דברי הכנסת

דברי הכנסת כו / מושב שני / ישיבות קכ"ו–קכ"ח / ח'–י' באייר התשפ"ב / 9–11 במאי 2022 / 26 חוברת כ"ו ישיבה קכ"ו הישיבה המאה-ועשרים-ושש של הכנסת העשרים-וארבע יום שני, ח' באייר התשפ"ב (9 במאי 2022) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 5 הצעות סיעות הליכוד, יהדות התורה וש"ס להביע אי-אמון בממשלה בשל: 9 1. כישלון הממשלה בניהול איום הגרעין האיראני, משבר האקלים ויוקר המחיה; 9 2. כישלון הממשלה בכל תחום: כלכלי, אזרחי, מדיני, ביטחוני 9 היו"ר מיקי לוי: 9 בנימין נתניהו (הליכוד): 10 מאיר פרוש (יהדות התורה): 13 שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: 16 גילה גמליאל (הליכוד): 27 יעקב מרגי (ש"ס): 31 יוסף שיין (ישראל ביתנו): 33 משה גפני (יהדות התורה): 35 שירלי פינטו קדוש (ימינה): 36 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 38 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 40 מיכל רוזין (מרצ): 42 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 45 שר התקשורת יועז הנדל: 48 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 78 איתן גינזבורג (בשם ועדת הכנסת): 78 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 80 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 80 הצעת חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ"ב–2022 81 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 81 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 83 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 88 יעקב אשר (יהדות התורה): 91 אוריאל בוסו (ש"ס): 92 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 93 דוד אמסלם (הליכוד): 95 יואב קיש (הליכוד): 97 שלמה קרעי (הליכוד): 101 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 105 יוסף טייב (ש"ס): 109 אבי מעוז (הציונות הדתית): 111 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 111 מירי מרים רגב (הליכוד): 112 מאיר פרוש (יהדות התורה): 119 אופיר סופר (הציונות הדתית): 121 פטין מולא (הליכוד): 122 אופיר אקוניס (הליכוד): 123 אופיר כץ (הליכוד): 124 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 126 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 129 הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 143) (עבירות בנשק), התשפ"ב–2021 133 שר המשפטים גדעון סער: 133 אבי מעוז (הציונות הדתית): 135 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 139 פטין מולא (הליכוד): 141 קרן ברק (הליכוד): 142 משה ארבל (ש"ס): 143 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 144 שלמה קרעי (הליכוד): 145 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 147 הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 23), התשפ"ב–2022 149 השר לביטחון הפנים עמר בר לב: 150 אלי כהן (הליכוד): 158 אבי מעוז (הציונות הדתית): 162 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 163 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היום ח' באייר, התשפ"ב, 9 במאי 2022. אני מתכבד לפתוח את מליאת הכנסת. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/3686/24 וכלה בהצעת חוק פ/3770/24: הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון – הסמכת בית המשפט לעכב הליכי גבייה), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – העלאת גיל הפרישה), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת מוסי רז; הצעת חוק שלילת זכויות לראש ממשלה לשעבר שכיהן תקופה קצרה, התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק חניה לנכים (תיקון – סיווג חניות הנכים), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת עלי סלאלחה; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – רשות ערעור למדינה על זיכוי אדם בפלילים), מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון – הנפקת תעודות בגרות), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת התוספת לקצבת אזרח ותיק בעד ילדים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת אלכס קושניר; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – הליכים משפטיים נגד ראש רשות), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מיכל שיר סגמן, זאב בנימין בגין וצבי האוזר; הצעת חוק הספורט (תיקון – זכויות ספורטאי קטין), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת סימון דוידסון; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת רישום מונה קילומטרים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת חיים ביטון, מיכאל מלכיאלי, משה אבוטבול, משה ארבל, אלי כהן ויואב בן צור; הצעת חוק-יסוד: המיעוט הערבי, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק לעידוד בנייה בת-קיימא (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – הקלות בהגבלת חשבון), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף; הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מזערי בגין יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק שירותי הובלה (תיקון – אחריות לעבירות תעבורה), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק הקמת מאגר מידע גנטי של כלבים, התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – ייצוג הולם לבני החברה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עופר כסיף ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הגדלת היקף השידורים בשפה הערבית), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף; הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון – הטבות לניצולים שעלו לאחר שנת 1953), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אלכס קושניר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי ואלי אבידר; הצעת חוק איות שמות רחובות, דרכים ומקומות ציבוריים (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף; הצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (חיוב שיווק פוליסה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מנסור עבאס, מאזן גנאים, ווליד טאהא ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק זכאות לאבחון לקויות למידה לילדים ממשפחות מעוטות יכולת, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הסדרי תנועה בקרבת בית ספר), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון – נוכחות עורך דין בחקירת חשוד), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גבי לסקי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף; הצעת חוק מוסדות חינוך עצמאיים, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי וקטי קטרין שטרית; הצעת חוק יישוב חיילים משוחררים בנגב, התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק בריאות ממלכתי (תיקון – העברת מידע מלא בעת מעבר בין קופות החולים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף; הצעת חוק השכירות והשאילה (תיקון – הגבלה על העלאת דמי השכירות), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הטלת התפקיד להרכיב ממשלה), מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק הנוטריונים (תיקון – ביטול תעריף מינימום לשירות נוטריוני), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק המתווכים במקרקעין (תיקון – הגבלת דמי תיווך), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הכרה בהוצאות עבודה מהבית בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף; הצעת חוק חינוך לבטיחות והורות, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי ועופר כסיף; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פריסת תשלומים בעסקה מתמשכת), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, מאזן גנאים ווליד טאהא; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – מינוי סגן ראש רשות בשכר), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק נכסי נפקדים (תיקון – ביטול החוק), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הרחבת העילות למניעת השתתפות בבחירות), מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (פטור מאגרת רישיון לרכב חשמלי), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הגבלת עמלת ערבות בנקאית שמובטחת בפיקדון כספי מסוים), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק להגבלת הריסה וענישה על בנייה בלתי חוקית במגזר הערבי (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף; הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – הגברת עידוד התמודדות נשים לראשות רשות מקומית או מועצה אזורית), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מאזן גנאים, מנסור עבאס, ווליד טאהא ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תגמול למשרתים במילואים), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עובדי חירום), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק איסור הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת יסמין פרידמן; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור התניית תשלום בכרטיס אשראי בסכום רכישה מזערי), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (רישום סוג