דברי הכנסת

דברי הכנסת כ"א / מושב שני / ישיבות קט"ו–קי"ז / כ'–כ"ב באדר א' התשפ"ב / 21–23 בפברואר 2022 / 21 חוברת כ"א ישיבה קט"ו הישיבה המאה-וחמש-עשרה של הכנסת העשרים-וארבע יום שני, כ' באדר א' ה'תשפ"ב (21 בפברואר 2022) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 3 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 3 הצעות סיעות הליכוד, ש"ס ויהדות התורה להביע אי-אמון בממשלה בשל: 6 1. אוזלת ידה של הממשלה בתחום המדיני, הכלכלי, הבריאותי והאזרחי; 6 2. ממשלה אכזרית הפוגעת באופן מכוון בתושבי הפריפריה על ידי ביטול סבסוד תחבורה ציבורית 6 יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): 6 שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: 8 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 18 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: 26 מירי מרים רגב (הליכוד): 41 יוסף טייב (ש"ס): 43 משה גפני (יהדות התורה): 45 שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): 47 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 50 צבי האוזר (תקווה חדשה): 52 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 55 מוסי רז (מרצ): 56 השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: 60 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 82 סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: 82 הצעות סיעות הליכוד, ש"ס ויהדות התורה להביע אי-אמון בממשלה בשל: 83 1. אוזלת ידה של הממשלה בתחום המדיני, כלכלי, בריאותי ואזרחי; 83 2. ממשלה אכזרית הפוגעת באופן מכוון בתושבי הפריפריה על ידי ביטול סבסוד תחבורה ציבורית 83 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, היום יום שני, כ' באדר א' התשפ"ב, 21 בפברואר 2022. אני מתכבד לפתוח את מליאת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 34), התשפ"ב–2022; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 70 והוראת שעה) (נגיף הקורונה החדש), התשפ"ב–2022; הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה), התשפ"ב–2022; הצעת חוק לתיקון דיני העבודה (העלאת שכר המינימום, הוספת יום חופשה והסדר להשלמת שעות חסרות), התשפ"ב–2022. לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/3300/24 וכלה בהצעת חוק פ/3347/24: הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – ימי מחלה נוספים בשל מחלת ילד), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סיכום פנייה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – קווי פעולה של חברה ממשלתית), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בגין חוב כספי נמוך), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי; הצעת חוק החולה הנוטה למות (תיקון – מוות במרשם רופא), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת מוסי רז; הצעת חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (תיקון – איסור על סירוב קבלת תשלומים טרם זמנם), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי; הצעת חוק הפרטת גלי צה"ל, התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – תשלומי חשמל מופחתים לבני שמונים שנים ומעלה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אלי כהן ומיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק מינוי תובע מיוחד, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מוסי רז ושלמה קרעי; הצעת חוק מינוי תובע מיוחד, התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק הקמת רשות לפיתוח מקומות קדושים למוסלמים, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, מאזן גנאים ווליד טאהא; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הגבלת סכום עיקול בידי צד שלישי שהוא תאגיד בנקאי), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי; הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול העבירה על העלבת עובד ציבור), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי; הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון – אי-תחולה על עובד זר בענף החקלאות), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת סכום אגרת רישיון רכב), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק-יסוד: כניסה, הגירה ומעמד בישראל, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון – ביטול גביית דמי טיפול ארגוני-מקצועי), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – מסירת מידע רפואי לאחר בידי מטופל), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק ניירות ערך (תיקון – חובת גילוי בדוחות הכספיים של חברות ציבוריות אודות תביעות הנוגעות למפגעים סביבתיים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מוסי רז, עופר כסיף, סמי אבו שחאדה, מיכל רוזין, אלון טל, אמילי חיה מואטי ואיתן גינזבורג; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת יעקב ליצמן; הצעת חוק לחיזוק הקשר בין יהודי התפוצות למדינת ישראל, התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת יום טוב חי כלפון; הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון – הגנה על חושפי שחיתויות במשטרת ישראל), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אמיר אוחנה, יואב קיש, יובל שטייניץ, דוד אמסלם, דסטה גדי יברקן, חוה אתי עטייה, אבי דיכטר, אלי כהן, מיכאל מלכיאלי, יעקב מרגי, משה ארבל, משה אבוטבול, יואב בן צור, אוריאל בוסו ויוסף טייב; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הסדר חניה למאושפזים בבית חולים ולמבקריהם), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון – הפיכת הוראת שעה להוראה קבועה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אלכס קושניר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, יוסף שיין, לימור מגן תלם, אלינה ברדץ' יאלוב, שרון רופא אופיר, מיכל שיר סגמן, גבי לסקי, ולדימיר בליאק, נעמה לזימי, ג'ידא רינאוי זועבי, מיכל רוזין, מוסי רז, בצלאל סמוטריץ', מיכל וולדיגר, יסמין פרידמן, משה ארבל, סימון דוידסון ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – עתירות אסיר), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת גבי לסקי, נירה שפק, גלעד קריב, רם בן ברק, מופיד מרעי ומשה ארבל; הצעת חוק האזנת סתר (תיקון – האזנה בשל חשד להתעללות), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת עידית סילמן; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חניית נשים בהריון והורה לתינוק), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי, מירב בן ארי, מיכל וולדיגר, חוה אתי עטייה, אורית מלכה סטרוק, אמילי חיה מואטי, אבתיסאם מראענה, אוריאל בוסו, יוסף טייב ואיתמר בן גביר; הצעת חוק התובע הכללי, התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק ועדות חקירה (תיקון – הבטחת שקיפות), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לתובע בגין הפליה), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס ממכירת תרופות מאריכות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק השפה הערבית שפה רשמית, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – כשירות מועמדים לכהונה כנשיא המדינה), מאת חברי הכנסת נירה שפק, בועז טופורובסקי, ענבר בזק, יסמין פרידמן, ולדימיר בליאק וטטיאנה מזרסקי; הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מוצרי מזון בריא בסיסיים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אמילי חיה מואטי, אוריאל בוסו ומיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק מגורים זמניים לעובדים בחקלאות, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת שרון רופא אופיר, אלכס קושניר, אלינה ברדץ' יאלוב, לימור מגן תלם ויבגני סובה; הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תיקון – תקופת צינון לשופטים), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – מתן הסכמה לטיפול רפואי), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הגנה על הציבור מפני עבריינים שביצעו עבירות אלימות חמורות, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת קטי קטרין שטרית, מיכאל מלכיאלי, גלית דיסטל אטבריאן, מכלוף מיקי זוהר, נעמה לזימי, אופיר אקוניס ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית) (תיקון – דיווח לכנסת לעניין פגיעה באדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אבתיסאם מראענה, גלית דיסטל אטבריאן, אלון טל, רות וסרמן לנדה, משה טור פז, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, רם שפע, עידית סילמן, ענבר בזק, ולדימיר בליאק, גילה גמליאל, אוריאל בוסו, יוסף טייב, גבי לסקי, מיכל וולדיגר, מופיד מרעי, יעל רון בן משה, אימאן ח'טיב יאסין, יוראי להב הרצנו, אמילי חיה מואטי, יום טוב חי כלפון, אורלי לוי אבקסיס ומוסי רז; הצעת חוק השפה הערבית שפה רשמית, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי, איימן עודה, סמי אבו שחאדה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, גבי לסקי ומאזן גנאים; הצעת חוק חינוך מיוחד (תיקון – שפת הלימוד במוסד חינוך מיוחד), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת מאיר פרוש; הצעת חוק לקידום שירותי הרפואה בעיר אילת (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת טטיאנה מזרסקי, נירה שפק, יסמין פרידמן, מיכאל מרדכי ביטון, ענבר בזק, משה טור פז ונעמה לזימי; הצעת חוק ניירות ערך (תיקון – חובת גילוי בדוחות הכספיים של חברות ציבוריות אודות סיכונים סביבתיים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מוסי רז, ענבר בזק, עופר כסיף, גבי לסקי, סמי אבו שחאדה, מיכל רוזין, אלון טל ואמילי חיה מואטי; הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), תשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת יולי יואל אדלשטיין, מכלוף מיקי זוהר, אורית מלכה סטרוק, אופיר סופר, בצלאל סמוטריץ', ישראל כץ, אמיר אוחנה, יריב לוין, אבי דיכטר, גלית דיסטל אטבריאן, מירי מרים רגב, אלי כהן, חיים כץ, חוה אתי עטייה, דוד אמסלם, אופיר כץ, קטי קטרין שטרית, קרן ברק, אופיר אקוניס, אורלי לוי אבקסיס, איתמר בן גביר, משה אבוטבול, ינון אזולאי, משה ארבל, יעקב מרגי, יואב קיש, אוריאל בוסו, מיכל וולדיגר, בנימין נתניהו, יואב גלנט, ישראל אייכלר, מיכאל מלכיאלי, חיים ביטון, ניר ברקת, מאיר פרוש, עמיחי שיקלי, שמחה רוטמן, יצחק פינדרוס, פטין מולא, צחי הנגבי, גילה גמליאל, יובל שטייניץ, יואב בן צור ואבי מעוז; הצעת חוק לתיקון פקודת המיסים (גבייה) (חובת יידוע החייב), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – זכות הצבעה לאזרחים מחוץ לישראל), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי, אלון טל, יום טוב חי כלפון ואמילי חיה מואטי; הצעת חוק להסדרת מקצוע עוזר רופא, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת עידית סילמן ומשה טור פז. תודה. << נושא >> הצעות סיעות הליכוד, ש"ס ויהדות התורה להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >>1. אוזלת ידה של הממשלה בתחום המדיני, הכלכלי, הבריאותי והאזרחי; << נושא << נושא >> 2. ממשלה אכזרית הפוגעת באופן מכוון בתושבי הפריפריה על ידי ביטול סבסוד תחבורה ציבורית<< נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו נמשיך. הצעות סיעות הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו, התאחדות הספרדים שומרי תורה, יהדות התורה והשבת – אגודת ישראל דגל התורה להביע אי-אמון בממשלה בנושאים הבאים: אוזלת ידה של הממשלה בתחום המדיני, הכלכלי, הבריאותי והאזרחי, של הליכוד – ינמק את ההצעה חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, בבקשה. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת – אדוני היושב-ראש, אני חייב להתוודות בפניך, וגם מזכירת הכנסת תעיד, כשהייתי יושב-ראש הכנסת והייתי רואה הצעת אי-אמון בנוסח כפי שאני מגיש: אוזלת היד של הממשלה בתחום המדיני והכלכלי והחברתי והביטחוני וכן הלאה, הייתי לא פעם מגחך. אני אומר: מה, לא יכלו להיות יותר קריאטיביים? לא יכלו להתמקד באיזושהי נקודה? למה בכל התחומים? למה צריך לכסות את הכול בעשר דקות של אי-אמון? אני אגיד לך, כמו שאמרתי, חייב להתוודות. אני מאוד ניסיתי למצוא איזושהי נקודה ספציפית, לעלות ולדבר רק עליה, אבל אני לא יכול, כי הכישלון מהדהד בכל התחומים, ואני פשוט אחטא לאמת אם אני אבוא לכאן ונגיד אדבר על משבר הבריאות, הקורונה, או רק על התחום הביטחוני, על הביטחון האישי של האזרחים, או על הכלכלי. זה פשוט יישמע כאילו אני מתעלם מתחומים אחרים. המשברים, כפי שאמרתי, אדוני היושב-ראש, הם בכל תחום ותחום. אני אתחיל דווקא ממשהו שאולי פחות נוגע באופן אישי – לא יודע, אומרים שאסור לומר "לישראלי הממוצע", אבל לאזרח הממוצע במדינת ישראל. אנחנו במצב לא פשוט בתחום המדיני. זה לא חדש. כל פעם כשהייתה עולה המתיחות בין רוסיה לאוקראינה, מדינת ישראל הייתה קצת נכנסת לכוננות ספיגה. אנחנו מדינה קטנה, יש מעצמות-על שמתקוטטות, אנחנו ביחסים מצוינים לאורך שנים גם עם ארצות הברית, גם עם רוסיה, גם עם אוקראינה, עם כל השחקנים המעורבים, ואיכשהו ידענו לצאת מזה בשלום. הפעם, עוד לא התלקח שום דבר בשטח, אבל אנחנו כבר מצליחים להסתבך עם כולם. בהתחלה זומן השגריר שלנו באוקראינה למשרד החוץ, כי איזשהו גאון החליט לפנות לרוסיה מראש ולבקש סיוע בהוצאת אזרחים ישראלים מאוקראינה, שמא אולי וכן הלאה. אם זה לא מספיק, אז הסתבכנו גם עם רוסיה, כי בהתחלה שר החוץ יאיר לפיד, ולאחר מכן או באותו זמן גם יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, נורא בא להם לדבר. המצב הוא, כפי שאמרתי – בשטח עוד לא התלקח שום דבר. השאלה היא שאלה היפותטית: מה תעשו אם יהיה קונפליקט בין ארצות הברית לרוסיה? למה דחוף לענות – מה שכל פוליטיקאי מתחיל יודע: למה דחוף לענות על שאלה היפותטית כשאתה נקרא ראש הממשלה החליפי ושר החוץ? למה לא לומר: נגיע לנהר – נעבור אותו, נשקול את המצב? לא. אז כרגע אנחנו מסובכים עם אוקראינה, עם רוסיה, מאות אלפי יהודים נמצאים שם בקהילות היהודיות, אלפים רבים של ישראלים נמצאים גם שם וגם שם. למה? ככה. כי זו ממשלת הפרשנים. נורא בא לפרשן, לכולם. מדברים בשנים האחרונות על מעבר של אנשי תקשורת לכנסת, לפוליטיקה. כזאת כמות של פרשנים אני עוד לא ראיתי אף פעם. אפשר לדבר גם על פרשנויות אחרות. טס שר הביטחון לוועידה מאוד מאוד חשובה בגרמניה, במינכן. יש הרבה דברים והרבה אתגרים לדבר עליהם שם: הנושא האיראני, נושאים שבאמת – חיזבאללה, חמאס – נושאים שמאיימים על מדינת ישראל, על עצם הביטחון שלנו. לא, צריך לדבר על פנסיות תקציביות, דברים שפשוט קשה מאוד, קשה מאוד אפילו לקלוט. גם כאן, למה? יצר הפרשנות. אפשר מזה ללכת לתחום הכלכלי. אני מאוד שמחתי לשמוע ששר האוצר היה באיזשהו בית קפה והוא היה מלא. גם אני הייתי בבית קפה, אדוני היושב-ראש, באזור תעשייה מאוד נחמד, עם המון משרדים, המון מגדלים כאלה, בנייני משרדים. אני הכרתי את בעל המקום ואמרתי לו: איזה מיקום מצוין יש לך; בטח מפוצץ אצלך בארוחת הצוהריים. אז הוא אמר לי: על מה אתה מדבר? המשרדים ריקים. אנשים לא באים לעבודה – זה היה לפני כמה שבועות. אנשים לא באים לעבודה. אין פה אף אחד בארוחת הצוהריים. מקסימום אולי מישהו יזמין למשרד. לא יורדים. אבל אני כרגע לא שר האוצר. לי מותר לשוחח עם בעל בית קפה ולשמוע את הפרשנויות שלו על המצב הכלכלי. שר האוצר במקום זה צריך לבוא עם תוכנית מסודרת איך מתמודדים עם המצב הזה שהעסקים קורסים. לא, לא צריך לעשות שום דבר. הרי קורונה היא נזלת. לא צריך לעשות סגרים. דרך אגב, באמת לא צריך לעשות סגרים, אבל כשאתה נוסע שבועות ברחבי הארץ בלי פקקים, זה לא אומר דרשני? לזה אפילו פרשן לא צריך להיות. אתה נוסע בכבישים ריקים ואומרים: אין סגר, הכול בסדר, לא צריך לפצות. תראו את המחאה של אנשי העסקים הקטנים. אני, דרך אגב, את חלקם מכיר מן