דברי הכנסת

דברי הכנסת כב / מושב שני / ישיבה קי"ח / כ"ז–ל' באדר א' התשפ"ב / 28 בפברואר – 3 במרץ 2022 / 22 חוברת כ"ב ישיבה קי"ח הישיבה המאה-ושמונה-עשרה של הכנסת העשרים-וארבע יום שני, כ"ז באדר א' התשפ"ב (28 בפברואר 2022) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 7 נאומים בני דקה 11 אבי מעוז (הציונות הדתית): 11 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 12 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 13 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 13 דוד אמסלם (הליכוד): 14 הקרב על הנגב – האם הממשלה תיכנע? 15 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 15 אופיר אקוניס (הליכוד): 19 אוריאל בוסו (ש"ס): 29 יעקב אשר (יהדות התורה): 33 לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): 38 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 41 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 42 מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): 43 גבי לסקי (מרצ): 55 יואב גלנט (הליכוד): 58 רות וסרמן לנדה (כחול לבן): 60 יסמין פרידמן (יש עתיד): 60 אלי כהן (הליכוד): 64 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 75 שלמה קרעי (הליכוד): 76 מירב בן ארי (יש עתיד): 78 ראש הממשלה נפתלי בנט: 90 בנימין נתניהו (הליכוד): 91 הודעת הממשלה על הפסקת כהונה של שר 111 השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: 111 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 111 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 112 הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 33), התשפ"ב–2022 112 שר הביטחון בנימין גנץ: 113 מאיר פרוש (יהדות התורה): 117 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 119 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 121 יעל רון בן משה (כחול לבן): 125 אלון טל (כחול לבן): 131 רות וסרמן לנדה (כחול לבן): 134 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): 137 מופיד מרעי (כחול לבן): 144 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 149 בחירת סגן ליושב-ראש הכנסת 186 ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 186 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 187 ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 187 השלמת הרכב ועדות הכנסת 188 ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 188 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 189 סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: 189 הצעת חוק לתיקון דיני העבודה (העלאת שכר המינימום, הוספת יום חופשה והסדר להשלמת שעות חסרות), התשפ"ב–2022 189 שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: 190 משה גפני (יהדות התורה): 191 אלי כהן (הליכוד): 196 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 199 אוריאל בוסו (ש"ס): 200 חיים ביטון (ש"ס): 202 משה ארבל (ש"ס): 203 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 205 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 209 דוד אמסלם (הליכוד): 212 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 213 אבי מעוז (הציונות הדתית): 214 מאיר פרוש (יהדות התורה): 215 יוסף שיין (ישראל ביתנו): 217 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 219 יואב גלנט (הליכוד): 221 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 222 יוסף טייב (ש"ס): 224 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 225 ינון אזולאי (ש"ס): 228 אורי מקלב (יהדות התורה): 230 נעמה לזימי (העבודה): 232 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 238 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 240 דסטה גדי יברקן (הליכוד): 242 דוד ביטן (הליכוד): 244 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 247 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 249 מאי גולן (הליכוד): 252 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 255 אופיר כץ (הליכוד): 257 מירי מרים רגב (הליכוד): 259 משה אבוטבול (ש"ס): 261 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 262 שלמה קרעי (הליכוד): 264 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 266 יואב קיש (הליכוד): 271 שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: 274 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 296 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 296 הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 63) (הסדרי עבודה גמישים להורה עצמאי), התשפ"ב–2022 296 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): 296 אבי מעוז (הציונות הדתית): 297 אוריאל בוסו (ש"ס): 298 יריב לוין (הליכוד): 300 יואב קיש (הליכוד): 303 הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה), התשפ"ב–2022 306 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 306 יואב קיש (הליכוד): 308 הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 8) (תביעה בשל אחריות לתקיפה מינית או התעללות בקטין), התשפ"ב–2022 311 מיכל רוזין (מרצ): 311 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 313 הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 144 והוראת שעה) (החמרת הענישה בעבירות אלימות נגד קטין או חסר ישע), התשפ"ב–2021 315 שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: 316 הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירת תקיפה בנסיבות מחמירות על ידי אחראי על קטין), התשפ"א–2021 316 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 317 אופיר כץ (הליכוד): 317 יואב קיש (הליכוד): 319 הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר פיצול הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 136) (תוכנית לעמידות בפני רעידת אדמה ותוכנית הכוללת הוראה להקניית הבעלות בחלק ציבורי), התשפ"ב–2021 320 ווליד טאהא (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 321 הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון מס' 17), התשפ"ב–2022 322 מיכל רוזין (בשם ועדת העבודה והרווחה): 323 יואב קיש (הליכוד): 325 ינון אזולאי (ש"ס): 326 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 328 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 329 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היום יום שני, כ"ז באדר א' התשפ"ב, 28 בפברואר 2022. אני מתכבד לפתוח את מליאת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה (תיקון מס' 8), התשפ"ב–2022; הצעת חוק כלי ירייה (תיקון מס' 23), התשפ"ב–2022; הצעת חוק משק הגז הטבעי (תיקון מס' 11), התשפ"ב–2022; הצעת חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) (תיקון מס' 5) (הארכת תקופת הביניים והחלת הוראות נוספות), התשפ"ב–2022. לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/3348/24 וכלה בהצעת חוק פ/3426/24: הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס בגין תרומות לבתי חולים בפריפריה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – סקירת השפעות על הסביבה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מוסי רז, עידית סילמן, מיכל רוזין, אלון טל, גילה גמליאל ורם שפע; הצעת חוק השמות (תיקון – הורה שהוא אפוטרופוס), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אפרת רייטן מרום וניר אורבך; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – ועדת ערר לתמיכה במוסד ציבור), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – חישוב מקדם המרה לקצבה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – רשות ערעור למדינה על זיכוי אדם בפלילים), מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום בעד חניה במוסד רפואי), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק המאבק בשחיתות הציבורית (הרשעה בעבירה שיש עימה קלון) (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גבי לסקי; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – איסור ניתוק חשמל), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק דחיית תשלומי מס לעסק חדש (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת סימון דוידסון; הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – הפחתת ריבית פיגורים על חוב חלוט), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – פטור מתשלומי תאגיד בריאות לבית חולים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף; הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – הגבלת מרווחי שיווק על ירקות), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – פטור מאגרה לתחבורה ציבורית), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום – הוראת שעה) (תיקון – העלאת שכר המינימום), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום דמי חניה במוסד רפואי), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק האקלים, התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – העלאת שכר המינימום), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק איסור פרסום והפצת שמות נפגעים, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי; הצעת חוק כרטיסי חיוב (תיקון – חובת פרסום פרטי ספק), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – חובת מסירת פרטים של שולח פרסומת בניגוד לחוק), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון – הזכות להיבחן בבחינת בגרות ללא תשלום), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף; הצעת חוק השבות (תיקון – זכויות בני משפחה), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס על תרופות), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת יואב בן צור; הצעת חוק ביטול מאסר חלף קנס (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת סמי אבו שחאדה; הצעת חוק הדיור הציבורי (הגדלת המלאי), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק האזנת סתר (תיקון – האזנה בשל חשד להתעללות בילדים ובחסרי ישע), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק הכנסת (תיקון – חובת התייצבות בפני ועדות הכנסת), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה במוסד רפואי), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי; הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לנפגעי אלימות במשפחה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – פטור מאגרה בשל האטה ממהירות הנסיעה המותרת), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – חובת שידור והקלטת ישיבות, ניהול פרוטוקול ופרסומו), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק המרכז לתולדות החברה הערבית, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, מאזן גנאים ווליד טאהא; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד העסקת עובדים מאוכלוסיות ייחודיות), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הרשויות המקומיות (גמול השתתפות בישיבות והחזר הוצאות לחברי מועצה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אבתיסאם מראענה; הצעת חוק העונשין (תיקון – חיוב אוצר המדינה בהוצאות הגנה ובפיצוי על מאסר או מעצר בשל זיכוי או אישום שבוטל), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק איסור השקעת כספי מוצרים פנסיוניים וקופות גמל בתאגידים פוסיליים, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מוסי רז, עופר כסיף, מיכל רוזין, אלון טל ואמילי חיה מואטי; הצעת חוק הקמת מתקן פוטו-וולטאי ומתקן אגירה בבית משותף המוקם במתחם פינוי ובינוי, התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק העבירות המינהליות (תיקון – ביטול קנסות תכנון ובנייה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף; הצעת חוק הדחת נציג ציבור התומך במאבק מזוין נגד מדינת ישראל (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק החברות (תיקון – פרסום דוחות כספיים של מונופול), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת ולדימיר בליאק, מירב בן ארי, יוראי להב הרצנו, סימון דוידסון, נעמה לזימי, ענבר בזק וטטיאנה מזרסקי; הצעת חוק נכסי נפקדים (תיקון – ביטול החוק), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מוסי רז, עלי סלאלחה, מיכל רוזין, גבי לסקי, ג'ידא רינאוי זועבי ועופר כסיף; הצעת חוק עידוד שירות צבאי, לאומי או לאומי-אזרחי, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, מיכאל מרדכי ביטון, אורלי לוי אבקסיס, דוד אמסלם, דוד ביטן, יואב קיש, אופיר כץ, יריב לוין, עמיחי שיקלי, גלית דיסטל אטבריאן, אופיר אקוניס, אלי כהן, בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר, אופיר סופר, חוה אתי עטייה, אורית מלכה סטרוק, צחי הנגבי, מירי מרים רגב, יולי יואל אדלשטיין, יואב גלנט, מאי גולן, דסטה גדי יברקן וישראל כץ; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מכפל תשלום דמי ביטוח לאומי), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת שמחה רוטמן, צבי האוזר, יעקב אשר, בצלאל סמוטריץ', אפרת רייטן מרום, יוסף טייב, נירה שפק, ניר אורבך ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הפרמדיקים, התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת עלי סלאלחה; הצעת חוק איסור מכירת צעצועים המדמים כלי נשק, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – זכות עמידה בבית המשפט הגבוה לצדק), מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ועופר כסיף; הצעת חוק לתיקון פקודת המכס (איסור השמדת טובין חבי מכס), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, פטין מולא, מאי גולן, שלמה קרעי, קטי קטרין שטרית, דסטה גדי יברקן, איתמר בן גביר, חיים ביטון, משה ארבל, סמי אבו שחאדה ואוריאל בוסו; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – היתר להעסקת עובד זר בתחום הסיעוד המוסדי), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אבתיסאם מראענה; הצעת חוק הסדרי משפט ומינהל (תיקון – ניתוק הזיקה להכרזה על מצב חירום), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק הנציבות לקידום השלום, התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אמילי חיה מואטי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת התקנת לחצן מצוקה באוטובוס), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף; הצעה לתיקון פקודת מס הכנסה (שינוי מדרגות המס), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, אמיר אוחנה, שלמה קרעי, יריב לוין, אלי כהן, קטי קטרין שטרית, צחי הנגבי, פטין מולא, אבי מעוז, חיים ביטון, איתמר בן גביר ואורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד מציע המספק טובין מתוצרת אזורי עדיפות לאומית), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מופיד מרעי, אופיר סופר, נעמה לזימי, נירה שפק, אופיר כץ, ינון אזולאי, יצחק פינדרוס, רות וסרמן לנדה ואלון טל; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר אגרת נסיעה באמבולנס), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורלי לוי אבקסיס ויצחק פינדרוס; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודות זיכוי לאפוטרופוס), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בגין חוב כספי נמוך), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת מקצוע הרנטגנאות והדימות), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי; הצעת חוק הסדרת מקומות רחצה (תיקון – קביעת מקומות לרחצה נפרדת), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת יצחק פינדרוס, משה גפני, אורי מקלב ויעקב אשר; הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון – צעדים ליישום מיטבי של החוק), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת עלי סלאלחה; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הגדלת מגבלת הייזום המותר בקרן להשקעות במקרקעין), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת יעל רון בן משה, ולדימיר בליאק, ניר אורבך ומופיד מרעי; הצעת חוק לביטול קובלנה (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת צבי האוזר; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – חובת הקמת מערכת סולארית לייצור חשמל במבנים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, יסמין פרידמן, ווליד טאהא, גבי לסקי, נירה שפק, לימור מגן תלם, מאי גולן, אלכס קושניר, עידית סילמן, איתן גינזבורג ורם שפע; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (אכיפת נסיעה בלא כרטיס בידי מפקחים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קביעת אחוזי נכות ללקויי שמיעה – דו-צידי וחד-צידי), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת קטי קטרין שטרית, גילה גמליאל, אמילי חיה מואטי ויואב גלנט; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – שיעור מס אפס על מוצרי מזון בסיסיים), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת דסטה גדי יברקן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטול מבחני התלות לקבלת גמלת סיעוד לאזרח שמלאו לו 80 שנים), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אבתיסאם מראענה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטול מבחני התלות לקבלת גמלת סיעוד), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אבתיסאם מראענה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קביעת אחוזי נכות ללקויי שמיעה – דו-צידי וחד-צידי), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת שירלי פינטו קדוש, עידית סילמן, ניר אורבך ויום טוב חי כלפון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת בהדרכה בתחום החינוך הבלתי-פורמלי), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני (תיקון – איסור העברת חומרי נפץ לרשות הפלסטינית), התשפ"ב– 2022, מאת חבר הכנסת אופיר סופר; הצעת חוק סמכויות שעת חירום (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור על זיווג ומכירה של כלבים וחתולים), התשפ"ב–2022, מאת חברות הכנסת יסמין פרידמן, נעמה לזימי, טטיאנה מזרסקי ורות וסרמן לנדה; הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (תקופת צינון למפקח על הבנקים והארכת כהונה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון ושלמה קרעי; הצעת חוק הלוואות לדיור (תיקון – מענק מיוחד לרכישת דירת מגורים מזכה באזור עדיפות לאומית), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת יעקב ליצמן. הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר פיצול הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 136) (תוכנית לעמידות בפני רעידת אדמה ותוכנית הכוללת הוראה להקניית הבעלות בחלק ציבורי), התשפ"ב–2021. עוד אודיעכם, כי על פי סעיף 96(ד) לתקנון הכנסת, משחדלה חברת הכנסת שרון רופא אופיר לכהן בכנסת ביום כ"ג באדר א' התשפ"ב, 24 בפברואר 2022, נמחק שמה מהצעות החוק שהייתה שותפה להן עם מציעים אחרים. כמו כן, על פי סעיף 96(ה)(1) לתקנון הכנסת, הצעות החוק שמספרן פ/3080/24 ופ/3294/24, שהוגשו מטעמה כמציעה יחידה, הוסרו מסדר-היום. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה למזכירת הכנסת. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, נאומים בני דקה, בבקשה להצביע. עד שהרשימה תימסר לי, חבר הכנסת מעוז, אתה הצבעת? בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. נאום הנדסת תודעה מס' 48, והפעם על עמים וגבולות: במשך עשרות שנים הונדסה תודעתו של העולם המערבי במסרים הפרוגרסיביים כאילו תם זמנן של הזהויות הלאומיות. כולם דקלמו את הסיסמאות על עולם ללא גבולות, שמיים פתוחים והכפר הגלובלי. מה שעמד ברקע היה בעצם שאיפה לעולם ללא זהויות. זה היה התוצר של התרבות שבה – כפי ששרו זאת ג'ון לנון בשיר Imagine ואריאל זילבר, טרם חזרתו בתשובה, בשיר "אני שוכב לי על הגב" – לא נותר יותר במה להאמין ולא נותר דבר למות למענו. והינה, במלחמה באוקראינה מתברר שיש גבולות ויש עמים ויש צורך לדעת להגן על הגבולות ולהילחם על ארצך ועל האומה שלך. אני ממליץ לעם ישראל להפנים לאיזו תהום תודעתית נוראה הביאו הפרוגרסיביות והפוסט-מודרנה את המערב, ויקום ויפיל את הממשלה הפרוגרסיבית והפוסט-מודרנית הזאת. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה לחבר הכנסת מעוז. חבר הכנסת טופורובסקי, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני יושב-ראש הכנסת. חבריי חברות וחברי הכנסת, כמו בכל שבוע, גם השבוע אציין את פרטי תאונות הדרכים הקטלניות שגבו חיי אדם בשבוע החולף, ולצערי, תכף תראו, היו לא מעט, וגם הרבה צעירים. ביום ראשון, 20 בפברואר, נהרג פעוט בן שלוש ביישובי הפזורה הבדואית ליד מצפה רמון. ביום שלישי, 22 בפברואר, נהרג רוכב אופנוע, ניקולאי ודובנקו, לוחם ימ"מ בן 34, שעלה לארץ בגיל צעיר. ניקולאי נהרג בתאונה בכביש 1, סמוך למנהרת הראל. בהמשך היום נהרג הולך רגל בן תשע, ילד בן תשע, בכביש 25. עוד באותו היום נהרג רוכב אופנוע בן 32 בכביש 40 סמוך לצומת עדנים. בסוף יום הדמים הזה נהרג עוד רוכב אופנוע, בן 22, סמוך ליישוב כאבול שבגליל. באותו יום נהרגו שלושה רוכבי אופנוע ונער בן תשע. ביום חמישי, 24 בפברואר, נהרגה גיא שביט, הולכת רגל בת 24 מאילת. היא נהרגה כאשר אוטובוס פגע בה בחטיבת הנגב באילת. למוחרת, 25 בפברואר, נהרגו שני הולכי רגל נוספים, שני גברים בני 45, ברחוב התקווה ביישוב באר גנים. אתמול, 27 בפברואר, נהרג גבר בן 23 בכביש 8677 סמוך ליישוב כפר הנשיא שבגליל. תשעה בני אדם נהרגו בשבוע החולף. 52 אנשים נהרגו מתחילת השנה – כבר עלייה של 18% משנה שעברה, ובשנה שעברה הייתה עלייה גם משנים שלפני כן. כבוד היושב-ראש וחבריי חברות הכנסת וחברי הכנסת, ביום רביעי הקרוב אנהל דיון בוועדת המשנה שאני עומד בראשותה למלחמה בתאונות הדרכים. לוועדה יגיע אורח חשוב, אבי נאור, היושב-ראש הנבחר של הרלב"ד. אבי נבחר בשביל להציג סוף-סוף תוכנית מתכללת רב-שנתית בין כל המשרדים, וביום רביעי הוא יציג אותה לראשונה, את קווי היסוד של התוכנית הזו, ויחד נוכל לראות אם באמת מדינת ישראל נלחמת במלחמה לאומית נגד תאונות הדרכים או רק מדברת על זה – לפעמים גם זה לא. עד אז, ותמיד, סעו בזהירות. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת טיבי. חברת הכנסת שטרית, את ביקשת נאום בן דקה? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היום ביקרתי בבית החולים הדסה עין כרם, בחדר המיון. אפשר היה למצוא את המיון מלא עד אפס מקום בחולים – חולים שזועקים וכואבים – וצוות שמתרוצץ. אחת האחיות אמרה לי: אני לא שותה כדי שאני לא אצטרך ללכת לשירותים, כי גם את זה אין לי זמן לעשות. השפלה שאין כדוגמתה. כולם יודעים ומכירים את התקופה האחרונה של הגל הראשון, שני, שלישי ורביעי וחמישי. אנחנו אחרי, אבל אנחנו לא אחרי המגפה. המגפה יצרה בעיות קשות מאוד: בעיות נשימה, בעיות לבביות, בעיות של ילדים. חדרי המיון מגיעים לתפוסה של 200%, ומה באוצר אומרים? אין כסף. מתכחשים להסכמים שנעשו מול שר האוצר הקודם ישראל כץ ומול שר הבריאות הקודם יולי אדלשטיין. הגיעו לסכומים מדויקים מה בתי החולים הציבוריים צריכים לקבל. מה שקורה בפועל – הם לא מקבלים שום דבר ממה שהובטח. למה? ההסבר שניתן להם: את זה סיכמתם עם הממשלה הקודמת. אנחנו לא מכירים בסיכום שלכם. אבל אנחנו מדברים על אותה מדינה, על אותם בתי החולים, על אותם צוותים ועל מספר כפול של חולים. אז מה עושים, זורקים אותם? זורקים אותם ולא מתייחסים אליהם? אני חושבת שזו בושה וחרפה. אני מאוד מקווה שהממשלה תתעשת ותבין שחולים שמגיעים לחדר המיון, בכניסה לא שואלים אותם מה הם בחרו – שואלים אותו אותם איך הם מרגישים, וכשמרגישים לא טוב הם מצפים שכוח האדם שנמצא שם, הרופאים והאחיות, יטפלו בהם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל הם קורסים, הרופאים והאחיות. מנהלי בתי החולים לא יודעים איך לסיים את החודש. אני מאוד מצפה לכך שהממשלה הזו, שהבטיחה הרים וגבעות ובעיקר שינוי – שהשינוי יהיה לטובה ולא לרעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שטרית. חברי הכנסת, אני מבקש להתרכז בנאום בן דקה, לא בן ארבע דקות. תודה רבה. חבר הכנסת טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש. ויסאם עג'ו הוא צעיר מרמלה. יחד עם חברו עומרי אזברגה היו בתחנת דלק בנתניה אחרי ששבו ממקום העבודה שלהם בלילה מאוחר. הם ראו חבורה של 12 צעירים יהודים, חלקם שיכורים, מתנפלים על נהג מונית ערבי ואומרים לו: מחבל, אתה צריך למות. הם ניסו לגונן עליו, התפתחה תגרה ובסופו של דבר הצעירים, שחלקם שיכורים, דקרו את ויסאם עג'ו 20 דקירות בכל חלקי הגוף. כתוצאה מכך הוא נפגע בחזה ובריאות, ועכשיו הוא מאושפז בבית חולים לניאדו בטיפול נמרץ. חברו עומרי אזברגה נדקר ונפצע פציעה קלה. שיגרתי פנייה בכתב לשר בר לב, השר לביטחון פנים, לדעת: האם נעצרו התוקפים? מה הסטטוס של החקירה? מעשי האלימות, פשעי השנאה האלה על רקע גזעני, צריכים להסתיים, והמשטרה צריכה להשקיע יותר מאמץ. המקרה השני הוא של שני האחים מוחמד אבו חדיג'ה וג'ואד אבו חדיג'ה, שהיו ברכב שלהם יחד עם הבן שלהם בן החמש, ילד בן חמש. הייתה תאונת דרכים קלה עם מתנחל יהודי וזה ירד, לאחר שהיו חילופי דברים – קורה לפעמים בתאונות דרכים – שלף אקדח וירה בשניהם. אחד מהם פצוע באגן, מאושפז בבית החולים הדסה הר הצופים. עד לרגע זה אנחנו לא יודעים והמשטרה לא פרסמה אם היורה נעצר. אי-אפשר על כל תאונת דרכים, יהודי שיש לו אקדח, או כל אזרח, יורה ויורה באנשים שצעקו עליו, שהתווכחו איתו, שקרתה תגרה. זה פשע חמור. גם כאן פניתי לשר לביטחון פנים כדי לשמוע מה הסטטוס של החקירה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אמסלם, בבקשה. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני ביקשתי להעלות הצעה לסדר-היום על ההתנהלות שלך. כידוע לך, אתה הורדת את הכנסת לתחתית שלא הייתה מעולם בכנסת. אתה לא משמש באמת כיושב-ראש הכנסת. אני כותב לך מכתבים – אתה לא משיב. אנחנו כותבים לשרים מכתבים – אתה לא משיב. הצעות לסדר-היום שלנו אתה דוחה. אתה עושה מה שאתה רוצה, כל מה שאתה רוצה. דרך אגב, אין ועדות בכנסת. הכנסת הלכה למעשה לא מתנהלת. בשבוע שעבר, כבר שלושה שבועות אנחנו נועלים אותה בגלל שאתם לא יכולים להביא רוב פה, וכשאין לכם רוב – אתה סוגר והולך לישון בחדר איזה ארבע שעות עד שיבוא בנט או שמנט או כל מיני כאלה. אתה הרסת את הכנסת במשמרת שלך. אני ביקשתי לקיים דיון עליך היום, ואתה לא מאשר את זה – למה? בגלל שאתה מפחד מהבושות שאתה עושה כאן. בושה וחרפה. אתה בושה וחרפה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה על המילים החמות, אני מאוד מודה לך. לפחד – לא, גם לא ממך, ולא פחדתי מאף אחד אף פעם. זה רק לסדר-היום, כל הוועדות עובדות, כל ההצעות לסדר-היום – אגב, 32 הצעות אופוזיציה, 22 או 23 הצעות קואליציה, זה פחות או יותר, אז לפני שאתה אומר, תעשה בדיקה. אבל אני מודה לך מאוד על המילים החמות, התרבותיות. תודה רבה לך. << נושא >> הקרב על הנגב – האם הממשלה תיכנע? << נושא >> [לפי סעיף 45 לתקנון הכנסת.] << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הקרב על הנגב – האם הממשלה תיכנע? דיון בהשתתפות ראש הממשלה לפי בקשתם של 40 חברי כנסת. תפתח את הדיון חברת הכנסת סטרוק, בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה נפתלי בנט, אני יודעת שתעשה כל מאמץ לא להקשיב למה שאני הולכת להגיד, אבל כל הדברים מופנים אליך. הנושא של הדיון הזה הוא "הקרב על הנגב – האם הממשלה תיכנע?" והאמת היא שהיחיד שיכול לענות על השאלה הזו הוא אתה, נפתלי בנט. אתה היחיד. לכן, אחרי אין-ספור ניסיונות להעלות את נושא המאבק על הנגב לדיון במליאה, ניסיונות שהקואליציה טרפדה בזה אחר זה, הגעתי למסקנה שאין מנוס, הנושא הזה חייב לעלות לדיון שבו המשיב היחיד האפשרי הוא אתה, נפתלי, כי אתה, אתה רצית להיות ראש ממשלה, אז אתה ורק אתה צריך לענות על השאלה הזאת, לא רק כאן בדיון במליאה אלא גם במציאות, נפתלי. אז קודם כול, בוא נבהיר שאכן יש קרב על הנגב, אולי אפילו כמה קרבות. לפני כחודשיים הקרבות האלה התנהלו בשטח, בנגב עצמו, והם כללו אבנים, בקבוקי תבערה, חסימת רכבת, חסימת צירי תנועה, תקיפת שוטרים, תקיפת אזרחים יהודים – רק יהודים כמובן, מצד אחד – ומספר זעום של מעצרים מהצד השני, ועוד סגן שר אחד שבחר להתייצב לצד הפורעים ולעודד אותם, וכמובן חברי כנסת מהמפלגה שהממשלה שלך נשענת עליה, שגם הם ירדו לשטח להזדהות עם הפורעים. אחר כך הקרבות בנגב נרגעו, אבל לא באמת. באמת הם עברו לחדרים האחוריים של הממשלה, ושם הם מתנהלים בשקט, ממש בשושו, הרחק מעין רואה, וגם, וזה מה שחשוב, גם ללא הכרעה. הקרבות האלה, נפתלי, יקבעו לא רק את עתיד הנגב אלא גם את עתיד המדינה. כן, עתיד המדינה – עתיד המדינה לא רק במובן הגיאוגרפי, כי הנגב הוא 60% משטח מדינת ישראל, ולא רק במובן הדמוגרפי, כי המאבק הוא גם על השאלה אם יוקמו יישובים יהודיים חדשים בנגב. גם לא רק במובן המשילותי, במובן של: האם יצא חוטא נשכר, של כל דאלים גבר. אפילו, אפילו לא רק במובן של הריבונות בנגב, שכבר נשמעו קריאות ברורות מצד הבדואים להכיר בנגב כאוטונומיה פלסטינית. זה הרבה יותר מזה, נפתלי. הקרבות בנגב יקבעו את עתיד המדינה במובן העמוק ביותר, במובן של הזהות והמהות של מדינת ישראל. בשביל להבין את זה צריך לחזור אחורה, אל שורשי הציונות, אל שורשי שיבת ציון של דורנו. אני רוצה להאמין, נפתלי, שהרעיון הציוני הוא עדיין סלע קיומך הפוליטי ושאתה רוצה להיות נאמן לו. הרעיון הציוני הבסיסי ביותר הוא שהעם היהודי חזר הביתה, שהארץ הזו היא ארצו שחיכתה לו שוממה אלפיים שנה. כמו שהעם חיכה לארץ, התגעגע אליה, שר לה, הזכיר אותה בכל אבל ובכל שמחה, כסף וערג אליה, שמר לה אמונים ולא ויתר על החלום לשוב אליה, כך בדיוק, כך בדיוק גם הארץ חיכתה לו, לעם, ושמרה לו אמונים, בדיוק כפי שהבטיח לנו בורא עולם וקורא הדורות מראש בפרשת בחוקותיי: "והשמֹּתי אני את הארץ ושממו עליה אֹיביכם היֹּשבים בה". ופירשו כל הפרשנים, ובראשם רש"י: שלא ימצאו האויבים נחת רוח בארצם, שתהא שוממה מיושביה. וכשעם ישראל חוזר לארץ, הוא גואל את הארץ – גאולת קרקע זה ערך ציוני בסיסי; הוא מיישב את הארץ ביהודים – יישוב הארץ זה ערך ציוני בסיסי, יישוב הארץ ביהודים, נפתלי; הוא נוטע בה עצים – נטיעות בארץ ישראל זה ערך ציוני בסיסי – והוא נאבק על אדמת הארץ. לא רק מול השממה הוא נאבק, לא רק מול הביצות והמלריה, אלא גם מול מי שמנסים לקחת מאיתנו את הארץ, גם מול הערבים, כן. גם המאבק על הארץ, על הקרקע, על השאלה של מי הארץ הזו – גם המאבק הזה הוא ערך ציוני בסיסי. וזכינו, נפתלי, זכינו שהערכים הציוניים האלה שלנו, הערכים היהודיים שלאורם הלך עם ישראל אלפיים שנה גם בגלות היותר-חשוכה – הערכים האלה הוכרו על ידי אומות העולם ועוגנו בחוק הבין-לאומי. זה קרה לפני 100 שנה בדיוק, בשנת 1922, כאשר פורסם כתב המנדט הבריטי על ארץ ישראל. סעיף 2 לכתב המנדט קובע שיש להקים בארץ ישראל בית לאומי לעם היהודי, תוך שמירה על זכויות הפרט של יתר תושבי הארץ. זכויות הפרט ותו לא; אפס זכויות לאומיות לערבים על ארץ ישראל. סעיף 6 לכתב המנדט קובע שיש לאפשר עלייה של יהודים לארץ ולעודד – תקשיב טוב – לעודד התיישבות צפופה של יהודים על הקרקע, לרבות אדמות מדינה, התיישבות צפופה של יהודים גם ביהודה ושומרון, אגב, אבל עוד קודם לכן בנגב ובגליל. כן, מסתבר שכתב המנדט הבריטי לא מתבייש בערכים של ייהוד הנגב והגליל, והוא מכיר בכך שאדמות מדינה בארץ ישראל הן אדמות המדינה היהודית, אדמות העם היהודי. סעיף 7 לכתב המנדט הוא הבסיס לחוק השבות. הוא קובע שיש להקל על יהודים שמתיישבים בארץ לקבל אזרחות בה. חוק האזרחות, אמרנו כבר? כל זה בכתב המנדט. במבוא של כתב המנדט הובהר שהוא מממש את החלטות ועידת סן רמו, וכתב המנדט הזה הוכנס בהמשך, ב-1945, גם לאמנת היסוד של האו"ם. סעיף 80 של אמנת האו"ם, שהוא בעצם החוקה של האו"ם, מאמץ לתוכו את עקרונות כתב המנדט, ובעצם את עקרונות היסוד של הציונות. מי שנשאר מהצד השני, מי שהחזיק בהתנגדות עיקשת לעקרונות היסוד האלה גם אחרי שעוגנו בחוק הלאומי, אלה הערבים – גם מדינות ערב שסביבנו, שעם השנים התנגדותן הלכה ופחתה והיום חלק גדול מהן חיות איתנו בשלום ואף בהסכמי שלום, ובעיקר חלק ניכר מערביי ארץ ישראל, שקוראים לעצמם פלסטינים, ובעצם הכינוי הזה הם כופרים בכך שהארץ הזו היא ארצנו, וגם אלה הקוראים לעצמם פלסטינים של 48', כלומר חלק מערביי ישראל, שלמרבה הבושה יש להם ייצוג כאן בכנסת, בבית הזה, ועכשיו בגללך, נפתלי, יש להם ייצוג גם בממשלה. ועכשיו, אחרי שהקמתם ממשלה עם מפלגות לא ציוניות כמו מרצ ועם מפלגות אנטי-ציוניות כמו רע"מ, בא מנסור עבאס ומנסה לבלבל אתכם. הוא מציב בחזית את ערך השוויון, את ערך המאבק האזרחי. ויו"ר ועדת הפנים מטעמו ווליד טאהא צועק מעל כל במה שייהוד הנגב זו גזענות, שהקמת חריש זו גזענות, ותחת הפחד מהגזענות, הפחד מפגיעה בשוויון ובזכויות אזרחיות, הוא מצליח לגרום לכם להתבייש בערכי היסוד של הציונות, לגמגם ולבלבל אתכם. אבל יש בממשלה כאלה שכנראה לא מתבלבלים. אחד מהם יושב לידך עכשיו, נפתלי. השר זאב אלקין והשרה אילת שקד נאבקים כבר שבעה שבועות את מאבקו של הנגב, והם מחכים לשמוע את עמדתך, נפתלי, ואת הכרעתך. שבעה שבועות הם נאבקים מול רע"מ ומול יש עתיד על השאלות הקריטיות של הנגב, על השאלה אם בתוכנית החומש יוכנס סעיף אכיפה – שזאב אלקין אמר לי לפני ימים ספורים מעל הבמה הזו שזה עדיין לא הוכרע, נפתלי; ועל השאלה אם ההסדרה של היישובים הבדואיים בנגב תכלול או לא תכלול הסכמה שלהם להתכנס לתוך הקווים הכחולים של היישובים ולשחרר את האדמות שהם השתלטו עליהם; ועל השאלה אם יוקמו יישובים יהודיים חדשים בנגב; ועל השאלה של תוכנית ההסדרה הגדולה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> והם מחכים להכרעתך, נפתלי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא. לא סיימתי. אמרת לי משפט לסיום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. תסיימי. משפט לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בבקשה, אני אסיים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, תודה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אגב, אדוני היושב-ראש, תשים לב שיש שיטה חדשה, להסתובב ולא להפנות את הפנים למי שמדבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> גברתי, משפט לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בבקשה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני חושבת, נפתלי, שאתה חייב תשובה על השאלה הזו. השאלה היא: האם אתה מפנה עורף לציונות בנגב? אתה חייב תשובה לשרים, חברי הממשלה שלך; אתה חייב תשובה לבית הזה; אתה חייב תשובה לציבור הבוחרים שלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ואתה חייב תשובה קודם כול לעצמך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אם יש לו בוחרים בכלל. מי נשאר איתו? אשתו, הילדים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אקוניס, בבקשה. אני מתחלף עכשיו. << דובר >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר >> אה, ההפסד שלך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יכול להיות. אני אצפה בטלוויזיה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> לך תצפה. אוקיי. בעניין רב. כמו נפתלי, שיושב ככה בזווית, אדוני היושב-ראש – זה הרי פשוט בוז לכנסת שאתה עומד בראשה, אדוני היושב-ראש, הישיבה הזאת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אגב, היושבת-ראש, לפני שהיא הולכת להכפיש את מדינת ישראל בבייג'ינג, רצתה פה קצת ככה לעשות עוד איזה כמה סיבובים פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היושבת-ראש – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה תגידי בבייג'ינג עלינו? << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב, נא לאפס את השעון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שאנחנו עם כובש? מה תגידי? שאנחנו – – – את הפלסטינים? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת דודי אמסלם, אתה רוצה להעניק – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה תגידי, "נפש יהודי הומייה"? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> – – לחבר שלך למפלגה את הזמן הראוי כדי שהוא יגיד את דבריו? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> את אפילו לא מכירה את ההמנון. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אז בבקשה. כי אני יכולה לעצור את השעון. תחליט. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא. אנחנו מדברים אלייך. אנחנו מדברים אלייך. מה תגידי בבייג'ינג? את תרימי את דגל ישראל? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אז בבקשה, חבר הכנסת אקוניס. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אז נא רק לאפס לי את השעון. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אני ניסיתי. אני ניסיתי. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. דודי, אני – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק שנייה. מה תגידי ביום הזיכרון לחללי צה"ל? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> זה חבר שלך, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אמתין. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בושה וכלימה. את הולכת לייצג את מדינת ישראל בבייג'ינג? את? בגלל שסידרו לך סידור עבודה פה? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת דודי אמסלם, אני יכולתי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נראה לך שאחמד טיבי היה הולך לייצג את ישראל בבייג'ינג? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> טוב. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אל תשמיץ. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא משמיץ. אתה מבין? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תשמיץ רק את הממשלה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> טוב. אני אמשיך את השעון. אני אמשיך את השעון, חבר הכנסת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין? היא טענה שרמת הגולן זה שטח כבוש. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. אני לא התחלתי. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת דודי אמסלם – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שרמת הגולן זה שטח כבוש. תלכי תספרי להם בבייג'ינג? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> – – אני מבקשת ממך. אני לא רוצה עכשיו לקרוא לך בקריאה ראשונה, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> את יכולה לקרוא מה שאת רוצה. בושה וחרפה. הגענו לתחתית – – – שלא היה דבר כזה. היא ומר בנט. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בבקשה. אני אוסיף עוד – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. לא להוסיף. לא התחלתי. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> לא. אני אוסיף. הינה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> וזה בנט, בנט. הוא שולח אותך לבייג'ינג. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. לא התחלתי. לא. דודי, אי-אפשר ככה לדבר. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> לא. סליחה. אז קריאה ראשונה, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בבקשה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת דודי אמסלם, קריאה ראשונה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה חבר מפלגתך שמפריע לך. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, עד כמה מושחתת, אטומה ומנותקת הממשלה הזאת יכול להעיד הדיווח הבא: נפתלי יתווך בין רוסיה לבין אוקראינה. זאת לא תחילתה של בדיחה יהודית, זאת אולי הטרגדיה. תגיד, נפתלי, אתה לא מתבייש? מי בעולם יכול להאמין למילה אחת שלך? האיש שהפך את הנוכלות לאומנות. נוכלותו – אומנותו. בישראל אין איש שמאמין לו, אז הוא מציע לפזר את השקרים והפרת ההבטחות בעולם ולבייש אותנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך זה קשור לנגב? << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> היושבת-ראש – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת, בואי נקשיב לדברים. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כמה מושחתת, אטומה ומנותקת הממשלה הזאת מעיד גם המינוי הפוליטי האומלל שלך, שלך. נפתלי, ח"כית שאיננה ציונית מסיעה שאיננה ציונית, שאינה מאמינה בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ומסרבת לשיר את ההמנון הלאומי כשגרירה בסין – קונסולית. תתביישו. השרה שקד, גם את צריכה להתבייש עם השר אלקין ונפתלי. איך היית צווח כאן, מזייף רגשנות, אם זה היה הפוך. אבל נפתלי מעדיף לשתוק כמו דג אילם, משום שאתה, נפתלי, לא מנהיג. אבל יותר מכול מעידה על אטימותה, ניתוקה ושחיתותה של הממשלה הבריונות של שר האוצר. לא היה בתולדות המדינה שר שהעז להגיד דבר מכוער כל כך, בוטה כל כך, בריוני כל כך, כמו "שלם עם זה לגמרי" כשבמשמרת שלך, נפתלי בנט, מחבר הספר – אלקין, תראה לנפתלי. נפתלי, הינה הספר שלך, רב-המכר "איך לנצח מגפה". הינה, אילת, הספרון שהוצאתם, "איך לנצח מגפה". << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רב-מכר, רב-מכר. נשארו במחסנים 20,000. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> הספרון המגוחך. 3,725 ישראלים נפטרו בשמונה חודשים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אני מבקשת ממך, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אנשים מתים פה, צעקת. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> סליחה, סליחה. חברת הכנסת פרידמן, נא להירגע. בבקשה תמשיך, ותכף הזמן שלך מסתיים. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אנשים מתים, אנשים מתים פה, צעקת, אבל אתה לא מנהיג, ולכן שתקת מול דברי הבלע של שר האוצר שלך. תוכניות סיוע – אפס, כלום. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אין פרנסה – לא מעניין. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אופיר אקוניס. תודה רבה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> נפתלי – – בזה אני מסיים. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אתה עומד בראש ממשלה שאין לה ציבור, אין לה תמיכה. אתה נבחר ציבור ללא ציבור. מושחתים, מנותקים, אטומים, נכשלתם. לכו הביתה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> להשאיר את הספר? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> לא לנפנף בו. תיקח אותו, בבקשה. חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> נפתלי, ספר. ספרון. אני משאיר לך אותו? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> סליחה. חבר הכנסת אופיר אקוניס. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> היושבת-ראש, את רוצה אותו? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תחלקי את זה בסין לנשיא. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת בוסו, אתה רוצה את הספר? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תגידי לו שיש לנו ראש ממשלה גאון, כתב ספר איך מנצחים את הקורונה בשלוש שעות, אבל המחסן מלא, אף אחד לא קנה אותו, חוץ – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת דודי אמסלם, אני לא אקרא אותך עכשיו בקריאה שנייה. בבקשה לא להפריע. תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא לא מדבר. שידבר, אנחנו נשמע. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בבקשה, ארבע דקות יש לך. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> חמש דקות. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> לא. רשום לי פה חמש דקות. בבקשה. יאללה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, מדינת ישראל שברה את החוזה בינה לבין אזרחיה. בכל הפרמטרים שנבדוק נמצא את עצמנו – מדינה שבראשה עומדת ממשלה מנותקת מהאזרחים. אולי נתחיל בדבר הסמלי היום. נפתלי בנט נפגש היום עם ראשי הרפורמים, הפקיר את יהדותה של ישראל בלגיטימציה שהוא נותן לארגוני הרפורמים, ובשורת חוקים אנטי-דתיים שמוביל השר לשירותי דת, להרס הדת, ביחד עם יושבת-ראש הוועדה לשירותי דת יהודיים, חוקים אנטי-דתיים – שבראשה עומד ראש ממשלה, איך אמרו לנו? עם כיפה. שלחו לנו תמונה שהוא מניח תפילין בארצות הברית, ראש ממשלה עם כיפה. אבל הממשלה הזאת ניתקה כל חוזה עם אזרחיה. ההתנהגות שלהם בקורונה – התנהגות מופקרת. קיבלתם מדינה עם אפס תחלואה, עם שלושה חיסונים, ובמשמרת שלכם כמעט 4,000 הרוגים יותר מדי. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אפילו אתה לא מאמין לזה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> בשביל מה? בשביל לעזור לבייס שלכם. פתחתם את הקפה בשינקין, פתחתם את הכלכלה, נסיעות לחוץ לארץ, ואלה, אנשי הפריפריה, שימשיכו למות. יוקר המחיה – לא היה כזה יוקר מעולם. לך תראה את השורות בכניסות לתחנות דלק; תחבורה ציבורית; קמחא דפסחא הקרוב – אנשים שמעולם לא היו ברף הזה, אבל ירדו לתת-מחיה בגללך. במשמרת שלך – 53 מיליארד לתת לעבאס, אבל תוספת היוקר – 54 אגורות. זה מה שהולכים להביא תוספת יוקר, שלא יספרו לכם סיפורים. זה מה שהוא יודע לתת לאזרחי ישראל. אבל איך הוא יממן את כל התוספות הקואליציוניות שלו? רק דרך האזרחים, בכסף הקל, מהפריפריה, להעמיק את הפערים בין המרכז לפריפריה. שירותי הרפואה שאתם מובילים יעמיקו – רק מי שיש לו ביטוח פרטי יוכל לעשות ניתוחים מצילי חיים. לכו תשמעו מה קורה בוועדת הבריאות, את ראשי מערכת הבריאות שיוצאים נגד כל הרפורמה שאתם מובילים שם, ממשיכים הלאה להעמיק. ומה הוא עושה? שמעתי שהוא רוצה לתווך בין ישראל לאוקראינה, אבל מי יתווך בין אביר קארה לגנץ? את זה אנחנו לא יודעים. תגיד לי, אתה רציני? פוטין יודע שיש לך 4% מנדטים במדינת ישראל? מי יתווך בינך לבין האזרחים? את זה אנחנו צריכים. אולי את זה נבקש מרוסיה או מאוקראינה, שהם יתווכו בינך לבין האזרחים. התנתקתם. ממשלה מנותקת. לכו תראו מה קורה ברחובות, אנשים – אין להם מה לאכול. מישהו פה עמד ואמר: יש לנו עם שהולך ונעלם, עם שהולך ומת. את זה הוא אמר כאן בכובע שלו כראש האופוזיציה. גם אם לא הסכמנו לכל הדברים שקרו בממשלה הקודמת בנושא הקורונה, לפחות יכלו להגיד ראש הממשלה והשרים לפני כן: עשינו את המקסימום שאנשים לא ימותו. אפשר להציל כסף, אבל אי-אפשר להציל חיים. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת פטין מולה, בבקשה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> בתי החולים לא בקריסה? לכו לבתי החולים, לכו תראו מה קורה במחלקות – לא הקורונה, הרגילות, בנוסף לקורונה – לכו תראו מה קורה במיון בכל בתי החולים. הם מפחדים, הם מפחדים לדבר, כי הם תלויים במשרד הבריאות, אבל אני מדבר עם מנהלי בתי החולים. זו ממשלה מופקרת, מנותקת, שניתקה כל קשר עם האזרחים, והם ממשיכים עוד שבוע של מה? שרידות פוליטית. עוד שבוע של תחזוקה פוליטית, בלי שום תוכנית אמיתית. זה הדבר היחיד שאתם יודעים לעשות. מנותקים, נמאסתם. לכו הביתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת. חבר הכנסת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה לא עומד עם הגב – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> סליחה, בבקשה. חבר הכנסת אופיר אקוניס, אתה לא עומד עם הגב – סליחה, עם כל הכבוד, אתה לא עומד עם הגב שלך לנשיאות, בבקשה. נא לחזור למקומך. תודה רבה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> – – – עכשיו יהיה לו הספרון, הוא ידע איך לנצח. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> סליחה. חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> האמת היא, מה שקרה איתו – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך מה קרה, הוא חילק את כל הספרים ולא השאיר לעצמו עותק. עכשיו הבאת לו. תקרא. השתגעתם? תקרא. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> עם הקדשה. אני אשלח לך את ההקדשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה, השתגעתם? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> יעקב אשר, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עכשיו הוא כותב ספר לפוטין איך לנצח. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כתוב לפוטין איזה ספר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך מתווכים. בושה וכלימה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אנשים מתים פה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת דודי אמסלם, קריאה שנייה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – כמו הבדיחה הזאת. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> קריאה שנייה. זהו. אצלי אני לא מוכנה. בבקשה. יאללה, בבקשה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שגרירת ישראל בסין. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> אני ממש – סליחה שאני מפריעה לך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל את מפריעה לי. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> רגע. לא, לא. חברת הכנסת נירה – – – << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> אני מצטערת שאני מפריעה לך, אבל מבזים פה את הכנסת. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אתם מדברים על ביזוי. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חברת הכנסת נירה שפק, אנחנו עכשיו נקשיב לחבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> ומי שמפריע, תכף קריאה שלישית. בבקשה. אנחנו ממשיכים. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – יושב פה זה ביזיון. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, תראי מה שקרה, גברתי היושבת-ראש: פעם אחת הצבעת בחוק – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יעקב, אני רוצה לברך אותך שנבחרת לסגן יושב-ראש סוף-סוף. מגיע לך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני לא בטוח תוך כמה זמן – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה לומר ליושבת-ראש – תראה מה קרה, אחמד, אתה כבר ותיק פה: פעם אחת היא הצביעה עם החרדים – עד סין שלחו אותה. אני מאחל לך בהצלחה, אבל עד סין שלחו אותה. עד סין. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> איזו הצלחה? נגד המדינה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זאת ממשלה דמוקרטית? הולכת על פי כללי מינהל תקין? לך באופן אישי אני מאחל בהצלחה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת פטין מולא, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לפנות לאורח שלנו כאן, ראש הממשלה. אדוני ראש הממשלה, אני רוצה לשבח אותך, אפשר? השר אלקין, אני רוצה לשבח את ראש הממשלה על הסובלנות והאיפוק שלו, על כושר ההכלה שהוא מגלה כלפי שותפיו מהשמאל, על הרגישות יוצאת הדופן כלפי שותפיך מהמגזר הערבי ועל כך ששמת את כל האידיאולוגיה בצד, עזבת את כל מה שאמרת שהאמנת בו כל השנים, והכול כדי לעשות פיוס בעם, באוכלוסיות השונות. אתה באמת מגלה איפוק וסובלנות ראויים לשבח. אני שואל אותך, אדוני ראש הממשלה, שלא רוצה לשמוע, קשה לך להתמודד עם זה: איפה הסובלנות שלך כלפי הציבור הדתי, שהוא רוב-רובו של הציונות הדתית, שאותו אתה מדיר? איפה הרגישות שלך לצרכי הציבור החרדי, שאהבת כל כך להצטלם איתו כשהיית באופוזיציה? איך אתה נותן יד לשר האוצר שלך לבטל סבסוד מעונות לנשים חרדיות ודתיות עובדות, ובכך אתה מרסק את שוק התעסוקה החרדי, שאותו אתה מכיר היטב? כשהיית שר כלכלה והיית בביקור בבני ברק התקשרת להגיד לי: כל הכבוד מה שעשית עבור תושבי העיר בנושא תעסוקה. אני זוכר מה שאמרתי לך אז: רק אל תקלקל. כבר אז. אני לא מצליח להבין איך אין לך גרם של סובלנות ורגישות למעמדה וכבודה של הרבנות הראשית לישראל שהקים הרב קוק, זכר צדיק לברכה, שאתה באמצעות חברך למפלגה מתן כהנא מרסק ומשפיל עד עפר. למה אין לך כלפי מועצת הרבנות לפחות את אותה יראת כבוד שיש לך למועצת השורא? לפחות את מה שאתה רוחש למועצת השורא, את אותו כבוד תרחש – להבדיל אלף אלפי הבדלות – לרבנות הראשית. זה נכון שהציבור הדתי והחרדי לא יושב איתך בקואליציה ולא ישב איתך בקואליציה, אבל מגיע להם בתור יהודים את אותם יחס והכלה שמקבלים שותפיך משמאל ומרע"מ. איך יכול להיות שיוליה מלינובסקי, ווליד טאהא ומוסי רז עדיפים לך מאבי מעוז, שמחה רוטמן ואורית סטרוק? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מילה אחת לסיום, גברתי. איך תיזכר? איך תיזכר כשלא תהיה כבר בתפקיד הזה, וכנראה זה יהיה מהר? זה שניתק את הדת מהמדינה, זה שהתעמר במשפחות חרדיות חלשות, שגרם בכישלון רב לאלפי מתים והחרים את הכלכלה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה נאמר להם כשאתה תברח וחבריך מימינה יישארו לדמם אל מול הבייס שלהם? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יעקב אשר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יעקב, אתה מדבר אליו כימני או שמאלי? הוא כלום, הוא בנט. הוא, מה שמעניין אותו זה הוא והוא בלבד. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> כעת חברת הכנסת לימור מגן תלם, בבקשה. חבר הכנסת דודי אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היא עוד לא עלתה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אפשר בשקט, אפשר בנועם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היא לא עולה, היא לא עולה. עד שתדבר לא נפריע לה. מדברים עם מר פלא. לא מתבייש, גנב את כל מדינת ישראל. מה, נגיד לו את זה כל יום. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> לא, עכשיו אתה מעלה את – – – לא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> לא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מינה אותך לשגרירה – לא נגיד מילה? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת לימור מגן תלם, ארבע דקות. << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, הנושא שעולה היום הוא לא פחות מאבסורד. הנגב יקר לנו, הפריפריה יקרה לנו, רק חבל שחברי הכנסת מהאופוזיציה נזכרו רק לאחר יותר מעשור בשלטון שיש בעיה בנגב. אחרי ההזנחה של הממשלה הקודמת, הממשלה הנוכחית הצליחה בשמונת החודשים האחרונים לעשות מהלכים שלא נעשו פה במשך יותר מדי שנים. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת מולא. << דובר_המשך >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו מושכים את הדור הצעיר לחקלאות, נלחמים בפשיעה – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – \ << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת מולא, חבר הכנסת בנימין נתניהו, בבקשה, בואו נקשיב. << דובר_המשך >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – נלחמים בפרוטקשן, מקדמים את העסקים הקטנים בנגב. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת מולה, קריאה שנייה. רגע, חצי שנייה, בבקשה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> הזנחת את באר שבע, את הדרום – – – << קריאה >> בנימין נתניהו (הליכוד): << קריאה >> סליחה, זה קריאה שנייה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> קריאה שנייה, כן. אצלי כן. << קריאה >> בנימין נתניהו (הליכוד): << קריאה >> תאמיני לי, אני פה כמה עשרות שנים, ואפילו לא קריאה שנייה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> ככה זה. חבר הכנסת נתניהו, אני מבקשת שקט, ואני מבקשת שכולם יקשיבו לחברת הכנסת לימור מגן. << קריאה >> בנימין נתניהו (הליכוד): << קריאה >> אני מחכה לשמוע, בהמשך. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אין שום בעיה. << דובר_המשך >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו משלימים את תכנון הרכבת לאילת; אישרנו את התקציב להעביר את קריית המודיעין לנגב; העברנו עשרות מיליוני שקלים לפיתוח ההייטק והסטרטאפ בבאר שבע; מביאים יוזמות טכנולוגיות לבאר שבע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> משהו. << דובר_המשך >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הקמנו שני בתים ליצירה מוזיקלית בפריפריה ועוד ועוד ועוד. הממשלה שלנו מעבירה רפורמות היסטוריות ותקציבים שנתקעו במשך שנים בזכות היכולת לשים את האגו בצד ולפעול למען המדינה. בזכות ההתנהגות האחראית של הממשלה ושל שר האוצר, הממשלה הזו העבירה תקציב לאחר שלוש שנים של קיפאון. צלחנו עוד גל של קורונה בלי סגרים, וישראל מדורגת גבוה במדדים הכלכליים הבין-לאומיים. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> 4,000 מתים בחודשיים ואתם התגברתם על הקורונה? << דובר_המשך >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר_המשך >> ביטלנו את ההיטלים על העובדים הזרים, הורדנו מכסים על מוצרים רבים – דבר שיגביר את התחרות ויאפשר לייבא לישראל מגוון רחב של מוצרים בזול ובאיכות גבוהה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת מולא. << דובר_המשך >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ומה האופוזיציה עשתה? ברור לגמרי שכל מטרת הדיון הזה היא אך ורק לנגח את הממשלה. ברור שלא נוח לכם לאבד את המושכות אחרי מעל עשור בשלטון, אבל העם מאס בשיקולים הפוליטיים הצרים וסדר העדיפויות המעוות ששלט פה. עכשיו תורנו. אתם תמשיכו לזעוק, ואנחנו נמשיך לפעול באחריות ולדאוג לאזרחי מדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת לימור מגן תלם. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> גברתי הקונסולית – אה, היושבת בראש – אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, נפתלי ואילת, אולי טוב שאתם פה שניכם יחד. הגמרא במסכת סנהדרין – דודי, תקשיב, זה מעניין – אומרת ככה: "סהדי שקרי אאוגרייהו זילי". זה בארמית, ועכשיו תרגום לעברית: עדי שקר – אלה ששוכרים אותם בזים להם. הם אומנם שוכרים את שירותיהם כדי לשקר, אבל בסתר ליבם בזים להם שהם מוכנים למכור את המילה, את האמת ואת הערכים עבור בצע כסף. אגב, הגמרא לומדת את זה מאיזבל בסיפור של כרם נבות. כשהיא מבקשת לגרום לאחאב להביא למותו של נבות היזרעאלי כדי לזכות בכרם, אז היא מציעה לו: לך תשכור עדי שקר שיעידו כנגד נבות. ואיך היא מגדירה את אותם אנשים? היא קוראת להם בני בלייעל. היא אומרת לאחאב: לך תשכור אנשים בני בלייעל – אז היא קוראת להם בני בלייעל – שילכו ויעידו עדות שקר כנגד נבות. כשאני רואה את הבוז, נפתלי, שכל מי שסובב אותך רוחש לך, אני רואה את הדברים האלה של חז"ל מתקיימים. אני לא יודע אם יצא לכם לראות את הקריקטורה של גיא מורד הבוקר בידיעות אחרונות – מציגים את נפתלי כמו איזה ילד קטן שיושב לו באיזו בודקה, משרד תיווך כזה, וכל הטילים והפיצוצים מסביב. אני לא יודע אם יצא לכם לראות את הזלזול והצעקות המבזות של גדעון סער אתמול על ראש ממשלה. ראש ממשלה מבקש להעיר הערה בהמשך להערת ראש השב"כ על חוק – אגב, חוק טוב כשלעצמו, לדעתי, שגדעון מביא. איזה בוז, איזה זלזול. בנט נתן הנחיה לשרים להימנע, כן, לשמור על פרופיל נמוך – אגב, בצדק – במה שנוגע לסכסוך בין רוסיה לאוקראינה. יש איזה מין תחרות בין השרים מי רץ להתראיין יותר, מי רץ לדבר יותר, בעיקר לדבר שטויות, ולסבך את מדינת ישראל ולפגוע באינטרסים שלה. 4% תמיכה בציבור, מפלגה של ראש ממשלה שבקושי מגרדת את אחוז החסימה, וזה עם 45% ודאות בהצבעה – הרי זה תמיד הפער אצל בנט בין הסקרים לבין המציאות – בקיצור, פחות משני מנדטים. הדבר הטוב אולי שיצא מהסיפור הזה זה שהאופן שבו בנט ירד מהבמה – בבוז, בזלזול במי שמכר את ערכיו, את הבטחותיו, את מילתו, את שותפיו – יהיה בזה שיעור חשוב ומשמעותי לפוליטיקה הישראלית ולכל מי שאי פעם יחשוב שכדי לממש מאוויים אישיים ולהיות ראש ממשלה, אפשר לרמוס את כל מה שהאמנו בו בעבר, את כל מה שהבטחנו והתחייבנו, ניסינו לשכנע את הציבור שאנחנו מאמינים בו. בסופו של דבר, "סהדי שקרי אאוגרייהו זילי". אז משתמשים בך, נפתלי. שכרו את שירותיך כדי לפרק את המחנה הלאומי, להוריד את הימין ואת נתניהו מהשלטון, להעלות חזרה את השמאל הקיצוני והפרוגרסיבי ביותר לשלטון במדינת ישראל, אבל הם בזים לך. וסוף דבר – אתה תרד מהבמה באמת בביזיון גדול, ולפחות אחרים, כפי שאמרתי קודם, לא ילכו בדרכך. אני מקווה, מקווה, שזה יהיה מהר ושתעשה כמה שפחות נזקים בדרך ולא תשאיר אחריך אדמה חרוכה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, כבוד ראש הממשלה, עמיתיי חברי הכנסת, לפני כשבוע כוחות הכיבוש בירושלים המזרחית תקפו את מוחמד אל-עג'לוני, ילד עם תסמונת דאון. אם לא אכפת לך לדעת, ראש הממשלה, מוחמד אל-עג'לוני הוא בן הכיתה של איאד אלחלאק. אני לא בטוח אפילו שאתה מכיר את השם הזה, איאד אלחלאק, נער עם מוגבלות שכוחות הכיבוש בירושלים המזרחית הרגו אותו. מוחמד אל-עג'לוני, הגיע לכיתה, וכשראה שהכיסא של איאד אלחלאק ריק, הוא החליט לעזוב את הכיתה. ניסו לשכנע אותו שוב ושוב שיחזור ללימודים, אבל הוא לא יכול. הוא החליט לעשות מעשה – להיאבק נגד הכוחות שהרגו את חברו ללימודים איאד אלחלאק. מאז הוא נמצא בכל מקום שיש בו עימות, מתנגד לכיבוש. אני לפעמים מנסה לחשוב מה חייל חושב לעצמו כשהוא רואה את עשרות האלפים בירושלים המזרחית מתפללים באל-אקצא, למשל. מה הוא חושב לעצמו? האם הם פחות מעם? האם הם לא יבקשו זכות להגדרה עצמית? האם הם יסכימו לחיות לנצח ללא מדינה עצמאית? זהו הנושא החשוב ביותר – להיאבק נגד הכיבוש הארור הזה, בעד הזכויות של איאד אלחלאק, של מוחמד אל-עג'לוני, של תושבי ירושלים המזרחית, של תושבי שייח' ג'ראח, סילוואן, ג'בל אל-מוכבר ושל כל העם הפלסטיני שבחר להיאבק נגד הכיבוש הזה. הבעיה היא לא מה שאתה אומר, שזה חוסר ההכרה בזכות העם היהודי. לא לא לא לא לא. יש פה העם יהודי, שכן מגיעה לו הזכות להגדרה עצמית, ויש את העם הפלסטיני, שמגיעה לו זכות להגדרה עצמית, שתוקם מדינה פלסטינית בגבולות 67' לצד מדינת ישראל, וכך יהיה שלום שייטיב עם כולנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת איימן עודה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, כבוד ראש הממשלה, שרים נכבדים, כמה חוצפה וצביעות צריכות להיות לביבי, שב-12 השנים האחרונות הוא יצר במו ידיו את בעיית המשילות בנגב, ואז הוא והחיילים שלו עוד יוזמים את הדיון בנושא. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> את עדיין תקועה ב-12. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> חוצפה. לא, זו חוצפה. אני לא יודעת אם זו בושה או חוצפה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חברי הכנסת, נא להקשיב. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אז ברשותכם, אני רוצה שתקליטו שנייה, תקליטו. "אתם מקליטים? תרשמו." << קריאה >> בנימין נתניהו (הליכוד): << קריאה >> מקליטים. מעניין. מקליטים. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> "אני מודיע, אטפל אישית בכל אוכלוסיית הבדואים." << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הינה, המקליטים. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> "אי-אפשר לא לשמוע את הזעקה על הריסות בתים, בעיית השטח וההסדרה. ככה אי-אפשר לחיות. אני מבין את הבעיה, אנחנו נפתור אותה" – ככה אמר ביבי, שימו לב, לפני פחות משנה במהלך סיור בנגב. קודם הוא היה בן ניתאי, אחר כך – אבו יאיר, ועכשיו, שמעתי לאחרונה שהוא הפך להיות אבו דודי. כשזה נוח לו הוא יורד מהארץ, כשזה נוח לו הוא מתאסלם – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נערת החניונים, לא הבנו את הבדיחה. נערת החניונים. נערת החניונים. לא הבנו. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – וכשזה נוח לו אז הוא ציוני. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נערת החניונים. נערת החניונים. לא הבנו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> ביבי הפקיר את הנגב – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חברי הכנסת, נא להקשיב. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – והנגב לא מעניין אותו בגרוש. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חברי הכנסת, נא להקשיב. במיוחד חבר הכנסת אמסלם, וחבר הכנסת מולה, שכבר בקריאה שנייה. אז אנחנו מקשיבים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרי היא פנתה אלינו, מה זאת אומרת? היא הרי – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> ביבי, אתה יכול להפסיק להקליט. אתה יכול להפסיק להקליט, זה בסדר. זה עבר. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> כשיגיע תורך, תגיד מה שתרצה. עכשיו אנחנו מקשיבים. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חברת הכנסת, תמשיכי, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא צריך להקליט, השתלתם לו – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> ביבי נתן לפשיעה, להברחות ולחוסר המשילות לפרוח, ועכשיו פתאום באופוזיציה הוא מגלה את הציונות. בוקר טוב, באמת. הוא חושב שכולם מטומטמים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> נורא – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> רק לפני שנה הוא הוא שינה את שמו לאבו יאיר ורץ עם פינג'אן לשתות קפה בנגב והבטיח לפתור את בעיית הבנייה של הבדואים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> הוא הסכים לעצור את הנטיעות בנגב – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – להכיר ביישובים לא מוכרים, ובעיקר – חבר הכנסת קרעי, שגר בנגב – בעיקר, שם פס אחד גדול על תושבי הפריפריה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> את לא יודעת איך תושבי הנגב מפחדים עכשיו – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> והיום הוא נזכר להתעטף בדגל ישראל ולזעוק על בעיית המשילות בנגב. איפה היית 12 שנה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תבואי, תבואי לביקור. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> ביבי, את יצרת את הבעיה, ואנחנו, אנחנו נפתור אותה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו בחרנו אותך לפני שנתיים. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – בנגב. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> הנזק, הנזק האיום – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת מיכל שיר. אנחנו סיימנו. חברת הכנסת מיכל שיר, תודה רבה על דברייך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נערת החניונים – – – הנורבגית, תחפשי לך עבודה – – – 12 שנה – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> רגע. לא. הם מתערבים, אני לא יכולה לדבר. הם עוצרים אותי. לא, אבל הם עוצרים אותי. אני אסיים את הדברים שלי. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אני הפסקתי אותך. חברת הכנסת מיכל שיר, אני הפסקתי אותך. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני אסיים את הדברים שלי. הם לא יסתמו את הפה – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> לא לא, סליחה. תסיימי. משפט אחרון, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז למה רצית להתפקד בליכוד אם לא – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> לא. אבל הם מפריעים לי לדבר. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> סליחה, חברת הכנסת מיכל. אני שמרתי על הזמן שלך. בבקשה, משפט אחרון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת דודי אמסלם, חבר הכנסת מולא, בבקשה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> לא. אני עצרתי מלדבר כדי שהם יוכלו לצעוק. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> את לא עצרת – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בבקשה, סיימי את המשפט. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> הנזק העצום של 12 שנות נתניהו מתחיל לעבור תיקון, למשל בחוק עונשי מינימום על החזקת נשק בלתי חוקי שהוביל גדעון סער, יו"ר תקווה חדשה. ממשלת ביבי, אגב, עצרה את החוק הזה. איפה הייתם, לכל הרוחות? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> סליחה, אבל הם לא נותנים לי לדבר. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> סליחה, חברת הכנסת מיכל שיר, סיימנו – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> לא, לא. יש לי נאום של שלוש דקות, ואני אגיד שלוש דקות. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אז אמרת שלוש דקות. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אבל זה לא שלוש דקות כשהם צועקים. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> לא, סליחה, אני שמרתי על הזמן שלך. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> לא. אבל אני עצרתי את הדיבור כי הם הפריעו. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אני שמרתי על הזמן שלך, אז תגידי בבקשה משפט אחרון וזהו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> את מבינה למה לא רצינו לבחור בך לליכוד – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> במקום לעמוד כמו תוכים שרק צורחים את דף המסרים של אבו יאיר מקיסריה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> סליחה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – תתחילו להבין שעבדו עליכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> העשייה של גדעון סער ושל תקווה חדשה ושל כל הממשלה הזאת תתחיל לתקן את הנזקים שלכם. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת מיכל. תודה רבה, חברת הכנסת מיכל. סיימנו. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> לא, רגע. אבל לא נותנים לי לדבר. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> סליחה. סיימנו. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> לא, לא, לא, לא. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת דודי אמסלם, קריאה שלישית. בבקשה לצאת. בבקשה לצאת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אתם הפקרתם את הפריפריה, ועם יד הלב אתם גם יודעים שאני צודקת, כי אני יודעת מה אתם אומרים בחדרים סגורים. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חברת הכנסת מיכל. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> משפט אחרון. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> משפט אחרון. חבר הכנסת דודי אמסלם, אנא, לצאת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> כן, כן. נא לצאת. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אתם מגלים את ארץ ישראל השלמה ואהבת הארץ – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> נא לצאת, קריאה שלישית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> את רוצה שאני אצא? היא צריכה לרדת. גברתי השגרירה, לא עושים ככה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – זה בושה. בושה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – רק כשאתם יושבים באופוזיציה, אז אנחנו נדאג להשאיר אתכם באופוזיציה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תירגעו. תשתו קפה ותחזרו. זהו. יאללה. (חבר הכנסת דוד אמסלם יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> הפקרתם את אזרחי ישראל, ובמיוחד את אזרחי הנגב, במשך שנים. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> יאללה. יאללה, חברת הכנסת מיכל, סיימנו. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> ומה שאתם מקלקלים – אנחנו מתקנים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גבי לסקי, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איזה חוסר כבוד ליושבת-ראש. קולגה נשית שלך, אישה. ככה את מכבדת אותה? בושה וחרפה. בושה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת מולא, אני הוצאתי אותך בקריאה שלישית, אז נא לצאת. יאללה. (אומרת בערבית: תשתה לך כוס קפה, תירגע ותחזור.) << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> קריאה שלישית על זה – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אל תתחשבן איתי על שתי דקות. יאללה. בבקשה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> טייב, טייב, טייב. יאללה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> אם אני אצטרך אני אגיד לך. שלום, ברוך הבא. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> שלום לך, חבר הכנסת אלי אבידר. טוב. רגע, חכי שנייה. אנחנו נחכה שחבר הכנסת מולא יצא. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << קריאה >> להיות 12 שנה בשלטון ולהאשים את הממשלה שבאה לתקן זה בושה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לצאת החוצה, מיכל. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חברת הכנסת מיכל. חברת הכנסת מיכל, אמרת את דברייך. בבקשה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חברת הכנסת מיכל, אמרת את דברייך. בבקשה. עכשיו חברת הכנסת גבי לסקי. בבקשה, שלוש דקות יש לך. << דובר_המשך >> גבי לסקי (מרצ): << דובר_המשך >> תודה. כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, לצערנו, שוב אנחנו עדים למלחמה על אדמת אירופה. עלינו לדעת שמה שמתרחש עכשיו הוא מעבר לפלישה רוסית על אדמת אוקראינה. מדובר באתגור של הסדר העולמי. אנחנו בעיצומו של מפץ בגודל היסטורי, שבו העולם שוב מתחלק לשני גושים: הגוש הדמוקרטי, הליברלי, החופשי, אל מול הגוש השני. אסור להתעלם מזה, לעצום את עינינו ולהעדיף את השיקולים הטקטיים על השיקול האסטרטגי. ברגעים אלה יש קול אחד שחסר לי – קולו של יו"ר מרצ והשר לשעבר יוסי שריד, זכרו לברכה. בהיעדר קולו של יוסי, דיברתי עם בנו, הסופר ועורך הדין ישי שריד. ישי חיזק את עמדתי, כך שברגעים אלו יוסי, כמו שלדעתי היה פועל, היה עומד לצד אוקראינה. אף שחלק ממשפחתו נטבחה על ידי האוקראינים, זה לא הזמן להתחשבנות היסטורית; זה הזמן להסתכל נכוחה אל המציאות. יוסי היה עומד לצד החופש, נגד הכיבוש, לצד הדמוקרטיה, לצד הזכויות, וכך גם עלינו לעשות: לעמוד לצד החופש, לצד הדמוקרטיה, נגד הכיבוש ובעד הזכויות. אנחנו ברגע שגם האינטרסים האסטרטגיים עומדים בהלימה לערכים שלנו, וכך עלינו לפעול. עלינו לדרוש את הנסיגה של הכוחות הרוסיים מאדמת אוקראינה. אנחנו צריכים להגיד: לנצור את הנשק, להפסיק את ההרג ולהגיע למשא ומתן באופן מיידי ללא תנאים מוקדמים, כדי להחזיר את השפיות. אני חייבת לומר מילה טובה לממשלה הזאת – לשר החוץ יאיר לפיד, שבמעשיו ופועלו ממש הציל חיים; חייבים להגיד תודה לצוות משרד החוץ באופן כללי ולאנשי השגרירות והקונסוליה, שעושים לילות כימים כדי לעזור לאזרחים ישראלים ולקהילה היהודית הענפה. אני חייבת להגיד לאופוזיציה: בושה לכם שברגעים כאלה אתם לא מוכנים להקים את ועדת הקליטה והעלייה אפילו לא אד-הוק כדי לעזור, כדי לתמוך במהלכים, לאפשר להעלות ישראלים וגם, אם יש צורך, לקלוט בישראל פליטים. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת גבי לסקי. << דובר_המשך >> גבי לסקי (מרצ): << דובר_המשך >> עוד מילה אחרונה, כבוד היושבת-ראש. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> גבי לסקי (מרצ): << דובר_המשך >> אני רוצה להזכיר לכולנו את השיר פראג, מילים ולחן של שלום חנוך, ששר אריק איינשטיין, זיכרונו לברכה, ושאולי היום אנחנו צריכים להתייחס לזה – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> כן, אבל רק הכותרת שלו, אל תשירי. << דובר_המשך >> גבי לסקי (מרצ): << דובר_המשך >> לא, אני לא הולכת לשיר, לא לדאוג. היום אנחנו צריכים לקרוא לו, אולי לכנות אותו קייב, כמו שאומרים האוקראינים, ורק כמה מילים: "אל העיר שבוית החלום / צל כבד וזר הגיח / וירח באדום / את מלכותו טבל בפיח // – – – שיר שחלמתי על פראג / שם השחר עוד יבקע". תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת גבי לסקי. חבר הכנסת יואב גלנט, בבקשה, חמש דקות, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תגידי לחברים שלך – – – << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> מה קשור עכשיו? אנשים מתים. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> שלום, שלום. תכף הוא ייקרא בקריאה ראשונה, אל דאגה. חבר הכנסת יואב גלנט, חמש דקות, בבקשה. << דובר >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אדוני ראש הממשלה, חבריי חברי הכנסת, כ-2,000 ק"מ צפונית לנו מתחוללת בשעה זו מלחמה. המרחק גדול, אך הלקחים חייבים להילמד. תם עידן התמימות. אירופה חשבה שמלחמות הן נחלת העבר, ואני משוכנע כי בעת הזאת רבות ממדינות אירופה ורבות מהמדינות הדמוקרטיות בעולם חוות שלב התפקחות כואב. אירופה אינה מוכנה זה שנים להילחם, ועתידה נשען בהיבטי הביטחון החיצוני על ארצות הברית זה שנות דור ויותר. רוב מוחלט של מדינות אירופה ביטלו זה מכבר את גיוס החובה, מתוך מחשבה כי לעולם חוסן. רוב מדינות אירופה מוציאות פחות מ-2% בהיקפי תוצר על הגנה, ועיקר הכוח ועיקר התקציב הם חילות אוויר וחילות ים. זה המקום לציין את ההבדל הנוהג במדינת ישראל, ולחלוק כבוד והוקרה לדורות של מנהיגים, מפקדים, מנהלים, פועלים, פקידים ולוחמים אשר הנחילו ומימשו במדינת ישראל חזון ותפיסה של הגנה עצמית בכוחות עצמנו. היה זה לקח הדורות היהודי יחד עם אבות הציונות ומייסדי המדינה, שהנחילו לנו אתוס ומפת דרכים, שהביאו אותנו למקום טוב יותר, ובצניעות אומר: ראוי כי יהווה מודל למדינות רבות. משחר קיומה, ואף קודם להקמת המדינה, בחר העם היושב בציון בחירה אסטרטגית להגן על עצמו בכוחות עצמו. כך בהקמת ההגנה ב-1920 ובהקמת האצ"ל ב-1931; כך חושלו כלי המגן, צה"ל, ארגוני המודיעין, התעשיות הביטחוניות ועוד. הם המקנים חיים למדינת ישראל ומאפשרים ביטחון לאזרחיה. צה"ל, כצבא העם, הוא השדרה שמציאות חיינו נבנתה סביבה. אזכיר דברים שאמר בן-גוריון בינואר 1948, כאשר המלחמה החלה, מלחמת האזרחים הפנימית: "מי שאינו משתעבד לצורכי המלחמה נגזר דינו. המבחן שיקבע הוא מבחן הרצון ולא כמות החיילים שיילחמו נגדנו. מי שרצונו ייכשל, יפסיד הכול. צריך לרכז את כל מאמצינו ברצון לנצח". ומוסיף ואומר דוד בן-גוריון: בשניים ניבחן – אם נדע כל עוד יש מלחמה להשתעבד לצרכיה, ואם נדע לזכור את החזון שעליו אנו נלחמים. חזון זה הוא עודף הכוח ויתרון הנשק העשוי להכריע את הכף. וכאן אציין כי לא רק לביטחון התרומה, אלא לתעשיות הביטחוניות, לעולם ההייטק, לרמות המנהיגות העסקית, תפיסת היזמות והאחריות – כל אלה הם יוצאי חלציו של צה"ל ושל ארגוני הביטחון. ולכן בימים אלו, כאשר מתחוללת מלחמה באירופה, ראוי כי נרשום בפנינו את לקח הדורות היהודי המקבל משנה תוקף: חובתנו לבנות את עוצמתנו הצבאית והכלכלית ולשמר את עצמאותנו להפעיל את כוחנו כנגד מבקשי נפשנו. בשעה זו ראוי כי נמקד מבטינו ומאמצינו אל האיומים הנשקפים למדינת ישראל ממזרח, אל הסופה השיעית השוטפת את אזורנו, אל איראן, הפועלת במרץ לפתח נשק גרעיני וגם מצהירה כי מטרתה להשמיד את מדינת ישראל ומפעילה את גרורותיה ברחבי המזרח התיכון כנגדנו – בלבנון, בסוריה ובעזה. ולסיום, קשה המלאכה ומייגעת. היא דורשת עמל והקרבה, אך שכרה בצידה: קיום ושגשוג. בעולם האכזר שבו אנו חיים, חוסן ועוצמה לאומית אינם מותרות כי אם תנאי קיום. חובתנו להמשיך ולטפח אותם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יואב גלנט. כעת הזמן לברך על שובו לכנסת של חבר הכנסת אלי אבידר. אהלן וסהלן, ברוך הבא שוב. חברת הכנסת רות וסרמן לנדה, בבקשה. << קריאה >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << קריאה >> ג'ידא, יש לי היום יום הולדת. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> באמת? מזל טוב. מברוכ. << קריאה >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << קריאה >> תודה רבה. אני בת 12. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> גם אני. חברת הכנסת רות וסרמן לנדה, כולנו בני 12 פה. ארבע דקות, בבקשה. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חברים יקרים, כנסת נכבדה, אני רוצה להקדיש את הדקות הבודדות שיש לי לנושא שהוא קרוב מאוד לליבי, ואני חושבת שהוא קרוב מאוד לליבם של כל מי שיושב פה, קואליציה–אופוזיציה, ימין–שמאל, דתיים–חילונים, ערבים–יהודים. יש לנו משרד חוץ בישראל שהעובדים שלו – גילוי נאות, הייתי פעם אחת מהם – עושים עבודת קודש. רק עכשיו, במשבר הנוכחי שיש באוקראינה, עובדי משרד החוץ נמצאים יום ולילה בכל מעברי הגבול, לעיתים בחירוף נפש ממש, לעזור לכל מי שפונה – ישראלי, יהודי או אחר. אני מקבלת הערות אפילו שבאוטובוסים ישנם אזרחים שחלקם מצרים ולבנונים שפשוט מצאו מזור, ומשרד החוץ הישראלי מצא לנכון לסייע להם. אני רוצה לקחת רק דקה מזמנכם להסיר את הכובע בפני העובדים האלה, שלא תמיד נראים ולא תמיד נשמעים, אבל עובדים ומרכזים ומקפלים בתוכם ידע ומומחיות רבים מאוד על נושאים ספציפיים שאנחנו, הפוליטיקאים, הרבה פעמים חושבים שאנחנו יודעים ומכירים, אבל הם באמת באמת מכירים, נוגעים בשטח, מריחים את הרחוב ויכולים לתת את העצה הנכונה בזמן הנכון, ועם כל ההשלכות הטובות והרעות לצד העצה. אני רוצה להצדיע פה, במעמד המכובד הזה של כנסת ישראל, דווקא במקרה הנוכחי של המשבר שכולנו חווים ועוקבים אחריו – להצדיע מכל הלב לעובדי ועובדות משרד החוץ, שעושים ועושות עבודת קודש. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת רות וסרמן לנדה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. חמש דקות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, גברתי. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני תושבת הנגב. כל חיי גרה, גרתי, בבאר שבע. אני גאה מאוד להיות תושבת העיר. שמונה שנים מתוכן גם הייתי חברת מועצה, ולכן הרבה מהנושאים שאדבר עליהם הם נושאים שאני מכירה מקרוב מאוד. קשה לי לשמוע חברי כנסת שעולים ואומרים מה טוב לנו, תושבי הנגב, ומה רע לנו, תושבי הנגב. אז תרשו לי לומר לכם ולהזכיר לכם כמה דברים: בשנת 2013, שרת הבריאות דאז יעל גרמן חתמה על הקמת בית חולים שני בנגב. מאז, כל ראשי הרשויות חיכו ונלחמו עבור תקציב תכנון; לא הקמה – תכנון. רק כשהתחלפה הממשלה זה התחיל להתקדם בדרך הנכונה. הובטחו לנו מיטות נוספות לסורוקה. שנים שאנחנו מחכים למיטות נוספות בסורוקה – בודדות נוספו. הובטחה לנו פגייה ממוגנת – גם זה לא קרה. בואו נדבר על אפליה בשירותים שנותנים לתושבי הנגב והדרום. נתניהו וליצמן לא אישרו לנו לא MRI, לא תאי לחץ. לא אישרתם למל"ג לפתוח תוכנית פארה-רפואיות, ומאז לכל תור, אפילו הכי פשוט, לאורתופד – מניסיון, אגב – צריך להמתין בין שלושה חודשים לחצי שנה. בואו נדבר על ביטחון אישי. מאז 2009 לא הוסף תקן אחד לשוטר במשטרת באר שבע. אוכלוסיית הנגב כמעט הוכפלה, ותקן אחד לא הוסף. אגב, בבאר שבע יש שוטרים מצוינים וחרוצים. הנגב הכפיל את עצמו, אבל את מספר השוטרים השארתם אותו הדבר. 12 שנה של הפקרות בכבישי הדרום, ולא הוספתם ניידת אחת. 12 שנה שלא קידמתם רכבת מהירה שתצמצם את המרחק בין הפריפריה למרכז. אז תסלחו לי – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אין לך מושג, אה, יסמין? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לי אין מושג, כן. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> את לא מכירה רכבות בשדרות, בנתיבות – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חברי הכנסת, נא להקשיב. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> רכבת מהירה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חברי הכנסת, נא להקשיב. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> קרעי, רכבת מהירה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם מוכרים את הנגב. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז תסלחו לי שדבריכם מעוררים בי רוגז. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> על מה את מדברת? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז תודה לשרת הכלכלה אורנה ברביבאי על קיצור תורנויות המתמחים בפריפריה; תודה למשרד הבריאות, שמקדם סוף-סוף את בית החולים השני; לרם בן ברק, על קידום שדה התעופה בנבטים; ליואב סגלוביץ', על תוכנית "מסלול בטוח" ומלחמה בפשיעה במגזר הערבי; למאיר כהן, שר הרווחה, על תוכנית חומש למגזר הבדואי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ספרי את זה לשופטים בבית המשפט. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ועדיין, הנגב הוא מקום נפלא לגור בו, לגדול בו ולספוג בו ערכים. רק שאנחנו לא רוצים למות קודם. אז תודה, אופוזיציה. אנחנו נתקדם מכאן. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תתקדמו. תתקדמו. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת יסמין פרידמן. כעת חבר הכנסת אלי כהן, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תתקדמו, יסמין, כי הארץ הזו לא תסבול עוד תשעה חודשים כאלה. לא תוכל לסבול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תתרגל, קרעי, יש עוד – – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – בבאר שבע. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא תוכל. לא תוכל. אני אומר לך – – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת קרעי. חבר הכנסת מולא. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת מולא, אני הסכמתי בכלל שאתה תיכנס, אז שוואיה-שוואיה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> שוואיה-שוואיה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> שוואיה-שוואיה. חבר הכנסת אלי כהן, ארבע דקות, בבקשה. << דובר >> אלי כהן (הליכוד): << דובר >> תודה. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת – אגב, חברת הכנסת יסמין, אני מציע לך לבקר בנתיבות, בדימונה, בשדרות, לראות מה ראש הממשלה לשעבר ולעתיד הקים שם. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אני חיה שם. לבקר? אני חיה שם. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> תראי את הנושא של הסייבר, תראי את הנושא של ההייטק. אני רוצה לומר לך דבר אחד: הציבור לא מטומטם. לא בכדי בכל ערי הדרום בוחרים בליכוד ובנתניהו באופן מוחלט. באופן מוחלט. תלכי ותראי מה קורה שם. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אז אם הכול בסדר, למה אתם מתלוננים? אם הכול בסדר, מה אתם מתלוננים? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חברת הכנסת יסמין, היה לך זמן די והותר להגיד את דברייך. בבקשה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> חברים יקרים, הדיון הזה הוא דיון שהכותרת שלו היא "הקרב על הנגב". יותר נכון לקרוא לדיון הזה "הקרב על המדינה". << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רגע, רגע. בנט יצא. בנט יצא, תעצור. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> רגע, אז נעצור. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> נחכה לו. לא, אנחנו בשבילו כאן. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אז אנחנו עוצרים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תמשיך לדבר, אבל זה לא נספר. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> לא, לא, לא, לא. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אנחנו נחכה לו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אלי, הוא יכול לדבר בלי הגבלה עד שהוא בא, ככה זה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו נחכה לו. אנחנו נחכה לו. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אז נחכה, נחכה, מה קרה? << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – את הספר – – – << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> ראש הממשלה צריך להיות כאן. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> מה זה אומר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אגב, ראש הממשלה שהציבור רוצה נמצא כאן. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – מה זה אומר – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אז אנחנו נחכה לראש הממשלה שתי דקות. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> כן. הוא יצא, הוא יכול לדבר חופשי. זה התקנון. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אנחנו נחכה, ברשותכם. לא קרה כלום. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> זה לפי התקנון, עמ' 44. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מכרתם את הנגב, לא השארתם שם אבן על אבן, יסמין. רק כלבים וחתולים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אלי, מאיפה אתה בארץ? << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> חולון. היית בנתיבות, יוראי? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> יפה שם? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מאוד. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו. הימין עשה את זה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> תראה את נתיבות, איך היא מתפתחת בצורה חסרת תקדים; תראה שיווקים של 3,000 יחידות דיור שהיו בשדרות; תראה מה קורה בדימונה עם הסכם הגג. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אלי, מתים שם קודם. מתים שם קודם. מתים שם בין שלוש לחמש שנים לפני – – – בחולון. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> תראי שאין מטר אחד בקריית גת. דאגנו להביא לקריית גת השקעה של 11 מיליארד דולר. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בינתיים אנחנו מחכים – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא בכדי ראש העיר שלך רוביק דנילוביץ' לא בדיוק מזדהה עם מפלגת העבודה, ולצורך העניין – היה ועשה ועזב אותה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – באר שבע – – – לא אליך ולא לאף אחד. << קריאה >> בנימין נתניהו (הליכוד): << קריאה >> שדה תעופה רמון. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא בכדי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – לנצל את הזמן הזה כדי – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – 4,000 מתים מקורונה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> יסמין, עובדתית, המפלגה שאת קשורה אליה – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אם הדיון יתנהל בשקט, אין לי בעיה, אבל צעקות לא, לא אצלי, סליחה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אלי, עזוב את הפופוליזם שנייה בצד. מה היית משפר? << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא שומע. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה היית משפר בערים שלטענתך הליכוד הקים? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> שאלה לגיטימית. בבקשה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יכול לומר לך שאתה תראה בערים האלה תנופת פיתוח – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – תעסוקה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> יוראי, תראה בערים האלה תנופת פיתוח חסרת תקדים. נתיבות – או-טו-טו 50,000 תושבים. נתיבות כבר מעל 40,000 תושבים. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> זה גידול טבעי, מה זה קשור – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אזורי תעשייה שהם מלאים. תראה מה קורה באופקים, אני מזמין אותך לראות מה קורה באופקים, עם אזור תעשייה חדש. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הצעירים נשארים – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> מזמין אותך לראות כמה מגיעים למרכז ההייטק בבאר שבע, שאנחנו היינו, פעלנו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הצעירים נשארים? אלי כהן, הצעירים נשארים בדרום או שהם בורחים לתל אביב? << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול, אנחנו דאגנו להביא לשם מקומות תעסוקה איכותיים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איפה בנתיבות – – – היית שר הכלכלה. איפה? << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> תסתכל גם בנתיבות, תסתכל. אתה יודע מה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> היית שר כלכלה מצוין. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> תבדוק עם תמיר עידן, ראש מועצת שדות נגב. יש שם שטחים לצעירים. אתה יודע, היה ביקוש בערך של פי 30 על כל יחידת קרקע, ביקוש של פי 30 על כל יחידת קרקע ששווקה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איזה תעסוקה יש שם לצעירים, באופקים ובנתיבות? צריך לעבוד בזה. אתה היית שר כלכלה, והיית שר כלכלה טוב. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> תלך, תסתכל ותראה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אוקיי. ראש הממשלה חזר, אז בבקשה, אנחנו ממשיכים. בבקשה, חבר הכנסת אלי כהן, תמשיך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בנט, פוטין התקשר. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> מה פוטין אמר עכשיו? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תמשיך. אני המשכתי את השעון. בבקשה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> מה התשובה של פוטין? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> פוטין התקשר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> הדיון הזה הוא דיון שקראו לו "הקרב על הנגב". יותר נכון לקרוא לו "הקרב על המדינה", כיוון שהממשלה שלך – שאגב, בנט, אין לך שום השפעה – היא מסוכנת למדינת ישראל. ממשלה שלא מסוגלת להעביר את חוק האזרחות, אין לה שום זכות קיום; ממשלה שמעבירה את חוק החשמל, מוכרת את הנגב. חציתם כל קו אדום, כל קו אדום אפשרי חציתם על מנת לשמור על הכיסא. בממשלה שלך ישנם 11 חברי כנסת שלא מאמינים במדינה יהודית ודמוקרטית, 11 חברי כנסת בממשלה שלך. אגב, את היושבת-ראש אתה עוד רוצה למנות לייצג את מדינת ישראל בנושא הזה. חברים יקרים, מדינת ישראל נמצאת בסכנה. היא מנוהלת כיום על ידי חובבנים. כולנו זוכרים את התחזיות של לפיד – אגב, לא רק באוקראינה. לפני הקורונה כולנו זוכרים את יאיר לפיד, חמישה חיסונים, כשבסוף הגיעו 5 מיליון חיסונים. כולנו זוכרים עכשיו את יאיר לפיד אומר לפני שבועיים וחצי: אני לא רואה עימות אלים בין רוסיה לבין אוקראינה. כך אומר יאיר לפיד רק לפני שבועיים וחצי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> וליברמן, מה אמר? << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> ליברמן, זה מה שהוא, אבל יאיר לפיד – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ליברמן אמר שיש חייזרים – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> חייזרים. אז הינה, גם החייזרים הגיעו, והפכנו להיות בנושא הזה של העולם החיצון. אפשר לומר שזאת ממשלה שיש לה שתי ידיים שמאליות, כשיד אחת לא יודעת מהיד השנייה. בזמן שעכשיו דנים בווינה על הסכם הגרעין, אתה, נפתלי בנט, עוסק באוזני המן, גנץ מתעסק בפנסיות ויאיר לפיד מתעסק בתחזיות. הדבר הראשון שעשית בחוסר אחריות כשנסעת לפגישה בארצות הברית זה היה לוותר על המלחמה הדיפלומטית בכל הסוגיה האיראנית. באת, התרפסת. אין לך שום חוט שדרה. אפשר לומר שאתה מתעלם מהאינטרסים של מדינת ישראל רק בשביל להצטלם עם ביידן; לפיד, גם הוא, בשביל למצוא חן בעיני כאלה ואחרים. ממשלת ישראל צריכה קודם כול להגן על האינטרסים של מדינת ישראל. לעומתך, נתניהו, כשהיה ראש ממשלה, לא חשש להתעמת עם הממשל האמריקאי לטובת האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל. אתה, בנט, ולפיד – אתם חלשים, וכשאתם חלשים אתם מוכנים לפגוע באינטרסים של המדינה – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – רק בשביל למצוא חן בעיני האו"ם או בעיני גורמים כאלה ואחרים בארצות הברית. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלי כהן. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> הפריעו לי. אני אסיים. זה מתאר בדיוק את ההבדל בין ממשלה לאומית וחזקה שהייתה בהובלתנו לעומת ממשלה רופסת ומסוכנת שפוגעת בביטחון המדינה שאתה מוביל. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> זה בדיוק ההבדל – עוד משפט אחרון – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בין מנהיג חזק כמו נתניהו, שנלחם עבור העם שלו, לשני פוליטיקאים חלשים שאין להם עתיד ורק רוצים לשרוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלי כהן. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, שלוש דקות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, אדוני ראש הממשלה, חברות וחברי הכנסת, השבוע יתקיים טקס הסיום של קורס החובלים. על רחבת המסדרים יעלו 31 בוגרי הקורס, מתוכם תשע נשים. סגן ליר להב הרצנו, אחותי, היא אחת מבוגרות הקורס. ליר, אני יודע עד כמה רצית את זה, כמה עבדת קשה כדי להשיג את זה, לעשות את זה, ועשית את זה ובענק. אני גאה בך ואני אוהב אותך. חברות וחברים, זהו קורס החובלים שיסיימו הכי הרבה נשים בהיסטוריה של צבא ההגנה לישראל. לצידה של ליר יסיימו גם סגן עמית שחם ממושב בני דרור; סגן נועם חלף מרחובות; סגן נעה חן מנס ציונה; סגן אליה אריאל ממדרשת בן-גוריון; סגן דולב נמני מקריית אתא; סגן יעל סלע מקיבוץ נחשולים; סגן שחר מאירוביץ' מעמק חפר; סגן איה בר דיין מכפר אורנים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> למה אתה מפרסם את השמות? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה פורסם כבר, ובגאווה גדולה. חברות, קצינות, מפקדות, אתן לא רק מדברות, אתן עושות – אתן עושות ציונות, אתן עושות מנהיגות, אתן נותנות לכל כך הרבה ילדות שיושבות בבית וצופות בכן כוח, השראה; אתן יוצקות בהן את ההבנה שגם הן יכולות. אתן פורצות דרך. בשם כל חברות וחברי הבית הזה, אני מצדיע לכן. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אין לך מה לומר על הנגב, על זה שמכרתם את הכול, על התוהו ובוהו – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לפעמים צריך לעצור ולהצדיע. לפעמים צריך לעצור ולהצדיע. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – משהו ערכי. אזרחי ישראל – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תכף תעלה. שלמה קרעי, תכף תעלה ותגיד מה שתרצה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> נשים בקורס חובלים זה לא ערכי? זה הערכים המזוקקים של הציונות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אין לך מה לומר לאזרחי ישראל? אין לך מה לומר להם? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה הערכים המזוקקים של הציונות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, אדוני ראש ממשלת ישראל בעבר ובעתיד, בעזרת השם, בנימין נתניהו, וראש ממשלת ההונאה נפתלי בנט, יושבת כאן חבורה של גברים ונשים שאוכלים ושותים על חשבון הציבור ורק מחפשים איפה לעקוץ אותו. אתם פשוט אסופה של חדלי אישים. התלוננתם על ההליקופטרים של נתניהו שחילקו כסף בשעת משבר עולמי, בלחץ של זמן, גם למי שאולי לא היה צריך, והיום ביודעין ובמתכוון הזמנת, בנט, הליקופטרים מיוחדים שיחלקו כסף למיוחסים בלבד, רק לבוחרי יש עתיד וליברמן, רק לחברים של גנץ עם הפנסיות התקציביות השמנות. כל החבורה הצבועה הזו, שעושה שרירים כאילו אכפת לה מכספי הציבור, תתקפל כמו בובת סמרטוטים ותצביע בעד בונוסים של 1.5 מיליארד שקל בשנה לחבר'ה, כולל אביר קארה. ולא, אין לזה שום קשר לביטחון ישראל, רק עוד ועוד לבזבז את כספי הציבור על חשבון החלשים. ובלי בושה זה גם החוק הראשון שיש לכם להביא לכאן היום. את העצמאים, את הזוגות הצעירים, תושבי הפריפריה, את החלשים ביותר אתם שולחים להחליף מקצוע? תתביישו לכם. לכל זה אחראי איש אחד, נוכל, שלאור היום, במצח נחושה, החליט לרמות את בוחריו, למכור את המדינה היהודית כאילו קיבל אותה בירושה מאימא שלו ולהרוס כאן כל חלקה טובה. היום הוא כבר ישב לפגישה מיוחדת עם הרפורמי קריב כדי לתכנן את השמדתו הרוחנית של העם היהודי. עבור שניהם החרדים, הדתיים המסורתיים, המתיישבים – אתם, אזרחי ישראל – אתם עומדים להם כמו עצם בגרון. ממש כמו בעל הבור ובעל התל במשל על אחשוורוש והמן. נכשלת, אדוני, נכשלת בכל אתגר שעמד בפניך. נכשלת באתגר האישי, המוסרי, הערכי, ומכרת את עצמך לעוכרי ישראל; נכשלת באתגר הכלכלי, הבריאותי, המדיני והביטחוני. הסתלק, אני אומר לך, הסתלק ויכלה ענייננו בך. הפכת להיות האדם השנוא ביותר במדינת ישראל. הפכת את הדמוקרטיה שלנו לכלי למימוש האמביציות שלך, לבושתך ולבושת ערוות אימך. הסתלק, אני אומר לך, בשם השם שאת תורתו חיללת; בשם הארץ הזו, שאת רגביה הפקרת; בשם העם הזה, שבאמונו בגדת. הסתלק, אני אומר לך. הסתלק, ויכלה ענייננו בך. בשם אלוהים, פשוט לך. אתה פשוט צריך ללכת, אדוני. לך. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת שלמה קרעי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> בשם אלוהים. בשם אלוהים. לא נסחפת בכלל. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. ארבע דקות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה לך, גברתי היושבת-ראש. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני ראש הממשלה, השרים, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, קודם כול, ברכות לך על המינוי. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה, תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא הספקתי להגיד לך. אז שיהיה בהצלחה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ראיתי פשוט את הדיון הזה על הנגב, וביקשתי לומר כמה מילים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מירב, אם תהיי עצמאית מדי, גם לך יהיה מינוי כזה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תדאג לי. ברוך השם, תמיד הייתי אדם עצמאי. תאמין לי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כנראה שלא מספיק. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יכול לשאול גם את ראש המפלגה שלך, הוא יודע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, ראיתי שיש דיון על הנגב, אז ביקשתי ישר לבוא לדבר, כי בכל ארבעת החודשים האחרונים אני מסתובבת בנגב. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> רק בארבעת החודשים האחרונים? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה לעשות? הייתי שנתיים בבית. בוא אני אעשה לך סדר, אבל. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> בעבר לא ביקרת שם? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קודם כול, ביקרתי. ביקרתי גם כשהייתי בכנסת הקודמת. אבל פשוט הצביעות גרמה לי לבוא ולבקש לעלות לדבר, כי לא האמנתי איך באתם וזרקתם את כל האחריות למצב בנגב על השלטון של בנט והממשלה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק הדוח שהוצאתי היום על הפוליגמיה חשף איך במשך עשר שנים פוליגמיה – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מירב, בממשלה שלכם – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת פטין מולא. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה הדהים אותי. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> רגע, חכי שנייה, בבקשה. חבר הכנסת אופיר כץ, אני לא רוצה – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> סגן שר בממשלה שלך אומר: נשחרר את הפורעים – אלה שזרקו אבנים על יהודים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אסביר לך. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> רגע, חכי שנייה, בבקשה, חברת הכנסת מירב בן ארי. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה, אנא ממך, אני לא רוצה לקרוא אותך בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא שומעת מה אתה אומר, אבל. באמת אני לא שומעת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זו הממשלה שלכם אומרת. אף פעם לא קראנו לשחרר פורעים, אלה שזורקים – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת מולא, תצא, בבקשה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> על מה אתה מדבר? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תצא, בבקשה. אני הרשיתי לך להיכנס שוב, אני לא מרשה לך – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז בוא אני אגיד לך – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בבקשה להוציא – רגע, חכי שנייה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> את לא עושה לי טובה שאני נכנס. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת מולא, תצא, בבקשה. לא, אני עשיתי לך טובה – – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> אני שאלתי אותה, מה הבעיה בזה? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> כן, אבל בתנאי שאתה תירגע. אז אני מחזירה אותך שוב. החוצה, בבקשה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, אני רוצה להגיד לך משהו, אם אתה רוצה להגיד לי משהו – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אני ממשיכה את השעון, בבקשה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. מה אמרת עכשיו? באמת לא שמעתי כלום, אופיר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני אחזור פעם שלישית: סגן שר בממשלה שלך ישב עם הבדואים בדרום, אמר לאותם אלה שזרקו אבנים – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, אוקיי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> רגע, שנייה, לא שמעת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודעת על מה אתה רוצה להגיב. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, לא – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודעת מה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, אני מחדד לך. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> לא, אני הוצאתי אותך. אני הוצאתי אותך, סליחה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמעתי אותך. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת מולא, די. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אלה שזרקו אבנים וניסו לרצוח יהודים ושוטרים – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמעתי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – והוא אמר: צריך לשחרר את הפורעים האלה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל למה הדיון הדהים אותי? הדהים אותי שאתם מדברים על ההזנחה של הנגב. שנים הזנחתם את הנגב. לא עניינו אתכם לא התושבים, לא התשתיות, לא החינוך, לא הרווחה, ועכשיו, בתקופה של שמונה חודשים שהממשלה נמצאת, כל הבעיות בנגב קיימות. אז בוא אני אגיד לך משהו: הבעיות בנגב הן כל כך מושרשות, שהמטרה היא לתקן. לתקן. ומי שהביא אותנו למצב הזה זה הממשלה שהייתה בתקופה שלכם. אתה לא היית בכנסת, אז אני יכולה להגיד לך, אבל ראש המפלגה שלך יושב פה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל, מירב, איך? להגיד לפורעים: נשחרר אתכם? לעקור עצים שנטענו? איך לתקן? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנים של הזנחה, שנים של חוסר טיפול. אני ממליצה לך לקרוא את הדוח של הממ"מ על פוליגמיה רק מהיום. היא לא התחילה בשנה האחרונה, פוליגמיה נמצאת בנגב שנים. שנים שכבר נהיו חד-הוריות – אתה יודע שאין חד-הורית בנגב? אין דבר כזה. זה לא כמו חד-הורית בתל אביב. לא קיימת. מאיפה הגיעו כל הנשים האלה? מאיפה הגיעו הגברים הפוליגמיים? בשמונת החודשים של ממשלת בנט-לפיד? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אז איך אתם הולכים לתקן את זה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז בוא אני אגיד לך משהו: בגלל שראיתי את נושא הדיון, הדהימה אותי כמות הצביעות, אז ביקשתי לעלות לדבר. אתה יודע, תכף אני אדבר עם השרה להגנת הסביבה באמת על זה שהיא נכנסה לתוך משרד – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל מירב, איך אתם הולכים לתקן את זה? את לא יכולה לתקן שום דבר, כי ארבעה חברי כנסת של רע"מ לא ייתנו לך לזוז מילימטר. מנסור והערבים לא ייתנו לך לזוז מילימטר. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> לא, שאלת שאלה. חבר הכנסת, שאלת שאלה, תן לה לענות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לתוך משרד – הינה, אני אגיד לך – ובמשטרה הירוקה בנגב יש חמישה שוטרים. מאיפה קיבלת את המתנה הזאת? את הבאת חמישה שוטרים? לא. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> אני הכפלתי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדיוק. נכון. אני אגיד לך מה, היא קיבלה ואמרה: רגע, בוא נכפיל את הכוח, כי אפשר לדבר מגדרה עד חדרה על מחזור ולהפריד נייר, אבל כשאתה נכנס ללקיה וכל הפסולת זרוקה ברחוב, כנראה ששנים זה לא עניין אף אחד. הכי הדהים שהייתה האלימות מחוץ לסורוקה, ואז באו ואמרו: זו עליית מדרגה. איזה עליית מדרגה? הם רבו שם, הגיעו פשוט מול החניון של סורוקה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מירב, את יודעת מה זה צביעות? מה שאת עושה עכשיו. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כי כשאני הבאתי חוק להגביר ענישה על אלה שתוקפים צוותים רפואיים, אתם הפלתם את החוק והצבעתם נגד – על אותם צוותים רפואיים שחוטפים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תדאג. זו לא הבעיה. הבעיה שלנו זו לא אלימות. האלימות הזאת – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אלימות לצוותים רפואיים זה לא בעיה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוא, יש לי חוק כזה, אתה לא צריך לשכנע אותי. יש לי חוק כזה. אני האחרונה שצריך להגיד לה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אז למה אתם מתנגדים? אני אגיד לך למה – כי מנסור לא נותן לכם להיות בעד חוק כזה, ומעניין למה הוא מתנגד. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה שבאתי להגיד, ובזה אני אסכם – כי אתה מפריע לי, אבל נגמר לי הזמן. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חברת הכנסת, נא לסיים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, זה נורא קשה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> כן, כן, אני יודעת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> המשפט הכי חשוב שתיקח מהשיחה הזאת, אם הקשבת לי, זה שההזנחה הזאת היא שנים על גבי שנים, ובממשלה הזאת הכול מתפוצץ לנו בפנים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל את היית חברה בממשלה הקודמת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אל תדאגי, את הנזק שאתם עשיתם אנחנו נתקן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתם כחלון. כחלון. את היית שם. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חברת הכנסת, חברת הכנסת קטי שטרית. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את הנזק שעשיתם אנחנו מתקנים. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית, נא לא להפריע. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם לא תיקנתם. רק הרסתם את הנגב. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מספיק כבר. נמאסתם עם הטענות המטופשות שלכם. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית, נא לא להפריע. אני לא רוצה עכשיו לקרוא אותך בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ותודה שיזמתם את הדיון הזה, כדי שנגיד כמה טעויות עשיתם בנגב. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, תסיימי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> את היית אצל כחלון. נתנו לך תפקיד – – – מספיק עם הצביעות הזאת. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. כעת נעבור להתייחסות ראש הממשלה נפתלי בנט, בבקשה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה כמו ליברמן, שאומר: לא עשיתם כלום עשר שנים, כשהוא – – – בממשלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל לא עשיתם, מה לעשות? לא עשיתם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – שום עמוד שדרה. אתם ואתם ואתם, זה מה שיש לכם להגיד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה לעשות שהרסתם? אנחנו נתקן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> את היית שם. את היית שם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני הייתי שם – – – בנגב – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית, את יכולה להגיד, את לא יכולה לצעוק, לא אצלי. בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אם תמר תדבר עוד אפשר להבין, אבל את היית שם. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. נא להקשיב. בבקשה. << דובר >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש להתייחס לסוגיית הפשיעה בנגב. במשך שנים רבות הייתה הזנחה כוללת ומערכתית של הפשיעה בחברה הערבית בכלל ובנגב בפרט. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> שקרן. מעל 20 תחנות משטרה – – – << יור >>היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי:<< יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, לא להפריע. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> ההזנחה הזו הובילה למצב – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מעל 20 תחנות משטרה – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> לא אסכים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני מסתדר. ההזנחה הזו הובילה למצב של הפקרות מוחלטת, אובדן הביטחון האישי של אזרחי המדינה ותחושה אמיתית בקרב כל אזרחי ישראל של חוסר משילות. ראינו את זה בא לידי ביטוי בהתפרצות במבצע שומר החומות בערים ברחבי הארץ. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שומר החומות בא בגללך. שומר החומות בא בגללך, בנט. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מרגע הקמת הממשלה הובלנו שינוי מהותי ביחס ובתיעדוף הלאומי והממשלתי לסוגיה קריטית זו. בשנה החולפת היו מעל 1,400 פעילויות ומבצעים, ואנחנו מתחילים לראות תוצאות גם בשטח: יש עלייה משמעותית של עשרות אחוזים בתפיסת כלי ירי לעומת שנה שעברה. 2021 הייתה שנת שיא בתפיסות אמל"ח, בכתבי אישום ובמעצרים. מאז תחילת שנת 2022 אנחנו רואים ירידה של עשרות אחוזים במקרי הירי בחברה הערבית – תוצאות. יש מאבק עיקש גם מול משפחות הפשע. אנחנו מסתכלים להן בעיניים ונאבקים בהן. בכירי משפחת חרירי, למשל, כבר נעצרו, ויוגש נגדם כתב אישום. משפחות אחרות – ראשי המשפחה ברחו לחו"ל, אנחנו רודפים אחריהם, והיתר מטופלים בצורה אינטנסיבית. במשמרת שלנו לא תימשך ההזנחה. במשמרת שלנו פעלנו ואנחנו נמשיך לפעול. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, ראש הממשלה נפתלי בנט. כעת נעבור להתייחסות ראש האופוזיציה חבר הכנסת בנימין נתניהו. בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תן לנו נתונים במקום שקרים, בנט. << דובר >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר >> יש סיבה טובה מאוד מדוע תושבי הנגב מצביעים לליכוד ומצביעים יותר ויותר לליכוד. בעשור האחרון אנחנו בנינו כבישים מהירים, רכבות, רכבות לבאר שבע עם חשמול, כבישים מהירים שמגיעים גם לעומקי הנגב, רכבת לנתיבות, תחנות רכבת, תחנות משטרה – 11-10 תחנות משטרה, לעומת מה שהיה קודם לכן אחת; פי עשרה. מגדלים בדימונה – אין מקום, אין מקום בנתיבות, אין מקום בשדרות, ביקוש ענק; שדה התעופה רמון, בין-לאומי, ליד אילת; הכפלת האוכלוסייה בבאר שבע, שכונות חדשות – כל הנגב. אבל דבר נוסף – בית חולים חדש, בית חולים חדש בבאר שבע. כל זה נעשה. זו הסיבה שהם מצביעים לנו ולא מצביעים לכם. אומרים להם: רע לכם – אומרים: טוב לנו, טוב לנו. אבל יש כמובן גם בעיות. הבעיה הראשונה, שכמעט איבדנו בגללה את הנגב לגמרי – היינו מאבדים את המדינה – זה שהנגב היה פרוץ לחלוטין לחדירה מסיבית של הגירה בלתי חוקית מאפריקה. באתי לאילת, בשכונה אחת אישה אחת בוכה, אומרת לי: ראש הממשלה, בוא תיכנס אליי הביתה. אני בא לשם, היא מחזיקה את הבת שלה והיא אומרת: אני לא יכולה לצאת החוצה. אני לא יכולה. אני מפחדת, מפחדת על הבת שלי, אני מפחדת על עצמי. אז חסמנו את הגדר הזאת, בהתנגדות של כמה מהאנשים שיושבים כאן סביב שולחן הממשלה. הצלנו את הנגב, הצלנו את מדינת ישראל, ואנחנו נלחמנו גם בכל דרך, בכל דרך, להמשיך לפתח את הנגב. ואני הייתי אומר שיש שם בעיה אחת גדולה – לא התעלמנו ממנה – קוראים לה בעיית ההתיישבות הבדואית, שהיא גם קשורה לבעיית המשילות. מי היה צריך לטפל בזה? מי היה מופקד על זה בשנים האחרונות? סליחה? המפלגה של נפתלי בנט, הם היו מופקדים על זה. אני לא אומר, יש עוד הרבה בעיות, צריך לעשות הרבה דברים, אבל לדבר עלינו שאנחנו לא עשינו? הרי הנגב זה המרכז החדש של מדינת ישראל. תראו מה קורה בקריית גת, תראו מה קורה בכל השדרה הזאת, הפנימית. כל זה בא כתוצאה ממדיניות ברורה שלנו, מדיניות של מימוש חזון, לא סתם חזון שאומר "נרד לנגב". הורדנו את קריית ההדרכה, הורדנו את צה"ל דרומה – איזה שינויים כבירים. על מה אתם מדברים, ריבונו של עולם? אתם מדברים, הו, כמה שאתם מדברים, ועל זה אני רוצה לדבר, כמה שאתם מדברים. אלה ימים רגישים בזירה העולמית, ובימים כאלה מוטב למעט בהתבטאויות בנושא העולמי שעומד על הפרק, בוודאי כשמדובר בהתבטאויות מיותרות. עוד יהיה הרבה מה לומר בנושא, אבל עכשיו, עכשיו זה לא הזמן. האבסורד הוא שממשלת ישראל בוחרת לדבר ולדבר ודווקא בעניין הזה, אבל בעניין אחר, שחייבים באמת לדבר בו, שחייבים באמת לעשות בו, היא שותקת והיא לא עושה כלום, שום דבר – מול הדהירה להסכם הגרעין שיאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני נגדנו, הסכם שממשמש ובא. אינני יודע אם זה בימים הבאים או בשבועות הקרובים, אבל ההסכם הזה ממשמש ובא. ומה עושים בנט ולפיד? הם לא אומרים כלום והם לא עושים כלום. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לשכנע את קארה להצביע בעד הפנסיות. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> הם לא נאבקים בדעת הקהל – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חברת הכנסת מיכל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ראינו מה עשו. לפיד משכנע את קארה – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת, נא לשמור על שקט, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב. חברת הכנסת מיכל שיר, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לפיד משכנע את קארה להצביע על הפנסיות התקציביות. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת שלמה קרעי, אתה רוצה שאני אשתיק אותך? << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> בנט ולפיד לא עושים כלום, אפילו לא אומרים כלום. הם לא נאבקים בדעת הקהל העולמית נגד הסכם הגרעין עם איראן, הם לא מגייסים את דעת הקהל הבין-לאומית, הם לא מגייסים את הקונגרס ואת הסנאט נגד ההסכם הרע הזה. הם פשוט – צר לי להגיד את זה, אבל אני אגיד את זה – הם פשוט מרכינים ראש בפני ארצות הברית. לפני כמה חודשים בנט אמר: "אנחנו לא דובי לא-לא". שימו לב לבחירת המינוח, האליטרציה. "אנחנו לא דובי לא-לא" – לא נתנגד לכל הסכם, אנחנו לא מחפשים לריב. ולפני חודש וחצי אמר שר החוץ לפיד: הצלחנו במידה מסוימת לגרום לעולם להקשיב לנו. עוד ההצלחה כזאת ואבדנו. ה"הצלחה" הזו הביאה לכך שארצות הברית הסירה סנקציות נגד איראן, איראן, שממשיכה יחד עם ארצות הברית לדהור להסכם המסוכן נגדנו. זה אבסורד, אבסורד, שממשלת ישראל שותקת לחלוטין בעניין זה. טוב, אני בטוח שאתם רואים את מלוא מומחיותם של שרי הממשלה במישור הבין-לאומי. שר החוץ שלה, זה לפיד, אמר רק לפני שבועיים: לא תהיה פלישה לאוקראינה. שר האוצר שלה, ליברמן, אמר שחייזרים יפלשו לאוקראינה לפני שיפלוש לשם חייל רוסי אחד. אבל השתיקה, השתיקה של בנט, לפיד וליברמן דווקא מול הסכנה הקיומית של איראן גרעינית, היא לא פחות ממדהימה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אני מבקשת – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> שמעתי קודם שאת הוצאת אנשים. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> לא, אני הוצאתי אנשים כי הפריעו – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> תראי, אני לא יודע, אני מאחל לך הצלחה רבה בתפקידך הבא – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. אני מבקשת – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אבל בתפקיד הנוכחי את לא מגלה יכולות מדהימות. אני חייב להגיד את זה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אני חולקת עליך, אבל בסדר גמור. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אז תתחילי לפעול, בבקשה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אין שום בעיה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> תתחילי לפעול ותשתיקי את האולם בצד הזה – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> לא – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כפי שהשתקת אותו קודם בצד הזה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אני מבקשת מהתאים, בבקשה. דווקא חברי הכנסת מקשיבים, אבל אני מבקשת – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> – – אבל אני מבקשת – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> – – אבל אני מבקשת מהתאים גם בצד הזה וגם בצד ההוא. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בבקשה. חברים, בבקשה. כן, תמשיך, בבקשה. ותודה על המחמאה. כן. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מקווה שתצליחי להביא את הסינים להקשיב לך – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – יותר ממה שחברי הכנסת מקשיבים לך עכשיו – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> טוב, בוא תמשיך. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואני מקווה שתדעי להגיד להם את הדברים הנכונים. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תמשיך, בבקשה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני? כן. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> כן. בבקשה, בבקשה, שקט באולם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> שקט באולם, בבקשה. חברת הכנסת יסמין, שקט באולם, אני מבקשת. סליחה, חבר הכנסת מולא, בבקשה, אני לא הרשיתי לך – אני לא הרשיתי לך להיכנס, אז בבקשה. בבקשה. בבקשה. תמשיך, בבקשה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> השתיקה של בנט ולפיד וליברמן דווקא מול הסכנה הקיומית של איראן גרעינית היא לא פחות ממדהימה. זהו מחדל בקנה מידה היסטורי. אני רוצה שתקשיבו למה שאמר בן רודס. בן רודס היה בכיר בממשל של הנשיא אובמה. הוא היה אחד מאדריכלי ההסכם המסוכן עם איראן, והוא אמר את הדברים הבאים – אתם חייבים לשמוע: בנט לא יעשה דברים – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אני מבקשת – סליחה, סליחה – אני מבקשת – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא, אי-אפשר ככה, ראש האופוזיציה עומד ומדבר. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אני מבקשת – סליחה, חברת הכנסת מאי גולן. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ראש האופוזיציה עומד ומדבר – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אני מבקשת מהצד הזה של האולם שקט. בבקשה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> תהיו אתם בשקט. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> שקט, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> שקט, בבקשה. זה בלתי אפשרי, אני מבקשת מכל מי שמדבר – שידבר בחוץ. בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גברתי היושבת-ראש – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> סליחה, חברת הכנסת שטרית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – כשראש הממשלה דיבר היו חמישה חברי כנסת – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> סליחה, חברת הכנסת – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – עכשיו כל האולם. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא, היושב-ראש, היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חברת הכנסת מאי גולן, בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – לסתום את הפה, האולם מלא. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> השר גנץ, השר גנץ, השר לפיד, חבר הכנסת אביר קארה, בבקשה, אני מבקשת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> סליחה, אני מבקשת, אני מבקשת, סליחה. השר גנץ, בבקשה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא לא מקשיב אפילו. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> השר גנץ, בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה ששלח אותך, יאיר לפיד. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. תודה רבה. תודה רבה. אני מבקשת שקט באולם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> שר החוץ – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקשת שקט באולם. חבר הכנסת אופיר כץ, זאת כבר קריאה שנייה, קריאה שנייה. בבקשה. בבקשה, תמשיך. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, תיאבון סתימת הפיות של הקואליציה, של הממשלה הזאת – התיאבון הזה אינו יודע גבולות. זה לא מספיק שאתה מצנזר, אתה רוצה לצנזר את הרשתות החברתיות, אתה מסלק פרשנים מגלי צה"ל כי הם פוליטיים, ואחר כך אנחנו שומעים את אחת מהפרשניות מדברת עם שרה בממשלה – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בחרדה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – עם מרב מיכאלי, בחרדה: אתם לא יודעים מה יקרה אם לא תתכנסו יחד, הממשלה הזאת תיפול. אז בואו נבין מה המשמעות שתקרה לנו אם הממשלה הזאת לא תיפול. ובכן, בן רודס, אחד מאדריכלי הסכם הגרעין בממשל אובמה, אומר – ציטוט: בנט לא יעשה דברים כמו לנאום בקונגרס כדי לתקוף נשיא מכהן. אחר כך הוא מוסיף ומפרש: דבריו של בנט נשמעים הצהרתיים בלבד – הצהרתיים בלבד, כלומר לצאת ידי חובה – והם אפילו אינם משכנעים בהשוואה לנתניהו. טוב, אני חושב שאנחנו לא צריכים את בן רודס כדי לחשוף את אוזלת היד של הממשלה הזאת מול האיום הגדול ביותר שעומד לפנינו. כולם יודעים היום, כולם בלי יוצא מן הכלל, שאין היום שום התנגדות אמיתית מצד ממשלת ישראל הנוכחית להסכם הגרעין. וצריך להבין מהו גודל המחדל, מה כל כך רע בהסכם הגרעין. ובכן, כדי להבין את זה אני אמשיל נשק גרעיני לאקדח. אקדח – מוכר לכם. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקשת שקט באולם, בבקשה. אני מבקשת מהסדרנים להבטיח שקט גם בתאים וגם בין הכיסאות, בבקשה. בבקשה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להסביר מהו אקדח גרעיני. אז יש אקדח, וכלי השיגור – האקדח – משול לטילים בליסטיים; בפנים יש מעטה של פצצה – זה הכדור כפי שאתם מכירים אותו – ובתוך הכדור יש אבק שרפה, וזה מה שקוראים האורניום המעושר. החלק הקשה ביותר לייצור באקדח הגרעיני זה האורניום המועשר, אבק השרפה, וזה מה שאיראן מקבלת פה קודם כול. היא מקבלת יכולת העשרה בלתי מוגבלת, כי יש לה צנטריפוגות מתקדמות, והצנטריפוגות האלה יכולות להיות פי 40 – לפי ההסכם – יותר חזקות מהצנטריפוגות שהיא נכנסה איתן להסכם. והם יכולים גם להעשיר אותו בבונקרים תת-קרקעיים. בשביל מה, ריבונו של עולם, צריך אורניום מועשר? לא בשביל שימוש גרעיני אזרחי, רק בשביל פצצה. בשביל מה צריכים בונקרים תת-קרקעיים? לא בשביל אורניום, לא בשביל אנרגיה גרעינית אזרחית, רק בשביל פצצה. עכשיו, נוסף לאבק השרפה יש להם גם כמובן את הטילים הבליסטיים – זה לא מכוסה בהסכם. יש להם את היכולת לפיתוח הנשק – זה לא מכוסה בהסכם. ובהסכם אין שום התייחסות, שום התייחסות, לכך שאיראן יכולה להמשיך בטרור, יכולה להמשיך בתוקפנות שלה. אין שום קשר בין ההסכם הזה, שמאפשר להם לקבל את האקדח הגרעיני עם הטילים הבליסטיים, עם העשרת האורניום, עם הפצצה – כל זה לא מכוסה בהסכם; להפך, זה מתאפשר. וההסכם הזה אינו מתייחס בכלל להגבלות כלשהן, אלא ההגבלות האלה יוסרו – הרבה יותר גרוע מההסכם הקודם – לא בעוד עשר שנים, כי עברו כבר שבע שנים – בעוד שלוש שנים. כלומר, איראן תוכל להיות מדינת סף גרעינית בעוד שלוש שנים בהכשר בין-לאומי, בהרכנת ראש של ראש ממשלת ישראל ושל השרים שיושבים לידו. זאת המשמעות. כי הרי איך אפשר להגיד לא לאמריקה? מה, אנחנו נגיד לא לאמריקה? בוודאי שנגיד לא לאמריקה. בן-גוריון אמר לא לאמריקה כשמרשל אמר לו לא להכריז על המדינה; אשכול אמר לא לאמריקה כשג'ונסון אמר לו לא לתקוף; בגין אמר לא לאמריקה כשהוא תקף את הכור הגרעיני. איזו שאלה? בוודאי שנגיד לא לאמריקה. כי אם ראש ממשלה בישראל צריך לדעת לעשות משהו אחד זה להגיד לא כשיש נושא קיומי. אבל הם אומרים כן, או לכל היותר מצייצים איזה ציוץ לצאת ידי חובה, כי הם מבינים שהציבור – הציבור מבין, מבין שיש פה הסכם איום ונורא. ויש עוד משהו בהסכם הזה – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> ששש, חברי הכנסת, חברות הכנסת, נא לשבת בשקט, בבקשה. נא להקשיב. נא להקשיב. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> ההסכם הזה מביא את איראן להיות מדינת סף גרעינית, שאחר כך, כדי לייצר ארסנל של פצצות אטום זמן הפריצה שלה הוא כלום, שבועות, שבועות, בהסכמת מדינת ישראל. הסכמה בשתיקה – בשתיקה, תרתי משמע. אבל ההסכם הזה נותן לאיראן דבר משמעותי נוסף: הוא נותן לה כסף, הרבה כסף. ואיראן תשתמש בכסף הזה גם כדי להמשיך להרחיב את מתקפת הטרור נגדנו, גם כדי לחמש את אויבינו, גם בלבנון וגם בעזה, וגם כדי להכין ארסנל של פצצות גרעין שמיועדות להשמיד אותנו. ומה עושה ממשלת ישראל מול הדבר הזה? לא כלום. שום דבר. עכשיו אני רוצה להגיד לכם, יש רק דרך אחת לעצור התגרענות של מדינות טרור, רק דרך אחת. הדרך הזאת היא שילוב של סנקציות משתקות ואיום צבאי פעיל, וגם פעולות חבלה. אלה הדרכים. אין דרכים אחרות. בלי זה אין כלום. ואתם זוכרים איך אנחנו נלחמנו נגד חזרת ארצות הברית להסכם הגרעין עם איראן. במשמרת שלנו, כשארצות הברית דהרה לחתום על הסכם הגרעין עם איראן, אני וחבריי נלחמנו נגד המעשה המסוכן הזה מעל כל במה ובכל פורום. יצאתי לקונגרס האמריקני כדי לנאום נגד ההסכם הזה, בזמן שכאן בארץ היו מי שתמכו בו – אוה, אחד מהם קם כרגע, שר החוץ המומחה לענייני חוץ לפיד, שהסביר שזה דבר נורא ושההסכם הזה הוא בכלל טוב. ובכן, במאמצים רבים הצלחנו להביא את ארצות הברית לפרוש מהסכם הגרעין המסוכן הזה, להטיל סנקציות כבדות על איראן, ובנוסף, אני חייב להגיד לכם – ואני נותן כאן קרדיט מלא לארצות הברית שעשתה את זה – היא יצאה וביצעה פעולות צבאיות שלא נעשו בעבר נגד מטרות איראניות. ואני חייב להגיד לכם שהיה אפקט נוסף, כי ההתייצבות שלנו נגד ממשל אובמה בנושא איראן, בנושא הסכם הגרעין, הביאה לאותה התקרבות פנטסטית בינינו לבין מדינות המפרץ, מה שהניח את היסודות – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת נתניהו, אני רוצה לעצור אותך דקה. אני רוצה שקט באולם, בבקשה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מה שהניח את היסודות – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> רגע, חכה שנייה, בבקשה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – להסכמי אברהם. עכשיו את יכולה לעצור. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> סליחה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> בבקשה, כן. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אני רוצה שקט באולם, בבקשה. זה בלתי אפשרי ככה. אני רוצה שקט. אני רוצה שקט באולם. שקט באולם ובתאים, בבקשה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> יש שיטת סתימת פיות חדשה – זו פתיחת פיות. פשוט עושים הרבה רעש במטרה שלא ישמעו. אבל הציבור בבית שומע, את זה אני רוצה שתדעו. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – אבל זה בסדר – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> סליחה, חברת הכנסת גולן. השתקתי את כולם. בבקשה. סליחה, סליחה, חברת הכנסת מאי גולן, בבקשה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> השר גנץ, השר גנץ, השר גנץ, אני מבקשת – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – – אני לא התנהגתי כך כשאתה דיברת – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> – – אני מבקשת שקט באולם – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואתה לא צריך להתנהג כך כשאני מדבר. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> – – אני מבקשת שקט בתאים. חבר הכנסת מכלוף, בבקשה – כלפון, סליחה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> את כל מה שאנחנו עשינו, עשינו מתוך תחושת שליחות עמוקה. עשינו זאת מפני שהמשימה העליונה של ראש ממשלה בישראל וממשלה בישראל היא להבטיח את ביטחונה ועתידה של מדינת ישראל. ואם זה אומר – ואני חוזר על זה שוב – שבצמתים מסוימים צריך להגיד לא לנשיא ארצות הברית ולממשל האמריקני, אז חייבים להגיד לא. וחייבים להגיד לא להסכם המסוכן הזה. אני וחבריי פעלנו במלוא הנחישות, ולא רק במישור המדיני. יחד עם המוסד ושירותי הביטחון שלנו ביצענו פעולות נועזות נגד תוכנית הגרעין האיראנית. חלקן ידועות לציבור, חלק גדול מהן לא ידוע, ובזכות הפעילות שלנו הצלחנו למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני למעלה מעשור. אני רוצה לספר לכם מה שסיפר לי יובל שטייניץ. כשהוא היה יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, קיבל ביקור בשנת 2005 או 2006, ב-2005 של מוחמד ברדעי – אתם זוכרים אותו, הוא היה יושב-ראש – – – << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> סליחה, 2004. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> 2004. הוא היה יושב-ראש של סבא"א – סוכנות האנרגיה האטומית הבין-לאומית – והוא אמר לו: מה אתם נאבקים? מה אתם צועקים? אין שום דרך שתוך שמונה שנים לאיראן יהיה נשק גרעיני. ובכן, שמונה שנים מ-2004 מביא אותנו ל-2012, אבל כבר עברו מאז עשר שנים, ולאיראן אין נשק גרעיני ואין ארסנל גרעיני בגלל הפעולות שאנחנו נקטנו. ואתם, אלמלא המאמץ הזה, המאמץ היום-יומי, שנה-שנה, ביום, בלילה, בכל המרחב – אלמלא כן, חמינאי היה משיג מזמן נשק גרעיני, שהיה מאיים על עצם קיומנו. חברי הכנסת, אני רוצה להגיד משהו נוסף, בהתייחסות עקיפה למה שקורה היום. כולם רואים היום מה קורה למדינה כשהיא נתונה לחסדי אחרים. כולם מבינים היום יותר מתמיד מה שוות ערבויות בין-לאומיות או הסכמים בין-לאומיים. בלי כוח והנכונות להפעיל אותו, אין שום ערך לזה. עכשיו, לכוח יש תכונה אחת בעייתית מאוד: זה לא משנה אם המחזיק בו הוא מוסרי ומוצא חן בעינינו או לא מוסרי ודחוי בעינינו; מי שיש לו יותר כוח ויותר נחישות להפעיל את הכוח – גובר. זה כלל ההיסטוריה. ואנחנו חייבים לבצר את כוחנו ולהיות נכונים להשתמש בו נגד אלה שבאים להשמיד אותנו. מדינת ישראל חייבת להמשיך בדרך האיתנה שאנחנו צעדנו בה ולא בדרך הצייתנות וההתרפסות שהממשלה הזאת הולכת בה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי שעשו. בוודאי שעשו. לכבול את ידינו במאבק על עצם קיומנו באמצעות הסכם הזוי של "אין הפתעות" עם ארצות הברית. איך נפעל אם נצטרך לקבל את אישורה של ידידתנו הגדולה ארצות הברית? הם ביקשו זאת גם ממני: אין הפתעות, מר נתניהו. אין הפתעות, ראש הממשלה. אמרתי: תודה רבה, יהיו הפתעות, לפעמים נאמר לכם ולפעמים לא נאמר לכם. וכך פעלנו. אבל להתחייב מראש שתמיד נגיד להם מה אנחנו עושים לסכל את הגרעין האיראני? זה הזוי. אנחנו מדינה ריבונית. אנחנו באנו הנה לקיים מחדש את הריבונות היהודית בארץ ישראל. באים כאן האייתולות האלה ובאים להשמיד שלושת אלפים שנה של היסטוריה יהודית, ואתם מרכינים ראש. אתם לא מתביישים? בשביל זה אתם יושבים כאן? מילא אם הייתם עושים את זה. אם הייתם עושים את זה, אני מבטיח לכם שהייתי אומר לכם מה שאמרתי לשרון ומה שאמרתי לאולמרט: תקבלו את כל התמיכה, את כל העזרה, את כל הגיבוי. אבל אתם יושבים שם ככבשים מובלים. אינכם אומרים כלום, אינכם עושים כלום, ואתם יודעים מה, אף אחד גם לא מקשיב לכם, כי אתם לא מעניינים אף אחד. אבל בזמן הזה, שתוך ימים או שבועות או כמה חודשים – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת קריב, בבקשה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – יחזרו להסכם שמאיים על עתידנו, אתם יושבים ושותקים, ממלאים פיכם מים כמו דגים ויושבים על הידיים. לישראל יש את היכולת – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת קריב, בבקשה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – למנוע מאיראן נשק גרעיני. ישראל חייבת להשתמש ביכולות האלה כדי להבטיח את עתידנו, עם הסכם או בלי הסכם, עם הסכמה עם ארצות הברית או בלעדיה. ישראל חייבת להתנגד בתוקף להסכם הגרעין המסוכן. ישראל חייבת למנוע בכל מחיר מאיראן להשיג נשק גרעיני, ואם לא עכשיו, אימתי? אני רוצה להגיד לכם לסיום, חברי הכנסת, זה הנושא החשוב ביותר שצריך להעסיק את ממשלת ישראל בימים אלה, לפני שההסכם הרע הזה נחתם. אבל אתם לא עושים כלום. ועל זה כבר נאמר: בימים ההם – ואני אומר: בימים האלה אין ממשלה בישראל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – כל הדיון זה על הנגב – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת בנימין נתניהו. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים כעת להצבעה שמית – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> קשה לך לשמוע את האמת. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> נא לשמור על שקט. הצבעה אלקטרונית – חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. אני לא ארשה. אנחנו עוברים עכשיו להצבעה אלקטרונית, אז נא להתיישב במקום. בבקשה. הצבעה אלקטרונית, אז נא להתיישב. חברי הכנסת, נא להתיישב. כעת הממשלה מבקשת שההצבעה תהיה שמית, ועל כן אנחנו עוברים – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> – – אנחנו עוברים להצבעה שמית בעד או נגד העמדה שהציג ראש הממשלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> הצבעה שמית, הצבעה שמית על פי בקשת הממשלה. בבקשה, מזכירת הכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא שמית, לא שמית – – – << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תחליטו. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. אנחנו לא רוצים – – – << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> – – – אלקטרונית – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> על פי מה שסוכם, ההצבעה היא הצבעה אלקטרונית. אז נא להתיישב במקומותיכם. ההצבעה היא בעד או נגד העמדה שהציג ראש הממשלה. בעד או נגד. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הודעת ראש הממשלה – 57 נגד – 55 נמנעים – אין הודעת ראש הממשלה נתקבלה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יאיר גולן התבלבל. יאיר גולן הצביע פעמיים. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חכי שנייה, חכי שנייה. קטי שטרית, חכי שנייה, אנחנו נפתור את זה. חכי שנייה, אנחנו נפתור את זה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני ראיתי, הסתכלתי עליו. יאיר גולן ישב כאן. יאיר גולן הצביע פעמיים. הוא ישב במקום אחר ולחץ. אני הסתכלתי עליו. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה. חברת הכנסת שטרית, בבקשה. חכי שנייה. שקט באולם, בבקשה. שקט באולם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יואב, הוא ישב שורה למעלה ולחץ. אני הסתכלתי עליו. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חכי שנייה. אנחנו נחכה להחלטה של מזכירת הכנסת. בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא. אחר כך הוא לא הספיק. הוא לא הספיק. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> הוא לא הצביע, הוא לא הצביע. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה בעד או נגד העמדה שהציג ראש הממשלה: בעד – 57, נגד – 55 ואפס נמנעים. העמדה התקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה עם יאיר גולן? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> יאיר גולן לא הצביע, זו הבדיקה. אין בעיה. << נושא >> הודעת הממשלה על הפסקת כהונה של שר << נושא >> << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> כעת אנחנו עוברים לסעיף הבא. בהתאם לסעיף 9(א)(6) לחוק הממשלה, התשס"א–2001 – הודעת ממשלה. תמסור את ההודעה השרה תמר זנדברג, בבקשה. השרה תמר זנדברג, איפה את? נא להתיישב. נא לשבת במקומות. הודעה. שקט באולם, בבקשה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבדת להודיע, בהתאם לסעיף 9(א)(6) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, כי חברותו בממשלה של השר אלי אבידר נפסקה ביום 24 בפברואר 2022 בשעה 14:07, וזאת בחלוף 48 שעות מהמועד שבו מסר השר אלי אבידר את כתב התפטרותו מן הממשלה, בהתאם לסעיף 22(א) לחוק-יסוד: הממשלה. תודה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, השרה תמר זנדברג. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (מס' 14) (הוראות מיוחדות לעניין רופא שהורשע בעבירת מין), התשפ"ב–2022, של חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים) (תיקון מס' 10) (הודעות חירום מונגשות), התשפ"ב–2022, של חברת הכנסת שירלי פינטו קדוש. עוד הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בעקבות דיון בהצעתו של חבר הכנסת אופיר כץ בנושא: בחינת השפעת חוק המצלמות במעונות היום; מסקנות הוועדה המיוחדת לפניות הציבור בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת אורי מקלב בנושא: שימוש במכשירי התרעה למניעת מות ילדים בעריסה; מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יסמין פרידמן ומשה ארבל בנושא: התפשטות שפעת העופות בארץ; מסקנות ועדת ביטחון הפנים בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר בנושא: ההפקרות הסביבתית בנגב; מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת משה אבוטבול, איתמר בן גביר, יעקב אשר ושלמה קרעי בנושא: מעקב אחר יישום מסקנות ועדת הכלכלה בנושא הפעלת קווי תחבורה ציבורית בשבת; בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת שרן מרים השכל ויום טוב חי כלפון בנושא: השתלטות ההסתדרות על נמלי הים, המובילה להחרפה של יוקר המחיה ולשיבושים כבדים בשרשרת האספקה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, מזכירת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 33), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1507).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חברי הכנסת, טרם תחילת הדיון בהצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 33), התשפ"ב–2022, אבקש להביא לידיעתכם את מכתבה של היועצת המשפטית לכנסת, שנשלח אליכם בצוהריים, שלפיו חברי הכנסת שיכולים להיות מושפעים מהצעת החוק מתבקשים לתת גילוי נאות על כך למזכירות הכנסת, ואקריא את שמות חברי הכנסת שכבר הודיעו על כך. חברי הכנסת שלא עדכנו את מזכירות הכנסת ונוכחים כעת במליאה מתבקשים לתת את הגילוי הנאות כעת לפרוטוקול, זאת, כיוון שמתעורר חשש לקיומו של ניגוד עניינים, או לכל הפחות למראית עין של ניגוד עניינים. חברי הכנסת רשאים להצביע על הצעות החוק במליאה. כעת אנחנו עוברים להצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 33), התשפ"ב–2022, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר הביטחון בנימין גנץ, בבקשה. שר הביטחון בנימין גנץ, בבקשה. אני קראתי פעמיים, שר הביטחון בנימין גנץ. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> אי-אפשר לשמוע. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אני במיקרופון. כל עוד מדברים – – – << דובר >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> – – אני מתכבד להביא בפניכם תיקון לחוק שירות הקבע בצה"ל. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אביר קארה, אביר קארה, תקשיב. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> תודה. הצעת החוק מבקשת לעגן – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> נא להקשיב, בבקשה. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> – – בחוק הסדר פנסיוני שנקרא "השלמת תקופות שירות". בפתח הדברים אני מבקש לעשות סדר. אנחנו לא מוסיפים היום שום תקציב, אנחנו רק מסדירים, מפחיתים עלויות ויוצרים תיעדוף ללוחמים בהסדר הקיים והמתהווה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה זורה חול בעיניים של הציבור. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> מאז 1961, כשהייתי בן שנתיים, קיים ההסדר המדובר, שמטרתו להתאים את גובה הקצבה למשרתי הקבע למציאות שבה הם מפוטרים בכפייה בגיל צעיר, אחרי שירות תובעני, חלקם ללא מקצוע רלוונטי לאזרחות. ההסדר הזה עוגן במשך 61 שנה בכמה החלטות ממשלה, ורק לפני כמה שנים נקבע על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה כי יש לעגן אותו בחקיקה. לצורך זה התבצעה עבודת מטה ואושר בממשלה מתווה שקוף ובהיר שעיקרו שתי פעולות פשוטות: הראשונה – הורדת סכום השלמת תקופת השירות הממוצע הניתן לפורשים בכ-15% בממוצע, ואני חוזר ומדגיש לכם, הורדת הסכום ולא הוספת הסכום; הדבר השני הוא יצירת בידול בין לוחמים לבין שאר משרתי הקבע, כך שלוחמים יקבלו פי שניים ממשרת ביחידה עורפית. מכובדיי, אין בהצעת החוק המובאת בפנינו בקשה לתוספת תקציב. אין בקשה לתוספת תקציב. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה ירד מאיפשהו. זריית חול בעיניים. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> למעשה, משרתי הקבע הם אולי הסקטור היחיד בשירות הציבורי שכופים עליו בחקיקה בתקופה שכזאת הרעת תנאים ולא שיפורם. אין תוספת של 1.4 מיליארד שקלים. שיהיה ברור, אין תוספת של 1.4 מיליארד שקלים. זה סכום שסוכם מכבר לאנשים שפרשו מהמערכת, לאלמנות וליתומים ששירתו לאורך עשרות שנים, ואי-אפשר לקחת את זה מהם רטרואקטיבית, לא ברמה הערכית, לא ברמה החוקית, וזה גם לא הולך לקרות. הגיע הזמן לזרוק את השקר הזה לפח האשפה של הספינים, ואני אומר לכם שגם אם החוק הזה לא יעבור, חלילה, הסכום הזה לא ישתנה. עוד עובדה: במודל הקבע הנוכחי, חברים, רק אחד מכל עשרה משרתים יגיע לגיל פרישה; הלאה – אנשי הקבע יצאו ממודל הפנסיות התקציביות מזה כבר כ-20 שנה; עוד עובדה: ההסדר הזה קיים גם בגופים ציבוריים אחרים וגם בגופים ביטחוניים אחרים, כמו המשטרה וארגוני ביטחון, וטוב שהוא קיים שם. עד כאן מספרים ועובדות. ועכשיו לביטחון וערכים. השירות הצבאי תובעני וייחודי. הוא דורש לקחת סיכונים לפגיעה בגוף ונפש, מעברים כפויים ברחבי הארץ ושגרה מבצעית שוחקת. אני מבקש להביא לכם דוגמה לפעילות שוחקת שהיא לא רק קרבית. במבצע צוק איתן הגעתי לשדה דב בצפון תל אביב, אז שדה תעופה צבאי פעיל. ניגשתי לאחד המכונאים והוא סיפר לי בעיניים עייפות שלא היה מטוס על הקרקע יותר מ-20 דקות בכל תקופת המערכה. בשומר החומות הגעתי לפגוש את חיילי המודיעין, שלא נחו לרגע במפעל המטרות. אלו הם חיי השליחות והשירות של המג"ד בשטח וגם של הקצינה ב-8200, שעוברת עם משפחתה לנגב יחד עם כל אגף המודיעין. כשצריך, הם שם בעבורנו, ושם אנחנו צריכים אותם. לכן אנחנו פועלים לטיוב ולשיפור מודל הקבע בשיח שמתקיים בימים אלו ויוצג בפניכם בפורומים הרלוונטיים בהמשך. אנחנו יוצרים מסלולי שירות שכוללים לימודים בגיל צעיר ותמיכה במשפחות המשרתים, ולכן אנחנו גם רוצים לשמור על המשרתים בגילי השלושים, והשלמת תקופת השירות מהווה מרכיב משמעותי בהישארותם בצבא. כל ההסדרים האלה והדרכים האלה לטיוב מודל הקבע יוצגו ויידונו בוועדה לאחר ההצבעה, כפי שראוי ונכון. מכובדיי, גם אם יהיו לנו המטוסים המתקדמים ביותר והצוללות החדישות ביותר, לא יהיה לנו ביטחון בלי האנשים שמאיישים אותם. חשיבותם של האנשים שבידיהם אנחנו מפקידים את גורל ילדינו מקבלת משנה תוקף כשאנחנו מסתכלים על תמונת המצב האזורית והעולמית. מדינת ישראל ממשיכה להיות מאותגרת, בראש ובראשונה מהתוקפנות האיראנית באזור וניסיונה של איראן לפרוץ לגרעין. אנחנו רואים היטב מה קורה באוקראינה. היינו עדים בעשורים האחרונים או בעשור האחרון להתפתחויות חסרות תקדים במזרח התיכון. לכן ברור היום יותר מאי פעם, שלצד היחסים הטובים והעמוקים שיש לנו עם מדינות רבות, ובראשן ידידתנו הטובה ביותר, ארצות הברית, עלינו תמיד להיות מוכנים להגן על עצמנו ובכוחות עצמנו. ישראל תמיד נשענה על בעלות בריתה, אך תמיד לקחה אחריות על ביטחון אזרחיה, והיא עושה את זה עם האנשים ומסתמכת על המשרתים בצה"ל ובזרועות הביטחון. חברות וחברי הכנסת, בלי האנשים בחובה, בקבע ובמילואים, אי-אפשר לספק ביטחון וחוסן לחברה הישראלית. כדי שזה יקרה, נדרש שנדע גם לשמור על כבודם, גם אם יש מחלוקות. אי-אפשר לקבל מצב שבו קצינים מתביישים להגיע לסופרמרקט או לאספת הורים במדים. אנחנו צריכים להתבייש שהבאנו אותם למצב הזה. אני מתבייש שהגענו לכך. תראו לאן הגענו. אני גאה בקצינות ובקצינים, בנגדות ובנגדים ובחיילי צה"ל כולם, והיחס של החברה אליהם חשוב יותר מכל חוק ומכל תגמול, ועל כך אנחנו חייבים להסכים. אסור שנשסה מורה בטייסת, עובדת סוציאלית בקצין חימוש. כולם יקרים לנו ולחוסנה של החברה. אלו האנשים שבזכותם אנחנו ישנים בשקט בכפר סבא ובכפר קאסם, באלעד ובאלקנה, לא משנה למי הם הצביעו בבחירות. וכמו שאמר ראש האופוזיציה בנימין נתניהו לפני דקות, אנחנו בונים כוח וצריכים גם להפעיל אותו כשהרגע הזה מגיע. הכוח הזה שאנחנו מפעילים הוא לא כוח טכני, הוא כוח שמבוסס על אנשים, ולכן חשוב שנתמוך באנשים האלה וחשוב שבנושאי ביטחון לא יהיו קואליציה ואופוזיציה. לכן אני קורא לכל חברי הבית בקואליציה ובאופוזיציה לנהוג באחריות ביטחונית כלפי צה"ל ואנשיו, כלפי משרתי הביטחון ואנשיהם. אבקש מכם לתמוך בהצעת החוק הזאת, ומהכנסת – להעביר את ההצעה להמשך טיפול בוועדת החוץ והביטחון. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, שר הביטחון בנימין גנץ. ראשון הדוברים – חבר הכנסת מאיר פרוש, ובזה אני נועלת את הרשימה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> נעלתי. בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – זה היה החוק על סדר-היום. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, ראשית, אני מברך אותך על התפקיד החדש. אני רואה אותך על כל פנים בפעם הראשונה מכהנת כיושבת-ראש הישיבה. הרבה הצלחה. לצערי, או לשמחתך, שולחים אותך לסין. אני מאחל לך הצלחה גם שם. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, ראשית, אני מאחל לכל אלה המשרתים הרבה בריאות והרבה הצלחה במילוי תפקידם. שהקדוש ברוך ילווה אותם בכל אשר הם פונים, כי הם עושים עבודה חשובה, ובעזרת השם צריך גם את העזרה שלהם לעשות את המעשים בפועל. אני מבקש, ברשותך, להתייחס להצעת החוק שמדברת על חוק שירות ביטחון: הניסיון לקחת את בוגרי מוסדות החינוך החרדי – ואני בפירוש לא אומר שילוב תלמידי ישיבות, כי תלמידי ישיבות לא משרתים בצבא – על בוגרי מוסדות החינוך החרדיים שהנחת כאן במליאת הכנסת. היא נדונה והיא עברה בקריאה ראשונה, אחרי ניסיון ראשון שלא צלח, ובימים אלה היא נדונה בוועדת החוץ והביטחון. קודם כול – עובדה: כל שרי הביטחון מאז קום המדינה אימצו את ההסדר של תורתו אומנותו. אף לא צריך לעלות לפה ולאשר את מה שאני אומר – איתן, אני מבקש שהשר ייתן לי כמה דקות. אף אחד בצבא לא רוצה שאותם 10,000, אם זה היום במחזור של בני ישיבות, אותם 10,000 מדי שנה, שהם יבואו לצבא לשרת. אף אחד לא רוצה את השוויון הזה. אלה עובדות. תמיד לשר הביטחון הייתה סמכות לתת דיחוי למי שיושב ולומד. תמיד. היו כאלה שרימו, שמשתמטים, שעושים את עצמם, אבל למי שיושב ולומד – אף אחד לא ערער על זה שיש סמכות לשר הביטחון. גם בג"ץ הסכים. ב-1986 ואחר כך ב-1998 בג"ץ שינה את גרסתו ואמר: אומנם לשר הביטחון יש סמכות, אבל בשביל מספר גדול כזה של תלמידי ישיבות, אלפים, לדחות את הגיוס שלהם – צריך שתהיה הסמכה מפורשת בחוק עצמו. מזה נולד הרעיון של חוק טל. אחרי שחוק טל לא הצליח, בג"ץ אמר: אני מבקש את השוויון, אני מבקש במפורש שיהיה שוויון בין אלה לאלה. כמו שאמרתי קודם, אף אחד לא מתכוון לרגע לעשות את השוויון המלא, ואותם 10,000 תלמידים שיבואו כל שנה לצבא – אף אחד לא רוצה אותנו בצבא. אבל יהיה שוויון, ואף אחד לא יכול לצאת מהפלונטר הזה שבג"ץ הכניס אותו אליו. החוק הזה שאתה מציג לכנסת בנושא של בוגרי החינוך החרדי כולל יעדים ומתנה את ההסמכה של שר הביטחון במילוי היעדים. זאת אומרת, קודם כול אתה אומר לראשי הישיבות: תשתדלו שחלק מתלמידי הישיבות לא ילכו בדרך שאתם רוצים – דהיינו, ילמדו תורה – אלא שיפזלו החוצה. אני לא מכיר ראש ישיבה שעושה תפקיד כזה. התפקיד שלו הוא שהתלמידים ילמדו, לא שיגיד להם: תלכו למלא יעדים. החוק שאתה מציג שולל משר הביטחון סמכות אם לא יעמדו ביעדים. אתה – או אפילו פחות ממך; הרמטכ"ל, יש לו זכות לעשות כל כך הרבה דברים. מי שמתעניין הרי יודע איזו סמכות יש לשר הביטחון לעשות בכל הזירות ובכל המזרח התיכון, וגם מעבר לזה. יש לו סמכות. אם החוק יעבור, לא תהיה לך סמכות לתת דיחוי למי שיושב ולומד. כל ההסדר הזה של תורתו אומנותו – אחרי השואה האיומה, אחרי כל מה שקרה פה – במדינת ישראל לא תהיה יותר סמכות לשר הביטחון לחתום. כך כתוב בחוק, תבקש שיראו לך את זה, זה הסעיף בחוק: אם עוברות שלוש שנים ואין לך יעדים, אתה לא תוכל יותר לעשות את זה. אני חושב שאתה צריך לבקש – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת פרוש. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים. – – למשוך את החוק הזה, או לפחות שייכנס סעיף שבכל מצב אתה, שר הביטחון – וכל שר ביטחון – יש לו סמכות לתת דיחוי למי שיושב ולומד ומקיים את תורתו אומנותו. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת ישראל אייכלר – איננו, לא נמצא. אה, אוקיי, לא ראיתי אותך. בוא, ישראל. שלוש דקות. אתה מעלה את זה עד למעלה, אה? << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> מה לעשות, הגבוהים מקופחים תמיד, הם שצריכים להרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנמוכים אולי, לא הגבוהים. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כבוד חברי הכנסת, בימים אלה העיניים של כולנו נשואות למזרח אירופה למלחמה שאיש לא ציפה שהיא תיתכן. מאז 1945 חשבו שנגמרו מלחמות העולם, בוודאי באירופה, ועכשיו אנחנו רואים שברגע אחד "ה' איש מלחמה", ונגזר עלינו ועל העולם כולו שתהיה מלחמה כזאת בין שתי מדינות. ומה שכואב פה – שבתווך נמצאים מאות אלפי יהודים בצד הזה ובצד הזה. ידועים סיפורים הירואיים שיהודים נלחמו בשני צבאות וכשהגיעו אחד מול השני בקרב פנים מול פנים שמעו אחד את השני צועקים "שמע ישראל". זה דבר נורא ואיום שיש מצב שיהודים ברוסיה ובאוקראינה צריכים לעמוד משני צידי המתרס. אנחנו מתפללים לשלומם של יהודי אוקראינה וגם של יהודי רוסיה, שנכנסו לסחרחורת שלא באשמתם. הדבר השני – אנשי השטח. אני רוצה לשבח את אנשי השטח של משרד החוץ. ביום שישי זה, אדוני היושב-ראש, הייתי מהבוקר עד הדלקת נרות עם אנשי משרד החוץ על הקווים, בגבול שבין אוקראינה לפולין, וגם עם אנשי אודסה שרצו להיכנס דרך מולדובה ולא צלח בידם. הם עבדו ביעילות מופתית, בניגוד גמור לאלה שבמקום לעסוק בחילוץ האנשים עסקו בהסברים מה רוסיה כן אשמה או לא אשמה. לא למדו מחוכמת היהודים של השנים לשרוד – לא להתערב בדברים כאלה. וטוב אמרו שר הביטחון ואחרים שאנחנו לא מתערבים בעניינים האלה, כי כולנו יודעים שיש לנו פה שכנים,ף ורוסיה היא שכנה קרובה מאוד, ומן החוכמה היה לא לדבר בעניין הזה בכלל. כשאנחנו מתפללים על אחינו שבגולה אנחנו צריכים לזכור גם שיש הרבה מעשי גבורה של יהודים בהצלת נפשות של יהודים ואחרים, ובשעות האלה אנחנו שומעים על כל מיני ניצחונות ותבוסות, אבל לא שומעים על המספרים ולא שומעים גם על האנשים שנהרגים שם. כמעט לא רואים תמונות, אבל יש קורבנות, ואנחנו צריכים להתפלל עליהם שהשם יעזור, שיינצלו. ואנשי ההצלה היהודים שנמצאים שם בכל הערים – ואני לא אפרט פה – פשוט עוסקים בצרכים הומניים של כולם, וזה מה שהיופי שם, גם יהודים וגם לא יהודים. ביום שישי – סיפרתי לכם – אז ראינו את הסייעתא דשמיא הגדולה, איך שמנסים לעזור ועוזרים. בחצי דקה שנותרה אני רוצה לומר ליהודים ברוסיה וליהודים באוקראינה: אנחנו איתכם איפה שאתם. ליהודים בארץ ישראל אני אומר שהקדוש ברוך הוא יעזור שבאמת לא נדע מלחמות. למנהיגים אני אומר: יש מצבים שכדאי לשתוק – וזה הזמן הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה, אייכלר. חבר הכנסת אוסאמה סעדי – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – מוותר; חבר הכנסת דוד ביטן – מוותר; חבר הכנסת אורי מקלב? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אורי, מוותרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מוותר. חבר הכנסת אבי מעוז – מוותר; חבר הכנסת דוד אמסלם – מוותר; חבר הכנסת אלי כהן – איננו; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מוותר; חברת הכנסת גלית דיסטל – איננה; חברת הכנסת מירי רגב – איננה; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – מוותר; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת משה אבוטבול – מוותר; חבר הכנסת עמיחי שיקלי – איננו; חבר הכנסת אמיר אוחנה – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר אקוניס – אינו נוכח; חבר הכנסת חיים ביטון – אינו נוכח; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר כץ – מוותר; חבר הכנסת יואב גלנט – איננו נוכח; חבר הכנסת משה גפני – איננו נוכח; חבר הכנסת יעקב ליצמן – אינו נוכח; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת אוריאל בוסו – מוותר; חבר הכנסת אחמד טיבי – מוותר; חבר הכנסת שלמה קרעי – איננו. חבר הכנסת אלי אבידר, שלוש דקות. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אלי, נאום ראשון כחבר כנסת מן השורה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא צריך רמקול, אתה יודע את זה. מותר לך לדבר על מה שאתה רוצה, מה זאת אומרת? תראה, זאת הפעם הראשונה שלא מורידים את הגובה. היה אייכלר לפניך. אייכלר היה ועכשיו אתה, אתה מבין? אתה רואה, אייכלר? << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשר להגיד שני משפטים לפני השלוש? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אתן לך, בסדר, דבר. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. ראשית אני רוצה לומר שאני שמח לחזור למשכן הזה. מי ששוחח איתי בחודשים האחרונים שמע ממני על חשיבות תפקידו של המחוקק במשכן הזה. לנבחרי הציבור במשכן הזה יש אחריות ואפשרויות בלתי מוגבלות להשפיע. הממשלה אינה מעלינו וגם לא לצידנו. אנחנו ממנים אותה, אנחנו כולנו מפקחים עליה, אנחנו מייצגים את כל ציבור הבוחרים. אני שמח להיות כאן. נעשה ונצליח, בעזרת השם. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> חזק וברוך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הינה, עכשיו שלוש דקות. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום הנחתי על שולחן הכנסת הצעת חוק: נאשם בפלילים אינו יכול להרכיב ממשלה. הגיעה העת לעמוד בהבטחות לציבור. במדד תפיסת השחיתות הבין-לאומי, ה-CPI, ישראל ממוקמת המקום ה-35 המביש מבין 180 מדינות. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> בזכות המינויים של הממשלה שלכם. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אחד האינדיקטורים הוא חוסר פעילות הממשלה והכנסת בקידום מדיניות מאבק בהתפשטות השחיתות השלטונית והציבורית. ליושבי המשכן הזה יש אחריות גם ברמה הלאומית וגם ברמה הפוליטית. הבטחנו לציבור, והבטחות צריך לקיים. יש מתנגדים, לוחשים לנו באוזן. נכון, יש מתנגדים, אבל המתנגדים נמצאים בקצוות. רוצים להתנגד? שיתנגדו. לא ניתן להם להכתיב סדר-יום. במליאת המשכן הזה יש רוב להעברת החוק, ושיהיה ברור: אין ולא יכולה להיות אפילו אצבע פסולה אחת להעברת החוק הזה. מאסנו בפסילות אינטרסנטיות שגררו אותנו למערכות בחירות מיותרות. תם עידן הפסילות. אדוני היושב-ראש, היום אנו מונים 255 ימים מהיום ששרות ושרי הממשלה נשבעו לתפקידם כאן, על הפודיום הזה. 255 ימים חלפו, וחוק הנאשם בפלילים עדיין לא חוקק. בעוד כמה ימים תצא הכנסת לפגרה בת חודשיים, וחוק נאשם בפלילים אפילו לא החל את תהליך החקיקה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בטלן, סמל של הבטלנות והשחיתות. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כל יום שעובר מוסיף קומה לתחושת חוסר האמון שרוחש הציבור להבטחותינו. חייבים לעבוד ולעמוד בהבטחותינו לציבור. צר לי, זה לא יקרה מעצמו. גם ועדת החקירה לצוללות לא הייתה מאושרת ללא לחץ ציבורי משמעותי. זו העת של הציבור הדמוקרטי להתעורר ולפעול. כל קבוצה והיכולות שלה; כל קבוצה והיתרונות שלה. אל תחכו לדף מסרים, אל תחכו לסלוגן קליט, וגם לא להוראות הפעלה. אל תחכו לאף אחד – תובילו אתם. עשיתם את זה בעבר בהצלחה שעוד תילמד שנים רבות. חייבים לחוקק את חוק הנאשם בהקדם. חובתנו לסגור את הפרצה בחוק שמאפשרת לנאשם בפלילים לקבל את האפשרות להרכיב ממשלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – המושחת הכי גדול. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חברות וחברי הציבור הדמוקרטי, יצאנו יחד בתחילת שנת 2020 למסע היסטורי בן עשר שנים לתיקון החברה הישראלית. כשאחרים התייאשו, אנחנו האמנו; כשאחרים ויתרו, אנחנו סמכנו על הדרך והצלחנו. אין זמן לבזבז. תרימו ראש – שינוי אמיתי בדרך. תודה רבה, אדוני. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אלי, מתי בבלפור? עזוב אותך, לא משנה מה הנושא. מתי בבלפור? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין שם אף אחד כרגע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> הבית נטוש, נטוש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הבית נטוש. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> הבית נטוש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דודי, נתן תשובה טובה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> הבית נטוש והתשובה נטושה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שאלת – הוא אמר לך: אין אף אחד. אין אף אחד בפועל ולמעשה. טוב, חבר הכנסת יריב לוין – מוותר; חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח; חברת הכנסת קטי שטרית – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה ארבל – מוותר; חבר הכנסת יובל שטייניץ – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית סטרוק – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח. יעל רון בן משה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תעלי, תעלי, יעל, תגני על השחיתות. תגני על הפנסיות התקציביות השמנות. תסיטו את – – – לצבא. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> שלמה, שלמה, בוא תעלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תעלי, תעלי. תצדיקי את השחיתות. במקום לדאוג למורים, לעובדות הסוציאליות. 1.5 מיליארד שקל בשנה, לרווח את הפנסיה של החברים של הבוס שלך. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> חבר הכנסת קרעי, נגמר עידן השיסוי. תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – בבית. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית אני רוצה להודות בטעות. טעינו כשנתנו בחודשים האחרונים לכל מיני דוברים לספר לציבור על תוספת תקציבית, על שחיתות במדים. בושה וחרפה, חבר הכנסת קרעי, שאתה עוד ממשיך בנרטיב הזה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הבושה היא שלכם. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> הטעות היא שלנו שלא נעמדנו מול המצלמות – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הבושה היא שלכם. תספרי לעם ישראל למי החוק הזה מיועד. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – ועד לפני כמה חודשים – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קרעי, קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה לא לחיילי העתיד. זה למי שהתגייס לפני 20 שנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קרעי, מספיק, די. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> טעינו כשאז לא קטענו את השיח הזה, המשסע, המפלג והשקרי. אנחנו לא מדברים על תוספת של שקל, אנחנו מדברים על הסדרה של מצב קיים משנת 1961, שיוביל לצמצום בהוצאה הזאת בתקציב הביטחון. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת וחברותיי חברות הכנסת, כמה מבניכם או בנותיכם משרתים בקבע בצה"ל? מי מבינכם ימליץ לילדיו על קריירה צבאית? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא יקבלו, הילדים. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> אם התנאים כל כך מפנקים, למה רק אחד מתוך עשרה נשאר בקבע? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה לא בשבילם. את משקרת לציבור. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> והינה אנחנו מגיעים לרגע האמת שבו אנחנו מבינים שאנחנו צריכים להסביר את הנושא הזה במסגרת החוק. מה האפשרות? להגיד מחר בבוקר לאותם פורשים מצה"ל: הנושא לא הוסדר, אתם צריכים להחזיר רטרואקטיבית את כספכם? מה זה אומר לגבי השוטרים והשוטרות שפרשו? מה זה אומר לגבי אנשי מערכת המשפט שפרשו בעבר? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אז ירוויחו 70,000 ולא 80,000, לא יקרה כלום. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> ואם צריך להסדיר ענפים נוספים במשק, יבואו השרים הנכבדים – ציינת את המורים והמורות. בבקשה, שרת החינוך, במסגרת תקציב משרדה, תביא הצעה אמיצה, ואני מבטיחה לך שלפחות הקואליציה תתמוך, אם יש בכך צורך. ובכן, לגבי משרתי הקבע, בג"ץ קבע שיש צורך להסדיר, ואנחנו, בצעד אמיץ, בהובלה של שר הביטחון – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור, הצעד היה לא חוקי, אז היה צריך להסדיר. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> לא, הוא לא היה לא חוקי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> אנחנו לא ניתן להטיל כזה דופי במשרתי הקבע – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין סמכות לרמטכ"ל – – – << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – שפעלו לפי – שלא במסגרת החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא הייתה סמכות לרמטכ"ל. הוא עשה את זה בניגוד לחוק, ואז צריכים להסדיר את זה בחקיקה רטרואקטיבית. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> ההבדל בין "לא עשה את זה במסגרת החוק" לבין "עשה את זה בניגוד לחוק" הוא הבדל גדול, ואני מציעה מאוד להקפיד על המילים והנרטיב שאנחנו משרישים פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> אנחנו נסדיר את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אותו דבר היה ברשויות המקומיות – חכי רגע, אני אתן לך את הזמן. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> נכון. אותו דבר היה גם עם השוטרים – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אותו דבר היה ברשויות. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באו, עשו דוח, ואז היינו צריכים לתקן את הכול אחורנית – – << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> ומה היה עם המשטרה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – לרעת עובדי העירייה, לרעת העובדים. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> ואתה חושב שזה היה נכון? לגמלאי הרשויות המקומיות – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה המצב. אי-אפשר לתת סתם, ופה – – – << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> זה לא סתם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נותנים, נתנו. לא הייתה לו סמכות לתת, זה הכול. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> השיח הזה, אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הרי למה צריך לחוקק? למה צריכים לחוקק? << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – גורם לזה שהילדים שלנו לא ירצו להמשיך ללבוש מדים. אנחנו ראשית נוציא אותם – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה לא נועד בשביל הילדים, זה שקר. הילדים שלנו לא יקבלו את זה. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> הם לא פועלים לא לפי החוק – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה רק לחברים של גנץ. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – ואנחנו נסדיר את זה, אנחנו ניכנס לדיון עמוק ומשמעותי – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> נגמר הזמן. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – איך אנחנו שומרים על העליונות של מערכת הביטחון. זה יהיה במסגרת מתווה השירות, ואנחנו נפתח שיח חדש. ואם אנחנו נרצה להשאיר את הקצינים עד גיל 55 או 65 או 67, יהיה סדר חדש, אבל כעת זה ההסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק שתדעי שבעוד עשר שנים נעביר חוק עוד פעם, לאשר רטרואקטיבית את התוספות הלא-חוקיות. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני מאוד מקווה שלא. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. טוב, חבר הכנסת אלון טל. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> כמה דוברים יש להם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה יש? יש עוד, אבל לא כולם. יש, נרשמו, נרשמו פה. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני מבקש לשאול שאלה פשוטה אבל חיונית היום: איך ניתן לשמור על צבא הגנה לישראל חזק, איתן, בתקופה ועידן שלא הכרנו? בתקופה חדשה שהמשכורות שצעירים מוכשרים מסוגלים להביא הביתה הן לאין-שיעור יותר גבוהות מאשר אותן משכורות שצה"ל יכול להציע? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת טל, אני מתפלא עליך. << דובר_המשך >> אלון טל (כחול לבן): << דובר_המשך >> איך אנחנו יכולים לספק צבא מקצועי, מוכשר, בזמן שלמעלה מ-50% – כמעט – של בני 18 בכלל לא משרתים בישראל? אדוני היושב-ראש, יש לי שתי בנות ששירתו בקבע ועוד אחת שהייתה חיילת קרבית. אני גאה על כך. אבל הבנתי שהרבה מאוד מהחברים והחברות שלהם הסתכלו עליהן כאילו הן פראייריות. כדי להבטיח את ביטחון ישראל, כדי להבטיח את חוסנו של צה"ל, אנחנו חייבים לספק חבילה אטרקטיבית. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל זה לא בשבילם, זה בשביל אלה שהתגייסו לפני 20 שנה. << דובר_המשך >> אלון טל (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני מבקש, אני מתפלא עליך שאתה כאילו בעד ביטחון ישראל ולא מבין את החשיבות – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה זה קשור לביטחון ישראל? << דובר_המשך >> אלון טל (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – של ההבטחה לנער או נערה בגיל הזה, כשאנחנו מעוניינים להשאיר אותו שם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – נעליים, זה רק לקיים את הפנסיות מלפני 20 שנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קרעי, די. תירגע. << דובר_המשך >> אלון טל (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני לא בדו-שיח איתך, ואני מצפה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה סתם מפריע לו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ביטחון ישראל, ביטחון ישראל. שקרנים, זה לאלה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קרעי, אני אוסיף לו זמן. מספיק. << דובר_המשך >> אלון טל (כחול לבן): << דובר_המשך >> כאשר אנחנו פונים לצעיר בישראל ואומרים לו: תקריב את 20 השנים היפות שלך, תוותר על החיים הפרטיים שלך, תוותר על זמן משפחה או אפילו על הקמת משפחה כדי לשמור על כולנו, אנחנו יוצרים חוזה. אני מצטער שאותם נשים וגברים שצריכים לקבל הצדעה מכולנו, שאפשרו לנו לצאת לפאבים, ליהנות מאיכות חיים ורמת חיים כל כך גבוהה בזמן שיש לנו אתגרי ביטחון – אני מתפלא שאנחנו הופכים אותם לגנבים, חמדנים, אופורטוניסטים. בושה וחרפה. אני מבקש להדגיש את מה שאמר פה שר הביטחון. רק אחד מתוך כל עשרה אנשי קבע ממשיך ועושה את כל המסלול עד הפנסיה. אבל אותם אלה שכנראה הם הטובים, חייבים לקבל את התמורה. מה זאת אומרת? כשצעיר מקבל את ההחלטה לוותר על קריירה, כפי שאמרתי, על הזדמנויות כלכליות מאוד מאוד מפתות, הוא צריך להבין שאם הוא מחליט לפרוש בגיל 42 הוא יקבל רשת ביטחון צפופה ופנסיה מכבדת. עכשיו, אני רוצה לומר מילה על הפופוליזם, משום ששמעתי לא פעם בשיח הציבורי: איך אנחנו נותנים פנסיה לבן 42 – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> אלון טל (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני רק אסיים את הנקודה, אדוני היושב-ראש. – – למישהו שאחר כך יוצא ויוצר קריירה חדשה? חברות וחברים, זה כל המודל. אנחנו מעוניינים שאנשים מוכשרים בגיל 42 יצאו, ירוויחו כסף, ורק מס ההכנסה שהם ישלמו בעצם יכסה את הפנסיה שלהם. חברות וחברים, אני יליד ארצות הברית. החבילה שאנחנו מציעים, אותו הסדר סופי – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> אלון טל (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – הוא בהחלט משהו שמקובל בחוץ לארץ, ואוי לנו שאנחנו מוצאים את עצמנו במצב שאנחנו מפקפקים במפלגת כחול לבן, שעומדת איתן מאחורי צבא ההגנה לישראל. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת רות וסרמן לנדה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע שהחוק הזה הוא רק למבוגרים, לאלה שמלפני 20 שנה והם בפנסיה. זה לא לביטחון ישראל – זה לא לחיילים החדשים, זה לא לקצינים הצעירים – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלוש דקות. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברים יקרים, חבר הכנסת שלמה קרעי, אני רוצה להקדיש את הדברים שלי לך. אני חושבת שאתה יודע שאני באמת מאוד מעריכה אותך. אצלי – אתה יודע, אני עוד לא פוליטיקאית מספיק מנוסה, אצלי הדברים הם שווים בפה ובבטן. אני רוצה להגיד לך מכל הלב – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – הודעה אישית – – – << דובר_המשך >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר_המשך >> הודעה אישית מעל הבמה, נכון, זה מקובל כל עוד זה בתוך שלוש הדקות. מדינת ישראל הרי נותנת מענה לכל אזרחיה – חרדים, דתיים-לאומיים, ערבים. כשהטילים נופלים, שלמה, הם נופלים בדרום, הם נופלים בפזורה. חבל שחברי הכנסת מרע"מ יצאו, כי המצביעים שלהם בדרום, כשנופלים עליהם טילים, הם מתקשרים אליי. בגלל שהנושא לא מוסדר והם לא בתוך מקומות מוסדרים, אין להם הרבה פעמים מחסה ואין להם מענה. הטיל, לא מעניין אותו אם זה שלמה קרעי – שאני באמת, ואתה יודע, עשיתי שיעורי בית, ייאמר לזכותי, מה לעשות, אני יסודית – מסתכל עליך, עלייך, על רע"מ. לא מעניין אותו, לא מעניין אותו, באמת. לא מעניין אותו אם אתה עשיר או עני. יש דברים שהם מעל, כמו הקורונה, כמו באמת מחלות, שהן מעל הפוליטיקה, כמו הביטחון. לכן, אם אנחנו מסתכלים מעבר לפוליטיקה, מסתכלים על איך לשמר את האיכות – ואלוהים יודע שאם במשהו אני מומחית, זה גיאו-אסטרטגיה אזורית. בלי עין הרע, נשארו לנו כמה אויבים, שלמה, בזה אנחנו מסכימים. יש לנו כמה אויבים, ואני לא בטוחה שאתה, כשאתה אומר את מה שאתה אומר, קראת בדקדקנות את החוק. כי אני, בתור בן אדם מאוד יסודי, קראתי אותו הפוך, אני יכולה לשנן אותו כבר בלילה, אני חולמת עליו. הוא נותן מענה לשימור האיכותי של האנשים שמשרתים בדרום ובצפון, במרכז ובפריפריה. בין אם החייל הוא חרדי או ערבי, הוא לאומי-דתי או חילוני, זה נותן מענה על שימור האיכות עבור מדינת ישראל. תקשיבו, החבר'ה שיוצאים היום, האזרחים, לעזור במקרה של אסון, אסון טבע, אם יש רעידת אדמה, הם חיילים. צריך לשמר את האיכות הזאת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר_המשך >> זה שמה הטוב של מדינת ישראל בעולם. כנ"ל לגבי העורף, שנכנסים לרשויות ערביות – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – וצה"ל במדים עוזר לאנשים להתחסן. חברים, זה לא מרכז או שמאל או ימין, זו מדינת ישראל ולא פופוליסטיקה. תודה רבה על הסבלנות ועל אורך הרוח והאדיבות, חברים. תודה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל החוק הזה לא לחיילים, החוק הזה לא בשבילם, הלוואי היה בשבילם. הוא מיועד לאלה שהתגייסו לפני 2004. << קריאה >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << קריאה >> אם לא היית – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל לא בשבילם. << קריאה >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << קריאה >> אתה טועה. אתה טועה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איתן גינזבורג – אינו נוכח. חבר הכנסת מיכאל ביטון, שלוש דקות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – לאלה שבפנסיה כבר. << קריאה >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << קריאה >> אתה טועה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קרעי, אתה לא מתעייף, הא? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נראה לי שקצת התבלבלנו באירוע הזה. יש לנו רק צה"ל אחד, רק צבא אחד, ומי שאמונים על בניין הכוח בצה"ל הם שר הביטחון והרמטכ"ל. כשצה"ל פונה ואומר: אני צריך סדרת חוקים לבסס את ההון האנושי בצה"ל, אנחנו צריכים להקשיב לצה"ל. אבל מה הבעיה של צה"ל? שהוא לא יכול לעלות לכאן לדבר, כי אסור לו. הוא לא יכול לעלות בתקשורת לדבר, כי אסור לו. לא היינו צריכים לדבר עם הרמטכ"ל והאלופים, הם היו יכולים לעלות בכל ערוץ ולהסביר מה קורה בצה"ל כיום. אבל מי שאמון על בניין הכוח זה שר הביטחון והרמטכ"ל. כששר הביטחון שם פה סדרת חוקים ובראשם הסדרה של ברדק מהעבר – חבר'ה, זה ברדק מהעבר. הטבות שכר או השלמות שכר מ-1961 זה ברדק מהעבר. בג"ץ דורש לסדר ברדק, וזה במשמרת שלנו. אנחנו מסדרים את זה הכי טוב שאנחנו יכולים בלי לפגוע באלמנות ויתומים ובגמלאות שלהם. באים ואומרים: ניתן יותר ללוחמים ונקטין את התוספת, העלויות ילכו וירדו, ולא נבקש שקל מהאוצר. אנחנו צריכים לסדר ברדק, אז מישהו תוקף את שר הביטחון על זה שהוא מסדר את הברדק מ-1961? אבל זה לא החוק היחיד שתקוע כאן. אנחנו צריכים את החוק של ממדים ללימודים, מיזם יפה של הרמטכ"ל איזנקוט ושל שר הביטחון דאז ליברמן. אלא מה? המיזם הזה גדל. בהתחלה היה תלוי בתרומות. כשר במשרד הביטחון אמרתי: זו בושה שמלגות ללוחמים ממדים ללימודים יהיו תלויות בתרומות. אז יש חוק מוכן, זמין להצבעה, ממדים ללימודים. יש חוק קיצור השירות והארכת השירות, כי הבנו שלא כל חייל צריך להיות שלוש שנים. אבל לפעמים לוחם, שהכשרנו אותו שנה וחצי – אנחנו צריכים אותו עוד שנה וחצי, אבל אנחנו גם נותנים לו קבע קצר לעוד שנה-שנתיים, אז אנחנו צריכים את חוק קיצור והארכת השירות. ואנחנו צריכים את חוק מתווה השירות, כי כולם משקרים פה לכולם. לא גדלו המכסות של גיוס החרדים לצה"ל בשנים האחרונות. כולם רבים פה עם כולם, בג"צים, עניינים. לא גדל מספר המתגייסים לצה"ל בקרב הקהילה החרדית. גם לא בנינו שיטה טובה, שאזרח ערבי שלא רוצה או לא יכול לשרת בצה"ל ילך לשירות לאומי או שירות אזרחי. יש כאלה שעושים את זה, אבל למה לא יותר? למה לא לממן את זה? זה מתווה השירות, לא סדרת חוקים, קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תעזוב את הסדרה. פנסיות תקציביות, דבר על החוק הזה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> לא הבנתי. אתה נגד מג"ד שלא ראה את ילדיו 20 שנה ולא היה בבית 20 שנה – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא. לא. תעשה דיפרנציאציה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – ולא ראה את אשתו 20 שנה? מפקד אוגדה שכל שבועיים עושה שבת באוגדה בעזה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא לא מקבל. הוא לא מקבל. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> אתה נגד האנשים האלה, קרעי? אתה ודאי שלא נגדם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מי שהתגייס מ-2004 לא מקבל את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מיכאל, משפט אחרון. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני רוצה הארכה, כי קרעי הפריע לי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא. הפרעתי – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני רוצה הארכה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא עושה את זה כל הזמן. לא נורא. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני רוצה הארכה. אני לא מאמין ששלמה קרעי הוא נגד מג"דית בקרקל או מג"ד בצנחנים או בגולני. אין מצב. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה נגדם. אתה נגדם. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> האנשים האלה 20 שנה לא היו בבית. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אלה שהתגייסו מ-2004 – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> 20 שנה לא ראו ילדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אלה שהתגייסו מ-2004 לא מקבלים לפי החוק הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מיכאל, מיכאל, קודם כול, תוספת רמטכ"ל מקבלים כולם, לא רק אלה שלא ראו את הבית. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> נכון, אבל עשינו דיפרנציאליות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע. רגע. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> אמרנו, ניתן פחות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכן הטיעון הזה שלך נופל, אבל לא משנה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> לא, אבל ניתן פחות. אגב, תגיד לי, אפסנאי, אפסנאי – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מיכאל, מיכאל. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> היושב-ראש, פנית אליי באופן אישי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז הינה, נו. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> האפסנאי בשיזפון, איש קבע – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חזרתי – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – איש קבע בשיזפון יוצא מהבית ביום ראשון מראשון לציון, לא ראה את ילדיו שבוע 20 שנה – מה, הוא ג'ובניק? הוא אפסנאי, הוא מנהל תחזוקה. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> אתה יודע, אתה יודע – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מיכאל, אחר כך נתווכח. אחר כך נתווכח. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> אתה היית איתי. משפט אחרון. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << קריאה >> מה אתה אומר? לקחת מאנשים האלה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משפט אחרון, היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> רגע, גברתי, אני רק רוצה להגיד משפט אחרון, כי אני יודע מה נוגע לליבו של היושב-ראש בפועל עכשיו. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << קריאה >> – – – אבל מה? לקחת להם. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> אתה לחמת איתי למען חיילים בודדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> לחמת איתי למען חיילים בקורונה שלא קיבלו פתרון. ואני אומר לך, היושב-ראש, שיש בעיית מוטיבציה, וזה לא הזמן לפגוע בהם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> אתם רוצים דיון, תעבירו את החוק בקריאה ראשונה, נביא אותו לוועדה, נתקן, נשנה. שלאף אחד לא יהיה פה ספק: זכות הקיום של הממשלה הזאת זה טיפול בביטחון ישראל – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל זה לא רלוונטי בכלל. מ-2004 זה לא רלוונטי בכלל. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – בביטחון האישי ובביטחון הכלכלי. בלי שלושת הדברים הללו, אין זכות קיום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מיכאל, משפט האחרון. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ביטון, אתה יודע שמ-2004 אין פנסיות תקציביות בכלל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, נו, באמת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה לא רלוונטי לחיילי העתיד שלנו. על מי אתם עובדים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה, אתם בפיקוח העירוני? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> על מי אתה עובד? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת מופיד מרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לך תעזור לזוגות הצעירים, לחיילים הצעירים, לקצינים הצעירים. זה בשביל החברים של גנץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קרעי, קרעי, אני מציע, מכיוון כשאתה מעיר את אותן הערות לכולם, תעלה, דבר דקה, תעיר את הערות האלה פעם אחת ונגמור את העניין. מה יהיה איתך? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תן לי אחרי שהוא – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה יהיה איתך? אני לא מבין. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> זה לא יספיק לו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלוש דקות. << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השרה, שלמה, שלמה קרעי, דיברת הרבה, בוא תקשיב גם לאחרים. אני אומר כאן אחרי מה שקורה כרגע באוקראינה, שמתנהלת שם מלחמה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מיכאל, קרעי. << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אתה מוכן לתת לי לדבר ולהקשיב? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קרעי, אל תפריע. << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> כשאתה מדבר אני מקשיב לך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא להפריע. << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אז בוא נסכם. בוא באמת עכשיו נעמיד את הדברים על דיוקם. המלחמה באוקראינה אומרת דבר אחד – שיש עדיין מלחמות ויש עדיין איומים, ומדינת ישראל צריכה להיות ערוכה להתמודד עם כל איום, גם במעגל הקרוב, גם במעגל הרחוק. לזה צריך להתארגן ולזה צריך להיות מוכן, ואי-אפשר לבוא ולהגיד שאנחנו עכשיו חיים בעידן שהכול בסדר ואין לנו איומים – 1. 2. כמי שעבר בצבא 25 שנות שירות מלוחם עד מח"ט, ממבצע ליטני, דרך מלחמת שלום הגליל, דרך האינתיפאדה הראשונה, מלאה, דרך מבצע חומת מגן – עברתי ארבע מלחמות, ותוך כדי גם הסכם השלום עם המצרים, ועברתי אין-ספור מארבים בנחל ביירות, בנמל ביירות, ולא ידעתי מה זה נופש. ידעתי מה זה להיות מחוץ לבית מעל לחודש וחודש וחצי, ולא ראיתי את הבנים. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתה לא דוגמה. הוא באמת גיבור. << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> לא ראיתי את הבנים. לא יכול להיות שהלוחמים שלנו והקצינים שלנו הם גיבורי העולם כשהם נלחמים ומגינים – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> דקה. – – מגינים עלינו; חוזרים בחזרה מהקרבות, חוזרים בחזרה מהמלחמות ומהמבצעים החשאיים, הם גיבורים, ויום אחרי שפושטים את המדים הם עוברים להיות עושקי המדינה. אחי גיבור, אחי נפל כגיבור ישראל. אשתו היום הפכה להיות, לדעתך ולהבנתך, עושקת קופת המדינה. זו בושה וחרפה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – ללוחמים עכשיו. אל תהיה פופוליסט. אתה מדבר על מיליארד וחצי לחיילים לפני 20 שנה, לא לחדשים. << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אז מה שאנחנו עושים – לא, אדוני. אדוני, אנחנו מסדירים כאן דבר שנחקק – לא נחקק, הוחלט עליו בשנת 1961. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> תנו לי, אני אדבר איתו. בשנת 1961. באים לתקן. להפך, לא מבקשים תוספת. להפך, עושים סדר למען אלה שבאמת לוחמים בחזית. פחות – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ללוחמים. << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> נכון, נכון, הם יקבלו יותר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רק ללוחמים. רק ללוחמים. << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> תנו לנו במשרד הביטחון לעשות את הסדר. אל תציגו את זה כאילו עושקים את הקופה הציבורית. כולכם חייבים, לדעתי, מוסרית, לבוא ולהצביע בעד החוק הזה. זה רק לטובת המדינה, זה רק לחזק את הצבא, לחזק את ביטחונה של המדינה, לחזק את עוצמתה הביטחונית ואת החוסן הלאומי של המדינה. כולם צריכים להצביע על החוק הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה, מופיד. חבר הכנסת יואב בן צור – אינו נוכח. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה לא רלוונטי. << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> עזוב, אתם לוקחים את זה למקום אחר. לא מתאים לכם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מופיד מרעי (כחול לבן): << קריאה >> לא. זה לא בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה, אתה עדיין מדבר, כשאין אף אחד פה? מה הולך? מה הולך איתך? באמת לא ראיתי דבר כזה. אתה מפריע כשאף אחד לא נמצא על הדוכן. חבר הכנסת איתמר בן גביר – אינו נוכח; חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת; חברת הכנסת מאי גולן – אינה נוכחת; חברת הכנסת קרן ברק. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> מוותרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מוותרת; חבר הכנסת יואב קיש. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מוותר. אם כך, אני קורא לחבר הכנסת אלון שוסטר, סגן השר, לסכם בשם הממשלה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה יכול לוותר – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אלון, אתה מספר את האמת לציבור. אלון, תגידו את אמת לציבור. תגלה מי – – – על מי מדובר, מי נהנה מהחוק הזה, בכמה כסף מדובר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתה אומר, אתה מכין אותו שידבר הרבה? לא מבין את זה. מה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא מאופס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני יודע. אבל הוא נותן לו שאלות, שיהיה לו מה לענות. << דובר >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר >> טוב. חבר הכנסת קרעי – קודם כול, כבוד היושב-ראש, חברות וחברים – יש לנו כנראה הרבה זמן לדבר, אז אתה תוכל לשאול שאלות. אני אענה תשובות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה הרבה זמן? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> לא יודע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יודע מה? הבנו את החוק. לא צריך לדבר. הבנו את זה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> מה הלחץ – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> כן, כן. תודה רבה. תראו, פטור בלא כלום אי-אפשר, אז ברשותכם, אני אומר כמה דברים. כמו שאמר פעם מישהו, לפני שאני מדבר, אני רוצה להגיד כמה דברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגיד. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אז תראו, אני חושב שגם מי שלא מבין שום דבר או שלא התעמק בחוק ובמשמעות שלו ולא קרא כל סעיף וסעיף, יכול לשאול את עצמו האם עכשיו, ממש ב-28 בפברואר 2022, זה הזמן לעשות ניסיון – ניסיון בביטחונה של מדינה שנמצאת במציאות אסטרטגית לא פשוטה, מאתגרת. ואני אומר את זה משום שיש לפעמים מצבים בחיים, גם הפרטיים, גם בחיים הלאומים שלנו, שאנחנו לא באמת מומחים גדולים בתחום, אבל אנחנו מומחים גדולים מאוד בהיגיון פשוט. וההיגיון הפשוט שואל: האם הפחתה בתנאים, בתנאים הסוציאליים, במשכורת בהקשר הזה, של אנשים שאמונים על הביטחון שלנו – האם הפגיעה הזאת היא חיונית? האם היא טובה? האם היא תסייע לביטחון שלנו? זאת בעצם השאלה. ומכיוון שאני מתקשה לראות, מעבר לכל הנימוקים האחרים שאמרנו ועוד נאמר, מכיוון שאני לא מזהה כיצד החלטה כזאת של הורדה או פגיעה או שינוי לרעה במובן הכלכלי של התנאים לאותם קצינים, נגדים, שפועלים למען ביטחון מדינת ישראל – היא לא דבר שיסייע, אז בהכרח היא דבר שהוא לא ראוי. כך אני תופס את הדברים, בצורה הפשוטה ביותר. אני מתקשה לראות כיצד כל שלל הנימוקים האחרים שמשחקים פה יכולים להטות את הכף, כאשר במשך עשרות שנים אנחנו פועלים – וגם אם לשיטת המקטרגים כנגד החוק הזה הם יכולים לטעון שהוא לא ראוי, הרי שכך אנחנו פועלים וכך אנחנו שומרים על הביטחון שלנו, ובוודאי עושים המון המון טעויות ויכולים לשפר את דרכנו. אבל אני חושב שאין ויכוח על כך שאנחנו מצליחים לשמר איכות אנושית טובה. היינו רוצים יותר, אבל צריך את בני האדם המוכשרים שלנו גם בתחומים אחרים – גם באזרחות, גם בסוכנויות ביטחון, חירום, הצלה, חסד ואחרים. אבל זה לא הזמן, כך אני תופס, זה לא הזמן לעשות את אותו ניסוי גדול. בואו ננסה ונראה, אם אנחנו נפגע בתנאים הסוציאליים של אותם אנשים שמועמדים לשירות ביטחון ארוך, בואו נראה מה קורה – אם לאורך השנים מצבנו ישתפר או לא. אני סבור שמה שעבד בצורה סבירה ב-61-60 השנים האחרונות, אין שום סיבה שנתאמץ לשנות אותו בדיוק ברגע הזה. עכשיו אני רוצה מילה לגבי אירוע ששווה לחקור אותו קצת לעומק, שהוא קשור לבון-טון, כיצד מנהלים נושא בתקשורת, קצת בפוליטיקה, וזה סיפור ה-1–1.5 מיליארד שקל – כל מספר זוכה – וכמובן מדובר בהוצאה מיותרת על פי מי שחושב ככה, מדי שנה. ועוד מגבירים ואומרים או מגדילים ועושים, מי שרוצה לתקוף את החוק הזה, ואומרים: יש לנו מה לעשות, כל כך הרבה מה לעשות ב-1–1.5 מיליארד שקל. אין ויכוח, ב-1–1.5 מיליארד שקל, ייקח כל אחד מאיתנו דף נייר וירשום לעצמו את כל חלומותיו, את כל הפנטזיות, ירשום אם הוא רוצה, כתרגיל אחר, את הסיוטים שלו, ומהם האמצעים הכספיים שאפשר בעזרת הכסף הזה להתמודד עם אותם אתגרים או סיוטים, ובוודאי שיהיו לנו אפשרויות שונות. אבל מה לעשות, חברים, שהכסף הזה הוא כסף שלא מצוי על המדף לחלוקה. הכסף הזה הוא כסף שמדינת ישראל בדרכה, בהחלטות רמטכ"ל, בגיבוי ממשלה, ועכשיו אני מקווה שבגיבוי של הכנסת, הבטיחה אותו לאנשים שסיימו את פעולתם לביטחון ישראל. הם גמלאים, הזכירו נכון שחלקם גם משפחות של נופלים, אלמנות, יתומים וכו', או שאירים של גמלאים, ועל פי החוק הם מקבלים את מה שהם מקבלים. האם יש מישהו – ודווקא אני שואל את אותם אנשים שמתלבטים, אולי מתוך הקואליציה, שהיו רוצים ליצור מצב שאותם אנשים שבדין מבחינתם קיבלו את מה שקיבלו, האם ההיגיון, המוסר, החוק, אני חושב – האם זה יתאפשר? האם אנחנו מסוגלים באמת, מכל שלל הנימוקים האלה, לקחת את התקציב הזה, את התקציבים הללו, ולרושש אותם? יטען מי שיטען שבכלל צריך לקחת את זה רטרואקטיבית ולגבות את עשרות האלפים, מאות האלפים, ויש אולי כאלה שיותר מכך. לקחת את הכסף הזה – ודאי שלא. ולכן האמירה שיש כאן 1–1.5 מיליארד על המדף שיש כל כך הרבה מה לעשות איתם היא אמירה שאינה מדויקת בלשון המעטה, היא אמירה שאני לא יכול להבין כיצד היא קונה לה שביתה בקרב אנשים רציניים, אנשי מקצוע, עיתונאים, פוליטיקאים הגונים. אני חושב שמי שרוצה להתנגד, יכולה להיות התנגדות ברמה הפוליטית. אנחנו נראה היום הצבעה שבוודאי יהיו אנשים שלא רק בסתר ליבם אלא בגלוי דיבוריהם אולי הם בעד המהלך, אבל הם יצביעו נגד, כי מדי פעם בבית הזה אנחנו מצביעים לא בדיוק בדיוק בדיוק כפי שאנחנו סוברים שראוי שיהיה, ויש, אתם יודעים, משמעת קואליציונית, לפעמים יש משמעת אופוזיציונית – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> סגן השר, אנחנו מעריכים את זה שאתה מאריך – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> ודאי. ודאי. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> יש זמן להשתכנע. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> נותן זמן. יכול להיות. יכול להיות. אולי מישהו עוד יפתיע. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> איזה אביר קארה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> יכול להיות. יכול להיות. עוד נראה מה יקרה. למה מה קרה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> סגן השר שוסטר, יש לי רק שאלה אחת: כשאני הגשתי פה חוק של מע"מ בתרופות מצילות חיים לאנשים שהולכים למות, למה הצבעת נגד? אנשים שמתים. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אז אני הסברתי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה הצבעת נגד? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, אמרתי לך – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תגיד לי, למה הצבעת נגד? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> – – את מה שאתה כבר יודע, שלא אחת – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא לא לא. תגיד לי למה הצבעת נגד. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> – – ולא פעמיים אנשים בכנסת מצביעים על פי אותה משמעת קואליציונית – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ועכשיו אתה בא ומדבר על אנשים שמרוויחים פנסיות גבוהות – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> רגע – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תגיד לי, למה הצבעת נגד? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> יש לנו מספיק זמן. אתה תשאל ואני אענה. אולי גם אני אשאל אותך ואתה תענה בזכות הצעקה. לכן הינה, יש פה הזדמנות, יש פה הזדמנות, אולי, חבר הכנסת אמסלם, להצביע כפי שראוי להצביע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תסביר לנו. תסביר לנו. הרי תמיד דאגתם לחזקים. בואו תסבירו לנו: אנשים שמתים – מה קורה איתם? בוא תסביר לי, תסביר לי – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אני חושב שמי שמקבל – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – איך אצלך בקיבוץ היו נוהגים. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> מי שמקבל את הסיוע על פי החוק שאנחנו מדברים עליו, לא כולם חזקים. יש ביניהם שאולי מקבלים משכורות ממוצעות ומטה; יש ביניהם, כמו שאמרנו, גם אלמנות וגם יתומים. אני סבור שהפגיעה הזאת בהם, אותו 1–1.5 מיליארד, הפגיעה הזאת לא תקרה, כי היא לא מוסרית, היא לא הגיונית חברתית, ואני חושב שהיא גם לא תעמוד במבחן משפטי. לכן אין פה תקציב שבאמת יושב על המדף לחלוקה. זה בסדר בשביל הדיון. כמו שאמרתי, חבר הכנסת לוין, פספסת את התרגיל שעשינו, מה היינו עושים עם 1–1.5 מיליארד. נדמה לי שיש מערכון כזה של הגשש, מה הם היו עושים עם הכסף לו היו זוכים בו בצאתם מבית הכלא. כפי שנאמר, יש כאן בעצם צמצום, לא צמצום דרמטי במונחים של תקציב מדינה, אבל כמה עשרות מיליוני שקלים של ירידה, של צמצום בהוצאות הביטחון, ולא הגדלה. לכן השימוש במונח "כסף שנמצא על המדף ואנחנו רוצים ליעד אותו לתחומים אחרים" הוא כמובן שימוש לא נכון. יש כאן צמצום בהוצאה, ויש כאן דבר אחד נוסף חשוב – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> סגן השר, אני אעזור לך. אני רק עכשיו מבין למה – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אז אני מדבר בניחותא כדי שיהיה לי זמן, אני גם קצת צרוד. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> בניחותא הוא עסוק בלהיכנע לאביר קארה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> חס וחלילה. חס וחלילה. חבר הכנסת לוין ואני מדי פעם נפגשים במסדרונות ובדרך כלל מקוננים, ולפעמים אנחנו גם שמחים על תוצאות של הקבוצה שאנחנו אוהדים אותה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם אתה אוהד הפועל תל אביב? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אני אולי אספר סיפור מעניין. הינה הזדמנות, אולי, להיגיון פוליטי מעניין. כשהייתי צעיר אהדתי את מכבי תל אביב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – – לעבור ממכבי להפועל זה כבר מוגזם. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> הינה, אני אספר לך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מילא להתחיל עם הפועל, אני מבין. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> הינה שאלה יפה בחיים פרלמנטריים או באופוזיציה וקואליציה. היו ב-1970 רחמים טלבי ושפיגל – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מכיר. מכיר. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> – – ויסוקר, והם ניצחו, וכמו כל ילד – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. ויסוקר לא היה במכבי תל אביב. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> הוא היה בפתח תקווה. חבר כנסת לוין, מי היה השוער? חבר הכנסת לוין, מי היה השוער? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בז'רנו. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> לא, מי היה השוער בשנות השבעים יחד עם שפיגל וטלבי? מי היה השוער אז? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אני יודע שמרדכי יושב בשער המלך. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> באיזו קבוצה? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> מכבי תל אביב. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> זה לא מדבר אליי – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> בכל מקרה – – – לוין, לוין, חיים לוין. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> שוסטר, שוסטר, אם כך – – – אתה סגן שר הביטחון? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אם זה המודיעין שלך, מצבך לא טוב. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אם כן, מה היה? אני מספר ליושב-ראש. אנחנו התחתנו בשעה טובה, ליזי ואנוכי, ונולדו לנו ילדים. שני הילדים הראשונים – בא הגיס שלהם, החצוף, וגייר אותם להפועל תל אביב, לקח אותם לשער 5. הם ביקשו בסך הכול שאני אבוא ואקח אותם. מפעם לפעם, מפעם לפעם, נהיו ארבעה ילדים, והינה, לאט-לאט הם גיירו אותי. אבל אני אספר לך סיפור מעניין – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תשמע, אם עברת ממכבי תל אביב להפועל תל אביב, יש סיכוי שתעבור מהקואליציה לאופוזיציה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> יפה. הינה, אתה רואה? מפעם לפעם זה קורה. אבל מה יפה? שהבת שלי, שהיא אוהדת אדומה שרופה, נשואה לאוהד צהוב שרוף לא פחות, והם חיים ביחד. לכן בממשלה הקודמת אמרתי שגם מי שחושב אחרת, וגם עכשיו בממשלה הזאת, אני אומר שאפשר להסתדר אם יש מטרה משותפת, בין שזה מדינה ובין שזה משפחה, אז אפשר להגיע להבנות. אם כן, התקציב או החוק שאנחנו מביאים הוא חוק שיעשה צדק גדול יותר עם סקטור של כ-20% של הלוחמים, שיקבלו אחוז יותר גבוה או סיוע יותר גבוה מבחינת הפנסיה מאשר האחרים. מהבחינה הזאת, העדפה ללוחמים היא בהחלט דבר שהוא ראוי, בלי לפגוע בצרכים האחרים – של ההתעצמות, של שמירת הפער האיכותי, מבחינת כוח אדם, משאבי האנוש שלנו, גם למי שמבצע פעולות חשובות אחרות, בכל תחום שהוא. אני רוצה, ברשותכם, להזכיר שהנוהל שעל בסיסו אנחנו פועלים הוא נוהל שכבר 60 שנה ככה אנחנו עובדים. הרמטכ"לים לדורותיהם – הזכיר שר הביטחון שהוא היה בן שנתיים – הרמטכ"לים לדורותיהם פעלו מתוקף ההנחיות, המלצות. מעת לעת זה הגיע לממשלה. אנחנו סברנו וגם קיבלנו חוות דעת ראשונית שאפשר להסתפק בהחלטת ממשלה, אבל הפסיקה או חוות הדעת האחרונה דיברה על צורך בחקיקה, בהסדרת הנושא הזה בחקיקה, לכן אנחנו נמצאים כאן כדי להסדיר את הנושא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבין שאפשר להזמין קפה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> כן, עוד מעט יגיע שלב הקפה. לא נהוג לאכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אחרי שיסיימו עם אביר קארה? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> לא יודע. כשיודיעו לי שזמני תם, כמו שאמר מאיר אריאל, אז נוכל לעשות דברים אחרים. נקודה נוספת שאני רוצה לציין לכבודו של הפרלמנט, לכבודה של הכנסת ולכבודם של כל חברי הכנסת שנמצאים כאן – כפי שאנחנו עושים בכל חוק, כפי שאנחנו עושים בנושאים כלכליים, גם כאשר יש לנו הערות עליהם, אנחנו נקבל את הצעת החוק בקריאה ראשונה, כך אני מקווה, ולאחר מכן הנושא יגיע לדיון בוועדת חוץ וביטחון או מה שייקבע. שם יהיה רגע שבו אפשר יהיה לדון – אפשר יהיה לדון בסעיפים למיניהם, באותיות הקטנות, לשפר ולתקן. נדמה לי שאמר זאת שר הביטחון בהצגת החוק, שיש מקום לבחינה. לא כל החוכמה נמצאת במקום אחד, ומאוד יכול להיות שאפשר יהיה לבצע תיקונים כאלה שיהיו לשביעות רצון של חלק משמעותי מחברי הכנסת. אני מאוד מקווה שהדבר הזה אכן יבוא לידי ביטוי, כי חשוב שדווקא הצעת החוק הזאת, שעוררה כל כך הרבה מהומות – לטעמי בחוסר היגיון וחוסר צדק, ובוודאי כלפי החיילים לובשי המדים שבהם מדובר, אבל יש אפשרות לבצע כאן במוסד הזה את התיקונים בין הקריאה הראשונה לקריאה שנייה ושלישית בוועדה. ברשותכם – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה עם משבר האקלים? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> נגיע גם לזה, יש לנו עוד סדר-יום ארוך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עד שלא יגמרו עם קארה הוא לא יסיים. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> יש לנו הרבה נושאים, אז גם במשבר האקלים אפשר יהיה לדון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דודי, אין לך שאלה לדובר? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אני, ברשותכם – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, תעצור, תעצור רגע. אין לך שאלה לדובר? תשאל אותו. גם ככה אנחנו מעבירים את הזמן. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> הוא מנסה לשכנע את הקואליציה, אבל אין אף אחד. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה יכול לרדת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דודו, מה קרה? נותנים לך לדבר – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אני הערכתי אותו כבן אדם ישר. לפעמים אני מקבל את התשובה – – – אני מבין את התשובה: שמע, אני בקואליציה, מה לעשות. כשאני שואל את מוסי רז, הוא אומר שהוא לא מצביע; למוחרת הוא מצביע. אני שואל אותו למה – הוא מתבייש אבל מצביע, מה לעשות. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> טוב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה, כשהגשתי את חוק הגיוס לערבים, אתה התנגדת. הרי אתה בעד ערך השוויון, ערך השוויון. אתה אדם ליברל, אתה אדם ישר, אתה באת מהקיבוץ, אתה סוציאליסט – ערך השוויון זה אחד הערכים שגדלת עליהם. פתאום ערך השוויון לא חשוב. עכשיו אתה בא לי על הפנסיות הצה"ליות. הרי מישהו מדבר על קצין בצה"ל שמרוויח כמה אלפי שקלים? על מה אנחנו מדברים פה? אגב, אני רוצה לספר לך עוד דבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תחזור לדבר? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> כן, כן, אנחנו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה לספר לך עוד דבר. אני עבדתי בעיריית ירושלים. באו לבוס שלי אחרי הסכם 1999 – דוד יגיד לך – ואמרו לו, תקשיב טוב: אתה חייב 200,000 שקל, הממונה על השכר אמר. אמר: על מה? נתנו לי דרגה לפני 15 שנה, חבר'ה, חוקי. אמרו לו: זה לא היה חוקי. אגב, הלכו לבית משפט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנשים החזירו כספים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנשים החזירו. החזיר 200,000 שקל, רק עשו לו בתשלומים. עשו להם תשלומים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – – לתיקון החוק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, אנשים שעבדו 17 שעות ביום. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> המדינה לא תלך עם 40,000 איש לעשות את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל אני הגשתי הצעת חוק פטור ממע"מ לתרופות לאנשים שמתים, מצילות חיים. אתה הצבעת נגד. בוא תספר לי למה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> עוד מעט, עוד מעט. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תספר לי למה. לא, אתה תספר לי למה, למה אתה במו הצבעתך – לא אכפת לך שאנשים מתים? אגב, שאין להם כסף. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> עוד מעט חוזרים אליך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד מעט נחזור אליך, דודי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה שאלת אז אני שואל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אומרים שקארה התקפל, אתה יכול לרדת. אביר קארה התקפל, דחקו אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא חשבנו אחרת. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> מכיוון שאנחנו עסוקים בביטחון ומכיוון שזמננו בידינו – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא עושה רעש כל פעם ומתקפל פה כמו ארנבת. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> – – מכיוון שאנחנו עוסקים בנושא ששר הביטחון הביא אותו, אני, ברשותכם, התכוננתי למפגש הזה איתכם – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באמת? התכוננת? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> כן. אתם יודעים, אני בא מהוראה, אני עוסק בחינוך, עסקתי בחינוך, ומורה צריך לבוא מוכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. לא תמיד, אבל נכון. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> נכון, אפשר גם פחות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מורה שמלמד 20 שנה לא צריך, כבר יודע את זה בעל פה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> זה נכון. ברשותכם, אני רוצה את תשומת ליבכם לנאום מעניין שנשא שר הביטחון לפני שנה וחצי. הוא היה בסביבות יום הניצחון על גרמניה הנאצית, והוא עסק לא מעט בהוקרת הוותיקים, הווטרנים הלוחמים, שבזכותם אנחנו והעולם כולו נגאל. אני מניח שיש מעט מאוד מחברי הבית הזה שהיו בחיים אז, כשזה קרה. כדאי לזכור גם את זה, כשיש לנו הרבה מה לומר על פעולות של הצבא האדום, הרוסים כרגע באוקראינה. כדאי לזכור שהצבא האדום עשה דבר או שניים למען קיומה של האנושות, הייתי אומר, לצד מעשים קשים ביותר שנעשו באותה תקופה באותה מדינה, באותה אימפריה. אם כן, לא כל הגבורות נבראו שוות. ישנם דורות, יש אנשים, שאומץ ליבם, שמסירות נפשם, ישמשו לנצח לאות וזיכרון לנתינה ולתעוזה שלא רק שינתה מציאות אלא בראה אותה; גבורה שלא הייתה חלק מההיסטוריה – גבורה שהכתיבה אותה. כאלה הם הווטרנים לוחמי צבאות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. יש מי שקוראים להם "הדור הגדול מכולם". הם מי שהביאו במו ידיהם ובדמם לסיומה של התקופה האפלה ביותר בהיסטוריה המודרנית. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> רגע, זה שיעור היסטוריה עכשיו? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> כן. אנחנו מנצלים את הזמן שניתן לנו כדי להוקיר את האנשים שבזכותם העולם הזה – שאנחנו קצת חרדים לקיומו, שנמצא במצוקה מסוימת, ואני מקווה שזמנית. בני ובנות צבאות בעלות הברית שלחמו וניצחו במלחמת העולם השנייה היו עשרות מיליוני לוחמים ששחררו את העולם מהרייך השלישי ואת העם היהודי מלפיתת הצורר הנאצי. גאווה מיוחדת שמורה ללמעלה ממיליון יהודים שלחמו במלחמת העולם השנייה בצבאות בעלות הברית וביחידות הפרטיזנים, כחצי מיליון מהם בצבא האדום. חברים, חצי מיליון, חצי מיליון בני אדם בצבא האדום – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איך זה קשור לזה שאתה דואג לחברים שלך? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אוה, קשור, קשור מאוד. ביטחון העולם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני יודע שפרסמו שיש פשרה עם חבר הכנסת קארה, אז עוד מעט אתה תסיים לדבר. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> יפה. מה שנקרא, למה מה קרה? קרה פשרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד מעט תסיים. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> כרבע מיליון חיילים יהודים נפלו במלחמה ההיא, וקידשו את חייהם של מיליונים ואת קדושת החיים עצמם. כ-200,000 לוחמים יהודים לוחמים יהודים זכו באותות הצטיינות על לחימתם. המילה "גבורה" עצמה כמו נועדה לווטרנים. ובכל זאת, לקח לנו כאן, במדינת ישראל הריבונית, יותר מדי זמן להכיר בהם ולהוקיר אותם, כמו שקרה לא אחת בארצנו אחרי הקמתה בסערה. התגייסנו כולם סביב סיפור אחד מוכר, וכך התהלכו בינינו שנים ארוכות גיבורים עם מדליות בארון וסיפורים במזוודה. רק בשנת 2017, כמעט 30 שנה אחרי העלייה המבורכת כל כך מברית המועצות, ובזכות המאבק של הווטרנים יוצאי ברית המועצות ומשפחותיהם, קובע מעמד יום הניצחון על גרמניה הנאצית בחוק. רק אז למדנו להודות כמדינה, והצלחנו לפנות מקום למורשות קרב חדשות שהן בעצם ישנות. בכל פעם שאנו מגלים עוד טפח מעמנו ונותנים מקום לעוד זהות בקרבנו, התרבות המשותפת הופכת ממונוטון למנגינה; מסיפור בודד למורשת מגוונת שמרכיבה את הפסיפס הישראלי. דווקא בתקופה הזאת, שבה איננו יכולים לצאת בתהלוכות ולהודות לגיבורים שאט-אט הולכים מאיתנו ואיתם סיפוריהם, חובה עלינו להתעמק בסיפור ההוא ולתת לו מקום של כבוד ציבורי ולאומי. עלינו להפוך אותו לפיסה בלתי נפרדת מהמורשת הישראלית היום-יומית, פשוט, מאחר שיש גבורות גדולות מכדי לשמור עליהן בשקט. יש מדליות, חברות וחברים, יש מדליות שאין להחזיק בחושך, כי אם להציג בגאון באור. יש סיפורים שאסור לאבד וחובה לספר, וכל המרבה הרי זה משובח. ומעבר לסיפור ולזיכרון, יש גם מסר ניצח אלינו כאן ועכשיו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שוסטר, ספר לאזרחי ישראל מי הולך ליהנות מהחוק הזה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> איפה העצמאים – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> באמת טוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל תדאג, יספרו לך סיפור שעוד שנתיים יעשו להם משהו. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> ההתגייסות בשעת צורך לעשיית הדבר הנכון חרף כל הקשיים צריכה להיות מורשתם של הווטרנים לנו, הישראלים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שוסטר, לא מתאים לך להיות לא ענייני. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> יחד עם שאר מפקדיי ופקודיי – כך אמר שר הביטחון לגבי התקופה שהוא היה רמטכ"ל – לא יכולנו להישאר אדישים לפצועים הסורים ממלחמת האזרחים שהידפקו על דלתותינו, והייתי גאה שהדרג המדיני אפשר לפנות את חלקם לטיפול בבתי החולים. מדינת ישראל כולה הפכה ידועה בהירתמותה לסיוע באסונות – בנפאל, בהאיטי, ביפן, בפרו ובמקומות נוספים. גם כעת, כשאנו נמצאים במשבר בריאותי עולמי – אנחנו מדברים על לפני שנה וחצי, ואנחנו, כמו שאתם יודעים, באותו משבר בדיוק – רבבות ישראלים עמלים על הצלת נפשות, מנסים למצוא תרופה ונרתמים לעזרת מי מאיתנו שזקוקים ליד מסייעת. כמיטב מסורת הווטרנים והמסורת היהודית כולה, נמשיך כישראלים להתגייס מול כל אתגר שניצב בפני האנושות ובפני עמנו. נגן על העם היהודי מפני כל איום חיצוני בכל מקום ובכל צורה. נפעל בעוצמה מול מבקשי רעתנו, לעיתים בשקט ולעיתים, אם יהיה צורך בכך, גם בכוח צבאי מהדהד, ולא נשכח לעולם את מחויבותנו העליונה לעשיית הטוב לטובת תיקון עולם. ומסיים שר הביטחון: אחינו הווטרנים, אני מצדיע לכם בשמה של כנסת ישראל. נצעד בצניעות בצל המורשת שציוויתם לנו. אז הדברים הללו הם לכאורה אזוטריים, לכאורה לא קשורים, אבל מעת לעת, בעיקר כשיש זמן – ויש זמן – ראוי להסתכל אל האופק, כבוד היושב-ראש, לחשוב מה אנחנו עושים פה, למי אנחנו עמלים, מהם הערכים שמוליכים אותנו, מהם הערכים שמשותפים לכולנו. אני חושב שעשיית הטוב לאדם הבודד, לקבוצת אנשים, לעמים שנמצאים תחת מצוקה קשה, הם דברים שבוודאי נמצאים בקונסנזוס מאוד רחב. ברשותכם, אני רוצה לעבור מתחום הביטחון הצבאי – נשאלנו קודם על ביטחון סביבתי, אבל לפני זה, בואו ניגע בביטחון חברתי. יצא לי היום להיות שותף, לענות לקריאתה של חברתי חברת הכנסת אתי חוה עטייה, שנמצאת כאן איתנו. אני רוצה להודות לך על היוזמה, על היוזמה שבחרת לקדם בכנסת הזאת, השדולה למען האוכלוסייה של המבוגרים, בעיקר זו הגריאטרית והסיעודית. << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אני רוצה לקבוע שיש ממד זך, אמיתי, טהור, בכך שכאשר יש כל כך הרבה נושאים, כל כך הרבה נושאים לעסוק בהם, את בחרת, חברת הכנסת עטייה, לגעת בנושא – אני מרשה לעצמי להגיד – הלא-אטרקטיבי, הלא-זוהר הזה, אבל שהוא כל כך נוגע בכל אחד מאיתנו. לא תמיד נוח לנו, לא תמיד קל לנו, בעיקר כשלא מדובר בקרובי המשפחה הישירים שלנו. אתם יודעים מה, גם כשזה נוגע בנו, אנחנו אוהבים להתרחק מהסיטואציה או מהמחשבה שגם אנחנו, גם אנחנו, כל אחד ממי שנמצאים כאן, יכול להגיע למצב של נזקקות קשה מאוד, אבל כדאי שנזכור את זה. אחד הדוברים שזכיתי לשמוע היום הזכיר את שלושת המשברים – דברים שעשו עליי רושם – שלושה משברים שאדם חווה עם הגיעו לעשורים המתקדמים של חייו, העשור השביעי והשמיני והלאה. והוא אומר: השלב הראשון – אנחנו מדברים על יציאה לפנסיה, לגמלאות, הפרישה מעבודה. לכאורה, כיף גדול, סיום פרק והתחלת פרק חדש, אבל יש כאן בהחלט טראומה משמעותית. השלב השני הוא שלב – מה לעשות, בדרך כלל חיים בזוגות, וכך דברים עומדים. אם אין טרגדיה קשה, אז בדרך הטבע, אחד או אחת הולכת לעולמה ראשונה, וזה, הייתי אומר, המשבר הנוסף, הקשה – ההתאלמנות, הבדידות, אובדן המשענת שבדרך כלל היא נעשתה או הייתה לאורך שנים רבות. וכאן מגיע המשבר השלישי, ובכך עוסקת השדולה החשובה, וזה מהמשבר של הירידה הקוגניטיבית והבריאותית, הפיזית. אני רוצה להודות על ההזדמנות להיות חלק ולהודות לך, חברת הכנסת. חבר ומפקד שלי, אלוף במילואים דורון אלמוג, חתן פרס ישראל – אני משתתף כאן בצער משפחתו, המוכה גם כך; אחיין שלו נהרג בתאונת המטוס, זה הצנחן שנהרג בשבת – הוא עושה דבר או שנים למען החזות, למען הצדק, למען הבריאות החברתית, ההוגנות החברתית, בשם מדינת ישראל ב"עלה נגב", מקום מקודש שבו יהודים וערבים, עולים חדשים וותיקים, בני כל המגזרים, עובדים ביחד, מספקים ביחד סביבה נהדרת למי שחייו מאותגרים יותר, קשים יותר, והוא תמיד אומר לי, אומר לנו: החברה נמדדת – חוזקה של חברה, כמו חוזקה של השרשרת, נמדד בעוצמתה של החוליה החלשה, וזו החוליה של הקשישים במצב הקשה ביותר. אני רוצה גם לומר בהזדמנות הזו, בהקשר של הביטחון החברתי, הביטחון הכלכלי, שנכון מאוד לבצע את אותם מהלכים ששר האוצר מוביל למען האוכלוסיות השונות, הכלכלות השונות, אבל אין ספק שמן הראוי לשפר את התוכניות הקיימות גם לטובת מה שהוזכר כאן קודם בשאלה – העסקים הקטנים, עשרות אלפי, אולי מאות אלפי בעלי העסקים הקטנים, שצריך לראות כיצד מסייעים למי שצריך בזמן הקורונה – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה צריך לראות? הייתם צריכים לסייע. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> כן, אני חושב שבהקשר הזה מוטב מאוחר. – – וכמובן, לאוכלוסיות מעוטות היכולת, עם משכורות נמוכות, מקבלי קצבאות וקשישים שונים. ברשותכם, אני רוצה לעבור לנושא שהוא ממן העניין – אני אפילו חושב שראשוני הדוברים כאן במליאה מייד אחרי הצגת החוק נגעו בו – וזה מה שנתפס בעיניי כעשייה של חתירה לכיוון של צדק ושוויון במדינת ישראל, וזהו חוק הגיוס ומתווה הגיוס, שיש לקדם אותו. אני מאוד מקווה, חושב שמן הראוי, שהכנסת תקדם בזמן הקרוב ביותר. אני מבין שזה נמצא בדיונים כרגע בוועדת חוץ וביטחון וצריך להגיע לקריאה שנייה ושלישית, והממשלה תקדם את החלטתה לייצב את אותה ועדה שתוביל את מתווה הגיוס. אם כן, אני שמעתי בקשב את הדברים שנאמרו בהתחלה לגבי חוק הגיוס, ואני בהחלט חושב שהדברים שנאמרו לגבי אותם ראשי ישיבות – שזו לא תאוותם או זה לא תפקידם לשחרר מדרך המלך או מדרך הישר, מבחינת תפיסת עולמם, את התלמידים שלהם לדבר אחר, גם אם הוא חשוב ככל שיהיה – אני יכול להבין אותו. אני מבין את המהלך הזה, ואין שום ספק שבמהלך הדברים או במהלך השנים, במהלך החקיקה, במהלך יצירת המתווה שאנחנו צריכים להיכנס אליו ולעמול עליו, צריכים לעסוק גם בנקודה הזו. אין שום ספק שמי שראוי שימשיך לדבוק בדרך אבותיו, בדרך הראויה, הוא יעשה את זה. אני רק חושב שכולם מבינים שיש גם אחרים, שהלימוד האינטנסיבי שנדרש הוא פחות לחם חוקם, ומאוד סביר שאפשר יהיה למצוא את שביל הביניים כדי לקדם את המהלך הזה. מתווה הגיוס הוא תפיסת עולם שאומרת: שירות צבאי הוא רק אחת מהאפשרויות, הזירות שבאות או שאפשריות לתושבי מדינת ישראל לסייע למדינתם בשגרה ובחירום. אני חושב שזאת אמירה מאוד חשובה. אגב, גם הצבא עצמו וכוחות הביטחון האחרים לא בהכרח זקוקים לכולם. אנחנו יודעים יפה שלא כולם בסופו של דבר ייקראו לשירות צבאי. נכון שבבקו"ם, בבסיס הקליטה ומיון הלאומי, צריכה להינתן עדיפות למיון עבור הצבא, אבל יש לפתח זירות פעולה לצעירות ולצעירים בני המגזרים והעדות והמוצאים האתניים השונים כדי לאפשר לכל אחד את הזכות להיות שותף ביצירת חברה מתקדמת, חברה צודקת, חברה שבה לא משאירים אף אחד מאחור, לא בזמן חירום ולא בזמן שגרה. לכן מתווה השירות פונה גם לציבור החרדי וגם לציבור הערבי, ואנחנו נעשה מאמץ גדול גם במשרד הביטחון, גם במשרדי הממשלה האחרים, לייצר את אותה זירה שבה צעיר וצעירה בגיל שעליו יוחלט יוכלו לשרת את המדינה כפי שמקובל, אם בשירות במדים כאלה ואחרים ואם בדרך אחרת. ברשותכם, אני מבקש לשתף את החברים, את האולם שהולך ומתמלא, בנושא שקרוב לליבי, והוא נושא החקלאות. אנחנו – אני אולי רוצה לפתוח בסקופ. סיפרתי לכם קודם סקופ על הפועל ומכבי תל אביב, אז אספר לכם סקופ נוסף, שקשור בחקלאים וברפורמה. חקלאי ישראל והארגונים היציגים שלהם, ארגוני החקלאים, התאחדות חקלאי ישראל, התאחדות האיכרים, המועצות האזוריות, התנועות המושביות, הקיבוציות – כולם מצדדים בצורך החד-משמעי בקיומה של רפורמה משמעותית, עמוקה, שתיגע גם במגזר ההטלה, גם במגזר הצומח. רק נושא אחד נשאר לסכם, וזה השאלה כיצד אנחנו מביאים את המהלך הזה – האם הוא נעשה באופן חד-צדדי או הוא נעשה בהידברות, כמו שראוי לקרות. אני יכול לספר לכם שבממשלה הקודמת, כאשר זכיתי לשרת את האוצר שנה קסומה אחת כשר החקלאות יחד עם שר האוצר דאז ישראל כץ, הובלנו את אנשינו, את המנכ"ל שלי, את אנשי אגף תקציבים, לשיח משותף בנושא ענף החלב, ענף שהוא לא פחות שנוי במחלוקת אידיאולוגית, לא פחות נושאים מקצועיים הושמו על השולחן. חודשים ארוכים, כמעט שנה של דיונים, אבל על דבר אחד הקפדנו, וזה לקיים שגרה רצופה של הידיינות עם החקלאים, יחד עם אגף התקציבים, יחד עם אנשי משרד החקלאות. התקיימו ויכוחים גדולים מאוד. הם נגעו בדיוק לנושאים שנמצאים בלב הדיונים שמתקיימים היום: יבוא, פתיחת מכסים, הורדת מכסים, המכסות של היבוא, אופן הסיוע לחקלאים – בדיוק הפרמטרים שבהם אנחנו עוסקים כאשר עוסקים בדבש, עוסקים בדגים, עוסקים בגידול בקר, ואותו דבר כאשר עוסקים בענף הצומח. אם כן, החקלאים משוכנעים שצריכים להפסיק את האנורקסיה התקציבית שהיא מנת חלקם לאורך שנים ארוכות. ואכן, הממשלה, שהשכילה לייצר תקציב, הממשלה הזו גם יודעת שיש סכום כסף, כ-420 מיליון שקל, שמיועדים לסיוע לאותם ענפי צומח, אם וכאשר אכן יתבצע. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> כן, זה מה שאנחנו עושים פה – Parler, פרלמנט, מדברים. מדברים. הינה, אני אקח משהו לשתות. את מזכירה לי, חברת הכנסת רגב, שמדי פעם צריך. אם כן, המצב שבו אנחנו נמצאים כרגע הוא שאנחנו מאוד רוצים לחדש את המשא ומתן. אנחנו מאוד לא רוצים שייווצר מצב שבו משרדי ממשלה משתמשים בסמכותם להורדת מכסים בלי להגיע להבנות עם החקלאים. אנחנו מאוד לא רוצים ליצור מצב שבו מליאת הכנסת הזאת תדון בשאלת המכסים. אני מאוד מאוד מקווה שנצליח להגיע למשא ומתן אינטנסיבי, רציני, שייגע בכל הנושאים. בתחום הדבש, לדוגמה – נושא מעניין, נושא מעניין, שאם יש לנו רגע של זמן, ואני חושב שיש לנו עוד קצת, אנחנו יכולים דבר אחד: הדבורים שגדלות בכוורות מייצרות דבש, את זה כל אחד יודע; אבל הדבורים הללו, בעוד הן מייצרות דבש, נותנות לעולם כולו ולחקלאות בכל מקום בעולם – וכרגע מדברים על החקלאות הישראלית – דבר הרבה הרבה יותר משמעותי, והוא האבקה. הדבורים עוברות, מפזזות, מדלגות, אדוני היושב-ראש, מפרח לפרח, ובדרך הזו, בעזרת קסם האבולוציה, או הבורא, אם תרצו, מעבירות אבקנים מפרח אחד לפרח שני. מאות מיליונים, אולי מיליארדים, של חרקים כאלה מבצעים פעולה מדהימה של הגברת הייצור. מה שיקרה אם חס וחלילה תהיה פגיעה קשה במגדלי הדבורים, בדבוראים, כפי שהם נקראים היום – פעם הם נקראו כוורנים, זה נשמע לא טוב; הדבוראים – אם הם יפסיקו לגדל מפני שנביא דבש מחוץ לארץ, מה שיקרה בפועל זה שלא יהיו כוורות. אז לא יהיה דבש ישראלי, לא נלקק את הדבש הישראלי דווקא, אבל מה שלא יקרה, שלא יקרה לנו – תהליך חיוני ביותר של האבקה. ופה כבר לא מדובר בכמה עשרות מיליוני שקלים של פגיעה בחקלאות ישראל, אלא פה מדובר, חברות וחברים, כבוד היושב-ראש, בפגיעה במאות מיליונים, יש אומרים מיליארד או שניים, אולי אפילו יותר, באיכות התוצרת הצמחית, שהיא נמדדת בעשרות מיליארדים. היא תיפגע קשות כתוצאה מהיעדר האבקה. זה בתחום הדבש. ולכן, כל מי שרוצה לעסוק בהוזלה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עברת מביטחון לחקלאות? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> ביטחון מזון. עכשיו אנחנו בביטחון מזון, כבוד היושב-ראש. אנחנו אומרים שבעודנו נאבקים, וצריכים להיאבק, על הורדת יוקר המחיה, צריך לעשות את זה בחוכמה כך שבדרך לא נשפוך את החלב בדלי הזה של הדבש. אני רוצה לעבור, ברשותכם, לנושא הביצים. אנחנו יודעים שמגדלי הביצים פזורים בעיקר – נמצאים בעיקר בפריפריה. רבים מהם, לפחות מחצית, נמצאים בגבול הצפון, גבול הלבנון, ברובם מושבניקים שזאת פרנסתם. אנחנו סוברים שלצד המהלך הרפורמי החשוב של הקצאת מאות מיליוני שקלים, שהם עדיין לא נראים באופק, לשיפור הלולים, להגדלת הרווחה גם של בעלי הכנף וגם של בני האדם שחיים בסביבתם, וגם שיפור הנראות והסביבה באותם מושבים, אנחנו צריכים לראות כיצד כל העסק הזה נפתר או נרקם במשותף – להגדיל את המכסות של ייצור ביצים בארץ, להוריד מכסים ולהביא מיליארד ביצים מחוץ לארץ. תשאירו בצד כרגע אם מאוקראינה אפשר או אי-אפשר, זאת פחות הנקודה שאני רוצה לשים אותה כרגע על השולחן, אלא היכולת שלנו לתאם בין ההשקעה, שמתחילה קודם כול בתכנון סדור של הלולים החדשים, של אזורי הגידול החדשים של אותם לולים, של שיפור הלולים, לכיוון של לולי מעוף, לולים שבהם רווחתם של העופות תישמר. התמיכה, הפיצוי לאותם מושבניקים מבוגרים שיחליטו לפרוש – כל המערכת הזו כולה צריכה להיתפר ולהיסגר בסנכרון גם של תקציב, גם של תכנון וגם של זמן. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אלון, שאלה: אביר קארה הגיע? אביר קארה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אני לא יודע מה קרה, אני הייתי פה כל הזמן. אני מאוד מקווה, מאוד מקווה, שלא נגיע לסיטואציה שבה במקום ליצור מציאות שבה, כפי שעשינו בנושא התכנון – אתם יודעים, גם במגזר החקלאי, גם במגזר הערבי והדרוזי – ליצור איזון של זמנים בין התכנון לבין הסדרת הבנייה, כך בדיוק צריך לעשות בצד העקרוני בתחום ההטלה. אנחנו צריכים ליצור מצב שבו אנחנו ראשית לכול נותנים פרספקטיבה ארוכת טווח, לכמה שנים, אנחנו מקצים את התקציב המתאים, אנחנו נותנים זמן להכשרת האתרים להזזה או לבנייה מחודשת של אותם לולים, ואז לבצע אותם בתיאום בין המשרדים הרלוונטיים בלי להאיץ בטרם עת ובלי לגרום לבוקה ומבולקה בענף הזה. זאת ועוד: צריך לומר, ענף ההטלה הוא ענף שיש חוק שמורה על תכנון בדרך מסוימת, על תכנון של ענף ההטלה. אני לא מציע שאנחנו, הרשות המבצעת, נתנדב לבצע שינויים הרי גורל, מהותיים, בחוק התכנון של משק ההטלה, או הביצים, ככה כדרך אגב. את זה צריך לעשות בהידברות, בהסכמה ובאופן כזה שבסופו של דבר לא נשבור את כל הביצים. אנחנו מדברים על תחום אחר, שהוא קטן, שהוא כבר נפגע, וזה תחום הדגים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם שמתם את כל הביצים בסל של גנץ. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> הדגים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שמתם את כל הביצים בסל של גנץ. ביטן, תקשיב. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> תחום הדגים הוא תחום מאוד מעניין. כבר לפני כמה שנים – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה בדרך לסיים? אני מבקש שיהיה רלוונטי לחוק. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> כבר לפני כמה שנים הופחתו המכסים מחלק מהדגים, והיום אנחנו רואים שהמחיר עלה בחזרה. זה לא אומר שלא צריך להמשיך ולדבוק בעיקרון שהוא העיקרון שעליו אנחנו מדברים, וזה מעבר מתמיכות עקיפות לתמיכות ישירות. מהן תמיכות עקיפות? בדרך כלל התמיכות שבאות דרך מכסים ומכסות, זו דרך שאנחנו משתדלים להגיע לעמק השווה, לאיזון הנכון. יש צורך להקטין את המכס, אבל הוא צריך להיות בחוכמה, והעיקרון הבסיסי שאנחנו למדנו מארצות אירופה – אותה אירופה שעכשיו היא במלחמה, אבל היא גם יודעת לעשות שלום וכלכלה ורווחה – העיקרון הוא פשוט: כעומק הורדת המכסים על תוצרת, על יבוא מבחוץ, כך גובה הסיוע לענפים, לענפי החקלאות, שנחשפים ליבוא נטול המכס. זו הפואנטה. עכשיו נשאלת השאלה הפשוטה והמקצועית כל כך של אותה טבלת אקסל שצריכים להעמיק בה אנשי מקצוע, אקדמאים, חקלאים, אנשי אוצר, אנשי משרד החקלאות. גם חבר הכנסת בן ברק יכול לסייע, הוא מבין דבר או שניים בתחום הזה. ושם אנחנו צריכים למצוא את האיזון הנכון בין ההפחתה של המכס על היבוא לבין הסיוע הישיר. הסיוע הישיר, למשל בתחום הדגים, יכול להיות למשל במחקר ופיתוח: איזה סוגים של דגים, דגי יבשה – דגים שמגדלים אותם ביבשה, אין עדיין דגי יבשה – או דגים שמגדלים אותם בים; ההשקעות הן החלק המשמעותי ביותר, ואני מקווה שיהיה סעיף, רכיב משמעותי מתוך הרפורמה שאני מקווה שתגיע אלינו, ותגיע אלינו בהסכמה. מדוע זה כל כך משמעותי? במסגרת החוק שנצביע עליו מייד, אנחנו מדברים על היכולת האנושית, על הפער האנושי. במדינת ישראל, ביישוב, כבר 140 שנה אנחנו עסוקים ביצירת פלא, בלקיחת קדמת הידע האנושי, שחלקו מתפתח כאן ממש, באוניברסיטאות שלנו – במרכז וולקני, בבית דגן, במרכזי הפיתוח שמקדמים גם משרד החקלאות, גם משרד המדע והחדשנות – והידע הזה שנצבר מגיע ישירות בדרך הזו אל החקלאי, ואנחנו מובילים ביכולת שלנו לאורך שנים לייצר יותר, להתייעל וכו'. נכון, יש לומר בהוגנות שהפריון בתחומים מסוימים הולך ויורד, והסיבה היא לא העצלנות שתקפה פתאום את החקלאים שלנו. נהפוך הוא – עיקר העיקרים הוא להבנתי הצורך שלנו להשקיע בפיתוח המדעי, בפיתוח שיורד לשורשי החיבור שבין הידע לבין היישום בשטח, ואם אנחנו נעשה הכול ולא נשקיע את מאות המיליונים מדי שנה בפיתוח הידע, הטכנולוגיה, החדשנות, בענפי הצומח ובענפי בעלי החיים, בייצור המזון, אנחנו לא עשינו דבר וחצי דבר. בתחום הדגים, שבו אני נמצא כרגע, אנחנו לא יכולים בלי לתת ליצרני הדגים – או גם ליצרני הדגים – את המעטפת הראויה. אני, ברשותכם, רוצה לעבור לסלט הפירות ולסלט הירקות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עשיתם סלט מהמדינה הזאת, שוסטר. הרגתם – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> תראו, בואו נראה קודם כול את העובדות. אכן, המחירים עולים, אבל אם רוצים במילה אחת לומר מה המצב שלנו מבחינת ההשוואה בין ישראל לבין האומות שאנחנו רוצים להשתוות אליהן, נגיד אירופה, אנחנו עדיין יותר זולים מאירופה, אבל אנחנו הולכים ומתייקרים. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> שוסטר, כל הכבוד – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> כדי לבצע את השינוי הגדול – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי זול? אנחנו יותר זולים מאירופה? << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> בסדר. עוד כמה דקות, עוד כמה דקות, אנחנו מביאים את כולם, אבל זה שאתה מדבר כל כך הרבה, פיליבסטר כזה ארוך – שאפו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שוסטר, במה אנחנו יותר זולים מאירופה? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אנחנו בירקות יותר זולים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בחייך, נו. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> חד-משמעית. חד-משמעית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> לא לא לא. אנחנו בהחלט נמצאים במציאות טובה שצריך לשפר אותה. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שעה זה לא הרבה, דרך אגב. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> אה, זה לא נחשב? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה שעה? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> מציאות טובה שצריך לשפר אותה. כיצד משפרים אותה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני דיברתי בלי כתוב שעתיים. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> בעקרונות שנמצאים בבסיס הרפורמה – העברה של התמיכה מתמיכה עקיפה, מתמיכה שסוגרת את הארץ על ידי מכסים באופן חכם, לתמיכה ישירה. התמיכה הישירה יכולה, כמו שאמרתי, להיות בתחום הפיתוח המדעי והטמעת הידע האנושי, במכשור, בהגברת היעילות, בהגברת הפריון, במעבר לאוטומציה, אבל זה צריך להיות גם בהקשרים אחרים. זה יכול להיות למשל במענק לפי השטח הקיים, וזה בהחלט דבר הגיוני, מה שלא יכול להיות – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יודע טוב מאוד שמענק זה לתקופה קצרה. אחר כך – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> זה נכון. באמת צריך לוודא שזה נמשך, אבל אני רוצה רק לסבר את האוזן, שתבינו. לפני שנה או שנה וחצי, בתחילת הדרך, דובר על 40 שקל לדונם. זאת הייתה בדיחה לא טובה, בדיחה עד כדי כך לא טובה, אדוני היושב-ראש, שההצעה שבה התחיל אגף תקציבים בשבתו עם משרד החקלאות ועם החקלאים הייתה 100 שקל לדונם, ואני שמח מאוד על כך שבאבולוציה של המשא ומתן הקצר והיעיל שכן התקיים אנחנו כבר הגענו להרבה יותר מזה, משום שבחלק מהענפים אנחנו לא נדרשים להורדת מכסים. אבל עדיין אנחנו נמצאים במציאות – – – << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> שוסטר, אתה יכול לרדת. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אנחנו נמצאים במציאות שבה אנחנו לא יכולים לקבל את המצב כפי שהוא, אבל על כך בפרק הבא. אני מבקש לאמץ את הצעת החוק שהביא שר הביטחון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה, שוסטר. דיברת מעל לשעה, רק חבל שהרבה דברים שאמרת הם לא מתקיימים, אבל לא משנה, לא ניכנס לזה כרגע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 33), התשפ"ב–2022, בקריאה ראשונה. הממשלה ביקשה הצבעה שמית. לפני זה, אני רוצה להקריא לפרוטוקול, ותקשיבו טוב, כל מי שהחוק הזה משפיע עליו. חברי הכנסת, לפני שנעבור להצבעה, האם יש חברי כנסת שיכולים להיות מושפעים מהצעת החוק – בהתאם לעצת היועצת המשפטית לכנסת – ולא עשו גילוי נאות במליאה בתחילת הדיון או שלא הקראנו את שמותיהם שנמסרו למזכירות הכנסת? אם לא, אבקש שיציינו זאת כעת לפרוטוקול. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, צריך להגיד כמה הם מושפעים – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – כמה אלפי שקלים בשנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שנייה. חברי הכנסת אופיר סופר ואלעזר שטרן הודיעו לי כי יכול שלהצעת החוק תהיה השפעה עליהם. אם יש עוד, אני מציע שיגידו. לא יכול להיות שרק שניים הודיעו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם גנץ מודיע, נכון? מי עוד? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מירי רגב מודיעה לנו. מי עוד? מרעי מודיע; נירה שפק מודיעה. תודה. מי עוד? יאיר גולן מודיע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש עוד מישהו? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, שיספרו כמה הם מרוויחים – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא צריך. בוא, יש תקנון, לא צריך לעשות לאנשים דברים כאלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שהציבור ידע כמה זה. 20,000 שקל בשנה, 30,000 בשנה – כמה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אפשר לגשת להצבעה, גברתי? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תקריאו את כל השמות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי. מזכירת הכנסת, מכיוון שהתבקשה הצבעה שמית – מה קרה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אני מבקש שתתחילי בהצבעה. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – נגד אלי אבידר – בעד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בושה. – – – שולמן – – – << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – בעד אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – נגד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – נגד אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – נגד מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – נגד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – נגד גבי לסקי – אינה נוכחת יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – בעד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> או-אה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – נגד מיכל רוזין – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – בעד מוסי רז – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – נגד מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גברתי מזכירת הכנסת, סבב שני למי שלא הצביע. << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ינון אזולאי – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מאזן גנאים – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – בעד חיים כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח גבי לסקי – בעד פטין מולא – נגד עידית סילמן – בעד מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האם יש מישהו מחברי הכנסת שנמצא באולם ולא הצביע? << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשם חברת הכנסת) אימאן ח'טיב יאסין – בעד << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש עוד מישהו? אין. תמה ההצבעה. אני מבקש שתסכמי את התוצאות. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> נפתלי בנט בדצמבר 2012: למי ניתנו הפנסיות ב-20 מיליארד, ב-250 מיליארד ב-20 השנים האחרונות ומי מממן אותן? התשובה היא משרד הביטחון. נפתלי בנט. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תגיד לי, לפיד, גם אתה קשור לפנסיות? טיל התפוצץ ליד הבית של ההורים שלך, שמעת צבע אדום, בלבנון – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אביר קארה, זה עבר על הקול שלך, זה על חודו של קול. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> על הקול של השולמן. הרגת את השולמנים, אביר. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> ידע כל עצמאי בישראל שאביר קארה מכר אותו. אתם מדושני עונג. הציבור יבוא איתכם חשבון אחד-אחד. הציבור מקיא אתכם, ואנחנו רואים את זה בסקרים. אתם מדושנים, אתם שבעים ואתם נגד מעמד הביניים של הציבור הישראלי. זה מה שאתם. תתביישו. בושה. העיקר התוצאות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא להפריע, בבקשה. אני קורא את התוצאות. בעד הצעת החוק – 57, נגד – 56. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה. לאיזו ועדה אתם רוצים? << קריאה >> שר הביטחון בנימין גנץ: << קריאה >> חוץ וביטחון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ועדת הכנסת? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> כספים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כספים? הכנסת. אני קובע שיש יותר מוועדה אחת. הצעת החוק תעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. << נושא >> בחירת סגן ליושב-ראש הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני עובר לנושא הבא בסדר-היום. ליושב-ראש ועדת הכנסת יש הודעות. בבקשה, אחת עם הצבעה. << דובר >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את המלצת ועדת הכנסת בדבר מינוי סגן זמני נוסף ליושב-ראש הכנסת, בהתאם לסעיף 2 לתקנון הכנסת. כזכור, בכנסת הזו עדיין מכהנת נשיאות זמנית, מאחר שטרם התגבשו מלוא ההסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה. מספר החברים המקסימלי בנשיאות הזמנית הוא תשעה. מכהנים בה כיום חמישה מהקואליציה ושלושה חברים מהאופוזיציה. לפיכך, מקום פנוי נוסף היה שמור לאופוזיציה. ועדת הכנסת ממליצה למנות את חבר הכנסת יעקב אשר לסגן זמני נוסף לתקופה של שנה. כהונתו תסתיים, בעזרת השם, ביום ז' באדר התשפ"ג, 28 בפברואר 2023, או עם מינוי סגנים קבועים ליושב-ראש הכנסת, לפי המוקדם מביניהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, לשבת. מכיוון שיש הסכמה בין האופוזיציה לקואליציה שלא יהיו דוברים, אני נועל את האפשרות לדוברים. ואני עובר להצבעה אלקטרונית. מי שבעד יצביע בעד, מי שנגד – נגד. הצבעה מס' 3 בעד הצעת ועדת הכנסת – 36 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת לבחור את חבר הכנסת יעקב אשר לסגן ליושב-ראש הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תוצאות ההצבעה: בעד – 36, נגד – אין, נמנעים – אין. איפה הנבחר? << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> חבר הכנסת יעקב אשר, רוצים לברך אותך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יעקב, בהצלחה בתפקיד. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> תודה רבה. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הודעה נוספת, בלי הצבעה. קדימה. << דובר >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הצעות החוק כמפורט להלן יועברו לדיון בוועדות האלה: ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (עילות חיפוש בלא צו בית משפט) (הוראת שעה), התשפ"ב–2021, מ/1456. ועדת הכספים תדון בהצעת חוק האלה: 1. הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון –הצמדת מחיר הדירה למדד), התשפ"ה–2022, פ/3132/24, של חבר הכנסת אלכס קושניר וקבוצת חברי הכנסת; 2. הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון – הצמדת מחיר הדירה למדד), התשפ"ב–2022, פ/3064/24, של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' וקבוצת חברי הכנסת. ועדת ביטחון הפנים תדון בהצעות החוק האלה: 1. הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון – הגבלת אזור מגורים לעבריינים שנשלח למעון), התשפ"ב–2021, פ/2601/24, של חברת הכנסת עדית סילמן; 2. הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון – הרחבת סמכות בית המשפט בנושא קטינים), התשפ"ב–2021, פ/2464/24, של חברת הכנסת מירב בן ארי. << נושא >> השלמת הרכב ועדות הכנסת << נושא >> << דובר >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> הודעה נוספת. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אבקש להודיע על איוש חברים בוועדות האלה: בוועדה המשותפת של ועדת הכנסת וועדת הכספים לתקציב הכנסת – מטעם ועדת הכספים, במקום הפנוי לסיעת ש"ס יכהן חבר הכנסת ינון אזולאי, ובמקום הפנוי לסיעת יהדות התורה יכהן חבר הכנסת משה גפני. בוועדה המשותפת של ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון לתקציב הביטחון – במקומות הפנויים לסיעות האופוזיציה, מטעם ועדת הכספים יכהנו חברי הכנסת אופיר כץ מסיעת הליכוד, חבר הכנסת ינון אזולאי מסיעת ש"ס וחבר הכנסת משה גפני מסיעת יהדות התורה; מטעם ועדת החוץ והביטחון יכהן חבר הכנסת מאיר פרוש מסיעת יהדות התורה. בוועדת הפנים והגנת הסביבה – במקום הפנוי לסיעת ישראל ביתנו תכהן חברת הכנסת לימור מגן תלם. בוועדה המיוחדת לענייני הקרן לאזרחי ישראל – במקום הפנוי לסיעת ישראל ביתנו יכהן חבר הכנסת אלכס קושניר. תודה לך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הודעה לסגנית מזכירת הכנסת. << דובר >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית – הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 141), התשפ"ב–2022, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. עוד הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בעקבות דיון בהצעתו של חבר הכנסת אופיר כץ בנושא: בחינת השפעת חוק המצלמות במעונות היום. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון דיני העבודה (העלאת שכר המינימום, הוספת יום חופשה והסדר להשלמת שעות חסרות), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1516).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון דיני עבודה (העלאת שכר המינימום, הוספת יום חופשה והסדר להשלמת שעות חסרות). יציג את הצעת החוק השר מאיר כהן. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, הצעת חוק ממשלתית. החוק המוצע – תיקון דיני העבודה (העלאת שכר המינימום, הוספת יום חופשה והסדר להשלמת שעות חסרות), התשפ"ב–2022 – כולל תיקונים לחוק שכר מינימום, חוק חופשה שנתית, חוק שעות עבודה ומנוחה וחוק הודעה לעובד, שבאחריות שרת הכלכלה והתעשייה. מטרתו של החוק המוצע לעגן תיקונים שונים בחקיקת העבודה כחלק ממכלול של איזונים שתכליתם לייצר יציבות וודאות לעובדים ולמעסיקים. זאת, בהמשך לשורה של הסכמים שנחתמו במגזר הציבורי ולדיוני פורום שולחן עגול המורכב מנציגי הממשלה, ארגוני מעסיקים והסתדרות העובדים הכללית החדשה. הדיונים נערכו במהלך נובמבר 2021 בעקבות פרוץ משבר נגיף הקורונה, אשר הוביל לפגיעה בכלכלה הישראלית, ובמטרה לקדם מהלכים לטובת יציאה מהמשבר הכלכלי ולעודד את הצמיחה במשק. אשר לתיקון המוצע לחוק שכר מינימום – מוצע להעלות את שכר המינימום באופן מדורג, עד לסך 6,000 שקלים עד לדצמבר 2025 בחמש פעימות. אשר לתיקון המוצע לחוק חופשה שנתית – מוצע להגדיל את מספר ימי החופשה שזכאים להם עובדים בעד חמש השנים הראשונות, מ-16 ימי חופשה ל-17 ימי חופשה. אשר לתיקון המוצע לחוק שעות עבודה ומנוחה – על מנת לאפשר גמישות ואיזון בין שעות העבודה לשעות הפנאי, מוצע לתקן את ההסדר בדבר תגמול בגין שעות נוספות המובא בסעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה, כך שניתן יהיה להשלים שעות שהעובד מחסיר ביום אחד עם שעות נוספות שהעובד מבצע ביום אחר באותו חודש עבודה. זאת, בכפוף להגבלות שנקבעו בחוק, כגון השלמת שעות חסרות רק עם השעתיים הנוספות הראשונות ביום עבודה, יכולת השלמה עד 17 שעות חסרות בחודש, מתן הודעות מתאימות לעובדים ומגבלת שכר של כ-1.5 משכר המינימום. אשר לתיקון המוצע לחוק הודעה לעובד – מוצע להוסיף לרשימת הפרטים שיפורטו בהודעה על תנאי העבודה גם את אפשרות השלמת שעות חסרות, לפי ההסדר להשלמת שעות חסרות בהתאם לתיקון לחוק שעות עבודה ומנוחה, וזאת כדי שהעובד יהיה מודע להסדר שיכול לחול עליו. מוצע כי תחילתם של התיקונים בחוק שעות עבודה ומנוחה ובחוק הודעה לעובד המוצעים בסעיפים 3 ו-4 להצעת החוק תהיה תשעה חודשים מיום פרסום החוק המוצע. כמו כן מוצע לקבוע כי במהלך שלוש השנים מיום תחילתם של התיקונים האמורים בחוק שעות עבודה ומנוחה ובחוק הודעה לעובד, יבחן הממונה על זרוע העבודה את השלכות יישום ההסדר להשלמת שעות חסרות כמפורט בתיקון לחוק שעות עבודה ומנוחה על העובדים ועל המעסיקים, ובתום התקופה כאמור יגיש את המלצותיו לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. הצעת החוק נוסחה בהתאם לסיכומים שהושגו בין כלל בעלי העניין המרכזיים במשק, ומשכך, יש לפעול לקידומה ואישורה בוועדת העבודה בכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה, מכובדי השר. ראשון הדוברים הוא חבר הכנסת מוסא גפני. חבר הכנסת גפני, אתה חבר כנסת ותיק יותר ממני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא הייתה הצבעה כזאת שח"כים ערבים תמכו בחוק – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, לא הייתה. אני תכף הולך לדבר על זה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> אתה לא יכול, אתה לא יכול. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זה בניגוד למה שאומר קרעי, שכאילו הוא רק נתן את הזכויות – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, זו גזענות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> – – רק לח"כ יהודי. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זאת גזענות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זאת גזענות. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זאת גזענות. מה פתאום. אביר קארה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> גזענות. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אביר קארה זה רק אחד. הערבים שתמכו בחוק זה – – – << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> למה? זה לא גזענות? זה לא גזענות? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הם הרבה, זאת סיעה שלמה. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> לא, גם מה שאתה אומר. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> למה? << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> לא, מה שטיבי, סליחה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, טיבי אומר שזה לא – – – << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> הוא מחלק לפי ח"כים ערבים ולא ערבים. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> טיבי אומר שזה לא בסדר שאמרו שאביר קארה – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש מפלגות ערביות, אם אתה לא יודע. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אחמד, אביר קארה עשה על זה סיבוב חודשיים בתקשורת. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – נגד החוק והצביע בעד והעביר את זה. זה לא רק – – – << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> גפני, אני מבין את טיבי מצוין. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה לא רק אביר קארה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אה, קרעי רוצה לציין להיסטוריה שאביר קארה התייחס לזה רבות. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני מבקש לומר את הדבר שאנחנו כולנו עדים לו שבוע אחרי שבוע: הממשלה הזאת מתנהלת כמו ספינה ללא קברניט, ללא כיוון, לא יודעים לאן נוסעים. כל רגע בא מישהו אחר ומציע איזו הצעת חוק שחלק גדול מהקואליציה בכלל נגד. עד לרגע האחרון הערבים היו נגד. הם לא היו בעד, רע"מ היו נגד, אבל אמרו להם: אם אתם לא תצביעו בעד, לא תקבלו את מה שהבטיחו לכם – שאגב, גם ככה הם לא יקבלו. בא אביר קארה מהשולמנים, והוא נגד החוק, הוא הודיע שהוא נגד החוק. ישבו איתו שם, כנראה שהבטיחו לו גם הבטחות – שגם לו לא יקיימו – והוא בא להצביע בעד החוק. איך נפלו גיבורים. כמו מפלגת העבודה ומרצ, שהיו נגד, בצדק. מפלגת העבודה ומרצ, שהיו נגד, הם באו לכאן – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הגורים, הגורים. הרב גפני, הגורים, לא הגיבורים. הגורים. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. – – ונפלו כמו זבובים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מזמן הם לא גיבורים. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא יודע מה הבטיחו להם, שבין הקריאה הראשונה לשנייה והשלישית הם יוכלו להתנגד. איך מנהלים כך מדינה? איך מנהלים מדינה? ומה מביאים לנו עכשיו? עכשיו מביאים חוק של שכר מינימום, אחרי שהממשלה מטפחת את העלאת יוקר המחיה. כל יום כשמגיע דיון – בכלל, כשמגיעים דיונים לוועדת הכספים זה העלאת מיסים. היום העלאת מיסים על הרכב הדו-גלגלי. את הרכבים שמורידים את הגודש מהכבישים מחייבים עכשיו במיסים. ככה החליטו באגף תקציבים ברשות המיסים. ואז מביאים עכשיו חוק של העלאת שכר המינימום, שבלי החוק הזה השכר היה עולה בין כה וכה, היה עולה יותר, ומציגים את זה כהישג, מציגים את זה כאילו שהם דואגים. הם לא דואגים לשום דבר. הם מעלים מיסים, הם מעלים את יוקר המחיה, הם מעלים את הדלק, הם מעלים את החשמל, הם מעלים את הכול, הם מעלים את הדיור. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נגמר הזמן, חבר הכנסת גפני. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים. אני אומר לכם כאזרח המדינה, אני מודאג מהאין-ממשלה הזאת. מסתובבים פה ראש הממשלה, כל שבוע, זה שמכונה ראש הממשלה, ושר החוץ, ראש הממשלה החליפי, ושר הביטחון והשרים הבכירים, כל היום, ומנהלים פה משא ומתן כמו שמנהלים בשוק, כמו תגרנים. בושה וחרפה, לאן הם מובילים את הספינה הזאת. אני מקווה שבקרוב הממשלה הזאת תרד מהחיים הציבוריים שלנו ותלך לאופוזיציה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גפני. חבר הכנסת אלי כהן. << דובר >> אלי כהן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, החוק הזה, כמו הממשלה הזאת, הוא חוק של הונאה. לחוק קוראים העלאת שכר מינימום, אבל בפועל החוק הזה מוריד את מה שמגיע לעובדים על פי החוקים ועל פי התקנות. רק לפני כמה דקות אושרה תוספת של כמעט 2 מיליארד שקלים לפנסיות של צה"ל. מגיע להם. כמובן שהיה צריך לעשות תיקונים, לתת ללוחמים יותר, לעורפיים פחות. כמובן שהם לא עשו את זה, ובזבזו כאן כספים מיותרים. אבל בזמן שהם מביאים להעלות את הפנסיות במיליארדי שקלים, הם שוחקים את שכר המינימום. הרי אלמלא החוק הזה, שכר המינימום היה עולה בצורה משמעותית יותר. הרי יש נוסחה, והנוסחה אומרת ששכר המינימום הוא 47.5% מהשכר הממוצע במשק. אז מה עושה הממשלה הזאת? גורמת להתייקרות מחירים מן הצד האחד, ומן הצד השני דואגת לא לתת לעובדים החלשים ביותר את מה שמגיע להם. הממשלה הזאת היא שדואגת להתייקרות המחירים, היא שהעלתה את מחיר החשמל, מחיר המים, הארנונה, מחיר הגז לבישול. אפילו את מחירי התרופות היא העלתה. מן הצד השני, היא גורמת להתייקרויות, אבל את הפיצוי של עשרות השקלים שמגיע בצדק למי שמרוויח שכר מינימום היא גוזלת ממנו. תאמינו לי, גם היום במדינת ישראל מי שמצליח לחיות ביוקר המחיה עם 5,300 שקלים, תאמינו לי, מגיע לו שאפו. זה כמעט בלתי אפשרי לחיות במדינת ישראל עם כל ההוצאות, במיוחד אם אתה אב משפחה – או אם משפחה – ואתה צריך לפרנס את הבית עם הסכום הזה. אז מצד אחד הם מוסיפים אלפי שקלים לפנסיות, מן הצד השני הם עושקים את החלשים ביותר ולוקחים מהם עשרות שקלים. אגב, מה עוד קובע החוק? שפעם עובד שהיה עובד, לדוגמה, 12 שעות, אז מגיע לו 4-3 שעות נוספות – עכשיו לא. אם יום אחד הוא עבד פחות, אז הוא לא יקבל 125% ו-150% על אותו יום שהוא עבד יותר; יעבירו את זה ליום השני. למה? לחזק את החזקים, להחליש את המוחלשים. זאת ממשלת תל אביב-רעננה, ממשלה מדושנת, ממשלה מנותקת. ואגב, אני אומר, למה הם עושים את זה? כי כל המדושנים האלה כנראה אין להם אף חבר, אף אחד במשפחה שמרוויח שכר מינימום. הם לא יודעים, אחרת הם לא היו מעיזים לגזול, פשוט לגזול את אותם אלו שקמים לעבוד ומרוויחים את אותו שכר מינימום שהם עושים. אין מילה לומר מאשר בושה. ממשלה שצריכה להתבייש, שבאה וגוזלת, פשוט גוזלת מהחלשים ביותר את מה שמגיע להם. לפני כמה דקות מעלים באלפי שקלים למי שכבר יש לו פנסיה, וגוזלים 50, 60, 70 שקלים בחודש ממישהו שבאמת מחשב כל שקל. אני, היו חותכים לי את היד, לא הייתי מצביע לקחת 50, 60 שקלים ממי שמרוויח שכר מינימום. ממי שמרוויח שכר מינימום. כל אחד צריך לקום, להסתכל על עצמו במראה ולדעת שהוא לקח לו את זה. אני אומר, בחיים אחד הדברים שמנחים אותי זה צדק, זה הגינות, זה לתת לכל אחד את מה שמגיע לו. למה פתאום לקבוע בנוסחה "הנמוך מביניהם"? למה לקחת מהחלשים ביותר? אז אני מקווה שיהיו, שיהיה צדיק אחד בסדום שיתעשת, שיהיה צדיק אחד בסדום שלפני כמה דקות הצביע על תוספות של מיליארדי שקלים לפנסיות של אנשים, ויגיד: לא, אני לא אקח את כבשת הרש, אני לא אקח את עשרות השקלים שמגיע ממי שמגיע לו את אותו שכר מינימום. אגב, איפה השר? גברתי, איפה השר? אני בלי משקפיים. מי זה שם? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תמר, תמר. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> תמר זנדברג, אני רוצה לשאול אותך: האם מורך ורבך רן כהן היה מצביע בעד חוק שלוקח עשרות שקלים בחודש ממרוויחי שכר מינימום? האם הוא היה מצביע בעד זה? אני מכיר את רן כהן. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> תשאל אותו – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> רן כהן. לשאול אותו? אני בטוח לא אשאל אותך. אתה מושחת. אותך אני אשאל? גם אתה יודע, לפי התשובה שלך זה מראה כמה אתה יהיר, כמה אתה לא מכיר אנשים שמרוויחים שכר מינימום. תתבייש לך. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> מה זה קשור? << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> רק לפני כמה דקות הצבעת בעד תוספת של אלפי שקלים לטובת הפנסיה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מוסי רז, יכול להיות שבטעות קראת לו מושחת, הוא לא בדיוק מושחת. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא לא לא, אני התכוונתי לזה, כי מי שמצביע – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הוא לא זיהה אותו. לא זיהה. הוא שאל אותי מי זה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני בלי משקפיים. מי שמצביע בעד תוספת של אלפי שקלים, לפני כמה דקות, לפנסיונרים שמרוויחים סכומים גבוהים, ולוקח עשרות שקלים, עשרות שקלים ממי שמגיע לו שכר מינימום – אגב, המילה "מושחת" זה מחמאה. ואני שואל אותך, השרה זנדברג: אלה הערכים שעליהם גדלת? אלה האנשים בדרום תל אביב שעליהם תסתכלי? זה הדיור הציבורי שבזמנו רן כהן, שהעביר אותו – בחיים הוא לא היה לוקח מאותם אנשים את כמה עשרות השקלים. אז אני מציע לך, תאמיני לי, אם יש לך קצת מצפון, השרה תמר זנדברג, תרימי טלפון לרן כהן. תרימי טלפון לרן כהן ותשאלי אותו, מה אתה היית עושה? מדוע הכניסו את המילים "הנמוך מביניהם"? תתביישו לכם. תמר, גם את יכולה להתבייש בעצמך, שאת לוקחת – את יכולה להמשיך לדבר עם מוסי רז, אבל השיחות שלך עם מוסי רז לא יעלימו את הבושה ואת הכתם כשאת לוקחת עשרות שקלים ממרוויחי שכר מינימום שמגיעים להם בצדק ולפי הנוסחה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> שיתביישו להם מי שיצביעו היום בעד החוק הזה, שגוזל מהחלשים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לנו פה סיטואציה. יש לנו פה סיטואציה שבה האליטה של מדינת ישראל, או זאת שמכנה את עצמה אליטה, חברה יחד ויצרה דיכוי מוחלט של הרוב הציוני בישראל, דיכוי אין-סופי. האליטה, שהפרקליטות בידיים שלה, המשטרה בידיים שלה, התקשורת בידיים שלה, האליטה – ורזי ברקאי יושב ומקונן, מקונן באמת, איך לקחו לו את המדינה, איך המדינה ברחה לו בגלל אנשים כמוני או כמו אבא שלי, שהעריצו אותו שנים ולא ידעו שהוא שונא אותם. פשוט לא ידענו. האליטה הזו עכשיו דאגה לעצמה יפה-יפה, כי זה מה שהאליטה יודעת לעשות – האליטה השבעה, האליטה מדושנת העונג, האליטה העשירה, האליטה שחולשת על כל מוקדי הכוח, ופשוט לא מצליחה להבין כשאנחנו באים אליה עם מספרים ואומרים לה: אנחנו בתת-ייצוג בכל מקום עם כוח. הם לא מצליחים להבין את המסר הפשוט הזה. אליטה אינטלקטואלית, אליטה משכילה, אליטה שלא נכנס לה לראש, היא פשוט לא מצליחה לקלוט מה זה נקרא תת-ייצוג בכל מוקד כוח, האליטה הזו פינקה את עצמה הערב בפנסיות אחרי שהיא יצרה חרם ונידוי ודיכוי לעמך ישראל. התיישבו פה האנשים העשירים מהמקומות הנכונים, עם הדעות הנכונות. עכשיו גברים ונשים בני 50, 60, 70 מקבלים תוספת לפנסיות שהם קיבלו ממילא ויקבלו עד יומם האחרון על פני האדמה הזאת. על חשבון מי? על חשבון המדוכאים, אלה עם הסגנון, אלה שמדברים לא יפה, אבל הם כן יודעים לשלוח את הילדים שלהם לגולני בלי פנסיה תקציבית, הם כן יודעים לפתוח עסקים עצמאיים ולדאוג ל-50% מהכלכלה בישראל, לדאוג לתעסוקה – לזה הם טובים, לזה הם ממש מצוינים. אבל האליטה יודעת לקחת ולא לחלק. אנחנו נמצאים עכשיו בסיטואציה שבה האליטה זורה חול בעיניים של עמך ישראל ומדברת על אוקראינה ורוסיה. רק על דבר אחד האליטה לא יודעת לדבר – על איראן. בזמן שאיראן ממהרת לנשק גרעיני, האליטה שמה לנו בטלוויזיה שלה ובתחנות הרדיו שלה שירים נעימים, תוכניות ריאליטי, כדי שעם ישראל לא יבין שהוא צועד לקראת אסון, לקראת תהום ביטחונית. אבל האליטה בשלה. האליטה גם ידעה להרוג פה יותר אנשים עם חיסונים, עם תרופות, עם מחקרים בין-לאומיים במהלך הקורונה מאשר בממשלת נתניהו – כמה הם צעקו אז, אתם זוכרים – יותר מאשר בממשלת נתניהו, כשלנתניהו היו עצים ואבנים. זה מה שהיה לו, זה הדבר היחידי שהיה לו להילחם בקורונה. להם יש נשק גרעיני מול הקורונה – הרגו פי שניים. הטלוויזיה של האליטה לא תראה את זה, לא תדווח את זה. אין יותר מחדל, אין יותר עצמאים, אין יותר מנהלי בתי חולים שמתראיינים, שום דבר. 200% תפוקה בכל בית חולים בישראל, המצב הבריאותי הולך ומידרדר – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה, גלית. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – נגד אחד, בנימין נתניהו. להתעורר ולהבין, האליטה נגדכם, היא לא איתכם. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה. חבר הכנסת בוסו, שמחליף את חבר הכנסת אחמד טיבי מבחינת התור. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אתה מזהה באיחור, חבר הכנסת – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> גם ביטון מזהה. האיש בעל אמביציות ושאיפות לגיטימיות. שלוש דקות. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להקריא לכם ציוץ שעדיין לא יבשה עליו הדיו: "צה"ל חשוב לכולנו, אבל לא ייתכן שנכשיר בזבוז מיליארדים מכספי הציבור לטובת קבוצה קטנה בעלת כושר השתכרות גבוה. כשהגדלת הרמטכ"ל תגיע לכנסת אצביע נגד". תנחשו מי אמר? אביר קארה, שקרע את השולמנים פעם נוספת, בגד בהם, גנב את הקולות שלהם ובאצבע שלו הוא פעם אחר פעם הולך נגדם. ובסך הכול מתי הוא אמר את זה? ב-16 בינואר 2022. אדוני היושב-ראש, אנחנו עכשיו נמצאים בחוק. אל לכם לדאוג, אזרחי מדינת ישראל, קציני ומפקדי צה"ל, שחשובים לכולם, יקבלו את התוספת שלהם, אבל הערב הכנסת הצביעה בעד הגדלת שכר המינימום ב-54 אגורות לשעה. את זה אתם תקבלו. קואליציה שעסוקה בהישרדות שבוע אחר שבוע, מי מקפל את מי, אבל בסוף מקפלים את אזרחי מדינת ישראל. אחד מחברי הקואליציה הזו, שנלחם על יוקר המחיה, על המסכנים, על המוחלשים – לא שמענו אותם. הם רק עסוקים במי מקפל את מי בשביל שיעבור עוד שבוע ועוד איזה חוק יעבור בשביל לרפד את הכיסאות שלהם. שמענו היום גם בשורה – חבר הכנסת ג'וב טוב כלפון מקדם הצעת חוק שמי שמתפטר בחוק הנורבגי לא יוכל לחזור. במילים אחרות, הוא רוצה לבטל את החוק הנורבגי בשביל שהוא יישאר. ממש נחמד. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש ניגוד עניינים פה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> כן, מדהים. מעניין שאילת שקד, בתור חברת מפלגתו ושרת הפנים, תאשר לו בשביל שהיא לא תוכל לחזור אחר כך לכנסת. אבל עזוב, הם לא מתואמים אחד עם השני. אתה ראית את הפארסה שהייתה כאן בחוק הקודם – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> פארסה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> פארסה אמיתית. עד ההצבעה הם עוד לא יודעים אם יש להם רוב. מקפלים זה את זה, זה את זה. אחר כך חלק בחוץ, מוסי רז וגבי לסקי ואימאן ח'טיב יאסין בחוץ, לראות שאביר קארה יצביע, ואז נכנסו. תגיד לי, זה נשמע לך נורמלי? אם זה כל כך חשוב, ביטחון מדינת ישראל, איפה הקואליציה הזו? אבל זו קואליציה של רמאות שמתעסקת בעצמה, מתעסקת בהישרדות שלה. בגדתם באזרחי מדינת ישראל, התנתקתם מהם ואתם לא זוכרים אותם. אנחנו כאן בתנועת ש"ס נזכיר לכם נאום אחר נאום את יוקר המחיה, את המוחלשים, את אותם אנשים שאתם מרמים אותם שבוע אחר שבוע. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת בוסו, שדיבר במקומו של חבר הכנסת אחמד טיבי. חיים ביטון. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> מי זה? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חיים ביטון, חבר הכנסת. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אני יודע למה שמת את אורי לפניי – פשוט הוא היה צריך להרים לי לנושא. ד"ר אחמד, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בהמשך לנאומו וההרמה שהרים לי חבר הכנסת בוסו יקירי – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> במקום חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> במקום חבר הכנסת טיבי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חשוב היה לציין זאת. לכן עכשיו תתחיל. << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> לא לשכוח, רבותיי, לא לשכוח שאנחנו נמצאים בתקופה שיש כרגע מלחמה שניטשת בין רוסיה לאוקראינה, וגם שמענו שיש נפגע ישראלי. אני חושב שמן הנכון ראשית להביע סולידריות עם אחינו, ובעיקר עם אחינו שנמצאים שם, וכמובן עם העם, ולאחל שיהיה שלום עולמי. אבל, חבריי חברי הכנסת, בואו לא נירדם ולא נשכח את המציאות הקיימת כרגע במדינת ישראל, והמציאות הזאת גם נעזרת במידה מסוימת בתירוצים של העלאת יוקר המחיה עקב המלחמה. הרי כולנו יודעים שאם במקרה המלחמה הזאת הייתה מתחילה כמה שבועות קודם, היו מסבירים לנו כאן, כל הממשלה הנכבדה וכל הכלכלנים שלהם, שהכול קרה בגלל המלחמה, כמו שעכשיו הם מנסים להציג שהעלייה הנוספת בדלק, שמביאה את הדלק למצב, למחיר שכבר לא היה הרבה מאוד שנים – מטילים אותה לכאורה על המלחמה הזאת. רבותיי, המלחמה שיש לנו בתוך המדינה הזאת על יוקר המחיה זו המלחמה האמיתית שלנו. אחרי הסולידריות עם המלחמה שיש שם, צריך לדעת, אנחנו נמצאים במצב שאנחנו כל יום מקבלים בשורות חדשות. הבשורה האחרונה שקיבלנו זה שהמחירים של הדיור עלו בנובמבר-דצמבר בעוד 1.5%, שזה מגלם עלייה של כ-11% מהמחירים שהיו באותה תקופה אשתקד. מצד שני מודיעים לנו שיש עלייה של אינפלציה של 3.1%. מי שעושה חשבון פשוט ומהיר ויודע שעליית מחירי דיור, שהיא משקפת עלייה בשכירות, היא משקפת עלייה בחומרי הבינוי, בתשומות הבנייה – לא יכול להיות שאם אלה כאלה עליות גדולות, כל העלייה באינפלציה היא אך ורק 3.1%. אז אם נכנסים טיפה, טפח מתחת לקרקע, מגלים שבמדינת ישראל, בשונה מרוב המדינות בעולם, לא מגלמים בחישוב של האינפלציה מחירים של דיור. זאת אומרת שאם אנחנו רוצים לדעת את האינפלציה שיש באמת עכשיו, היא צריכה להיות ברמה דו-ספרתית, מה שאומר לנו שהמצב שלנו במדינה הזאת, הדרדור של הכלכלה במדינה הזאת לציבור, במיוחד בעיית האינפלציה, ובמקביל אותה עליית שכר המינימום – אני לא רוצה להתבטא בצורה גסה מדי; לתת 54 אגורות תוספת, הצחוק הזה הגדול על אותם אנשים שמתקשים, בגלל יעד אינפלציה כזה גבוה, ולאחרים אין בעיה; פנסיות אחרות – אין בעיה, אפשר עד השמיים באלפי שקלים – זה רק מגלם אטימות, אטימות זוועתית של ממשלה כזאת, שבאים לצייר לנו כאילו הם מתקנים מה שלא יהיה. רבותיי, אם אנחנו מסתכלים על מחירי הדלק, אם אנחנו מסתכלים על המחירים של תשומות הבנייה, של הבנייה, של הדיור, אנחנו מוצאים שאנחנו נמצאים בתקופה הקשה ביותר זה כ-12 שנה. ועל כן אני קורא לממשלה הזאת לעשות דין וחשבון לעצמה ולהפסיק בסגנון ושיטת השלטון, כמו שקרה עכשיו, הנושא הזה שעכשיו עלה בפנסיות המורחבות של האנשים שברוך השם לא חסר להם, ולדאוג לציבור המסכן שנאנק תחת האינפלציה הגבוהה הזאת בהעלאת שכר מינימום מזערית שכזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מודה לך מאוד. חבר הכנסת איימן עודה – היה פה; חבר הכנסת אמיר אוחנה – לא כאן. חבר הכנסת הפעיל והדינמי משה ארבל. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, באופן טבעי היה מצופה שאדבר, ממש דקות ספורות לאחר אישור חוק הפנסיות התקציביות לקציני ולוחמי צבא ההגנה לישראל באצבעותיהם של חברי רשימת רע"מ, על הנס הגדול הזה, על אתחלתא דגאולה, שגאולתם של ישראל קמעא-קמעא, שהיא מגיעה גם לדרגה כזאת שחברי התנועה האסלאמית מצביעים בעד לוחמי צה"ל. אנחנו רואים את זה, אדוני היושב-ראש, מול העיניים, את הנס הזה, הגדול. אבל לא על זה אני אדבר. אני אדבר, ברשותך, אדוני היושב-ראש, על סוגיית צמצום הפערים. סוגיית צמצום הפערים בחברה היא משימת לאומית. אנחנו חייבים לחתור לכך שכל ילד בקריית שמונה – או בחורה – בביתר עילית, בכל מקום, יוכל לחלום ולהגשים את החלום. במה הדברים אמורים? אנחנו נמצאים כרגע אחרי קידום החלטת ממשלה – ואני מברך את שר הביטחון על זה – על העברת היחידות הטכנולוגיות של 8200 ודומותיהן לנגב. תהליך חשוב; תהליך שחייב לפתוח את שעריו לאוכלוסיות רבות, פריפריאליות, שעד היום לא היו חלק מהתהליך הזה. לצערי הרב, קיבלתי היום עדכון שאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שהיא שהייתה אמורה לקחת תחת חסותה את התכנים, את הלימודים האקדמיים בעבור אותם חיילים העוברים את תהליך ההכשרה לאותן יחידות טכנולוגיות, לא תישאר זו שתכשיר אותן, ויש מאבק של אוניברסיטת תל אביב להמשיך להכשיר את אותם חיילים. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני רק מתקן אותך. אני אספר לך, כיושב-ראש ועדת המשנה להשכלה גבוהה, שיש הרבה כתבות, וזו אחת מהן – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אני אשמח מאוד שהמציאות תהיה כמו שאתה אומר. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא אמרתי מה המציאות, אבל – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> דבר אחד מתבקש והכרחי, שהתודעה תהיה ברורה: סטודנטים בפריפריה לא שווים פחות מסטודנטים במרכז. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש, יש. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו חייבים לחתור לכך שלא רק באיכות, גם בכמות, יהיו יותר אנשים שיעברו – – – << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אספר לך. אשנה את כל הנאום שלי כדי לענות לך. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אשמח מאוד. אנחנו חייבים להבין שזה אתגר לאומי ממדרגה ראשונה. כאשר אותם סטודנטים יוכשרו בבאר שבע, יוכשרו בבאר שבע – יישארו לגור בבאר שבע, וההשפעה שלהם על הנגב, החזון האדיר הזה יוכל לבוא לידי מימוש רק אם באמת נפנים את הצורך הזה בשינוי. אני מאוד מקווה, ולי לפגוע באוניברסיטת תל אביב – החזקה והמבוססת – שבאמת יבינו כולם וישלבו ידיים לטובת צמצום פערים בחברה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה ארבל. אני מזמין את חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני פה, ראית את השם שלי? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, טרם. אתה דובר אחד אחריו, אחרי עופר כסיף. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה מה שקרוי נאום הכנה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, היום התקיימו חגיגות עיד אל-אסראא ואל-מעראג' פי באב אל-עמוד פי אל-קודס. אלפים השתתפו. בדרך כלל משתתפים ילדים, הורים, מחלקים ממתקים, חגיגות של פעם בשנה. הכול התקיים בשמחה, ילדים רקדו, אכלו ממתקים, עד שמשטרת ירושלים החליטה להתערב בבאב אל-עמוד. היא פיזרה אותם ברימוני הלם, ואחר כך השתמשה במכת"זית לאורך כל הרחוב, לאורך כל הרחוב, מי שרואה את הסרטון, תוך כדי ירי ואלימות. היכו בברוטליות צעירה בת 12 שלושה-ארבעה גברים, שוטרים פחדנים, מוגי לב. לאחר מכן הסרטון מראה תמונה קשה, אכזרית, של ירי רימון הלם שפגע במנאוור בורקאן, בת תשע, ילדה חירשת בעלת צרכים מיוחדים. כן, שוב משטרת ירושלים פוגעת בילדים ובילדות פלסטינים בעלי צרכים מיוחדים. היא נפגעה בראשה, נפגעה בלסת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כל זה בגלל שאכלו ממתקים? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בגלל שהיו באזור באב אל-עמוד עם המשפחה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק בגלל שהם אכלו ממתקים? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, בגלל שתקפו אותם. מותר לפלסטינים לחגוג את עיד אל-אסראא ואל-מעראג'. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה מה שהיה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק אכלו ממתקים? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, לא, תראה את הסרטון – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> או שגם זרקו אבנים תוך כדי אכילת הממתקים? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ואתה תראה שאין מקום לשאלה שלך. אין מקום לשאלה שלך. תראה את הסרטון, אני חושב שאתה תרגיש מבוכה ובושה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שלח לי אותו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אשלח לך. אני העליתי את זה בציוץ בטוויטר, אגב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אה, אוקיי, אני אבקש אותו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> והתמונות הן תמונות קשות, גם של פיזור האירוע, גם של האלימות וגם של תקיפת מנאוור בורקאן, הילדה המתוקה הזאת, שנפגעה מרימון הלם ישיר. הדברים האלה הולכים ומצטברים. הם היו בממשלה הקודמת, אבל הם יותר קשים לאחרונה, בממשלת הזאת, ממשלת השינוי לרעה. חברי הממשלה הזאת והקואליציה אחראים להידרדרות ולברוטליות האלימה הזאת בירושלים המזרחית, באל-קודס. (אומר בערבית: הממשלה הזו והקואליציה אחראיות לשיגור רימון ההלם הזה, לפציעתה של מונוואר בורקאן ולתקיפה של הנערה בת ה-12, ופיזור אנשים באמצעות רכבי המים – מכת"זיות – לכן לא שמעתם עד עכשיו קול אחד מהקואליציה הזאת שמתנגד.) לא שמעתם מחאה אחת מחברי הקואליציה הזאת, הקואליציה שמגינה על הכיסאות שלה במחיר של ירי בילדים עם צרכים מיוחדים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חבר הכנסת אחמד טיבי. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> קראת את הציוץ שלי היום? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> האמת, לא קראתי, אבל התכוונתי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – בסוף אתה מצביע הפוך, מה זה משנה? אתה בא כמו איזה פופאי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת, אנא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא. מצחיק אותי אתה, אתה הבן אדם שהכי מצחיק אותי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת, אתה לא צריך להשיב על הדיון ביניהם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, לא, אני אשלים את המשפט שלי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כמו פופאי, הוא מצביע בדיוק הפוך, כל יום, כל יום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אתה מייד עולה לדוכן. בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חברי מוסי רז, אני מעריך אותך מאוד, מעריך את ההשתתפות שלך בהפגנות, מעריך את הציוצים והעמדות שאתה מציג. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל פה הוא מצביע הפוך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל התמיכה שלך בקואליציה – הקואליציה הזאת והממשלה קיימות על חודו של קול. אחד הקולות האלה הוא הקול שלך, ולכן גם אתה נושא באחריות למה שנעשה בירושלים המזרחית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת טיבי. אני מזמין את חבר הכנסת עופר כסיף. בבקשה, אדוני. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, באפריל 1949 כתב העיתונאי אריה גלבלום בעיתון הארץ מאמר בשם "עליית תימן ובעיית אפריקה". בשפה המזכירה את ההסתה של ימינו נגד האזרחים הערבים, והמזעזעת בגזענותה לא פחות, הציג גלבלום את משנתו המזוויעה, וכתב: "לעומת זאת מוצג סימן שאלה רציני ומאיים על ידי העלייה מצפון אפריקה – – – זוהי עליית גזע שלא ידענו עדיין כמוהו בארץ – – – לפנינו עם שהפרימיטיביות שלו היא שיא. דרגת השכלתם גובלת בבורות מוחלטת, וחמור עוד יותר חוסר הכישרון לקלוט כל דבר רוחני – – – אך יותר מכל דבר אחר קיימת עובדה בסיסית אחת – אי-יכולתם להסתגל לחיים בישראל. ומעל לכל אלה – עצלנותם הכרונית וסלידתם מעבודה". עד כאן הציטוט. כמה נורא שחלק – ואני מדגיש: חלק – מקורבנות הגזענות המפא"יניקית של אז מובילים את הגזענות האנטי-ערבית ולעיתים אף האנטי-אשכנזית של היום. זה כמובן לא אומר שהגזענות כלפי היהודים יוצאי ארצות ערב והאסלאם ואפלייתם נעלמו. נהפוך הוא – אלו נמשכות ואף ביתר שאת. שורשי ההתנשאות הגזענית כלפי המזרחים ואפלייתם נטועים במבנה החברתי-כלכלי של החברה הישראלית ובפערים המעמדיים שהתקיימו מלכתחילה בין העדות, ולמעשה רק הולכים וגדלים. כפי שהראה הסוציולוג פרופ' שלמה סבירסקי, מצבם הנחות של המזרחים הוא תולדה של אופן שילובם בכלכלה הישראלית, ולא של תכונות תרבותיות או אחרות שאותן כביכול הביאו עימם מארצותיהם, כפי שהוציא דיברתם רעה גלבלום. בישראל, מראה סבירסקי, התהוותה חלוקת עבודה עדתית שבה השליטה על ההון מרוכזת בעיקרה בידי אוכלוסייה אשכנזית, "בורגנות תוצרת ישראל", בלשונו, בעוד מרבית האוכלוסייה המזרחית משוללת שליטה בהון. ממצאי דוח שפרסם הביטוח הלאומי ביוני 2021 מצביעים על כך שהיתרון של אשכנזים בהשכלה גבוהה ובהכנסה לא הצטמצם, ובהשכלה אף גדל. בדור השני הפער בשיעור בעלי השכלה אקדמית בין אשכנזים לבין מזרחים הוא 15.5 נקודות האחוז. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בדור השלישי הפער עולה ל-18.6 נקודות האחוז. פערי הכנסה מעבודה שכירה ועצמאית לא השתנו משמעותית במשך הדורות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בשנת – תרשה לי עוד קצת, אדוני – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, אדוני, אנחנו אחרי הזמן. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בשנת 2017 ההכנסה החציונית של גברים מזרחים בני 30–43 שעבדו לפחות שמונה חודשים בשנה בני הדור השני הייתה 91% מעמיתיהם האשכנזים. יש עוד הרבה נתונים, אני לא ארחיב. החוק שלפנינו – ובזה אני מסיים – יפגע קשות בעובדים ויוביל לשחיקה של שכר המינימום ולהגדלה של הפערים החברתיים הגדולים ממילא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> במובן זה החוק הוא עוד נדבך בניצול המעמדי ובאפליה הגזענית של הציבור המזרחי – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – כמו גם הערבי והחרדי. חובה להצביע נגדו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנא הקפידו על הזמנים. תחשבו לכם את מספר המילים, בטח אם אתם נואמים מדף כתוב, ואם לא, יש לכם שעון בפניכם. בבקשה, חבר הכנסת דוד אמסלם. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אביגדור, אני רוצה לספר לך בדיחה. בנט, היה לו איזה חבר ילדות, הוא רצה לבקר אותו לא מזמן. אמר: טוב, ניסע לרעננה, נבוא אליו, לא ראיתי אותו 30 שנה. הוא בא מארצות הברית, מגיע לרעננה, פוגש איזה מישהו בדרך, אומר לו: סלח לי, איפה גר כאן ראש הממשלה בנט? אומר לו: מי, הנוכל הזה? לך ישר, בסוף הרחוב, שם תשאל. הגיע לסוף הרחוב, רואה עוד בן אדם עובר, אומר לו: סלח לי, איפה גר ראש הממשלה בנט? אומר לו: מי, הרמאי הזה? תלך עוד ימינה, תלך 700 מטר, שם תראה איזה בודקה, שם תשאל. הוא מגיע לבודקה, פוגש עוד בן אדם, אומר לו: תגיד, איפה גר ראש הממשלה בנט? אומר לו: מי, הנוכל, הרמאי, השקרן הזה? בסוף הרחוב, שם הבית שלו. טוב, מגיע לבית, פותחים לו את השערים, הוא רואה את בנט, מתחבקים, מתנשקים, ואז הוא אומר לו: תגיד, בנט, למה לך כל זה? אומר לו: אני אגיד לך את האמת, לא חסר לי כלום, אבל הכבוד, הכבוד. זה בנט, הרמאי, הנוכל, איך אני אומר. מספר לנו שהתקשרו אליו לתווך. אמרתי לעצמי: תשמע, אתה בן אדם, שישה מנדטים בקושי יש לך, אתה לא יכול לתווך בין גנץ לבין ליברמן, הם בזים לך כולם, אתה חניך תורן והם מכפכפים אותך, כל אחד מהם. הרי אין לך שום משמעות בממשלה הזאת, אתה יודע את האמת, דבר וחצי דבר. כלום. הרי אתה חניך תורן, אתה רץ מזה לזה. זה לא רוצה – אתה קופץ לזה; ההוא לא רוצה – אתה הולך לנסות לפייס את זה. עזוב אותך, אתה אפילו כישלון כאן, לא בתיווך, אתה כישלון ברמה של המפלגה שלך. הרי את אחוז החסימה אתה לא עובר. אתה מדבר עם פוטין, מתקשר אליו ואומר לו: הנשיא פוטין, אני יכול לתווך? מה תגיד להם? בוא, בוא תספר לנו. בוא תספר לנו מה החוכמה, הגליק הגדול שיש בך, שבאמת אתה חושב ובאמת אתה מאמין כבר לבלופים של עצמך. השיירה הרגה אותך. אתה באמת מאמין שאתה ראש ממשלה אמיתי, אתה באמת מאמין שיש לך איזה יכולות מינימליות. אז בוא אני אספר לך, מר בנט. הצעתי לך: לך יום אחד לשוק מחנה יהודה ותשמע – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> בלי השומרים שלך. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> תשים מסכה, דרך אגב, ותחפושת, כדי שלא יזהו אותך, ואז תשמע מה עם ישראל האמיתי אומר עליך. אתה לא תאמין, אני מבטיח לך. אתה לא תישן בלילות. אתה לא תאמין מה הם חושבים עליך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ואז אתה תבוא, תשים את המפתחות, תרוץ הביתה ולא תצא יותר אף פעם, מהבושה, אם יש לך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת דוד אמסלם. אני מזמין את חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת אבי מעוז. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> איתן, איך אתה מתאפק לא לצחוק מהבדיחות האלה שלו? מה, זה חלק מההסכם הקואליציוני? להיות אמיץ ולא לצחוק – – – תאמין לי, בנט לא רואה, עכשיו הוא באמצע שינה. הוא באמצע שינה, הוא לא שם לב אפילו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, (אומר בערבית: היום הוא יום עליית הנביא מוחמד השמיימה, ואנו מאחלים לאומה האסלאמית ולאומה הערבית ברכות חמות לרגל יום מכובד זה.) אדוני היושב-ראש, לפני דקות עבר חוק הפנסיות ב-57 נגד 56. פעם ראשונה בהיסטוריה החוק הזה, שנותן פנסיות תקציביות בסכומים נכבדים, עשרות אלפי שקלים, עובר בקולות של חברי כנסת ערבים. ואני שמעתי את יושב-ראש המפלגה שלך, אדוני היושב-ראש, אומר שלמעשה אין שום תקציב נוסף, שמדובר באותו הסדר, ואני מקריא מתוך נוסח החוק ודברי ההסבר. תשמעו מה כתוב: "ההסדר המוצע נותן עדיפות לאוכלוסיית הלוחמים וקובע כי לקצבתם יצורף שיעור נוסף של שלושה אחוזים, מעבר לשיעור המצורף לכלל הפורשים מצה"ל. תכליתו של הסדר זה להעניק תגמול ראוי לחיילים ששירתו כלוחמים, בשל המאפיינים הייחודיים של מסלול השירות והפעילות בתפקידי לחימה". זה מה שהחוק הזה בא לתת – עדיפות ותמריץ לחיילים וללוחמים של צבא הכיבוש של ישראל בשטחים הכבושים, (אומר בערבית: לחיילי צבא הכיבוש אשר מדכאים את בני עמנו בשטחים הכבושים. על הדבר הזה הצביעו חברי כנסת ערבים, לטובת החוק הזה.) עכשיו, בתמורה – יוקר המחיה. הדלק מתייקר לשיעור של 7 שקלים, החשמל מתייקר, הארנונה מתייקרת – הכול מתייקר – ומביאים לנו עסקת חבילה, בשורה לשכבות החלשות. ומה זה, נעמה לזימי? מביאים לנו הצעת חוק שכר מינימום, 6,000 שקל. יחי שכר המינימום. אבל זה לחמש שנים, זה עד סוף 2025. אבל העובדים, אל תבטחו ואל תצפו – זה 100 שקל לשנת 2023-2022. 100 שקל לחלק ל-186 שעות זה 54 אגורות, זה חצי שקל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה חצי שקל, אדוני היושב-ראש. תודה רבה לממשלה, תודה רבה לשר האוצר. אני מחזיר את החצי שקל הזה. בבקשה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת מעוז. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת היא שאני נבוך. הממשלה הגדילה לעשות עם חוק הפנסיות התקציביות שעבר לא מזמן. בשעה שכל העם סובל מיוקר המחיה, בשעה שכל העם נאנק תחת עליית המחירים המשתוללת ברחובותינו, כאשר הלילה מחיר הדלק עומד לעלות ב-34 אגורות לליטר – עלייה של יותר מ-5% – מביא שר הביטחון את חוק הפנסיות ומסביר שביטחון ישראל בנוי על זה; שאם החוק לא יאושר, זה יחליש את צה"ל ואת הביטחון הלאומי. רבותיי, אין הנדסת תודעה יותר גדולה מזו. לפני ששר הביטחון ממהר לרפד את הפנסיות של חבריו בסכומים גבוהים, ועוד בתקופת משבר, מן הראוי היה שישקיע מחשבה בדרכים לחזק את הביטחון הלאומי, למש, על ידי חיזוק התודעה של חיילי צה"ל ומפקדיו באמונה בצדקת דרכנו, ועל ידי הגנה עליהם מפני שטיפות המוח מבית מדרשם של יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר וגורמים פרוגרסיביים נוספים, מתוך הצבא ומחוצה לו. הניסיון להכניס בכוח נשים לכל יחידה בצה"ל, לא מתוך שיקולי ביטחון אלא מתוך רצון לקדם אג'נדות פרוגרסיביות, הוא הסכנה לביטחון הלאומי. שטיפת המוח והתודעה לחיילי יחידה 8200 ולשאר חיילי אגף המודיעין – זה מה שמחליש את צה"ל. העיסוק של צה"ל באג'נדות פרוגרסיביות שלא קשורות לייעודו ולתפקידו והעיסוק של בכירי צה"ל, יחד עם שר הביטחון, בהטבות לעצמם ולחבריהם, זה מה שגרם לכך שאמון הציבור בצה"ל ירד מרמה של 90% לאורך השנים לרמה של 78% לא מזמן. אין הוכחה יותר מוצלחת לכך שהממשלה הזאת נמצאת במצב קשה של ורטיגו, כלומר, הממשלה סובלת מאובדן התמצאות מרחבית. לא רואים את המרחב של הציבור הרחב ואת טובתו. לא רואים את המרחב של זהותה של מדינת ישראל ואת ייעודה. הכול אינטרסים אישיים של אחיזה בקרנות המזבח. בנאומים הבאים הלילה, בעזרת השם, ארחיב על הוורטיגו של כל מרכיבי הממשלה והקואליציה. חבריי חברי הכנסת, כשכל הטייסת והטייסים נכנסו לוורטיגו, אז מקרקעים את הטייסת. הגיע הזמן לקרקע את הממשלה הזאת, שכל ראשיה השונים, איש-איש במשרדו ובתחומו, נמצאים בוורטיגו אחד מתמשך. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מעוז. חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח. חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לברך אותך, חבר הכנסת גינזבורג, אחרי שהקואליציה, ברוך השם, מתייצבת ואל הדגל אנחנו נדרשים – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עברה משוכה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – הכנסת נדרשת לתמוך בחוקים, שכמו שאומרים, הבוס, ראש כחול לבן, מבקש, ונאבק בשביל זה. אתה, כאחד החכ"ים של המפלגה הזו, הסיעה הזו – אז אני מברך אותך. אני מברך אותך גם על עצם החוק הזה. החוק הזה שמוגש הוא חוק – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני חושב שאתה צריך לברך את לוחמי צה"ל ואת משרתי הקבע בצה"ל. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> את זה. על הנושא הזה כבר דיברתי בחוק הקודם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ראיתי, ראיתי. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> איחלתי – אתה רצית להפריע לשר, ואני – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא רציתי להפריע. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה רצית לומר לו משהו, ואני אמרתי שאני מאחל לכל המשרתים הצלחה ושהקדוש ברוך הוא יהיה בעזרם. אבל החוק הזה הוא חוק טוב, אני לא יכול לומר שהוא לא חוק טוב, בפרט כאשר אתה בא ומיטיב עם חלשים, למרות שהחוק הזה לא בא לומר: זה כן וזה לא. יש כאלה שיש להם ירושות ואין להם תלוש שיכול להראות להם – התלוש שלהם הוא אולי קטן יותר או שאין להם תלוש בכלל, אבל לא נכנס לשאלה הזו. החוק הוא חוק טוב. מה שכואב לי זה שהחוק הזה בא בממשלה כזאת שאני לא זוכר שהיא עשתה משהו טוב למעוטי היכולת. לא רק שהיא לא עשתה משהו טוב למעוטי יכולת אלא אדרבה, איפה שהיא יכלה לפגוע במעוטי יכולת, היא עשתה את זה – עשתה בנוסח פוטין, רוסיה מול אוקראינה, באגרסיביות. הרי כולנו זוכרים איך הממשלה הזו קמה, וידענו בדיוק מיהו שר האוצר ובידי מי מפקידים את ועדת הכספים. אנחנו יודעים בדיוק את התפיסה, התפיסה הכלכלית של שני האישים האלה, בפרט שבית היוצר שלהם ואיך שהם בנויים ואיך הם חושבים שהם יכולים לקבל קולות – זה רק מלומר שהם ידכאו את החרדים, אצלם החרדים לא יקבלו כסף. אני, יש לי רק תקווה אחת. למה תקווה? מכיוון שאני מכיר את ליברמן, וכל קדנציה הוא משנה את האג'נדה. פעם האג'נדה שלו היא לא לתת זכות בחירה לערבים – או שיש אזרחות או שיש נאמנות, אבל לא יכול להיות שלערבי ניתן זכות בחירה. עכשיו האג'נדה שלו היא להכות בחרדים. למה? כי הוא לא מוצא מקום שהוא יוכל לאסוף קולות, רק כאלה שהם בשנאה לחרדים. הממשלה הזו, ששר האוצר שלה ידע להביא, מייד עם הקמת הממשלה, דברים שהם פשוט דרקוניים, פוגעים בציבור החרדי – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אני לא יכול להצביע בעד חוק כזה גם – הוא כנראה יעבור. אני לא נותן יד לחוקים שממשלה רעה כזאת, שבמודע, אוהבת, נהנית, מעוניינת לפגוע במעוטי יכולת. לא יכול לתת יד, לא יכול להיות חלק מהדבר הזה. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת פרוש. חברת הכנסת לימור מגן תלם – אינה נוכחת. חבר הכנסת יוסי שיין. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> יוסי שיין יתקן את פרוש, בסדר. א שיינע מעשה. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היו לי כמה דברים לומר, גם על החוק הנוכחי, וגם על דברים אחרים, כולל ברכות, באמת, על החוק החשוב הזה, חוק הפנסיות; על כל הסוגיה הזאת של אנשי הצבא. כל מי שרואה היום את המצב באוקראינה ורואה את המצב הגלובלי, מבין מה זה חוסנה של מדינה, מה זה חוסנה של ריבונות. לא צריך בכלל להתלבט על הדבר הזה, אבל על אחת כמה וכמה, בכל הנושאים הקשורים לטכנולוגיה הישראלית, לפיתוחים הישראליים, דברים שדורשים באמת, את פיתוח המוח. פה אני רוצה באמת לדבר עם ידידי חבר הכנסת ארבל. אני עומד בראש ועדת המשנה של הכנסת להשכלה הגבוהה. אנחנו עמלים קשה, באמת, להפוך את כל הנושא הזה של ההייטק, כל הנושא של ההנדסה, כל הנושא של הקדמה, לנחלתם של רבים ככל שניתן. זה דורש מחשבה מעבר לאקדמיה; זה דורש מחשבה של שילוב של האקדמיה, של התעשייה, של מערכות הביטחון הישראליות, וכמובן של מערכת החינוך כולה, במין גישה הוליסטית שמתחילה מילדים קטנים עד אנשים בוגרים. הדבר הזה גם דורש, כפי שאמרנו, חבר כנסת ארבל, חשיבה גיאוגרפית, חשיבה דמוגרפית, חשיבה מעמדית וכל אותם דברים שדיברת עליהם. לכן, כך ראוי שיהיה. מדינת ישראל – חבר הכנסת ארבל יודע – עוברת מטמורפוזה עצומה בכל הנושא הטכנולוגי. רק השנה – אני אספר לכם, בצורה מדהימה – הולכים ונבנים כ-250,000 מטר נוספים על ידי חברת HIPPO, על ידי חברת מיקרוסופט, על ידי חברת פייסבוק, שנקראת כרגע META, וההשקעות בדברים האלה עצומות. לכן, אנחנו בתוך החברה שלנו חייבים באמת לבזר את כל העוצמה הגדולה הזאת, שמשנה גם את המעמדות בישראל בגלל השכר. קודם כול, יש חובה על אוניברסיטאות, באמת, כמו שאתה אמרת; פתחנו מכללות גדולות – אני לא יודע אם סיפרתי לך אי פעם, הייתי בהתנדבות נשיא מכללת הגליל המערבי בזמנו; להביא את כל הנושא הזה, כולל למשל הצבא, שיורד כרגע לנגב, שדיברנו על זה. רק לפני כמה דקות שוחחתי עם נשיא אוניברסיטת באר שבע – אחרי שאתה דיברת – על כל הנושא הזה, איך באמת לשלב את אוניברסיטת באר שבע כ-hub של הדברים האלה. יש לעיתים, בהחלט, ויכוחים על כל מיני דברים, אבל החזון הוא אותו חזון, וצריך לדחוף אותו כל הזמן קדימה. בוועדה שאני עובד בה, אדוני, רק שתדע, קיבצנו את כל אותם גורמים, מהתעשייה, מהחינוך, מהמכללות, את כולם הבאנו יחד. אנחנו יושבים ומנסים, לרבות עם מר דדי פרלמוטר, שמונה על ידי משרד החינוך לעשות את הדברים האלה. ידידי השר עודד פורר – אני לא יודע אם הוא נמצא פה – ואנוכי עובדים כרגע על כל הנושא הזה של המדבור, של אילת, להביא דברים באמת למקומות אחרים מבחינה זאת, לנגב ולגליל וכן הלאה. יש מאמצים כבירים בכל הנושאים האלה. יש מחסור של כ-18,000 מהנדסים במדינת ישראל. כל הגדרת ההנדסה השתנתה. שינוי לימודי נדרש כאן ולכן כולם באמת משנסים מותניים ומנסים לשנות את ההוויה הישראלית. פה אני אומר לחבריי חבר הכנסת פרוש וחבר הכנסת אייכלר – קודם פרוש היה פה – אנחנו רוצים שגם הילדים החרדים יהיו בתוך הדבר הזה. לא סתם, זה לא דיבור או התרסה לבוא ולומר שיש ללמוד אנגלית ומתמטיקה ומחשבים כאילו זו גזרת גורל. זה חשוב על מנת להיכנס באמת לתוך מצבת כוח האדם הישראלית, לעשות מה שקוראים באנגלית upper mobility – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מסיים. לכן, חבר הכנסת ארבל, אני מבטיחך, כידיד שלך, שכל הדברים האלה הם לנגד עינינו. אנחנו לא רוצים, חלילה, שכל מדינת ישראל תתנקז אך ורק למרכז, שכל מה שקורה יהיה במרכז, והפריפריה הגיאוגרפית והדמוגרפית תסבול, חלילה. ההפך, כל המטרה – וזוהי גם המטרה של 8200 בכל התוכנית העצומה שלהם – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – של 100,000 – אני מסיים, אדוני – גישה ל-100,000 ילדים מכל הארץ על מנת לגייס אותם, חמש יחידות מתמטיקה וכן הלאה. יושב פה שר החינוך לשעבר, שמכיר את הדברים האלה. לכן זה היה חזון, אין בלתו, לכולם. אם לפעמים מתפספסים דברים, צריך לדבר, לסגור אותם, אבל זו לא התנצחות אלא זה באמת עבודה קשה שאני לקחתי על עצמי בתור יושב-ראש ועדת המשנה להשכלה הגבוהה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שיין. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. אני שוב מבקש מחברי הכנסת, אנא הקפידו על הזמנים. מדובר בנאום בן שלוש דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אולי תופתעו, אבל אני רוצה לדבר על הצלחתה המסחררת של הקואליציה הזאת. האמת, הקואליציה הזאת מצליחה – אם אפשר להגיד על זה הצלחה – בדבר אחד: לייצר מציאות אבסורדית, בלתי מתקבלת על הדעת, המשאירה אותנו כל פעם מופתעים מחדש. בזמן שתוקפים את האנשים שבאו לחגוג את אל-אסראא ואל-מעראג' בירושלים המזרחית; בזמן שפוצעים ילדה בת תשע ועוצרים ילדה בת 12 ומשתמשים במכת"זיות על כל האנשים שעומדים – ילדים, נשים, משפחות, שעומדים וחוגגים ולא עשו כלום. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> סתם עשו את זה? סתם עשו את זה? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תסתכל בווידיאו ואחר כך תפתח את הפה. אחרי שאתה רואה את התמונות, אם יש טיפה של אנושות, אתה תבין על מה אנחנו מדברים. אבל לאטום את האוזניים ואת העיניים ולא לרצות לראות זה משהו אחר. באותו זמן שתוקפים בצורה כזאת, בעצם, הממשלה מצליחה להעביר את הפנסיות של כוחות צבא הכיבוש, בעיניי, פנסיות שנותנות פריבילגיה גם למיליטריזם וגם למי שמקיים את המיליטריזם במדינה הזו. עוד מציאות אבסורדית – מי שמעביר את החוק הזה: זה עובר בקולות של אנשים שטענו כל הזמן נגד מיליטריזציה ונגד כיבוש, בקולות של מרצ, של רע"מ, של מפלגת העבודה. עוד מציאות שהיא בלתי מתקבלת על הדעת – בזמן שנותנים תוספות תקציביות אדירות לפנסיות האלה באים, ובעוד כמה רגעים גם יצביעו על חוק שחוסם את האפשרות של העלאה אמיתית של שכר המינימום. בזמן שמעלים את המחירים, נותנים למחירים להשתולל ולהוריד עוד ועוד משפחות אל מתחת לקו העוני, באים ומחליטים שכל מה שמגיע למשפחות האלה זה 54 אגורות תוספת לשעה. כל מי שעובד בעבודות, יקבל משהו כמו 100 שקל נוספים בחודש. שלא ישלו אותנו שאין תקציבים, כי תקציבים לפנסיות לחיילים היה, ולקצינים יש – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אבל לאנשים שמתחת לקו העוני, הממשלה הזו מצליחה ליצור מצב אבסורדי שבו מי שמרים את הסיסמאות נגד הכיבוש, מצביע בעד פנסיות כאלה, ומי שמדבר על עוני ועל ייצוג של שכבות מוחלשות, מוכן להצביע לחסימת העלאת שכר מינימום והצלת משפחות שמתחת לקו העוני. זה כבר מצב מביש. אני לא יודעת איך הולכים הביתה לאחר ערב כזה ומצליחים להירדם לאחר הצבעות כאלה. תתעוררו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. תתחדשי על התספורת. אני מזמין את חבר הכנסת יואב גלנט, בבקשה. << דובר >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קשה להפריז בחשיבותו של האירוע שקורה כעת במזרח אירופה. אנחנו נמצאים בתחילתו של עידן שונה. העולם שאנחנו חיים בו לובש אופי אחר, ואני מניח שהדבר הזה יגרור שינויים מרחיקי לכת בהתייחסות ברחבי אירופה, ואולי במקומות נוספים. אני אומר את זה כי היום אירופה בנויה על כך שמישהו אחר יגן עליה. למישהו הזה קוראים אמריקה. האירופים משקיעים 2% מתקציבם בנושא הביטחוני כולו, כולל היבטי הפנים והיבטי החוץ. חלק ניכר מהכסף הזה הולך לפלטפורמות ימיות ואוויריות. לעומת זה, אני מסתכל על פעולותיה של מדינת ישראל, כפי שהיא עשתה אותן לאורך 100 שנים, משנות העשרים ועד ימינו אנו. למעשה, זה הזמן להגיד לעצמנו: בחרנו בדרך נכונה, אנחנו פועלים באופן נכון. אנחנו חשבנו על הנושא הזה כתפיסת עולם כתוצאה מלקח הדורות. למעשה, כאשר התחוללה מלחמת העולם הראשונה, מייד אחריה הוקמה ההגנה ולאחר מכן האצ"ל, כי היישוב העברי, שמכיר וחווה את ההיסטוריה היהודית במשך אלפיים שנה, הבין שהוא צריך להגן על עצמו בכוחות עצמו. כמובן שהאיומים היו אחרים, אבל הוקם כוח מגן, וכתוצאה מזה הגענו, כעבור 28 שנים, למצב שבמלחמת השחרור יש לנו כבר צבא שבדרך וממשלה שבדרך – שקראו לה מועצת העם. התהליך הזה הוא תהליך שאנחנו מתכוננים אליו. מאז האיומים הלכו והשתנו כל הזמן. מה לא השתנה? המחויבות של אזרחי ישראל, של המנהיגות הישראלית, של הלוחמים בצה"ל וגם של האוכלוסייה האזרחית כולה להיות מוכנים להגן על עצמנו בכוחות עצמנו. רבותיי, אנחנו צריכים – 1. לתת לעצמנו ציון גבוה על המעשה הזה. וכשאני מדבר על עצמנו, אני מדבר על מנהיגות לאורך עשרות שנים ועל מקבלי ההחלטות; הדבר השני – אנחנו חייבים להמשיך בדרך הזאת. כל מי שחשב אי-פעם לא לעשות גיוס חובה, שחשב שאפשר להביא אנשים להילחם רק באופן מקצועי, טועה טעות גדולה. למעשה, אנחנו מצליחים למצות מתוך עם ישראל, מתוך חיילי צה"ל, שהם כל שכבת הגיוס או רובה – אנחנו מצליחים למצות את הטובים ביותר, כי השכלנו להסביר להם שלהתגייס ולשרת את המדינה ולהגן עליה זה דבר מרכזי. אם לא היינו עושים את זה, היינו עלולים להימצא במצבן של חלק מהאומות באירופה, שהיום שואלות את עצמן: מה יקרה אם הסכנה הזאת תגיע עד אליי? מה נעשה? והתשובה לעניין הזה: מה שאנחנו לא נעשה למען עצמנו, אף אחד לא יעשה בשבילנו. למדנו את זה לאורך אלפי שנים. למדנו את זה במיוחד במאה העשרים, אבל גם לפני זה. ואני אומר כאן: אנחנו חייבים לבצר את כוחנו. זו לא פריבילגיה. אלו לא מותרות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> זה תנאי לשגשוג ולקיום. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גלנט. אני מזמין את חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, כשעמד כאן שר הביטחון לא מזמן והציג את החוק הפנסיות, אז הוא אמר שענייני ביטחון לא אמורים להיות עניין של קואליציה ואופוזיציה. אבל למרבה הצער, בקואליציה הזו ענייני הביטחון הם מאוד עניינים של קואליציה ואופוזיציה, מכיוון שהקואליציה הזו מסרבת לכנס את הקבינט המדיני-ביטחוני ולאשר את קיזוז משכורות המחבלים שמשלם אבו מאזן ומעודד את אנשיו הטרוריסטים לרצוח אזרחים וחיילים ישראלים; מכיוון שהקואליציה הזו פוגעת בביטחון והעבירה 0.5 מיליארד שקלים לאבו מאזן כדי שהוא יוכל להמשיך לשלם משכורות למחבלים, והיא נותנת לו להמשיך ולהשתלט על עוד ועוד מרחבים ביהודה ושומרון; אבל הרבה יותר חמור מזה – מכיוון שהקואליציה הזו כורתת את הענף שעליו יושב צה"ל. מי שחושב שהוא יפתור את בעיית המוטיבציה של הנוער בישראל לשירות צבאי דרך עוד קצת כסף לפנסיות, אז עזבו שהטיעון הזה הוא מגוחך, כי הפנסיות הן לא האירוע. אף אחד לא חושב עכשיו מה יקרה איתו בגיל 45. אם כבר, אז תגדילו את השכר; תייצרו אותו דיפרנציאלי; תנו חוזים אישיים במקצועות שנמצאים בתחרות מול השוק הפרטי. אבל אוי ואבוי לנו מי שחושב שהוא ייצר מוטיבציות של כסף. הוא יקבל צבא מקצועי של שכירי חרב שאין לו שום סיכוי בעולם להתמודד עם האתגרים הביטחוניים הקיומיים שמתמודדת איתם מדינת ישראל כמדינה יהודית בתוך ים עוין של אויבים, מבית ומחוץ. בסופו של דבר, המוטיבציות לשרת נשענות על אמונה איתנה בצדקת הדרך, על ציונות, על נרטיב ברור של מדינה יהודית. אנחנו כאן בכוח הזכות ולא בזכות הכוח. וכאשר הזכות מתערערת מכיוון שמקימים ממשלה עם אויבי ישראל, משעבדים את מדינת ישראל לגחמותיהם; מכיוון שכאשר חוברים לשמאל הקיצוני ביותר במדינת ישראל, זה שמקעקע במשך שנים את האמונה בצדקת הדרך, זה שכבר מזמן לא מסוגל להגן על המושג מדינת לאום, שלא לדבר – אמרתי קודם – על כוח הזכות, על הזכות היהודית, הדתית, ההיסטורית שלנו, השורשית, התרבותית העמוקה לארץ אבותינו – מי שחושב שאפשר לחנך את הנוער לטשטוש זהות, החל מהזהות האישית, המגדרית, המינית, המשפחתית, עובר דרך זהות לאומית; מי שכופר ובז לערכים קולקטיביים, לאינטרסים ציבוריים, שמחנך חברה לאיזו אינדיבידואליות של מיצוי אישי, מטשטש את ההבחנות, מתנכר למושגים מוחלטים של אמת, שקר, טוב, רע, נכון, לא נכון, אויב, אוהב, אח, אויב, מבלבל את הציבור הישראלי, את הנוער – ככה לא מעודדים שירות צבאי. הבעיה, אדוני שר הביטחון, היא לא הפנסיות – שמנות יותר או שמנות פחות – ועצוב שבזה אתה מתעסק. אנחנו צריכים להחזיר את החברה הישראלית ולעצב אותה על זהות ברורה: יהודית, ציונית, שורשית, מאמינה, בטוחה בצדקת דרכה, יודעת על מה היא נלחמת. כשאנשים יודעים על מה הם נלחמים – אגב, אנחנו רואים את זה עכשיו בהססנות של המערב בלהפעיל כוח. כוח בלי שיש נכונות להפעיל אותו איננו שווה כלום. והנכונות להפעיל כוח נשענת על בסיס מוסרי איתן, שיודע שיש צדק אבסולוטי, שמצדיק הפעלת כוח כדי להשיג אותו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אתם, כן, הקמתם ממשלה שחלק גדול מן השותפים בה, כפי שאמרתי קודם, מקעקעים במשך שנים את האמונה הזו בצדקת הדרך, את הזהות היהודית של המדינה, את המי ומה אנחנו ועל מה אנחנו נלחמים. ובלי זה לא יהיה לנו צבא, אדוני שר הביטחון. עזוב את הפנסיות – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – תפרק את הממשלה הרעה הזאת. תקימו ממשלה יהודית, לאומית, ציונית, שורשית, שזה יהיה השדר שלה לעם ישראל, עם זהות ברורה, עם ערכים ברורים, עם תוקף מוסרי ברור, ואז תאמין לי שמוטיבציות השירות לא יתבססו על עוד קצת תנאים ועל עוד קצת כסף אלא, כפי שאמרתי קודם, על אמונה ברורה בצדקת הדרך ורצון עז לשרת אותה ולהקריב בעבורה. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סמוטריץ'. חבר כנסת שיקלי – אינו נוכח. חבר הכנסת יוסף טייב, בבקשה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני. שלוש דקות. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> – – חבריי חברי הכנסת, אני באמת שואל את עצמי עד מתי תמשיכו להכות בחלשים. חוק הפנסיות, אפשר לנהל סביבו ויכוח: טוב, לא טוב, חשוב, לא חשוב. אני מכיר מקרים רבים של יוצאי צבא שמגיעות להם אותן פנסיות. בשיחה קצרה איתם הבנתי שהם היו מוכנים גם שלא יעלו להם את אותן פנסיות, כדי לדאוג לשכבות החלשות, למי שיוקר המחיה מכה בו פעם אחר פעם. אבל לצערי, כנראה ממגדל השן לא מצליחים להגיע אל אותם אנשים, אל השכבות החלשות. עכשיו, חלק מהמפלגות שנמצאות בקואליציה, אין לי שאלה אליהן, כי הם באמת מנותקים, לא שייכים לאותם ציבורים. אבל יש מפלגות שלאורך כל הדרך האמירה שלהן כלפי ציבור הבוחרים שלהן הייתה יוקר המחיה, מדיניות חברתית. אני מדבר על מרצ, על מפלגת העבודה. האם איבדתם את הדרך? אני שמח שעדיין נשארה פה בבניין מפלגה שעדיין נלחמת, ואנחנו נמשיך להילחם מלחמת חורמה כדי שנושא יוקר המחיה לא ירד מסדר-היום, ואני באמת מצפה מהאנשים בבניין הזה, כמו חברת הכנסת נעמה לזימי, שידעו להוביל את המאבק שלהם כמו שהוביל שר הביטחון. אנחנו ראינו מה אפשר לעשות: להרעיד את שורות הקואליציה כדי לבוא ולהעביר את החוק, חוק הפנסיות. אבל לצערי, כשאנחנו מדברים על העלאת שכר המינימום, הייתי מצפה מחברי הכנסת שמתיימרים לבוא ולומר שהם באים לייצג את אותם ציבורים – קל מאוד לבוא ולהגיד שפה לא רואים את האנשים ברחוב, ואנחנו נשארים פה בבניין, במגדל השן, אז זה קל. אבל באמת לפני פחות משעה דיברתי עם עובדים פה של הכנסת, עובדי קבלן, שאתם מקבלים מהם שירות, מקבלים קפה בפרסה. הם באים, עוזרים לכם במשך הלילות הארוכים לבוא ולהישאר ערים, מכינים לכם קפה טוב. תצאו לפרסה ותסתכלו להם בעיניים ותגידו להם שעכשיו מעלים להם את שכר המינימום ב-54 אגורות. איזו בושה, איזה ניתוק. דווקא ברגעים אלה אנחנו שומעים ששר האוצר בא ומציג לנו איזה מתווה – הייתי קורא לזה "מתווה פירורים לעסקים הקטנים". אדוני היושב-ראש, מדובר בממשלה מנותקת. מתוך ידידות רבה הייתי מצפה ממך ומחברי הקואליציה שלך להיות עם קצת חמלה, קצת הבנה כלפי אותם ציבורים, ולדאוג להעלאת שכר המינימום בצורה טובה, נאותה ומכובדת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יוסף טייב. חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת; חבר הכנסת אורי מקלב – נחכה לך עוד קצת; חבר הכנסת ישראל כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב ליצמן – אינו נוכח. חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כולנו היינו במתח מה יהיה, מה יקרה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נו, ואיך יצא? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אז תראה, אמרנו: לא הגיוני שאביר קארה יזנח את כל מה שהוא הבטיח לבוחרים שלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסוף הופתעת מהאירוע? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> האמת היא שלא, כי הייתי בטוחה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> היית במתח. היית במתח. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. נראה לך? הרי הכול משחק. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא האמנו כמה שקרן הוא יכול להיות. יש גבול לנוכלות. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> יש משהו שהם הבטיחו והם קיימו? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אפס, אפס, אפס – אפס של הבטחות וקיומן; אפס של עשייה; אפס של מנהיגות. באמת, הרי אם מישהו רק מצייץ, קונסול – את כל הקונסולים, הפכו אותם לסוג של לשכת עבודה. אז חבר הכנסת לפיד, שר החוץ, פשוט עושה במשרד החוץ כבשלו. מישהו צריך להצביע בעד הצעה מסוימת ולא נענה – נשלח אותך לשנגחאי. מישהו צריך איזו הצבעה כזאת או אחרת – הרי אסף זמיר, כולנו יודעים בדיוק איך הוא הגיע עם ליל החניונים, שהם התחבאו. הרי הם לא פגעו בנו, הם פגעו בגנץ שבכלל הביא אותם עד הלום. זה בדיוק הסיפור. לך תדע איך פתאום הוא הפך להיות קונסול. זה נשמע לך הגיוני? בעיניי לא. זה משהו, אתה יודע, שבנו אותו. זה הפך לפרס. וזאת הקואליציה השברירית ביותר שהייתה אי-פעם. זה לא שהופתעתי. אתה יודע, בישיבת סיעה אצלנו בליכוד, אני אמרתי חד-משמעית שאביר קארה לא יפתיע. זה היה ברור. אבל כשאני מסתכלת על הציוצים של שקד, לפיד וקארה ואני רואה את מה שהם הבטיחו לבוחרים שלהם, פתאום – אתה יודע מה קרה, ינון? כל הציוצים נמחקו. אבל מה שאביר קארה לא יודע, שאת הכתם אי-אפשר למחוק. הכתם נשאר. הם חושבים באמת ובתמים שהציבור יאמין לזה, שהם באו לעשות למען האזרחים. הם לא מבינים שהאזרחים כבר מפנימים שמדובר בממשלה כל כך כושלת, בהנהגה כל כך כושלת, בפופוליזם שאין כדוגמתו. הכול הכול הכול אך ורק הצגה. ואללה, אתה יודע מה חשבתי? אולי הבימה זקוקה לכמה שחקנים – אתה יודע, שחקנים בינוניים, לא כאלה, אתה יודע, כוכבים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כשאת הולכת להבימה, את רוצה לראות אנשים בינוניים? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. הייתי מציעה כמה כאלה. כנראה בהבימה לא רוצים שקרנים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> את לא רוצה שחקנים מהמעלה הראשונה? רק בינוניים? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אין לך. יש לך פה מהמעלה הראשונה? יש לך פה שקרנים. אתה יודע, לפני כמה זמן שמעתי מישהו שמספר את הסיפור על לוחות הברית. אתה יודע, לוחות הברית עשויים מאבן, נכון? לוחות הברית עשויים מאבן. קח את המילה אבן, זה אל"ף, בי"ת ונו"ן, נכון? אל"ף ובי"ת הן התחלה, זה אב, אבא; ב"ית ונו"ן זה הסוף, זה בן. זה עובר מאב לבן. תגיד לי, מה הם יעבירו? הרי אין להם מפלגה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יפה. יפה. תודה רבה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> ינון, אין להם מפלגה. אין להם למי להעביר. הם ככה יתנדפו ברוח. לא נראה אותם. לא נשמע עליהם. בספרי ההיסטוריה תהיה איזה משבצת קטנה, וגם חלקה, אתה יודע איפה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת שטרית. למדנו שלוחות הברית עוברים מאב לבן, אל"ף-בי"ת, בי"ת-נו"ן. אני מזמין את חבר הכנסת ינון אזולאי. בבקשה, אדוני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אגב, לספרי ההיסטוריה ייכנס שראש ממשלה עם שישה מנדטים במדינת ישראל היה ראש ממשלה, אדם עם שישה מנדטים היה ראש ממשלה. תאמיני לי, זה ייכנס לספרי ההיסטוריה ולא יצא משם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל היום, בסקרים, כבר אין לו את השישה. הסקרים לא משקרים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אזרחי ישראל היקרים, היום בלילה, בשעה 24:00, יעלה שוב מחיר הדלק, כן, כן, מחיר הדלק, נוסף ליוקר המחיה. יכול להיות שהשר ליברמס, שר האוצר, שוב אומר לכם: זה יוקר בכל המדינה, בכל העולם מחירי הדלק מתייקרים, מה אתם רוצים ממני? אז אני הוצאתי לו מכתב והסברתי לו מה אני רוצה ממנו בשבילכם, אזרחי מדינת ישראל. הסברתי לו, וגם חשוב מאוד שאתם תדעו, שמס של הדלק הוא מורכב – מחיר הדלק מורכב מהבלו ומהמע"מ, בערך כ-62%. כ-62% הולכים רק כמס למדינה. בשנת 2020, שנת קורונה, 21.5 מדינת ישראל הכניסה מיליארד ש"ח מהדלק – בשנה של קורונה, כשאנשים לא יצאו מהבתים, כשהיו סגרים, החנויות היו סגורות, העסקים היו סגורים. 21.5 מיליארד ש"ח המדינה הרוויחה. אני לא מדבר על 2021 שהמשק כבר התאושש, ואני לא מדבר על 2022. מה אנחנו מבקשים ממך, אדון ליברמס, שר האוצר, ומהממשלה? גברתי השרה, כדאי שתעבירו את זה. מבקשים שהפעם אל תעלו. 33 אגורות. לא היה קורה כלום אם לא הייתם מעלים היום. מספיק למדינת ישראל הרווח שהרוויחה בשנת 2020, וב-2021 היא הרוויחה גם יותר. תפסיקו לעשוק את האזרחים. מספיק לעשוק את האזרחים, לשלוח אותם – אם זה בדלק, הרי אחר כך זה יבוא אלינו בתובלה, זה יגיע אלינו בשינוע, למכולות, ובסופו של דבר כל האזרחים יצטרכו לשלם את זה, כל האזרחים ישלמו את זה, ואתם תמשיכו להגיד: אנחנו לא יכולים, מה אתם רוצים שנעשה? זה מס. כל העולם מתייקר. נכון, החבית מתייקרת בכל העולם, אבל מדינת ישראל היא כמעט הגבוהה ביותר במחיר הדלק. אף אחד לא אומר למדינת ישראל לקחת למעלה מ-60% בעבור מס. את זה אני מבקש לעצור; את זה אני דורש לעצור למען אזרחי ישראל. מספיק לעשוק אותם. והחוק הזה, מה הוא אומר? שמוסיפים בשכר המינימום. אתם יודעים מה מוסיפים בשכר המינימום? כן, איך אתם לא מתביישים? את זה הם מוסיפים לאנשים בשכר המינימום – חצי שקל מוסיפים לאנשים בשכר המינימום. זו לא בושה? זה לא להסתכל ולצחוק עליהם? פעם יצאתם החוצה? אני קורא לכם שתצאו כאן, לעובדי הכנסת שמרוויחים מינימום, ותגידו להם: נתתי לכם חצי שקל. תתביישו לכם. בושה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. תודה רבה, חבר הכנסת אזולאי. איך חבר הכנסת רוטמן נרשם אם הוא בחוץ לארץ? נשגב מבינתי איך יוצא – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> העוזרים שלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה זה העוזרים שלו? הוא בחוץ לארץ. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מי זה? מי זה? הוא כנראה בזום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, כנראה בזום. פשוט השיאים פה בכנסת עוברים גבולות וחוצים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. אה, סליחה, סליחה. חבר הכנסת מקלב. זה כמו שמבקשים עשרים חתימות ומביאים אנשים בודדים מהבית להתחכמות. בבקשה. הוא לא פה אבל רוחו פה שורה. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> בגללך, שאתה לא נתת בזמנו – לא אפשרת לדבר בזום. נכון, אתה הובלת? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נכון, אני מתנגד. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> כשהיית יושב-ראש ועדת הכנסת. נרשם או נזקף לזכותך או בכל אופן על שמך, אבל בכל אופן השבוע הוא השתתף איתנו בזום בדיונים שהיו. אז לפעמים אנשים מכוח האינרציה אומרים: אולי יגייסו, אולי יחזרו, אולי לא ייתנו לצאת – אז אנשים נרשמים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני חושב שיש ערך לכך שחברי כנסת נמצאים, נוכחים ומשתתפים בוועדות ולא בזום, עם כל הטכנולוגיה. אם אנחנו נעבור לזום, הכנסת תהיה ריקה מחברי כנסת. זה לא דבר – – – << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> לא צריך לחדד את זה ולא צריך להגיד את זה עוד פעם, ואני מתנצל על הפתיחה הזאת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נכון. בסדר. אני כמובן לא אגבה ממך את השניות הללו. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> מאה אחוז. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, אני ככה תוהה, אם הייתי אזרח מהשורה, או אפילו לא אזרח מן השורה, שמתעניין ועוקב אחרי הדיונים פה, תוהה: אז רגע, מה נכון? באמת אנחנו הולכים להעלות את שכר המינימום? הכול זה מה שהאוצר מבטיח לנו או זה הכול מה שנציגי השכירים אומרים? איזו העלאה? העלאה של חצי שקל. רק פוגעים בנו, מורידים לנו את ההצמדות לשכר הממוצע במשק, לוקחים מאיתנו חופשות ועוד דברים כאלה. קשה. איך האזרח צריך למדוד? גם בחוק הקודם – ביקשו מאיתנו לא לדבר, אבל אם נדבר על מה שהיה בחוק הקודם, חוק הפנסיות – עומד פה שר הביטחון ואומר: לא עשינו שום דבר, לא קרה שום דבר. זה מה שהיה, אנחנו לא מוסיפים 2 מיליארד. לא קרה שום דבר ולא היה שום דבר. שר הביטחון לא האמין שראש הממשלה אומר את זה עד עכשיו, אבל עכשיו עומד שר הביטחון – אני מניח שהוא איש אמת – ואומר: לא קרה שום דבר, אבל בדברי ההסבר, מקריא כאן חבר הכנסת אוסאמה סעדי ואומר: אנחנו באים לעודד, לתת ולהוסיף לכאלה שבשירות משמעותי. יש לזה מחיר וצריך לתת לזה, אבל לא נניח, לא שר הביטחון, ולא מי שמתנגד. עומדים כאן חברי קואליציה, אנשים כמו סגן השר קארה, שבמשך תקופה ארוכה התנגד בגלל העלות, בגלל המשמעות למשק, בגלל שלא ניתן כסף לעצמאים. עומדות כאן סיעות שלמות בקואליציה שלא הסכימו. עד שסוף כל סוף החוק הזה הגיע לפה, ואם הכול בסדר וכל כך טוב, אז למה התנגדו? אז מה התשובה? אני אגיד לכם אני מה אני עושה. לא פעם – אנחנו באים להרבה דיונים. הכול אני יודע? תמיד? אני תמיד יודע מה המשמעות ומה עומד מאחורי הדוברים? אז אני עושה לעצמי כלל, ואני מציע גם לכם לעשות את זה. אני מסתכל מי המתנגד ומי התומך. כשאני אומר: האוצר תומך והתעשיינים והמעבידים והמעסיקים תומכים ומי שצועק זה העובדים, אני יודע שהעובד צודק. כשאני יודע מי מתנגד להעלאות לאנשים שכואב להם, ויודע שישלמו על זה – המתנגדים להעלאות כאלה יודעים מה המשמעות של 2 מיליארד. מי שנגועים בזה אמורים להיטיב – אז לא צריך להאמין להם. זה צריך להיות הכלל הנקוב בידינו. דרך אגב, הוויכוחים האלה עולים לנו בתשלום כפול: היום אנחנו גם משלמים לפנסיונרים, גם נכנסים לגירעון ולתקציב גדול מאוד ואנחנו גם צריכים לשלם לחבר הכנסת קארה ולעוד אנשים, צריכים לשלם להם כסף. בסופו של דבר הכסף הזה מגיע מכם, מאיתנו, האזרחים, לא ממישהו אחר. ואנחנו שואלים: איך אפשר? איך יכול להיות שלטון המקיים משילות שכל הזמן צריך לקנות אנשים? שחיתות שלטונית – אנחנו יודעים שמבטיחים. ישבה כאן חברת הכנסת זועבי, אחת שקיבלה עכשיו תפקיד בכיר מאוד בגלל התנגדות אחת והצבעה אחת – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – בתפקיד שיש הרבה אנשים שמייחלים לו. אף אחד לא חושד בשר החץ שעובר לתת למישהו שאינה ממפלגתו ורוצה לתת לו, לצ'פר אותו, ורואה אותו כאדם עם הרבה ניסיון? יש כאן מי שמשלם בעבור המשילות הזו, וזה בכסף וזה במינויים. אנחנו צריכים לעצור את זה, ולעצור את זה מהר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לחבר הכנסת מקלב. נאחל לו בריאות שלמה. נעמה לזימי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה, 54 אגורות – זה מה שעסקת החבילה הזו אמורה לתת לנו עכשיו בקריאה הראשונה. מיליון ו-200,000 עובדים ועובדות בשכר מינימום בישראל, מיליון ו-200 אנשים שבוודאות לא מסיימים או מסיימות את החודש. 5,300 שקל בחודש. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> מה את מדברת? הצבעת על כל הפנסיות האלה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> עוד פעם יריב לוין הפך להיות אדם חברתי, אחרי עשור של כלום. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אל תתיימרי להיות מה שאת לא. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> יש לך הרבה מה ללמוד – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אפשר ללמוד – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – ואני שמחה שהאופוזיציה מנערת ממך משהו. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ראינו אתכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת. תודה רבה, חברת הכנסת גולן. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> חוצפה, חוצפה, אבל – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – חתיכת חוצפנית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת גולן, די. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת לוין. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – – חבר הכנסת יריב לוין, האיש הכי חברתי בכנסת. ממש נודף ממנו. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> איזו חצופה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת גולן, אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> איזו חצופה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת גולן, מספיק עם זה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת גולן, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אי-אפשר עם זה. קריאת ביניים זה דבר מקובל, לא להרוס את הנאום של – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שמעתי. תודה רבה. לא צריך את ההמשך. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> עוד לפני ששמעתי – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת גולן, די. מספיק. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> 8% של צמיחה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אמשיך את השעון. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – שלא מחלחלת מטה היא צמיחה פיקטיבית, היא צמיחה לא ממשית, צמיחה שהציבור לא מרגיש. צמיחה שלא משמשת לצמצום פערים היא פיקציה. אין מה להתהדר בצמיחה הזו כשאנו לא מצמצמים את הפערים ואת האי-שוויון. הפעימה הראשונה צריכה להיות פעימה מורגשת, ועל זה אנחנו בדיוק הולכות להילחם אחרי הקריאה הראשונה. אני כבר אומרת בצורה ברורה: הכנסת היא לא חותמת גומי. מי שחושב שהוא מעביר פה עסקת חבילה שתצלח את הכנסת כאילו כלום, טועה, טועה ומטעה. עדיף לעסקת החבילה הזאת ליפול – ואני אומרת את זה – אם לא יהיו בה שינויים בוועדות. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> שינויים מהותיים, לא קוסמטיים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תראה, מיכאל, אני שמונה חודשים ביקרתי הרבה דברים ועשיתי שינויים. תמיד הצבעתי בעד. אני לא לעומתית ואני יודעת ששלמות הממשלה והקואליציה חשובות, אבל אני לא אצביע בקריאה השנייה והשלישית אם לא יהיו שינויים בעסקת החבילה הזו. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – ראית איך זה עובד. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני אומרת את זה ממקום ברור. לא אמרתי דבר כזה לפני כן. ברוך השם יש כנסת בישראל, והיא מתפקדת והיא תתפקד. אני רוצה להגיד משהו חשוב: את אמון הציבור הממשלה הזו תקנה לא באיומים ולא בבריונות ולא במיסים לא ברורים ולא בצמיחה שלא מחלחלת מטה. את אמון הציבור אנחנו נקבל כשתהיה רווחה, כשיהיה פה עתיד ואופק כלכלי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כשהציבור ירגיש, ירגיש את הצמיחה בכיס שלו, בשירותים חברתיים מפותחים, בהורדת מחירי הדיור, בפירוק המונופולים ובהעלאה משמעותית של שכר המינימום. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת לזימי. חברת הכנסת וולדיגר. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> 54 אגורות. בושה. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> מה בושה? את מצביעה אמון בממשלה הזאת בכל שבוע. על מה את מדברת? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> שלום ללוחם החברתי. אני רואה שאתה – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> תבדקי כמה הליכוד העלה שכר מינימום. תבדקי. תבדקי כמה הליכוד העלה שכר מינימום. תבדקי כמה העלה בפנסיות לפני שמדברים. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – חותמת גומי על החוק הזה ברגעים אלו. לא מתאים לך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יוסי, אתה יודע מה זה קריאה ראשונה ואתה יודע מה זו קריאה שנייה – – – כל הוועדות – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> את רואה מה הולך פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – ואנחנו נראה – – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, נעמה, חברתית אני כן, אז בואי ואגיד לך. < קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> רגע, רגע, כולנו לא חברתיים, היא באה ללמד אותנו על חברתיות, הגברת – – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש כבר יודע על מה אני הולכת לדבר בלי שאמרתי לו. אז אני רוצה לספר לכם רגע על א'. א' היא אישה מדהימה, באמת מדהימה. מדי פעם היא מתנדבת אצלי בלשכה. היא מתמודדת נפש, אבל היא גם מתניידת עם כיסא גלגלים. היא מטופלת באופן שוטף במרפאה נוירו-פסיכיאטרית, מקבלת טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי. הבחורה, בחורה מדהימה, אם לילדים. לצערי הרב, בתקופה האחרונה המצב שלה הוחמר עקב כל מיני בעיות כאלה ואחרות. בעקבות הדבר הזה בעצם היא הגיעה לניסיון אובדני שהיא עשתה לפני כשבועיים. עכשיו אני רוצה רגע שתקשיבו. ינון, אתה חייב להקשיב לי רגע. תקשיב. אני לא יודעת אם היית בכל הסיפור, אבל אישה שהיא מתמודדת נפש, שקיבלה טיפול במרפאה נוירו-פסיכיאטרית, ביצעה לפני שבועיים ניסיון אובדני בגלל מצב שהוחמר, ולא נפרט אותו כרגע. בעצם, מה קרה? היא הגיעה למרפאה שלה לקבל באופן שוטף את הטיפול וסיפרה על האירוע, ואז אמרו לה במרפאה כך: את כבר לא יכולה לקבל טיפול אצלנו, כי היה לך ניסיון אובדני קונקרטי. אנחנו מפסיקים את הטיפול. מה שאת צריכה לעשות זה לגשת למקום פלוני-אלמוני ולקבל שם אשפוז יום. היא אישה מדהימה, ומה שאמרו לה היא עשתה – הלכה לאותו מקום, שלא משנה כרגע שהוא לא מונגש, אי-אפשר להגיע לשם עם כיסא גלגלים. בדרך-לא-דרך, על אף המצב הנפשי שלה, היא הגיעה למקום, ואז, מה אמרו לה? מה אמרו לה, כבוד היושב-ראש? אנחנו מצטערים, תבואי בעוד ארבעה חודשים, אין מקום. עכשיו, אני לא יודעת אם אתם מבינים את האבסורד הענק הזה שהיא מטופלת באופן קבוע והיא לא יכולה לקבל באופן קבוע את הטיפול כי היא עשתה מעשה אובדני. המצב שלה חמור, ולכן היא לא יכולה לקבל טיפול שם, ובמקום שלכאורה היא אמורה לקבל טיפול כי המצב שלה חמור, אין מקום – בואי, תחזרי עוד ארבעה חודשים. ואיפה היא היום? בבית, בלי שום טיפול, בלי שום החזקה. אז אני קוראת לך, נעמה, שכבר לא נמצאת פה, שמדברת על חברתי או לא חברתי: עם כל הכבוד לפנסיות, עם כל הכבוד להם, ויש לי הרבה כבוד והערכה, תנו את הכסף הזה למי שבאמת צריך אותו. שיהיה לאישה המסכנה הזו – שהיא לא כל כך מסכנה, היא אישה מדהימה, אבל היא צריכה עכשיו טיפול מיידי ודחוף ואין לה מקום כי אין תקציבים למסגרות של בריאות הנפש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יש לי עוד שלוש שניות, וגם הפריעו לי באמצע. הייתי היום בוועדת בריאות. כבוד שר הבריאות הגיע לוועדה והציג לפנינו את התוכנית של 2022. לצערי הרב, בשורה לא הייתה שם. רשימות מכולת, רשימות מכולת, רשימות מכולת. בתכלס, לא היה שם כלום, לא בבריאות הנפש ולא במקום אחר. חוץ מנייר, לא היה שום דבר בתכלס. אז אני כן מצפה מממשלת ישראל החברתית – כי זה שמאל, חברתית – שתבוא ותעשה באמת שינוי שאנחנו כל כך צריכים אותו. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת וולדיגר. אני מזמין את חבר הכנסת יריב לוין. בבקשה. < קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הי, יריב, אתה לא מספיק חברתי בשביל לעלות ולנאום, מצטערת, יש אובר-חברתיות באולם. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני חושש שיש תקלה בלוח. נשמטה מילה מאוד חשובה מהשם של הצעת החוק. מדובר בהצעת חוק לתיקון דיני העבודה בעיניים, אדוני היושב-ראש. 54 אגורות תוספת לשכר המינימום, ואללה, כל הכבוד; הוספת יום חופשה רק למי שבמקרה עונה לשורה של תנאים, של שנים מסוימות ותקופות מסוימות ופרק זמן מסוים; השלמת שעות חסרות – זה בכלל, תחת הכותרת הזאת מסתתר בכלל דבר אחר. באים ואומרים לאנשים: במקום שאתם תקבלו שעות נוספות כמו שמגיע לכם, עכשיו אנחנו נוכל להעסיק אתכם הרבה שעות רצוף, נתחשבן על השעות הגלובליות, ובצורה הזאת גם ניקח לכם את השכר שמגיע לכם, אבל תקבלו בסוף 54 אגורות נוספות תוספת לשכר המינימום כפיצוי. מה זה הדבר הזה? בושה וכלימה. ועומדים פה חברי כנסת ונואמים כל מיני נאומים על מהפכות חברתיות ומבטיחים הבטחות. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, אני בעד להכניס תיקון שגם להצעות חוק ממשלתיות תהיה קריאה טרומית. ככה אפשר יהיה גם בהצעות חוק ממשלתיות להבטיח פעמיים: כשנבוא לקריאה הראשונה נתנגד אם לא יתקנו, ואז מתקפלים, ומגיעה הקריאה הראשונה, ומעבירים, אבל מבטיחים: בקריאה השנייה והשלישית – מה פתאום 54 אגורות, יהיו מאות שקלים, לא ניקח את השעות החסרות, נוסיף. ואז מגיעה הקריאה השנייה והשלישית – מתקפלים. אבל בהצעות חוק ממשלתיות יש רק סיבוב אחד, ואז הבושה היא בושה הרבה יותר גדולה, כמו שקרה בחוק הקודם, השערורייתי, שעבר כאן, וכמו שקורה כאן גם עכשיו. ואני אומר לממשלה, באמת באמת, ממשלה שבזמן כל כך קצר איבדה כל קשר עם המציאות וכל קשר עם הציבור: אתם יכולים אולי למחוק את המילה "בעיניים" מהעבודה בעיניים שאתם עושים. לא תוכלו לרמות את כולם, לא תוכלו לרמות את כולם כל הזמן. לא תוכלו להמשיך להעביר חוקים פוגעניים מהסוג שאתם מעבירים – לתת הרבה למי שיש לו המון ולקחת את המעט ממי שבקושי יש לו. כל הדבר הזה בסוף יתפוצץ לכם בפנים, ואדוני היושב-ראש, אני משוכנע שהסוף הזה הולך ומתקרב. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יריב לוין. אני מודה שהרבה זמן לא ראיתי אותך ככה עולץ, אבל היה מחזה מרענן, וגם תודה שעמדת בזמנים. אני מזמין את חבר הכנסת יצחק פינדרוס. בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שזה ביזיון לשפה העברית מה שהולך כאן הערב, סדרת החוקים שמביאים לכאן. מספרים לנו שיש תוכנית כלכלית. כמה ביזיון יכול להיות במילה כזאת? מה הקשר בין סדרת החוקים שהובאו לכאן לאיזושהי משמעות כלכלית, למשהו שקשור בכלל לכלכלה? הרי זה אבסורד שאין כדוגמתו, והיטיב להגדיר יריב את החוק המצחיק הזה ואת הסיפור המגוחך הזה על הכסף שהולכים להוסיף לשכר מינימום. אבל כשמדברים על הממשלות הקודמות, אני מזכיר לכולם: העלאות שכר מינימום היו בממשלות שאתם כל הזמן ניסיתם לשנות. אז לקרוא לדבר הזה ממשלה זה ביזיון. לקרוא לזה תוכנית כלכלית זה ביזיון. כל הסיפור הזה ביזיון. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, כשאתה פה אתה נותן לי השראה לדבר על פרשת השבוע. בפרשת השבוע הזה, בהפטרה – אנחנו קוראים בפרשה את סיום בניית המשכן, ובהפטרה מתואר איך שלמה המלך מסיים את המשכן ובונה את הממלכה שלו. מייד אחר כך – שניים-שלושה פרקים על שלמה המלך, על המלכות שלו, והוא מתאר שכל ההשפעה הטובה שבאה על העם ברוח, בגשם, בכל החלקים, באה דרך הבית הזה שהוא בנה וסיים אותו. ומייד אחר כך, מייד אחר כך מתואר בספר מלכים איך מלכות בית דוד נפלה. איך היא נפלה? היא נפלה בדיוק על מה שאנחנו עושים פה עכשיו. רחבעם התלבט מה לעשות, להעלות מיסים או להוריד מיסים. באו הצעירים ואמרו לו: תעלה מיסים. הלך, שמע בעצת הצעירים, הצעת הילדים, כמו שכתוב שם, ועשה בדיוק את מה שקרה פה בשנה האחרונה, בדיוק את מה שקרה פה בחודש שעבר, כשמדינת ישראל גבתה עודף של 18 מיליארד שקל במיסים. במקום בעודף הזה לבוא ולעשות תוכנית כלכלית – אתם יודעים מה, אתם לא רוצים להעלות את שכר המינימום, הבנתי. אתם לא רוצים להעלות שכר, הבנתי. אתם לא רוצים לתת שעות נוספות, הבנתי. יש לכם מספיק כסף, על מה שאתם מאמינים בו, להוריד מיסים. יש לכם מספיק כסף. אלא מה התשובה? התשובה היא מה שהיה כאן קודם. אני הייתי בטוח שיושב-ראש כחול לבן, שר הביטחון, למד פרק בהלכות פוליטיקה. הזובור שהחברים שלו הכינו לו בשבוע האחרון הוא הרי בלתי ניתן לתיאור, הוא הרי בלתי ניתן לתיאור. יושב כל שותף קואליציוני פה, סחט את הממשלה בשטויות, בדברים שאין להם שום קשר למציאות. מגיע שר הביטחון, על משהו שיש עליו בג"ץ – עזוב, עזוב את הפוליטיקה מסביב, יש בג"ץ; יש שכר שמקבלים, יש פנסיות שמקבלים, זו הרי לא תוספת תקציבית, עזוב את הכול – והפכו אותו לשודד הקופה הציבורית, כשהם השודדים העיקריים. שדדו את אזרחי ישראל בעוד 20 מיליארד שקל, שדדו את אזרחי ישראל בשמונה צווי מיסים, שמונה צווי מיסים, שדדו כל אחד ואחד מאיתנו. כל אחד ואחת מאיתנו נשדד בשמונת החודשים האחרונים, ואין פוצה פה ומצפצף. ומי הבעיה? השר שלכם. איך נפלתם בפח הזה של אותו רשע? ואני רוצה אגיד לך דבר אחד, אדוני היושב-ראש. רחבעם סגר את מלכות ישראל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> "כי אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני". ממשלה שאין לה חמלה, מעלה מיסים, לא נותנת זכויות לעובדים, לא נותנת שכר מינימום, לא נותנת שעות נוספות, לא נותנת תוכנית כלכלית, אין לה זכות קיום, ודינה לעבור מן העולם. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יצחק זאב פינדרוס. אני מזמין את חבר הכנסת גדי יברקן, בבקשה. יושב-ראש הועדה המחוזית מרכז, בפוטנציה, יושב-ראש הוועדה המחוזית, חבר הכנסת אשר. קראתי לך יושב-ראש הוועדה המחוזית ולא ענית, הבנתי שזה לא אקטואלי. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> פנית אליי? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> פניתי אליך כיושב-ראש הוועדה המחוזית. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לי? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, אבל לא ענית. כנראה שזה לא רלוונטי. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מה שאנחנו רואים באירופה, במלחמה של רוסיה ואוקראינה, מלמד אותנו, אדוני היושב-ראש, לקח חשוב מאוד על כך שהמדינה לא יכולה לשים את ביטחונה ואת גורלה בידי אחרים, מה שקורה באוקראינה. לפני כמה שנים היא הייתה במרוץ להקים נשק גרעיני, והאיחוד האירופי ומעצמות גדולות נתנו לה ערבות ואמרו: אנחנו נשמור עלייך, אוקראינה, ואנחנו נטפל בכל השאר. כמובן, הם הסכימו. לאחר כמה שנים אנחנו רואים את התוצאה – מה שמלמד אותנו במקרה הזה על מדינת ישראל ועל עם ישראל, שאל לנו לבטוח באחרים ולשים את גורלנו בידי אחרים, גם אם הם ידידים הכי טובים שלנו. אנחנו רואים את המעצמה הגדולה ארצות הברית, ידידתה הגדולה, וגם האיחוד האירופי ונאט"ו ידידיה הגדולים של אוקראינה. לפני כמה ימים אני שומע את נשיא ארצות הברית – איך הוא מגן עליהם, על אוקראינה? הוא מתפלל. נשיא המעצמה הגדולה בעולם מתפלל לשלומה של אוקראינה. בינתיים לא ראיתי את חיל האוויר האמריקאי או של נאט"ו או האירופי מתעמתים מול הרוסים על מנת להגן עליהם. כשזה יקרה, אף ידידה גדולה לא תעמוד לצידנו יותר ממה שהם עמדו לצידם של האוקראינים. הם ישלחו לנו תפילות. להתפלל עם ישראל יודע, כי זה הנשק הכי חזק שהיה לעם ישראל מאז ומעולם, וזאת תפילה לבורא עולם. אבל אני חושב שבתקופה הזאת יש השגחה עליונה לעם ישראל ולמדינת ישראל, משום שאנחנו רואים איזה אנשים מנהלים את המדינה הזו. לא נשאר להגיד אלא שישראל מתקיימת רק בניסים. אנחנו שומעים את שר החוץ של מדינת ישראל במסיבת עיתונאים, באולפני טלוויזיה, והוא אומר שמלחמה לא תפרוץ בין אוקראינה לרוסיה. שר האוצר, מי שהיה שר הביטחון של מדינת ישראל, אומר בהערכות שלו, הערכות מודיעיניות שלו, שכנראה חייזרים יתקפו באוקראינה לפני שחייל רוסי יגיע לאוקראינה. אלה האנשים שמנהלים את ביטחונה של מדינת ישראל. זה מזכיר לי עוד ראש ממשלה מהשמאל, לשעבר הוא אז היה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני, אני אסיים. במלחמת האזרחים בסוריה הוא אמר שאסד ייפול תוך שישה חודשים, ואנחנו רואים שאסאד עדיין עומד על המשמר. אדוני, לסיום אני רוצה לומר שאזרחי מדינת ישראל צריכים להבין שאנחנו צריכים לסמוך רק על צה"ל, על צבא ההגנה לישראל, על עם ישראל, על מדינת ישראל, ושאלוהים ישמור אותנו ממנהיגים רופסים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גדי יברקן. חבר הכנסת יעקב אשר – לא נוכח. חבר הכנסת דוד ביטן, בקשה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> איפה מחיאות הכפיים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא מוחאים כפיים במליאה. לא מוחאים כפיים במליאה גם כשחבר הכנסת דורש זאת. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> היה נאום חוצב להבות. אי-אפשר, הנאום הזה היה מחייב. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, יריב, פעם ראשונה שמעתי ממך בדיחה, אתה יודע מה? << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> לא טובה כמו שלך. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> הצליחו להוציא ממך בדיחה, זה כבר קשה מאוד, אבל כנראה שהגעת לקצה של הקצה עם הקואליציה הזאת. אתה מבין, הם מבטיחים הבטחות – שום דבר לא מקיימים. אני מזכיר לכם את הנאומים שלי בתקציב, שכל הרפורמות שהם קוראים להן רפורמות בסוף רק יעלו את המחירים, נכון? זוכר את זה? גם עכשיו, דרך אגב. היום בבוקר קראתי שמחיר הבשר עתיד לעלות בגלל המלחמה. רק לפני כמה ימים עשו מסיבת עיתונאים ואמרו שבגלל הורדת המכסים מחיר הבשר ירד ב-20%, משהו כזה, ועכשיו כתבו שהוא יעלה. אז בסופו של דבר כל הזמן יש העלאת מחירים בישראל. כל הרפורמות שעושים זה דרך לגבות מיסים ולא דרך להפחתת מחירים, כי הממשלה לא נותנת שום דבר מעצמה. עד שהם לא יורידו מיסים ולא יורידו תשלומים שמשלמים על הדלק, על המים ועל כל מה שמסביב, המחירים לא ירדו. גם התעשיינים וגם היבואנים רואים שהממשלה בעצם לא מוכנה לוותר על שקל והכול על חשבון האזרח או התעשיין או החקלאי; כל הממשלות, דרך אגב, זה לא רק הממשלה הזאת, בעניין של הוויתור על כספים. בלי שהממשלה תכניס יד לכיס ותוכיח לציבור שהיא מוכנה לוותר על מיסים כדי שהאזרח ישלם פחות – ובסופו של דבר זה גם יניע את הכלכלה, יגדיל את הצריכה. לא תמיד מיסים מגדילים את הצריכה. אתה רואה שמבזבזים את זה ונותנים 52 מיליארד או 53 מיליארד לערבים, נותנים 20 מיליארד לפה, 15 מיליארד לפה. בסופו של דבר הכסף בורח והתושבים ממשיכים לשלם. לגבי שכר המינימום, תראו, זאת בדיחה. נכון, כבר תקופה מסוימת לא עלה שכר המינימום, אבל עכשיו, כשהחליטו להעלות בלית ברירה, העלו בסכומים שהם באמת לא רציניים. אז המחירים עולים, האינפלציה עולה. באופן טבעי – אני פונה אליך, שר רווחה – באופן טבעי שכר המינימום חייב לעלות, כי הכול עלה. במצב הזה, שהשכירות עולה והמחירים עולים וסל קניות בסופר קפץ פי 1.5, אז מה אתה מצפה, שאנשים ימשיכו להרוויח אותו דבר מבחינת שכר מינימום? אתם יודעים שבשכר המינימום הם לא מרוויחים 5,300 או 5,400, כי בפועל, בתחשיבים של הממשלה, הרשויות המקומיות וכולם מחשיבים בתוך השכר גם תוספות שכר שמגיעות להם מכוח הסכמים. זאת אומרת, אם מגיעה לך מכוח הסכם איזושהי פרמיה, זה נכנס לתוך שכר המינימום. אז לפעמים עולה שכר המינימום אבל אתה לא מקבל שקל, כי בפועל עברת את שכר המינימום. אם שכר המינימום זה 5,400 ואתה מרוויח כל מיני תשלומים נלווים ואתה עברת את ה-5,400, אתה לא מקבל את ה-100 שקל ולא את ה-200 שקל האלה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כי אתה בעצם בדברים האלה עברת את התוספת. אני מבקש ממך לבדוק את העניין, זה שנים ככה. תבדוק את העניין, כי זה לא יכול להימשך בצורה כזאת. זהו? סיימתי? תודה רבה לך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אותי מטרידה הסוגיה, בתור ארגנטינאי, שהבשר הולך לעלות. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> מה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שמחיר הבשר הולך לעלות. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע מה היה כתוב היום בעיתון ידיעות אחרונות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נראה לי שזה הדבר שאנחנו – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני אומר לך, אני ואתה אוכלים בשר, נכון? אמרו שבגלל הורדת המכס הבשר ירד, נכון? אמרו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תגיד לי, אנחנו יכולים לתת לזה יד? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני שואל אותך. היה כתוב היום, תקרא, שבגלל המלחמה באוקראינה הבשר יעלה, אז מה עשינו פה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו נצטרך לטפל בזה, ספציפית בזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה? שואלים ארגנטינאי אם הוא אוהב בשר? חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בהזדמנות זו, נודה לסגן יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת איתן גינזבורג על תרומתו האדירה לכנסת ולמעמד סגן יושב-ראש הכנסת. הוא בתקופה של רוטציות. נתאפק, נשרוד – חודשיים? כמה? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> בקואליציה אצלכם מכבדים רוטציות? הסיכום הוא שמכבדים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה מכל הלב, לא בחנופה. אתה הבאת כבוד גם לבית וגם לתפקיד. תודה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אפשר להרחיב את הממשלה ולמנות. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, על הנושא של הפנסיות עוד נדבר, גם על הנושא של שכר המינימום הגבוה נדבר. ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר על משהו טוב. אדוני השר, אין ספק, כולנו עוקבים בדאגה מאוד גדולה אחרי מה שקורה בין רוסיה לאוקראינה. אין ספק שיש סיפורים שוברי לב. לראות נשים, ילדים – לא פשוט לעמוד מול זה. אבל אני חושב שדווקא מתוך החושך מתגלים מלאכים, מלאכים בדמות אדם, ואתה רואה את העוצמה היהודית שלהם, את הגבורה העילאית, שדווקא בזמנים הקשים ביותר קוראים ליהודים, קוראים לישראלים: בואו, ניתן לכם לאכול, נדאג לכם למקלט. אני רוצה לציין, נוכחתי – יהודי ענק, קוראים לו הרב ראובן אסמן, מנהל כפר ילדים שנקרא אנטבקה 20 ק"מ מקייב. כשהתחילה המלחמה הוא אמר: כל ישראלי, כל יהודי שנמצא בצרה, יש לי מקום לכולם. יבואו אליי לאכול, יבואו אליי, אני אדאג לכם לאוכל, אדאג לכם לכול. אני התקשרתי אליו, אמרתי לו: תגיד לי, איך אתה מסוגל? כמה מחסנים של אוכל יש לך? יבואו אליך 1,000 בני אדם, אתה יכול לכלכל אותם שבוע-שבועיים? הוא אמר לי: תשמע, אני מאמין בהשם, ובעזרת השם, נצליח לכלכל את כולם. אדוני השר, בכפר אנטבקה כבר מאות אנשים עברו בדרך לגבול. יש שם עכשיו, בזמן אמת, מאות ילדים. הוא הסב מקלטים שלמים, כיתות שלמות, לחדרי מגורים, עם מזרנים, אוכל, פעילות. קילומטרים בודדים משם – פיצוצים, מטוסים, טנקים. הוא דאג למלא את שעות הפנאי שלהם, ולאט-לאט, בצורה עילאית, להעביר קבוצות של יהודים, לאט-לאט, לכיוון הגבול, ולהוציא אותם. אבל בכל זמן נתון מאות אנשים נמצאים אצלו. אני חושב שאנחנו צריכים להצדיע לאנשים האלה, יחד עם עוד רבנים באוקראינה שאני יודע שעושים מעשה ענק, מעשה גבורה גדול מאוד. אני חושב שהאנשים האלה הם אור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את אברהם וולף מאודסה הזכרת? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> ודאי. ודאי. תראה, אני לא אגמור – הרב וולף מאודסה ועוד המון רבנים שעושים עבודת קודש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ואחיו מחרסון. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> בוודאי. עושים עבודה – אי-אפשר להאמין איך אנשים, בתקופה הקשה, כשאנשים אוגרים אוכל ושומרים, הם קוראים לאנשים: בואו נחלוק ביחד. אין ספק שבזכות הגבורה העילאית, הגדולה הזאת, האחדות הגדולה שהם מקרינים בעם, בעזרת השם, זה יסתיים בטוב. אנחנו מקווים שתבוא לשם שעת שלום ונזכה כולם שנראה את המלחמה הזאת בסיומה. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לחבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני שמעתי את הנאום שהיה לפניי, וכמה נאומים דומים שהיו היום, ואני אומר, ישראל זה המקרה הכי טוב בעולם ללמוד בו על צביעות מוסרית. זה פשוט מדהים, הדבר הזה, מצב ההכחשה שנמצאת בו החברה הישראלית לגבי העוול היום-יומי והחברה הגזענית שבנו פה. ואחר כך מדברים על מוסר. אחת הבעיות הרציניות שלנו היא שכשאנשים ממוצעים פה בכנסת חושבים על זכויות אדם, מה שעולה להם בראש זה זכויות האדם היהודי. כל הפגיעות האחרות שהם עושים, בזכויות האדם שהוא לא יהודי, הפלסטיני – הם לא רואים. על אותם דברים הם פשוט לא רואים. אדוני היושב-ראש, שני בחורים צעירים מלוד הלכו לעבודה שלהם בנתניה. ויסאם אלעג'ו וחברו ממשפחת אזברגה נכנסו לתחנת דלק, ראו קבוצה של יהודים תוקפים נהג מונית ערבי, הלכו לעזור לנהג המונית. שני בחורים צעירים בתחילת דרכם, אחד מהם מנסה לאסוף קצת כסף כדי להיכנס ללימודים, להמשיך את לימודיו, הותקפו על ידי בריונים בצורה לא אנושית. דקרו אותם, ואחד מהם נמצא במצב מאוד קשה בבית החולים. יש וידיאו, מתוך תחנת הדלק יש וידיאו – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אבל אף אחד לא מצדיק את זה. אף אחד לא מצדיק תקיפה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – שמראה את כל האירוע מההתחלה ועד הסוף. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ההבדל הוא שאנחנו מגנים, אתם לא. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> רק שהמשטרה לא חושבת שהיא צריכה לעבוד. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מגנים – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> למה? כי הקורבן הוא ערבי. במדינת היהודים, כשהקורבן הוא ערבי, המשטרה לא צריכה לעבוד, אדוני. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> גם אצלנו היא לא עובדת. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא רק המשטרה, גם התקשורת לא חשבה שיש שם אייטם. הכול מתועד, זה לא דבר שהיה בחושך ולא רואים אותו, לא דבר שאין עליו עדויות. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מה זה קשור לגזענות? אבל מה זה קשור? << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אירוע ברור, יש וידיאו. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מגנים אלימות כזאת – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בסך הכול הם היו צריכים ללכת לתפוס את הבריונים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מאי גולן. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> זה פופוליזם ודמגוגיה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת מאי גולן. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בסך הכול היה צריך לתפוס את הבריונים היהודים האלה – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ומי ישתף איתם פעולה אצלכם בכפר? מי ישתף פעולה? << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – לחקור אותם ולהכניס אותם לכלא. זה כל מה שהייתה המשטרה צריכה לעשות, אדוני. הצביעות המוסרית הזאת – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אתה תגנה אם זה יהיה הפוך? << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הצביעות המוסרית הזאת – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת מאי גולן, מייד את עולה, את יכולה לדבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הצביעות המוסרית הזאת – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא שמע אתכם, אולי הוא ירצה לענות. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אדוני היושב-ראש, אני מתעקש, בסוף רבים ישלמו את המחיר שלה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לחבר הכנסת סמי אבו שחאדה. תעלה ותבוא חברת הכנסת מאי גולן. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> רק שאלנו – אנחנו מגנים – האם אתה מגנה מהצד השני – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אחריה – חבר הכנסת אלי אבידר, אם יהיה נוכח. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> רגע, רגע, לפני שהשניות שלי מתחילות, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד כמה אני שמחה שאתה יושב כאן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש לך סיבה. עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש המכובד, כנסת נכבדה, אני בוחרת לנצל את שלוש הדקות שלי למשהו קצת שונה, כי חשוב לי מאוד לדבר דווקא לצופים שצופים בנו בבית. פונים אליי אנשים בכל יום ולא מבינים, אדוני היושב-ראש, למה ההתנהלות הקלוקלת, המוזרה הזאת, כאן בכנסת, למה אין סדר-יום, למה דברים מתבטלים מהרגע להרגע, למה עד דקה לפני השעה שנפתחת המליאה אנחנו לא יודעים מה אנחנו עושים ואם אנחנו עושים. באמת שאלו אותי, כי לא מבינים, כי זה לא היה עד עכשיו. << אחרי_כן >> אז באמת אני רוצה לספר לכל מי שצופה בנו שבאמת מעבר לאי-שוויון בוועדות ומעבר לדורסנות הבלתי-נתפסת כלפי הח"כים, קורה פה משהו שלא מדברים עליו, ואני חושבת שאדוני היושב-ראש יסכים איתי. חברים, אני רוצה שתבינו את זה, כדי שבאמת לא תכעסו עלינו, אנשי המחנה הלאומי. הם רגילים שאנחנו בשטח ועונים על פניות ומדברים איתם, ומה קורה? זה לא קורה עכשיו. אין סדר-יום בממשלה הזאת, פשוט אין סדר-יום. למי שלא יודע, בימי שני נפתחת המליאה ב-16:00 ובימי רביעי – בשעה 11:00, ובדרך כלל אנחנו מקבלים סדר-יום בתחילת השבוע, למעט שינויים כאלה ואחרים. מה שקורה כאן היום זה שאפילו באותו יום עצמו אפשר באותה שעה שנפתחת המליאה לשנות. ולמה? כי כל ממזר פה הוא ראש ממשלה, כל ממזר. איך זה עובד? בואו אני אספר לכם – שלום, חבר הכנסת כץ – איך זה עובד, אני אספר לכם. גנץ רוצה פנסיות – אין סדר-יום; מנסור רוצה מיליונים – אין סדר-יום. כל ממזר ראש ממשלה, תבינו את זה. כל ח"כ זוטר נורבגי יכול לסחוט את ראש הממשלה. ולמה? למה? כי בנט, הקונדסון של התקופה הזאת, רץ ועושה כל מיני מעשי קונדס בלשחק מתווך-על בין כל מיני מעצמות אירופיות, ובזמן שהוא עושה לעצמו כל מיני קונדסים כאלה ואחרים, מנהלים פה את הממשלה ממשלת הדרדסים עם גרגמלים כאלה ואחרים, ובפועל לא מנהלים פה כלום ושום דבר. עכשיו, אני אומרת לכם, תראו – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת טופורובסקי וחבר הכנסת טיבי. הקול נשמע בית פרעה, יש פסוק כזה. נשמע הכול פה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לי חצי דקה, הוא צריך להחזיר לי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – תהיי רגועה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מאוד רגועה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו, העיקר, מה העיקר? מה הכי חשוב, אדוני היושב-ראש? העיקר שהממשלה הבאמת-הזויה הזאת חוזרת בכל ריאיון על ההישג, ההישג: הבאת תקציב. כאילו באמת המצאתם את הירח המשולש, הבאתם תקציב, אבל בפועל הרי אתם מנהלים את הממשלה הזאת כמו תיאטרון בובות – לא סדר-יום, לא חוקים, לא ועדות, לא מישהו שיודע מה הוא צריך לעשות יום למוחרת. מה אכפת לכם שאנחנו יושבים, קוראים חוקים – אני לא באה אליך בטענות, השר מאיר כהן, אבל מה אכפת להם שאנחנו יושבים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לקחת לי חצי דקה. מה אכפת להם שאנחנו קוראים חומר, מתכוננים, מגיעים, ובפועל הכול כאן בוקה ומבולקה? אין מנהל, אין סמכות, אין ניהול, הכול זורם לפי הסחטנות של ח"כ, אבל מה זה משנה? הרי אתם רודפים אחרי כל ח"כ עם פנקס צ'קים על כל הצבעה, ואת זה המצביעים שלכם לא רואים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> ולצערי, גם הקהל שלנו לא רואה. אז חשוב היה לי לעמוד פה ולספר לכם ולהתנצל בפני האזרחים שלנו, שאנחנו, אנשי הימין, לא מספיק בשטח, לא עונים מספיק על פניות ציבור. לאחר שנפיל את ממשלת הדרדסים הזאת, אני מבטיחה לכם שנחזור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אלי אבידר – איננו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אף היא איננה נוכחת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> דרדסים. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> יש לך את קונדסון, הוא עושה מעשי קונדס כל היום – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק, בבקשה, גברתי, ואחריה – חבר הכנסת אופיר כץ, שאין סיכוי שהוא לא יהיה נוכח. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. ערב טוב, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על אלפי תושבי קריית ארבע, חברון והר חברון שברגעים אלה מונים שמונה שעות לניתוק מאינטרנט ומתקשורת סלולרית, שמונה שעות, בסך הכול מ-14:30, שאז, בפעם השמינית בחודשים האחרונים, הכלים שעושים את עבודת התשתיות – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת מאי גולן, פעם ראשונה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> באמת? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פעם ראשונה אמרתי. נא לא להפריע. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מאי, את רוצה לשמוע מה עובר על תושבי קריית ארבע? מאי, מה עובר עכשיו על תושבי קריית ארבע, חברון והר חברון? שמונה שעות הם מנותקים מאינטרנט ומתקשורת סלולרית בגלל שהעבודות שמבוצעות להרחבת הכביש החדש – ברוך השם, אנחנו שמחים שעושים כביש חדש – פגעו שוב. ושוב, זו פעם שמינית שהעבודות האלה פוגעות בתשתיות התקשורת של קריית ארבע – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עוד 200 שנה נשמע: עבודות בכביש פגעו בקו. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> זה המשך ישיר של הממשלה המנותקת – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> וכל פעם כזאת אנחנו מדברים על שעות ארוכות של ניתוק. עכשיו, זה פגיעה בעסקים, זה פגיעה במרקם החיים, זה פגיעה בביטחון. זה להשאיר אנשים – בעצם כל התקשורת שלנו, כל החיים שלנו בנויים על התקשורת הסלולרית הזו. ולא שזו פעם ראשונה. כבר פנו וביקשו עוד פעם, ושוב ושוב, מחברת נתיבי ישראל, מהקבלן שעוסק בשיפוצים האלה: בואו, תיקחו את התוכניות, אתם הרי אמורים לדעת איפה מונחים הכבלים האלה, תיזהרו כשאתם עובדים, תחשבו על אלפי האנשים שאתם פוגעים בהם, באיכות החיים שלהם, הכי בסיסית, בביטחון שלהם, ביכולת שלהם להזעיק עזרה, אתה יודע. כלום, שום דבר, כאילו אין שם בני אדם. אני רוצה פשוט שנדבר על מה שעובר על התושבים האלה. באמת, כמה פעמים אפשר לבקש, להתחנן? ראשי המועצות פנו כבר, ביקשו אלף פעם. למה אי-אפשר ללמוד מהפעם הקודמת? אתם יודעים, כאילו, פעם ראשונה אתה יכול להבין, פעם שנייה אתה יכול להבין ; פעם שמינית, פעם שמינית שהכלים הכבדים שעוסקים בסלילת הכביש פוגעים בתשתיות. פעם שמינית. פעם שמינית שבזק מוזעקת לשם וזה לוקח לה שמונה ותשע ועשר שעות לתקן. כמה אפשר להתעלל בתושבים? אז אני מבקשת. ידידי השר מאיר כהן, חבר הממשלה, מכובדי השר, בתור נציג הממשלה – אתה, אכפת לך מאנשים, אתה ידוע בתור אחד שאכפת לך מאנשים – אם אתה יכול בבקשה להעביר את הבקשה הזו לשרים הנוגעים בדבר, כדי שיתחילו להתחשב בתושבי קריית ארבע, שנכון, הם רוצים כביש חדש, אבל הם לא צריכים אחת לכמה שבועות להישאר מנותקים מהעולם – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, אורית. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – בגלל סלילת הכביש הזה. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אורית סטרוק. יעלה ויבוא חבר הכנסת אופיר כץ, ואחריו – חברת הכנסת מירי מרים רגב. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, היום ראינו את הפרסום והחגיגות של התוכנית הכלכלית. באמת, נכנסתי לכל האתרים לנסות להבין מה יש בתוכנית הזאת, וראיתי את אותו דבר – שבעצם מדובר בבלוף אחד גדול שייתן מענה במקרה הטוב לאלפי עסקים. מה הם נותנים בתוכנית? פגיעה מעל 35%. למה 35%? אנחנו לדוגמה נתנו מעל 25%. למה הם מורידים פה 10%? לא ברור. הגבלת מחזור של עד 60 מיליון שקלים. למה? למה להגביל עד 60 מיליון שקלים? מה עם עסק שהוא טיפה יותר גדול? זה עדיין בהגדרה של בינוני. הוא עם מחזור של 65 מיליון, נגיד, ונפגע ב-80%, אז העסק הזה, לא מגיע לו פיצוי? העסק הזה לא נפגע מבחינתכם? עשו רעש כאילו הביאו תוכנית כלכלית, ובעצם זה תוכנית סופר-סופר-מצומצמת. אין מה להשוות בכלל למענה ולסיוע שאנחנו הבאנו. ופה מסיבות עיתונאים, וליברמס מנסה להציג כאילו הינה הפתרון לעצמאים. אין פה כמובן שום בשורה. יש פה הונאה ולא בשורה. איפה עוד אנחנו רואים את הקמצנות שלהם ושום סיוע לאזרחים? הם נותנים את זה כמענה רק לינואר-פברואר. מה עם החודשים שלפני כן? אז עסקים לא נפגעו? יולי-אוגוסט, גם אז הייתה תחלואה. עסקים שנפגעו מעל 35%, וגם מחזור של עד 60 מיליון שקלים – מה איתם? למה הם לא בתוכניות שלכם? עם פרסום הידיעה, עם מסיבות העיתונאים, קיבלתי כבר הודעות מאותם עצמאים שלא יראו שקל מהסיוע הזה. יש ענפים שלמים ששותקו מבחינה כלכלית מיולי, מרגע – התוכנית הכלכלית שלנו הייתה עד יוני 2021: ענף התיירות, התעופה, מורי הדרך, שעכשיו אנחנו מבינים שכשליברמס אמר להם: תחליפו מקצוע, הוא לא צחק, הוא התכוון לזה. מורי הדרך לא עובדים מיולי. יולי, אוגוסט, ספטמבר, אוקטובר, נובמבר, דצמבר – חודשים שלא נכנס להם שקל. מי ייתן להם את המענה הזה? אני נפגשתי איתם. אין להם הכנסה. הם נעזרים – משפחה, חברים, חסכונות. הגשתי על זה דיון מהיר, מחר יהיה לנו את זה בוועדת הכלכלה. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> בעזרת השם. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> בעזרת השם. בטוח לא בעזרתכם, כי אתם לא עוזרים להם. אין פה שום בשורה לעצמאים. יש פה הונאה אחת גדולה. אתם לא עוזרים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסיים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ושוב, אנחנו עזרנו למאות אלפי עצמאים, מאות אלפי עסקים. פה, בתוכנית ההונאה הזאת, הבלוף הזה שהוצג, במקרה הטוב אולי אלפים ייהנו מזה. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לחבר הכנסת אופיר כץ. חברת הכנסת מירי מרים רגב, מירי רגב, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת משה אבוטבול. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מוותר. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא, אל תדבר בשמי. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> משה אבוטבול, ככה אתה מוותר כל כך מהר? לא מתאים לך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עד שלוש דקות לרשותך, גברתי. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא, אני לא. אל תאמין בחברך עד יום – – – << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, מה חשבת, אדון בנט, ששחקן ספסל בליגה השנייה יכול להיות פתאום מאמן נבחרת? מאיפה התעוזה שלך להתקשר לפוטין ולהציע לו להיות מתווך? הוא הרי כבר מכיר אותך. גם הוא יודע שאתה חסר ביטחון, שאתה חסר אמון ציבורי, שאתה חסר ניסיון, שאתה חובבן. אפילו בתוך הקואליציה שלך אתה לא מצליח לתווך. רצת לספר שנשיא אוקראינה פנה אליך, רק שכחת לציין שהוא פנה לעוד עשרות ראשי מדינות בעולם – פולין, טורקיה, הונגריה ועוד. אבל אתה טוב בהדלפות, בהבטחות, בלספר סיפורים, ובתכל'ס, נו, אופיר, אנחנו כבר יודעים, לא? אפס תוצאות. זה האיש. ומה לגבי הצמד-חמד לפיד-ליברמן? אני אתחיל בשני ציטוטים שלהם מהשבועות האחרונים. שר החוץ לפיד: כרגע ההערכה היא שאני לא רואה עימות אלים בקרוב. שר החוץ ליברמן: חייזרים יפלשו לאוקראינה לפני שפוטין יפלוש לשם. תתביישו לכם. בגלל ההתנהלות החובבנית שלכם ישראלים ויהודים נשארו תקועים באוקראינה; בגלל האדישות והיהירות שלכם, שאמרתם – שר חוץ אומר: כרגע ההערכה היא שאני לא רואה עימות אלים – אנשים נשארו באוקראינה, ועכשיו הם לא יכולים לעזוב את אוקראינה. משפחות שלמות עם ילדים סמכו על שר החוץ הישראלי שיודע על מה שהוא מדבר, רק מה שהם שכחו – שהוא לא יודע על מה שהוא מדבר, כי אחרת הוא לא היה אומר את המילים הנבובות האלה. נכשלתם בזה, ונכשלתם גם בזה שלא חזיתם את עליית מחירי הנפט והדלק. הרי היה ברור שבמלחמה מחירי הנפט והגז עולים, בכל העולם. יכולתם לספוג את המס, שגובהו 65%, ולהקל על אזרחי ישראל אחרי שנתיים קשות של קורונה, אבל לא. חוסר ההנהגה בישראל מעולם לא היה בולט – מדינת ישראל מונהגת בידי חובבנים, ובכל יום שאתם כאן אזרחים ישראלים מופקרים לגורלם. די, לכו הביתה, זה גדול עליכם. ולסיום אני רוצה לשבח ולהודות לעובדי ועובדות משרד החוץ, שבימים מורכבים אלו הם פועלים 24/7, מסביב לשעון, על מנת לסייע ולחלץ את היהודים והישראלים במעברי הגבול באוקראינה. יישר כוח לכם. כולנו מחזקים אתכם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ולבית חב"ד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בתי חב"ד. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> לבית חב"ד, בתי חב"ד באוקראינה. ומכאן אני רוצה לשלוח את תנחומיי הכנים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסיים. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – למשפחתו של הישראלי שנהרג היום באוקראינה בעת שהיה בדרכו ארצה, רומן ברודצקי, זכרו לברכה. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירי רגב. חבר הכנסת משה אבוטבול, ואחריו – איתמר בן גביר. בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כה אמר שר החוץ לפיד על התקופה הקשה הזו שאנחנו עוברים – אומר שר החוץ משפט מאוד מעניין: מה שעשינו בשישה חודשים לא עשו כאן בשש שנים. כך אומר שר החוץ לפיד. למה מתכוון המשורר? אני מנסה קצת להעמיק. ראיתי את זה באיזה קליפ, סרטון, שנתן לי להבין בדיוק באיזה מצב אנחנו נמצאים. אומר שר החוץ: מה שעשינו בשישה חודשים כאן בממשלה לא עשו כאן בשש שנים. אז יצאנו קצת לבדוק, וראינו שמחיר הדלק מרקיע שחקים, מה שעשור לא היה עולה ב-30 אגורות – אולי לזה התכוון שר החוץ. מחירי החשמל עלו ב-5%, השיעור החד ביותר שקרה בתשע שנים האחרונות – אולי לזה מתכוון מר לפיד, שר החוץ. ואולי באמת הוא מתכוון למשהו אחר. אתם, הצופים בנו שם בבית, אולי הוא התכוון לעליית מחירי הדירות, שבקצב השנתי עלו ב-11.3%. אולי לזה הוא מתכוון? אולי הוא מתכוון לכל העליות שאנחנו רואים כשאנחנו ניגשים למרכול ורואים שם שבעצם הכול עולה, אם זה מוצרי החלב, ואם זה הסוכר, ואם זה מוצרי הפסטות. אולי הדגים הקפואים – אולי לזה הוא מתכוון, מר לפיד. אולי הוא בכלל מתכוון לקטשופ, לטונה, לסוכרזית. בכל הדברים האלה עלו המחירים. בצורה מפליאה יוקר המחיה חוגג, והוא אומר: מה שעשינו בשישה חודשים לא עשו כאן בשש שנים. אולי הוא מתכוון לתפוסה המלאה בחדרי המיון, שהבוקר בידיעות אחרונות יש כותרת זועקת שיש 200% עלייה של חדרי המיון? אולי לזה הוא מתכוון. כולם נמצאים בקשיים כלכליים, והוא בא ואומר שמה שעשינו פה בשישה חודשים – תאמרו את זה לאט, כדי שתיהנו קצת מהבדיחה היפה – מה שעשינו כאן בשישה חודשים לא עשו כאן בשש שנים. אני רוצה להגיד לך, מר לפיד: הבלגן שעשיתם והנזקים וההאצה ויוקר המחיה, ומה שהרסתם כאן – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ששש, חברי הכנסת. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> מה שהרסתם כאן בשישה חודשים או שמונה חודשים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – לא הרסו כאן ב-60 שנה. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה אבוטבול. איתמר בן גביר, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת שלמה קרעי. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> איתמר, אולי תפתח גם פה לשכה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני חשבתי על גבול אוקראינה-רוסיה לפתוח לשכה. הציעו לי שם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אולי ביציע של סח'נין. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני השר, כנסת נכבדה, כמובן, אין ספק שהצעת החוק הזאת היא עוד פייק בשורת פייקים, זיופים, סילופים, הונאות, שהממשלה הזאת מספרת לציבור הישראלי. היא לא מספרת על האינפלציה, שתשחק את שכר המינימום, היא לא מספרת על יוקר המחיה, והיא גם לא מספרת על כך שבסופו של דבר יכול להיות שהפתרון, קרוב לוודאי, זה לא העלאת שכר מינימום אלא הורדת מיסים והקלה גם על העצמאים, גם על השכירים, גם על כל המשק. אבל אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר על פייק נוסף שמתרחש לנגד עינינו, וזה הפייק שאני חווה מדי יום בשמעון הצדיק בירושלים, כאשר כביכול ממשלה – נפתלי בנט, ראש ממשלה, שבא וניגן "ירושלים של זהב" בשמעון הצדיק, הוא והשר מתן כהנא, שהתחייבו ואמרו: אנחנו נשמור, ואנחנו נגן ואנחנו נעשה, מפקירים את חיי התושבים. אני חייב לומר שהעובדה שהקמתי לשכה לשמעון הצדיק ודאי, ברוך השם, תרמה לשלווה יותר, תרמה לכך שיהיה יותר שקט ברחוב, איפה שאני נמצא, כאשר שם – את יכולה לצחוק, גב' עאידה, אבל שם שרפו תשע פעמים, תשע פעמים, רכב של תושב יהודי. שלוש פעמים ניסו להצית את הבית שלו. פעם אחת כמעט הציתו תינוקת. את רוצה להמשיך לצחוק? אבל, ברוך השם, כשבאתי לשם פתאום הגיעה משטרה למקום, פתאום הגיעה משטרה לרחוב, פתאום המשטרה נזכרה לשמור, וטוב שכך. אבל מחוץ לאותו מתחם, ברחוב עצמו, עולם כמנהגו נוהג. לצערי, לא נותנים לעוזרים הפרלמנטריים שלי להיכנס לתוך המתחם. אנחנו כמובן נגיש על זה עתירה לבג"ץ, אדוני היושב-ראש, כי אני רוצה להבין באיזו סמכות עושים את זה. אבל כאשר אני יוצא מחוץ למתחם פתאום אני חווה אלימות וניסיונות תקיפה והפקרות ביטחונית בירושלים בירת ישראל, 70 מטרים מכביש מס' 1. אנחנו נמצאים בליבה של ירושלים. והממשלה הזאת, שכולה הבטחות, שכולה דיבורים, שכולה רק לספר ולספר ולספר: אנחנו נקל על העצמאים, אנחנו, כמו שאמר אביר קארה, נצביע נגד הפנסיות, אנחנו, כמו שאומר נפתלי בנט, נשמור על ירושלים – הכול פייק אחד גדול. ממשלת פייק אחד גדול, ממשלת זיוף – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ממשלת סילוף, ממשלה שצריכה ללכת הביתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שלמה קרעי, ואחריו – חבר הכנסת יואב בן צור, אם יהיה נוכח. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, כנסת נכבדה, מאחוריי יש יולדת בשם דפנה שבעוד כמה דקות הולך להיוולד לה בן. מזל טוב, דפנה. הבן שלך כבר עכשיו חייב 96,000 שקלים לפנסיה התקציבית. כן, חמוד, גם אני הייתי בוכה אם היו מספרים לי את זה בלידה. 908 מיליארד שקלים זה החוב של אזרחי ישראל לפנסיות התקציביות. כל מי שצופה בנו עכשיו חייב 96,000 שקלים לפנסיות התקציביות, כל אחד ואחת מכם. בשנת 1961 עברה החלטת ממשלה שמאפשרת לרמטכ"ל ­– שימו לב, ההדגשה במקור, של אביר קארה – במקרים בודדים וחריגים להגדיל את הפנסיה בשיעור של בין 7% ל-19%. זה למעשה הרבה יותר, זו הגדלה של 20% בממוצע למי ששירת בצבא עד גיל 42. בפועל, רק במקרים חריגים ובודדים לא סחטו מאיתנו את התוספת הזו. במשך השנים הצבא השתמש בהחלטה הזאת בצורה לא חוקית, והתוספת הזאת עולה לנו כ-1.3 מיליארד שקלים כל שנה. אגב, לידע כללי – מוסיף אביר קארה – רוב מקבלי הפנסיה הזו הם לא חיילים קרביים. תראו, יש מקרים חריגים שבהם מעורבות אלמנות או אנשים עם שכר נמוך והם באמת זקוקים, אבל רוב האנשים שמקבלים את ה-1.3 מיליארד שקלים זו חמדנות גרידא, על חשבוננו, כמובן, והכסף הזה לא מגיע לחיילי החובה, לא לאלמנות, לא לחיילים בודדים, לא ללוחמים; התקציב הזה הולך לשכבה דקה של גנרלים ­– כך אביר קארה – שנהנים כבר היום מפנסיה חלומית. בגיל 42 הפנסיה הזו היא בכ-5 מיליון גדולה יותר משל רוב האנשים שיוצאים לפנסיה בגיל 70. בגיל 42, עצמאי שעובד ומממן את הפנסיה הזו יכול רק לחלום. במקום שהכסף הזה, מתוך תקציב הביטחון, ילך לכשירות של צה"ל, למשרתי הקבע ולמשרתי החובה, הכסף הזה הולך כבונוס למי שגם כך קיבל תוספת מטורפת. זו ממש פגיעה בביטחון של כולנו. אז לא רק שנשפר את התנאים של משרתי החובה, גם נצמצם את החוב של הבן של דפנה, וזו תהיה באמת סיבה טובה להגיד מזל טוב, דפנה. עד כאן ציטוט מתוך סרטון שהתגאה בו אביר קארה, סגן השר. אז דפנה, אני מצטער לומר לך שחבורת הנוכלים הזו שוב רימתה אותך. אביר קארה לא רק מצביע בשתי ידיים, הוא גם שר בשני קולות. לא היה לנו ספק שהוא יעשה סיבוב תקשורתי, ובלי בושה יצביע על הג'וב שלו בממשלה ונגד אזרחי ישראל. פשוט סמרטוט. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסיים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> רק רגע, אדוני. וגם גנץ משקר ומסית, מדבר על שיסוי בצה"ל. איך אתה לא מתבייש, גנץ? אתה שר הביטחון של ישראל, ואתה עושה פוליטיקה על חשבון החיילים של כולנו? תוציא אותם מהמשחק הפוליטי – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסיים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הם לא ניצבים בקמפיין שלך. אז דפנה ולוחמי צה"ל, אנחנו נדאג להפסיק את השחיתות של החברים של גנץ שכולנו, כולל החיילים והלוחמים, נשלם אותה עוד עשרות שנים קדימה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> וכשזה יקרה באמת נוכל לומר מזל טוב, וזה כנראה לא יבוא מקארה. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לחבר הכנסת שלמה קרעי. יואב בן צור ­– איננו נוכח. חברת הכנסת אורלי לוי, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת יובל שטייניץ, אם יהיה נוכח. עמדת היועצות והיועצים. חברי הכנסת טיבי וטופורובסקי, אפשר להקצות לכם בפרסה ­­– – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פעם שלישית שאני עוד מעט אקרא אותך לסדר בפעם הראשונה. זה מפריע לדיון. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אתה מפריע להם בניהול משא ומתן לגבי ההצבעות הבאות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> הרי אם המצלמה תתמקד שם, אנחנו נראה מה זה סחר-מכר, ואולי אנחנו נבין את פשר ההצבעות בהמשך. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> רצינו לעשות לכם עבודה קלה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני סומכת על יכולת המיקוח שלכם, עאידה. אולי עוד נחזור הביתה לפני הבוקר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אולי, אולי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, זה השבוע השלישי, ואני לארג'ית, שאנחנו רואים כנסת שכשאתה מגיע בבוקר אתה לא יודע איך יסתיים היום. שבוע אחרי שבוע אומרים לנו: תכינו מזוודה, הולכים להיות לילות לבנים. אני מודה שלעיתים אני אפילו מופתעת – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נטע, גב' נטע. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני משליט סדר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סדרנים, מרגע זה זו עבודה – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר'ה, תעשו את המשא מתן בחוץ. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רציתי שתאמרי לזאת שיושבת משמאלך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> עבר, נגמר האירוע. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מקווה שזה לא על הזמן שלי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אוסיף לך דקה. הינה, תוספת דקה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אדוני היושב-ראש, כמו שאתה יודע, אומרים לנו לבוא עם מזוודות ללילות לבנים, אז אתה יודע איך אתה יוצא בבוקר מהבית ואתה לא יודע איך יסתיים היום, כי בכל שבוע יש לנו הפתעות. וההפתעות האלה, בהתחלה הן מגיעות בלשון ובמאבק ובסמלים אידיאולוגיים – כל אחד עולה על קצה התורן, מניף לו את הדגל שלו, כל אחד עם האידיאולוגיה שלו; הרי ההתחשבנויות שלהם והעמידה שלהם על המשמר זה באמת משהו אמיתי – ואז מגיעה שעת השין ואתה מגלה שכל אידיאולוגיה כאן בממשלה הזו היא אידיאולוגיה שתלויה במחיר. אתה יודע, אפשר לומר על הממשלה הזו הרבה דברים, אבל שבוע אחר שבוע אנחנו מגלים שזו בעיקר ממשלת "פה קבורה האידיאולוגיה", וזה לא משנה של מי בקואליציה. בכל שבוע אנחנו מגלים שעוד שותף משיל מעליו את החבלים ואת הכבלים ואת המשא של האידיאולוגיה שהוא סחב שנים באופוזיציה; אמר: אני אתקן ואני אתקן, וברגע שהוא מגיע, במבחן הראשון: אני למכירה. וזה נכון לגבי כל השותפים בקואליציה, אלו שוויתרו על האג'נדה שלהם לשכר מינימום שהיום הולכים להצביע על השחיקה הריאלית של שכר המינימום. בעצם הצעת החוק, שתגיע כביכול על עדכון שכר המינימום, יש לה רק משמעות אחת – אבל הם חושבים שהציבור מטומטם ולכן הוא לא קורא את הניתוחים: הורדה של הערך הריאלי הלכה למעשה ולא העלאה. אנחנו מקפיאים את המנגנון, מוותרים עליו. תגידו לי, אתם חושבים שהציבור מטומטם? אתם מוציאים נשים מבוגרות, חלשות, מאריכים להן את גיל הפנסיה כשאף אחד לא רוצה להעסיק אותן, משאירים אותן בלי פנסיה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פטין מולא. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> מה? מה קרה? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בלי הכנסה, בלי קצבת זקנה, ובמקביל מעבירים פה תוספת לתוספת של האנשים שלא קשה להם, שהפנסיה שלהם היא בגיל 42. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לא להרעיש. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אם אתם אנשי אמת, לא ייתכן שבכל שנה אתם הייתם אלו שניהלו פה את הימים המיוחדים, הימים על שוויון חברתי, הימים על מלחמה בעוני. אתם מדושני עונג, ואתם לא רואים את הקושי של האנשים. היום בעוד שעה, שעה פחות עשר דקות, מחיר הדלק ירקיע שחקים. כמעט בעשור לא היו מחירים כאלה, ואתם רוצים גם להרוויח על העלייה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, על המשקל של "פה קבור הכלב", פה קבורה האידיאולוגיה שלכם, ופה נחשפת הצביעות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פעמיים השבוע יצא לי לדקלם את מילות השירים של להקת כוורת – ברפורמה על הדואר – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> – – "הוא אסף בולים", ועכשיו "פה קבור הכלב". << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> לחלוטין. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בהיותי בכיתה ח'. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> תשמע, אולי את הכוורת הם מכירים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> שיבינו שהבדיחה עליהם – זאת גם שאלה. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת יובל שטייניץ – איננו נוכח; יעלה ויבוא חבר הכנסת ניר ברקת – אף הוא איננו נוכח; אבי דיכטר – אף הוא איננו נוכח; חבר הכנסת רם שפע – אף הוא איננו נוכח. חבר הכנסת יואב קיש. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> נוכח בהחלט. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שברת את השגרה. בבקשה – אחרון הדוברים, אני מציין לידיעת מי שצריך. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לצלצל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הפעמונים מצלצלים. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> רגע, לוקח פה זמן להעלות את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אאפס לך, אדוני. לא אגרע, לא אקפח אותך. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אוהב לעשות חידון. מי אמר או נגיד מי כתב בטוויטר שלו את הציוץ הבא: "כשהגדלת הרמטכ"ל תגיע לכנסת, אצביע נגד"; "בזבוז מיליארדים מכספי הציבור לטובת קבוצה קטנה בעלת כושר השתכרות גבוה"; "צה"ל חשוב, אבל כשהגדלת הרמטכ"ל תגיע לכנסת אצביע נגד" – מי אמר למי? מי צייץ? חברת הכנסת עידית סילמן, את יודעת מי צייץ? אני אתן לך רמז: מהסיעה שלך. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> מה? מה? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא אמר שבזבוז מיליארדים מכספי הציבור לקבוצה קטנה בעלת כושר השתכרות גבוה – "כשהגדלת הרמטכ"ל תגיע לכנסת אצביע נגד". מי אמר? מי צייץ? << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> אביר קארה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אביר קארה, את צודקת. עשר נקודות, דוז פואה לחברת הכנסת עידית סילמן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דוז פואה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אכן, אביר קארה, רק לפני חודשיים, אמר והתחייב לציבור השולמנים שהוא יצביע נגד, הסמרטוט מארץ הסמרטוטים, שהפר כל הבטחה לציבור ששלח אותו. איך אתה מסתכל בראי, אביר קארה? איך אתה מעז להסתובב ברחובות ישראל? אין לך בושה? אבל האמת היא שהמילה "בושה" זו מילה שהוא כבר לא מכיר. המילה "בושה" בכל מפלגת ימינה נשכחה מזמן מהאג'נדה. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? יש לכם בושה? תיתני לי הבטחת בחירות אחת, אחת, שהבטחתם לציבור ולא הפרתם. הכול בשביל שלא יהיו בחירות חמישיות. ואני אגיד לכם מה, אני אפתיע אתכם, הולכת להיות לכם הפתעה – עם מה שראינו היום, ומה שראינו שבוע שעבר, ושבוע לפניו, הבחירות החמישיות יגיעו מהר יותר ממה שאתם חושבים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה זמן אפשר להגיד את המנטרה הזאת? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אומנם הינה, יושבים פה שניים, חבר הכנסת רון כץ – הסיעה שלו כנראה תעבור אחוז חסימה ותישאר בכנסת הבאה, אבל חברת הכנסת עידית סילמן, אתם תמיד מתחילים בהבטחה גבוהה וגומרים לפחות חצי ממה שיש. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> עוד ארבע שנים – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> שני מנדטים זה אולי בנט ושקד, אם הם הולכים להיות חיילים של יש עתיד ושל יאיר לפיד, אז זה הסוף של ימינה, חבורה ששיקרה לנו לכל אורך הדרך, כולל היום, אביר קארה, לכל ציבור הבוחרים שלו. שולמנים, אתם מתים בכנסת ישראל. אביר קארה מצפצף עליכם. אביר קארה הוא הקברן של השולמנים. היום, בזה שהוא – אתם יודעים, אני אמרתי שלפחות ברמה המוסרית, אמרתי, אחרי כל ה"נגד" הזה, אמרתי שאביר קארה יימנע. מאיר, אני חשבתי שאביר קארה יימנע, מאיר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסכם. חשבתי שאביר קארה לפחות יימנע. אמרתי שאחרי כל ה"נגד" שלו לא יכול להיות שהוא יצביע בעד. אבל – ובזה אני מסכם – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אביר קארה, רצחת את השולמנים. על הדם שלהם אתה בכנסת. סמרטוט נשאר סמרטוט. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. השר מאיר כהן, אתה רוצה לסכם את הדיון? בבקשה, אדוני. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> כמה קולות – – – בליכוד? 20,000? 22,000? כמה? 18,000? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תלוי, תלוי באחוז. בבקשה, אדוני. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני אפילו מוצא חובה נעימה להגיד כמה מילים, אדוני היושב-ראש, היות שהיה דיון היום אני אדבר בשני דברים. האחד – היה דיון היום על הממשלה שמוכרת את הנגב. אני בדרך כלל לא מגיב, אני מבין שהעולם הפוליטי הוא עולם שכל פעם שאתה מחליף – האופוזיציה תפקידה לבקר והקואליציה תפקידה להתגונן ולבקר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אחמד טיבי, אתה פעלתן היום. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> אבל אחמד טיבי, אמרנו לך שאתה נראה יפה עם התלבושות החדשות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל זה לא היה אמור – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בוא, תפתח את הנושא. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> לא, לא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני רוצה לומר לך שגם בלי שתרעיש שמים לב. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש לך לב טוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> מה, עאידה? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אלו לא רק תלבושות, הוא ירד במשקל. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> כן, זה ז'ונגלר. אבל אני חייב להגיד, אני רואה כאן אנשים שאני שומע אותם כבר כמה שנים שמדברים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סדרנים, נא להושיב את מי שעומד ולהשתיק את מי שמדבר. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> – – על מכירת הנגב. עכשיו, לי מותר להגיד את זה, כי אני 60 שנה מחיי גרתי בנגב. המכירה של הנגב היא לא בדיוק הביטוי הנכון שבו אנחנו צריכים לדבר, אבל כל אחד מכם יעצום את עיניו וינסה לחשוב מי אשם, איזה ממשלות כיהנו פה. עכשיו, בזה אני אסתפק, כי אני לא רוצה להטיל את האחריות. זה במשמרת שלנו ואנחנו צריכים לטפל בזה, ואני רוצה להגיד בוודאות שנעשים צעדים בשקט בשקט. זה לא סיפור של רעים וטובים, זה סיפור של מדינה שחייבת לקחת את נהמשילות בידיים. משילות זה לא רק להקים תחנות משטרה, משילות זה בראש ובראשונה לוודא שכולם מקבלים זכויות אזרח. וברגע שאתה בטוח שכולם מקבלים את מה שמגיע, או אז אתה יכול לדאוג שהחוק יכובד. ואני אומר את זה לחבריי ולשותפים לקואליציה, ולא משנה מהיכן הם באים. אז אנחנו נמצאים בנגב עמוק עמוק, מטפלים בבעיות, ובעזרת השם, ביום ראשון תבוא להצבעה תוכנית החומש, שבתוכה יש פרק נכבד מאוד שמדבר על חיזוק המשילות. אנחנו יכולים לדבר על כך שיש עבריינים כאלה ואחרים, ויש, ויש אנשים בנגב שחושבים שזה המערב הפרוע והם יכולים לעשות כל דבר, ובהם אנחנו נטפל נקודתית, כמו שאנחנו מצליחים בזמן האחרון להכביד את ידנו על הפשע ולהוריד באחוזים מאוד ברורים. ואני סומך יפה מאוד על האנשים, גם על המשטרה וגם על יואב סגלוביץ' – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, לא לעמוד פה ליד הדובר. יואב קיש, מיכאל ביטון – – << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << קריאה >> – – – בלבלן מוח אתה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אין לך – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> – – חברך מדבר. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> אתה צודק. סליחה. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << קריאה >> מה עשית חצי שנה ועוד 12 שנים – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> איך אתה לא התביישת? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אביר, תודה. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << קריאה >> מה עשית 12 שנים? לא עשית כלום. מה עשית חצי שנה? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – הרגת את השולמנים. הרגת את – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – לא עשית כלום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יואב קיש, תודה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מכרת את השולמנים – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת קיש, לא קוראים בעמידה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> שולמן מת. שולמן מת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא קוראים קריאות ביניים בעמידה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> שולמן מת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דיסטל, תודה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> שולמן מת. אביר קארה קבר אותם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יואב קיש, השעה עושה לך את זה. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> יואב, הכול בסדר? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> כל עוד הוא יצא מהמליאה, הכול בסדר. אין לו את האומץ להישאר מולי במליאה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> טוב. אני חוזר לנושא של הנגב. בנושא של הנגב, חברים, באמת לכל אלה שעולים לכאן ומטיחים האשמות בנושא של הנגב, אני מציע שזה לא יהיה סיפור של קואליציה ואופוזיציה. אני מציע לכל מי שיכול לתת כתף, שייתן כתף, ואני אסתפק בזה. אנחנו לא רוצים להאשים, למצוא את האשמים. אנחנו רוצים למצוא את הפתרון. זה הרבה יותר עמוק מאשר פוליטיקה. זה חבל ארץ מאוד מאוד מאוד חשוב, שאני גדלתי בו, חלק מכם גדלו בו, חלק מכם כיהנו שם כראשי רשויות, מיכאל ביטון. המקום הזה יקר לנו מכדי להביא אותו להתגוששות פוליטית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא מדבר על הנגב. לא היית כאן. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> על הנגב, על הנגב. לכן אני מבקש מכל אלה שעולים כאן ומספרים כמה מוכרים את הנגב, שיסתכלו בעצמם ויחשבו מי אשם בזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> האגף הימני. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד כמה מילים, ברשותכם. שמענו שבעצם הממשלה הזאת לא עושה דבר וחצי דבר. אני רק רוצה להזכיר כמה דברים שכן נעשו וכדאי שנדע. אגב, לגבי הטיפול בעצמאים, אני רוצה להזכיר לכולם, רק תקראו את מה שנאמר על ידי האוצר, רק תקראו. אז אני מבין שקודם כול יורים בליסטראות, אחרי זה הולכים לקרוא. להלן מה שכתוב: הפיצוי ייקבע במחזור בסיסי כפי שנהגו בגלי התחלואה הקודמים על פי חוק התוכנית לסיוע כלכלי 2020. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דניאל. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> אין שום הבדל. יקבלו את אותו פיצוי בעסקים שהמחזור הוא עד 60 מיליון שקלים, בגובה של 600,000 שקלים, בתוכנית מאוד ברורה, בתוכנית מאוד חכמה. וזכרו את הדבר החשוב – שאכן עשינו בשישה חודשים דברים שהרבה פעמים חלמנו עליהם, וחלק מהדברים שעשינו, אני חייב להגיד שעמדו כאן אנשי אופוזיציה היום, וכשהם עמדו כאן וצעקו ואמרו שצריך לעשות את זה, תמכתי בהם ותמכנו בהם: הטבות מס למשפחות צעירות, הוספת נקודות זיכוי – כמה פעמים ישבנו כולם, כל האנשים החברתיים ואמרנו: חשוב לעשות את זה, וחבריא, עשינו את זה, כ-530,000 איש במדינת ישראל נהנים מזיכוי של נקודות מס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> הגדלת הסבסוד בצהרונים של 5-4 סוציו-אקונומי – אני מדימונה – כל היישובים 5-4 שהעמקנו את הסבסוד, שזה פוטר הורים ממרבית התשלום – כמה חלמנו על זה? עשינו את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עמדת היועצות שם, מה זה? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> הגדלת המענק לעובדים עם שכר נמוך, תוספת של 20%. אז עומדים כאן וצוחקים על זה שבקושי מעלים את שכר המינימום. זה לא להעלות את שכר המינימום? 300,000 עובדים יקבלו עוד 1,000 שקלים – זה לא העלאה של שכר המינימום? הורדת מכסים לאפס לכ-60 מוצרים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דוד ביטן, עליזה בראשי. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> – – זה לא צעד חשוב מאוד בהורדת יוקר המחיה? עשינו את זה. אנחנו לא מתכוונים לעשות – עשינו את זה; ניצולי שואה, כן, ניצולי שואה – תוספת של 2,500 שקל לחודש, שחלקם הגדול היה עמוק בתוך העוני; שכר חיילי הסדיר – קשה לשמוע, מה לעשות? זה בניגוד למה שאמרתם כאן, שלא עשינו כלום ושאנחנו לא חברתיים – עלייה ב-50%. כמה חלמנו על זה, קואליציה ואופוזיציה ביחד. כמה חלמנו על זה. ישבנו מאחור ואמרנו: הלוואי שיעלו את שכר החיילים. העלינו את שכר החיילים. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אגב, השר, העלייה הקודמת של שכר החיילים הייתה בממשלה הקודמת. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> אני לרגע לא מתכחש לשום דבר טוב שעשתה הממשלה הקודמת. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> בסדר גמור. מאה אחוז. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> את זה לא תשמע ממני. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> מצוין. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> אסור – תראו, כל הממשלות, עם כל הוויכוחים הפוליטיים, זה לבנה על לבנה על לבנה. זה הסיפור. אנחנו צריכים להטמיע את זה. אנחנו רוצים להמשיך להתגושש – זה בסדר, זה לגיטימי, אבל בסופו של דבר אנחנו יודעים לציין את הדברים הטובים שנעשו על ידי ממשלות קודמות, ולבוא ולהגיד שגם עכשיו עלה שכר החיילים ב-50%. אפשר להתווכח על הפנסיות הצבאיות – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, גם שכר – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> – – והיה ויכוח. גם בתוכנו יש ויכוח, אבל בסופו של דבר הכסף הזה הולך לצבא, שאנחנו כל כך זקוקים לו דווקא בימים הטרופים האלה, אז שתנוח דעתכם. הלוואי שנצליח להשאיר קצינים טובים בצבא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת אבידר, אלי אבידר. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> הלוואי שנצליח, בטירוף שאוחז את המזרח התיכון ואת העולם בכלל. כן, אנחנו מוכנים לשלם כדי שנמשיך להיות הצבא החזק במזרח התיכון לפחות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> צריך להשתיק את חברי הכנסת. חברי הכנסת. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> ילדים נכים, אדוני היושב-ראש – תוספת של 900 מיליון שקל לילדים נכים, תוספת של 900 מיליון שקל לילדים נכים, בשקט בשקט, שהם והמשפחות שלהם יוכלו באמת ובתמים לסיים את החודש בכבוד. חשבנו אפילו על כך שמשפחות שיש להן ילדים, ילד במוסד – שאותן פגשתי – שהמשפחה גרה בבאר שבע והילד נמצא באזור חיפה ובאזור טבריה, דאגנו, אדוני היושב-ראש, שהמשפחות האלה יקבלו 1,000 שקל בחודש לנסיעות, בשקט בשקט, לא עשינו מזה קמפיין, כי זה הציווי שלנו, לא הקמפיין. ביטלנו את הדיסרגרד. כמה מאיתנו, חוץ ממי שמתעסק בנושאים החברתיים, יודע מה זה דיסרגרד? אני אסביר. דברים שחלמנו עליהם כל כך הרבה, כל החברי כנסת החברתיים, שאמרנו שאם אישה חד-הורית יוצאת לעבוד ויש לה הכנסה נוספת, שלא יפגעו בקצבה שלה – עשינו את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יואב קיש – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> אתם יודעים שאנשים שיוצאים לעבוד בגיל פנסיה – ביטלנו את הדיסרגרד, והם יכולים לצאת לעבוד בלי שקצבתם תיפגע. עשינו את זה. זה הדבר הכי חברתי שיכול להיות. נכון, יש עוד הרבה מאוד דברים שצריכים לעשות. אנחנו נעשה את זה לאט-לאט, בביטחון מוחלט – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ששש. חברי הכנסת, אפשר לשוחח, אבל לא לצעוק. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> – – כי המחויבות הזאת, אדוני היושב-ראש – זה בסדר, הם יכולים לשוחח – כי המחויבות הזאת היא בוערת לנו בעצמות, לכולנו, ובאמת ובתמים שהממשלה הזאת הולכת, עשתה ותעשה עוד הרבה מאוד בנושאים החברתיים. אני רוצה לספר לכם על החוק שיגיע בשבוע הבא, ואני מאוד מקווה ואני בטוח שבחוק המוגבלויות לא תהיה קואליציה ואופוזיציה. הפצנו תזכיר חוק שעלותו היא 2.2 מיליארד שקלים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מאי גולן, את רוצה לשוחח עם דודי? שבי לידו. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את צועקת. הם מדברים, את צועקת. את מעירה לי? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> בוודאי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז שבי לידו ותדברי איתו, אל תצעקי. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> על זה נאמר – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בת זקונים. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> חוק המוגבלויות – חבריא, באמת. חבר הכנסת טיבי, בואו תקשיבו רגע לחוק המוגבלויות, חשוב מאוד שאנחנו נדע. תזכיר החוק נמצא, ובעזרת השם בשבוע הבא אנחנו נביא אותו להצבעה. החוק הזה – פעם ראשונה במדינת ישראל שמסתכלים על האיש שאנחנו קוראים לו האיש עם הצרכים המיוחדים, עם המוגבלויות, לא דרך המוגבלות שלו אלא דרך הרצון שלו, דרך הבחירה שלו, דרך הבחירה של המשפחה שלו. זה חוק כל כך חשוב, שבא ואומר שמעכשיו והלאה האיש עם המוגבלויות, האיש עם הצרכים המיוחדים – המשפחה שלהם יכולה לבחור אם הוא רוצה לגור בקהילה, ואנחנו כמדינה מחויבים בחוק, בתקציב, בתוספת של 2.2 מיליארד שקלים, לאפשר לאותם אנשים – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קואליציה, אופוזיציה – סליחה, סליחה – אתם רוצים אולי חמש דקות הפסקה לסדר את הקיזוזים ביניכם? מה זה? בבקשה. סדרנים, אני מתפלא, אתם לא מסוגלים להשתלט עליהם? בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> זה חוק, אדוני היושב-ראש, שבאמת אני מתרגש לדבר עליו. אני חושב שגם אתה. כולנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני דחיתי הצבעה בגללו, המתנתי לזה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> אני מודה לך מאוד. פעם ראשונה מאז הקמתה של המדינה שבאמת מסתכלים – החוק מסתכל על האנשים עם המוגבלויות, על הצרכים שלהם, על הבחירה שלהם, על הרצונות שלהם, לא על המוגבלות שלהם, ובונים לכל אדם כזה מעטפת אישית. אם הוא בוחר לחיות בקהילה – אהלן וסהלן. אנחנו נהיה שם – נהיה שם עם מנטורים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה יכול להוציא אותם אם אתה רוצה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> – – נהיה שם עם תקציבים, נהיה שם עם כל מה שצריך כדי שאנחנו סוף-סוף נבין שאותם אנשים טובים יכולים לחיות בתוכנו, בתוך הקהילה שלנו, שכל כך הרבה משפחות וכל כך הרבה הורים – הילדים מגיעים לגיל 21-20 והם שואלים מה עכשיו יקרה איתם. אז אני מודיע להם ומודיע לכם שהחוק הזה, בעזרת השם, ישנה את חייהם מקצה לקצה. וצר לי שחלק מהאנשים בוחרים עכשיו להתעסק בדברים טפלים ולא להקשיב לדבר הזה. כי מוגבלות זה לא דבר שמאפיין רק אנשים מסוימים; מוגבלות – אנחנו כולנו הולכים ונוהגים ונוסעים, וזה אורב בפינה לכל אחד מאיתנו. ולכן כשאני באתי לשר האוצר – ואני חייב לציין, כשבאנו אני ויאיר לשר האוצר ואמרנו: זה החוק, ולזה אנחנו צריכים 2.2 מיליארד שקלים, לא נתקלנו לא בציניות ולא באמירות של "אין לנו תקציב", אלא נתקלנו בהסכמה מוחלטת. ואני מכיר הרבה מאוד שרי אוצר שבאתי אליהם עם החוק הזה, ולצערי התגובה הייתה: זה יכול להידחות. זה יכול להידחות. ואני שמח שהפעם התגובה לא הייתה: זה יכול להידחות, אלא: כמה צריך? אנחנו שמים. ולכן, אני מאוד מקווה, אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מיכאל ביטון, תפזר את המפגינות לידך בבקשה, אדוני. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לפזר את ההפגנה שם. לא נותנים גב לדובר. בבקשה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד עוד משהו. יש באוקראינה מלחמה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> לא, יש לי זמן. יש באוקראינה מלחמה, וזה באמת לא הזמן במלחמה לבוא חשבון עם אף אחד. ולכן אני רוצה להגיד שצר על האובדן בכלל במלחמה הזאת, ובאמת כולנו משתתפים בצערה של המשפחה של הישראלי שנהרג שם. הם טוענים שזה מירי טועה, ולכן אנחנו באמת קוראים לכל הישראלים שעדיין באוקראינה לשמור על נפשם. והדבר השני – אני רוצה לציין ולברך את אנשי משרד החוץ ואת אנשי נתיב ואת בתי חב"ד – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שכחו אותו בחלל. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> – – ואת אנשי הסוכנות, שעושים שם עבודה יוצאת מן הכלל – ואת משרד הקליטה וגם את משרד הרווחה, שהצענו את עזרתנו לטפל שם בבתי קשישים, בבתי יתומים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אוריאל בוסו, מלכיאלי, רות וסרמן. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> ואני לא אומר את זה חלילה כדי להגיד להם: אמרנו לכם. יש לנו מחויבות לאותם ישראלים, יש לנו מחויבות גדולה מאוד, ועושים הכול כדי להוציא אותם משם. וזכרו ששר החוץ עמד ואמר כבר לפני שלושה שבועות לצאת משם, ובכל זאת מי שלא יצא – אנחנו נמצאים שם. יש שם מאות סטודנטים ישראלים – יהודים, ערבים – שאנחנו מחויבים להם בכל נימי נפשנו. אנשים שלנו נוסעים אל השיירות – יש שבע נקודות בגבול המערבי של אוקראינה, יש שבע נקודות גבול, והחבר'ה שלנו פרוסים שם, נכנסים לאוקראינה, נוסעים לאורך השיירות, מזהים את הישראלים ומוציאים אותם החוצה. יש שם מערך של הסעות תחת אש שמוציאות עוד ועוד ישראלים. זאת המחויבות שלנו, ושוב, אין בזה לא קואליציה ולא אופוזיציה. וברגעים האלה זה כל כך מיותר לעלות לכאן ולבוא חשבון. גם בתוך הפוליטיקה יש קווים מאוד ברורים, וביניהם ברגע הזה לברך כל מי שעושה שם להצלת היהודים, כל מי שעושה שם להצלת הישראלים, כל מי שמגיע לכל אוניברסיטה ומזהה שם את הסטודנטים הישראלים ודואג למחסורם ולהוביל אותם בבטחה לאן שצריך. חלק, קשה לנו יותר להגיע אליהם, אבל למי שנגיע – אנחנו נגיע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פעם שכחו קוסמונאוט רוסי בחלל, אתם זוכרים? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> כן, אבו שחאדה, מה קורה, אדוני? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הצבעה, כבוד השר. הצבעה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> יש לנו זמן, מה אתה – אנחנו עד הבוקר פה. הכול בסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הגיעו להסכמות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שכחו אותו פה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> אנחנו נמצאים פה. לכן צר לי היה לשמוע שעולים מכאן ותוקפים כל מיני שרים. מיותר, מיותר לגמרי. אני מאוד מקווה שבאמת המצב שם יירגע, כדי שבראש ובראשונה יקרו שני דברים: האחד – נגיע לכל ישראלי שנמצא שם ונחזיר אותו בבטחה לארץ. אני רוצה לציין, אדוני היושב-ראש, אני בקשר עם אנשי חב"ד פה בארץ שמנסים לקשר אותנו עם בתי החב"ד. זה מופלא מה שעושים האנשים שם, גם בבתי היתומים, גם בבתי הקשישים, גם בחלוקה, ואני שומע היום שבחלוקה של מוצרי מזון – גם לאוקראינים שמגיעים לשם והם לא יהודים, וצריך להקפיד על זה, ואני כל כך שמח, התרגשתי לשמוע שהם עושים את זה היום, במהלך היום, עוזרים לכל מי שצריך. כל מי שמגיע אליהם מקבל. יש שם מזון, מים וכל מה שצריך, ועל זה אני חושב שבאמת – אנחנו מתגאים בהייטק, אבל יש סוג של גאווה ישראלית, גאווה יהודית, שברגעי משבר כאלה כולם בלי יוצא מן הכלל נרתמים לעזור להם. ואני מאוד מקווה שהתותחים שם יירגעו. קיש, חבר הכנסת יואב קיש, אני מקווה ששם התותחים יירגעו, וגם פה קצת, אתה יודע. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – שתגיד לסיעת ימינה, הם מתנדנדים שם. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> את זה אתה יודע להגיד בסדר גמור. את זה אתה יודע להגיד. בועז טופורובסקי, יקירי. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> טוב, אז אני אמשיך. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> תעשו שמית. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> מה? רגע, הכול בסדר שם? מה קרה שם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה יכול למשוך כל – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> אוקיי. בועז? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> רד. מקסימום – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ושיהיה לילה שקט, ושמחר נתעורר לבשורות טובות, בעזרת השם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שמית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הגישו, הגישו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם עושים שמית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לשר מאיר כהן. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ואנחנו ניגשים להצבעה. התקבלה בקשה להצבעה שמית על ידי הממשלה. מזכירת הכנסת, נא להתחיל בהצבעה. חברי הכנסת, בזמן ההצבעה נא לשבת ולשמור על השקט. בבקשה, גברתי. הצבעה שמית << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – נגד אלי אבידר – בעד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – בעד אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – נגד יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – בעד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו משתתף בהצבעה יוסף טייב – נגד אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – נגד מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד יום טוב חי כלפון – בעד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – נגד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> השולמנים מתים, אביר קארה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יואב קיש, באמצע הצבעות? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> כן, הוא הרג את השולמנים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו באמצע ההצבעות. לא קוראים קריאות ביניים בזמן הצבעות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל ראית – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> שולמן מת. שולמן מת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אל תבלבל את המוח – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – נגד מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – נגד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מזכירת הכנסת, נא להקריא את שמות חברי הכנסת שלא השתתפו בהצבעה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ניר אורבך – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח קרן ברק – אינה נוכחת יאיר גולן – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת חיים כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אלכס קושניר – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת מיכל שיר סגמן – בעד << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש חברי כנסת שלא השתתפו בהצבעה ומעוניינים להצביע? אם אין, נא להביא לי את התוצאות. תמה ההצבעה. תודה רבה. בעד הצעת החוק לתיקון דיני העבודה (העלאת שכר מינימום) בקריאה ראשונה הצביעו 51 חברי כנסת, נגדה הצביעו 49. אי לכך, אני מכריז שהצעת החוק אושרה, והיא תעבור להמשך דיון בוועדת העבודה והרווחה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כספים. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כספים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתם מבקשים? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כספים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ועדת הכנסת תכריע. תודה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת. בבקשה, גברתי. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה על שולחן הכנסת הצעת ועדת הכספים בדבר צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 15 והוראת שעה מס' 10), התשפ"ב–2021. תודה. << הצח >> הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 63) (הסדרי עבודה גמישים להורה עצמאי), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/883).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים להמשך סדר-היום, להצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 63) (הסדרי עבודה גמישים להורה עצמאי), התשפ"ב–2022, לקריאה ראשונה, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וקבוצת חברי הכנסת. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. בבקשה, גברתי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> עוד מעט בוקר טוב לכולם, כבוד היו"ר, חברי וחברות הכנסת. השעה מאוחרת, אני לא רוצה להאריך, ואעשה זאת קצר, ישר ולעניין. בשעה כזאת אימהות והורים אמורים להיות עם הילדים שלהם, מכינים אותם לבוקר חדש, ליום חדש, שולחים אותם לבתי הספר, לגנים, ויוצאים שוב לעוד יום חדש בחיים. אז ההצעה שאני מדברת עליה היא לאפשר שעות עבודה גמישות להורה עצמאי – או מה שנקרא חד-הורי – להורה שיש לו ילדים עד גיל 12. ההצעה ראויה בעיניי לתמיכה מכל הצדדים, כי דרך ההצעה הזאת אנחנו יכולים רק להגיד שהעולם ייראה טוב יותר ולילדים שלנו יהיה גם טוב יותר. אז אני פונה לכולכם לתמוך בהצעת חוק זו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. אין ספק, הצעת חוק ראויה, וגם עשתה זאת בזמן סביר וקצר. תודה רבה. יש להצעת החוק רשימת דוברים. ראשון הדוברים, חבר הכנסת יעקב אשר – איננו נוכח. אתה לא מדבר על החוק הזה. אמיר אוחנה – איננו נוכח; חבר הכנסת אלכס קושניר – אף הוא איננו נוכח; חבר הכנסת מאיר פרוש – אף הוא איננו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה, רוצה לדבר או מוותר? מוותר, תודה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי – מוותר; חבר הכנסת ישראל אייכלר – איננו נוכח. במקומו? לא עודכנתי, לא, אתה רשום במקום יואב בן צור. גלית דיסטל – איננה נוכחת עכשיו. חבר הכנסת אבי מעוז, למה להתערב? בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להמשיך לדבר על הוורטיגו שהממשלה נמצאת בו. ורטיגו הוא אובדן התמצאות מרחבית. ורטיגו בטיסה מתאר בעיה שבה המציאות מתהפכת לטייס ב-180 מעלות, דבר שנובע מפרשנות שגויה לתחושה הפנימית. ורטיגו קורה בדרך כלל בחשכה ובתנאי אובך וערפל כבדים. גם מפקד טייסת יכול ללקות בוורטיגו. יש קול פנימי שמבטאים אותו הרבנים הראשיים וכל גדולי ישראל ביחס לכשרות וביחס לגיור, ועל פיו מדינת ישראל היא לא פולין או מרוקו, שבהן כל רב קהילה מתנהל באופן עצמאי, אלא יש משמעות להיותה של מדינת ישראל מדינה יהודית – לא בבחינות ההצהרתיות המופשטות, אלא בצורה ממשית, במרכיבים המעשיים של הזהות היהודית של המדינה. גם בפולין ובמרוקו לרבנים מקומיים הייתה אחריות ציבורית, והם לא לקחו על עצמם אחריות להעניק כשרות במקומות אחרים, ובוודאי שלא עסקו בגיור של עשרות ומאות אלפים באופן שמשפיע על עם ישראל כולו. קל וחומר כשמדובר במדינה יהודית, שבה הזהות היהודית היא לא רק עניין של הפרט, אלא בעיקר עניין ציבורי של המדינה כולה. אבל לצערנו לטייס מתן כהנא יש פרשנות שגויה לקול הפנימי הזה, והוא סובל מאובדן התמצאות מרחבית, כמו שכל הממשלה סובלת מאותה תסמונת. אצל הטייס כהנא, כל רב מקומי שקול לרב הראשי בכל ארגון רבנים כזה או אחר, ולשיטתו, גדולי הציונות הדתית. על פי הפרשנות השגויה של הטייס כהנא לקול הפנימי, הוא ומפלגתו, שהונו שוב ושוב את הציבור הדתי-לאומי, הם בעצם מייצגיו; על פי הפרשנות השגויה של הטייס כהנא לקול הפנימי, הוא גיבור לאומי שעסוק בהצלת המדינה, וכל הרבנים שזועקים על ההרס שהוא זורע בשדה הזהות היהודית של המדינה הם בעצם אינטרסנטים שעסוקים בפוליטיקה קטנה. הטייס כהנא, שים לב: אתה נמצא בחשכה רוחנית ותודעתית. הרבה ערפל מסביבך, ולכן השתבשו לך המושגים הבסיסיים של זהות יהודית של המדינה, של יחס לגדולי הדור ולרבנות הראשית ושל תפקידך בתור שליח ציבור. הפתרון לוורטיגו, כפי שאתה בוודאי יודע, הוא להיצמד למכשירים. אני ממליץ לך, מתן כהנא, השר, הטייס: תיצמד לגדולי הדור, תיצמד לרבנות הראשית. זה יישר אותך ויחזיר אותך – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ישיבת סיעת הרשימה המשותפת. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – למטרה ישרה ונורמלית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לחבר הכנסת אבי מעוז. יעלה ויבוא חבר הכנסת אוריאל בוסו. השר חמד עמאר, זו ישיבת סיעה של המשותפת. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום התבשרנו שמח"ש הגישה כתבי אישום נגד הבלשים שהיכו ממש עד זוב דם והתעללו בנער חיים מזרחי, בחור שאומנם היה קצת עם קשיים, אבל הכבידו עליו את הקשיים יותר. בתקופה האחרונה קם לו ארגון בצלם אלוקים, ארגון שמטרתו להביא את המודעות לציבור, להציף את הבעיות, ללמד אותם את הזכויות, והם עשו עבודת קודש. ללא ספק, לולא העבודה שלהם, גם הסיפור של חיים מזרחי היה נגמר אחרת. ראינו פעם אחר פעם – גם היום ראינו שליד שער שכם עברה מכת"זית ופגעה באישה עם ילד בכיסא גלגלים. כשהם עוברים עם מכת"זית זה סכנה אמיתית. ארגון בצלם אלוקים עבר משכונה לשכונה, מעיר לעיר, עם משאית, וביקשו מאנשים: תביאו תיעודים של מה שקורה ברחוב – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הכול מוקלט בערוץ הכנסת. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – עם השוטרים. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה הוא מדבר – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> והציבור – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רציתי לומר לכם שישיבת הסיעה שלכם מוקלטת בערוץ הכנסת. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה ראית היום מה קרה בשער שכם? עברה המכת"זית, פגעה באישה מהמגזר הערבי והעיפה אותה, והיא הייתה – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – הייתה גם אישה עם ילד מוגבל על כיסא גלגלים. ואנחנו וארגון בצלם אלוקים, שעושה עבודת קודש בשביל להביא את המודעות וללמד ולהסביר לאנשים עד כמה הסכנות – והשוטרים צריכים לדעת שיש עליהם בקרה ועין ופיקוח. אתמול ראינו סרטון של הצלם ישי ירושלמי, שעמד כעיתונאי לכל דבר ותיעד את ההפגנות שהיו בשכונות כאן, בירושלים. מגיע אליו שוטר ואומר לו: אני ראיתי שאתה מגלגל פח, ורק לאחר שהוא הוציא לו תעודת עיתונאי, הוא כביכול חזר בו. לולא הוא היה מציג לו את תעודת העיתונאי, גם העיתונאי ישי ירושלמי היה גומר בכתב אישום או בהאשמה על לא עוול בכפו. אני קורא לשר לביטחון פנים וקורא לקהל האזרחים: כשיש לכם איזו בעיה או איזה סרטון או באמת כשאתם מרגישים שנעשה עוול – זה בדיוק המקום והכתובת, ארגון בצלם אלוקים, שהם רוצים לתעד לא רק לתעד בשביל לקנטר, אלא בשביל לעצור את ההשתוללות לפעמים הבלתי-נלאית של השוטרים ושל מי שמשתולל שלא כדין. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אוריאל בוסו. יעלה ויבוא חבר הכנסת יריב לוין. בבקשה, אדוני. עליזה, לא קיזזו אותך? בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אנחנו דנים בהצעת חוק של חברת הכנסת ח'טיב יאסין. אני לא יכול – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, אוסאמה סעדי, יואב קיש, חברך לסיעה מדבר. אוסאמה סעדי, אחמד טיבי, אתה מוכן להרגיע את החברים? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו דנים בהצעת חוק של חברת הכנסת ח'טיב יאסין, ואני בטוח, חברת הכנסת ח'טיב יאסין, שאת – בצדק – מרגישה גאווה ומרגישה תחושה טובה שאת מקדמת הצעה חשובה בתחום שאת עוסקת בו, וזה בהחלט ראוי להערכה. אבל באותה כנות אני רוצה לומר לך שבסוף בסוף בסוף אפשר לקדם כל מיני חוקים נקודתיים, אבל אנשים נבחרים לכנסת קודם כול ולפני הכול בשם עקרונות ובשם דברים שביום שהם כבר לא יהיו חברי כנסת הם יצטרכו לשבת עם עצמם ולהסתכל על עצמם במראה ולומר: האם אני מילאתי את שליחותי והאם עשיתי את מה שאני באמת מאמין או מאמינה בו או לא? ואני יכול לומר לך, חברת הכנסת ח'טיב יאסין, שהמחיר שאת משלמת כדי להעביר היום את החוק הזה הוא מחיר בלתי פרופורציונלי לחלוטין, ולא תוכלי להתחבא מאחורי החוק הזה כדי להצדיק את ההצבעה שהצבעת קודם. אני אומר לך יותר מזה, חברת הכנסת ח'טיב יאסין. אנחנו התנגדנו לחוק כי אנחנו חושבים שבעת הזו ובמציאות הזו, כאשר פוגעים בעצמאים, כאשר מעלים את שכר המינימום ב-54 אגורות בטענה שאין כסף, דווקא עכשיו לתת למי שמרוויחים סכומים כל כך גבוהים, תוספות שכר, זה דבר בלתי סביר ובלתי הגיוני. אבל את היית צריכה להתנגד לחוק הזה לא רק מהטעם הזה – כי אני מכבד אנשים שיש להם דרך ואידיאולוגיה גם אם הם חושבים אחרת ממני. אני לא יודע לכבד ולא יודע להבין, ואני לא חושב שאת יודעת להסביר – לא לעצמך ולא למי שהצביע בעבור המפלגה שלך – איך יכול להיות שבשביל להעביר איזשהו חוק שעוזר במשהו בתחום של עבודת נשים – מתקן משהו שטוב לתקן אותו, אבל הוא בסוף דבר קטן, הוא בסוף לא משנה מציאות באופן דרמטי – את מוכנה לקחת את הכסף שמגיע לרבים רבים בציבור שלך, שבאמת באמת זקוקים לו, ולשלם אותו לאנשי צבא שמרוויחים משכורות גבוהות מאוד. את זה אולי יכולים להסביר אנשים שיושבים בצד הזה וקיבלו מנדט כזה מהבוחרים שלהם. אני לא יודע איך את יכולה להסביר את זה לעצמך. אני אגיד לך עוד דבר אחד ובזה אסיים, אדוני היושב-ראש: הרי אם מישהו היה אומר לך לפני שמונה חודשים שאת תצטרכי להצביע בעד שליחת נשים, חיילות, לבתי סוהר, שאת תצטרכי להצביע בעד גיוס של חרדים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שלא מתגייסים לצבא כי הם לומדים תורה על פי דתם; אם מישהו היה אומר לך שאת תצטרכי להצביע בעבור העלאת שכר של הקצינים בצבא על חשבון מה שמגיע היום לאנשים שזקוקים לכסף הזה, כדי להחזיק את הראש מעל המים; אם היו מספרים לך שתעשי את כל הדברים האלה, שתצביעי בעד חוק האזרחות, היית אומרת: לא יקרה דבר כזה, לא מאמינה. את יכולה, חברת הכנסת ח'טיב יאסין, לנסות לברוח מהמציאות, אבל הבוחרים שלך רואים אותך, והם לא יסלחו – – << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – למי שלא עומד על העקרונות שלו ולמי שמוכר אותם בשביל כל מיני דברים קטנים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא מתאים לך. זה לא מתאים לך, אבל את נגררת לשם צעד אחר צעד. אני אומר לך שביום שהקדנציה הזאת תסתיים ותישארי את עם עצמך ותעשי חשבון נפש – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – יהיה לך קשה מאוד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת ישראל כץ – איננו נוכח; יוסף טייב – איננו נוכח. חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה, אדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא עובד קשה, תן לו חמש דקות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יואב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> על ההפרעות הייתי מוריד לו שתי דקות. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> חבר הכנסת יריב לוין, אני רואה שחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בחוק שלה, כבר יצאה – כנראה לא נעים לה, והיא חששה לשמוע גם את הדברים שלי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יואב, זה מוזר לי שעד עכשיו לא אמרת שום דבר בהקשר של אביר קארה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז, א. טוב שאתה מזכיר לי. האם חבר הכנסת אביר קארה, סגן השר, נמצא פה או שקארה ברח? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ברח. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> קארה ברח. קארה לא מסוגל להסתכל לציבור ששלח אותו לכנסת בעיניים. אתם יודעים למה זה כואב לי? כי אני ברמה האישית מכיר את השולמנים. אנחנו, לפני הבחירות, ישבנו איתם, ואביר היה איתם ודיבר באמת באווירה של "אנחנו חייבים לעזור לעצמאים". זה היה נראה שזה בא מדם ליבו. דם ליבו הזה הפך להיות דם על הידיים, שהיום הוא רצח אותם פה פוליטית, רצח את השולמנים. השולמנים – היום מכרו אותם. הם הלכו – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מזל שאמרת "רצח פוליטית". << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> רצח פוליטית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כי דם על הידיים ורצח – הצלת את זה עם "פוליטי". << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני אומר את זה, לזה התכוונתי, הכול פה בעניין פוליטי. יש אירוע פוליטי של קרב על זכויות העצמאים שאני הייתי שותף לו והובלתי אותו, ועכשיו הכנסת בחרה בממשלה אטומה, בשר ביטחון ששותה קפה כשהוא רואה שמולו עצמאים מתפרקים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> שר האוצר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שר האוצר. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> שר האוצר, צודקים. אני אומר גם שר הביטחון, כי גם הוא, במיליארדים שלו דואג לעצמו ולא דואג לאותם עצמאים. איך יכול להיות, אביר קארה? ברחת מפה ואתה תצטרך לתת את התשובה הזו לכל אלה ששלחו אותך, שהאמינו בך. אתה, בשביל כיסא וסגן שר, בלי עשייה, בלי שום דבר, מפקיר אותם, כשהם, כיום בקורונה, לא מקבלים אפילו פגישה עם שר האוצר, וגם לא איתך. אתה לא סופר אותם. איך הגענו למצב של האטימות הנוראה הזו? רואים את אותה צמרת שמאיטה בצורה משמעותית את הפרנסה בקשיים באמת קשים שעוברים על אותם סקטורים, וההתעלמות הקשה הזו, זה פשוט מעורר חלחלה. אני מבין למה הציבור מקיא את הפוליטיקאים כשאנחנו רואים תופעה כמו אביר קארה, ומהצד השני אנחנו רואים תופעה כמו אימאן ח'טיב יאסין, שזה החוק שלה והיא אפילו לא יושבת פה. והינה מנסור עבאס ווליד טאהא. מנסור עבאס ווליד טאהא, אתם ביקשתם, למרות שאתם מקוזזים, להצביע על החוק הזה, ואני הסכמתי, כי אמרתי: אני מכבד אתכם ואתם רוצים לכבד אותה. אבל היא לא מכבדת את עצמה כשהיא יוצאת באמצע החוק שלה ולא שומעת איך – גם היא לא מסוגלת להסתכל לציבור ששלח אותה בפרצוף; איך היא לא יכולה להסתכל על עצמה במראה. כל הבטחות הבחירות של הפוליטיקאים נזרקות לפח. אני אומר לכם, היום הזה בכנסת הזו גרם לי להתבייש, ולא בגלל האופוזיציה אלא בגלל ההחלטות הבזויות של הקואליציה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חברת הכנסת רות וסרמן לנדה – מוותרת; חבר הכנסת משה גפני – איננו נוכח; מיכל וולדיגר – איננה נוכחת; חברת הכנסת קטי שטרית – איננה נוכחת; שמחה רוטמן – איננו נוכח; אחמד טיבי – מוותר; חבר הכנסת דוד אמסלם – איננו נוכח; עאידה תומא סלימאן – מוותרת; סמי אבו שחאדה – מוותר; ינון אזולאי – איננו נוכח; יואב גלנט – אינו נוכח; משה אבוטבול – נדיר, איננו נוכח; מיכאל מלכיאלי – איננו נוכח; לימור מגן תלם – איננה נוכחת; מיכל שיר סגמן – איננה נוכחת; עופר כסיף – איננו נוכח; דסטה גדי יברקן – איננו נוכח; אופיר אקוניס – איננו נוכח; יעקב מרגי – מוותר; דוד ביטן – איננו נוכח; שלמה קרעי – איננו נוכח; מאי גולן – איננה נוכחת; אלי כהן – איננו נוכח; חבר הכנסת חיים ביטון – איננו נוכח; בצלאל סמוטריץ' – איננו נוכח; עמיחי שיקלי – איננו נוכח; קרן ברק – איננה נוכחת; אורי מקלב – איננו נוכח; יעקב ליצמן – איננו נוכח; ענבר בזק – איננה נוכחת; פטין מולא – איננו נוכח; אלי אבידר – איננו נוכח; יוסף שיין – איננו נוכח; אורית מלכה סטרוק – איננה נוכחת; אופיר כץ – מוותר; מירי מרים רגב – איננה נוכחת; איתמר בן גביר – איננו נוכח. תמה רשימת הדוברים. אין סיכום, הדיון הושלם. אנחנו עוברים להצבעה. תודה. הצבעה – מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 63) (הסדרי עבודה גמישים להורה עצמאי), התשפ"ב–2022, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד הצעת חוק עבודת נשים הצביעו 13 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק אושרה בקריאה הראשונה, ותעבור להמשך דיון בוועדת העבודה והרווחה. << הצח >> הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1515).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים להמשיך סדר-היום – הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה), התשפ"ב–2022. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> לא, לא, שינו – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לך על תשומת הלב, אבל שגית בה. בבקשה, אדוני כבוד השר חמד עמאר. אנחנו בהתאם לשינוי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה אחר כך? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה אחרי זה? אתה כבר אופטימי. חוק העונשין; סליחה, קופצים לחוק ההתיישנות. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה). << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> השר חמד עמאר, יש לי הצעה: אני חושב שלכבוד החוק של שכר מינימום, עם 54 אגורות, תנמק ב-54 מילים, אחת על כל אגורה שנתתם – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אם אתה מבטיח שאף אחד לא יעלה ולא יגיב ותצביעו איתי, אין לי שום בעיה לנמק את זה ב-54 מילים. החוק כולל שני חלקים: החלק ראשון עניינו הגדלת נקודות זיכוי במס הכנסה להורים לילדים אשר גילם בשנת 2022 הוא בין שש ל-12 שנים. מוצע לקבוע כי כל אחד מההורים יהיה זכאי לנקודת זיכוי אחת לשנת 2022 בגין כל ילד בטווח הגילים המזכה. נקודת הזיכוי החדשה תינתן נוסף לנקודות הזיכוי הקיימות בחוק. כך, למשל, אם לילד בטווח הגילים המזכה תהיה זכאית לשתי נקודות זיכוי בסך הכול; היא הייתה זכאית לנקות זיכוי אחת, היא תקבל עוד נקודת זיכוי, והאבא יקבל עוד נקודת זיכוי. זה יכול להגיע, עם שני ילדים, ל-10,600 שקל זיכוי בשנה. החלק השני של הצעת החוק עניינו הגדלת הסכום המשולם כמענק עבודה. חוק מענק עבודת מקנה זכאות לקבלת מענק לעובדים ולעצמאים שהם חלק מכוח העבודה אך הכנסתם השנתית נמוכה, וזאת בהתאם לתנאים שנקבעו בחוק. מעבר להיותו תמריץ ליציאה לעבודה מהווה המענק המשולם לפי החוק כלי לצמצום פערים חברתיים וכלכליים ולהקטנת ממדי העוני בישראל. מוצע לקבוע כי חצי מהתוספת למענק תשולם כמקדמה במהלך שנה זו יחד עם תשלום המענק המשולם בגין שנת 2021, והחצי השני ישולם בשנה הבאה יחד עם המענק המשולם לשנת 2022. מבקשים להביא את ההצעה לדיון בוועדת הכספים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לשר חמד עמאר. להוראת שעה, להצעת החוק הזו, יש רשימת דוברים. הפרוטוקול מחייב אותי להקריא את שמותיהם, אז מאי גולן – איננה; יואב בן צור – איננו; אלי כהן – איננו; גלית דיסטל – אף היא איננה; אוריאל בוסו – איננו; אחמד טיבי, אחמד טיבי – איננו; חיים ביטון – איננו; איימן עודה – איננו; חבר הכנסת אמיר אוחנה – איננו; משה ארבל – איננו; עופר כסיף – אף הוא איננו; דוד אמסלם – איננו; משה אבוטבול – איננו; אוסאמה סעדי – מוותר; אבי מעוז – איננו; ישראל אייכלר – איננו; אופיר סופר – אף הוא איננו; מאיר פרוש – איננו; לימור מגן תלם – איננה; יוסף שיין – איננו; עאידה תומא סלימאן – מוותרת; יואב גלנט – איננו; בצלאל סמוטריץ' – איננו; עמיחי שיקלי – איננו; יוסף טייב – אף הוא איננו; איננו קרן ברק – איננה. יואב קיש. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> פה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רוצה לדבר. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני לא יכול לוותר על אביר קארה היום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה יודע, זו כמעט מחווה הומניטרית בשבילי. שברת לי קצת את – (אומר דברים במרוקאית,) אומרים בצרפתית. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> תודה. כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני מודה שאני לא נוהג לעלות בשעות כאלה, אבל אני בעוד באפטר-שוק של אביר קארה. האיש, מה שנקרא, יצר גלי זעזוע, ואני מתקשה להתמודד עם היכולות שלו לשקר לציבור בכזאת צורה גסה ובוטה, כי, אתה יודע, לפעמים אנשים אומרים: אני חשבתי ככה, עברו שנתיים, עברו שלוש שנים – המציאות השתנתה. אבל אני אומר לכם, אביר קארה לפני פחות מחודשיים נשבע מעל כל במה שהוא הולך להצביע נגד בגלל שיש בעיה קשה לעצמאים ולא יכול להיות שלוקחים כספים. דרך אגב, זו שאלה אחרת. אין לנו שום דבר – בטח לא לי, גם לא לחבריי מהאופוזיציה – כלפי משרתי הקבע. אבל לקחת כספים שמחולקים בצורה שאין בה תיעדוף ללוחמים, שלוקחים ועושים מיש-מש מכל הדבר הזה – אני מאוד מקווה שבוועדה נצליח לסדר חלק, אבל בסוף מתעלמים מהבעיה הקשה של העצמאים, לא נותנים להם, פוגעים בהם ומצפצפים עליהם. ואביר קארה, שאמר שהוא מייצג אותם – אביר קארה, על הקולות של השולמנים נכנסת לכנסת. איך אתה כנציג ציבור – אתה הרי הפכת מנציג ציבור, אני לא יודע, אני לא רוצה להגיד לסמרטוט ציבור. אני לא יודע, תמצאו לי איזו מילה, משהו שהולך עם הציבור שהוא זרק אותו לפח. אביר קארה, אתה לקחת את הציבור שלך היום, הציבור שבחר בך, הציבור שהאמין בך, לקחת אותו, רמסת אותו, דרסת אותו. הוא לא מעניין אותך. אתה יודע את זה. אתה ידעת את זה לפני שנכנסת להצביע על החוק הזה, וזה היה לך ברור. ואתם יודעים, הדבר הכי מרכזי, שבאמת, מה שנקרא, צועק מכל כיוון – אם הוא היה נמנע, אז לפחות זה לא היה עובר בקול שלו והוא היה יכול להגיד לציבור שלו: נמנעתי. אפילו את הדבר הפשוט של להימנע הוא לא עשה. ואני אומר לכם, עשרות אלפי שולמנים, חלקם הפכו להיות שולמנים בגל האחרון, שהממשלה הזו מזניחה אותם. וזה חוק עכשיו של האוצר, והיה פה השר חמד עמאר – אתם חייבים להפסיק עם הדיבורים ולהתחיל לעזור לעצמאים. התוכנית שהעליתם לא מספיקה והעסקים קורסים. תפסיקו לחשוב על הגרוש של הלירה או מה שזה; תתחילו להציל את העסקים, כי הכלכלה נפגעה קשות בגללכם ואתם לא מתקנים. תתחילו לתקן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני ממשיך ברשימת הדוברים. אורי מקלב; ישראל כץ; יעקב ליצמן; קטי קטרין שטרית; ינון אזולאי – מוותר; שמחה רוטמן; מיכל וולדיגר; יריב לוין – מוותר; יצחק פינדרוס; דסטה גדי יברקן; יעקב אשר; דוד ביטן; משה גפני – נשמע כמו קריאה בחירום, אתה יודע; אלכס קושניר – איננו נוכח; מיכאל מלכיאלי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> למה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ראיתי אותך, נזכרתי. אופיר אקוניס; סמי אבו שחאדה – מוותר; פטין מולא – איננו; אלי אבידר; מיכל שיר סגמן; אורית מלכה סטרוק; אופיר כץ – מוותר; מירי רגב; איתמר בן גביר; שלמה קרעי; ולדימיר בליאק – איננו. אי לכך, תמה רשימת הדוברים. סיכום או הצבעה, חמד עמאר? << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> הצבעה. הצבעה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הצבעה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה), התשפ"ב–2022. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – 3 ההצעה להעביר את הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד הצעת החוק הצביעו שישה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מודיע שהצעת חוק הגדלת – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא לא לא, שלושה נמנעים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סליחה. תודה. בעדה הצביעו שישה חברי כנסת, אין מתנגדים, שלושה נמנעים. אני מודיע שהצעת החוק אושרה, והיא תעבור להמשך דיון בוועדת הכספים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הכלכלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ועדת הכלכלה, ועדת מעמד האישה, מה עוד? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדת הפנים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ועדת הכנסת תכריע. תודה. << הצח >> הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 8) (תביעה בשל אחריות לתקיפה מינית או התעללות בקטין), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/890).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים להמשך סדר-היום – הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 8) (תביעה בשל אחריות לתקיפה מינית או התעללות בקטין), התשפ"ב–2022, של חברות הכנסת מיכל רוזין ועאידה תומא סלימאן. תנמק את הצעת החוק חברת הכנסת מיכל רוזין. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> בדיוק סיפרתי עכשיו – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היא בהוראת שעה. היא תחזור לתקנה. היא במצב של הוראת שעה. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> בדיוק סיפרתי עכשיו לחבריי – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, גברתי. עשר דקות לרשותך. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> בדיוק סיפרתי עכשיו לחבריי החדשים בקואליציה מה זה היה לשבת פה, ואתה יודע, עם חברי מרצ בלילה, אוקיי? כשכולם הולכים, במרצ עולים שוב ושוב ושוב לדבר, ועליזה מורטת שערות ואומרת: די, מיכל, די, די, תני ללכת לישון. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> איפה הימים שלמרצ היה – – – << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> איפה הימים? << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, איזה כבוד יש לי. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> מיכל, אם נגיד את האמת, שיפור התנאים בהיבט הזה היה בעיקר שאנשים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – מיכל. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> רגע, נו, יריב, יש לו דברי תורה בלילה. כנסת נכבדה, יושבת-ראש הקואליציה, חבריי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אני גאה להעביר את הצעת החוק הזאת בקריאה הראשונה. יש דברים שעושים גם ביחד פה, בכנסת הזאת, קואליציה ואופוזיציה יחד. יחד עם חברת הכנסת עאידה תומה סלימאן אנחנו ממשיכות להיאבק למען נפגעות ונפגעי תקיפה מינית ולמען מיגור התופעה של אלימות מינית בחברה הישראלית, וגם למען הבאת צדק לנפגעות ונפגעים, אבל גם לאינטרס הציבורי. הצעת החוק הזאת עושה שני דברים חשובים: האחד – מאפשרת לנפגע, נפגעת עבירה, לתבוע אזרחית גם את בני משפחתו. פעמים רבות בני המשפחה יודעים מה קורה ושותקים. מצד שני, אם חס וחלילה המוסד שבו הקטינים גדלו – מוסד של רווחה, מוסד חינוך, מוסד אחר – שהיה אחראי להם, העלים עין או לא טיפל בהם או טייח את הדברים, אפשר יהיה לתבוע אותם אזרחית. הדבר הזה הוא חשוב מאוד לנפגעות ולנפגעים, גם להכרה בפגיעה שלהם, גם לפיצוי הכספי, שיעזור להם בעיקר לקבל טיפול נפשי ולהשתקם. זו הצעת חוק נכונה, חשובה, והיא באמת תאפשר שיקום, טיפול וצדק לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. אני מודה לכם, ותודה על תמיכתם בחוק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת רוזין. חברת הכנסת סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אני מצטרפת לדברים של חברתי חברת הכנסת מיכל רוזין. קודם כול, אני מברכת על העובדה שלמרות שאנחנו נמצאות כאילו בשני צדי המתרס בכנסת הזאת, מאז ומתמיד היינו באותו מקום שבו אנו נאבקות בתופעות של אלימות באופן כללי, ותקיפות והטרדות מיניות, גם לפני הגעתנו לכנסת. ברצוני להדגיש רק דבר אחד: אני חושבת שכל נושא החקיקה בתחום האלימות ובתחום התקיפות המיניות מתפתח עם התפתחות ההבנה שלנו את התופעה ואת ההשלכות שלה. אם הייתם שואלים אותנו לפני 20 שנה, למרות ששתינו עסקנו בנושא הזה אז, אם היינו חושבת שצריך להאריך את תקופת ההתיישנות, אולי אז לא הבנו כמה זה חשוב כאשר התקיפה מתבצעת נגד קטין שמשולל כל אפשרות וכל ידע על הזכויות שלו או שלה ועל האפשרות לתבוע את אלה שתקפו אותו, אבל גם את אלה שהיו אחראים לקטין ולא הגנו עליו ולא מנעו את התקיפה עצמה. אז לא הבנו את זה עד הרמה הזאת. היום אנחנו דוגלות באמת בהארכת תקופת ההתיישנות, אבל גם שיבין כל אדם וכל מוסד, כאשר יש לו אחריות לקטינים, שהאחריות היא גם להגנה עליהם מפני הטרדות ותקיפות מיניות. אני מאוד מקווה שנצליח לחוקק את החוק הזה ונסיים אותו בקריאה השנייה והשלישית כמה שיותר מהר כשנחזור מהפגרה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת סלימאן. חבר הכנסת קושניר – איננו; חבר הכנסת אלי כהן – איננו; חבר הכנסת אופיר כץ – מוותר; חבר הכנסת אייכלר – איננו; חבר הכנסת פרוש – איננו; חבר הכנסת מקלב – איננו; חבר הכנסת גפני – איננו; חבר הכנסת גלנט – איננו; חבר הכנסת ליצמן – איננו; חבר הכנסת סעדי – מוותר; חבר הכנסת ביטון – איננו; חבר הכנסת אוחנה – איננו; חבר הכנסת סמוטריץ' – איננו; חבר הכנסת ביטן – איננו. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בעד. בעד – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מוותר. מוותר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מוותר; חבר הכנסת מעוז – איננו; חבר הכנסת בוסו – איננו; חבר הכנסת איימן עודה – איננו; חבר הכנסת אחמד טיבי – איננו; חבר הכנסת קרעי – איננו; חבר הכנסת אלי אבידר – איננו; חבר הכנסת לוין – מוותר; חבר הכנסת יעקב אשר – איננו; חברת הכנסת שטרית – איננה; חברת הכנסת תלם – איננה. חבר הכנסת קיש. חבר הכנסת קיש. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני מתייעץ עם השר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מוותר. אם כך, תמה רשימת הדוברים. חברי הכנסת, נא לשבת, בבקשה. חברי הכנסת, בבקשה לשבת, אנחנו עוברים להצבעה. חבר הכנסת לוין, השר מאיר כהן, אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה. בבקשה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 8) (תביעה בשל אחריות לתקיפה מינית או התעללות בקטין), התשפ"ב–2022, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – עשרה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע כי הצעת החוק חוזרת לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כספים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כספים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה חוזר לוועדה שבה היא נדונה, זה כבר לא יכול ללכת לוועדת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 144 והוראת שעה) (החמרת הענישה בעבירות אלימות נגד קטין או חסר ישע), התשפ"ב–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1479).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם כך, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 144 והוראת שעה) (החמרת הענישה בעבירות אלימות נגד קטין או חסר ישע), התשפ"ב–2021, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק השר מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, גברתי מזכירת הכנסת, הצעת חוק העונשין (החמרת הענישה בעבירות אלימות נגד קטין או חסר ישע). מוצע לתקן את חוק העונשין ולהחמיר את הענישה בעבירות אלימות נגד קטינים או חסרי ישע בשני אופנים: האחד – מוצע לקבוע נסיבה מחמירה לעבירת התקופה לפי סעיף 379 לחוק כך שהעונש על תקיפת קטין או חסר ישע על ידי האחראי לקטין או חסר הישע שאינו בן משפחתו יעמוד על ארבע שנות מאסר; השני – לקבוע כהוראת שעה עונש מזערי של מאסר שיוטל על אחראי לקטין או חסר ישע במסגרת חינוכית או טיפולית שאינו הורהו או בן משפחה אחר שלו, שהורשע בתקיפת הקטין או חסר הישע, לפי סעיף 368ב לחוק, או שהורשע בהתעללות גופנית או מינית בקטין או בחסר ישע. התיקון המוצע מגן על זכויות קטינים מתקיפת האחראים להם הנמצאים איתם שעות ארוכות במהלך היום ואינם בני משפחתם. החמרת הענישה משנתיים לארבע שנים במקרים של תקיפת קטין בידי האחראי לו שאינו בן משפחתו, וכן קביעת העונש המזערי במקרים של תקיפה או התעללות בידי האחראי לקטין במסגרת החינוכית או הטיפולית, מבטאות את חומרת המעשים האמורים ואת השלכותיהם על קטינים הן מבחינה נפשית והן מבחינה פיזית לטווח הארוך, במיוחד בשל העובדה שלרוב הקטינים אינם יכולים לבטא את אשר חוו. הצעה מצוינת. אני מבקש מכל חברי הכנסת, מכל חברי הכנסת לתמוך. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירת תקיפה בנסיבות מחמירות על ידי אחראי על קטין), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/988/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מירב בן ארי) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> להצעת החוק הוצמדה הצעת החוק של חברת הכנסת מירב כהן, הצעת חוק העונשין. אם כך, חבריי חברי הכנסת, אנחנו ניגשים לרשימת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הצמדתי אותה ללא דיבור. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – מירב כהן. אמרת מירב כהן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מירב בן ארי. טעות שלי, אני חוזר בי. אם כך, הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירת תקיפה בנסיבות מחמירות על ידי אחראי על קטין), התשפ"א–2021, של חברת הכנסת מירב בן ארי הוצמדה להצעת החוק. בבקשה, חבר הכנסת טופורובסקי. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי וחברות הכנסת, אני גאה בכך שחברת הכנסת מירב בן ארי הגישה הצעת חוק דומה והצעת החוק הוצמדה. אני קורא לכל חברי הכנסת להצביע בעד. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אם כך, אנחנו ניגשים לרשימת הדוברים. חבר הכנסת ביטון – איננו; חבר הכנסת קושניר – איננו; חבר הכנסת אלי כהן – איננו. חבר הכנסת כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני השר, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האמת שהחוק הזה סוף-סוף מגיע. כשאני רואה את החוק הזה מגיע להצבעה אני באמת נרגש, כי אני יודע שלמרות השעה המאוחרת, אותם הורים לילדים שעברו התעללות צופים בנו עכשיו, כי הם באמת מחכים כבר כמה שנים שהחוק הזה להחמרת הענישה יעבור. בגלל זה אני באמת באמת נרגש. אני כבר כמעט שמונה חודשים נלחם בשביל להתקדם עוד צעד במאבק המתמשך במיגור תופעת ההתעללות בפעוטות. התחלתי לעסוק בנושא מאז פרשת כרמל מעודה, לפני כמעט שלוש שנים, מסע שהתחיל עם קבוצה של הורים בודדים, ולצערי המעגל הזה מתרחב כל יום, והיום אנחנו אפילו יותר מעשרות, עשרות הורים שילדיהם עברו התעללות, הורים שעולמם חרב עליהם, שפגעו להם ביקר מכול, שהצלקת הפיזית והנפשית תישאר לילדיהם לכל החיים. כל משפחה כזאת שאני מדבר איתה, שאני בקשר איתה, זו משפחה שסובלת. זה לא נגמר רק במקרה עצמו, זה מתמשך ליחס מחריד ממערכות אכיפת החוק, עינוי הדין והעונשים המקילים והמגוחכים בבתי המשפט – עונשים של קנסות, עבודות שירות ומאסרים על תנאי לאלו שהרסו את הילדים, את המשפחות, לכל החיים. גננת, מטפלת, סייעת שהרביצה לילד בן שנה, שנתיים, שלוש, יצאה עם עבודות שירות, מאסרים על תנאי וקנסות – עונש לא מידתי, עונש לא מרתיע. הגשתי בכנסת העשרים-ושלוש הצעת חוק שקובעת עונש מינימום של מאסר בפועל שלא יומר בעבודות שירות. כל מי שתרים יד על פעוט תשב בכלא, לא פחות מכך. הצלחתי להעביר את זה בקריאה הטרומית ובקריאה ראשונה ברוב של 89 חברי כנסת. בכנסת הנוכחית נלחמתי בשביל להחיל עליה דין רציפות. החוק הממשלתי שאנחנו מעבירים היום הוא דומה. אני מקווה שבוועדה אנחנו נצליח להביא אותו למקום שבו הוא צריך להיות, כפי שאמרתי, שכל מתעללת תשב בכלא, לא פחות מכך; לא לתת את האפשרות שיהיה אפשר לתת להם עונש מקל. אנחנו נצטרך לעבוד על זה כולנו ביחד, שזה מה שיהיה בסוף, אבל זה צעד נוסף, מה שאנחנו מביאים פה היום. ביחד אנחנו נביא לנוסח שייצר פה סוף-סוף הרתעה ומידתיות. אני רוצה להודות לשר המשפטים גדעון סער על קידום החוק והבנת הצורך לפתור את מכת את המדינה הזו, וגם לך, יושבת-ראש הקואליציה, שלאחרונה גם נרתמת. אני רואה שעכשיו כשאמרתי שאנחנו צריכים בוועדה לשפר ולהביא את זה שכל מתעללת תשב בכלא, אני מבין מפה שאת מתחייבת לסייע בוועדה להביא את זה לכך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> שני משפטים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> והכי חשוב, הכי חשוב – אני רוצה להודות להורים, למטה המאבק, קבוצת מלאכים שתורמים בהתנדבות מזמנם וממרצם לסייע למשפחות האלה. הם מלווים אותם, הם עוברים איתם את כל התהליך, עומדים לצידם כשכולם עוזבים. יחד עשינו ונמשיך לעשות שינוי אמיתי. לכל ההורים שצופים בנו עכשיו, אני תמיד אשמש כפה בשבילכם. אני פה להציף את הכאב שלכם. אני אצעק את הזעקה שלכם. כל קיר בטון שיעמוד בפנינו, ביחד אנחנו נשבור. הגיע הזמן שנגן על הילדים של כולנו. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אייכלר – איננו; חבר הכנסת פרוש – איננו; חבר הכנסת מקלב – איננו; חבר הכנסת גפני – איננו; חבר הכנסת גלנט – איננו; חבר הכנסת סעדי – מוותר; חבר הכנסת ליצמן – איננו; חבר הכנסת אוחנה – איננו; חבר הכנסת סמוטריץ' – איננו; חברת הכנסת סלימאן – מוותרת; חבר הכנסת ביטן – איננו; חבר הכנסת אבו שחאדה – מוותר; חבר הכנסת מעוז – איננו; חבר הכנסת בוסו – איננו; חבר הכנסת עודה – איננו; חבר הכנסת אחמד טיבי – איננו; חבר הכנסת קרעי – איננו; חבר הכנסת אלי אבידר – איננו; חבר הכנסת לוין – מוותר; חבר הכנסת אשר – איננו; חברת הכנסת שטרית – איננה. חבר הכנסת קיש, בבקשה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני החלטתי שבחוק הזה אני לא אדבר על אביר קארה. מה שאני הולך להגיד זה שפשוט חשוב לי שהציבור ידע, אופיר, חבר הכנסת אופיר כץ, כמה המאבק שלך על החוק הזה היה חשוב, כולל עכשיו, שהוא הגיע היום להצבעה, כמה התעקשת. ההישג הזה כולו שלך. אני רוצה לפרגן לך. אני חושב שחשוב שידעו את זה בציבור. שיתוף פעולה עם הקואליציה בהחלט ברוך ומבורך, אבל בדחיפה של מנוע רציני שנקרא אופיר כץ. בהצלחה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אם כך, אנחנו ניגשים לשתי הצבעות בדיון המשולב. אנחנו נצביע על הצעת החוק הממשלתית. בבקשה לשבת, ההצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 144 והוראת שעה) (החמרת הענישה בעבירות אלימות נגד קטין או חסר ישע), התשפ"ב–2021, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 11, אין מתנגדים. לפיכך הצעת החוק עברה. היא תעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט. אנחנו עוברים להצעת החוק המוצמדת. בבקשה לשבת. נא להצביע. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירת תקיפה בנסיבות מחמירות על ידי אחראי על קטין), התשפ"א–2021, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – תשעה. אם כך, הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה – טרומית. הצעת החוק הנוספת של חברת הכנסת בן ארי, שהוצמדה, עברה בקריאה טרומית, ועוברת לוועדת החוקה. הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר פיצול הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 136) (תוכנית לעמידות בפני רעידת אדמה ותוכנית הכוללת הוראה להקניית הבעלות בחלק ציבורי), התשפ"ב–2021 [נספחות.] << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם כך, אנחנו עוברים לסעיף 11 בסדר-היום – הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר פיצול הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 136) (תוכנית לעמידות בפני רעידת האדמה ותוכנית הכוללת הוראה להקניית הבעלות בחלק הציבורי), התשפ"ב–2021. יציג את הצעת הוועדה יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה חבר הכנסת טאהא, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 136) (תוכנית לעמידות בפני רעידת אדמה ותוכנית הכוללת הוראה להקניית הבעלות בחלק ציבורי), התשפ"ב–2021, נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום ג', 7 בדצמבר 2021, והועברה לוועדת הפנים והגנת הסביבה. בהצעת החוק מוצע לתקן את חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, ולעגן בו שני נושאים מרכזיים: קביעת חלופה לתוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה (תמ"א 38) ומתן סמכות למוסדות התכנון לקבוע הוראה להקניית בעלות בחלק ציבורי לרשות מקומית או למדינה. שני נושאים אלה אינם קשורים זה לזה, ועל כן אין הכרח לדון בהם במאוחד במסגרת אותה הצעת חוק. הוראות תמ"א 38 עתידות לפקוע ביום ו', 1 באוקטובר 2022, והחלק בהצעת החוק העוסק בנושא של התוכנית לעמידות בפני רעידת אדמה כולל מתווה חלופי להוראות הקבועות בתמ"א 38. בשל מורכבותו של החלק העוסק בהקניית הבעלות בחלק ציבורי, ועל מנת שלא לעכב את קידום שאר חלקי הצעת החוק ולאפשר היערכות ליישומו של המתווה המעודכן עד למועד פקיעת תמ"א 38, מוצע לפצל את הצעת החוק להצעות חוק נפרדות כך שחלק אחד מההצעה יכלול את סעיף 4(1), פסקה (24) המובאת בו, סעיפים 9-8, וסעיף 13(1), פסקאות משנה (א) ו-(ב) שבפסקה (10א) המובאת בו. חלק אחר מההצעה יכלול את כל יתר ההוראות שבהצעת החוק. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אם כך, בבקשה לשבת. לא נרשמו דוברים להצעת החוק הזו. אם כך, אנחנו ניגשים להצבעה על הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר פיצול הצעת החוק. בבקשה לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה – 4 נגד – 4 נמנעים – אין הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר פיצול הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 136) (תוכנית לעמידות בפני רעידת אדמה ותוכנית הכוללת הוראה להקניית הבעלות בחלק ציבורי), התשפ"ב–2021, לא נתקבלה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי. חבר הכנסת קיש, ארבעה בעד, ארבעה נגד. לפיכך, הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר הפיצול – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש, חבר הכנסת קיש. אם כך, הצעת הפיצול לא עברה. אנחנו ניגשים להצעת חוק האזרחים הוותיקים. חבר הכנסת קיש, אני מבין את ההתלהבות שלך. << הצח >> הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון מס' 17), התשפ"ב–2022 << הצח >> [מס' מ/1485, פ/408/24 ופ/2699/24; דברי הכנסת, חוב' י', ישיבה 84, וחוב' ט"ז, ישיבה 100; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון מס' 17), התשפ"ב–2022, לקריאה וקריאה שלישית. תציג את הצעת החוק יושבת-ראש ועדת הרווחה, בשם היושבת-ראש, חברת הכנסת מיכל רוזין. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> ווליד, עוד סיבוב בוועדה, תבוא עוד פעם, שלוש שעות, כולם ידברו, הכול בסדר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל, חבר הכנסת קיש, הפעם זה קל, כי לא צריך להמתין חצי שנה. אני מביא את זה לתשומת ליבך. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, אין בעיה, שלוש שעות מליאה, זה הכול. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה בסדר, אין בעיה, אנחנו רגילים. בבקשה, חברת הכנסת רוזין, עשר דקות לרשותך. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> זה אחרון בסדר-היום? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה אחרון. << דובר >> מיכל רוזין (בשם ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> תודה. אני מתכבדת להציג את הצעת חוק אזרחים ותיקים לקריאה שנייה וקריאה שלישית. הצעת חוק זו מקורה בהצעת חוק ממשלתית שאליה מוזגו הצעות חוק פרטיות של חבר הכנסת סמי אבו שחאדה וינון אזולאי. ינון, אני – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הינה, הוא פה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מגיע לו. מגיע לו. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (בשם ועדת העבודה והרווחה): << דובר_המשך >> אז יפה, לכן אני רוצה שהוא ישמע. חוק האזרחים הוותיקים מקנה כיום שני סוגי הנחה בארנונה לאזרחים ותיקים: הנחה בשיעור של 30% לאזרח ותיק שהכנסותיו לא עולות על השכר הממוצע במשק והנחה בשיעור של 100% לאזרח ותיק שמשתלמת לו גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה. על פי החוק, אזרח ותיק שמבקש לקבל את ההנחה שהוא זכאי לה נדרש להגיש לרשות המקומית מדי שנה בקשה או הצהרה שלפיה מתקיימים לגביו התנאים למתן ההנחה. בפועל, ברוב המכריע של המקרים לא חל שינוי במקורות ההכנסה של האזרחים הוותיקים בכל שנה, ולכן הדרישה הזאת שיגיעו מדי שנה למשרדי הרשות היא טרחה רבה לאזרח הוותיק, פשוט מיותרת, ומהווה חסם של ממש לקבלת ההנחה. ולכן, בהצעת החוק הממשלתית שהובאה לוועדה נקבע הסדר שלפיו אזרח ותיק שמבקש לקבל הנחה בארנונה יגיש את הבקשה בכל שלוש שנים עד הגיעו לגיל 75, ומגיל 75 תינתן לו ההנחה באופן אוטומטי. הוועדה סברה שניתן להקל על האזרחים הוותיקים אף יותר, וביקשה לקבוע כי לגבי הנחה מלאה, שניתנת למקבלי הבטחת הכנסה, יחול המנגנון האוטומטי מיום הגשת הבקשה הראשונית, כלומר, כל אזרח ותיק שמקבל הבטחת הכנסה יהיה זכאי באופן אוטומטי להנחה של 100% בארנונה בכל שנה ושנה, בתנאי שיגיש בקשה ראשונית למתן ההנחה – ומי שאמר שזו לא ממשלה שמעבירה החוקים סוציאל-דמוקרטיים, אז זו הצעת חוק סוציאל-דמוקרטית לחלוטין. לגבי אזרח ותיק שזכאי להנחה של 30% קבעה הוועדה כי יידרש חידוש של בקשה להנחה כל שלוש שנים עד הגיעו לגיל 70 בלבד, ולא עד גיל 75, ולכן מגיל 70 יחול גם עליו החידוש האוטומטי. עוד הבהירה הוועדה בנוסח שלצורך חידוש הבקשה להנחת גיל 70 די בהודעה של האזרח הוותיק שהתנאים לקבלת ההנחה לא השתנו, ואין צורך להגיש מחדש בקשה חדשה. הצעת החוק גם כוללת הוראות שמחייבות את האזרח הוותיק שניתן לו חידוש הנחה אוטומטי לעדכן את הרשות המקומית אם חדל להתקיים לגביו תנאי מהתנאים למתן הנחה בארנונה. במהלך הדיונים ביקשו חברי הוועדה ממשרד הפנים ומהרשויות המקומיות לבחון כיצד ניתן להקל עוד במתן הנחות בארנונה לזכאים. כך, למשל, הם ביקשו לבחון הקלה נוספת באמצעות פטור מהגשת הבקשה הראשונה להנחה תוך שימוש של הרשות המקומית כבר בנתונים שמועברים אליה מהמוסד לביטוח הלאומי. כמו כן – מנגנון חידוש הנחה אוטומטי לקבוצות אוכלוסייה שונות, כגון נכים שכבר מקבלים הנחה בארנונה. ולכן, כל התנאים האלה הם חשובים. ההצעה חשובה ביותר למיצוי זכויות עבור אזרחים ותיקים, והיא עברה פה אחד בוועדת העבודה והרווחה. אין לה הסתייגויות, ולפיכך אני מבקשת מכולכם בשעת לילה זו לאשר את ההצעה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת רוזין. אם כך, להצעת החוק לא נרשמו הסתייגויות. בקשות דיבור: חבר הכנסת בנימין נתניהו – אינו נוכח; חבר הכנסת אדלשטיין – אינו נוכח; חבר הכנסת כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת רגב – אינה נוכחת; חבר הכנסת לוין – מוותר; חבר הכנסת גלנט – אינו נוכח; חבר הכנסת ברקת – אינו נוכח; חברת הכנסת גמליאל – אינה נוכחת; חבר הכנסת דיכטר – אינו נוכח; חברת הכנסת דיסטל – אינה נוכחת; חבר הכנסת כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת הנגבי – אינו נוכח; חבר הכנסת אקוניס – אינו נוכח; חבר הכנסת שטייניץ – אינו נוכח; חבר הכנסת אמסלם – אינו נוכח; חבר הכנסת יברקן – אינו נוכח; חבר הכנסת אוחנה – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר כץ – מוותר; חברת הכנסת עטייה – אינה נוכחת. חבר הכנסת קיש, בבקשה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אני לא אשתמש בכל חמש הדקות שלי, ואני מודה, גם הפעם אני לא הולך להתייחס לאביר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שלוש. שלוש. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זה חמש, כי זה זכות דיבור בקריאה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אה, נכון. צודק. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> זו לא קריאה ראשונה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> צודק. צודק. צודק. צודק. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא הולך להשתמש בכל חמש הדקות שלי, ואני גם לא הולך לדבר על אביר קארה. אני הולך להגיד לכל עם ישראל שצופה בנו עכשיו שזו הצעת חוק חשובה, מבורכת. אני מצטרף לכל מילה שאמרה פה חברת הכנסת מיכל רוזין. מצטרף לכל מילה שלך. חשוב לי עוד פעם להדגיש: ברכות לחבר הכנסת ינון אזולאי, שעושה פה עבודת קודש בכנסת הזו. אולי תרשה לי להיות לפעמים קצת דרמטי: אתה ממשיך דרכו של אביך בדאגה לחלשים. אתה עושה רבות בעניין הזה בכל הוועדות, וגם מצליח להשפיע רבות מהאופוזיציה. חזק וברוך. כל הכבוד לך. בהצלחה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ביטן; חברת הכנסת ברק; חבר הכנסת קרעי; חבר הכנסת זוהר; חברת הכנסת אבקסיס; חברת הכנסת שטרית; חבר הכנסת מולא; חברת הכנסת גולן; חבר הכנסת מרגי; חבר הכנסת בן צור; חבר הכנסת מלכיאלי; חבר הכנסת ביטון; חבר הכנסת ארבל. חבר הכנסת אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, השרים, חבריי חברי הכנסת, בשעת לילה מאוחרת זו, איזה כיף זה לסיים יום כזה עם בשורה כזאת לאזרחים הוותיקים. אני אומר לכם שחלקם שומעים אותנו וצופים בנו אפילו בשעות אלו. אנחנו יודעים שאזרחים ותיקים, יש כאלה שגם שלא מצליחים להירדם, והם פותחים ומסתכלים עלינו. נגיד להם שאנחנו פה בזכותם ובשבילם. כאשר הגשתי את הצעת החוק הזו – אגב, לפני הצעת החוק הממשלתית; גם חבר הכנסת אבו שחאדה, שהגיש את הצעת החוק הזאת, הגשנו כל אחד בנפרד, והצעת החוק הממשלתית הגיעה לאחר מכן. ההצעה שלנו המתינה בוועדת העבודה והרווחה. זו הצעת חוק שמבשרת לאותם אזרחים ותיקים שהם כבר לא יצטרכו להתבייש בכל שנה וללכת ולהמתין בתור. אנחנו יודעים גם שאותם אזרחים ותיקים – יש כאלה שלא מנצלים את הזכות שלהם בגלל שהם לא ידעו. היו צריכים בכל שנה לגשת ולא היה להם את הכוח, והרשויות היו מרוויחות מזה, לכן השלטון המקומי קצת התנגד. לא היה מובן לי למה. מההתחלה היו צריכים להביא כמו שאנחנו הבאנו את זה – כמו שאני ביקשתי להביא את זה – שלא צריך להגיע מלבד פעם אחת. הם התעקשו, השלטון המקומי התעקש שבכל שלוש שנים. אני חייב לפרגן ליושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה אפרת רייטן, שעשתה עבודה טובה ועמדה על שלנו. היא הבינה שלא צריך לטרטר אותם בכל שנה. אמרה מיכל רוזין שגם הנכים, אנשים עם מוגבלויות, לא צריכים לבוא בכל שנה. אדם, לא גדלה לו הרגל ולא היד מאז השנה שעברה שהוא בא בלעדיה. הלוואי שזה היה ככה, אבל זה לא המצב. זו בשורה לאותם אזרחים ותיקים שלא יצטרכו לבוא בכל שנה, וזה הדבר הקטן, הפעוט ביותר שאנחנו יכולים לתת להם – שלא יצטרכו להתבזות שוב ושוב. אני רוצה להודות גם לשרה מירב כהן, שקידמה את החוק; להודות לראש המטה שלה, ידידי צביקה אינבינדר; כמובן, למאיר שפיגלר, שעמד איתנו באמת לאורך כל הדרך, עזר, סייע ודחף שהחוק הזה יהיה, שיתקדם איך שאנחנו מבקשים לקדם אותו. אני רוצה להודות גם כמובן ללשכה המשפטית ולוועדת העבודה והרווחה עם מנהלת הוועדה. כולם עשו עבודה יעילה, טובה, זריזה. כמובן, אני רוצה להודות ליועץ החקיקה אצלי בלשכה, גיל גולן. האמת היא שזה החוק הראשון בקדנציה הזאת שאני מצליח להעביר אותו בקריאה השנייה והשלישית, למרות שאנחנו באופוזיציה. לכן זה חוק שמרגש. אני יכול להסתכל לסבתא שלי, סבתא פרלה מרכסים, בעיניים, ולהגיד לה: סבתא, אריכות ימים ושנים, אבל את כבר לא תצטרכי ללכת ולהגיש שוב ושוב ולא תצטרכי טובות שילכו להגיש בשבילך. הכול מגיע לך בזכות ולא בחסד, בכבוד ולא בביזוי, ופה אנחנו מקיימים כולנו "והדרת פני זקן". תודה רבה לכם, לכולכם, על כל התמיכה, על שנשארתם בלילה הזה בשביל לתמוך בחוק חשוב זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בהצלחה. חבר הכנסת אבוטבול – איננו; חבר הכנסת בוסו; חבר הכנסת טייב; חבר הכנסת גפני; חבר הכנסת ליצמן; חבר הכנסת מקלב; חבר הכנסת פרוש; חבר הכנסת אשר; חבר הכנסת אייכלר; חבר הכנסת פינדרוס; חבר הכנסת עודה; חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בבקשה. כמובן שחבר הכנסת אזולאי ואבו שחאדה היו מהמציעים. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, זה עושה תחושה טובה, אחרי יום ארוך ומעייף, עם הרבה אתגרים, לסיים בחוק שיכול לעזור לאנשים החשובים לנו, לאנשים המבוגרים, בדבר שמגיע להם, אדוני. מגיעה להם הנחה בארנונה, והמספרים אומרים שחלק גדול מהם פשוט לא יכולים לממש את ההנחה, או בגלל חוסר מודעות או בגלל חוסר אוריינות דיגיטלית. היום לחלק גדול מהמערכות במדינה זה נראה רגיל שכולם עובדים על הסמארטפון ומסתדרים, ושוכחים חלק גדול מהאוכלוסייה שהוא לא נגיש, אין לו את האוריינות הדיגיטלית הזאת, וגם את הכוח למאמץ והעייפות, ולהגיע למועצה ולמלא טפסים. אז יש לנו חוק שעכשיו אנחנו מעבירים בקריאה שנייה ושלישית שאמור לעזור לאנשים המבוגרים לממש את ההנחה שממילא מגיעה להם. זה יכול לעזור להם פשוט לממש את הזכות. למרות שזה חוק שלא פותר את כל הבעיות שהיינו רוצים בנושא הזה, הוא חוק מאוד חשוב שעוזר לאוכלוסייה המוחלשת. אני חושב, אדוני היושב-ראש, שפוליטיקה הופכת ליותר מוסרית ברגע שהיא משרתת את האנשים היותר-מוחלשים בחברה. זה חוק שהוא חוק חברתי, שבא לשרת עוד חלק מהאוכלוסייה המוחלשת אצלנו בחברה. הוא יעזור להרבה אנשים. אני מאוד מקווה שהרבה אנשים ייהנו סוף-סוף מההנחה שמגיעה להם. אני רוצה להודות גם לשרה וגם ליושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה, שעשו עבודה מהירה באמת בחוק הזה, וגם לחברי ינון אזולאי, שגם הוא יזם את החוק הזה, ולכל האנשים, שעבדו ועזרו כדי שהחוק הזה יעבור. אני מקווה שכולם יתמכו – מי שנשאר בשעה המאוחרת הזאת – מהקואליציה והאופוזיציה, שכולם יתמכו בחוק חשוב זה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בהצלחה. חברת הכנסת סלימאן – מוותרת. חבר הכנסת סעדי, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: בוקר טוב. הבוקר הזה הוא בוקר עם בשורה לאזרחים שמקבלים הנחות בארנונה. החוק החשוב הזה של ידידיי חבר הכנסת סמי אבו שחאדה וחבר הכנסת ינון אזולאי הוא חוק חשוב שבו מקבלים באופן אוטומטי – בכל שנה עד היום היה עליהם להגיש בקשה עם מסמכים כדי לקבל את ההנחה שהם זכאים לה, ועכשיו האנשים בגיל של אזרחים ותיקים, מעל גיל – – באיזה גיל, סמי?) << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (– – בגיל הזקנה, שמגיעות להם קצבאות – באופן אוטומטי בכל שנה, בלי להגיש בקשה, בכל שנה בקשה לחידוש כדי לקבל את ההנחות בארנונה; באופן אוטומטי ובאופן מיידי, ובלי שיהיה צורך להגיש בקשה בכל שנה עם מסמכים. החוק הזה חשוב מאוד לגיל הזהב, שאנחנו מוקירים אותו. כל הכבוד, אחי סמי, על ההישג הגדול הזה. תודה, ינון.) זה באמת חוק חברתי ממדרגה ראשונה. שני חברי כנסת מהאופוזיציה, גם אתה, ינון, וגם סמי מהרשימה המשותפת, העברתם את החוק הזה. זה חוק חשוב וחוק צודק. אנחנו מדברים על אזרחים ותיקים שזכאים להנחות בארנונה ועד היום היו צריכים להגיש בכל פעם טופס מחדש, בקשה מחדש, עם מסמכים, עם טרטור, עם ביורוקרטיה. העידן הזה הסתיים, ועכשיו הם זכאים להנחה באופן אוטומטי, מתחדשת ללא כל טפסים. מברוכ. (אומר בערבית: כל הכבוד.) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת כסיף, חבר הכנסת סמוטריץ', חברת הכנסת וולדיגר, חבר הכנסת בן גביר, חבר הכנסת רוטמן; חברת הכנסת סטרוק, חבר הכנסת אבי מעוז – כל אלה אינם נוכחים. חבר הכנסת אופיר סופר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני כץ. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> איי, איי, איי, השעה המאוחרת. חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח. אם כך, חברי הכנסת, אנחנו ניגשים להצבעה על הצעת חוק אזרחים ותיקים בקריאה שנייה. בבקשה לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד סעיפים 1–2 – 12 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אביר קארה – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אביר, המנכ"ל שלך התפטר, לא? איך אתה לא מתבייש? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> איך אתה לא מתבייש? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש, חבר הכנסת קארה, אתם מפריעים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> איך אתה לא מתבייש? המנכ"ל שלך התפטר – – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש, חבר הכנסת קארה, אני צריך להכריז על התוצאות. זה לא מקובל. תודה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – גאה? במה אתה גאה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תוצאות ההצבעה: בעד – 12, אין נמנעים ואין מתנגדים. אם כך, הצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד החוק – 10 נגד – אין נמנעים – אין חוק האזרחים הוותיקים (תיקון מס' 17), התשפ"ב–2022, נתקבל. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בקריאה שנייה טעיתי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – עשרה, אין נמנעים, אין מתנגדים. אם כך, חוק האזרחים הוותיקים (תיקון מס' 17), התשפ"ב–2022, עבר בקריאה שלישית, וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. בהצלחה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בקריאה השנייה טעיתי, ישבתי במקום ווליד טאהא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שיירשם בפרוטוקול שבקריאה השנייה טעתה חברת הכנסת סלימאן והצביעה במקומו של ווליד טאהא. אם כך, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים היום, יום שלישי כ"ח באדר א' התשפ"ב, 1 במרץ 2022, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 01:13. << סיום >>