הדם ברישיון נהיגה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – חובת המדינה לעם היהודי במצבי חירום), מאת חבר הכנסת צבי האוזר; הצעת חוק אתרי התיישבות בהליכי הסדרה, התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה לעובר עבירה נגד קשיש), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק; הצעת חוק-יסוד: הגנת הסביבה, מאת חברי הכנסת אלון טל, גילה גמליאל, מוסי רז, אבתיסאם מראענה, עלי סלאלחה, עופר כסיף, רם שפע, מיכל רוזין, גבי לסקי, עאידה תומא סלימאן, נעמה לזימי, יסמין פרידמן, גלעד קריב, אמילי חיה מואטי, מופיד מרעי, אלי אבידר, בועז טופורובסקי, מאי גולן, רון כץ, אוסאמה סעדי, סימון דוידסון, ענבר בזק, משה טור פז, קטי קטרין שטרית, אורלי לוי אבקסיס, זאב בנימין בגין, רות וסרמן לנדה, רם בן ברק, מיכאל מרדכי ביטון וולדימיר בליאק; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הפליה בשל מוצא עדתי), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון – פגיעה בכבוד דגל המדינה או סמלה), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח למי שטרם מלאו לו 21 שנים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף; הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – ביטול תקופת ההתיישנות), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת מופיד מרעי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור שימוש במצלמות ניידות לאכיפת עבירות חניה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מאי גולן, דוד ביטן, דוד אמסלם, משה ארבל, משה אבוטבול, יצחק פינדרוס, מאיר פרוש, יואב גלנט, דסטה גדי יברקן, אבי מעוז, אחמד טיבי, אוריאל בוסו, אורי מקלב, עאידה תומא סלימאן, אלי כהן, חיים ביטון, יוסף טייב, יעקב מרגי, משה גפני, יריב לוין, ניר ברקת, גילה גמליאל, קטי קטרין שטרית, חוה אתי עטייה, יואב בן צור, אופיר כץ, אופיר אקוניס וינון אזולאי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת קצבאות ממחבלים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת רון כץ, מירב בן ארי, טטיאנה מזרסקי, נירה שפק, יסמין פרידמן, בועז טופורובסקי, ענבר בזק ומשה טור פז; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מסירת מסמך עיקרי עסקה בשפה שבה נעשה שיווק מרחוק), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת לימור מגן תלם; הצעת חוק החברות (תיקון – ייצוג הולם של נשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אבתיסאם מראענה; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – מיסוי, עדכון וביקורת), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת חיים ביטון, משה ארבל, אופיר כץ, מיכאל מלכיאלי, יואב בן צור, יעקב מרגי ומשה אבוטבול; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – איסור ניכוי חוב או קנס), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, מאזן גנאים ווליד טאהא; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן לצרכן לפי בקשתו), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת לימור מגן תלם; הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון – ביטול החוק), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, מאזן גנאים ווליד טאהא; הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון – ביטול החוק), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מוסי רז, מיכל רוזין, גבי לסקי, ג'ידא רינאוי זועבי, עלי סלאלחה, עופר כסיף, איימן עודה, מנסור עבאס, מאזן גנאים, אחמד טיבי, סמי אבו שחאדה, ווליד טאהא, עאידה תומא סלימאן, אוסאמה סעדי, אימאן ח'טיב יאסין ואבתיסאם מראענה; הצעת חוק איסור הכנסת חמץ לבסיסי צה"ל, התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון – כיתוב על מצבה צבאית), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיעוד חזותי של השימוש במכת"זית), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גבי לסקי; הצעת חוק המקרקעין (תיקון – עישון בבית משותף הפוגע בשכנים), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת אלון טל; הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון – ביטול החוק), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון – הרחבת היקף הזכויות), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, אמילי חיה מואטי, ולדימיר בליאק, גבי לסקי, אופיר סופר, בועז טופורובסקי, מכלוף מיקי זוהר וניר ברקת; הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – איסור מתן הטבות פיננסיות לרשות הפלסטינית), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק המקרקעין (תיקון – מנגנון שבת למשאבת מים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק לתיקון פקודת סדרי השלטון והמשפט (חקיקה באזור באמצעות צו), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד אגודות שיתופיות ותאגידים שחל עליהם הסכם קיבוצי מיוחד), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – הגבלה על מינוי דיפלומטים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת דסטה גדי יברקן, אמיר אוחנה, ישראל כץ, יריב לוין, יואב קיש, אופיר כץ, שלמה קרעי, אלי כהן, מאי גולן, אופיר אקוניס, דוד אמסלם, גילה גמליאל, גלית דיסטל אטבריאן, דוד ביטן, משה ארבל, יצחק פינדרוס, יעקב ליצמן, מאיר פרוש, פטין מולא, מכלוף מיקי זוהר, יובל שטייניץ, אורלי לוי אבקסיס, קטי קטרין שטרית, ניר ברקת, משה אבוטבול, אבי דיכטר, איתמר בן גביר, מיכל וולדיגר, אורית מלכה סטרוק, בצלאל סמוטריץ', יואב בן צור וחוה אתי עטייה; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הטבות לאח הנספה), התשפ''ב–2022, מאת חבר הכנסת מופיד מרעי; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (פיקוח על ערוצי טלוויזיה ורדיו), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק; הצעת חוק הפיקוח על מעונות (תיקון – תנאי כשירות לעובדי מעון), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת מיכל וולדיגר; הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – זכאות לרישיון כלי ירייה למי ששירת כלוחם וכשוטר), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת ניר ברקת; הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון – השחתה וחילול קבר), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אלכס קושניר, יבגני סובה, אלי אבידר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק חג הפסח בבסיסי צה"ל, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, דוד אמסלם, פטין מולא, דוד ביטן, משה ארבל, אופיר סופר, משה גפני, אוריאל בוסו, יוסף טייב, מירב בן ארי, יריב לוין, ישראל כץ, אופיר אקוניס, צחי הנגבי, גלית דיסטל אטבריאן, חוה אתי עטייה, אופיר כץ, אלי כהן, מיכאל מלכיאלי, ינון אזולאי, משה אבוטבול, יעקב ליצמן, אורי מקלב, יעקב אשר, אורית מלכה סטרוק, מאיר פרוש, מיכאל מרדכי ביטון, יובל שטייניץ, אמיר אוחנה, קטי קטרין שטרית, מאי גולן, שמחה רוטמן, יצחק פינדרוס, יעקב מרגי, יואב בן צור, מירי מרים רגב, יולי יואל אדלשטיין, דסטה גדי יברקן, מיכל וולדיגר, חיים ביטון, שרן מרים השכל, עידית סילמן, אבי דיכטר, בצלאל סמוטריץ', אורלי לוי אבקסיס, ניר אורבך, יואב גלנט, ישראל אייכלר ואיתמר בן גביר; הצעת חוק פיצויים לבעלי זכות במקרקעין מועברים, התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק; הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – העברת מוטב בביטוח חיים בין תאגידים בנקאיים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני, אורי מקלב ומיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הרשות לשימור בתי כנסת ואתרי קדושה בקהילות יהדות התפוצות, התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת יום טוב חי כלפון. עוד הונחו היום על שולחן הכנסת נוסחים של האמנות הבין-לאומיות האלה: הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לממשלת ממלכת מרוקו בדבר שיתוף פעולה בכלכלה ובסחר; הסכם בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה של הודו בדבר שיתוף פעולה בתחומי הבריאות והרפואה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעות סיעות הליכוד, יהדות התורה וש"ס להביע אי-אמון בממשלה בשל:<< נושא >> << נושא >> 1. כישלון הממשלה בניהול איום הגרעין האיראני, משבר האקלים ויוקר המחיה; << נושא >> << נושא >> 2. כישלון הממשלה בכל תחום: כלכלי, אזרחי, מדיני, ביטחוני << נושא >> << דובר >> היו"ר מיקי לוי: << דובר >> חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני שמח ונרגש לפתוח את כנס הקיץ במושב השני של הכנסת. מליאת הכנסת וועדותיה חוזרות לעבודה מלאה, לחוקק ולפקח על פעילות הממשלה, לאחר חופשת חג הפסח, ימי הזיכרון וחג העצמאות שחגגנו. כולי תקווה שחברי הכנסת נחו וחוזרים בכוחות מחודשים לעבודה הפרלמנטרית. לצערי חווינו גל טרור רצחני שגבה את חייהם של 19 בני אדם. בהזדמנות הזאת אני מבקש לשלוח פעם נוספת, בשמי ובשם הכנסת, תנחומים למשפחות הנרצחים והחלמה מהירה לפצועים. פעם אחר פעם אנחנו מקבלים תזכורת כואבת למחיר של החיים בארץ הזאת, מחיר דמים קשה. אבל זה לא ישבור אותנו. ידענו פיגועי טרור, מבצעים ומלחמות. העם הזה חזק ויוכל לכל אויבינו ומבקשי רעתנו. אני מבקש לשלוח היום חיבוק חם, תודה והערכה לכל כוחות הביטחון, חיילי וחיילות