ההרגשה של מי שמתו מוטל לפניו, של מי שאיבד אך זה עתה את חירותו ואת מולדתו, לא היו קמים לנו לא הס ולא פינסקר, ולא הרצל ולא נורדוי, ולא סירקין ולא בורוכוב, לא א"ד גורדון ולא י"ח ברנר. ויהודה הלוי לא היה יכול ליצור את 'ציון הלא תשאלי', וביאליק לא היה יכול לכתוב את 'מגילת האש'". "דור מחדש ויוצר איננו זורק אל גל האשפה" – לימד אותנו ברל כצנלסון – "את ירושת הדורות. הוא בוחן ובודק, מרחיק ומקרב, ויש שהוא נאחז במסורת הקיימת ומוסיף עליה, ויש שהוא יורד לגלי גרוטאות, חושף נשכחות, ממרק אותן מחלודתן, ומחזיר לתחייה מסורת קדומה שיש בה להזין את נפש הדור המחדש". חבריי וחברותיי, מן הראוי לציין כי שני החוקים המוצגים לפניכם עוסקים במורשתם ובדרכם של שני ענקים שהרימו תרומה מכרעת לתחייתו של העם ולהקמת המדינה, אך כמשה הניצב על פסגת הר נבו, לא זכו לראות בהתגשמות החלום. אשר על כן, הנצחתם של שני האישים נפרדת מן הדיון החשוב וההכרחי באופן ההנצחה של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה, שגם בה ישנם פערים הדורשים התייחסות של הבית הזה. בהקשר זה אבקש לציין כי אומנם ברל כצנלסון טרם הונצח באופן רשמי על ידי מדינת ישראל, דבר שאותו אנו מבקשים לתקן בהצעת החוק, אבל ערכיו ומורשתו משמשים מצפן רעיוני ופוליטי למוסדות תנועת העבודה, הפועלים לכל אורכה ורוחבה של החברה הישראלית. מוסד מרכזי שכזה הוא כמובן קרן ברל כצנלסון, המרכז הרעיוני של הסוציאל-דמוקרטיה הישראלית המופקד על שימור מורשת כצנלסון והפיכתה לרלוונטית למציאות של היום. עבורי, כמו עבור שאר חברי הכנסת ממפלגת העבודה, ואני יודע שגם עבור חברי וחברות כנסת ממפלגות אחרות הנושאים את ערכי תנועת העבודה העברית והישראלית, הקרן הנושאת את שמו של ברל כצנלסון ממלאת תפקיד מרכזי במשימה של קידום סדר-יום סוציאל-דמוקרטי הן בפוליטיקה והן בתודעה הציבורית. חבריי וחברותיי, בשנה האחרונה עלה לכותרות מוסד מרכזי במיוחד שייסד ברל כצנלסון – קופות החולים. כאשר ברל ייסד ב-1911 את קופת החולים הכללית, במטרה לאפשר לחלוצים צעירים לממן ביחד וכקולקטיב שירותי רפואה שלא יכלו לקבל לבדם הוא סלל בכך את הדרך לבניית מערכת בריאות ציבורית מקיפה, שוויונית, אוניברסלית, מהטובות שבעולם; מערכת הפרוסה בכל הארץ ומצטיינת ברפואה קהילתית ומונעת; מערכת המצטיינת במעקב וקשר עם המטופלים מכל מגזרי החברה הישראלית. מפעל מפואר זה, שראוי לראות אותו כבכיר מפעליו של ברל כצנלסון, הוא הסיבה העיקרית לכך שישראל חיסנה את אזרחיה מפני מגפת הקורונה באופן מהיר, יעיל ומוצלח – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> זה היה – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – יותר מכל מדינה אחרת. חבריי וחברותיי, את הזיקה העומדת בלב דרכו של ברל בין ציונות לבין צדק חברתי, ערבות הדדית וסולידריות אנושית, כל ישראלי וישראלית חייבים להכיר. הצעת החוק העולה היום לקריאה טרומית – ויש לקוות כי תעבור – לצד הצעת החוק להנצחת מורשתו של הרב קוק, מבטאות את הרוח החדשה שחייבת לפעם בחברה הישראלית; רוח של שינוי, רוח של איחוי הקרעים הכואבים בתוך החברה הישראלית ושל הכרה מחודשת בכך שרק אם נשוב וניזכר ביסודות קיומנו כאן, בארץ הזו, נוכל לבנות ביחד עתיד משותף מכיל וסובלני. אני מבקש להודות לחברתי יושבת-ראש מפלגת העבודה, שהניחה לראשונה את הצעת החוק על שולחן הכנסת, ולמנהיגי ומובילי קרן ברל כצנלסון בעבר ובהווה, שטרחו ועמלו על קידומה של הצעת החוק. תודה וחודש טוב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. שרת החינוך, בבקשה. << דובר >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, מר ברל כצנלסון נפטר ב-12 באוגוסט 1944, כ"ד באב התש"ד. מר כצנלסון הוא מאבותיה ובוניה של התנועה הציונית – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השרה, לא שומעים. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> – – וממעצבי פניו של היישוב בארץ ישראל. תורתו הניחה את התשתית להקמת מדינת ישראל, ודמותו שזורה בהיסטוריה של היישוב בארץ. בנוסף, מר כצנלסון היה איש רוח וספר, ותורתו חתרה לעצב חברה ליברלית, דמוקרטית ושוויונית, שממזגת בין מסורת ישראל לבין תפיסות סוציאליות מתקדמות. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי מטרת ההצעה היא לקרב את הנוער והציבור בכללותו לערכי הציונות כחלק מתהליך הקניית המורשת הציונית והנצחת זכרם ומורשתם של מנהיגי הציונות. לשם כך, הצעת החוק מבקשת לקיים את יום ברל כצנלסון, שיתרחש מדי שנה ביום כ"ד באב, יום פטירתו, כאמור לעיל. בנוסף, הצעת החוק מבקשת לקבוע כי ביום זה יקוימו פעילויות חינוכיות ערכיות להנצחת זכרו של ברל כצנלסון, יתקיים טקס זיכרון ממלכתי בקברו וכנס לזכרו; במחנות צה"ל יוקדש זמן ללימוד פועלו וחזונו הציוני, וכן יקוים דיון מיוחד לציון יום זה על ידי הכנסת. עוד נכתב בהצעת החוק כי ביום כ"ט בטבת, יום הולדתו של ברל כצנלסון, יוקדש זמן בבתי הספר ללימוד פועלו וחזונו הציוני. יצוין כי הצעת החוק עלתה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה ביום 23 בינואר 2022 והוחלט לתמוך בה בקריאה טרומית. עם זאת, בוועדה צוין כי הצעת החוק תקודם בכפוף להסכמת משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ושר התרבות והספורט. בנסיבות אלה, הממשלה תומכת בחוק, בהצעת החוק, ואנחנו מבקשים לתמוך בו. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אפשר שאלה? השרה – אמיתית, שאלת ביניים. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> שאלה כנה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אני באמת שואל אותך, לא מן השפה אל החוץ: האם כל מנהיג ציוני – והיו עשרות מנהיגים ציונים, מהרצל וגם לפני הרצל – יקבל יום הנצחה? אם כך, זה לא ייגמר. במקום לאחד ליום אחד, אפשר למצוא – כל אחד יקבל בצורה ספציפית, ואנחנו נעשה כאן, אדוני היושב-ראש, מאות ימי הנצחה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. לא מדובר במליאה. אנחנו לא – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא מדובר, כנראה, במליאה. אני מאוד מקווה שבוועדות עצמן, כמו שעושים לראשי מדינה ולנשיאים, יעשו. ייבחר פעם אחת, כל פעם מישהו, וייעשה יום אחד, אחרת הכנסת לא תעבוד. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> זה מה שאמרתי. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אני רוצה להשיב לך, חבר הכנסת אופיר אקוניס. אני חושבת שהשאלה שלך היא לגמרי במקום, והיא בהחלט חשובה, ואני לא אומרת את זה מהשפה אל החוץ. זאת בהחלט דילמה, כי באמת מגיעות מדי יום הצעות חוק שרוצות להנציח את פועלם של אנשים מאוד יקרים, חשובים ומשמעותיים בהיסטוריה של החברה היהודית והישראלית – אני בכוונה אומרת את זה כך, כי זה לא רק מימי ארץ ישראל, או מדינת ישראל יותר נכון לומר – ולכן זאת באמת שאלה שיש להתלבט בה. ולכן, גם בהצעת החוק הזאת וגם בהצעת החוק הקודמת נכתב בצורה מאוד מדויקת שהן לא תוכלנה להתקדם בלי שיהיה כאן תיאום עם משרד ראש הממשלה, עם משרד התרבות והספורט, עם משרד החינוך; כדי לראות אם נכון באמת לקחת את כל הדבר הזה ולייחד יום אחד בשנה לטובת האנשים היקרים והחשובים האלה. ואפשר שבכל שנה יהיו דגשים שונים, או שבכל מקום יהיו דגשים של אנשים שונים. ואפשר שבכנסת, ביום כזה, כל ועדה תעסוק באיש אחר, אני לא יודעת. זאת שאלה ששווה בהחלט להתלבט בה, אבל אנחנו לא יכולים לדלג מעל הצעה כזאת, כי היא באמת חשובה. ואני חושבת שהמורשת שלנו, בהחלט יש מקום לחזק אותה. ואנחנו נשאיר את מה שאתה מעלה כאן גם להמשך הדיונים – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אני מבקש שיהיה נציג לאופוזיציה, אם יש ועדה כזאת, שדנה – – – << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אנחנו נעלה את זה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אקוניס, זה הולך לוועדת החינוך. בעיקרון, אני אומר שצריך לעשות את זה כמו נשיאי ישראל, יום בשנה, וכל פעם דמות אחרת תבוא לידי ביטוי. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אבל זה אומר שאתם תומכים? זה אומר שאפשר להצביע ואתם תומכים? אתה שואל ומבקש – אתה צריך גם לקחת אחריות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, השרה. חבר הכנסת מעוז מבקש להתנגד, בבקשה. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אז אני רוצה, ברשותכם, להתעכב ולומר, לפני שאתה עולה ומתנגד – אני כן רוצה לומר: יש הרבה מאוד אנשים שעיצבו את ההיסטוריה גם של העם היהודי וגם של מדינת ישראל, ואנחנו חייבים תודה והוקרה להרבה מאוד מהם. אנחנו צריכים באמת למצוא את הדרך לעשות את זה בצורה הנכונה, באופן שבאמת ייתן להם את המקום הראוי והמכבד. ולצד זה גם לראות איך אנחנו לא הופכים כל יום בשנה ליום שמתייחס לאירוע כזה או אחר או לאדם כזה או אחר, וזאת בהחלט סוגיה שיש לדון ולהרחיב בה. עידית, יושבת-ראש הקואליציה – עידית? אפשר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת מעוז. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברל כצנלסון תמך בעמדת הרבנות הראשית, שפרסמה כרוז שבו נכתב – אני מצטט: "ארורים מגדלי החזירים". על התעלמות מתשעה באב כתב: "מה ערכה ומה פרייה של תנועת שחרור שאין עימה שורשיות ויש עימה שכחה – – – כלום היינו עוד מסוגלים כיום הזה לתנועת תקומה, לולא היה עם ישראל שומר בליבו בקשיות עורף קדושה את זכר החורבן?" ואני שואל, איפה מורשתו של ברל כצנלסון ואיפה מציע הצעת החוק, שהבוקר שוב ערך פרובוקציות בכותל המערבי? ברל דרש שמירת שבת וכשרות במוסדות ציבוריים, וכן את קיומו של ההסכם האוסר עבודה בשבתות ובמועדי ישראל על אדמת הקרן הקיימת. ואני שואל: איפה מורשתו של ברל כצנלסון ואיפה השרה מרב מיכאלי, שרוצה לקדם תחבורה ציבורית בשבת? אני רוצה לומר כמה מילים לידידי חבר הכנסת ניר אורבך: ניר, לפני שמנציחים את מרן הרב קוק זצ"ל בחוקים, מן הראוי להיות נאמנים למורשתו ולחזונו כל ימות השנה, ולא רק יום בשנה, יום ההנצחה. פירוק המונופול של הרבנות הראשית על חיי הקודש של האומה – הרבנות, שמרן הרב קוק זצ"ל הקים לפני למעלה מ-100 שנים ומסר נפשו על עצמאותה וקיומה – זה הרס מורשתו. קידום רפורמה של הפרטת הכשרות הממלכתית באופן שיכשיל את רבבות עמך בית ישראל זה סטירת לחי לדרכו ולמורשתו של מרן הרב קוק, זצ"ל. הובלת עקירת מהלך הגיור מיד הרבנות הראשית כדי שקומץ רבנים יגיירו המוני גויים באופן שאיננו מקובל על כלל העולם הרבני זאת בעיטה בזהירותו ודקדקנותו של מרן הרב קוק, זצ"ל, שכתב שההכרעה בעניין שכזה צריכה לצאת מקיבוץ של גדולי הדור. חלוקת הכותל והפרובוקציות בו על ידי חבר הקואליציה הם הביזוי הכי גדול כנגד מרן הרב קוק, זצ"ל, שבימי המנדט נאבק כאריה על כך שהרבנות הראשית תהיה הסמכות הבלעדית בכותל. אימא של מרן קוק, זצ"ל, כשעלתה לארץ באונייה, שאלה אותה צליינית אחת: בשביל מה אתם נוסעים לירושלים? והיא ענתה בשאלה: ובשביל מה אתם נוסעים לירושלים? ענתה הצליינית: לנו יש שם אלוהים קבור. ענתה אימו של מרן הרב קוק, זצ"ל: לכם יש שם אלוהים קבור, ולנו יש שם אל חי וקיים. חבר הכנסת ניר אורבך, אתה בוחר להיות מאלו שמנציחים מורשת או מאלו שחיים על פיה? כל דקה שלך בקואליציה, כל הצבעה שלך עם הקואליציה, היא פעולה אקטיבית נגד מורשתו והנצחתו של מרן הרב קוק, זצ"ל. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נא לשבת, אנחנו ניגשים להצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 46 בעד ההצעה להסיר את הצעת החוק מסדר-היום – 43 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ברל כצנלסון (ציון זכרו ופועלו), התשפ"א–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 46, נגד – 43. אם כך, הצעת החוק עברה, ותועבר להמשך טיפול בוועדת החינוך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ניגשים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הגנה מפני עיקול של כספי סיוע), התשפ"ב–2022, של חברת הכנסת חוה עטייה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם כך, לא שמעתי, אם קראו: ועדת כנסת – החוק יועבר לוועדת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הגנה מפני עיקול של כספי סיוע), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/2884/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת חוה אתי עטייה) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ניגשים להצעת החוק הבאה. חברת הכנסת חוה עטייה, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי כולם, חודש טוב ומבורך. התיקון להצעת החוק שהובאה בפניכם הוא סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי והגנה מפני עיקול, העברה או שיעבוד של כספים שהמדינה מייעדת לסיוע עבור הורים עצמאיים כדי שיוכלו לרכוש מקצוע באמצעות הכשרה מקצועית, להשתלב בשוק התעסוקה, להתקיים בכבוד ולשמש דוגמה ומופת לילדיהם ועוד. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כיום בישראל חיות כ-135,000 משפחות שבראשן עומד הורה עצמאי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת עטייה, שנייה. חבריי חברי הכנסת, אנחנו לא מצליחים לשמוע את הדוברת. יש פה רחש בחש. אני מבקש, מי שיש לו שיחות ארוכות – שינהל אותן בצד. ומי שלא – שיהיה מרוכז בדברים. בבקשה, תמשיכי. << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר_המשך >> על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כיום בישראל חיות כ-135,000 משפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, ומתוכן, ב-68% עומדות אימהות יחידניות. בעקבות הצורך הכלכלי ומצבם הפגיע של ראשי משפחות אלו בשוק העבודה, מדינת ישראל קבעה כמה מנגנוני תשלום והטבות שתכליתם לסייע להורים עצמאיים, בעיקר לאימהות יחידניות. מנגנוני תשלום אלה מעוגנים בכמה חוקים, תוכניות והחלטות ממשלה. בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב–1992, נקבע כי הורה עצמאי זכאי לקדימות בהכשרה מקצועית, לקדימות בקבלת ילדיו למעון יום ולהלוואה מוגדלת לדיור מן המדינה או מטעמה לצורכי דיור. משנת 2003 ועד היום משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מפעיל מכוח החלטת ממשלה תוכנית סיוע להורים יחידניים לעידוד עבודה או לימודים. התוכנית לסיוע, שהועברה לאחרונה לאחריות משרד הכלכלה, כוללת שלושה מסלולים של שירותים תומכי תעסוקה: המסלול הראשון – סיוע מוגדל במימון מעונות יום ומשפחתונים; המסלול השני – סל שעות גמיש שבו ניתן החזר כספי למימון מסגרות חינוך וטיפול בלתי פורמליות, דוגמת הקייטנות, הצהרונים, חוגים, שיעורי עזר ושירותי שמרטפות וחונכות; המסלול השלישי – סיוע במימון הכשרה מקצועית במסגרות המוכרות על ידי המשרד. שירותים תומכים אלו נועדו לאפשר להורים עצמאיים להשתלב בשוק התעסוקה ולהתמיד אחר כך בעבודתם. בחוק הביטוח הלאומי נקבע שגמלת כסף מוגנת מפני עיקול, העברה או שעבוד. בחוק מענק עבודה נקבע כי הזכות למענק לימודים או מענק עבודה אינה ניתנת להעברה, אולם לצערנו, בחוק הסיוע לא קיימת הגנה דומה על תשלומים אחרים שנועדו לסייע להורים עצמאיים. רבותיי, תשלומים אלו נועדו לשמש רשת ביטחון להורים עצמאיים או תשתית לשיפור מצבם הכלכלי, לכן יש להבטיח כי כספים אלו יגיעו ליעדם ויגשימו את תכליתם המקורית. נוסף להגנה על כספי התשלומים המוענקים יש מעלה נוספת, כי מדובר למעשה בהחזר רטרואקטיבי של תשלומים שכבר שולמו מכיסו של ההורה עצמאי, וההורה העצמאי מסתמך על כך שיוחזרו לו הכספים הללו. צריך לזכור שמטרת התוכנית היא לאפשר להורים אלו להיחלץ ממעגל קצבאות הקיום ומהעוני ולשפר את מצבם הכלכלי באמצעות שילובם בעבודה ובאמצעות הגדלת היקף המשרה שלהם. כל עוד הכספים הללו חשופים לעיקול, לשעבוד או להעברה בעקבות חובות, עלול עיקולם להגדיל את סך חובותיו של ההורה העצמאי שהסתמך על ההחזר הצפוי ואף להעמיק את תלותו בקצבאות, בניגוד לתכליתה המוצהרת של תוכנית הסיוע. כפי שנוכחתם לדעת, התיקון הזה אינו קשור לעמדות פוליטיות ואינו קשור לא לקואליציה ולא לאופוזיציה. התיקון נוגע לכל המפלגות והמגזרים. הוא ייטיב עם ההורים העצמאיים ועם המשפחות החד-הוריות. אני מבקשת את תמיכתכם בתיקון להצעת החוק. חוסנה של חברה נמדד ביחסה לחלשים. בתור נבחרי ציבור מוטלת עלינו חובה קדושה להגשים את החוסן החברתי ולהתייחס ביחס מיטיב לחלשים. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת חוה עטייה. ישיב בשם הממשלה – תשיב השרה יפעת שאשא ביטון. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אחרי שהשרה מיכאלי שיבשה את העברית אתה יכול להגיד "ישיב", זה בסדר. << דובר >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק של חברת הכנסת אתי עטייה מבקשת לתקן את חוק ההוצאה לפועל כך שתיווסף הגנה מפני עיקול על כספים המגיעים לחייב במסגרת תוכנית ממשלתית שייעודם סיוע להורה עצמאי כהגדרתו בחוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי. בפתח הדברים אציין כי תכלית הצעת החוק היא חשובה וראויה, שכן מטרתה להגן על משפחות יחידניות ומעוטות יכולות מפני עיקול אותם כספים שנועדו לסייע להן לצאת ממעגל העוני. מקובל לראות בהסדרי הנכסים הפטורים מעיקול מכוח חוק ההוצאה לפועל מעין רשת ביטחון של החייב, שנועדה להבטיח את כבודו ואת קיומו המינימלי, שכן מול זכות החייב נמצאת זכות הקניין של הנושה לקבל את מלוא חובו בפרק הזמן הקצר ביותר ובאמצעות הליכי גבייה מינימליים. אם כן, על מנת להביא לאיזון המבוקש בין זכות הנושה לזכות החייב, ההגנה מעיקול ניתנת רק לנכסים אשר הכרחיים לקיום צרכיו הבסיסיים של החייב. בנוסף, פריסת הגנה לחייבים מפני עיקול בהליכי הוצאה לפועל צריכה להיעשות בשוויון. הגנה מעיקול נפרסה כהגנה אוניברסלית בחקיקות השונות, ובהן חוק הגנת השכר, חוק הביטוח הלאומי וחוק ההוצאה לפועל, המבטיחות הגנה על גמלאות ועל שכר בגובה הבטחת הכנסה באופן שמגן באופן שווה על אוכלוסיות נזקקות שונות – מקבלי גמלת הבטחת הכנסה, עובדים בשכר נמוך ועוד. במקרים מיוחדים, תשלומים אשר ניתנים על ידי המדינה למטרות ייעודיות שלגביהם השתכנע המחוקק כי הם חלק מהרשת הדרושה לקיום בכבוד, זוכים להגנה מפני עיקול. כאמור, תכלית הצעת החוק ברורה וחשובה. עם זאת, על מנת להבטיח שאכן היקף ההגנה המוצעת בהצעת החוק אכן תואם את התכליות של הגנה מפני עיקול, החליטה ועדת השרים שמשרדי הממשלה הרלוונטיים – משפטים, רווחה ואוצר – יערכו מיפוי של התוכניות הממשלתיות להורים עצמאיים על מנת לוודא כי הכספים המוענקים מכוחן אכן נועדו לקיום מינימלי בכבוד. נוכח האמור לעיל, אבקש מהכנסת שתתמוך בהצעת החוק. יישר כוח לחברת הכנסת אתי עטייה. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. גברתי מזכירת הכנסת, יש לנו מישהו שמתנגד? לא. אנחנו נעבור להצבעה אלקטרונית. אני מפעיל הצבעה, חברים. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 42 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הגנה מפני עיקול של כספי סיוע), התשפ"ב–2022, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> 42 – בעד, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט. << הצח >> הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הרחבת זכות העמידה לנפגעי ונפגעות עבירה), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2535/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אנחנו נעבור להצעה הבאה – הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הרחבת זכות העמידה לנפגעי ונפגעות עבירה), התשפ"ב–2021, של חברת הכנסת שרון רופא אופיר. בבקשה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כבר כמה ימים אני חושבת איך הכי נכון יהיה להציג את החוק הזה, איך אוכל להעביר לכם את השינוי שהחוק הזה יחולל בעולם של נפגעות ונפגעי העבירה, שכן המילים ששמעתי לאורך השנים היו: אם תורחב זכות העמידה של נפגעי העבירה, זה יהיה חוק משנה מציאות, חוק היסטורי ממש, הישג בלתי רגיל. אבל איך מסבירים מה זה אומר הרחבת זכות העמידה לנפגעי העבירה? אני חושבת שהדרך הכי נכונה לעשות זאת היא להביא את הקול שלהן, קולן של נפגעות העבירה, שלא נשמע בבית המשפט, וברשותכם, אביא את קולן של שתי נשים – האחת נפגעה על ידי הגינקולוג בני שכטר, והשנייה נפגעה על ידי הפסיכולוג יובל כרמי. אדוני היושב-ראש, האמת שנורא קשה לי לדבר ככה, עם כל הרעש הזה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת אופיר, את צודקת במאת האחוזים. חברים, אנחנו מתכנסים באולם המליאה הזה כדי לשמוע את דברי הדוברים שעומדים כאן, לימיני. אנחנו לא מתכנסים כאן לשיחות רעים. אני יושב כאן ואין אפשרות לשמוע את הדברים. אני מבקש – מי שיש לו שיחת רעים לנהל, שיצא לפרסה – הוא יכול לקחת בינתיים כוס תה, אבל שלא ישב כאן, במליאה ויפריע במצב כזה שאפילו הדוברת עצמה אינה שומעת את עצמה. בבקשה. << דובר_המשך >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש, אני באמת בקושי שומעת את עצמי. יכול להיות – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברים, שקט. << דובר_המשך >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה, חברים. תודה, אדוני היושב-ראש. אמרתי שהכי נכון יהיה להביא את קולן של נפגעות העבירה, וכך כתבה לי נעמי, שנפגעה על ידי הגינקולוג בני שכטר: כשהוא אנס אותי, הוא לקח ממני את השליטה על הגוף, הוא לקח ממני את התמימות ואת האמונה באדם. הדבר היחיד שהוא לא הצליח לקחת ממני זה את הקול שלי. אין לו שליטה על ההחלטה שלי לספר את הסיפור שלי. זו גם הייתה המוטיבציה שלי להיכנס להליך הפלילי, המתיש והדורסני שנמשך כבר למעלה משש שנים: להשמיע את קולי. התבדיתי לגלות שעבור בית המשפט אני רק עוד עדה; זו שמותר לקחת ממנה את הפרטיות, את זמנה, את שפיותה. אחרי האונס, החקירה הנגדית וההשפלה הקשה שבהמתנה, ראוי היה שבית המשפט יעניק לי במה בטיעונים לעונש. ראוי היה שבית המשפט יגרום לי להרגיש שלקול שלי יש יכולת השפעה. זו הייתה יכולה להיות נקודת אור של העצמה; נקודת אור של סגירת מעגל שכל כך הייתי זקוקה לה. אין ספק שההליך הפלילי טעון שיפורים אבל מנקודת המבט שלנו, הנפגעות, הדבר המרכזי שצריך להנחות את התהליך בכללותו הוא, בין היתר, העצמת הנפגעת. ביכולתכם לשנות את המציאות שאנו חוות כאשר אנחנו אוזרות אומץ. הגיע הזמן – כך היא כותבת – שגם אתם, חברות וחברי הכנסת, תהיו אמיצים ואמיצות כמונו. הנפגעת השנייה שכתבה לי היא קים אריאל ארד, שנפגעה על ידי הפסיכולוג בני שכטר. וכך היא כתבה לי: אני בת 22. לפני שנה, במסגרת טיפול פסיכולוגי שהתמקד בפגיעה מינית שעברתי בילדות, נפגעתי פגיעה מינית קשה ונוספת, מידיו של הפסיכולוג שטיפל בי במשך ארבע שנים. סליחה, בני שכטר זה הגניקולוג שפגע, יובל כרמי הוא הפסיכולוג. אי-אפשר לתאר במילים עד כמה המעשים שלו טלטלו אותי והחריבו את החיים שלי. בדיוק היום – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברים, יש פה דברים קשים שנאמרים. אני מבקש, מעט כבוד. << דובר_המשך >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אם לא לי, לפחות – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה לא יודע לשנות את זה. אתה לא יודע לשנות את זה. << דובר_המשך >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אם לא לי, לפחות לנפגעות. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> הלוואי וזה היה כמו שאתה רוצה, אבל אתה לא יודע לשנות. אבל אני מעריך את זה שאתה מנסה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת כץ, אני מודה לך. << דובר_המשך >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז בוא אתה תתחיל את השינוי, חבר הכנסת כץ. אתה יודע, נקרתה בדרכך הזדמנות או שאולי נפגעות העבירה לא מעניינות אותך. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> תעשי שינוי שם. תעשי שינוי שם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – תסתכלי שם. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת, להסתכל שם זה קל. כל אחד יסתכל – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, אבל צביקה, תסתכלו שם. אנחנו מקשיבים. אתם לא מקשיבים. אנחנו מקשיבים, לא מדברים. תעירו להם, אתם מעדיפים להעיר לנו. << דובר_המשך >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה, חברתי חברת הכנסת שטרית, על ההקשבה. אני מעריכה את זה. תודה רבה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנחנו כולנו מקשיבים כי זה חשוב. שם לא חושבים שזה חשוב. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. בבקשה להמשיך. << דובר_המשך >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> וכך כותבת קים: בדיוק היום לפני שנה, למרות הקושי ומתוך רצון להפסיק את הטלת ההרס והחורבן של יובל כרמי בי ובנפגעות אחרות, בחרתי להגיש תלונה במשטרת ישראל, כי האמנתי שהמדינה תוכל להגן עליי ועל נשים אחרות מפניו. קיוויתי שמערכת המשפט תראה ותבין את מה שעברתי, ותקל עליי בכל דרך אפשרית את ההתמודדות עם הפגיעה ועם ההשלכות שלה. למרות שיובל כרמי, עבריין המין, כבר הודה והורשע בכמה עבירות חמורות, הדיון בעניין העונש שלו נקבע רק לעוד תשעה חודשים. תשעה חודשים ארוכים של המתנה, שבהם ההליך יישאר תלוי ועומד. ואני, קים, נאלצת להיאבק גם כדי שמערכת המשפט תכיר בזה שאלו תשעה חודשים של עינוי. עינוי, סבל והימשכות של הפגיעה של יובל כרמי בי. כמו שהסבירו לי, אני, קים, לא צד בהליך הפלילי. אז אני מקווה ומבקשת שהמערכת ובית המשפט יתאימו, יכירו וייתנו מקום ראוי לסבל שלי ושל נפגעות ונפגעי עבירה, ויאפשרו לנו להשמיע את קולנו בצורה לגיטימית, מעוגנת בחוק, ומקלה על הנפש ככל שניתן. חוק זכויות נפגעי עבירה חוקק בשנת 2001, בימים שלא הכרנו את קורבנות העבירה. הם והן היו אז עמוק בתוך ארון הבושה, וגם אם רצו לחשוף את סיפורם, הרי שאז החוק לא אפשר זאת. מאז חלפו 21 שנים. רוח התקופה השתנתה, הנפגעות אינן מוכנות לשתוק. הבושה עברה צד. תפקידו של מחוקק הוא להקשיב לרחש הציבור, לחוש את השטח, לחוקק חוקים שיתקנו מציאות אך לא יהיו מנותקים ממנה. היה זה כבוד השופט מישאל חשין ז"ל שאמר: "הנפגע – לא הפוגע – הוא העומד במרכז הזירה, הזרקורים מופנים אל הנפגע, בו ידובר ואותו נבקש". הצעת החוק שלי בעניין הרחבת זכות העמידה לנפגעי ונפגעות עבירה מרחיבה ומבססת באופן משמעותי את מקומם בהליך המשפטי הפלילי ומאפשרת להם להשמיע קול. כך, במסגרת הצעת החוק יעודכנו נפגעי העבירה מבעוד מועד על כוונה לחתום על הסדר טיעון או הסדר לסגירת התיק. הנפגעים יוכלו להביע את עמדתם, כולל את התנגדותם; להתייחס ולהציג את עמדתם באופן ברור ובהיר זמן מספק עוד בטרם התקדמות ההליכים. עוד עולה מהצעת החוק כי נפגעי העבירה יוכלו להשמיע את קולם בפני בית המשפט גם בשלב הטיעונים לעונש. זהו שלב משמעותי ביותר בהליך הפלילי. צוין כי כיום לנפגעי העבירה יש אפשרות להביע את עמדתם במקרה של ועדת שחרורים או במקרה של חנינה, אבל היעדר האפשרות לטעון במסגרת הטיעונים לעונש זועק ודורש תיקון מיידי. הדרישה להרחבת זכות העמידה של נפגעי העבירה אינה זרה למערכת המשפטית, שהיום יותר מתמיד בשלה לכך. די לראות את הנחיית פרקליט המדינה, שהופצה בשבוע שעבר, כדי להבין שהמציאות הולכת ומשתנה לנגד עינינו. לסיכום, הצעת החוק מתקנת מצב לקוי שבו מקומם של נפגעי ונפגעות העבירה לא מובטח ולא מוגן בשלבים קריטיים של ההליך הפלילי כנגד הפוגע. תקוותי היא שנתינת המקום להשמעת הקול לא רק שתביא למשפט צודק ולעונש הראוי, אלא גם תביא מזור, כלשהו, לנפגעים עצמם. ובנימה אישית, רגע לפני סיום: זהו החוק הראשון שלי, ובשביל רגעים כאלה אני הגעתי לכאן – לתקן מציאות במקום שבו מחוקקים חוקים. אחרי שנים שבהן אני מלווה נפגעי ונפגעות עבירה; שנים שבהן אני שומעת: איך ייתכן שהקול שלנו לא נשמע כשמגיעים להסדרי טיעון, לטיעונים לעונש, איך ייתכן שהמשפט מתנהל מעל הראש שלנו? אני אומרת להם דווקא ביום הזה, ביום אנו מציינים את יום הזיכרון לקורבנות האלימות כלפי נשים, אני אומרת להם מכאן, מעל במת הכנסת, אני אומרת בקול רם וברור: קולן של נפגעי ונפגעות העבירה, קולן של משפחות נפגעי העבירה, חייב להישמע. חוק הרחבת זכות העמידה לנפגעי ונפגעות עבירה יאפשר שזה אכן יקרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. בשם הממשלה תשיב השרה יפעת שאשא ביטון, בבקשה. << דובר >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק לתיקון חוק זכויות נפגעי עבירה (הרחבת זכות העמידה לנפגעי ונפגעות עבירה), התשפ"א–2021, של חברת הכנסת שרון רופא אופיר ואחרים, מבקשת להרחיב את זכויותיו של נפגע העבירה בהליך הפלילי כך שיתאפשר להביא את עמדתו בפני בית המשפט בשני שלבים: האחד, שלב הצגת הסדר הטיעון בפני בית המשפט. השני, שלב הטיעונים לעונש. מטרת ההצעה להביא את קולו של נפגע העבירה לאולם הדיונים בעבירות מין ואלימות חמורה, כך שבטרם תתקבל החלטה שיפוטית בתיק ייתן השופט דעתו גם לעמדת הנפגע. עמדתנו כי מטרת ההצעה – השמעת קולו של נפגע העבירה במסגרת ההליך הפלילי – ראויה ביותר. הוועדה הבין-משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי בראשות השופטת בדימוס דבורה ברלינר, שהוקמה כדי לבחון את הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי, קיימה דיון בשאלה זו ממש. לאחר דיונים מעמיקים שקיימה בנושא, גיבשה מתווה שלפיו עמדת נפגע העבירה ביחס להסדר הטיעון, שגיבשו התביעה והנאשם, תובא בפני בית המשפט על ידי התביעה. יצוין כי כיום חלה חובה על התובע לשמוע את עמדת נפגע העבירה בטרם יוצג ההסדר לבית המשפט, אך לא מוטלת על התובע חובה להציג את עמדת הנפגע בבית המשפט. לעמדתי נכון לקדם את המתווה שעליו המליצה ועדת ברלינר, שלפיו תוצג עמדת נפגע העבירה בלי שהוא עצמו יתייצב בבית המשפט. המלצה זו מאוזנת ומאפשרת, מן הצד האחד, להביא את קולו של הנפגע לאולם הדיונים, ומן הצד השני, משמרת את אופיו של ההליך הפלילי אשר בו שני הצדדים בלבד, המדינה והנאשם. בכל הנוגע לשלב הטיעונים לעונש, כבר כיום נפגע העבירה זכאי להגיש הצהרה כתובה לבית המשפט שבמסגרתה הוא יכול לפרט את נזקיו ואת פגיעותיו. בנוסף לכך, בנסיבות מסוימות יוזמן נפגע העבירה להעיד בבית המשפט ולהיחקר על תצהירו. ההצעה מבקשת להרחיב את ההסדר הקיים היום במעט ולקבוע חובה להעיד את נפגע העבירה בשלב הטיעונים לעונש. בהמשך הליכי החקיקה ייבחן אם תוספת זו נדרשת. נוכח האמור, החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה לתמוך בהצעת החוק, בכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה ייעשה בהסכמת משרד המשפטים והמשרד לביטחון הפנים, ובהתאם להמלצות ועדת ברלינר. אני קוראת לחברי הכנסת לתמוך בהצעה החשובה הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. אם אינני טועה, זה ברלינר. ביקש להתנגד חבר הכנסת אחמד טיבי. אולי תשכנע את המליאה להתנגד להצעה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, עופר, החוק מדבר על נפגעי עבירה. הוזכרו כאן בעיקר נפגעות עבירה. אני רוצה לדבר על נפגעי עבירה אחרת – וגם שם לעיתים זה מובא לבית משפט ולעיתים זה לא מובא לבית משפט – מוסי ומיכל. אביתר היא עבירה על החוק. תשעה פלסטינים נהרגו, נרצחו, במאבק על אביתר. בלקסיקון הישראלי קוראים לזה "מאחז לא חוקי"; מבחינתנו ההתנחלויות כולן לא חוקיות לפי החוק הבין-לאומי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> טיבי, אתם – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> העדפתי לא להגיב לך לגבי מספר הח"כים המורשעים בכל סיעה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> קודם – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ולכן, אני רוצה לומר שהמקום הזה, נדמה לי, פונה בעבר – אביתר. המאחז הזה, so called ההתנחלות, אוכלס מחדש במאי השנה. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> – – – קוראים לזה אביתרז על שם מוסי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אה, מוסי, אם אתה רוצה להגיב למה שאמר יריב – אחר כך, לא עכשיו. תבקש הודעה אישית, כי מה שהוא אמר – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אמרתי – – – אביתרז. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת טיבי, שים לב שזה על זמנך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני בהחלט הקציתי 15 שניות. היום שמענו שהיועץ המשפטי לממשלה בהחלטתו האחרונה הכשיר מחדש – הכשיר בעצם, לא הכשיר מחדש – הכשיר את ההתנחלות, את המאחז הזה, בגלל מעורבות של ראש הממשלה בנט, של שר הביטחון גנץ ושל שרת הפנים שקד. מדובר בהחלטה נוראה, נפשעת, אבל שערורייתית, כי בממשלה הזאת יש מפלגות שמתנגדות, מוסי, אומרות שמתנגדות. הולכים לכם על הראש, מוסי, מיכל. הולכים לכם על הראש. אין השפעה? הקול שלכם הוא הקול ה-61. כל ההחלטות של הממשלה הזאת – היא ממשלה ימנית. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – נתניהו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, אז הטענה הרדודה הזאת – אתם עשיתם דברים, הממשלה הזאת, שנתניהו, שאנחנו מתנגדים לו, לא עשה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לסיכום? משפט לסיכום. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הבנת? מה עשתה הממשלה הזאת? בזה אני מסכם. מוסי רז, שאני מעריך אותו מאוד מאוד, אמר שהממשלה הזאת היא ממשלה ימנית, ומצפונו לא מצליח לחיות עם הממשלה הזאת. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> למה אני פונה למרצ? כי אני מאמין שאתם נגד ההתנחלויות. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אופיר, את רוצה להשיב למתנגד? << קריאה >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא, אז אנחנו נוכל לגשת להצבעה. חבריי חברי הכנסת, אני מבקש לתפוס את המקומות. אנחנו ניגש להצבעה בקשר להצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הרחבת זכות העמידה לנפגעי ונפגעות עבירה), התשפ"ב–2021, של חברת הכנסת שרון רופא אופיר. אני מבקש להצביע. עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 52 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הרחבת זכות העמידה לנפגעי ונפגעות עבירה), התשפ"ב–2021, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> 52 בעד, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע שהצעת החוק התקבלה בקריאה טרומית, ותועבר לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הסמכת בית משפט למתן צו מניעה או צו עשה), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2855/24; נספחות] (הצעת חבר הכנסת גלעד קריב) << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אנחנו נעבור להצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הסמכת בית משפט למתן צו מניעה או צו עשה), התשפ"ב–2021, של חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת הנכבדים, שוב חודש טוב ומבורך. אני שמח להביא בפני הבית את הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הסמכת בית משפט למתן צו מניעה או צו עשה). חוק איסור הפליה, שבימים אלו אנו מציינים 20 שנים לחקיקתו, הוא חוק חשוב ביותר ופורץ דרך. החוק פתח את הדרך בפני נפגעי הפליה וארגוני החברה האזרחית לפעול כנגד מעשי אפליה קונקרטיים באמצעות כלים משפטיים נגישים ופשוטים. הסירוב לספק לאדם מוצר, או לאפשר לאדם להיכנס למקום בילוי או למקום ציבורי, הוא פגיעה קשה ביותר בכבוד האדם. החוק – החוק החשוב הזה – נחקק לפני כשני עשורים על מנת להבטיח כי לכל אדם בישראל תהיה הזדמנות שווה בהנאה ממוצרים ובגישה לשירותים ולמקומות, שמיועדים מטבעם להיות פתוחים לציבור הרחב. דומני כי רוב ברור מיושביו של הבית הזה יסכימו שהתופעה המכוערת של אפלייתו של אדם במרחב הציבורי היא משפילה ופוגעת, ובלימת האפליה הזו – הפוגעת בכל מגזריה של החברה הישראלית ובמיוחד במגזרים מודרים ומוחלשים – היא אחד מהמאבקים החשובים ביותר שעלינו לנהל בזירת קידום השוויון. אפלייתו של אדם אך מטעמים של גזע, דת, קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, גיל, מעמד אישי, הורות או לבישת מדי כוחות הביטחון – ואני מצטט מהחוק – צריכה להעסיק אותנו ועלינו להמשיך ולפתח את הכלים המשפטיים העומדים לרשותם של אזרחי המדינה במאבק בה. לאור החשיבות הגדולה של החוק ויעילותו המוכחת בשני העשורים האחרונים, עלינו גם לוודא כי יישומו יהיה נגיש וקל עד כמה שאפשר. זוהי בדיוק מטרתה של הצעת החוק, המבקשת לתקן תיקון קטן בחוק המקורי. על פי החוק הקיים, בתביעות המוגשות כנגד מעשה של אפליה ניתן לבקש פיצוי כספי ללא הוכחת נזק. העיקרון הוא פשוט וברור: הִפְלֵיתָ – שילמת. עם זאת, לא אחת לא די בפיצוי הכספים. לעיתים גם אחרי הפנייה לבית המשפט ופסיקת הפיצויים ממשיכים אותם בעלי עסקים להפלות בין התובעים לבין האחרים בשל גזעם, דתם, מינם והטעמים האסורים האחרים. במקרים כאלה, על מנת להפסיק את האפליה נדרש לא אחת צו עשה, צו מפורש של בית המשפט. אחד החששות הקשורים בעניין הזה הוא שלעיתים, לצערנו, האפליה משתלמת מן הבחינה הכלכלית. לעיתים "משתלם" לבעל העסק להמשיך ולפצות, למרות שאחת לכמה מקרי אפליה הוא נחשף לחשש שיוטלו עליו הפיצויים. במקרה כזה אין ברירה אלא להפעיל את הסעד שקיים בחוק ולהוציא צו עשה שיפוטי להפסקת הפעילות המפלה. כיום, חבריי וחברותיי, החוק מקשה על אותה פרוצדורה של הוצאת צו עשה בשל הפרדת הערכאות. בעניין הסעד הכספים הסמכות נתונה בידי בית משפט השלום, וזאת לאור גובה סכומי הפיצוי. הסמכות להוצאת צו עשה שיפסיק בפועל את מעשי האפליה מסורה לידיו של בית המשפט המחוזי. הפיצול בין הערכאות מציב קושי פרוצדורלי וכספי משמעותי בפני התובעים. כדי להסביר את הקושי אבקש להציג בפניכם דוגמה אחת מחיי המעשה. באחת מן ההחלטות שנתן בית משפט השלום על פי החוק נדון עניינו של אתר אינטרנט שפרסם משרות הפתוחות בפני יהודים בלבד, כמובן ללא כל הצדקה עניינית מלבד אפליה גזענית. במקרה הזה ביקשו התובעות הן צו עשה והן את הפיצוי הקבוע בחוק ללא הוכחת נזק. בהחלטה שנתן שופט בית משפט השלום הוא קבע, בצדק, כי לבית המשפט אין סמכות עניינית בעניין צו עשה ועל התובעים למחוק סעד זה מתוך כתב התביעה. בהצעת חוק זו אנו מבקשים להסיר את הקושי הפרוצדורלי ולקבוע כי אותה ערכה שיפוטית, בית משפט השלום, תוסמך לדון הן בסעד הפיצוי והן בסעד של הוצאת צו עשה באותם מקרים שבהם סעד זה נדרש. הצעת חוק זו אינה עומדת לבדה. היא חלק ממגוון הצעות חוק שמתקנות ומשפרות את חוק איסור הפליה על בסיס הלקחים המופקים מיישומו בשני העשורים האחרונים. בין הצעות החוק הצעת חוק ממשלתית והצעת חוק פרטית שלי לעניין הגדלת סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק; הצעת חוק פרטית נוספת, שעניינה איסור פרסום של קריאה לאפליה; הצעת חוק ממשלתית שמבקשת לחדש את הוראת השעה, שעניינה מתן סיוע משפטי ממשלתי ללא תלות במבחן הכנסה לתובעים על בסיס חוק זה. בכוונתי, כיו"ר ועדת החוקה, לפעול על מנת לקדם במהירות הצעות אלו, שמטרתן לשפר את הנגישות לסעדיו של החוק ולשפר את יעילותו. חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים הוא אחד מאבני היסוד של החקיקה הישראלית, המקדמת את עקרון השוויון ואת עקרון איסור האפליה מטעמים פסולים. על חשיבותו של עיקרון זה, שנסקר כמובן כבר במגילת העצמאות, עמד בית המשפט העליון בפסיקות רבות. באחת מהן קבע הנשיא בדימוס אהרן ברק את הדברים הבאים: "הצורך להבטיח שוויון הוא טבעי לאדם. הוא מבוסס על שיקולים של צדק והגינות. המבקש הכרה בזכותו, צריך להכיר בזכותו של הזולת לבקש הכרה דומה. הצורך לקיים שוויון הוא חיוני לחברה ולהסכמה החברתית שעליה היא בנויה". תחושת חוסר השוויון היא מהקשות שבתחושות. היא פוגעת בכוחות המאחדים את החברה והיא פוגעת בזהותו העצמית של האדם. הצעת החוק המונחת לפניכם, חבריי וחברותיי, תקדם אותנו צעד נוסף במסע הארוך להפיכתן של מילים חשובות אלו מאידיאל למציאות החיים הישראלית. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. בשם שר המשפטים תשיב השרה יפעת שאשא ביטון. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> למה יש כל כך הרבה שרים בממשלה, אם בסוף מכל השרים יש רק שרה אחת כאן במשכן? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> קורונה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא לא היחיד – – – << קריאה >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << קריאה >> התייאשת לשמוע אותי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא, אנחנו רוצים לפגוש את השרים, לפנות אליהם, משהו. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה, השרה יפעת שאשא ביטון. << דובר >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הסמכת בית המשפט למתן צו מניעה או צו עשה), התשפ"ב–2021, של חבר הכנסת גלעד קריב, מבקשת לתקן את חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"ה–2000, ולקבוע כי בית המשפט הדן בתביעה אזרחית מכוח החוק יהיה מוסמך ליתן גם צו מניעה או צו עשה לתיקון ההפרה. כפי שעולה מדברי ההסבר, הצעת החוק מבקשת להתמודד עם מצב משפטי של פיצול סעדים בשתי ערכאות שונות, בשל חלוקת הסמכויות הענייניות בין הערכאות השונות. אנו סבורים כי הרעיון שבבסיס הצעת החוק ראוי לתמיכה. הצעת החוק מתיישבת עם עמדת המחוקק בדבר איחוד הסעדים גם בנוגע להליכים אחרים, ותסייע לקדם את המאבק בהפליה באמצעות דיון בשני הסעדים: סעד למתן צו עשה או צו מניעה וסעד כספי בפני אותה ערכאה: בית משפט השלום. בכך הצעת החוק תגדיל את ודאות המתדיינים; תעודד הגשת תביעה לפי החוק; תקל על הנפגע במימוש זכויותיו ותסייע בהסרת חסמים פרוצדורליים; תחסוך זמן שיפוטי ותייעל את הליכי בית המשפט. נוכח האמור לעיל תומכת הממשלה בהצעת החוק, ואני קוראת לחברי הכנסת לתמוך בה. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. מבקש להתנגד חבר הכנסת יעקב אשר. בבקשה. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש שלהצעת החוק הזו יוסיפו גם נושא נוסף: שתהיה סמכות לבית המשפט להוציא צו מניעה כנגד קבוצת מיעוט שולית והזויה, שבאה חודש בחודשו למקום המקודש ביותר לעם היהודי, לכותל המערבי, לשם הם באים ומפריעים לתפילה של המוני עמך בית ישראל כולם: דתיים, מסורתיים, חרדים וחילונים. ואת זה היה צריך להוסיף להצעת החוק של גלעד קריב על סמכויות בית משפט. אבל אני חושב שאת זה היה צריך לעשות, כי אני מנסה לדמיין, אדוני היושב-ראש, אם יהיה לו אומץ, לחבר הכנסת קריב, להגיע עם קבוצת נשים פרובוקטיביות כאלה, ולעלות להר הבית באמצע תפילה ולהפריע לתפילה שם. אני רוצה לומר לו שלא יעזור לו כלום. הכותל זה מקום שבו היהודים מרגישים בו את ביתם, ואתם רוצים להפוך את הכותל לקרקס כדי לשרת את רצונכם: למוסס ולרמוס כל ערך יהודי, מסורתי והלכתי. אדוני היושב-ראש, הבוקר היה משהו תמוה מאוד. עברה פה הצעת חוק של חבר הכנסת אורבך להנצחת זכרו של הרב קוק באמצעות ציון שנתי של יום, שבו ילמדו את מורשתו של הרב קוק. כמו כן, הוצע בהצעת החוק להקים מועצה ציבורית שתייעץ. אני שואל אותך, אדוני היושב-ראש: ככה מכבדים את מורשתו של הרב קוק? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לרגע לא חשבתי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אין לי ספק שניר אורבך מתכוון באמת. אבל איך הם מכבדים את מורשתו של הרב קוק, כשבמפלגה שלו ובממשלה, אדוני, שאתה חבר בה, מחריבים את מוסד הרבנות, שהרב קוק היה זה שהקים אותו? איך ייראה היום הזה של הלימודים? מה יספרו לתלמידים באותו יום? שחברי ימינה וליברמן החריבו את מוסד הרבנות, שהרב קוק הקים? שבמקום מועצת הרבנות הראשית תהיה מועצה מייעצת להנצחת זכרו – אין דבר יותר צבוע מהדבר הזה. למרות, שוב, שהכוונה היא טובה. אבל אי-אפשר לרמוס – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ברגל גסה את המוסד שהקים הרב קוק, ואז לבוא ולעשות יום להנצחת זכרו של הרב קוק. שברתם את כל השיאים של הצביעות. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. ויעלה להשיב להתנגדות חבר הכנסת קריב. אתה יודע, חבר הכנסת אשר, אם דיברנו על הרב קוק, אז הרב קוק אמר ככה: הצדיקים הטהורים, מה עושים? הם אינם קובלים על הרִשְעה אלא הם מוסיפים הצדק. הם אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה. הם אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חוכמה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> קראת את כל מה שהוא כתב? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא. אני נותן לדבריך – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> תקרא את מה שהוא כתב על הרבנות. ואז תראה איפה הבערות נמצאת, עם כל הכבוד. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אבל בבקשה, חבר הכנסת קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת הנכבדים, אבקש להשיב ולהגיב להתנגדותו של חבר הכנסת אשר. והאמת היא שאני מצטער על ההתנגדות הזאת מאוד. חבר הכנסת אשר שימש בנאמנות כיושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, והוא מכיר היטב את חשיבותו של החוק הזה ואת חשיבות הכלים שהחוק הזה מעמיד לאזרח, לאזרחים מן השורה, במאבק במצבים שבהם הם מופלים מקבלת מוצרים ומכניסה למקומות הפתוחים לציבור. ואין לי אלא להתפלא שחבר כנסת, שמרבה להשמיע מעל הדוכן הזה את זעקת האפליה של הציבור החרדי, בדין או שלא בדין – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא נכון. לא נכון. לא. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> אל תגיד לי לא. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני, אתה טועה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> לפי החוק הזה אפליית חרדים מותרת – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני, אתה טועה. אדוני, אדוני, אתה טועה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני, אתה – אדוני, רגע, אתה טועה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – לא יכול – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> חבל שחבר הכנסת שזועק פעמים רבות, בצדק, את זעקת האפליה של הציבור שאליו הוא משתייך, בוחר שלא לתמוך בהצעת חוק שלכל הדעות תחזק את המאבק באפליה, ולא תקשה עליו. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> וחבל שנבחר ציבור – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> רגע, חבר הכנסת אשר, אתה הגשת את ההתנגדות. תן לו להשיב. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> חבל שכנבחר ציבור, שמבקש לייצג ציבור שלשיטתו נאבק באפליה מטעמים פסולים, הוא מעדיף לעלות ולהתנגח במקום לעלות ולתמוך בהרחבת מוטותיו של החוק. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> עוד שני משפטים קטנים, קצרים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ'. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לעניין הכותל, נזכיר בפשטות את מה שצריך להזכיר פעם אחר פעם. יש צד שמעוניין בפשרה, ויש צד אחר שסיכל את הפשרה, דורש את הכול לעצמו. רוב ברור בקרב אזרחי ישראל מאמין בפשרת הכותל. אתם הייתם שותפים לפשרת הכותל. הסכמתם לה. היא אושרה תחת ממשלת נתניהו והחרדים. בפחדנות שלכם ובקיצוניות שלכם נסוגותם מן הפשרה ההגונה וההגיונית, ואין לכם להלין, אלא על עצמכם. ובעניין הרבנות הראשית, למעמד הרבנות הראשית בקרב הציבור הישראלי אתם חרדים? הרי ההתנהלות הכוחנית שלכם ושל שליחיכם בממסד הרבני היא זו שמרחיקה מאות אלפי ומיליוני ישראלים מן הרבנות הראשית. טלו קורה מבין עיניכם ואל תלינו על מי שמבקש להשיב את כבודה ואת הדרה של מסורת ישראל – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – מן הנזק הגמור שאתם גרמתם לה בעשרות השנים האחרונות. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כפי שכבר אמרתי לכם לא אחת, תתרגלו. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, לאור בקשת האופוזיציה, אנחנו נעבור להצבעה. וההצבעה הזאת תהיה הצבעה שמית. מזכירת הכנסת מתכבדת להתחיל לקרוא בשמות חברי הכנסת, בבקשה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) משה אבוטבול – נגד << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', אנחנו התחלנו בהצבעה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> לא יכול – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ'. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – דתית – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', אני קורא – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ'. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – אורח חיים – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', אני מבקש ממך לשמור על השקט בשעת ההצבעה. אנחנו התחלנו בהצבעה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', אני קורא אותך בקריאה ראשונה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', אתה לא יכול למנוע מהבית הזה להצביע, אני מבקש. אני ביקשתי לעבור להצבעה. חברים, אני מבקש ממזכירת הכנסת להמשיך בהצבעה. תודה רבה. תודה רבה על העצות המשפטיות. אני מבקש להמשיך בהצבעה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חבר הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – תתביישו לכם – – – דתית – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חבר הכנסת) ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת( נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – נגד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – אינו נוכח יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – נגד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – בעד שרון רופא אופיר – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> מזכירת הכנסת, אנא קראי בשמות האנשים שלא נכחו או לא הצביעו פעם נוספת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת סמי אבו שחאדה – בעד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח מירב בן ארי – אינו נוכחת נפתלי בנט – אינו נוכח קרן ברק – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אחמד טיבי – אינו נוכח גדי יברקן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח עופר כסיף – בעד רון כץ – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת אוסאמה סעדי – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת יואב קיש – אינו נוכח מירי רגב – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת יוסי שיין – בעד עמיחי שיקלי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> האם יש חבר – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << דובר_המשך >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר_המשך >> (קוראת בשם חברת הכנסת) עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> האם יש חבר כנסת שנוכח במליאה ולא השתתף בהצבעה ויש לו עניין להוסיף את שמו? נדמה לי, מזכירת הכנסת, שאין אף אחד. אני מכריז על כך שתמה ההצבעה. בבקשה לספור. תוצאת ההצבעה. חברי הכנסת, אני רוצה להכריז על תוצאות ההצבעה: בעד הצביעו 54 חברי כנסת, נגד – 44, נמנעים – אין. אני קובע שהחוק עבר בקריאה הטרומית. הוועדה האמורה לדון בו היא ועדת החוקה, חוק ומשפט. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> ועדת העבודה והרווחה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת גפני מבקש להעביר זאת לוועדת העבודה והרווחה, ואשר על כן העניין יעלה על שולחנה של ועדת הכנסת כדי שתכריע, לקביעה באיזו ועדה החוק הזה יידון. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הכנסת (תיקון – ציון מקור חקיקה פרטית), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/475/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מוסי רז) << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אנחנו נעבור, ברשותכם, להצעת החוק הבאה – הצעת חוק הכנסת (תיקון – ציון מקור חקיקה פרטית), התשפ"א–2021, של חבר הכנסת מוסי רז. בבקשה, עשר דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, נדמה לי שזו פעם ראשונה שאני מדבר בשבתך כיושב-ראש, אז בהצלחה, עד עכשיו אני רואה שיש כזו. גברתי השרה, חברות וחברי הכנסת, ההצעה שאני מביא כאן להצבעה, באופן מפתיע, ב-74 שנים שהכנסת קיימת, או יותר נכון 73 וקצת, עדיין לא קיימת. ההצעה בעצם מחייבת שקיפות שתבטיח את הידיעה של הח"כים, ושל הציבור, לגבי כל הצעה פרטית שמובאת בקריאה טרומית, לגבי מקור החקיקה. כיוון שזו ההצעה שלי, אז כמובן גם אני שקוף לגבי ההצעה שלי, ואומר שקודם כול היא הוגשה בעבר, בכנסות קודמות, על ידי חברי חבר הכנסת אז ולשמחתי השר היום עיסאווי פריג'. אני גם רוצה לציין שהיא נוסחה בשותפות עם רן מלמד, אז מעמותת ידיד, והיא הייתה גם בהיוועצות עם שקוף ועם תומר אביטל ועם אחרים, אז אני שם את זה כאן על השולחן. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת רז, אני מבקש להפסיק אותך. חברת הכנסת עטייה וחבר הכנסת אמסלם, שניכם משוחחים בטלפון. אני מפנה אתכם לסעיף 41(ח) לתקנון הכנסת, האוסר על ניהול שיחת טלפון במליאה, בשביל זה יש את הפרסה. אני מודה על הפסקת השיחות, ואני מתנצל אל מול מי ששוחחתם איתם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הנורבגי, אתה עצמך דיברת פה. תתבייש. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תעיר לי בזמן אמת, לא הערות קונספטואליות. בבקשה, חבר הכנסת רז, תמשיך, אני מתנצל, נתתי לך עוד דקה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – פתאום הפכת להיות השוטר אזולאי. נהיית בקי בסעיפים. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> יופי. תודה. ההצעה שאני מביא כאן לא רק שתעזור לשקיפות, תעזור לנו כחברי כנסת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אחר כך משתעלים. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אמסלם. אמסלם, אחרי זה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני מבקש לא להפריע לדובר. תודה. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> לא רק שהיא תעזור לנו כחברי כנסת – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – סידור עבודה ובא לפה. החבר שלך סידר לו – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – היא תעזור גם לציבור, משתי סיבות. אנחנו יודעים שבעולם המודרני, בעיקר במדינות הדמוקרטיות, אבל לא רק, וכמובן ישראל כלולה בהן, הולך וגדל הפייק והולכת וגדלה החשדנות כלפי חברי הפרלמנט, חברי הכנסת, במקרה שלנו, חברי הממשלה, מימין, משמאל, מקואליציה, מאופוזיציה. גם בואו נודה על האמת, חברי הכנסת לדורותיהם – רבים מאיתנו נתנו סיבות טובות גם לחשדנות הזו. אני מציע לנטרל את החשדנות הזו. לבוא ולהסיר מכשול, להסיר את המכשול, לבוא ולשים את הדברים כפי שהם. אם הייתה חברה עסקית מעורבת בניסוח של הצעת החוק, כדאי שהציבור ידע את זה. יכול להיות, אגב, גם מצב שבו חברה עסקית הייתה מעורבת בניסוח של הצעת חוק שהוא חוק טוב, גם זה יכול להיות. זה גם יעזור לחבר הכנסת המציע, או לחברי הכנסת המציעים, שיבואו ויגידו: נכון, יכול להיות שמאן דהוא ירוויח מהחוק הזה גם רווח כספי, אבל יש לו הצדקה כשכל הדבר הזה שקוף, ידוע לציבור, ידוע לחברי הכנסת המצביעים, ידוע למשתתפים בוועדות בכל הדיונים לקראת הכנתו לכל הקריאות. כנ"ל אם המקור בא על ידי אזרח בעל אינטרס כזה או אחר – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> קנביס, כסרא-סמיע – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – אזרחית בעלת אינטרס כזה או אחר, עמותה בעלת אינטרס כזה או אחר, זה יעזור לנו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה עם – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנחנו בעד – – – תבדוק את הנושא של כסרא-סמיע ושל הקנביס – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> ויעזור לנו – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תאמין לי, היינו מצביעים בעד. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> מאה אחוז. בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל לא, אבל לא חצי כן וחצי לא. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אני לא מכיר את הפרשה. מאוד יכול להיות שאת צודקת, או אולי טועה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כסרא-סמיע, 5,000 תושבים, רוצים לחצות אותו. מבין את ההיגיון? כי לא הצביעו לתקווה חדשה. אתה מבין? << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> יכול מאוד להיות. אני לא בטוח. אני גם אמרתי, יכול להיות שחברי הכנסת לדורותיהם – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא. הם אומרים את זה בקול רם, הם אומרים את זה, הם לא מתביישים. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – כולל כולנו, תרמו לדבר הזה. בואו נשנה את הדרך לכיוון של שקיפות. אני חושב שהשקיפות צריכה להיות הרבה יותר מעמיקה מזה. אני חושב שחברי הכנסת צריכים לחשוף את הצהרת ההון שלהם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תאמין לי, אנחנו צריכים להצביע בעד. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> ואני חושב שהם צריכים לחשוף את היומן שלהם. אבל אני מציע כאן צעד ראשון, לדעתי חיוני מאוד לניקיון כפיים, שיעזור לחברי הכנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה, יעזור לציבור. ואני רוצה כאן, ברשותך, אדוני היושב-ראש, משפט אחרון. אני אקצר. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה, בעיניי בצדק – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת רז, אני מבקש ממך להפסיק. לא רק זה שמדברים אלא גם יש צלצולי טלפון כאן במליאה. תודה לחברת הכנסת עטייה. בבקשה. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה, בעיניי בצדק, לא לקבוע עמדה ולהותיר את העמדה בעצם בידי הנהלת הקואליציה לגבי עמדת הקואליציה. בצדק, אני חושב, הנהלת הקואליציה תומכת, ואני מציע שגם האופוזיציה האחראית תצטרף להצעה הזו, ושהכנסת תשדר מסר חשוב של שקיפות מכאן להבא. אני גם רוצה להזכיר את חבר הכנסת בני בגין, שיש לו הצעה דומה לתיקון תקנון הכנסת. אני מציע שההצעה תעבור בקריאה טרומית, ואז נחשוב איך מקדמים אותה – אם בדרך של תיקון חוק, אם בדרך של תיקון תקנון – בצורה שתהיה מיטבית למען השקיפות ולמען הצלחת החקיקה של חברי הכנסת, הצלחת החקיקה הפרטית מהקואליציה ומהאופוזיציה. תודה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. תשיב מטעם הממשלה השרה יפעת שאשא ביטון. בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מוסי, תציע גם – – – היועץ המשפטי לממשלה גם יהיו שקופים לגבי למה הם פסלו מועמדים. אם כבר שקיפות. דבר עם היושב-ראש. << דובר >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שבפניכם מבקשת לקבוע כי "בדברי ההסבר של הצעת חוק פרטית שנכתבה או הוכנה בסיוע אדם או גוף שאינו חבר הכנסת או עובדו של חבר כנסת, ובכלל זה גורם אקדמי, עסקי או ציבורי, יצוינו פרטי אותו אדם או גוף", והכול בהתאם להוראות המפורטות בהמשך ההצעה. לפי האמור בדברי ההסבר של ההצעה, היא מוצעת "נוכח חשיבות השקיפות ומתן היכולת למעוניינים בכך להבין את גורמי ההשפעה על חברי הכנסת ואת הגורמים המסייעים להם ביוזמות של הצעות חוק", זה כמובן ציטוט מדברי ההסבר של הצעת החוק. לשם כך, מוצע לתקן את הצעת חוק הכנסת התשנ"ד–1994, כך שיתווסף בו פרק י"ג, שעניינו ציון מקור חקיקה פרטית, בשים לב לכך כי בהצעת החוק מדובר על הטלת חובת גילוי על חבר הכנסת המגיש את הצעת חוק הפרטית, וזאת לדיון מוקדם. קרי, בעניינה של הכנסת, החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה שלא לקבוע עמדת ממשלה בהתייחס להצעת החוק. בהמשך לכך, הוחלט על העברת הצעת החוק האמורה לדיון והחלטה בהנהלת הקואליציה. הנהלת הקואליציה החליטה כן לתמוך בהצעה בקריאה טרומית, בכפוף לכך שלפני הקריאה הראשונה יתקיים דיון בעניין ההצעה בוועדת הכנסת. ולכן, חברי הכנסת, אנחנו קוראים – על פי החלטת הקואליציה – לתמוך בהצעת החוק. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> סליחה, אני שואל, אם אפשר שאלה. הצעות חוק ממשלתיות, גם הן יגלו מי עומד מאחורי הצעת החוק? או שרק פרטיות? << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> הצעת החוק שמוצעת כאן היא מתייחסת – – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> אבל אני שואל מה עמדת הממשלה. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אז אני עונה. הצעת החוק שמובאת כאן מתייחסת אך ורק להצעות חוק פרטיות של חברי כנסת. זו הסיבה שאנחנו כממשלה בחרנו שלא לנקוט עמדה, ולהשאיר לבית הזה להחליט לגבי הצעות החוק שעולות כאן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ושר שרוצה להיטיב עם חבר שלו ולהביא חוק קנביס, אז מה, הוא לא יכתוב? << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אני לא אתייחס לאמירות הלא-ענייניות האלה, המופרכות האלה, שהן חלק מקמפיין גדול – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אה, הכול מופרך. לא היה שר ולא היה קנביס, ולא קיבלתם – – – << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> חבר הכנסת דודי אמסלם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> חברת הכנסת קטי שטרית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, תעני – – – 5,000 תושבים, לפצל אותה – – – << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> מופרך לחלוטין. גם אם תהדהדו את זה פעם ועוד פעם ועוד פעם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נגיע עם זה לבית המשפט העליון, ושם ייבדקו הנתונים. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> – – – אנחנו יודעים בדיוק – – – כל הזמן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אנחנו רואים את הקמפיין הזה על הראש של תקווה חדשה פעם אחר פעם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הכול עובדות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אין צורך בקמפיין. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הכול עובדות. אתם המפלגה הכי מושחתת בכנסת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – אין כבר צורך בקמפיין. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער ממשיך להיות מוקד להתקפות שלכם, וזה לא עוזר לכם כי כל הדברים האלה מופרכים מהיסוד. אחר כך אתם מתנצלים עליהם. אנחנו יודעים שזה קשקוש אחד גדול. אז תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם את הג'ובים שלכם אתם לא שמתם. נכון? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתם לא עוברים את אחוז החסימה. זה הקמפיין הטוב ביותר. לא אנחנו, הציבור לא רוצה אתכם. לא אנחנו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם לא מיניתם שום ג'ובים. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת שטרית, שאלת, תאזיני לתשובה. נכון? אם את מכבדת את צורת הדיון. העלית שאלה שאת חושבת שהיא חשובה, אז בבקשה, תאזיני באותו נועם שהשרה שמעה את שאלתך – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, כי היא לא עונה לי. היא מדברת על קמפיין. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> – – הגם שהיא לא מוצאת חן בעיניה, תאזיני לתשובתה. בבקשה, השרה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני באמת רוצה תשובה אמיתית. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה, האזיני. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> האם הצעת חוק ממשלתית של כסרא-סמיע, יש בה היגיון? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> נשמעה שאלתך. בבקשה. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אם יש בה היגיון? התשובה היא כן. אפשר בהחלט לדון בדברים האלה. אלו לא דברים שמתקבלים בגחמה של אדם אחד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ההיגיון שהם נתנו לכם קולות. בוודאי שיש לכם היגיון. קיבלתם קולות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה ייצור תקדים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> קיבלתם קולות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה ייצור תקדים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת שטרית, חשבתי שהסכמנו על זה שתקשיבי לתשובה. רגע, תני לסיים. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> זה בסדר. זה בסדר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תני לסיים את התשובה. היא לא סיימה. תני לה לסיים. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אני רק רוצה לשאול אותך שאלה. אני לאורך כל הדרך – אגב, לפני הבחירות, בבחירות, אחרי הבחירות, במשך שבע שנים, מדברת על אוניברסיטה בגליל. אוקיי? אני אעמוד על זה שתהיה אוניברסיטה בגליל, וככל שהגעתי לתפקיד שלי ואני יכולה להשפיע, תהיה אוניברסיטה בגליל. האם יש בזה משהו פסול, רק משום שאני אמרתי לאורך כל הדרך שזה מה שאני מתכוונת לעשות? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא. השאלה אם האוניברסיטה תהיה – – – << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אז הינה, זו התשובה על השאלה ששאלת קודם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> השאלה אם האוניברסיטה תהיה במקום שבו עבדת? יש – – – אבל אם – – – << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אני עבדתי בגליל בשתי מכללות. סביר להניח שמי מהן תהיה מעורבת. עדיין, זה לא פסול. זה לגיטימי, ואני אהיה גאה שזה יהיה שם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. רגע, יש לי תשובה מצוינת. יש ערים במדינת ישראל, בגליל, שנמצאות בסכנה – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני עונה לה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כן, אבל יש קריאת ביניים ויש תשובה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תפסיק להתערב. זה הזמן שלה, והיא מסכימה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל זה דיון מאוד פורה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> הדיון פורה. את יכולה – – – << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אגב, אני מסכימה, והייתי סוגרת אותו בדיוק בנקודת השיא החשובה בעיניי, שגם את מסכימה, שחשוב שתהיה אוניברסיטה בגליל, ואין בזה שום דבר פסול. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> חד-משמעית. חד-משמעית. חד-משמעית. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> תודה רבה. ואני אשמח אם חברי הכנסת יתמכו בהצעת החוק שהובאה כאן. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה העמדה שלכם? אם שר פנה לחבר כנסת ואמר לו להגיש הצעת חוק, מה הגילוי שצריך להיות – עד השר? או גם מי אמר לשר להגיש את ההצעה הזאת? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבריי חברי הכנסת, שימו לב שמעבר לדיון הקונקרטי יש פה שאלה יפה, שכן אנחנו דנים באשר להסדר – יש שאלה מעניינת אם יש להתנגד, שכן הממשלה, אין לה עמדה. אבל אתה יכול להתנגד להצעת החוק של המציע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה אתה לא מצביע? למה אתה לא מצביע? צביקה, אתה מושך זמן כדי לראות אם הקואליציה – – – << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק הזו היא הצעה שבאה לקדם שקיפות. בעיקרון שלה היא אמורה באמת להוות אבן דרך חשובה לקידום הליך חקיקה דמוקרטי; לקידום עבודה פרלמנטרית בצורה מיטיבה. אלא ששרי הממשלה הנוכחית – שרי ושרות הממשלה הנוכחית – ביושבם כחברי האופוזיציה, לא פעם ולא פעמיים העלו ודרשו וחזרו ודרשו לפתוח את החלטות ודיוני ועדת השרים לענייני חקיקה בצורה גלויה ושקופה, לטובת אותה שקיפות להליך חקיקה, להליך פרלמנטרי ראוי. המשמעות של החלטות ועדת השרים לחקיקה היא, בסופו של דבר, החלטה אם חוק יקודם או ייקבר, וההליך הזה נעשה במחשכים. וכן, יבואו ויאמרו, איפה הייתם 12 שנה? יש לי ביקורת גם על הממשלה שבה הייתי חבר קואליציה. אני חושב שההחלטה שלא לפתוח את דיוני ועדת השרים לחקיקה, לא לתת להם פומבי, לא לתת פרוטוקול לציבור ולנבחרי הציבור, היא החלטה שערורייתית. אז לפני שאתם באים ומנסים לתקן כאן דברי הסבר להצעת חוק פרטית, תבואו ותתקנו את העוול הגדול והמשמעותי. גם אתה היית סגן יושב-ראש הכנסת וחוקקת חוקים פרטיים, חמד. ידעת מה המשמעות לנסות לגשש באפלה מה החליטו בחדר הסגור. האם אתה בכלל – כיושב בוועדת שרים לחקיקה בשם משרד האוצר, שאין לו זכות הצבעה – האם הצבעת בניגוד לחוק? האם יש לנו פרוטוקולים של זה או לא? הדברים האלה לא ידועים לאף אחד. ולכן, כל עוד לא יתקנו את העוול הגדול, אני קורא לחבריי להתנגד להצעה. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רז, יש לך עניין להשיב למתנגד או שנוכל לעבור להצבעה? אנחנו נעבור להצבעה. אני מבקש מחברי הכנסת לתפוס את מקומותיהם. אני עובר להצבעה. מי בעד? מי נגד? מצביעים. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 47 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 42 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הכנסת (תיקון – ציון מקור חקיקה פרטית), התשפ"א–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בעד – 47 חברי כנסת, נגד – 42, נמנעים – אין. אני קובע שהצעת חוק הכנסת (תיקון – ציון מקור חקיקה פרטית) של חבר הכנסת מוסי רז, התקבלה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בוועדת הכנסת או – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אז ועדת הכנסת תקיים דיון מקדים על איזו ועדה צריכה להיות. << הצח >> הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – ייצוג הולם בתאגידים ממשלתיים וגופים סטטוטוריים), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2688/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חבר הכנסת) << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני עובר להצעת החוק הבאה – הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – ייצוג הולם בתאגידים ממשלתיים וגופים סטטוטוריים), התשפ"ב–2021, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. בבקשה, עד עשר דקות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> תודה. כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת נכבדים ונכבדות, מזה שנתיים מאז שנכנסתי לבית הזה, דיברתי רבות – אפשר קצת שקט? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקש שקט במליאה. חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> אז מזה שנתיים מאז שנכנסתי לבית הזה, העליתי רבות את הנושא של הייצוג ההולם באופן כללי, וגם בנושא הספציפי בתוך תאגידים וחברות ממשלתיות. כל הזמן היו הבטחות: אנחנו נקים פעם ועדה שתחקור את הנושא; פעם נחשוב להביא הצעת מחליטים; פעם נביא הצעת חוק. היום בבוקר היה דיון המשך מעמיק בוועדה לענייני ערבים גם בנושא הזה. שוב ושוב אנחנו נדהמים מהנתונים שמועלים במצגות בכל פעם. לא ייאמן מה קרה ומה שיש, וזה תוצר של עשרות שנים. מגזרים שונים באוכלוסייה בחברה הישראלית, מודרים מלכתחילה – אני חושבת שבצורה מובנית – מלהיות במקומות האלה. למה? כי במקומות האלה יש השפעה, יש אפשרות לשנות את פני המציאות. לא סתם מי שיושב או יושבת כחברת דירקטוריון בכל תאגיד כלשהו, חובתה, ואך טבעי שהיא תביא את הראייה שלה לדברים. בסופו של יום, הראייה הזאת אמורה לשנות את פני המציאות של החברה הישראלית. אני רוצה להתייחס באופן ספציפי לחברה הערבית. כשאני אומרת "החברה הערבית", אני מתייחסת לכל המגזרים בחברה. חבל שאנחנו מגיעים לנקודה הזאת, ומסבירים בצורה כזאת, אחרת לא נהיה מובנים. אני מתייחסת לחברה הערבית כחברה כללית, שיש לה אלמנטים משותפים. אחד האלמנטים הכי בולטים הוא באמת ההדרה במשך השנים. היום אנחנו לקראת תהליך של שינוי בנושא החשוב הזה, והדרישה שלי היא שהשינוי הזה יהיה אמיתי, מהותי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת ח'טיב, סליחה. חבר הכנסת קושניר, אני מבקש לא לקיים שיחות טלפון – 41(ח) – בבקשה. חבר הכנסת אמסלם, אני מבקש לא לקיים שיחות טלפון. זאת פעם שנייה. אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה, אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תאיים עלינו, נורבגי. אל תאיים עלינו. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אם אתה מדבר בטלפון בפעם הבאה, אני אוציא אותך. ראה הוזהרת, ראה הוזהרת. בבקשה להמשיך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מאיים עלינו – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אל תדבר ככה, ואל תדבר בטלפון במליאה. אל תדבר בטלפון במליאה. אתה רוצה לדבר בטלפון? תצא החוצה. בבקשה להמשיך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שאתה לא תדבר, שהבוס שלך לא ידבר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני קורא אותך לסדר בפעם השלישית. צא מהאולם, תודה רבה. צא מהאולם. בבקשה להמשיך. (חבר הכנסת דוד אמסלם יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מבקש, חברים, פעם שנייה שאני מעיר על שיחת טלפון במליאה. שלא יעיר ולא יתווכח. אני מבקש, לא ציונים. בבקשה להמשיך. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> חבל, מה שקורה במקום הזה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לפי התקנון, היושב-ראש, מותר לך לשתות כאן ולנו לא? זה כתוב בתקנון שאתה מרשה לעצמך לשתות במליאה ואנחנו לא? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת קרעי, אני מבין שאתה צמא. אתה יכול לצאת לפרסה ולשתות. בבקשה לא להפריע. תודה רבה. בבקשה, להמשיך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני מבין שאתה משתמש בתקנון רק כשאתה רוצה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> התחלתי לדבר על זה שאנחנו לקראת פעולה שתשנה באמת את המציאות. הדרישה שלי היא שמה שיבוא באמת יהיה שינוי מהותי; שיהיה בו צדק אמיתי; שיביא באמת לשינוי, ובסופו של יום יביא להשפעה. ראיתי את הנתונים הבוקר, ושוב מדברים על המושג ייצוג הולם. כשאני שואלת מה המשמעות של ייצוג הולם במקום הזה, אומרים שיהיה לפחות אחד, או אחת, ערבי. אני חושבת, שאם אנחנו באמת מתכוונים להביא שינוי, שיהיה אמיתי עד הסוף, ולדאוג שהפעם השינוי ייטיב עם כלל המגזרים באוכלוסייה, וייתן להם אפשרות להיות במקומות של השפעה. בסופו של יום, התוצרים של העבודה שלהם ישתקפו גם ברמת החיים של אותן אוכלוסיות. כשאני אומרת "אותן אוכלוסיות" אני מדברת על החברה הערבית, על המגזר החרדי ועל המגזר האתיופי, שהם באמת מודרים מתוך אותם מקומות חשובים. זה לא שאין לנו אנשים. אמרתי את זה גם בבוקר, והופתענו ממספר האנשים שאנחנו מכירים באופן אישי שניגשו כמה פעמים לקול קורא של הדירקטורים. אפילו תשובה הם לא קיבלו, למרות שיש להם גם הכשרה מקצועית, גם ניסיון חיים, גם עבודה וגם הכשרה כדירקטורים, בנוסף לתחום העיסוק שלהם. ועדיין, לא קיבלו התייחסות. כולי תקווה שבפעם הזאת ובמקום הזה, כולנו נוכל להביא לשינוי אמיתי, שייתן ייצוג אמיתי באמת בסוגיה של ייצוג הולם. שנשים גם אחוזים שהולמים ותואמים את המספר של אותה אוכלוסייה בתוך החברה הישראלית. תודה רבה. אני מקווה שכולכם תצביעו באמת בעד ההצעה הזאת, כדי שנביא לשינוי אמיתי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. ישיב בשם הממשלה השר במשרד האוצר חמד עמאר. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק מבקשת לתקן את סעיף 50א לחוק החברות הממשלתיות – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> למה התנגדתם לחוק שלי? אותו חוק. למה התנגדתם בוועדת שרים? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – ולקבוע חובת ביטוי הולם בקרב העובדים בכלל המשרות והדירוג לייצוגים של בני שני המינים, של אנשים עם מוגבלות, של האוכלוסייה הערבית – לרבות הדרוזית והצ'רקסית – של מי שהוא או אחד מהוריו נולדו באתיופיה, של בני האוכלוסייה החרדית ושל עולים חדשים, באופן זהה להוראות הייצוג ההולם החלות בשירות המדינה. אני אומר לכם, הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק טובה. חבר הכנסת גפני, בהצעת החוק הזאת נכללים גם החרדים. נכללים גם החרדים, גם העולים, גם מי שנולד באתיופיה. את אותה הצעת חוק העברתי כבר בשנת 2010 – ייצוג הולם לבני העדה הדרוזית. זה קיים כבר 12 שנה. אני עוקב אחרי החברות הממשלתיות ובודק, ואני רואה את השינוי שחל. כי לפני חקיקת החוק שלי – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, אנחנו נמתין שתסיים את השיחה. למה צריך להעיר ברבע שעה שלוש פעמים את אותה הערה? אני מבקש מחברי הכנסת לא לנהל שיחות טלפון מתוך אולם המליאה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ברשותך, אדוני היושב-ראש, העמדה שלך כמו העמדה שלי. גם כשאני ניהלתי את המליאה, אני לא אפשרתי לאנשים לדבר בטלפון, לחברי הכנסת לדבר בטלפון. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> זאת לא עמדה אישית, זאת עמדת התקנון. זאת עמדת חברי הכנסת. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני אומר, צריך ליישם אותה. אני איתך, צריך ליישם אותה. חברי כנסת שרוצים לדבר, יכולים לצאת החוצה ולדבר כמה שהם רוצים. בתוך המליאה אין מקום לדבר. חבר הכנסת פטין מולא, ראיתי שרצית גם לקדם הצעת חוק דומה למגזר הדרוזי. כבר בשנת 2010 העברתי הצעת חוק כזאת, ואני חושב שאחרי זה העתיקו את הצעת החוק שלי, חלק מחברי הכנסת ניסו לקדם. חלק הצליחו לקדם וחלק לא הצליחו לקדם. בכל מקרה, הצעת החוק הזאת כבר קיימת לעדה הדרוזית משנת 2010, ואנחנו תומכים כממשלה בהצעת החוק. חברת הכנסת אימאן, התנאי שלנו הוא שהצעת החוק תוצמד להצעת חוק ממשלתית. אנחנו מקדמים הצעת חוק ממשלתית בנושא, והצעת החוק שלך תוצמד להצעת חוק ממשלתית. תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה עם הצעירים? צעירים לא יכולים לכהן כדירקטורים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קרעי, אתה ביקשת להתנגד, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מבקש להתנגד להצעת החוק הבאה שתעלה, של חבר הכנסת בליאק. הצעת החוק הזו היא עוד סימן הזוי ומחפיר לדרכה של הממשלה הזו והשמאל שמביא אותה. בליאק – מה שהוא מנסה לעשות כאן, זה עוד שלב בתוכנית הזדונית של השמאל הפרוגרסיבי להעברת הכוח מידי העם לידי הפקידים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – זו לא ההצעה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יודע, ואני רוצה להתנגד להצעת החוק הבאה. אתה רוצה לצנזר אותי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אבל אני חשבתי שאתה מתנגד – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אבל גפני רשום להתנגדות לחוק השני. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> הוא ניצל את ההזדמנות שאין מתנגדים, ורוצה להביע התנגדות להצעת החוק הבאה. עוד דבר שצריך לעשות – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כי להצעת החוק הבאה יש כבר מתנגד, שנרשם לפניי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אמת, אמת, אמת. תמשיך. עוד דבר. יצריכו להסדיר זאת בתקנון. בבקשה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> סעיף 46 הוא סעיף מיטיב על חשבון הציבור, שלא מגיע לכל אחד לפי קריטריונים יבשים. אין שום סיבה בעולם שגוף שמתנגד ופוגע במדינת ישראל יקבל הכרה ומימון על חשבון הציבור. למה? בג"ץ ניסה לקחת מוועדת הכספים את הסמכות הזו, והורה לאשר לעמותות מיסיונריות, שמנסות להעביר ילדים יהודים על דתם, לתת להם סעיף 46, למרות שהיה קונסנזוס מלא בוועדה. אפילו יאיר לפיד היה שם והסכים עם זה. במקום לעגן ולחזק את סמכותה של הוועדה בחוק, את סמכותם של נבחרי הציבור, אתה מנטרל אותה לחלוטין? אתה השתגעת? רק השבוע ארגון אמנסטי, שמקבל סעיף 46, הוציא דוח מזעזע נגד מדינת ישראל, וקרא לו: האפרטהייד הישראלי נגד הפלסטינים. אחד מהדוחות הקשים ביותר כנגד מדינת ישראל. במסמך הוא מאשים את ישראל בפשעים נגד האנושות, וקורא למועצת הביטחון להטיל אמברגו נשק. חבר הכנסת בליאק, משרד החוץ בראשות הבוס שלך, לפיד, תקף כבר אתמול ואמר: אנטישמיות מודרנית, ואתה עכשיו מעביר חוק כזה שייתן פטור אוטומטי לפי קריטריונים יבשים, ומוציא את שיקול הדעת מחברי הכנסת. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << קריאה >> – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה לא החוק הזה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> קריב, סמוך עליי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> זה מה שמכונה: ברשות התורה. אני לא רוצה לומר מה, אבל ברשות התורה. צריך לחשוב אולי לתקן. אבל, בבקשה, להמשיך. אני אתן לך עוד דקה, בבקשה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. אתם רוצים לתת לגופים כאלה, שחותרים תחת מדינת ישראל, מימון אוטומטי מכספי הציבור, חבר הכנסת בליאק? ועוד בזמנים כאלו, כשאזרחי ישראל קורסים תחת הנטל, כשאתם נועלים את הקופה ולא נותנים סיוע לעצמאים, שקורסים בגלל המחדלים שלכם, כשאתם מעלים מיסים וגורמים לעליות מחירים על ימין ועל שמאל? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, כן, גם על שמאל. נכון, עליות המחירים אולי לא מזיזות לילדי השמנת שבחרו בכם בצפון תל אביב או לקיבוצניקים מדושני העונג או למקבלי הפנסיות התקציביות אבל הם פוגעים גם בשמאל. אז עכשיו – כן, קושניר. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא, לא. זה עכשיו על חשבונך, ויש לך 19 שניות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא לא נותן לי לשמוע אותך. מצטער. אני חייב לסכם. << קריאה >>אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז עכשיו זה הזמן לתת מימון ציבורי באופן אוטומטי, חבר הכנסת בליאק, לגופים אנטי-ציוניים שחותרים תחת מדינת ישראל? תתבייש לך. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. האם חברת הכנסת יאסין רוצה להשיב על ההתנגדות? לא. אז אנחנו נוכל לעבור להצבעה? אני מבקש מחברי הכנסת לתפוס את מקומותיהם. אני רוצה לעבור להצבעה. אנחנו נצביע. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 43 נגד – 3 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – ייצוג הולם בתאגידים ממשלתיים וגופים סטטוטוריים), התשפ"ב–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בעד – 43, נגד – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – לי להצביע. עוד לא – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אז בבקשה, אני אאשר לך להוסיף את הצבעתך. אתה צודק. אתה בעד או נגד? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא. אני רוצה להצביע, אני רוצה להצביע. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני אאפשר לך לאשר. אתה רוצה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מבקש, נורבגי – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני הבנתי. אני דוחה את בקשתך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא. אני מבקש חוות דעת משפטית. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני דוחה את בקשתך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מבקש חוות דעת משפטית. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לאחר מכן. אני מבקש להוסיף את ההצבעה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – יועץ משפטי – – – אני מבקש – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> יש לך עניין להצביע עכשיו? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – יש פה יועץ משפטי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש יועץ משפטי, תשאלו אותו מה קורה. הוא לא קרא לו להצבעה – – – הצבעה חדשה או לא? תשאלו – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אין לך עניין להגיד מהי הצבעתך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא ישב עם מישהו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא נעשה הצבעה נפרדת. אני רוצה להכריז על תוצאות ההצבעה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה חוות דעת משפטית. אני מבקש חוות דעת משפטית. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בעד – 43, נגד – שלושה, נמנע אחד. אני מבקש לרשום בפרוטוקול שדודי אמסלם סירב להודיע מה כוונתו להצביע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא לא לא, עוד אין חוות דעת. עוד אין חוות דעת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. אני ביקשתי חוות דעת משפטית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – הוא ביקש חוות דעת משפטית. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> ייגש, בבקשה, לייעוץ המשפטי. תודה רבה. אני רוצה לעבור להצבעה הקודמת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה קובע כאילו עכשיו באת. פתאום המצאת איזה נוהל חדש. אתה עושה מה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> ההצעה אושרה, וההצעה תעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ועדת הכנסת, ועדת הכנסת, ועדת הכנסת. אנחנו אמרנו ועדת הכנסת. אתה לא שומע. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (אישור ועדת הכספים בקביעת מוסד ציבורי), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2849/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (אישור ועדת הכספים בקביעת מוסד ציבורי), התשפ"ב, של חברי הכנסת ולדימיר בליאק, אלכס קושניר ונירה שפק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו ביקשנו שההצעה הקודמת תועבר לוועדת הכנסת. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> הייתה פה בקשה להעביר לוועדת הכנסת. אשר על כן – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא שומע, אתה לא שומע. אתה עושה מה שאתה רוצה גם פה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כי אתה מפריע, אז קשה לי לשמוע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה המפריע המרכזי פה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אשר על כן היא תעבור – אני מבקש לתקן בפרוטוקול, באשר להצבעה הקודמת: ועדת הכנסת תדון ותחליט לאיזו ועדה היא תעבור. בבקשה, חבר הכנסת בליאק, עשר דקות לרשותך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, צוהריים טובים וחודש טוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – הצעת תיקון הכנסת. בוא נבטל את הכנסת. אני פונה לחברי הכנסת: בואו נבטל את הכנסת. תיקון זה – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להציג בפניכם את הצעת החוק לתיקון סעיף 46א לפקודת מס הכנסה – זיכוי ממס בגין תרומה למוסד ציבורי. אני מאוד שמח שחבר הכנסת קרעי דיבר כאן לפני כמה דקות. אומנם עשה צחוק מתקנון הכנסת, אבל הטענות המופרכות שלו רק חיזקו אותי בצורך להעביר את הצעת החוק. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה עושה צחוק מהכנסת. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסעיף 46(א) לפקודה נקבע שאדם שתרם בשנת מס סכום העולה על 190 שקל לקרן לאומית או למוסד ציבורי שקבע לעניין שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, יזוכה מהמס שחייב בו בשיעור 35% מסכום התרומה, אם הוא יחיד, ובשיעור מס חברות, אם מדובר בחבר בני אדם, ובלבד שסכום התרומה אינו עולה על 30% מההכנסה החייבת של הנישום באותה שנה או על 9 מיליון שקלים, לפי הנמוך מבניהם. היום כל מוסד ציבורי שמעוניין לקבל אישור לפי סעיף 46(א) לפקודה נדרש להציג בקשה בנושא לנציבות מס הכנסה, אשר נבחנת על פי קריטריונים ואמות המידה שנקבעו בחקיקה. תהליך בחינת – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אתם מאשרים הטבת מס לאמנסטי. לאמנסטי, שאומרים שאנחנו מדינת אפרטהייד ומקבלים כסף. על מה אתם מדברים? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני, אני מבקש לתת לי אפשרות לדבר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> רק רגע. חברת הכנסת לימור מגן תלם, אני מבקש לא לשוחח בטלפון. אני יודע שאני צודק אבל זה כנראה לא עוזר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לי קראת קריאה ראשונה. קראת קריאה ראשונה – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני שמח שיש לי גם עוזרים כאן. אחד על השני. מצוין, בכל פעם שיש, אנא תאיר בפניי את הדברים. אני אשמח. בבקשה, חבר הכנסת בליאק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה הפקח העירוני. תגיד. תוציא לו – קריאה ראשונה תקרא לו. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה, תמשיך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, אני מתנגד להצעת החוק. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תהליך בחינת הבקשה על ידי גורמי המקצוע נמשך בין שישה לתשעה חודשים, אדוני, ובסיומו ניתנת המלצה לאישור לפתחה של ועדת הכספים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ירדנה, אני מתנגד להצעת החוק. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא מפריע לי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תרשמי שגם אני מתנגד. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> חשוב לי לציין כי במעמד זה, לדעתי, אין לחברי ועדת הכספים את הכלים הנדרשים, על מנת לבחון לעומק את המלצת הנציבות, כך שכאשר מתעורר – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת בוטבול – סליחה. חבר הכנסת בוטבול, אני קורא אותך קריאה ראשונה. זו הפעם השנייה שאתה משוחח בטלפון. אני לא מבין למה אתה מבזה את הכנסת הזו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה דיברת. אתה דיברת פה. אתה לא מתבייש? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אמסלם – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כל שתי דקות. מי אתה, השוטר אזולאי? עכשיו באת. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> – – אני מבקש שתשמור – חבר הכנסת אמסלם, אני מבקש שלא תפריע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה קובע – – – עכשיו באת. אתה מפריע. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה, תמשיך. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> פתאום בא לנו. גירדנו באף – תגיד לנו: תצאו החוצה. תראה לנו בתקנון של הכנסת שזה רשום. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא מפריע לי, אדוני. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תראה לנו בתקנון של הכנסת שזה רשום. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> סעיף 41(ח), ואני מבקש ממך להפסיק להפריע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שמענו. תבקש. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מבקש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נו, אז תוציא אותי עוד פעם. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> כך שכאשר – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יפה מאוד, תקרא אותי בפעם השנייה, נו. נו. נו, נו, תקרא. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אתה תמשיך? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מבקש ממך לצאת עכשיו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, תקרא אותי בפעם השנייה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מבקש ממך לצאת. חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תקרא בפעם השנייה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אתה לא תפריע לניהול תקין של המליאה הזאת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה תקרא אותנו בפעם השנייה ובפעם השלישית. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני קורא לך לצאת, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, בפעם השנייה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אל תתווכח איתי, אתה לא תגיד לי מה. תצא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אתה מפר הפרה חמורה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מאוד מאוד. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> – – את המהלך התקין של הדיון הזה, ואני מבקש ממך לצאת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה חצוף. אתה מפריע. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מבקש ממך לצאת. אני מבקש מהסדרנים להוציא אותו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מיותר פה. אתה מנצל את עם ישראל, אתה מקבל משכורת חינם, ואתה מפריע לכנסת לתפקד. (חבר הכנסת דוד אמסלם יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה זה? קצת סבלנות. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – בריונות – – – זה לא יאומן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> צביקה, באמת, הגזמת, קצת סבלנות שתהיה לך – – – מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> חשוב לי לציין, כי במעמד זה לדעתי אין לחברי ועדת הכספים את הכלים הנדרשים על מנת לבחון לעומק את המלצת הנציבות, כך שכאשר מתעורר ויכוח לגבי מהותו של מוסד כזה או אחר, הוויכוח נוטש את מהותו המקצועית ונגרר למחוזות פוליטיים, ולראיה, חבר הכנסת קרעי – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> היושב-ראש – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בשנת 2013 מינה שר האוצר יאיר לפיד ועדה ציבורית, שמטרתה לבחון את אמות המידה והקריטריונים, שלפיהם ייקבע מוסד ציבורי לעניין סעיף 46(א) – ועדת פריש. כבר אז ראה שר האוצר כי יש לבודד את הנושא הפוליטי מהדיון המקצועי, ועוד הוסיף ואמר: "הוועדה הוקמה כדי ליצור קריטריונים שוויוניים, אחידים ושקופים לקבלת הטבות מס כמוסד ציבורי. אני מכיר בחשיבות המגזר השלישי ועידודו, ורואה בוועדה דרך ליצירת ניהול תקין לקבלת ההטבה וייעול הביורוקרטיה". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היושב-ראש – – – מדבר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ויאיר לפיד הזה הגיע לוועדת הכספים וביקש לא לאשר לעמותות המיסיונריות. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> משנדרשה ועדת פריש להביע את עמדתה בנוגע לסמכות הניתנת לוועדת הכספים, המליצה כי לאחר אישור מנהל רשות המיסים תועבר רשימת המוסדות לוועדה, וככל שהוועדה לא תבקש לקיים דיון ביחס לעמותות שהועלו ברשימה, העמותות יזכו לאישור. דעת המיעוט בוועדה סברה כי יש לבטל בכלל את סמכותה של ועדת הכספים כגורם מאשר. שר האוצר אימץ את המלצות הוועדה, והאציל את הסמכות למנהל רשות המיסים. לעומת זאת, סמכויות ועדת הכספים נשארו בעינן, ואף אושר בוועדה נוהל שקבע כי במידה שישנן עמותות שייעודן שנוי במחלוקת ציבורית עמוקה – כזו שמביאה לכך שאין זה ראוי לתקצב אותן – על מנת שיהיה בכוחה של ועדת הכספים לשלול מהן את הזכאות להטבה נדרש להשיג רוב מיוחד של שני שלישים מבין חברי הוועדה, ששליש מהם נמנים עם חברי האופוזיציה. בהמשך להשתלשלות המשפטית בנושא פסק בית המשפט העליון בהחלטה בבג"ץ יחד רמת השרון כי לשר האוצר ולוועדת הכספים יש שיקול דעת מוגבל ומוחלש בבואה לאשר את המלצת נציבות מס הכנסה. עוד נקבע כי תפקידה של הוועדה בשלב זה מתמקד בקיום פיקוח פרלמנטרי על פעולתה התקינה של רשות המיסים, והיא אינה רשאית עוד להפעיל שיקול דעת מהותי בכל הנוגע לאישור העמותות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אז בג"ץ נותן לך סטירה, ואתה נותן את הלחי השנייה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> בשלב שבו נקבעה המטרה הציבורית של העמותה, שיקול הדעת הנדרש משר האוצר – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> למה נבחרתם לכנסת? תנו לפקידים לעשות את הכול. למה? למה אתם פה? למה? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אמור להתמקד בבחינת היבטים טכניים וניהוליים בלבד, חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> למה נבחרתם? מה אתה עושה בכנסת? תן לפקידים לנהל – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> הצעת החוק הזאת גובשה ונוסחה על מנת להתאים את הפקודה להמלצות ועדת פריש ולפסיקת בג"ץ, ובאופן זה לנקות את האישור הפרטני של העמותות ומתן הטבות המס על פי סעיף 46(א) לפקודה משיקולים פוליטיים, תוך הבנה כי ועדת הכספים אינה יכולה עוד להפעיל שיקול דעת מהותי באישור העמותות. בעבודת המטה שקיימנו במהלך העבודה על החוק נדהמתי לגלות כי למקרים שבהם שיקול דעת פוליטי יכול להוות עילה לאישור מתן הטבות מס למוסדות ללא כוונת רווח, רבותיי, אין כל – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי. חבר הכנסת מלכיאלי, אני מבקש לא לשוחח בטלפון. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> לא, אני מעביר למישהו את הפרטים. הוא שאל אותי מה בליאק אומר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אתה יכול לשלוח הודעת טקסט, מה שנקרא. בבקשה. מסרון, סליחה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז למקרים שבהם שיקול הדעת הפוליטי יכול להוות עילה לאישור למתן הטבות מס למוסדות ללא כוונת רווח אין כל אח ורע באף פרלמנט בעולם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גם לדיקטטורה של בג"ץ אין אח ורע. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> באישור הצעת החוק הזאת, אנו, חברי הכנסת, נמנע מצב עתידי שבו עמותות אשר זכאיות להקלות במס נגררות בעל כורחן למאבקים פוליטיים לא ענייניים, ואף נדרשות לחשב מחדש את פעילותן מסיבות לא מקצועיות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גם לסמרטוטים כמוכם, נבחרי ציבור, אין אח ורע בעולם. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> עם אישור התיקון – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> למה נבחרתם? למה? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> עם אישור התיקון, בעתיד לא יידרש אישור פרטני של ועדת הכספים בקביעת מוסד ציבורי לצורך סעיף 46(א) לפקודה ולסעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין. יחד עם זאת, מוצע לקבוע כי מנהל רשות המיסים, או מי מטעמו, ידווח לוועדת הכספים אחת לחצי שנה על כל הבקשות לקביעת מוסד ציבורי שאושרו או נדחו, ועל הסיבות לכך. חשוב לי להדגיש, חבריי, כי גם לאחר התיקון תשמור הכנסת על תפקידה המכריע בתהליך, על ידי קביעת הקריטריונים ואמות המידה לאישור מוסד ציבורי, רשימת מטרות, וכן פיקוח פרלמנטרי הדוק ואפקטיבי. אני רוצה להודות לשר האוצר ולשר המשפטים על התמיכה בהצעה, ולשותפים שלי להובלת הצעת החוק – לחברי, חבר הכנסת יו"ר ועדת הכספים אלכס קושניר מישראל ביתנו, ולחברת הכנסת נירה שפק מיש עתיד. במעמד זה אני קורא, רבותיי, לכל חברי הכנסת מכל סיעות הבית לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אלכס, תלמדו פעם מבג"ץ. בג"ץ לוקח עוד ועוד סמכויות, ואתם נותנים לפקידים עוד ועוד סמכויות. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. בשם הממשלה ישיב השר במשרד האוצר חמד עמאר, בבקשה. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> אני מושך זמן, כן? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – אני יודע שזה – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – שיהיה משהו שהוא מקובל ביחד. זה לא היה. זה היה אמור להיות ביחד. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא הסכמתם? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, לא, לא אפילו המסקנות של הוועדה שעשיתם – לא קיבלנו אותן. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה יושב-ראש ועדת הכספים, איך אתה יוזם חוק שנותן כוח לפקידים? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כי אני רוצה להקל את הרגולציה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איזה להקל? מה זה להקל? זה עניין שיש בו עמותות ציבוריות של מיסיונרים – – – בגלל זה. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש – אתם יכולים לגשת אחד לשני ולדבר, אני צריך לתת את התשובה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו יודעים את התשובות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש פערים – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> סעיף 46 לפקודת מס הכנסה מאפשר מתן זיכוי ממס בשיעור 35% על תרומה שניתנה למוסדות ציבוריים העומדים בתנאים. באמצעות הזיכוי מעודדת המדינה לתרום כספים. סעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין מקנה למשרד ציבורי הקלות במס, או פטור מלא במקרים מסוימים, למשרד ציבורי שרוכש או מוכר נכס מקרקעין. לשם הכרה במוסד ציבורי נדרשת הפעלת שיקול דעת וקבלת החלטה על ידי שר האוצר, שסמכותו הואצלה למנהל רשות המיסים והחלטתו כפופה לאישור פרלמנטרי על ידי ועדת הכספים של הכנסת. גוף שנמצא כי בקשתו עומדת בדרישות עובר לאישור מנהל רשות המיסים, ורשימת המבקשים שאושרה מועברת לאישור ועדת הכספים של הכנסת. החלטת ועדת הכספים איננה החלטה אופיינית ושגרתית לכנסת. לא מדובר בקביעה של נורמה, חקיקה או חקיקת משנה, ולא בהחלטה בעניין תחום רחב. אין בהחלטה הפעלת ביקורת פרלמנטרית על החלטות הממשלה. החלטת ועדת הכספים היא החלטה פרטנית ביחס לאישורה או דחייתה של עמותה קונקרטית. בדיון שהתקיים בבג"ץ, בית המשפט התייחס לאופן שבו מאושרים מוסדות ציבור, לפי סעיפים 46 ו-61, ובפרט לבחינה על ידי ועדת הכספים, וקבע כי בשלב אישורם של המוסדות, שר האוצר וועדת הכספים אינם מוסמכים להפעיל שיקול דעת חזק. כיוון שוועדת הכספים איננה יכולה עוד להפעיל שיקול דעת מהותי, מוצע כי לא יידרש אישורה בקביעת מוסד ציבורי לצורך סעיף 46 לפקודת מס הכנסה וסעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין. עמדת הממשלה היא לתמוך בהצעת החוק. אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק, כי כמו שאמרתי בתשובה הכתובה שהקראתי כאן הדרישה של ועדת הכספים ואמירתו של בג"ץ, באופן ברור, שעמדתה של ועדת הכספים, והיא גם של שר האוצר – ושר האוצר עשה את זה; שר האוצר לא מחליט איזו עמותה תקבל פטור לפי סעיף 46 ואיזו עמותה לא תקבל פטור לפי סעיף 46 – אני חושב שמן הראוי שבהחלטה כזאת, שלא צריכה להיות החלטה פוליטית, חברי כנסת לא צריכים לקבוע אם עמותה מסוימת תקבל את הפטור לפי סעיף 46 או לא תקבל. מי שצריך לקבוע זה אנשי המקצוע, ואנשי המקצוע – אני חושב שחבר הכנסת גפני מכיר את זה טוב מאוד כיושב-ראש ועדת הכספים שנים רבות. ועדת הכספים – מגיעים אליה הנושאים, דנים בזה, ובדרך כלל מאשרים את ההמלצה של אנשי המקצוע. לכן, הממשלה ראתה לנכון וועדת שרים לחקיקה ראתה לנכון לתמוך בהצעת החוק, לקדם אותה ולהחזיר את זה לאנשי המקצוע במשרד האוצר. זו העמדה שלנו, ואנחנו נצביע בעד, ואנחנו תומכים בהצעת החוק. מה אתה מסמן לי? אני לא מבין מה אתה רוצה. למשוך עוד זמן? יש לי עשר דקות. יש לי עשר דקות. אני אנצל את עשר הדקות. אני אדבר עשר דקות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תדבר על ההיטל של העובדים הזרים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא, לא. תשמעו, אנחנו בתקופה האחרונה עשינו – שני חוקים עברו כאן, בכנסת, שהובלו על ידי משרד האוצר: חוק ביטול היטלים על עובדים זרים. ואני חושב שהכנסת עשתה נכון שהיא קידמה את הצעת החוק. אני גם רוצה להודות לוועדת העבודה והרווחה, שהובילה את החוק של ההיטלים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא. זה ועדת כספים, עם קושניר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא, ההיטלים היו בוועדת הרווחה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ההיטל של העובדים הזרים? מה פתאום. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> היושב-ראש. היושב-ראש – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> קושניר, ההיטל של העובדים הזרים – זה היה בוועדת העבודה והרווחה, לא? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא. ועדת כספים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> זה בוועדת הכספים? אה, ימי בידוד היה בוועדת העבודה והרווחה. אז עשינו שני דברים מאוד חשובים לבעלי העסקים. התבלבלתי – אחד היה בוועדת העבודה והרווחה ואחד היה אצל אלכס קושניר בוועדת הכספים. היטלים על עובדים זרים – זה יעזור מאוד למסעדות. כמו שאמר לי מישהו שמחזיק עובדים זרים. אמר לי: זה עלה לי בשנה מעל 25,000 שקל, שהייתי צריך לשלם. ובטח אותו בעל מסעדה העביר את כל העלות הזאת לסועדים אצלו ולאוכלים אצלו – – << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> ברור שזה יעזור – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – וזה יביא – – – << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> זה יעזור מאוד לבעלי המסעדות, אבל יפגע מאוד בשכבות החלשות ובסיכוי שלהן למצוא עבודה, כי זה נותן יתרון להעסקת עובדים זרים על פני עובדים ישראלים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> חבר הכנסת, הייתי מאוד שמח – אנחנו יודעים, ואתה בתוך עמך חי. אנחנו יודעים כמה עובדים ישראלים רוצים לעבוד במטבח, לשטוף כלים. אתה יודע ואני יודע. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> זה לא רק לזה. עכשיו יותר זול. תקשיב, עכשיו יותר זול – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו רוצים שהעובדים הישראלים ילכו לעבודות האלה, ילכו לעבודת בנייה. אנחנו רוצים את זה. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רוצים כמה שפחות עובדים זרים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אבל אנחנו רואים שהם לא הולכים לשם, ואנחנו זקוקים לעובדים זרים. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> זה יתפשט עכשיו לכל המשק. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ובמקום להטיל על אותו מעסיק – – << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> זה יתפשט לכל המשק. זה לא יהיה רק במסעדות. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – את ההיטל הזה – הוא מעלה ומייקר את יוקר המחיה במדינת ישראל. אני חושב שזה צעד מאוד טוב; צעד שיקדם, צעד שיעזור, צעד שיביא להוזלה ביוקר המחיה. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> זה יביא גם לאבטלה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני חושב – גם חברי כנסת מהאופוזיציה תמכו בהצעת החוק, כי היא הצעת חוק טובה – – << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> אני מתנגד. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – והצעת חוק שעוזרת למעסיקים. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> אני מתנגד לזה, ואני חושב שההצעה הזאת גרועה מאוד. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – למה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הצעת חוק שעוזרת למעסיקים. לא מקובל לעמוד ככה ולהעיר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – זה מקובל? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו קידמנו היום גם – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת קושניר. חבר הכנסת קושניר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת קושניר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – היכולת שלך לעצור את זה, אלכס. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת קושניר, אני קורא אותך לסדר. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> השקר הזה משגע אותי, אני לא יכול. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתה לא צריך להשתגע. לא צריך להשתגע. תירגע. לא צריך להשתגע. גם קידמנו – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> סעיף 49. האוזר, תגיד לו: 49 – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> גם קידמנו פטור – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אלכס, עכשיו אתה – – – את היכולת שלך – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תאמין לי, מאוד קשה לדבר. מאוד קשה לי לדבר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אני מבקש לשמור על שקט באולם המליאה. השר רוצה להשיב על הצעת החוק. בבקשה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> גם בנושא של ימי בידוד למעסיקים – עד עכשיו לא היו ימי בידוד למעסיקים, ומעסיק שיצא לימי בידוד, שהיה חייב לצאת ולהיות בבידוד, לא קיבל שום תמורה מהמדינה. אנחנו תיקנו את החוק, ואפשרנו לקבל – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הם קיבלו – – – אתה משקר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – דמי בידוד על עד שלושה ימים. עשינו בהוראת שעה לחודש ינואר, כי היו הרבה מעסיקים בימי בידוד, וגם שכירים ­ – הוספנו עוד יום – זה ארבעה ימים, העלינו את זה ל-570 שקל – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה לעג לרש. אם לא נותנים פיצוי על ירידה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – בימי בידוד. במקום 430 שקל, הועלה ל-570 שקל. היום מעסיק שיצא לבידוד יקבל עבור ארבעה ימים בחודש ינואר, ואחרי חודש ינואר – שלושה. ולא רק זה, עשינו את זה רטרו – מחודש יולי, עצמאים שיצאו לבידוד יוכלו לקבל. אני חושב ששתי הצעות החוק האלה עזרו מאוד לעצמאים. אנחנו נמשיך לעשות ולקדם דברים שיעזרו גם לעצמאים, וגם יעזרו לשכירים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה יכסה את המיסים שהעליתם? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> המטרה שלנו היא לפתוח את המשק, להחזיר את המשק, והמשק חזר לקדמותו. אחוז האבטלה במדינת ישראל הוא אחד הנמוכים ביותר – ירד מ-3.5% אבטלה במדינת ישראל. מאז ההחלטה האמיצה שלנו לבטל את החל"ת אנחנו רואים שהמשק חזר לתפקד, לפעול – ואתה יכול לבדוק אם המשק פועל לפי הפקקים. ואני אומר לכם, חבריי – אני מגיע מהצפון. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אין פקקים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לפני שבועיים היה לוקח לי קצת פחות משעתיים והייתי מגיע. בשבוע שעבר, בשבוע האחרון, לוקח לי שלוש שעות – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – וזה סימן שהכול חזר להיות כרגיל. הכול חזר להיות כרגיל. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – קורונה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ואני אומר לכם, המשק מתפקד, התוצאות מדברות בעד עצמן. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אחלה שיש פקקים, מצוין. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנשים חזרו לעבודה, לעבוד. הנתונים מדברים בעד עצמם – השימוש בכרטיסי אשראי מדבר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה עם חשמל? מה עם העלייה בחשמל? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> שנת 2021 הייתה שנה טובה ביותר – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> דלק, מים, ארנונה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – בעשור האחרון למדינת ישראל, אפילו במאה האחרונה למדינת ישראל, מאז קום המדינה. אני חושב שכל אחד ואחד הרגיש את זה, ואני מאמין שאנחנו חוזרים לתפקוד רגיל. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – הרגיש את זה בכיס – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> מה שאני רוצה להגיד – אתה יודע, אדוני היושב-ראש, קודם כול, מאוד הפריעו. שתיים – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> היושב-ראש – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קושניר מדבר – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני לא מבין למה אנחנו צריכים – אנחנו בפרלמנט. אנחנו יכולים להיות רגועים, יכולים לשבת ולדבר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אדוני השר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני אומר לכם, הצעת החוק היא הצעה מאוד טובה. אני מציע לחברי האופוזיציה לתמוך בהצעת החוק. זו לא החלטה שצריכה להיות החלטה פוליטית. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אולי תסגרו את הכנסת וזהו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> זאת החלטה מקצועית. ואני חושב שגם אתם מאמינים בפקידים ובאנשי מקצוע שיושבים במשרד האוצר ובמשרדים אחרים; גם אתם ניהלתם משרדים והאמנתם לאנשים שלכם. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לכן אני מבקש מכולם לתמוך בהצעת החוק. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. ביקש להתנגד חבר הכנסת גפני. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> רם בן ברק מדבר. היושב-ראש, הוא מדבר בטלפון. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, אני מבקש לא לדבר בטלפון. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה שרואים מכאן לא רואים משם. אה, צביקה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, השר חמד עמאר, אנחנו חברים טובים. אני במקומך, אם היית שואל אותי מראש, הייתי אומר לך: אל תדבר על מה שהממשלה עושה טוב. ביום שעולה מחיר הדלק, שעולה מחיר החשמל, שעולים מחירי המזון, שעולים מחירים בכל מקום ומקום, הארנונה – לא אמנה, כבר מניתי השבוע את הכול – להגיד: החלטות טובות של הממשלה? זה גם לא נוגע לחוק הזה. אני תכף אדבר על החוק, שאני מתנגד לו. להגיד שהמצב טוב? אם היית שואל אותי מראש הייתי מציע לך, אל תדבר על זה, משום שמי שיש לו חמאה על הראש לא יוצא לשמש. אבל לגבי החוק הזה, אמרת שזה חוק טוב, ואתה קורא לחברי האופוזיציה להצביע בעד. ואני קורא לחברי הקואליציה להצביע נגד. אני רוצה להגיד לכם: זה תחילת תהליך. אני הייתי יושב-ראש ועדת הכספים הרבה שנים. לא היה דבר כזה שמקבלים החלטה שהיא החלטה פוליטית והוועדה בסוף לא מאשרת. התקיים דיון. היו אנשים או חברים שאמרו: לא לתת לערבים, לא לתת לעמותות ערביות. באו חברי הכנסת הערבים, באתי גם אני ואמרתי: מה זה, מה הדבר הזה? מגיע לכולם פטור ממס על תרומות אם הם עומדים בכל הקריטריונים שעליהם מדובר – יש בחוק. מה אתם עכשיו הולכים לעשות? ואל תחשבו, אתם לא יודעים שהבניין הזה הוא עגול? מחר יהיה שלטון אחר, יהיה שר אוצר אחר. היה דיון על ילדי העובדים הזרים. אני סברתי שצריך לתת גם להם אישור על פטור ממס על תרומות. היו כאלה שאמרו שלא. הנושא הזה יורד היום מסדר-היום. יושב שר אוצר, שעמדותיו הפוליטיות יהיו כאלה או אחרות, זה יכול להיות לצד הזה ויכול להיות לצד השני – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> היושב-ראש, יוליה. יוליה מדברת. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ואז הוא יקרא לפקיד ויגיד לו: להם אל תיתן אישור. ואנחנו לא בעניין. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. סליחה, אדוני. חברת הכנסת מלינובסקי, אני מבקש לא לדבר בטלפון. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> היא בטלפון. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> למה, למה שבעקבות – אדוני יושב-ראש הכנסת, אני פונה אליך. מורידים מהכנסת סמכויות ומעבירים את זה לממשלה. למה שלא יגידו שאנחנו נקבע קריטריונים, ומי שיחליט על תקציב המדינה תהיה הממשלה, הפקידים? הם יחליטו, יבואו לכאן לדווח אחת לשנה. אתם לא מבינים מה אתם הולכים לעשות? ילכו לעשות את זה עכשיו על כל דבר, למה בכלל צריך את הכנסת? ואם, כמו שחבר הכנסת ולדימיר אומר, אין מדינות בעולם שעושות את זה – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> משפט לסיכום. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אני מוכן להיות כמו מדינות העולם: שר האוצר ייבחר בכנסת בשימוע. שופט בית המשפט שצריך להחליט ייבחר – שופט בית המשפט העליון – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת גפני, משפט לסיום. זמנך תם. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ייבחר בבחירות. אני אומר לכם, ואני מסיים בזה: החליטה ועדת הכספים על הקמת ועדת משנה כדי לדון בכך. עומד בראש ועדת המשנה חבר הכנסת ולדימיר בליאק. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא, חבר הכנסת גפני, אתה אמרת "אני מסיים בזה" – במשפט אחד. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים בזה – אני מציע: אם אתם חפצי דמוקרטיה והתנהלות מסודרת, צריך לדון קודם בוועדת המשנה, יש לזה היבטים לכאן ולכאן, ולהביא מסקנות למליאת הוועדה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא להקים ועדת משנה ולהעביר חוק במין מחטף כזה, שיגרום נזק בל יתואר לכנסת. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. האם מי ממציעי הצעת החוק – יש לנו כאן שלושה – רוצה להשיב על ההתנגדות? אין, אף אחד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רגע, ביקשו עוד התנגדות. צביקה, ביקשו עוד התנגדויות. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לכן אנחנו נעבור להצבעה. מי שמסמן לחברי הכנסת להצבעה אלה צלצולי הפעמונים. קודם הייתה הערה, אני מבקש – אוה, חבר הכנסת אמסלם, חזרת, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מאפשר לנו להצביע? תודה רבה, נורבגי, שאתה מאפשר לנו להצביע. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברי הכנסת, אני רוצה לעבור להצבעה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 50 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 45 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (אישור ועדת הכספים בקביעת מוסד ציבורי), התשפ"ב–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בעד – 50, נגד – 45, נמנעים – אין. אני אוסיף את קולך נגד. אם קולך יופיע בפלט – יתואם. אשר על כן, בעצם נגד – 46, אלא אם כן זה יופיע בפלט. אני קובע שהחוק אושר. ההצעה הייתה להעביר את זה לוועדת הכספים. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אבל חבר הכנסת גפני מציע להעביר את זה לוועדת הכנסת. ועדת הכנסת תדון לאיזה ועדה זה יועבר. החוק אושר. ועדת הכספים או ועדת הכנסת – גפני הציע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כלכלה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> ועדת כלכלה, ועדת כנסת וועדת הכספים. הכנסת גם יכולה לדון. אבל הוא ביקש לוועדת הכנסת, להצעה כוועדת כנסת. החוק אושר. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מיסוי תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2085/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית) << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מיסוי תרומה מישות מדינת זרה), התשפ"א–2021, של חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, בבקשה. חבר הכנסת אמסלם, אני מבין שהשתתפת בהצבעה. אני מבקש לעזוב את המליאה. אתה הורחקת לכל הישיבה. בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה פתאום? אתה לא יכול לעשות את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה זה הורחקתי לכל הישיבה? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברים, אני הוצאתי אותך לכל הישיבה. אני מבקש שתעזוב את הישיבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איזה ישיבה, כל היום? כל היום? מה זה הישיבה? מה זה הישיבה? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תעזוב את הישיבה. תחזור רק להצבעות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה זה הישיבה? תראה לי בתקנון. לא, לא. אני רוצה – – – בתקנון. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אז אתה תבקש – תעיין בתקנון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוא תקריא לי את הסעיף בתקנון. הכנסת של אבא שלך? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> צביקה, נגמר לך – – – נגמרה לך התורנות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי. תראה לי בתקנון. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מבקש מהסדרנים להוציא את חבר הכנסת אמסלם, ואני אקרא לך להצבעה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. תראה לנו בתקנון. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. אני מבקש – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא לא לא, אני לא אצא. תראה לנו בתקנון. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> מה זה הדבר הזה? כי הוא דיבר בטלפון? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הכנסת לא של אבא שלך, הכנסת. אתה נורבגי, אתה לא חבר כנסת. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> הוא דיבר בטלפון? דיבר בטלפון? מה קרה? מה זה האנטי הזה? מה זאת האלימות הזאת? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני מבקש ממך לעזוב. אני מבקש מהסדרנים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, אין דבר כזה. תראה לנו. זה לא של אבא שלך. יא אלים, יא בריון, יא מתנשא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בבקשה, נשאיר לכם את הכנסת – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ירדנה, אבל מתחלפים ראשי – – – אבל הם מתחלפים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> סעיף 42 לתקנון: "הוצא חבר כנסת מישיבת הכנסת כאמור בסעיף זה רשאי הוא להיכנס לאותה ישיבה אם הרשה זאת יושב-ראש הישיבה או לצורך הצבעה בלבד". << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מיקי, זה לא הוגן, כי הם מתחלפים עכשיו. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא הרשיתי להיכנס לאותה ישיבה. אני מבקש מהסדרנים להוציא – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> זה עד סוף המושב? עד סוף המושב, צביקה האוזר? עד סוף המושב? עד סוף המושב? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אנחנו מנהלים את הישיבה על פי הצעת חוק הכנסת. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> צביקה, בצבא יש שם למה שאתה עושה עכשיו. קוראים לזה סגמת. קוראים לזה סגמת. הוא סג"מ צעיר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בושה וחרפה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מבקש מהסדרנים להוציא את חבר הכנסת אמסלם. חברים, אני מבקש להוציא את חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אדוני, תודה רבה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> תישאר לבד, בראבו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה לא חבר כנסת – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני מבקש להוציא אותו מהכנסת. אני מבקש, סדרנים, להוציא את חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – מהכנסת תוציא אותו? מה יש לך? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> ממליאת הכנסת. אתה צודק. בבקשה. יירגע מי שיירגע, וידע חבר הכנסת למלא את הוראות תקנון הכנסת. זה הכול. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> ימלא היושב-ראש את הוראות התקנון, ואולי גם חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה. אני מציע לך לעיין בתקנון באשר לסמכויות. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> התקנון אומר שיש לך שיקול דעת – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – אבל במקרה הוא טועה, כי אין לך שיקול דעת. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> – – – פלאפון – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת שטרית, עשר דקות לרשותך. בבקשה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> ביזיון, ביזיון. בושה. (חבר הכנסת דוד אמסלם יוצא מאולם המליאה.) << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא יודעת. אני פשוט – צר לי שכולכם צריכים לצאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בושה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> ואנחנו מתחילים את חודש אדר, שצריכים לשמוח בו. זה חודש עצוב. זה מתחת לכל ביקורת, צביקה, זאת בושה וחרפה. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> לא דיברת בפלאפון במליאה? לא דיברת? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> זאת בושה לבית הזה שרק בגלל שיחת טלפון, כשפה בקואליציה דיברו בטלפון ולא התייחסת אליהם – – << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> אתה לא דיברת? לא דיברת אף פעם בטלפון? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואתם עוד מבקשים מאיתנו להתנהג בצורה מכובדת. אתם מתנהגים בצורה בריונית. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> עבד כי ימלוך. עבד כי ימלוך. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> גועל נפש, פשוט גועל נפש. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> אתה לא דיברת? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> לאיזו רמה נמוכה – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> עבד כי ימלוך. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הבאתם את הבניין הזה, את המשכן הזה. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> לא דיברת אף פעם במליאה? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> פשוט לא יאומן. לא יאומן. גועל נפש. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת שטרית, אחרי שאדם פעמיים דיבר אחרי שהערתי לו, פעמיים, זה היחידי – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל יש פה הרבה אנשים שמדברים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא, אף אחד אחד לא דיבר פעמיים, ואף אחד, אחרי שהעירו לו, לא התווכח ולא גידף. בבקשה, תמשיכי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הרב פרוש ביקש ממך להעיר להם, לא הערת להם. איפה מיקי, איפה כל אלו שרוצים שהבניין הזה יתנהל כמו שצריך? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> עבד כי ימלוך. עבד כי ימלוך. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם מובילים את זה לבריונות, אתם מובילים את הכאוס. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם מובילים את זה. ככה לא מתנהגים, ככה יושב-ראש לא מתנהג. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> עבד כי ימלוך. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> חבריי צריכים להיות עכשיו בחוץ במקום להקשיב לי. תתבייש לך, צביקה, תתבייש. כנראה זה בהמשך למה שקרה אתמול באירוע של לשכת עורכי הדין, שלא קוראים גם את ההמנון. איבדנו את כל הערכים במדינה הזו, אין ערכים במדינה הזו. איבדנו את המדינה הזו בזכות הקואליציה הבזויה הזו, מתחת לכל ביקורת. הם עוד מאשימים אותנו בקמפיינים, מאשימים אותנו במה שאנחנו לא עושים כשהם לא נותנים דוגמה. אני, בחוק הזה עבדתי מאוד קשה, יחד עם עוד ארגונים שאכפת להם מהמדינה הזאת. אני פונה אליך, אחמד – פשוט אי-אפשר, אי-אפשר להירגע. ביחסים בין מדינות מקובל שעיסוק של מדינה אחת – אדוני היושב-ראש, מפריעים לי. אדוני היושב-ראש, מפריעים לי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה לא להפריע לחברת הכנסת שטרית. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני בכלל לא אמור להיות פה, אני אמור להיות בחוץ, הוצאת את כל האופוזיציה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> ביחסים בין מדינות מקובל שעיסוק של מדינה אחת בנעשה אצל חברתה נעשה באמצעים דיפלומטיים, אולם מימון של ארגונים אזרחיים במדינה זרה עוקף את הדיפלומטיה. ההשפעה של המדינות הזרות חודרת לפנים החברה האזרחית באותה מדינה, באמצעות מערכת המשפט שלה, התקשורת, וחמור ביותר – המערכת הפוליטית שלה. במקום לבוא במגעים דיפלומטיים ומדיניים עם ממשלת ישראל הנבחרת, מדינות אירופה, הממשלות שלהן וגורמים זרים משקיעים סכומים עצומים בארגונים ישראליים הפועלים להשפיע מבפנים על מדיניות מדינת ישראל, על מדיניות הממשלה, על דעת הקהל בישראל ועל מעמדה של ישראל בעולם. בנוסף, אין דרך יעילה יותר לפגוע בתדמית של ישראל ולבודד את ישראל מאשר לגרום לאלפי ישראלים, שמושפעים מהכסף הזר שזורם, להשפיע על מדיניותה של מדינת ישראל בזירה הבין-לאומית. התקציב הזר של ארגוני השמאל הקיצוני מאפשר להם לפעול כחוד חנית של התעמולה אנטי-ישראלית. בכל פעם שממשלה זרה וארגונים עוינים נדרשים להשיב על הטענה שהם נוקטים סטנדרטים כפולים כלפי ישראל, הם משיבים שאין סיבה לבוא אליהם בטענות ושמדובר בביקורת. אבל בואו נראה אם באמת מדובר בביקורת: מהנתונים שאספו חוקרי תנועת אם תרצו מתברר שבין השנים 2012–2021 קיבלו ארגוני השמאל הקיצוני מישויות מדיניות זרות סכום של 548 מיליון ש"ח. תנו לזה רגע לחלחל לכם לתוך הראש: חצי מיליארד שקלים מישויות, ממדינות זרות, כדי להרוס את מדינת ישראל מבפנים, כדי לרדוף את חיילי צה"ל ולגזול מהם את היכולת לשמור עלינו ולהגן על עצמם, כדי להכפיש את שמה של מדינת ישראל בעולם ולפגוע במעמדה הבין-לאומי. הזכות הבסיסית ביותר אשר עומדת לרשותו של כל אדם היא זכות ההגנה העצמית; זכות שמאפשרת לו לחיות, ובמצב שבו מסכנים את חייו – להגן על עצמו. כל הדמוקרטיות, אף אחת מהן לא משתמשת ולא נותנת לאף אחד לפעול בתוך תחומה, חוץ ממדינה אחת, מדינת ישראל, שארגונים – ממשלות זרות פועלות בתוכה. בעשור האחרון עמדו ארגוני השמאל הקיצוני בחזית המאבק הפנימי נגד מדינת ישראל. הם הסיתו באופן שקרי נגד חיילי צה"ל ונגד מדינת ישראל, הם פנו לגופים חיצוניים נגד המדינה ודרשו חקירות בין-לאומיות נגד חיילי צה"ל. חלק מהארגונים מתמחה גם בהעצמת סכסוכים פנימיים והפיכתם למלחמה, כפי שראינו במקרה האחרון של שכונת שמעון הצדיק ובמבצע שומר החומות. את הקמפיין המסית והאלים הזה לא עשו ארגוני השמאל הקיצוני לבד, הם עשו זאת בחסות ובסיוע של מדינות זרות. החוק שאני מציגה כאן היום בפניכם נועד לעצור את התעמולה השקרית ואת החתרנות האלימה של המדינות הזרות הללו, באמצעות ארגוני השמאל הקיצוני, נגד המדינה שלנו. כל מי שמגדיר את עצמו ציוני חייב לתמוך בחוק הזה. הינה כמה מספרים שימחישו את החתרנות המדוברת: המוקד להגנת הפרט – ארגון קיצוני הפועל נגד הריסת בתי מחבלים – קיבל מעל 37 מיליון ש"ח בעשור האחרון ממדינות זרות. ארגון השמאל הקיצוני בצלם, אשר פנה לאו"ם לאחר צוק איתן כדי להקים ועדת חקירה בין-לאומית עצמאית, קיבל מעל 62 מיליון שקלים. על פי מטרתם הם פועלים כדי "לסיים את הכיבוש". איזו עוד מדינה הייתה מוכנה שמדינות זרות יחתרו תחתיה מבפנים כדי לערער את הגבולות שלה ולעצב אותם אחרת? ב-2018 השיק ארגון בצלם קמפיין סרבנות, הקורא לחיילי צה"ל לסרב פקודה ולא לירות. מישהו מסוגל לדמיין את זה בארצות הברית, צרפת, גרמניה או בריטניה, קמפיין ממומן בידי מדינה זרה הקורא לחיילים לסרב פקודה? אנחנו השתגענו? החלטנו למנוע מעצמנו והמדינה שלנו להגן על היכולת שלנו לחיות כאן? עוד דוגמאות: ארגון קיצוני בשם האגודה לזכויות האזרח קיבל 23 מיליון שקלים, ארגון יש דין קיבל 48 מיליון שקלים. ארגון זוכרות, הפועל לפי הגדרתו לקדם את זכות השיבה – 8 מיליון שקלים. הארגון הקיצוני עדאלה, שמספק הגנה משפטית כגון למרגל עזמי בשארה, אשר דרש לבטל את חוק השבות ולהפוך את מדינת ישראל לדו-לאומית – קיבל 23 מיליון. ארגון שלום עכשיו, אשר הציף את נושא שכונת שמעון הצדיק והצליח להתסיס את האווירה בשורת הפגנות ופרסומים – 17 מיליון. ואחרון, אבל ממש לא חביב, ארגון שוברים שתיקה, הפועל בקביעות נגד חיילי צה"ל, קיבל 32 מיליון שקלים. חברים יקרים, כל מי שהמדינה הזו חשובה לו. כל מי שכועס, ובצדק, על המעורבות והחתרנות הזרה, חייב לתמוך בחוק שלי. אני גם קיבלתי איזושהי הדלפה, מה שנקרא, על מה שהיה בוועדה שקובעת איזה חוק להביא לכאן או לא, וגם אפילו אמר חברך חבר הכנסת יועז הנדל, השר יועז הנדל: בואו נעביר את החוק ונביך את האופוזיציה. כך בדיוק מתנהלת הקואליציה הזו. צריך להבין שאותם ארגונים פועלים במודע על מנת למנוע מישראל להגיע להכרעות בשדות הקרב השונים, וכך מסרסים את היכולת שלה לנצח, הכול בכוונה תחילה, כמובן. הגיע הזמן שגורמים זרים יפסיקו להתערב בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל ובמדיניותה באמצעות כספים, ואם לא – אז לכל הפחות שישלמו על כך מס. בואו נעשה אנחנו חלוקה עם הכסף הזה, בואו ניתן זה באמת לארגונים שצריכים את הסכום ולא לארגונים שפועלים נגד מדינת ישראל. המעורבות שאותה מבוקש לצמצם היא כזו המתבצעת באמצעות תמיכה כספית בעמותות ומלכ"רים אשר פעילותם כוללת התערבות בסוגיות משפטיות בישראל, הפעילות הפוליטית, מדיניות הממשלה, מדיניות מוניציפלית או בדעת הקהל. התערבות של הישויות, של המדינות הזרות האלה, הצפת בתי המשפט בקידום הליכים משפטיים בעלי מאפיינים פוליטיים והשפעה ישירה על השיח הציבורי בניסיון לשנות את מדיניות הממשלה והשלטון המקומי, מהווה פגיעה חמורה במאפייני היסוד של מדינת ישראל. תארו לעצמכם שמדינת ישראל הייתה תומכת במורדים שנמצאים בחבל הבאסקים או נניח באירלנד באיגודים. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> היא תומכת, היא תומכת. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו לא תומכים ולא מתערבים באף מדיניות של ממשלה אחרת, אבל הם עושים, ומממנים את זה בחצי מיליארד. אין בעיה, אם לממשלות כל כך אכפת ממה שקורה עם ישראל ועם האזרחים שלה, שייתנו את זה למדינה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים, תודה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> המדינה תחלק את זה למפוני גבעת עדה, מפוני כפר שלם, לפריפריה, לשוויון בין ערבים ליהודים בתוך מדינת ישראל. אבל כשזה פועל נגד מדינת ישראל ומשמש להקמת ועדות חקירה נגדה, ואחר כך להקים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אחר כך ללכת לבית המשפט בהאג נגד הקצינים שלנו זו בושה וחרפה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת קטי שטרית. ישיב השר במשרד האוצר חמד עמאר, בבקשה. בבקשה, אדוני, גם לך עשר דקות. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק מציעה לתקן את סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה, אשר מעניק פטור להכנסתם של מוסדות ציבור, ולקבוע כי סכום כסף שייתרם על ידי מדינה זרה לעמותות או למוסדות ללא כוונת רווח – היא לא תהיה זכאית לפטור ותחויב במס בשיעור של 65%. הצעת החוק פוגעת בעיקרון הבסיסי שלפיו תרומה ללא תמורה אינה באה בבסיס המס. הרציונל הוא לעודד תרומות לטובת מטרות ציבוריות שונות, וביטול הפטור פוגע בעיקרון זה ועלול לפגוע ביחסי מדינת ישראל עם מדינות אחרות. הטלת מס אינה אמצעי עונשי, ואמורה להיות מוטלת בהתאם לעקרונות דיני המס באופן שוויוני, ללא קשר לזהות אישית. בנוסף, הצעת החוק מגבילה את המוסד הציבורי בפעילותו ותהווה אפליה בין התורמים, וזה יביא למצב של אי-ודאות למוסד ציבורי, שכיום פטור ממס על כל הכנסותיו בשל פעילותו ויקשה עליו להמשיך את פעילותו לקידום המטרה. יישום הצעת החוק שבנדון עלול לגרום לצמצום בהיקף התרומות וצמצום בפעילות הציבורית. מדיניות הממשלה היא לתמוך במוסדות ציבור, בין אם ממקורותיו, ממקורות ישראליים או ממקורות זרים, לאור ההכרה בחשיבותם ותרומתם לחברה הישראלית. הכנסתו של מוסד ציבורי הפועל למען מטרה ציבורית צריכה להיות פטורה תמיד ממס ללא קשר לזהות התורם או לפעילות שנוקט המוסד הציבורי לקידום מטרותיו הציבוריות. אבקש מחברי הכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר-היום. כמו שאמרתי, הצעת החוק – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> השר חמד עמאר, אני מציע לך בידידות, תדבר על דברים אחרים, אני אגיד לך למה. החוק הזה מתבסס על החוק שלי ושל חברת הכנסת פאינה קירשנבאום מישראל ביתנו מ-2011 – שמע סיפור אמיתי – שקיבל אישור של ועדת שרים לחקיקה בממשלת נתניהו השנייה, כשאביגדור ליברמן היה שר החוץ. לכן ברעיון אתה תומך בחוק הזה. אני מבין שאתה רוצה למשוך זמן, אני מציע לך לדבר על דברים אחרים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הצעת החוק הוגשה על ידי חבר הכנסת קלנר ומיקי זוהר בכנסת העשרים-ושלוש. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, הוא מדבר על 2011. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל זה לא מופיע בהצעת החוק. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, תקשיב – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא, אני מדבר על 2011. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לפחות תזכרו לה את זה, היא עשר שנים בכלא, לפחות תאשרו את החוק שלה. זה היה במקור שלה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא, זה היה שלי, והצמידו – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> כל חייל צה"ל, אני חושב שבזה אתה תומך, ואני חושב שכל אחד שיושב כאן תומך בזה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני מוכנה שזה יהיה חוק על שמה. דרך אגב, אתה גם חתום עליה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> כל חייל צה"ל, כל חיילי צה"ל הסדירים, ב-1 לחודש הרגישו שקיבלו 50% תוספת למשכורת שלהם. אני חושב שזה צעד מאוד חשוב שקידמנו. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> חבר הכנסת פטין מולא, אתה יודע שאני אוהב אותך. אני אוהב אותך ומכבד אותך מאוד. אני חושב שגם אתה תומך בזה שב-1 בחודש חיילי צה"ל קיבלו 50% תוספת בשכר שלהם, ואני לא מאמין שיש כאן אחד, אלא אם חבר הכנסת – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מה זה קשור לחוק? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – זה הלך לדלק, חשמל וארנונה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> מה קשור מה שאתה אומר עכשיו? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> זה הלך לדלק, חשמל וארנונה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני אומר לך, חברי, חבריי, חיילי צה"ל קיבלו 50% תוספת, ואני מסתכל עליכם ואומר לכם את זה כי אני יודע עד כמה אתם תומכים בזה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אבל זה לא קשור לחוק. מה הקשר לחוק? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתם איתנו בעמדה הזאת. אני חושב שזה לא קשור לקואליציה ואופוזיציה. חיילי צה"ל, מגיע להם. הממשלה החליטה, אושרה העלאה ב-50% – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אבל מה זה קשור לחוק? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני לא רגיל להפריע לאנשים, אני לא יודע למה אתם מפריעים לי. אני לא רגיל להפריע לך, להפך, אני מקשיב לך בקשב רב ושומע כל מילה שאתה אומר. למה אתה מפריע לי? אני לא מצליח להבין. או שזה כבר יוצא בלי להרגיש. אז תירגעו, תירגעו, אנחנו מדברים על חיילי צה"ל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כשאתה ישבת פה, היית באופוזיציה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ומה דעתך על החוק שפעם היית חתום עליו? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> 50% תוספת לשכר לחיילי צה"ל זה דבר טוב, זה דבר שאנחנו מעודדים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> חמד, מה דעתך על החוק שפעם היית חתום עליו? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אורלי לוי, אני לא שומע מה שאת אומרת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה היית חתום על ההצעה הזאת, היית חתום. או שמה שרואים מכאן לא רואים משם? אני רואה ששיניתם את כל האידיאולוגיה שלכם. שיניתם הכול, אה? קיבלתם כיסא מעור של צבי, שיניתם את כל האידיאולוגיה שלכם. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – חמד, מה דעתך על החוק – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> להגיד לך את האמת, אני מחליט אם אני רוצה להקשיב או לא להקשיב. כשאני מחליט לא להקשיב, אני לא מקשיב לאף אחד, אני מתמקד בתשובה ואני אומר עכשיו ומדבר על חיילי צה"ל. החלטתי עכשיו לא להקשיב לכם. כי באמת, דיברתי אליכם ואתם רק צעקתם בלי לדבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני לא מקשיב, באוזן ימין אני לא שומע. אז מה שאנחנו עושים עכשיו, אני אומר לכם מה העברנו ועבר השבוע, והרגיש כל חייל צה"ל במשכורת שלו – תוספת של 50%. זה צעד מאוד טוב, ואנחנו תמכנו בזה, הובלנו את זה, משרד האוצר, שר האוצר הוביל את זה, זה היה חלק מהקמפיין של ישראל ביתנו, תוספת שכר של 50%. מילה שלנו זו מילה, קידמנו את זה, העברנו את זה, וחיילי צה"ל הרגישו את זה. הוספנו על זה גם שירות לאומי, שירות אזרחי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מגיעים להאג, חמד, מגיעים להאג. לוקחים אותם להאג. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> כל מי שעושה שירות לאומי, שירות אזרחי, גם יקבל 50% תוספת לשכר שלו וזה מאוד חשוב גם לחיילי צה"ל, גם לאנשים שתורמים למען החברה, למען המדינה, למען הציבור, למען החברה שלהם. מכאן אני גם אומר, שהנושא הזה חשוב מאוד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> וגם, אדוני היושב-ראש, כל קשיש, כל אזרח ותיק במדינת ישראל שמקבל הבטחת הכנסה, קיבל תוספת למשכורת שלו, של בין 500 ל-700 שקל. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> כל אחד הרגיש את זה ב-28 לחודש, כל אחד קיבל את התוספת. 250,000 איש קיבלו את התוספת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל מי ישמור על החיילים מהאג? מי ישמור עליהם? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> זה רבע מיליון איש שקיבלו אזרחים ותיקים, שאנחנו חייבים להם, שלא הספיקו לצבור פנסיה. אלה דברים שעשינו, והם הרגישו את זה החודש הזה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> והם ירגישו בחודש הבא כמה חותכים להם בבשר החי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ב-28 בינואר קיבלו כל הקשישים שמקבלים הבטחת הכנסה תוספת של בין 500 ל-700 שקלים. חיילי צה"ל קיבלו 50% תוספת לשכר שלהם. בשירות לאומי, שירות אזרחי, קיבלו גם כן 50% תוספת לשכר. ניצולי שואה שקיבלו 4,500 שקלים, גם הם הרגישו את זה החודש, קיבלו תוספת של 2,500 שקל, כל אחד מהם. מי שקיבל 4,500 שקלים, הוספנו לו עוד 2,500 שקל. זאת תוספת מאוד רצינית, תוספת גדולה, אנחנו מחויבים לאותם אנשים. הוספנו, אותם אנשים קיבלו את התוספת הזאת. זה מה שנעשה החודש, זה מה שאנשים קיבלו החודש, בנוסף לשני החוקים למען המעסיקים שהעברנו גם בשבוע שעבר: פטור מהיטל על עובדים זרים, שקיבלו כל המעסיקים במסעדות, בבתי מלון, במקומות אירועים, בבנייה; אלה דברים שירגיש אותם כל בעל עסק. כמו שאמר לי בעל מסעדה, ואמרתי את זה לא מזמן, 25,000 שקלים נחסכו לו השנה, כי הוא שילם את זה כהיטלים על עובד שעבד אצלו במטבח. את הדברים האלה הממשלה קידמה, ואנחנו נמשיך לקדם חוקים ונעשה דברים ונעבוד למען האזרחים. כל אזרח ואזרח ירגיש את זה. הותקפנו הרבה בנושא היבוא, פתיחת היבוא וכל הרפורמה שהובלנו בחוק ההסדרים בנושא של יבוא. הצלחנו לקדם את זה. היבוא היום – אנחנו מאמינים שהוא לא צריך להיות בריכוזיות במדינת ישראל. צריך לאפשר לאנשים יבוא מקביל, יבוא בהצהרה. התקן האירופי והתקן האמריקאי לא פחות טובים מהתקן הישראלי. את כל הדברים האלה עשינו ונמשיך לעשות למען הציבור. אלה דברים שעשינו. בקשר להצעת החוק ומה שאמרתי – הצעת החוק מדברת באופן כללי על כל תרומה. אני חושב שנושא של מס הכנסה ונושא של מיסים זה לא עונש. אנחנו לא צריכים להשתמש בזה כענישה, וזה מה שאמרתי – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – שאנחנו לא צריכים להשתמש בזה כענישה. יש הליכים אחרים שאנחנו יכולים להוביל; יש הליכים אחרים שאנחנו יכולים לקדם בנושא הזה, וזה לא חייב להיות בענישה ובמס הכנסה. אני לא חושב שפקיד שומה, פקיד מס הכנסה, צריך לבדוק לאיזו מטרה התרומה הגיעה. מספיק. זה יבלבל את כל העבודה, ויעשה להם עבודה שהם לא אמורים לעשות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לכן, העמדה שלנו ברורה: אנחנו לא תומכים בהצעת החוק. עמדת ועדת השרים הייתה לדחות את הצעת החוק ולהצביע נגדה, ואנחנו נצביע נגד הצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשר חמד עמאר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה להגיב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שמעתי. אני מבקש מחברי הכנסת, אנא תסייעו גם לסדרנים, לפחות לסדרנים, ותעטו מסכות על פניכם אם אתם לא חייבים להיות – – – אז אנא, תקפידו על מסכות, בבקשה. אני מזמין את חברת הכנסת שטרית להשיב. חברת הכנסת שטרית. חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לציין דבר מאוד מעניין – בוועדת שרים לענייני חקיקה, כשהביאו את החוק שלי לדיון, אמר יועז הנדל: פוליטית, שווה להעביר את החוק, כי זה יגרום נזק לאופוזיציה. אז אני רוצה להגיד ליועז הנדל ולכל חברי הקואליציה המאוד-נאורים: אתם לא פוגעים לא בקטי שטרית ולא באופוזיציה – אתם פוגעים במדינת ישראל. אתם פוגעים במדינת ישראל, כי הארגונים העוינים האלה, שמקבלים תקציבים ממדינות זרות שמתערבות לנו בעניינים הפנימיים של מדינת ישראל – אתם פשוט גורמים להם להמשיך ולהזיק למדינת ישראל, כל זה בגלל הראייה הצרה הזאת שלכם בין אופוזיציה לקואליציה. אין שום ראייה של מהי טובתה של מדינת ישראל, איך אפשר להגן עליה. האם לא נראה לכם מוזר שממשלות נורבגיה, שווייץ, דנמרק, מתערבות בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל כשהן תורמות כספים לארגונים שכל מטרתם זה להכפיש את מדינת ישראל בעולם? אתם מבינים שהחוק הזה יכול למנוע מה-BDS תקציבים, יכול למנוע את אותם קצינים שאמורים להגיע למשפטים בהאג, כי זה מה שבעצם הארגונים האלה עושים – מוציאים את דיבתה הרעה של מדינת ישראל, גם בצוק איתן, גם בשומר החומות. ואתם ממשיכים עם ההתנהגות האנטי-ציונית, הפוסט-ציונית שלכם. הפכתם לפרוגרסיביים. אביר קארה, ניר אורבך, איפה אתם? אנחנו מדברים על ההגנה על מדינת ישראל, אנחנו מדברים עליה. איך אתם יכולים לתמוך – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם בעד? יופי, מצוין. לא, אתם רק מדברים – אתם לא עושים כלום כדי להגן – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו עושים. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם עושים – אתם מוציאים את דיבתה. אתם יודעים מה קרה למרגלים שהוציאו את דיבת הארץ. זה מה שיקרה לכם. אתם תמצאו את עצמכם מחוץ למערכת הפוליטית – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> לא רק אנחנו – גם למעלה, בשמיים, יענישו אתכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שטרית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קטי – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. על פי בקשת 20 חברי כנסת, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. מזכירת הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – נוכח ולא אומר הצבעתו << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – להיכנס להצביע? כן, הדיקטטורה מרשה לי להיכנס להצביע. האוזר, אתה מאשר לי להצביע? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> דוד אמסלם, מה הצבעתך? חבר הכנסת אמסלם, מה דעתך? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, אתה מרשה לי להצביע? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני שואל אותך מה הצבעתך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני שואל אם אתה מרשה לי להצביע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני שואל אותך מה הצבעתך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מרשה? אתה מרשה לי להצביע? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה משתתף או לא משתתף? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מרשה לי – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה לא שואל אותי – אני שואל אותך, אדוני. אתה משתתף או לא משתתף? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, לא – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> להמשיך לשם הבא, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני שואל אם אתה מרשה לי להצביע. האוזר – – – האוזר הנורבגי – – – << קריאה >>קריאה: << קריאה >> נוכח ולא אומר את הצבעתו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כרגע – לא מצביע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> האוזר – – – אתה מאפשר לי להיכנס? << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) אופיר אקוניס – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> האוזר, אתה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, חבר הכנסת אמסלם – רק שנייה אחת. חבר הכנסת אמסלם. חבר הכנסת אמסלם, לא יכול להיות שכאני שואל אותך מה אתה מצביע אתה לא רוצה לענות לי, ואחרי זה אתה גם ממשיך להפריע בהצבעה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא הוציא אותי – – – שאלתי אותך אם אתה מרשה לי – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני לא יודע מה הוא, אני יודע מה אני. אני פונה אליך, ואתה לא מתייחס אליי בכלל, ואחרי זה אתה ממשיך להפריע. אני מבקש ממך, אדוני, לפחות בהצבעה לא להפריע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יכול להיות שאתה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא להפריע להצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הבנתי – אני שאלתי אותך שאלה. שאלתי אותך קודם איך אתה מצביע. סירבת להגיד איך אתה מצביע. מה אתה חושב שהתשובה שלי לגביך אמורה להיות, אדוני? לכן, אני מציע לך: אתה יכול, אתה רשאי – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני לא יודע. כששמעתי את האוזר – הוציא אותי – – – להוציא אותי לשבוע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני חבר הכנסת אמסלם, חבר הכנסת אמסלם, חבר הכנסת אמסלם, אני מנהל את הישיבה עכשיו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שאלתי אותך שאלה – אתה מסרב לענות עליה. ולא רק שאתה מסרב לענות אליה – אתה ממשיך להפריע להצבעה. אז או שתשיב על השאלה או שלפחות אל תפריע להצבעה. מה ביקשתי, יותר מדי? אני צביקה האוזר? בבקשה, גברתי. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח יום טוב חי כלפון – אינו נוכח עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – אינה נוכחת יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – אינה נוכחת שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת שטרית, דיברת 13 דקות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת שטרית, מספיק. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד חיים ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח קרן ברק – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח מיכל וולדיגר – אינה נוכחת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת מאיר כהן – אינו נוכח יום טוב חי כלפון – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח גבי לסקי – אינה נוכחת יאיר לפיד – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת עידית סילמן – נגד אוסאמה סעדי – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת יואב קיש – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת יובל שטייניץ – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע? אין? אם כך, ההצבעה הסתיימה. נא למנות את הקולות. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 45, נגד – 53, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לא התקבלה. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים להודעת יושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> עידית, ממש תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – תודה רבה. תודה רבה לך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אבקש להודיע – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – ימינה הצבועים. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> את בטח נוסעת – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ניר, כל זה בשביל כיסא? כמה אתם יכולים להשפיל את עצמכם? << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> את בטח נוסעת לאביתר עכשיו. את בטח נוסעת לאביתר, נכון? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איבדתם את האידיאולוגיה שלכם. תתביישו לכם. הקרבתם הכול – – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> חוץ מלדבר, חוץ מלדבר – מה? את עכשיו בדרך לאביתר, נכון? את בדרך לאביתר? את יוצאת עכשיו מפה לאביתר? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – והערכים שלכם. תתבייש לך. איך אתה יכול לעמוד כאן? << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני אתבייש? מה, רק לדבר? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה חוק של אילת שקד – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חברת הכנסת שטרית. תודה. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אם לא הייתי מבין את הציניות – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איבדתם את זה – – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אם לא הייתי מכיר את הציניות זה היה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איבדתם את זה. לא נסלח לכם. עם ישראל לא יסלח. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. חבר הכנסת אורבך, חברת הכנסת שטרית, תודה רבה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נבלים, נוכלים – – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אבקש להודיע כי חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין תכהן כחברה בוועדה המיוחדת לזכויות הילד מטעם סיעת רע"מ. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכנסת. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות הוועדה המיוחדת לעובדים זרים בעקבות דיון מהיר בהצעתה של חברת הכנסת חוה אתי עטייה בנושא: הארכת השהייה של עובדים זרים המטפלים בניצולי השואה. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה למזכירת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס ומענקי סיוע (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקוני חקיקה) (תיקון – תקופות לעניין מס רכישה לדירה יחידה), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2695/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס ומענקי סיוע (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקוני חקיקה) (תיקון – תקופות לעניין מס רכישה לדירה יחידה), של חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת גפני להציג בפני מליאת הכנסת את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, אני מתכבד להביא בפני הכנסת הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס ומענקי סיוע (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקוני חקיקה). אני רוצה להקדים ולהסביר לחברי הכנסת את המצב שבו נמצאים בעניין של מס רכישה. אני עשיתי את זה עם החברים בוועדת הכספים במהלך השנים האחרונות. אדם מוכר את דירתו והוא רוצה לקנות דירה אחרת. הוא רוצה לשפר את הדיור. יש לו משפחה יותר גדולה. או שהוא רוצה לעבור מקום. יכולה להיות תקופה לא קצרה שבה הוא מחזיק שתי דירות, לא בגלל שהוא השקיע בדירה השנייה, אלא כי הוא רוצה למכור אותה. הוא רוצה למכור אותה, וזה לוקח זמן. החלטנו – והחוק היום הוא כזה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש שנה, לא? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> 18 חודשים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> היום? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> היום. זאת אומרת, יש פרק זמן שנקבע בחוק, שבו אפילו שהוא מחזיק שתי דירות בפועל, הוא לא משלם מס רכישה על דירה שנייה. הוא מקבל את הפטור או שהוא מקבל את ההנחה. מכיוון שהוא לא היה יכול למכור את הדירה. קבענו 18 חודשים. הגיעה הקורונה, ואז פנו אלינו אנשים, לכנסת, לממשלה, ואמרו: יש לנו את החודשים האלה כדי למכור את הדירה, אבל יש, לצערנו הרב, את מגפת הקורונה, ומכיוון שיש את מגפת הקורונה, אנחנו לא מסתפקים בתאריך הזה שקבעתם בימים רגילים, מכיוון שמאוד קשה לנו למכור את הדירה, בגלל הקורונה. בוועדת הכספים, לפני שנה, נדמה לי, דנו על העניין הזה, וסוכם שאם זה בתקופת הקורונה אנחנו מתחשבים בעניין הזה ונותנים הארכת מועד על המועד הקיים. נותנים הארכת מועד, מכיוון שברור שהוא לא היה יכול להסתפק באותם חודשים שהיו מכיוון שהוא לא היה יכול למכור את זה. פנו אליי כמה רוכשים, אבל העיקר זה רוכש מהעיר לוד. אני לא יודע אפילו מי זה. אני פניתי לסמנכ"ל מיסוי מקרקעין ברשות המיסים וסיפרתי לו את הסיפור. פנו אליי ממשפחה – אני, כמובן, לא אומר את השם, מקרה מיוחד – הם קנו דירה, ובשל מגבלות הקורונה הסתיימה התקופה שבה הם היו זכאים לפטור ממס רכישה, בהגדרתם כמשפרי דיור. 18 החודשים של משפחת שושני, משפחת פלוני, התחילו בחודש פברואר 2020. חודש פברואר 2020 זה לפני הקורונה, ימים ספורים לפני תחילת תקופת הקורונה. וכל 18 החודשים שבהם הם נדרשו למכור את דירתם היו ימים בעייתיים ומורכבים, תקופת הקורונה כולה, הדירה שהם מכרו. ימים ספורים לפני שהתחיל המועד שהם סופרים, התחילה הקורונה, והם לא יכלו למכור את הדירה – כך אני פונה לסמנכ"ל מיסוי מקרקעין – היות שהיה מדובר בזמן רצוף של סגרים והגבלות שונות ולא היה ניתן כלל למכור דירת מגורים בימים כל כך קשים, ובנוסף לכך שהדירה היא בעיר לוד, על כל הימים הקשים שהיו שם, אני מבקש להאריך את המועד, כמו שהאריכו את המועד לכל אלה שבתקופת הקורונה. עכשיו אני רוצה להסביר לחברי הכנסת למה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בכמה זמן אתה מאריך? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מאריך כללית, אבל אני מוכן, אם יגידו – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, לכמה זמן ביקשת להאריך? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> את כל הזמן של התקופה הזאת. אבל אמרתי, ואמרתי גם במכתב, שאני מוכן שמשרד האוצר יקבע את המועד, ויגיד: רק אם מישהו קונה בינואר-פברואר. זה גם בסדר. כי מה קורה עכשיו? זה מה שאני רוצה להסביר, מה קורה עכשיו? אותה משפחה שמכרה את דירתה בפברואר 2020 – כל החודשים שבהם יש את הארכת המועד, זה הכול בקורונה. הם, ודאי, בתקופה הזאת לא יכלו למכור את הדירה. את המציאות הזאת של מכירת הדירה הם לא היו יכולים – כי הכול היה בקורונה. מסתיימת התקופה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ביוני 2021. ב-31 ביוני 2021. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, התקופה מסתיימת אחרי הקורונה; אחרי מרץ, אפריל, מאי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אחרי הגל השלישי. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אחרי הגל השלישי. ואז אומרים להם: אתם לא זכאים להארכה, אפילו לא של יום אחד. אני יכול לקנות דירה – באותו פרק זמן, אני יכול לקנות דירה. אני אהיה חודש אחד בקורונה, ואני מקבל הארכה בגלל שזה מסתיים בתקופת הקורונה. אבל אני, שרכשתי את הדירה כמה ימים לפני תחילת הקורונה, וזה מסתיים כמה ימים אחרי הקורונה – אני לא זכאי להארכה. אבל לא הצלחתי למכור בגלל שהכול היה בקורונה. זאת אומרת, יש פה אבסורד בלתי מתקבל על הדעת. זה כאילו נראה חוקי סדום. פניתי למשרד האוצר ואמרתי: תנו להם הארכה. הם אמרו לי: אתה צודק. יש פה בעיה בחוק שגורמת לכך שזה אי-צדק מוחלט. במשך כל התקופה הזאת הוא היה בקורונה. אז אמרתי להם: מה עושים? תנו לו הארכה. אמרו לי במשרד האוצר: אתה צודק, אבל צריך לתקן את החוק. עכשיו אני אומר כאן: אדוני השר במשרד האוצר, אני אקבל כל הצעה שתגידו. תגידו שאתם מאריכים רק את ינואר-פברואר? בסדר. הוא לא משאיר את הדירה אצלו. אתה לא אומר שאת הדירה הזאת הוא קנה בשביל השקעה. הוא קנה בגלל שהוא משפר דיור. הוא קנה דירה ורוצה למכור את הדירה שלו, אבל נתת לו זמן. היות שכל הזמן שהיה ברשותו הוא בתקופת הקורונה, אני מבקש שתאפשר לו עוד חודש-חודשיים למכור את הדירה. זה הדבר הכי פשוט שמדינה מתורבתת נותנת, הדבר הכי פשוט. לא הייתי צריך להעביר חוק; היה צריך שלפקיד במשרד האוצר תהיה סמכות לתת הארכה. אין לו סמכות – צריך חקיקה. אז הינה החקיקה. אתה, אדוני השר, תגיד שהחקיקה גורפת מדי, ארוכה מדי, צריך לצמצם אותה? אני מסכים. אבל לא להשאיר את המצב הזה, שבו בכל תקופת הקורונה אמרת לו: תמכור את הדירה, והוא לא היה יכול. בכל תקופת הקורונה הייתה גם המלחמה – בלוד היו כל הבעיות שכולנו מכירים, לצערנו הרב – והוא לא היה יכול למכור את הדירה. תאפשר לו את פרק הזמן הזה. אני מסכים שלא תהיה דירה להשקעה, אבל שתהיה דירה שהוא יוכל למכור, כדי שהוא יוכל לממן את הדירה שהוא קנה כמשפר דיור. את זה אני מבקש. אתם יכולים לא להסכים. אני לא מבין למה ועדת השרים מתנגדת. מה מתנגדת? תדבר איתי, תדבר עם האנשים שם. משרד האוצר יודע, אני פניתי אליהם. תעשו את הדבר המתחייב של לעזור לאנשים שנמצאים במצב כזה קשה. הוא לא הצליח למכור את הדירה בגלל הקורונה. ובמקרה הספציפי שעליו דיברתי, גם בעיר לוד. אבל נעזוב את זה. תאפשרו לו, כמו שאתם נותנים לכולם, הארכת מועד. תנו לו הארכת מועד, כשהוא מכר את הדירה בינואר או בפברואר. ואני מאוד מבקש, אדוני השר: צריך גם לעשות טוב, לא רק רע. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גפני. אני מזמין את השר חמד עמאר להשיב, בבקשה. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת גפני, לפני שאני נותן את התשובה הרשמית, קודם כול, אתה אמרת – אני יושב בוועדת שרים לחקיקה. אני עונה על כל הצעת החוק כאן. אני לא קיבלתי ממך שום פנייה. אם הייתה מתקבלת פנייה, היינו יושבים על זה לפני, דנים בזה, מביאים את אנשי המקצוע במשרד האוצר ויכול להיות שהיה מצב שבו יכולנו לקדם את זה ביחד, את הצעת החוק. אבל לא הייתה שום פנייה. לפני שאני עונה, אני מציע, אני מציע, בוא – – – << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדחות את התשובה, אם המציע מסכים. נשב ונראה ביחד, אולי – בשבוע הבא כבר נשב. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – לדחות בשעה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא. מבחינת התקנון אני לא יכול לדחות את זה בשעה. אם כבר עליתי, אני כבר – – – << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אם אתה רוצה, אנחנו נדחה את זה בשבועיים, ואני אתן תשובה. אנחנו נשב, בשבועיים האלה, עם אנשי המקצוע, איתך, ונראה אם יש אפשרות. לעומת תשובה שבה אני יכול לתת לך הרבה נימוקים על זה שדווקא היו הרבה מכירות והרבה עסקאות נדל"ן בתקופה של קורונה, והייתה עלייה. אבל אני מוכן – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני השר – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא. אתה צריך גם לתת לנו – אני, בשבוע הבא, מאוד, אנחנו – שבועיים. בוא נדחה את זה בשבועיים, ונשב וזה. אז התשובה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הצבעה במועד אחר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תשובה והצבעה במועד אחר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מאה אחוז. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תשובה והצבעה במועד אחר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, חברי הכנסת, בהסכמת המציע – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בוודאי. אז בהסכמת המציע, חברי הכנסת, הצבעה על הצעת החוק תהיה בעוד – – – << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> תשובה והצבעה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תשובה והצבעה, אוקיי. תשובה והצבעה יהיו במועד אחר, בעוד שבועיים, בבקשה. אתם תגידו לנו, וזה יעלה. << הצח >> הצעת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון – שלילת תמיכה), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/126/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון – שלילת תמיכה), של חברי הכנסת מיקי זוהר. מיקי זוהר, בבקשה, אדוני. אלינור, שמעת שהתשובה וההצבעה במועד אחר? << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תשובה והצבעה במועד אחר. עוד שבועיים. שלום, אדוני. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> שלום וברכה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> התגעגעתי. בבקשה, אדוני. עשר דקות לרשותך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. הייתה הצבעה, ובמועד מאוחר יותר אני מביא הצעה אחרת. עכשיו – – – בהצעה שהתחילה עכשיו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הצבעה במועד אחר, ועכשיו עוברים לנושא הבא על סדר-היום. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא מאמין שיהיה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עכשיו זו הצעת חוק, אדוני חבר הכנסת קריב, שבטוח תזדהה איתה: הצעת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה – שלילת הזכות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עם ההתחלה אני מזדהה. עם הסיפא לא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בואו נראה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עכשיו הוא יצטרך לשכנע אותך. עשר דקות שכנוע, בבקשה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע שיכול להיות שלא תהיה – – – במקום – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני. עשר דקות לרשותך. הזמן התחיל. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> שלום לכולם. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הנחתי את הצעת החוק הזו משום שאני מרגיש שבימים אלו מדינת ישראל מאבדת את הסממן הבסיסי, העקרוני שלה כמדינה יהודית ודמוקרטית. הרי אנחנו עדים למצב שבו יש ממשלה שמנוהלת על ידי התנועה האסלאמית ועל ידי מועצת השורא. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> תגיד לי, אתמול היה – – – בלשכת עורכי הדין. באמת הם שרו את ההמנון בלי "נפש יהודי הומייה"? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. אתמול בערב גם נשמעו קולות מלשכת עורכי הדין. שמעתי כמה אנשים שטענו טענות כלפי שירת ההמנון, שהשמיטו משם גם כמה משפטים שמזהים אותנו כמדינה יהודית ודמוקרטית. וכשהסממן הזה נפגע, כשהמדינה היהודית והדמוקרטית הופכת אט-אט להיות מדינת כל אזרחיה – צריך לומר את האמת: המדינה שלנו אט-אט הופכת להיות מדינת כל אזרחיה. כשהתנועה האסלאמית ומועצת השורא מנהלות את הממשלה הנוכחית, את הקואליציה הנוכחית, אני מוטרד. הרי אף אחד לא יכול לחלוק עליי שמדובר במפלגה אנטי-ציונית שהיום היא לשון המאזניים בקואליציה. וכשאני רואה מצב כזה, אני לוקח על עצמי את האחריות לשמור – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רגע. חברי הכנסת, אנא, תאפשרו לדובר את – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. זה בסדר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן? בסדר? טוב. בבקשה. יש רעש, אז. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> בסופו של דבר, מה שחשוב הוא מה שהם יצביעו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל אתה בא לשכנע אותם. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> בוא נגיד ככה, זו אחת הבעיות – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> זו אחת מהבעיות הגדולות של כנסת ישראל, שאצלנו המשטר הפרלמנטרי שיש לנו – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בתרבות. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הוא בעצם מבנה של קואליציה-אופוזיציה, וההצבעות הן לא בהכרח אידאולוגיות. אנשים, בסופו של דבר, מצביעים נגד דברים שהם מאמינים בהם בגלל משמעת סיעתית קואליציונית. אני מקווה שיגיע היום, ואני אהיה חלק ממנו, שהכנסת הזאת תהיה מוסד עצמאי שלא כפוף לקואליציות ולא כפוף לממשלות, אלא מוסד שמחליט החלטות שטובות למדינת ישראל. ראו ערך קונגרסים אחרים בעולם – ובפרט, למשל, גם אפילו האמריקאי – ותראו מהי עצמאות של חברי הכנסת ושל נבחרי הציבור. אגב, כדי לעשות את זה, יש הרבה מאוד שינויים שאנחנו נצטרך לעשות: להעניק יותר סמכויות, יותר כוח ויותר עוצמה לחברי הכנסת, כדי שלא בהכרח יהיו תלויים בממשלה; אני אומר את זה כשאני באופוזיציה, ואני אמרתי את זה גם כשאני הייתי בקואליציה. הכנסת שלנו היא לא מוסד מספיק עצמאי, ואני מקווה שיגיע היום שבו המוסד הזה גם יהפוך להיות באמת עצמאי. אבל זו הייתה אנקדוטה. << קריאה >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. לא, לא, אדוני. אדוני, יולי אדלשטיין, אני זוכר. נכון, צריך לציין את זה. יולי אדלשטיין גם דגל בנושא הזה, ושנים פעל לחיזוקה של הכנסת. אבל יש עוד הרבה עבודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הבעיה היא תמיד שכשנמצאים בממשלה אף ממשלה לא רוצה לחזק את הכנסת. וכשמגיעים לשלטון אז כל האמירות שכולם מסכימים להן הן תמיד נכונות כשאנחנו נמצאים בצד אחד של המתרס. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבטיח לך שאני אפעל לחיזוק. מבטיח לך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עצרתי לך את השעון. אל תחשוב שאני מבזבז לך את הזמן, כן? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא. זה בסדר, זה בסדר. אני מבטיח שאני אפעל בנושא הזה, משום שזה נושא חשוב לכל דמוקרטיה באשר היא, ובפרט בישראל. אבל להמשך הנושא הקודם, בעצם אני ראיתי שהסממן היהודי הבסיסי במדינת ישראל מתחיל להיפגע וחשתי תחושה עזה של חשש מכך שמדינת ישראל כבר איננה המדינה שאני התרגלתי אליה, מדינה יהודית ודמוקרטית, והיא הופכת להיות, לאט-לאט, למדינת כל אזרחיה. כן, חבר הכנסת טיבי, מדינת כל אזרחיה. אני יודע שזו אחת מן השאיפות שלך. אני מכיר את השאיפה הזאת. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כל לאומיה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> כל מה? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לאומיה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי. אוקיי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כל לאומיה בלבד. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אני יודע שזה חלק מהשאיפות שלך. ואני, בשונה משאיפותיך, חבר הכנסת טיבי, הייתי רוצה שמדינת ישראל תישאר מדינה יהודית ודמוקרטית. ולכן אמרתי מה הסממנים של מדינת ישראל. אנחנו יודעים שחלק מהם, מהסממנים הללו, הם שבעה סמלי שלטון. ויש עוד סממן מאוד מאוד בולט, שלפעמים נוטים אולי להתייחס אליו פחות ברצינות: דגל ישראל. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> שנמצא מאחוריך. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. הינה, דגל ישראל. דגל מדהים, בצבע כחול-לבן, שמעורר בכולנו גאווה גדולה ושמחה בלב. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> לא בכולם. לא בכולם. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא. כשאני אומר "כולנו", אני יודע למה אני מתכוון, חבר הכנסת אוחנה. אבל אנחנו נכלול את כולם, מה שנקרא, לשם הדיון בהצעת החוק. ואז נבדוק, בסוף ההצעה, מי חושב כמוני וכמוך, חבר הכנסת אוחנה, שדגל ישראל מעורר בך גאווה, ומי לא חושב שדגל ישראל מעורר בו גאווה; כי הרי חלקם יצביע בעד הצעת החוק וחלקם יצביע נגד. אני נותן לכם ספוילר: הקואליציה עתידה להתנגד להצעת החוק הזו, שכל מוסד רשמי של ישראל שמקבל תקציב מהמדינה – לא אמרתי מוסד עצמאי, מוסד ארעי – מוסד שמקבל תקציב מהמדינה, שהמדינה מממנת אותו, יישא בגאווה את דגל ישראל, המדינה שממנה הוא שואב כסף, שואב את לחם קיומו. וכשאמרתי את הדבר הזה, אמרתי שאני מוכן, כמובן, גם אפילו לערוך דיונים – מעמיקים, אם צריך – על כך שהחוק הזה יהיה מרוכך, סביר, הגיוני; רק כדי שיהיה מצב אחד, שמי שמוכן לקחת כסף מהמדינה, שיהיה גם מוכן לשים בגאווה את הדגל שלה. אני לא מבין למה אנשים חוששים מזה. למה הקואליציה תתנגד להצעת חוק חשובה שכזו? אתם רוצים את התשובה? כי מנסור עבאס לא מרשה. מנסור עבאס לא ירשה להם – – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> איזה מנסור? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> מנסור עבאס. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> איזה מנסור? הבוס. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> הבוס, אוקיי. אני מקבל. מנסור, הבוס הגדול של הקואליציה הנוכחית, יגיד: חברים, לא. אני רוצה 53 מיליארד שקל, אבל את דגל ישראל חס וחלילה שאני אניף. חס וחלילה שהוא יונף במקומות שאני מזרים אליהם מיליארדי שקלים. לכן הרגשתי שהצעת החוק הזאת הגיעה בעיתוי הכי הכי נכון שיש. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> – – – בהצעת החוק דגל ישראל ודגל אש"ף, אתה תראה – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, חבר הכנסת אוחנה העיר הערה מעניינת. נוכל אולי באמת לשקול. הינה, אולי אתה תגיד לי שזה ילך באמצעות זה, אדוני סגן – השר, אתה כבר שר, נכון? התקדמת לתפקיד שר, אדוני, אז אני מתנצל, כמעט קראתי לך סגן שר. אז אדוני השר, אולי אתה תשכנע את מנסור עבאס, בעצתו של חבר הכנסת אוחנה, שאני מצטרף אליה, שנוכל אולי לשלב גם את דגל אש"ף. אם יניפו את דגל אש"ף יקבלו תקציב, אותם 53 מיליארד שקלים. לא חייבים רק דגל ישראל. דגל כלשהו, זה אפשרי? כמובן שזאת הייתה הלצה, אבל אני אומר לך דבר אחד: אתם נותנים – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אולי דגל הליכוד. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – 53 מיליארד שקלים למנסור עבאס, אבל את דגל ישראל הוא לא מוכן להניף. ואתם, קואליציה שאמורה להיות על בסיס ציוני עקרוני לטובת מדינת ישראל, לא מוכנים לתמוך בהצעת החוק הזאת רק כי מנסור עבאס לא מרשה? אני חושב שהדבר הזה ייזכר לכם לדורות, כי אתם הולכים להעניק תקציבי עתק מבלי שתהיה לזה אפילו זהות בסיסית של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, כדי לשמר את המבנה הקואליציוני הזה, שבסופו של דבר מדרדר את ישראל כמעט בכל פרמטר אפשרי. אני מקווה שעד לרגע ההצבעה אולי גורמים בקואליציה יתעשתו ויצביעו בעד הצעת החוק. כמובן, אם לא, מי שיצטרך כמובן להכריע ולשפוט אתכם אלו הם אזרחי ישראל, שעדיין מאמינים – תתפלאו, יש רבים כאלה שמאמינים במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, והם לא מתביישים בזה והם לא מוכרים את האידיאולוגיה שלהם בשביל לשבת על כיסאות. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר. אני מזמין את השר חמד עמאר להשיב בשם שרת הפנים, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה שרת הפנים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בחוץ. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה רע בחמד? מה רע בחמד? פטין מולא, היית שמח אם הוא היה שר הפנים. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם הוא היה שר הפנים, היית שמח. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> עשר דקות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עשר דקות. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני משיב בשם שרת הפנים ואני מקריא מה שנאמר לי. לפני שאשיב, אני שומע הרבה חברי כנסת מהאופוזיציה שעולים לכאן, מעבירים למנסור עבאס – אני כבר לא זוכר, אחד אומר 50 מיליארד, אחד – 53 מיליארד, אחד – 25 מיליארד, אחד – 30 מיליארד. אני מקנא במנסור. אגיד לכם, אני מקנא. למה מעבירים לו 53 מיליארד שקל? למה? העבירו לך 53? אתה חלק מהקואליציה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אפילו אחד לא. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא קיבלת 53 מיליארד שקל? תאמינו לי, אני יושב באוצר, אני שר במשרד האוצר, לא ראיתי את מנסור מגיע עם אוטו ומעמיס את הכסף שם, או שנותנים לו איזה צ'ק ללכת לבנק ולקחת את הכסף. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> הוא שלח את – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> חברים, אם אתם נגד – תשמע אותי ואחרי זה אני אשמע אותך כמה שאתה רוצה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> שאלה לפני שאתה אומר, חמד – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אם אתם נגד לתקצב את המגזר הערבי, שהם חלק ממדינת ישראל, ה-20% – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש לך אחרי זה שלוש דקות. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> פטין מולא, אתה נגד להקים בית ספר בעראבה? << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתה בעד. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> אני כן בעד – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> מישהו נגד להקים בית ספר בעראבה? התקציב מיועד לפתח את המגזר הערבי, כי הוא חלק ממדינת ישראל. מי שלא רואה אותו חלק ממדינת ישראל הוא טועה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – נתן לך. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> חמד, לפני שאתה ממשיך. אני מכבד אותך. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> גם אני מכבד אותך. אני מכבד את כולכם. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אני לא רוצה שתיפול. אתה תמכת בהצעת חוק בדיוק כזאת שאלכס מילר מהמפלגה שלך קידם. אז עכשיו אתה אומר משהו נגד החוק הזה? תחשוב פעמיים – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תשמע, אני אמרתי לך, אני מקריא לך את התשובה של שרת הפנים. אני לא מקריא את התשובה שלי. אין לי תשובה כאן, אין לי עמדה בנושא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הנושא הזה, ברגע שהגיע לוועדת שרים לחקיקה, זאת עמדתה של הממשלה וזאת עמדתי כחבר קואליציה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת זוהר, אני מזכיר לך שהשר עמאר לא יכול להצביע במליאה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני רק רוצה לסיים את הנקודה הזאת. באמת, חבר'ה, אני אמרתי למנסור עבאס, הוא לא צריך להשקיע שקל אחד בפרסום. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתם עושים לו את העבודה, עושים לו את העבודה בצורה הטובה ביותר. תיקחו את זה לשיקול דעתכם. תחשבו על הנושא הזה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> איפה גב' שקד? למה השרה שקד – – – למה אילת לא באה להשיב לנו? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אם מישהו מאלה שיושבים כאן באופוזיציה מצד ימין חושב שלא צריך להשקיע במגזר הערבי, שיקום ויגיד: אני לא רוצה להשקיע במגזר הערבי, אני לא רוצה לפתח את המגזר הערבי, אני לא רוצה לפתח את התשתיות, אני לא רוצה להקים בתי ספר, אני לא רוצה לעשות כלום במגזר הערבי, אז אני אבין. אני מאמין שאתם רוצים לפתח ולהשקיע במגזר הערבי, אבל תפסיקו להשתמש בזה שמעבירים למנסור עבאס, כשאתם יודעים באופן ברור שגם הממשלה הקודמת העבירה תוכנית ייחודית למגזר הערבי ב-15 מיליארד שקלים. אני אומר לכם, זאת מחויבות שלנו, אנחנו נעשה את זה. לכן עמדת הממשלה היא לא לתמוך בהצעת החוק הזאת ולהצביע נגד הצעת החוק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לשר חמד עמאר. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 37 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון – שלילת תמיכה), התשפ"א–2021, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 22, נגד – 37, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – סגן ראש רשות ברשות מעורבת), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2634/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – סגן ראש רשות ברשות מעורבת), התשפ"ב–2021, של חברי הכנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי. ינמק את הצעת החוק חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אדוני השר. בצעת החוק הזאת היוזם הראשון הוא חבר כנסת אוסאמה סעדי ואני יחד איתו. תיקון – סגן ראש רשות ברשות מעורבת, שמחייבים להוסיף סגן ערבי ביישוב מעורב שיש בו בין 20% ל-50% תושבים ערבים. ההצעה הזאת, עופר, עברה בתמיכת הממשלה הקודמת בקריאה טרומית. כן, בתמיכת הממשלה הקודמת. חבר הכנסת אמסלם, זאת ההצעה של הסגן. אתה אחד היוזמים בפעם קודמת, וזה עבר בטרומית בתמיכת הממשלה אבל לא התקדם כי היו בחירות. הייתה איזו תקופה שהיו בה איזה ארבע פעמים בחירות, הייתה תקופה כזאת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו מנסים להדחיק את התקופה הזאת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן. הממשלה תמכה. לצערי הרב, הופתענו לראות שהממשלה הפעם מתנגדת. אני חושב שההתנגדות הזאת לא סבירה ולא במקום. ניסינו לדבר גם עם הקואליציה – בשלב זה ללא היענות, ללא היענות. אני רוצה להסביר, אדוני. הצעת החוק מדברת על חוק הרשויות המקומיות – בחירת ראש הרשות וסגניו. סעיף (א): "על האף האמור בסעיף 15, ברשות מקומית שבין 20% ל-50% מתושביה הרשומים במרשם האוכלוסין אינם יהודים", חוץ מירושלים, "רשאית המועצה לבחור, בדרך האמורה בסעיף 26, סגן ראש רשות שאינו יהודי, נוסף על סגני ראש הרשות שאפשר למנות לפי סעיף 15", כלומר, תוספת של העדפה מתקנת. "על אף האמור בסעיף 15א1 מונה סגן ראש רשות לפי סעיף קטן (א), רשאי סגן ראש רשות נוסף על סגני ראש הרשות האמורים באותו סעיף לקבל שכר ותנאי שירות כאמור באותו סעיף". כדי לעודד את ייצוגו של הציבור הערבי ביישובים המכונים יישובים מעורבים, ושיתופו בניהול הרשות המקומית, מוצע לקבוע את מה שאמרתי. מועצת הרשות המקומית רשאית למנות סגן ראש רשות ערבי – כמובן, התנאי, אמרתי הוא 20% עד 50% מהתושבים. הצעת החוק הזאת העברנו אותה – אני חוזר ואומר, מאזן – העברנו אותה בממשלה הקודמת בתמיכת הממשלה, עברה בקריאה טרומית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה עמדת מרכז שלטון מקומי בהקשר הזה, אתה יודע? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא התנגדו. לא. לא התנגדו. אני חושב שהם עשו – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כי זה מוסיף לרשויות עוד שכר, עוד תקן בשכר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הסגן הוא בשכר. אה, הממשלה הקודמת הסכימה לתקצב את ההצעה הזאת. באנו בדברים עם מרכז השלטון המקומי. לכן, אני מבקש גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה לתמוך. יש כאן העדפה מתקנת, ושילוב של הציבור הערבי, במיוחד שאנחנו רואים שהציבור הערבי, בעיקר בערים המעורבות, לא מקבל את זכויותיו, זה אפילו עוד יותר גרוע מהיישובים הערבים. ולכן – היום, חבר הכנסת חמד עמאר, הצבענו פעמיים לפחות, והעברנו הצעות. פעם העברנו הצעה ותמכנו בה, של מוסי רז – אנחנו המשותפת, הכוונה – ופעם הצעה של אימאן ח'טיב, תמכנו, לצד הצעות נוספות. אני לא רואה למה שתתנגדו להצעה הזו, המצוינת. אני פניתי גם לשתי הסיעות – למרצ ורע"מ. חמד, אני רוצה לנהל דיאלוג נוסף עד שאוסאמה יחזור. אגב, אוסאמה היה צריך להציג והוא לא הציג בגלל שהדוד שלו נפטר, רחמת אללה עליה. אנחנו משתתפים בצערו של חברנו חבר הכנסת אוסאמה סעדי. (אומר בערבית: רחמי אללה עליו, תנחומינו לכל משפחת אל-סעדי ועראבה.) תודה רבה. תודה רבה. ולכן אני מבקש – סוכם עם הקואליציה שיהיו תשובה והצבעה במועד אחר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. השר חמד עמאר, האם מקובל על הממשלה שתשובה והצבעה יהיו במועד אחר? << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> אם כבר סגור, אין בעיה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מקובל. אם כך, גם בסוגיה זו, תשובה והצבעה יהיו במועד אחר, בהסכמת הממשלה. << הצח >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – חובת פוקד לקרוא להתייצבות לשירות ביטחון), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2507/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת דוד אמסלם) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – חובת פוקד לקרוא להתייצבות לשירות ביטחון), התשפ"ב–2021, של חבר הכנסת דוד אמסלם. אני מזמין את חבר הכנסת אמסלם להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ברשותכם, לפני שניכנס לנושא החוק, אני רוצה לומר כמה דברים בקצרה. אתמול ראינו בערוץ 14, כבוד השר, את החגיגה של ההפקרות שלכם. אתם מושחתים ברמות-על, כולל יושב-ראש הכנסת. השיפוצים פה – מה הטענה שלו? אין לנו מקום, למה יש נורבגים. הבנתם את האבסורד? אין מקום לשרים למה יש נורבגים. מזכיר לי את אותו אחד שרצח את ההורים שלו בא לבית המשפט ואמר: אני יתום. תראו איזה שפלים אתם. מיליונים של שקלים, מיליונים. אני, אייפד לא רצו לקנות לי. מיליונים. בא הבוס שלכם לפיד, שמעולם לא תרם כלום למדינת ישראל, ואומר: אתם רואים את האזרחים כספומטים – אתה רואה את האזרחים בנקים, עבדים. לא מתביישים. אתה יודע מה, לפעמים ליבי מתפוצץ, איך אין לכם בושה, איך אתם לא רואים את מה שאתם עושים, איך לא אכפת לכם מכלום? חבר הכנסת סובה, כלום לא מעניין אותך. אתה עוד מעט תגיד: אנחנו דואגים לקשישים ולעולים חדשים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> בגלל שאתה לא דאגת, אז אני – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב מאוד. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה 12 שנה – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לפני שאני עובר לחוק עצמו, אני רוצה – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> ואתה אומר שאתה דואג – – – ואתה אומר, ככה אתה מדבר? זאת רמת השיח שלך, תתבייש לך, תתבייש לך. הפכת את הכנסת לקרקס, אתה, חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה, אני רוצה בעצם לדבר על מה שקרה לפני כמה ימים בנושא – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – על רמת השיח שלך. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. חבר הכנסת יבגני סובה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה פנית אליי – אני לא פניתי אליך. הוא פנה אליי, מה הוא חושב, שאני לא אגיב לו? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה. תודה לך. חבר הכנסת יבגני, תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> תגיב. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הפכת לקרקס את הבית הזה – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אין בעיה. כל עוד על חשבונך, תגיב. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הפכת לקרקס את הבית הזה. לא רוצה לשמוע – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אין בעיה. תגיד לבוס שלך, היום הוא הרס גם את ועדת כספים. כן. הפך להיות סטלין – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגיד לבוס שלך – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא מצביע הכול, אין כנסת. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> 12 שנה – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אין כנסת. אתם בולשביקים. אין כנסת. אין ועדת כספים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הבוס שלך – – – 12 שנה – – – קשישים. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא קובע איזו עמותה. אתה מבין לאן הגעת? אני קובע, אני קובע, הכול מר ליברמן. אין ועדת כספים. אני קובע הכול. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אמסלם, הגעת לרמת השפל. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בושה וכלימה, לאן הידרדרתם, אתה והבוס שלך. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> בגלל זה צוחקים על הח"כים – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת סובה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל לא משנה, אתה קרטון פה, אתה הרי לא אומר דבר וחצי דבר. הרי אני מכיר אתכם. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יודע את בית הגידול שלכם. היום ביטלתם גם את ועדת הכספים, למה לא תסגרו את הכנסת? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אל תפנה אליי, אני לא אפנה אליך. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> למה לא תסגרו את הכנסת? יותר טוב. מבחינת ליברמן, דרך אגב, סוגרים את הכנסת. אין שום בעיה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בכלל, בואו נבטל את הדמוקרטיה. מבחינתכם, אתם עוד עדיין קומוניסטים בנשמה. אתה מבין. אתה קומוניסט בנשמה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב, חבר הכנסת סובה. בסדר. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא יודע מה זו דמוקרטיה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אקח את דבריו לקמפיין הבא – – – דואג לקשישים – – – מיהם, ואני אראה את זה – – – שהתחנף לקשישים האלה, אני – – – תתבייש לך. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> תודיע, תודיע הכול, מה שאתה רוצה. אין בעיה. אתם, דרך אגב, מפלגה קומוניסטית פה בכנסת, שבאה לבטל את הדמוקרטיה ולפגוע בעניים ובעולים החדשים המסכנים. ומוכרים להם סיפורים ברוסית, והם לא מבינים מה קורה פה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תעשה לי טובה, אל תדבר על עולים חדשים, תדבר על הקשישים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אה. שלך. של אבא שלך, העולים החדשים, אה? שלך. אתה דואג להם: העלית להם את המיץ עכשיו, כן, את הקולה, הם לא קונים קולה. הם לא קונים חד-פעמי. הם לא רוכשים תרופות. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה קשקשן. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. בוודאי אני קשקשן. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לעבור להצעת החוק הבאה. תראו, הצביעות זה הדבר הכי גרוע בעיניי, בגלל שהיא הבסיס לכל השחיתות והכול. זה שאתה גונב, סיפור אחד; זה שאתה גם משקר שאתה צדיק, זו הבעיה הכי גדולה. גם גונב, וגם טוען שאחרים הם לא בסדר. בואו נעבור להצעת החוק. אתה הצבעת על הצעת החוק לגיוס החרדים. אני רוצה לספר לך. גם היום, מבחינת החוק, החרדים מגיעים לצה"ל. הם מגיעים לפוקד, הם מתייצבים, הפוקד נותן להם פטור לשנה, דחייה לשנה. מדוע? בגלל שזו בעצם גחלת ששומרת על עם ישראל, וכל שנה מגיע בחור הישיבה ומקבל דחייה. דרך אגב, זה בחור ישיבה שלא דואג לעצמו, גנאים; הוא דואג לעם ישראל, לתרבות, למה שנקרא לערכים היהודיים, ובוודאי ובוודאי לתרבות היהודית המקורית. למה הדבר דומה? אני לא יודע אם יש לכם בתי ספר לקאדים, לאנשי דת, אני מניח שהם באים ולומדים. אני מניח שהם לא באים בגיל 40, יש גם ילדים כאלה, ואני מכבד את זה. כל דת אמורה לשמור על המורשת שלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הם לא הולכים לאוניברסיטה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ויש גם בנצרות. יש פרחי כהונה, ילדים שבאים. והם עושים להם הרבה כבוד, הנוצרים. אתם עושים הרבה כבוד. אבל כאן – לא. היהודים האלה כאן, השמאלנים שרוצים למחוק כל ערך יהודי – ובראשם, דרך אגב, זה סובה וחבריו – הם לא מעוניינים בעניין. לכן הם הביאו את הצעת החוק. והצעת החוק אומרת, לכאורה, שבחור ישיבה שלומד הוא לא ילמד בישיבה, יכריחו אותו להתגייס לצה"ל. עכשיו אני רוצה לספר לך, אדוני היושב-ראש, החוק היום, היום החוק – למרות ששר המשפטים לא מכיר את זה כשר המשפטים, בגלל שהוא העיר לי על זה כאן לפני חודש – החוק קובע היום שיש חובת גיוס לכל אזרח, כולל ערבי, שרק הפוקד לא קורא לו. למה לא קורא לו? אין לי מושג. כדי שערבי יתגייס לצה"ל, הוא צריך הוא לפנות. רבאק, סגן השר שוסטר, מדובר באזרחי מדינת ישראל. מקבלים זכויות, אמרת – דרך אגב, סופר-זכויות. עכשיו גם אפשרתם מלגות רק לערבים – בתקציב. ליהודים לא. חס ושלום, יש להם כסף, להורים; לערבים אין כסף, נעשה להם מלגות. הם גם לא צריכים לשרת בצה"ל, למרות שזאת החובה. דרך אגב, הם עוברים על החוק יום-יום. יום-יום. אבל אצלכם זה עובד ככה, אם זה בית של יהודי צריך להרוס אותו היום. פושעים. בית של ערבי, אין תוכנית מתאר – אני אספר לך, עליי לא עובדים, אין תוכניות מתאר – א. יש תוכניות מתאר. וסגן השר שוסטר, איפה שאין זה בגלל שהערבים לא רוצים תוכניות מתאר. תחשוב למה אין להם תוכניות מתאר. העירייה אמורה לקדם תוכניות מתאר. היא לא רוצה לקדם. למה היא לא רוצה לקדם? בגלל שככל שיש כאוס ככה אנחנו בונים, וגם לא משלמים ארנונה, וגם לא משלמים היתרים, וגם לא משלמים אגרות פיתוח ולא משלמים כלום; יש פה יהודים מפגרים, שבסוף ייתנו לנו את כל הכסף. אל תדאגו. לכן אני בא לחוק הזה. החוק הזה הוא שערורייתי, מה שקורה היום. אם אתם לא תומכים בו – איך אמר לי השר פריג', אני בעד. אז השר פריג', בוא תתמוך בחוק, שגם הילדים שלך וגם הילדים שלך. אתה מצביע שהחרדים יתגייסו, אבל תצביע עכשיו נגד הגיוס של הילדים שלך – לא מתאים לך. לא מתאים לך שהערבים יתגייסו לצה"ל. ומה עושה הערבי, בניגוד ליהודי שלומד תורה, סגן השר שוסטר? הוא הולך לאוניברסיטה, לומד על חשבון מדינת ישראל, כבר ככה מסבסדים אותו (אומר בערבית: על חשבוננו.) ואחרי שלושה שבועות הוא כבר בא לקמפוס ומרים באודיטוריום את דגל אש"ף, ובגיל 21 הוא יוצא עם מקצוע, ואתם נותנים לו גם העדפה מתקנת. אתה מבין לאיזה כאוס הגענו פה? לאיזה שפל הגענו עם השמאל הרדיקלי, העיוור, שלא רואה – עלק שוויון. איך תסבירו את השוויון? דרך אגב, אותו סידור: ערבי שלא יכול להתגייס לצה"ל מסיבות – שיעשה שירות לאומי, שילך יעבוד בעזר מציון, שיהיה ביד שרה. דרך אגב, ליד שרה יש גם סניפים במקומות הערביים. אבל הערבים מבינים שיש פראיירים אחרים שעובדים במקומם; יש יהודים מטופשים שנותנים להם כספים. הם בזים למדינת ישראל, מצפצפים על מדינת ישראל. ואיך אמר גנאים, ביושר? אני מכבד אותו בגלל שהוא איש ישר, לא רמאי ולא נוכל ולא מתפתל. אמר: כל שהיד זה כתר על כל ראש ערבי. כל שהיד. כל שהיד. אתם קראתם לחיילי צה"ל רוצחים. אתמול הייתי באולפן עם אימא של חייל צה"ל שנפטר לא מזמן באחד מהאירועים. בושה וחרפה. אתה – הם קוראים עכשיו לבן שלה "מחבל"; אתה, ווליד טאהא, בטלוויזיה. איך אמרתי – לא בכפר, לא בבקלאווה, עם החבר'ה שלא שומעים; בא לטלוויזיה, מדבר לציבור היהודי, אומר להם: חיילי צה"ל, אלה מחבלים. ואיך אמרת, ווליד טאהא? איך אמרת, גנאים? כל שהיד זה כתר על ראש כל ערבי. אתם מבינים את הכאוס שהגענו אליו במדינת ישראל? כשאנחנו נחזור לשלטון, אנחנו לא נאפשר את זה. ערבי שלא ישרת בצה"ל ולא יהיה נאמן למדינה, לא יקבל שום זכות, שום זכות מהמדינה, כלום, בגלל שככה זה עובד – אם אתה לא נאמן למדינה, המדינה לא אמורה להיות נאמנה אליך. אין דבר כזה בעולם. לכן אני הגשתי את הצעת החוק הזו, ואני רוצה לשמוע גם מהקואליציה, מדוע אתם לא רוצים את השוויון? מדוע פתאום ערך השוויון? ואני אספר לכם, אני יודע שלא תעבירו את החוק. למה? בגלל שאתם צבועים. אנשים, אמרתי, שפלים, נמוכים. מה שמעניין אתכם זה רק להחזיק אחד את השני. אנחנו נגיע לבית המשפט העליון בשבוע הבא, וגם הוא לא יאשר את החוק. מדוע? זו אותה חבורה. איפה שיש יהודים, הורסים את הבתים. בבית הכנסת איילת השחר בגבעת זאב הורסים עד היסוד. אבל את כל אדמות גולובנציץ, שיושבים עליהן עשרות אלפי בדואים, פרטיות, זה – מה פתאום? ככה זה עובד. אז לכן הגיע הזמן, גם להגיד לצבוע, בוא תראה כמה אתה צבוע. בואו תראו כמה אתם צבועים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת דוד אמסלם. תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בוא נראה, עכשיו אתה, אדוני היושב-ראש, שאמרת: אנחנו בעד שוויון, בעד זכויות, אזרחים כולם שווים. בוא נראה למה הבן שלי והבת שלי שירתו בצה"ל, והם משרתים במילואים עד היום – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב, תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואתה יושב עם הילדים שלך, שותה קפה בבתי – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ושולח אותו בגיל – ואתה למדת רפואה על חשבון מדינת ישראל ולא שירת יום אחד בצה"ל. יום אחד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת דוד אמסלם. ישיב סגן שר הביטחון אלון שוסטר. << דובר >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר >> יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני מבקש להתנצל בפניך על הסיטואציה שבה חבר הכנסת אמסלם הטיח בך דברים לא ראויים, קשים, פוגעניים. אני חושב שחבר הכנסת אמסלם רשאי להציע כל הצעה שהיא. לגיטימי להציע גיוס של אזרחים. מותר לומר שיש כאן אי-שוויון. זכות לגיטימית לחלוטין; חבר הכנסת אמסלם, זו חרפה לעורר איבה ומדון בין תושבי הבית הזה ובין אזרחים. אני לא מוכן לקבל את הגישה הזו. היא בעיניי פסולה. היא בעיניי כזו – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה העניין? מה לפיד אמר? מה ליברמן אמר? מה עשיתם אתם? מה גנץ אמר? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> – – שמנוגדת, מנוגדת, חבר הכנסת אמסלם, להשקפה שלי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נגד החרדים. על יהודים מותר. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> להשקפה שלי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אני מרשה לך לומר את מה שאתה רוצה. כך מדינה דמוקרטית ראוי שתעשה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא נראה לי. אתה לא מרשה לי. אתה מתנצל שאמרתי לו. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> – – זה בסדר, בוודאי כחבר הכנסת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, הוא שירת בצה"ל? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אבל לעורר מדנים באופן שאתה עושה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה זה מדנים? לא הבנתי. מה זה מדנים? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> – – זה מעשה פסול בעיניי. בעיניי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה זה מדנים? דרך אגב, תסביר לי מה זה מדנים. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> זאת ועוד, אתה עוד הוספת והטמעת איום, לא כל כך סמוי, בשלילת זכויות לעתיד לבוא, כשתגיע לממשלה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ודאי. הרי אתם שוללים מהחרדים זכויות. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> – – לתושבים, לאזרחים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, זה חוק הגיוס. חוק הגיוס – אתם שוללים זכויות. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> – – חבר הכנסת אמסלם, לתושבי ישראל או לאזרחי ישראל, שאתה, שים לב, מעוניין שיילחמו נגד בני עמם. זאת בקשתך. זו הציפייה שלך. ולכן, אני מציע שתיתן כבוד לפוקד. לפוקד, לאיש צה"ל, תן כבוד למי שצריך לקבל את ההחלטות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> והמוסלמים, איך אתה מגדיר את מי שמעוניין? איך אתה מגדיר את מי שמעוניין? איך אתה מגדיר אותו? נלחם נגד בני עמו? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> מי שמעוניין רשאי לעשות את זה. אגב, זה יכול לקרות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא. הרי יש מוסלמים בצבא. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> ההיסטוריה היהודית שלנו, במשפחה האישית שלי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הגששים שלנו, הם נלחמים, לשיטתך, נגד בני עמם? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> תקשיב. אתה לא יכול לדבר כל הזמן. אתה יכול רגע להקשיב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נו, אני שואל. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> ההיסטוריה האישית של המשפחה שלי ידעה חללים, אחים של סבא שלי, במלחמת העולם הראשונה, כאשר יהודים נלחמו ביהודים. היה מצב כזה. אבל לא נלחמו נגד מדינה שבה שולטים בני עמם, או שבבני עמם שולטים, כלומר נגד מדינה, כשהם יכולים להזדהות איתם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – שלך. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> זה מאוד בעייתי בעיניך, ובעיניי, אדוני – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> – – זאת המציאות שאנחנו מתמודדים איתה. אני מאוד גאה, חבריי חבר הכנסת – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> סגן שר הביטחון, מה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה החייל המוסלמי מבין, שהוא נלחם נגד בני עמו? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> – – מאוד גאה במציאות שבה מדינת ישראל מטפחת את ההוגנות, את השוויון – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה עכשיו נתת לגיטימציה לטרור. אתה סגן שר הביטחון של ישראל, לא של פלסטין. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> – – את ההוגנות, את השוויון, במדינת ישראל. ואני מודיע לכם חד-משמעית, מדינת ישראל תמצא את הדרך – – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> אלון, אלון, סגן שר הביטחון, תרשה לי, תרשה לי לתת לך, אני נותן לך הזדמנות לחזור בך. מה המסר שלך לחיילים שמשרתים בצה"ל והם מוסלמים? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> מוסלמים. לא הבנתי – – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> אתה אומר להם על בני עמם? נלחמים בבני עמם? זה המסר שלך? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> סליחה, אדוני. סליחה. יש הבדל גדול מאוד – – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> זה איום ונורא, מה שאמרת עכשיו. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אם תהיה רגע בשקט, תוכל להקשיב לתשובה גם. השאלה היא לעניין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ביקשו מלשכת ראש הממשלה – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> והתשובה, אם כן, היא זו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – אם אפשר קצת יותר בשקט בגלל שבנט ישן עכשיו בין 14:00 ל-16:00. << דובר_המשך >>סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, אתה לא מקשיב באמת. אתה לא מקשיב. ובכן, התשובה היא פשוטה. חבר הכנסת אמסלם מעוניין לשלול את הזכות של בני אדם, שחס וחלילה יצטרכו להיאבק נגד בני עמם, לירות בבני עמם; אתה רוצה לחייב אותם לעשות את זה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> מי שמוכן, בקרב הערבים, הנוצרים והמוסלמים, להיאבק נגד בני עמו – אגב, גם דרוזים – רשאי לעשות את זה. ואנחנו מאמצים אותם אלינו. זה לגיטימי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> למה אפשר לעשות גם שירות ולא להחזיק נשק. מה אתה אומר פה? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אבל לחייב בן אדם להיאבק נגד בן עמו, הדבר הזה הוא כנראה פסול. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה לא הקשבת. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> בצבא הירדני – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> ואני מאוד שמח, מאוד שמח, אם כן, שאנחנו חיים במדינה שבה אנחנו לא מחייבים שום אדם – מחייבים, לא אמרתי "מאפשרים". << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר: מי שלא נאמן למדינה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> לא מחייבים שום אדם להיאבק נגד בן עמו ונגד בן דתו. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> לא מבין. בכל מדינות ערב מחייבים אנשים להתגייס. חייל ירדני נלחם נגד חייל סורי; חייל עיראקי נלחם נגד האיום האיראני. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> הצעת החוק שהוגשה על ידי חבר הכנסת אמסלם מבקשת לתקן את חוק שירות הביטחון. אין צורך להכביר מילים בתיאור חשיבות שירות החובה בצה"ל, ובכלל זה חשיבות שירות כלל החברה הישראלית. מיום הקמתו של צה"ל, מתבססת עוצמתו על חייליו וחיילותיו, מפקדיו ומפקדותיו. אנו סבורים כי אין לכבול – שימו לב טוב, זאת התשובה – לא חייבים לדבר, אפשר גם להקשיב. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> סגן שר הביטחון, אתה לא מקשיב לעצמך. אתה לא מקשיב לעצמך. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אין לכבול את שיקול הדעת של הפוקד ולחייבו לגייס כל מועמד לשירות ביטחון, מהטעם שיש לשמר את הגמישות של הצבא בגיוס משרתיו מסיבות שונות, כולל מהסיבות הלאומיות והדתיות. וזאת בהתאם לצורכי צה"ל ומודל צבא העם. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> אבל לגבי החרדים אתם כן שוללים את הגמישות. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> לשם השלמת התמונה, יצוין כי משרד הביטחון מקדם בעת הזו שני מהלכים מרכזיים, שעוסקים בדיוק בשאלת השוויון ובתחושת הצדק בתוך החברה הישראלית לגבי הגיוס לצה"ל. הראשון, חקיקת חוק גיוס בחורי ישיבה ושילובם בצה"ל ובתעסוקה. לשמחתנו, הצעת החוק עברה השבוע בקריאה ראשונה במליאה, ובכוונתנו להשלימה בהקדם האפשרי. הצעד השני, והחשוב יותר, הוא הקמת צוות מתווה השירות, אשר יעמול על בחינת מתווה חדש ובנייתו. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> למה לא התחלתם בשני? שוסטר, רגע, תעצור. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> מתווה רחב ועדכני לשירות שתואם את צורכי הביטחון, המשק והחברה בישראל, על מגוון קבוצות האוכלוסייה, ואשר ישקף הסכמה לאומית רחבה. זאת אומרת, שההיגיון שעומד מאחורי הצעת החוק, כמו שאמרתי, הלגיטימית במהותה, של חבר הכנסת אמסלם, צריך לבוא לידי ביטוי בהסכמה רחבה למתווה שירות; מתווה שירות שיאפשר לכל אזרח – אכן, לכל אזרח – לשרת את המדינה שלו. אני מניח שבשלב הראשון יהיה לנו – – << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> סגן השר, יש לי שאלה אחת אליך. יש לי שאלה אחת אליך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תן לסגן השר להשלים. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> מה שלא כתוב בדף הוא לא יודע. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> – – בקו"ם כללי, יהיה בקו"ם לאומי. הבקו"ם הלאומי הוא המקום שאליו יגיעו צעירים וצעירות בני כל העמים, בני כל הדתות. צה"ל, קודם כול, תהיה לו הזכות הראשונה לבחור ולמיין את מי שרוצה ומתאים לשירות הצבאי. לאחר מכן יהיו מסלולים נוספים גם בשירות האזרחי, גם בשירות הקהילתי, גם במוסדות צדקה וחסד. שם ערבים וחרדים, יהודים דתיים ויהודים שהם פחות דתיים, או דתיים לשיטתם יוכלו לבוא ולעשות את מה שאכן אזרח רשאי לעשות. בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה אתה עושה צחוק מעצמך, שוסטר? << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה לשאול אותך שאלה: קודם כול, האם חייל ירדני, שמגויס בחוק חובת גיוס בירדן, ומגן על ירדן מפני סוריה, שהיא גם מדינה מוסלמית, כשהסורים פלשו לירדן, הוא בעיניך בוגד? שאלה שנייה: האם חייל מוסלמי שכן מתגייס לצה"ל ונלחם עם צה"ל נגד החיזבאללה, למשל, או נגד האיראנים, הוא בוגד לשיטתך, כי הוא נלחם בבני עמו? זה מה שהשתמע מדבריך. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> מאיפה הוצאת את הרעיון של בוגד. אתה יודע, השיטה של להוציא מילים ולהתבסס עליהן לא מקובלת עליי. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> אתה אמרת שהם לא צריכים להילחם בבני עמם. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> לא אמרתי את המילים האלה. מה שאמרתי זה שצה"ל, טובת המדינה, וגם, כן, גם התחשבות ברגשותיהם של אזרחי המדינה, בהחלט לא מאפשרים לנו – – – << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> מדינות ערב נלחמות אחת בשנייה כל הזמן. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אתה לא יכול באמת להקשיב לתשובה שלי. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה לא יודע מה אמרת. אתה לא יודע מה אמרת. אתה מקשקש את עצמך לדעת. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> האזרחים שלנו לא נמצאים בסיטואציה, ואנחנו לא רוצים שיימצאו בסיטואציה – – << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> מדינות ערב נלחמות כל הזמן אחת בשנייה, מה הבעיה? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> – – שבה הם יחויבו להיאבק נגד בני עמם, נגד בני דתם. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> חיילים סעודים – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> מי שמחליט – ועכשיו זאת התשובה. אתה ממש לא רוצה להקשיב, אבל אני אענה לך, גם אם אתה לא מקשיב. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> מדינות ערב נלחמות אחת נגד השנייה כל הזמן. ואף אחד לא אומר שהם נלחמים בבני עמם או בבני דתם. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אני מקבל באהבה, בתחושת סולידריות גדולה, את כל בני האדם האזרחים במדינת ישראל, שמחליטים להתגייס לצה"ל. אני חושב שהם עושים דבר ראוי, דבר חשוב. הם אינם בוגדים. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> אז הם לא נלחמים בבני עמם. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אני מציע שניתן לכל אחד להחליט בעצמו, או לבית משפט, אם הוא בוגד או לא בוגד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אמרת שזה לא ראוי שהם יתגייסו כי הם נלחמים בבני עמם. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> אמרת שזה לא ראוי. זאת המשמעות של דבריך. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אני נמצא במקום אחר לגמרי. אנחנו, חברים וחברות, נמצאים בסיטואציה שבה צה"ל, הפוקד, הוא זה שיקבל החלטה, ולא חבר כנסת כזה או אחר ולא כנסת ישראל יקבלו החלטה מי הוא זה שמתאים לשרת בצה"ל. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> אדוני סגן השר, אולי נשמע מה יש – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אני מאוד מקווה שיגיע היום שאנחנו בהחלט נפתח את האפשרויות השונות – – << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> אתה הסטת נגד – – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> – – לגיוס במדינת ישראל. אנחנו מדברים על מסלולים צבאיים; אנחנו מדברים על מסלולים קהילתיים, חברתיים. יש בהחלט מקום לכולם. כל המסלולים האלה הם מסלולים לגיטימיים, ובלבד שאנחנו נאפשר בהם את השירות הראוי, שלא פוגע חזיתית. אגב, שאלות מצפון יש גם לאנשים שהם אינם דתיים ושהם אינם ערבים ושהם אינם חרדים. גם זה לגיטימי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תסביר לגבי החיילים בני העדה המוסלמית. יש חיילים מוסלמים – תסביר לגבי זה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> לכל אחד מאזרחי מדינת ישראל אנחנו צריכים לאפשר גם שירות, ומדינת ישראל צריכה גם להתחשב, במידת האפשר. ובמקרה הזה, זה אפשרי. איפה אנחנו עומדים? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הזמן נגמר, סגן השר. תודה, סגן השר אלון שוסטר. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אני מבקש, אם כן, להסיר את הצעת החוק מסדר-היום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. חבר הכנסת אמסלם, אתה רוצה להגיב? << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> מה אתה אומר על חיילים מוסלמים שמשרתים בצה"ל? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות, אדוני. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מה עמדתך בעניין של הגיוס? אתה מוכן להגיד לנו מה עמדתך בגיוס? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בגיוס לחמאס, אולי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> שואל. הרי אתה מדבר בשם עקרונות, מוסר כללי, שוויון. מה אתה אומר בקשר לגיוס? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה אתה אומר על חיילים מוסלמים שמשרתים בצה"ל? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מה אתה אומר על חיילים מוסלמים שמשרתים בצה"ל? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תגיד לי, מה העמדה של הליכוד על הגיוס? הוא רוצה לגייס את הערבים או לא רוצה? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי: בוודאי, בוודאי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> עזוב אותך. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> דרך אגב, לכן אני הגשתי את הצעת החוק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> גם הליכוד לא רוצה לגייס את הערבים לצבא. די. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו רוצים לגייס את הערבים לכל מסגרת. דרך אגב, אזרחית או צבאית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אם מחר תחזרו לממשלה, אתם לא תביאו את החוק הזה. די כבר. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו נביא. הינה, הבאתי את החוק הזה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה לא תביא אותו. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לומר לכם, רבותיי – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה לא תביא אותו. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> הליכוד מברך על כל חייל בצה"ל, חייל מוסלמי, חייל דרוזי. תגיד אתה את אותו הדבר. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> שמעתי אותך, סגן השר שוסטר. האמת היא שציפיתי ממך ליותר. ציפיתי שתגיד: חבר'ה, עזבו, אין לי תשובה אמיתית. הערבים, עזבו, הם איתנו בשמאל. עזבו. אתה עכשיו מספר לי? אתה הרי היית קיבוצניק, אם אני לא טועה. אתה עכשיו מסביר לי שהם נלחמים נגד בני עמם. מה יעשה חייל מוסלמי עכשיו? הוא נלחם נגד בני עמו? לא הבנתי. אז מה אתם עושים? אתם נלחמים בשמאל נגד היהודים שלומדים תורה – זה הרי עולה על הרקע הזה – והוא מצביע על היהודים שלומדים תורה יתגייסו בגלל שהוא רוצה לחסל את היהדות. מפריע לו שלומדים תורה בגלל שהוא יודע: רק ככה אני אחסל את היהודים; אין לנו כוח צבאי, אנחנו נחסל אותם באמצעות זה שאנחנו בעצם עוקרים מהם את כל היסודות היהודיים. זה מה שהוא יודע. הוא חכם מאוד. אבל שהוא ישלח לצה"ל את הילדים שלו? מה פתאום. מדינת ישראל לא לגיטימית בעיניו. יש לו ח'ליפות אסלאמית. איך הוא אומר, הוא יושב אצלכם בקואליציה, מחזיק אתכם, אבל הוא איש הגון בגלל שהוא אומר את האמת. הוא אומר: כל שהיד – כתר על כל ראש ערבי. אומר את זה חבר כנסת מרע"מ. יושב כאן. אבל אתכם לא מעניין כלום. לכן אני חושב שזאת חוצפה ועזות מצח, בוודאי שלך. אחרים לא מתערבים, אבל אתה מתערב בחוק הגיוס; אתה מתערב לנו בחוק הכשרות; אתה מתערב לנו בחוק הגיור; אתה מתערב לנו במתווה הכותל. אתה מוסלמי, עלק מהאחים המוסלמים, ואתה הורס לנו את הדת. אתה זה הבעיה. עזוב את כל אלה. כל אלה אתאיסטים, לא מאמינים בכלום. אתה רוצה – יש לך אידיאולוגיה עמוקה לחסל את עם ישראל. ואיך אתה מחסל אותו? באמצעות חיסול הרוח היהודית. זה מה שאתה עושה. זה מה שאתה עושה הלכה למעשה. ממתי הגיוס מעניין אותך? אתה תומך בזה שהבן של ליצמן ילך לצבא והבן שלך לא? בושה וחרפה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יאללה, תודה. תודה, חבר הכנסת דוד אמסלם. בבקשה, רד. רד, בבקשה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ואחרי זה אתה אומר, שוסטר, שחבר אמסלם עושה פה ריב ומדון. אתה לא מתבייש? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת דוד אמסלם. אתה יכול לרדת? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בושה וחרפה. אין לכם לא אידיאולוגיה, לא צדק, לא ערכים. כלום אין לכם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק של חבר הכנסת דוד אמסלם, הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – חובת פוקד לקרוא להתייצבות לשירות ביטחון). נא לשבת. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> השעה 16:00, בנט התעורר – – – השעה 16:00, בנט התעורר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נא לשבת, בבקשה. נא להצביע. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 50 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – חובת פוקד לקרוא להתייצבות לשירות ביטחון), התשפ"ב–2021, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 30 בעד, 50 חברי כנסת נגד. ההצעה לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק להנצחת זכרם של קורבנות הטבח בחברון, התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2604/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הצעת חוק להנצחת זכרם של קורבנות הטבח בחברון, התשפ"ב–2021, של חבר הכנסת איתמר בן גביר וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, חבר הכנסת. עשר דקות. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> איתמר, השעה 16:00. בנט התעורר. אפשר לדבר בקול. לא צריך לדבר בשקט. לא – – – << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> יושב-ראש המליאה, אני לא רואה כאן שרים, אבל בסדר. כנסת, כנסת נכבדה. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> איתמר, 16:00, 16:00 – הוא התעורר – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, כן. ראיתי שיש שרים, יש. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, י"ח באב תרפ"ט נחשב לאחד הימים השחורים בהיסטוריה של מדינת ישראל, לכל ארץ ישראל, אבל בעיקר ליישוב היהודי בחברון. 67 יהודים נרצחו, נטבחו, בפרעות של שונאי יהודים. לצערנו – – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> 133 יהודים נרצחו – – – 1929, בעיקר בחברון, אבל גם בצפת – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון, נכון. אמרתי: בכל ארץ ישראל, אבל בחברון עצמה 67 יהודים. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> 133 יהודים. << קריאה >> יואב גלנט (הליכוד): << קריאה >> זה לא בהיסטוריה של מדינת ישראל, אלא בהיסטוריה של ארץ ישראל, כי המדינה עוד לא קמה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל אף אחד לא מתנצל, אה, איתמר? אצלנו מתנצלים. אף אחד לא מתנצל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה היה בגלל הכיבוש. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לצערנו, במערכת החינוך של מדינת ישראל לא מצאו לנכון לעשות איזושהי תוכנית לכלל התלמידים במדינת ישראל, שילמדו מה קרה באותו טבח. אז אני רוצה לספר לכם, ולקרוא מתוך הספר "לשכים בעיניכם", של הרב כהנא, השם ייקום דמו, שמתאר את ההיסטוריה של אותן פרעות ושל מה שקרה. הפורעים ניגשים להתקפה. חסד לאברהם הוא מקום – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מדבר על העם היהודי, על העם היהודי, שנרצח ונטבח. אני מדבר על יהודים שנרצחו ונטבחו. זה כנראה לא מעניין אתכם. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> – – – בחזרה. תקריא מהמופתי. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הפורעים ניגשים להתקפה. חסד לאברהם הוא מקום פולחן דתי ולימוד, מעבר להיותו מרפאה המשרתת יהודים וערבים כאחד. "אך לכך אין חשיבות בשביל ההמונים המוסתים. בין התוקפים היו רבים שקיבלו טיפול רפואי חינם בבניין עצמו. הם מטפסים פנימה דרך החלונות, מנפצים את הדלתות. בתוך הבניין משמידים בצורה פראית כל חפץ הנקלע לדרכם – – –הפורעים מציתים את פנים המבנה, הלהבות עולות השמימה. בית הדסה נהיה לתנור אש. האבנים משחירות מרוב הלהבות. בית הכנסת נהיה לאתר השמדה מוחלט, שבו עולים באש גווילים קרועים", המחוללים בידי ההמון הפורע. "בבית הסמוך גר בן ציון גרשון, הרוקח הנכה שנהיה לאגדה חיה בשל טוב ליבו לערביי חברון – – – הפורעים פורצים אל תוך דירתו. בציפורניהם מוציאים את עיניו מחוריהן". הרוקח הנכה מת מעשרות הדקירות שדקרו את גופו. "תוקפים את אשתו, ונקרעות ממנה שתי זרועותיה – – –מנסים לאנוס את בתו, אך בשל התנגדותה העזה, ממיתים אותה במיתה משונה. רחובות חברון נהיו לחלום בלהות של יללות – – – צווחות עולות מעשרות בתים – צווחותיהם של הגוססים, של הנאנסות ושל תינוקות בוכים. והפוגרום", הפוגרום, יושב-ראש המליאה, "הפוגרום נמשך. בדרך לבאר שבע עומד בית בורלנד, אכסניה לרבים מתלמידי ישיבת חברון. "ההמונים צרים על הבית, פורצים את הדלתות. תלמיד הישיבה אברהם דוב שפירא נלחם באומץ לב, בסכין אשר בידו, אך גם הוא נופל ומת". עומד שם נער צעיר בשם דב הלר, השם ייקום דמו, ואומר להם: אני רק נער, אני רק ילד, אך דוקרים אותו בפגיונות שוב ושוב ושוב. "תלמיד אחר, משה אהרון – – – מבקש מרוצחיו רגע לומר וידוי. הוא מתחיל את התפילה – הוא נרצח. שני תלמידים נוספים, שמואל יצחק ברנשטיין ויששכר אליהו סנורוב, נופלים אף הם קורבן לטובחים. את סנורוב ההמון כמעט מבתר. הוא נותר בסבלו כמעט יממה לפני שהוא נופח את נשמתו". מנסור עבאס, תדע לך, אין בית יהודי בטוח באותם ימים. "בדרך לירושלים פורץ ההמון אל תוך ביתו של השוחט יעקב זאב רייזמן, הנמלט בבהלה דרך הדלת האחורית, אך ההמון משתלט עליו. הוא מתחנן אליהם. אומר, ומוסר לפורעים את כל כספו. לרגע הם מרפים ממנו. הוא מנסה להימלט, אבל הם שוב רודפים אחריו, משיגים אותו ודוקרים אותו שוב ושוב ושוב. הוא נופל אל תוך התעלה, ושם נופח את נשמתו. "בביתו החרב נשארות גופותיהם המתות של אחיו משה ושל חמותו – – – הבית נבזז, ההמון מסתלק" וממשיך ליעד הבא. "אחריו בא תור ביתו של אליעזר דן סלונים. בית סלונים – – – מרשים. סלונים עצמו נמנה עם חשובי יהודי חברון. הוא מנהל את בנק אנגלו-פלשתין בעיר. הוא החבר היהודי היחידי של מועצת העיר". מבין הערבים יש רבים מאוד מהידידים שלו. הוא מכיר את כל נכבדי העיר, את מנהיגיה. ולכן הוא מזמין את כל היהודים ואומר להם: בואו, בואו לכאן. אצלי בטוח, בואו. אבל את ההמון זה לא מעניין. לפתע מתנפצים החלונות, ומאות אבנים עפות פנימה. "נשמעות צעקות יהודים. גברים ממהרים להבריח את הדלת. בחוץ מרוכזים עשרות קורות עץ ומוטות ברזל, לפרוץ את דלתות הבית. גורל משפחת סלונים לא יהיה שונה מגורלם של בתי שאר היהודים חברון". "מחוץ לבית ניצבים מאות – – – מוסתים התובעים: דם יהודי, דם יהודי. הם עולים במדרגות" רבע שעה אחר כך הם דופקים על הדלת, מכים בה במוטות הברזל, ומזעזעים אותה בקורות. בפנים נעמדים בחורי הישיבה ומנסים לעצור את כל הפורעים. אבל לפתע, לפתע, נשמעות יריות. אברהם ינאי, בן ה־65, יהודי, נפגע בזרועו. "ירייה אחרת פוצעת את פניו של זלמן וילנסקי, בן ה-27, מזכיר ישיבת כנסת ישראל, הנופל ומתבוסס בדמו. קליע נוסף קורע את בטנו של תלמיד הישיבה ישראל מרדכי קפלן, בן 22". בעוד הוא מתמוטט, הוא נאחז בניסיון נואש למנוע את הכניסה, למנוע את הפריצה, אבל זה לא עוזר לו. "תלמידי הישיבה מגלים אומץ וכוח על-אנושיים בהודפם את המוני הפורעים, אך תחת מטר כדורים הם נאלצים לסגת עם היתר לחדרים הפנימיים. ברגע זה נפרצת הדלת לגג", והפורעים חודרים פנימה. שני תלמידי ישיבה נוספים נופלים חלל. אחד מהם צועק וצווח. אליעזר דן סלונים שומר על קור רוחו ועל כוחו עד הסוף, "הוא יורה מאקדחו על ההמון, אך נפגע בראש מצינור ברזל כבד ומתמוטט". "עתה לא נותרת שום תקווה, אך בחורי הישיבה לוחמים כאריות. קולות מעורבים בוקעים השמימה; קולותיהם של חרבות מונפות, של פגיונות, של צווחות של נשים וילדים. המילים 'שמע ישראל' נשמעות בחלל החדר. ישראל לזרובסקי, תלמיד בן 17 מרוסיה, נדקר באכזריות ומחזיר את נשמתו לבוראו. ישראל הלל, מבוגר יותר, בן 21, בשוכבו על האדמה, פצוע מיריית קליע, נדקר שוב ושוב – – – עדותו של אחד שעבר את הטבח בשלום נזכרת בצעקותיו: אני בין כך ובין כך כבר מת, והם עוד מכים אותי". זו ההיסטוריה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> בן גביר, אני יכול לשאול אותך שאלה? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> פשוט אני לא יכול לעלות – – – הטבח בתרפ"ט – איום ונורא. למדנו עליו בבית הספר. אני למדתי עליו. הוא איום ונורא, אבל מאז השגנו עצמאות, יש לנו מדינה חזקה, אנחנו יודעים להגן על עצמנו. היה עוד טבח בחברון, ב-1994 – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ואתה חושב שאני בעד? ואתה חושב שאני בעד? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – של ברוך גולדשטיין. השאלה – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה ששאלת, כי נתת לי הזדמנות להגיד שאני נגד לפגוע בערבים. אני גר בחברון, מחנך את הילדים שלי בחברון. מעולם לא אמרתי לילדים שלי, לא חינכתי אותם, לא קראתי להם ולא רמזתי להם, שלפגוע בערבים זה דבר טוב. חלילה. חלילה לנו. יש לי בעיה עם מחבלים. יש לי בעיה עם מי שרוצה לפגוע בנו ולהרוג אותנו ולרצוח אותנו. איתם יש לי בעיה. יש לי בעיה עם מי שמרים בקבוק תבערה או אבן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לכולנו, איתמר, לכולנו יש בעיה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון, אני יודע. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לכולנו יש את הבעיה הזו. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הוא שאל אותי, אז אני אומר – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> טבחו – אנשים נכנסו למסעדה לאכול, התפוצצו לכל עבר. תגיד לי, זה לא טרור? אפשר להשוות בכלל? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בועז, אני חושב דבר אחד: שהתלמידים בכלל בתי הספר – אגב, אני למדתי בבית ספר חילוני, לא בבית ספר דתי – אני חושב שהתלמידים בכלל בתי הספר במדינת ישראל צריכים ללמוד את הדברים הללו. זו ההיסטוריה שלנו, זו המורשת שלנו. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> בהחלט, גם וגם. זו ההיסטוריה וזו ההיסטוריה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ההשוואה היא לא במקום גם. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> ברור. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הטבח היה טבח של אלפים, של הרבה מאוד אנשים, וכאן אתה מדבר על מעשה בודד. אבל אנחנו צריכים ללמוד וללמד, וזה מה שחשוב בהצעת החוק הזאת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת איתמר בן גביר. ישיב סגן שרת החינוך, חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> בן גביר, זה היה בגלל הכיבוש, לא? הרצח היה בגלל הכיבוש – – – בגלל הכיבוש. חיות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנסו נשים, מה לא עשו שם, גועל נפש. << דובר >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << דובר >> נכבדי היושב-ראש, חברותיי וחבריי, כנסת ישראל, איתמר בן גביר ושאר החברים, הצעת החוק נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה בישיבתה מ-30 בינואר 2022. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השעון. השעון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם לשוסטר הוא לא שם. << דובר_המשך >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << דובר_המשך >> הצעת החוק נדונה בוועדת השרים – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני בטוח שהוא לא ינצל את עשר הדקות. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, זה לא משנה. << דובר_המשך >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << דובר_המשך >> זה יהיה קצר. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> שינצל – – – << דובר_המשך >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת כץ, זה יהיה קצר, באחריות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חיים. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, קח עשר דקות. שיעבדו לפי הכללים. יש כנסת לצד הזה ויש כנסת לצד ההוא. לזה אתה לא נותן לעבור בשנייה, ושם אתה לא שם לו שעון. << דובר_המשך >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << דובר_המשך >> הצעת החוק – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה לא הוגן, חיים. << דובר_המשך >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << דובר_המשך >> – – כפי שאמרתי, נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אני לא הוגן – – – אני מתנצל. << דובר_המשך >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << דובר_המשך >> – – בישיבתה מ-30 בינואר 2022. החלטת ועדת השרים הייתה לדחות, ולא להתנגד לדיון, והיא ביקשה חצי שנה כדי ללמוד את העניין – על כך שוחחנו אתה ואני. אני אגיד, בצד העקרוני, חבר הכנסת בן גביר: אין מקום לחייב בחקיקה ראשית תחומי דעת ותוכנית לימודים. משרד החינוך נוהג להתנגד באופן מסורתי עקרוני לקביעת תוכניות לימודים לבתי הספר; זה נושא הנתון לשיקול דעת השרה והצוות הפדגוגי המקצועי המנחה את המערכת מעת לעת ועל פי הצורך. באופן זה מתאפשרת גמישות ורלוונטיות, נמנעת הצפה של הצעות חוק מעין אלה וכניסתם של שיקולים, נגדיר אותם, זרים ופוליטיים. והיום, ההכנסה של הרב כהנא לתוך העניין הזה – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> זה פוליטי? << דובר_המשך >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << דובר_המשך >> רק שנייה. רק שנייה. ההכנסה של הרב כהנא – יש בה ממד שלחלוטין הוא ממד פוליטי. כן, ואתה הרי יודע את זה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> גם הסירוב שלכם פוליטי. בגלל מנסור עבאס. גם הסירוב שלכם פוליטי. בושה. << דובר_המשך >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << דובר_המשך >> הוא אמר – שנייה, אם תיתנו לי להשלים, אם תיתנו לי להשלים, אתם תשמעו שיש הבנות. חבל שאנחנו עכשיו – ולכן, נושא הטבח בחברון מוזכר ונלמד בתחומי הדעת, היסטוריה, כחלק מתוכניות הלימודים בפרק העוסק במאורעות תרפ"ט. מופיע. נמצא, מסתבר. הרחבתי את הבדיקה, חבר הכנסת בן גביר, ומסתבר שמלמדים את זה לא רק בבתי הספר הדתיים. אבל, אבל, ומשום שמדובר באירוע שהוא בהחלט אירוע משמעותי מכונן בחיי העם היהודי, אני הצעתי לחבר הכנסת בן גביר שאנחנו ניקח חודשיים כדי להכניס את הנושא לשיח בתוך משרד – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> בעוד חודשיים הממשלה נופלת. מה חודשיים? תוך כדי בחירות תעשו את זה? זה לא לעניין. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בסדר. אם היא נופלת, תעשה את זה אתה. << דובר_המשך >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת מלכיאלי, תן קצת ליהנות. אני מתחיל ליהנות רק אחרי שנה מהעיסוק הציבורי שלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – כסף מזומן עכשיו – – – << דובר_המשך >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << דובר_המשך >> אז אני לא מצפה להיות 18 שנים, כמו שהייתי ראש עיר, אתה יודע. על כל פנים, מה שאני מציע, אדוני, הוא שאנחנו ניתן לעצמנו זמן של חודשיים. אני, כסגן שרה, איכנס, ביחד עם הצוות הרלוונטי, ללמוד את הנושא לעומקו, ונחזור עם תשובות שהן תשובות ראויות. ולכן אני מבקש שלא נצביע היום ונתקדם. האם מקובל? << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> כן, מקובל עליי. כן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. תודה, חבר הכנסת, סגן שרת החינוך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, יש לי שאלה. ראש הממשלה אמר אתמול שהוא לוקח תנומה בצוהריים. אנחנו לא יכולים לקחת תנומה, אולי לאכול משהו? או שרק ראש הממשלה בנט לוקח תנומות? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת. אנחנו עוברים – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אין תשובה על השאלה? הוא אמר שהוא לוקח הפסקה חצי שעה וישן. אנחנו רק רוצים לאכול. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת – יצא. אנחנו עוברים להצעה הבאה על סדר-היום, הצעת חוק – חבר הכנסת בן גביר, אתה מסכים לדחות את ההצבעה על הצעת החוק? << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> במשפט, אני אגיד את זה לשר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. כי הוא אמר ויצא. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני סגן השר – איפה הוא? אדוני סגן השר, אני, כמובן, מקבל את ההצעה, אבל אני חייב להגיב למשפט אחד, כי אתה אמרת משהו שקצת הקפיץ אותי, ואני מעריך אותך מאוד, ואני יודע גם – אנחנו שוחחנו לפני – שהנושא כן קרוב לליבך. << קריאה >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << קריאה >> לא קשה להקפיץ אותך. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, אבל בכל זאת, אמרת "הרב כהנא". הרב כהנא כתב ספר על תרפ"ט. תפסיקו לעשות דה-לגיטימציה, ברצינות. תפסיקו. במיוחד מי שיושב עם התנועה האסלאמית, ויושב עם ווליד טאהא, שהוא בעד, פר-אקסלנס, לפגוע בחיילים – נגמר. הרב כהנא – די להפוך לדמון. הרב כהנא כתב ספר היסטורי. הספר הזה הוא לא רק ספר, אלא יש בהיסטוריה של מדינת ישראל פרקים שלמים – ואתם מכירים אותם – על הטבח בתרפ"ט, על מה שקרה, על מה שהיה. נדמה לי, ואני מאוד מקווה, שכולנו כאן – יש כמה כאלה, בצד ההוא, שאולי לא – מבינים את החשיבות של הלימוד. כולנו כאן מבינים שצריך ללמד את זה בכלל בתי הספר. אני שמח שהרחבת את הבדיקה ואמרת שגם בבתי ספר חילוניים מלמדים. לצערי, ממה שאני יודע, לא אצל כולם. אבל מה שבטוח זה דבר אחד: אנחנו, בנושא הזה, צריכים להיות ביחד, כי זו ההיסטוריה, זו המורשת, ואנחנו גם צריכים לזכור מה קרה לנו כדי שנדע מה יכולים, חלילה, לעשות לנו בעתיד. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת איתמר בן גביר. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1715/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה על סדר-היום: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"א–2021. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עבאס, מתי הילדים שלך עושים שירות לאומי? ספר לנו. מתגייסים לצה"ל. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> או שאצלכם זה רק זכויות, בלי חובות? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה – יש לכם מוסר, ערכים, המוסר האוניברסלי, שוויוניות – – – אדם הוא אדם. תמשיך, תן את הסיסמאות האלה, תן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מנסור, אתה זוכר את הסיסמה של ליברמן? אם אין אזרחות – זוכר? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ועוד נתנו לך כסף לחלק לאותם אנשים שלא הולכים לצבא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אם אין נאמנות אין אזרחות. אם אין – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. אני חוזר שוב, כדי שנהיה בהתאם לתקנון. תשובה והצבעה במועד אחר להצעת החוק להנצחת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. בסדר. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתם יודעים, תפקידנו העיקרי כמחוקקים הוא לחוקק חוקים ולתקנם בהתאם לצו השעה, להתקדמות של החברה, וכמובן גם לצו המצפוני. אז בעולם מתוקן, שבו יש שוויון אמיתי, נשים תוכלנה לעבוד בכל מקצוע שיבחרו, גם ובעיקר – וכך אנחנו גם רוצים ורוצות שיהיה – כעצמאיות. כיום, חוק הביטוח הלאומי אינו מאפשר לאישה לעבוד ולקבל דמי לידה במקביל, דבר אשר פוגע בעצמאיות רבות, שצריכות להמשיך ולקיים את העסק שלהן ואינן יכולות להרשות לעצמן לקחת הפסקה רצופה של שלושה חודשים, לא בגלל שהן לא רוצות להיות עם הרך הנולד אלא בגלל שזה מביא לסיכון העסק שלהן. החשש הזה מפני סגירת העסק, לא רק שמהווה מין דורמן שמונע מנשים להיכנס למקצוע עצמאי, אלא לעיתים גורם לאותן נשים לדחות את הרחבת המשפחה והבאת ילדים לעולם, מתוך מחשבה שעכשיו העסק שהן הקימו עלול לקרוס ולהישבר, אם שלושה חודשים בעלת העסק לא תהיה שם. ראה, זה לא הגיוני – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, רק שאלה אחת קטנה: איפה הפמיניסטיות של מפלגת העבודה? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסכימה איתך. הן צבועות. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> הן צבועות. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> קוראים לה נעמה לזימי, קוראים לה מרב מיכאלי, קוראים לה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הכי צבועות שבעולם. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אף אחת מהן לא פה, אני חושבת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מיכל רוזין, כולן. כל הצביעות מהצד הזה – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך, משה, משה: זה בעיקר עניין של פוזיציה. אחד הדברים החשובים, אני חושבת, בממשלה הזו, וזה השינוי היחידי שאולי בכללו כדאי היה שהם יהיו בהגה השלטון – רק כדי שהציבור יראה מה האלטרנטיבה; כדי שהציבור יחשוף את הצביעות שלהם; כדי שנבין שהאידיאולוגיה שלהם היא טובה – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> העלו את גיל הפרישה לנשים. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לדיבור ולא לעשייה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> 80,000 שקל לאישה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> שידעו שהדיבור שלהם על שוויון מדבר על לתת הטבות לבני הקיבוצים על פני כל השאר. כשהם מדברים על פמיניזם זה פמיניזם לפי הדעות – כפי שאמרה מיכל רוזין. כשהם מדברים על שוויון הזדמנויות הם הצבועים, כי הם רוצים את האנשים שלהם לפני; את השבט הנכון. כשהם מדברים על פמיניזם זה פמיניזם לבן מדלג, כפי שהגדיר אותו ד"ר הני זובידה. עכשיו אני נמצאת כאן היום כי נכון לשנת 2001 בישראל יש 184,000 נשים עצמאיות – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שהן 37% מהעצמאים במשק. אז אותן נשים מצוינות נמצאות במין ניגוד עניינים פנימי כזה, כשמצד אחד הרצון הוא לקבל את חופשת הלידה שלהן ולהיות עם הילד ועם התינוק בבית, אבל מנגד הן רואות את מקור הפרנסה של הילד הזה הולך ללכת לאיבוד. הנשים האלה אינן יכולות לעמוד באיסור הגורף בשל החובה שלהן לדאוג לפעילות השוטפת הכרוכה בניהול עסק. תחשבו על זה, הן צריכות לשלם משכורות. הן בדרך כלל מעסיקות עובדים ועובדות והן צריכות להמשיך לשלם את שכר הדירה של העסק. הן צריכות להוציא תשלומים. הן צריכות להוציא דוחות, ואף פתרון אד הוק – והדבר המשמעותי ואף יותר נוכח זה הוא שהקושי שלהן הוא לא רק לדאוג לכך שהעסק ימשיך ויתפקד – תקשיבי, קטי – הן נחשבות לעברייניות. עד לפני כשנתיים הביטוח הלאומי היה שולח אליהן בלשים שבודקים. אם היא באה בחופשת הלידה שלה למקום העבודה, אז אוטומטית היא נחשבת לעבריינית, ולא רק ששוללים לה את דמי הלידה, היא גם חשופה לתביעה פלילית. כשבכנסת העשרים הגשתי את החוק הזה וקידמתי אותו היה לנו שר רווחה, קראו לו חיים כץ. כשבאתי עם הבקשה הזו – עכשיו, חיים הוא בעיקר מנהיג עובדים, וכמנהיג עובדים הוא בא אליי ואמר לי: תקשיבי, הצעת החוק במקור היא לנשים שכירות, כדי שלא ינצלו אותן, כי אם המעסיק יגיד לה שתבוא לעבוד בזמן תקופת הלידה, אז גם כי היא רוצה לשמור את מקום העבודה היא תבוא, כדי למצוא חן בעיני המעסיק. אז הוא ינצל אותה, ולכן יש איסור גורף. באתי אליו ואמרתי לו: חיים, אתה צודק לחלוטין בעניין השכירות, אבל כשאנחנו מדברים על שמירת מקום עבודה אנחנו פה מדברים על שמירת העסק, וזה מקום העבודה לא רק של העצמאיות אלא גם של אלה שהיא מעסיקה תחתיה. אני חייבת לומר שהממשלה דחתה אז – בוועדת שרים לענייני חקיקה, בראשות אחת הנשים, אילת שקד. אז כשפניתי לחיים והסברתי לו את הרציונל, הוא עלה פה במליאה והוא אמר – קודם כול, קראת לי קרצייה, חיים, אני חייבת התנצלות על זה, מאז לא התנצלת. הוא אמר שבגלל הקרצייה שאני, הצלחתי להסביר לו את ההבדל. ומה אנחנו מנסים לעשות בחוק הזה? זה שלפחות ברבע משרה אנחנו נאפשר לה לשמור את מקום העבודה, וחיים תמך בחוק, ואחר כך כל הממשלה, כי הוא בא והסביר את השוני. אז הוא אומר: אוקיי, השכירה, אנחנו לא רוצים שתגיע בכלל למקום העבודה, כדי שהמעסיק לא ינצל אותה ויכריח אותה להמשיך לעבוד בחופשת הלידה. אבל העצמאית, אם היא לא תגיע למקום העבודה שלה שלושה חודשים, אין לה מקום עבודה לחזור אליו, אין מי שישלם את התשלומים, אין מי שיחזיק את העסק. בוודאי ובוודאי כשמדובר בעסק צעיר. אז תודה לאל על הרציונל, על ההבנה, אבל לצערי הרב, הכנסת העשרים התפרקה טרם זמנה. לא הספקנו לסיים את החקיקה, והצלחתי להעביר חלק מהחקיקה. היום אני נמצאת פה בישורת הנוספת, ואני מצפה, מצפה מאוד, לראות חברים וחברות מהקואליציה תומכים ברציונל הזה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אולי הוא רוצה לבקש סליחה על זה שהוא קרא לי קרצייה. כשאנחנו מדברים כאן על לשמור מקום עבודה, זה לא רק בעבור אותה מעסיקה, אותה עצמאית, אלא גם אותם מקומות עבודה של השכירות שהיא מעסיקה. תבינו, בלשים היו עוקבים אחריהן, ומה שקרה הוא שאם היו תופסים אותן במקום העסק בחופשת הלידה, הן היו חוטפות קנסות; היו מבטלים את דמי הלידה וגם יכולים לתבוע אותן בתביעה פלילית. אנחנו הצלחנו לקדם את זה. גם בעזרתו של חיים, עוד לפני שסיימנו את החקיקה הביטוח הלאומי כבר התחיל לקיים חלק מהרציונל. קודם כול, הבלשים האלה, הפסיקו אותם, תודה לאל. דבר שני, מאפשרים להן בחלק מהזמן להגיע למקום העבודה – אבל הן צריכות לבקש אישור. אדוני היושב-ראש, אתה יודע, לפי המחקר של פרופ' מומי דהן, רק 70% יודעים במדינת ישראל פחות או יותר למצות זכויות. זאת אומרת אחד מכל שלושה ישראלים – או במקרה שלנו: אחת מתוך שלוש נשים אפילו לא יודעת שיש לה את היכולת לבקש את הדבר הזה, כי היא צריכה לפנות באופן אקטיבי לביטוח הלאומי ולבקש אישור. בגלל שהיה נוהל מסוים, מאז רוב הנשים לא ממצות גם את הזכות הזו, כי זה איזשהו הסדר בשקט של הביטוח הלאומי, שכביכול הוא לא אוכף את החוק האוסר עליהן להגיע למקום העבודה. אני באה ומבקשת שהצעת החוק הזו לא תישאר כאיזה מערוף כזה, שהביטוח הלאומי עושה בעבור אותן נשים עצמאיות, אלא מתוך מקום שזה יהיה מחוקק בחוק, ולא יחשוף אותן לתביעות וגם לא לקנסות. חיים, אני חייבת לומר לך שפניתי למאיר כהן ואמרתי לו: תסתכל על התשובה של חיים כץ. כשחיים כץ ענה בהתחלה, בתפיסה שלו זה היה באמת לשמור מקום עבודה של השכירות. כשראינו את הפגיעה בנשים העובדות העצמאיות, לא רק שאתה הסכמת, גם עזרת לי לקדם את זה עוד לפני שסיימנו את כל החקיקה. זה חייב להיות באות כתובה בספר החוקים, כי מחר או מוחרתיים, עם כל הרצון הטוב, או ששר כזה או אחר יתחלף, או מנהל הביטוח הלאומי יתחלף, הן תחזורנה ותהיינה חשופות לתביעות ולקנסות וגם להחזר הכספים של דמי לידה. אני באמת חושבת, וביקש ממני השר מאיר כהן לתת שבועיים כדי לנסות להגיע לדיון מול העוזרת שלו, מול האחראית על הביטוח הלאומי, ומאחר שאני רוצה לקדם את החוק הזה, אני מקווה מאוד שאותו רציונל שעבד ועזר לנו להעביר אותו אז – אבל לא סיימנו את החקיקה בגלל שהכנסת התפזרה – יהיה כאן עכשיו, ונצליח להעביר את זה. כי היום, מה שקורה בין העסקים הקטנים והבינוניים – הם קורסים; הם נמצאים בפני שוקת שבורה. האי-טיפול של הקואליציה הזאת בכל הנושא של העסקים העצמאיים והעצמאיות הוא בכי רע, ואנחנו לא רוצים להוסיף עליהם עוד קושי. הגיע הזמן שנתחיל להסתכל על המציאות בעיניים ביחס לנתונים ולתקן את המעוות, כי הנשים האלה הן לא רק עצמאיות, הן מעסיקות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. תשובה והצבעה במועד אחר. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> תן לי דקה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אין עילה, מה, חיים? אני לא יכול. זה בניגוד לתקנון. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, זה – – – היא אמרה שאני אמרתי שהיא קרצייה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז מה, אז זה פגיעה בך? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> ודאי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, חיים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> עד שיש פה אווירה טובה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לך לחברת הכנסת אורלי, תתנצל. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, אני אתנצל מפה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תתנצל, תזמין אותה לארוחה, וזהו. נגמר הסיפור. טוב, חברים, בואו נחזור. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, אי-אפשר, מה קרה לך? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – די, אתה יכול. << הצח >> הצעת חוק חניה לנכים (תיקון – החלטה בבקשה לתג נכה), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/287/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה על סדר-היום: הצעת חוק חניה לנכים (תיקון – החלטה בבקשה לתג נכה), התשפ"א–2021, של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה. עשר דקות, חבר הכנסת מלכיאלי. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר. הצעת חוק המוגשת כעת לכנסת מדברת על אחת העוולות הקשות ביותר שיש לאנשים החלשים, הציבור הנכה במדינת ישראל – הנכים, בעלי המוגבלויות. היום אדם בעל מוגבלות שזכאי על פי חוק, על פי חוק העזר העירוני או על פי הביטוח הלאומי, לפי אחוזי הנכות שיש בידו, זכאי לקבל תו נכה, אדוני היושב-ראש. תו הנכה הזה מקנה לו סיוע במציאת מקום חניה, ובעוד מקומות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> יש הצבעה? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> כן, כן, כן. יש הצבעה. אני אגיד לכם למה – כי הממשלה אמרה לי חודשיים לא, בשביל לבוא עם פתרון, אלא שרת התחבורה אמרה שהיא תסביר לי למה זה מיותר. אז שתסביר לי; שתסביר לעם ישראל, לא לי. אדוני היושב-ראש, עכשיו תראה, בא בן אדם – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> שתסביר לנכים, למה הם – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> שתסביר לנכים למה זה מיותר, יפה. בא אדם בעל מוגבלות ומבקש בקשה. אין הגבלה מתי צריך לענות לו. בפועל היום זה יכול לקחת ארבעה או חמישה חודשים עד שעונים לו. מה הוא יעשה בארבעת החודשים האלה? ייסע בטרמפים, ימצא לעצמו נהג, ייסע בתחבורה ציבורית, אני לא יודע. הוא לא יכול להסתדר. עכשיו, מה יותר חמור? אדם עם 170%, 180% נכות, מקבל אחרי זה ביטול. כלומר, אומרים לו: אתה לא זכאי לתו נכה. אין נימוק למה הוא לא זכאי, אין נימוק. הוא אומר: ריבונו של עולם, אני על פי הביטוח הלאומי כמעט 170%, 180% נכות – למה אתם לא מאשרים לי? אין נימוק. עכשיו, מה יותר חמור? אין רשות ערר. לך תגיש בקשה נוספת עוד פעם בעירייה. בכל פעם זה עשרות טפסים, ולך תוכיח – הטופס הזה כבר פג תוקפו. אדוני היושב-ראש, אתה אם אני לא טועה רופא, נכון? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שיניים. רופא שיניים. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל אתה רופא, דוקטור. האם בכל שנותיך במקצוע הרפואה אתה מכיר אדם נטול רגליים שצמחו לו רגליים מחדש? בוודאי שאתה לא מכיר. אצלנו אומרים לו – המסמך הזה לא – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> גם לא שיניים. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> גם לא שיניים, נכון. אצלנו במדינה אדם מביא אישור שאין לו רגליים? אומרים לו אחרי שנה – תביא עוד פעם אישור, האישור ההוא כבר ישן. מה אתה חושב, צמחו לו רגליים? ההוא, מסכן, אין לו ידיים לנסוע, חייב תעודת נכה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> יכול להיות שזה כמו שממיות, יכול להיות שמתישהו – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> שפתאום יהיו לו ידיים. << קריאה >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת מלכיאלי, ברשות היושב-ראש – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה היית שר הבריאות. << קריאה >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << קריאה >> גם שר הבריאות, אבל עוד לפני זה הייתי שר הקליטה, ומעל הדוכן הזה הייתי שואל – אז הייתה הנחיה שעולה חדש שמגיע לארץ יכול רק אחרי שנתיים להגיש בקשה לנכות לצמיתות. אז הייתי שואל האם זה האוויר בארץ ישראל, שאולי יצמיח לו גפיים – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> גם מבריא, לא רק מחכים. אז פה בארץ ככה זה עובד. לא רק אצל עולים, כמו שחבר הכנסת יולי אדלשטיין אומר לנו פה, אלא פה בארץ. אתה רוצה? אומרים לך: תשמע, תחדש את כל המסמכים עוד פעם, שאין לך רגליים. למה? עכשיו, מה יותר חמור? קח את הבן אדם הזה, חצי שנה הוא בטיולים עד שקלטו את הבקשה שלו, עד שפסלו והוא לא יודע למה פסלו, ואין לו רשות ערר. הוא לא יכול לערער על זה. כמעט בכל דבר במדינה, אדם מגיש בקשה; לא הלך? מגיש ערר. פה, בתו נכה – אין ערר. מה אני הצעתי בהצעת החוק? דבר לדעתי הגיוני וחכם: בואו אתם, משרד התחבורה, תעזרו לאותם בעלי מוגבלויות להקים רשות ערר על הבקשה לתו נכה – זה אחד. דבר שני, להגביל את המשרדים הרלוונטיים באישור התעודה – או בפסילתה, לא משנה. אבל אתה לא יכול להשאיר בן אדם באוויר חצי שנה. מה הוא יעשה בזמן הזה? צריך ללכת לרופא, לטיפולים, למשפחה. 30 יום. דבר שני שהצעתי הוא לנמק למה פסלו את זה. עכשיו, ועדת השרים דחתה את החוק. דחתה – זה כאילו פסלה. חודשיים. שרת התחבורה נימקה למה החוק הזה מיותר: זה עודף רגולציה. עכשיו אני אומר לעצמי: רגולציה וביורוקרטיה ופקידים זה דבר שהוא לא טוב. אנחנו רוצים לעזור לאנשים. אבל האם לקחת את אותם בעלי מוגבלויות – באמת מסכנים, אומללים, ולהפוך עליהם עוד יותר את הקושי? לאמלל אותם עוד יותר? אני פונה לחבריי בקואליציה, לכל החברים שאכפת להם מאותם אנשים. הרי החוקים האלה יכולים להיתקע גם אחר כך, אתם יודעים את זה. בואו נעביר את החוק הזה, ויחד עם הממשלה נקדם את זה. אני פונה אליך, אדוני השר, ידידי חמד עמאר. אין לי ספק שלך יש לב רחום גם לאותם בעלי מוגבלויות, אני חושב ככה, והצעת החוק הזאת – התשובה שכתבו לך, זה לא נכון, כי היום ברשויות המקומיות אותם אנשים מסכנים לא מקבלים תשובות ארבעה, חמישה ושישה חודשים. אם לא יהיה חוק שיחייב את הרשות המקומית לענות לאותם אנשים תוך 30 יום, המצב הנוכחי יימשך. ובכלל אני אומר, אדוני היושב-ראש, בכלל יש לנו בעיה בכל הטופסיאדה היום בהגשת בקשות. בארנונה, למשל. אדם מגיש בקשה, למשל. אתה אומר לו: תבוא עוד פעם, תגיש עוד פעם בקשה. מה אתה חושב שקרה בזמן הזה? אנשים קשישים, מגיל מסוים, אין סיכוי שמצאו מקום עבודה. מה, כולם רמאים? יש דברים שאנחנו ככנסת צריכים להבין; לבוא לקראת הציבור החלש שלא מסוגל להגיש בקשות. כל הטופסיאדה והניירת, זה לא בא לו באופן טבעי. אתה שואל אותי, אדוני היושב-ראש? אני מתקשה להגיש בקשה להנחה במשכנתה. מתקשה, למה? אני רואה מסמכים ואני נבהל. יש אנשים שלא מסוגלים לזה, ואני אחד מהם. ויש כאלה אנשים, באמת, בעלי מוגבלויות, שלא מסוגלים, ומתעללים בהם. תחשוב על אדם נכה שאתה מכיר, שצריך להמתין חמישה חודשים לתשובה, והוא מקבל תשובה שלילית ולא אומרים לו למה. לכן, אני חושב שהצעת החוק היא הצעת חוק חברתית, טובה והגיונית, שאין סיבה בעולם שלא נאשר אותה. ואני רוצה לנצל, אדוני היושב-ראש, את שלוש הדקות האחרונות, לומר כמה מילים לשר האוצר שלנו, ליברמן. עכשיו פורסם – גאונות חדשה במשרד האוצר, שהגו אותה: איך להביא כסף למדינה? לחייב את חברות הקדישא בארנונות על הקברים. << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> לא את החברה קדישא. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> את המת? את המשפחה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זה היה כשיאיר לפיד היה שר אוצר. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> עכשיו זה עוד פעם הגיע, עכשיו. אני אומר, גם למות לא נותנים פה. לחיות אתם לא נותנים לנו, אבל גם למות? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תגיד לי, מיכאלי, ומה יקרה אם לא ישלמו, יפנו אותם? << קריאה >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << קריאה >> לא יקברו, לא יקברו. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני שואל את משרד האוצר – הינה, יושב-ראש ועדת הכספים. אתם בוועדה מהמפלגה של שר האוצר, מהטובים, מהגאונים. מה תעשו לאותם מתים שלא ישלמו ארנונה? האם תוציאו אותו מהקבר? מה תעשו לו? תעקלו לבני המשפחה שלו? איזה מין מחשבה זאת? << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> כן, כן. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> האם כל אדם בצבא יצטרך לשריין כסף לתגמולי ארנונה ל-50 השנה הקרובות? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – בדיוק. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> מה זה הדבר הזה? אנשים רוצים למות. תנו להם, בכבוד. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> רגע, ויש תעריף אחר, לפי קומות? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> יש מת אחד. והשאלה היותר-קשה: האם יש הנחות? הרי המתים אין להם כסף. האם מת שאין לו הכנסות יהיה זכאי להנחה בארנונה בבתי העלמין? שאלה שצריכים לשאול אותה. מה אתה חושב? אני לא יודע. << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> הוא לא עובד. הוא לא עובד. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא לא עובד, לא משתכר, דנים אם הוא עשה צבא גם כשהוא היה מת, דנים אם הוא היה בשירות הלאומי, דנים כמה בני משפחה יש לו – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תכניס לו דייר נוסף. << קריאה >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת מלכיאלי, אני רגוע מכיוון שאני נכה ואסיר ציון, אז יש לי הנחה בארנונה ואני יכול להיקבר בהר הרצל, כיושב-ראש הכנסת לשעבר, ולקבל הנחה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> עד מאה ועשרים. << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> לך יותר ייקחו. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לך תדע מה ישנו פה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אבל זה נכון או לא? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אמיתי, עכשיו, אני לא אומר ליצנות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מנסור, מנסור, מנסור – – – החליפי הגה את הרעיון – – – שר אוצר. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> סגן יושב-ראש הכנסת מנסור עבאס חושב שאני צוחק. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הצלחנו לעצור את זה. מנסור, כשיאיר לפיד היה שר אוצר אנחנו בקואליציה הצלחנו לבלום את זה, זה היה הזוי. אתה לא מאמין? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> הוא לא מאמין לזה, זה נכון. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זו הקואליציה שלך, מנסור. << קריאה >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << קריאה >> הוא חשב שאתה מתבדח, הוא חשב שאתה מתבדח. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> זו לא בדיחה, אדוני היושב-ראש, זה אמיתי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> גם אני חשבתי אז שזו בדיחה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אגב, כשאני קיבלתי את זה הייתי בטוח שזה פוטושופ של מישהו, היה ברור לי שמישהו מתלוצץ, אבל אני לא מצליח להבין מי הגה את הרעיון הזה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> יאיר לפיד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש הבדל בין מה שכתוב לבין איך שהצגת את הדברים. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> מה הם אומרים? כל מת ישלם ארנונה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, לא כל מת. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אני הבנתי את הרעיון. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> נו. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> תקשיב, תקשיב, הרעיון הוא פשוט. במסגרת מחיקת כל הסממנים היהודיים המטרה היא לייצר תמריץ לאנשים לשרוף את הגופה – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לשרוף את הגופה, וואי וואי, זה מה שחסר לנו עכשיו. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> – – ואז אין חיוב ארנונה, כי אין קבר – – – יש היגיון. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> הינה, מצאנו, יריב לוין. אני אומר, הלוואי ויקום מישהו פה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מנסור, אתה מבין מה הרציונל – – – שורפים גופות. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> בסוף זה מגיע לשרפת גופות. אז אני באמת חוזר למה שאמרתי בתחילה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – זה חלק מהרפורמה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איך הוא הגיע לשרפת גופות? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מנצל – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב, חבר הכנסת מלכיאלי. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, לא היית פה. דיברנו פה על כך שהקואליציה שלך רוצה לחייב ארנונה על מתים. שאלנו פה איך מת מבקש הנחה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש מפלגות – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> ויש מפלגות שמרמות את המצביעים שלהם. אני מבקש מחברי הקואליציה לתמוך בהצעת החוק החברתית הזאת. תסתכלו בעיניים של הנכים, אותם אנשים שמחכים חמישה ושישה חודשים לקבל את התשובה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> תסתכלו לאותם אנשים בעיניים, שלא יודעים למה פסלו אותם, ושאין להם אפשרות לערער על ההחלטה הזאת, ואני מקווה שהשכל הישר יגבר, תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת מלכיאלי. ישיב השר חמד עמאר, השר במשרד האוצר, בבקשה. וגם, אם תוכל להתייחס לנושא של ארנונה על בתי הקברות. כמובן שלא על הקברים. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, התבקשתי על ידי שרת התחבורה להשיב בשמה על הצעת החוק. משרד התחבורה מקבל מאות אלפי בקשות לתג נכה בשנה, ועושה כל מאמץ על מנת לסייע עד כמה שניתן לכל אחת ואחד במסגרת המותר על פי חוק. בעת הגשת בקשה לתג נכה המתבצעת באינטרנט מתקבל המענה ברוב המוחלט של המקרים בפרק זמן העולה בקנה אחד עם המוצע בחוק. בנוסף, כיום אין כל הגבלה על כמות הפעמים שאדם יכול להגיש בקשה נוספת לתו נכה, גם אם סורבה. משרד התחבורה עושה ככל שביכולתו על מנת לשפר את השירות לכל אחד ואחת. במסגרת כך, בנושא תגי הנכה, החל מעוד כחודשיים מספר הרופאים והרופאות המטפלים בבקשות לתגי נכה יוגדל באופן משמעותי. בנוסף, הרופאים יהיו בעלי התמחות מקצועית נוספת, בהתאם לצורך שעלה מהשטח. בנוסף, במהלך השנה האחרונה נוצר שיתוף פעולה בין משרד התחבורה לבין הביטוח הלאומי לצורך שיפור השירות לאזרח. במסגרת שיתוף פעולה זה הוגדרו קבוצות אשר מקבלות תג נכה באופן מיידי ככל שהן עומדות בפרמטרים מסוימים בביטוח הלאומי. כך, אזרחים ואזרחיות אינם נדרשים להגיש בקשה נוספת לתג נכה והשירות עבורם ועבורן משתפר באופן ניכר. הואיל וההסדרים המוצעים בהצעת החוק, אשר ייתכן שהם חשובים וראויים, מחייבים פיתוח משלים למערכת המידע אשר מנהלת היום את התהליך הרפואי לאישור תג נכה, הדבר יצריך זמן ומשאבים רבים, ועל המשרדים הרלוונטיים לבחון ישימות לביצועם. בשל כך, אין זה במקום להביא תיקון זה כחקיקה פרטית, אלא באמצעות חקיקה ממשלתית, לאחר תהליך בחינה מעמיק במשרד התחבורה. בנוסף, הואיל וההליך הקיים מבוסס על התקשרות חוזית עם הגורם המבצע את התהליך המערכתי עבור משרד התחבורה, הרי שכל שינוי בתהליך יחייב שינוי במישור החוזי, שישליך על תנאי המכרז ויחייב הערכה חוזית. לאור העובדה כי חבר הכנסת החליט להביא את ההצעה להצבעה היום ולא קיבל את הדחייה שהוצעה לו בוועדת השרים לחקיקה על ידי הממשלה, ובהתאם לכל האמור עד כה, הממשלה מתנגדת להצעת החוק. חבר הכנסת מלכיאלי, ועדת שרים לחקיקה ביקשה לדחות את זה בחודשיים ואחרי זה להביא להצבעה. שמענו שנכים, בתיאום עם ביטוח לאומי, יש להם אפשרות לקבל תג נכה, הם מקבלים את זה באופן אוטומטי. שמענו את התשובה של השרה. האם אתה מסכים לדחות את זה בחודשיים? אם אתה לא מסכים לדחות את זה בחודשיים, אז עמדת הממשלה היא להצביע נגד, והממשלה תצביע נגד הצעת החוק שאתה הגשת. אני אומר לך, חשוב מאוד להקל כמה שיותר על נכים שמגיע להם לקבל תג נכה, חשוב מאוד, אבל אני מאמין שחשוב מאוד גם, בהצעות חוק מסוג זה, לתאם את ההצעה עם המשרד הרלוונטי ועם השרה – שהתשובה שלה ברורה, היא תבחן את זה ותביא הצעת חוק ממשלתית. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אגו ונכים. לא כיבדו את השרה ולכן הנכים יסבלו. תתביישו לכם. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני לא מבין בכלל על מה אתה צועק. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> תתביישו לכם, הכול אגו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני לא מבין על מה אתה צועק. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לא תיאמו עם השרה. אתה לא מבין – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני לא מבין על מה אתה צועק. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – אבל אזרחי ישראל מבינים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני אומר, אני מסביר – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הנכים מבינים, אתם אכזריים, אכזריים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני חושב, חבר הכנסת מלכיאלי – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לא תיאמו עם השרה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – שמן הראוי לשבת עם השרה – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לא נתנו לה כבוד. הנכים יסבלו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – לנסות ולקדם את הצעת החוק בתיאום עם השרה, כי השרה לא אמרה להצביע נגד ההצעה, היא אמרה לדחות את ההצעה, ואמרה שאם ההצעה מחויבת המציאות אז להביא זאת כהצעה ממשלתית, ובטח אתה יכול להיצמד להצעה הממשלתית. הכול עובר להחלטה שלך, לא להחלטה שלנו, אבל אני אומר את עמדתה של שרת התחבורה, את עמדתה ואת אמירותיה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני רוצה גם להתייחס לדברים שאמרת, אני רוצה להתייחס ברצינות, ואני מכיר אותך כחבר כנסת מאוד רציני, ושמעתי גם חברי כנסת מהאופוזיציה שמגיבים על הנושא ומתלהבים מהנושא. לכן אני אמרתי, והינה עכשיו גם העוזרים שלי שם, יכול להיות שמשהו עבר ואני לא יודע, בדרך כלל אני מעודכן בכל מה שקורה במשרד האוצר; אני משתתף בכל הדיונים, לא השתתפתי בדיון שדיבר על הנושא הזה, אני לא מכיר את הנושא, אבל בכל מקרה אני אנסה לקבל תשובה מקצועית לנושא. חבר הכנסת אלכס קושניר, שהוא בעצמו יושב-ראש ועדת הכספים, ואני יודע את העבודה הטובה שהוא עושה שם, בוועדת הכספים, מנסה לברר את הנושא. אם הנושא, מה שאתה העלית כאן, מטעם מישהו מהאוצר, אז אני אומר לך שדבר כזה אני לא מכיר, לא השתתפתי בשום דיון בנושא הזה. אני לא מאמין ששר האוצר יסכים להוביל מהלך כזה. חבל שאתם מנצלים ומטעים את הציבור, ומדברים בשם שר האוצר כאן ואומרים שהוא מקדם הצעת חוק כזאת ומקדם דבר כזה. חבל מאוד, חבר הכנסת מלכיאלי, צריך לבדוק את הדברים. אני יושב כאן, יכולת לדבר איתי לפני שעלית וניצלת את הזמן של שלוש דקות לדבר על נושא שלא קיים, וזה לא מקובל עליי. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הדיווח הוא מ-12 במאי 2013. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ומה שאתה עכשיו העלית ודיברת – חבל מאוד. אני מכיר אותך כחבר כנסת מאוד רציני. ב-2013 עלתה ההצעה הזאת. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> לא, הצעה ראשונה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> 12 במאי 2013, כשאתה, ש"ס, ושר הפנים ישב – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> לא. לפיד היה שר האוצר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> חבל מאוד להטעות את הציבור, לדבר כאן דברי הבל, ששר האוצר רוצה לחוקק חוק – אלה דברי הבל. חבל מאוד. זה בזמן שדרעי היה שר הפנים. חבל מאוד. חבל מאוד. דרעי היה שר הפנים. אתה ישבת בקואליציה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> לא נכון. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ביבי נתניהו היה ראש הממשלה. אתם הייתם בקואליציה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> זה לא נכון. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אנחנו היינו באופוזיציה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> 12 במאי 2013. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אתה משקר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתם מדברים דברי הבל. כל אחד כאן מדבר וצועק. חבל מאוד. חבל מאוד. בושה. בושה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> 2013 – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> בושה שאתם מעלים כאן דברים מ-2013, ומדברים בשם שר האוצר. רק לטנף על שר האוצר, זה מה שאתם רוצים. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לפיד היה שר האוצר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> שר האוצר מוביל את כלכלת ישראל; מוביל אותה למקום בטוח – מה שאתם לא עשיתם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לכן, אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – אני מאוד מכבד אותך, ואתה ביקשת שאני אברר את הנושא. עשיתי את העבודה וביררתי את הנושא. התברר שהכתבה הייתה ב-12 במאי 2013. זה היה בזמן שאריה דרעי היה שר הפנים, והוא רצה לקדם ארנונה על קברים. שר הפנים אריה דרעי – ולא אביגדור ליברמן שר האוצר. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לא נכון. יאיר לפיד היה שר האוצר. היינו באופוזיציה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> חבל מאוד. אבל טוב מאוד שהם העלו את זה, שהציבור ידע, שכל אחד ששומע אותי יבין את הדברים האלה. חבל מאוד שאתם מעלים דברים לא נכונים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הם היו באופוזיציה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, אתה רוצה שלוש דקות? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה משקר. הם היו באופוזיציה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הם היו באופוזיציה. יאיר לפיד היה שר האוצר. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> דוד המלך אומר בתהילים: "בור כרה ויחפרהו". אדוני שר האוצר, אתה כרית לעצמך בור, ונפלת בבור שאתה עצמך כרית. ב-2013 אריה דרעי לא היה שר פנים – שר הפנים היה גדעון סער. שר האוצר היה יאיר לפיד. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, רגע, סתם שיקרת. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, לא. רגע, רגע. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> סתם שיקרת. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> קודם כול, ההצעה נמצאת. כשאתם הולכים ומטנפים בלי סיבה, סתם – אתם יזמתם את זה. אריה דרעי לא היה שר פנים. אתם סתם משתלחים, סתם להכות. תחשבו מה אתם אומרים. זה לא נכון. אתה עכשיו דיברת נגד שר האוצר שלך, יאיר לפיד – הוא היה בזמנו שר האוצר, והוא הביא את זה. אריה דרעי לא היה שר פנים. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה לא מכובד. אגב, כאן אמרו לי, מותר לומר: טעיתי. מותר לומר – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז תגיד: טעיתי. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לי אמרו שמותר להגיד, תגיד. טעיתם. מה תקפתם את דרעי? זאת ממשלה שלפיד היה בה שר אוצר וגדעון סער היה שר הפנים. רבותיי, זה אחד. דבר שני, אני קורא לחבריי בקואליציה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> חמד, תגיד: טעיתי. תגיד: שיקרתי. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> מותר להגיד: טעיתי, רבותיי. אדוני השר חמד עמאר, אם התשובה של מרב מיכאלי הייתה – – – << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> למה אתה מביא כתבה מ-2013, אומרים דברים לא נכונים. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל שר האוצר היה לפיד. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> אני ביררתי את זה. למה אתה עושה את זה? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> קודם כול, לפני שאתה תוקף את אריה דרעי פה, כשר הפנים, בוא תגיד מי היה שר הפנים. גדעון סער. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז למה גדעון סער תמך בזה? עכשיו לגופו של עניין, אדוני השר, אם שרת התחבורה הייתה אומרת לנו שזאת הצעה טובה, וצריך לחשוב עליה – יש על מה נדבר; בוא נוריד, בוא נדבר. אבל מה היא אומרת לנו? שהנכים ימשיכו לסבול. כמו שחבר הכנסת ארבל זעק פה, האגו של מרב מיכאלי. אני קורא לכם, חברי הקואליציה, כשאתם הולכים להצביע עכשיו נגד הנכים, נגד בעלי המוגבלויות, יש לכם שתי אפשרויות: או בעד האגו של מרב מיכאלי או בעד בעלי המוגבלויות והנכים. או בעד האגו של ועדת שרים, שלא דיברו איתה קודם, וראינו מה הייתה התשובה – ואגב, כן דיברו עם הצוות שלה – או בעד עזרה לאנשים שמתעללים בהם; חצי שנה בלי תו נכה ודוחים אותם בלי ערעור. אני קורא לכם, חברי הקואליציה, תגלו אומץ פעם אחת בעד אותם אנשים חלשים. אתם מעלים להם מיסים, אתם מתעללים בהם. אדוני היושב-ראש, הייתי אתמול בכמה מכולות בירושלים. כל סיעת ש"ס – הלכנו לראות בעלי מכולות, מה קורה שם. אנשים מורידים קוטג', מורידים חלב, מורידים לחם; הם לא מסוגלים לסיים את הקנייה שלהם – דמעות בעיניים. הצלחתם. ומה עשה שר האוצר? שלח מכתב. תודה רבה, שר האוצר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, משפט אחרון. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> יש לכם אפשרות לעזור לבעלי המוגבלויות במקום להתעלל בהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעתו של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, הצעת חוק חניה לנכים (תיקון – החלטה בבקשה לתג נכה). חברי הכנסת, נא לשבת. נא להצביע, בבקשה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 45 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 47 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק חניה לנכים (תיקון – החלטה בבקשה לתג נכה), התשפ"א–2021, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בעד – 45 חברי כנסת, נגד – 47. ההצעה לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סימון תאריך ייצור ומועד תפוגה עברי), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2607/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מאיר פרוש) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סימון תאריך ייצור ומועד תפוגה עברי), של חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה. עשר דקות, אדוני. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, את הצעת החוק הזאת הגשתי לראשונה לפני שמונה שנים, בחודש שבט תשע"ד למניינם, 29 בינואר 2014. לצערי הרב, היא נדחתה אז על ידי שר הכלכלה, שהוא היום ראש הממשלה – אז זה היה נפתלי בנט. ישנן שתי סיבות מדוע ההצעה הוגשה. הראשונה היא העניין הסמלי. מדינה בשלטון של יהודים חייבת גם לציין את התאריך העברי, ובפרט שיש אוכלוסיות נרחבות מן הציבור שפועלות על פיו, ואני ארחיב על כך בהמשך. לוח השנה הרשמי בארץ, כך גם על פי חוק השימוש בתאריך העברי, התשנ"ח–1998, מחייב את מוסדות המדינה לציין את התאריך העברי בכל מכתב רשמי ובכל הודעה רשמית היוצאת מטעמם. בנוסף, יש גם חשיבות גבוהה במיוחד לסימון מועד תפוגה של מוצר, שאמור לייצג את טריות המוצר, ומכאן שהוא גם בעל השלכות בריאותיות משמעותיות, ולכן יש לדאוג כי מועד זה יסומן באופן הברור והנהיר ביותר גם לאוכלוסייה שחיה בעיקר עם התאריך העברי. מה בעצם מסמל התאריך העברי? המושג עברי – העברי הראשון היה אברהם אבינו, אבי האומה, והתאריך העברי הוא התאריך היהודי. מי שמשתמש בתאריך העברי בעצם מזדהה עם סדר בריאת העולם, שאנחנו, כיהודים בני אברהם, יצחק ויעקב, מאמינים בו. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש עם התחשבות בימות השבוע. כל שנה מכילה 12 חודשים בשנה פשוטה או 13 חודשים בשנה מעוברת, שמתחילים כל אחד במולד הירח. המספר המשתנה של חודשי שנה שומר על הקבלה בין שנה עברית ממוצעת למחזור השמש. היממה בלוח העברי מתחילה עם שקיעת החמה או צאת הכוכבים. בעבר, נקבעו חודשי הלוח העברי על ידי בית דין לפי עדות ראיה, ואילו כעת הוא לוח מחושב. המסורת מייחסת את השינוי הזה לתקנה של רבי הלל, נשיאה. על פי הלוח העברי נקבעים חגי ישראל ומועדיו. במדינת ישראל, הלוח העברי הוא לוח השנה הרשמי לצד הלוח הגרגוריאני, שמשמש כלוח השנה האזרחי הבין-לאומי. היום יום רביעי, שהוא ראש חודש, א' באדר א' תשפ"ב. ישנם יהודים שבמידה שיצטרכו לציין את התאריך הלועזי, הם יקפידו דווקא לומר: היום 26 בינואר. הם לא יאמרו שהיום 26 לראשון, כי כיהודי אני מאמין ויודע שראש השנה שלנו הוא בחודש תשרי, בא' בתשרי. אז מדוע אני צריך להזדהות עם הספירה האחרת? נכון, ליהודי יש מחויבויות חשובות יותר מאשר לציין את התאריך העברי. המחויבויות החשובות יותר הן פשוט האלף-בית של יהודי, כפי שהוא מבקש לנהוג בהתאם למתחייב ממנו כיהודי. המחויבויות האלה הן בראש ובראשונה שמירה על ההלכה היהודית, כי ליהודים יש שולחן ערוך, ושם נקבעה ההלכה. יש גם ספרים ששם אפשר למצוא את הפסיקות ההלכתיות כי יהודי לא יכול להיות מופקר, הוא חייב להיות צמוד להלכה. אבל ישנה גם חשיבות גדולה ביותר לציין דווקא את התאריך העברי. אני רוצה לומר שהמניע שלי להצעת החוק, אדוני היושב-ראש, הוא פניות של אזרחים על כך שהם מבקשים שכאן, בארץ ישראל, במדינה שנשלטת על ידי יהודים, גם התאריך העברי יופיע על המוצרים. אנשים שפנו גם אמרו שהסיבה לכך היא שהם נכשלו וצרכו אוכל שפג תוקפו היא שכאשר הם קיבלו את המוצר היה רק הסימון בלוח הלועזי, הסימון הנוצרי. רק לפני כמה ימים הכנסת ציינה את יום השפה הערבית. למה היא ציינה את יום השפה הערבית? היא רצתה להסביר את החשיבות הגדולה שיש בהתאמת את השפה הערבית למקומות שאינם מסתדרים עם השפה הזו, ודווקא מתוך כבוד לאותה אוכלוסייה ערבית שאינה דוברת עברית או אלה שדוברים עברית אך שפת הבית שלהם היא ערבית, וקל להם יותר להשתמש בשפה הערבית. לכן, הכנסת מציינת אחת לשנה את יום השפה הערבית, ועשינו את זה בשבוע שעבר ביום שלישי. כמו כן, אני רוצה להזכיר לחברים שאחרי העלייה מברית המועצות, מה שהיו המדינות שמעבר למסך הברזל בשנות התשעים, המדינה החליטה לכבד את השפה הרוסית מתוך סיבה שבמדינה כאן מסתובבים מאות אלפי רוסים שלא מבינים את השפה העברית או את השפה הערבית, ולכן אז חויבו כולם, בכל הפרסומים, לפרסם גם בשפה הרוסית. כך גם התאריך העברי. ישנם כאלה שמשתמשים, כאמור, אך ורק בתאריך העברי, וגם כאלה שמשתמשים בתאריך הלועזי. גם אלה שמשתמשים בתאריך הלועזי, עדין קל להם והספירה העברית היא זו המרכזית אצלם. אין סיבה בעולם שמוצרים לא יהיו מסומנים גם בתאריך העברי. ישנן חברות שכבר מסמנות את התאריך העברי, ולכן הדבר הנכון ביותר יהיה לעגן את זה בחוק. אני רוצה לומר, בלי לנקוב בשמות, שלפני כמה ימים ראיתי הצעה מסוימת, למשל, להתאים את החופשות באופן שונה ממה שהיה בעבר, וראיתי שישנה הצעה לגבי אותם ימים שבמגזר החרדי אין מתקיימים בהם לימודים, כמו לאחר ט' באב עד ראש חודש אלול, שאז הרבה מההורים של תלמידי ישיבות, כוללים, יוצאים לחופשה. היה רעיון שיתחילו ללמוד ב-1 באוגוסט במקום ב-1 בספטמבר. אני כמובן אמרתי שהדבר הזה יגרום לכך שאצלנו, במגזר שלנו – דווקא ברוב-רובן של השנים, 1 באוגוסט נופל כמעט חופף לימים האלה שלאחר ט' באב ועד ראש חודש אלול. וכמובן שאני מקבל אוזן קשבת לפנייה הזאת. אבל זה יכול לקרות מכיוון שעדיין, למרות שלפי חוק יש שימוש בתאריך, ויש צורך שהמדינה כמדינה תציין בכל מסמך שהיא מוציאה את התאריך העברי, לא כולם חיים עם התאריך העברי, דווקא במדינה שהשלטון בה הוא של יהודים. לכן, אני פונה אליכם, חברי הכנסת, כיהודי שמתגאה בכך שאני יהודי ואני שמח על כך שאני בן העם היהודי; בשבילי זה גם כבוד להשתמש בתאריך העברי, כך אני נוהג. אני על כל מסמך רושם, על כל דבר שאני חותם, ואני חושב שזה צריך להיות כבוד לכל אחד מאיתנו שנשתמש עם או לפחות גם עם התאריך העברי. זה מצב שמתחייב. לכן אני קורא לחברי הכנסת ומבקש שנאשר בקריאה טרומית את הצעת החוק שלי. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת מאיר פרוש. ישיב סגן שרת הכלכלה חבר הכנסת יאיר גולן. << דובר >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> עשר דקות, אדוני. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> – – הממשלה מתנגדת להצעת החוק הזאת. אני פונה כאן בצורה הכי נינוחה ולא באיזה קרב אדירים. לא צריך להפוך את הנושא הזה לאיזה סלע מחלוקת כביר בחברה הישראלית, אבל באמת, אני חושב שבאופן בסיסי ממשלה, שלטון, לא צריכים להתערב בכל פרט ופרט בחיי האזרחים. האזרח לא רוצה את זה וגם הממשלה לא חפצה בכך. האזרחים הם אזרחים תבוניים. אני מאמין באמת ובתמים שאזרחי מדינת ישראל, בלי קשר לדתם, אמונתם, מינם, נטייתם וכן הלאה וכן הלאה, יודעים לקרוא תאריך לועזי בוודאי, ורוב-רובם של היהודים גם יודעים לקרוא את התאריך העברי בקלות רבה. ואני שואל, האם אנחנו באמת צריכים לקחת את כל היבואנים בישראל ולחייב אותם להדפיס את התאריך העברי על מוצרים מיובאים? הרי אני רואה את ההמשך. הם יגידו שיש לזה עלות וצריך עכשיו לייקר את המוצרים ואנחנו בתוך גל עליית מחירים. בשביל מה, בשביל מה? אין צורך בכך. יתרה מזאת, גם ביחס ליצרנים ישראליים, מי שחפץ בכך וממילא מדפיס את התאריך העברי, אני מכבד זאת. באמת, זה ראוי לכל ציון. ומי שלא – אז לא. הרי באמת, אין פה מענה על בעיה אמיתית. תפקידו של שלטון הוא לעשות את חיי אזרחיו לקלים יותר, לטובים יותר, למאושרים יותר, לחיים שיש בהם יותר רווחה ויותר חינוך ויותר פנאי ויותר שירותים באיכות גבוהה – זה תפקידו של שלטון. אני לא רואה איך הצעת החוק הזאת באמת משפרת את חיי האזרח, איך היא באמת תורמת לרווחתו. ולכן כדי לא לסבך את הדברים וכדי לא להפוך אותם לנטל על היצרנים או לנטל על היבואנים, וכדי לא להגיע למצב שבו מדינה מתערבת באשר היא לא צריכה להתערב בו, נדמה לי שהצעת החוק הזאת, שאני מבין את מקורותיה ואני מכבד אותה – לדעתי היא אינה צריכה לזכות לתמיכת הבית. היא לא זוכה לתמיכת הממשלה, אדוני, ולכן אנחנו מבקשים לדחות את הצעת החוק הזאת. אני ממליץ לחברי הכנסת להתנגד להצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, סגן השר. חבר הכנסת מאיר פרוש. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני מודיע לכולם, שהקואליציה ביקשה הצבעה שמית, יש לנו זמן להתארגן. אנחנו נראה את הקואליציה במיטבה. השר הנדל, אין לך זכות הצבעה? אני בטוח שאם הייתה לך זכות הצבעה, היית מצביע בעד תאריך עברי. אדוני היושב-ראש, ברור לי שלא אתה מעורב בהחלטה של הממשלה הזו, שדווקא כאשר יש הצעה – לא חשבתי שהקואליציה תציע הצעה כזו – לסמן את המוצרים עם תאריך עברי, יעמוד פה נציג הממשלה ויסביר ויאמר שלסמן תאריך עברי על מוצר זה נחשב להתערב בחיים של השני. אם אני מבקש שיהיה סימון עברי, ושבתי החרושת והיבואנים יסמנו את התאריך העברי, זה נחשב להתערב. זו המדינה העברית, לא? זו הרי המדינה של העבריים, של בני אברהם, העברי הראשון, זו מדינה ושלטון של יהודים – היא לא יכולה לסמן את התאריך שלה? זה המצב שאליו הממשלה הזו הגיעה? אומר כאן נציג הממשלה: לחייב את היבואנים זו עליית מחירים. כסגן שר הכלכלה, אתה הרי יודע הרי שיש מיליון צרכנים במדינת ישראל שמחפשים כשרות, ואתה יודע כמה היבואנים משלמים על כשרות וכמה בתי החרושת משלמים על כשרות, מכיוון שהם רוצים שאותם מיליון יהודים שצורכים כשרות, כשרות מהודרת של הבד"צים, ישלמו על כך. אז להם יהיה אכפת אם אתה תבקש מהם לסמן את התאריך העברי? מה, אתה חושב שיושבים פה אנשים מטומטמים? אתה לא יודע שעם הכשר הדבר הולך יותר טוב? אתה לא יודע שמוצר עם תאריך עברי מסמל את העובדה שאתה במדינה? אתה הרי לא רוצה לסמל את זה בשמירת שבת; אתה לא רוצה לסמל את זה בהפרדה בכותל; אתה לא רוצה לסמל את זה בשום דבר יהודי. דבר אחד אומרים לך: תסמל את זה בתאריך העברי, גם לזה אתה לא מסוגל להסכים? אתה לא מתבייש להיות נציג של ממשלה, שמבקש למחוק את התאריך העברי? אתה יודע לאיזו דיוטה תחתונה אתה מגיע ומביא את כל הממשלה הזו? אם אתה רוצה לכבד את חברי הכנסת, תחזור בך מההמלצה האומללה הזו. תן להם להצביע, אני בטוח שהרוב יצביע בעד תאריך עברי. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת מאיר פרוש. חברי הכנסת, נא לשבת כדי שנוכל לעבור להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה שמית על הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סימון תאריך ייצור ומועד תפוגה עברי). בבקשה, גברתי סגנית מזכירת הכנסת. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – אינו נוכח יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> סגנית המזכירה תקרא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אופיר אקוניס – בעד דוד ביטן – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת איתמר בן גביר – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח קרן ברק – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח עידית סילמן – נגד אוסאמה סעדי – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת יואב קיש – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> האם יש עוד חברי כנסת, חברות כנסת, שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? יש? ההצבעה תמה. בבקשה, גברתי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מנסור, איפה ראש הממשלה שלך? ישן צוהריים? המדינה קורסת והוא ישן צוהריים? כל צוהריים הוא אומר למזכירה להכין לו את המיטה כי הוא יצטרך לישון. שמעת או לא שמעת? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 44 חברי כנסת בעד, 47 חברי כנסת נגד. ההצעה לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק חובת יידוע והפסקת חיוב של מנוי לא פעיל (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/107/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה על סדר-היום: הצעת חוק חובת יידוע והפסקת חיוב של מנוי לא פעיל (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, של חבר הכנסת יעקב מרגי וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה. עשר דקות, אדוני. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, הצעת חוק זו באה בעקבות דיון שבו משרד התקשורת העלה את הקושי, והזמין יחד עם המועצה לצרכנות וסחר הוגן את החקיקה בנדון. הצעת חוק זו היא הצעת חוק צרכנית ממדרגה ראשונה, ומדוע? וזה אבסורד שהממשלה קודם כול, בהתחלה, התנגדה. בדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה ב-3 בנובמבר 2020, בעקבות מחיקת ערך של בזק בסך 300 מיליון ש"ח, ועדת הכלכלה בראשותי ביקשה לדעת מדוע. אז הוברר שזה נוצר מכך שמשרד התקשורת הורה לבטל את כל המנויים הרדומים, שאינם מקבלים שירות ומשלמים את מלוא דמי המינוי. על פי האומדנים אז זה היה בערך בין 200 ל-300 מיליון ש"ח לאורך זמן – רק מבזק. תוך כדי דיון עולה הצורך בחקיקה. אז אני שואל: רשות התחרות איתנו? אני נענה מיידית על ידי נציג רשות התחרות: כן. אני שואל: אני מקווה שזה אחרי בדיקה מעמיקה ולמידה של הנושא. בדיון הזה בוועדה דיבר ירון זליכה, פרופ' ירון זליכה, שהיה החשב הכללי באוצר באחד מתפקידיו הקודמים, וכך הוא אומר – אני מצטט: אני רוצה להזכיר שהתופעה של מנויים רדומים היא תופעה של שנים רבות. ואומר מר יצחק אניטה, כנראה מהמועצה לצרכנות וסחר הוגן – ואני מצטט: לכן נשקלת האפשרות היום – וזה על השולחן שלנו – לקדם הוראה שתחייב עוסקים לפנות ללקוחות רדומים אחרי זמן. כך נולדה הצעת החוק. אני מציע לקדם חקיקה, או – ואני מצטט מהפרוטוקול – "או שאנו נקדם בשביל המשרד". והוא משיב, מר יצחק אניטה: זה נמצא אצלנו על השולחן. אנחנו נקדם ונביא את זה אליכם. רבותיי חברי הכנסת, הצעת החוק הזו מבקשת סך הכול חובת יידוע והפסקת חיוב של מנוי לא פעיל. זה לשון הצעת החוק: "עוסק יערוך בדיקה לאיתור מנויים לא פעילים אחת לחודש; איתר העוסק מנוי לא פעיל, ישלח העוסק הודעה על כך למנוי, ויציע לו לבטל את המנוי". סך הכול – וקבעתי בהצעה במידה ובמשורה סמכות למשרד הכלכלה לקבוע הוראות לעניין מקרים שבהם יפסיק העוסק לגבות את דמי המנוי מהצרכן בשל מנוי לא פעיל. ממש במידה ובמשורה, בזהירות, השארנו את הסמכות בידי משרד הכלכלה מתוך רגישות. קיימים מקרים רבים, שבהם צרכנים רוכשים מנוי לשירות ומפסיקים להשתמש בו, וממשיכים לשלם בעבורו זמן רב לאחר הפסקת השימוש, או בלי שהם שמים לב או מודעים לכך – מה שנקרא מנויים רדומים. דוגמאות לכך במקרים בולטים כאלה זה המשך תשלום עבור דמי כרטיס בעבור כרטיס אשראי, או תשלום בעבור ספק אינטרנט גם לאחר שהצרכן עבר לספק אחר ולא מפסיק לשלם את דמי המנוי. לכן, מוצע בהצעת החוק הזו לחייב עוסקים ונותני שירותים לפעול – לא להיות פסיביים – לפעול לאיתור מנויים לא פעילים וליידע אותם בעניין. רבותיי חברי הכנסת, קיבלתי תגובות רבות מחברי הכנסת, גם של הקואליציה, שמצירים על כך שהם צריכים להתנגד לחוק. הם מגיבים שזו הצעת חוק ראויה. לכן לא הבנתי, קודם כול, את התנגדותו של משרד הכלכלה. אני מבין, אם היו באים בהידברות ואומרים: כל חודש זה מוגזם, אולי כל רבעון, אולי כל חצי שנה; לא התנגדות גורפת. רבותיי, תאמינו לי, מי שמכיר אותי, ארבע הצעות חוק הגשתי. כולן נדחו, לא אומצו על ידי הקואליציה. כולן הצעות חוק שהן באמת ראויות, לא פופוליסטיות, לא מתגרות באף אחד, ותמיד, כשהיה צריך, נעניתי גם לדחות כדי לבחון. אני מדבר, רבותיי – בזמן שאנחנו מדברים על התייקרויות – על צרכנות נבונה, על יוקר המחיה, אין חוק צרכני יותר נכון מזה. בדרך כלל, רבותיי, מי סובל מזה? אוכלוסיות מודרות טכנולוגיה; אוכלוסיות של עולים עם קשיי שפה; אנשים קשי יום שלא מתפנים לטפל בענייניהם האדמיניסטרטיביים. לכן אני קורא לממשלה להתעשת. הצעת חוק הזו, הצרכנית, ודאי שהקואליציה לא תנהל על זה מלחמה ועל זה היא לא תתהדר בניצחונה. אני שמח שפנה אליי חבר הכנסת בועז טופורובסקי בהידברות עם סגן השר. אני אשמח לשמוע את סגן השר. אם יהיה מקום להידברות ולנסות להגיע למשהו מוסכם, אני ודאי איענה לדחיית ההצבעה למועד אחר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מרגי, מה היה עד היום? מה היה עד היום? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יעקב מרגי. אנחנו נקשיב לתשובתו של סגן השר, או השרה, יאיר גולן. בבקשה. << דובר >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי חבר הכנסת יעקב מרגי, חברי וחברות הכנסת, בהצעת החוק הזו יש הרבה מן השכל ויש בה היגיון, במיוחד בימים כאלה של עומס כלכלי לא מבוטל, בוודאי על השכבות החלשות. לכן, בסיכום מוקדם ביני לבין חבר הכנסת מרגי סיכמנו שהנושא יעלה לעבודה מסודרת בתוך משרד הכלכלה. דרך אגב, לא רק במשרד הכלכלה. אנחנו נתאם פה משרדים נוספים שמאוד רלוונטיים לנושא, כמו משרד התקשורת וכמו משרדים נוספים שמספקים שירותים לאזרח. נעיין בזה בכובד ראש. יש פה מגוון רחב של שירותים ומוצרים ונצטרך לקבוע בנושא הזה כללים ברורים. יכול להיות גם שיהיו הבדלים בין שירותים ומוצרים: שהמגבלה היא של ארבעה חודשים שהחשבון לא פעיל, ויהיו כאלה ששנה החשבון לא פעיל. כל הנושאים האלה מחייבים העמקה. אבל אין ספק שהנושא שהועלה כאן על ידי חבר הכנסת מרגי הוא נושא רציני; נושא שחשוב שהבית הזה יעסוק בו. אנחנו נירתם למשימה החשובה הזאת. אני מודה לחבר הכנסת מרגי על העלאת הנושא החשוב. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אילו מיסים אתם הולכים להוריד לציבור? אילו מיסים אתה הולך להוריד לציבור? << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> אני מקבל את ההצעה לחזור ולעבוד על זה בצורה מסודרת, ואני מקווה לחזור לבית הזה כמה שיותר מהר עם הצעת חוק מעובדת לפרטי פרטים. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. תודה חבר הכנסת יאיר גולן. חבר הכנסת מרגי, אתה רוצה לנצל את זה? אוקיי. אז אנחנו – – – << קריאה >>קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הצעת החוק – ההצבעה על הצעת החוק תהיה במועד אחר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> על מה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק – אין הצבעה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לבזבז כספי ציבור על מה? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> 80,000 שקל – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הצעת חוק איסוף ופינוי פסולת למחזור (תיקון – חובת מחזור בבית עסק גדול), של חברת הכנסת גילה גמליאל. חברת הכנסת גילה גמליאל. איפה? חברת הכנסת גילה גמליאל. הליכוד, מה קרה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> קוראים לה. קוראים לה, קוראים לה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אדוני, לעבור לחוק הבא. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני, אני אעלה במקומה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זו החלטה שלי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה דוחה לה את זה או שאני אעלה במקומה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, לא. אני אדחה לה את זה, בסדר? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> דוחה לה, דוחה לה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אם יש לך אישור, הסמכה ממנה, אז כן. אם לא, אז בסדר. אז נחזור. אנחנו לא נבטל לה. בסדר? << הצח >> הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/436/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז), של חברי הכנסת משה ארבל וינון אזולאי. בבקשה, חבר הכנסת משה ארבל. כמובן שלהצעה הוצמדה עוד הצעת חוק, של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, מעל בימה זו, כבר בנאום הבכורה שלי, לפני כמה כנסות, אמרתי שמצחיק ועצוב לדבר על פריפריה במדינה בגודל של ישראל. גודל של מחוז בארצות הברית, לא יותר. ולמרות זאת, כל מחקר שנעשה על ידי גוף ממשלתי רשמי או פרטי מוצא פער עצום ברמת שירותי הרפואה, באיכות ובזמינות בין מרכז הארץ לצפון ולדרום. רק כדי לסבר את האוזן, אנחנו מדברים על פער ביחס מיטות האשפוז בפריפריה – כחצי מהיחס במרכז, כמובן, ביחס לאוכלוסייה; ביחס למיטות השיקום והשיקום הגריאטרי, בצפון היחס הוא רק שביעית מהיחס במרכז; מחסור ברופאים בפריפריה. זמינות שירותי רפואה נמוכה; זמני המתנה; מספר מיטות אשפוז נמוך; יחס עמדות רפואה דחופה נמוך במיוחד, ועוד – נתונים שפורסמו על ידי גופים רשמיים ורציניים, כגון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עמותת מרשם, ארגון המתמחים לרפואה ועוד. למעשה, בכל נדון שנבדק, אנחנו רואים פער בין המרכז לפריפריה. והתוצאה המסתכמת היא פגיעה קשה בבריאות של מיליוני ישראלים. הנתונים מפורסמים ברבים. אף אחד לא מסתיר אותם. תוחלת החיים בדרום ובצפון נמוכה מתוחלת החיים במרכז הארץ. פרופ' חזי לוי, מנכ"ל משרד הבריאות הקודם, פרסם שזמן ההמתנה לניתוח שקדים של ילד, שהוא ניתוח בסיסי, הוא כפול בדרום לעומת ירושלים ותל אביב: 122 ימי המתנה במקום 60 במרכז. מחקר באוניברסיטת בר-אילן מצא שהסיכוי להחלים מסרטן הצוואר והראש נמוך יותר בפריפריה, בין היתר בשל חוסר נגישות למכוני הטיפול. בסוג סרטן מסוים רואים שבמרכז אחוזי ההישרדות עומדים על שני-שלישים ובפריפריה – על חצי מהחולים בלבד. בתל אביב יש מכשיר אקמו על כל 50,000 איש. בצפון היחס הוא מכשיר לחצי מיליון איש, פי עשרה יותר. אדוני היושב-ראש, אתה כרופא וכתושב הצפון, כתושב העיר מע'אר, מבין את החשיבות של צמצום הפערים בשירותי הרפואה בין מרכז לפריפריה, שהוא קריטי. אתה, חבר הכנסת מיכאל ביטון, כראש העיר של ירוחם, שנאבק ונלחם למען דיפרנציאליות בשירותי בריאות, חינוך ורווחה, יודע עד כמה זה מציל חיי אדם, צמצום הפערים הזה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> נכון מאוד, חוד החנית. הצעת החוק הזאת לא מבקשת לזעזע את אמות הסיפים. היא לא מבקשת עכשיו להחיל דיפרנציאליות, החזון שכולנו היינו רוצים, אבל היא כן מבקשת לחייב את שר הבריאות להתכנס לתוך מגמה ולקבוע לעצמו יעדים, שהוא יחליט כיצד הוא מצמצם פערים בין המרכז לפריפריה. גם אתה, חבר הכנסת מופיד מרעי, יודע עד כמה חשוב אותו צמצום פערים לתושבי הסביבה בצפון. כולנו, ובעיקר משרדי הבריאות והאוצר, צריכים להבין שהפער הזה ברופאים ובמיטות ובמכשירים מתקדמים ובעמדות רפואה הוא לא פער של נוחות. וגם פער של נוחות לא צריך להיות; גם אם ילד במגדל העמק צריך לחכות עוד שבוע לניתוח שקדים או קשיש בירוחם יחכה עוד שבועיים לניתוח קטרקט, זה לא בסדר, אבל אם היה מדובר רק בפער של נוחות ואיכות חיים ורמת חיים, הייתי מבליג. הפער מסכן חיים. הפער עולה בחיי אדם. כל יום וכל שבוע נפטרים במדינת ישראל אנשים משום שהם מתגוררים בגולן או בנגב במקום לגור בין גדרה לחדרה. מדינה שיש בה אזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב' היא לא מדינה שעושה את עבודתה נאמנה. ולא, אני לא אקבל תשובות ותירוצים: איפה הייתם 12 שנה? מה עשיתם בעבר? אנחנו כאן, יחד, קואליציה ואופוזיציה, צריכים לראות באופן כזה שצופה פני עתיד. כן, אני רואה את הגיחוכים מתחת למסכה של כבוד שר הבריאות, ועדיין, שר הבריאות, היעד המרכזי הוא לא לנגח את קודמיך בתפקיד. היעד המרכזי הוא להציל חיי אדם ולצמצם פערים בין המרכז לפריפריה. 257 בני אדם, מתחילת השבוע, נהרגו בקורונה. אנשים מתים, צעק פה בנט. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> השתגעתם? << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> לפני כמה שבועות פורסמה כתבה על המקרה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שכחתם את "השתגעתם". << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> השתגעתם? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מעניין מי השתגע פה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> לפני כמה שבועות פורסמה כתבה בידיעות אחרונות, תחקיר מקיף של העיתונאית הדר גלעד על המקרה הקשה מאוד של אליה פלג, ילדה מקסימה, תושבת נוב שברמת הגולן, שנכנסה בריאה לחלוטין לטיפול שגרתי ולא מסוכן בבית החולים פוריה בטבריה ויצאה ממנו כשהיא סובלת מנזק מוחי. אליה טופלה על ידי צוות רפואי לא מיומן, שביצע שגיאות קשות בשיקול דעתו ובאופן ביצוע ההליך המורכב. בדיעבד התברר שהטעויות נבעו, בין היתר, ממחסור בציוד רפואי מתאים בבית החולים, פשוט לא היה הציוד, לא היה צוות רפואי מנוסה וותיק, וגם מהחלטתם של הרופאים במקום לקיים את הניתוח למרות זאת עם ציוד שאיננו מתאים במקום להעביר את אליה לבית חולים מאובזר כראוי. לאחר הניתוח ובמשך למעלה משנתיים אליה פלג טופלה בבית החולים אלי"ן בירושלים במרחק רב מבית הוריה שברמת הגולן. הליך השיקום הממושך דרש התגייסות מלאה של המשפחה, השקעה כספית ניכרת ופיצול המשפחה במהלך רוב השבוע, בין האב והילדים האחרים, שנותרו ברמת הגולן, לבין האם, שגרה במלונית בירושלים סמוך לאליה. כולנו צריכים להצדיע למשפחת פלג, לאב ולאם הגיבורים ולאחיה ואחיותיה. לא כל משפחה הייתה יכולה לעבור את תהליך השיקום ואת מה שהוא דורש מהמשפחה. אם התהליך עצמו לא מספיק קשה לכל משפחה בכל סיטואציה, המרחק מקשה על המשפחה הקרובה והמורחבת כמעט בצורה בלתי נסבלת. הטרגדיה היא שאילו אליה פלג הייתה מתגוררת בתל אביב, ברחוב ויצמן או בשדרות דוד המלך, היא הייתה ילדה בריאה לחלוטין. היא הייתה מגיעה לבית חולים איכילוב, והיו מטפלים בכלים שישנם בבית חולים במרכז הארץ ואינם בפוריה. להצעת החוק הזו היו הורים רבים בכנסות האחרונות. והינה, אם תרצה גם, אני אנהג ביושר, כבוד שר הבריאות, ואומר כאן: אני גם מביע ביקורת על הממשלות הקודמות, שלא אפשרו לקדם את החקיקה הזו, חקיקה שהוגשה כהצעת חוק פרטית של השרה מרב מיכאלי. היא הגישה את אותה הצעת חוק בדיוק כמה וכמה כנסות. גם חברת כנסת יעל רון בן משה בכנסת הנוכחית הגישה את אותה הצעת חוק. מעניין מאוד כיצד היא תצביע. השר עמר בר לב, שהיום הוא שר הבט"פ, השר נחמן שי, בעברו כחבר כנסת, וגם את, חברתי חברת הכנסת אבתיסאם מראענה, הגשת את אותה הצעת חוק בדיוק. כי חיי אדם זה לא קואליציה ואופוזיציה, זה חיי אדם. איציק שמולי, יזהר שי, חברי מהליכוד חבר הכנסת אופיר כץ, שבאמת הנושא הזה בוער בליבו, שוויון הזדמנויות בבריאות בין מרכז לפריפריה. גם את, חברתי חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הגשת הצעת חוק זהה. הצעת החוק של יעל ירון בן משה עברה בקריאה הטרומית בשנה שעברה ב-9 ביוני, אז אם תרצה לבקר את הממשלה הקודמת, הממשלה הקודמת אפשרה לקדם את הצעת החוק הזו; לצערי בינתיים היא לא קודמה בוועדה, חרף היותה של יעל רון בן משה חברה בקואליציה. אשר על כן, אני מבקש וקורא מעומק לב לכל חברי הבית, קואליציה ואופוזיציה, להבין את גודל השעה, להבין את גודל האחריות שלנו, ולתמוך בהצעת החוק החשובה הזו. לפני שאסיים את דבריי – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> החוק של יעל רון בן משה, אני הצבעתי בעד. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> יירשם, כמובן, שאז בהצעת החוק של יעל רון בן משה תמכנו בהצעת החוק הזו בגלל חשיבותה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זאת הקואליציה הדורסנית ביותר שהייתה – שנמצאת, הלוואי שתהיה כבר "הייתה". אנחנו נמצאים ומצביעים להם כשמדובר בחוקים חברתיים, בריאותיים, חינוכיים. בחוקים שאנחנו מציעים הם לחלוטין – הם גם אומרים את זה בוועדת שרים לענייני חקיקה: זאת אופוזיציה, אי-אפשר להצביע. אין חשיבות – – – הכול אפשר פוליטית. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני עדיין נותן קרדיט ומצפה משר הבריאות להוכיח שיש דברים שהם מעל הפוזיציה. תכף אני מקווה שהוא יגיד את זה. יחד עם זאת, בדקה האחרונה שנותרה לי, אני באמת רוצה לקרוא למינהל הרכש הממשלתי ולמשרד האוצר, מינהל הדיור. בריאיון חשוב מאוד שנתן ראש הממשלה נפתלי בנט לרפי רשף הוא תיאר בפניו מציאות בלתי נסבלת, רבותיי. המציאות הקשה שהוא נמצא בה זה שבלשכתו בירושלים אין מיטה. הוא רגיל לישון צוהריים, בנט. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – 35 מיליון שיפוץ שהוא יישן צוהריים. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> שתהיה לו מיטה. הוא יכול לישון צוהריים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> 35 מיליון שקל, המושחתים האלה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> שנייה, שיירשם בפרוטוקול. הסכום 35 מיליון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הורוביץ, כמה אנשים יקבלו – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מסיים. אמר בנט שרק בלשכה בקריה בתל אביב יש לו מיטה לשינה בצוהריים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כמה ניתוק – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל בירושלים אין לו מיטה לישון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> תבינו, אזרחי ישראל, אתם הולכים ליום עבודה, אתם עובדים קשה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> – – אין לכם מיטה במקום העבודה לישון צוהריים, ועכשיו בנט צריך מיטה לישון צוהריים. אז אני שמח שעכשיו, ב-17:47, הוא התעורר כי הוא אמר לה בשעה 14:00 לא להפריע לו ועכשיו הוא התעורר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מאחל לו ולנו שינה ערבה. כמה שיותר יישן ככה פחות נזקים. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת משה ארבל, זה לא הנושא של החוק שלך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כמה שיישן יותר, פחות נזק למדינת ישראל. << הצח >> הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2072/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לפני תשובתו של שר הבריאות, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס הגישה הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שהוצמדה להצעת חוק של חבר הכנסת משה ארבל. בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כמה ניתוחים לשינויי מין היית עושה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> היינו מצביעים שזה יעבור אליך – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות, גברתי. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי להצעה משה ארבל, אמת אמרת. אנחנו כבר שנים מנסים לקדם את הצעת החוק הזאת, ובאמת לפני כשנה תמכנו גם בהצעת החוק של חברת הכנסת יעל בן משה, שבעצם מדברת על הדבר האלמנטרי ביותר: הזכות לבריאות, שהיא אחת מהזכויות הבסיסיות ביותר שהמדינה מספקת לאדם. בשנת 1995 התקבל חוק בריאות ממלכתי במדינת ישראל, וזה אחד החוקים החשובים, שקבע שעל המדינה מוטלת החובה להעניק שירות רפואי נגיש וזמין לכל האזרחים בישראל. לצערי, מדינת ישראל רחוקה מלהבטיח שירות בריאות שווה לכולם, שכן איכות וזמינות שירותי הבריאות תלויות במקום המגורים שלך. וככל שאנחנו מתרחקים מהמרכז, כך שירותי הבריאות הציבורית ברפואה המונעת יעילים פחות ונגישים פחות. כבר זמן רב שהמערכות הציבוריות הקריטיות, אלה שהכי נוגעות לחיי היום-יום של כל אחד ואחד מהאזרחים פה, נמצאות בתת-תפקוד מבהיל, והאוכלוסיות המוחלשות הן הראשונות להיפגע גם כאן. אותן אוכלוסיות שגם ככה בקושי מצליחות להחזיק את הראש מעל המים נאלצות להתמודד גם עם פערים לא מוצדקים בשירותי הבריאות. מערכת הבריאות היא החשובה מכול, והיא מהווה את הבסיס לחברה חזקה. אך יחד עם זה, היא אחת השבריריות, וזקוקה לטיפול נמרץ מיידי. הפערים בין הפריפריה למרכז הם בלתי נסבלים. אנחנו רואים את זה בתוחלת החיים, כן, ארבע עד שבע שנים לפי המחקרים. ככל שאתה מתרחק מהמרכז, כך תוחלת החיים שלך יורדת. כשאנחנו מדברים על נגישות של ילדים לשירותים – בין אם זה אף אוזן גרון, בין אם זה ניתוחים פשוטים אבל שמאפשרים לילדים לישון בלילה – כשאנחנו מדברים על הקושי של הילד, והפסקות הנשימה, מי כמוך יודע בתור רופא שאותם ילדים שאין להם זמינות או אין להם כסף זמין ללכת לרפואה פרטית ולגמור את זה מעכשיו לעכשיו ממשיכים לסבול בלילות כי להורים אין כסף לרפואה פרטית, כי בפריפריה ההמתנה היא בלתי נסבלת. כאשר אנחנו מדברים על זה, אז עיני לא צרה במרכז. בתי החולים במרכז, ויש להם גם את היכולת לגייס תרומות. כשאתה נכנס לבית חולים במרכז אתה רואה קיר שלם של תורמים. כשאתה מגיע לפריפריה אתה מגלה ערב גאלה כזה, וערב גאלה אחר, שאנחנו מנסים לגייס תרומות משקל שקל, מאזרחים לאזרחים, וזה בלתי ניתן לשוויון. אז גם המדינה דואגת לכך שיש יותר רופאים במרכז על חשבון רופאים בפריפריה. כשאנחנו מסתכלים על הקושי האמיתי של בן אדם לקבל את השירות אנחנו מבינים שגם במחלות קשות מאוד, אפילו בסרטן רמה 3, שתבין אדוני היושב-ראש, יש שנה וחצי הבדל בין אוכלוסיות מוחלשות לאוכלוסיות חזקות בתוחלת החיים, בטיפול. אני באה ואני אומרת, חבר'ה, זה לא נגד המרכז. כשאנחנו רוצים להשוות תנאים, אנחנו לא רוצים להוריד מהמרכז, אנחנו רוצים להוסיף לפריפריה. וזה אינטרס של אזרחים במרכז הארץ, כי ככל שיהיו יותר שירותים בפריפריה, יהיה פחות ניוד של חולים למרכז, שאחר כך גם גורם להם לעמוד בתור. אני מקווה מאוד ששר הבריאות יהיה מספיק הוגן והגון כדי לומר מה דעתו, כי עד לפני יומיים אפשר היה לומר שהוא יכול היה לשאת, לפחות ברעיונות, את הדגל הזה של השוויון. אני מקווה שלפחות בנושא שירותי הבריאות זה לא יישאר כאות מתה, או כמילה לרוח. חובת ההוכחה עליכם. עכשיו אתם בהגה השלטון, נראה אתכם עושים את מה ששנים רק הטפתם לו. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת אורלי לוי. ישיב במשולב על שתי הצעות החוק שר הבריאות ניצן הורוביץ. << דובר >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בעצם יש פה שתי הצעות חוק, של חבר הכנסת משה ארבל ושל חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. הצעות החוק מבקשות לתקן את חוק ביטוח בריאות ממלכתי ולקבוע כי שירותים רפואיים יינתנו ללא אפליה. בנוסף, מבוקש להוסיף סעיף לחוק, שבו ייכתב כי המדינה תפעל לטיוב השירותים הניתנים ולצמצום פערים בשירותי הבריאות הניתנים בחלקי המדינה השונים, כאשר שר הבריאות יקבע אמות מידה לעניין זה, לרבות מרחק, זמן, איכות השירות ואת סל נותני השירותים. אני רוצה להגיד בעניין הזה כמה וכמה דברים. כבר היום נקבע שקופות החולים אחראיות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, 1994, למתן שירותי הבריאות המצויים בתוספת השנייה לחוק והם יינתנו לפי שיקול דעת רפואי – וזה אחד המשפטים החשובים ביותר במערכת הבריאות הישראלית – "באיכות סבירה בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח, והכול במסגרת מקורות המימון העומדים לרשות קופת החולים". חשוב גם להגיד בהקשר הזה שחוק ביטוח בריאות ממלכתי, כך נאמר כבר בסעיף בהתחלה, יהיה מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית. זאת אומרת, תפיסת השוויון מגולמת בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, שהתקבל בתקופת ממשלתו של יצחק רבין. דחפו לחוק הזה שר הבריאות דאז חיים רמון, כן, ואחר כך אפרים סנה, והחוק הזה הוא חוק חשוב ביותר. האם הקריטריונים שנמצאים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי מקוימים בחלקם? אני תכף אתייחס לעניין. מערכת הבריאות הציבורית בישראל יובשה לאורך עשרות שנים, וגם כיום היא איננה מצליחה לספק שירותי בריאות באופן שוויוני בין המרכז לפריפריה, גם הגיאוגרפית וגם החברתית, וזה מצב שהוא כואב לי. הוא מעציב אותי, ואני עושה הכול כדי לתקן אותו. אין ספק שגם התוצאות של הפערים הללו ניכרות במדדי הבריאות, בשיעור התחלואה, התמותה ותוחלת החיים בפריפריות הצפוניות והדרומיות והמרכז. ושוב, זה לא רק עניין גיאוגרפי, זה גם עניין – נקרא לו דמוגרפי. מאז שנכנסתי לתפקיד, לפני קצת יותר מחצי שנה, אני משקיע משאבים ניכרים כדי לשנות את הכיוון ולהשקיע ככל הניתן בפריפריה תחילה, חבר כנסת ארבל, כדי לתקן את הפער הזה, שאני מודע לו והוא קיים. אני יודע, ואני רואה אותו במו עיניי כמעט כל יום; לא "כמעט" – כל יום. אחד מצעדי המדיניות הראשונים שהייתה לגביהם הסכמה מוחלטת בממשלה הזו הוא הקמת שני בתי חולים חדשים בישראל – אחד בדרום, בבאר שבע, והשני בצפון, בקריית אתא. את שתי ההחלטות הללו אנחנו במשרד הבריאות מקדמים עם משרד האוצר. מחר יש לנו עוד פגישה על זה עם שר האוצר. אנחנו כבר הכרזנו על הקמת בית חולים שני בבאר שבע, ועכשיו אנחנו מתקדמים להחלטה לגבי אופיו של בית החולים בקריית אתא. בנוסף, כל צעד שאנחנו מקדמים הוא אכן ראשית בפריפריה. למשל, מתווה קיצור התורנויות שאני מקדם, והוא מתווה שמעורר המון המון רעש, יתחיל בפריסה ראשונית בפריפריה, גם כי העומס על המתמחים שם הוא קיצוני הרבה יותר וגם בגלל פערי כוח האדם שקיימים בפריפריה והצורך שלנו לוודא שמערכות הבריאות בצפון והדרום לא ייחלשו כתוצאה מקיצור התורנויות, אלא רק יתחזקו בעקבות הצעד. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> כן. בוודאי. ולכן, במסגרת קיצור התורנויות ייכנסו תקנים, והתקנים ילכו לעשרת בתי החולים בפריפריה – מיוספטל באילת, ברזילי, העמק, נהריה, פוריה, הנצרתיים, כל עשרת בתי החולים בפריפריה. וכך הם לא ייפגעו בגלל העניין, ואפילו יתחזקו, אולי אפילו יוכלו למשוך מתמחים מהמרכז. משבר כוח האדם במערכת הבריאות הוא אחד המשברים הקשים ביותר שאנחנו מתמודדים איתם, וגם כאן הפריפריה מתמודדת עם המשבר בצורה יותר קשה. לכן הקמנו תוכניות, והן כבר יוצאות לדרך, הן כבר פועלות, כמו תוכנית כוכבי הצפון וכוכבי הדרום, שנועדו לחזק את העתודה הרפואית מקרב בני האזור. במקום לנסות לתמרץ סטודנטים ואנשי מקצוע רופאים שמרכז חייהם במרכז לעבור לפריפריה, עם כל מיני בונוסים, ואז כשנגמר הבונוס הם חוזרים למרכז, אנחנו רוצים, מה שנקרא, לגדל ולהכשיר רופאים ורופאות מבני הפריפריה, שזה הדבר שהכי מבטיח את העובדה שהם יישארו בפריפריה. השנה כבר התחלנו להגדיל את מכסת הסטודנטים לרפואה בישראל. אתם יודעים, לצערי, שרוב מי שלומדים רפואה לומדים בחו"ל, ולא בישראל. התחלנו בישראל, וכבר השנה, בשנת הלימודים הזו, הוספנו 70 מקומות לימוד בפקולטות. וגם כאן, איפה הוספנו? בצפת, בטכניון ובבן-גוריון. אוקיי? לא באוניברסיטת תל אביב. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל הסטודנטים שהוספתם הם מהפריפריה? כי יכול להיות – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> כן. קודם כול, גם לבני המרכז מותר ללמוד, וזה בסדר שילמדו. אבל כן, כן. התוכנית היא בהחלט לעודד את בני הפריפריה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אלה תוכניות הכוכבים, מה שנקרא, כוכבי הצפון וכוכבי הדרום. ונותנים להם גם מלגות. והן נועדו לחזק את העניין מהמקום. כנ"ל לגבי אחיות ואחים, גם כן מקצוע מבוקש מאוד. אני רוצה לומר שיש לנו, למשל, תוכנית למגזר הערבי, שברובה היא תוכנית לפריפריה, והיא נועדה לתקן את אחד הפערים הכי קשים במערכת הבריאות הישראלית, שזה הפער מול המגזר הערבי. במסגרת התוכנית עבדנו על זה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל אדוני השר, יש הוכחה – – – או שאתה מתגמל – זה כמו עם המורים. אני לימדתי בדימונה. היה בלוק שלם של מורים, וחלקם הגדול גם נשאר ביישוב. הם מתחתנים עם בני היישוב, הם בונים את ביתם. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אז אני אגיד לך. ניסו את העניין הזה לפני יותר מעשר שנים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> למה לעשות את זה מגזרית? לפתוח את זה. יש סטודנטים – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אחרי שנגמרו הבונוסים, אז הרופאים לא נשארו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> הגענו למסקנה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> חמש שנים זה הרבה זמן. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> טוב, אני לא אענה. הגענו למסקנה שהמנבא הטוב ביותר אם בן אדם יישאר במקום מסוים או לא זה קודם כול אם הוא בן המקום. אם הוא משם ממילא, מרבית הסיכויים שהוא יישאר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אז זאת אומרת שהרופאים במרכז יישארו במרכז – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אבל לכן אנחנו רוצים לקבל ללימודי רפואה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> תקשיבי רגע. אני לא שומע. לכן אנחנו רוצים לקבל ללימודי רפואה יותר סטודנטים מהפריפריה. זה מאוד ברור, אמרתי את זה בצורה הכי ברורה, במקום שייסעו לחו"ל. ולכן אנחנו הגדלנו את מספר המקומות בפקולטות לרפואה, עם עדיפות לבני המקום. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> התחלתי לומר שיש לנו גם תוכנית מאוד גדולה שאנחנו מקדמים בממשלה הזאת, יחד עם חבר הכנסת עבאס וסיעתו, תוכנית למגזר הערבי, ומתוכה יש 600 מיליון שקל במערכת הבריאות לתוכניות במגוון תחומים, למשל תוכנית מאוד חשובה לסוכרת. כן, אנחנו, למשל, רואים בצפון נושא שמאוד חזק, קשה, בפריפריה, שיעור גבוה מאוד של סוכרת, וכתוצאה מזה גם קטיעות רגליים, גפיים, כל מיני דברים כאלה, וזו רק דוגמה. יש לי הרבה דוגמאות. מה אני רוצה לומר? אני רוצה לומר, חבר הכנסת ארבל, שחוק ביטוח בריאות ממלכתי כבר היום קובע את מה שאתה מנסה לקבוע בהצעת החוק שלך. ומה שצריך זה לא עוד הצעת חוק, ובטח, אני חושב, לא פרטית, אלא פשוט ליישם את הכללים שעומדים בבסיס מערכת הבריאות בישראל, כללים של שוויון, צדק ועזרה הדדית. לצערי, במשך שנים רבות הלכו ושחקו את הכללים הללו, התעלמו מהם, הפריטו את מערכת הבריאות. נתנו יותר כוח לרפואה הפרטית על חשבון הציבורית. ומי שסבלה מזה, בראש ובראשונה, זאת הפריפריה. כן, המרכז יודע להסתדר. בפריפריה הרבה יותר קשה. אני במשרד הבריאות, ואני יכול להגיד שזה חלק מהמדיניות של הממשלה, אנחנו מנסים לתקן את זה ולאזן את זה במסגרת המדיניות שלנו. ולכן אני אומר, אין צורך בהצעת החוק הזו, וועדת השרים החליטה לדחות אותה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> ולכן מה שחשוב לי – אני רוצה לומר, מה שחשוב לי – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, משפט אחרון. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> טיפולי המרה – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> מה שחשוב לי זה המהות. אני לא צריך את ההטפות שלכם. אני לא צריך את ההטפות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> עד עכשיו, שים לב, משה ארבל, לא אמרתי פעם אחת מה אתם עשיתם ומה לא עשיתם. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – רואים שאתה מתאפק. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אבל אני חושב שזה די ברור מרוח הדברים. אז תנו לנו הזדמנות לתקן את הדברים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – הרופאים בפריפריה. התוכנית של ליצמן למענקים בפריפריה – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אני מחויב לזה מעומק ליבי. הנושא הזה הוא בנפשי, ואני כבר עושה צעדים גדולים כדי לתקן ולהשוות את הפער. תודה רבה. אני קורא להתנגד להצעת החוק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, השר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה. שלוש דקות, אדוני. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ניצן, אנחנו יודעים שאתה רוצה את זה – – – לא תמיד צריך להגיד כן לקואליציה. לפעמים צריך להגיד – – – << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד שר הבריאות, בשלוש הדקות שיש לי, ואחרי באמת רצף דיבורים שלא אמרו כלום, מה שנקרא בלה בלה בלה בלה בלה, ובסופו של דבר הממשלה מתנגדת לצמצם פערים, אני רוצה לפנות אליך, מאזן גנאים, אלייך, אימאן ח'טיב יאסין, אליך, ווליד טאהא, ואליך, אדוני היושב-ראש מנסור עבאס. אתם ארבעתכם, ברובכם, למעט ווליד טאהא – שלושתכם בני פריפריה. אתם בני הצפון, שיודעים מה המשמעות שבן אדם צריך שירותי בריאות בצפון ובפריפריה, וקשה לו לקבל תור וקשה לו להשיג אותם. בממשלה שלכם ובזכותכם, ובזכות התקצוב שאתם נתתם, במקום להשקיע כסף בפריפריה ובבריאות בפריפריה מבשרת לנו היום חברתכם לקואליציה של רע"מ, חברת הכנסת אבתיסאם מראענה – היא מודיעה היום בחגיגיות: עושות היסטוריה, והיום זה מתחיל, יוקם בארץ מרכז לקטינות וקטינים, צעירים וצעירות מקהילת הלהט"ב הערבית שנאלצו לעזוב את בתיהם. מדובר בפרויקט הדגל למען הקהילה הלהט"בית הערבית הגאה. היום רשמנו התקדמות משמעותית – אדוני הדתי – כשקיבלנו את ברכת ותמיכת השר מאיר כהן. במקום בצמצום פערים בפריפריה, השקעתם בקידום תהליכים שמנוגדים לאמונותיכם. אתם בוגדים באלה שנתנו לכם את הכול. תתביישו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת אורלי לוי, בבקשה. שלוש דקות לגברתי. נסי לשכנע את המליאה, בבקשה. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> לפעמים, חברי חבר הכנסת משה ארבל, המציאות עולה על כל דמיון. ואם אינני טועה, השר הורוביץ עד לפני כמה ימים היה נגד טיפולי המרה. כששמעתי אותו היום עולה פה ונותן את משנתו למה לא צריך לקדם את החוק הזה, אני אומרת לכם, שר הבריאות הורוביץ עבר טיפולי המרה מלאים. מאיש שמדבר על שוויון ועל צדק ועל יכולת לקבל שירותי בריאות לכולם, הפך להיות אותו אחד שאומר שגם לא צריך לתת מענקים לרופאים בפריפריה; הפך להיות נגד השוויון. להצדיק את הרעיון שאנשים ימותו ארבע שנים קודם מאשר האנשים במרכז, בגלל שאין יכולת או נגישות לשירותי הבריאות – מנסור, אתה יודע שבדרום תמותת התינוקות פי שניים מאשר במרכז? התינוקות שלכם בדרום שווים פחות? כשהאוכלוסייה שלך יושבת ומסתכלת עליך היום, היא תסתכל איך אתה תצביע. אתה תפקיר את התינוקות שעוד לא נולדו, שייוולדו, כשאתה לא מאפשר להביא שירותי בריאות לדרום ולצפון. אתה קובע במו ידיך מי לחיים ומי למוות, כי מחר-מוחרתיים המחסור ברופאים האלו לא יעלה רק בתוחלת החיים, והוא עולה הלכה למעשה ביכולת של בן אדם לקבל את הטיפול הטוב ביותר, המיידי, שהוא זקוק לו. למה תינוקות מתים יותר בפריפריה? בגלל אי-יכולת להגיע בזמן למרכז. תשאלו מה עשינו. ישב פה חבר הכנסת ליצמן, הוא היה סגן שר הבריאות, שר הבריאות בפועל. הבאנו מענקים לרופאים שיגיעו לפריפריה. הבטחנו להם לא רק את זה: רופאים במקצועות בסכנה יקבלו מענקים כפולים, למרות שהאוצר, ברוב חוצפתו, ניסה לגנוז ולקח ונגס גם בחלק מהמענקים האלה. אני זוכרת את הורוביץ בוועדת הבריאות. אני זוכרת את השר הזה, שעבר המרה, איך הוא דיבר רק לפני שהוא הגיע לכיסאות של הממשלה. תתביישו לכם. בבריאות. אתם לא יכולים להעדיף ילדים של המרכז על ילדים – למה, הילדים שלנו, אנחנו אוהבים אותם פחות? האם מישהו חושב שמי שגר בפריפריה אוהב את הילדים שלו פחות? רוצה לתת להם שירותי בריאות פחות? לגבי הנושא של קופות החולים, השר הורוביץ יודע טוב מאוד, ש-80% מאזרחי מדינת ישראל משלמים ביטוחים משלימים, שב"נים. אתם יודעים כמה שירותי שב"ן הם מקבלים בפריפריה? כמעט כלום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, משפט אחרון, חברת הכנסת. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> מסתבר שלפי קופות החולים והשיטה של משרד הבריאות, תושבי הפריפריה מממנים בשירותי הבריאות את המבוטחים של הקופות במרכז. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו, הפריפריה, שלא מקבלים שירותי בריאות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, תודה, חברת הכנסת. תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> מממנים את תושבי המרכז. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת אורלי לוי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> תתביישו לכם, כל אותם אנשים שדיברו שנים על משרד הבריאות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו נעבור להצבעה עכשיו. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> עברתם טיפולי המרה. תורידו את הכובע בפני ליצמן. הוא הביא מענקים לפריפריה, הביא בית חולים לפריפריה. מה עשיתם? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת אורלי לוי, בבקשה. אנחנו עוברים להצבעה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> שטייניץ הביא גם בית חולים באשדוד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> מה אתם עשיתם? גם את המעט אתם רוצים לקחת, גם את המענקים לרופאים בפריפריה. תתביישו לכם, רואים לכם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז). קודם ההצעה של חבר הכנסת משה ארבל. חברי הכנסת, נא לשבת. נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה, נא להצביע. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 43 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 45 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז), התשפ"א–2012, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 43 חברי כנסת בעד, 45 חברי כנסת מתנגדים. ההצעה לא עברה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ישראל לא הצביע – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, תקשיבו לי. לא, לא, לא, תקשיבו לי. אני קראתי פעמיים-שלוש "נא לשבת", ונתתי ארכת זמן כדי שכל אחד יחזור למקומו ויצביע. ולכן אני לא מקבל אף הצבעה. בסדר? תודה רבה לכם. אנחנו עוברים להצבעה הבאה: הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. נא להצביע. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 43 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 46 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז), התשפ"א–2012, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 46 חברי כנסת מתנגדים, 43 בעד, תומכים. ההצעה לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק איסוף ופינוי פסולת למחזור (תיקון – חובת מחזור בבית עסק גדול), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2084/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת גילה גמליאל) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו חוזרים להצעת חוק איסוף ופינוי פסולת למחזור (תיקון – חובת מחזור בבית עסק גדול), של חברת הכנסת גילה גמליאל, בבקשה, גברתי, עשר דקות. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, מזכירת הכנסת, חברות וחברי הכנסת, רגע לפני שאפרט על הצעת החוק, חשוב שניישר קו ונבין יחד היכן מדינת ישראל נמצאת בתחום הטיפול בפסולת, ומה אפשר לעשות בדרך לחזון שאפתני יותר, שיציב אותנו יחד עם המדינות המתקדמות בעולם. אז בואו ננסה לשער כמה אחוזים מהפסולת שאנחנו מייצרים מוטמנת באדמה. זו, למעשה, השאלה שאני שאלתי במאי 2020, כשנכנסתי לתפקידי כשרה להגנת הסביבה. התשובה המצערת והבלתי-נתפסת – כ-80%. 80% מהפסולת שאנחנו מייצרים מוטמנת באדמה. הנתון הזה לא השתנה באופן משמעותי ב-20 השנים האחרונות. בזמן שהתקדמנו בהייטק, בחקלאות, ברפואה, נותרנו הרחק מאחור בנושא הטיפול בפסולת. במדינות ה-OECD אחוז ההטמנה עמד על 30% בלבד, ומדינות כמו שווייץ ושבדיה כבר לא מטמינות פסולת. למעשה, המדינות הללו הצליחו להביא לתוצאה הזו בין היתר על ידי גידול של אחוזי המחזור. לפני כשנה, כשרה להגנת הסביבה, הובלתי את הפיתוח של האסטרטגיה החדשה של הפסולת בישראל, שתוכל להציב יעדים לטווח ארוך, להפחית הטמנה ולהגביר את שיעורי המחזור. לא ייתכן שבעשור השלישי למאה ה-21 נמשיך להטמין כ-80% מהפסולת באדמה, תוך פליטת גזי חממה, זיהום הקרקע ומי תהום, אובדן של משאבים יקרים ועלויות כל כך כבדות בתשלומי ארנונה לכלל אזרחי מדינת ישראל. יישום האסטרטגיה יקדם את תעשיית המחזור בישראל, ובכך הוא יסייע למשק לחזור לצמיחה לאחר משבר הקורונה בסוגיה זאת, להוזיל את תעריפי הארנונה ולתת את הטיפול הנכון ביותר בסוגיה זו. בזמן שבישראל כל אזרח מייצר בממוצע יותר ויותר פסולת עם השנים, באיחוד האירופי אנחנו רואים מגמה הפוכה, ירידה בהיקף ייצור הפסולת לנפש. אנחנו, אזרחי ואזרחיות ישראל, צורכים יותר וזורקים יותר, ואת המגמה הזאת אנחנו צריכים לעצור עכשיו. הצעת החוק שהגשתי מהווה מהלך חשוב בדרך למימוש של החזון. היא דורשת את המובן מאליו, שכל בית עסק גדול במדינת ישראל, כלומר שמועסקים בו 30 עובדים ומעלה, יחויב להציב בשטחו מתקני מחזור – לנייר, לפלסטיק, לזכוכית ולסוללות. את הפסולת שלנו אנחנו לא מייצרים רק בבית אלא גם במקומות העבודה. מסמכי ניירת, בקבוקי שתייה, סוללות למכשירים אלקטרוניים, כל אלה משמשים אותנו במקום העבודה ובכמויות גדולות. ומה קורה כשמסיימים את השימוש? מה עושים עובדים במקומות עבודה ללא מתקני מחזור? הצעת החוק תרתום גם את מקומות העבודה במדינת ישראל לתרבות נכונה של מחזור פסולת, וכאשר נצליח לתרום כמה שיותר מגזרים למשימה אנו נוכל להשיג את היעד של 20% הטמנה בתוך עשור. רק כאשר נהפוך את המחזור לקל ונגיש אנו נצליח להפחית את אחוזי הטמנת הפסולת בקלות. במידה שנשאיר את המצב כפי שהוא, משבר הפסולת רק ילך ויחריף. מדינת ישראל חווה גידול דמוגרפי ועלייה ברמת החיים, לכן ישנו צפי לעלייה חסרת תקדים בהיקף ייצור הפסולת ביחס למדינות ה-OECD. אם לא נעשה כלום בתוך כעשור, היקף הפסולת יעלה עוד, בשיעור של 25%. לצערי לא ברור לי איך הממשלה החדשה לא מיישמת את אסטרטגיית הפסולת החדשה שפיתחנו וכמה זמן ומשאבים היא משקיעה על מנת להוציא אותה אל הפועל. מדוע זה לא נעשה? ממשלת ישראל צריכה לזכור שמשבר האקלים הוא מצב חירום, וכך גם משבר הטיפול בפסולת במדינת ישראל. אתם לא שמים לב שהזמן כבר עובר. אתם פה כבר בין שבעה לשמונה חודשים בממשלה, ואתם לא עושים שום דבר בעניין הזה. ואם לא נפעל עכשיו, לא נצליח להגיע בזמן לאותם יעדים שהצבנו. החזון הוא מעבר לכלכלה מעגלית. יחד, באמצעות החשיבה המחודשת, נעשה שימוש יעיל יותר במשאבים כך שלא נצטרך לייצר אותם בכמות גבוהה, נצמצם את כמות ההטמנה ונשאף למחזור חומרי גלם מקסימלי. כך ניתן לצאת מהקיבעון המחשבתי, לעבור לראייה סביבתית, לראייה כלכלית יותר. ככל שנעשה יותר שימוש חוזר, כך נוכל לצמצם את שיטות הטיפול המזיקות בפסולת שהיו נהוגות עד היום. אם היום העיקרון המוביל הוא סילוק והטמנה – באסטרטגיה החדשה שהקמנו והובלנו העיקרון המוביל יהיה הפחתה של הפסולת במקור. היררכיית הפסולת שאנחנו מאמצים נהוגה במדינות מתקדמות אחרות בעולם. אנחנו לא נמציא את הגלגל. אם נעמוד ביעדים הללו, אנו נצליח למעשה להציב את עצמנו היכן שמדינות רבות באיחוד האירופי וה-OECD נמצאות כבר היום. הצעת החוק שנצביע עליה מייד היא אומנם רק חלק משורת צעדים שאנחנו צריכים לעשות, אבל היא צעד חשוב. היא צעד הכרחי. קואליציה ואופוזיציה – וחברי הקואליציה, אני קוראת לכם להתעורר: אתם לא יכולים כל היום לעשות את מה שאומרים לכם בממשלה כפשוטו ולא לנסות להבין את המשמעויות כבדות המשקל של חקיקה שנעצרת פה במליאה. חלק משורת הצעדים הללו הוא שאנחנו צריכים לדעת שחובתנו להסכים, קואליציה ואופוזיציה, למחזר, וכמה שיותר. הצבעה בעד הצעת החוק היא הצבעה בעד שיעורי מחזור גבוהים יותר. רק אם נחייב את מקומות העבודה הגדולים להציב מתקני מחזור, נוכל לראות תוצאות בשטח. זה יקרה רק אם נעביר יחד את הצעת החוק שהגשתי. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת גילה גמליאל. ישיב בשם השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, השר יועז הנדל. בבקשה. עשר דקות, אדוני. דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> תודה. חברת הכנסת גילה גמליאל, חברי כנסת, שרים, אדוני היושב-ראש – קודם כול, גילה, אני מעריך את השאלה ואת המאמץ לשנות מדיניות של משרד. אבל בשם השרה להגנת הסביבה, התשובה שלה היא שזה לא תואם את מדיניות המשרד ומייצר עלויות גבוהות יותר על המעסיקים. זו תשובתה. אבל אני רוצה להגיד לך משהו בהקשר הזה. אני עכשיו הייתי חולה בקורונה כמה ימים, ואחד הדברים היפים שקרו זה שקיבלתי פה הודעות מכל חברי הבית. חשבתי שזה נכון להגיד שלצד הקולות הרמים שאנחנו שומעים בשמונת החודשים האחרונים והוויכוחים לגופו של אדם, יש פעמים שבהן מה שקורה בפרסה מאחור גם בא לידי ביטוי בעולם האמיתי. אני חושב שזה יפה. הצעת החוק שלך מייצרת ויכוח אידיאולוגי על מדיניות. את חושבת כך, השרה להגנת הסביבה חושבת אחרת, וכל אחד צריך להיאבק ולהציג את עמדתו. זה מעלה, אצלי לפחות, את הצורך לחזור ולהתווכח לגופו של רעיון, על מדיניות, על חזון, על כלכלה, ולא לגופה של עסקת טיעון של אדם כזה או אחר. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> השרה חושבת אחרת? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> השרה חושבת אחרת. המדיניות שלה היא אחרת. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> אפשר לשמוע את עמדתה המצוטטת? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> עמדתה זה שיש לה מדיניות אחרת ושזה משית עלויות על המעסיקים, ולכן היא מתנגדת להצעת החוק. בכל מקרה, אני חוזר לעניין הזה מכיוון שאני חושב שיש פה הזדמנות גדולה. אחרי שמונה חדשים של הרבה מאוד רעש וצעקות פה במליאה, יש פה הזדמנות גדולה לייצר ויכוח אמיתי ואידיאולוגי על הרבה מאוד נושאים. הנושא הזה הוא דוגמה טובה לכך. אני הייתי רוצה להעלות דווקא נושא אחד. אם הזדמנה לי כבר ההזדמנות לעמוד כאן, הייתי רוצה לדבר על נושא אחד שעלה פה השבוע, וזה נושא חוק הגיוס, או יותר נכון הנושא של זכויות וחובות בתוך מדינת ישראל, ואיך אנחנו רואים את החברה הישראלית בעתיד. כאן גם יש ויכוח אידיאולוגי שצריך לקיים אותו, כי הוא לא ייעלם. הוויכוח הזה נוגע לכולנו: האם מדינת ישראל היא מדינה שבה יש ריבוי של אוטונומיות, ריבוי של קבוצות, שלכל אחת יש חוק וסדר משלה, דינים משלה, מערכת חינוך משלה, עיתונות משלה, חזון משלה, או שאנחנו מדינה אחת שבה אנחנו יודעים לפעול אחד לצד השני? חוק הגיוס הוא לא חוק שנותן מענה נכון, בעיניי. הוא פלסטר לתהליך רב שנים, ולכן הדיון צריך להתבצע על החזון. מה החזון הנכון בעיניי ושעליו הייתי רוצה שיתווכחו בבית הזה? ואני אנצל את ההזדמנות הזו כדי להעלות אותו. החזון הנכון בעיניי הוא חזון שבו כל ישראלי מגיע לגיל 18 ונכנס למערכת של זכויות וחובות בפני המדינה. הטובים שבישראלים מתגייסים, אבל אחרים הולכים למסלולי שירות. ערבים ישראלים, חרדים ישראלים, הולכים ומבצעים מסלולי שירות. יש המון מסלולי שירות שתורמים המון למדינה. הייתי לא מזמן באיחוד הצלה וראיתי שם נותני שירות, מתנדבים מהחברה הערבית והחרדית, מצילים חיים, מתנדבים ביוזמתם, ואין שום סיבה שבמדינת ישראל צעירים לא יעשו את זה, וייכנסו ויתנדבו כאשר הם מגיעים לגיל הנכון. ולכל אחד יהיו זכויות וחובות. האם יהיו כמה עילויים שילמדו תורה? כן, בוודאי. האם יהיו כמה ספורטאים מצטיינים? בוודאי. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מי יקבע מי עילוי ומי לא? מי יקבע? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אתה, אתה תקבע. אתה תקבע מי יהיה עילוי. אתה יכול לקבוע. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> לא, לא, אני לא יודע לקבוע. אין אצלנו מושג כזה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אז הרב שלך יקבע מי יהיה עילוי. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אדוני השר, אין דבר כזה עילויים. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אבל לכל צעיר ישראלי, חבר הכנסת מלכיאלי, תהיה הזכות, לא החובה, לשרת את המדינה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מי שרוצה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> הטובים שבישראלים יעשו שירות צבאי ויגנו על המולדת – מלחמת מצווה, כמו שאתה מכיר במקורותינו – והיתר יעשו מסלולי שירות. ולא אני אקבע. אתה רוצה שיהיו כמה עילויים שלא יעשו גם מסלול שירות? שלא יעשו. אבל עדיין יש כל כך הרבה דברים לעשות וארגוני חסד, שאתה יודע שיש בחברה החרדית. אין שום סיבה שצעיר חרדי לא יעשה את זה; אין שום סיבה שצעיר ערבי לא ילך וישרת את הקהילה שלו, או לא ישרת במכבי אש, או לא ישרת במשטרה, או לא ישרת במערכת החינוך. ולכן – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> ומה אתם עושים בעניין? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני, חבר הכנסת יריב לוין, מציג פה חזון. אמרתי שיש פה זכות גדולה לנהל ויכוח, לפעמים, על האידיאולוגיה, ולא רק על כן נתניהו, לא נתניהו. ימות המשיח. הוא במקרה לא כאן, אבל אולי כדאי – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ומה עם הערבים? ומה עם החבר שלך? הכול בסדר. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> הרגע – חבר הכנסת אמסלם, אם היית מקשיב ולא עסוק בטלפון, היית שומע שדיברתי על זה שכל צעיר ערבי, ישראלי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – לו – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> כן, אני אומר את זה לחבר הכנסת עבאס, ליושב-ראש. כל חבר כנסת, כל חבר כנסת, כל חבר כנסת חרדי, ערבי ישראלי – כולם יעשו מסלולי שירות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ולמה לא תמכתם בחוק שלי? אז למה לא תמכתם בחוק שלי? אז דבר איתו. הוא הרי מחזיק אותך, דבר איתו. הוא בקבוצה שלך, דבר איתו. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני יודע שאתם עשיתם המון בתקופה האחרונה, אבל הינה נקודה שאפשר להסכים עליה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני שואל, למה הצבעת נגד החוק שלי? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני אומר לך, אתה לא צריך לשאול. אני אומר לך, חבר הכנסת אמסלם, למרות שלא עשית כלום כל השנים, זה הזמן עכשיו לשתף פעולה על הריבונות, על המשילות, על כך שבכל מקום יהיו זכויות וחובות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל למה הצבעת נגד החוק שלנו? אבל למה הצבעת נגד החוק הזה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> במה אתם באים לקראתנו? במה אתם באים לקראתנו? הפטרונות שלכם לא עובדת. במה אתם באים לקראתנו – – – רק – – – יש לכם. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> מה קרה, אתם עושים הנחות לחברה החרדית כי אתם אומרים: שותפים טבעיים שלנו. אחרים עושים הנחות למגזר הערבי. אני אומר לכם שאם אתם עכשיו מתעסקים לעומק בעתידה של מדינת ישראל. זה לא יחזיק מעמד אם יהיו פה אוטונומיות, אם יהיו חוק וסדר מסוימים בתל אביב וחוק וסדר אחרים בנגב ובגליל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה עושה, אתה עושה. הינה, החבר שלך, שעשה אותך שר, דבר איתו שישלח את הבן שלו לשירות לאומי. במקום לתת לו 50 מיליארד שקל, תגיד לו – – – כן, כן, המטיף בשער. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> במשך הרבה מאוד שנים עצמתם עיניים, אמסלם. התעסקתם במרכז הליכוד במקום להתעסק במה שקורה במדינת ישראל. מרכז הליכוד – זה חשוב, אבל לא מאוד. זה בוודאי לא חשוב לעתידה של מדינת ישראל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – נתנו לך משכורת, מרכז הליכוד – – – כפוי טובה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אם הייתה חשובה לך מדינת ישראל, אז היית עסוק כל הזמן באיך לשלב את הצעירים הישראלים; איך לשלב, לא את צעירי הליכוד – איך לשלב צעירים ישראלים בשוק החובות והזכויות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, את הערבים, את הערבים, את הערבים, את הערבים, את הערבים. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> גם את ערביי ישראל – זכויות וחובות. גם את הציבור החרדי – זכויות וחובות. שירות לכולם. << קריאה >>דוד אמסלם (הליכוד):<< קריאה >> הרבה מהציבור החרדי נמצא שם. הערבים – אין אף אחד שם. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> והטובים שבישראלים, אמסלם, משרתים בצבא, מגינים על המולדת. והצבא הוא שלנו, זה לא שלהם. והמשטרה זה שלנו, זה לא שלהם. המשטרה זה שלנו, והפרקליטות זה שלנו. זה לא שלהם. << קריאה >>דוד אמסלם (הליכוד):<< קריאה >> אל תטיף לנו מה זה הצבא. אבל דבר איתו, דבר עם החבר שלך, זה שמינה אותך לשר. דבר עם הבן אדם שמינה אותך. דבר עם הבן אדם שמינה אותך. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> התופעה הפוסט-ממלכתית שבה אדם כמוך כל היום מבקר את מוסדות השלטון ואת החזון הציוני זו עצם הבעיה. << קריאה >>דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דבר עם הבן אדם שמינה אותך. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ואם אתה היית מסוגל להסתכל קדימה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דבר עם הבן-אדם שמינה אותך. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – על החזון הלאומי, לא החזון הפנימי של מרכז הליכוד – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דבר עם הבן אדם שמינה אותך. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – אז היית מבין שמדינת ישראל לא תתקיים במרכז המפלגה שלך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דבר עם הבוס שלך – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> מדינת ישראל תתקיים אך ורק אם לכל צעיר ישראלי יהיו בדיוק את אותן זכויות ואת אותן חובות, ואנחנו נפעל להשתלבות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הבוס מחכה להנחיות. לך לגייס – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> כשאתה מתנגד לשילוב חרדים אתה פוגע בחברה החרדית. כשחברי כנסת מתנגדים לשילוב ערבים, בחובות וזכויות, הם פוגעים בחברה החרדית. ולכן העסקנות שלך – תראה מה קרה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה הסמל של הצביעות. אתה הסמל של הצביעות. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> במשך שנים ארוכות אתה עסקן – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה הפופוליזם, אתה רק מדבר. דבר עם החבר שלך. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – ושכחת שמרכז המפלגה זה לא הדבר החשוב בחיים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה דילגת מימין לממשלת האחים המוסלמים. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> מה שחשוב זה מדינת ישראל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה סמל של צביעות. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> וקרעי, גם אם תעשה גימטריות – עדיין, גם בגימטרייה מדינה לא יכולה להתקיים כאשר אתה מוותר, כל הזמן מוותר, עוצם עיניים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מנסור, אתה תשריין לו מקום, הוא צריך, והוא יעביר לך גם את מימון המפלגות. הוא וחבר שלו יביאו לך גם את הכסף. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ומה הדבר הגדול שקרה במדינת ישראל? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> משפט אחרון, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני אומר, במדינת ישראל קרה דבר גדול: החברים שיושבים כאן פתאום גילו שיש אזור שנקרא הנגב – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> הבוס מחייך, יועז. הבוס שלך מבסוט ממך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> גלית, תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – הם גילו שיש אזור שנקרא גליל, הם גילו שיש ערים מעורבות, הם גילו שיש כאלה מילים "ריבונות" ו"משילות", "חובות" ו"זכויות". << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> יועז – – – שלושתנו דיברנו על זה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ואני שמח שיש לנו ויכוח אידיאולוגי עכשיו, ורעיוני, ותצטרפו לחזון הציוני. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה לך ולאידיאולוגיה? מה לך ולאידיאולוגיה? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> זה לטובתכם, זה לטובתנו, זה לטובת מדינת ישראל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איזה ויכוח אידיאולוגי? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. תודה, השר יועז הנדל. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> זה לטובת מדינת ישראל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> תודה רבה לכם. שנמשיך לקיים דיון לשם שמיים – דיונים על רעיונות, ולא לגופם של בני אדם. תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – הוא יעביר לך שני מנדטים, כי אתה חבר שלו, כי הוא אחראי לחצי מיליון – – – תעבור אליו – הוא שמר לך מקום אצלו. כן, כן, תהיה לך עוד פרנסה לאיזה שנה-שנתיים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה סמל של צביעות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה זה סמל, אתה הצביעות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת גילה גמליאל, את רוצה לנצל את הזכות שלך לעוד שלוש – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תפתח את המילון במילה "צביעות" – יועז הנדל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש לך הזדמנות נוספת לנסות לשכנע. בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בוועדת שרים לענייני חקיקה אתה היחיד שאומר לא להעביר לאופוזיציה. אתה מתעקש לא להעביר לאופוזיציה חוקים. כן, כן. דיברתי עם – – – מה לעשות. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> אני שמעתי בקשב רב, כבוד היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בואו נקשיב לחברת הכנסת גילה גמליאל. << דובר_המשך >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אני הקשבתי בקשב רב לשר. מלבד זה שבמשפט אחד התייחס להצעת החוק שלי – שאומר דבר כזה: השרה תמר זנדברג אומרת שזה בניגוד למדיניות המשרד. אז כך: הצעת החוק הזו הוגשה על ידי תמר זנדברג בכנסת העשרים, בכנסת העשרים-ושתיים, בכנסת העשרים-ושלוש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה זה סותר? מה זה סותר? << דובר_המשך >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר_המשך >> יתרה מזאת, אני רוצה לומר – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרי היא זיקית. הזיקיות – לא משנה להן. << דובר_המשך >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר_המשך >> – – המנכ"לית של המשרד היום היא זאת שעמדה בראש מערך האסטרטגיה של הבנייה של התוכנית האסטרטגית לטיפול בפסולת. זה רק מראה לך את הרדידות, את עצם העובדה שכאן באמת כבר נסחפו, אופוזיציה–קואליציה, ופשוט לא מעניין. לא מעניין מה נכון לעשות. לא ידעתי שהקמת תשתית של מחזור במקומות עבודה, רק במקומות עבודה גדולים עם מעל ל-30 עובדים, שתביא ליצירת הרגלים של מחזור בקרב עובדים ומעבידים, היא בניגוד לאסטרטגיה של המשרד להגנת הסביבה. דבר כזה עוד לא שמעתי. זה באמת כבר מוגזם. פשיטת רגל מוסרית. אם זו תשובה של שרה להגנת הסביבה, זה פשוט פשיטת רגל לשליחות האמיתית של שרים במדינת ישראל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רגע, מנסור, מנסור, תגיד לו שנתת לי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת גילה גמליאל. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת, בבקשה, תפסו את מקומותיכם. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית, בבקשה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, אני מבקש הודעה אישית. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה –37 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 39 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק איסוף ופינוי פסולת למחזור (תיקון – חובת מחזור בבית עסק גדול), התשפ"א–2021, לוועדה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 37, נגד – 39, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לא התקבלה. אנחנו עוברים לנושא הבא – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איתן, אני ביקשתי הודעה אישית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, אבל הוא לא אישר לך, אדוני. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה יכול לאשר. << הצח >> הצעת חוק לאיחוד מוקדי החירום הרפואיים הטלפוניים, התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2874/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לאיחוד מוקדי החירום הרפואיים הטלפוניים, התשפ"ב–2021, של חברת הכנסת עידית סילמן. בבקשה, חברת הכנסת סילמן. בבקשה, גברתי, עשר דקות לרשותך. << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי הממשלה, אני שמחה, והאמת, גם מתרגשת, להציג בפניכם את הצעת חוק לאיחוד מוקדי החירום הרפואיים הטלפוניים, התשפ"ב–2021. בהצעת חוק זו מוצע לאחד את מוקדי החירום הרפואיים הטלפוניים למוקד חירום אחד, ולאסדר לראשונה בחקיקה את ההפעלה של מוקד החירום הלאומי המאוחד במספר 101. בחוק יעוגן העיקרון של הפעלת כוננים בהתאם לזמינות, למיקום, לכשירות המקצועית וללא קשר לשיוך הארגוני, וכן יעוגנו מנגנוני התיאום והסנכרון בין הגופים השונים. קביעת תקנות ונהלים והצבת סטנדרטים של הפעלת המוקד בהיבטים המקצועיים השונים יהוו עוגן מרכזי במיצוי יכולות מוקד חירום רפואי והעלאת רמתו המקצועית של המוקד, והכול תוך פיקוח ובקרה של משרד הבריאות באמצעות ממונה ייעודי שיהיה הגורם המפקח על המוקד. איחוד מוקדי החירום הטלפונים יקל על האזרחים, שכן, אתם יודעים, בעת מצוקה הם לא יצטרכו לזכור יותר ממספר טלפון אחד, ויוכלו לקבל סיוע מהיר מכונני הרפואה. עוד מוצע כי על הכוננים יחולו חובות מטפל, לפי חוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996, ויחולו עליהם גם חובות שמירת סודיות של מידע שקיבלו אגב ביצוע פעולות ההצלה, וכי ניתן יהיה לקבוע בתקנות הוראות לעניין הכיסוי הביטוחי שלהם. חברים, המשמעות האדירה שהחוק מביא עימו היא הצלת חיי אדם, פשוטו כמשמעו. אני מבקשת מכם לעצום שנייה את העיניים, לדמיין את הילד או הילדה שלכם, את מי מההורים שלכם, חס ושלום, נחנק מחתיכת גרעין או עצם או סתם עוגה. בשניות האימה האלו, שבהן החמצן לא מגיע, תפקידנו, כמדינה, הוא לספק מענה חירום רפואי אופטימלי. מה זה מענה חירום רפואי אופטימלי? מנגנון כזה שמזניק למקום האירוע את איש ההצלה והרפואה הקרוב ביותר, נקודה. במקרי חירום גם חצי דקה יכולה להיות קריטית. זוהי, חברים, כל מהות החוק. לצערי, בתקופה האחרונה היו גורמים שניסו להילחם בחוק. אבל כל מי שעיניו בראשו בהצלת חיים – ואתם מוזמנים לקרוא ולהתעמק בפרטיו של החוק – מבין שמדובר בחוק חשוב וחיוני. החוק כולו הוגש מתוך שיקול אחד בלבד: קדושת החיים של אזרחי מדינת ישראל. מגיע לאזרחי מדינת ישראל מענה חירום רפואי מציל חיים מהיר ככל שניתן, ומדינת ישראל – כן, אנחנו – אחראים לדאוג שכך יהיה. לצערי, התוודעתי לנושא החשוב הזה בזכות סיפור עצוב וקשה על ילד מתוק שלא זכה לטיפול המהיר בזמן אמת ונותר נכה. אני מבקשת להתפלל מכאן – שנייה, יעבור – אני מבקשת להתפלל מכאן יחד איתכם לרפואתו של ארי ברנשטיין: יהי רצון מלפניך, ה' אלוהיי ואלוהי אבותיי, שתשלח מהרה רפואה שלמה מן השמיים, רפואת הנפש ורפואת הגוף, לחולה חיים אריה ירמיהו בן אסתר בתוך שאר חולי ישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אמן. << דובר_המשך >> עידית סילמן (ימינה): << דובר_המשך >> חשוב לי להבהיר כאן: החוק הזה לא פוגע באף ארגון – ארגון מד"א מהווה את חוד החנית של רפואת החירום במדינת ישראל. כולנו רואים את המסירות והמקצועיות חסרת הפשרות של אנשיו; גם, ובעיקר, סביב האתגרים העצומים שמציבה והציבה בפנינו הקורונה. ובמקביל, ארגון איחוד הצלה, שמפעיל אלפי מתנדבים מסורים שנותנים מעצמם ופועלים לילות כימים למען הצלת חיים. הארגונים האלה – לכל אחד, בכל מקום – שניהם ימשיכו לפעול ולהעניק סיוע ראשוני מציל חיים, ובעזרת החוק הזה, בעזרת השם, וגם בצורה מסונכרנת, משולבת ומפוקחת על ידי משרד הבריאות. תכלית החוק פשוטה: ברגע שנכנסת קריאת מצוקה, אנשי הרפואה הקרובים ביותר לאירוע מוזנקים, ולא משנה לאיזה ארגון חירום הם משתייכים – אם הם מארגון מד"א או מאיחוד הצלה או מארגון אחר שמוכר על ידי משרד הבריאות. לא משנה באיזה מדים הם אוחזים. כפי שאמרתי בימים האחרונים יותר מפעם אחת, הצלת חיים היא לא עסק מסחרי אלא שליחות. רק בשביל להבהיר את גודל הבשורה: לקו החירום 101 מגיעות מידי שנה למעלה מ-4 מיליון ו-300,000 שיחות. 4 מיליון ו-300,000 שיחות. נניח שהצלחנו לשנות אפילו ב-1%, אחוז אחד, אז חייהם של 45,000 איש יינצלו. זה היקף עצום של הצלת נפשות, וכמו שאמרנו, כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו. בהסתכלות נוספת ובראייה עתידית, כל דקה משפיעה משמעותית על השיקום של הנפגע, על איכות חייו, על המשך חייו ושל כל משפחתו וסביבתו. במסגרת תפקידי כיושבת-ראש ועדת הבריאות אני עובדת על פיתוח המשאבים של מערכת הבריאות, אך במקביל אנחנו צריכים לצמצם את הביקושים, לטפל בסוגיות שמייצרות עומס ועבודה מיותרת. ולכן, גם בהקשר הזה, מעבר להצלת חיים ומניעת נכויות רבות, החוק הזה יוריד את העומס האדיר על מערכת הבריאות. אני גאה ומתרגשת להיות שותפה ובעלת זכויות במהלך ההיסטורי הזה, ומבקשת להודות לכמה שותפים חשובים: חברי ועדת הבריאות שנרתמו והצטרפו לחוק, לראש הממשלה נפתלי בנט, לראש הסגל במשרד ראש הממשלה טל גן צבי; לשרת הפנים אילת שקד; לרב משה גפני – הרב משה גפני, תודה רבה על ההליכה הזו לאורך כל הדרך, אני מעריכה אותה ומעריכה אותך באופן אישי; תודה רבה, ינון אזולאי, שותף לחוק; לשר הבריאות ניצן הורוביץ, לצוות היועצים של השר ניצן הורוביץ, תודה לכם; לשר המשפטים גדעון סער וליועצו אסף גרינבאום, תודה רבה. ולצוות היקר שלי: עו"ד יעקב שטרן, אביבית דדון וחנן סטרשנוב – כל ששלי שלכם הוא. ותודה רבה בראש ובראשונה וגם בסוף, לבורא עולם. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת עידית סילמן. << הצח >> הצעת חוק לאיחוד קווי החירום הטלפוניים, התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1461/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> להצעה זו מוצמדת – סליחה, לא מוצמדת – הצעת חוק נוספת: הצעת חוק לאיחוד קווי החירום הטלפוניים, של חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי כנסת, שמספרה 1461, מה שנקרא הצעה מקדימה לה, בפ' גם כן, תוצג על ידי חבר הכנסת משה גפני. בבקשה, אדוני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, אני לא יודע אם בהלכה צריך לברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", אבל הוותיקים שבבניין זוכרים שאני למעשה מתמודד עם הדבר הזה – יחד עם חברים נוספים – 13 שנה. לא הבנתי בתחילת הדרך שכל כך חשוב לנו הנושא של הצלת חיי אדם. לכל אחד מאיתנו במשפחתו, בשכונתו, בעירו, במדינתו, חשוב, הדבר הזה הוא חשוב, שמה שניתן לעשות על מנת שיצילו חיי אדם, כמה שיותר מהר, צריך לעשות את זה. ופתאום התוודעתי לבעיה שנוצרת והולכת, שלא הבנתי אותה. מדובר על 6,000 מתנדבים באיחוד הצלה – 6,000 מתנדבים, שהם דתיים וחרדים ושאינם דתיים ואינם חרדים, יהודים וערבים, מכל המקומות, בכל הערים שאנחנו מכירים – והם רצים מהר ביום ובלילה, בשבת ובחול. יש בעיה שיודעים עליה, כשמישהו צריך טיפול רפואי דחוף, מייד הם נוסעים, מייד הם מגיעים. אנשים עוזבים את המשפחות שלהם בליל שבת להציל חיים. והינה פתאום נודע לי שבמדינה מסודרת, כמו המדינה שלנו, יכולים לשבת מתנדבים ולא לקבל את המידע שמישהו עכשיו זקוק לעזרה. אנחנו מבקשים – ואני מודה לך, חברת הכנסת עידית סילמן; יש הרבה דברים שבהם אני לא מסכים איתך, יש הרבה דברים שאני מקווה שתשני, אבל אני איתך לגמרי בזה. אני באתי אלייך לוועדה, את יושבת-ראש ועדת הבריאות, ובאתי אלייך לוועדה וקיימת את הדיון הזה, ואני באמת שמח על האומץ שלך. זה לא כל כך פשוט – אני עברתי את זה, זה כבר לא אכפת לי – זה לא כל כך פשוט לקבל כל כך הרבה התקפות וכל כך הרבה דיבורים, שאני לא מבין אותם, למה, ולעמוד בגבורה בעניין הזה ולהביא את החוק על מנת שנוכל להעביר אותו, להעביר אלייך לוועדה ולהתקדם ולדון בכל. אני ברשותכם פונה מכאן ל-6,000 המתנדבים. אנחנו אומרים לכם, עם החוק הזה, ולאחר מכן כפי שהוא יגובש בוועדה, לא תצטרכו יותר לחכות מתחת לבתים לחפש את הכתובת. ואני אומר את זה לבעלי האמבולנסים הפרטיים – 1,000 אמבולנסים שמסתובבים במדינה, שמתנדבים ורוצים לפנות חולים, באום אל-פחם ובבני ברק, בתל אביב ובגבעתיים, באופקים ובמעלות: לא תצטרכו יותר לחכות, אתם תקבלו את המידע מהמוקד הלאומי. אתם תקבלו את המידע כפי שכולם מקבלים אותו, לא תהיה אפליה. ואני אומר לכם, חברת הכנסת סילמן, סעיף אחד שאת תצטרכי לקחת על עצמך – ואני כמובן אתנדב להיות ביחד – זה לעשות שלום בין מד"א לבין איחוד הצלה. אני לא יודע אם את יודעת כמה נזק זה גורם. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מאוד לא אהבתי את ההודעה שהוציא הדובר של מד"א: מד"א ניצחה, הסכמנו למה שוועדת השרים אמרה. מה זה הניצחון הזה? << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> אין ניצחון. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני יודע שלא, תאמיני לי. אם הייתי חושב ככה לא הייתי פה עכשיו. למה? זה הנושא שעומד לדיון? מי מנצח? אנחנו נצטרך להביא את שניהם ליד השולחן עם חברים נוספים. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> אני סומכת עליך, גפני. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בסדר, צריך להביא אותם ולהגיד להם – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בהצלחה לך. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> עליך ועליי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> שה' יהיה איתך. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> אין על גפני. אני את כל החוקים שלי מגישה איתו ביחד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מבקש לומר לחברי הכנסת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אני דואג לך, מי יבוא קודם, מד"א או איחוד הצלה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> במציאות הזאת אני אומר לכם, מכאן ואילך צריך להתחיל עידן חדש. העידן הוא שמשרד הבריאות הוא – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שמעת מה הוא אמר לך? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שמעתי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אז תלך לפיה. לך – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בסדר, אני עוד אדבר איתו. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אחרי שתרד, לא עכשיו. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, ברור. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> משרד הבריאות הוא הרגולטור. המוקד הלאומי הוא מוקד לאומי. את הקריטריון קובע הרגולטור, לא קובעים אותו כמה אנשים שנמצאים בארגון כזה או אחר ולא קובעים למי מעבירים מידע ולמי לא מעבירים מידע, מה צריך לעבור, אילו דברים צריך ללמוד כדי להיות מתנדב, כדי להיות נהג, כדי לפנות אנשים, כדי לעשות החייאה כשצריך. צריך שכל זה יהיה ברגולטור הלאומי ולא בתוך איזה קבוצה של עסקנים, שמוציאים הודעות לתקשורת. לא אהבתי את ההודעה הזאת. לא אהבתי, בגלל שאני מהבוקר מסתובב בחגיגיות שהינה, הגענו לעידן חדש, נגמרו המאבקים, חיי אדם הם מעל לכול, ופתאום אני חוטף את ההודעה הזאת. אני לא שמתי לב לזה. לא מעניין אותי. מעניין אותי מה הכנסת תגיד; מעניין אותי במה תדוני בוועדה; מעניין אותי מה תהיה התוצאה. ואני סמוך ובטוח ומתפלל לקדוש ברוך הוא, שהתוצאה תהיה כזאת, שכמה שיותר מתנדבים יבואו כדי לסייע בהצלת חיים, ושלא יבלמו אותם מסיבות לא אובייקטיביות או מסיבות לא ענייניות; שהמידע יעבור לכל המתנדבים האלה – אני ראיתי במו עיניי מתנדבים שהם רופאים, שהם חובשים, שהם נמצאים בתוך העניין, עוזבים את המשפחה שלהם ונוסעים לעזור בהצלת חיים. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, החוק שלי הוא חוק מרחיב מאוד. הוא מדבר על מכבי אש, מדבר על מד"א ומדבר על המשטרה. אני שלחתי מכתב ליושב-ראש ועדת השרים לחקיקה, ואני רוצה להגיד לחברים כדי שלא תהיה אי-הבנה: בוועדת השרים לענייני חקיקה בעזרת השם ביום ראשון עולה לדיון הצעת חוק שלי ושל כמה חברים: איחוד קווי החירום. בעקבות דיון שהתקיים בוועדת הבריאות בכנסת בראשות חברת הכנסת עידית סילמן והצעת חוק שלה, שעולה לדיון אף היא בוועדת השרים הנ"ל, הינני מודיע – אני מודיע את זה גם לכנסת – כי הצעת החוק שלי תהיה זהה לחלוטין להצעת החוק של חברת הכנסת סילמן ותתואם עם משרדי הממשלה הרלוונטיים. אדוני השר, אנחנו נעשה את כל מה שנדרש כדי לאחד את החוקים, כדי להביא אותם יחד; כדי שהם יהיו פתח חדש – פתח כפתחו של אולם; כדי לסייע בהצלת חיים. ונתפלל לקדוש ברוך הוא שלא נזדקק להם ושכולם יהיו בריאים לאורך ימים טובים. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה גפני. ישיב על שתי הצעות החוק שר הבריאות ניצן הורוביץ. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת. במדינת ישראל קיימים כיום כמה מוקדי חירום רפואיים – ארגון מד"א, הוא מוקד 101, ארגוני מתנדבים וארגוני הצלה אחרים, כאשר לכל אחד מהם מספר טלפון בעל חיוג מקוצר שונה. בהצעות החוק האלה מוצע לאחד את מוקדי החירום הטלפוניים הרפואיים למוקד חירום מאחד של מד"א, המוכר תחת המספר המקוצר 101, ולאסדר לראשונה בחקיקה את ההפעלה של מגן דוד אדום כמוקד החירום הרפואי הלאומי. הצעת החוק עשויה להשיג שתי מטרות חשובות: 1. כאשר אדם שרוי במצב חירום יהיה בזיכרונו מספר מקוצר אחד שעליו לחייג כדי לקבל עזרה. בכך הוא יחסוך זמן חשוב בהתלבטות לאיזה מוקד לפנות, לאיזה מספר וכו'. 2. לאותו אירוע חירום רפואי יוזנק איש מקצוע לפי שיקולים מקצועיים בלבד, שיביאו בחשבון קרבה, הכשרה ונגישות, ללא קשר לשיוך הארגוני שלו, והכול כדי ליצור שיתוף פעולה הדדי בין גופי החירום למטרת הצלת חיים. מגן דוד אדום הוא ארגון ההצלה הלאומי, הפועל מכוח חוק מגן דוד אדום, 1950, ומפעיל במסגרת תפקידיו הלאומיים מוקד ומערך כוננים לאומי. מערך כוננים זה מורכב ממתנדבים בעלי הכשרה רפואית, החל בחובשי רפואת חירום דרך חובשים בכירים ועד פרמדיקים ורופאים. הכוננים פרוסים בכל רחבי הארץ ויש להם חשיבות לאומית במערך העזרה הראשונה במדינת ישראל, בעיקר כי לרוב הם גורמי המקצוע הראשונים הפוגשים את החולה האקוטי, נפגע הטראומה, ומעניקים לו טיפול ראשוני מציל חיים, עד להגעת רכב הצלה וכוחות עזרה ראשונה נוספים. למהירות ההגעה של הכונן, לטיפול הניתן על ידו, לידיעותיו ולהכשרתו יש חשיבות עליונה. לא אחת היא עשויה לקבוע את סיכויי הצלתו והחלמתו של החולה או הנפגע. אני רוצה גם להגיד שאני באופן אישי, ובני משפחתי – גם לאחרונה – נזקקנו לשירותי חירום. התקשרנו 101 ואכן הגיעו מלאכים, אין לי הגדרה אחרת, ועשו את מה שהם צריכים. בארץ פועלים עוד ארגונים – כגון איחוד הצלה – המושתתים על כוננים מתנדבים, שמטרתם מתן מענה ראשוני כדי להציל חיים. הם מפעילים מתנדבים, ובכלל זה חובשים, פרמדיקים ורופאים הפרוסים בכל רחבי הארץ. בנוסף, עומד לרשותם במקרה הזה צי אופנועים, אופנועי עזרה ראשונה, המאפשר לכונן רפואת החירום הגעה מהירה ויעילה לזירת האירוע. היות שברור לכול שיש חשיבות בשיתוף הפעולה בין כל הגורמים, והיות שאין צורך בהקמת מוקד נוסף או חדש, ודי בפעילות המקצועית של מד"א כדי להמשיך ולתפקד כמוקד חירום בקנה מידה לאומי, טיבן של הצעות החוק הוא הכללתו של ארגון איחוד הצלה וארגונים אחרים במערך הכוננים הלאומי של מד"א, כדי שבסופו של יום נאפשר לכל פניות החירום להתנקז למוקד כוננים לאומי אחד. המוקד הוא שיפעיל את הכוננים בהתאם לזמינות, למיקום ולכשירות שלהם. עברנו לא מעט דיונים סביב הצעות החוק האלו, משום שמבחינתי כשר בריאות ומבחינת משרד הבריאות העניין הזה של שירות חירום רפואי הוא עניין ראשון במעלה. ראשון במעלה. כל מי שעומד פצוע, חולה או מישהו, חלילה, במשפחה עם התקף לב, תאונת דרכים, אין-ספור דברים אחרים – תינוק שנחנק, חלילה, כל מיני דברים – ומחכה, יודע כמה כל דקה חשובה. לכן, עמדנו על כך שהסיכומים כפי שהוסכמו עם המציעים, יאושרו היום. ואכן, הם אושרו היום בוועדת השרים לענייני חקיקה בראשותו של שר המשפטים גדעון סער. אלה הסיכומים: 1. המוקד הלאומי שיוגדר בחוק יהיה מוקד 101 של מד"א. הוא יופעל תחת הוראות החוק ויהיה כפוף לפיקוח משרד הבריאות במכלול היבטיו; 2. בחוק יעוגן העיקרון של הפעלת כוננים בהתאם לזמינות, למיקום ולכשירות, ללא קשר לשיוך ארגוני, וכן יעוגנו מנגנוני התיאום והסנכרון בין הגופים; 3. על המציעים לדאוג לאישור תקציבי מהאוצר; 4. הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות יפעלו במשותף עם גורמי ועדת הבריאות, ויעשו מאמץ לשם קידום מהיר של החקיקה; 5. המשך קידום החקיקה לאחר הקריאה הטרומית – באישור משרד הבריאות; 6. המוקד יופעל תחת הוראות החוק ותחת פיקוח מלא של משרד הבריאות. בהמשך למוסכם בוועדת השרים לענייני חקיקה כפי שתיארתי עכשיו, ולנוכח הסכמתו של חבר הכנסת גפני להיצמד להצעת החוק של חברת הכנסת סילמן באופן שיאחד רק מוקדי חירום רפואיים – ולא את כלל מוקדי החירום במדינת ישראל, כפי שחבר הכנסת גפני אמר כאן בעצמו – בכפוף להתניות שמניתי, אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעות החוק בקריאה הטרומית. אני רוצה בהזדמנות הזאת להביע הערכה לחברתי חברת הכנסת סילמן, יושבת-ראש ועדת הבריאות, על המאמץ. אני גם רוצה לומר – ואני מבקש ברוח גם הדברים שנשמעו פה בכנסת – אני מבקש מהמציעים, חבר הכנסת גפני, חברת הכנסת סילמן, ומחברי הכנסת האחרים – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> זאת הצעת החוק של גפני, אבל. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> רק אמרתי – אני מבקש מחבר הכנסת גפני ומהארגונים הנוגעים בדבר, אני רוצה לומר לכם: המאבקים הבלתי-פוסקים – וזה כבר עניין של שנים, אני יודע – המאבקים הבלתי-פוסקים אינם תורמים לאזרחי ישראל. כולנו בסופו של דבר באותה סירה. אנחנו כמשרד הבריאות רוצים מענה טוב בחירום. זה מה שאני כשר הבריאות רוצה, ואני אקפיד על זה. מענה מהיר, מקצועי, אמין ויעיל באמת ברוח הדברים. היות שהמציעים – הינה, אני אגיד כאן משפט של הרמב"ם: "כל המאבד נפש אחת" – מן העולם – "מעלין עליו כאילו איבד עולם ומלואו, וכל המקיים נפש אחת" – בעולם – "מעלין עליו כאילו קיים עולם מלא". רבותיי וגבירותיי, שנהיה בריאים. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשר הבריאות ניצן הורוביץ. ביקש להתנגד להצעת החוק חבר הכנסת אחמד טיבי. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> טיבי, אתה רופא. אתה מחויב לשבועת הרופאים. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נכון. עליתי לכאן כדי להגיד מילה טובה לכל מי שמגיש סיוע. הזכרתם את מד"א – אני רוצה להביע הערכה לפועלם, לכל העובדים, יהודים וערבים, וכן לשאר החברות, גם לאיחוד הצלה. בעיקר, אני רוצה להזכיר שיש גם ביישובים הערביים חברות של אמבולנסים – אדוני השר, אתה מכיר את הנושא מקרוב. צריך לתת את הדעת גם עליהן. טוב שהגעתם להסכם ופשרה. ראיתי מחזה שלא ראיתי הרבה זמן, שבו יו"ר הקואליציה חברת הכנסת עידית סילמן – שמדברת בטלפון, או לא מדברת בטלפון – מביעה הערכה לחבר הכנסת גפני, משתפת איתו פעולה. אני לא רוצה להזכיר מה ההמלצה שהעביר לך חבר הכנסת משה ארבל, הוא ילחש לך אחר כך. אני רוצה, אדוני, היות שאתה חבר קואליציה, קראתי עכשיו הודעות – לא הייתי במליאה, אחרת הייתי מגיב – שיש פרופסור בקואליציה, שכחתי את שמו – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> בנט. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אלון טל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אלון טל, שאמר שהטיפול והתשובה ליוקר המחיה זה להביא ילד אחד פחות לעולם. עכשיו, אני לא בטוח בגרסה הזאת – זה מה שאמרו לי בצד הזה. השאלה היא אם מישהו מכם אמר משפט מטופש כזה – אתם רציניים? עכשיו השר ציטט – מה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי שמציל נפש אחת מישראל – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מי שמציל נפש אחת בעולם. עכשיו יש כאן פרופסור שרוצה למנוע ילודה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> זו גם פגיעה בגינקולוגים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> למנוע ילודה. ככה מטפלים ביוקר המחיה? אתם לא מתביישים? אפשר להוריד מחירים, למשל – זה קל יותר. אפשר להוריד מחירים. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> – – – יש הרבה – – – מחלקות היולדות – קדימה, אנחנו מעודדים. יש מחלקות יולדות מצוינות בכל בתי החולים. אפשר לרוץ על זה. מעודדים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לך, את לא צריכה לשכנע אותי. אגב, אני, רבותיי, אני לא מהווה שום איום דמוגרפי עליכם – יש לי רק שתי בנות, נטלי ויארה; אני אוהב אותן. לגפני יש 115 ילדים ונכדים, ולפרוש ולליצמן – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> בלי עין הרע. תגיד: בלי העין רע. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני, אגב – כאשר יהודים רבים אומרים "משפחות ברוכות ילדים" אצל ערבים אומרים "משפחות מרובות ילדים". << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אה, הבנתם? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת ינון אזולאי מבקש להשיב לחבר הכנסת אחמד טיבי על התנגדותו. בבקשה, אדוני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת – אחמד טיבי, אחמד, אני בצד של הברוכות ילדים. יש לי שישה בנים, ורק התחלנו את הדרך, בעזרת השם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועוד היד נטויה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> עידית, יישר כוח על המאבק. הרב גפני, אני חושב שזה יום – אני מדבר כמתנדב באיחוד הצלה. ניהלתי את מרחב לכיש ועד היום אני מתנדב באיחוד הצלה, ארגון שמונה אלפי מתנדבים. אני רוצה להגיד לך, כבוד השר, זה ארגון חשוב מאוד, שהייתה התעלמות ממנו במוקד, וזה לא סתם. היום הולכים לעשות היסטוריה. זה פשוט כדי שגם בחוק יבינו שאסור להתעלם מאותם המתנדבים, כי מדובר בהצלת חיים. יצאה כותרת של מד"א, הרב גפני, שאומרת: ניצחון למד"א. אני רוצה להגיד לך, כבוד השר, אין ניצחון לאף אחד. יש ניצחון לאזרחי מדינת ישראל. היום אזרחי מדינת ישראל ניצחו בזה שהם יודעים שכשהחוק יגיע, בעזרת השם, לקריאה שנייה ושלישית, והוא יעבור, החוק הזה יחייב את מד"א להעביר את קריאת החירום לכולם. יעברו לכולם – איחוד הצלה וכל העמותות מסביב שנותנות סיוע ראשוני. אתה יודע שבאיחוד הצלה – 90 שניות זה היעד שלהם להגיע לחולה? אני עד היום, גם בדרכים, מציל חיים. לא פעם ולא פעמיים נתקלתי בתאונות דרכים. אני עוצר, מגיש עזרה, ולא פעם ולא פעמיים גם הצלתי חיים של אנשים, הגעתי ראשון לזירה. זה יכול להיות שכן, זה יכול להיות בדרך וזה יכול להיות בכל מקום. העניין של הצלת חיים, אסור שיהיו בו מלחמות. אני חושב, ומבקש ממך, כבוד השר, שהצלת החיים הזאת תהיה, באמת, שהמתנדבים של איחוד הצלה יהיו שותפים לזה במוקד, בכל דבר. 101, אין בעיה. אנחנו לא באים – אין לנו עניין, 101 או 91; באמת, זה לא המקום שלנו; המקום שלנו הוא לא מלחמה. המקום שלנו הוא להגיע למקום טוב למען אזרחי מדינת ישראל, וזה המקום שאנחנו רוצים להגיע אליו. אני רוצה להודות פה גם לחברת הכנסת מאי גולן, לאחל לה רפואה שלמה, שגם יחד הייתה, ודחפה, ונמצאת בחוק הזה, ונאחל לה רפואה שלמה במהרה. עידית, תודה רבה. אני רק אומר: אלה דברים שאפשר לאחד בהם כוחות ולהילחם יחד למען עם ישראל, למען האזרחים, ואני מאמין שבסופו של דבר, כשהחוק הזה ייכנס ויצא מהוועדה שלך, הוא יהיה חוק באמת למען כולם ובהסכמה של כולם – איחוד הצלה, מד"א וכו' – כי לכולם יש דבר אחד: איך להציל חיים, איך לעשות הכול על מנת שעם ישראל יוכל לדעת שאפשר להגיע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> את יודעת, פעם היה 1221 – עד היום זה של איחוד הצלה. פניות רבות מתקבלות שם, והמענה הוא מיידי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> השאיפה שלנו היא שהמענה ימשיך להיות מיידי. ואני גאה בזה שאני מתנדב של איחוד הצלה, אשמח לתת שירות לכל אחד, ושיהיו רק לידות – אלו הבשורות הכי טובות שיש. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אמן ואמן. תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. יהיו שתי הצבעות נפרדות על הצעות החוק: הצבעה אחת על ההצעה של חברת הכנסת סילמן והצבעה שנייה על הצעת חבר הכנסת גפני. אם כך, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה, ראשית נצביע, לפי סדר-היום, על הצעה שמספרה 2874, של חברת הכנסת עידית סילמן וקבוצת חברי הכנסת. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לאיחוד מוקדי החירום הרפואיים הטלפוניים, התשפ"ב–2021, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 37, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי ההצעה התקבלה, ותועבר להמשך דיון בוועדת הבריאות של הכנסת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לאיחוד קווי חירום טלפוניים של חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת, שמספרה 1461. חברי הכנסת, מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לאיחוד קווי החירום הטלפוניים, התשפ"א–2021, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה זה? תגידו, השתגעתם? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 37, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה, ותועבר אף היא לוועדת הבריאות של הכנסת. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין התנהלות המשטרה בשימוש בתוכנת ריגול כלפי אזרחים ולבחינת העלייה במקרי האלימות המשטרתית והפעלת כוח כלפי אזרחים << הלסי >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעה לסדר-היום מס' 1605 בנושא הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין התנהלות המשטרה בשימוש בתוכנת ריגול כלפי אזרחים ולבחינת העלייה במקרי האלימות המשטרתית והפעלת כוח כלפי אזרחים. אני מזמין את חבר הכנסת גפני להציג את ההצעה לסדר-היום. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך, וברכות על הצעת החוק. אני יודע שעמלת עליה רבות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה. כן, הרבה זמן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יגעת ומצאת, תאמין. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הרבה שנים ניסיתי לעשות הסדרים. בקיצור, זה יום חגיגי מבחינתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה רואה? אפילו בקואליציה שלך לא הצלחת. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הצלחתי. הגעתי לקריאה ראשונה, אבל נעצרתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הבנתי. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל זה נכון. אין המלאכה נקראת אלא על שם גומרה, ואני מקווה שנסיים את החוק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בדיוק, בוא נברך על המוגמר. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מדובר על חיי אדם באמת – – – אני מודה לכולם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יגעת ומצאת, תאמין. בבקשה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מודה לחבריי שחתומים על החוק; אני מודה, כמובן, לחברת הכנסת עידית סילמן, לחברת הכנסת מאי גולן, לינון אזולאי. אני מודה לכל אלה שתמכו, ואני מודה לכנסת שעשתה את מה שהיא צריכה לעשות בעניין הזה. ובמעבר חד, אדוני היושב-ראש, אנחנו, אזרחי מדינת ישראל, התוודענו למצב שהוא בלתי נסבל במדינה דמוקרטית. בלתי נסבל. ואני חושב שלגבי הבלתי-נסבל אין ויכוח. המציאות הזאת, שבה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גם לגבי המדינה הדמוקרטית אין ויכוח. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> גם לגבי זה אין ויכוח, השאלה היא רק מה עושים. מה עושים בדמוקרטיה ומה עושים עם זה שיש מצב חמור שצריך לטפל בו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מאה אחוז. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדם שהוא איננו אדם פלילי, הוא איננו אדם שעובר על פשעים – אדם מן השורה יכול להשתתף בהפגנה, אדם מן השורה יכול לעשות דברים, את מה שכל אזרח עושה, שאין בזה פעמים רבות עבירה על החוק – אבל גם עבירה על החוק, שגם זה לצערנו הרב קורה, זה לא פשע. בן אדם עבר עבירה – יש מישהו במדינת ישראל שיש בידיו מכשיר, ועם המכשיר הזה הוא יכול לעקוב אחרי האזרח הזה באופן בלתי הגיוני ובלתי מתקבל על הדעת, והוא נכנס לתוך חייו. הוא מאזין לשיחות שלו; הוא עוקב אחריו לאן שהוא הולך; הוא עושה את כל הדברים שעושים אותם במשטר טוטליטרי, במשטר של דיקטטורה; יכול לשבת פקיד באיזשהו מרתף אפל או באיזה קומה בבניין, ואני לא רוצה להזכיר את שמות המדינות האלה, והוא מחליט שהוא עוקב אחרי מישהו; עוקב אחריו מההתחלה ועד הסוף. אנחנו היינו בטוחים שזה לא אצלנו. אצלנו לא. אנחנו מדינה פתוחה, אנחנו מדינה שומרת חוק, מנסה לשמור על החוק, ככלל. אנחנו מדינה שבה בן אדם יודע שיש לו את הפרטיות שלו, את החופש שלו, ושאם הוא לא עושה פשעים, או לא מתיימר לעשות פשע, הוא חי את החיים שלו. התנפצה לנו התזה הזאת בשבועות האחרונים, והתברר שזה לא נכון. אנחנו חיים במדינה שיש בה מכשירים – באופן רשמי, לא בסודי-סודות – שיכולים לעקוב אחרי כל אזרח. זה נאמר בהתחלה למשטרה, שיש את זה למשטרה. המשטרה, כשיש פעמים רבות תלונות על הפעילות שלה, או על חלקה – התברר שיש לה את המכשיר הזה. וזה יצא בתחקיר של עיתון כלכליסט, ואחרי זה זה היה בכל התקשורת הישראלית. ואז קפצו כמה קצינים במשטרת ישראל ואמרו: לא יכול להיות דבר כזה. לא היה. אין מציאות כזאת. זה מה שנאמר. אני ניזון מהתקשורת בכול. ככה אמרו לאזרחים, ככה אמרו לכולנו – אין. אני לא כל כך האמנתי ל"אין" הזה. אני לא חושב שמישהו יסתכן, אפילו בתקשורת הישראלית, שפעמים רבות מנפחים נושאים שהם לא מדויקים; לא האמנתי שעיתון מכובד ילך ויוציא דבר כזה נורא, שהמשטרה אומרת שלא היה ולא נברא. לא האמנתי לדבר הזה. זה לא יכול להיות. והינה, אתמול הגיע השוס הגדול – מתברר שזה כן נכון. משטרת ישראל האזינה, עקבה אחרי מי שהיה אסור לה. ועכשיו הדיון: איך זה קרה? מה הולכים לעשות עם מי שעשה את זה בניגוד לחוק? אני חשבתי לעצמי לפני כמה ימים, ואחרי זה קצת נרגעתי, עד אתמול. אני חשבתי, ואני חושב גם עכשיו, שצריך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית. לא ועדת חקירה ממלכתית; לא ועדה שהיא אחת מוועדות הכנסת, שזה דבר שגרתי. בכל אופן, זה אירוע מאוד לא שגרתי. הוא יכול לדרדר את הדמוקרטיה הישראלית לעומקי תהומות; בגלל שאם מותר לשוטר או לקצין, אז יכול להיות שיהיו דברים שגם מותרים לנו. צריך לעצור את זה בעודו באיבו. והמכשיר הנכון ביותר במקרה כזה הוא לא ועדת חקירה ממלכתית, אבל הוא גם לא ועדה שגרתית של הכנסת, אלא ועדת חקירה פרלמנטרית, ששם המשטרה לא תהיה זאת שקובעת מה סדר-היום של ועדת החקירה. היא תצטרך לבוא, לדווח. ואדוני סגן השר, אני חושב שבשבילכם זה טוב. אני חושב שהמשטרה, אחרי ההודעה שלה על כך שהדברים נכונים – חלקית, מלא, חלק מהשוטרים, חלק קטן, חלק גדול, אני לא יודע מה; חשוב מאוד למשטרת ישראל, שעכשיו נמצאת על המוקד – וזה יישאר לאורך זמן; גם אם זה ירד מהתקשורת, זה יישאר. כשתהיה פעם התנגשות בין שוטר לאזרח, או בין קצין לחבר כנסת, יגידו: רגע, אתם פליליסטים, אתם מאזינים לאזרחים, אתם משתמשים במכשירי ריגול; המכשירים האלה זה התפתחות אלקטרונית, התפתחות טכנולוגית – אתם עושים בזה שימוש רע. ועדת חקירה פרלמנטרית, שיושבים בה חברים שמייצגים את הציבור, ושומעים את המשטרה, שומעים את הדברים, אומרים את האמת – זה יותר מבשגרה הרגילה, אבל היא מגיעה לחקר האמת מבלי שהמשטרה היא הגורם המרכזי. אני לא מקבל את מה שהיועץ המשפטי לממשלה – הקים ועדת בדיקה. עם כל הכבוד, זה לא שם. אנחנו לא עומדים באיזה אירוע של אסון, אסון פיזי, שעל זה מקימים ועדת חקירה ממלכתית, או על זה עושים פעולות כאלה שהן פעולות פנימיות של הממשלה. זה לא שם. זה נמצא בציבור. זה נמצא בכל מקום ומקום, בכל החוגים, בכל העדות, בכל החלקים של החברה הישראלית מדברים על הדבר הזה. הוא לא ירד מסדר-היום גם אם לא יהיו כותרות, הוא יישאר. אתם במשטרה תבואו, תבדקו ותגידו: א. נכון, הוא עף מהמשטרה. ב. חצי נכון – אז הוא קיבל עבירת משמעת. וג. לא נכון בכלל, ושלום על ישראל – לא יאמינו לכם. לא יאמינו לכם, מכיוון שזה גדול מדי. זה לא נושא שעומד בתוך פעילות המשטרה. אתה, אדוני סגן השר, אני סמוך ובטוח שאתה לא רוצה שהמשטרה תהיה במוקד של עבירות פליליות – של דברים שאסור לעשות והיא עושה. וכדאי מהר לנקות את המשטרה מזה. לכן ההצעה שלי לוועדת חקירה פרלמנטרית היא הצעה שאם אכן המליאה תאשר – ואני מבקש שהמליאה תאשר – זה עובר לוועדה שתצטרך להחליט מי ועדת החקירה הפרלמנטרית, ולהחזיר את זה למליאה, לאישור החברים, נכון? זה התקנון. ואתם תהיו חלק מהעניין של הקמת ועדת החקירה. אחרת, הכתם הזה יישאר על המשטרה, ולא תוכלו לנקות אותו בכל מיני בדיקות או בכל מיני ועדות שהכנסת תדון בהן, כמו שהיא דנה בכל נושא אחר. זה נושא שונה. הוא נושא שעומד בין ועדת חקירה ממלכתית לבין ועדות רגילות של הכנסת, ועדת חקירה פרלמנטרית. אני מבקש, אדוני היושב-ראש, את תמיכת חברי הכנסת בהקמת ועדת החקירה הפרלמנטרית לנושא הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה גפני. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין שימוש משטרת ישראל בתוכנות ריגול ופריצה אחר אזרחים ישראלים ללא צו בית משפט << הלסי >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת משה ארבל לנמק הצעה לסדר-היום בנושא הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין שימוש משטרת ישראל בתוכנות ריגול ופריצה אחר אזרחים ישראלים ללא צו בית משפט, מס' 1611. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, כבוד השר, כבוד סגן השר, חבריי חברי הכנסת, בתחילת דברי אני מבקש לציין לשבח את העיתונאי תומר גנון ואת עיתון כלכליסט, שלא רק שביצעו עבודה עיתונאית מעולה, אלא אף עבודה עיתונאית אמיצה. לא פשוט בכלל, ובפרט בתקופה זו, להביע ביקורת על רשויות האכיפה, לרבות המשטרה, כשאנחנו יודעים שהמחלקה לחקירות שוטרים לא מבצעת את עבודתה נאמנה ומבקשת להגן על השוטרים במקום לפעול לגילוי האמת, כשאנו יודעים שהמשטרה מרגלת אחרי האזרחים ללא פיקוח שיפוטי, וששוטרים אלימים יוצאים נקיים מחקירות פעם אחר פעם, אחרי תיאום גרסאות וטיוח. סגן ראש מח"ש היוצא, עו"ד משה סעדה, המודח, מחושפי השחיתויות ולוחמי הצדק החשובים שהיו במדינת ישראל, ששילם מחיר אישי כבד על מלחמתו בשחיתות – ועדין משלם – גילה איך מפכ"ל המשטרה ופרקליט המדינה דאז, אלשיך ושי ניצן, פעלו לטייח את פרשת אום אל-חיראן, לפרק את מח"ש בתקופה שעוד עשתה את עבודתה נאמנה, ולהגן זה על זה במעין הסכם מאפיוזי, לכאורה, בשם הגנת המערכת. החלטתם של בכירי כלכליסט ומר גנון בכל זאת לפרסם את הדברים ראויה לכל שבח ופרס, ואני מצדיע לו מכאן. אני לא בטוח שכולם כאן ירדו לעומק התחקיר הקשה והמצמרר שפורסם בכלכליסט. משטרת ישראל ריגלה אחר אזרחים ישראלים. לא מדובר בביצוע פעולות חקירה; לא מדובר בבירור חשדות ומעקב אחר חשודים בעבירות חמורות אלא בריגול אחר אזרחים שלא חשודים בדבר, ולא מתקיימת בעניינם חקירה פעילה. לזכותה של המשטרה ייאמר שהיא ריגלה אחר אזרחים מכל הקשת הפוליטית: אחרי פעילים במחאת הדגלים השחורים – שכאמור לא היו חשודים בעבירות – אחרי ראשי ערים, אחרי מקורבים לפוליטיקאים, אחרי מתנגדים למצעד הגאווה. אין לי ספק, ששוטרים בחטיבת הסייבר של המשטרה עקבו אחרי התכתבויות ושיחות של גם של חברי כנסת שיושבים באולם הזה כעת. אמרתי בדיון בוועדה בנושא שאני מאמין שבמסגרת החיפוש אחר כל קצה חוט, אמיתי או מדומיין, נגד יושב-ראש המפלגה הרב דרעי, עקבו גם אחרי מכשיר הטלפון שלי. חלק מפעולות הריגול לא בוצעו אפילו בקשר רחוק או עקיף לחקירות עתידיות אפשריות, אלא כדי שיהיה אפשר להפעיל לחץ על נחקרים, למצוא דברים מביכים, קשרים לא ראויים, כדי שבעתיד תוכל המשטרה לבצע תרגילי חקירה לא חוקיים, כפי שעשתה גם בתיקי נתניהו; כפי שעשתה בוודאי במאות תיקים נוספים שלא זכו להד תקשורתי ואנו לא יודעים עליהם. לפי הפרסומים, הריגול נעשה ללא צווי חיפוש והאזנה, ללא פיקוח שיפוטי, ואני מעז להגיד ללא פיקוח משפטי, משום שאם מישהו בפרקליטות המדינה או בייעוץ המשפטי למשטרה נתן את אישורו לדבר, אפשר לומר עליו הרבה דברים, אבל משפטן הוא לא. במדינה מתוקנת, אחרי חקירה מקיפה, הוא ימצא את עצמו במקום עבודה אחר ומתמודד עם אישומים פליליים. תוכנות ריגול של חברת NSO וחברות אחרות, שעזרו לדיקטטורים ברחבי העולם לרגל אחרי האזרחים שלהם, לזהות סימנים ראשונים של חוסר שביעות רצון מהממשל ולסכל פעולות חוקיות, שמא חלילה יחלישו את המשטר, סייעו גם למשטרת ישראל לרגל אחר אזרחים ישראלים. לסדום היינו. במשטרת ישראל נתקנאו במשטרה של ערב הסעודית. על כך צריך להגיד להם שאפשר לתמוך בנורמליזציה עם ערב הסעודית גם בלי להפוך לערב הסעודית. ארצות הברית הכריזה לפני כמה חודשים על NSO כחברה שפוגעת באינטרס הלאומי שלה והכניסה אותה לרשימה השחורה. אני לא מכיר מנגנון חוקי שיאפשר להכריז על משטרת ישראל כעל גוף שפוגע באינטרס הלאומי של מדינת ישראל, אבל המינימום שכן ניתן לעשות הוא לחקור את האירוע הזה עד דק. לא להשאיר אבן על אבן לא הפוכה, ולחזור עם רשימות, עם שמות ועם אנשים. אם היה מדובר באזרח שפוגע בפרטיות של מאות ומקיים פרויקט מעקב לאומי, שב"ס היה משריין תא בבית הסוהר לכמה שנים טובות. יושבים כאן קצינים בכירים על פנסיות תקציביות ושכר של למעלה מ-50,000 שקלים ופורצים לפלאפונים של אזרחים, בידיעה שגם אם הם יתגלו לא יחזרו אליהם. במציאות שבה השר לביטחון הפנים אינו שר המשטרה אלא שר השוטרים, שאמון על האינטרס שלהם ולא של הממלכה – תפיסה מגזרית ואנטי-ממלכתית מסוכנת – ופרקליטות המדינה מחפשת להגן על המשטרה מפני הציבור במקום להגן על הציבור מפני ניצול כוח לרעה של המשטרה, אנו חיים בעולם הפוך. אחרי שהכתבה יצאה, הודיע היועץ המשפטי לממשלה היוצא, ד"ר אביחי מנדלבליט: "מהמידע שהוצג לנו עולה שמשטרת ישראל מפעילה את הסמכות בהתאם לחוק ורק על פי צו בית משפט". אתמול עדכנו המשטרה ונציגי היועץ בוועדת החוקה שהדברים הללו לא נכונים. שהתחקיר מדויק, שהיו חריגות, בלשונם, בתוכנת פגאסוס. לטענת דוברות המשטרה: בבדיקה נוספת, מאוחרת, יותר, התגלו אמצעים נוספים המשנים בהיבטים מסוימים את מצב הדברים. אדוני, סגן השר סגלוביץ', השר בר לב, כעבור שעה מפרסום התחקיר יצא בהכרזה שהוא לא נכון. באוזניי שמעתי אותו שהוא מתראיין בגלי צה"ל בשבוע שעבר ובקולו אומר שתחקיר כלכליסט שקרי. והינה, אנחנו רואים שהוא לא. לומר זאת יותר בעדינות לא ניתן היה – המשטרה נתפסה בקלקלתה וניסיון הטיוח לא צלח. אני מאמין שגם בעתיד, אם נבדוק את זה היטב, לא יתאפשרו ניסיון טיוח נוספים. את ההצעה הזו לסדר-היום הגשתי יום אחד או יומיים אחרי הפרסום בכלכליסט. אני מודה לנשיאות הכנסת שמצאה להביא את הבקשה היום, גם אם הייתי מעוניין שתעלה קודם לדיון במליאה. דווקא כעת, לאחר שחלפו שבועיים, יש לכולנו פרספקטיבה. כשהכתבה פורסמה חלקנו אולי היינו נאיביים לחשוב שהמשרד לביטחון הפנים והייעוץ המשפטי לממשלה ייכנסו בעובי הקורה ויחקרו את הפרשה. בחלוף שבועיים אנחנו יודעים להגיד שני דברים חדשים: שזה לא קרה ושזה לא יקרה, לא בדחיפות המתאימה ולא מתוך כוונה אמיתית לגלות את האמת ולהגביל את המשטרה לד' סמכויותיה שקבענו אנחנו, כאן, המחוקקים בבית הזה. היועץ המשפטי לממשלה אכן הקים ועדה, שאמורה עד חודש יולי לתת את מסקנותיה. אני אומר לכם, רבותיי, האירוע הזה הוא מגה-אירוע. אני אומר לאותם שוטרים שברגעים אלה ממש יושבים בהר חוצבים, כמה רחובות מכאן, ביחידת הסייבר של המשטרה, ומשתמשים באותן תוכנות רוגלה: תדעו לכם, אתם, שקמים בבוקר לעבודה, אתם הופכים את המדינה שבה אתם מגדלים את הילדים שלכם למדינה לא דמוקרטית. אתם קמים בבוקר לעבודה מתוך תחושת שליחות, ואתם הופכים את המדינה הזאת למדינה דיקטטורית, בולשביקית, בסגנון הקג"ב של רוסיה; אתם פוגעים בילדים שלכם; אתם לא רוצים לגדל את הילדים שלכם בכזו מדינה. האחריות כאן מוטלת עלינו, לוודא שהמשטרה לא לוקחת סמכויות שאין לה תוך פגיעה בכל הזכויות והחירויות שחשובות לנו. נדרשת כאן ועדת חקירה פרלמנטרית דחופה בשילובם של חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה. בדיון שהתקיים בוועדה לביטחון הפנים, אני יודע לומר שאתה, אדוני סגן השר סגלוביץ', פנית לפני הדיון – וזה לגיטימי כפוליטיקאי – לחברי כנסת מהקואליציה, וביקשת מהם שבמסקנות הדיון לא תהיה המלצה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית. אני חושב שאתה, באופן אישי, היית צריך להדיר את עצמך מטיפול בנושא. אתה אמור להיות בין האנשים הנבדקים. אתה היית יושב-ראש יאח"ה, אתה היית צריך להדיר את עצמך מהטיפול בנושא לחלוטין. << קריאה >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << קריאה >> ראש לה"ב, ראש אח"מ והיחידה הכלכלית – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> ראש לה"ב וראש אח"מ והיחידה הכלכלית. << קריאה >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << קריאה >> חבר הכנסת, סגן השר לביטחון הפנים, ופרויקטור הממשלה – – – את כל – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני חושב שלמען מניעת לזות שפתיים, ואני באמת מעריך אותך ברמה האישית ומכיר ומוקיר את יושרתך, היית צריך להימנע בכלל לחלוטין מלעסוק בזה ולומר לשר בר לב: תתכבד ותיגע בנושא הזה; כי ייתכן שאתה תוזמן לאותה ועדת חקירה ותישאל שאלות. אז כשאתה בא ומבקש לא לבדוק את זה, זה לא לגיטימי. העניין הוא לא מפלגתי ולא קואליציה ואופוזיציה. ההתנהלות האסורה של המשטרה התחילה בימי ממשלת נתניהו, כן, ונמשכה גם לממשלה הנוכחית. אם אנחנו לא נתעשת, היא תמשיך בממשלה הבאה ובזו שאחריה. אני קורא לכם, חבריי חברי כנסת, לתמוך בהצעה החשובה הזו, הצעה שאיננה פוליטית, לא מגזרית, לא מפלגתית, אלא נוגעת בליבת זכויות האדם. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה ארבל. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת האזנות הסתר לאזרחים << הלסי >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת מיקי זוהר יעלה ויבוא להציע הצעה לסדר-היום, בנושא: הצורך בדבר הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת האזנות הסתר לאזרחים, מס' 1615. בבקשה, אדוני. אני שואל את חבר הכנסת ארבל שאלה: האם מעצם זה שממ"ז מציע את ההצעה הזאת לסדר-היום הוא לא בניגוד עניינים? << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> קודם כול, אדוני היושב-ראש, אני מבקש לא לקחת קרדיט מחבר הכנסת טיבי, שהגה את המונח ממ"ז. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> להפך, אני משתמש בקרדיט ואני שואל, האם הממ"ז לא – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> יש עוד ממ"ז שיושב פה. יואב, היית ממ"ז? בדרגה. << קריאה >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, לא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בדרגה כן, בתפקיד לא. ממ"ז זה תפקיד, לא דרגה. << קריאה >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << קריאה >> – – – בחקירות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה ניצב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> חשבתי שגם לוקחים לך קרדיט, אז בכלל זו הייתה היסחפות. חשבתי שגם לוקחים לך קרדיט מהתפקיד כי קראו לי ממ"ז. מה זה ממ"ז? יואב, אתה לא יודע מה זה ממ"ז? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מיקי מכלוף זוהר. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << קריאה >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << קריאה >> מיקי, אני לא יכול להיות ממ"ז, אם כך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא עד כדי כך. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איך סגלוביץ' לא ידע מה זה ממ"ז? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו השאלה הנשאלת: איך סגלוביץ' לא ידע על NSO? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עשר הדקות התחילו. בבקשה, אדוני. << קריאה >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << קריאה >> אני בטוח שבקבוצות של הליכוד אומרים: סגלוביץ' יודע – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> האמת היא שלא. אנחנו מאמינים, וכנראה בצדק, שהדבר הזה נולד בתקופת אלשיך. אני לא חושב שבתקופה הזאת אתה היית עוד בתפקיד. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני הגעתי לדיון הזה מעצם הצעתי להקמת ועדת חקירה, משום שאני באמת חושב שהעניין הזה הוא חוצה מפלגות. אני לא חושב שהסוגיה הזו היא סוגיה של ימין ושמאל ושל פוליטיקה כזו או אחרת אלא סוגיה חוצת מפלגות, שיש לה משמעות אמיתית לחיים הדמוקרטיים בישראל. אין לי ספק שהמשטרה רוצה לעשות את עבודתה, והיא רוצה להגיע לחקר האמת, ויש אפילו לעיתים – ואתה מכיר אותם, יואב – חוקרים נמרצים, שמאוד רוצים להצליח בעבודתם המקצועית. לפעמים הם אפילו מוכנים לחצות איזה גבול או שניים, כדי להשיג את התוצאה. אבל כשאני למדתי באקדמיה, למדתי את תאריי במשפטים, שם לימדו אותנו את הערך שהוא אולי החשוב ביותר: הערך של הדמוקרטיה והזכויות של חשודים ונאשמים הוא הערך הגדול ביותר והחשוב ביותר בכל מדינה דמוקרטית שרוצה לשמור על עוצמתה כמדינה דמוקרטית. מהרגע שנחצים גבולות ונחצים קווים אדומים בכל מה שקשור לרשויות החקירה, אלה רגעים שהורסים את מדינת ישראל בכללותה. הם פוגעים באמון של הציבור במערכת; הם פוגעים באמון של הנאשם או של החשוד ביכולת לקבל משפט צדק; הם מביאים אנשים למעשים חמורים יותר ממה שהם עשו קודם, משום שאם אתה אדם שצריך להחליט בין לפשוע או לא לפשוע, מעצם העובדה שאתה יודע שבמדינה שלך לא שומרים על עקרונות בסיסיים של חוק, למה שתרצה לשמור על החוק? אם המדינה שלי לא שומרת על החוק, למה מצפים ממני כאזרח לשמור על החוק? הבסיס הזה, בסופו של יום, לגבי ועדת החקירה שהגשנו, מוביל אותנו לנקודה אחת: שהערך הדמוקרטי בסוף גובר גם על הרצון הספציפי של אותו חוקר או של אותו גוף להביא הישגים אישיים. גם אני, למשל, כחבר כנסת, יכול להביא הרבה מאוד הישגים אישיים לעצמי בכיפוף החוק. האם אני מסוגל לעשות את זה? לא, משום שאני יודע שאני יכול לשלם על זה מחיר. ועדת חקירה יכולה להביא לכך שמי שפשע או עשה את הטעות הזאת, ישלם על כך מחיר. אם לא, נגיע למצב שבו אנשים שמחליטים לחטוא ולא לעשות את הדברים לפי החוק משלמים על כך מחיר, הם פשוט ימשיכו לעשות את זה. זה ערך בסיסי בכל דמוקרטיה. יש חוק. צריך לכבד את החוק. מה שמותר – מותר, מה שאסור – אסור. מהרגע שעשית משהו אסור, אתה חשוף לרשויות החוק. וכן, חלק מהרשויות במדינת ישראל היא הרשות המחוקקת, כנסת ישראל, שבה יש גם מרכיב פרלמנטרי, שכולל ועדות חקירה פרלמנטריות. זה שהממשלה מתנגדת לנושא הזה, לצערי – אני חושב שזו החלטה רעה, כי בסוף אנחנו נותנים לגיטימציה למעשים חמורים שכאלה. לכן אני באמת חושב שהאירוע הזה הוא לא אירוע פוליטי; הוא לא אירוע של ימין ושמאל; הוא לא אירוע של כנסת–ממשלה; הוא אירוע של מדינת ישראל בכללותה, שלא יכולה לאפשר מצב שבו יש האזנות סתר בלתי חוקיות על אנשים, ובסופו של דבר אותו חוקר או אותו גוף לא קיבלו היתר לבצע את ההאזנות האלה. לדעתי היו רבים, רבים מהמקרים הללו. אם לא נקים את ועדת החקירה הזו בצורה רצינית, ושבאמת תיערך בדיקה אמיתית, הדברים הללו, חד-משמעית, יכולים להישנות גם בעתיד. לכן אני קורא לממשלה ולקואליציה לתמוך בהצעה, כי הדבר הזה בסופו של דבר יראה לכולנו, מימין, משמאל וממרכז, שהפרלמנטרים בכנסת, שנבחרי הציבור של הכנסת, 120 חברי הכנסת, רוצים לשמור על הדמוקרטיה הישראלית; רוצים לשמור על הזכות של כל אזרח ואזרח לפרטיות. אם האירוע הזה ייגמר אחרת, יכול מאוד להיות שהרבה מאוד אנשים יגידו שבכנסת ההחלטות הן לא בהכרח אובייקטיביות, ולא מתקבלות פה החלטות שהן לטובת הציבור אלא רק לטובת אינטרסים פוליטיים צרים. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מקווה מאוד שבאמת ההצעה הזאת תתקבל, מתוך רצון אמיתי לבדוק את הסוגיה ללא משוא פנים. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בדבר שימוש המשטרה בתוכנות ריגול << הלסי >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מזמין את חברת הכנסת עאידה תומאס סלימאן להציע הצעה לסדר-היום, מס' 1679, בנושא הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בדבר שימוש המשטרה בתוכנות ריגול. בבקשה, גברתי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שלושה שבועות רעדה המדינה: המשטרה מרגלת אחרי אזרחיה, המשטרה מאזינה בסתר לאזרחיות שלה. המדינה רעשה ורעדה, ובצדק. הרי תוכנת הריגול ששיגרה לעולם חברת NSO הישראלית, פגסוס, כדי שמשטרים אפלים ודיקטטוריים ירגלו אחרי עיתונאים ופעילי זכויות אדם – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא, הם הכחישו. הם הכחישו, לא יכול להיות. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – משמשת גם את משטרת ישראל נגד אזרחיה שלה. הנושא פתח מהדורות, ובצדק. הרי אי-אפשר להתעלם מהעבודה – המצוינת, אני חייבת להגיד – שתומר גנון עשה בכלכליסט כאשר חשף את העניין הזה, ולו אנו מודים, כי הוא הביא את זה לקדמת הבמה וחשף את זה. ואתם יודעים מה? למרות שבעבר, תשאלו כל שני ערבים אם הם חיים בהרגשה שכל הזמן עוקבים אחריהם ושומעים אותם ומאזינים להם, והם יגידו לכם כן, אבל כל הזמן אמרו לנו: תיאוריית הקונספירציה שלכם. אתם כל הזמן ככה. אז הינה, עכשיו יש עובדות. הרי תוכנת הריגול שהושתלה בטלפונים של בכירים ברשות הפלסטינית ומנכ"לים של ארגוני זכויות אדם פלסטיניים דגולים בכל העולם כדי לרגל אחריהם – ולפני יומיים גם שמענו שהיא הושתלה בטלפון של בכירת החוקרים בארגון אמנסטי, במטרה לרגל אחרי כולם – מושתלת בימים האלה בטלפונים שלכם ושלכן וכאן בישראל. דוברי המשטרה וקצינים התראיינו באולפנים, וזה חשוב מאוד; הרי הפעם תוכנות הריגול אחרי להט"בים פלסטינים, כדי לסחוט אותם, זלגו לקו הירוק – נגד פעילי מחאה ישראלים. אני לא צינית ואני לא מקילה ראש, ובוודאי אינני שמחה לאיד. חברת פגסוס הפכה אותנו, כל מי שמשתמש בטלפון הסלולרי, לספר פתוח בפני זרועות השלטון. הם הפכו את העולם לעולם שבו כל אדם צריך לפחד שהטלפון שלו פרוץ לחלוטין לממשלה, עם כל הפרטים הכי אישיים. עכשיו גם אתם, אתן, אנחנו קורבנות של זה. עכשיו כל העולם, יכול להיות, קורבנות של זה. וזה מפחיד ומלחיץ ומאיים. נכון, אתם צודקות וצודקים, הזעקה היא כל כך מוצדקת. אבל מי שמכיר את הכיבוש הישראלי ואת הפרקטיקות שלו יודע שריגול טכנולוגי כזה, מין אח גדול שרואה כל מה שהנתינים עושים – ריגול והאזנות הם מציאות החיים של הפלסטינים בערך מאז שהומצא הטלפון הסלולרי, ועוד לפני. הגדה המערבית היא לא מדינת משטרה, היא מדינת שב"כ. הכוחות הישראליים – שב"כ, אמ"ן ומי יודע איזה עוד – משתמשים בכלים הטכנולוגיים האלה כדי לסחוט פלסטינים, כדי להפחיד אותם, כדי למשטר אותם, כדי לכלוא אותם, כדי לפרק כל יכולת להתארגן פוליטית ולהתנגד לכיבוש. הטכנולוגיות האלה פותחו כדי לשלוט בפלסטינים. הן פותחו כדי לבסס את הכיבוש. כדי להנציח אותו. המפתחים שלהן באים ממערכת הביטחון הישראלית – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> הבעיה היא שעל הפלסטינים זה לא מצליח, על הישראלים – כן. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – והם חלק משני הסקטורים המובילים ביצוא הישראלי – תעשיית הנשק ותעשיית ההייטק. אנחנו תמיד הזהרנו שדורסנות היא חסרת מעצורים, שתיוג ודיכוי של פלסטינים ושל קבוצות מוחלשות, סופם להגיע לכלל הציבור, או לפחות לרובו. וחלק ממה שבישלה ישראל העמוקה בשטחים הכבושים מזה 55 שנים, ונגד האזרחים הערבים עוד מ-1948, אוכלים היום אזרחי ואזרחיות ישראל, גם היהודים. זה לא פלא שגישות מיליטריסטיות ומשטור, שרואים בכל דבר סכנה ביטחונית שמכשירה הכול – אבל הכול – חדרו גם לגופים לכאורה אזרחיים כמו המשטרה. מדברים על זה שהתוכנית והשימוש הבלתי-חוקי בה, הלא-מבוקר בה, החלו תחת אלשיך, יוצא שב"כ. כנראה – למרות שאני בטוחה שהיו טכניקות אחרות בשימוש לפניו – אבל הוא כנראה הביא את זה מבית ספרו והחדיר אותו יותר עמוק בתוך המשטרה. שנים אנחנו מלינים וצועקים שמשטרת ישראל מפקירה את בנינו ובנותינו לפשיעה. שנים צועקים שמדלגים מעל הגופות שלנו. ועכשיו, כדי להלבין את הריגול אחרי אזרחים, כדי להחזיק אותנו מהיד הכואבת כביכול, במשטרה רצו להכחיש בתוקף שהם עושים שימוש בהאזנות סתר, הבהירו שזה משמש אותם רק כדי לרדוף אחרי ארגוני הפשיעה. אבל מהר מאוד הזיגזג המביש של המשטרה מתגלה. קודם מכחישים, אחר כך מתרצים, ובסוף מודים שהיו הפרות בשימוש בתוכנה. מי שחפץ במלחמה בפשיעה לא משאיר בשורותיו יום אחד את הניצב שדילג בקור רוח מעל גופה. לא שומר בשושו סרטון שמתעד אותו נוטש את זירת הרצח. זה רק נראה שאנחנו מדברים על נושאים שונים, אבל הכול מתחבר ביחד. גוף כמו משטרת ישראל, שפעם אחר פעם מתגלים בו אי-סדרים חמורים מאוד, עד ריקבון, שברירת המחדל שלו זה להכחיש – דבר ראשון רצים להכחיש ורק אחר כך בודקים, אם בכלל – המשטרה הזאת היא גוף שלא יכול לחקור את עצמו, לא יכול לפקח על טעויותיו שלו. לא יהיה נכון לעשות בדק מבית. גם היועמ"ש, שמיהר מאוד לגבות את המשטרה, אינו יכול לבדוק את הפרשייה הזו לעומק וללא טיוח. מה שנדרש פה זה לא לבחון רק את החוקיות של הפרקטיקות אלא את המשמעויות הפוליטיות שלהן. אנחנו צריכים להכריע אם אנחנו מוכנים להקריב כל שריד של פרטיות, כל שריד של עצמאות, של מרחב דמוקרטי, בשביל מאבק בפשיעה כביכול. לכן אנחנו צריכים ועדת חקירה פרלמנטרית שתגיע ללב העניין, לכל האמת, ואחרי זה שתחליט באופן דמוקרטי מה צריך לעשות הלאה. ושוב, כוחניות ומנטליות של שליטה משחיתים, ונראה שהמדינה הזאת דוהרת בעיניים עצומות לא רק למחוזות השחיתות, אלא, ובעיקר, לשחיתות המוסרית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. אני מזמין את סגן השר לביטחון פנים חבר הכנסת יואב סגלוביץ' להשיב במשולב על כל ההצעות לסדר-היום בנושא זה. בבקשה, אדוני. עשר דקות לרשותך. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבריי המציעים, האמת היא שאני יושב ומקשיב רוב קשב לעולם הטענות ומנסה להתחבר לבקשה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית. אני מנסה לנקות כמה מהדברים, אבל בחלק מהדברים אי-אפשר לצאת בלי להגיד איזה כמה מילים לפחות. חבר הכנסת ארבל, פרפראזה על דבריך. אם לא הייתי יודע שאתה משפטן מצוין – ושמעתי את כל הטיעונים שלך והערבוביה הכללית שעשית, עם נתניהו ועם ח"כים ועם אריה דרעי – הייתי חושב שמשפטן אתה לא. אבל אתה כן. ואני מחבר את זה לדברים שאמר חבר הכנסת מיקי זוהר, שאמר שזה לא פוליטי. בטח שזה לא פוליטי. שום דבר פה לא פוליטי, בבית הזה, הכול ענייני, דבר דבור על אופניו. והכול כל כך ענייני שאני שומע את חברת הכנסת ידידתי עאידה תומא סלימאן, שמצאה עוד הזדמנות מני רבות להגיד על המשטרה, על האח הגדול. יש פה משהו שמדברים עליו, ואני חושב שבהרבה מאוד מובנים – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני בדיוק דיברתי על – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני רוצה להתייחס לדבריו של חבר הכנסת גפני. אני לא אוהב לתת ציונים לאנשים אבל הוא העלה טענות ענייניות, שעליהן אני אנסה לענות. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה שמאפשר את כל זה – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> הכול מאפשר, והכול אפשר, והכול נורא, והכול כללי, והכול בלי פרטים. למה פרטים, אם אפשר להכליל? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה זאת אומרת? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> בוודאי, בוודאי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו מבקשים ועדה בין השאר כדי לדעת את הפרטים – – – אנחנו רוצים לדעת את הפרטים. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> כשאת אומרת, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, "גוף כמו משטרת ישראל" ובאה מהעולם של מה שקורה ביהודה ושומרון או בלבנון – ואללה, אנחנו פה על בקשה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> על זה – – – הציע לי – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> וכמו שחבר הכנסת ארבל, יש לו טענות על המשפטנים ועל רמתם, והוא טוען נתונים פופוליסטיים – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת תומא סלימאן, חברת הכנסת – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> – – מכוערים, שלא מתאימים לרמתו הגבוהה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> האמירה שלך פופוליסטית. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> רמתו הגבוהה. ולכן כן מותר לי לומר שברמתו הגבוהה של חבר הכנסת ארבל לא מתאים לשמוע עולם טיעונים מופרכים, גם בתחום המשפטי. ואתה משפטן מצוין, אבל אתה פופוליסט, הפעם, יותר ממשפטן. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אז בוא תסביר לנו למה – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אחרי שאמרתי את כל הדברים האלה אני עובר למצב רגיעה, ואני אנסה לתת הסבר, חבר הכנסת לוין – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> למה על הצוללות כן ועל זה לא? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אתה באמת מאמין שהמשטרה לא – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> ועכשיו, אם תרשו לי – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אתה חושב שהמשטרה לא – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. חברי הכנסת. לא, חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> חבר הכנסת פינדרוס, פינדרוס, מה קרה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק שנייה, אדוני סגן השר. אדוני סגן השר – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> מה הדליק אותך עכשיו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> הדליקה אותי ההתנהגות הברברית של הארגון שאתה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, סגן השר סגלוביץ'. סגן השר, ברשותך. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> ההתנהגות הברברית? ההתנהגות הברברית הדליקה אותך? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> ההתנהגות הברברית. ואני יודע שאני מוקלט. אני אומר לך את זה באחריות. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אתה מוקלט. אתה מוקלט שנים. שנים אתה מוקלט. די, נו, באמת, חבר הכנסת פינדרוס, מה קרה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סגן השר סגלוביץ' – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – ארגון ברברי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, חבר הכנסת פינדרוס. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – ועדת הפנים. ארגון ברברי – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שנייה, שנייה. אדוני סגן השר, אדוני סגן השר – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אין כמו רגיעה ושמירה על פאסון לשמוע טיעונים ולשכנע, ובזה אתה מצטיין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני סגן השר, ברשותך – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> עוד אחד עם רמת אינטלקט – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> קח את הסיפור הזה – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> עוד חבר כנסת עם רמת אינטליגנציה גבוהה ועם צעקנות יותר גבוהה. ואני עכשיו רוצה לענות – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> ועכשיו ברשותכם, חבריי חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> ועכשיו ברשותכם, חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סגן השר סגלוביץ', אנא. שנייה, שנייה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – לבוא ולדבר לעניין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת ארבל, ואני מבקש מכל חברי הכנסת – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת ארבל. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – מה הזה הדבר הזה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת ארבל. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא ענייני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי, תודה רבה על העזרה. ישבנו כאן ושמענו – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סליחה. לא, חבר הכנסת פינדרוס, אני מדבר עכשיו. ישבנו כאן במשך 40 דקות. שמענו הרבה הצעות חוק באותו עניין. אני חושב שמגיע לסגן השר עשר דקות ללא הפרעה, גם אם הדברים – זה לא תמיד ימצאו חן בעיניכם. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> הוא מדבר לא לעניין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא ישב – סליחה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> הוא מדבר לא לעניין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סליחה. הוא מדבר כפי שהוא מוצא לנכון, כפי שכל אחד אחר מצא לנכון, בלי שיפריעו. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל למה הוא – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ואני מבקש ממך, חברת הכנסת תומא סלימאן, לא להפריע לו. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא להפריע לו. אני אעצור את השעון בכל פעם שתפריעו לו. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אם הוא לא – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בכל פעם שתפריעו לו אני אעצור את השעון. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בכל פעם שתפריעו לו אני אעצור את השעון. אני מבקש שהוא ידבר עשר דקות ללא הפרעה, כמו שדיברתם פה 40 דקות תמימות. בבקשה, אדוני סגן השר. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> ואחרי שניסיתי, יחסית בזמן קצר, בשלוש דקות, לענות לדברים שהם אינם ענייניים בדברי חברי הכנסת, אני רוצה עכשיו לענות לדברים הענייניים שעלו בהצעה למיטב שיפוטי, למיטב דעתי, אני אגיד כיצד אני רואה את הדברים ומה לדעתי נכון לעשות. במדינה דמוקרטית, ואין על זה חולק, בוודאי ובוודאי צריך שיהיה לממשלה – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> רומן, אתם – – – לדבר הזה? אתם – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> במדינה דמוקרטית נכון בוודאי שיהיו כלים לריסון הכוח, וככל שהכוח הוא פוגעני יותר, משמעותי יותר על זכויות האזרח, כך רמת הפיקוח והבקרה חייבת להיות גבוהה יותר. ועל רקע הדברים האלה היה פרסום. הפרסום העלה נושאים בעיתיים, לכאורה, אל מול מה שהיה כתוב, שמחייבים בדיקה. על זה אין שאלה. השאלה שבאה פה לדיון היא מהי המתכונת הנכונה לבדיקה מעין זו. ואני אגיד כמה דברים כלליים לגבי האזנות סתר – גם ממה שאני מכיר ויודע בתחום המקצועי וגם ממה שעלה פה גם מדבריו של חבר הכנסת גפני, בדברים שהוא דיבר. השאלה הגדולה שעומדת כאשר בודקים דברים בכלל בהאזנות – האזנות סתר ללא ספק הן הכלי היותר-פוגעני. אני כאן אומר כמה דברים כלליים, אני כמובן לא זה שעושה את הבדיקה. אבל לעשות קפיצה – ואני אומר את זה פה, ואני אומר את זה לא פעם ראשונה, אמרתי את זה גם בוועדה בכנסת, אמרתי את זה בוועדת הבט"פ בכנסת בשבוע שעבר. טענות צריכות להיבדק, נקודה. המעבר המהיר – לטעמי מהיר מדי – מטענה שצריכה להיבדק, למסקנה, לעובדה, למסקנה ולפעולה, על העניין הזה, אני אומר: אני שם סימן שאלה. אנחנו בשלב בדיקת הטענה. כמה מילים לגבי האזנות סתר או לגבי מה שנאמר או מה שפורסם או מה שדובר פה ומה שהעלו כאן חבריי, מה שהעלו פה בסיפור. משטרת ישראל בהגדרה, זה לא משנה מהו הכלי – אנחנו נמצאים בעולם של דימויים, ולכן כשאומרים דברים מסוימים, ולא אתייחס לתוכנה כזו לתוכנה אחרת, אומרים משהו. זה נצרב בתודעה כאיזשהו משהו – כל אחד בזווית המסתכל שלו – כמשהו דמוני. הכלי איננו משנה. משנה השימוש בכלי. האם בכלי הזה נעשה שימוש מותר או שימוש אסור? מותר להאזין לעבריינים, לאנשים שחשודים בעבירות פליליות מסוג פשע. על מנת להגיע לאיסוף ראיות אפקטיבי, משתמשים גם בכלי האזנת הסתר. הטכנולוגיה השתנתה. החוק לא השתנה, וטוב שכך. אני שמעתי כל מיני אמירות, גם בכנסת – אני עם חלקן מסכים, עם חלקן פחות – על השינויים שצריך לעשות בחוק האזנת סתר. אני לא חושב צריך לעשות שינויים כאלה גדולים. הכלל נשאר אותו כלל. הכללים הם מאוד מאוד ברורים: אתה מאזין לא לרצף. אתה מאזין למטרות נקודה – במירכאות "מטרות". אתה עושה את זה אחרי שאתה עושה תהליך שבו אתה בודק אם לפני זה השתמשת בכלים פוגעניים פחות. רק אז אתה עושה את התהליך הפנימי ומגיע לשופט, ורק עם צו. לכן כל השאלה היא לא השאלה מה היה או מה לא היה. השאלה היא האם מה שנעשה היה חוקי או לא חוקי, ללא קשר לכלי. אם תרצו דוגמה, מכל תחום שתיקחו: לא משנה כרגע אם אתה עכשיו קונה רכב שמסוגל לנסוע ב-500 קמ"ש או ב-400 קמ"ש, אם המהירות המותרת היא 90 או 100, החוק אומר שאתה נוסע ב-90 או 100. פה, בגלל הזהות של הכלי, היכולות הטכנולוגיות שקיימות בו מאיימות, ובצדק. אבל השאלה היא שאלה בסיסית: האם נעשה שימוש כדין או שלא כדין? לא הכלי הוא האירוע. האם עשו עבירה על החוק? האם עברו על החוק בשימוש לא ראוי? ואין פה חוכמות בעניין הזה. עשו או לא עשו. אני רוצה להגיד עוד שתי מילים לגבי העניין עצמו. נאמרו פה הרבה מאוד דברים. אני אומר זה פה, בבית הזה, בבית שכולם פה הם נבחרי ציבור; נאמרו דברים: מה, והאזינו לראשי רשויות או לנבחרי ציבור. כן. במקום שצריך להזין לנבחרי ציבור, שביצעו עבירות פליליות מסוג פשע והדבר הוא נכון, צריך לעשות את זה – באישורים אחרים, באינסטנציה מאשרת אחרת. אבל ודאי שכן. זה כלי. זה כלי חקירתי ראוי ונכון, וצריך להמשיך להשתמש בו. צריך להשתמש בו כחוק. המבחן הוא להשתמש בו כחוק. לא הכלי הוא האירוע, לא הכלי הוא הסיפור. האם נעשה שימוש חוקי או שימוש בלתי חוקי? לגבי התהליך שקורה עכשיו, פה אני אגיד עוד כמה דברים כלליים. אני אומר את דעתי עכשיו. היועץ המשפטי ב-20 בחודש, בהתחלה, בא ואמר: אני מקים צוות בדיקה בראשות עמית מררי. אז אמרו: לא יכול להיות, הרי הוא חלק מהעניין. אני אומר לכם, הוא לא חלק. לא הוא, פרסונלית; הוא לא חלק מהעניין. הדבר הנוסף שמטריד אותי מאוד כאזרח, כנבחר ציבור, הוא המהירות הבלתי-רגילה שכולנו לא מאמינים לאף אחד על כלום. הגענו למצב שאני אומר לכם – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לאף אחד – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> חבר הכנסת פינדרוס, חבר הכנסת פינדרוס, תן לי רק להשלים. תאמין לי, אני לא שומע כשאתה צועק. אני אפילו לא מבין מה אתה אומר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גם הטענה הזאת, אדוני, נאמרה כאן על ידי אחד המציעים. אז תן לו להשיב. הוא שמע את הטענה הזאת. היא נאמרה כאן. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> עכשיו אני אגיד לכם משהו אפילו ברמה הפרקטית, אם נקרא לו. יש פיקוח פרלמנטרי. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> חבר הכנסת לוין, אני חושב שהפיקוח הפרלמנטרי, דרך אגב, ייטב אם תקימו סוף-סוף את הוועדה לביקורת המדינה ותצטרפו לוועדות. אבל זה כבר סיפור אחר. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> תדבר עם החברים שלך. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> זה כבר סיפור אחר. חבר הכנסת ארבל, מה קרה? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – פיקוח פרלמנטרי – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> איזה פיקוח יש? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> חבר הכנסת ארבל. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> איזה פיקוח יש? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> חבר הכנסת ארבל. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> פיקוח פרלמנטרי – חבר הכנסת ארבל. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> איזה פיקוח יש? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – אל תאמין לו – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> בסדר. אז אני, בניגוד לך, מאמין במה שאני אומר. אני לא משרת אינטרסים זרים של אף אחד, של שום דבר. גם לא של חברים שלי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל אני אגיד לך דבר אחד. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אבל אני אגיד לכם כן דבר אחד. חבר הכנסת לוין, אני אגיד לך, אני אגיד לך, אני אגיד לך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> חבר הכנסת ינון, ינון, אתם הרי – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> ינון, ינון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> חבר הכנסת ינון אזולאי, אתה התבלבלת בכתובת. חבר הכנסת אזולאי, התבלבלת בכתובת. אני לא עובד אצל אף אחד. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא. לא – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני נבחר ציבור. אני סגן שר לביטחון הפנים. אני חרד לזכויות האזרח לא פחות ממך. אז אל תתפלפל. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אנחנו שאלנו שאלה פשוטה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אז אני מנסה לתת תשובה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני מנסה לתת תשובה. אתה ממאן להאזין. אם תקשיב לי אולי לא תסכים איתי, אבל לפחות תקשיב ותבין: יואב מדבר שטויות, אבל הבנתי מה הוא אמר. אז אני חוזר למה שאמרתי קודם. מדברים פה כרגע על הבדיקה. ואני מתפלא עליכם שאתם אומרים שוועדה של הכנסת לא מסוגלת לעשות בדיקה. אספר לכם סיפור. בשביל לעשות בדיקת אמת, יסודית, אמיתית, עמוקה באירוע הזה, לא ח"כים ייכנסו לתוך המערכות ויעשו את הבדיקה הזו פנימה; את זה עושה עכשיו צוות של עמית מררי, עם שני אנשים חיצוניים שאינם קשורים למשטרת ישראל. הם יכולים לעשות בדיקה פיזית, להיכנס למערכות. מה שצריכה כנסת ישראל לעשות, והיא תעשה את זה, וכבר בשבוע הבא יש דיון נוסף בוועדת ביטחון הפנים – היא יכולה גם, והיא עשתה את זה בעבר – היא יכולה לקבל נתונים מסווגים בסגירת דלתיים, והיא תנהל את העניין הזה. הרי מה אתם אומרים? ועדת ביטחון פנים זה לא פיקוח פרלמנטרי של הכנסת. אם הייתם קצת יותר רציניים, חבר הכנסת לוין – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> בוא תסביר לי, סגן השר – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אבל אני רוצה לענות. אני לא רוצה להסביר. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> – – רק דבר פשוט. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אדוני. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> איך יכול להיות שהינה מתפרסם עכשיו, ברגע זה, ששתלו את התוכנה הזאת לצורך המעקב אחר אנשים במסגרת החקירות של תיקי נתניהו – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אוה, הגענו לתיקי נתניהו. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> – – ומי שבודק – רגע – ומי שעומדת בראש צוות הבדיקה של האירוע הזה היא מישהי שחברה בצוות הפרקליטים שמטפל בתיקי נתניהו? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> חבר הכנסת לוין – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> בוא תסביר לי איזה ועדה יכולה להיות. מה זאת הבדיחה הזאת, מה זאת החוצפה הזאת? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> חבר הכנסת לוין, אני חשבתי – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> גם הוא לא משפטן? << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אנשים שהם מעל החוק ומעל – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> בסדר, אז בואו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מבין שהיום זה הוא ומחר זה יכול להיות אתה? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> חבר הכנסת ארבל, חבר הכנסת לוין. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> מה זה? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני מציע, לפחות תיתנו את המינימום, להקשיב לתשובה. אל תסכימו, אל תצביעו כפי שאני מציע, הכול בסדר, אבל לפחות תקשיבו, גם אם זה לא נראה לכם, גם אם אתם חושבים שאתם יודעי כול ויודעי ח"ן – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אז אל תעבוד עלינו. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> – – חוכמת הנסתר. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> רק אל תעבוד עלינו. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני עובד עליך? << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> כן, זה מה שאתה עושה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני עובד עליך? << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> להגיד לי שיש צוות בדיקה בראש בן אדם ששייך לצוות הפרקליטים שחוקרים איך קיבלו את החומרים – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> קיבלת עוד שתי נקודות אצל נתניהו. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אז עם כל הכבוד לדבר הזה – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> קיבלת עוד שתי נקודות. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אל תתנשא. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> גם אתה קיבלת. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אל תתנשא, אל תתנשא מעליי. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> גם אתה, גם אתה קיבלת. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אל תתנשא מעליי ואל תתנשא מעל אף אחד. היוהרה שלך היא בושה. << דובר_המשך >>סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אבל אני מנסה – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה קרה לך? << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> תענה לטענה העניינית. יש כאן ניגוד עניינים מוחלט של מי שעומדת בראש צוות הבדיקה. תענה לטענה הזאת. זו טענה רצינית. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> חבר הכנסת לוין, אני עונה לטענה הזאת. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> תענה לה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני עונה לטענה הזאת, ואני עונה לך עכשיו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> תקשיב. אם אתה רק רוצה לדבר – חברים, בואו, אני אסתכל לשם, אולי יותר קל. אתם באמת מתכוונים להקשיב? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – אל תדאג. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> חבר כנסת ינון אזולאי, לוחם צדק אחד, ארבל לוחם צדק שני, והינה חבר הכנסת לוין לוחם הצדק השלישי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני רוצה להגיד לך שאני לוחם צדק לא פחות ממך. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני בכל זאת מתעקש לענות – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא פחות ממך ואפילו יותר – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> – – את התשובה שאני רוצה לתת לכם, גם אם היא לא נראית לכם – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> השחצנות שלך, לעמוד שם לחלק ציונים – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> – – וגם אם תגיד לי שהיא תשובה שאיננה טובה לטעמכם, היא נכונה לטעמי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זאת שחצנות, אתה לא ענייני. יש דבר שפתאום מקפיץ לך משהו, כנראה. אני לא מכיר אותך ככה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אז אתה לא מכיר אותי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש משהו שמקפיץ לך משהו. מה קרה? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> מה הקפיץ אותי? בוא, ספר לי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה אתה מאבד את העשתונות שחוקרים את המשטרה על האמת, על המציאות? אל תאבד עשתונות. תהיה ענייני. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> טוב, אחרי ששמעתי את הערת חבר הכנסת ינון אזולאי שאני אהיה ענייני, אני אשתדל להמשיך ולהיות ענייני ולא לענות לטענות הבלתי-ענייניות שאתם זורקים מדי פעם. על מנת לסיים את מה שאני רוצה להגיד לכם: יש ועדה של בדיקה שנקבעה על ידי היועץ המשפטי לממשלה. בניגוד לך, חבר כנסת לוין, אני סומך על המערכות האלה. יש ועדה של הכנסת, הוועדה לביטחון פנים, ואני סומך על הוועדה הזאת. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> שקיבלה הנחיות ממך לא להכריע. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> חבר הכנסת ארבל, אני מאוד מודה לך על זה שאני פה מחלק הנחיות לכולם. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הציבור רואה אותנו. הציבור צריך לדעת שאתה מסמא את עיניו בנושא הכי חשוב בליבת הדמוקרטיה של מדינת ישראל. אנחנו מגדלים פה ילדים בדיקטטורה. מה קרה לכם? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> המשפטן ארבל קורא לדיקטטורה – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אל תיתן לי ציונים, לא ביקשתי ממך. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני לא נתתי לך. נתתי לך ציון נמוך. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> חצוף. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> קיבלת ציון נמוך. אני אחזור על מה שאמרתי קודם, למרות שזה לא נראה לך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה שחצן, אתה יהיר, אתה שחצן, אתה יהיר. תתבייש לך. תתבייש לך בצורה שאתה מתנהג. שחצנות. משם לבוא ולהשתחצן פה ולהתנשא על כולם? מי אתה שתתנשא עלינו? מי אתה שתתנשא עלינו? תתבייש לך. בושה, יואב, בושה, ההתנשאות. במקום להסתכל – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> 60,000 שקל פנסיה מהמשטרה, כנראה היא מבלבלת אותך – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בושה, בושה, אני אומר לך. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני אשמח מאוד – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יואב, אתה יודע מה? דיברת על נקודות? כל הנקודות שלך ירדו עם הגאווה והשחצנות שאתה עומד שם ועושה את זה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> הבנו, הנקודות יורדות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תענה לאזרחי מדינת ישראל, תסתכל בגובה העיניים – – – יואב, לא מתאים לך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חבר הכנסת אזולאי. די. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> די, די, ינון. חבר הכנסת אזולאי. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אחרי ששמעתי את כל ההערות האישיות על השחצנות והיהירות – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> חבר הכנסת – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אף אחד מכם לא דיבר – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מה לעשות, אתה עכשיו עורך דין של הגוף הכי מושחת במדינת ישראל. אתה עומד שם, מייצג את הגוף הכי מושחת במדינת ישראל. הכי מושחת. אין גוף יותר מושחת מזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, שב, בבקשה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> חבר הכנסת פינדרוס, טוב שאמרת את מה שאמרת, יודעים כרגע מי אתה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אני עומד מאחורי זה, ואתה יודע את זה. עם הוכחות, הגוף הכי מושחת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה שולח אליו חוקרים עכשיו, מה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אזולאי, חבר הכנסת אזולאי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אזולאי, די. די. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> שחצן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> די. דיברת, אני לא הפרעתי לך. נאמת את הנאום שלך, די. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> טוב שאמרת מה שאמרת, חבר הכנסת פינדרוס, שידעו מה אתה חושב. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אני אומר את זה מיומי הראשון בכנסת. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> בסדר, בסדר, שידעו. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> שמעת את זה ממני הרבה פעמים למיקרופון. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> שידעו מה אתה חושב וכיצד אתה מתנהג. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> זה מה שאני חושב, גוף מושחת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, תודה, די. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – עד היום. הלכו לבית משפט על ערעור – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, די. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – כל האזרחים. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> כל האזרחים חושבים כך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. אי-אפשר להמשיך ככה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת טייב, די. מספיק. די. לא יכול להיות שיעמוד כאן סגן שר ולא יוכל להוציא משפט. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> אבל הוא – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל הוא והוא והוא – – – אתה תקשיב לכל מה שיש לו להגיד. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> אתם מביאים את אזרחי ישראל לא להאמין בגוף. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לכל מה שיש לו להגיד. אני מבקש ממך לא לדבר יותר, מספיק. די, קצת איפוק. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש סרטון – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת טיבי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, המשטרה בסדר. שנה וחצי אפילו אתם – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת תומא סלימאן, מישהו הפריע לך כשדיברת? מישהו הפריע לך כשדיברת? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני לא – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מודה לך. חבר הכנסת אזולאי, אתה לא מפסיק להפריע. אל תגרמו לי לקרוא אתכם לסדר. אתה מציע ההצעה. די, מספיק. בבקשה, נא לסיים. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני חוזר ואומר שאני חושב שחלק מהאמירות פה, שהן אמירות מכלילות, הן לא במקום. אני חוזר לנושא עצמו. יש פה בקשה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית. אני חושב שזה לא נכון. אני חושב שיש ועדה ספציפית בבט"פ, היא כשירה לעניין הזה. היא יכולה לעשות את כל הבדיקה לעומק. כל חברי הכנסת מכל סיעות הבית יכולים להגיע לשם. היא תעשה בדיקת עומק גם אל מול הממצאים של היועץ המשפטי לממשלה ואנשיו. לכן אני מבקש מחברי הכנסת לדחות את הבקשה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לסגן השר לביטחון הפנים. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> תקימו ועדת – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. נאפשר לסגן השר להגיע למקומו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים, ראשית, להצבעה על ההצעה לסדר-היום של חבר הכנסת משה גפני. נא להצביע חברי הכנסת, מי בעד? מי נגד? אנחנו מצביעים, בבקשה. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 15 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – עשרה, נגד – 15, אין נמנעים. הצעתו של חבר הכנסת גפני לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה הבאה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מנסור עבאס הפיל את זה – שיירשם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מבקשת – – – את ההצבעה שלי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ההצבעה נקלטה, גברתי. אני מצטער. אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה הבאה לסדר-היום, של חבר הכנסת משה ארבל. בבקשה, חברי הכנסת, נא להצביע. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 14 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – עשרה, נגד – 14, אין נמנעים. אני קובע כי הצעתו של משה ארבל לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה לסדר-היום של חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר. בבקשה חברים, מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 14 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – עשרה, נגד – 14, אין נמנעים. הצעתו של חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר לא התקבלה. אנחנו נעבור להצבעה על הצעתה של עאידה תומא סלימאן. בבקשה, חברי הכנסת, נא להצביע. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 14 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – עשרה, נגד – 14, אין נמנעים. הצעתה של חברת הכנסת תומא סלימאן לא התקבלה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> כ-70,000 עסקים קטנים ובינוניים נסגרו במהלך 2021 << הלסי >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, חברי הכנסת – הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: כ-70,000 עסקים קטנים ובינוניים נסגרו במהלך 2021, מס' 1629, של חבר הכנסת יעקב אשר, שיציג את ההצעה לסדר-היום. חבר הכנסת אשר, בבקשה, אדוני. עשר דקות לרשותך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא. עשר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, הצעה דחופה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה טועה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נכון. נכון. שלוש. סליחה. שלוש. כן, שלוש דקות. סליחה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ירדנה, עזרתי לך בעניין הזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גם אני טועה. תודה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל בגלל הגילוי הנאות מגיעה לי דקה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ההצעה לסדר-היום הדחופה היא על רקע נתונים שמראים דבר מזעזע, בעייתי, שפוגע בסופו של דבר בכלכלה, והכול הכול בגלל התעקשות של אדם אחד בממשלה שבמקרה הוא גם שר האוצר, שרק אולי בסוף – כמו שבאחרונה אנחנו רואים שהוא בסוף זוחל על גחונו וצריך לעשות את הדברים, כן, כי המציאות טופחת על פניו. אבל אנחנו נמצאים במצב שבמחקר שנערך על ידי ארגון להב בשנת 2021, אדוני השר חמד עמאר, נסגרו 70,000 עסקים, לעומת 35,000 עסקים בלבד שנפתחו. זה נתון גבוה באופן משמעותי מאוד מהשנים הקודמות. לשם השוואה, בשנת 2020 נסגרו כ-38,000 עסקים, וב-2019 – 44,000. חשוב לומר שהמספר של העסקים הגיע דווקא ב-2020 למספר נמוך כזה רק בגלל שהיו את חבילות הסיוע. ואני לא מדבר כרגע על החברות הגדולות. אני לא מדבר על העשירון העליון, אני מדבר על העסקים הקטנים והבינוניים שבשנת 2021, ואם היו לי הנתונים לפי רבעון, או מחצית שנה – אין לי ספק שרובם היו במחצית השנה השנייה, מאז שאתם פה בשלטון, ולא בגלל שעליתם לשלטון אלא בגלל שאתם לא יודעים להתמודד עם המגפה הזאת – לא מבחינה רפואית, ויעידו על כך החולים הקשים הקיימים, ועשרות הנפטרים מדי יום, ואני לא יודע למה התקשורת לא מזכירה בכלל את הנפטרים הללו בגל האומיקרון של מדינה מחוסנת. אבל חוץ מהעניין האפידמיולוגי, בעניין הכלכלי אתם לא מושיטים יד לעסקים. העסקים האלה זה המנוע, העסקים האלה זה אנשים – שלא יגיעו לאבטלה, שלא יגיעו למשברים כספיים שלא יצאו מהם לעולם. זה בגלל חוסר הוודאות הכלכלית שהם נמצאים בו. זה בגלל שהם לא יודעים מה קורה איתם מחר, כי שר האוצר מתעקש שלא לבוא ולסייע. תגדירו – אתם לא חייבים לסייע לכל החברות הגדולות, תגדירו איזה מגזרים הם יותר פריכים. אז אני יודע שיעלה לפה השר חמד עמאר ויגיד: שילמנו להם עכשיו דמי בידוד. בראבו, זה דבר טוב, אבל זה מה שיחזיק אותם, זה מה שיציל להם את העסק? אנשים נמצאים כבר שנתיים בתוך צונאמי כזה של מגפה, הצליחו להרים את הראש. ואנחנו מדברים על 70,000 עסקים, אדוני השר, אלה הנתונים. משהו קורה פה, צריך ללמוד סטטיסטיקה, להבין. אז ברור שתגיד: הייתם פה 12 שנה, וניהלתם – הכול טוב, כל הדברים האלה, כבר לא שומעים אותך כשאתה אומר אותם. אבל למה שלא תהיה ודאות לעסק, לדעת מה קורה איתו גם היום, כי אתם לא יודעים להגיד לאנשים מתי תסתיים המגפה הזאת, מתי לא תסתיים. ודאות בעסקים היא דבר חשוב, וההפקרה שלהם זו טעות. זה לא רק שאין לכם חמלה. אין לכם גם שכל להבין שהכלכלה תקרוס, היא תקרוס בפירמידות האלה של הקטנים. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אשר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים, גברתי. תדעו לטפל בזה בצורה ממוקדת. תוציאו הבהרות שהציבור ידע, שאותו ציבור ידע איך הוא מתנהל עכשיו, איך הוא מפוצה, איך הוא ממשיך הלאה, איך הוא מנהל את העסק שלו בינתיים. תכניסו את היד לכיס, כי אתם עושים טעות ענקית, שרק תעלה לכולנו ביותר גם כלכלית וגם בריאותית. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. ישיב על ההצעה הדחופה השר במשרד האוצר מר חמד עמאר. בבקשה. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, קודם כול זו פעם ראשונה שאני מדבר כשאת מנהלת המליאה, אני רוצה לאחל לך הצלחה בתפקיד כסגנית. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אני יכול להצטרף? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> גם אתה צריך. אני רוצה לאחל לך הצלחה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. תודה. תודה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> גם אתה צריך. אני רוצה לאחל לך בהצלחה בתפקיד. אני מאמין שתמלאי את זה בצורה הטובה ביותר, זה תפקיד מאוד חשוב בכנסת. תפקיד שאני מאוד אוהב. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> קודם כול, אדוני חבר הכנסת יעקב אשר, הנתון הרשמי על פתיחה וסגירה של העסקים מתפרסם אחד לשנה על ידי הלמ"ס על בסיס נתונים מרשות המיסים. הנתון האחרון שפורסם הינו לשנת 2020, והוא משקף סגירה של 38,000 – ואמרת את זה – עסקים בלבד, ביחס לכ-44,000 עסקים בשנת 2019. זאת, על אף פרסומים דומים של בעלי עניין טרם פרסום הנתון הרשמי, שדיברו על סגירה של כ-80,000 עסקים. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> 70,000. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא. דיברו בשנת 2020 על סגירה של 80,000 עסקים, והתברר על זה. מבדיקה שנערכה במשרד האוצר, גם הנתונים שפורסמו כעת בתקשורת על ידי בעלי עניין אינם נכונים. כאמור, הלמ"ס עוד לא סיים את עיבוד הנתונים, אך ההערכה הראשונה לפי העבודה שנעשתה במשרד האוצר היא שהיקף פתיחת עסקים בשנת 2021 היה דומה לשנת 2019, ואף מעט גבוה יותר, והיקף סגירת העסקים יהיה נמוך משנת 2019. נתונים אלו הינם בהתאמה לכלל הנתונים המקרו-כלכליים לשנת 2021, שמשקפים צמיחה של כ-7% בתוצר, חזרה להיקף התעסוקה שהיה במשק טרום הקורונה וגידול משמעותי בפדיון של כלל העסקים. שנת 2021 הסתיימה כשנה הכי טובה מבחינה כלכלית למדינת ישראל. אני חושב שלא הייתה שנה כזאת מאז קום המדינה. הגבייה הייתה יותר מ-63 מיליארד שקל. אנחנו מנהלים את העניין מחודש – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת אשר, אני מציעה שאנחנו נקשיב. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו מנהלים את העניין. שר האוצר הוא אביגדור ליברמן, תרצה או לא תרצה, הוא מנהל את העניינים. הוא נמצא שם יותר מחצי שנה, הכול בזכות ליברמן וניהולו – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מה עם העלאת המחירים – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – ומהלכים שעשינו, מהלכים מאוד אמיצים. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מה עם העלאת המחירים – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ביטלנו את החל"ת, נמנענו מסגרים, לא היה סגר אחד. חיסנו בחיסון השלישי, והיו תוצאות: המשק חזר לעבוד, הצמיחה הייתה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ואני אומר לך, חבל שאתם מביאים נתונים לא נכונים ומסתמכים על אנשים לא מוסמכים. הנתונים הם נתונים ברורים, שמדברים: אין 70,000 עסקים שנסגרו ואפילו אין 40,000 עסקים שנסגרו, פחות משנת 2019. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, השר חמד עמאר. מי אלו שירצו להעיר? << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> אני, מבחינתי, שיעבירו לאיזו ועדה שהם רוצים. לאיזו ועדה שאתם רוצים. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לוועדת הכלכלה. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> אין לי בעיה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אז אנחנו בעצם מצביעים בעד או נגד שההצעה הדחופה תידון בוועדת הכלכלה. הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תוצאות ההצבעה: בעד – ארבעה, נגד – אפס, אין נמנעים. ההצעה הדחופה תעבור לוועדת הכלכלה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת מזכר הבנות בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת איחוד האמירויות הערביות בדבר שיתוף פעולה בתחום החינוך. תודה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> עוול מתמשך בבדיקות הקורונה לילדים עם מוגבלויות << הלסי >> << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> כעת אנחנו עוברים להצעה דחופה לסדר-היום בנושא: עוול מתמשך בבדיקות הקורונה לילדים עם מוגבלויות, מס' 1685. תציג את ההצעה חברת הכנסת חוה אתי עטייה, בבקשה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, בהצלחה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, אדוני השר, מכובדיי כולם, תחילה אני מבקשת לחזק את ידי מערכת הבריאות כולה בימים מורכבים ומאתגרים אלו. כולנו נחשפנו בתקופה האחרונה לתורים הארוכים ליד עמדות בדיקות אנטיגן ו-PCR ייעודיות למבוגרים ולילדים שהפעילו קופות החולים ומד"א. פעמים רבות אנשים המתינו שעות בתור בגלל העומס הרב. יש קבוצה לא קטנה בציבור של ילדים עם מוגבלויות פיזיות, שנאלצים, עם מלוויהם, להתמודד עם קושי כמעט בלתי נסבל מאחר שהם אינם זוכים לנגישות ולהעדפה מתקנת בתור לבדיקות. ההמתנה הממושכת מהווה עבורם סבל בל יתואר. ואלה דברי ההורים: הילדים אינם מסוגלים לעמוד בתורים. הכאבים הפיזיים והאי-נוחות שהם חווים כתוצאה מישיבה ממושכת או עמידה בהליכונים פוגעים בהם. חבריי חברי הכנסת, מדובר בעוול מתמשך. בזמן שלאנשים אחרים נותנים תעודות פטור מתור, דווקא ילדים ומבוגרים עם מוגבלות פיזית אינם זכאים להתאמה זו, ונשארים בסוף התור, גם כשמדובר בתור לבדיקת קורונה. לפי תקנה 13 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, ילד או מבוגר עם מוגבלות שכלית, נפשית או אוטיזם, עם מעל 50% נכות, זכאים לקבל שירות ציבורי ללא המתנה בתור. ועדת העבודה והרווחה אישרה את הרחבת הפטור מעמידה בתור לכ-480,000 איש נוספים שיהיו זכאים לו, ובהם אנשים עם מוגבלות נפשית, שכלית, אוטיזם, עיוורים, ניצולי שואה, נפגעי פעולות איבה, ילדים עם נכויות ומקבלי גמלת סיעוד. החלטת ועדת העבודה והרווחה הינה צעד חשוב מאוד, אך ייקח זמן עד שהיא תיושם ועד שכל אחד יקבל את הכרטיס של פטור מתור. ולכן, על מנת למנוע מצב שבו ילדים ומבוגרים עם מוגבלויות בכלל ואוטיזם בפרט נמנעים מביצוע בדיקות – משום חוסר יכולת לשאת המתנה ממושכת או משום קשיי נגישות – אני פונה מכאן לשר הבריאות ולכל הנוגעים בדבר להקצות עמדות ככל שנדרש ולהנחות כי אנשים עם מוגבלויות יתקבלו בכלל המתחמים ללא תור. לדוגמה, במד"א מרעננים את ההנחיות לדוגמים לפחות אחת לשבוע ומוודאים כי אדם עם מוגבלות שפונה לצוות הדוגם מתקבל ללא תור וככל שנדרש, הוא נדגם. לפיכך, יש ללמוד מהנעשה במד"א, ולהחיל זאת על כלל מתחמי הבדיקות בארץ המופעלים על ידי גורמים אחרים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, גברתי. ישיב על ההצעה הדחופה השר נחמן שי, בבקשה. << דובר >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר >> תודה רבה, גברתי. אני מאחל לך הצלחה בתפקיד החשוב הזה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> תהיה לך ראייה חדשה על הכנסת. גברתי חברת הכנסת אתי עטיה, אני מביא תשובה שקיבלתי. אני אף פעם לא מוכן להגיד שאני מקבל את כל הטקסט הזה כמו שהוא. אני אקרא אותו, ואני אוסיף עוד כמה הערות, דווקא מפני שבעבר אני ליוויתי את הנושא של אזרחים ותיקים במדינת ישראל, והם חלק מהאוכלוסייה הזאת, המכובדת, שאת מדברת עליה. על פי תקנון שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (פטור מתור), אנשים עם מוגבלות זכאים לפטור מתור. כפי שציינת, כ-500,000 איש כלולים – את אמרת 480,000; כ-500,000 מחזיקים בתעודת נכה מטעם הביטוח הלאומי או ממשרד הביטחון, ועומדים בקריטריונים שקבעו שרי הרווחה והאוצר באישור ועדת העבודה והרווחה. תקנות הפטור מתור אינן חלות על מערכת הבריאות, אשר רשאית לנהל תורים בהתאם לדחיפות רפואית. ובהתאם, הן גם לא חלות על תורים לבדיקת קורונה, שזה הנושא המסוים שאת הצבעת עליו. התורים לבדיקות הקורונה בהחלט היו עמוסים באופן חריג לאורך השנתיים האחרונות. בגל הזה נקטנו צעדים משמעותיים כדי להקל את העומסים והתורים. הרחבנו את הפריסה הגיאוגרפית של מתחמי הבדיקות ותגברנו אותם. התרנו לאנשים שאינם באוכלוסיית סיכון לערוך בדיקות ביתיות, והפרדנו בין הזכאויות לבדיקת PCR לאנטיגן. זאת, כדי לנתב באופן יותר טוב את התורים הפיזיים, וכמובן, גם את העומסים על המעבדות. בנוסף, לחלק מקופות החולים יש הסדרים עם מד"א ועם גופים נוספים, המגיעים עד הבית כדי לעשות בדיקות לאוכלוסיות המתקשות לגשת למתחמי הבדיקות. היקף האוכלוסייה שעבורו עמידה בתור והמתנה בו – זה שני דברים שונים – מהוות קושי משמעותי הוא רחב מאוד: חצי מיליון איש. קיים קושי בביצוע התיעדוף ובניהול התור בזמן אמת במתחמי הבדיקות, גם במתחמים בכניסה רגלית וגם במתחמי הבדיקות ברכב. אלה שני סוגים של בדיקות. ביצוע תיעדוף כזה באופן ממוסד ידרוש תגבור כוח אדם, סדרנים וניידות. משרד הבריאות ומגן ישראל, שמטפל בבתי האבות, בוחנים את הסוגיה הזאת באופן תדיר, ושוקלים כיצד להנגיש את השירות לאנשים עם מוגבלויות וכיצד להיערך לוגיסטית בצורה מיטבית יותר; זאת במטרה לאפשר למי שצריך להיבדק לעשות זאת בקלות ובנוחות. משרד הבריאות ממשיך לנסות להקל על מערך הבדיקות, ומאיץ בימים אלו את בחינת היכולת לפקח מרחוק על הבדיקות הביתיות – זה יהיה גם תמריץ לעשות את זה בבית – כדי שניתן יהיה להכיר בתוצאותיהן ולהפוך אותן לבדיקות מוסדיות. זה חידוש. פתרון זה עשוי להיטיב עם אוכלוסיות עם מוגבלויות, כי אז הן לא יצטרכו להגיע לתחנות, ולצמצם את הצורך שלהן להגיע לעמדות הדיגום. בנוסף, בימים אלה מתקיים הליך מכרזי חדש להעמדת עמדות דיגום של בדיקות אנטיגן ו-PCR בפריסה ארצית, שאליו צפויים לגשת ספקים רבים. כחלק מבחינת ספקים במכרז האמור, יצטרכו הספקים להציג יכולות הנגשה לעמדות המופעלות על ידם ונושא הנגישות יילקח בחשבון ביתר שאת בעת בחירת הזוכים במכרז. אני רק רוצה לומר, מניסיוני – – – << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> רק שזה יהיה זריז. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> סליחה? << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> רק שיאיצו את זה. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> זה – זזים. הם מוציאים מכרז חדש עכשיו, אומר משרד הבריאות, ובו יילקח – הלוא במכרז צריך להציג, כל מתמודד מגיש את היתרונות שלו ואת הסיבות הטובות לבחור בו. אז אחד הנושאים יהיה הנגישות, כלומר להקל על הנושא של עמידה בתור. אני באופן אישי בהחלט אומר שהדברים שלך הם חשובים מאוד. כל אחד מאיתנו התנסה כבר בבדיקות האלה. זה לפעמים סיוט אמיתי. זה לוקח שעות ארוכות. העניין הוא שזה חצי מיליון איש, וזו גם האוכלוסייה הפגיעה. כלומר, הם חייבים להגיע. לא עושים הנחה, והם חייבים לבוא. זה נושא שצריך לתת לו עדיפות. אני מבטיח, גם בתפקידי, להמשיך ולעקוב אחרי זה ולוודא שהדברים האלה ייעשו. ואני מודה לך על ההצעה הדחופה שלך. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, השר נחמן שי. לאיזו ועדה? << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> ועדת הבריאות. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> ועדת הבריאות? << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> כן, כן, כן. לא כתוב לי פה. לאיזו ועדה את רוצה? את רוצה בריאות, זה סביר. בריאות זה סביר. כן, כן, בהחלט. << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> לוועדת הבריאות, ואנחנו נקיים הצבעה על זה. מי בעד, מי נגד, מי נמנע. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תוצאות ההצבעה, אם כן: בעד – שבעה, נגד – אפס, נמנעים – אפס. ההצעה הדחופה התקבלה, והיא תעבור לוועדת הבריאות. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> ייצוג הולם לעולים בשירות המדינה << הלסי >> << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> כעת אנחנו עוברים להצעה דחופה, השלישית בסדר-היום, בנושא: ייצוג הולם לעולים בשירות המדינה, מס' 1630, 1631, 1657, 1708 ו-1709. תציג את ההצעה חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד יושבת-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, איזה כיף לומר את זה. ואוו. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה, תודה. תודה, חברתי היקרה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> פעם ראשונה. כיף, מדהים. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אהבתי לשמוע אותך ברדיו. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה, תודה, מיכל. תודה, יקרה. ההצעה לסדר-היום הזאת באה בעקבות פנייה שקיבלתי. מדינת ישראל חיה בסתירה פנימית. מצד אחד היא מתפארת בהיותה מקלט לכל יהודי העולם, מי שמעניקה קורת גג וצרכים סוציאליים בסיסיים; מצד שני, לאורך כל שנותיה היא מפקירה באופן שיטתי את אלו שבחרו לעלות אליה. סעיף 15א לחוק המינויים קובע הוראות בדבר ייצוג הולם בקרב העובדים בשירות המדינה עבור שש קבוצות, ובהן גם עולים חדשים. הסעיף אף קובע כי על הממשלה לפעול לקידום ייצוג הולם בקרב העובדים בשירות המדינה בהתאם ליעדים שתקבע. אבל מאז שנתקבל התיקון לחוק בשנת 2016 ועד היום, לא קבעה המדינה יעדים לשילוב אוכלוסיית העולים בשירות המדינה. מבין שש הקבוצות העולים הם היחידים שאין יעד לשילובם בשירות המדינה. כאשר המדינה חוזרת על אותה טעות שוב ושוב, אני מבינה שזו לא טעות. זו מדיניות. האם זה נובע מגזענות? מפחד שיהיה מגוון תרבותי, או כי פשוט כי לאף אחד לא אכפת? אני לא יודעת. אבל זה הזמן לעשות את השינוי הזה כבר. בואו נדבר על עולים חדשים, מי שעלו למדינת ישראל בתקווה להזדמנות להשתלבות; שיראו בהם שווים; שתהיה להם אפשרות שלא יפלו אותם בגלל שהם יהודים. אבל למעשה, מאז קום המדינה ועד היום, אנחנו כמדינה נכשלים בלשלב עולים חדשים, בלקבוע מדדים איכותיים להשתלבות ולעמוד בהם, בלמגר סופית נגיף שהוא לא פחות גרוע מנגיף הקורונה – בטח יותר גרוע – נגיף הגזענות. אז כן, מה לעשות? עולים פחות מגיעים לעבודות בשירות המדינה. יוצאי ברית המועצות, שהם מרבית העולים, לא קיבלו מענה הולם כשעלו ארצה. הם נזרקו לפריפריה ללא סיוע כלכלי, נשללה מהם ההשכלה. גם מי שהגיע עם תואר לא התקבל לעבודות נחשבות, והמדינה לא התאמצה מספיק. שלא לדבר על גלי העלייה הקודמים הרבה יותר ומה שנעשה איתם, עד היום אנחנו חווים את הפצע המדמם הזה. מאות אלפי קשישים יוצאי ברית המועצות, לא מקבלים פנסיה כלל, או מקבלים קצבה זעומה, מאחר שנאלצו להשאיר את הפנסיה במדינות המוצא. אז לא, אנחנו לא עושים מספיק. בעוד שמוגדרים על פי החוק 3% עולים חדשים, ייצוגם בשירות המדינה הוא רק 1.2%. בעוד שהיה שיפור בייצוגם בין 2016 ל-2018, מאז 2018 הייצוג לא גדל. מסתבר שב-34% מהיחידות הממשלתיות אין אף עולה חדש, ובדרג הבכיר במשרדי הממשלה יש רק עולה חדש אחד. באין יעד ממשלתי לייצוג הולם, אין ייצוג הולם, אין שוויון, יש אפליה. אם הדלתות שלנו פתוחות לעלייה, אז החובה האנושית והבסיסית שלנו היא להעניק בית חם וראוי, אבל לא פחות חשוב מזה – ההזדמנות לעבוד בכבוד; להרוויח שכר ראוי ולעבוד בשירות המדינה. זאת התכלית של חוק המינויים, לתת ייצוג לכלל האוכלוסייה. לנפץ את המרחק. לדאוג שהשירות הציבורי משרת – ובכן – את הציבור. אני מאמינה שמדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להתרשל. היא חייבת להירתם ולעזור. מלבד ההיבט הפרקטי של ייצוג הולם של עולים בשירות המדינה יש לכך גם משמעות סימבולית. המדינה תתחיל להתאים את עצמה לפערים, להבדלים, לקשיים שאיתם מתמודדים עולים, תעניק הזדמנויות ותפתח דלתות. מעט אור במקום עם הרבה חושך. כיום, התיקון לחוק חל רק על עולים שעלו לארץ כבגירים מאז 18 בינואר 2010. המשמעות היא שבכל יום שחולף שבו טרם נקבע יעד לייצוג הולם לעולים חדשים, עוד ועוד עולים חדשים שעלו כבוגרים מפסיקים להיות כלולים בחוק. בשנת 2010 עלו לישראל כ-13,000 עולים בגירים אשר החוק אמור לחול עליהם; אם לא ייקבע יעד לייצוג הולם גם בשנת 2022, גם 13,000 העולים האלה כבר לא ייחשבו עולים חדשים לעניין החוק. לפיכך, יש חשיבות רבה לקביעת יעד לייצוג הולם מוקדם ככל שניתן. אני מאמינה שיש לנו תפקיד, לכנסת, לשבור סטריאוטיפים ולקדם את שירות המדינה קדימה. תודה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת לזימי. ישיב על ההצעה הדחופה השר נחמן שי. סליחה. בבקשה, יעלה חבר הכנסת יום טוב חי כלפון. סליחה שלא ראיתי אותך. << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >> הכול בסדר. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, וברכות על העמידה בראש הישיבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, אנחנו מציעים הצעה דחופה לסדר-הים בעניין ייצוג הולם לעולים החדשים. מציאת תעסוקה היא אחד האתגרים הקשים ביותר לאוכלוסיית העולים החדשים, מסיבות ברורות. לעולים החדשים יותר קשה למצוא עבודה. אין להם את רשת הקשרים שיש למי שנולד וגדל פה; אין להם חברים מהצבא שיכולים לעזור במציאת עבודה, חברי ילדות. זה אומר שכבר בשלב החיפוש הכול הרבה יותר קשה. אבל גם כשהם ניגשים לראיונות עבודה, לצערנו הרב הם גם מתמודדים מול סטיגמות שעדיין קיימות בחברה שלנו – מול גזענות, מול אפליה, לפעמים מסיבות שלא קשורות לכישורים שלהם, אלא רק מעצם זה שהם לא נולדו פה, מעצם זה שיש להם מבטא. אני יכול לספר סיפור אישי בעניין הזה. למדתי משפטים כאן בארץ לאחר שעליתי ארצה, וכשניגשתי לראיונות להתמחות עם גיליון ציונים של מצטיין אוניברסיטה, באחד הראיונות המראיין אמר לי: תראה, על הנייר הכול מושלם, יש לך ציונים מאוד מאוד טובים, אתה יכול להתקבל, אבל אני מאוד מוטרד מזה שלא נולדת פה ושפת האם שלך אינה עברית. כן, זה מה שנאמר לי בריאיון עבודה באחד המשרדים הגדולים בתל אביב. ייצוג הולם בעצם בא לתקן את העוול הזה – קוראים לזה לפעמים העדפה מתקנת – וחוקק חוק לפני למעלה מחמש שנים. זה בעצם סעיף 15א. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אם היית מתקבל לתדמור, יכולת להיות גם יועץ משפטי לממשלה. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> כן, יועץ משפטי לממשלה. האמת שהתקבלתי אחרי זה למקום הרבה יותר טוב. סעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים) בעצם בא לתקן את העוול הזה. החקיקה הזאת טובה. לצערנו, במדינת ישראל לפעמים החקיקה טובה אבל הביצוע לא קיים. זאת בדיוק הבעיה כאן: על הנייר הכול מושלם, רק שממשלת ישראל לא הלכה צעד קדימה, במובן הזה שהיא לא קבעה יעדים ליישום הייצוג ההולם. זה אומר שעד היום יש חוק על הנייר, אבל בשטח שום דבר לא קורה. לכן, המטרה שלנו כאן זה לקרוא לקביעת יעדים, ולאכוף את החוק בעניין הייצוג ההולם. הדבר הזה יעזור לעולים. יהיו תקנים שיהיו פתוחים לאוכלוסיית העולים החדשים בשירות המדינה, במשרדים השונים, וזה ישפיע על כל החברה. זה ישפיע גם בכלל על הסרת החסמים האחרים שקיימים בתעסוקת העולים. אני מזכיר כאן, למשל, את סוגיית הכרת התעודות, שהיא סוגיה כאובה, במיוחד לעולים מהמדינות המערביות כמו צרפת. כשיהיו תקנים, למשל בבית חולים ממשלתי או במשרד ממשלתי, בעבור העולים, אז פחות יערימו עליהם קשיים בנוגע לתעודות שלהם ויבינו שהם יכולים לעבוד. זו מטרה משותפת לכולנו, לכלל האוכלוסייה בישראל. הרי זו ציונות. אנחנו רוצים שיגיעו לכאן יהודי התפוצות, ושיהיה פה קיבוץ גלויות. אנחנו עוזרים לפרנסה. פרנסה זה כבוד. זו מטרה משותפת. לכן, אני קורא מכאן לממשלת ישראל לקבוע יעדים לאכיפת חוק הייצוג ההולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יום טוב חי כלפון. נעבור לחבר הכנסת צבי האוזר – אינו נוכח; נעבור לחבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. וכעת לשר נחמן שי. בבקשה. << דובר >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. רבותיי, חבריי המציעים, אני מעביר לכם את תשובתו של נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הרב. מה שמגיע לו – מגיע לו. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> הרב, החבר שלי, איש יקר, אישיות יוצאת דופן. נשיא אוניברסיטת בר-אילן לשעבר, כל התארים שבעולם. איש – עולם ומלואו. הינה, אמרתי את כל אשר על ליבי. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> כל מה שצריך לזכותו אני אומר. אני מאוד אוהב אותו. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מצטרפים. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> נציבות שירות המדינה מכירה בחשיבות מתן ייצוג הולם לאוכלוסיות המנויות בסעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, בחשיבות קביעת יעדים לייצוג הולם של אוכלוסיות מרקע מגוון בשירות המדינה ובחשיבות של נקיטה באמצעים שונים לצורך קידום אוכלוסיות אלה. בימים אלה – יש בשורה – עוסקים האגפים המקצועיים בנציבות בגיבוש הצעת החלטה שתובא לאישור הממשלה ובה עתידים להיקבע באופן מרוכז ומלא יעדים וכללים לקידום ייצוג הולם לכלל האוכלוסיות המנויות בסעיף 15א(א) לחוק המינויים, ובכלל זה לאוכלוסיית העולים החדשים, בהתבסס על ההכרה בחשיבות של הסדרת הנושא בראייה רוחבית, תוך עדכון הכלים הקיימים והתאמתם לכל אוכלוסייה מרקע מגוון. עד להשלמת התהליך הזה – אני מקווה שהוא לא ייקח הרבה זמן, כי הטענות האלה הן באמת במקומן – פועלת נציבות שירות המדינה באמצעים מגוונים לקידום ייצוג הולם של עולים חדשים, הגם שלא נקבע עדיין יעד ממשלתי לאוכלוסייה זו, כדי להמשיך ולקדם את השגת יעד הגיוון בשירות המדינה כתפיסה מקצועית וערכית. במסגרת זו פועלת הנציבות ליצירת ארגז כלים והתאמתם לליווי העובדים לאורך כל שירותם בשירות המדינה, משלב הקליטה ועד לפרישתם, הכולל ליווי לזיהוי והסרת חסמים במהלך שנות העבודה במסגרת שירות המדינה. בקיצור, הדברים האלה ברורים. הטענות האלה, יש להן מקום. הנציבות מודעת להן. היא מגבשת הצעת החלטה, שתובא אלינו לממשלה, ושתבטיח קידום ייצוג הולם לכלל האוכלוסיות שמנויות בסעיף הזה. הנציבות כבר פועלת באמצעים מגוונים לקידום הייצוג של עולים חדשים. לא נקבע עדיין יעד ממשלתי. לפעמים נקבע יעד ממשלתי, במקרה הזה לא. אני מקווה שההצעה הזו תכלול יעד ממשלתי, אחרת חברנו פרופ' הרשקוביץ, הרב, לא יקלע למטרה. לא יקלע למטרה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הבעיה היא שגם שכשיש כבר יעד ממשלתי לא עומדים בו. עיין ערך היעד הממשלתי של 7% לחרדים, שלא עומדים בו. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> אני חושב שצריך לעמוד. במקומות שאני הייתי בהם אני חושב שצריך לעמוד, כי יש אוכלוסיות שאם אתה לא מעודד אותן ודוחף אותן וסוגר להן איזושהי נישה, הן לא מגיעות. אני יודע. מוכרחים להיות פרו-אקטיביים בעניין הזה. אני מסכים איתכם, אני פשוט מסכים איתכם. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> בחלקת האלוהים הקטנה שלך – – – אתה יכול לומר את זה? << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> אצלנו יש ייצוג מגוון, בטח לאוכלוסיות, בטח לאוכלוסיות – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> עמידה ביעדים, עמידה ביעדים. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> אני לא רוצה לספר פה את מספר העובדים במשרדי, שאנשים לא ייבהלו. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אני יודע. לכן זה קל לעמוד ביעדים. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> אבל אנחנו עומדים ביעדים. יש לנו אוכלוסייה מגוונת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אצלנו אומרים: משום עין הרע אתה לא רוצה לדבר. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> יש לנו אוכלוסייה מגוונת. הייתם בהחלט שמחים לשמוע איך. בכל מקרה, אני חושב שהנציבות מודעת לעניין. היא גם מפתחת אמצעים כדי להבטיח את העובדים הללו מתחילת שירותם, משלב כניסתם והלאה. יש פה רוח טובה ורצון ללכת לקראת הנושא הזה. לא עושים פה טובה לאף אחד. אנחנו רוצים בקליטתם של עולים חדשים. השתתפתי השבוע בישיבה של ועדת השרים לענייני עלייה וקליטה. קיבלנו נתונים מאוד טובים מהסוכנות היהודית. לא רק על ממדי העלייה והקליטה, אלא גם על המקצועות השונים שמאפיינים את העלייה לישראל. אנחנו מקבלים שם באמת מגוון מאוד מעניין, כולל בעלי מקצועות מאוד מבוקשים בישראל, כמו רופאים, מהנדסים, וכן הלאה. צריך לעשות כל האפשר – ודיברתי איתך על זה, ידידי, חבר הכנסת כלפון, כדי שנוכל לעזור להם ככל האפשר. כי אנחנו לא עוזרים להם, אנחנו עוזרים לנו, לאזרחי מדינת ישראל. תודה, גברתי. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, השר. כעת לעמדה נוספת, חבר הכנסת יוסף טייב. בזה אני גם רוצה לברך אותך על חזרתך למשכן הכנסת. ברוך השב. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> תודה. ברכות גם על התפקיד החדש. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני השר, תשובת הנציבות, מבחינתי, איננה מקובלת. חוק זה התקבל בשנת 2016 ומאז לא נקבעו יעדים. דוח מבקר המדינה משנת 2018 העלה את הנושא ומאז הנושא לא טופל. ועדת העלייה והקליטה בכנסת העשרים-ושלוש, יולי 2020, העלתה את הנושא. הנושא הזה עלה במליאה כנושא לסדר-היום, ועדיין הנושא הזה לא טופל. מדיניות זו, לצערי, של ממשלת ישראל פוגעת בעולים עצמם. אבל לא רק. היא גם פוגעת באופן ישיר בעידוד עלייה. ישנם עשרות אלפי עולים שרוצים להגיע לישראל ונושא התעסוקה הוא נושא קריטי, כדי לקלוט אותם בצורה נאותה כדי שיוכלו להתפרנס בכבוד ולגדל פה ילדים. לכן אני חושב שאותה תשובה שקיבלנו היא קצת מריחה, אדוני השר. צריך פעם אחת ולתמיד שנקבל תשובה בצורה מדויקת: מתי ממשלת ישראל – להביא תאריך: מתי ממשלת ישראל תקבע אחת ולתמיד יעדים על הדבר הזה? זה נושא קריטי, חשוב. הוא פוגע גם בעולים וגם בעידוד עלייה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. כעת אנחנו עוברים להצבעה. צריך להחליט לאיזה ועדה. << קריאה >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << קריאה >> ועדת עלייה וקליטה. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> אבל אין ועדה. תציעו לוועדת הכנסת. תעבירו לוועדת הכנסת, והיא תחליט לאן להעביר את זה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אוקיי. אז אנחנו נצביע על הצעה דחופה שתועבר לוועדת הכנסת. הצבעה. בבקשה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 22 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בעד – שישה, נגד – אפס, גם אין נמנעים. בכך אנחנו מקבלים שההצעה הדחופה תעבור לוועדת הכנסת, ושם יוחלט לאיזה ועדה זה יועבר. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> היערכות המדינה להתמודדות עם רעידות אדמה << הלסי >> << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אנחנו כעת עוברים להצעות דחופות לסדר-היום בנושא היערכות המדינה להתמודדות עם רעידות אדמה, מס' 1647, 1666, 1677, 1678, 1684, 1694 ו-1710. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת בראש, קודם כול, ראשית, ברכות. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> פעם ראשונה שאני נמצא פה כשאת נמצאת על כס יושבת-ראש הישיבה, אז ברכות. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה לך. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מתאים לך, נאה לך, ושיהיה בהצלחה. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, האמת, לפני שאני אתחיל את ההצעה לסדר-היום, יש לי הערה לסדר, וחבר הכנסת ניר אורבך, יושב-ראש ועדת הכנסת, אולי תעזור לי בזה. יש דבר שבזמן האחרון הוא תופעה פה. אולי זה חלק מהדורסנות. << קריאה >> ניר אורבך (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> שנייה, תקשיב. אני אומר לך, אני לא מדבר שטויות. אנחנו מגישים הצעות לסדר-היום, אתה רואה שמגיע יום ההצעה לסדר-היום, למשל עכשיו על רעידת האדמה – אתמול היה דיון בוועדת הפנים על רעידות אדמה. הגישו על יוקר המחיה – היה בוועדת הכלכלה דיון על יוקר המחיה שיזם היושב-ראש, ואחר כך קיימו דיון על יוקר המחיה עם אותם אנשים, על אותו דבר, בשביל לרצות את הח"כים. אנחנו לא עושים את זה בשביל לרצות אותנו. אנחנו לא עושים את זה בשביל הכותרות. אבל לא יכול להיות שיש הליך מסודר בכנסת של הצעות לסדר-היום, וכשאנחנו מגיעים לתכלס אנחנו פתאום נמצאים במקום – וואלה, סתם הגשתם את זה, הצעה לסדר-היום לכותרת. אני אגיד לך את האמת, אני שקלתי לא לעלות בכלל, כי כבר היה דיון על זה, אז למה? מה זה יוסיף? אבל אמרתי שאני אעלה קודם כול להגיד את זה. להגיד את הדבר הזה. זהו דבר שהוא לא נכון, לא ראוי, ואף גרוע מכך. ואתה כיושב-ראש ועדת הכנסת, אני פונה אליך לבדוק את העניין, לוודא מול יושב-ראש הכנסת – אני מקווה שהוא יתפנה, עם כל העיסוקים שיש לו, לדבר הזה. אני מאמין שאתה תצליח לתת לו את הזמן, תמצא לו את הזמן – אם לא, אני אתן לו, אם הוא צריך. אבל באמת שיהיה סדר בעניין הזה, כי זה חשוב לכל חברי הבית. תודה. << קריאה >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << קריאה >> אתה צריך לשמוח, אזולאי. רק מזה שאתה מגיש הצעות מתקיים דיון. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> טרם יקראו ואני אענה. הכול בסדר, אבל אני אמרתי לך, מבחינתי היה לא לעלות עכשיו. אני דואג לך, אין לך הרבה הזדמנויות לעמוד פה, ואני רוצה שיהיו לך הזדמנויות. תאמין לי, רק בשבילך, בשבילי אני לא צריך את זה, יום טוב. << קריאה >> ניר אורבך (ימינה): << קריאה >> זו טענה הגיונית. זו טענה הגיונית. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה. לגבי עצם ההצעה – נשארה לי דקה ו-20 שניות, ואני מבקש מהיושבת-ראש לא לתת לי הנחות, שלא יגידו שאנחנו חברים טובים מדי. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אנחנו חברים טובים ללא שום קשר. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, לא, אמרתי "לא מדי", שלא יגידו שזה – – – << קריאה >> ניר אורבך (ימינה): << קריאה >> אני אתן לך את – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לגבי הנושא של ההצעה לסדר-היום בנושא רעידות האדמה, בשבוע שעבר כולנו שמענו, וחלק גם חוו, את רעידות אדמה – היו בבית שאן, באזור טבריה, בעפולה, 3.7 בסולם ריכטר. ב-2016 יצא דוח שאם, חלילה, תהיה רעידת אדמה – לא אם, לא יודעים מתי. אם היא תהיה, לצערי – מקווים ומתפללים שלא כך – חלילה, כ-7,000 הרוגים עלולים להיות. הדבר הזה הוא דבר מזעזע. אנחנו לא רואים מוכנות של פיקוד העורף, מספקת. ואדוני סגן השר, אני לא אאריך, אני רק רוצה לבקש ממך בקשה בעניין הזה. קודם כול, יש את הסיפור של תמ"א 38 – שזו הצלת חיים לכל דבר, וצריך לעשות הכול שלא תהיה ביורוקרטיה. בשלוש שנים צריך להגביר כמה שיותר את תמ"א 38. יש 260,000 תושבים שהיום חיים ב-81,000 דירות. אבל העניין שאני מבקש ממך, אדוני, ואני מסיים – יש את הסיפור שפיקוד העורף מתאמן, עושה כוננות, בודקים, מזמינים את כל הארגונים: את מד"א, את המשטרה ואת כולם לעשות כוננות, לראות מה קורה בזמן אמת. אנחנו מכירים את זה. יש ארגון אחד שלא נמצא שם: איחוד הצלה, לא פעם ולא פעמיים ולא שלוש. אני מבקש ממך לקחת את זה לתשומת ליבך. היום גם עבר חוק למען כולם. ארגון איחוד הצלה, אני מתנדב בו, זה ארגון חשוב מאוד שמציל חיים. הוא חייב להיות באירוע כזה, חייב להיות כשיש כוננות, כשהם מתאמנים לעניין הזה. זה חייב לקרות. אנא ממך, קח את זה לתשומת ליבך למען עם ישראל. << קריאה >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << קריאה >> אני על זה. זה רשום בתשובה. אני על זה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה. תודה רבה, גברתי. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ינון אזולאי. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש, אני כבר בירכתי אותך בפעם הקודמת. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מכובדי השר, חבריי סגני השרים, סגן השר ומכובדי חבריי חברי הכנסת, יש נושא שכולם מדברים עליו ולא יכולים הרבה להשפיע ולעזור בו, וזה מזג האוויר. כולנו אוהבים לדבר על מזג האוויר, אבל השפעה ומשהו לעשות – אנחנו לא יכולים לעשות. אבל על פגעי טבע, על פגעי מזג האוויר, לא צריך לדבר. בדיוק הפוך: צריך לעשות ופחות לדבר. עובר שבוע ועוברים שבועיים, ואנחנו שוכחים שהיו כאן שתי רעידות אדמה תוך 12 שעות, שזה אומר, גם לדעת המומחים, שיש לזה משמעות קצת יותר עמוקה. אנחנו גם יודעים שארץ ישראל, בחלק המזרחי שלה, נמצאת על קו השבר הסורי-אפריקני, שיש בו חשש לרעידות אדמה. לא רק זה, ברעידת אדמה חזקה כל חלקי הארץ יכולים להיות בסכנה ככל שהיא גבוהה יותר או חזקה יותר. דעתם של המומחים, הם חושבים שיש איזה סוג של מחזוריות של פעם ב-90 עד 100 שנה. לפני 90 שנה הייתה רעידת אדמה משמעותית, ומאות הרוגים היו כאן בארץ. לפני 180 שנה היו אלפי אלפי הרוגים. אנחנו צריכים להביא בחשבון כמה חיו פה בארץ, והיו אלפים – זה היה אחוז גבוה. העיר צפת, למשל, נחרבה לגמרי, ככה שאנחנו לא יכולים להיות אדישים ולהתעלם מהדבר הזה. זה נכון שאנחנו – אני ודאי, ואנחנו, כאנשים מאמינים, הכול בידי שמיים, ואנחנו יודעים שהכול מלמעלה, אבל אנחנו יודעים שגם אם בידי שמיים, דורשים מאיתנו גם להשתדל ולעשות. הפוך, כשלא משתדלים ולא עושים, זה מסוכן יותר. ולכן חובה עלינו. עכשיו, מה שיש לעשות, יש מגוון של דברים, אבל ראשית, ודאי הסברה, שראינו שזה חשוב גם הפעם. אנשים לא ידעו מה לעשות. ולא רק הסברה, יש היום גם אמצעים טכנולוגיים שלא היו לפני 90 שנה – מערכות התראה כאלה ואחרות. אני חושב שאולי זה מתקדם, עד כמה שאני זוכר, זה כבר היה צריך להתקדם, מערכת התראה. ולא רק מערכת התראה, יש היום פיתוחים טכנולוגיים של חברות ישראליות, שהן פורצות דרך בזה, למניעת הילכדות דיירים גם אחרי הרעידה. ההילכדות בתוך המבנים ההרוסים, זה יכול להציל רבים רבים. היום יש מערכות כאלה. עכשיו השאלה מה אנחנו עושים בעניין הזה. אנחנו עם פרויקט של תמ"א, והיא לא נתנה את המענה דווקא במקומות האלה, שהם לא מרובי האוכלוסייה והקרקע לא יקרה, ככה שזה לא היה כדאי כלכלית; נתנו רק אפשרות של אחוזי בנייה, אבל לא עשו את זה גם כלכלי ועם היתכנות כלכלית. אז במקומות כאלה שאנשים באמת פעלו ועשו, וזה בסדר גמור, זה לא מה שנתן את המענה, ודאי לא לחיזוק המבנים; ודאי לא לגבי שאר חלקי הארץ; ודאי לחלק הכי מסוכן. כשאנחנו מדברים על להפוך את זה לכלכלי, יש אפשרות לתת תמריצים, יש אפשרות לתת קרקע חלופית, יש קרקע משלימה מה שנקרא, לתת עוד זכויות ממקומות אחרים. יש מה לעשות לגבי המקומות האלה: תמריצים לאנשים. אנשים היום מחפשים להרוויח. לא צריך להתעשר, אבל אפשר להרוויח, וזה דבר שהממשלה צריכה לעשות. אני באמת חושב שהממשלה הזאת היא לא ממשלה שיש לה אמונה כל כך חזקה, ואני חושב שהיא סומכת על כך שלא יקרה שום דבר. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא נראה לי שאפילו שר הדתות, השר לשירותי דת, עד כדי כך מאמין שלא צריך לעשות שום דבר. ודאי לא שר האוצר. אבל – אני מסיים. אנחנו מדברים, גברתי היושבת-ראש, על 80,000 מבנים, ונכפיל במספר הנפשות – מדובר ודאי במספר רב של מבנים שכבר נמצאים בסכנה. צריך היום למפות עוד דברים מיפוי יותר פרטני, לדעת בדיוק על מה מדובר, ותוכנית עבודה. ויש מה לעשות. אני רק אספר לכם שב-2016 הקצו 5 מיליארד, אבל זה לא מומש. לא עשו שום דבר. 5 מיליארד. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> ובזה אנחנו מסיימים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ולא עשו בזה שום דבר, זה נמצא ככה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> ובזה אנחנו מסיימים, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> וצריך לעשות תוכנית עשור, ובכל שנה ככה לעשות. אנחנו לא יכולים רק להניח שהכול יהיה בסדר. אני מסיים בזה, אני קיימתי בזמנו דיון עם המכון הגיאולוגי, עם מי שאז ניהל אותו, ומה שהזדעזעתי – עד היום אני נמצא תחת הזעזוע הזה – הביאו לנו כל מיני חישובים כאלה ואחרים, דוחות. הוא אמר: אם זה בגובה או בעוצמה כזאת, כך וכך הרוגים. מתברר שבעוצמה שיכולה בישראל להיות, יהיו אלפי הרוגים – דיברו על זה, אבל מה החשבון? 10,000, 7,000, 8,000 הרוגים, וגם 20,000, תלוי באיזה עוצמה – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה מנצל את טוב הלב של היושבת-ראש. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אני מחכה, אבל תכף – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה ההערה שלך? לא הבנתי. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> שהזמן נגמר. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים. אני מסיים. אבל זה מרתק וזה מעניין, זה חיי אדם. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> נכון, אבל יש לנו עוד דוברים וצריך לכבד גם את הזמן שלהם. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל מה התברר? דיברו על אחוזים, מה התשומות? כמה צריך להשקיע בשביל שלא יהיו 7,000 הרוגים? 50 מיליארד? זה לא כדאי. זה השיקול. אבל ידעו. קודם כול, זה לא נכון; לא חברתית, אנושית, ערכית. אבל – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת, נא לסיים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים, משפט אחרון. אבל מה שכן אמרו – זה לא מרגיע את אלה שגרים במזרח המדינה, במזרח ארץ ישראל, ששם האחוזים הרבה יותר גבוהים. נניח שזה נכון – ולא עשו את החשבון – אז איך אפשר להגיד שאנחנו אומדים אחוזים מול תשומות, כמה כדאי להשקיע בשביל למנוע 7,000 הרוגים? זה לא צריך להיות השיקול שלנו. תודה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אורי מקלב. חברת הכנסת יעל רון בן משה – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירי מרים רגב – אינה נוכחת; חברת הכנסת אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת. על כן, ישיב סגן שר הביטחון אלון שוסטר, בבקשה. << דובר >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר >> ראשית, ברכות ליושבת-ראש הישיבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> חברי הכנסת – גם חברת הכנסת, סליחה – אנחנו מדברים על נושא כבד, רציני, שכרוך קודם כול באיום גדול על חיי אדם וכמובן, בעלויות משמעותיות. שר הביטחון ואני עוסקים בכך בימים אלו במסגרת ועדת שרים למוכנות העורף לחירום. היא התכנסה פעם אחת, ובעוד כשלושה שבועות תתכנס פעם נוספת. וזה מקודם בהובלת ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, שבראשה עומדת ראש רח"ל, רשות החירום הלאומית. יש ועדה בתוך רח"ל עם אנשים רציניים שעושים את עבודתם נאמנה. צוות ועדת ההיגוי עוסק בקידום מדיניות שעניינה שיפור ההיערכות והמוכנות לרעידות אדמה. הדבר נעשה באמצעות ייזום פעולות ביחד ובשיתוף משרדי הממשלה והגופים השונים, ובעיקרם כמובן משרד ראש הממשלה, האוצר, הפנים, השיכון וביטחון הפנים, וכמובן אחרים. הצוות מקדם הצעות להחלטות ממשלה, מקדם ביצוע של פרויקטים שונים בתחומי הכשרת כוח אדם מקצועי, שיפור הידע המקצועי, ייזום ימי עיון והשתלמויות, העברת הדרכות והרצאות לגופים שונים, מימון סקרים ומחקרים וקידום ההסברה לשיפור המוכנות לרעידות אדמה. אכן, נדרשת עבודה לשיפור ההיערכות הלאומית לרעידות אדמה. אנחנו בתחילת הדרך – וצדקתם כאשר הזכרתם לנו שבעוד חמש שנים אנחנו בשנת ה-100 לרעידה הגדולה האחרונה, ואף אחד לא הבטיח לנו מתי תהיה אותה רעידה. הלוואי שתהיה מאוחר ככל האפשר. רעידה כזאת צפויה. אכן, נדרשת עבודה לשפר את ההיערכות הלאומית לרעידות האדמה. במשרד הביטחון, במקביל לרח"ל, בשילוב עם פיקוד העורף, נעשות שורות של פעולות. בשנה זו, בסוף השנה, בנובמבר, במסגרת תרגיל העורף הלאומי, יתורגל נושא המוכנות לרעידת אדמה. שנת רעידת האדמה – בזה אנחנו נעסוק. משרד החינוך, אגב, מעת לעת – נדמה לי שכל שנתיים – נוגע בנקודה ומתרגל את התלמידים. והרשויות כולן – המדינה כולה תעסוק בכך לקראת סוף השנה הזו. היום, ממש היום, קיימנו תרגול חשוב בהפעלה של מערכת ההתרעה, אותה מערכת שהזכרתם, מערכת ההתרעה המעולה שפותחה כאן, בארץ, לרעידות אדמה; מערכת שנקראת מערכת תרועה, אשר תיתן התרעה של כמה שניות – זה מה שאפשר, תלוי במרחק ממוקד הרעידה – על התרחשות של רעידת אדמה. כמובן, ככל שנמצאים רחוק יותר ממוקד הרעש יש עוד קצת זמן. איך נאמר, בממד האישי, בעוטף עזה יש לי 15 שניות, אני והילדים; אנחנו נרצה, כולנו, שיהיה לנו את מספר השניות הזה גם לרעידת אדמה. זה בעיקר נותן את האפשרות להבין מה קורה ולהיערך היערכות ראשונית אליה. אנחנו פועלים לקידום תוכנית מימון לחיזוק מבני מגורים ישנים בפריפריה, על בסיס עבודתה של הוועדה הבין-משרדית שהוביל משרד הפנים בממשלה הקודמת. בצה"ל קיימת תוכנית כלוב קיץ – כך היא נקראת – שמטרתה היא התוויית מערכת של כללים ועקרונות להפעלת צה"ל לאחר התרחשות של רעידת אדמה חזקה או צונאמי; לפעמים זה בא ביחד, כמו במקרים אחרים, כאשר נדרשת התערבות של צה"ל; במגבלות החוקתיות, החוקיות, אנחנו ניאלץ להשתמש גם בכך. בצה"ל קיימות יכולות חילוץ והצלת לכודים, יכולות איסוף, יכולות סיוע למרחב האזרחי ולרשויות המקומיות ומתן הסברה והנחיה לאוכלוסייה בעת התרחשות רעידת אדמה. זה בעיקר, כמובן, על בסיס פיקוד העורף, אבל לא רק. פיקוד העורף פועל לקידום הסיוע בשיקום התשתיות החיוניות והתאוששות המרחב האזרחי, וביניהן מיון מבנים והכשרת מהנדסים למיון מבנים לאחר התרחשות רעידת אדמה. זה אירוע שבו מעבר לרעידה הקטלנית הראשונית – א. כמובן שיכולות להיות רעידות נוספות; ב. יהיו מבנים שיהיה צריך לפנות אותם גם אם הם לא קרסו. כמו כן, פיקוד העורף פועל להיערכות הרשויות המקומיות לשעת חירום ומכשיר צוותי סיוע עצמי ראשוני, שנקראים סע"ר, סיוע עצמי ראשוני. חשוב מאוד, ואני אחדד את העניין. יכולת התגובה והסיוע העצמי של בני אדם, של אזרחים, היא קריטית לאותן 24 שעות זהב, כפי שהן נקראות בדיסציפלינה הזאת, ויהיה קשה לצפות שהמדינה, מה שנקרא, תגיע לכל מקום, ובוודאי לא למקומות שבהם ההרס היה קטן יותר. מדריכים תלמידים בבתי הספר, ויש התחלה של הכשרת תלמידים – בכיתות י', נדמה לי – לסיוע מתאים; הדרכה של אוכלוסיית מבוגרים – גם זאת אוכלוסייה חשובה, מבוגרים, איך נקרא לזה – מבוגרים צעירים, בריאים; הכשרות ממוני הג"א ברשויות המקומיות ובמפעלים; תרגול של ראשי רשויות בסדנאות ייעודיות לתפקוד בתקשורת במצבי חירום. בפיקוד העורף יש מכללה לאיתנות לאומית, למוכנות לאומית, ויש שם גם רשויות. ובקרוב גם משרדי הממשלה יעברו הכשרות, סדנאות, סימולציות – מתקן מאוד חשוב. אנחנו מבצעים מחקרים על מוכנות האוכלוסייה לרעידות אדמה. ופיקוד העורף מוביל, במיזם משותף עם רח"ל, את בית הספר הלאומי לאיתנות; הזכרתי כרגע. במסגרת פרויקט מיגון הצפון, או מיגון העורף באופן כללי – יש בו אלמנטים גם של מיגון הדרום – מתבצע פיילוט מאוד חשוב בקריית שמונה לחיזוק מבנים לרעידת אדמה ולשיפור המענה המיגוני. זאת אומרת, יש פה סיטואציה שנותנת מענה גם למיגון וגם לחיזוק המבנה. כל זה בשילוב פרויקט לשיקום שכונות בקרב אוכלוסייה שהיכולות הכלכליות שלה הן יותר נמוכות. במסגרת היערכות לשנת רעידת האדמה, פיקוד העורף יבצע סקר עמידות מבנים בשמונת היישובים המאוימים ביותר. באשר לסוגיית תמ"א 38 – הערה חשובה – שוחחתי על כך עם שרת הפנים אילת שקד. מתקיימים מאמצים לקדם את התיקונים לחוק התכנון והבנייה שיחליף את תמ"א 38, ולהעבירם עד סוף המושב הנוכחי. אם החקיקה לא תקודם, שרת הפנים תאריך את תמ"א 38 בשנה נוספת על מנת לאפשר ודאות רבה ליזמים, לקבלנים, לרשויות המקומיות, ולאפשר ודאות עבור המשק להמשיך את הפעילות המבורכת, שקשורה לא רק בפיתוח ובצמיחה ברשויות אלא גם בחיזוק המבנים. אנחנו נמשיך לקדם את נושא ההיערכות לרעידות אדמה בשיפור הידע, שיפור עמידות המבנים, העלאת מודעות הציבור ומענה לכלל ההיבטים באירועים הלא פשוטים הללו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> – – סגן שר הביטחון אלון שוסטר. לאיזו ועדה? לוועדת הפנים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הצעת לאיזו ועדה? פנים? << קריאה >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << קריאה >> אני מניח – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם מסכימים, לוועדת הפנים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> כן, אוקיי. אז אנחנו נבצע הצבעה כעת. מי בעד? מי נגד ההצעה להעביר את ההצעה לוועדת הפנים? הצבעה מס' 23 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אם כן, בעד – שבעה, נגד – אפס, ואף נמנע. על כן, אנחנו מעבירים את ההצעה לסדר-היום לוועדת הפנים. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> תופעת הפוליגמיה פוגעת בחייהן של 14,000 נשים בישראל << הלסי >> << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> נעבור להצעות הדחופות לסדר-היום בנושא: תופעת הפוליגמיה פוגעת בחייהן של 14,000 נשים בישראל, מס' 1721, 1725, 1732 ו-1735. חבר הכנסת עמיחי שיקלי – אינו נוכח. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, בהצלחה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, איים רבים של חוסר משילות נחשפו בפנינו בעת האחרונה. לעיתים נדמה שקשה לעמוד בקצב של הפרשיות. הפרעות בערים המעורבות, פרוטקשן, אלימות בשכונת שמעון הצדיק, זריקות אבנים בכבישי יו"ש, בקת"בים, פשיעה חקלאית, הפסקת הנטיעות בנגב ועוד ועוד. אחד מאותם ביטויים של היעדר משילות הוא תופעת הפוליגמיה – תופעה נרחבת; תופעה שמביאה עימה, מלבד ההשלכות הלאומיות שלה, גם בעיות כלכליות וסוציאליות רבות. הפוליגמיה נאסרה בסעיף 176 לחוק העונשין הישראלי. מדובר בעבירה פלילית שהעונש עליה הוא מאסר של חמש שנים – ענישה ברף גבוה ביחס למדינות מערביות רבות בעולם. אולם הפלא ופלא, כחוקים רבים במדינת ישראל, עבור חלק מהאוכלוסייה מדובר בחוקים מחייבים ועבור חלק אחר הם בגדר המלצה בלבד. לפי הדוח של הממ"מ, נכון לשנת 2019 חיים בדרום הארץ כ-269,000 בדואים, שהינם כ-14% מכלל האוכלוסייה הערבית בישראל. מתוך אותם 269,000 בדואים, על פי ההערכות, כ-18.5% משפחות הן פוליגמיות. כלומר, מדובר בתופעה נרחבת, והילודה הרבה היא הנגזרת הטבעית שלה, והיא יוצרת מצב חריג. לפי דוח פלמור, 60% מהאוכלוסייה הינם ילדים ונוער עד גיל 19. קצב גידול האוכלוסייה הממוצע בין השנים 1998 ל-2012 מסתכם ב-57%. מדובר באחוז הריבוי הטבעי הגבוה ביותר בעולם. למרות שכיחות התופעה, במהלך שנת 2017, בתחילת 2018, הוגשו לפרקליטות 217 תיקים בלבד, ורק ב-12 מתוכם הוגשו כתבי אישום – זה מדוח מבקר המדינה. וזאת למרות הנחיית היועץ המשפטי מ-2017, שלפיה ככלל, אם נמצאה תשתית ראייתית מספקת לעבירת ריבוי נישואים, יוגש כתב אישום בעבירה זו. בנוסף, גם כאן, כמו במקרים רבים שבהם נחשף חוסר המשילות, הקורבנות הראשונים שנפגעים מאוזלת היד הם האוכלוסייה עצמה, ובמיוחד הנשים והילדים שבה. הם-הם אלה שמופקרים למציאות שבה איש הישר בעיניו יעשה. הנתונים מעידים שהפגיעה באוכלוסייה הבדואית היא בעיקר בקרב הנשים והילדים שלה, סוציאלית, כלכלית נפשית, והיא פגיעה קשה ביותר. נכון לשנת 2018, רק לכ-50% מהגברים החיים בתא משפחה פוליגמי יש הכנסה מעבודה. נוסיף לכך את העובדה שלפיה רוב הנשים הבדואיות אינן עובדות ונקבל עול כלכלי בחסות המדינה, נקבל עוני קשה והישענות טוטלית על קצבאות. כמו כן, במקרים רבים, גבר הנישא לכמה אנשים חולק את חייו ותומך כלכלית רק באישה האחרונה שלה נישא – בה ובילדיה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני כבר מסיימת. התוצאה היא שהנשים הקודמות שלהן הוא נישא וילדיהן נזנחים ונותרים ללא תמיכה כלכלית. יש לתופעה הזאת השלכות קשות גם בתחום הנפשי. אני ממש מסיימת – מחקר מצא שהפרופיל הפסיכולוגי של נשים במשפחות פוליגמיות הוא שהן נוטות יותר לסבול מנזקים פסיכולוגיים; הן נוטות להיות בעלות הערכה עצמית נמוכה; הן סובלות מפגיעה רבה יותר בדיכאון, חרדה, עוינות ופרנויה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מסיימת. עוד נמצא שמדובר במצב של תופעה לא חוקית, והיא מצריכה הקצאת משאבים נוספים מצד המדינה, מעודדת דיווחים פיקטיביים, או היעדר דיווחים לרשויות המדינה, במטרה לזכות בהטבות סוציאליות שונות, כדוגמת גמלת הבטחת הכנסה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חברת הכנסת, אנחנו חייבים לסיים. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מסיימת. אוקיי, אני מסיימת. יש כאן גם בעיה דמוגרפית, ואני מניחה שרות תדבר עליה אחריי. ואני חושבת שחברה שבטוחה, חברה שבטוחה בצדקת דרכה, בצדקת הדרך שלה, היא חברה שלא מפחדת למשול. חברה שחפצת חיים – אסור שסעיפי החוק שלה יהפכו לאותה מתה. ולכן, חובתנו בשביל אותם נשים וגברים – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אני מבקשת לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ובשביל המדינה, שתהיה לנו מדינה ריבונית. תודה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מיכל וולדיגר. וכעת חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת. חברת הכנסת רות וסרמן לנדה, בבקשה. נפגשנו הבוקר בשעה 09:00 בוועדה, ואנחנו נפגשות שוב בשעה 21:00. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> 12 שעות אחרי. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> ברצף. בבקשה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> בקושי שכר מינימום אנחנו מקבלים, לפי שעה. << דובר_המשך >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר_המשך >> נדון על זה בהמשך. כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, חברי כנסת, אני רוצה לקרוא לכם בבקשה כמה משפטים מדוח מבקר המדינה, שפורסם במאי בשנה שעברה: מדינת ישראל לא מצליחה להתמודד עם הפוליגמיה והשלכותיה. יש בישראל כ-6,200 גברים פוליגמיים, ול-69% מהם יש יותר מתשעה ילדים. אני, אגב, בעשר השנים שלי בלוד, הכרתי גם משפחות עם 26 ילדים, 34 ילדים וכו'. לפי ההערכות יש בישראל, כפי שאמרה קודמתי חברת הכנסת מיכל וולדיגר, כ-14,000 נשים פוליגמיות. בשנים 2017–2021 הוגשו לבית המשפט בסך הכול 18 תיקים בגין התופעה – דבר שמצביע על הכישלון בהתמודדות עם התופעה. כן, נכתב דוח על ידי אמי פלמור, דוח מקיף מאוד – ענישה מחמירה וטובה שפשוט לא נאכפת. המבקר תקף גם את היעדר האכיפה, כמובן, והוא אמר את הדברים הבאים: בשנת 2017 באמת חיו לא פחות מ-14,000 נשים במסגרות פוליגמיות, למרות שמדובר בעבירה פלילית. מלבד זאת, נמצא כי קיימת תופעה שלפיה נשים מגורשות על ידי בעליהן – כולה מדובר בשלוש מילים – ונשארות לחיות במקום מגוריו וסרות למרותו, אך מדווחות, כפי שקודמתי גם הזכירה, למוסד לביטוח לאומי כמשפחות עצמאיות, חד-הוריות. מי שמבין דבר וחצי דבר באוכלוסייה הבדואית יודע שאין דבר כזה אישה חד-הורית. זה דבר שמבחינה תרבותית לא קיים ולא מכובד. לכן הן ממשיכות לקבל קצבה מהביטוח הלאומי. לדברי המבקר, וזו אולי שורה מכרעת: "היעדר אכיפה מספקת מאפשר את הניצול של תופעת הפוליגמיה לצורך קבלת קצבאות שלא כדין". אבל מעבר לכך, מדובר בתופעה אנושית נוראה ואיומה. היא לא מכבדת, בלשון המעטה, את הנשים. היא לא יכולה לתת מענה ולהכיל את הילדים. ואני רואה לנגד עיניי את שכונת הרכבת בלוד – איפה שזורמים הפיפי והקקי, תסלחו לי, וכל הביוב ברחובות הלא-מוסדרים – עוד ועוד ועוד ילדים של משפחות פוליגמיות; ילדים שזקוקים לעוד עין, עוד פיקוח על ידינו. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר_המשך >> ולכן, המשפט האחרון שלי הוא שהבית הזה חייב להיות יותר פעיל בעבודת הפיקוח הזאת, בשביל החברה הבדואית, ובשביל החברה כולה. תודה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת רות וסרמן לנדה. ישיב, בבקשה, השר נחמן שי. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> הוא עם אוזניות, הוא לא שומע. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הוא לא למד מבנט, הוא לא ישן צוהריים – – – אם היה נח צוהריים כמו בנט, אז – – – << דובר >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר >> תודה, גבירתי, אני מצטער. אני רוצה להשיב להצעות לסדר-היום בעניין תופעת הפוליגמיה בעקבות דוח מבקר המדינה. זה עסק בהיבטי המשילות בנגב, כפי שציינה חברתי. גבירתי היושבת-ראש, ביום 23 באוקטובר 2017, לפני כמעט חמש שנים פורסמה הנחיית היועץ המשפטי מס' 4.1112, אשר מטרתה להתוות את מדיניות התביעה באכיפה של עבירת ריבוי נישואים על פי סעיף 176 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, וכך נקבע בסעיף 6 להנחיה: "ככלל, אם נמצאה תשתית ראייתית מספקת לעבירת ריבוי נישואין, יוגש כתב אישום בעבירה זו. יחד עם זאת, אם נערכו הנישואין הנוספים זמן רב טרם היוודע הדבר לרשויות האכיפה ולא נתקיימו נסיבות לחומרה, כדוגמת ניצול או פגיעה באחת הנשים או בבני משפחה כתוצאה או בקשר עם עבירת ריבוי הנישואין, יהווה הדבר שיקול במסגרת בחינת העניין הציבורי באכיפה באמצעות כלים מן המשפט הפלילי". בד בבד עם פרסום ההנחיה ובמסגרת ההודעה לעיתונות, הובהר כי עבירת ריבוי הנישואים תיאכף רק ממועד פרסום ההנחיה ואילך, ובמיוחד לגבי מי שיינשא ממועד זה ואילך. בהתאם לאמור לעיל, במקרים שבהם מועד ביצוע העבירה היה לפני המועד הקובע, קרי, לפני יום 23 בינואר 2017 – חמש שנים, כאמור – נתקבלה החלטה לסגור את התיקים בעילה שנסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה ו/או העמדה לדין, שכן בתיקים אלה, נוכח הנחיית היועץ המשפטי ועל מנת למנוע טענות אפליה והגנה מן הצדק, לא היה מקום להגשת כתב אישום. מבדיקה שנערכה באשר לתיקי ריבוי הנישואין שנסגרו בשנים הרלוונטיות עולה כי רובם ככולם נסגרו בשל העובדה שהעבירה בוצעה לפני המועד הקובע על פי הנחיית היועץ המשפטי, אני חוזר, 23 בינואר 2017. העובדה שמרבית התיקים שנפתחו במהלך התקופה נסגרו אין בה כדי ללמד שפרקליטות מחוז דרום איננה מיישמת את הנחיית היועץ המשפטי במסגרת אכיפת החוק, אלא ההפך הוא הנכון – התיקים נסגרו בהתאם להנחיית היועמ"ש ולהוראות החוק. עוד יצוין כי פרקליטות מחוז דרום – פלילי הקצתה כוח אדם מתאים לקידום הטיפול בתיקי ריבוי נישואים, ובכלל זה פרקליטה ופרקליטה ממונה, מנהלת מחלקה, אשר מרכזות באופן אישי את הטיפול בתיקים אלו, והנושא נמצא בפיקוחו ובטיפולו של פרקליט מחוז הדרום. במהלך התקופה הוגשו במחוז דרום 45 כתבי אישום בגין עבירות של ריבוי נישואים; עשרה מהם כבר הסתיימו בעונשי מאסר בפועל וענישה נלווית, היתר עדיין מתנהלים. יצוין כי פסק הדין הראשון שניתן במחוז לא כלל עונש מאסר בפועל; פרקליטות מחוז דרום לא השלימה עם פסק הדין והגישה ערעור על קולת העונש לבית המשפט המחוזי, אשר קיבל את הערעור והשית עונש מאסר בפועל. פסק הדין אושר גם על ידי בית המשפט העליון. חשוב לציין כי החל משנת 2017, כאמור, ובמשך התקופה שבה הפרקליטות דאגה לאכוף במרץ את התופעה בהתאם להנחיה ולהוראות החוק כאמור, נתגלה קושי בהעמדה לדין של חשודים בריבוי נישואים נוכח היעדר יכולת להוכיח את אחד מיסודות העבירה המובהקים – כלומר, הנישואים עצמם. הפרקליטות והמשטרה מוגבלות בחקיקה הרלוונטית, המצויה בסעיף 176 לחוק העונשין, שלפיה "נשוי הנושא אישה אחרת, ונשואה הנישאת לאיש אחר, דינם – מאסר חמש שנים". קרי, נדרשת הוכחה שאדם נשוי ערך נישואים עם אישה נוספת. בעת האחרונה, במקרים רבים עלתה טענה כי אין מדובר בנישואים שניים אלא באישה נוספת שהיא ידועה בציבור, לכן לא ניתן במקרים אלו להעמיד לדין בעבירת ריבוי נישואין במתווה החקיקתי הקיים, שכן לא בוצעה עבירה לכאורה. פרקליטות מחוז הדרום תוסיף לפעול בתחומים שבסמכותה ובכלים שבידה כדי להילחם בתופעת הפוליגמיה ובפגיעה במעמד האישה, ותסייע לכל יוזמה בעניין זה. לסיום, יצוין כי בדוח המסכם של הצוות הבין-משרדי להתמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה מיולי 2018 – זה כנראה הדוח של פלמור – הוצעה תוכנית כוללת של צעדים וכלים אופרטיביים להתמודדות עם התופעה במגוון תחומי אכיפה, ולצידם מענים להתמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה בכל תחומי החיים: חינוך, תעסוקה, רווחה, בריאות. עוד נקבע שם על ידי כלל השותפים, מן הממשלה ומקרב החברה הבדואית, ללא יוצא מן הכלל, כי הגם שהחוק לא נאכף עד אז, אין די באכיפתו כיום כדי להוות מענה מספק לצמצום התופעה, וכי מדינת ישראל מחויבת להמשיך ולהשקיע משאבים משמעותיים על מנת לטפל בה. נוכח הקשיים באכיפה שפורטו לעיל עולה הצורך הממשי בעשייה משולבת בכל תחומי החיים, ולא ניתן להסתפק באכיפה הפלילית כדי למגר את התופעה. עוד יצוין כי הצוות הבין-משרדי בראשות מנכ"ל משרד המשפטים מקיים מפגשים בעניין זה מעת לעת. אני מציע שהכנסת תסתפק בתשובה זו, אם אפשר לא לכלול את המוצע בסדר-היום לדיון נוסף במליאת הכנסת. אם המצביעים לא מסתפקים בתשובה זו, נעביר את זה לדיון בוועדה. איזה, ביטחון פנים? << קריאה >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << קריאה >> ועדת העבודה והרווחה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> ועדת העבודה והרווחה. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> אוקיי. אומנם פה הייתה בקשה לוועדה לביטחון הפנים, אבל נראה לי יותר מתאים לעבודה ורווחה. זה בהחלט הגיוני. זה בסדר גמור מבחינתי. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, כבוד השר נחמן שי. אם כן, אנחנו מצביעים על העברת הנושא לוועדת העבודה והרווחה. בבקשה, הצבעה, מי בעד, מי נגד ומי נמנע? הצבעה מס' 24 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אם כן, תוצאות ההצבעה: בעד – שישה, נגד – אפס, אף נמנע, על כן אנחנו מאשרים את העברת ההצעה הדחופה לוועדת העבודה והרווחה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> החלטת היועץ המשפטי לסגור את תיק החקירה נגד השוטרים בפרשת אהוביה סנדק << הלסי >> << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> כעת אנחנו עוברים להצעה הדחופה האחרונה לסדר-היום היום, בנושא החלטת היועמ"ש לסגור את תיק החקירה נגד השוטרים בפרשת אהוביה סנדק זיכרונו לברכה, מס' 1753, 1755, 1764, 1787. חבר הכנסת איתמר בן גביר, בבקשה. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. יושבת-ראש המליאה, כנסת נכבדה, אני פשוט מסתכל על ההחלטה של היועץ המשפטי לממשלה לסגור את תיק החקירה בעניין אהוביה סנדק, זיכרונו לברכה, וההחלטה הזאת היא החלטה שערורייתית, שצריך להודות, ידענו עליה עוד הרבה לפני כן. היועץ המשפטי, כדרכו בקודש בשנים האחרונות, מדליף, מתדרך, מנחה עיתונאים, וזה מה שהיה גם במקרה הזה. שבוע לפני זה, שבועיים לפני זה, שלושה שבועות לפני זה, כבר סיפרו כלי התקשורת וידעו לספר לכולם – התיק הזה הולך להיסגר. זה אותו יועץ משפטי שאפשר למחלקה לחקירת שוטרים לעשות חקירה רשלנית, פושעת, לגרום לכך שכשמגיעים חוקרים שוטרים לתחנה, למח"ש, אומרים להם: לא לא, לא צריך, לא צריך, במקום להחשיד אותם בביצוע עבירה, במקום לגבות גרסה על אתר, במקום לקיים את הנוהל – שאגב, היועץ המשפטי מזכיר אותו בחוות דעתו, ואומר: חייבים לבדוק, כשיש הרג של בן אדם חייבים לחקור – אותו יועץ משפטי אפשר לראש מח"ש, קרן בר-מנחם, לבוא ובעצם לטייח, לא לחקור, לאפשר שיבוש הליכים. אבל גם נוכח החקירה הרשלנית הזאת אפשר והיה וצריך להגיש כתב אישום. היועץ המשפטי בעצמו מדבר על כך שהשוטרים חרגו במרדף שהם עשו מכל מיני הוראות, לא קיבלו אישור מקצין יחידת סיור, לא הכריזו על מרדף, כן; הצבת מחסום קשיח מאולתר בדמות רכב הטיוטה, שלא על פי התנאים המפורטים. השאלה המרכזית שמשתקפת וזועקת מתוך החומר הכתוב ודבריו של היועץ המשפטי לממשלה: הרי הרשלנות הייתה שם. הם נסעו ברשלנות, הם התנהלו ברשלנות ויותר מכל אלה, העדויות, העדויות של אותם נערים שהיו עם אהוביה, זועקות. העדויות הללו מדברות על הפקרות, העדויות הללו מדברות על זדון, העדויות הללו מדברות על כך שילד בישראל, שנער בישראל, נפטר בגלל – לכל הפחות רשלנות של שוטרים, אם לא דבר יותר חמור. אז נכון, אהוביה סנדק היה מה שמכונה נער גבעות. אגב, אלה ממיטב בנינו. אלה הילדים שבונים ומיישבים את ארץ ישראל. אלה הילדים שפועלים למען מדינה יהודית. אבל גם מי שחולק עליהם צריך להבין שהיום זה אהוביה סנדק, ומחר, חלילה וחס, זה יכול להיות כל ילד ונער אחר. אין לי ספק שאם לא היה מדובר כאן בתיק של נערי גבעות, של מתיישבים, של ילדים עם מה שנקרא גוזמבות, היועץ המשפטי היה נוהג אחרת. אם חלילה חלילה, חלילה וחס, היה מדובר באחד ממפגיני השמאל שהיו עורכים כלפיו מרדף כזה ומביאים לתוצאה כה הרת אסון, היועץ המשפטי לממשלה היה זה שהיה עומד על בריקדות ומגיש כתב אישום. אבל היועץ המשפטי מפלה בין דם לדם, בין דין לדין, וזאת ההתנהלות במשרד המשפטים. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איתמר בן גביר. וכעת חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת-ראש – מחמאות לא נספרות בזמן – אני פותח בברכות על יושבך על כיסא יושבת-ראש המליאה. את מנהלת אותה בטוב טעם, בנועם, שיהיה בהצלחה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, מותו של אהוביה סנדק, זיכרונו לברכה, היה לכל הדעות מוות מיותר, מוות טרגי ועצוב, מוות שרבים מאמינים שיכול היה להימנע בהתנהלות אחרת, גם של הנערים אבל גם של כוחות המשטרה, אלה שאמורים להיות המבוגרים האחראיים, נציגי הממלכה ולא שריפים במערב הפרוע. לצערי, יותר מדי סימני שאלה התכנסו סביב האירוע הקשה והמיותר הזה. המשטרה לא נהגה כמצופה ממנה, ולצערי שוב המחלקה לחקירות שוטרים, בראשות גב' קרן בר-מנחם, פעלה בדיוק כפי שהיא פועלת במקרים רבים אחרים, לרבות – אני לא רוצה להרחיב – הרשלנות בניהול התיק של ניצב משנה שימי מרציאנו. ילד בן 16 וחצי איבד את חייו אחרי שרכב משטרה אזרחי, לא ניידת משטרתית, ערך אחריו מרדף בכביש צר ומתעקל, התנגש ברכב שבו נסע סנדק והביא למותו. את טענות השוטרים והמערכת אנחנו מכירים. אנחנו גם יודעים איך המערכת יודעת להגן על עצמה ולהתאחד בכדי להגן על תפוחים רקובים. יותר מדי דוגמאות מהסוג הזה היו מהעת האחרונה ממש, שוטרים אלימים, רשלנים או מושחתים שזכו להגנת המערכת כולה, חלילה שלא להפקיר אף שוטר מאחור, תוך התעלמות מוחלטת מהאזרחים, שהשוטרים התחייבו להגן עליהם. במקרה הזה עלו טענות קשות ביותר של תיאום גרסאות בין השוטרים – זכורה תמונתו של חבר הכנסת סמוטריץ' מנסה להגיע לזירה ולא מתאפשר לו – של זיהום הזירה, של מסירת גרסאות שונות ככל שהתפתחה החקירה והתגלה מידע חדש. אני אומר את זה לצערי ולבושתי. אף אחת מהטענות האלה, אם נכונה, לא תהיה הפעם הראשונה שדבר כזה קרה במשטרה. זו לא תהיה הפעם הראשונה שמח"ש שיתפה פעולה, ואפילו בשתיקה, עם התנהלות משטרתית מהסוג הזה. אם הדברים יתגלו כנכונים, אף אחד כאן לא ייפול מהכיסא. עצם העובדה שהיועץ המשפטי לממשלה מציין גם בכתב שנפתחה חקירת מח"ש רק כעבור ארבעה ימים – מה קרה בארבעה הימים הללו? תיאמו גרסאות. וזו אפילו לא הייתה עבירת שיבוש הליכי משפט, כי לא היו הליכי משפט. פשוט לקח זמן. וכאשר בשער שכם מחבל מנוטרל, כאשר הוא דוקר יהודי והוא מדמם באותו רגע, באותו יום קוראת קרן בר-מנחם ללוחמות מג"ב וחוקרת אותן באזהרה ולוקחת להן את הנשקים. באותו יום. מה קרה? יש הבדל בין דם לדם? אנחנו צריכים לצאת מהדיון הזה עם מסר ברור שדם של אף אדם ואף אזרח, מבוגר או נער, ביהודה ושומרון או בתל אביב או בכל מקום אחר, או בנצרת, איננו הפקר. נער נהרג. דמו של איאד אלחלאק, גם כן מזעזע, ילד עם מוגבלויות. מי ייתן על זה את הדין? בואו נוודא שזאת תהיה הפעם האחרונה. בואו נוודא שהמשטרה מפיקה את המסקנות הנכונות ונפרדת באופן מיידי מהשוטרים הלא-נכונים. כי אנחנו רוצים משטרה חזקה, אנחנו רוצים את מוראה של מלכות. ולביצורה וחיזוקה של המשטרה אנחנו חייבים גם לדעת לבקר ולנקות את העשבים השוטים. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> לכן אני מבקש שהדיון יעבור – – – << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> חייבים משטרה חזקה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> חייבים. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מבקש שהדיון יעבור גם כן לוועדה לביטחון הפנים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה ארבל. חבר הכנסת משה פרוש – אינו נוכח. חבר הכנסת ניר אורבך, בבקשה. << דובר >> ניר אורבך (ימינה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, בהצלחה רבה, את בהחלט מנהלת את זה בנועם ובהצלחה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> הסיפור של אהוביה סנדק, זיכרונו לברכה, הוא סיפור עצוב, כואב ומזעזע, ולכן אי-אפשר פשוט לעבור לסדר-היום. העובדות ידועות: ימ"ר ש"י החל במרדף אחרי נערים בחשד שביצעו עבירות, מכונית השוטרים התנגשה במכונית הנערים, ורכב הנערים התהפך. שלושה נערים נפצעו, אהוביה נהרג. אלו העובדות. חשוב עוד פעם להדגיש, אהוביה נהרג. עכשיו, בתור נציג ציבור, בתור אבא, בתור אדם, סגירת התיק נגד השוטרים מדירה שינה מעיניי. אני לא אכחיש, יש לי מחלוקות עם חלק מנערי הגבעות. אני מאמין בערכים שלהם, אני מאמין במטרה הגדולה והסופית שלהם, אבל יש לי פער גדול בדרך להגעה לאותה מטרה. אני גם ודאי לא מסכים כאשר עושים דברים שמנוגדים לחוק. אבל, וזה אבל גדול, לא יכול להיות מצב שנהרג ילד, נער, ואף אחד לא ייתן את הדין. יותר מזה, מאוד מציק שאופן החקירה הוא מה שנקרא מסריח, שמשהו לא מסתדר. אני רוצה לגעת בנקודה שפחות נגעו בה. נוער הגבעות בעיניי – הוא מכונה "נוער הגבעות" – זה נוער שצריך לדבר עליו. אנחנו יזמנו גם דיון בנושא, ואני מקווה שהוא ייערך בקרוב. זה נוער שצריך להתייחס אליו אחרת, כן, אחרת מנוער רגיל. הם הרי מחליטים לא להמשיך בבית הספר, אז הם נוער נושר וכך צריך להתייחס אליהם. יכול להיות שיש כאלה שיחלקו, אבל תדעו, חוק הנוער נקרא חוק הנוער – שפיטה, ענישה ודרכי טיפול. כלומר, ישנה הבנה רווחת כי לנוער צריך להתייחס אחרת. כל הגורמים מבינים את זה. הרב קרליבך אמר שכל מה שילד צריך זה מבוגר אחד שיאמין בו. ומה עצוב פה, בכל הסיפור הזה? שהסיפור הזה גורם לנו לאבד את האמון דווקא במי שאמורים להיות המבוגרים האחראיים. אנחנו דורשים שהגורמים המעורבים ייתנו תשובות מספקות. אם כבר אי-אפשר להעמיד לדין את השוטרים, שנלקחו לחקירה רק לאחר שלושה או ארבעה ימים, שזאת כאמור שערורייה בפני עצמה, אז צריך לחקור את מי שגרם למחדל הזה. חיי אדם הם לא דבר של מה בכך. בחיי אדם, כל אדם, אסור לזלזל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ניר אורבך. ישיב בשם הממשלה, בבקשה, השר נחמן שי. << דובר >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר >> ניר הוא שחקן כדורסל לשעבר, אז הוא מרים גבוה. אין מה לעשות. גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, אני רוצה להביע את צערי על מותו של אהוביה סנדק. אני חושב שכולנו היינו שמחים לראות אותו מהלך בתוכנו, עימנו, ומשלים וגדל ועושה דברים נפלאים בחייו. חבל. חבל מאוד שהוא נקטף בנסיבות האלה, ואני רוצה לשלוח מפה את תנחומיי האישיים למשפחתו, לחבריו, לידידיו ולכל אלה שראיתי שמפגינים למענו. אני בטוח שהם כואבים את הכאב הגדול. אהוביה סנדק נהרג ביום 21 בדצמבר 2020. המוות העגום הזה אירע במהלך מרדף משטרתי אחר רכב נמלט שבו היה מצוי המנוח יחד עם ארבעה אחרים, ובעקבות התנגשות בין ניידת משטרה לבין הרכב הנמלט שהתהפך. עם השלמתה של חקירה פלילית מקיפה נבחנו היבטיה השונים של הפרשה על ידי פרקליט המדינה, בכירי פרקליטות המדינה, מינהלת מח"ש ואנשיה ופרקליט מחוז ירושלים – פלילי ואנשיו. בהמשך היועץ המשפטי לממשלה מצא, כעמדת פרקליט המדינה ומח"ש, כי בנסיבות העניין כולו, על יסוד התשתית הראייתית שנאספה, לא ניתן לייחס אחריות פלילית למי מהשוטרים המעורבים בגין מותו המצער של המנוח זיכרונו לברכה, בעיקרם של הדברים, נוכח הטעמים הבאים: נוסעי הרכב – אני יודע שאתם עוקבים אחרי ההסברים האלה – נוסעי הרכב שבו היה מצוי המנוח נחשדו, בין היתר, כי יידו אבנים לעבר רכב נוסע, פגעו בו וסיכנו את חיי נוסעיו. מדובר בחשד לביצוע עבירות חמורות, אשר העונש המרבי בגינן הוא 20 שנות מאסר, כך שקיום המרדף היה מוצדק והגשים תכליות חשובות, ובכלל זה מניעת הישנות מעשים, שיש בהם כדי לסכן חיי אדם. לאחר בחינה מעמיקה של חומר הראיות, לרבות מכלול הטענות שהעלו נוסעי הרכב שבו היה מצוי המנוח, נמצא שאין ביסוס לטענה כי השוטרים ביקשו לפגוע במכוון, לנגח או לנגוח את הרכב הנמלט. לאחר בחינה מדוקדקת של חוות הדעת של בוחני התנועה ובהן הבוחן מטעם משפחת סנדק, ולאחר בחינת מכלול העדויות כולל העדויות נוסעי הרכב שבו היה מצוי המנוח, לא ניתן לקבוע איזה מהרכבים סטה וגרם להתנגשות במהלך העקיפה. להלן התייחסות לכמה נקודות נוספות: ראשית, הטענה שלפיה היועץ המשפטי לממשלה העדיף את גרסת השוטרים על גרסת האזרחים אינה משקפת באופן מדויק את החלטת היועץ. היועץ הביא בחשבון בהחלטתו את מכלול העדויות. למעשה, גם עדויות חלק מהאזרחים הובילו למסקנה שלפיה לא ניתן לקבוע איזה מהרכבים סטה לעבר הרכב השני. שנית, בהחלטתו עמד היועץ המשפטי לממשלה על כך שמחומר הראיות עלה שבשלב מסוים – אנחנו יודעים את זה מעדויות אחרות – ניגשו השוטרים בשטח לרכב הנמלט כדי לאסוף מוצגים, ורק אז גילו את גופתו את המנוח. הגילוי, מטבע הדברים, היה מפתיע ומזעזע. חומר הראיות הצביע על כך שלא נאמר לשוטרים – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> למה הם לא בדקו? הם היו צריכים לבדוק – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת בן גביר, אני מתאר לך את מה שהסבירו השוטרים, ותראה שיש פה השתלשלות. הדברים נבדקו, אני לא בטוח שתקבלו את הגרסה הזאת; אני יודע שיש מחלוקת עליה, אבל תראו את רצף הפעולות שנעשו פה. גם אני התרשמתי. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בואו נקשיב, בבקשה, לדברי השר. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> אני מציג לכם – הם גילו את גופתו של המנוח – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> למה ברגע גילוי הגופה לא נפתחה חקירת מח"ש? ברגע שיש גופה – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בואו נקשיב, בבקשה, לדברי השר. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> לא, הם לא הצליחו להציל אותו. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> ברגע גילוי הגופה. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> הם לא הצליחו. חומר הראיות הצביע על כך שלא נאמר – שים לב, חבר הכנסת ארבל – שלא נאמר לשוטרים בשטח על ידי מי מהאזרחים כי ישנו אזרח נעדר, והם לא היו מודעים לעובדה זו. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אבל זו החובה שלהם לבדוק, נחמן. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת איתמר בן גביר, תוכלו להשמיע את כל הסוגיות והשאלות שעלו גם בוועדה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> זה יגיע לוועדה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בואו נקשיב, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> אני יודע שזה נושא – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> זה יגיע לוועדה, חבר הכנסת בן גביר, אז אני מבקשת שנקשיב לדברי השר, בבקשה. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> שלישית, ובכל הנוגע למעורבות המשטרה בחקירה: נוכח הקשר בין חקירת נסיבות מותו של המנוח, ז"ל, שנערכה על ידי מח"ש, לבין חקירת נוסעי הרכב בגין החשדות נגדם, שבגינם נפתח המרדף, שנערכה על ידי המשטרה, הוחלט על ידי המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים על הקמת צוות חקירה משותף של מח"ש וימ"ר תל אביב במשטרת ישראל. החקירה הועברה ממחוז ש"י למחוז תל אביב נוכח מעורבותם של שוטרים במחוז ש"י באירוע. אתם תבינו שהמחוז לא יכול לחקור את עצמו. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> ממתי המשטרה בודקת את עצמה? מה פתאום – – – ימ"ר תל אביב – – – << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> יש פה – אבל לא המשטרה בדקה. גם מח"ש וגם פרקליט המדינה. בעניין זה נקבע בבג"ץ 9120/21 עיזבון המנוח סנדק ואחרים נגד משטרת ישראל, בין היתר, כי "טוב עשה המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים שהורה על הקמת צוות חקירה משותף הן למשטרה והן למח"ש, ואין אפוא מקום להתערבות בית משפט זה בהחלטה" – פיסקה 15 לפסק דין של כבוד השופט מינץ. רביעית, באשר לאופן ביצוע החקירה: עם היוודע קרות האירוע הגיעו כוחות משטרה לזירה והחלו לבצע פעולות חקירה דרושות. בהמשך, לאחר גילוי גופתו של המנוח, האירוע דווח למח"ש וחוקרי מח"ש הגיעו לזירה גם הם. היועץ המשפטי לממשלה ציין בהחלטתו כי החקירה הייתה יסודית ומקיפה וכן כי בכירי מח"ש ליוו את החקירה באופן מקצועי וצמוד, ועמדו על ביצוען של מכלול פעולות חקירה, שנדרשו לשם בירור האמת במקרה מורכב זה. בהחלטתו ציין היועץ המשפטי לממשלה כי בהתאם לפסיקת בג"ץ, מדיניות הבדיקה והחקירה לאירועי ירי על ידי מח"ש, שאותה הוא קבע, היא שככלל, במקרי מוות שאירעו כתוצאה מירי במהלך פעילות משטרתית תיפתח חקירה פלילית, וכי הימנעות מפתיחה בחקירה במקרים אלה צריכה להתבסס על קיומן של ראיות ברורות, ישירות ומוצקות לכך שלא בוצעה עבירה. גם כאשר התוצאה הקטלנית לא נגרמה מירי אלא משימוש בכלי מבצעי אחר כגון מרדף באמצעות רכב, הרי שככל שמתגבש חשד שלפיו בוצעו עבירות פליליות על ידי שוטרים, "שאינן מעולם עבירות התעבורה" – זה בציטוט – ברי כי הרציונל שביסוד המדיניות האמורה תקף, וכך נוהגת מח"ש בשגרה. במקרה דנן, חוקרי מח"ש הגיעו לזירה ביום האירוע; השוטרים נחקרו באזהרה לאחר איסוף חומר ראשוני וגביית עדויות ראשוניות, ביום חמישי 24 בדצמבר 2020 – היינו כשלושה ימים לאחר קרות האירוע. אין כל ספק כי ההחלטה אם יש מקום לחקור שוטרים באזהרה, גם בשים לב למדיניות שנזכרה לעיל, היא לעיתים מורכבת, ובוודאי שכך במקרה דנן. לצד זאת, הדגיש היועץ המשפטי לממשלה כי יש לבצע חקירות באזהרה בסמוך ככל הניתן למועד ההתרחשות של האירועים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מה מורכבת – – – << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – אין מחלוקת על זה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> – – – אתם רואים – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חברי וחברות הכנסת, תוכלו להפנות את כל השאלות וההערות הללו – – – << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> היועץ המשפטי, היועץ המשפטי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה, בואו נקשיב לדברי השר. בבקשה, חבר הכנסת. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> יש דברים שהאוזן לא יכולה לשמוע. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> לא, לא. היא חייבת – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אתם יכולים להפנות את כל ההערות והשאלות הללו בוועדה שאנחנו נצביע עליה, בבקשה. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> עוד לא סיימנו. עוד לא סיימנו. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת איתמר בן גביר, בוא נקשיב לדברי השר, בבקשה. בבקשה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – גם כשהוא נאלץ לקרוא דברים, כנראה – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אני מבקשת, חבר הכנסת משה ארבל. בבקשה. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> להשלמת התמונה יצוין כי נציב הביקורת של הפרקליטות – יש לנו עוד אינסטנציה פה – קבע, לאחר בחינת תלונות שונות ביחס לחקירה זו, כי ההחלטה שלא לחקור את השוטרים על אתר, במקום, התקבלה משיקולים מקצועיים וענייניים בלבד. על האמור לעיל יוסף כי על יסוד המלצת פרקליט המדינה וגורמי מח"ש סבר היועץ המשפטי לממשלה כי נכון יהיה לקיים תהליך סדור של הפקת לקחים במשטרת ישראל, נוכח המורכבות המובנית במרדפים רכובים של משטרת ישראל והסכנה לאובדן חיי אדם הטמונה בהם, בין היתר כמשתקף מנסיבותיו של המקרה הטרגי ותוצאתו הקשה. כמו כן, סבר היועץ כי נכון יהיה לבחון בעקבות תהליך זה אם יש מקום לתקן או להבהיר את הנוהל המשטרתי שלפיו מבצעת משטרת ישראל מרדפים רכובים. כך ניתן יהיה להפיק ממקרה עגום זה את מרב הלקחים מבחינה מבצעית. היועץ המשפטי לממשלה פנה בעניין זה למפכ"ל המשטרה, בבקשה שינחה קיום תהליך כאמור בהקדם האפשרי. לבסוף, יצוין כי לא הובאו לידיעת מח"ש מקרים שבהם מנעו שוטרי משטרת ישראל כניסה שלא כדין לזירת האירוע – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> – – וזאת למעט עניינו של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. עם זאת, לאחר בחינת המקרה על ידי מח"ש נמצא כי בשל נסיבות העניין בכללותן, אין מקום לפתיחה בחקירה פלילית בעניין הזה. עם זאת, הנושא הועבר לבחינת מחלקת משמעת במשטרת ישראל להפקת לקחים, ככל שיימצאו לנכון. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> נחמן – – – משמעת? << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> הם בודקים למה לא נתנו לו להיכנס לזירה. הם בודקים, אתה רואה. היועץ המשפטי לממשלה אומר שזה היה מוצדק, ויחד עם זה, הוא העביר את זה לבחינת מחלקת משמעת. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> למה צריך לבחון, אם זה מוצדק? << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> הוא נותן עוד סיכוי אחד. אתה רואה שהוא הולך עוד צעד אחד קדימה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> איזה צעד? << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> הוא כבר לא בתפקיד. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תנו לשר לסיים את דבריו. בבקשה, חבר הכנסת איתמר בן גביר. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> תחשבי שזה לא יהיה נער גבעות – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת איתמר בן גביר. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> מה היית עושה? מה היית עושה? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת איתמר בן גביר, אני לא רוצה לקרוא אותך עכשיו לסדר. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בבקשה, אנחנו רוצים שהשר ימשיך את דבריו, בבקשה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אני שואל אותך, מה היית עושה? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בבקשה, בבקשה, כבוד השר, תמשיך. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> באמת, די עם הצביעות. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> עניין זה לא היה חלק מהחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה. לאור האמור, אני מציע להסתפק בתשובה זו. אם תרצו כמובן להעביר לוועדה, אני לא רואה שום סיבה שלא, ואני עוד פעם רוצה להביע את צערי על מותו של אהוביה סנדק, ושולח את תנחומיי למשפחתו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, כבוד השר נחמן שי. אנחנו מעבירים את ההצעה, לאיזו ועדה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ביטחון הפנים. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אוקיי, אז אנחנו מצביעים על בקשה להעברת הצעה דחופה זו לוועדה לביטחון הפנים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 25 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לביטחון הפנים נתקבלה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: בעד – שישה, נגד – אפס, ואף נמנע. אם כן, אלה תוצאות ההצבעה: ההצעה הדחופה תועבר לוועדה לביטחון הפנים. בכך תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני ו' באדר א' התשפ"ב, 7 בפברואר 2022, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 21:51. << סיום >>