מסקנות ועדה
ה כ נ ס ת
מסקנות
ועדת ביטחון הפנים
בעקבות החלטה על דיון מהיר
הכנסת העשרים וארבע
מושב שני
כ"ב באדר א' התשפ"ב
23 בפברואר 2022
בנושא: ההפקרות הסביבתית בנגב
של חבר הכנסת: מכלוף מיקי זוהר
ביום כ' באדר א' התשפ"ב (21 בפברואר 2022) התכנסה הוועדה לדיון ולהסקת מסקנות.
בישיבה השתתפו נציגי המשרד להגנת הסביבה, המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל, משרד הבריאות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד המשפטים, קרן קיימת לישראל, החברה להגנת הטבע, מרכז השלטון האזורי, נציגי מועצות אזוריות, תנועת רגבים ומוזמנים נוספים.
חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר אשר הגיש את הבקשה לדיון אמר לוועדה כי דו"ח מבקר המדינה בנושא הטיפול בפסולת בניין, מצביע על מספר כשלים חמורים בשמירה על איכות הסביבה במרחב הנגב. בין השאר מציין הדו"ח את ריבוי האתרים הפיראטיים לשריפת פסולת, תופעת השלכת פסולת, חומרים מסוכנים ופגרים במרחב הציבורי. אתרים אלה ניזונים לא רק מהפסולת "המקומית" אלא גם משמשים מפלט לפסולת בנייה מכל רחבי הארץ. הדבר מייצר מפגע חמור למרחב הטבעי, לפני הקרקע, למי התהום ולאוויר. עוד מציין הדו"ח את היעדרן של תשתיות ראויות לשפכים והסדרה לקויה של הטיפול בהם ביישובי המועצות האזוריות אל-קסום ונווה מדבר, גם כאן תוך זיהום קרקעות משמעותי ויצירת מפגעי תברואה.
נצ"מ אבי לוי, מפקד יחידת יואב במשטרת ישראל אמר לוועדה כי יש תחומי אחריות מאוד ברורים בין משטרת ישראל, המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, הסיירת הירוקה של רשות הטבע והגנים הלאומיים ורמ"י. המשטרה עובדת בשיתוף פעולה עם כל הגורמים על מנת לטפל בתופעה הנרחבת באזור הדרום. התופעה הזו היא חלק מטיפול בבניה בלתי חוקית בנגב, ובה תפיסת קרקעות, כרייה בלתי חוקית, הטמנה ועוד. הוא ציין כי מדובר במנוף כלכלי אדיר לארגוני הפשיעה.
עבד מחמיד, סגן מנהל המשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה, , אמר לוועדה כי משרדו עובד על פי תכנית עבודה הכוללת את כל ההיבטים של הטיפול והאכיפה. הוא אמר כי הגורמים העבריינים מועמדים לדין וזה מגביר את ההרתעה. בנוגע לפסולת בישובים עצמם, אין למשטרה הירוקה סמכויות אכיפה. הוא דיווח לוועדה כי במשטרה הירוקה מועסקים 27 איש, מתוכם 6 האחראים על אזור הדרום. על פי תכנית העבודה לשנת 2022 שמקדם המשרד בשיתוף עם הרשויות המקומיות, יש כוונה להקים יחידות אכיפה שיחולקו לאשכולות לפי אזורים, וכן להגדיל את היחידות הקיימות בעניין האכיפה הסביבתית.
זיו שחר, מנהל תחום מודיעין במשטרה הירוקה, הסביר כי בשל היעדר סמכויות אכיפה וחוסר בכ"א של המשטרה הירוקה, יש חשיבות לשיתוף פעולה הדוק מבחינה חקירתית ומודיעינית עם משטרת ישראל. זאת, על מנת לטפל בפשיעה הקשה ובתופעות הגדולות באזור, ולא בתופעות הספורדיות. מדובר בתופעה ממנה מגייסים העבריינים כסף רב. בשנה זו אנו פועלים לחיזוק שיתוף הפעולה עם המשטרה, על ידי הצפת יעדים ומיקוד משותף.
סגן טפס"ר ירון קורן, נציג אגף המבצעים של כבאות והצלה, סיפר לוועדה כי בשנת 2021 היו למעלה מ-700 ארועים של שריפת פסולת, רובם במרחב באר שבע ודימונה. מדובר ב-60% מכלל הפעילות של התחנות, דבר שעשוי לגרוע מטיפול בארועים אחרים. הצוותים מוזנקים ומטפלים באירוע שריפת פסולת כשם שהם מטפלים בארוע שריפה מסוג אחר. כמוכן, על מנת לטפל בארועים בצורה יסודית ומקיפה יש צורך בעזרה נוספת ובאיגום משאבים של משרדים נוספים. כבאית המגיעה למוקד שריפה דואגת לכיבוי השריפה, אולם יש צורך בכלי הנדסי שיתלווה באופן מוסדר לצוותי הסיור.