צה"ל, שוטרים, שוטרות, לוחמות ולוחמי משמר הגבול וכל אנשי כוחות הביטחון שפעלו ופועלים ללא לאות להבטיח את ביטחוננו. חבריי חברי הכנסת, ביום העצמאות הזה, כבכל יום עצמאות, התאחדנו וחגגנו את ריבונותנו. שמנו את המחלוקות בצד, וראינו שגורלנו המשותף וההסכמות בינינו כעם גדולים ממה שמפריד בינינו. הלוואי שנצליח לשמר משהו מהאחדות הזאת גם ביום המחר. זו צריכה להיות המשימה של כולנו. ויכוחים נוקבים – כן; שנאה יוקדת ושיח פלגני – לא. כולי תקווה שבכנס הזה נצליח להביא משהו מרוח האחדות של יום העצמאות, בדרך שבה הכנסת מתנהלת. אני מבקש לנצל את ההזדמנות בפתיחת כנס הקיץ ולאחל שוב למזכיר הכנסת דן מרזוק הצלחה בתפקידו. בהצלחה. אני מאחל לכולנו כנס מוצלח ועבודה פורייה למען אזרחי ישראל. תודה רבה. נמשיך בסדר-היום – הצעות אי-אמון בממשלה: כישלון הממשלה בניהול איום הגרעין האיראני, משבר האקלים ויוקר המחיה. מנמק חבר הכנסת בנימין נתניהו, ראש האופוזיציה. בבקשה. << דובר >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. שמח לראות אותך שוב. חברות וחברי הכנסת, בפתח דבריי אני מבקש לשלוח תנחומים מעומק הלב למשפחות של קורבנות הטרור בפיגועים האחרונים. אני מבקש גם לאחל החלמה שלמה לפצועים. ישראל דואבת ואבלה. רעייתי ואני מבקרים בשבעה בבתי האבלים. אנחנו מחבקים אותם, אנחנו מקשיבים להם. הם מספרים לנו בדמעות על האבא, על האימא, על הבעל, על האח והאחות, הבן והבת, על הכלה שכבר לא תגיע לחופתה. אלה אזרחים טובים, אזרחים יקרים, אנשים נפלאים שיצאו מביתם ולא חזרו, אבל לא סתם יצאו מביתם ולא חזרו – הם נרצחו באכזריות חייתית, אכזריות שכמעט אין מילים לתארה. חברי הכנסת, עם ישראל עומד יותר מ-100 שנים נגד כוחות המוות והחורבן. עוצמת הציונות שהתייצבה מולם הוכחה פעם אחר פעם. היום בשעה 16:00, בדיוק לפני 50 שנה, על הדקה, אני זוכר איפה הייתי – יחד עם חבריי לסיירת מטכ"ל פרצתי למטוס סבנה החטוף בנמל התעופה בלוד ושחררנו את בני הערובה. עד היום יש לי צלקת, פצע ירי, שמאזכרת לי את היום הזה במקרה שאני שוכח אותו. כמובן שנלחמנו בטרור גם במהלך חצי המאה, ב-50 השנים שעברו, שחלפו מאז. אבל היום המצב שונה בתכלית ממה שהיה בעבר. הממשלה הנוכחית משותקת. היא במשבר עמוק. היא לא מחליטה, לא יוזמת, לא נלחמת בטרור. המדיניות לא נקבעת במעון ראש הממשלה בירושלים, והיא גם לא נקבעת בארמון או במבצר או איך שתקראו לזה ברעננה. היא לא נקבעת לא פה ולא שם. מי שמכתיב את המדיניות הוא מועצת השורא, זאת המציאות העגומה. מי שיושב בממשלה עם האחים המוסלמים ותומכי החמאס לא יכול להילחם בחמאס. מילא שאתם בממשלה בוחרים לא לצאת לרחוב ולשמוע ביקורת מהעם, זאת הבעיה שלכם, אבל כשאזרחי ישראל מפחדים לצאת לרחוב זאת כבר הבעיה של כולנו. אזרחי ישראל חיים היום בפחד, מבאר שבע ועד חדרה, מירושלים עד אריאל, מכפר מסריק עד אלעד, מתל אביב עד תקוע. ממשלת החולשה וההונאה לא מסוגלת לספק ביטחון ושקט. אין הרתעה – יש חולשה; אין עוצמה – יש רפיסות; אין נחישות – יש הפקרות. חייבים לפגוע קשה בארגוני הטרור. חייבים לגבות מהם מחיר כבד מאוד – כפי שאנחנו עשינו: יצאנו למבצעים; חיסלנו את מנהרות הטרור של החמאס; חיסלנו את היחידה הימית והאווירית שלה, דבר שהם בנו במשך שנים רבות; חיסלנו את רמטכ"ל חמאס ואת רמטכ"ל הג'יהאד האסלאמי; הרגנו מאות מחבלים; מוטטנו את מגדלי הטרור בעזה. בהנחייתי, הארכנו את מבצע שומר החומות בעשרה ימים כדי לפגוע במפקדים ובמחבלים הבכירים ביותר בחמאס, בניגוד לכל התעמולה שמנסים להפיץ. ובכן, הנחתנו מכה מוחצת על החמאס; מהלומה עזה שהוא לא ידע כמותה. לא בכדי, לפי נתוני צה"ל – לא הנתונים שלי, נתוני צה"ל – לפי הנתונים הללו, העשור בין 2010 ל-2020, תחת ממשלת הליכוד בהנהגתי, היה העשור הביטחוני הטוב ביותר בתולדות מדינת ישראל. אבל היום נפתלי בנט – בלי מנדטים, בלי רוב בכנסת, בלי תמיכה ציבורית, נפתלי בנט לא יכול להילחם בטרור. בראש הממשלה עומד מי שהפר את כל הבטחותיו לבוחריו, הונה את ציבור מצביעי הימין בדרכו לכיסא ראש הממשלה, ומאז הוא לא עושה שום דבר מלבד להיאחז בכיסא. הוא צריך ללכת הביתה עוד היום. עכשיו, אני רוצה להמחיש, כפי שעשיתי לפני כמה דקות לחבריי – אני רוצה להמחיש עד כמה המצב הזה אבסורדי. תארו לעצמכם מה היה נאמר פה, כמובן בתקשורת, אם המצב היה הפוך, מה היו אומרים אם אני הייתי ראש הממשלה בראשות מפלגה בת חמישה מנדטים – טוב, זה נכון לעכשיו, זה משתנה כל הזמן – כשחברי הממשלה שלי, או יותר נכון, חברי הממשלה, כן, שלי, אפילו בסיעה שלי, נמצאים במשא ומתן עם האופוזיציה, כשאין לממשלה אפילו רוב דחוק בכנסת, כשאני תלוי במועצת השורא וכשהתמיכה הציבורית שלי בקריסה מוחלטת. אתם יודעים יפה מאוד מה היו אומרים – מה שצריך לומר: הממשלה הזאת, אין לה לגיטימציה ציבורית. ואני רוצה להגיד לנפתלי, הוא בוודאי שומע אותי: נפתלי, זה נגמר. הממשלה שלך סיימה – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש גבול. אל תסתכל עליי כשאתה אומר "נפתלי". << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> לא שמעתי את הערתו של ידידנו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה אומר "נפתלי" ומסתכל עליי. יש גבול. אל תסתכל עליי כשאתה אומר "נפתלי". << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני דווקא כן מסתכל עליך, מהרבה סיבות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האמת שהוא נעלב, הוא צודק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אחמד – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> קיבלתי את הערתך. ובכן, נפתלי, זה נגמר. זה נגמר חרף כל התרגילים, כל הניסיונות, כל התחמונים וכל הניסיונות. זה נגמר, כי אי-אפשר להחזיק את זה נגד חוקי הכבידה; אי-אפשר לרמות את הפיזיקה של הפוליטיקה; אי-אפשר לשנות את האמונה, האמון – או חוסר האמון – של הציבור. ובסוף זה קורה. בלי הבסיס הזה, ממשלה לא יכולה להחזיק מעמד. הממשלה שלך, נפתלי, סיימה את הקריירה הקצרה והקלוקלת שלה. אתה ויאיר לפיד, ראש הממשלה החליפי – אני מזכיר לכם מי זה יאיר לפיד, כן? זה ראש הממשלה החליפי שמבלה את רוב זמנו בחו"ל. אתה ויאיר לפיד מחזיקים את מדינת ישראל כבת ערובה במאבק הפנימי שלכם. יש כאן תוכנית ריאליטי חדשה: מי יהיה ראש ממשלת המעבר, בנט או לפיד. המשחק הזה מתנהל, לצערי, על חשבון ביטחוננו, עתידנו ועצם קיומנו. ואני אומר "עצם קיומנו" כי אתם לא מטפלים – לא באיראן, שדוהרת להסכם גרעין בחסות המעצמות ואתם שותקים; לא פוצים פה על הסכם שייתן לאיראן להפוך למדינת סף תוך שנתיים, עם מאות מיליארדי דולרים שירפדו גם את כיסיהם לטובת הטרור, לטובת הטילים ולטובת כלי משחית אחרים שיכוונו נגדנו. אתם לא פוצים פה, לא מטפלים לא בטרור, לא באיראן, לא בשום דבר. ובכן, הגיע הזמן לשים סוף למחדלי הממשלה. הגיע הזמן להתחיל לתקן את הנזקים האדירים שקרו פה, שאתם הבאתם בזמן כל כך קצר. אנחנו, חבריי ואני, נחזיר את ישראל למסלול הנכון; נגבה מחיר כבד מארגוני הטרור כפי שעשינו בעבר, ונעשה זאת ביתר שאת; ניאבק בתוקפנות של איראן ונפעל למנוע ממנה ארסנל של נשק גרעיני שיסכן את עתידנו; נבטל את הגזרות הכלכליות שלכם, את העלאות המיסים, את ההתעללות – אין מילה אחרת – את ההתעללות שלכם בשכבות החלשות ביותר ובציבורים מוגדרים שאתם החלטתם להתנכל אליהם, כמו הציבור הדתי. אתם קלקלתם – אנחנו נתקן. בעזרת השם, בתוך זמן קצר נקים ממשלה לאומית חזקה בראשות הליכוד. נבטיח את הביטחון, נחזיר את העוצמה, נבטיח את השגשוג לכל אזרחי ישראל. עד שזה יקרה, גבירותיי ורבותיי, דבר אחד ברור: לנו אין אמון בכם, וגם לעם ישראל ולאזרחי ישראל אין אמון בכם. לכו הביתה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. הנושא השני: כישלון הממשלה בכל תחום – כלכלי, אזרחי, מדיני, ביטחוני. חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראש האופוזיציה, תודה על דבריך. ברצוני לפתוח באיחולי החלמה לפצועים בפיגועים האחרונים ולשלוח תנחומים למשפחות שיקיריהם נרצחו על קידוש השם. השם ייקום דמם. ש"ס ויהדות התורה מגישים היום הצעת אי-אמון בממשלה הרעה הזו, או יותר נכון, הצעת אי-אמון באותה קבוצת כלאיים ומוזרה שקוראת לעצמה ממשלה. ממשלה זו משילות. ממשלה של משילות זו ממשלה שיכולה להעביר חוקים משמעותיים בכנסת, שרי ממשלה שיכולים להכתיב מדיניות במשרדים שהם עומדים בראשם ולנהל את המדינה. אבל זו ממשלה ללא משילות. זו ממשלה שרוב הציבור אינו רוצה בה. זו ממשלה ללא רוב בכנסת. זו ממשלה שגם פגעה בערכי הדמוקרטיה. זו ממשלה רעה שהביאה עלינו יוקר מחיה שלא היה כדוגמתו. זו ממשלה שפגעה בציבור המוחלש, במשפחות ברוכות ילדים. זו ממשלה שמשדרת רפיסות וגם הביאה עלינו כאוס ביטחוני. זו גם ממשלה שמרגע הקמתה מנסה לפגוע בסטטוס קוו, בכל נושא שקשור לזהות היהודית שלנו, ולשנות סדרי בראשית. זו ממשלה לא לגיטימית שמסוכנת לעם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל. אף אחד מהיושבים כאן, אדוני היושב-ראש, אינו יכול לומר כמה חברי כנסת מונה הקואליציה הנוכחית, אבל כולם יסכימו איתי שלכל היותר יש לה 60 חברים מול 60 חברי כנסת באופוזיציה. לממשלה הזו אין רוב ואין לה לגיטימציה וזכות קיום. אנחנו רואים כיום ניסיון להיאחז בקרנות המזבח, לנסות להחיות את הממשלה הזו בהנשמה מלאכותית, לנסות לסחוב כמה שיותר את חיי הממשלה, אבל ברור לכולם שללא פעילות פרלמנטרית משמעותית, בהיעדר רוב לקואליציה, לא יהיה ניתן להעביר אפילו חוק אחד משמעותי, כך שזו איננה אפילו ממשלה גוססת שצריכה החייאה – זו ממשלה מתה שמביאה נזק בלתי יתואר למדינת