מסקנות ועדה

ה כ נ ס ת מסקנות הוועדה המיוחדת לפניות הציבור בעקבות החלטה על דיון מהיר הכנסת העשרים וארבע כ"ז באדר א' תשפ"ב מושב שני 28 בפברואר 2022 בנושא: שימוש במכשירי התרעה למניעת מות ילדים בעריסה של חבר-הכנסת: אורי מקלב ביום ו' באדר א' תשפ"ב, 7 בפברואר 2022, החליטו יושב-ראש הכנסת והסגנים להעביר לדיון מהיר בוועדה המיוחדת לפניות הציבור את הצעתו של חבר-הכנסת אורי מקלב בנושא: שימוש במכשירי התרעה למניעת מות ילדים בעריסה. ביום כ"א באדר א' תשפ"ב, 22 בפברואר 2022, התקיים דיון בנושא בוועדה, בראשות חברת-הכנסת יעל רון בן-משה. בדיון השתתפו: נציגי משרד הבריאות, קופות החולים, מרכז השלטון המקומי, עמותת עתיד לחקר ולמניעת מוות פתאומי בעריסה, ארגון בטרם – בטיחות ילדים, התאחדות מעונות היום הפרטיים בישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נציגי הורים ומוזמנים נוספים. הוועדה נדרשה לקיים דיון דחוף בנושא כדי לבדוק מדוע משרד הבריאות אינו מעודד שימוש במכשירי התרעה שונים למניעת מות ילדים בעריסה למרות חוות דעת של מומחים שאף אם המכשיר אינו מונע מוות בעריסה הוא אינו מזיק ולעיתים אף מציל חיים. ח"כ אורי מקלב, יוזם הדיון, אמר בוועדה כי לאחרונה אירעו כמה מקרים מצמררים וכואבים שבהם קיפחו את חייהם תינוקות בשנתם. "מדובר בנושא של הצלת חייהם של תינוקות חסרי ישע", אמר ח"כ מקלב. לדבריו, בשנים האחרונות אומנם חלה ירידה בשיעור הנפטרים, אך עדיין יש מקרים מצערים שבהם תינוקות מוצאים את מותם בשנתם. למרות חוות דעת של מומחים כי מכשירי התרעה מפני מוות בעריסה יכול להציל חיים, משרד הבריאות אינו מעודד שימוש במכשירים אלו כדי למנוע את המוות המיותר. "האם המכשירים אינם מומלצים, האם חל איסור להשתמש במכשירים, האם הם מזיקים? האם בעידן הטכנולוגיה המתקדמת כיום לא ניתן למנוע מוות של תינוקות בעריסה?" שאל ח"כ מקלב. הוועדה שמעה מפי ד"ר דינה צימרמן, מנהלת המחלקה לאם ולילד במשרד הבריאות, כי ההגדרה של מוות בעריסה (SIDS) היא כל מוות פתאומי שאינו צפוי של תינוק מתחת לגיל שנה בזמן שינה, אשר נותר ללא הסבר לאחר חקירה. בחקירה כזו יש לבחון את זירת האירוע, לערוך נתיחה ולסקור את ההיסטוריה הרפואית של התינוק. מכיוון שלא מתבצעת בישראל נתיחה שלאחר המוות במקרים רבים, יש קושי לקבוע באופן ודאי שסיבת המוות היא מוות בעריסה. על פי ממצאים בעולם, מוות פתאומי ובלתי מוסבר של תינוקות עד גיל שנה מתרחש על פי רוב בלילה, בזמן השינה, בעיקר בחורף. מקרי מוות אלו נפוצים בקרב בנים יותר מאשר בקרב בנות, ומספרם הממוצע של מקרי מוות בלתי צפוי הוא 94-40 בשנה. שיעור המוות הבלתי צפוי בעשור האחרון הוא 0.6-0.23 ל-1,000 לידות חי. שיעור מקרי המוות גבוה יותר בקרב החברה הערבית. על פי משרד הבריאות, למרות המחקר בנושא לא נמצאה סיבה המסבירה את התופעה. ד"ר צימרמן הסבירה כי הארגון הבין-לאומי AAP (America Academy of Podiatrics)) אינו ממליץ להשתמש במוניטור ביתי. משרד הבריאות אימץ את הנחיות הארגון להפחתת גורמי הסיכון למוות בעריסה, וכן את עמדת המומחים בעולם כי לא הוכח ששימוש במכשיר זה מונע מוות בעריסה. "לא מדובר על מכשיר מציל חיים. השנה מתו שני תינוקות שהיו עם מכשיר ניטור", מסרה ד"ר צימרמן. היא הוסיפה שככלל השימוש במכשיר ניטור אינו מומלץ לתינוק בריא, אולם הוא מומלץ לתינוקות שנמצאים בסיכון משמעותי ללקות בקשיי נשימה בשינה – פגים, למשל. לדבריה בשנת 2007 פרסם משרד הבריאות חוזר מנכ"ל בנושא. בחוזר הוצגו גורמי סיכון למוות פתאומי ובלתי מוסבר, וההנחיות למניעתו: יצירת סביבה שינה בטוחה – מזרן שטוח ללא חפצים במיטה: השכבה על הגב ולא על הבטן – ויצוין כי פרסום המלצה להשכיב תינוקות על הגב בסוף שנות התשעים הביא לצמצום מקרי המוות בעריסה במדינות המערביות בכ-50%: הימנעות מחימום יתר של החדר ומעישון בסביבת התינוק: שינה משותפת באותו החדר עם ההורים אך בנפרד ממיטתם: הנקה. ד"ר צימרמן הוסיפה כי עלון הסברה עם הנחיות