דברי הכנסת

דברי הכנסת כ / מושב שני / ישיבות קי"ב–קי"ד / י"ג–ט"ו באדר א' התשפ"ב / 14–16 בפברואר 2022 / 20 חוברת כ' ישיבה קי"ב הישיבה המאה-ושתים-עשרה של הכנסת העשרים-וארבע יום שני, י"ג באדר א' התשפ"ב (14 בפברואר 2022) ירושלים, הכנסת, שעה 16:02 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 הצעות סיעות הליכוד, ש"ס ויהדות התורה להביע אי-אמון בממשלה בשל: 7 1. אי-תפקוד משרדי הממשלה; 7 2. ממשלה אכזרית שמתעלמת מעליית מחירים ומיוקר מחיה חסרי תקדים 7 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 7 שר התקשורת יועז הנדל: 14 חיים ביטון (ש"ס): 22 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 24 אופיר אקוניס (הליכוד): 40 משה אבוטבול (ש"ס): 42 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 45 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 46 יוסף שיין (ישראל ביתנו): 51 אבי מעוז (הציונות הדתית): 56 שרן מרים השכל (תקווה חדשה): 58 ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): 62 אוריאל בוסו (ש"ס): 67 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 72 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 72 הצעת חוק דמי מחלה (תיקון מס' 6) (חישוב היעדרות לחולים במחלה קשה), התשפ"ב–2022 72 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 73 נעמה לזימי (העבודה): 74 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 229 – הוראת שעה) (דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית), התשפ"ב–2021 77 חוה אתי עטייה (הליכוד): 77 איתן גינזבורג (כחול לבן): 79 אפרת רייטן מרום (העבודה): 81 הצעת חוק חסיון ראיות (טיפול נפשי בהליכים פליליים שעניינם עבירות מין או אלימות חמורה) (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022 83 מיכל רוזין (מרצ): 84 אבתיסאם מראענה (העבודה): 85 יואב קיש (הליכוד): 86 דוד אמסלם (הליכוד): 87 שלמה קרעי (הליכוד): 88 דוד ביטן (הליכוד): 92 אורי מקלב (יהדות התורה): 95 משה ארבל (ש"ס): 99 מאי גולן (הליכוד): 101 מירב בן ארי (יש עתיד): 104 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 109 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 109 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, היום יום שני, י"ג באדר א' התשפ"ב, 14 בפברואר 2022. אני מתכבד לפתוח את ישיבת מליאת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/3238/24 וכלה בהצעת חוק פ/3299/24: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת גילוי הוזלה במחיר בעסקה מתמשכת), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הצגת מחיר מוצר בעת עריכת החשבון בקופה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס לרשויות מקומיות על דיבידנד מחברות עירוניות), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת מירי מרים רגב; הצעת חוק המים (תיקון – הנחות לאוכלוסיות זכאיות), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת סימון נפח האריזה וקביעת הנפח בשימוש), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – תשלום עבור שעות כוננות), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק המועצה הישראלית לצרכנות (תיקון – ודאות תקציבית), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת פרסום שם יצרן ודגם מוצר), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הכשרה מקצועית לעולים, התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת יום טוב חי כלפון; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מגבלות על חיוב חשבון של צרכן בתשלומים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה עצמית בנסיבות של אלימות במשפחה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אמילי חיה מואטי; הצעת חוק הכנסת (תיקון – ועדה לפיקוח על רשויות פיקוח פיננסיות), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון ושלמה קרעי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פנייה מקדימה בעסקת מכר מרחוק), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון – סכום שלא יובא בחשבון במבחן ההכנסה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת מיכל וולדיגר; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – ימי מחלה נוספים בשל מחלת ילד), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אבי דיכטר, אורית מלכה סטרוק, יולי יואל אדלשטיין, מיכאל מלכיאלי, חיים ביטון, יואב גלנט, אופיר כץ, יצחק פינדרוס, פטין מולא, יעקב אשר, אורלי לוי אבקסיס, אוריאל בוסו, גילה גמליאל ומכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק ועדת חקירה ממלכתית לרכש ספינות השיט והצוללות לחיל הים, התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גבי לסקי; הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון – פעוט עם מוגבלות שטרם מלאו לו שישה חודשים), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אבתיסאם מראענה; הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון – חובת מסירת מידע), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הרחבת הפטור מהיטל השבחה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – אישור להמשך מתן שירות בעסקה מתמשכת), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – הארכת רישיונות עובדים זרים בתחום הסיעוד מטעמים הומניטריים מיוחדים וחריגים) (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור גביית עמלה בהרשאה לחיוב חשבון בהוראת קבע), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – סייגים להתניית היתר), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הוועדה המקומית), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – תקצוב מלא למוסדות מוכרים לא רשמיים), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תוספת בעד בן הזוג לקצבת אזרח ותיק), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, אוריאל בוסו, ינון אזולאי, משה ארבל, קטי קטרין שטרית, פטין מולא, חיים ביטון, חוה אתי עטייה, יעקב מרגי ומאיר פרוש; הצעת חוק הנחה לנכים בתחבורה ציבורית, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איתמר בן גביר, מיכל וולדיגר, פטין מולא ומאי גולן; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור התניית עסקה באופן תשלום), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון – הגבלת הסכום הנקוב במפרט בשל שינוי מיקומו של פריט בדירה חדשה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הכשרת חיילים בשירות סדיר לנהיגה ברכב כבד, התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת יואב קיש; הצעת חוק ארוחה יומית לתלמיד (תיקון – עודפי תקציב), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת נעמה לזימי, רם שפע, סימון דוידסון, מיכל שיר סגמן ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – קביעת תנאי קבלה בידי מוסד), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי, משה אבוטבול, אוריאל בוסו וחיים ביטון; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – היתר בנייה להקמת מתקן פוטו-וולטאי על גבי מאגרי מים ובריכות דגים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, יסמין פרידמן, גבי לסקי, עידית סילמן, רם שפע, מוסי רז, עופר כסיף, משה ארבל, אלון טל, בועז טופורובסקי, לימור מגן תלם, טטיאנה מזרסקי, עמיחי שיקלי וענבר בזק; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודת זיכוי לאפוטרופוס), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון – הגנה על חושפי שחיתויות במשטרת ישראל), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת יואב קיש; הצעת חוק הנגשת שירותים הניתנים על ידי גופי שלטון לשפות נוספות, התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת יום טוב חי כלפון; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – דוח אחריות סביבתית), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מוסי רז, ענבר בזק, עופר כסיף, גבי לסקי, סמי אבו שחאדה, מיכל רוזין, אלון טל ואמילי חיה מואטי; הצעת חוק האפוטרופוס הכללי (תיקון – שיקולי השקעה סביבתיים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מוסי רז, עופר כסיף, סמי אבו שחאדה, מיכל רוזין, אלון טל ואמילי חיה מואטי; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הגנה על עובדת מפני הליכי פיטורים), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אמילי חיה מואטי; הצעת חוק הנכים נפגעי הנאצים (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איתמר בן גביר, מיכל וולדיגר, בצלאל סמוטריץ', פטין מולא ומאי גולן; הצעת חוק תמיכה במימון פעילות ארגון נכי צה"ל ובתי הלוחם ובארגון נפגעי פעולות האיבה, התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מועד לאישור או לדחיית תביעה לפי פרק ח'), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת פטין מולא; הצעת חוק האזרחות (תיקון – איסור הפליה בקבלת אזרחות), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מוסי רז, ג'ידא רינאוי זועבי, מיכל רוזין, עלי סלאלחה וגבי לסקי; הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון – צעדים ליישום מיטבי של החוק), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת עידית סילמן, מירב בן ארי, אוסאמה סעדי, ניר אורבך, אורי מקלב, אפרת רייטן מרום, אוריאל בוסו ויוסף טייב; הצעת חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי) (תיקון – מבנה מסוכן), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הגדלת זיכוי מס על תרומה לבתי חולים בפריפריה), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק החזרתם של תושבי איקרית ובירעם לכפריהם, התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק מעקב ומניעת העברת כספים מתקציב המדינה לגורמים החשודים בסיוע לטרור, התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת יואב קיש; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – מסלול מקוצר חובה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת יעל רון בן משה, ולדימיר בליאק, שירלי פינטו קדוש, מוסי רז וניר אורבך; הצעת חוק ייצוג הולם לצעירים במגזר הציבורי (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת רם שפע; הצעת חוק הגנה על מחזיקים במקרקעין ביהודה ושומרון, התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת מירי מרים רגב; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הקלת התנאים במתן הלוואה לרכישת דירה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מיכל שיר סגמן וזאב בנימין בגין; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת שרון רופא אופיר; הצעת חוק ניירות ערך (תיקון – חובת דיווח על תמיכות סביבתיות), התשפ״ב–2022, מאת חברי הכנסת מוסי רז, עופר כסיף, סמי אבו שחאדה, מיכל רוזין, אלון טל ואמילי חיה מואטי; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – חשיפת מדיניות סיכונים סביבתיים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מוסי רז, יוראי להב הרצנו, ענבר בזק, עופר כסיף, גבי לסקי, סמי אבו שחאדה, מיכל רוזין, אלון טל ואמילי חיה מואטי; הצעת חוק הגשת תביעה למענקי סיוע בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת משה ארבל וינון אזולאי; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – שיקולי השקעה הנוגעים להיבטים סביבתיים ולסיכונים מתפתחים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מוסי רז, יוראי להב הרצנו, עופר כסיף, גבי לסקי, סמי אבו שחאדה, מיכל רוזין, אלון טל ואמילי חיה מואטי; הצעת חוק הכשרה מקצועית ישירה לעולים, התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת יוסף טייב וקבוצת חברי הכנסת. הסכם אזור סחר חופשי בין ממשלת הרפובליקה של קוריאה וממשלת מדינת ישראל. דוח מס' 60 של רשות מקרקעי ישראל על פעולות רשות מקרקעי ישראל. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעות סיעות הליכוד, ש"ס ויהדות התורה להביע אי-אמון בממשלה בשל:<< נושא >> << נושא >> 1. אי-תפקוד משרדי הממשלה;<< נושא >> << נושא >> 2. ממשלה אכזרית שמתעלמת מעליית מחירים ומיוקר מחיה חסרי תקדים<< נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ממשיכים בסדר-היום – הצעות אי-אמון, הצעות סיעת הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו, התאחדות הספרדים שומרי תורה, תנועתו של הרב עובדיה יוסף, ואגודת ישראל. אי-תפקוד משרדי הממשלה – תנמק את ההצעה חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה. ישיב השר יועז הנדל. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, ב-9 בנובמבר 2021 הזהיר יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת מר מיקי לוי את שרי הממשלה כי אם תימשך התופעה שבה שרים אינם עונים או לא עונים במועד על שאילתות שמגישים להם חברי הכנסת, הוא ישקול עיצומים נגדם. וכך אמר היושב-ראש חבר הכנסת מיקי לוי: "אני רק יכול להגיד ששלחנו מכתב מתכלל לכל השרים שבו אני מבקש לענות על שאילתות. בהיותי בצד הזה, אני יודע כמה זה מפריע. ואני אמרתי: אם השרים לא יחזירו תשובות, זה יצטרך לחזור בחזרה למגרש של הכנסת ונצטרך לפעול, ויש דרכים לפעול – ואני אומר לכם פה מעל הבמה: לא להכליל בסדר-יום ולא להעביר בוועדות הצעות חוק של אותם משרדים. חובתם להחזיר תשובה לחברי הכנסת. חובתם. ולכן אני אתזכר עוד פעם. ואם לא – נצטרך לדון בעניין ולראות מה אנחנו עושים. לא יכולים לעבור לסדר-היום". סוף ציטוט. שלושה חודשים חלפו, ודבריו הנוקבים אפילו לא דגדגו את קצה הזרת. 379 שאילתות, ישירות ורגילות, לא נענו עד היום – 379, שזה מספר מטורף, כי אנחנו מדברים על שאילתות. הינה חלק מן השאילתות: במשרד ראש הממשלה שוכבות 40 שאילתות. נפתלי בנט מעכב את המענה לפרקי זמן הנעים בין שבועות ספורים לכמעט שבעה חודשים. אפילו השר המיותר במשרד ראש הממשלה אלי אבידר והסגן אביר קארה לא עושים מאמץ למסור לכנסת את התשובות של המשרד. במשרד החוץ שוכבות 13 שאילתות שלחלקן הסתיים המועד האחרון למענה לפני שבועות אחדים. ליאיר לפיד, לצערנו הרב, חשוב יותר כנראה לטייל בעולם, להתרועע במסיבות, מאשר להגיע לכנסת ולענות על שאילתות. שיאן השיאנים – המשרד לביטחון הפנים. עמר בר לב מסרב לענות – שמעתם נכון: מסרב לענות, פשוט מסרב לענות על 46 שאילתות, ולהן תוסיפו 80 שאילתות שעדיין לא נענו והתשובה עליהן מתאחרת בין שלושה חודשים לחצי שנה, ותגיעו למספר ההזוי במשרד לביטחון הפנים – 126 שאילתות שלא נענו. כנראה שאפילו סגן השר יואב סגלוביץ' אינו עומד בקצב. חוסר המענה על שאילתות אינו פוגע רק באופוזיציה אלא גם בחברי הכנסת של הקואליציה. למעשה, עבודת הכנסת כולה תלויה בכך. שרים רבים מדי בממשלה רואים בתקנון הכנסת המלצה בלבד. והינה עוד כמה דוגמאות נבחרות: זאב אלקין, השר המקשר בין הכנסת לממשלה ושר הבינוי והשיכון, לא השיב על 13 שאילתות, שחלקן ממתינות למעלה משבעה חודשים למענה; אצל שר הביטחון בני גנץ וסגנו אלון שוסטר מונחות 56 שאילתות למתן המענה, וחלקן מתאחר כמעט בתשעה חודשים; משרד העבודה כבר לא קיים, וכנראה שלא צריך לעבוד, כי שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי וסגנה יאיר גולן לא זיהו את תהליך הצטברותן של חמש שאילתות, שאחדות מהן ממתינות כמעט תשעה חודשים. מה זה? זה כמעט כמו היריון. עבודה לא ראינו גם אצל יושבת-ראש מפלגת העבודה: 22 שאילתות ממתינות בתחנה לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי, שחולפת על פניהן כבר כמעט שמונה חודשים, וכנראה באותה שיטה גם דורסת את עבודתה של הכנסת. במשרדה של שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה מחכות לקליטה חמש שאילתות, מקצתן כמעט שמונה חודשים. המצב על הפנים גם אצל שרת הפנים: 18 שאילתות מתחננות למענה מאילת שקד, חלקן כבר כמעט שבעה חודשים. רק לאחרונה ראינו במליאה את המחזה המביש שבו עלתה אילת שקד להשיב על שאילתה של חבר הכנסת פינדרוס בלי להתכונן מראש ובפיה לא הייתה תשובה. שר התקשורת יועז הנדל, שבעצם הוא כמעט הכי חרוץ, לא משחרר את יונת הדואר עם שתי השאילתות שקיבל. משך ההמתנה למענה על חלק מהשאילתות הוא כמעט חצי שנה. אביגדור ליברמן, שומר הכספת, שומר בתוכה תשע שאילתות, ואפילו השר במשרד האוצר חמד עמאר כנראה לא מצליח לשחרר ממנו תשובה אחרת. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> לא נכון. לא נכון. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> קשה להבין למה ההמתנה נמשכת כמעט חצי שנה. גם אתמול שאלנו, והשאילתות עדיין עומדות. גם לגדעון סער לוקח המון זמן לענות. 22 שאילתות מונחות לפתחו של שר המשפטים, שכבר חמישה חודשים וחצי אינו מוצא מילים לענות למגישי השאילתות. אצל שר הבריאות ניצן הורוביץ' שוכבות להן תשע שאילתות על ערש דווי. חלקן ממתינות חמישה חודשים וחצי לתרופה, ונמצאות כנראה בדרך להמתת חסד. חברתו למפלגה תמר זנדברג אינה רואה את שבע השאילתות שהצטברו סביבה בבוצה הטובענית, שחלקן ממתינות כבר חמישה חודשים וחצי לתשובתה של השרה להגנת הסביבה. בכיתה של יפעת שאשא ביטון – 12 שאילתות לא פתורות. עם זאת, משך האיחור בהגשה קצר משמעותית מביתר המשרדים, כמעט מגיע לשלושה חודשים. סגן השר הטרי מאיר יצחק הלוי נקרא בדחיפות לחדרה של המנהלת כדי לראות, אולי לפתור את השאילתות. חותמת את הרשימה קארין אלהרר, שאוצרת אצלה תשע שאילתות למשרד האנרגיה באיחור של כחודש. הגיעה העת, קארין, לשחרר את הגז. אדוני היושב-ראש, הגיעה העת לשחרר את הפקק. אני יודעת כמה זה חשוב לך. למעלה מ-370 שאילתות לא יכולות להישאר ללא מענה. המספר הוא בלתי נתפס. הוא אינו כולל שאילתות שכבר נענו – באיחור לא אופנתי, אבל הן קורות. הוא אינו כולל שאלות שמקבלים משרדי הממשלה מוועדות הכנסת והחברים בהן וממרכז המחקר והמידע של הכנסת. הוא גם לא כולל את המכתבים הרבים ששולחים ח"כים לשרים – ואני אחת מהן, ששולחת הרבה מכתבים; עד שאני מגיעה למצב של שאילתה זה אחרי ששלחתי כמה וכמה פעמים מכתבים עם תזכורות – וזוכים להתעלמות מופגנת. לא מספיק לאיים, אדוני היושב-ראש, צריך גם לעבור למעשים. כאשר כבודה של הכנסת נרמס על ידי השרים בממשלה, עליך להניף מולם דגל אדום. אני יודעת כמה אתה מחוקק – עבדתי איתך בוועדות – ואני יודעת כמה זה קרוב לליבך. אני יודעת כמה זה מפריע לך וכמה דיברת על זה גם בתוך הוועדות – לעצור חקיקה ממשלתית של כל שר שיפר את התקנון ואף לנקוט עיצומים חריפים כלפי שרים סוררים. חברי הכנסת לא מגישים את השאילתות שלהם כי משעמם להם, כי הם משועממים. השאילתות הן במסגרת שבה בעיות הציבור והסוגיות המטרידות אותו צפות ועולות לסדר-היום. הרי אנחנו מקבלים את הבעיות האלה מהציבור, מהשטח שפונה אלינו, ועליך כיושב-ראש הכנסת – זאת לא ביקורת, אלא בתוך כל הבליל הזה שנמצא פה, אני יודעת שאפשר לסמוך עליך, ואני יודעת שהדברים האלה נוגעים לליבך – לוודא שהמענה להן יהיה מהיר, יסודי, ענייני ולא מתחמק. בעוד הממשלה הנוכחית תוקפת בכל פעם מחדש את קודמתה ללא הפסקה – אני מזכירה, הרי כל הזמן אמרתם שאתם ממשלת שינוי, אז בבקשה, תהיו ממשלת שינוי לטובה, לא כמו שהיה בארבע הקדנציות האחרונות, שהן בעצם היו סוג של ממשלת מעבר – הרי בפועל הגדילה לעשות כשיישמה אותו בעצמה ביתר שאת זמן קצר לאחר כינונה. הכנסת הגיעה לשיא של 21 חברי כנסת שנכנסו במסגרת החוק הנורבגי, ולעומת זאת בממשלה הקודמת היו ארבעה-חמישה שרים נורבגים בסך הכול. אם הממשלה הנוכחית, לא עלינו, תשלים את הקדנציה בת ארבע שנים וחצי, עלות יישום החוק תגיע לכ-150 מיליון שקלים. ממשלת שינוי אמרנו? לא כך זה צריך להיראות. ממשלה שאינה רואה את האזרחים וטובת הציבור לנגד עיניה, אינה רואה את שליחי הציבור, מבזבזת תקציבי ענק ועתק על נסיעות וטיסות לחו"ל, אין שום סיבה שלא ישבו השרים במשרדיהם ויענו על שאילתות, או שיגיעו לכנסת ויענו על זה בעצמם. הכנסת צריכה את השאילתות האלה, זה מאוד מאוד חשוב לה. זוהי ממשלה שהדמוקרטיה כנראה ממנה והלאה. היא מסירה מעצמה כל פיקוח של הכנסת תוך דריסת התקנון ברגל גסה. הממשלה כנראה בזה לשארית הממלכתיות שנותרה במדינה הזאת, ואין לה זכות קיום, ועל הממשלה הזאת לחלוף מן העולם, ויפה שעה אחת קודם. אני מבקשת גם מחברי הכנסת שנמצאים בקואליציה, גם אותם זה מטריד שלא עונים להם. פעם ישבו פה שרים מסביב לשולחן הזה, היה אפשר לפנות אליהם ברמה האישית ולשאול אותם שאלות, ולא להגיע למצב של שאילתות, אבל אם גם הם לא נמצאים פה וגם הם מגישים שאילתות ולא טורחים לענות על זה, אז אין לי מילים מלבד להגיד מילה אחת: בושה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שטרית. אני לא בא כרגע לעשות בדיקה. אני לא מסכים עם המהלך הזה, זה לא בסדר, אבל יש לי כאן דיווח שבסך הכול היו 710 שאילתות מתחילת המושב, שזה המון. אני יכול להקריא לך. אני אקח את המספרים שלך ואני אענה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל אני כן ציינתי שחלק נענו, למרות שבאיחור רב. אבל המספר שנותר – בסך הכול הכללי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אומר לך חד-משמעית, לא עבר זמן המענה – 83 מהשאילתות הרגילות. 