ישראל. צריך להבין, השלטון במשרדים הממשלתיים הוא שלטון הפקידים. הם ינסו תמיד להכתיב את המדיניות האישית שלהם, וכאשר אין שר שמכתיב להם מדיניות, הם עושים ככל אשר עולה על רוחם. ראינו גם במוחשי כמה שר הביטחון בני גנץ התאמץ לפני סיום המושב להעביר את חוק הפנסיה של הצבא כי הפקידים של משרד הביטחון לחצו אותו. הוא גם הבין שאם לא יצליח לספק את הסחורה, אותם פקידים יבינו שהשר הוא נטול כוח, והם יעשו במשרד ככל העולה על רוחם. כך שאנחנו במצב של אין משילות. ממשלה בלי שהכנסת מתפקדת אינה יכולה למשול, וכאמור, מביאה כאוס ונזק בלתי ישוער למדינה. ממשלה ללא משילות משדרת רפיסות. לא בכדי אנחנו רואים עכשיו הסלמה בכל אשר קשור לטרור. בעבר, בימי טראמפ והממשלה של נתניהו, מדינות ערב הבינו שבטרור ובכוח זה לא יעבוד, הם לא יקבלו דבר עבור מעשי האלימות. כתוצאה מכך מדינות ערביות נרמלו את היחסים עם ישראל ללא תמורה, כי הן הבינו שלא ניתן לכופף את ישראל בכוח. אבל כעת הערבים חשים שיש מולם אוסף של אנשים מבולבלים שחוששים לעשות מהלכים משמעותיים שחלילה יביאו לקיצה של הממשלה הזאת. הם גם יודעים לנצל את החולשה הזו. לצערנו אנחנו רואים לאחרונה שהטרור וההסתה הרימו ראש ביתר שאת וביתר עוז. אני רוצה לדבר על כמה ממשרדי הממשלה. ניקח לדוגמה את משרד התקשורת. עם ישראל מכיר רק רפורמה אחת שהמשרד עשה – הרפורמה בקומה הכשרה. לא מדובר בניסיון להוריד מחירים בחבילות התקשורת בעבור ציבור מסוים, שבחר – מתוך דאגה וחינוך לילדיו – להיות בקומה הכשרה; כל המטרה היא ניסיון לכפות את החילוניות ולפגוע בדרך החינוך של הציבור החרדי. אני אגלה לכם כאן שהיו גורמים מקצועיים במשרד התקשורת שהיו נגד הרפורמה הפוגענית הזו שהשר הציע. רק קצת רצון טוב מצד השר, והוא היה מגיע לפתרון ולא היה פוגע בדרך החינוך של הציבור החרדי. לא בכדי ראינו שגם מי שהגיש את הבג"ץ נגד הקומה הכשרה היו התנועות הרפורמיות. מה שר האוצר ליברמן רצה מהחרדים? לפני הבחירות הוא שלח אותם במריצות למזבלה. מה הם הישגיו של ליברמן? משום מה כל הישגיו קשורים ומסתכמים אך ורק בהתעמרות בציבור החרדי, אם זה מס על הכלים – ושר האוצר היה יכול להטיל מס גם על דברים אחרים, שאולי יפגעו בכאלה שמרוויחים קצת יותר, אבל הוא בחר דווקא ברפורמות האלה, שפוגעות בציבור של החרדים. הוא הגדיל לעשות ושלל סבסוד למעונות של משפחות של אברכים. אנחנו יכולים לראות לאורך כל הדרך שהממשלה שמה את כל כובד משקלה, מתחילת כהונתה, כדי לפגוע בסטטוס קוו שהיה נהוג כאן 74 שנים: שרת התחבורה – בניסיון להפעיל תחבורה ציבורית בשבת; משרד הדתות – בפגיעה והחלשת מוסד הרבנות הראשית וברבנים הראשיים תוך פגיעה בכשרות וניסיון להביא חוק גיור שיכול להביא שואה רוחנית על עם ישראל. ברוך השם, הצלחנו למנוע את הגעתו להצבעה במליאת הכנסת כאשר חברי הקואליציה הבינו שאין לזה שום סיכוי לעבור. ביטלתם גם את תוכניות הבינוי לחרדים בקריית גת, ושולחים אותנו לבדואים בכסיף. ראינו גם את הניסיונות לפגוע בזהות היהודית עם אותו רביי רפורמי שעומד בראש ועדת החוקה וניסה לקדם בכל כוחו את מתווה הכותל, אף שמבחינתם לכותל אין שום משמעות, הכותל מבחינתם הוא קיר בית מטבחיים של בקר ויונים. אותו רביי רפורמי הגדיל לעשות וכמה פעמים הגיע לכותל המערבי, ובניגוד לתקנות של רב הכותל הכניס ספר תורה. לא שמענו כל גינוי או אמירה כלשהי מחברי הממשלה על הפגיעה ברגשותיהם של מיליוני יהודים בארץ ובעולם. כל עניינה של ממשלת השינוי והריפוי הזו הוא להסדיר ג'ובים לחברים. מספיק להעיף מבט על מר חליפי, יאיר לפיד. הוא הרי הבטיח מעל כל במה ממשלת שינוי וריפוי, אבל הוא שובר שיאים בשיטת המינויים הפוליטיים: אסף זמיר נשלח לארצות הברית כתמורה פוליטית להפלת הממשלה הקודמת; השרה לשעבר ממפלגתו, יעל גרמן, נשלחה לפריז; איש העסקים אמיר חייק נשלח כשגריר לאיחוד האמירויות; אפשר גם לציין את מתנת ההרחקה מהכנסת שנתן לחברת הכנסת זועבי, ששלח למזרח הרחוק כקונסולית בתמורה להצבעתה נגד חוק הגיוס. אני מבקש גם להוסיף לרשימה את המינוי של פרופ' יובל אלבשן לראשות המוסד לביטוח הלאומי, בניגוד להמלצת ועדת המינויים. לסיכום, אדוני היושב-ראש, הממשלה הזו אינה לגיטימית. אין לה רוב בכנסת. רוב העם לא רוצה לראות אותה בהנהגת המדינה. במצב הנוכחי, הממשלה גם לא יכולה להנהיג את המדינה. היא משדרת חולשה ורפיסות, ממשלה שמביאה כאוס מוחלט בכל תחום אפשרי. אני קורא לכם, חברי הממשלה: די, מספיק, קחו אחריות ותרפו, תפרקו בעצמכם את ממשלת הכלאיים הרעה והמוזרה הזו. ואתם, החברים פה בכנסת, אל תיתנו יד לממשלה כזאת, שאין מאחוריה גב פרלמנטרי. גלו אחריות. הסירו את הבושה הזו. אין לדבר הזה שום סיכוי בהמשך. אני קורא לכם להצביע אי-אמון בממשלה הזו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. ישיב השר המקשר בין הממשלה לכנסת, השר אלקין, בבקשה. << דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> אני יכול להתחיל, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן, בבקשה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, איזה מחזה קלאסי היה כאן רק לפני דקה. עמד כאן ראש האופוזיציה חבר הכנסת בנימין נתניהו ונימק את הצעת האי-אמון שלו עם נימוקים כאלה ואחרים, אני תכף אתייחס אליהם. אבל מה הוא עשה מייד אחרי זה, אדוני היושב-ראש? ברח מהאולם הזה. כמה אופייני. אדוני ראש האופוזיציה, אתה דיברת רק לפני דקה על הלגיטימציה הציבורית שיש לך, על היכולת שלך להוביל ממשלה אחרת בדרך אחרת, ועם התשובה על דבריך אתה לא מסוגל להתמודד ובורח מהמליאה בפחדנות. מסופקני שזאת הדרך להגיע ללגיטימציה, ומסופקני שזאת הדרך לנהל את השיח הציבורי, גם כשיש מחלוקת. אבל אני לא מופתע, כי מי שמפתח ומנסה להשריש בציבור הישראלי שיח של אלימות מילולית, שיח של הסתה – שיח שגם מגיע, לצערי, לכורסאות ולכיסאות בתוך האולם הזה – אני לא מופתע מכך שככה הוא מתנהל גם בשיח הפרלמנטרי: זורק את דבריו ובורח כי הוא לא מסוגל לשמוע תשובה וכי הוא מפחד לשמוע תשובה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה התשובה? דבר לעניין. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> בפחדנות, אדוני ראש האופוזיציה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> קודם כול תחזיר את הכסף שאתה חייב. תחזיר את הכסף שאתה חייב – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> בפחדנות, אדוני ראש האופוזיציה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – את השוחד שקיבלת. מושחת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תודה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – לא בונים לגיטימציה ציבורית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תבלבל לנו את המוח, יא קנגורו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה כבר קפצת חמש מפלגות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה השקרן והנוכל הכי גדול בכנסת. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני מודה לחבר הכנסת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יא אמבה. לא מתבייש. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני מודה לחבר הכנסת אמסלם – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה ישבת פה. איפה החברים שלך פה? איפה החברים שלך פה? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – על כך שהוא מתנדב לשמש הדגמה יפה לדבריי רק לפני דקה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כן. איפה החברים שלך פה? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני חושב שאין דוגמה יותר מוצלחת להצלחה של בנימין נתניהו – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מקווה שלא נראה אותך בפוליטיקה עוד חודשיים-שלושה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – לפגוע בשיח הציבורי במדינת ישראל מאשר חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מקווה שתיעלם לנו מהחיים הפוליטיים. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> הוא מייצג אותנטי ומוצלח של הקו הזה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מתבייש? אתה? אתה מדבר אתה? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – ולכן אני דווקא שמח על כך שהוא עוזר לי להדגים את דבריי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> האיש הנוכל ביותר בכנסת. אתה מדבר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אתה בקריאה ראשונה. מספיק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אוקיי. אוקיי. שמעתי אותך. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> לפעמים אני רק מרגיש, אדוני היושב-ראש, כשאני מנסה להכניס משפט – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מבלבל את המוח מבוקר עד לילה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – בין הצעקות של חבר הכנסת דוד אמסלם, שאני רק מזיק, כי דבריו משכנעים אולי בצורה הטובה ביותר למה החזון שבנימין נתניהו ניסה לשים כאן על השולחן הוא חזון שלצידו מחיר ציבורי גדול. אבל אני אתייחס, ברשותכם, נושא-נושא וטענה-טענה. דיבר כאן ראש האופוזיציה על ההתמודדות עם הטרור – ואגב, הוא צודק. התנועה הציונית ומדינת ישראל נמצאות בקרב מתמיד נגד הטרור במשך שנים רבות, קרב שלצערי אנחנו משלמים בו מחיר כבד מאוד לאורך דורות. וכמובן כולנו – ובזה אני מקווה שבאמת כולנו מחוברים ומאוחדים – כולנו מכאן שולחים את התנחומים למשפחות של קורבנות הטרור ומאחלים החלמה לפצועים. אבל דיבר ראש האופוזיציה על כך שיש בידיו פטנט בלתי ידוע, שרק בשנייה שהוא יחזור לכיסא ראש הממשלה המציאות כאן תשתנה, ושהוא מצפה מהממשלה, לנוכח המצב הביטחוני שיש, מראש הממשלה לפנות את כיסאו. אני שפשפתי את עיניי, כי מה לעשות, אני לא חדש בבית הזה, וזכורה לי השנה קשה, שנת 2015, אדוני היושב-ראש, שנה שבה במשך כמה חודשים מאז שהתחילו פיגועי הסכינים נהרגו מהטרור 47 אזרחים במדינת ישראל בתוך חודשים ספורים. ישבתי אז בקבינט המדיני-ביטחוני לצידו של בנימין נתניהו. לא זכור לי ולו רגע אחד שבדיוני הקבינט או בדיונים בארבע עיניים שהיו לנו הוא אמר: לנוכח התוצאה ולנוכח הכמות הזאת של הפיגועים אני חושב שעליי להסיר את המנדט ולהחזיר את המנדט לעם, לפרק את הממשלה וללכת לכנסת. לא זכורה לי התזה הזאת כשבנימין נתניהו עמד בראשות הממשלה אז. גם לא זכור לי שאז, באותה שנה 2015, הוצע משהו ויושם משהו שלא מיושם היום במאבק עם הטרור. אני יושב בקבינט היום וישבתי בקבינט גם אז. אומנם היו פטנטים שאותם אנחנו לא מנסים – אנחנו לא שמים מגנומטרים ואחר כך מסירים אותם; זה באמת פטנט שלא הוכיח את עצמו באותה תקופה. אפשר להימנע ממנו. יש עוד פטנט שאנחנו לא מנסים – לא שחררנו 1,000 מחבלים. אבל הדרכים האמיתיות למאבק בטרור, כפי שהוצעו אז באותו קבינט על ידי כוחות הביטחון ואומצו על ידי הדרג המדיני – ואגב, אני חושב שההחלטות ברובן המוחלט היו החלטות נכונות – הן בדיוק אותן הדרכים ואותן החלטות שמתקבלות בקבינט ובממשלה גם כיום. אגב, גם אנשי כוחות הביטחון – כשאני שומע לפעמים את הדיבורים האלה: רק לשנייה תזוזו, תנו לנו לנהל את המדינה והכל יהיה מעולה, אני משפשף את עיניי. יש לנו כוחות ביטחון מאוד מאוד מקצועיים, ואני מפה מצדיע להם. יש לנו רמטכ"ל מקצועי, ואגב, אני לא מכיר שיש לו המלצות שהדרג המדיני עוצר אותן ולא מאמץ אותן. הרמטכ"ל הזה מונה, אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, אתם יודעים בכהונה של מי – בכהונה של ראש האופוזיציה כראש הממשלה. אגב, מגיע לו יישר כוח על מינוי מוצלח. רק לא ברור לי למה מה שהיה מוצלח כשהוא ישב על כיסא ראש ממשלה, פתאום הופך פחות מוצלח כשהוא יושב על כיסא ראש האופוזיציה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שפשפת עיניים כשמנסור עבאס – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> תכף, חבר הכנסת אמסלם, תאמין לי אני אגיע גם למנסור עבאס. רק חכה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – תגיד, זכור לך שאתה חייב כמה מיליונים – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, אני אגיע גם למנסור עבאס, ברשותך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – זכור לך שמנסור עבאס מינה אותך? זכור לך? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זכור לך שהוא אמר לכם: לך לירדן לקבל את ההנחיות לגבי הר הבית? זכור לך? יא צבוע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, מספיק. אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זכור לך? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זכור לך, קנגורו? זכור לך? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, אני מודה לך על כל מילה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זכור לך, יא צבוע? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רק שנייה. חבר הכנסת אמסלם, קריאה שלישית – החוצה. (חבר הכנסת דוד אמסלם יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> דווקא חבל. אין דבר יותר טוב שיוכל להבהיר את דבריי מאשר הצעקות של חבר הכנסת אמסלם. אבל אני חושב שהבית הזה כבר מכיר אותן בעל פה, אז הוא יסתדר גם בלי ההצגה הזאת בתוך המליאה. אדוני היושב-ראש, דיבר כאן חבר הכנסת נתניהו על חוסר הלגיטימציה והשיתוק של הממשלה הזאת בגלל שהיא בנויה על שיתוף פעולה קואליציוני עם מפלגת רע"מ. ואני שאלתי את עצמי אם חבר הכנסת נתניהו מרים טלפון כל בוקר לחבר הכנסת סמוטריץ' ואומר לו: תודה רבה לך, בצלאל ידידי, הצלת אותי. דווקא חבל שחבר הכנסת סמוטריץ' לא כאן, כי הייתי רוצה לשאול אותו. ולמה אני תוהה? כי אם צודק חבר הכנסת נתניהו בתיאור שלו, הרי זו בדיוק הממשלה שהוא ניסה להקים רק לפני שנה. הרי כולנו זוכרים את המאמצים – חבר כנסת עבאס לא פה, אבל הוא דווקא מאוד נוהג להיזכר בשיחות שהיו לו עם ראש הממשלה דאז וראש האופוזיציה של היום ומה הובטח לו ואת כל ההצעות לשיתוף הפעולה הקואליציוני המלא. כולנו זוכרים את הלחצים. חברת הכנסת סטרוק כאן, אז היא בטח זוכרת את הלחצים על חבר הכנסת סמוטריץ' גם בתקשורת וגם ניסיונות לגייס רבנים לשכנע אותו, רק כדי לתת אור ירוק לקואליציה שלפי התיאור של בנימין נתניהו כאן היא אסונית למדינת ישראל. אני שואל את עצמי: הייתכן שבנימין נתניהו ניסה להקים קואליציה אסונית למדינת ישראל? אחת מהשתיים: או שהוא טעה טעות קשה, וצריך להודות לסמוטריץ' בכל יום, או שהכול תלוי בפוזיציה. אני יכול לתאר לעצמי איך בגאווה גדולה היה עומד על הדוכן הזה לו סמוטריץ' לא היה מספיק חזק והיה נשבר – בנימין נתניהו היה עומד על הדוכן הזה ומתגאה בקואליציה שהוא הקים עם מפלגת רע"מ, והיה מסביר שאין פתרון יותר טוב למדינת ישראל. כנראה שבאמת הכול תלוי בפוזיציה. דיבר כאן בנימין נתניהו על כך שמדינה שלמה מוחזקת כבת ערובה על ידי ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי, ולו רק הם היו מסכימים להזיז את עצמם, אז הייתה מגיעה גאולה לעולם. נדמה לי שהנתונים, לפחות כפי שאנחנו מכירים אותם, הם טיפה שונים. הרי בנימין נתניהו ניסה ארבע פעמים בארבע מערכות בחירות לקבל לגיטימציה ציבורית להקמת ממשלה בראשותו, ניסה ולא הצליח. שלוש פעמים הלכנו למערכת בחירות, אחת אחרי השנייה, עם שיתוק של המדינה לשנתיים, עם בזבוז כספים, רק בגלל שהוא לא הסכים לתת למישהו אחר להקים ממשלה בבית הזה – מה שהיה אפשר לעשות תוך שנייה. אגב, לא אני אמרתי את זה, אמרו את זה שני שותפיו הבכירים ביותר של בנימין נתניהו. אמר את זה חבר הכנסת ישראל כץ. הוא אמר: לו היו נותנים לי, מהר מאוד הייתי מקים ממשלה. אמר את זה חבר הכנסת יולי אדלשטיין: נתניהו לא מסוגל להקים ממשלה ואני כן מסוגל לעשות את זה – אחרי הבחירות הראשונות, אחרי הבחירות השניות. אחרי הבחירות השלישיות קרה נס – הוא הצליח להקים ממשלה ופירק אותה תוך פחות משנה, תוך הפרה בוטה – דיבר כאן מישהו על הפרת התחייבויות – תוך הפרה בוטה של כל ההסכמים שהיו. הוא הכניס את מדינת ישראל למערכת בחירות רביעית ללא תקציב, וגם אחריה ניסה להקים ממשלה עם מנסור עבאס ורע"מ, וכשל. מה הוא מציע לנו היום, לכולנו, נניח, מול אותם אתגרים שהוא מסמן אותם נכונה: האתגר של התמודדות עם הטרור, האתגר של ההתמודדות עם הגרעין האיראני? אגב, בשיח לא כאן מול המצלמות אלא במקום אחר יש לא מעט להגיד על כך אם מדינת ישראל הייתה מוכנה לשינוי הממשל בארצות הברית ולתפנית שהגיעה, ומה הייתה המוכנות ומה התמונה שאנחנו מצאנו, אבל אימנע מכך, זה לא המקום לקיים את השיח הזה. אבל מה הוא מציע לנו מול כל זה, אדוני היושב-ראש, גברתי השרה וחבריי חברי הכנסת? הוא מציע לנו עוד מערכת בחירות. לופ בלתי פוסק של מערכות בחירות, תוך כדי זה שהוא יודע שהסיכוי שלו להגיע לאותם 61 חברי כנסת המיוחלים, שמסוגלים גם להביא אותו לשלטון וגם לשנות בשבילו את כל כללי המשחק הדמוקרטיים במדינת ישראל, כולל בתחום המשפטי – שמענו רק דוגמה קטנה אחת היום, והמערכת המשפטית צריכה רפורמות וצריכה רפורמות עמוקות, אבל נדמה לי פחות מהסגנון שנחשף לציבור דווקא היום – רק בגלל איזשהו חלום תעתועים. הוא יודע שאין לו סיכוי להגיע לשם, וכל מה שהוא מציע הוא לקחת את מדינת ישראל לעוד מערכת בחירות אחת, חמישית, ואולי בעקבותיה שישית ושביעית. הכול כי כל המערכת היא בת ערובה – הוא צודק – של בן אדם אחד שלא מסוגל להגיד די; בן אדם שיש לו גם הרבה זכויות, וכדאי להגיד את זה מעל הבמה הזאת. יש לבנימין נתניהו לא מעט זכויות, והוא תרם לא מעט למדינת ישראל, אבל אצל כל מנהיג ציבור, גדול ככל שיהיה ומוכשר ככל שיהיה, מגיע רגע שצריך להגיד די, ואת זה הוא לא מסוגל להגיד. ולכן מדינת ישראל נמצאת בפלונטר פוליטי כבר במשך כמה שנים, כי הוא לוקח אותה כבת ערובה ואת מפלגתו כבת ערובה. בחדרים סגורים רוב חברי מפלגתו אומרים את זה בצורה הרבה יותר קשה והרבה יותר בוטה ממה שאני מנסח כרגע מעל הבמה הזאת. הם מכירים את זה היטב. חלקם, כאמור, גם מעיזים להגיד את זה בגלוי, ואומרים: לו היו נותנים לי, אני הייתי כבר מייד מקים ממשלה והליכוד היה נשאר בשלטון. הוא לוקח כבני ערובה את שותפיו הפוליטיים – המפלגות השונות שמרכיבות את הבלוק. היום גם הם כבר מתחילים להבין את הנקודה הזאת, וגם משם אתה מתחיל לשמוע מדי פעם, לפעמים בעילום שם ולפעמים אפילו בשם המלא, אמירות: נמאס לנו להיות בני ערובה, אנחנו לא רוצים ללכת לעוד מערכת בחירות רק בגלל ההתעקשות של בן אדם אחד, ורק כבני ערובה שלו. לכן, אם יש מישהו שמחזיק את הציבור הישראלי כבן ערובה ואת מדינת ישראל כבת ערובה בפלונטר פוליטי בלתי נגמר, זה דווקא הבן אדם שעמד כאן לפניי והטיח בממשלה הזאת את ההאשמות שלו. מאילו גזרות כלכליות חברתיות קשות מציע בנימין נתניהו להציל את עם ישראל? אני אמנה רק חלק מהן, אדוני היושב-ראש: תוספת תקציב של 2 מיליארד שקל לבסיס התקציב של משרד הבריאות, גזרה נוראית שהממשלה הזאת הפילה על הציבור הישראלי, תוספת תקציב משמעותית ודרמטית שלא היו הרבה, אם בכלל, דומות לה בקדנציות הקודמות; תוספת של 700 מיליון שקל לבסיס התקציב של משרד הרווחה; תוספת של מיליארד