ההפגנות ליד הבית שלי, כשהייתי שר הבריאות, כשכן – במדינה לא מחוסנת – נאלצנו לסגור. יצאתי ותמיד דיברתי איתם. לא זלזלתי בהם אף פעם. לא ראיתי בהם אויבים שלי שבאו להציק לי. אבל כרגע אפילו ליחס הם לא זוכים. הם רצים לחברים באופוזיציה, שלפחות מישהו ישמע אותם, כי בממשלה לא שומעים. העיקר – דורשים להחזיר את ההלוואות, שמא מישהו ירוויח כמה גרושים. אפשר להמשיך בהרבה פרשנות: על הביטחון האישי של האזרחים, הפרשנות בנושא של פגסוס – שעוד לא שמעתי, אחרי ההתלהבות הראשונית, אם קמה ועדת חקירה, לא קמה ועדת חקירה, איכשהו הנושא הזה נעלם. אפשר לשמוע אולי גם איזושהי דעה קצת יותר נחרצת בנושא של הרצח הבלתי-פוסק, שרק אתמול ושלשום אנחנו מתבשרים על פיצוצי מכוניות ועל רציחות. נכון, זה היה, לא פעם ראשונה בתולדות המדינה, אבל בכזאת הצטברות ובכזה היעדר תגובה? בשמעון הצדיק? אתה היית מפקד המחוז, מכיר את השטח מצוין בירושלים. תגיד, זה מתקבל על הדעת ש-200 מטר מן הביטוח הלאומי ו-300 מטר מבתי מלון שכולם מכירים, וועדי עובדים נוסעים לשם לנופש, שורפים תשע פעמים מכונית? שורפים את הדירה? ברוך השם שאין להוסיף "על יושביה", אבל אנחנו לא היינו רחוקים משם. ועל הדברים האלה, כפי שאמרתי, מקסימום אנחנו שומעים קצת פרשנות; תוכנית התקפית, רצינית, אנחנו לא שומעים. אני השארתי רק באמת לסוף לומר כמה מילים בנושא משבר הקורונה. גם כאן הפרשנויות מאוד מעניינות, מאוד מעניינות. מסתבר שהגל עובר. מעניין. יש גל שלא עובר? גם צונאמי, שהורג אלפי אנשים, הוא בסופו של דבר עובר; כל הגלים, לכן הם נקראים "גלים" – הם עולים ויורדים. כל השאלה היא מה קורה באמצע, אם יושבים וצופים ואומרים שמכילים את המתים. גם בתחילת המשבר, כשעוד לא ידענו את המילה "אומיקרון", וגם היום, אנחנו שומעים שאפשר להכיל מתים, לא נורא. השאלה היא למה במדינה מחוסנת צריך להכיל מתים. האם לא היה לפחות ניתן לעשות משהו ולנסות? לנסות? אין 100% של הצלחה. אני, דרך אגב, לא אומר, ויושב כאן גם קודמי בתפקיד, השר ליצמן, ואף אחד אף פעם לא שמע אותי אומר – אני שמעתי כשפנו אליי ואמרו את זה כמה מן החברים בממשלה הנוכחית ובקואליציה הנוכחית. אף פעם לא אמרתי: החולים האלה מתו בגלל הממשלה. החולים מתו בגלל הקורונה, אדוני, לא בגלל הממשלה. אבל בהיעדר המעש של הממשלה, הכניעה המוחלטת לקורונה, השאלה היא באמת אם היא לא הגבירה את מספר המתים, אם ניתן היה לעשות משהו אחרת. ואני אומר: כן היה ניתן לעשות אחרת. אנחנו באמת נמצאים במצב שבו הממשלה לא ראויה לאמון באף אחד מן התחומים האלה. באף אחד מן התחומים האלה אין תוכנית, אין הצלחות, אין התקדמות, אין מענה. אני כולי תקווה שההנהגה במדינת ישראל תתחלף, ואני כולי תקווה שאנחנו נוכל להחזיר לתודעה של האנשים במדינה הזאת שיש בעל בית, יש ידיים על ההגה, יש תוכניות, יש עשייה, וגם אם אין 100% של ההצלחה, יש תקווה ויש עתיד לאזרחים במדינה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אדלשטיין. ישיב השר אלקין, בבקשה. << דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, שהציג את הצעת האי-אמון, קודם כול, חבר הכנסת אדלשטיין, כפרלמנטר ותיק מאוד, צדקת. כשהאופוזיציה מגישה הצעת אי-אמון עם כזאת כותרת, זה בדרך כלל סימן לחוסר יצירתיות או חוסר יכולת למצוא נושא ספציפי שהיא מסוגלת לבקר לגביו את הקואליציה. כבר אין לה מה לומר, אז היא כותבת את הכותרת הכללית הזאת. אז אם הגענו לזה שאלה הן הצעות האי-אמון שאתם מעלים – אגב, זו לא פעם ראשונה; גם בשבוע שעבר, נדמה לי, היה משהו דומה – אז כנראה שבאמת כבר קשה למצוא על מה לתקוף את הממשלה. עכשיו, לפני שאני אתייחס לכמה תחומים שאותם ציינת, אני רוצה להזכיר לכולנו איפה היינו. כדאי מאוד לזכור איפה היינו. הממשלה הזאת קמה לאחר שנתיים שהמדינה הייתה בשיתוק חלקי, בגלל, למשל, דבר פעוט וכל כך ברור מאליו כמו תקציב המדינה, שלא אפשר להרבה מאוד דברים טובים להתרחש גם אם לשרים שהיו מופקדים על המשרדים האלה היו את הכוונות הכי טובות שבעולם. היית שר הבריאות. אני מניח שלמרות המרכזיות של משרד הבריאות בתקופת הקורונה – זו תקופה שבדרך כלל מנסים לעזור למשרד הזה; כך היה בממשלה שאתה כיהנת בה וכך זה גם בממשלה הזאת. המשרד הזה זוכה, ובצדק, בתקופה כזאת ליתר תשומת לב ולסיוע. אבל לא יכול להיות שלא הרגשת את הקשיים שנובעים מהיעדר אישור תקציב המדינה והתוכניות השוטפות של משרדים שלא יכלו להתקדם. כשעשיתי את טקס החפיפה עם חבר הכנסת ליצמן – זה היה בתקופה שעוד דיברנו – שכיהן לפניי כשר השיכון, אז הדברים שבעיקר נאמרו באותו טקס חפיפה, בכניסה למשרד השיכון, היו תלונות על כך: למה את התוכניות שהיו למשרד השיכון, והיו חשובות, ורובן המוחלט היו טובות, לא היה אפשר לבצע? כי לא היה תקציב מדינה. וכמה קריטי שכמה שיותר מהר יהיה תקציב, ואז יהיה ניתן להוציא לביצוע את התוכניות האלה וגם תוכניות אחרות, אחרת אי-אפשר להתמודד עם הבעיה של משבר הדיור. ואכן, אחת הסיבות העיקריות לעלייה של מחירי הדיור בשנה האחרונה – שאגב, חצי מהשנה הזאת נפל על הממשלה הקודמת וחצי על הממשלה הזאת – היא סיבה מאוד מאוד פשוטה: היעדר תקציב מדינה במשך שנתיים הוביל לכך שהמדינה לא השקיעה בתשתיות הדיור; היא פשוט לא יכלה כשאין תקציב. וכשהיא לא השקיעה, ראשי הערים לא נתנו למדינה לשווק, והתוצאות דיברו בעד עצמן: הכמות הכי קטנה של שיווקים בשנים האחרונות הייתה בשנת 2020. ואפשר לקחת כל תחום שאנחנו מדברים עליו – את תחום הביטחון, שהייתה חסרה תוספת תקציב מאוד מאוד חשובה לתקציב הביטחון שהייתה צריכה לאפשר לכוחות הביטחון להתכונן לאתגרים הרבים שבפנינו ולא יכלה להגיע, ועוד ועוד ועוד ועוד. בקושי, בקושי, בקושי, כמו שאתה זוכר, חבר הכנסת אדלשטיין, המציאו פטנט ביניים להעביר איזשהו סכום לא קטן כאיזושהי החלטה חד-צדדית כתוספת לתקציב המשכי, כדי שבכל זאת, איכשהו, המשרדים יוכלו לתפקד מינימלית. אבל זה היה רחוק מאוד מאישור תקציב מדינה נורמלי, עם כל מה שאישור תקציב המדינה מביא איתו. זאת המציאות שבה הוקמה הממשלה הזאת. כדאי מאוד לזכור את זה וכדאי מאוד לזכור את האלטרנטיבה הזאת, איפה יכולנו היום להיות – מערכת בחירות חמישית, שישית, שביעית, שמינית בואכה קדימה כשמדינת ישראל כבר אז, כשהוקמה הממשלה, הייתה במקום שאף מדינה מערבית לא הגיעה אליו: ארבע מערכות בחירות בתוך שנתיים והיעדר אישור תקציב המדינה. הידרדרנו באמת למקומות שאף אחד לא חלם שמדינת ישראל אי פעם תגיע אליהם. עכשיו אני רוצה להתייחס לכמה תחומים שאתה נגעת בהם, ודווקא להשוות. אני אתחיל מהתחום שבו התחלת, התחום המדיני. אני דווקא אשתמש בעצתך, כי גם כן, כפוליטיקאי ותיק ואיש מנוסה נתת עצה חכמה, שבמצב הנוכחי של מצב היחסים בין רוסיה לאוקראינה עדיף לשתוק ולא לדבר על זה, אז אני לא אדבר על זה, אבל אני אתייחס לכמה דברים אחרים ואשווה. הרי זה לא סוד שאחת מהסוגיות המרכזיות שעליהן בנויה התפיסה המדינית של מדינת ישראל זו מערכת היחסים בין מדינת ישראל לארצות הברית. עוד פעם, מי כמוך מכיר את זה, והשקעת לא מעט בתפקידיך השונים בפיתוח של מערכת היחסים הזאת. אני רוצה להזכיר לך איפה היינו ואיפה אנחנו היום. מתברר שעל סף הקמה של הממשלה החדשה היינו במצב שראש ממשלה לשעבר, שדווקא בדרך כלל התגאה במערכת היחסים שלו עם ארצות הברית בכלל ועם הממסד של הפוליטיקה האמריקאית בפרט, היה במצב שהמנהיג שאיתו הוא השקיע את המאמץ הכי גדול בפיתוח מערכת היחסים, ואגב השיג הישגים לא רעים עבור מדינת ישראל, הוא הנשיא לשעבר טראמפ. הוא הגיע איתו למערכת יחסים ששמענו את הביטויים לה בריאיון שנתן הנשיא טראמפ ושפורסם בתקשורת הישראלית שפחות או יותר משקפים נתק מוחלט. אני כבר לא אחזור על הביטויים שהנשיא טראמפ השתמש בהם ביחס לבנימין נתניהו, כי אני לא חושב שהם ראויים להיאמר מעל הבמה הזאת. אז עם טראמפ, שאגב עד היום הוא לכאורה המנהיג המוביל והמשפיע ביותר במפלגה הרפובליקנית, היחסים של מר נתניהו, ראש האופוזיציה, היו שרופים לחלוטין. אני מניח שאני לא צריך להכביר מילים על מערכת היחסים שהייתה לו עם המפלגה הדמוקרטית, מתוקף כל מיני סיבות. אני כרגע לא נכנס לשאלה מה היה נכון ומה היה לא נכון בהתנהלות שלנו מול הממסד האמריקאי בארבע השנים של טראמפ. האם היה נכון להביא את מערכת היחסים עם המפלגה הדמוקרטית לאן שהם הגיעו? אבל הדברים ברורים וידועים. אתה מסתכל ושואל את עצמך: מה היה קורה אילו? איך היו נבנות מערכות היחסים בין בנימין נתניהו, אילו היה ממשיך לכהן כראש ממשלה, לממסד האמריקאי הנוכחי, דמוקרטי ורפובליקני כאחד? פחות או יותר, חלק מהביטויים שטראמפ השתמש בהם, לדעתי גם הממסד הדמוקרטי היה משתמש בהם בצורה לא פחות חריפה, אם לא יותר חריפה. אז לאן היינו הולכים ואיך היינו מטפלים בסוגיות השונות שהן על סדר-יומה של מדינת ישראל מבחינה מדינית? והינה קמה לה ממשלה שאף אחד בה לא מתהדר בלהיות מומחה ביחסים עם ארצות הברית כפי שהיה בנימין נתניהו, אבל הממשלה הזאת מנהלת יחסים סדירים וטובים עם הממשל האמריקאי, תוך כדי חילוקי דעות, לא מפחדת גם לומר אותם, ויש לנו חילוקי דעות – יש לנו חילוקי דעות בנושא האיראני; יש לנו חילוקי דעות בנושא של ההתיישבות, ואנחנו ממשיכים לפתח את ההתיישבות גם כשזה לא לרוחו של הממסד הזה, בלי להזדקק, למשל, להקפאה מוחלטת כפי שהיה בתקופה של ממשל אובמה. אתה בטח זוכר היטב כמוני את הצעדים שבנימין נתניהו נאלץ לעשות אז כדי להרגיע ולרצות את הממשל הדמוקרטי דאז. בלי דרמות, בלי כותרות מרעישות בעיתונים, ממשיכים לפתח את ההתיישבות ולקדם את המדיניות של מדינת ישראל לפי מה שאנחנו מאמינים, כולל אפילו התקדמות בחלום הישראלי הוותיק של ביטול הוויזות לארצות הברית. אני מקווה שגם כאן השרה שקד תדע להביא להישג. אז מתברר שאפשר. מתברר שלא צריך להיות אמריקנולוג מושבע ומפורסם כמו בנימין נתניהו ואז לקראת סוף הקדנציה כראש ממשלה לשרוף בהצלחה מערכת יחסים עם שני הצדדים במפה הפוליטית האמריקאית. אפשר וצריך לבנות מערכת יחסים נורמלית עם הממשל, גם תוך כדי שאתה עדיין שומר על עמדותיך ולא מקבל את עמדותיו בלא מעט סוגיות, אבל עדיין שומר על מערכת יחסים בריאה, טובה, של הידברות וגם יכולת לנהל אי-הסכמות. אין דבר אולי יותר חשוב בתחום המדיני למדינת ישראל מאשר שימור מערכת היחסים הזאת עם ארצות הברית. אביא לך דוגמה אחרת: מדינה חשובה במזרח התיכון, מורכבת, יש לנו עמדות שונות לגבי מה שקורה שם – טורקיה. מדינה חשובה, על זה אין מחלוקת. הינה, תסתכל, פתאום יש רנסנס במערכת היחסים בין ישראל לטורקיה – יש הזמנה של הנשיא הישראלי לשם, יש שיח בין שרי החוץ. סך הכול זה משהו שיכולנו רק לחלום עליו בעבר. אפשר לפרגן על זה. גם כשאתה באופוזיציה אפשר לפרגן לממשלה החדשה; אגב, גם לנשיא החדש – גם הוא תרם ותורם תרומה לא מועטה בכלל למערכת יחסי החוץ של מדינת ישראל, וספציפית גם בעניין הזה. אני רוצה להזכיר גם את הפרשה של שחרור של שני אזרחים ישראלים שנעצרו בטורקיה על לא עוול בכפם. אנחנו מכירים אירועים דומים במקומות אחרים, וסך הכול אי-אפשר שלא לשים לב שהשחרור הזה נעשה מהר מאוד ובלי מחירים שמדינת ישראל נאלצה לשלם. אפשר להמשיך בעוד ועוד דוגמאות על המשך הקידום של מערכת יחסים עם מדינות המפרץ. אגב, פה באמת לבנימין נתניהו מגיע קרדיט, וכשמגיע – מגיע. אני לא מתבייש גם להזכיר את זה מעל הבמה הזאת, אבל הממשלה הזאת, מתברר שגם היא יכולה לקחת את המושכות מהמקום שהוא עצר ולהמשיך איתן הלאה לקידום מערכת יחסים טובה מאוד עם מדינות המפרץ ועם מדינות ערב בסך הכול. מתברר שראש ממשלה ישראלי יכול לפגוש את נשיא מצרים גם כשהדגל הישראלי מאחוריו ולא מסירים את הדגל. מה שבנימין נתניהו לא הצליח להגיע אליו, מתברר שזה אפשרי ואפשר לקיים בגלוי, בצורה ברורה. עוד ועוד – גם עם פוטין אפשר לבנות מערכת יחסים. לא אלמן ישראל, גם משהו שנחשב שרק בנימין נתניהו הוא היחידי שיכול, מתברר שגם נפתלי בנט יכול. אז בסופו של דבר, כשאני מסתכל על התחום המדיני, על שיפור מערכת היחסים עם ארצות הברית וההתמודדות מול ממשל דמוקרטי, שאיתו חילוקי הדעות היו טבעיים וצפויים; על היחסים עם מדינות ערב בכלל ומדינות העולם המוסלמי היותר-רחב, בין השאר עם מדינות המפרץ; על היחסים עם המעצמות האחרות; על היחסים עם מדינות אירופה – בסך הכול יש כאן ממשלה שמתברר שלא אלמן ישראל, ובנימין נתניהו הוא לא הלהטוטן היחידי בעולם שמסוגל לנהל את מערכת יחסי החוץ של מדינת ישראל ואפילו, רחמנא ליצלן, לא תמיד מצליח, אם אפשר להגיד את דברי הכפירה האלה. אגב, אני מניח שאתה חושב כמוני, כי אם היית חושב שהלהטוטן היחידי שיכול לעשות את זה, לא היית זורק לו את הכפפה – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> זה דו-שיח? כי זה נראה כמו דו-שיח. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא, אני עונה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אה, אתה עונה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני, לשם שינוי, למרות שבאתי עם דברים מוכנים, ניסיתי להקשיב לחבר הכנסת שהציג אי-אמון, ולכן אני עונה בהמשך למה שהוא דיבר עליו. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> תמיד הוא קושר לעצמו. מה שיפה אצלך, שאתה קושר לעצמך כתרים – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אתה הופך את זה לדו-שיח, חבר הכנסת אקוניס. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא, תקשיב. אתה קושר לעצמך כתרים של בלעדיות. כשאני הייתי סגן השר המקשר, לא הייתה פעם אחת שלא הקשבתי לדובר מהתחלה עד הסוף. פעם אחת. יושבת פה מרב מיכאלי, הייתה ח"כית צעירה. סיעת העבודה הגישה אי-אמון. כשאני עליתי לענות, הם כולם יצאו – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> נראה לי שחבר הכנסת אקוניס רוצה להחליף אותי. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> תשמע, תשמע, אמיתי, אלקין. גינזבורג, תשמע. – – יצאו מהאולם. אמרתי להם: לנוכח ההתנהגות הביזיונית הזאת של סיעת העבודה, אין לי תשובה על האי-אמון, הם לא יקבלו תשובה. ואני הקשבתי להם בקשב רב, לקשקושים שהם אמרו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז הם כנראה למדו ממך והקשיבו בקשב רב. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> מכל מלמדיי השכלתי, אופיר. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> מכל מלמדיי השכלתי, אבל אני לא הייתי 40 דקות על הדוכן, פחות. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> הבנתי את הרמז, אני מסיים. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> בדיוק, יפה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> מתברר שגם חברי כנסת מהאופוזיציה רוצים מתישהו ללכת הביתה. אני חשבתי שזה רק חברי כנסת מהקואליציה, אבל מתברר שגם הם רוצים. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אני עד הלילה, הכול טוב. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אקוניס, במקרה הזה הם קואליציה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> כן, כן, בוא, בוא, אל תתחיל – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני לא איכנס למלחמות פנימיות בסיעת הליכוד, קטונתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש לנו עוד הצעה לאי-אמון, אני מזכיר. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא, כשקרעי עוד לא היה איתנו, תשאל את היושב-ראש אדלשטיין, היינו פה, תאמין לי – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> יש פה אי-אמון פנימי בתוך סיעת הליכוד, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אני מציע לך, תדאג לקואליציה מאשר – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תסדר את הבעיות שלו עם גנץ, יותר חשוב. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. קרעי, שהוא ידאג לקואליציה, יטפל, אנחנו – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שיסדר את הבעיות שלו עם גנץ. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> בדיוק ככה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גנץ אמר שאתם מחרימים היום את ההצבעות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעיות שלי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא, של אלקין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, אין לו בעיות. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת גינזבורג יושב כאן, לא שמתי לב שהוא מחרים אותי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, אין בעיות עם גנץ. לא מכיר שלאלקין יש בעיות עם גנץ. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תעקוב אחרי הפרסומים. אתם מחרימים היום את ההצבעות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה יכול לשער שיש לי איזשהו ידע לגבי זה, לא כמוך, אבל יש לי משהו. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אז אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, דיברתי על התחום המדיני. אני יכול להמשיך, אבל אני חושב שהיה מספיק ודי, מה גם שמרמזים לי חברי כנסת מהאופוזיציה שהם רוצים שהקואליציה תתקדם הלאה בסדר-היום. אני יכול להרחיב גם על תחום הבריאות, חבר הכנסת אדלשטיין, כי אני יכול לגלות לך סוד, משהו שאתה אגב לא חייב לדעת, אבל אני יושב בתוך קבינט הקורונה, ואני הקשבתי לאורך כל הגל הזה למומחים ולאנשי משרד הבריאות – שמה לעשות, את חלקם אתה מינית לתפקידים בכירים בתקופתך, אז אני מניח שאתה מעריך אותם וסומך עליהם לא פחות ממני – ואני לא זוכר המלצה אחת משמעותית שמשרד הבריאות הביא לקבינט הקורונה במסגרת הגל הזה ולא התקבלה. אז ממה נפשך? או שמינית מומחים לא טובים, שלא ידעו לייעץ נכון לממשלה – אבל אז השאלה היא איך הם הצליחו לייעץ לממשלה קודם, בתקופתך – או שמינית מומחים טובים ואתה סומך על דעתם, ואז קשה מאוד לעמוד כאן ולהגיד שהממשלה הזאת לא נקטה שום פעולה שהייתה צריכה לעשות כדי להתמודד יותר טוב עם הגל הזה, כי עובדה, הממשלה הזאת, כמו גם הממשלה הקודמת, הקשיבה בקשב רב למומחים שישבו סביב השולחן. << קריאה >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << קריאה >> אדוני מרמז שהפרסום אתמול בתקשורת, שמומחי משרד הבריאות אמרו: ממילא זה לא יעבור, אז אין מה לבקש הארכת בדיקות לילדים, הוא שגוי? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני לא יודע להתייחס לפרסומים בתקשורת. << קריאה >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << קריאה >> אבל זה דפוס – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא לא לא. חבר הכנסת אדלשטיין, פרסומים בתקשורת היו גם בתקופתך. << קריאה >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> יש נטייה מסוימת לאנשי משרד הבריאות גם לדבר עם התקשורת, אתה מכיר אותה לא פחות טוב ממני. אבל אני יכול לציין לך עובדה, ואני מצפה מכל עובד ציבור בכיר שכשהוא מתייצב בפני קבינט קורונה – זה הפורום שמקבל את ההחלטות – מול הקבינט הזה הוא אומר כל מה שהוא חושב, גם אם הוא חושב שדעתו לא תתקבל. ואגב, היו מצבים מסוימים שדעתם לא התקבלה, אבל כל ההמלצות המשמעותיות התקבלו. יתרה מזו, היו מצבים שהיו שרים בממשלה, ובהם עבדך הנאמן – אתה מכיר את גישתי – שהציעו צעדים מחמירים יותר מאשר משרד הבריאות ונבלמו על ידי אנשי משרד הבריאות – אנשי מקצוע של משרד הבריאות, לא שר הבריאות – שאמרו: לא צריך, כי בגל הזה זה מתנהל אחרת, כי ככה וככה הגרפים, ככה וככה העקומה, ולכן מה שעבד קודם לא יעבוד עכשיו. ולכן ההגבלות שאתם מציעים, רבותיי השרים המחמירים והשמרנים יותר, לא יעזרו ולא ישנו כהוא זה את המספרים; לצערי, גם לא את מספרי המתים שאותם תיארת, וכל נפטר אחד זה עולם ומלואו, ואני לא מזלזל באחד שאיבדנו. זה כאב רב, ענק, לא רק למשפחתו אלא גם למדינת ישראל כמדינה, כי כל אחד זה עולם שלם. אבל אני יכול להגיד לך, וזה משהו שאתה לא יודע, כי אתה לא יושב שם, שבאמת, כמו שהמומחים האלה הם אלה שבמידה רבה קבעו את הקו שהממשלה הלכה איתו, כך זה היה נכון גם בגל הזה, לטוב ולרע; אגב, אני חושב שבגדול לטוב, כשאני מסתכל על התמונה הכוללת. לכן, לצערי, אני לא יכול לקבל את הטיעונים שלך גם בנושא הזה. אני יכול להמשיך לעוד תחומים, אבל נדמה לי שאני מיציתי די והותר את מסגרת הזמן שהייתה לי, והתייחסתי לכמה מהתחומים הבולטים שעליהם דיבר חבר הכנסת אדלשטיין. אני חושב שאם משווים את זה לאלטרנטיבה של מדינה בלי תקציב השרויה בלי הפסקה במערכות בחירות, אז ברור מהי ההחלטה הנכונה למדינת ישראל, ולכן ברור גם מה ההחלטה הנכונה של הכנסת – לדחות את הצעת האי-אמון, אדוני היושב-ראש. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשר זאב אלקין. חבר הכנסת ליצמן, אני מזמין אותך לנמק את הצעת האי-אמון שהגשתם בשם סיעות יהדות התורה והשבת, אגודת ישראל – דגל התורה והתאחדות הספרדים שומרי תורה. בבקשה, אדוני. << דובר >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מגיש את הצעת האי-אמון נגד הממשלה הרעה הזאת. מרוב גזרות אני כבר לא יודע אין לקרוא לממשלה הזו. אתחיל בממשלת הרס הדת – ממשלה שבכוונה תחילה באה להפוך את העם היהודי לעוד עם כמו כל העמים, ממשלה שבאה למחוק את הזהות היהודית מהשורש. ממשלת שנאת התורה ולומדיה – כל יום עוד גזרה חדשה לפגוע בתורה ולומדיה, למרות שחלק גדול מחברי הקואליציה כאילו חובשים כיפות; ממשלת הונאת הציבור – כשחבר כנסת ממפלגה של שישה ח"כים הופך בתרגיל סחיטה והונאה לראש ממשלה; ממשלת עושק הציבור – כשכל יכולת ההישרדות של הממשלה היא בעושק האזרחים בעוד ועוד גזרות שיממנו את הקואליציה הבזבזנית הזאת; ממשלת הגזרות – כשכל יום בבוקר קמים ושומעים על עוד גזרה ועוד גזרה; ממשלת השקר – לא הייתה הצהרה שהצהירו בעבר ושלא הופרה על ידי הממשלה הזו: גודל הממשלה, מספר השרים, סגני השרים, שרים ללא תיק, מספר שיא של ח"כים נורבגים. על מה לא צעקתם? ועכשיו – שקט, הכול מותר. שיקרתם כשאמרתם שתפסיקו עם הכספים הקואליציוניים, אבל הפסקתם את זה רק לחרדים. לכל מיני הוצאות שונות ומשונות יש תקציב – תקציב לכלבים יש, ועוד איך יש; לחתולים נתתם 12 מיליון שקל. ואז שימו לב למצב שנהיה: במקום שחתולים יסתובבו בפחים ויחפשו אוכל, אנחנו רואים משפחות טובות, שההורים עם המון בושה מתגנבים ואוספים אוכל מהפחים. ממשלת כישלון הקורונה – כאשר הממשלה קיבלה את המנדט היו שישה חולים ליום, היו חיסונים, התנהלנו באחריות, ואילו היום רק מהאומיקרון לבד יש למעלת מ-2,000 מתים. ואיווט עוד אומר היום בתשובה שהוא עושה ניהול סיכונים. בעבר ראש הממשלה עמד וצווח מעל במת הכנסת: השתגעתם? זו שאלה שמהדהדת בחזרה: השתגעתם? בעצם אני שואל את איווט: מאיפה הוא למד לקחת סיכונים? מדיוני הקבינט, שהוא בכלל לא מגיע לשם? אתם רוצים לעשות טקס סיום הקורונה, אולם עם מספר כזה של נפטרים, יש מקום לעשות יום אבל. אולי ממשלת אין אמון – בין כל מרכיבי הקואליציה אין אמון אחד בשני. כל אחד לומד לעשות שריר על גבה של הקואליציה הזו. מי משלם את המחיר? אלו האזרחים. אני רק אציין את הגזרות שהספקתם לעשות בשמונת החודשים שאתם בשלטון. כשהוא מונע משנאה כבושה שהייתה כלפינו כל השנים, מסתבר, יושב איווט ליברמן בלשכתו ומבקש מכל פקידי האוצר: תביאו לי גזרות שאוכל לפגוע בחרדים. המס על הכלים חד-פעמיים – הוא חתם על צו שמעלה דרסטית את מחירי החד-פעמי בתירוץ של שמירה על איכות הסביבה; המס על השתייה – ושוב, כאילו מתוך דאגה לבריאות המגזר החרדי, הוא העלה את מחירי השתייה הממותקת כך שהיום שישיית שתייה עולה 50 שקל. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << קריאה >> אני מנסה לשמוע את אדוני, והחברים שלו מהאופוזיציה – אני לא יכולה – – – << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מחירי הדיור – גם כאן נלחמים במגזר החרדי – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, חבר הכנסת דוד ביטן, השרה מנסה להקשיב לדובר כדי להשיב לו, אז נשמח אם תשמרו על השקט. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – מכים בהורים שמחתנים את ילדיהם, ואין להם יכולת לסייע – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> שתקשיב – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת – – – << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה תחזיר לי את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני עצרתי לך את השעון. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אל תאכלי תוך כדי. לא אוכלים תוך כדי, לא אוכלים. תגיד לה. לא אוכלים במליאה תוך כדי. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חברת הכנסת רגב, תודה. אני מעיר לך כי את מדברת ומפריעה לדובר. אני אומר את זה לך, ותודה רבה, גברתי. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה לא אני – אני לא רוצה להגיד. טוב, חבר הכנסת ביטן, אנא. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> במקום להעלות את מחירי התחבורה הציבורית בפריפריה – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה שתגיד – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, תודה רבה על קריאות הביניים. תודה רבה לכם. תודה רבה, חבר הכנסת קרעי. תודה רבה, חבר הכנסת מולא, לא בעמידה, לא קוראים קריאות ביניים בעמידה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> במקום שהפריפריה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קרעי, תודה. חבר הכנסת קרעי, אתה מוותר על זכות הדיבור שלך? << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> במקום להקל על הציבור – – – על הצעת חוק שהיא לא הגיונית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת מולא, תודה רבה לך. תגיד, אתה מפריע לי או לדובר? << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> באמת, השרה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה מפריע לדובר, אתה לא מפריע לי. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רצינו – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה מפריע לחבר הכנסת ליצמן. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> בוועדת שרים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סיימת? סיימת? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אבל זה לא הנושא. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת ביטן, אני מבקש ממך, אם תוכל לקיים את הפרלמנט מחוץ למליאה. האמת, אתה גורם שמושך הרבה מאוד אנשים, כולם רוצים להיות סביבך. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> מי? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אני? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. ואז הם מקשיבים. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מכים בהורים שמחתנים את ילדיהם ואין להם יכולת לסייע לרכוש קורת גג לזוג הצעיר. את שפיר – שאני ביחד עם עמיתי חבר הכנסת הרב אריה דרעי, הוא היה השר בזמנו, חשבנו שניתן להביא באמצעותה בשורה לציבור החרדי, הממתין לבניית פחות מ-50,000 דירות, וזה נתון שהגורמים המקצועיים אומרים – ביטלתם את שפיר, ובמקומה דחפתם אותנו לסוף העולם שמאלה. מחירי הדירות עלו בשנה האחרונה באחוזים גבוהים, שוב מכישלון של התנהלות אנטי-המגזר החרדי. יזמתי בזמנו תוכנית של מתן מענק 100,000 שקל לרוכשי דירות יד שנייה בפריפריה. גם את זה ביטלתם. הרי מענק זה היה אמור לפתור מיידית חלק מהבעיה. מצד אחד יש בפריפריה מלא דירות פנויות, ומצד שני, לבנות דירות לוקח כמה שנים. זה פתרון מהיר וקל, אבל זה יכול לעזור לציבור החרדי, אז ביטלתם. יוקר המחיה עולה דרסטית, ואתכם זה אפילו לא מעניין. גם כשמנסים לרתום אתכם להביא תוכניות לכך, איווט מתעלם. אה, שכחתי, הוא נתן 54 אגורות תוספת לשעה. אמרתי קודם שנאת הדת. אני אקריא מקצת מהגזרות שאתם עושים נגד התורה ולומדיה: חוק הגיוס, חוק שבסופו של יום ייצור מצב שיהיו מכסות, ולא כל מי שרוצה ללמוד יוכל ללמוד. כמו בזמן הרומאים, נצטרך לסגור את היכלי הלימוד וללכת למערות ללמוד תורה. גיל הגיוס – הממשלה לא יכולה לראות שיש מספר כזה של לומדי תורה, ושוב, מתוך הדאגה כביכול לרווחת המשפחות, אתם מורידים את גיל הפטור לגיל 21 – העיקר תעזבו את התורה ותצאו לעבוד, להרוויח. במקביל, תקציב הישיבות הוא לא כמו שהיה בעבר. בשנה הזו וגם בשנה הבאה יהיה עוד הרבה פחות. אז לא די שהקשחתם – – – את המוסדות ומשפחות האברכים, אתם מקצצים להם ישר בכיס. מעונות יום – מצד אחד הממשלה כאילו רוצה לדאוג למגזר החרדי, שיהיו יצרניים, שיצאו לעבוד, אולם מצד שני היא מוציאה אימהות רבות ממעגל התעסוקה ומחזירה אותן הביתה, בהיעדר יכולת לממן עלות כה גבוהה, והנפגעים הם רק משפחות חרדיות. מלחמה בעצמאים – למרות שמפלגות הקואליציה מבקשות להביא לשינוי בתוכנית, הוא נשאר אטום, תוך שהוא לוגם כוס קפה. טלפונים כשרים – שוב הממשלה כאילו דואגת לציבור החרדי. מגדיל לעשות השר יועז הנדל ואומר שיש לו אלפי פניות מחרדים שמבקשים לשנות את הקומה הכשרה. אני לא מאמין לזה, הוא פשוט משקר. לו נניח, אבל מנגד יש כל כך הרבה גדולי ישראל שמבקשים את ההפך. ברוח הדברים שלך – יש כנגדם כחצי מיליון משתמשים בקומה הכשרה, וגם הם מבקשים ההפך. אלא מה, אתה מעדיף לשמוע לרפורמים שהגישו תביעה – למרות שאתה שיקרת שאף רפורמי לא פנה אליך – מאשר לשמוע לרבנים. אתה מעדיף לחנך את הציבור מחדש, את אותם חצי מיליון משתמשי הקומה הכשרה, וכופה עליהם את עמדתך. חוק הכשרות – בחסות רבני צהר נלחם מתן כהנא במגזר החרדי, יותר נכון בעם ישראל כולו. לנו, לתושבים החרדים, עדיין ההכשרים המובילים יישארו בחנויות, במסעדות, אולם במגזר הכללי יתחילו לאכול לא כשר, להיות עם ככל העמים. התירוצים רבים, אולם ההכשר לא הכשר. יש סיפורים רבים על בעיות כשרות רבות, והכול יהיה מונח על כתפי הממשלה משמידת הכשרות. הרכב הגוף הבוחר – עוד מזימה שנמצאת בתחילת הדרך ועוקרת את ליבת עם ישראל מאז היותנו גוי במתן תורה במעמד הר סיני. מה ההבדל בינינו לבין כל העמים שבסביבתנו? העובדה ששמרנו על יהדותנו, ידענו שיהודי הוא כזה שמתגייר לאור ההלכה. אין שתי תורות, רחמנא ליצלן; יש תורה אחת: אם הגיור הוא לפי התורה, אז המתגייר הוא יהודי, ואם הגיור לא לפי דעת התורה, אז המתגייר נשאר גוי. איך שתקרא לו, הוא גוי; אולי ישראלי, אבל ישראלי גוי. וכך מר כהנא מכשיר אלפי גויים ורושם אותם כאילו הם יהודים. בדור הבא ייוולדו ילדים רבים שחושבים שהם יהודים ובעצם הם לא. אני בטוח שהשם ישמור על עם ישראל ויציל אותנו מהגזרות של מר כהנא. אנחנו נעשה, בעזרת השם, קהילות נפרדות ונעשה את הרישומים. הכרה ברפורמים – הממשלה מקבלת את הרפורמים, אלו שמזייפים את התורה, בזרועות פתוחות. כל מה שהם לא העזו לחלום הם מקבלים. הממשלה מתכוננת להתיר נישואים אזרחיים על אותו בסיס: התורה לא שייכת לנו כיום, השם ירחם. אנחנו נעשה ככל העולה על רוחנו. למרות שאלפיים שנות גלות שמרנו על העם היהודי מכל משמר, דווקא כאן, במדינת היהודים, עם ישראל, שמתיימרים לשמור על הדת – רומסים אותם בנקודות הכי חשובות, קריטיות לעצם קיומנו. גם בשריד בית מקדשנו, הכותל המערבי, אתם פוגעים. דריסת הרגל לרפורמים בכותל המערבי היא חרפה שלא תישכח לעולם. אין על זה סליחה ואין על זה כפרה. לקרן החדשה יש יותר מדריסת רגל, את כל המזימות שלה הממשלה מבצעת במהירות – הפרדה בין נשים לגברים, נושא ערכי שהיה טאבו כל השנים. יש בזה כרסום והריסת החומה הקדושה ששמרה על עם ישראל כל השנים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים. גברתי השרה, השבת מחוללת מעל כל במה. התחבורה הציבורית בשבת מקבלת גושפנקה רשמית. אף ממשלה קודם, גם כזאת מהשמאל, לא העזה לפתוח קווים בשבת. ידעו שזה סטטוס קוו שלא נוגעים בו. הממשלה הכאילו-דתית היא היחידה שמסכימה לפתוח עוד ועוד קווים בשבת ומרחיבה את פעילות התחבורה הציבורית, ואנחנו, הציבור החרדי, שק החבטות של הפריץ, אותנו מובילים במריצות למזבלה. אני רוצה להגיד מילה אחת, ובזה אני אסיים: אנחנו אשמים בעצם בעליית המחירים. גם ראש הממשלה חושב ככה. מזל שלא אומרים שאנחנו אשמים גם במלחמה בקורונה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ממשלת הרס הדת, ממשלת הרס המדינה, ממשלת הרס משפחות החלשים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ליצמן. אני מזמין את שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי להשיב על הצעת האי-אמון. << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר >> חבר הכנסת ליצמן, אני חייבת להגיד שהקשבתי בקשב רב לדבריך, אבל הם לא כל כך היו בנושא של האי-אמון כפי שהגשתם אותו, אבל בכיף, כמו שאומרות אצלנו. אני חושבת שאולי הדבר הכי חשוב להתייחס אליו מבחינתי זה באמת התלונה המתמשכת על הרס היהדות, משום הטיעון שיש רק תורה אחת. אין ספק, יש רק תורה אחת. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> זו עובדה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> אין חולקת. יש תורה אחת, אממה, יש שבעים פנים לתורה. לא אני אמרתי, נאמר הרבה הרבה הרבה לפניי, שבעים פנים לתורה. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> שבעים פנים, אבל אף אחד לא אומר לחלל את השבת – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת ליצמן, בוא נקשיב לתשובה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה נקרא מגלה פנים בתורה שלא כהלכה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קרעי, אם אתה יושב כאן, אני מניח שגם אתה רוצה לשמוע את תגובת השרה, אז בוא נקשיב לה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> זאת הסיבה שאנחנו יושבים כאן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מאה אחוז. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> כמו שאמר חבר הכנסת ליצמן, בצדק, באמת ייחודו של עם ישראל – שהצליח לשמור על עצמו ועל תורתו ועל זהותו ועל הקהילות השונות שלו לאורך כל השנים. אבל הוא עשה את זה דווקא בגלל שהיהדות הייתה שם נרדף להתחדשות ולהתפתחות. הרבה מאוד דברים לא כתובים בתורה כמו שהם פשוט משום שהם לא היו פעם, לא יכלו לשער אותם. דברים השתנו מקצה לקצה, ועדיין, עובדה שנמצאו דרכים חדשות ומחודשות, וכל פעם חידשו פרשנים ומנהיגים ונביאים ומלכים וכוהנים. באמת תילי-תילים של דורות על גבי דורות על גבי דורות של כתיבה והלכה ופסיקה ופרשנות, כל פעם מצאו פתרונות, מצאו פתרונות לכל הבעיות של דיני ממון, של חשמל, של תנועה. יש כמובן דברים שלהם לא נמצאו עדיין פתרונות, דברים שנוגעים, למשל, להכרה בנשים כשוות. לזה עדיין לא נמצא פתרון, בוודאי לא במפלגה שלך ובמפלגה השכנה, שעדיין לא מכירות בזכותן של נשים לדבר בזכות עצמן, קוראים לקול שלהן בשמות גנאי, כאילו לא מרשים, וצריך להיאבק בבית המשפט, ללכת לבית המשפט בשביל לקבל את הזכות לדבר ברדיו. לשמחתי, הוועדה למינוי שופטות ושופטים, שיושבת בה נציגת מפלגת העבודה, חברת הכנסת אפרת רייטן – אני נאבקתי על המקום של מפלגת העבודה בה – מינתה היום לבית המשפט העליון חברה, שופטת, גילה שטייניץ, שנתנה לוועדה, בתור אחד הדברים שהיא מציגה כהישג מקצועי שלה, את פסק הדין שהיא כתבה שהכריח בעצם את תחנת הרדיו קול ברמה להשמיע גם נשים בתחנה, ולא אפשרה לה להדיר נשים משום שקולן הוא לא דבר ראוי לטעמם של כמה אנשים שמתיימרים לדבר בשם התורה. אז אנחנו רואות שבמדינת ישראל אין עדיין נישואים שוויוניים. אין עדיין נישואים שרואים באישה אדם ולא חפץ שנקנה – – << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> אבל אמרת שיש תורה אחת. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> – – משום שיש אנשים שמדברים בשם אותה תורה, כביכול חד-פעמית, בעלת פן אחד. אבל לא, חבר הכנסת ליצמן, פנים רבות מאוד יש לתורה, וכל הזמן הן הלכו והתפתחו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בשביל זה יש רבנות, גברתי השרה. יש רבנות ראשית לישראל. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> כל הזמן הן הלכו והשתנו והתווספו, וזה הדבר הכי יפה שקרה לעם ישראל לאורך הדורות. חבר הכנסת קרעי, תן לי לספר לך משהו על הרבנות הראשית לישראל. תן לי לספר לך משהו על הרבנות הראשית לישראל. תן לי, ברשותך. יכול להיות שאולי אתה יודע את הפרט הזה, אבל האחרות והאחרים אולי לא יודעות ויודעים. כל קורותיו של עם ישראל, לאורך כל הדורות, היו ללא רבנות ראשית. להפך, הרבנות הייתה דבר שצמח מהקהילה, אמון שאדם קיבל מקהילתו ונעשה להם לרב. עשה לך רב, כתוב. עשה לך רב. לא כתוב עשי לך רב; בטח לא כתוב עשי לך רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הם נבחרים. הם נבחרים. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> רגע, חבר. המתן, חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הם נבחרים, להבדיל מהשופטת שהזכרת עכשיו. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> עד שהגענו למדינת ישראל. קם העם היהודי בארצו, קם העם היהודי בארצו, השיב לעצמו את מולדתו וכונן לעצמו ריבונות, ומה הוא עשה? השית על עצמו מוסד, שמי שם עליו? המנדט הבריטי לפניו, ולפניו – השלטון העות'מאני. מדוע? משום שבא לכאן שלטון זר ואמר: יש פה כל מיני עדות, מוסלמים, יהודים, נוצרים, לא יודע מה זה כל הדרוזים האלה, לא יודע איך להסתדר. אני גובה את המיסים, אני הממשלה. אתם, קחו לכם, הא לכם, אני ממנה רבנות ראשית, מוסלמי ראשי, נוצרי ראשי, דרוזי ראשי. את כל העניינים שלכם, של המעמד האישי, תפתרו ביניכם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> את פשוט לא מכירה את מוסד הנשיאות, מי היה רבי יהודה הנשיא, מי היו שושלת הנשיאים לפניו – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> בא עם ישראל חזרה לארצו, ומה עושה? משאיר על כנו את אותו פטנט של שלטון זר, שהשלטון הוא שממנה את הסמכות הדתית. ממתי זה נשמע בעם ישראל קודם לכן? חל שיבוש עמוק, שלמה קרעי – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה לגבי שופטים? מה לגבי שופטים? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> – – שיבוש עמוק מאין כמותו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה לגבי שופטים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גם שופטים אותו דבר, גברתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> "שופטים ושוטרים תתן לך – – – לשבטיך". << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> בקיצור, חבר הכנסת ליצמן – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא שאיזה גוף של חבר מביא חבר ימנה אותם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חבר הכנסת קרעי. הערתך נשמעה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת ליצמן, לצערי, אתם הפכתם את היהדות מלהיות דת שהייתה השראה – – << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> יש תורה אחת, אמרת. את לבד אמרת את זה. תורה אחת. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> – – השראה, השראה לכל כך הרבה אחרות ואחרים, שהמשיכו אותה בווריאציות שונות, מלהיות מקום של השראה, מלהיות מקום שיצר לא רק פרקטיקה דתית אלא באמת עם וקהילות, לקחתם אותה והפכתם אותה לפוליטיקה, והפכתם אותה לפוליטיקה כזאת קטנה, כזאת קטנה. אתם אלה שפוגעים בתורה – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> את מדברת על להפוך את הפוליטיקה לקטנה? את, שממנה את מבקר מפלגת העבודה – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> – – פוגעים בתורה ופוגעים בדת שלנו ופוגעים בעם ישראל, מצמצמים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת רגב, את גם קוראת קריאת ביניים, את גם עם הגב למליאה ואת גם הולכת לדבר בעוד כמה דקות שלוש דקות. האם את מבקשת שאנחנו נוריד את כל הזמן שאת מדברת משלוש הדקות שלך? << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אתה יכול, אם אתה חושב שבזה תעניש אותי. זה כבר הרגל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, סליחה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אתה בסדר. אתה בסדר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני? הבנתי. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אתה הגון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לפחות לא עם הגב למליאה. כן, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אז אנחנו איתך עכשיו. יש לך בעיה עם הקואליציה. אנחנו עוזרים לך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עזוב אותי. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> דרך המחשבה וההתנהלות – – – << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> רגע, רגע, אתה מצביע עכשיו? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> איתן, אתה מצביע? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> אתה לא יכול להצביע. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא, הם אמרו – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, תנו לשרה לסיים את דבריה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> דרך המחשבה וההתנהלות שלך ושלכם היא שסוגרת את השערים של עם ישראל, גם לאלה שרוצות ורוצים להצטרף אליו, גם לאלה שגדלו כיהודיות ויהודים, שחיות וחיים כאן בארץ כיהודיות ויהודים, שאבותיהם ואימותיהם נרדפו על ידי הנאצים ועוזריהם, ואחרות ואחרים, כיהודיות ויהודים לכל דבר ועניין, לא הלכו ועשו להם בירור יהדות. ואתם מפנים להם עורף, ואתם גורמים למדינת ישראל, דורשים ממדינת ישראל להפנות להם עורף. ככה שחבר הכנסת ליצמן, התורה, שבעים ועוד הרבה שבעים פנים לה. ואנחנו, בממשלה הזאת, ובוודאי ובוודאי המאבק שלי באופן אישי ושל מפלגת העבודה לדורותיה, זה לעשות מקום לכמה שיותר פנים לתורה הזאת, ולעשות מקום לכמה שיותר בנות ובני אדם בתוך התורה הזאת, משום שבעיניי, זאת המהות הכי עמוקה שלה, הכי הכי עמוקה שלה. זה המקום הראשון שהתייחס לזכויות אדם, המקום הראשון שהתייחס ליתום ולגר ולאלמנה. אפילו זכויות נשים, כמו בנות צלפחד, יש ואפשר למצוא בתורה שלנו, כשרוצות למצוא אותם. אבל כשרוצים, יותר נוח להמשיך ולשמור על איזו עליונות של גברים מסוג מאוד מאוד מסוים לנהל לאחרים ולאחרות את החיים. ובכן, חבר הכנסת ליצמן, אתה צודק, זאת באמת לא דרכנו. לעניין התחבורה הציבורית, אז א. אדוני צודק. חופש תנועה הוא באמת אחד הדברים היסודיים ביותר שנמצאים בבסיס הזכויות של כל אדם ושל כל אזרח ואזרחית, וצריך גם להיות בבסיס הזכויות של כל אזרחית ואזרח במדינת ישראל. הרי לא יכול באמת להיות שמי שאין לה כסף לרכוש רכב פרטי ולממן את הדלק ואת כל שאר העלויות, לא תוכל להרשות לעצמה בשבת לנסוע למשפחה, למשל – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אבל הם כן יוכלו לשלם את מס הגודש. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל אתם העליתם את הדלק. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> – – או לנסוע, חלילה, לרופאה או רופא – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תבטלו מיסים. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> – – או לנסוע לים או לכל מקום אחר שבו היא או הוא תחווה את השבת שלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל אתם העליתם את הדלק עכשיו. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> אז זה לא באמת מתקבל על הדעת. ובכל זאת, זה התקבע במדינת ישראל לאורך שנים רבות מדי, ואין ספק שהמצב הזה זקוק לשינוי מאוד מאוד עמוק. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אז למה העליתם את הדלק? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> ואנחנו עובדות ועובדים על למצוא את הדרך לעשות את זה, לעשות את זה נכון, לעשות את זה בלי להתריס בפני מי שאין להם עניין בתחבורה ציבורית בשבת ואין להם עניין שייסעו בתחומם בשבת. לא צריך בשום אופן להיכנס למקומות האלה. אבל המקומות שבהם יש ויש מקום, צריך, וזאת חובה של כל ממשלה לדאוג לחופש תנועה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> השרה, מה את מתכוונת להשאיר מהמדינה היהודית? מה זה אופי של מדינה יהודית? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קרעי, תודה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> עניינית, לכותרת שבכל זאת הייתה כתובה באי-אמון, לעניין שינוי התעריפים המיועדים – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> דגל ישראל זה מדינה יהודית? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קרעי, אי-אפשר ככה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא, שתגיד – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא. היא לא צריכה להגיד. היא כרגע נואמת ואתה מפריע לה. אלה יחסי הכוחות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה זה מדינה יהודית? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אפליה נגד ערבים, קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אפליה נגד ערבים – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אפליה נגד ערבים. אבל גם את זה – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל גם את זה הם לא עושים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, רוצים לדבר אחד עם השני? תתקרבו, תשבו, תלחשו. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> שמעת מה הוא אמר? גם את זה הם לא עושים. שמעת? שמעת מה הוא אמר? גם את זה לא עושים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא אף פעם לא שכנע – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> צריך להגיד את האמת. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כבוד השרה, קרעי אף פעם לא שכנע – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בטח. להפך, הם עושים אפליה נגד יהודים. לא ראית שיהודים לא יכולים להיכנס לשכונת שמעון הצדיק? הם הפכו את היוצרות. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> נחלת שמעון. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> – – לא תוכלי להכחיש שהממשלה הזאת משקיעה סכומים חסרי תקדים, שמתחילים לסגור את הפער של אפליה ארוכת שנים – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל אנחנו עדיין – – – לקבל זכויות בסיסיות. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> אני אומרת לך כשרת תחבורה שכבר השקיעה 400 מיליון שקלים, כבר הוציאה פרויקטים בכל מקום שבו הם כבר מתוכננים וכבר אפשר להתחיל לקדם אותם ב-400 מיליון שקלים, ויהיו עוד הרבה מאוד מיליארדים בשנים הקרובות שמיועדים, כמו שאמרתי, להתחיל לסגור את הפער בתשתיות בחברה הערבית, כמו שראוי לעשות. סוד גלוי הוא – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> במשך כל השנים גרו פה ערבים. באיזו זכות – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> סליחה? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> במשך כל השנים גרו פה ערבים, בארץ ישראל. באיזו זכות סילקנו אותם – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת גפני, הפסדת את החלק החשוב של הנאום שלי, שבו דיברתי על שבעים פנים לתורה ועל הדרכים הרבות שבהן אנחנו מקדמות ומקדמים – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – באיזו זכות סילקנו את הערבים מפה? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> – – את תורת ישראל ואת האפשרויות והאופציות של עם ישראל, חבריו וחברותיו. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – שבת, מה יש? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> צר לי על כך. עכשיו אתה מתפרץ מהאמצע. באמת חבל. כאמור, לעניין תעריפי התחבורה הציבורית, למרות שחבר הכנסת ליצמן הלך, אבל בכל זאת, לפרוטוקול – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני פה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> לפרוטוקול אני רוצה בכל זאת להגיד: סוד גלוי הוא, ומאז הכניסה שלי לתפקיד אני אומרת מעל כל במה, שאני עושה מאמצים אדירים לקדם את התחבורה הציבורית. לא יעזור, מעבר משמעותי מסיבי לתחבורה הציבורית הוא הדבר היחיד שיתחיל לחלץ אותנו מהפקק הגדול שכולנו תקועות ותקועים בו אחרי שנים ארוכות מאוד שבהן התחבורה הציבורית לא קודמה. בשביל שהתחבורה הציבורית אכן תהפוך להיות אלטרנטיבה, אנחנו חייבות וחייבים להוסיף הרבה מאוד שירות בתחבורה הציבורית, חברי חבר הכנסת גינזבורג, היושב-ראש, ומי כמוך, שמושקע מאוד מאוד בענייני תחבורה ובטיחות בדרכים, יודע את הדבר הזה. אנחנו מובילות ומובילים תוכנית חומש שבה תהיה תוספת שירות מאוד משמעותית – עד ספטמבר ייכנסו כבר 1,000 אוטובוסים נוספים, ועד 2026 כל האוטובוסים העירוניים החדשים יהיו רק חשמליים, אני שמחה לספר. כבר הוצאנו לביצוע שבעה מסופי תחבורה ציבורית, ועוד 40 נמצאים בתוכנית, והם כולם בתכנון ובתקצוב. חלק מהדבר הזה הוא לעשות סדר גם במערך התשלום. צריך להגיד, יש הנחות בתחבורה הציבורית שהן קבועות בחוק, הן לילדות וילדים ונוער, הן לאזרחיות ולאזרחים הוותיקים ולאנשים עם מוגבלויות. בהנחות האלה לא תהיה שום פגיעה בשום מצב ובשום אופן. זאת ועוד, אנחנו מחפשות ומחפשים דרכים להקל על הציבורים האלה עוד יותר. כל שאר התעריפים – מעולם לא היו הנחות, צריך לומר את זה. לא היו הנחות. מה שהיה זה קומבינות, קומבינות בשפע, כל מיני קוניונקטורות פוליטיות פה ושם שהביאו לכל מיני סידורים שמפלים בין ערים שכנות – לא משנה אם זה בצפון, אם זה בנגב, אם זה במרכז. ערים שכנות יכולות להיות ממש זו לצד זו, והן משלמות תעריפים שונים לגמרי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ועכשיו נשאר קומבינות רק לגיסתו של לפיד, לשרים בלי תיק, לעשרות נורבגים. עכשיו יש רק קומבינות שטוב לכם איתן. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> יש במדינת ישראל – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – אחרי שסידרת לאחותך עבודה במפלגת העבודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> יש במדינת ישראל – ההפרחה של שקרים היא פשוט מהממת, באמת. באמת, אי-אפשר, אי-אפשר לעקוב אחרי כמות השקרים שמופרחת כאן בצד הזה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני שיקרתי? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> אתה לא, לא שידוע לי, כרגע, כאן. קודם כול, אני רוצה לחזור רגע לעניין התעריפים לפני שנדבר על מספרם. שר האוצר ואני דחינו, לשמחתי, עליית מחירים שהייתה אמורה להיות עדכון אוטומטי שקורה בכל שנה לפי מדד תשומות התחבורה הציבורית, שמורכב מכל הדברים שמהם עולה התחבורה הציבורית. הייתה אמורה להיות עלייה של 8.7%, ואנחנו הצלחנו לדחות את העלייה הזאת, לשמחתי, והיא תתקזז עם השינויים שאנחנו נעשה בתעריפים. התעריפים של התחבורה הציבורית במדינת ישראל היום – יש קרוב ל-100 כאלה, סדר גודל; קשה אפילו לעקוב, אנחנו אפילו לא באמת יודעות ויודעים להגיד עד הסוף בדיוק כמה תעריפים יש, עד כדי כך זה מופרך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> דחיתם למתי? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> תכף. אנחנו מובילות שינוי במבנה התעריפים, ובעצם העלייה הזאת לא תקרה. זה מה שהולך לקרות. אנחנו חייבות וחייבים לעשות סדר: קודם כול, הציבור לא יכולה לדעת כמה עולה לה לנסוע ממקום למקום, כי כאמור, אם היא עוברת מעיר לעיר, היא תשלם תעריף אחר שהיא לא יכולה בהכרח לדעת; ב. אין שום עקביות, זה הכול שרירותי לגמרי. זה גם מונע מאיתנו כמערכת להיות יכולות ויכולים להפעיל הסדרי תשלום כוללים, להפעיל אמצעי תשלום פיזיים יותר משוכללים, שיאפשרו לאנשים לא להצטרך להסתובב עם מזומן וכו', ובעיקר גם לתכנן את העלויות של תחבורה ציבורית לחודש למשתמשות ומשתמשים קלים וכבדים יותר. יחד עם משרד האוצר אנחנו מובילות ומובילים תהליך של בחינת כל התעריפים האלה כדי למצוא מודל של תעריפים שיהפוך את השימוש בתחבורה הציבורית לקל יותר, נגיש יותר, פשוט יותר ומשתלם יותר, ככה שככל שייסעו יותר בתחבורה ציבורית, כך זה יצא משתלם יותר. הדבר המדהים הוא שגיליתי שמעולם במדינת ישראל לא נעשה שום תכנון אסטרטגי של התחבורה הציבורית שלנו. הידעת, חבר הכנסת גינזבורג? מעולם לא נעשתה איזושהי חשיבה אסטרטגית איך אנחנו רואות ורואים את התחבורה הציבורית, מה אנחנו רוצות שיהיה, לאן אנחנו רוצות להגיע. לא התכוונתי לזה כמשחק מילים, אבל תכלס, זה יוצא פיזית, לא משחק מילים. ובכן, אנחנו לגמרי הולכות לשנות את הנוהל של תעריפים לפי קומבינות, לייצר מודלים שיהיו טובים גם בפריפריה, גם במרכז, גם למי שמשתמשות ומשתמשים הרבה, בעיקר למי שמשתמשות ומשתמשים הרבה בתחבורה הציבורית, אבל גם לעודד את אלה שהיום אולי פחות רואות ורואים בה אפשרות. אנחנו מאמינות ומאמינים שזאת האפשרות. לכן הממשלה הזאת עובדת למען תחבורה נגישה יותר, זמינה יותר, נקייה יותר, לא פחות חשוב – נקייה יותר. אנחנו גם נשקיע המון המון כסף – 46 מיליארד ש"ח בחומש יושקעו ברכבת הכבדה. רק לפני שבועיים הגעתי, שוב, להסכם לגבי בניית המסילה הרביעית באיילון, מה שיאפשר לנו להרחיב את השירות של הרכבת בשנים הבאות באופן דרמטי. רכבות קלות נבנות לא רק במרכז אלא גם בצפון, ובהמשך אני מאמינה שגם בבאר שבע ובנגב. כך שאני חייבת להגיד, חברות וחברים, שאני מודה לכם על ההזדמנות לספר בפורום הזה ובהזדמנות הזאת של תשובת אמון בממשלה את התוכניות האלה, ואשמח להצבעת האמון שלכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כלומר את מציעה להסיר את האי-אמון. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> זה בדיוק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בדיוק. תודה רבה לשרה מרב מיכאלי. חברי הכנסת, אנחנו נפתח את הדיון. ראשונת הדוברים תהיה חברת הכנסת מירי רגב מטעם הליכוד. בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת יוסף טייב. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> שמעתי את הדברים של השרה מיכאלי, ואני בטוחה שהיא בעצמה לא מאמינה למה שהיא אומרת. היא יודעת שהיא לא עושה שום דבר, נותנת כאן דברים שאין להם שום בסיס. אחרי שהעלו את מס הגודש, העלו את מחירי התחבורה הציבורית, אז עכשיו היא מדברת גם על עניין של תחבורה ציבורית בשבת. בקיצור, ממשלה מנותקת, עוד שרה מנותקת. הבוקר השקנו את השדולה לשמירה על זהותה היהודית של מדינת ישראל יחד עם חברי דודי אמסלם ואופיר סופר. אני רוצה פה מתוך המליאה להגיד שיש לנו כל כך הרבה דברים לדבר עליהם – יוקר המחיה, חוסר המשילות, ממשלה לא מתפקדת, ממשלה רופסת, ממשלה מנותקת – כל כך הרבה דברים שיש להתעסק בהם, ובכל זאת חשבנו שנכון להקים שדולה כדי לשמור על הזהות היהודית של מדינת ישראל. מדוע? משום שאם לא נשמור על הזהות היהודית של מדינת ישראל, אין לנו מה לעשות כאן במדינת ישראל. זה לא עניין של ימין ושמאל, זה לא עניין של מזרח ומערב וזה לא עניין של מרכז ופריפריה. זה גם לא עניין של חילונים וחרדים. זה עניין של אלפיים שנות גלות שהעם שלנו, העם היהודי, היהודים בעולם כולו התפללו למדינת ישראל, לירושלים, לכותל המערבי. ואני שואלת אותך, כבוד היושב-ראש, אם אתה יודע מה יקרה כאן בשנת 2050. אז אני אגיד לכם מה יקרה כאן, גפני, בשנת 2050: יגידו ויביאו חוק שאוסר ברית מילה, כי זו התעללות בתינוקות; יאסרו עלייה לתורה וטקס בר-מצווה, כיוון שזו כפייה והסתה דתית; בשירת התקווה יבטלו את הבית שמדבר על נפש יהודי הומייה ויכתבו במקומו בית חדש שיתאים למדינת כלל אזרחיה; בבתי חולים, בבתי ספר ובמוסדות ציבוריים יבטלו את בתי הכנסת, כדי שלא תיפגע חלילה ותינתן עדיפות לפולחן יהודי. ואת יום השבת – יגידו שהוא יום בחירה, כי היום במדינה שהיא לכלל אזרחיה זה יום ראשון, לא יום שבת, ויבטלו את יום השבת. ככה תיראה מדינת ישראל. זה חלום בלהות. ככה תיראה מדינת ישראל ללא מאפיינים יהודיים. והאמת, זה מדאיג אותי, זה מטריד את מנוחתי, כיוון שהייחודיות שלנו במדינת ישראל היא בעצם צביונה היהודי, כי עוד מדינה דמוקרטית יש מספיק. עוד מדינה דמוקרטית – זה לא מה שצריך. מה שאנחנו רוצים כאן זה מדינה יהודית יחידה בעולם, ואנחנו צריכים לשמור עליה; מדינה ששומרת אמונים לאלפיים שנות גלות, לסבים ולסבתות שלנו, שעלו מכל מקום בעולם – מרוסיה, מיוון, מספרד, מכל מקום בעולם, ויתרו על החיים הטובים שהיו להם שם, הגיעו לארץ הזאת, עם שפה שהם לא ידעו – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – עם בעיות כלכלה, ובסופו של יום באו ונישקו את האדמה הזאת שעליה הם דרכו. לכן אני קוראת לכל הבית הזה: מי שחשובה לה הזהות היהודית ומי שחשוב לו שמדינת ישראל לא תהפוך למדינת כלל אזרחיה, צריך לעסוק בעניין הזה, כי יש לנו כאן ממשלה מתייוונת ששוכחת שהיינו בגלות והביאה את הגלות לתוך מדינת ישראל. ואם עד עכשיו לא יצאו לרחובות בגלל יוקר המחיה, אם עד עכשיו לא יצאו לרחובות בגלל הביטחון האישי – בגלל הפגיעה בזהות היהודית של המדינה יצאו כאן המונים ואלפים לרחוב. לא נאפשר לכם לעשות את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מירי רגב. אני מזמין את חבר הכנסת יוסף טייב מטעם סיעת ש"ס. אחריו – חברת הכנסת עידית סילמן, ואם היא לא תהיה – חבר הכנסת משה גפני. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אנחנו חיים במגפת הקורונה, אבל כנראה שיש גם מגפת הממשלה. זה מתחיל בשרה שמכילה מתים, עובר דרך שר ששלם עם המתים. אז אנחנו לא שלמים עם המתים, ולכן אני רוצה לקרוא פרקי תהילים לעילוי נשמת אותם מתים מקורונה של התקופה האחרונה: "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבֹא עזרי. עזרי מעם ה' עֹשה שמים וארץ. אל יִתן למוט רגלך אל ינום שֹמרך. הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. ה' שֹמרך ה' צלך על יד ימינך. יומם השמש לא יככה וירח בלילה. ה' ישמרך מכל רע ישמֹר את נפשך. ה' ישמֹר צאתך ובואך מעתה ועד עולם". אדוני היושב-ראש, מדובר בממשלה שפוגעת באופן מכוון בתושבי הפריפריה, פועלת לביטול סבסוד התחבורה הציבורית. אנחנו נמצאים חמישה שבועות בלבד לפני גל התייקרות בתחבורה הציבורית, ועדיין משום מה משרד התחבורה לא העמיד לעיון הציבור את תוכניותיו. חבל ששרת התחבורה יצאה, אבל הייתי שואל אותה איפה השקיפות. האם אתם חושבים שהעם מטומטם? להציג את זה יום לפני גל ההתייקרות ואז תגידו: זה מה יש? אבל כנראה שזו שיטת עבודה שלכם. חברים, ההתייקרות בתחבורה הציבורית בפריפריה היא לא הדבר היחיד שבו הממשלה הזאת פוגעת. היא פוגעת והטילה מיסים על החד-פעמי, מס על השתייה המתוקה; פגעתם בעצמאים וממשיכים לפגוע בעצמאים; אתם מנסים לפגוע בילדי המעונות, בילדי הגנים, ויש לכם עוד רשימת מכולת ארוכה עם תוכניותיו של שר האוצר לפגיעה באוכלוסיות הכי מוחלשות במדינת ישראל. זה לא סוד שמאז הקמת ממשלת השינוי – שינוי לרעה, כמובן – שרי הממשלה מכנסים להם מסיבות עיתונאים ומצהירים בתקשורת חדשות לבקרים על העלאת מיסים, על הטלת גזרות שונות שגורמות באופן ישיר לעליית יוקר המחיה, ובכך פוגעים בבטן הרכה של אזרחי ישראל, של האוכלוסייה הכי מוחלשת בה. מאז הקמת הממשלה האטומה הזאת, כל אחת ואחת מהמשפחות הללו מתמודדת עם הוצאות שונות שהוטלו על הציבור המוחלש, כי לכם הכי קל לפגוע בו. והכול בגלל התנהגותו הבריונית של שר האוצר, ששם לו למטרה להכניס כסף לקופת המדינה כדי להשלים את 53 המיליארד שהתחייבו הוא וחבריו למפלגת האחים המוסלמים. מנסים עכשיו לרצות את הציבור ב-54 אגורות תוספת לשעה לשכר המינימום. האם אתם באמת חושבים שהעם מטומטם? השתתפתי לפני כשבוע בוועדת הכלכלה. שמעתי את נאקת העצמאים ושאר משתתפי הוועדה, שקורסים בפני כל מה שקורה שם. עכשיו אני שומע ששר האוצר שלם עם המתים. הוא שלם עם זה לגמרי. אתה מכיל מתים כשאר חבריך לממשלה, ולך זה לא משנה אם האנשים האלה מתים מקורונה או מתים מרעב. אני שואל את מפלגת העבודה ומרצ: איפה המדיניות החברתית שלכם? איך אתם נותנים לזה יד? הרי אתם צועקים תמיד על כבוד האדם ודאגה לחלשה, ופה קולכם נדם. ידעו אזרחי ישראל שיש היום בבית הזה מפלגה חברתית אחת בשם מפלגת ש"ס, ואילולא השר דרעי, השר לשעבר, שבא ושם את הנושא הזה של יוקר המחיה על סדר-היום, לא הייתם מזיזים אצבע. צבועים, מנותקים, איפה החמלה שלכם? נמאסתם, לכו הביתה. אני קורא לחברי הכנסת להצביע בעד הצעת האי-אמון בממשלה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. בשם יהדות התורה והשבת – אגודת ישראל, דגל התורה – משה גפני. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> זה יהדות התורה והשבת – אגודת ישראל. צדקתי? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כי אני מבין שבשם כחול לבן אין אף אחד שמדבר. בבקשה, חבר הכנסת גפני, שלוש דקות. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אתה שמת לב שהוא יושב לך במקום? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה לא היית קודם. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, גברתי השרה, אני לא יודע איך את מרגישה או איך שרים ממרצ, ממפלגת העבודה, מכחול לבן, איך הם מרגישים עם הבכיות של אותן נשים – אחת בטלוויזיה ואחת בוועדת הכלכלה – שהיו אצלנו בסיעת יהדות התורה. זה באמת דבר קורע לב. המציאות הזאת, שאני לא זוכר כמותה, לפי דעתי גם את לא זוכרת, צבר כזה של פגיעות במעמד הביניים ובשכבות החלשות, בעצמאים, בעסקים הקטנים והבינוניים – וכלום, מין שתיית קפה כזאת, מין אדישות שאי-אפשר לתאר אותה. אני הייתי יושב-ראש ועדת הכספים בשנה שעברה, כשהתחילה הקורונה, והמדינה לא הייתה מחוסנת, לא ידעו איך נלחמים בתופעה הזאת, מה עושים כדי למנוע את הקורונה. היו סגרים, אני לא נכנס לוויכוח בעניין הזה, אבל אנחנו העברנו בוועדת הכספים – ראיתי קודם את ישראל כץ – העברנו מיליארדים לאנשים, שלא ירעבו ללחם. מדינה מתוקנת, מסודרת, לא משאירה את האזרחים שלה באופן כזה של פגיעה שאי-אפשר לתאר אותה במצב הכלכלי שלהם. אבל עוד, מה שהיה אחרי זה – המדינה מחוסנת, ברוך השם, אנשים יכולים להתחסן, המצב הוא שונה בעניין הזה. אבל בסדר, לא עובדים, המציאות שאנחנו חיים בה היא מציאות קשה. מה מביאים כל היום לוועדת הכספים ולמליאת הכנסת? עוד מס ועוד תקנה ועוד חוק ועוד צו, הכול לקחת כסף מהאזרחים, לקחת כסף מאנשים שהם מעמד ביניים, למלא את קופת האוצר כדי ששר האוצר יוכל להגיד שהגירעון קטן יותר, שהוא יוכל להגיד שהצמיחה גדלה – והצמיחה היא לא בגללו, הצמיחה היא מקודם; כל כלכלן מתחיל יודע שצמיחה לא קורית ביום אחד, זה תהליך של שנים. אבל כל הזמן לגבות כסף במצב כזה? ואחרי זה מתפלאים על העובדה שיוקר המחיה נוסק. ככה הדלק, ככה הארנונה, ככה החשמל, ככה מוצרי מזון, כל הדברים האלה גדלים, ואנשים לא יכולים לגמור את החודש. אז אפשר תמיד להגיד: גם אצלכם הייתה עליית מחירים. לא היה אף פעם דבר כזה, ולא היה שהממשלה בכוונה ובמזיד מכניסה יד לכיס של האנשים ולוקחת כסף על כל מיני נושאים שעוטפים אותם בנושאים אידיאולוגיים, כמו הנושא הזה של החד-פעמי כדי לשמור על כדור הארץ. לשמור על כדור הארץ – שיתחילו עם בז"ן, שיתחילו עם הטייקונים שמזהמים את האוויר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בסדר, אני ממתין לראות. ממתין לראות. בסדר. המציאות הזאת היא מציאות – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תם זמננו, אז משפטי סיכום. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז אני מסיים, אדוני היושב-ראש. אני אמרתי את דברי על יוקר המחיה. לפי דעתי הציבור יודע, מכיר, רואה את זה. הציבור לא טיפש. אבל אני חייב להגיד משפט אחד, אם תרשה לי, על מה שנאמר פה קודם על ידי השרה מרב מיכאלי, שרת התחבורה, על שבת, תחבורה ציבורית וכל הדברים האלה. דיברה מירי רגב על מה שיהיה בעתיד, ב-2050; אני רוצה לדבר על מה שהיה קודם ולהגיד משפט אחד: באיזו זכות נישלנו מארץ ישראל את הערבים שגרו כאן? באנו מאירופה, ממרוקו, מתוניס, מכל המקומות האלה, וסילקנו מפה את הערבים. באיזו זכות? איזו זכות הייתה לנו שאנחנו בכלל באנו לפה מכל כך הרבה גלויות לארץ ישראל? זכות אחת – התורה. התורה אמרה שארץ ישראל שייכת לעם היהודי. אם באה שרת התחבורה ושרים אחרים ומביאים רשימה של דברים שמחסלים את כל הנושאים הדתיים של המדינה היהודית, אין לנו זכות בארץ הזאת, אין לנו זכות קיום כעם. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. בשם ישראל ביתנו – חברת הכנסת שרון רופא אופיר, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה מצטרף למשותפת או לרע"מ? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני שייך לעם היהודי – – – << קריאה >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא קודם כול מצטרף למרצ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מרצ תקבל אותו בברכה. << קריאה >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני בטוחה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. מי שאוהד ספורט ונוהג למלא את טופסי הטוטו, ממתין תמיד לתוצאות המשחקים כדי לראות אם הוא קלע בול, איזו קבוצה הבקיעה, איזו לא. התוצאות שמתפרסמות בספורט הן עובדה מוגמרת, אין עליהן תיאוריות של הבניית מציאות, אין אגדות אורבניות. התוצאות שמתפרסמות בספורט לא נתונות לפרשנות. אבל אני למדתי בזמן הקצר שאני נמצאת כאן, בבית המכובד הזה, שכאן בבית הזה אין צורך בעובדות. העובדות מקלקלות סיפור טוב. ואני אדבר היום על כלכלה, כי גם בכלכלה כנראה אין מקום לנתונים. אבל אני ברשותכם כן רוצה להזכיר את הנתונים, כי בסוף הנתונים לא משקרים. אז הנתונים שפורסמו ממש עכשיו, לפני שבוע, ב-15 בפברואר, על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – לא גוף פוליטי, תסכימו איתי, נכון? הנתונים האלה מלמדים שחלק לא מבוטל מההאשמות בכל מה שנוגע למדיניות הממשלה בכלכלה מופרכות לחלוטין. הנתונים שמתפרסמים מלמדים שההחלטות שהתקבלו על ידי שר האוצר, שהוביל למדיניות של חיים לצד הקורונה, חיים ללא סגרים – המדיניות הזאת הוכחה כמוצדקת מאין כמוה. אני אדבר קצת על הנתונים. 17 מיליארד שקלים שהופנו למגזרים שלמים שיש לטפל בהם – תסכימו איתי שזה התקציב החברתי הכי גדול שהיה אי פעם בתולדות מדינת ישראל: 2,500 שקלים הגדלת המענק לניצולי שואה; 580 שקלים בממוצע תוספת לקשישים שמקבלים השלמת הכנסה; מיליארד שקלים רפורמה נפש אחת; תקציבים לטיפול ומיגור באלימות במשפחה – את זה שכחו לעשות בממשלה הקודמת, כמו ששכחו לעשות עוד שורה שלמה של דברים. אלו פרמטרים שסוטרים על פניהם של כל אלו שלא מבינים בכלכלה כנראה כלום. בגל הנוכחי יש פחות מ-4% אבטלה, בזמן שבגל הראשון היו 30% מובטלים ובגל השני – 26% מובטלים. איך אמר שר האוצר בייגה שוחט? השבוע שמעתי אותו בריאיון; הוא התייחס לשר האוצר ישראל כץ – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> גם במספר הנפטרים של הגל הנוכחי – – – << דובר_המשך >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – והוא אמר על שר האוצר ישראל כץ שזה שר האוצר הכי גרוע שהיה בתולדות מדינת ישראל. למה? שאל אותו המראיין. הוא אמר: מאוד פשוט – הוא לא העביר תקציב, הוא לא העביר חוק הסדרים. אני במקומו הייתי מניח את המפתחות והולך. אז טוב שהוא הלך, אבל היי, למה שאנחנו נתעכב שוב על העובדות אם אפשר לספר סיפור? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – שר האוצר – – – << דובר_המשך >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הרי כבר אמרנו שיש כאן המון מספרי סיפורים בבית הזה, לא? אני אחזור שוב, ברשותכם, לנתונים. אמרו שכל המחירים עלו ב-20%, אבל בואו נסתכל על המדד. אני לא יודעת מי מכם ראה את המדד בחודש האחרון – הוא עלה ב-0.2%; התוצר עלה ב-8%, שיא של 21 שנים. כלכלני פיץ', חברת דירוג האשראי הבין-לאומית, שיבחו רק השבוע את ההתאוששות המהירה של כלכלת ישראל והותירו את דירוג האשראי ברמה של A פלוס. מזכ"ל ה-OECD מתיאס קורמן האוסטרלי נפגש בשבוע שעבר עם שר האוצר, עם נגיד בנק ישראל, עם נציגי המשק, ושפע מחמאות למשק הישראלי. ניתוח של המשק הישראלי שנעשה רק לאחרונה מלמד ש-94% מהמשק הישראלי מתפקד בתפוקה של 110% עד 115%. מה זה אומר? אתם בטח שואלים – זה אומר שאותה חנות שמכרה ב-100 שקלים מוכרת עכשיו ב-110 שקלים – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אנחנו צריכים לסיים. << דובר_המשך >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מייד מסיימת. – – ואותו מפעל שמכר ב-100 שקלים מוכר עכשיו ב-115. לצד זאת, 6% מהמשק הישראלי מתקשה לתפקד. גם בשנת 2019, טרום הקורונה, נסגרו 76,000 עסקים. היום הנתונים מלמדים שמתוך אלו שמתקשים לפעול, רק 3% זה כתוצאה מהקורונה, אבל 3% זה הרבה, זה לא מעט. אנחנו כאן כדי לתת להם מענה ולא להפקיר אף אחד, ואנחנו חוזרים ואומרים את זה כל העת. תמונת המצב תהיה ברורה לקראת סוף פברואר ועל פיה נפעל כשהמוטו ברור: יש לנו עניין ברור שעסקים קטנים ובינוניים ימשיכו לתפקד ולשגשג. אז בזמן שאתם תמשיכו לספר סיפורים – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לסיכום. << דובר_המשך >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ובזמן שאתם תמשיכו לזעוק, אנחנו נדאג לתפקד באחריות, אנחנו נדאג לאזרחי מדינת ישראל, אנחנו נדאג להמשיך לעשות כאן סדר. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. מטעם הציונות הדתית – בצלאל סמוטריץ'. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני אמליץ למחליפי לתת לך – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא ראיתי שהחלפתם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שמעתי. << קריאה >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << קריאה >> בתנאי שזה גם יחול עליי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אם לא תדבר בטלפון במליאה אנחנו נשקול את זה. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, יצא לי להרהר בימים האחרונים, נוכח התבטאויות של בכירים בממשלה הזו, בהבדל בין חלון למראה. שניהם עשויים מזכוכית, אבל כשאתה מביט מן החלון אתה רואה את הסובבים אותך, את מה שבחוץ, וכשאתה מביט במראה אתה רואה את עצמך ואת עצמך בלבד. מראה היא אטומה, והיא גורמת לך לראות את עצמך ולהתעלם לחלוטין – להתעלם, באטימות – ממה שקורה בחוץ. אין לי דרך להסביר לא רק את הפעולות, כי על הפעולות אפשר עוד לפעמים לדון ולהתווכח ולשמוע צדדים לכאן ולכאן, אלא את היחס, את העמדה הנפשית של הממשלה הזו לתוצאות הקשות והנוראיות של הטיפול, או נכון יותר של חוסר הטיפול שלכם במשבר הקורונה. כשאני שומע את ראש הממשלה בזלזול על אלפי המתים, מתדרך כמובן גורם בכיר – לא חס וחלילה בשמו: הם לא מתו מקורונה, הם מתו עם קורונה – עכשיו תראו, זה שקר. ראש שירותי הבריאות, מנכ"ל משרד הבריאות, סותרים את זה בקולם. אנשים מתים מקורונה, כן. גם אם הם בקבוצות סיכון ויש להם מחלות נוספות, יש להם תוחלת חיים שיכולה הייתה להתממש אלמלא הזלזול שלכם בחיי אדם. כשאני שומע היום את שר האוצר, שנשאל על 1,000 מתים בקורונה בחודש האחרון, לא מוצא לנכון להשתתף בצער, להביע קצת אמפתיה – התשובה האוטומטית שהוא שולף זה: אני שלם עם זה לחלוטין. 1,000 מתים בחודש – שלם עם זה לחלוטין. שברתם את שיאי התחלואה והתמותה בכל פרמטר, אתם הראשונים בעולם, אתם הראשונים בממוצע חודשי, שבועי ויומי בעולם ובארץ בהשוואה לכל גל אחר, וחיים עם זה מצוין. מזל שהוא לא אמר שזה סבבה. הפניית העורף הזו לקדושת החיים, ועוד פעם, אני לא נכנס אפילו – נניח שאפשר לקבל, אני הייתי בגל הראשון, אני זוכר את נתניהו, תמיד היו דילמות, היו דילמות, כן. אז ימותו 20,000 איש במגפה, אז מה, אנחנו נעצור את המשק? בסוף גם כלכלה זה חיי אדם. היה ברור לממשלה הלאומית שערך קדושת החיים הוא לא דבר – אגב, בעיניי, אף חברה – ראיתי ביטוי השבוע שהתייחס לאותו גורם בכיר: הפכנו להיות אסקימואים. אז הזקנים ימותו, לא קרה כלום. העיקר שאנחנו נמשיך ללכת להופעות והכול יהיה פתוח ונחיה בסבבה. את הזקנים נשלח לקרח למות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הפניית העורף הזאת לקדושת החיים. עכשיו, הפניית העורף הזאת, אדוני היושב-ראש, לעסקים שקורסים, לפרנסה של אנשים שאין להם מה לאכול בבית – יש לו זמן: עד פברואר נראה מה קורה –זה לא תוצר, אדוני היושב-ראש, של חשיבה מושכלת. תראה את עמדת הנפש, תראה איך אנשים מסתכלים במראה, רואים את עצמם, את הקריירה הפוליטית, את שרידות הממשלה. אפס רגישות, אפס חמלה, אפס אכפתיות, לא לערכים ולא לבני אדם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בזה אני מסיים. במקום שבו בזים לערכים והכול פוליטיקה ומימוש מאוויים אישיים – וזה הרי המכנה המשותף של כל הקואליציה הרעה הזאת, אין בה שום תפיסה ערכית משותפת – אז מהר מאוד בזים גם לחיי אדם, וזאת בושה, זה אות קלון על כל חברה מתוקנת ומוסרית, ובוודאי על מדינה יהודית, שקדושת החיים צריכה להיות בה אבן יסוד מרכזית. נחליף אתכם מהר, נחליף אתכם מהר – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ונחזיר למדינת ישראל את ערכי היסוד הכל-כך אמיתיים והיהודיים שלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יעלה ויבוא, מטעם תקווה חדשה, חבר הכנסת צבי האוזר, שהתחלף עם עופר כסיף. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, שלמה המלך כתב בספר קוהלת שיש עת לכל דבר: "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים". הוא הולך ומונה עיתים מנוגדות, ומסיים בניגוד: "עת מלחמה ועת שלום". חבריי חברי הכנסת, כאשר עת מלחמה בעולם, עלינו לנהוג בשלום; כשבחוץ רוחות מלחמה – בבית ראוי שינשבו רוחות של שלום. זוהי לא עת לוויכוחים פוליטיים, זו עת לאחדות לאומית ואחדות תחת משימה לאומית דרמטית. חברים, העולם נמצא בסיטואציה רגישה מאוד. המתיחות בגבול רוסיה–אוקראינה עשויה לשנות את הסדר העולמי, ולנו יש עניין מרכזי, מעבר לשאיפה לשלום ויציבות באירופה. חברים, באוקראינה חיים כיום כרבע מיליון יהודים. זה לא נתון סטטיסטי, זוהי ליבתו של אינטרס לאומי. חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי הוא חלק מהחוקה, אבן ראשה בחוקה הישראלית, מחוקי-היסוד המהווים את הבסיס לחוקה הישראלית. הוא מעגן את היותה של מדינת ישראל מדינתו של העם היהודי. היהודים שייכים לכאן, זהו ייעודה של המדינה, בכך נבנים עוצמתה וייחודה, ועלינו כהנהגה מוטלת בכל רגע נתון האחריות ההיסטורית לקבץ גלויות ולפעול אקטיבית למימוש ייעוד זה. ראש הממשלה יצחק שמיר, זיכרונו לברכה, זיהה בעבר הזדמנות לאומית היסטורית ופעל להעלות ארצה למעלה ממיליון עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר. עלייה זו – שאגב, איש מלבדו לא האמין שתגיע לממדים כאלה – שינתה את עתידה של ישראל והפכה אותה למדינה משגשגת ועשירה יותר. היא הפכה אותה למה שמכונה "אומת הזנק" – סטרטאפ ניישן. אני קורא, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, לכל חברי הבית, ובפרט לראש הממשלה, לשרת העלייה והקליטה, לשר האוצר, לשר החוץ, לכל השרים: תהיו בעת הזו שמירים. ייתכן שיש לנו הזדמנות לאומית היסטורית שעלינו לנהל בחוכמה. חבריי חברי הכנסת, נחתה היום טיסה ראשונה ועליה 75 עולים חדשים מאוקראינה, 75 אנשים שבחרו לעזוב את אוקראינה ולבוא לחיות בישראל. מדינת ישראל תמיד תהווה בית ומקלט עבור יהודים בכל העולם, אבל נדרשת כאן קפיצת מדרגה – עלינו לפעול באופן אקטיבי לעידוד מסיבי של עלייה מאוקראינה. רבע מיליון עולים מאוקראינה ישנו את פניה של ישראל לטובה, אך לא רק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני כבר מסכם. קליטה של אותם יהודים תהווה מימוש ייעודה של מדינת ישראל, ולכן אני קורא דווקא לחבריי מן האופוזיציה היום, אני קורא לכם אל הדגל, אני מפציר בכם להודיע עוד היום ליושב-ראש הכנסת שאתם, שקיבלתם את האחריות להקים ולנהל בבית הזה את ועדת העלייה והקליטה, מסירים לצורך זה את החרם ומאפשרים את הקמתה של הוועדה בראשותכם. ואני אסכם כך, אדוני היושב-ראש: זהו עוול לאומי וזו בושה היסטורית שעד היום ועדה זו לא קמה, ולכן שב ומפציר אני בכם – והינה, חבר הכנסת קיש נכנס – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> בדיוק כשנגמר לך הזמן. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – אני קורא לכם להתייצב לימין מדינת ישראל – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – לימין המפעל הציוני ולימינו של צו השעה. לא עת לפילוג וחרם אלא עת אחדות – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה לא עושה את זה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – גנץ – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – בעלייה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> תקימו את ועדת הקליטה והעלייה עוד היום, חבר הכנסת קיש, העניין מונח על כתפך. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לחבר הכנסת האוזר. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתם מוכרים את הציונות למפלגות אנטי-ציוניות. אל תטיף מוסר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יעלה ויבוא חבר הכנסת עופר כסיף, מטעם הרשימה המשותפת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – לעבוד בתל אביב – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – עשיתם בוועדת – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תהיה לנו פה חבר כנסת על חשבון הציבור. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – עשיתם בוועדת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – סידור עבודה. << מנהל >> << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, גברתי השרה, אתמול עברה בישיבת הממשלה עסקת החבילה מבית היוצר של ליברמן, משרד האוצר, ההסתדרות ונציגי המעסיקים. העסקה ביניהם תעלה את יוקר המחיה ותפגע אנושות במעמדות המוחלשים ביותר ואף במעמד הביניים. זו לא עסקת חבילה, זו עסקת חבלה – חבלה בעובדים, בפריפריה, בערבים, בחרדים, בקשישים, בנכים, ובכלל מוחלשי ומוזנחי החברה. למרות שהכול התייקר, שכר המינימום לא עלה מאז 2017, והוא מאז תקוע על 29 שקלים ו-12 אגורות לשעה, שהם 5,300 שקלים לחודש לעובדים במשרה מלאה. 1.2 מיליון ישראלים עובדים בעבור השכר המחפיר הזה או פחות – שליש מכוח העבודה. אני שואל אתכם, חברי הכנסת: איך אפשר לכלכל משפחה בישראל בכזאת משכורת? לא פלא שבישראל אנשים עובדים קשה ונשארים עניים. העסקה, כביכול, מעלה במעט את שכר המינימום, אבל בפועל ההפך הוא הנכון: לפי העסקה, רק בעוד כארבע שנים יעלה שכר המינימום ל-6,000 שקלים, כך שערך שכר המינימום יהיה אז נמוך יחסית לערכו היום. בשל הקפאת מנגנון העדכון האוטומטי הקובע ששכר המינימום לא יפחת מ-47.5% מהשכר הממוצע במשק, עסקת החבלה מביאה בעצם לשחיקה בשכר המינימום ולא להעלאתו. העסקה גם פוגעת קשות בזכויות של העובדים בכך שהיא מאפשרת למעסיקים לשחק עם התשלום על שעות נוספות באופן שפוגע בעיקר בעובדים במשמרות. בישיבת הממשלה שרי מרצ והעבודה התנגדו לעסקה, וטוב שכך, אבל מה יקרה ברגעי האמת במליאה? האם גם את הצפרדע הזו, כמו את הרחבת ההתנחלויות והעמקת הכיבוש, העבודה ומרצ יבלעו? ישנה הסכמה רחבה בכנסת על הצורך בהעלאת שכר המינימום באופן משמעותי לפחות ל-40 ש"ח לשעה, שהם 7,280 ש"ח לעובדים במשרה מלאה. זו הדרך להתמודד עם יוקר המחיה. כמו שליברמן והמעסיקים יודעים, זה ימשוך את כל השכר במשק למעלה, והם מפחדים ולכן הם מאיימים. חברי הכנסת של העבודה ומרצ, הפעם אין לכם ברירה. עליכם לבחור באיזה צד אתם. האם אתם עם ליברמן והאוצר השמרנים או האם אתם עם העובדים, הפריפריה והעניים? עד מתי תמשיכו לשמר את ממשלת הימין הזאת? תודה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. מטעם מרצ – חבר הכנסת מוסי רז. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברתי השרה, חברי הכנסת – אין חברות כנסת, רק חברים היום; אה, יש חברת כנסת אחת. שלום, חברת הכנסת דיסטל אטבריאן. כשאני עומד כאן, אדוני היושב-ראש, אני קרוע בתוך עצמי. מצד אחד אני רואה כאן את חברתי השרה להגנת הסביבה, ואני חושב שלממשלה הזו יש הישגים גדולים מאוד. חלק עצום מהם הם בתחום של הגנת הסביבה: חוק הפיקדון, המס על החד-פעמי – שאני לא מתבייש להגיד, בניגוד לדברי חבר הכנסת גפני, שזה לא רק מס סביבתי, זהו מס חברתי ממדרגה ראשונה, כי אנחנו יודעים על ירידה של יותר מ-65% מהצריכה, ואנחנו יודעים שהוא חסך כסף למשפחות. אגב, קראתי היום את העיתונים החרדיים לקראת הצעת החוק הזו, וראיתי שגם שם פורסם על ירידה במינוס של האזרחים הישראלים. התקצוב של הסביבה – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת רז, אני מפריע לך. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> זה על חשבון הזמן שלך. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא, הינה, בבקשה, אתה יכול להמשיך. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> התקצוב לחברה הערבית; עצירת המתווה הנורא בקצא"א; עצירת המתווה בשדה בריר; אני מסתכל על חברי שר הבריאות ניצן הורוביץ – כמה מפתיע, כמה פשוט, הומואים יכולים לתרום דם, לא תאמינו; אישה – יש לה זכות על גופה, והפלות יהיו בידיים של הנשים; ביטוח בריאות יהיה גם לכאלה שלא קיבלו את הביטוח הזה עד עכשיו כי לא רצו להחשיב אותם בסידור הזה, הם לא היו, הם היו שקופים, לא ספרו אותם. הישגים מאוד גדולים. אני רואה את ההישגים של חברי השר עיסאווי פריג', של שרים אחרים בממשלה, שרת התחבורה שדיברה פה קודם, שר החוץ, שרים אחרים בממשלה – ממש הישגים יפים מאוד. אבל – ואני לא אסתיר את זה ממך, חברתי השרה – כשאני מגיע ביום שישי אחר הצוהריים, בשעה 15:00, לשייח' ג'ראח, אני חושב שלממשלה הזו אין זכות קיום, כי נעשים שם פשעים בשמה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יש לך מצפון? יש לך מצפון? יש לך ערכים – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> כשהגעתי ביום שישי בשעה 10:00 בבוקר – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> כשהגעתי ביום שישי בשעה 10:00 בבוקר להתנחלות העבריינים באביתר, שלא היו מעיזים להקים התנחלות כשהיו בממשלה נתניהו וסמוטריץ', גם אז אני חושב שאולי אין זכות קיום לממשלה הזו. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אתה צודק. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> כשאני מגיע עם חבריי לבורין אחרי פיגוע שביצעו בהם מתנחלים, אני חושב שאולי אין זכות קיום לממשלה הזו. אבל אז אני נזכר בתמונה שראיתי בשבוע שעבר, בחבר הכנסת הכהניסט שהורשע בטרור ובחברים מפה שעולים אליו לרגל כאילו שהוא מכה – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> גאים בזה. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – כאילו שהוא מכה, ואני מבין שהממשלה הזו טובה הרבה יותר מכל האלטרנטיבות, אף שיש בה קשיים, אף שיש בה תקלות, אף שצריך לתקן אותה, משום שאנחנו רואים את האלטרנטיבה, וכל הישראלים רואים אותה וחוששים מאוד מהאלטרנטיבה הזו. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> ממשלה מנותקת – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אז יש לה זכות קיום או לא? << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> אתה עלית לרגל. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אני מודה וגאה בזה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי כאן? אז אנחנו בעצם ניגש לסיכום הדיון. תסכם את הדיון השרה תמר זנדברג. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> האלטרנטיבה היא לעלות לקבר של ערפאת? זו האלטרנטיבה? אה, מוסי, הקבר של ערפאת זו האלטרנטיבה? אז יש איזונים בחברה. יש איזונים. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה לשים גזען מול לוחם חירות. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מוסי, גם אתה הרבה פעמים שכחת את כל המצוקה של המשפחות העניות, שכחת לגמרי בממשלה הזו, אז עשה לי טובה, לא רק על טרור, אל תטיפו לאחרים – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבריי חברי הכנסת. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתם מדברים על אחרים? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, הגשתם הצעת אי-אמון, ומבקשת לשכנע אתכם השרה זנדברג אולי כן להביע אמון בממשלה. בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> שמענו שהמצב הכלכלי מצוין, כמו שמרצ צועקת תמיד. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> פעם מרצ הייתה סוציאליסטית. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. אני מבקש לאפשר לשרה זנדברג להשיב. << דובר >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ישבתי כאן והאזנתי באמת לכל הדיון ושאלתי את עצמי – הסתכלתי גם על הכותרות של הצעות האי-אמון, ואני רוצה לומר כבר בהתחלה שאני שרה בממשלה רק שמונה חודשים. לפני זה הייתי חברת כנסת שמונה שנים. כל שמונה השנים האלה באופוזיציה, מדי שבוע הגשנו וגם דיברתי בהצעות אי-אמון, מדי שבוע עבדנו בכנסת, במליאה, בוועדות, נלחמנו לעמוד בראש ועדות. גם כשקיפחו אותנו והשאירו לנו ועדות קטנות, וקיפחו אותנו באמת בהרבה מאוד דברים ובדורסנות, הרגשנו באמת – יש חוויה לא פשוטה להיות באופוזיציה, כי אופוזיציה, קודם כול, כשמה כן היא – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> התקשורת – – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> אתם הייתם חמישה מנדטים, אנחנו 30, מה לעשות? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – מטבע הדברים ובאופן די אינהרנטי היא במיעוט. קשה לה לנצח בהצבעות – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> מי קיפח אתכם? הציבור קיפח אתכם. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – לרוב היא מפסידה. מדי פעם, ההצלחות הן מאוד מאוד בודדות – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> התקשורת חיבקה אתכם כל השנים, על מה את מדברת? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> גם היום בשרים. אתם ארבע מנדטים. לא מאמינים לכם. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – ולמרות זאת, מדי יום ומדי שבוע, בעבודה שבאמת היא לפעמים סיזיפית, עושים, מגיעים לוועדות, משנים שם סעיפים, ממש לפעמים במסרגה מאוד מאוד עדינה, וזה מתסכל, זה מאוד קשה. הולכים לשרים ולמשרדים שהם לא מהמפלגה שלך, לא מהקואליציה שלך, ומשכנעים אותם בנכונות הדברים, באמת בעבודה המקצועית של הצעות החוק שאת או אתה יוזמים. באמת שמונה שנים עשיתי את העבודה הזאת. פעם אחת, אדוני היושב-ראש, פעם אחת בתולדות שנותיי כחברת כנסת באופוזיציה החרמנו דיון של המליאה. באותו זמן לא הלכנו לעבוד בסניפים של המפלגה שלנו ולא ישבנו בבית אלא קיימנו כאן בכנסת, באולם פה למטה, דיון אלטרנטיבי עם כל מפלגות האופוזיציה בזמנו. היו בה, דרך אגב, מפלגות שמאל, מפלגות ערביות ומפלגות חרדיות ביחד. לא נעלמנו פה בשעה – לא יודעת איזה, ולוח הנוכחות שלנו בוועדות מעולם לא עמד על אפס. למה? כי נשלחנו בשם הציבור, גם כשאנחנו באופוזיציה – ואני מייצגת מפלגה שהייתה 21 שנה באופוזיציה, וחוקקה ועבדה ושינתה ועשתה והטביעה חותם, באמת קואליציה ואופוזיציה. אף פעם לא בבכיינות. ואגב, היו לנו טענות קשות, גם על דורסנות. ראינו פה קואליציות דורסניות קשות ביותר שקיפחו את האופוזיציה ושהעבירו דברים, מה שנקרא, על הראש, על אפנו ועל חמתנו, אבל תמיד שמרנו על הבסיס של העבודה למען הציבור, של השליחות הציבורית. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, השבוע עזב את הלשכה שלי אחד היועצים שלי, ניב שובל, נסע לטיול בחו"ל. הוא יועץ שעבד איתי בערך שנתיים. את ריאיון העבודה שלו עשינו בזום, באחד הסגרים, בשנת 2020, כנראה. בריאיון העבודה הייתי חברת כנסת באופוזיציה, בין כנסות, בין בחירות, אותן ארבע מערכות שהיו בשנתיים-שלוש האחרונות. הוא סיפר והזכיר לי השבוע – – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> איפה כל חברי הכנסת של הקואליציה? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אני לא יודעת, חבר הכנסת טייב, אני יושבת פה כמעט שעתיים. לא ראיתי לא אותך ולא אף אחד פה, דרך אגב. אני ישבתי. הינה, חבר הכנסת אדלשטיין היה בתחילת הדיון ועכשיו חזר. אז בוא, לאט לך, מה שנקרא. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> בקיצור, אדוני היושב-ראש, השבוע, כשהוא עזב, הוא סיפר בדברי הפרידה שלו שבריאיון העבודה שלו אני הסברתי לו כמה קשה באופוזיציה – שלא תמיד רואים את ההישגים מייד, ושלפעמים נאבקים ולרוב נכשלים, ואולי רק אחד לעשרה או אחד למאה מצליחים, אם להעביר הצעה ואם לשנות איזה סעיף. אבל אמרתי לו: השליחות והעבודה, גם כשהיא סיזיפית, אבל העלאת הרעיונות – לפעמים מלחמה, גם אם היא מופסדת, בשם העמדות והערכים שלנו, היא מהות העבודה, והיא שווה הכול. אני מסתכלת כאן על רשימת הדוברים והדברים שנאמרו, ואני שואלת את עצמי, באמת, נאמרו כאן דברים, מדינה יהודית, לא מדינה דמוקרטית. אמרה כאן אחת מחברות הכנסת: אנחנו לא מדינה דמוקרטית, ככה אמרה. דמוקרטיות יש הרבה, אבל אנחנו מדינה יהודית; מתייוונים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> את הטלת מס על החרדים, על המשפחות ברוכות הילדים, ואת שותה בכוס חד-פעמית כשיש כוס חרסינה לידך. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> תכף אני אדבר על זה. מתייוונים – באמת, אני שואלת את עצמי, מה קרה? ואז הבנתי, בשלטון מפא"י, כשקמה המדינה היה שלטון מפא"י, והוא חשב שהוא תמיד – נכתב על זה ספר, "לשלטון בחרתנו.– חשב שהוא תמיד היה ותמיד יהיה. פתאום היה מהפך, פעם ראשונה בתולדות מדינת ישראל. מ-1948 ועד 1977 לא היו חילופי שלטון מהותיים במדינת ישראל, ופתאום שוד ושבר. ככה בדיוק אתם נשמעים. מה, מישהו לשלטון בחרכם? מה קרה? יש ממשלה עם מפלגות שמאל ומפלגות ערביות. על זה צריך לצאת בזעקות השבר על התייוונות? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> למה הממשלה משכה את החוקים? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה השארתם מהמדינה היהודית? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> מה השארתם ממדינה יהודית? מה קרה, חבר הכנסת קרעי, מה קרה? שמו מס על החד-פעמי? רוצים לעשות משהו למען הסביבה, זה נגד מדינה יהודית? אתה לא מתבייש? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כן, איך את שותה בכוס חד-פעמית? את שותה בכוס חד-פעמית. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> בוא אני אגיד לך. אמר חבר הכנסת גפני: למה מטילים מס על החד-פעמי? מה עם בז"ן? צודק. בוא אני אגיד לך, חבר הכנסת גפני, שהממשלה הזאת, בתחום הסביבה, שמה את נושא המאבק במשבר האקלים ושיפור איכות הסביבה כאחד מהנושאים בראש סדר העדיפויות. קודם כול, המס על החד-פעמי, לא רק שלא העלה את ההוצאה המשפחתית למשקי הבית אלא הורידה אותה. למה? מכיוון שצריכת החד-פעמי צנחה בעשרות אחוזים, ולכן, לא רק שלא שילמו את המס המוגדל, אלא לא שילמו בכלל את הצריכה הזאת, שהיא צריכה מיותרת שהופכת מוצר לפסולת אחרי שימוש אחד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל זה העלה את העבודה, אימהות ואבות עובדים יותר קשה להדיח כלים. לא אכפת לך שהם עובדים קשה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> לא זו אף זו, ההזמנות והצריכה של מדיחי הכלים, חבר הכנסת גפני, עלתה ב-70% מאז כניסת המס הזה לתוקף, מה שמראה שהציבור יותר חכם מכם והוא מפנים את המסר שפלסטיק חד-פעמי זה אחת הרעות החולות והמיותרות שאפשר בקלות לחסוך אותן. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל איך מעיזה לשבת לשתות בחד-פעמי כשיש לידך ספלי חרסינה? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> וגם, חבר הכנסת גפני, בשבועות הקרובים תבוא החלטת ממשלה שמוביל שר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד בנושא פינוי התעשייה הפטרוכימית המזהמת ממפרץ חיפה, דבר שמדברים עליו עשורים, ותגיע לשולחן הממשלה החלטת ממשלה שתקים מינהלת שתנהל את הפינוי הכל-כך מורכב הזה באופן שישפר דרמטית את איכות האוויר, את מצב הסביבה, את מצב הטבע, את מצב התחבורה ואת המצב העירוני של מטרופולין חיפה, שמשרת מאות אלפים עד מיליוני בני אדם במדינת ישראל, שמגיע להם אוויר נקי, מים נקיים. הממשלה הזאת מובילה דברים שלא נעשו שנים, לא רק בקטן אלא מתחילה מהדברים הגדולים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל את מתנהלת בצביעות, גברתי השרה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אני רוצה לציין רק כמה הישגים לדוגמה שעברו רק בתקציב המדינה האחרון, באמת, אחרי שנים, שלא לומר עשורים, שהם לא קרו, לדוגמה, 5 מיליארד שקלים לתוכנית מיגון הצפון; תוספת של למעלה מ-1.8 מיליארד שקלים לנכים, חבר הכנסת קיש, לקצבאות הנכים; תוספת מיליארד שקלים נוספים על ה-1.8 מיליון הקודמים לנכי צה"ל; תוספת מאות שקלים בחודש לגמלאים הזכאים להבטחת הכנסה; שני בתי חולים חדשים, אדוני היושב-ראש. רק בשבוע שעבר השתתפתי בישיבת הקבינט החברתי-כלכלי בהובלת שר האוצר בדיון ארוך ומפורט בהקמת שני בתי חולים חדשים במדינת ישראל, אחד מחוץ לבאר שבע והשני באזור הצפון, בין קריית אתא לשפרעם – באמת, עבודת מטה סדורה, רצינית, השתתפו בישיבה ראשי הערים הרלוונטיים, ראש עיריית באר שבע וראש עיריית קריית אתא, ובאמת, אני חייבת לומר, דיברו מדם ליבם על שנים ארוכות שההחלטות האלה תקועות בגלל כל מיני סיבות וכמעט היו כלא מאמינים שהם שמעו שהינה, זה הולך לקרות, שהתקציבים כבר שם והדבר הזה הולך לקרות, שני בתי החולים האלה. תשמח לשמוע, חבר הכנסת קרעי, על תוספת 60 מיליון שקלים לביטחון התזונתי; 300 מיליון שקלים לסגירת הפערים בחינוך בין פריפריה למרכז; 100 מיליון שקלים לתוכנית ממדים ללימודים; 1,700 יחידות דיור ציבורי חדשות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כשיהיו לך, בעזרת השם, עשרה ילדים, את תראי שהחד-פעמי הוא נחוץ, במיוחד אם יגורו בהתיישבות ביהודה ושומרון. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אני רוצה לספר לך, חבר הכנסת קרעי, אני רוצה לבשר לך סקופ. תשב, עדיף שתשב, לאור מה שאני הולכת לומר. אתה חייב לשבת, כי אחרת אתה תטולטל מרוב ההפתעה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> נסי אותי. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> ילדים יודעים לשטוף כוס. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> נכון שאתה בהלם? אתה חייב לשבת כדי להירגע מהמידע הזה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל אחרי ארוחת שבת זו לא כוס, זו ערמה של כלים. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> גם אחרי ארוחת שבת יכולים לשטוף כוס וגם צלחת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אז יעמדו בתור עשרה ילדים. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> יש מים בברז, ברוך השם. יש סבון, חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל איך את שותה בחד-פעמי? << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> הילדים שלי לא יודעים מה זה כוס ולא יודעים מה זה צלחת. הם יודעים מה זה ערמת צלחות וערמת כוסות, הם לא יודעים מה זה כוס. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> ילד יכול לשטוף כוס, אז את ערמת הצלחות וערמת הכוסות הם ישטפו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל מילא אם היית נותנת דוגמה אישית, אבל את לא נותנת דוגמה אישית, השרה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> באותה מידה שהם יכולים, אני רוצה לספר לך, חברת הכנסת סטרוק, שהמשרד להגנת הסביבה מימן רכישה בסך 40 מיליון שקלים של מדיחי כלים לגני ילדים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אז למה את לא נותנת דוגמה אישית, השרה? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> חברת הכנסת סטרוק, את חייבת לשמוע את זה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תעני לגופו של עניין. << אחרי_כן >> << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> חברת הכנסת סטרוק. קודם כול, לאחל רפואה שלמה לחברת הכנסת קרן ברק. מה קרה, קרן ברק? למה עם – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> היא החליקה ושברה – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אוי ואבוי. אז קודם כול רפואה שלמה לחברת הכנסת קרן ברק. ולחברת הכנסת סטרוק, שכרגע מתעסקת בחברת הכנסת ברק, ואולי בצדק, כי היא יותר חשובה ממני כרגע – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תמר, באמת אני רוצה תשובה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – אבל חברת הכנסת סטרוק, אני רוצה לספר לה שבאמת ילדים בגן מגיל מאוד מאוד צעיר – הקניית הרגלים זה חלק מהדבר שהם לומדים בגן. הילדה שלי בת שנתיים, והיא הולכת לגן, לפעוטון, ובאמת הם לומדים להוריד את הנעליים, לשים אותן בסלסלה של כל הנעליים, לקחת כוס מים, לשתות. האופן שבו – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> חצי שקל. חצי שקל. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> האופן שבו ילדים מגיל צעיר מאוד, שנתיים ושלוש, לומדים לקחת את הצלחת שהם אכלו בה בשולחנות ובכיסאות הקטנים החמודים האלה של ילדים, ללכת למדיח הכלים שקנה המשרד להגנת הסביבה בשם ממשלת ישראל עבור אותו גן, להניח את הצלחת במדיח ולפגוש אותה צלחת למוחרת שוב, וללמוד שיש ערך לדברים, שאנחנו מכבדים – ושם יש 30 ילדים; זה לא עשרה ילדים, זה 30 ילדים בגנים האלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תמר, תקני גם למשפחות שאין להן, לא רק לגן. יש משפחות שהבית שלהן הוא כמו גן. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> וככה אנחנו מחנכים אותם שיש ערך לדברים, שאנחנו נותנים כבוד לחפצים שאנחנו משתמשים בהם, שאנחנו לא הופכים אותם לפסולת אחרי שימוש אחד. זה לא רק לקח סביבתי אלא גם חינוכי מאוד מאוד מאוד מאוד חשוב. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> למה את לא נותנת דוגמה אישית, השרה? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> ולכן – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> את יודעת, השרה, אנשים התקשרו אליי, רצו להגיד לך משהו. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> את יודעת שאת כל הזבל שמעבירים מפה ומישראל שורפים מאחורי הגדה שם, את כל הצמיגים, את כל הטינופת. רק ביקשו להעביר לך את זה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אני מודה לך על השאלה הזו, כי אני רוצה לומר לך ששרפת פסולת בכל רחבי המדינה באמת הפכה להיות מכת מדינה. אני לא יודעת אם את יודעת, אבל בדוח האחרון של המשרד להגנת הסביבה שרפת הפסולת הפכה להיות גורם זיהום אוויר מס' אחת במדינת ישראל, יותר מהתעשייה, יותר מבז"ן, בכל רחבי המדינה ומחוץ למדינה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> בחברון, עם כל מה שמעבירים לשם, את כל הצמיגים, את כל הדברים הכי מזהמים. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אם תתענייני בעוד אזור חוץ מאזור הגדה המערבית – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אני מתעניינת בכל אזרחי מדינת ישראל. זו ממש שאלה מן הקהל. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – תראי שגם בגליל וגם בנגב, בכל מקום. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אל תגידי את זה. זה לא נכון, מה שאת אומרת. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אז אני אומרת לך, מכיוון שאני מסיירת בכל רחבי המדינה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אבל זה לא פייר שאת אומרת את זה. העברתי אלייך שאלה מהציבור. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> ואני אומרת לך ששרפות הפסולת הפכו להיות מכת מדינה. רק השבוע, ביום חמישי האחרון, נפגשתי בישיבה מאוד חשובה בנושא עם השר לביטחון פנים יחד עם הסגן שלו כדי לתת מאמץ אכיפתי ומניעתי בתחום הפסולת. את המאמץ המניעתי אנחנו נעשה במשרד להגנת הסביבה, ואת המאמץ האכיפתי נוביל יחד עם המשטרה הירוקה, יחד עם המשטרה – ואגב, יחד עם המינהל האזרחי וצה"ל, לגבי שרפות שמתבצעות בגדה המערבית – מכיוון שזאת באמת מכת מדינה. את יודעת, תחום הסביבה הוא באמת התחום הראשון שבו אין גבולות. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> נכון, וזה גם לא פוליטי. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> העשן זורם לו. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> וזה גם לא פוליטי. זה לא ימין או שמאל. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> האוויר, המים, האדמה שאנחנו חולקים. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אבל רק שתדעי שאני לא מתעניינת רק בחברון, אני מכפר שלם. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> מצוין, יפה, אז את יודעת. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> וכל לילה עקב השרפות האלה שהיו אצלנו בחירייה אנחנו לא נושמים כבר שנים, אז זאת בעיה ארץ ישראלית. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אז את מכירה. אגב, אני גם גדלתי ברמת גן, והריחות מחירייה היו מגיעים אלינו – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> עד עכשיו. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – לאזור שגרתי בו בתור ילדה. שם ההורים שלי גרים עד היום. אבל זה בהחלט – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, לא שומעים כלום. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> מאחורייך מדברים ללייב, שם זה, מה אני אעשה? אני עושה את שלי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת שטרית, את מדברת עם עצמך ולא שומעים את – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה קרה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת, אנא, שמרו על השקט. מי שרוצה לדבר – חברת הכנסת שרן השכל, חבר הכנסת טיבי, תודה. ששש, חברת הכנסת גולן. חבר הכנסת שיין, אתה עם הגב למליאה ולא מצליחים לשמוע את הדוברת, זה מפריע. חברי הכנסת, אנא, תפסו את מקומותיכם. חברי הכנסת, אנא. חבר הכנסת אשר, זה מפריע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני יודע. בסדר, אבל הדוברת רוצה לומר את דבריה כדי שיאזינו לה. חבר הכנסת טיבי, אנא, זה מפריע לחברת הכנסת זנדברג. חברי הכנסת. זה פשוט בלתי ניתן לשליטה, הדבר הזה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אני משתדלת, אבל באמת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה קשה, זה קשה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> נאמר לי פה שגם המיקרופון הזה לא מצליח להתגבר על הרעש במליאה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, לא מצליח. צריך לטפל בזה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אני מבינה את חברי הכנסת, נפגשים ככה אחרי כמה שעות שהם נעדרו מהאולם, פוגשים זה את זו וזו את זה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> היה חסר להם. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – רוצים לשוחח ולפטפט אחד עם השני ואחת עם השנייה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ואנחנו אלה שמפריעים להם בכך. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> בדיוק. אני מפריעה להם עם עובדות, עם מספרים, עם נתונים על מעשי הממשלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת תומא סלימאן. חברת הכנסת תומא סלימאן, זה מפריע, ואת גם עם הגב למליאה, מה שלא מכובד. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מתנצלת בפני השרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל השרה – ועוד לשרה הזאת. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אני דווקא אותך לא שמעתי. אני שומעת את אלה שפה. לא, זה בסדר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אמרתי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא ידענו שזאת את. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. חבר הכנסת ביטן, תוכל לעזור לי שם? << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> איזו חברות, איזו חברות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סדרנים – איפה הסדרנים? תעזרו לנו קצת להשליט סדר, זה קשה לנו מכאן. ששש. חברי הכנסת, אנא. מי שלא רוצה להקשיב לשרה, שיצא מהמליאה. בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> תודה. תודה. אז לכן, חברות וחברים, הממשלה הזו הובילה מהלכים שבאמת, בלי צחוק ובלי ציניות, לא נעשו פה שנים ועשרות שנים. יכול להיות שאם אני אחזור רגע לדברי הפתיחה שלי, ובאמת ניסיתי לחשוב על מה יוצא הקצף ועל מה הבכי והנהי – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> מה לעשות – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> תתביישו לכם. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – אבל הגעתי למסקנה – חברים, אתם יודעים, חברים בש"ס, דיברתי קודם – רק חלקכם היו, לדעתי לא רבים מכם, חבר הכנסת מרגי, אולי אתה היית ב-2013, נכון? הרבה מהסיעה שלכם חדשים, וטוב שכך. מפלגה עם התחדשות. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> הייתי גם ב-2003. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אני ב-2003 הייתי יועצת פרלמנטרית, בדיוק הגעתי, אני רק לא זוכרת אם ב-2003 או ב-2004. לא, לדעתי ב-2003 הגעתי, בסוף 2003. אז שמחתי לראות אותך כחבר כנסת. אני הייתי יועצת, עבדתי עד 2008. ב-2013 חזרתי כחברת כנסת. אם אני מסתכלת רגע על הספסלים של ש"ס, לדעתי רק אתה היית אז, אבל היינו ביחד באופוזיציה. אני באמת חושבת שיש חשיבות – רועש – לתחלופה הדמוקרטית הזו, כי באמת לפעמים יש חשש שיש כאלה שחושבים שזהו, הם התיישבו על הכיסא והם תמיד יהיו שם, אבל לא, הכדור הזה של הדמוקרטיה הוא כדור עגול. ואני חושבת שהרפורמות והדברים, בולמוס העשייה שהממשלה הזו עושה בכל התחומים – הסביבה, התחבורה, הבריאות ובאמת בכל התחומים – הוא בין היתר מאפיין של יציאה מסטגנציה. כי באמת אחרי – אפשר היה לראות, איזה 12 שנה של אותה ממשלה עם אותו שלטון, עם אותן מפלגות, עם אותם אנשים בתפקידים – באיזשהו שלב היציבות הופכת להיות כבר סטגנציה, מתרגלים לקיים וכבר חושבים שהכול מותר, וזה בדיוק מה שקרה כאן בשנים האחרונות. הרבה מאוד דברים והרבה מאוד רפורמות שדובר עליהן במשך שנים רק עכשיו קרו, לאחר חילופי השלטון, בגלל שנכנסו שרים חדשים, אנשים חדשים לתפקידים, חברי כנסת חדשים, יושבות-ראש ויושבי-ראש חדשים לוועדות, והתחילו פשוט לעשות ולחוקק ולהעביר ולתת ולמלא סעיפים וכו'. ואולי השיא היה של התקופה הזו של הסטגנציה – אותן שנתיים וחצי, שלוש שבהן לא היה תקציב מדינה. חברות וחברים, אתם יכולים לתאר לעצמכם מה זה? אני נפגשת מדי שבוע עם שניים-שלושה ראשי רשויות, אתם יודעים, ראשי רשויות שעובדים למען הערים שלהם, שיש להם בעיות סביבתיות בתחום הפסולת, בתחום המחזור, בתחום הרגולציה, תעשייה – כל אחד לפי בעיות היישוב שלו והתושבים שלו. אני שומעת מהם, חברות וחברים, יש ראשי רשויות שהיו שלוש שנים ראשי רשויות מאז שהם נבחרו – הרי הבחירות המוניציפליות היו, אדוני היושב-ראש, לדעתי, ב-2018 – מ-2018 עד שלהי 2021 ראשי רשויות כיהנו – עכשיו שומעים אותי יותר טוב? נראה לי שפשוט בגלל שיש רעש לא שומעים אותי, לא בגלל זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> ראשי רשויות – אדוני היושב-ראש, אתה היית ראש רשות. תאר לך ראש רשות שנבחר לתפקידו והוא מכהן שלוש שנים בתפקידו בלי תקציב מדינה. אתה יכול לדמיין מה זה? תקנה וסעיפים לא מתמלאים, אין להם – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה שיתוק. זה שיתוק של המערכת. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> כן. זה דבר שאנחנו, אדוני היושב-ראש, חילצנו את המדינה ממנו, הוצאנו אותה מהשיתוק הזה, וכנראה שעל זה יוצא הקצף, כי פתאום מרגישים שאולי משהו נלקח, אולי איזה מישהו חשב שאיזה צעצוע נלקח ממנו באופן בלעדי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אם אפשר, הצבעה שמית, בבקשה, בשם הממשלה. תודה רבה. אז כנראה שעל זה, אדוני היושב-ראש, יוצא הקצף, אבל אנחנו נמשיך לעשות, נמשיך להוביל, ובעזרת השם נישאר עוד הרבה מאוד, תקופה מאוד ארוכה, למורת רוחם של כל המלעיזים. תודה רבה. אני מבקשת מהכנסת להתנגד לשתי הצעות האי-אמון ושההצבעה תהיה הצבעה שמית. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשרה תמר זנדברג. חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם, אנחנו רוצים לעבור להצבעה. חברת הכנסת שרון רופא אופיר, חבר הכנסת אקוניס, חבר הכנסת סמוטריץ', אנא תפסו את מקומותיכם. חבר הכנסת בן ברק, אנא. חברי הכנסת, חבר הכנסת הנגבי, אנא, שבו על מנת שנוכל לקיים הצבעה. חברי הכנסת, חבר הכנסת אקוניס, אנא. חברי הכנסת, חברת הכנסת גולן, אנא. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה – על הצעת האי-אמון של סיעת הליכוד. ההצבעה תהיה הצבעה שמית. אני מבקש ממזכירת הכנסת לקרוא בשמות חברי הכנסת, בבקשה. אני מזכיר שיש שתי הצבעות. בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו משתתף בהצבעה יוסף טייב – בעד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו משתתף בהצבעה מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו משתתף בהצבעה חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – נגד שרון רופא אופיר – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה משתתפת בהצבעה << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – נגד עופר כסיף – אינו משתתף בהצבעה חיים כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע? אין. אם כך, תמה ההצבעה. אני מבקש למנות את הקולות. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 50, נגד – 57, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת האי-אמון של סיעת הליכוד לא התקבלה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בטרם נעבור להצבעה – הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון), התשפ"ב–2022, שהחזירה ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים; הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 24), התשפ"ב–2022, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 230), התשפ"ב–2022, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק ברל כצנלסון (ציון זכרו ופועלו), התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ציון זכרו ופועלו), התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת ניר אורבך; הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 21) (עבודה בהופעות פרסום), התשפ"ב–2022, של חברי הכנסת רון כץ, לימור מגן תלם וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים) (תיקון מס' 4) (ביטול חובת המסירה לכנסת), התשפ"ב–2022, מטעם ועדת הכנסת. עוד הונחו היום על שולחן הכנסת – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, הקואליציה בעיקר, די, אי-אפשר ככה. << דובר_המשך >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << דובר_המשך >> – – מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אמילי חיה מואטי, יעקב מרגי ואיימן עודה בנושא: ביטול מנגנוני הסינון בקבלה לאוניברסיטאות והבטחת שוויון הזדמנויות בהשכלה הגבוהה בישראל; בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מוסי רז ואמילי חיה מואטי בנושא: עצמאות המוזיאונים וחופש היצירה בישראל; מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת קרן ברק, יעקב מרגי ואחמד טיבי בנושא: רבע מניצולי השואה בישראל חיים מתחת לקו העוני; מסקנות ועדת החוץ והביטחון בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מיכל רוזין, צבי האוזר, רון כץ ואמילי מואטי בנושא: היבטי ישימות לשדה תעופה בין-לאומי אזרחי במרחב נבטים שבנגב. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעות סיעות הליכוד, ש"ס ויהדות התורה להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. אוזלת ידה של הממשלה בתחום המדיני, הכלכלי, הבריאותי והאזרחי; << נושא << נושא >>2. ממשלה אכזרית הפוגעת באופן מכוון בתושבי הפריפריה על ידי ביטול סבסוד תחבורה ציבורית<< נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה נוספת, על אי-אמון של סיעות יהדות התורה וש"ס. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. אני מבקש מכולם לשבת. מי בעד? מי נגד? הצבעת אי-אמון. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעות יהדות התורה וש"ס להביע אי-אמון בממשלה – 54 נגד – 58 נמנעים – אין הצעת סיעות יהדות התורה וש"ס להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 54, נגד – 58, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת האי-אמון לא התקבלה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, כ"א באדר א' התשפ"ב, 22 בפברואר 2022, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 18:28. << סיום >>