דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ט ישיבה קי"א הישיבה המאה-ואחת-עשרה של הכנסת העשרים-וארבע יום רביעי, ח' באדר התשפ"ב (9 בפברואר 2022) ירושלים, הכנסת, שעה 11:01 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 8 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 8 שאילתות דחופות 8 109. העברת תוצרי מעקב לחברות פרטיות 8 שלמה קרעי (הליכוד): 8 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 9 מוסי רז (מרצ): 12 יעל רון בן משה (כחול לבן): 14 113. יחס מחפיר מצד המשטרה לפנייה בגין מחשבות אובדנות 15 גבי לסקי (מרצ): 15 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 16 יעקב מרגי (ש"ס): 19 מיכל רוזין (מרצ): 20 112. לימודים אקדמיים לאמ"ן באוניברסיטת בן-גוריון 22 גילה גמליאל (הליכוד): 22 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 22 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 25 יעקב מרגי (ש"ס): 27 משה ארבל (ש"ס): 28 הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון – פעוט עם מוגבלות שטרם מלאו לו שישה חודשים), התשפ"א–2021 28 צבי האוזר (תקווה חדשה): 29 הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון – פעוט עם מוגבלות שטרם מלאו לו שישה חודשים), התשפ"ב–2021 30 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 30 השר לשירותי דת מתן כהנא: 33 הצעת חוק איסור הפליית אנשים עם עיוורון המלווים בכלבי נחייה (תיקון – אנשים עם הפרעות בתר-חבלתיות או בעלי מוגבלות המלווים בכלב שירות), התשפ"ב–2021 35 אופיר סופר (הציונות הדתית): 35 השר לשירותי דת מתן כהנא: 39 הצעת חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות (תיקון – פיקוח ואכיפה), התשפ"ב–2021 40 לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): 40 סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: 42 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור נהיגת שטח בדרך שאינה דרך ייעודית לנסיעת שטח), התשפ"א–2021 44 רם בן ברק (יש עתיד): 45 השר לשירותי דת מתן כהנא: 47 הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – הארכת תקופת הערעור על החלטת קצין התגמולים), התשפ"ב–2021 50 מוסי רז (מרצ): 50 הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון – הרחבת סמכות בית המשפט בנושא קטינים), התשפ"ב–2021 54 מירב בן ארי (יש עתיד): 54 הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון – הגבלת אזור מגורים לעבריין מין שנשלח למעון), התשפ"ב–2021 55 עידית סילמן (ימינה): 55 השר לשירותי דת מתן כהנא: 56 הצעת חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם (תיקון – שינוי מועד יום ציון פועלם של אסירי ציון וקביעת פעולות לציונו), התשפ"א–2021 60 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 60 השר לשירותי דת מתן כהנא: 62 יואב קיש (הליכוד): 63 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 64 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 66 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 66 הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – חובת יידוע נפגעי עבירה בדבר זכויותיהם), התשפ"א–2021 67 גלעד קריב (העבודה): 67 יריב לוין (הליכוד): 70 השר לשירותי דת מתן כהנא: 70 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 72 הצעת חוק אחריות קבלן שיפוצים, התשפ"ב–2021 74 צבי האוזר (תקווה חדשה): 74 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 75 הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – הגבלת שימוש בכרטיסי אשראי לסרבני גט), התשפ"ב–2021 77 אורי מקלב (יהדות התורה): 77 השר לשירותי דת מתן כהנא: 81 הצעת חוק חיבור בתים בהתיישבות הצעירה לחשמל, התשפ"ב–2021 82 יריב לוין (הליכוד): 82 השר לשירותי דת מתן כהנא: 87 יריב לוין (הליכוד): 94 הודעה אישית של חבר הכנסת מוסי רז 103 מוסי רז (מרצ): 104 הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור הנפת דגל של ישות עוינת), התשפ"א–2021 107 מאי גולן (הליכוד): 108 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 112 מאי גולן (הליכוד): 117 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 121 ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 121 הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בגין חוב כספי נמוך), התשפ"ב–2021 122 דסטה גדי יברקן (הליכוד): 122 הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בגין חוב כספי נמוך), התשפ"א–2021 123 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 124 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 125 אמיר אוחנה (הליכוד): 129 הצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני (תיקון – הגבלות על יצוא ביטחוני לכוחות ביטחון שביצעו הפרות חמורות של זכויות אדם), התשפ"א–2021 135 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 136 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 139 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 140 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 141 סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: 142 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הצמדת קצבת אזרח ותיק לקו העוני), התשפ''א–2021 142 יואב קיש (הליכוד): 143 שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: 151 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום דמי חניה במוסד רפואי), התשפ"ב–2021 153 משה ארבל (ש"ס): 153 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה במוסד רפואי), התשפ"ב–2021 157 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 158 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום בעד חניה במוסד רפואי), התשפ"א–2021 160 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 160 השר במשרד האוצר חמד עמאר: שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת. ינון אזולאי (ש"ס): 166 הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס לתרופות), התשפ"א–2021 192 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 192 הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), התשפ"א–2021 196 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 196 הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס ממכירת תרופות מאריכות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), התשפ"ב–2021 197 ינון אזולאי (ש"ס): 197 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 201 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 209 הצעה לסדר-היום 211 הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית על מחדל חמור ופגיעה במאגר מנות הדם בישראל 211 אבי מעוז (הציונות הדתית): 211 השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: 214 הצעות לסדר-היום 228 עליית מחירי החשמל 228 נעמה לזימי (העבודה): 228 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 233 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 235 השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: 236 הצעות לסדר-היום 241 מצבם הקשה של עובדי ענף הלול שנפגעו באופן חמור מהתפשטות שפעת העופות בישראל 241 ענבר בזק (יש עתיד): 241 מוסי רז (מרצ): 243 השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: 244 הצעות לסדר-היום 247 אי-מתן כניסה לארץ לילדים יהודים שאינם אזרחי המדינה 247 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 247 יוסף טייב (ש"ס): 249 השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: 249 הצעות לסדר-היום 255 תגובת ממשלת ישראל על דוח אמנסטי 255 יום טוב חי כלפון (ימינה): 256 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 259 שר התקשורת יועז הנדל: 264 הצעה לסדר-היום 276 חלוקת חומרי תעמולה פוליטיים על ידי נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה 276 משה ארבל (ש"ס): 276 שר התקשורת יועז הנדל: 277 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 281 שאילתות ותשובות 282 247. הסדרת היישוב אביתר 282 מאי גולן (הליכוד): 282 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 284 424. קיום ההסכם לאחר חצי שנה מפינוי אביתר 284 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 284 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 285 323. קשרי עמותת 48' לחמאס 288 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 288 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 289 447. אפליה באכיפת נוהלי המינהל האזרחי 291 עמיחי שיקלי (ימינה): 291 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 292 464. ערוצי רדיו לתוכן יהודי בערוצי הלוויין יס 293 מאי גולן (הליכוד): 293 שר התקשורת יועז הנדל: 293 493. ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית 302 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 302 שר התקשורת יועז הנדל: 302 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 308 סגנית מזכירת הכנסת ראדה חסייסי: 308 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היום יום רביעי, ח' באדר א' התשפ"ב, 9 בפברואר 2022. אני מתכבד לפתוח את מליאת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת לימור מגן תלם, אופיר כץ, סימון דוידסון, מופיד מרעי, זאב בנימין בגין, עלי סלאלחה וחיים ביטון בנושא: הודעת לוריאל על סגירת מפעל החברה במגדל העמק. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא – שאילתות דחופות. השאילתות הראשונות הן לסגן השר לביטחון הפנים, בבקשה. הוא ישיב על שאילתה דחופה מס' 109, מאת חבר הכנסת קרעי. הנושא: העברת תוצרי מעקב לחברות פרטיות. בבקשה. << שאילתה >> 109. העברת תוצרי מעקב לחברות פרטיות << שאילתה >> << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי סגן השר, פורסם כי המשטרה השתמשה בפגסוס ופאראגון ואולי גם בתוכנה של הממד החמישי למעקב נגד אזרחים או בכלל. רצוני לשאול: 1. האם תוצרים אלו הועברו או נחשפו על ידי החברות הפרטיות הנ"ל? 2. האם נעשתה בדיקה בעניין? מהן תוצאותיה? << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר >> אני אגיד כמה דברים כלליים, ואז אני אתייחס כמובן לשאלה. אכן יש בדיקה, ורק אתמול שמענו שגם עושים בדיקה מעבר לבדיקה של משטרת ישראל לגבי אותם פרסומים. אני מנצל את ההזדמנות הזאת, כי אני נמצא בבית הזה וגם מקשיב לקולות. אנחנו נמצאים בשלב של בדיקה של טענות. הייתה פה קפיצה, לטעמי מטורללת, מבדיקה של טענות – שחייבת להיות – בשלב שאין בו כרגע עובדות, לשלב המסקנות, לשלב הפעולה ולשלב האשמה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יש עובדות. שמענו חוקרים. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> ואני רוצה להגיד כאן לחברי הבית הזה שהבדיקה חייבת להיות, והיא חייבת להיות עד הקצה. המשטרה תפעל רק על פי חוק. אבל קרה פה עוד משהו: דיברו על המשטרה באופן כללי, אז אני אומר לכם, יש עוד 30,000 שוטרים ששומעים את הקולות, גם בבית הזה, גם בתקשורת. הם אלה שמגיעים לתאונות דרכים, הם אלה שמגיעים כאשר מישהו קורא ל-100, והם צריכים להגיע וחייבים להגיע, והם עושים חיפושים בכל מקום שהם צריכים לעשות אותם, נאבקים בפשיעה בחברה הערבית, והם תחת כל הדבר הזה שנקרא: אנחנו עכשיו בודקים, חקירה וצעקות. אני אגיד לכם עוד משהו: יש אנשים ששירתו במשטרה – יש אדם שהיה מפכ"ל משטרת ישראל, קוראים לו רוני אלשיך – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה מנסה לעשות דה-לגיטימציה לביקורת הציבורית, אדוני סגן השר? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> – – ורוני אלשיך היה סגן ראש השירות, היה מפכ"ל, ושמים אותו כאילו הוא חשוד במשהו, ואני מוחה על העניין הזה; לא בגלל האירוע הזה – בגלל הדרך הבלתי-סבירה שאנחנו פה מנהלים אירועים באופן כללי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בלתי סביר שאתה תעשה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, תהיה לך שאלת המשך. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> בין טענה לבין עובדה לבין מסקנה יש פער. חייבים לבדוק את הטענות. לגבי עצם השאלה שאתה שאלת, עצם השאלה ששאלת – כפי שאתה יודע כמוני, יש בדיקה. לא נעים להגיד, אני גם לא יודע. לא אתן שום פרט מהבדיקה מדברים שהתפרסמו, אבל אני מבטיח לך, חבר הכנסת קרעי, חשיבות הדמוקרטיה היא לא רק לך ולי. אנחנו באותו צד. צריכים לבדוק ולפעול שהמשטרה, יהיו לה את כל הכלים, אבל שתפעל על פי החוק, וצריך להיזהר זהירות יתר. זה לא לשפוך את המים עם התינוק. אף אחד לא רואה תינוק ואף אחד לא רואה מים. מה שרואים פה זה רק את הכותרת של מחר, ועל זה אני חושב שכולנו צריכים לעשות חשבון נפש. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שאלת המשך, בבקשה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מכובדי סגן השר, אני חושב שזה ממש מזעזע שאתה עומד כאן ועושה דה-לגיטימציה לביקורת הציבורית הכואבת, הנוקבת, שהתגלתה בימים האחרונים, שמרגלים פה אחרי אזרחי ישראל, שריגלו כאן אחרי ראש ממשלה מכהן. אני רוצה לשאול אותך, לנוכח מה שנחשף בימים האחרונים: האם תיתן יד או תיתנו יד לטיוח הראשוני שאתמול פורסם שהוגש על ידי המעורבים לכאורה מתוך אותה מערכת ותבטלו את הכוונה להקים ועדת חקירה ממלכתית? ושאלה נוספת: מתי החלה פאראגון להיות בקשר עם המשטרה? לא לעבוד אלא להיות בקשר. אני לא חושב שזה קשור לבדיקה שמתבצעת במקביל, זו שאלה אחרת, ואני רוצה שתיתן איזושהי תשובה ולא רק תמרח אותנו, אדוני. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> לגבי השאלות הטכניות, כרגע עזבתי ישיבה סגורה של ועדת בט"פ. אם הייתם חלק מוועדות הכנסת, יכולתם להיות שם, לשאול את כל השאלות, לקבל גם את כל התשובות. אני לא איש טכני. לגבי הדברים והנחות העבודה שאתה אמרת, אני אומר לך את דעתי. כולכם שמעתם גם את חבריי חברי הממשלה אומרים את דעתם מה צריך לעשות. דעתי שונה, ואמרתי אותה בקול רם. לדעתי, טרם שקופצים למסקנות – וחלק מהמסקנות זה להקים ועדה כזאת או אחרת – זה לבדוק את העובדות. אנחנו בשלב העובדות. אמרתי עוד משהו – שאם יתברר שמשהו איננו תקין, איננו ראוי, כמו שתואר, כמשהו דמוני, שפה חבורת אנשים יושבת בחדרי חושך ועוקבת אחרי אזרחים, אני איתך לגמרי. אנחנו פשוט לא שם עדיין, ובמקום לרדוף אחרי כותרת לאולפן, בוא נבדוק את העובדות כיאה למקום מסודר, הגון. לאו דווקא הבית הזה, הטרלול הכולל שיש לנו במדינה במהלך השבועיים האחרונים – עוד פעם, לבדוק כן, להשתגע לא. תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אז למה אמרת אין – – – מרחוק? למה שכנעת חברי כנסת לא ליזום ועדת חקירה? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> מה זאת אומרת למה שכנעתי? אני אומר את הדברים האלה במפורש על הדוכן הזה, לא בהיחבא. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה אתה מנסה להסתיר? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני חושב שזה פשוט לא נכון. עוד לא הגיע הרגע. אם יגיע הרגע, אתה תשמע את קולי, אבל אינני פופוליסט בעניין הזה, ולכן אני עונה את מה שאני עונה בצורה הכי ברורה. אני איש ציבור, אני נבחר ציבור, יש לי תפקיד, אני אומר את דעתי. זו דעתי: רק על פי חוק, אחרי שנדע את העובדות, לא בשביל כותרת לעיתון אני אשא נאומים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שמענו באוזנינו חוקרים שאומרים: אנחנו עושים מעשים לא חוקיים. שמענו אותם באוזנינו, זה לא רק תחקיר בכלכליסט. איך אתה ממשיך לעשות דה-לגיטימציה לביקורת הציבורית הזאת? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני עושה דה-לגיטימציה לפופוליזם, את זה אני עושה, ואני עושה את זה בכל הכוח. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה מתנהג בפופוליזם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. תודה רבה. חבר הכנסת קרעי, סגן השר השיב כמיטב יכולתו. השאילתה הבאה, 113, מאת חברת הכנסת גבי לסקי, בנושא: יחס מחפיר מצד המשטרה. סליחה, אני מתנצל. חבר הכנסת רז, שאלה נוספת מן הצד, ולאחר מכן – חברת הכנסת רון בן משה. אני מתנצל. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אדוני סגן השר, אנחנו מקיימים שיח על הנושא הזה לא מהיום ולא מאתמול, ואני מעריך את הטיפול שלך בנושא, אבל אני בכל זאת רוצה לשאול: מאז שהתפוצצה הפרשה – שאגב, לא הופתעתי ממנה, כי ברגע שמייצאים את הרוגלה הזאת וברגע שעובדים בשטחים, אז לא פלא שהיא תיכנס גם לתוך הארץ – ברגע שהתפוצצה הפרשה ועד היום הפערים בין הצדדים רק הולכים וגדלים. כמעט כל יום – היום נדמה לי שלא – מתפרסמים נתונים חדשים שבדרך כלל מוכחשים, לעיתים חלקם מאושרים באיחור. אמרת, אולי בצדק – אני מאמין שבצדק, אני חייב להגיד: אנחנו לא במקום שבו ישבה חבורה של אנשים ותכננה לרגל אחרי הציבור, אבל כן היו כנראה קצינים במשטרה שריגלו אחרי אנשים. אני חושש שאם לא תעשה פעולה מהירה – אתה אמרת: אנחנו עדיין לא במקום – שאם לא תעשה פעולה מהירה, אנחנו נגיע למקום הזה. אני חושב שזה דבר מאוד מאוד משמעותי, ולכן אני רוצה לשאול איך אפשר להיערך גם שלא נגיע לשם וגם שלא יקרה מה שעלול לקרות, כיוון שבמשך הזמן מי שחטא בפעם הראשונה ועשה דברים כאלה – וברור לי שזה מיעוט בקרב השוטרים במשטרה – ינסה גם להעלים ראיות, לשבש ראיות, לטייח את הדברים, כי ככל שעובר הזמן אנחנו מקילים עליו בכך. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני אנסה לענות על כל מה שנאמר פה, גם מבחינת הידע האישי שלי, לא מתוך האירוע הזה עצמו. אני חוזר על מה שאמרתי גם לחבר הכנסת קרעי: אנחנו נמצאים בשלב הטענות, לא בשלב העובדות, ואנחנו כולנו כבר מדברים על מסקנות. ולכן אני אומר, זה נכון וטוב שעושים בדיקה ויצטרפו לבדיקה של עו"ד עמית מררי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מעבר למה שעשו מומחי הטכנולוגיה של המשטרה, בשביל לתת תשובה. נכנסו לעניין הזה גם מומחים טכנולוגיים מהגופים האמיתיים. בסוף מישהו צריך להיכנס לתוך המערכות ולראות. אני יכול להגיד לך דבר אחד מבחינת מה שאני יודע, ככל שאני יודע. דווקא במערכות טכנולוגיות אתה יכול לראות חתימה, חתימה טכנולוגית – היה או לא היה. קודם כול נדע – היה או לא היה. בהנחה שיהיה מה שאני מקווה שיהיה – לא היה – אנחנו נמצאים באירוע אחד; היה – נמצאים באירוע אחר. בשני האירועים האלה אני איתך לגמרי, וגם עם חבר הכנסת קרעי, עם שני האירועים. אני רק מתקומם, ולכן אמרתי מה שאמרתי. תפקידנו כאן כמנהיגי ציבור הוא לעצור דקה אחת לפני שמקבלים החלטות או לפני שאומרים אמירות ולהגיד: בואו נבדוק. מסכים איתך. לדעתי, את הבדיקה הזאת היו צריכים לעשות לפני עשרה ימים. אמרתי את זה בקול רם גם בשיחות בינינו, גם בוועדת הכנסת – בכל המקומות אמרתי את הדברים. טוב מאוחר מאשר אף פעם. התחילו; לדעתי, יסיימו את זה מאוד מהר. אבל אני יכול להבטיח לך דבר אחד: דווקא בתחום הזה, אי-אפשר להעלים. למיטב הבנתי – ואני לא טכנולוג גדול, אבל אני יודע איך מערכות עובדות – אי-אפשר להעלים. נשמע את העובדות ולאחר מכן נקבל את ההחלטות. השיטה הזאת שמקבלים החלטות בלי עובדות, עליה אני מתקומם, בלי לשים אצבע בעין לאף אחד, רק להגיד: לנו יש תפקיד. אנחנו במקום אחר. אנחנו לא מצייצים, אנחנו לא רק כותבים פוסטים. יש לנו אחריות. 30,000 איש מסתכלים גם על הבית הזה, 30,000 איש קוראים גם עיתונים, הם צריכים להישלח למשימות ולעשות אותן הכי טוב, ואסור לוותר להם. הם צריכים לעשות את זה לעשות זה הכי טוב, וגם עליהם צריך לחשוב כאשר כל אחד מאיתנו אומר את מה שהוא חושב. זה כל מה שאמרתי. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בבקשה, חברת הכנסת בן משה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, ראשית, אני מתחברת לדבריך ומחזקת את ידיהם של השוטרים והשוטרות שעושים עבודת קודש בכל רחבי המדינה, ובאמת, אני מציעה לראות איך אנחנו מתקנים את אמון הציבור בהם. יחד עם זאת, אני רוצה לשאול אותך מדוע לא נפתחה חקירת משטרה בנושא NSO. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> מדוע לא נפתחה חקירת משטרה? << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> בהחלט. כבר לפני כמה ימים עלתה ההשערה, וכנראה גם ראיות – שאתם מכירים – על עבירות פליליות שהתבצעו. מדוע עד היום לא נפתחה חקירת משטרה? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני לא מכיר עבירות פליליות. אני לא רוצה להגיד שאני יודע הכול. אין לי מושג על עבירות פליליות. אני אגיד לכם משהו כללי שאני מאמין בו תפיסתית. אני לא פותח – גם כשהייתי בשירות, גם כשהייתי בשירות לא פתחתי חקירות; כשהייתי צריך, כשזה היה הסמכות שלי לפתוח בחקירות. לא פתחתי חקירות מקריאת עיתונים, בכל תחום. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> החוקרים אמרו במו פיהם. כל אזרחי ישראל – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הם אומרים שהם עושים מעשים לא חוקיים. איך הוא אומר שהוא לא שמע על מעשים לא חוקיים? זה פשוט – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תגיש שאילתה נוספת – אנחנו נדון בה. אדוני סגן השר, תמתין, בבקשה. שאילתה נוספת, מאת חברת הכנסת לסקי, בבקשה, מס' 113: יחס מחפיר מצד המשטרה וכו'. שאלה נוספת מהצד לאחר מכן – חבר הכנסת מרגי וחברת הכנסת רוזין. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> תמיד אתה שוכח אותי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, הרגע נכנסת, אז לא קלטתי אותך בזווית העין. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מה, שתיים מאותה סיעה? מיכל, את באותה סיעה. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> הכול בסדר, אבל איך הוא יכול להתעלם ממני? << שאילתה >> 113. יחס מחפיר מצד המשטרה לפנייה בגין מחשבות אובדנות << שאילתה >> << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> כבוד סגן השר, כבוד יושב-ראש הכנסת, שאלתי את השר: ת', צעירה מבאר שבע, זכתה ליחס משפיל ממוקדני המשטרה כשדיווחה על מחשבות אובדניות. לאחר שבועיים שמה קץ לחייה. ברצוני לשאול: 1. אילו צעדים יינקטו למניעת מקרים דומים בעתיד? 2. האם המשרד יחייב את המוקדנים לעבור הכשרות בנושא? תודה רבה. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר >> אז קודם כול, כולנו גם שמענו, גם ראינו. גם בעקבות השאילתה, ולא רק, ניסיתי לעשות בדיקה יותר עמוקה, ואולי אני אענה קצת יותר באריכות, מעבר לשאלה שאת שאלת. מקרה קשה, ואני משתתף גם בצער המשפחה על האירוע הקשה הזה. אני אתחיל קצת קודם מבחינת לוחות הזמנים. זה התחיל למעשה, מבחינת האירוע, כבר ב-10 בינואר. בערב התקבלה שיחה במשל"ט דרום, עובדת סוציאלית בתוכנית "הלב", שבה נמסר למוקדנית שהיא שוחררה מבית חולים פסיכיאטרי למרות שהיא במצוקה והולכת לעשות מעשה קיצוני. נמסר שהיא מבקשת להתאשפז, ולכן העובדת הסוציאלית ביקשה כי שוטרים ילוו את המנוחה לאשפוז. בעקבות האירוע הזה קיבלה המוקדנית את פרטי המנוחה – אני מתחיל יום קודם, ברשותך – היא נלקחה למחלקה פסיכיאטרית, ושם רופא תורן אמר כי היא לא זקוקה לליווי משטרתי, ולמעשה היא הושארה להמשך טיפול בבית החולים. ב-11 בינואר, ב-24:30, התקבלה שיחת מוקד ובה המנוחה דיווחה כי הפסיכיאטר שיחרר אותה והיא מבקשת אשפוז בכפייה, והיא גם איימה שהיא נשכבת על הכביש וכו'. נפתח אירוע, וכמה דקות לאחר מכן התקבלה שיחה נוספת, בהמשך לאירוע הקודם, ובהמשך, עם השוטר – וזו השיחה, אותה שיחה שפורסמה, אותה שיחה נוראה שפורסמה בתקשורת. עוד באותו ערב – אני אנסה קצת לענות לגבי הטיפול שהיה באותו זמן, על השאילתה. לאחר השיחה הזו שפורסמה ועד ל-4 בפברואר התקבלו עוד 12 אירועים נוספים באותו עניין של המנוחה. עשיתי גם בדיקה אחורה לראות – לא שיש פה הנחות למישהו, אבל חשוב לי גם לסבר פה את האוזן לציבור ולראות גם נקודות כשל אפשריות בכלל, בלי כל קשר לאירוע הנורא, להתנהגות, לחוסר אנושיות. אני שם את כל זה בצד, וכן חשוב לי לתת איזושהי תמונת יותר רחבה. משנת 2020 נפתחו 166 אירועים שקשורים אליה, ותמיד הם חשש להתאבדות, דברים מן הסוג הזה. בכל מקרה, השיחה הזאת שהייתה ב-11 בינואר, ועוד טרם פורסמה הכתבה לתקשורת, כלומר, מייד אחרי שהייתה השאילתה – הייתה שאילתה כמובן מהתקשורת – מייד עשו בירור של האירוע הזה, ועוד בטרם פרסום הכתבה השוטר כבר לא היה בתפקידו, כלומר, באותו היום השוטר יצא מתפקידו. אני נתתי את הרקע הקודם כאיזשהו חומר למחשבה. בסוף כן מטפלים בכל סוגי הפניות, וכשאתה מקבל פניות ממישהו, בשלב מסוים אתה עושה דברים שאסור לעשות. אסור להתבלבל – אסור לעשות; זה חומר למחשבה לגבי ריענון, הנעה של אנשים בתפקידים וכו'. אני אומר את זה באופן כללי, לא ספציפית על המקרה הזה. בגלל זה היה חשוב לי לשים גם את התמונה הזאת, ולכן אותו שוטר לא נמצא כרגע, כבר באותו לילה הוא לא היה בתפקידו. הוא נמצא בתפקיד שאין לו למעשה פעילות מול ציבור, כלומר, אין לו אינטראקציות כרגע עם פונים, מתלוננים וכו'. במקביל, יש הליך משמעתי שנפתח, יש המלצה לבית דין למשמעת – אמור להתכנס בית דין למשמעת לדון בעניינו, ובהתאם לממצאי בית הדין תתקבל החלטה פיקודית כזאת או אחרת. לגבי שאלה היותר-רחבה, שגם אליה אני חושב שחשוב להתייחס, למרות האירוע הקשה הזה – אירוע קשה, אין פה איך להקטין – ההדרכה וההכשרה של שוטרים שעובדים במקומות האלה, כמו המשל"ט, שמקבלים באמת אלפי שיחות וצריכים להיות בסופו של דבר הפנים של המשטרה מצד אחד, ומצד שני להיות זה שמסוגל לתת סיוע למישהו בצרה. כלומר, יש כל מיני אירועים שמגיעים ל-100, אבל בסוף בסוף, כשאתה כבר מתקשר, אתה רוצה לקבל מענה טוב. אז אני אגיד קצת לגבי התהליכים שיש במשטרה בכלל לגבי העניין של ההכשרה. יש קורסים ספציפיים למוקדנים במכללה הלאומית לשוטרים. יש הכשרה של כמה משכים כנגזרת מהנוהל. יש נוהל ספציפי, ודרך אגב, הוא פתוח לעיון הציבור. אני הבאתי אותו לפה, ואני אתן לך אותו אחר כך עם זה, אבל הוא פתוח לעיון הציבור – נוהל מסודר לגבי כל הדברים, הדרישות למיניהן. הנושא גם הועבר בשיעורים שבועיים, תדריכים, בהתאם להגדרת מפקדי היחידות. פעמיים בשנה יש גם הכשרה ייעודית, יש הכשרה ייעודית לאנשים הספציפיים האלה על יחידת המו"מ, יחידת המשא ומתן של המשטרה. היא עושה הכשרה לאנשים האלה על מנת שאירועים כאלה לא יהיו, אבל בכלל שיטפלו יותר טוב באירועים, כי מגיעים כל מיני אנשים, כל מיני פניות, בכל מיני שפות, עם כל מיני רגשות, בכל מיני אינטראקציות. אז גם זה קיים. וגם כל יחידת מוקד. כל היחידות הן יחידות אורגניות, עם אימון יחידתי שנתי שבמסגרתו מועברים הנושאים האלה. לשנת 2022 הוגדרו שני נושאים רלוונטיים: ניהול שיחת מצוקה, כהגדרה, כאופרציה – איך לנהל שיחת מצוקה, כי היא שונה משיחה שבה מתקשר מישהו: חסם כביש, חסם דרך; הדבר הנוסף זה ממלכתיות בהתנהגות, גם בקודים האתיים. הנושא הזה של ההדרכה, של ההכשרה, נמצא עמוק בגלל הרבה מאוד כשלים שהיו בעבר. כל המערך הזה עבר שינוי מאוד מאוד גדול. זה לא מקטין כהוא זה את האירוע שהיה כאן, ואני רוצה לסיים במה שהתחלתי – אני משתתף באמת בצער המשפחה, וגם באירוע הקשה הזה – בכל מקרה, הופקו הלקחים ברמה הפרטנית, אבל מעבר לרמה הפרטנית, ברמה היותר-רחבה. בהמשך אני אתן לך לעיון את הנוהל הספציפי. << דובר_המשך >> גבי לסקי (מרצ): << דובר_המשך >> תודה רבה, כבוד סגן השר, גם על הרגישות. אני רוצה שאלת המשך. לפני כמה ימים העברנו במליאת הכנסת את איחוד קווי ההצלה, של מד"א וקווים אחרים. האם אין מחשבה שבמוקדים של המשטרה, כשיש עניין כזה – יש עמותות וארגונים שיודעים לטפל בדיוק באובדנות ובדברים כאלה – שאפשר יהיה לעשות קישור מהיר בקו המשטרתי ישר לאותם מטפלים, כדי שלא רק ישמעו אותה, אלא שהיא תוכל באמת לקבל טיפול מקצועי, ואולי נצליח למנוע מצבים טרגיים בעתיד? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> למיטב ידיעתי – אני אומר את זה בזהירות – למיטב ידיעתי, בחלק מהמוקדים יש. חברת הכנסת מיכל וולדיגר העלתה את זה בהקשר אחר, של טיפול באנשים שנמצאים במצב – נקרא לזה מצב נפשי בעייתי. זה עלה גם בכל מיני אירועים, וגם לזה התייחסתי. גם אם אין, יש התייחסות ספציפית, כולל הכשרה ספציפית של האנשים. בתקווה שמקרים חריגים, קשים, לא יקרו, בסופו של דבר רוב הפניות למוקד – היה פה שדרוג אדיר, לא רק ברמת זמן המענה אלא גם ברגישות הנדרשת. אבל אני לא רוצה לתת לך תשובה חד-חד-ערכית, כי אני ממש לא יודע נכון להיום. אני זוכר שכשאני הייתי כבר היו כאלה. אני לא יודע מה קורה היום. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני יודע שיש, יש דרך לעשות חלק מהדברים האלה, אבל אני לא רוצה לתת לך תשובה של כן או לא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש לו שאלה נוספת, וגם לחברת הכנסת רוזין. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כפי שידוע לך, אני לא הייתי בישיבת הנשיאות האחרונה. הגשתי את הנושא הזה כהצעה לסדר-היום. הצעה לסדר-היום היא כלי יותר רחב ואפשר לפתוח. מכובדי סגן השר, מעבר לטיפול במוקדן, אני חושב שזה מקרה שצריך להילמד בכל בית ספר לשוטרים. זה תהליך שיכול לעבור כל נותן שירות עם אדם במצב הנפשי של אותה בחורה. מי שמכיר את הסיפור האמיתי, את מה שחוותה הבחורה הזאת – צריך לטפל בו, בגלל שזה נתן לנו – סליחה על הביטוי – בוקס בפרצוף ובוקס בבטן. צריך לקחת את המקרה ולחקור אחורה, גם אם באמת החברה שלה הפיצה את המספר שלה והיא סבלה בגלל זה מפגיעות מיניות, הטרדות, גם את המשפחה, לעומק, על הפגיעה המינית בתוך המשפחה. תקווה סבן זה מקרה שצריך – היא כבר שילמה בחייה. מהטרגדיה הזאת אנחנו צריכים להציל עוד מאות בחורות שנמצאות בסיטואציה הזאת. אנחנו מכירים אותן מהחיים. לכן, אני חושב שמעבר לטיפול הנקודתי, צריך לפתוח את הסוגיה הזאת, כדי שמחר לא יהיו לנו עוד מקרים כאלה, ולסייע היום, למנוע היום, לסייע לבחורות במצב דומה; שלא נחשוב שזה מקרה יחיד – תקווה סבן, זיכרונה לברכה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אם אפשר, כי אני פשוט לא מכיר את העובדות – אתה מדבר על משהו שהוא מעבר למה שאני עניתי פה, שהיה לפני? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> נשוא השאילתה הוא התוצאה של מה שעברה הבחורה. לכן, מאחר שזה פורסם באריכות, בפוסט רחב מאוד, כולל מה שהביא אותה לכך, אני חושב שצריך לקחת את התיק הזה ולבדוק אותו לעומק. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני אומר מראש, אני לא הייתי מודע קודם. אני אומר לך, אני אדבר איתך אחר כך ואני אקח את זה לבדוק מה קורה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. בבקשה, חברת הכנסת רוזין. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, כבוד סגן השר, כן, גם אני יודעת שעל פי עדותה של חברתה הקרובה, היא סבלה מפגיעה מינית חמורה בתוך המשפחה, לפי מה שנאמר, מצד אחד מחברי משפחה הגרעינית. אין ספק שבסופו של דבר, כשאנחנו באים לטפל בסוגיות כאלה, המפתח זה הכשרות, הכשרות, הכשרות. אי-אפשר למנוע הכול, אבל ככל שנכשיר יותר מורים, עובדים סוציאליים, רופאים, אחים, אחיות, רופאות, כל בעלי המקצוע שרואים ילדים – להבדיל מאנשים בוגרים, את הילדים רואים: רואה בקופת חולה רופא המשפחה; רואה הרופאה במיון; המורה בבוקר, כשהיא באה לבית הספר, היא רואה את הילד; כולנו רואים – ככל שיהיו יותר הכשרות ונקדם את ההכשרות האלה, כך נמנע פגיעה בכלל או המשך פגיעה, בוודאי בנושא אובדנות. כמי שהייתה מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, גם אני, אפילו באופן אישי, לא רק המרכזים, קיבלתי טלפונים על אובדנות. ברגע שיש את ההכשרה הנכונה, מה עושים במקרים האלה, אתה יודע איך לטפל, איך לענות, איך לדבר. חשוב לי מאוד להדגיש: ב-2020 קבע מבקר המדינה שיש מחדל קשה בנושא של מניעת אובדנות. הוא דיבר על כך שב-2015 הייתה ישיבה של המועצה הלאומית למניעת אובדנות בשאלת תפקידו של סייר המשטרה בטיפול באדם אובדני. לצערנו הרב, מאז ועד היום – החלו הכשרות ב-2015, אבל כל ההכשרות נפסקו בשל בעיות בתקצוב. אני לא הסתמכתי רק על מבקר המדינה, בדקתי עם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. הפעם האחרונה שהייתה הכשרה לסיירים, יומנאים, שוטרי שטח, יס"מ, בילוש וכדומה הייתה לפני שלוש שנים, התחיל משהו קטן ושוב נפסק. לכן השאלה שלי אליך, וזו השאלה הכי קריטית בכל האירוע הזה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רוזין, נתת הרצאה באוניברסיטה. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> סליחה. אני שואלת: האם יש בכוונת המשרד לתקצב ולקיים הכשרות בנושא מענים לאנשים אובדניים, כולל פגיעה מינית וכדומה, כמובן? לעשות את זה באופן מיידי, לתקצב את זה, ולדאוג שכולם, מהיומנאי שיושב בכניסה ועד כל הרצף, יעברו הכשרה וידעו איך לנהוג במצבים האלה. תודה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני לא יודע לתת תשובה בשליפה מהמותן על הנושא הספציפי הזה. אני נתלה באילנות גבוהים – בחברת הכנסת וולדיגר. ניהלנו איזשהו שיח, ובבדיקה האחרונה שאני עשיתי – אני מדבר עכשיו על סמך הזיכרון בלבד, ואם זיכרוני מטעה אותי – הנושא הזה כן נמצא בהכשרות במכללה לשוטרים. לדעתי את מדברת, גב' רוזין, על משהו אחר – את מדברת על הכשרות משותפות שיעבירו מרכזי הסיוע. את מדברת על זה? << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> לא רק, לא רק, גם על אובדנות. מבקר המדינה – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני מדבר על מה שאת רוצה. עזבי לרגע. את דיברת על הכשרות משותפות יחד עם מרכזי הסיוע, נכון? זה על זה. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> בנושא האובדנות. חשוב שגם הנושא הזה יעלה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני לא רוצה לשלוף תשובה מהמותן. אני אעשה את הבדיקה במהלך השבוע ואני אחזור אלייך. אנחנו נפגשים פה במליאה, ואני אנסה לחזור עם תשובה עניינית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. אנחנו נעבור לסגן שר הביטחון. בדרכך למטה תמתין עוד דקה. אני מבקש באמצעותך, לאחר שבדקתי, להודות ולשבח את כוחות הימ"מ, צה"ל ושירות הביטחון על הסיכול המוצלח של חוליית הטרור בלב שכם. החוליה הייתה חמושה והייתה בדרכה לביצוע פיגוע ירי נוסף כנגד אזרחים ישראלים, לאחר שכבר הייתה אחראית לשורה של פיגועי ירי בשבועות האחרונים. כקצין ששירת בימ"מ, ביחידה ללוחמה בטרור, אני מכיר את היכולות של הלוחמים ומחזק את ידי אחיי הלוחמים. זרועות הביטחון ימשיכו להגן על אזרחי מדינת ישראל. תודה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> רק תזכור שהימ"מ זה גם משטרה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גילה גמליאל, בבקשה. << שאילתה >> 112. לימודים אקדמיים לאמ"ן באוניברסיטת בן-גוריון << שאילתה >> << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מזכירת הכנסת, כבוד סגן השר, השאילתה שלי נוגעת ללימודים אקדמיים לאמ"ן באוניברסיטת בן-גוריון. לאחרונה עברה החלטת ממשלה 625, שבמסגרתה ניתנו תקציבים לטובת קליטת המשרתים שיבחרו ללמוד בסמיכות לבסיסים כחלק מתוכנית לאומית לחיזוק הנגב. רצוני לשאול: מדוע משרד הביטחון יוצא במכרז ללימודים אקדמיים עבור משרתי אמ"ן תוך התעלמות מוחלטת מהחלטת הממשלה? << דובר >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר >> טוב, תודה רבה. כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, חברת הכנסת גילה גמליאל – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אה, אוקיי. על זה אומרים הילדים – שאלתי היום במשרד – למה הוא לא? אז הוא לא. אין מצב כזה. אנחנו לא נמצאים בסיטואציה שתיארת, חברת הכנסת גמליאל. משרתי אגף המודיעין לומדים במגוון רחב של מוסדות לימוד בכל רחבי הארץ במטרה להכשירם לעבודתם ולפתח את השכלתם. במסגרת ההיערכות לקראת מעבר אמ"ן לנגב החלה בחינה של צורכי אמ"ן וחלופות לימודים עתידיות. העבודה נמצאת בראשיתה, וטרם התקבלה כל החלטה בנושא ולא פורסם מכרז. << דובר_המשך >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר_המשך >> האם זה אומר, כבוד סגן השר, שאתם תפעלו על מנת להתאים את כל ההתנהלות על בסיס החלטת הממשלה ועל בסיס הצרכים באמת – לחזק את הנגב, לחזק את אוניברסיטת בן-גוריון, שכבר נערכה לקליטה של כל אותם מי שיבואו ללמוד כתוצאה מהחלטת הממשלה? אני מאמינה ומכירה אותך כמי שהנגב מאוד חשוב לו, אז איך באמת זה יקבל את הביטוי? כפי שאתה רואה, יש כבר התחלה של היערכות למכרז, מה שסותר בהכרח את ההחלטה עצמה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר_המשך >> כן. קודם כול, היערכות למכרז היא לא מכרז, ויש בה היבטים שונים שנבדקים. אבל הרבה לפני מכרז, אנחנו בוחנים, או צה"ל בוחן, את הצרכים – מה בכלל צריך ללמד שם. אני רוצה רק לחדד: החלטת הממשלה 625 מלפני כמה חודשים כללה סיוע, כולל סיוע שמשרד הביטחון נתן, המדינה נתנה, של 80 ומשהו מיליון שקל, אם אני זוכר נכון, כדי לחזק תשתיות, בניין בעיקר, באוניברסיטת בן-גוריון, וזה מתוך הנחה שמתוך אלפי הקצינים והחיילים של התקשוב ושל אמ"ן שיגיעו – ודאי שאוניברסיטת בן-גוריון, כחלק מאקו-סיסטם שכולל גם את סורוקה, כמובן את עיריית באר שבע ואת המגזר העסקי, תצטרך לתת ורוצה לתת את תרומתה למשרתים, להשכלתם, ומתוך כך בעצם לקיום המשימה האדירה הזאת של מעבר היחידות החשובות הללו לנגב. באשר לשאלה באיזה פורמט, איך זה יקרה, יש לנו עניין לחזק את בן-גוריון, כמו יחידות לאומיות אחרות בעלות משמעות לאומית בנגב, יש לנו עניין עצום בהצלחת המהלך, שלא קרה עדיין. << דובר_המשך >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. אבל אם אתה יודע, כבוד סגן השר – – – << דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר_המשך >> יש עוד כמה שנים, ארבע-חמש שנים, עד שיתחיל המעבר, ואנחנו רוצים להיות משוכנעים שכל מה שנעשה יהיה לא רק לכבודו של הנגב ושל צפון הנגב, כמובן, והמטרופולין הגדול באר שבע, אלא גם ישרת את המטרה הלאומית של הצלחת המעבר, ההשתלה הזו מלב גוש דן ללב הנגב הצפוני. << דובר_המשך >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, בהחלט. ראשית, אני בהחלט מודה לך על התשובה, רק השאלה היא: מכיוון שבהנהלת אוניברסיטת בן-גוריון יש באמת חשש משמעותי ודרמטי לפגיעה בכל המערך הזה של קליטת התלמידים העתידים ללמוד באוניברסיטה, לאור השינוי המתבקש, מה מתכוון סגן השר לעשות על מנת לפעול לחיזוק הנגב, לחיזוק האוניברסיטה ולתעל את זה לאוניברסיטה, שהיא, אין ספק, אחת הטובות בארץ? << דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר_המשך >> נכון. אני ודאי אוודא שהמהלכים נעשים נכון, וכפי שאמרנו, בשלב הראשון אמ"ן צריך להגדיר מה הוא צריך. מן הסתם המוסדות הרלוונטיים האקדמיים, המוסדות המשפטיים ומי שעוסק בנושא הרכש יצטרך לראות כיצד מתמודדים עם זה. אני מקווה שנצליח גם לפאר את הנגב הצפוני וגם לעמוד במשימה הלאומית האדירה. תודה רבה. << דובר_המשך >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סטרוק – לא, אל תרד, סגן השר, בבקשה, יש שאלה נוספת, שתי שאלות נוספות. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר_המשך >> אה, אוקיי. בעניין הזה, כן? << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי סגן השר, אני קודם כול רוצה להצטרף לדבריו של יושב-ראש הכנסת ולהודות באמצעותך לכוחות צה"ל שחיסלו את המחבלים. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר_המשך >> והמשטרה ושב"כ. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> למשטרה היושב-ראש הודה באמצעות סגן השר לביטחון הפנים, ואני מודה באמצעותך לכוחות צה"ל על החיסול המוצלח של חוליית הטרור בשכם, ומקווה שתצליחו ללכוד את המחבל הנוסף שנמלט, ובאמת יישר כוח גדול. מחבלים צריך לחסל. עכשיו לשאלה. אדוני סגן השר, לפני כחודשיים שר הביטחון מינה אותך לעמוד בראש צוות – צוות שוסטר – שאמור לבצע אכיפת חוק ולהדק את אכיפת החוק כלפי התנהגות אלימה של מתנחלים, כפי שכינה את זה שר הביטחון. בהמשך לדבר הזה, ובעקבות אירוע אלים מאוד מאוד לא ראוי שהתרחש בין הכפר בורין לבין היישוב גבעת רונן, הגיעו אנשי המינהל האזרחי לגבעת רונן, יישוב שנמצא על אדמות מדינה ומיועד להסדרה, והדביקו צווי הריסה על חמישה מבנים אקראיים שלבעליהם ולדייריהם אין שום קשר לאירוע האלים, שגם אני מגנה אותו בכל פה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שנייה אחת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. אבל אי-אפשר. זה צריך להיות קצר, קולע. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, משפט ואני מסיימת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיע לשאלה. איך אני יודעת שאין להם קשר? כי אף אחד מהם לא זומן אפילו לחקירה. אני רוצה להבין על איזה הליך חוקי הצוות בראשותך מתבסס כשהוא מחליט שבגלל התנהגות אלימה הסמוכה ליישוב, יהרסו באופן אקראי חמישה בתים ותיקים שלתושביהם אין קשר, באותו יישוב? האם אתה חושב להחיל את העיקרון הזה גם על התנהגויות אלימות של ערבים ביהודה ושומרון? תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רק שנייה. אני מבקש מחברי הכנסת: בשאלות המשך השאלה חייבת להיות קצרה וקולעת. פשוט סדר-היום לא מאפשר שכל אחד ינאם חמש דקות מהצד. תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר_המשך >> הבעיה העיקרית היא אם שאלת ההמשך – היא לא שאלת המשך, היא שאלה אבל לא המשך. חברת הכנסת סטרוק, אני אוכל לומר רק את הדבר הבא: אני אכן שותף למאמצים להשלטת החוק והסדר, להתנגדות שצריך לקבל עבורה תמיכה מקיר לקיר – ערבים, יהודים, מתנחלים פה ומתנחלים שם – משום שהאלימות היא פורענות גדולה. כוחות הביטחון והחקירות, גם שב"כ וגם משטרה, וצה"ל מסייע, והפרקליטות ויחידות ממשלתיות נוספות, מנסים ככל האפשר לדכא את הפעילות האלימה, כפי שתיארת אותה, בצדק. אני משוכנע שכל צעד שנעשה הוא צעד מדוד שיש מאחוריו מסמכולוגיה ותיעוד מתאים. << קריאה >>אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני מאוד מקווה שבכך נצליח, ואת תוכלי לעזור לנו בזה, כדי להביא להפחתה מקסימלית של האלימות הלא-מוסרית, הלא-חוקית, מעוררת המדנים, שמשמיצה את ישראל בין הגויים. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> כלומר הריסת בתים זה צעד מדוד? זה מה שאני שואלת. הריסת בתים זה צעד מדוד? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. לא, אל תרד. חבר הכנסת מרגי עדיין. שאלה נוספת, בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי סגן השר, אני הגשתי שאילתה ישירה לשר הביטחון בנושא השאילתה שהגישה חברת הכנסת גילה גמליאל, ואני רוצה לומר: מעבר בסיסי המודיעין לנגב זה מהלך שחייב שיהיה מערכתי, כולל חשיבתי. למה זה הקפיץ אותנו ואת אנשי הנגב? אני אסביר לך: כי אנחנו יודעים את ההתנגדות של אנשי המודיעין למעבר לנגב, ואילולא הכרעתו של שר הביטחון בנימין גנץ – ועל זה הוא ראוי לכל ברכה והערכה – זה לא היה קורה. ברגע שההכשרה לא תהיה בנגב – כשמדברים על מעבר לנגב, צריך להעביר את הכול, כולל כל המכלול, לנגב. ברגע שההכשרה של אנשי אמ"ן תהיה במרכז, אנחנו מחלישים את התוצאה, את התמורה שאנחנו רוצים לצפות לה ממעבר בסיסי המודיעין לנגב. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר_המשך >> תודה. אני רוצה לומר שתי הערות: 1. ראש אמ"ן וראשי מינהלת המעבר – הם בשלבי חילופים – תומכים תמיכה בלתי מסויגת. כשהם רואים את האתגר האדיר, אתגר אדיר מבחינה – קודם כול, הייתי אומר שזה אתגר תשתיתי, הנדסי, זה אירוע של מיליארדים רבים, ולאחר מכן המשא"נים, מה שנקרא, משאבי האנוש, הם לא פשוטים. כפי שאתה יודע, אנחנו עסוקים מאוד בחיזוק או בהגדלה של אחוז המתגייסים למקצועות טכנולוגיים באמ"ן ובתקשוב מהפריפריה, ובפרט מהנגב, מצפון הנגב, במסלולים שונים. הערה שנייה – אוניברסיטת בן-גוריון תהיה אחד היסודות, אבן הראשה להשכלה האקדמית וליחסי הגומלין ולאותו אקו-סיסטם שייווצר במהרה בימינו, בעשור הקרוב, בבאר שבע, בבירת הנגב, המטרופולין הדרומי שלנו. אני בטוח שעוד נדבר על זה כהנה וכהנה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רק שנייה, חבר הכנסת ארבל, בבקשה. רק שנייה, סגן השר, יש איזו בקשה מיוחדת שאני נענה לה בדקה ה-90. אני מתנצל בפניך, אני מבקש, אם תוכל להשיב, זה לפנים משורת הדין. בבקשה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני מודה לך מאוד על האפשרות לפנים משורת הדין. אני מבקש להפנות את שאלתי לסגן שר הביטחון בנוגע למניעת יציאה דרך נתב"ג של פלסטינים תושבי יהודה ושומרון. ההחלטה הזו, למיטב ידיעתי היא של משרד הביטחון, האם היא נובעת משיקולים ביטחוניים? מה הסיבות לה? אם כבודו יוכל להשיב. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר_המשך >> לא, אני לא אוכל, משום שאני לא מכיר את הנושא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם אתה יכול, בבקשה, סגן השר, תסור למשרדך, תנסה לברר, ואם מישהו מבאי משרדך יוכל להשיב לחבר הכנסת ארבל דרך המייל שלו. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר_המשך >> מאה אחוז. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. שאלה חשובה, פשוט. << הצח >> הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון – פעוט עם מוגבלות שטרם מלאו לו שישה חודשים), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/141/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת צבי האוזר) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו נמשיך בסדר-היום ונעבור לשלב החקיקה. הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון – פעוט עם מוגבלות שטרם מלאו לו שישה חודשים), התשפ"א–2021, של חבר הכנסת צבי האוזר, ולאחר מכן – חברת הכנסת מיכל וולדיגר, אותה הצעת חוק. בבקשה, חבר הכנסת צבי האוזר. ישיב השר מתן כהנא. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להציג הצעת תיקון לחוק שהיא הצעה הומניטרית, הצעה חשובה. ילד חדש שבא למשפחה הוא אירוע מרגש, הוא אירוע חשוב, הוא אירוע מאתגר, אך כשנולד ילד בעל מוגבלות למשפחה, האתגר גדול פי כמה. הצעת החוק שמונחת בפניכם מנסה להקל ולסייע להורים לפעוטות בעלי מוגבלויות כך שיוכלו לשלבם במסגרת שיקומית רלוונטית כבר מגיל 15 שבועות, עם תום חופשת הלידה של היולדת, של האם, וזאת במקום לאחר חצי שנה כפי שנהוג עד עכשיו. המציאות כיום היא מציאות שמעמיסה נטל כלכלי מורכב על ההורים של הפעוט, וכמובן מייצרת סביבה ביתית בלתי אפשרית בתקופה שבין סיום חופשת הלידה לבין האפשרות לקלוט ילד במעון שיקומי. המצב של היום יכול להתפרש, חלילה, כאטימות של המערכת, שכן – שוב, אני מחדד את הדברים – נולד ילד עם מוגבלויות, יש חופשת לידה במשך 15 שבועות, בחופשת הלידה הזאת האם או האב נמצאים עם הילד, ואז בתום המועד הזה היכולת של המשפחה לאפשר לילד מעון יום שיקומי, שהוא קריטי להתפתחותו, הוא קריטי להמשך הטיפול בו, לא מתקיימת במשך שבועות רבים, והזכות הזאת, נכון לעכשיו, היא רק בגיל חצי שנה ואילך. בפועל, מה שקורה הוא שהאם נאלצת או לעזוב את העבודה, להיפרד מהעבודה, או שהיא נאלצת לא לחזור, הייתי אומר, לשגרת חיים מסוימת, שבמקרים רבים היא כשלעצמה מקילה על האם להמשיך ולנהל חיים, שכן החיים משתנים לחלוטין כאשר נולד ילד בעל מוגבלויות. ההסדר הראוי הוא הסדר ברור, הוא פשוט, כפי שהוא מעוגן בהצעת החוק הזו: בתום חופשת הלידה לתת אפשרות למשפחה, לפי רצונה, לאפשר לילד מעון שיקומי, ולאם, כמו שאמרתי, אפשרות לחזור לעבודה. אם כמובן האם או האב יחליטו להמשיך, לא לשלוח בגיל הזה את הילד למעון יום שיקומי אלא להמשיך לטפל בבית, כמובן שזאת החלטה של המשפחה, והמדינה בסופו של דבר נותנת לה את הגמישות המלאה להתנהל לטובת הילד באותם שבועות. הפתרון הוא פתרון חשוב, הוא הומניטרי, הוא אולי פתרון שנותן מענה למעט יחסית משפחות, תודה לאל, אבל כל סיפור בהקשר זה שאנחנו נתקלים בו הוא עולם ומלואו. אשר על כן אני קורא לכנסת לקבל את הצעת החוק. הצעת החוק הזאת במקור הונחה על ידי חבר הכנסת דאז גדעון סער, היום שר המשפטים, ואני קורא לכולכם לתמוך בהצעה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון – פעוט עם מוגבלות שטרם מלאו לו שישה חודשים), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2584/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מיכל וולדיגר) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת וולדיגר, בבקשה. הצעת חוק משנה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, כבוד השר, כנסת נכבדה, לפני שאני אתחיל לגוף העניין, אני רוצה להודות לשר הורוביץ ולכל הפועלים בעניין. אני ראיתי היום הודעה שסינפו את בית החולים אברבנאל, בית חולים פסיכיאטרי, לבית החולים איכילוב. זה מעשה חשוב, גם לגוף העניין וגם למיגור הסטיגמה. זה הזמן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תסבירי. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אסביר. זה על זמן שלי. טוב, אני אקח את זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אתן לך דקה, אני רוצה פשוט להבין. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אסביר את זה. בתי החולים הפסיכיאטריים נמצאים כגוף בפני עצמו, למעט כמה בתי חולים יוצאי דופן, כמו למשל תל השומר. כשבן אדם נכנס לבית החולים תל השומר, הוא נכנס, זה כמו כל חולי אחר, אם זה חולי פיזי, אם זה חולי נפשי, וזה מנרמל את מחלת הנפש, היא נורמלית. זה מצחיק שהעניין של מחלת נפש נורמלי, אבל כן, זה משהו שיכול לקרות לכל אחד מאיתנו. ולכן כשנכנסים לבית חולים, זו כניסה שממגרת את הסטיגמה. לא צריך לשים בית חולים פסיכיאטרי בצד, קטן, מוחבא מהקהל, מוחבא מעיני השמש, אלא זה צריך להיות חלק ממערך הבריאות במדינת ישראל. מה שקרה היום, השר ניצן הורוביץ – זה תהליך שנמשך כבר הרבה זמן, אבל הוא עשה את המכה בפטיש וסיפח את בית החולים אברבנאל, שזה בית חולים פסיכיאטרי חשוב ביותר בחולון, לבית החולים איכילוב. זה ממש מבורך, ואני מקווה שגם פיזית זה יקרה – זה תהליך – וכך באמת נצליח למגר, על ידי פעולות ולא רק על ידי דיבורים, את הסטיגמה הנוראית, שהיא מיותרת לחלוטין. זה חשוב ביותר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כשעושים דברים טובים צריך לציין אותם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לגוף העניין, קודם כול, תודה לחבר הכנסת צביקה האוזר, שהיה פה לפני שנייה, שבעצם גם הגיש את הצעת החוק הזאת, וכמובן לשר המשפטים, שהגיש את הצעת החוק כשהוא היה חבר כנסת. חשוב מאוד מאוד: יש בינינו הורים שביום בהיר אחד נשמטת להם המציאות מתחת לרגליים, והם הפכים להורים לילד עם מוגבלות. לעיתים המוגבלות ברורה ונגלית לעין, ולעיתים לוקח זמן עד שברור מהי בדיוק המוגבלות, שכאמור הייתה שם קודם אבל לא גילו אותה. הורים אלה נדרשים למשימת חייהם – גידול ילד עם מוגבלות, על כל המשתמע מכך והאתגרים הנלווים לכך. הקושי המנטלי שבעיכול הבשורה בוודאי לא מקל על הצורך ללמוד ולארגן את החיים מחדש. ילדים זה שמחה, כמובן. כל ילד מכניס אור וייחוד שלו לבית, וילד עם מוגבלות – אולי אפילו כפל-כפליים. כן, ילד עם מוגבלות מכניס אור אפילו בכפל-כפליים. אבל כולנו יודעים שילדים גם צריכים טיפול, השקעה והירתמות של ההורים. זה פשוט ונכון לכל ילד באשר הוא, אבל על אחת כמה וכמה כשמדובר בילד עם מוגבלות, שאז נדרשים ההורים לתעצומות נפש ולהתגייסות, גם כלכלית, לנוכח המסע והשליחות שהם נקראים אליהם. קשה לתאר כמה שינויים מייצרת כניסה של ילד עם מוגבלות לבית וכמה חוסן נפשי וכלכלי נדרש מבני המשפחה. הדינמיקה המשפחתית, ובייחוד במשפחות שכבר יש להן ילדים, מתעצמת מחדש; זאת, לנוכח מתח נפשי, חששות ושינוי דפוסי התנהגות והתנהלות בתוך הבית פנימה. נטל המימון נופל גם הוא ברובו על ההורים. מחקרים מצביעים על פער עצום בין הצורך הכלכלי של אותן משפחות לבין התמיכה המתקבלת מהרשויות בפועל. גם בפעמים המעטות שהשירותים מסובסדים, עדיין נדרשים ההורים להשתתפות עצמית גבוהה ביותר. באופן הגיוני, היינו מצפים שהמדינה תתגייס לעזרת הורים לילדים עם מוגבלות ותסייע להם יותר מלשאר ההורים, אולם מסתבר שלפעמים המציאות הפוכה. דווקא משפחות של ילדים עם מוגבלות, שכל כך זקוקות לסיוע, מופלות לרעה. כיצד? בעוד משפחות לילדים בלי מוגבלויות זכאיות להכניס את ילדיהן למעונות יום מגיל שלושה חודשים ומעלה, הורים לבעלי מוגבלויות אינם זכאים לכך אלא רק מגיל חצי שנה ומעלה – חצי שנה של שהות בבית בלא סיוע מהמדינה; חצי שנה של חוסר יכולת לעבוד; חצי שנה של טיפול בילד שזקוק למשאבים וליחס רבים יותר משאר הילדים. הצעת חוק זו שאני מעלה בפניכם היום נועדה לתקן את העוול הזה. לפי הצעת החוק הזו, ילד עם מוגבלות שמלאו לו 15 שבועות יהיה זכאי להיכנס למעון יום שיקומי, ממש כפי ששאר הפעוטות זכאים למעונות יום רגילים. מעון יום שיקומי חשוב מאוד להתפתחות של הילד, ובמסגרתו הוא מקבל טיפולים פארה-רפואיים, טיפולים התפתחותיים ושירותים נוספים מותאמים לפי הצורך. בכך נוכל להקל על אותן משפחות לצלוח את המצב החדש שאיתו הן נדרשות להתמודד. חוק זה יסייע לאימהות או לאבות הרוצים לחזור לעבודה בסיום חופשת הלידה לעשות זאת. הוא יסייע להם להתרגל, ולו במעט, למציאות מורכבת ולא מוכרת של גידול ילד עם מוגבלות. בכך שהצעת החוק תתקבל – בעזרת השם היא תתקבל – תתוקן אפליה של שנים בין הורים לילדים עם מוגבלות לשאר ההורים, וסוף-סוף דווקא הורים שזקוקים לכך יותר מכולם יזכו במעון מותאם לפעוטות שלהם. הצעת החוק הזאת ראויה אפוא בכל המובנים, והיא מתקנת את המצב המפלה כיום. אם, חלילה, הפנייה ללב ולשכל הישר עדיין לא עשתה את פעולתה, תרשו לי לפנות כעת גם לכיס – לכיס שלנו, לכיס של המדינה. הצעת החוק הזאת שאנחנו מעלים כעת היא לא רק מוסרית אלא היא גם תורמת למציאות הכלכלית במדינת ישראל. כאמור, המציאות מעוותת כיום. הורים לילדים עם מוגבלות לא יכולים לשלוח את הילדים שלהם, הילדים עם המוגבלות, למעונות יום שיקומיים עד גיל שישה חודשים. בעצם, הדבר הזה מונע מהם לחזור לעבודתם. מדובר במעין אבטלת לידה כפויה שהם אינם מפוצים עליה. ותרשו לי לגלות לכם סוד: גם הורים לילד עם מוגבלות – אולי בעיקר הם – צריכים להמשיך לקיים שגרת חיים מתפקדת. גם הם נדרשים לחזור לעבודתם ולפרנס את המשפחות שלהם. העומס הכלכלי שמוסיף הטיפול בילד עם מוגבלות בוודאי לא תורם לכך. לא ייתכן שדווקא מהם תמנע המדינה מסגרת כה חשובה, שיש בכוחה לסייע להם בטיפול בילדים שלהם. לכל הפחות היה ראוי שהמדינה תספק להם חופשת לידה ארוכה יותר, כזאת שתחפה כלכלית על שלושת החודשים שבהם מונעים מהם לשוב לעבודה בהיעדר מסגרת מתאימה לילד. אנחנו לא יכולים להמשיך לשחק משחק כפול, בטח לא עם הורים שכאלה: מצד אחד נמנע מהם לשוב לעבודתם משום שהם אינם זכאים למעון יום שיקומי עבור הרך הנולד, ומצד שני הם לא זכאים לחופשת לידה ארוכה יותר. לפיכך, ובוודאי כל עוד לא הוארכה חופשת הלידה של אותם הורים – וזה המצב כרגע – אני מפצירה בכם, עבור אותם הורים, לקבל את הצעת החוק שלנו ולאפשר גם להם מסגרת טיפולית הולמת עבור הפעוט. אני ממש מסיימת. במשפחות אלה פעמים רבות בלאו הכי נדרש אחד ההורים לוותר על משרתו ולהישאר צמוד לילד, כך שהעומס הכלכלי שהן חוות הוא רב. במובן הזה הזכאות למעון יום שיקומי מגיל שלושה חודשים היא בבחינת כבשת הרש, ומחובתנו לא לגזול את הזכות הזאת מהם. לפיכך, אני קוראת לכם, חבריי חברי הכנסת הנכבדים, לתמוך בחוק הזה, לתקן עוול ואפליה של שנים ולקדם אותנו צעד נוסף בדרך לחברה חומלת, צודקת ומתוקנת יותר. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בבקשה, השר כהנא. << דובר >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, חוק מעונות יום שיקומיים נועד להבטיח לפעוט עם מוגבלות מסגרת שיקומית, טיפולית וחינוכית נאותה, בין היתר באמצעות מתן טיפולים התפתחותיים ופארה-רפואיים לצורך שיפור תפקודו היום-יומי. הצעות החוק הנדונות מבקשות להוסיף להגדרה "פעוט עם מוגבלות" גם פעוט שמלאו לו 15 שבועות, בתנאים המפורטים בהצעת החוק, ובכך לאפשר לאימו של הפעוט לחזור לעבודה עם תום חופשת הלידה בתשלום. חברות וחברי הכנסת, בהתאם לסיכום עם חבר הכנסת צביקה האוזר, שאליו הצטרפה גם חברת הכנסת מיכל וולדיגר, הצעות החוק לא ירחיבו את אוכלוסיית הזכאים למעון יום שיקומי אלא יקודמו באופן שבו רק פעוטות עם בעיות עיכוב התפתחויות אשר ניתן לאבחן אותן לפני גיל חצי שנה, כגון פעוטות בעלי תסמונת דאון, חירשות ועיוורון, ייכללו בהצעת החוק. אציין כי על פי הערכת גורמי המקצוע מדובר בקבוצה מצומצמת של כ-50–100 פעוטות בשנה, ולהם נמצא פתרון צודק בהצעות חוק אלו. בנוסף, ובהתאם להחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה, הצעות החוק יקודמו בתיאום עם משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד האוצר ומשרד הבריאות. אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אם כך, אנחנו ניגשים לשתי הצבעות. בבקשה לתפוס מקומות. הצבעה על ההצעה הראשונה, בבקשה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון – פעוט עם מוגבלות שטרם מלאו לו שישה חודשים), התשפ"א–2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא לוחץ עוד? אוקיי, אנחנו נשלח עוד פעם לתקן. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> לא עובד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מאה אחוז, אנחנו נוסיף אותך. תבקשו – זה כבר מאתמול. בעד – 11, כולל חבר הכנסת כץ, ישראל כץ. אתם צריכים להביא את המחשוב לתקן את זה. אין מתנגדים. אם כך, הצעת החוק תעבור לוועדת העבודה והרווחה. אנחנו ניגשים להצעת החוק השנייה, של חברת הכנסת וולדיגר. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון – פעוט עם מוגבלות שטרם מלאו לו שישה חודשים), התשפ"ב–2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 11, כולל חבר הכנסת ישראל כץ, אין מתנגדים. גם הצעה זו תועבר לוועדת העבודה והרווחה. << הצח >> הצעת חוק איסור הפליית אנשים עם עיוורון המלווים בכלבי נחייה (תיקון – אנשים עם הפרעות בתר-חבלתיות או בעלי מוגבלות המלווים בכלב שירות), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2597/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אופיר סופר) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם כך, חברי הכנסת, אנחנו ניגשים להצעת החוק הבאה שעל סדר-היום – הצעת חוק איסור הפליית אנשים עם עיוורון המלווים בכלבי נחייה (תיקון – אנשים עם הפרעות בתר-חבלתיות או בעלי מוגבלות המלווים בכלב שירות), של חבר הכנסת אופיר סופר. בבקשה. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שקט בבקשה בתאים. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – הצעת החוק החשובה – והייתי אומר: הטריוויאלית – שעולה היום תאפשר ללוחמים נפגעי פוסט-טראומה להסתובב באזורים ציבוריים עם כלבי השירות שלהם. חוסר היכולת של הלוחמים לנוע במרחב הציבורי עם כלב השירות שלהם מגביל אותם ביציאה לעבודה, מגביל אותם ביציאה ללימודים, ואולי, הייתי אומר, מגביל אותם בצרכים הרבה הרבה יותר בסיסיים. הצעת החוק שאותה אני מבקש לתקן, עוסקת באנשים עם מוגבלויות שונות בכלל, וזה צדק שצריך להיעשות, אבל אני, חבריי, מגיע לזה קודם כול מתוך הדאגה ללוחמים, מתוך הדאגה לפצועי צה"ל. חבריי חברי הכנסת, לאחרונה, ביתר שאת, אנו עדים לשיח על הירידה במוטיבציה לשירות הקרבי; שיח כזה שמדבר על כך שצעירים מהמעמד המכונה גבוה, מוצאים עצמם פחות משרתים ביחידות קרביות, אדוני היושב-ראש, ואילו אחרים, בני הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, בני הציונות הדתית ובני ההתיישבות, עדיין מוצאים את מקומם בשורות הלוחמים. השאלה, בעיניי, אדוני היושב-ראש, אינה כיצד ממלאים את שורות הלוחמים בצה"ל בתגמול כזה או בתגמול אחר, על ידי צבא העם או צבא מקצועי. השאלה בעיניי היא על שינוי פניה של החברה הישראלית. וכשמתבוננים על התהליך הזה, מדובר בתהליך זוחל ודרמטי – מדובר בתהליך זוחל ודרמטי בגלל העומק שלו, בגלל ההיקפים שלו ובעיקר בעיקר בגלל שהוא נוגע בביטחון הלאומי של מדינת ישראל. כשאני אומר ביטחון לאומי, אני לא מתכוון רק לצד הטכני הביטחוני, אלא אני מתכוון לנרטיב הישראלי: מה אנחנו עושים פה כעם; למה אנחנו כאן בארץ ישראל. וכשנתוני הירידה בשירות מונחים לנגד עינינו, צריך לשאול את השאלה הזאת, כבוד השר: האם החברה בישראל פחות מעוררת השראה לשירות קרבי ולהקרבה? לצערי התשובה היא כן, התשובה היא אכן חיובית. החברה בישראל היום פחות מעוררת השראה לשירות קרבי וללחימה, ואני חושב שמדינת ישראל מבלבלת במסריה – מבלבלת את בני הנוער, מבלבלת את לוחמיה ומבלבלת את אזרחיה. הייתי אומר שזה מאפיין את ישראל בעשורים האחרונים. כולנו מבינים מהם סמלי לאום ומה חשיבותם – הדגל, ההמנון, צה"ל, סמל המנורה – אבל חבריי, אנחנו שוחקים אותם עד דק. כשארגונים כמו בצלם ושוברים שתיקה, אלו שמכפישים את צה"ל בעולם כולו, זוכים ליחס לגיטימי מאנשי חינוך, מנבחרי ציבור ולעיתים אף ממפקדים בצה"ל, זה פגיעה קשה בצה"ל ופגיעה קשה במה שצה"ל מסמל. כשסמלי הלאום, דגל ישראל והמנורה, מבוזים בכיכרות ללא תגובה, הסולידריות הישראלית – תרצו או לא תרצו – נשחקת, והיא נשחקת עד דק. כשדגלי אש"ף, ארגון שאחראי לרצח אלפי ישראלים, מונפים במתנ"ס בעכו, מונפים בחיפה ומונפים בתל אביב, ניתנת לגיטימציה לטרור. אנחנו דמוקרטיה, וחופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל אם נמשיך, אדוני היושב-ראש, לזלזל ברגשות הלאומיים, אנחנו במסלול בטוח – אולי איטי, אבל די בטוח – לאבד את המדינה, לא פחות. כמה מילים על שוויון: אוכלוסייה שאינה משרתת בצה"ל זוכה לאפליה מתקנת באוניברסיטאות, בפקולטות לרפואה, וזה קורה על פני לוחמים ומפקדים שנתנו את מיטב שנותיהם לביטחון מדינת ישראל. הם צריכים להתמודד בגיל 25 עם מי שמגיע במסלול חלק בגיל 18 ונכנס לפקולטה לרפואה. שכר אנשי הקבע הלוחמים ושל עמיתיהם מהיחידות העורפיות זהה כמעט לחלוטין, וזה דבר שהוא בסוף יוצר משהו. לוחמים שנפצעו במהלך אירועי לחימה זוכים בדיוק לאותו יחס שמקבל חייל שנפגע במשחק כדורגל בקריה. אני חושב שאנחנו קצת השתגענו ואיבדנו את הכיוון. כל זה קורה בגלל שערך השוויון טיפס אל על והפך למכת מדינה. חבריי חברי הכנסת, בניית הרגש החיובי, שהוא כל כך חשוב – ואולי אני אגיד עליו איזו מילה אחר כך – הרגש החיובי והחוויה החיובית כלפי הדגל, ההמנון, צה"ל וסמלי לאום נוספים אינו נבנה ומתעצב רק במהלך שירותו של החייל בצה"ל, אלא הייתי אומר בתקופת הילדות והנערות. זה נעשה על ידי מערכת החינוך הפורמלית והלא-הפורמלית, על ידי החינוך בבית ובתנועת הנוער ועוד. כאשר מדינת ישראל מוותרת על סיורי המורשת – היה פעם שר חינוך שהכריח את כל התלמידים, מה שנקרא לא הכריח, עודד, שכל תלמידי ישראל יבקרו בחברון, אבל כשמדינת ישראל מוותרת על סיורי המורשת בחצר תל חי – השבוע זה י"א באדר, אומנם אדר א' – בגבעת התחמושת ובכותל המערבי – הייתי אולי מציע לבדוק כמה מהאנשים שמתגייסים היו בירושלים וכמה ביקרו בגבעת התחמושת וכמה יודעים בכלל מה זה חצר תל חי. במקום זה מתנהל שיח פרוגרסיבי שאותו מובילים שוברים שתיקה וארגונים כדמותם, אז הרגש הטוב והבריא, הישראלי, זה עם הנתינה והרצון להקריב והאכפתיות והסולידריות, כל-כולו נפגע. אני חושב שיש כמה דברים שצריך לשמר אותם – בהירות למה אנחנו כאן, עקביות במסרים שלנו. לא הייתי מתעלם מהנושא הרגשי, מהנושא החווייתי, כי בסוף בסוף כולנו יודעים שזה הדבר שמניע את האדם לפעול; זה מה שמניע את האדם ברגעים הקריטיים והדרמטיים ובכלל מניע אותו לפעולה. יש לנו נטייה, בשם השיח האינטלקטואלי – שפיתחנו אותו, וטוב אולי שהוא מתפתח – לזלזל בכל הנושאים האלה – לזלזל ברגש הלאומי, לזלזל בערכים של החינוך. אני אגיד שלי עדיין קשה – לא נתתי על זה את הדעת, אבל קשה לי עם העובדה שתלמידי ישראל ייבחנו במתמטיקה, באנגלית ובמדעים. מה עם תולדות עם ישראל? מה עם התנ"ך? << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – לחלוטין נגד – – – << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> על עצם האמירה. אני לא מדבר כרגע מבחינה טכנית מה יגרום לו ללמוד יותר, מה יגרום פחות, אני מדבר על המסר, על מה זה מעביר הלאה. אני חושב שהפעולות הסותרות האלה, בשם כל מיני ערכים ובשם תכליתיות מסוימת, גורמות לזה שבסופו של יום אנחנו עומדים אל מול שוקת שבורה, ואנחנו לא נפתור את זה רק באיזה תוכנית כזאת או אחרת לעידוד הגיוס או מילוי השורות, כפי שאמרתי. אנשים כותבים: תן להם משכורת גבוהה. לא. משכורת גבוהה אולי זה מרכיב חשוב, ואני בעד לעשות את זה, אבל הוא לא הפתרון האמיתי. הפתרון האמיתי זה בשמירה על הנרטיב הישראלי, נרטיב שכל-כולו נבנה על הקרבה, כל-כולו נבנה על מסירות. הדנ"א הישראלי – אמרנו תל חי, ובזה אני אסיים – הדנ"א הישראלי, על מה הוא נבנה? נבנה על ייבוש הביצות; נבנה על ההעפלה; נבנה על ההתיישבות; נבנה על המחתרות; נבנה על מערכות ישראל. זה הנרטיב – נרטיב של נתינה, נרטיב של הקרבה. אם אנחנו שוחקים את זה עד דק – אני אכניס עוד איזה מילה פוליטית, מה שנקרא, מותר: הממשלה הזאת, עם השותפים שלה, עם המרכיבים האנטי-ציוניים שלה, שוחקים אותה עד דק. אני לא מאשים, אני חושב שהתהליך הזה הוא תהליך ארוך, אבל הממשלה הזאת עם השותפים האלה בהחלט עוזרת לעסק הזה לקרות. צריך לתת על זה את הדעת. זהו, זה מה שיש לי לומר. תודה רבה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> יש לך עוד 30 שניות. על מה שאמרת – ברשותך, היושב-ראש. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> ברשותו של הדובר. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> חובת הביקורים במרכז בגין, ביד ושם, בכותל, במערת המכפלה – הצעת החוק הראשונה שלי ב-2009 הייתה זאת: חובת ביקורים. שר החינוך סער התנגד להצעת החוק. הוא אמר שזה יצא בחוזר מנכ"ל. הדבר היה באפריל או במאי 2009. אני אשמח לראות את חוזר המנכ"ל. במשך 13 שנה זה לא קרה, אז יכול להיות, חבר הכנסת סופר, אדוני היושב-ראש, שצריך לחזור ולהביא את זה בחקיקה, משום שבלי היסודות האלה אין קיום לעתיד של העם שלנו. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אקוניס, החקיקה היא מלאכתנו. אתה מוזמן להציג הצעות חוק, ובענייני מורשת אני יכול לייעץ. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נגיש ביחד שלושתנו. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> כן, כן. ודאי. אני אשמח. רעיון טוב מאוד. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני אשמח לראות כל נייר ולבחון את הדברים לגופם. תודה רבה לחבר הכנסת סופר. השר שישיב – השר מתן כהנא, בשם שר העבודה והרווחה. << דובר >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, חוק איסור הפליית אנשים עם עיוורון המלווים בכלבי נחייה נחקק במטרה לאסור על הפלייתם בכניסה למקומות ציבוריים ובשימוש במתקנים ציבוריים ובתחבורה ציבורית. הצעת החוק הנדונה מבקשת להרחיב את החוק כך שיחול גם על אנשים עם מוגבלויות נוספות מלבד אנשים עם עיוורון אשר מלווים בכלבי שירות, ובנוסף – על אנשים עם הפרעה בתר-חבלתית ובעיות רפואיות ונפשיות שונות. חברות וחברי הכנסת, אני מברך על הקלת השימוש בכלבי שירות לאנשים עם מוגבלויות, וברצוני להודות לחברתי חברת הכנסת אפרת רייטן, שהעלתה את הנושא על סדר-היום, וכן לשאר חברי הכנסת אשר הציעו הצעות דומות. אין כל ספק כי ראוי להרחיב את חוק איסור ההפליה גם לאוכלוסיות נוספות עם מוגבלות המשתמשות בכלבי שירות כמו אוכלוסיית העיוורים שמשתמשים בכלבי נחייה. על כן, הצעת החוק הנדונה תוצמד לזו של חברת הכנסת אפרת רייטן, שעברה בקריאה הטרומית. ביחד עם חברי הכנסת שיזמו את החקיקה בנושא והמשרדים השונים הרלוונטיים, נקדם את החוק בהסכמה, לטובת אנשים עם מוגבלויות שזקוקים לכך. אני קורא לתמוך בהצעת החוק הנדונה בקריאה הטרומית. תודה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק איסור הפליית אנשים עם עיוורון המלווים בכלבי נחייה (תיקון – אנשים עם הפרעות בתר-חבלתיות או בעלי מוגבלות המלווים בכלב שירות), התשפ"ב–2021. חבריי חברי הכנסת, אני מזמינכם להצביע. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור הפליית אנשים עם עיוורון המלווים בכלבי נחייה (תיקון – אנשים עם הפרעות בתר-חבלתיות או בעלי מוגבלות המלווים בכלב שירות), התשפ"ב–2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בעד – 13 חברים, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע כי הצעת החוק עברה בקריאה הטרומית, והיא תידון בוועדת העבודה והרווחה. << הצח >> הצעת חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות (תיקון – פיקוח ואכיפה), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2221/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות (תיקון – פיקוח ואכיפה), התשפ"ב–2021, של חברי הכנסת לימור מגן תלם ואחרים. בבקשה. << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, אני מתרגשת מאוד להציג את הצעת החוק, שעבדתי עליה זמן רב. חוק הפוטושופ לא נולד כמו חוקים רבים שמגיעים למליאה. הוא תולדה של מאבק מתמשך לאורך שנים, לפחות עשור; הוא תוצאה של למידה מעמיקה של מחקרים של עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, סוציולוגים ועוד. כולם חקרו את התופעות שהפציעו בחיינו, עם הופעת הרשתות החברתיות והאופן שבו הרשתות החברתיות משפיעות על חיינו. החוק הוא גם תולדה של מחקרים בני עשרות שנים שחקרו את עולם הפרסום וההשפעות הפסיכולוגיות שלו על ילדים ובני נוער. הוא גם תוצאה של מאבק חברתי פורץ דרך של נשים ונערות שבאות ואומרות באומץ שיש מחיר נפשי כבד שמלווה עם החשיפה הגבוהה והבלתי-פוסקת לשקרים, לזיוף, למודל יופי מעוות של רזון. מחקר שביצעה חברת פייסבוק בעצמה מצא כי השימוש ברשתות החברתיות – במיוחד השימוש ברשת האינסטגרם – הוריד את הביטחון העצמי והחמיר את הפרעות האכילה בקרב בני הנוער. המחיר הכבד הזה הוא בלתי נראה. לא סתם אני קוראת לזה המגפה השקטה. יש כאלה שמזלזלים בתחושות הכאב, ההשפלה וחוסר הביטחון. יש אנשים שלא יבינו מה זה אומר לגדול בעולם של פוטושופ, כשהמסכות הם הדימוי העצמי החדש והאני העצמי נחבא מהעין. אבל אני לא מזלזלת, כי המחירים הם כבדים מנשוא, ואני מודעת למחירים האלה. הבריאות הנפשית של ילדינו אינה עניין של מה בכך. הפרעות אכילה הן כבר מזמן לא עניין שנוגע למיעוט בלבד; הן נוגעות כבר לכל בית ובית. זו תופעה שלצערי הרב מתפשטת ומתגברת בקצב בלתי ייאמן בכל שנה שעוברת. התופעה התעצמה בתקופת הקורונה, והיא בעיקר מתעצמת עקב הרשתות החברתיות. משפחות שלמות נקרעות. העול הנפשי והכלכלי הוא בלתי נסבל. אפשר להמשיך לעצום עיניים אל מול השינויים בחברה ובתרבות, אבל גם אפשר לנקוט מעשה. אני בחרתי לנקוט מעשה. במשך שמונה שנים חוק הפוטושופ שכב בספר החוקים, מעוקר למעשה מכל תוכן, כי לא הייתה אכיפה, והיום אנחנו סוף-סוף משנים את זה. הצעת החוק היא שינוי קטן שהוא עולם ומלואו בעבור הנערה הצעירה היושבת בבית וצופה בנו היום. החוק יקבע לראשונה כי כל מפרסם, בין בטלוויזיה ובין בעיתונות, חייב לציין הערה על הפרסומת שבוצעה בה הצרת היקפים – שבוצעה בה עריכה של הצרת היקפים. אם לא יעשה כן, הוא ייקנס בקנס. אני מאמינה שהדרך להתמודד עם בעיות היא לא להעמיד פנים שהבעיות האלה לא קיימות, אלא להבין ולהפנים את הכוח את הכוח שיש לנו בהשפעה על האחרים. כשאנחנו לוקחים אחריות אנחנו משנים את העולם שסביבנו. זה מה שהצעת החוק באה לעשות – לעודד את המפרסמים להבין את ההשפעה שלהם, לקחת אחריות על ההשפעה שלהם, בעיקר על הנוער, על הילדים שלנו, על הילדים של כולנו. אני חייבת לשתף אתכם שמדובר לא רק בבנות אלא גם בבנים. זו יכולה להיות הבת שלי, הבת שלך, הבת של כולנו. אני מאמינה שהדרך ארוכה. עדיין לא נעשה מספיק בדבר הזה – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – כי לצערנו עדיין אין מספיק מודעות – גם לגבי מבוגרים, אבל המחקרים מראים שזה בעיקר לגבי ילדים – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מסכים לגמרי, זה מסוכן. << דובר_המשך >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אבל אני מסכימה איתך שזה גם לגבי מבוגרים. רוב המחקרים באמת מתעסקים היום עם ילדים, כי ההשפעה של הרשתות החברתיות היא רבה הרבה יותר על נוער, אבל אני לחלוטין מסכימה איתך שזה גם על מבוגרים. עדיין לא נעשה מספיק בנושא הזה, כי עדיין אין מספיק מודעות ואין מספיק הבנה מצד החברה שלנו. אנחנו רק בתחילת הדרך, אבל כמו שאמרתי, צריך להתחיל איפה שהוא. כשאני שומעת אימא בוכה בצד השני של הטלפון ונערה מספרת שמודל היופי הזה של הרזון שהיא רואה בפרסומות פוגע בדימוי גוף שלה, פוגע בביטחון שלה, גורם לה לתחושת נחיתות, שהיא לא מרגישה מספיק ראויה, שהיא לא מספיק שווה, אני רוצה לדעת שעשינו הכול בשבילן. הבנות, הבנים, המבוגרים, המבוגרות, שואפים למודל יופי מזויף. הוא שקרי והוא לא קיים. השאיפה הזו גורמת להן לבעיות נפשיות, תסכול, דיכאון והפרעת אכילה קשה. ולכן הצעת החוק שלי היא כל כך חשובה, למרות שכמו שאמרתי, באמת זה רק צעד קטן וצעד ראשון בנושא, אבל אם נתחיל את האכיפה בנושא הפרסומות, אני מאמינה שזאת תהיה לפחות תחילת הדרך. אני רוצה להודות להרבה אנשים שתמכו בדרך – עזרו, תמכו, הסבירו, שלחו נתונים, מחקרים והעניקו עצה טובה – ואני מבקשת מכם, מכל סיעות הבית, לתמוך בהצעת החוק שלי. תודה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. יציג את עמדת הממשלה סגן שרת הכלכלה יאיר גולן. בבקשה. << דובר >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שאשיב על הצעת החוק, ההגיונית כל כך, הנכונה, של חברת הכנסת – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מבקש לשמור על השקט בירכתי האולם. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> תודה. לפני שאשיב על הצעת החוק ההגיונית והמתבקשת של חברת הכנסת לימור מגן תלם, ברצוני לומר כמה דברים על אירועי הבוקר: הבוקר היינו עדים לפרובוקציה לאומנית קיצונית בנגב הבאה לומר, בגדול, דבר אחד: הבדואי מסוכן, הבדואי הוא איום, ואנחנו, אנחנו הלאומנים הקיצוניים, נציל אתכם, עם ישראל. זו אמירה שטופת שנאה שבאה לחרחר ריב, לעודד הסתה ולטפח אלימות. בתופעה הזאת צריך להילחם בכל הכוח. בהזדמנות הזאת אני רוצה לומר שיש בדואי אחר, אחר לגמרי, שאני מכיר מסיוריי הרבים בנגב. הבדואי שאני מכיר הוא בדואי שבונה מפעלים. מי שלא מאמין, שילך לראות את המפעלים של אברהים נסאסרה באזורי התעשייה בנגב. הבדואי שאני מדבר עליו מעסיק יהודים ומספק להם עבודה. מי שלא מאמין, שילך לראות את משחטת העופות בשגב שלום. הבדואי שאני מדבר עליו הוא רופא, אח ואחות בבית החולים סורוקה. הבדואי שאני מדבר עליו פותח קאנטרי קלאב לתפארת, נקי ומצוחצח ומתוחזק ברמה מעוררת השתאות ברהט. כן, אלה הבדואים בנגב. לא מדברים עליהם, לא מזכירים אותם, הם נוכחים-נפקדים בתקשורת הישראלית, הם נוכחים-נפקדים בלבבות של רבים מאיתנו. המצב הזה חייב להיפסק. הבדואי שאני מכיר רוצה לחיות את חייו, חיים מכובדים, חיים הגונים, חיים של רווחה, של בריאות טובה, של חינוך ראוי. הבדואי שאני מכיר רוצה בשותפות יהודית-ערבית לתפארת כולנו, לרווחת כולנו. הבדואי שאני מכיר הוא בדואי שאינו אויב, הוא בדואי שהוא שותף. לטובתנו, לטובת כולנו, לא כמעשה של פטרונות, לא כעשיית טובה לאף אחד – מעבר לכך שנעשה טובה גדולה לכולנו – אנחנו צריכים לשים לפנינו כמשימה עליונה לקדם את החברה הבדואית, להביא לרווחתה, לפתור את בעיית היישובים הלא-מוכרים, להביא לכך שאין אזרח במדינת ישראל שחי ללא חשמל, ללא ביוב, ללא מים, ללא מגורים הולמים. כן, יש גם פשיעה בנגב. האם יש צורך להכביר מילים על שבפשיעה צריך להילחם בכל מקום? האם צריך להסביר למישהו שאין אזרח אחד שומר חוק שיכול לתמוך בפשיעה איפשהו? הרי זה ברור מאליו. צריך לתת מענה, והמענה לכך צריך להיות נחרץ, אך המענה המלא אינו רק בתחום אחריותה של משטרת ישראל אלא מהלך כולל, מהלך רב-תחומי, בין-משרדי, שצריך להביא פתרון אחת ולתמיד למה שהוזנח, למעשה, מקום המדינה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה מכאן להתייחס להצעת החוק. הצעת החוק הזאת מקובלת על הממשלה, מקובלת על משרד הכלכלה. אני מציע להמשיך ולקדם אותה במסגרת ועדת העבודה באופן שיביא את הנושא החשוב הזה לידי ביטוי. אני יכול פה להכביר ולהקריא טקסט, אבל באמת, אין פה מה להכביר מילים. כוונתנו באמת לפתור את הלקונה הזאת בחוק הקיים ולהביא לכך שבחורות ובחורים צעירים אינם מנוצלים לרעה על ידי תעשייה, שלא תמיד מודעת לנפשו הרכה של המועמד לתפקיד דוגמנות כזה או אחר. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. אם כך, אנחנו נעבור להצבעה. אני קורא לחברי הכנסת להיערך. בבקשה, הצבעה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות (תיקון – פיקוח ואכיפה), התשפ"ב–2021, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בעד – 16, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה טרומית וכי הוועדה שתדון בהצעת חוק היא ועדת הבריאות. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור נהיגת שטח בדרך שאינה דרך ייעודית לנסיעת שטח), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2056/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה – הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור נהיגת שטח בדרך שאינה ייעודית לנסיעת שטח), התשפ"א–2021, של חברי הכנסת רם בן ברק, רם שפע ואופיר סופר. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. חברי הכנסת הנכבדים, הצעת החוק שאני מעלה היום להצבעה נוצרה משתי סיבות עיקריות: הראשונה היא שמירה על שטחים חקלאיים מפורעי חוק שבוחרים לרכוב עם אופני השטח שלהם והג'יפים דווקא על שדות חקלאיים מעובדים, שבעקבות כך נהרסים כליל. זה קורה חדשות לבקרים, לצערי הרב, בכל יום ובכל מקום בארץ. הצד השני של הצעת החוק בא לשמור על ערכי הטבע שלנו. אנחנו כולנו אוהבים לטייל בטבע, וטוב שנטייל כמה שיותר, אבל כשאנחנו מטיילים, אנחנו רואים שפה ושם אנשים מחליטים לעשות לעצמם דין והם מחליטים לנסוע איפה שאין דרכים. אנחנו רואים טבע שהיה יכול להיות יפהפה חרוץ בחריצים והרוס לחלוטין. אני רוצה להגיד לכם ולהסתייג: אני לא, חס וחלילה, נגד ההובי הזה. זה הובי כמו כל הובי, וגם אני בעצמי נוהג לטייל על רכבי שטח שנים רבות. אני חושב שזה ספורט מהנה, ואני מקווה שיהיו כמה שיותר אנשים, אבל הנסיעה בארץ צריכה להיות על דרכים ולא לייצר דרכים חדשות על ידי זה שאתה פוגע בטבע או נוסע על שטחים חקלאיים. לכן, היא לא באה להגביל, היא באה לעצור עבריינות. הצעת החוק באה לעצור עבריינות. היא באה לתת כלים בידי הפקחים כדי שיוכלו לאכוף את החוק – שאני מקווה שיעבור – לתת קנסות, ועל ידי כך לצמצם את התופעה המאוד-לא-מכובדת הזאת של פגיעה בשטחים חקלאיים ובאתרי טבע. אז אני מבקש שכולם יאשרו את החוק. אני רוצה לנצל את ההזדמנות שאני על הדוכן ולדבר קצת על החקלאות הישראלית. החקלאות הישראלית נמצאת עכשיו תחת מתקפה של גורמים מסוימים שחושבים שאפשר להסתמך על חקלאות שכולה מיובאת. אני יודע שעכשיו דנים אם לייבא עוף לארץ. המשמעות של ייבוא עוף לארץ היא שאולי תהיה הוזלה שלו בכמה שקלים, בשקל או שניים – יכול להיות, לא בטוח, כי בדרך כלל היבואנים מהר מאוד מחפים על הרווח על ידי זה שהם מעלים את המחירים כדי להרוויח יותר – אבל המשמעות היא שכנראה בתוך פרק זמן של שנים ספורות לא יהיה כדאי לגדל עופות בארץ, ואז הכול יהיה מיבוא. כנ"ל לגבי עגבניות, לדוגמה. אם אתה – – – << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << קריאה >> רם, זה יותר גרוע, כי מדברים על לייבא רק חלקים של העוף, אז חלק אחד – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> על אחת כמה וכמה. על אחת כמה וכמה. אותו דבר עם עגבניות. יכול להיות – כנראה שיותר זול לגדל עגבניות בטורקיה; העבודה יותר זולה, המים יותר זולים. יותר זול. אלא מה, אם נביא את כל העגבניות שלנו מטורקיה, לא יגדלו עגבניות בארץ. אף אחד לא יעשה את זה אם הוא יפסיד, וככה לגבי בצל ותפוח אדמה ושום וכל דבר. אנחנו לא יכולים להרשות את זה לעצמנו. אנחנו, כמו כל המדינות בעולם, מבינים שמדינה צריכה להיות מסוגלת, במה שהיא יכולה, לייצר את המזון שלה לעצמה. הרי אנחנו הולכים לקטסטרופה עולמית בכל מה שקשור למשבר האקלים. הרי כל אנליסט שתשאל אותו יגיד לך שבעוד 10, 15 שנים מהיום אוכלוסיית העולם תגדל מאוד וצריכת המזון תקטן מאוד, כי העולם הולך ונעשה מדברי יותר ויותר, ולכן יהיה מחסור במזון בעולם. ולכן, אנשים – מדינות דואגות כל הזמן, לא משנה באיזה מחיר, לייצר את המזון שלהן בעצמן. איך היא עושה את זה? היא נותנת או מכסים, כדי שיהיה קשה להביא, או תמיכה ישירה לחקלאי, תמיכה ריאלית, כזאת שיוכל להתחרות בשווקים הזולים. במדינת ישראל רוצים להיות אולטרה-קפיטליסטים – שוק פתוח לכול, ואנחנו נסתדר. איך אנחנו נסתדר? להבדיל ממדינות אירופה, הסיכוי שכאן, במדינה הזאת, יהיה מצור של חודש בגלל שהנמלים יהיו סגורים, שדה התעופה יהיה סגור, כי אוניות ומטוסים לא ירצו לנחות כאן במצב ביטחוני מסוים, הוא לא אולי – הוא סביר. לחשוב שלנו באותו זמן לא תהיה כאן תוצרת החקלאית זה פשוט חוסר מחשבה וחוסר הבנה בסיסית במה מדינה אחראית כלפי האוכלוסייה שלה. אחרי שאני אומר את זה, אני אומר לכם: תסתכלו על השטחים הפתוחים. מה אתם חושבים שיקרה ל-2,000 דונם תפוחי אדמה שעושים היום בעוטף עזה כשלא יגדלו בהם תפוחי אדמה? מה יקרה אחרי שנה, שנתיים, שלוש וארבע? מי יהיה על האדמה הזאת אם לא יחזיקו אותה, אם לא יעבדו אותה? אין דבר כזה לא לעבד אדמה. מי שלא מעבד האדמה, מאבד אותה. ולטובת מי אנחנו נאבד אותה? כולכם יודעים, אני לא רוצה להגיד את זה כאן. כבר יש תופעה כזאת של איבוד אדמה, כי לא כדאי. ממה אתם חושבים שיתפרנסו התושבים שגרים בצפון המדינה אם הם לא יוכלו למכור תפוחים ואגסים במדינת ישראל? מה הם יעשו שם? מה יעשו בשטחים האלה? ממה יתפרנסו תושבי זרעית ושתולה אם לא ייתנו להם לגדל שם ביצים? ממה הם יתפרנסו בדיוק? מה, הם יעשו שם הייטק? יבנו מגדל משרדים ויביאו חברות הייטק לעבוד אצלם? זה הערך היחיד החשוב בעולם, אם זה עולה שקל פחות שקל יותר? מה, אנחנו התבלבלנו? פשוט לא ייאמן הדבר הזה שקורה כאן, במדינה הזאת. אנחנו מסתכלים על אנשים – ואני לא יודע מה, הם אטומים? מה, הם לא מבינים את זה? מה, אנחנו רוצים שכל האוכלוסייה של ישראל תחיה בין גדרה לחדרה ואת כל המזון שלנו נייבא, כמו סינגפור? אנחנו סינגפור? מישהו כאן התבלבל לגמרי. אני מבקש מראש הממשלה ומשר האוצר ומשר החקלאות: תחזרו לערכים הבסיסיים של מדינה נורמלית, עצמאית, שרוצה לחיות כאן, ורוצה לחיות כשהיא דואגת לעצמה ולא מסתמכת על אחרים, כמו שאסור לנו להסתמך בשום דבר על אחרים. תודה רבה. אני מבקש לאשר את הצעת החוק, ואני מבקש מאדוני שזה יהיה בוועדת הפנים. תודה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. יעלה ויציג את עמדת הממשלה השר מתן כהנא. ביקשת בוועדת הפנים? << דובר >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, חברי הכנסת רם בן ברק, רם שפע ואופיר סופר היקרים, שרת התחבורה ביקשה כי אשיב בשמה על הצעת החוק שאתם מביאים להצבעה היום. בהצעת החוק מוצע לקבוע איסור נהיגה באופנוע, טרקטורון או רכב שטח בדרך שאינה ייעודית לנסיעת שטח. בהצעת החוק מוצע גם להסמיך את שרת התחבורה והבטיחות בדרכים לקבוע הוראות לעניין דרך ייעודית לנסיעת שטח, לרבות הגדרתה, שילוט וסימונה. בנוסף, מוצע לקבוע כי העובר על עבירה זו דינו קנס של 250 ש"ח. שמירה על הטבע ושמירה על החקלאות הן מטרות חשובות אשר הממשלה לקחה על עצמה לקדם. הדבר בא לידי ביטוי הלכה למעשה בפעולות הממשלה ובפעולות משרד התחבורה בפרט. כך לדוגמה ניתן למנות את קידום ואישור החלטת הממשלה על תחבורה נקייה, ביטול כביש עמק האלה, חשמול הרכבת והעברת מדינת ישראל לשימוש בתחבורה הציבורית. כל אלה הם רק חלק מהדוגמאות למימוש מדיניות הממשלה ומשרד התחבורה בנושא. הצעת החוק אשר מובאת לאישור בקריאה הטרומית היום מבקשת לשפר את המנגנונים שבאמצעותם תוקפד השמירה על שדות חקלאים ולמניעה של פגיעה בשטחים הפתוחים על ידי כלי תחבורה. משרד התחבורה תומך בהצעת החוק, אשר תואמת את מדיניות השרה ואת מדיניות הממשלה. אנו מברכים בהזדמנות זו את מגישי ויוזמי ההצעה על פעולה נוספת לשמירה על מעט המרחב הפתוח הישראלי. אף שמשרד התחבורה תומך בהצעת החוק, יש כמה סייגים מקצועיים באשר לנוסח ההצעה. על כן, בהתאם למוסכם עם מגישי ההצעה, המשך קידום החקיקה ייעשה בתיאום עם משרדי הממשלה הרלוונטיים – תחבורה, חקלאות, ביטחון פנים – תוך שימת דגש, בין היתר, על הסוגיות הבאות: הגדרת המונח "דרך ייעודית לנסיעת שטח", הגדרת סוגי כלי הרכב שעליהם חל האיסור, סמכויות השרים לקביעת תקנות ורוחב הסנקציות המוטלות על מפרי החוק. לאור כל האמור, הממשלה תומכת בהצעת החוק, כפוף להמשך תיאום עם המשרדים הרלוונטיים במהלך קידום החקיקה ובהתאם להערות המהותיות שפורטו לעיל. תודה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. אבקש מחברי הכנסת לתפוס את מקומותיהם. הצבעה – מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור נהיגת שטח בדרך שאינה דרך ייעודית לנסיעת שטח), התשפ"א–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אם כן, אני קובע שהצעת החוק עברה. 17 בעד, מתנגדים – אין, נמנעים – אין. הצעת החוק התקבלה בקריאה הטרומית. עכשיו, כעיקרון, אני מבין שהיא אמורה לעבור לוועדת הכלכלה, אבל, חבר הכנסת בן ברק, אתה ביקשת שתעבור לוועדת הפנים? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> כן. אני רוצה בוועדת הפנים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אוקיי – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אבל אם יש כאן ויכוח, אז לוועדת הכנסת. אבל – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני לא רואה שיש כאן ויכוח. רשום לי – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> ועדת הפנים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ועדת הכנסת. כשיש שתי ועדות, אז זה הולך לוועדת הכנסת – – – אבל אפשר – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> את הצעת שזה יעבור לוועדת הכנסת? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא. אני לא הצעתי כלום. אני ביקשתי רק – – – לא הספקתי להצביע. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אה, סליחה. אני מתנצל. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אבל אני מציעה ועדת הפנים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> את מציעה ועדת הפנים? טוב, אז אני קובע שוועדת הכנסת תדון בנושא ותבחן איזו ועדה ראויה. אני מוסיף לפרוטוקול את הצבעתה של חברת הכנסת אורלי לוי וגם את – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא היה. לא הייתה. אורלי נכנסה – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אני – – – הגעתי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> הגעת קצת אחרי. << הצח >> הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – הארכת תקופת הערעור על החלטת קצין התגמולים), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2871/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני עובר להצעת החוק הבאה – הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – הארכת תקופת הערעור של החלטת קצין התגמולים), של חברי הכנסת מוסי רז ואחרים. בבקשה, חבר הכנסת מוסי רז, הנמקה מהמקום. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יש לציין שזאת הצעה של 61 חברי כנסת – דבר נדיר כאן – אז יש רוב מלכתחילה. לעזור לנכי צה"ל – הדרך הטובה ביותר היא לדאוג שלא יהיו יותר נכי צה"ל. זה נבצר מאיתנו כרגע, אבל כדאי שנעשה הכול כדי למנוע נפגעים גם במלחמות וגם בתאונות דרכים ובתאונות אימונים. כמובן, יש המון דברים שאנחנו צריכים לעזור בהם בתחום של תיקון וטיוב של התגמולים ואלף ואחד דברים. התיקון הזה הוא באמת תיקון זעיר, אבל עדיין יכול לסייע. הוא מדבר על הארכת תקופת הערעור מ-30 יום ל-60 יום. כי מה קורה היום? קצין התגמולים מקבל חומר רפואי ועובדתי, ולפיו הוא מקבל החלטה אם להכיר בזיקה בין הפגיעה שבגללה הוגשה הבקשה לבין השירות הביטחוני. אם הוא מכיר בזיקה הכול סבבה, כן? שום דבר לא סבבה, אבל נפתרה הבעיה שאני מדבר עליה עכשיו. מה קורה אם הוא לא מכיר בזיקה? לנפגע יש 30 יום לערער. ב-30 יום הוא צריך להוכיח את הקשר. לפי אתר גלובס, נכון ל-2019, זמן ההמתנה הממוצע, לדוגמה, לבדיקה נוירולוגית הוא 32 יום, זאת אומרת, כבר עבר הזמן שלו להציג איזושהי תשובה על ההחלטה. בדיקה פסיכיאטרית – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת רז, גם זמנך עבר. משפט לסיכום. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> הדקה הזאת הספיקה, ונראה לי שכולם כאן מבינים שצריך לעשות את התיקון הקטן הזה. יש אלף דברים גדולים שצריך לתקן, ועליהם אני אבקש עשר דקות, אבל לתיקון הקטן הזה מספיקה דקה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. סגן השר שוסטר היה צריך להשיב, אבל אני לא רואה אותו במליאה. הממשלה תומכת, אז אנחנו נעמיד את הצעת החוק להצבעה ללא תשובת שר. אני מכריז על הצבעה: מי בעד? מי נגד? מצביעים. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – הארכת תקופת הערעור על החלטת קצין התגמולים), התשפ"ב–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> 13 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה הטרומית, והוועדה שתדון בהמשך החקיקה היא ועדת העבודה והרווחה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> ועדת הכנסת. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> יש לנו פה בקשה להעביר אותה לוועדת הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> הוא מבקש שוועדת הכנסת היא שתדון בחקיקה? טוב. << קריאה >> מופיד מרעי (כחול לבן): << קריאה >> למה לוועדת הכנסת? << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> ככה אני רוצה. << קריאה >> מופיד מרעי (כחול לבן): << קריאה >> למה? << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> ועדת הכנסת – – – מה זה קשור? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> הוא רשאי לבקש. אם כך, אני קובע שוועדת הכנסת תתכנס לדיון מקדמי על הוועדה שבה ראוי – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> אבל זה רק אם נותנים במליאה שתי אופציות לוועדות שונות. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> נדמה לי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – בוועדת הכנסת, והיא תדון אם הדיון יהיה בוועדת הכנסת או בוועדת העבודה והרווחה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> ועדת הכנסת יכולה בעיקרון גם לדון בהצעת החוק אם היא תשתכנע, ועדת הכנסת עצמה, שזה בתוקף תפקידה. היא כנראה לא יכולה. אני מציע להעביר את הדיון הזה לוועדת הכנסת ולעבור הלאה. << קריאה >> רם שפע (העבודה): << קריאה >> הוא מתכוון – – – בוועדת הכנסת או שהוא מתכוון – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> הוא הציע שהדיון עצמו יהיה בוועדת הכנסת. יש פה שאלה אם ועדת הכנסת יכולה לדון בהליכי חקיקה, לא בשאלה איזו ועדה ראוי שיידון בה הליך החקיקה, אלא הוועדה עצמה. לכן אני מעביר את זה לוועדת הכנסת לדיון מקדמי בשאלה איזו ועדה תדון – ועדת העבודה והרווחה, כפי שביקש המציע, או ועדת הכנסת. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> העבודה והרווחה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה. << הצח >> הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון – הרחבת סמכות בית המשפט בנושא קטינים), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2464/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מירב בן ארי) << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מבקש לעבור להצעת החוק הבאה – הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע עבירה (תיקון – הרחבת סמכות בית המשפט בנושא קטינים), התשפ"ב–2021, של חברת הכנסת מירב בן ארי. בבקשה. לאחר מכן נדון בהצעה דומה, והתשובה תהיה משותפת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, גברתי השרה, כנסת נכבדה, אני מתכבדת להעלות את הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון – הרחבת סמכות בית המשפט בנושא קטינים). בקצרה: זאת הצעת חוק טובה וחשובה. הצעת החוק מרחיבה את הסמכויות של בית המשפט להטלת מגבלות שונות על קטין שהורשע בעבירות מין במטרה למנוע מפגש בינו לבין נפגעת העבירה. כיום שופט רשאי להגביל עבריין מין שהורשע רק אם הוא בגיר או קטין ששהה במעון טיפולי נעול או בכלא. החוק במתכונת הנוכחית שלו לא מאפשר כיום לשופט להטיל מגבלות על עבריין מין קטין שטופל במעון פתוח. המצב הקיים שבו קטין שביצע עבירת מין חמורה אינו מורחק מבית הנפגעת פוגע באופן קשה בנפגעות ובנפגעי עבירות מין. הן מוצאות את עצמן חסרות אונים אל מול תוקף שממש מסתובב איתן באותה שכונה. הוא יכול לחזור ולשהות בסביבה שלהן ואפילו לפגוע בהן, וכיום, במצב המשפטי הקיים, הנפגעת לא יכולה לעשות כלום. גם ככה לוקח זמן לנפגעת עבירת מין להגיש תלונה. אני רואה את זה גם בחוק שלי, של ערכות האונס, ובטח, שערו בנפשכם, מה קורה כשאותו קטין חוזר לסביבה שבה היא גרה. הצעת החוק הזאת באה לתקן את המצב הקיים ולאפשר לשופט להטיל מגבלות על עבריין מין קטין שטופל במעון פתוח והורשע, ולהרחיק אותו מסביבת המגורים, מהעבודה או מהלימודים של קורבן העבירה. זאת הצעת חוק חשובה שמתקנת מצב קיים. אחת המשימות שלקחתי על עצמי בכנסת הזאת זה להיות הפה של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית. האירוע הזה מטלטל את החיים של אותן נפגעות, שפשוט אותו עבריין חוזר לסביבת הלימודים, המשפחה והחברים, והיום אין מגבלה כזאת. אני רוצה להודות לשר המשפטים, יו"ר ועדת שרים לענייני חקיקה גדעון סער; אני רוצה להודות במיוחד לשר הרווחה מאיר כהן ולצוות שלו, המנכ"לית, על תמיכה בחוק החשוב הזה; אני גם רוצה להגיד תודה לעיתונאי בר פלג מעיתון הארץ שחשף בפנינו את הלקונה הזאת – בזכות הכתבה שלו ובזכות הפרסום הגשתי את הצעת החוק הזאת – וגם להודות על התמיכה של המועצה לשלום הילד, שלא הייתה תמיכה מובנת מאליה, כי עדיין המועצה דואגת לשלומם של הילדים, אבל הם הבינו את גודל האירוע בנושא של פוגעים מינית. אני קוראת לכל חברי הכנסת לתקן את חוסר הצדק הזה, לראות את טובתם של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית ולתמוך בחוק החשוב הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון – הגבלת אזור מגורים לעבריין מין שנשלח למעון), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2601/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת עידית סילמן) << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מבקש מחברת הכנסת עידית סילמן, שהצעתה הוצמדה להצעת החוק, להציג את הדברים בקצרה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש חוקים שנועדו לתקן כשלים או להסדיר נהלים, אבל יש גם חוקים שתכליתם אחרת – פחות פרוצדורלית ויותר אנושית. כזאת היא הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה שאנו מציגים כאן היום. זהו חוק שיתיר את ידיהם הכבולות של בתי המשפט ויאפשר להם להורות על הרחקת עבריין המין מאזור מגוריו של הנפגע גם במקרה שעבריין המין שהה במעון פתוח. מדובר בצעד מתבקש, חשוב והכרחי. אני מבקשת להקריא בפניכם כמה נתונים מתוך אוסף מחקרים שבדקו פגיעות מיניות: אחת מכל שלוש נשים עוברות פגיעה מינית במהלך חייה; אחת מכל חמש נשים עוברת אונס; עד גיל 12 שיעור הבנים הנפגעים מינית זהה לשיעור הבנות. והנתון המזעזע ביותר: רק 6% מהפגיעות המיניות מדווחות לרשויות. בואו נבהיר: אדם שפגע מינית באדם אחר נחשב כרוצח. תורת ישראל השוותה כבר לפני אלפי שנים בין רוצח פיזי למי שרוצח את הנפש. ילדות או ילדים שנפגעו מינית יכולים להתהלך בינינו מרוסקים, שבורים, קרועים מבפנים, בלי יכולת לשקם את חייהם ולשוב לשגרתם שהייתה לפני הפגיעה. רובם מנהלים קרבות עצומים, שמצריכים כוחות נפש אדירים, רק כדי לנסות לייצר תדמית מינימלית של חיים רגילים. עלינו כחברה מוטלת האחריות לעשות הכול כדי לסלול עבורם נתיב בטוח, כזה שבו הם לא יצטרכו לחיות בחשש מפני מפגש נוסף של מי שריסק וצילק אותם. לצערנו, רבים מהפוגעים הם מהסביבה הקרובה של הקורבנות – בן משפחה, מורה, מדריך, שכן או חבר. סביבתו הטבעית של כל אדם צריכה להיות גם הבטוחה ביותר, ואין מילים לתאר את גודל העיוות שמתיר לעבריינים לשוב לאותה סביבה קרובה שבה בוצעה העבירה. אנחנו חייבים לשמור על הנפגעים, לשמור אותם קרוב, לתמוך בהם ולהביא להם את הסביבה השקטה והבטוחה ביותר לצמוח מהשבר ולהשתקם. השבת האמון של הנפגעים בסביבתם חייבת לעמוד לנגד עינינו, וכפועל יוצא מכך החשיבות העצומה שיש לחוק הזה. אני מבקשת פה, מעל בימת הכנסת, להודות לחברתי היקרה, שהיא חברת אמת, גם פה בכנסת וגם בחיים, חברת הכנסת מירב בן ארי, שיזמה במקביל את הצעת החוק הזו ועמלה רבות על הקידום שלה ועל קידום חקיקתה. תודה רבה לשר המשפטים גדעון סער, מי שאחראי לוועדת שרים לענייני חקיקה, ולשר הרווחה מאיר כהן, על ההירתמות שלהם וההתגייסות להצעת חוק זו. לחברי ועדת השרים לחקיקה, ובמיוחד לצוות הפרלמנטרי שלי – מה אני בלעדיכם. תודה רבה, חברי הכנסת. אתם מוזמנים וכדאי וחשוב לתמוך בהצעת חוק זו. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת סילמן. ישיב בשם הממשלה במשולב על שתי ההצעות, ובשם שר המשפטים, השר מתן כהנא. אני מתנצל מראש, עד שיעלה – אני הטעיתי אתכם, ההצעה לא הייתה מוצמדת; היא עמדה בפני עצמה. << דובר >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ההצעות מבקשות לאפשר לנפגעי ונפגעות עבירה להגיש בקשה לפי החוק גם במקרה שבו מי שביצע את העבירה היה קטין שהורשע ונשלח לריצוי עונשו במעון, לפי פקודת המבחן, ובמועד השחרור מהמעון יגיע לגיל 19. ההצעות נועדו להרחיב את קבוצת נפגעי העבירה ונפגעות העבירה שיתאפשר להם לבקש הרחקה של מי שפגע בהם ממקום מגוריהם, ממקום לימודיהם או ממקום עבודתם. ניתן להעריך כי במרבית המקרים, כאשר הפוגעים הם צעירים גם הנפגעים הם צעירים, כלומר מדובר דווקא בנפגעי עבירה קטינים וקטינות, הזקוקים להגנת יתר. הסמכות של בית המשפט להרחיק את הפוגע מנפגע העבירה נועדה להגן על נפגעי העבירה מפני נזק נפשי שעשוי להיגרם לו אם ייתקל בתדירות בעבריין הפוגע בסביבת מחייתו הקרובה. האפשרות שנפגע עבירה ייתקל בפוגע לאחר שחרורו מהמעון עלולה לפגוע במהלך חייו התקין ובשיקומו של נפגע העבירה. במצב המשפטי הקיים היום, הגשת הבקשה תיתכן רק בעניין של קטינים שהורשעו ושהוטל עליהם עונש של מאסר או אלה שנשלחו למעון נעול לפי חוק הנוער. במצב זה, ישנם נפגעי עבירה קטינים אחרים שלא יכולים להגיש בקשה בהתאם לחוק, משום שגזר הדין שניתן בעניין הקטין שפגע בהם קבע שהם יישלחו למעון בהתאם למסלול חוקי אחר, לפי פקודת המבחן. הענקת ההגנה בהתאם לחוק המגבלות לקבוצה נוספת של נפגעי עבירה, שמרביתם קטינים או קטינות, היא ראויה, ולכן הממשלה תתמוך בקידום הצעת החוק. יש לציין שההצעה כוללת כמה מורכבויות שיצטרכו להידון בהמשך ההליכים. כך, ההסדר של חוק המגבלות הוא הסדר חריג, שמאפשר הטלת מגבלות משמעותיות על אורחות חייו של אדם גם לאחר שזה סיים לרצות את העונש שהוטל עליו על ידי בית המשפט. גילו הצעיר של העבריין הוא בעל משמעות לעניין אפשרות השיקום, עקב הטלת מגבלות ומניעת חזרתו לסביבתו הטבעית – אפשרות שהיא בעלת חשיבות רבה, במיוחד כשמדובר בקטין שביצע עבירה. לכן, בתהליך – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אדוני השר, אני מבקש – – – תודה רבה. בבקשה תמשיך. לא אמרתי כלום. בבקשה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> לכן, בתהליך החקיקה יהיה מקום לשקול גם האינטרס שבשיקום קטינים עוברי חוק ולמצוא את ההסדר המתאים ביותר להרחבת תחולת חוק המגבלות בהתחשב בשיקול הזה. תהליך החקיקה יחייב בחינה מעמיקה של השיקולים השונים כדי לקדם הסדר שיתייחס גם לצורך להגן על נפגע העבירה מנזק נפשי נוסף וגם לקושי להטיל מגבלות על מי שהיה קטין בעת ביצוע העבירה וסיים לרצות את עונשו. נוכח האמור החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה לתמוך בהצעת החוק, בכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה ייעשה בהסכמת משרד המשפטים ומשרד הרווחה. תודה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה, אחרי תשובת הממשלה. אני קורא לחברי הכנסת לתפוס את מקומותיהם. הצבעה – מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 21 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון – הרחבת סמכות בית המשפט בנושא קטינים), התשפ"ב–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא, אנחנו הצבענו על הצעת החוק הראשונה, של חברת הכנסת מירב בן ארי. 21 בעד, מתנגדים – אין, נמנעים – אין. ההצעה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ועדת הרווחה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> ההצעה תעבור לוועדת – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוועדה למעמד האישה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> ההצעה תעבור לוועדת הרווחה. יש הצעה שהיא תעבור לוועדה למעמד האישה – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> זכויות הילד. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> – – והצעה שתעבור לוועדה לזכויות הילד. היא תעבור לוועדת הכנסת לדיון בוועדה הראויה. פה נקבע, על פי הייעוץ המשפטי, שזה ועדת החוקה, חוק ומשפט, אבל בבקשה. ברשותכם, נעבור להצבעה על הצעת החוק השנייה שהוצגה כאן, של עידית סילמן. אני מבקש לעבור להצבעה. מי בעד? מי נגד? מצביעים. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 23 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון – הגבלת אזור מגורים לעבריין מין שנשלח למעון), התשפ"ב–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני קובע שגם הצעתה של חברת הכנסת עידית סילמן עברה. בעד – 23, נגד – אין, נמנעים – אין. גם הצעה זו תעבור לוועדת הכנסת לקביעת הוועדה הייעודית שתמשיך את הליך החקיקה. << הצח >> הצעת חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם (תיקון – שינוי מועד יום ציון פועלם של אסירי ציון וקביעת פעולות לציונו), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/296/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני רוצה לעבור להצעת החוק הבאה. אנחנו נעשה שינוי קל בסדר-היום, ונדון עכשיו בהצעה פ/296/24, הצעת חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם (תיקון – שינוי מועד יום ציון פועלם של אסירי ציון וקביעת פעולות לציונו), התשפ"א–2021, של חברי הכנסת אלכס קושניר, יבגני סובה ויוליה מלינובסקי. ינמק חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה, סדר-היום שונה? אנחנו לא אמורים להיות לפי סדר-היום בחוק של – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא ביקש להקדים, כי גלעד לא היה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אז זה יהיה בהמשך? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אנחנו נחזור להצעת החוק מייד לאחר מכן. בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לפתוח בסיפור אישי. סבא שלי גרגורי, זיכרונו לברכה, חי בברית המועצות לשעבר והוא היה מאזין קבוע לתחנת רדיו פירטית, אדוני היושב-ראש, ששמה קול ישראל. הוא היה גם קורא ספרות ציונית אסורה ואוסף גזרי עיתון על הניצחון במלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים. החיפוש המתמיד של סבא שלי אחרי מידע מישראל היה בשבילו כמו חמצן. זה נתן לו חיבור עמוק ליהדותו ונתן לו בעצם מהות ומשמעות לחיים. אבל כל הפעולות האלו של סבא שלי, שהוא ביצע אותן בסתר, היו מוגדרות כפעילויות חתרניות כנגד ברית המועצות, שבגינם אנשים נשלחו לכלא, לסיביר, ואף נרצחו. הסיפור הזה הוא לא רק סיפור של סבא שלי – הוא סיפור של מאות אלפי יהודים, אחרי מלחמת העולם השנייה בברית המועצות, שלא יכלו לעלות לארץ ולא יכלו לממש את החלום הציוני. אני רוצה לשאול שאלה: כמה אנשים פה יודעים מה זה "מבצע חתונה"? לא הרבה, ולצערי הרב, זה לא רק פה – זה גם בקרב תלמידי ישראל ובקרב אזרחי ישראל. והסיבה לכך היא מאוד מאוד פרוזאית – הסיבה לכך היא שתאריך לציון יום פעילות של אסירי ציון נופל באוגוסט, אדוני היושב-ראש, ואז מערכת החינוך פשוט לא מסוגלת לדבר על זה, ולא מסוגלת לציין את היום הזה. ב-15 ביוני 1970 קמו 12 יהודים והחליטו לצאת למשימת התאבדות כדי לשבור את מסך הברזל ולחשוף בפני העולם את מצוקתם של יהודי ברית המועצות. לימים, הפעולה הזו קיבלה את השם "מבצע חתונה". לעסוק בפעילות ציונית בברית המועצות נחשב לפעילות חתרנית שהייתה יכולה לעלות לך בחיים. למרות זאת, הוגי התוכנית לא ויתרו ועשו מעשה גבורה אמיתי, יש כאלה שיאמרו: מעשה התאבדות. לקראת המבצע היה ברור למארגנים שהמידע על המבצע הודלף והם ייעצרו בשדה התעופה, ובכל זאת, הם החליטו לחטוף את המטוס כדי לנסות להימלט לישראל. אחד המארגנים, אדוארד קוזניצוב, אמר: או שנצליח להימלט או שניעצר, אבל נוכל לעורר את דעת הקהל העולמית בקשר למצוקת יהודי ברית המועצות. ואכן, הם נעצרו בשדה התעופה על ידי הקג"ב ונשלחו לכלא לשנים רבות. אני רוצה להגיד לכם ציטוט של הרב יוסף מנדלביץ', אחד מהגיבורים של המבצע, מבין כותלי הכלא: כאשר החלטנו לחטוף את המטוס, חלמנו שיהודים ייסעו למדינת ישראל. בשל כך ישבנו בכלא. אבל המחשבה שכל יום שלנו בכלא הוא המחיר שאנו משלמים בעבור חירותו של עוד יהודי אחד היא שנתנה לנו את הכוח להוסיף ולחיות. ידענו שבלי ארץ ישראל אין לנו חיים. זה היה אירוע מכונן, ובזכותו נפתחו שמי ברית המועצות לשעבר לישראל ואפשרו ל-300,000 יהודים לפרוץ את מסך הברזל. "מבצע חתונה" הוא סמל לכמיהה של יהודי ברית המועצות לארץ ישראל. הפעולות של הגיבורים האלה ועוד הרבה גיבורים נוספים – שאת חלקם אנחנו מכירים, כמו נתן שרנסקי ויולי אדלשטיין, אבל את רובם אנחנו לא מכירים – עוררה מחאה ענקית והזדהות מוחלטת של עם ישראל למצוקתם של יהודי ברית המועצות והובילה למחאה, גם בארץ וגם ברחבי העולם. במרוצת השנים הדורות התחלפו. הסיפור, לצערי הרב, מתחיל להישכח. אחת הסיבות לכך היא מאוד פרוזאית – התאריך שבו אנו מציינים את פועלם של אסירי ציון נופל על החופש הגדול, כאשר מערכת החינוך אינה פועלת. היום, בהצעת החוק שלי, אנחנו הולכים לשנות את זה, כי הסיפור הזה של גבורת יהדות ברית המועצות חייב להישמע, ועם ישראל חייב לזכור ולשמר אותו. השינוי הזה הוא מאוד סימבולי, אך בעל משמעות גדולה. לכן, אני מציע לקבוע ש-15 ביוני, יום "מבצע חתונה", יהפוך להיות יום ציון של פועלם של אסירי ציון. אני קורא למערכת החינוך, למערכת הביטחון ולכלל המערכות בישראל לציין את היום הזה, כי הסיפור הזה הוא לא רק סיפור של יהדות ברית המועצות אלא סיפור הכמיהה לארץ ישראל, סיפור גבורה, סיפור ציוני וסיפור של עם ישראל כולו. אני מבקש מחברי הכנסת להצביע בעד החוק. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. ישיב בשם הממשלה השר מתן כהנא. בבקשה. עד שהשר יעלה, אני יכול להגיד לך שגם סילביה זלמנסון הייתה, ואריה חנוך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כן, נכון. את אריה אני הכרתי. רק אמירה אחת: אני חושב שאחרי שהפעולה נעשתה, נדמה לי שגם הבית הזה רעש וגעש. לא הייתי כאן כמובן ולא בדקתי, אבל יש לי תחושה. גם כשסיפרת הבית פה קצת רעש וגעש, אבל לא בגלל הרצון לתת כבוד למבצעים אלא כי אנשים השיחו – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – זאת בעיה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מסכים איתך, כן. << דובר >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר >> חבריי חברי הכנסת, התבקשתי להשיב בשם שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה. הצעת החוק באה לשנות את מועד היום לציון פועלם של אסירי ציון מיום ה' בתמוז ליום י"א בסיוון, ולקבוע פעולות נוספות לציונו. משרד העלייה והקליטה מציין מדי שנה את יום פועלם של אסירי ציון באמצעות טקס ממלכתי, יחד עם אסירי ציון ובני משפחותיהם, המעלה על נס את הקרבתם של הפעילים שחרפו נפשם כצעירים וכבוגרים למען תקומת עם ישראל בארצו. הטקס מתקיים בנוכחות נציגי תנועות הנוער, תלמידים וחיילי צה"ל, במטרה לחשוף את פועלם של אסירי ציון והרוגי המלכות לקהל הרחב. בנוסף, הצעת החוק מבקשת להגדיר גופים נוספים שבמסגרתם יצוין היום, כגון מליאת הכנסת, ועדת העלייה והקליטה, מליאת הממשלה, בית הנשיא, מערכת החינוך, צה"ל ומשטרת ישראל. עמדת הממשלה, אשר הוגשה בישיבת ועדת השרים לענייני חקיקה, בהסכמה עם המציע, היא לתמוך בהצעת החוק בכפוף לתנאים הבאים: א. לא יהיה בהצעת החוק חיוב הנוגע לתוכני הלימוד במערכת החינוך וחיוב הנוגע לציון היום במליאת הכנסת; ב. באשר לציון היום בצה"ל ובמשטרת ישראל, בהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרד הביטחון והמשרד לביטחון הפנים. שרת העלייה והקליטה תמשיך לפעול בקרב החברה הישראלית להכרה וחשיפת פועלם של אסירי הציון והרוגי המלכות, שהפכו חלק בלתי נפרד ונדבך חשוב במאמץ לבנות מחדש את ביתנו כאן ולסלול את הדרך חזרה לישראל אחרי אלפי שנות גלות. נוכח האמור, אבקש מחבריי חברי הכנסת להצביע בעד ההצעה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. ביקש להתנגד חבר הכנסת יואב קיש. יש לך שלוש דקות, בבקשה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה הבעיה, חטיפת מטוס? מה? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בוא נשמע. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> היושב-ראש, אני מתנגד כי יוזם הצעת החוק, חבר הכנסת אלכס קושניר, יו"ר ועדת הכספים, פוגע בציבור בצורה קשה ומפר סיכומים. אלכס, כדאי שתקשיב, זה בשבילך. אפילו אם אתה לא רוצה להתייחס אליי, אז אגיד לך למי אתה כן צריך להתייחס, כי הם פנו אליי ושאלו אותי ואמרו לי: מה קורה עם הצעת החוק שהסכמת – קואליציה ואופוזיציה – להעביר בהקדם? הם אמרו: אתה צריך לתת תשובה לזוגות צעירים – ללירן קקולי, ליסכה איבגי כהן, לאלעד אהרוני, ליהודה רוזנטל, ליוני שמש, ליוחאי שכטר, לדב עבדו או לרות קלמר. אתה יודע שהם פנו אליי והם אמרו לי: מה קורה עם מה שסיכמתם עם החוק של העלאת מגן המס מפני רכישה לזוגות צעירים ומשפרי דיור? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ואתה מסיבות פוליטיות לא מקדם את החוק הזה. אתה מתנהג בבריונות כנגד סיכום שהיה, אופוזיציה וקואליציה. כבר קיבלתם את התמורות. אמרנו שנעביר את זה עד סוף השנה. אתה מושך את זה. עבר כבר חודש. אין לך בושה לפגוע באזרחים, אין לך בושה לפגוע בזוגות הצעירים, בחלשים, רק בגלל איזה נקמנות פוליטית, שגם שם התנהלת כבריון. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת מואטי, סליחה, לא לשוחח בטלפון. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר לך בצורה הכי ברורה. אני חשבתי שיש לך מילה. סיכמנו משהו, כל ועדת כספים סיכמה, ואתה עוצר את החקיקה הזו. אל תחבר לי את זה לחקיקות ממשלתיות – אמרנו שזה לא יהיה קשור; אל תחבר לי את זה לבעיה שיש לך איתי. כולם יודעים, כולל היועצים המשפטיים, שזה היה צריך לעבור מזמן, עוד בהסתייגות לחוק המרכזי. הלכנו לנתיב הזה כי האמנו בך, ואתה מוכיח את עצמך כמי שפוגע בזוגות הצעירים ובמשפרי הדיור לחינם. תתבייש לך. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קושניר, אתה יכול לשכנע את המליאה בכל זאת לתמוך בהצעת החוק מול ההתנגדות שהוצגה פה. בבקשה, שלוש דקות, אדוני. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך שאני מאוד מעריך חברי כנסת שעולים לפה להתנגד לחוק ומדברים על החוק. אני לא כל כך מבין חברי הכנסת שמנצלים את הדבר הזה ומדברים על משהו אחר. אבל בלי קשר, אגיד שמדובר בחקיקה כל כך חשובה וכל כך סימבולית, כל כך ציונית, ולבוא ולנצל את הבמה הזאת בשביל לדבר על דברים אחרים – חשובים – אני חושב שזה לא במקום. ולעניין מה ששאלת, יואב, עם כל הרפש שעכשיו שפכת עליי פה, אענה לך עניינית. היה סיכום מאוד מאוד ברור שתהיה הצעה ממשלתית. ההצעה הממשלתית נמצאת כרגע בהערות הציבור. ברגע שהיא תגיע, נקדם את שתי החקיקות. פשוט וקל. אתה מנסה להצטייר – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> זה שקר. זה שקר, קושניר. אמרנו – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, לא הפרעתי לך. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> רק מילה אחת. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא הפרעתי לך. אני רק רוצה להגיד לך שבאותו יום שהצבענו פה על החוק הזה נלחמתי כאן כדי שהחוק הזה יעבור. אתה ראית כמה. מה שהיה אחר כך זה לא משנה. אבל אני אגיד לך עוד דבר: אתה לוחם צדק באמת מאוד מאוד גדול, אבל הלחימה הזאת, משום מה, איכשהו יוצאת לאור רק כשאתה באופוזיציה. כשהיית בקואליציה, ואללה, לא שמענו אותך נלחם כל כך. אנחנו נלחמים גם בקואליציה וגם באופוזיציה, ונקדם דברים טובים בנושא הנדל"ן, גם במדרגות המס, ברגע שההצעה הממשלתית תגיע. זה הכול. לכן יש מהות ויש פופוליזם. אתה מתעסק בפופוליזם, זה הכול. אני מבקש, חברי הכנסת – בחזרה לחוק הזה, זה חוק מאוד מאוד חשוב על אסירי ציון, שתרמו ובאמת עזרו לכולנו לעלות לפה, למדינת ישראל, להוקיר אותם ולהצביע בעד. תודה רבה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> קושניר, זה שקר. אתה שיקרת עכשיו על הפודיום. אין קשר בין הממשלתית לפרטית, שהייתה צריכה לעבור מזמן. אל תשקר לציבור. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברים, תודה רבה. שמענו את ההתנגדות ואת התשובה. אני מבקש לעבור להצבעה על הצעת החוק. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 20 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם (תיקון – שינוי מועד יום ציון פועלם של אסירי ציון וקביעת פעולות לציונו), התשפ"א–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בעד – 20, נגד – שניים, נמנעים – אין. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה טרומית. בהיעדר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, היא תעבור לוועדת – ועדת הכנסת תדון ותקבע באיזו ועדה ראוי להמשיך ולקדם את הצעת החוק. תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה, מזכירת הכנסת. יש לך הודעה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 11), שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 261), התשפ"ב–2022. תודה. << הצח >> הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – חובת יידוע נפגעי עבירה בדבר זכויותיהם), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1044/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת גלעד קריב) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – חובת יידוע נפגעי עבירה בדבר זכויותיהם), של חבר הכנסת גלעד קריב. אני מזמין את חבר הכנסת קריב להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. חברי הכנסת, אפשר להצטלם אך לא – זה נשמע קצת, גם נראה, אך בעיקר נשמע לא טוב. בבקשה, אדוני. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת הנכבדים, אני מבקש להביא בפני הבית הנכבד הזה את הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – חובת יידוע נפגעי עבירה בדבר זכויותיהם), הצעת חוק שהונחה במקור על ידי חברתי יושבת-ראש מפלגת העבודה ושרת התחבורה חברת הכנסת מרב מיכאלי. חוק נפגעי עבירה הוא חוק יסודי וחשוב שהסדיר את זכויותיהם של נפגעי ונפגעות עבירה בהליך הפלילי שמתנהל מעצם טבעו בין המדינה, המאשימה, לנאשם. בחוק שחוקק בשנת 2000 הושקעה מחשבה רבה. הוא היה תוצר של עבודה מאומצת של ועדה בין-משרדית שבראשה עמדה גב' יהודית קרפ, מי שהייתה בזמנו המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. מטבע הדברים ובדומה לחוקים רבים אחרים שחוקקו לפני למעלה מ-20 שנים, הצטברו לקחים שונים מאופן הפעלתו של החוק, דבר המחייב תיקונים הנובעים הן מחלוף הזמן והן מהניסיון המצטבר של הפעלת החוק, ולעיתים גם מתובנות שהצטברו במהלך השנים ביחס למטרתו ולתכליתו המקורית של החוק. בהקשר זה אני מבקש להציג את הצעת החוק, המעגנת בחוק העיקרי תוספת חשובה, שנועדה להבטיח את קידום מימושן של הזכויות החשובות שמעניק החוק לנפגעי עבירה באמצעות קביעת חובה סטטוטורית של יידוע. תיקון זה מבקש להשלים פער שקיים בחוק, פער המתבסס על ההכרה הבסיסית שאדם לא יכול למצות זכויות שאין הוא יודע באופן ברור שהוא זכאי להן ומבין את מהותן והיקפן. בהקשר זה, חוק זכויות נפגעי עבירה הוא מרכיב אחד בתחום חקיקתי רחב הנוגע למיצוי הזכויות העומדות לרשותם ולעזרתם של אזרחי המדינה. תחום רחב זה דורש טיפול יסודי ומעמיק. בדרך כלל, מי שאינם מודעים לזכויותיהם הם דווקא האזרחים המצויים במצב של חולשה ופגיעות, אלה שזקוקים יותר מכול לזכויות שמוקנות בחוק. על המדינה, בהקשר זה, לא להסתפק במיצוי זכויות פסיבי אלא לפעול באופן אקטיבי להנגשת הזכויות לאותם האזרחים והתושבים ולסייע להם במיצוין. בעניינם של נפגעי עבירה, ישנם סוכנים "טבעיים" לטובת מיצוי הזכויות האקטיבי. אלו הם התובעים והפרקליטים, ולעיתים אף החוקרים המשטרתיים. הם שביכולתם להבטיח את הנגשת המידע ולסייע לנפגעי עבירה לממש את זכותם. נכון להיום, חובת היידוע לפי חוק זכויות נפגעי עבירה איננה מוסדרת באופן הראוי והמקיף בחקיקה הראשית. בפועל, רבים מנפגעי ומנפגעות עבירה כלל אינם מודעים לזכויותיהם מכוח החוק. פעמים רבות, אחד הקשיים המחוללים את האי-נגישות הזו הוא העניין השפתי והעובדה שגם כאשר ניתן מידע הוא לא מונגש בשפה של נפגע עבירה. הצעת החוק מבקשת להסדיר את כל אלה, ולהסדיר היבטים נוספים בכל הנוגע לאופן היידוע של נפגעי ונפגעות עבירה על הזכויות המוקנות להם בחוק, תוך הנגשה שפתית והנגשה קוגניטיבית וקביעת תנאי הסף הללו בחקיקה הראשית. בהקשר זה אבקש להדגיש שעל פי המידע המצוי בידינו, עיקר הפער בקבלת מידע או בהנגשת המידע לנפגעי עבירה הוא דווקא בשלב שאחרי מתן גזר הדין, בכל הנוגע לסוגיות כדוגמת שחרור מוקדם של העבריין המורשע מן הכלא, יציאתו לחופשה, כוונתו לחזור לאזור המגורים שבו ממשיך להתגורר נפגע העבירה. דווקא ברגעים הללו, כאשר ההליך הפלילי הסתיים, חשוב להבטיח שהמידע ימשיך להגיע בצורה ברורה, מונגשת ומותאמת לנפגעי ולנפגעות עבירה. בעניין זה אציין כי יש לנו סיכום עם ועדת השרים ועם משרד המשפטים כי אנו נמשיך לטייב את הצעת החוק במסגרת דיוני הוועדה. אבקש להזכיר בעניין זה שאך לפני שבוע אישר הבית הנכבד את הצעת חברתי חברת הכנסת שרון רופא אופיר, העוסקת גם היא בזכויות נפגעי עבירה ובזכות העמידה והטיעון העומדים להם בהליכים הפליליים השונים, ובכוונתי כיו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט לקדם את כלל הצעות החוק הנוגעות לזכויות נפגעי ונפגעות עבירה עוד במושב הזה. חבריי וחברותיי, אבקש את תמיכתכם בהצעה החשובה, המשלימה פער שקיים בחוק החשוב המסדיר את זכויות נפגעי עבירה. למדנו בתורה את המצווה "צדק צדק תרדֹף", ואולי מן הראוי לפרשה כך שהמטבע הראשון של הצדק הוא זה המתגלה במערכת היחסים בין המדינה לבין הנאשם, אך ישנו מטבע נוסף של צדק שיש לשלמו, והוא הצדק בין הנאשם או העבריין המורשע לנפגע העבירה. מן הראוי שנשקוד על השלמת הפערים בחקיקה בשתי הזירות החשובות. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גלעד קריב. ישיב בשם שר המשפטים השר מתן כהנא, בבקשה. השר כהנא, לפני שתתחיל בדברים, הייתי רוצה להעביר דרכך מסר לממשלה. אני עוקב מהבוקר אחר הצעות החוק שמועלות על ידי חברי הכנסת, והעובדה שאתה נבחרת, בשל היותך שר תורן, להשיב על כל הצעות החוק האלה – נדמה לי שהיה ראוי יותר שהשרים היו מגיעים לכאן, איש-איש ממשרדו, והיו משיבים על הצעות החוק, ולא ישתמשו רק בך כשר תורן. אני מבין את העומס של השרים, אבל נראה לי שכשיש הצעות חוק שנוגעות למשרדי ממשלה שונים, ראוי שהשר הרלוונטי יגיע לכאן וישיב על הצעות החוק. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק שנייה. אני רק אומר, לא אתה אשם בנושא הזה, רק הייתי מעביר את הנושא הזה דרכך למזכירות הממשלה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני שמח לשמוע קולות – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, מותר לי לומר משהו בנושא הזה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> קצר. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, על הדברים החשובים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, מנהלי הסיעות, מנהלי הסיעות, אי-אפשר לנהל כך את הדיון. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יכול לומר, אדוני היושב-ראש, שלאורך כל השנים, יושבי-ראש הכנסת הקפידו שלא לאשר מצב כזה, אלא רק במקרים של היעדרות מאוד מוצדקת אפשרו החלפה נקודתית בחוק מסוים, ובוודאי לא משהו גורף. ביתר שאת הדבר נכון כאשר הרבה משרי הממשלה הם לא חברי כנסת, וגם ככה כמעט שלא נמצאים פה, וזו כמעט הזדמנות יחידה לשמוע אותם ולדבר איתם. ולכן אני פונה באמצעותך ואני מבקש, אדוני היושב-ראש, שאולי תעלה את הנושא הזה בנשיאות, על מנת שתצא איזה פררוגטיבה של יושב-ראש הכנסת ושל הנשיאות לומר שהפרקטיקה הזאת לא תתקיים יותר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בהחלט נעלה את זה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חושב שזה חשוב מאוד. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה על ההערה, וזאת הסיבה שאמרתי זאת, וסליחה על הזמן שגזלתי ממך, אדוני השר. בבקשה. כמובן, הדברים לא היו מכוונים אליך – אתה נמצא פה. בבקשה. << דובר >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר >> כן. תמיד הילדים האלה שנמצאים – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אלה שהגיעו בזמן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> התלמידים שהגיעו בזמן – נוזפים בהם. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק לתיקון חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – חובת יידוע נפגעי עבירה בדבר זכויותיהם), התשפ"א–2021, של חבר הכנסת גלעד קריב, מבקשת לקדם את זכויות נפגעי העבירה בדרך של הסדרת יידוע נפגע העבירה בהתאם לחוק זכויות נפגעי עבירה. ההצעה מבקשת להטיל על גופי החקירה והתביעה את החובה ליידע את נפגע העבירה בדבר זכויותיו. ההצעה נועדה לפתור מצב שבו רבים מנפגעי העבירה כלל אינם יודעים על זכויותיהם המעוגנות בחוק. בנוסף, עולה כי קיים קושי ייחודי במיצוי הזכויות לנפגעים שעברית אינה שפת אימם. על רקע זה, מבקשת ההצעה לקבוע גם חובת תרגום. הקשיים שהצעת החוק נועדה לתת להם מענה הם קשיים שראוי למצוא את הדרך המתאימה והאפקטיבית לפתרונם. הוועדה הבין-משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי בראשות השופטת בדימוס דבורה ברלינר, שהוקמה כדי לבחון את הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי, המליצה אף היא על תיקוני חקיקה שנועדו לקדם מטרה דומה למטרה שבבסיס הצעת החוק – הקלה על נפגעי עבירה במימוש זכויותיהם והעברת מידע ברור ונגיש ביחס לכל שלבי ההליך הפלילי. בתהליך החקיקה, משרדי הממשלה הרלוונטיים יערכו בחינה ובירור כדי לקדם תיקוני חקיקה שיסייעו במיצוי זכויותיהם של נפגעי העבירה ולמפות אילו מהבעיות מקורן בקשיי יישום בפועל ודורשות טיוב יישום זה ואילו מצריכות את תיקון החוק. נוכח האמור, מוצע לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, כפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה ייעשה בתיאום עם משרד המשפטים, משרד ביטחון הפנים, משרד הרווחה והביטחון החברתי ומשרד האוצר. תיאום עם משרד הביטחון יידרש גם אם ייערך שינוי מקביל בחוק השיפוט הצבאי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק שנייה. רק שנייה, כבוד השר, אי-אפשר כך. חברי הכנסת. חברי הכנסת – חבר הכנסת רוטמן, זה מפריע לשר, אי-אפשר לנהל כך דיון. סדרנים, נא, בבקשה, להשקיט את מנהלי הסיעות, זה בלתי אפשרי. השר פה מוציא את גרונו, הוא לא יכול לדבר. בעיקר בצד הקואליציה, מנהלי הסיעות, אי-אפשר כך. חברת הכנסת רייטן. חברת הכנסת בן ארי. חבריי, אנא, שמרו על השקט. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אני קורא לכם להצביע בעד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשר מתן כהנא. ביקשו להתנגד להצעת החוק כמה חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת אחמד טיבי לעלות ולהתנגד לחוק. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, מכובדי היושב-ראש. הצעת חוק חשובה, חבר הכנסת גלעד קריב. היום התבשרנו על שני פועלים שנפגעו ונהרגו בנפילה מבניין גבוה בתל אביב, באתר בנייה. (אומר בערבית: קורבנות תאונת העבודה ראזי אבו סביתאן, אחמד זיאד אל-סיאד, מא-טור, רחמי אללה עליהם ותנחומינו לשתי המשפחות.) מתחילת השנה נהרגו עשרה פועלים בתאונות עבודה, ומתוכם שבעה בתאונות בניין. אלה תאונות שחוזרות על עצמן. רוב מוחץ של ההרוגים ושל הנפגעים הם פועלים ערבים ופלסטינים. אמצעי הבטיחות לקויים בחלק גדול מאתרי הבנייה. בכנסת הוקמה ועדה חשובה לטיפול בנושא הזה ובתאונות עבודה בראשות חבר הכנסת אוסאמה סעדי. אני בטוח שתתקיים ישיבה קרובה בנושא. יש להגביר את אמצעי הבטיחות כדי שאנשים שהולכים בבוקר, יוצאים מהבית מוקדם לעבוד כדי לחזור ולפרנס את המשפחה בכבוד, יחזרו חיים ולא בארון מתים. אני גם רוצה, אדוני היושב-ראש, לדבר על הריסת בית למשפחת אבו ג'אבר בנצרת, (אומר בערבית: בנצרת הבוקר.) האדמה היא בבעלות פרטית של המשפחה. אני שוחחתי עם אבו בכר, אבו ג'אבר, והוא הסביר לי שיש רישיון למבנה עסקי, והם הגישו בקשה לשינוי ייעוד למבנה מגורים. המקום נמצא ליד הדודג' סנטר. שוחחתי גם עם ראש העיר ועם המהנדס, שליוו את העתירות ותמכו בבעל הנכס. על הבוקר דחפורים הרסו את הבית הזה. לפני שבוע עשו אותו דבר עם משפחת מוחארב (אומר בערבית: בשכונת שניר בלוד.) די, תפסיקו לדבר איתנו בשפת דחפורים. זאת אדמה פרטית, ובשניר – גם אדמה פרטית, כמו בנצרת. היה אפשר ורצוי להכשיר את המבנים האלה ולאשר להם להמשיך לחיות. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת קריב, תרצה להשיב לו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה היא הצבעה אלקטרונית. אנא תפסו את מקומותיכם על מנת שנוכל להצביע. מי בעד הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה? מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 53 נגד – 44 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – חובת יידוע נפגעי עבירה בדבר זכויותיהם), התשפ"ב–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 53, נגד – 44, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – חובת יידוע נפגעי עבירה בדבר זכויותיהם), התשפ"ב–2022, התקבלה, ותועבר להמשך דיון בוועדה החוקה, חוק ומשפט. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כספים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נשמע פה כספים. אם כך, זה יעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. << הצח >> הצעת חוק אחריות קבלן שיפוצים, התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2527/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק אחריות קבלן שיפוצים, התשפ"ב–2021, שמספרה 2527, של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. ינמק את הצעת החוק מהמקום חבר הכנסת צבי האוזר, בבקשה. מזכירת הכנסת, אפשר בבקשה להדליק להאוזר את המיקרופון? הנמקה מהמקום. בבקשה, אדוני. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> טוב, נפלאות הקורונה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן הגישה את הצעת החוק החשובה, ואני אציג את הצעתה במילותיה ובנימוקיה. חבריי חברי הכנסת, אנחנו רוצים שתתארו את הסיטואציה הבאה: דני ושמרית הם זוג צעיר שהחליט להשקיע את מיטב כספם בשיפוץ הדירה שלהם – החלטה שקיבלו לאחר מחשבה מאומצת, לנוכח העובדה שיוקר המחיה בישראל מרקיע שחקים ולנוכח העובדה ששיפוץ במדינת ישראל נע במקרה הטוב בין 25,000 שקל ל-100,000 שקלים בממוצע. בסוף תקופת השיפוץ, ולאחר שהשקיעו זמן וכסף רב בשיפוץ ובבחירת הקבלן, דני ושמרית גילו תקלות רבות, ופנו לקבלן כדי לתקן אותן. לקבלן לא היה אינטרס לעזור. הוא ביטל את טענותיהם ושלח אותם לפנות לקבלן נוסף כדי שיתקן את אותן תקלות. כלומר, לאחר שהשקיעו את מיטב כספם, דני ושמרית הצטרכו להשקיע כסף נוסף בתיקון אותן תקלות. לצערנו, דני ושמרית הם לא היחידים. בישראל משפצים בממוצע כ-350 בתים. רבים מהאזרחים מתמודדים עם בעיות דומות. החוק המוצג לפניכם כאן היום, חברי הכנסת, הוא חוק צרכני, הוא חוק פשוט וצודק. הצעת החוק קובעת כי חלק מהמחויבות של קבלן שיפוצים תהיה לתת תקופת אחריות מוגדרת של מינימום שנה ללקוח בכל שיפוץ שעלותו היא 20,000 שקל ומעלה. כך, לא ייווצר מצב שבו אזרח שם את מיטב כספו על שיפוץ ביתו ונותר ללא מענה ראוי לתקלות ובעיות שצצו בזמן השיפוץ ותקופה קצרה לאחר השיפוץ של אותו אזור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני אסיים. החוק מיטיב עם אוכלוסיות רגישות בחברה. אנחנו מבינים שיש הסתייגויות, והחוק יתקדם בהתאם להסכמים שהושגו עם משרדי הממשלה הרלוונטיים. אכן, אני מבקש, בשמי ובשם חברת הכנסת שיר סגמן, לתמוך בחוק. אני רוצה לנצל בכל זאת את ההזדמנות לאחל לחברת הכנסת מיכל שיר רפואה שלמה מהקורונה, בשמי ובשם כולנו. גם בנה מיכאל חולה בקורונה, ונאחל מכאן, וירדן – בבידוד. שמות בית"ריים יפהפיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כולנו שולחים החלמה מהירה ורפואה שלמה לכולם. ישיב על הצעת החוק השר מתן כהנא. אתה לא משיב בשם הממשלה? השר כהנא, אין תשובה בשם הממשלה? << קריאה >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << קריאה >> אין תשובה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. אז להצעה הוגשה התנגדות. עופר כסיף יציג את ההתנגדות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. בבקשה, אדוני. חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, היום נהרגו בתאונה מחרידה בגבעת עמל בתל אביב שני פועלי בניין. אני רוצה להזכיר את הנושא הזה משום שהוא עולה מדי פעם גם בוועדה של חברי חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אבל גם במליאה לא פעם ולא פעמיים חבריי ואני העלינו את הנושא הזה. התופעה – וזו תופעה – המגפה של תאונות עבודה היא מגפה שלא ניכר שנלחמים בה מספיק. הדבר הזה, צריך לשים לו סוף. אני רוצה להזכיר פה שבעקבות שאילתה שהגשתי – איתן, אני לא שומע את עצמי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנא שמרו על השקט. בבקשה תאפשרו לדובר לומר את דבריו. חבר הכנסת קושניר. חבר הכנסת אלכס קושניר. חבר הכנסת קושניר, אתה גם עם הגב למליאה ואתה גם מדבר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אומר, המגפה הזאת של תאונות עבודה, שפועלים יוצאים בבוקר ולא יודעים אם הם יחזרו, זאת מגפה שצריך להילחם בה בכל הכלים שיש לנו. הדבר הזה כנראה לא מטריד מספיק את יושבי הבית. אני פניתי בשאילתה בנובמבר וקיבלתי תשובה השבוע לגבי המספרים. בשנה שעברה, תשימו לב, מתוך כל ההרוגים, הרוב מוחלט הוא בענף הבנייה, פי שלושה מאשר בענף השירותים והמסחר וענף התעשייה. ההפקרות בענף הבנייה צריכה להיפסק. למה אנחנו מחכים, שהטבח הזה יהיה יותר גרוע? אני קורא פה לכל יושבי הבית להרים את הכפפה ולעשות הכול כדי להילחם במגפה הנוראית הזאת של תאונות עבודה, בעיקר בענף הבנייה; מיידית לשנות את הפיגומים. יש פיגומים שצריכים להחליף אותם. למה זה לא קורה? אני שואל את השרה ואני שואל את סגן השרה, חבר הכנסת יאיר גולן, שזה באחריותו: מה קורה עם זה? למה אנחנו מחכים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת כסיף. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה – הצבעה על הצעת חוק אחריות קבלן שיפוצים, של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 50 נגד – 44 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק אחריות קבלן שיפוצים, התשפ"ב–2022, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 50, נגד – 44, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה, ותעבור להמשך דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת. << הצח >> הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – הגבלת שימוש בכרטיסי אשראי לסרבני גט), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2684/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אורי מקלב) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – הגבלת שימוש בכרטיסי אשראי לסרבני גט), של חבר הכנסת אורי מקלב. אני מזמין את חבר הכנסת מקלב להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה. חבריי, אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, אני חשבתי והייתי בטוח שהממשלה תתמוך בהצעת החוק הזאת, שהיא הצעת חוק מתבקשת ממש היום כדי לפעול נגד סרבני גט. אבל אני כבר אומר מראש, יושבת-ראש הקואליציה, לסיכום, שאנחנו נצביע במועד אחר וגם התשובה, מכיוון שהממשלה – היה ראוי שהיא תתמוך בזה, שהיא תתמוך בהצעת החוק הזאת, וגם ככה אנחנו מצפים. יותר מזה, אנחנו גם יודעים שהממשלה, בכוונתה להביא הצעת חוק כזאת. הצעת החוק הזאת מדברת על סנקציה מול סרבני גט. כפי שאנחנו יודעים לאורך כל ההיסטוריה, בוודאי גם כאן, גם כיום, אנחנו מפעילים את כל מה שאפשר לעשות בצורה חריגה, מה שאנחנו לא עושים בדברים אחרים, ואנחנו מפעילים נגד סרבני גט כדי לשחרר את האישה מעגינותה, כדי שאנחנו נוכל לאפשר לה לקבל את הגט לאחר פסיקה ולאחר דיונים שהיו בבתי הדין. אנחנו רואים גם כיום שישנם אנשים שמסרבים לתת את הגט, מעגנים את נשותיהם, מקשים על נשותיהם, גורמים להן גם קשיים וגם צער. בתי הדין ואנחנו עושים הכול כדי שאנחנו לא ניתן לאישה לסבול וכדי לשחרר אותה מכבלי העגינות. זה דבר שאנחנו עושים במסירות, ואנחנו יודעים כמה היום רבנים ודיינים נוסעים לחוץ ארץ, עוקבים ומחפשים ועושים כל סנקציה אפשרית כדי שאנשים שחויבו לתת את הגט, ייתנו את הגט. יש כמה סנקציות שאנחנו עושים גם כיום בחוק. אחת הסנקציות היא שאנחנו לא מאפשרים לתת לפתוח חשבון או לתת צ'קים, מגבילים אותם בצ'קים, כדי להקשות עליהם בחיי היום-יום. אי-אפשר לעבור לסדר-היום כשכזה אחד מעגן את אשתו ולא נותן לה את האפשרות לקבל, לא נותן לה את הגט. אחד הדברים שפעם היו עושים – היינו נותנים צ'קים. היום רוב השימושים הם בכרטיס אשראי, היום את רוב הפעילות הפיננסית אנחנו עושים בכרטיס אשראי. מכיוון שאז כרטיס האשראי לא היה דומיננטי ולא היה פעיל, וזה לא היה דבר שהיה מהותי בהתנהלות הכלכלית של האנשים, לא נכלל בתוך החוק הנושא של כרטיס אשראי, זה לא היה בחוק, לא היה בחוק כרטיס אשראי. לכן, גם היום, יכול להיות שלא מאפשרים לו ואסור לו לפתוח חשבון, להשתמש בחשבון בנק שלו ולתת צ'קים כדי שהוא יוכל להתנהל – היום הוא לא צריך את זה, היום הוא משתמש בכרטיס אשראי, ואם יש לו כרטיס אשראי, אז בעצם אין לו שום הגבלה בהתנהלות הכלכלית שלו ואין לו שום סנקציה שבאמת תזרז אותו או תביא אותו לידי כך שהוא יסכים לתת את הגט. ואנחנו ביקשנו דבר אחד: אם מותר לתת לו הכול, אם אנחנו עושים את הכול, ולא בדברים מעטים – דברים רבים אנחנו לא מאפשרים לו לעשות – אנחנו צריכים להכניס גם את כרטיס האשראי. גם כרטיס האשראי צריך להיות חלק מהתהליך, מההתנהלות היום-יומית שלו, במיוחד ההתנהלות הכלכלית שלו, שהוא לא יוכל להשתמש, וזה יביא אותו לידי כך – עד שהוא יגיד "רוצה אני", זה יביא אותו לידי כך שהוא יבוא לתת את הגט. אני רוצה להזכיר במאמר מוסגר שרק בשבוע האחרון אנחנו הקלנו על חייבים בהוצאה לפועל את הסנקציה של רישיון נהיגה – והיושב-ראש מהנהן בראשו – בהצעת חוק פרטית. אני חושב שהממשלה תמכה בזה, לגבי חייבים, אם אנחנו יכולים להטיל עליהם סנקציות או לא להטיל עליהם סנקציות. אנחנו בסופו של דבר הקלנו בדבר הזה, במיוחד ברישיון נהיגה, ובעוד סנקציות. אמרנו שאנחנו בכל אופן רוצים לתת לאנשים להתנהל ולהתנהג רגיל, בלי לעכב אותם, ואת התהליכים יעשו על ידי עיקולים ועל ידי דברים אחרים. שונה הוא מי שמסרב לתת את הגט. שם אנחנו לא מסתכלים על זה בסלחנות, ושם אנחנו לא מדברים על קשיים. מי שלא עושה את המעשה הזה – אין דבר אחד שאנחנו נותנים לו או שאנחנו באים לקראתו ואנחנו מגלים הבנה למשהו. כפי שידוע, אין לזה תקדים, לדברים שאנחנו מפעילים נגד סרבני גט, כולל, אדוני, מניעת אוכל מיוחד גם ממי שעוצרים אותו וגם ממי שנמצא בבית הסוהר – אם בשביל זה או בשביל מישהו אחר הוא רוצה אוכל כשר או אוכל למהדרין, אנחנו גם את זה לא נותנים לו, ועוד דברים: לא להתפלל במניין ועוד דברים שתלויים בדת. אנחנו אומרים: מי שמסרב לפסיקה כזאת, הוא לא יכול לבוא כשיש לו צורכי דת ויש לו צרכים מיוחדים. אתה לא יכול לבוא ולהפר את הפסיקה, את מה שאתה חייב לעשות, ולהתנהל רגיל ולחזור למערכת היום-יומית. וזה גם מוכח – הוכח שהגבלה כלכלית וכספית ועיקולים באמת מועילים להביא את הבן אדם למחשבה: הגם שאני מתאכזר כלפי מישהי, אפילו שאני מתאכזר כלפי הזולת – כלפי אשתו לשעבר – אבל אתה גם אוהב את עצמך, וברגע שאתה אוהב את עצמך אבל לא מאפשרים לך לאהוב את עצמך – כשאנחנו לא מאפשרים את זה, אנחנו מזהים שאנשים מוכנים, כדי להסיר את המגבלה הזאת – כשהוא רוצה שיסירו מעליו את המגבלה, אז הוא באמת נותן את הגט. כרטיס האשראי זה מצרך יסודי היום, זה מוצר יסודי בחיי היום-יום, ובלי זה קשה לנהל חיים סבירים. כשאנחנו מאפשרים את זה ולא מונעים ממנו – ולכן ציפיתי שהממשלה תתמוך, במיוחד כי הממשלה הגיעה לכנסת בדיונים אחרים והיא אמרה שזו דעתה, שהיא חושבת שזה נכון; אנחנו העלינו זה בוועדת החוקה, העלינו את זה בדיונים אחרים. ולכן, אני כן מקבל את זה שהממשלה – שהקואליציה תאפשר לשנות את עמדת הממשלה. ראיתי שהיושב-ראש רצה להעיר משהו. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כן. אני ראיתי שחבר הכנסת אבוטבול לא חושב שכל הדיון המרתק שהצגת כאן על הנושא, שהוא חשוב לסיעה, מעניין אותו. אני מבקש מכל חברי הכנסת לא לשוחח בטלפון מתוך אולם המליאה ולכבד את הדוברים כאן. בבקשה תמשיך. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אולי צריך לדון אותו לכף זכות, שאולי הוא מנסה לשכנע סרבן גט לתת את הגט. יכול להיות שזה זה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אם זה מה שהוא עושה, אז אני מבקש את סליחתו, אבל אם זה לא מה שהוא עושה – שיבקש את סליחת הכנסת. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> היו פה קודם כיתת ילדים. מזל שהם לא הגיעו. בבקשה, תמשיך. מזל שהם לא ראו. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל אני מניח שהוא עושה איזה דבר מצווה. בכל אופן, למה אני אומר את זה? אני רק רוצה לספר – וטוב שיירשם – שבתי הדין והדיינים, באופן אישי, יומם ולילה מתמסרים כדי לשכנע סרבני גט. יש לצערנו נשים שנמצאות בכבילותן כבר הרבה הרבה שנים. הדבר הזה מצטמצם, אבל אין משהו שמונע את האנשים – מבחינה אנושית, לשכנע, אנשים נוסעים רחוק, עד חורים, עוקבים ומנסים לראות איפה נמצא סרבן הגט, בין שזה בארץ, ודאי, ובין שזה בחוץ לארץ. והדבר הבסיסי הזה, שיש לנו את זה, את האמצעי הזה, ואנחנו מדברים על אנשים שמשתמשים בזה – בוודאי יש לנו חובה לעשות את זה. ואם אנחנו באמת מדברים, אז אני אנצל את הדקה-שתיים שעדיין יש לי, שאני יכול לדבר בעניין הזה, מכיוון שאין תשובה ואין הצבעה עכשיו. אני רק רוצה להעלות את הידיעה, לקחת ככה ידיעה, שגם שרת התחבורה שותפה לשר האוצר בעליית מחירי התחבורה הציבורית, במיוחד לאוכלוסיות מסוימות, אוכלוסיות שנמצאות בפריפריה, אוכלוסיות באזורים מסוימים. הכול נעשה בצביעות כזאת, שמצמצמים את התעריפים, ובמקום שיש עשרה תעריפים, רוצים לצמצם לארבעה תעריפים או לשישה תעריפים. לא מביאים בחשבון שצמצום התעריפים זה לא ייעול, זה בעצם להעלות מחירים. במקום שהמחיר היה שלושה שקלים, עכשיו הוא שישה שקלים. אנשים שנמצאים במקומות רחוקים או במקומות שהפיזור שלהם גדול, אשר כדי להגיע בחיי היום-יום צריכים להשתמש בתחבורה הציבורית – מבקשים להעלות באופן דרמטי. זה יפגע, וזה עוד חלק מפגיעה באנשים המוחלשים, במשפחות, באנשים שמשתמשים בתחבורה הציבורית. אני אומר את זה כאן. זה לא הנושא עכשיו, ממש לגופו, אבל אני לא יכול להתעלם. אנחנו לא יכולים לראות באיזו אכזריות ובאיזו התנגחות אנחנו מתנהלים מולם. חברת הכנסת מאי גולן, את מוכנה כבר לחוק הבא? אני קצת הארכתי בדבריי, כדי לאפשר לחברת הכנסת מאי גולן, שבאה בהצעת החוק הבאה, להביא את החומרים שהייתה צריכה. בזה אסיים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. ישיב, מטעם הממשלה, השר מתן כהנא, השר לשירותי דת. למה אין תשובה? עד שסוף-סוף השר כהנא משיב בענייני משרדו, מדוע אין תשובה? << דובר >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תשובה והצבעה במועד אחר. תודה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> התשובה וההצבעה במועד אחר, ועל כן, נעבור להצעת החוק הבאה. לכאורה, עודכנתי שחבר הכנסת יריב לוין אמור להציג עכשיו, אבל אני רואה שהוא איננו נמצא. הוא ביקש. אני מציע שנחזור לסדר-היום המקורי. חברת הכנסת מאי גולן, אני רואה שהיא כאן. את יכולה? איפה יריב לוין? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מה שאתם רוצים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אינני רואה את – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> סליחה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << הצח >> הצעת חוק חיבור בתים בהתיישבות הצעירה לחשמל, התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2779/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יריב לוין) << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה – הצעת חוק חיבור בתים בהתיישבות הצעירה לחשמל, התשפ"ב–2021, של חבר הכנסת יריב לוין. בבקשה, עשר דקות לרשותך. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אתם משנים את סדר-היום בלי לעדכן אותנו. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, השר מתן כהנא, אני רוצה, אני מוכרח, לספר לך משהו. ביקרתי במאהל של ההתיישבות הצעירה. 20,000 ישראלים שעושים מילואים, משלמים מיסים, חיים בלי אספקת מים וחשמל נורמלית רק בגלל הססנות של הממשלה. נמאס להם. נמאס להם, השר כהנא, מהבטחות הסרק של ראש הממשלה. הם אינם אזרחים סוג ב'. אשרו להם כבר היום חיבור חשמל, חיבור מים. מה יש לך לומר על זה? השר כהנא, מה יש לך לומר על זה? מה תגיד לי, שזה פופוליזם? שיש כאן מילה אחת שהיא לא אמת? השר כהנא, אתה שותק. עכשיו אני אגיד לכם למה הוא שותק – כי את הדברים האלה אמר נפתלי בנט בחודש ינואר בשנת 2021, לא 2022, לפני למעלה משנה. נמאס להם מהבטחות הסרק של ראש הממשלה, שמעת, השר כהנא? הם אינם אזרחים סוג ב'. איזו ציניות, איזו חוצפה, איזו יוהרה. החיבור לחשמל בהתיישבות הצעירה הוא אחד הנושאים הכי בוערים וחשובים לי ברמה האישית. שמעת, השר כהנא? את זה אמרה השרה אילת שקד. נו, באמת, כל כך חשוב לה, לשרה שקד, ששום דבר לא קורה. עוד חורף עובר ושום דבר לא מטופל. אנחנו מחויבים לפעול כדי לפתור את הנושא הזה ולתת שירותים בסיסיים של תשתיות מים, חשמל ומרכיבי ביטחון להתיישבות הצעירה. נו, אדוני היושב-ראש, לא תתקשה לנחש שאת הדברים האלה אמר לא פחות ולא יותר מאשר ראש מפלגתך השר גדעון סער. מחויבים לפעול לפתרון הנושא. אני מאמין לו, רק יש בעיה קטנה: הוא אמר את זה בדיוק לפני שנה, ומה קרה מאז? כלום ושום דבר. אנשים ממשיכים לקפוא מקור. ממשיכים לסבול. כן, אתה מפהק, השר כהנא. מדושן עונג על כורסת השר. מה אכפת לך? הבטחת להם? את מי זה מעניין? שיקרת להם? לא קרה שום דבר. יקפאו מקור? הכול בסדר. העיקר לא להרגיז את מוסי רז. הוא יושב שם דרוך, לראות מה תגיד, לראות מה תאמר, שומר עליך שחס וחלילה לא תחבר את הילדים של החלוצים האלה, שלא תעשה צדק, שלא תעשה את מה שהבטחתם. ואל תעלה לכאן ותגיד: אתם לא חיברתם. הרי אתם סיפרתם לכולם שבגלל זה אתם צריכים להיות בשלטון, שבגלל זה אתם תעשו את מה שאנחנו לא עשינו. נו, אז מה? שוב שיקרתם? שוב הפקרתם את האנשים? שוב אמרתם: עדיף לשבת על הכיסא ולחייך ולשלם את המחיר למנסור עבאס ולמוסי רז? ואיך לשלם אותו? על חשבון הילדים האלה. אני מציע שתקשיב למה שכותבת לי נטע, ילדה בהתיישבות הצעירה: כפי שאתם יודעים, באזורי שילה יש הפסקות חשמל בלתי רגילות. בתור אחותה של ילדה בת שבועיים, אני דואגת מאוד לשלומה. אחרי שהיא נולדה נאלצנו להיות שבוע אצל סבתא, בגלל הקור והפסקות החשמל. חשבנו שיטפלו בזה, אבל ההפסקות ממשיכות בלי סוף, וזה ממש מפחיד להיות בחושך, בלי חשמל, בקור העז. היא כותבת באותיות גדולות: אנו זקוקים לעזרה, סימן קריאה, שתעזרו עם החשמל לא רק לנו אלא לכל ההתיישבות. תראה איזו עוצמה יש בילדה הזאת. גם כשהיא קופאת מקור, היא לא חושבת רק על עצמה, היא חושבת על כל המפעל, על כל ההתיישבות, על כל הילדים שנמצאים במצב שלה. והיא אומרת: גם הקורונה מקשה עלינו. רק מילה אחת אין פה, אבל זה מה שהיא זועקת – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת חיים ביטון. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – רחמים, רחמים. השר כהנא, רחמים, לב יהודי, משהו. אני רוצה לומר לך דבר נוסף: נעשה הכול כדי לעזור להתיישבות הצעירה לפחות ברמה ההומניטרית של חיבור חשמל וחיבור מים. ואת זה אני אומר גם לחבר הכנסת מוסי רז. גם אם יש שם ילדים שאתה חושב שהם לא צריכים להיות שם, תשיג רוב בממשלה שאתה מחזיק, כי אתה אחראי, ותקבלו החלטות אחרות. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> – – – היושב-ראש, אני בא לענות – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל כל עוד הם שם, אי-אפשר להתייחס אליהם ככה, ואת זה לא אני אומר, את זה אומר חבר הכנסת ניר אורבך – לא אתמול, כבר בנובמבר. ומה קרה מאז, ברמה ההומניטרית? שום דבר. עוד חורף, עוד קור. כותבת לי איילת השחר: אני בת 13. בעצם, מאז שאני זוכרת את עצמי ילדה קטנה, החורף אצלנו מלווה בהפסקות חשמל. חושך בעיקר בערבים. אתה שומע, חבר הכנסת אורבך? לשבת לקרוא ספר אחרי 16:00 זה אומר שלא תמיד אצליח לסיים אותו, כי כבר חושך בחוץ, ובבית החשמל קופץ. כבר למדתי שלהתקלח עם מים חמים מהבוילר זה הופך למותרות. זה גם אצלך בבית ככה, השר כהנא? גם אצלך להתקלח עם מים חמים זה מותרות? אני מאוד אוהבת לאפות, וכמות החשמל ביישוב לא מאפשרת לי לאפות ולבשל לכבוד שבת. אתה שומע? את שומעת, חברת הכנסת בן ארי? מדברת הרבה על זכויות נשים, נערות, שצריך להגן עליהן, ומשאירה את כל הנערות והילדים האלה לקפוא מקור, בלב ערל, בלי בושה. בלי בושה. למה? כי היא מפחדת ממוסי רז, שיפיל את הממשלה, ממנסור עבאס, ממי? מדברים גבוהה-גבוהה, אבל כשזה מגיע לאנשים שיושבים עוד חורף וקופאים מקור, מצביעים נגד. איך אפשר? היא כותבת: פשוט בלתי אפשרי ללמוד עם הפסקות החשמל ביישובנו. אני מבקשת בכל ליבי, תן לי את ההזדמנות לנגן, לקרוא, להתקלח, ללמוד, לאפות, כמו שכל שאר ילדי המדינה זוכים. אתם מקשים את לבכם סתם ככה. הרי אף אחד לא יזוז משום, אף מתיישב לא יפונה. לא ניתן לזה לקרות. אז למה להתעלל בהם? בשביל מה? אני מצפה ממך ומשאר חברי הממשלה לקדם את נושא אספקת החשמל להתיישבות הצעירה. אני אומר לך, השר כהנא, אתה בטח תעלה ותספר שאתם מסדירים ועובדים ואו-טו-טו, והכול תכף, למרות שזה לא היה חשוב לכם בכלל במשך חודשים ארוכים, וכל החורף תכף עובר. אז אם זה באמת ככה, נעביר את החוק הזה בקריאה טרומית, לא יקרה שום דבר. אתם בינתיים, כמו שתבטיח לנו תכף, תסדירו את הכול והבעיה תיפתר, אבל אם לא, הכנסת תדאג שהחשמל יחובר, שהילדים האלה לא יסבלו יותר. זו האחריות שלכם, ולא יעזור לא להסתכל בטלפון ולא לדבר עם חבר הכנסת קארה, שהנושא לא מעניין אותו בכלל. השר כהנא, השר כהנא – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> 12 שנה. מה עשיתם בנושא? 12 שנה. מה עשיתם בנושא? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – זה מבחן מוסרי מהמדרגה העליונה. אני מצפה שתעמוד בו. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. ישיב בשם הממשלה השר מתן כהנא, בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נשמה, קארה, רק אל תטפל בהתיישבות הצעירה כמו שאתה מטפל בבעלי העסקים. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> מה עשית? אבל מה עשית? מה עשית? 12 שנים – – – בנגב. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> רק אל תטפל בהתיישבות הצעירה כמו שאתה מטפל בבעלי העסקים – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> איפה הייתם 12 שנים? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – אז הם לא יהיו עם חשמל כל החיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בושה. אתה עכשיו בשלטון. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> די, די, כמה תגידו – – – פה היה שינוי. רציתם שינוי, יאללה – – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> קיבלתם תשובה – לא עשיתם כלום 12 שנה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> עשיתם שינוי – – – שינוי. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> ההחלטה הראשונה של בנט, לא – – – את ההתיישבות הצעירה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה לא שינוי אחורה, זה שינוי קדימה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה, השר כהנא, עשר דקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 300 – – – בנגב. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> איפה זה ההתיישבות הצעירה – – – << דובר >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר >> חברי חבר הכנסת, אדוני היושב-ראש, חברי חבר הכנסת יריב לוין, האירוניה מתהפכת בקברה. האירוניה הטרגית מתהפכת בקברה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – בלי להגיד גם ביבי, אבל ביבי, אתה מקבל פרס. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> יש פה חברי כנסת שבדרך כלל מחרימים אותנו. אני מבין שבגלל שהמנהיג של המפלגה לא בארץ אז אתם נשארים כשאנחנו מדברים? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> בגלל שהנושא הוא ההתיישבות הצעירה. יש אנשים שאכפת להם מההתיישבות הצעירה, מתן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> די, מספיק עם האובססיה הזאת. די. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אין דבר שמפחיד את הליכוד, אין דבר שמפחיד את הליכוד יותר מאשר הסדרת ההתיישבות הצעירה. הסדרת ההתיישבות הצעירה – – – << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> יאללה, תעשה. קדימה, תעשה את זה. נו, תעשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אנחנו עושים את זה פי אלף יותר טוב מכל מה שאתם עשיתם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> אתם לא עושים כלום. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – ליכוד – – – תעשה את זה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת רוטמן. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> כל התקדמות במה שקשור בהתיישבות הצעירה תהיה מבחינת הליכוד אסון, וככה אתם מתנהגים. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – יאללה – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אסון פוליטי, אסון פוליטי לליכוד, וככה אתם מתנהגים. לכן מה שאתם רוצים כאן זה לעשות הכול כדי למנוע כל התקדמות בהסדרת ההתיישבות הצעירה. אתם הרי יודעים היטב, אתם יודעים היטב שהדרך לטפל בנושא ההומניטרי הזה עוברת דרך חיבור חוק החשמל על ידי צו אלוף, ולא באמצעות הצעות חוק מטרילות – – << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> למה אתה לא עושה – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> – – לא באמצעות הצעת חוק מטרילה, יריב לוין, שזה מה שאתה עושה פה. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לא הבנתי, לא הגשת הצעת חוק כזאת רק לפני שנה? לפני שנה וחצי לא הגשת הצעת חוק מטרילה כזאת? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> ברור לגמרי שאם יחובר חשמל להתיישבות הצעירה, אז החברים כאן יהיו בבעיה מאוד מאוד קשה – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אני הראשון – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> – – כי הציבור יבין שחבר הכנסת יריב לוין וחבריו לליכוד במשך 12 שנה התעמרו בהתיישבות הצעירה. התעמרתם. חבר הכנסת לוין וכל הצעקנים פה, לא עשיתם כלום בשביל ההתיישבות הצעירה. התעמרתם בהם. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> רגע, איפה היה בנט? איפה היו בנט ושקד? הם לא היו איתנו בממשלה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> התעמרתם בהם. ראש הממשלה עצר כל אפשרות לעשות משהו בנושא הזה. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> איפה היו בנט ושקד וגדעון ואלקין, הם לא היו איתנו בממשלה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> התעמרתם ומנעתם כל אפשרות להתקדם. גם כשמר נתניהו עמד בראש ממשלת ימין על מלא, עם ממשל אמריקני אוהד, לא עשיתם כלום. עכשיו עומד פה חבר הכנסת יריב לוין ומדבר על תינוקת בת שנתיים. אותה תינוקת בת שנתיים – כבר 12 שנה יש תינוקות בני שנתיים. מה עשית בשבילם, יריב לוין? אלה שזעקו לעזרה, הם התחילו לזעוק לעזרה עכשיו, חבר הכנסת לוין? בוא, תסתכל עליי. חבר הכנסת יריב לוין, אותם אלה שזועקים לעזרה, 12 שנה הם זעקו לעזרה. מה עשית בשבילם? לא עשית בשבילם כלום. כלום לא עשית בשבילם. רחמים אתה אומר? איפה היו הרחמים שלך? 12 שנה לא היו לך רחמים בשבילם? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – מי היה שר הביטחון, מתן? מי היה שר הביטחון? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> שום דבר – – – דיברת פה על משהו הומניטרי. מה עשית הומניטרי 12 שנה? זה היה בידיים שלך ולא עשית כלום. עכשיו, כשכבר יש אפשרות לעשות משהו, אתם רק הורסים ומחבלים בזה, רק הורסים ומחבלים בזה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אבל היית איתנו. אבל היית איתנו. איפה היה בנט? איפה היה בנט? איפה בנט היה בזמן הזה, הוא לא היה איתנו? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> בינואר לפני שנה – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקש, שמענו את דברי חבר הכנסת לוין בנחת. אני מבקש שאת אותה סובלנות שגיליתם כלפי חבר הכנסת לוין תגלו כלפי תשובת הממשלה. בבקשה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אבל עומד פה חבר כנסת ומשקר. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> בינואר לפני שנה התקיימה כאן, לא רחוק, עצרת מחאה שכללה שביתת רעב של ההתיישבות הצעירה נגד ראש הממשלה דאז מר נתניהו, כן? יריב לוין, שביתת רעב של ההתיישבות הצעירה נגד ראש הממשלה דאז מר נתניהו, כשאתה היית אז איתו. בעצרת הזו יושב-ראש מועצת יש"ע פנה למר נתניהו ואמר לו: מצאת זמן ללכת להצטלם עם מתחסנים, אבל לא מצאת זמן לקרוא למתיישבים של ההתיישבות הצעירה. אלה מלח הארץ, המצביעים שלך. עליך לקרוא להם ולדבר איתם. הם הבסיס שלך. אל תבגוד בהם. אל תיתן יד לזה שהם יבחרו בדרך אחרת. צפצפתם עליהם אז, צפצפתם עליהם 12 שנה, וצפצפתם עליהם גם כשהם שבתו רעב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ומה אתם עושים? מה אתם עושים? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> ראש מועצת שומרון יוסי דגן: בטייבה במשולש נבנו עשרות מבני ציבור לא חוקיים בעליל, ולהם אין בעיות חשמל, בשונה מההתיישבות הצעירה, שהוקמה רובה ככולה על ידי המדינה או בתמיכת המדינה. למי הוא אמר את זה? הוא אמר את זה למר נתניהו, שלא עשה כלום בשביל ההתיישבות הצעירה. כלום. חבר הכנסת יריב לוין, למה לא הסדרתם את ההתיישבות הצעירה 12 שנה? 12 שנה מול ממשל אמריקני אוהד וממשלות ימין על מלא. אתה, חבר הכנסת יריב לוין, שהצעת את הצעת החוק המטרילה הזו – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה אומר על זה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> – – וראש הממשלה דאז, נתניהו, לא עשיתם כלום, כי לא אכפת לכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – האלה. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> לא אכפת לכם, וגם עכשיו, כשכבר יש אפשרות לעזור, גם עכשיו – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, אני מבקש שתשבי במקומך. אנחנו לא קוראים קריאות ביניים בעמידה. בבקשה. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מבקש לא להפריע. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> גם עכשיו – – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – תסביר – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> גם עכשיו, כשיש אפשרות לעשות דברים גדולים בשביל האנשים היקרים האלה, אתם רק מפריעים ומחבלים במאמצים. אתם רק מפריעים ומחבלים במאמצים. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> לא נכון – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אתם עושים הכול כדי להזיק למאמצים האלה. אנחנו, לעומתכם, פועלים על מנת להביא פתרון לסוגיה הזו. תודה רבה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מתן, תראה מי מבסוטית. גבי מבסוטית ממך. מתן, גבי מבסוטית ממך. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אני מציע להצביע נגד הצעת החוק המטרילה, שרק מזיקה להתיישבות הצעירה. תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מתן, גבי מבסוטית ממך. גבי אומרת: כל הכבוד. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת לוין, אם תרצה לשכנע מול תשובת הנגד של הממשלה, אולי בכל זאת, את חברי הכנסת – בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רק רוצה לחכות שהשר כהנא ישב. אני רוצה לחכות שהשר ישב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא שומעים. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לחכות שהשר כהנא ישב, כי כדאי שהוא ישמע את הדברים. הבנתי, מזלזל. אדוני היושב-ראש, השר אמור להשיב לי. הוא אמור להיות כאן כדי לשמוע את הדברים בשם בממשלה ולא לברוח הצידה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מתן – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יריב, לא שומעים. יריב, יריב. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני מבקש לעצור את הזמן כדי שהשר כהנא יקשיב לדברים. יש כבוד לכנסת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יריב, יריב, את הבמה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> יש שר במליאה. אני מבקש להמשיך. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> השר כהנא, לא במקרה ניסית לברוח הצידה אחרי דברי השקר שלך כאן, בלי שנתת שום בשורה להתיישבות הצעירה, שום תשובה על הטענות שיש. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מה קרה? שב. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני אומר לך יותר מזה: כבר בדצמבר – אדוני, השר יצא מהאולם. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> בושה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בושה, בושה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא יודע אם יש כאן שר או אין כאן שר. יש גבול לזילות של הכנסת. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> יש שר. בבקשה – השר מאיר כהן. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, השר כהנא ברח מהאולם כאחרון הפחדנים. בושה וחרפה. בושה וכלימה. אדוני היושב-ראש, אני אומר לך כמה דברים. ראשית, אני, לפני שהגשתי את הצעת החוק הזו, פניתי בכתב לחברי הכנסת של ימינה ואמרתי להם: בואו תצטרפו אליי. זה לא עניין פוליטי, זה עניין אנושי, הומניטרי. בואו נעשה את זה ביחד. הם אפילו לא טרחו להשיב על המכתב שלי. שנית – – << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> הומניטרי זה לפרק את המאחזים – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בדצמבר – בדצמבר – ניתנה ההתחייבות שיתקיים בנושא הזה דיון בוועדת חוץ וביטחון, ועד היום הדיון הזה לא התקיים ונדחה פעם אחר פעם על ידי יושב-ראש הוועדה רם בן ברק והקואליציה שלכם. למה, אדוני היושב-ראש? הנושא הזה לא חשוב? לא צריך לתת פתרונות לאנשים האלה? אבל אני אומר לך מה שיא החוצפה. אומר השר כהנא, זה שברח מכאן עכשיו: אני כאן כדי להביא את הצעקה שלהם ולהסביר את מרקם החיים שלהם. זה עניין הומניטרי לחלוטין. לא ייתכן שמסדירים התיישבות בלתי חוקית של בדואים בדרום, ואנשים חלוצים שהממשלה שלחה להתיישב ביהודה ושומרון לא מסדירים. שמעתם? לא להאמין. << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> מי? מי שלח? מי שלח אותם? מי שלח אותם, יריב לוין? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> את העוול הזה צריך לתקן, זה מה שאומר הצבוע הזה שבורח מכאן. בושה וכלימה. אני אומר לך, חבר הכנסת אביר קארה, למה רע"ם יכולה לא לבוא ולא להצביע כשיש דברים שהם עקרוניים בעבורה? למה מרצ יכלה להצביע, חברת הכנסת זועבי, בניגוד למשמעת הקואליציונית על משהו שהיה חשוב לה? ואתם, לא אכפת לכם מכלום – לא מהילדים – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לא מהילדים הקטנים שקופאים שם מקור. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> תתביישו לכם. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – ההתיישבות הצעירה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה, ועל פי בקשת האופוזיציה תתקיים הצבעה שמית. אני מבקש ממזכירת הכנסת להתחיל להקריא שמות. בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בושה. << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> עברו, עברו אותך. לא סופרים. לא סופרים – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שנת צוהריים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – לך לשנ"ץ. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> – – – שנת צוהריים. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תתביישי לך – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – אינו נוכח עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד אורלי לוי אבקסיס – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – אינה נוכחת שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> מזכירת הכנסת מציעה לקרוא בשמות האנשים שלא נכחו בהצבעה הראשונה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד נפתלי בנט – נגד קרן ברק – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד בנימין גנץ – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – אינו נוכח יום טוב חי כלפון – אינו נוכח פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת עלי סלאלחה – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת יעל רון בן משה – אינה נוכחת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. יש מישהו שנוכח באולם ולא הצביע? אם כך, אני מכריז על נעילה ועל סיום ההצבעה. אבקש לחשב את מניין הקולות. אלה תוצאות ההצבעה: 48 הצביעו בעד, 59 הצביעו נגד, נמנעים – אין. אני קובע שהצעת החוק לא התקבלה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת מוסי רז << נושא >> << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> היושב-ראש. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> הצעת חוק העונשין (תיקון) – אני מתנצל מראש. אכן, מוסי רז ביקש הודעה אישית. לפני שנעבור להצעה הבאה – בבקשה, מוסי רז. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אני מבטיח לך שמה שלא תבחר, אני לא אקפח אותך – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה, עד חמש דקות. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברות וחברי הכנסת, חבר הכנסת לוין הזכיר אותי, ואני רוצה להגיד כאן דברים ברורים. ממשלת נתניהו, בישיבתה ביום 2 באוגוסט 1996, לפני יותר מרבע מאה, החליטה שלא יוקמו יישובים חדשים ללא החלטת ממשלה. הסיבה הייתה ברורה מאוד: הקמת התנחלויות חדשות – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – פוגעת במדינת ישראל, פוגעת בביטחון המדינה, היא איננה מוסרית, ולכן אסור לעשות אותה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – חוק החשמל – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אבל מה כן עשו? נתנו אור ירוק – חבר הכנסת לוין הגדיל לעשות ואמר: שלחו אותם לשם; איש לא שלח אותם לעלות על הגבעות – וחיברו אותם לכבישים ולמים ולכל דבר – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> טוב מאוד. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – רק לא לחשמל. השאירו אותם בני ערובה. באה ממשלת בנט, הממשלה הימנית ביותר בתולדות ישראל ביחס שלה לשטחים הכבושים – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ממש. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – וחבר הכנסת אורבך היה שם כדי להכשיר את ההתנחלות הבלתי-חוקית אביתר, ואתם, האופוזיציה, נשארתם בלי נושא לפעול עליו, מפני שהמדיניות הימנית קיצונית שלכם נתפסה על ידי הממשלה. מה תעשו? תגידו: לא חיברו אותם לחשמל. הלו, הייתם 25 שנה בממשלה עכשיו, 12 ברצף, ראש הממשלה היה נתניהו. למה לא חיברתם אותם? משום שאתם יודעים כמוני – הסיפור איננו חשמל. ראשית, רובם מחוברים. אולי לא מספיק, אולי לא מספיק – רובם מחוברים. אבל אתם רציתם להשאיר אותם בני ערובה, כי זאת תמיד השיטה שלכם: להשאיר את הפלסטינים בני ערובה, להשאיר את אזרחי ישראל בני ערובה, ואפילו את המתנחלים, ששלחתם או לא שלחתם. יום אחד נגלה אם הם הלכו לשם בקריצה שלכם או סתם בניגוד לחוק; אם חיברו אותם המועצות האזוריות לכל התשתיות בקריצה שלכם, או סתם בניגוד לחוק. יום אחד עוד זה יתגלה, ונדמה לי שאנחנו פחות או יותר יודעים. אז אף אחד לא קונה את הדמעות האלה. היו לכם 25 שנים לפתור את הבעיה הזאת. וההשוואה לבדואים היא השוואה לא הולמת, לא הוגנת, ואתם יודעים את זה. הם חיים בבתיהם, בתוך מדינת ישראל, במקומות שלעיתים האדמה הופקעה על ידי המדינה. מה משמעות ההפקעה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> משמעות ההפקעה היא שאני מודה שזה שלך, לכן אני מפקיע. מה קרה באביתר? למי הלך לסייע חבר הכנסת אורבך? למי שעשה את ההפך הגמור – הוא הלך לאדמות בלי שהיה ידוע של מי הבעלות, אבל כן היה ידוע שאלה אדמות פלסטיניות של שטח C. מהו שטח C? ההגדרה של שטח C זה השטח שנתניהו התחייב באוסלו – גם בפרוטוקול חברון – לסגת מכל הגדה המערבית, למעט מהתנחלויות ובסיסי צבא. זאת אומרת, מאביתר היה אמור לסגת לו היה מקיים את ההסכם שהוא, הוא, נתניהו, חתם עליו. אבל מה לו ולקיום הסכמים? הוא לא שמע בכלל על המושג הזה, קיום הסכמים. הוא שמע רק על הפרות הסכמים, רק על הפרת חוק. וזה מה שאתם עושים שוב ושוב. אז לנטע יש לי להגיד שאני כואב את זה שאין לה חשמל, ואני בעד שחברת חשמל תבוא ותחבר אותה לחשמל, אבל אני בעד שגם יבוא הצבא קודם ויאכוף את החוק שם ויפנה אותם מהבתים שלהם ושיפנו אותם למרכזי קליטה בישראל – יעלו אותם לגור בישראל, יעלו אותם לגור בישראל – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – יגורו בישראל ויהיה להם חשמל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> לא להפרות חוק. הממשלה הזאת נגררה אחריכם יותר מדי פעמים. נכנעה באביתר – מה שאפילו אתם לא נכנעתם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> יופי, יישאר כאן בסיס צבאי – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אז למה אתה לא מפרק אותה? למה אתה לא מפיל אותה? למה – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אני לא מפיל את הממשלה – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אז אל תדבר. אל תגיד סתם דברים. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – משום שאני רואה אתכם. אני רואה את האלטרנטיבה ואני אומר: טוב שותפות יהודית-ערבית; טוב שותפות בין חילונים לדתיים. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אמרת שזאת הממשלה הכי ימנית – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> על האלטרנטיבה הזאת, שאיבדה לגמרי את הכיוון שלה, איבדה לגמרי את המצפון שלה – אני מעדיף את הממשלה הזאת על האלטרנטיבות שאני רואה. הממשלה הימנית ביותר בתולדות מדינת ישראל בהתנהלותה בשטחים הכבושים, אבל עושה דברים טובים בסביבה, בחברה, בבריאות, בשותפות היהודית-ערבית. וכשאני רואה את האלטרנטיבה – היא יותר טובה, הממשלה הזאת. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אתה מעדיף את הממשלה הכי ימנית, הכי ימנית – – – 3,000 – – – כל המדינה – – – << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור הנפת דגל של ישות עוינת), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1291/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מאי גולן) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב, חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור הנפת דגל של ישות עוינת), התשפ"א–2021, של חברת הכנסת מאי גולן. אני מזמין את חברת הכנסת גולן להציג את הצעת החוק. בבקשה, גברתי, עשר דקות. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> אבל אתה רואה שעוד לא התחלתי, נכון? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ומה את רואה, שהתחלתי? << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, זה התחיל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, אבל אני לא עושה את זה בדרך כלל. בדרך כלל אני מתחיל רק אחרי שאת אומרת "אדוני היושב-ראש" – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה עושה את זה רק כשמדובר בי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חס וחלילה. אחרי שאומרים "כנסת נכבדה", אני מתחיל. בבקשה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שימי לב. את רואה? << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. אני מודה לך מאוד, היושב-ראש, מאוד, על האדיבות. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נדיבות. את אמרת – נדיבות. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חוזרת בי. אחרי הפעם שעברה – חוזרת בי. אגב, אני יכולה להגיד לך מאמר שלא תוריד לי מהדקות? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא. בואי – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? פתחנו. כדאי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עדיף שלא, עדיף שלא. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> למה? כדאי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עדיף שלא. עדיף שלא. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> עדיף שלא. בסדר. טוב, אני עומדת היום לפניכם ומגישה תיקון להצעת חוק העונשין שיאסור הנפת דגל של ישות עוינת, תיקון שעל פניו – על פניו, כן? לא אם היינו בממשלה הזאת – אין טבעי יותר ממנו לעם ישראל ולעם היהודי. כולנו יודעים מהו דגל עבור המדינה הזאת, מה הוא מסמל, כמה הוא מוחשי, מה הוא מבטא: לאום, מדינה, ריבונות, קוממיות, כל הדברים האלה. אבל מה לעשות? מה שברור מאליו בממשלה במדינת העם היהודי הוא לא ברור בממשלה הפלסטינית הראשונה בראשות מנסור עבאס וראש הממשלה בכותרת בלבד נפתלי בנט. אבל אני רוצה להסביר מעט את הדרישה לתיקון הזה בחוק, שכן זה נראה נורא לגיטימי וטבעי שאנחנו לא ניתן לדגל של ישות עוינת שמתכחשת לעם היהודי ולמדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית להיות פה. אבל איפה אנחנו נתקלים בדבר הזה? הרי אין לי בעיה שאדם יתלה את דגלו בביתו, בסלון שלו, כשהוא מארח, ואפילו בפתח ביתו. מה הבעיה? הבעיה היא שזה גורם להסתה. למשל, ראינו לא מזמן לוויה של מחבלים שניסו, כמובן, להתנקש ביהודים. ולמה נהפכה הלוויה הזאת? ללוויה של תמיכה בטרור ופעילות כנגד מדינת ישראל. מה הניפו באותם מקרים, באותן לוויות? כמובן, דגל אש"ף. כלומר, למה נהפך הסמל הזה של הדגל? לסמל של תמיכה בטרור. זה, למשל, במקרה הזה. לא מזמן ראינו עוד מקרה באוניברסיטת תל אביב. סטודנטים של תא בל"ד ביחד עם חברי כנסת מהמפלגה רוקדים עם אותם דגלים, והגדיל ועשה גם – אמר יושב-ראש בל"ד שזהו הדגל שלהם והם גאים בו. שוב אני אומרת: אין לי בעיה, שום בעיה אין לי עם הלאומיות הזאת, עם הסמליות הזאת, אבל אם הוא כל כך מתגאה ומצהיר שהוא פלסטיני, שיתכבד נא ויעבור מעבר לרשות הפלסטינית, מעבר לגדה, שבשליטת חמאס, יחיה שם, שהם ישלמו לו את המשכורת, שהם ייתנו לו את העוזרים. הרי איפה נשמע כדבר הזה? זה לא היה מתקבל בשום מדינה דמוקרטית שיש לה את הזכות הריבונית להגן על הקיום שלה ועל הלאומיות שלה. אנחנו ראינו רק לא מזמן שבזמן מלחמה, כן? שתנועת הטרור חמאס, בזמן מבצע שומר חומות, ולאחר מכן קריאות חמאס לערביי ישראל לצאת ולפגוע באויב הציוני – כך הם קראו לו – ראינו את הפרעות בלוד, ביפו, ברמלה, בעכו. ראינו איך בתי כנסת הושחתו. ראינו איך אימהות עם ילדים הוברחו מבתיהם אחרי שהבתים נשרפו. אבל אותם ערביי ישראל יצאו כשהם עטופים באותם דגלים, הדגלים של המדינה שלהם, ויצאו לאן? לפגוע באזרחים ישראלים. זאת הלאומיות. עכשיו אני רוצה להגיד לכם שוב: אני יודעת שבחוק אין איסור להניף את דגל אש"ף, אין, שהרי זה הוא סמלם ותרבותם של העם הפלסטיני. אבל מה השאלה? כשזה קורה בהתקהלות, וזה מסית, וזה גורם להתקהלות אסורה ומסוכנת שכל מטרתה היא לפגוע באזרחי מדינת ישראל שכל חטאם הוא שהם יהודים – הרי שההתקהלות הזאת היא אסורה, והנפת הזאת גם היא צריכה להיות אסורה. כך היה קורה, שוב, בכל מדינה דמוקרטית. ואל תספרו לי שהנפת הדגל הזאת היא סמלית, ואל תספרו לי שהיא לא התרסה, כי היא התרסה והיא זלזול והיא התגרות, והיא חוסר נאמנות למדינה, שנותנת לאותם אנשים ביטחון שהם לא היו מקבלים בסוריה ולא בעיראק ולא בעזה ולא באיראן ולא בשום מקום שהם כל כך גאים להיות בו. עכשיו, אני שואלת את עצמי מה היה אמור יותר טבעי לראש ממשלה כמו נפתלי בנט, יו"ר מועצת יש"ע לשעבר, מאשר להגיד: נכון, במדינת העם היהודי, היחידה שיש לנו – לא עשרות מדינות למוסלמים, לא עשרות מדינות לאפריקנים; אחת קטנה, מוקפת אויבים שרוצים להשמיד אותה; אחת קטנה שנלחמת כל יום על הזכות שלה להיות קיימת – הייתי מצפה ממנו דווקא לתמוך בחוק הזה. אבל נכון, ועדת שרים לענייני חקיקה, שהיא כמובן ועדת השרים של הממשלה הפלסטינית הראשונה, עשר מעלות פלסטין, לא ימינה, כמובן פוסלת חוק שכזה. אבל נחשו מה? יש לי סקופ, סקופ שאף אחד לא ידע עליו: מי הגיש את אותה הצעת חוק בדיוק, ואפילו בצורה יותר חמורה ממה שאני, שכוללת קנס ומאסר בפועל? מי? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> קטי שטרית. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא קטי שטרית. יוראי חושב שזאת קטי שטרית. לא. טופורובסקי, יש לך ניחוש אולי? אין ניחוש. הבנתי. אני אספר לכם: ישראל ביתנו, מפלגה שהיום יושבת כאן, בממשלה, שיושבת ביחד עם הקואליציה הזאת. עוד הגדיל ואמר יו"ר הסיעה בזמנו, רוברט אילטוב, את הדברים הבאים, וחשוב לי לצטט אותם: "מדי יום אנו נחשפים לאירועים שונים המתקיימים במדינת ישראל, בהם מניפים דגלים ומשתמשים בסמלים של מדינות אויב וארגוני טרור הפועלים להשמדתה של מדינת ישראל, במעטפת הגנה של חופש הביטוי. זכותה האלמנטרית של כל מדינה היא לשמור על חירותה ועל עצם קיומה בפני אויבים מחוץ ובפני הנוהים אחריהם מבית". כן, כן, חברים, אותה מפלגה מושחתת, שכל קיומה היום בשביל שחיתות, יושבת היום בממשלה מושחתת, אנטי-ציונית, שנשענת כמובן על התנועה האסלאמית, ואיך אמר – ואגב, צדק בזמנו – מי שהיה ראש הממשלה לשעבר ושלעתיד בנימין נתניהו? הוא אמר אז: ליברמן כבר עמוק בגוש השמאל. הוא אמר וצדק. הינה ההוכחה. בשביל קצת תאוות שלטון וקצת שררה, הוא זרק את כל ערכיו – שאני לא חושבת שבאמת היו לו – ואת כל ערכי המחנה הלאומי. אז אם כבר אנחנו מדברים על אובדן דרך וערכים, אני שואלת אותך, נפתלי בנט, שאין ספק שבאמת עשית היסטוריה, עשית דרך מאוד ארוכה באובדן מצפון, שכנראה לא היה לך אי פעם. אם כבר דיברנו על זה, אני אומרת שמכיוון שדאגת להפיל את הצעת החוק שלי, אתה ושר המשפטים שלך, יו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה, שאי פעם, היה היה, היה ימין וערכי, אתה, נפתלי בנט, ראש הממשלה הראשון בהיסטוריה – שאגב, מביא הצעת מחליטים בנוגע לוועדת חקירה לרכש הצוללות ובוחר להימנע. אז אני אומרת: אתה נמנע במה שאתה אמור להיות בעד; מצביע נגד מה שהאמנת בו פעם; מצביע בעד למה שהיית נגד. תחליט משהו, ריבונו של עולם – תצביע בעד, תצביע נגד, לא משנה, העיקר תעשה משהו. כמו רוח רפאים, עלה נידף ברוח – אגב, בדיוק כמו הכהונה שלך: אפס החלטות, אפס מצביעים, אפס מנדטים, אפס אחד גדול. בדקה שנשארה לי אני אגיד על החוק שהוא מדבר על כך כי התקהלות אסורה היא גם זו שבמהלכה מוצגים דגלים של מדינות אויב ושל מדינות לא ידידותיות – אני מדגישה: מי שאינו מכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. כל מה שאני מבקשת בהצעת החוק הזאת זה את כלל ההדדיות: מדינה שאני, כיהודייה גאה, לא יכולה להניף את דגל ישראל שלי בשטחה בצורה בטוחה זו מדינה שאין לאפשר לה להניף את דגלה בשטח ישראל. הדדיות – דבר שאינו קיצוני, אינו גזעני, אינו פשיסטי, הוא בסך הכול מבקש את הדבר הנכון והצודק למדינת ישראל, כדי לשמור על סמליה ועל תרבותה שלה ולא על סמלים של מדינה, של עם, שכל רצונו הוא להשמיד את מדינת העם היהודי, במקרה הטוב, אם לא להטביע אותנו בים ולא להשאיר לנו כל זכר וכל קיום. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מאי גולן. ישיב, בשם שר המשפטים, השר חמד עמאר. בבקשה. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת מאי גולן, אני משיב בשם שר המשפטים גדעון סער. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ודאי, הוא לא יטרח להביא את עצמו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> בהצעת החוק מוצע לקבוע כי יראו כהתקהלות אסורה, אשר דינה מאסר שנה, את ההתקהלות מהסוג הבא: שלושה אנשים לפחות שמניפים בפומבי דגל של מדינת אויב או של מדינה, ישות או גוף שאינם ידידותיים למדינת ישראל או שאינם מאפשרים הנפת דגל מדינת ישראל בתחומם. מוצעת הגדרה לא ברורה ורחבה למונח ידידותי לישראל: מי שמכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. עוד מוצע להרחיב את הסמכות לפיזור הפגנה כך שזו תחול גם בהפגנות שבהן מונפים דגלים כאמור. ועדת השרים לענייני חקיקה סברה שיש להתנגד להצעה זו. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ודאי, לא ציפיתי אחרת. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> העבירה המוצעת פוגעת פגיעה קשה וחמורה בגרעין של חופש הביטוי, ובפרט בחופש המחאה והביטוי הפוליטי. היא רחבה ועמומה ומעוררת קשיי יישום משפטיים גם במישור הפלילי, ועל כן יש בה קשיים חוקתיים שעלולים לעלות כדי מניעה לקידומה. ההצעה מבקשת לאסור הלכה למעשה, ללא טעמים מהותיים של פגיעה בביטחון הציבור או המדינה, כל השתתפות בהפגנה אשר נעשתה בה הנפת דגלים של שורת גורמים רחבה למדי, בלתי מוגדרת ועמומה: מי שאינו ידידותי למדינת ישראל או מי שאינו מאפשר הנפת דגל ישראל בתחומו. אבהיר כי אומנם הנפת דגל עשויה לחצות את גבולות המחאה הלגיטימית באופן אשר עשוי להצדיק חקיקתה של עבירה פלילית. בחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016, יש עבירה פלילית הקשורה באופן ספציפי בהנפת דגל לשם הזדהות עם ארגון טרור. התכלית של עבירה זו בחוק המאבק בטרור קשורה בחשש המשמעותי לעידוד או להסתה לביצוע פעולות טרור ומהצורך למנוע תמיכה בארגוני הטרור ועידוד פעילותם או תמיכה בארגונים הפועלים לסיוע ולקידום ארגונים העוסקים בטרור. לעומת זאת, ההצעה הנוכחית מבוססת על היבטים מדיניים-הצהרתיים בלבד, ואינה כוללת כלל מבחנים מהותיים הנוגעים לפעילותם של הישות או של המדינה שעל דגלן מוטל האיסור המוצע. בהקשר זה, הפגיעה בחופש הביטוי מחריפה נוכח עמימותה של העבירה המוצעת. כיצד ידע אדם המשתתף בהתקהלות מיהם מדינה, ישות או גוף שאינם ידידותיים למדינת ישראל ומיהם אותם גופים שאינם מאפשרים הנפת דגל ישראל בתחומם? ההגדרה המוצעת לעניין זה אינה מסייעת אלא מגבירה את העמימות וחוסר הוודאות, שכן כיצד ידע אדם אם אותם מדינה, ישות או גוף הכיר בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית? עמימות זו יוצרת קשיים גם במישור האכיפתי הפלילי בהקשר זה, כי העבירה הקבועה בחוק המאבק בטרור מתבססת על רשימה מוכרזת וברורה של ארגוני טרור. מכל האמור, ההסדר שאותו מבקשת הצעת החוק להוסיף לספר החוקים אינו עומד במבחנים החוקתיים הקבועים בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. הפגיעה הישירה והעקיפה בזכות היסוד לביטוי ונגזרותיה שגורמת ההצעה היא פגיעה משמעותית והיא אינה משרתת תכלית ראויה במדינה דמוקרטית. יתר על כן, גבולות האיסור עמומים וסותרים את עקרון האחריות במישור הפלילי. על כן החליטה ועדת השרים להתנגד להצעת החוק, ואבקש מהכנסת כי היא תתנגד להצעת החוק. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני חושב – לא, אני עוד לא סיימתי. יש לי עוד קרוב לחמש דקות. אני אסיים את הדברים שאני צריך להגיד, אבל יש לי עוד זמן, ואני מבין שהצעת – מה? << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> – – – זאת זכות ולא חובה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> איזו זכות ואיזו חובה? לא הבנתי. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> הזמן – – – זאת אפשרות ולא חובה. אתה יכול לרדת. לזה התכוונתי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תאמין לי, חברי, נכנסנו לכנסת ביחד באותו זמן, נשבענו ביחד באותו יום. ישבתי כאן כסגן יושב-ראש הכנסת הרבה זמן, ואני יודע מה מותר, מה אסור, מה הזכות, מה מותר. תסמוך עליי, אני יודע הכול. את תקנון הכנסת – קראתי אותו, את כל תקנון הכנסת. אני חושב שגם יריב לוין, חבר הכנסת יריב לוין, קרא את כל התקנון. כיושב-ראש ועדת הכנסת הוא שינה הרבה בתקנון הכנסת ועשה עבודה מעולה שם, בנושא של תקנון הכנסת, לכן אני יודע בדיוק מה מותר לי, ואם אני צריך להישאר כאן את עשר הדקות או לא. יש לי את הזכות לעמוד כאן ולדבר אליכם ולהסביר שהצעת החוק הזאת שמביאה חברת הכנסת מאי גולן, לפי תשובתו של שר המשפטים, שאומר שיש חוק ברור בנושא של הנפת דגל בתמיכה בארגוני טרור, ואני חושב ומצדיק את הדברים וההסברים – איך אדם מן השורה יכול לדעת אם הישות הזאת, המדינה הזאת, מתירה להרים דגל ישראל, אוסרת להרים דגל ישראל. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מאוד פשוט – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לכן אני חושב, אנחנו מפילים על האזרח דברים שהוא לא יכול לעמוד בהם. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – זה לא נכון. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> זו התשובה הברורה – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הרי אתה יודע שזה לא נכון. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – של שר המשפטים שהוא קיבל אותה, ואני חושב שתשובתו של השר הייתה מאוד ברורה, ואני הקראתי את זה בצורה מאוד ברורה – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הקראת מאוד יפה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – ואני מאמין שהקשבת לכל מילה ומילה שאמרתי – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לכל מילה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – שאמרתי והבנת למה שר המשפטים – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא הסכמתי, אבל אהבתי את סגנון הקריאה שלך. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – שר המשפטים, למה הוא החליט להתנגד להצעת החוק וועדת השרים לחקיקה החליטה בישיבתה להתנגד להצעת החוק. אבל בכל מקרה, הצעת החוק מגיעה לכאן, ואני חושב שאנחנו אמורים להתנגד להצעת החוק. הקואליציה מתנגדת להצעת החוק ולא תתמוך בהצעת החוק האמורה. אני אמור למשוך עשר דקות, נכון אדוני היושב-ראש? זכותי לדבר עשר דקות. זכותי לדבר עשר דקות. אני חושב שהיום אנחנו במשרד האוצר גם – קואליציה, איפה אנחנו עומדים? יש לי עוד שתי דקות, אני יכול למשוך את שתי הדקות, אבל אם לא תהיו מוכנים עוד שתי דקות, היושב-ראש הוא מאוד מאוד קשה, והוא מדבר ישר, נותן לך עשר דקות ואומר לך: תרד. הוא לא מתפשר, אני כבר מכיר אותו. אז תעשו את הגיוס הזה. יש לנו עוד דקה וחצי. תעשו את הגיוס הזה, תגייסו את כולם שנצביע. ואני חושב – אני בטוח, לא רק חושב – שחברת הכנסת מאי גולן תצטרך לבוא, לענות כאן ולהשיב – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – תעמוד דקה ורבע – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא, לא, לא, לא יהיה לי יותר קל. לא. חברת הכנסת מאי גולן, אני בטוח שהיא תעלה לכאן והיא תסביר למה כל התשובה שהקראתי בצורה ברורה – היא תגיד: לא, אני לא מקבלת את כל מה שאמר שר הביטחון, ואני לא אמליץ לחבר'ה שלי להצביע נגד הצעת החוק שלי, לכן אני מבקשת מהאופוזיציה להצביע איתי, ונביא את הצעת החוק ונראה איך אנחנו מצליחים להעביר אותה. אני אומר לך, הצעת החוק לא תעבור. היא תיפול. אבל זכותך כחברת כנסת להביא הצעות חוק, ואני חושב שזו העבודה החשובה של חברי הכנסת, לנסות ולקדם הצעות חוק ולהביא אותן כאן. יש הצעות חוק שאני, באמת, אפילו מחויב לא לתמוך בהם כחבר קואליציה, לעומת עכשיו, שאני לא מצביע, אבל יש הצעות חוק טובות שאני מצביע לפעמים בניגוד לעמדה שלי. אבל הצעת החוק הזאת, אני חושב באמת שאין מקום להביא אותה כאן, כי חוק המאבק בטרור נותן את הפתרון לנושא הזה. אין מקום להביא את הצעת החוק הזאת. לכן, אני אסיים ואני אפנה לקואליציה להצביע נגד הצעת החוק הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשר חמד עמאר. חברת הכנסת גולן, איפה את? רוצה להשיב? בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> כן. אני אשיב בשלוש הדקות האלה. השר חמד עמאר, אין בליבי עליך, אני יודעת שאתה מקריא תשובה לקונית של שר המשפטים. הקשבתי בקשב רב לאותה תשובה לקונית של שר המשפטים, שאמר באמת דברים לא קשורים בעליל, לא נכונים בעליל, לא נוגעים אפילו לחוק. באמת אין לי מושג מאיפה הוא הביא אותם, אבל אני מבינה. בסופו של יום אין פה באמת שיקולים אובייקטיביים מהותיים לגבי איזה חוק כן חשוב למדינת ישראל ואיזה לא. הכול פוליטי, הכול עסקני, הכול קומבינטורי, הכול לא אכפתי. אני רוצה להגיד לך, שר המשפטים גדעון סער, שאתה מדבר על פגיעה בחופש הביטוי, אני לא יודעת אם היית ברמלה או בלוד בזמן הפרעות או אם יצא לך או למישהו מיקיריך להיתקל בהפגנה משולהבת של אותם פורעים שהם נגד העם היהודי ונגד אזרחי מדינת ישראל. לו היית יודע כמה אותו דגל עוזר ומלהיט ומסית ומשלהב, אולי היית חושב אחרת. אני יודעת שאתה חושב אחרת, אבל בכל זאת זה חוק של חברת הכנסת מאי גולן, של הליכוד, ואתה אמרת: תמות נפשי עם פלישתים, אני לא אתן שאף חוק שלהם יעבור, ולא משנה כמה הוא צודק. אני גם רוצה להגיד שאין שום קשר למאבק בטרור. להפך, אם היית מדבר על מאבק בטרור, היית מעביר את החוק הזה. אני רוצה גם לומר שאתה אומר – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תפריע לי. אל תפריע לי. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להודות ואתה מפריע לי, אני לא שומעת. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אבו שחאדה. תודה רבה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> תתמוך בטרור בחוץ. תתמוך בטרור בחוץ. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, נשמעה קריאת הביניים. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה – – – אחרי הזמן שלי. יש פה אנשים – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, אני מבקש. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא מצפה מאנשים שתומכים בטרור לתמוך באיסור הנפת הדגל הזה. מספיק. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא ציפיתי ממך. אני רוצה להודות לחברת הכנסת לשעבר ענת ברקו על הצעת החוק הזאת, שהיא הגישה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, די. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סגן השר קארה, תודה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה גם לקרוא – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. ברור. הוא עוטף את עצמו בדגל ומשלהב את הפורעים בעם היהודי להמשיך, אז לו אין טעם לענות. אני גם רוצה לקרוא לחברי הקואליציה שעוד יש מצפון בליבם: אני יודעת שאתם מחויבים למשמעת קואליציונית, אבל תזכרו שבסופו – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תפריע לי. הדברים שלך הם כל כך נבובים שאין טעם לענות. אני קוראת למי שעוד מצפון בליבו להצביע בעד הצעת חוק שכל חטאה הוא להפסיק את השלהוב וההסתה בתוך הפגנות כאלה ואחרות. היא לא פוגעת כלל וכלל בחופש הביטוי. תזכרו את כלל ההדדיות: מי שאינו מאפשר לנו להניף את דגל ישראל בשטחו, אין שום סיבה שיניף את דגלו שלו אצלנו כשהוא אינו מכיר במדינת ישראל כמדינה מדינה יהודית ודמוקרטית. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מאי גולן. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית. אנא תפסו את מקומותיכם. מי בעד? מי נגד הצעת החוק? נא להצביע. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 43 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 52 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור הנפת דגל של ישות עוינת), התשפ"א–2021, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 43, נגד – 52, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לא התקבלה. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים להודעת יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת ניר אורבך, בבקשה. << דובר >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הצעות החוק הבאות יועברו לדיון בוועדת החוץ והביטחון: הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, מ/509; הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"א–2021, פ/1994/24, של חבר הכנסת צבי האוזר; הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2021, פ/2276/24, של חבר הכנסת שמחה רוטמן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, פ/2997/24, של חבר הכנסת אבי דיכטר. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בגין חוב כספי נמוך), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2478/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת דסטה גדי יברקן) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בגין חוב כספי נמוך), של חבר הכנסת גדי יברקן. בבקשה, אדוני, להציג את הצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לכל חברי הכנסת מכל הסיעות, ובעיקר לחבריי החברתיים מהקואליציה, באנו לכנסת לסייע לעם ישראל ולשכבות המוחלשות בישראל. אדוני, החוק שאני מציע היום הוא חוק שחייבים לתקן אותו, ונתקלתי בו לפני כמה חודשים כשהייתי בדרך לטיסה עם זוג חברים. חברי שמואל שילם דוח חניה, ועיריית תל אביב החליטה לעכב אותו, שלא יוכל לצאת מגבולות ישראל. הוא בא לעלות למטוס ואומרים לו: אדוני, יש לך חוב, ואתה לא יכול לטוס. בן אדם, משפחה מסודרת, עובדים ואין להם שום חובות. מה לעשות, חברי שמואל נשאר ואני המשכתי לטיסה. אמרתי: זה לא הגיוני. אני חייב לתקן את החוק הזה. עשיתי בדיקה, ואפילו על 100 שקל דוח חניה או חוב לחברת טלפון או חוב כזה או אחר בסכומים זניחים שאפילו החייבים לא יודעים על קיומם – מסתבר שיש נגדם צו עיכוב יציאה מישראל. אמרתי לעצמי: איך זה יכול להיות? מה, כל בן אדם שמחליט שיש לו משהו שלא שולם מגיע להוצאה לפועל, והמדינה נותנת את כל הכלים שלה לאזרחים פרטיים כדי לעכב אנשים בגלל סכומים קטנים? אני לא מדבר על סכומים גדולים. אדוני היושב-ראש, בכל מדינות העולם מאפשרים לעכב יציאת אדם מהמדינה בשל עבירה פלילית, חובות גדולים או חוב מזונות לאישה. לעיתים נגרם עוול למעוכב היציאה כאשר מתברר כי כבר שילם את החוב, ועורכי הדין לא מיהרו להסיר את בקשת העיכוב. גופים כגון בנקים וחברות סלולר מפעילים סוללת עורכי דין המשתמשים בבקרי הגבול ובשערי היציאה מהארץ כמנגנון לגביית חובות יעיל כלפי הפרט. אני מבקש מכם, חבריי חברי הכנסת, לעשות לזה סוף. בוודאי, מי שיש לו חוב יצטרך לשלם אותו, ובוודאי אם זה חובות גדולים של עשרות אלפי שקלים – מעל 50,000 שקל – בוודאי צריך להסדיר את זה. אבל אם מדובר בחובות קטנים, אין הצדקה לעכב משפחה שלמה שמתכוונת לצאת או אדם. אני חושב שאנחנו יכולים להביא בשורה לאזרחי מדינת ישראל גם בעניין הזה. בשבוע שעבר העברנו חוק שיזמתי עם כניסתי לכנסת ב-2019, בכנסת הראשונה שנכנסתי אליה. עבר חוק חשוב: ביטול הגבלת רישיון נהיגה בגין חוב, כולל חוב מזונות. כולנו התגייסנו והעברנו את החוק הזה. אני מקווה שהחוק הזה יעבור עכשיו בתמיכה של כולכם. אני לא רואה שום הצדקה או היגיון פוליטי להתנגד לחוק הזה, משום שאינו על התיישבות צעירה או התיישבות בדואים בדרום או, רחמנא ליצלן, על ירושלים או שלמות העם; מדובר כאן בחופש תנועה של אזרחי מדינת ישראל שאפילו לא ידעו על קיומו של חוב. מה שהיה בסיפור שהתחלתי בו: חברי שמואל נשאר בארץ, בסופו של דבר. בחזרה הוא הלך הביתה, ולמוחרת הוא בא לבדוק ואמרו לו: אדוני, אין לך שום חוב, אתה כבר שילמת אותו, רק במערכת עדיין לא עדכנו. זה אומר שהוא סתם נשאר בארץ כי מישהו החליט שיש לו הכוח הזה, לנצל את הכוח של המדינה על גופים או אנשים פרטיים שלא בצדק. במקרה זאת הייתה עיריית תל אביב. חבריי, אני מבקש לאשר את החוק הזה בתמיכה. אני מבקש מכולכם להצביע בעד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יברקן. << הצח >> הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בגין חוב כספי נמוך), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1140/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ישראל אייכלר) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> להצעה הזאת הוצמדה הצעת חוק של חבר הכנסת ישראל אייכלר שמספרה 1140. אני מזמין את חבר הכנסת אייכלר. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> רק אם תוכל להגיד מה זה חוב כספי נמוך. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> 40,000 שקלים. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> זה כתוב? << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להודות לחבר הכנסת גדי יברקן על כך שאימץ את הצעת החוק שכבר הגשתי בכנסת התשע-עשרה, העשרים והעשרים-ושלוש, וגם עכשיו. אני חושב שהוא עושה דבר גדול מאוד, כי אסור שדווקא האנשים הקטנים, עם הבעיות הקטנות, ייפלו לרגלי כל הסערות הגדולות ויסבלו. התיקון הזה אומר שבחוק ההוצאה לפועל לא יינקטו אמצעים כמו עיכוב יציאה מן הארץ במקרה שבו קרן החוב קטנה מ-40,000 שקל, למעט אם מדובר בחוב מזונות. בעניין מזונות, אנחנו לא רוצים שאנשים יעשו שום דבר אלא לשלם. אבל בדברים האחרים – למה הגשתי את הצעת החוק? כי קרה מקרה שבו אישה הייתה עם תינוקת, באמצע הלילה, בדרך למטוס, התברר שיש לה איזה חוב מלפני שנים בחברת סלולר שהיא כבר עזבה אותה מזמן בסך – נדמה לי שזה היה פחות מ-1,000 שקל, והריצו אותה, ולא היה בנק בשדה התעופה שהיה פתוח. לא רק שהיא כמעט – עיכבו את המטוס יותר מחצי שעה עד שנמצא איזשהו סניף פתוח באמצע הלילה, ומישהו עשה לה טובה והלווה לה 1,000 שקלים או משהו דומה כדי שהיא תוכל לעלות. אז זה אחד העוולות החמורים ביותר שנעשים במדינת ישראל. יש יותר מדי חוקים במדינה הזאת, ויש אנשים שכל תפקידם, משכורתם וחייהם הם למצוא את הפרצה כדי להפיל אנשים. זאת אחת הדוגמאות. כמובן, אנחנו לא רוצים שאדם שיש לו חוב של 100,000 שקל יברח מהארץ, או בעל מכולת שיש לו ספק שהוא חייב לו כמה גרושים, שיהיה לו חוק דומה של עיכוב יציאה מהארץ שהעורך דין מוציא ברגע מבית המשפט. זה יכול להיות חברות סלולריות, זה יכול להיות עיריות, בגלל ארנונה, חוב קטן, בנקים, גופים גדולים. אגב, אנשים פשוטים שאין להם כסף לעורכי דין ואין להם מחלקות של ייעוץ משפטי לא מוציאים כל כך מהר עיכוב יציאה מן הארץ. ואני שואל את חברי הכנסת: אדם שחייב נניח 5,000 שקל, ואפילו 20,000, נראה לכם שיברח מן הארץ וישאיר את המשפחה ואת הבית ושצריך לעכב את היציאה שלו? לכן אני מציע להגביל את השימוש במנגנון הזה לחובות העומדים על סכום של 40,000 שקל, ואם תרצו 30,000, אני אתפשר על זה, אבל בכל אופן אני רוצה שיהיה הבדל גדול בין עיכוב יציאה מן הארץ על פשע או על חוב גדול לבין משהו זוטר שיכול למרר חיי הרבה אנשים על לא עוול בכפם. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ישראל אייכלר. ישיב, בשם שר המשפטים, השר חמד עמאר. בבקשה, אדוני. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> השר – – – הכול בסדר. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – חברי חבר הכנסת מלכיאלי, אני משיב בשם שר המשפטים גדעון סער. אני חושב שמשא ומתן היה צריך להתנהל מול השר גדעון סער, שר המשפטים, לא מולי. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> כולם נורבגים. לא פוגשים אותם, כבוד השר, לא רואים אותם. הם לא – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> סעיף 14 לחוק ההוצאה לפועל קובע את סמכות הרשם לתת צו עיכוב יציאה מהארץ לחייב אם הוא עתיד לצאת מהארץ בלי לפרוע את חובו או להבטיח את פירעונו. הצעת החוק מבקשת לקבוע כי לא תעוכב יציאת חייב מהארץ במקרים שבהם קרן החוב קטנה מ-40,000 שקל, למעט חוב מזונות. בפתח הדברים אציין כי בכל הנוגע לטעמים שעומדים בבסיס הצעת החוק מושא ענייננו לעניין ההשלכה של עיכוב טיסות על הציבור וחברות התעופה, אין בכך ממש. נכון להיום, בדיקת קיומו של צו עיכוב יציאה מהארץ נעשית כבר בשלב הראשוני של הבידוק הביטחוני, וכך ניתן לחייב זמן מקסימלי אפשרי להסדרת החוק בלי לעכב את הטיסה ואת המטוס. עיכוב יציאתם של חייבים מהארץ משמש כלי מרכזי בהוצאה לפועל כדי לתמרץ חייבים לשלם את חובם. ואולם, מובן כי לצד הצורך במתן כלים אפקטיביים לגבייה של תשלומים, יש להבטיח כי גבייה זו תיעשה תוך הגנה על זכויות הפרט של החייב. איזון זה מתחייב הן ביחס לכלי של עיכוב יציאה מהארץ והן ביחס לכלל כלי הגבייה האחרים הקבועים בחוק. כך, למשל, בימים אלו – בעצם כבר עבר – עתיד להיכנס לתוקף חוק של משרד המשפטים אשר מהווה בשורה של ממש, שמבטל את הסמכות להטיל הגבלה על רישיון הנהיגה של חייבים המשתמטים מתשלום, בשים לב לכך שנמצא כי לא ניתן לקשור בינו לבין גבייה בפועל, לנוכח מידת הפגיעה הנובעת ממנו. זה חוק שעבר השבוע בקריאה שנייה ושלישית, חוק שהיה מגביל הרבה אנשים. אני בעצמי הגשתי את הצעת החוק, והצלחתי להעביר אותה בהוראת שעה בכנסת הקודמת. עכשיו משרד המשפטים הביא את החוק – וגם הייתה הצעת חוק מוצמדת. חבר הכנסת אחמד טיבי, הייתה לכם הצעת חוק מוצמדת. גם לחלק מחברי הכנסת היו הצעות חוק מוצמדות, והם הצליחו להעביר את הצעת החוק, כי באמת אין שום הצדקה לתלות רישיון נהיגה בחוב, כי רוב האנשים החייבים – לחלק גדול מהם הרישיון מהווה הכנסה, כי הוא עובד כנהג במקומות מסוימים, וברגע שלוקחים לו את הרישיון, אז בעצם הוא לא יכול להחזיר את החוב והוא לא יכול להיפטר מהבעיה של הוצאה לפועל, ובזה אנחנו גורמים לו עוול גדול. בנוסף, אנחנו גורמים להרבה נהגים לעלות על הרכב ולנהוג ללא רישיון, ללא ביטוח, כתוצאה משלילת הרישיון. ולכן היה טוב ועשה טוב – אני באמת מברך אותו – שר המשפטים גדעון סער, שלקח על עצמו את הנושא והעביר אותו כחוק ולא בהוראת שעה. היום גם נושא זה יכול לעזור מאוד לאותם אנשים שחייבים. במערכת ההוצאה לפועל יש 503,288 חייבים, ו-245,733 חייבים שלהם עיכוב יציאה מהארץ בשל חובם. מנתוני רשות האכיפה והגבייה עולה כי רובם המוחלט של החייבים שלהם עיכוב יציאה מהארץ אכן משלמים את חובם בעת הגיעם לשדה התעופה. גם אם יש שיטענו כי יש מקום לבחון שוב את האיזון להטלת הגבייה על עיכוב יציאה מהארץ, הרי שכלל לא ברור מה הבסיס לקביעת הגבלה של 40,000 שקל המוצעת בהצעת החוק. אני יכול לשאול אתכם, מציעי הצעת החוק: למה 40,000 שקל? חבר הכנסת גדי, למה 40,000 שקל? גם שר המשפטים שואל למה החלטתם עד 40,000, מתחת ל-40,000. למה קבעתם את הסכום הזה ולא סכום אחר? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרי כל סכום שהיינו קובעים היית שואל למה – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אבל גם בתשובה שנותן שר המשפטים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כבוד השר, אני רוצה לשאול אותך שאלה. הרי על כל סכום שהיינו קובעים היית שואל למה. על כל סכום היית שואל למה. לא הבנתי את השאלה שלך. לאיזה סכום אתה מסכים? 37,500 שקל הולך? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> שאלתי, שאלתי – אני שאלתי את המציע. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לפי התשובה של שר המשפטים, רוב החייבים חייבים עד 40,000 שקל. רוב החייבים חייבים עד 40,000 שקל, ואתה מציע עד 40,000. וכאן שואל גם – ברור מה הבסיס לקביעה המגבילה של 40,000 שקל המוצעת בהצעת החוק. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> כבוד השר, כבוד השר, אני רוצה לענות. החוק שאני כרגע מציע יכול להיות אפילו תיקון עוול לכל מיני אנשים שעושים תספורות על מאות מיליונים. אנשים מסכנים, קשי יום, שהיה להם חוב לטלפון, לחניה, לכל מיני דברים קטנים, והחוב הזה תפח – – – הם אפילו לא יודעים. הדוגמה שהבאתי: חבר שלי שילם את החוב, אפילו שילם את החוב, אבל באו אנשים מההוצאה לפועל בעיכוב, כי לא שמו ביטול במחשב, על 100 שקל דוח חניה. החובות האלה תופחים. זה מאות אלפים, כמו שאתה מכיר, אזרחי מדינת ישראל. לא מדובר בטייקונים שנעשה להם תספורת, מדובר במסכנים, שיוכלו – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לכן שר המשפטים כאן אומר שבחינה זו צריכה להיעשות במשנה זהירות, על בסיס מסד נתונים רחב, יחד עם כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים לעניין. לכן הוא גם מדבר על כך שצריך לבדוק את כל הנתונים. נוכח האמור, הממשלה מתנגדת להצעת החוק. בתחילת החודש כל חייל צה"ל הרגיש, במשכורת שלו, תוספת של 50% לדמי הקיום שלו. לא רק חיילי צה"ל – גם משרתי שירות לאומי, שירותי אזרחי, קיבלו תוספת של 50% במשכורת. זה צעד שמאוד יכול לעזור לחיילים בסדיר, להרים את המשכורת ואת דמי הקיום שלהם ב-50%. זה מאוד יעזור לאותם חיילים סדירים, שיוכלו לגמור את החודש בכבוד. אני חושב שהצעד שעשה שר האוצר בנושא הזה הוא צעד מאוד חשוב, בשיתוף פעולה עם משרד הביטחון. זה הביא לתוספת רצינית מאוד במשכורת של אותם חיילים. אני באמת מברך את שר האוצר על ההחלטה האמיצה, על ההחלטה להעלות את שכר חיילי צה"ל בסדיר ב-50%, וגם של בנות שירות לאומי ב-50%. גם משרד הביטחון היה שותף לנושא. שני המשרדים הביאו את הצעד הזה. אני חושב ובטוח שכל חיילי צה"ל מרגישים ורואים את זה במשכורת שלהם. הם יכולים לעשות יותר דברים במשכורת שהם מקבלים. ממילא המשכורת שלהם היא מאוד נמוכה, והצעד הזה עזר להרבה משפחות. כאבא של חייל אני יודע. אין אבא של חייל שלא היה נותן לו בסוף שבוע דמי כיס, נוסף למה שהוא מקבל מצה"ל. אני מקווה ומאמין שאחרי התוספת הזו – זה יעזור להרבה משפחות ולילדים שלהן; לא להוציא דמי כיס ממשפחות חלשות, מאנשים קשיי יום ועניים. אני באמת מברך את שני השרים על הצעד הטוב הזה שהם עשו. בנוסף, לקחו עוד החלטה בקשר לאותם משרתי שירות אזרחי, שירות לאומי, שגם הם קיבלו תוספת של 50%. לא השאירו אותם מאחור, וגם הם קיבלו את ה-50%. בחודש הזה, אדוני היושב-ראש, ובחודש שעבר, נעשו כמה צעדים מאוד טובים לאותם אנשים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> בהצעת החוק הבאה שאני אעלה לענות עליה אני אוסיף עוד דברים שנעשו בנושא. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשר חמד עמאר. לנוכח התנגדות הממשלה, ישיב לממשלה חבר הכנסת אמיר אוחנה. בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. חברי הממשלה, חברי הכנסת, זה שאתה פרנואיד לא אומר שלא רודפים אחריך – זו אמירה שנהוג לייחס לכותב מלכוד 22, הסופר היהודי האמריקאי ג'וזף הלר. זהו הלך הנפש שאליו הכניסו את אזרחי ישראל הפושעים והעבריינים שפעלו בתוך משטרת ישראל, בידיעת ובגיבוי גורמים מאפיוזיים בתוככי הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה. ושלא יתפרש, חס וחלילה, שהכוונה היא לכל, או אפילו לרוב, שוטרי ופרקליטי ישראל העושים את עבודת הקודש של המלחמה בפשיעה והגנה על אזרחי ישראל יום-יום. הכוונה היא למיעוט, אבל הוא קיים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> מנכ"לים, ראשי ערים, בעלי חברות, אבנר נתניהו – מה עשה לכם אבנר נתניהו? וכל מי שהיו איתם בקשר כלשהו, טלפוני, סמ"סי, ווטסאפי ועוד. ולי אין צל של ספק שזהו אך ורק קצה הקרחון ביחס למה שעוד ביצעו, למה שפעם היה מי שכינה אותם "כנופיית שלטון החוק". מי עוד? עורכי דין? עיתונאים? חברי כנסת? שרים? כי מידע הוא כוח, והכנופיה, עניינה בכוח. הכנסתם מדינה שלמה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> על מה אתה מגן? על מה אתה מגן וצועק כאן? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני לא מגן על שום דבר, אתם מגינים. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> אז תשתוק. אז תסתום את הפה. אז תשתוק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, חבר הכנסת אוחנה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני לא אסתום. אתם מגינים. אתם מגינים. אתם – – – << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> הכנסתם מדינה שלמה לחרדה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אוחנה. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה אומר לי? במקום להשתיק אותו, אתה משתיק אותי? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, לא, בסדר, אבל המילים, המילים. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> מוטטתם את הצורך הכל-כך בסיסי של כל אדם לפרטיות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – אתה צריך להתפטר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קריב, תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, תודה. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> על מי אתה מגן פה? על מה אתה מגן כאן? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת לזימי. חבר הכנסת קריב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הכנופיה היחידה היא שלכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> ביתו של אדם הוא מבצרו. הפרטיות היא נשמתו. זה ד' אמותיו של כל אדם, ובהם הוא אמור להרגיש בטוח. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – היא שלכם. אתם – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת לזימי, אנא, שבי. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> הוא שכח שהוא היה שר המשפטים. הוא שכח – – – שר המשפטים. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להקריא מתוך הווטסאפ המשפחתי שלנו הבוקר. בשעה 08:03 כותבת אחותי – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני, לא שומעים אותך. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בשעה 08:03, בווטסאפ המשפחתי שלנו, כותבת אחותי כך – אחותי היא אישה בוגרת, בעלת כמה וכמה תארים אקדמיים ומקצועיים, בעלת משפחה – שאלה שמנקרת בי: האם ייתכן שכשלאבא השתגע הטלפון לפני כשנה וחצי, האם יכול להיות ששמו אותו בהאזנה כאבא של שר הבט"פ? זה מה שחשדתי בו אז, וכעת חשדי התגבר. לאן הבאתם אותנו? משפחה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – חצוף – – – << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> תפסיקו להתגונן, אני לא מדבר עליכם. תפסיקו להתגונן כבר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – אצלכם. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אוחנה, נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> דיברו כל כך הרבה. דקה אחת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסדר. לא, לא. אנחנו עומדים על הזמנים, אדוני. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> משפחה שעוסקת ברצינות תהומית בשאלה: האם התקינו אצל האב, בן 87, מכשירי ציטוט. הפכתם אותנו לאויבי ישראל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מי זה "הפכתם"? << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מגיש היום, יחד עם חברת הכנסת יואב קיש, הצעת חוק שתאפשר למבקר המדינה להעניק צו הגנה לחושפי שחיתויות גם מתוך המשטרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – לצו הגנה. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני קורא לגורמים בתוך המשטרה שלקחו יד: צאו החוצה לאור השמש. תהיה לכם הגנה. צאו החוצה וספרו מה נעשה כאן. אני קורא לכל חברי הכנסת, מכל סיעות הבית, לחתום על הצעת החוק הזו. אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר. תחתמו על זה. תפסיקו לצעוק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אמיר אוחנה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה, הצבעה אלקטרונית. אנא שבו במקומותיכם. ראשית, נצביע על הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בגין חוב כספי נמוך) של חבר הכנסת יברקן. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 52 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 53 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בגין חוב כספי נמוך), התשפ"ב–2021, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 52, נגד – 53, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק זהה, מוצמדת, של חבר הכנסת ישראל אייכלר. בבקשה, חברי הכנסת, מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 52 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 54 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בגין חוב כספי נמוך), התשפ"ב–2021, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 52, נגד – 54, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני (תיקון – הגבלות על יצוא ביטחוני לכוחות ביטחון שביצעו הפרות חמורות של זכויות אדם), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1474/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני (תיקון – הגבלות על יצוא ביטחוני לכוחות הביטחון שביצעו הפרות חמורות של זכויות אדם), של חברי הכנסת כסיף ותומא סלימאן. אני מזמין את חבר הכנסת כסיף להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מבקש שיהיה שקט. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מאה אחוז. בבקשה, אדוני. חברי הכנסת, אנא שמרו על השקט. חברי הכנסת רם שפע, יואב בן צור, השר עמאר, זה מפריע לדובר. חבר הכנסת מנסור עבאס, זה מפריע לדובר. חבר הכנסת בן צור. חבר הכנסת מלכיאלי, תסייע לי בגזרתך, מאחוריך. תפנה רגע את מבטך ימינה. אם תפנה את מבטך ימינה – בדיוק, תודה. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, התיקון לחוק היצוא הביטחוני שאני מעלה היום יחד עם חברתי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן צריך היה לעבור בקלות, שכן מצב שבו ישראל סוחרת בנשק עם משטרים המפירים שיטתית ובחומרת יתר זכויות אדם הוא לא מצב שעימו בעל מוסר אנושי בסיסי יכול להסכים. למרבה החרפה, זה המצב ששורר כרגע. כפי שאמר אחד מגיבורי הסרט שר המלחמה: כל יום אנשים יורים זה בזה. אני מסתכל באיזה רובים הם השתמשו ושואל את עצמי: למה לא בשלי? וכך פועלת ישראל זה שנים: מספקת כלי הרג למטרות רווח גרידא, כספי ופוליטי. דמים למען דמים. לפי מרשם של האו"ם, בשנת 2008 ייצאה ישראל אמצעי לחימה לצ'אד, רואנדה וקונגו, שבהן התחוללו מלחמות אזרחים עקובות מדם. בקונגו אף חימשה ישראל מיליציות שעשו שימוש בילדים כלוחמים. עולה גם כי ב-2011 נמכר נשק לקניה, בזמן שלפי משרד החוץ האמריקאי, כוחות הביטחון שם היו מעורבים בעינויים, אונס והריגה ללא משפט. ישראלים מכרו נשק לצדדים המעורבים במלחמת האזרחים הרצחנית בדרום סודאן מ-2013, וקצינים של צבא מיאנמר סיירו בתערוכות נשק בישראל בזמן שחבריהם עסוקים בטיהור אתני של בני הרוהינגה ובדיכוי של הכוחות הדמוקרטיים במדינתם. ברחבי העולם אף דֻּווח שבקרב סביבתו של העיתונאי הסעודי ג'מאל ח'אשוקג'י, שנרצח על ידי שלטונות סעודיה, הושתלה הרוגלה הישראלית פגסוס מבית NSO סמוך להירצחו. למצב הזה מתנגדים בשמאל ומתנגדים בימין; מתנגדים מטעמים הומניסטיים ומתנגדים מטעמים דתיים. אפילו שר הביטחון התבטא בנושא ואמר ב-2019 את הדברים הבאים: אני מקבל את זה שישראל לא צריכה למכור נשק למשטרים רצחניים. נקודה. כשאנחנו נהיה בשלטון, אנחנו לא נמכור נשק למדינות רצחניות. נקודה. בני גנץ משמש כשר ביטחון כבר זמן רב. האם מכירת הנשק למשטרים רצחניים פסקה? האם יממש את הבטחותיו בנושא? בין 21 ל-23 במרץ, בגני התערוכה בתל אביב, תתקיים תערוכת הנשק הגדולה בישראל, ה-ISDEF. מבט חטוף ברשימת המשלחות שישתתפו בה חושף את הגודל וההיקף של פשע הסחר באמצעי ההרג. בתערוכה ישתתפו בין השאר נציגים מגאנה, זמביה, אנגולה, קניה, קזחסטן, הפיליפינים ועוד. לפי ה-State Department, חברי הכנסת – לא אמנסטי אינטרנשיונל, לא רופאים לזכויות אדם או איזה ארגון זכויות אדם "קיצוני", במירכאות, אלא ה-State Department אמר שבכל המדינות שהזכרתי מפעילים השלטונות וסוכניהם מבחר של אמצעי דיכוי: הרג שרירותי ולא חוקי, העלמת אזרחים, עינויים קשים, ענישה אכזרית ובלתי אנושית, תנאי כליאה קשים ומסכני חיים, מעצרים פוליטיים ושרירותיים, הגבלות קשות על חופש הביטוי, הגבלה של העיתונות הכוללת אלימות או איום באלימות על עיתונאים, צנזורה, כליאה ותביעה כנגד עיתונאים חפים מפשע, הגבלות על חופש האספה, מקרי שחיתות חמורים ללא חקירה אמיתית ולקיחת אחריות, אלימות נגד נשים, חוקים נגד קהילת הלהט"ב ורדיפתה, עבדות ילדים ועוד. גם מהפיליפינים, שבראשה עומד הנשיא רודריגו דוטרטה, שהשווה עצמו בגאון לאדולף היטלר, תגיע משלחת "מכובדת". אלו רק חלק מהמדינות שאליהן ישראל מייצאת נשק. נשק ישראלי שיימכר לאותן מדינות ישמש בדיוק לאותן הפרות זכויות אדם שהזכרתי: יוציאו להורג ללא משפט ברובי תבור, ילדים חיילים יתרוצצו בג'ונגלים כשהם נושאים רובי גליל ועיתונאים יירדפו בעזרת תוכנות רוגלה כחול-לבן. חברי הכנסת, בסרט שהזכרתי קודם, שר המלחמה, אומר אחד הגיבורים: אתה מתעשר על ידי כך שאתה נותן לאנשים העניים ביותר את האמצעים להמשיך להרוג זה את זה. מכירת נשק למשטרים דכאניים, קל וחומר רצחניים, למען בצע כסף, כוח ושררה, מנוגדת במהותה לתפיסה האוניברסלית הרואה באדם ערך ולא אמצעי גרידא. גם רבנים רבים מתנגדים ליצוא הנשק למדינות רודניות, וחלקם, מן הסתם, על בסיס הדברים הבאים שכתב הרמב"ם בפרשנות למשנה – ואני מצטט את הרמב"ם: "אין מוכרין להם כל דבר שיש בו נזק לרבים, כגון כלי מלחמה כולן וכלי יסורין, כגון שלשלאות וכלי ברזל וצינוקים. וכמו כן, אין מתקנין להם כלי מלחמה, ואין מלטשין להם החרבות והרמחים וכיוצא בהם, שלא לעזור המשחיתין בארץ להשחית". הרב יובל שרלו, במאמר שכותרתו "נשמרת מכל דבר רע – על מדיניות יצוא הנשק של ישראל", ומוסיף וכותב כך בעלון "שבתון" מאוגוסט 2018: "ונשמרת מכל דבר רע – מדינת ישראל מחויבת להכריע הכרעה חד-משמעית ובלתי מתפשרת כי אין היא מוכרת נשק, לא באופן ישיר ולא באופן עקיף, למדינות שבהן מתרחש רצח עם ומופרות ברגל אכזרית זכויות אדם – – – מדינת ישראל מחויבת להקמת מנגנוניים פנימיים אשר לא יאפשרו לברוני סוחרי הנשק לייצא מוות והרס לעולם, כאשר הם טובלים במדמנה של כספים טמאים ומעשי שוחד אין-סופיים – – – זהו חלק בלתי נפרד" – כותב שרלו – "מקדושת המחנה שאנו מצווים עליו, ובכך אנו הולכים" – הוא אומר – "בדרכו של הקב"ה ובדרכה של תורה". כך כותב יובל שרלו. הגיע הזמן לתרגם את ההסכמה הרחבה בציבור, המתנגד למכירת נשק למשטרים רצחניים, לחקיקה שתפקח באופן רציני על יצוא הנשק. בחוק הנוכחי, חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני מ-2007, אין ביטוי מפורש לשיקולים הנוגעים לזכויות אדם ולעמידה בכללי המשפט הבין-לאומי ההומניטרי, אלא רק לאמברגו של מועצת הביטחון של האו"ם, שלה, כידוע, יש מגבלות פוליטיות רבות. חברי הכנסת, אנחנו חייבים להיות יותר אקטיביים ולמנוע הישנות של מכירת נשק למדינות רצחניות. על כן, התיקון לחוק מציע להקים ועדה שתבחן באופן מעמיק עסקאות נשק טרם אישורן. אסיים את דבריי בכמה שורות שעיבדתי, בעי"ן, מתוך שירו האלמותי של בוב דילן, "אדוני המלחמה". דווקא סופו של השיר הוא העוצמתי והרלוונטי ביותר, אבל אחסוך אותו מכם בשל חריפותו היתרה, אפילו עבורי. וכך כותב דילן, בתרגומו המופתי של יהונתן גפן: "אתם – אדוני המלחמה שרוצים להרוס את העולם. / אתם – שהמצאתם את הרובים ואת הלהביור. / אתם – שבראתם את מטוסי הנפל"ם והקרב. / אתם – שלא עשיתם דבר בשבילי מלבד לזרוע הרס מסביבכם. / אתם – שמשחקים בעולם שלי כאילו שזה צעצוע שלכם. / אתם – ששמים לי רובה ביד ואומרים 'נו, ישחקו הנערים'. / אבל אני מביט לכם בתוך העיניים. / ורואה את המוח שלכם – המפחיד. / כמו שרואים דרך המים את הבוץ בקרקעית". ואני אוסיף למילים של דילן: לכם, ברוני המלחמה, אני אומר: לכו ועזבונו לנפשנו בשקט ובשלום. חברי הכנסת, הצעה זו לא אמורה להיות עניין של שמאל או ימין, אופוזיציה או קואליציה. זה עניין של אנושיות ומוסר בסיסיים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הצביעו בעד החוק ועזרו למנוע יצוא נשק ישראלי למשטרים רצחניים. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עופר כסיף. ישיב סגן שר הביטחון אלון שוסטר, בבקשה. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר >> כבוד יושב-ראש הישיבה, חברות וחברי הכנסת, הממשלה מתנגדת להצעת החוק של חברי הכנסת כסיף וסלימאן. אני רוצה לומר שהנושא הוא חמור ורציני, אבל לעניות דעתי, ואני אנסה לנמק אותה, הממשלה, ובראש משרד הביטחון, מודעים לסכנות שעליהן התריע או שמפניהן התריע חבר הכנסת, ואני מניח שאנחנו עושים ונעשה כל מה שצריך כדי שהפעולות הכלכליות לא תזוהמנה. בהצעתם מבקשים חברי הכנסת להגביל את שיקול דעת משרד הביטחון בדיונים בבקשות לרישיונות שיווק או יצוא ביטחוני באמצעות הקמת ועדה מוסמכת ייעודית להיבטי זכויות אדם. בכך מבקשים חברי הכנסת להגביל את סמכותו של משרד הביטחון כרשות המוסמכת לעניין. מוצע כי הקביעה כי מדינה מסוימת תיכלל ברשימת היעדים האסורים תתקבל בוועדה שימנה שר החוץ על דעת כל סיעות הכנסת אשר תבדוק הפרות זכויות אדם חמורות על ידי כוחות ביטחון ביעדי היצוא. הצעת החוק מבקשת להתבסס, בין היתר, על מידע מיחידים ומארגונים שאינם פועלים מטעם ממשלת ישראל על הפרות חמורות של זכויות אדם. משרד הביטחון סבור כי הצעת החוק אינה מוסיפה על תהליך קבלת ההחלטות הקיים כבר היום בבקשות למתן רישיונות, שבו לוקח חלק גם משרד החוץ בהתאם לקבוע בהוראות חוק הפיקוח. שיקולי שמירה על זכויות אדם משולבים כבר עתה בהליך הפיקוח על יצוא ביטחוני שמרכז אגף הפיקוח על יצוא ביטחוני במשרד הביטחון. בנוסף, מדינת ישראל, ובכלל זה מערך הפיקוח, מחויבים להחלטות מועצת הביטחון של האו"ם. עם כניסתו של שר הביטחון בני גנץ לתפקידו, הוא כינס פורום רחב והנחה לחדד את הנהלים ולהימנע מאספקת אמל"ח – אמצעי לחימה – שישמש לפגיעה בזכויות אדם. בנוסף, לאורך השנה עודכנה מדיניות היצוא, ולפי דוח שהוציא משרד הביטחון, רק לאחרונה נשללו או הותלו מעל 3,000 רישיונות, בדיוק מתוך מדיניות זו. בנוסף, עודכנו לאחרונה טופסי משתמש הקצה בכל הנוגע ליצוא סייבר באופן שמגדיר במפורט את השימוש שניתן לעשות באמצעים אלו. אפ"י – אגף לפיקוח על יצוא ביטחוני – ממשיך להתעדכן ולעדכן נהלים כל העת ולקיים את מגוון השיקולים, ובראשם סוגיית השמירה על זכויות האדם והאמנות הבין-לאומיות. נוסף לכל האמור, הצעת החוק מבקשת לקבוע כי הוועדה תעדכן את השלטונות במדינות שאליהן נאסר יצוא ביטחוני, וכי יש לפרסם את פרטי אלו שהוחלט לאסור את היצוא הביטחוני אליהן. בהקשר זה יובהר כי מדינת ישראל אינה מפרסמת את מדיניות היצוא הביטחוני שלה מטעמים ביטחוניים ומדיניים. חשיפת מידע כמוצע על ידי חברי הכנסת עלולה לפגוע באינטרסים אלה. אשר על כן, אני מבקש להסיר את הצעת החוק מסדר-יומה של הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לסגן שר הביטחון. אתה רוצה להשיב? בבקשה. חבר הכנסת כסיף ירצה להשיב על הדברים. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, חברי הכנסת, אני רוצה לשאול את אלה שמתכוננים להצביע נגד ההצעה – כולל סיעתו של המשיב לי, אבל גם אחרים – אני רוצה לשאול בעיקר את אלה שרואים את עצמם, מציגים את עצמם, כמפלגות או כסיעות מרכז שמאל: מה אתה בעצם עושים בממשלה? למה אתם בקואליציה? הרי אתם מצביעים באופן עקבי נגד כל מה שאתם עצמכם מתיימרים לתמוך בו ובעד מה שאתם אמורים להתנגד לו, אם אני מסתכל על מה שאתם בעצמכם הרי אומרים ועושים. הרי חלקכם העליתם הצעות דומות בעבר, אפילו זהות. מה השתנה? << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> אפילו זהות ואפילו היום. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ואפילו היום. אז אני אומר: תראו, תסתכלו על הרשימה המאוד-מאוד-חלקית של מה שאתם עשיתם. הצבעתם בעד מה שמכונה "מתווה אביתר"; ברחתם מהצבעה או שהצבעתם בעד חוק האזרחות הגזעני; פשע הנטיעות בנגב חתום על שמכם, אתם חתומים על הפשע הזה; הייתם בעד מיליטריזציה נוספת של המשטרה על ידי הוספת כוחות צבא בעת הפגנות והפרות סדר, לכאורה. בעצם הפכתם למה שאתם טענתם שאתם רוצים להחליף או לשנות. מה שקרה זה שמרוב מאמץ ותשוקה מוצדקים למנוע ממשלת ימין קיצוני הפכתם בעצמכם לכזאת. מתוך שאיפה ראויה לעצור את מדיניות הליכוד הכושלת והנפשעת הפכתם אתם למוציאים לפועל של אותה מדיניות. הממשלה לא יכולה יותר להיות אצלכם אמצעי, כי היא לא אמצעי לכלום. אז מה כן הממשלה בעבורכם? ניכר שהיא הפכה בעבורכם למטרה בפני עצמה, תוך מכירת חיסול מוחלטת של העקרונות שלכם, הפעם בהקשר של מניעת יצוא של אמצעי לחימה למשטרים רצחניים. אתם תהיו או תמשיכו להיות חתומים על כל "ילד לוחם", מה שנקרא, שהורג ונהרג. אתם תמשיכו להיות חתומים על כל עיתונאי שמעונה משום שהוא תחת מעקב, באמצעים שאתם אפשרתם לייצא. אתם תהיו אחראים לאונס הבא של אישה תחת משטר רודני שרוצה להתנקם בה משום שהיא השמיעה קול מחאה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתם האשמים. אתם אדוני המלחמה שעליהם כתב בוב דילן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת כסיף. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בעד ונגד הצעת החוק, הצבעה אלקטרונית. אנא שבו במקומותיכם. מי בעד? מי נגד ההצעה? נא להצביע. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 5 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 28 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני (תיקון – הגבלות על יצוא ביטחוני לכוחות ביטחון שביצעו הפרות חמורות של זכויות אדם), התשפ"א–2021, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – חמישה, נגד – 28, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לא התקבלה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הצמדת קצבת אזרח ותיק לקו העוני), התשפ''א–2021, של חבר הכנסת יואב קיש. בבקשה, אדוני, להציג את הצעת החוק. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> המשקפיים שלי, סליחה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עד שיגיעו המשקפיים – הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) (תיקון מס' 4) (הארכת תקופת ההתיישנות), התשפ"ב–2022, של חברת הכנסת נירה שפק; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 63) (הסדרי עבודה גמישים להורה עצמאי), התשפ"ב–2022, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וקבוצת חברי הכנסת; והצעת חוק דמי מחלה (תיקון מס' 6) (חישוב היעדרות לחולים במחלה קשה), התשפ"ב–2022, של חברות הכנסת אורלי לוי אבקסיס ונעמה לזימי. עוד הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת ביטחון הפנים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת משה ארבל, איתמר בן גביר, אורי מקלב, עמיחי שקלי, מכלוף מיקי זוהר וגבי לסקי בנושא: אלימות שוטרים כלפי מפגינים ומתפללים. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה למזכירת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הצמדת קצבת אזרח ותיק לקו העוני), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1642/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יואב קיש) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. ראשית אני רוצה לומר שבהסכמה עם הקואליציה ועם השר מאיר כהן, אנחנו נהפוך את הצעת החוק הזאת להצעה לסדר-היום. אני אומר את זה בתחילת דבריי, אבל אני כן רוצה לנצל את הזמן ולדבר על כמה דברים אחרים. ראשית, יש שני ראשי ועדות של הקואליציה שמפירים בצורה ברורה הבטחות שניתנו לאופוזיציה. לצערי אני לא רואה אותם פה. הראשון זה אלכס קושניר, ודיברתי בבוקר על העניין של החוק שמעלה את הפטור ממס רכישה – חוק מצוין, שכל חברי ועדת כספים חתומים עליו. חבר הכנסת ינון אזולאי עזר לקדם אותו, אלכס קושניר חתום עליו, יש כבר סיכום קואליציה-אופוזיציה שהחוק הזה יתקדם ומהר, ובמקום לעשות את זה בוחר אלכס קושניר לפגוע ישירות בזוגות הצעירים ובמשפרי הדיור ומונע את קידום החקיקה בגלל סיבות פוליטיות, בגלל רגשי נקם כאלה או אחרים וניצול כוחו כיו"ר ועדה בניגוד לסיכומים שנעשו. הוא לא צריך לתת תשובה לי, הוא צריך לתת תשובה לאותם זוגות צעירים שבגלל חשבונות פוליטיים זולים הוא מעכב להם את ההטבה. ויש יו"ר ועדה נוסף, ששמו רם בן ברק, שהתחייב לפני כחודשיים שבתוך ארבעה שבועות הוא עושה דיון על פתרון בעיית החשמל להתיישבות הצעירה, ואפילו את זה – דיון בוועדה, עם הבטחה ברורה – הוא לא מסוגל לעמוד בהבטחות לאופוזיציה. אז אני אומר לכם, חברי הקואליציה, ובעיקר לאותם ראשי ועדות: ניצול הכוח שלכם, אי-עמידה בסיכומים עם האופוזיציה, זלזול בהם, בסופו של דבר יביאו לכך שאנחנו לא נבוא אתכם לסיכומים, שהלילות פה יהיו לילות ארוכים, ואתם תפסידו הרבה ממה שאפשר לעשות כשהכנסת מתפקדת. לא יכול להיות שראשי ועדות מנצלים את כוחם ומפירים סיכומים ברורים שהיו בין הקואליציה לאופוזיציה. רציתי לדבר על נושא שמסעיר כנראה הרבה מאוד אנשים, גם פה בבית הזה וגם מחוץ לבית הזה, וזה על תוכנת הריגול, הרוגלה של NSO. היום שמעתי אמירה של מקורבי מנדלבליט שהתפרסמה שהוא אומר: לא הייתי מאשר לעולם מעקב אחרי מובילי הפגנות – ובזה כאילו מעביר את הכדור למשטרה. ראשית, אם כך, אז אני שואל את מנדלבליט: אוקיי, על מובילי הפגנות לא היית מאשר, אבל בדיקה של ראשי ערים כן? של מנכ"לים של משרדים כן? של עיתונאים? אז מה, אז מובילי הפגנות – אז הכול פטור? אמרה היועמ"שית החדשה שהגיעה לתפקידה שהדבר המרכזי שהיא רוצה לעסוק בו זה להחזיר את אמון הציבור במערכת החוק, במשטרה ובפרקליטות. אני חייב לענות לה בשני דברים: ראשית, כשהפרשה התחילה להתגלגל, יושב, נדמה לי, תת-ניצב יואב תלם ואומר: לא היה ולא נברא, וניצבי המשטרה אחד אחרי השני באים ואומרים את זה. ואז מתגלה הקלטה לפני חקירתו של פילבר שמדברים בדיוק על זה – על אפליקציה, צל"ש, טר"ש – ומסתבר בזיהוי קולי שמדובר באותו תת-ניצב יואב תלם. אז איך אתם רוצים שאנחנו נאמין למילה שאתם אומרים? עכשיו, מה קורה? הזמן עובר, וחוץ מאותה הקלטה שנמצאה – ולכן המקרה הזה כבר כביכול לא מוכחש – אז עכשיו לאט-לאט אומרים: לא היה, לא היה, לא היה. אני אומר לכם – – – << קריאה >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> אמרת "כביכול", זה היה מאוד חשוב. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר. הכול מסתמך על טורים עיתונאיים. אני הרי לא יושב במערכת עצמה. << קריאה >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> אתה בכנסת. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אני אומר לך מה כן הפריע לי, וזה לא כביכול: תת-ניצב יואב תלם אמר יום אחרי הפרסום: לא היה ולא נברא, ויומיים-שלושה אחרי זה – הקלטה בקולו בדיוק מה עשו לפילבר. אז להגיד "כביכול" – פה אני לא אומר "כביכול", פה אני אומר בבירור מה היה, בבירור מה היה. מה כביכול? << קריאה >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. אני לא אמרתי, לא במקרה הזה. << קריאה >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת בני בגין, במקרה – – – << קריאה >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> יואב, אתה היית בארגון שמתחקר, ולא מביאים מסקנות לפני שמסיימים את התחקור. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ברור, אבל אנחנו שואלים מי יתחקר. בני, אנחנו שואלים מי יחקור, מי יתחקר. במקרה הזה, כשיש פה חשש כבד לעבירות פליליות שנמצאו במסגרת, אנשים במערכת המשטרה ובמערכת הפרקליטות, זה לא יכול להישאר בידיים שלהם. אני אתן לך דוגמה נוספת. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז בידי מי? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אתן לך דוגמה נוספת. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> בידי מי? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני כיו"ר ועדת הפנים הבאתי – אולי מירב בן ארי פה, אני לא רואה אותה, אולי היא זוכרת, היא הייתה בכנסת העשרים. הינה, מיכל רוזין ומוסי רז, אולי אתם זוכרים. הבאתי כיו"ר ועדת הפנים את תת-ניצב גיא ניר לדיון – דיון סוער, דרך אגב, לא דיון קל, כי זה היה דיון שבא לבחון – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> אני – – – לדיון מהיר על מסמך יצחקי. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, בבקשה. מסמך יצחקי, לא? וגיא ניר הגיע, תת-ניצב. אני אומר לך, המשטרה התעללה בו והלכה וחיפשה את הראש שלו באופן אישי סתם, אני אומר לך את זה עכשיו. אני אומר לך שהוא צריך לקבל הגנה של חושף שחיתויות. הוא בא ודיבר על הדברים האלה, והוא דיבר על הדברים הנוראים שעשו במשטרת ישראל, אבל אתה יודע איך סתמו לנו את הפה? ושלא יעשו לנו את זה גם עכשיו. הם אמרו: הכול נבדק, הכול נחקר, אין ולא היה, והיועמ"ש נתן גיבוי. ואני אומר לך, הדברים האלה לא יכולים להישאר בידיים של הפרקליטות. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> רק סליחה, יואב, אתה אמרת – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, לא שומע שניים. בני, שנייה. שנייה, יוסי, תן לבני. << קריאה >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> אני חוזר – – – להקשיב לך – – – אפשר לומר. אני חוזר על מה שאמרתי בוועדת החוקה: כן, אני מאמין לעמית מררי, עורכת הדין, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה – פלילי, ואני מאמין ביכולת של הוועדה הקטנה שהיא עומדת בראשה להגיע לבירור ראשוני לעומקו – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני אומר לך ככה: לפי מה שאני יודע, הם קיבלו לבדוק שנתיים אחורה. אני לא יודע אם זה שׁוּנה. זה שׁוּנה? מאיפה הבנת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פורסם. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> פורסם. אני לא יודע. אני שמעתי שהם קיבלו שנתיים. אחת הטענות – אמרנו: למה שנתיים? אנחנו מדברים על מ-2015, אלה השנים, אז זה כבר התחיל להריח לא טוב. אני אומר לך יותר מזה: מצטער, אני פה חולק עליך – אני לא מאמין להם. אני לא מאמין, כי יש שם אנשים שעשו, כנראה – הינה, כביכול, כי את זה אני לא יודע, את זה אני עוד לא יודע – יש חשש כבד לעבירות פליליות בתוך המערכת הזאת. הדבר הזה חייב להיבדק על ידי גורמים חיצוניים. ויוסי, לשאלתך – מי? גם אני לא יודע מי. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני שואל אותך. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> גם אני לא יודע. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני רוצה לשאול אותך שאלה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> רק שנייה, תן לי לסיים את הנקודה הזאת, תכף, אני אסיים את הנקודה. ולכן, דבר אחד בוודאות, וזה מתחזק עוד, אני אומר לך, אחרי שנים של ניסיון, ואחרי שראיתי את תת-ניצב גיא ניר, וכל מה שהוא אמר, ואיך שהמערכת רמסה אותו ודיכאה אותו ומנעה ממנו ומאיתנו להגיע לחקר האמת – את הדבר הזה, אני אומר לך, אסור לעשות את הטעות הזאת עוד פעם. כן, יוסי. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> רק שאלה אחת אליך: מכיוון שעמד פה קודם מי שהיה שר המשפטים והשר לביטחון פנים – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב, את זה תשאל אותו. אל – – – << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> רק סליחה, תן לי לשאול אותך שאלה. הוא קרא לכולם, הוא אמר: המאפיוזה, הפושעים במשטרה ובפרקליטות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היושב-ראש – – – ותשב. אבל תשב. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> הוא מהקואליציה. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> סליחה. ומכיוון שאתמול ושלשום עולים ומדברים על זה שאי-אפשר לסמוך על ועדת חקירה ממלכתית או ממשלתית ועל כלום, אז אני שואל אותך – "בתוך עמינו אנחנו יושבים" – איזה הרס מוסדי זה ואיך אתה תפתור את זה? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי. אז קודם כול אני אגיד לך איפה הבעיה, ואני אומר לך בצורה ברורה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ההרס המוסדי הכי גדול – זה שאתם בקואליציה. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אחזור על השאלה: האם יש לך משטרה אחרת? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז קודם כול, בשביל שהמשטרה הזו תהיה חזקה, הדבר המרכזי שהיא צריכה להחזיר לעצמה זה את אמון הציבור. וכשרואים איך היא מתנהגת לאותו בחור חרדי, חיים מזרחי, והדבר הזה עובר כאילו הכול בסדר – עזוב, אין אמון במשטרה. אני לא אומר את זה רק על דעת עצמי – – << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה אתה מציע? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> – – אני אומר את זה לפי הסקרים. אנחנו רואים שהם מאבדים את האמון בהתנהגות שלהם, ולכן הם לא יכולים להיות – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, הוא כבר לקראת סיום דבריו, אז תנו לו בבקשה לסיים את דבריו. << קריאה >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – לבדוק את העובדות. אתה לא יודע – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בני, תן לי לענות לך. הם לא יכולים להיות אלה שבודקים – לא הם, לא הפרקליטות. הכלי הכי משמעותי שיש לנו היום זה ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט. אני אומר לך שיש הרבה מאוד אנשים שחוששים שהממשלה הנוכחית הזאת תמנה באיזשהו מתווה שימסמס את העניין הזה. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל הם כולם – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> ולכן, מה שאנחנו הצענו – שהנשיא ונציגי הקואליציה והאופוזיציה יבחרו ביחד מתווה מתאים לזה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, חבר הכנסת יוסי שיין, אנחנו לא צועקים בעמידה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הנקודה הכי בעייתית היום – אני אומר את זה לכם, ואני אומר את זה בכאב – שאין אמון במערכת אכיפת החוק לנוכח הדבר הזה. הם הביאו את זה על עצמם, ואין אף אחד, וזה לא קשור – לא אמרתי מילה על משפט נתניהו. אני בכוונה לא הולך לשם. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – תראה, שמגר, שנים – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר לכם שאתם – השמאל והימין במקום הזה חייבים להתאחד כדי שזה לא יושתק, לא ינופנף, ייחקר ונגיע לחקר האמת בנושא. תודה. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני, אפשר להגיב כרגע? הוא הזכיר את שמי. אפשר לעלות רגע להגיד משהו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא. תודה רבה לחבר הכנסת יואב קיש. ישיב שר הרווחה מאיר כהן. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז מה אתה רוצה לעשות, תגיד לי? << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> לסגור את המדינה צריך. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה כבר אמרת שאתה רוצה לעזוב את הארץ – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יוסי שיין. חבר הכנסת פרוש, תודה. בואו נאזין לשר. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שוין. קדימה. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש הנכבד, חברות וחברי הכנסת, אדוני חבר הכנסת יואב קיש, אנחנו מקבלים שהצעת החוק שלך תהפוך להצעה לסדר-היום. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשר הרווחה מאיר כהן. אם כך, חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על ההצעה לסדר-היום. מי בעד ומי נגד ההצעה לסדר-היום? זו הצבעה על הצעה לסדר-היום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אחרי שנצביע נקבע את הוועדה, בסדר? בבקשה, הצבעה על הצעה לסדר-היום. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להפוך את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הצמדת קצבת אזרח ותיק לקו העוני), התשפ"א–2021, להצעה לסדר-היום ולהעביר את הנושא לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 17, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מוסיף את קולו של סגן השר שוסטר, אז 18 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אנחנו נעביר את ההצעה לסדר-היום שהתקבלה לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, בהסכמת המציע והממשלה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני הייתי בעד – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז אנחנו נכריז לאומה שחבר הכנסת גפני תומך בהצעה לסדר-היום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> וגם חבר הכנסת בן צור. עוד מישהו? שידעו כולם. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום דמי חניה במוסד רפואי), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2583/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברים, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום דמי חניה במוסד רפואי). יציג את הצעת החוק שהגיש חבר הכנסת משה ארבל. יעלה ויבוא כבודו. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, מכובדי היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – אין מי שיחקור. תשאיר את הסירחון כמו שהוא. שמענו פעם כזה דבר? אין מי שיחקור כי כולם נגועים בעניין הזה. תשאיר את הסירחון. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> מי אמר את זה? << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> הוא, חבר כנסת מהנאורים. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא פרופסור, הוא איש אקדמיה, הוא יודע על מה הוא מדבר. מכובדי היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, עם ישראל נאנק תחת יוקר המחיה. בדיקות שנעשו בקרב מדינות ה-OECD הראו שממוצע המחירים בישראל נכון לסוף שנת 2021 היה גבוה ב-22% מרמת המחירים הממוצעת בקרב כלל המדינות. לפי נתונים אלו, ישראל במקום הרביעי בין כל המדינות שנמדדו ביוקר המחיה. אמרנו שנתונים אלו היו נכונים לפני חודשיים. מאז, לצערי, שמענו רק על עליות מחירים. בדיקות על מוצרים ישראליים מראות פעם אחר פעם, כמעט בכל בדיקה, לגבי כל מוצר, שאותם מוצרים בישראל יקרים יותר. תירוצים יש בלי סוף. ישראל היא באמת מדינת אי, אבל כיצד נסביר, אם כך, שמוצרים ישראליים שמיוצרים פה, במפעל בארץ, דוגמת מוצרי עלית, למשלף נמכרים יותר בזול בחו"ל? ביסלי, במבה, פסק זמן, יותר יקרים בארץ, לפי בדיקת חדשות 12. הצרכן הישראלי משלם ומשלם. חלק ניכר מהמשכורת הולך למוצרי מזון, וזה מקשה עוד יותר על צבירת הון לרכישת דירה למגורים. שמענו בשבוע שעבר שבעקבות הלחץ הציבורי הסכימו היבואניות הגדולות להקפיא, לזמן מוגבל, חלק מעליות המחירים. הייתי אומר שזה פלסטר, אבל זה אפילו לא פלסטר. אזרחי ישראל גם היום משלמים סכומים לא סבירים על מוצרי בסיס. המחירים הולכים בכיוון אחד – למעלה. אם לא עכשיו, אז עוד חודשיים, והחברות ידאגו שהעליות בעוד חודשיים יפצו אותן על הדחייה. שמענו שהממשלה שוקלת, חושבת ומתכננת איך להוריד את יוקר המחיה, אילו רפורמות לבצע. אבל בזמן שהממשלה שוקלת רפורמות להורדת יוקר המחיה, היא מאמצת רפורמות שמעלות את יוקר המחיה. ממשלה שמעלה מיסים, מקשה את ליבה לחלשים. היא יודעת לפגוע במדויק במוצרים שנרכשים על ידי האוכלוסיות החלשות בתכנון מראש, והייתי אומר, אפילו ברוע. כשהאזרח הישראלי משלם מכל כיוון יותר ויותר כסף על פחות ופחות, צריכה הכנסת להתערב ולדאוג שלכל הפחות מוצרי יסוד ושירותים בסיסיים יהיה ניתן לצרוך והם יהיו שווים לכל נפש, גם לאוכלוסיות החלשות ביותר. אין בסיסי יותר משירות רפואי, וחלק אינטגרלי מהשירות הרפואי זה הזכות להגיע לשירות רפואי והזכות לליווי של המשפחה, של היקרים, של המקורבים – גם שירות לחולה וגם שירות למבקרים. בחלק מבתי החולים בארץ נאלצות משפחות במצוקה להכריע אם לבקר את החולה, אם לבקר אותו רק פעם או פעמיים ולהשאיר אותו לבד, כדי לא להוציא מאות שקלים בכמה ימים – לפעמים ביום אחד בלבד – וכל זה על חניה. שירות של חניה בבתי החולים, ככל שמדובר בביקור של קרובי משפחה, הוא שירות חיוני ובסיסי. זה שירות שצריך להיות פתוח לכולם בעלות מינימלית. מטרת הצעת החוק שלי, כשותף ליוזם הראשון, הלוא הוא חברי חבר הכנסת ינון אזולאי, להגביל את הסכום שמשלמים מבקרי בתי החולים בעד חניה בחניוני בתי החולים. ב-1 במאי 2017 הפיץ משרד הבריאות חוזר לבתי החולים. בחוזר נקבע שמחיר החניה המרבי למשך 24 שעות בחניון בית חולים יהיה 20 ש"ח בלבד לכל רכב – – סליחה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> קח מים. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ללא הגבלה של מספר כניסות ויציאות מהמרכז הרפואי במהלך 24 שעות. חוזר זה חל על המרכזים הרפואיים הממשלתיים הכלליים, המפעילים מגרשי חניה גם באופן ישיר וגם באמצעות זכיינים. עם זאת, בחלק מחניוני בתי החולים נקבע סכום גבוה יותר בעד חניה. אשר על כן, חברי חבר הכנסת ינון אזולאי ואנוכי, החתומים על החוק הזה, מציעים להגביל את הסכום שמפעילי חניונים במוסדות רפואיים רשאים לגבות עד תקרה מקסימלית של 20 שקלים ליום, לרכב אחד, שיהיה רשאי להיכנס ולצאת מהחניון במהלך היום, בתנאי שמדובר במי שהגיע למוסד הרפואי לצורך קבלת טיפול רפואי ויציג אישור מהמוסד הרפואי שבו ביקר ביום החניה. כמו כן, מוצע לקבוע כי מי שמבקר קרוב משפחה המאושפז במוסד הרפואי במשך למעלה משבוע יהיה זכאי לשלם סכומים מופחתים בעבור החניה של רכב אחד ביום. כמו כן מוצע לקבוע כי מי שמבקר קרוב משפחה המאושפז במוסד רפואי במשך למעלה משבועיים יהיה פטור מתשלום דמי חניה. כמו כן, מוצע שמוסדות רפואיים יחויבו ליידע את הציבור בדבר תעריפי החניה, ולמנות גורם שיהיה אחראי לטיפול בפניות הציבור בנושא הסדרי החניה במוסדות רפואיים. מדובר בהצעת חוק חשובה, חברתית. חבריי חברי הכנסת ממרצ, הצעת החוק הזו הוצעה בעבר גם על ידי חברנו חבר הכנסת אילן גילאון. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> כבר הצבעתי נגד – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> יש לך תמיד הזדמנות לתקן. כל זמן שהנר דולק, אפשר עוד לתקן. אין סיבה להבחין בין דם לדם, לא לגבי הטיפול הרפואי עצמו ולא לגבי האפשרות להגיע לטיפול רפואי או לזכות בביקור בני משפחה ויקרים. אני רוצה לשתף אתכם – חבר הכנסת אוסאמה סעדי, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, לקרוא לו – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא. שנינו הגשנו את אותה הצעה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רוצה לציין שגם חבר הכנסת אוסאמה סעדי וגם חבר הכנסת טיבי הגישו הצעה זהה. ואני רוצה לשתף אתכם מפרוטוקול ועדת שרים לחקיקה – אל תשאלו איך, אבל הודלף לי. ביום ראשון האחרון – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש הדלפות מהממשלה? << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> יש אנשים מיוחסים שמצליחים להשיג מידע, לשים עליו את היד, ולא מפגסוס. שימו לב, רבותיי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה רק מי שהיה ראש מטה של שר הפנים. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> נציג אגף התקציבים, בדיון על החוק הזה, טען בוועדת שרים לחקיקה: העלות התקציבית של החוק היא 12 מיליון שקל. היא עלולה לייצר ביקושים גבוהים באזורים מרכזיים, ובתי החולים לא יוכלו לאכוף את החניה לחולים בלבד. נציג משרד הבריאות השיב: אנחנו תומכים בהצעה אבל מבקשים לדחות את ההצבעה כדי לדון בעלויות התקציביות עם האוצר. מבקשים דחייה, שימו לב, בשלושה שבועות. נציג משרד התחבורה בדיון אומר: גם אנחנו תומכים בעמדת משרד הבריאות. ואז מגיע אביר זכויות האזרח, שר המשפטים גדעון סער, ואומר: כרגע אנחנו דוחים בשלושה חודשים. נציגים מקצועיים אומרים שלושה שבועות – אנחנו דוחים בשלושה חודשים, ואם תגיעו להבנה עם משרד האוצר לפני כן, זה יעלה קודם. שימו לב למשפט שאומר גדעון סער בוועדת שרים לחקיקה: ולא חייב שזה יגיע דרך האופוזיציה. זאת אומרת, יוקר המחיה, כסף שאנשים משלמים, חולים שסובלים – לא נורא, שלושה שבועות, שלושה חודשים. מה מפריע לו? שזה מגיע דרך האופוזיציה. זה מה שמפריע לשר המשפטים. משיב לו נחמן שי: מצוין. מה מצוין? שהאופוזיציה לא תדאג לחולים, שהאופוזיציה לא תדאג למסכנים. מי שצריך לדאוג זה רק הקואליציה, ואם זה ייקח זמן, שייקח זמן. ואם בינתיים יוקר המחיה עולה, ואם בינתיים החניה בחניונים בבתי החולים יקרה מדי – לא נורא, נסתדר. אז אני אסביר לכם, אזרחי מדינת ישראל: חברי הכנסת והשרים, כשהם מגיעים לביקור בבית חולים, לוקחים קבלה, מגישים אותה לחשבות הכנסת ויכולים לקבל החזר מלא על החניה ששילמו. זה לא מדאיג אותם. זה לא מדאיג את גדעון סער וזה לא מדאיג את נחמן שי וזה לא מדאיג את חמד עמאר. אף אחד מהממשלה הזו זה לא מדאיג אותו. אבל אנחנו מודאגים, כי זה עולה לכם כסף, לכן אנחנו כאן, ואנחנו מבקשים לא לחכות שלושה חודשים, ולא לחכות אחרי הפגרה, ולפתור את הבעיה הזאת כאן ועכשיו. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה ארבל. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה במוסד רפואי), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2342/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אוסאמה סעדי) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הצעת חוק זו הוצמדה להצעת חוק של חבר הכנסת אוסאמה סעדי שמספרה 2342. אני מזמין את חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, חברי אוסאמה סעדי ואני הגשנו את ההצעה הזאת. מדובר בהצעה חברתית ממדרגה ראשונה, הבעיה של דמי חניה בבתי חולים. יש בתי חולים שהסכום יכול להגיע בסוף היום, כשאתה בא לבקר בן משפחה חולה, ל-160-150 שקל. היו מקרים כאלה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> יותר זול לקבל קנס. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש בתי חולים שהמחיר בהם נמוך יותר. לכן, הבקשה היא להגביל את המחיר שאפשר לגבות ממי שבא וחונה בחניון בתי החולים. עקרונית, משרד הבריאות תומך; כך גם משרד התחבורה. אני מבין שלא מתנגדים. שמעתי בדברים שציטט חברי משה ארבל, שאומרים: הצעה טובה, אבל למה רק דרך האופוזיציה? אולי דרך הקואליציה? מה יש להגיד על דבר כזה? אני מבקש שתעבירו את ההצעה בטרומית, ואחר כך, כשהיא תגיע מנציג הקואליציה, נצביע בעבורה. מקובל עליך? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אנחנו גם נתמוך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נתמוך. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> גם אני. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> גם את. העיקר, לאזרח ומי שנאלץ לשלם בין 100 ל-160 שקל בסוף היום בחניה של בית חולים זה חשוב. לכן, אני פונה לחבריי גם במרצ, גם במפלגת העבודה וגם ברע"מ: אם אתם לא רוצים לתמוך בהצעה שלי או שלנו, לפחות אל תצביעו נגדה. זו הצעה טובה, הצעה אנושית. אני שמעתי את ההסברים שלך, מוסי. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> הצעה הזאת לא טובה – – – גם כשחבר מהסיעה שלנו – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה טועה. השקפת העולם שלך על איכות הסביבה בחניונים לא תופסת כאן. בוא תראה מה קורה בבתי חולים אחרים. אני אומר לך, זה מגיע עד 160 שקל בצפון, במרכז, בדרום. יש אנשים שלא יכולים לעמוד במעמסה הזאת. והם באים יום אחרי יום, ארבל, הם באים יום אחרי יום לבית חולים לבקר את האימא, את האח, את האישה, את הבעל. לכן, אני קורא לכם להתעלות מעל שיקולי אופוזיציה–קואליציה. אגב, כבר היו דברים מעולם, שמהקואליציה הצביעו נגד האופוזיציה וההפך. בואו לפחות נתאחד על הצעה חברתית שאין בה שום רגישות, לא פוליטית ולא לאומית, למען הציבור, למען האזרח, להגביל ל-20 שקלים, 25 שקלים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> האוצר אומר 12 מיליון בשנה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עזוב, עזוב. אנא, אל תפילו את ההצעה הזאת שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת טיבי. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום בעד חניה במוסד רפואי), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1561/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> עוד הצעה מוצמדת, של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, בבקשה. שלוש דקות, גברתי. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חבריי להצעה, תראו, את הצעת החוק הזאת יזמנו בגלגולים שונים עוד מהכנסת התשע-עשרה. היו לנו חברים גם בקואליציה וגם באופוזיציה. ידענו לשתף פעולה וידענו גם לקדם תהליכים. גם בהצעת החוק הזאת הייתה לנו התקדמות מסוימת. לצערי הרב, לא הצלחנו לחוקק אותה כחוק מן המניין, בספר החוקים של מדינת ישראל, אבל כן הצלחנו להביא לכך שבשנת 2020 היה חוזר מנכ"ל שדיבר על הגבלה – כמה אפשר לגבות מאותו אדם, מאושפז, חולה, שמגיע למוסד הרפואי. אני אגיד לכם את האמת, לפעמים חוזר מנכ"ל פותר הרבה מאוד בעיות, לפעמים הוא אות מתה, ובפעמים אחרות קשה מאוד לאכוף ואין באמת שיניים, בטח ובטח בנושא של החניונים. הצעת החוק הזאת, שיזמנו אותה עוד בכנסת התשע-עשרה, היו שותפים לה גם חברי אילן גילאון וגם אחרים, חברים מהאופוזיציה וחברים מהקואליציה דאז. זו הייתה תוצאה של חשיפת עוולות חברתיות שהגיעו דווקא מהציבור, מלמטה, שהם נאלצים להוציא סכומים לא מעטים על חניות במתחמי בתי החולים. למה חוזר מנכ"ל לא מספיק? אנחנו באים לבדוק איפה הוא תפס ואיפה לא. אז אנחנו מגלים שהמחירים האלה לא באמת השתנו, בטח ובטח לא בחלק מהמקומות, כמו איכילוב או הדסה. שם אנחנו מבינים שבעצם מבקשים מאנשים במצטבר – אם מדובר בשבוע, למשל – 532 שקלים נוספים על חניון. תחשבו על תושב פריפריה. לעיתים, בגלל קריסת המערכת הציבורית, ובעיקר בפריפריה, הרבה מאוד מהשירותים לא ניתנים, ובטח לא ניתנים מספיק טוב, או שהתורים ארוכים מדי. לכן, אוכלוסיות, לפעמים גם אוכלוסיות מוחלשות, מגיעות מהפריפריה. תבין מה הם נאלצים: לנסוע ברכב, למלא דלק, אם לא בתחבורה ציבורית, להגיע, להחנות את הרכב, להוציא כסף על לינה, על אוכל, על כל המשתמע מכך, ולהוסיף על זה למעלה מ-500 שקל הוצאות. על מה? הם לא יצאו לבלות. הוצאות על כך שהקרוב שלהם או הוא בעצמו מתאשפז בבית החולים. זה ההבדל בין כוחו של חוק לבין הוראת מנכ"ל. חוזר מנכ"ל, הרבה מאוד פעמים גם אתה יודע, לא מחדשים אותו, מה שאומר שעולם כמנהגו נוהג. אני התעוררתי הבוקר לאחת הבשורות האטומות, המנותקות, תופעה מתמשכת של רוע צרוף של הקואליציה הזאת, שחושבת שהתפקיד שלה הוא להיות מדינת תל אביב רבתי. עושים מס גודש, עושים מטרו רק במרכז, ואת הכסף לתכנון כביש 6 לצפון – לוקחים אותו למרכז; התכנון של הרכבת לאילת – לוקחים למרכז. והיום שר האוצר עם שרת התחבורה הצבועה, שמדברת על שוויון וכדומה, רוצים לבטל את ההנחות בתחבורה הציבורית בפריפריה. תגידו, יש יותר רוע מזה? ואני חשבתי שהם ירוקים, שאכפת להם מהאקלים, אדוני היושב-ראש. מסתבר שמבחינתם, אם אתה חי בפריפריה הגיאוגרפית של מדינת ישראל, אתה לא ראוי – לא למקומות עבודה כמו שצריך. בפריפריה אפילו השכר הממוצע לנפש קטן ב-25% מהמרכז. אז תוסיף עליהם גם את הנסיעה באוטובוס, בתחבורה ציבורית בפריפריה. תכפיל אותה. תגידו לי, מה קרה לכל אותם אידיאולוגים? מה קרה לאותם דגלים שהונפו? אני אגיד לכם מה: רואים את הצביעות שלכם. אתם טובים בלדבר. אתם אנשים רעי לב, כי אם אותו בן אדם מגיע מהפריפריה ומשלם את הדלק ואת המכונית, ובסוף גם צריך לשלם למעלה מ-500 שקל – תתביישו לכם. איבדתם את זה לגמרי. כנראה שרגש אף פעם לא היה שם. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת אורלי לוי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> רק, אדוני היושב-ראש, אחמד טיבי עלה לפה קודם והציע הצעה שאנחנו, המציעים האחרים, מוכנים לקבל. אנחנו לא רוצים רק יוקרה, אנחנו לא רוצים שיהיה לנו עוד חור בחגורה. אנחנו רוצים להביא לשינוי, לכן אני מוכנה להצעת הפשרה של חבר הכנסת טיבי, שעליה הסכימו גם ינון אזולאי וגם משה ארבל, שאנחנו נעביר אותה בטרומית – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, בסדר. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ונחכה שמישהו מהקואליציה יגיש, ואז יצטרף ונמשיך לקדם. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בואי נשמע את נציג הממשלה, מה הוא משיב. בבקשה, השר חמד עמאר. בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אחרי שהוא הקריא את מה שהיה בוועדת שרים, אני הייתי קובר את הראש באדמה, קובר את הראש באדמה, השר עמאר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני התבקשתי על ידי שרת התחבורה להשיב בשמה על הצעת החוק – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> היא פחדה להגיד את זה בעצמה, בקולה, כדי שלא תיחשף עוד יותר הצביעות שלה לעיני כול? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – של חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס וחברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – לעשות את העבודה השחורה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הצעת החוק שמגישי ההצעה מביאים להצבעה כיום היא הצעה חשובה במהותה, אשר עוסקת בשיפור התנאים של באי ובאות בתי חולים. הצעה זו הוגשה בעבר על ידי חברי כנסת רבים ממפלגות העבודה ומרצ, והצעה בנוסח דומה הוגשה בעבר גם על ידי שרת התחבורה הנוכחית. לגופה של הצעת החוק, הצעת החוק מבקשת להטיל פיקוח על מחירי חנייה בבתי החולים. פקודת התעבורה איננה המקום להטלת פיקוח על מחירים. לשם כך קיים חוק ייעודי – חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו–1996. שם נמצאים כל ההסדרים הרלוונטיים, כולל עילות לפיקוח, מנגנוני פיקוח שונים ועוד. אם אכן נדרש לטפל בסוגיה זו בחקיקה ראשית, אנו סבורים כי הדרך הנכונה לטפל בכך היא באמצעות צו פיקוח לפי החוק. מן הטעם הזה, סעיף 70ב1 הקיים איננו מסדיר מחירים ולא מגביל את הסכום שניתן לגבות תמורת שעת חנייה. הוא רק מחייב שהמחיר החל מהשעה השנייה יהיה במדרגות של רבע שעה ולא של שעות שלמות כפי שהיה נהוג בעבר. על אף כל האמור לעיל, הממשלה אכן רואה בהצעת החוק הצעה חשובה מבחינה מהותית. אין ספק כי על המדינה לעשות ככל שביכולתה לשפר את התנאים הניתנים למבקרי ולמבקרות בבתי חולים. לפיכך, הוצע למגישי ההצעה כי ועדת השרים לענייני חקיקה תמשיך לדון בהצעת החוק עוד שלושה חודשים לצורך המשך בחינה במשרדי הממשלה השונים, הן מבחינת יישום והן מבחינת עלויות, מימון ותקציב. כמו כן, ככל שמשרדי הממשלה יגבשו את מדיניותם מוקדם יותר, ניתן יהיה להביא את ההצעה לוועדת השרים בתקופת זמן קצרה משלושה חודשים. ככל שמגישי ההצעה יחליטו להביא את הצעת החוק להצבעה בשלב זה, בטרם סיימה הממשלה לבצע את מלוא הבדיקות ולגבש את עמדתה, הממשלה תיאלץ להתנגד להצעת החוק. אני הצעתי, אחרי שדיברו איתי גם מטעמה של השרה – היא מבקשת לדחות את זה בשלושה שבועות. אני פונה לחברי הכנסת שהציעו את הצעת החוק, אם הם מסכימים לדחות בשלושה שבועות, ואז להביא את זה להצבעה. חבר הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל, חבר הכנסת אחמד טיבי, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, האם אתם מסכימים לדחות את זה בשלושה שבועות? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא, אני לא יכול לרדת. אם אתה לא תיתן לי את התשובה עכשיו, אני אשאר לדבר עשר דקות, אבל אם אתה תגיד לי שאתה מסכים לדחות את זה בשלושה שבועות, אז אני ארד ואז נדחה את זה בשלושה שבועות. חבר הכנסת טיבי, אתה מסכים או שאתה קשור בהם יותר? חבר הכנסת ינון וחבר הכנסת ארבל? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתם לא מוכנים לדחות את זה? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני אעלה להשיב. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני אומר לכם, אם אתם באמת רוצים להעביר את הצעת החוק וזה חשוב לכם – לא חשוב להביא את הצעת החוק. אתם אומרים שאתם רוצים לטפל באותה אוכלוסייה חלשה, וכשהשרה באה לכאן אחרי שוועדת השרים אמרה שלושה חודשים ומבקשת לדחות את זה בשלושה שבועות, ואתם אומרים לא, אז כל המטרה שלכם היא להביא הצעת חוק ולהצביע עליה, המטרה היא לא האזרח שאתם רוצים לתת לו את השירות. לכן אני שואל אתכם שוב: האם אתם מסכימים לדחות את זה בשלושה שבועות? התשובה שלכם ברורה: לא. אז מה שאתם רוצים זה להביא את זה להצבעה, ואם זו התשובה שלכם, זה אומר שאתם רוצים להוריד את הצעת החוק, ואני מקווה שהשרה תדון בהצעת החוק, תביא הצעת חוק שלה, ואז תקדם אותה. אבל אני אדבר על דברים. ברגע שאני יורד מכאן – תבין, אדוני היושב-ראש, ברגע שאנחנו נצביע, אני כבר נתתי את התשובה ואין אפשרות אחרי זה לדון ולדחות את זה בשלושה שבועות. לכן אני רוצה לדבר על דברים חשובים שהממשלה עשתה החודש,רק בהתחלת השנה נכנסו לפועל והרגישו אותם אזרחי מדינת ישראל. כמו שאמרתי קודם, נושא של 50% עלייה בשכר החיילים בסדיר ובדמי קיום – אני חושב שזה דבר שעוזר, זה דבר שעוזר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתם יודעים, אני מחליט מתי אני מתייחס ומתי אני לא מתייחס. כשאני מחליט שאני מסתכל על הקואליציה, אז אני לא רוצה להתייחס. אתם יכולים לצעוק עד מחר, מצד שמאל אני לא שומע. יש לי בעיית אוזניים, אז אני לא שומע אתכם עכשיו. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> אין בושה? אתה לא שומע את האזרחים, לא רק אותנו. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – מה זה הדבר הזה? חוצפן. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני שומע רק את היושב-ראש שיושב לשמאלי, מצד ימין אני לא שומע. יש לי בעיה, מה אני אעשה? הוספנו 50% לשכר החיילים בסדיר, הוספנו 50% למשרתי שירות אזרחי-לאומי. אני חושב ששני הדברים האלה עוזרים מאוד למשפחות קשות יום. אני מכיר את זה, ואמרתי את זה גם קודם – כאבא לחייל הייתי צריך לתת לו דמי כיס. אני חושב שאנחנו עזרנו להרבה משפחות. בנוסף, בסוף החודש הקודם, ב-27 בחודש, כל אזרח ותיק במדינת ישראל הרגיש וקיבל לחשבון שלו – קרוב ל-250,000 איש הרגישו את זה – תוספת בשכר למקבלי הבטחת הכנסה. אזרחים ותיקים שמקבלים הבטחת הכנסה, הייתה תוספת לשכר שלהם שנעה בין 500 ל-700 שקל. אני חושבת שזו תוספת נאה מאוד לאותם קשישים. בנוסף, ירגישו את זה בסוף החודש גם הנכים. אחרי שנים רבות שלא הגיעו להסדר עם הנכים, הצלחנו בממשלה הנוכחית להגיע להסדר עם הנכים בסכום של 2.7 מיליארד שקל. אני חושב שעזרנו להרבה נכים. אני זוכר, רק בממשלה הקודמת, רק בכנסת הקודמת, כמה הנכים היו מגיעים וחוסמים את הדרכים. אחרי שעלתה והגיעה הממשלה החדשה, היא הגיעה איתם לסיכומים בסכום של 2.7 מיליארד שקל. נכי צה"ל – בסכום של מיליארד שקל. אני חושב שצעדים אלה שעשתה הממשלה הם צעדים חסרי תקדים, שעזרו למשפחות קשות יום, משפחות שצריכות את העזרה, אותן משפחות שהממשלה הזאת עזרה להן ונתנה להן את כל התוספות האלה. בנוסף, אנחנו קידמנו את חוק הבידוד לעצמאים והעברנו אותו בקריאה שנייה ושלישית – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> חמד, חמד, חמד. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – כבר בחודש הקודם, החודש שעבר, שנותן להם עד שלושה ימי בידוד. החלנו את זה רטרו מחודש יולי. בחודש ינואר, בגלל שהיו הרבה בידודים, הרמנו את זה משלושה ימים, גם לעצמאים וגם לשכירים, לארבעה ימים. העלינו את זה לשכירים. בהתחלה הייתה הצעה: 430 שקל, והעלינו את זה ל-570 שקל. אני חושב שעזרנו מאוד לעצמאים בנושא הזה. גם חוק היטלים על עובדים זרים – ביטלנו את ההיטלים, שהיו עולים אלפי שקלים לאותם בעלי מסעדות, בעלי מקומות אירועים, עובדי בניין, שהיו צריכים לשלם הרבה כסף והרבה היטלים על אותם עובדים זרים. ביטלנו את ההיטלים. אני חושב שהצעדים האלה שעשתה הממשלה בחודש האחרון – הרגיש כל אזרח ואזרח את התוספת ואת הדברים שעשינו בשבילו. אני מקווה שגם היום נביא הצעה מאוד טובה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה, השר חמד עמאר. חבר הכנסת ינון אזולאי, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, רק תראו לאיזה חוק ראש הממשלה הצליח – הפריעו לו בשנת הצוהריים שלו. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> ויתר על שנת הצוהריים – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ויתר על שנת הצוהריים – חוק שבא להיטיב עם משפחות של החולים. אני רק רוצה להגיד לכם דבר אחד: החוק הזה – אני מכיר, ואני הבאתי אותו, בהכירי שמור אבי, זיכרונו לברכה, שכב בבית החולים והייתי סועד וסומך אותו. כאשר הייתי יוצא מחניית בית החולים, היו ימים שהייתי מגיע ל-150 ו-160 שקל ליום. לא הייתי חבר כנסת – הייתי משלם את זה. 160-150 שקל ליום לאותם אלה, משפחות החולים. אילן גילאון, חבריי ממרצ – מיכל ומוסי, שמעתם? בפעם שעברה הצבעתם נגד; סליחה, מוסי, אתה הצבעת נגד – הרי הוא עשה את זה. למה? מהמקום שהוא הכיר את זה, מהבילויים שלו בבתי החולים, מהמקומות האלה, כי הוא ידע גם מה זה לבקר חולים, הוא ידע מה זה המסכנים האלה, מה זה החלשים, המשפחות האלה. מה אנחנו מבקשים? אנחנו מבקשים שאותם עשירים, בקניונים של בתי החולים, הם שיוותרו על מעט כסף בשביל אותן משפחות חולים. ועל מה הממשלה לא מוותרת? על אגו. על אגו. מוסי, עדיף לך לא לדבר. הממשלה – על אגו. מה אומר גדעון סער? שנביא את זה כממשלה, שנביא את זה כהצעה ממשלתית, ולא כאופוזיציה. למה האופוזיציה צריכה להיטיב עם האזרחים? זה לא משנה לו בכלל. אגלה לכם עוד משהו: לגדעון סער כנראה שיש חשבון אישי איתי, כי השבוע אני אמרתי, באחד הראיונות, שהוא כפייתי. אם זה לא כפייתיות, אז מה זה כפייתיות? גדעון סער, תפסיק לעשות את השיקולים הצרים שלך. הגיע הזמן שתעשה את השיקולים למען עם ישראל. לא יכול להיות שעם ישראל – שהחלשים יפסידו. חמד עמאר, השר חמד עמאר, השר במשרד האוצר, אתה יודע למה לא השתכנעתי? כי אתה לא האמנת במה שאתה הקראת בכלל. לא האמנת במה שהקראת. אתה מקריא משהו, ואתה לא יודע על מה אתה מדבר. שמים אותך פה כל היום רק לדקלם. תביאו פעם אחת תשובה נורמלית. פעם אחת תגידו: אנחנו מעבירים, בואו נעשה משהו. אבל, כנראה שהחלשים – זה לא מעניין אתכם; יוקר המחיה – לא מעניין אתכם. מעניין אתכם רק דבר אחד: איך לעשות רע; איך לעשות רע לאותם אזרחים, לחלשים האלה. מביאים ראש ממשלה בשביל החוק הזה, שמיטיב עם משפחות החולים, שמיטיב איתן. זו בושה וכלימה, בושה וכלימה איך אתם ממשיכים להסתכל על האזרחים בעיניים. האמת היא שכבר אין לכם אזרחים שאתם מסתכלים עליהם. הם לא איתכם. ראש הממשלה, גם אם תמשיך לכסות את הפנים שלך – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> כי הוא פשוט בשנ"ץ. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – וגם אם תמשיך להסתכל בטלפון שלך, תדע לך שעם ישראל גם לא מסתכל עליך. הגיע הזמן – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת ינון אזולאי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ראש הממשלה, שתלך הביתה ונגמר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת ינון אזולאי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מספיק. האזרחים לא מאמינים בך – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך. אנחנו – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ולא נותנים בך אמון. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה להגיב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> את רוצה? בבקשה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא צריך, לא צריך, לא צריך. אנחנו מושכים את – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אוסאמה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא צריך? << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא צריך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתם מושכים את זה? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לשבת. מצביעים. לשבת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת אורלי לוי, את רוצה? חברת הכנסת אורלי לוי, את לא רוצה? חבר הכנסת אחמד טיבי? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא. הצבעה, היושב-ראש. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> תצביע, היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. אנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שמית? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בושה וחרפה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה שמית על הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בושה וחרפה. תתבייש לך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – (הגבלת תשלום דמי חניה במוסד רפואי) – קודם כול, הצעת החוק של חבר הכנסת ינון אזולאי. בבקשה, גברתי מזכירת הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה בושה וחרפה. מה זה? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אם הייתה ועדת אתיקה, היא הייתה עובדת קשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה לכם. בבקשה, גברתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה מבייש את הכנסת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אלקטרונית? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בושה לכנסת. מה זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו לא חייבים – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. אז אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית. נא להצביע. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 49 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 49 נמנעים – 1 ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה במוסד רפואי), התשפ"ב–2021, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת בנימין נתניהו, בעד? אוקיי. 50 חברי כנסת בעד, עם חבר הכנסת בנימין נתניהו, ו-49 חברי כנסת נגד. ההצעה התקבלה. היא עוברת לוועדת הכלכלה? מה? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> כספים. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שנייה. סליחה, חברי הכנסת. תנו לי להקשיב. חבר הכנסת איתן גינזבורג. תנו לי להקשיב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הייתה הצבעה. יש תוצאה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני לא שומע אותך. בוא אליי. אני לא שומע אותו. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא אומר שזה לא נקלט – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זה נקלט או לא? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> לא נקלט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אומר שהצביע וזה לא נקלט. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. שנייה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> סליחה, אתם צועקים ומפריעים לי לנהל את הישיבה. חכו רגע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> למה? למה, כי אתה עובד בשביל הקואליציה? למה לחכות? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מה? לא הצביע? חבר הכנסת איתן גינזבורג, מה אתה מצביע? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> נגד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נגד. אז 50 חברי כנסת נגד, 50 – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מה זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, רגע. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הוא בדק. תבדקי, בבקשה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. בסדר. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> נכנס אחרי ההצבעה – גינזבורג – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה? מה זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם נתניהו הצביע וגם איתן – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, בסדר. אז שני חברי הכנסת, בנימין נתניהו – גם הוא לא הופיע, ואז הוא הצביע בעד. קיבלתי את זה. חבר הכנסת איתן גינזבורג הצביע נגד, וקיבלתי את זה. 50 בעד ו-50 נגד. ההצעה לא עברה. בבקשה, אנחנו עוברים להצבעה הבאה – על הצעת החוק של חבר הכנסת אוסאמה סעדי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. חברי הכנסת, בואו שבו. בואו שבו. בסדר. יש לכם עוד שתי הזדמנויות. בבקשה. אנחנו חוזרים – מה? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בוא, איתן. בוא אליי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בוא, לך אליו. תנהלו את הכול לבד – – – רמאים, שקרנים, נוכלים. חבורת נוכלים. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא מבין. איתן, תדבר – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מנסור – – – נתניהו בעד. אתה לא יכול – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, לא. אני – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> על איזה חוק אתם מתעקשים? אנשים – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא לא לא, שנייה. תני לי להסביר. לא, לא, תני לי להסביר. תנו לי להסביר. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אין מה להסביר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת – בוא תקשיב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתם לא תמצאו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> אלי כהן (הליכוד): << קריאה >> – – – הצבעה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תקשיב, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, לא. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתם – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – הצבעה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב. חברי הכנסת, חברי הכנסת. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה בושה לכיסא שאתה יושב עליו. אתה בושה לכיסא שאתה יושב עליו – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שנייה, שנייה, שנייה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא היה במקום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא היה. הוא בטעות – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. בואו, שבו במקומכם. נא לשבת. אנחנו מסיימים את זה. הצבעה ראשונה: 50 חברי כנסת בעד, 50 חברי הכנסת נגד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא, לא, לא – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ההצעה לא עברה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה לא ממשיך את ההצבעה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> סליחה. אתה הכרזת קודם – – – 49 – – – יש יועצת משפטית. זה לא הפקרות פה. מה קרה לך? << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> אתה הכרזת על התוצאה – גמרנו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, אז הייעוץ המשפטי יגיד – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מה זה, של אבא שלך? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שב במקומך, שב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה משכת את הזמן כדי שהם יקבלו. אתה לא יושב-ראש – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נא לשבת. בסדר, אתם עושים עכשיו מהומה. נא לשבת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מנסור, אתה הכרזת על התוצאה. אתה לא יכול לחזור בך. אתה לא יכול. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה משכת את הזמן, מנסור – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, כן, יובל. אפשר לבדוק את זה בסרטון? << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. בודקים את זה. אפשר לבדוק את זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתה הכרזת – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתם יכולים לשבת. בבקשה, אורלי, שבי במקומך. את יכולה לשבת? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> הכול רקוב פה. אתם רקובים – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – נוכלים ורמאים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הוא בודק? הוא מחזיר לנו תשובה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אבל הוא שינה לפני שתמה ההצבעה, לפני שתמה ההצבעה. אני ראיתי שהוא הצביע, ואז הוא אמר לי שהוא משנה את ההצבעה שלו. כנראה שהמכשיר נתקע, אחרת הוא היה יכול לשנות. בסדר? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, תביאו את פגסוס ותבדקו – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מנסור – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, תקשיבו לי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> חניה בבית חולים. אתם לא מתביישים? אתם לא מתביישים? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו יוצאים להפסקה של חמש דקות, בודקים ואז חוזרים, בסדר? תודה רבה לכם. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 16:43 ונתחדשה בשעה 16:49.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, אני מחדש את הישיבה. התוצאה: 50 חברי כנסת בעד, 50 חברי כנסת נגד. ההצעה לא עברה, וזאת בהסכמה בין נציגי הקואליציה לאופוזיציה. אנחנו עוברים להצבעה שמית על הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה במוסד רפואי), של חבר הכנסת אוסאמה סעדי. בבקשה, גברתי סגנית מזכירת הכנסת. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – בעד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> סגנית המזכירה תקרא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו, בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח איתמר בן גביר – בעד קרן ברק – אינה נוכחת מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – בעד עלי סלאלחה – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אלכס קושניר – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> האם יש חברי כנסת או חברות כנסת שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? אין. ההצבעה תמה. להלן תוצאות ההצבעה: 51 חברי כנסת בעד, 51 חברי כנסת נגד. ההצעה לא עברה. אנחנו עוברים להצעה השלישית, של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – הצבעה שמית, בהתאם לבקשת הממשלה. בבקשה, גברתי סגנית מזכירת הכנסת. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – בעד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> סגנית המזכירה תקרא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו, בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר – אינו נוכח קרן ברק – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח עלי סלאלחה – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – בעד אלכס קושניר – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> האם יש חברי כנסת, חברות כנסת, שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? אין. ההצבעה תמה. בבקשה, גברתי. להלן התוצאות: 51 חברי כנסת בעד, 52 חברי כנסת מתנגדים. גם הצעה זו לא עברה. << הצח >> הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס לתרופות), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1943/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יעקב ליצמן) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה על סדר-היום. אנחנו עוברים להצעת חוק הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס לתרופות), של חבר הכנסת יעקב ליצמן. כמובן שמוצמדות להצעת החוק עוד הצעות חוק, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וגם של חבר הכנסת ינון אזולאי. עשר דקות, אדוני. << דובר >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד ביטן, בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – חבריי חברי הכנסת – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תהיה בריא. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – הצעת החוק שלי מדברת על אנשים שצריכים תרופות, לפעמים גם תרופות יקרות. הם צריכים את התרופות וועדת הסל לא אישרה את התרופה. אני רוצה להזכיר שהיום הסל זה 500 מיליון שקל שאני סידרתי כשהייתי שר הבריאות, וזה נשאר היום, אבל בכל זאת זה לא מספיק כסף לכל התרופות שצריכים. עכשיו, אחת הדרכים – ואין סיבה בעולם שיטילו מס ערך מוסף על מי שרוצה להביא את התרופה בכוחות עצמו או שיקנה את זה ברחוב. אין סיבה. זו הצלת חיים. אני מבין שוועדת הסל לא יכולה לאשר את כל התרופות, כי זה הרבה כסף, אבל התרופות האלה – המע"מ, מה שהממשלה מטילה עליהן, אין סיבה להטיל את זה. בזמנו, כשהייתי שר הבריאות, ניסיתי להוריד את המע"מ על התרופות. בגלל הלחץ שלי העלו את הסל מ-300 מיליון שקל ל-500 מיליון שקל, אבל זה לא מספיק. אדוני היושב-ראש, כל התרופות החדשות הן יקרות מאוד. למחלות הקשות זה יקר מאוד, במיוחד אלו החדשות. אפשר להציל את – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – מ-300 ל-500 – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> גברתי, גברתי, גברתי השרה, גברתי השרה, לא ראיתי ששר הבריאות הנוכחי העלה בשקל אחד את התרופות. באחד לא. אני העליתי את זה ב-200 מיליון שקל. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> אתה טועה – – – << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא עשיתם כלום, כלום, בשביל סל התרופות – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> – – – רגע, למה אתה – – – << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – סל התרופות היום הוא כמו שאני עשיתי את זה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> אבל למה את המע"מ לא ביטלת? מה שאתם עושים – – – << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז הבאתי – – – כי הבאתי את הכסף – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ואתם לא עשיתם כלום. לא העליתם שום דבר – – – אל תבלבלי את הראש – – – בשקל האחד לא העליתם את זה. אני העליתי את זה ב-200 מיליון שקל. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> זה לא מכובד ששרה צועקת משם. אין דבר כזה – – – היא לא חברת כנסת. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כשהיא עומדת, אדוני היושב-ראש. היא עומדת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> השרה תמר זנדברג, את יכולה לשבת. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אשמח מאוד אם שר הבריאות יבוא ויגיד כמה הוא הוסיף לוועדה לסל. שקל אחד לא. זה מרצ – שקל אחד לא. אני הוספתי בין 200 ל-300 מיליון, אתם לא עשיתם כלום. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> למה את המע"מ לא הורדתם? למה את המע"מ לא הורדת? מה קרה – – – << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כלום. כלום לא. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> למה את המע"מ לא הורדת? מה קרה – – – << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני הבאתי את הכסף במקום המע"מ. הבאתי את הכסף במקום המע"מ. אבל לא עשיתם כלום. כן. אתם יכולים לדבר, אתם יכולים קשקש, לבלבל את הראש – לא עשיתם כלום בזה. ולכן הדרך לעשות את זה, להציל את האנשים – צריכים להוריד את המע"מ. ניסיתי, ובמקום זה קיבלתי כסף תוספת לסל, אבל זה לא מספיק היום. היום יש תרופות חדשות, יקרות. לצערי, נדמה לי שסרטן זה הגורם שהורג הכי הרבה אנשים במדינה היום. זה עבר את התקפי הלב; פעם היו התקפי לב והיום זה סרטן. לכן, צריך לחפש פתרון איך האנשים האלה יקבלו את תרופות. אני רוצה להגיד רק דבר אחד: שר האוצר יצטרך לתת את הדין על כל העלאות המחירים שהוא עשה כאן. כמובן, באופן אוטומטי בכל דבר הוא מאשים את החרדים, הוא לא מאשים את הדברים שהוא עשה. הוא עשה את זה בכל דבר. איך הוא רוצה, בהתייקרויות כאלה שיש ברחוב, שלאנשים יהיה כסף לקנות תרופות? איך יכול להיות שבן אדם שצריך כסף כל חודש – במיוחד אנשים חולים, אנשים מבוגרים, שצריכים הרבה כסף כל חודש לתרופות; אני לא מדבר על אלה שבסל, אני מדבר על אלה שלא בסל – בהתייקרויות כאלה, איך הוא רוצה שיקנו תרופות? לכן זאת הצעת החוק שלי. אני שמח שיש מצטרפים לזה. אני אשמח שכולם יצטרפו לחוק הזה. לפי ההתפרצות של השרה, אני הבנתי שהם לא סובלים שעוזרים לחולים והם לא סובלים שעוזרים לאנשים חלשים. כל הבעיה שלהם היא רק לשמור על הכיסא שלהם. אז הציבור ישפוט את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך, חבר הכנסת יעקב ליצמן. << הצח >> הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1600/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן ואחרים. ינמק חבר הכנסת איימן עודה. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אכן, חברתי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן הגישה את ההצעה שאני אפרט. היא הרגישה הרעה קלה במצבה הבריאותי. אנחנו מאחלים לה החלמה מהירה ורפואה שלמה. היא תחזור ביום שני. היא ביקשה ממני לנמק. שמעתי את שר הבריאות לשעבר חבר הכנסת ליצמן. אני מקבל את הנימוק שלו. אני חושב שהמבחן המוסרי של כולנו זה איך לעמוד לצד המוחלשים ביותר. לעמוד לצד המוחלשים ביותר – כלומר לעמוד לצד החברה כולה, כלומר כשיש אפשרות לכל האוכלוסיות לשוויון הזדמנויות ואופק לכל הקבוצות זה דבר שייטיב עם החברה כולה. אף אחד פה לא עושה טובה לאף אחד אחר, זאת טובת החברה כולה. חברתי חברת הכנסת תמר זנדברג, שמעת את מה שאמר חבר הכנסת ליצמן – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> יש לי עדכון לחבר הכנסת ליצמן: שר הבריאות ניצן הורוביץ הוציא 550 מיליון שקל על סל התרופות. לא 200 – 550. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני חושב שמה שדיברתם, כבוד השרה זנדברג – אלה דברים טובים. הטענה שלך כלפי ליצמן היא חשובה; הטענה של ליצמן כלפייך גם היא חשובה. אבל יש דבר יותר חשוב משתי ההערות שלכם. מה תצביעו היום – זה דבר יותר חשוב משתי ההערות. הלב שלנו נמצא עם המוחלשים ביותר, עם הנזקקים, או לא. לפי טענת מוסי רז ממרצ, הממשלה היא הימנית ביותר גם כלפי השטחים הכבושים אבל גם בהעלאת המחירים, במיוחד בחודש הזה, חודש ינואר. לכן השאלה החשובה ביותר עכשיו היא מה תצביעו לגבי הצעת החוק הערכית כל כך, האנושית כל כך, הצודקת כל כך. אני פונה לחברי הכנסת: תצביעו בעד פטור ממס ערך מוסף על תרופות מצילות החיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << הצח >> הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס ממכירת תרופות מאריכות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2631/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ההצעה הבאה – של חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, ההצעה הזאת הונחה לראשונה על ידי מור אבי, זיכרונו לברכה, בכנסת התשע-עשרה. ההצעה הזאת באה ממקום שהוא הרגיש מה זה שאנשים חולים ואין להם מי שיכול לממן את התרופה שלהם – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מיכל, מיכל, תאמיני לי – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, תעצור לי את השעון. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מיכל, מיכל רוזין – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה רוצה להשתיק אותם או שאתה מעדיף לעצור לי את השעון? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת מיכל, חבר הכנסת שיין. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת ליצמן, בוא נקשיב לחבר הכנסת אזולאי. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בוא תקשיב לו. עכשיו נשמע מה תשובת הממשלה, בסדר? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אמרתי שהצעת החוק הזאת הגיעה ממקום – כבוד השר, תקשיב ותענה על מה שאנחנו מדברים עליו, זה מאוד חשוב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הוא עוד מעט יעלה וישיב. הוא מקשיב. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> על מה שאנחנו מדברים עליו, כי אני אומר לך שזה בא ממקום של אותה מצוקה שמור אבי חלה והכיר את המצוקה הזאת – תרופות שמצילות חיים שלא נמצאות בסל התרופות. גם דודי אמסלם העלה את זה בכנסת הזאת והוא מכיר את זה מהמשפחה, מאח שלו, והפלתם את זה. אני יודע שבאוצר להגיד: להוריד את המע"מ – זה מילה מגונה. זה ידוע. אתה מדבר על מע"מ – אמרת מילת גנאי. האמת – גם אצלנו כאזרחים זאת מילת גנאי. תפסיקו לקחת את המע"מ. יכול להיות. אבל אנחנו מדברים על אנשים שנמצאים – ואתה יודע מה, לפעמים זה גם אנשים ממעמד הביניים ולא רק החלשים ביותר, שאין להם הכסף הזה, והם עלולים למות, לא משהו אחר, רק בגלל שאין להם את הכסף הזה. ומי נכנס במקום המדינה? עמותות פרטיות, למשל עמותת "חברים לתרופה". אתה יודע שהם נמצאים ונותנים. אתה מבין מה שאני אומר? העמותות הן לא הפתרון, אתם צריכים לתת להם סיוע. ומה שקורה זה שאנשים מתים בגלל שאין להם תרופה, אין להם תרופה למחלה. אדוני השר, תעשה לי טובה, אל תעמוד ותגיד לנו: 12 שנה – מה עשיתם? כי עמד פה הרב ליצמן ואמר מה הוא ניסה לעשות. וגם אם לא ניסו וגם אם לא עשו זה לא בסדר, זה לא ראוי, זה לא נכון, אני מסכים איתך, אבל אני מצפה שאתה, כשאתה עומד פה, אל תסתכל על הדף, מה כתבו לך – תסתכל בעיניים של האזרחים האלה שצופים בנו, תסתכל על אותם חולים, תסתכל מהמקום שאתה מכיר. אתה יודע מה זה חלש, ואני אומר לך, כשאתה עולה לפה לפעמים אני מתפלא עליך, כי אני יודע שאתה מקריא ואתה לא מאמין במה שאתה מקריא, כי אתה יודע שזה מה שנתנו לך. עזוב אותך. לפעמים אנחנו באים אליך עם הצעות: תעבירו בטרומית ואחר כך מדבר, ואתם דוחים את זה. עזבו את האגו, תסתכלו מה טוב לאזרחים, תסתכלו איך האזרחים חיים בסכנת מוות כל רגע. תעזרו להם. הוסיפו או לא הוסיפו – זה לא מעניין. כרגע יש תרופות מצילות חיים שלא נמצאות בסל התרופות – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת ינון. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ואת זה אנחנו מבקשים לפטור ממע"מ – הצלת חיים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תצילו חיים. אל תהרגו את החולים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת ינון אזולאי. ישיב השר במשרד האוצר חמד עמאר, בבקשה. עשר דקות. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – חבר הכנסת יעקב ליצמן, בזמנך, כשאתה היית שר הבריאות, סל הבריאות היה 500 מיליון שקל. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> 300. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתה היית – – – << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> תדייק – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתה ציינת גם את זה, אתה אמרת שהיה 500. נכון או שאני טועה? << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני אומר שהיה בזמנך 500 מיליון שקל. סל הבריאות – – – << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> היה 300 ועלה ל-500. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> סל הבריאות היום, שאושר עכשיו, לבסיס: 550 מיליון שקל, ועוד – – – << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> איזה הבדל, איזה הבדל. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ועוד תוספת 50 מיליון שקל. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> וואו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אז יצא שסל הבריאות הוא 600 מיליון שקל – – – << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> 600 מיליון שקל – – – << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> לא, לא, תדייק – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> 550 ועוד 50. ועוד 50. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> לא, אתה לא מדייק. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> זה סל הבריאות היום – תוספת של 100 מיליון שקל מאז שאתה היית שר הבריאות עד היום. ואני חושב ששר הבריאות עושה עבודה מעולה במשרד הבריאות, ואנחנו היום עם סל הבריאות הטוב ביותר – ככה נאמר על ידי כולם. סל הבריאות שאושר השנה הוא סל הבריאות הטוב ביותר. זה נאמר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה נאמר על ידי כולם? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ואתה אמרת שלא הוספנו שקל אחד לסל הבריאות. אז מה שהוספנו לסל הבריאות זה בבסיס 550 במקום 500, ועוד 50 תוספת. זה יצא 600. זה אומר שהוספנו עוד 100 מיליון שקל לסל הבריאות. בנוסף, הכנסנו לבסיס של משרד הבריאות עוד 2 מיליארד שקל, לבסיס של משרד הבריאות תוספת של 2 מיליארד שקל. ואני חושב – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כי הרגתם את כל – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני חושב שכשבאים ונותנים נתון כאן, צריך לדייק. נאמר שלא עלה סל הבריאות בשקל, והתברר מבדיקה שלי, שעשיתי עכשיו – אחרי ששמעתי אותך אמרתי, אולי אני טועה, כי כתבתי את המספר הזה, ואני בכל מקרה רוצה לברר עוד פעם עם משרד האוצר. דיברתי עם הרפרנט של האוצר, רפרנט הבריאות, והוא עדכן אותי בנתונים המדויקים של סל הבריאות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל שהוא ינטרל את הקורונה. השר עמאר, תנטרל את הקורונה. הקורונה זה משהו מיוחד שאתם גרמתם. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני אומר לך, אדוני חבר הכנסת ליצמן – לחבר הכנסת איימן עודה אני לא יכול לבוא בטענות. הוא יכול לעלות כאן ולהעלות כל הצעת חוק. הוא היה באופוזיציה, הוא עכשיו באופוזיציה. אני לא זוכר אותו בקואליציה. אני מקווה ורואה שגם בעתיד הוא לא יהיה בקואליציה. אז אם הוא בא ומעלה הצעת חוק כזאת – זכותו. אבל מי שהיה שר הבריאות, שהיה ממונה על הבריאות שנים רבות, אני חושב שהכי קל לבוא ולהעביר הצעת חוק כזאת. הרי הוא מגיע לדיונים בתקציב. אני הייתי חלק מהדיונים בתקציב עם כל השרים, וכל השרים באים עם הדרישות שלהם, ויושבים ומנהלים משא ומתן שעות רבות. ואני חושב, אדוני חבר הכנסת ליצמן, בתור שר הבריאות, גם שר האוצר ישב איתך וניהל משא ומתן שעות רבות. אני חושב שאם היית עומד על הדרישה שלך בתור שר הבריאות – שאתה לא תצביע עם חוק התקציב בלי שאתה תקבל את הפטור ממע"מ על תרופות – אני חושב שבכוח שלך – ואני מכיר אותך – היית מקפל אותו והיית מכניס את זה, ולא היינו צריכים היום לעמוד ולענות לך על ההצעה. אבל אני אומר לך, אנחנו הוספנו 2 מיליארד למשרד הבריאות; אנחנו הוספנו 100 מיליון לסל הבריאות. אני חושב שמה שאנחנו עושים היום בממשלה ובאוצר וכל המהלכים שעשינו – ומניתי את כל המהלכים שעשינו – אני היום אומר לך, ב-20:00 עם ישראל ישמע בשורות מאוד טובות על התוכנית של הממשלה ושל משרד האוצר במלחמה ביוקר המחיה. נצליח להוריד את יוקר המחיה. עשינו מהלכים – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כבוד השר, אנחנו חלק מעם ישראל ומכל הדברים שקרו? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא שמעתי. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו חלק מעם ישראל – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אם אתה יושב כאן בכנסת ישראל, חברי חבר הכנסת איימן עודה, אתה חלק מעם ישראל. אם אתה לא חלק מעם ישראל, לא היית יושב בפרלמנט של מדינת ישראל. או שאני טועה? << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> או של כל – – – ישראל – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> כשאני מדבר על עם ישראל אני כולל כל מי שגר במדינת ישראל. אני חלק מעם ישראל. אני חלק מעם ישראל. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> מי שגר כאן הוא חלק מעם ישראל. כל אחד שיושב כאן בפרלמנט הישראלי הוא חלק מעם ישראל, אז אנחנו כולנו חלק. אנחנו לא יכולים חלק כחלק וחלק לא כחלק. אנחנו כן. חשוב מאוד להגיד את זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הינה, חבר הכנסת מנסור מתערב בשיחה. אני מקבל את ההערה של חבר הכנסת מנסור. אני מבין אותו, הוא מבין אותי, ואנחנו נגענו באותן נקודות. אז מה שאנחנו צריכים – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מה הוא אמר? מה הוא אמר? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> יש דברים שאני לא צריך להגיד לך מה הוא אמר; אני לא חייב להגיד לך מה שהוא אמר. תלך למצלמות אחרי זה, תנסה לנתח את שפת השפתיים שלו, את מה שהוא אמר, ואז אתה יכול לדעת מה שהוא אמר הרגע. חבר הכנסת ינון אזולאי – שמדבר בטלפון עכשיו – חבר הכנסת ינון, זאת הצעת חוק חשובה, אני אומר לך, וכל מילה שאמרת נוגעת וחשובה. אבל גם אתה רק לפני שמונה חודשים היית חלק מהממשלה. אני לא חושב שש"ס – מפלגה עם שמונה, שבעה, תשעה מנדטים – לא היה לה כוח לבוא לדפוק על השולחן ולהגיד: תשמעו, אנחנו, ש"ס, חשוב לנו שעל תרופות לא ישלמו מע"מ, ואנחנו לא רוצים לתמוך בתקציב בלי שהנושא הזה יעבור. אתה לא דפקת על השולחן. אתה לא דפקת על השולחן. התקציב עבר, וסל התרופות עם תרופות פטורות ממע"מ לא היה. אבל אנחנו עשינו דברים אחרים. אנחנו הוספנו לסל התרופות את מה שאמרתי, קרוב ל-100 מיליון שקל, הוספנו לבסיס של משרד הבריאות עוד 2 מיליארד שקל, ואני אומר לך, אנחנו נקים עוד שני בתי חולים גדולים במדינת ישראל. רק השבוע ישבנו על הנושא של בתי חולים בדרום. אני אומר לך, אנחנו יושבים על זה, במשרד האוצר מודעים לדבר הזה, אישרנו הקמת שני בתי חולים, ואני מאמין – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> איפה? איפה? באיזה מקום? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – אני מאמין שנצליח להקים את שני בתי החולים. גם תקצבנו את כל התכנון, ואנחנו מצליחים להתקדם. אחד בקריית אתא, אם אתה לא יודע, קרוב מאוד – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> קריית אתא זה החלטה שלנו, לא שלכם. החלטה שלנו, מה לעשות. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> החלטה שלכם שלא בוצעה. אנחנו באנו, תקצבנו תכנון. אתם דיברתם – אנחנו עשינו. אנחנו באנו, תקצבנו את התכנון, התחלנו בתכנון, עשינו אבן פינה והתחלנו להתקדם. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> השרה זנדברג, אמרתי בדיוק מה שהיה. סל התרופות היה 500 מיליון שקל, והועלה עכשיו בבסיס ל-550 מיליון, והוספו על זה עוד 50 מיליון. סל התרופות של השנה הוא 600 מיליון. ועדת התרופות אמרה שזה הסל הטוב ביותר שהיה בשנים האחרונות. לכן אני אומר: שר הבריאות עושה עבודה מעולה במשרד הבריאות, ומקדם את כל נושא הבריאות במדינת ישראל, ואני סומך עליו ותומך בכל המעשים והצעדים שהוא מקדם בממשלה ובמשרד הבריאות. אז אני אומר, אני חושב שהצעת החוק הזאת – לא להצביע בקואליציה, כי ועדת שרים החליטה לא לתמוך בהצעת החוק. אני מבקש מחברי הקואליציה לא לתמוך בהצעת החוק, עם כל הרגישות של העניין. אנחנו ניתן מענה ואנחנו רגישים לכל אחד ואחד, לכל אזרח במדינת ישראל, רגישים מאוד. אני הבנתי כל מילה שחבר הכנסת ינון אמר כאן, וכל אחד מכם שעלה כאן – חבר הכנסת איימן, חבר הכנסת יעקב ליצמן, שר הבריאות לשעבר – כל מילה שאמרתם, שמעתי. אנחנו נעשה את הכול על מנת שלא יהיה מצב שאזרח במדינת ישראל לא יכול לרכוש תרופה. זה התפקיד שלנו, את זה אנחנו עושים, ולכן אנחנו העלינו את סל התרופות ב-100 מיליון שקל נוספים, ואני מקווה ומאמין שנצליח לפתור את הבעיה הזאת, ולא יהיה מצב שאזרח – כמו שאמרת, קשה יום, אזרח של מעמד הביניים, אזרח שהתרופה היא מצילת חיים – לא יקבל אותה. זה תפקידנו ואת זה אנחנו נעשה בממשלה הזאת. אנחנו נמשיך לקדם את נושא הבריאות ואת כל הנושאים האחרים. היום שר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתה עלית. לא שאלתי את ינון על הזמן. ישבתי ושמעתי אותו. הוא עבר את הזמן ולא שאלתי. אז אם אתה – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בסדר. משפט אחרון. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> היום שר האוצר וראש הממשלה יציגו את התוכנית שלהם למאבק ביוקר המחיה. אני חושב שהממשלה הזו לקחה את נושא יוקר המחיה, ואנחנו במשרד האוצר. זהו הנושא החשוב ביותר. זה נושא שאנחנו דנים בו. כל יום מקיימים דיונים בנושא, דנים בנושא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. גם נתתי לינון. נתתי לינון. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני מאמין שאנחנו נצליח בסופו של דבר להוריד את יוקר המחיה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> השר חמד עמאר, נגמר הזמן. בבקשה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, הייתה בינינו שיחה קצרה, דיברנו. השיחה תישאר בין שנינו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. הם באים בטענות כאילו שלא נתתי להם מעבר לזמן. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא. ישבתי שם ושמעתי את חבר הכנסת ינון אזולאי. הוא עבר את הזמן ואף אחד לא דיבר. ישבתי, שמעתי אותו בקשב רב ולא התערבתי. אבל אם אתה מבקש ממני, אדוני היושב-ראש, לרדת, אני יורד. אני לא אשאר לדבר כשאתה מבקש ממני לרדת. תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> חמד, לא לגנוב הצבעות. לא לגנוב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, השר חמד עמאר. חבר הכנסת ליצמן, בבקשה. << דובר >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הגילוי של השרה זנדברג: הוסיפו 550 מיליון שקל. לא הוסיפו. היה 500 והוסיפו 50 מיליון שקל. אבל זה נקרא תוספת? אני לבד הוספתי 200 מיליון שקל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ב. אדוני, איפה השר חמד? איפה השר במשרד האוצר? כן. זה שאמרת, אדוני השר, שהוסיפו לתקציב משרד הבריאות 2 מיליארד שקל, זה בלוף אחד גדול. זו המשכורת ועוד כל מיני דברים, ושום דבר למערכת הבריאות לא הוספת. זה היה השוטף, שעולה למשכורת ולכל מיני דברים אחרים. על הטענה שבאוצר לא אוהבים פטור ממע"מ, אני רוצה להזכיר לחברי הכנסת שהיינו בוועדת כספים – אני, איציק כהן וגפני, והשר, היה שר אוצר אחד, איזה מישהו, לפיד – הוא הציע פטור ממע"מ על דירות. אנחנו אז בזמנו התנגדנו, כי הוא רצה לעשות מזה הרס,רק למקומות מסוימים, איפה שהחרדים לא יהיו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יעקב ליצמן. כן, בבקשה, חבר הכנסת ינון אזולאי. בבקשה. אנחנו עוברים להצבעה. שמית? אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית, חבר הכנסת יואב קיש. אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה הראשונה, של חבר הכנסת יעקב ליצמן, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס לתרופות). נא להצביע. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 45 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 48 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס לתרופות), התשפ"א–2021, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 45 חברי כנסת בעד, 48 מתנגדים. ההצעה לא התקבלה. אנחנו עוברים להצעה הבאה, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים). נא להצביע. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 45 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 47 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), התשפ"א–2021, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 45 חברי כנסת בעד, 47 נגד. גם ההצעה הזו לא התקבלה. אנחנו עוברים להצעה השלישית, של חבר הכנסת ינון אזולאי, הצעת חוק מס ערך מוסף. נא להצביע. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 44 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 48 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס ממכירת תרופות מאריכות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), התשפ"ב–2021, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 44 חברי כנסת בעד, 48 מתנגדים. גם הצעה זו לא התקבלה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית על מחדל חמור ופגיעה במאגר מנות הדם בישראל << הלסי >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית למחדל חמור ופגיעה במאגר מנות הדם בישראל, מס' 1873, של חבר הכנסת אבי מעוז. בבקשה, עשר דקות, אדוני. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כידוע, יש מחסור במנות דם. בנק הדם במגן דוד אדום יוצא בפרסומות למלא את המחסור. כחלק מהמחסור, יש אלפי תורמים שכבר כמה חודשים לא יכולים לתרום. אני רוצה לעמוד על כך ולהציע לכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית על הסיבות שגרמו למחסור במנות דם. חלק מהסיבות קשורות לנגיף הקורונה, אבל חלק מהסיבות קשורות לשינוי הטפסים שנעשה במגן דוד אדום. אני רוצה לשים מסגרת לדיון. אני לא הולך לדבר על המשפחה ועל ערכי המשפחה כרגע, אני הולך לדבר רק על מימוש זכותם של אלפי תורמים לתרום דם ולמלא טפסים כפי שהם רואים לנכון. שאלתי את שר הבריאות שאילתה לפני שלושה חודשים. שאלתי אותו: מי קיבל את ההחלטה על שינוי הטפסים? מה הייתה הסיבה לכך? במגן דוד אדום שינו את הטפסים. במקום לכתוב: ארץ מוצא האב וארץ מוצא האם, שינו את הטפסים לארץ מוצא הורה 1 וארץ מוצא הורה 2, ולאחר מכן מחקו בכלל את הצורך במילוי הרובריקות האלה. שאלתי את שר הבריאות: מי קיבל את ההחלטה על שינוי הטפסים? מה הייתה הסיבה לכך? מדוע לא מסופקים לציבור התורמים הטפסים המקוריים? ומי מוסמך לקבל את ההחלטה שהנוסח החדש בטפסים, על כל משמעויותיו, חשוב יותר למדינת ישראל מאשר אלפי מנות דם לבנק הדם? התשובה הייתה כזאת: התשובה התקבלה לפני למעלה מחודש וחצי. ציבור תורמי הדם הוא ציבור מגוון וכל מנת דם חשובה. השינוי בטפסים נעשה על ידי בנק הדם, בהסכמת הוועדה המייעצת למשרד הבריאות ברפואת עירויים ובאישור משרד הבריאות, וזאת כדי לאפשר לכל אדם, יהיו השקפותיו אשר יהיו, להשיב לשאלון מתוך כבוד והכלה. אז מתוך כבוד והכלה שינו את הטפסים להורה 1 והורה 2, אבל מתוך כבוד והכלה לא מוכנים לבקשת אלפי תורמים לחתום ולמלא טפסים דווקא שכתוב בהם: ארץ מוצא אב וארץ מוצא אם. הרי זה אותו כבוד והכלה. בשם הכבוד וההכלה כופים על הרוב מחיקת אב ואם, בלי שום כבוד והכלה לציבור התורמים הרחב. אלפי תורמים מוכנים ורוצים לתרום דם ובתנאי שימלאו את הטפסים ששימשו את בנק הדם ואת מגן דוד אדום במשך עשרות שנים. אז אומרים לנו: אי-אפשר כמה סוגי טפסים. גם זה לא נכון. בהתרמות דם בציבור החרדי יש טפסים אחרים, שהותאמו בהתאם לאותו ציבור שתורם דם. לפני ארבעה חודשים פרופ' שנער, שהיא סמנכ"לית שירותי הדם במד"א, הסבירה למה יש צורך בארצות המוצא של ההורים. לאחר מכן, אחרי שהיא הסבירה את זה, פתאום אפשר לבטל את אותן רובריקות שכתוב בהן ארץ מוצא אב וארץ מוצא אם. ככה היא הסבירה את זה: בשאלון הקיים יש לנו ארץ מוצא ההורים: ארץ מוצא אב וארץ מוצא אם. ובעצם למה זה קיים? זה קיים, בלי להיכנס יותר מדי לביולוגיה והמטולוגיה, כי סוג הדם נקבעים באופן גנטי וכו', אני מדלג: ויש למשל סוגי דם – מסוגי הדם הנדירים, אנחנו מדברים, לא רק A, B, O, RH, אלא תת-סוגי דם מאוד נדירים, שהם, למשל, יכולים להיות שכיחים באוכלוסייה של יוצאי תימן או של יוצאי אתיופיה או של יוצאי רומניה וכו', ולכן אנחנו שומרים את המידע הזה, על ארץ מוצא האב והאם, כדי שאם נצטרך לאתר מנות מהסוג הזה, נוכל בקלות לשלוף מהמחשב את אותם תורמים שהוריהם הגיעו מארצות האלה. אז זאת המטרה של הסעיף הזה. כלומר, גם פרופ' שנער מודה שסוג – שארץ מוצא של האב והאם או ארץ מוצא של ההורים נדרש, כדי שאם נצטרך ויהיה מצב של הצלת חיים לגבי תרומת דם של תת-סוג דם מארצות המוצא של תימן, או אתיופיה, או רומניה – ויש עוד ארצות מוצא כאלה – אז נוכל בקלות למצוא את סוג הדם הזה, את התורמים האלה, ולהציל חיי אדם. אדוני היושב-ראש, דמוקרטיה היא שלטון הרוב. נראה לי פה שעם הממשלה הזאת, הנוכחית, אנחנו מייצרים דמוקרטיה חדשה, דמוקרטיה שבה כפייה של דעת המיעוט על דעת הרוב. השרה שקד אמרה רק אתמול: צריך להזכיר למרצ שמיעוט לא יכול לכפות את דעתו על הרוב. היא אמרה את זה בהקשר של חוק האזרחות. אני רוצה להזכיר לשר הבריאות שמיעוט לא יכול לכפות את דעתו על הרוב. עשית שינוי, לקחת ושינית את הטפסים –בסדר, שינית את הטפסים להורה 1, הורה 2. לא בסדר, לטעמי, אבל כבר עשית את זה. לקחת טפסים ומחקת בכלל את המשבצות האלה שבהן כתובים ארצות מוצא של ההורים. אבל כשבאים אליך אלפי תורמים ואומרים: אנחנו רוצים לתרום, תן לנו את הטפסים המקוריים, כתוב שם אב ואם – לזה הוא לא מוכן. הוא לא מוכן, והוא מוכן שלא יתרמו דם – כי הם לא מוכנים לתרום דם במצב הזה. אני מציע למגן דוד אדום, מתוך כבוד והכלה, לעשות עוד כמה שינויים. אפשר להסיר את סמל מגן דוד מתוך כבוד והכלה כלפי המוסלמים והנוצרים. אפשר למחוק את המילה "בישראל" מתוך כבוד והכלה כלפי חסידי מדינת כל אזרחיה. אפשר למחוק את אזכור הבדיקות שעושים למנות הדם כדי לשלול להימצאות נגיפים מסוימים מתוך כבוד והכלה כלפי החולים באותן מחלות. אפשר למחוק סעיף על נשים בהיריון מתוך כבוד והכלה כלפי נשים שלא זכו לפרי בטן. אפשר למחוק את סעיף המין, זכר או נקבה, מתוך כבוד והכלה כלפי כאלה שחושבים שהם לא זכר או נקבה. אפשר למחוק את השאלה על חיסונים מתוך כבוד והכלה כלפי מתנגדי החיסונים. אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – יש שתי מגפות בעולם: יש את מגפת הקורונה ויש מגפה אחרת, מגפה של הפוסט-מודרנה והפרוגרסיביות, שהיא בעד מחיקה וטשטוש של כל הזהויות. לצערי הרב, הממשלה הנוכחית מכחישה את שתי המגפות. מכחישת קורונה – הכלת מתים; אומיקרון זה כמו שפעת; בתוך ארבעה שבועות נמגר אותה. וישנם גם שמכחישים של המגפה השנייה, והם פועלים באופן אקטיבי לכפות את דעת המיעוט על הרוב. זו ממש כפיית הדם. צריך להיזהר ולהישמר ממגפת הקורונה, אבל צריך גם להיזהר ולהישמר שבעתיים ממגפת הפוסט-מודרנה. אסור להכיל מתים; אסור להכיל את הפוסט-מודרנה. חייבים לחזק את הזהות היהודית. זו לא מדינה פוסט-מודרנית וזו לא מדינה פוסט-ציונית. זאת כפיית ההכחשה עלי ידי המכחישים של הקורונה וכפיית הדם והכפייה הפרוגרסיבית והפוסט-מודרנית כנגד זהותה היהודית של מדינת ישראל. על כן, אני מציע לכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לחקור את התנהגות מגן דוד אדום ולחקור את כפיית שר הבריאות על גוף ציבורי כמו מגן דוד אדום את דעתו הפרטית ואת האג'נדה הפרטית שלו. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אבי מעוז. השרה תמר זנדברג משיבה בשם שר הבריאות, בבקשה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. התבקשתי להשיב בשם שר הבריאות, והתשובה היא כדלקמן: המחסור הזמני בתרומות דם נגרם בשל גל התחלואה באומיקרון. המאובחנים ואלה שבאו איתם במגע מנועים מלתרום דם. על כל זאת יש להוסיף את החשש של התורמים מהידבקות. מחסור דומה קיים גם באירופה, בארצות הברית ובאפריקה. הוא היה קיים גם בפרוץ מגפת הקורונה, בתקופת הסגרים. על פי הצהרת מומחים וארגונים ברחבי העולם, המחסור העולמי בדם בעקבות הפנדמיה הוא הגרוע ביותר שנצפה ב-40 השנים האחרונות. בהמלצה צוות הטיפול במגפות – הצט"מ – משרד הבריאות הנחה לקצר את משך הזמן שאחריו מחלימים מקורונה ומי שנחשפו לנגיף יכולים לתרום דם. בימים האחרונים ניכרת התאוששות בתרומות הדם במד"א עד ל-1,100 מנות דם ליום, שצפויה להביא לעלייה במלאי הדם הארצי, ותוך כמה ימים צפוי מלאי הדם הארצי לשוב לרמה הנדרשת, כך שלאותו חרם, כביכול, אין שום השפעה, אלא הציפייה היא שבנק הדם יחדש את עצמו בתוך כמה ימים. לעניין החרם המדובר, שהוא כאמור חרם שולי, קיצוני וחסר משמעות, חשוב לדעת שלאף – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> מאה אחוז. – – חשוב לדעת שלאף מגזר בישראל אין בעלות על בנק הדם או על תרומות הדם. אין בעלות וגם לא מונופול. בנק הדם הוא משאב ציבורי מציל חיים. הכללים לתרומת דם מתעדכנים מעת לעת, בהמלצה צוות מקצועי מייעץ ובהוראת שר הבריאות. כמו מערכת הביטחון, משרד המשפטים או מערכות ציבוריות נוספות, גם מד"א בחר לעדכן את השפה בטפסיו, כדי שתהיה א-מגדרית הן באופן ניסוח השאלות והן בשאלה ביחס להוריו של התורם. המידע על ההורים היה נדרש בעבר כדי לאתר דם המתאים לטיפול במחלות נדירות, אך עם חלוף השנים והתפתחות הטכנולוגיה, המידע על הוריו של התורם פשוט אינו נדרש עוד. לכן, בצעד חכם, הסירו מד"א את הסעיף המיותר מהשאלון. ההחלטה להיתלות בנושא הזה כדי להצדיק חרם על בנק הדם הלאומי היא חשוכה וחסרת אחריות. אין הבדל בין דם לדם. מערכת הבריאות היא ספינת הדגל של השוויון בישראל, והיא מטפלת בכל אדם באשר הוא אדם ללא הבדל דת, גזע, מין, נטייה מינית או הרכב משפחתי. עכשיו, אני רוצה להוסיף, אדוני היושב-ראש, שבאמת אני בהתחלה שמעתי על האירוע הזה בתקשורת – אני לא שרת הבריאות, רק מייצגת פה את השר – ואני נחרדתי. אמרתי: הייתכן שיש אנשים שמוכנים לדחות פיקוח נפש בגלל טופס? לא חשוב מה כתוב בטופס. בגלל חתיכת נייר? לא חשוב כרגע מה כתוב בה. מה זה בכלל משנה? דם מיועד לטיפול רפואי להצלת חיים. זה פיקוח נפש, אדוני היושב-ראש. בגלל איזה כמה מילים שכתובות שם לעמוד מנגד כאשר צריך להציל חיים? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> למה את נלחמת על זה? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> איפה נשמע כדבר הזה? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> למה את נלחמת על זה? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אבל אחרי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אני אסביר. אני אסביר. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אל תסבירי, לכם אין פיקוח נפש. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אני אסביר. אני אסביר לך, חבר הכנסת גפני. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> 500 מתים. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> 500 מתים בכל יום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה פיקוח נפש? את לא עשית כלום. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> 500 מתים ואתה לא מוכן לתרום דם? תתבייש. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – תתביישו אתם. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אבל אחרי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אבל אחרי שבחנתי את העניין הלכתי לאותו טופס מדובר, לראות מה כבר יכול להיות כתוב בו שידחה הצלת חיים. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אז למה אתם מתעקשים? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מה הטופס חשוב? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אבל תקשיבו, אני אגלה לכם משהו שאתם לא יודעים. הסתכלתי בטופס וראיתי שלא כתוב שם את זה. זה הוסר. ריבונו של עולם, אין טופס. לא כתוב בו "הורה 1" ו"הורה 2". אין את זה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> כל הכבוד – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> ועדיין אתם באובססיה. כלומר, הפכתם את המלחמה הזאת לאובססיה ריקה ומיותרת, חשוכה וקיצונית. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם הקיצונים. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אבל אתם יודעים מה הדבר הכי טוב? שהיא גם אובססיה שולית. היא אובססיה שולית, כי החרם הזה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, תנו לשרה להשלים את דבריה, בבקשה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – הוא תופעה שולית, ומה שאתה מייצג לא מייצג אף אחד. אין חרם כזה. בנק הדם, ברוך השם, חזר לפעילות מלאה – בגלל אותו מחסר שהיה בכל העולם וגם בישראל בגלל נגיף האומיקרון – ובתוך כמה ימים מחדש את עצמו, ובא לציון גואל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שיבוא כבר הגואל, יגאל אותנו מכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אין שום בעיה, הכול בסדר. אין טופס ואין לא טופס, וכל הפטיש האובססיבי הזה פשוט היה כלא היה. הוא לא קיים, הוא מיותר, הוא שולי, הוא קיצוני, הוא חשוך – – << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> כבוד והכלה זה רק לצד אחד. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – אין בו ממש. << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> כבוד והכלה זה רק לצד אחד. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר שמערכת הבריאות היא מהמערכות החשובות, הציבוריות, השוויוניות. לפני כמה שנים ראיתי סקר – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> היא לא שוויונית בין המרכז לפריפריה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – שבו שאלו את כל הציבור בישראל: איפה אתם פוגשים את כלל הציבור הישראלי, ערבים, יהודים, עולים מברית המועצות לשעבר, מזרחים, אשכנזים? איפה בארץ אפשר בצורה כזאת לשמוע את כל השפות, לקבל שירותים מכל המגזרים, המגדרים, באמת מכולם? והתשובה היא במערכת הבריאות, בבתי החולים, בקופות החולים, במרכזים הרפואיים – טיפול רפואי שוויוני, ציבורי, לא פרטי כמו במדינת אחרות. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> הוא לא שוויוני, כבוד השרה. בין הפריפריה למרכז הוא לא שוויוני. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אתה צודק, ובאמת היה כאן דיון קודם על סל התרופות, שבקדנציה הזאת גדל – לא בתוספת חד-פעמית, חבר הכנסת ליצמן, אלא בתוספת קבועה לבסיס הסל – – << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> לא נכון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – שילווה אותנו מעתה והלאה מדי שנה בסל תרופות ובסל הבריאות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה כל שנה ככה. את לא מכירה את הנתונים. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> לא. לא נכון. תלמד את הפרטים, חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כל שנה מוסיפים 500 מיליון שקל לסל התרופות. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אבל התוספת הזאת היא תוספת קבועה לבסיס הסל. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני מופתע שאת לא יודעת את זה. איך את לא יודעת את זה? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> או הינה, גם סגן השר הצטרף לדיון. אתה בוודאי יודע שהתוספות – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני שמח שכשאת רואה אותי את מחייכת, תמר. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> ליצמן היה שר בריאות יותר טוב – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> מי אמר לך את זה? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני אומר. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אתה אומר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אתה אומר. אז אמר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> איך אומרים ביידיש? "אוט ער געזוקט" – אז אמר. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> לא אומרים את זה ככה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> איך אומרים ביידיש? תגיד אתה. איך אומרים? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> הוא יעזור לך. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> איך אומרים? לשמוע מש"ס איך אומרים ביידיש. אני חייבת. איך אומרים? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> קצת שונה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אני לומדת מש"ס איך אומרים ביידיש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אז יפה, אז למדה משהו.,למדה מה גפני אומר על ליצמן. יפה מאוד, כל הכבוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אוט ער געזוגט – זה מה שאמרתי, ותיקנו אותי חברי הכנסת מש"ס. אני שמחה על התיקון. אבל באמת אני חושבת שאתה צודק, חבר הכנסת מלכיאלי, שפער מאוד מאוד משמעותי שנותר זה בין מרכז לפריפריה, וזה באמת פער כואב מאוד וקשה מאוד, שבהחלט מצריך תיקון, שמצריך הקמת בית חולים חדש, ומצריך – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> לא. לא. בהצעה לסדר-היום לא. זה לא הצעת חוק. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גברתי, את עדיין לא יושבת-ראש. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אבל אני מכירה את התקנון, ובהצעה לסדר-היום לא מגיע, מה לעשות. לא נורא, נצביע. << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> את מפחדת שנענה לך? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> חס וחלילה. הינה, תענה. << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> הינה, אני אענה לך. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> לא הוא, אתה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> א. אין פה עניין של הצלת חיים, כי אנשים הולכים לתרום בתל שומר. שם תורמים דם, כי שם המטורללים של החבורה שלך לא מנסים לשנות סדרי עולם. תורמים דם. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> האמת, מה שאתה אומר זה לא רציני. תורמים דם במד"א לבנק הדם, כדי שכאשר חס וחלילה יש אירוע רב-נפגעים, יש ניתוח, צריך מנות דם לצורך מערכת הבריאות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> קודם כול תורמים, תורמים דם – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> תקשיב, זה פשוט לא מכבד, מה שאתה אומר. מכל המגזרים, מכל המגדרים, מכל הנטיות המיניות – – << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> מה הבעיה לתת טופס – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – לכולם – – – יכולים לדרוש – – – צריכים דם, צריכים שירות של בנק הדם. << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> מה הבעיה לתת טופס שכתוב עליו אב ואם? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> והמילים האלה שאתה מתאר, אנשים שבאים לתרום דם, ובמיוחד את אלה שנעזרים בשירות הזה של בנק הדם, סלח לי, זה מבייש אותך. בנק הדם – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תמר, את לא יכולה להגיד – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> בנק הדם נותן שירות – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם לא יכולים לבוא ולבקש מאנשים להקריב את נפשם – הדם הוא הנפש – ומצד שני לפגוע בציפור נפשם. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> מי פוגע? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם פוגעים בהם. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אף אחד לא פוגע. << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> תנו להם טופס – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> לא כתוב שם כלום בטופס. << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> אז תני להם טופס. מה הבעיה? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> מה יש לך עם הטופס? << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> תני להם טופס. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> זה טופס, חתיכת נייר. תגידו לי, השתגעתם? << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> מה אכפת לך? תני להם טופס. אנחנו השתגענו? אתם השתגעתם? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> הטופס הזה הפך להיות קורבן במסע חשוך – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, גברתי השרה, אנחנו חייבים לעבור. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> לעבור למה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> סיימת את זמנך. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> לא. לא סיימתי, יש לי עוד מה להגיד. שנייה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אם אתה מוסיף לה, תוסיף גם לו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, משפט אחרון. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> בסדר, אדוני היושב-ראש, אם אתה מתעקש, אני אסיים את דבריי ואבקש להוריד את ההצעה מסדר-היום. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעתו של חבר הכנסת אבי מעוז: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית למחדל חמור ופגיעה במאגר מנות הדם בישראל. נא להצביע. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 20 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 26 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 20 חברי כנסת בעד, 26 חברי כנסת מתנגדים. ההצעה לא התקבלה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> עליית מחירי החשמל << הלסי >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים להצעות דחופות לסדר-היום של כמה חברי הכנסת, בנושא: עליית מחירי החשמל, מס' 1803, 1804, 1813, 1815, 1857 ו-1889. חברת הכנסת נעמה לזימי. נעמה, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה, אפתח ואומר לפני הכול: חשמל זה זכות יסוד. עליית מחירי החשמל לא מתקבלת על הדעת. בעוד דוח העוני מלמד אותנו שהפערים מתרחבים, ושיותר ויותר קשה לסיים פה את החודש, העלייה הזאת חמורה עוד יותר. בימי החורף הקרים, כשאנחנו זקוקים לחשמל, לחימום, לתאורה נוספת בשל השקיעה המוקדמת, לשמירה על מזון ולמכשור רפואי, כשהמחירים של מוצרים בסיסיים מאמירים עד לרמה בלתי נסבלת, הממשלה מעלה את מחירי החשמל. מחיר החשמל היה אמור לעלות ב-4.9%, בסוף היה אמור לעלות ב-5.7%, וכרגע נבדקת אופציה להקל את העלייה. אבל צריך להגיד את זה בקול חד וברור: כל עלייה במחיר החשמל היא רעה, מסוכנת ופוגעת בשכבות החלשות ביותר. זאת, משום שהגיע הזמן להכיר ולומר בצורה מפורשת: בשנת 2022 חשמל לא צריך להיות מוצר אלא זכות אנושית בסיסית. אני רוצה להקריא לכם קטע מתוך כתבתה של הדר גיל-עד מידיעות אחרונות, מתאריך ה-19 בינואר: "אתמול, באחד הימים הקרים ביותר השנה, התעוררה רינה" – בת 55 – "כשהיא רועדת מקור אחרי שדירתה שוב נותקה מחשמל. במשך שעות ארוכות היא ישבה ללא חימום וחיפשה מישהו שיסייע לה בתשלום החשמל. כמו אזרחים רבים במדינת ישראל שמתמודדים עם קשיים כלכליים, משתמשת ב'טוקמן' – מונה תשלום מראש לשימוש בחשמל. בכל פעם שהוא מסתיים היא מוצאת עצמה ללא חשמל". בצער רב, רינה היא לא היחידה שקשיים כלכליים מונעים ממנה להתחמם. המאבק לאיסור ניתוקי חשמל הוא סמל למאבק על הזכויות הבסיסיות והאנושיות ביותר של האדם – הזכות לביטחון וחיים בכבוד. נסו רגע להיכנס לנעליה של אותה משפחה, של אותה אישה מבוגרת או קשיש ערירי החיים לבדם תחת מציאות שבה עלולים לנתק אותם מחשמל בכל רגע משום שאין להם את האמצעים לשלם. נחשפתי למקרים מזעזעים של אנשים שנסמכים על ציוד רפואי חשמלי כדי לחיות או לשפר ולהקל את מצבם הבריאותי, ונותקו מחשמל בטעות, למרות שהם אמורים להיות מוגנים מכך בחוק. הטעות אולי תוקנה, וטוב שכך, אבל עצם העובדה שטעות כזאת יכולה להתרחש צריכה להדיר שינה מהעיניים של כולנו. יש מי שאומרים שהמת"מים, מוני תשלום החשמל שמשלמים עליהם מראש, הם פתרון מעולה למשפחות בעוני – משלמים מראש כדי להטעין חשמל ואז לא נצבר חוב. אבל מה קורה? ברגע שאוזל הכסף במונה, מנותקת המשפחה מאספקת חשמל עד להטענה הבאה. ככה, ביום בהיר אחד, בבת אחת, משפחה בעוני מנותקת מהחשמל. הרעיון שבישראל של היום אדם עלול למצוא את עצמו מנותק מחשמל משום שהוא עני מדי הוא חולה בבסיס תפיסתו. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> חברת הכנסת לזימי, חברת הכנסת לזימי, את יודעת, היה יוצא ליבי אל דברייך אלמלא את הצבעת היום נגד חוק החשמל והשארת 20,000 איש, כולל ילדים וילדות ותינוקות, בלי חשמל בחורף. אז – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת לוין. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הייתי אומרת שיש משמעות לדברים שאתה אומר אם לא היית מפקיר את הסיפור הזה עשרות שנים. אצלכם, תחת משמרתכם, לא עבר איסור ניתוק החשמל. אל תהיה צבוע. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> – – – לא תומכת בה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. בואו נקשיב. תודה רבה, חבר הכנסת יריב לוין. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא, באמת, שיא הצביעות. חצי שנה הם באופוזיציה – נזכר להיות לוחם חברתי. בסדר. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> זו פשוט צביעות. לא נראה שבאמת אכפת לך שאנשים נמצאים בלי חשמל, מה לעשות. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא, ומה אני אגיד לך? אתה שיא האכפתיות והחברתיות. אתה פשוט לוחם חברתי אמיתי. אנשים חלשים ממש בדם שלך. בזעט, אמרנו על זה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת לוין, בוא נקשיב לדברים של חברת הכנסת נעמה לזימי. נעמה, תמשיכי, בבקשה. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> את יכולה להמשיך לנאום, זה בסדר, אבל זה לא משכנע אף אחד. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> העיוות הזה לא קרה יש מאין. יש את מי להאשים, לבושתי. צריך להאשים את ממשלות ישראל לדורותיהן, שלא דאגו להגדיר את הזכות לחשמל כזכות אדם – הלך מהאולם ברגע – ואף לא טרחו להציב מנגנוני הגנה ורשת ביטחון שישמרו על החלשות והחלשים ביותר בחברה. רק לאחרונה הורה בית משפט העליון לצדק לבחון את הקריטריונים לניתוק חשמל, אבל מי שתחליט על הקריטריונים זאת חברת החשמל, שתוכל לנווט ולבחור איזו משפחה תתחמם בחורף ואיזו לא. אני שמחה על החלטת בית המשפט. כמו פעמים רבות, גם במקרה הזה הוא הקדים את זמננו, המחוקקים. בעצמי הגשתי הצעת חוק – הינה, היא פה, מונחת – לאיסור ניתוק משירותי חשמל, ועם עליית מחירי החשמל אני מבינה כמה חשוב שנאשר את הצעת החוק הזו פה, בכנסת ישראל, כמה שיותר מהר. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מתי לא היה לאנשים חשמל? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני בדיוק דיברתי על זה. משה, לא הקשבת לי, אני מבינה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לא, אני – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא. זה לא לעניין. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אבל מכיוון שגם נגמר הזמן – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא, לא, רגע. לא הגיעו מלא שהיו בהצעה, לקחתי את זמנם. תני לי רגע. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> לא לא לא, נעמה. בבקשה, משפט אחרון, יש עוד – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא. אבל קודם כול, ג'ידא, הפריעו לי. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בסדר, ואני נתתי לך. לא. נעמה, אני נתתי לך כמעט עוד דקה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אז רק תיתני לי לסיים עוד ממש בקטנה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> יאללה, משפט אחרון. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה. כאשר ניגשת הממשלה לעשות דבר מבורך, להתמודד עם משבר האקלים ולהירתם למאמץ הבין-לאומי להציל את האנושות מהכחדה, זה בלתי נתפס בעיניי כי דווקא החלשים והעניים ביותר הם שצריכים לשלם מחיר ראשונים. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אין ספק שהמשק צריך לעבור, ובהקדם – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, נעמה. חברת הכנסת נעמה – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בבקשה, ג'ידא, אני ממש מבקשת ממך, זה חשוב. ובאמת הלכו כמה ח"כים, נשארנו לבד. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> רגע. סליחה. זה אמור להיות נאום של שלוש דקות. אני כבר נתתי לך ארבע דקות, ואת נכנסת עכשיו לדקה החמישית, ויש עוד אנשים אחרים שרוצים לדבר, אז בבקשה, נעמה. תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אז אני רק אגיד שהמשק צריך לעבור בהקדם לאנרגיה מתחדשת, ואני הראשונה להציע שהמדינה תשקיע בזה, אבל לציבור אין בחירה, הוא מקבל היום את החשמל מחברת החשמל, והאחריות המלאה היא עלינו. תודה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בסדר גמור. תודה רבה, חברת הכנסת נעמה לזימי. תודה רבה. יעלה, בבקשה, חבר הכנסת ישראל אייכלר. בבקשה, כבוד הרב. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חברי הכנסת, כולנו זוכרים שתגליות שדות הגז יוזילו את החשמל – את הבשורה הגדולה הזאת? אנחנו יודעים שהנושא של חברת החשמל, של מחירי החשמל, זה הדבר הכי דחוי והכי משעמם – בעמ' 28, אם היה פה עיתון – אבל למעשה הוא המוצר הבסיסי היום, ובלעדיו אי-אפשר לשרוד בעולם: זה אומר חימום בחורף, זה אומר בישול, זה אומר מיזוג בקיץ, זה אומר תאורה בלילה, חיבור לחמצן לחולים. אי-אפשר להפריז בחשיבותו של החשמל וכמה הוא מוצר בסיסי. ממשלה נורמלית שרוצה לעבוד עבור האזרחים דואגת להוריד את מחיר החשמל. תעריף החשמל הולך ומתייקר, והפעם הוא התייקר בשיעור חד מאוד. גם אם הם יורידו את ההתייקרות הגדולה, עדיין הוא יותר יקר ממה שצריך להיות, בפרט כאשר יש כל כך הרבה שדות גז. בניגוד להערכות המוקדמות, שהעלייה תהיה פחות מ-5%, זה עלה ב-5.7%. גם אם יורידו את זה, זה עדיין יקר מאוד, והכול בגלל שהמדינה קונסת אותנו על זה שהיא משתמשת בפחם. מעלים את מס הבלו על הפחם – ומי האשם שמשתמש בפחם? אנחנו. איך? כי יש חברת חשמל אחת, והיא מחליטה, ומשרד האנרגיה מחליט בכמה פחם ישתמשו, אז במקום שהם ישלמו את הקנס לנו, אנחנו משלמים את הקנס להם, למדינה, לאוצר. הטענה שהפחם התייקר היא ממש לעג לרש, כי המדינה היא הנושאת באחריות לשערורייה הזאת שיהיו פה אנשים שיהיה להם קשה להדליק אור, להשתמש בחימום ובלי אוכל. החשמל הוא לא הדבר היחיד שמתייקר כאן. הסיפור הקשה של מדינת ישראל בחודשים האחרונים זה לא איומים ביטחוניים ומדיניים אלא יוקר המחיה, וחבל שהנושא של החשמל והדברים האלה מורידים את הנושא של יוקר המחיה. גם את התחבורה הציבורית הולכים לייקר, גם לקשישים וגם לאנשים אחרים. מי שאשם בכך זה האוצר. כבוד היושבת-ראש, את יודעת שכל הסיפור של יוקר המחיה לא היה טבעי פה במדינה. כבר הרבה זמן לא היה יוקר מחיה. שר האוצר רצה להציק לקבוצה מסוימת, שזה החרדים והמשפחות ברוכות הילדים, והטיל מס על כלים חד-פעמיים ושתייה מתוקה, והוא חשב שכך זה ייגמר, אבל כמו שפותחים בקבוק והשד יוצא מן הבקבוק – כל המחירים עלו. ועכשיו, עם מחירי חשמל גבוהים כאלה, גם המפעלים שישלמו יותר לחשמל ייקרו את המוצרים שהם מייצרים, ושוב אנחנו נשלם את היוקר הזה. ולכן, אסור להשתמש יותר בחשמל כדי להוציא כסף מהאזרחים. החשמל – לכאורה, מחירו היה צריך להיות חינם. יש מדינות שבהן יש מים חינם; פה היה צריך להיות חשמל חינם, אבל אי-אפשר לעשות חשמל חינם, כי זה עולה כסף. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז לפחות, בפרט כשמבטיחים לנו – בזה אני מסיים – הבטיחו לנו אוצרות גז, שהחשמל יהיה ממש כמעט חינם, ואני עדיין מחכה לתוצאה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, כבוד הרב אייכלר. חבר הכנסת עלי סלאלחה – אינו נוכח. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בבקשה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, נושא מאוד חשוב שייגע בכל האזרחים במדינה – עליית מחירי החשמל; שוב, עליית מחירים עם ממשלת השינוי. החברים שדיברו לפניי דיברו על ההשלכות של העלייה על מחירי החשמל הביתי והפגיעה בשכבות המוחלשות בחברה, רק שמחירי החשמל לא ישאירו כלום בלי להעלות את המחירים שלו, כי העניין הוא שגם בתעשייה יעלו מחירי החשמל, ולמי זה יעבור? למי זה יתגלגל? זה יתגלגל לאזרח הפשוט. כל החברות, כל מי שעושה משהו במדינה, צריך חשמל. עליית מחירי החשמל תעלה גם את מחירי המים וגם את מחירי תעשיית המזון וגם את המחירים בסופר וגם את המחירים של כל מה שמייצרים. כלומר, זה לא יהיה רק בין 5% ל-6% האלה שאנחנו מדברים עליהם בעליית מחירי החשמל – מדובר בעלייה של מחירים בכל תחומי החיים שתהיה מושפעת מעליית המחיר בחשמל. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> סמי, חבר הכנסת אבו שחאדה, העלו את המס על הפחם, ואז אמרו שמחיר הפחם עלה, ואז חייבים להעלות – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> העניין הוא – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> חבר הכנסת ארבל. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> העניין הוא לא רק העניין של פחם. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> ירון זליכה אמר. הוא לא יודע מה הוא אומר? << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לצערנו, מה שטען פה הרב אייכלר מאוד מאוד מאוד מדויק וחשוב. המדינה – סליחה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> המדינה אכן גילתה אוצר שנקרא הגז הטבעי, והיא הבטיחה לאזרחים שהאזרח הפשוט הולך ליהנות מזה, כי זה משאב טבע. בינתיים, מי שנהנה מזה, כפי שיודעת גברתי השרה, מי שנהנה מזה זה מי שהחזיר כבר את ההשקעה שלו ב-50%, והוא ממשיך למכור עכשיו גז לכל העולם, רק שזה לא מוריד – המדינה עברה לייצור חשמל בגז טבעי, היא אומרת, כי הוא פחות מזיק וכו', ומצד שני, זה משאב טבעי, אבל זה לא הוריד את מחירי החשמל כפי שהמדינה הבטיחה לאזרחים. יש המון מה לעשות בכל הנושא הזה של החשמל. אני מסכים לכל הטיעונים שנאמרו פה. חשמל לא אמור להיות איזשהו דיון כזה של להיאבק בשנת 2022 למי מגיע חשמל ולמי לא מגיע חשמל. זה לא אמור להיות issue. חשמל אמור להיות זכות בסיסית בכל מדינה מתוקנת. מדינת ישראל יכולה לאפשר את זה. בינתיים, לפחות בחלק הזה של העלייה של המחירים, אפשר לנהל על זה דיון יותר רציני ומעמיק בוועדת הכלכלה, ולדעתי שם אפשר באמת לגעת בסוגיה הזאת בעומק שלה ולנסות למנוע לפחות את ההענשה הזאת של האזרחים בכלל, גם בעליית מחירי החשמל וגם בעליית המחירים שתהיה התוצאה של עליית מחירי החשמל. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, ותודה שעמדת בדיוק בזמן. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה – אינו נוכח, פעם ראשונה; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת יעל רון בן משה – גם היא איננה נוכחת. על כן תשיב בשם הממשלה השרה תמר זנדברג, בבקשה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר >> לפני שאני משיבה, אני חייבת לומר, גברתי היושבת-ראש, איזה כבוד וגאווה, חברת סיעתי ג'ידא רינאוי זועבי, הסגנית, יושבת בראש. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה, תודה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> פעם ראשונה שאני לפחות פה כשאת מנהלת. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> יש כאן קונסנזוס בין כל חברי הבית, קואליציה ואופוזיציה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> על מה? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> על הנעימות שבה היא מנהלת את – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אז יפה מאוד. אז באמת ברכות. הולם אותך הכיסא, וכל הכבוד. חברות וחברים, שרת האנרגיה ביקשה שאשיב בשמה. הגורם המרכזי לעלייה בתעריף החשמל בשנת 2022 הוא מחיר הפחם העולמי, שעלה במהלך השנה האחרונה בלמעלה מ-100%. חבר הכנסת ארבל, האזנת? בשנת 2021 כ-23% מסך הייצור המשקי של החשמל נעשה באמצעות פחם. עם זאת, החל מהשנה הקרובה שיעור הייצור בפחם צפוי לרדת בהדרגה עד להפסקה מוחלטת של השימוש בו בשגרה בסוף שנת 2025. אני רוצה רגע לעצור פה ולומר שמשבר הקורונה מביא בעקבותיו גם משבר כלכלי ועליית מחירים שאנחנו רואים אותם בכל העולם. היא באה במקביל למשבר שכרגע זה לא נראה, אבל הוא משבר באמת הרבה הרבה יותר גדול, וזה משבר האקלים, שמחייב אותנו לצאת בהדרגה מהשימוש בכלל הדלקים הפוסיליים, כמובן פחם, וגם גז, ולעבור לאנרגיות מתחדשות, שיש להן באמת את כל היתרונות, לרבות יציבות המחירים. אבל כמובן, פליטות גזי החממה – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גברתי השרה, כל זה נכון וחשוב, רק שזה לא אשמת האזרח. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> לא, בסדר. אין לי – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כל זה נכון וחשוב, אנחנו מסכימים, רק שזה לא אשמת האזרח. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> לא, לא, הכול בסדר, אני רק אומרת. רגע, אני תכף אגיד למה לא רק שזה לא אשמת האזרח – להפך, זה יועיל לאזרח, אבל עוד שנייה אני אגיע לזה. בינתיים אני רק – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – ניתוק חשמל גם מיכל רוזין יזמה, ואתם הצבעתם נגד בוועדת שרים. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אני רק עניתי לחבר הכנסת ארבל, שאמר שהעלייה בתעריף החשמל נבעה ממס שהטילה הממשלה. הדבר לא נכון. הוא נבע מעליית מחיר עולמי, שעלה בלמעלה מ-100%. ההפרש בין גובה התעריף שפורסם לשימוע ובין גובה התעריף שנקבע בהחלטה הסופית נבע באופן כמעט בלעדי מהמשך התייקרות הפחם שחלה במהלך חודש ינואר. עוד יצוין כי ההשפעה של עליית מחירי הפחם התמתנה בשל ירידת שער הדולר, אך בסך הכול הביאה להתייקרות של כ-12% בעלות המוכרת לשם חישוב התעריף. עליית מדד המחירים לצרכן והגידול בכמות האנרגיות המתחדשות המשולבות במשק הביאו להתייקרות נוספת בעלות המוכרת. חשוב לציין כי בשל עליית מחירי הפחם כאמור, תעריף החשמל לצרכן הביתי היה צריך לעלות ב-10%, אולם כמה גורמים הביאו להתמתנות העלייה בתעריף החשמל. בנוסף, נרשמה ירידה במחירי הגז, שהושפעה בין היתר גם מהירידה בשער הדולר. כפי שאתם יודעים, הכבדת יוקר המחיה על הציבור, בעיקר על מעמד הביניים והשכבות החלשות, מעסיקה מאוד את הממשלה, לרבות שרת האנרגיה. אני יכולה לומר ששרת האנרגיה, בתהליכים אחרים שאנחנו עושים – בתחום מס הפחמן ובמסגרת צעדים אחרים במאבק במשבר האקלים אנחנו סיכמנו, שרת האנרגיה וכלל הממשלה, על עצירה בעליית מחירי החשמל על לא יותר מ-5% בשנת 2028, ובנוסף על סבסוד בסך, אם אינני טועה, 200 מיליון שקלים – אני מקווה שאני לא מטעה אתכם – לשכבות החלשות שייפגעו על מנת לפצות אותם בחזרה. אתם צודקים מאוד, חברי הכנסת לזימי, ארבל ואבו שחאדה, לגבי הנושא של ניתוקי חשמל. שרת האנרגיה גם ביקשה למסור שבעקבות פסיקת בג"ץ שניתנה לפני כשלושה שבועות בנושא ניתוקי החשמל, רשות החשמל פועלת לשינוי אמות המידה כך שצרכנים בעלי קשיים כלכליים חמורים ו/או בעיות רפואיות לא ינותקו מחשמל. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> למה היינו צריכים לחכות לפסיקה? יכולנו לעשות את זה בעצמנו כאן, בבית הזה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אבל הם עדיין נשארים עם המת"מ. המת"מ אחר כך מנתק. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אין לנו ויכוח על הנושא של הניתוקים. אני כן אגיד, אפרופו המעבר לאנרגיות מתחדשות, שמעבר לתועלות, גם הסביבתיות, גם הבריאותיות – ואתם יודעים שייצור דלקים פוסיליים לא רק פולט גזי חממה אלא גם מזהם את האוויר שאנחנו נושמים כאן ועכשיו באופן שפוגע אפילו יותר בשכבות החלשות והמוחלשות, וגורם לנזקים בריאותיים וגם להוצאות בריאות. אני רק אגיד שאחת התועלות החשובות, נוסף להפחתת פליטות גזי חממה, שיפור מצב הסביבה, שיפור הבריאות וכו', זה גם יציבות המחירים. השמש היא קבועה – אין לה תנודתיות, אין לה שוק, אין לה בורסה, אין לה עליות של 100%. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אבל הכול נכון, אז שהאוצר ישקיע בזה לא על חשבון ייקור לאנשים – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> לא לא לא. חברת הכנסת לזימי, כרגע עניתי. הייקור הזה נבע מעליית מחיר עולמית. זאת הסיבה שאנחנו צריכים להפחית את השימוש בפחם, להפחית את השימוש בדלקים הפוסיליים ולהאיץ את המעבר לאנרגיות מתחדשות – מהרבה סיבות, סביבתיות, בריאותיות, וגם מסיבות של יציבות המחירים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הפחתת השימוש באמצעות ניתוקים. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אמרתי, דיברתי על הניתוקים ואמרתי שאני מסכימה איתכם על זה, וגם נאמר כאן שרשות החשמל ושרת האנרגיה פועלות בנושא. אני רק אסיים לגבי מחירי המים, שמניחים שיעלו בגלל מחירי החשמל: מדובר בפייק ניוז, מוסרת שרת האנרגיה. מחירי המים לא רק לא עולים, אלא בפעם האחרונה שהם התעדכנו בחודש ינואר הייתה הוזלה בתעריפי המים לבית בכ-1.6%. אנו פועלים כעת כממשלה על מנת למצוא דרכים נוספות לבלום את יוקר המחיה. תודה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, כבוד השרה. לאיזו ועדה את מציעה שההצעה – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> מה שהמציעים – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כלכלה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> כלכלה, בסדר גמור. בואו נצביע, בבקשה. מי בעד ומי נגד שההצעה תועבר לוועדת הכלכלה? הצבעה מס' 22 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אם כן, בעד – שישה, נגד – אפס ואין אף נמנע, ועל כן אנחנו מעבירים את ההצעה לוועדת הכלכלה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> מצבם הקשה של עובדי ענף הלול שנפגעו באופן חמור מהתפשטות שפעת העופות בישראל << הלסי >> << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אנחנו עוברים להצעות דחופות לסדר-היום בנושא: מצבם הקשה של עובדי ענף הלול שנפגעו באופן חמור מהתפשטות שפעת העופות בישראל, מס' 1805, 1806, 1807, 1812 ו-1816. חברת הכנסת ענבר בזק – אינה נוכחת. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> אני פה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> סליחה, סליחה, סליחה. פשוט עברת ככה. חברת הכנסת ענבר בזק, ואני ממש מתנצלת. << דובר_המשך >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר_המשך >> באתי, חסכתי את הזמן. תודה. כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כמה שבועות ביקרתי במושב מרגליות שעל גבול הצפון. פגשתי שם לולנים שכבר יותר מחודש לא עוצמים עין מדאגה ומחשש מפני העתיד וגם מפני ההווה – הכול בעקבות גל התפרצויות נרחב של מחלת שפעת העופות שבעקבותיו קיבלו לולנים רבים צווים להשמדת מאות אלפי עופות שברשותם כדי לעצור את ההתפשטות. מדובר בכמה עשרות משפחות של לולנים שגרים ביישובים צמודי גדר בגבול הלבנון ומטה לחמם הושמד ביום בהיר אחד, וכתוצאה מכך חרב עליהם עולמם. אין להם נכון להיום שום מקור פרנסה. עולה שגם בחודשים הקרובים לא יהיה להם שום מקור הכנסה, שכן יש איסור מוחלט להכניס ללולים עופות חדשים. הלולנים אומנם צפויים לקבל פיצוי על העופות המושמדים, אך ככל הידוע לי, הפיצויים עוד לא הועברו להם, והם אף קיבלו חיווי ממשרד החקלאות שהם צפויים להתעכב זמן רב. חשוב גם לציין שלצד הפיצוי הישיר על השמדת העופות, קיים נזק עקיף משמעותי מאוד אשר לגביו הם אינם צפויים לקבל החזר או פיצוי כלשהו. הנזק העקיף הזה מתבטא בין השאר בהשבתת תחנות מיון מקומיות, בהשמדת תערובות וביצים ובהשבתת לולים שנדרשו להשמדה ביחד עם העופות, אשר בגינם לא משולם פיצוי, ויותר מזה – באיסור הכנסת מטילות חדשות בטווח החודשים הקרובים, ללא כל ודאות ברורה לגבי המועד הצפוי לכך. מצב דברים זה משמעותו אבטלה מוחלטת עבור כל הלולנים, שרובם תושבי קו העימות, ואין להם מקורות פרנסה אחרים. מכיוון שאירוע שפעת העופות לא הוכר כאסון טבע, הוא אינו מקנה סיוע גם במסגרת זו. יצוין גם כי אף שקיים ביטוח חקלאי המכסה ומעניק פיצוי במקרה של כמה מחלות אחרות על ידי חברת קנט, המבטחת את חקלאי ישראל, הרי במקרים של שפעת העופות טרם אושר הסדר ביטוחי, ולכן אין ללולנים כל דרך להבטיח את עתידם ולהגן על עצמם מפני נזק נוסף. עקב כך מצויים הלולנים ותחנות המיון המקומיות בחוסר אונים קשה ביותר, במצב כלכלי חמור, ועומדים בפני שוקת שבורה. לנוכח האמור, אבקש להעלות הצעה דחופה לסדר-היום במליאה ולדון בנושא. אני מבקשת שהוא יידון בוועדת הכלכלה, אם אפשר, על מנת למצוא דרכים ופתרונות לסייע ללולנים בשעתם הקשה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת זאב בנימין בגין – אינו נוכח; חבר הכנסת מופיד מרעי – אינו נוכח. חבר הכנסת מוסי רז, בבקשה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> היום בלילה מורידים מכסים על עופות, אז זה יעזור לך. מסיבת עיתונאים ב-20:00. מורידים מכסים על לולים, אז זה יעזור לך. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, בהצלחה בתפקיד החדש. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> לא יצא לי עדיין לדבר כשאת יושבת בראש. ואם מורידים מכסים, לא בטוח שזה מעשה נכון. אני כאן כדי לדבר – חברת הכנסת ענבר בזק דיברה מאוד יפה על המצוקה של המגדלים, שזו מצוקה אמיתית של אנשים שהם בדרך כלל – לא תמיד, אבל בדרך כלל – קשי יום, בדרך כלל מרוחקים, בפריפריה הגיאוגרפית של מדינת ישראל, ואין להם הרבה אלטרנטיבות לגידול הזה. במצב שנוצר – אני לא בטוח שהוא תופעת טבע; יכול להיות שיכולנו להימנע ממנו, אבל לא הצלחנו להימנע – משרד החקלאות צריך לזרז כמה שניתן את הפיצוי שלהם. אבל אנחנו גם צריכים לנצל את ההזדמנות הזאת – אני אומר בתור אחד שלא אכל ביצה כבר, תכף מגיעים לשמונה שנים. בתור אחד שלא אוכל ביצים וגם לא אוכל עופות – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> כן, הבנו, הבנו. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – אנחנו צריכים לנצל את המצב שנוצר לא רק לטובת המגדלים – צריך לנצל אותו לטובת המגדלים, שבאמת יפוצו על כל הפגיעה, וברור שהפגיעה היא לא רק חודש או חודשיים מאז שקרה מה שקרה, כי ייקח הרבה זמן עד שהם יוכלו להחזיר את הלולים שלהם למה שהיה – אלא כדי ליצור סטנדרטים חדשים, מתקדמים יותר ומתאימים לעשור השלישי במאה ה-21. צריך לנצל את המצב שנוצר כדי לעודד את הישראלים לצרוך פחות מהחי, לצרוך פחות עוף וביצים. משרד הבריאות כל הזמן מצביע על זה שהישראלים צורכים הרבה יותר ביצים והרבה יותר עוף ממה שמומלץ בריאותית. עוד לא דיברתי על סיבות מוסריות ואחרות. צריך לנצל את המצב שנוצר על מנת לעבור כמה שניתן יותר לגידולי חופש, או לפחות לכלובי מעוף, שבהם יש רווחה יותר גדולה לעופות. אגב, יכול להיות שאם זה היה, פחות עופות היו מושמדים, כי הצפיפות הייתה מידבקת פחות. אני לא רוצה להגיד מה היה קורה אילו, אבל הדבר הזה חשוב. זה מה שקורה בכל אירופה. גם משרד החקלאות צריך להגיד – ברפורמה שהוא הביא הוא רוצה שזה מה שיהיה לגבי כלובים חדשים, אז הינה הזדמנות לנצל את המצב גם לטובת המגדלים, גם לטובת בעלי החיים וגם לטובת הבריאות של האזרחיות והאזרחים, שאולי יעברו לאוכל יותר בריא מביצים ועופות. תודה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם שפע – אינו נוכח, ועל כן תשיב בשם הממשלה השרה תמר זנדברג, בבקשה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר >> תודה רבה. התבקשתי להשיב בשם שר החקלאות. באמצע דצמבר 2021 החל אירוע שפעת עופות קשה שנמשך כחודשיים וגבה מחירים קשים הן מעובדי ענף הלול, הן מבעלי החיים והן מתושבי האזור, שהיו נתונים להגבלות תנועה. כדי להבין את גודל האירוע, צריך להכיר את המספרים: הומתו במהלך האירוע מעל מיליון עופות. באגמון החולה, אחת מפניני הטבע היפות בישראל, פונו כ-8,000 עגורים מתים, והשמורה – אגב, לא רק השמורה הזאת – הייתה סגורה למבקרים לפרקים כדי למנוע הדבקת אדם. היו שישה מוקדים של שפעת עופות המוגדרים כמגה-אירועים, בהגדרת משרד החקלאות. הזכירה חברת הכנסת בזק את מושב מרגליות. אני יכולה לספר לכם שחלק מהיישובים בצפון היו ממש על סף פינוי, ממש כך, כדי למנוע הדבקה. זה באמת היה אירוע מאוד מאוד קשה. האבדה עבור הלולים הנגועים כבדה, ולכן פעלנו במהירות האפשרית סביב השעון לסיום האירוע ולמתן סיוע למגדלים שנפגעו. דיבר חבר הכנסת מוסי רז – דיברת, חברת הכנסת בזק, על ענף הלול ועל העובדים בו. הוסיף, בצדק, חבר הכנסת מוסי רז את הנושא של הצורך להסתכל באופן כללי על הענף הזה, לצמצם את הצריכה למען בעלי החיים. גם אני לא אכלתי לא ביצה ולא עוף למעלה משבע שנים, אני חושבת, שבע פלוס. אני רוצה להוסיף זווית, והיא הפגיעה שהייתה בחיות הבר. הוזכרו כאן בתשובה העגורים, שמורת החולה ואגמון החולה. היו שם אלפי עופות – אני הייתי שם באגמון, וזה היה מחזה מכמיר לב: פשוט אלפי גופות של עגורים שצפו באגמון במחזה ממש סוריאליסטי. זה היה מדהים לראות, מדהים וכואב. היה גם חשש שזה יעבור דרך חיות בר אחרות בגלל עופות דורסים שאכלו את הגופות האלה. למזלנו, כנראה שבפעם הזאת זה הוגבל לעופות בלבד, ולכן נמנעה מגפה הרבה הרבה הרבה יותר קשה. צריך גם לומר שהמגפה הזאת מתפשטת יותר בגלל הצפיפות, גם בלולים המאוד-מאוד-צפופים, גם בגלל הצפיפות של חיות הבר באגמון החולה. כבר עכשיו יש צוותים בהובלת משרד החקלאות – גם המשרד להגנת הסביבה, אפילו המל"ל מעורב שם – כדי להתכונן לעונה הבאה, לעונת הנדידה באביב ובסתיו הבא, כדי להיערך מבעוד מועד, כי זה באמת אירוע מאוד מאוד קשה, שגם הולך ומחמיר עם השנים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הליך ההמתה הקיים היום הוא הליך אכזרי. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> נכון, אתה צודק, חבר הכנסת ארבל. גם על זה אנחנו דיברנו – גם ההמתה וגם הקבורה, שזה בעצם סוג של הטמנת פסולת. אנחנו ננסה להפיק לקחים לאירוע הבא, שיכול להיות כבר באביב, ובוודאי – – – << קריאה >> ענבר בזק (יש עתיד): << קריאה >> תמר – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> רגע, רגע, שנייה, עוד לא סיימתי להקריא את התשובה. אני רק הוספתי את הנושא של חיות הבר. עכשיו אני חוזרת לתשובה של משרד החקלאות. לאורך כל התקופה עבדו צוותי העבודה של משרד החקלאות לטפל באירוע במלוא האפקטיביות והנחישות, תוך הפגנת רגישות לתושבי המקום, לעובדי ענף ההטלה ולבעלי החיים שנפגעו. משהסתיים האירוע החלה ועדת הפיצויים את עבודתה במרץ לאישור הפיצויים המגיעים למגדלים, ואני שמח – כך מוסר שר החקלאות – לומר כי מעל 60% מהבקשות כבר אושרו, והשאר בדיון מתקדם ובהמתנה להשלמת פרטים. מחלת שפעת העופות נכללת ברשימת המחלות בפקודת בעלי החיים. בהתאם לפקודת מחלות בעלי חיים, מגדלים שנפגעו כתוצאה מהוצאת צו השמדת בעלי חיים עקב התפרצות מחלות, זכאים לפיצויים על שוויים הכלכלי של בעלי החיים שהומתו. המטרה בהוראה זו היא לעזור למגדלים להשתקם כלכלית. בנוסף, אנו נבחן את שירות הביטוח שמציעה קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות לחקלאים, ואם נדרשים שינויים ושיפורים, נפעל לטובת העניין. אנו לא נשאיר אף ענף חקלאי לבד. תמיד נהיה שם כדי לוודא כי כולם מקבלים מענה. לפי התשובה פה 60% כבר קיבלו את הכסף והשאר נמצאים בתהליכים. << קריאה >> ענבר בזק (יש עתיד): << קריאה >> אני קיבלתי מסר אחר מהשטח. יכול להיות שאני קיבלתי מה-40%. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> בדיוק, או שקיבלת מה-40%, או שיש פה – אבל מהתשובה אני רואה ששר החקלאות – ואני גם חייבת לומר, מכיוון שגם המשרד שלי היה מאוד מעורב באירוע, שוב, מההיבט של חיות הבר והתפשטות המגפה עצמה, אני רוצה לספר לכם שמשרד החקלאות בהובלת שר החקלאות פשוט תפקדו באירוע הזה, ממש לקחו על עצמם. תבינו, זה כמו אירוע חירום. תחשבו, משבר הקורונה, שכל המדינה שומעת עליו, שמוביל משרד הבריאות, וכאן משרד החקלאות לקח על עצמו, כולל עובדים שעבדו מסביב לשעון ואמצעים מיוחדים. זה באמת היה אירוע מאוד מאוד קשה. תיאר פה שר החקלאות את השינויים שהענף צריך לעבור כדי להוריד את הסיכויים לאירועים דומים, וגם על חשיבות הנחיות השירותים הווטרינריים ועל הצורך לעמוד בהן. בקיצור, יש גם צוות הפקת לקחים, אבל לנושא הפיצויים – את רואה שהשר על הפרטים ומודע, אז אני מציעה לדבר איתו ישירות כדי לראות אם יש עוד איזשהן לקונות שצריך לטפל בהן. תודה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. כבוד השרה, לאיזו ועדה את מציעה שאנחנו נעביר? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> אני חושבת שלכלכלה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> לכלכלה. אוקיי. אם כן, אנחנו עוברים כעת להצבעה על להעביר את ההצעה הדחופה לוועדת הכלכלה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 23 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אם כן, שישה אנשים בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. על כן, אנחנו מעבירים את ההצעה הדחופה לוועדת הכלכלה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> אי-מתן כניסה לארץ לילדים יהודים שאינם אזרחי המדינה << הלסי >> << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> כעת אנחנו עוברים להצעה הדחופה הבאה לסדר-היום, בנושא: אי-מתן כניסה לארץ לילדים יהודים שאינם אזרחי המדינה, מס' 1864, 1875 ו-1877. בבקשה, חבר הכנסת יצחק פינדרוס. בבקשה. בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש כמה דברים שהממשלה – שפתחה כמעט הכול – השאירה. דרך אגב, עד לפני יומיים הכנסת הייתה המקום היחיד במדינת ישראל שלא יכולת לשבת לאכול ארוחת צוהריים. המקום היחיד במדינת ישראל. אם רצית לשבת, היית צריך ללכת פה ממול. אבל אחד הדברים היה שמדינת ישראל פתחה את השמיים. פתחה את השמיים. לצערי הרב, אחת הסיבות הייתה כי מדינת ישראל ירדה למקום ה-64 בהדבקה, ואז מישהו – שאין בזה היגיון לסגור את השמיים כשאתה נמצא במקום הכי נמוך מבחינת האי-הדבקה. אפשר לומר היום כמעט בוודאות שיותר ממחצית מאזרחי ישראל נדבקו באומיקרון. אם יותר מ-25% נדבקו לפי בדיקות ה-PCR והבדיקות של משרד החינוך, ורוב הבדיקות שנעשו הן בדיקות ביתיות, אז ההערכה היא שמעל 50%. אבל ראו זה פלא – וזה אחד הדברים שאנחנו נתקלים בהם פעם אחר פעם בחוסר התייחסות של משרד הבריאות, ואני את זה אומר – יעידו חבריי, אמרתי את זה כשהייתי חבר קואליציה פעם אחר פעם, גם על יולי אדלשטיין כשהיה קודם, אמרתי את זה ברור – יש פה בעיה אמיתית. באות משפחות שהן קשורות בטבורן למדינת ישראל. חלקם – אפילו רובם – מרכז חייהם כאן, אבל הם עדיין לא אזרחים. ואני לא רוצה להגיד לכולם – עבר פה חוק האזרחות – מה עובר יהודי שרוצה לעשות עלייה לישראל. תאמינו לי, הוא עובר ויה דולורוזה. ותוך כדי, משהו מוזר – הכניסה רק למחוסנים. אוקיי, הגיוני. רוב מדינות העולם לא נותנות חיסון מתחת לגיל 12. בוא נלך לפי מדינת ישראל, שלא נותנים חיסון מתחת לגיל 5. ילד מעל שנה שאינו מחוסן אינו יכול להיכנס למדינת ישראל. מה, אנחנו באמת השתגענו? תבדקו מה קורה בכל מדינות העולם. ארצות הברית, בריטניה, בלגיה, הולנד – עד גיל 18 מותרת כניסת ילדים ללא חיסון. בואו נגיד שנלך למחמירים: גרמניה, יוון – עד גיל 6-5 לא צריכים בכלל לבצע בדיקה בכניסה. למה הדבר המוזר הזה? אין-ספור טלפונים, גם לאנשי משרד הבריאות, גם לאנשי משרד הפנים – אומרים לי: אלה הנהלים. בסוף אתם יוצרים עוול לאנשים. הייתי עד לסיפור לפני שבוע: אדם שהגיע מחוץ לארץ – החזירו אותו חזרה במטוס; אדם שהגיע מדרום אמריקה, 30 שעות טיסה. 30 שעות טיסה. הגיע – החזירו אותו חזרה כי הילד שלו בן השנתיים לא היה מחוסן. למען השם, איך אתם רוצים שהוא יתחסן? אין מדינה אחת בעולם שמוכנה לחסן מתחת לגיל 5. בואו נגיד שאתם חושבים שאפשר – אפילו מדינת ישראל לא מוכנה לחסן מתחת לגיל 5. מה ההיגיון בדבר הזה? ואני רוצה לומר שזה חלק מאותה התנהלות של התעלמות מהמצוקה של אנשים שהמציאות היא שמרכז חייהם כאן, בארץ. הם חיים פה בארץ, הם נמצאים פה בארץ, ולא נותנים להם להיכנס לארץ במצב התחלואה שהייתה במדינת ישראל. אין בזה היגיון ואין לזה הסבר. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח. חבר הכנסת יוסף טייב, בבקשה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת פינדרוס, הצעה לסדר-היום חשובה מאוד. החלטתי להצטרף אליה בעקבות עשרות פניות בשבועיים הקצרים שאני נמצא פה בבניין, של תושבי חוץ לארץ, כמו שאמרת, שחלקם אפילו גרים פה, חלקם סטודנטים נשואים, יצאו לבקר את הוריהם וצריכים לחזור, ואנחנו רואים פתאום פלא: ההורים יכולים להיכנס חזרה לישראל אבל הילדים, משום מה, חייבים להישאר שם. אין שום היגיון, כמו שאמרת. בחלק מהמדינות לא ניתן לחסן ילדים עד גיל 5 ובחלק מהמדינות עד גיל 12 ו-18. אין שום היגיון. יש פה חוסר היגיון, חוסר הבנה, חוסר – אני לא יודע איך להגדיר את זה. יש פה בעיה. בעצם, הבעיה הזאת, יש לה שלושה גורמים: משרד החוץ, משרד הבריאות ומשרד הפנים. לצערי, אני לא רואה פה איזשהו חיבור בין שלושת הגורמים האלה, שמצליחים להגיע להבנה. אני פונה למשרד החוץ ואומרים לי: זה משרד הבריאות. אתה פונה למשרד הבריאות, אומרים: לא, אבל יש הגבלות של משרד הפנים. אז אני מציע ששלושת השרים אולי יישבו יחד עם הצוות המקצועי שלהם וינסו להגיע להבנות כדי לתת לאותם אנשים להיכנס. לא ייתכן שמדינת ישראל תיתן לחלק ממשפחות העולים, לצורך העניין, להגיע לפה, בגלל החוק – קרבה ראשונה – אבל כשהם באים להגיע בשביל לוויה, בשביל חתונה או בשביל איזושהי שמחה, בעצם, ברגע האחרון הם חייבים לבטל את אותה טיסה, כי בעצם לא נותנים לילדיהם להגיע ואין עם מי להשאיר את הילדים שם בחו"ל. לכן, אני חושב שהנושא הזה חשוב מאוד. הוא חייב לעלות לסדר-היום של הכנסת ולהגיע לוועדה, כדי לדון בנושא בצורה המהירה ביותר וכדי לפתור את הדבר הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. תשיב, בשם הממשלה, השרה תמר זנדברג. בבקשה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> היא השרה שיודעת הכול. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> באופן כללי, זה כן נכון. << דובר >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר >> מילא שאני יודעת הכול, פשוט את ההצעה הזאת – ביקש שר האוצר שאשיב בשמו. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> למה שר האוצר? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> בימים ההם אין ממשלה בישראל איש הישר בעיניו יעשה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> ניתוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ראש הממשלה – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> לא היית צריכה להגיד: שר האוצר. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אבל זה מה שכתוב לי. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – ממשלה בישראל – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אבל, חבר הכנסת פינדרוס, תראה מה עונה שר האוצר. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> כשבנט רוצה להוריד את יוקר המחיה, הוא הולך לאוצר. זה המצב. יש ראש ממשלה בישראל. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> חבר הכנסת פינדרוס, תראה מה עונה שר האוצר. הוא עונה, שעל פי הנחיות משרד הבריאות – כלומר, איכשהו – – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> איך שר אוצר – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – – זרים שאינם מחוסנים – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> תמר זנדברג, לא לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> לא. רק מעניין אותי אם זו טעות הדפסה או – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לא לא לא, יש דברים – – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> כך דברים מתנהלים. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אוקיי. אז על פי הנחיות משרד הבריאות, זרים שאינם מחסונים נדרשים לבידוד מלא עם הגיעם לארץ. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אין בעיה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> עד כה לא הייתה הצדקה אפידמיולוגית לכך שילדים המגיעים למטרות תיירות יהיו פטורים מבידוד בעוד על שאר האוכלוסייה הלא-מחוסנת תחול חובת בידוד מלא. במקרים חריגים, משפחות בעלות אשרות כניסה אשר ילדיהן לא מחוסנים רשאיות לפנות לוועדה ההומניטרית של רשות האוכלוסין וההגירה לקבלת אישור חריג לכניסת הילדים הלא-מחוסנים יחד עם הוריהם לישראל. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מה שהקראת עכשיו סותר את ההתחלה. בהתחלה אמרת: צריכים בידוד. אין לי בעיה, תעשו בידוד. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> נו? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> את אומרת עכשיו: הם רשאים להיכנס לישראל. אני בעד. שייתנו להם להיכנס עם בידוד, שמידוד, מה שאתם רוצים. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> נו? עם בידוד אין בעיה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא, אין, זו הבעיה. אין בידוד. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> לא. אתה מבקש פטור מבידוד. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא. אני מבקש שייתנו להם להיכנס ולא יחזירו אותם למטוס חזרה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אזרחים זרים. אזרחים זרים. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> יש בעיה נוספת: מבקשים לבקש את הבקשה – בסדר גמור. תבוא המשפחה ותבקש בקשה שילדיה יוכלו להיכנס. הבעיה היא שהזמן של הבקשה, קודם כול, זה בין שלושה שבועות לחודש. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> עזוב. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> מחייבים אותם לקנות את כרטיסי הטיסה עוד לפני קבלת האישור. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אתה מדבר על – – – אני רוצה שייתנו להם להיכנס. עזבי את הבידוד. אני מוכן שיבודדו אותם חודשיים. מה זה משנה? אבל תנו להם להיכנס. מחזירים אותם בטיסה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> בכל מקרה, אגיד את הסוף של התשובה ואולי זה – בימים אלו, משרד הבריאות, בהנחיית שר הבריאות, פועל לגבש מתווה שיאפשר, תחת תנאים מסוימים, כניסת ילדים ממדינות זרות שאינם בני חיסון. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אוה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> משרד הבריאות צפוי להציג את המתווה בקרוב. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> יכולתם להמתין קצת בסבלנות. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אני מבקש להעביר את זה לוועדת הבריאות כדי שתעקוב אחרי זה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> בבקשה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> את מבינה שאמרת שלושה דברים – – – ששר האוצר – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אני מסכימה איתך, ואני בעד שוועדת הבריאות תעקוב אחרי הנושא. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אוקיי. אם כן, אנחנו נצביע על העברה של ההצעה לוועדת הבריאות. אנחנו נצביע כאת. הצבעה מס' 24 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הבריאות נתקבלה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> תשמע, זה – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אם כן, תוצאות ההצבעה: בעד – שישה, אין מתנגדים ואין נמנעים. על כן, ההצעה עוברת לוועדת הבריאות. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> תגובת ממשלת ישראל על דוח אמנסטי << הלסי >> << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> כעת אנחנו עוברים להצעות דחופות לסדר-היום בנושא: תגובת ממשלת ישראל על דוח אמנסטי, מס' 1850, 1874, 1884, 1885 ו-1890. חבר הכנסת יום טוב חי כַּלְפוֹן, בבקשה. אגב, זה כַּלְפוֹן או כַלְפוֹן? << קריאה >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << קריאה >> כַּלְפוֹן. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אוקיי, כי בערבית יש כַלְפוֹן – – << קריאה >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> – – שזה אותו דבר. << קריאה >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << קריאה >> דומה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בבקשה. << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, גברתי השרה, כנסת נכבדה, ביום 1 לפברואר האחרון פרסם ארגון אמנסטי דוח שכותרתו: האפרטהייד הישראלי נגד הפלסטינים – מערכת דיכוי אכזרית ופשע נגד האנושות. מדובר בדוח עוין, מגמתי ושקרי שמתפרס על פני למעלה מ-200 עמודים ורווי טענות לאפרטהייד כלפי פלסטינים בכל המקומות שיש לישראל שליטה עליהם, כולל בתוך גבולות 1948, כלומר כולל ביחס לאוכלוסייה הערבית הישראלית. בניגוד למה שמקובל לחשוב שמספרים לנו שבעצם יש כיבוש בקווי 67' וששם יש אפרטהייד, לפי מנסחי הדוח, בעצם, הם מספרים לנו שזה לא רלוונטי 67', כן או לא. 48' – אפרטהייד – מעצם קיומה של מדינת ישראל יש אפרטהייד כלפי האוכלוסייה הפלסטינית – ואני מצטט את הדוח. הם אומרים: עצם הקמתה של מדינת ישראל ב-48' הובילה למערכת דיכוי של הפלסטינים משני צידי הקו הירוק. בדוח כמובן קריאה לחרם על ישראל והעמדת ראשיה לדין בפני בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג. אבל תראו, הם לא מסתפקים בגבולות 48' וביהודה ושומרון. תראו מה הם כותבים בדוח. הם מדברים גם על עזה ועל ההתנתקות. הם כותבים בעמ' 21 שם, שכביכול הייתה "התנתקות" במירכאות, ושלמעשה, לטענתם, גם בעזה, שממנה ישראל יצאה ב-2005 עד הסנטימטר האחרון, יש אפרטהייד. אז בעצם, מה שאומרים לנו הוא שאם יום אחד יהיו פה שתי מדינות ואם נצא מהשטחים עד הסנטימטר האחרון, זה יפתור – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, יהיה לך תכף את הזמן שלך. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> – – את העניין הבין-לאומי של ישראל. אנחנו רואים שהכול כאן שקר – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> – – ומה שכתוב בדוח הזה, בעצם, זה שזה לא כיבוש או לא כיבוש, לא קווי 67' ולא משהו אחר. הם מתנגדים לעצם קיומה של מדינת ישראל, ולא משנה באילו גבולות. אז כמובן, יש גם משהו קצת אירוני, כי במדינה הזאת שיש בה אפרטהייד הדוח פורסם בירושלים בנוכחות חברי כנסת מישראל – ואחד מהם יושב פה – אבל יש אפרטהייד כאן, כמובן. הם באים לבירת ישראל, מציגים את הדוח שלהם, משמיצים את ישראל, והם טוענים שיש כאן אפרטהייד. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> כלפון, אתה מבין את האבסורד. תבין את האבסורד – – – יבוא להשיב. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> זו לא הפעם הראשונה שארגון זה וארגונים בין-לאומיים דומים – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת ארבל, בוא נקשיב. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> – – מוציאים את דיבתה של מדינת ישראל רעה ומנסים לפגוע בה באמצעות קריאות לחרם. לכן נדרשים מצד ממשלת ישראל צעדי תגובה ממשיים בדמות הפעלת חוק החרם – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת משה ארבל. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> – – בדמות מניעת כניסתם של אותם אנטישמים מנסחי הדוח לישראל. לסיום, גברתי היושבת-ראש, אני אצטט את חיים הרצוג, אביו של נשיא המדינה הנוכחי, שהתייחס למסמך אחר, אבל הוא די דומה לדוח הזה: עבורנו העם היהודי מדובר בדוח המבוסס על שנאה, שקר ובערות, משולל כל ערך מוסרי או חוקי, ואין זה עבורנו יותר מפיסת נייר, ועלינו להתייחס אליה ככזאת – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר_המשך >> – – דוח אנטישמי שייזרק לפח האשפה של ההיסטוריה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יום טוב חי כלפון. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> סוף-סוף דבר אחד שאנחנו מסכימים. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> כעת נעבור לחבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב קיש – אינו נוכח. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בבקשה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חברות וחברי הכנסת, אכן, עוד דוח. זה לא הדוח היחיד שמדבר על אפרטהייד בישראל, זה דוח שמתווסף לדוחות של ארגון בצלם, Human Rights Watch, הדוחות של עדאלה, ועכשיו עוד ארגון זכויות אדם ידוע בכל העולם וחשוב, אמנסטי. כשגם בעדאלה וגם בבצלם וגם ב-Human Rights Watch וגם באמנסטי אומרים שישראל מפעילה משטר של אפרטהייד. כדאי שלפחות הישראלים יתחילו לחשוב, כי הרי יש קונסנזוס בין ארגוני זכויות האדם בכל העולם, גם המקומיים וגם הבין-לאומיים, שישראל מפעילה משטר של אפרטהייד. אני לא יודע, בכל פעם שיוצא דוח רציני וחשוב של ארגון זכויות אדם, אנחנו שומעים את כל הטיעונים ההזויים של אנטישמיות וגזענות וכו' – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> יש לך ספק – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ואתה שואל את עצמך – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת טייב, בבקשה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – למה הישראלים מפחדים מדוחות ארגוני זכויות אדם. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> אנחנו מפחדים – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> למה ישראלים מפחדים מהאמת? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מי מפחד – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, חבר הכנסת טייב, בבקשה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> למה האמת מדאיגה את הישראלים? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אנחנו ניתן לחבר הכנסת סמי אבו שחאדה להמשיך את דבריו, בבקשה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אם ישראלים אכן מאמינים בצדקת דרכם, אני במקומכם הייתי לוקח את אמנסטי להאג. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> זה מה – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא הייתי מפחד מבית הדין הבין-לאומי. הייתי הולך לשם שמח ומוכיח – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אני גם – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – את כל הקלישאות והטיעונים ההזויים שלכם. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כל הטיעונים – תלכו לבית המשפט. אם אתם לא מפחדים – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – תלכו לבית המשפט. אתם לא הולכים כי אתם יודעים שהם צודקים. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – איפה – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתם מפחדים כי אתם יודעים שאמנסטי צודקים. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת טייב, אני לא רוצה לקרוא אותך קריאה ראשונה, בבקשה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה לא מקרי, גברתי היושבת-ראש. ישראל מפחדת כי היא יודעת מה היא עושה, כי היא מבינה את הפשעים שהיא עושה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא מספיק – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> על זה נאמר: על ראש הגנב בוער הכובע. עכשיו, יש הגדרות שונות בין החוקרים מה זה אפרטהייד, יש הגדרות שונות, אבל יש איזושהי הסכמה. אין הגדרה שישראל לא יושבת בה מצוין. לא משנה. יש ויכוח רציני על מה אפשר להגדיר אפרטהייד ומה לא, בכל ההגדרות האלה אתם יושבים מצוין, לכן אתם דואגים. זה לא היה מדאיג את מי שבאמת היה חושב שאין לו אפרטהייד. אם היית טוען את זה על מדינה מתוקנת ודמוקרטית בעולם, זה היה נראה הזוי, אבל הישראלים דואגים – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ונלחמים בזה ורוצים לחוקק נגד זה חוקים ויוצאים נגד אמנסטי ונגדHuman Rights Watch – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אבו שחאדה. נגמר הזמן. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מסיים, גברתי. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> יופי. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – נגד בצלם ונגד עדאלה ונגד כל ארגוני זכויות האדם, כי הפושעים יודעים מה הם עושים. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ייתכן שתצליחו לברוח מהעונש הזה לתקופה מסוימת, אבל זה לא יימשך לעד. תודה, גברתי היושבת-ראש. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – מדינת ישראל, שנותנת למישהו כמוך – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> כעת חבר הכנסת צבי האוזר, בבקשה – אינו נוכח. על כן ישיב בשם הממשלה השר יועז הנדל, בבקשה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> למה תמר זנדברג ברחה? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> ישיב בשם הממשלה השר יועז הנדל, בבקשה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אם היא חושבת שאנחנו מדינת אפרטהייד, שתגיד. << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. תודה רבה, חבריי חברי הכנסת. חבר הכנסת משה ארבל, אני שמח להשיב בשם ממשלת ישראל על הטענות שהושמעו כאן. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> איזו ממשלה? כולל זנדברג? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ואני שמח – יש לנו ממשלה אחת. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת ארבל, לא הייתי רוצה עכשיו לקרוא אותך קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> תמיד, חבר הכנסת ארבל, יש לנו – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> לא קריאה ראשונה. בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> תמיד יש לנו ממשלה אחת נבחרת במדינת ישראל; פעם הממשלה הנבחרת היא כזאת ופעם היא אחרת, ולכן הדמוקרטיה הישראלית היא דמוקרטיה חזקה. אני גאה לעמוד כאן ולענות בשם ממשלת ישראל, דווקא אחרי שחבר הכנסת סמי אבו שחאדה מדבר. כידוע לכם, סמי אבו שחאדה לא הגיע לכאן מפולין ולא מקהילות יהודיות בארצות ערב. הוא ערבי ישראלי ויושב בפרלמנט הישראלי. גברתי היושבת-ראש, גם את שייכת לערביי ישראל, ואני חושב שזה קצת אבסורד לדבר על אפרטהייד, כאשר אנחנו מסתכלים על הרכב הכנסת הנוכחית, על ההרכב של הממשלה, על היכולת של אזרח ישראלי ערבי להגיע לכל מקום ללא גבולות במדינת ישראל – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> דווקא מה שאמרת מוכיח – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – וכאשר אנחנו מסתכלים – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, בבקשה. נתתי לך להגיד את כל מה שהיה לך להגיד. כעת אנחנו נקשיב לדברי השר. בבקשה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא מתעלם מהזהות שלי, הוא ממשיך למחוק – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בבקשה. אני לא ארשה. בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אבו שחאדה – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> כבוד השר, תמשיך. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, לא הייתי רוצה לקרוא אותך קריאה ראשונה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גברתי היושבת-ראש – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> גם אם תצעק, גם אם תצעק, דבריך לא יהיו נכונים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> היה לך את כל הזמן, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> רק צעקותיך מוכיחות את טענתי, מכיוון שאתה יושב בכנסת ישראל, בפרלמנט הישראלי, ומנהל ויכוח – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – איתי – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – לא – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – ואנחנו שווים בזכויות הפרט שלנו במדינת ישראל – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> – – אני לא הייתי רוצה לקרוא אותך קריאה ראשונה. חבל. חבל. בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> מדינת ישראל היא מדינת לאום יהודית ודמוקרטית שבה יש שוויון זכויות פרט מלא לכל אדם, והשמיים הם הגבול. אתה יודע איפה הבעיה? דווקא בשוויון הזכויות והחובות, לא רק בשוויון הזכויות, מכיוון שגם ערבי-ישראלי במדינת ישראל צריך לממש את כלל הזכויות שלו ואת כלל החובות. כך אני רואה את עתידה של מדינת ישראל. וכאשר אנחנו מסתכלים על אותם ארגונים, אם הם פועלים למען – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> האם הם פועלים למען זכויות אדם? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חוץ מזה שהרסתם – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> האם באמת מעניין אותם זכויות אדם? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כבוד השר, לקחתם – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, קריאה ראשונה. קריאה ראשונה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> כי הרי אם כך היה הדבר – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, קריאה שנייה. חבל. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אם כך היה הדבר, חבר הכנסת אבו שחאדה, אז כנראה היינו היום מוצאים תרעומת גדולה על היחס לקהילה הלהט"בית ברשות הפלסטינית. אפילו בציבור הערבי-ישראלי, שיש בו מה לשפר, וגם בציבורים אחרים, היינו מוצאים תרעומת גדולה על חופש העיתונות ברשות הפלסטינית. והינה הפלא ופלא, אין צפצוף, אין קול ואין עונה. היינו מוצאים תרעומת גדולה על כך שאין בחירות כל כך הרבה שנים ברשות הפלסטינית, על עינויים, על הרבה מאוד כללים שלא חלים – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הדוח מדבר על ישראל. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – ברשות הפלסטינית. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הדוח מדבר על ישראל, ואם היה לך טיעון ענייני – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ואני מסתכל – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אם היה לך טיעון ענייני, לא היית – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, חבל שאני אוציא אותך עכשיו מהאולם. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה בורח כי אין לך טיעון ענייני. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, קריאה שלישית. בבקשה צא מהאולם. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבל, אבל צא מהאולם, בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני מסתכל עליך, אבו שחאדה, אני מסתכל עליך, ולמרות הלאומנות שלך ולמרות הבדלנות שלך ולמרות הניסיון שלך שוב ושוב לפגוע בדו-קיום – ובעיניי זה המרכיב הכי בעייתי ברשימה המשותפת: פגיעה בדו-קיום של יהודים וערבים במקום לעודד דו-קיום, במקום לעודד השתלבות – למרות זאת אנחנו יושבים כאן ומנהלים ויכוח. (חבר הכנסת סמי אבו שחאדה יוצא מאולם המליאה.) אולי עכשיו, גברתי היושבת-ראש, הוצאת אותו, אבל אנחנו מנהלים פה ויכוח, מנהלים פה הרבה מאוד ויכוחים, פולמוסים, בתוך הבית הזה, וכולם חיים בשלום ובשלווה. לכן, אני מתייחס לדוח הזה כעוד חלק ממופעי הצביעות הגדולים שיש בקהילה הבין-לאומית, החל מהמועצה לזכויות אדם של האו"ם, שבה נבדקת ישראל חדשות לבקרים, ושוב ושוב ושוב, ודווקא אותן מדינות שבהן יש דיקטטורה ואותן מדינות שלא מקפידות על זכויות אדם בודקות את מדינת ישראל. אני מסתכל על אלה שתומכים דווקא בדוחות האלה, המגמתיים, ואת יודעת מה המסקנה שלי? המסקנה שלי, גברתי היושבת-ראש, שלא זכויות אדם בליבם ולא הרצון לשפר ולתקן עולם אלא הרצון להניע מהלך פוליטי ולנצח במהלך פוליטי; אולי גם סוג של אנטישמיות חדשה, של שנאת ישראל – מדינת ישראל במקרה הזה. ובשנאת מדינת ישראל באמת הם חוצים כל גבול. וזה כבר לא יהודי או ערבי או דרוזי – זה פשוט מי שנאמן ומרגיש גאה להיות במדינת ישראל. ואני, אם חבר הכנסת אבו שחאדה היה כאן עכשיו, הייתי מזכיר לו שאין מדינה יותר טובה לחיות בה – לא למוסלמי, לא לנוצרי, לא ליהודי, לא לדרוזי – מאשר מדינת ישראל במזרח התיכון. מדינה שבה לא הכול מושלם, יש לנו המון בעיות – השבוע התמודדנו עם פרשת פגסוס – אבל מדינה שבה בסופו של דבר יש איזונים ובלמים – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לא התמודדתם – ברחתם. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – איזונים ובלמים, ומדינה שבה יש חופש פרט, ויש זכויות פרט, ויש חופש עיתונות, ויש חופש להתפלמס בפרלמנט שלנו, ויש בחירות, ומתקוטטים. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> יש לך כישרון מדהים להתעלם מקריאות ביניים. באמת, אני – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> והינה, חברת הכנסת מאי גולן מנהלת ויכוח עם הממשלה – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> ועוד בטלפון. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – כרצונה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> עבירה גדולה. עבירה גדולה. לגנוב מפה הצבעה זה לא עבירה, זה מותר. לגנוב הצבעה – מותר – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לכן, חבר הכנסת חיים כץ, אני משוכנע שאתה מסכים איתי, וחבר הכנסת ארבל – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בואו נקשיב לדברי השר, בבקשה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אני מסכים איתך בהכול. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> יפה, אני שמח. אני יודע שכך. אני יודע שכך. לא תמיד אתה יכול להגיד את זה בקול, אבל אני יודע שאתה תמיד מסכים איתי על הכול. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> למה? מותר לי להגיד שאני מסכים איתך. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אתה, מותר לך. אתה כבר במעמד שמותר לך. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – מנסה לעשות את עבודתך הכי טוב. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> תודה רבה, חבר הכנסת כץ. אני מודה לך על הדברים, ואני יודע שלא פשוט להגיד את זה תמיד. אני מחכה שחברת הכנסת גולן גם תאמר את הדברים. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – אל תעצור את נשימתך, יועז. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> בסדר. אז אני באמת רוצה להגיד לחברי הבית הזה שיושבים כאן: בסוף, דוחות – כבודם במקומם מונח; בדרך כלל זה במגרסה הגדולה ביותר שנמצאת באזור המגורים. בסוף מה שחשוב זה צדקת הדרך ואם אנחנו יכולים להתעורר בבוקר, להסתכל במראה ולהרגיש גאווה לאומית. אני מרגיש גאה בכך שמדינת ישראל, דווקא תחת מתקפות טרור ותחת כל כך הרבה אתגרים, מצליחה לשמור על צדקת הדרך ועל האופי שלה כמדינה יהודית ודמוקרטית, בטוחה וצודקת. וצדק זה תמיד עניין סובייקטיבי, אבל לחשוב שאתה צודק, לחשוב שאתה אמור להיות אור לגויים, לחשוב שאתה צריך להיות מגדלור וחברת מופת – השאיפה לשם, אני חושב, מאפיינת את ישראל, בניגוד למדינות אחרות, ואני גאה בכך. אף אמנסטי לא ישנה את זה. תודה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, כבוד השר. לאיזו ועדה היית רוצה שנעביר את זה – לחוקה? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חוץ וביטחון. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אוקיי. על כן, אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה הדחופה – להעבירה לוועדת החוץ והביטחון. אנחנו עוברים כעת להצבעה. הצבעה מס' 25 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תוצאות ההצבעה – אני מקריאה את תוצאות ההצבעה: בעד – שלושה, נגד – אפס, ואין אף נמנע. על כן, אנחנו מאשרים את ההצעה להעביר את ההצעה לוועדת החוץ והביטחון. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לוועדת הכלכלה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> רגע, גברתי היושבת-ראש, אם הוא ביקש כלכלה – שיעבור לוועדת הכנסת. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בבקשה, תגיד. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני אומר: בהצבעה מותר לי לחזור בי, אוקיי? אני מבקש להעביר את זה לוועדה אחרת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, אתה חזרת בך, אבל חזרת אחרי שכבר הודעתי על זה, ושאלתי גם את השר, והודעתי על זה שההצעה תעבור – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ג'ידא, צריך קצת היגיון. לקח כמה שניות לבוא מהפרסה לפה. לא באתי אחרי יומיים. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, אני מבינה, ובכל זאת – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, אני רוצה להשיב, אוקיי? אז תן לי בבקשה להשיב. נכון, ובכל זאת אני כבר הצהרתי עוד לפני שנכנסת שאנחנו נעביר את ההצעה של הבקשה הזאת לוועדת החוץ והביטחון, ועל זה הצבענו. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ג'ידא, זה לא יכול להיות אחרת. אם אתה נמצא מחוץ לאולם, ואת מדברת שנייה אחרי שהוא – – – זה יכול להיות רק כפי שציינתי. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אבל חבר הכנסת אבו שחאדה, אני ביקשתי ממך פעם אחר פעם לתת לשר להשיב, ואתה בחרת לא לעשות זאת, ולכן נאלצתי להוציא אותך, אז זה מה שיש. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש תקנון. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> גברתי היושבת-ראש, אולי, לפנים משורת הדין – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> התקנון אומר שאם – – – שתכריע ועדת הכנסת. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, אני לא מתנגד שוועדת הכנסת תחליט. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אוקיי. על כן, אנחנו מעבירים את ההצעה הדחופה לוועדת הכנסת כדי שתקבע לאיזו ועדה תעבור ההצעה, אוקיי? << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> חלוקת חומרי תעמולה פוליטיים על ידי נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה << הלסי >> << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: חלוקת חומרי תעמולה פוליטיים על ידי נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, מס' 1842, של חבר הכנסת משה ארבל. בבקשה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, תודה רבה. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר פורסם בעיתון ישראל היום שנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, כבוד השופט רון שפירא, חילק חומרי תעמולה פוליטיים – חומרים שהעביר לו ארגון השמאל הקיצוני בצלם – לכל שופטי בית המשפט, בניגוד לנהלים ובניגוד לכללי האתיקה של השופטים. את ארגון בצלם כבר כולנו מכירים. לצערנו, בין היתר הועברה חוברת שעניינה "השתלטות המדינה על קרקעות בגדה המערבית באמצעות אלימות של מתנחלים" וחוברת אחרת עם הכותרת "אלימות חיילי צה"ל". בעוד חוברת נכתב: "אלימות המדינה, הרשמית והלא-רשמית, היא חלק בלתי נפרד ממשטר האפרטהייד הישראלי השואף לייהד את המרחב בין הירדן לים". איני עומד כאן לדון בשאלה אם הדברים נכונים או לא. דעתי ידועה. אני מעריך שגם רוב חברי הכנסת יודעים שברוב המקרים מדובר בעלילות דם שנועדו לסבר את אוזני התורמים מחו"ל על חשבון האמת והאינטרס של המדינה ושל הפלסטינים. אבל אני מבקש דווקא עכשיו לשים את העניין הפוליטי בצד. גם בצד המשפטי, מה מהותי ודחוף לנשיא בית המשפט המחוזי להעביר חומרים פוליטיים לשופטים בבית המשפט? מה זה נותן? אם היה מדובר בחומרים של עמותת רגבים, הנשיא גם אז היה מעביר אותם לשופטים שלו? יש לי הערכה רבה, כידוע, למערכת המשפט. יש לי הערכה ספציפית לבית המשפט המחוזי בחיפה, ששם עתרתי בעתירה מינהלית, והתקיים שם דיון מינהלי מעמיק ומלמד. ראיתי כיצד השופטת תמר שרון נתנאל מתייחסת לתיק בנושא שחרור נחל האסי, באיזו רצינות ובאיזה כבוד לצדדים ולאמת המשפטית, ובמקצועיות. אין דבר בליבי על בית המשפט, ואני מוכן להניח לטובת הנושא והנשיא שכוונתו טובה. אבל אחר כך יגיש ארגון בצלם עתירה, ותבוא היא בפני שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, או שופט שכיהן בעבר בבית המשפט המחוזי בחיפה, או מישהו שיתבע את בצלם בפני שופט כזה, או שבצלם יתבע מישהו אחר, או שבכיר בבצלם יגיע כעד במשפט. מה לגבי החשש למשוא פנים? מה צריך הצד השני לחשוב על ההתנהלות הזאת? איך השופט ינהג מבחינת "אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי"? או שפוסק לטובת בצלם, או שפוסק נגד, ובשני המקרים יאמרו הצדדים: זה בגלל החומרים שהועברו; זה כדי להראות מאוזן, או בגלל אהדה כזאת או אחרת. זה מעשה מיותר. זה מעשה שעל פי מה שפורסם, מנוגד לנהלים של בית המשפט, ומנוגד בצדק, לדעתי, מעשה בעייתי מאוד מבחינת האתיקה של השופטים. חשוב מאוד, בעיניי, שגם הכנסת תביע את עמדתה בנושא, דעה ברורה וחדה שמקומם של חומרים פוליטיים מכל הצדדים, גם מהצד הימני וגם מהצד השמאלי, אינו בפני השופטים במעמד צד יחיד. האמון הציבורי בבית המשפט יותר מדי יקר וחשוב לנו מכדי שנשחק בו משחקים פוליטיים. אשר על כן, אני קורא לכם, חבריי חברי הכנסת, לאפשר להצעה לסדר-היום הזו לעבור ולדון בה בוועדה מוועדות הכנסת, כדי שיחד נמנע הישנות של תופעות כאלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איתמר בן גביר? אחרי הממשלה. אז ישיב בשם הממשלה השר יועז הנדל, בבקשה. << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת – חבר הכנסת משה ארבל, אני יודע שאתה איש של אמת, ולכן אני מקריא את תשובתו של שר המשפטים לעניין הזה, ואני אתחיל בראש ובראשונה בכך שההצעה לסדר-היום איננה נכונה, זאת אומרת, הנוסח שלה אינו נכון. לא כך קרו הדברים, ויש בהם קצת עוול לנשיא שפירא, ולכן שר המשפטים מבקש לתקנם. כתובת בית המשפט המחוזי מפורסמת, כידוע לך, וכך גם אתר האינטרנט של הרשות השופטת, וכך גם שמות השופטים וכתובתם. אין בעיה להשיג את הכתובות האלה, ומי שרוצה לשלוח משהו לאחד מהשופטים, לביתם, יכול לעשות זאת. כשר הדואר אני יכול להגיד שזה ייקח הרבה זמן עד שזה יגיע, אבל הוא יכול לעשות זאת – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> שר הדואר והאימייל. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> שר הדואר והאימייל, נכון. זה ייקח הרבה זמן. אני לא ממליץ, אבל יש כאלה ששולחים דואר. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אני רוצה להבין – אדוני מכחיש לחלוטין – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> כן, זאת התשובה. אני מקריא את תשובת שר המשפטים: כל אחד, כל אדם או תאגיד, יכול כעיקרון לבחור לשלוח דואר ממוען אישית לשופט זה או אחר בכל מקום בארץ. אנשי אקדמיה וארגונים עושים זאת – הם עושים בזה שימוש – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לא, השאלה היא אם השופט העביר מהמייל שלו לשופטים אחרים. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אז אני אומר שככלל, יש לכלל השופטים בבית המשפט מיילים, והם מפורסמים. הדואר בדרך כלל מגיע ללשכה של השר – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אין בעיה של לקבל; השאלה אם הוא הפיץ. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> הבנתי, חבר הכנסת ארבל. אני אקריא את התשובה, ואחרי זה, אם יהיו שאלות, אני אשמח להעביר הלאה. קודם כול, זה מתחיל בהכחשה מוחלטת. אני אגיד שהדברים לא נכונים, ומכיוון שאני יודע שאתה איש של אמת, אני משוכנע שתבחן את זה שוב, ואם תמצא שזה לא נכון, אז אתה גם תתנצל בפני השופט שפירא. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> בוודאי, חד-משמעית. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> הטיפול נעשה על פי שיקול דעת השופט. אין למערכת בתי המשפט אפשרות לשלוט על דברי הדואר שנשלחים וממוענים אישית. זאת אומרת, אם מישהו שלח מייל לכתובת דואר של שופט מסוים או הביתה, אז אין למישהו יכולת לשלוט על זה. במקרה שצוין, ובאופן שאינו ברור, הגיעו מעטפות – אני מבין, זה לא בדואר האלקטרוני – ועליהן שמות של חלק מהשופטים בבית המשפט המחוזי ללשכת הנשיא רון שפירא. היות שהדואר לא ממוען אליו בכלל, הוא ביקש מהפקיד לחלק את זה לשופטים בהתאם. לשם השלמת התמונה, השופט שפירא ממיין בעצמו את דברי הדואר שמגיעים אליו, וכל דבר דואר מהסוג שצוין – תעמולה פוליטית או כל דבר כזה – נשלח לגריסה. לכן, אני משוכנע, חבר הכנסת ארבל, שאחרי שתברר את הדברים שוב – וזו התשובה הרשמית של שר המשפטים – אני משוכנע שתתנצל בפני השופט שפירא על הדברים, ואני שמח שכך הם הסתיימו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> יכול להיות, אבל אני אומר שזו התשובה הרשמית של שר המשפטים, ולכן אני מציע לסמוך עליה. קודם כול, יצר האדם טוב מנעוריו ולא רע. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, השר הנדל. לאיזו ועדה אנחנו מעבירים את ההצעה? << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> קודם כול תגיד לי בבקשה לאיזו ועדה. אחר כך עמדה מהצד. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> כלכלה? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> שוועדת הכנסת תחליט. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אוקיי. חבר הכנסת איתמר בן גביר – עמדה מהצד, בבקשה. יש לך דקה. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, אני במקרה קצת מצוי בפרטי המקרה, ואני חייב להגיד שתשובתו של שר המשפטים – לא בגלל, חלילה, שהוא רוצה להטעות מישהו; הוא פשוט לא מכיר. אני מכיר, אני מכיר את העובדות. העובדות הן ששופטים מחוזיים בבית המשפט המחוזי בחיפה הביעו תרעומת על התנהלות הנשיא. העובדה היא שזו לא פעם ראשונה שזה מתרחש. והעובדות – אני אומר את זה, כבוד השר, יש בינינו מחלוקת בהרבה מאוד נושאים; נדמה לי שזה לא אחד מהם. נדמה לי שגם כבוד השר מבין שחלוקה של חוברות על אלימות חיילי צה"ל או על אלימות מתנחלים בבית משפט זה קו אדום. אגב, היום זו אלימות חיילי צה"ל ואלימות מתנחלים – מחר ארגון חוננו, או בצלמו, או לא משנה מי, ישלחו לכל השופטים דואר וינסו להשפיע על ההליך השיפוטי. אני אומר לאדוני, אני מכיר את הפרטים. זה משהו שנמשך שם חודשים רבים. הנשיא – על שאלות של שופטים, ששאלו אותו ואמרו לו: מה זה? הוא אמר: מי שרוצה, שיגרוס, אבל צריך להמשיך לחלק את החומר הזה. זה נורא ואיום, כי זה יכול להשפיע על הליך שיפוטי. תחשוב על חייל צה"ל שמגיע שם לבית המשפט המחוזי למשפט – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עוד חצי שנייה. – – והשופט קרא יום לפני זה את החוברת הזאת. זה מזעזע. אני מבקש שתעביר את הדברים האלה לכבוד השר, כי המידע שאני יודע הוא מידע משופטים מחוזיים שאמרו את זה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת איתמר בן גביר. כעת אנחנו עוברים להצבעה על שההצעה תועבר לוועדת הכנסת. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> ועדת הכלכלה, לא? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> ועדת הכנסת. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 26 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אם כן, תוצאות ההצבעה: ארבעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. על כן, ההצעה תועבר לוועדת הכנסת. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> כעת אנחנו עוברים לפרק האחרון של היום. נעבור כעת לשלב השאילתות. אני מבקשת מסגן שר הביטחון חבר הכנסת אלון שוסטר להשיב על שאילתות אלו. תודה רבה. שאילתה ראשונה, מס' 247, של חברת הכנסת מאי גולן, בנושא הסדרת היישוב אביתר, בבקשה. << שאילתה >> 247. הסדרת היישוב אביתר << שאילתה >> << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אדוני סגר השר, אני רק רוצה לציין שהשאילתה הזאת שלי הוגשה לפני ארבעה חודשים, ובגלל שהיא הוגשה לפני ארבעה חודשים ורק עכשיו קיבלתי מענה, חלק מן השאלות בשאילתה הזאת כבר לא רלוונטיות. אני יודעת שחברי חבר הכנסת איתמר בן גביר הגיש גם הוא שאילתה בנושא והיא מן הסתם יותר מעודכנת להיום. לכן, אני אשאל את השאלות שלי, שהן יותר מעודכנות – אני לא יודעת אם על חלק מהדברים יהיו לך תשובות – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> לא, סליחה, חברת הכנסת מאי גולן – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני יודעת, אני צריכה לקרוא בדיוק – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> – – את חייבת לקרוא, אין מה לעשות. אני מבינה, אז את יכולה להגיש שאילתה נוספת, אבל אני אבקש שתקריאי על פי – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אין בעיה, אני אעשה את זה. אני רק נתתי הקדמה כדי להגיד שאני אקריא גם את השאלות שלא היו, ואני יודעת שהן ייענו אצל חבר הכנסת בן גביר. אבל אני אקריא – אין בעיה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> ב-1 ביולי 2021 ממשלת ישראל התחייבה כי מערכת הביטחון תבצע הליך של סקר קרקע במקום אשר יושלם במהירות האפשרית, וכי במקביל תוכן הצעה עקרונית לתוכנית מתאר. השאלות ששאלתי: 1. אילו צעדים ננקטו עד כה לביצוע סקר הקרקעות? אני יודעת שכבר נעשה סקר. 2. מתי יושלם הסקר? גם זה נענה. 3. מתי תושלם תוכנית המתאר והאם יש דרך – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> זהו. לשאלה הנוספת אין – זה לא מצוי בנוסח, אז אני מתנצלת. תודה רבה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אלה שאלות שייענו. אני לא יכולה לשאול את השאלות שאולי יש עליהן תשובות? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה לחברת הכנסת מאי גולן. כעת נעבור לתשובה של סגן שר הביטחון, בבקשה. << דובר >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר >> אני אענה על השאלות, אבל מן הסתם, התשובות קשורות גם לשאלות של חבר הכנסת בן גביר. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אם תרצה, גם זה אפשרי. אז אנחנו עוברים כעת לשאילתה שהגיש איתמר בן גביר, מס' 424. אם כך, אני מציעה שתעלה, בבקשה, חבר הכנסת איתמר בן גביר, ואז סגן השר ישיב, ותהיה לכל אחד מכם עוד שאלת המשך של דקה, בסדר? << שאילתה >> 424. קיום ההסכם לאחר חצי שנה מפינוי אביתר << שאילתה >> << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. סגן השר, כנסת נכבדה, השאלה שלי היא השאלה הבאה: עברה חצי שנה מפינוי אביתר. לפי ההסכם, מערכת הביטחון הייתה צריכה כבר להשלים את הליך סקר הקרקעות, וכן הייתה צריכה להיות כבר מוגשת הצעה עקרונית לתוכנית מתאר ליישוב, אך כל זה עדיין לא קרה. רצוני לשאול: 1. מדוע קיום ההסכם מתעכב? 2. מה הצפי לסיום סקר הקרקעות? אחרי שאנחנו יודעים שהיועץ המשפטי אישר את המתווה – מה קורה? הכדור במגרש שלכם. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה לך. תודה רבה, חבר הכנסת בן גביר. << דובר >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר >> תודה. גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, בהתאם למתווה שקדם לפינוי המאחז אביתר ואשר הביא לכך שהמקום פונה בצורה עצמאית ובדרכי שלום, המינהל האזרחי ערך סקר קרקעות לבחינת מעמד הקרקע באזור. במסגרת הסקר נמצאו קרקעות שעליהן ניתן להכריז כאדמות מדינה. במקביל להשלמת הליכי הסקר, נבחנו הדרכים המשפטיות והאפשרויות למימוש המתווה ביחס למקרקעין שיוכרזו כאדמות מדינה. לאחר בחינת הדברים והבאתם בפני היועץ המשפטי לממשלה היוצא, הוחלט כי תישקל האפשרות לקדם הליכי תכנון להקמת מוסד חינוכי בחלוף כ-45 ימים מיום ההכרזה, כפוף להגשת השגות. תקופה זו תאפשר לכל החפץ בכך להגיש ערר כדין. לגבי השגות של חברים מתוך הממשלה, אני אבקש רק לומר כי אביתר נולדה בחטא במהלך מבצע שומר החומות. אנחנו, כדרג מדיני, נאלצנו להתמודד עם המצב. לאורך ימים נוהל שיח בנושא בידיעת כלל הגורמים והוחלט על המתווה המדובר שעליו חתם מזכיר הממשלה. אני מבטיח ששר הביטחון וכל המערכת ינהלו את הנושא בצורה אחראית, תוך ראייה של מכלול השיקולים הביטחוניים והמדיניים וכמובן בהתאם לסיכומים. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. כעת נעבור לעוד שאלת המשך של דקה בלבד, של חבר הכנסת בן גביר. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה, גברתי היושבת-ראש. אדוני סגן השר, אתה מדבר על מוסד חינוכי, וזה נחמד, אבל אני לא כל כך מבין. הרי אם בסופו של דבר נעשתה בדיקה – לפי הבדיקה, כמו שאתה אומר ובהגינותך אמרת, אפשר להכריז על חלק מהמקומות שם כאדמות מדינה לכל דבר ועניין, אז מדוע לא לאפשר התיישבות? ומשפט אחד על ה"נולד בחטא" – אני בדיוק הגעתי היום מהנגב. אדוני, בנגב יש אלפי, אלפי, בתים, וילות של ממש, שנולדו בחטא, ואיש לא נוגע בהם כי, איך אומרים – נותנים לאנשים. בסופו של דבר יש מציאות, וצריך לפעול בהתאם, לטענתכם. לכן השאלה עוד יותר מתחדדת. מה, העובדה שזה בדואים וזה מתנחלים הופכת את אלה לסוג א' ואת אלה לסוג ג'? הרי גזענות זה דבר שמקומם את כולנו. האם יש גזענות נגד יהודים? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור כעת לחברת הכנסת מאי גולן – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> רגע, מה עם התשובה? סליחה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> רגע. – – חברת הכנסת מאי גולן תשאל את שאלת ההמשך של דקה, ואז סגן – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יענה על שתי – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בוודאי. – – סגן שר הביטחון יענה על שתיהן ביחד. בבקשה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> מכיוון שזה מה שחשבתי שיקרה, אני אצמצם את השאלה שלי לשאלה מאוד קצרה: האם אתם מתכוונים לעמוד בהסכם, או שאתם מתכוונים להמשיך להונות את המתיישבים? זה כל מה שאני רוצה לדעת. היועץ המשפטי לממשלה, שהוא האורים והתומים שלכם, אישר את המתווה. האם זה הולך לקרות? אם לא, בואו תגידו לתושבים את האמת. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אני אתחיל עם השאלה שלך, חברת הכנסת גולן. אני אמרתי את הדברים בצורה מפורשת: יש הסכם, ואנחנו בהסכמים מתכוונים לעמוד. חלק מההסכם הוא לבחון את ההיבטים השונים. זו לא התחמקות – זה חלק מההסכם המהותי לבחון את כל ההיבטים, גם התכנוניים, גם הביטחוניים, ויהיו גם היבטים מדיניים. אני חושב שאנחנו נצליח לעמוד בכך – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חברת הכנסת אורית סטרוק. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> – – ולכן אין שום כוונה להונות אף אחד. אנחנו נעשה את מה שראוי ונכון לעשות. לגבי השאלות האחרות – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, אנחנו ניתן לסגן השר, בבקשה. אני לא נותנת להתלהמויות – בבקשה, אני רוצה שאנחנו נקשיב לסגן השר. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אני קודם כול רוצה לומר – שאלת מדוע לא יישוב – משום שזה מה שהוחלט. בהסכם דובר על מוסד חינוכי, וזה מה שיהיה. מה יהיה בהמשך – אין לי מושג. לא, מדינת ישראל אינה גזענית נגד יהודים. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. כעת אנחנו עוברים לשאילתה של חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק, מס' 323 – קשרי עמותת 48 לחמאס. בבקשה. נא להקריא כנוסח השאילתה. << שאילתה >> 323. קשרי עמותת 48 לחמאס << שאילתה >> << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, מכובדי סגן השר, אני, ברשותכם, רוצה משפט אחד לפני כן. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בבקשה להקריא את נוסח השאילתה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אקריא רק את השאילתה. אני רוצה להתייחס רגע למה שקורה בזה ששאילתות נענות באיחור רב מאוד, אדוני סגן השר, ובמיוחד שאילתות שמוגשות לכם, למשל השאילתה עכשיו על אביתר, שכבר כמעט הפכה למיותרת. זה חבל, זה לא לעניין. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עכשיו לגבי השאילתה. הנושא של השאילתה: קשרי עמותת 48 לחמאס. במסגרת קשרי העמותה עם חמאס, רצוני לשאול: 1. האם מערכת הביטחון אישרה לע'אזי עיסא, המנכ"ל, להיכנס לעזה? 2. אם כן – נא לפרט תאריכים של כניסה ויציאה בחמש שנים האחרונות. 3. האם אושר לע'אזי עיסא להיפגש עם נציגי חמאס? אם כן – באילו תאריכים? 4. מהן הסחורות שעמותת 48 העבירה לעזה? נא לפרט את סוג הסחורה ואת תאריך כניסתה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר >> תודה. באשר לשאלה הראשונה, אם אושרה הכניסה למנכ"ל, כניסת המוזכר בפנייה לרצועת עזה אושרה על ידי מערכת הביטחון בהתאם לקריטריונים ולנהלים, וכפוף לאבחון ביטחוני נדרש. לגבי השאלה על התאריכים – ובכן, מערכת הביטחון לא מפרסמת את הפירוט שאת מבקשת על כניסה ויציאה של אזרחים. אלו פרטים אישיים, והדבר מהווה פגיעה בזכויות הפרט. 3. האם אושר לאותו אדם להיפגש עם נציגי חמאס, ומתי? לידיעת משרד הביטחון לא הובאה ולא אושרה בקשה להיפגש עם נציגי חמאס בביקור. לשאלה לגבי הסחורות, לא מוכרות למערכת הביטחון בקשות לתיאום הכנסת סחורות לרצועת עזה שמשויכות לארגון המוזכר בפנייה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת סטרוק, שאלת המשך של דקה, בבקשה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז ככה, אדוני סגן השר, ייתכן שלא תוכל לענות לי, כי אולי לא תדע את התשובה. במקרה כזה, מכיוון שזה מתייחס בדיוק לאותו הנושא של השאילתה, אשמח שתברר את זה בהמשך ותחזיר לי תשובה כמקובל. ובכן, בשתי תוכניות טלוויזיה – אחת של אילה חסון ואחת של רביב דרוקר – סיפר ראש עמותה 48, ע'אזי עיסא, שהוא אכן מחלק כספים בעזה. הוא סיפר שהוא מחלק את הכספים האלה על פי רשימות שהוא מקבל מהמשרד לפיתוח חברתי, שזה משרד של החמאס שבראשו עומד בכיר חמאס ע'אזי חאמד. אני רוצה בעצם לשאול, בעיקר לאור התשובה שנתת, שבעצם המערכת לא אפשרה לו להיפגש עם החמאס, והבן אדם מספר את זה בתוכנית טלוויזיה פעמיים שהוא אכן כן עושה ונפגש ומצולם עם ע'אזי חאמד, בכיר חמאס, ואומר שהוא פועל לפי הרשימות שלו – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שנייה אחת. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> הזמן נגמר. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> סליחה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אז תסיימי את השאלה, בבקשה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תיתני לי לסיים, בבקשה. תודה. כן, זו שאלה חשובה. כיצד תנהגו לאור זה שהמגע הזה הוא למעשה עבירה על סעיף 114 לחוק העונשין, שאוסר מגע עם ארגון טרור, ועל סעיפים 31 ו-32 לחוק המאבק בטרור, שאוסרים העברת כספים וסחורות לארגון טרור או באמצעות ארגון טרור? תודה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> תודה לך. אני לא יכול לענות לך על השאלות האלה. תשלחי, תעבירי אותן – לא רשמתי אותן – ואני מניח שנמצא את הדרך להשיב. תודה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה לסגן השר. חבר הכנסת עמיחי שיקלי, שאילתה מס' 447: אפליה באכיפת נוהלי המינהל האזרחי, בבקשה. << שאילתה >> 447. אפליה באכיפת נוהלי המינהל האזרחי << שאילתה >> << דובר >> עמיחי שיקלי (ימינה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כבוד סגן השר, בתאריך 16 בדצמבר פורסם מסמך רשמי ובו נוהלי המינהל האזרחי. בנהלים ישנם הבדלים בין יהודים לערבים באכיפת חוקי הבנייה ביו"ש. רצוני לשאול: 1. איך ייתכן שבסדרי העדיפויות לאכיפה במגזר הפלסטיני, אדמות מדינה נמצאות בתיעדוף נמוך? 2. כיצד אכיפת מקבצי בנייה בלתי חוקית לא מופיעה במגזר הפלסטיני? 3. מניין האפליה? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר >> ראשית, יש לציין שסדרי העדיפויות לאכיפה בשטחי יהודה ושומרון נקבעו בין גורמי המקצוע הרלוונטיים בכפוף למגוון שיקולים, בין היתר שיקולים ביטחוניים, ובאישור הדרג המדיני. במקרה של אדמות מדינה כנושא מיקוד בפני עצמו, אומנם יש נושאים שמקבלים תיעדוף מרכזי יותר – שוב, כך נקבע על פי מכלול השיקולים – אך במסגרתם גם יכולות להיכלל אדמות מדינה, מכיוון שהן יכולות להיות בעדיפות לטיפול, כלומר תתקיים חפיפה בין קטגוריות שבסדרי העדיפויות. כך למשל פלישה טרייה לאדמות מדינה שהיא סיכון ביטחוני תהיה בקדימות גבוהה יותר, והיא כמובן תהיה במסגרת טיפול באדמות מדינה. אשר למקבצי בנייה בלתי חוקית, זהו לא נושא מיקוד בפני עצמו, אבל בהחלט בא לידי ביטוי לאורך סעיפי התיעדוף השונים ומובא בחשבון. אני מקווה מאוד שבזמן הקרוב תקוים ההתחייבות הקואליציונית שניתנה לנו בכחול לבן לתגבור המינהל האזרחי, ונוכל לשפר משמעותית את סוגית אכיפת הבנייה הבלתי-חוקית ביהודה ושומרון. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. שאלת המשך של דקה, בבקשה. << דובר_המשך >> עמיחי שיקלי (ימינה): << דובר_המשך >> הייתי רוצה להבין מה נעשה גם לנוכח ההרס ההולך ומתמשך של אתרים ארכיאולוגיים בשטחי יהודה ושומרון. שוב, הכוונה כאן, מה נעשה במינהל האזרחי בעניין הזה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אתה יודע שקיבלתי ממך מכתב מפורט. ישבתי עם הקמ"ט הרלוונטי. אני אשתדל ללמוד את העניין. חלק מהמקומות לא נמצאים בשטחי C, שבאחריותנו. אני רואה את הפגיעה בארכיאולוגיה כפגיעה חמורה. זו אומנם לא פגיעה באדם או ברכוש של אדם, אבל זאת פגיעה חמורה בנכסי תרבות עולמיים, ואני מקווה שנצליח, במסגרת האמצעים הלא-גדולים שלנו לאכיפה, לעמוד על כך. אני מקווה שגם בעלי הסמכות – אנשי הצבא, המשטרה, פקחים שונים שמסתובבים – יוכלו קצת לתגבר את העניין. אני גם מרשה לעצמי לומר שאני גם מצפה מהרשות הפלסטינית שתיקח אחריות על הנושא הזה. בהזדמנות הזאת אני מודה לך, חבר הכנסת שיקלי, על העלאת הנושא. לכבודנו. << דובר_המשך >> עמיחי שיקלי (ימינה): << דובר_המשך >> תודה רבה, סגן השר. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, סגן שר הביטחון אלון שוסטר. כעת נעבור לשאילתות שישיב עליהן שר התקשורת יועז הנדל. נעבור לשאילתה מס' 464, של חברת הכנסת מאי גולן: ערוצי רדיו לתוכן יהודי בערוצי הלוויין יס. << שאילתה >> 464. ערוצי רדיו לתוכן יהודי בערוצי הלוויין יס << שאילתה >> << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> אדוני השר, ערוצי הרדיו משודרים גם בטלוויזיה בכבלים, באפיק 87 בהוט ובאפיק 71 ביס. בחברת הוט משודרים כל הערוצים המשדרים תוכן יהודי, אך בחברת יס אין שתי תחנות. התחנות הן כאן מורשת וקול ברמה. הובא לידיעתי שפניות רבות של צופים להוספת תחנות אלה נתקלות, משום מה, בסירוב. רצוני לשאול: מדוע תחנות אלו לא משודרות, והאם אין זה פוגע בתחרותיות של ערוצים אלה וגורם לאפליה לרעה? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חברת הכנסת מאי גולן, קודם כול אני אתחיל בהערה: ערוץ יהודי הוא בעצם ערוץ שמשדר תוכן של יהודים, בעיניי. זה מזכיר לי שאומרים "מסעדות יהודיות". מה זה מסעדה עם אוכל יהודי? יש המון מאכלים, ויש המון ערוצים שמגישים תוכן יהודי בכל מיני גוונים – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> השר, אתה לא יכול להתעלם. אתה יודע טוב מה זה תוכן יהודי ומה זה מסעדה יהודית. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חברת הכנסת מאי גולן. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא, לא, חברת הכנסת מאי גולן. אני חושב שערוץ תוכן יהודי זה ערוץ שמגיש תוכן של יהודים, ויש כל מיני תכנים של יהודים. אין עגלה אחת בעם ישראל. יש אלף פנים לתורה – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – ערוץ 14 הוא פלורליסטי – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ודאי. גם הוא ערוץ יהודי, וגם ערוץ 12 וגם ערוץ 13. יש המון ערוצים יהודיים, לצורך העניין, אז רק הערה לשונית. חלק מהתכנים תאהבי וחלק מהתכנים לא תאהבי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – הישרדות זה לא תוכן יהודי, ולספר על תורת ישראל זה יהודי. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> זה יכול להיות תוכן יהודי שאנחנו לא אוהבים, ואני מניח שיש כאן חברים שלא אוהבים את התכנים של הקול היהודי, נניח. יש כל מיני תכנים. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חברת הכנסת מאי גולן, תהיה לך אפשרות לשאלת המשך, אז תשמרי אותה, בבקשה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> זה חלק – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בואי נקשיב לדברי השר. בבקשה, חברת הכנסת מאי גולן – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> לא, לא, סליחה. בבקשה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – את אומרת – – – זה חלק – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תהיה לך אפשרות לשאול מהצד. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> סליחה, סליחה – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אבל – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> סליחה, חברת הכנסת מאי גולן, אני לא רוצה לקרוא אותך בקריאה ראשונה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> את גם לא יכולה לקרוא אותי בקריאה ראשונה, זאת שאילתה שלי. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת, תהיה לך הזדמנות לשאלה מהצד. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני לגמרי מוכן לנהל איתה שיח, אם גברתי היושבת-ראש מסכימה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בסדר, אבל אצלי אני כן רוצה שינוהל שיח יותר רגוע ופחות מתלהם. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הוא רגוע מאוד. את רואה – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בסדר גמור. אז בואו נקשיב, ואז תהיה לך האפשרות. בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, כשהשניים האלה יושבים ככה בשקט זה אירוע נדיר. צריך לחבק אותו בחום. תראי אותם – נופת צופים. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני אומר לשניכם: תוכן יהודי – בעניין הרטורי זו באמת שאלה מעניינת, אבל אפשר לדון בה במקומות אחרים. לגבי עצם השאלה – תראי, אנחנו עם רגולציה נורא ישנה שלא מתאימה למה שמתרחש היום. הרגולציה הזאת מתעסקת ב"איך" ולא ב"מה". לכן תחת משרד התקשורת יש לי שני גופים: מועצת הכבלים והלוויין והרשות השנייה. מה ההבדל ביניהם ולמה יש שני גופים לשידורים? כי אחד מתעסק במה שמשדר בשמיים, בלוויין ובכבלים, והשני מתעסק בברודקסט. זה לא אמיתי, כי היום כבר מפסיקים לשדר בלוויין, ורוב המשדרים זה באינטרנט. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – אדוני השר. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> את צודקת. לכן אנחנו פורסים סיבים אופטיים בכל מקום. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני אשמח לענות על שאילתות על סיבים. עכשיו אנחנו כבר עם 50% נגישות, והשנה נגיע ל-70%. אני מקווה שבחמש השנים הקרובות ב-100% של מדינת ישראל יהיו פרוסים סיבים אופטיים ואינטרנט – למי שירצה, אני לא מכריח אף אחד. אין כאן מחבריי חברי הכנסת החרדים. לא מכריחים, אבל האפשרות התשתיתית תהיה, בעיקר לייצר מקומות עבודה, וגם לצפות בדברים. אבל למה אני מספר את זה? מכיוון שחוק התקשורת אומרת לחברת יס שהיא לא חייבת לשדר שידורי רדיו. למה עשו את זה אז? כי אמרו שרוחב הפס הוא מצומצם, ולכן הם לא יכולים לשדר הכול, ונתנו להם את הבחירה מה לשדר ומה לא. היא רשאית אבל לא חייבת בשידורי רדיו נוספים, ולכן כאן מורשת וקול ברמה לא משודרים. בהוט זה שונה, כי זה כבלים. אז את מבינה שזו רגולציה ישנה – בשוני הטכנולוגי של העברת השידורים. יס הבהירה כי היא משדרת 30 תחנות רדיו בתחומים מגוונים הפועלים לקהלים שונים. חשוב לציין כי ניתן לקבל שידורי רדיו רבים באמצעות האינטרנט היום. את צודקת שיש עדיין כאלה בלי אינטרנט. אני מאוד מקווה שנשלים את זה. אני אשמח שיפנו למשרד ונקדם את זה עם ראשי הרשויות באותם מקומות שאין. לגבי העתיד, ככלל, העמדה שלי היא שאנחנו צריכים לבטל את מועצת הרשות השנייה ואת מועצת הכבלים והלוויין. אני מקווה שאני אביא את חוק השידורים לכנסת בקרוב – להקים גוף פיקוח חדש על שידורים שמצמצם את הרגולציה, כמה שפחות פיקוח, אבל אחיד לכולם, שנוגע לנקודות המשמעותיות ביותר, שזה הפקות מקור, מעט רגולציה צרכנית ולשמור על תוכן ראוי – אלה פחות או יותר הדברים המרכזיים. אני מקווה שנביא את זה בקרוב. זה מסובך, יש שם הרבה מרכיבים. אנחנו עובדים על זה במשרד התקשורת במרץ, ואני מקווה שנביא את זה כמה שיותר מהר. אז גם אפשר יהיה לנהל את הדיון הזה בכנסת – מה צריך להיות, מה הרגולציה. תזכרי שככל שאת מעמיסה יותר – נניח, את מחליטה שאת רוצה לא 30 ערוצים אלא שאותם משדרים באינטרנט – כי הכול עובר לאינטרנט – צריכים לשדר את כל התחנות, אז זה בעצם עודף רגולציה ולא פחות. אז אני, בתפיסת העולם – כמה שפחות, אבל זה יגיע לכנסת וננהל את הדיון. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. בבקשה, שאלת המשך של דקה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול, אני אומר לשר שאני אברך על כך שאם תהיה רפורמה, שתעדכן את כולם לגוף אחד – כמה שפחות רגולציה כמובן יותר טוב – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> רק בגלל זה אני אביא את הרפורמה, כדי שתברכי אותי פה במליאה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יודעת שאתה רוצה ברכה ממני, השר. אתה אולי ציני בדרכך שלך, אך אני יודעת שברכתי חשובה לך. אני אגיד רק על עניין הנגישות, שצריך לזכור שיש הרבה קשישים והרבה מבוגרים. קח לדוגמה את אימא שלי בת ה-74 – היא לא יודעת עד היום להפעיל אייפון, לא משנה כמה יסבירו לה. היא לא יודעת להפעיל אינטרנט. היא רגילה או לפתוח טלוויזיה או במכניקה של הרדיו, מעדיפה לשים ערוץ כך וכך ולשמוע את הערוצים. זה דבר שצריך מאוד מאוד להתחשב בו. אבל בנוגע למה שאמרת על רוחב הפס, זה משהו שבאמת רציתי להגיד לך: נכון שרוחב הפס כולל מספר מרבי של ערוצים, אבל יש תחנות מסוימות שצריכות להיות בעדיפות – עדיפות ראשונה: תחנות רדיו של קול ישראל, גלי צה"ל ורדיו אזורי. ולכן אני חושבת שאם חסר מקום, צריך להוריד משם כל מיני תחנות רדיו אינטרנטיות דווקא, למרות שאתה לא יכול להחיל את החוק על יס למשל, אבל זה יכול גם לבוא כהמלצה ממשרד התקשורת – להוריד תחנות רדיו אינטרנטיות, או בשפות זרות, שהן לא כאלה קריטיות. חלק מהתחנות מופיעות פעמיים, באפיקי 730 ו-740, ואין סיבה שחלק מהתחנות האלה יופיעו פעמיים ולאפיקים אחרים, שהם כן חשובים, לא יהיה מקום. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> תודה, חברת הכנסת גולן. קודם כול, אני אעביר את זה. אם יש באמת כפילויות ויש מקומות לא מנוצלים, אז שידעו. יכול להיות שהם אפילו לא מתעסקים בתחנות האלה, שכל כך רחוקות – 730, כמו שאמרת. אז אני אעביר את זה, לא כדרישה, כי אין לי יכולת לדרוש מהם כרגולטור איזה תחנות לשים, כי החוק לא מתאים, אבל אעביר להם את זה כמידע. דבר שני, אני רוצה להגיד משהו על הפניות. בסוף זה חברה עסקית, כך שאם יש דרישה, אם הקהל דורש, ויש נניח מספיק צופים של יס שרוצים לשמוע גם קול ברמה בזמנם הפנוי, לשים את זה על רדיו, אז אני מניח שהם יעשו את זה. בסוף הם מאוד – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ראינו שזה לא עובד אצל ערוץ 14 – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא, אני אומר, למרות שאנחנו כאן בכנסת – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> עם ערוץ 20 זה לא עבד. ערוץ 14 למשל היה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא, גם שם, למרות שאנחנו בכנסת, החברות האלה הן אדישות לפוליטיקה. הן רוצות לעשות כסף, הן רוצות לקוחות. אגב, זה מה שפותח את הסיבים. את יודעת למה יש כל כך הרבה סיבים ביהודה ושומרון ובנגב ובגליל? כי יש דרישה, זה הכול. אין פה שום אידיאולוגיה. אדישות טכנולוגית – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אבל זה לא היה ככה עם ערוץ 14. למרות שהייתה דרישה – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> נכון, זה עדיין ככה. הייתה דרישה והייתה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא, חברים, איפה שיש לקוחות יש הצלחה כספית, אני אומר את זה חד וחלק, ולכן התחרות מועילה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אז אני אומרת לך, אדוני השר – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני אומר לכם שזה קורה במגזר הערבי, זה קורה אצל המתנחלים, זה קורה בכל מקום. יש יותר מצומצם. אני יכול למנות לכם את המספר של החברות נניח במגזר הערבי שעכשיו קיבלו רישיונות כדי לשים פס רחב. למה? כי יש שוק ויש דרישה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> זה קורה ביהודה ושומרון. למה? כי יש שוק. אף אחד לא מתעסק עם אידיאולוגיה. אדישות. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, תאמין לי שיש פוליטיקה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> סליחה? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> תאמין לי שיש פוליטיקה, יש עניינים אידיאולוגיים. אני אתן לך לדוגמה את ערוץ 14, שעבר מערוץ 20 ל-14. הייתה עזיבה המונית של יס. הייתה דרישה ענקית, עסקית, זה היה הכי לא נכון, וזה עדיין נעשה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> גם אני תומך. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני לא מייצג כאן את החברות אלא להפך – לצורך העניין אני הרגולטור שלהם; אני זה שמפקח עליהן, לא מייצג אותן. אבל אני מניח – אני אומר מהיכרותי עם השוק – שאם יש לקוחות אז יש בסוף היצע. ככה אני מכיר אותו. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. נעבור כעת לשאילתה האחרונה, של חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, שאילתה מס' 493: ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית. בבקשה. << שאילתה >> 493. ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית << שאילתה >> << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. כבוד השר, במדינת ישראל יש חוק ייצוג הולם, רק שאין ייצוג הולם. ברצוני לשאול: 1. מה אחוז העובדים הערבים במשרדכם? 2. מה אחוזם בתפקידים הבכירים במשרד? 3. מה בכוונת המשרד לעשות כדי להבטיח ייצוג הולם לבני החברה הערבית? תודה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה. << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> תודה רבה, חבר הכנסת אבו שחאדה. משרד התקשורת הוא משרד קטן ביחס למשרדי ממשלה אחרים: 180 עובדים וסטודנטים. המשרד, כידוע לך, עוסק ברגולציה על שוק התקשורת. שיעור העובדים מהמגזר הערבי במשרד עומד היום על 6%. מספר העובדים בסגל הבכיר במשרד התקשורת מצומצם, בהתאם לגודלו של המשרד. היום אין בו עובדים מהחברה הערבית. עם זאת, כדי להבטיח ייצוג הולך לבני החברה הערבית, המשרד מבצע כמה פעולות ומייעד שתי משרות בשנת 2022 על מנת לתת מענה לציבור הפונים בקרב החברה הערבית: מרכז בכיר במינהל פיקוח ואכיפה, ופניות ציבור במינהל הפיקוח הטכני. חוץ מזה, המשרד מקפיד על קיום חוק ייצוג הולם בהליכי מכרזי כוח אדם ועל הסרת חסמים בשילוב עובדים מהחברה הערבית. בתוך כך הוא מעניק השתתפות בשכר דירה, עבודה מרחוק בשיעור גבוה יותר מכלל העובדים, מתן אישורים חריגים ללינה סמוך למשרדים בירושלים ובתל אביב מעבר לשיעור מספר הלינות המקובל בשירות המדינה ועוד. חוץ מזה אנחנו גם פועלים כדי לבצע איתור אקטיבי של מועמדים מהחברה הערבית לכל המשרות הפניות באמצעות עמותות, מוסדות אקדמיים, חבר מביא חבר ומגוון פעילויות להעלאת הכשירות התרבותית, חשיפה והיכרות עם החברה הערבית. אחרי התשובה הרשמית הזאת, אני אומר לך שאני צריך עובדים מהחברה הערבית, כי בסוף אחד האתגרים הגדולים שלי, נגיד בשנתיים-שלוש הקרובות, זה פריסת הסיבים דווקא בחברה הערבית, ויש לי שם בעיה גם בנושא של הסיבים וגם אתגר עם האנטנות, עם הכיסוי והקליטה במגזר הערבי. השבוע עשיתי סיבוב, הייתי בצפון, ובאו איתי שני העובדים שבדרך כלל מתלווים לשר, מנהלים בכירים מהמשרד. שני העובדים היו עובדים מהמגזר הערבי והדרוזי. זה בכלל היה למגזר היהודי, אבל אלה האנשים שבאו, כך יצא. אני מקווה שזה יגדל, כי בסוף אנחנו צריכים לתת מענה למגזר הערבי, וזה אחד האתגרים האקוטיים שיש לנו היום. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. סמי אבו שחאדה, בבקשה, חבר הכנסת, שאלת המשך של דקה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני השר, דווקא בגלל שהמשרד קטן, היכולת שלך לעשות את הייצוג ההולם היא הרבה יותר גבוהה, כי זה בסך הכול משתנה בכמה תפקידים. לכן הטיעון הזה של גודל המשרד פה זה דווקא טיעון בעייתי. האמת שאם זה בסך הכול 180 אנשים, הרי כמה תפקידים בכירים יהיו שם? לא יהיו שם הרבה תפקידים בכירים. אז דווקא המשרד הזה יכול להיות פתרון יותר טוב לגבי קבלת ייצוג הולם לחברה הערבית, דווקא בגלל שהוא קטן. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> קודם כול, אני מאמץ את האתגר. ב. אתה מכיר את תפיסת עולמי לגבי השילוב של ערביי ישראל. אני חושב שכלל החברה הישראלית צריכים להשתלב: ערבים, יהודים, חרדים, אוכלוסייה כללית, חילונים. כל גוני החברה הישראלית צריכים להשתלב עם זכויות וחובות, זה – כתפיסת עולם. אני לא רוצה שיהיו אוטונומיות במדינת ישראל, וחובה עליי לוודא שבמשרד התקשורת אני מעודד את התהליך הזה של ההשתלבות. אני מקווה מאוד, אגב, שדווקא בתהליך ההשתלבות נמצא כאלה שעשו שירות לאומי או שרואים בזה חלק מהיעד, אבל בכל מקרה, יש לנו עובדים – 6%, כפי שאמרתי – שמגיעים מהמגזר הערבי, ואני אנסה לעודד את זה במקביל לקידום תפיסת עולמי של זכויות וחובות לכלל האזרחים הישראלים. זה לא קשור לשאילתה שלך, אבל זה ויכוח עתיק יומין שאני חושב שהגיע הזמן שגם אתם תתחברו אליו. אין שום סיבה שצעיר ערבי ישראלי לא ישרת – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בכל מדינה דמוקרטית בעולם, הקשר הזה שאתה עושה בין זכויות לחובות לא קיים. הזכויות הן של כולם; החובות הן יחסיות. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אז אני – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בכל מקום דמוקרטי בעולם – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> בקיצור, רק זכויות – אין חובות. אין לכם חובות, רק זכויות – זה מה שאתה רוצה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – יש לנו גם הסברים הגיוניים. אני אשמח לקיים על זה דיון. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני בשמחה – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> הוא רוצה רק זכויות. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת איתמר בן גביר. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> מותר לי להעיר הערות. מותר לי. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אני לא מוכנה להתלהמויות. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אני לא מבין את זה. את יודעת – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – זה הזכויות שאנחנו – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא, אני שמתי קו מפריד. אני אומר שמכיוון שהשקפת עולמי היא שכל אזרח ישראלי צריך לקיים מסלול של זכויות וחובות, כולל ערביי ישראל, הטיעון שלך לא מקובל עליי כתפיסת עולם. מכיוון שאני חושב שדמוקרטיה היא סובלנות של הרוב כלפי המיעוט, כפי שאתה טוען, אבל במקביל סובלנות של המיעוט כלפי הרוב, כלפי סממניו וכלפי תפיסתו – יש הרבה מאוד דברים שאני יכול להראות לך שמתרחשים במדינות לאום אחרות ואף אחד לא רק שלא פוצה פה, אלא גם תומך בהם. הרי יהודי ומוסלמי בשווייץ עומדים ומצדיעים לדגל עם צלב אדום ואין להם בעיה עם זה. אז אני – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אם אתה תאמץ את החוקה של שווייץ, אני איתך. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אז מכיוון שכך הדברים – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל תאמץ את החוקה של שווייץ. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני קודם כול, חבר הכנסת שחאדה – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני – – – לך אתגרים יותר – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חבר הכנסת שחאדה, אני חייב להגיד לך שאתה מתפרץ – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> החוקה של בלגיה, שווייץ, דנמרק, שבדיה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> רגע, חבר הכנסת, אתה מתפרץ לדלת פתוחה, כי אני מאמין – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> השאלה היא אם אתה מוכן לקבל את זה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – כי אני מאמין שחוקה תהיה טובה למדינת ישראל. הגדרת ישראל כמדינת לאום של העם היהודי, מדינה דמוקרטית, שוויון בזכויות פרט – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הזכרנו שווייץ. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – כבוד האדם וחירותו – אני מאוד בעד חוקה. הלוואי. אני אשמח שגם את קולך תשמיע בהקשר הזה, אבל – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני השר, למה לך – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בוא ניתן – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> – – בוא ניתן לשר להשיב על השאלה שלך. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אתה יודע, פעם אמרו על לבנון שהיא שווייץ של המזרח התיכון. נדמה לי שאין חולק על כך שישראל היא שווייץ, לא רק של המזרח התיכון אלא של הרבה מאוד אזורים. באמת מדינה משגשגת ופורחת – בנוגע לדיון הקודם שלנו – שבה מוסלמים, יהודים ונוצרים יכולים לחיות, ובמקום הכי טוב. באמת באמת אין מקום יותר טוב לחיות בו מבחינת זכויות ושילוב, ולכן אני מעודד את זה. ואמרתי לך לצד זה את תפיסת עולמי. אני מאוד אשמח שגם אתה תקדם את זה. התפיסה שאומרת: מגיע לי רק זכויות, היא תפיסה שגויה, פוגעת בשילוב, פוגעת בדו-קיום, אבל זה לוויכוח אחר. תודה רבה לך. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה לא מה – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה לשר יועז הנדל. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> לפני שננעל את המליאה, להלן הודעת מזכירות הכנסת. << דובר >> סגנית מזכירת הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת – מזכר הבנות בין ממשלת מדינת ישראל לממשלת ממלכת בחריין בדבר שיתוף פעולה בתחום הספורט. עוד הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי, גלית דיסטל אטבריאן, יעקב אשר ואופיר סופר בנושא: מס אנטיגן המושת על הציבור. תודה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. בכך תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, י"ג באדר א' תשפ"ב, 14 בפברואר 2022, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 20:00. << סיום >>