דברי הכנסת

דברי הכנסת כ"ג / מושב שני / ישיבות קכ"א–קכ"ג / ד'–ז' באדר ב' התשפ"ב / 7–10 במרץ 2022 / 23 חוברת כ"ג ישיבה קכ"א הישיבה המאה-ועשרים-ואחת של הכנסת העשרים-וארבע יום שני, ד' באדר ב' התשפ"ב (7 במרץ 2022) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 5 הצעות סיעות הליכוד, ש"ס ויהדות התורה להביע אי-אמון בממשלה בשל: 11 1. הממשלה מפקירה את בתי החולים והתושבים בפריפריה; 11 2. ממשלה אכזרית שמתעלמת מיוקר המחיה 11 אופיר כץ (הליכוד): 11 שרת האנרגיה קארין אלהרר: 16 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 25 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 31 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 52 ינון אזולאי (ש"ס): 55 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 61 יוסף שיין (ישראל ביתנו): 62 אופיר סופר (הציונות הדתית): 64 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 65 צבי האוזר (תקווה חדשה): 67 עלי סלאלחה (מרצ): 68 מירב בן ארי (יש עתיד): 70 שרת האנרגיה קארין אלהרר: 72 שר המודיעין אלעזר שטרן: 81 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 128 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 128 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 129 סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: 129 הודעות יושב-ראש ועדת הכנסת 129 ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 129 הצעת חוק-יסוד: זכויות בהליך הפלילי 137 שר המשפטים גדעון סער: 137 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 141 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 143 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 143 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 144 אלי כהן (הליכוד): 145 אופיר אקוניס (הליכוד): 147 זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): 148 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 150 אוריאל בוסו (ש"ס): 151 אורי מקלב (יהדות התורה): 152 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 154 מאיר פרוש (יהדות התורה): 155 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 157 שלמה קרעי (הליכוד): 159 שרת הפנים אילת שקד: 162 יואב בן צור (ש"ס): 165 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 169 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 174 דוד אמסלם (הליכוד): 178 יריב לוין (הליכוד): 181 משה אבוטבול (ש"ס): 183 יואב קיש (הליכוד): 184 פטין מולא (הליכוד): 186 שר המשפטים גדעון סער: 190 הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 24) (קרן להשתתפות במימון לימודים במוסדות להשכלה גבוהה – ממדים ללימודים), התשפ"ב–2021 198 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 199 יואב גלנט (הליכוד): 200 יואב קיש (הליכוד): 201 שלמה קרעי (הליכוד): 203 הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (מס' 14) (הוראות מיוחדות לעניין רופא שהורשע בעבירת מין), התשפ"ב–2022 207 מיכל רוזין (מרצ): 207 שלמה קרעי (הליכוד): 209 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 229) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התשפ"ב–2022 211 אפרת רייטן מרום (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): 211 שלמה קרעי (הליכוד): 215 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היום יום שני, ד' באדר ב' התשפ"ב, 7 במרץ 2022. אני מתכבד לפתוח את מליאת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי מזכיר הממשלה הודיע לי, בהתאם לסעיף 95(א) לתקנון הכנסת, כי הממשלה מבקשת לחזור בה מהצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 11). הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק תשלומים לחיילים בשירות סדיר (הגנה על תשלומים) (תיקון מס' 2), התשפ"ב–2022; הצעת חוק מערך הגיור, התשפ"ב–2022. לדיון מוקדם – החל מהצעת חוק פ/3427/24 וכלה בהצעת חוק פ/3555/24: הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – עידוד ענף היהלומים) (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח שאירים לאלמן), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת יואב קיש; הצעת חוק לתיקון פקודת הטבק (הגברת האכיפה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת צחי הנגבי, יריב לוין, יואב קיש, אופיר אקוניס ואלי כהן; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סמכות לאכיפת עבירות חניה בידי רשויות מקומיות באמצעות מצלמות וסימון אזורי האכיפה בתמרור), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק חינוך אקלימי, התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת התקנת מערכת למניעת השארת ילדים ברכב סגור), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סימון שונה במקומות שבהם היתר החניה תלוי בשעות), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – היתר בנייה להקמת מתקן פוטו-וולטאי על גבי מאגרי מים ובריכות דגים), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור קשירת כלבים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מוסי רז ויסמין פרידמן; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – פיקוח פרלמנטרי על תעריפי החשמל), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק חופש המידע (תיקון – הקרן הקיימת לישראל רשות ציבורית), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת גבי לסקי, מיכל רוזין ומוסי רז; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – מענק לימודים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת יוסף שיין, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר, לימור מגן תלם ואלינה ברדץ' יאלוב; הצעת חוק יום לציון המאבק בגזענות, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מוסי רז, גבי לסקי, מיכל רוזין, גלעד קריב, רם שפע, ג'ידא רינאוי זועבי, מאזן גנאים, איימן עודה, נעמה לזימי ועלי סלאלחה; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – חובת הקמת מערכת סולרית לייצור חשמל במבנים), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (שירות טלפוני לדיווח ולקבלת תלונות על עבירות תעבורה או נהיגה מסוכנת של נהג אוטובוס), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (פיצוי למתלונן), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק המים (תיקון – איסוף מי גשמים), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – תשלומי חשמל מופחתים לקשישים נכים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק החזקת תעודת זהות והצגתה (תיקון – תעודה מזהה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איתן גינזבורג ורון כץ; הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – ועדת חריגים), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – העלאת שכר המינימום), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת דסטה גדי יברקן; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס על מוצרי היגיינה נשית), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק להגנת חיית הבר (תיקון – איסור שימוש ברעל ובחומרי הדברה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לקיום מינימלי בכבוד), מאת חברת הכנסת אבתיסאם מראענה; הצעת חוק איסור יבוא ומכירת כבד של בעלי חיים שעברו התעללות, התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת התקנת חיישן בטיחות), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת הענישה על עבירות כלפי אנשי צוות רפואי), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת יוסף שיין, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר, לימור מגן תלם ואלינה ברדץ' יאלוב; הצעת חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות (תיקון – השוואת ההטבות בתעשייה להטבות בחקלאות), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת יעל רון בן משה; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הפחתת גובה קנס בשל תשלום מיידי), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – קביעת ההפרש בין מחיר מצרך לצרכן ומחיר מצרך לקמעונאי כרווח מרבי), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סדרי דין מיוחדים לעניין שירות לתועלת הציבור בעבירות תעבורה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הגנה על עובדת מפני הליכי פיטורים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בפשיעה חקלאית), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – הוצאות מומחים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – הורה ליותר מילד אחד), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – הטבות לחיילים בודדים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אלכס קושניר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, יוסף שיין, לימור מגן תלם ואלינה ברדץ' יאלוב; הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון – הקדמת גיל הזכאות), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (התייחסות איש צוות רפואי שלא תשמש ראיה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון – מעבר לרכבים ידידותיים לסביבה בגופים ציבוריים), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – איסור על חקירה פלילית נגד ראש הממשלה במהלך תקופת כהונתו), מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק חוזה קבלנות (תיקון – חופש מהעסקה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק סינון אתרים פוגעניים במקומות ציבוריים, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון – הרחבת תחולה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק החזר הוצאות כספיות בגין עריכת נישואין אזרחיים בחוץ לארץ למי שאינם רשאים או שאינם מעוניינים להינשא על פי הדין הדתי, התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הוספת מגנזיום למי השתייה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנת בית מגורים, נכס, בית עסק, משק חקלאי מגודר ורכב), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת עמיחי שיקלי, שמחה רוטמן, בצלאל סמוטריץ', אמיר אוחנה, אורית מלכה סטרוק, יובל שטייניץ, ניר אורבך, שרן מרים השכל, איתמר בן גביר, משה ארבל, יעקב אשר, משה אבוטבול, אוריאל בוסו, דוד אמסלם, דסטה גדי יברקן, משה גפני, עידית סילמן ויום טוב חי כלפון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח זכויות עצמאי שעיקר הכנסתו מעסק בהליכי חדלות פירעון), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – תשלום עבור שעות כוננות), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת נעמה לזימי, מוסי רז, עופר כסיף, יוראי להב הרצנו ומיכל רוזין; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת גבי לסקי ועופר כסיף; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – חובה לשקול שיקולי הגנת צרכן במכרזים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק מס ריבוי דירות, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מוסי רז, עופר כסיף ונעמה לזימי; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בגין חוב כספי נמוך), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק אחריות סביבתית (חובת דיווח סביבתית), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מוסי רז, עופר כסיף, סמי אבו שחאדה, מיכל רוזין, אלון טל ואמילי חיה מואטי; הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – הורדת גיל הזכאות), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק תמיכה במימון פעילות ארגון נכי צה"ל ובתי הלוחם וארגון נפגעי פעולות האיבה, התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק לתיקון פקודת היערות (הגברת ההגנה על עצים בוגרים), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – הרחבת פטור לדירת מגורים מזכה), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מכפל תשלום דמי ביטוח לאומי), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים) (תיקון – ניכוי דמי שכירות ששולמו בעד דירת מגורים), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (חיוב רישום רכיבי תמרוקים ומוצרי ניקיון), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – תחולה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק הרשויות המקומיות (דירות מקלט), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אמילי חיה מואטי; הצעת חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) (תיקון – נציג ציבור בוועדה פנימית), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק סיוע לחולי דגנת, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור שימוש במלכודות דבק ומלכודות רגל, והחלת עבירות באזור יהודה ושומרון), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (תיקון – פטור מתשלומי חובה עבור התקנת תשתיות ציבוריות), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – ביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של הנאשם), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס להכנסות קשיש וניכוי הוצאות שכר דירה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון – ביטול שלילת גמלאות מאלמנים שנישאו), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק סיוע לצעירים חסרי עורף משפחתי, התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת נירה שפק; הצעת חוק סיוע בקידום תעסוקתי למשפחות של עובדים מעוטי הכנסה, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – גמלה לתלמיד), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס על מוצרי מזון בסיסיים), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אמילי חיה מואטי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת בענף המסעדנות), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הכרה בארוסות חיילים שנספו במערכה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – תקופת לידה והורות להורה יחיד), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הרשאת שימוש במקרקעין למוסד ציבורי), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הסדר ארצי אחיד לעניין גרירת רכב), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק שכר המינימום (תיקון – העלאת שכר המינימום), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, מאזן גנאים ווליד טאהא; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בניתוח התנהגות), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, יסמין פרידמן, מיכל רוזין, מיכל שיר סגמן, מאי גולן, אחמד טיבי, עידית סילמן, מירב בן ארי, אמילי חיה מואטי, מופיד מרעי, מיכל וולדיגר, משה ארבל, משה אבוטבול, שירלי פינטו קדוש, אימאן ח'טיב יאסין, יוסף טייב, טטיאנה מזרסקי וולדימיר בליאק; הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון – ביטול עבירה פלילית על פרסום תחלואה נפשית של קטין), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת מיכל וולדיגר; הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת איש כוחות הביטחון וההצלה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת יוסף שיין, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר, לימור מגן תלם ואלינה ברדץ' יאלוב; הצעת חוק קרן לאזרחי ישראל (תיקון – ועדה אתית מייעצת), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מוסי רז, נעמה לזימי ועופר כסיף; הצעת חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים) (תיקון – פטור למוסד חינוך), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון – מניעת סיום העסקה לשם הימנעות מהעסקה ישירה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אבתיסאם מראענה; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – תסקירי השפעה על הסביבה ועל הבריאות), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פג), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – זכאות להשתתפות בעלות מעון יום בתקופת הלידה וההורות), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת נכות לעקרת בית), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מתן שירות טלפוני על ידי בעל רישיון להפעלת קו שירות לאוטובוס), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק חובת שקיפות תקציבית במוסדות החינוך, התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אמילי חיה מואטי; הצעת חוק העונשין (תיקון – פשיעה לאומנית כפשע שנאה), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת יואב גלנט; הצעת חוק הירושה (תיקון – צוואה לטובת מטפל), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת מוסי רז; הצעת חוק הכנסת (תיקון – ויתור על שכר כנסת של חבר הכנסת), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת ניר ברקת; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול אפשרות להארכה אוטומטית של עסקה לתקופה קצובה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ביטול סמכות שר הפנים לעניין חוקי עזר בדבר פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – הקרן להעצמת המשרתים בשירות צבאי), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת יואב קיש; הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (סייג לעדות עד מדינה), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק העונשין (תיקון – חזקת סוחר בכלי נשק), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק; הצעת חוק לסימון סוסים, חמורים ופרדים ולהגנתם, התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק סינון תכנים פוגעניים באינטרנט במוסדות החינוך, התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת מופיד מרעי; הצעת חוק השפה הערבית שפה רשמית (מתן שירותים בשפה הערבית), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, מאזן גנאים ווליד טאהא; הצעת חוק השפה הערבית שפה רשמית, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, מאזן גנאים ווליד טאהא; הצעת חוק מינוי ייצוג משפטי לקטין (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – פנייה לנציב קבילות הציבור), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עובד מערך בריאות), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת טטיאנה מזרסקי, סימון דוידסון, נירה שפק, יסמין פרידמן וענבר בזק; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – קציבת כהונת רב עיר), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר, אלינה ברדץ' יאלוב, יבגני סובה, יוסף שיין ולימור מגן תלם; הצעת חוק ברית הזוגיות לחסרי דת (תיקון – ברית זוגיות למנועי חיתון בישראל), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר, אלינה ברדץ' יאלוב, יבגני סובה, יוסף שיין ולימור מגן תלם; הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון – טיפולים לפעוט עם מוגבלות מחוץ למעון היום השיקומי), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת מקצוע הרנטגנאות והדימות), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, מאזן גנאים ווליד טאהא; הצעת חוק רישום רכב ניזוק שנמכר על ידי מבטח או תאגיד, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק מידע גנטי (תיקון – עריכת בדיקה גנטית לאיתור בן משפחה שעלה בין השנים 1948 עד 1959), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק להארכת מועד לקבלת דברי דואר (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – הגדרת עוסק פטור), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת אלי כהן; הצעת חוק העונשין (תיקון – עונשי מינימום בעבירות נשק), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת יואב גלנט; הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – ייצוג הציבור באספה הבוחרת), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – סיוע לבן משפחה של נכה הסובל מהלם קרב), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איתמר בן גביר, מיכל וולדיגר, בצלאל סמוטריץ', פטין מולא ומאי גולן; הצעת חוק התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות, התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הנגשת שירותי קבלת קהל הניתנים בגופי שלטון לשפות נוספות, התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת יוסף טייב; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הרחבת זכות העיון לנפגעי עבירות מין), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הסדרת העיסוק בייצוג דוגמנים, התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון – ריכוז מידע על שביתות והשבתות), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח שאירים לאלמן), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – סבסוד מחוללי חמצן ניידים), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מוסי רז, עלי סלאלחה, מיכל רוזין, גבי לסקי, יוראי להב הרצנו, אלון טל, נעמה לזימי, עופר כסיף, גילה גמליאל, עמיחי שיקלי, יסמין פרידמן, ווליד טאהא, גלעד קריב, ג'ידא רינאוי זועבי ועידית סילמן. עוד הונח היום על שולחן הכנסת לוח תיקונים להצעת חוק הדואר (תיקון מס' 13), התשפ"ב–2022. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה למזכירת הכנסת. << נושא >> הצעות סיעות הליכוד, ש"ס ויהדות התורה להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >>1. הממשלה מפקירה את בתי החולים והתושבים בפריפריה; << נושא << נושא >> 2. ממשלה אכזרית שמתעלמת מיוקר המחיה<< נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> המשך סדר-היום – הצעות סיעות הליכוד, בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה, התאחדות הספרדים שומרי תורה – תנועתו של הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה, יהדות התורה והשבת, אגודת ישראל – דגל התורה, להביע אי-אמון בממשלה בנושאים הבאים: הממשלה מפקירה את בתי החולים והתושבים בפריפריה – ינמק את ההצעה חבר הכנסת אופיר כץ. בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, הצעת האי-אמון שמונחת כאן מדברת על אחד המחדלים הכי כואבים של הממשלה הזו, הפקרת בתי החולים ובריאות תושבי הפריפריה. בחודשים האחרונים אני רואה איך הגישה של הממשלה הזו גורמת להתרחבות הפערים, איך בכל חודש שעובר תושבי הפריפריה נרמסים עוד ועוד, איך מורידים אותם לתחתית סדר העדיפויות, ואיך מתעלמים מהעובדה שיש פה עוול שצריך לתקן. אני זועק כל שבוע מעל הדוכן הזה, בחדרי הוועדות, בדיונים, פונה לשר, שאילתות, מכתבים – הכול בשביל להסב את תשומת ליבה של הממשלה לאזרחים שם; אזרחים שלא נעלמו ברגע שעליתם לשלטון; אזרחים שמתמודדים יום-יום עם קשיים, ואתם החלטתם להתעלם מהם, להתנהג כאילו הם כבר לא קיימים, כאילו הם בכלל לא הבעיה שלכם. מעבר לזה, החלטתם גם להקשות עליהם, לתת להם לספוג את העול הכלכלי של מימון הכיסא שלכם. החלטתם להזניח את הבריאות שלהם, החלטתם לבטל פרויקטים מצילי חיים בשבילנו, כמו הרחבת כביש 65, כביש הדמים, והפיכתו לבטוח יותר, או הארכת כביש 6 עד שלומי. רציתם לפנות את הכסף לדברים שיבטיחו את הג'וב שלכם, שישמרו על המשרד שלכם, על פמליית היועצים, על הכיסא הנוח. והם – שיסתדרו. לפני כשנתיים אני סיירתי בבית החולים פוריה שבצפון, והם הציגו לי בעיה: לא היה בכל הגליל המזרחי מרכז לצנתור מוח, אפילו לא אחד. משרד הבריאות לא נתן להם רישיון להפעיל כזה. עכשיו תבינו, הסיכויים להחלמה מוקדמת אצל נפגע שבץ יהיו גבוהים פי שלושה אצל מי שיעבור צנתור מוח תוך שעתיים מהפגיעה. הזמן הוא קריטי. משמע, כל עיכוב, נסיעה, המתנה, מעבר לבית חולים אחר עלולים לפגוע קשות בבריאותו, להפוך אותו לנכה או לגרום גם למוות. יש לזה חשיבות מכרעת. לכן הלכתי לשר הבריאות דאז ליצמן, והוא והממשלה היו נכונים להבין שיש באמת צורך כזה, ונתנו את הרישיון לפוריה. בית החולים ברזילי פנה אליי באותה בקשה – מרכז לצנתור מוח. ברזילי משרת קרוב לחצי מיליון תושבים. בשנת 2019 הוא טיפל ב-900 חולים שעברו שבץ. פניתי לשר פעם אחר פעם, שלחתי מכתבים, העליתי את זה מולו בדיונים בכנסת, הגשתי שאילתות, הכול. קיבלתי תשובה אחת מהמשרד: ישנה יחידה בסורוקה. יחידה בסורוקה. אתם יודעים כמה זמן לוקח להגיע מברזילי לסורוקה? שעה. שעה שבה חייו של תושב אשקלון, אשדוד, קריית גת, קריית מלאכי, יכולים להידרדר. אני צריך להגיד למשרד הבריאות מה המשמעות של שעה בשבץ מוחי? אני צריך לספר לכם שבני אדם יכולים למות בגלל השעה הזו? איפה האחריות שלכם? אם זה בפריפריה אז לא רואים? אלו אנשים שקופים? אם זה לא במרכז ולא בכותרות של שעה שמונה אז זה לא מעניין אף אחד מכם? נתקלתי בספק ובשאלות של משרד הבריאות גם כשזה נגע לרישיון לפוריה. אותו דבר. אדוני היושב-ראש, לפני חודשיים חנכנו את המרכז לצנתור מוח בבית החולים פוריה ביחד עם שר הבריאות. בזמן שחנכנו המרכז פעל כבר שבוע, ושאלתי את המצנתר הראשי, להבין את המשמעות, אם היו אנשים שעברו שבץ מוחי. הוא סיפר לי שהיו באותו שבוע שני אנשים שהוא הציל את חייהם בזכות המרכז לצנתור מוח, והוא פעל רק שבוע. עכשיו תחשבו כמה חיים אנחנו מאבדים בכל יום שאין רישיון למרכז לצנתור מוח לבית החולים ברזילי. ובמקביל בצפון, אדוני היושב-ראש, כבר חודשים שאני מתריע בפני השר והמשרד על מכשיר אקמו שאין בבית החולים הלל יפה בחדרה. אפילו לא מכשיר אקמו אחד. מסבנים אותי בכל מיני ביורוקרטיות כלכליות ונוהלי משרד. אז תקשיבו טוב, השבוע הייתי בניחום אבלים של אישה בת 63 שהייתה בהלל יפה בגלל שחלתה בקורונה. תוך שבוע קרסו לה כל המערכות. אנשים בהלל יפה מתים בגלל שאין שם מכשיר אקמו, נקודה, ובגלל שאתם קבורים בטבלאות שלכם ולא מוכנים לראות מה קורה בשטח; לא מוכנים לראות שאנשים באמת מתים בגלל המחדל הזה. המשרד מתרכז בלהיות רגולטור יותר מאשר לקחת אחריות באמת. שר הבריאות, איפה אתה? איפה אתה, באמת? איפה אתה, שתדפוק על השולחן? כי בדברים שאתה רוצה להשיג אתה יודע לדפוק על השולחן. במקרה הזה אתה לא עושה את זה. מתי יגיע הזמן שתנחה את אנשי משרדך לטפל בזה? מתי תפסיק להיות אדיש למוות של אנשי הפריפריה בגלל המחדלים הללו? הלאה. בית החולים העמק בעפולה. מנהלי המחלקות שם, שעובדים שנים רבות במסירות יוצאת דופן, הם בוכים על המצב של בית החולים. הם מתריעים על מצב מחריד, מחסור זועק במיטות טיפול נמרץ, מחסור בכוח אדם במחלקה הקרדיולוגית עד לרמת סיכון חיים, מאבק בין המחלקות על חדרי ניתוח. הם באים ונלחמים באומץ, למרות שזה מקום העבודה שלהם ויש בכך סיכון. הם עושים את זה למען המטופלים, הם עושים את זה למען תושבי הפריפריה. בדיון שהיה בוועדת הבריאות בנושא, בדמעות הם פנו לכללית ולאנשי משרד הבריאות – לא ספרו אותם, פשוט כך. זה לא מעניין את המשרד. גם כשאני פניתי לא טרחו אפילו לענות לי. ומי משלם את המחיר? אותם תושבי הפריפריה שמתים. אנשי בית החולים מתחננים לפגישה עם השר כבר כמה חודשים. הם אפילו לא זוכים למענה אם תהיה פגישה או לא. עד כדי כך לא סופרים אותם, ששום נציג ממשרד הבריאות לא ניאות עד לרגע זה להיפגש איתם. כמה זלזול באנשי הפריפריה. המחדלים לא נגמרים. MRI, לדוגמה – אני גיליתי שחברות פרטיות, חברות ביטוח פרטיות נותנות תורים מקוצרים, תוך 48 שעות, לבדיקה, כשתושבים בפריפריה מחכים שמונה חודשים לבדיקה. בהתחלה אמרתי: בטוח שמדובר על מכשירים אחרים, הרי לא הגיוני, אנחנו כל הזמן נלחמים על קיצור תורים, הרי אין מצב שמשרד הבריאות יאפשר אי-צדק שכזה. אז חשבתי. הגעתי לדיון והבנתי שמדובר באותם מכשירים, אותם רישיונות. על כל חודש המתנה, שבו אדם נהיה חולה יותר ויותר, החברות האלה מנפחות את הכיס. מדיניות MRI לעשירים. קיימתי על זה דיון בוועדה, פניתי לשר, הצפתי את זה בנאומים, ומשרד הבריאות אימץ את השיטה: לא ראיתי, לא שמעתי. מתנהגים כסטטיסטים באירוע כאילו הוא לא שייך להם. איזה ביזיון. ואתמול ראיתי תחקיר גם על קיצור תורים בחברה החרדית, ואני נגד כל אפליה כזאת של קיצור תורים – סליחה? << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> אתה רוצה לדבר על זה, אולי? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זה בדיוק מה שאני עושה. אני רק אראה לך את ההבדל בין התגובה של השר לזה למה שאני פניתי אליו. אז אני מגנה כל שיטה של קיצור תורים, לא משנה מי זה, אבל כשאני פניתי – וגם על זה הייתה כתבה בערוץ 13, על אותן חברות ביטוח שנותנות תורים למי שיש לו ביטוח פרטי ל-MRI תוך 48 שעות. והשרה, זה לא למכשירי MRI יוצאי דופן, זה לאותם מכשירים של השירות הציבורי. << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> ממש לא בסדר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא בסדר. קיימתי דיון, פניתי לשר – עד עכשיו לא קיבלתי תשובה. אז למה פה, במקרה של החרדים, הוא אומר: אין מקום לפרוטקציה? אני מסכים, במערכת הבריאות כולם זכאים לשירות שוויוני, בלי אולי ובלי אבל. השנים שלשכת שר הבריאות עצמה עוד ידעה תרבות של קומבינות וקידום מקורבים, זה נגמר. אני מסכים לחלק הראשון, שאנחנו נגד הדברים האלה, אבל למה הוא בוחר רק לתקוף ולהתעסק במה שראינו אתמול, ומחברות הביטוח הגדולות הוא מתעלם? למה? הרי גם שם מקצרים תורים. מה, יש פחד מחברות הביטוח? החרדים – יותר קל להיכנס בהם? וחברות הביטוח – מפחדים להיכנס בהן? אלה אותם תורים, אותם מכשירים; אלה אותם דברים שגורמים לאנשים שזקוקים נואשות לבדיקות האלו לא לקבל אותן, הדברים האלה שאנחנו רואים. אנחנו צריכים לגנות ולתקוף ולפעול. לא משנה מאיזה צד זה מגיע, לא משנה מאיזו אוכלוסייה ומאיזו חברת ביטוח, גדולה ככל שתהיה, אסור לנו לאפשר מדיניות MRI לעשירים או למקורבים, וחבל שהשר בוחר לצאת בתקיפות רק נגד צד אחד שעושה את זה. זה חבל. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> יש שר במשרד הבריאות? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כשנוח לו. כל מה שהעליתי כאן, כל מה שהעליתי כאן בהצעת האי-אמון הזו, העליתי מול השר בכל הזדמנות. המקסימום שקיבלתי ממנו, חבר הכנסת מלכיאלי: לא מכיר, אבל אבדוק. בהתחלה הייתי תמים. האמנתי, חיכיתי לבדיקה, מה קרה – מעולם לא הייתה המשכיות לאותה בדיקה, מעולם לא הייתה המשכיות. אני אבדוק – אף פעם הוא לא חזר אליי. בדיווח של פעילות המשרד שהיה לו השבוע, על פעילות המשרד, היה מרוח על המצגת שלו: ביטוח בריאות לעובדים זרים. זאת אחת המשימות, אחד האתגרים. וכולם דיברו שם והיללו את הצעד הזה. זה סדר העדיפויות, חבר הכנסת מלכיאלי. מה איתנו, אנשי הפריפריה? לנו לא הייתה שום כתובית במצגת הזאת. אנחנו לא מוכרים ולא נשכרים. אנחנו אלה שבממשלה הזאת נועדנו לסבול. הלוואי שהוא היה מתייחס אלינו עשירית ממה שהוא מתייחס ודואג לעובדים הזרים. כל מה שתיארתי פה זה רק קמצוץ. זו התחלה מאוד כואבת למה שעתיד לבוא על תושבי הפריפריה, על מה שעתיד לבוא על הקבוצה שהממשלה הזאת החליטה לדרוס: פריפריה, חרדים, מזרחים. היא תמשיך להפקיר אותם, היא תמשיך לפגוע בהם – בבריאות, בתחבורה, במורשת, בכלכלה. היא תעשה כל מה שהיא יכולה בשביל לדכא אותנו. מבחינתם אנחנו הרסנו את המדינה. באנו וחירבנו להם את האליטה. ניפצנו את הבועה, ואנחנו פשוט מפריעים להם. הגזענות וההתנשאות שלכם שקופות. אנחנו כאן להישאר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקש מהחברים להצביע אי-אמון בממשלה. תודה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. תשיב בשם שר הבריאות השרה קארין אלהרר. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אם היא לא מסכימה לדברים שלו, היא יכולה להגיד: לא בא לי להגיד את מה שהוא אומר? לא נראה לי? מה התקנון אומר? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אתה יודע, יש חופש ביטוי גם באולם המליאה. היא תגיד מה שאשר על נפשה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> טוב, המתח בשיאו. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כן, תחכה ותראה. אולי, אגב, היא תשכנע אותך להביע אמון בממשלה. תקשיב. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> הכישרון שלה יכול לעשות את זה. במקרה הנוכחי – מורכב יותר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אמת. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> נראה. הוא שאל שאלה, אמרתי, זה עיקרו של הוויכוח כאן במליאה. יש אי-אמון, ויש מי שמשיב ומנסה לשכנע את חברי הכנסת להביע אמון בממשלה. בבקשה. << דובר >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה – הרמקול לא עובד. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> שנייה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> בקיצור, הכול טוב, משרד הבריאות מתפקד, אין פריפריה, ביבי לא עשה את זה, ומשהו בסגנון הזה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> 12 שנה לא – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> 12 שנה לא עשיתם את זה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> נתתי דוגמה לביבי, לממשלה של ביבי עם ליצמן, שכן פתחו מרכז – – – בצפון. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> ושר הבריאות עוזר גם לפריפריה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> יש בעיה במיקרופון הזה. דקה, נבקש לסדר את זה. חבר הכנסת מלכיאלי, אתה בינתיים לא השתכנעת. בינתיים לא השתכנעת. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> בינתיים אני שכנעתי אותה. עד כאן ידי על העליונה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תשמע, אני מתנצל שאני לא הייתי, אולי אתה היית משכנע אותי גם. אתה רואה, אבל – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> הייתי משכנע אותך. בשביל זה יש את ערוץ הכנסת, יש להם את כל – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> – – כמו שאומרים, Tomorrow is another day. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא כזה, של עכשיו, מחר אין אי-אמון. זו הזדמנות חד-פעמית, חד-שבועית. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> זאת הזדמנות אחרונה למושב הזה, לשכנע להביע אי-אמון. אז אתה יודע, אני באמת מתנצל, הייתי צריך לשמוע מההתחלה, בלב פתוח. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – היושב-ראש שהחלפת, אמרתי, בטח רק את הקטע – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> הוא פחד להשתכנע לגמרי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> היה לי חשש שמא הוא ישתכנע, אמרתי: בוא נתחלף לפני. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> כל אחד ישמע חצי. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> עכשיו שומעים? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כן. גם אם יתמהמה, בוא יבוא. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> כן, בדיוק. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני משיבה בשם שר הבריאות. מערכת הבריאות הציבורית בישראל יובשה לאורך עשרות שנים, ואין ספק שהיא כיום אינה מצליחה לספק שירותי בריאות באופן שוויוני בין המרכז לפריפריה, גם הגיאוגרפית וגם החברתית. התוצאה של הפערים הללו ניכרת בכל מדדי הבריאות – בשיעורי התחלואה, התמותה ותוחלת החיים בין הפריפריה הצפונית והדרומית למרכז. מאז כינון הממשלה, משרד הבריאות משקיע משאבים ניכרים כדי לשנות את הכיוון ולהשקיע ככל הניתן בפריפריה תחילה. אחד מצעדי המדיניות הראשונים שהייתה לגביהם הסכמה מוחלטת בממשלה הוא הקמת שני בתי חולים חדשים בישראל – אחד בדרום, בבאר שבע, והשני בצפון, בקריית אתא. את שתי ההחלטות הללו צוותי משרד הבריאות והאוצר מקדמים במרץ. בנוסף, כל צעד שאנו מקדמים יחל ראשית בפריפריה: מתווה קיצור התורנויות יתחיל בפריסה ראשונית בפריפריה ויחל בעשרה בתי חולים בפריפריה, כאשר על פי החלטת שר הבריאות לא יוכללו בשנה זו בתי חולים במרכז, כי העומס על המתמחים שם הוא משמעותי הרבה יותר, וגם בגלל פערי כוח האדם הקיימים בפריפריה והצורך לוודא כי מערכת הבריאות בצפון ובדרום תתחזק בעקבות הצעד הזה. מערכת הבריאות מתמודדת עם אתגרי אי-שוויון ופערים בין הפריפריה למרכז גם בתחום כוח האדם, המשליך באופן מיידי על איכות שירותי הרפואה הניתנים לאזרחים במקום, ולא בכדי, כי גם בהתמודדות עם מצוקת משבר כוח האדם הפריפריה מושפעת ביתר שאת. לכן הקמנו תוכניות מגוונות לחיזוק כוח האדם, כמו תוכניות הכוכבים בגליל והכוכבים בנגב ותוכנית אילנות, שנועדו לחזק את העתודה הרפואית בקרב בני האזור. מתוך ניתוח משתנים המשפיעים על עבודת רופאים בפריפריה עלה כי המשתנה בעל התאימות הגבוהה ביותר להשפיע על התמדת רופאים בעבודה בפריפריה הוא היות הרופא בן המקום. ולכן, תכלית התוכנית היא לתמרץ סטודנטים ואנשי מקצוע שמרכז חייהם במרכז לעבור לפריפריה. כבר השנה שר הבריאות פעל להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה, ובתקציב 2022 תוקצבו 260 כיסאות לימוד לסטודנטים לרפואה ו-450 כיסאות לסטודנטים לסיעוד. בתוכנית רב-שנתית שגובשה במל"ג, בוות"ת ובמשרד הבריאות סוכם כי יתווספו 400 סטודנטים לרפואה בארבע השנים הקרובות. בסקטור הרופאים, על הפרק תוכניות להרחבת השדות הקליניים בקהילה ובבתי החולים, הרחבת סמכויות לאחיות מומחיות וקידום מקצוע עוזר רופא, שיוריד את העומס והנטל מהרופאים, לצד הרחבה וגיוון של כוח האדם הרפואי באמצעות ביזור סמכויות, הרחבת היקף הלומדים באקדמיה בהכשרות ובהסמכות ובהתאמת תוואי העבודה של מקצועות שונים במטרה לשפר זמינות ולצמצם שחיקה. בהתייחס להוספת מכשירי אקמו – מכשיר אקמו הוא מכשיר מציל חיים בקבוצת החולים הקשה ביותר, שבה יש ליקוי בתפקוד ריאתי. הפעלת מכשיר אקמו היא מורכבת לאור העובדה כי היא דורשת ציוד ומכשור ייעודיים, התאמת תשתית וכוח אדם ייעודי והכשרתו. תפקידו של משרד הבריאות הוא לוודא כי בכל אחת מיחידות אקמו המופעלות יש לא רק את המכשיר עצמו אלא גם את הכיסוי המקצועי המתאים. צוות חטיבת רפואה יוצא לבית החולים ובודק את ההכנה על כלל מרכיביה ומאשר את העובדה כי הפעלת המכשיר היא בטוחה למטופל. בחודש ינואר 2022 אושרה הפעלת יחידה בבית חולים הגליל בנהריה. ברזילי באשקלון נמצא בשלבים מתקדמים של השלמת ההכנות המבניות הנדרשות, ובקרוב תאושר הפעלה. במרכז בחדרה נערכה – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> את יודעת כמה חודשים אני שומע "בקרוב תאושר ההפעלה"? אני לא יכול להתווכח איתך כי את מקריאה את מה שנתנו לך, קארין, אבל את יודעת כמה אני שומע בוועדות – ואני כבר כמה חודשים על האירוע הזה – בקרוב, בקרוב, בקרוב? בינתיים אנשים מתים שם. אנשים מתים בגלל זה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> כמה זה באמת, אבל? << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר משהו שלא כתוב כאן, בסדר? בסופו של דבר, כולם מבינים – הייתם בקואליציה, אתם מכירים את האירוע – מרגע שמאושר תקציב, צריך להוריד את זה ליישום. הורדת היישום דורשת הרבה מאוד עבודת מטה מאחור. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, אבל זה לא קשור לתקציב – – – המכשיר, זה לא קשור לתקציב. לבית החולים יש – – – ההליך הביורוקרטי. המשרד, במקום להתנפל על זה ולדאוג שיהיה להם – – – << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אופיר, אני מסבירה לך. זה מה שהסברתי בתחילת הנושא של האקמו. לקנות את האקמו זה החלק הקל. הבעיה היא לא באקמו עצמו, הבעיה היא בצוות ובהכנה של היחידה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – יש להם, יש להם. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אז אני אומרת, הם צריכים לוודא שגם מכשיר אקמו עצמו נמצא, גם הצוות מספיק מיומן, ולחבר את הדברים. הדבר הזה לוקח זמן. אני מבינה – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – מבחינת בית החולים יש להם – – – תפקיד משרד הבריאות – הוא אמור לדאוג לאזרחים. הוא לא אמור להגיד: רגע, אין לכם את הדבר הזה, חסר לכם. זו האחריות שלו – התושבים. אם יש בית חולים בתקופת קורונה שאין לו אקמו, הם צריכים להתנפל על האירוע הזה ולדאוג שיהיה לו. לא להגיד מה חסר לו. הם צריכים לדאוג. הם צריכים להסתכל על התושבים, לא על בית החולים. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אתה חד-משמעית צודק שבסופו של דבר צריך לטפל בבעיה. אבל אני אומרת, גם צריך לומר ביושר שאם חס וחלילה מישהו זקוק לאקמו, לא יותירו אותו ללא טיפול רק כי אין אקמו באזור מגוריו. כולם מבינים את האירוע הזה, כן? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה מה שקורה. מעבירים אותו. ואת יודעת כמה – – – << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> לא, זה לא מה שקורה. מעבירים אותו לבית חולים שבו יש יחידה עם אקמו ועם צוות מטפל. לא משאירים, חלילה, אף אחד. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> היו מקרים של אנשים שנפטרו בדרך. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אני אומרת, המטרה היא לוודא שיש מכשירי אקמו וצוות מטפל בכל מקום. זו המטרה. עד שנגיע לדבר הזה – ואני מבינה שזה בתהליכי עבודה מאוד מאוד מתקדמים – עד שהדבר הזה יקרה, בוודאי לא יוותרו על אף מטופל. אופיר, צריך להגיד גם את האמת, בסדר? כשאין תקציב ולא מאשרים אותו – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – תקציב. מכירה את זה? << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> זה עניין של תקציב. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה לא. הבעיה היא לא תקציב. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> לא. הבעיה היא תקציב. אסביר גם למה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא. זה לא בעיה תקציבית. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת כץ, אנחנו – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, אבל זה לא נכון. הבעיה היא לא תקציבית, הבעיה היא ביורוקרטית – – – << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אופיר, אני רוצה להסביר למה. זה תקציב – שוב, לא מדובר רק במכשיר עצמו; מדובר בצוות. היה מחסור בצוות. כדי להגדיל את המספרים של הצוות, צריך היה תקציב. אי-אפשר להתעלם מהעובדות האלה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יש להם הכול. יש להם צוות. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> עובדה שלא היה. עכשיו אני רוצה להתייחס – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יש. אני הייתי – – – יש להם. הם מתחננים למכשיר הזה. יש להם הכול. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אז המכשיר בדרך. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מאיפה? בדרך מאוסטרליה? << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אני לא יודעת, אבל הוא בדרך. עכשיו, בהתייחס לביצוע צנתורי מוח במרכז רפואי ברזילי – ממש בימים אלו הסתיימה ההערכה התפעולית-מקצועית של יחידת צנתורי המוח בברזילי, ובימים הקרובים יישלח מכתב המאשר את פתיחתה של היחידה. א-מחיה – הינה, בסדר? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בשעה טובה, בשעה טובה. אני עכשיו אתעקש שאני אביא הצעת אי-אמון – – – על מכשיר – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> הינה, חבר הכנסת כץ. אתה רואה? עובר תקציב ודברים זזים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> גם זה לא קשור לתקציב, זה – – – << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> חבר הכנסת כץ, שלא תגיד שדברים לא נעשים. הינה, זה קורה. עכשיו לגבי הוספת מכשירים רפואיים מיוחדים. משרד הבריאות מוביל אל מול משרד האוצר מהלך להוספת מכשירים רפואיים מיוחדים לנפש החיוניים לאבחון רפואי של חולים, דוגמת CT ו-MRI, כאשר גם כאן תינתן עדיפות להוספת מכשירים בפריפריה, במקומות שבהם יש חוסרים כיום. מעבר לתוכניות אלה, מודל תקצוב בתי החולים שמגובש על ידי משרדי הבריאות והאוצר ייתן מקדם לתקצוב בתי החולים בפריפריה, בדומה למבחני תמיכה מרכזיים שבהם נקבע מקדם תמרוץ לפריפריה, בין היתר לתוכנית לקיצור תורים. בצד זאת, בימים אלה משרד הבריאות נמצא בשלבים סופיים ליישום המלצות עבודת המטה שבוצעה לחיזוק שירותי הבריאות בצפון, ששמה לה למטרה לצמצם את פערי הבריאות הקיימים כיום. לסיכום: אכן, ישנם פערים משמעותיים במערכת הבריאות בין שירותי הבריאות וזמינותם הניתנים בפריפריה ובין המרכז, מצב שהוא תולדה לא רק של תקצוב חסר, אלא של היעדר תיעדוף הנדרש לצמצום הפערים הקיימים בהיעדר שירותים וטיפול במשבר כוח האדם הרפואי. ממשלת ישראל, בהובלת שר הבריאות, שמו לנגד עיניהם לפעול לשינוי המצב, דבר שמבוצע הלכה למעשה כבר בימים אלה וצפוי להגשים את עצמו באמצעות התוכניות השונות. אי לכך ובהתאם לזאת, אני קוראת לכנסת הנכבדה לדחות את הצעת האי-אמון. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. נעבור להצעת האי-אמון השנייה, של התאחדות הספרדים שומרי תורה – תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל ויהדות התורה והשבת אגודת ישראל – דגל התורה. ינמק את ההצעה חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. בבקשה. אתה יודע, חבר הכנסת מלכיאלי, עד שאתה עולה, שאנחנו מציינים היום 223 שנים לכיבוש יפו על ידי נפוליאון. אם יישאר זמן, אפילו אקריא שני בתים או בית משיר על נפוליאון, שאולי גם אקטואלי לימים אלה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, תאמיני לי, הדברים שלך נכוחים. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אתה דיברת על 210 שנה לכיבוש – מה אמרת – יפו על ידי נפוליאון. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> 223, ב-1799. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז האמת היא שהשבוע כנסת ישראל מציינת את המושב הראשון לכיבוש הקואליציה וההנהגה של כנסת ישראל על ידי אדם נטול מנדטים. על ידי אדם עם אפס תמיכה ציבורית. על ידי אדם שאנחנו עוד לא יודעים מה הוא רוצה מעצמו, מאיתנו. כאילו סיים את הסכסוכים שלו פה בין רע"מ למרצ, מפלגת העבודה, שקד, כולם – הכול בסדר, הוא עכשיו רץ לתווך בין מעצמות עולם. אדם שכלום, אין שום דבר שהוא הבטיח שבא לידי ביטוי, כלום. כל ההבטחות של בנט על הקרח, שום דבר הוא לא קיים. רימה את המצביעים שלו, רימה את הכנסת, מרמה אתכם. אנחנו מסיימים השבוע את המושב ואנחנו מקווים שנסיים אותו בטוב, שזה יהיה המושב האחרון של הממשלה הזאת. כי עם ישראל מסתכל, מביט בממשלה ורואה את השרה, שעם ישראל מחבב, נגיד את האמת, קוראת לי מכתבים של הורוביץ: אולי, ונעשה, ואני צריך לחשוב. בפריפריה אנשים מתים. בפריפריה אין בתי חולים. חבר הכנסת כץ מדבר על זה מהיום הראשון שאני זוכר אותו בכנסת, מדבר ומדבר, ושר הבריאות בשל עצמו. תראה מה הוא עושה, אני לא רוצה לחזור על זה פה אפילו, במה מתעסק, תראה באיזה שטויות הוא מתעסק. << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> אתה יודע מה חבל? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> שהוא ראש ממשלה? << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> לא, שלא הייתם בשלטון כל השנים. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אוה, אז הגענו לתשובה המרכזית, חבל שלא הייתם – נכון, חבל שלא היינו בשלטון. באמת חבל שלא היינו בשלטון. אבל, אבל, בא הבן אדם הזה, ותקשיב, זה פעם אחר פעם. אני בא להורביץ ואומר לו, תקשיב, אנשים הולכים לבתי החולים וקרואסון עם קפה עולה 20–30 שקל, אנשים לא מצליחים להתמודד. הוא הולך, משלם 30 שקל חניה ו-30 שקל על כוס קפה. מה הוא עונה לי? כן, אני באמת צריך לפתוח, שזה יהיה גם פתוח בשבת. הוא מדבר לא לעניין. זה שר הבריאות. טוב, זה רק כהקדמה למה שאתה אמרת על ההשתלטות. עכשיו נתחיל מההתחלה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אמרתי כיבוש. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> על הכיבוש של האיש. אדוני היושב-ראש, ברוכים הבאים לממשלת ה-98. בלי עין הרע יש פטנט לקואליציה לסתום את הפיות של האופוזיציה. מה עושים? מתכנסים הגאונים בוועדת הכנסת וממשלת ה-98 מצאה סעיף לסתום לנו את הפה בעוד חוק ועוד חוק ועוד חוק. עכשיו, באים אלינו בטענות, אנחנו, החברי אופוזיציה: בגלל שאתם לא מסתדרים הקואליציה, לכן נוצר כאן פקק. כאילו באנו אתמול מהירח. הפקק של החקיקה, אדוני השר, אתה יודע את זה טוב מאוד – הוא כי לכם אין רוב בקואליציה. כי בקואליציה שלכם מדי פעם קם אדם שיש לו אג'נדה, יש לו מה לומר, יש לו ציבור שמחכה. יש אצלכם חלקים שאין להם ציבור מאחוריהם ויש אנשים שיש להם ציבור מאחוריהם והם מדי פעם אומרים: אני לא רוצה חוקים מסוימים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת מיכאלי, לפעמים אנשים סתם עצלים ולא באים. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> כן, נכון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יושבים, שותים קפה, כולל שר הביטחון. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> כולל שר הביטחון, ואז באים אלינו בטענות שאנחנו הבעייתיים. רבותיי, הפקק של החקיקה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – לבוא לעבודה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – נוצר בגלל שהקואליציה, אין בה משילות. וכשאין משילות בקואליציה אז באים לאופוזיציה ואומרים: אתם לא אחראים. אדוני היושב-ראש, אתה יודע, בעולם הישיבות יש דבר כזה – אדוני השר, אתה צריך לדעת, בעולם הישיבות יש דבר כזה שנקרא סוף זמן. אתה יודע, אחרי ארבעה-חמישה חודשים שלומדים באמת ברצף, בהתמדה, יש כמה ימים בסוף של קצת רפיון. אבל בסוף בית המדרש פועל. בסוף באים ולומדים, והמילים: מתים באוהלה של תורה. בכנסת שלנו, בסוף המושב, "בית המדרש", המשכן של הכנסת, גם הוא לא פועל. אין רוב, אין משילות, ומנסים מהבוקר למצוא מה ניתן לזה תמורת תמיכה, מה ניתן לזה תמורת שההוא יוכל לקצור רווחים. 16 שעות העמדתם אותנו באופוזיציה לדבר כאן על החוק של הגבלת כהונה. על מי זה אמור לחול? על נתניהו? מה, עוד תשע שנים תדברו איתו? הרי הוא יהיה ראש ממשלה, הוא ישנה את החוק. אלא מה, על בנט? הוא יהיה שמונה שנים? נו, באמת. הרי גם אתם לא מאמינים בזה. אז העמדתם אותנו 17-16 שעות פה, את עובדי הכנסת, את כל עובדי ערוץ הכנסת ואת כל המסביב, למה? שאחד, גדעון סער יוכל להגיד: הבטחתי וקיימתי. הרי כל מה שהבטחתם לא קיימתם. למה העמדתם אותנו 16 שעות על חוק שאין לו שום – אי-אפשר ליישם אותו, הוא לא חל על אף אחד? הרי זה לא יהיה פה וביבי, אם הוא יהיה, הוא ישנה את זה. אז מה עשינו? זאת אומרת, יש פה הצגה אחת מוחלטת של קואליציה כדי שכל מיני אסופות שלא עוברים את אחוז החסימה יגידו אחרי זה: הצלחנו להעביר משהו. אדוני היושב-ראש, אתה יודע שניסיונות התיווך הבאמת-מבישים של בנט לא יצליחו לטשטש אף כישלון בתחום המדיני, אף כישלון בתחום הכלכלי, אף כישלון בתחום הבריאותי. רכב שאזל לו הדלק, הפתרון היחיד שלו זה לשים לו דלק, לא לעצור אותו בצד. יש אדם שנגמר לו הדלק, האוטו עומד בצד, אז הוא כאידיאל אומר, אני לא נוסע יותר. מה זה אתה לא נוסע יותר? אתה לא יכול לא לנסוע יותר. הפתרון המיידי הזה של מר בנט – לעצור את האוטו בצד, אני לא נוסע יותר – זה פתרון חלש של אדם חלש. תצאו ותראו בחוץ, בכל מקום, איפה אתם נכשלים. אנשים שאין להם כסף לאוכל, אנשים שאין להם כסף לתרופות. ואז יגיע השר חמד עמאר, שאני מחבב אותו, והוא עוד מעט יביא איזשהו מכתב ויגיד רגע, איפה 12 שנה הייתם? אדוני השר, היום, בוועדת הפנים של הכנסת בראשותו של ווליד טאהא, היה דיון חשוב מאוד בנושא הכרטיסים של הרב אריה דרעי, שחילק למוחלשים ביותר בחברה. אלו שאתם לא מכירים אותם. הם הפריפריה, הם מזרחים, הם גם ערבים. אתם, אנשי המרכז, כן, אתם לא מכירים אותם, הם קיימים. 94% ניצול. תגיד לי, אתם בממשלה, באיזה סעיף בין עשרות אלפי הסעיפים שלכם יש 94% ניצול? אני לא מכיר. מגיע סוף השנה, מחזירים כסף לאוצר. מחזירים, פה נוצל 30, 40, 50. למה? כי הציבור היה זקוק לזה. אנחנו באים לאוצר, האם אתם מתכוונים להמשיך את המיזם הענק הזה? שום דבר. מה עשה בנט? הנחה בריצוף, הנחה בריהוט. זה נקרא לעג לרש. לקחת לאנשים שאין להם, מי דיבר על לשפץ בית? תראו איפה אתם נמצאים. << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> למה את אומרת לי לא? << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה בנט, אולי לא היית בזה שהוא עשה? << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> ברפורמה – – – על לשפץ בית? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה מה שהוא אמר, לא אני. תראי, זה שאת לא מקשיבה לבנט כי את אישה עסוקה ואין לך זמן מיותר, זה נכון. יש ערוצים יותר מעניינים, זה גם נכון. אבל הוא, אני במקרה כן שמעתי אותו, כשהוא חילק נקודות זכות לעשירים הוא אמר שהוא גם יעשה הנחה בריצוף, שזה לדעתי לא לעניין. עכשיו, אדוני היושב-ראש, בעזרת השם המושב הבא ייפתח בהכרזה שלנו על תאריך חדש לבחירות. לא שאנחנו רוצים בחירות, הרי כל הממשלה הזאת קמה כי מנענו בחירות חמישיות. אתה שואל את בנט: תגיד לי, מה השגת בתחום הבריאות? מנעתי בחירות חמישיות. מה השגתם בתחום הביטחון? מישהו שמע את בנט מדבר על איראן, על וינה ומה שקורה שם? שום דבר. מנענו ומנענו. כמו איזה – לא משנה. אני רוצה לנצל את הבמה למחות על התנהלות מחפירה מאוד של גלעד קריב בכותל, שהגיע בצורה מבוזה, ניצל את החסינות שלו בשביל לבזות ספר תורה. אדוני היושב-ראש, לעם ישראל יש כבוד עצום לספר התורה. עם ישראל יצא בהמוניו לרחובות להגן על קדושתם של ספר התורה ושל רחבת הכותל. אני חושב שהאיש הזה צריך להיות עצור. האיש הזה לא צריך לשבת כאן מחייך כשהוא מבזה את הכותל ומבזה את החסינות של חברי הכנסת, מנצל את זה לדברים כל כך רעים. ראיתי השבוע סרטון של ידידי חבר הכנסת אוריאל בוסו, שהביא, לא יודע מאיפה, איזשהו סרטון של קריב שהוא אומר שהוא בכלל לא מבין למה הכותל לא נמצא בתל אביב. השרה, את מבינה? הרי הכותל בירושלים, האיש הזה לא מבין למה הכותל לא בתל אביב, הוא לא נכנס אם צפון או דרום תל אביב. הוא אמר שהוא לא מבין, זה סרטון שהוא העלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נבנה לו אחד. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> נבנה לו אחד. אגב, זה אותו רפורמי שאחד מהרבנים שלו אמר שהכותל הוא סך הכול קיר של בית המטבחיים. אז האיש הזה מגיע – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בית מטבחיים פרימיטיבי. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> פרימיטיבי, של תורים, יונים וכבשים. אז האיש הזה מגיע, מחלל את הקדושה של הכותל ואתם יושבים בממשלה ושותקים לו. הרי בסוף כל אחד מכם צריך לקום ולהגיד רבותיי, קדושת הכותל חשובה לנו. גם אתה, חמד עמאר, צריך להגיד, הקדושה של הכותל חשובה לעם ישראל, חשובה לכולנו, למדינת ישראל, וכשהוא מבזה את הכותל, הוא מבזה את כולנו. אתם יושבים ושותקים לו. אז אם האיש הזה אומר שהוא ידאג לדת, אנחנו כבר לא מאמינים לו, אבל אתם? מצפים מכם. אני אסיים, אדוני היושב-ראש, בדבר מאוד מאוד כואב, אני רוצה לחזור לזה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> משפטי סיכום. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> האי-אמון שלי נועד לדבר על אי-אמון בממשלת ישראל בגלל ההתעלמות המוחלטת שלהם מהאנשים החלשים, ההתעלמות המוחלטת מהפריפריה. אני מקווה, בעזרת השם, שהמושב הזה יהיה המושב האחרון שלכם. שאנחנו ננסה לתקן את כל העוולות שלכם, תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. ישיב מטעם הממשלה השר במשרד האוצר חמד עמאר. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> ככה גם נראה את השרה יותר. התגעגענו אליה. << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> אני אבוא יותר לביקורים. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> התגעגעת גם אליי? << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> לא. אתה תמיד פה. אתה תמיד פה. אבל היא, עד שרואים אותה, נו באמת. עושה פה עבודה נהדרת. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרה, אני לא יודע, שמעתי אותם, אבל אני מבין אותם, כל הזמן. אני יושב, מקשיב, מקשיב בקשב רב, והם שוכחים: כשמדברים על מערכת הבריאות, לוקח הרבה זמן לתקן מה שהשאירו 12 שנים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> 12 שנה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר 12 שנה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> 12 שנה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הרבה זמן לוקח לתקן. ואנחנו מתקנים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> 12 שנה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> אתם מתקנים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו מתקנים. אבל לוקח זמן לתקן את מה שעשיתם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תתחיל: 12 שנה איפה הייתם? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ואני אומר לך, אנחנו נתקן. ודווקא במערכת החינוך – תבדוק את התקציב, כמה הוספנו למערכת החינוך, כמה הוספנו למערכת הבריאות. תקציב החינוך הוא התקציב הגדול ביותר מאז קום המדינה. מאז קום המדינה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תמיד יותר גדול מהשנה הקודמת. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא. הוא גם יותר גדול מתקציב הביטחון, שזה לא היה אף פעם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע שיש גידול טבעי. אתה לא יודע. כל שנה יש תלמידים חדשים. אתה יודע. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תקציב הבריאות – יותר מ-2 מיליארד שקל תוספתי, חוץ מחבילת קורונה ושני הדברים שדיברתם עליהם כאן. "ממשלה אכזרית שמתעלמת מיוקר המחיה". << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אבל חברי חבר הכנסת מלכיאלי, שמעתי אותך – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> בקשב רב. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – בקשב רב. אמרתי לך, אני אוהב להקשיב לך. אתה יודע, אנחנו חברים, לא? אנחנו מכירים הרבה שנים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה עם המריצה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> רציתי שתדבר הרבה על הנושא של יוקר המחיה. אבל דיברת מעט, התמקדת בהרבה דברים – התמקדת בהרבה דברים אחרים, ואולי דקה אחת דיברת על יוקר המחיה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> מעט בכמות, רב באיכות. << דובר_המשך >>השר במשרד האוצר חמד עמאר:<< דובר_המשך >> אבל אני אדבר איתך על מה אנחנו עשינו בשביל יוקר המחיה, ואנחנו עשינו הרבה בשביל יוקר המחיה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה עשיתם? תגיד לנו, מה עשיתם? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> רק לפני חודש – אתה תשמע, תקשיב לי, אני זוכר את הכול. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כל שבוע אתה עולה, אומר: תשמעו. תגיד לנו מה עשיתם. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני יושב באוצר, אני יודע מה עשינו. אנחנו נתחיל להרגיש את התיקון שאנחנו מתקנים עכשיו של מה שאתם עשיתם במשך 12 שנים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, דרך אגב, אני רק יודע דבר אחד: בסופר אתה נכנס עם העגלה, יוצא עם 20 – – – דרך אגב, אתם הייתם איתנו עשר שנים – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> 12 שנים. אני לא הייתי במשרד האוצר. השר שלך היה במשרד האוצר. מהליכוד. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, שמענו בנחת את דברי מלכיאלי. תן לשר להשיב. אולי הוא ישכנע אותך. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> רק בחודש שעבר הציגו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך אתה מסביר שהייתם איתנו עשר שנים מתוך 12 שנה? אבל תסביר לי, איך הייתם עשר מתוך 12 השנים, אה? או שזה לא מעניין. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> רק בחודש שעבר, בחודש שעבר רק הציגו ראש הממשלה, שר האוצר ושרת הכלכלה תוכנית רחבה למלחמה ביוקר המחיה ב-4.4 מיליארד שקל. 4.4 מיליארד שקל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> העליתם את המחירים. העליתם את המחירים. באופן יזום העליתם את המחירים. אתם העליתם את המחירים באופן יזום. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איך אני מתה על המספרים האלה. איך אני מתה על המספרים האלה. עוד מספר, עוד מספר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת שטרית, את הרי עולה לדבר אחריו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני אגיד לך כמה צעדים שלקחנו ועשינו. נקודות זיכוי – אני חושב שאתם – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אז תעני לו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> נקודות זיכוי – נקודות זיכוי לגילי שש עד 12. מאפס עד שש זה קיים, אז אנחנו הוספנו משש עד 12. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אבל זה לא לחלשים. זה לא נכון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, לחלשים מעולם לא דאגתם. איך? תספר לנו איך. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני אגע גם בחלשים. ואני אגיד לך מה עשינו לחלשים שאתה לא עשית. אני ואתה ישבנו כאן בכנסת, ראינו את הנכים שמגיעים לכאן ומפגינים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תאר לנו איך. תאר לנו. תספר לנו. תאר לנו. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> זה לעשירים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – ועכשיו הם לא מפגינים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא עשינו לנכים? למה? כבוד השר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> נקודת זיכוי, אדוני היושב-ראש, לאנשים שעובדים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כבוד השר, אתה אומר דברים שהם הפך. אנחנו לא עשינו מתווה לנכים? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנשים שיוצאים לעבודה, עובדים – הגבר, האישה. עובדים, מביאים פרנסה לבית שלהם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק לעשירים. אתם דואגים רק לעשירים. רק לעשירים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> נקודות הזיכוי האלה שאנחנו מוסיפים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם אפילו לעולים חדשים לא דואגים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני מבקש לא להפריע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא מפריע. אסור לנו פה לדבר? לא הבנתי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – הוסיפו לזוג שיש להם ילדים, שיש להם ילדים מגיל 6 עד 12, קרוב ל-10,600 שקל בשנה, נקודות זיכוי, שאנשים שעובדים ייהנו מזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרי אתה עכשיו זורה חול בעיני הציבור. לא חשוב. דבר כמה שאתה רוצה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני נותן גם נתונים. יש 530,000 הורים שמשלמים מיסים בעלות 2.1 מיליארד שקל. זו העלות של התוכנית הזאת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דבר. אתה כל הזמן – – – דרך אגב, זה מה שאתה – – – בשבוע הבא. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אבל זה לא לחלשים, אדוני השר. זה לא לחלשים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הגדלנו, הגדלנו את – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה מה שיאמר בשבוע הבא וזה מה שאמר לפני שבוע. זה אותו נאום. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הגדלנו את הסבסוד לצהרונים באשכולות 4 ו-5. הגדלנו את הסבסוד. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> למי? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לאשכולות 4 ו-5. 4 ו-5. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> כמה ערבים יש שם? כמה חרדים? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> במקום שישלמו, במקום שישלמו – וואי וואי, כמה אתה דואג לערבים. וואי וואי וואי וואי. במקום שישלמו 3,000 שקל, ישלמו 500 שקל. זו הכנסה להורים. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> זה לא חלשים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> זו הכנסה להורים. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> זה לא חלשים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> זו הכנסה להורים. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אני שאלתי. זה לא לחלשים. אדוני השר, זה לא לחלשים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ואנחנו – מענק עבודה, מענק עבודה לאנשים שמשתכרים שכר נמוך. בין 800 ל-1,700 שקל. מס הכנסה שלילי. אלה החלשים שאתה מדבר עליהם? אלה אנשים שיוצאים לעבוד. הם מקבלים. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> כמה אחוזי ביצוע יש? כמה אחוזי ביצוע יש? פחות מ-50%, נכון? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ב-20%, העלינו את זה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אדוני, לא. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ב-20%, מענק עבודה, מס הכנסה שלילי, שאנשים יקבלו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תן לו. הוא מדבר עם עצמו. עזוב. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> זו עלות של 250 מיליון שקל. יקבלו את המענק בשנת 2022. הפחתנו את הבלו על הפחם, שאמור להוזיל את החשמל ב-2.4%, בעלייה. אתם כולכם מבינים, העלויות שיש בעולם עכשיו – חבית נפט, אדוני היושב-ראש, עלתה לפני פחות משנה, לפני כמה חודשים, בין 30 ל-40 דולר. היום היא עולה 140 דולר, חבית נפט. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עוד לא, אבל לא משנה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> עולה היום. אנחנו בדקנו היום. היום היא עולה 140 דולר. מה שהיה בין 30 ל-40 דולר עולה היום 140 דולר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כמה כסף אתה רוצה – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תורידו את המס על הבלו. תורידו את המס על הבלו. מה אתה מדבר – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו הפחתנו את הבלו על הפחם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, אני רוצה לספר לך, כל עלייה של 1% – אתם גובים על זה עוד כמעט 50%. אתה מבין? אז אתם רק עולים בעלייה. זה ברור לך. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתה הרי, אדוני, אתה ישבת בממשלה. אתה ישבת בממשלה, אתה היית חלק מהממשלה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל לא, אתה טוען – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – אתה מבין את הצרכים של מדינת ישראל. כשאתה בא ואומר לי: אני רוצה לתת לחלשים – אתה רוצה לתת לצבא, אתה רוצה לתת לחינוך, אתה רוצה לבריאות, אתה מבין את זה ואתה מבין את החישוב. אבל חבל שאתה שוכח שישבת בממשלה, והיית שר, ואתה מבין את העניין הזה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא הבנת. אתה עכשיו דיברת על עליית מחירי הדלק. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתה מבין בזה ואני יודע, אני מכיר את היכולות שלך ואתה יודע את זה. אבל גם מבין התפקיד שלך הוא אופוזיציה עכשיו, להתנגח בקואליציה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה הקשר בין – עזוב אותך. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אבל אתה מבין את זה שאנחנו צריכים לשלם לאותם אנשים החלשים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה שאני אענה לך משהו? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ואני – הורדנו את המכס. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה עדיין – – – כבוד השר – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הורדנו את המכס, הפחתה רוחבית של מכסים, שהובילה להורדת מחירים במזון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> איפה? איפה הורדתם – – – סיסמאות. מה הורדתם? איפה הורדתם? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> במזון. במזון, בבשר בקר, דגי ים, מזון מן הים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> דג הסלמון עלה, נכון? הסלמון עלה. מה אתה מדבר בכלל? הסלמון עלה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> שימורי טונה, נקניקיות, רטבים, פירות יבשים. אתה רוצה עוד? להגיד לך איפה הורדנו? << דובר_המשך >> אתה רוצה עוד? ביקשת, שמעת. אתה רוצה עוד? הורדנו בחומר גלם לתעשייה, בחומר גלם לבנייה, שהביא להוזלה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> איפה אתם קונים? איפה אתם קונים? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> זה, בין היתר, מוצרים לבית – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איפה אתה קונה? שנדע איפה אתה קונה. יכול להיות שאתה קונה בכפר. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אני עושה אצלך קניות יום שישי הזה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – ובהם ריהוט, כלי אוכל, מוצרי טקסטיל, שטיחים, אופניים חשמליים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה תשלח אופניים לסופרים. איפה אתה קונה? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אה, אופניים חשמליים זה טוב. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אחת הבעיות הגדולות – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> שיהיה להם מה לאכול. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, עמדת לפני כמה דקות כאן בדממה. בדממה. כיבדו אותך – כבד אותו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> חבר הכנסת מלכיאלי, חבר הכנסת מלכיאלי, אני כאן עומד כשאני יודע שלא משעמם לך לשמוע אותי. אני יודע שלא משעמם לך. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> זה בכלל. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> בכלל. אני יודע שאתה יושב שם באופוזיציה ושואל את עצמך: למה לא עשינו מה שעשתה הממשלה הזאת בשמונה חודשים? למה שר האוצר לא היה שר אוצר אחד שבא ופתר את הבעיות למדינת ישראל? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> למה לא היה שר אוצר שהצמיחה אצלו הייתה בקורונה 8.1%, אחת הגבוהות בעולם? לא רק ב-OECD – בעולם. 8.1% צמיחה. יחסית לעולם – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – הצעת ייעול – – – אני אגיד את זה לאנשים שאין להם מה לאכול. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני אגיד לך מה הצמיחה בארצות הברית. בארצות הברית הגיעה הצמיחה ל-5.1%, ואצלנו הצמיחה הייתה 8.1%. ב-OECD 5.5% הצמיחה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אנשים, אין להם מה לאכול. מה אני אגיד להם, שאתה עוזר להם? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> העלינו קצבאות – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תפיצו לנו את רשימת הסופרים. שלח לנו את רשימת הסופרים, שנדע איפה אתה קונה. זהו, כל השאר לא חשוב. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> העלינו את קצבאות הנכות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> קצבאות הנכות עלו בתקופתנו בתוכנית. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> קצבאות הנכות, העלינו את קצבאות הנכות – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה אתה עכשיו זורה – אני לא רוצה להגיד – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – ל-3,700 שקלים, בעלות של 2.7 מיליארד שקלים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הממשלה הקודמת החליטה על זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יכולתם לדרוך – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתה היית חבר כנסת ואני הייתי חבר כנסת. אנחנו ישבנו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו העלינו את זה, דו-שנתי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו ישבנו כאן, ראינו את הנכים מפגינים כל הזמן. עכשיו אנחנו לא רואים אותם – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> העלינו גם לנכים וגם לחיילים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – כי פתרנו את הבעיה בממשלה. פתרנו. אתם לא עשיתם את זה. העלינו את השלמת הכנסה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע את האמת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> גם חיילים וגם נכים אנחנו עשינו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> העלינו את השלמת הכנסה לקשישים ל-3,710 שקלים, בעלות של 1.5 מיליארד שקלים; לנכים – 2.7 מיליארד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם העליתם לנורבגים, אתם העליתם לטיסות, אתם העליתם לשיפוצים – זה נכון – של השרים. אתם העליתם לעצמכם ככה, אתה יודע, לשומנים, זה כן. בין זה לבין הנכים, מה הקשר? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הגדלנו את שכר החיילים הסדירים ב-50%. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> סדירים אנחנו – – – בערוץ 13 לא עושים – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ב-50% הגדלנו את שכר החיילים, בעלות של 700 מיליון שקלים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> רק בגלל הלחץ שלנו עשיתם את זה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ב-900 מיליון שקל הגדלנו את זה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה ערוץ 12, ההוא, "חי בלילה", דאג לכם. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתם דיברתם – אנחנו עשינו; אתם צעקתם – אנחנו ביצענו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, השר שלך אמר שהשנה לא עולה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתם רק עמדתם ונופפתם בידיים, ואנחנו עבדנו. אנחנו עשינו דברים שאתם לא הצלחתם לעשות, ואנחנו נמשיך לעשות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – אתם לא סופרים את החיילים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרי ליברמן אמר שהוא לא יעלה את זה השנה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני מבטיח לכם, אנחנו נמשיך לעשות, ואתם תמשיכו לשבת באופוזיציה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה? למה זה לקח זמן? למה זה לא היה בהתחלה? למה זה לא היה בתקציב? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא רק שהמושב הזה יסתיים, גם המושב הבא יסתיים, גם המושב שאחריו יסתיים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה זה לא היה בתקציב? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – גם השנה תסתיים, ועוד שנתיים יסתיימו, ועוד ארבע שנים הממשלה הזאת תחזיק מעמד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> על מה אתה מדבר? אתם מחזיקים אחד לשני בגרון. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> כי הממשלה הזאת עושה דברים, עושה דברים חשובים – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת שטרית, את כבר מדברת. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – עושה דברים למען הציבור. אנחנו באנו לעבוד למען הציבור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עזוב את הבדיחה. מה אתה עושה במשרד? מה אתה עושה? תגיד לי אתה, דוגרי, מה אתה עושה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> העיקר, אדוני השר, לאור הרשימה שלך השתכנעתי. צודק. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני אומר לך, אדוני – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – צודק. אנחנו לא ראינו את זה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אדוני, חברי מלכיאלי. להמשיך לעלות לכאן ולצעוק ולהגיד: ממשלה וממשלה – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> הציבור צועק, הציבור צועק. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – וממשלה, השתלטו וכבשו – אנחנו במדינה דמוקרטית. אנחנו במדינה דמוקרטית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אצטלה של מדינה דמוקרטית. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> במדינה דמוקרטית הרוב קובע, ויש רוב לממשלה, והרוב קובע שבנט יהיה ראש הממשלה, ובנט ראש ממשלה, תרצה או לא תרצה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם בעצם התחברתם לעוכרי ישראל. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> זאת הממשלה שנמצאת היום. לא קרה שום דבר. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה התחברת לעוכרי ישראל שרוצים להרוס את המדינה. זה אתה. אתה לא מתבייש. יש רוב? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ליברמן הרי רצה להוציא אותם מחוץ לחוק רק לפני שנתיים שלוש. אתה בעצם – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. אנחנו נעבור לדיון הסיעתי. מטעם סיעת הליכוד – חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרי אתה נבחרת לכנסת על זה שתהרוג את – איך קוראים לו? הנייה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> שלוש דקות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה, אתה, שהיום מלקק להם מהבוקר עד הלילה. הבוס שלך הרי לא אומר דבר אמת אחד. אני מכיר אותו קצת יותר שנים ממך. אחד. הכול שקרים. דרך אגב, היום הוא הולך עם הערבים נגד החרדים; מחר עוד פעם ימצא לו קהל אחר – מחר ילך נגד הערבים ונגד החרדים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אתה מפריע לחברת הכנסת שטרית. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתם הצבעתם בוועדת הבחירות – – – << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> רגע, אופיר, התחלתי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נכון. אתה הצבעת שהם לא יכולים להתמודד לכנסת. אבל ככה זה כשרוצים להיות שרים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מבקש לא להפריע לחברת הכנסת שטרית. נתחיל מהתחלה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר'ה, אני רוצה להתחיל, בבקשה, ברשותכם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> רק בשבילך אנחנו מפסיקים. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. תודה רבה לכם. תודה רבה לכם, חבריי היקרים. תודה רבה לך, גברתי השרה, אדוני השר – שר או סגן שר? אני לא סגורה. << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> שר. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> סורי, סליחה, אני מצטערת. אדוני היושב-ראש, תראו, אני חזרתי מוועדת הכנסת. הפסקנו את ועדות הכנסת בגלל ישיבות הסיעה. היא נמשכת עכשיו, אבל אני חייבת להיות פה. זה גם משהו שלא היה נהוג עד עכשיו, אבל אתה יודע, אני כבר לא מתפלאת על כל הדברים וכל התקדימים שאתם יוצרים. אבל זה בסדר, זה טוב, כי כשאנחנו נחזור, בעזרת השם, אז אנחנו נמשיך לפעול. << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> קטי, אל תעופו, אתם המצאתם את השיטה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו המצאנו את השיטה, מאה אחוז. תגידי גם אם אנחנו המצאנו את השימוש המושחת ביותר בסעיף 98. << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> קטי, את פה – – – << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> מאז כינונה של הכנסת העשרים-וארבע הקואליציה מפירה את כללי ההתנהלות של בית הנבחרים בצורה הכי פוגענית והכי חריגה שיכולה להיות. סעיף 98 הפך אצלם לסעיף שפותר בעיות; כך לרמוס את הזכות שלנו כאופוזיציה להפעיל ולעשות פיליבסטר. אני אתן לכם רק נתונים כדי שתבינו, כי כל מי שעולה על הדוכן הזה מהקואליציה לא מדבר על מה שיהיה אלא על מה שהיה. אז ככה הם אומרים: גם אתם השתמשתם בסעיף 98. הלכתי, חיפשתי – אז ככה, תקשיב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה שקר. דרך אגב, גם העברתי חוקים שלך. דרך אגב, היא באה וביקשה והעברנו חוקים שלה, דבר שלא קרה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אז תקשיב, דודי, לנתונים הבאים. כנסת תשע-עשרה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה כבר לא חשוב. היא עוד תבוא לבקש מאיתנו להעביר לה חוקים. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> הכנסת התשע-עשרה, שכיהנה ארבע שנים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני העברתי לך חוק, חוק פרטי שלך. אני העברתי לה חוק. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברים, אני מבקש לאפשר לחברת הכנסת שטרית לדבר. דודי, אתה מפריע לקטי. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> בכנסת התשע-עשרה, שבעצם כיהנה ארבע שנים, הממשלה כיהנה ארבע שנים – הקואליציה השתמשה בסעיף 98 חמש פעמים. בכנסת העשרים – שלוש פעמים במשך ארבע שנים בסך הכול. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אגב, זה נתונים של מחלקת המחקר של הכנסת. תגידי. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, תקשיב. בכנסת העשרים-ושלוש השתמשה הקואליציה דאז, בתקופה שלנו, עשר פעמים, ומה? רק בנושא הקורונה. למה קורונה? כי זה היה עניין של הצלת חיים. היינו חייבים לקבל החלטות ולממש אותן. ועכשיו לנתון, חבר'ה, בינגו, זה כמו במפעל הפיס. בכנסת העשרים-וארבע, במשך שישה חודשים, עד לינואר – 16 פעמים. לא היה דבר כזה בהיסטוריה של המשכן הזה, 16 פעמים להשתמש בסעיף. אמרה זאת גם היועצת המשפטית, היא אמרה חד-משמעית שלא משתמשים אלא בדרך חריגה. אני מנסה להסתכל על הדרך החריגה. החוקים: חוק הדואר – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> – – חוק העבירה. זה, הדבר הזה, אפשר לזרוק אותו, אין לו שימוש בכנסת הזאת. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי ידבר מטעם ש"ס, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב בראש, כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, קטי, רק להזכיר לך שבכלל כמעט אין ועדות. הם עושים מה שהם רוצים גם בוועדות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נכון. אבל זה, זה, אין מה לעשות איתו יותר. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל בסדר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לזרוק את התקנון. אין מה לעשות עם התקנון. << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> מה הבעיה, תקימו ועדות. מי מפריע לכם? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כבוד השרה, איך לא חשבנו על זה. << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> נו, אז יאללה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תרשמי על זה פטנט רשום, חבל. חבל, זה פטנט רשום. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אני מאמץ את השיטה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה להגיד לכם דבר אחד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא זיהינו שיש ועדות בכנסת. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> דודי, אני רוצה להגיד לכם רק דבר אחד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתם נוכלים ורמאים, בגלל זה אנחנו מחרימים את הוועדות. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני באמת רוצה לדבר על האי-אמון שהגשנו על יוקר המחיה, באמת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איזה דיבורים, איזה סגנון. אחרי זה אתם אומרים: איזה סגנון, איזה סגנון. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מי ששלח אותנו – זה העם שלח אותנו, אזרחים שלחו אותנו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גונבים את הבנק ושואלים איזה סגנון. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> דודי, יש לי שתי דקות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> "עלובי החיים" זה מערכון עליכם. זאת הצגה עליכם, עלובי החיים. << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> ואללה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני באמת רואה שעכשיו עוד מעט מסיימים את המושב. אני מסתכל ואומר: בואו נעשה חשבון נפש. את יודעת, כל לילה לפני שאני הולך לישון אני עושה חשבון נפש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אגב, אני רוצה לומר, בסיום של המושב, בשבוע האחרון, תמיד היו חוקים בהסכמה, לניקוי שולחן, אופוזיציה-קואליציה. זה השבוע האחרון. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> חבר'ה, תנו לי, יש לי דקה וחצי. דודי, יש לי דקה וחצי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היא יודעת את זה, דרך אגב. אבל הם? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> דודי, יש לי דקה וחצי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תוסיף לו, הפרענו לו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא לא יודע. << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> דוד, מי עושה את העבודה מתחילת המושב? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מסכים שתשתיק אותם. אני דקה וחצי נשאר, תשתיק אותם, זה לא בסדר. גברתי השרה, אני רוצה להגיד לך דבר אחד. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תמשיך. אתה יודע למה קשה להשתיק אותם? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כי מדברים מהלב. מדברים מהלב. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כי כשאתה שם, אז גם אתה מפריע. אתה רואה כמה זה מפריע. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו זועקים מהלב. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> זועקים מהלב – זה מהדוכן. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> גמרתם לנו את הלב. הלב שלנו שותת דם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא מדברים עם ליצמן איך זה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תגידו שהאימא האמיתית במשפט שלמה, היא באמת התאבדה על הבן שלה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך, גברתי השרה, דבר אחד. אני אגיד לך, כשאני מדבר על יוקר המחיה, אני מסתכל ואומר – חשבון נפש, כל אדם שהולך לישון בלילה עושה את חשבון הנפש שלו. אני שואל אתכם כממשלה: אחרי מושב כזה, איזה חשבון נפש תעשו? יוקר המחיה: אנחנו מדברים על העלאת מחירי הדלק, ושלא יספר השר סיפורים פה, הרי מס הבלו – תורידו אתם את המס על הבלו. תורידו אתם. הורדנו את זה ב-2012, נתניהו הוריד את זה. תסתכלו על העלאת המיסים שעשיתם, שזה נוגע לכל אחד. תסתכלו על החשמל. את הבטחת לי פה בסוף מושב הקיץ – היא רוצה לענות לי, כבוד היושב-ראש. << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> חבר הכנסת ינון אזולאי, יצאו לשימוע ברשות החשמל, התחייבנו להוריד את הבלו, והוא ירד. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך, הלוואי שנגיע לימים האלה. את פה התחייבת לי מעל דוכן הכנסת, את התחייבת לי, כבוד השרה – – – << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, אבל תקשיבי למה. בסוף מושב הקיץ התחייבת לי שמחיר החשמל לא יעלה; ב-5.7% עכשיו הוא עולה. יש לנו התייקרות בירקות, בסלמון, בדגים טריים. על מה הוא מדבר, השר? רק שייתן לנו בבקשה את המרכול, את הסופר שהוא קונה בו – כל עם ישראל ילכו לשם, יעשו קנייה מרוכזת. לצערי, אתם פשוט זורים חול בעיניים על האזרחים. כשאנחנו זועקים פה, אנחנו זועקים את הזעקה של עם ישראל. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תפסיקו להתעלל בהם. יש אנשים עניים במדינת ישראל. לילדים האלה אין מה לאכול. די עם ההתעללות הזאת. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> מטעם יהדות התורה והשבת, אגודת ישראל – דגל התורה, יעלה ויבוא יעקב ליצמן. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יושב לו נפתלי בנט, נוסע לרוסיה לעשות שלום בין אוקראינה לרוסיה, כאשר כאן, בארץ, הוא עושה את המחלוקת הגדולה בתוך היהדות, בין הרפורמים והאורתודוקסים והקונסרבטיבים. הוא דואג להם פתאום בכותל. לא עושים שום דבר לפרחח הזה שקוראים לו הכומר קריב, אף אחד לא עושה כלום שם. עובר על החוק, עובר על הנוהל. מה שקורה לא מעניין את אף אחד; מעניין לעשות שלום בין אוקראינה לרוסיה. תסתכל על מה שקורה בארץ. הארץ בוערת כאן: שבת, חינוך, יוקר המחיה – מה לא עובר כאן? מעניין מאוד, אני שמעתי שממשלת רוסיה רוצה לגייס את איווט ליברמן כאזרח שלהם. הוא יודע טוב לטפל באנשים – שהוא יטפל באוקראינה. נורא ואיום, מה שקורה כאן. כל יום דברים אחרים. גיור – איפה הוא בגיור, ראש הממשלה? לא שומעים בקולו. הוא מביא עוד כמה עשרות אלפי גויים מאוקראינה. איפה הוא בכלל? לא שומעים בקולו. חילול שבת – פיקוח נפש, הוא אומר. אולי תסביר לי בשביל מה צריך את הדובר והצלם לפיקוח הנפש הזה? איזה פיקוח נפש היה? לא יצא מזה שום דבר, מהנסיעה הזאת, כי זה היה בשבת – לא יצא כלום מזה. הוא לא יצליח בכלום. אין לו סייעתא דשמיא, ולקואליציה, לא יהיה גם לכם. כל החוקים שרציתם, לדפוק את זה ואחר, שתי קדנציות ועוד דברים – שום דבר לא עובר. עכשיו אני אומר, רבותיי, צריך לעשות חשבון נפש בסוף הקדנציה. תביאו לי דבר אחד שבו הקלתם על כלל ישראל, על עם ישראל. בקניות, קניות לחג – אתה יודע מה הולך להיות בקניות החג? איזה עלויות, איזה דברים. והוא נוסע לאוקראינה, לרוסיה, לפגוש את פוטין רק לתמונות. אני חושב שזו בושה וחרפה, זו חוצפה גדולה שראש ממשלה שנוסע בשבת, ואני חושב שהגיע הזמן שהוא באמת יעשה את חשבון הנפש, ונפיל את הממשלה בקרוב. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. מטעם ישראל ביתנו חבר הכנסת יוסי שיין. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> אני מבין שאמרת לי תודה רבה – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא. אמרתי כמו לכל אחד, אני אומר תודה רבה. מודה שסיימת בזמן, הרב ליצמן. תודה רבה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת וכל האורחים בגלריה, אני חוזר עכשיו מבית החולים הדסה עין כרם, לאחר שבבוקר דאגנו שמגן דוד אדום יגיע לשדה התעופה בן-גוריון, והבאנו איתנו פצועים שפגז נפל להם בבית בקייב והכנסנו אותם לבית החולים. אני רוצה להגיד תודה לכל העושים במלאכה. אנחנו עוברים שינוי טקטוני בעולם במה שקורה כרגע באוקראינה, מה שקורה בכלל בזירה הבין-לאומית. אני לא רוצה להרחיב בשלוש הדקות האלה, אבל מדינת ישראל עושה מעשים יוצאי דופן מבחינת הצלת אנשים, מעבר של אנשים, קליטה של אנשים, ובהחלט יש לה הנהגה בעלת רמה כזאת שמבקשים לשמוע אותה ושתהיה מעורבת. שנים סיפרו לנו שמדינת ישראל, יש לה רק הנהגה אחת ואין בלתה. עכשיו אנחנו רואים את ההבדלים, ולכן הנהי ולכן הבכי ולכן האי-אמון האין-סופי. כי למה יש אי-אמון? ואני אומר לכם את זה, כי באמת קשה להאמין כמה שלממשלה הזאת יש הישגים יוצאי דופן בתשעה חודשים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הבעיה היא שגם הציבור לא מאמין, זו הבעיה. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ולכן, אנחנו אומרים כאן היום, אנחנו נמצאים בצומת יוצא דופן מבחינת האתגרים, ממשלת ישראל מתנהלת בצורה מושכלת ובלי להתלהם ובלי להרבות במילים. אנחנו צריכים להלך במקום שבו יש כרגע שינויים כל כך גדולים, וגם בכלכלה, כאשר מחיר חבית הנפט מטפס ל-105 דולר בכל העולם, ועליות בחשמל – תראו איך אנחנו מנווטים את הספינה הכלכלית, כאשר ה-OECD מגיע ומספר לנו שישראל מובילה בעולם מבחינת יכולתה הכלכלית ומבחינת הישגיה: 8.1% מבחינת הגידול לפי ה-OECD; ירידה באבטלה, ירידה דרמטית; ההכנסה לנפש והתוצר לנפש גדלים בממדים יוצאי דופן, כך שאפילו לא האמינו שלפי שער הדולר זה מגיע לכ-50,000 דולר לנפש. מה אנחנו רוצים לומר? אנחנו מסיימים כאן את המושב הזה בהחלט בערבוביות גדולות. מתחילת הדרך האופוזיציה החליטה – ויושב כאן חבר הכנסת אמסלם, שאמר: זו ממשלה לא לגיטימית, והאי-לגיטימציה הזאת קעקעה את מוסד הכנסת ואת יכולת העבודה שלה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתם מקעקעים את מוסד הכנסת. אתם עם האלימות שלכם מקעקעים את מוסד הכנסת. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואני שואל את חבריי כאן: כאשר עולה ראש האופוזיציה ומספר לנו סיפורים על הנושא האיראני, שאני מצוי בו היטב כחבר ועדת המשנה – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ואתה קורא – – – סיפורים. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אני אומר לכם, אין שחר לתיאוריות האלה, וטוב שיש ממשלה שפועלת כך. אני אומר לכם, ואני שואל אתכם שאלה רטורית, כי הרי לא תאמינו לי: מה מונע מכם להגיע לוועדת חוץ וביטחון ולהשתתף בדיונים על ביטחונה ושלומה של מדינת ישראל? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – אין איום איראני – – – אין איום איראני? << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה שמונע מכם זו צרות עין לגבי הממשלה שהחליפה אתכם, חוסר היכולת שלכם לפרגן להישגיה, חוסר היכולת שלכם לקבל את השינוי שהתחולל כאן. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לסיכום. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ולכן, הממשלה הזאת, לפני הפגרה, כמובן ראויה לשבח. היא עובדת בתנאים מאוד לא פשוטים, הגיעה להישגים גדולים ובקואליציה באמת שחיברה בין שמאל לימין בצורה שמובילה את ישראל במסלול חדש. אני מברך את הממשלה, ומקווה שנצבור כוח גדול בתוך הפגרה הזאת ונביא להישגים נוספים לעם ולמדינה. תודה רבה לך. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. מטעם הציונות הדתית יעלה ויבוא אופיר סופר. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשעה הזו בפני מדינת ישראל עומדת הזדמנות ענק, הזדמנות ענק שיכולה להפוך לרווח והצלה, ומנגד, חלילה, אם לא ננהג נכון – למשבר גדול. הבוקר דמיינתי את ליל הסדר הקרוב, אדוני היושב-ראש, עם עשרות אלפי יהודים יוצאי אוקראינה – 10,000, 20,000, 30,000, 40,000 יהודים יוצאי אוקראינה. אני רוצה לומר, חבריי חברי הכנסת, בימים האחרונים מצאתי את עצמי מסייע לא מעט בפניות רבות של יהודים שנמלטים מאוקראינה ברצון לשוב ארצה, וככל שעסקתי ונברתי הבנתי עד כמה הפספוס הוא גדול – בגבולות, מחוצה להם, בהיעדר טיסות חילוץ, בנסיעה של אותם יהודים כאשר הם יוצאים מהערים תחת אש, תחת הפגזות, ונוסעים שעות ארוכות ולפעמים אפילו ימים אל גבולות אירופה, וכן, גם כאן, בקליטה בישראל. היה שלב שתהיתי, אולי יש כאן משהו שאיני מבין, אולי משהו נשגב מבינתי. האם מדובר אולי מדובר באי-הבנת גודל השעה? האם ממשלת ישראל לא מבינה את גודל השעה, שאלתי, או שמא חלילה יש כאן היעדר רצון להקפיץ את מחירי הדיור או להקשות על כלכלת ישראל, אולי כל מיני דמיונות כאלה ואחרים? ומכאן, אדוני ראש הממשלה, אני רוצה לפנות אליך. אני רוצה שתקשיב היטב, כי אני הקשבתי, וככל ששותפיך היטיבו לדבר על הישראלים וזנחו את היהודים כך הלכתי ודאגתי. כן, זה היה בשבוע שעבר – דיברו כל הזמן על הישראלים, הישראלים, הישראלים. כעת, ביממה האחרונה התחלפו להם הישראלים, כבר לא מדברים על הישראלים. לא, לא, אל תטעה ידידי, לא מדברים גם על היהודים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אתה כבר ב-20 שניות, כן? << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כולם מדברים על פליטים, כאילו חסרות לנו מדינות על אדמות אירופה שיקלטו אותם. ומכאן אני רוצה לפנות גם אליך, אדוני היושב-ראש, ולכל אחד מחברי קואליציית ה-61, ובעיקר בעיקר לראש הממשלה, ולומר שככה לא מנהלים משבר לאומי ענק – לא של אוקראינה, לא של איראן ולא של הקורונה. אני רוצה לומר שיש רגעים שבהם מנהיג יהודי צריך לשים את הכול מאחור, לשים לנגד עיניו את נצח ישראל, וחשבתי כמה יכבדו אותו המילים אם יואיל ראש הממשלה לומר: איני יכול עוד, ולא יסכן את ביטחון מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. מטעם הרשימה המשותפת, חד"ש-תע"ל-בל"ד, יעלה ויבוא חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חברי הכנסת, האמת היא שאוסאמה סעדי חברי היה צריך לנאום. אני מחליף אותו כי הוא עדיין בוועדה בקשר לחוק הנורא שנקרא "חוק האזרחות". כל העולם נמצא במצב משברי בגלל הפלישה הרוסית לאוקראינה. אקדים ואומר שהמראות של אזרחים נהרגים וערים מופצצות הם מראות קשים וכואבים. מי כמוני, מי כמונו, יכול להבין מה זה הפצצות ומה זה הרג, ובעיקר הרג של אזרחים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מתכוון לישראלים? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תכף אני אסביר. אני לא מכיר הפצצה של חיל האוויר על שום עיר בישראל. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> פיגועים אנחנו מכירים. אתם מכירים פיגועים, אוטובוסים מתפוצצים? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לפחות אני נמצא בצד שהעמדה שלו עקבית פעם אחר פעם בהתנגדות לפגיעה באזרחים באשר הם אזרחים. לאחרונה אני רואה דיווחים – אני רוצה לדבר על המוסר הכפול. אני רואה את התקשורת הישראלית מדווחת באופן חיובי על הכנת בקבוקי מולוטוב. היא מעלה על נס בקבוקי מולוטוב באוקראינה נגד הכובש הרוסי, כך אומרים בתקשורת. אחר כך הם אומרים – ראיתי באולפן שישי שהמראיין אומר: מי שהפציץ את הבית הזה – בניין גדול – הוא פושע מלחמה. הפציצו מהאוויר. תהיתי: איך המוסר הכפול הזה מסתדר? מה, אפשר להפציץ בעזה ולגנות את ההפצה באוקראינה? אני דוחה גם זאת וגם זאת. יש לי עמדה עקבית. אמרתי: זה מוסר אחד, לא מוסר כפול. עכשיו סנקציות. העולם כולו – מוסר כפול. יש כיבוש; מי שמדבר על סנקציות – מוקיעים אותו. לא חושבים אפילו לעשות סנקציות נגד כיבוש. אבל כאן, כל העולם – מדינות, בריתות וחברות פרטיות – עשו מבצע סנקציות שלא היה כמותו. ואני שב ואומר: אני קורא להסיג את הכוחות. אנחנו מתנגדים למלחמות באשר הן מלחמות. עכשיו, האמת היא שאומרים שנשיא אוקראינה – מעלים אותו על נס כאילו הוא עומד בלחץ. אני מכיר נשיא עם פלסטיני שהטנקים הרסו לו את הקירות והיה תחת מצור, ומי שמעלים על נס את זלנסקי תקפו וממשיכים לתקוף את יאסר ערפאת כמנהיג העם הפלסטיני. זה המוסר הכפול. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לסיכום. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לסיכום, מכובדי היושב-ראש, אני רוצה להעלות על נס את חבר הפרלמנט האירי – כמה חברי פרלמנט אירים – ריצ'רד בויד, שאמר דברים נוקבים בפרלמנט האירי. אני שוחחתי איתו אתמול והודיתי לו על דבריו נגד המוסר הכפול של המערב. אני מקווה שהמוסר הכפול הזה יבוא לידי סיום בשלב כלשהו של התפתחות העניינים. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> התור עכשיו הוא של סגן יושב-ראש הכנסת – לשעבר, עד לפני דקה, שיחזור עוד כמה דקות להיות – חבר הכנסת האוזר. בבקשה, מכובדי. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אקפיד לעמוד על הזמנים מחשש למראית עין. בהמשך לדברים שנאמרו כאן, אנחנו נועלים השבוע את המושב ואנחנו צריכים לצאת מהמושב הזה ולהנמיך להבות, להוריד את הטון ולשכוח ברגעים אלה, בזמן זה – חבר הכנסת אופיר, אני אשמח שתקשיב לשתיים וחצי הדקות האלה. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> שמעתי מה אתה הולך לומר – עצרתי. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אנחנו צריכים לשים בצד את המחלוקות הפוליטיות, את האיבה הפוליטית, ולאחד את כל הכוחות הציוניים של הבית הזה אל מול משימה היסטורית העומדת לנגד עינינו. אנחנו צריכים להבין: מה שמתרחש במזרח אירופה, המלחמה האיומה באוקראינה עשויה להביא לגל עלייה חדש מהאזור הזה. כשאנחנו מסתכלים על מספר זכאי חוק השבות באוקראינה, ברוסיה ובמדינות הסובבות, אנחנו נגיע לקרוב למיליון זכאי חוק שבות שיכולים להגיע. מה שממשלת ישראל וכנסת ישראל צריכות לעסוק בו יומם ולילה הוא איך להביא עכשיו את אותם יהודים, לקבץ נידחי ישראל, ולגרום לכך שמדינת ישראל, אם תשכיל לקלוט מיליון יהודים, כפי שקלטנו בין 1989 ל-2000 – נעשה בדור הבא, ב-25 השנים הבאות, קפיצת מדרגה שתביא אותנו לפסגות. אני רואה פה חברים צעירים שיושבים בקהל היציע. הצעירים האלה נולדו למדינה שמכנה את עצמה, ובצדק, אומת ההזנק – סטרטאפ ניישן. לא היינו מגיעים להישגים האלה ולמקום הזה ללא אותה עלייה. ואשר על כן, עכשיו הזמן לעשות מאמץ, בראש ובראשונה לחלץ יהודים מהקרבות, ככל האפשר; שנית, לפתוח בצורה מושכלת את שערי ישראל גם לפליטים. אנחנו מדברים על תחזיות של למעלה מ-10 מיליון פליטים. גם בזה נצטרך לתת את ידנו, אבל צריך לנהל את זה, וצריך לנהל את זה בשכל, כדי לא לאבד את השליטה על אותה פעולה הומניטרית שאנחנו מחויבים בה. בראש ובראשונה להתמקד ולמקד את כל מאמצינו ואת כל הכוחות הפוליטיים כדי לקלוט את העלייה. אני קורא מכאן לראשי האופוזיציה, לראש האופוזיציה ולכולם: תניחו את האש, תצטרפו למאמץ ותאחדו כוחות כדי שנוכל לעמוד במשימה. אל תטרילו ואל תסיטו את המדינה הזאת מהמשימה הקריטית העומדת בפניה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עלי סלאלחה, בבקשה, נציג סיעת מרצ. חילופי שלטון חלקים ביותר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> הוא יכול לפנות גם אליי בערבית. זה בסדר. << דובר >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר >> ידידי וחברי אחמד טיבי, אבו כאמל, כיף חאלכ? מבסוט? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אלחמדולילה. << דובר_המשך >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש (אומר בערבית: רציתי לדבר איתך בערבית. חברי אחמד טיבי, אבו כאמל, מה נשמע? מבסוט? הייתי רוצה להגיד לך בערבית "אדוני היושב-ראש, כבודו".) << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה, שלוש דקות. אבו כאמל – גם אני יכול לקרוא לו ככה? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, בדרך כלל אצלנו הערבים קוראים "אבו" ושם הבן הבכור. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אז אבו כאמל. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כן. ואם אין בן בכור, זה שם הסבא, אבא שלי. << דובר_המשך >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת הנכבדים, כבוד השרה קארין אלהרר, אני רוצה לדבר איתכם על נושא שקרוב לליבי. פורסם לאחרונה שמשרד החינוך יצא בהצהרה לבטל את המקצועות ההומניים בבחינות הבגרות. המשמעות היא שבמקצועות ספרות, היסטוריה, אזרחות, ערבית, וכמובן במקצועות אחרים, לא יהיו מבחני בגרות אלא עבודות גמר בלבד. האם ילד מחונן בספרות לא זכאי להחזיק בתעודת בגרות שתעריך גם אותו? האם תעודת הבגרות צריכה לשקף רק את האופן שבו ילדינו פותרים משוואות? רק תלמידים שלומדים פיזיקה, מחשבים או מתמטיקה ייחשבו איכותיים וראויים? כמובן שלא. התוצאה הברורה והמיידית של הרפורמה היא מחיקה בפועל של מקצועות מדעי הרוח לטווח הארוך ופגיעה קשה בקבוצות אוכלוסייה שונות בחברה הישראלית. תלמידים במצב סוציו-אקונומי גבוה ישלמו למורים פרטיים או יקנו עבודות באינטרנט, בזמן שלתלמיד החלש אין את הפריבילגיה הזאת. ייווצר מצג שווא, כאילו התלמידים הם אלו שעומדים במשימה, הציונים יאמירו, ולמעשה השיטה הזאת תרחיב את הפערים בין השכבות החזקות לחלשות. בנוסף לכך יהיו פגיעה בשכר המורים בגלל צמצום שעות, ירידה בגמול או פגיעה בחינוך הערכי של תלמידי ישראל, בגלל ירידת המעמד של אותם מקצועות. על כן, מעל במה זאת אני פונה לשרת החינוך ד"ר שאשא ביטון, שאני מעריך מאוד, לשקול שוב בכובד ראש את הצעד הזה. ובעניין מצב בתי החולים במדינת ישראל – חברי הכנסת, בשבעת החודשים שאני חבר כנסת ביקרתי בכל כך הרבה בתי חולים, ואני רוצה להגיד לכם, מצבם השתפר באופן משמעותי, במיוחד בתי החולים הנמצאים בפריפריה. לכן, חברים, המדינה הזאת עולה על דרך המלך. תנו לנו, כן, לנהל אותה בצורה הטובה ביותר לכלל אזרחי מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. מנסור לא כאן, נכון? מטעם יש עתיד תעלה ותבוא חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. גברתי השרה, השרה, אני רוצה לתת לך השראה לנאום שלי במליאה. אני עליתי לכאן כדי להגיד כמה מילים לירדנה, מזכירת הכנסת. היא בטלפון, אז אני אחכה. ירדנה, אני אחכה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא, זאת לא סיבה לחכות. אני אומר לך באמת, בשפה הכי פרלמנטרית שיכולה להיות. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> היא אמרה שירדנה בטלפון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני רציתי להגיד לירדנה. אני רציתי להגיד לה – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא, סליחה. מחילה. חשבתי לשרה. למזכירה זה משהו אחר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי מחר יש לך אירוע פרידה, ואנחנו, חברי הכנסת, לא יכולים כל אחד לדבר. אז אני הגעתי במיוחד כדי להגיד לך תודה רבה. אני אומרת בשמי ובשם חברי הכנסת. הינה, גם אקוניס פה, ואני בטוחה שגם אחרים. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> גם אני אדבר. ביום רביעי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה תדבר? הוא מהנבחרים. אני לא קיבלתי את הזכות הזו, אז עליתי במיוחד, כי גם בכנסת העשרים היינו ביחד ארבע שנים, וגם בכנסת הזאת, ואין הרבה הזדמנויות להגיד לך תודה. אני חושבת שהתקופה האחרונה כאן היא קצת בלתי נסבלת ברמות הגבוהות ביותר. נתנו לך את הפינאלה, מה שנקרא, שלא תשכחי אותנו. אבל אני חושבת שבסבלנות שלך ובסובלנות שלך ובקסם האישי שלך את מודל ואת השראה. אני לא יודעת מה את הולכת לעשות באזרחות, אבל בתור אחת שהייתה שם שנתיים אני יכולה להגיד לך שזה נהדר, וזה כיף, ויש הרבה שקט. זה קצת מוזר שפתאום לא מתקשרים אלייך, אבל נראה לי שאת תהיי מסוגלת ליהנות מזה. בתוך הכול היית בשבילי הרבה הרבה – עזרת לי גם בכנסת העשרים, כשעוד הייתי קצת בהלם בשנה הראשונה, והתייעצתי איתך ודיברתי איתך. ובכלל, כשחברי כנסת חדשים באים את מלמדת. שמעתי שאת פה משנת 1977, וזה מדהים אותי. אתה מחייך, תחשוב איזו סבלנות זאת. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מכיר את ירדנה משנת 1993, וחשבתי שזה המון זמן, אבל מסתבר – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז תחשוב שמשנת 1977 היא פה – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> פעם ראשונה פגשתי אותה ב-1993. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ובסבלנות אין קץ – ירדנה – היא מלמדת חברי כנסת. אני באתי לפה ב-2015, והיא לימדה אותי, ונתנה לי את התיק, ואיחלה לי בהצלחה. ואני לא אשכח אותך כל החיים, תדעי לך. ולא משנה לאן תגיעי או מה תעשי, תדעי לך שנכנסת ללב של כולנו, ובאמת, תודה רבה. הלוואי שיכולתי לדבר גם בשלישי וגם ברביעי, אבל לא הצלחתי. איזה חמודה את שאת מתרגשת. גם אני מתרגשת, ואני רוצה להגיד לך תודה בשמי ובשם כל חברי הכנסת, החדשים והוותיקים. את ממש השראה לבית הזה. תודה רבה, ירדנה, ובהצלחה באזרחות. אני באה אלייך עוד פעם. תודה רבה. תודה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. וירדנה, אני לא מתאפק, גם אני מצטרף לדברים. אמרתי, אנחנו מכירים משנת 1993, ואני יכול להגיד לך דבר אחד: אני מתקשה לדמיין שאני יושב כאן ואת לא כאן משמאלי. אז באמת, תודה רבה בשם כולם. תעלה לסכם את הדיון השרה קארין אלהרר. << דובר >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר >> אדוני יושב-ראש הישיבה, כנסת נכבדה, קודם כול, בראשית הדברים שלי אני רוצה להצטרף לדברי חברתי חברת הכנסת מירב בן ארי. ירדנה, אני כאן מ-2013, ומאז שהכרתי אותך – אני רוצה להצטרף ולומר שאת השראה. המסירות שלך לתפקיד, היכולת שלך לראות כל חבר כנסת במליאה, לסייע, הרצינות שבה את לוקחת את התפקיד, זה מדהים. ואת גם שמה לב לפרטים הקטנים והגדולים כאחד, לא מפספסת שום דבר. אני אגיע לאירוע הפרידה, אבל לא נתנו לי לדבר. אני באמת חושבת שזו זכות גדולה שהייתה לי לעבוד בתקופתך, כי למדתי איך האדם עושה את התפקיד ולא התפקיד עושה את האדם, אז תודה רבה. בסיכום הדברים שלי, שמעתי רבות את טענות האופוזיציה. אני רוצה לומר, תראו, זה מדהים אותי שהם באים וטוענים פעם אחר פעם, חזור ואמור, שהם לא בוועדות. מי מפריע לכם למלא את מקומכם בוועדות? ויותר מזה, נשאלת השאלה מה אתם עושים בכל בוקר כשאתם מגיעים לכנסת, אם אתם מגיעים? מה אתם עושים בזמן הזה? במקום לעשות סרטונים ולהעלות אותם לפייסבוק ולהגיד מה לא בסדר, מה אתם עושים בכל בוקר? אני ישבתי באופוזיציה לא מעט שנים, והייתי באה בכל בוקר לדיונים בוועדות. לא תמיד הצלחתי, לא תמיד הגעתי לכל ההישגים שרציתי, אבל לפחות ניסיתי, התאמצתי. מה, מה? מירב, אמרת משהו? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, בגין לא ידע מי מדבר. אז הסברתי לו. לא רואים אותך מפה. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> דנידין. אבל שומעים. שומעים אבל לא רואים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא מסתכלים לכיוון הזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מקשיבה. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> את מקשיבה. אז אני אומר שכדי שתהיה לכם הזכות להתלונן על דברים שלוקחים לכם, אתם צריכים לבוא ולעבוד בוועדות, ולעשות את הדברים, ואז אולי תגידו שאתם לא מצליחים. אי-אפשר להצליח במקום שבו לא מנסים. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת גם כדי לדבר על העבודה של משרד החוץ באוקראינה ובגבולות. בימים הקרובים ייפתח בית חולים שדה בלבוב, שזה דבר שהוא מדהים. מדינת ישראל הקטנה מסייעת לאנשים בכל צורכיהם, בצרכים הומניטריים של בריאות – שלום, אדוני – היא מסייעת לילדים; אתמול הגיע מטוס מלא בילדים שאין להם מי שידאג להם, והם הגיעו כאן, לישראל, שזה דבר מדהים. תחשבו על הסיוע ההומניטרי שניתן. יוצאים מטוסים עם ציוד הומניטרי ומביאים אנשים לכאן. זה לא דבר של מה בכך, וחייבים להודות שמשרד החוץ עושה עבודה נפלאה ביחד עם משרד העלייה והקליטה, ביחד עם נתיב, הסוכנות היהודית. ואי-אפשר להסתכל ולא להשתאות מהעבודה המאוד-חשובה שנעשית בעניין הזה. אני רוצה לדבר גם – נטע, איפה נטע? אני רוצה לדבר גם על – – – << קריאה >> יעקב מרגי: << קריאה >> אני מבקש להקשיב לשרה. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> לא מקשיבים. לא נעים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברים, אני מבקש לשמור על השקט באולם ולאפשר לשרה להשלים את דבריה. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אני רוצה לדבר על השבוע הבא עלינו לטובה. זה השבוע האחרון של המליאה לפני פגרה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולקרוא לשני הצדדים לחשוב תמיד מה הביא אותנו לפוליטיקה. הדבר שהביא אותנו לפוליטיקה הוא הרצון לעשות טוב בארץ. וזאת שליחות. ובשליחות הזאת, אני חושבת שכשמסתכלים מבחוץ על מה קורה בכנסת, שהיא הבבואה של העם היושב כאן, זה לא נראה טוב. חייבים להתחיל לשתף פעולה. לא על כל דבר חייבים להסכים, לא על כל דבר חייבים לריב גם. ובעניין הזה נדמה לי שאפשר להתנהל אחרת. אני מאוד מקווה שהתקציב שהעברנו, הרפורמות הגדולות שהעברנו בממשלה הזאת בתקופה האחרונה בהחלט יסייעו לנו כדי להביא פתרון להרבה מאוד בעיות שהיו כאן הרבה לפני שהקמנו את הממשלה, ופשוט נפתור אותן. זה המקום לברך – אתמול מונו שופטים, גם שופטת בית משפט עליון, וזה הזמן לברך את חברי חבר הכנסת ד"ר יובל שטייניץ על המינוי של רעייתו. איפה הוא, יובל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא הגיע. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> לא, הוא היה כאן. דיברתי איתו לפני כמה דקות. אז באמת ברכות בעניין הזה. אני רוצה גם – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בסך הכול מונו ארבעה שופטים עליונים. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אה, מונו ארבעה שופטים, נכון, אבל אתמול בטקס הייתה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אה, ארבעה. ארבעה שופטים, אבל רציתי לברך את חברי – אין עוד רעיות שמונו – אבל באמת ברכות לוועדה למינוי שופטים, שאדוני היושב-ראש הוא גם חבר בה, בחירה מצוינת. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> הינה, בבקשה, השרה אלהרר, חבר הכנסת שטייניץ הגיע, את יכולה לשוב ולחזור ולברך אותו. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> חברי חבר הכנסת שטייניץ, רציתי לברך אותך, את רעייתך, על מינויה לשופטת בית המשפט העליון. אני מקווה שאולי זה יוריד את מפלס המתח שבין חברי סיעתך לבין שופטי בית המשפט העליון, כי באמת אין מקום לקונפליקט הלא-מבוקר הזה. אפשר לנהל את המחלוקות בדרך עניינית יותר, ראויה יותר. בסוף גם הם רוצים את הדברים הטובים, כפי שאנחנו רואים אותם. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> אני לפחות מתכוון לחיות עם אשתי בשלום, עד כמה שאפשר. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אז הינה, כבר התחלנו טוב. אולי גם חברי סיעתך יפעלו באותה דרך. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> אמרתי גם אשתי, לא אמרתי – – – << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> הבנתי. בסדר גמור. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> תודה על כל פנים. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> בעניין הזה, אדוני היושב-ראש – אתה רואה אולי מישהו? אין הצלות? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני חושב, בבקשה, שאולי תשכנעי בכל זאת את חברי האופוזיציה להביע אמון בממשלה. אולי בכל זאת ישתכנעו בסוף. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אני בטוחה שחבר הכנסת מלכיאלי כבר השתכנע. וגם אתה, חבר הכנסת מרגי. תראו, זה בסדר, הייתי באופוזיציה – – << קריאה >> יעקב מרגי: << קריאה >> אומרים בצרפתית: אבאדאן. אבאדאן. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> – – הייתי באופוזיציה, אני מבינה את התפקיד שלכם, הוא תפקיד חשוב. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, היא מדברת אליך. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> מלכיאלי בטלפון. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> מלכיאלי, מלכיאלי, ביקשתי לא לדבר בטלפון, והדוברת פונה אליך. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אני מדווח מה השרה – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודיע שביקשו לדבר איתך. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> מלכיאלי, אני רק רוצה לומר, הייתי באופוזיציה, אני מכירה את התפקיד, זה בסדר גמור. בסוף צריך להתלונן על משהו. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מה הציון? ציון. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אבל, אני באמת אומרת שגם אתה יודע שנעשים כאן דברים מאוד חשובים ונעשה – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מנעתם בחירות, למשל. מנעתם בחירות. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> למשל. תגיד לי, אתה מדמיין מה היה קורה במדינה כשעוד פעם לא היה מועבר תקציב? אתה מדמיין לעצמך? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> ביחס לתקציב הזה אתם פחות חזקים. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אתה מדמיין לעצמך? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אתם הרבה פחות חזקים. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> איפה חבר הכנסת כץ שיספר לך שהרגע הוא דיבר עם מנהל בית החולים והם קיבלו את המכתב והם פועלים כדי לשים את המכשירים? בבקשה, כץ, תספר לו. תספר לו שהרגע – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא היה פה. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> הוא היה פה, אז הוא יודע. מלכיאלי, כל זה לא היה קורה אם לא היה תקציב. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> בחדרה אין אקמו – – – << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> ומי מנע את התקציב, מלכיאלי? מי מנע את התקציב? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מי מנע את התקציב? << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> כן, מי מנע אותו? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בחדרה אין אקמו. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> תקציב כמו שאתם הבאתם – – – << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> לא, לא. לא רציתם להביא שום תקציב. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> השרה, בחדרה אין אקמו. אנשים מתים, גופה כל שעתיים בחדרה. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> תשאל את דרעי מה קרה עם הערבות שהוא הבטיח. תשאל אותו. תשאל אותו, תשאל אותו. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> שכחתם דברים מאוד מאוד בסיסיים. זה לא היה לפני הרבה שנים, זה היה לפני קצת שנים. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> לא, לא. אני רק רוצה לוודא שכולנו זוכרים שמנעתם תקציב שנתיים. שנתיים מנעתם תקציב. לדבר הזה יש משמעויות. באה הממשלה, העבירה תקציב, עם רפורמות גדולות. אז במקום לברך, מה אתם – זה הגיוני? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> את לא מאמינה לזה. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> מאוד מאמינה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – דאגתם לפריפריה? למי דאגתם? << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אתה יודע כמה כסף הגיע למערכת הבריאות? תוספתי? תוספתי, 2.5 מיליארד. תוספתי. טוב, אני חושבת ששכנעתי אותך, ואני אתן לחברי השר אלעזר שטרן – שטרן, בוא. תרביץ בהם פרשת השבוע. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> לא, הוא יהרוס את הכול עכשיו. תהרוס את הכול. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> השר שטרן, עד שאתה עולה, הזכרתי למלכיאלי שהיום אנחנו מציינים 223 שנים לכיבוש יפו על ידי נפוליאון. יש שיר יפה שאהוד מנור כתב על נפוליאון, שרה אותו קארין אלאל. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> קורין. סליחה, אם אתה כבר מצטט את נפוליאון, זה קורין אלאל ולא קארין. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> סליחה, קורין אלאל. השרה קארין אלהרר – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> קארין אלהרר היא מישהי אחרת. קורין אלהרר היא זמרת מהמצוינות שיש לנו בישראל. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> קורין אלאל. אני מסכים איתך, חבר הכנסת. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> יפה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אבל את המילים כתב אהוד מנור ואמר כך על נפוליאון, חבר הכנסת אקוניס: "שאפתן, ללא שום רסן / שאת המפה חמד / ועשה לא פעם רסק / ממי שבדרכו עמד // כי לפרט נתן הוא חופש / ושוויון בפני החוק / גם זכויות מלוא החופן / הוא הגיע די רחוק". << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אגב, הלחן לשיר הוא צרפתי, הוא לא ישראלי. היא שרה אותו במופע שכולו מוקדש – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה זה, ערב שירי משוררים? אז שבו בתל אביב, תדברו על זה – – – שירי משוררים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע שהיא תוניסאית – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כבוד השר שטרן, אני מצטער שככה חסמנו שור בדישו, אבל נדמה לי שאתה יכול לשכנע בכל זאת להביע אמון אחרי שציטטנו כאן שיר לכבודו של נפוליאון, שלפני 223 שנים, ב-1799, כובש את יפו. יש מלחמות בימים האלה, היו גם בימים דאז. כנראה שההיסטוריה כל פעם חוזרת. << דובר >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, שמעתי שעם חבר הכנסת אקוניס אתם מחליפים דעות על שירים שמתורגמים מצרפתית לעברית. אני יכול להוסיף לרשימה הזאת עוד – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה, אתה מוזמן. אתה יודע, אני בעד מעת לעת לאפשר למליאה לתת דעתה גם על השירה והזמר העברי. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אתה יודע, כיוון שדיברת על מלחמות, אז גם "את חירותי", גם זה שיר שמתורגם. ג << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> נדמה לי שמוסטקי שר את זה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> ז'ורז' מוסטקי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> ז'ורז' מוסטקי, שהוא גם ארמני וגם יהודי. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> נכון, נכון. אתה יודע, יש משהו מחבר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> ונדמה לי שחוה אלברשטיין ביצעה את השיר לראשונה בעברית, וזה אכן שיר שגם בצרפתית הוא נשמע טוב יותר. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני הייתי נוהג להביא את זה הרבה פעמים לחבר'ה לפני החתונה שלהם, על "סוהרת יפה, בתנועה רחבה, נעלה את השער". לא צריך להרחיב. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> טוב, אולי כאן תרבות יוכלו לעבור לשידור חי מהמליאה בשביל אותו דיון על השירים. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מזכירת הכנסת, ברשותך, כיוון שמחר הגבילו אותנו במספר הדוברים מכל סיעה, אז אני מרשה לעצמי להיות אולי ראשון המברכים, להקדים קצת, ולהודות לך על השירות. אני חושב שאנשים משני צידי הבית יהיו תמימי דעים באשר למקצוענות, למסירות ואני חושב גם – איך אני אגיד את זה – לסבר הפנים המאיר לכל אחד, תמיד, גם כשלא קיבלנו את כל מבוקשנו בהקשרים האלה. אני באמת מנצל את ההזדמנות להודות לך. תודה, ואני אהיה גם מחר להגיד עוד פעם. יואב, חבר הכנסת – לא, לא אתה, יואב, אתה לא – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> הוא גם, הוא גם, הוא מדבר בטלפון. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אוקיי, יואב בן צור, תגיד לחברנו שמסתיר לנו קצת, אוקיי. אני רוצה להגיד משהו שקשור לפרשת השבוע. אוקיי, אבל אתה מדבר בטלפון, ראיתי שהערת, אתה ידעת שאדבר על פרשת השבוע, נכון? אני רוצה להגיד לך משהו. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת בן צור, אנחנו נמתין שתסיים את שיחת הטלפון? אנחנו נמתין שתסיים את שיחת הטלפון? אנחנו כאן במליאה. תודה, תודה רבה. יש ערוץ הכנסת, יתכבד, יפתח, יאזין וגם יראה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך משהו, סיימנו את ספר שמות ועל פניו מסתיים מושב בכנסת. אתה יודע מה הבשורה הגדולה? שאנחנו רגילים לזה שדברים מסתיימים ומתחילים אחר כך מחדש ברצף, זהו, ככה גם כאן. סליחה? << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> – – – כשתסתיים הממשלה הזאת אז נקים ממשלה חדשה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אבל זה הכול מאותו ספר. דרך אגב, חבר הכנסת לוין – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> זה גם קורה בתוך – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> נכון, משלימים חמישה חומשי תורה, יש לנו עוד מה לעשות, אנחנו לא יכולים באמצע. אבל רציתי להגיד שאתם מדברים יחד, אני גם טנקיסט וגם חי"רניק. אנשים חושבים שבעיות אוזניים הכי הרבה יש לתותחנים. האמת היא שלחי"רניקים ששמים פה את הרובה, זה הרעש עם הנזקים הכי גדולים. אני רוצה באמת להגיד משהו על הפרשה הזאת. אנחנו יודעים שבעצם מה שיש פה זה שמשה רבנו נותן דוח. גם משה רבנו הגדול, שלא היה חשוד – גדול המנהיגים, ראה את הקדוש ברוך הוא פנים אל פנים – בסוף נתן דוח על מה בדיוק הוא עשה עם כל מחצית השקל שהוא אסף. אני רוצה להגיד יותר מזה משהו: אתם יודעים שבעם ישראל, איך ספרו? ספרו לפי מחצית השקל. אבל מה זה באמת? ספרו לפי תרומה. זאת אומרת, לא מרובכם בחר בכם ה'. המשמעות של המספרים המדויקים, אם אני אספור ראש אחרי ראש אחרי ראש – אנחנו לא נוהגים ככה – אבל רוצה לומר שאנחנו סופרים את האומה לפי התרומה שהם נותנים, ולכן גם המספר הפיזי שבסוף צריך לדעת אותו הוא נעשה באמצעות תרומה. ואם כבר אומר את זה, חבר הכנסת קרעי – חבר הכנסת קרעי, אנחנו מדי פעם מחליפים דעות בשם הרב זקס זצ"ל, שלשמחתי הרבה, שלשמחתי הרבה גם בציבור – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – אל תהרוס – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אה, חשבתי שמסתירים אותך. על דברי תורה מותר גם בפריימריז שלך להסכים. יותר אני לא אומר פה. רגע, תשמע משהו, חבר הכנסת יואב בן צור, תשמע באמת. גם חבר הכנסת לוין יכול אולי ללמוד מזה. אנחנו בספר שמות קיבלנו את התורה, ואנחנו יודעים שהיו שני לוחות, לוחות ראשונים ולוחות שניים. על הלוחות הראשונים נאמר: "כפה עליהם הר כגיגית". מי עשה את הלוחות הראשונים? הקדוש ברוך הוא. משה ירד למטה עם הלוחות, שבר אותם. מה היה ההבדל בין הלוחות הראשונים לשניים? השילוב של בני האדם, של העם, בעשייה שלהם, ולכן הם נשתמרו. עכשיו, יותר מזה, כשכפה עליהם הר כגיגית לקח מהם את מה שאנחנו כולנו פה נמצאים בזכותו – את רעיון הבחירה. בלוחות השניים זה כבר לא "הר כגיגית", זה כבר מבחירה. עכשיו אנחנו כיהודים מאמינים – לפחות אני, אני לא יודע אם גם אתה – שואלים את עצמנו כל יום שאלות. האמונה היא כל יום מתחדשת, בכל יום אנחנו בוחרים להאמין, מי שבוחר להאמין; יש מאיתנו כאלה שבוחרים לא להאמין. אני חושב שעקרון הבחירה ביהדות מייחד אותנו על פני הרבה עמים, והרב זקס נותן דוגמה. הוא ישב פעם עם כומר קתולי והוא אמר לו: אצלכם בחתונות אי-אפשר להיפרד. אנחנו, גם מתחת לחופה שמים את האפשרות להיפרד. למה? כדי שכל יום תבחר מחדש. נכון זה יפה? << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> יפה מאוד. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> כן, זהו, אני ידעתי שכדאי לך לעצור וגם שתשמח על זה. אתה שמעת מה שאמרתי לו? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כן. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> על עקרון הבחירה ביהדות. אני חושב שגם אנחנו, כאן, בכנסת המורכבת הזאת, כל אחד מאיתנו, לפחות בקואליציה, בוחר כל יום מחדש להיות חבר בקואליציה הזו, נכון? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> גם מהאופוזיציה הם בוחרים כל יום מחדש להיות באופוזיציה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא בטוח. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> האמן לי. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> יריב, יכול להיות שזה ההבדל, שאנחנו כל יום בוחרים מחדש? חבר הכנסת אקוניס, שמעת מה שאמרתי לו על עקרון הבחירה ביהדות? << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא, לא שמעתי. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אוקיי. הלוחות הראשונים, "כפה עליהם הר כגיגית" והם נשתברו. הלוחות השניים כבר היו עניין של בחירה ולכן הם המשיכו להתקיים. אמרנו שאנחנו גם – הרב זקס כותב את זה – שעקרון הבחירה ביהדות הוא קבוע. גם מתחת לחופה אנחנו כבר שמים את אפשרות ההיפרדות. מתחת לחופה. למה? כדי שכל יום נבחר מחדש. אנחנו מאמינים שבחירה כזאת מחזקת. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> יש לי הצעה פרלמנטרית לגבי עקרון ההיפרדות: תיפרדו. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, זה מה שרציתי להגיד לך. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אה, רצית הפוך. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, על ההבדל. אנחנו, בקואליציה, כל יום בוחרים מחדש להיות בקואליציה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> – – – בעד עקרון ההיפרדות? היושב-ראש, כמה שיותר מהר. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אתה לא מבין את ההבדל. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> הבנתי הכול. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אקוניס, אני ניסיתי לכתוב כתב סנגוריה על האופוזיציה, ואמרתי שגם אתם בוחרים, אבל הוא מעלה ספק, אולי אתם לא בוחרים בכך. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, שמעת איזה קרדיט היושב-ראש נתן לך? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כן, זה כתב סנגוריה. אני ניסיתי לסנגר עליו שגם הוא בוחר להיות באופוזיציה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> יכול להיות בהתנהגות שלהם, כאילו. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> יכול להיות שהם לא בוחרים. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> כן, יכול להיות שבהתנהגות שלהם זה מה שהם בוחרים. חבר הכנסת אזולאי, אתה יודע מה אנחנו נקרא השבת, נכון? את פרשת זכור. אתה, רגע, אנחנו השבת נקרא את פרשת זכור. פרשת זכור, יש עליה הרבה שאלות. "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים". השאלה היא למה דווקא עמלק, עמלק פגש אותנו בדרך, במצרים היינו משועבדים 210 שנים, למה דווקא אנחנו מצווים על מחיית עמלק? כמובן שהיום הציווי על מחיית עמלק זה הציווי של רוע, זה לא הציווי הפיזי, של עם, בהקשרים האלה. העניין הוא שעמלק תפס אותך כשאתה "עיֵף ויגע ולא ירא אלהים". זאת אומרת: במצרים היית עבד, העבידו אותך, העסיקו אותך. יש הרבה שאלות. גם היום התעסקנו בשאלה הזאת של מה המשמעות של להיות גר שם – אני לא יודע אם החוק הזה יעלה היום או לא – אבל המשמעות שלנו, דרך אגב, בתורה, היא שכל הזמן זכרת – "כי גרים הייתם בארץ מצרים", זה לא גרים שבאנו להתגייר ולהיות מצריים, זה גרים בהיבטים של הזר, השונה, המיעוט, הנרדף. על זה אנחנו מצווים אולי הכי הרבה ביהדות בהקשרים האלה. אני חושב שבתוך הבית הזה, עם כל מה שמטיחים בנו, היחס הזה, יחס לגר, אני חושב שאנחנו לא תמיד מבינים – אולי, אתה יודע מה? אפשר להגיד את זה גם היום כשאנחנו מסתכלים על מה שקורה במקומות אחרים בעולם מבחינת התעסקות עם מי שהוא לא בדיוק כמוך בהקשרים האלה. כשאני אומר "ניצול החלש", כשאני קורא את פרשת זכור, אז זה הרוע. זאת אומרת וזכרת את הרוע, למה? בגלל שהרוע מביא אותך לזה, להיטפל לחלשים, למי שבאותו זמן הוא עייף ויגע ואז הוא מתנפל. ולכן, כשאנחנו מצווים על מחיית עמלק או על זכירת עמלק, בעצם יש אנשים שייקחו את זה ויגידו: מה, אתה רוצה למחות אנשים? זו כאילו שאלה שקופצת, בגלל שעל פניו, אם נרצה לצאת מפשוטו של מקרא, זה מה שיוצא. אבל האמת היא שאני חושב שרוב הפרשנים היום לוקחים את זה למקומות של מחיית הרוע בהקשרים האלה, שעמלק – סיים את הרוע, ואתה צריך כמובן לעקר את הרוע מתוכך. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא רק שהוא ניסה לפגוע בעם יגע שהולך במדבר, הוא גם זינב. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> נכון, את כל הנחשלים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> זאת אומרת, הוא מיקד את כל הנחשלים והחלשים ואלה שהיו מאחור, בזנב. על כן נאמר זינב בישראל. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> כן. "ויזנב", נכון. "ויזנב בך כל הנחשלים אחריך", בדיוק. זה מה שכתוב פה, ואתה – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> ולכן זה הרוע שברוע. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אתה צודק. על זה בדיוק אנחנו דיברנו. אני חושב, אני קראתי היום בעיתון על משלחות צה"ל לפולין, שהייתה איזו מחשבה – שאני מבין את ההיגיון שלה – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> האם אתם מניחים ששוכנעו או טרם? נראה לי שטרם שוכנעו. אתה יכול לנסות לשכנע אותם להביע אמון בממשלה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> בסדר. מה זה, בגלל ועדה שיושבת במקביל? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אינני יודע. אתה יודע, אני כאן מהשעה 16:00, מנותק מחדשות הכנסת. אבל כנראה צריך לשכנע. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אוקיי. לשמחתי הרבה, דרך אגב, אני שמעתי היום שהרמטכ"ל יבדוק מחדש את הנושא של נסיעות "עדים במדים", של קצינים ונגדים של צה"ל לפולין. אתמול בבוקר התפרסם בציבור שמשלחות ייסעו לליטא במקום לפולין בגלל כל מיני בעיות. << קריאה >> רם שפע (העבודה): << קריאה >> אני בא לבשר לך רעות. יש לך עוד זמן לא ברור. מנסים להגיע להסכמות אבל זה יכול לקחת זמן – הסכמות בתוך ועדת כנסת על הסדרי חקיקה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אתה רוצה שאני אציע לך נושאים לדבר? אתה יודע שהיום היה יום פטירתו של מנחם בגין. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> כן. אני יודע. אני ראיתי. דרך אגב, התפרסם במוסף מעריב – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> התשנ"ב, כן. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> כן, השנים שלו. יכול להיות שאנחנו צריכים לדבר גם על – דיברנו קודם על עקרון הביקורת, על השקיפות, על משה רבנו, שגם הוא הרגיש – למרות שהוא היה גדול המנהיגים וראה את הקדוש ברוך הוא פנים אל פנים, אז בפרשת פקודי, שסיימנו, הוא נתן דוח מפורט על מה הוא עשה עם כל מחצית שקל שאספו מהעם. ודרך אגב, גם שם אנחנו יודעים שהקדוש ברוך הוא, כמו תמיד, בכוונה נתן את החוכמה שם, גם של עשיית המשכן, גם לאנשים, בצלאל בן אורי. אני חושב שהמסר בעניין הזה זה שבעצם הקדוש ברוך הוא אומר לנו: למרות שאני ריבונו של עולם, ואני יכול ליצור את הדברים הכי יפים והכי חכמים והכי מרשימים, האצלתי מחוכמתי לבשר ודם כדי שאת העולם הזה גם אתם תשלימו. דרך אגב – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> נדמה לי שיש גם תיאור יפהפה של העמודים של יכין ובועז באותה פרשה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> נכון, נכון. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> מעשה ידי אדם, כן? תפארת בית המקדש. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> תראה, אנחנו הרי אומרים כל פעם בקידוש "ויכֻלו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלוקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה – – – כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוקים לעשות". הוא ברא ואנחנו צריכים לעשות, ובגלל זה אנחנו גם אומרים כל פעם שאנו רואים – שחנן מחוכמתו לבשר ודם. אנחנו הולכים לרופאים, אנחנו מצד אחד מתפללים אבל בסוף הולכים לרופאים. למה אנחנו הולכים לרופאים ולא אומרים, רק מתפללים? פעם הייתי בכנס: האם יכול להיות ראש ממשלה דתי בישראל. אמרתי, איזו שאלה? בטח שיכול להיות, בתנאי אחד, שיבין שהוא מתפלל והכול אבל הוא לא יכול לסמוך על הקדוש ברוך הוא. הוא צריך לעבוד בשביל זה. אני חושב שההבנה הזו שאנחנו לא מחכים לנס – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> שטרן, אתה יכול לדבר לכולם? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אתה לא שומע? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> ראיתי שאתם עסוקים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הוא אומר דברי טעם. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת ארבל מבקש להתרכז בדברים, אז הוא – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> נדמה לי – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תכוון את המיקרופון. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני חושב, חבר הכנסת ארבל – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> הערה במקומה, חבר הכנסת ארבל, עכשיו שומעים. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני לא יודע אם הגענו בפגישה הזאת, האחרונה שעשינו, לעניין של מבחני המנהיגות האמיתיים. אנחנו פה בבניין הזה, חלקנו הגדול, אולי רובנו, אולי כולנו, מסתכלים על סקרי דעת קהל, חלקנו לפחות גם מסיק מהם מסקנות ופועל, ועל פניו יש מי שיחשוב שזאת מהות הדמוקרטיה, לעשות סקר דעת קהל ולהחליט. נשברו קולמוסין רבים על ההגדרה מהי מנהיגות. אי-אפשר להמציא בזה. אתה יכול לאמץ ואולי במקרה בציטוט תצטט מילה פה, מילה שם. ההגדרה שאני בוחר למנהיגות זו היכולת שלך להוביל אנשים למקומות ­– חבר הכנסת ארבל, אתה שומע? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לגמרי. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אתה יודע מה? אני אולי נכנס להגדרה של מנהיגות ולפני זה אני רוצה רגע לדבר על משה רבנו, משפט, בגלל שהוא גדול המנהיגים באמת. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> ז' באדר. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> יום הולדתו ופטירתו, נכון. תשמע, מה אנחנו יודעים על משה לפני שהוא נבחר למנהיג? אני אומר לך, יש לי כמה מניות בכתיבת רוח צה"ל, וזה לא כתוב שם, הערך הזה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אנחנו נפגשנו שם, ברוח צה"ל, לא? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> נכון. אצלי במשרד אז, אני זוכר. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני שכנעתי אותו להכניס את אהבת המולדת כערך ברוח צה"ל, שלא הופיע עד אז, נכון? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> נכון, נכון. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כראש אכ"א נתתי לו דיסרטציה של 30 עמוד מדוע צריך. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> תכף נדבר על זה. דרך אגב, הלכנו על אהבת המולדת ולא על אהבת הארץ כדי להיות משוחררים משאלת הגבולות ישר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אמת. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אבל, חבר הכנסת ארבל – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> מתי היית ראש אכ"א? באילו שנים? באילו שנים היית ראש אכ"א? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> 1999 עד 2004. עשינו שם כמה דברים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> היה דיון בשנת 2000 בערך. ומאז נכנסה אהבת מולדת לרוח צה"ל. זה חשוב מאוד. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> האמת היא שכשבאנו לשנות את זה, חשבתי, שני דברים נעשה. 1. לא הייתה באמת אהבת העם, אהבת הארץ, אהבת המולדת. 2. אני חשבתי שבמקום אמינות צריך להיות יושר. למה? אמינות זה אני מולך. זה קל יחסית. יושר זה אני מול המראה, שזה דבר הרבה יותר קשה. ודווקא הפילוסופים שכנעו אותי שצריך להסתפק באמינות, בגלל שיושר זה דבר נשגב מאוד, ואתה לא יכול לדרוש מכל החיילים להגיע ליושר. אני מודה שהתאכזבתי מזה. והדבר השני, כמו שאתה אומר כאן, זה הנושא של אהבת הארץ. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אהבת מולדת. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אהבת מולדת. דרך אגב – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אתה זוכר כמה ויכוחים היו על זה? והשמש זרחה לאחר – והיום כאילו הדבר מובן מאליו. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, לא. אדוני היושב-ראש, צריך להגיד את האמת. זה היה מובן גם קודם, לפני שנכתבה רוח צה"ל. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> ודאי. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> הבעיה היא שיש אנשים שייחסו את אהבת המולדת – אני מצטט – לגוון מסוים באוכלוסייה. אני חושב שהבית הזה נופל במלכודת הזאת. דרך אגב, אם אנחנו כבר מדברים, אז אנחנו כאן בבית הזה נופלים באותה מלכודת: האם אהבת המולדת שייכת לחלק הזה וטוהר הנשק שייך לחלק הזה? בעיניי זה דבר שכל כך מפלג אותנו – כאילו אם יש לך אהבת מולדת, אז סימן שאתה נגיד ימני; אם חשוב לך טוהר הנשק, אתה איש שמאל. אני, דרך אגב, מכיר הרבה מאוד מאוד אנשי שמאל שהם אוהבי מולדת הרבה יותר מהרבה ימנים, והרבה אנשים בימין שמקפידים על טוהר הנשק יותר מאנשים בשמאל. החלוקה הדיכוטומית הזאת בכלל – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ההשוואה הזאת בכלל לא נכונה. מה זה, אני מכיר הרבה אנשי שמאל שהם – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אפשר לעשות סעיף 98. דנו בוועדת הכנסת אם לעשות סעיף 98 שלא תהיה סחבת במליאה. עומדת הממשלה, מחליפה כבר שני שרים. 98 – ידונו תכף. זו בושה. רמסתם כל תקנון. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך משהו. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> זה מה שמעניין אתכם. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך משהו. לפני שבוע ולפני שבועיים ובטח גם הלילה הזה יהיו פה חברי כנסת מהאופוזיציה שישמידו את זמנם ואת זמננו. אז אתה רוצה להגיד בושה? אין לי בעיה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אבל אתה בקואליציה – – – בממשלה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, אין לי בעיה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לא כמו אופוזיציונר. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אתה יודע מה ההבדל בין שנינו בדבר הזה? תן לי להגיד לך משהו – שאני רוצה להיות אני, ואתה רוצה להיות אני. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – אני לא רוצה להיות אתה. בחיים לא. בחיים לא. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אוקיי, אז אנחנו – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> היית באהבת מולדת. חבל. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אז הייתי באהבת מולדת, ואני חושב שכדאי להמשיך. אז באמת יש כאלה שאמרו: אנחנו רוצים את אהבת הארץ. ואז שאלו, אהבת הארץ, מה הגבולות? וצה"ל לא יכול להרשות לעצמו להיכנס למחלוקות על גבולות, שחלקן יכולות לשאת מהר מאוד אופי פוליטי. ולכן, מה שעשינו שם, הלכנו על אהבת הארץ, אהבת העם והארץ או נאמנות לעם ולארץ. אני חושב שהדברים האלה משחררים אותנו מסוגיית הגבולות, והם גם פותחים את הערך הזה, מבלי כמובן לתת ציונים למי יותר ומי פחות, מי אוהב יותר ומי אוהב פחות. יש כאלה בבניין הזה שאוהבים לתת ציונים באשר למסירות של כל אחד – מי יותר מסור, מי יותר אוהב, מי יותר נאמן. אני לא במשחק הזה. אני אמרתי כבר שבאמת אני חושב שאחד האסונות הכי גדולים שלנו זה הניסיון לחלק מי יותר אוהב את הארץ ומי פחות, מי יותר אוהב את העם ומי אוהב פחות. דרך אגב, אתה יודע על מה מנסים להגיע להסכמות עכשיו? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא. אני רק יכול להגיד לך שאם סיימת את הדיון בכותרת של אהבת מולדת ורוח צה"ל, אז זה מזכיר לי מאמר, בין הראשונים שכתבתי, שפורסם במגזין תכלת ב-1997. קראתי לזה "רוח על פני תהום", והוא באמת נותן את המיקוד על החיסרון דאז ברוח צה"ל – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אתה נתת לי אותו. נכון. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> – – של אהבת מולדת. ואני הגשתי לך את זה בשנת 2000 כראש אכ"א, ואתה קיבלת את ההחלטה הברוכה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא כראש אכ"א. כקצין חינוך ראשי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כקצין חינוך ראשי. וקיבלת החלטה, אחרי ששקלת ובחנת לשנות את רוח צה"ל, המסמך, הקוד האתי של צה"ל, ולכלול את אהבת המולדת במסמך. אז זה הופיע בתכלת מס' 2, המאמר "רוח על פני תהום". הגשתי לך את זה ביד. אני זוכר את זה. מי שצופה בנו יכול לגשת ולקרוא, מי שרוצה להעמיק. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אתה יודע, חברי חבר הכנסת צביקה האוזר, אתה יודע, אני חשבתי אז שזה ייקח שבועיים לשנות. זה תהליך שלקח שנה ושמונה חודשים בגלל המשמעות – דרך אגב, ההוכחה שזה הצליח זה שעד היום לא שינו. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בדיוק. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אבל הרגישות שבה עשינו את זה אז – הרי נגיד אפילו על הדיון הזה, הרי לשמחתנו הרבה, בינינו, בין חיילי צה"ל, יש יהודים ודרוזים וצ'רקסים, ואתה שאלת את עצמך איך אתה יכול לדרוש מחייל דרוזי, נגיד, נאמנות לעם היהודי. אז התשובה הייתה שתיווכנו את זה דרך המדינה. המחויבות של החיילים היא למדינה, והמדינה היא הבית הלאומי של העם היהודי. אני חושב שבשביל זה, גם בתוך הניסוח – אתה אומר שהיית אצלי בחדר ואני זוכר את זה – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כן, הגשתי לך את המאמר. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני זוכר את המאמר שנתת לי. לכן מייד כשאמרת את השם, אמרתי לך, אני קראתי את זה. אני חושב שהרגישות הזאת – למה זה הצליח? בגלל שנגיד תיקנו סעיף מסוים, אז הלכנו איתו אל האוניברסיטה העברית ולאוניברסיטת חיפה, למרצים יהודים ולמרצים דרוזים וצ'רקסים, ומוסלמים. הלכנו איתו לפו"מ, והלכנו איתו לחיילים בגולני, כאילו לראות איך זה מצליח לדבר לכל אחד – לא מתנשא, לא מדבר לאחד יותר מהאחר. ואני חושב שעצם העובדה הזאת – לא רק שזה קיים היום, במלחמת לבנון השנייה זאת הייתה הפעם הראשונה בצה"ל שתחקרו מלחמה גם לפי הקוד האתי. ולפני שהתחלנו בתחקיר, הצעתי אז דווקא, בוא קודם נבדוק את הרלוונטיות, אולי רוצים לשנות משהו לפני שבוחנים התנהגות לפי זה. וזה נשאר ככה. אני, דרך אגב, חושב שנכון להגיד גם עכשיו: אני חושב שגם בזכות ההתעסקות הכל-כך אינטנסיבית של צה"ל ברוח צה"ל, אני יכול להגיד שצה"ל הוא הצבא הכי מוסרי בעולם. אני יכול לחתום על זה. אני לא חותם שאנחנו לא עושים טעויות. אנחנו מדי פעם כן עושים טעויות. אבל אחרי שאמרתי את זה, אני עדיין חושב שצה"ל – ואתה מסתכל לאו דווקא עכשיו על מה שקורה באוקראינה ואתה רואה צבאות ברוטליים, אכזריים, או צבא, במיוחד אני מתכוון בהקשר הזה – אני חושב שאנחנו יכולים להיות גאים לאורך שנים רבות במקום של צה"ל, ב-level הזה של רמת המוסריות שלו. אם נוסיף לזה את הסביבה הלא-רגילה שלנו, שהיא עתירת אוכלוסייה אזרחית, את זה שהצד השני בכוונה מושך אותנו פנימה לתוך זה, מסכן אותנו, יורה עלינו מתוך אוכלוסייה אזרחית – אני חושב שאם אתה מביא גם את זה בחשבון, ולא רק את זה, אז אתה יכול באמת להיות – אנחנו, אני, אנחנו כולנו יכולים להיות גאים בהתנהלות המוסרית של צה"ל. אני רוצה להגיד עוד דבר אחד. פעם, כשעוד הייתי בצבא – אני זוכר את זה – באתי לבניין הזה ואמרתי להם, באיזה דיון שהיה קשור גם לרוח צה"ל שבכל דור ודור חייב חייל צה"ל לראות עצמו כאילו הוא יצא מאושוויץ. אתה יודע, אנחנו עוד מעט נגיד, בפסח, "כאילו הוא יצא ממצרים", ואני אומר "כאילו הוא יצא ממצרים", אבל אני חושב שבקונקרטיזציה של היום, כשאתה רוצה לדבר לקצינים, לחיילים של היום, אושוויץ מדבר – נשמח, לא נשמח, נגיד ככה – לא פחות מאשר העבדות במצרים לישראלי הממוצע. וכשאני צריך לסכם, כשאני אומר – כשאתה אומר "כאילו הוא יצא מאושוויץ", אז מה למדת מאושוויץ? אם אני צריך להעמיד את הדברים האלה מסביב לשני עמודי יסוד, אז העמוד האחד הוא כמובן never again – לעולם לא עוד. אני חושב שרואים עכשיו באירופה, ממחישים לנו שנהדר שיש לנו בעלת ברית, נהדר שארצות הברית היא המעצמה והידידה ובעלת הברית שלנו, אבל תמיד יש לנו בראש אצלנו – גם בגלל שבכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא מאושוויץ – שאנחנו, אין לנו על מי לסמוך. יש מי שיגיד על זה: אלא על אבינו שבשמיים – אני לא בטוח שאבינו שבשמיים רוצה שנסמוך רק עליו; אני חושב שהוא רוצה שנחזיק צבא חזק – שנלמד תורה, אבל שנחזיק צבא חזק, שנתאמן, שנהיה חזקים, דרך אגב, בעיקר שנרתיע, בעיקר שנרתיע ממלחמות. אתה יודע, אני, בהקשרים האלה – אם דיברנו טיפה על טוהר הנשק – תמיד אמרתי: אנחנו יורים על מנת לפגוע רק כשאנחנו יודעים שיש גזרה משמיים שאיזו אימא צריכה לבכות. אנחנו הכי רוצים שאף אימא לא תבכה, אבל אם אימא שלי או אימא של האויב שלי צריכה לבכות, אז שזאת תהיה האימא של האויב שלי. אבל הכי טוב שאף אימא לא תבכה בהקשרים האלה. וכשאני אומר את זה, אז אמרתי לך, זה העיקרון האחד, של ה-never again. ואני חושב שהעיקרון השני, שגם אותו הבאנו – אצלי בבית, לפחות – מאושוויץ או ממאוטהאוזן זה "חביב אדם שנברא בצלם" – כל אדם. אתה יודע, אני ישבתי היום עם פרופ' הלברטל לשיחה מאוד מעניינת. אני אמרתי כאן – והוא אמר שעוד מגלות בבל הם היו בהלם מהרעיון של השבת. אני אמרתי כאן על הדוכן הזה כמה פעמים שהסטרטאפ הישראלי והיהודי הכי ותיק והכי מוצלח עד היום זאת השבת, הרעיון הזה שיש יום מנוחה. עיקרון דתי, סוציאלי – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא רק מנוחה, הוא גם מעלה את הפריון. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> ברור, כן. אבל הרעיון הזה של שבת – זה אנחנו הבאנו לעולם. ופרופ' הלברטל, משה הלברטל, שהוא גם חבר וגם הוגה דעות באמת ברמה, אמר לי – הפנה את תשומת ליבי שאנחנו גם הבאנו לעולם את המושג אדם. גם בתרבות ההלניסטית, בתרבות הרומית, היו הם והיו ברברים – היו שני קצוות. אנחנו הבאנו את זה שמעל הכול יש אדם. זאת אומרת, לא רק ביניהם – בין כוחותינו ולא כוחותינו, בין ההלניסטים לבין הברברים, אלא בכלל יש משהו שהוא אחר מאני או הוא. או אם אתה רוצה, יש משהו שהוא מחבר את האני והוא, וזה אדם. ובהקשר, אני חושב, של מה שאמרתי קודם, של הלקחים משם, אז אחד מהם זה שכשאתה מתחיל לעשות דיפרנציאציה בין בני אדם אתה לא יודע איפה הגבולות. זאת אומרת, בני האדם נולדו שווים, אדם הוא אדם הוא אדם. "חביב אדם שנברא בצלם" – חמישה סימני קריאה. כשאתה תתחיל לעשות הבדלים לפי גזע, לפי צבע, לפי דת, אז אני חושב שעל הדברים האלה חלים מה שלצערי הרב אני נתקלתי פה כמה פעמים גם, שאתה, כמנהיג – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה אתה מושך? למה אתה מושך זמן? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אוסאמה, סתם. סתם, סתם אני – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה קרה? הממשלה עושה פיליבסטר לעצמה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> בגלל שאתה משכת לפני שבוע, אז אני עכשיו מושך. כן, כן, כן, אתה רואה? אפילו מפה אני רואה את החיוך. אפילו מפה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה יכול למשוך עד יום רביעי. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני מושך – דרך אגב, מנסים להגיע להסכמות. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני חושב שחבר הכנסת עודה רצה לשאול שאלה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> משה רבנו, מה הוא עשה כשהיה צעיר? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אה, על זה אני רוצה לדבר. על זה אני רציתי לדבר. באמת אני חושב – חבר הכנסת איימן עודה, אני לא יודע אם אתה שאלת אותי בגלל שאתה יודע את התשובה, או – אבל בוא נדבר. אני אפנה את הזרקור אולי לנקודות שלא רק אתה לא שמת אליהן לב, ואני זוכר שביום הראשון – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא בטוח שהוא יודע את התשובה שלך. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, לא, אבל הוא ייהנה ממנה גם. הוא ייהנה גם מהתשובה הזאת. אני זוכר שביום הראשון שנפגשנו כאן בכנסת אמרת לי: אני קראתי את הספר שלך מההתחלה ועד הסוף ואני יודע בדיוק מי אתה. אז אני אגיד לך דבר שלא כתבתי בספר, שהוא לא עליי, הוא על משה. שאלת, בצדק, מה אנחנו יודעים על משה רבנו כשהוא היה צעיר. אני אשאל אולי עוד יותר: מה אנחנו יודעים על משה רבנו לפני שהוא נבחר – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> תשמע, תשמע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> נכון, אבל חבר הכנסת עודה שאל אותי עוד פעם. מה אנחנו יודעים עליו – לא, לא המשכתי את זה. מה אנחנו יודעים עליו לפני שהוא נבחר להיות מנהיג? אנחנו יודעים עליו שהוא עצר שלוש פעמים: פעם אחת הוא ראה איש מצרי מכה איש עברי – הוא עצר. אתה אומר: אוקיי, כמה מאיתנו עוצרים כשאנחנו רואים מישהו מעם אחר רב, מנסה להכות מישהו משלנו? נגיד 80% עוצרים, בסדר? למוחרת הוא ראה שני עברים, יהודים, רבים ביניהם – הוא עצר. כמה מאיתנו עוצרים כשאנחנו רואים שני אנשים משלנו רבים? נגיד 40%, נכון? פחות. אומרים: הם בטח משחקים, למה שאני אתערב? בסוף גם יכול לקרות משהו. משה רבנו עצר. ההוא אמר לו: "הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי"? משה רבנו אמר: "אכן נודע הדבר", וברח למדבר. מה הוא ראה במדבר? זה לא האנשים שלו, לא מהעם שלו, הוא ראה את הרועים רבים עם בנות יתרו – סוג של פמיניזם של היום, כאילו, מנצלים כוח מול חלש. בסדר? עכשיו, זו לא המדינה שלו, לא העם שלו, הוא בכלל במנוסה במדבר. מה הוא עושה? הוא עוצר. למה? לעזור לחלש. למה אני אומר את זה? בגלל שאם אתה, יש לך את הסריטה הזאת, את המתודולוגיה המחשבתית הזאת, שכשאתה רואה עוול אתה עוצר, אתה יכול להיות מנהיג. וזה מה שאנחנו יודעים עליו – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ולמה, אתה רואה את כל העוול, גם נגד הפלסטינים, גם נגד – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, עזוב עכשיו מה אתה רואה. אני אגלה לך משהו – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה אתה לא עוצר? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, אני אגיד לך משהו, חבר הכנסת איימן עודה. אתה ואני כנראה לא רואים את הדברים בדיוק אותו דבר. עובדה, אנחנו, אתה יודע, גם לא באותה מפלגה, כנראה גם בגלל זה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כבוד השר, אתה צודק. לא רק שאתם לא רואים את זה ככה, לא רק שאתם רואים את העוול, אתם עושים את העוול וממשיכים. אתם עושים את זה במודע – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני יודע – אני מכבד אותך. אני מכבד אותך – תן לי, אני אגיד לך. אני מכבד אותך. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> תן לי, אני אגיד לך משהו. אני יודע שאתה – אני יודע שגם אתה, גם היום, לפי תפיסת העולם שלי, נותן יד לעוול לאחרים. משיקולים של קואליציה ואופוזיציה – אני לא רוצה לעשות את זה מעל הדוכן. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> שנייה, תן לי להגיד לך משהו. אני אגש אליך אחר כך, אני לא חושב שזה לדיון ככה, אבל אני מבטיח לך שכשאני ארד מהדוכן אני אגש אליך ואני אגיד לך בדיוק למה התכוונתי. ואני אומר לך עוד פעם, מכירים אותי גם החברים מהסיעה שלך, וגם אני אמרתי עכשיו: אני לא חושב שאנחנו פרפקט, אני לא חושב שאנחנו לא גורמים גם לעוולות, לא רק להבדלים. אני מקווה שאנחנו מתקנים, משתפרים כל הזמן. בגלל זה אני בבית הזה, בסדר? אתה יודע, אני לא צריך להגיד לך, אני כבר אמרתי את זה פעם, אני גר בגליל, ואני לא חושב שהכול היה שוויוני כל הזמן, בסדר? אני אומר ככה. יש מה לתקן. אני כל שבוע פוגש – אצלם בבית, אצלי בבית – מסכימים על חלק גדול מהדברים. אני, כשאני רואה עוול, אין אצלי יהודי או לא יהודי, תדע את זה. אין את זה, ואני לא רוצה להביא את זה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה אתה אומר על הפער הקיומי שבין המושבים לבין הכפרים הערביים? מה אתה אומר על זה? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני אגיד לך משהו. חבר הכנסת מנסור עבאס, אני רוצה שתקשיב רגע. איימן עודה שאל אותי שאלה טובה, מה אני אומר על הפער שבין הכפרים היהודיים לבין הכפרים הלא-יהודיים גם בגליל, ואני רוצה לענות לו. אם היית רוצה לתקן את זה יותר ממה שאתה מתקן עכשיו היית עושה את מה שעשה חבר הכנסת מנסור עבאס. זאת הדרך – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> זאת הדרך, ורק זאת הדרך, לצמצם, לתקן, להשוות. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתם רוצים אותנו באופוזיציה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, לא. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתם רוצים אותנו באופוזיציה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> הוא לא עושה את מה שאני רוצה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה לא – – – בתל אביב. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> הוא לא עושה, הוא דואג למצביעים שלו. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אחד בתל אביב אתה – – – זו תשובה רק לערבי. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, אתה שאלת אותי. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה לא אומר לתושב תל אביב שהוא לא בקואליציה: בגלל שאתה לא בקואליציה – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> תגיד, מה, לא שומעים אותי כולם? לא שומעים אותי כולם? << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה לא אומר לאחד בתל אביב: בגלל שאתה לא בקואליציה אז לא מגיע לך. זו תשובה שמופנית רק לערבים. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני לא מסכים. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> התנאי לשוויון זה קואליציה? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> מותר לנו – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> פה יש חברי כנסת – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> איימן, איימן, סליחה. קשה לי לשמוע. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> רגע, רגע. תשמע אותי, תשמע אותי. יש פה חברי כנסת מתל אביב שב-80% מהממשלות – הם לא היו חברים בהן. 80% מהממשלות. אף אחד לא אומר להם: בגלל שאתם לא בממשלה אז אנחנו צריכים לפגוע בתל אביב. אף אחד. זאת תשובה – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אתה מכניס לי דברים שלא אמרתי. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – שרוצה להתנות את הזכויות שלי – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, אתה – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – בעמדה פוליטית, וזה לא יהיה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> איימן, איימן, אני יודע שאתה מתרגז, או שאני מקווה שאתה מתרגז ולא עושה את עצמך. אני לא אמרתי את מה שאמרת. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, אתה שמת לי מילים בפה שלא אמרתי. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> את זה אתה אמרת. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני לא אמרתי. ואני גם עכשיו אומר לך, חס וחלילה שבגלל שאתם לא בממשלה אז לא צריך לטפל בפערים. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה אמרת את זה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני אמרתי אחרת. אני אמרתי אחרת. אני אמרתי שהדרך של מנסור עבאס היא הנכונה יותר כדי לצמצם פערים. אתה יכול לחלוק עליי. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – הדעות שלכם. אתה גם בעד – – – כיבוש, אתה גם בעד עליונות יהודית, אתה בעד חוק הלאום, אתה בעד כל הדברים האחרים. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני לא הייתי בעד חוק הלאום. אתה רואה, עוד פעם – אתה רואה? << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אתה רואה? אני הצבעתי נגד. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אתה רואה? << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה לא בעד חוק הלאום? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אתה רואה? אלה שאתה מצביע איתם ואלה שתצביע איתם היום היו נגד חוק הלאום. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה לא בעד חוק הלאום? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אז אל תגיד. אל תגיד. לא, אני לא הייתי בעד המתכונת הזאת. לא, אני לא הייתי. אני הצבעתי נגד. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה מתנצל בפניו – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני הצבעתי נגד. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – על זה שיש לנו מדינה יהודית? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אל תדבר איתי, אל תלמד אותי, בצלאל, מה זה מדינה יהודית. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה מתנצל בפניו, אלעזר? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> בצלאל, תשמע, אתה הלכת, תקשיב – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה מרגיש צורך להתנצל בפניו, צורך להסביר לו שזאת מדינה יהודית? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> בצלאל, אני לא שומע. אני רוצה להגיד לך משהו. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> הוא אומר לך "כיבוש". אתה שומע אותו אומר "כיבוש" ולא מתקומם – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אלעזר שטרן – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> מה קרה לך? מה קרה לך, אלעזר? עם יכול להיות כובש בארצו? אתה מתנצל בפניו? << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יהודים – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אתה לא שמעת אותי מתנצל, בצלאל, ואני מבקש, אתה גם לא צריך ללמד אותי מה זאת מדינה יהודית. אתה יודע את זה, וגם לא איימן, אבל הוא לא אמר את זה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> יש כיבוש? יש כיבוש? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> הוא אמר שאני הצבעתי בעד חוק הלאום. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> יש כיבוש? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> ואני לא הצבעתי בעד חוק הלאום רק בגלל שלא היה שם שוויון. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> רגע, אבל הוא אמר שאתה תומך בכיבוש. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> רק בגלל שלא היה שם שוויון. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> הוא אמר שאתה תומך בכיבוש. יש כיבוש בישראל? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> תראה, לחבר הכנסת עודה – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> אלעזר, יש כיבוש בישראל? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – זה לא משנה, הדברים האלה. הוא יצביע איתך. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> אני שואל אותך אם יש כיבוש בישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא משנה מה יהיה, גם – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> האם בישראל יש כיבוש? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> מה שאני אומר לך – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> אלוף במילואים אלעזר שטרן, האם בישראל יש כיבוש – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אתה שמעת אותי אומר את זה פעם? << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> הוא אמר. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> הוא אמר. אז מה אם הוא אמר. אז תשאל אותו. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> תשאל למה הוא מצביע איתך. זאת השאלה שלו, למה הוא מצביע איתך. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> הוא מצביע איתך, הוא לא מצביע איתי. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, לא, הוא מצביע איתך. תשאל את אחמד טיבי איך הוא יצביע, אם הוא לא איתך בזה. תשאל אותו. תשאל. אפשר לחזור רגע לדברים האלה. אבל, איימן, אתה רואה, זאת רק הייתה דוגמה לשני דברים: איך אתה מכניס דברים בגלל שאתה לא מוכן לשקול את הדברים באמת. אתה ידעת הרי שאני לא הצבעתי בעד. אתה ידעת, אתה היית פה. אתה היית פה. אתה ידעת שאני לא הצבעתי בעד. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, לא, אתה צודק – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> נכון, ואתה ידעת גם למה לא. לא בגלל מה שמנסים לשים לי, אלא בגלל שלא היה שם שוויון. אני חושב שנכון שהיה שם – ואם זה תלוי בי, שיתקנו את זה גם היום, שיוסיפו את זה גם היום, זה לא חדש. אבל לצערי הרב, אני אומר לך שגם אתה, בהסתכלות הכוללנית – גם היום בערב אני מניח שזה ככה יהיה – זה לא יהיה לגופם של דברים. אתה באופן אישי – אני לא יודע, בגלל שדיברנו, אבל גם המפלגה שלך, זה קואליציה–אופוזיציה, זה לא מה נכון. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אוקיי, אני אשמח לשמוע, וגם על זה אנחנו – אני בא אליך אחר כך, סגרנו את זה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – ועכשיו אתה יכול לבקש מהם שיוציאו – – – חוקית שהקואליציה לא הייתה עושה – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, יש דברים כאלה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש חוקים, יש עובדות – – – פוליטיות אפשר מה שאתה רוצה. אבל לפחות בדברים העיקריים אני מצפה שכן. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> יש דברים שכן, נכון, יש דברים שכן, אני לא אומר על הכול. אני אומר שיש דברים שכן בהקשרים האלה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אתה לא משוחרר מתפקידך. אתה רוצה שאני אעלה לך? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני יכול, תעלה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כבוד השר, אתה יודע, התחלת לדבר קודם, וככה, סחפו אותך לאזורים אחרים, אבל נדמה לי שדיברת על הפרשה שקראנו בשבוע שעבר. ואני אינני קורא את פרשת השבוע, אבל נדמה לי שזאת הפרשה שאמרתי לך שמופיע בה גם התיאור של בועז ויכין, העמודים. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, מופיע שם הכול, אבל לא זוכר – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני חושב שעם הכתרים, אבל לא משנה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> יש את הכול, את הכרובים ואת הכול. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בדיוק. וקראו אותם בועז ויכין. ושאלתי את עצמי למה יש שמות יחסית שגורים – השם בועז הוא שם הרבה הרבה יותר שגור בחברה הישראלית מהשם יכין. האם יש לך מחשבה על זה? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> כן, יש לי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> יש אומנם את גור צלליכין, נדמה לי – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> נכון, אבל אני אגיד לך למה. זאת שאלה טובה. אני חושב שהשם של בועז שגור הרבה יותר בגלל חוק, שאני עוד לא יודע אם יעלה במושב הזה או לא – בגלל הנושא של הגיור. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אה, אז אתה אומר את זה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> כן, בגלל שאת בועז אנחנו מכירים בעיקר ממגילת רות. ובמגילת רות היה הגיור – ההצטרפות של רות, אולי תהליך הגיור הכי אותנטי שהיה עד היום, הכי פשוט, של "עמך עמי ואלהיך אלהי". דרך אגב, השר לשעבר מרידור אומר כל הזמן שזה בסדר הזה דווקא, "עמך עמי ואלהיך אלהי". קודם כול ההצטרפות לעם. אני אומר את זה בגלל – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אתה אומר, זו ההגדרה של היהדות, גם כדת וגם כלאום. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> כן, כן, נכון. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> וההצטרפות היא גם לשם הדתי אבל גם לשם הלאומי. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אבל אתה יודע כשאנשים באים לשפוט אם זה גיור כהלכה או לא גיור כהלכה, אני אומר, חבר'ה, תגידו, מה זה משנה? בסוף דוד המלך יצא מזה, נכון? אז מה עכשיו עם כל הדקדוקים האלה שלנו והאמירות האלה שלנו? ואם, מה שנקרא, הדרא קושיא לדוכתא, אם נחזיר את הקושיה שלך למקום, אז אני חושב שהשכיחות הגדולה יותר של בועז בשמות שלנו, על פני יכין, זה בגלל שבועז הוא גם היה איש של חסד, מעבר לגיור. הרי כל הסיפור של נעמי ששבה, והיא שולחת את רות לשדה בועז, והוא נותן הנחיה לרועים להתנהג אליה יפה ולתת לה את המזון, את השעורים שלה, אז אני חושב שכל הדברים האלה יחד בעצם הם אלה – אולי, עכשיו, כשאתה אומר את זה, אתה יכול לשלב בין שני הדברים. 