88 – עבר זמן המענה, שזה לא בסדר לחלוטין. נענו 288. זה המון. אבל זו לא הסיבה למה לא נענו. השרים חייבים לבצע את עבודתם. יש בעיה עם הישירות: 214 – עבר זמן המענה. יש לי את כל הדיווח שאמרת כאן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה לשאול אותך שאלה, אדוני היושב-ראש, ואני מכבדת אותך מאוד – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אקח את זה לטיפול. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – אם שר היה מקבל שאילתה מעיתונאי, הוא היה עונה באותו רגע. אין שום סיבה שלא יענו לנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חד-משמעית. חד-משמעית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנחנו, הכנסת, אמורים לאכוף את עבודתה של הממשלה, אנחנו אמורים לקבל. השאילתות האלה נותנות מענה, כי ברגע שמגיעה שאילתה, רוב הסיכויים שאותו שר מטפל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מסכים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> המספרים עד נכון לאתמול, נבדקו שוב ושוב ואלה המספרים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, בכל זאת בשבילך, הסכיתי ושמעי: מתוך תשע שאילתות שלך, רק אחת עבר זמנה, שמונה נענו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> דיברתי בשם כל – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני נותן לך ציון לשבח. שמונה מתוך התשע נענו, אחת – עבר זמנה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני הגשתי את הצעת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מתוך תשע שאילתות ישירות; רגע, אלה היו רגילות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, הגשתי את הצעת האי-אמון בשם כל הכנסת. דיברתי גם בשם הקואליציה וגם בשם האופוזיציה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל לא ברחתי גם מהנתונים הלא-מחמיאים, אני אטפל. אני מדבר על הנתונים שלך, כי חשבתי בהתחלת דברייך שאת מדברת על שלך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא לא לא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז הביאו לי את שניהם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, מה פתאום. דיברתי על כולם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מתוך הדוח של השאילתות שלך, תשע ישירות, אחת חדשה, עדיין לא התקבלה אפילו, אבל היא מופיעה במזכירות בתוך הליסט, היא בדרך. יש שלוש בטיפול המשרד ולא עבר זמן התשובה, מתוך תשע, והשאר נענו. מצבך האישי – הלוואי על כולם. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מעולם בדרכי ובשליחותי הציבורית לא חשבתי על מה שקשור לי אישית. כשאתה דיברת – ואני זוכרת אותך בשלוש הקדנציות האחרונות – אמרתי: זאת העבודה שלנו. אין פה עניין של ביקורת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, היום בבוקר דיברתי על נושא שקשור לשאילתות ישירות עם מזכיר הממשלה. הוא יקבל ממני גם מכתב על השאילתות האלה, כל שר יקבל ממני מכתב, ואנחנו לא נסתפק בזה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מאה אחוז, אני סומכת על זה שתעשה את זה. אדוני היושב-ראש, יש גם שרים שמסרבים. אני לא יודעת אם בתקנון מותר לשר לסרב לענות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מותר. יש קריטריון שאומר – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מעל ל-50 שאילתות זה די הרבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון. תודה. אנחנו ננסה לעשות את המרב. להגיד לך שאני אוהב את זה? לא, לא, חד-משמעית. אין כאן עניין של אופוזיציה–קואליציה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נכון מאוד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר יועז הנדל, בבקשה. << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה לשבח את חברת הכנסת קטי שטרית. אני חושב שהביקורת במקום וגם העבודה רצינית, ואני לוקח לתשומת ליבי אם לא עניתי על שתי שאילתות. אנחנו נבדוק, זה לא אמור לקרות. אני חושב שהביקורת חשובה, וטוב שכך, ודווקא הרמת לי להנחתה, כי בעיניי כך הכנסת צריכה להתנהל. שמונה חודשם מאז הוקמה הממשלה הזאת, נדמה לי שזה מספיק זמן לעבור את כל שלבי האבל, ההדחקה, ההכחשה – כל מה שצריך כדי להכיר בזה שיש פה ממשלה יציבה. הממשלה הקיימת העבירה תקציב, מתכננת עוד אחד, פועלת, מתמודדת עם אתגרים גדולים מבית ומחוץ. שמונה חודשים זה מספיק זמן לדלג על השיח הרדוד שהתנהל כאן, לצערי, בחודשים האחרונים, ולכן אני רוצה לשבח אותך. זה שיח שצריך להתנהל – ביקורת כלפינו, השרים, כלפי הקואליציה, ומענה, וגם הנעה לפעולה; לעבור לשיח ענייני. אני לא רוצה פוליטיקה חדשה, אני רוצה את הפוליטיקה הישנה. להפך – שנקיים פוליטיקה שבה מתווכחים לגופו של נושא ולא לגופו של אדם, פוליטיקה שמצליחה לראות מעבר לאינטרס הצר ולחפש הסכמות למען טובת המדינה, וגם לחפש ויכוחים. זאת אומרת, חלק מהתפקיד שלנו כאן הוא גם להתווכח, ולא חסרים נושאים שעליהם אנחנו יכולים להתווכח המון, ולא חסרים נושאים שעליהם אנחנו יכולים להסכים. אני אומר כאן לחבריי חברי הכנסת: האם נושא החזרת הריבונות לנגב ולגליל לא משותף לכולנו? הפשיעה במגזר הערבי, הירי הבלתי-פוסק, אמצעי הלחימה – לא משותף לכולנו? מה שהתרחש לא מזמן בערים המעורבות לא משותף לכולנו? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> תחזיר את הריבונות – – – ירושלים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ואני – חבר הכנסת ארבל, גם ירושלים וגם שייח' ג'ראח, נכון. יש לך כאן יושב-ראש כנסת שהיה מפקד מחוז ומכיר היטב את ירושלים ואת התסבוכות שלה. ואני שואל אותך: זה לא משותף לכולנו? ואתה יודע מה, חבר הכנסת ארבל, אני לא כאן עם נאום האשמות. אני לא בא להאשים אותך ולא בא להאשים את הממשלה הקודמת – את נתניהו ואת הממשלות הקודמות. זה אפילו התחיל לפני כן, וזה כבר לא משנה למה אתם גיליתם את הבעיה רק עכשיו, בכלל לא משנה. אתה יודע מה? גיליתם עכשיו שהנגב והגליל בבעיה, ושייח' ג'ראח, והערים המעורבות – הרווחנו כולנו. אבל זו בעיה שמשותפת לכולנו, שלטון ואופוזיציה. ואפשר לגעת בכל נושא. מה לגבי יוקר המחיה, חבר כנסת ארבל? אנחנו לא יודעים 15 שנה שהדירות עולות, שהמחיר של הדירות עולה, וככל שעובר הזמן כך יש יותר משכורות, יותר משכורות – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> בשנה אחת העלייה – – – העלייה הייתה יותר מארבע – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אז אתה אומר – אז איפה בשנה, בארבעת החודשים של הממשלה הזאת? של הממשלה הקודמת? בשמונה של זאת? אני חושב שאתה יודע כמוני, ואין אזרח ישראלי שלא משנה מה תגיד, לא ידע שב-15 השנים האחרונות מחיר הדירות עלה, או שהוא לא יודע שמחירי המזון ומוצרי ההיגיינה, יש עליהם בעצם פקק שעוצר את היבוא, ולכן המחירים גבוהים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מעלים מיסים. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אף אחד לא יודע שאין פה פתרון קסם, אלא מאמץ משותף? ואתה יודע מה, מה היה רע לקחת חלק בוועדת הכספים ובוועדת הכלכלה ולקבל החלטות ולהצביע? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> היינו שם יום-יום, שעה-שעה, יותר מחברי מפלגתך. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> משה, משה, אתם מקפידים לא לקחת חלק. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – כמו שאנחנו היינו. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אתם מקפידים לא לקחת חלק, אתם כמשקיפים חיצוניים. ואני אומר: קדימה, בואו תיקחו חלק. אף צד הרי לא מחזיק את התורה כולה, כידוע לך, לא הממשלה, לא האופוזיציה, והיכולת שלנו לעזור לאזרחי ישראל תלויה ביכולת שלך, שלכם, לקיים דיון ענייני – לקיים דיון ענייני שלא עוסק רק במה שלא אלא גם במה שכן, והכן חשוב. ואתה יודע מה, אני רוצה להתווכח על דת ומדינה. בעיניי, המדינה צריכה להתערב כמה שפחות בדת של תושביה. איפה שהיא לא מתערבת, שם צומחת יהדות; איפה שהיא מתערבת – בורחים. בעיני המפלגות שלכם – החרדים, החרד"לים, הליכוד – יש מונופול חרדי על היהדות. זה ויכוח לגיטימי, ויכוח ראוי. בוא נקיים אותו, בשביל זה נועדה הכנסת. מה לגבי גבולות המדינה, ההתיישבות? הרי זה קו שלא עובר בקואליציה–אופוזיציה, יש פה כנראה הסכמות שחוצות את זה. כלכלה – אני חושב שחייזר היה מתקשה מאוד להבחין מי כאן שמאל שנוטה לסוציאל-דמוקרטיה ומי כאן קפיטליסט שמאמין בשוק חופשי. בליכוד, במפלגות החרדיות, יש תומכים נלהבים בוועדי עובדים, בשכר מינימום גבוה, מתנגדי הפרטות. הם ימצאו שותף ראוי בשמאל הישראלי ולהפך. אפשר וראוי להתחרות ולהתווכח על שוק חופשי. צבא – קחו צבא כמשל. גיליתי היום שתנועת הליכוד הגישה עתירה לבג"ץ כדי שכולם יתגייסו, והאמת, הופתעתי, לא רק בגלל העתירה, אחרי שבמשך שנים ארוכות הליכוד טען שבג"ץ זה עוכרי ישראל, אלא דווקא מההסכמות איתי. גם אני מאמין בזכויות ובחובות לכולם, ואני שמח שעכשיו באופוזיציה, בליכוד, גילו את זה, ואפשר ביחד לגשת לנושא ולעסוק. אני מקווה שזה לא גימיק אלא באמת מתכוונים לנהל פה דיון רציני, ופה הדיון צריך להתנהל, לא בבג"ץ, למרות הפנייה של הליכוד לבג"ץ. אגב, אני חשבתי שוויתרו על הגיוס ועל השירות הלאומי ועל שוויון הזכויות בגלל הברית הפוליטית עם המפלגות החרדיות. מתברר שזה לא כך, אז אני שמח גם את זה לגלות, וגם זה חדשות מרעננות. התפוצות – נושא שראוי להגיע לכאן לדיון, בכנסת, במליאה, אחינו היהודים. כן, יש שם גם יהודים רפורמים וגם יהודים קונסרבטיבים, וגם הם אחים שלנו. המשימה שלנו זה להיות מדינה יהודית. זה החזון הציוני; אגב, לא מדינה חסידית ולא מדינה ליטאית – מדינה של כל היהודים. וכשנכנס דיון כזה, ענייני, אז אני מעריך, חבריי מהאופוזיציה, שאתם תהיו חייבים לשאול את עצמכם שאלות משמעותיות, ולא רק לענות בלא ולא: האם אין מה לתקן? האם לא הייתה כאן מעילה באמון כשניסו להתנגד ולטרפד יוזמות להתיישבות – להכפיל את ההתיישבות ברמת הגולן, תיקוני חקיקה שמשווים את מעמד איו"ש ליישובים בקו הירוק, אישור של אלפי יחידות דיור? האם אין כאן בעיה כשהתנגדו לצעדים שקשורים ליוקר המחיה, או כשהיום מתנגדים לחוק שאני מציג לכנסת, שאמור להפחית את הרגולציה ולפתוח את השוק כדי שיהיו סיבים אופטיים בפריפריה – חוק שאמור לעלות היום, וההתנגדות של המפלגות החרדיות, לצערי, היא בגלל ויכוח אחר? האם אין משהו שאפשר לתקן בנושאי דת ומדינה? וגם אם מתווכחים על רפורמת הכשרות או על שוק הקווים הכשרים – ויכוח על האוטונומיות מול המדינה וקרטלים בתחום שלי, בתחום הקווים הכשרים, שלא קשורים לכשרות ולא קשורים לדת אלא לכוח ושליטה. ואתם יודעים מה עולה היום בכנסת? אנחנו מתקנים עוול שאני חושב שלשמו הוקמה תנועת ש"ס: אפליה של תלמידות בית ספר. אני מקווה מאוד – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הצעת החוק הזאת, אין בה כלום ושום דבר. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> זו סוגיה שמלווה אותנו שנים. ואני אומר לכם דווקא כמי – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> זו דמגוגיה – – – דמגוגיה. יועץ משפטי של משרד החינוך אומר שזה דמגוגיה. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אבל משה, דווקא מכיוון שאני לא שייך למגזר, אני מסתכל על זה ואני אומר לעצמי: איך זה יכול להיות שאתם מתנגדים להצעה כזאת? מה קורה לכם? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – אתה לא פותר את הבעיה – – – ההצעה הזאת לא פותרת את הבעיה – – – זה מה שאתם עושים. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אז משה, אתה יודע מה זה מזכיר לי? אז משה, תשב ותחדד אותה, כי יש בעיה. אתה מסכים שיש בעיה? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הבעיה מטופלת. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> איך הבעיה מטופלת? איך הבעיה מטופלת? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> שאתם תתנגדו לחוק כזה? ואתם יודעים מה, זה מזכיר לי את מה שקורה בקווים הכשרים. אני להפתעתי גיליתי שעצרו שיעורי תורה של הרב יוסף, חסמו שיעורי תורה של הרב יוסף. אתם הראשונים שאמורים לבוא ולהגיד לי: שר התקשורת, כל הכבוד שאתה פותח את השוק הזה לתחרות. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אף אחד לא התווכח איתך על זה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> תקים ועד. כל הזמן מדברים איתי, כולל מהמפלגה שלך. אני לא רוצה להזכיר שמות. חוסמים שיעורי תורה של הרב יוסף; עוצרים פה תחרות, להקים ועדת רבנים ספרדית. רצו להקים לפני שנתיים, הביאו את כל החתימות של הרבנים, ובסוף, מי עצר את זה? החברים שלכם מסיעה אחרת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> זה נכון, תאמין לי. אני לא מורח, אפשר לבדוק את זה. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> זה לא נכון – – – שום בעיה עם הרפורמה שלך לפרק – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> תאמין לי שהעיתונאים שלכם יודעים. תקשיב, תעשה בדיקה, אתה תגלה – תאמין לי, אתה תגלה שרצו להקים ועד רבנים ספרדי. תשאל את אמסלם, שלא נמצא כאן, למה הוא עצר את זה. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> אני מכיר אותו. תאמין לי שאני מכיר – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ובסוף, אתה מסתכל – זה אותו תסמין, אותו תסמין שאתם מורידים את הראש בפני אגודה במקום לבוא ולהגיד: בואו נייצר פה תחרות לטובת האזרח החרדי, בואו נעצור את האפליה – אפליה בבתי ספר, אפליה בקווים כשרים, אפליה בתוכן. יש כל כך הרבה דברים שהם חשובים, ואתם צריכים להירתם לדברים האלה ולא להתנגד לכל דבר. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אתם לקחתם אוכל מילדי המעונות החרדים. אתם לקחתם אוכל מילדי המעונות, מילדי האברכים – – – אתם תדאגו לנו? חצופים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> משה, אני לא רוצה לקחת אוכל מאף אחד, אני רוצה לתת אוכל. אתה יודע מי לוקח אוכל? מי שלוקח אוכל זה מי שמאפשר, בשתיקה או בתמיכה בכך, שייקחו מחרדים מחיר כפול על טלפונים והם יחזיקו גם טלפון כשר וגם טלפון לא כשר. מי שלוקח אוכל זה מי שמסכים שחבורת עסקנים יצרו קרטל וייקחו פרוטקשיין מחנויות, או שייקחו במקום 100 שקל למכשיר 480 שקל למכשיר. מי שלוקח אוכל זה מי שמתנגד לשים סיבים אופטיים בבתים, תשתיות, כדי שיהיו עוד מקומות עבודה, עוד פרנסה לחברה החרדית. זה מי שלוקח אוכל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אנחנו צריכים ביחד לעשות את זה, ולנהל ויכוח ענייני, וננהל את הוויכוח הזה. יש לנו על מה להתווכח. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> ענייני? החוק הזה הוא ענייני? חיפשתם איזה אחד עם כיפה כדי שיגיש אותו, הכנסתם אחד עם כיפה – – – ולהגיש את החוק הזה בכלל – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> עזוב כיפה. עזוב. אני מציע לך לא להסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. אי-אפשר כך. אני שקט, אבל אתה נואם מהמקום, חבר הכנסת ביטון, זו לא קריאת ביניים. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני לא מסתכל על הכיפה שלך וגם לא אכפת לי. אני מכיר אותך כאדם ואתכם כבני אדם. אני מעריך אתכם כבני אדם. אני מציע לך לא להסתכל מתי אני שם כיפה ומתי לא. אני יהודי מלא, ואני שמח ביהדותי ושמח בדרכי, ויש כאלה אחרים ששמחים בדרכם. ולכן אני אומר, בואו נייצר את הדיון הזה. הדיון הזה לא בהכרח מייצר סתירות בינינו, ואני רוצה להגיד לכם שבסוף בסוף, למרות התלונות והצעת האי-אמון – שלבושתי כאן רבים מחברי הליכוד לא נמצאים, למרות ההצעה שלהם – אני גאה בממשלה הזאת. אני חושב שבסוף היא דואגת לשלמות העם והארץ כפי שאני מאמין בה. יש לנו קדנציה ארוכה, חבריי. לא נסכים על הכול, אבל אם נצליח להתעלות לגודל השעה ולהגיע לשיח והבנות בהרבה נושאים, נקדם את מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ביטון, בבקשה. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, "אנחנו אכולי חרדה מדבריו של שר האוצר". את המשפט הזה, חבריי חברי הכנסת, לא אני אמרתי. את המשפט הזה אמרה היום סגנית נשיאת לה"ב הגב' צמרת אביבי בטקס השקת השדולה למאבק ביוקר המחיה בראשות חברי חבר הכנסת אוריאל בוסו, וזהו האי-אמון על יוקר המחיה שבו אנחנו נמצאים כרגע. ממשלת השבעים של בנט, ליברמן, לפיד, סער – עליה נאמר: השבע לא יודע מה הרעב מרגיש. חברים, אני אומר זאת בצער רב: הממשלה הזאת לא יודעת מה מרגיש ילד רעב. זה לא מפתיע, שכן הם בטוחים שגבולות תל אביב הם גבולות המדינה, ומקסימום הם מגיעים עד רעננה. אילת שקד גרה בצפון תל אביב; יאיר לפיד גם הוא מצפון תל אביב; ניצן הורוביץ – מרכז תל אביב; תמר זנדברג ומרב מיכאלי גם הן ממרכז תל אביב. אז מה אנחנו מתפלאים בכלל? לפיד מצהיר: בקרוב מיליון ישראלים יהיו עובדים בהייטק. מעבר לעובדה שהמִספָּר הזה מנותק מהמציאות, הבעיה היא שגם המְספֵּר מנותק מהמציאות. נו, מה אנחנו מתפלאים? גם הוא מצפון תל אביב, אמרנו. הבועה שמתעסקת בנקודת הזיכוי במס הכנסה; הבועה שמתלבטת אם לקנות לילד את מעדן היוקרה החדש שרק יצא; הבועה שבה לא רואים את האימא שנכנסת לסופר ולא יכולה להרשות לעצמה לרכוש מעדן פשוט לילד שלה; הבועה שבה לא רואים את המשפחה שלא מסוגלת לשלם את השקל הראשון בחשבון החשמל שמתייקר – בועת השבעים שלא רואה חלשים. במקרה הטוב היא מתעלמת מהם, ובמקרה הגרוע, שזה המקרה שלנו, היא דורסת אותם. ביום רביעי שעבר הכריזו בנט וליברמן בקול רעש גדול על התוכנית שלהם למאבק ביוקר המחיה. הם יצאו עם התוכנית הזאת לא בגלל שהם מוטרדים באמת מיוקר המחיה – הם אותם שבעים שעליהם דיברנו. הבעיה שלהם הייתה הלחץ הציבורי שעלה והתקומם מהשטח. חבריי, החלונות האטומים במשרד האוצר ובמשרד ראש הממשלה לא יכלו לעמוד מול המחאה החברתית שהולכת להתפוצץ להם בפנים. הם הבינו שהישראלים לא פראיירים. הם מבינים למה המחירים מזנקים; הם מבינים מי פתח פה את שערי הגיהינום של התייקרות; הם מבינים מי אותת באמצעות העלאת מיסים ליבואנים שהגיע הזמן להעלות מחירים על ידי העלאת מחירים במיסים בעצמם. ליברמן ובנט חשבו: מה נעשה כדי להשקיע את המחאה הגדולה הזאת? התשובה הייתה כצפוי: לא הורדת המיסים, לא הורדת מחירים, אלא לפזר כסף. אבל מי יקבל את הכסף המפוזר? לא חלילה החלשים, לא חלילה המסכנים. להם נזרוק כמה פרוטות. ניתן את הכסף לשבעים, לאלו שיש להם כבר ברוך השם די והותר. ניתן להם יותר, שיהיו שבעים יותר וישתקו על מה שאנחנו עושים למדינה. ולחלשים מי ידאג? הרי זה לא התפקיד של בנט וליברמן. הם בכלל לא רואים מהבועה שלהם את החלשים. בשבוע האחרון גילינו שלא רק שהם לא רואים אותם – הם מתכוננים לדרוס אותם כשהם מוסיפים על זה תוכנית של העלאת מחירי התחבורה הציבורית בפריפריה, צעד חצוף ודורסני שנועד לפגוע שוב בכיס של החלשים והמסכנים. חבריי חברי הכנסת, טשרניחובסקי כתב: חוסנה של החברה נמדד ביחסה לחלשים שבתוכה, ועליה לדאוג ש"לא ברעב ימות עובד", שגם לחלשים יהיה "דרור לנפש" ותמיד תהיה "פת לדל". חברה חזקה שומרת על השרשרת ועל הלכידות של כולם בכך שהיא מחזקת גם את החוליות החלשות. עקב כך, רבותיי, עד לא מכבר, כשהיינו אנו חלק מהממשלה, סיעת ש"ס – הדבר הראשון שדאגנו בכל תוכנית כלכלית זה בראש ובראשונה להסתכל על אותם חלשים. כשבמשרד האוצר אז ביקשו להיטיב עם בעלי הקניונים, אנחנו דרשנו להוריד את מחיר התחבורה הציבורית. בדיונים על פיצויים לבעלי עסקים דרש יושב-ראש תנועת ש"ס, שר הפנים דאז אריה דרעי, לדאוג שיחלקו כרטיסי מזון לחלשים. גם בחשמל דרשנו להוזיל ולהוריד את המחיר עבור המשפחות החלשות וקשות היום. שמנו בראש סדר-היום את מעוטי היכולת, את הפריפריה החברתית והכלכלית של ישראל, את החוליה החלשה, אותה חוליה שבלעדיה לא יכולה להתקיים מדינה; את אותם אלה שאין להם לובי בכנסת, אלה שסובלים הכי הרבה היום כשהם נכנסים לסופר ורואים את יוקר המחיה; אלו שהתייקרות סל המזון היא שאלה של חיים בעבורם. הממשלה הרעה הזאת מתעלמת מהחלשים בחברה. ממשלת השבעים לא יודעת מה מרגיש ילד רעב בשדרות. אין לה מושג איך מרגישה אם חד-הורית באשדוד. לא מעניין אותה הדאגות של אימא נכה בדימונה. נוסף על כך, בחוצפה שאין שני לה, מצא לו כעת שר האוצר את הסיבה המרכזית ליוקר המחיה, ומפנה אצבע מאשימה כלפי החרדים. אני לא איכנס לנתונים ולעובדות על מספר הנשים החרדיות העובדות והעלייה הגדולה. יש שני מיליון אנשים, משפחות, שנמצאות מתחת לקו העוני. לא, הם לא חרדים, אבל אני רוצה להגיד לכם, כמו רבים וטובים שהיו לפניו, לפני ליברמן, הוא מצא את התשובה לתסכול ההולך וגובר עליו בציבור והחל לרקוד על דמם של אלה שעשק אותם בכל דרך אפשרית, גם בתוכנית הזאת, בבחינת – כמה זה כואב לומר – הכה את החרדי והצל את המדינה. אני רוצה לומר לכם, חברי הממשלה, שהפטנט שהשתמשתם בו אין-ספור פעמים, שבו האשמתם את החרדים בכל חוליי החברה, כבר לא עובד. האצבע המאשימה כלפי הציבור החרדי בכל עת שהכיסא בוער תחתיכם, בכל עת שאתם מבקשים חיבוק מאנשי ישראל הראשונה, כבר מגוחכת. הציבור כבר מזהה אתכם כחבורה של מנותקים, חבורה של זחוחים, ואתם, במה שאתם עושים עכשיו, תדעו שהציבור רואה ושומע. הציבור כבר לא ייתן לכם לזרוק את האחריות הלאה. האחריות היא שלכם בלבד. הגזרות הנוראיות מחצי השנה האחרונה, ולאחר מכן הניסיון של תיקון כלפי האוכלוסיות החזקות תוך התעלמות מוחלטת משאר האוכלוסיות, מעידים כמאה עדים שלא תוכניות או רפורמות נמצאות על השולחן, כי אם שליפות מהמותן והחלטות על בסיס אישי ונקמני, והתוצאה – שבצד הדרך נפלטות באבחת יד אלפי משפחות ללא אפשרות קיום. מצב הדברים דורש חשיבה מחודשת והחזרת המצב לקדמותו. חבריי חברי הכנסת, אני חושב שלא צריך לחדד על כך שהניסיון להתנהל בצורה הזאת, כפי שמתנהלת הממשלה הזאת, בעיקר בתוכניותיה הדורסניות ובניסיון לשרוד ולמצוא חובה אחד אצל השני, נואל. ואני רוצה פה לתת סנגוריה כלפי חלק מאותם אנשים היושבים בממשלה, שאלה לא דעותיהם האמיתיות. אני מכיר כאלה חברי כנסת ואני מכיר אפילו כאלה שרים שיושבים בממשלה הזאת. הם אשמים. הם אשמים בגלל שהם לא קמים וזועקים ואומרים: אנחנו לא נהיה בממשלה כזאת. אבל זו לא הדעה שלהם. הם מצביעים והם שותקים בכאב גדול. הם לא מאמינים במה שקורה פה. חלקם נמצאים איתנו היום במלחמה על יוקר המחיה, בלי להזכיר שמות של אלה שיצאו ודיברו, וגם אלה שכואב להם ולא מדברים, שלא מאמינים בכל מה שקורה פה לחוליות החלשות של המדינה, שלא מאמינים בהסתה הזאת, שהולכת וחוזרת ממריצות ללקחת להם את הכסף. מה חשבתם, שתיקחו את הכסף ותיקחו ותזרקו אותם לאשפה ואז – מה יקרה, פתאום המדינה שלנו תהיה מדינה עם כלכלה חזקה? פתאום כל התוכניות בתוך הנאומים שלכם לחזור על המשפחות העובדות עוד פעם ועוד פעם – אנחנו בעד, אנחנו עובדים, ברוב המשפחות שלנו עובדים, אבל להציג את זה כאילו אנחנו אלה שגרמנו לדבר הזה, זה דבר ששייך לתקופות אפלות בהיסטוריה, וזה חייב להיעצר. ועל כן, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש מכם להצביע אי-אמון בממשלה הזאת – אי-אמון בממשלת יוקר המחיה, אי-אמון בממשלה דורסנית שדורסת את החלש והמסכן – ולעזור לאותם חברי כנסת בתוך הממשלה הזאת שזועקים לנו בשקט: תצילו אותנו מהמצב. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בבקשה, השר חמד עמאר. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת קטי שטרית התייחסה לשאילתות. אני רק אגיד במשפט אחד: במשרד האוצר יש עכשיו שתי שאילתות שהיום עברתי עליהן ואישרנו אותן. אין שום שאילתה אחרת במשרד האוצר, אז הנתון שהיא נתנה של 16 שאילתות שנמצאות במשרד האוצר הוא לא נכון. כי אני בעצמי עוקב אחרי השאילתות, ואני מכיר את חשיבות עבודת הכנסת והעבודה של חברי הכנסת, ואצלי לא מתעכבים דברים כאלה. ברגע שמגיעות שאילתות, אני בעצמי עובר, עונה ומחזיר. ולנושא שלנו, של האי-אמון. אני חושב שביום רביעי שעבר הציגו ראש הממשלה, שר האוצר ושרת הכלכלה תוכנית כלכלית, תוכנית להפחתת יוקר המחיה, חסרת תקדים. לפעמים לבוא ולדבר ולהגיד דברים – ואני, אדוני היושב-ראש, אגיד לך כמה דברים שהממשלה הזאת עשתה בשמונת החודשים שאנחנו יושבים. שמונה חודשים הממשלה הזאת קיימת, וצעדים שלקחה ועשתה: נוסף להעברת התקציב – חוק ההסדרים, עם כל הנושא של היבוא ופתיחת היבוא והרפורמה ביבוא; אני מדבר על התוכנית שאישרו אותה. אני אגיד רק דברים שנעשו לא מזמן – ביטול היטל על עובדים זרים. זה בעלות של 600 מיליון שקל, אדוני היושב-ראש. זה דבר שעוזר למסעדנים, בעלי המסעדות, אולמות, אנשים שהיו משלמים הרבה מאוד כסף על היטל. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> זה עוזר למסתננים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> גם חקלאות. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> גם חקלאות. חקלאות היה קיים. גם חקלאות. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> שכחת שזה עוזר למסתננים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> שילמו הרבה כסף. אני חושב שבסופו של דבר זה התגלגל לאותם אנשים שבאים לסעוד במסעדות האלה. זה ב-600 מיליון שקל. ביטול מכסים בתעשייה ובמזון – בשר, דגים, קמח, מוצרי צריכה, חומרי גלם לתעשייה, לבנייה, על מנת להוריד את מחירי הדיור. זה עוד צעד, בעלות של 1.26 מיליארד שקל. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כמה – – – כבוד השר? מה תהיה העלות? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> נקודות זיכוי – נקודות זיכוי לגילי 6–12. הרבה שאלו מה עם 1–6. 1–6 מקבלים 5 נקודות זיכוי. 6–12 קיבלו נקודת זיכוי אחת, אדוני היושב-ראש, והיום יקבלו 3 נקודות זיכוי. 3 נקודות זיכוי מתבטאות בשנה למשפחה – 10,600 שקל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 1–6 רק האימא מקבלת, היא לא יכולה להעביר לאבא. תגיד את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא יודע. הוא לא יודע. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> 10,600, 10,600, נקודות זיכוי להורים לילדים בגיל 6–12. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 1–6 זה רק האישה והיא לא יכולה להעביר לגבר, תגיד את זה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> זו עזרה מאוד גדולה לאותן משפחות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ומה עם החלשים? מה עם מי שלא מגיע לסף המס? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, נכנסת, תוך כדי הליכה נתת הרצאה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני שמעתי אותו בחוץ. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני מופיע בכנסת, אני חושב שאני נמצא בכנסת בכל ימי שני, שלישי, רביעי. אני עולה הרבה לכאן לנאום, ואתה עדיין לא ידעת שבצד ימין אני לא שומע, ואני מחליט מתי להפעיל את צד ימין או לא להפעיל את צד ימין. בינתיים החלטתי לא להפעיל את צד ימין. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה גם לא שומע את הציבור. אתה גם לא שומע את החלשים. אתם לא שומעים כלום. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> 10,600 שקל למשפחות – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> 60% – הבלוף הכי גדול – לא מגיעים לסף המס. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – משפחות שזקוקות לכל שקל; משפחות שיוצאות לעבוד, להביא פרנסה למשפחות שלהן בכבוד – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> 60% לא מגיעים לסף המס. אתה דואג רק לעשירים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – מקבלות 10,600 שקל בעלות של 2.1 מיליארד שקל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תדאג, רוב הדרוזים לא שם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> חילקתם – – – רק לעשירים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רוב הדרוזים לא שם. רוב הדרוזים לא שם, אל תדאג. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הגדלת סבסוד – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה רק מפמפם כל מיני מסרים שקריים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – לצהרונים באשכול – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רוב אזרחי מדינת ישראל בכלל לא מגיעים לסף המס. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – 5-4. דווקא בנקודה הזאת אני רוצה להגיד לך, חברי, וכאן אני שמעתי אותך – הדרוזים כאן בהגדלת סבסוד לצהרונים ב-5-4. הרבה יישובים דרוזיים עלו ל-4 ו-5. כשהיו ב-3, שילמו 50 שקל; כשהעלו אותם ל-4 ו-5, היו צריכים לשלם 300 ו-500 שקל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה עוזר בעיקר לאלה שעובדים בהייטק, אלה שעובדים בהייטק בתל אביב. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אותן משפחות – והרבה משפחות, הרבה משפחות, הרבה יישובים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אלה שעובדים בגוש דן. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – כמעט כל היישובים עלו ל-4. חסכנו לכל משפחה 2,500 שקל בשנה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם מרמים את כולם כל הזמן. יש שר אוצר שלא מבין דבר וחצי דבר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> את זה מקבלים גם הדרוזים, והיו הרבה פניות אליי מהדרוזים. אל תדאג לנושא הזה, הדרוזים יוצאים לעבוד, גם גברים וגם נשים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> פיזרתם כסף גם על האלפיון העליון. גם על האלפיון העליון פיזרתם כסף. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא עוזר רק למי שאוכל קוויאר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תודה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הגדלת מענק עבודה לאנשים שמרוויחים שכר נמוך – 250 מיליון שקל, העלות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 60 שקל בחודש. 60 שקל בחודש. תתבייש לך. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> 250 מיליון שקל עלות – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 60 שקל בחודש. תתבייש. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – לאותן משפחות. ביטול הבלו על הפחם – 600 מיליון שקל. זה יביא להוזלת החשמל. הממשלה החליטה לבטל את הבלו על הפחם, וזו עלות של 600 מיליון שקל, וזה יביא להורדה במחיר החשמל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> של כמה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> יביא להורדה במחיר החשמל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה יעלה את החשמל ב-4%. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הקמת צוות להפחתת הריכוזיות והגברת התחרות במשק – גם את הנושא הזה, כל הנושא של הריכוזיות ותחרות במשק – זו הסיבה שאין תחרות, לא בתחנות היבוא. אנחנו עשינו את זה, הממשלה הזאת עשתה את זה. המונופולים – יהיו להם מתחרים, וברגע שיש תחרות, יש הורדה במחירים. ואני אגיע גם לאוכלוסיות החלשות, שהממשלה הזאת סייעה ועזרה: סיוע לאוכלוסיות מוחלשות ולחיילי צה"ל; העלאת קצבאות הנכות ב-2.7 מיליארד שקל. כולכם זוכרים את הפגנות הנכים. שבע שנים נלחמו על מנת לקבל תוספת, שבע שנים היו בכנסת כאן. אתה חבר כנסת ותיק, אדוני היושב-ראש, היית רואה אותם. עכשיו אנחנו לא רואים אותם. הגענו לסיכומים איתם בסכום של 2.7 מיליארד שקל, 2.7 מיליארד שקל לנכים. תוספת לגמלת השלמת הכנסה לאזרחים ותיקים – 250,000 אזרחים ותיקים שמקבלים השלמת הכנסה קיבלו תוספת בשכר שלהם, מ-530 עד 700 שקל, קיבלו תוספת לגמלה שלהם – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – 1.5 מיליארד שקל אותם אנשים קיבלו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> פיזרתם כסף על האלפיון העליון, על מי שלא צריך את הכסף. תתביישו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לתת לקצבאות נכים 2.7 מיליארד – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – לעשירים – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – לעשירים – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – פיזרנו כסף לנכים, האנשים הזקוקים ביותר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו התחלנו – – – אתה משקר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> פיזרנו כסף לקשישים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> התוכנית עם הנכים התחילה אצלנו. למה אתה משקר? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – פיזרנו כסף לאזרחים הוותיקים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה אתה משקר – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – 1.5 מיליארד שקל. פיזרנו כסף. זה פיזרנו כסף? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו הבאנו מתווה לכמה שנים. אתה יודע. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> פיזרנו כסף לאנשים הזקוקים ביותר, לאנשים הזקוקים ביותר נתנו – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, מספיק. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – אנחנו פיזרנו כסף. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו זרקנו כסף מהמסוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה אתה משקר? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו פיזרנו כסף. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, קריאה ראשונה. מספיק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא משקר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> העלאת דמי קיום לחיילי צה"ל בסדיר – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא מקריא את השקרים – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – ב-900 מיליון שקל, 50% תוספת לחיילי צה"ל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אם אנחנו לא היינו מגישים חוק – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> 50%. לא עשית את זה 12 שנים – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – לא תעשה את זה בזמן שישבת כאן. 12 שנים לא עשית את זה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – 50% – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> 12 שנים לא עשית את זה, תעשה את זה עכשיו? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> בגלל שישבת כאן באופוזיציה וצעקת? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הצעקות שלך עשו את זה? הצעקות שלך עשו את זה? לא הצעקות שלך, החלטה של שר האוצר ושר הביטחון עשתה את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אם העלינו את זה, אתה עולה להתנצל? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> שר האוצר ושר הביטחון עשו את זה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אם העלינו את זה, אתה עולה להתנצל? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – לא אתה, לא הצעקות שלך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שאלתי, אם העלינו – אתה עולה להתנצל? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הגדלת מענקים לניצולי שואה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אה, תגיד, תאכל את הכובע שאין לך? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אמסלם, תודה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – ב-300 מיליון שקל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא משקר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע, מיקי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל אמרת את זה, שמעתי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו העלינו ב-50%. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כל מילה שלו זה שקר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, אני קורא אותך לסדר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תגיד לו שהוא משקר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ועוד לא רשמתי אותך. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הגדלת מענקים לניצולי שואה, שראו את זה כבר במשכורת, בבנק, ראו את זה, זה לא משהו באוויר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תעזרו לעצמאים הקטנים. תעזרו לעם ישראל. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ראו את זה, ראו את זה כבר. ההבדל בינינו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם מכוונים לקבל עוד מנדט מהצפונבונים. זה הבוס שלך – לא דואג לעם ישראל. אל תדאג. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אדוני חבר הכנסת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שיעלה את המס על הסיגרים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אדוני חבר הכנסת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שיעלה את המס על הקוויאר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אדוני חבר הכנסת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שיעלה את המס על היאכטות – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אדוני חבר הכנסת, מי שדואג – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – על הרולקס. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> מי שדואג לאזרחים הוותיקים ומי שדואג לנכים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שמענו אתכם. שמענו אתכם. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – ומי שמעלה לחיילי צה"ל ב-50% – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, אם לא היה קמפיין – הבוס שלך אמר: השנה לא יעלה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> מי שהגדיל לניצולי שואה תוספת של 2,500 שקל בעלות של 300 מיליון – אני חושב שאתם צריכים לשבת ולהקשיב, להקשיב להטבות שנתנו, לדברים שעשינו. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> מקשיבים. מה עם שני מיליון? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תקשיבו. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> מה עם שני מיליון? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה. תודה רבה. העניים אומרים לכם תודה רבה. אזרחי ישראל העניים – תודה רבה. הבאתם כסף מהבית, חילקתם. תודה רבה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אלה רק דברים שעשינו בשמונה החודשים האחרונים, ואני עוד לא סיימתי. תקציב חברתי וסיוע ממוקד, אדוני היושב-ראש. מיגון הצפון – 5 מיליארד שקל לעשר שנים. שר האוצר, כשהיה שר הביטחון, העביר את זה, קרוב לשנתיים אף אחד לא נגע בזה, אף אחד לא עשה שום דבר שם. שר הביטחון מגיע בתור שר האוצר, מאשר את זה ו-5 מיליארד שקל בעשר שנים למיגון הצפון. תוספת תקנים, מיטות ומכשירים רפואיים ב-2 מיליארד שקל לבתי חולים; הגדלת הסיוע לביטחון תזונתי – 110 מיליון שקל; העברת אגף למעונות יום למשרד החינוך – מיליארד שקל; עסקת חבילה במשק שתעלה 500 מיליון שקל; נפש אחת, סיוע לנכי צה"ל – מיליארד שקל; הסכם עובדי מינהל ומשק בבתי חולים, אדוני היושב-ראש – אף אחד לא הגיע איתם לשום הסכם, יותר מעשר שנים לא היה להם הסכם עבודה. יש הסכם עבודה בעלות של 250 מיליון שקל. אלה אנשים שיוצאים לעבודה, עובדים, אנחנו צריכים לדאוג להם. תוכנית לצמצום פערים בחינוך בעלות של 300 מיליון שקל; תקציב למאבק באלימות בתוך המשפחה, שהוחלט עליו ואף אחד לא תקצב אותו, תקצבנו אותו ב-150 מיליון שקל; בתי חולים בצפון, בדרום, הייתה החלטת ממשלה, הייתה, אבל שום דבר לא נעשה. תקצבנו את זה ב-70 מיליון שקל לתכנון והתחלנו בתכנון. הדברים שאני אומר כאן, אדוני היושב-ראש, זה עלות של יותר מ-16 מיליארד שקל, קרוב ל-17 מיליארד שקל, קרוב ל-17 מיליארד שקל תוכנית חברתית, הולכת לאוכלוסיות שזקוקות לכסף הזה. זו התמיכה של הממשלה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אקוניס, בבקשה. << דובר >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר >> על פי התקנון צריך להיות שר באולם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן, אבל איפה? הרגע הוא היה פה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> מאה אחוז. נמתין. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אפשר בבקשה לקרוא – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> או שתפעיל לי את השעון עד שהוא ייכנס. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, הינה השר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הלך לישון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הלך לשתות מים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הלך לישון גם צוהריים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הלך לשתות מים. בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני מאשים. אני מאשים את ממשלת ישראל השלושים-ושש בהרס הדמוקרטיה הישראלית ובהחרבתה; אני מאשים את ממשלת ישראל בניהול כושל ומסוכן של מגפת הקורונה, שבה נספרו עד הבוקר הזה 3,152 ישראלים שנפטרו בשבעה חודשים; אני מאשים את ראש ממשלת ישראל בהקמת ממשלה במרמה ובהפרת אמונים, בשקר ובנוכלות, כמו במשטרים האפלים ביותר, עם סיעת מיעוט זניחה; אני מאשים, אדוני היושב-ראש, את שר הביטחון של ישראל בטיהור בסגנון בולשביקי של עיתונאים בעלי עמדה עצמאית בתחנת השידור הציבורית גלי צה"ל, שידורי צבא ההגנה לישראל, טיהור בולשביקי, פחדני, כשהוא מסתתר, שר הביטחון, מאחורי כתפיה הרחבות של מפקדת זמנית; אני מאשים את שר האוצר אביגדור ליברמן בהסתה נוראה, נבובה ומסוכנת נגד ציבורים שלמים בישראל – קודם נגד הערבים, קודם נגד הערבים, אחר כך נגד החרדים, ומי יגן עליכם, אדוני היושב-ראש, כשהוא יסית נגדכם? ומי יגן עליכם? אני מאשים את הממשלה הזאת בהפקרת ביטחונם של משפחות ואזרחים בישראל ובירושלים בירתנו, בין משרד המשפטים למשרד לביטחון פנים, למשרד המדע והטכנולוגיה ולמטה הארצי המוכר לך. גם שם נסוגים, משפילים מבט מול הטרור האסלאמי. בשם למעלה משני מיליון ישראלים שהצביעו בעד סיעות האופוזיציה, אנחנו מאשימים וקובעים – זוהי הממשלה, הממשלה השלושים-ושש של מדינת ישראל, המושחתת, הגרועה, האטומה והמסוכנת ביותר לקיומה של ישראל. אנחנו מאשימים שקיבלתם את ישראל דמוקרטית ואתם עלולים להחזיר אותה צפון קוריאה. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבוטבול, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר שנמצא כאן איתנו, ללא ספק אנחנו כאן נמצאים כדי להתריע, כדי להתנגד לממשלה הזאת. יש הרבה תחומים שהיא כל כך גרועה בהם. יש כל כך הרבה דברים שיש אוזלת יד, שיש מכשלות רבות. אנחנו רואים את זה, מי שמסתובב בכל הארץ – "יצא קַוָּם בקצה תבל מליהם" – רואים בדיוק שאין תחום שהממשלה הרעה הזאת לא הזיקה שם. בבוקר אנחנו רואים את ההפגנה של העצמאים, של בעלי המשאיות, מורי הדרך. אם נעבור, כמעט אין תחום שהממשלה הרעה לא פגעה בו. אנחנו רואים גם את יוקר המחיה, רואים את זה שבעצם לא מעניין אותם כלום. הרעב לעולם לא יודע את אושרו של השבע, אבל השבע ודאי לא יודע את מצוקתו של הרעב. לראות את עמך בית ישראל צועקים וזועקים, כל אחד ממקום מושבו, איך שהיוקר מאמיר; לראות את אותם אנשים, כפי שראינו בהתחלה בסרטון, שלכאורה מבוים על ידי שחקנים, שהוציאה תנועת ש"ס – בהתחלה זה היה נראה סרטון כביכול – אתה יודע מה? בהתחלה באו ואמרו: אה, יש פה שחקנים, אבל לאט-לאט יצא הסרטון האמיתי, שכאשר ביקש מאיתנו יושב-ראש התנועה שלנו הרב אריה דרעי ללכת לשווקים ולרחובות לראות מה קורה, שם ראינו בדיוק מה קורה, מוריי ורבותיי: לראות את הדמעות של האנשים, כל אחד צועק ממקום אחר איך שהוא סובל מהממשלה הזאת, איך שהוא נאלץ להוריד מהעגלה מוצרים שנמצאים שם; לראות את היוקר של המחיה. אי-אפשר להתעלם, אי-אפשר לעצום עין. לכן, ברוך השם, אני רוצה, דווקא בנאומי זה, שאנחנו מתנגדים לממשלה ונלחמים בה, להודות ולברך את ידידי היקר והחביב חבר הכנסת הרב אוריאל בוסו לרגל השקת השדולה החשובה שלו למאבק ביוקר המחיה יחד עם יושב-ראש ועדת הכלכלה מיכאל ביטון. אנחנו צריכים לזכור שמי שהצית את כל הנושא הזה – אומנם כיום כולם מדברים עליו – זה יושב-ראש התנועה שלנו הרב אריה דרעי. מי שראה את כל אלה שהגיעו לשדולה, מכל מפלגות הבית, ראה בדיוק שבעצם כולם כואבים את הכאב האמיתי של יוקר המחיה. אנשים – אין להם מה לאכול. אנשים מסתובבים עם כאב גדול. באמת חשוב לבקש מהרב אוריאל, הלאה – הרב אוריאל היקר, תמשיך הלאה להוביל את השדולה הזאת, ולדעת שלצערנו זה פוגע גם בערבים, גם בחלשים, גם בחרדים, גם בדתיים וגם באדם שלא מרוויח 20,000 שקלים. כולנו סובלים מזה. אז תמשיך להוביל את השדולה היקרה הזאת. אנחנו לצידך. אנחנו נעזור, כל מה שתצטרך מאיתנו – אנחנו חיילים של השדולה. להילחם בממשלה הרעה הזאת – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס) << דובר_המשך >> – – בממשלה השמנה הזאת, שלא מכירה את צערם של אותם עניים, כולל הערבים, היהודים והחרדים וכולם. אני מאחל לך המון הצלחה. היו שם גם אנשי מקצוע, גברתי היושבת-ראש. אותם אנשי מקצוע שהיו שם, מאיגוד לשכות המסחר, מכל מיני ארגונים, באו ואמרו משפט אחד: יוקר המחיה פוגע בכולנו. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס) << דובר_המשך >> אני מסיים את דבריי רק, היות שהיום זה גם יום שמח, יום שאי-אפשר להתעלם ממנו: יושב-ראש התנועה שלנו חוגג יום הולדת 63 שנה, הרב אריה דרעי. אז בשמי ובשם כולם, גם בשם ממשלת ישראל, שלרגע מתנתקת – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> גם בשם כולנו וגם כולל בשמי מאחלים לו מזל טוב והרבה אושר. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס) << דובר_המשך >> בשם כולנו מאחלים לו המון מזל טוב, לרב אריה דרעי, ומאחלים לו לחזור מהר לכנסת. כדי שזה יהיה, צריכים להפיל את הממשלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ניר אורבך – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יש רשימת דוברים, ירדנה? << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לפרסם על הלוח. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> – – אינו נוכח. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יוסי שיין. בבקשה, יש לך שלוש דקות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש פה אפילו שר במליאה, הסתובב היום, וראיתי פרסומים, שלא מקובל להגיש אי-אמון כשראש הממשלה לא נמצא והוא בשליחות מדינית – מאותם "דמוקרטים", ממשלה שחרתה על דגלה את נוהלי הדמוקרטיה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> ליברמן נמצא – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש שם בממשלה – כמו שיש שם דתיים, יש שם דמוקרטים, אותה פיקציה. אז חדשות בשבילכם: אנחנו התרגשנו לשמוע בשבוע שעבר שהשר ליברמן הסכים לקבל בלשכתו את ראש הממשלה, שהתחנן לפגישה, וקיבל אותו. אז מכיוון שאין ראש ממשלה בישראל, למי שלא יודע, אז זה לא רלוונטי איפה הוא נמצא או לא נמצא. האיש לא רלוונטי לעניין. אבל עכשיו אני רוצה לדבר על עצם העניין. גברתי חברת הכנסת, היושבת-ראש, אני חושב שהדברים צריכים להיות לתשומת ליבך. הישראבלוף – לא נעים לי שאני עומד פה פעם אחר פעם ומדבר על הישראבלוף הזה – יש פה ישראבלוף שהוא בלתי נתפס. במדינת ישראל קרה בינואר דבר מאוד מעניין: עלו המחירים בהכול; שמונת צווי המיסים שממשלת ישראל – שאמרה שהיא הולכת לסינגפור והיא הולכת לבלי מיסים ולהוריד מיסים – כל המיסים נכנסו לתוקף, ועליות המחירים נכנסו בטירוף. לא הורידו את הרגולציה בנמלים, להתמודד עם משבר ההובלה הימית, ולא עשו פעולות בשביל להתמודד עם הדבר הזה. גרמו לעליות מחירים. אזרחי ישראל נאלצו לשלם מחירים. וקרה דבר מעניין, ואני חושב שאת צריכה לדעת את זה: מדינת ישראל גבתה 18 מיליארד שקל יותר במיסים בחודש אחד, בחודש ינואר – 18 מיליארד עודף. 1% במע"מ זה 1.6 מיליארד; 1% במס הכנסה זה 2 מיליארד, לצורך העניין. מורידים לכולם – חברות, עצמאים – 1% במע"מ, 1% במס הכנסה – יכלו לקחת את ההכנסות של ינואר בלבד, לא של כל השנה, לקחת ולהוריד 3%-4% במע"מ או להוריד 3%-4% במה שאתם, החבורה הזאת שיושבת פה, אמרתם שאתם מאמינים. במקום זה, באו עם חבילת בלוף – חבילת בלוף שכל אחד שפותח מנסה להבין, מנסים להסביר לו מה הוא מרוויח. נכנסים לסופר – משלמים יותר, ומה מספרים לנו הנוכלים האלה? זה בגלל שיש קבוצה באוכלוסייה שלא עובדת. לכן – מה? לכן ישראל גבתה יותר מדי מס? לכן – מה? לכן בעליות המחירים יש יותר מדי כסף? תארו לעצמכם – אולי אני המטומטם, שלא למדתי ליבה, לא מבין את ההיגיון שאם היה יותר כסף בשוק, המחירים היו יורדים, כנראה. אם היו יותר אנשים שמשלמים מס, אז היו גובים פחות מס? תסבירו לי. אבל מה זה משנה? אפשר לעבוד ולרמות את כולם, לספר לכולם. קחו את הכסף הזה, תנו את זה לאלה שמגיע להם. על זה נאמר בפרשת השבוע, גברתי היושב-ראש – ובזה אני אסיים – כשאמרו "פרקו נזמי הזהב", בחטא העגל, והכניסו לאש "ויצא העגל הזה" – מהשקר הזה יצא העגל הזה, והעגל הזה לא ראוי לאמון. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יצחק פינדרוס. חבר הכנסת יוסי שיין – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בבקשה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, אתמול תקפו המתנחלים שוב בשכונת שייח' ג'ראח. הם התקיפו גם את האנשים שגרים שם בשכונה שלהם – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זרקו גם בקבוק תבערה על בית של מישהו. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – והם גם התקיפו את חברי הכנסת מהרשימה המשותפת – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שהניפו דגלי חמאס. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – שהיו שם. בשבוע שלפני, קבוצה לא קטנה של מתנחבלים החליטה ללכת לאזור רהט ולהקים שם מאחז, התנחלות, שיקראו לזה מה שהם רוצים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה המתנחבל הכי גדול שיש פה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לפני כן, אנחנו רואים את כל מה שקורה בביתא ובברטעה ובשכם ובג'נין, בכל מזרח העיר ירושלים וכל מה שקורה בנגב. אתה שואל את עצמך: מה, אין משטרה במדינה הזאת? הם לא רואים את האלימות המזעזעת של המתנחבלים האלה? בטח שהם רואים, רק שהם מסכימים. ולא רק המשטרה לא עושה את העבודה שלה. זו ממשלה שמבחינת המתנחלים זה המקסימום שהם יכולים לייחל לו. הרי מנכ"ל מועצת רשע לשעבר הפך להיות ראש ממשלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תגיד, כמה תקציבים קיבלתם מבנט – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ובגלל שהוא עכשיו ראש ממשלה – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אה? תגיד. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אנחנו רואים מה קורה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כמה בנט שילם לכם כדי לתקוף אותו? << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תהליך ההשתלטות של המתנחבלים על המדינה נמשך מסוף שנות השמונים, והוא מגיע לשיאו היום. הם שולטים על חלק גדול ממשרדי הממשלה, חלק גדול ממוסדות השלטון, חלק גדול מהחברות הממשלתיות, ויש להם ייצוג בכל המפלגות הפוליטיות, כך שכל המדינה עכשיו היא נמצאת אצלם בידיים. והאנשים המסוכנים האלה מובילים את המדינה למקום מאוד מסוכן. ולכן אנחנו רואים את ההתנהגות האלימה שלהם גם בגדה המערבית וגם במזרח ירושלים, וגם בנגב וגם במאורעות האחרונים שהיו, גם בלוד וגם ברמלה וגם בעכו וגם בחיפה. ולאנשים המסוכנים האלה יש גיבוי פוליטי, גם באופוזיציה וגם בקואליציה, וזה דבר שמסכן – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> זה מנסור עבאס. מנסור עבאס. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – גם את האזרחים וגם את האזור, להידרדר למקום הרבה יותר אלים והרבה יותר מסוכן. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> סמי, קוראים לו מנסור עבאס? תגיד לנו איך. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רוצה לקרוא לממשלה הזאת להתעורר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיכום. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בג"ץ הוא המסוכן ביותר, ששם אותך פה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הדבר הזה מסכן את כל האזרחים וגם את כולנו, יהודים כערבים, במדינה הזאת. הגיע הזמן להפסיק את פרויקט ההתנחלות ולעבור למדיניות נורמלית. תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סמי, אתה קיבלת יותר מדי קריאות עידוד מהליכוד, מהשותפים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מנסור עבאס יבנה את אביתר. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> השותפים מהליכוד פה וש"ס נתנו לך קריאות עידוד כל הדרך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תגיד, כמה תקציבים בנט נתן לכם כדי שתתקפו אותו כל היום שהוא ימני? כמה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת שיין. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בטח זה הדיל: קבלו את חוק החשמל, קבלו תקציבים, רק תגידו שאני ימני כל היום. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אל תהיה קונספירטור – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זו לא קונספירציה, זו האמת. תגיד את האמת. אתה אולי לא יודע. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> זו האמת, נו, מה. שותפות אותנטית. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה שותף זוטר, כנראה. אתה לא מעורב בדילים האלה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> שלמה, נו, מה? סמוך עליי שאני רואה הכול. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – מונופול על הרוע? גם לצד השני יש. מה אתם חושבים, שרק אתם יכולים להיות גזענים? יש לכם מתחרים בגזענות. על מה אתה כועס? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא, יש לי – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> על מה אתה כועס, שיש לכם מתחרים בגזענות? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> על בג"ץ, על בג"ץ ששם אתכם פה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שני הצדדים גזענים – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שחאדה, חבר הכנסת אבו שחאדה, יש מישהו שממתין על הדוכן. בבקשה, חבר הכנסת שיין. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל אדוני היושב-ראש, הוא נעלב מזה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מצוין. אני מעדיף שתזמין את חבר הכנסת קרעי לקפה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, שחברי האופוזיציה ישלימו ביניהם, אחרי זה – המשותפת והליכוד, שיפסיקו לריב אחד עם השני. יש להם אינטרסים משותפים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת שחאדה, תדבר עם חברת הכנסת זועבי, היא קרובה אליך. דבר איתה. יותר קרוב. דבר איתה – – – << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר עמדתי כאן במליאה והתרעתי על כך שהגינוי הגורף של מערכת החוק בישראל מוביל לאנרכיה. היו אלה ימים של כאוס. ראש האופוזיציה אפילו התיימר, מעל במה זו ממש, לדמות את פרשת פגסוס, ואני מצטט, לשימוש של צה"ל במטוסי F-35 שאנחנו משתמשים בהם נגד איראן, חיזבאללה, חמאס, כדי להפציץ את אזרחי ישראל, לא פחות ולא יותר. סוף ציטוט. שר המשפטים והבט"פ לשעבר כינה את המשטרה ואת הפרקליטות מאפיוזה קרימינלית. האחרים זעקו זעקות שבר נגד המשטרה, הפרקליטות ואפילו נגד ועדה ממלכתית או ממשלתית בטענה שלא יספיקו לנקות את הרפש. לפי זעקותיהם המבהילות והמפחידות, כל המערכת רקובה, אין עוד אמון במשטרה ובמערכות החוק הישראלי והכול אבוד. שוד ושבר. חווינו שבועות של טרלול של מדינה שלמה סביב קמפיין אגרסיבי אשר לא התבסס על ראיות שהוצגו בפני הציבור אלא על שמועות בעלמא. זעקות השבר בדבר יום הכיפורים של החברה הישראלית ובדבר המדינה הטוטליטרית היו לעיתים היסטריות. כולנו הבנו שדרושה חקירה יסודית, וגם אני הייתי בעד ועדת חקירה, אבל עכשיו, כשהמציאות נראית שונה לחלוטין, עלינו לשאול את עצמנו מה ראוי לעשות עם זה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יוסי, תעביר לנו טלפונים טיפשים. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כיצד נכון לנהוג עתה כשהולך ומתברר שלא כצעקתה? האם עלינו לשמוח לאידו של כל כלי תקשורת כזה או אחר שרק אתמול חגג את ניצחונו המקצועי? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הייתכן שנניח למשבר ווטרגייט הישראלי להפוך לפארסה? את התנהלותה הגמלונית של המשטרה במשבר – התנהלות שלא עזרה לאף אחד להבין מוקדם יותר שייתכן שבכלל מדובר בספין – אני מותיר לטיפולו של מי שמופקד על כך. יש להצטער על שזו התנהלות דוברות המשטרה: דובר אחד למפכ"ל, דובר אחר למשטרה, והמפכ"ל עצמו משדר מאבו דאבי. המשטרה חייבת לעבור שיקום וחייבים להחזיר לה את אמון הציבור. אבל אסור לתת לנו בשום אופן להגיע למצב של אנרכיה וחוסר לגיטימציה, ויש להימנע מהרס המערכת ברטוריקה בלתי נשלטת נגד מוסדות המדינה. הבית הזה אחראי, בין היתר, לנורמות שעל פיהן יחיו תושבי מדינת ישראל את חייהם ולקביעת האיזון הראוי בין ערכים דוגמת חופש הביטוי לבין זכותם של אנשים ושל גורמים אחרים, פרטיים וציבוריים, שלא יכפישו אותם ושלא יוציאו את דיבתם רעה. בעידן הטכנולוגי המתקדם שבו אנו חיים, הרשתות החברתיות והפייק ניוז מסכנות דמוקרטיות רבות. זהו עידן הפופוליזם, שבו אפקט הפרפר של הרשת הוא יום-יומי; כך, גם אם אין יד זדונית שמהדהדת במכוון את המסר, ועל אחת כמה וכמה כאשר נעשה שימוש תכוף בבוטים או ביד מכוונת ברורה אשר מאפשרים למפיצי המידע לשלוט במסר ולעשות בתודעה הציבורית כבתוך שלהם. בשנים האחרונות למדנו, אדוני, שגם האויב יודע להצטרף לחגיגה וללבות את האש. אבל מי מופקד על שמירתנו מפניו? כיצד ניתן להבטיח שאנו לא מתפוררים מבפנים, אדוני, גם בסיועו? התחרות האין-סופית בין כלי התקשורת מי ישדר את הסקופ כמה שניות לפני האחר, מכריעה אפילו עורכים מנוסים שלא היו שותפים לפרסום הראשוני, אך מבקשים להיות רלוונטיים בתוך החגיגה התקשורתית של החשיפה לכאורה. אלא שבדרך הם מאבדים כל רסן מקצועי ואתי כאחד. הסטנדרטים הנדרשים היום מעורך או מיועץ משפטי של כלי תקשורת חייבים להיות קשוחים הרבה יותר. לא מדובר רק בעניין של אתיקה מקצועית, מדובר בשלום החברה ממש. עלינו להוביל לתגובה נחרצת בגין פרסומו של כל פייק ניוז פוגעני, אדוני השר שיושב כאן, וזאת גם על מנת שהנפגעים מפרסום כזב יוכלו לעמוד באופן אפקטיבי על כבודם ועל שמם הטוב ועל מנת שיהיה בידם להיפרע מאמצעי תקשורת שהתרשל. על עורכי אמצעי התקשורת בישראל לשאול את עצמם בכנות אם הם מוודאים שהמקורות של התחקיר שאת ממצאיו המרעישים בכוונתם לפרסם לא היו מעורבים בעבר בפסאודו-חשיפות שלא הניבו אף הן ולו בדל ראיה. האם לפני שהם חורצים את דינו של זה או אחר הם מקפידים לוודא שאין מדובר במסע נקם, למשל, ומבצעים אימות נוסף, הצלבות, לפני שהם מתפתים לפרסם ראשונים את הסקופ? חבריי חברי הכנסת, במצבו הנוכחי, הדין אינו נותן בידינו פתרון טוב לסוגיות אלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, ישנת, אני מבין. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הגיע הזמן שהן יידונו בבית הזה באופן רציני ויסודי ובכובד ראש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תלוי מי מדבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מסיים. חופש הביטוי הינו זכות יסוד אשר יש להקפיד בכבודו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כבר דקה וחצי הוא עובר. שתקתי. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מסיים. חופש הביטוי הוא זכות יסוד אשר יש להקפיד בכבודה – את האיזון הראוי והנכון – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תמיד אתה ישן כשצריך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> גם לי קורה שאני מפספס. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – שעליו יש להקפיד, שבין זכות יסוד זו לבין זכותו של אדם לשם טוב ולכבוד, משתנה בחלוף העיתים ובהתקדם הטכנולוגיה. חוק איסור לשון הרע נחקק ב-1965 – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> יוסי, הקצרנית לא מספיקה לכתוב אותך. לאט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום. חבר הכנסת שיין, תודה. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ומאז חקיקתו לא הוכנסו בו שינויים. הגיע הזמן, ואני קורא לכולנו – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> משפט אחרון, אדוני. – – מעל במה זו: אם, כפי שהולך ומתברר לכאורה, הממצאים יעידו שאכן מדובר בפרסומים חסרי תשתית, אל לנו לעבור לסדר-היום. עלינו לפעול על מנת לשמור – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – שהמדינה לא תידרדר לאנרכיה ודה-לגיטימציה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מעוז, בבקשה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לא דיברת על ליברמן, שדיבר על פאינה, וצריך לבדוק. הוא אישר לך את הטקסט? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת שיין, רק תסביר לנו למה הבוס שלך הולך עם טלפון טיפש. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מבין שהיום אנחנו טיפה יותר נוחים עם הזמן, אפשר טיפה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> פה אני נרדמתי, אני מודה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, לא, זה בסדר. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> רק בנט ישן צוהריים. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> גם מתוך ערנות ניתן עוד קצת זמן. למה לא? יש זמן. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> עד שיגיעו להסכמות – – – << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אי-תפקוד משרדי הממשלה – זו הכותרת של האי-אמון. אני רוצה לקחת שר אחד לדוגמה ולהראות איך הוא פועל במנותק מייעודו של משרדו ואף הפוך לו, והכול בשירות האג'נדה הפוסט-מודרנית שלו. כבוד השר, סליחה שלא הזכרתי אותך בהתחלה. השר הורוביץ, שכנראה סבור שהוא לא שר הבריאות אלא השר לענייני הפרוגרס, לא עוצר באדום ולא רואה אף אחד ממטר במאמציו לכפות את דעת המיעוט על הרוב. בשיא הגל הרביעי של הקורונה, כאשר ניתוחים בבתי חולים נדחו, הוא הודיע על תיעדוף ניתוחי המרה וקיצור זמני ההמתנה אליהם. ומה עם כל אלו שמחכים לניתוחים מצילי חיים? לא ממש מעניין אותו. בהמשך הוחלט בבנק הדם ובמד"א, על פי הנחיית השר, להשמיט מטופסי תרומת הדם את השאלה על ארצות המוצא של אב ואם, למרות העמדה המקצועית של מנהלת מערך שירותי הדם של מגן דוד אדום, שהסבירה מדוע זה נצרך. ומה עם המחסור במנות הדם שנוצר בבתי החולים, בין השאר בשל היריקה בפרצופם של אלפי תורמים שמבקשים לתרום בלי מחיקת אביהם ואימם? זה לא ממש משנה, במיוחד אם אפשר ברשעות לזרוק את האשמה על אותם תורמים. ועדת סל התרופות, ברוח השר הממונה, החליטה לממן ניתוחים לשינוי קול למי שעברו ניתוחי המרה. ומה עם טיפולים ותרופות לחולי סרטן שהוצאו מהסל? נו, כמו לשלום, גם לאג'נדות יש קורבנות. וכעת, שוב השר החליט לעקוף את הכנסת – ולו כידוע שופטי בג"ץ לא יפריעו – והוציא חוזר שמבקש לאסור טיפולים פסיכולוגיים מקצועיים למי שמבקשים להתמודד עם נטייתם ולקבל סיוע מקצועי כדי שיוכלו להקים בית נאמן בישראל – בית של איש, אישה וילדים. ומה עם האומללות שהם גוזרים על כל אותם צעירים עם האיסור שלהם? מה עם זכויות הפרט שלהם? ואללה, הצחקתם את כבוד השר. כל מה שהוא דואג זה לקהילה שלו, למקורבים אליו ולקידום האג'נדות הפרוגרסיביות שלו; ממש כמו חברו השר כהנא, שמקדם רפורמות בכשרות ובגיור, שמטרתן אך ורק לטובת רבני צהר המקורבים אליו ואל השר ליברמן. משרדי הממשלה, אדוני היושב-ראש, אינם מתפקדים לטובת כלל הציבור. משרדי הממשלה משועבדים למקורבי השרים והאג'נדות הפרטיות שלהם; ממשלה שבה היהדות out, הפוסט-מודרנה והפרוגרסיביות in. הגיע הזמן שממשלה זו תהיה out וממשלת המדינה היהודית תהיה in. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת השכל, בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> תודה רבה. גם אני רוצה להתייחס בנאומי היום לפרשת NSO ולדברים שחשף העיתונאי תומר גנון, לאחר הדברים שהזכיר כאן חבר הכנסת שיין. אני אומר בכנות, כשאני שומעת דברים שקרו לכאורה, כמו למשל ציתות לבני משפחה וצוותו האישי של ראש ממשלה מכהן, זה מדיר שינה מעיניי. מעקב אחרי בכירים במשרדים ממשלתיים ללא חשד עם יסוד סביר להניח עבירה חמורה כמו פשע על ידיהם, מזכיר לי משטרים אפלים קומוניסטיים וטוטליטריים שביניהם לבין ישראל אין שום קשר ואסור שיהיה קשר. חדירה לפרטיות של כל אזרח במדינת ישראל, בין שהוא מוביל מחאה או ראש עיר, היא לא פחות מריסוק ערכי הדמוקרטיה הישראלית, איבוד דרך ושבירת אמון הציבור במערכת שאמורה לשמור ולהגן עליו. זה שנים מספר שאנחנו רואים איך מערכת אכיפת החוק והמשפט לוקחת סמכויות שלא שלה ומרחיבה את שיקול הדעת שלה, מפירה את האיזון הבסיסי ביותר בדמוקרטיה ואת יכולת האזרח הבודד להתייצב מול אותן מערכות כאשר הן פוגעות בו ולא מתנהלות כפי שמצופה מהן. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בקואליציה רוצים למסמס את זה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אינני מתכוונת להשמיד אותן, כפי שחלק מהנוכחים רצו גם בעבר, אלא בכלים נכונים לבנות את הבלמים והמעצורים. דבר אחד שהממשלה הזו חייבת לעשות הוא לתקן ולבנות מחדש את שתי המערכות האלה באמצעות פיקוח, שקיפות. כך נצליח לבנות מחדש את האמון הכל-כך נדרש. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה בדיוק מה שאני אומר כל הזמן: לפרק ולהרכיב מחדש. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> בעניין הזה צריכה להיות לנו, לכולנו כאן בבית הזה, מטרה משותפת: לחדש את המנדט שניתן למערכת אכיפת החוק בתוך מסגרת ששומרת על חירויותיהם ופרטיותם של אזרחי ישראל, לסמן מחדש את הקווים האדומים ואת המעצורים והבלמים הנדרשים במסגרת תפקידם. יש להקים מייד ועדת חקירה ממלכתית שחבריה אינם מגיעים מעולם אכיפת החוק או הרשויות המבצעות. יש להוציא לאור באופן מיידי את המידע הרלוונטי ולמסור אותו לאותם ארגונים אזרחיים, עיתונאים, אנשים שהקדישו את חייהם במטרה להגן על פרטיות האזרח, לנתח ולחטא את המערכת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שרן, לא שמעת חדשות? הם לא רוצים להקים ועדת חקירה ממלכתית. זה אנחנו – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> תוציאו את הפרוטוקולים, תוציאו מסמכים, תוציאו את הצווים ואת הנתונים הנדרשים כדי לחטא את המערכת באור השמש. יש לחקור ולנקות אותה מבכירים אשר מאמינים שהם נמצאים מעל החוק. יש לחקור גם את מי שהיו ראש הממשלה, השר לביטחון הפנים ושר הסייבר בתקופה הרלוונטית. אם הם ידעו ושתקו, זה חמור מאוד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כי הם הורו לרגל אחרי עצמם, שרן. איזה לוגיקה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> ואם הם לא ידעו מה נעשה מתחת לאפם – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיכום. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – ובתחום אחריותם, זה חמור כפליים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שרן, אנחנו נגיש הצעה להקמת ועדת חקירה ממלכתית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, תאפשר לה משפט לסיכום. היא כבר עברה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אסור להפיל על שוטר או חוקר את המחדל, שיספוג את האש, ויש לגשת באומץ לדרג הבכיר שניהל, אישור וביקש ולדרוש ממנו את התשובות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> מי שחצה את אותם קווים אדומים צריך לתת את הדין. תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נגיש הצעה להקמת ועדת חקירה ממלכתית. את תצביעי בעד? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> לצערי, בכנסת העשרים, העשרים-ואחת, העשרים-ושתיים והעשרים-ושלוש לא הצלחנו לטפל בזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת זועבי, בבקשה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> באמצעות החקיקות שאנחנו מעבירים היום – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת השכל. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – אני מקווה שסוף כל סוף נוכל להחזיר את אותם איזונים ובלמים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת השכל, תודה. תיקחי את קרעי לכוס קפה, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> את קראת עכשיו להקמת ועדת חקירה ממלכתית. את תצביעי בעד הצעת החוק הזאת? << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> אנחנו נקים אותה. אנחנו לא צריכים את העזרה שלכם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> את לא תקימי. בנט מפחד להקים אותה. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> אנחנו לא זקוקים לעזרה שלכם להקים אותה, והיא תקום. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הם לא רוצים להקים. נראה אתכם מקימים. בואי נתערב שהם לא מקימים. << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> בוא. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה תעשי? << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> ואם כן? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תגידי את. אני אצביע בעד חוק שלך. ואם לא? << קריאה >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. חברת הכנסת השכל, חברת הכנסת השכל, קחי את חבר הכנסת קרעי לקפה, תסתדרו. בבקשה. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת הנכבדים, כבוד השר, בשבוע שעבר שר האוצר וראש הממשלה הכריזו על תוכנית כלכלית להתמודדות עם יוקר המחיה. יש שם כמה בשורות חשובות שאין לזלזל בהן: הוזלה של מוצרי יסוד, הרחבת הסבסוד של צהרונים ונקודות זיכוי במס הכנסה עבור משפחות. אבל, ויש אבל, מהחשש שלא לחזור על טעויות הממשלה הקודמת ולפזר כסף ממסוק, התפספסה אוכלוסייה שלמה, המוחלשים ביותר – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר_המשך >> זה מה שהיה, זה מה שהיה, בוסו. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> מה שלא – – – לא צריך. << דובר_המשך >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר_המשך >> זה מה שהיה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – פיזרו – – – << דובר_המשך >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר_המשך >> אלו שלא ייהנו מנקודת זיכוי מס כי אינם מרוויחים מספיק – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר_המשך >> תקשיב, כי אני מדברת גם על האוכלוסייה שאני מייצגת – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בוסו, תודה. << דובר_המשך >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר_המשך >> – – וגם על האוכלוסייה שאתה מייצג. גם הציבור החרדי וגם הציבור הערבי הם המוחלשים ביותר שלא ייהנו מנקודות זיכוי המס כי הם לא מרוויחים מספיק להגיע למדרגת המס. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם נתתם לעשירים, ג'ידא. << דובר_המשך >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר_המשך >> מזל שאנחנו, חברי הכנסת, הגורם – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רק לעשירים נתתם. << דובר_המשך >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר_המשך >> – – הגורם המפקח על הממשלה כאן כדי לשמור לכם על הגב. אני אוודא שהתיקונים הנחוצים ייעשו עוד לפני הקריאה השנייה והשלישית, כי לא ייתכן שתוכנית להתמודדות עם יוקר המחיה תפספס את אלו שהכי נפגעים ממנו. כדי שאוכל להצביע בעד תיקוני החקיקה הנדרשים בלב שלם, מענק העבודה חייב לגדול. הוא חייב לכל הפחות להשתוות ל-5,350 שקל של נקודת זיכוי המס, אחרת אנחנו נתרום במו ידינו להגדלת הפערים בין מעמד הביניים לבין השכבות החלשות, ולא לזה באנו לעבוד במשכן הזה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אז מה את עושה בעניין, ג'ידא? << דובר_המשך >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר_המשך >> אני אוודא, גם בעזרתכם, שאנחנו עוד לפני הקריאה השנייה והשלישית נעשה את התיקונים הנדרשים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד. << דובר_המשך >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר_המשך >> תבוא לוועדת הכספים ותעשה את זה יחד איתי, קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני נמצא שם, ג'ידא. << דובר_המשך >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר_המשך >> בנוסף, כפי שציינת עוד בדיוני התקציב, בלי אוטומציה של ההליך הביורוקרטי זה פשוט לא יעבוד. צריך גם מנגנון של אוטומציה. 30% מהאוכלוסייה – הקשישים, אימהות חד-הוריות, אוכלוסיות מוחלשות ובהן גם הציבור החרדי וגם הציבור הערבי – פשוט לא ייהנו מההטבה. זה הזמן להשלים מנגנון אוטומטי לקבלת המענקים. הטכנולוגיה קיימת, כולה עניין של קצת רצון. צעד נוסף שמגיע אלינו הוא עסקת החבילה. אני רוצה רק להגיד דבר אחד לגבי שכר המינימום. שכר המינימום, עם עליית המחירים הנוכחית – תוספת של כמעט חצי שקל פשוט איננה מענה הולם לכורח השעה. למעשה, במונחים ריאליים היא לא תוספת בכלל, וייתכן שאף מדובר בשחיקה. זו העת לשכר מינימום משמעותי יותר. אני מאמינה שהקואליציה היא קואליציה שמוודאת שטעויות שמגיעות אליה בקריאה הראשונה לא יישארו בקריאה השלישית. התוכניות הללו מהוות התחלה טובה, אבל הן לא יצאו מהכנסת כפי שנכנסו, אינשאללה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הלוואי. << דובר_המשך >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ליברמן דאג לחברים העשירים שלו ואנחנו נשארים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קיש, עדיין – לא, עדיין שמית? כי אין כאן אנשים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הבעיה שלי – לא ידעתי אם לסכם או לא לסכם – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אין סיכום, אני עובר להצבעה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אם אתה עובר להצבעה תעבור להצבעה. בלי שמית, אני מושך את השמית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אלקטרונית? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אלקטרונית. אם כך, מה? אם כך, לא, אנחנו – חבר הכנסת קיש, אתה מושך את השמית? אוקיי. חבר הכנסת קיש, האופוזיציה באמצעות חבר הכנסת קיש משכה את השמית. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית, הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 1 << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע, אני אסביר, מאה אחוז. דקה, צודקים. מי שיצביע בעד – זה בעד האי-אמון. מי שיצביע נגד – זה נגד האי-אמון. אני תכף מתחיל את ההצבעה מחדש. בעד זה בעד האי-אמון. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעת הליכוד להביע אי-אמון בממשלה – 10 נגד – אין נמנעים – 2 הצעת סיעת הליכוד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> איפה כל השפנים? איפה הקואליציה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בוסו, אל תפריע באמצע ההצבעה. תודה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תן לי, תן לי. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> איפה הקואליציה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עשרה בעד, שניים נמנעים. אם כך, ההצעה לא עברה. אנחנו עוברים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה? למה לא עבר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל צריך 61. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עצם ההצבעה התקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי. עשרה חברי כנסת בעד – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אפס נגד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – אפס נגד – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הכנסת קיבלה את האי-אמון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – שניים נמנעים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הכנסת הביעה אי-אמון בממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> זה נכון, זה נכון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנו. אם כך, יש הצעת אי-אמון, ההצעה לא עברה כי אין 61. עוד פעם אתם רוצים? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא קמה הממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הצבעתי, אמרתי כמה הצביעו בעד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה לא קשור, ההצעה עברה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מכיוון שהייתם צריכים להביא 61. אין 61. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, כדי להקים ממשלה חלופית. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כדי להקים ממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי, הבנתי, בסדר. אם כך, אני עובר להצבעה הבאה, על הצעת האי-אמון הבאה. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעות יהדות התורה וש"ס להביע אי-אמון בממשלה – 13 נגד – אין נמנעים – 1 הצעת סיעות יהדות התורה וש"ס להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 13, אין נגד, אחד נמנע. אם כך, ההצבעה: 13 בעד, אבל ההצעה לא עברה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ההצעה עברה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי, חבר הכנסת קרעי, מספיק. פעם אחת אני שותק. מספיק. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל זה חשוב שהציבור ידע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי אותך, תעלה למעלה ותגיד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הינה, ירדנה מהנהנת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי אותך. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אפשר להצטרף? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגמר, סגרתי, הצעת האי-אמון לא נתקבלה. זהו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> התקבלה, התקבלה. הכנסת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, מספיק עם זה. הבנתי אותך, הבנתי אותך. חבר הכנסת קרעי, אל תשנה סדרי עולם. בבקשה ממך, אל תשנה סדרי עולם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא, אבל – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי אותך. אני קורא אותך לסדר. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> תעבור לסדר-היום. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק חסיון ראיות (טיפול נפשי בהליכים פליליים שעניינם עבירות מין או אלימות חמורה) (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, של חברות הכנסת מיכל רוזין, מירב בן ארי ואבתיסאם מראענה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק דמי מחלה (תיקון מס' 6) (חישוב היעדרות לחולים במחלה קשה), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/883).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם כך, אנחנו ממשיכים בסדר-היום – הצעת חוק דמי מחלה (תיקון מס' 6) (חישוב היעדרות לחולים במחלה קשה), התשפ"ב–2022, לקריאה הראשונה, של חברות הכנסת אורלי לוי אבקסיס ונעמה לזימי. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת אבקסיס, בבקשה. חברת הכנסת לוי. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, החוק הזה, ששותפה לו חברתי נעמה לזימי, בא בעצם להסדיר את כל העניין של חולים במחלות כרוניות, שלצערנו הרב, חצאי ימים של בדיקות וכדומה – לא רק שלא משלמים להם את הימים האלה, גם אותו חולה, חלילה וחס, אם נרפא ממחלת הסרטן ויש לו מעקבים לאחר מכן, הוא צריך לתת את ימי החופש שלו, שנגמרים די מהר, צריך לשלם את ימי העבודה שלו. ובל נשכח שבהרבה מאוד מקרים המחלה הזאת גם גורמת לכך שאותם אנשים נאלצים לנטוש את מקום עבודתם, לא בגלל שהם רוצים בכך אלא בגלל שהמצב הפיזי שלהם לא מאפשר להם. פה אנחנו מאפשרים להם לשמור על מקום העבודה שלהם, אנחנו מאפשרים להם להתפרנס בכבוד, להחזיק את הראש מעל המים, עד יבואו ימים טובים יותר. אני אהיה קצרה, נעמה, כי נשאיר זמן גם לקריאה שנייה ושלישית, ואני באמת באמת חושבת שההצעה הזו כל כך חשובה, אז אנחנו לא רוצים להתמהמה, ואני שמחה מאוד שהעברנו אותה בצורה הטובה ביותר בוועדת הבריאות, ואני, מבחינתי אפשר לעבור להצבעה, אם אפשר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש רשימת דוברים. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, יש רשימת דוברים, הבנתי. אז הצעת החוק הזאת נולדה בעצם ממפגש אישי, כמובן עם עמותה מדהימה שקוראים לה "חלאסרטן", שבאמת מטפלים בכל הנושא ובאתגרים הבלתי-נתפסים של אותם אנשים, שפתאום באמצע החיים מגלים שחרב עליהם עולמם, וצריכים להתמודד עם טיפולים מטורפים, עם חיים לא פשוטים, עם לחזור הביתה ויש לך ילדים. עמותת "חלאסרטן" עושה עבודה נהדרת, כי היא מסתכלת על אוכלוסיית גיל שלצערי הרב עדיין לא נתנו לה את תשומת הלב הנכונה. דווקא הצעירים החולים, אותם אנשים שנמצאים במרוץ של החיים, בהקמת המשפחה, בבניית הפרנסה, אותם אנשים, בעצם אין להם מענה אמיתי של חליפה שתפורה למידות ולבעיות שלהם. וכשאני אומרת את זה, אז קודם כול צריך להצדיע לעוסקים במלאכה וצריך להצדיע לכל אותם אנשים שסיפורי החיים שלהם בסוף מהווים לנו השראה. כאלה הם גם אותם אנשים שהביאו בסופו של דבר לחקיקת החוק הזה. כולי תקווה שבעזרת השם ובקרוב הצעת החוק הזו תעבור גם בקריאה השנייה והשלישית. אני מבקשת מכם לתמוך. נעשה את זה קואליציה ואופוזיציה יחד ונוכיח שבנושאים האלה אנחנו יודעים להיות לא רק אנושיים אלא גם לשתף פעולה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קרעי, בבקשה – מוותר. בבקשה, חברת הכנסת לזימי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, זה מרגש לא פחות להיות פה מאשר בקריאה הטרומית, כי עם כמה שהיה סיזיפי ולא פשוט להעביר את החוק הזה במשך חודשיים של עבודה בוועדת העבודה והרווחה, עשינו את זה מהר ובטוח, וזה כבר עבר לקריאה ראשונה. אורלי אמרה דברים חשובים, ואני אגיד את הדברים הנוספים. אני חושבת שהחוק הזה מסדיר מחדש את מערכת היחסים בעולם העבודה, שזו גם מערכת יחסים שצריכה להיות על בסיס רשת סוציאלית והבנה שכל אדם יכול למצוא עצמו, או יכולה למצוא עצמה, חולה פתאום, ועלינו כחברה, כמדינה, לאפשר את השיקום, שהוא גם נפשי, גם מנטלי וגם כלכלי. לא להאמין שלא היה לפני כן את החוק הזה, שבעצם מאפשר דמי מחלה מלאים מהיום הראשון לחולים במחלות קשות, סרטן וכליה, אשר נאלצים גם לטפל בעצמם וגם כשהם חוזרים לאיזושהי שגרת עבודה – לצאת לטיפולים ולבקרה ולהשתלב חזרה בשוק העבודה. זה אינטרס באמת מובהק שלנו שהאנשים האלה יחזרו לשוק העבודה בישראל. אני רוצה להתחיל ולהודות כאן בקריאה הזו, קריאה ראשונה, קודם כול לחברה שלי נעמה ריבה, שהפנתה אותי ל"חלאסרטן", העמותה המופלאה הזו, ודרכה הכרתי את עידן ליבוביץ', שהוא בעצם זה שעלה על הלקונה הזו בחוק, שהייתה חייבת להיות מתוקנת. אני חייבת לומר שכשהם הפנו את זה אליי אני נדהמתי – נדהמתי שאנחנו כחברה וכמדינה לא עשינו את זה עד כה; נדהמתי שחולי סרטן ואנשים שחולים במחלות קשות בסך הכול צריכים שמישהו יראה אותם ויאפשר להם לממש את ימי המחלה שלהם לטיפולים, למעקב, לבקרה. היום אנחנו מסדירים את המצב האבסורדי הזה, וזו באמת בעיניי מהפכה של ממש. החוק הזה לא עבר בקלות, ואני דווקא רוצה להודות לשרים ולשרות, לשרת הכלכלה אורנה ברביבאי, לשר הבריאות ניצן הורוביץ, לשר המשפטים גדעון סער ולשר האוצר אביגדור ליברמן. החוק הזה עבר רב-משרדי, מה שנקרא – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> נעמה, תשאירי משהו – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא, אני פה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום כבר. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אוקיי, בסדר גמור. אני שמחה להעביר את זה היום. ואורלי, יש לנו עוד קצת עבודה לפני קריאה שנייה ושלישית, מה שנקרא: נעשה ונצליח. החוק הזה חשוב. כל הכבוד לכולנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קרעי? חבר הכנסת קרעי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אף אחד לא – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קרעי, אל תציג את האחרים. תתעסק בעניינים שלך. על פי הפרוטוקול אני צריך להקריא את כל הרשימה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל לא עושים את זה כאן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, יש דיון אישי. עם כל הכבוד לך, אתה לא קובע לאחרים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד מה שאני רוצה, ואתה תתייחס איך שאתה רוצה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז אני אומר לך, תפסיק לתת לי הוראות. אל תגיד לי מה לעשות, זה הכול. הבנתי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תתקדם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אזולאי – איננו; חבר הכנסת כסיף? חבר הכנסת כסיף? חבר הכנסת עופר כסיף? חבר הכנסת פרוש – איננו; חבר הכנסת בן צור, חבר הכנסת בן צור – בבקשה; חבר הכנסת יברקן – איננו; חבר הכנסת בוסו – איננו; חבר הכנסת טיבי – איננו; חבר הכנסת אוחנה – איננו; חבר הכנסת גפני. עליזה בראשי, בבקשה. תודה. חבר הכנסת אבו שחאדה – מוותר; חבר הכנסת אייכלר – איננו; חבר הכנסת אבוטבול – מוותר; חבר כנסת פינדרוס – מוותר; חבר הכנסת ישראל כץ? חבר הכנסת ישראל כץ – מוותר; חבר הכנסת אמסלם – מוותר; חבר הכנסת אלי כהן – איננו; חבר הכנסת גלנט – איננו; חבר הכנסת מולה – איננו; חברת הכנסת סלימאן – מוותרת; חבר הכנסת סעדי – מוותר; חבר הכנסת טאהא – איננו; חברת הכנסת מגן תלם – איננה; חברת הכנסת רגב – איננה; חבר הכנסת סמוטריץ' – איננו; חבר הכנסת עודה – איננו; חבר הכנסת מלכיאלי – מוותר; חבר הכנסת קיש – מוותר; חבר הכנסת ביטן – איננו; חבר הכנסת לוין – מוותר; חבר הכנסת ליצמן – מוותר; חבר הכנסת מעוז – איננו; חבר הכנסת אשר – איננו; חבר הכנסת מרגי – מוותר; חבר הכנסת אקוניס – מוותר; חבר הכנסת סופר – איננו; חברת הכנסת דיסטל – איננה. אם כך, נא לשבת, בבקשה. הצעת חוק דמי מחלה (תיקון מס' 6) (חישוב היעדרות לחולים במחלה קשה) – הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 42 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק דמי מחלה (תיקון מס' 6) (חישוב היעדרות לחולים במחלה קשה), התשפ"ב–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 42, אין נגד, אין נמנעים. אם כך, הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> ועדת מעמד האישה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מעמד האישה – תעבור לוועדת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 229 – הוראת שעה) (דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית), התשפ"ב–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/878).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם כך, אנחנו עוברים כרגע לסעיף מס' 5 – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 229 – הוראת שעה) (דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית), התשפ"ב–2021, לקריאה ראשונה, של חברי הכנסת חוה אתי עטייה, איתן גינזבורג, רייטן מרום וקבוצת חברי הכנסת. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת עטייה, בבקשה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי כולם, בשעה טובה ומוצלחת כמעט אפשר לברך שהחיינו על התקדמות הצעת החוק החשובה הזאת שאני שותפה לה. בעקבות העלייה החדה בשיעור האבטלה בתקופת הקורונה, אין ספק שעידוד המובטלים להכשרות מקצועיות יסייע להם להשתלב מחדש בשוק העבודה כשהם בעלי יכולות וכישורים טובים יותר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שנייה, בבקשה. חברי הכנסת, בבקשה לשבת. חבר הכנסת קיש, גינזבורג, רוזין – תלכו מתחת למחסה, אי-אפשר לנהל כך מליאה. אתם פשוט מפריעים לדוברת. לא שומעים את דבריה. חבר הכנסת שמחה, חברת הכנסת זועבי, תשבו, בבקשה, תמשיכו לשוחח בשקט. בבקשה, חבר הכנסת אשר, חבר הכנסת אשר, תודה. בבקשה להמשיך. << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר_המשך >> בשעה טובה ומוצלחת, כמעט אפשר לברך שהחיינו על התקדמות הצעת החוק החשובה הזאת, שאני שותפה לה. בעקבות העלייה החדה בשיעור האבטלה בתקופת הקורונה, אין ספק שעידוד המובטלים להכשרות מקצועיות יסייע להם להשתלב מחדש בשוק העבודה כשהם בעלי יכולות וכישורים טובים יותר. כך תעטוף אותם רשת ביטחון כלכלית בזכות דמי האבטלה שהם יקבלו בתקופת ההכשרות. מכובדיי, לפי הוראת השעה הקודמת, תקופת הזכאות הסתיימה בחודש דצמבר 2021. סיום זה מייצר תמריץ שלילי למובטלים, והם ייאלצו לעצור את ההכשרה המקצועית שהתחילו בה. אם לא תוארך תקופת הזכאות, יקבלו מובטלים דמי אבטלה מופחתים ב-70% מדמי האבטלה שיכלו להיות זכאים להם אילו השתתפו בהכשרה המקצועית. דוח מבקר המדינה קבע כי לצמצום בהיקף הפעילות בתחום התעסוקה עשויות להיות השפעות חמורות על סיכויי השתלבותם מחדש של המובטלים בשוק העבודה, דבר שהוא ההפך הגמור מכל כוונת המחוקק להטמיע הכשרות מקצועיות בקרב מבקשי התעסוקה. מימון נוסף של תקופת האבטלה למובטלים שמוכשרים בהכשרה מקצועית הוא ערובה לסיוע לשכבות החלשות באוכלוסייה. מחובתנו כמחוקקים להאריך את הוראת השעה, הארכה אנושית כל כך ומתבקשת. אני מברכת את יו"ר ועדת העבודה והרווחה חברת הכנסת אפרת רייטן, שהובילה וקידמה את הדיונים במליאה ובוועדת העבודה והרווחה כדי להאריך את הוראת השעה לסיוע לאותם מובטלים שמוכשרים בהכשרה מקצועית, ולחבריי חברי הכנסת איתן גינזבורג, ולדימיר בליאק וניר אורבך. עוד אני מודה על התמיכה של כל סיעות הבית בהארכת הוראת השעה החדשה עד סוף שנת 2022 בקריאה ראשונה למען יצירת ביטחון תעסוקתי לאותה מובטלים. אני מקווה כי הוראת השעה תהפוך בהקדם האפשרי להצעת חוק קבועה, כפי שהיה בעבר. עוד אני מקווה כי ההצעה הזאת תקל על אותם מובטלים שהשתתפו בהכשרות מקצועיות למצוא תעסוקה ראויה שממנה יוכלו להתקיים בכבוד עם משפחותיהם בביטחון כלכלי. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גינזבורג, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שמועלית בפניכם היום היא בעצם תיקון עוול, תיקון עוול שנמשך כבר שנים, למעשה יותר מדי שנים. הסיפור מאוד מאוד פשוט: אנשים שמקבלים דמי אבטלה כי הם לא עובדים, והם החליטו בשלב מסוים להיענות לשירות התעסוקה וללכת להכשרה מקצועית – מה קורה לאותם אנשים שמקבלים דמי אבטלה? מפחיתים להם את דמי האבטלה מכיוון שהם הלכו להכשרה מקצועית. זה הדבר הכי לא הגיוני שיכול להיות. הרי מה הרצון שלנו, חבריי חברי הכנסת? הרצון שלנו הוא שמי שלא עובד ייכנס בסופו של יום למעגל התעסוקה, ואם אפשר לסייע לו ללכת להכשרה מקצועית, אין שום סיבה שבתקופה שהוא נמצא בהכשרה מקצועית – לא שומעים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברים, אני אצא להפסקה. אתם פשוט כולם מדברים בתאים של המפלגות. אני מבקש שקט. אני אכריז על הפסקה כדי שהמליאה תירגע. זה בלתי אפשרי. אני מבקש עוד פעם ועוד פעם, בבקשה שקט. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – הח"כים יושבים בשקט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה שקט. חבר הכנסת חיים כץ, תודה. בבקשה תאפשרו לדובר לדבר. בבקשה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. כפי שאמרתי, כדי לתת למובטלים שמקבלים דמי אבטלה את היכולת לחזור לשוק התעסוקה, את היכולת לחזור לשוק, הם רוכשים עכשיו הכשרה מקצועית מהמדינה, שמעניקה להם את הזכות להכשרה המקצועית, ולא יכול להיות שבגלל שהם הולכים להכשרה מקצועית, יורידו להם את דמי האבטלה – נכון או לא נכון, חבר הכנסת כץ? לא הגיוני, ובזה בדיוק הצעת החוק באה לטפל. היא באה לאפשר לאלה שהולכים להכשרה מקצועית בתקופה הזאת להמשיך ולקבל את דמי האבטלה שלהם, כי זה נכון וזה צודק וזה מעודד אותם להגיע להכשרות מקצועיות, וזה יוביל אותם בסוף למעגל העבודה, וזה בדיוק מה שכולנו רוצים שיקרה. זה שבעבר החליטו בגלל איזה אירוע כלכלי להפחית את דמי האבטלה למי שיוצא להכשרה – הגיע הזמן לתקן את העוול הזה. זה עוול שהתחיל מזמן, וצריכים להחזיר את מה שהיה בעבר. יצאת להכשרה מקצועית, אתה מקבל דמי אבטלה – תמשיך לקבל את דמי האבטלה בכל התקופה שבה אתה בהכשרה מקצועית, כדי שבסוף ההכשרה המקצועית תוכל להיכנס ולהשתלב שוב במעגל העבודה. ועל כן, חברי הכנסת, יחד עם חברת הכנסת חוה אתי עטייה, יחד עם חברתי חברת הכנסת אפרת רייטן מרום בוועדת העבודה והרווחה, שלושתנו ביחד מובילים את הצעת החוק הזאת, כי אין צודק ממנה. אני אשמח אם חברי הכנסת יוכלו להתגייס ולתמוך בהצעת החוק הזאת. מזכירים לי פה מהיציע, ובצדק רב, שגם חבר הכנסת ולדימיר בליאק שותף נאמן, שותף להצעת החוק הזאת, שותף מלא מלא מלא לסבל של דמי האבטלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני יכול להמשיך? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> גם חבר הכנסת בן צור, גם הוא בעד החוק הזה, זו גם הייתה יוזמה שלו בעבר, ואני מברך גם את חבר הכנסת בן צור על הצעת החוק הזאת. בכלל, חברי הכנסת של ש"ס הם חברי כנסת חברתיים, ובדרך כלל החוקים שלהם הם טובים. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני ארד ונדבר על זה. תודה רבה, חברים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת רייטן, בבקשה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ערב טוב, אדוני יושב-ראש הכנסת. חבריי חברי הכנסת הנכבדים כולם, אני שמחה גם אני להיות כאן ולקדם את הצעת החוק הזו, הצעת חוק הביטוח הלאומי (דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית – הוראת שעה). הוראת שעה – חשוב לי שוב להתעכב על זה, כפי שהתעכב על זה חבר הכנסת איתן גינזבורג. אנחנו אומנם הסכמנו בשלב הזה שמדובר כאן בהוראת שעה בלבד, ואומנם במסגרת הדיונים בוועדה שלנו הצלחנו להאריך ולחרוג מההסכמים שאנחנו הגענו אליהם מבעוד מועד עם הממשלה, והארכנו את זה לשנה וחצי. אבל כמו שאמר חבר הכנסת איתן גינזבורג – ואני מצטרפת לדבריו – מדובר כאן בהוראה חשובה שתהיה הוראת קבע ולא הוראת שעה. אני רוצה גם לציין את שני חברי הכנסת שהצטרפו להצעת החוק הזו, חבר הכנסת ניר אורבך וחבר הכנסת ולדימיר בליאק. הוראת החוק הזו בהחלט נועדה להיטיב עם אנשים שנמצאים בתקופת אבטלה ובסך הכול רוצים לצאת משם, לא להיות נזקקים, לא להיות נתמכים על ידי המדינה. הם מבקשים ללכת ולעשות הכשרה מקצועית. אני רוצה להגיד מילה טובה אפילו לממשלה הקודמת. << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> אני היוזמת ולא הזכרת אותי. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> לא. כמובן, את, בהצעת החוק שלך, הנוספת, ואנחנו אחת אחרי השנייה. העניין הוא שישראל היום נמצאת במקום ה-21 מתוך 37 של מדינות ה-OECD בהוצאה על מדיניות פעילה בשוק התעסוקה – שליש מהממוצע של ה-OECD. בשנת 2020 הייתה ירידה של 35% בהכשרות מקצועיות באגף להכשרות מקצועיות ביחס ל-2019. המחקר שלנו, של הלמ"ס, ב-2016, העלה נתון ברור: הכשרה מקצועית העלתה את השכר של העובדים ב-35%. אז כשאלה הנתונים, והם נתונים כל כך ברורים, אני מצירה על זה שהמלחמות שלי הן עם הממשלה ובתוך הקואליציה. אני מצירה על זה שאני רבה עם אגף התקציבים, שאני והוא ושר האוצר ומשרד הכלכלה אמורים לשרת את אותה מטרה, ודווקא שם הריבים שלנו, הוויכוחים שלנו אם להפוך את ההכשרות האלה להכשרות של קבע, כשהנתונים האלה הם כל כך כל כך ברורים. אנחנו יודעים שזה מיטיב עם האזרחים. כולנו רוצים להעלות את הפריון של המדינה, וכולנו מבינים שגם שם טמון המפתח. אני ממש קוראת מפה גם לשרת הכלכלה, שתומכת בהכשרות המקצועיות ועושה עבודה חשובה מאוד, משקיעה משאבים וכסף רב, להפוך את ההכשרות האלה להכשרות באופן קבוע. אז מכאן אני קוראת לכל חברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק הזו ולהכין אותה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוחנה – איננו; חברת הכנסת ברק – איננה; חברת הכנסת סילמן – לא; חבר הכנסת ביטון; חברת הכנסת דיסטל – איננה; חבר הכנסת עודה – איננו; חבר הכנסת סמוטריץ' – איננו; חבר הכנסת אופיר סופר – איננו; חבר הכנסת קושניר – איננו; חבר הכנסת מלכיאלי – מוותר; חבר הכנסת בן צור – איננו; חבר הכנסת ישראל כץ; חבר הכנסת פינדרוס – איננו; חבר הכנסת סעדי – מוותר; חברת הכנסת וולדיגר – איננה; חבר הכנסת בוסו; חבר הכנסת אבו שחאדה – מוותר; חבר הכנסת כסיף – מוותר; חבר הכנסת ישראל אייכלר – איננו; חבר הכנסת אורי מקלב – איננו; חבר הכנסת משה גפני – איננו; חבר הכנסת פרוש – מוותר; חבר הכנסת כהן – איננו; חבר הכנסת טיבי – איננו; חבר הכנסת גלנט – איננו; חברת הכנסת תלם – איננה; חבר הכנסת ינון אזולאי – איננו; חבר הכנסת קיש – מוותר; חבר הכנסת מעוז – איננו; חבר הכנסת אבוטבול – מוותר; חבר הכנסת יברקן – איננו; חבר הכנסת לוין – מוותר; חבר הכנסת יעקב אשר – איננו; חבר הכנסת מרגי – מוותר; חברת הכנסת רגב – תודה; חבר הכנסת אופיר כץ – מוותר; חבר הכנסת דוד אמסלם – מוותר; חבר הכנסת ארבל – מוותר; חבר הכנסת טייב – מוותר; חברת הכנסת לנדה – איננה; חברת הכנסת שטרית – מוותרת; חבר הכנסת רוטמן – מוותר; חברת הכנסת שיר – איננה; חבר הכנסת ליצמן – מוותר; חבר הכנסת אופיר אקוניס – איננו; חבר הכנסת דוד ביטן – מוותר; חבר הכנסת קרעי – מוותר; חברת הכנסת סטרוק – איננה; חברת הכנסת גולן – איננה. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת, נא לשבת. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 229 – הוראת שעה) (דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית) – הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 48 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 229 – הוראת שעה) (דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית), התשפ"ב–2022, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 48, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, הצעת חוק הביטוח הלאומי עברה, ותועבר לדיון בוועדת העבודה והרווחה. << הצח >> הצעת חוק חסיון ראיות (טיפול נפשי בהליכים פליליים שעניינם עבירות מין או אלימות חמורה) (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/884).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו חוזרים להצעה מס' 4 – אנחנו חוזרים ל-4? אני שואל את הממשלה: עוברים לחיסיון? חיסיון, הבנתי. הצעת חוק חיסיון, ולאחר מכן הממשלה מודיעה – אני רוצה נציג מהממשלה, מהקואליציה. אני מבקש. אתם מוכנים לעבוד מולי? זה באמת כבר בלתי נסבל. האם הקואליציה מושכת? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתם מבזים את היושב-ראש. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שקט בבקשה במליאה. הצעת חוק חסיון ראיות (טיפול נפשי בהליכים פליליים שעניינם עבירות מין או אלימות חמורה) (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, לקריאה ראשונה, של חברות הכנסת מיכל רוזין, מירב בן ארי ומראענה, בכפוף להנחה על שולחן הכנסת. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת רוזין, בבקשה. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, חברי וחברות כנסת, אני רוצה לפתוח קודם כול, להודות לכם שוב שתמכתם, אופוזיציה וקואליציה, בהצעת החוק בקריאה טרומית, ואחרי דיונים ממושכים מאוד בוועדת החוקה, חוק ומשפט, באמת כמה חודשים טובים, שעלו בהם הרבה סוגיות מאוד משמעותיות בנוגע לחיסיון על טיפול נפשי בעבירות מין ואלימות משפחה קשות, הצלחנו להגיע לנוסח מוסכם לקריאה ראשונה. יש עדיין נושאים שנשארו פתוחים ונצטרך לדבר עליהם גם לקראת שנייה ושלישית, בעיקר בנושא של קטינים, ועד כמה באמת להגדיר את הנושא של חיסיון נפשי כנושא מהותי. אתם יודעים, במדינת ישראל יש חיסיון על טיפול רפואי, יש חיסיון על יחסי עורך דין–לקוח, שהדברים חסויים, אבל משום מה הנושא של טיפול נפשי – אין עליו חיסיון, וכאשר נפגע או נפגעת מגיעים למשטרה להגיש תלונה, יכול החוקר לדרוש בעצם את כל החומר הטיפולי של אותו נפגע ונפגעת, לאו דווקא במה שקשור לפגיעה או לעבירה אלא בכל דבר – אם בטיפול הנפשי סיפרה הנפגעת על יחסיה עם הוריה, על היחסים עם חבר לשעבר, עם החברות, ובכלל על חלומותיה, הפנטזיות שלה – כל הדברים האלה עלולים ויכולים להיות חלק מהחומר שמועבר לסנגוריה ולפוגע שלה ולשמש נגדה גם במשפט, אבל יותר מזה, בעצם לפגוע בקודש-הקודשים – אותו חדר סגור. אנחנו כולנו בשלב כזה או אחר בחיים מוצאים את עצמנו בטיפול נפשי, ואנחנו רוצים לשמור על רמת אמון כזאת שהטיפול לא ייפגע, שנצליח לשקם את אותם נפגעים ונפגעות ולהחזיר אותם באמת לתפקוד טוב בחברה, ויותר מזה – באמת לשמור על המקום הזה, שהוא מקום אינטימי, מקום פרטי, מקום שבו אותה נפגעת – וזאת יכולה להיות גם ילדה בת עשר – אומרת לה המטפלת: פה זה המקום הבטוח שלך, פה את יכולה לדבר על הכול. תחשבו על אותה ילדה שישבה וסיפרה, והמטפלת אמרה לה: את יכולה לסמוך עליי במאה אחוזים, ואחר כך, שנה אחרי זה, כל הדברים שלה נאמרים בבית משפט, נחשפים בפני הפוגע, נחשפים מולה. איזו פגיעה באמון. לא מספיק שהיא נפגעה מאבא, דוד, סבא, שכן, מורה בבית ספר, עכשיו גם מי שפגע בה חשוף בעצם לכל עולמה ולכל מה שהיא סיפרה באינטימיות הכי גדולה למטפלת או למטפל שלה. אנחנו התחלנו במקום שביקשנו חיסיון מוחלט. ביקשנו שהשיח הטיפולי בין הנפגע או הנפגעת למטפל או למטפלת יהיה סודי לחלוטין, כמו יחסי לקוח–עורך דין. הבנו במהלך תהליך החקיקה שאנחנו צריכים לייצר איזונים – איזונים עם הנאשם, עם החשוד – על מנת באמת לייצר את המקום שבו אנחנו שומרים על הנפגעת מצד אחד, על ההליך השיקומי שלה, על הטיפול שהיא עוברת, ומצד שני מאפשרים לנאשם, לחשוד, להגן על עצמו בצורה מיטבית. ולכן העלינו – אני לא יודעת מה קורה פה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> אני רוצה לשכנע אותך. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> שכנעת. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> שכנעתי, אוקיי. אז אני רוצה להודות לכם על תמיכתכם בקריאה ראשונה. מזמינה אתכם לדיונים המרתקים בוועדת החוקה, חוק ומשפט לקראת שנייה ושלישית, ושיהיו שותפויות רבות כאלה בין קואליציה לאופוזיציה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת בן ארי, רשימת הדוברים סגורה. חברת הכנסת מראענה, בבקשה. << דובר >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, חברות וחברים, אני בהחלט רוצה לברך את חברתי מיכל רוזין על העבודה המצוינת שהיא עושה בוועדת החוקה, חוק ומשפט, על המקום הזה שבו יש חיסיון נפשי. אני בהחלט רוצה להתעקש בקריאה השנייה והשלישית ובכל הדיונים שמתקיימים בתוך הוועדה – צריך לשמור מכל משמר על השימוש בטיפול נפשי. כמובן, מבחינתנו זו פגיעה מאוד קשה בזכות שלנו לפתוח את הלב בחדר סגור. אני חושבת שהאופציה הזאת – עד שמישהי או מישהו בעצם מגיע ורוצה לפתוח את הלב ולספר את הסיפור שלו, גם את הפגיעויות שלה ושלו, בחדר סגור עם מטפל, במרחב אינטימי ופרטי – המקום הזה, צריך לשמור עליו, אי-אפשר להפקיר אותו. צריך לעשות הכול על מנת שבהחלט כל הסוגיה הזאת של חיסיון נפשי – מוחלט הוא לא יהיה, כמו שאני מבינה, אבל בהחלט אנחנו נעשה הכול על מנת לשמור על המקום הזה, הפרטי, שבו כל אחת ואחת מאיתנו יכולה להגיע אליו ולטפל בעצמה. אני לא רוצה להגיע למצב שבו מטופלות ומטופלים ישבו מול פסיכולוג או פסיכולוגית, מטפל או מטפלת, ויחששו לרגע לחלוק את מה שיש להם על הלב, את הפוסט-טראומה שלהם ואת הטראומה שהם חיים איתה כל החיים שלהם. זה מקום שבהחלט צריך לשמור עליו, ואנחנו נעשה הכול. תודה על התמיכה שלכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קיש, בבקשה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני עולה לפה לדבר אחד, ואני אמשיך לעלות פה במליאה, ועד שלא נראה ועדת חקירה ממלכתית בנושא הרוגלה שתבחן את התנהגות המשטרה והתנהגות הפרקליטות במה שנקרא פרשת פגסוס, סייפן, אנחנו לא נוותר. נדרוש את זה. זה דבר הכרחי בשביל להחזיר את אמון הציבור גם במשטרה וגם בפרקליטות. השרים פה, של הממשלה הזו, לפני שבוע אמרו את זה, ועכשיו בנט ולפיד מנסים למסמס. לא ניתן לכם. ועדת חקירה ממלכתית, בשביל הדמוקרטיה הישראלית ובשביל אמון הציבור. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. סגרתי את הרשימה והודעתי. חבר הכנסת אמסלם, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל זה חוק שלא היה על סדר-היום, לא היה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה על סדר-היום. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> זה לא על סדר-היום, זה התווסף עכשיו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוסיפו אותו עכשיו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה לא היה, כרגיל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ב-16:00. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> החוק פורסם בסדר-היום ב-16:00. זה חוק שהוספנו, אבל ב-16:00 הוא כבר היה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, תודה, תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בסך הכול החוק הזה לא היה בסדר-היום, וככה אתם משבשים הכול. מה שנרשמנו – מחקתם, ופתאום עכשיו אתה עושה מחטף, כרגיל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא מחקנו כלום. חבר הכנסת אמסלם, בבקשה. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה במטותא מכם לתת נתון: היום כמעט חצינו את ה-3,200 נפטרים בקורונה. הממשלה לא עושה כלום, היא רק מכדררת, מבלבלת את המוח. כל שבוע או כל שבועיים מתכנסים, מכשכשים בזנב. מאז תחילת הדרך לא עשיתם דבר וחצי דבר, כלום, בנושא הקורונה. אתם מזכירים לי את הבדיחה, מר בנט, על אותו אחד, חקלאי בצפון, שהיה לו לול תרנגולות. התרנגולות התחילו למות. הרגישו לא טוב, הוא הרגיש שהן חולות, בא לחבר שלו, אומר לו: תגיד, מה אתה מציע? הוא אומר לו: תשמע, יש לנו פה את הרב חניניה שלנו פה במושב, הוא איש עם סגולות. אז הוא הולך לרבי חניניה, קובע איתו, אומר לו: תשמע, כבוד הרב, התרנגולות לא מי יודע מה. אומר לו: אין שום בעיה, תקשור לכל אחת מהן – זה מפריע לי, זה מפריע לי – תקשור לכל אחת מהן סרט אדום ברגל, ואתה תראה שיהיה בסדר. ואללה, קושרים. בסופו של דבר הוא קם אחרי יומיים – מתו לו 300 תרנגולות. חוזר לרב, אומר לו: הרב, מתו. אומר לו: אתה יודע מה? לא ידעתי שזה ככה. אז בוא תפריד את הזכרים מהנקבות והכול יסתדר לך. טוב, הוא מפריד את הזכרים מהנקבות – חוזר אליו אחרי יומיים, אומר לו: כבוד הרב, היום מתו 800. אומר לו הרב: תקשיב, אם ככה, זה אירוע חזק מאוד, אני צריך לחשוב על רעיון גאוני, חזק. הוא אומר לו: תקשיב, מה שאני מציע – תצבע להן מהכרבולת ועד הזנב בצבע צהוב, ואתה תראה, הכול יהיה בסדר. אז הוא צובע כל הלילה, הוא וילדיו, את התרנגולות. מתעורר למוחרת, רואה שכולן מתו. בא לרב, אומר לו: כבוד הרב, כולן מתו. אומר לו רבי חניניה: אוי, חבל, אתה יודע כמה רעיונות טובים עוד יש לי? זה בנט. כמה רעיונות טובים עוד יש לך? רק שכולם מתים. אתם לא מתביישים? אפילו בקורונה שרי הממשלה לא באים. אתם לא מספרים כמה אנשים נפטרים על בסיס יומי. כל משפחה זה עולם ומלואו. אבל כשעלה פה בנט והיינו בלי חיסונים – אני הייתי השר המקשר. הוא היה עולה, הוא ולפיד, כל יום, כל שבוע, סופרים לנו את הנפטרים ומאשימים את ראש הממשלה נתניהו שהוא מדביק אותם בלילות. בושה וכלימה. תראו לאן הגעתם. אנחנו לפחות עשינו ניסיונות עצומים להציל אנשים כשלא היו חיסונים. אתם לא עושים כלום. חוץ מלהוציא הודעות דוברות שקריות אתם לא עושים שום דבר. אתם חיים באיזה עולם בלוף, כולכם בלוף. מלפיד ועד בנט, יש פה ממשלה של בלוף. אף אחד לא עושה דבר וחצי דבר, רק כל בוקר שרת התחבורה, את מחמיאה לשר האוצר, הוא מחמיא לשר הבריאות. ואללה, אתם מזכירים לי את קבוצת הנרקומנים שיושבים ואומרים לו: כל הכבוד, משה, אנחנו אוהבים אותך. אחד בעצם מחמיא לשני כאן. אתם קבוצת סהרוריים שלא יודעת מה עושה. אף אחד לא יודע מה עושה השני, ואתם רק מחמיאים כל בוקר בתקשורת אחד לשני כאילו עשיתם משהו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קרעי, בבקשה. חבר הכנסת מעוז, יש כאן עוד עשרה שקיבלו תשובה שלילית. די. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל אדוני היושב-ראש, החוק הזה לא היה על סדר-היום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוא נכנס ב-16:00 לסדר-היום, וכולם ידעו את זה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אנשים נערכים מראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כולם ידעו את זה. גם הייתה לכם אפשרות דיבור בחוקים השונים. עכשיו זה מגמתי, אני לא אאשר את זה. בבקשה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בושה וחרפה לכנסת הזאת, מה שקורה כאן במליאת הכנסת ובקואליציה הזאת. אזרחי ישראל, תדעו לכם, מליאת הכנסת נסגרת בעוד כמה דקות, כי שוב מוכח שמי ששולטים בממשלה הזו אלו רע"מ, האחים המוסלמים והרשימה המשותפת. מדינה אחת, היחידה בעולם, של העם היהודי, והיא שבויה בידיים של האויבים שלנו באחריות ממשלת ישראל, ממשלת האחים המוסלמים. כל שבוע יש להם מס עבאס חדש. עכשיו הם רוצים הטבות מס למי שבונה בנייה בלתי חוקית בנגב. לכן מליאת הכנסת נסגרת מייד בסיום החוק הזה, וזאת החרפה של ממשלת ישראל, ממשלת האחים המוסלמים. יש גם להערכתי דיל עם הרשימה המשותפת: כל פעם עולה מישהו מהרשימה המשותפת וגוער בבנט שהוא עשר מעלות ימינה. היום שמעתי את אחמד טיבי אומר: ממשלה, עשר דרגות ימינה. נתנו להם את חוק החשמל, מכרו את הנגב, מכרו את הגליל, ועדיין הרשימה המשותפת זועקת: ממשלה של עשר מעלות ימינה. תספרו לנו פעם אחת, חברי הרשימה המשותפת, כמה תקציבים קיבלתם מבנט כדי שתתקפו אותו על ימניותו כביכול. הרי זה בדיוק מה שעוזר לו להישאר בחיים: הרשימה המשותפת תוקפת אותו, והוא מגבה אותם עם תקציבים ועם חוקים לטובת הרשימה המשותפת. ואני רוצה לדבר, אדוני, על מה שקרה עם התוכנית הכלכלית. עמד כאן חמד עמאר, השר, משקר במצח נחושה לאזרחי ישראל – אמר: 12 שנה לא העליתם לחיילי צה"ל את השכר שלהם. רק לפני שלוש-ארבע שנים העלינו ב-50% את המשכורות שלהם. אתם רק השלמתם את המהלך שלנו. ואתם דיברתם, המפלגה של חמד עמאר, ליברמן וכל החבורה הזאת – אמרו שאנחנו פיזרנו כסף מהמסוקים על אלו שלא צריכים, גם על העשירים, לא רק על העניים. מה הם עשו, חברת הכנסת ג'ידא? הביאו מסוקים מיוחדים של ליברמן, שמפזרים כסף רק על העשירים. העניים נשארו בלי כסף. אני מקווה שעוד נשנה לו את זה בוועדת הכספים, אבל עכשיו, מה שהוא מציע זה להביא מסוקים מיוחדים רק על החברים של ליברמן. בושה וחרפה. ואני רוצה לסיים במשפט אחד. קיבלנו עדכון, חבר הכנסת סעדי ואני, מרשות הרישוי לגבי ביטול הסנקציה של ההוצאה לפועל. נאבקנו עם רשות הרישוי ושכנענו אותם, ואפי רוזן מרשות הרישוי בא לקראת אזרחי ישראל: כל מי שיש לו רישיון פרטי או משאית קלה עד 12 טון יקבל את הרישיון שלו בלי מבחנים – לא משנה כמה שנים הייתה השלילה, ואלו שיש להם רישיון מקצועי – משאיות, אוטובוסים, אמבולנסים, מוניות, שחיים של אזרחים תלויים בהם – יקבלו את הרישיון בלי מבחנים רק אם השלילה פחות מחמש שנים. אם השלילה יותר מחמש שנים – יצטרכו לעבור מבחני רישוי. יש לי עוד הרבה מה לדבר, וכל עוד היושב-ראש לא עוצר אותי, אני אמשיך. אני רוצה לסיים בעוד דבר: הטיוח הזה של פרשת NSO, שבנט וסער וגנץ מנסים לטייח – עמדה כאן קודם חברת הכנסת השכל, והתערבנו: היא אמרה שתקום ועדת חקירה ממלכתית. הסיכום הוא ככה: אם תקום ועדת חקיקה ממלכתית עד סוף פברואר, בשבועיים הקרובים, אני מצביע בעד חוק שהיא תבחר, ואם להפך, אם לא תקום ועדת חקיקה ממלכתית, היא תצביע בעד חוק שאנחנו נגיש להקמת ועדת חקיקה ממלכתית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> נראה אם הפעם שרן השכל תעמוד בסיכום הזה, ונראה אם בנט יטייח את הפרשה החמורה הזאת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ביטן, בבקשה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> יש כללים, יש כללים. כבוד היושב-ראש, תעשה לי טובה, תן לי לדבר והיא תרד מאיתנו. כל היום היא – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רשמתי אותה. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> מה, הינה, הוא רשם אותך, מה את רוצה? אני הסברתי לה, כבוד היושב-ראש. הינה, הוא רשם אותך, רושם אותך. הינה, כבוד היושב-ראש, אתה רושם אותה? הינה, רשם אותך, תפסיקי כבר. תפסיקי, למה עברת לפה? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> כדי להציק לך. היום יום האהבה, דוד, ואני רוצה לבטא את אהבתי אליך. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> עכשיו גם אני רוצה. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה, תציקי לי כמה שאת רוצה. תציקי לי. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> תבטאי, בבקשה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> דוד, שמעת מה אמרתי? יום האהבה היום, ואני רוצה לבטא את אהבתי אליך. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> מצוין, אני בעד, מה את רוצה? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אוקיי. אני רק מציינת. רק מציינת. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אני אמרתי לא? אמרתי: אני בעד. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> יום אהבה שמח. יועז, גם אתה – – – << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אפשר להתחיל, כבוד היושב-ראש? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, השעון הופעל בשנייה הזאת. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, אני רואה שנותנים לך תורנות כשמסיימים מוקדם. שיחקת אותה, מה שנקרא. זה נרשם לך לתורנות לכל השבוע, נכון? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב, אני באמת רוצה לדבר על שני עניינים קטנים. קודם כול, לא נמאס לכם שרע"מ כל היום באים אליכם בדרישות חדשות? כי ניהלתם משא ומתן קואליציוני, קיבלו מה שקיבלו, וכל פעם שהם רוצים משהו חדש, הם עושים לכם בית ספר. אז אני אומר לך, ואמרנו לכם את זה מהתחלה, שלא תסיימו איתם את המשא ומתן לעולם. אתה כאיש ימין, שנתת יד לכניסתם לקואליציה, מכל מיני סיבות, בניגוד לעמדות שלך, אתה לא רואה שאי-אפשר להמשיך באופן הזה? אז הגיע הזמן שתפילו את הממשלה הזאת, כי אי-אפשר להמשיך בקצב סחיטה חד-שבועי, כל הזמן, כל הזמן. זה בלתי אפשרי לקיים – ואני הייתי יושב-ראש קואליציה ואני יודע מה שאני מדבר. מספיק עם זה, ואני בונה עליך, האמת, בעניין הזה. קראתי מאמר במעריב שאיזה אמריקאי אומר שאתה הפוטנציאל להיות ראש ממשלה. בקצב הזה, כשאתה נותן יד לממשלה כזאת ולקואליציה כזאת, לא נראה שתגיע למצב הזה, אז אני מזהיר אותך בעניין הזה. לא מספיק כתבה בעיתון, צריך לעשות מעשים, צריכים לעשות מעשים בעניין הזה, ומספיק עם הסחיטה הקבועה הזאת שמנסור עבאס והחברים שלו עושים לכם. הם עושים את זה למדינה, הם לא עושים את זה לכם, כי המדינה בסופו של דבר נפגעת. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – אישי שלי – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר, אבל אתה לא יכול להיות אם תמשיך ככה, אתה צריך להוכיח מנהיגות. אתה צריך להוכיח שאתה לא מתכוון להיכנע יותר לדברים האלה. ואני יודע את העמדות שלך, והעמדות שלך נגד נתניהו – לא מספיק כדי לתאר את מה שאתה עושה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אין לי עמדות נגד נתניהו. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> תבין את זה אחת ולתמיד. תבין. תחשוב על זה, תחשוב על מה שאני אומר. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> דוד, אין לי עמדות נגד נתניהו – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> ואכן, הגיע הזמן – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> יש לי עמדות לאומיות ומה שטוב לישראל. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – – שתצטרך – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מה שטוב – ביבי או לא ביבי? ביבי אומר – אנחנו בעד. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> תפילו את הממשלה, תצטרף אלינו, תצטרף לממשלת ליכוד עם האופוזיציה, כל האופוזיציה שלנו, כולל ש"ס, כולל אגודת ישראל, כולל סמוטריץ'. תחזור לעמדות שלך. מספיק לתת יד לסחיטה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> יועז הנדל הוא איש ימין, דוד, ידעת? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זה? לא יודע, היה כתוב שיש לו פוטנציאל. אני לא אומר את זה, אמר את זה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה מנהל איתו משא ומתן. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא מנהל איתו, אני עכשיו משכנע אותו – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מנסה להפיל לך את הממשלה – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אם הוא רוצה שהחזון הזה יתממש – שיעשה משהו. אם הוא לא יעשה את זה, אז אין סיכוי שזה יקרה לו. אתה מבין מה אני מתכוון? זה מה שאני מנסה להסביר לו. עכשיו, בגלל שניסיתי לשכנע אותך, סיימתי את הזמן. אתה מבין? אז תודה רבה לכולם, ואני מודה לכולם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מקלב, בבקשה. חבר הכנסת מקלב, כל כך ביקשו ממני. בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, ברשותך, אדוני היושב-ראש, לא חשבתי לדבר על כך, אבל אני רוצה לנצל את ההזדמנות – משהו שככה מעיק עליי ביממה האחרונה או בחצי היממה האחרונה. אתה שימשת כממ"ז בתקופה שאני הייתי חבר מועצת עיריית ירושלים כסגן. אנחנו נפגשנו הרבה, כיבדנו ופחות כיבדנו, היו תלונות, אבל אתה היית דומיננטי מאוד, ואתה מכיר את הדבר הזה של עימותים בין נבחרים. דרך אגב, היה גם חבר כנסת בבר אילן, היה סיפור עם חבר הכנסת ועם מפגינים ומהומות שיש והפגנות שיש. אני לא רוצה לדבר עכשיו על מהות מה שהיה אתמול בשייח' ג'ראח. יש חבר כנסת שמרגיש שהוא חייב לבוא, למחות, שחושב שזה יכול לגרום מהומות. אני מדבר בסופו של דבר, היום – אתה כסגן יושב-ראש הכנסת – זה לא המקרה היחיד. יש היום איזו זילות באפשרות של חברי כנסת להגיע למקומות. יכול להיות שמפקדים לא חושבים ככה, אבל בגלל הדברים האחרים שקורים, עימותים שיש בין שוטרים לחברי כנסת ועוד דברים שקורים, לא יודע אם שימוש בחברי כנסת, נגרם מכך שחברי כנסת היום נמנעים מלהגיע, נמנע מהם להגיע לאירועים מסוימים. שוטרי השטח שנמצאים בסוף התהליך – זה שחבר כנסת בא ואומר: אני בתפקידי צריך להיות פה – לא מאפשרים לו, ויש כאלה שלא מתעמתים. סיפר לי חבר כנסת שהוא היה בשבוע שעבר באיזה אירוע שהיה צריך להגיע, אולי סגרו את זה באיזה שלב לאזרחים, אבל הוא כחבר כנסת – לאחרים נתנו; אף אחד לא הסתכל עליו. הוא אומר: אני הלכתי, חזרתי, לא רציתי לעשות עימות, אבל אני חושב שאולי כדאי לחדד את הדבר הזה שבין החסינות וחופש פעולה שיש לחברי כנסת לצורך תפקידם לבין המשטרה. אני לא נכנס עכשיו לעימות פיזי, לא שם. אני מדבר איתך על עצם המניעה להיכנס, עצם המניעה להגיע למקום, להתבטא, לבדוק את הדברים. זה רק היה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אוסיף – אני מחזיר לך – דיברתי על זה גם לפני כחודש, קיימתי דיון עם השר לביטחון הפנים. היום בבוקר שוחחתי עם המפכ"ל. יש לאפשר לחברי הכנסת לבצע את תפקידם. נקודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז אני שמח. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ביקשתי שזה יגיע לדרג התחתון ביותר של שוטרי השטח. נקודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה מה שצריך, באמת. לפעמים זה לא מגיע והאווירה לא מגיעה לשוטר שנמצא בסוף בשטח, הוא לא מכיר אולי את ההוראות, וטוב שאתה מחדד את זה, ותודה רבה לך. בכל אופן, העניין הזה מביא אותי לעוד עניין שאני חושב שגם הוא לא בא לידי ביטוי פה. היה חבר כנסת, יש חבר כנסת שבשבוע שעבר ביקר בחוץ לארץ, והתאגדו נגדו ארגונים כדי לא לתת לגיטימיות למופע שלו. אני לא חושב שאנחנו מדברים עכשיו על חבר כנסת שמייצג עמדה מאוד מאוד קיצונית. יש חברי כנסת שנחשבים מתונים, הם לא נחשבים, גם אם יש להם דעות אחרות והיו באירופה בביקור ונמנע מהם וארגנו את זה. מה שאומרים, שמשרד החוץ עמד מאחורי ההתארגנות הזאת לא לאפשר לו, להחרים את הביקור שלו, כשהוא היה שם, לא לאפשר לו לבקר במקומות. אני חושב שכל אלה גורמים לזילות בתפקיד שלנו, לא מאפשרים לנו לעשות את התפקיד שלנו. אני חושב שאנחנו ככנסת צריכים לשמור על המעמד של חברי כנסת. מילה אחת על יוקר המחיה. האירועים האחרונים של פגסוס ועוד דברים אחרים, הרוגלה ועוד מה שיש, קצת דוחקים לצד את מה שבאמת מעיק על תושבי מדינת ישראל. הנושא שחשוב לתושבי מדינת ישראל זה עצם המאבק הקיומי שלהם, והמאבק הקיומי זה יוקר המחיה. מזה הוא מודאג, מזה הוא מודאג מה יהיה – אם המשכנתה שלו, השכירות שלו עולה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אסיים ממש עוד דקה. יוקר המחיה, אמרתי היום, המאבק על יוקר המחיה, המלחמה – למה זה מאבק? למה מלחמה? בגלל שיש כאלה שמנסים למנוע את המאבק הזה, מתכחשים למאבק הזה, נלחמים בעד יוקר המחיה, חושבים שהם עושים טובה לכלכלה, והם לא יודעים שבקצה ולא בקצה נמצאות מאות אלפי משפחות מאזרחי מדינת ישראל, מתושבי מדינת ישראל, שהם סובלים מאוד. יוקר המחיה זה לא סטטיסטיקה וזה לא איזה מחקר. יוקר מחיה, בסופו של דבר, יש גם במציאות. כשיוצאים מהמרכול, יוצאים מרשת השיווק, יוצאים מכל חנות אחרת, מדברים אחרים, עם מחירים הרבה יותר יקרים – לא צריך בשביל זה סטטיסטיקה, את זה כל אחד חש. האמת הזאת, אי-אפשר להתכחש לה. זה גורם לאנשים שלא שומעים אותם לצאת לרחובות. בזה אנחנו מעוניינים? זה כישלון כשיוצאים לרחוב. כשיוצאים לרחוב – בזה אנחנו לא מעוניינים. זו לא התססה, אף אחד לא הולך לצאת לרחוב, להיות בקור או בחום בגלל שיש מישהו שמסית אותו. האנשים שבאים לשם, הפרופיל של האנשים שמגיעים – אלה לא אנשים פוליטיים שבאים להפגין; אנשים שבאים לכאוב את כאבם, ואנחנו צריכים לחוש. ההרגשה הכי מרכזית שיש, שקודם כול הותרה הרצועה לכל הרשתות, במיסים. כשאנחנו באנו ואמרנו: אין מיסים? יש מיסים – הותרה הרצועה. הדבר השני – אני אומר מילה חריפה קצת – יש שמרגישים שהמשפחות המוחלשות, אפילו המשפחות הבינוניות, לא בהן צריכים להתחשב, בכאב שלהן. כל התוכניות אלה אנשים שכאילו קובעים את סדר-היום. הם, בתקשורת מתחשבים בהם, הם במעמד מסוים והם מייצגים אנשים שנמצאים במעמד הבינוני, להם צריכים לדאוג. הם אלה שקובעים, אלה שצריך לדאוג להם, מכיוון שהאנשים האלה קובעים את התקשורת. הם המצביעים שלנו. האנשים האלה לא מצביעים שלנו ולא צריך, אפשר לתת להם 60 שקל לחודש, 67 שקלים לחודש של מענקי עבודה, זה מספק את האנשים האלה. אנחנו צריכים לדאוג לאנשים האלה בעלי ההכנסה הגבוהה, שהם אלה שמצאו את ההטבות שיש לנו? את זה אנחנו צריכים לזעוק כאן, את זעקתם של אלה שחושבים שאין מי שצועק, מי שזועק, מי שחש את כאבם, לא האנשים ששבעים. אנשים ששבעים – יש כאלה אנשים, אני מכיר אנשים שהיום נמצאים במצב כלכלי גבוה. אני מכיר אנשים כאלה, אבל הם גדלו במשפחות כאלה שהאבא נאבק על הפרנסה. הם חיו, יש להם דודים, הסביבה שלהם היא סביבה שיש לה קושי גדול לחיות, גם אם הוא עצמו היום מתפרנס בכבוד, גם אם היום עשה סטרטאפ, יש לו היום חברות ששוות הרבה כסף. לצערי, אלה שהיום עומדים בהנהגה, הסביבה שלהם היא סביבה שלא – הם לא חשים. לא רק שהם אנשים שבעים – כל החברה שלהם, הסביבה שלהם, המעגלים הקרובים שלהם, הם אנשים שבשבילם, אלה שמרוויחים 7,000, 8,000 ו-10,000 והם משפחות גדולות, הם לא מבינים את השיקול מה זה 50 שקל, 70 שקל, שזה חשבון. אנשים שהילד שלהם הולך לבית ספר – אין כסף היום להטעין לו כרטיסייה, רב-קו, אין לו. << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> חבר הכנסת מקלב, אתה מתבקש – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בסדר, נתתי לך להתארגן. << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עכשיו, אחרי שהתארגנת, אז אני באמת מודה לך. << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז אני רק אגיד משפט אחרון: על אלה אנחנו זועקים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. חבר הכנסת אופיר כץ – אינו נוכח. חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה. בבקשה, חבר הכנסת ארבל, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. כבוד השרים שמסתובבים, חבריי חברי הכנסת, אני פונה אליכם, אזרחי ישראל – – – << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> חברות וחברים, אם אפשר לפזר שם את ההפגנה, זה יכול מאוד לעזור לנו. תודה רבה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני פונה אליכם, אזרחי ישראל, בחובת דיווח. אני זכיתי לתואר שיאן השאילתות בכנסת ישראל בעת האחרונה. זה נובע מפעילות פרלמנטרית מואצת, בעיקר של צוות לשכתי, ואני גם אציין אותם לפרוטוקול: שלום קבסה, ניתאי משיח ועו"ד תום דורון. אני רוצה לומר לכם, אזרחי ישראל, אני הייתי ראש מטה של שר. בכל לשכת שר יש תקן שמקבל משכורת כל חודש מהמיסים שאתם משלמים, ויש לו גם רכב ודלקן, והתפקיד שלו זה יועץ השר לענייני כנסת וממשלה. היועץ הזה, תפקידו לטפל בסוגיית השאילתות: חבר כנסת פונה, מגיש שאילתה, והיועץ אמור לטפל בה. אני רוצה לעדכן אתכם, אזרחי ישראל, שמועד תשובה על שאילתה שמגיש חבר כנסת צריך להיות בתוך 21 יום. נכון להיום, על 30 שאילתות לא קיבלתי מענה, למרות שחלף המועד למתן המענה: תשע שאילתות למשרד ראש הממשלה, חמש שאילתות לשר הביטחון, שש שאילתות לשר לביטחון פנים, שלוש שאילתות לשר החוץ, שתי שאילתות לשר המשפטים. גם אתה, שר התקשורת, במאחרים; שרת הפנים, שר הבינוי והשיכון, העלייה והקליטה ומשרד הכלכלה. מכיוון שיש לי עוד דקה, אני גם אומר לכם בכמה זמן, ימי איחור, לפי מזכירות הכנסת, מדובר. אז השאילתה המאוחרת ביותר, שאילתה ישירה בנושא מאוד מאוד חשוב שהגשתי לשרת הכלכלה – יאיר גולן היה כאן לא מזמן, הסגן שלה – בנושא הפקעת מחירי הלחם האחיד שבפיקוח, הגשתי אותה, אזרחי ישראל, ב-11 במאי 2021. 279 ימי איחור, 279 ימים עברו מהמועד שבו שרת הכלכלה הייתה צריכה להשיב, ולא, היא לא השיבה. והיא עובדת מאוד קשה, ולכן גם מינו לה סגן מאוד מאוד עסוק, שהוא גם חצי נורבגי, יאיר גולן. יש להם זמן. והינה עוד שאילתה, שהפניתי לשר הביטחון. ימי האיחור – 277 ימים. בעוד שאילתה שהפניתי לשר הביטחון, לגבי הריסת בתי מחבלים שרצחו את יגאל יהושע, השם ייקום דמו, בלינץ' שהיה בשומר החומות – 250 ימי איחור. אזרחי ישראל, הממשלה הזו צוחקת עליכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מאי גולן, בבקשה. אינה נוכחת. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> איך "אינה נוכחת" אם אני פה? << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> סליחה, נוכחת ועוד איך, עם ז'קט. סליחה. בבקשה, חברת הכנסת מאי גולן. סליחה, לא ראיתי אותך. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמילי חיה מואטי: << יור >> לא, לא. אין. אין. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הינה, הוא חוזר. ביטן הסתיר אותו. תראה איזה בסדר אני. אני מחכה שתשב, לא מתחילה לפני, כדי שלא תגיד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי אותך. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אני מבקשת להתייחס לנדיבות הזו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת מאי גולן, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> במיוחד. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> במיוחד. אתה רואה? אומרים שבאת במיוחד בשבילי. לא, אבל אני מדברת איתך. אדוני, רגע, תגיב על זה. יום אהבה שמח, הם רוצים לאחל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת גולן, נא להתחיל. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> כן. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היה לי חשוב לתת ככה את סיכום השבוע השבועי שלי ולספר לכם מה היה לנו בממשלת ההלם והחלם של מצילי הדמוקרטיה ואבירי שלטון החוק. להלן הסיכום: לאחר שאץ לו ורץ לו גנץ לסגור את גל"צ ולא הצליח, הגיעו אליו הפוליטיקאים האולטרה-דמוקרטיים ומגיני הפלורליזם – אוה, יופי, אדוני יועז הנדל, השר, אני שמחה שהגעת – הם שאלו אותו: למה לסגור? אדוני השר, למה? הרי יש לנו בעיה, אז בבעיה מטפלים. בואו נסיר את הבעיה הזאת. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אוה, אוה, תודה, תודה. נמנה בובה ללא מכרז, וקדימה, הסתער. נשפרר סגנון. סגנון. מה אתה אומר? הפה הרי – הם מדברים על סגנון, אבל הפה של הביביפוביומט בן כספית, שיכול למלא – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לדבר או לשפרר? << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> לשפרר מלשון שופר, השר הנדל. הרי הפה של הביביפוביומט בן כספית, שיכול למלא את השפד"ן עם הביוב שיוצא לו מהפה איך שהוא שומע את המילה "ביבי" – שזה קורה גם לכם, דיברנו על זה קודם, כבוד השר – הוא הרי מתחרפן איך שהוא שומע את זה. אבל הסגנון של ברדוגו, של ברדוגו, לא נעים להם, לא נעים להם לאוזניים, לצבועי הממלכה. אז כן, השבוע הם הציגו תוכנית כלכלית. שר האוצר הודה מקרב לב לעיתונאים שהביאו אותו ואת ממשלתו עד הלום. האמת, מגיע להם. הם יום-יום, שעה-שעה, בחיפוי ארטילרי מול חולים, מול מתי קורונה, מול עסקים קורסים – הם תמיד קו ראשון במערכה. האמת, שאפו. נכון, כבוד השר? אבל בוא נדבר – אין לנו הרבה זמן – על גזרת בנט. אני רואה שהיו"ר מסתכל על השניות. שמענו שהוא התקשר לשאול את ליברמן מתי יושבים על תוכנית כלכלית. בכל זאת, יש אזרחים ברשתות, אולי קצת התארגנויות, וזה יכול לצאת משליטת צבא התקשורת המגויסת. אז ראש הממשלה ליברמן, האמיתי, הודיע לבובה בנט: חביבי, התבלבלת, כנראה. אני לא מגיע לשום מקום. כנס לבוסטר, תבקש מהמאבטחים שישימו לך קצת צ'קלקה לאווירה, שב עם הצעצועים ותעשה קולות רקע. שלא יהיו לך חלומות סינגפוריים, שמעת? ולעצמאים שהמפגינים בחוץ, שבוודאי מרגישים את נחת זרועה של הגבייה המוגברת והדורסנית של רשות המיסים, אני מודיעה לכם כאן: זה לא מקרה. אזרחי ישראל, אני אומרת לכם מידיעה אישית, זו הנחיית משרד האוצר. אתה שומע, גפני? זו הנחיית משרד האוצר, שהיא יצירתית ולא מתפשרת. בכל זאת, יש 53 מיליארד שצריך לשלם לאחים המוסלמים. וכמובן, בל נשכח את בנט, שהציע לפוטין – בנט, אותו בנט, כן? שהציע לפוטין ועידת רוסיה–אוקראינה, כן? אני שואלת: ד"ר טיבי כאן? ד"ר עבאס כאן? אני צריכה איזה רופא מודעות בקהל, כי בנט רצה לעשות מפגש פסגה. אני רואה שמפריע לך, גברת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, כמובן. אני רואה שמפריע לך, מירב. מאוד קולגיאלי, מה שאת עושה. כן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, תודה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, כן. מאוד קולגיאלי שהיא מזכירה לך שאני צריכה לסיים. מאוד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל בסדר. אני רק אגיד – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> היום יום האהבה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> יום האהבה תכף. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, משפט. אני רק רוצה להגיד שאם היה רופא פה, איזה רופא מודעות, אולי הוא היה עוזר לבנט לתת ייעוץ. הוא הרי יועץ מאוד טוב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אולי הוא היה נותן ייעוץ ליחסי אוקראינה–רוסיה איך להציל תוכים במלחמה. רק שזה לא יפריע לו בשנ"ץ. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> געוואלד. השר גפני, שלא נפריע לו בשנ"ץ. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, תודה. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה – מוותר. חברת הכנסת בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, החוק הזה הוא חוק חשוב, אז רק כדי שתדעו על מה אתם מצביעים, החוק הזה הוא חוק של חברת הכנסת מיכל רוזין – איפה היא? חבר הכנסת כסיף, אתה מסתיר לי את מיכל רוזין, מיכל רוזין. אני רוצה רגע לראות אותה. זה חוק שלנו, של מיכל וחברת הכנסת אבתיסאם. זה מוזג לחוק אחד. רק כדי שתדעו, החוק הזה בעצם מאפשר היום לשנות את המצב הקיים, שבו עדים שמתלוננים – אפשר בעצם לחשוף את הגיליון הרפואי הפסיכולוגי והפסיכיאטרי שלהם. גם ככה עדים או מתלוננים, נפגעים או נפגעות תקיפה מינית, גם ככה עוברים קשיים רבים בהחלטה לתת עדות. ההחלטה לפתוח את התיק הרפואי שלהם היא מטלטלת, וזה הרבה פעמים פוגע בהליך המשפטי, אם בכלל מביאים אותו לדין. החוק הזה בעצם בא לתקן את העוולה הקיימת היום, ואפילו מאפשר זכות ערעור על החלטת בית המשפט להסיר את החיסיון, מה שאין היום. גם זה יתנהל בדלתיים סגורות. זה לגבי החוק. לא שמת לי זמנים, אדוני היושב-ראש. הבטחתי שאני אעמוד בזמנים, אז אני אהיה בסדר. אני יורדת גם ככה. אני רוצה לנצל את המעמד הזה ולפנות לחברי הכנסת מהאופוזיציה, לפנות ללב שלכם. אתה שומע, משה ארבל? אני ידעת שיש לך לב גדול, כי אתה מככב אצלי בוועדה, ואתה יודע כמה חשוב לתת לנפגעי עבירה זכויות. אני בטוחה שהחוק הזה חשוב לך. אבל אני גם פונה אליך ולחברי הכנסת מש"ס. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה נכון. הינה, גם בוסו, הפתח תקוואי, ישר הסתובב. אני פונה ללב שלכם, גם לחברי הכנסת מהאופוזיציה. תשמע, תשמע, רגע, אני עוד איתך, ארבל. אני עוד איתך, כי כבר נתתי לך מחמאות. יש לך לב גדול. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע. לא. רגע. חכה, רגע. עם החוק הזה, אתם תצביעו בעד, אני בטוחה. אבל יש לי חוק שתקוע אצלכם כבר חמישה שבועות. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אנחנו אופוזיציה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> באופוזיציה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אופוזיציה נרמסת. נרמסת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איזה נרמסת. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הינה, אני פונה ללב שלהם. מותר לי. מותר לי. היו"ר עדיין מסכים לי. יש חוק שלי לשמירת ערכות אונס של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית. לא מסכימים לי להעלות אותו כבר מעל חמישה שבועות. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מי לא מסכים? אבל אנחנו באופוזיציה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני פונה ללב שלכם, כי בש"ס – אתה יודע שכשהייתי צעירה המשפחה שלי הצביעה לש"ס, אז עם 15 המנדטים – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כי זה היה לב מזרחי גדול. אין לי אלא לפנות ללב שלכם ולהגיד לכם, חברי הכנסת – – – << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> אנחנו נצביע בעד בתנאי שאתם תצביעו בעד – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקשת, תצביעו, תנו אפשרות להעלות את החוק של ערכות האונס. חמישה שבועות. זה כל מה שאני מבקשת – רק קצת תמיכה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודעת שאתם מבינים את גודל האירוע. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יופי, אני שמחה, ידעתי שיש לי עם מי לדבר. אני מודה לכם. זהו, תצביעו. זה חוק נהדר, ועל חוק ערכות האונס אני אקבע – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע. רציתי לומר שעכשיו, כשהובטחה לי התמיכה של ש"ס, אני אפעל כדי להעלות את החוק הזה בשבוע הבא, שיהיה אפשר לשמור את ערכות האונס, שזה הראיות הפורנזיות. תודה רבה, אדוני. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. גם אני במסגרת שלוש הדקות לוקח לעצמי זכות דיבור. לפני כן אחד מחברי הכנסת טען בהצעת האי-אמון לכל מיני סוגי ניסוח שניסה אותו חבר הכנסת להעביר, כמו "הכנסת הביעה אי-אמון בממשלה" – זה הנוסח שנוסח על ידי אותו חבר הכנסת. כמובן, הוא לא מתקבל, הוא אינו מופיע בשום מקום אחר, והנוסח המקובל והרגיל, על פי מה שנבדק – ככה זה יהיה, כמו שאמרתי: "ההצעה להביע אי-אמון בממשלה אומנם זכתה לרוב בקרב חברי הכנסת הנוכחים במליאה" – וזה מה שאמרתי – "אולם לא זכתה לרוב הדרוש לפי חוק-יסוד: הממשלה, ולכן ההצעה לא התקבלה". זה הנוסח. ככה זה יהיה גם להבא, למרות ניסיונות של אותו חבר הכנסת לשנות את זה. את זה אמרתי ממש לפרוטוקול. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> היושב-ראש, אנחנו מסכימים איתך. שככה זה יהיה גם להבא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה מה שאמרתי. היה רוב של עשרה או משהו, ולא התקבלה, וככה זה יהיה. בואו לא נסטה מהנוסח המקובל במליאה הבאה. הסתיימה רשימת הדוברים. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק חסיון ראיות (טיפול נפשי בהליכים פליליים שעניינם עבירות מין או אלימות חמורה) (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק חסיון ראיות (טיפול נפשי בהליכים פליליים שעניינם עבירות מין או אלימות חמורה) (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם כך, 24 בעד, אין נמנעים, אין מתנגדים. הצעת החוק תועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (מס' 19), התשפ"ב­–2022, שהחזירה ועדת החוקה חוק ומשפט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה למזכירת הכנסת. אם כך, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, י"ד באדר א' התשפ"ב, 15 בפברואר 2022, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 18:52. << סיום >>