שירלי חכם יפרח, מנהלת מחלקת קיימות במועצה אזורית בני שמעון, היא אמרה כי ישנם ישובים לא מוכרים בסמיכות לישובים בשטחי המועצה שאין בהם פינוי פסולת ועד שהרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב לא תגיע להסדר הנושא לא ייפתר והפסולת תמשיך להגיע למקורות מים ולזהם אותם. היא דיווחה לוועדה שהמועצה עוסקת בימים אלה בכתיבת תכנית מרחבית המשתפת רשויות נוספות לטיפול בפסולת בשטחים פתוחים.
אל חמדי עטוה, מנהל מחלקת שפ"ע במועצה אזורית נווה מדבר, סיפר לוועדה כי מדובר במועצה המאגדת בתוכה 4 ישובים הנמצאים בשלבי הקמה, ועל כן ב- 80% מהמקרים, יש היעדר תשתיות ודרכי גישה. ל-70% מהתושבים השייכים למועצה האזורית אין מערך פינוי לפסולת ביתית, בעיקר בשל היעדר תקציבים. ביצענו רכישה של מספר כלי אצירה לפסולת (פחים ירוקים) במימון של המשרד להגנת הסביבה, ואנו מתמקדים בניסון להסדרת נושא פינוי הפסולת הביתית אולם בהיעדר תשתית ותקציבים אין לנו אפשרות לפרוס כלי אצירה ביותר מ-50% מהישובים הנמצאים בתחומינו.
יכין זיק מנהל פעילות בתנועת רגבים, ציין את הפער באכיפה בעניין פסולת, בין הנגב לשאר אזורי הארץ, וגם בנגב עצמו בין ישובים בדואים לישובים עם אוכלוסיה יהודית.
גיל סיאקי מנהל מחלקת היער במרחב דרום בקרן קיימת לישראל, אמר כי קק"ל לא מצליחה לטפל ברוב מקריי הוונדליזם באזור, ובהם שפיכת פסולת ביער, כריתת עצים בוגרים ביערות, גניבת מערכות השקייה ופגיעה במתקנים של קק"ל ביערות. נושא נוסף הוא בעלי החיים כגון גמלים פרות וסוסים, המסתובבים באופן לא חוקי וגורמים נזקים עצומים לקיבוצים באזור וליערות. אנו דואגים לפנות פסולת אולם יש צורך באיגום תקציבים ובהגברת האכיפה על מנת לטפל במפגעים בצורה טובה יותר.
הילה אקרמן ממרכז השלטון האזורי ציינה כי חשוב לקדם את החקיקה בעניין פסולת בניין על מנת לצמצם את תופעת השלכת הפסולת. בעניין הפסולת הביתית יש לתקצב באופן שוטף לא רק את התשתיות אלא גם את האיסוף עצמו כדי שיהיה בר קיימא וימשיך לפעול.
בתום הדיון החליטה הוועדה כי:
יש כאן שתי מדינות. האחת בין גדרה לחדרה, שם כולם מדברים על שינויי האקלים ועל קיימות, ובנגב כל אחד עושה מה שבא לו והתושבים נושמים אוויר מזוהם והזבל מפונה לכניסה ליישובים ומחלחל למי התהום.
בדיון עלה כי המשטרה הירוקה נמצאת בתת-תקינה מבחינת כוח האדם בה ביחס למימדי התופעה באזור הדרום ולכן פונה הוועדה למשרד להגנת הסביבה לתגבר לאלתר את מצבת כוח האדם במשטרה הירוקה באופן משמעותי לשם הגברת יכולת האכיפה בכל הקשור לעבריינות סביבתית. הפגיעה בסביבה גורמת בסופו של תהליך לפגיעה חמורה בתושבים עצמם ומסכנת את חייהם.
הוועדה פונה למשרד להגנת הסביבה ולמשטרת ישראל להגביר את שיתוף הפעולה ביניהן בנושא האכיפה של עבריינות סביבתית.
הוועדה קוראת למשרד החינוך והרשויות המקומיות והאזוריות להגביר את שיתוף הפעולה לצורך פעילויות חינוך והסברה בקרב התושבים.
הוועדה מבקשת מהמשרד לביטחון הפנים ומשרד האוצר להסדיר את נושא ליווי הכבאיות על ידי כלים הנדסיים במקרה של שריפות פסולת.
הוועדה קוראת לממשלה לקדם תזכיר חוק להסדרת נושא השלכת פסולת.
משרד הפנים יחד עם מרכז השלטון המקומי ומרכז השלטון האזורי, נדרש לבדוק את כל נושא פינוי הפסולת בתוך היישובים עצמם ולפקח על ביצוע פינוי הפסולת על-ידי הקבלנים בפועל.
מדובר בסוגיה מהותית מאוד שנוגעת לתושבי הנגב ומסכנת לא רק את הסביבה אלא גם חיי אדם והתחושה היא שהתופעה רק הולכת ומחמירה עם השנים. לכן תמשיך הוועדה ותעקוב אחר הנושא.
המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום:
כ"ז אדר א, תשפ"ב
28 פברואר, 2022