בנושא זה מופיע באתר של משרד הבריאות, כי הצוותים המקצועיים בתחנות לאם ולמשפחה (טיפות חלב) מונחים לתת הדרכה בנושא, וכי השנה חודשו ההנחיות באמצעות החלת נוהל אחיד שהופץ לגורמים המקצועיים, למשל בטיפות חלב. פרופ' גיורא פילר, מנהל מחלקת ילדים במרכז הרפואי כרמל: "מוות בעריסה קורה בשינה. מדובר על הפסקת נשימה בזמן שינה עמוקה". את דבריו על ההקשר הקיים בין הפסקות נשימה למוות בעריסה הוא מבסס על עשרות פניות של הורים שהגיעו למרפאה והעידו כי רכשו מוניטור לתינוק, והמוניטור צפצף והתריע. מבדיקה שערך במעבדת שינה עולה כי אצל רוב התינוקות התגלתה אי-בשלות נשימתית. "לילדים עם סיכון נשימתי משרד הבריאות מאשר שימוש במוניטור. אינני מבין מדוע יש התנגדות מצד המשרד והארגונים לשימוש במוניטור", הוסיף. לדעת נציגי הורים שהשתתפו בדיון המוניטור הנשימתי הביתי יכול לסייע בעת מצוקה וכמו כן להפחית את המתח והחרדה בסביבה המשפחתית. אחת האימהות סיפרה לוועדה על חשיבות מכשיר המוניטור הנשימתי אשר לדבריהם הציל את חיי יקיריהם: "אחרי שבע שנים נולדו לנו תאומות פגות. כאימא החרדה לילדיה קמתי בלילה וגיליתי שאחת התאומות הכחילה. לקחנו אותה לבדיקה והומלץ לנו על ידי הרופא להשתמש במוניטור נשימתי. לכל ילד שנולד אחר כך רכשנו מוניטור נשימתי. סב שהשתתף בדיון סיפר כיצד המכשיר הציל את נכדתו בעת ששהתה בביתו: "המכשיר צפצף פעם אחת. לאחר שעה צפצף שוב. התינוקת איבדה צבע והפסיקה לנשום. הבהלנו אותה לבית החולים. המכשיר הציל אותה. המכשיר יתריע בזמן וימנע אסון במקרה של הפסקת נשימה". לדברי מר בנימין חינקיס, עיתונאי ופעיל בתחום מניעת מוות בעריסה: "ב-2020 מתו ארבעה ילדים כתוצאה משכחה ברכב. במוות בעריסה מתו 40 – פי עשרה". הוא הוסיף כי גם ממחקר שהזמין הטכניון עולה כי יש התאמה בין מכשיר מקצועי המומלץ על ידי הרופאים לבין המכשיר המסחרי הנרכש בשוק. גב' עינת שגיא אלפסה, דוברת ארגון בטרם – בטיחות ילדים, הצטרפה בדבריה לעמדת משרד הבריאות, והסבירה כי יש התנהגויות המסייעות לצמצום התופעה, כגון סביבה בטוחה וריקה מחפצים ועוד. לדבריה, המוניטור עצמו אינו מזיק אך אינו יכול למנוע מוות בשינה. לדבריה, גם כאשר משתמשים במוניטור, חשוב יותר להקפיד על הנחיות לשינה בטוחה ולהשקיע בהסברתה. ד"ר ענת שץ, יושב-ראש עמותת עתיד למניעת מוות פתאומי בתינוקות, מסרה בוועדה כי אף שבעשרות השנים האחרונות נעשים מחקרים בסוגיה זו, עד היום לא ניתן לדעת בוודאות את הסיבה למות תינוקות בעריסה. לטענתה, הארגון העולמי אינו ממליץ להציג את המוניטור הביתי המסחרי כמכשיר המונע מוות בעריסה, ואין כל תימוכין לכך שניטור כלשהו יכול למנוע מוות בעריסה. עוד אמרה: "אין קשר בין הפסקת נשימה רגעית למוות בעריסה. אם קיימת בעיה רפואית, התינוק מקבל מוניטור רפואי, בהחלטת רופא. להלן סיכום הישיבה והמלצות הוועדה: הוועדה למדה שבשנים 2005–2020 חלה ירידה בשיעור מוות פתאומי בתינוקות בכלל האוכלוסייה. יש להפריד בין המונחים מוות בעריסה לבין התופעה הרפואית הפסקת נשימה. הוועדה קוראת למשרד הבריאות לפרסם את ההנחיות החדשות בדבר הפחתת הסיכון למות תינוקות בעריסה לגורמי המקצוע, ולהציגם באתר המשרד לשם הנגשת המידע לציבור הרחב. הוועדה אף מבקשת שההנחיות החדשות יועברו לעיונה. הוועדה מבקשת מההסתדרות הרפואית לקבל את עמדתה הרשמית בדבר השימוש במוניטור ביתי למניעת מוות בעריסה. הוועדה תפנה לארגוני ההצלה, למשרד הבריאות ולגורמים הרלוונטיים לקבלת מידע סטטיסטי על מקרי המוות של תינוקות (מחנק, מוות בעריסה וכדומה) וכן תבקש להוסיף בדוחות את השאלה האם היה/לא היה מוניטור בעריסה. הוועדה מודעת לחשיבות ההסברה והעברת ההנחיות לציבור הרחב לשם מניעת מות תינוקות בעריסה. עם זאת, יש להותיר בידי ההורים את האחריות לבחינת הנושא וההחלטה אם להשתמש במכשיר התרעה. הוועדה תקיים דיון מעקב בנושא בכנס הקיץ. המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום: כ"ז באדר א' תשפ"ב 28 בפברואר 2022