מסקנות ועדה
ה כ נ ס ת
מסקנות
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
בעקבות החלטה על דיון מהיר
הכנסת העשרים וארבע
מושב שני
בנושא:
מניעת חרם חברתי בבתי ספר
של חברת הכנסת:
מאי גולן
מליאתהכנסת,בישיבתהביוםי"אבטבתהתשפ"ב,15בדצמבר,2021דנהבהצעתחוקמניעתחרם
חברתי בבתי ספר, התשפ"ב,2021– של חברת הכנסת מאי גולן )פ(2338/24/ )להלן: הצעת החוק.(
במהלך הדיון במליאה הסכימה חברת הכנסת גולן להצעתה של שרת החינוך יפעת שאשא ביטון
להפוך את הצעת החוק להצעה לסדר-היום )מס' .(1233 באותה ישיבה החליטה מליאת הכנסת
להעביר את ההצעה לסדר-היום לוועדה המיוחדת לזכויות הילד. ביום כ"ז באדר א' התשפ"ב, 28
בפברואר ,2022 התכנסה הוועדה בראשות חברת הכנסת מיכל שיר סגן לדיון בהצעה האמורה.
חרם חברתי בילדות הוא תופעה קשה ופוגענית. הוא עלול ליצור אצל קורבן החרם קשיים רגשיים
ונפשיים ועשויות להיות לו השלכות ארוכות טווח שילוו את האדם אף בבגרותו. שלא כמו סוגי
אלימות אחרים, בחרם אין רק תוקפן וקורבן, אלא נדרשת קבוצה חברתית שמנדה חבר אחד או
יותרמתוכה.15%מכללהפניותלמוקד105)המטההלאומילהגנהעלילדיםונוערברשת(הןבנושא
חרמות.
בדיון השתתפה נערה שסבלה מחרם, והיא סיפרה שמאז פורסם המקרה שלה היא מקבלת מאות
פניות מילדים שהוחרמו ומהורים שילדיהם נפגעים מחרמות, והם מעידים שתחושתם היא "שאין
לאן לפנות" ושלמערכת החינוך אין כלים לטפל בבעיה.
נציגת מרכז "מצמיחים" להפחתת אלימות בבתי ספר אמרה שרוב החרמות הם חלק ממאבק
חברתי בקרב ילדים, ומדובר באלימות מתוחכמת ולעיתים סמויה. יש פעמים שהרצון להתקדם
חברתית חזק כל כך, שילד יוזם חרם כלפי חבר לכיתה גם במחיר של ענישה והשעיה מבית הספר.
עם ההתקדמות הטכנולוגית, השתנו מאפייני החרם, והיום החרם נמשך גם אחרי שיום הלימודים
בבית ספר מסתיים. כדי למזער ואף להכחיד את תופעת החרם נדרשת עבודה חינוכית קבוצתית
מעמיקה בכיתות, כדי שבמצבי חרם ילדים לא יעמדו מהצד אלא יתערבו לטובת הקורבן.
חברת הכנסת מאי גולן, יוזמת הצעת החוק, סיפרה שמשרד החינוך התנגד להצעת החוק ושרת
החינוך ביקשה לקדם את הנושא במסגרת רפורמה למניעת כל סוגי האלימות במוסדות החינוך,
"באים בטוב – לא מרימים ידיים" )להלן: התוכנית.(
נציגת משרד החינוך אמרה שלתוכנית הוקצבו 438 מיליון ש"ח – 258 מיליון ש"ח לתגבור שעות
ייעוץ בבתי הספר )הדרכת מורים, הוספת יועצים, שעות פרטניות עם תלמידים,( ו180- מיליון ש"ח
לרכישת תוכניות רגשיות או חברתיות שיופעלו בבתי הספר; הסמכות לבחירת התוכניות נתונה
למנהלי בתי הספר. לתוכנית שלושה חלקים: הראשון – פעילות עם תלמידים, כגון שעת לימוד
שבועית כיתתית או קבוצתית; השני – פעילות עם צוותי חינוך, כגון השתלמויות בנושא; השלישי
–מתןהרצאותלהוריםעל ידיהשירותהפסיכולוגי-ייעוצי)שפ"י.(
בחוזר מנכ"ל משרד החינוך "אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות
וסיכון" נקבע מדרג תגובה באירועי אלימות, ובכללם חרם. לפי החוזר, חרם הוא אירוע אלימות
חמורה. בימים אלו בוחנים במשרד את עדכון החוזר. כמו כן, המשרד מפעיל מוקד טלפוני ייעודי
לסיוע לתלמידים והוריהם. בדיון התברר שמוקד הסיוע אינו מוכר לתלמידים.
המשתתפים בדיון הסכימו שיש לחזק את גם את החינוך הבלתי-פורמלי בנושא זה.
להלן מסקנות הוועדה
למשרד החינוך:
.1 בשלחשיבותהנושא,הוועדהקוראתלהחזיראתההצעהלסדר-היוםלמעמדשלהצעתחוק
ולקדם את הליכי חקיקתה בכנסת.
.2 הוועדהקוראתלקבועשתופעתהחרמותבבתיהספרתטופלדרךקבעבמערכתהחינוך,ולא
רק כרפורמה.
.3 הוועדה קוראת לפעול בבתי הספר בתחום המניעה על ידי הכשרת מורים לזיהוי התופעה
וליצירתאקליםחברתיבכיתותשמתנגדלחרםועלידימתןכליםלתלמידיםלהיות"שומרי
סף."
.4 הוועדה קוראת למנות בכל מוסד חינוכי אדם שתפקידו ללוות ילדים שחווים נידוי וחרם.
.5 הוועדה קוראת לפרסם את דבר קיומו של המוקד הייעודי שמטרתו מתן הכוונה וסיוע
לתלמידים והורים שנפגעו בחרם ואת פרטי ההתקשרות אליו.
.6 הוועדה מבקשת לקבל את פרטי התוכנית "באים בטוב – לא מרימים ידיים," ובכלל זה
פירוט תקציבי.
.7 הוועדה מבקשת לקבל את חוזר מנכ"ל המפרט את דרך הפעולה במקרים של חרם במוסד
חינוכי.
למשרד החינוך ולמרכז השלטון המקומי:
הוועדה קוראת לפעול להעצמת החינוך הבלתי-פורמלי כפלטפורמה לזיהוי מצבי חרם
ולטיפול בהם.
המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום:
7 במרץ 2022
ד' באדר ב' התשפ"ב