דברי הכנסת

דברי הכנסת יט / מושב שני / ישיבות ק"ט–קי"א / ו'–ח' בטבת התשפ"ב / 7–9 בפברואר 2022 / 19 חוברת י"ט ישיבה ק"ט הישיבה המאה-ותשע של הכנסת העשרים-וארבע יום שני, ו' באדר התשפ"ב (7 בפברואר 2022) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 7 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 7 נאומים בני דקה 10 אבי מעוז (הציונות הדתית): 10 משה ארבל (ש"ס): 11 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 11 חוסר המנהיגות ואובדן השליטה של ראש הממשלה מול מגפת הקורונה (דלתא/אומיקרון) מסכנים את חייהם של אזרחי ישראל ומאיימים על יציבות המשק 12 יעקב אשר (יהדות התורה): 12 דוד ביטן (הליכוד): 17 משה ארבל (ש"ס): 18 יעל רון בן משה (כחול לבן): 19 שירלי פינטו קדוש (ימינה): 20 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 22 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 23 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 24 מיכל רוזין (מרצ): 26 דוד אמסלם (הליכוד): 27 יואב קיש (הליכוד): 30 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 32 יוסף שיין (ישראל ביתנו): 34 אמיר אוחנה (הליכוד): 40 מירב בן ארי (יש עתיד): 42 ראש הממשלה נפתלי בנט: 53 בנימין נתניהו (הליכוד): 78 דברים לזכרו של השר לשעבר וחבר הכנסת לשעבר מרדכי בן-פורת, זיכרונו לברכה 87 היו"ר מיקי לוי: 87 שר התפוצות נחמן שי: 88 צחי הנגבי (הליכוד): 90 אופיר כץ (הליכוד): 91 חוסר המנהיגות ואובדן השליטה של ראש הממשלה מול מגפת הקורונה (דלתא/אומיקרון) מסכנים את חייהם של אזרחי ישראל ומאיימים על יציבות המשק 92 הודעות יושב-ראש ועדת הכנסת 97 ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 97 השלמת הרכב ועדות הכנסת 102 ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 102 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 103 ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 103 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 103 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 104 הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022 104 השר לשירותי דת מתן כהנא: 104 הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2021 109 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 110 הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022 112 אבי דיכטר (הליכוד): 113 הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"א–2021 114 צבי האוזר (תקווה חדשה): 114 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 117 מאיר פרוש (יהדות התורה): 118 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 119 יואב קיש (הליכוד): 122 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 124 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 127 אורי מקלב (יהדות התורה): 128 אמיר אוחנה (הליכוד): 130 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 131 דוד ביטן (הליכוד): 132 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 134 אלי כהן (הליכוד): 135 יוסף טייב (ש"ס): 136 יריב לוין (הליכוד): 137 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 147 אבי מעוז (הציונות הדתית): 148 יוסף שיין (ישראל ביתנו): 149 מאי גולן (הליכוד): 151 אופיר אקוניס (הליכוד): 157 משה אבוטבול (ש"ס): 159 אופיר סופר (הציונות הדתית): 166 אוריאל בוסו (ש"ס): 167 שלמה קרעי (הליכוד): 168 מירי מרים רגב (הליכוד): 170 יואב גלנט (הליכוד): 173 עמיחי שיקלי (ימינה): 174 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 177 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 178 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 180 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 182 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 185 יום טוב חי כלפון (ימינה): 188 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 198 אופיר כץ (הליכוד): 202 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 203 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 206 שר התקשורת יועז הנדל: 207 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 209 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 215 הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 69) (ביטול הגבלת רישיון נהיגה) התשפ"ב–2022 230 גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 230 מאי גולן (הליכוד): 233 דסטה גדי יברקן (הליכוד): 237 שלמה קרעי (הליכוד): 240 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 243 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 245 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 246 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 248 שר המשפטים גדעון סער: 249 הצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב–2021 251 שר המשפטים גדעון סער: 252 הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 33) (נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים מזרים והפקת נתוני זיהוי ביומטריים), התשפ"ב–2021 255 שר התפוצות נחמן שי: 256 שלמה קרעי (הליכוד): 256 הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 141) (ענישה לפי חוקי עזר), התשפ"א–2021 259 שר התפוצות נחמן שי: 259 שלמה קרעי (הליכוד): 263 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 259), התשפ"ב–2022 264 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 265 אופיר כץ (הליכוד): 267 יוסף שיין (ישראל ביתנו): 269 סימון דוידסון (יש עתיד): 270 שלמה קרעי (הליכוד): 272 הצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (תיקון מס' 7), התשפ"ב–2022 275 אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): 276 שלמה קרעי (הליכוד): 278 יריב לוין (הליכוד): 280 ינון אזולאי (ש"ס): 281 נירה שפק (יש עתיד): 283 אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): 284 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היום ו' באדר א' התשפ"ב, 7 בפברואר 2022. אני מתכבד לפתוח את מליאת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022. לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/3183/24 וכלה בהצעת חוק פ/3237/24: חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק; הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי, התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גבי לסקי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – מכירה ישירה של תוצרת חקלאית), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון ומופיד מרעי; הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה), מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק-יסוד: העדה הדרוזית, מאת חבר הכנסת מופיד מרעי; הצעת חוק הסנגוריה הציבורית (תיקון – ליווי משפטי בשפת חשוד שהוא קטין), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אמילי חיה מואטי; הצעת חוק העדה הדרוזית, התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת מופיד מרעי; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – איסור ניתוק חשמל), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת דסטה גדי יברקן; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תוכניות שיקום בערבית ומידע בשפה הערבית), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אבתיסאם מראענה; הצעת חוק הגבלת כהונה בשירות הציבורי לבעלי תפקידים בכירים, התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – החלת חובת הודעה על סיום עסקה מתמשכת על תאגידים בנקאיים ופיננסיים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, יוסף טייב, ינון אזולאי, יריב לוין, עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, יצחק פינדרוס, שלמה קרעי, מיכל וולדיגר ויעקב אשר; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – הארכת רישיון לישיבת ביקור לעובד זר המועסק במתן טיפול סיעודי), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אבתיסאם מראענה; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – תוכנית ללימוד ערבית בערים מעורבות) (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת רות וסרמן לנדה, אלון טל, טטיאנה מזרסקי, ענבר בזק, יסמין פרידמן, מופיד מרעי, זאב בנימין בגין, יום טוב חי כלפון, יעל רון בן משה ומשה טור פז; הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – הגברת ההגנה על שיח מכבד), התשפ"ב–2022, מאת חברות הכנסת ענבר בזק וטטיאנה מזרסקי; הצעת חוק הדיינים (תיקון – ביטול כהונת נשיא מועצת הרבנות הראשית כדיין בבית הדין הרבני הגדול), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – ביטול חובת דרישות מבחני כניסה וציון פסיכומטרי), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת פטין מולא ומשה אבוטבול; הצעת חוק להקמת אוניברסיטה ערבית ביישוב ערבי, התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אמילי חיה מואטי; הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת נעמה לזימי, יוראי להב הרצנו, מוסי רז, גבי לסקי, משה ארבל, יוסף טייב ועופר כסיף; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – הקמת מוסדות להשכלה גבוהה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אמילי חיה מואטי; הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול עבירת מרמה והפרת אמונים), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – ייצוג הולם בתאגידים ממשלתיים וגופים סטטוטוריים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק שפות רשמיות, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, מאזן גנאים ווליד טאהא; הצעת חוק הבטחת מסגרת השמה חוץ-ביתית לקטינים נזקקים, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איתמר בן גביר, מיכל וולדיגר, בצלאל סמוטריץ', פטין מולא ומאי גולן; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – תשלומי חשמל מופחתים בשל ילד עם מוגבלות), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איתמר בן גביר, מיכל וולדיגר, פטין מולא ומאי גולן; הצעת חוק סיוע לצעירים חסרי עורף משפחתי, התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת מירי מרים רגב; הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – קורס הכנה למבחני הלשכה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת פטין מולא, קטי קטרין שטרית, משה אבוטבול ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – העלאת שכר המינימום), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת נעמה לזימי, גבי לסקי, מוסי רז, משה ארבל, איימן עודה, אימאן ח'טיב יאסין, יעקב אשר, עאידה תומא סלימאן ואופיר כץ; הצעת חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי (תיקון – הגנה מפני עיקול של כספי סיוע), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אמילי חיה מואטי; הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – פרסום שכר במודעה בדבר הצעת עבודה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת לימור מגן תלם; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – קציבת זמן למתן פסק דין בבית המשפט העליון), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק קיום בדיקת פוליגרף תקופתית לעובדי מערכת אכיפת החוק, התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – איסור ניתוק חשמל), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת פטין מולא, קטי קטרין שטרית ומשה אבוטבול; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – החלת חובת ההודעה על סיום עסקה מתמשכת על תאגידים בנקאיים ופיננסיים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת פטין מולא, משה אבוטבול וקטי קטרין שטרית; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – העדפת מועמדים תושבי פריפריה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת מירי מרים רגב; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה במקרי אונס ותקיפה מינית), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת מירי מרים רגב; הצעת חוק-יסוד: קביעת פסילה לצמיתות לנבחרי ציבור בשל עבירות שיש עימן קלון (תיקוני חקיקה), מאת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (השעיית שוטר בגין תלונה על אלימות), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת גבי לסקי, משה ארבל, עופר כסיף, מוסי רז, יוראי להב הרצנו, ג'ידא רינאוי זועבי, עלי סלאלחה, מיכל רוזין, יעקב מרגי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירות מין בנסיבות של יחסי מטופלת ורופא נשים), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – איסור ניתוק חשמל לצרכן ביתי), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – הגבלת שימוש בכרטיסי אשראי לסרבני גט), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר, יצחק פינדרוס ובצלאל סמוטריץ'; הצעת חוק המים (תיקון – הנחות לבתי תפילה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת פטין מולא, קטי קטרין שטרית ומשה אבוטבול; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (ריבית פיגורים בשל אי-תשלום קנס על עבירת חניה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת פטין מולא, משה אבוטבול וקטי קטרין שטרית; הצעת חוק לעיגון מעמדה של העדה הדרוזית, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מופיד מרעי, מיכאל מרדכי ביטון ואלון טל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה בעד חופשה נצרכת ללא תשלום), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, מאזן גנאים ווליד טאהא; הצעת חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) (תיקון – תוצאות אי-מילוי הוראות החוק), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת לימור מגן תלם, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר, יוסף שיין, אלינה ברדץ' יאלוב ושרון רופא אופיר; הצעת חוק קרן סיוע לקורבנות טרור במימוש פסקי דין, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת רות וסרמן לנדה, רם בן ברק ועידית סילמן; הצעת חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) (תיקון – השהיית תוקפן וביטולן של פעולה או החלטה מינהלית שהתקבלו בניגוד להוראות החוק), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת לימור מגן תלם, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר, יוסף שיין, אלינה ברדץ' יאלוב ושרון רופא אופיר; הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – שימוש בקרקע חקלאית לייצור אנרגיה מתחדשת ביישובי עדיפות לאומית), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת מירי מרים רגב; הצעת חוק המים (תיקון – מניעת זיהום מקור מים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת גבי לסקי, משה גפני, מוסי רז ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות (תיקון – היטל על שקית נשיאה חד-פעמית), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק המאבק בשחיתות הציבורית – הרשעה בעבירה שיש עימה קלון (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת בועז טופורובסקי, ענבר בזק, יסמין פרידמן, טטיאנה מזרסקי, משה טור פז, סימון דוידסון, יוראי להב הרצנו, נירה שפק, ולדימיר בליאק, רם בן ברק, מירב בן ארי ורון כץ; הצעת חוק הכנסת (תיקון – בחירת יושב-ראש הכנסת לאחר כינון ממשלה בהצבעת אי-אמון), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', שמחה רוטמן, אופיר סופר, אורית מלכה סטרוק, מיכל וולדיגר, איתמר בן גביר, אבי מעוז, משה ארבל, ינון אזולאי, יעקב אשר, אוריאל בוסו, אופיר כץ, חוה אתי עטייה, גלית דיסטל אטבריאן, דוד אמסלם, יואב גלנט, אלי כהן, ישראל כץ, אמיר אוחנה, יואב קיש, משה אבוטבול, קטי קטרין שטרית, קרן ברק, אורלי לוי אבקסיס, אבי דיכטר, ישראל אייכלר, אורי מקלב, יצחק פינדרוס ואופיר אקוניס; הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – ייצוג הציבור באספה הבוחרת), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור ביצוע פעולות השחתה וריסון בבהמות), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת יסמין פרידמן; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור יצוא בעלי חיים לשחיטה לשם שימוש בעורותיהם לתעשיית הקוסמטיקה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת לימור מגן תלם. דוח ביקורת מיוחדת של מבקר המדינה בנושא הגנה על קטינים במרחב המקוון. מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת לימור מגן תלם ואלון טל בנושא: זיהום הנחלים, הים והחופים משפכים נגר עירוני מזוהם. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסעיף הבא – נאומים בני דקה. כל מי שמעוניין, בבקשה להצביע. עד שהרשימה תונח – חבר הכנסת מעוז, אתה לחצת? אז בבקשה, תהיה ראשון. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. נאום הנדסת תודעה מס' 45, והפעם על דפים ריקים. היום השקנו את השדולה לחיזוק ושימור הזהות היהודית. אחת הדוברות הייתה רוני ססובר, שהייתה מועמדת ברשימת ימינה בבחירות האחרונות. רוני סיפרה על טקס קבלת חומש בבית הספר של ילדיה, שם קיבלו ילדי כיתה ב' חוברת במקום חומש. אבל גם בחוברת הזאת לא היו בפנים פסוקים, אפילו לא ציורי קומיקס – בפנים היו דפים ריקים. מהנדסי תודעה דאגו למחוק את האותיות הקדושות, כדי שחס וחלילה הילדים לא ייפגשו עם תוכן יהודי מקורי, ממש כמו בשיר "הקלריקל הקטן" של אלתרמן. לא ייתכן, אמרה רוני בכנס, שילדי עם הספר לא מכירים מה כתוב בחומש. אני ממליץ לאזרחי ישראל לבדוק היטב היטב כיצד מהנדסים לילדיהם את התודעה במערכת החינוך. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ארבל, בבקשה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מחר – נמצאים אומנם בחודש אדר א' – אבל ז' באדר. ז' באדר הוא יום לידתו ופטירתו של משה רבנו, מנהיג האומה הישראלית, שהמאפיין המרכזי שלו היה "וירא בסבלתם". הוא יצא לראות את סבלם של אחיו, את הקושי, את המשבר הגדול שעובר עליהם בעבודת הפרך במצרים. הוא הולך, והקדוש ברוך הוא מתגלה אליו בסנה. במשבר הגדול הזה הוא הולך, רץ ומתרוצץ כרועה צאן לראות איזה טלה שהיה צמא למים. אותם רחמים, אותה חמלה שהייתה לו על אותו טלה, הביאו אותו להיות מנהיג בעל חמלה על כלל עם ישראל. אנחנו זקוקים כל כך למנהיגות עם חמלה בימים הללו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת טופורובסקי, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, גם השבוע אקריא את שמות ההרוגים ואת תאונות הדרכים הקטלניות שקרו בשבוע האחרון. ביום שני, 31 בינואר, נהרגה מדיחה ג'בארין, בת 38, מאום אל-פחם, בתאונה בכביש 6 סמוך למחלף באקה אל-גרבייה. למוחרת, 1 בפברואר, נהרגה הולכת הרגל פרחאנה אבו זאיד, בת 62, בתאונה בשוק העירוני. אתמול, 6 בפברואר, נהרגה סגן עמית איטח, קצינה מצטיינת בצה"ל, בת 20, מקיבוץ אדמית, בתאונת דרכים בין שני כלי רכב סמוך ליישוב יערה שבגליל. היום לפנות בוקר נהרג מוחמד חסן אלסאנע, בן 30 מהיישוב לקיה, בתאונת דרכים בכביש 6 סמוך לקריית גת. ארבעה הרוגים השבוע. עשרה מתוך ההרוגים מתחילת השנה, יותר ממחצית, הם הולכי רגל. זה הזמן להגיד לכולם, לכל מי שמשתמש בדרכים, גם ברכב, גם באופניים וגם ברגל: שימו לב, סעו בזהירות ושמרו על עצמכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אנחנו ניגשים לסעיף הבא בסדר-היום: חוסר המנהיגות ואובדן השליטה של ראש הממשלה מול מגפת הקורונה (דלתא/אומיקרון) מסכנים את חייהם של אזרחי ישראל ומאיימים על יציבות המשק. יציג – מי? חבר הכנסת אשר, אתה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך להגיע ראש הממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ראש הממשלה עולה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בדרך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב. מישהו דואג גם שראש האופוזיציה יגיע? תודה רבה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני יעשה הפסקה חמש דקות? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמרו לי שהם כבר במדרגות. אני מכריז על הפסקה בין חמש לעשר דקות, בהתאם להגעתם של ראש האופוזיציה וראש הממשלה. תודה רבה, ואני מתנצל. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 16:10 ונתחדשה בשעה 16:20.) << הפסקה >> << נושא >> חוסר המנהיגות ואובדן השליטה של ראש הממשלה מול מגפת הקורונה (דלתא/אומיקרון) מסכנים את חייהם של אזרחי ישראל ומאיימים על יציבות המשק << נושא >> [לפי סעיף 45 לתקנון הכנסת.] << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מתכבד לחדש את ישיבת המליאה. חבר הכנסת אשר, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נתחיל? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, תתחיל. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה – אדוני ראש הממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוא מקשיב לך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא לא מקשיב לי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוא, יש לו שמיעה, הוא יכול לעסוק בכמה דברים בבת אחת. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, אני רציתי להגיד לו שאני לא בקואליציה שלו, ברוך השם, ואני לא נפגש איתו – אדוני ראש הממשלה, היום מעל בימת הכנסת אני זימנתי אותך לפגישה ציבורית. אני מאוד מבקש מכל המתנדבים, השר טרופר ואחרים, שלא יבואו להפריע לך. אבל כנראה שזו שיטה, אז אני אמשיך הלאה. בוא נדבר, אדוני ראש הממשלה, על מנהיגות. אמרת השבוע באיזה ריאיון שאתה אוהב לשמוע דעות נוספות, אז בוא נראה איך אתה אוהב לשמוע את זה. מנהיגים, אדוני היושב-ראש, נמדדים בזמן משבר, למשל בזמן מגפה, כמו שאנחנו מצויים בו כעת, שבו המנהיג נדרש להתמודד עם דילמה קשה ומייסרת: מצד אחד לשמור על שגרת חיים, על מערכת חינוך פתוחה, לא לפגוע בכלכלה, ומצד שני, ומאוד לא פשוט – כמה זה עולה בחיי אדם, אדוני ראש הממשלה. אתה מתגאה מעל כל במה שבתקופתך לא היו סגרים, לא הוטלו הגבלות, ושהצלת – אפשר שקט, אדוני? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אפשר שקט שם, בתא הליכוד? תודה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תזכור לי את השניות האלה. אתה מתגאה מעל כל במה שבתקופתך לא היו סגרים, לא היו הגבלות, ושהצלת את הכלכלה, ואתה לא שוכח אף להטיח בראש הממשלה הקודם שבתקופתו היו שלושה סגרים. בוא נעזוב רגע את זה שאתה מתעלם – בין מדינה לא מחוסנת לבין מדינה בתחילת מגפה. במשך שנה וחצי שבה אנחנו ניהלנו את הקורונה בשלושה גלים קשים שבהם עוד לא היו חיסונים – שהגיעו רק באמצע הגל השלישי, הראשונים בעולם – נפטרו, לצערנו, אדוני ראש הממשלה, 6,200 איש, שהם ממוצע של 344 בחודש, ואילו מאז שאתה על הכיסא – לא תוכל להתחבא, גם עם השר טרופר, לא תוכל להתחמק – נפטרו בשבעת החודשים האחרונים 3,000 איש, ממוצע של כמעט 430 נפטרים בחודש, והקצב קטלני ומטורף. רק בשבוע האחרון, אדוני, נהרגו מקורונה יותר קורבנות ממה שנהרגו בתאונות דרכים בשנה שלמה, וכל זה קורה כשהמדינה מחוסנת, ואחרי שהודעת לאזרחי ישראל שקנית זמן כדי להיערך לגל האומיקרון שמכה בנו ללא רחם. אתה יודע היטב שבלי ההגבלות שהיו פה בגלים הראשונים, כשעוד לא היו החיסונים, היינו עלולים להגיע לעשרות אלפי מתים, כמו באיטליה. אם נתניהו היה מנהל את האירוע אז כפי שאתה מנהל אותו היום, היינו מגיעים ל-20,000 או 30,000 מתים, רחמנא ליצלן. איך אתה, אדוני ראש הממשלה, עוד מעז להתרברב נגד הפעולות שהיו הכרחיות לשעתן והצילו חיים רבים, כשבתקופה שלך, בגלל אפס המעש והכחשת הקורונה של חלק גדול משרי ממשלתך, נפטרו יותר אנשים באופן יחסי ממה שנפטרו אז? זה פשוט אבסורד נורא ואיום. במקום לנהל את המגפה, השלת מעצמך כל אחריות והטלת אותה על הציבור, ואתה מבקש מכל אחד להיות אחראי לעצמו. כדי לחפות על חוסר התפקוד שלך ושל ממשלתך אתה מנופף בסיסמה: לחיות לצד הקורונה. אבל לדאבון לב, ל-3,000 הקורבנות שנפטרו מקורונה בתקופה הזו הסיסמה הזו כבר לא תועיל. הם כבר לא יוכלו לחיות לצד הקורונה. הם גם לא יכולים להפגין נגדך, ומשפחותיהם יכאבו את הכאב הזה ואת האובדן כל ימי חייהן. אדוני היושב-ראש, העם היהודי הצטיין לאורך כל הדורות בהצבת ערך קדושת החיים מעל כל הערכים. "חיים לפני הכול". פרנסה זה חשוב, אבל גם בתפילה, אנחנו מקדימים קודם כול רפואה ואחר כך פרנסה. שגרת חיים זה חשוב, אבל לא בכל מחיר. ומה אתה עשית, אדוני ראש הממשלה? אז ככה: ליברמן החליט שהכול יימדד דרך החור שבגרוש, וזו הפכה להיות מדיניות האי-הגבלות שלך. הפקרתם את האזרחים על מזבח הכסף. השארתם את בתי החולים להתמודד לבד עם ההשלכות של ההפקרות הזאת. הרופאים והאחיות קורסים, ואתה אתמול בפתח ישיבת הממשלה אפילו לא מזכיר את זה. נכון, זה לא פופולרי להטיל הגבלות, זה גם עולה כסף למדינה, אבל יותר קשה לספור מתים. כאן נבחן מנהיג, ובמבחן הזה כשלת. אתה יכול להגיד אלף פעמים "אבל ביבי", "אבל ביבי" ו"ביבי", אבל האמת היא שהוא ניהל את האירוע. הוא לא התכופף תחת לחצי שרים או דעת קהל. הוא נהג בסמכות ולקח אחריות. בממשלה הקודמת כולם ידעו מי מנהל את האירוע, מי הקובע, ואת ההבדל הדרמטי רואים היום. הגיע הזמן, אדוני ראש הממשלה, שתדע: מנהיג עושה מה שצריך, לא מה שנחמד, לא מה ששר האוצר שלו מחליט, וגם לא מה שקובעים לו באולפני התקשורת. כולנו זוכרים שהתגאית שהיית הראשון שזיהה את האומיקרון וקנית זמן. מה עשית בזמן הזה? איך הגענו לכאלה שיאי תחלואה? למעלה משבעה חודשים אתה מנהל את האירוע, ואנחנו בשיא של הדבקות, שיא של חולים קשה, שיא של נפטרים, וכל זה במדינה מחוסנת ברובה, ובנגיף הרבה פחות קטלני. עיתון הטלגרף הבריטי רק אתמול אמר שהפעם הם מבקשים איך לא ללמוד מישראל. איך שגלגל מתהפך לו. בממשלה הקודמת הם ביקשו, כל העולם, ללמוד מישראל, והיום הם אומרים: בוא נלמד מה לא לעשות. עזוב את הביזיון, אדוני ראש הממשלה, אבל זו טרגדיה לאומית. איך זה קרה? אני אסביר לך. הממשלה שלך היא כיתה של בינוניים, אוסף של אנשים חסרי חזון ויכולות, והאיש החלש ביותר בכיתה הוא המורה עצמו – כן, אתה, ראש הממשלה, שמאחוריך עומדים הכי פחות מנדטים. ובכיתה הזו יש כמה ילדים בריונים שמכתיבים לך את סדר-היום. אתה מספר להם שיש מגפה, והתלמיד איווט אומר: זו שפעת. אתה אומר: צריך פיצויים – הוא עונה לך: נייט. אתה מכריז על חיסונים בבתי ספר, ואומרים לך במקהלה השרים: לא בבית ספרנו. לדאבוננו, אתה לא מנהיג, אתה מונהג, לא מנהל אלא מנוהל. וכשאתה בא למסיבות עיתונאים להציג את מה שאתה לא, לפחות שים תמרור נגרר. ועכשיו, ברשותך, נעבור משיעור בריאות לשיעור בכלכלה. נפתלי, המורה של כיתת הבינוניים, ידוע כליברל כלכלי שחלם בקול רם על סינגפור, שנאם בלהט על יוקר המחיה ויצא בשצף-קצף נגד העלאות מיסים. אבל אז מגיע הילד הגברתן בכיתה ומחליט: אין סינגפור ואין בטיח. יש מס גודש, מס משקאות, מס מטרו, מס על כלים חד-פעמיים, העלאת ארנונה, העלאת מס רכישה, מס שמנים, שיעלה את מחירי התחבורה הציבורית, מס פחמן, שמעלה את מחיר החשמל, ובנוסף, לא נשכח את מחירי הדלק המאמירים. והמורה הליברל מסינגפור משותק עד אימה. אם רק היית טורח להגיע לכנסת, לפני שלושה חודשים היה פה דיון ודיברנו על כך שהממשלה היא שמתדלקת את יוקר המחיה במו ידיה. מה אתה מצפה מהחברות הגדולות כשהן רואות שהממשלה עצמה מעלה מיסים ומתעמרת בחלשים? למה שהן לא יעשו את זה? כלכלה מונעת גם מאווירה, בטח כשהיא באה מהממשלה. כבר כמה שבועות שקטסטרופת יוקר המחיה משתוללת, ואתה דיברת על זה לראשונה רק אתמול. אם זה לא מספיק, אתמול זכינו לראות, חבר הכנסת דוד ביטן, אתמול ראינו תרגיל מנהיגותי מדהים, הפגנת כוח בקנה מידה שגם קים ג'ונג און לא היה יודע לעשות: ראש הממשלה צועד למשרד האוצר ומבקש להצטרף לישיבת חירום עם שר האוצר. איזו מנהיגות. איזה מחווה לשר האוצר ולפקידים שלו, שמבינים מייד מי בעל הבית. אני שואל אותך: נראה לך שאריק שרון או נתניהו היו רצים אחרי פקידי האוצר? הרי כל ראש ממשלה היה מזמן אצלו בלשכתו מייד אחרי ההתפרצות ולא עכשיו. אבל אתה באת וביקשת יפה להיכנס. כך לדאבונך אתה מגלה, אדוני, שבינך וליברמן ולפיד יש חלוקת עבודה טרגית של סמכות ואחריות: הסמכות היא שלהם, ואילו אתה נותר בודד רק עם האחריות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> והאחרית היא כולה שלך, גם בקריסה הבריאותית וגם בקריסה הכלכלית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ביטן. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, טוב, האמת היא שראש הממשלה וכל חברי הקואליציה המציאו פטנט: כשלא מסתדר להם משהו, הם משנים את התקנות; עושים שזה יהיה בסדר. הפטנט הזה, צריך לרשום עליו פטנט בין-לאומי. לא מסתדר עניין מסוים בקורונה – מתקנים את התקנות כדי שיסתדר, כדי שבסופו של דבר יגידו: הינה, פתרנו את הבעיה. לא פותרים את הבעיה בזה שמשנים את התקנות, פותרים את הבעיה בזה שנלחמים בבעיה ומנסים לטפל בה. ראש המשלה אמר במסיבת עיתונאים: אנחנו גילינו את האומיקרון ראשונים והתכוננו. אז תסבירו לי, למה הם התכוננו, כבוד היושב-ראש? על מה הם התכוננו? לא הכינו מקומות לעשות את הבדיקות, הנושא הזה נכשל באופן טוטלי, אז הפסיקו עם ה-PCR, עבדו לבדיקה השנייה, הקלה יותר. לא הסתדר להם הנושאים במערכת החינוך – עוד פעם עשו תיקונים על תיקונים על מנת שזה כן יסתדר. דבר אחד הם לא מצליחים לסדר, כי זה עולה כסף, וזה הנושא של הפיצויים לעסקים. לבוא ולהגיד שאין סגר זה לא נכון, מכיוון שבסופו של דבר יש סגר בפועל. בסגר הזה, אנשים, מכורח, לא מגיעים לשום מקום, לא יוצאים מהבית, מכיוון שההדבקה היא הדבקה מהירה, בלתי אפשרית, ובסופו של עניין אנשים זקוקים לפיצוי. אבל כיוון שמי שקובע בכל תחום זה ראש הממשלה של אותו תחום – בביטחון זה גנץ, בבריאות זה שר הבריאות, באוצר זה שר האוצר – אז ראש הממשלה לא יכול לקבל החלטות לבד, גם לא במסגרת הקבינט, אז עד שיואיל בטובו שר האוצר ויסכים לתת פיצוי לעסקים, לא יהיה פיצוי לעסקים. עכשיו, אחרי חודשיים או שלושה מאז הדלתא עד עכשיו, באים ואומרים: אין ברירה; אומרים: אוקיי, אנחנו ניתן משהו ונתחיל עוד פעם לתקן את התקנות על מנת שזה יהיה אפשרי. ככה לא מטפלים במגפה. ככה לא מטפלים בבעיות אנושיות של עסקים ושל נפטרים. ככה לא מטפלים בחולים. אמרו, עשו עוד פעם מסיבת עיתונאים, ומה הם אמרו? אמרו: אנחנו נגביר את התרומה לבתי החולים. מה עשו? עכשיו קיבלו החלטה להגדיל את מספר מיטות הטיפול הנמרץ, נדמה לי באיזה 40. מתי ייתנו אותן? מתי, בעוד חצי שנה, בעוד שנה? כשבסוף יצטרכו לתת אותן, יגידו: לא צריך, כי אין מגפה. מספיק לעשות את הדברים האלה. רוצים לטפל בבעיה – שיטפלו בה. לא רוצים לטפל – שיבואו ויגידו לאנשים: אין לנו יכולת לטפל. הם כמעט אמרו את זה, אבל אנחנו רואים את הנפטרים, רואים את החולים. זה קופץ מיום ליום. בסופו של עניין אנחנו לאט-לאט עולים בממדים של המגפה, ושינינו את העקומה במובן הזה שאנחנו כבר מתחרים בכל העולם להיות הראשונים בתור גם מבחינת החולים, גם מבחינת הנפטרים. אנחנו לא יכולים להמשיך, ופה הממשלה נכשלה באופן ברור. אז תתעשתו ותתחילו לטפל בבעיות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ארבל, בבקשה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, ראש הממשלה, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אלו לא ימים רגילים. אומנם בממשלה עסקים כרגיל, אבל מבחינת אזרחי המדינה זוהי שעת משבר לאומית: ההידרדרות שאין שני לה בתמותה, בתחלואה, ברמת החיים שהציבור יכול לאפשר לעצמו – חצי שנה של עליות מחירים ומיסים חדשים על החלשים ביותר בחברה, ממשלה של גזרות על הציבור – ובמקביל, ושאף אחד לא ישכח בטעות, עשרות מתים מקורונה מדי יום, 500 הרוגים בשבוע. ממשלה שאיבדה שליטה על המחלה. פעם אמרת כאן, בנט: לא קורונה – לא מעניין. עכשיו גם הקורונה לא מעניינת אותך, גם יוקר המחיה לא מעניין אותך. מחירים עולים, אנשים מתים, אבל בממשלה דממה, הכול גן עדן. 50,000 חולים חדשים מדי יום, 60,000 חולים חדשים, ובמקביל 180 חולים קשים חדשים כל יום נכנסים לבתי החולים בישראל. 50% מהם לא חוזרים לבתיהם, חלילה, ומאבדים את חייהם מהמחלה הנוראית – נתונים שלא היו פה בשום שלב של המחלה, אפילו לא קרוב. זן האומיקרון, בממשלה דאגו להבהיר שהוא פחות קטלני, אבל סירבו להבין שגם זן פחות קטלני יוביל למאות מתים ואלפי מתים אם הוא מידבק פי חמישה ויותר. במעין דוגמה לחוסר יכולת והיעדר שיקול דעת, דווקא עכשיו מצאת בממשלה את הזמן המתאים לבטל את התו הירוק. בכוח הממשלה מבקשת להחיות את גל האומיקרון, שכבר חשבנו שהתחיל אולי לרדת. בזמן שהמומחים ממשרד הבריאות פרסו את הנתונים ואת ההמלצות, אתה, ראש הממשלה, היית בתנומת צוהריים. היה לך קשה, כי בירושלים אין לך מיטה, רק בלשכה בתל אביב, אז בירושלים אתה ישן על הספה. את מרצך את משקיע בשימור הקואליציה הלא-טבעית הזאת ולא בהחלטות לטובת הציבור. במקום לדאוג לבריאות הציבור, לבריאות הכלכלית של העסקים בישראל, שלא מקבלים פיצויים ואת התמיכה שמגיעה להם, אתה, בנט, דואג ששר האוצר שלך יהיה מרוצה. צריך להגיד לשר איווט ליברמן שכסף שנשאר בקופת המדינה בסוף הקדנציה, לא הולך לכיסו. זה לא אש"ל. קופת המדינה נועדה לסייע לאזרחים כולם, לא להפך. אנחנו במצב חירום שהוא לא אחד לעשור, הוא אחד לדור, והמדינה לא מתפקדת. ארה"ב, ידידתה הגדולה של ישראל, שאתמול קיבלת שיחת טלפון מנשיאה, אחרי שלא דיברת איתו מאוגוסט, הוציאה אזהרת מסע לא להגיע לישראל, שסובלת משיעורי התמותה הגבוהים בעולם; מהמדינה הראשונה להתחסן כמעט לגמרי, הממשלה בראשותך דרדרה אותנו לשיעורי התמותה הגבוהים בעולם – הישג כמעט בלתי אפשרי, ברשלנות, בבורות. בגאוותנות שסירבה לשמוע למומחים, נכשלה הממשלה בחיסוני הילדים, נכשלה בחיסוני השפעת ונכשלה בהטלת מגבלות סבירות שיצמצמו את התפשטות האומיקרון. הממשלה בראשותך ויתרה על הציבור, ויתרה על בריאות הציבור, ויתרה על מצבו הכלכלי וויתרה על זכויותיו. המחירים היחידים שירדו בממשלה הזו הם המחירים של תוכנת פגסוס למשטרה בעקבות הנחת כמות. הממשלה הזו לא מגיעה לציבור, והציבור הטוב הזה לא מגיע לממשלה הרעה הזו. מותר לטעות לפעמים, מותר אחר כך גם לתקן, אבל לוותר על הציבור, לוותר על מלחמה במגפה, לוותר על החלשים, על הזקנים, על המשפחות המוחלשות, על המשפחות ברוכות הילדים, זה דבר שלא ייעשה. אחרי הממשלה הזו, הציבור יחפש אותנו לתקן את השברים. אני רק מבקש, אל תקשו עלינו את המשימה יותר מדי. תנסו אתם להציל עוד את מה שניתן. עוד לא מאוחר לשנות כיוון ולחנוק את גל הקורונה. עוד לא מאוחר לבטל את המיסים החדשים ולתת לציבור מרחב נשימה. לסיום דבריי, אני מבקש לצטט מדברים שאתה, המעתיק של הספר "איך לנצח מגפה", אמרת כאן, פה, במליאת הכנסת: "תגידו, אתם השתגעתם? מה עוד אני צריך לעשות, מה? אלוקים שישמור – – – אתם צריכים לעבוד יומם ולילה. כשהייתי שר ביטחון עבדתי בשבת, חיללתי שבת כי זה פיקוח נפש. זה פיקוח נפש", צעקת עם פתוס. "אנשים מתים, מה אתם עושים? אתם השתגעתם? תתפסו את עצמכם בידיים. תבינו, יש לנו עם שהולך ומת. ושלא תעזו להאשים אף אחד אחר". כששרת הפנים שלך אומרת בשידור: כן, במגפה אנחנו מכילים מתים, אז כן, אתה, ראש הממשלה, אשם. הדם על הידיים שלך. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת בן משה, בבקשה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ראש הממשלה, כנסת נכבדה, אי-אפשר לנאום היום בבית המחוקקים בלי להתייחס לפרסום הבוקר בכלכליסט על השימוש הנרחב בתוכנת ריגול אחרי אזרחים ישראלים שלא באמצעות צו בית משפט וכלל לא במסגרת חקירה. כאשת הקהילה המודיעינית לשעבר, וגם אתה ודאי מכיר את זה משנותיך במשטרה, אנחנו מכירים היטב את עוצמת הכלים הללו ואת הזהירות שנקטו, לפחות בעבר, בשימוש בהם. בתקופה שאותה אנחנו מכירים, השימוש בכלים האלה היה לטובת שמירה על הביטחון, על סמלי המדינה וגם על הדמוקרטיה; הגילוי הבוקר, אם הוא נכון ואם לא יטופל במיידי וביד קשה, יוביל לתוצאות הפוכות. עתה אין עלינו לעסוק רק בחקר האמת, אלא בהשבת אמון הציבור במערכות החוק ואכיפת החוק. זו הסכנה האמיתית. וברשותכם, לרעידת אדמה מסדר גודל אחר, אבל בהחלט רעידת אדמה שמעסיקה את האזרחים והאזרחיות לא פחות מהנושא הקודם – יוקר המחיה. אני שמחה שאחרי שבועות ארוכים שחברי חבר הכנסת מיכאל ביטון, יושב-ראש ועדת הכלכלה בכנסת, מוביל את המאבק ומעלה את הנושא הזה בכל עת על סדר-היום הציבורי, בימים האחרונים גם שרי ממשלה הצטרפו. אדוני ראש הממשלה, הנושא הוא יוקר המחיה. אני אשמח אם תהיה איתנו. ועוד זה מדבר וזה בא. כולנו מחכים בנשימה עצורה לראות מה יעלה בגורל החקלאות הישראלית. כן, ממש כך. כמה נוח בימים הללו להפיל את יוקר המחיה על הלולן מאביבים, על מגדל התפוחים בגולן או מגדל תפוחי האדמה בעוטף עזה, כאילו אם ביום רביעי יובאו הצווים, אז נרגיש ירידה ביוקר המחיה. אף אחד הרי לא מאמין לזה. למה אנחנו נותנים לזה להימשך? זהו שקר גמור, ואנחנו לא ניתן לזה יד. אנחנו נשמור על החקלאות ועל האדמות ועל המשילות ועל ביטחון המזון, וגם נטפל ביוקר המחיה. וכאילו לא קשור, אבל קשור גם קשור, הרפורמה בדואר, שעוד מלאה בפערים, אולי תשפר חלק מהשירות, אבל תשאיר מאחור את הנגב והגליל – כן, שוב את תושב אביבים ושוב את התושב בגולן ושוב את התושב בעוטף עזה. גם כאן אני מודה לחבר מיכאל ביטון, יושב-ראש ועדת הכלכלה, שנרתם לטיפול בנושא הרפורמה בדואר. אנחנו נוודא שהיא מתקדמת בקצב הנכון, אחרי שיצומצמו כל הפערים, והשירות לאזרחים כולם, גם בגולן, גם בנגב, גם בבקעה, ישתפר, ולא אחד על חשבון השני. תושבי הנגב והגליל לא יממנו את תל אביב ולא את גוש דן. ונקודה חיובית היום, וגם בה יש עוד מקום לשיפור: בהמשך הערב נאשר פה את הארכת הטבות המס לתושבי עוטף עזה היקרים, וגם בהזדמנות זו אני שואלת: מה עם הטבות המס בצפון? למה שוב מתושב אביבים גוזלים את מה שכבר הובטח לו? למה שוב אין לי תשובות לשכנים היקרים שלי בגליל? תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פינטו קדוש, בבקשה. << דובר >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר >> (אומרת דברים בשפת הסימנים, להלן תרגומם: אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אני מרגישה חובה מוסרית וציבורית להביא לידיעתכם מעל בימה זו מקרה מצמרר שקרה לפני כשבועיים. בתוך שלושה ימים נאנסו שתי נשים עם מוגבלות בשטח התחנה המרכזית בתל אביב. התבקשתי על ידי המשפחה של אחת הקורבנות לספר את הסיפור כאן, ללא פרטים מזהים, כי הזעזוע לא מספיק עמוק. אישה בת 39 עם מוגבלות, עצמאית ביכולת התנועה, הלכה למלא את כרטיס הרב-קו שלה בתחנה המרכזית בתל אביב. היא נתקלה באנשים שפלים, בזויים וחסרי לב, שבחרו לנצל את המוגבלות שלה על מנת לפגוע בה. בחור אחד ניגש אליה והחל להטריד אותה מילולית ולאיים עליה. היא התעלמה ממנו וניגשה לתא השירותים הקרוב על מנת לנתק מגע. כשיצאה ממנו, כבר חיכו לה עוד שני בחורים והחלו לגרור אותה לאחת הקומות התחתונות הנטושות, שבהן אין מצלמות או פיקוח, וביצעו בה את זממם. במשך כעשר דקות של גיהינום ותחת איומי סכין, היא נאלצה לעשות כרצונם, ונאמר לה בצורה חד-משמעית שאם היא תצעק או תברח הם לא יהססו לדקור אותה. שלושה אנשים, בזה אחר זה, עשו בה מעשי סדום, ולה לא הייתה שום יכולת להתגונן בפניהם. מאז אותו מקרה מצמרר אותה אישה מטופלת על ידי פסיכיאטר בטיפול תרופתי. היא חסרת שקט ומנוחה וחרדה מאוד. ואני שואלת: למה ואיך? למה מעשה נבלה שכזה צריך לקרות שוב ושוב לפני שננקוט מעשה? איך אנחנו מגיעים למצב שבו אישה עם מוגבלות מחוללת בברוטליות, בלב העיר המרכזית בישראל, ואין שום מענה מניעתי מצד הרשויות? שטח התחנה המרכזית וסביבתה הוא אקס-טריטוריה, שטח הפקר המועד לפורענות. הדבר מוכח לנו פעם אחר פעם, על חשבון אותן נפשות עדינות של עוברות אורח תמימות, ובמקרה הזה, קורבנות מחתך אוכלוסייה מוחלש, שאף לא לגמרי מודעות לחומרת העניין בשל מוגבלותן. זוהי חובתנו הציבורית והמוסרית כנבחרי ציבור וכאזרחים במדינה לעשות כל שניתן כדי להעלים תופעות אפלות ומטרידות מסוג זה. אני רואה באופן מובהק שהמכנה המשותף של הרבה מן המקרים הללו הוא ההתנהלות המוסדית סביב שטח התחנה המרכזית. אני קוראת מכאן לשר לביטחון פנים, למשטרת ישראל ולעיריית תל אביב לנקוט לאלתר פעולות מיידיות ואפקטיביות כדי למגר את התופעה האכזרית הזו ולמנוע את ההרס והחורבן של הקורבנות הבאים: שיטור מוגבר, גלוי וסמוי, רישות האזור וכיסויו המרבי במצלמות אבטחה וכדומה. זו המשמרת שלנו, ואנו לא יכולים להפנות מבט כשהאדמה תחתנו רועדת. תודה.) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שירלי פינטו. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשלוש הדקות שניתנות לי, או ארבע הדקות, אני רוצה לדבר על שלושה פשעי ישראל. אמר ביום השפה הערבית – התלונן כאן בני בגין על שיבוש השפה העברית. לקרוא למה שקורה כאן "ממשלה" – זה הדבר האחרון שאפשר לקרוא לה, שיש לו קשר למשילות. הדבר הכי בולט זה חוסר המשילות. אבל יש פה שלושה פשעי ישראל: צביעות, מרמה והפרת אמונים. אלה שלוש ההגדרות של מה שקורה כאן: צביעות, מרמה והפרת אמונים. אדוני היושב-ראש, ביום שני שעבר בשעות הלילה התחלתי עם תקציר הספר שכתבתי, על דברי מה היה כאן ומה הייתה שאלה של פוזיציה, איך אדם יכול להפוך את עורו. הזכיר קודם משה ארבל את הפתוס: יש לנו עם שהולך ומת, מה עשיתם? איך פתחתם את הבדיקות? אנחנו מדברים על סדר גודל של 40, באוסף של דברים – ואני אתחיל, אתם יודעים מה? מיסים. תוכנית סינגפור – מי לא זוכר את הדבר הזה? מה חוסר המשילות עשו דבר ראשון באמצעות שר האוצר? שבוע אחרי שבוע צווי מיסים חדשים, שבוע אחרי שבוע, וגם דאגו ליוקר המחיה – שלחו מכתב, שלחו מכתב לתאגידי המזון: אנא הורידו מחירים. מעלים מיסים, אין פוצה פה ומצפצף, וכבר הזכירו לפניי את רשימת המיסים שהעלו. אתם זוכרים את תוכנית "היד החזקה"? מזכיר לכם משהו? היה אחד מימינה – ימינה מתחייבת עד סוף שנת הכהונה הראשונה לממשלה בראשות בנט שהחוק והסדר בנגב יהיו שווים לכל אחד אחר במדינת ישראל. אתם יודעים מה קרה מאז? חוק החשמל, ביטול הנטיעות של קק"ל, עם סיפורי הליבה – ואמרתי לכם, אני מחזיק פרוטוקול מ-16 ביוני עם התוכנית של קק"ל לנטיעות. מ-16 ביוני. ואמרתי, אני לא מדבר על שנת השמיטה. 16 ביוני. אמרו: לא, זו הייתה התוכנית המקורית. הסתובב כאן במין פתוס: זו הייתה התוכנית המקורית. החלת ריבונות, אתם זוכרים? היה פה אחד, בנט, אתם זוכרים מה הוא אמר? אני רוצה לומר פה בקול הכי ברור: לא רק שאנחנו נחיל ריבונות, אנחנו נחזק את ההתיישבות. לעולם לא נמסור סנטימטר מארצנו לערבים. אל תבטיח לנו תיקים, במקום זה פשוט תחיל את הריבונות על כל ההתיישבות, מחברון עד אריאל, מבקעת הירדן עד מעלה אדומים, כפי שהתחייבת. המציאות היא תמורת תיק ראש ממשלה – אז כן, את עוז ציון ואת רמת מגרון ואת חומש, בדרך, את כולם מפנים תמורת תיק, תיק קטן. דרך אגב, התברר שזה תיק ריק מתוכן, אי-אפשר לעשות איתו כלום. כמה מנדטים, אתם זוכרים, צריך להיות לראש ממשלה? פרק 6 בספר. לא יהיה ראש ממשלה בעשרה מנדטים, זה לא דמוקרטי, צריך יותר. המציאות – צודק, לא בעשרה, בשישה. פנסיות תקציביות – למה ברגע זה המגזר הציבורי לא תרם שקל למגזר הפרטי? שקל למגזר הפרטי. בפטיש על ישראל כץ: מה היה קורה אם היינו נוגעים בפנסיות התקציביות, של שופטים למשל, 80,000 שקל בחודש, כדי לקיים 80 עסקים באותו זמן? מה קרה לכם? תתעוררו. המציאות – אחת מההחלטות הראשונות של הממשלה הייתה הגדלת הפנסיות. ועצמאים – איך אמר שר האוצר שלהם? שיחליפו מקצוע, שיחפשו מקצוע אחר. היה אחד, בנט, אמר שייתנו להם ואוצ'רים ושנה דמי אבטלה בשביל להחליף מקצוע. מה קרה בפועל? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הספר יצא: בנט נגד בנט, אוסף השקרים והנוכלויות. עלילות מחבר רב-המכר "איך לא לנצח את המגפה". תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סמוטריץ', בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שני מספרים אני רוצה לתת לכם: 4% תמיכה, 2,750 איש שקיפחו את חייהם בשבעה וחצי החודשים שהממשלה חסרת האחריות והמופקרת הזו מכהנת; שבעה חודשים של אין אסטרטגיה, של "איש הישר בעיניו יעשה"; שבעה חודשים של אובדן הסולידריות. 357 מתים בחודש, זה הממוצע. אצל ביבי היו 367 מתים בממוצע בחודש בלי חיסונים ובלי תרופות. רק כדי לתת מושג, לסבר את האוזן, בכל מלחמת יום הכיפורים נפלו 2,656 איש – קצת פחות ממה שנפלו כאן בשבעת החודשים של ההפקרות הממשלתית הזו. בשמונה השנים האחרונות מתו בתאונות דרכים במדינת ישראל 2,750 איש, נכון לאתמול – בדיוק המספר שאצלכם מתו מקורונה בפחות משמונה חודשים, לא שמונה שנים. מס' אחת בעולם בתחלואה ומס' אחת בעולם בתמותה לנפש, אין על זה ויכוח. בדיילי טלגרם אתמול פורסם שבכל העולם לומדים מה קורה בישראל כדי ללמוד מה לא לעשות, לא מה כן לעשות. בדצמבר 2020 למניינם הגיעו החיסונים. אזרחי ישראל נשמו לרווחה, נתנו אמון, התחסנו בהיקפים אדירים יחסית לתחילת המבצע. הייתה תחושה שחוזרים לחיים וזה מאחורינו, ואז באתם אתם, ובהפקרות, בחוסר יכולת לקבל החלטות, בחוסר רצון לקבל החלטות, בחוסר מנהיגות, כל אחד מושך לכיוון שלו, ואיבדתם את השליטה לחלוטין. וכן, מי שמשלמים את המחיר אלה האוכלוסיות החלשות במדינת ישראל, ושוב, השמאל, שהוא כביכול חברתי, סוציאליסטי, הפקיר את הפריפריה. איזו אסטרטגיה זאת, לכל הרוחות, לא לעשות כלום ולשלוח את אזרחי ישראל לגורלם ואל מותם? איזו אסטרטגיה זו לשלוח את מערכת הבריאות לקריסה? וכן, בפריפריה המערכת בקריסה. יכול להיות שבתי החולים במרכז יחסית בסדר, אבל בפריפריה שיעורי ההתחסנות נמוכים יותר, שיעורי התחלואה גבוהים יותר, שיעורי האשפוז, התחלואה הקשה והתמותה, וכן, קריסה. ככה נראית קריסה. אתם תמשיכו עם הזחיחות. שני שקרים סיפרת לנו, בנט: סיפרת שאתה איש ימין ערכי, שלעולם לא תבגוד בערכים, ושיקרת לעצמך שנועדת לגדולות ותנהיג את ישראל לפסגות חדשות. קצת יותר מחצי שנה כראש ממשלה, ומבלון הניסוי ששמו בנט לא נותרו לא ערכים ולא גדולה, לא דרך ולא מצוינות ביצועית; נותר רק אדם מבוהל ומבולבל ערכית ומנהיגותית – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – שמנסה לשרוד בתפקיד שענק עליו בכל מובן. אדוני היושב-ראש, את הייאוש והעייפות שלכם אנחנו נחליף באמונה ותקווה גדולה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נפתלי, לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, זו לא ממשלת שינוי, זו ממשלת עינוי, ממשלה המפקירה את אזרחי המדינה לעליית מחירים פראית ולשחיקת שכר מטורפת. זו ממשלה המצליחה להקצין אפילו את מדיניות ההפקרה וההפקרות של נתניהו. בשנת 2011 התרחשה מחאה אדירה בכל רחבי הארץ כנגד יוקר המחיה, ומאז נראה שהמצב רק הידרדר; מחירי הדיור שהחלו את המחאה רק עלו מאז. לפי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בין השנים 2007 ו-2021 עלה מדד מחירי דירות בבעלות ב-121.5%. הגענו למצב שבו לזוגות צעירים שעובדים קשה, לעיתים בכמה משרות, אין סיכוי לרכוש דירה אפילו בחלומות, אלא אם כן התמזל מזלם ונולדו למשפחות אמידות. במקום להשתמש במשאבי הטבע הרבים שישנם בישראל, ובראשם הגז, כדי להפחית את העלויות לציבור, כדוגמת מחירי החשמל והמים המאמירים, משתמשים בהם כדי לרפד את כיסא הטייקונים. הארנונה עולה, המיסים שמשלמים משקי הבית הקטנים עולים והשכר נשאר כשהיה. ומה התשובה של ליברמן ובנט? תחינה מעוררת רחמים בפני המונופולים שמנהלים את המשק הישראלי שלא יעלו מחירים. בדיחה רעה. כפי שדרשנו ב-2011, אנחנו חוזרים ודורשים גם ב-2022 צדק חברתי, חלוקת משאבים הוגנת. אנו דורשים מממשלת ישראל יותר ממס שפתיים. מה שנדרש הוא טיפול שורש ביוקר המחיה ובשחיקת השכר. אנו דורשים כניסה רצינית ואקטיבית של הממשלה לשוק הדיור והשקעה אמיתית בדיור ציבורי ובר-השגה באמת, כך שלאנשים העובדים יהיה בית ראוי ומכבד; אנחנו דורשים העלאה של שכר המינימום, בשלב זה לפחות ל-40 שקלים לשעה, שהם 7,280 שקלים בחודש, כדי שהמשכורות יתחילו רק להשתוות למחירים העולים; אנחנו דורשים השקעה אמיתית בתחבורה ציבורית זולה ואיכותית, במקום להכריח אותנו לעמוד בפקקים ולדרוש מאיתנו מיסים מוגזמים על הדלק המיותר שאנחנו שורפים; אנחנו דורשים שהטייקונים יתחילו לשלם את חלקם – המדינה ומשאביה אינן שלהם אלא שלנו, כלל הציבור בישראל. המדיניות החברתית של הממשלה הזו היא ימנית קיצונית, כמעט כמו מדיניות הכיבוש והאפליה האתנית שלה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – כלפי האזרחים הערבים פלסטינים, כלפי החרדים וכלפי המעמדות העובדים בכלל. עוד משפט אחד, ברשותך, אדוני. לא נסכים להפלת נטל הקורונה על העובדים, על העסקים הקטנים, על מורי הדרך ועובדי התיירות הנכנסת, ההולכים מדחי אל בכי. לא נסכים לחוק הסמכויות האנטי-דמוקרטי. הציבור לא פראייר. המחאה שמתחילה עכשיו ברשתות תגיע גם תגיע לרחובות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כי התשובה ליוקר המחיה היא מהפכה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת רוזין, בבקשה. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> תודה. כבוד יושב-ראש הכנסת, כבוד ראש הממשלה, כנסת נכבדה, אני שמחה, אומנם באיחור קל, אבל אני שמחה ומברכת על כך שהשר לביטחון פנים עמר בר לב החליט והצהיר על כך שהוא יקים ועדת חקירה, בדיקה, ממשלתית ממלכתית. אני רוצה לומר בצורה ברורה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עם סמכויות חקירה. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> עם סמכויות חקירה, שזה דבר חשוב מאוד, ואני רוצה להגיד מה עוד חשוב בעניין הזה – קודם כול, ללמדנו שכל פעם שיש איזו התפוצצות של דבר כזה, קודם כול לנשום עמוק ולבדוק אם נכונים הדברים. לקפוץ ישר ולהגיד: לא קרה, לא היה וכדומה – זה הדבר הכי פחות נכון לעשות. אבל יותר מזה, כדי להחזיר את אמון הציבור, כבוד יושב-ראש הכנסת – אמון הציבור היום במערכות החוק, באכיפת החוק, במערכות המשפט, בנו, בנבחרי הציבור, חברי הכנסת, בכנסת, בממשלה, הוא נמוך. ולכן, כדי להשיב את אמון הציבור, כל הדיונים בכל הוועדות – גם ועדת החקירה הממלכתית בעניין הצוללות וגם ועדת החקירה הממלכתית, בדיקה ממשלתית, מה שיוחלט, בנושא של פגסוס, של הרוגלה – דרך אגב, זה לא חייב להיות רק פגסוס, יכול להיות גם של חברות אחרות – חייבת להיות שקיפות מוחלטת בנושא הזה. חייבת להיות שקיפות, בוודאי במקומות שהם לא סודיים. מה שסודי, אפשר להטיל עליו חיסיון; מה שלא, צריך להיות פתוח לציבור, צריך להיות שקוף לציבור. פומביות הדיון היא חשובה כדי שאף אחד לא יחשוב שעושים פה קומבינות ואף אחד לא יחשוב שמנסים להסתיר דברים. אנחנו בעד שאור השמש יחטא את הכול, ולכן צריך לפתוח את הדברים. אני הגשתי היום הצעת חוק שבעצם הופכת את ברירת המחדל, שכל ועדת חקירה, ממלכתית, ממשלתית או פרלמנטרית, קודם כול תהיה גלויה, פומבית, תהיה שקיפות מלאה. במידה שרוצים להסתיר, בין שזה על הצוללות, בין שזה על הרוגלה של פגסוס, של NSO – יצטרכו לבוא לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ולבקש חיסיון. אני כבר יודעת שחבר הכנסת יושב-ראש הוועדה רם בן ברק קבע דיון בנושא הצוללות לקבוע מה ייחסה ומה לא ייחסה, וכך אני מצפה שגם יהיה. גם השר עמר בר לב צריך לדאוג פה שתהיה שקיפות מלאה לדיונים, ומה שצריך להיות תחת חיסיון מפאת סודות מדינה וביטחון המדינה, אפשר לייצר מצב שבו הדברים האלה יהיו חסויים. אבל קודם כול, כדי להשיב את אמון הציבור, הכול חייב להיות בשקיפות מלאה, ואני מציעה לממשלה הזאת ליישם זאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אמסלם, בבקשה. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, כשאני רואה את בנט אני לא יכול. השתגעת? השתגעת? אתה יודע, כל פעם אתה מזכיר לי את זה. אני רוצה לדבר על מה שקרה בימים האחרונים. אין לי הרבה זמן, אבל אני אבוא לעניין – סיפור פגסוס ו-NSO. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> זה לא כאן. זה לא כאן. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> שמענו אותך. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> זה לא כאן. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> שמענו אותך מספיק טוב. לא להפריע לנו. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> עזבי, נורבגית. לא נבחרת לכנסת, סידרו לך עבודה, לא להפריע לי. אדוני היושב-ראש, היות שגם אתה היית ניצב במשטרה, נודע למשטרה שנעשתה עבירה פלילית או חשד, היא צריכה לפעול במעצרים. אני לא מבין איך יכול להיות שמר כוסברה, מר אלשיך, איך יכול להיות שמר מנדלבלוף, איך יכול להיות ששי ניצן – כל אלה לא במגרש הרוסים. הרי אם יש לנו מדינת חוק – – << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וכולם שווים בפני החוק, איך יכול להיות שכל אלה לא בחקירת משטרה? איך יכול להיות שכל אלה היום משבשים חקירה באופן מעשי? הרי אני נעצרתי על ידך במשטרה ב-2003, אתה היית מפקד המחוז, אני זוכר שבאת לוודא גם שיש מסיבות עיתונאים, בתוך בית המשפט – ערוץ 1, ערוץ 2 – הבאת לנו את דוברת המשטרה, זה שאנחנו אזוקים, במשמרת שלך. אתה היית מפקד המחוז, אני גם זוכר אותך שם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מאיפה אתה זוכר אותי? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני זוכר אותך. ב-2003, כשעצרו אותי על לא עוול בכפי, עם הליכוד, אתה היית מפקד המחוז ואתה הפקת את האירוע. אבל בוא נעזוב את זה. הרי אתה יודע איך זה עובד, אתה יודע שאם יש חשד, המשטרה באה ב-06:30 – היא באה לראשי עיר, היא באה לכולם. מה קרה? איך יכול להיות שאלשיך היום לא במעצר? איך יכול להיות שמנדלבליט לא במעצר? איך יכול להיות שליאת בן ארי לא במעצר? לחקירה, הרי ככה חוקרים חשודים – לא מאפשרים להם להסתובב, לתאם עמדות ולשבש חקירה ימים על גבי ימים. אני לא מדבר כרגע על החקירה, על הוועדה. בעצם זה לא קשור איך בודקים, זה לא סותר, לא שייך בכלל. נעשתה פה עבירה פלילית בוודאות – קודם כול מטפלים באנשים שעברו על החוק ועבריינים לכאורה. עכשיו לגבי הנושא של הוועדה. ברור שאתם תרוצו להקים איזה ועדה שתחרבש את הכול. הרי גם לשמאל אין עניין בוועדה, בוודאי לא לבית המשפט העליון, בוודאי לא למנדלבלוף, ששכנע את בר לב לא להיכנס לעניין. הרי זה ברור לכם. אז לכן אנחנו הצענו היום: הוועדה צריכה להיות מוסכמת על כל חלקי הבית. אנחנו בעצם הצענו שנשיא המדינה, שמקובל על כולם, יבוא, והוא ועוד שני נציגים, אחד מהאופוזיציה ואחד מהקואליציה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אנחנו בעצם נציע – הם יציעו ועדה מקובלת, ועדה האמיתית, שתבוא ותבחן את הפשע שנעשה מול אזרחי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ואיך אמרנו? ראש ממשלה במדינת ישראל, מאזינים לו. אתם האמנתם? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> השטאזי לא עושים את זה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אמסלם – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הקג"ב לא עושה את זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תודה רבה. חבר הכנסת קיש, בבקשה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שמונה חודשים אנחנו העברנו את המפתחות במדינה מחוסנת, נקייה מקורונה, שהייתה בחמישייה הראשונה בעולם איך להתמודד עם קורונה. לא ספר – מציאות; לא ספר וסיפורי סבתא – קיבלתם אותם כך. בגל הרביעי לא עשיתם דבר, וזה עלה לנו בקרוב ל-2,000 מתים. היום כולם רואים איך נכשלת ונכשלתם לחלוטין בהתמודדות עם האומיקרון. שמת אותנו, נפתלי בנט, במקום ראשון בעולם בתמותה לנפש, וזה בלי לדבר על החולים הקשים. מה קורה עכשיו בבתי החולים? הטיפול נפגע. האנשים היום במדינת ישראל, בגללך, נפתלי בנט, לא מקבלים טיפול הולם בבתי החולים. אבל מה הצלחתם לעשות? לימדתם את ישראל להכיל את המתים. מצוין. התקשורת בשקט, אתם כבר מנצלים את עייפות הציבור, ועל הגלים האלה אתם צולחים את הקורונה. אתה מתמודד עם אומיקרון עם חיסונים, זה כל כך יותר קל מלהתמודד עם קורונה בלי חיסונים. ואז תבוא ותגיד: כן, אבל אני לא עשיתי סגר. זה כמו – ניקח אותך לעולם של מתן כהנא ושלי – זה כמו שטייס יבוא ויגיד: חבר'ה, אני טס מתל אביב לניו יורק ב-11 שעות. אתם יודעים עם האוניות כמה זמן היה לוקח להם לעשות את זה? מה הקשר? לא היו חיסונים, בנט, אל תתבלבל. העולם מבין את זה, הציבור מבין את זה. תפסיק עם ההשוואות המגוחכות. קיבלת מדינה מחוסנת והבאת אלפי מתים. אבל מה? האמת, אני לא מאשים אותך. אין לך בעצם ממשלה. לפיד, ליברמן וסער שמו אותך לבד בקורונה, שתיכשל לבד, ונכשלת. הם לא מגיעים אפילו לקבינט הקורונה, ואתה גם לא מכנס אותו. פשוט אתה לא מעניין, אתה לא רלוונטי, אין לך כוח פוליטי. אני עושה פה נאום כאילו ב-40 חתימות – ראש הממשלה לא מעניין אותנו בכלל, כי לפיד עושה את מה שהוא רוצה בגזרה המדינית, והוא מתכנן כבר את אוסלו ג', וליברמן עושה בכלכלה מה שהוא רוצה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – כל הכבוד. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע מה, אבל יש לו הישג אחד, לבנט. ההישג היחידי של בנט זה שהוא הצליח להדיח את אהוד ברק מהתואר של ראש הממשלה הכושל במדינת ישראל, וזה תואר שהוא זכה בו ביושר. בנט, אתה כישלון. לא סופרים אותך, ובאמת שאתה לא מעניין. וב-23 השניות האחרונות אני אגיד מילה על השערורייה הזו של NSO. זו טלטלה. אין פה ימין, אין פה שמאל, חייבים לחקור את כולם. ראיתי – איך קרא לו אמיר אוחנה? שהדחליל החלופי הציע לחקור את אמיר אוחנה. אדרבה, תחקרו את כל מי שאנחנו רוצים, הם צריכים להיחקר. אף אחד לא מסתיר כלום. אבל אני רוצה לראות את מנדלבליט, את שי ניצן – אותם אני רוצה לראות בוועדת החקירה, ואת אלשיך. ואותם – צריך ועדת חקירה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – עם שיניים, ועדת חקירה ממלכתית, שיודעת לקבל גם ההחלטות פליליות, כי האנשים שאישרו את הדברים האלה צריכים להיכנס לכלא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת השכל – איננה. חבר הכנסת שיין, בבקשה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> למה הוא דילג עליי? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חכה רגע, אני דילגתי, אני מתנצל. בבקשה, חברת הכנסת דיסטל. סליחה. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מקווה שראש ממששת המנדטים שנץ היטב ואתה כרגע רענן. הבנו שאתה נוהג לישון בצוהריים בזמן שהמדינה פה נחרבת, אז אני מקווה שעכשיו, אחרי השינה, אתה מרגיש קצת רענן יותר. אני רק רוצה להבהיר לך, נפתלי, ולממשלה, בזכות מה אתם יושבים כאן, כי זה לא בזכות רצון הציבור, זה בטוח. אתם יושבים כאן בזכות תוכנת ריגול שמיועדת לגדולי אויבינו, ששומשה כדי לסחוט עדי מדינה אומללים תוך פשפוש בפרטים האינטימיים ביותר שלהם כדי לסחוט אותם, כדי שישקרו ויפלילו ראש ממשלה מכהן. זאת הסיבה היחידה שבגללה אתם כאן – בזכות סיכול פוליטי, בזכות הפיכה, בזכות בגידה בדמוקרטיה, בגידה באזרחים ובגידה במדינת ישראל. זאת הסיבה היחידה שאתם כאן, בטח לא בזכות תהליך דמוקרטי הוגן. מי אתם? מה אתם? אתם פליטי הריאליטי של תוכנית "הגדול שרואה הכול", תרתי משמע, בבימוים של מנדלבליט, אלשיך, בן ארי ושי ניצן. אתם הילדים הפריבילגים של אליטת חוק רקובה שהגישה לכם את השלטון על מגש של כסף – כן, במיוחד לך, נפתלי, שלקחת את הדבר הזה, ובזכות הונאה שהוספת על הונאה אתה יושב על הכיסא הזה עם 4% תמיכה. 96% מהציבור ישראל לא רוצה לראות אותך יושב על הכיסא הזה, ואני דורשת כאן ועדת חקירה בראשות נשיא המדינה, כי רק הוא יכול לעשות את זה. אין לציבור אמון לא במשטרה, לא בפרקליטות ולא באלה שאוחזים בגרון אחד של השני. הריקבון הזה נמאס עלינו. רק ועדת חקירה בראשות הנשיא, שום דבר פחות מזה. אני רוצה להמשיך. תראה את עצמך, מר סינגפור בונפרטה, דוד המלך בגרסה הדלוזית, ששונץ בצוהריים ומדמיין שהוא ממגר מגפות בארבעה שבועות. תראה איפה אנחנו נמצאים היום, תראה מי יושב לצידך – מפלגת המשטרה, שקרויה בטעות יש עתיד, שחלק מחבריה עכשיו בחדרי-חדרים מנסים למנוע ועדת חקירה, והם יודעים למה, וחלק מחברותיה סותמות את הפה בוועדה לבט"פ כי אסור לבקר את המשטרה, ומי שעומד בראשה – מר יאיר לפיד אפוד צהוב, ששאל איפה הכסף. איפה הכסף? בלשכות שאתה משפצים; ב-30,000 שקל כורסה לשרת הכלכלה, למען השם; במטוסים שיאיר לפיד חוכר באופן פרטי במאות אלפי שקלים – שם הכסף. בנפוטיזם, בג'ובים, בשחיתות – שם הכסף. ועל חשבון מי? על חשבון מי, נפתלי, במשמרת שלך? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> על חשבון יזמים צעירים שלא סוגרים את החודש, שסוגרים את העסקים שלהם. נפתלי, נכשלת. תתפטר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת שׇיין, בבקשה. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> שֵיין. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שיין. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> אל תיגעו – – – << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, אנחנו שומעים פה זעקות שבר ומניפולציות במילים, באמת, בצורה שאין לה גבולות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איזה מניפולציות? אזרחי ישראל מתים. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מבקש ממך, אל תפריע לי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מתים במאות, ואתה מדבר על מניפולציות? תתבייש. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אל תפריע לי. זה לא יעזור לך. מניפולציות במילים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם המניפולציה הכי גדולה. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עולה פה חבר הכנסת סמוטריץ' ומשווה את המצב למתים במלחמת יום הכיפורים – הבאתם עלינו את מלחמת יום הכיפורים – ועולה ומחרה אחריו חברו והפרטנר שלו להצבעה נגד חוק האזרחות, חבר הכנסת כסיף, ומוסיף ומביא את הכיבוש. שניהם ביחד. לכן אתם ראויים אחד לשני, כסיף וסמוטריץ' וכל הדוברים האחרים. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אבל מה עם המתים, פרופסור? << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בלי שום קשר למציאות הישראלית, בלי שום קשר לכלכלה, בלי שום קשר למצב האומיקרון. סיפורי בדים של חבר הכנסת קיש, מקום ראשון בעולם – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מקום ראשון בתחלואה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, לא זכור לי שחבר הכנסת שיין הפריע לך. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתם לא רוצים להקשיב, ולצעוק אתם יודעים טוב ממני, אבל אתם יודעים. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> להכיל מתים אתה יודע. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תסתכלו, רק היום מגיעה משלחת קרן המטבע הבין-לאומית ומגישה לנו דוח, ונותנת לישראל ציונים מעולים על ההתנהגות בשנה האחרונה בכלכלה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מקום ראשון בתחלואה ובתמותה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואנחנו רואים, במחלה ובתחלואה, את השקר הגדול שלך. השקר הגדול. יש לי את המספרים. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הוא צעק שאנשים מתים. הוא צעק שאנשים מתים. הם מתים במשמרת שלו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, חברת הכנסת גולן. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> 900,000 מתים באמריקה, פי שלושה וחצי מישראל, פי שלושה וחצי ויותר בבריטניה ופי חמישה מצרפת. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> תשווה אוכלוסיות. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עכשיו, עוד דבר, אנחנו לקחנו – וראש הממשלה יושב כאן – החלטות אמיצות על פתיחת המשק ולא ריסוקו, על התנהלות מופתית מול האומיקרון ואחרים, בלי להיכנס לפניקה ולשחק במילים כמוכם. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> בראבו. בראבו. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ולכן אני אומר לכם: גם בכלכלה וגם בנקודות אחרות – פניקות ראויות, אבל לא הן שיכתיבו לממשלה. ובנושא החקירות, שמענו אותך, חבר הכנסת אמסלם – "מנדלבלוף" וכל אותן אמירות. מי מינה אותם? אני מיניתי אותם? ראש הממשלה בנט מינה אותם? את אלשיך? מי מינה את מנדלבליט? מי מינה את ניצן? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא רלוונטי לתהליך השחיתות שהם עברו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז חברים, תזכרו, יושבים פה באופוזיציה ויכולים לספר באמת פייק ניוז – פייק ניוז זה עובד – לספר לכולם איך המצב. יש לנו נושאים קרדינליים לטפל בהם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם פייק חברי כנסת. אתה פייק חבר כנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, מספיק. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> פייק ממשלה אתם. פייק ראש ממשלה יושב פה. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ומה שראוי לטפל בו יטופל באומץ לב – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ובלי שקר ובלי מניפולציה, ועוד דבר – בלי ריסוק המערכת הישראלית. מדי פעם ממציאים המצאות – ועדת חקירה בראשות נשיא המדינה – הכול בשביל לרסק, כפי שריסקתם כל הזמן את מערכת שלטון החוק, ריסקתם את המערכת המשפטית באמירות נוראיות עליה. כשיש מחלה, צריך לטפל בה. לא הממשלה הזאת יצרה אותה, אבל היה לה האומץ לטפל בה – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> היא העצימה. הממשלה העצימה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – בצורה הכי אמיצה בדברים שאתם לא עשיתם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה, אדוני. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הוא צעק שאנשים מתים. הוא כל היום צעק: אנשים מתים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, הוא סיים. הוא ירד. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אנשים מתים, הוא צעק. בינתיים הם מתים רק במשמרת שלו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אוחנה, בבקשה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> זו הממשלה של נפתלי בנט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, קריאה שנייה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> בראבו. תשווה נתונים מול נתונים, אתה פרופסור. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אמרתם מקום ראשון, לא? מה אתה מספר סיפורים? אתה לא יודע לספור? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אתה לא יודע לספור, לא למדת ליבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת שיין. חבר הכנסת אשר, לא זכור לי שהפריעו לך. << דובר >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הממשלה, חברי הכנסת, היום לפני 124 שנים עמד למשפט אמיל זולא על מאמרו "אני מאשים", J'accuse. את המאמר הוא כתב לאחר שכל בדיקותיו העלו שדרייפוס, אלפרד דרייפוס, חף מפשע ונרדף על ידי החוקרים, התובעים והשופטים, שגזרו עליו הגליה ומאסר עולם באי השדים. אמיל זולא חויב במשפט, וגם עליו הוטל עונש מאסר של שנה. ההמון הריע, הן לטקס המשפיל שבו שברו את חרבו של הקצין דרייפוס ותלשו את דרגותיו של "הבוגד" על לא עוול בכפו, והן להרשעתו של זולא, שננטש על ידי רבים מקוראיו. לימים ידע העולם כולו שזולא צדק, ודרייפוס ייזכר בהיסטוריה כקורבן של מערכת משפט מושחתת וכגיבור בעל כורחו. << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> נתניהו זה דרייפוס? זה מה שאתה מנסה להגיד? << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> שאלתי את עצמי הבוקר: מה היה אומר אמיל זולא היום? << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> לא יהיה. לא יהיה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת לסקי, תודה. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מאשים – הוא היה אומר – את רוני "יאח"ה יכולה להפיל ממשלות ויאח"ה יכולה להקים ממשלות" אלשיך; אני מאשים את הרקטור שי "לא ירתיעונו" ניצן; אני מאשים את אביחי "בלב כבד אך בלב שלם" מנדלבליט – לא בלב כבד ולא בלב שלם, בלב כוזב. עכשיו, כולם מבינים מה היה למנדלבליט להסתיר כשאני התעקשתי כשר משפטים להקים ועדת בדיקה למח"ש – ועדה עצמאית, ועדה חיצונית, ועדה בלתי תלויה – – << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת לסקי. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בראשות שופט שהוא מההגונים שהכרתי, השופט הרן פינשטיין. מה שהפריע להם כנראה זה שהוא לא בכיס שלהם, והוא, היועץ, נאבק ביוזמה בכל כוחו ונלחם בה מלחמת חורמה. הוא ידע מה יש להם להסתיר. לראשונה בתולדות המדינה ממשלת ישראל הצביעה בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה – מהמהלכים שאני יותר גאה שהובלתי, לחרפתו של מנדלבליט. חשבתם אז שהכול זה "רק ביבי" או "רק לא ביבי"; רציתם משטרה עצמאית שהפוליטיקאים לא יתערבו בה. הינה לכם, קיבלתם משטרה עצמאית. אתם מרוצים? אבל עוד "אני מאשים" אחד היה לו, לאמיל זולא, לו חי היום, והוא היה שמור לך, נפתלי בנט, שבהקמת הממשלה הזו נתת ידך לקושרי הקשר. ובכל יום שהממשלה הזו עוד קיימת – – << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> קושרי הקשר עכשיו באופוזיציה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אתה הוא משרתם הנרצע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם, חבריי לצד הזה של הבית, אדוני היושב-ראש – אני מדבר על חבריי לאופוזיציה – תיזכרו כאמיל זולא, כלוחמי צדק, שמקומם לאחר 120 יהיה בפנתיאון, ואילו אתם, בצד הזה של הבית, אם בכלל תיזכרו – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> – – יהיה זה לחרפה ולדיראון עולם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני ראש הממשלה, השרים, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אני ביקשתי לעלות לדוכן כי ראיתי שהדיון הוא על האומיקרון ועל הדלתא, ואז הבנתי שהוא בעצם על NSO, אבל ברשותכם אני אחזור לדיון, ואני רוצה – חבר הכנסת אורבך – – – << קריאה >> ניר אורבך (ימינה): << קריאה >> סליחה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני רוצה להגיד תודה, פשוט. אני רוצה להגיד תודה לראש הממשלה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אה, את זה הוא אוהב לשמוע. ביקורת הוא לא אוהב, את זה הוא אוהב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תדאג, לא יצא לי מזה כלום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, לא זכור לי – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לי ראש מפלגה אחר. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> את זה הוא אוהב לשמוע – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רק שנייה. חבר הכנסת אשר, חבר הכנסת אשר, תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תדאגו, לא יצא לי מזה כלום, יש לי ראש מפלגה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יש לכם ראש ממשלה אחר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, מספיק. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שאלתי את מנהלת הסיעה שלי: מי מדבר ב-40 חתימות? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> חבל שאפרת לא בשנ"ץ – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> היא אמרה לי – אל תפריעי לי. אל תפריעי לי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, את בשתי קריאות, חברת הכנסת גולן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני ראש הממשלה, בזכות האומץ שלך הילדים הקטנים שלנו בגנים עכשיו ולא יושבים עוד יום בבית. אפילו הציעו לך לדחות בשבוע – אמרת: לא. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> הגנים ריקים. על מי את עובדת? יא דמגוגית, הגנים ריקים. דוברת המשטרה, הגנים ריקים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את אל תפריעי לי. הדיון הוא על הדלתא והאומיקרון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, לא זכור לי שחברת הכנסת הפריעה לך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא הפרעתי לך לשום מילה, גם כשאמרת עליי – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> את רק מגרשת מהוועדות כשמבקרים את המשטרה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם היא תפריע לי, אני לא מדברת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, מספיק. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> דוברת המשטרה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כמה מהם בבתי עלמין, מירב – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> היא אמרה דברים, כולל – אמרה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תמשיכי, בבקשה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – עליי דברי בלע, ולא הפרעתי לה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> דוברת המשטרה שמסלקת מוועדות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, בבקשה ממך, מספיק. תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך שבזכותך התלמידים שלנו בבית ספר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 500 מתים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מגפת הבדידות – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> איזה מרגש. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – האלכוהול, הסמים, העבריינות, שבני הנוער שלנו הגיעו – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> 500 מתים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> דברים שהממשלות הקודמות בכלל לא ספרו אותם, לא ראו את הילדים. עוד שבוע בידוד, עוד שבוע, עוד עשרה ימים. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – כל – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה משנה? שישבו בבית. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> 500 מתים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, בבקשה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למי אכפת? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> פעם אחרונה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז תודה לך שאכפת לך. נמאס, נמאס מההתנהלות שהייתה כאן. תודה רבה על התיקון. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> 500 מתים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני חבר הכנסת מלכיאלי, זה לא שבממשלת נתניהו לא מתו אנשים מהקורונה. די עם הפופוליזם הזה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא היו חיסונים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ההסתכלות – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מדינה מחוסנת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – העקומה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, מספיק. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מה את משווה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אשר, מספיק. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – – פעם אחת, וגם לכם יש ילדים קטנים – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> איזה אומץ – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – – ולהגיד תודה רבה שיש עוד שיקולים – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כלכליים, חברתיים, התנהגותיים. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> המציאות קוראת לך, דוברת המשטרה. תתחברי למציאות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סופרים את הילדים, סופרים ומסתכלים עליהם. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> קטסטרופה – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> ביקרתם אותנו כשפתחנו מוסדות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד משפט אחרון. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> גברתי דוברת המשטרה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני עוד פעם אגיד לך? עזבי, אני לא מתייחסת. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> דוברת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבל על הזמן. אני באתי לדבר על התנהלות הממשלה בדלתא ובאומיקרון ולהגיד לך תודה בשם כל הורי ילדי הגנים, שחזרו לשפיות ולנורמליות – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> 500 מתים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – וחזרו לעבוד. תודה רבה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> תגידי תודה רבה לנתניהו, שהציל את הילדים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> את יודעת בדיוק מה היית אומרת אם הייתם באופוזיציה היום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> די, באמת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מה, לא הפרעתי לה, היא ירדה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> או-אה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> גם זה מפריע? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די. אדוני ראש הממשלה, בבקשה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – על 500 מתים, בושה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תראו, אני מבקש מכם. חברת הכנסת. אני מבקש מכם להיות בשקט. אני לא אהיה סלחן. אתם תאפשרו לו להגיד את דברו, כמו שאאפשר גם לראש האופוזיציה להגיד את דברו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הלוואי שהיה לו מה להגיד – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אומר, חבר הכנסת קרעי – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הלוואי שהיה לו מה לומר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, בבקשה ממך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שידבר לאזרחי ישראל המסכנים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי אותך. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, קריאות ביניים לראש הממשלה, התייחסות ל-500 מתים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, אתה – תאמין לי, אני לא מאפשר גם כשחבר הכנסת נתניהו נואם. אני לא מאפשר. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> לא, שיגיד לנו מה דעתו. סתם, חשוב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מלכיאלי, תודה לך. בבקשה. << דובר >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני התבקשתי להשיב בנושא תפקוד הממשלה בגל האחרון של הקורונה, זן האומיקרון. אני רוצה לחזור על המדיניות שלנו: המדיניות שלנו היא באמת שונה ממה שהיה בממשלה הקודמת – כלכלה פתוחה ונלחמים במגפה. אנחנו, מצד אחד, לא מכחישים את הקורונה. אנחנו מחסנים ראשונים בעולם בבוסטר, ראשונים בעולם בבוסטר השני – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ראשונים בעולם במספר הנפטרים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – ראשונים בעולם בתרופות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ראשונים בעולם במספר הנפטרים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, קריאה ראשונה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> נפטרים – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מצד שני – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מצד שני, אנשים – אם תוציאו את הראש מהכנסת אתם תראו שאנשים הולכים לעבודה, החיים נמשכים, ילדים קמים בבוקר לבית הספר. אני יודע, אני שולח את ילדיי שלי. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> בתי העלמין מלאים באנשים. איזה אומץ יש לך. תתבייש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מלכיאלי, ראשונה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> בתי העלמין מלאים. יש חיסונים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, קריאה ראשונה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בזכות החיסונים. בזכות מה הם יוצאים? בזכות החיסונים שביבי הביא לך. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אנחנו לא נוקטים את הגישה הפניקיסטית ואנחנו לא חושבים שהקורונה היא סוף האנושות, כפי שהיה מי שאמר. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אנשים מתים, אתם השתגעתם? אנשים מתים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> עכשיו, הדבר הכי קל – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> סוף העולם – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הדבר הכי קל, חברים – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אז – – – זה לא חשוב – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – משפחות – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אופיר כץ, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הדבר הכי קל בשבילי, האמינו לי, זה ללחוץ על כפתור הסגר, לשפוך 60 מיליארדי שקלים – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אבל לא היו חיסונים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> וזה קל, זה קל, כי אף אחד לא יבוא בטענות. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אתה היית שר בממשלה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הרי מה יותר נוח – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אתה היית שר בממשלה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מה יותר נוח מלשבת בבית, בחל"ת, במשך שנה? אבל מי – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אתה היית חלק מזה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אבל מי שיושב בבית, בחל"ת – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> זה דבר לא יאומן, הבן אדם הזה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> ההבדל ביני לבינך הוא שניהלתי עסק ואתה בחיים לא, אז אתה לא יודע על מה אני מדבר. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> מה קשור? מה הקשר? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> איזה קשר יש בכלל? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הקשר הוא בדיוק זה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> המלך דוד, המלך דוד, המלך דוד – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> זה הכי קל. הרי – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> המלך, לא היו חיסונים, לא היו חיסונים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, החוצה, בבקשה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אני מוציאה את עצמי. (חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן יוצאת מאולם המליאה.) << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> מה הקשר? איזה דבר – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני התחייבתי – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – שהייתה הממשלה הכושלת – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – שאנחנו נילחם להשאיר את הכלכלה פתוחה. אני רואה שכואב לכם, לא יודע למה כל כך כואב לכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כואב לאזרחים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כואב לעם ישראל – – – << יור >>היו"ר מיקי לוי:<< יור >> חבר הכנסת קרעי, ראשונה – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> כואב לכם שלא ריסקנו את הכלכלה עוד פעמיים אחרי שלוש התרסקויות? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> 500 מתים בשבוע, 500 מתים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ארבל, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> כואב לכם – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> כמה מתו – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אנשים מתים. השתגעתם? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ארבל, קריאה שנייה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לוויות, כל יום לוויות, אנשים מתים. אין לך רחמים? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – – שואל את עצמי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ארבל, החוצה, קריאה שלישית. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני רוצה לספר לכם: ראיתי, אתמול הראו לי את הנתונים של חמשת הגלים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה בדיחה. אתה יודע שאתה בדיחה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – והשימוש בכרטיסי האשראי – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אפילו הילדים, אתה יודע שאתה בדיחה – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – למסעדות. תבינו, בגל הראשון – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – בדיחה עלובה. אתה יודע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> בגל הראשון, בגל הראשון – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עזוב, הוא יודע שהוא בדיחה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> שוב, לכם זה לא משנה. אתם מקבלים משכורות, זה לא משנה, תעבדו או לא תעבדו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עזוב, ילד קטן, עזוב. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> יש אנשים אמיתיים בחוץ – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גנב את המדינה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – שלא רוצים שהילדים יימקו בבית – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ילד, לא מבין כלום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – שלא רוצים להגיע לגל של צרות נפשיות בגלל – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה, כי קשה לו לשמוע את זה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – פניקה שאתם מנחילים – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – יותר יקרות, זה לא מעניין אותך. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – רוצים לחיות. נכון, התפיסה שלנו היא לתת את הכלים לציבור להגן על עצמו, לדחוף. ובהצלחה גדולה מאוד מעל 600,000 מבוגרים וזקנים התחסנו. זה יפה מאוד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ספר שנחטף – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אבל בסוף התפיסה שלי היא תפיסה שאנחנו כמדינה לא יכולים – גם אם אתם תצעקו 20 פעם – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה לא משנה, פינוקיו. אתה פינוקיו. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – אנחנו לא נטיל את הסגרים שאתם הטלתם. אני לא מבין מה כואב, כואב לכם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה פינוקיו. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני רוצה להבין, מה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה, אין לכם ילדים? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה כמו פינוקיו – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שום דבר לא מעניין אתכם? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> כואב לכם שהפסקתי את מזוודות המזומנים לחמאס שאתם התחלתם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> כואב לכם? כואב לכם? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – מדינת ישראל, זה מה שכואב לנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אתה בשנייה, חבל. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אתה היית שר ביטחון – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> כואב לכם שמנענו בחירות חמישיות – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> היית שר הביטחון. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – ושישיות, ושביעיות ושמיניות – זה היה החזון שלכם. החזון שלנו זה להחזיר את המדינה לתלם. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני יודע שאתם רוצים להמשיך את מזוודות המזומנים. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> על זה כואב לנו – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> כואב לכם שפתחנו תחרות בכשרות – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, מספיק. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – ושברנו את המונופול של השחיתות הזאת? << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מה כואב, אני מנסה באמת להבין. מה כואב? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כואב – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, מספיק, אני אוציא אותך. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> או שאולי כואב לכם – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תשמע את האזרחים – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אולי כואב לידידיי בליכוד שהגדלנו את שכר הלוחמים ב-50%? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא ידידים שלך. אתה גנבת את אזרחי מדינת ישראל. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אולי זה כואב לכם. אולי כואב לכם שהגדלנו את שכר המשרתות בשירות הלאומי ב-50%. אולי זה מה שכואב, אולי בגלל זה אתם צועקים. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, מספיק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שיפצנו לך גם את הבית. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> או שמא אתם צועקים בגלל שאנחנו דאגנו להגדיל, ולסייע לנכים במיליארד שקלים בשנה במסגרת רפורמת נפש אחת? מה הבעיה? מה כל כך רע? אולי הצמיחה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה הבעיה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – של 7% בכלכלה, אחרי שהקרסתם את הכלכלה עם כל הסגרים שלכם. אני לא מבין. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה באמת לא מבין. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מבין בכלום, אתה צודק. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, ראשונה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יש משהו שאתה כן מבין, בנט? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> הוא צוחק. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> החזון שלכם – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> 500 מתים בשבוע והוא צוחק. 500 מתים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – זה בחירות, זה קיטוב – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> 500 מתים בשבוע ואתה צוחק. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – זה סגרים, זה כאוס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 500 מתים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> החזון שלנו זה מדינה צומחת, מערכת ביטחון שחזרה לתפקד. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> 500 מתים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אולי השקט הביטחוני. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> תתבייש לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בוסו, ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני מנסה להבין על מה אתם קובלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה לא תצליח להבין, גולם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר כנסת בוסו, שנייה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> 500 מתים – – – צוחק. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני יכול להבין, אולי – ואני באמת, בהן צדקי, לא מבין איפה הקושי של חברי הכנסת החרדים, אני באמת שואל, בזה שאנחנו מורידים את גיל הפטור מגיל 24 לגיל 21. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> מה הקשר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר כנסת בוסו, שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מה הבעיה בזה? מה הבעיה? למה אתם כל כך נגד הורדת גיל הפטור? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אנחנו לא לוקחים לכם כלום, בסך הכול – אבל הצבעתם – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, שלישית. בבקשה, החוצה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הרי אנחנו לא באים ואומרים – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, החוצה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אנחנו לא באים ואומרים – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> מתעסק בשטויות. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – נכניס טנקים לבני ברק. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אל תסיט את הדיון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, שלישית, החוצה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אל תסיט את הדיון. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אמרת שנייה, ואני יוצא. (חבר הכנסת יצחק פינדרוס יוצא מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, החוצה, בבקשה. תודה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אנשים מתים והוא עומד פה וצוחק, ראש ממשלת ישראל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. (חבר הכנסת אופיר כץ יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> לכן, חבריי, כשאני מסתכל במאזן, מה אתם מציגים ומה החזון של אופוזיציית ביבי-טיבי, אופוזיציית סמוטריץ'-כסיף – איזו אופוזיציה זאת? אתם יחד עם המשותפת – פשוט שני הצדדים מנסים לקרוע את – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אתם אופוזיציית ביבי-טיבי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אופוזיציה לא צריכה להיות – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> סמוטריץ'-כסיף, הינה, מי רוצה? מי רוצה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, אתה רציני? אתה רציני? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> איימן עודה ודודי אמסלם ביחד באיזו אופוזיציה מאוחדת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מנסור עבאס. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, אתה נמצא – עם מי אתה? אתה עם מלכת אנגליה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> פינוקיו, אתה לא מבין כלום, פינוקיו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה, מלכת אנגליה שותפה שלך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה משקר גם כששואלים אותך מה השעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שבי, חברת הכנסת שטרית, שבי, בבקשה. שבי. חברת הכנסת קטי שטרית, שבי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שהוא לא יכתוב ספר על יוקר המחיה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל שבי, בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שלא יכתוב ספר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש מכל חברי הכנסת לשבת. אני לא רוצה לבקש להוציא את מי שלא יושב. כל אחד שישמור על מקומו עכשיו. תודה. בבקשה, אדוני ראש הממשלה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> בואו אני אגלה לכם עוד סוד. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> איך לנצח מגפה. איך מנצחים מגפה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> בואו אני אגלה לכם עוד סוד שאתם מתקשים להפנים. הסיבה, הסיבה שאתם לא בממשלה היום היא כי לא הצלחתם להקים ממשלה. לא מערכת המשפט – שצריך לתקן אותה, בהחלט צריך לתקן אותה –ולא כל הקונספירציות, אלא משהו הרבה יותר פשוט: ארבע פעמים כשלתם בניסיון להקים ממשלה. זאת הסיבה היחידה. לכן, הדמוקרטיה ולא הקונספירציה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ששש. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – העבירה אתכם לאופוזיציה. חברים, רוב אזרחי ישראל מזדעזעים מהרעיון לחזור – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תושיבי בבקשה כאן את כל – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – לסחרור הבחירות, כי זה החזון שלכם, לחזור לסחרור הסגרים האוטומטיים, לפניקה, לכאוס, לריסוק הכלכלי, ומה לעשות, אנחנו מציעים דרך של צמיחה – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה עם מחירי התרופות? למה העליתם את מחירי התרופות? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – של התעצמות ביטחונית, של מאבק בפשיעה הערבית שהזנחתם, פשוט הזנחתם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> למה העליתם מיסים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> ואין לי ספק שהדרך הזאת, הדרך הטובה, תנצח. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אני מבקש מכולם לשבת, בבקשה. חבר הכנסת נתניהו, ראש האופוזיציה, בבקשה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> 500 מתים, העיקר. 500 מתים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, מספיק. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 500 מתים ואתה ישן צוהריים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, את רוצה לצאת ברגע הזה? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ברגע הזה? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אבל אני לא מפריעה. אבל לא הפרעתי, למה לצאת? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> את רוצה לצאת? את מפריעה לחבר הכנסת נתניהו. בבקשה לשבת. אני מבקש מכל חברי הכנסת לשבת. תודה רבה. בבקשה, אדוני. ששש, שקט, בבקשה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, ראש הממשלה החליפי – זה לא עובד ככה, שישב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש מהסדרנים להושיב את כל מי שעומד, בבקשה. מי שעומד ולא רוצה לשבת, שיצא בבקשה החוצה. תודה. << דובר >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, זהו יום שחור למדינת ישראל. בלי להתייחס לעניין שלי, שיש לו כמובן השלכות רחבות, אני חושב שהעניין הזה נוגע לכל אזרחי המדינה, לא לימין, לא לשמאל – כל אזרחי המדינה בלי יוצא מן הכלל. קרה כאן דבר שאי-אפשר בכלל להעלות על הדעת. גורמים במשטרה ריגלו באופן בלתי חוקי בכלים הכי אגרסיביים שיש בעולם – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אחרי אין-ספור אזרחים, עיתונאים, פעילים חברתיים מימין ומשמאל, ראשי ערים, אנשי עסקים, פוליטיקאים, בני משפחותיהם, מי לא. הפשיטו כאן אזרחים עירום ועריה, עקבו אחריהם, האזינו להם, נכנסו אליהם לסודות הכי כמוסים, ומי יודע איזה שימוש פסול עשו בריגול זה – תוכנות ריגול שנועדו לסכל – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מי היה ראש הממשלה? << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה אומר, הייתי ראש ממשלה, אני מיניתי אותם, נכון? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> רפול מינה את גונן שגב, אז רפול אחראי לגונן שגב? מה זה השטות הזו? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה אחראי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה היית ראש הממשלה. אתה אחראי ואתה אשם. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> תפסיקו להתחמק. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה אחראי. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> תוכנות ריגול שנועדו לסכל טרור – – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> תגידו, אתם מוכנים להתנתק – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אוחנה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> תוכנות ריגול שנועדו – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, כי הם מפריעים, הם מפריעים. הוא עונה להם, מיקי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ששש. תאמיני לי, חברת הכנסת שטרית – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא עונה להם. קצת הגינות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – אני משתיק – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גם פה קצת הגינות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> קצת הגינות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, יש הגינות לשני הצדדים. אם אני אצטרך – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, בינתיים הוא מעיר להם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, אם אני צריך, אני אוציא גם מהצד השני, תסמכי עליי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני סומכת עליך, אתה לא – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> תוכנות ריגול שנועדו לסכל טרור ולהילחם באויבינו הפכו לכלי יום-יומי בידי גורמים במשטרה לריגול אחר אזרחים, בניגוד לכל נורמה, בניגוד לכל חוק. הדבר דומה לכך שצה"ל ישתמש במטוסי F-35, שאנחנו משתמשים בהם נגד איראן, חיזבאללה, חמאס, כדי להפציץ את אזרחי ישראל. לא היה דבר כזה, ובשום פנים ואופן אסור לעבור על כך לסדר-היום. יש רק דרך אחת לטפל בזה, רק דרך אחת – לא בתמרונים ולא בתמרוצים, ולא בכל מיני דרכים שלא יהיו מקובלות על כל יושבי הבית הזה, או על מרביתם. הדרך לעשות זאת זה באמצעות חקירה עצמאית, חקירה חזקה ובלתי תלויה שתהיה מקובלת על שני צידי הבית הזה; לא צד אחד, לא הממשלה, על שני צידי הבית הזה. רק כך נשקם את אמון הציבור במדינה שלנו ובדמוקרטיה שלנו. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, נפתלי שאל מה כואב לנו. אני אגיד לך מה כואב לנו. כואב לנו שבתוך חודשים ספורים אתה והממשלה הכושלת שלך הרסתם את כל ההישגים שאנחנו הבאנו למדינת ישראל ולאזרחי ישראל. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> 3,000 מתים. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> לפני שמונה חודשים – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> 3,000 מתים. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> לפני שמונה חודשים העברנו לכם את המדינה הראשונה בעולם שיצאה בשלום מהקורונה. דורגנו אז בחמישייה הראשונה בעולם בהצלחה בהתמודדות עם המגפה. היו כמעט אפס חולים, אפס נדבקים, אפס מתים. היום הספרון החדש שבנט – רציתי להגיד חייב לכתוב, אבל אני אגיד חייב להעתיק – הוא איך לא לנצח את המגפה; איך להיכנע למגפה, כי זה בדיוק מה שעשיתם. בחודשים האחרונים נפטרו בישראל מהקורונה כמעט 3,000 ישראלים. לצערי, רובם מתו לשווא, כי יש לנו היום חיסונים, זה מצב אחר לגמרי. יש לנו חיסונים. הבאנו מיליוני חיסונים, אנחנו, אני וחבריי כאן. ולכן, בנט, שמשתמש כל הזמן בדחליל הסגר – כבר לא היה סגר. חודש לפני שהעברנו לכם, חודש לפני הבחירות, כבר לא היה סגר. אין צורך בסגר כשיש חיסונים, אבל יש צורך בדברים אחרים – לפעמים להגביל התקהלויות, לחבוש מסכות, להעצים את החיסונים, השלישי והרביעי. השלישי בכלל היה לכם. 1,000 איש מתו כי החיסון השלישי חיכה, חיכה בקונטיינרים באירופה. כל מה שהייתם צריכים לעשות זה לשלוח מטוס. חיכיתם חודש – 1,000 איש מתו, ואחר כך עם האחרים לא עשיתם דבר, דבר, ועוד 2,000 איש מתים. והמחלקות עמוסות. המחלקות עמוסות. הייתי עכשיו בבית חולים הדסה וראיתי את זה – המחלקות עמוסות, חולים קשים, דוחים ניתוחים, דוחים טיפולים מצילי חיים בכל מיני תחומים. ואנחנו עם 1,200 חולים קשים – מעולם לא הגענו לזה – כשיש חיסונים, כשהיינו המדינה הראשונה בעולם. איזה כישלון. איך הוא עומד פה ומתפאר בכישלונות האלה שכל אזרחי ישראל מבינים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ועוד וריאנט קל יחסית. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> כל אזרחי ישראל. בנט יכול היה לצמצם את הדברים הללו – לצמצם התקהלויות, לעשות צעדים אחרים, להשקיע מאמץ אמיתי בחיסון השלישי והרביעי. אבל במקום לעשות משהו הוא עמד חסר אונים מול מכחישת הקורונה שהוא מינה לשרת החינוך, שחיבלה בזדון ובמוצהר במבצע החיסונים. תגידו לי, בבקשה, מה חשבתם שיקרה? מה אתם אומרים? אה, בא האומיקרון, לא ראינו את זה, לא הכרנו את זה? ואתם חושבים שאנחנו הכרנו את הקורונה כשהיא באה? 100 שנים לא היה דבר כזה. אנחנו עמדנו מול הדבר הזה, אבל פעלנו, למדנו, עשינו, אכפנו ודיברנו כאיש אחד. עשינו דברים בישיבות ליליות, חבריי היו כאן, קיבלנו החלטות וביצענו. אתה, בנט, לא עשית כלום, ולחוסר המעש הזה ולאימפוטנטיות הזאת אתה קורא מדיניות. ובכן, זה לא רק בקורונה. אני יכול להגיד דבר אחד: בעזרת השם נצא מהגל הזה, כל העולם יצא מהגל הזה, אבל כשזה יקרה, זה יקרה לא בזכות בנט אלא למרות בנט. וזה יקרה, בגלל בנט, במחיר יציאה מהגל הנוכחי שיהיה גבוה – והוא כבר גבוה בהרבה – מיתר המדינות. ובכן, בזמן שהממשלה הזאת מכילה את המתים – מכילה, איזו אמירה מפלצתית – מכילה את המתים, כלומר מאפשרת את המתים, נותנת להם למות, נותנת לעם שלי למות – כדברי בנט, כן? נותנת לעם שלנו למות, היא גם מתעלמת ודורסת את העצמאים. היא דורסת את בעלי העסקים העצמאים ובעלי העסקים שנפגעו מהקורונה. הממשלה שולחת אותם להחליף מקצוע. לא רק שאתם לא נותנים לאזרחים שום סיוע כלכלי, אפס ביצועים, אפס תמיכה, אתם גם מעלים מחירים בכל התחומים. אתם מעלים את מחירי הדלק, מעלים את מחירי החשמל, מעלים את מחיר המים, מעלים את הארנונה. ירון לונדון כתב פעם שיר על אליעזר בן יהודה: "מילים מילים, מילים מילים, הוא בדה ממוחו הקודח"; אצלכם זה: מיסים מיסים, מיסים מיסים – אתה, בנט, בדית ממוחך הקודח, אולי ליברמן, ויחד, יחד הפרתם את כל ההבטחות שלכם, גם את ההבטחה הזאת שתורידו מיסים, שתביאו לנו סינגפור. סינגפור הבאתם לנו? אני רוצה להגיד: קדחת הבאתם לנו, אבל קדחת כלכלית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – זה הכול. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם מעלים את מחירי המוצרים, הכול עולה, הכול מתייקר, והכול כדי לממן את העסקה האפלה שעשיתם עם רע"מ, מס עבאס – צריך לומר מיסי עבאס – ואתם לא עושים כלום, ואפילו לא אכפת לכם. יש לכם רק שיטה אחת: להאשים את כולם חוץ מעצמכם. אתם נוהגים ברכב, אתם מפילים את הרכב של המדינה לתוך התהום הכלכלית, ואתם אומרים: הנהג לא אשם. אתם נוהגים בהגה הזה; יותר נכון, אתם לא נוהגים, אתם מידרדרים לתהום ומדרדרים את כולנו יחד איתכם. אזרחי ישראל מסתכלים על הממשלה – אני שומע אותם, אני רואה אותם, אני מדבר איתם, אפילו פה במסדרונות – והם לא מבינים מדוע הפקירו אותם לגורלם. אף אחד מכם לא מנסה להציל חיים, אף אחד מכם לא מנסה לתמוך באזרחים, בעסקים ובעצמאים. אזרחים פושטים רגל, עסקים נסגרים – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מאות אלפי ישראלים נמצאים בבידוד בלי שום עזרה, ואתם, אפילו לא אכפת לכם. מעולם לא הייתה כאן ממשלה כל כך כושלת, כל כך אטומה, כל כך צבועה וכל כך יהירה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, יש רעש. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> מעולם גם לא הייתה כאן – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נראה לי שאף אחד לא מפריע לו, חברת הכנסת שטרית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, אל תפריעי לי. הבנתי אותך. את מפריעה. חברת הכנסת בן ארי, תודה. חברת הכנסת בן ארי, תודה. בבקשה להמשיך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל השקרים – אנחנו לא מפריעים לו במילה. לא מפריעים לו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השקרים והכזבים. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מעולם גם לא הייתה כאן ממשלה כל כך מסוכנת. איראן מנהלת בימים אלה משא ומתן מתקדם לחזרה להסכם הגרעין. באופן מדהים עמדתה של ישראל לא נשמעת בעניין הזה. בנט לא נלחם נגד חזרת איראן להסכם – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ושר החוץ לפיד שותק כמו דג. השבוע החליט הממשל האמריקני להסיר חלק מהסנקציות נגד איראן בלי שום תמורה מצד משטר האייתולות. ארצות הברית ומדינות המערב ממשיכות לחלק לאיראן מתנות חינם בזמן שאיראן והם דוהרים להסכם שיאפשר לאיראן להמשיך להעשיר אורניום. זה לא בהכרח מפתיע. מה שכן מפתיע זה השתיקה הרועמת והמחפירה של בנט ולפיד. אתם זוכרים איך אנחנו נלחמנו נגד חזרת ארצות הברית להסכם הגרעין עם איראן? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כן, ברעש וצלצולים. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> במשמרת שלנו, כשארצות הברית דהרה לחתום על הסכם עם איראן, נלחמתי נגד המעשה המסוכן הזה מעל כל במה, בכל פורום. יצאתי לקונגרס, דיברתי נגד ההסכם הזה, בזמן שכאן בארץ היו מי שתמכו בו, וחלקם יושבים היום בממשלה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כי שכנעת אותם. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> ואכן, שכנענו אותם, את הממשל הבא – – << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> מה שכנענו אותם – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לצאת מההסכם הזה, להטיל סנקציות על איראן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת מואטי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> עשינו זאת מתוך תחושה של שליחות עמוקה, מפני שהמשימה הראשונה של ראש ממשלה בישראל היא להבטיח את ביטחונה ועתידה של המדינה שלנו. לראש ממשלה בישראל חייבת להיות יכולת אחת, ואם אין לו אותה הוא לא יכול להיות פה: הוא צריך להיות מסוגל להגיד מילה אחת לנשיא ארצות הברית, והמילה היא לא. לא. לא נסכים להסכם שיאפשר לאיראן להגיע לסף גרעיני של ארסנל של פצצות אטום; לא, לא נשתוק; לא, לא נפסיק את פעולותינו העצמאיות, ולעולם לא – לא נסכים לקבל את העיקרון של "אין הפתעות". << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הם הסכימו. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> את כל הלאווים האלה, שהם הכרחיים לראש ממשלה בישראל, אתם הפרתם. אתם מרכינים ראש. אתם מתנהגים כמו מדינה וסלית כשיש לנו אחריות לדאוג כאן לשלושת אלפים שנות קיום שלנו שמאוימות היום על ידי משטר האייתולות, שמכריז שהוא מתכוון להשמיד אותנו ופועל להשמיד אותנו, ואתם מרכינים ראש, מתחנחנים, מתחסדים, מתייפייפים. אבל דבר אחד אינכם מסוגלים לעשות: אינכם מסוגלים לדאוג לבריאותם של אזרחי מדינת ישראל; אינכם יכולים לגרום – או יותר נכון, לדאוג לרווחתם וכלכלתם, ומעל הכול אינכם יכולים להבטיח את עתידה וביטחונה של מדינתם. אני אומר זאת, אדוני, בצער עמוק, אני לא אומר זאת מתוך איזושהי הנאה. אני אומר זאת כי אני רואה כאן כישלון מחפיר. ואני רוצה להגיד לך משהו: לא רק אני רואה את זה, כל אזרחי ישראל רואים את זה, ואני חושב שהם מבינים: הם צריכים ללכת. והם ילכו הרבה יותר מהר ממה שהם חושבים, כי אי-אפשר לעצור את הגל הנוסף. לא את גל הקורונה – את הגל של מחאה אמיתית ועמוקה של אזרחי ישראל, שרוצים עתיד בטוח. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה. אני מבקש מכל חברי הכנסת לשבת. << נושא >> דברים לזכרו של השר לשעבר וחבר הכנסת לשעבר מרדכי בן-פורת, זיכרונו לברכה << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לפני ההצבעה, אנחנו עוברים לדברים לזכרו של השר לשעבר וחבר הכנסת לשעבר מרדכי בן-פורת. בבקשה לכבד את זכרו. נא לעמוד. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרו של חבר הכנסת מרדכי בן-פורת, זיכרונו לברכה.) אני מקדם בברכה את המשפחה, את משפחת בן-פורת. ברוכים הבאים. חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, שרים, ראש הממשלה, לפני כחודש הלך לעולמו השר וחבר הכנסת לשעבר מרדכי בן-פורת. בן-פורת נולד בבגדד, והיה פעיל בתנועה הציונית, שפעלה במחתרת, ועלה בשנת 1945 ארצה. במלחמת העצמאות השתתף כבר כמפקד פלוגה, ולאחר המלחמה סייע בהעלאת יהודי עיראק לישראל. בשנת 1955 כיהן כראש המועצה המקומית אור יהודה, ושימש בתפקיד עד שנת 1969. בנובמבר 1965 נבחר בן-פורת לכנסת השישית מטעם סיעת רפ"י, וכיהן בכנסות השביעית והשמינית מטעם המערך. הוא נבחר לכנסת העשירית עם התנועה להתחדשות ציונית חברתית, כחלק מרשימתו של משה דיין. לאחר פטירתו של משה דיין כיהן בן-פורת כשר בממשלתם של מנחם בגין ויצחק שמיר. בין יתר תפקידיו בכנסת כיהן בן-פורת כסגן יושב-ראש הכנסת והיה חבר בוועדת העבודה והרווחה. מרדכי בן-פורת יסד בשנת 1975 את המרכז למורשת יהדות בבל, וכן סייע לעלייתם של יהודי איראן ארצה בשנת 1979, במסגרת הסוכנות היהודית. הוא זכה לפרסים רבים בחייו כהוקרה על פעילותו. בשנת 2001 אף הוענק לו פרס ישראל על מפעל חיים ותרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. מרדכי בן-פורת הלך לעולמו בחודש ינואר האחרון בביתו שברמת גן. הוא הותיר אחריו שלוש בנות ונכדים. בן 98 היה במותו. יהי זכרו ברוך. אני מבקש להזמין את השר נחמן שי לשאת דברים. בבקשה. << דובר >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי וחברותיי חברי הכנסת, השרים, ראש הממשלה, משפחת בן-פורת היקרה, שהצטרפה אלינו ויושבת ביציע, מרדכי בן-פורת היה שר, חבר כנסת, ראש המועצה אור יהודה, מייסד מרכז מורשת יהדות בבל, חתן פרס ישראל ועוד תארים רבים שנשא בכבוד בזכות עשייה מופלאה שעשה למען עם ישראל. הוא שייך לאותו דור – דור נדיר, שהולך ונכחד, לצערנו – שהקים במו ידיו את מדינת ישראל, מן המנהיגים הנדירים שהיו עימנו מראשית ימיה של המדינה, דוגמה אולטימטיבית לציונות, להקרבה למען טובת הכלל ולאהבת הארץ. סיפור חייו, החל מילדותו בעיראק, פעילותו כנער בתנועת החלוץ, מסע העלייה שלו לארץ ישראל, התגייסותו לשורות ההגנה, מ"פ בצה"ל במלחמת העצמאות, כהונתו בממשלות ישראל לצד מנהיגים דוגמת דוד בן-גוריון ומשה דיין – כל אלו ראויים לשמש השראה לכל צעיר וצעירה במדינת ישראל. המפעל אשר מזוהה יותר מכול עם השר לשעבר בן-פורת, זיכרונו לברכה, הוא מבצע עלייתם של יהודי בבל לישראל. בן-פורת נשלח בשנת 1949 על ידי המדינה הצעירה הזו להוביל את מבצע עזרא ונחמיה, מבצע העלייה הגדול של יהודי עיראק, שהביא לעלייתם של 120,000 יהודים למדינת ישראל בתוך שנה אחת. יחד עם יושב-ראש הכנסת לשעבר שלמה הלל, זיכרונו לברכה, אשר מחר אנו מציינים שנה לפטירתו – הוא נפטר ב-8 בפברואר 2021 – ארגן והוביל את המבצע בתושייה גדולה, בנחרצות ובדבקות במטרה. הוא חירף את נפשו למען הצלחת המבצע, תוך סיכון אישי גדול. בן-פורת הצליח בתחבולות לחלץ יהודים רבים מכל רחבי עיראק לבריחה בנתיב הפרסי ולאחר מכן ברכבת אווירית לישראל. כך, הוא היה אחד האישים בהיסטוריה היהודית, ובוודאי הישראלית, אשר שמם נקשר בהצלת יהודים, בהעלאתם ארצה ולאחר מכן בקליטתם בה. לימים, בזכות הניסיון המוצלח של בן-פורת, הביאו הסוכנות היהודית וממשלת ישראל לגייסו שוב למשימות של הצלת יהודים והבאתם ארצה. בשנת 1979, הרבה שנים אחר כך, עם עלייתו לשלטון של משטר חומייני באיראן וניתוק היחסים עם ישראל, נשלח בן-פורת שוב, בזכות הידע והניסיון והיכולות הנדירות שלו, לטהרן לסייע בהוצאתם של היהודים מהמדינה. מרדכי יישם את האמרה "דע מאין אתה בא ולאן אתה הולך". גולת הכותרת לפעילותו בארץ הייתה הקמת מרכז מורשת יהדות בבל, שאותו הוא ייסד וניהל במשך שנים רבות; מפעל מפואר להנצחה ולימוד המורשת של הקהילה היהודית העתיקה בגלויות, הקהילה היהודית בבבל. לפני כמה שבועות, בתוקף תפקידי, בעבודת משרדי, ביקרתי במרכז והתרשמתי מאוד מפועלו של מרדכי ומהפעילות הענפה למען הדורות הבאים המתקיימת במרכז הזה, ואני ממליץ לכל אחד לבוא, לראות ולהתרשם. זוהי צוואתו החיה, צוואתו האמיתית. כאמור, במעשיו ניתן למלא ימים שלמים. הוא היה ממייסדי העיר אור יהודה וראש המועצה הראשון; היה חבר כנסת פעיל, סגן מזכ"ל מפלגת העבודה, חבר משלחת ישראל לאו"ם, שר בממשלות ישראל; הוביל את המאבק למען שיפור מעמדם של העולים ממדינות ערב, ובמיוחד יוצאי עיראק, וקידומם בחברה הישראלית. הוא תרם תרומה אדירה לשיפור מעמדם של העולים. בדיוק כמו בכל פעילויותיו בימי חייו, הוא הניח יסודות לחינוך הדורות הבאים לחברה ישראלית טובה יותר, וכך מורשת חייו המפוארת תישאר עימנו לשנים רבות. מרדכי בן-פורת זכה להכרה שלה היה ראוי בדמות פרס ישראל על פועלו למען הקהילה העיראקית בישראל, ובכלל על עשייתו הרבה בתחום העלייה והקליטה. וכך נימקו זאת שופטי ועדת הפרס, הפרופ' אניטה שפירא, מר חיים ישראלי ומר אלי עמיר: "על מפעל חייו, על אומץ ליבו, על נכונותו להסתכן למען המדינה ועל מסירותו ללא גבול למפעל הציוני, לקהילתו ולכלל ישראל – מצאה ועדת השופטים את מר מרדכי בן-פורת ראוי לפרס ישראל על מפעל חיים, תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשס"א". כשר התפוצות, כמי שעוסק שנים ארוכות כבר בשאלות העוסקות בעם היהודי, בקשר עם הקהילות היהודיות ובמורשת היהודית לדורות הבאים, אני מרשה לעצמי לקבוע כי מרדכי בן-פורת היה אחד מאבני היסוד של מדינת ישראל והחברה הישראלית, והבניין הזה, חברים וחברות, עומד יציב בין היתר בזכות תרומתו האדירה. לצערי, לא הכרתי באופן אישי את מרדכי בן-פורת, אבל זכיתי להכיר את סיפורו האישי, את מורשתו, ואני מודה למשפחה על ההזדמנות שנתנה לי לשאת דברים אלה במליאת הכנסת. היום אנחנו זוכרים ומוקירים את החלוץ הצעיר שצעד מעיראק, את המפקד, את שליח הציבור, את השר בממשלות ישראל, את זוכה פרס ישראל, איש מסור, איש אהוב, איש חזון ומעשה. יהי זכרו ברוך. תודה לכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת הנגבי, בבקשה. << דובר >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, משפחת בן-פורת היקרה, ידידי יצחק חייק, מאז קום המדינה כיהנו בכנסת ישראל כ-1,000 חברי וחברות כנסת. רק ל-40 מתוכם העניקה מדינת ישראל את הפרס החשוב והיוקרתי ביותר, פרס ישראל על מפעל חיים, בזכות תרומתם המיוחדת לחברה ולמדינה. מרדכי בן-פורת כיהן 14 שנים בכנסת וכיהן גם כשר בממשלה, אבל את עיקר תרומתו הייחודית למדינת ישראל תרם כבר שנים רבות לפני כן. בגיל 22 יצא מרדכי מעיר הולדתו בגדד למסע רב סכנות שארך חודש ימים. מחופשים לבדואים, הצטרפו הוא וכמה חברים יהודים לקבוצת מבריחים עיראקים שחצו את המדבר לסוריה, חצו את סוריה ממזרח למערב, חצו את גבול סוריה–לבנון, ומביירות יצאו לארץ ישראל. כעבור ארבע שנים, והוא בן 26 בלבד, כבר גויס בן-פורת על ידי ראש הממשלה של המדינה בת השנה, דוד בן-גוריון, למשימה נועזת וחסרת תקדים: חילוץ יהודי עיראק והבאתם לישראל. כפי שהוזכר כאן, יחד עם שלמה הלל – לימים גם הוא חבר כנסת, שר וחתן פרס ישראל – חזר בן-פורת לעיראק וסיכן שוב ושוב את חייו על מנת לקדם את הצלת היהודים. ארבע פעמים נעצר בן-פורת על ידי המשטרה העיראקית, עבר עינויים קשים, ובדרך נס ניצל מגורלם המר של יהודים עיראקים אחרים, שהוצאו להורג בתלייה. למרות כל הקשיים והסכנות, מבצע עזרא ונחמיה הוכתר בהצלחה עצומה. בסיומו, כ-120,000 איש, הרוב המוחלט של יהדות עיראק, הגיע ארצה בין השנים 1949 ו-1951 ובנו בישראל קהילה חמה ומפוארת. בכך, אדוני היושב-ראש, לא הסתיימה התגייסותו של בן-פורת, תוך סכנת חיים מוחשית, להצלת יהודים. בשנת 1979, כשהמהפכה האסלאמית עמדה על סף השתלטות על איראן, הוזעק בן--פורת לסייע על ידי הסוכנות היהודית להצלת יהודים מתוך איראן, המשולהבת מקנאות ומשנאת הכופרים. כעבור ימים לא רבים, כשהוא וישראלים לכודים בטהראן, קרס משטרו של השאה. האייתולה חומייני נחת באיראן, מיליוני איראנים יצאו לרחובות, ו-34 ישראלים שנותרו בטהראן, ובן-פורת ביניהם, נאלצו למצוא מסתור עד שהוסדרה יציאתם מן המדינה. מרדכי בן-פורת שירת כל חייו את עמו, גם בעירו אור יהודה, כראש המועצה, גם בבית הזה וגם כחבר הממשלה. זכיתי להכירו מקרוב כאשר הצטרף לליכוד בשנת 1992. לא בכל נושא עמדותינו המדיניות היו זהות, אבל תמיד, אדוני היושב-ראש, ידעתי, שבזכותו ובזכות מתי-מעט, אישים עתירי מעש כמוהו, זכתה ישראל להגיע לאין שהגיעה. יהי זכרו של מרדכי בן-פורת ברוך לעד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמן, תודה רבה. חבר הכנסת כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, משפחת בן-פורת היקרה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שקט בספסלים האחוריים, בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ראשית, אני רוצה להגיד למשפחה תודה. התרגשתי מאוד כשפניתם אליי וביקשתם ממני לשאת דברים לזכרו של יקירכם, מרדכי בן-פורת, זיכרונו לברכה. אני מתכבד ונרגש שיש לי את הזכות לדבר על אדם כזה. תודה. יש ימין ויש שמאל שמלווים את הבית הזה בשגרה. יש ויכוחים על אידיאולוגיה, יש מריבות, ויש את האנשים שעושים את הדברים שעולים על המחנות ומלכדים את העם, מלכדים את העם תחת מעטה אחד שבשמו כולנו נמצאים כאן, קיום מדינת ישראל; האנשים שבדמם זורם מימוש הרעיון הציוני והבטחת ההמשכיות של המקום שעליו נלחמו ונאבקו דורות שלמים במשך שנים רבות לפנינו. מרדכי בן-פורת היה אחד מהאנשים האלה. פעולותיו היו מעל המחנות, מעל הפילוג, מעל חילוקי הדעות; איש אמיץ שבניית הארץ והעלאת יהודים מתבל עמדו תמיד לנגד עיניו. הוא לא הפסיק גם כאשר נשקפה סכנה לביטחונו האישי. הוא פעל בתנועת המחתרת החלוץ בעיראק, עלה ארצה, גויס, יצא לקורס הקצינים הראשון בצה"ל ונלחם במלחמת העצמאות כמפקד פלוגה. הוא לא עצר שם, והמשיך לפעול למען העלאת יהודי עיראק, ולמרות שנעצר ארבע פעמים על ידי השלטונות העיראקיים, זה ממש לא מנע מבעדו להמשיך את השליחות שבערה בו. ופה אני רוצה להגיד לו תודה, בתקווה שהוא שומע אותנו. סבא שלי, ג'מיל עובדיה, זיכרונו לברכה, וסבתי, צ'חלה עובדיה, שתיבדל לחיים ארוכים, עלו במבצע עזרא ונחמיה, שאתה היית ממארגניו, יוזמיו ומבצעיו, וכמוהם עוד מאות אלפי יהודי עיראק עלו ארצה. כולנו ביחד, העולים וצאצאיהם, אומרים לך תודה. נפגשנו ביוני האחרון במרכז למורשת בבל באור יהודה, מרכז שאתה יזמת את הקמתו ועמדת בראשו בהתנדבות. רצית שניחשף ונזכור ונשמור את התרבות העשירה של יוצאי עיראק – משימה כל כך חשובה שלקחת על עצמך ופעלת למענה רבות במהלך חייך. באותו היום הגעתי ליום ציון לאירועי הפרהוד, אותו חג שבועות ארור ב-1941 שבו ביצעו הפורעים המוסלמים טבח ביהודי בגדאד בחסות התעמולה הנאצית. נרצחו 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים נותרו יתומים ומעל 50,000 יהודים רכושם נבזז. כנכד לניצולת פרהוד, התחייבתי שאעשה כל שביכולתי בשביל שלא נשכח מה היה שם, שלא נשכח מה יהודי עיראק עברו שם, ואני פועל בשביל לקיים. הצעת החוק שלי לקביעת יום הזיכרון לפרהוד שבו ילמדו בבתי הספר ויציינו את הפרהוד נמצאת בשלבים מתקדמים, בתקווה גדולה שהממשלה והכנסת יתמכו והיא תעבור בזמן הקרוב. חבל שאתה לא כאן בשביל לראות את זה קורה. באותו הטקס ראיתי את ההתרגשות שלך. התרגשת לראות את המורשת, התרגשת לראות באופן מוחשי לאן הוביל מעשה ידיך. התרגשת כי הצלחת. לשמחתי, היית עד לכך שהצלחתי להביא את זיכרון הפרהוד לכנסת, וציינו אותו לפני שנתיים בפעם הראשונה אי פעם בכנסת ישראל, ציון שהצלחתי לקיים גם בשנה הזאת, ואמשיך לפעול כדי שיתקיים בכל שנה. אסיים ואומר כי אני מתחייב מעל במה זו, ביום זה, שאפעל להמשיך ולעשות את מה שאתה התחלת. אמשיך לעשות את מה שאתה בנית – להשמיע את הסיפור הזה, להשמיע את קולם של יהודי עיראק. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אמן. אני מודה למשפחה על שהגעתם היום למליאת הכנסת. << נושא >> חוסר המנהיגות ואובדן השליטה של ראש הממשלה מול מגפת הקורונה (דלתא/אומיקרון) מסכנים את חייהם של אזרחי ישראל ומאיימים על יציבות המשק << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. אנחנו חוזרים להצבעה על הסעיף הראשון, 40 חתימות. על פי בקשת הממשלה – הצבעה שמית על עמדתו של ראש הממשלה. בבקשה, מזכירת הכנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – בעד אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – נגד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – נגד אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – נגד מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – נגד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – אינו נוכח מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – אינו משתתף בהצבעה גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – בעד שרון רופא אופיר – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – אינו נוכח יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לקרוא פעם נוספת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) קרן ברק – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח ישראל כץ – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יעקב מרגי – אינו נוכח עלי סלאלחה – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח עמיחי שיקלי – נגד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש מי מחברי הכנסת שנמצא במליאה ומזכירת הכנסת לא קראה בשמו, או לא הצביע? אין אחד כזה. הסתיימה ההצבעה, בבקשה לספור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 53 נגד, 55 בעד. עמדתו של ראש הממשלה התקבלה. << נושא >> הודעות יושב-ראש ועדת הכנסת<< נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אורבך. אני מדגיש לכל חברי הכנסת שעל אחת מההודעות נדרשת הצבעה. חבר הכנסת אורבך, בבקשה. שתי הודעות, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סליחה, נגד – 53, 55 בעד. לפיכך, עמדתו של ראש הממשלה התקבלה. בבקשה. << דובר >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש לי שתי הודעות שלא דורשות הצבעה ועוד שלוש הודעות עם הצבעה. הכנסת החליטה בישיבתה ביום א' באדר א' התשפ"ב, 2 בפברואר 2022, להעביר את הצעת חוק להנצחת הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ציון זכרו ופועלו), התשפ"ב–2021, פ/2253/24, של חבר הכנסת ניר אורבך, לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת, בהסכמת יושבי-ראש הוועדות הרלוונטיות, להעביר את הצעת החוק האמורה מוועדת החינוך, התרבות והספורט לדיון בוועדת הכנסת לשם הכנתה לקריאה הראשונה. אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ניגשים להצבעה. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני הולך להצביע ואני חוזר? אני יכול להישאר פה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אוסיף אותך. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> תוסיף אותי. בסדר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ניגשים להצבעה על הצעת החוק של הרב – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. הודעה, הודעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סליחה, על הודעה. טעות שלי. בנושא הרב קוק. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> החוק להנצחת הרב קוק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני ניגש להצבעה. חברי הכנסת, בבקשה לשבת. נא להצביע. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני בעד. הצבעה מס' 2 בעד הצעת ועדת הכנסת – 24 נגד – 4 נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק להנצחת הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ציון זכרו ופועלו), התשפ"ב–2021, מוועדת החינוך, התרבות והספורט לוועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 24, נגד – ארבעה. לפיכך, ההצעה עברה. בבקשה לגשת להצעה הבאה. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הכנסת החליטה, בישיבתה ביום ג' בשבט התשפ"ב, 5 בינואר 2022, להעביר את הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון – ליווי אפוטרופוס), התשפ"א–2021, פ/2046/24, של חבר הכנסת רון כץ לדיון בוועדת העבודה והרווחה. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת, בהסכמת יושבי-ראש הוועדות הרלוונטיות, להעביר את הצעת החוק האמורה מוועדת העבודה והרווחה לדיון בוועדה המיוחדת לזכויות הילד לשם הכנתה לקריאה הראשונה. אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. לפיכך, הצבעה על העברתה לוועדה לזכויות הילד. בבקשה, הצבעה. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני בעד. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> נגד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> למה נגד? << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אנחנו בעד. למה הם נגד? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני לא יודע למה. אני בעד. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אני הייתי פה, היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אוסיף אותך. הצבעה מס' 3 בעד הצעת ועדת הכנסת – 27 נגד – 18 נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון – ליווי אפוטרופוס), התשפ"א–2021, מוועדת העבודה והרווחה לוועדה המיוחדת לזכויות הילד נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 19, עם חברת הכנסת גולן, בעד – 28, עם חבר הכנסת אורבך. בבקשה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עוד הודעה נוספת. עוד אחת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עוד אחת להצבעה, בבקשה. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הכנסת החליטה, בישיבתה ביום ג' בשבט התשפ"ב, 5 בינואר 2022, להעביר את הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון – עבודת נוער בהופעות וצילומים), התשפ"ב–2021, פ/2228/24, של חברת הכנסת לימור מגן תלם וקבוצת חברי הכנסת לדיון בוועדת העבודה והרווחה. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת, בהסכמת יושבי-ראש הוועדות הרלוונטיות, להעביר את הצעת החוק האמורה מוועדת העבודה והרווחה לדיון בוועדה המיוחדת לזכויות הילד, לשם הכנתה לקריאה הראשונה. אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ובכן, אנחנו ניגשים להצבעה על חוק עבודת הנוער, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> על ההודעה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> על ההודעה, טעות שלי. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> בעד. אני בעד. הצבעה מס' 4 בעד הצעת ועדת הכנסת – 27 נגד – 16 נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון – עבודת נוער בהופעות וצילומים), התשפ"ב–2021, מוועדת העבודה והרווחה לוועדה המיוחדת לזכויות הילד נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 28 כולל חבר הכנסת אורבך, נגד – 16. לפיכך, ההודעה על חוק עבודת הנוער הועברה בהסכמה, על פי ההצבעה, לוועדה לזכויות הילד. << נושא >> השלמת הרכב ועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה להמשיך. << דובר >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> עוד שתי הודעות נוספות בלי הצבעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, שתי הודעות. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי חבר הכנסת אלון טל יכהן כממלא מקום קבוע בוועדה המיוחדת לפניות הציבור מטעם סיעת כחול לבן. כמו כן, אבקש להודיע כי חברת הכנסת אימאן ח׳טיב יאסין תכהן בוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית על מכסת סיעת ישראל ביתנו. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << דובר >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> כמו כן, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הצעות החוק וההצעות לסדר-היום כמפורט להלן יועברו לדיון בוועדות הבאות: ועדת העבודה והרווחה תדון בהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 230) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התשפ"ב–2022, מ/1490; ועדת הכנסת תדון בהצעות החוק הבאות: 1. הצעת חוק ברל כצנלסון (ציון זכרו ופועלו), התשפ"א–2021, פ/1280/24, של חבר הכנסת גלעד קריב; 2. הצעת חוק הכנסת (תיקון – ציון מקור חקיקה פרטית), התשפ"א–2021, פ/475/24, של חבר הכנסת מוסי רז. ועדת הכספים תדון בהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (אישור ועדת הכספים בקביעת מוסד ציבורי), התשפ"ב–2021, פ/2849/24, של חבר הכנסת ולדימיר בליאק וקבוצת חברי הכנסת; ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעות הבאות: 1. הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הסמכת בית משפט למתן צו מניעה או צו עשה), התשפ"ב–2021, פ/2855/24, של חבר הכנסת גלעד קריב; 2. הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – ייצוג הולם בתאגידים ממשלתיים וגופים סטטוטוריים), התשפ"ב–2021, פ/2688/24 של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וקבוצת חברי הכנסת; 3. הצעת חוק העונשין (תיקון – חילוט רווחי סרסרות), התשפ"א–2021, פ/596/24, של חברת הכנסת מיכל רוזין; 4. הצעה לסדר-היום בנושא: ייצוג הולם לעולים בשירות המדינה, של חברי הכנסת נעמה לזימי ויום טוב חי כלפון. ועדת החוץ והביטחון תדון בהצעה לסדר-היום של חברת הכנסת אבתיסאם מראענה בנושא: תנאי שהייתם בישראל של להט"בים שנרדפו בשטחי הרשות הפלסטינית. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכנסת. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתה של חברת הכנסת שרון רופא אופיר בנושא: הקמת קו חשמל ללא תיאום תוך פגיעה ביער חולדה ההיסטורי וסכנה אמיתית לבריאות התושבים; בעקבות דיון בהצעה לסדר-היום של חברת הכנסת גילה גמליאל בנושא: מדיניות לאומית לשמירה על שטחים פתוחים. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1509).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם כך, ממשיכים בסדר-היום – הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק השר מתן כהנא. להצעת חוק זו הוצמדו עוד שלושה חוקים באותו נושא. בבקשה. << דובר >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבריי השרים. יצאו. רציתי לוודא שמי שיוצא בדרך כלל יוצא החוצה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> בפנינו מונח היום חוק בעל חשיבות ביטחונית מהמעלה הראשונה. חוק זה נחקק לאחר שהתברר כי פלסטינים שקיבלו מעמד בישראל מכוח איחוד משפחות היו מעורבים בביצוע פיגועים באינתיפאדה השנייה, ולאחר מכן היו מעורבים בפעולות טרור חמורות נגד אזרחי ישראל. לפי נתוני השב"כ, משנת 2001 ועד יולי 2021 – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> האינתיפאדה השנייה נגמרה מזמן, וגם יודעים שהשב"כ – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> – – היו מעורבים בפיגועים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, תודה. בבקשה להמשיך. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני, אני אומר, האינתיפאדה השנייה נגמרה מזמן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוא יודע, תאמין לי. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> היו מעורבים בפיגועים – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – השב"כ, הם מעידים שהוא משקר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, תודה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אז לעזוב אותו לשקר, אתה אומר? תשקר כמה שבא לך. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> היו מעורבים בפיגועים 165 פלסטינים שקיבלו מעמד בישראל מכוח איחוד משפחות או ילדים של פלסטינים שקיבלו מעמד מכוח הליך זה. מאות המחבלים אשר קיבלו את מעמדם בישראל מכוח נישואים הם ההוכחה הניצחת לחשיבותו הביטחונית של החוק. אין-ספור המצבות הדוממות של יהודים אשר נרצחו אך בשל היותם יהודים הם ההוכחה האילמת לנחיצותו של החוק. החוק האנושי הזה אינו מונע איחוד משפחות. להפך – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חוק אנטי-אנושי. מכבסת המילים לא תעזור לכם. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> להפך, הוא מונע פירוק משפחות. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מכבסת המילים לא תעזור לך. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> החוק הזה מונע פירוק משפחות. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה חוק אנטי-אנושי. זה חוק אנטי-אנושי, זה מה שזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> החוק הזה הוא חומת מגן עבור משפחות ישראליות רבות אשר שגרת חייהן, וחלילה חייהן עצמם, היו נגדעים באיבם ללא חקיקתו. ייתכן שלו מדינת ישראל הייתה משכילה ומחוקקת את החוק הזה לפני כן, דם יהודי רב היה נחסך. הסועדים במסעדת מצא בחיפה, הנוסעים בקו 6 בירושלים ואזרחים רבים אחרים לא היו נפצעים או מוצאים את מותם. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איפה הייתם? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> לצערנו, רק באחרונה קיבלנו תזכורת כואבת ועדכנית עד כמה חוק זה הוא חוק חשוב ורלוונטי. בעקבות אירועי האלימות האחרונים בנגב, שפרצו לאחר מבצע הנטיעות של קק"ל, נחשפנו לנתון מצמרר: 38% מהעצורים הם צאצאי פלסטינים השוהים בישראל מכוח איחוד משפחות. על פי השב"כ, לאוכלוסייה זאת משקל מכריע בתהליך ההקצנה הלאומנית העובר על האוכלוסייה הבדואית. אני רוצה להזכיר לכל חברי הכנסת כי מאז שהחוק נחקק לראשונה כהוראת שעה הוא הוארך בתמיכה של כמעט כל סיעות הבית הציוניות, כולל מרבית חברי הכנסת ממפלגות קדימה, יש עתיד והעבודה, הן כשהיו בקואליציה והן כשהיו באופוזיציה. מפלגות הליכוד, ש"ס ויהדות התורה, אני רוצה להזכיר לכם שפחות מ-30 יום לפני פקיעת תוקף החוק הצבעתם בממשלה פה אחד בעד הארכת תוקף החוק בנוסח המונח בפניכם. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> אנחנו הפקק שלך? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אני בטוח שהפעם אתם מבינים את גודל השעה ותצביעו בעד הנוסח המונח בפניכם. זאת זכותה ואף חובתה של מדינת ישראל לעשות הכול כדי להגן על אזרחיה ולשמור על ביטחונם. אני קורא לכל חברי הכנסת להצביע בעד חוק זה. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשר מתן כהנא. אני מזמין את חבר הכנסת צבי האוזר להציג את הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל שהוצמדה להצעת החוק הזאת. חבר הכנסת האוזר. << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> – – – יש לי טענה על ההצמדה. אני רוצה לדבר נגד ההצמדה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גברתי, זה לא עובד ככה. את צריכה לפנות למזכירות ולבקש מה שאת רוצה. בסדר? אז לא בצעקות. פשוט לפנות למזכירות ולדבר. << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> אני אפנה למזכירות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת האוזר נמצא? לא נמצא. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא ויתר על ההצמדה. << הצח >> הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2276/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת שמחה רוטמן) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת רוטמן. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> עכשיו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני עולה ראשון? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש כמה הצמדות. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> קודם מציגים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> קודם מציגים ואז יש דיון. חבר הכנסת רוטמן, אנא, עלה, בבקשה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> חשבתי שאני מציג אחרי שנואמים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת רוטמן יציג את הצעת החוק שלו, שמספרה 2276, שהוצמדה להצעת החוק הממשלתית. בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> כמה זמן לרשותי, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עשר דקות לרשותך. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שלוש דקות. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> למה אתה מתקמצן? לא ברור לי למה שלוש. עשר, הוא נותן עשר. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> הצעה מוצמדת זה שלוש. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רואה שיש סיעות שעינן צרה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> זה בתקנון. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עינן צרה, עם נ'. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה שלוש דקות, ועוד לא התחילו. קדימה, בבקשה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> המרכזי לא לקח עשר דקות, אז אפשר – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, תודה רבה על חישוב הזמנים. אני מבין שגם אתה סוחר בזמן. אנחנו לא סוחרים בדקות במליאה. אנחנו נעבוד על פי התקנון, אבל תודה רבה על ההצעה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, רבותיי השרים וגבירותיי – רבי וגברתי השרים, הצעת החוק – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין שר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, לא, יש פה שר ושרה. הם באו כי הם לא באותו צד. הצעת חוק האזרחות (הוראת שעה) שעולה היום להצבעה ומוצמדת להצעת החוק הממשלתית היא תיקון – היא תיקון של עוול מאוד מאוד גדול שנעשה בתחילת ימיה של הממשלה הזאת. אנחנו אמרנו מהיום הראשון שאנחנו רוצים שחוק האזרחות, שאומנם עבר כמה פעמים בהארכות במהלך הכנסות הקודמות, חייב לעבור התאמה לסיטואציה חסרת התקדים שקרתה במדינת ישראל. לראשונה בתולדות מדינת ישראל יש בקואליציה, יש בממשלה, סיעות שאומרות בפה מלה, הן לא מתביישות לומר זאת, שהן רוצות איחודי משפחות, שהם מימוש שקט או רועש של זכות השיבה הפלסטינית הלא-קיימת לתוך מדינת ישראל. לא הייתה סיטואציה כזאת מעולם, בוודאי לא מאז שנחקק חוק האזרחות (הוראת שעה) בפעם הראשונה בשנת 2003. שינוי המציאות הזה דרש שינוי בנוסח החוק; לא במהות החוק, לא לשנות את הסטטוס קוו, אבל כן בהחלט לבוא ולומר מכסות ושקיפות. אנחנו חייבים לוודא שעם החוק שאנחנו מצביעים בעדו לא ייכנסו מספרים – שפתאום ייפרץ השער; שלא ייכנסו מספרים שלא הכרנו ולא שיערנו. שלא נמצא את עצמנו שאחרי שנה שבה כביכול אנחנו נחים, שמחים שהעברנו את החוק, הש"ג – ממשלת ישראל, שבמשך 18 שנים שימשה כש"ג נאמן שלא ייכנס אפילו אדם אחד יותר ממה שצריך – פרץ את השער, והגענו לסיטואציה של אלפי אישורים. כדי למנוע את המצב הזה אנחנו דורשים מכסות. אנחנו דורשים שמה שהיה הוא מה שיהיה. אנחנו דורשים שקיפות, דיווח קבוע לוועדה של הכנסת, כמה נכנסים, להיות עם אצבע על הדופק, להתמודד עם המציאות חסרת התקדים שבהקמת הקואליציה הזאת, שבהקמת הממשלה הזאת. אנחנו שמחים שאחרי שניסו את כל האופציות השגויות וניסו להגיע להסכמות עם סיעות אנטי-ציוניות, סוף-סוף הגורמים הציוניים שבתוך הקואליציה הגיעו להסכמה שנוכל לשמור על חומת המגן של מדינת ישראל ולדאוג שבאמת מה שהיה הוא מה שיהיה – שיהיה סטטוס קוו, וחומת המגן של מדינת ישראל, בזכות שיתוף הפעולה שנראה פה, בעזרת השם תישמר היום, מה שלא היה קורה אם היינו מצביעים בעד החוק בפעם הקודמת. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת שמחה רוטמן. << הצח >> הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/2997/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אבי דיכטר) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת אבי דיכטר להציג את הצעת החוק שלו, שגם היא הוצמדה להצעת החוק הממשלתית, הצעת חוק שמספרה 2997, הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה). בבקשה, אדוני. << דובר >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר >> שלום. תודה רבה. סליחה על הקול הצרוד, אבל זה מה שיש כרגע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר_המשך >> הצעת החוק בעצם עוסקת בשלושה עוגנים שקיימים גם בהצעת החוק הממשלתית, גם בהצעת החוק של חבר הכנסת רוטמן, שהציג אותה הרגע, וגם בהצעת החוק שעומד להציג צביקה האוזר, שפספס את התור שלו, מה שנקרא. אבל נדמה לי שעל חשיבות החוק הזה אין מחלוקת בבית הזה. אני מזכיר לכם, אדוני היושב-ראש, שכשהובאה ההצעה כאן להאריך בשנה בפעם האחרונה, ההצבעה לא הייתה על החוק; ההצבעה, לבקשת ראש הממשלה, הייתה על אמון בממשלה או אי-אמון בממשלה, ולכן החוק נפל. משנפל החוק – בהחלט ראוי שחוק חדש, הצעת חוק חדשה, שעוברת את כל המסלול מקריאה טרומית או קריאה ראשונה ועד שנייה-שלישית – זו הזדמנות להכניס בה תיקונים והתאמות נדרשות הכרחיות. מעבר להצעת החוק הממשלתית, שהיא בעצם המשך החוק שנפל כאן בכנסת, ההצעה מדברת על תוספת של שקיפות שלא הייתה קיימת בחוק ההוא, על עיקרון של מכסות, שהיה קיים רק ברמה העקרונית, שמתירים לשר הפנים – ההרשאה לקבוע מכסה. אבל כאן, בהצעה שלי, הקריאה הזו, ההרשאה הזו לשר הפנים מחויבת לעבור באישור של ועדת הכנסת, זה לא רק עניין של השר ושל הממשלה. וכמובן, הדיווח, בבחינת שקיפות, הוא דיווח עיתי כפי שייקבע בהצעת החוק. מעבר לזה, בסופו של דבר, הנושא – המאבק בין דרישה לזכות שיבה גורפת של מיליוני פלסטינים, אם זה יינתן בידי הרשימות הערביות ואולי לא רק, לבין הקביעה שלנו, שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. ולכן, בהצעת החוק שלי שר הפנים, בבואו לקבוע – היה והוא מבקש לקבוע חריגים על פי מה שמותר לו בחוק, הוא צריך להביא בחשבון שני חוקי-יסוד, את חוק-יסוד: הלאום ואת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אבי דיכטר. << הצח >> הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1994/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת צבי האוזר) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת צבי האוזר לנמק את הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל שמספרה 1994, שגם היא הוצמדה להצעת החוק הממשלתית. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> על פי התקנון. על פי התקנון. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מדינת ישראל נמצאת במצב ייחודי שבו לא נמצאת אף מדינה אחרת בעולם, מצב הנובע משילוב של שלושה משתנים: סכסוך לאומי, פער כלכלי וסמיכות גבולית. הראשון – סכסוך לאומי אתני אלים ומתמשך בין שתי קהילות. בין ישראל לפלסטינים מתקיים עימות מזוין זה שנים רבות, עימות אשר הוביל בין השאר לפיגועי טרור ופרצי אלימות שגבו חיים של רבים. המרכיב השני הוא פער כלכלי. בין האזורים הפלסטיניים ביהודה ושומרון ובעזה לבין ישראל קיים פער כלכלי עצום. בעוד התמ"ג לנפש ברשות הפלסטינית עומד על סדר גודל של כ-5,000–6,000 דולר, הנתון בישראל הוא כמעט פי עשרה, נושק ל-45,000 דולר. השלישי – סמיכות גבול. הקהילה הפלסטינית חיה משני צידי גבול, חלקה במדינת ישראל וחלקה בשטחי יהודה ושומרון ועזה. זאת צמידות לאורך קו גבול המאפשרת זיקה ואינטראקציה כמעט יום-יומיות. בין באקה אל-גרבייה, שהיא חלק ממדינה שבה עומד התל"ג על 50,000 דולר, ובין באקה א-שרקייה, שהיא חלק מישות שבה עומד התל"ג על 5,000 דולר, מפרידים אך ורק מטרים ספורים. שלושת המאפיינים הללו מובילים למצב שבו ישראל מתמודדת עם לחצי הגירה חד-כיוונית מהרשות הפלסטינית לישראל – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – הגירה על רקע כלכלי עם השלכות ביטחוניות מרחיקות לכת. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, תודה רבה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. אדוני, אנחנו לא מקיימים עכשיו שיח. יש לך זמן דיבור, תשאל את מה שאתה רוצה בזמן הדיבור שלך. תודה רבה על הערת הביניים. תודה. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> יש פשוט עוד זמן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה עוד 30 שניות. כן. בבקשה. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> הגירה חד-כיוונית זו מהרש"פ מסוכנת לישראל, בראש ובראשונה מסיבות ביטחוניות. על פי נתוני השב"כ – ועמדו על כך חבריי לפני כן – מעורבים דור שני למשפחות שמעורבות בטרור ביחס בלתי פרופורציונלי להיקף האוכלוסייה. ראינו את האחוז הגדול מהמתפרעים במהלך המהומות בשומר החומות, דור שני לאותה הגירה. אבל לצד השיקול הביטחוני, אדוני היושב-ראש, הגיעה העת גם להתייחסות כוללת בהפעלת שיקול הדעת של השר, וזאת על פי הקונסטיטוציה הישראלית. כבוד האדם מחירותו וחירותו מחד גיסא, וחוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי מאידך גיסא הם אבני ראשה של הקונסטיטוציה הישראלית. בפסק הדין של בג"ץ שניתן לפני שבעה חודשים, ברוב מכריע חסר תקדים של עשרה שופטים מול אחד, נקבע כי חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי הוא מרכיב ליבה בקונסטיטוציה הישראלית, לצד ובמעמד שווה לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. לצורך זה אצטט רק מדבריו הראויים של השופט מינץ בפסק הדין, שאמר כך: יש "להוסיף לפרקי החוקה המתהווה של המדינה נדבך נוסף הנוגע לאופייה, סמליה וזהותה הלאומית. מדובר בחוק-יסוד שהמטען הערכי שהוא טומן בחובו הוא בסיסי ומושתת על עקרונות איתנים ביותר – –" << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> "– – חוק-יסוד המעגן נדבכים מהותיים של אחד המאפיינים העיקריים והגרעיניים של מדינת ישראל, והמעצב את דמותה וזהותה הלאומית". אני אסיים במשפט אחרון. בשאלה הכרוכה בעניינו של החוק הנדון בכנסת כרוכות שאלות נוספות. הן אינן מפחיתות מהחשיבות של הסוגיה הביטחונית, אך לסוגיה זו, הרגישה והחשובה, יש היבטים נוספים שכנסת ישראל לא תוכל לאורך ימים להתעלם מהם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אשר על כן, אבקש להתאים את החקיקה המשמעותית של חוק האזרחות לרוח הפרשנית שניתנה לנו בבג"ץ חוק הלאום, בג"ץ שדחה 25 עתירות ושינה למעשה את המצב החוקתי בישראל שינוי ראוי ולטובה. נלך בעקבות החלטת בג"ץ. נלך בעקבות הקונסטיטוציה הישראלית. אשר על כן, אבקש לאשר את החוק בנוסחו כפי שהצגתי בפני הבית הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת צבי האוזר. חברי הכנסת, אנחנו עוברים לדיון משולב בארבע הצעות חוק האזרחות והכניסה לישראל. בזאת אני נועל את רשימת הדוברים. אני מזמין את חבר הכנסת אוסאמה סעדי להיות ראשון הדוברים. בבקשה, אדוני. שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תראו, זה החוק הכי גזעני שנמצא בספר החוקים של מדינת ישראל. יש עוד הרבה חוקים, אבל החוק הזה, אפילו לבית המשפט העליון היה קושי רב אז, כשחוקק כהוראת שעה מאז 2003, ואז נחלקו דעות השופטים, וחמישה שופטים עליונים אמרו שזה חוק לא חוקתי. היה שופט אחד שהכריע את הכף, ואז הייתה התוצאה 5:6. הוא אמר: נכון שזה חוק לא חוקתי, אבל מכיוון שמדובר בהוראת שעה לשנה – מנימוקים ביטחוניים, ב-2003, עם האינתיפאדה – הוא אמר: אני אכשיר את זה. מאז עברו כמעט 20 שנה. אנחנו מדברים על 15,000 משפחות, אדוני היושב-ראש, וכמעט 50,000 אנשים שחיים בתוך מדינת ישראל, אבל חייהם הם גיהינום, הם לא חיים, אפרופו אלה שמחפשים איכות חיים פה ושם. המשפחות האלה נקרעות יום-יום, שעה-שעה, בגלל החוק הזה. ועכשיו כשסוף-סוף אמרנו: ואללה, יש ממשלת שינוי, הממשלה הזאת תבטל את החוק הזה – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> אתה אמרת: סוף-סוף יש ממשלת שינוי? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מה? אמרתם אתם, אתם, אלה שנכנסו. המשפחות שתלו תקוות ובאו אליכם, השרה זנדברג, יו"ר סיעת מרצ מיכל רוזין, גבי לסקי, באו אליכם המשפחות, הבטחתם להן. אני שמעתי אותך היום, תמר זנדברג, ואני מסכים לכל מילה שאמרת. אבל מה היה לפני שבעה חודשים? איך אתם הרמתם את היד שלכם בעד חוק גזעני כזה? הם – כי היא פונה אליי. גם החברים מרע"מ (אומר בערבית: רע"מ, איפה הם?) שאז הצביעו בעד. ולמה? כי הגעתם לפשרה עם אילת שקד על 1,600, אותם 1,600 ששר הפנים הקודם דרעי אישר, אבל גם את ה-1,600 לא עשתה ולא כיבדה את ההסכם. ועכשיו מה – מיכל, את יודעת מה? עכשיו שקד אמרה בממשלה, עכשיו היא תתחיל לטפטף לכם את הבקשות. מגיע לכם. היא כנראה התאהבה כל כך, אילת שקד, פעם במשורה, בחוק החשמל, אני מזכיר לכם, שהיא תשתמש בסמכות שלה במשורה באל-קטארה ועכשיו גם (אומר בערבית: בחוק איסור איחוד משפחות,) גם בלטפטף. אנחנו לא רוצים טפטוף ולא רוצים במשורה. מגיע להם זכויות. זו זכות חוקתית של לחיות, להינשא, להתאהב, להקים משפחה. ואני אומר לכם, מיכל ותמר וחבריי ברע"מ, לא מספיק שהיום תתנגדו ותצביעו נגד. כי היום יש – שמענו שדיכטר ורוטמן וכולם עכשיו יצביעו בעד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתם צריכים להגיד לממשלה הזאת: אם החוק הזה עובר אז אין ממשלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אוסאמה סעדי. אני מזמין את חבר הכנסת מאיר פרוש. על פי התקנון, הוא מדבר שלוש דקות. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש לנצל את ההזדמנות שהכנסת דנה בחוק האזרחות ומנסים גם לומר לחברים שהממשלה לא תאריך את זה משנה לשנה אלא זה רק לשנה ואחר כך יהיה כך וכך, אני רוצה לומר שזו הזדמנות עבורי לומר דברים באוזניו של שר התקשורת. אתמול הוא הזמין את העיתונאים שמכסים את העיתונות במגזר החרדי ודיבר על ההשקפה שלו ועל האמונה שלו ועל הדרך ועל מה שהוא חושב לעשות בכל מה שקשור לקומה הכשרה, ואני רוצה להקריא מה שפורסם היום ממבקר המדינה, שכותב כך: "היעדר מדיניות לאומית להגנה על ילדים ובני נוער ברשת, היעדר תמונת מצב על היקף הפשיעה במרחב המקוון, פערים בפעולות מוקד 105 בהיבט האזרחי והאכיפתי ופערים בטיפול תחנות המשטרה בעבירות המתבצעות במרחב המקוון, אלו חלק מהליקויים שעליהם אני מצביע" – מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה, בדוח מיוחד שהוא מפרסם היום בנושא של הגנה על קטינים במרחב המקוון. ואני שואל כאן את שר התקשורת: כאשר עומדים לפניך נציגי ציבור, רבנים, ופונים אליך ומבקשים: תשמור לנו על אותה קומה כשרה שמאפשרת לנו לתת לבני נוער אצלנו, לילדים, שצריכים לעיתים פלאפון נייד שהוא יהיה מסונן, שהוא יהיה בלי היכולת שאפשר להעביר דרכו כל מיני תכנים שהם פוגעים בחינוך שאנחנו מאמינים, בחינוך שאנחנו מבקשים שכך נתנהל, כך נתנהג, ואתה טוען שלך יש אג'נדה ואתה יודע בדיוק מה לעשות ואתה יודע איך לחנך ואתה יודע איך לשמור בעוד הם מתחננים אליך ומבקשים ממך: תשנה את הדרך, תשנה את הכיוון, תאפשר לנו לשמור על מה שאנחנו, במשך שנים – מדובר כאן על ציבור של 500,000, מכשירי טלפון של כאלה שמבקשים ומשתמשים בטלפון שקרוי "כשר", מכיוון שהוא מסנן את הדברים המסוימים שאין לנו עניין לראות אותם. מבקר המדינה גם טוען שהוא בחן את נושא סינון התכנים הפוגעניים החינמי. הוראות החוק מחייבות את ספקיות הגלישה באינטרנט ליידע את מנוייהן על קיומם של אתרים ותכנים פוגעניים ולהציע להם שירות סינון ללא עלות. פיקוח שערך משרד התקשורת – כותב המבקר – העלה כי במרבית המקרים, בין 80% ל-100% מהחברות לא עשו זאת, ובנוסף, סקר שערך משרד מבקר המדינה בקרב הורים ביולי 2021, דהיינו בערך תמוז, סיוון תשפ"א, העלה כי כשליש מההורים אינם מכירים את השירות האמור של החברות. אז איך אתה, שר התקשורת, לוקח על הכתפיים שלך להביא בכוח – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – לציבור החרדי, לילדים שלו, לנוער שלו, פלאפון מהסוג הזה שלא נוכל לשמור על החינוך שלנו כאשר התכנים הלא-כשרים יגיעו לאותם פלאפונים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מאיר פרוש. אני מזמין את חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יואב קיש. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, אדוני. כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, לא מדובר כאן בחוק האזרחות אלא מדובר בחוק מניעת האזרחות מהערבים. שום מכבסת מילים, לא משנה כמה מתוחכמת וגזענית היא תהיה, לא תנקה את החוק הזה מהלכלוך הגזעני שצמוד אליו ומהמנטליות הגזענית שמובילה אותו. שום דבר לא יעזור, גם אם נקרא לו הוראת שעה. שעה נגמרת ב-60 דקות. כשזה בא לבית המשפט נאמר שנה. 20 שנה זה לא שנה. מ-2003 עד 2021 זה בטוח לא שנה. והטיעונים האלה, שהם הוראת שעה, למה הם נעשים? כי אפילו בית המשפט העליון במדינת היהודים חושב שזה חוק יהודי ודמוגרפי, והוא חוק אנטי-חוקתי, והוא חוק גזעני, ויש בו היגיון של עונש קולקטיבי, ויש בו הרבה דברים שסותרים את החוק וסותרים בכלל איזושהי תפיסה חוקתית, ולכן אמר: אפשר איכשהו, באיזושהי קומבינה גזענית ומודעת, להעביר אותו שנה. להמשיך בו 20 שנה? אני חושב שזה כבר מעל ומעבר. אכן, הראש היהודי לא מפסיק להמציא לנו פטנטים. רק שהפטנטים האלה הם גזעניים, והגיע הזמן שהראש היהודי יפסיק להמציא לנו את הפטנטים הגזעניים האלה. ההיגיון מאחורי החוק הזה הוא היגיון דמוגרפי, כפי שאמרו אלה שהציגו אותו. זה לא חוק לא ביטחוני ולא נעליים. במספרים היה ברור שאין פה היבט ביטחוני, ולכן הם גם לא רצו להציג את המספרים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> סמי, תסביר לי איך מנסור עבאס – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הם לא רצו להציג את המספרים. עכשיו, גם בתוך המספרים שלהם – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חבר הכנסת ארבל. תודה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> שאלה תמימה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אמרת, אמרת. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> גם בתוך המספרים של השב"כ ושל המדינה מתברר שחלק מהאנשים שהם מדברים עליהם בכלל היו משת"פים ודור שני של משת"פים. כנראה שיש להם גם בעיה עם משת"פים. הרסו את הדור הראשון מוסרית ויצרו לעצמם גם דור שני בעייתי. הפתרון לדבר הזה זה להפסיק לדרדר אנשים להיות משת"פים. זה הפתרון. אין פה שום היגיון, לא של עניין ביטחוני ולא כלום. לכן גם אין לארבעת המציגים של החוק מה לטעון חוץ מהטיעונים הדמוגרפיים, ואלה טיעונים גזעניים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רוצה לסכם, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> היהודים באירופה, במשך עשרות שנים, היו המובילים נגד המלחמה בגזענות, ויש להם היסטוריה מפוארת בעד צדק ושוויון בין בני אדם, בעד לראות בן אדם באשר הוא אדם, עד שהם הקימו את המדינה היהודית והדמוגרפית שלהם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סמי אבו שחאדה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה לך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> למה מנסור עבאס הצביע בעד? למה? למה מנסור עבאס הצביע בעד? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת קיש. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני פונה מעל הבמה הזו לצופה הנאמנה של ערוץ 99, השרה אילת שקד. אני זוכר איך לפני כמה חודשים הגעת לפה ב-03:00 עם תיקון לאותה הצעת חוק, עם סיכומים מושחתים שהיו פוגעים בביטחון ישראל. בגלל זה מנסור עבאס הצביע בעד, בגלל זה מרצ הצביעו בעד ובגלל זה הליכוד התנגד לחוק האזרחות. הרי מה היא רצתה לעשות? סעיף 5 – אני מקריא: על אף הוראות סעיף 2, הסעיף שמונע את אותה סכנה ביטחונית, רשאי שר הפנים בהמלצת ועדה לעקוף את החוק. דרך זה ניסית לרמות את כל הבית הזה ואת כל ארץ ישראל ועם ישראל, ואנחנו לא הסכמנו. ואת אמרת: מה פתאום, אתם פוגעים בביטחון ישראל. אז הינה היום רואים את האמת. את שיקרת לעם ישראל, והיום בחרת לתקן. אז קודם כול, אני מאחל לך החלמה מהירה, ואני שמח שבחרת לתקן ואת הולכת עם הימין. אבל זה רק לקריאה הראשונה. ואני אומר לך מפה, אנחנו לא נהיה פראיירים שלכם. אם לא יהיו שקיפות ומכסות אנחנו לא נעביר את החוק הזה. אם אתם תרצו את הישראבלוף ולפגוע בביטחון ישראל, זה על הראש שלך ועל הראש של הקואליציה. אנחנו ניתן יד לחוק אמיתי שבא לשמור על ביטחון ישראל. כן, הוא בא למנוע את אותם מחבלים שמגיעים ממקומות מסוכנים ועושים איחוד משפחות ופוגעים בביטחון ישראל, ודיברו על זה גם כשהקריאו את החוק. ואני חושב שאולי במסגרת החקיקה צריך גם לצרף לזה את חוק הלאום ואת נושא המדינה היהודית הדמוקרטית. וכן, אין זכויות לבני לאום אחר שרוצים לבוא ולשנות את העובדה הזו שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, אבל זה לא קשור, כי החוק הזה באמת עוסק באירוע ביטחוני. אני מאוד שמח שאנחנו, כאופוזיציה אחראית, הפלנו את אותו ישראבלוף מסוכן של השרה שקד, של שקר מוחלט מעל הבמה הזו, שבאה ואמרה: החוק הוא אותו חוק. איך היא העזה לעשות את זה? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אז זה היה אותו חוק – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז זה היה – היא הביאה את זה עם שינויים – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – עם קומבינה עם מרצ, עם קומבינה עם רע"מ, על הראש שלנו, ושיקרה לכולנו. את זה – אנחנו לא ניתן לזה יד. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אילת שקד? לא יכול להיות שהיא משקרת – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול, אנחנו שולחים לה החלמה מהירה מהבית הזה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אמן. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ואנחנו אומרים לה בצורה הכי ברורה: את השקרים שלך וכאבי הבטן שלך – איתנו לא יהיה. כשאת תשקרי לעם ישראל, אנחנו נחשוף את המסכה הזו על הפנים שלך. אם את תבואי ובאמת תובילי מהלך נכון, אמיתי, כמו שעכשיו בקריאה הראשונה, יהיה גיבוי מהאופוזיציה. אם תתהפכי עוד פעם, כמו שעשית בזה שהקמת את הממשלה, ממשלת השמד הזו – אם תתהפכי עוד פעם, אנחנו נצא נגדך ולא ניתן לחוק לעבור. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יואב קיש. אני מזמין את חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מכובדי היושב בראש, עמיתי לסגנות, אני הייתי כאן, הייתי כאן ב-2004 כאשר עלה לכאן שר הפנים דאז אלי ישי – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השר שלפני גדעון סער. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – והציג את החוק, אחרי שהתקבלה החלטת ממשלה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כזה בדיוק. חוק כזה בדיוק. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חוק כזה בדיוק. הוראת שעה. וכך הוא אמר: כדי לבלום את שטף הפלסטינים הנכנסים לישראל, ושהמספר מבחינתו – מספר גדול של פלסטינים נכנסים לישראל, חלקם באמצעות נישואים. ואז עלה לאחר מכן השר המקשר דאז גדעון עזרא ואמר שהחוק הזה, מטרתו להיאבק בזכות השיבה של הפלסטינים, ושניהם הודו שהמניע הוא דמוגרפי, לא ביטחוני. (חוזר על דבריו בערבית.) << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זכות השיבה. זכות השיבה זה דמוגרפי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> דמוגרפי, כן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוודאי. מה זה זכות השיבה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז זה לא ביטחוני, זה פוליטי-מדיני. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה. אתה צודק. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, לא. עכשיו אני אסביר לך. אתה תבין למה הזכרתי את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כשהוא התכוון זכות השיבה, למה הוא התייחס? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ואז אמרו להם, בפרקליטות, בייעוץ המשפטי לממשלה, שהטיעון הזה לא יחזיק בבג"ץ, ולכן פתאום הגיע ראש השב"כ דאז לוועדת הפנים – קוראים לו אבי דיכטר – והסביר שיש איזה – אני זוכר את המספר – 26 מקרים של משפחות שהיו מעורבות בצורה זו או אחרת בפיגועים. עכשיו, כידוע לכם, כל מקרה שמוגש למשרד הפנים לאיחוד משפחות עובר בדיקה דקדקנית, גם בדיקה ביטחונית. אין מישהו שמדלג – קראו לזה אז, אוסאמה ומשה ארבל, טופס האיקסים. ההליך היה לוקח חמש שנים. את זה ביטלו והביאו חוק שימנע, שמתייחס אל כל נישואים בין פלסטינים משני עברי הקו הירוק – אזרח ערבי-ישראלי עם אישה פלסטינית או ההפך, מהגדה המערבית או מעזה, אחר כך הרחיבו לירדן – כאל פצצה מתקתקת. כל סיפור אהבה פלסטיני מקעקע את יסודות הציונות והמדינה so called יהודית. זה ציני. זה אכזרי. האנשים האלה נמצאים פה, המשפחות והילדים. אין להם ביטוח רפואי, הם לא יכולים לנהוג, חלקם לא יכולים לצאת מהבית כי הם חוששים שהמשטרה תתפוס אותם. ואז הוא ייזרק – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ולא יוכל לראות את הילדים שלו. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> חבר הכנסת טיבי, למה מנסור עבאס הצביע בעד? אתה יכול להסביר לי? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מכובדי היושב-ראש, משפט אחרון. לפני שבעה חודשים הצביעו ח"כים ערבים בעד חוק מניעת איחוד משפחות. ההצבעה הזאת היא פגיעה קשה בנרטיב הפלסטיני, בזכויות היסוד של העם הפלסטיני ושל המשפחה הפלסטינית. ההצבעה אז הייתה חטא פוליטי שלא יימחה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ואני חוזר ואומר: גם ההצבעה היום נגד, של מרצ ושל רע"מ, היא לא לנקות את המצפון, כי כל הכנסת מצביעה בעד. אם ההצבעה נגד והעברת החוק תעבור ככה, בלי שנראה שמישהו באמת נוקט אמצעים נגד ממשלת השינוי לרעה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – בכל מה שקשור למגזר הערבי, חוץ מהצהרות על תוכניות כלכליות, המצב הוא לאחור, לרבות בנגב. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. חברת הכנסת לימור מגן תלם – אינה נוכחת. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כמובן שאני מסכים עם מה שאמרו חבריי. זה חוק גזעני, מביש, חוק שאם היו מחוקקים אותו במדינות אחרות כנגד יהודים היו מכנים אותו, ובצדק, חוק אנטישמי. אני לא רוצה לחזור על זה, אני רוצה להוסיף. הזכרתי לא פעם ולא פעמיים בשנים הקצרות שאני כאן את הגותו של קרל שמיט. לצערי, אני נזקק להגותו שוב ושוב. אחד מהדברים החשובים שאותו קרל שמיט תרם לעולם המשפט ועולם הניתוח הפוליטי הוא מושג שנקרא "תיאולוגיה פוליטית". הטענה שלו היא שבמדינה המודרנית יש מה שהוא מכנה מושגים תיאולוגיים שעברו חילון. אז למשל הוא טוען שהמדינה המודרנית למעשה ירשה את מקומו של האל בפוליטיקה של ימי הביניים. הוא מתייחס לעוד כמה היבטים. אחד מהדברים שהוא אומר זה שבפוליטיקה המושגים היסודיים הם ידיד ואויב. אם באסתטיקה למשל כולנו יודעים שיש הבחנה בין היפה ללא יפה ובאתיקה – בין הטוב לרע, אומר שמיט שבפוליטיקה ההבחנה הבינארית היא בין ידיד לאויב. במושגים תיאולוגיים, האויב לובש צורה של האנטי-כריסט, בלשון העולם הנוצרי. ויש חשיבות לקיומו של אויב כדי לאחד – זו יכולה להיות קבוצה לאומית או אחרת. זה התפקיד של החוק הנתעב הזה, מעבר למה שנאמר קודם, לא במקום. הרצון פה הוא להשתמש שוב בערבים הפלסטינים במסגרת של דיון או של שיח תיאולוגי פוליטי, בלשונו של שמיט, להציג את כלל הפלסטינים כאנטי-כריסט בשפה הימי-ביניימית הנוצרית, כאויב אינהרנטי שצריך להילחם בו עד חורמה. גם שמענו את זה מכמה חברי כנסת פה. ומה שמבטא את זה בחוק בצורה הברורה ביותר הוא סעיף 2, שאומר כך: שר הפנים לא יעניק לתושב אזור וכו' וכו' אזרחות לפי חוק האזרחות, ולא ייתן לו רישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל. ברירת המחדל היא לא, במקום שזה יהיה הפוך. בחברה דמוקרטית נקודת המוצא – ברירת המחדל היא כן, אלא אם כן. כאן זה לא "אלא אם כן". למה הדבר דומה? למשטר רודני שבו במקום לומר שכל אדם הוא חף מפשע עד שהוכח ההפך, כל אדם הוא אשם עד שהוא הוכיח את חפותו. כך מתייחסים לערבים הפלסטינים במדינה הזאת, בין שהם מהשטחים הכבושים ובין שהם אזרחי המדינה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זאת שפה של תיאולוגיה פוליטית, וזה לא מקרי שאותו שמיט תמך במנהיג מאוד מאוד מסוים בגרמניה של שנות השלושים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עופר כסיף. חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה, אדוני. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, שלוש דקות. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שאחרי שגופי הביטחון כולם טוענים שהחוק הזה הוא חוק הכרחי, הוא חוק נצרך, אני לא חושב שצריך להיות על זה ויכוח. אבל זה רק מעצים מה שקורה היום בקואליציה, שהקואליציה צריכה להעביר חוק כזה בעזרת האופוזיציה. הקואליציה היא כל כך לא הומוגנית, כל כך לא אחידה, שאין לה את היכולת להעביר חוק שגופי הביטחון טוענים עכשיו ומייד ולמפרע, ואנחנו צריכים להיעזר, לאחר דרך חתחתים ארוכה, כדי להגיע היום לאיזה מתווה. בסופו של דבר, אני שמח שהוא מוסכם. בכל אופן, בשתי הדקות שנותרו לי אני הייתי מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, להעלות נושא שאני מקווה ואני בטוח שיש בו אחדות. אתה, גם כסגן יושב-ראש הכנסת וכחבר נשיאות, ודאי ידוע לך שמתארחת כאן משלחת של ממשלת ליטא. הם באים לכאן להיות אורחים של הנשיאות, של הכנסת, של היושב-ראש. יהדות ליטא הייתה יהדות מפוארת שנכחדה בין הראשונות בשואה בצורה אכזרית מאוד. ממשלת ליטא היום מנהלת קשרים עם מדינת ישראל ועם היהודים, ויש מורשות שנשארו בליטא. יש היום גם בארץ הרבה ישיבות, מרכזים וקהילות תורניות ויהודיות שהיו אז, והם היום מונצחים בארץ ישראל וגם בחוץ לארץ בצורה מפוארת, זכר לאופן המפואר והיהדות המפוארת שהייתה שם, עם ראשי הישיבות, הרבנים והתלמידים והקהילות. אבל נשאר שם דבר – מה שנשאר ודאי, גם אם לא שחזרנו שם במקום – בתי הקברות, בתי קברות עתיקים, שם יהודי ורבני קהילת ליטא נקברו, והיום אנשים נוסעים מכאן, נצרים, נינים ובני נינים והרבה יותר מכך, באים לראות, להיאחז בשורשים, במורשת שלהם. לצערנו, בתי העלמין האלה נמצאים לא פעם בוויכוח על עתידם בעקבות שינויים שיש במקום, אולי בגלל חוסר החשיבות. אז קודם כול, אנחנו באמת מעריכים את הנכונות לשמוע, אבל צריך גם להשמיע להם כאן, כשהם באים מחר, שצריך לשמוע לגופים שהם מייצגים את הציבור של יהודי ליטא. נניח שיש באירופה ועידת רבני אירופה, שהם עם קונוטציה ליטאית מובהקת, שוודאי בחלק הזה אין ויכוח שהם מייצגים מאות רבנים, הם מייצגים מאות רבנים שהם השורשים שלהם וגם ממשיכים את דרכם בנושא מורשת הפליטה. הם מייצגים אותם לגבי המשך הנושא של ההתנהלות וההלכה מול בתי הקברות האלה, שהם חשובים מאוד לעם היהודי, ודאי לאלה שהם קרובים – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – שמשפחתם נמצאת שם או המורשת שלהם והקהילות שלהם נמצאות, ולכן הם שצריכים לייצג. כפי שידוע, יכול לקרות שמגיע איזה ארגון ואומר: אני אתן לכם פתרון כזה, אם להקים שם מוזיאון או לא להקים שם מוזיאון. צריך לשמר את המקום הזה. המסר מחר צריך לעבור. אנחנו מכבדים את מה שמכבדים אותנו, אבל גם בהתנהלות אי-אפשר להתעלות על גופים שהם לא מייצגים, ודאי לא באופן הרחב והמלא – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים. – – את הציבור. ראשי העולם, ודאי העולם התורני וההלכתי, יש לו משמעות למה שהיה, יש לו משמעות למורשת. אם רוצים לבדוק מי צריך לייצג אותם – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – צריך לקחת את הגופים האלה ולשמוע מהם, כדי לשמור על המורשת שכל כך כל כך חשובה וכל כך הכרחית לציבור הליטאי, שסבל מהכחדה בשואה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אורי מקלב. אני מזמין את חבר הכנסת אמיר אוחנה, בבקשה. << דובר >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, שמעתי היום שהדחליל החליפי הנבוב אמר בישיבת הסיעה שלו שבנושא ה-NSO צריך לקיים חקירה, והראשון להיחקר צריך להיות אמיר אוחנה; לא נגיד יואב סגלוביץ', שיושב כאן, שהיה ראש להב 433, חבר מפלגתו, לא רוני אלשיך, שהיה מפכ"ל בזמן שהמערכת, לפי הפרסומים, נכנסה לשימוש, לא עמר בר לב, שהקשר שלו למערכת הוא בדיוק כמו הקשר שלי למערכת הזאת, אלא אמיר אוחנה. אבל אתה יודע מה? אמרתי לו: מאה אחוז, אני מוכן להיות הראשון. אין לי שום דבר להסתיר. אבל אם, יאיר לפיד, אתה לא מאמין לי, אז אני מציע לך מכאן, ממליאת הכנסת: בוא נלך שנינו לפוליגרף. אני אענה על כל שאלה בנוגע ל-NSO, כל שאלה. אתה רק תשיב על כמה שאלות בנוגע לפגישות שלך עם נוני מוזס שאתה השחרת ביומן כדי שאף אחד לא יראה אותן. מקבל את הדיל, יאיר לפיד? תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אמיר אוחנה. אני מזמין את חבר הכנסת דוד ביטן – אינו נוכח. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, המדינה כולה סוערת היום מהפרסומים על תוכנת ריגול שחודרת לפרטיות של אזרחים, אישי ציבור וכל מי שמחזיק תעודת זהות או לא. אני עומד משתאה מול התדהמה הציבורית, ואפילו משתעשע. אני שואל: האם אתם אכן מופתעים? מה, אתם עושים את עצמכם מופתעים? אני רוצה להקריא לכם קטע מתוך ריאיון שלי לערוץ 7 לפני כמה שנים. שאלו אותי, אז כבר דיברו על העניין הזה של התיקים שתופרים לאישי ציבור, ואמרתי: יש מישהו שחושב שהמשטרה וגורמים שלטוניים לא אוספים עליו חומר? יש איש ציבור אחד שחושב שאנחנו חיים במדינה דמוקרטית? והכתב שואל: מה, אתה מודאג? אמרתי: לא, אני מכיר את זה וחי במציאות הזאת. במדינה דמוקרטית זה לא יכול לקרות אבל במדינת ישראל זה חייב לקרות, כי היא לא דמוקרטית. לדעתי זה קרה כבר מימי מפא"י הראשונים. מדינת ישראל נבנתה כדיקטטורה של קבוצה קטנה ששולטת. היופי של הדיקטטורה הישראלית לעומת דיקטטורות של אדם אחד זה שזו לא דיקטטורה של אחד אלא של מיליה שלם. כל פקיד או שוטר שנכנס למיליה הזה הוא חלק מהממסד הדיקטטורי, שתפקידו הוא דבר אחד: לשלוט בעם, להסיט אותם, בט', לנושאי דת ומדינה, ובלבד שאנשים לא יעסקו בבעיות של דיור, פרנסה, לחם, עבודה, חינוך, תחבורה וביטחון. שרי הממשלה פוחדים על הראש של עצמם, כי כל אחד מהם יודע שיש עליו תיק תפור שישלפו אותו ברגע שהשלטון ירצה. כל הרעיונות הקונספירטיביים – פה הם מציאות חיה. ואני כבר שוב אומר, תעשו פרצוף מופתע, אתם מכירים את המשפט הזה מבית המשפט? אבל מי שלא סגר את העיניים ראה טוב מאוד מה שקורה כאן, ולא מתמול-שלשום. אדוני היושב-ראש, היום איווט ליברמן יצא בהאשמה נגד שופטי פאינה קירשנבאום במניעים פוליטיים ופסולים, מניעים פסולים ולא ענייניים. אם מישהו אחר היה מאשים שופטים – שר אוצר מממשלה אחרת – הוא לא היה גומר את היום בלי התפטרות, אבל כדי להצדיק את התקפותיו נגד בית המשפט הוא מצא את קורבן הציבור הקבוע, היהודים החרדים. הכה בחרדים והצל את רוסיה הצארית. איווט ניסה למרר את חיי החרדים על ידי התייקרות קטנה של כלים חד-פעמיים ושתייה מתוקה, אבל הוא הוציא את השד מהבקבוק והייתה התייקרות בכל ענפי המשק, ומי שקרא לזרוק את החרדים במריצות למזבלה, מצא שוב אותם קורבנות. היום הוא ממשיך להתיר את דמם של החרדים ולהסית את ההמונים לפרוע פרעות בישראל. היום הוכה באכזריות יהודי בבני ברק על זה שלא הייתה לו מסכה. ומי אשם בזה? אלה שאמרו: היהודים אסוננו ואלה שאומרים היום שהחרדים גורמים ליוקר המחיה – כך ליברמן אמר היום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני מסיים. התופעה של מכות רצח ואלימות המשטרה נגד אזרחים חרדים כפי שקרה בבני ברק היום, וזה קורה בכל מפגש בין שוטרים לחרדים, זו תוצאה ישירה של הסתה של ליברמן וחבריו. שומר ישראל ישמור שארית ישראל מידי האויבים מבחוץ ומידי האויבים שלנו מבית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ישראל אייכלר. אני מזמין את חבר הכנסת דוד ביטן, בבקשה. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו זוכרים מה היה לפני חצי שנה, כשאנחנו התנגדנו לחוק מכמה שיקולים. קודם כול, עשו תיקונים בהסכמה עם מרצ ומנסור עבאס, ואנחנו לא היינו מוכנים לתמוך בזה, ושימו לב שהליכוד עד הרגע האחרון לא הצהיר מה הוא מצביע. חיכינו לראות אם ילכו להסכמות ויפרמו את החוק שנחקק כל שנה ושנה או שיעבירו את החוק כפי שהוא, וזה לא מה שקרה. דבר נוסף, לא הסכמנו בשום פנים ואופן שאנחנו נהיה עלה התאנה של הממשלה הזאת, במובן הזה שהשמאל יעביר את החוקים באמצעות ימינה, ישראל ביתנו וגדעון סער, ואחר כך, כשיבואו חוקים שקשורים לימין אז אנחנו נתמוך בממשלה מהצד השני, והתוצאה היא שהממשלה הזאת תמשיך להתקיים כל הזמן כשבפועל היא ממשלה מאוד מאוד גרועה למדינת ישראל, בכל התחומים – אם זה בקורונה, יהודה ושומרון, מלחמה על הדמוקרטיה – – << קריאה >> אלי כהן (הליכוד): << קריאה >> יוקר המחיה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – יוקר המחיה, כל הדברים שישנם – העיקר שהם העבירו תקציב. אתם זוכרים שכשהיה התקציב אמרתי במפורש שכל הרפורמות שיש בתקציב שוות לכלום, מכיוון שעושים תמיד רפורמות, קוראים לזה רפורמה, ובפועל המחירים רק עולים, שום דבר לא יורד? למה? כי הממשלה לא מכניסה יד לכיס. כשהממשלה תתרום את חלקה לגבי יוקר המחיה, תאמינו לי שהמחירים ירדו. מה הם עושים? הממשלה לא מוותרת על כלום – לא על המיסוי של הרכב, לא על המיסוי של הדלק, לא על החשמל, לא על המים; עכשיו רצו להעלות גם את התחבורה הציבורית. זאת אומרת, כשהממשלה רק מחוקקת חוקים שהיא טוענת שהם רפורמות ושהם יפחיתו את המחירים, בפועל היא לא תורמת את חלקה, מצפה שהתעשיינים, החקלאים וכולם יתרמו את החלק שלהם להפחתת המחיר, אבל הממשלה תמשיך להטיל מיסים ולקחת את הכסף לכל מיני דברים שהיא רוצה, תכלס, לא להפחתה ולהורדת המחירים. ולכן, במצב הזה, עצם העובדה שלא תמכנו בזמנו בחוק האזרחות, היה שיקול נכון. דבר נוסף שאמרנו, ואנחנו אומרים את זה גם עכשיו, שבעצם אפשר לקיים את החוק הזה גם בלי שהחוק הזה עובר, מכיוון שרק צריך להוציא נוהל מסוים ולקיים את הנוהל הזה בלי שום בעיה. רק מה, שרת הפנים ואנשי משרד הפנים צריכים לעבוד קצת יותר קשה, לבדוק כל בקשה באופן ספציפי ולא ללכת על דברים כוללניים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> את זה הם לא עשו. סליחה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט אחרון, אין בעיה. אז אני מוותר. מכיוון שנתת לי, אני אעמוד בדיוק בזמן שלי. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת דוד ביטן. אנחנו מקפידים על הזמנים, פשוט בגלל זה. אני מזמין את חבר הכנסת איימן עודה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, מכיוון שחבריי במשותפת כבר דיברו בעברית, אני מעוניין לדבר בערבית היישר למשפחות שנפגעות מהחוק הארור הזה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני רוצה לדבר אל המשפחות. אנחנו ברשימה המשותפת מרגישים לגמרי שבמשפחות האלה, שהמתינו תקופה ארוכה כדי לחיות עם כבוד וזכויות כמו שאר בני האדם – אני אומר שאנחנו מרגישים שבחודשים האחרונים מפלס התקווה עלה אצל המשפחות האלה, ואין יותר קשה מאכזבה לאחר עליית מפלס התקווה. לפני כמה חודשים עשינו את כל אשר ביכולתנו כדי לבטל את חוק האזרחות, חוק פיזור המשפחות, אבל לצערי הרב חלק מבני עמנו העדיפו את איחוד הקואליציה השולטת ולא את איחוד המשפחות, והצביעו נגד איחוד המשפחות. ואללה, הסבון של שכם לא ינקה אותם מההתנהגות המגונה הזאת. סבון שכם לא ינקה אותם לאחר המעשה המגונה הזה. היום הקואליציה והאופוזיציה הסכימו יחד שיצביעו בעד חוק שהוא יותר גרוע מהחוק הקודם. אנחנו נישאר יחד, נילחם למען הישארותכם במולדת הזאת ולמען הזכויות שלכם והזכויות שלנו כולנו במולדת שלנו. אנו, כולנו, אין לנו מולדת מלבדה. חשוב לי לומר שהממסד השולט הזה מתרץ את זה בהיבט הביטחוני; אוי, כמה הם שקרנים.) כמה שקרנים. השר לביטחון פנים עמר בר לב, אני באמת רוצה ממך תשובה. אם הטענה היא ביטחונית, ביטחונית, כלפי המשפחות הללו, האנשים הללו חיים פה במדינת ישראל. הם חיים פה, הם נמצאים היום פה, היום, היום, אתמול היו, לפני שנה, לפני חמש שנים, לפני 20 שנה. הם נמצאים, מנהלים חיים יום-יומיים בתוך תחום מדינת ישראל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> פגעו במישהו? אז למה השקר? אז תגידו: זו דמוגרפיה. אנחנו רוצים כמה שפחות ערבים, זו הסיבה, לכן אנחנו מפרקים משפחות. זה חוק גרוע מכל החוקים הגזעניים בכל העולם. זו אמירת דברי אמת. אני מבקש תשובה, בבקשה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עודה. חברת הכנסת יעל רון בן משה – אינה נוכחת. חבר הכנסת אלי כהן, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אלי כהן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, על ממשלת בנט-לפיד אפשר לומר: ממשלה רעה וחסרת חמלה. כולנו רואים מדי יום את עליות המחירים, כמו אש בשדה קוצים. אבל מי התחיל את כל אותן עליות מחירים? ממה הן נבעו? מי שהתחיל אותן זה הממשלה הזאת. מי שהתחיל את עליות המחירים בחשמל, במים, בארנונה, בגז לבישול, בתרופות, בכלים החד-פעמיים, במשקאות הממותקים, הכול – מי שהתחיל את עליות המחירים זה הממשלה עצמה. מה עושים שר האוצר ושרת הכלכלה? מוציאים מכתב. על זה נאמר: הגמל לא רואה את הדבשת. ממשלה מדושנת, ממשלה מנותקת, שצריכה קודם כול להודיע שהיא מפסיקה את העלאות המחירים. בעבר, אגב, בתקופתנו, כשרצו להעלות את מחיר החשמל, דאגנו להתכנס ולראות איך לא מעלים את אותו מחיר. אבל הממשלה הזאת מנותקת מהציבור ומחוברת לטייקונים עצמם. אני בהקשר הזה רוצה לספר לכם סיפור קצר על חברי מקק"ל ישראל גולדשטיין. הוא רצה להתמנות ליושב-ראש ועד העובדים, והלך לרבי דוד לקבל ברכה. בירך אותו רבי דוד שיצליח ואמר לו שייבחר. והינה היו הבחירות, וישראל לא נבחר. אחרי פחות משנה היו בחירות נוספות והוא נבחר. הלך ישראל לרבי דוד ואומר לו: אני חייב לומר לך משהו, עכשיו אני נבחרתי ליושב-ראש הוועד, אבל בפעם הראשונה שבירכת אותי אני לא הצלחתי. מה יש לכבוד הרב לומר בנושא הזה? אומר לו כבוד הרב רבי דוד: אלוקים נתן לנו את הרע כדי שנעריך את הטוב. אותו דבר – נתנו לנו את הממשלה הרעה וחסרת החמלה הזאת ככה שבעזרת השם אנחנו נחזור בפעם הבאה חזקים וטובים יותר מתמיד. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת כהן. חבר הכנסת יוסף טייב, בבקשה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, מה שאנחנו רואים היום זה שוב ממשלה שלא מסוגלת להוביל קו. אין מנהיג, אין משילות, אתם שוב בונים על האופוזיציה שנבוא ונציל אתכם מתי שאתם צריכים אותנו. אנחנו היום לקחנו אחריות, אבל כמו שאמר חבר הכנסת יואב קיש קודם, אנחנו נעביר את החוק היום בקריאה ראשונה, אבל אל תטעו – אנחנו נדאג לזה שגם בקריאה שנייה וגם בקריאה שלישית אנחנו לא נראה את אותה מצגת שהייתה פה בין אילת שקד למנסור עבאס. איך אתם מסוגלים לשבת בממשלה עם גורמים פוסט-ציוניים ופוסט-יהודיים, שכל מה שיש לה זה להרוס כל ערך יהודי של מדינת ישראל, ממשלה ללא חמלה, שבאה ומעלה מחירים מרגע לרגע? אבל באמת מה שכואב זה שהבעיה הזאת והתופעה הזאת חוזרות בכל תחום. אדוני מנסור עבאס, היום אתה מצביע נגד חוק האזרחות, אבל תדע לך שאתה חלק מממשלה שבאה ופוגעת גם במגזר שלך. כן, יוקר המחיה פוגע לא רק בחרדים, לא רק בשכבות החלשות ממגזר כזה או אחר, היא פוגעת גם במגזר הערבי, ואתה חלק ממנה. אתם מזניחים את האזרחים, אין לכם טיפול בקורונה – מאות מתים – ואתם ממשיכים כאילו לא קרה כלום. אז היום בחוק האזרחות מצאתם אנשים אחראים באופוזיציה כדי להעביר אותו, אבל מה יהיה עם השאר? מה יהיה עם יוקר המחיה – התייקרות החשמל, הארנונה? אני רואה עולים – הסתובבתי בשטח – אנשים ששוקלים לעזוב את מדינת ישראל כי אין להם איך לסיים את החודש. אדוני חבר הכנסת יום טוב כלפון, איך אתה מסוגל לבוא ולתת יד לקואליציה ולממשלה שבאה ופוגעת בציבור שאתה אמור לייצג? מנסור עבאס, אותו ציבור שאתה אמור לייצג נפגע מהדברים האלה. כולנו נפגעים, אין הבדל בין יהודים לערבים, בין דתיים לשאינם. הממשלה הזאת היא ממשלה מנותקת, חסרת חמלה. הגיע הזמן שתלכו הביתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת טייב. אני מזמין את חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, אני הייתי רוצה לשאול משהו את השר, אבל זה נראה קצת קשה, כי הוא כל-כולו שקוע בטלפון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> היום טלפונים זה דבר שמושקעים בו. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> נחכה ונראה. נמתין. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> על פי התקנון זה לא מותר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השר בר לב. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> נמתין. אדוני השר, אני רואה שאני טורד את מנוחתך ואני מתנצל, אבל אני פשוט מוכרח לשאול אותך – – – << קריאה >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << קריאה >> למדתי מכם, כשאתם הייתם יושבים כאן – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני לא. אתה רואה, אני התנצלתי. אני לא במסע האשמות, אני מתנצל שאני טורד את מנוחתך, אבל אני – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל על דבר אחד אני לא טורד את מנוחתך סתם, מכיוון שאני מוכרח לומר שאני הייתי שמח להבין ממך – לא רק באופן אישי אלא גם כנציג הממשלה, ואני חושב שזה מאוד רלוונטי אליך באופן אישי: סערה ענקית מתחוללת בחוץ סביב הדבר המטורף, הנורא, המזעזע הזה, שהוא אגב לא עניין של ימין ולא שמאל, הוא עניין שנוגע לכל אזרח ולכל אדם באשר הוא, של השימוש בתוכנות ריגול אגרסיביות, פוגעניות, כדי לרגל אחרי אזרחים ללא סיבה, בניגוד לחוק, בלי שום דבר. ואני שומע, אדוני השר לביטחון פנים, שמה שאתה מציע זה להקים ועדת בדיקה ממשלתית. אני שואל אותך, ותענה לי בכנות, אדוני השר בר לב: אם אתה לא היית יושב עכשיו בספסלי הממשלה, זה מה שאתה היית מציע – שהממשלה תבדוק את זה? << קריאה >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << קריאה >> אני יכול לענות לך? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה חושב שמי שצריך לבדוק – – – << קריאה >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << קריאה >> אפשר לענות לך? שאלת אותי, אני מוכן לענות לך. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, כן. << קריאה >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << קריאה >> ראשית, על החלק הראשון שדיברת, בוא נגיד "לכאורה", כי עוד לא הוכח. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> הכול לכאורה, תמיד לכאורה. כן. לכן כדאי שנדע את האמת כמה שיותר מהר. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אלימות המתנחלים זה לכאורה? אלימות המתנחלים זה לכאורה? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, רגע, רגע, תן לו לענות. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> בושה וחרפה. אלימות המתנחלים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת ארבל. חבר הכנסת ארבל. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> חצוף. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר בבוקר "לכאורה", עכשיו – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – המתנחלים, הלך – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת ארבל, אתה רוצה לדבר עם חבר הכנסת אמסלם? תיגש אליו ותדבר. למה לצעוק? למה לצעוק, אדוני? תודה רבה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לא, אני מדבר איתו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא לא מדבר איתי, הוא מדבר איתו, הוא מדבר עם בר לב. << קריאה >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << קריאה >> מי כמוך, חבר הכנסת לוין, יודע שיש שלוש רמות של ועדות בדיקה, והשתיים העליונות הן ועדת בדיקה ממשלתית, שזה בסמכותי, או ועדת בדיקה ממלכתית, שזה בסמכות הממשלה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> הוא כל שעה משנה גרסה. << קריאה >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << קריאה >> עכשיו, ייתכן שבסופו של דבר הממשלה תחליט להקים ועדת חקירה ממלכתית, שאין גבוה ממנה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אדוני השר, זה בדיוק מה שחששתי ממנו. אתה יודע למה? כי אני חושב שזה ליקוי מאורות ענק, ואני אגיד לך גם למה. << קריאה >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << קריאה >> אבל אין במדינת ישראל – – – ועדת חקירה ממלכתית – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אז בוא נעשה. בוא נעשה. זה אירוע – – – << קריאה >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << קריאה >> מה "בוא נעשה"? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> זה אירוע שמצדיק לחוקק, ואפשר לעשות את זה בשבוע הבא, בשלוש קריאות, בהסכמה מקיר לקיר, לחוקק כאן חוק שיקבע את אופן הבדיקה בהסכמה כללית. << קריאה >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << קריאה >> יש לך בעיה עם ועדות חקירה ממלכתיות? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי, בוודאי, ואני אסביר לך גם למה. קודם כול, צריך לומר, מי שקובע את המנדט של ועדת חקירה ממלכתית זה הממשלה. << קריאה >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> מה לא? אתה קובע את נושא החקירה. מה לא? << קריאה >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << קריאה >> לא, מי שקובע את הוועדה זה נשיאת בית המשפט העליון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק את הרכב הוועדה, אדוני. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, מי שקובע את המנדט זו הממשלה. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> המנדט יהיה רחב ככל האפשר. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אז חבל שלא בדקת את הדברים, השר בר לב. מי שקובע את המנדט זה הממשלה. דבר כזה לא יכול להיחקר במעמד צד אחד, כשצד אחד מחליט וצד אחד קובע וצד אחד מגדיר מה בודקים ואיך, אלא זה דבר שנוגע לכולם, זה דבר שמחייב הסכמה רחבה בבית הזה. אם אתם רוצים לשקם את האמון – – – << קריאה >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << קריאה >> כמו למשל ועדת חקירה על הצוללות. אתם לא רציתם. ועדת חקירה על מירון – אתם פחדתם, אתם לא עשיתם. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת בר לב, השר בר לב, הבנתי. הבנתי, הבנתי, הבנתי, הבנתי, הבנתי. << קריאה >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << קריאה >> להפך, אנחנו ביקשנו מכם, סמכנו עליכם כממשלה שתקימו ועדת חקירה על מירון – לא עשיתם. על הצוללות – לא עשיתם. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> השר בר לב, עם כל הכבוד, עם כל הכבוד, קודם כול אני אזכיר לך – – – << קריאה >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << קריאה >> עכשיו אתה בא להטיף? לא מתאים לך, יריב. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול אני אזכיר לך, השר בר לב, מה לעשות, שאתם הגשתם בכנסת הצעת חוק להקמת ועדת חקירה מיוחדת על הצוללות, כך שלא סמכתם על אף אחד, ואל תספר סיפורים. תבדוק את האמת לפני שאתה מעלה פה טענות שאין מאחוריהן כלום, כבר בפעם השנייה תוך דקה. << קריאה >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << קריאה >> רגע, מה זה האמת? אתם הקמתם ועדת חקירה על הצוללות? אתם הקמתם ועדת חקירה על מירון? בחייך. היית שר בממשלה, יכולת להקים, לא הקמת. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו אני אומר לך: לא היה צריך להקים שום ועדת בדיקה לדבר שהוא פוליטי ולא שום דבר מעבר לו, לא היה צריך, כי הדבר הזה נבדק על ידי רשויות אכיפת החוק לאורך ולרוחב, ואנחנו יודעים גם במה הבדיקה הסתיימה – בלא כלום. << קריאה >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << קריאה >> לא היה צריך – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו תענה לי לעניין. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל אתה לא מאמין לאותן רשויות. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו תענה לי – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת לוין, אנחנו צריכים לסיים. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת שיין – – – << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה אמרת כרגע? אמרת – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת יוסי שיין, יש לך עוד מעט שלוש דקות תמימות לומר את כל אשר על ליבך. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> סליחה, הוא עושה דיאלוג. דיאלוג הוא עשה, ואסור להגיד לו כלום. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה כנראה לא היית – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת לוין, הזמן הסתיים, נתתי לך עוד דקה מעבר. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> היושב-ראש, הרי לא הצלחתי להגיד שני משפטים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כשדיבר השר עצרתי את השעון. רק שתכיר. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> ואתה אמרת, חבר הכנסת לוין, שאתה לא מאמין לאותן רשויות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת שיין, חבר הכנסת שיין, חבר הכנסת לוין מסיים את דבריו, אז תן לו לסיים. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> היושב-ראש, מאחר שאני מאוד מכבד וגם מחבב את חבר הכנסת שיין, אני רוצה להזהיר אותו שהוא לא הקשיב מספיק טוב לדברים של יו"ר מפלגתו. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז אני מוכן להקשיב שוב. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> לא הקשבת מספיק טוב לדברים של יו"ר מפלגתך היום. תקשיב לו, ואז תחזור – אתה יודע, לא טוב שתימצאו בחילוקי דעות, זה לא כל כך בריא אצלכם. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא קשור ליו"ר מפלגתי. יקירי, ההיגיון שלך – אתה אמרת – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אני אומר לשר לביטחון הפנים – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון, בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אני אומר לך דבר פשוט: מה שאתה ניסית לעשות זה לטייח את האירוע, ואנחנו לא ניתן לכם לטייח את האירוע הזה. זה דבר שחייב, חייב, חייב להדיר שינה מהעיניים של כולנו. זו האחריות שלנו כלפי כלל אזרחי ישראל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> וכאן צריך להקים מנגנון מיוחד, מוסכם על כולם. זו הדרך היחידה להגיע לחקר האמת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יריב לוין. אני מזמין את חבר הכנסת יואב בן צור – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי דיכטר – אינו נוכח. חבר הכנסת יעקב ליצמן, בבקשה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> היושב-ראש, אתה היית ראש רשות. אתה מבין כמה זה מסוכן להיות ראש רשות בישראל? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כשאני ארד מהמושב אני אספר לך משהו לגבי מה שפורסם היום. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> תספר לאזרחי ישראל, הם יותר ראויים ממני. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> לך תדע, אולי בהמשך תדע שגם אתה בעיתון כלכליסט. זו כבר פגיעה, מי שלא היה שם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, בבקשה, אדוני, שלוש דקות. אל תמשכו אותי בלשון. << דובר >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יש לי שאלה לשר לביטחון הפנים. אדוני, יש לי שאלה. אני לא נכנס לכל הפוליטיקה הגדולה. לא. אני בטוח שיהיה בלגן, אני לא יודע, כל יום יש דברים חדשים. מה שמפריע לי: איך יכול להיות שאנחנו כל יום רואים מצב חדש ששוטר מכה חרדי? היום בבני ברק, לפני שבוע כמה פעמים במקום אחר. זה נורא ואיום. אני לא ראיתי שמישהו – לפחות אתה אחראי לבדוק ולתת איזה דין וחשבון מה קרה עם השוטרים האלה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> כי יש הוראה – – – << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה נורא ואיום. אני אומר לך את זה כאזרח ולא כפוליטיקאי. איך יכול להיות שבכל השבועות האחרונים, כל יום יש סיפור אחר שהמשטרה מרביצה לחרדי אחר? היום, כשהוא לא הלך עם מסכה – הרביצו לו. מה זה משנה מה הסיבה? איך להרביץ? << קריאה >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << קריאה >> חבר הכנסת ליצמן, מה שאני מציע – שהבן אדם יגיש תלונה במח"ש. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בסדר. לא, רגע, אדוני השר – – << קריאה >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << קריאה >> אם קרה – – – << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – לא, רגע, אני מכבד, אני לא מדבר כרגע אנטי. את זה גם אנחנו יודעים, שיש מח"ש וכל אחד עושה. יכול להיות שהוא הגיש, יכול להיות שהוא יגיש. לא משנה, זה לא מעניין אותי אפילו. תאמין לי, אני לא מכיר את הבן אדם. אבל צריכה להיות איזו מדיניות ריסון אצל השוטרים, וזה לא נשמע, זה לא נשמע. אני מתחנן, אני מבקש ממך, אדוני, צריך להפסיק את כל הדברים האלה. תעזוב, פוליטיקה גדולה, מה שיהיה כאן עם החקירות, עם כל הדברים האלה, זה בין כך לא יעזור, זה שטויות. בלי להיכנס לזה, אני לא רוצה להיכנס לזה. לי מפריע למה אנחנו כל יום שומעים סיפור חדש, ואני לא שומע שום דבר מטעם המשטרה, להודיע שאתם מגנים את זה. לא משנה אפילו מי אשם. ששוטר ירביץ לאזרח, בחקירות אפילו – אסור לו לעשות את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ליצמן. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום ערכנו כנס השקה לשדולת הזהות היהודית. בכנס השתתפו עשרות ח"כים מכל מפלגות המחנה היהודי-לאומי, שמייצגים את רוב הציבור היהודי בישראל, ונציגים של למעלה מעשרה ארגונים חרדיים, דתיים, מסורתיים וכאלה שאינם שומרי תורה ומצוות. מסר אחד שב ועלה אצל דוברים רבים: אנחנו צריכים לצבוט את עצמנו כדי להבין שאנחנו לא בחלום ושבמדינה יהודית, מדינת ישראל, צריך להקים שדולה לחיזוק ושימור הזהות היהודית. איזה אבסורד זה. מועמדת ימינה לכנסת רוני ססובר, שאיננה מגדירה את עצמה דתייה, דיברה על עבודה ארוכה של ארגונים פרוגרסיביים במימון ממשלות זרות להדיר את היהדות מבתי הספר. לא הדתה אלא הדברת היהדות. עו"ד נעמה סלע מפורום הארגונים למען המשפחה, שאינה מגדירה את עצמה דתייה, דיברה על פירוק הזהויות וההיררכיות בחברה וכל מה שמדביק אותנו לעם אחד, ובמיוחד על פירוק לבנת היסוד של העם היהודי – המשפחה. עו"ד אושרת לוי מאילת, שאיננה מגדירה את עצמה דתייה, אמרה שהנפגע העיקרי מהממשלה זה הציבור המסורתי והמכונה חילוני, שפוגעים בזהות היהודית שלו. היא שיתפה סיפורים מזעזעים על לימודי נצרות בבתי ספר במקום מורשת ישראל ועל ילדים שלמדו בתוכנית מסוימת גם דברים של הזמר האנטישמי תומך ה-BDS רוג'ר ווטרס. חבר הכנסת יריב לוין, יושב-ראש סיעת הליכוד, הסביר שזו ליבת הוויכוח בכנסת, קו החלוקה האמיתי שכל המאבקים האחרים מתנקזים אליו – מדינה יהודית או מדינת כל אזרחיה. חברת כנסת מאי גולן זעקה מנהמת ליבה על כך שאנחנו בנקודת אל-חזור קריטית, לדבריה. היא אומנם איננה דתייה, אבל היהדות חשובה לה יותר מכל נשימה שלה, והגיע הזמן שנפסיק להתנצל על כך שאנחנו יהודים, גם אם יש מי שחושב שגזעני לומר זאת. ראש הממשלה לשעבר – ובעזרת השם, גם בעתיד הקרוב – חבר הכנסת נתניהו דיבר על החיבור של כולנו לארץ הזאת, לאמונה שלנו וללאום שלנו ועל כך שאנחנו לא יכולים להיות בלי השורשים שלנו, אבן היסוד של קיומנו. אתם מבינים – השרה שקד, השר כהנא, חבר הכנסת אורבך, חברת הכנסת סילמן, חבר הכנסת כלפון והשר סער – זה המקום שבו נמצא הרוב הבריא של העם היושב בציון, אבל אתם בחרתם בצד של הפרוגרסיביים, של הפוסט-מודרניים, של רודפי היהדות ושל התנועה האסלאמית. גם היום שערי תשובה לא ננעלו, ואתם יכולים להיות שותפים להעברת הממשלה הזאת מן העולם, ויפה שעה אחת קודם. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מעוז. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח. חבר הכנסת יוסי שיין, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שוב אנחנו רואים צביעות מה שמה ומה מעמדה. ידידי השר עמר בר לב, פנו אליך למה אתם לא מקימים ועדת חקירה ממלכתית, ואמרת: ועדת חקירה ממשלתית. אמרו לך שזו בעצם בריחה ואסור לסמוך על המערכת המשפטית. היום שמענו גם מילות גידוף נגד "מנדלבלוף" בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> התנועה להחרבת השלטון. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תקשיב טוב, תקשיב טוב. בבית המשפט, נגד החלטת היועץ המשפטי שלא לחקור את נושא הצוללות, כי היועץ המשפטי ככה קיבל, אמר עורך הדין של נתניהו, ואני מצטט: ראש הממשלה סומך את ידיו על כל החלטותיו של היועץ המשפטי לממשלה. אתה הבנת את זה? אתה הבנת את זה? זאת אומרת שהוא סומך את ידיו על החלטותיו של מנדלבליט כשזה לטובתו, וכאשר יש החלטה אחרת, הוא שולח את הנובחים שקוראים לו "מנדלבלוף". ועכשיו בלוף חדש: אין מקום לוועדת חקירה ממשלתית או ממלכתית, כי אף אחד לא אמין במערכת המשפט. בכלל, אנחנו הולכים לרסק את הכול ונצביע תוך שבוע על מנגנון חדש ואמין – כל הבית הזה יצביע – בראשותו של נשיא המדינה, שתוך דקה יואשם שגם הוא בעל ברית של מפלגתו לשעבר, וכן הלאה. כל הטריקים האלה הם חלק מתוך ניסיון נואל לקעקע את המערכות. דרושה חקירה יסודית בלי שום הנחה לאף אחד בתוך המערכת, ודיברו על כך כל החברים. במדינת ישראל יש מנגנונים מצוינים, נחקרו כאן בוועדת אגרנט, ועדת וינוגרד – כולם יודעים מה הן ועדות. יושבים אנשים טובים ומצוינים לחקור. אי-אפשר להטביע בכולם חותם שהם מושחתים. זה לא עובד כך, העסק הזה לא עובד כך, ולכן אני קורא כאן לחבריי בתוך המערכת הזאת: אין ספק שראוי לחקור את כל הנושא. אני מקווה שמה שאנחנו רואים פה, כל האוולאנש הזה שמתרגש עלינו, אנחנו נדע בדיוק מה קורה, אבל אי-אפשר באותו רגע למרוח את כולם בזפת כשנוח לך ואחר כך לתת לך תשבחות כשזה עובד לטובתך. זה פשוט לא עובד כך, זה ציני וזה תורם להרס המערכת. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שיין. חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> כן, מה באמצע הישיבה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, אלו באמת דברים לא מקובלים. בבקשה, חברת הכנסת מאי גולן. בבקשה, חברת הכנסת גולן. היום אני נדיב, אחרי זה אני אינזף על ידי חבר הכנסת אופיר שאני נדיב. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> הכול בסדר. אצלנו זה "גאון ונדיב ואכזר". << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז מה היום, אני נדיב או אכזר? << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אני אחשוב עד סוף הנאום. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> היום הוא נדיב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השאלה לגבי ה"גאון" הייתה רטורית, זה ברור. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אתה אומר שזה ברור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה ברור. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> תשאל לגבי השניים האחרים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בדיוק. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע, אדוני היושב-ראש, זה לא עולה להיות נדיב. זה כיף שאתה נדיב לפעמים, זה לא דבר רע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בגלל זה אני נדיב, רק שאלתי את אופיר אקוניס מה דעתו. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. רק תחזיר לי את השניות שלי, כי אני רואה פה שכל שנייה היא קריטית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תהיי נדיבה. תהיי נדיבה גם בנאום, כמו שאר הנואמים. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> כלפיך לא. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אז מה היה חדש השבוע בגזרת היפים והשקרנים מבית היוצר של משטרת השטאזי של אלשיך ומנדלבליט, וכמובן, איך לא, צוות האיפכא מסתברא – אתם זוכרים את צוות האיפכא מסתברא שהוקם לו אז, הקרם דה לה קרם של כנופיית שלטון החוק? חבורת הפלא הזו, מסתבר, חושבת שהמדינה שייכת לאימא ואבא שלהם, עושים כל מה שעולה על רוחם ללא שום מעצורים וגבולות: מאזינים ומרגלים לכל העולם ואשתו, מתחמנים שופטים לחתום על צווים, מענים נחקרים כאילו הם פצצה מתקתקת, מכשירים גנבה ופריצה של עיתונאים לטלפונים פרטיים שבמקרה גם יש להם חסיון עורך דין–לקוח, מספרים סיפורים על מעקבים אחרי חוקרי ראש הממשלה כדי ליצור אפקט של דרמטיות, משתיקים מה שנוח, בקיצור: ארץ נהדרת. עכשיו אתם, שמאבטחים את עצמכם לדעת – המאבטח של גיא פלג עבר לגליקמן, שעבר לאברמוביץ', שעבר לליאת בן ארי – אני שואלת: תגידו, כמה אם חושבים שאנחנו מטומטמים? באמת, כמה? הרי המדינה הייתה אמורה לרעוד היום, אבל כולם שותקים וממלאים את פיהם מים. מי אתם בכלל? מי אתם? שבע שנים אתם מחזיקים בגרון את אריה דרעי, על מה? על מה? שש שנים אתם מחזיקים את ליצמן, על מה? על מה? אף אחד לא יכול להגיד על מה. אולי על זה שהם שייכים לגוש של המחנה הלאומי, על זה שהם עומדים לצד נתניהו ולא נכנעים לתפירות התיקים האלה? הרי אם בחקירות לוקח שבע שנים, מה אתם עושים בתיקי רצח? מה אתם עושים על פרוטקשן? שבע שנים על תיקים שלא העלו כלום, כלום ושום דבר. עד כמה אתם חושבים שאנחנו מטומטמים? כל היום אתם מדברים על שחיתות. כל החונטות הברבריות שהשתלטו על השלטון במדינות דרום אמריקה במאות השנים האחרונות עשו זאת תמיד בשם המלחמה בשחיתות. אחרי כל מעשי הנבלה שעשיתם, מה הצלחתם לדוג, מה, סיקור אוהד? עבירות מס שבח? קנס של 2,000 שקלים לליצמן? מה הצלחתם, מה? שבע שנים, שבע שנים אתם והשופרות מדליפים להם רעל ושנאה, שבע שנים. תקימו לנו עכשיו כל מיני ועדות כסת"ח למיניהן בגיבוי מי? בגיבוי הנוכלים שהעליתם לשלטון. תמשיכו לפמפם לנו כל היום: יש לנו משטרה אחת, לא שופכים את התינוק עם המים וכל הקלישאות הנבובות והעלובות שלכם, שאתם חושבים שעובדות עלינו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אותו ניצב שחרש אולפנים נשמע בהקלטות מדבר במודע על ביצוע עבירה, והוא יושב באולפנים ומקריא דף מסרים וחושב שכולנו מדליפי בלפור. אבל יש לי עוד חצי דקה מההתחלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, כבר הוספתי לך. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> חצי דקה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כבר הוספה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב, אני אסיים. תן לי עוד דקה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא יקרה כלום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כי אנחנו עומדים בזמנים – – – כלום. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> למי זה מפריע שאני אדבר עוד דקה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גברתי, אני נתתי לך – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> למי זה מפריע אבל? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גברתי, גברתי – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל תן לי דקה, אני יכולה לקבל דקה משני נואמים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוויכוח הזה מיותר. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל למה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ככה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל למה? אם זה היה מישהו אחר היית נותן לו. תן לי עוד דקה בדברים שחשובים לי להגיד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לכולנו חשוב. אנחנו עומדים על זמנים, ואני אבקש לסיים. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל גם ככה אני אמשיך את זה בנאום הבא, אז מה זה משנה אם תיתן לי עוד דקה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל עוד דקה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> גם יושב-ראש הכנסת נותן עוד דקה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, גברתי, נאומך הסתיים. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני רוצה עוד משפט. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מבקש לסיים את הדברים. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה עוד משפט. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא לא לא. מצטער, גברתי. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה עוד משפט. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גברתי, נאומך הסתיים. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא נכון, יש לי עוד זמן ואני רוצה עוד משפט. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הזמן הסתיים, ואני מבקש לרדת מהדוכן. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא נכון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מבקש לרדת מהדוכן. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני דיברתי חצי דקה מההתחלה שלא התווספה לי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני הוספתי לך באמצע הנאום, אני יודע מה עשיתי. התווספה לך ונאומך הסתיים. תודה רבה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מודיעה שאני אמשיך את הדברים שלי בשלוש הדקות הבאות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מצוין. אני מזמין את חבר הכנסת אקוניס, בבקשה. << דובר >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, השר לביטחון פנים, הערב ראינו כאן, אדוני היושב-ראש, עוד הופעה היסטרית של בנט, חסרת ביטחון, תנועות גוף ותגובות שצריכות להדאיג כל אזרח ואזרחית במדינה, ודאי כלפי ראש האופוזיציה, אבל גם כלפי אחרים. בנט מאבד שליטה, לא כשיר לתפקיד. אגב, הוא בוחר לתקוף אישית כשאין לו תשובות, כמיטב התועמלנות הבולשביקית, חבר הכנסת כץ. ככה הם בולשביקים – כשאין להם תשובות, הם פונים להסתה אישית. שמעתי, אדוני היושב-ראש, שבנט אמר שההבדל בינינו הוא שהוא ניהל עסק בחיים, ואני לא עשיתי כלום, לדבריו. דבר אחד, לצערי, חבר הכנסת יברקן, באמת לא עשיתי. תשמע את זה, אדוני היושב-ראש: הדבר שלא עשיתי, חבר הכנסת קרעי, הוא למנוע מנתניהו – למנוע מנתניהו למנות את הטיפוס הנכלולי, הלא-אמין והשקרן הזה להיות ראש המטה שלו בשנת 2006, כאשר אז הוא היה ראש האופוזיציה. אני מודה, אדוני היושב-ראש, בזה לא הצלחתי. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> קח אחריות. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לוקח אחריות על מדינה שלמה. מדינה שלמה משלמת על חוסר ההצלחה הזה שלי לפני 15 שנה. לצערי, אדוני היושב-ראש, זה כולל 2,779 ישראלים שנפטרו בשבעת החודשים שבהם הוא מכהן, בתואר, כמובן, בתואר ראש הממשלה. אני הבטחתי כאן, כיוון שבכלי התקשורת פסקו מלתפקד, פסקו מלדווח – פעם בצד המסך הם היו כותבים כמה נפטרים, כמה חולים קשה – הבטחתי שאעשה את זה כאן מעל דוכן הכנסת, והינה אני עושה, וזהו המספר. אדוני היושב-ראש, בפחות מדקה שנותרה לי, השר לביטחון פנים, פרשת פגסוס והשימוש של משטרת ישראל נגד מאות אזרחים, ראשי ערים, מנכ"לים, מקורביו של ראש ממשלה מכהן, חמורה הרבה יותר מווטרגייט, הרבה יותר מפרשת השב"כ. הייתה כאן, כך נדמה, אדוני היושב-ראש, תוכנית מסודרת להדחה של ראש ממשלה שנבחר על ידי מיליון ורבע ישראלים. השר לביטחון הפנים, האירוע הזה, האירועים הללו של פגסוס – השימוש של משטרת ישראל בתוכנה הזאת היא פיגוע בדמוקרטיה הישראלית, וכל מי שמעורב בפיגוע הזה, אולי הפיגוע הגדול ביותר בדמוקרטיה הישראלית, חייב לשלם את מלוא המחיר החוקי, אדוני היושב-ראש, על ביצוע הפיגוע הזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אופיר אקוניס. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, על מה נדבר הפעם? כל יום אנו שומעים ומתבשרים על חדשות רעות ועל גזרות רעות של אותה ממשלה קשה, שלא שמה לב, לא מתעניינת ולא שמה לב, כולל השר בר לב, שכעת ללא שימת לב לדבריי עסוק בטלפון, וחבל מאוד. אבל המצב הכלכלי איום ונורא. את מי זה מעניין אצלם? זה פשוט לא מעניין. הם מנפנפים את זה. אנחנו רואים, האזרחים בישראל רואים, ממשלה מנופחת. רואים את השרים הנורבגים, את ה-53 מיליארד שניתנו למגזר ולחברה הערבית ואת כל הדברים שכולם רואים, את הבזבוזים. אז למה מצפים, שהמצב הכלכלי יישאר אותו דבר? אין דבר כזה, חברים. זה כמו מקל כביסה: לוחצים למעלה – נפתח למטה. כאשר משחררים לדברים אחרים את הכסף, לא נשאר לעם היושב בציון, ואז מה אנחנו רואים? את כולם שואגים על המצב הכלכלי. אז זה בעצם – איך קראתי לזה באיזה פרוספקט שעשיתי? הצד השני של המטבע. אם בצד הזה בעבר אצלנו ידעו לחלק תלושים, היום אתם בממשלה הזו ממש תלושים, אין לכם שום קשר לכל מה שנעשה פה. אני רוצה רק לומר שמעגל העוני הזה רק ימשיך להתרחב, שאף אחד לא יחשוב על דברים אחרים. כולם היום מדברים על תוכנת הריגול, ובאמת שזה דבר קשה וחמור מאוד מאוד שקורה, אבל צריכים לדעת ולהבין שבדבר הזה, באמת, עד כמה שהוא חמור, יש משהו יותר חמור – שאין מה לאכול. אנשים מסתובבים – אנחנו יצאנו לשטח, יושב-ראש התנועה שלנו שלח אותנו, הרב אריה דרעי, לראות מה קורה באמת, וירדנו לדרום, לצפון, לכל המקומות. מה ראינו שם? אנשים ממורמרים, כך שהסרטון שהוציאו בהתחלה היה חיוור מול המציאות הקשה והמרה. ומה מספר לך שר האוצר במקום לבוא ולעשות צעדים דרסטיים? לא, זה בגלל שהחרדים לא עובדים. אה, מי שלא יודע לרקוד אומר: הרצפה עקומה. אנחנו מכירים את זה, שר האוצר. אני רק רוצה לומר שהסגנון האנטישמי הזה, לבוא, לדבר, להאשים אחרים – סגנון ישן שנדע לעמוד מולו. אני רק רוצה לומר, היה כסף בקופה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> הכסף נעלם. לסיום, אנחנו עכשיו בחוק האזרחות, אבל אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, היות שבאמת כל פעם שיש משהו שמפריע לימין או כל משהו שקשור לדת ולדברים האלה, מייד שומעים את שרת הפנים הגב' שקד, מה אומרת? אוה, יש לי התפתלות, כאבי בטן, כל מיני כאבי בטן. אני החלטתי, אדוני היושב-ראש, להיות קצת אדיב, לחסוך לשרת הפנים את ההליכה לקופת חולים, והבאתי לה ספסמלגין – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – שזאת תרופה מיוחדת. אשמח אם תהיה שליח להעביר לה את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, אדוני, אדוני, אדוני. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, תודה רבה. סיימת. נא לרדת מהדוכן. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל לא, לתת לה את התרופה. לתת לה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לרדת מהדוכן. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל יש לה כאב בטן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לרדת מהדוכן. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני יורד, אבל לכאבי בטן תיתן לה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חוצפה שכזאת. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> יש לה כאב בטן כל פעם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חוצפה שכזאת. תצא, תצא מכאן. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> כאב בטן. זה בלי מרשם. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הינה, ספסמלגין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת, חבר הכנסת אבוטבול. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> זה בלי מרשם. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> בבקשה, כדור נגד כאבי בטן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, אתה מוזמן גם לצאת מהמליאה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מה לעשות. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה מוזמן לצאת מהמליאה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> למה? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> למה לצאת? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ככה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא אמרת שלוש פעמים. יש פעם שלישית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה מוזמן לצאת מהמליאה. יש מקרים כאלה שאתה מוזמן לצאת מהמליאה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מה המקרים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לצאת מהמליאה, בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לצאת. אין בעיות, אני את שלי אמרתי. כאבי בטן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> זאת תשובה? כאבי בטן? תתחילי לטפל בימין, תעזרי לו. אני יוצא, אני יוצא, אדוני. סופר, צריך – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, תודה רבה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אני יוצא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לצאת מהמליאה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אנחנו יוצאים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> את הבושה שלך כבר עשית היום. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הבושות הן שלכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, נא לצאת מהמליאה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תגיד לה שזה בושה להגיד "כאבי בטן" כל פעם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לצאת מהמליאה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> בלי תירוצים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בושה וחרפה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> להזיק לציבור, ולהגיד "כאבי בטן". << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ומה שהיא עושה זה לא בושה וחרפה? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> עכשיו היא כבר לא תגיד יותר "כאב בטן", אני מבטיח לך, היא תתבייש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, שלוש דקות, אדוני. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> היא תתבייש להגיד "כאבי בטן". << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> צא מהמליאה, בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> גם יש כדורים אחרים, אם צריך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תמשיך לצעוק בחוץ. תודה. בבקשה, אדוני. (חבר הכנסת משה אבוטבול יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אבל איזה כדור? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שאלה טובה, באיזה כדור. אני לא יודע. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לפנות מכאן למה שמכונה ההנהגה של ממשלת ישראל. אני רוצה לפנות לאדוני ראש הממשלה, אדוני שר החוץ ואדוני השר לביטחון פנים, ואני רוצה לומר לכם שאתם לא באמת – נפתלי בנט לא באמת ראש הממשלה, יאיר לפיד לא באמת שר החוץ, ומכובדי השר עמר בר לב, אתה לא באמת השר לביטחון הפנים. אתם מתייחסים לתפקיד כאל צעצוע, וככה זה נראה. ככה התפקיד מתייחס אליכם בחזרה. אתם אולי עסוקים בגינונים, בשיירות, בטיסות, אתם נהנים מזה, אבל באמת באמת אפס ביצועים, אפס מנהיגות, אפס אחריות. בכל פעם שאתם מגיעים למבחן האמת אתם נכשלים, בין שזה היה המבחן בקורונה – נכשלתם בקורונה; בין שזה בכלכלה – נכשלתם בכלכלה, נכשלתם ביוקר המחיה, ועכשיו בניהול משבר פגסוס אתם נכשלתם ואתם הולכים להיכשל. אתם הולכים להיכשל כי אתם באמת לא לוקחים שום אחריות ולא מגלים שום מנהיגות. כששר החוץ לפיד אומר שהראשון שצריך להיחקר – זה המסר שלו לאומה, אחרי פרשה שכל כך מזעזעת את המדינה, רעידת אדמה אמיתית יש כאן, אז מה שיש לשר החוץ לפיד לומר זה שהראשון שצריך להיחקר זה אוחנה. ולשר הממונה על ביטחון הפנים, מה שיש לו לומר זה המקום הכי נמוך שהוא יכול לרדת אליו, שצריך לדבר על פרשיית הממד החמישי ומי פרץ. זה מה שיש לו לומר. אתם כנראה לא מבינים את גודל הזעזוע ואת גודל רעידת האדמה. אתם לא מבינים מה נדרש מכם. נדרשת מכם מעט מנהיגות להבין שבהיבטים מסוימים אזרחי ישראל, אדוני כבוד השר, איבדו הכול, איבדו את כל האמון שיש להם במשטרה, בפרקליטות, במערכת המשפט. אנשים מנסים לחשוב מכאן על דמויות שיכולות לשבת בוועדה הזאת, בוועדת החקירה הממלכתית שצריכה לקום כאן, אדוני היושב-ראש, ולא מצליחים לדמיין שמות של אנשים שהם כנראה לא נוגעים בדבר, לא ממערכת המשפט ולא ממערכות המשטרה והחקירה והאחרות. כולם כנראה איכשהו מעורבים. אנחנו מבינים שמדובר כאן ברעידת אדמה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> היה מצופה ממנהיגות שתתכנס, שתגלה אחריות. ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש – משפט אחרון לסיום – הפעם האחרונה שזכור לי שהנהגה שלמה, שרשרת של הנהגה, ששלושת המנהיגים הרלוונטיים היו לא רלוונטיים לאירוע, הייתה במלחמת לבנון השנייה: ראש הממשלה אולמרט, שר הביטחון עמיר פרץ ורמטכ"ל שאין לו מושג בתמרון. כשהייתה לנו שרשרת כזאת, הגענו למבחן הביטחון בכישלון טוטלי. כאן, באירוע הזה, שהוא אירוע שקשור מאוד לביטחון הפנים, למערכת אכיפת החוק, אני לא רואה אף מרכיב בשרשרת הזאת של ההנהגה שדיברתי עליה שיכול להציל את האירוע. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סופר. אני מזמין את חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח. חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת קרעי. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול ברכות. השר לביטחון פנים – חשבנו שהוא נעדר, לא שמעו את קולו, הוא לא יודע מה קורה ברחובות בנושא התוכנה, הרוגלה; שמענו גרסה כל שעתיים – אז באמת, ברכות לכנסת. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> יש אלימות מתנחלים שצריך לטפל בה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל אדוני היושב-ראש, כל כך הרבה דברים אתה רוצה לומר, עד שאתה עומד פה ואתה רואה ראש ממשלה שיש לו 500 נפטרים בשבוע. תקשיבו טוב: בתקופה הכי קשה, כשלא היו חיסונים בממשלה הקודמת ועוד לא היינו בכלל במצב שאפשר להתמודד, המדינה המחוסנת מס' אחת בעולם, לא הגענו למצב של 500 נפטרים בשבוע, והאיש הזה עומד פה ומחייך: מה אתם רוצים? הכול בסדר, העברנו תקציב. עומד לך שר האוצר ואומר: מצאתי את האשמים – החרדים, בגללם הפריון של העבודה לא גדל. איזה ניתוק. אנחנו יודעים שעל בני התורה עומד העולם, אתה לא חידשת לנו כלום. גם הכלכלה וגם העולם עומד עליהם. אבל פעם בגרמניה היו אומרים: היהודים אשמים; היום מצאת את התורנים: החרדים אשמים. תתבייש לך. ראש ממשלה מנותק שלא יודע מה קורה לו בכלל. תדברו עם מנהלי בתי חולים, תראו את הקריסה, והמספרים הרבה יותר גדולים ממה שאתם יודעים. מאות נפטרים והרוגים מיותרים בממשלה שלכם. קיבלתם מדינה מחוסנת, קיבלתם עבודה נפלאה – את הכול הפקרתם, מהחינוך עד התעשייה, באותה ממשלה קשה. והוא לא מדבר מילה אחת על יוקר המחיה; על מה הוא מדבר? מבטל את התו הירוק באותו שבוע שיש לו 500 נפטרים. זו ממשלה מנותקת. אדוני היושב-ראש, תנועת ש"ס הוציאה לפני שבוע סרטון נפלא שעורר את השיח הציבורי במדינת ישראל, שדיבר על יוקר המחיה, הודות לפעולה המהירה של יושב-ראש תנועת ש"ס, הרב אריה דרעי. לאחר מכן, כשהתחילו לדבר כן–לא, יצאו חברי הכנסת לגרסה האמיתית. אני אומר לך, שום דבר לא מבוים. יצאתי לשניים-שלושה מינימרקטים, דיברתי עם אנשים בלי לתכנן שום דבר. לאנשים אין מה לאכול. אתה רואה אישה מבוגרת שעומדת עם מעיל, היא אומרת: אני עם מעיל גם בבית, כי אם אני מדליקה את החימום, לא יהיה לי כסף לתרופות. תצאו לרחוב, מנותקים, אתם לא יודעים מה קורה. מי מדבר על הפטל? מי מדבר על השתייה המתוקה? אנחנו מדברים על האוכל הבסיסי. אין לאנשים מה לאכול. בעלי המכולות לא גומרים את החודש, כי כל הסחורה תקועה אצלם, והם אומרים: הינה, מצאנו את האשמים – החרדים. אנחנו נביא תוכנית ביום רביעי. אנשים בינתיים רעבים ללחם. ממשלה מנותקת. תצאו כבר מהחלונות שלכם, מהכורסאות, תצאו לרחוב ותבינו כמה שאין לכם תמיכה, ויפה שעה אחת קודם. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בוסו. חבר הכנסת קרעי, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, כנסת נכבדה, שבעה באדר הוא יום לידתו ויום פטירתו של משה רבנו, שמקום קבורתו לא נודע. בשנה מעוברת מציינים זאת באדר ב' יחד עם יום הזיכרון לחללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע. אבל השנה, הערב, אנחנו בשבעה באדר א', בתקופה שבה יש מאות הרוגים מדי שבוע. אני מציע לציין ביום זה, שבעה באדר א', את חללי הקורונה שסיבת קבורתם לא נודעה. קורבנות השינוי. מישהו יודע איך ממדינה ירוקה מחוסנת קיבלנו תוך שמונה חודשים קרוב ל-3,000 הרוגים, שהגענו לשיא במספר החולים קשה מאז תחילת המגפה? מה הסיבה, טיפשות? הפקרות? חדלות אישים? יהירות? חוסר מעש? כל הסיבות יחד? לזה אתם קוראים מדיניות? אפשר גם לציין ביום הזה את אותם עשרות אלפי עסקים שמקום קבורתם לא נודע, שנקברו תחת החוצפה וההתנשאות של ליברמן, ששלח אותם להחליף מקצוע. היום הוא כבר בלי טיפת בושה משסה אותם בחרדים, שהם גורמים ליוקר המחיה. לשמוע אותו ולא להאמין שמדובר ביהודי, שר בממשלת ישראל, ולא בעוכר ישראל. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> אנטישמי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> על מה הוא בדיוק מבזבז את הכסף שמגיע להם? על מה, על השר בלי התיק שלו? על עשרות הנורבגים בקואליציה? אולי על הפנסיות התקציביות של גנץ, של החברים שלו, או על הכספים – – << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> חתולים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> חתולים. – – על הכספים הקואליציוניים והלשכות המפוארות שראש הממשלה החלופי יאיר לפיד סידר לכל הממשלה המנופחת שלו על חשבון מעמד הביניים הקורס? על מה בזבזתם את הכסף? למה החלשים בחברה ומעמד הביניים צריכים לשלם את מחיר ההפקרות שלכם? העליתם מיסים, גרמתם לעליות מחירים. מי מבזבז את כל הכסף הזה? מי, למען השם? מי גוזר את כל הקופונים האלה על חשבון הציבור? למה שלא תחזירו משהו לעצמאים, למעמד הביניים, לחלשים בחברה? משהו קטן, קטנטן? תורידו קצת מיסים, תורידו את מס הבלו על הדלק, תורידו מע"מ, תבטלו על החשמל והמים, תעשו משהו. תפסיקו להיות בזבזנים על חשבון הציבור כשזה נוגע לג'ובים ולטיסות מסביב לעולם וקמצנים כשזה נוגע לציבור. די, נמאסתם. דבר אחד ממה שהבטחתם לא קיימתם. ממשלת הונאה, שחיתות וטיפשות. אנחנו נשלח אתכם בעזרת השם לחור שחור בפוליטיקה הישראלית שמקומו לא נודע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שלמה קרעי. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת. חברת הכנסת מירי רגב, בבקשה. בבקשה. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> הלו, אימא, לא, לא, אני באמצע מליאה עכשיו. מה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת רגב, זה לא מקובל וזה אסור. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> מה? מה? לא, לא, לא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת מירי רגב – – – << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> מה אני רוצה לאכול בשבת? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת רגב, אני אעצור את הנאום שלך. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> בואי נשאל את אנשי NSO מה הם רוצים לאכול לשבת, נתאם איתם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני אעצור את הנאום שלך, חברת הכנסת רגב. חברת הכנסת רגב, זה לא מקובל וזה אסור. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה, סליחה, זאת אימא שלי, בכל זאת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה אסור, אני מבקש ממך. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> בכל זאת, זאת אימא שלי. היא התקשרה אליי, שאלה מה אני רוצה לאכול לשבת – אמרתי: בואו נשאל את אנשי NSO. לא, כבוד השר? מה אתה אומר, השר לביטחון פנים? אולי תגיד משהו? תגיד משהו מעניין, תגיד משהו שירגיע את הציבור המוטרד, תגיד משהו. רק תגידו משהו, לעזאזל. תגידו משהו לאוכלוסייה, לאזרחים התמימים האלה שמבינים שיש כאן מדינת משטרה, שיש כאן שר שלא מסוגל לדפוק על השולחן ולהגיד שצריכה לקום כאן כמה שיותר מהר – מייד, אתמול – ועדת חקירה שתבחן ותחקור את אותם חוקרים, את אותם שוטרים, את אותו מפכ"ל, שקיבלו החלטה שהם מעל החוק. תסתכל עליי כשאני מדברת אליך, מר בר לב. לפחות עליי תסתכל אם אתה לא מסוגל להסתכל אל הציבור הרחב ולנסות להגיד לו שאתה כשר ממונה תעשה סדר במשטרה. אבל איזה סדר? אתה מסוגל לעשות סדר? זאת ממשלה שמסוגלת לעשות סדר? אפילו בהוליווד, ביטן, בהוליווד לא חשבו על סרט כזה, סרט עם דרמה ואקשן, תקציב ענק, כוכבים מהשורה הראשונה – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> איך קוראים לו? איך קוראים לו? ההוא, ההוא, ההוא. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ניצבים, אפקטים חדשניים, סרט תלת-ממד שבו כל צופה מרגיש שהוא חלק מהעלילה הזאת. הסרט הזה שובר קופות של כל הזמנים. פעם ראשונה יאחד גם מדינות דיקטטוריות וגם מדינות דמוקרטיות. הטריילרים של הסרט הזה כבר רצים באתר כלכליסט, בערוץ 14, 13, בניו יורק טיימס, אל-ג'זירה. כולם מחכים לקנות כרטיס, ולא משנה מה מחירו. אתה יודע מה שם הסרט, השר בר לב? אתה יודע איך קוראים לסרט הזה? פוליסגייט. פוליסגייט, זה שם הסרט. הם ליהקו כוכבים לסרט ללא תשלום, כוכבים שלא ידעו שהם משתתפים בסרט: מומו פילבר, מרים פיירברג, שי באב"ד, טופז לוק, יונתן אוריך, יאיר כץ ועוד רשימה של כוכבים מהמדרגה הראשונה. חלק מהליהוקים היו ליהוקים טובים, נגיד מומו פילבר וניר חפץ. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> שניהם לוהקו לתפקיד עדי מדינה על ידי הפרקליטות והמשטרה. אבל הם תקעו לכם – איך אומרים? ברז. מעדי מדינה הם הפכו להיות עדי הגנה. וזה רק מה שאנחנו יודעים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> כמה עוד נפל על הרצפה? ולכן אנחנו מחויבים להקים ועדת חקירה – שאתה צריך להיות הראשון, השר בר לב, שקורא לה. ועדת חקירה ממלכתית, לא שיעמוד בראשה שופט שהחברים שלו שופטים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חברת הכנסת רגב. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> ועדת חקירה, לא ימין ולא שמאל. ועדת חקירה שתיתן תשובות לציבור הישראלי, שלא תעשה הנחה לאף אחד. כי הגיע הזמן שבמדינת ישראל, במדינה דמוקרטית – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אף אחד לא יפחד לדבר בטלפון שלו ואף אחד לא יחשוש ממה שהוא אומר. לא כי הוא מסתיר משהו – כי זו חדירה לפרטיות שלנו – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וכי כולנו רוצים שאף אחד לא יהיה מעל החוק – לא אתה, בר לב, לא המשטרה ולא הפרקליטות. תתביישו לכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת רגב. חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח. חבר הכנסת גלנט, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר >> ערב טוב, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת. אנחנו עוסקים עכשיו בחוק האזרחות, ואני מבקש לקרוא כאן למסר של אחדות כתוצאה מהזדמנות, ואני אסביר. לפני כ-20 שנה, כאשר הייתי מזכיר צבאי לראש הממשלה, התברר היקף הנישואים המעורבים של בדואים מהנגב עם נשים ערביות שבאות אחריהם מדרום הר חברון, מחלחול, מחברון, מיטא, מדורא וגם מרצועת עזה בעת ההיא, וכתוצאה מכך החליט ראש הממשלה דאז שרון להביא את העניין הזה בחקיקה ולאסור אותו, והתהליך הזה החל. אבל כאשר הגיע הייעוץ המשפטי לממשלה, הוא למעשה לא אפשר להעביר את הצעת החוק שהייתה ולהפוך אותה לחוק, וקבע שהיא תהיה בהוראת שעה בלבד, וכתוצאה מזה אנחנו מחדשים שנה אחר שנה את ההוראה הזאת, עד לדיון הזה שמתרחש כאן היום, ואני מקווה שאנחנו נגיע במסגרתו לתמיכה בהצעה כפי שהביא אותה חבר הכנסת רוטמן, ואולי אפילו להצעה של חבר הכנסת אבי דיכטר. אבל יש לנו גם הזדמנות, וההזדמנות היא פשוטה. יש רוב גדול בין חברי הכנסת שתומך בתפיסה ציונית יהודית, סדרי גודל של 80 או 90 חברי כנסת שיהיו מוכנים לקחת ולייסד את החוק הזה על בסיס קבוע. כי אנחנו צריכים לשים את האמת לנגד עינינו, והאמת, אדוני היושב-ראש, היא שהנושא הביטחוני הוא נושא חשוב, אבל משני לנושא העיקרי. הנושא העיקרי כרוך בכך שמדינת ישראל, לצד היותה מדינה שוות זכויות לאזרחיה, מדינה דמוקרטית, היא מדינה יהודית, ככתוב וכמופיע בכל סעיף של מגילת העצמאות. אם כך, יש לנו צורך וחיוניות לוודא שמי שלא נכנס הנה בדרך חוקית בתוקף חוק השבות או באישור המדינה לא יגיע לכאן, שמא יאבד הרוב היהודי במדינה היהודית היחידה בעולם. ולכן חובתנו להעביר חוק-יסוד בנושא ההגירה ולהגיע לכך שאנחנו נהיה מסוגלים לשים על הפרק את העניין האמיתי, החשוב יותר אפילו מהנושא הביטחוני, וזה עתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גלנט. חבר הכנסת ישראל כץ – אינו נוכח. חבר הכנסת עמיחי שיקלי. חבר הכנסת שיקלי? בבקשה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עמיחי שיקלי (ימינה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ערב טוב. ראשית כול, לפני כמה חודשים הייתה כאן סאגה שלמה, לילה שלם של מרתונים, של ניסיונות לרקוח דילים עם מפלגות פוסט-ציוניות, עם מפלגות אנטי-ציוניות, ואני יותר משמח שהערב אנחנו זוכים להעביר בקריאה ראשונה את החוק החשוב הזה, חוק האזרחות, בלי דילים ובלי שטיקים. אי-אפשר בערב הזה שלא להתייחס לידיעות המרעישות על אותה תוכנת פגסוס שהופעלה כנגד אזרחים שומרי חוק. חבריי חברי הכנסת, נפל דבר בישראל: זכויות שראינו אותן כמובנות מאליהן, עקרונות המעוגנים הן במגילת העצמאות והן בחוקי-היסוד שלנו, חוללו ונרמסו ברגל גסה. זוהי איננה עוד פרשה, זוהי איננה עוד סערה, זוהי רעידת אדמה. הממצאים שפורסמו על השימוש הסיטונאי בתוכנות ריגול כנגד אזרחים שומרי חוק על ידי מי שהופקדו לאכוף את החוק, על ידי שומרי הסף, מעלים סימני שאלה כבדים על טיבה של מערכת אכיפת החוק בישראל, על מחויבותם של חלקים ממנה לרעיון הדמוקרטי, לשלטון החוק, ועל מחויבותם לשרת את אזרחי מדינת ישראל ללא משוא פנים. המערכת שהופעלה כאן איננה האזנה שהחוק מתייחס אליה בדחילו ורחימו בחוק האזנות הסתר או בחוק נתוני מידע. המערכת שהופעלה כאן היא כלי נשק רב עוצמה, נשק סייבר שנועד להגן על מדינת ישראל ועל אזרחיה מפני ארגוני טרור, מדינות אויב וארגוני פשיעה חמורה. אולם כלי הנשק הזה, מתברר לחרדתנו, הופעל באופן סיטונאי כנגד אזרחים תמימים, כנגד מפגינים, כנגד עיתונאים, כנגד נבחרי ציבור וכנגד בני משפחתם. הפעולות הללו נעשו תוך שימוש במשאבי עתק ציבוריים, על חשבון משלם המיסים, בשעה שפשיעה לאומנית חמורה עולה על גדותיה בגליל, בנגב, בלוד, ברמלה. תחשבו לרגע מה ניתן היה לעשות בכל המשאבים הללו לטובת ביטחונם האישי של אזרחי ישראל. חמור מכך, במידע, שהושג באופן עברייני – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עמיחי שיקלי (ימינה): << דובר_המשך >> – – תוך ביצוע עבירות פליליות, נעשה כפי הנראה שימוש לצורך סחיטת עדים. חייהם של אזרחים שנקלעו לכוונת אגף החקירות במשטרה הפכו לעיי חורבות, משפחות נהרסו, קריירות נהרסו, מינויים בכירים בשירות הציבורי, לרבות פיקוד המשטרה, סוכלו תוך גרימת עוגמת נפש אדירה. לא כל המשטרה אשמה. אל לנו לשפוך את התינוק עם המים. אשמים אותם בכירי אגף מודיעין וחקירות שעמדו מול ועדות הכנסת רק לפני שבוע ומול אזרחי ישראל ושיקרו במצח נחושה לחברי המשכן ולאזרחי ישראל כולם באומרם שלא היה ולא נברא. אשמים אותם בכירי פרקליטות שידעו, שתקו, נהנו מפירות העץ המורעל ודאגו שלא רק הם ייהנו אלא כל האזרחים ייהנו גם הם, בפריים טיים, בערוצים הגדולים, בחשיפות דרמטיות – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נו מה, מה עכשיו? << דובר_המשך >> עמיחי שיקלי (ימינה): << דובר_המשך >> מהתכתבויות רומנטיות – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עמיחי שיקלי (ימינה): << דובר_המשך >> – – ותמיד בעיתויים הפוליטיים הרגישים ביותר. אני מייד מסיים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, לא, סיימת, אדוני. << דובר_המשך >> עמיחי שיקלי (ימינה): << דובר_המשך >> כוח נוטה להשחית, אמר ההיסטוריון הבריטי הלורד אקטון, וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמיחי שיקלי (ימינה): << דובר_המשך >> ומי יודע, ייתכן שצדק המפכ"ל לשעבר אלשיך, האיש שהכיר כל מילה בחקירות, באומרו שבכוחה של יאח"ה להקים ממשלות ולהפיל ממשלות. ייתכן מאוד שאלמלא האמצעים שהופעלו כאן היו נחסכות לנו כמה מערכות בחירות. ייתכן מאוד שאלמלא האמצעים שהופעלו כאן היו יושבים כאן במעגל הפנימי שרים אחרים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> עמיחי שיקלי (ימינה): << דובר_המשך >> ייתכן מאוד שיש מי שמתוך תחושה שהמדינה בורחת להם, ומתוך דאגתם לדמוקרטיה המהותית – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עמיחי שיקלי (ימינה): << דובר_המשך >> – – שכחו לחלוטין, כבוד היושב-ראש, מהי דמוקרטיה בסיסית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שיקלי. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת; חבר הכנסת דוד אמסלם – אינו נוכח; חבר הכנסת משה ארבל – אינו נוכח; חברת הכנסת גילה גמליאל – אינה נוכחת; חבר הכנסת פטין מולא – אינו נוכח; חבר הכנסת חיים ביטון – אינו נוכח. חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. חברי הכנסת, הזמן שהוקצב על ידי התקנון הוא זמן מחייב, הוא לא המלצה. אנא הקפידו על הזמנים. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> כולל זמן ההגבהה של הדוכן? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא. אני אף פעם לא מתחיל את הזמן לפני שמתחילים לנאום. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> טוב, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, האירוע הזה של תמיכה – קואליציה ואופוזיציה – בחוק אזרחות עם מכסות ושקיפות הוא אירוע שמגיע אלינו באיחור של שבעה חודשים. היה בהחלט צורך והיה גם רצון להגיע להסכמות שכאלה לפני הפעם הקודמת. לצערנו, במקום לנהל משא ומתן עם הסיעות הציוניות, איך מעבירים חוק אזרחות שהוא טוב למדינת ישראל, שיניח את דעתן של הסיעות הציוניות באופוזיציה ובקואליציה, נעשתה בחירה מאוד מאוד אומללה בפעם הקודמת, והגיעו לסיכומים עם רע"מ ועם מרצ. אני חושב שההוכחה הטובה ביותר – במשך הרבה מאוד זמן אמרו: מה אתם רוצים? מדובר בחוק שהוא אותו חוק, שהועבר ככתבו וכלשונו פעם אחר פעם 18 שנה; זה אותו חוק, מה פתאום תמכתם בעבר ופתאום אתם מתנגדים? התשובה היא מאוד ברורה: איך ייתכן שבעבר, ממש לפני שבעה חודשים, מרצ תמכו בחוק ועכשיו הם מתנגדים? הרי זה אותו חוק, הוא עובר פעם אחר פעם, זה אותו טקסט, אין שינוי. ולכן ההיתממות, לעסוק בטקסט של החוק, היא היתממות שאיננה במקומה. כי מה שבטקסט של החוק לא מפריע לאף אחד; מה שמפריע זה מה ניתן לעשות עם החוק, ובפעם הקודמת שהחוק הזה עלה כאן על הדוכן, בנוסחו כמעט מילה במילה, היו מאחורי ההצבעה עליו סיכומים מופקרים עם רע"מ ומרצ. זו הסיבה שהתנגדנו. מה שיש עכשיו זה אותו חוק בדיוק, מילה במילה, מצד הממשלה; אותו חוק בדיוק, מילה במילה, עם תוספות של מכסות ושקיפות שנועדו לשמר את הסטטוס קוו מצד האופוזיציה. והפלא ופלא, אפילו שהחוק הוא אותו חוק, פתאום מנסור עבאס יצביע היום נגד, ככל הנראה; מרצ יצביעו היום נגד, ככל הנראה. כי הם יודעים שזה לא אותו חוק. הם יודעים שמה שמעניין זה הסיכומים שמאחורי החוק שפעם היו איתם ועכשיו, ברוך השם, אין איתם, ואני מאוד מאוד מקווה שלא יהיו, כי מדינת ישראל וחומת המגן של מדינת ישראל אמורות להיות מעל השיקולים הפוליטיים הבעייתיים שהביאו להקמתה של הממשלה הזאת. אני שמח שהסיעות הציוניות בקואליציה חזרו בהן, ואני מאוד מאוד מקווה שכשם שהן חזרו בהן ממה שקרה לפני שבעה חודשים, הן יחזרו בהן ממה שקרה לפני שמונה חודשים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רוטמן. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, בבקשה. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב בראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> גם על ההתחשבות. אנחנו מצויים היום במציאות שאנחנו מתעוררים אליה. טוב שנמצא פה השר לביטחון פנים, כי לרגע היה נדמה, ובטח ובטח כאשר ראינו את היציאה, אולי, של השר לביטחון פנים בהגנה שאפילו לא מעלה סימני שאלה לגבי החוקיות – ראיתי אותו לפני כשבועיים נותן גיבוי מלא לפקודים שלו, לרשויות המשטרה. הדבר הראשון שעלה לי בראש הוא אם אנחנו, גם כממונים, צריכים לצאת במסע של עיוורון ממש ולהגיד עוד לפני בדיקה: קודם כול, בוא נגן על המערכת. אני חושבת שאנחנו, כנבחרי ציבור, קודם כול צריכים לדאוג שאנחנו נעשה את הבדיקה המלאה לפני שנצא בריש גלי ונגיד שלא היו דברים מעולם, כי זה חוסר אחריות, וזה גם משדר לציבור שאנחנו, לא רק שיש לנו אמונה עיוורת בתשובות שאנחנו מקבלים מהפקידים אלא אנחנו נותנים להם גיבוי, לא רק דה פקטו – אנחנו נותנים להם גיבוי אחורנית, רטרואקטיבית, גם על דברים שהיו. שמעתי גם את השר בר לב אומר – סליחה, את השר לפיד אומר שהראשון שצריכים להביא אותו לחקירה הוא השר לביטחון הפנים לשעבר אוחנה. עכשיו, זה קצת הזוי בעיניי, כי בדרך כלל הנפגע, אין לו אינטרס להיות זה שיכשיר את הקרקע לפגיעה עצמית. זה קורה בכל המקומות בעולם. הרי אנחנו בדרך כלל נזהרים. עכשיו, האשמת הקורבן הייתה לאורך שנים בכל מה שקשור גם בנושאים של הטרדות מיניות וכדומה; פה אנחנו עוד מאשימים את הקורבן באירוע שהצד שלו הוא הנפגע. הרי אין בן אדם עם שכל בריא והיגיון שיכול לקבל את הטענה שראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו או השר לביטחון פנים שלו הכשירו את הכלי שבו נעשה שימוש, כמו במשטרים אפלים, של לזרוק רשתות באופן סיטונאי ולראות מה יעלה בחכה. כשאנחנו מדברים על כך, כל אחד ואחד מאיתנו, מאזרחי המדינה, צריכים להיות חרדים שאירוע כזה בכלל יכול היה להתקיים במדינה דמוקרטית. ואני שואלת את עצמי: מי היו האחראים? מי אישר את הדבר הזה? איפה אותם שומרי סף בתהליך, בשרשרת הפיקודית? לא היה צדיק אחד בסדום שעלה ואמר: חבר'ה, הדבר הזה צריך להיות למלחמה בטרור, בפשיעה, בסכנה המיידית לאזרחים, ואנחנו רואים פה שימוש פוליטי לחיסולים פוליטיים? השבוע, אדוני היושב-ראש, ראיתי את הסרט – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני באמת, בכמה משפטים קטנים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, לא, משפט אחד, כי אני עמדתי עם כולם על הזמנים. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – – טיורינג, שפיצח את אניגמה במלחמת העולם השנייה, את כל הקוד הסודי של הריגול, שהוא המציא תורה שלמה. קראו לזה היום – המחשבים הם המכונות של טיורינג. הבן אדם היה הומוסקסואל שהחביא את נטיותיו. אם היה יודע היום שאותן מכונות שלו משמשות משטרים ומשטרות כדי לרדוף אחרי העדפות מיניות של יריבים פוליטיים כאלה ואחרים – זה מזעזע. בנו שם, כמו שיצחקי אז אמר – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בנו מערכת שלמה על כל אחד ואחד מחברי הכנסת, על כל אחד ואחד, גם דברים שהם לא עבירה על החוק, כדי שיהיה מנוע או מנוף להפעיל עליהם לחצים. אני רוצה לדעת, ואני חושבת כמו כל אזרח במדינה, מיהם נבחרי הציבור ואילו מנופים מופעלים עליהם, כי אחרת אי-אפשר להבין את השקט ובאמת, את הנחבאות אל הכלים של ראשים של הממשלה הזאת, בין שזה שר המשפטים ובין שזה השרים האחרים, והשקט הזה מבהיל. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, אנחנו חיים במדינה שבתקופה האחרונה עוברים מפרשייה לפרשייה, מפרשייה לפרשייה. הפרשייה הקודמת נשכחת עוד לפני שבכלל דנים בה ועוסקים בה. אחת הפרשיות שלצערי הרב שוב נדחקה לקרן זווית, אם בכלל מצאה מישהו שיקשיב לה ויטפל בה, זו פרשייה מזעזעת; כן, חברים, מזעזעת. לפני יותר מחצי שנה, ביולי 2021, יחיאל – שם בדוי, כמובן – חייל משוחרר שהשתחרר מהצבא עקב פוסט-טראומה שהוא חווה בהיותו לוחם, אושפז בבית החולים הפסיכיאטרי כפר שאול. הוא קיבל תרופות מאוד חזקות, הוא היה מאוד מטושטש, מצבו לא היה טוב. במקביל, נעצר על ידי המשטרה פלסטיני בן 39 שזה המעצר ה-11 שלו. תשעה מאסרים היו על כניסה בלתי חוקית למדינת ישראל והעשירי היה על ניסיון לרצוח מאבטח עם סכין. הוא ישב על כך 15 חודשים בכלא הישראלי ושוחרר ועכשיו שוב נתפס על כניסה בלתי חוקית לישראל. הפרקליטות דרשה וקיבלה מעצר עד תום ההליכים בגלל רמת המסוכנות שלו. הוא היה מאוד מאוד מסוכן ולכן השופט נענה לבקשת הפרקליטות. אותו פלסטיני חזר כמו תמיד על הטענה של אי-שפיות, על כך שהוא לא כשיר לעמוד לדין. כבוד השופט שלח אותו להסתכלות בכפר שאול והפלא ופלא, כן, כן, תקשיבו, הוא הוכנס לאותו חדר יחד עם החייל המשוחרר שלנו, שקראנו לו יחיאל. מעבר לכך שזה מחדל לא יתואר, למה ממשיכים לאשפז בבתי החולים הפסיכיאטריים אנשים חולים יחד עם אנשים שנעצרו בשל עבירה פלילית ומוכנסים לאותו מקום – אני לא יודעת, לא לי הפתרונים, וצריך לפתור את זה אחת ולתמיד – אבל לא רק זה, אלא שהוא נכנס לאותו חדר בלי אזיקים, בלי פיקוח. אני מזכירה לכם: הפרקליטות אמרה שמדובר בבן אדם מסוכן ולכן צריך לעצור אותו עד תום ההליכים. הפלסטיני הזה אנס, פשוט אנס את החייל בתוך בית החולים, בתוך המקום שבו הוא היה אמור להיות הכי שמור. החייל, בכוחותיו האחרונים, התלונן על כך, ואכן, לשם שינוי, גם המשטרה וגם הפרקליטות עבדו מאוד מהר ותוך עשרה ימים כבר הוגש כתב אישום. המחדל שאני רוצה לדבר עליו – אני מסיימת, אני מסיימת, כבוד היושב-ראש – זה לא על כתב האישום שהוגש ומטופל עכשיו בבתי המשפט אלא על המחדל של מדינת ישראל. עד היום לא נחקר המקרה הזה. פניתי לשר, לשר הבריאות, הגשתי לו מכתב, ביקשתי שתוקם ועדה לפי סעיף 8 לחוק הממשלה. איך זה קורה? איך במדינת ישראל, בתוך בית החולים הפסיכיאטרי – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – בן אדם נאנס? ביקשתי בדיקה. אני מזכירה לכם, האירוע קרה באוגוסט, כלומר ביולי, ובאוגוסט הוגש כתב אישום. שום דבר לא נע. אני מנסה לברר ולקבל תשובות ולא קיבלתי תשובה. חברים – אני מסיימת – אני לא יכולה, אני לא יכולה להשלים עם הדבר הזה שהדבר הזה לא נחקר, איך קרה, ושנפיק לקחים שלא יקרה עוד פעם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אני קוראת מפה לשר הבריאות לתת לי תשובות ולמנות ועדה ציבורית שתחקור את האירוע. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת וולדיגר. חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה. אני מבקש מחברי הכנסת לעמוד בזמנים. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> ערב טוב, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר. מכובדי השר, השר לביטחון פנים, אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו שאתה יושב כאן במליאה כדי לדבר איתך על דבר חמור מאוד שקורה כרגע בתחום משרדך. שומע, אדוני השר? אוקיי. בקריית ארבע הייתה עד לפני ימים ספורים תחנת כיבוי אש. החליטו לשפץ אותה, אורך השיפוץ יהיה כחודשיים, כך לדברי האחראים לנושא, ולמשך הזמן הזה, שהוא לפחות חודשיים – ומי כמוך וכמוני יודעים ששום דבר אף פעם לא נגמר בדיוק בזמן במדינתנו – העבירו את תחנת כיבוי האש לגוש עציון. עכשיו, אדוני השר, אני רוצה לשאול אותך אם זה נשמע לך סביר, אם זה נשמע לך סביר שבכל פעם שתהיה שרפה מסכנת חיים יצטרכו להזניק רכב כיבוי אש מגוש עציון לקריית ארבע. אני, אדוני השר, עושה את הדרך הזו יום-יום – – – << קריאה >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אני אומרת לך, אני עושה את הדרך הזו יום-יום בכביש שהוא חד-נתיבי. כשהכביש פנוי ואין פקקים ואין פיגועים ואין זריקות אבנים, אפשר לעשות את הדרך הזו בכחצי שעה, אולי 20 דקות, אבל אתה הרי יודע היטב ש-20 הדקות האלה יכולות להיות בדיוק ההבדל בין חיים למוות. כשהכביש פקוק, וזה קורה הרבה, הדרך הזו יכולה להימשך לפעמים אפילו שעה, אני לא מגזימה. יש שם צמתים, ולא מכבר דיברתי עם חברתך לסיעה, שרת התחבורה, על הפקקים שיש בקטע הדרך הקצרצר הזה בין גוש עציון לקריית ארבע. יש שם שני צמתים שאתה יכול להיתקע בכל צומת לפעמים חצי שעה – צומת העוקפים וצומת בית ענון. אנחנו מדברים על חיי אדם, אדוני השר, על חיי אדם. כל יום שבו אין תחנת כיבוי אש בקריית ארבע, כל יום שבו במקרה של שרפה רכב כיבוי אש צריך להגיע מגוש עציון, הוא יום, סליחה שאני אומרת את זה, הוא יום של הפקרות; הוא יום של סיכון חיים במודע. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הם לא רוצים שהם יהיו שם, את רוצה – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, אני לא מאמינה. זה לא נכון. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אז את מאוד תמימה, חברת הכנסת סטרוק. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני לא מאמינה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון. נא לסיים. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני לא מאמינה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מבחינתו גם שיהיה להם נזק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני לא מאמינה. אני חושבת שלא משנה מה דעותיו הפוליטיות – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> נו, באמת. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – של השר עמר בר לב, הוא בוודאי לא רוצה לסכן את חייהם של תושבי קריית ארבע-חברון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ואני מבקשת, אדוני השר, למרות שזה לא מעמד של שאילתה, שאתה תבדוק את הנושא עוד הערב ותטפל בו עוד הערב כדי להציל חיי אדם. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אורית סטרוק. חבר הכנסת איתמר בן גביר. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אל תגזימי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> כן, ממש עוד הערב. זה הדבר הראשון שהוא יעשה. להפך, הוא יוודא שלא יהיה שם. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> איך הוא אמר לך עכשיו? זה לא. לבדוק הערב זה יותר מדי. זה מתנחלים, זה לא – אפשר, דמנו מותר, זה לא. יש משטרה בשביל הפורעים, יש שר לביטחון פנים בשביל הפורעים, בשביל מי שזורק אבנים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שלוש דקות לרשותך. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אלימות מתנחלים – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – כנסת נכבדה, כבוד השר משלום עכשיו, שפועל במשטרה נגד עם ישראל, נגד המתיישבים ובעד כל מי שהוא אויב של מדינת ישראל, מצר את הידיים והרגליים של השוטרים. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הוא עסוק בהסברה ודה-לגיטימציה למדינת ישראל. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נותן לגיטימציה לפגיעה בילדים אצלנו. כן, זה השר לביטחון פנים. נו, מה הפלא, כשממנים את האדם הכי קיצוני – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> בושה וחרפה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – הכי קיצוני במפלגת העבודה – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> זו המטרה של בנט. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – להיות השר לביטחון פנים, מה הפלא שבשמעון הצדיק תשע פעמים שורפים רכב ליהודי – אבל זה לא תג מחיר, זה לא תג מחיר, זה לא מעניין אותו. לא תג מחיר – לא מעניין. מרביצים ליהודים, תוקפים יהודים. עכשיו אני רוצה, לפני שנדבר על החוק – שגם לא נשאר יותר מדי זמן, אבל כמה משפטים על תוכנת הריגול של המשטרה. אני אומר את זה בתור מי שלפני 20 שנה, 20 שנה, היה יעד של משטרת ישראל. בתי משפט, כשנתנו לי לעיין בחומר, ראיתי איפה עקבו אחריי: חנות כזאת, מסעדה כזאת, הלכו אחריי שם. ואני, אדוני היושב-ראש, צעקתי ואמרתי: זה לא דמוקרטיה. על כרוזים, על הפגנות, על צעקות – על זה רדפו אחריי. וכשאני צעקתי השמאל שתק, כי זה איתמר בן גביר, כי זה ימין – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> יש דמוקרטיה ויש דמוקרטיה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן, כי זה לא אכפת להם. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ברור. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה לא איזה מחבל שמניף דגלי חמאס. אדוני, מי ששתק אז חוטף היום. מי ששתק אז חוטף היום. אתם בשמאל צבועים. שתקתם כשרדפו אותנו; שתקתם כשעצרו בנות בגוש קטיף; שתקתם כשהפשיטו נערים ונערות; שתקתם כשפגעו בדמוקרטיה. השר יועז הנדל, שתקתם כשרדפו אותנו, ותראה מה קורה היום. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> מי זה, אותך? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מסתבר – אותי זה עם ישראל, וזה החבר שלך משלום עכשיו. אתה והשלום-עכשיווניק הזה. הוא שלום-עכשיווניק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איתמר – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> היה בצבא, זה חשוב מאוד, עשה דברים חשובים, אבל מאז נהיה שלום-עכשיווניק. עכשיו צריך לומר: זה בא לכם וזה בא לכולנו, וצריך לעצור את הדבר הזה. מי ששתק אז לא יכול להתלונן, אבל אני, בתור מי שצעק וזעק – צועק. עכשיו משפט אחד על החוק, לא נשאר יותר מדי, אבל רק נגיד דבר אחד. ברוך השם, אילת שקד צריכה להודות לשמחה רוטמן, צריכה להודות לציונות הדתית, שמגלה אחריות, יום טוב, כן, מגלה אחריות, שיש שקיפות ומכסות, כי בחוק שאתם רציתם להעביר התנועה האסלאמית הייתה מרוויחה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הגיע הזמן שתתפכחו, הגיע הזמן שתתעוררו. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בן גביר. חבר הכנסת יום טוב חי כלפון, בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, הערב לקראת ההצבעה על חוק האזרחות אני רוצה לדבר על אחריות ועל חוסר אחריות. כן, חבר הכנסת בן גביר, הרמת לי להנחתה. אחריות משמעותה לעשות מה שטוב ונכון לאזרחי המדינה, לביטחונה, בלי להתחשב – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> לשבת עם עבאס זה טוב? << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> – – בלי להתחשב באינטרס אישי, פוליטי או אחר. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אני יודע מאיפה אתה בא – לשבת איתם, לשבת איתם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, תודה. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> נכון, נכון – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 500 מתים זה טוב למדינת ישראל? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קרעי, תודה. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> מי שפועל – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> לשבת עם השר לשלום עכשיו – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת בן גביר. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – זה לא חשוב. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> יום טוב, יום טוב – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, הרגע סיימת לדבר. חבר הכנסת בן גביר, קריאת ביניים. תודה. חבר הכנסת קרעי, תודה. בבקשה. לא, אני מבקש מכם. אני מבקש. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 20 נורבגים זה טוב למדינת ישראל? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קרעי, נאמת. תודה. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> מי שפועל מתוך אחריות ושיקול דעת מקבל לרוב פחות יחסי ציבור ופחות תשומת לב תקשורתית, וזו הגדולה של לקיחת האחריות – לעשות מה שטוב ונכון בלי להתחשב בכל שיקול אחר. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת גולן, די. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> ביולי האחרון חברי הבית הזה מהאופוזיציה – הציונית, כך אני מקווה – העדיפו לפעול בחוסר אחריות משווע ולהצביע נגד חוק האזרחות כדי ליהנות מרווח פוליטי, רווח פוליטי למעשה של איש אחד, הוא ראש האופוזיציה נתניהו – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם הקמתם את ממשלת האחים המוסלמים. אתם הקמתם ממשלה עם האחים המוסלמים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קרעי. חבר הכנסת קרעי. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> – – על פני האחריות כלפי ביטחון אזרחי ישראל. במקום להעביר את אותו חוק, שאותם חברי אופוזיציה הצביעו בעדו אך כמה שבועות לפני כן בישיבת הממשלה, כשהם עוד היו חברים בממשלה, וכפי שעשו כל סיעות הבית הציוניות – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> זה חוק אחר, זה לא אותו חוק. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> – – משך 17 שנה. הם העדיפו להביך את הקואליציה בכל מחיר, גם אם המחיר הוא מתן מעמד לפלסטינים – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> זה לא אותו חוק. זה לא אותו דבר, יום טוב. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> – – אשר עלולים לסכן את ביטחון ישראל. אני יודע איזה סיפור הם מספרים לעצמם כדי לנקות את מצפונם. חלק אמרו ואומרים: זו בעיה שלכם. הקמתם ממשלה עם אלה ועם אלה, תשלמו את המחיר – טיעון שהוא כל-כולו מבטא חוסר אחריות. כי מי משלם את המחיר? אזרחי ישראל משלמים. כשיש מלחמה אנחנו בדרך כלל שומעים – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הם מתים. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> – – אין אופוזיציה, אין קואליציה. הרי תמיד שומעים את הקריאות האלה. מגבים את הממשלה, מגבים את כוחות הביטחון, וזו העמדה האחראית כשמדובר על ביטחון ישראל. וכאן כוחות הביטחון – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> יום טוב, תיתן איזה נאום שאתה רוצה, העיקר שבסוף תצביע בעד החוק שלי. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> – – ובמקרה הספציפי השב"כ, העבירו תגובה חד-משמעית, ולאחרונה שוב הוגשה חוות דעת בעניין, כי צריך להעביר את החוק הזה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אז למה – – – << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> ואני שמח להיות מהאנשים האחראיים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, אי-אפשר. ירדת עכשיו מהנאום, זה מה שקרה. אז זה מה שקרה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אז מה? מותר לקרוא קריאות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אל תפריע לו לנאום. אפשר לקרוא קריאת ביניים אחת, לא להתפרץ כל הנאום. מספיק. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> גם בזה אתה רוצה לסתום את הפה? לא מספיק עקבתם אחריי? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת בן גביר. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני כבר רגיל לזה. כנראה שמה שאני אומר מפריע להם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת בן גביר. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> אני מאוד שמח להיות מחברי הכנסת האחראיים בבית הזה, שפועלים מתוך שיקולי ביטחון. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> איפה האחריות שלכם בימינה? איפה האחריות שלך? אתה יודע כמה הציבור שלך – – – << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> ולאחר שהקפדתי – חברת הכנסת גולן – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת מאי גולן, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת מאי גולן, די. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> לאחר שהקפדתי לתאר את חוסר האחריות של האופוזיציה, לא אחסוך גם בלתאר את חוסר האחריות של חבריי, חלק מחבריי לקואליציה, אלה שהולכים להתנגד לחוק הזה. חברים – חברי מרצ, חברי רע"מ – אתם פועלים בחוסר אחריות. ביטחון – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> חברים שלך. חברים שלך. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> ביטחון הוא לא עניין של ימין ושמאל. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> רע"מ ומרצ חברים? << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> ביטחון הוא אפילו לא עניין של יהודים וערבים. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> באיזה עולם אתה חי שאתה חושב שהם חברים שלך? << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> כשמחבל מתפוצץ – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אתה כלי, הם משתמשים בך. הם יזרקו אותך דקה אחרי – – – << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> – – בלב ריכוז אוכלוסייה, המחבל לא מבחין בין יהודים לערבים ובין שמאל לימין. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> באיזה עולם רע"מ ומרצ הם חברים שלך? אני רוצה להבין, יום טוב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת גולן, די. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> כשמתפרעים בנגב, כולם סובלים מזה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אלה החברים שלך, יום טוב. אלה החברים שלך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, מספיק. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> לכן זהו חוק שמציל חיים, ומי שמתנגד לחוק הזה צריך להתבייש. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אלה החברים שלך. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> ואם כבר מדברים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> אם כבר מדברים על אחריות – אדוני היושב-ראש, בגלל שהפריעו לי תיתן לי עוד כמה, קצת זמן – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 30 שניות. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> עוד 100 דקות. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> עשר דקות. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> רק להעלות עוד נושא של חוסר אחריות, חוסר אחריות של האופוזיציה הפעם. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> זה לא יעזור, יום טוב. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> זה שמונה חודשים לא הוקמה ועדת העלייה והקליטה כאן בבית הזה. האופוזיציה קיבלה לידיה את הוועדה הזאת, אבל היא מחרימה אותה. אני רואה את חבר הכנסת יוסף טייב מש"ס יושב כאן. המפלגה שלך מחרימה את ועדת העלייה והקליטה. עד היום היא לא מוקמת בגלל פוליטיקה קטנה, בגלל פוליטיקה קטנה שלך – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> אתה אלוף בדיבורים. בוא נעבור למעשים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא להפריע לו. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> – – ושלכם, ואתה עוד מעז לטעון שאתה בעד עולים. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> תפסיק לקשקש. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> אני הוצאתי מכתב ליושב-ראש הכנסת בעניין. די עם הפוליטיקה הקטנה. כמו בחוק האזרחות, גם בעניין העלייה והקליטה תפעלו באחריות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> דיבורים כמו חול. אתה לא מייצג אף אחד חוץ מעצמך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת כלפון. חברת הכנסת גבי לסקי – אינה נוכחת. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה – – – אחריות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וגם לממשלה אין לה אחריות. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – עם הקיצוני הזה – – – << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – זה שיסגרו את המדינה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת יום טוב כלפון, נפל בחלקי לשמוע אותך, ויש לי שתי אופציות: או שלא קראת את שני החוקים או שלמדת מיושב-ראש המפלגה שלך לשקר. אני מקווה שהתשובה הראשונה נכונה. אני מציע לך לקרוא את ההבדל בין החוק שהבאתם היום לבין החוק שהבאתם לפה לפני כמה חודשים, בהקמת הממשלה. וכשאתה מדבר על אחריות ואני רואה אותך מרים את האצבע נגד חשמל בהתיישבות הצעירה, אל תטיף לנו מוסר על אחריות. כשאתה מדבר איתנו על אחריות ואתה מצביע לפי מצפון – – << קריאה >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אני רואה אותך פעם אחר פעם מצביע בניגוד לעמדה שלך. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת גולן. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בניגוד לעמדה שלך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת טייב. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אל תטיף מוסר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת כלפון. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> היום נצביע בעד. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אל תטיף לנו מוסר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת גולן, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> היום נצביע בעד, כי בא חוק נכון. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> איזו אחריות – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כי בא חוק נכון – – – שיעבור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת גולן, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בא החוק של שמחה רוטמן שבא להשלים את העניין, זאת הסיבה, כי אנחנו אחראים. ואני רוצה לדבר על ועדת העלייה והקליטה, ואני שמח שיושב-ראש הכנסת פה. היום הייתי בוועדת הכנסת על נושא שתמיד היה בוועדה למעמד האישה. הוא נמצא בסיעה שאני רחוק ממנה כמזרח ממערב. אני לא בקואליציה. העבירו לוועדת החוקה. בשביל מה יקימו את ועדת הקליטה, בשביל שאת הכול יעבירו ברוב של שלושה בוועדת הכנסת לוועדות של הקואליציה? על מי אתה עובד? ידונו על הנושאים, ייתנו, יעבירו את זה לוועדת החוקה, יעבירו את זה לוועדת הרווחה, אפילו לא לכלכלה, כי ספק כמה הוא יהיה נאמן לקואליציה. אתם לא מבינים איפה אתם נמצאים. מרמים את כולנו, ואתה חושב שהרמאות הזאת – תגיד אותה עוד פעם – היא תועיל. תענו, תחלקו את הוועדות כמו שצריך. ואני פונה שוב ליושב-ראש הכנסת: עזוב אותי מהקואליציה–אופוזיציה. זו אחריות שלך. תקימו ועדות, תיתנו את היחס במספר ההוגן בוועדות, כמו שאמרתם בבית המשפט העליון שתעשו – שלהם אני בטח לא מאמין. תקימו את הוועדות לפי היחס האמיתי שיש פה בבית הזה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תקימו את זה – כולנו נשתתף בכל הוועדות. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת פינדרוס. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אם כבר דיברת על הוועדה למעמד האישה, תראה לאן הכנסת דוחפת את הסגניות שלה. כולם גברים עד 02:00 – מיקי, איתן, האוזר, מנסור עבאס. את ג'ידא ואת אמילי דחפו לפנות בוקר. מה קרה? איתן, מה זה? משהו. כל שבוע ככה. אתם ממשלה של נשים. העיקר הצטלמתם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ממשלת נשים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שלוש דקות לרשותך. חבר הכנסת קרעי, תודה. בבקשה, אדוני. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, בדצמבר האחרון התראיין במלוא הגאווה שר האוצר ליברמס ואמר: האומיקרון לא משפיע יותר משפעת. עד היום מתו 12 אנשים בעולם. אתם מבינים? לא יותר משפעת. אתם קולטים אילו אנשים קובעים פה על החיים שלנו? מה הפלא, מה הפלא בעצם שעם חובבנים כאלה, במדינה מחוסנת הפכנו ממדינה שהיא מודל לחיקוי במאבק בקורונה למדינת מחדל בכל מה שקשור לקורונה? עם שרים כאלה, שמזלזלים במומחי הבריאות וחושבים שיודעים הכול, מה הפלא שהגענו ל-3,000 מתים בכמה חודשים? מה הפלא שאנחנו במקום הראשון בעולם במספר הנפטרים למיליון נפש? אין פה שום מדיניות, שום קבלת החלטות. מה שיש פה זה ממשלה שבמקום להיאבק בקורונה, היא נאבקת באזרחים שלה. מה שיש פה זה ראש ממשלה מוזר, שבזמן שאנשים מתים פה הוא עומד פה במליאה ומדבר על הקורונה בזלזול, צוחק ומלגלג. איזה מין ראש ממשלה זה? גם בכלכלה הם לא סופרים את האזרחים, ובמקום לסייע בתקופה הקשה הזו, הם מעלים מיסים, מעלים מחירים. איזו מדינה בעולם מתעללת ככה באזרחיה? אתם הרי מפחדים. אתם לא נמצאים בשטח, לא נמצאים עם אזרחים, כי אתם מפחדים מהבוז שאתם מקבלים מהם. אתם מעדיפים להתחבא ולחשוב שהציבור מטומטם. אבל אני אפתיע אתכם: הוא ממש לא מטומטם. הוא רואה שאתם במקרה הטוב לא עושים שום דבר כדי לעזור לו, ובמקרה הגרוע הוא רואה שאתם מביאים לעליית המחירים הקיצונית שאנחנו רואים. לכן בסקר שנערך השבוע, חצי מאזרחי מדינת ישראל מאשימים אתכם בעליית המחירים. 90% מאזרחי ישראל חושבים שאתם לא עושים מספיק בשביל להילחם בעליית המחירים – 90%, כמעט כל אזרחי מדינת ישראל. זה ציון נכשל בוהק עבורכם. אתם קולטים שכמעט כל אזרחי ישראל חושבים שאתם לא יכולים, לא מסוגלים, לא רוצים? הם מאמינים שזה פשוט לא בשבילכם. ועכשיו נחזור לתכשיט שאיתו התחלתי, אביגדור ליברמס. 67% מאזרחי מדינת ישראל חושבים שהתפקוד שלו גרוע. אז אם עדיין לא הבנת, אדון ליברמס, הציבור רואה אותך אשם בעליית המחירים. הציבור יודע שאתה מפקיר אותו, והציבור צודק. הוא ראה טוב מאוד איך שטפת את ועדת הכספים בהעלאות מיסים דרקוניות. מהאמת, ליברמס, אתה לא תוכל לברוח. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סמוטריץ', בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, אחותי היקרה יסכה ברכה ובעלה אבנר, אפשר עוד להגיד לכם מזל טוב, נכון? עוד לא עברה שנה. שתזכו לבנות בית נאמן בישראל. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו כדי להבהיר בצורה ברורה ושאיננה משתמעת לשתי פנים, מה שנקרא cut and clear, את עמדתנו ביחס לחוק החשוב אבל המורכב הזה, כדי שיהיה ברור לאן אנחנו מתקדמים איתו אחרי הקריאה הראשונה/טרומית, שאני מקווה שנעביר היום יחדיו. ברור שבבסיסו מדובר בחוק חשוב. הורתו בתכלית ביטחונית. לנו ברור היום שיש לו תכלית ציונית מאוד חשובה, שוב, של שמירה על ביטחון מדינת ישראל ואזרחיה, ולא פחות מזה – של שמירת הדמוגרפיה והרוב היהודי. ולא צריך להתבייש בזה, ולא צריך להחביא את זה כשבאים לבג"ץ. והחוק במהותו הקובע עיקרון שולל, עיקרון שקובע שמדינת ישראל לא תאפשר זכות שיבה שקטה בחסות איזו פיקציה כזאת של איחודי משפחות. אלא מה? מאחר שיש מורכבות ויש מקרים חריגים, אז החוק גם מאפשר פתח חריג. ובמתכונתו שעברה בכל השנים האחרונות כהוראת שעה, שיקול הדעת והסמכות הופקדו באופן בלעדי בידי שר הפנים. כן, הכלל הוא: אין איחוד משפחות במדינת ישראל בשל כל התכליות החשובות שהחוק הזה משרת, והחריג הוא סמכות של שר הפנים לסטות מהכלל ולאפשר, מסיבות הומניטריות ומסיבות נוספות שהחוק קובע, חריגים מצומצמים. עכשיו, תראו, בממשלה לאומית שיש בה שר פנים לאומי, אנחנו בהחלט יכולים להניח ששיקול הדעת של שר הפנים יופעל דרך הפריזמה היהודית, הלאומית, הציונית, ששוקלת את האינטרסים של מדינת ישראל, כפי שאמרתי קודם, בצד הביטחוני ובצד הדמוגרפי, והשר אכן יעשה שימוש בסמכותו במינימום ההכרחי במשקל, במידה ובמשורה. במצב כזה של ממשלה ציונית, יהודית-לאומית, עם שר פנים כזה, אפשר בהחלט להפקיד את הסמכות ואת שיקול הדעת בידיו של שר הפנים. מדוע אנחנו הפלנו את החוק הזה לפני חצי שנה כאן במליאת הכנסת? מכיוון שזאת איננה ממשלה יהודית, לאומית וציונית. זו ממשלה שתלויה לצורך קיומה בתנועה האסלאמית, אותה תנועת אחות של חמאס, תנועה תומכת טרור ואנטי-ציונית, שהאינטרסים שלה שונים לחלוטין מהאינטרסים הציוניים והיהודיים של מדינת ישראל. זאת ממשלה שנתונה לסחיטה מתמדת של התנועה האסלאמית, ולצערי, היא מורכבת מגורמים שכבר הוכיחו שוב ושוב ושוב ששרידותה של הממשלה ושרידותה של הקריירה הפוליטית שלהם – לא שמתי לב שעבר הזמן, אני אזדרז, מאוד מהר – חשובה להם יותר מהאינטרסים הציוניים. לכן לא יכולנו להפקיד את שיקול הדעת באופן בלעדי בידיו של שר הפנים וממילא להפקיד את מפתחות זכות השיבה בידיו של מנסור עבאס. לכן דרשנו להוסיף מכסות ושקיפות. מכסות אומר – מה שהיה בעבר זה מה שיהיה עכשיו. שרת הפנים איננה לחיצה, איננה סחיטה. גם אם מנסור עבאס ידפוק בדלת, טוק-טוק-טוק, עם חבילת בקשות ויבקש וידרוש, יגיד: אם את לא מאשרת אני מפיל את הממשלה, היא לא יכולה, מפני שהחוק קובע מכסות; שקיפות – הכוונה שהכנסת תקבל על זה דיווח. זה מה שעובר כאן היום, על זה אנחנו מצביעים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מודיע, אדוני היושב-ראש, ככל שהמרכיבים הללו – כפי שסוכם בין שרת הפנים לבין שמחה רוטמן, חברי, ידידי, חבר הכנסת, שההצעות ימוזגו ומרכיבי המכסות והשקיפות ייכנסו אל תוך החוק, נתמוך בו בשמחה גדולה ובאחריות גדולה לעתידה של מדינת ישראל בקריאה השנייה והשלישית. ככל ששרת הפנים תעשה עלינו תרגיל ומשתמשת בנו כמנוף ובסוף תסגור איזו עסקה אפלה עם רע"ם ומרצ, אנחנו נתנגד ונפיל את החוק הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מקווה שלשם שינוי, בפעם הראשונה, היא תבחר בציונות לטובת מדינת ישראל, שלומה וביטחונה ולא באינטרסים הפוליטיים הקטנים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לסמוטריץ' תיתן רק שתי דקות דיבור. הוא מדבר מהר ויש יותר מילים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ועוד בסוף אומר: לא שמתי לב, תן לי עוד דקה וחצי. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> היית בסדר איתי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני משתדל, אני משתדל. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> אבל דיברתי לעניין. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ככה משתדלים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, בבקשה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הם משתדלים למי שרוצים להשתדל. למי שלא רוצים להשתדל, זה לא מתאים – – – שבע שניות לפני הסוף הוא כבר מודיע לך שאתה צריך לרדת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אין אחד – חברת הכנסת גולן, אני אף פעם – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בגלל זה צריך לדעת לנאום כשמיקי יושב פה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אף פעם לא אומר אה, בה. בניחותא. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> יועז, אני רואה את המבטים שלך. אתה שמח לאיד כי אתה, נותנים לך לדבר כמה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא. לא כמה, אבל – במשורה. בבקשה, חברת הכנסת שטרית. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, שרים, היום זה אנחנו, אנשי הציבור, מחר יהיו אלה האזרחים. כואב לי ברמה האישית לתת ביקורת על המשטרה, הגורם שבעצם שומר עלינו ועל מחוזות השלום ברחובותינו, אבל דברים צריכים להיאמר. איך הציבור, הציבור שלנו, יכול לתת אמון במשטרה ובדמוקרטיה אחרי שנעשה מחדל ושימוש חריג בכלים שנועדו להגן עלינו? לבלוש אחר אנשי הציבור זה מעשה צורם וחמור. ריגול אחרי אויבים, לא אחרי ראשי ערים, אחרי ראשי ועדים, אחרי יועצים בכירים. מרגלים אחרי אויבים, ריבונו של עולם, לא אחרי אנשי ציבור שעושים יום ולילה את מלאכתם ביושרה. זה מחייב לא רק בדיקה יסודית, זה מחייב ועדת חקירה ממלכתית. אז חברים יקרים שנמצאים בקואליציה, איך אומרים החבר'ה? תתקדמו. במקום להנהיג, במקום לשנות, הממשלה הזאת מפנה מבטה שוב ושוב לאחור. איך מלמל בנט? קשה לתקן את הנזק שנתניהו עשה, כאילו שהוא לא ישב כמעט בכל ממשלות נתניהו. האזנות הסתר קרו במשמרת של נתניהו, התפייטה לה היום הגב' מיכאלי. האחריות של אוחנה, מצא לו תירוץ מר לפיד. ובכלל, חדי עין יבחינו כי מאז הקמת ממשלת השינוי, כל כתבה בעלת ביקורת בעיתון או על המרקע נפתחת במשפט "לאחר הזנחה של שנים". רוצים לומר: זה לא אנחנו, זה הוא, הוא. אז בסדר, בשבועיים הראשונים זרמנו; גם אחרי חודש זרמנו; גם אחרי שלושה חודשים זרמנו. אז חברים, תגידו, מתי זה כבר אתם? מתי כבר תשתחררו מהאובססיה הזאת ומהתירוצים האלה ותהדהדו קדימה בכוח ובנחישות? מתי תנהיגו? מתי תנקטו יוזמה? מתי תעשו כבר משהו חיוני, חדשני, בעל השלכות אסטרטגיות מרחיקות לכת? לא מתווה, לא תוכנית עבודה. תעשו כבר. מתי תעשו משהו מפתיע, משהו אחר? מתי תפסיקו להכניס לכל תחילת פוסט או ריאיון "אבל נתניהו"? כמה עוד תאכילו את הבוחרים שלכם בבשרו של ביבי? לא הגיע הזמן להתבגר, לקחת אחריות? האם בשביל זה נלחמתם כל כך הרבה, כל כך קשה – כדי להמשיך להגיד לנו כל יום, כל רגע, "ביבי", בכל רגע נתון? לעיתים אני תוהה אם זו רק טקטיקה מכוונת או שזאת בעיה של אופי ומסוגלות. הייתכן שפשוט אין לכם את זה? שפשוט אין לכם מושג מה לעשות כשאתם השלטון? כמה עוד נשמע "ירושה קשה", "שוקת שבורה" ושאר ביטויים של תבוסתנות? האזרחים כאן יותר מבכל זמן אחר צריכים מנהיגים, מובילי דרך, אנשים בוגרים, למען השם. אם במקום להתקדם אתם רק מביטים כל הזמן לאחור, על המנהיג האמיתי, ומייללים, אז אולי בכלל כדאי שהוא יחזור בחזרה ואז גם אתם תוכלו לחזור למקום הטבעי שלכם, למקום שהוא כלום ושום דבר. שם אתם נמצאים. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שטרית. השר יועז הנדל יעלה ויבוא. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר כהנא היה נציגה של השרה, שהיא חולת קורונה. << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> היא עדיין חולת קורונה, אז גם אני אייצג אותה בכבוד. מכיוון שבעיתונות החרדית מתייחסים אלינו אותו דבר, אז אני מרשה לעצמי להמשיך את דברם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יועז, לא היית במפלגה הזאת. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני מרשה לעצמי לענות בדיוק באותה שיטה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> היית בכולן, רק בימינה הוא לא היה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חברת הכנסת שטרית, תודה רבה. שמענו את דברייך המלומדים. אני מודה לך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, זה רעיון לא רע. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לומר לכם, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, מה המשימה של הדור שלנו. מה המשימה של הדור שלנו, קטי שטרית, מאי גולן? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מה המשימה? מעניין לשמוע, במיוחד ממך. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> המשימה של הדור שלנו היא לשמור על מדינת ישראל. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אתם, הממשלה, לא עושים את זה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אנחנו קיבלנו במתנה מדור המייסדים – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> קודם כול תשמור על העם היהודי. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – מדינה יהודית ודמוקרטית – נס גדול, מדינה שעליה הגנו דורות של לוחמים ששירתו בצבא, הגנו על המולדת, ראו במקום הזה מימוש החזון הציוני. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> בדיוק כמו הקואליציה שלכם. אחלה קואליציה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> מדינה שבה יהודים, מוסלמים ונוצרים חיים הכי טוב במזרח התיכון. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יועז, כל הכבוד. שתי דקות עברו ולא אמרת ביבי. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> כן, אני אומר את זה גם לחברי הליכוד – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שתי דקות עברו ולא אמרת ביבי. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – וגם לחברי המשותפת: מדינה יהודית ודמוקרטית. בלי היהודית לא תהיה דמוקרטית ובלי הדמוקרטית לא נחזיק כמדינה יהודית. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> הרסתם את היהודית כבר, חיסלתם. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> במשמרת שלנו החובה – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אין יהודית, חיסלתם. הייתה פעם יהודית, חיסלתם. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – החובה לעשות הכול כדי לקיים את המפעל הציוני. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> חיסלתם. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לכן, מדינה שמאפשרת כניסת – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הינה ממשלת השינוי. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – נתיני ישות אויב ונמנעת מהעברת החוק החשוב הזה, מושיטה את צווארה לשחיטה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> איך זה עם ראש ממשלה כמו מנסור? איך החוויה? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לפני שמונה חודשים, שבעה חודשים, ישבו כאן חברי אופוזיציה והצביעו נגד התפיסה הציונית, ואל תספרו לי שיש הבדל בין החוקים ואז היה חשוב ולא היה חשוב. 18 שנה הכנסת הזאת מתאחדת, כל סיעות הבית הציוניות מתאחדות כאשר הן רוצות להעביר חוק ציוני, כי הם מבינים עד כמה המדינה הזאת היא נס גלוי; נס דתי, נס חילוני – תקראו לזה איך שתרצו. 18 שנה ידעו להתאחד סביב החקיקה הזאת. ואני אומר את זה לשני הצדדים, אני אומר את זה גם לחברים בקואליציה, אני בעד ממשלת אחדות. אבל יש כאן קו פרשת מים, ופעם אחת חצו את קו פרשת המים הזאת, הקו האדום – האופוזיציה; האופוזיציה, שמדברת גבוהה-גבוהה על ציונות, אבל ברגע האמת הצביעו נגד. ועכשיו יש אחרים שחוצים את זה. ואני אומר לכם שמדינת לאום יהודית לא צריכה לגמגם לגבי החוקים שמאפיינים אותה. כך נוהגים במדינות לאום אחרות בעולם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יועז, כל הכבוד. חמש דקות בלי להזכיר את המילה "ביבי". כל הכבוד. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> יש חוקים שנובעים מהיותה של ישראל מדינת לאום: חוק השבות, ההתיישבות, שירות צבאי – כן, שירות צבאי גם הוא חלק מזה, הגנה על המולדת, חבריי החרדים – קליטת עלייה. כל אלה הם לא חוקים גזעניים, הם חוקים שמגדירים את ישראל, חוקים שמגדירים מדינת לאום. יש מדיניות הגירה במדינות אחרות, ויש מדיניות שמעצבת את האופי של אותן מדינות. מי שפועל הפוך, פועל נגד האינטרס הציוני, וזה לא משנה אם זה ש"ס או הרשימה המשותפת או מרצ. מי שמצביע נגד חוק האזרחות פועל נגד האינטרס הציוני, ואתם פעלתם נגד, ומי שיצביע עכשיו נגד פועל נגד האינטרס הציוני, וצריך להגיד את זה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – בלי האופוזיציה אין לכם – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חוק האזרחות חוקק לראשונה ב-2003, לאחר שהתברר שפלסטינים שקיבלו מעמד מכוח איחוד משפחות היו מעורבים בביצוע פיגועים במסגרת האינתיפאדה השנייה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לפי נתוני השב"כ, משנת 2001 עד יולי 2021 היו מעורבים בפיגועים 165 פלסטינים שקיבלו מעמד מאיחוד משפחות או ילדים שקיבלו מעמד מכוח הליך זה. 38% מהעצורים בשומר החומות הם צאצאים של אותן משפחות שנוצרו מאיחוד המשפחות. ולכן, על פי השב"כ, יש לחוק הזה כוח משפיע בהתמודדות שלנו עם טרור. ומה אתם עשיתם, חבריי מהאופוזיציה, בפעם שעברה? הצבעתם נגד. ולכן אני פונה מכאן לכולם, לכל חברי הקואליציה, גם לחברי מרצ, לעשות את מה שנכון. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תגיד, אתה איתנו או נגדנו? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> פרופ' רות גביזון כתבה כי צידוקו של חוק האזרחות "מעוגן בהיותו חלק מן המאמץ להמשך השימור של ישראל כמדינה שבה מממש העם היהודי את זכותו להגדרה עצמית על רקע התנאים המתקיימים באזור בזמן הזה". << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יועז, יש הסכמה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> גם בג"ץ דחה שתי עתירות שהוגשו נגד החוק. זכותה וחובתה של מדינת ישראל להגן על עצמה ולשמור על זהותה. לכן אני קורא לכולכם, גם לחבריי ממרצ, להצביע בעד החוק, ושמח שחברי האופוזיציה התעשתו והחליטו שהם פועלים עכשיו בעד האינטרס הציוני ולא בעד האינטרס הפוליטי, כפי שהיה בפעם הקודמת. ואני אומר לכם שבלי שאנחנו נצליח להסכים על המרחב המשותף שלנו, בלי שנצליח להסכים על אופייה של מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית ודמוקרטית, מדינה שבה יש זכויות פרט לכל אזרח ישראלי, אבל מדינת לאום אחת – בלי אלה, אנחנו לא נצליח להתקדם. אם אנחנו נייצר התנגדויות סביב הקונסנזוס שהיה פה 73 שנה, אם חברים בליכוד ובאופוזיציה ישכחו את ההסכמים, את ההסכמות שהיו פה במשך כל כך הרבה שנים, אם חברים במרצ ישכחו שהשמאל הציוני מאמין באותם ערכים, אנחנו נתקשה מאוד להתקדם. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> יש פה שמאל ציוני ולא ידענו? איפה השמאל הציוני, יועז? איפה הוא? דבר, איפה הוא? איפה? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ולכן, המסר הזה הוא כפול. המסר הזה הוא כפול – הוא גם אליכם, מאי גולן, הוא גם אליכם, והוא גם לחברי מרצ. אתם בפעם שעברה הצבעתם נגד בזמן שחברי מרצ הצביעו בעד. אתם הצבעתם נגד. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – לעזור לכם – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – החברים שלך – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ואני אומר לכם, אני אומר לכם, גם לך, חבר הכנסת בוסו – תגידו, מה קרה? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני מנסה להבין מה קרה לכם. האם תוכנת פגסוס לאומית השתלטה לכם על תפיסת העולם מאז שאתם באופוזיציה? פתאום גיליתם מחדש שיש נגב וגליל, פתאום גיליתם מחדש שיש ערים מעורבות, פתאום גיליתם מחדש שיש אינטרסים ציוניים. פתאום אני שומע כאן חברים באופוזיציה שמדברים על זכויות וחובות. מה זה? אני, מהבוקר נודע לי, אחרי התחקיר בכלכליסט על תוכנת הפגסוס שהשתלטה על טלפונים – לא כשרים, אגב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> עכשיו אני מגלה שהתוכנה הזאת השתלטה גם על תפיסות עולם, ומשהו קרה לחברי הליכוד מאז שהם באופוזיציה – לא עליך, מרגי, אני מודה, על אחרים; גילו פתאום שיש בעיות במדינת ישראל. פתאום יש פה חברים שגילו שדירות יקרות במדינת ישראל ויש יוקר מחיה. 12 שנה הם לא שמו לב, 14. פתאום החברים מהאופוזיציה גילו שיש אזור כזה שנקרא נגב, שהוא מכיל את מרבית שטחה של מדינת ישראל, ובנגב, הם גילו, חברי האופוזיציה, אחרי 14 שנה, שיש בדואים. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> חיכינו לך שתגלה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> פתאום הם גילו, הם עכשיו גילו, תוכנת הפגסוס הלאומית חשפה להם. פתאום הם גילו שבנגב יש בעיית משילות וריבונות. ואז התפלאתי לשמוע שהליכוד גם גילה שיש גליל, ויש גם שם בעיית ריבונות וחוסר משילות. והפלא ופלא, הם גילו שיש בערים המעורבות בעיית ריבונות, ושלמשטרה יש בעיות והם לא מצליחים להשליט סדר ואכיפת חוק, ואז, להפתעתי, הם גילו שאין מספיק שוטרים. ולפתע הם גם גילו שב-14 השנים האחרונות, כשאתה הופך גוף לשק חבטות, ואתה לא מפקח עליו ומשגיח עליו, ואתה לא נותן משאבים אלא כל היום עסוק בחקירות של פוליטיקאים במקום להתעסק בהחזרת הריבונות – אז בסוף זה מתפוצץ לך בפנים. את כל אלה הם גילו עכשיו. ואני שמח. אתם יודעים מה, מתוך שלא לשמה בא לשמה. מתוך זה שאתם יושבים באופוזיציה, אז אני שמח שפתאום האינטרסים הלאומיים מובנים. פתאום חברינו מהאופוזיציה מגלים שיש צרכים שלא קשורים רק לפוליטיקה, ולכן האחדות המפתיעה הזאת סביב אינטרס ציוני היא מאורע משמח שאני רוצה לברך עליו. אני רוצה לברך את השרה אילת שקד, שהובילה את התהליך הזה, ואת חבריי לממשלה שהובילו לתהליך הזה, וגם אתכם, חברי האופוזיציה, כי באמת הייתי שמונה חודשים מודאג. שמונה חודשים הייתי מודאג מהגילויים החדשים שגיליתם, מהתובנות החדשות שהבנתם, מהשותפים החדשים ברשימה המשותפת שהפכתם להיות. ואני שמח שעכשיו לראשונה הכנסת הזאת יכולה להעביר חוק שהוא טוב למדינת ישראל, חשוב למדינת ישראל, חוק שעוזר למדינת לאום יהודית ודמוקרטית. החוק הזה הוא לא חוק גזעני, הוא חוק שמגדיר את מדינת ישראל. ואני אומר לכם, ואני אומר גם לך, שגם לכם, חבריי מהמשותפת, גם לכם החוק הזה הוא טוב. כי מדינת ישראל, אם היא לא תהיה מדינת לאום יהודית, אז היא גם לא תהיה דמוקרטית, ואם היא לא תהיה מדינה יהודית ודמוקרטית, אז גם אתם לא תזכו ליהנות מהנס הגדול הזה. אין מקום יותר טוב במזרח התיכון לחיות בו – למוסלמי, לנוצרי או ליהודי. אני מציע לכולנו, לכל חברי הבית הזה, להכיר תודה על הנס הגדול הזה; להבין, עם כל הצער והכאב – גם אתם, חבריי באופוזיציה, שאתם לא בשלטון, עם כל הצער והכאב – שאין מקום יותר טוב לחיות בו. ולכן, דגלי צפון קוריאה, וצעקות הגעוואלד, והסיפורים על קץ הדמוקרטיה, ועל: אם לשלטון לא בחרתנו, אז שאף אחד לא ייבחר, והבכי והנהי – כל אלה מקומם מותר בדמוקרטיה, אבל כל אלה הם עשן. מדינת ישראל מחזיקה מעמד גם כשאתם לא בשלטון. מדינת ישראל פורחת ומשגשגת גם כשאתם לא בשלטון. מדינת ישראל יודעת להעביר חקיקה עם אינטרס ציוני גם שאתם לא בשלטון. תודה רבה לכם. אני חושב שזה יום חשוב שבו באופוזיציה גילו את האינטרס הציוני, ובקואליציה הבינו שהאינטרס הציוני גובר. ביחד אנחנו נצליח. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לשבת. חברי הכנסת, שקט במליאה. בבקשה לשבת. חברי הכנסת, בבקשה לשבת. אנחנו הולכים להצבעה. האופוזיציה, בבקשה לשבת. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. חבר הכנסת טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, אדוני. ראש הממשלה, אני מבקש שתשב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לשבת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מכובדי היושב-ראש, הרשימה המשותפת מבקשת לראות בחוק שתיארנו אותו כחוק הכי גזעני בספר החוקים של מדינת ישראל כהצעת אי-אמון בממשלה, ואני רוצה לנמק את ההצעה כמקובל. מדובר בחוק שפוגע בציבור הערבי במדינת ישראל. הוא פוגע בפלסטינים באשר הם. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> במחבלים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, מספיק. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בג"ץ העביר אותו ברוב של קול אחד רק כהוראת שעה לשנה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כסיף, שב. חבר הכנסת בן גביר, קריאה ראשונה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – תקרא למחבל הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, החוצה. במליאה לא קוראים "מחבל". החוצה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> החוצה. חבר הכנסת בן גביר, החוצה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, החוצה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא אמר לו "טרוריסט". << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, תודה, תודה. חבר הכנסת בן גביר, החוצה. כשיגיע הזמן – חבר הכנסת בן גביר, החוצה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא הבנת שאסור לקרוא "מחבל"? לא הבנת? הכללים השתנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, תודה. תודה. חבר הכנסת בן גביר, נקרא לו ברגע שיגיע תורו להצביע. חבר הכנסת טיבי, עזוב. באמת. תודה. (חבר הכנסת איתמר בן גביר יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני חוזר על המשפט האחרון. מדובר בחוק גזעני, אנטי-הומני, שפוגע ב-15,000 משפחות שחיות בתוך מדינת ישראל. כאשר הוצג, הייתי שם על הבמה, ושר הפנים אלי ישי אז אמר: מדובר בחוק דמוגרפי כדי למנוע את זכות השיבה. לא ביטחון ולא בטיח. אנחנו רוצים לראות בו אי-אמון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אם כן, אנחנו ניגשים – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, את לא תדעי איך להצביע. אני עכשיו מסביר מה מצביעים. אנחנו עוברים להצבעה שמית, על פי בקשת האופוזיציה, וגם על האי-אמון, כולל, בחבילה אחת. מי שמצביע בעד, זה בעד החוק ונגד האי-אמון; מי שמצביע נגד, זה נגד החוק ובעד האי-אמון. שוב: בעד זה בעד החוק ונגד האי-אמון, נגד זה נגד החוק ובעד האי-אמון. מזכירת הכנסת, בבקשה לקרוא בשמות חברי הכנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו משתתף בהצבעה סמי אבו שחאדה – נגד יולי יואל אדלשטיין – אינו משתתף בהצבעה אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – אינו משתתף בהצבעה ישראל אייכלר – אינו משתתף בהצבעה דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו משתתף בהצבעה משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו משתתף בהצבעה זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – אינו נוכח ענבר בזק – בעד חיים ביטון – אינו משתתף בהצבעה מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו משתתף בהצבעה ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נקרא לו לסיבוב הבא. תמשיכי. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו משתתף בהצבעה נפתלי בנט – בעד אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו משתתף בהצבעה יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – אינה משתתפת בהצבעה איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – אינו משתתף בהצבעה גילה גמליאל – אינה משתתפת בהצבעה מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה משתתפת בהצבעה צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – אינו משתתף בהצבעה שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – אינו משתתף בהצבעה אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – אינו משתתף בהצבעה אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – אינו משתתף בהצבעה מאיר כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – אינו משתתף בהצבעה חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו משתתף בהצבעה רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – אינה משתתפת בהצבעה יריב לוין – אינו משתתף בהצבעה נעמה לזימי – אינה נוכחת יעקב ליצמן – אינו משתתף בהצבעה גבי לסקי – אינה נוכחת יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – אינו משתתף בהצבעה אבי מעוז – אינו משתתף בהצבעה אורי מקלב – אינו משתתף בהצבעה אבתיסאם מראענה – אינה נוכחת יעקב מרגי – אינו משתתף בהצבעה מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – אינו משתתף בהצבעה אורית מלכה סטרוק – אינה משתתפת בהצבעה עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו משתתף בהצבעה אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – אינה משתתפת בהצבעה יצחק פינדרוס – אינו משתתף בהצבעה שירלי פינטו קדוש – בעד << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא אמר נגד. פינדרוס אמר שאינו משתתף. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי. רגע. עוד לא הקריאה את השם הבא. עוד לא הקריאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רק רגע. מה הצבעת? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אני לא משתתף. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא משתתף. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אני לא משתתף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז כתבתי, לא משתתף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. את אמרת נגד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. לא משתתף. אני טעיתי. לא, לא. זה בסדר. הוא אמר. אני טעיתי. אני מתנצלת. שירלי אמרה שהיא בעד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר. היא לא עברה לשם הבא, לכן אפשר לוותר. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – אינו משתתף בהצבעה גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו משתתף בהצבעה מירי מרים רגב – אינה משתתפת בהצבעה מיכל רוזין – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו משתתף בהצבעה יעל רון בן משה – בעד שרון רופא אופיר – בעד מוסי רז – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – אינו משתתף בהצבעה קטי קטרין שטרית – אינה משתתפת בהצבעה אלעזר שטרן – אינו נוכח יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לקרוא בשמות חברי הכנסת פעם נוספת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח משה ארבל – אינו משתתף בהצבעה אוריאל בוסו – אינו משתתף בהצבעה << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תבקשו מחבר הכנסת בן גביר להיכנס. תכף תחזרי אליו. להכניס בבקשה את חבר הכנסת בן גביר. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) איתמר בן גביר – אינו נוכח קרן ברק – אינה נוכחת יאיר גולן – אינו נוכח מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח מיכל וולדיגר – אינה נוכחת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו משתתף בהצבעה חיים כץ – אינו נוכח גבי לסקי – אינה נוכחת יאיר לפיד – בעד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת אבתיסאם מראענה – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח עלי סלאלחה – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח מיכל רוזין – אינה נוכחת מוסי רז – אינו נוכח ג'ידא רינאוי זועבי – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו משתתף בהצבעה מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש מי מחברי הכנסת במליאה שמזכירת הכנסת לא קראה בשמו? חבר הכנסת בן גביר? << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) איתמר בן גביר – אינו משתתף בהצבעה << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> כשקראו לי טרוריסט אתה שתקת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש מי מחברי הכנסת במליאה שמזכירת הכנסת לא קראה בשמו ורוצה להצביע? תמה ההצבעה. בבקשה לספור. אם כך, תוצאות ההצבעה: 44 בעד, חמישה נגד. הצעת החוק עברה, והצעת האי-אמון נדחתה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אחמד טיבי: << קריאה >> בושה. בושה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בושה וחרפה. << קריאה >> אחמד טיבי: << קריאה >> בושה וחרפה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, תודה רבה. חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת איימן עודה, תודה. תודה. הבנתי אתכם. אם כך, אנחנו עוברים להצעת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית על הצעתו של חבר הכנסת האוזר, שהוצמדה – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – ממשלה של גזענים, ממשלה של – – – אתם פושעים. לא פחות. לא פחות מפושעים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה, קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הממשלה הקודמת – – – << קריאה >> אחמד טיבי: << קריאה >> הממשלה הזאת נסמכת על ערבים והיא דופקת את הערבים, פוגעת במשפחות. איזו בושה. איזו בושה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לך לפרלמנט הפלסטיני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ההצעה שעברה תועבר לוועדת החוץ והביטחון. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא, לוועדת הכספים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ועדת הכספים. עוד הצעות? ועדת הפנים, הוועדה למעמד האישה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חוץ וביטחון. חוץ וביטחון. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוועדה לביקורת המדינה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תועבר לוועדת הכנסת לקבלת החלטה להיכן תנותב. אם כך, אנחנו עוברים להצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל, הצעתו של חבר הכנסת צבי האוזר שהוצמדה להצעת החוק הממשלתית. אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית. נא להצביע. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 72 נגד – 15 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 73, עם חבר הכנסת כץ. אתה בעד? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נגד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בושה וחרפה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 16. אם כך, אני קובע שהצעת החוק שהוצמדה לממשלתית, של חבר הכנסת האוזר, עברה. אנחנו עוברים להצעה הבאה, של חבר הכנסת שמחה רוטמן, שהוצמדה – אה, זה אותו הדבר. הצעתו של חבר הכנסת האוזר תועבר – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> כספים – כנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כנסת. – – תועבר לוועדת הכנסת שתקבע לאיזו ועדה היא תנותב. אנחנו עוברים להצעת חוק דומה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מבקש להעביר את כל ההצעות לוועדת הפנים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמרתי, לוועדת הכנסת. חברת הכנסת לסקי לא הצביעה. אוקיי, סגור. בסדר. הצעתו של חבר הכנסת שמחה רוטמן הוצמדה להצעה הממשלתית. הצבעה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> ישראל – לא עובד לו, תוסיף אותו, בבקשה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אוסיף אותו. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 72 נגד – 32 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 73, עם חבר הכנסת ישראל כץ, נגד – 32. הצעת החוק עברה. ועדת הפנים, ועדת הכנסת – גם זו תועבר. אנחנו עוברים להצעה השלישית במניין, עוברים להצעת החוק השלישית, של חבר הכנסת אבי דיכטר שהוצמדה להצעת החוק הממשלתית. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 73 נגד – 17 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 74, כולל חבר הכנסת ישראל כץ, בעד, נגד – 17. אם כך, ההצעה עברה, התקבלה, ותועבר לוועדת הכנסת לקביעת ועדה מתאימה. תודה רבה. אחרי ההמולה אנחנו ממשיכים בסדר-היום. מי שרוצה לצאת להינפש, לשתות קפה, בבקשה. בבקשה, מי שרוצה לצאת, חברי הכנסת – חברי הכנסת, בבקשה. חברי הכנסת, מי שמבקש לשוחח, יצא לפגרה בקפה הפרסה. << הצח >> הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 69) (ביטול הגבלת רישיון נהיגה) התשפ"ב–2022 << הצח >> [מס' מ/1475, פ/342/24, פ/1849/24, פ/2499/24, ופ/2612/24; דברי הכנסת, חוב' י', ישיבה 83; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם כך, אנחנו ממשיכים בסדר-היום – הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 69) התשפ"ב–2022, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת קריב, בבקשה. אני מבקש מחברי הכנסת שנמצאים במליאה, מי שרוצה לדבר, בבקשה יסור לקפה הפרסה. תודה. שם תירגעו, תשתו קפה, מים קרים. בבקשה, חבר הכנסת אורבך. חברת הכנסת – סדרנים, נו. אולי תצטלמו בקפה הפרסה? חברי מפלגת ימינה, תודה רבה. חבר הכנסת רוטמן, קח אותם, תשקה אותם. חבר הכנסת רוטמן, תודה. עוד שנייה. תודה רבה. שקט, בבקשה. חבר הכנסת קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 69) (ביטול הגבלת רישיון נהיגה), התשפ"ב–2022. הצעה זו היא הצעת חוק הממזגת הצעה ממשלתית עם ארבע הצעות חוק פרטיות, של חברת הכנסת נעמה לזימי, שהונחה במקור על ידי השרה מרב מיכאלי, חבר הכנסת אוסאמה סעדי וחבר הכנסת אחמד טיבי, חבר הכנסת שלמה קרעי וחבר הכנסת דסטה גדי יברקן. במסגרת הרפורמה המקיפה שנערכה בחוק ההוצאה לפועל ונכנסה לתוקפה בשנת 2009, נוסף לחוק פרק ו1, אשר אפשר לרשמי ההוצאה לפועל להטיל הגבלות שונות על חייבים במטרה להגביר את יכולת הגבייה מנכסיו של החייב במקום שימוש בכלי המאסר, שהשימוש בו נאסר במסגרת אותו תיקון. במסגרת זו ניתנה לרשם ההוצאה לפועל גם הסמכות להגביל את החייב מלקבל, מלהחזיק או מלחדש רישיון נהיגה. הצעת החוק שלפניכם מציעה לבטל את סמכות הרשם להטיל על חייבים הגבלות הנוגעות לרישיון נהיגה. זאת, בשל כך שמדובר בהגבלה משמעותית על חופש התנועה של החייב ושל בני משפחתו ועל ההתנהלות היום-יומית התקינה שלהם ומשום שיש ספק גדול בדבר תרומתה של ההגבלה החריפה הזו לגביית החוב. בנוסף, מבדיקה משווה שנערכה, עלה כי כלי גבייה מסוג זה אינו קיים במרבית מדינות המערב. בהקשר זה, מן הראוי לציין כי לפני מעט יותר משנה חוקקה הכנסת את חוק ההוצאה לפועל (הקפאת הגבלת רישיונות נהיגה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), שבמסגרתו נקבעה הוראת שעה שהקפיאה את הסמכות הנדונה להטיל הגבלות על רישיון הנהיגה מכוח חוק ההוצאה לפועל מיום 27 באוגוסט 2020 ועד ליום 6 ביולי 2021. הוראת השעה הזו נקבעה משום שעם פרוץ מגפת הקורונה הוטלו הגבלות שונות על שירותי התחבורה הציבורית אשר צמצמו באופן ממשי את יכולתם של אנשים להגיע למקום עבודתם ולצרוך שירותים חיוניים, ועל כן נדרשה באותה העת הקלה ביכולת הניידות גם של אותם אנשים שהוטלו הגבלות על החזקתם ברישיון נהיגה. לאחר בחינת נתוני יישום הוראת השעה, נמצא כי הקפאת הגבלת רישיון הנהיגה לא הביאה לפגיעה משמעותית בהיקפי גביית החובות, ועל כן אין הצדקה להמשך השימוש בהגבלה מחמירה זו. חשוב לציין כי על פי הנתונים שהוצגו בדיוני הוועדה, ביטול ההגבלה, אשר ייכנס לתוקפו יממות ספורות אחרי פרסום החוק ברשומות, יביא לביטול אותן ההגבלות לכ-150,000 אזרחים ותושבים ישראלים. קשה להפריז בחשיבות השינוי שיביא חוק זה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> קשה להמעיט, לא קשה להפריז. קשה להמעיט בחשיבות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> תודה, אדוני, על התיקון הנכון, המהותי והלשוני. קשה להמעיט בחשיבות השינוי שיביא חוק זה, אם יאושר, לחייהם של אותם אזרחים ותושבים, וביחס לרבים מהם – גם ליכולתם להתפרנס בכבוד ולעמוד בסופו של יום בתשלום חובותיהם. חשוב להדגיש כי הוועדה לא התעלמה ולא תתעלם גם בעתיד מן הצורך להבטיח את יכולתם של נושים לנקוט צעדים שיאפשרו להם לגבות את החוב מאת בעליו. עם זאת, צעדים אלו חייבים לעמוד בסטנדרטים המאפיינים מדינות מתקדמות ומתוקנות. קול ברור זה, המבקש לאזן בין יכולת הנושה להבטיח את תשלום החוב לבין זכויות יסודיות העומדות לבעל החוב, עולה בבירור גם ממסורת ישראל, כפי שלמדנו בפרשת משפטים, שאותה קראנו אך לפני שתי שבתות. חבריי וחברותיי, אבקש להוסיף ולציין כי הוועדה דנה גם בהסתייגות להותיר את הגבלת רישיון הנהיגה לתביעות חוב בתיקי מזונות המתנהלים ללא מעורבות המוסד לביטוח לאומי. לצערי, הסתייגות זו לא התקבלה בהצבעה בוועדה, והיא אינה כלולה בנוסח שאושר על ידי הוועדה ומונח לפניכם. בכוונתי כיו"ר ועדת החוקה לקיים עוד במושב הזה דיוני מעקב בסוגיית גביית החובות בתיקי המזונות והאופנים השונים שבהם מסייעת המדינה לנשים ואימהות שאינן זוכות לתשלומי המזונות שנפסקו להן. להצעת החוק החשובה הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מן הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, יושב-ראש ועדת חוקה חבר הכנסת גלעד קריב. אנחנו נעבור עכשיו לנימוק ההסתייגויות. אני מקריאה תחילה את שמות חברי הכנסת המסתייגים לפי קבוצות. קבוצת סיעת הליכוד – חברי הכנסת בנימין נתניהו, יולי יואל אדלשטיין, ישראל כץ, מירי מרים רגב, יריב לוין, יואב גלנט, ניר ברקת – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> רגע, רגע, לאט-לאט. – – גילה גמליאל, אבי דיכטר, גלית דיסטל אטבריאן, חיים כץ, אלי כהן, צחי הנגבי, אופיר אקוניס, יובל שטייניץ, דוד אמסלם, דסטה גדי יברקן, אמיר אוחנה, אופיר כץ, חוה אתי עטייה, יואב קיש, דוד ביטן, קרן ברק, שלמה קרעי, מכלוף מיקי זוהר, אורלי לוי אבקסיס, קטי קטרין שטרית, פטין מולה ומאי גולן; קבוצת סיעת ש"ס – חברי הכנסת יעקב מרגי, יואב בן צור, מיכאל מלכיאלי, חיים ביטון, משה ארבל, ינון אזולאי, משה אבוטבול, אוריאל בוסו ויוסף טייב; קבוצת סיעת יהדות התורה – חברי הכנסת משה גפני, יעקב ליצמן, אורי מקלב, מאיר פרוש, יעקב אשר, ישראל אייכלר ויצחק פינדרוס; קבוצת סיעת הציונות הדתית – חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', מיכל וולדיגר, איתמר בן גביר, שמחה רוטמן, אורית מלכה סטרוק, אבי מעוז ואופיר סופר. כעת אנחנו מתחילים עם הסתייגות לסעיף 1, עם חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. על כן כעת אנחנו עוברים לאחרי סעיף 1 – קבוצת יהדות התורה, קבוצת ש"ס, קבוצת הליכוד וקבוצת הציונות הדתית. חברת הכנסת מיכל וולדיגר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, מהליכוד. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> רגע, רגע. קודם כול מקבוצת הליכוד – מאי גולן. בבקשה, חמש דקות. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> לפני שאת מתחילה, אני רק רוצה לברך אותך. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> זו פעם ראשונה שאני לצידך. משמח לראות אישה יושבת על כס היושב-ראש. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני רוצה לומר שבגלל שסגן היושב-ראש גינזבורג סירב לתת לי לסיים את דבריי קודם, למרות שראינו שכשהוא רצה לתת לאנשים אחרים זה היה לגיטימי לגמרי לתת עוד חצי דקה, עוד דקה, למרות שירדה לי חצי דקה מהזמן הוא לא נתן לי לסיים את דבריי, אז לצופים, אני מסיימת את הדברים שרציתי להגיד עוד קודם בחוק הקודם. אמרתי עוד קודם על הפרשה שהרעידה את המדינה, שאותו ניצב שחרש אולפנים נשמע בהקלטות מדבר במודע על ביצוע העבירה, וזה יושב באולפנים ומקריא דף מסרים וחושב שכולנו מפגיני בלפור. במדינה מתוקנת, חברים, לא מקימים ועדות קישוט והשתקה. במדינה מתוקנת, אותו ניצב תלם והגב' ציפי גז היו צריכים כבר לקום בשעה 06:00 למשמע דפיקות בדלת, מובלים לחקירת מח"ש. הרי אתם מסבירים לנו כל הזמן על חשד סביר, חשד סביר. עכשיו, אני שואלת: זה לא חשד סביר? הקלטה שהם מדברים במודע על ביצוע העבירה, זה לא חשד סביר? מה נראה לכם היו נושאי השיחה שהם מדברים ביניהם כעת, בזמן שאתם כאילו בודקים, אתם יודעים, פייק בדיקה? על הספר של בנט? על תוכנית סינגפור אולי? על כאבי הבטן של אילת או על הגזים של אורבך? מעניין אותי מאוד לדעת על מה אתם חושבים שהם דיברו שם. אבל אתם הרי גם את מח"ש דרסתם, גם את מח"ש. שמתם בובה על חוט, ושתישרף הביקורת. מי צריך ביקורת? הרי בצבא העיתונאים שאתם מספקים להם פרנסה בלי סוף, מי בכלל צריך ביקורת כשיש לכם את בית המשפט? מי זקוק לה? הרי את הילה גרסטל ודני פרידמן שחטתם כאילו מדובר באויבי העם, גמרתם אותם על שהם העזו בכלל לצייץ. עד איפה אתם חושבים שתובילו אותנו? עד לאן? אתם חושבים שנמשיך לאכול את הזוהמה שלכם עוד הרבה זמן? ואל תספרו לנו על בדיקות, כן? אנחנו יודעים טוב-טוב שהמערכת הזאת, המערכת שמרגלת, לא משאירה עקבות, אז אל תחרטטו אותנו עם הבדיקות חרטא שלכם. אני רק רוצה להגיד לכם שאולי אתם חושבים שנרדמנו בשמירה, אבל יש לי חדשות בשבילכם: עליתם לנו עד לכאן, עד לכאן, אתם והנוכלים שהשתלטו כאן על הכנסת, שמעתם? לא נשב עוד בשקט. אנחנו נבוא איתכם חשבון אחד-אחד, וזה לא איום, זו הבטחה. אתם עוד תצטערו על היום הזה שניסיתם לגנוב לנו את המדינה מתחת לאף. לא ניתן לכם לגנוב את המדינה. אתם לא תשנו סטטוס קוו במדינת ישראל ולא תשנו את דת ישראל באצבעות של מועצת השורא. זה לא יקרה רק בשביל הכיסאות המחוממים שלכם. נוכלים, מושחתים, צבועים ושקרנים, זה מה שאתם. הרסתם את הדמוקרטיה, הרסתם את זכויות הפרט, הרסתם את כל מה שהיה עוד יקר, דמוקרטי, טהור וטוב במדינה הזאת. אתם כולכם, שהכשרתם את השרץ, אתם והמפלגה להשחתת השלטון – איפה הג'ינג'י שרץ ממקום למקום ומגיש עתירות? איפה הוא? איפה הוא עכשיו כשהמדינה רועדת? איפה כולם? הרי זעקתם על זה שנתניהו אמר שצריך לחקור את החוקרים. זעקתם. תגידו לי איזה בן אדם שפוי, עם קצת כוח, היה עומד במה שעשיתם לו? אתם חושבים שהוא לא ידע על כל ה-Deep state הזאת שמתחבאת לכם מאחורי הקלעים? הבן שלו עובד במלצרות ואתם מאזינים לו. לאן הגעתם? איש בעל כוחות בלתי אנושיים לא היה עומד במה שאתם עושים לו, אף אחד לא היה עומד, ואתם שותקים וממלאים את הפה שלכם מים, אתם והנוכל הזה ששמתם בבוסטר באאודי כדי שהוא ירגיש כמו ראש ממשלה. אז יש לי חדשות בשבילכם: אתם לא עובדים על העם הזה. סיימתם לעבוד עליהם. הם כבר לא אוכלים את הלוקשים שלכם. כולנו יודעים שיש פה מדינה מתחת למדינה, ודמוקרטיה כבר לא נשארה פה. ואנחנו מבטיחים לכם, לא רק כאן בליכוד אלא בכלל המחנה הלאומי: אתם תנסו להשתיק ואתם תנסו לסתום לנו את הפה ואתם תאזינו ואתם לא תיתנו לנו לדבר, ותעיפו אותנו מהמליאה ותוציאו אותנו מהוועדות ותשתיקו ותסתמו – לא יעזור. עם ישראל יודע את האמת. אנשי המחנה הלאומי יודעים מי אתם: מושחתים, מזויפים, שרוצים לעשות את השחיתות הזאת כמו מאפיה רק בשביל להמשיך ולחמם את הכיסאות שלכם. תתביישו. ואתה, נפתלי בנט, אני אמשיך ואומר לך: תיזכר לדיראון עולם גם על הפרשה הזאת שקורית תחת האף שלך. לא ניתן לכם לעבור את זה בשתיקה. בושה וחרפה. ממשלה של מאפיה שמשתפת פעולה עם המושחתים שבמושחתים. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. וסיימת בדיוק בזמן, איזה כיף. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> רק אתם מיניתם אותם, שכחת את זה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גדי יברקן, בבקשה. אחר כך – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ואתם עוד מפלגת פשע. שלא נדבר על מה קורה אצלכם. שלא נדבר, מפלגת ישראל – שלא תגמרי כמו פאינה קירשנבאום. שלא תגמרי כמו פאינה. לא כדאי לך. לא כדאי לך. מפלגת פשע ביתנו. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> מאי גולן, אמרת את הדברים שלך. בבקשה. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> וואי, וואי, וואי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ג'ידא, בזכותי עכשיו החליפו את הסדר? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> עוד מפלגת פשע. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> – – – מאי גולן, וואי, וואי, וואי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא, אתה, אתה, איש המוסר הגדול. אני אומנם לא ברמה שלך, אבל מה לעשות, אני נבחרת ציבור בדיוק כמוך, ואני זועקת זעקה של מיליונים. אתה – אפילו לא של אחד. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חברת הכנסת מאי גולן, בבקשה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> "וואי, וואי, וואי" – איזו התנשאות, איזו זלזול. מי זאת מאי גולן בשבילך? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת יברקן, בבקשה. בואו נקשיב. חמש דקות. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, גברתי היושבת-ראש, אני מאוד מתרגש מהחוק הזה, משום שזה החוק הראשון שלי, איך שנכנסתי לכנסת עוד ב-2019, בכנסת הראשונה מארבע הבחירות שהיו לנו. אני מאוד נרגש וגאה בעניין הזה, וגם רוצה להגיד: כל הכבוד לשותפיי, ליוזמים של החוק הזה ביחד איתי בהצעות פרטיות – חבר הכנסת קרעי, אוסאמה סעדי, חבר הכנסת אחמד טיבי, חברת הכנסת נעמה לזימי – כולנו שיזמנו, ואז גם שר המשפטים, שהוביל את זה כהצעת חוק ממשלתית, וכמובן ועדת החוקה. אני התרגשתי שהחוק הזה קיבל את התמיכה של הממשלה וזה עובר ביחד. למה אני אומר שזה מרגש אותי? אני בתוך עמי חי. אני יודע שהיום רישיון נהיגה זה צורך בסיסי, בעיקר בעיקר של אנשים שידם אינה משגת לעבוד בכל עבודה, ורישיון נהיגה הוא לא רק דבר להתהלך איתו ברחוב, לנסוע בו, אלא מוביל אותך לפרנסה. הרבה חייבים הופכים עוד יותר לעבריינים כשאין להם הרישיון הזה. ולכן אני רוצה להגיד שזה חוק חברתי ממדרגה ראשונה, ואין לזה זכות קיום דקה אחת בעידן שבו אנחנו חיים. זה משרת את עם ישראל, את הרוב המוחלט, מאות אלפים – עשרות אלפים בוודאי – שחייבים בנושא הזה, ואני מאוד שמח שזה מגיע להצבעה. אני רוצה, ברשותכם, לגעת בעוד נושא – הנושא של עליית יהודי אתיופיה. תראו, לפני כשתי בחירות הנושא המרכזי בשתי המפלגות הגדולות היה העלייה מאתיופיה. אני, כשחזרתי הביתה לליכוד, התנאי הראשון שלי היה ש-400 איש, כתנאי לחזרה שלי, יעלו לארץ ישראל. ו-400 האיש האלה עלו. כל מי שצקצק, חשב שיברקן עשה דיל ככה וזה, אבל באתי למען הציבור הזה. אחר כך הוקמה ממשלה, ראש הממשלה נתניהו העביר החלטת ממשלה בשיתוף פעולה של כל הממשלה, ועלו 2,000 איש. עכשיו, לא רק שהקהילה הקטנה הזו – הפכנו אותה למשקל כל כך סגולי בבחירות, שיכריעו אותן – הבחירות בשתי המפלגות עסקו בנושא של יוצאי אתיופיה. והינה, הוקמה הממשלה, ויש שרת קליטה מהקהילה בממשלה. הנושא הראשון שכחול לבן שמו את חברתי – שאני מאוד רוצה לסייע בכל הזדמנות – זה הנושא של העלייה. הממשלה הזאת הגיעה, הוקמה הממשלה – כל הנושאים של יוצאי אתיופיה ירדו מסדר-היום. התוכנית למשכנתאות לכל זוג צעיר בהלוואה בערבות בנקאית של הממשלה אחרי חמש שנים ירדה מן הפרק. אנחנו רצינו להפוך אותה לתוכנית לעשר שנים, אבל היום זוגות צעירים שיכלו לרכוש דירה מהתוכנית הזאת – התוכנית הראשונה שהממשלה עשתה זה הורידה את התוכנית למשכנתאות לזוגות צעירים יוצאי אתיופיה. עכשיו, בממשלה הנוכחית, איזו אחיזת עיניים. איך אפשר לשחק ככה באנשים שהמשפחות שלהם נמצאות באתיופיה, וחלק מהמשפחות שלהם נמצאות פה בארץ? מעבירים החלטה, מעבירים לציבור תקוות שווא, וגורמים בממשלה – אינני יודע אם בתיאום או לא בתיאום – פתאום יש עתירה לבית המשפט, לבג"ץ, על מנת לעצור את העלייה; פתאום הממשלה, משרד הפנים, לא ממהר לתת את תגובת המדינה; פתאום משרד הקליטה מתמהמה בנושא הזה. אדוני שר התפוצות, העלייה לארץ ישראל מעולם לא הייתה נושא פוליטי, ואסור שזה יהיה אף פעם, ואני מקווה שגם פה לא יהיה. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> אבל הצבענו בעד. אנחנו מעלים אותם. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן עכשיו זה נעצר. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> בגלל הבג"ץ הזה, אבל מעלים אותם. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני קורא כאן לכולם לזרז את העלייה. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> יעלו, יעלו, חבר הכנסת יברקן. אנחנו רוצים שהם יעלו. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מקווה מאוד, משום שיש כאן איזשהו משחק שאני לא מבין אותו. אם המדינה רוצה להעלות אותם, למה המדינה לא נותנת עדיין תשובה לבית המשפט? יש התמהמהות. תראו, אני רוצה להיות הוגן, ואמרתי את זה גם בוועדת הקליטה ובכנסת ובממשלה הקודמת. אמרתי שיש כ-8,000 איש שהממשלה, מדינת ישראל, מכירה ברשימות. בואו נעשה החלטה אחת, נביא את כולם ביחד. אמרתי זה בממשלה הקודמת, אפילו איימתי להתפטר – אני מסיים, גברתי – איימתי להתפטר מתפקידי כסגן השר בפני ראש הממשלה נתניהו, והוא קיבל את המלצתי, ומ-1,200 עלה ל-2,000. גם עכשיו אני מאמין שהשרה עושה את המקסימום שהיא יכולה בממשלה הזאת, ואני אגבה כל החלטה בנושא הזה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אסור, אסור להפוך את האנשים האלה לבני ערובה, את אלה שממתינים שם. הם צריכים לעלות, כי הממשלה מכירה בהם, יש החלטת ממשלה, ולהביא את כולם, להפעיל באתיופיה את חוק השבות ולסגור את הסיפור הזה אחת ולתמיד. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גדי יברקן. אני רואה שחבר הכנסת יריב לוין נמצא. האם תרצה – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> לא לא, רק היוזמים. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> לא. אז בבקשה, תעלה, חבר הכנסת משה קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שלמה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> שלמה, סליחה. איך התבלבלתי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גם מנסור עבאס מתבלבל תמיד. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> לא, אבל אני מחשיבה את עצמי למישהי שכן מקפידה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ראית? צעקתי עליהם היום עוד פעם, והינה את פה בשעה מוקדמת. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> ואללה, תודה לך. בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, כנסת נכבדה, אני רוצה בראשית דבריי להודות לכל השותפים, שכבר כמה כנסות הולכים איתי יחד לאורך הדרך, חלקם אפילו התחילו את זה בכנסות קודמות – אוסאמה סעדי – שבאמת יחד איתי מתקשרים למשרד הרישוי. בתקופת הקורונה, אגב, חבר הכנסת קריב, החוק שעבר בתקופת הקורונה היה גם כן חוק שלנו, שדאגנו להעביר את הוראת השעה הזו. אני מאוד מאוד שמח שאנחנו יכולים לברך הלילה על המוגמר ולהביא בשורה טובה כזאת לאזרחי ישראל. אז אוסאמה וגדי וכל מי שהיה שותף לפני כן; וגם לשר המשפטים, שהחליט להרים את הכפפה ולקחת את זה, להעביר את זה כחוק ממשלתי – אני אומנם אף פעם לא אבין מה הקטע, שצריכים להעביר חוק ממשלתי, ורק יחד איתו להעביר את הצעות החוק הפרטיות. מה, חסר לכם קרדיט בממשלה? אבל ככה זה מקובל כנראה בממשלות ישראל האחרונות. אני בעד לתת לחברי כנסת להעביר. זאת סביבת העבודה שלנו וזה הדבר שאנחנו צריכים לעשות פה יותר מאשר הממשלה. אז לכל מי שהיה שותף, יישר כוח גדול. אגב, פרוצדורלית, אני לא בטוח בזה, אבל אני חושב שזה החוק הראשון שבעצם אני היוזם הראשון שלו, כי בכנסת הזאת אני הגשתי את החוק הראשון בעניין הזה, אז זה החוק הראשון שלי בכלל. כבר כנסת רביעית שהחוק הראשון שלי עובר בקריאה שנייה ושלישית. אני שמח שהחוק הראשון שעובר לי הוא חוק חברתי. יש לי גם הרבה חוקים משפטיים, הרבה סכסוכים, הרבה דברים של הסדרת רשויות ומערכת המשפט ובג"ץ, אבל החוק הראשון, היתד הראשונה שאני תוקע כאן בכנסת ישראל, זו הצעת חוק חברתית, ובעיניי זה משמח יותר מהכול. בהקשר של זה קראנו בפרשת השבוע, פרשת תרומה: "דבר אל בני ישראל ויִקחו לי תרומה מאת כל איש אשר יִדְּבֶנּוּ לִבו תִקחו את תרומתי. וזאת התרומה אשר תִקחו מאִתם זהב וכסף וּנְחֹשֶׁת". המצב היום של אזרחי ישראל הוא שיש כאן סוג של ממשלה שקופצת את ידיה ולא רוצה כל כך לעזור, לא רוצה כל כך לתת לעצמאים, לא רוצה כל כך להוריד קצת מיסים כדי להקפיא את גל עליות המחירים, ולממשלה הזו אני רוצה להקריא סיפור: "מעשה במונבז המלך שבזבז אוצרותיו ואוצרות אבותיו בשני בצורת". כן, הייתה תקופה קשה, שנות בצורת – כמו היום, מגפת קורונה – ומונבז המלך החליט לחלק, לתת קצת לעניים. "חברו עליו אחיו ובית אביו, ואמרו לו, אבותיך גנזו והוסיפו על של אבותם" – כן, המלכים הקודמים הוסיפו עוד ועוד אוצרות לבית האוצר, "ואתה מבזבזם?" אתה מבזבז את כל האוצרות שאבותיך חסכו? "אמר להם: אבותיי גנזו למטה, ואני גנזתי למעלה – – – אבותיי גנזו במקום שהיד שולטת בו, ואני גנזתי במקום שאין היד שולטת בו – – – אבותיי גנזו דבר שאין עושה פירות, ואני גנזתי דבר שעושה פירות – – – אבותיי גנזו ממון ואני גנזתי – נפשות – – – אבותיי גנזו לאחרים ואני גנזתי לעצמי". כן, מונבז המלך אומר: כל מי ששמר את הכסף והאוצרות לעצמו, הוא בעצם גנז את זה לאחרים, הוא בעצם רק שמר כסף, אבל אני דאגתי לנפשות, אני דאגתי לעניים, אני דאגתי לחלשים. אז הממשלה הזו ושר האוצר הזה שקופץ את ידו ולא דואג לחלשים, מעלים מיסים, גורמים לגל של עליות מחירים, אני מקווה שילמדו מוסר השכל מהסיפור הזה ויבינו שיש כאן הזדמנות, שיש כאן לא רק חובה – יש כאן חובה וגם זכות לתת ולדאוג לחלשים, לתת ולדאוג לפריפריה, לתת ולדאוג לכל האוכלוסיות, לא רק לאלו שמצביעים לכם או לאלו שמוצאים חן בעיניכם. אני רוצה לסיים. יש פירוש נחמד שכתוב על "זהב וכסף וּנְחֹשֶׁת" על הדרגות של הצדקה. זה"ב זה ראשי תיבות – זה הנותן בריא. זו הדרגה הכי גבוהה – הוא נותן כשהוא בריא ואין לו שום סכנה. כס"ף זה כשיש סכנה פותח – הוא מזהה סכנה ופותח את היד לצדקה. נחוש"ת זה נתינת חולה שאומר תנו. זו הדרגה הכי נמוכה של הצדקה, שבה האדם נותן רק כשיש לו מחלה, רק כשיש לו ממש צרות. גברתי היושבת-ראש, אל תדאגי, את כל ההסתייגויות אני מסיר, אז תני לי עוד דקה במקום כל הדקות של ההסתייגויות. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> זהו, אין שום בעיה, בבקשה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אלה הדרגות של הצדקה: זהב וכסף ונחושת. אני חושב שכס"ף – כשיש סכנה פותח, הוא מזהה סכנה כללית, זה עדיין לא הגיע אליו הביתה – אני חושב שעל הממשלה הזו אפשר לומר ראשי תיבות אחרים והגענו כבר לדרגה הכי נמוכה, וגם בה אתם עדיין קופצים את הידיים. זה"ב – זה הנותן ביבי. כשהוא נתן הוא נתן, פתח את האוצרות, נתן לכולם, לא זיהה שום סכנה ועזר לחלשים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אכן, ביבי ידוע בעזרה לחלשים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כס"ף זה כשמזהה סכנה פוליטית. הוא מזהה, מריח סכנה. נחוש"ת – נפתלי חושש שהממשלה תקרוס. הגענו למצב כזה. תראו מחר בהפגנות בכל הארץ, כולם יוצאים – יוקר המחיה, עליות מחירים. גם עכשיו אתם עדיין ככה. תורידו מיסים, תבואו קצת לקראת החלשים, תעשו משהו, ריבונו של עולם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – נתניהו. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. על היצירתיות הזו נתתי לך את הבונוס, אבל בואו נתקדם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה, ותודה לכל העוסקים במלאכה, ומזל טוב לאזרחי ישראל. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת שלמה קרעי. תעלה בבקשה חברת הכנסת מיכל וולדיגר. חמש דקות, בבקשה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, אני לא יודעת אם אמרתי לך בהצלחה, אז הינה, עכשיו אני אומרת. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה, תודה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כבוד השרים, כנסת נכבדה, בנאום הקודם שלי, מפאת קוצר הזמן לא יכולתי לסיים כמו שצריך, אז אני אסיים בנושא ההוא של אותו חייל משוחרר עם פוסט-טראומה שאושפז בבית החולים הפסיכיאטרי כפר שאול ויחד איתו שמו פלסטיני בן 39 שהורשע בפעם ה-11, ואחת מההרשעות שלו היא על עברת אלימות מאוד קשה, ניסיון לדקור מאבטח. הוא הושם עם חייל משוחרר באותו חדר ללא שמירה וללא אבטחה והפלסטיני אנס את החייל המשוחרר. הפרקליטות והמשטרה, בשיתוף פעולה יפה, הגישו כתב אישום תוך עשרה ימים, אבל – התחלתי לציין את המחדלים – מחדל ראשון: כל הפרשה הזאת, שהיא פרשה הזויה – איך בן אדם נאנס בתוך בית חולים פסיכיאטרי כשהוא תחת השפעה של תרופות מאוד חזקות ואין קול ואין אף אחד שמצפצף – כי הפרשה הזאת קיבלה צו איסור פרסום. הזוי, פשוט הזוי. לציבור אסור לדעת מה קורה במחשכים. גם ככה, לשהות בבית החולים הפסיכיאטרי זה הס מלהזכיר ונמצא בסוף שרשרת המזון, אבל גם לפרסם אירועים טרגיים, נוראיים, שקורים בתוך בית החולים – לא מפרסמים. למזלי, יואב איתיאל מוואלה מצא את הפרשה והגיש בקשה לבית המשפט לדעת מדוע יש צו איסור פרסום. שלחו את זה לפרקליטות – הפרקליטות אמרה: אופס, התבלבלנו. איך השופט אישר? איך הם התבלבלו? השאלות אצלי, הפתרונות ממש לא. מחדלים על מחדלים על מחדלים. יואב איתיאל מוואלה פרסם את הדבר הזה, ואחרי שראיתי את הכתבה פניתי מיידית לשר הבריאות בבקשה לדעת אם המעשים של בית החולים – איפה בית החולים? איפה המשטרה? האם הם נחקרים? מישהו חקר את זה? איך בודקים למה זה קרה ואיך בודקים ודואגים שדברים כאלה לא יישנו שוב? לצערי, עד היום, למרות שהגשתי בקשה לחקירה ממשלתית על פי סעיף 8 לחוק הממשלה, ועדת חקירה ציבורית שתבדוק את האירוע, עד הרגע הזה ממש לא קיבלתי שום מענה. אם אתם חושבים שבכך זה נגמר, אתם טועים. אני אעבור למקרה אחר, וזה המקרה של תקווה. אני רוצה להאמין שחלק מכם שמעתם על המקרה של הצעירה בת ה-20 שהתקשרה לתחנת המשטרה כי אין לה לאן להתקשר, כי בבריאות הנפש אין מוקד שפועל 24/7, והבחורה, בחורה אובדנית כבר שנים רבות, יש לה בעיות, היו לה בעיות מורכבות, וכשהיא מתקשרת למשטרה לקבל עזרה עונה לה מוקדן בצורה חסרת אנושיות, בצורה שהיא ממש מעוררת חלחלה. איך בן אדם שנותן שירות ככה עונה? "תתאבדי כבר, מטומטמת, תתאבדי בשקט". בחורה, כל בחורה, גם עם הרבה חוסן נפשי, לא יכולה להתמודד עם זה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בוודאי, כולנו הזדעזענו. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני לא הייתי יכולה להתמודד עם זה. והיא, בחורה מסכנה שהגורל התאכזר אליה, התאכזר אליה שוב ושוב, מקבלת כזאת פנייה. אבל אתם יודעים מה? זו לא רק המשטרה אני פונה אליכם, כבוד השרים, אליכם בקואליציה, שאתם אחראים לממשלה. איפה לעזאזל הייתה מערכת בריאות הנפש? מהרגע שכך ענה לה השוטר עברו שלושה שבועות עד שהבחורה הזאת מימשה את הרצון שלה להתאבד וסיימה את חייה, בחורה בת 20, שאם הייתה פה מערכת בריאות הנפש כמו שצריך, אם הייתה פה מערכת רווחה כמו שצריך, מישהו היה מטפל בה. איפה כל המערכות האלה? אני באמת שואלת שוב ושוב. הבנתי שהיא ביקשה להתאשפז ואמרו לה: לא, אי-אפשר להתאשפז כי את לא מסוכנת לאחרים, רק לעצמך. סליחה, על פי חוק טיפול בחולי נפש, כשבן אדם רוצה להתאשפז בבריאות הנפש, מאשפזים אותו. למה לא אשפזו אותה? היא רצתה להתאשפז, היא ביקשה עזרה. לא הייתה לה. מדוע שום גורם מקצועי לא בדק את מצבה ביום אחרי שהיא הגישה את הבקשה שלה? אילו אלטרנטיבות הציעו לה? אוקיי, בבית חולים אי-אפשר לאשפז אותה, אז איפה כן אפשר לעזור לה? חברים, איך אתם לא מזדעזעים? גלעד, איך אתה לא מזדעזע? צעירה בת 20 מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל, שסבלה כל חייה, זועקת לעזרה, צועקת לעזרה: תנו לי עזרה. המערכת לא מתייחסת אליה ופשוט מתעלמת ממנה. ואתם יודעים מה, אולי המערכת ההזויה שלנו נשמה לרווחה כשהיא מימשה את הבקשה שלה להתאבד והיא התאבדה. אני לא יכולה לאפשר שמדינת ישראל תמשיך לתפקד ככה. כן, אני מסיימת. אני קוראת לשר הבריאות ולשר הרווחה: תתחילו לטפל באוכלוסיות האלה, תתחילו לתת מענים, כמו לדוגמה צוותי משבר שיהיו פנויים 24/7 לטפל באנשים האלה. תודה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. אם כך, אם אין עוד מנמקים, אני קוראת – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אוסאמה, אתה לא עולה? << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אוסאמה וטיבי. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אוקיי. אז בבקשה, כבקשת דיבור. בבקשה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, חמש דקות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, זוהי בשורה ליותר מ-150,000 אזרחים, יהודים וערבים, אבל בעיקר, חברי הכנסת אחמד טיבי וסמי אבו שחאדה, (אומר בערבית: עמיתיי,) הרוב המכריע זה בעיקר מהחברה הערבית, מהשכבות החלשות. עכשיו אני כבר רוצה להגיד, אני יודע שיש כאלה שטוענים: אתם עוד פעם נותנים לאנשים, אדוני שר המשפטים, להתחמק מתשלום החוב. לא ולא. אני, ביחד עם חברי שלמה קרעי, בכנסת הקודמת התחלנו עם שר המשפטים הקודם אבי ניסנקורן בתקופת הקורונה. אדוני שר המשפטים, הייתה תקופה, הייתה תקופת ניסיון. ביטול ההגבלה למשך שישה חודשים הוכיח שלא הייתה עלייה דרסטית באי-תשלום חובות. ולכן, אני מברך אותך, שר המשפטים, שיזמת והבאת הצעת חוק ממשלתית שמבטלת את הגבלת רישיון הנהיגה נגד חייבים בהוצאה לפועל וברשות האכיפה. זהו חוק חברתי. אני מברך אותך, שלמה, אם זה החוק הראשון שלך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה מלא מלא. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> טוב שהחוק הראשון שלך הוא חוק חברתי – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תודה, אוסאמה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – כי בדברים אחרים אנחנו לא מסכימים בשום דבר, אז בסדר, אבל לפחות בחוק הזה אנחנו שותפים לדרך. אני מברך את שר המשפטים ואת יו"ר ועדת החוקה חברי גלעד קריב, שבאמת ניהלת את הדיונים וקידמת את החוק הזה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: בערב הזה, זו בשורה למאות אלפי החייבים ברשות האכיפה אשר רישיון הנהיגה שלהם נשלל בשל אי-תשלום חובות. אנחנו יזמנו את החוק הזה בכנסת הקודמת, בימי הקורונה, והיום החוק הזה עובר באופן סופי. על פי החוק הזה יבוטל באופן סופי עניין שלילת רישיונות הנהיגה בגלל החובות לרשות האכיפה, והחוק הזה יהיה תקף באופן רטרואקטיבי, כלומר החל מאישור החוק הזה בעוד כמה דקות, גברתי יושבת-ראש הישיבה – אנחנו נצביע על החוק הזה והוא יעבור בקונסנזוס מלא של חברי הכנסת. הוא יפורסם ברשומות, וכבר בשבוע הבא יוכל כל אזרח שרישיון הנהיגה שלו נשלל לפנות למשרד הרישוי, או אפילו למכונות האוטומטיות, שנקראות "רישיומט", כדי לקבל את רישיון הנהיגה. יש סוגיה שאנחנו עדיין עוקבים אחריה עם משרד הרישוי, וזה העניין של מי שנשלל להם רישיון הנהיגה לתקופה של יותר מחמש שנים, כלומר עברו יותר מחמש שנים מאז נשלל הרישיון. לפי החוק והוראות משרד הרישוי, אלה חייבים לעבור בחינת תיאוריה ומבחן מעשי, טסט, ואנחנו עובדים עם משרד הרישוי כדי להגדיל את התקופה הזו.) אני מדבר על תקופה של חמש שנים – להעלות את זה לעשר שנים. אנחנו לא רוצים להכניס את זה לתוך החוק; אנחנו סומכים על משרד הרישוי. משרד הרישוי – היום הייתי בקשר איתם – הם יודעים שהם חייבים תשובה לוועדת החוקה והם שוקלים את כל הדברים. אני מקווה שהתשובה תהיה חיובית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אבל בסופו של דבר אני חושב שהיום הזה הוא לפני הכול יום חשוב מאוד. זו בשורה חשובה מאוד, חוק חברתי וכלכלי ממדרגה ראשונה, כי הוא מאפשר לכל החייבים לקבל בחזרה את רישיונותיהם. על כן, כל מי שעובד על משאית או כנהג אוטובוס או מונית או כל עבודה אחרת שמצריכה רישיון נהיגה, יוכל כרגע לקבל בחזרה את רישיון הנהיגה ולנהוג באופן חוקי, ואנחנו כמובן נמשיך לעבוד כדי שיהיו שם חוקים חברתיים אחרים. אלף מזל טוב, וזו בשורה לכל החייבים, ואנחנו מקבלים כל יום שיחות לגבי תחילת ביצוע החוק הזה, ואני אומר שזה יהיה בימים הקרובים. היום הוא יעבור פה בכנסת, ולאחר פרסומו ברשומות הוא יהיה חוק תקף. על כן, מתחילת השבוע יוכלו האזרחים החייבים שנשללו רישיונותיהם להגיע אל משרד הרישוי ולקבל בחזרה את הרישיון. מזל טוב לכל החברה שלנו, ובעיקר לנהגים החייבים, אבל גם חשוב מאוד לפרוע את החוב – ויש לא מעט חוקים ששואפים להקל את התשלומים – כי גם לנושים יש זכויות. תודה רבה ומברוכ.) << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. יעלה בבקשה חבר הכנסת ד"ר אחמד טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש זמילה ג'ידא רינאוי זועבי, (אומר בערבית: יישר כוח, אוסאמה.) חיכינו הרבה זמן לחוק הזה. לא, לא, הנאום הוא דו-לשוני, כמו טרודו בקנדה. כמו טרודו בקנדה. החוק הוא דו-לשוני. את החוק הזה, אוסאמה ואני ושלמה קרעי, אני זוכר, העברנו בתקופת הקורונה באופן זמני. אין חוק, אין נושא שאנחנו מקבלים בו כל כך הרבה פניות מאנשים במצוקה: נהג אוטובוס, נהג מונית, אנשים שחיים מהנהיגה. הרכב הוא מקור פרנסה, רישיון הנהיגה הוא מקור פרנסה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> (אומר בערבית: בייחוד ביישובים שלנו, אבו כאמל.) << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: רישיון הנהיגה הוא כלי עבודה עבור חלק מהאנשים – נהג משאית, נהג מונית, נהג אוטובוס. בסך הכול המפיקים תועלת מהחוק הזה שאוסר שלילת רישיון לחייבים, כלומר מי שחייבים כסף – כמעט 150,000 אנשים. החוק הזה, יזם אותו ה"דינמו", שכאשר הוא מקבל על עצמו עניין, הוא – ג'ידא, גברתי היושבת-ראש – לא יעזוב אותו לפני השלמתו, והכוונה היא לחבר הכנסת אוסאמה סעדי; כמו העניין של הסטודנטים, שבו שיתפנו פעולה. לא נשארה מכללה או אוניברסיטה, בעניין הסיעוד, אלא פנו אלינו, ואנחנו הבאנו להם פתרון – אירבד, הטכנו, עמאן, אל-נג'אח, ג'נין, אבו דיס, אלקודס, מכללת אל-מקאסד.) << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אל-איסרא. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אל-איסרא וזייתוני. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: ועכשיו רישיון הנהיגה. זה חוק חשוב מאוד מבחינה חברתית. יש האומרים: טוב, מה לגבי הנושים? הנושים חייבים לקבל את המגיע להם, אבל מי שעובד על רכב ואתה שולל לו את הרישיון – הוא ישב בבית ולא יוכל לעבוד כדי להחזיר את החוב. זו ענישה לא מקובלת. כמו שאתה מנתק את החשמל למי שאין ברשותו טופס 4, או לא מתקין לו חשמל. גם זה חוק לא אנושי. אנחנו ניסינו בתחילת הקדנציה הזאת להעביר חוק שימנע ניתוק החשמל, אבל לצערי הממשלה הנוכחית ואחרים מנעו זאת מאיתנו.) חשוב לומר שהחוק עובר בתמיכה רבתי ועבר אקספרס. למה? כי יש שר משפטים שעומד מאחוריו, קוראים לו שר המשפטים גדעון סער. << קריאה >> שר המשפטים גדעון סער: << קריאה >> שוכרן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> גם הוא, כשהוא רוצה, הוא בולדוזר. בנושא הזה הוא פעל כמו בולדוזר, והוא התערב אפילו – הינה חבר הכנסת גלעד קריב, יושב-ראש ועדת חוקה, שהיינו בדיונים – גם כשהוא לא היה, הוא התערב בניסוחים, מה כן להעביר, מה לא, איזו הסתייגות. לכן, התמיכה שלו בהצעות שלנו עזרו להעביר את החוק. גדי, גם אתה אחד היוזמים, כמו שלמה, כמו אוסאמה. מגיעה מילה טובה לגלעד קריב, חבר הכנסת, יושב-ראש ועדת החוקה, על דרך הניהול המקצועית והמתחשבת. בסופו של דבר יצא מתחת ידי הוועדה נוסח טוב שעונה על כוונת המחוקק. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני גאה בחוק הזה, כמו שאני גאה בעבודה עם אחי ועמיתי חבר הכנסת אוסמה סעדי על החוק הזה, ואני גאה שברשימה המשותפת אחי סמי אבו שחאדה לוקח את החוקים האלה ושם אותם בראש סדר העדיפויות שלו. אלה חוקים שאנחנו עובדים עליהם בוועדות, עם השר, עם אנשי המקצוע, עם היועצים המשפטיים, עם יושב-ראש הוועדה, עם האחרים שהגישו הצעת חוק.) << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> (אומר בערבית: באיכות ובכמות, אבו כאמל, בחקיקת חוקים, ואף על פי שאנחנו באופוזיציה, השגנו יותר.) << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אומר בערבית: אלה הדברים הנכונים. לבסוף, בחמש שניות, אני יכול רק להגיד את המשפט המפורסם שלי: רק הנכון הוא נכון. תודה רבה.) << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה, סמי אבו שחאדה, חבר הכנסת, תרצה? בבקשה. בקשת דיבור, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני רוצה להצטרף לברכות על החוק החשוב הזה, כי אני חושב שהמצב הנוכחי לא רק שלא עוזר לאנשים להתמודד עם החובות שלהם, אלא הוא גם מעניש אותם כך שהוא אפילו מונע מחלקם לנסות להתמודד עם החוב הקשה הזה, גברתי היושבת-ראש. לכן, החוק הזה, שמחזיר את רישיונות הנהיגה לכ-150,000 אזרחים במדינה, יהודים וערבים, ומונע מזה שיש להם חוב לפגוע להם ברישיון, מאפשר להם, פשוט נותן להם עוד כלי להתמודד עם החובות שלהם ומונע את ההענשה שלהם בכך שנוסף לזה שהם הסתבכו בחובות, המדינה גם מענישה אותם בחיי היום-יום – החוק הזה הוא חוק חברתי מהמעלה הראשונה. הוא חשוב מאוד ויעזור להמון אנשים, אז אני מברך את כל היוזמים על החקיקה החשובה הזאת. נקווה שנמשיך לעבוד ולשתף פעולה ולחוקק עוד הרבה יותר חוקים חברתיים. תודה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. חבר הכנסת עופר כסיף – לא, ולכן אני רוצה לבקש את הסיכום מפי שר המשפטים גדעון סער, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, זה לא דבר שגור שבא שר לכנסת ומבקש ליטול סמכות שנמצאת בידי רשות שכפופה לו. גם רשות האכיפה והגבייה לא הייתה בדעה שצריך לעשות את זה. אבל עשיתי בדיקה, והבדיקה הייתה על שני צירים: 1. מה האפקטיביות של הכלי הזה? בלשון המעטה אני יכול לומר שלא הוכח שיש לו בכלל אפקטיביות מבחינת הנושים, מבחינת בעלי החוב; 2. מה קורה בעולם המערבי? כמעט אף מדינה – כי מצאנו שבאוסטרליה זה קיים – לא נהוגה בה היום סנקציה כזאת. היום זו באמת תהיה בשורה גדולה ל-180,000 איש, כי היום רישיון נהיגה זה חופש התנועה של האדם. הרבה מאוד פעמים זו גם היכולת שלו להתפרנס בכבוד. זה גם מסיר תקלות, כי היום הרבה מאוד פעמים אנשים נוהגים בלי רישיון, בלי ביטוח, וגם אין אכיפה. הסנקציה הזאת נכנסה, בשעתו, כאשר בוטל – לא יאומן שזה היה נהוג, אבל היה מאסר חלף חוב אזרחי. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> פקודת מאסר. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> נכון, פקודת מאסר. ואז ניסו למצוא כל מיני סנקציות שחלקן רלוונטיות, אבל זו בוודאי שלא רלוונטית. לכן אני שמח שעוד שעה קלה אנחנו נהיה בין המדינות המתוקנות בעולם, שלא ניתן בהן לשלול מאדם רישיון נהיגה בשל חוב אזרחי. אני רוצה להודות, קודם כול, ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת גלעד קריב על קידום מהיר, יעיל אבל גם יסודי, כדרכו, של הצעת החוק הזאת. אני רוצה להודות גם לכל אחד מהמציעים הפרטיים שהצטרפו להצעה הממשלתית – לחברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי, לחבר הכנסת גדי יברקן, לחבר הכנסת שלמה קרעי, לחברת הכנסת נעמה לזימי. באמת טוב להתאחד על דבר נכון. אני מתכוון בקרוב מאוד להביא לכנסת צעד נוסף שהוא משמעותי, באותו הקשר: הפחתה משמעותית מאוד של ריבית הפיגורים בהוצאה לפועל. היום ריבית הפיגורים היא מאוד מאוד גבוהה והיא לא מתמרצת תשלום של החוב, אלא הרבה פעמים מהווה גורם שמייאש את החייב מהיכולת שלו לשלם את החוב. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> כשהוא רוצה לשלם, אז פתאום אומרים לו – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> התיקון הזה מחייב תיקון בשני חוקים נפרדים: חוק פסיקת ריבית והצמדה, שהוא באחריות שר האוצר, וחוק ההוצאה לפועל, שהוא בסמכותי. אנחנו עובדים מאוד קשה כדי לנסות להביא במקביל את שני החוקים האלה, כי זה דרמטי למבנה החובות של הרבה מאוד אנשים – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גם שכר טרחת עורכי הדין. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> – – ולא רק בהוצאה לפועל. אני יודע שיש עוד הצעות. אנחנו נחפש מהם המקומות שניתן ונכון להקל. בכל זה אנחנו לא פוגעים בנושים. אנחנו עושים צדק, ואנחנו דווקא מקילים. כאשר הדבר הוא לא צודק והוא לא מעודד להחזיר את החוב, אנחנו עושים דבר שהוא לא רק לטובת החייב אלא הוא גם לטובת הנושא. אני קורא לכל המליאה באמת לאשר בקריאה השנייה והשלישית את הצעת החוק. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים גדעון סער. כעת אנחנו עוברים לשלב ההצבעות. נתייחס תחילה להסתייגויות. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו מורידים את כל ההסתייגויות. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אוקיי. חבר הכנסת קרעי; חברת הכנסת לזימי – אינה נוכחת; קבוצת יהדות התורה וקבוצת ש"ס לא נוכחים, ולכן ההסתייגויות שלהם ירדו; חברת הכנסת וולדיגר גם היא אינה נוכחת, מהציונות הדתית. אם ככה, משהוסרו כל ההסתייגויות, נצביע כעת על החוק בקריאה השנייה – חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 69), התשפ"ב–2022, בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 8 בעד סעיפים 1–4 – 11 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אם כן, החוק התקבל בקריאה שנייה: 11 בעד, אפס נגד ואין נמנעים. כעת אנחנו עוברים לקריאה שלישית. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 9 בעד החוק – 11 נגד – אין נמנעים – אין חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 69), התשפ"ב–2022, נתקבל. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תוצאות קריאה שלישית: בעד – 11, נגד – אפס, אין נמנעים. על כן, החוק התקבל בקריאה שנייה ושלישית, ונכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << הצח >> הצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1478).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> כעת אנחנו עוברים להצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב–2021, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר המשפטים גדעון סער. בבקשה. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק המוצעת היא חלק ממהלך רחב של דה-פליליזציה שאני מבקש לקדם בתפקידי ועליו הכרזתי כבר ביום כניסתי לתפקיד, כלומר, העבירה של חלק ניכר מהמשפט הפלילי לעבירות מינהליות. הצעת החוק הזו נועדה להפוך עבירות תעבורה מסוג ברירת משפט לעבירות הפרות תעבורה מינהליות, שיטופלו במישור המינהלי, באופן שיהלום את מידת חומרתן, במטרה להפחית את העומס הגדול שקיים כיום במערכת אכיפת דיני התעבורה בכללותה, ובאופן ספציפי בבתי המשפט לתעבורה – שהם בתי משפט פליליים לכל דבר ועניין – ובכך לתרום גם לאפקטיביות וליעילות של האכיפה. אחד האתגרים המשמעותיים שעימם אנחנו מתמודדים כיום הוא העומס הכבד שיש על בתי המשפט. ההצעה הזאת מהווה צעד חשוב וחיוני בהתמודדות עם העומס הזה. הצעת החוק מבוססת על המלצות דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת סמכות הדיון בעבירות תעבורה מסוג ברירת משפט בראשות שני נשיאי בתי משפט השלום. נקודת המוצא שלה נשענת על שני אדנים מרכזיים שעליהם עמד דוח הצוות. ראשית, כיום, עבירות מסוג ברירות משפט נאכפות בדרך של הטלת קנס לפי פקודת התעבורה וחוק סדר הדין הפלילי. העבירות הללו אינן מחייבות התייצבות בפני שופט וקיום הליך פלילי מלא בבית משפט, על כל הכרוך בכך, אך אדם שמגיש בקשה להישפט נדון בהליך פלילי מלא. כאמור, הגדרת עבירות אלה כהפרות תעבורה שיטופלו במישור המינהלי, תהלום את מידת חומרתן ולא תסטה מהעיקרון שלפיו עבירות פליליות שמורות להתנהגויות חמורות במיוחד. יצוין שגם במדינות מערביות נוספות התקבלה הכרעה עקרונית שלפיה בשל אופיין, עבירות תעבורה מסוימות, ראוי שיטופלו במישור המינהלי ולא במישור הפלילי. שנית, רכיב חשוב במניעת תאונות דרכים הוא אכיפה של עבירות תעבורה, המתבצעת בעיקר על ידי משטרת ישראל, וכפועל יוצא מכך גם העמדה לדין של המפירים את דיני התעבורה. בשנת 2018 ניתנו בישראל כ-1,200,000 דוחות תעבורה – למעלה ממיליון מהם דוחות ברירת משפט – ונפתחו כ-140,000 הליכים פליליים בבתי המשפט לתעבורה. תראו על אילו מספרים אנחנו מדברים. עומס זה, אם לא נשנה כיוון, צפוי להתגבר בעתיד, עם ההתפתחויות הטכנולוגיות והרחבת השימוש באמצעי אכיפה אוטומטיים. לפיכך, הקמת בית דין לתעבורה נועדה להקל את העומס על ידי הסטת חלק נכבד מהתיקים לבירור במסלול יעיל יותר. הצעת החוק מציעה להפוך עבירות תעבורה מסוג ברירת משפט להפרות תעבורה מינהליות שיטופלו בהליך אכיפה מינהלי מלא כברירת מחדל. לצד ברירת מחדל זו, מוצעות הוראות שנועדו לתת מענה למקרים שבהם נתגלתה חומרה מיוחדת המצדיקה ניהול הליך פלילי. מנגנון זה נועד לתת ביטוי לייחוד של מעשים אלו, שמצד אחד אינם מצויים בליבת ההליך הפלילי, ומצד שני מבטאים התנהגויות מסכנות חיים שיש הצדקה לאסור אותן. יובהר כי לא יחול שינוי במנגנון רישום הנקודות בעקבות הקביעה שבוצעה הפרה. כמהלך משלים מוצע להקים בית דין מינהלי לתעבורה תחת משרד המשפטים שידון בעררים המוגשים על הליכים אלה כערכאה ראשונה. בית דין לתעבורה יקיים ביקורת שיפוטית מינהלית, ידון בדן יחיד ויתנהל בעיקר באמצעים טכנולוגיים, באמצעות ממשק דיגיטלי מתקדם ועל בסיס מסמכים כתובים. באופן הזה תהיה הקלה משמעותית על המתדיינים בבית הדין, הם לא יצטרכו להפסיד ימי עבודה רבים, ויוכלו להעביר את כל המסמכים והתכתובות בדרך שמתאימה לעולם שאנחנו חיים בו היום, ויופחת העומס הכבד שיש היום בבתי הדין. לבסוף, מוצע להקים מרשם תעבורה מינהלי שינוהל על ידי המשטרה ויחליף את הרישום הפלילי הקיים בגין עבירות תעבורה מסוג ברירת משפט. אני חושב שהמהלך הזה הוא מהלך חשוב מאוד, ואני מאוד מקווה שהכנסת, אחרי הקריאה הראשונה – בוועדת החוקה, אני מניח – תוכל לקדם במהירות את הדבר הזה ולתרום תרומה משמעותית להפחתת העומס במערכת המשפט ולהקלה על אזרחי המדינה. אני מבקש את תמיכת הכנסת בקריאה הראשונה בהצעת החוק. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה לכבוד השר גדעון סער. כעת אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. חבר הכנסת דסטה גדי יברקן – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא צריך להקריא, אין פה אף אחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי שנוכח זה שלמה קרעי. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> ולכן אנחנו עוברים ב-forward לחבר הכנסת שלמה קרעי. בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תעברו הלאה, אני אדבר בחוק הבא, בהמשך. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אתה מוותר? כן? אז בעצם אנחנו עוברים – – – << קריאה >> שר המשפטים גדעון סער: << קריאה >> רגע היסטורי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא סתם הכניסו את החוק הזה של ההוצאה לפועל היום בתחילת הערב. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אם כך, אנחנו עוברים לשלב ההצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק הפרות תעבורה – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני לא חייב לדבר בכלל, אמרתי שאני – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת שלמה קרעי, אני מקריאה את החוק. – – חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב–2021. קריאה ראשונה. אנחנו עוברים להצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 3 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אם כן, תוצאות ההצבעה: שלושה בעד, אפס מתנגדים ואפס נמנעים. על כן, אנחנו מאשרים את ההצעה. הצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב–2021, עברה בקריאה ראשונה, והיא תועבר לוועדת? << קריאה >> שר המשפטים גדעון סער: << קריאה >> לדעתי ועדת החוקה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אז אנחנו מעבירים את זה לוועדת הכנסת ושם ייקבע לאיזו ועדה הצעת החוק עוברת. << הצח >> הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 33) (נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים מזרים והפקת נתוני זיהוי ביומטריים), התשפ"ב–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1458).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אנחנו עוברים כעת להצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 33) (נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים מזרים והפקת נתוני זיהוי ביומטריים), התשפ"ב–2021, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק השר נחמן שי. בבקשה. << דובר >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. חברי הכנסת, כנסת נכבדה, בשערי ישראל נכנסים מדי שנה מיליוני זרים. אומנם בתקופת הקורונה חלה ירידה משמעותית במספרים, אך אנחנו מצפים שהם יחזרו לקדמותם ואף יגדלו. כניסת זרים מסייעת להגשמת האינטרסים הכלכליים של המדינה, ליחסי החוץ ולעידוד התיירות. מצב זה מחייב להתאים את תהליכי העבודה ומתן טיפול מהיר ויעיל במעברי הגבול, תוך מניעת הגעתם של זרים המבקשים לשהות ולעבוד בה באופן בלתי חוקי ולהשתקע בה או למטרות של פעילות עבריינית או פעילות טרור. למדינת ישראל אין מידע על אודות זרים הנכנסים אליה והשוהים בה, בשונה מהמידע המצוי כעניין שבשגרה לגבי אזרחי ישראל ותושביה. כתוצאה מכך מתמודדות רשויות המדינה השונות הבאות עימם במגע במסגרת מילוי תפקידיהן, כגון רשות האוכלוסין, משטרת ישראל, רשויות הביטחון וגופים ציבוריים שונים, עם הקושי הפנימי בזיהוי אמין, מדויק ומהיר של זרים בהיבטים חיוניים שונים, ובהם חוקיות שהייתם בישראל, איתור מסמכים מזויפים, עבודה בלתי חוקית, השתקעות והגירה בלתי חוקית, פעילות עבריינית ופעילות גורמי טרור. מטרת התיקון המוצע לחוק היא קביעת הסדר אשר יאפשר זיהוי ואימות זהות של זרים באמצעות שימוש באמצעים ביומטריים שיינטלו מהם ובנתונים ביומטריים שיופקו מהאמצעים כאמור, ובכלל זה להסדיר את הפעולות הנלוות לכך – ניהול מאגר מידע, הנפקת תעודות ביומטריות וכדומה. בנוסף, תיקון זה יאפשר להתחיל בתוכנית e-visa – הגשת בקשה לוויזה עוד לפני ההגעה לארץ. הבדיקה תיעשה מראש ולא במעבר הגבול, פעולה שתחסוך זמן במעבר ודרכה יהיה ניתן לדעת מראש אם קיים אישור כניסה. הצעת חוק זו הינה פרי עבודה רבת-שנים שנעשתה בשיתוף פעולה של כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר על מנת להביא להליך אמין ומדויק של זיהוי זרים בישראל. עד כאן, גברתי. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, השר נחמן שי. כעת אני מבקשת מחבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. מכלל אלו שנרשמו ברשימת הדוברים, הוא חבר הכנסת היחיד. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> רק כדי שלא יחשבו האזרחים שחוקים עוברים פה ככה באישון לילה, בלי שאף אחד ידבר. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> לא אישון לילה ולא ניצני בוקר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> גברתי, לא, אני התחייבתי לא לעשות פיליבסטר, לכן אזרחי ישראל זכו – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> ועל כן אנחנו מודים לך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בפרס הזה של ביטול הסנקציה של הגבלת רישיון נהיגה – אחרת זה לא היה. אם לא שמתם לב, קיבלתם עדכון לסדר-היום שהחוק של הגבלת רישיון נהיגה נכנס ועבר. הוא אושר בקריאה שנייה ושלישית. זה לא היה מתוכנן, זה נכנס הודות למחויבות שלי לא לעשות פיליבסטר. אני מוכן להשקיע ככה לטובת אזרחי ישראל. אגב, קיבלתי כמה פניות מאזרחים שאמרו לי: איך אמרת שזה החוק הראשון שלך? הרי כבר העברת כמה חוקים. העברנו את הארכת הפטור לאלה שמכרו דירה ראשונה – קנו דירה שנייה ועוד לא מכרו את הדירה הראשונה, ובתקופת הקורונה נתקעו עם הדירה כי מחירי הדיור ירדו, והארכנו להם את תקופת הפטור; מובטלים מתחת לגיל 28 עם ילד, העלינו להם את דמי האבטלה – כל מיני חוקים שעברו באמת, חוקים שלי, אבל הם אף פעם לא עברו קומפלט בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית, אלא נכנסו כסעיף בתוך הצעת חוק אחרת, וזה באמת החוק הראשון שעבר באופן מלא. אני שוב רוצה – – – << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> מזל טוב. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אני רוצה לומר גם, אני לא שמעתי אם אוסאמה סעדי נכנס לפרטים, אבל אנחנו בהידברות מול משרד הרישוי – מול אפי רוזן, מנהל רשות הרישוי – שכרגע מי שנשלל לו הרישיון לפחות מחמש שנים, מקבל מיידית – כבר מחר בבוקר הוא יכול להתחיל לנהוג, מקבל את הרישיון שלו. מי שזה למעלה מחמש שנים צריך לעשות מבחנים מחדש. אנחנו בהידברות מול רשות הרישוי על להאריך את התקופה הזאת – במקום חמש יהיה שבע או שמונה שנים, בפרט שבשנתיים האחרונות הייתה תקופת הקורונה וזו הייתה מין תקופה כזאת של עצירה בזמן מהבחינה הזו. אני מקווה שבשורות טובות יותר יהיו בהמשך, דרך רשות הרישוי. אז שוב, אני שמח על הצעת החוק שעברה. זה השלמה של מה שדיברתי עליו קודם. אנחנו כאן – אני מתעכב כאן הערב, רק לידיעתכן, רכזות הסיעה – בגלל החוק האחרון שנמצא על סדר-היום, חוק מאוד חשוב מאוד, של הטבות לעוטף עזה, אבל אני אשאיר את הדיבור עליו כשנגיע לחוק. תודה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת שלמה קרעי. מכיוון שתמה רשימת הדוברים הנוכחים כאן, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 3 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 33) (נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים מזרים והפקת נתוני זיהוי ביומטריים), התשפ"ב–2021, לוועדת הפנים נתקבלה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אם כן, תוצאות ההצבעה: שלושה בעד, אין מתנגדים ואין גם נמנעים, ועל כן הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 33) (נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים מזרים והפקת נתוני זיהוי ביומטריים), התשפ"ב–2021, עברה בקריאה ראשונה, ותועבר לוועדת הפנים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גברתי היושבת-ראש, את לא מצביעה במכוון? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> לא, אני פשוט מקוזזת. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 141) (ענישה לפי חוקי עזר), התשפ"א–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1431).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> כעת אנחנו עוברים – כל הכבוד על הערנות גם, יפה מאוד – להצעת חוק העונשין (תיקון מס' 141) (ענישה לפי חוקי עזר), התשפ"א–2021, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק השר נחמן שי. << דובר >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר >> אדוני היושבת-ראש, כנסת נכבדה, חברות וחברי הכנסת הבודדים שנשארו באמצע הלילה, הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 141) (ענישה לפי חוקי עזר), התשפ"א–2021, של הממשלה, שגיבש שר המשפטים, מבקשת לתקן את סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז–1977, ולקבוע כי בחוקי עזר של רשויות מקומיות אינם נדרשים לאישור ועדה של הכנסת. סעיף 2 לחוק העונשין מסדיר את הסמכות לקבוע עבירות פליליות ועונשים בחקיקת משנה. סעיף 2(א) מגביל את הענישה לשישה חודשי מאסר או קנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום. סעיף 2(ב) קובע כי תקנות שבהן נקבעים עבירות ועונשים טעונות אישור ועדה של הכנסת. בהצעה זו מוצע לקבוע כי חוקי עזר הנחקקים על ידי רשויות מקומיות, ובכלל זה עיריות, מועצות מקומיות ואיגודי ערים, בהתאם לסמכותן לפי חוק, אינם טעונים אישור ועדה של הכנסת. תכליתו של סעיף 2(ב) לחוק העונשין הוא להבטיח את קיומו של פיקוח פרלמנטרי על קביעת עבירות ועונשים בידי הרשות המבצעת בתקנות. קביעת עבירה פלילית שעונש בצידה היא צעד מרחיק לכת של השלטון, לכן המחוקק בחר שלא לאפשר התקנת תקנות שבהן עבירות ועונשים ללא קיום דיון ציבורי בנושא. הדיון בכנסת מאפשר לחברי הכנסת, שהם נבחרי הציבור, לאשר את הנורמה הפלילית בהתבסס על דיון מעמיק שבו מושמעות עמדותיהם של כלל הגורמים הרלוונטיים. יחד עם זאת, בשל המאפיינים המיוחדים של הרשויות המקומיות, טעמים אלה אינם תקפים באותה מידה בכל הנוגע להסדרים הנקבעים על ידן בחוקי העזר. אומנם חוקי העזר הם תקנות – כלומר, הוראות שניתנו מכוח חוק והן בנות פועל תחיקתי – אבל הפרשנות שנהגה למעלה משני עשורים, מאז נחקק סעיף 2(ב), היא כי האמור בו אינו חל על חוקי העזר המותקנים על ידי הרשויות המקומיות, מכיוון שהעבירות הנקבעות בחוקי העזר מותקנות על ידי מועצת הרשות המקומית, המהווה גוף דמוקרטי נבחר. לפיכך, החשש שעמד בבסיס הרציונל שהנחה את חקיקתו של סעיף 2(ב), היינו, החשש כי עבירות ועונשים יותקנו בתקנות בלא שנבחרי הציבור יקיימו בעניינן דיון ציבורי, אינו תקף באותה מידה בהקשר של חקיקת חוקי עזר, שעה שאלה מותקנים בידי גופים דמוקרטיים נבחרים. בפסק דין שניתן לאחרונה, רע"פ 2696/17 שור נ' מדינת ישראל, ב-17 ביוני 2021, קבע בית המשפט העליון כי הפרשנות הנכונה היא כי סעיף 2(ב) לחוק העונשין חל על חוקי עזר. בית המשפט קבע כי ככל שהמדינה סבורה כי יש להחריג את חוקי העזר מתחולתו של סעיף 2(ב), הדבר צריך להיעשות בחקיקה מפורשת, מכוח דוקטרינת הבטלות היחסית. בית המשפט העליון אפשר תקופת מעבר בת תשעה חודשים מיום מתן פסק הדין, ואחריה פרשנות המדינה שלפיה חוקי עזר אינם טעונים אישור של הכנסת לפי סעיף 2(ב) לחוק כפי שהיא באה לידי ביטוי בפרקטיקה הנוהגת משך שנים רבות לא תתקבל. לפיכך, מוצע לעגן באופן מפורש את הפרשנות שנהגה בפועל זה שנים ולגבור – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מתי פסק הדין הזה ניתן? << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> ב-17 ביוני 2021. הוא אמר, בית המשפט העליון, כי הפרשנות הנכונה היא כי סעיף 2(ב) לחוק העונשין חל על חוקי עזר. 2021 – לפני חצי שנה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שמונה חודשים. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> חצי שנה. לפיכך, מוצע לעגן באופן מפורש את הפרשנות שנהגה בפועל זה שנים ולקבוע בסעיף 2(ב) לחוק העונשין כי הוא אינו חל על חוקי עזר של רשויות מקומיות. בנוסף, מוצע להבהיר כי חוקי עזר שהותקנו ללא אישור ועדה של הכנסת לאורך השנים, מאז נכנס לתוקף סעיף 2(ב), הותקנו כדין. בית המשפט קבע כי פרשנותה של המדינה תיוותר בתוקף לתשעה חודשים נוספים מיום פסק הדין, ובכך נתן שהות למדינה להשלים את תיקון החקיקה, שאף הוצג בפני בית המשפט במהלך הדיונים. אולם, לא נקבע במפורש מה יהיה דין חוקי העזר שהותקנו בעבר לאחר חלוף תשעה חודשים. מצב זה עשוי ליצור היעדר בהירות מספקת לגבי תוקפם של חוקי עזר שהותקנו ללא אישור ועדה. כדי להסיר ספק בנוגע למשמעות פסק הדין, מוצע לקבוע מפורשות כי חוקי עזר אלה יעמדו בתוקפם ללא אישור ועדה של הכנסת. יודגש כי הבהרה כאמור של תוקף חוקי העזר נעשית בנסיבות חריגות ביותר ויוצאות דופן. סעיף 3 לחוק העונשין, המבטא עקרון יסוד בדין הפלילי, קובע כי "אין עונשין למפרע". לענייננו, לא מדובר בקביעת עבירות באופן רטרואקטיבי אלא רק באשרור של עבירות שהותקנו על יסוד הפרשנות הנוהגת במהלך תקופה שבה בית המשפט העליון האריך את תוקפה של פרשנות זו, אולם עדיין מדובר בסטייה מסוימת ומצומצמת מהעיקרון. סטייה זו מוצדקת נוכח מארג נסיבות ייחודי וחד-פעמי, אשר מצדיק אישורם בדיעבד של חוקי העזר שהותקנו ונאכפו. נסיבות אלה נעוצות בכך שהמדינה סברה במשך עשרות שנים כי חוקי עזר אינם טעונים אישור ועדה של הכנסת לאור אופיים המיוחד. פרקטיקה ארוכות שנים זו אושרה גם על ידי הכנסת, שהיא הגוף האמון על פיקוח על עבודת הממשלה. בית המשפט ציין כי פרשנות המדינה היא "פרשנות אפשרית ואשר התקבלה בתום לב" – ציטוט. בנוסף, רוב-רובם של חוקי העזר הנאכפים על ידי הרשויות המקומיות עברו אישור פרלמנטרי באמצעות צווי עבירות קנס המותקנים על ידי שר הפנים ואשר נדרש לגביהם אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. לפיכך, הממשלה תומכת בהצעת החוק, ומבקשת כי הליך החקיקה יקודם במהירות, נוכח סד הזמנים שהוקצב לכך בהחלטת בית המשפט. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> באיזו ערכאה זה היה? << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> זה מאותו דיון, כנראה. כשבאו לבית המשפט אז בית המשפט האיץ בהם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איזה בית משפט, עליון? << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> עליון. אני רואה פה, כן, כן, קבע בית המשפט העליון. זה היה שור נ' מדינת ישראל, ב-17 ביוני 2021. עוד שאלות, חברים, חברות? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה לשר נחמן שי. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> כעת נעבור לרשימת הדוברים. חבר הכנסת יריב לוין, תרצה? חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלמה, פעם אחת תוותר, פעם אחת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ויתרתי קודם. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> הוא ויתר. פעם אחת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ממש לגופו של עניין, הקשבתי בקשב רב לשר, גברתי היושבת-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, ונראה לי כאילו ממש, יש כאן ממש התערבות של בית המשפט בהתנהלות שלנו כאן בכנסת. בעצם בית המשפט קבע לנו היום לשבת כאן באמצע הלילה ולהעביר חוק, כי בית המשפט לא מקבל את הפרשנות של המדינה לזה שחוקי העזר לא טעונים אישור ועדה בכנסת. מה קורה כאן? אנחנו כאן בכנסת צריכים ללכת בכל שאלה, בכל דיון שאנחנו עושים כאן, בכל חוק, ובית המשפט בעצם מכתיב לנו את החוקים שאנחנו מחוקקים כאן? הוא דורש מאיתנו לחוקק חוקים כי הוא לא מסכים לפרשנות שלנו? זו בעיניי שערורייה שיש התערבות כל כך משמעותית בסדרי הדיון כאן, בחוקים שהכנסת מחוקקת. אני יודע, הרי, שהקואליציה הזאת – הרי יאיר לפיד אמר את זה בזמנו, הוא אמר: אני לא מבין בכל דבר, אני לא מבין, אני שם סביבי יועצים, יועצים משפטיים, והם בסוף יחליטו. כשאנחנו לא יודעים מה להחליט, נשאיר את זה לבג"ץ; נשאיר את זה לבית המשפט העליון; נלך ליועץ המשפטי לממשלה וניתן לו את כל הסמכויות להחליט מי יהיה כאן ראש ממשלה, אילו דברים מותרים לנו, מה המדיניות של הממשלה שהיא טובה, איזו מדיניות לא טובה בעיני היועץ המשפטי או בעיני בג"ץ. אם רוצים להרוס בתי מחבלים – וזו מדיניות ההרתעה של ממשלת ישראל – אז בג"ץ יכול להגיד להם: לא, ממשלת ישראל, מדיניות ההרתעה שלכם לא מעניינת אותי. זה עוד איזה עוד נדבך ביחסי הגומלין האלו שבין הרשויות, שבין הרשות המחוקקת לבין הרשות השופטת, שבעיניי זה דבר שאנחנו לא צריכים לקבל אותו. לא צריכים לקבל שבאה מערכת המשפט ואומרת לנו: תחוקקו חוק, כי הפרשנות שאתם נותנים לחוק שאתם חוקקתם – הרי מי חוקק את החוק? את אותו סעיף 2(ב) או 3(א), או מה שלא אמרת, אדוני השר? מי חוקק את החוק הזה? הכנסת חוקקה את החוק. הכנסת הבינה את החוק שהיא חוקקה כך שחוקי העזר לא כלולים בחוק הזה. אז מאיפה מגיע אותו בית משפט ואומר: מה שאתם חוקקתם – לא הבנתם נכון את מה שאתם חוקקתם? זה הרי דבר שלא מתקבל על הדעת. אני לא מצליח להבין למה תמיד ידנו על התחתונה כאן, למה תמיד הכנסת צריכה להיות האסקופה הנדרסת בין שלוש הרשויות, שמה שאומרים לה היא צריכה לבצע, מה שאומרים לה היא צריכה לשנות. בעיניי זה דבר שהוא לא בסדר, הוא לא דמוקרטי, ולכן אני ממליץ לחבריי להצביע נגד. אני מקוזז, לכן אני לא אצביע, אבל אני ממליץ לכם להצביע נגד. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת קרעי. כעת אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 141) (ענישה לפי חוקי עזר), התשפ"א–2021, בקריאה ראשונה. בבקשה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 141) (ענישה לפי חוקי עזר), התשפ"א–2021, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אם כן, תוצאות ההצבעה: בעד – שישה, נגד – אפס ואין אף נמנע. על כן, הצעת החוק העונשין (תיקון מס' 141) (ענישה לפי חוקי עזר), התשפ"א–,2021 אושרה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת החוקה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 259), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1468).] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> כעת אנחנו עוברים להצעת חוק הבאה – הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 259), התשפ"ב–2022, לקריאה שנייה ושלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכספים אלכס קושניר, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אלכס, על כל דקה שאתה מוריד, גם אני מוריד דקה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איזו דקה אתה רוצה שאני אוריד? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> על כל הדקות שאתה העלית. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני ממש מתרגש להציג את החוק הזה, כי בשנה שעברה, בשנת 2021, כולנו התגאינו לראות את הספורטאים שלנו עולים על הפודיום ומעליהם דגל כחול-לבן בשירת התקווה, כולנו באמת התרגשנו יחד איתם, ואז הם הגיעו לארץ, היו צריכים לקבל את הפרס הכספי והתברר – כפי שכולנו ידענו, אבל כל פעם הופתענו, אחרי כל זכייה כזאת – שעל הפרס הזה יש מס. אנחנו הבטחנו אז שאנחנו נבטל את המס הזה ונפתור את האלופים שלנו מהמס, והינה, אנחנו מקיימים את זה היום. אני גם מאוד מאוד שמח שלהצעה הממשלתית הצטרפו חברי כנסת נוספים, שהגישו הצעות מאוד דומות, ואני רוצה לברך אותם: חברי לסיעה יוסי שיין, שהגיש את החוק, סימון דוידסון, וכמובן חברי הכנסת יריב לוין ואופיר כץ. תמימות דעים מלאה בוועדת הכספים – הצבענו יחד על החקיקה הזאת, ובעצם בסך הכול אמרנו תודה אמיתית לספורטאים שמייצגים אותנו בכבוד כל כך גדול, משקיעים כל כך הרבה, את כל החיים שלהם, והמשפחה שלהם משקיעה יחד איתם – הכול כדי להביא כבוד למדינת ישראל. ראינו את ארטיום דולגופיאט, את לינוי אשרם, את אבישג סמברג, את נסטסיה גורבנקו, עומדים על הפודיום תחת הדגל – – – << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> את כל הספורטאים – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> רגע. אני אגיע, יוסי. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> סליחה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> לאט-לאט, לאט-לאט. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אין לך סבלנות בכלל, לא בישיבות סיעה וגם לא במליאה. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא. אוי ואבוי. אוי ואבוי. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> וכמובן, האלופים הפראלימפיים שלנו – יהב, מארק, מורן ועמי, הבאתם לנו גאווה גדולה, והינה, אנחנו מחזירים לכם את זה במה שאנחנו יכולים. במהלך דיונים בוועדת הכספים הצלחנו ביחד להרחיב את התחרויות הנוספות. הרחבנו את זה גם לאליפויות העולם וגם לאליפויות אירופה וגם לענפים הנוספים, לבקשת חברי הכנסת בוועדה, אופיר, יוסי, דוד ויריב. הרחבנו את זה גם עבור ענפים שאינם אולימפיים, שנמצאים תחת חסותה של אגודת איל"ת. לכן אין לי אלא פשוט לברך את כל היוזמים, לברך את כל מי שהשתתף בוועדה, לברך את שר האוצר אביגדור ליברמן על זה שדחף את זה בממשלה. תודה רבה. אני כמובן מבקש להצביע בעד החקיקה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלכס קושניר. מכיוון שאין הסתייגויות על הצעת חוק זו, אני רוצה לבקש ממי שביקש רשות דיבור – חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. חמש דקות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. ברכות. בהצלחה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה, תודה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני השר, חבריי חברי נכנסת, לפני כחצי שנה ישבנו כולנו נרגשים מול הטלוויזיה באולימפיאדה, צופים ומחכים לראות את הספורטאיות והספורטאים שלנו בתחרות שאליה הם מתכוננים רוב חייהם. אחד אחרי השני הם עלו ונתנו את ליבם במטרה לייצג את ישראל בצורה הטובה ביותר. ראו על פניהם איך כל קושי, כל אתגר, כל מכשול שעמד בדרך, הביא אותם לרגע הזה שאליו הם חיכו והתאמנו כל כך קשה. אחרי כל העבודה הקשה הזו, ראינו אותם קוטפים הישגים, מדליה אחרי מדליה, זכיות וניצחונות. כולנו עצרנו נשימה אל מול מפגן הלאומיות המרהיב הזה. אין ישראלי שליבו לא התמלא גאווה כשראה את דגל ישראל מתנופף ואת ההמנון מושמע. גם אני ישבתי, כמו רבים מבתי ישראל, והתגאיתי מאוד. כולנו מכירים את התחושה הזאת. כשאנחנו רואים את הזכייה, יש כאלה שעם דמעות, ומי שלא עם דמעות אז הוא עם חיוך גדול, חיוך גדול על פניו, כי באמת באמת זה מהאירועים המרגשים והמשמחים שעושים טוב בליבו של כל אזרח ישראלי. אך עם כל החגיגות, נתקלתי בכתבה שפורסמה ביום הזכייה, יום למוחרת. הסכום שהספורטאים יצטרכו להחזיר למדינה – זו הייתה הכותרת. קראתי ולא האמנתי. איך אנחנו כמדינה לוקחים מאלו שעובדים כל כך קשה כל חייהם בשביל לייצג אותנו בכבוד? שתבינו, מדובר פה על מס שבין 35% ל-50% על מענק הזכייה שלהם, מענק שמגיע להם, מענק שהם זכו בו בדם, יזע ודמעות. באיזו זכות המדינה תבוא ותגבה מהם מס על דבר כזה? הספורטאים האלה כמעט ולא מושקעים על ידי המדינה. את ההוצאות הכספיות, ההסעות, הליווי, העלויות, סופגים ההורים שלהם או בני משפחותיהם. לכן הגשתי הצעת חוק שקובעת פטור מוחלט ממס לספורטאים אולימפיים. לשמחתי – ופה אני אתקן אותך, אדוני היושב-ראש: לא הגשנו הצעת חוק דומה; יריב עוד הגיש את זה בכנסת הקודמת, והצעת החוק הממשלתית באה אחרי ההצעה שלנו. אז לשמחתי, הגישה אחריי גם הממשלה את הצעת החוק גם על פראלימפיים, ועל כן הסכימה לקדם את הנושא. בוועדת הכספים, כשדנו על החוק, הצלחתי יחד עם חבריי להביא לשינוי ולהוסיף גם אלופי עולם, אלופי אירופה ואת זוכי תחרויות העולם בהתאחדות איל"ת, אשר פנו אליי וביקשו לכלול אותם. כמו כן, ביקשתי לכלול גם את זוכי 2021 – כי בנוסח זה היה 1 בינואר – לינוי אשרם, ארטיום דולגופיאט ונוספים, שהסבו לנו גאווה גדולה. היום אנחנו מעבירים פה חוק חשוב ומשמעותי שישנה את המצב האבסורדי שהיינו בו עד היום. אנחנו מוכרחים לדאוג לספורטאיות ולספורטאים שלנו ולעודד אותם להמשיך ולהצטיין בתחומם. זהו צעד חשוב לספורט הישראלי, למורל הלאומי ולערכי המדינה. לסיום, אני רוצה להודות לחברי חבר הכנסת יריב לוין, לחברי הכנסת שהצטרפו – חברי הכנסת שיין, דוידסון – ולסיום, ליושב-ראש ועדת הכספים אלכס קושניר, שבאמת ניהלנו דיונים ענייניים לא אחת. כולנו פתאום התמקצענו בכל ענף, לאיזה תחום הוא שייך. אני מודה לך גם על שקיבלת את ההערות שלנו ואת הבקשות שלנו, ובעצם כל מי שרצינו נכלל בתוך החוק הזה. תודה על הליווי ושעשית את זה. גמרנו את גם בצורה מהירה, כי כולנו, קואליציה ואופוזיציה, הבנו שזו מטרה חשובה לנו, לספורטאים שלנו, לגאווה שלנו, לדגל שלנו ולהמנון שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אופיר כץ. כעת חבר כנסת יוסי שיין, בבקשה. יוסי, יוסף, מה שתחליט. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אופיר – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – מה היית רוצה שאני אגיד לו: תודה, ליברמן? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא. תגיד לו: תודה, ליברמן. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו פה בשעה מאוחרת בלילה. נשארנו לציין, גברתי היושבת-ראש וחבריי היקרים, חברי הכנסת, את החוק הזה לתיקון פקודת המס, שבא באמת לתקן עיוות בתוך המערכת המתגמלת ומפצה ומעניקה מענקים לספורטאים שעושים חיל בעולם, גם במשחקים אולימפיים וגם במשחקים של אליפות עולם, והרחבנו אותו עם הזמן. לא ניכנס כאן לרשומון מי הציג מה; אפשר לבדוק את זה. כשניגשתי להגיש את החוק הזה, אחר כך הצטרפו – אפשר לבדוק את זה. לא נריב על הדברים האלה, כי כולנו שמחים שאנחנו פה ביחד, חבריי מהאופוזיציה ומהקואליציה שהבינו את המשמעות של לפטור את הספורטאים מהמס שהוטל עליהם. ואני רוצה להודות לידידי ולחברי אביגדור ליברמן, שמייד כשדיברתי איתו לקח ואמר: נעשה את זה גם כהצעת חוק ממשלתית, ולחברי קושניר, חבר הכנסת קושניר, שהוביל אותנו בוועדת הכספים ביחד. אני שמח שגם חבריי מהאופוזיציה הופיעו בוועדת הכספים; אפשר גם להיות בעוד ועדות, אנחנו ממליצים. זו בהחלט עבודה טובה, וכולנו רוצים לעשות טוב. פה אנחנו באמת מברכים בראש ובראשונה – זה לא עניין שאנחנו – כל אחד התגנדר, וזה מצוין, אלא באמת את הספורטאים הנפלאים שלנו, שלא רק שהם בעלי הישגים יוצאי דופן בעולם וזוכים ומביאים גאווה לכולנו, אלא הם באמת מראים לכולם ולנוער ולדור הצעיר איזו דוגמה ומופת של עוצמה, של גיבורים בעלי שם עולמי. היינו רוצים שכל הילדים שלנו יעשו ספורט, כפי שסימון דוידסון, חברי היקר, עומד בראש ועדת המשנה של הספורט, ואנחנו כולם מסייעים בידיו, כי זה בהחלט משובב את הרוח, מחזק את הגוף ובהחלט נותן חוסן גדול לכולנו. אז אני מברך את חבריי. נברך אתכם קודם, חבריי באופוזיציה, כאקט של good will, כמו שאומרים חבריי בקואליציה וכל האחרים. זה ערב חשוב. בעיקר אני מברך את כל הספורטאים הנהדרים שלנו, שבהחלט יביאו לנו כבוד וימשיכו לעשות חיל, והם ראויים לכל אותם פרסים בלי שייקחו להם מיסים. אז פרסים בלי מיסים, זוהי הכותרת להערב. פרסים בלי מיסים. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אפילו יצא לך סלוגן יפה. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יוסי שיין. חבר הכנסת סיימון דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> סיימון – – – זה סימון. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> סימון. בבקשה, חמש דקות. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת הרבים במשכן, שנשארו כל כך מאוחר ונשארו בשביל ספורט, אז קודם כול, זה מרגש אותי שבכנסת ישראל דנים בנושא הספורט הישראלי. כאחד שכל חייו היה במערכת של הספורט הישראלי – כמאמן הרבה שנים, מאמן נבחרת בישראל בשחייה, יו"ר איגוד השחייה, חבר הוועד האולימפי – אני יודע, מבין וחי את המצוקה הקשה של משפחה שמגדלת ספורטאים. אתם לא יודעים כמה זה קשה, כמה זה יקר במדינת ישראל לגדל ספורטאי. אני אתן לכם מספרים, שתבינו: היום, כשאתה הורה לספורטאי צעיר, לפני שהוא מתחיל לקבל תמיכות מהמדינה – כי את התמיכות מקבלים רק בגיל בוגר, לא בגיל צעיר – מדובר על בין 20,000 ל-30,000 שקלים בשנה הוצאות על ספורטאי, אם זה אתלט, אם זה שחיין. גם ענף הכדורגל כבר לא זול כל כך. וכשהספורטאים האלה מגיעים לפסגה – ואני מדבר על ספורטאי שזוכה באליפות אירופה או אליפות עולם, וכמובן במשחקים האולימפיים – עד היום באה המדינה ואומרת: הכסף שאתה מקבל מאיתנו, התמיכה – חלק אתה מחזיר חזרה למדינה. אבל זה לא כמו בן אדם שעובד יום-יום ויש לו בעצם משכורת רגילה; מדובר על קריירה של לפעמים 15 שנים, 20 שנים, קריירה מגיל חמש, ולפעמים מגיעים להישגים הכי גבוהים בגיל 25. תחשבו כמה שנים המשפחה מוציאה מכיסה ומשלמת עבור ההסעות, עבור האימונים, עבור התלבושות, עבור המתקן או עבור המשקפת וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה. מדובר על הרבה מאוד כסף. הנושא הזה נפסק, והוא נפסק היום. המדינה באה ואומרת: אנחנו מעריכים אתכם. אנחנו מעריכים קודם כול את ההורים ואת המשפחות שהשקיעו כל כך הרבה כסף בספורטאי או בספורטאית. אנחנו לא לוקחים לכם את הכסף עכשיו. הכסף שלכם, הספורטאים. זכיתם במדליות, אנחנו מוחאים לכם כפיים, אנחנו מחבקים אתכם ואנחנו נותנים לכם את הכסף במלואו. זה דבר כל כך חשוב לספורט הישראלי. אני יושב שם קודם בכיסא ואני מקבל עשרות הודעות מספורטאים שזכו באליפויות עולם, באליפויות אירופה. יש עוד דבר שלא דיברנו עליו – אותם הספורטאים שהם לא בענפים האולימפיים, שהם בארגון איל"ת, שזה קיקבוקס, ג'ו ג'יטסו, סקי מים וכדומה. אותם ספורטאים, עד עכשיו בכלל לא ספרנו אותם, אבל עדיין הם זוכים באליפויות עולם, זוכים באליפויות אירופה, וגם להם לקחנו את הכסף. אז גם להם עכשיו לא ניקח את הכסף. כל ספורטאי שנותן את נשמתו למען הספורט יום-יום, שעה-שעה, במשך שנים, שזוכה במדליות, פטור מתשלום מס. אני רוצה לומר לכל ההורים, שחלק מהם אולי צופים בנו היום ואולי מחר: אנחנו יודעים כמה זה קשה, אנחנו יודעים כמה זה יקר. אנחנו יודעים כמה היום במדינת ישראל הספורט הוא לעשירים בלבד. אבל הדבר הזה ייפסק. יושבים פה אנשים שאוהבים ספורט. יושב פה יושב-ראש ועדת הכספים אלכס קושניר, שאני משגע אותו בנושא הזה, ואני מקווה שהוא ישגע גם את הפטרון הגדול, את שר האוצר ליברמן, כדי להכניס את היד לכיס ולתת יותר לספורט. כי במדינת ישראל רק 0.18% מתקציב המדינה הולך לתקציב הספורט. 0.18%. זה אחד המספרים הנמוכים בעולם. הגיע הזמן שמדינת ישראל תבוא ותגיד שהספורט הוא המראה של החברה הישראלית, או חלק מהמראה של החברה הישראלית. בואו נשקיע יותר בספורט, כדי שהילדים שלנו יוכלו להיות במסגרות הכי חינוכיות. אז אני רוצה להגיד תודה מעומק הלב לשר האוצר, שתמך בחוק הזה; ליושב-ראש ועדת הכספים, שעשה את זה מהר, במקצועיות ועם חשיבות רבה, חבר הכנסת אלכס קושניר; לחבר הכנסת יריב לוין, לחבר הכנסת אופיר כץ ולחבר הכנסת פרופ' יוסי שיין, שכולנו תמכנו בחוק הזה. הוא חשוב. אנחנו אומרים תודה לספורט הישראלי, תודה לספורטאים, והכי חשוב – תודה להורים שגידלו את הספורטאים בשביל מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סימון דוידסון. כעת לחבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> שלמה, אנחנו מסדרים לך טיסה ללונדון. תלך להייד פארק ושם תדבר. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << קריאה >> תקבל מדליה פטורה ממס. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> נירה, בעזרת השם, כשבקרוב תהיי באופוזיציה, תראי כמה זה כמעט הכלי היחיד שיש לנו כדי להציג את מרכולתנו וכדי לפקח ולבקר. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בבקשה. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה אומר? תראה, אני בקואליציה ואני מרשה לך חופשי לדבר. דבר. אופיר, רוצה גם? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> גם בספורט אתה נגד? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע. קודם כול, גברתי היושבת-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני בהחלט מברך. מגיע למי שעובד קשה ומתאמץ ומייצג את מדינת ישראל לקבל את מלוא ההכרה, ויישר כוח לכל העוסקים במלאכה. לא הייתי עולה על החוק הזה, כי לא הייתי כל כך שותף. הייתי בוועדת הכספים, הייתי בעד, אבל פחות עסקתי בו. אבל אלכס, כששמעתי את כל אלה שעולים כאן – איך קראת לליברמן, סימון? "הפטרון הגדול" – תודה מקרב לב לשר האוצר ליברמן, אז זה כבר הציק לי קצת, כי נכון, מה שמגיע לספורטאים מגיע לספורטאים, אבל יש כאלה שטועמים את נחת זרועו של שר האוצר ליברמן בדברים אחרים, ולי ולציבור שאני מייצג, למסורתיים, לדתיים, לחרד"לים, לחרדים, לחילונים שאוהבים את התורה ואת המסורת, מאוד מאוד כואב על איך ששר האוצר מתנהל מול לומדי התורה. אני רוצה להקריא לכם – ככה, פתחתי בשנייה אחת, לא הכנתי את זה מראש – אני רוצה להקריא לכם מתוך הרמב"ם בספר מדע, בהלכות תלמוד תורה, פרק ו', הלכה י'. תראו מה הוא אומר על לומדי תורה: "תלמידי חכמים" – כשמדברים על פטור ממיסים – "אינם יוצאין בעצמן לעשות עם כל הקהל בבניין וחפירה של מדינה וכיוצא בהן, כדי שלא יתבזו בפני עמי הארץ. ואין גובין מהן לבניין החומה ותיקון השערים ושכר השומרים וכיוצא בהן ולא לתשורת המלך. ואין מחייבים אותן ליתן המס, בין מס שהוא קצוב על בני העיר בין מס שהוא קצוב על כל איש ואיש", וכו' וכו' וכו'. תראו איך הרמב"ם, שאין מישהו שלא מכיר בגדולתו; באמת, אחד – ממשה עד משה לא קם כמשה ואיכשהו היה מכבד תלמידי חכמים. ומה הוא פוסק? הוא אומר שתלמידי חכמים פטורים ממס. גם ספורטאים פטורים ממס, ותלמידי חכמים צריכים להיות פטורים ממס, לפי הרמב"ם. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שילכו לעבוד, לפחות שיגיעו לדרגת המס. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא הקשבת למה שקראתי, אז בוא אני אקריא לך עוד פעם: "תלמידי חכמים אינם יוצאין בעצמן לעשות עם כל הקהל בבניין וחפירה" – הם לא הולכים לעבוד עם כולם. הם תלמידי חכמים. הם יושבים, לומדים את התורה, ממשיכים את השושלת, ממשיכים את המסורת, שומרים על הגחלת. אחרת בזכות מה אנחנו כאן? מה שמר אותנו לאורך כל שנות הגלות? ותלמידי החכמים האלה, שר האוצר ליברמן בסוג של – באמת, עם הארץ כזה. כמו שכתוב על רבי עקיבא, להבדיל אלף אלפי הבדלות, שלפני שנהיה תלמיד חכם היה אומר: מי ייתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור. למה חמור? כי חמור, כשהוא נושך, הוא שובר עצמות. עד כדי כך הייתה שנאה של עמי הארץ לתלמידי חכמים. זה לא דבר חדש, זה לא דבר שליברמן המציא אותו. אבל כשבאים ומדברים על פטור ממס, ומצד שני הולכים ופוגעים ומנסים לבטל סבסוד לילדים במעונות היום שלהם, ומצד שלישי מבטלים תקציבים לתמרוץ ופיתוח ללימודי ליבה, שאתם רוצים שהם ילמדו – 84 מיליון שקלים שהיו בבסיס התקציב, ושי פירון, מהמפלגה שלכם, ביטל אותם מבסיס התקציב, ומאז הם נכנסים ככספים קואליציוניים, שנה אחר שנה, 84 מיליון שקלים לאותם 78,000 תלמידים במוכר שאינו רשמי, לא ברשתות של ש"ס וגימ"ל – מוכר שאינו רשמי שביטלתם, נתתם אפס בתקציב. בבקשה, נירה. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> אני מוטרדת. אמרת "תלמידי חכמים". יש לי שאלה: יש גם תלמידות חכמים או תלמידות חכמות בתורה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול, בוודאי שכן. ברוריה, אשתו של רבי מאיר בעל הנס, הייתה תלמידה חכמה. יש הרבה סיפורים עליה, שהיא הייתה למדנית גדולה, יותר טובה מהרבה מאוד תלמידים אחרים. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> כל פעם שתגיד "תלמידי חכמים", תגיד גם "תלמידות חכמות". << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. בעברית לא צריך לומר את זה. זה שמרב מיכאלי הורגת את השפה העברית וכל דבר היא אומרת בלשון זכר ובלשון נקבה, זה רק פיגוע בשפה העברית. בשפה העברית, הלשון הסתמית, שכוללת גם גברים וגם נשים, היא לשון זכר. זאת השפה העברית שלנו. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> וכעת הזמן תם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם רוצים להמציא שפה חדשה? אתם מוזמנים להמציא. בכל מקרה, תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת שלמה קרעי. כעת, אנחנו עוברים לשלב ההצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 259), התשפ"ב–2022, בקריאה שנייה. בבקשה. הצבעה מס' 13 בעד סעיפים 1–2 – 8 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אם כן, תוצאות ההצבעה: שמונה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. כעת אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 259), התשפ"ב–2022. בבקשה, קריאה שלישית. הצבעה מס' 14 בעד החוק – 8 נגד – אין נמנעים – אין חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 259), התשפ"ב–2022, התקבל. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אם כן, תוצאות ההצבעה: בעד – שמונה, נגד – אין, נמנעים – אין. על כן, החוק עבר בקריאה שלישית, וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << הצח >> הצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (תיקון מס' 7), התשפ"ב–2022 << הצח >> [מס' מ/1498; דברי הכנסת, חוב' ט"ז, ישיבה 101; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אם כך, אנחנו עוברים להצעת חוק האחרונה בסדר-היום – הצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (תיקון מס' 7), התשפ"ב–2022, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכספים אלכס קושניר. בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להקריא לכם ציטוט. שלמה קרעי, תגיד לי אם אתה יודע מי אמר את זה: "כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה, הרי זה חילל את השם וביזה את התורה וכיבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות בדברי תורה בעולם הזה". מי אמר את זה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הרמב"ם. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תלמידי חכמים עוסקים במלאכות קודש. הם עוסקים כסופרי סת"ם, והם מורים, והם מלמדים, והם דיינים, והם רבנים. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> שלמה, אתה יודע שגם רמב"ם וגם רש"י ועוד הרבה מאוד רבנים מאוד גדולים גם עבדו במשרה מלאה, גם למדו תורה, והם לא היו פחות חכמים מהרבה כאלה. לכן, אתה יודע, כל אחד והדעה שלו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם לא מאפשרים להם. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני טוען שבן אדם צריך לדעת, אם הוא יכול ויש לו כוח במותניים, ברגליים ובידיים, צריך לפרנס את עצמו. תאמין לי שאם הציבור החרדי, הגברים החרדים, היו משתתפים בשוק התעסוקה כפי שהציבור הכללי משתתף, זה היה מביא תוספת לתקציב המדינה של לפחות 20 מיליארד שקל, ואז הרבה מאוד בעיות שאנחנו מנסים לפתור פה לא היו צצות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא חסרות מלאכות – משגיחי כשרות – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת שלמה קרעי, יהיו לך עוד חמש דקות לדיון, אז תשמור את ההערות שלך בבקשה להמשך. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני גאה להציג כאן בעצם את הארכת הוראת השעה לחוק הטבות מס לעוטף עזה, הנגב המערבי ושדרות. אני לא ארבה במילים. לא צריך לשכנע אף אחד עד כמה הדבר הזה צודק וחשוב, רק הפעם אנחנו עושים את זה לארבע שנים. אני רוצה להגיד תודה ולברך את חברתי חברת הכנסת נירה שפק, שדחפה לזה, נלחמה על זה, הוציאה לכולם את המיץ עד שהדבר הזה בסופו של דבר קרה. אני מאוד שמח לעמוד כאן להציג את החוק הזה. יש פה שני תושבי עוטף עזה, נירה שפק ושלמה קרעי. אני מקווה, שלמה, שכשתברך על החוק הזה לא תביא איזה "אבל" בדרך, כי באמת, גם בחוק הקודם לא היה צריך, אבל גם הפעם לא. אני חושב שיש כאן קונסנזוס. האנשים האלה הם המגן האנושי האמיתי של מדינת ישראל בדרום, וכולנו חייבים להם, ולכן אני בטוח שכל חבריי וחברותיי חברות הכנסת וחברי הכנסת יצביעו בעד החוק הזה, בלי "אבל" ובלי "אולי", פשוט יצביעו, וניתן להם הטבת מס לארבע שנים, ניתן להם ודאות וניתן להם אפשרות להמשיך ולפתח את האזור היפה והמדהים הזה. תודה רבה. תצביעו בעד. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלכס קושניר. מכיוון שאין הסתייגויות להצעת חוק זו, אנחנו עוברים לבקשות רשות דיבור. בבקשה, חבר הכנסת שלמה קרעי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> שלמה, אשתך התקשרה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> חבר הכנסת דוידסון, אנחנו הגענו לכאן בשליחות, בשליחות קודש, בשליחות של הציבור – לעשות, לשרת. יש גם משפחה, נכון, אבל יום שני בערב זה יום שמוקדש כל-כולו עד הבוקר למען הציבור. היום הצלחנו להעביר חוק, ולכן חתכנו קצת מהדיבורים, אבל בדרך כלל זה לא קורה. גברתי היושבת-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, באמת, החוק הזה שעובר עכשיו זה חוק טוב לחתום איתו את סדר-היום – חוק שמחזק את התושבים הנחושים, אלה שעשויים ללא חת, אלה שהילדים שלהם, הילדים שלנו, נבהלים, שומעים אזעקה, שומעים איזה קול נפץ ורצים מייד לממ"ד ופוחדים. וחיים בתקופה – אומנם ברוך השם בתקופה האחרונה אין את זה, כי יש סידור כזה בתוך הממשלה של האחים ששומרים ודואגים. בעצם, כשהאחים שלהם בממשלה, הם לא מפגיזים אותנו, כנראה, אבל לא – בלי "אבל". אני מברך, ורק ציינתי עובדה, כי באמת בתקופה האחרונה יש ממש שקט אצלנו בעוטף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לעניין הזה היא בינתיים טובה. לטווח הרחוק זאת השאלה. החוק הזה הוא חוק טוב. מגיע יישר כוח ליושב-ראש ועדת הכספים, שהיה נחוש והוביל אותו והביא אותו לידי סיום בהקדם האפשרי. אומנם אנחנו באיחור קל, יש כאלה תושבים בעוטף עזה שבמשכורת חודש ינואר שלהם לא קיבלו את הטבת המס, וקיבלנו כבר הרבה פניות. אני בטוח שגם חברת הכנסת שפק, שהובילה את החוק הזה גם כן בכל הכוח, גם היא קיבלה פניות כאלה. אבל מס הכנסה זה מס שנתי ולא חודשי, ולכן הם יקבלו את ההחזר. האמת שזה לא משנה כל כך, כי החוק הוא רטרואקטיבי – הוא מתחיל בתחילת השנה, ולכן במשכורת של חודש פברואר הם יקבלו את ההחזר בגין אותו מס שנגבה מהם בחודש ינואר. זה לא מספיק. יש עוד הרבה מה לעשות לטובת תושבי עוטף עזה. יש עדיין תושבים, כמו תושבי אשקלון וכמו תושבי העוטף של העוטף, בין 7 ל-15 ק"מ, שעדיין צריכים את העזרה שלנו, שצריך לבוא ולפעול לקראתם כדי לתת להם הטבות כלשהן. יש נושא המיגון, שהוא עדיין לא מושלם. עדיין יש עשרות אלפי בתים באשקלון ועוד מאות או אלפי בתים במועצות האזוריות שמסביב לעוטף, עדיין יש שם בתים לא ממוגנים, וגם על זה אנחנו מדברים. אני בטוח שאלכס, שהראה עד היום שכשיש נושא שחשוב לו, בסוף אפשר לברך על המוגמר – אני בטוח שגם אשקלון וגם החלק השני של שדות נגב ומרחבים, שער הנגב, העוטף של העוטף, חוף אשקלון, יגיעו גם הם לידי פתרון, ונוכל לבוא ולבשר בשורות טובות. ולא רק הארכות הוראות שעה, לא רק דברים שהתחלנו בממשלה שלנו, אלא גם תחדשו; תבואו ותגידו: הינה, אתם לא עשיתם. אתם לא נתתם לאשקלון – הינה, אנחנו נותנים, ואני אברך ואני לא אגיד שום דבר. אני אשתוק ואני אגיד לך: אתה צודק. אבל תעשו את זה. תביאו חוקים נוספים שיסייעו לאותם אלו שבאמת בסבבי לחימה מאוד מאוד קשה להם, בין שזה בעניין המיגון ובין שזה בעניין שלפעמים כאלה שמחליטים שאנחנו לא רוצים שיעשו את זה, שכבר הם לא יכולים, שכבד עליהם לשבת שם, לשמוע צבע אדום, להיכנס לחדר מדרגות, להיכנס לממ"ד. ילדים בוכים, ילדים מרטיבים בלילה – זה לא פשוט. משפחות מתמודדות עם זה, עם הקושי הזה. ולמרות זאת, בעוטף עזה היום, אני חושב שלא תמצאו מגרש אחד לרפואה, כי יש שם תושבים נחושים, תושבים שאכפת להם ממדינת ישראל. הם גאים להיות כיפת הברזל של מדינת ישראל בגוף ובנפש, יושבים ויודעים שאם לא הם ישבו שם ואם הם יעזבו את המקום, אז פשוט הגבול יתקרב עוד יותר פנימה לתוך מרכז הארץ, ולזה לא מוכנים בשום פנים ואופן. יש תושבי העוטף שמגינים מדרום, יש תושבי יהודה ושומרון שמגינים ממזרח ויש בנגב ויש בגליל. בכל מקום אנחנו מגינים על מדינת ישראל, התושבים שנמצאים, תושבי קו העימות. ולא רק תושבי קו העימות אלא תושבי הפריפריה בכלל, שהם לא נהנים, הם סובלים מתת-תקצוב בבריאות, בחינוך, ברווחה. בכל מקרה, הצעת החוק הזו נותנת את המענה הראשון לאלה שבאמת הכי קרובים לגבול, אלה שבאמת הכי צריכים. אני מקווה שזה רק פתח להצעות החוק הבאות שלכם, שיבואו עלינו לטובה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת שלמה קרעי. חבר הכנסת ינון אזולאי. אני יוצאת מתוך הנחה שאם חבר הכנסת יריב לוין ירצה לדבר – אז בבקשה, חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, ראשית, אני ודאי רוצה לברך על כך שאנו מגיעים, אכן, לאישור החוק הזה בקריאה שנייה ושלישית – הארכה של הוראת שעה של הסדר שאנחנו עשינו בממשלות הקודמות. אני חושב שהוא גם הוכיח את עצמו, משום שהוא באמת הביא לתנופה ולפיתוח של ההתיישבות גם בעיר שדרות וגם ביישובי עוטף עזה, גם בתקופות הטובות יותר, ובעיקר ודווקא בתקופות הקשות יותר. אני בהחלט שמח, חברת הכנסת שפק וגם חבר הכנסת קושניר, על המאמץ שעשיתם להביא לכך שהחוק הזה יוארך, ושהארכת הוראת השעה גם תהיה לפרק זמן ארוך יותר. אני חושב שזה חשוב. זה נותן ודאות, זה נותן יציבות. במובן הזה אני חושב שנעשה כאן בהחלט דבר חשוב ומבורך. אני לא יכול להימנע מלהתחבר לדברים שאמר כאן חברי חבר הנכנסת שלמה קרעי בעניינה של העיר אשקלון. את החוק הזה היה צריך לאשר, וטוב שאנחנו עושים את זה, אבל העוול שנעשה לאשקלון ולתושביה הוא עוול זועק לשמיים. הוא באמת אבסורד. אני יכול לומר שבעניין הזה אני משתדל להיות לא רק להיות נאה דורש אלא להיות גם נאה מקיים, משום שזוכר היטב חברי חבר הכנסת קושניר שכאשר אני כיהנתי כיושב-ראש הכנסת והוא הגיע אליי בתחילת הקדנציה עם החוק שנועד להסדיר את ההטבות שמגיעות לתושבי אשקלון ואמר לי: זה הדבר הכי חשוב, זה צריך להיות הדבר הראשונה שמובא לשולחנה של הכנסת, אני קיבלתי את עמדתו בלי ויכוח ובלי היסוס, והחוק הזה גם היה החוק הראשון בקדנציה הזאת שעבר בקריאה טרומית. אני אומר לחבר הכנסת קושניר, באמת, אני לא מסוגל להתחרות בחברנו חבר הכנסת אמסלם ביכולת שלו לעשות קציצות. בזה הוא כנראה באמת יותר טוב מכולנו כאן, ואני מברך אותו על הזכייה שלו בתוכנית "מאסטר שף". אני יכול להעיד שהוא באמת עם יכולות נדירות בתחום הזה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> שאף אחד עוד לא טעם פה. אנחנו עדיין מחכים. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני זכיתי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש כאלה שהרגישו מה זה להיות קציצה של דודי. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> יש כאלה שעדיין מחכים לעוד הצעות. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יכול לומר לך, גברתי, שזה שילוב מדהים לא רק של הטעם אלא גם של המגוון שהוא מסוגל לעשות והמהירות שבה הוא עושה את זה. הצירוף של כל הדברים האלה ביחד זה באמת דבר מדהים. אבל חבר הכנסת קושניר, אני באמת אומר, אני חושב שזה בסך הכול ערב שאנחנו מעבירים דברים טובים ודברים בהסכמה רחבה. אני חושב שאתה צריך להשלים את המלאכה הזאת. עבר יותר מדי זמן. לא יכול להיות שמה שהיה כל כך דחוף וכל כך חשוב, חודשים על חודשים על חודשים – צריך להגיד את האמת – תקוע אתם יודעים איפה: בוועדת הכספים. אני חושב שיש לך היכולת, ואני משוכנע שגם הרצון, ואנחנו ודאי עומדים כאן לרשותך ונכונים לסייע לך לקדם את העניין הזה. אבל אשקלון לא יכולה לחכות יותר, ותושבי אשקלון לא יכולים ולא צריכים לחכות יותר, ואם ידענו לעשות כאן את מה שצריך בנושא של שדרות ועוטף עזה, אנחנו צריכים לעשות את מה שצריך עבור אשקלון. ואני שוב אומר, אני לרשותך בכל סיוע אפשרי בעניין הזה, ואני מאוד מאוד מקווה שהדבר הזה יקרה, ובקרוב. בהחלט רוצה לסיים בעוד אמירה אחת: אני חושב שכולנו – ואני מניח שגם סביב העניין הזה יכולים להתאחד – צריכים לשלוח ברכה נאמנה לראשי הרשויות גם בשדרות וגם בעוטף עזה. אני חושב שהמנהיגות שלהם, הדרך שבה הם מובילים את הדברים והתוצאות שבסופו של דבר אנחנו רואים בשטח ראויים לכל הערכה. במקום שיש תושבים חזקים, כמו שאמר חברי חבר הכנסת קרעי, יש גם מנהיגות מקומית טובה ורצינית ויש ממשלה וכנסת שיודעות לתת את התמיכה, אני חושב שרואים גם הישגים ותוצאות, ואני ודאי מברך על כך. תודה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יריב לוין. נעבור כעת לחבר הכנסת ינון אזולאי. בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתחבר לסוף דבריך, יריב, על אשקלון. אני חייב להגיד לך שאלכס בוועדה לא עושה איפה ואיפה. זה לא החוק היחיד שתקוע שם, אז הוא לא עושה את זה איפה ואיפה. כשיש לו היכולת, אני מאמין שהוא יעשה את זה. הוא מחכה למומנטום, אתה יודע, לזמן נכון. הוא יעשה את זה בזמן הנכון. אני מקווה רק שזה יקרה מוקדם. אבל מילה טובה, אלכס, על הזריזות שהחוק הזה יעבור. באמת השתדלנו בוועדה בראשותך שיעבור. נירה, גם לך מילה טובה על החוק. אני חושב שהייתה תמימות דעים איך אנחנו מעבירים אותו כמה שיותר מהר ללא הסתייגויות, למרות שאני חשבתי שהיה צריך לעשות אותו כהוראת קבע ולא כהוראת שעה, לאחר שנים רבות שהוא כל פעם היה בהוראת שעה. היה כדאי לעשות אותו בהוראת קבע, אבל ביקשתם ואמרתם שכדאי לא לעכב את זה, ולכן – – – << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מוכנים להוראת קבע. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדרבה ואדרבה. נשמח שזה יגיע כהוראת קבע. גם ביקשנו שם, חשבתי שגם מי שנמצא פחות משנה, שנכנס באמצע שנה, כן לתת לו את זה, כי זה זמן שהוא עוד בוחן את עצמו, אבל בכל אופן עשינו הכול על מנת שזה לא יתעכב. שלמה, שהיה שותף גם כתושב בעוטף עזה, אנחנו יודעים את החשיבות. אני רק יודע שחלק מהטילים מגיעים לכיוון אשדוד, וכתושב העיר אשדוד אני רואה את הפחד, את החרדה, רואה מה שהילדים עוברים. אני יודע כמה חשוב לגור במקומות האלה כאשדוד, שלא סופגת כל יום ולא נמצאת תחת איום, אפשר להגיד, כל יום, אבל כשנמצאים בעוטף עזה, אז צריך להגיד לאותם תושבים תודה רבה – תודה רבה שהם נמצאים במקומות האלה, תודה רבה שהם שומרים על המדינה, תודה רבה שהם נמצאים בשבילנו, בשביל ילדינו, בשביל דור העתיד, כי אילולא הם, בכל יום היינו מתרחקים מעוד מקום, והארץ שלנו הייתה נעשית יותר קטנה. כשנמצאים על הגדרות, כשנמצאים במקומות האלה – הם בעצם נמצאים שם במקומנו, בשבילנו, למעננו, ותודה רבה להם. תודה רבה, ואנחנו נהיה פה בשביל לעזור ולנצח כל אויב מסביב, לעזור בשביל להגן על המדינה שלנו, על המדינה הטובה שלנו. יש לנו אזרחים טובים, יש לנו אנשים באמת טובים, אנשים שאוהבים לעשות רק טוב בעם ישראל. יחד עם זאת, אנחנו רואים שיש שיתוף פעולה טוב כשרוצים לעשות. הגיע הזמן שבכנסת הזאת נעשה עוד דברים טובים למען עם ישראל. אנחנו נמצאים בימים לא קלים – לא קלים מבחינת יוקר המחיה; לא קלים מבחינת מתים – שלצערנו לא קרה דבר כזה מאז פרוץ המגפה; לא קלים כשהמדינה הדמוקרטית שלנו נמצאת במצב קשה. הדברים האלה – אם אנחנו לא נאחד כוחות, נאבד את המדינה שכולנו מאמינים בה. אם לא נהיה מאוחדים דווקא בימים האלה, אנחנו עלולים כולנו להגיע למחלה יותר קשה, למצב של עוני יותר מחפיר, למצב שאנשים יפחדו להסתובב ברחובות, כשהם כבר היום מפחדים להשתמש בטלפונים, להשתמש בכל מיני מכשירים אחרים, באינטרנט והכול. הגיע הזמן שנאחד כוחות לפחות בדברים האלה, למען עם ישראל, שידעו שגם בכנסת יש דברים שאפשר לעשות ביחד. זו אחת ההוכחות שאנחנו יכולים לעבוד ביחד למען אותם אזרחים טובים ששלחו את כולנו, כל אחד מהמקום שהוא שלח אותו, אבל אנחנו יכולים להוכיח להם את זה. הערב, אין כמו לסיים את היום הזה בכזאת בשורה לתושבי עוטף עזה. שיהיה להם בהצלחה, שיהיה לכולנו בהצלחה. מגיע לכם בזכות ולא בחסד. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ינון אזולאי. אחרונת הדוברים – חברת הכנסת נירה שפק, בבקשה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> וואו, זה סוף כזה שהוא באמת כיף ליום. ברמה האישית, זה גם החוק הראשון שאני מביאה שמגיע לכל התהליך הזה, שיהיה ממש פרי טוב באיכות שלו. היום הוא באמת יום חשוב לתושבי שדרות והנגב המערבי, לכל אותן משפחות שחיות בטווח – אלה מילים כאלה קשות ומכובסות – של 7 ק"מ מגבול רצועת עזה, יישובים שמוגדרים תחת איום תמידי כבר 20 שנה. תחשבו שיש ילדים שנקראים "דור הקסאמים", ילדים שעכשיו חלקם מסיימים צבא, שזו המציאות שהם מכירים. ההטבה הזאת היא לא המענה השלם למה שצריך כדי ליצור את הפתרון הנכון, אבל לאותן משפחות, אנשים ונשים, אותם חלוצים שאוהבים את החיים ואוהבים את החיים בעוטף, זו הטבה מחויבת. כאחת שחיה את המציאות באזור, בקיבוצי, קיבוץ כפר עזה, אני גאה בחבריי, שכניי, שותפיי לדרך, שותפותיי, שאוהבים את הארץ, על העוצמה והאמונה, האהבה למדינה ולאזור הנפלא שלנו. החוק הזה הוא אחת מאמירות התודה. החוק קובע שאתם זכאים במשך ארבע השנים הבאות לזיכוי ממס בשיעור של 20%. ההחלטה הזאת מאפשרת שימוש בהטבה כדי לחזק את החוסן, הביטחון הכלכלי והיציבות. אני מודה לשר האוצר על התמיכה וההובלה וההירתמות המיידית וליושב-ראש ועדת הכספים אלכס קושניר, על קידום מהיר בוועדה. אני שמחה שההחלטה הזאת נתמכת לאורך כל הדרך על ידי קואליציה ואופוזיציה. לתושבים ולתושבות אני אומרת שהחוק יוחל רטרו, מינואר, ולא יהיה פער תקציבי, והלוואי שנוכל להביא תקציבים נוספים לחיזוק ולפיתוח חינוך ותרבות ורווחה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רק אל תהרגי את העברית. "תושבים" מספיק. זה כולל גם תושבות. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה אתה מפריע לי באמצע? אתה יודע שעכשיו מסריטים, ועכשיו אומרים: אוה, הינה קרעי נכנס לה לסרטון. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אפשר לחתוך את זה. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תחתכו. קרעי, אני עונה לך, למה שאמרת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> קודם כול, הוא שותף לאזור. אנחנו פועלים ביחד, אין כאן קואליציה–אופוזיציה. אבל אני אומרת שתם ולא נשלם. אני אמשיך לטפל בכל הנושאים הביטחוניים והרווחתים והחינוכיים וכל מה שקשור בכל המעגל השלם לעוטף. כמו שכבר אמרנו, אני יודעת שאתה תהיה שותף שלי לדבר הזה, כמו עוד הרבה אחרים כאן, והלוואי שניצור מציאות כזאת שנצטרך לעסוק בזה רק במובנים האזרחיים ולא הביטחוניים יותר. תודה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת נירה שפק. יסכם את הדיון יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> האמת היא שאני אומנם לא הרבה זמן בכנסת, קצת יותר משנתיים, ואני לא זוכר כזאת אווירה במליאה, שבאמת אפשר לנהל דיאלוג אמיתי בטונים רגועים. אני אנצל את זה, ואני רוצה לפנות ליריב לוין ולספר לך מה המצב, איך שהוא באמת נראה, ואולי גם תושבי אשקלון צופים. אני מאוד מאוד רוצה להעביר את החוק הזה. אני חושב שהוא חוק צודק ונכון, ולתושבי אשקלון מגיע לקבל הטבות מס. אך יחד עם זה, ואני דיברתי על זה כבר, החקיקה היא מאוד מאוד מורכבת, כי בעצם גם יישובים נוספים באזור יכולים או עלולים להיכנס לתוך ההטבה הזאת, והמשמעויות הן משמעויות אדירות. אז יש כל מיני מחלוקות וויכוחים, גם משפטים וגם מקצועיים, ואני אומר לכם שאין שבוע שאני לא מנסה לטפל ולפתור את זה. אבל יחד עם זה, בחרתי לקדם נושא שהוא חשוב לא פחות, וזה מיגון, מיגון העיר אשקלון. אני רוצה להגיד לכם שאנחנו בשבועות הקרובים ממש הולכים להביא החלטת ממשלה מאוד מאוד חשובה, מהפכנית, עבור תושבי העיר אשקלון, וניתן להם את המיגון שכל כך מגיע להם, ונתחיל מהשכבות החלשות – נתחיל מאלה שידם אינה משגת, שגם ככה גרים בתנאים מאוד מאוד קשים: אותן אימהות עם ילדים קטנים שצריכות לרדת ארבע קומות למטה בחצי דקה, אותם נכים ואותם קשישים שבעצם נמצאים ללא מיגון. הדבר היחיד שנשאר להם לעשות – אחד מהם אמר לי: הדבר היחיד שאני עושה כשאני שומע צבע אדום – אני פשוט מתחיל להתפלל. זאת הדרך היחידה שיש לו איכשהו להגן על עצמו. לכן, כשהייתי צריך לבחור מבחינת סדר עדיפויות מה קודם, אז כן, אני בחרתי קודם כול לקדם את הנושא של המיגון, ואני עובד מאוד מאוד צמוד בנושא הזה עם שר האוצר אביגדור ליברמן, ובקרוב מאוד אנחנו נביא את החלטת הממשלה הזו, שהיא באמת החלטת ממשלה מהפכנית, ותושבי אשקלון יזכו למיגון. גם הנושא של הטבות מס נמצא על הפרק. נמשיך לטפל בו, נמשיך להוביל את זה, כי אני חושב שמגיע לתושבי אשקלון לקבל את זה. אז זאת התשובה שלי לדברים שאמרת. אני שמח שהצגת את זה איך שהצגת, ואני מאוד מקווה גם שאתה מקבל את התשובה, ולא רק אתה, אלא בעיקר ובראש ובראשונה תושבי אשקלון, ושוב, אני חושב שמה שאנחנו עושים כאן עבור תושבי הנגב המערבי ותושבי שדרות זה צודק, זה נכון, ואני מאוד מאוד שמח שאנחנו ככה חותמים את סדר-היום הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלכס קושניר. כעת אנחנו עוברים לשלב ההצבעה. אנחנו נצביע – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שמית? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> נצביע על חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (תיקון מס' 7), התשפ"ב–2022, בקריאה שנייה. בבקשה. הצבעה מס' 15 בעד סעיף 1 – 7 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אם כן, תוצאות ההצבעה בקריאה השנייה: בעד – שבעה, נגד – אפס, אין נמנעים. כעת אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 16 בעד החוק – 7 נגד – אין נמנעים – אין חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (תיקון מס' 7), התשפ"ב–2022, נתקבל. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אם כן, שבעה בעד, אפס נגד ואפס נמנעים, ועל כן החוק עבר בקריאה שלישית – חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (תיקון מס' 7), התשפ"ב–2022 – והוא נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. בכך תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים היום, יום שלישי, ז' באדר א' התשפ"ב, 8 בפברואר 2022, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 00:19. << סיום >>