1. מגילת רות כמסמלת הצטרפות לעם היהודי, ובאיזו דרך; 2. מגילת רות כדאגה לחלש, או אם אתה רוצה, וראיתי פה את שר הרווחה, איך מטפלים במי שחסר לו. היא הרי שבה כאם שכולה, כאלמנה. רות דבקה בה, ואז ערפה עזבה – התייאשה, אם אתה רוצה, מהדרך הזאת. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> יכול להיות שזה חלק, אם אפשר להגדיר זאת, מתוכנת ההפעלה של התפיסה היהודית, הדאגה לחלש, והם שזורים זה בזה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> נכון. אם אתה שואל אותי, אז אני חושב, אין ספק. דרך אגב, זה גם קשור לשבת. גם השבת, יש בה מהדאגה לחלש, בגלל הדאגה לפועלים ולעובדים. השרה קארין אלהרר, אני שמח שאת כאן בחזרה. אדוני היושב-ראש, תודה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> יכול להיות ששכנעת בכל זאת את האופוזיציה להביע אמון. אני מודה לך, אדוני השר, על דברי הטעם והחוכמה כאן. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אפשר עוד רבע שעה? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אם כן, אנחנו נעבור להצבעה. מכיוון שיש לנו כאן בקשה של 20 חברי כנסת לערוך הצבעה שמית, אז ההצבעה הראשונה – יש לנו בעצם שתי הצעות אי-אמון. אנחנו נצביע על ההצעה הראשונה, הממשלה מפקירה את בתי החולים ותושבי הפריפריה, של הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה. אני מבקש ממזכירת הכנסת להתחיל בהקראת השמות ולהתחיל בהצבעה. תודה רבה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – נמנע אלי אבידר – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו משתתף בהצבעה יוסף טייב – בעד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – אינו נוכח עופר כסיף – אינו משתתף אופיר כץ – בעד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו משתתף מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נמנע חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו משתתף מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – נמנעת << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. מזכירת הכנסת, אבקש לקרוא בשמות הח"כים שלא נכחו באולם. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח חיים ביטון – בעד רם בן ברק – נגד נפתלי בנט – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח יום טוב חי כלפון – נגד חיים כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – בעד יצחק פינדרוס – בעד יפעת שאשא ביטון – נגד << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> האם יש מישהו כאן במליאה שלא הצביע ומעוניין לצרף את הצבעתו להצבעה? אם כן אני מכריז על ההצבעה כנעולה. אבקש למנות את השמות. להלן תוצאות ההצבעה של הצעת האי-אמון הראשונה, של סיעת הליכוד: בעד – 48 חברי כנסת, נגד – 57, נמנעים – שלושה. אני קובע שהצעת האי-אמון נדחתה. אנחנו נעבור להצבעת האי-אמון השנייה. האם האופוזיציה ביקשה כאן הצבעה שמית? << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> יואב קיש? הראשונה הייתה שמית. האם גם השנייה? האם הקואליציה – אם כן, אנחנו נעבור – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> טוב, אז אנחנו נעבור להצבעה שמית בהצעת – רגע, רק שנייה, זו ההצעה של ש"ס. אוקיי, אנחנו נעבור להצבעה שמית בהצעת האי-אמון השנייה. מזכירת הכנסת, בבקשה לקרוא שמות. הצבעה שמית << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – בעד אלי אבידר – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – בעד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – בעד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – נגד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מבקש ממזכירת הכנסת לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא השתתפו בהצבעה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) נפתלי בנט – אינו נוכח קרן ברק – אינה נוכחת אבי דיכטר – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד חיים כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח נעמה לזימי – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – נגד שירלי פינטו קדוש – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> האם יש מישהו שנוכח באולם ולא הצביע ומעוניין להצביע? אם כן, אין. אני מכריז על נעילת ההצבעה ואני מבקש לספור את קולות המצביעים. להלן תוצאות הצבעה בהצעת האי-אמון השנייה, של ש"ס, יהדות התורה, אגודת ישראל – דגל התורה: בעד – 54, נגד – 57, נמנעים – אין. אם כן, אני קובע כי הצעת האי-אמון לא התקבלה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 63), התשפ"ב–2022, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הסדרת השימוש בקנביס למטרות רפואיות, התשפ"ב–2022, של חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 76) (כתובת לצורכי בחירות), התשפ"ב–2022, של חברי הכנסת רם שפע ומיכל רוזין. מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אופיר כץ, ג'ידא רינאוי זועבי וצבי האוזר בנושא: סיוע למורי דרך שפרנסתם נפגעה אנושות ממגפת הקורונה. מסקנות הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בעקבות דיון מהיר בהצעתה של חברת הכנסת מאי גולן בנושא: מניעת חרם חברתי בבתי הספר. תודה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה למזכירת הכנסת. כפי שנמסר לי על ידי יודעי ח"ן, יש ניסיון אינטנסיבי לנסות ולהשיג הסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה באשר להמשך השבוע. על כן, באישור יושב-ראש הכנסת, אני מכריז על הפסקה. מזכירות הכנסת תפרסם מועד לחידוש הדיון. תודה רבה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 19:17 ונתחדשה בשעה 23:36.) << הפסקה >> << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מתכבד לחדש את דיוני מליאת הכנסת. אני מברך על כך שהגיעו להסכמות. כשיושבים ומדברים בנחת כנראה גם שאפשר להגיע להסכמות לטובת הכלל. הודעה לסגנית מזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 24), התשפ"א–2020, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון. פרוטוקול המתקן את האמנה בין ממשלת מדינת ישראל ובין ממשלת רומניה בדבר מניעת מיסי כפל ומניעת התחמקות ממס, לגבי מיסים על הכנסה, שנחתמה בירושלים ב-15 ביוני 1997. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הודעות יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה. << דובר >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מצטרף לברכות שלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה לכל הנושאים והנותנים משני הצדדים. יישר כוח. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> בהחלט. יש פה שתי הודעות עם הצבעה והודעה אחת בלי הצבעה. אני אתחיל בהודעות עם ההצבעה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה ביום ה' בחשוון התשפ"ב, 11 באוקטובר 2021, להעביר את הצעת חוק האנטומיה והפתולוגיה (תיקון – חובת רצף פעילות בגוף שנותן שירות לנתיחת גווייה), התשפ"א–2021, פ/2049/24, של חבר הכנסת ווליד טאהא וקבוצת חברי הכנסת, לוועדת הבריאות. בהסכמת יושבי-ראש הוועדות הרלוונטיות, ממליצה ועדת הכנסת להעביר את הצעת החוק האמורה מוועדת הבריאות לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לשם הכנתה לקריאה ראשונה. אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו. יש פה הצבעה. אני יכול להישאר פה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן, אתה יכול להישאר פה, נוסיף אותך להצבעה. חברי הכנסת, בבקשה לשבת. כל מי שלוחץ בהצבעה – – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> העברה מוועדה לוועדה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן, כן, בעד העברה מוועדה לוועדה, משהו טכני. בבקשה לשבת, העברה מוועדה לוועדה, לפי הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת – הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת ועדת הכנסת – 2 נגד – 5 נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק האנטומיה והפתולוגיה (תיקון – חובת רצף פעילות בגוף שנותן שירות לנתיחת גווייה), התשפ"א–2021, מוועדת הבריאות לוועדת הפנים והגנת הסביבה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> פשוט לא ייאמן. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני אעבור כעת רק להודעה בלי הצבעה. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, אני רק אגיד, אני רק אגיד, כדי שיהיה ברור, זה לא סתם. כל החוקים של האופוזיציה שעברו בקריאות טרומיות פה במליאה תקועים בוועדת הכנסת, חלקם כבר חודשים. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסוף נצטרך להביא את זה עוד פעם. הבנתי. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> – – – גם לחוקים שלנו, אין בעיה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר כנסת לוין, אתה יכול לבדוק, גם הצעות חוק פרטיות מהצד של הקואליציה לא עברו. תבדוק. אבל זה באמת היה מצב טכני. קשה לי כבר להאמין שהגענו למצב הזה, אבל עזבו, רבותיי חברי הכנסת, אני מכבד את ההצבעה שלכם – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מילה אחת, ברשותך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – מחר הוא יביא את זה פעם נוספת. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> ברשותך, מילה אחת. אני אמרתי גם ליושב-ראש הוועדה וגם לכל החברים שם שאנחנו, כל פעם שתבוא הצבעה, נתנגד לה. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני רק רוצה להעיר: זו כולה הצבעה על הצעה להעברת להחלטה הצעה לוועדה. לא קרה כלום. זה יחזור עוד פעם ונחזור לפה, למליאה. הכול בסדר. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מאה אחוז. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. אבל אין מידתיות. זה פשוט מטריף אותי. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> בסדר. בוא נתקדם. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> זו לא מידתיות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת לוין, אני בחיים לא עשיתי לך דבר כזה. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> לא. זו המחאה שלנו על זה שכל החוקים שלנו פסולים. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> הכול בסדר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל תבדוק. אין מהצד הזה ואין מהצד הזה, בגלל הפקק שנוצר בכל החקיקה. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> לא. זה לא בגלל הפקק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> להפך, היום היה מתוכנן חוק של אורלי לוי אבקסיס, אבל בסדר, מחר הוא יביא את זה עוד פעם. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> לא. היושב-ראש, היושב-ראש, אנחנו העברנו – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יאללה, כל דבר – – – << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> לא. היושב-ראש, אגיד לך. חשוב שתדע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן. בבקשה. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> זה נכון שאנחנו העברנו כאן לא מעט חוקים טרומיים בניגוד לעמדת הממשלה, מה שלא קרה בעבר, אבל עדיין המצב הוא שכולם נעצרים בוועדת הכנסת. זה לא תקין. בעבר קרה שחוקים נעצרו – לא כולם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה רוצה – חבר הכנסת לוין, במשך ארבע וחצי שנים חוק שלי היה תקוע בוועדה. עבר במקרה בקריאה טרומית. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> זה קורה, אבל לא כולם. לא כולם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל אנחנו מכירים את הפרקטיקה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> כי אורבך תוקע אותנו. יאללה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר. ארבע שנים וחצי חוק שלי היה תקוע בטרומית. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אם זו המשימה, אני מקבל אותה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עזבו. מכירים את הפרקטיקה. בסדר. מחר הוא יביא את זה עוד פעם. בבקשה. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> בסדר. בואו. בסדר גמור. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> עשינו משהו עם היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אין בעיה, חברים. זה בסדר, הבנו, הבנו. חשבתי שאלה דברים טכניים, ואללה. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> זה לא טכני, כי החוקים שלנו, כולם נעצרים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה טכני. אין בעיה. מחר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה לא טכני. אתה יודע מה זה החוק הזה? << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> הכול בסדר. הבנתי. אני אמשיך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הכול בסדר. בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה יודע על מה זה? אתה יודע על מה זה? << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא. ארבע סיבות נתנו פה. הבנתי, נו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה הבנת מהסיבה הראשונה. הוא לא הבין אחרי ארבע סיבות, אח שלי. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, מלכיאלי. בבקשה. << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> טוב. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הצעות החוק כמפורט להלן יועברו לדיון בוועדות הבאות: ועדת הכספים תדון בהצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק העבודה (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, מ/1515; ועדת העבודה והרווחה תדון בהצעת חוק לתיקון דיני העבודה (העלאת שכר המינימום, הוספת יום חופשה והסדר להשלמת שעות חסרות), התשפ"ב–2022, מ/1516; ועדת ביטחון הפנים תדון בהצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ב–2022, פ/2237/24, של חברת הכנסת נעמה לזימי, ובהצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"א–2021, פ/1348/24, של חבר הכנסת מוסי רז. אדוני היושב-ראש, תודה רבה. בהמשך הערב אני אעלה עם הודעות נוספות. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי. מאה אחוז. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: זכויות בהליך הפלילי << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1523).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם כך, אנחנו ממשיכים בסדר-היום – הצעת חוק-יסוד: זכויות בהליך פלילי, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר המשפטים גדעון סער, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני גאה להציג בפני מליאת הכנסת – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, שקט בתאים. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> – – את הצעת חוק-יסוד: זכויות בהליך הפלילי. כידוע, לא כל יום מגיעה לכנסת הצעת חוק-יסוד, ודאי שלא הצעת חוק-יסוד מקיפה שעוסקת בזכויות האזרח. מאז כוננה הכנסת בתחילת שנות התשעים את חוקי-היסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק, חלפו 30 שנה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סדרנים, אני מבקש לעבור בתאי המפלגות ולהרגיע. אם יש שם רעש, אני פשוט אצטרך להוציא אתכם. עומד שר המשפטים ומעביר חוק חדש, ואתם מרעישים. לא חברי הכנסת – אתם. בבקשה, סליחה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אני סבור שהבשילה העת לקדם חלק חשוב ומשמעותי במגילת הזכויות הישראלית ולהבטיח את זכויותיהם של אזרחי ישראל שהם חשודים, עצורים ונאשמים בהליך הפלילי. קיימת חשיבות שהכנסת תתקדם במלאכת גיבוש החוקה. משימה זו, כידוע, הוטלה על הכנסת הראשונה, ובהמשך על הכנסות הבאות אחריה, אך מאז, כידוע, לא הושלמה. זו חובתנו כלפי אזרחי ישראל, מאז נקבעה החלטת הררי, שקבעה שהחוקה שלנו תכונן פרקים-פרקים באמצעות חוקי-יסוד. חוקי-היסוד, המעגנים את זכויות האזרח, נועדו להבטיח את זכויות הפרט הניצב מול השלטון נוכח פערי הכוחות המובנים ביניהם. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אנחנו יושבים במליאה – – – כל הרעשים האלה. הוא מדבר על זכויות, לא שומעים כלום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה צודק. אני עוד פעם מבקש, מזכירות הסיעות, של הקואליציה הפעם, אתן פשוט מרעישות. אני אוציא אתכן. תודה. סליחה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> תודה, היושב-ראש. אותו פער שאליו התייחסתי בין האזרח לבין מערכות המדינה בא לידי ביטוי באופן המשמעותי ביותר במשפט הפלילי. אדם שהוא מושא של חקירה פלילית או נאשם במשפט פלילי נמצא במצב פגיע ומוחלש; עליו להתמודד מול גופי אכיפה, חקירה ותביעה, ועם כוחה העוצמתי של המדינה. ברגעים קשים אלה נדרשת החוקה לפרוס עליו את הגנתה, לבל ייפגעו זכויותיו הבסיסיות ביותר כאזרח וכבן אנוש. היום אנחנו נחוקק זכויות אלה כזכויות חוקתיות הכתובות עלי ספר. הכנסת, כריבון, היא שהוסמכה, כפי שציינתי קודם, באותה החלטה מפורסמת שמכונה פשרת הררי, לכונן חוקה לישראל. לכל אחת מרשויות המדינה תפקיד משלה. תפקידה של הכנסת לכונן ולחוקק, תפקידו של בית המשפט אינו לכתוב את החוקה, אלא לפרשה, כמו גם את פרשנות דברי החקיקה האחרים, ואילו תפקיד הרשות המבצעת היא להוציא את הוראותיו של המחוקק מהכוח אל הפועל. זו הפרדת הרשויות, החיונית כל כך לדמוקרטיה מתפקדת. מלאכת כינון החוקה הייתה מוטלת בעבר – ומוטלת היום – על הכנסת, ולא על בית המשפט, המופקד על פרשנותה. חוקה שתגובש על ידי כנסת נבחרת תזכה לאמון ציבורי רב, בעדיפות על זכויות חוקתיות אשר ייקבעו על ידי בית המשפט. חוק-היסוד המובא לפניכם היום הוא תוצאה של עבודה מאומצת של למעלה מחצי שנה. עבודה יסודית שהתחילה בתקופת הקיץ, זמן קצר אחרי כניסתי לתפקיד, כאשר ביקשתי לתת עדיפות למשימה זו. תחילה פנינו בקול קורא לציבור הרחב, על מנת שיציע מה ייכלל בחוק-היסוד. בהמשך הוכן ביסודיות רבה תזכיר חוק-היסוד על ידי הצוותים המקצועיים במשרדי, תוך היוועצות במומחים שונים. לאחר שהופץ התזכיר ונשמעו הערות הציבור, הוטמעו חלק מההערות בנוסח ההצעה, והיא הובאה לאישורי, ולאחר מכן – לאישור הממשלה וועדת השרים לחקיקה. שתיהן, גם הממשלה וגם ועדת השרים לחקיקה, קיבלו בשבוע שעבר את הצעת החוק פה אחד. גם בהקשר זה מותר הליך החקיקה על פני כתיבת פסק דין. בהליך החקיקה מעורב הציבור, מושמעות במהלכו דעות ושונות ומגוונות, הוא מצריך שיח והידברות. מדובר בהליך אשר מעורבים בו גורמים רבים, המצריך פסיחה על משוכות רבות, עד שהזכויות ייקבעו עלי ספר. וגם היום, לאחר שבעזרת השם מליאת הכנסת תאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה, אנחנו נתחיל בהליך פרלמנטרי – שאני מניח שיהיה יסודי מאוד – בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת על כל סעיף וסעיף מההצעה. חוק-היסוד שלפניכם עוסק בזכויות הבסיסיות בהליך הפלילי, ובראשן הזכות להליך הוגן. זכות זו היא עיקרון מרכזי בכל הליך משפטי, ובמיוחד בהליך הפלילי, לאור מאפייניו המיוחדים. הזכות להליך הוגן היא הזכות שממנה צמחו זכויות מהותיות והסדרים פרוצדורליים שנועדו להבטיח את ההגנה על זכויות האזרח שהוא צד להליך הפלילי. ביסודה של הזכות להליך הוגן עומדים שיקולים של הגינות, צדק, שוויון בפני החוק ומניעת עיוות דין. נוסף לזכות להליך הוגן, מנויות בחוק-היסוד זכויות שנועדו להבטיח את קיומו של הליך הוגן: הזכות לייצוג בידי עורך דין; הזכות להימנע מהפללה עצמית; הזכות להימנע מענישה כפולה; זכותו של עצור כי יודיעו לו את סיבת מעצרו ויביאוהו בפני רשות שיפוטית בהקדם האפשרי; זכותו של חשוד כי יודיעוהו מהו החשד המיוחס לו לפני גביית הודאתו. מדובר בזכויות שהן מושכלות יסוד המופיעות בחוקות שונות ברחבי העולם. חוק-היסוד מתייחס גם לאוכלוסיות המיוחדות, שלהן יש קושי נוסף בהליך הפלילי, מעבר לחוסר השוויון האינהרנטי הקיים בהליך שדיברתי עליו קודם – קטינים, בעלי מוגבלויות ואנשים שאינם דוברים עברית. חוק-היסוד מבסס את זכותם של בעלי מוגבלות ומי שאינם דוברי עברית להתאמות שונות בהליך. בנוגע לקטין, בעת מימוש הזכויות לפי חוק-היסוד נדרשת התחשבות בגילו. ובנוגע לקטין שהוא חשוד, נאשם או נידון, יש לתת משקל ראוי לטיפול בו ולשילובו בחברה. הליך פלילי עשוי להישמע לנו כעניין רחוק השמור לעבריינים ומשפחות פשע, אך לא היא. כל אזרח עשוי להיתקל במהלך חייו ברשויות האכיפה והתביעה, אם כעד, אם כחשוד, אם כנפגע עבירה. לעיתים עשוי אדם להגיע למפגש עם רשויות החוק שלא בטובתו. איש מאיתנו אינו מעוניין שישילו מעליו ברגעים קשים אלה את זכויותיו הבסיסיות ביותר ואת הכבוד הראוי לו כאדם. לא ייתכן שאדם ייחקר כחשוד בחקירה פלילית, למשל, בחקירת מס או בחקירת ניירות ערך, בלי שידע על מה הוא נחקר ובעוון מה. לא ייתכן שנפגעת עבירת מין שתגיע לבית המשפט על מנת למסור עדות תושפל בחקירה מבזה על ידי סנגורו של מי שפגע בה. לאחרונה בוטל אישום נגד נאשם אשר נחקר על ידי המשטרה – אני נותן אילוסטרציה כדי שיבינו למה הכוונה – נחקר על ידי המשטרה בעודו ישן. בהכרעת דינו קבע בית המשפט השלום בתל אביב את הדברים הבאים: "סרטון החקירה הוא לא פחות ממטלטל. החוקרת מתשאלת אדם ישן. לא עייף, לא מפהק, לא מטושטש. ישן. ושום שעון מעורר לענייננו לא מצלצל. שוכנעתי כי הנאשם היה שקוע בשינה, העמדת פנים לא הייתה כאן". כאמור, האישום הזה בוטל. הקפדה על זכויות האזרח בעומדו מול כוחן של רשויות השלטון היא עוצמה ולא חולשה. היא מעידה על חוזקה וחוסנה של חברה שיודעת לנהל הליך צודק ומכבד גם נגד אנשים שנאשמים שפגעו בערכיה. ההליך הפלילי נועד בראש ובראשונה לעשות צדק ולהעניש בצורה הולמת וראויה את מי שנמצא אשם בדין. הלגיטימיות של ההליך יונקת במידה רבה מהאופן שבו הוא מתנהל. צדק צדק תרדוף, נקבע במקורותינו. על הצדק להיעשות בצדק. ככל שהרשויות יפעלו בהתאם למתחייב מהן על פי חוק, אמון הציבור במערכת המשפט יתחזק. רשות חזקה היא רשות שמכבדת את זכויות האזרח ופועלת בגדרי החוק. אני מאמין שחוק-היסוד יטייב את עבודת רשויות האכיפה ויהווה מצפן ערכי עבורן. חוק-היסוד נועד אומנם להגן בעיקר על זכויות חשודים ונאשמים, אבל הוא לא מתעלם מתכליותיו של ההליך הפלילי, הכוללות שמירה על אינטרסים חיוניים בכל חברה דמוקרטית, כמו שמירה על ביטחון אישי או ביטחון המדינה ועשיית צדק עם נפגע העבירה. בהמשך לכך, חוק-היסוד קובע את זכותו של נפגע העבירה לכך שההליך יתנהל באופן שיבטיח שמירה על זכויותיו והגנה על כבודו כאדם. בנוסף, וכמו בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק, חוק-היסוד כולל סעיף פסקת הגבלה, המאפשר לפגוע בזכויות בתנאים הקבועים בה בחוק התואם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. במסגרת בחינת חקיקה עתידית יהיה צורך להביא בחשבון את זכויותיהם של נאשמים, עצורים וחשודים, אך זאת בלי לסכל את הצורך החיוני באכיפת החוק הפלילי והבטחת האינטרס הציבורי. מדובר בחקיקת יסוד נחוצה, חשובה ומאוזנת, שמעגנת את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית בדיבור אחד; חקיקה הנשענת על היסודות החשובים שקיבלו ביטוי בהכרזת העצמאות. החוק הזה, הושקעה בו, חברי הכנסת, עבודה רבה. מן הסתם עוד תושקע בוועדת החוקה. אני מבקש ממליאת הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה הראשונה הלילה ולהיות שותפים למהלך היסטורי של קידום מגילת הזכויות הישראלית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת דיסטל, בבקשה. רשימת הדוברים סגורה. חברי הכנסת, מי שלא יהיה באולם המליאה יפסיד את זכותו. אני מודיע את זה, שלא תהיינה אי-הבנות. חבר הכנסת טיבי. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> השר יצא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הודענו לפני חצי שעה. צלצלנו ארבע פעמים. ניר עלה לכאן, השר עלה לכאן לעשר דקות. אני חושב שזה די והותר זמן. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> לא, השר יצא. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> יש. אה, לא הבנתי, חשבתי שאתה אמרת – לא, יש. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> – – – אם היה, הוא היה שומע התייחסויות – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. בזמן האחרון אנחנו מתוודעים לתופעה שאני אכנה אותה כאן תופעת ה"לשעברים" – כל מיני אנשים בכירים במערכת הביטחון שהאמת על אודותיהם מתגלית כמעט בעל כורחם ובלי שהם שמים לב ברשתות החברתיות. אני רוצה לפתוח במשהו טרי מהיום. מישהו שהיה סגן ראש המל"ל – אחד התפקידים הכי בכירים, הכי רגישים מבחינה ביטחונית בישראל אי פעם. אדם בשם ערן עציון מצייץ ככה – חשוב לי נורא להתעכב על הציוץ הזה כי הוא אומר כל כך הרבה. כך מצייץ ערן עציון, סגן ראש המל"ל: "מה יותר מסוכן לישראל – 50,000 ביביסטים שטופי מוח, יהודים כשרים למהדרין, שעליונות יהודית והערצת רודנים היא הקוד המוסרי שלהם, או 50,000 פליטים אוקראינים לא יהודים – – – אם התשובה לא מובנת מאליה אתם חלק מהבעיה". אני רוצה רגע לפרק את הציוץ הזה של הלשעבר הזה, שאחז באחד התפקידים הכי בכירים במדינה, כדי שתבינו עם איזו תופעה מסוכנת אנחנו מתמודדים פה. קודם כול, "ביביסטים". "ביביסטים" זאת מילת קוד שמאחוריה עומדת המילה "צ'חצ'חים", בואו נגיד את האמת. כל אדם שמכנה תומך ליכוד "ביביסט" הוא גזען. אז בואו ניישב את זה דבר ראשון. ערן עציון, סגן ראש המל"ל של מדינת ישראל, הוא גזען ששונא מזרחים ומסורתיים ויש לו דרך עקיפה ומאוד ברורה לומר את זה. נמשיך. "שטופי מוח". מכיוון שהביביסטים הליכודניקים לא הגיעו מהתפוצה הנכונה ולא עברו את מהפכת ההשכלה, אין להם דעה עצמאית ואין להם מוח. קל לשטוף את מוחם. הם מוחלשים, הם נגישים לכל סוג של תעמולה, לכל סוג של פרופגנדה. הם לא יצורים שבאמת יכולים לאחוז בפתק בקלפי במדינה דמוקרטית, כי אין להם שיקול דעת. נמשיך. "יהודים כשרים למהדרין, שעליונות יהודית" – מה זאת עליונות יהודית? תרגום לעברית: דת משה וישראל. כל יהודי, בין שהוא חרדי, בין שהוא דתי עם כיפה ובין שהוא מסורתי, הוא בעד עליונות יהודית. לקחו את הזיקה שלנו, את המורשת שלנו, את מה שמכונן אותנו במדינה הזאת, את הסיבה המוסרית שאנחנו פה, כי אם אנחנו לא פה בגלל שאנחנו יהודים, אז ד"ר אחמד טיבי צודק, גנבנו לו את הבית. אני היחידה שיכולה לעמוד מולו ולהגיד לו: לא גנבתי את מה ששלי. מר ערן עציון, סגן ראש הממ"ל, מה תגיד לאחמד טיבי על העליונות היהודית? כמה מגרדת לך היהדות שלך? כמה אתה מתנגד לה, כמה? כמה שנאה? ושיא היופי – "הערצת רודנים". מי רודנים? נתניהו זה רודנים? המפלגה הכי דמוקרטית, שיש לה 150,000 מתפקדים, ש-50% מהאזרחים בישראל תומכים בה. הוא הרודן? אז מה זה יאיר לפיד, שאדון ערן עציון כל כך מצדד בו? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד שנייה אחת, אדוני יושב-ראש הישיבה. אני רוצה לסיים ולומר: ערן עציון הוא אקזמפלר גזעני, שונא עמו, אחד שחי מכספי הציבור, יונק מהם, מוצץ מהם, ועדיין מתעב את העם שמפרנס אותו. כמוהו יש לנו אנשים כמו עמוס גלעד, שאתמול התגזען על ד"ר שלמה קרעי בטלוויזיה בדיוק באותו אופן. יש לנו את אריה עמית – אני רק אסיים בציטוט של אריה עמית, אדוני יושב-ראש הישיבה; כבר מסיימת: אמסלם יקר, בוא נדבר בשפה שאתה מבין. אם יחברו את הפה שלך לביוב של תל אביב, הביוב ייסתם. מר אמסלם, אני לא סובל אותך, ולא את אריה מכלוף, ולא את השלוק של סיבוני. מה זה השלוק של סיבוני? ערק. זו הגזענות שאנחנו מתמודדים איתה. את הגזענות הזאת אנחנו נמגר כשנחזור. no more ג'ובים לשונאי ישראל. נגמר הסיפור. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אני רוצה לדבר בשמם של תושבי שני כפרים בצפון – ערב אל-עראמשה ושייח' דנון. שני הכפרים הללו נמצאים במסגרת המועצה האזורית מטה אשר. הם משלמים ארנונה בתעריף כל כך גבוה, הוא שווה לתשלומים של היישובים שנמצאים באשכולות העשירות ביותר במטה אשר. הארנונה פה היא לא צודקת – היא לא יחסית, לא דיפרנציאלית, לא מתייחסת למצב הסוציו-אקונומי של האזרחים. פנו אליי תושבים מערב אל-עראמשה ומשייח' דנון והציגו את הסוגיה הצודקת. אני פונה לשרת הפנים, אני פונה לוועדת הפנים. אנחנו צריכים ללחוץ בשביל שהתושבים של שני הכפרים הללו ישלמו ארנונה בתעריף מופחת לפי מצבם הסוציו-אקונומי. אני גם אשב עם יו"ר המועצה האזורית. צריך לעשות מין מנגנון שיהיה צודק כלפיהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב גלנט – איננו; חבר הכנסת אמיר אוחנה – איננו. חבר הכנסת איתמר בן גביר. אחריו – חבר הכנסת משה ארבל. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> יושב-ראש המליאה, כבוד השר, כנסת נכבדה, כבוד השר, אתה אמרת כאן דברים באמת מרגשים וחשובים. עוד מעט ידבר חברי שמחה רוטמן, שיש לו טענות ספציפיות כלפי הצעת חוק הזאת, אבל אני יוצא מנקודת הנחה, כבוד השר, שאתה באמת באמת באמת רוצה לדאוג לזכויות של חשודים במשפט הפלילי ורוצה להוסיף לזכויות אזרח. אני אספר לך, כבוד השר, את סיפורה של פלונית שנעצרה בהפגנה לפני כמה ימים. אדוני כבוד השר, אנחנו מדברים, יושבים כאן בכנסת, מדברים גבוהה-גבוהה, אבל כשפלונית נעצרה – על חסימת כביש, אגב, בהפגנה למען אהוביה סנדק – הכניסו אותה לתא, לכלוב שלא ראוי לכליאת בני אדם. עשרות עצורים באותו כלוב פתוח, חשוף לכולם, וכך התחיל המעצר של פלונית. ופלונית נחקרה, וגם שם, עשו לה כל מיני דמגוגיות, ובסופו של דבר הציעו לה להשתחרר בתנאי שלא תתקרב ולא תלך להפגנות. היא לא הסכימה, ומה שעשו זה שהודיעו לה על מעצרה. אמרה פלונית: אני רוצה להתייעץ עם עורך דין, תביאו לי להתייעץ עם עורך דין. אומר לה הקצין: אין עורך דין, לא יהיה עורך דין. שלחו אותה למגרש הרוסים. במגרש הרוסים באים ורוצים לעשות לה – ועשו לה, אגב, בסופו של דבר – חיפוש משפיל, חיפוש לא חוקי, חיפוש שבו רצו שהיא תוריד את הבגדים שלה. התחילה להתווכח איתם, אמרה: מה פתאום? מה עשיתי? למה רוצים לעשות לי את זה? אני לא אאריך כאן כי הזמן מתקצר, אבל הגיעו שוטרות ופגעו בה ותקפו אותה מינית. ואני אומר לך, אדוני כבוד השר, זה נחמד מאוד שרוצים לחוקק כאן חוקים, ומדברים גבוהה-גבוהה, אבל בסופו של דבר השאלה היא שאלה של מדיניות – זו השאלה הראשונה. החוקים קיימים לפני הצעת החוק, אחרי הצעת החוק, אבל השאלה היא איך מיישמים אותם, מה ההוראות שנותנים. וכאשר גם השוטרים וגם אנשי שב"ס לא רגישים ולא מפנימים ולא מלמדים אותם מהו חוק, אז אנחנו יכולים כאן בכנסת לחוקק איזה חוקים שאנחנו רוצים, אבל השוטרים יצפצפו על החוק. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה ארבל – איננו. חבר הכנסת מלכיאלי, תפדל. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, השבוע, בעזרת השם, תתפזר כנסת ישראל, ואנחנו נוכל לומר בקול מאוד ברור שחלק גדול מחברי הקואליציה יוצאים מכאן אבלים וחפויי ראש. אחרי אין סוף אמירות של חוקים שיש בכוונתם לבוא ולקעקע את היהדות, לבוא ולקעקע את עם ישראל, הם ילכו יחד לפגרה כשהחוקים האלה טמונים חזק חזק במגירה שלהם ולא יצליחו לקדם אותם. אנחנו שמחים ומודים לה' שאנחנו יוצאים לפגרה אחרי מושב לא פשוט בכלל, אבל שהחוק הנוראי הזה, חוק הגיור שהם ניסו להביא, לא הגיע לכאן, ואת חילול השם הזה אנחנו מנענו. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בליאק. חבר הכנסת אלי כהן. << דובר >> אלי כהן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, החוק שאני רוצה להתייחס אליו הוא החוק שמדבר על תיקון דיני עבודה שעבר כאן בקריאה ראשונה. עוד מעט אני רוצה להתייחס לפרט שאותו גיליתי רק במהלך היומיים האחרונים. קודם כול, בואו נזכיר לעצמנו על מה מדבר אותו חוק. החוק מדבר על תיקון יחסי העבודה בשלושה סעיפים עיקריים: שכר המינימום יעלה ב-100 שקלים בלבד, למרות שהתוספת שהעובדים ראויים לה היא גבוהה יותר – פגיעה ראשונה בעובדים. דבר נוסף – הוא קובע שחישוב השעות הנוספות לא יהיה על בסיס יומי אלא יהיה על בסיס חודשי, כלומר אם אדם באותו יום, במקום שמונה שעות עבד 12 שעות, אז מגיע לו על ארבע השעות הנוספות קצת יותר מ-100%. אבל ביום אחר הוא עבד פחות, אז הוא לא יקבל יותר – כלומר פגיעה נוספת בעובדים. צריך לזכור: מיהם אלה שמרוויחים שכר מינימום? מי אלה שנשארים בעבודה בשביל לקבל את השעות הנוספות קצת יותר על מנת שיוכלו לגמור את החודש? ועוד קובע החוק שבמדינת ישראל, שבה עד היום מותר לעבוד 12 שעות – 13.5 שעות יעבדו. כלומר במקום מעמד של עובדים יהיה לנו מעמד של עבדים. זה החוק הרשע שהביאה הכנסת הזאת, שהממשלה הזאת הביאה לכאן – לבוא ולפגוע באותם עובדים. אבל מה התגלה במהלך שלושת הימים האחרונים? מה שהתגלה, כתוצאה ממכתב ששולחת היועצת המשפטית של הכנסת לממשלה, שבו אומרת הממשלה: אם הכנסת תעשה תיקון, ולו תיקון קטן ביותר, בחוק הזה, תיקון שייטיב עם העובדים, הם יוכלו לבוא ולמשוך את החוק. כלומר הכנסת היא חותמת גומי. אדוני היושב-ראש – לא אתה, כמובן, אלא היושב-ראש מיקי לוי – איפה הוא? הוא הפך את הכנסת לחותמת גומי. אומרים: אם יהיה תיקון קטן בחוק הזה, שפוגע בעובדים, הם יוכלו למשוך אותו. כלומר כאן זה לא רלוונטי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מבחינה חוקית – אמירה בעייתית. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> זו אמירה בעייתית. הם אומרים: אם תעשו שינוי בחוק שכל-כולו פגיעה חמורה בעובדים – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אלי. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים בעוד שני משפטים, אדוני. אגב, בכל אותם דברים של הממשלה הזאת: לחלק לעצמה כספים, מיליארדי שקלים, כספים קואליציוניים, שרים נורבגים, עם זה לא תהיה שום בעיה. אבל אם חס וחלילה תבוא הכנסת ותיתן לעובדים – לא מה שמעבר, אלא את מה שמגיע להם, את מה שמגיע להם, את שכר המינימום שמגיע להם; תשמור על שעות העבודה, שיקבלו את השעות הנוספות. אני רוצה לראות, כשהחוק הזה יגיע, מי יעז להצביע בעד החוק הרשע הזה, שפוגע בעובדים ורוצה להפוך אותם לעבדים, ומי שומר על אותן אוכלוסיות חלשות שיוצאות בבוקר, קמות לעבוד ורוצות לפרנס את משפחתם בכבוד. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דוד אמסלם – איננו; חבר הכנסת ישראל כץ – איננו. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, תפדל. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני רוצה לדבר על המאסטר בכפילות מוסר, שהלך לנסות ולגשר על הפערים בין הרוסים לאוקראינים, ומביא לנו היום את חוק האפרטהייד, חוק האזרחות; מי שממשיך להעמיק את הכיבוש, להחמיר את המצור על עזה ולהפגיז בסוריה וממשיך את הדיכוי של עם אחר – המתמשך כבר עשרות שנים – והולך עכשיו לעבוד כמגשר כדי להגיע להסכם שלום. את כפילות המוסר הזאת אף אחד לא יקנה. אנשים מכירים אותו. יודעים מה הרקע שלו. אני גם בטוח שהעם באוקראינה, אדוני היושב-ראש, בטח לא רוצה הסכמים כמו שישראל עשתה עם העם הפלסטיני. הרי מי שרוצה לסיים כיבוש לפחות עושה מודל איך מסיימים כיבוש. מי שהולך להיאבק נגד כיבוש לא יכול להיות כובש. אם הוא כובש, עכשיו הוא יכול להיות מגשר עמים? עכשיו, הוא יכול לעבוד על חלק מהאוכלוסייה, הוא יכול לעבוד על חלק מהציבור שלו. אני מאמין, אדוני היושב-ראש, שאפשר לשקר לחלק מהאנשים חלק מהזמן; אי-אפשר לשקר לכל האנושות כל הזמן. העולם רואה את ישראל, רואה את הכיבוש הישראלי, ויודע היטב שהישראלים לא יכולים לגשר בעניינים כאלה, כי הם המודל לכישלון בעניינים האלה. מדינה שממשיכה את הכיבוש שלה על עם אחר במשך עשרות שנים, לא יכולה להיות מגשרת בנושא שהיא בעצמה אשמה בו. אני בזה מסיים, אדוני. כדי להוכיח את הטיעונים שלי, מביאים לנו עדיין את חוק האפרטהייד. הוא נקרא חוק האזרחות, רק שמטרתו היא למנוע אזרחות מהתושבים, מהאזרחים הערבים שחיים פה עוד לפני המדינה. מטרתו של החוק הזה להמשיך להפריד בין אותם בני משפחה; חוק שאין כמותו בשום מקום בעולם. אז הם מנסים להיות באיזשהו פאסון של מוסר – שלא קיים בחברה הישראלית, ובטח ובטח לא אצל ראש הממשלה הנוכחי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; חבר הכנסת יעקב אשר – איננו. חבר הכנסת אופיר אקוניס. << דובר >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אנחנו במאבק של סוף מושב בממשלה, היושב-ראש, שהיא בסוף דרכה. בנט רוצה לתווך בין רוסיה לאוקראינה כשהוא אינו מסוגל לתווך בין חברי הקואליציה שלו עצמו. קואליציה מושחתת, משוסעת, מסוכסכת. הדבר היחיד, יושבת-ראש הקואליציה, שמאחד אותה, אתכם, הדבר היחיד הוא תאוות השלטון: הרצון למנות, לקמבן ג'ובים לתומכיכם, מינויים פוליטיים ללא הבחנה. מושחתים, נמאסתם – אמרתם. ודאי. אדוני היושב-ראש, הקואליציה הזאת היא אסופה של נבחרי ציבור ללא ציבור. חבר הכנסת בגין, היום השתתפנו באזכרה במלאת 30 שנה לפטירתו של אביך, ראש הממשלה מנחם בגין, מענקי הדור של העם היהודי בתקופתנו, בעת החדשה. אתה הגדרת את עצמך לפני 22 שנה, כמדומני, בשידור טלוויזיה, כנבחר ציבור ללא ציבור. אני אומר לך, חבר הכנסת בגין, הערב הזה – – – << קריאה >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> בשנת 1999 או 2000 אמרתי: נחכה לתוצאות הבחירות. אני מוצא את עצמי שליח ציבור ללא ציבור. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מודה לך, חבר הכנסת בגין. ובכן, אדוני היושב-ראש, שמעת. ידידי, חבר הכנסת בגין: שליח ציבור ללא ציבור – ולא נבחר ציבור ללא ציבור. אז אני אומר לבנט – – – << קריאה >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> אבל תודיע שלכן הגעתי למסקנה, שהתפטרתי. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> נהדר. יוצא מהכלל. תודה רבה לך, חבר הכנסת בגין. אני אומר זאת לנפתלי בנט, אני אומרת את זה לאילת שקד, אני אומר את זה לחברי הקואליציה, וגם לסיעתך, תקווה חדשה. שליחי ציבור ללא ציבור צריכים להסיק את המסקנה ולהתפטר. להיעלם מן החיים הפוליטיים. ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש – ובזה אני מסיים – ולחברי הקואליציה: זכרו את מושב החורף הזה; זכרו את החוקים שהבאתם, שאינם קיימים בשום דמוקרטיה; זכרו את שבירת ורמיסת כל הנורמות וכל ההסכמות; זכרו היטב, משום שזהו מושב החורף האחרון של הממשלה הרעה, המסוכנת, המושחתת, האטומה והמנותקת הזאת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת זאב בנימין בגין. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת. חברי הכנסת, היום אחרי הצוהריים, לרגל מלאת שלושים שנה למותו של אבי מורי, עלינו להר הזיתים, והינה מגיעה עוד באותו יום הצעת חוק זאת. אביא, אפוא, מדבריו הנוגעים לענייננו. ב-1948 יוליוס מרגולין ומנחם בגין פרסמו איגרת זכויות האדם. בראשה קבעו כי הזכות לחיים, לחירות, לדין צדק ולהתנגדות לדיכוי הן זכויותיו הטבעיות של כל אדם. אין הדבר רגיל, למנות את הזכות לדין צדק בין הזכויות הטבעיות של כל אדם. ב-1965 כך כתב: צדק הוא קטגוריה מוחלטת. צדק ומשפט פירושם התנגדות לעוול, למרמה, למזימה, לעלילה. ולפני הכול, להטלת אשמת שווא על מי שהוא חף מפשע. וב-1957 כתב על מה שהוא כינה: הכללים הפשוטים במשפט צדק במדינה חופשית. חשוד עוד איננו נאשם; נאשם עוד איננו אשם. ואף נידון עוד איננו מורשע באורח סופי כל עוד עניינו לא הוברר בכל שלבי הדיון המשפטי. ואם המשטרה טוענת כי אסיר הנמצא בידיה "הודה" הרי גם ההודאה איננה הוכחה, כי היא עצמה זקוקה להוכחה בפני בית המשפט. כך למדתי, אדוני היושב-ראש, ואני מברך את שר המשפטים חברי גדעון סער על יוזמתו החשובה, ומודה לצוות המשפטנים במחלקת ייעוץ וחקיקה – פלילי במשרד המשפטים, שניסחו בתוך זמן קצר באופן יחסי את הצעת החוק החשובה הזאת. חשובה ביותר, דרושה ביותר ודחופה תמיד. העצור, הנחקר, החשוד, הם תמיד בעמדת נחיתות. העצור רואה לפניו חזות קשה מאוד, עד כדי שלילת חירותו. כוח רב נמסר בידי שלטונות אכיפת החוק. הם משתדלים, כמובן, לרדת לחקר האמת, אך יש להיזהר מהשתדלות יתר. כך הוא תמיד – הרשות המבצעת נבחנת בביצוע, ולכן יש מקרים שבהם לעיתים נחתכות פינות במהלך הביצוע, ולעיתים נופלים גם שבבים. עוד חצי דקה אבקש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> את זאת, במידת האפשר, יש למנוע, גם בעזרת חוק-יסוד זה. צר לי, אדוני, שרוב האופוזיציה מתנגד, כפי ששמעתי, להצעת חוק זאת, לפחות בקריאה הראשונה. התקשיתי מאוד להבין את הסיבה, ואחרי שלמדתי מהי הסיבה, אני מתקשה להבין עוד יותר. אמרו לכבוד השר, לשר המשפטים: נתמוך, ובלבד שתורידו את הסעיף הראשון בהצעת החוק. זה מה שנאמר בסעיף הראשון: "עקרונות יסוד – זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל". בדין ובצדק התנגד השר להוצאת הסעיף הזה מהצעת החוק. ההתנגדות הזאת, חבריי באופוזיציה, לגמרי לגמרי בלתי מובנת, אבל אנחנו נדון בהצעת החוק הטובה הזאת בוועדת החוקה, חוק ומשפט. ייתכן שנמצא שיש לשנות בסעיפים אחדים. ואני מקווה שבכל זאת נגיע לנוסח טוב, מועיל, אולי אפילו מוסכם על הרוב הגדול של חברי הכנסת; נוסח שיוסיף הגנה לחשודים ויוסיף כבוד למדינתנו. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת בגין. חבר הכנסת פינדרוס. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת הנכבדים, תראו, אנחנו בפרשת פקודי, קראנו בפעם השלישית את הנושא של השקלים. היו באמת שלושה סוגי שקלים. היו שקלים שמהם הביאו את קורבנות הציבור; יש כאלה חוגים – לא חוגים, הייתי אומר – יש כאלה יהודים שלצערנו הרב לא מבינים את החשיבות של קורבנות ולכן מזלזלים בבית המקדש. יש תרומות שהביאו לבניית המשכן, ויש שקלים, בתחילת פרשת פקודי, ואת זה הביאו לבנות את היסודות של המשכן. כשאני קורא הצעת חוק-יסוד: זכויות בהליך הפלילי, אני מנסה לקרוא את החוק ולהבין מה היסוד בחוק של ההליך הפלילי. ובכלל, יש לי רעדה כשאני קורא את הפרוטוקולים של ועדת החוקה, חוק ומשפט כשחוקקו את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ואני רואה מה עושים איתם היום. אני קצת מקבל צמרמורת מהמרחק בין הדברים שנאמרו שם לבין מה שקורה בשטח, בין השאלות שנשאלו שם היועצים המשפטיים וההסברים שניתנו לחברי הכנסת, לבין מה שקורה בסופו של דבר בפועל באותו דבר. ולכן, כשאני קורא את החוק הזה, ואני רואה בהתחלה איך הוא מצטט שזכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו, בהיותו בן-חורין, הייתי מצפה, למשל – אני לא בטוח שאתה תסכים איתי, אדוני היושב-ראש – הייתי מצפה, למשל, שעמירם בן אוליאל יזכה לאותן זכויות יסוד שאתם כתבתם ב-1994. משום מה זה לא קורה. יש לי יסוד סביר להניח שכשאתם קוראים לחוק "חוק-יסוד", ואתם כותבים אותו בצורה כל כך מעורפלת שלא ברור מה גובר על מה: הצורך בהליך – הכי מעניין: "חוק-יסוד זה, מטרתו להבטיח כי הגשמת תכליות ההליך הפלילי תיעשה מתוך" – מה זה הגשמת התכליות של ההליך הפלילי? זה צריך להיות הפוך. ההגשמה של ההליך הפלילי אמורה להיות חלק מהגשמת החוק הזה, ולא הפוך. לכן, אנחנו ניאלץ להתנגד לחוק הזה, לא להסכים לחוק הזה, כמו שאנחנו לא מסכימים לאותם חוקי-יסוד שבכולם משתמשים עד היום בבית משפט עליון בשביל לפגוע בציבורים מסוימים ובאנשים מסוימים שלא שייכים לאותה קליקה ונמצאים באותם מקומות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת פינדרוס. חבר הכנסת בוסו. אחריו – חבר הכנסת יוסף טייב. שלוש דקות. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מושב שלם הוא היה עסוק בלדלג בין הרבנים; לסבן את הרבנים הראשיים; לספר סיפורים; לסכסך במוסד שייסד הרב קוק, בשביל להביא חוק – חוק גרוע ליהדות. והערב, באדר א' החוק הזה נדחה ובאדר ב' החוק הזה נדחה לגמרי, לאחר הפגרה. אדוני היושב-ראש, הטובים לטיס, אבל ההלכה צריכה להישאר בידי הרבנים. לא יעזור לשר לשירותי דת ולאף אחד אחר: הרבנות הייתה כאן לפניהם, והיא תהיה אחריהם. אין להם סייעתא דשמיא, ואין להם את הזכות לנגוע בהלכה. דווקא שרת הפנים, שנמצאת פה, שהולכת להתמודד עם אחת הבעיות האמיתיות שעומדות לפתחנו כאן, עם פליטים רבים שיבואו – אנחנו מדינה הומנית, ומנסים לסייע, אבל בסופו של יום זו מדינת היהודים. אם לא נדע לעמוד על קוצו של יו"ד בנושא הגיור, אנחנו נהיה מדינת כל אזרחיה ולא מדינת היהודים. דווקא בעידן הזה צריך להקפיד. כמה הוא ניסה לספר סיפורים לרבנים האלה ולרבנים האלה, בא מהדלת הזאת, מהחלון הזה – לא עזר שום דבר. אין לו סייעתא דשמיא לחוקק חוקים נגד היהדות, זה לא יעזור. ביום שישי ראינו כאן את הרב הרפורמי, שהגיע עם ספר תורה ש-70% ממה שכתוב בספר לא קשור אליו בכלל. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תתבייש. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> השוויתי הקלטה שהוא בעצמו אומר: עצם זה שהכותל בנוי בירושלים, זו טעות לפי הרב שלי. למה לא נבנה בית המקדש שלי בתל אביב? אתם מבינים, חברי הקואליציה, שאתם תומכים במי שמבחינתו הכותל בירושלים או בתל אביב זה אחד? זו ההסתכלות שלו. הוא בא לכותל המערבי עם ספר תורה, שלא קשור אליו בכלל, ומנסה להגיד לנו מהי ההלכה, איך צריכים לנהוג בכותל. הוא בא לסכסך. לא יעזור לכם שום דבר, היהדות הייתה לפניכם, תהיה אחריכם, ואתם, חברי הקואליציה וחובשי הכיפות האמיתיות בקואליציה, תפקחו את העיניים ותבינו לאיזו תהום אתם מוליכים את הציבור שלכם. אבל בעזרת השם בחודש הזה, חודש אדר ב', חודש – כשנסיים כבר את המושב הזה ניכנס לחודש ניסן. בניסן נגאלו, בניסן עתידים להיגאל, בעיקר מהממשלה המסוכנת והגרועה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה. יוסף טייב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה הקראת אותי כבר? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כן, היית. היית. פטין מולא. יעקב מרגי – מוותר. תודה. חיים ביטון. אורי מקלב, בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מעניין שהוא לא מבקש שהים יעבור לירושלים. את זה הוא לא מבקש? את הכותל לתל אביב, את הים לירושלים. מבולבל על כל הראש. זה לא רפורמים, זה כבר – – – << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עסוקים בשעות האחרונות בהסכמים בין הקואליציה לבין האופוזיציה, אבל לא רחוק מאיתנו מתחוללת מלחמה נוראה: הרס, הרוגים, פצועים, אנשים שנעקרים מהבתים שלהם; אנשים שבבת אחת מאבדים את הכול; הורים נפרדים מילדים; ילדים מהורים מבוגרים; נשארים בגלל הורים מבוגרים, והעולם עומד מן הצד. ככל שיגידו לנו ויעטפו את זה, זה נקרא שהעולם עומד מן הצד. אז ראשית, אני חושב שאנחנו צריכים להודות על מה שיש לנו כאן. בסופו של דבר, אנחנו נמצאים בסביבה עוינת, בסביבה של מדינות – אני לא צריך להגיע עד טהרן ועד איראן, אנחנו יכולים להגיע קרוב, פה. אנחנו בהיסטוריה של מלחמות, של חוסר הסכמות. לא צריך להיות רחוק כדי שמדינות יהיו בעימות. קחו את שתי המדינות שעכשיו נמצאות בעימות – רוסיה עם אוקראינה – שאין להן היסטוריה של עימות. יש להן אותו דנ"א, אותה שפה. מי חשב שעד כדי כך יהיו צריכים לראות מראות כאלה? וזה קרה. אז אנחנו צריכים לדעת שאם אצלנו זה לא קורה, זה לא שזה דבר שאפשר לראות כמובן מאליו, אלא שיש מי ששומר, יש מי שרוצה שבארץ יהיה לנו שקט, ואנחנו נוכל לשכון כולנו בבטחה יחסית. יש מי שמנווט את הארץ, יש מי שמגן, ואנחנו מאמינים שהקדוש ברוך הוא עושה את זה. אבל בשביל זה צריך זכויות. בשביל זה צריך לדעת ללכת בדרכיו, ולא להביא חוקים שהם אנטי התורה, שעוקרים את התורה, עוקרים את היהדות, עוקרים את הצביון של היהדות. אני רק רוצה להזכיר את אותם ארגונים – אותם הארגונים המיוחדים שנמצאים באוקראינה, ונמצאים שם ועוזרים – באיזו חוכמה, באיזו מסירות, באיזה סיכון, באיזו השקעה הם פועלים מול אנשים, באיזו יצירתיות – איך לעבור גבולות ואיך להוביל אנשים וזקנים, ונשים וילדים קטנים, וילדים בלי הורים. מביאים אותם לכאן, מביאים אותם למדינות אחרות. אנחנו לא יכולים לראות דבר כזה כמובן מאליו, שעושים ומוסרים, וצריך לציין שהארגונים האלה הם ארגונים אורתודוקסיים. קודם כול, הם כאלה שבנו את הקהילות שם. הם נמצאים איתם לא רק עכשיו. בנו קהילות שלמות. העם היהודי לא איבד את בניו בגלל שהם תחזקו אותו, והעמידו שם קהילות מפוארות, והשקיעו בחינוך, והשקיעו בחיי הקהילה, והשקיעו באנשים – דברים שבאמת מפעימים, שקשה להבין איך בלי זה היו שורדים. ועכשיו, כשצריך, בשעת חירום, הם עובדים ולא עוזבים אותם. באים במיוחד. אלו דברים שלא רואים; דברים מכוננים, הדברים האלה. את הדברים האלה אנחנו צריכים לקחת לתשומת הלב ולהוקיר אותם ולהעריך אותם, ואני לא אפרט את כולם. דרך אגב, איפה הרפורמים נמצאים בתוך כל הארגונים האלה? הם עסוקים בלהתסיס פה את העם, לקטב. איפה? כל הארגונים האורתודוקסיים, רואים אותם, באיזו מסירות, באיזה השקעה; איפה הרפורמים נמצאים? הם לא נמצאים, הם עסוקים כאן בלקטב את העם, בלפצל את העם, בלהבריח ספר תורה. ועוד יושב-ראש ועדת חוקה מכניס ספר תורה למקום שבו הוא משתמש בחסינות שלו. נראה לך שאני הייתי עושה? אני לא הייתי עושה דבר כזה, ורבים אחרים לא היו עושים את זה. יש חוק, יש תקנות – אבל אני לא רוצה לסטות מהנושא הזה. יחד עם זאת, עשרות אלפים משתמשים בחוק השבות ובאים לארץ ומתאזרחים בארץ. משתמשים בחוק השבות, שהוא חוק הזוי. לא קיים באף מקום שאם הסבא של מישהו הוא יהודי, אז הוא יכול לבוא, אפילו שהסבא שלו ניהל משפחה נוצרית, או ההורים שלו, או הוא עצמו. אז הוא יכול לבוא על סמך הסבא שהיה יהודי במקור, ולהביא גם את בן זוגו או את בת זוגו. אלו דברים שלא קיימים, אבל היום מנצלים את זה ובאים לכאן, ומקבלים פה עשרות אלפים. ולכן זה לא הגיוני – אנחנו לא – – – כמדינה יהודית, אבל זה קיים. אבל ודאי אנחנו פטורים מקליטה נוספת. אם אנחנו עושים את המאמצים האלה, עוד יכולים לבוא אלינו בטענות על פליטים, איך אנחנו מתעלמים מהם? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני היושב-ראש. אם אנחנו נקלוט אותם, זה יפגע במדינה, זה יפגע בזהות המדינה, זה יגביר את ההתבוללות. אנחנו עשינו, ושילמנו בריבית אמיתית למדינות שקלטו אותנו, על הנאמנות שלנו, כשהיינו עם גולה. בריבית. אנחנו עשינו את זה, ואנחנו עושים את זה גם היום, הרבה יותר טוב באופן יחסי למדינות אחרות. לכן אנחנו צריכים לראות גם מה קרה במדינות שלא חשבו בהתחלה ונתנו לזרים רבים – הרבה מעבר ליכולת שלהן לקלוט אותם. מה שאנחנו עושים היום, אנחנו עושים טוב. ולכן אנחנו כן תומכים בך, שרת הפנים. אנחנו מחזקים את ידייך. את עושה את זה באחריות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אורי. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים. צריך לקחת את זה יותר באחריות. אף אחד אחר ממי שהיה אחראי לא היה עושה את זה אחרת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> קל לבקר מרחוק, אבל כשנמצאים בתפקיד, צריך לגלות אחריות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה. חבר הכנסת שמחה רוטמן; חבר הכנסת מאיר פרוש. אה, אתה פה? בבקשה, חבר הכנסת רוטמן. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שכשאני רואה את חוק-היסוד הזה, אני מתפלא על כמה מחבריי לכנסת שבמקרה נמצאים בקואליציה. האמת היא שאני קצת מרחם עליהם שהם נאלצים לתמוך בחוק-יסוד שכזה. אני חייב לומר שכשראיתי את החוק הזה חשכו עיניי קצת, אבל לאחר שראיתי איך בעבר ניסתה הכנסת להתמודד עם זכויות בהליך הפלילי, חשכו עיניי הרבה יותר. בעבר היו כבר בכנסת הצעות לחוק-יסוד: זכויות במשפט; היו ניסיונות של הכנסת להסדיר את זכויותיהם של חשודים, של עצורים, של נאשמים, והחוקים האלה היו חוקים פשוטים, ברורים, כמעט חד-משמעיים, וכללו הוראות למשל לגבי הזכות להיפגש עם עורך דין לפני חקירה, הזכות שיודיעו לך שיש לך זכות להיפגש עם עורך דין לפני חקירה. כל מי שראה סדרת משטרה אמריקאית יודע – מה שנקרא Read him his rights, תקרא לו את הזכויות שלו – אותה אזהרת מירנדה אמריקאית שאומרת שכאשר עוצרים אדם צריך להגיד לו שיש לו זכות לשמור על השתיקה; יש לו זכות לא להפליל את עצמו; אם הוא יגיד דברים זה ישמש כנגדו; יש לו זכות להתייעץ עם עורך דין; אם אין לו כסף לעורך דין, ימנו לו עורך דין. את כל הדברים האלה מקריאים לאדם, מקריאים לו את זכויותיו, הם חלק כמעט אינטגרלי מההליך הפלילי האמריקאי. פה לא צריך להודיע שום דבר, החוק פה אפילו גורע מחלק מהזכויות שקיימות היום – בין אם מכוח הפסיקה או המנהג או מסיבות אחרות – בהליך הפלילי. החוק הזה לא רק שהוא לא מסדיר אותן, הוא גם גורע, הוא מייצר הסדר שלילי לגביהן. אבל, רבותיי, הדבר הגרוע ביותר בחוק הזה הוא העובדה שיש פה סעיף, סעיף מטרה, שאומר שמטרתו של החוק היא לא חס ושלום להגן על זכויות אדם בזמן החקירה, להגן על זכויות חשודים ונאשמים; מטרת החוק היא להגן על תכליות ההליך הפלילי. כלומר, קודם כול מה שחשוב בחוק הזה זה תכליות ההליך הפלילי. זה שם קוד – פסיקת בית המשפט העליון של היום, השופט עמית בבית המשפט העליון אומר שתכליות ההליך הפלילי הן יותר חשובות מההקפדה על הזכויות בתהליך. הוא אומר: היום אנחנו מסרבלים את ההליך הפלילי, אנחנו מפריעים למכונת ההרשעות שנקראת בתי המשפט הישראליים, גלגלי השיניים פשוט לא מתגלגלים מספיק מהר, כי אנחנו מקפידים יותר מדי על זכויות נאשמים. אז עכשיו אנחנו הולכים לקבע את זה בחוק-יסוד, שקודם כול תכליות ההליך הפלילי ורק אחר כך זכויות נאשמים וחשודים. אני לא מצליח להבין איך מי שהיה אכפת לו מזכויות חשודים ונאשמים תומך בדבר הזה. זה חוק עם כותרת יפה, ופחות או יותר שם נגמרים הדברים היפים בחוק הזה. אני קורא לחברי הכנסת להתנגד לו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת פרוש. שלוש דקות. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ככל שהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה מתמשכת, צצה ועולה בעיית הפליטים, שאני חושב שהיא מעסיקה כל אדם שפוי, כל אדם שרואה, שומע, מבין שיש כאן בעיה מאוד מאוד יסודית שצריכים לדעת איך לעבור אותה ולטפל בה נכון. ברור שכולנו צריכים להתפלל שלא יישפך דם נקי, שחלילה לא ייפגעו אנשים שנמצאים שם, וכל מי שיכול שלא להיות שם, אם אין לו סיבה להיות שם, שיצא מהר ויבוא – מי שקשור לארץ ישראל שיבוא לכאן, לארץ ישראל. אבל בימים האחרונים המדינה גם עוסקת בשאלה אם להכניס לכאן פליטים שאין להם קשר, שאין להם איזשהו זיק, משהו, לחוק השבות, והשאלה היא אם כן להכניס אותם או לא להכניס אותם, אם מכניסים אותם רק עם ערבות. אני לא רוצה לעמוד כאן מעל הדוכן ולומר שאנחנו צריכים לסגור עיניים, להיות אטומי לב ושלא יהיה אכפת לנו. כל אדם נברא בצלם אלוקים, אבל כמובן שכל אחד יש לו את המקום שלו, לשם הוא שייך, לשם הוא צריך ללכת. אז אני לא בא לומר קטגורית: אנחנו לא מכניסים, אני לא יודע אפילו מה ההלכה אומרת במקרה כזה, אבל על כל פנים כאדם אני לא רוצה להיות זה שאומר שאסור להכניס אף אחד. אבל אני לא מבין את ההתפתלות ואני לא מבין את הבעייתיות. כאשר שרת הפנים אומרת שהיא צריכה לגבש בימים הקרובים איזושהי מדיניות, מתי כן מתי לא ואולי לא צריך לבקש ערבות – ואני יודע שבשנתיים האחרונות, אדוני היושב-ראש, עברנו את הקורונה כאן בארץ ואנשים רצו לבוא מכל העולם: אחד בגלל שיש לו ילדים פה; אחד בגלל שהילדים שלו מחתנים ויש כבר חתונה של נכד, נכדה; נולד מישהו במשפחה ורצו לבוא; לשמחות או לבקר הורים מבוגרים – אנשים רצו לבוא, אבל כל מי שלא היה לו אישור ביד ממשרד הפנים לא יכול היה לעלות למטוס. כל חברות התעופה בעולם ידעו שאי-אפשר להיכנס למטוס אם אין לך אישור ממשרד הפנים. כאשר חברת תעופה טעתה והכניסה מישהו לארץ כאשר לא היה לו היתר כניסה ביד, היא הייתה חייבת להחזיר את אותו אדם למדינה שממנה הוא בא על חשבון חברת התעופה. מה פה המשחק שניקח ערבות? לא צריכים לקחת ערבות. אבל כמדיניות, הרי אין לנו עניין שהמדינה תהיה פה מוצפת – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. סיימת. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כמדינה אין לנו עניין שהמדינה תהיה מוצפת – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אבל כמדינה יש לנו עניין לסיים. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שמשרד הפנים ייתן הוראה לכל חברות התעופה בעולם לא להעלות למטוס אדם שאין לו אישור כניסה לפה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ממשלת הכיבוש מנסה להציג עצמה כשוחרת שלום. לא מדובר חלילה על רדיפת שלום עם העם הפלסטיני, כי פה רודפים אותו עצמו, אלא באוקראינה. אבל אפילו שם לא באמת מעוניינת הממשלה בשלום. שנים שישראל חימשה באוקראינה מיליציות ניאו-נאציות, כמו אזוב. הדבר הזה הועלה בעתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב במרץ 2019. רק לפני שבוע צוטטה שרת הפנים כאומרת בקבינט את הדבר הבא – ואני מצטט: יש מלחמה באירופה, יש ביקוש לנשק, למה שלא נרוויח מהמלחמה הזאת – סוף ציטוט. המצב באוקראינה נורא – ההרג, ההרס, הילדים המבועתים והפחד השורר ברחובות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – זה מה שעשיתם באוסלו, לא? << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לפי האו"ם, כבר יותר ממיליון וחצי פליטים נמלטו בתנאים-לא-תנאים מאימת המלחמה. אגב, זאת נוסף לרדיפה הגזענית של המיעוט הרוסי באוקראינה בידי ממשל זלנסקי ובידי פורעים פשיסטים. האם מדינת ישראל מושיטה ידיה לנמלטים המתדפקים על דלתה? שרת הפנים עסוקה בברירה: מי דמו סמוק ומי דמו סדוק, מי כשר ומי טמא, מי לחיים ומי למוות, מי חינם ומי בתשלום מופקע. הממשלה מנסה להשתמש בתירוץ של ניסיונות לייבוא יהודים במקום לקלוט את אלו הנמלטים על נפשם. כי מה שווים הם חיי אדם אם בעורקיו לא זורם הדם הנכון? סירובה של שרת הפנים לקלוט פליטי מלחמה יחד עם התעקשותה למנוע איחוד משפחות פלסטיניות משקף את תפיסת עולמה מעוררת הפלצות, שאותה היטיב לתאר אתמול אורי משגב ב"הארץ" – וכך הוא כתב, אני מצטט: "את הרוע הצרוף של אילת שקד אפשר לכמת במספרים. לישראל נכנס עד כה בדיוק פרומיל מפליטי המלחמה באוקראינה. את שרת הפנים זה מוציא מהדעת, ולכן ראוי לדבר אליה בשפה היחידה שהיא מבינה: הדירוג ההיררכי שלה בין זכותם לחיים ולמקלט של בני אנוש יהודים ולא יהודים הוא תורת גזע לכל דבר ועניין", אמר וכתב אתמול אורי משגב. חברי הכנסת, בפברואר 1939 עלה בקונגרס האמריקאי חוק שמגדיל את מכסת המהגרים עד למספר של 20,000 – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> עופר, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חכה, גם בן זומא מחכה, כולם מחכים. חברי הכנסת, בפברואר 1939 עלה בקונגרס האמריקאי חוק שמגדיל את מכסת המהגרים עד למספר של 20,000 ילדים יהודים מגרמניה הנאצית לארצות הברית. מול החוק הזה התייצבו האנטישמים ושונאי האדם. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> עופר, הזמן תם. משפט אחרון. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מייד מסיים, אדוני. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כפי שאמרה אז אשתו של ה-commissioner האמריקאי להגירה: 20,000 ילדים יגדלו בקרוב להיות מבוגרים מכוערים. כוחות הרשע ניצחו אז. בניצוחו של הסנטור האנטישמי רוברט רייס ריינולדס, החוק נחסם; 20,000 ילדים שהיו יכולים להינצל נותרו בתופת. אני מסיים במשפט אחרון. כמה נורא – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה, עופר. עופר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ש-60 שנה לאחר מותו פורחים בכנסת ובממשלה ממשיכים של דרכו הנתעבת. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גם אני רוצה שתי דקות – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שלמה קרעי, חבר הכנסת, גם לפניו השעון, תשאל את אורי מקלב כמה הוא קיבל. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> גם – – – אתם שואלים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עופר, אנחנו מוכנים לשלוח אותך לאוקראינה ולקבל במקומך כמה פליטים, לזה אני בטוח ששרת הפנים תהיה מוכנה. נכון, השרה שקד, את תהיי מוכנה לשלוח את עופר לאוקראינה ובמקומו להכניס כמה פליטים? נראה לי שיש הסכמה, קונסנזוס בבית הזה. אדוני היושב-ראש, מה שקרה הלילה – לבושתכם, חברי הקואליציה, ניסיתם, בעצם הצלחתם, כי כמו שאומרים, "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני", ולכן הפעלתם תשע פעמים את סעיף 98. ומי הפעיל את סעיף 98 כאשר הוא היה לבד בוועדה, כאשר במקביל התנהל דיון בחדר הפנימי עם הקואליציה והאופוזיציה כדי להגיע להסכמות? החליט חבר הכנסת טופורובסקי באופן בריוני ודורסני להיכנס לוועדה, להתפרץ לחדר, להסתכל על השעון ולהגיד "אין כאן אף אחד" ולהתחיל להצביע לבד. הוא אומר: זה היה פה אחד. באמת היה שם פה אחד – רק הפה שלו. תראו מה שטופורובסקי אמר בעבר, כשאנחנו ניסינו להשתמש בסעיף 98 במשורה. הוא אמר כך – כמה ציטוטים, העלה את זה גאיוס בטוויטר ביחד עם ההצבעות שלו, שהוא מצביע פה אחד עם עצמו: הרעיון, הוא אומר, טופורובסקי, של סעיף 98 – הרעיון הוא שישתמשו בו במקרים קיצוניים. והוא יושב בוועדה כשיריב לוין וקיש וכל הקואליציה והאופוזיציה בחדר הפנימי בדיונים על הסכמות, ואומר: מי בעד? ורק הוא לבד בעד; מי נגד? אין אף אחד, וזה פה אחד. ממשיך טופורובסקי ואומר, הוועדה הזו הפכה להיות חותמת גומי. והוא ממשיך ואומר בזמנו: עוד כמה זמן מישהו אחד יחליט מה יהיה? מישהו אחד. חברת הכנסת ברק, נראה לי שאת משתפת פעולה עם הקואליציה כשאת מפריעה לי – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> מצחיקה אותך, עושה לך – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> האמת היא שזה מתאים לחודש אדר. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> מרבים בשמחה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו צוחקים הרבה מאוד על חברי הקואליציה הזו, הצלחנו באמת בחודש האחרון לחייך הרבה ולצחוק הרבה לאור כל הכישלונות שלכם. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> להרבות בשמחה, להרבות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו נמשיך להרבות בשמחה גם בשבוע הקרוב ואחריו. ממשיך טופורובסקי ואומר: עוד כמה זמן מישהו אחד יחליט מה יהיה, וכולנו כאן נצטרך לבוא ולאשר את מה שהוא מחליט. זה בדיוק מה שטופורובסקי עשה כאן הערב: הוא לבד ישב בוועדה, גנב את כל ההצבעות לבד, וכולנו אחר כך באנו – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הם מסמנים לי שסיימת. הם, הם, ש"ס. סיעת ש"ס במיוחד. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אספר את זה לדרעי. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> מרוקאי אומר על תוניסאי – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה מבין? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני אתן לו חצי דקה בגלל ההסתה של סיעת ש"ס נגדו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> של המרוקאים בסיעת ש"ס. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא אמרתי את זה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני, אני מייד מסיים. ממשיך טופורובסקי את המשפט האחרון שלו ואומר: לכן אני מבקש וחוזר ומבקש מהוועדה לא לאשר שימוש כזה דרקוני בסעיף 98. הערב השתמשו בו תשע פעמים לתשעה חוקים. בסוף ביטלנו את זה, כי כפו אותנו עד שאמרנו "רוצה אני". << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל טופורובסקי, שנוקט את הדרך של יושב-ראש הכנסת, שיושב כאן ונוהג בבריונות, הוא הסמל של הבריונות והדורסנות של הקואליציה הזו ואנחנו נביא לסופכם בקרוב. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה, חבר הכנסת קרעי. השרה שקד מבקשת להתערב בדיון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עכשיו, באמצע הדיון? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מותר לשרה להתערב. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> רק שלא תהרוס לנו את מצב הרוח. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> היא ביקשה הודעה אישית, אבל אמרתי לה שהיא יכולה להתערב בכל שלב של הדיון. אתה מאשר את זה, מרגי? אני מודה לך, אדוני. << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >> חבר הכנסת עופר כסיף, אתה עומד כאן ומנבל את הפה ושוכח, אתה שוכח – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> את שוכחת – – – עם רע"מ. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> – – שאתה חי במדינה יהודית. אני רוצה לדעת מאיפה האוטו-אנטישמיות הזאת. באמת, אני רוצה לדעת מאיפה אתה מאמץ את האוטו-אנטישמיות הזאת. אני סקרנית, אתה מוכן לענות? אני רוצה לדעת – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> – – מאיפה השנאה הזאת והתיעוב הזה – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – שלך – – – << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> – – לקיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית? מאיפה? מאיפה? << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מאוד מרשים, מאוד מרשים. אני מתנגד לגזענות הפתולוגית שלך, לשנאת האדם שלך, לרשעות שלך. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> תקשיב, חבר הכנסת עופר כסיף – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה אוטו-אנטישמיות? תודה על ההגדרה החדשה. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> – – אתה כבר שנים רבות מטנף, מקלל ומוציא את דיבתי. אני באמת רוצה לדעת מאיפה אימצת – באמת, מאיפה זה בא? ספר פה לכנסת, למליאת הכנסת, מאיפה תופעת האוטו-האנטישמיות הזאת, שכולם יותר טובים חוץ מהאנשים שגרים פה איתנו. אני רוצה לדעת מאיפה זה. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> מאיפה זה, תגיד לי, אני רוצה לדעת מאיפה זה. למה, למה, למה בעיניך יהודים פחות טובים מאנשים אחרים? אני רוצה שתענה, למה, למה – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – שטויות. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> – – בעיניך פליט יהודי הוא פחות טוב מפליט שהוא לא יהודי. אני אשמח לדעת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה גפני. חבר הכנסת יואב בן צור? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הוא כאן. מה מוותר? אחריו – חבר הכנסת אוסאמה סעדי. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לא הבנתי, לא הבנתי, השרה שקד – על מה יש לה להלין. קודם כול שתסתכל על עצמה ותראה באיזו קואליציה, או לאיזה מפלגות היא חוברת, כדי להמשיך לשלוט ולהיות חלק מהממשלה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אין שרה. איפה השרה? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, למה היא מתחבאת? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> פנינה תמנו. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אין שרה, אדוני. אין שר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> פנינה תמנו שטה? פנינה? השרה? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> פנינה, פנינה תמנו שטה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> היא גם מתחבאת, מה. << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> אני כאן, אני כאן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> השרה, רציתי רק להגיד לך שהחבר'ה העלו יהודים מאתיופיה – – – << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> שרת הקליטה, כמה אוקראינים נכנסו היום לארץ, אפשר לדעת? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ומרים לו את התיק – – – << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> כמה אוקראינים נכנסו היום לארץ, שרת הקליטה? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> זה לא מצטלם טוב. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> כנראה שעדיף לא לדבר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הבנת? איך את יושבת איתם? ראית אתמול, ראית אתמול איך הם מתנהגים. ראית, ראית אתמול. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> רבותיי, אני רוצה לומר לכם שהחולשה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם בקורונה לא רצו להביא אותם. ראית אתמול – – – << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא מוכן. מפריעים לי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני אוסיף לך. תודה. אתם מפריעים לחבר הכנסת בן צור – חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ממשלה גזענית, חבל על הזמן. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה ממשיך להפריע לבן צור. זה יערער את האופוזיציה שלכם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, אני מסביר לשרה מי החבר'ה שלה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אי-אפשר לערער אותנו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אי-אפשר? אז שימשיך להפריע? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך אמרתי – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה, חבר הכנסת אמסלם. בבקשה, תמשיך. אני מוסיף לך דקה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה, אדוני. הממשלה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני רק מסביר לשרת הקליטה מי החבר'ה שלה, היחס הזה, אין דבר – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תמשיך. הינה, דקה תוספת. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> הממשלה הרעה הזו סופגת מפלה אחר מפלה. כל זאת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היהודים באתיופיה, מה איתם? הם לא יהודים פתאום? לא בסכנה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> דודי, אתה עולה לנאום עוד מעט, דחילק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כואב לי – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תביע את הכאב שלך מול מיקרופון כאן מייד, מייד, לפנים משורת מהדין, כי החלפת מישהו. יאללה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> הממשלה הזאת סופגת מפלה אחר מפלה, והסיבה לכך: א. אני לא יודע על סמך מה ראש ממשלה ושר, ששניהם קוראים לעצמם דתיים, מוצאים לנכון לטוס בעיצומה של שבת קודש, בלי שום היתר, בלי שום איזושהי סיבה שאפשר לומר שהיא פיקוח נפש, מחללים את השבת בפרהסיה, בריש גלי, מה שלא עשה שום ראש ממשלה חילוני שהיה לפניהם. וברגע שפוגעים בשבת, חבר הכנסת אבוטבול, ברגע שפוגעים בשבת, השבת פוגעת בהם, ואנחנו רואים את התוצאות. בנוסף, היהירות של השר להמרת הדת, שמנסה להפוך את עם ישראל לחיבור של גויים בגיורים אינסטנט, היהירות הזאת והדיבורים שהוא מדבר על כך שהוא רוצה לקדם ולהתקדם – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא לסיים. הוספתי לך דקה שלמה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ברוך השם, בסייעתא דשמיא ובניהולו ועזרתו של יושב-ראש התנועה שלנו, הרב אריה דרעי, הצלחנו לסכל את הבאת החוק הרע הזה, וכיוון דאידחי אידחי – הגמרא אומרת, כיוון שמה שנדחה נדחה – אנחנו מקווים שלא יספיקו ולא יביאו את החוק הזה לעולם, ובמהרה הממשלה הרעה הזאת תכלה מן הארץ. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי. << קריאה >> יעקב מרגי: << קריאה >> גילוי נאות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מהמשותפת, כן. חבר כנסת פעיל מהמשותפת. בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, (חוזר על המילים בערבית,) כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, לפני שאני אתייחס לגופו של החוק הזה ושל הצעת החוק הזו אני רוצה להגיד כמה מילים בערבית, אדוני היושב-ראש, בעניין הבוגרים של סיעוד (אומר בערבית: בוגרי סיעוד – מהבוקר הזה יש מאות שיחות וטלפונים מצידם של בוגרי האוניברסיטה האמריקאית הערבית בג'נין, אוניברסיטת א-נג'אח בשכם האוניברסיטה אל-אהליה של עמאן ומכללת אל-מקאסד.) << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דבר אלינו קצת. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אחרי זה אני אתרגם. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני אומר לכל הבוגרות והבוגרים האלה, אשר קיבלו היום תעודת השלמה בשפה האנגלית מהאוניברסיטה הערבית האמריקאית בג'נין, מאוניברסיטת אל-נג'אח וממכללת אל-מקאסד: התעודה הזאת בשפה האנגלית היא כדי שתוכלו להירשם דרך אתר משרד הבריאות, מחלקת סיעוד – הפורטל – רישום; להעלות את התעודה הזאת לפורטל וזהו, אין שום צורך שתיגשו למשרד הבריאות ואין צורך לשלוח את התעודה למשרד הבריאות. אנחנו סיכמנו עם משרד הבריאות ועם האוניברסיטאות, קיבלנו את תעודות המקור מהאוניברסיטאות, ואנחנו נמסור אותן למשרד הבריאות, לכן אין צורך. יש שאלות רבות שמגיעות אליי: מה לעשות עם התעודה שקיבלנו? התעודה שקיבלתם היא שלכם.) << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אוסאמה, דבר עברית, דבר אלינו קצת. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מדבר לבוגרים, תכף. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> דקה. הוא פונה לבוגרים הסטודנטים – הודעה חשובה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בסיעוד, זה לא משהו בחוק הזה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בסיעוד, בסיעוד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא משנה, תן תרגום. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אתרגם, דודו. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אוניברסיטת א-נג'אח – תעודה בשפה האנגלית; מכללת אל-מקאסד – מחר אתם תקבלו את התעודה. כל מה שאתם צריכים לעשות זה להירשם דרך הפורטל באתר משרד הבריאות, ואנחנו נעקוב אחרי כל העניינים. אני מקווה שהייתי ברור ושעניתי על כל הבירורים. יש גם בירור לגבי זה שחלק מהבוגרים אינם מוכנים לגשת לבחינה בחודש אפריל, והם רוצים לגשת למבחן בחודש ספטמבר. גם זה באפשרותכם, עם תעודת ההשלמה הזאת שקיבלתם היום, שלא לגשת ולא להירשם למבחן באפריל, ועל כן תירשמו למבחן בחודש ספטמבר. לגבי אוניברסיטת אל-אהליה בעמאן – כמעט 150 בוגרים – גם הם קיבלו את התעודות האלה; גם באפשרותכם להירשם דרך משרד הבריאות, לשלוח את התעודה, מאושרת על ידי נוטריון, למשרד הבריאות באמצעות הדואר. כל הרישום הזה, הן דרך הפורטל והן דרך – עמיתי ד"ר אחמד טיבי, אתה ואני ביקרנו באוניברסיטאות וסיכמנו עם משרד הבריאות שהרישום חייב להיות עד 13 במרץ לכל המאוחר.) הסברתי, דודו, שיש לנו בוגרים, 600 בוגרים, שאמורים לגשת לבחינה הממשלתית בסיעוד. הם עשו השלמות. היום הם סיימו את ההשלמות, ואני הסברתי להם מה הסיכום בין משרד הבריאות לאוניברסיטאות ואיך נרשמים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מברוכ. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מברוכ. אינשאללה שיעברו. עכשיו, דקה אחת, אדוני היושב-ראש, על החוק הזה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> עכשיו תתחיל. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, לא שלוש דקות, אני רק – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לסעוד אותם בעברית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תהיה קטנוני, אחמד. תן לו. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני, בחוק הזה, הכותרת שלו היא "חוק-יסוד זכויות בהליך פלילי". ו"הצעת חוק-יסוד זו" – וזה כתוב בדברי ההסבר – "נועדה להשלים את המלאכה ולהביא לעיגונן של זכויות מהותיות בתחום המשפט הפלילי, במסגרת חוק-יסוד הממשיך את" – המהלך החשוב – "הנחת היסודות החוקתיים הנוגעים לזכויות האדם" במדינת ישראל, אני לא יכול להצביע נגד זה. זה חוק – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> על מה הוא מדבר? זה הפלסף. עכשיו בוא נעבור. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שנייה. שנייה. אז יש – אז כל מה שיש כאן, דודו, זה דברים שאתה מדבר עליהם כל יום – על הליך הוגן, על זכויות בהליך מעצר, על זכויות בהליך חקירה, על הליך הוגן, על איסור הפללה עצמית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תסביר לנו מה, מה, על מה מדובר? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל לא – אלו עקרונות יסוד, אין פה פירוט. תבוא לוועדה, וניאבק יחד, כי יש כמה חסרונות. אני לא אומר שאין חסרונות – יש חסרונות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איפה? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> למשל, אני אתן לך דוגמה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל מה המצב? במה החוק משנה את המצב היום? בבקשה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> דודו – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, הוא מעגן את זה בחקיקה. זה עקרונות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אוסאמה, נא לסיים. אוסאמה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא מעגן את המצב היום – זה הדבר הכי גרוע. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מסיים. למשל, אני אתן לך דוגמה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בסעיף 15 – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הפקפקים בתאי המעצר, זה מעוגן? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – "אדם שאינו דובר השפה העברית זכאי לכך שיבוצעו ההתאמות הנדרשות". מה זה התאמות נדרשות? זה צריך להיות באופן ברור, שמי שלא דובר השפה העברית, צריך לספק לו תרגום, כדי שהוא יבין את ההליך הפלילי. אבל אלו דברים שצריך להילחם עליהם בוועדה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סמוטריץ'. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, יש לי שאלה אליך: אתה כמשפטן מכיר חוק כזה שהוא הצהרה כללית בלי שום תוכן? אתה מכיר? זה משהו שאין בו שום דבר. אתה מייצר חוק בלי תוכן. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב בראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, החוק הזה הוא דוגמה קלאסית להתנהלות של הממשלה הזו בכל תחום. פייק. כותרת מאוד יפה: חוק זכויות – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נחקרים ונאשמים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – חשודים ונאשמים, כשבאופן מעשי החוק בנוסח שמונח עכשיו לפנינו מרע בצורה דרמטית את המצב הקיים היום. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוודאי. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה חוק שמעגן את פסק הדין של השופט עמית, שלמעשה עשה צחוק מכל זכויות החשודים, הנחקרים והנאשמים, והפך את התכליות של הדין הפלילי לחזות הכול. איך אומר עמית? אל תציקו לי עם הגנה מן הצדק על כל מיני זכויות – העיקר תכליות ההליך הפלילי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תבלבלו את המוח. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תשוו את החוק הזה לטיוטת החוק שהייתה ב-1994, של חוק זכויות במשפט, ותראו איך כמעט בכל סעיף הניסוחים פה הולכים אחורה ביחס לזכויות במעצר ובחקירה ולזכות ההיוועצות ולזכות הייצוג על ידי עורך דין ולזכות ההבאה בפני שופט. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ותנאי המעצר. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בכול החוק הזה מנוסח – אני אומר לכם: החוק, ביחס למה שקיים היום בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים). עכשיו, זאת הממשלה הזאת. גדעון סער צריך להיות מסוגל לשים, לצייץ אחרי זה בטוויטר, עם גרפיקה כזאת יפה, וי, הבטחנו – קיימנו, כותרת יפה, ובפועל הולכים נגד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עכשיו, תראו, יכול להיות, דודי, שהחוק יתוקן בוועדה, יגיעו לוועדת החוקה ויתקנו אותו – הלוואי, אשרי המאמין. החוק הזה לא מגן על זכויות חשודים, נחקרים ונאשמים – הוא מרע את זכויותיהם במצב הקיים. לצערי, הוא מקבע דוקטרינות הזויות של בית המשפט העליון, שסירסו לאורך השנים – אגב, מילים מפורשות שכתובות היום בחוקים שהזכרתי קודם. ושוב, זה כל דבר בממשלה הזאת. בדקה האחרונה אני רוצה להבהיר ביחס לחוק האזרחות: אחרי עבודה של חודשים, שהוביל חברי חבר הכנסת שמחה רוטמן, נכון לעכשיו, על שולחנה של ועדת החוץ והביטחון עומד חוק הרבה יותר טוב ממה שהיה בעבר, שכולל מכסות, כולל שקיפות, כולל פסקת מטרה, שמגדירה את מטרתו ברמת הביטחון הלאומי, ולא רק טקטית. וכמובן, יכולת לשלול מעמד ממי שעובר שורה שלמה של עבירות. כמובן, בין היתר עבירות ביטחון. חוק מאוד משמעותי. אמרנו קודם: אנחנו הפלנו לפני חצי שנה את הגרסה המקורית מכיוון שהיא הייתה מפקידה את מפתחות זכות השיבה בידיו של מנסור עבאס – שלוחץ את אילת שקד, כי בלעדיו אין לה ממשלה ואין לה קריירה פוליטית – והצלחנו להגיע לחוק טוב. ואני שומע עכשיו חריקות בקואליציה, ואני אומר לאילת שקד, חד-משמעית, חד-משמעית: אם את תיכנעי והחוק הזה לא יעבור, על הכתפיים שלך זכות שיבה על סטרואידים למדינת ישראל, פגיעה אנושה בביטחונה, ברוב היהודי שבה, בזהות היהודית שבה. וזה הרגע – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אומר גם לך, גברתי השרה, כאישה ציונית. זה הרגע שאתם צריכים לבחור בין האינטרסים הכי חשובים למדינת ישראל לבין חשבונות פוליטיים קטנים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הגיע הזמן שפעם אחת תשימו את טובתה. אני כבר מסיים, אומנם לא דיברתי בערבית קודם, אבל אפשר לתת לי עוד חצי דקה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תן לו, תן לו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> דבר בערבית – אתה תקבל שתי דקות. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה רוצה שאני אשבור את השיניים והם ייפלו פה למטה? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש פה רופא שיניים בכנסת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שמעתי שרופא השיניים נסע הביתה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני ממש מסיים. אני אומר עכשיו בשיא הרצינות: אם, חס וחלילה, החוק הזה לא יעבור ואתם תיכנעו לאולטימטומים של רע"מ ושל מרצ, מפלגות אנטי-ציוניות שחותרות תחת המדינה היהודית, זה יהיה אות קלון. כי שוב, יש חוק טוב, נעשתה עבודה חשובה מאוד במשך חודשים, ועכשיו בראשותו של רם בן ברק, חבר הכנסת ויושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, תתעקשו על זה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אנחנו הבטחנו ונעמוד בהתחייבות להצביע בעד, והחוק יעבור. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אמסלם במקום ינון אזולאי. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> קודם כול, אדוני היושב-ראש, שלא תשתעמם, הבאנו לך – – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> מה, אתה נותן לו מתנה, דודי? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא איכנע – רק שלוש דקות. אבל אפשר להיות גמיש. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> זה בערבית. אתה יודע, זמן זה דבר גמיש. תלוי איזה זמן – כדור הארץ. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אפשר להיות גמיש. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע זה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חברתי השרה, שמעתי את לפיד אומר בתקשורת: אתם לא תאמינו מה הספקנו בשישה חודשים. אמרתי לו: ואללה, אתה צודק. איך הוא אומר? אחלה ממשלה. אמרתי לו: אתה צודק. האמת היא, חבר הכנסת לוין, מה שהם הספיקו בשישה חודשים מאז קום המדינה לא היה – מסכים. אחלה הישגים. קודם כול, הספקתם לפתוח סוכנות נסיעות – השטיח המעופף, first class. דרך אגב, אצל לפיד אם זאת נסיעה שהיא עולה פחות מחצי מיליון שקל, לא נוסעים. אם זה לא מטוס פרטי שעולה, איך אמרנו, מביא את החבר'ה, נוסעים. וכמובן גם גנץ, אותו סיפור. עזוב את בנט. ופעם בתקופה גם, אחרי איזה 20 נסיעות, לוקחים איזה תיק גב, ועושים איזה תמונה במטוס כאילו אנחנו אנשים צנועים, פשוטים; נסענו פה מאחורה; אנחנו יושבים בבגאז', מאחורה, בכיסא של הדיילות בכלל. זה לפיד, בן אדם של כולה בועה, ריק מתוכן, איש של יחסי ציבור, מרמה כל הזמן. זה בעצם – יש לנו עסק עם אנשים כאלה. בוודאי הספקתם למנות כמעט 36 שרים וסגני שרים – דרך אגב, בקבוצה של 57 איש. רע"מ לא איתכם בממשלה. הם לא שותפים. כמעט כל בן אדם – יש לו תפקיד. זאת ממשלה שבה כל אחד זוכה. דרך אגב, אלו לא הגרלות – כל אחד זוכה. << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> – – – בממשלה הקודמת. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא הבנת. הממשלה הקודמת הייתה – אני אסביר. הממשלה הקודמת הייתה עם למעלה מ-70 אנשים. דרך אגב, גם אם היינו 90 איש, יש הצדקה. 67 איש, כל אחד זוכה. זה לא מפעל הפיס – כולם זוכים. זה יושב-ראש ועדה – קודם כול, 36 שרים, 30 נורבגים זכו, חבל על הזמן. פרנסתם עוד 30 מובטלים שלא היה להם מה לעשות, הסתובבו וחיפשו עבודה. פתחתם את הלשכה, ואמרתם להם: חבר'ה, הגעתם למקום הנכון. הספקתם למנות ראש ממשלה שקרן עם שישה מנדטים, שלא היה דבר כזה בכל תולדות הדמוקרטיות בעולם. הספקתם לפתוח לשכת עבודה. דרך אגב, מיניתם את גיסתו של לפיד, את בעלה של זנדברג, וכמובן את כל החבר'ה מקפה דובנוב, ועוד היד נטויה. בערך 200, 300, ועל הדרך גם פוגעים בשגרירים שכבר מכהנים – מה זה חשוב. תחזרו לארץ, החבר'ה פה רוצים תפקידים, אנחנו חייבים. הג'ובים. איך אמר? הג'ובים. הוא עשה ככה ביד. אני זוכר את התנועה, הג'ובים. הג'וב זה בא עם הטיסה, אתה מבין? זה בא עם מסלול הטיסה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> דודי, תסתכל לשם. תסתכל. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד מעט, תן לי כמה דקות. זה חשוב. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מה זה כמה דקות? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ודרך אגב, כולם מהצבע ומהמעמד הנכון. כולם. הספקתם להרוס את הכנסת באמצעות קבלן המשנה מיקי לוי. הספקתם לחלק לעצמכם מיליארדים כספים קואליציוניים, דרך אגב כולל לחתולים, אבל שכחתם את חיות הכיס, את הקנגורו בעיקר, בגלל שחצי מהשרים פה הם קנגורו, קופצים ממפלגה למפלגה. את זה לא תקצבתם. בעצם הספקתם לשפץ – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – את הבתים של לפיד ב-20 מיליון שקל, והבית הפרטי שלו, של גנץ – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ושל בנט, 50 מיליון. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ושל בנט, חוץ מבלפור. זה ביחד 80 מיליון שקל. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, יש עוד חוק. יש עוד חוק, אתה תקבל עוד שלוש דקות בחוק הבא. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, אני כבר מפסיק. ואני שואל את עצמי רק דבר אחד: אם את זה הספקתם בשישה חודשים, מה יהיה עוד שישה חודשים? להערכתי תהרסו את כל המדינה, לא תשאירו אבן על אבן. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> משפט סיום מצוין. משפט סיום מצוין. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ובאמת, אני רוצה לומר לכם, יש לכם אחלה הישגים. באמת, עם ישראל מודה לכם. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורית סטרוק – איננה; אייכלר, חבר הכנסת – איננו. חבר הכנסת יריב לוין. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, חברות וחברי הכנסת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ינון, פטין. בבקשה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו מתנגדים להצעת החוק הזו. אני חושב שדי בנימוקים שהביא כאן חבר הכנסת רוטמן, שאין טעם שאחזור עליהם. אבל בוודאי גם על הניסיון להכניס, ככה, בדלת האחורית את סעיף 1 להצעת החוק הזו, שהוא חזרה על דברים שמופיעים בין היתר בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו – איזשהו ניסיון בדיעבד להכשיר את אותו מחטף ואת אותה גנבה שעשו עם החוק הזה בשעתו. אבל אני רוצה לנצל את הבמה הזו כדי לפנות אלייך, חברת הכנסת מיכל רוזין, וכדי לפנות אלייך, חברת הכנסת גבי לסקי. אני ראיתי היום את המופע – חברת הכנסת רוזין, את עם הגב אליי – אני ראיתי היום את המופע המגוחך שלכן עם הגשת ההסתייגויות לחוק האזרחות. ואני אומר לכן בצורה הכי ברורה, אתן לא מפלגה באופוזיציה שמגישה הסתייגויות. אמר חבר הכנסת טופורובסקי בוועדת הכנסת לפרוטוקול: הקואליציה לא תביא חוק שכל שותפותיה לא מסכימות לו. הווי אומר, גם לכם וגם לרע"מ יש זכות וטו על חוק האזרחות. אז מה אתן חושבות, שאתן תגישו הסתייגויות ותעשו כאילו אתן נאבקות בחוק ותרמו את הבוחרים שלכן? אני בעד חוק האזרחות, אני בעד חוק האזרחות – – << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> אז למה הצבעת נגד? אבל הצבעת נגד. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אבל אם אתן באמת מתנגדות לחוק, יש לכן דרך פשוטה למנוע אותו – להטיל עליו וטו. אבל אם אתן לא מטילות עליו וטו ואתן מוכרות את חוק האזרחות בשביל לקבל, אני לא יודע מה, עוד שלושה חודשים של חברת הכנסת זנדברג כשרת הגנת הסביבה – אל תרמו את הבוחרים שלכם ואל תספרו להם שאתם הגשתם עשרות אלפי הסתייגויות. לא צריך להגיש אפילו אחת, רק להגיד שאתן מטילות וטו על החוק, מרצ ורע"מ. אז מספיק כבר עם הצביעות הזאת, מספיק כבר עם הרמאות הזאת. אם יש לכם דרך, יש לכם אידיאולוגיה, תעמדו עליה. ואם אין לכם, אז תצביעו בעד החוק ואל תעשו משחקים והצגות. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> מעניין, זה מה שיש לך להגיד על חוק-יסוד? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת אופיר סופר. חבר הכנסת משה אבוטבול. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו כאן נמצאים בחוק של זכויות בהליך פלילי. אני רוצה לדבר דווקא על חוק אחר, שזה קודם כול חוק של זכות להיות יהודי אמיתי ולא יהודי מזויף, וגם על זה אולי נצטרך יום אחד לעמול. הערב רצו להעביר פה חוק שהיה גורם לבזות גם את הגיור הליצני הזה, גם את היהודים בכל העולם כולו ובעיקר גם כן את אלה שהתגיירו, הגרים, שבעצם היו מרומים, היו מרמים אותם שכאילו הם יהודים; כאילו הם יהודים, אבל בעצם הם נשארים גויים, גויים לכל דבר. החוק של הערב, שהיו אמורים להעביר אותו אותו ראש ממשלה, אותם שרים, אותה קואליציה הזאת, ונמנע מאיתנו הביזיון הזה. זה בעצם היה גורם לתרמית גדולה לכל אלה שרצו להתגייר פעם. אבל אני לא מתפלא. איך אמרנו קודם, מי שרוצה שהכותל יהיה בתל אביב, כמו אותו רביי שנמצא פה – הוא רוצה שהכותל יהיה בתל אביב, מה הבעיה? הוא גם יכול לבקש שהים יעבור לירושלים, אין לו בעיה, הוא רק מזיז את זה. אותו אדם הזוי, שאין שום קשר, אפילו מקרי, בינו לבין מה שנקרא הלכה, זה פשוט מבזה לראות את זה. פעם במרצ – יש פה עוד מישהו ממרצ? פעם במרצ היו אומרים: מדינת הלכה – הלכה המדינה. אבל אני רוצה להגיד לכם שהיום בלי ההלכה הצרופה, בלי גיור על פי ההלכה האורתודוקסית של השולחן הערוך, בלי זה באמת הלכה מדינה. המדינה יכולה ללכת, כי בעצם אנחנו מאבדים את מה שעוד נותר לנו ב-70 שנות קיומה. אני רוצה לומר שאנחנו לא ניכנע לכל הקפריזות האלה של אנשים שרוצים כותל בתל אביב. היו גם כאלה שרצו שהמדינה תהיה באוגנדה. אוקיי, אז מה? אז כל מה שיגידו נעשה? אני רוצה דווקא במדינה הזאת, היהודית, להודות מעל במה חשובה זו לאלה שדואגים שהמדינה תהיה יהודית, לכל הארגונים, לכל העמותות, בפרט לאלה שפועלים למען שמירת השבת בצביון המרחבי של המדינה, כיושב-ראש השדולה למען שמירת השבת; לאלה שעוזרים בנושא של העירובים, של הגנרטורים, של חלוקת סלי מזון בשבת, עזרה לכל מיני משפחות בעניין שבת המלכה וסדרי לימוד בשבת המלכה. לכם מגיעים תודה ויקר, לכם מגיעה תעודות הוקרה, ובעזרת השם נחלק לכם אותן בימים הקרובים על ידי הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א, בטקס הוקרה מיוחד שבו נוקיר אתכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קיש. אחריו – חבר הכנסת מולא, אחרון הדוברים. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת שיש הרבה נושאים לדבר עליהם והלילה עוד קצר, ואנחנו מן הסתם נספיק, אבל יש נושא מרכזי שלי חשוב. קודם ראיתי פה את השרה שקד, חשוב לי לעשות סדר, ואני מאוד שמח שהעבודה בוועדת החוץ והביטחון מבשילה לחוק אזרחות עם מכסות, חוק אזרחות שיש בו גם שקיפות, חוק אזרחות שעובר בשיתוף עם האופוזיציה – חלקה, בוא נגיד כך, או רוב חלקי האופוזיציה. למה רציתי שהשרה שקד תשמע את דבריי? כי אני מזכיר לכולם איך נפל חוק האזרחות בסיבוב הקודם. הוא נפל כי השרה שקד הלכה יד ביד עם מרצ ורע"מ. הינה, יש פה נציגה של סיעת מרצ; אני לא רואה פה את רע"מ. היא הלכה איתם יד ביד, הביאה לפה למליאה חוק תפור ומחורר כולו, עם כניעה לדרישות שלהם. הפלנו אותו, ובצדק, למרות ביקורת שהייתה, ביקורת קשה כלפי הליכוד. אמרו לנו, מי שלא הבין: איך אתם מפילים את חוק האזרחות? אמרנו להם, זה לא חוק האזרחות, זה פגיעה בביטחון הלאומי של מדינת ישראל. והינה, אנחנו כולם רואים את האמת: השרה שקד עלתה פה על הדוכן הזה ב-03:00, ושיקרה לכל עם ישראל. היא אומרת: זה אותו חוק. זה לא היה אותו חוק, היו סיכומים עם רע"מ וסיכומים עם מרצ לחורר את החוק הזה. והיום, מה שקורה היום – הסיכומים האלה עם מרצ פגו. אין סיכומים עם מרצ, יש חוק חדש, שמדבר על מכסות, מדבר על שקיפות. אנחנו דואגים ושומרים על ביטחון מדינת ישראל, והאופוזיציה תתמוך בחוק הזה. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> הוא רוצה שאני אפיל? לא הבנתי. תחליטו בליכוד. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא יודע אם היית פה כל הדרך. החוק הקודם, שהפלנו – חוק שהיה בתיאום איתכם ויחד עם רע"מ – היה חוק מחורר שהיה נגד ביטחון מדינת ישראל, וטוב שהפלנו אותו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ועכשיו עולה חוק עם מכסות, עם שקיפות. אנחנו לא נאפשר הפקרות בביטחון ישראל. אתם רוצים הפקרות, אתם רוצים להכניס לפה אלפי אנשים ללא בקרה רק בשביל לפגוע בזהות היהודית של מדינת ישראל. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> – – – זאת מדיניות נכונה – – – היא לא ביטחונית – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הלו, מרצ, להירגע – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שמח שהשרה שקד מתעקשת על כך שגם הדרישות ההזויות של רע"מ והדרישות ההזויות של מרצ לא נכנסו לחוק. החוק שיעבור זה חוק בתיאום עם האופוזיציה, שישמור על ביטחון ישראל. תודה רבה. << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת פטין מולא, בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מדינה בלי הלכה – הלכה המדינה. תכניסו לראש. איפה אתם, שם במרצ? הינה, הרפורמי הגיע. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> תגיד לי, מי אתה שתדבר על מרצ – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אני אדבר על מי – – – המצאתם – – – << דובר >> פטין מולא (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, תירגע, תירגע. תירגע, תירגע. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מדינת הלכה – הלכה המדינה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול – – – << דובר_המשך >> פטין מולא (הליכוד): << דובר_המשך >> אבוטבול, אתה מפריע לי. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> פטין, דבר – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אבוטבול, אני קורא אותך לסדר. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> פטין מולא (הליכוד): << דובר_המשך >> מיכל, מיכל, קצת כבוד. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מיכל. אבוטבול, תירגע. בבקשה, חבר הכנסת פטין מולא, אני אתן לך עוד חצי דקה. << דובר_המשך >> פטין מולא (הליכוד): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כבוד חבריי חברי הכנסת, הדרוזים לא נועדו להיות רק סוהרים בבתי הסוהר או אפסנאים או עובדי רס"ר. יש לנו בעדה הדרוזית אנשים משכילים ואנשים חכמים, וכולנו נאמנים למדינה שלנו לא פחות מכל יהודי אחר במדינה, אולי אפילו יותר. היום קודמו במשטרת ישראל, במחוז צפון, 15 קצינים בדרגת פקד לדרגת רב-פקד. תשעה קצינים דרוזים בדרגת פקד התמודדו לתפקיד. כמה מהם קודמו, כבוד היושב-ראש? אתם יודעים? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אפס. << דובר_המשך >> פטין מולא (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אגלה לכם: מינוס אפס, לא אפס – קצינים בדרגה. תגידו לי, לא מצאתם דרוזי אחד, קצין בדרגת פקד, שראוי לקידום? אתם לא מתביישים? מה, אנחנו רק חוטבי עצים ושואבי מים שלכם? לנו לא מגיע קידום? אנחנו לא בני אדם? אתם כל הזמן מדברים על שִׁוָויוֹן. אדוני השר, כל הזמן מדברים על שִׁוָויון. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שִׁוְויון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מקשיב, פטין, דבר אלינו. הם לא מקשיבים. << דובר_המשך >> פטין מולא (הליכוד): << דובר_המשך >> דודי, מדברים על שִׁוָויון. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שִׁוְויון. << דובר_המשך >> פטין מולא (הליכוד): << דובר_המשך >> הגשנו חוק-יסוד לעדה הדרוזית שיש בו שִׁוָויון. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שִׁוְויון. << דובר_המשך >> פטין מולא (הליכוד): << דובר_המשך >> שוויון. מה עשו בו? דחו לנו אותו. אבל אנחנו נעביר אותו. בכל מה שקשור לדרוזים אין לנו שוויון ולא פיתוח. רק אתמול בירושלים נפגעו שני שוטרים דרוזים שלנו. השוטר חלבי ברקת, שנפגע מאירוע ירי על ידי מחבלים, והשוטר ח'זים דרש, שנפגע מדקירה על ידי מחבל. אני מאחל מפה רפואה שלמה והחלמה מהירה לשוטרים היקרים.יש לנו בעדה הדרוזית מלא משפחות שהקריבו את טובי בניהם וילדיהם למען המדינה – אבוטבול, אתה מפריע. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> פטין מולא (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה מפריע, תן לי לסיים את דבריי, בבקשה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הוא מדבר באופן עקרוני. בבקשה. << דובר_המשך >> פטין מולא (הליכוד): << דובר_המשך >> אז לילדים שלנו לא מגיע קידום? הגיע הזמן שתפסיקו עם האפליה הזאת. אני מודיע לך, כבוד השר לביטחון הפנים עמר בר לב, שהעדה הדרוזית מצפה ממך – מאי גולן, אנא ממך, תני לי לסיים, יש לי עוד חצי דקה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תמשיך, תמשיך, פטין. נתתי לך כבר דקה. << דובר_המשך >> פטין מולא (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מודיע לך, שהעדה הדרוזית מצפה ממך – ומכל המפלגות – עוד השבוע להסיר את החרפה וההשפלה שגרמת לנו. אנחנו לא מדברים על מישהו פלוני או אלמוני – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> פטין מולא (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אנחנו מדברים על קצינים מהעדה הדרוזית, מתוך קבוצה גדולה, שהם קצינים מוכשרים שנמצאים בכוחות הביטחון. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת פטין מולא, אני מודה לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> פטין, כל הכבוד, אתה צודק. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אדוני השר, אתה רוצה לעלות? בבקשה. מאי, חבר הכנסת כץ, בוסו, למה בעמידה כולכם? תכבדו את השר. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בראשית דבריי אני רוצה להזים שמועה ששמעתי כשהייתי בפרסה. לא נדרש רוב מוחלט לחקיקת חוק-היסוד, נדרש רוב רגיל – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> רוב רגיל. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> – – גם על פי חוות דעת של הייעוץ המשפטי לממשלה – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> בכל הקריאות? << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> – – גם על פי חוות דעת של הייעוץ המשפטי לכנסת. לכן, אני רוצה לומר את הדברים בצורה ברורה. אני מתפלא שהרוב בסיעות האופוזיציה, רוב האופוזיציה, מתכוונים להצביע נגד הצעת החוק. יש סיעות שזה יכול בהן להתקבל באופן טבעי. למשל חבר הכנסת גפני מסיעת יהדות התורה, תמיד היה אומר: אם יביאו את עשרת הדיברות כחוק-יסוד, אני אתנגד – משום שהנציגות של המפלגות החרדיות תמיד התנגדה לחקיקת חוקה. הן, מהימים שלאחר קום המדינה, שהיה הוויכוח הגדול, ועד לימים אלה, הייתה קונסיסטנטיות בעמדתן נגד החוקה. אבל הליכוד, לאורך כל ההיסטוריה שלו תמך בחקיקת חוקה. לאחר קום המדינה, כשהיה הוויכוח הגדול, כשמפא"י בראשות דוד בן-גוריון יחד עם הסיעות הדתיות התנגדו לחקיקת החוקה, סיעת תנועת החרות בראשותו של מנחם בגין, עליו השלום, תמכה תמיכה נלהבת ונחרצת בחקיקת חוקה שתגן על זכויות האדם. אבל זה לא היה רק בימים הרחוקים ההם. גם בשנות התשעים, בתחילת שנות התשעים, לפני 30 שנה, כשהובאו לכנסת שני חוקי-יסוד – חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק – הליכוד תמך בחוקי-היסוד, אשר הם, כפי שנקבע בהחלטת הררי, התשתית של החוקה, שנקבע שתיכתב פרקים-פרקים, ועדיין לא הושלמה. גם בכנסת השש-עשרה, אדוני היושב-ראש, בשעה שמיכאל איתן עמד בראשות ועדת החוקה, נעשה מאמץ שאפתני גדול מאוד לכתיבת החוקה, לכתיבה מחודשת של כל חוקי-היסוד, שהיו קיימים עד אז ולהשלמת חוקי-היסוד הנוספים. ולצערנו, הכנסת ההיא, כפי שקורה, התפזרה מוקדם מדי, והמהלך הגדול, האמביציוזי הזה, שבאמת הוביל אותו יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט דאז מיכאל איתן, אבל בתמיכת הממשלה – נגדע. זאת הייתה חלק מתפיסת עולם יסודית לאומית ליברלית, ששמה במרכז את זכויות האזרח ואת החירויות שלו. כשקוראים את הדברים שאמר מנחם בגין באותם ימים – הרבה לפני שביקורת שיפוטית חוקתית על חוקי-יסוד הייתה דבר מובן מאליו במדינות הכי מתקדמות – אלה דברים מדהימים. אני רוצה לצטט, אדוני היושב-ראש, מדברים שנאמרו לפני 70 שנה, ב-1952, בהרצאה מאת מנחם בגין. 40 שנה לפני חקיקת חוקי-היסוד ב-1992, וכמו שאמרתי קודם, הרבה לפני שביקורת שיפוטית על חקיקה הייתה מובנית מאליה בדמוקרטיות המערביות, אמר מנחם בגין את הדברים הבאים: "עליונות המשפט תתבטא בכך, שלחבר שופטים בלתי תלויים תוענק לא רק הסמכות לקבוע, במקרה של תלונה, את חוקיותה או צדקתה של פקודה או תקנה אדמיניסטרטיבית מטעם מוסדות השלטון המבצע, אלא גם הסמכות לחרוץ משפט, במקרה של קובלנה, אם החוקים המתקבלים על ידי בית הנבחרים – – – מתאימים לחוק-היסוד או סותרים את זכויות האזרח שנקבעו בו". והוא מסיים בדברים שבכל מקרה כזה, יינתן לכל אזרח שרואה את עצמו נפגע במישרין או בעקיפין, זכות לעתור, ודבר המשפט יקום. אז מתפיסת עולם מתקדמת שבמרכזה עומדות חירויות האזרח, איך הגענו לרגרסיה הזאת, אשר תביא להצבעה נגד הזכות להליך הוגן, חזקת החפות, הזכות להימנע מהפללה עצמית, הזכות לייצוג משפטי, זכויות בהליך מעצר, זכויות בהליך חקירה, זכויות של קטינים, זכויות של נפגעי עבירה. כמעט הייתי מתפתה לומר שהסיבה היחידה שהחברים באופוזיציה, שהתנגדו להצעת החוק, מתנגדים לה, היא מהטעם שהם יודעים שיהיה רוב שיאשר אותה – מכיוון שאין למצוא שום עילה אחרת להצבעה הזאת. רק אתמול ציינו 30 שנה לפטירתו של מנחם בגין, זיכרונו לברכה, שאין שום ספק ולא יכול להיות שום ספק שחוק-היסוד הזה, שמובא לכנסת היום, הוא ברוח הדרך שהוא התווה במשך עשרות בשנים. אז עכשיו, אדוני היושב-ראש, הגענו לידי כך, שכפי שנמסר, סעיף 1 לחוק-היסוד הוא התירוץ, הוא התואנה, הוא האמתלה, להימנע מתמיכה בחוק-היסוד. אז אני רוצה לצטט אותו לחברים שטרם קראו את הסעיף: "זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל". למה אפשר להתנגד בפסקה שקראתי? לכך שאדם הוא בן-חורין? לכך שחיי אדם קדושים? אולי למגילת העצמאות? אין אפשרות ליישב. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הם חושבים שאתה שכנעת את המליאה, בקואליציה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> זה ככה, ככה זה העמדה המוסמכת. אם כך – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> עידית, האם השר סער משכנע את – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> – – אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה. וזה יהיה מהלך חשוב מאוד של הכנסת, לאחר 30 שנה, בביצור זכויות האזרח, בערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. בוודאי שבוועדת החוקה תהיה לנו עוד מלאכה רבה, אבל נעשה את הצעד הראשון והקובע עכשיו. האם – אני מניח שאני צריך לבקש הצבעה שמית. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ביקשו, ביקשו. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> אז אני מבקש בשם הממשלה הצבעה שמית. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. ובכן, אנחנו עוברים להצבעה וההצבעה תהיה הצבעה שמית. בבקשה, נא להתחיל בהצבעה. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – אינה נוכחת חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – אינה נוכחת קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – נגד יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – נגד מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח יום טוב חי כלפון – אינו נוכח עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – נגד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו משתתף בהצבעה אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – אינו נוכח אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – אינו משתתף בהצבעה יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – אינו נוכח נירה שפק – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בבקשה תקראי את שמות אלה – – – << קריאה >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח ענבר בזק – אינה נוכחת דוד ביטן – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – אינה נוכחת קרן ברק – אינה נוכחת יאיר גולן – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח יום טוב חי כלפון – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח עלי סלאלחה – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – אינו נוכח אביר קארה – בעד אלכס קושניר – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – אינה נוכחת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח רם שפע – אינו נוכח נירה שפק – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> האם יש מישהו באולם שלא הצביע ומעוניין להצביע? אין. תמה ההצבעה. תוצאות ההצבעה: נגד – 25, בעד – 34. הצעת החוק עוברת לוועדת החוקה. תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מעמד האישה. קריאה: ביקורת המדינה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מעמד האישה, ביקורת המדינה – ועדת הכנסת תכריע. חבר הכנסת סובה, בבקשה. << הצח >> הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 24) (קרן להשתתפות במימון לימודים במוסדות להשכלה גבוהה – ממדים ללימודים), התשפ"ב–2021 << הצח >> [רשומות (הצעת חוק, חוב' מ/1455).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא – הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 24) (קרן להשתתפות במימון לימודים במוסדות להשכלה גבוהה – ממדים ללימודים), התשפ"ב–2021, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק סגן שר הביטחון. << דובר >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר >> יושב-ראש הישיבה, מכובדיי חברי הכנסת, חברות הכנסת, יום טוב, בוקר טוב, לילה טוב. אני מתכבד להביא לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה תיקון להצעת חוק קליטת חיילים משוחררים שיאפשר לעגן את פרויקט ממדים ללימודים, החשוב כל כך לחברה הישראלית, ועל כך ארחיב מייד. הצעת החוק היא בשורה לחיילים משוחררים, והיא רכיב נוסף במסגרת המדיניות שהשר מוביל ביחד איתי, עם הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון, להוקרת המשרתים כולם ובפרט המשרתים הקרביים והאוכלוסיות המיוחדות שיש לנו בצה"ל, כמו עולים, חיילים בודדים, חיילים ממגזרים שונים שאינם חייבים בשירות ועוד. בהצעת החוק שבפנינו מוצע לעגן את תוכנית ממדים ללימודים בחקיקה ולתקצב אותה בתקציב הקרן במסגרת תקציב המדינה. מדובר בתוכנית מבורכת, שאותה קידמו הרמטכ"ל הקודם רב-אלוף גדי איזנקוט, ביחד עם שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן, מתוך הבנה, כבר אז, של חשיבות המערך הלוחם, שהיה וימשיך להיות חוד החנית של צה"ל, מתוך הכרה שמי שביצע שירות משמעותי, חרף קשיים רבים, עלינו לסייע לו ולתת לו את הצעד הראשון באזרחות. במסגרת התוכנית ניתן מימון של עד שני-שלישים משכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה למי שהשלימו שירות בהתאם לקריטריונים. היום אנחנו מבקשים לעגן את ההצעה הזו בחוק. מדובר במהלך אחד מתוך שורה של מהלכים שאנחנו עושים כדי לחזק את מערכי החובה, הקבע והמילואים, תוך דגש על מערך חיילי החובה. בשנה האחרונה שינינו את שיטת המיון, כך שנוכל להתאים טוב יותר את השיבוץ בצה"ל. העלינו את דמי הקיום ב-50%, ואנחנו נמצאים בעיצומן של תוכניות לשיפור התחבורה, המזון ושירותי הרפואה. כדי שיהיה לנו צבא חזק, אנחנו צריכים את כולם – את החיילת הבודדה, את הלוחמת בנ"מ, את העולה מאוקראינה ואת הצבר מתל אביב. כדי שזה יקרה, אנחנו יוצרים מעטפת ראויה והוגנת עבור מי שמשרת. לצערי – גם זה צריך להיאמר כאן – רק כמחצית מבני מחזור מתגייסים היום לצה"ל ומיעוט קטן ממשיך לשירות מילואים. המצב הזה מצריך מתווה שירות חדש, שיתגמל עוד יותר את אלו שמבצעים שירות משמעותי ויצרף חדשים למעגלי השירות בצה"ל או בארגוני חברה, ביטחון וחסד אחרים. עיגון מלגת ממדים ללימודים בחקיקה הוא עוד צעד בכיוון הזה, שנותן העדפה ברורה ללוחמים שבחזית. אין ראויים מהם. אני מבקש כי מליאת הכנסת תאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ותעביר אותה להמשך דיון והכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לסגן שר הביטחון. להצעת חוק זו הוגשו בקשות דיבור. חבר הכנסת יואב גלנט, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני נשאל כל פעם כשאני מגיע לדרום, מה אנחנו יכולים לעשות אל מול הבעיה שהולכת וצומחת לנו מול העיניים, אל מול ההשתלטות על אדמות המדינה, אל מול הפשיעה הקיצונית. אני אומר, רבותיי, הדבר הראשון הוא להשליט חוק וסדר. אם לא יהיה חוק וסדר, לא יהיה דבר. איך משליטים חוק וסדר? קודם כול, אנחנו צריכים שינויים מהותיים בחקיקה, גם אם זה לתקופת זמן מוגבלת. אנחנו לא יכולים לאפשר תהליך שבו אדם יורה בבית החולים סורוקה ובקצה של העניין הזה משוחרר אחרי יום, שבוע, חודש. חייבת להיות ענישת מינימום. כשאני אומר ענישת מינימום, אני מתכוון לזה שמי שמחזיק בנשק לא חוקי – שלוש שנות מאסר. מי שיורה בנשק לא חוקי – חמש שנות מאסר. מי שיורה ופוגע באדם, או סוחר בנשק – שבע שנות מאסר. אלה צריכים להיות עונשי המינימום. דבר שני, להקל בכל מה שקשור לחיסיון על העדים ועל הראיות. כלומר, לא יכול להיות מצב שבו המשטרה לא יכולה להביא את מה שיש לה מפני שזה יגיע לידי העבריין דרך הסנגור שלו. התוצאה: המקור הזה ייעלם. חייבים להפעיל פה את אותם כללים שאנחנו מפעילים כנגד לחימה בטרור. מה המשמעות? השופט רואה, דן בזה במעמד צד אחד ומחליט. אחרת אתה מאבד את המקורות. אנחנו חייבים להכניס לתוך ספר החוקים הוראות רלוונטיות שקשורות לסוגי פשיעה שאינם מופיעים: פשיעה חקלאית, פשיעה של גביית דמי חסות, פרוטקשן וכן הלאה. כל הדברים האלה בסעיף החקיקה. הדבר השני שמחויב המציאות לעשות אותו, ומהר, הוא להגדיל את כוחות משמר הגבול, או לחלופין את כוחות המשטרה, כאלה שידעו להיות ת"פ, תחת הפיקוד, גם של צה"ל וגם של משטרת ישראל. אני רואה סדר גודל של לפחות כמה אלפי חיילים בכל מרחב מרכזי של המשטרה. בצפון חטיבה אחת, במרכז חטיבה אחת ובדרום חטיבה אחת – סך הכול עשרות אלפי אנשים שמסוגלים לתת מענה למצבים שהם מצבי חירום. גם בשגרה, אבל גם בשעה של חירום. כלומר, אם אנחנו נמצאים תחת התקפת טילים, לחימה בצפון או בדרום, במקביל לעניין הזה, אנחנו חייבים להיות במצב שאנחנו מאבטחים את הצירים, שומרים על הערים ומגיעים למצב שאין פה הפרת חוק וסדר בוטה ומלאה. הדבר האחרון, שהוא מרכזי לא פחות, הוא מודיעין. את כלי המודיעין שראינו מופעלים רק לאחרונה בדמות כל מיני תוכנות זדוניות, את כל הדבר הזה צריך להפנות לכיוון הנכון, לא לכיוון הלא-נכון, ואמצעים נוספים, בשיתוף פעולה בין כל הגורמים. אלה הדברים המרכזיים. לאחר מכן בא שלב ההפעלה, ואני אדבר עליו בקרוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יואב גלנט. חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת; חבר הכנסת אמיר אוחנה – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח; חבר הכנסת משה ארבל – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת חיים ביטון – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – מוותר; חבר הכנסת יואב בן צור – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת אוריאל בוסו – אינו נוכח; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר כנסת אורי מקלב – אינו נוכח; חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת לימור מגן תלם – אינה נוכחת; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח. חבר כנסת יואב קיש, בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת היא שראיתי קודם נציגים של כחול לבן שהלכו פה, איפה הם? יפה. חבר הכנסת גינזבורג, אני קודם כול רוצה להגיד ככה לגבי החוק: אני כבר בכנסת העשרים רציתי להעביר חוק ממדים ללימודים, פרטי שלי. אני רץ איתו, ואני מודה שלא הייתי ערני ללוחות הזמנים, אז לא הבאתי אותו. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> למה לא הצמדת? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא עוסק בהצמדות. אני לא מאלה שרצים להצמדות, לא עסקתי. הבאתי אותו בעשרים, בעשרים-ושלוש, ואז אני פתאום אני רואה שאפילו לא הגשתי אותו. אז מיהרתי ולא הצמדתי, אבל אני תומך, כמובן, בהצעה. מאוד חשוב היה לי כל האירוע של לחזק את הלוחמים שלנו – זה חוק מצוין. יותר מזה, אני אומר שבדיוני קואליציה-אופוזיציה כל הזמן חיכיתי לראות מתי תביאו אותו. לצערי, לא הייתה מוטיבציה גדולה להביא, וזה עדיין לא הזכיר לי שאני צריך להריץ את החוק שלי. בעניין הזה, כמובן – – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> הייתי עסוק בדברים נורא חשובים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק, אני הייתי עסוק בדברים אחרים. והחוק הזה חשוב, כי הוא לוקח דבר אחד מרכזי ועושה – מי שנותן יותר צריך לקבל יותר. זה מסר שחשוב מאוד שיצא מהבית הזה; מסר שיחזק את העמידה הנחושה של לוחמי צה"ל, שייתן להם הרגשה שאנחנו אכן רואים את ההקרבה ואת הרצון שלהם לתת מעצמם. אני חושב שזה הדבר הכי נעלה שיכול להיות, ואני מברך את משרד הביטחון, את שר הביטחון, את הכנסת הזו, שראתה לנכון סוף-סוף להביא את החוק הזה להצבעה. אנחנו מאוד בעד. אני ברמה האישית כבר מהכנסת העשרים פועל ורוצה לקדם את החוק הזה. יותר מזה אני אגיד – אני אומר שאנחנו מתקרבים גם ליום המילואים, זה אומנם לחיילים שמשתחררים, אבל גם ליום המילואים, וגם שם צריך לזהות את הפלח המאוד-מצומצם של הלוחמים, של אלה שעושים הרבה ימי מילואים, אלה שבאמת הם חוד החנית בשמירת כוחו של צה"ל ועליונותו על צבאות אויב. חובה עלינו לחזק אותם. חובה עלינו לתמוך בהם ולתת להם את ההרגשה, גם ברמה המעשית וגם ברמה האיכותית, שאנחנו רואים את הצורך לתגמל אותם על פועלם. אני חוזר על משפט הסיום בעניין הזה: מי שנותן יותר צריך לקבל יותר. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יואב קיש. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת משה אבוטבול – אינו נוכח; חבר הכנסת דסטה גדי יברקן – אינו נוכח; חבר הכנסת יריב לוין – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח; חברת הכנסת מירי מרים רגב – אינה נוכחת; חבר הכנסת אופיר כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת איתמר בן גביר – אינו נוכח. חבר הכנסת דוד אמסלם, אתה רוצה לדבר? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תן לחשוב. תעשה הפסקה. קודם עשיתם הפסקה. התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז אני רואה את זה כמוותר. אין דבר כזה. שתי שניות, מוותר. חברת הכנסת רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בפעם הבאה אל תגיד לי שאני גולש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני רושם. כל דבר אני רושם. יש לי דף לחבר הכנסת דודי אמסלם. יש דף מיוחד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שלוש דקות לזכותי בפעם הבאה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רשמתי, רשמתי. חבר הכנסת שמחה רוטמן – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת. חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. רצית להתחלף, הינה הגיע תורך. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כשאתם מביאים חוק ממדים ללימודים – – – << קריאה >> יואב גלנט (הליכוד): << קריאה >> אמצע הלילה, תן איזה פסוק. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לנו עוד את כל הלילה, גלנט, לא הולכים לשום מקום. << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> השעון לא עובד. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז מה אם הוא לא עובד? פנינה, מה כואב לך שאני אדבר עוד דקה? << קריאה >> יואב גלנט (הליכוד): << קריאה >> היא צריכה להביא אוקראינים. האתיופים כבר הגיעו כולם, עכשיו מביאים את האוקראינים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כשאתם מביאים חוק ממדים ללימודים, צריך לדעת שבלימודים חיילי צה"ל מופלים לרעה. אנחנו הבאנו לכאן – האופוזיציה הביאה לכאן חוק שיתעדף חיילי צה"ל, ובטח לוחמים, שמתועדפים על חיילים אחרים בקבלה ללימודים. מה שקורה היום, יש אוכלוסיות – החוק מתעדף כל מיני פלחים באוכלוסייה; מגיע לאוניברסיטה צעיר מוסלמי בן 18 שלא שירת בצה"ל, והוא מקבל עדיפות על לוחם בצה"ל שלא שייך לאוכלוסיית מיעוטים כזו. כשאתם אומרים "ממדים ללימודים", אל תשכחו שהצבעתם נגד החוק שבא לסייע לחיילי צה"ל, שבא לתעדף אותם. אנחנו הגשנו את החוק הזה שוב פעם, והתמקדנו הפעם רק בתיעדוף לאוניברסיטאות, הורדנו את העניין של שירות המדינה, כדי שזה יהיה נושא חד, נקודתי, ואולי כולי האי, ואולי תבואו להצביע באמת בעד חיילי צה"ל. אגב, בחוק, כאן בסדר-היום מופיע שהקרן תממן 0.66%, שזה לעג לרש – אני מניח שאתם מתכוונים כאן ל-66% ולא 0.66%, ואני מציע לתקן ולהבהיר את הדבר הזה. דבר נוסף שאני רוצה לומר, כשבאים ומדברים על ממדים ללימודים, כשבאים ומדברים על לימודים של לובשי מדים, אני לא יכול להתעלם ממה שקורה עם הסיפור של העברת חיל המודיעין לבאר שבע. המדינה באה לנשיא האוניברסיטה דניאל חיימוביץ' ולסגל שם, והגיעו איתם להסכמות שחיל המודיעין ילמד בקמפוס בבן-גוריון. השקיעו עשרות מיליונים לתכנון, האוניברסיטה התחילה לבנות קמפוס חדש בעלות של מאות מיליונים, ומה קורה עכשיו? צה"ל פתאום חזר בו מההסכמה הזו והולך לכיוון שחיל המודיעין ילמד בתל אביב. למה? אמרו לי שהרקטור של אוניברסיטת תל אביב מקושר שם בחיל המודיעין, הוא מלווה את המסלולים האלה, ולכן הוא הצליח למשוך את חיל המודיעין של צה"ל – במקום לבוא ולחזק את הפריפריה, ללכת ולהמשיך ללמוד בתל אביב, להפקיר את הפריפריה ולהפקיר את הקמפוס החדש הזה. חברים, יעל רון בן משה, יש לכם הרבה עבודה. זה לא מספיק להביא רק כותרת, צריך לטפל גם בכל הפרטים, ואנחנו כאן, תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שלמה קרעי. דרך אגב, זה רעיון טוב להצעה לסדר-היום, בקשה לדיון מהיר, אז אדוני מוזמן בהחלט לעשות את זה. קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת; חבר הכנסת פטין מולא – אינו נוכח. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה קואליציה, אתה לא צריך להציע לי דיון מהיר. תקיים את זה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת קרעי, העלית סוגיה שהיא סוגיה חשובה ומעניינת, אז יש לך כלים פרלמנטריים שבהם אתה יכול לעשות את זה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> השתמשתי בהם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בסדר, שמעתי, בסדר גמור. יש לנו כלים שאנחנו יכולים להשתמש וחייבים להשתמש בהם. אז אני הצעתי את אחד הכלים שתוכל לנצל. חבר הכנסת יעקב ליצמן – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת דוד ביטן – אינו נוכח; חברת הכנסת יעל רון בן משה – מוותרת; חבר הכנסת אופיר אקוניס – אינו נוכח; חבר הכנסת עמיחי שיקלי – אינו נוכח; חברת הכנסת גילה גמליאל – אינה נוכחת; חברת הכנסת מאי גולן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף טייב – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח. בכך תמה רשימת הדוברים. האם הממשלה, גברתי השרה, את רוצה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא מתנגדים. תצביע. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רגע, שנייה, שלמה, אתה עוד לא מנהל את הישיבה. גברתי שרת הקליטה, את רוצה לסכם או שזה בסדר? << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> זה בסדר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אם כך, אנחנו נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה אלקטרונית, אז נא לשבת ולהצביע על חוק קליטת חיילים משוחררים. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 24) (קרן להשתתפות במימון לימודים במוסדות להשכלה גבוהה – ממדים ללימודים), התשפ"ב–2021, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אם כן, בעד – שבעה, נגד – אחד, הצעת החוק התקבלה. סגן השר ביקש להעביר את הצעת החוק להמשך דיון לוועדת חוץ וביטחון. הלשכה המשפטית מציעה להעביר את זה לוועדת העבודה והרווחה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יש הסכמה, ההצעה תעבור להמשך דיון בוועדת החוץ והביטחון. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (מס' 14) (הוראות מיוחדות לעניין רופא שהורשע בעבירת מין), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/892).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אם כן, נעבור עכשיו להצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (מס' 14) (הוראות מיוחדות לעניין רופא שהורשע בעבירת מין), התשפ"ב–2022, לקריאה ראשונה, של חברת הכנסת מיכל רוזין. בבקשה, חברת הכנסת מיכל רוזין תציג את החוק. חברת הכנסת רוזין, יש לך עשר דקות, בבקשה. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> לילה טוב, חברות וחברי הכנסת, סגן יושב-ראש הכנסת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה. חבר הכנסת קרעי, אני שומע אותך יותר ממה שאני שומע את חברת הכנסת רוזין. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אין מצב. יש פה איזו בעיה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> האמת, כמו שאני רואה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> או שיש לי שמיעה טובה או שאתה מפריע, אז תבחר אחד משניים. אוקיי, אז בבקשה, אם אתם רוצים לדבר, יש גם אפשרות לשתות קפה, בסדר? תודה. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> טוב. אז לילה טוב לכולם. אני חייבת להגיד מילה טובה על החוק שעבר עכשיו, ממדים ללימודים. בתור אימא לשני לוחמים, שבחרו ללכת ללחימה ולא למודיעין או דברים אחרים – כשהם יוצאים מהצבא לא מחכה להם משכורת של 15,000 שקל ויותר אלא באמת הם יוצאים ללא שום כישורים לחיים האזרחים. והם משקיעים שלוש שנים של שירות קשה ביותר, פיזי ונפשי, ולכן אני חושבת שיש פה מן הצדק לפצות, לשפות את אותם חיילים וחיילות קרביים, שנותנים שלוש שנים, כשבזמן הזה אחרים הולכים ללמוד באוניברסיטה או אחרים רוכשים מקצוע וניסיון שמקנים להם הרבה באזרחות ברגע שהם משתחררים. ולכן אני חושבת שלוחמי החוד שזכאים לממדים ללימודים, זכאים ללימודים באוניברסיטה – זו אחת מהתוכניות היפות ביותר שהתחילו עם הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, ואני חושבת שבהחלט מגיע לו שאפו על זה וזה דבר מבורך. אני מבקשת את תמיכתכם בהצעת החוק שאני מעלה עכשיו. הצעת החוק – לפעמים כשאני מחוקקת חוקים הם מסובכים ומורכבים ולפעמים חוקים הם כל כך ברורים מאליהם שלא ברור איך הם לא קרו עד היום. הצעת החוק שלי אומרת את הדבר הכל-כך פשוט: רופא שהורשע בעבירת מין, הורשע בבית משפט אחרי שהוא פגע במטופלת, במטופל, במישהי שהייתה תחת מרותו והורשע על ידי בית המשפט, לא יוכל לחזור לטפל עד אשר כמובן הדבר ייבדק. היום בעצם הרישיון שלו לא מותלה. צריכים להגיש תלונה במשרד הבריאות, משרד הבריאות צריך לכנס ועדה, צריך לעשות תהליך שלם, ובזמן הזה הוא יכול לטפל. תתפלאו, יש כאלה שאפילו ממשיכים לטפל בעודם בין כותלי הכלא. ולכן ההצעה שלי משנה את ברירת המחדל: קודם כול, מרגע ההרשעה הרישיון מותלה ואז יכול הרופא לבקש לכנס את הוועדה על מנת להלין על הדבר ולבקש שיוחזר לו רישיונו, או ששר הבריאות פועל עם הוועדה על מנת לבדוק את הדברים: האם צריך להתלות את הרישיון? האם צריך לא להתלות? האם לבטל בכלל את הרישיון? הדבר הזה הוא חשוב. יש היום, אם לא שמעתם, דבר שנקרא MedToo, כמו MeToo אבל של רופאים. יש כמה וכמה רופאים שהורשעו, כמה וכמה רופאים שעדיין בתהליך עם כתב אישום, וגם פסיכולוג, דרך אגב, למי שזוכר, יובל כרמי. ולכן העניין הזה הוא מהותי כי היום מטופלות ומטופלים הולכים לרופאים וחוששים מאוד מפגיעה, חוששים להתלונן, חוששים לדבר. לצערי הרב, זו באמת הפכה להיות לתופעה נרחבת כמו כל המגפה של אלימות מינית. אז אנחנו נעצור אותה לפחות בשלב הראשון אחרי הרשעה. לאחר מכן, אני מקווה שמשרד הבריאות ייצר מצב שבו אפשר יהיה להתלונן, יהיו ועדות אמיתיות שיקבלו תלונות, יטפלו בתלונות כראוי וכפי שצריך. אז אני אודה לכם מאוד בשעת לילה מאוחרת זו אם נצביע בעד הצעת החוק בקריאה ראשונה ונתקדם לעבר קריאה שנייה ושלישית. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מיכל רוזין. יש לנו בקשות. נרשמו דוברים לחוק הזה. נעבור על הדוברים. חבר הכנסת אמיר אוחנה – אינו נוכח; חבר הכנסת משה אבוטבול – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב גלנט – אינו נוכח; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח. חבר הכנסת שלמה קרעי. חבר הכנסת קרעי, אתה רוצה לדבר? אוקיי. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> חמש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> למה? שלוש דקות. זו קריאה ראשונה. זו פקודת הרופאים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ראשונה? חשבתי שנייה ושלישית. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> עוד לא. עוד לא הגענו לשם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרת "רשות דיבור". << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, כן. אמרתי דוברים. נרשמו דוברים. בבקשה, שלוש דקות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בימים האחרונים הוציא בג"ץ צו שמורה לצה"ל להסביר מדוע לא יכניסו חמץ לתוך הבסיסים, לתוך בסיסי צה"ל, בחג הפסח. נכון שאנחנו ערב פורים, אבל שואלים ודורשים בהלכות הפסח 30 יום קודם הפסח. ובג"ץ מגיע ובעצם רומז כאן למדינה, רומז לשר הביטחון ואומר לו: מה שאתה עושה, שאתה לא מכניס חמץ לבסיסי צה"ל, זה בעצם לא טוב. מי שמכם, שופטי בג"ץ, לבוא ולהחריב כאן את היהדות? מי שמכם, שופטי בג"ץ, לבוא ולעקור כאן כל חלקה טובה? מה יש לכם? מה אתם רואים? רוח נושבת מהקואליציה, השלטון כאן במדינת ישראל השתנה – רפורמת הכשרות, רפורמת הגיור. מזל שיש את מנסור עבאס שהתנגד לכם לגיור, אחרת גם את כל חומות ההגנה של עם ישראל הייתם פורצים. כתוב שאין חוששים בפסח שמא גררה חולדה מבית לבית וממקום למקום. לא חוששים שאם בדקת חמץ בחדר אחד ועברת לחדר השני אולי חולדה בינתיים לקחה חמץ ועברה איתו לחדר שבדקת. למה? דאם כן – מחצר לחצר ומעיר לעיר ואין לדבר סוף, אי-אפשר לחשוש חששות כאלה. אבל לצערי, כנראה בהחלט צריך לחשוש שמא גררה חיות ממחלקה למחלקה ומבסיס לבסיס. היא רוצה לגרום כאן, להפוך אותנו למדינת כל אזרחיה. בג"ץ, כל דבר שריח יהדות נודף ממנו, הוא מנסה לעקור ולקעקע אותו. והדבר הזה צריך לזעזע כאן את אמות הסיפים. ולשמחתי אני רואה כאן כמעט בקונסנזוס – חוץ מכמה בודדים שלא רוצים להיתפס כאילו יש כאן איזושהי כפייה דתית, לא מבינים שזה מקום המדינה, שזה בקונסנזוס. דוד בן-גוריון הבין את זה, כולם הבינו שחייל דתי בתוך בסיס שיש בתוכו חמץ, זה דבר בעייתי. זה "לא יֵראה לך חמץ – – – בכל גבֻלך". זה יכול גם להגיע למטבחים. רק עכשיו השופטים הנאורים שלנו שהחליטו שהם נבחרי-העל והם יכולים לשנות כאן סדרי בראשית, הם רוצים לקעקע את הכול. אז אנחנו לא ניתן להם. ואם יש אין צורך, נעשה את זה כאן גם בחקיקה ראשית. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שלמה קרעי. חבר הכנסת דוד אמסלם – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת חיים ביטון – אינו נוכח; חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת; חבר הכנסת אוריאל בוסו – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת דסטה גדי יברקן – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה ארבל – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת; חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח. בכך אנחנו סיימנו עם הדוברים ואנחנו נוכל – מישהו רוצה לסכם? לא, נכון? אין. אנחנו נעבור להצבעה. חברים, אנחנו נעבור להצבעה, אז בבקשה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (מס' 14) (הוראות מיוחדות לעניין רופא שהורשע בעבירת מין), התשפ"ב–2022, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אם כן, בעד – חמישה, אין מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה וחוזרת לדיון בוועדת הבריאות. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 229) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התשפ"ב–2022 << הצח >> [מס' מ/1490; דברי הכנסת, חוב' י"ד, ישיבה 94; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, אנחנו נעבור עכשיו להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 229) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התשפ"ב–2022, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. תציג את הצעת החוק יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. בבקשה, חברת הכנסת רייטן מרום. << דובר >> אפרת רייטן מרום (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> לילה טוב, תודה רבה. יושב-ראש הישיבה הנכבד, חברי כנסת נכבדים, אני מתכבדת להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 229) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התשפ"ב–2022. הצעה זו היא הצעת חוק ממשלתית, ובה מוצע להאריך הוראת שעה קודמת שהסתיימה ב-31 בדצמבר 2021 עד לסוף שנת 2022. הצעת החוק חלה גם לגבי זכאים לקצבאות נכות, אזרח ותיק, שאירים, הבטחת הכנסה ותשלום מזונות והזכאים גם לתשלום דמי אבטלה. מוצע לקבוע כי לעניין תשלום הקצבאות האמורות יראו את דמי האבטלה כהכנסה מעבודה ומשלח יד. ככלל, ההכנסות מעבודה ומשלח יד אינן מובאות בחשבון במלואן לעניין הזכאות לגמלאות האמורות, כך שבהתאם לתיקון המוצע רק חלק מדמי האבטלה ינוכו מהקצבה. הוראה זו תאפשר לחלק מהזכאים לקבל את דמי האבטלה וגם את הקצבה בו זמנית, כפי שבזמן עבודתם הם היו זכאים לקבל גם הכנסת עבודה וגם את הקצבה, ולכן היא מכונה כפל קצבאות. אציין שלגבי קצבת האזרח הוותיק קיימת בחוק הוראה שלפיה לא ניתן לקבל בעד אותה תקופה גם קצבת אזרח ותיק וגם דמי אבטלה, אלא את הגמלה הגבוהה מביניהן. מוצע לקבוע שהוראה זו לא תחול בשנת 2022. יחד עם זאת, דמי האבטלה כן יובאו בחשבון לעניין הזכאות לקצבת אזרח ותיק, ויראו אותם כהכנסת עבודה. לגבי זכאים לקצבת נכות הזכאים לדמי אבטלה, אציין שדמי האבטלה אינם מובאים בחשבון כיום לצורך הקצבה הבסיסית, אך מנוכים במלואם מתוספת התלויים. לפי הוראת השעה, דמי האבטלה יחושבו כהכנסת עבודה ולכן לא יובאו בחשבון כלל לעניין תוספת התלויים, אך כן ינוכו מהקצבה הבסיסית. כדי לא לפגוע בחלק מהזכאים שעשויים היו להיפגע מכך שדמי האבטלה ינוכו מהקצבה הבסיסית, נקבעה ההוראה שהזכאות של המבוטח לגמלה לא תופחת בכל מקרה בשל הוראת השעה. נאמר עוד מילה – זו אומנם הוראת שעה, אולם במסגרת הדיונים ובשיג ושיח שהיה לנו עם האוצר עמדנו על כך שבדיוני התקציב הבאים ההוראה הזאת תהפוך להיות הוראת קבע, ואנחנו נעמוד על כך בהמשך הדיונים מול האוצר. להצעת החוק הזאת הוגשו הסתייגויות, ואני אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אפרת רייטן מרום, יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה. רבותיי, להצעת חוק זו הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. להלן שמות חברי הכנסת המסתייגים לפי קבוצות: קבוצת סיעת הליכוד – חברי הכנסת בנימין נתניהו, יולי יואל אדלשטיין, ישראל כץ, מירי מרים רגב, יריב לוין, יואב גלנט, ניר ברקת, גילה גמליאל, אבי דיכטר, גלית דיסטל אטבריאן, חיים כץ, אלי כהן, צחי הנגבי, אופיר אקוניס, יובל שטייניץ, דוד אמסלם, דסטה גדי יברקן, אמיר אוחנה, אופיר כץ, חוה אתי עטייה, יואב קיש, דוד ביטן, קרן ברק, שלמה קרעי, מכלוף מיקי זוהר, אורלי לוי אבקסיס, קטי קטרין שטרית, פטין מולא ומאי גולן; קבוצת סיעת ש"ס – חברי הכנסת יעקב מרגי, יואב בן צור, מיכאל מלכיאלי, חיים ביטון, משה ארבל, ינון אזולאי, משה אבוטבול, אוריאל בוסו ויוסף טייב; קבוצת סיעת יהדות התורה – חברי הכנסת משה גפני, יעקב ליצמן, אורי מקלב, מאיר פרוש, יעקב אשר, ישראל אייכלר ויצחק פינדרוס; קבוצת סיעת הציונות הדתית – חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', מיכל וולדיגר, איתמר בן גביר, שמחה רוטמן, אורית מלכה סטרוק, אבי מעוז ואופיר סופר. הסתייגות ראשונה – קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית. אתם רוצים לנמק את ההסתייגות או שאתם מסירים את ההסתייגויות ונעבור להצבעה? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה לנמק. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה רוצה לנמק? בבקשה, חבר הכנסת יואב קיש. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> למה אתה יוצא מנקודת הנחה שאנחנו רוצים להסיר? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שאלתי, שום נקודת הנחה. יש פה שאלה לגיטימית. בשעה 02:30 אפשר לשאול כל שאלה. יש לך חמש דקות, אדוני. להסתייגות הראשונה יש לך חמש דקות. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול, אני חושב, היושב-ראש, שזאת פעם ראשונה שאתה מנהל כשאני מדבר. אולי בחוק ממדים ללימודים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, כבר דיברת, דיברת פעם. זו לא הפעם הראשונה, דיברת לפני. אני חושב שכבר היית בזכות דיבור בפעמים הראשונות שהייתי יושב-ראש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא רצה להחמיא לך. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> רציתי להגיד לך שיהיה לך בהצלחה, ואני מאחל לך קדנציה קצרה; ממצה מאוד, אבל שתהיה קצרה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת קיש, והיא תהיה ארוכה, אני בטוח. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ארוכה זה יחסי. אני רוצה לדבר על שני נושאים. האחד בקצרה: עלה לפה שר המשפטים גדעון סער וטען שיש פה חוק-יסוד שלא צריך 61. כך לתפיסתו נאמר גם על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה ואולי גם ייעוץ הכנסת. אני עוד לא יודע אם זה מדויק או לא מדויק. לי נראה אבסורד שבחוק כתוב שיזדקקו לעגן – הוא מעוגן, וצריך לשנות אותו ב-61, והוא לא עבר ב-61. אנחנו כמובן נבחן את זה משפטית. אני לא חושב שמן הראוי שחוק שלא עובר ברוב שהוא רוצה לשריין לעצמו, לא יגדיר שהוא משוריין ברוב הזה. אז מחר אני אביא חוק בתמיכה של 40 ח"כים או 60 ח"כים ואני אגיד שרק 120 יכולים לשנות. זה לא היה מעולם בכנסת, אני זוכר שהייתה דרישה לכזה חוק בחוק עבר בנושא – נדמה לי שזה היה גם בדירה שלישית. אני זוכר בכנסת העשרים דיון מסודר על כך שאם אתה רוצה לעגן חוק שיהיה לו רוב מסוים, אתה חייב – הינה, נזכרתי מה היה החוק: החוק היה בממשלת החילופים, שרצו להגדיר. הרי גנץ פחד שיהיה לו איזה פירוק ו-65 יעבירו ולא 72, ואז אמרו שהמספר שמעביר את החוק זה המספר שידרוש עיגון. תבדקו את זה. אני אומר לך בצורה הכי ברורה, לא יכול להיות שהולכים לעגן רוב מיוחד בחקיקה כשאפילו את הרוב הזה לא הבאת להצבעה. לכן אנחנו כמובן נאתגר את זה משפטית. מצטער, אפרת, שנאלצת בשעה כזאת, פשוט לא יכולתי לדבר אחרי השר. אני מבקש לבחון את הנושא הזה ואולי אפילו לתת את ההתייחסות שלכם. אני רואה את נדנוד הראש, אז אני אשמח, במיוחד לאור הדרישה שהייתה – אני לא יודע אם אתה זוכר אותה – בחוק של גנץ בנושא הזה. אז זה אחד. הנושא השני הוא הנושא שבו עסקינן. יש לי – 02:38, ועוד הרבה הסתייגויות בעתיד, אבל אני מקווה להסתפק בזאת. אמרת פה מעל הדוכן שזה ייכנס בתקציב הבא. היה לנו ויכוח עקרוני, אם נכון לעשות את זה לא הוראת שעה אלא חוק קבוע ולכן ההסתייגויות האלה נכנסו. מלכתחילה אנחנו לא התנגדנו לחוק הזה, הוא חוק טוב. יותר מזה, ניסינו לעמוד על כך שהחוק ייכנס כחוק קבוע ולא כהוראת שעה. לאור הסיכומים שלך עם אגף תקציבים, אני מאוד מקווה שהם יעמדו בזה. אני הייתי מעדיף שזה יהיה חוק קבוע, ולכן אני אבקש מהמליאה לקבל את ההסתייגות שמגדירה את זה כחוק קבוע ולא רק כהוראת שעה. בכל מקרה, גם אם ההסתייגות לא תתקבל, אפרת, אני מבקש ממך לוודא ולהקפיד, בסמכותך שאכן הדבר הזה יקרה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יואב קיש. חבר הכנסת שלמה קרעי, גם אתה רוצה לנמק? בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ההסתייגויות הן לסעיף 1 או לכמה סעיפים? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כרגע יש לך הסתייגות לסעיף 1. זה לפני סעיף 1. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כמה הסתייגויות יש לפני סעיף 1? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יש הסתייגות אחת ואחר כך יש עוד הסתייגויות – 2, 3, 5, 6, ובתקווה שלא תשתמש בכולן. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי, אז אני יכול לתת חצי שעה, כי אני לבד פה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אבל עדיין יש פה דברים שמחייבים כל פעם להכריז על ההסתייגות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא מחייבים, יש לך סמכות לאחד. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אדוני, חמש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה, היום היינו בדיון שהראה עד כמה הניתוק בין הממשלה, שאין לה מושג איך לייצג את הפריפריה, את החלשים, את העובדים שמועסקים במקצועות בשכר מאוד נמוך, לבין חלק מחברי הכנסת, גם בקואליציה, שכן אכפת להם וכן באים ונאבקים, כשלא ברור למה צריך להיות מאבק, למה אין כאן איזושהי הרמוניה בין אלה שדואגים לציבור, שנבחרו על ידי הציבור, לבין אלה ששכחו כנראה שהציבור בחר בהם ורוצה שהם יטפלו בו וידאגו לאינטרסים שלו. הם שכחו את זה, אולי כי הם לא נמצאים אף פעם כאן בכנסת, כי הם לא שומעים אף פעם מה קורה, הם לא שומעים אף פעם את הביקורת. את קשובה, את יושבת ושומעת, גם אם את לא מסכימה רוב הזמן. אבל הדברים נכנסים, זה מטפטף, "אבנים שחקו מים". אבל אותם זה לא שוחק, כי הם לא נמצאים כאן. דיברנו היום אצלך בוועדה על שני נושאים מתוך אותה עסקת חבילה. דיברנו על שכר המינימום שהם מעלים באיזושהי עסקה. נכנסו לחדר ההסתדרות והתעשיינים ומשרד האוצר וסגרו איזו קומבינה ואמרו – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> ומעסיקים. יש ארבעה גורמים. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << קריאה >> כן, הוא אמר התעשיינים. אתה רואה, אני מקשיבה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מעולה. נכנסו לחדר וסגרו איזושהי עסקה על שכר המינימום, שיעלה בחצי שקל ועוד חצי שקל לשעה וכו' וכו', והבנו היום בעבודה שזה בעצם ישראבלוף, כי שכר המינימום צמוד על פי חוק לשכר הממוצע במשק. אם לא היינו מקפיאים את השכר הממוצע במשק, למעשה שכר המינימום היה כנראה עולה בשנה האחרונה וגם בשנה שלפניה, כי השכר הממוצע עלה מאוד. אבל בגלל השונות שהייתה, בגלל חוסר הטבעיות שהיה בנתוני השכר הממוצע בגלל הקורונה, הוחלט להקפיא. לא הוחלט להעלות בשיעור מסוים אלא להקפיא לגמרי, וזה חבל. אבל מה שיקרה בשנה הבאה או לכל היותר בעוד שנתיים – השכר הממוצע במשק ימשיך לעלות, יש צמיחה ואנחנו במצב טוב בנושא הצמיחה במשק, השארנו לכם כלכלה פורחת והדבר הזה נותן את אותותיו. ומה שקורה זה שבמקום ששכר המינימום יעלה לפי המנגנון שקבוע בחוק, שזה 47.5% מתוך השכר הממוצע במשק, אז מעלים אותו בחצי שקל לשעה או ב-100 שקלים בשנה או משהו כזה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> העלינו את השאלה – ואני לא זוכר, גברתי היושבת-ראש, מה היה, אני לא חושב שהייתה תשובה: האם כמו כשכחלון העלה את שכר המינימום, שאנחנו העלינו ל-5,300, למרות ש-47.5% מתוך השכר הממוצע היה נמוך ממנו – הפרשנות הייתה שהולכים לפי הגבוה, בין השכר שקבעו לבין מנגנון ההצמדה; האם זה באמת תקף גם לגבי אותה עסקת חבילה? מה שהם אמרו במפורש הוא שיש איזה מכתב מהמנכ"ל שאם נגיע למצב כזה שהשכר הממוצע יהיה גבוה יותר, המנגנון האוטומטי יהיה גבוה יותר, אז הם יטפלו בזה שזה לא יעלה. זאת חוצפה ושערורייה. בעצם הם אומרים: אנחנו לא רוצים להעלות את שכר המינימום, אנחנו רוצים להפך – להוריד אותו, שלא יוצמד לשכר הממוצע כמו שהחוק קובע היום. בזה, אני מקווה, וראיתי היום את חברי הוועדה, קואליציה ואופוזיציה – רובם, לא כולם – נאבקים בקומבינה הזאת, שבעיניי היא קומבינה מושחתת. הדבר השני שדיברנו עליו היום, גברתי יושבת-ראש הוועדה ואדוני היושב-ראש, זה הנושא של השעות הנוספות. בעצם מה הם אומרים? באים לעובדים שמשתכרים, עובדים מאוד קשה – סוכנים, אנשים שעובדים במשמרות של 12 שעות – ואומרים להם: רגע, אתם עובדים רק שלוש משמרות בשבוע של 12 שעות, לא תקבלו שעות נוספות על אותן שעתיים או ארבע שעות נוספות, אלא אנחנו נסיט לכם את זה ליומיים האחרים בשבוע שבהם אתם לא עובדים, ובכך נפגע בכם באופן משמעותי בשכר. שוב, האווירה בוועדה הייתה שלא נאפשר דבר כזה, אלא אם כן זה יהיה בהסכמת העובד. יש עובדים שבאמת רוצים לעשות את זה, שטוב להם להסיט. אם זה בהסכמת העובד. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אדוני, אני רק עוצר אותך, כי נגמרו חמש דקות. אתה יכול להמשיך, כי יש לנו עוד הסתייגויות ואתה היחיד. לכן אני אומר שלהסתייגות לסעיף 1 – הסתייגות מס' 2 – יש לך חמש דקות נוספות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. אבל כשיש כמה הסתייגויות לסעיף אני רשאי לאחד את הדקות האלה. אתה לא יכול לפצל אותן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הוא ביקש בנפרד. אתה לא רשאי. כל פעם אני אעצור אותך ואני אתן לך חמש דקות להסתייגות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אדוני. אתה יכול לפצל כשזה סעיפים שונים. הינה, תשאל את מזכירת הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היושב-ראש ביקש – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל היושב-ראש לא יכול, אין לו סמכות בתקנון לפצל הסתייגויות כשהן לאותו סעיף. למרות שזה דיון פילוסופי עכשיו, כי אני היחיד כאן, אבל ליושב-ראש אין סמכות לפצל כשזה הסתייגויות לאותו סעיף. << קריאה >> היו"ר מיקי לוי: << קריאה >> – – – בהחלט רשאי לפצל: חמש, חמש, חמש – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא רשאי לפצל, אדוני. חוות הדעת של היועצת המשפטית – – – << קריאה >> היו"ר מיקי לוי: << קריאה >> חבר הכנסת קרעי, מחר תבדוק עם הייעוץ המשפטי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני בדקתי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זה לא עניין עקרוני. בכל זאת אנחנו מקפידים על הזמן, אז אני מוסיף לך חמש דקות. אתה מדבר במסגרת הסתייגות מס' 2. בבקשה, אדוני, אתה יכול להמשיך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו אני אומר לך, יושב-ראש הישיבה, שבתקנון – אני מציע לך לקרוא את התקנון על בוריו בנושא הזה – יש לך סמכות לפצל הסתייגויות, כלומר יש לך סמכות לאחד כאשר מדובר בסעיפים שונים. כאשר מדובר באותו הסעיף, המנמק מנמק את ההסתייגויות לאותו הסעיף יחד. זה מה שכתוב בתקנון, ואין לך סמכות לפצל את זה. אני מבקש מהייעוץ המשפטי שיושב כאן לתת תשובה, למרות שזה לא דחוף לעכשיו. שגית בפירוש – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני בטעות שמתי לך עשר, אז זה בסדר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר, שים מה שאתה רוצה, הכול טוב. אתה עשית כפי מידת הצדק ולא כפי מידת הניסיון להשתמש בתקנון כקרדום לחפור בו, את האופוזיציה, ושלא בצדק הפעם. אז הנושא הזה של השעות הנוספות, בעצם רוח הוועדה הייתה שלא נאפשר את זה, שלא נאפשר לעשות את זה בלי הסכמת העובד, וזה מבורך בעיניי. אני מקווה שלא תתקפלו בסוף, כמו שאביר קארה למשל התקפל כאן על כל דבר. הוא יצא בהצהרות והוציא סרטונים על הפנסיות התקציביות, ובסוף בא והצביע כאן בעד. אז אני מקווה שאת, גברתי, ביום האישה הבין-לאומי, יהיה לך כושר עמידות – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << קריאה >> אצלי כל יום זה יום האישה הבין-לאומי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כושר עמידות ראוי לשבח ותצליחי לעמוד בזה. אני חייב לציין לשבח, אם כבר מדברים על יום האישה הבין-לאומי, את שגית, היועצת המשפטית, שפניתי אליה כשהממשלה הגישה את עסקת החבילה הזאת. היא כתבה במפורש בהצעת הממשלה שאם יעזו בכנסת לעשות איזשהו שינוי, הצעת החוק תימשך באופן אוטומטי ותחזור לממשלה ובעצם תתבטל, בעצם בניסיון חסר תקדים של רשות מבצעת להיכנס לתחום העיקרי של הרשות המחוקקת ולאלץ אותה לקבל חקיקה ככתבה וכלשונה. פניתי לשגית היועצת המשפטית, אמרתי לה, ביקשתי ממנה להגן על כבודה של הכנסת. יושב-ראש הכנסת צריך לעשות את זה באופן אוטומטי, אבל אני לא יודע מה היו תוכניותיו. פניתי ליועצת המשפטית והיא בהחלט הוציאה מכתב ליועצת המשפטית לממשלה ואמרה לה שאנחנו לא נאפשר דבר כזה, שממשלה תכתוב ככה בתוך חקיקה כזאת שהכנסת לא רשאית לערוך שינויים. אני בהחלט שמח ומברך על – – – << קריאה >> היו"ר מיקי לוי: << קריאה >> הממשלה קיבלה הערה שהיא לא תגיש את החוק הזה כי הוא לא ייכנס. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, כן, אמרתי שאני מברך על – – – << קריאה >> היו"ר מיקי לוי: << קריאה >> לפני שהיועצת המשפטית כתבה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, לפני. אוקיי. << קריאה >> היו"ר מיקי לוי: << קריאה >> אנחנו לא עובדים אצל הממשלה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מצוין. אז גם לך מגיע כל הכבוד על זה. שמרת על כבודה של הכנסת בעניין הזה. בדרך כלל אתה לא שומר על כבודה של הכנסת מול האופוזיציה. << קריאה >> היו"ר מיקי לוי: << קריאה >> תודה, תודה – – – לא חשוב. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תגיד, לא מדבשך ולא מעוקצך. זה המשפט. << קריאה >> היו"ר מיקי לוי: << קריאה >> הבנת. << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> קרעי, השעה 02:48. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> וגברתי השרה? את נורבגית, מה יש לך לעשות? << קריאה >> אפרת רייטן מרום (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << קריאה >> היא צריכה לקלוט עולים מאוקראינה, תן לה ללכת. היא מטפלת בדברים חשובים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בינתיים בנט רק הלך לרוסיה ועשו עליו סיבוב, כמו שפוטין עשה על מקרון. ובמקום שאנחנו נלמד מוסר השכל ממקרון, שבא יומיים לפני הפלישה ופוטין גרם לו להאמין שהוא יכול לעצור את הפלישה, ובעצם רק עשה עליו סיבוב ונתן הרגשה לעולם שהינה, הוא מנהיג שזוכה לקרבה למנהיגי המערב – בנט עשה את אותה טעות, לא למד מהטעות, לא התגלח על הטעות של מקרון. ומה שאנחנו רואים היום – רוסיה מגנה אותנו, מוציאה מכתבים נגדנו. הדבר הזה בעצם מוכיח עד כמה בנט, במקום לטפל בנושא האקוטי, בנושא הגרעין האיראני, בנושא שבאמת מסכן את ביטחונה של מדינת ישראל – אנחנו עמדנו כחומה בצורה; לא אנחנו, אני לא הייתי שם, נתניהו, ראש הממשלה, עמד כחומה בצורה מול דעת הקהל העולמית בארצות הברית וגרם לארצות הברית לסגת מהסכם הגרעין המסוכן ולהטיל סנקציות על איראן, מה שעיכב את הגרעין האיראני במשך עשור. מנהל סבא"א בזמנו אמר שב-2012 לכל המאוחר כבר יהיה לאיראן נשק גרעיני. אי-אפשר לעצור את זה, ככה הוא אמר. ובא נתניהו ובכוחות משותפים עם מנהיגים בקהילה הבין-לאומית הצליח לעכב את התוכנית הזאת במשך כעשור, והיום מה אנחנו שומעים? בא נציג רוסיה בשיחות לגרעין האיראני ואומר: האיראנים קיבלו הרבה יותר ממה שחלמנו שהם יקבלו. הם התעקשו על כל דבר והצליחו, והם קיבלו דברים שלא חלמנו. אומר את זה נציג רוסיה להסכמי שיחות הגרעין, להסכם המסוכן. ואיפה לפיד? ואיפה בנט? ואיפה גנץ? איפה כל החבורה? איפה הקבינט הביטחוני שלנו? למה הוא לא מתכנס ומקבל החלטות קשות, חריפות, גינויים? מה אנחנו שומעים? הם רופסים, הם פשוט חלשים, הם לא מסוגלים להתמודד עם אתגרים אמיתיים, ובמקום זה הם משחקים במסע של יחסי ציבור על חשבון אזרחי מדינת ישראל. את הפיגוע, את הנזק שהם עושים לאזרחי מדינת ישראל, ייקח לנו הרבה הרבה זמן לתקן, ואנחנו רואים את זה גם בתוך-תוכנו. ארבעה פיגועים בעיר הבירה ירושלים בשבוע האחרון ושרפת בית כנסת היום ברמלה, ומה אנחנו רואים? שום כלום. שום גינוי, שום אמירה. עמר בר לב, הדבר היחיד שיש לו לומר זה: ניצים משני הצדדים; הטרוריסטים ואלה שמלבים את האש, היהודים, אלה הקיצונים שמלבים את הדבר הזה. אתם לא מתביישים? אתם ממשלת ישראל. מה הפכתם להיות, ממשלת ישמעאל? הפכתם להיות אלו שכאשר טרור משתולל ברחובות אתם שותקים וסותמים את הפה. למה הקמנו את המדינה הזאת? שיבואו חדלי אישים כמוכם ויהיו רופסים כל כך ויקימו ממשלה עם האחים המוסלמים? ומהפחד מהאחים המוסלמים אתם פשוט לא מסוגלים לצאת חוצץ ולהשמיע קול ברור, קול נחרץ כנגד אלו שמבקשים להשמיד אותנו. פשוט לא ייאמן. יש דבר נוסף שדיברנו עליו, שהזכרנו היום, וזה הנושא של מס הבלו על הדלק. כאשר הממשלה העלתה מיסים – וכבר דיברנו על זה שהעלו מיסים לא בגלל מניעים אידיאולוגיים, למרות שאתה נוטה לחשוב ככה, חבר הכנסת טל. תמר זנדברג, שהיא השרה להגנת הסביבה, שהעלתה את המיסים על החד-פעמי וגרמה לכל ההתייקרויות בסופרים ועל מוצרים נוספים, יושבת כאן – – << קריאה >> אלון טל (כחול לבן): << קריאה >> איך אתה – – – אדוני? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כשלידה ספלי חרסינה, יושבת ושותה בכוס חד-פעמית. ועומדת כאן על הדוכן ואומרת: נכון, תקלות קטנות קורות. זה רק מראה עד כמה זה לא אידיאולוגיה, זה לא ערכים. אתם משיתים נזק כלכלי, משיתים קושי כלכלי על משפחות ברוכות ילדים, על כאלה שקשה להם והם ייקנו בכל מקרה כי אין להם ברירה, ואתם בעצמכם ממשיכים לזהם את מדינת ישראל עם שימוש בכלים חד-פעמיים. השרה להגנת הסביבה בכבודה ובעצמה ממשיכה לעשות את זה. הבושה צריכה לכסות אתכם בהתנהלות הזו, וכאשר אתם גרמתם לאותן עליות מחירים, תבואו לפחות לקראת האזרחים. אתם יודעים, מישהו כאן יודע כמה מס המדינה גובה מדלק? אתה יודע, חבר הכנסת טל, כמה מס? אתה יודע, יבגני? כמה? כמה מס? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> סביב 20 מיליארד, משהו כזה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. באחוזים ממחיר הדלק. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אה, באחוזים. 65% נדמה לי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> 140% מס. אני אסביר לך למה המונחים מבלבלים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מאיפה המושג הזה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אסביר לך, אני אגיד לך בדיוק, אני בדקתי את הנתונים. היום מחיר הדלק הוא 7.05; 2.3 מתוכו זה המחיר שמשלמים לבז"ן, זה מחיר הדלק הגולמי. עוד 0.57 אגורות זה דמי הניהול ושאר הדברים שהחברות מרוויחות, חברות הדלק. סך הכול – 2.87, זה מחיר הדלק בלי מיסים, לפני מס. על זה תוסיף את מס הבלו, שהוא 3.3 בערך, משהו כזה, 3.4, ואת המע"מ, שזה עוד שקל. זאת אומרת בערך 4.4 זה מס, 2.87 זה מחיר הדלק. << קריאה >> אלון טל (כחול לבן): << קריאה >> מס מצוין. מס מצוין. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בטח מצוין. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> איך הגעת ל-140%, לא הבנתי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> 140%, תעשה כמה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אם זה 3.4 מתוך 7, זה פחות או יותר 65%. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. למה מתוך 7? למה מתוך 7? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כי אתה מסתכל על מחיר הדלק. כרגע הצגת את מחיר הדלק. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני שאלתי כמה מס הממשלה מטילה על הדלק. אתה מוכר מוצר, חברה מוכרת מוצר, היא משלמת מס על מה שהיא הרוויחה. נכון? חברת הדלק מוכרת מוצר, היא רוצה למכור אותו – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה מתכוון לעלות הדלק. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא עלות הדלק. לא, זה כולל רווחים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה כולל רווחים של החברה. 2.87 זה עלות הדלק, כולל הרווחים שחברת הדלק מרוויחה. במקום שאנחנו, אזרחי ישראל, נקנה ב-2.87 או קצת יותר ונשלם אחוז קטן – תמשיך את החמש דקות הבאות – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, אני רק רוצה לציין שההסתייגות השלישית, מס' 3, זאת הסתייגות תקציבית, וכך בעצם היא מחייבת רוב של 50 חברי כנסת. במסגרת הזמן שיש לך, חבר הכנסת קרעי, יש עוד שלוש הסתייגויות, ויש לך חמש דקות לכל אחת. אז אני אתן לך עוד חמש דקות. תמשיך, בבקשה. << קריאה >> אלון טל (כחול לבן): << קריאה >> יש לו עשר דקות בלבד. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. הוא כבר עשה את החשבון, חבר הכנסת טל. אל תדאג לו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, כבר עשיתי חשבון. הוא כבר דיבר במסגרת ההסתייגות השלישית חמש דקות. אני מבקש לא להפריע. בבקשה, יש לך עכשיו חמש דקות בהסתייגות מס' 4. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תדאג לי. יבגני, נכון שבאחוזים פה הוא לא דייק אבל חשבון הוא יודע. לכן, אני חושב – בעיניי – שבשעה כזו של עליות מחירים, כשמחיר הדלק משפיע באופן ישיר, גם במישרין וגם בעקיפין, על מחירים של הרבה הרבה דברים במשק, צריך להגביל את המס הזה לשיעור מסוים. אתה יודע מה? 100% מס, 100% מס זה גם המון. צריך יותר מ-100% אחוז מס? למה צריך להגיע ל-140% מס? קצת שום שכל, קצת לבוא לאנשים ולהגיד: אנחנו רואים שאתם קורסים, אנחנו רואים שמחירי החשמל עולים, אנחנו רואים שאת העצמאים עדיין לא פיצינו. העצמאים – אפילו המערכת לדיווח על ימי בידוד, שהבטחתם לשלם להם, המערכת הזו עדיין לא עובדת, אתה יודע את זה? חודשים כבר. הבטחתם לפצות אותם על ימי בידוד. המערכת – עדיין מגדירים אותה, עדיין לא נפתחה להם לדיווח. מתי תתעוררו? מה, זה שאתה לא משלם על הדלק ואתה מבסוט, הכול טוב, אז אתה חושב שכולם כמוך? יש אנשים בנתיבות, באופקים, בירוחם. כן, גברתי השרה, במה אני יכול לעזור לך? << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה אני מקבל? את תצביעי בעד חוק שלי בוועדת שרים לחקיקה? << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> אתה תבוא איתי, תשנס מותניים ותקלוט איתי את העולים מאוקראינה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה התפקיד שלך. את רוצה שגם – את נורבגית – – – << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> למה? אתה אדם ציוני ואתה מעיד על עצמך ככזה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> את נורבגית ואת לא חברת כנסת. את אמורה להתעסק רק בקליטת העולים היהודים מאוקראינה. << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> אז תראה מה אתה עושה. אתה נותן לי לשבת פה במקום לקלוט את העולים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תישני שש שעות מטכ"ליות, תקומי ב-09:00. << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> אני נתתי לך קרדיט, יש לי פה התערבות. יש לי פה התערבות, אמרתי שאתה לא תמשוך סתם, אתה יודע שאני צריכה לקלוט את העולים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז עוד חמש דקות בשבילך. << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> אתה צדיק. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> גברתי השרה, יש לו עוד שתי הסתייגויות, חמש דקות כל אחת. אגב, שתי הסתייגויות תקציביות. << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> חסכתי לך שבע וחצי דקות. לא מספיק לך? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי. בבקשה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז באמת אני רוצה לומר שזה נחמד להביא חוקים ולתקן דברים בקטנה ותיקונים קוסמטיים, אבל תחשבו קצת על אזרחי ישראל. תחשבו על אלה שאין להם, אלה שלא מסוגלים לגמור את החודש, אותם עצמאים שמשוועים לפיצוי שהבטחתם להם. אפילו את הפיצוי על ימי בידוד לא נתתם להם, משהו. תחשבו. אנחנו תומכים בכם, אתה רואה, אני מקוזז ומצביע בעד חוקים טובים שלכם. אנחנו כאלה, אנחנו לא כמוכם. כשאנחנו מביאים חוק טוב אתם מתנגדים באופן גורף. אז בחייאת, תחשבו קצת על אזרחי ישראל. אני רוצה לסיים מתוך פרשת השבוע. << קריאה >> אלון טל (כחול לבן): << קריאה >> עכשיו זה מעניין. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כי חוץ מהנזקים הכלכליים – רגע, מה הוא אומר כאן? גברתי השרה, כמה שמיות את רוצה שאני אעשה? גברתי השרה, כמה הצבעות שמיות את רוצה? יש לנו לפי הסיכום שש הצבעות שמיות. כמה את רוצה? << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> אין צורך. אין צורך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אין צורך. אוקיי, אני אשקול את זה. << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> צדיק. אני יודעת שאתה עומד במילה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה המילה? נתתי מילה – – – << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> זהו, נגמרו הדקות שאמרת, אין יותר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זה לא זה. זה התחיל משתי דקות. יש לי עוד שלוש וחצי דקות. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << קריאה >> – – – שמיות, אם את רוצה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> קראנו בפרשת השבוע: "אלה פקודי המשכן משכן העֵדֻת", והפרשה מסיימת: "כי ענן ה' על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם". רש"י אומר: מה זה 'המשכן משכן'? זה רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנים. בעצם המקדש שנחרב הלך, כביכול, משכון על עם ישראל. ורבי חייא בר אבא במדרש רבא אומר: למה אומות העולם שונאי ישראל דומים? לאדם שהיה שונא למלך ולא יכול לפגוע בו. מה עשה? הלך לאנדרטה שלו, שהיא מפרסמת את כבודו ומלכותו של המלך, וביקש להפילה. מכיוון שהתיירא מהמלך שיהרגנו, ניסה לחתור חתירה תחת הבסיס של האנדרטה כדי לנתק אותה, וכך תיפול האנדרטה. זה המשל שמביאים במדרש. ככה גם שונאי ישראל. שונאי ישראל לא יכולים להילחם בקדוש ברוך הוא. למה הם באים? רוצים להילחם באנדרטה שלו. מה האנדרטה של הקדוש ברוך הוא? זה עם ישראל. הם מפרסמים את כבודו ומלכותו של הקדוש ברוך הוא בעולם. אבל הם יודעים שהם לא יכולים להילחם גם בעם ישראל. למה? כי עם ישראל שומרים תורה ומצוות, הקדוש ברוך הוא מגן עליהם. אז הם מנסים לנתק את הבסיס של האנדרטה, את הקשר של עם ישראל לקדוש ברוך הוא, ומנסים לבטל. ואז הם אומרים, נבטל את ישראל מתורה ומצוות, כמו שכתוב בהתחלה: "יתיַצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו". מה הם אומרים? "ננתקה את מוסרותימו", בואו ננתק את הכבלים שלהם לקדוש ברוך הוא. אבל, "יושב בשמים ישחק אדוני ילעג למו". הם לא מצליחים. למה? כי עם ישראל, יש להם את המשכון, שזה בית המקדש, שהלך משכון כנגד עם ישראל. הפרשה מסיימת: "כי ענן ה' על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם". מה זה בכל מסעיהם? הרי מה היה כשהם חנו? מה היה כשהם עמדו? הרי רוב הזמן במדבר עם ישראל עמדו, זה לא 40 שנה שהם הלכו. היו מקומות שהם נשארו שנה, אפילו כמה חודשים. מה היה שם? לא היה ענן? היה ענן. נכון? אז מה זה דווקא "בכל מסעיהם", אגב העלייה מאוקראינה והעלייה מאתיופיה? כשאדם חונה והמטרה שלו היא להמשיך במסע, זה נחשב שהוא במסע. גם כשאני עולה מאוקראינה ואני מחכה בטרמינל, אני נחשב שאני – חלק מהמסע שלי. אותו דבר לגבי לימוד תורה, לגבי מצוות. כשאדם עושה את הפעולות שלו אבל הוא יודע שהוא עושה את זה כדי לחנך את הילדים לתורה ודרך ארץ, כדי ללכת לשיעורי תורה, כדי לעשות דברים טובים, לעשות גמילות חסדים – גם כל הפעולות שהוא עושה, גם העבודה שהוא עובד, נחשבת לו הכול כמצווה אחת גדולה, וזה "בכל מסעיהם". הקדוש ברוך הוא אומר: לא משנה באיזה מצב תהיו, במצב של יומם או במצב של לילה, במצב של הארת פנים או במצב של הסתר פנים. כשמתן כהנא עלה בשבוע שעבר והציג את החוק שלו נגד הרבנות הראשית, אמרתי לו: מתן, הלילה ראש חודש אדר. בראש חודש אדר אתם תיפלו עם חוק כזה. ככה צעקתי לו מפה, זה מוקלט. צחקו עליי. בא אליי מישהו מחברי הכנסת, אמר לי: קרעי, זה אירוע גמור. שתקתי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת קרעי, אני חיכיתי. בכוונה לא הפעלתי שעון כדי לשמוע את פרשת השבוע. אתה יודע, כשנבחרתי לכנסת אז לימדו אותי, אמרו לי: כשמדברים דברי תורה הזמן עוצר, אז עצרתי לך את הזמן. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אין צורך לעצור, אני מייד אסיים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, אז אני אומר, תסיים בפרשת השבוע., אני חושב שזו הדרך הכי טובה לסיים ונעבור להצבעה. אם כן תסיר את ההסתייגויות אז לא נצביע, נצביע על החוק, ואולי תצטרף גם לשרת העלייה והקליטה לקלוט את העולים ולפגוש. דרך אגב, מתי מגיע המטוס, גברתי השרה? << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> כל הזמן מגיעים. גם הלילה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה, אז הינה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מעולה. << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז אני בטוח שחבר הכנסת קרעי יצטרף לטקס המרגש בנתב"ג. אגב, אני חייב להגיד משהו. אתמול אני השתתפתי בטקס מרגש בנס הרים. יש 100 יתומים בני בית יתומים מז'יטומיר שהגיעו. בית היתומים נתמך על ידי חב"ד באוקראינה. זה היה טקס מרגש. את היית בנתב"ג, אנחנו פגשנו את הילדים בנס הרים. דרך אגב, הם כרגע נמצאים בנס הרים, אז כל אחד מחברי הכנסת ששומע אותנו מוזמן להגיע לנס הרים. << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> לא, לא, לא – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא צריך להגיע. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לכבד ולהביא מתנות, לתת לפורים, לספר להם את פרשת השבוע, דרך ארץ. ותאמין לי, הם ישמחו לשמוע את כל דברי התורה, זה בטוח. בבקשה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רק רוצה להשלים את הסיפור – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בקצרה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שאזרחי ישראל יבינו מה קרה כאן. קרו כאן שתי טעויות, שבאופן סטטיסטי ההסתברות שהן יקרו שואפת לאפס. בדרך כלל יש טעות אחת של חבר כנסת, שזה על חודו של קול וזה יכול ליפול, זה נופל. כאן קרו שתי טעויות, במצטבר, שההסתברות של כל אחת מהן היא מאוד קלושה. גם מרב מיכאלי הגיעה ואמרה: לא משתתפת, כשהיא לא ידעה שהיא לא מקוזזת. היא משום מה אמרה: לא משתתפת. וגם ניר אורבך אמר, סימן: לא משתתף, ואז חזר והצביע בעד. שתי הטעויות האלה גרמו שיהיה תיקו 51. בראש חודש אנחנו אומרים, אנא ה' הושיעה נא. "נא" זה 51, אז החוק שבא לקעקע את הרבנות הראשית נפל בליל ראש חודש אדר. << קריאה >> אלון טל (כחול לבן): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני חושב שאין דבר טוב מזה לסיום הדברים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לסיים. בכל מסעיהם "ענן ה' על המשכן יומם". הקדוש ברוך הוא שומר על עם ישראל. אנחנו לא מודאגים, לא דואגים, לא לקדוש ברוך הוא ולא לתורתו. גם יומם וגם לילה, בכל מסעיהם ה' איתנו. לילה טוב. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שלמה קרעי. בהחלט דברים – כמו שאמרתי, תמיד כשמדברים על פרשת השבוע זה טוב. הסתייגות מס' 5 היא הסתייגות תקציבית, שדורשת רוב של 50. כמו כן, הסתייגות מס' 6 היא הסתייגות תקציבית, שדורשת רוב של 50. לסעיפים 4 ו-5 אין הסתייגויות. אתה סיימת עם נימוק ההסתייגויות? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי. אתה רוצה להצביע על כל ההסתייגויות או שאנחנו רק נצביע על הסעיף? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני חושב שאחרי הסיפור המרגש שלך, בשעה 3:07 זה מספיק. אז אדוני מסיר את כל ההסתייגויות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי. תודה רבה לחבר הכנסת קרעי. חבר הכנסת קרעי מסיר את ההסתייגויות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> חוץ ממך, פנינה, יושבת-ראש הוועדה היום ניהלה דיון כל כך טוב. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << קריאה >> תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כל כך אופוזיציוני, שמגיע לה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << קריאה >> תודה רבה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי. אז הוסרו כל ההסתייגויות. לסעיפים 4 ו-5 אין הסתייגויות. בכך אנחנו נעבור להצבעה כנוסח הוועדה, בקריאה שנייה, הצבעה על סעיפים 1–5. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד סעיפים 1–5 – 4 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–5 נתקבלו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אם כן, בעד – ארבעה, אפס מתנגדים. ההצעה הזאת עברה בקריאה שנייה, ועכשיו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רגע, רק שנייה. יש עוד הצבעה בקריאה שלישית. אנחנו נצביע עכשיו בקריאה שלישית כנוסח הוועדה. אני מבקש להצביע. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד החוק – 4 נגד – אין נמנעים – אין חוק הביטוח הלאומי (תיקון 229) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התשפ"ב–2022, נתקבל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – ארבעה. אפס מתנגדים. הצעת חוק זו התקבלה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים. לגבי בקשות רשות הדיבור, אז אף אחד לא נמצא פה. אם כן, רבותיי, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר – היום, למעשה – יום שלישי, ה' באדר ב' התשפ"ב, 8 במרץ 2022, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 03:11. << סיום >>