שקל לתקציב של משרד החינוך, כולל תהליך של העברת מעונות יום לאחריות החינוכית של משרד החינוך, תהליך כל כך חשוב ששנים ייחלו לו; תוספת של 1.5 מיליארד שקל לטובת האזרחים הוותיקים הכי עניים שיש, אלה שמקבלים הבטחת הכנסה, שהתשלום שהם מקבלים מהמדינה כיום גדל בצורה דרמטית והגיע לגובה של 70% משכר המינימום. מתי הגזרות הנוראיות האלה נעשו? בתקופה שבנימין נתניהו היה ראש ממשלה? דווקא לא, לא קרה. תוספת של 300 מיליון שקל למענק השנתי לניצולי שואה, תוספת של 1.8 מיליארד שקל לנכים, תוספת של מיליארד שקל לנכי צה"ל – אלה הגזרות הנוראיות של הממשלה הזאת. וכל זה – מה הוא מציע? נעצור הכול. לא נעביר עוד תקציב וניקח את המדינה לעוד מערכת בחירות אחרי מערכת בחירות. אפשר להמשיך את הרשימה הזאת. אגב, חלקים של הרשימה הם עדיין כאן, בעבודה בבית הזה, אדוני היושב-ראש. מחכה כאן בכנסת חוק להשלמת תהליך החקיקה של תוכנית ממדים ללימודים, שמאפשרת לחיילי צה"ל ללמוד לתואר ראשון, לחיילים קרביים ולחיילים בודדים. הממשלה הקצתה 100 מיליון שקל לטובת המטרה הזאת. אתה יודע, אדוני היושב-ראש – יושב-ראש הקואליציה יודע, יושב-ראש הקואליציה יודע למה החוק הזה לא מובא היום לקריאה שנייה ושלישית – כי דווקא מפלגתו של ראש האופוזיציה לא הסכימה להביא אותו היום ולהביא סיוע לחיילים. אחר כך הוא יעמוד כאן על הדוכן הזה וידבר גבוהה על המאבק בטרור, על הצורך לחזק את כוחות הביטחון ואת החיילים, אבל דווקא החלק הזה של האולם מונע מאיתנו היום לסיים את תהליך החקיקה ולהביא לאותם חיילים קרביים את הסיוע הזה שהם כל כך כל כך ראויים לו. עוד לא מאוחר להתחרט. אני קורא לכם, חברי כנסת מהליכוד, מהציונות הדתית, מיהדות התורה, מש"ס: עוד לא מאוחר להתחרט. אפשר להביא את החקיקה הזאת היום ולעשות עוד צעד אחד חשוב, כפי שאפשר להביא גם חקיקה של ועדת הכספים שעוסקת בסיוע של נקודות זכות לעובדים ועוד ועוד דברים טובים וחיוביים שהממשלה הזאת מקדמת בחקיקה והצד השני עושה הכול רק כדי לתקוע, מתוך איזושהי מטרה פוליטית, ואפילו לא ברור לי, אדוני היושב-ראש, מה בדיוק הם מנסים להשיג בכך. אז זה החזון? זה מה שמנסים למכור לנו? עוד בחירות, עוד שנים בלי תקציב, עוד המשך שעבוד לאינטרסים של בן אדם אחד שמנסה לשבור את תקרת הזכוכית של 61 מנדטים ולא יכול, פעם אחר פעם, אבל תמיד יספר לחבר הכנסת גפני שבפעם הבאה זה יהיה יותר מוצלח ולכן כדאי לצאת איתו לעוד מערכת בחירות, ואז זה בוודאי יעבוד, ואז אותם 61 מנדטים בהחלט יתייצבו והחלום יתגשם. לקחת דברים שאפשר לעשות אותם כאן היום, להיות אופוזיציה ממלכתית, כפי שמקובל היה, לתמוך במה שטוב ולהתווכח איתנו על מה שהוא חושב שרע – זה לגיטימי, אבל לא. הדרך הזאת של השלילה ושל השיסוי מביאה אותו, ובעקבותיו את מפלגתו, להגיד לא לחלק של אותן היוזמות שבחדרים הסגורים הם מודים שהן היוזמות הנכונות. האם בדרך הזאת אפשר לקדם קדימה את מדינת ישראל ולהתמודד עם האתגרים שלה? מסופקני, מאוד. אני לא חושב שבשיח של שיסוי זה אפשרי. אני לא חושב שבחלום של בחירות אחרי בחירות זה אפשרי. אני לא חושב שבמצב שבו האינטרסים של בן אדם אחד לוקחים כבת ערובה מדינה שלמה ואת הפעולות החשובות שאפשר לעשות, זה אפשרי. ואני גם לא חושב שמצב שבו משעבדים הכול לאיזשהו קרב פוליטי מוזר, וגם עוצרים חקיקה מוסכמת לטובת הציבור רק כדי להפגין איזשהו כוח – שזו הדרך שתוביל את מדינת ישראל לדרך הנכונה. ולכן, אדוני ראש האופוזיציה, תודה רבה לך על החזון הזה שאתה ניסית למכור כאן, אבל התשובה היא: תודה רבה, לא, ואני קורא לכנסת לדחות את הצעת האי-אמון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר המקשר. ובכן, אנחנו ממשיכים ברשימת הדוברים. חברת הכנסת גמליאל, בבקשה. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, הינה, רגע לפני סיום הגיעו רגעי חשבון הנפש של ממשלת ישראל השלושים-ושש. מה יירשם בדפי ההיסטוריה על שנת מדיניות כל כך כושלת? כישלון בניהול איום הגרעין האיראני; כישלון במתן ביטחון אישי לציבור; כישלון בניהול משבר האקלים; כישלון בניהול יוקר המחיה. ההסכם הרע בין איראן למעצמות ממשיך להתגבש, ולמדינת ישראל אין מבוגר אחראי שינווט את הספינה. פחדתם להשמיע את הקול שלנו בעולם. פחדתם להתעמת ולדפוק על השולחן. המדיניות שלכם מונעת מתוך פחד להרגיז את הקהילה הבין-לאומית, מדיניות כושלת. המצב הנוראי שהכנסתם אותנו אליו בשנה החולפת – ממשלה שכופה את עצמה על העם – עוד יילמד בשיעורי אזרחות בדורות הבאים. טענתם שזה הדבר הנכון בעבורנו, טענתם שזה מה שהעם זקוק לו, והינה, כמעט שנה עברה, ואתם יודעים שכל התירוצים הללו נועדו לכסות על נטישה מוחלטת של ערכים ואידיאולוגיה. בשנה החולפת ראינו שממשלת ישראל הנוכחית מוכנה לעשות הכול על מנת לשרוד, כולל לבזות את מעמד הכנסת. אחרי יותר מ-20 שנים בחיים הציבוריים וכהונה בכנסות רבות בתפקידים שונים, אין ספק שהכנסת העשרים-וארבע הגיעה לתהומות חדשות בגלל אינטרסים פוליטיים צרים שמשרתים כמה ראשי מפלגות. חברות וחברי הכנסת, דרוש חזון חדש לשיטת הממשל הישראלית. המשבר הפוליטי שמדינת ישראל חווה ומאפשר לראש מפלגה עם שני מנדטים, בנט ומתן כהנא, לעמוד בראשות ממשלה, דורש תיקון מהשורש. אתם באמת רוצים להמשיך עם שיטת הממונות והממונים של המפלגות הלא-דמוקרטיות, שישה יושבי-ראש בקואליציה שבוחרים את היס-מנים – ברצותם יכהנו כחברי כנסת וברצותם יצפו בערוץ 99 מהבית? אנחנו רוצים נבחרות ונבחרי עם עצמאיים, עם דעה מגובשת וחזון אישי, ולא בובות על חוטים שמשרתות איש אחד ומטרה אחת. בשנה החולפת העם ראה איך ביטלתם את ההישגים הכבירים שהבאנו למדינת ישראל, עצרתם את התנופה והעוצמה שיצרנו. גם בתחום הטיפול במשבר האקלים בלמתם את ההישגים שהבאנו והוכחתם רפיסות כנגד בעלי ההון המזהמים. לאחר שהצגתי לראשונה, כבוד היושב-ראש, כשרה להגנת הסביבה, חוק אקלים למדינת ישראל, יחד עם עמותת אדם טבע ודין ואנשי המקצוע, כל שנותר לממשלה הנוכחית היה לאשר אותו כאן במליאה. את הכול כבר הכנו בשבילכם, You had one job, ובמקום למנף את ההישגים שהבאנו, בחרתם לקחת את החוק, לסרס אותו, לרוקן אותו מתוכן ולהגיש כלום ושום דבר. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר_המשך >> מנהיגות היא קבלת החלטות. את בעיניי השרה הגרועה ביותר בתולדות מדינת ישראל. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השרה, תודה רבה. השרה – – – << דובר_המשך >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר_המשך >> הרסת כל חלקה טובה, ואת זה את צריכה לראות – מדוע ארגוני הסביבה מדברים נגדך. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר_המשך >> מתוך המשרד מדברים נגדך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גמליאל, משפט לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר_המשך >> מדברים עלייך ומדברים גם – את יודעת בדיוק על מה. לא מכבודי לרדת לרמה הזאת ולומר לך את זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל בדק הבית הזה – וכנראה עוד חקירות רבות יהיו סביב המשרד הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר_המשך >> מנהיגות היא קבלת החלטות אמיצות למען האינטרס הציבורי – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אבל כשאני מסתכלת היום על שולחן הממשלה, אני בזה לכם, ולך במיוחד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר_המשך >> אינני רואה מנהיגות. זה ניסיון בוטה ובזוי – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> – – – תתביישי לך – – – << דובר_המשך >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר_המשך >> – – להיטיב עם המזהמים שפוגעים בבריאות של אזרחי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר_המשך >> מה עשית עם מפרץ חיפה? קיבלת תוכניות סדורות ומלאות, ומה שעשית – רק פגעת באזרחי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גמליאל, תודה רבה. את הרבה מעבר לזמן. אני מודה לך. << דובר_המשך >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל היא הפריעה לי, כבוד היושב-ראש. זה לא היה בתוכנית שלי לומר את הדברים האלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> את כבר דקה מעבר לזמן. << דובר_המשך >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר_המשך >> אז עוד משפט אחד לסיום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר_המשך >> אז גם אתם יודעים שהגיע הזמן לדברי סיכום. בקרוב מאוד תשבי באופוזיציה, כבוד השרה, וההיסטוריה תזכור את השנה החולפת ככישלון קולוסלי שבוצע על ידי הנהגה שדבקה בכיסא ולא בערכים. את כל הכישלונות הללו ועוד רבים אחרים אנחנו נתקן בזמן הקרוב. נביא את מדינת ישראל ביחד ליציבות מדינית, כלכלית, עם ביטחון אישי לכל אזרחי המדינה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מרגי, בבקשה. אני מבקש מחברי הכנסת, יש יום די ארוך, נא לעמוד בזמנים. תודה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, תמיד כשמגיעים אליי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כי אני סומך עליך. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני עומד לנאום נאום שנישא כאן, בפודיום הזה, אך באוגוסט 2020. אני מאמין שתוך כמה משפטים כבר תדעו מי נאם אותו: אם מישהו חושב שהמצב הכלכלי גרוע עכשיו, הוא לא מבין מה הולך להיות פה. אנשים הולכים להתפרק, עסקים הולכים להתפרק, יסגרו את העסק אם לא יוכלו לשלם חובות; יוציאו את הילדים מחוגים כי לא יהיה להם איך לשלם את זה. אנשים לא מבינים את גודל האסון. זו ממשלה הרסנית, הורסת את הכלכלה. כל אזרח ישלם את המחיר. עמד פה בדוכן – ככה אומר אותו נואם – נפתלי בנט וזעק: אתם מטורפים? הם לא מטורפים, הוא אומר; לא אכפת להם. הקואליציה הזאת כבר לא מקשיבה. הם לא רוצים לשמוע עובדות לא נעימות, לא אוהבים שמציפים אותם במספרים. אבל אתם תסלחו לי, הפעם יהיו פה מספרים, כי אלה המספרים שמתארים את החיים שלכם. אלה המספרים שמסבירים למה אתם תאבדו את הדירה שלכם, למה אתם תאבדו את הכסף ששמתם בצד לחתונה של הילדה שלכם. אלה המספרים של ההתרסקות של מעמד הביניים בישראל. רבותיי, את המילים האלה, את חזון הפורענות הזה, נשא לא פחות ולא יותר אדם ששואף לתפקיד רם ונישא בכנסת, בממשלה, שחייב שתהיה לו ראייה ארוכת טווח ואחראית. את המילים הקשות הללו השמיע לא פחות מאשר ראש הממשלה החליפי ושר החוץ יאיר לפיד לפני כ-20 חודש, 22 חודש. ניבא ולא ידע מה ניבא. אני מאמין שאפילו יאיר לפיד לא חלם על שפל נמוך עוד יותר כמו המצב שלשם הממשלה הזאת תוביל אותנו אם לא נקצר את ימיה. כל החגיגות של הממשלה הזאת הן על גלי הכלכלה החזקה, על הניהול האחראי שהיה בטרם קום הממשלה הנוכחית. אז ראש הממשלה החליפי, אני מבקש לעדכן אותך ואת חבריך המתכסים מאחורי לשכות מפוארות במרכז תל אביב, באולמות לובי של בתי מלון מפוארים, כל זאת על חשבון משלם המיסים: רבותיי, עומד היום שר האוצר בישיבת הסיעה שלו ומתרברב שגם בחודשים האלה סיימנו בעודף. בוודאי, הממשלה הראשונה זה עשור שהעלתה מיסים בצורה אגרסיבית, דחפה את הידיים שלה לתוך הכיסים של אזרחי מדינת ישראל, איך לא תסיים, איך לא תסיים בעודף? מי שילם את העודף הזה? מי מימן את העודף הזה? מעמד הביניים הישראלי והשכבות החלשות. לכן, דינה של הממשלה הזאת הוא לעבור מהעולם. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פינטו, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אה, אוקיי, מאה אחוז. בבקשה, חבר הכנסת שיין. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מברך אותך לרגל מושב הקיץ, ואת כל חבריי כאן. אנחנו פותחים את המושב הזה עם תקוות גדולות ועם אתגרים גדולים. היום אנחנו עומדים עוד פעם בפני הצעת אי-אמון, ואני רוצה לומר כמה דברים. מדינת ישראל ידעה אתגרים גדולים, ויש לה הישגים יוצאים מן הכלל. השנה האחרונה הציבה בפני הממשלה אתגרים מאוד גדולים לאחר הקורונה, לאחר שנים של שיתוק פוליטי, והתפוקות היו יוצאות דופן מבחינת איכותן. כמובן שאנחנו נתקלים גם באתגרים גדולים, כפי שמדינת ישראל תמיד עמדה בהם, בנושאים ביטחוניים, בנושאים של טרור. כל אלה כמובן הם חלק מהנוף שלנו במשך שנים רבות, שנים של דורות, וגם כאן ההתמודדות היא התמודדות יעילה, אמיצה ומסודרת, בלי גחמות ובלי התייפייפות. אני רוצה לומר כמה מילים לגבי כל הרעיון הזה של ללכת לבחירות חדשות. אדוני היושב-ראש, הרי ראינו איך מדינת ישראל נכנסה לשיתוק פוליטי מתקדם, שיתוק פוליטי שכרסם בכל מערכות השלטון, לרבות במערכות הכלכליות הישראליות, בזמן ממש קריטי למדינה, בזמן הקורונה. ותראה את השינויים שהתחוללו כאן רק בכלכלה בשנה האחרונה; תסתכל איך היום אנחנו יוצאים ממשבר עמוק לתפוקות הכי גדולות שראינו זה שנים, עם הכנסות מדינה הגדולות ביותר – פעם ראשונה מאז קום המדינה, אולי, שאנחנו רואים עודפים בארבעת החודשים של 2022. אנחנו רואים ירידה דרמטית באבטלה, אנחנו רואים שוק תוסס, אנחנו רואים את הדירוגים שאנחנו מקבלים מכל הסוכנויות, מה-OECD. אני חוזר עכשיו, אדוני, מאירופה, מהפרלמנט האירופי, ובשבוע הבא תהיה לנו ההזדמנות לשמוע את נשיאת הפרלמנט. אתה צריך לראות איך מדברים שם בהתפעמות על הכלכלה הישראלית, על ההתקדמות הישראלית בכל התחומים. אפילו ראינו השבוע שהפרלמנט האירופי מצביע נגד ההסתה בספרים של הפלסטינים ביהודה ובשומרון וברשות. אנחנו באמת צריכים להבין במה אנחנו עוסקים כאן. אני מבין, אדוני, את האופוזיציה, שכל הזמן, מהיום הראשון, ראתה את הממשלה הזאת כלא לגיטימית – כך היא אמרה – ולא השתתפה אפילו בוועדות הכנסת לסייע לנו בפעולות שלנו. אז פה צריך לבוא ולומר: אנחנו באמת עומדים כאן בצורה מעוררת השתאות בתוך ההישגים האלה, כשהפוליטיקה הישראלית כמובן מתנהלת בגלים סוערים כפי שהיא מתנהלת שנים רבות, ואני בטוח שאם נלך לבחירות נוספות – ולא נלך, אני מקווה – אנחנו נראה את אותו כאוס שהיה, וזה יעצור את כל הצמיחה הגדולה שאנחנו רואים וחווים. אנחנו בישראל ביתנו באמת לקחנו את המשימה הגדולה להנהיג את הכלכלה, ושר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר והשר עמאר וכל חבריי – וחברי קושניר בוועדת הכספים – ניווטנו את הספינה הזאת למחוזות באמת מרשימים שאין כדוגמתם. וצריך להגיד באמת מה אנחנו עושים. פעמים רבות בגלל העשייה אנחנו שוכחים לספר על ההישגים. ומנגד, אדוני, מנגד אנחנו חייבים לומר: אנחנו רואים פה לשון שלוחת רסן. אנחנו רואים פה אירועים שהם באמת יוצאי דופן מבחינת קיצוניותם. שמענו היום את הלשון שלוחת הרסן של חבר הכנסת פינדרוס, שמענו את סמוטריץ' מדבר על זה שהוא יסמן מי ייכנס לבתי כנסת. זה בלתי נסבל בשיח הציבורי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> השיח הציבורי של אחדות ישראל, שהקואליציה הזאת מבטאת אותו, חייב להישמר ולא להיכנס לשיח של קיצוניים. יש לנו אויבים קיצוניים – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – וצריך – אני רק אסיים, אדוני – וצריך לטפל בהם בלי רחמים. אבל בתוכנו בבית הגיע הזמן שגם האופוזיציה תיקח אחריות ותבין שהיא חייבת להצטרף לספינה הזאת, שמנווטת בצורה מעולה. תודה רבה לך, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גפני, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת, תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני הייתי גם בקואליציה הרבה פעמים, אבל אמרתי, כאשר ראיתי את הקואליציה הנוכחית עם מפלגות שאין קשר בין האחת לשנייה – לא תמיד ראיתי עין בעין, או יותר נכון פעמים רבות לא ראיתי עין בעין עם המפלגות שהייתי איתן בקואליציה, אבל הייתה תשתית אחת בדברים המרכזיים, ובהם היינו יחד. אין מכנה משותף בנושאים הבסיסיים, המרכזיים, של אזרחי מדינת ישראל בקואליציה הנוכחית. אמרתי, אמרתי את זה מעל הדוכן הזה: זה לא יחזיק מעמד. בחודש האחרון של כנס החורף אכן כבר נראה שהממשלה לא יכולה להעביר חוקים, היא לא מצליחה לעבור את הכנסת; פעמים רבות היא מביאה דברים והם נופלים במליאת הכנסת. היום הם מתחילים את כנס הקיץ כשאין להם רוב. מדובר על מציאות כזאת – באמת אפשר לנהל ממשלה כשאין רוב, אפשר לנהל ממשלה כשהדרך היא דרך אחת, אבל אי-אפשר לנהל ממשלה כשאין רוב ואין שום מכנה משותף בדברים הבסיסיים ביותר של אזרחי מדינת ישראל, במדיניות, בביטחון, שלא לדבר על כלכלה וחברה. ואין גם רווח בעניין הזה, בגלל שמה יוצא מהכלכלה של הממשלה הזאת, על יוקר המחיה וכל מה שנלווה לעניין הזה – בכל הנושאים הללו הממשלה, כאשר היא שולטת, עושה את הדברים לטובת אזרחי המדינה; לא כן הדבר במה שקורה עכשיו בניהול המדיניות הכלכלית של הממשלה. אבל אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל את הנאום שלי עכשיו באי-אמון ולהגיד לך – היום היינו בוועדת הכספים, והביאו לשם כסף קואליציוני לתרבות יהודית. יש שני סעיפים במשרד החינוך, תרבות יהודית ותרבות חרדית, וזה הולך לעובדים שנמצאים בתוך העניין הזה. הציבור החרדי לא מקבל, הסעיף הזה מחוק. מביאים עשרות מיליונים לסעיף השני, שזה לא חרדים, אבל לא מביאים כלום, שקל אחד לא מביאים לתרבות החרדית. באתי למנסור עבאס ואמרתי לו: אתה נמצא בקואליציה. למה אתם במוכר שאינו רשמי לא מקבלים תמרוץ לטיפוח, מה שאני בוועדת הכספים העברתי כל שנה? אז הוא אמר: נכון, אתה צודק. הוא הלך ודיבר, והלך לשר האוצר, אני לא יודע למי הוא עוד הלך, ואז הגיעה ההעברה, רק שבמקום 84 מיליון שקל, שזה תמרוץ לטיפוח לכל המגזרים – רק 53. הוציאו את החרדים. הילדים החרדים לא מקבלים תמרוץ לטיפוח. בכל הדברים הבסיסיים בחינוך, ברווחה, בתרבות, בכול – מוציאים את החרדים. וזאת ממשלה שמתהדרת בזה שהיא ממשלת אחדות, שהיא ממשלה שדואגת לכולם, ממשלה שמאדירה את החרדים. אבל אני רוצה להגיד עוד דבר. כל פעם כאשר היינו מבקשים על נושאים של סטטוס קוו בנושא דתי – שזו דמותה של המדינה, צביונה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית – אמרו לנו: חיה ותן לחיות. בא שר התקשורת יועז הנדל במין התנשאות כזאת, ואומר לנו החרדים איך לחיות. אנחנו לא מבקשים שיבואו לציבור הכללי ויגידו לו: תשמע, אתה תיקח פלאפונים עם קומה כשרה. לא, כל אחד שינהג כפי רצונו. אבל תן לנו, לציבור החרדי, לחיות כמו שאנחנו מחנכים את הילדים שלנו, כמו שאנחנו חיים. בא יועז הנדל במין התנשאות כזאת, רשעות, ומכריח אותנו. הרי אצלנו תלמידים ותלמידות לא יחזיקו פלאפונים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זאת ממשלה רעה, רשעה, שאין לה סייעתא דשמיא והיא תיפול. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שירלי פינטו, בבקשה. << דובר >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר >> (אומרת דברים בשפת הסימנים, להלן תרגומם: אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, בראשית דבריי אבקש לפתוח בתנחומיי הכנים למשפחות הנרצחים ולאחל החלמה מהירה ומלאה לפצועים. אנחנו חווים גל טרור רצחני המופעל ומתוזמר על ידי מחבלים שפלים שעדיין לא הפנימו את העובדה הפשוטה: אנחנו פה, ואנחנו פה כדי להישאר. מכאן, מבימת הכנסת של מדינת ישראל, אני אומרת לשונאינו ולמבקשי רעתנו: אין תוחלת במעשיכם הנפשעים. עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. ננצח אתכם. בתהילים קכ"ו ישנו מזמור שכולנו מכירים: "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחלמים. אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה. אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה. הגדיל ה' לעשות עמנו היינו שמחים". במשך אלפיים שנות גלות אבותינו פיללו לשוב לארץ המובטחת, ארץ שכורת שמש, "ארץ בה יתקיים אשר כל איש קיווה", כפי שכתבה נעמי שמר. למדינת ישראל, שהיא דבר לא מובן מאליו בכלל, עומדים אתגרים רבים ועצומים מדי יום ביומו. צבאנו חזק ואיתן אל מול מי שעומד עלינו לכלותנו באוויר, בים וביבשה. אני רוצה לומר ולהזכיר לנו עוד כוח, כוח ייחודי שאין שני לו בעולם – האחדות שלנו. "מארצות ערב, מרוסיה ומפולניה, הדלקנו אור גם בדימונה וגם בדגניה" – הגענו ממדינות שונות, מתרבויות שונות, אך אנחנו חולקים את אותה מורשת, את אותו הדגל, את אותה האהבה, את אותו הנרטיב ואת אותה הארץ. אני חייבת לומר שיש במושג הזה, "אחדות", משהו מתעתע. יש מילים רבות בעברית שעושות טוב על הלב: "תקווה", "אהבה". גם "אחדות" היא מילה מעוררת עוצמה והשראה. תפקידנו כנציגי ציבור לנהוג באחדות במעשים ולא רק בדיבורים, להמשיך ליצוק תוכן במילים המחברות הללו, כי כשאנחנו יחד, אין מי שיכול עלינו. באמונה, בערבות הדדית ובאהבה שלנו אחד כלפי השני ננצח כל מכשול, כל מחלוקת, כל קושי, כי אחים ואחיות אנחנו. אנו כנציגי ציבור חייבים להביט על עם ישראל בחזרה ולומר להם: אנחנו מאוחדים. כן, אנחנו יחד. אני קוראת מכאן לכל הצדדים בכנסת: בואו נקדש את המחלוקת, אך שתהיה לשם שמיים. בואו נהיה שונים זה מזה אבל אוהבים זה את זה. בואו נהיה ונגיד להם – בואו נביט בעם ישראל ונגיד להם: יש נציגי ציבור בירושלים והם עובדים בעבור כולם. יש לכידות בעם ישראל.) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת סטרוק. סליחה, חבר הכנסת טיבי. התחלפו. בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> שלא תחשוב שהשמש זורחת גם במשכן. היא בשקיעה עכשיו. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> המשקפיים אופטיים. מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> רק עם משקפי שמש אתה רואה את כולם מזרחים. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כולי מזרחי וערבי. תודה רבה. מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, בתחילת דבריי, שמעתי רק חלק מדברי היושב-ראש בהקדמה, שבירך על חג הפסח. אני בטוח שהוא – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוי, פספסתי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – פספס ושכח. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מתנצל. אני מודה שלפני שיצאנו לפגרה כן בירכתי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בהחלט. אז, עיד אל-פיטר ועיד אל-פסח, גם מוסלמים, גם נוצרים ובפסח גם יהודים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מתנצל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ברכות לכולם. היום מתחיל כנס הקיץ. זה יהיה כנס סוער, חם, עם התפתחויות. הרשימה המשותפת, כפי שעשתה תמיד, תייצג את העניינים של הציבור ששלח אותה לכנסת, וגם את כלל הציבור באופן כללי – גם זה שלא בחר בה – גם בנושאים כלכליים, חברתיים, פוליטיים וגם בנושאים פוליטיים-מדיניים. היום למשל יש חוק נקודות זיכוי, מענקי עבודה, בקריאה ראשונה. אני התחייבתי בוועדת הכספים בשם הרשימה המשותפת שאנחנו נתמוך בו. כך יהיה. יש חוקים נוספים שאנחנו לא נתמוך בהם, ולכן אני מתאר לעצמי שהם ייעלמו עוד מעט מסדר-היום. גם חוקים הקשורים במאבק בפשיעה בחברה הערבית שמגיעים היום – הם מגיעים ואנחנו נתמוך בהם. הרשימה המשותפת היא באופוזיציה. אנחנו אומנם שונים ונמצאים בפוזיציה אחרת מאשר בלוק הימין, אבל דעתנו על הממשלה הזאת היא שלילית, שלילית מאוד לאחרונה, גם בנושא מסגד אל-אקצא, גם בנושא הנגב, גם בנושא יוקר המחיה ועליות המחירים הקשות ביותר, הריסות בתים. הדברים האלה הם בלב העבודה הפוליטית, הפרלמנטרית והציבורית של הרשימה המשותפת. לכן, אדוני היושב-ראש, הרשימה המשותפת אומנם נמצאת באיזו פוזיציה מעניינת, ויש שאומרים חשובה יותר מאשר בעבר; אנחנו לא אוהבים את הביטוי "לשון מאזניים", או (חוזר על הביטוי בערבית.) אנחנו לא אוהבים את הביטוי הזה, כי אנחנו לא בקואליציה. אנחנו לא טובעים את הביטוי הזה, אבל אנחנו יודעים שההצבעה שלנו יכולה להעביר ויכולה להפיל. זה מעמד חשוב, והוא מצריך אחריות, וננצל את זה עד תום למען הציבור שלנו, היום ובכל יום. משפט אחרון – חבר הכנסת גפני, אתה לא רשאי לעזוב את המליאה בלי אישור. היום הוא יום ההולדת שלך, בן 70. אני זכיתי לעבוד יחד איתך. אדוני היושב-ראש, גם אתה היית בוועדת כספים, שנים רבות בוועדת הכספים. עבדתי עם אחרים, אני מכבד את כולם, למרות חילוקי הדעות, אבל אתה היית מבחינתי יושב-ראש ועדת הכספים הטוב ביותר שהיה, האמפתי ביותר שהיה. אני זוכר את ההקשבה שלך בנושאים שאני הייתי מעלה בענייני הרשויות, הציבור הערבי, החברה הערבית, משפחות נזקקות וכדומה, חוק המואזין. כאשר היינו מגישים רוויזיה, היית מתנהג – המשרד מטפל עם הח"כ עד שמגיעים לפתרון. אני חייב לציין שעדיין לא "זכיתי" לשמוע אותך מתבטא באופן גזעני כלפי אחרים. יש רבים ששברו שיאים בנושא הזה. תמיד התחשבנו במה שקרוי "ציפור הנפש" אחד של השני. נמשיך לעבוד יחד, למרות חילוקי הדעות בנושאים מדיניים, בנושאים רבים. הרבה בריאות והצלחה לך ממני. תודה רבה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> תודה רבה, אחמד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אפילו לא הפסקתי אותך בדברים החשובים כל כך, אבל הלכתי לחדר הסיעה ואמרתי שאני שמחתי להיות הסטודנט שלו במשך עשר שנים כמעט, ואת כל התרגילים שאני עושה לאחרים למדתי ממנו, אז שיבואו אליו בטענות. הרבה בריאות ומזל טוב, חבר הכנסת גפני. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא נוהגת לוותר לאחמד טיבי. הפעם ויתרתי לו שידבר לפניי ולא במקרה. רציתי שהוא יגיד את הדברים שהוא אמר. עכשיו אני רוצה להגיד לחבריי בקואליציה שלא נמצאים פה, ובעיקר לחברי הטוב זאב אלקין, שדיבר וברח: אחמד טיבי אמר את האמת. מהיום, אדוני היושב-ראש, יש לכם קואליציה חדשה. האמת שהייתה כזאת מהרגע שהקמתם אותה – מהרגע שהקמתם אותה היא קמה בזכות זה שחברי הכנסת מהמשותפת חיכו בחוץ כדי לוודא שהיא באמת תקום. אבל היום אנחנו כבר במציאות חדשה. מהיום, כמו שאמר חבר הכנסת טיבי, היועץ לשעבר של יאסר ערפאת, יימח שמו, מהיום אתם תעבירו במליאה רק חוקים שהוא יסכים ובמחיר שהוא יקבע. הוא אמר את זה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זו הקואליציה שלכם מעכשיו. אני שואלת מפה את חברי זאב אלקין, שברח, ואת חברי יועז הנדל – איפה הוא? היה פה. לא אמור להיות פה שר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם יועז ברח. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> גם ברח. אה, אוקיי, בסדר, גם יועז הנדל ברח. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רק רגע, בבקשה לקרוא לשרה זנדברג. בבקשה לקרוא לשרה זנדברג, היא כרגע יצאה. תודה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> להמשיך, אדוני? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן. אני אוסיף לך זמן. בבקשה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני שואלת: אין לכם גבולות? באמת, באמת אין לכם גבולות? לאן אתם מדרדרים את המדינה הזאת? אנחנו חוזרים עכשיו, אדוני היושב-ראש, מפגרה מדממת, מלוויות אחת אחרי השנייה, מניחומי אבלים וביקורי פצועים שלא נגמרים, מרחובות שהפכו לתופת, מגרזינים שמרוצצים ראשי יהודים ברחובות, וכל זה בגלל שאתם מתעקשים – כמו שאמרה קודם חברת הכנסת פינטו – אתם מתעקשים על האחדות; עם מי? עם האויבים שלנו. האחדות ששירלי פינטו דיברה עליה זאת אחדות עם התנועה האסלאמית. ועכשיו, יועז, עכשיו זאת תהיה אחדות גם עם אחמד טיבי, שאמר כאן – אתה הפסדת, הוא הסביר מאוד יפה, אחמד טיבי, שמעכשיו אתם תעבירו רק את החוקים שהוא יסכים ובמחיר שהוא יקבע. באמת אין לכם גבולות? מה יש לכם להגיד ליתומים ולאלמנות החדשים? זאת האחדות שאתם מייצרים פה בעם ישראל? אני רוצה להגיד, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להצדיע מכאן, מהמקום הזה, לחברתנו חברת הכנסת עידית סילמן, שעשתה תשובה, שבאה ואמרה בפה מלא: ניסיתי, טעיתי, חזרתי בי. ואני רוצה להציע לך, יועז, ולהציע לזאב, שכבר איננו כאן, ולהציע לשאר אנשי הקואליציה שפעם כינו את עצמם אנשי ימין – תגידו כמו עידית: ניסינו, טעינו, חזרנו בנו. יש גבול למחיר שאנחנו מוכנים שהעם הזה ישלם על השיגיונות שלנו. די. מספיק. אתם מאבדים לא רק את עצמכם; את עצמכם אתם מאבדים, וזה ברור. זאב אלקין, שעמד פה ודיבר ודיבר – מה, הוא לא מבין שהוא הולך לפח האשפה של ההיסטוריה בקצב הזה? חבל עליו. פוליטיקאי מוכשר, אבל הולך לפח האשפה של ההיסטוריה. אתם מאבדים את העם. אתם מאבדים חיים של יהודים שנרצחים ברחוב בגרזינים. מספיק. הרפו. הפסיקו. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת רוזין, בבקשה. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> יושב-ראש הכנסת הנכבד, השר, כנסת נכבדה, אני יושבת פה ושומעת את הנאומים, לפני כן ישבתי בחדרי ושמעתי את הנאומים, ואני פשוט חושבת שאנחנו כנראה גרים במדינה אחרת. היה פה כל כך נפלא בעשור האחרון? חלק מכם שדיברו עכשיו, אני יודעת מה הם אמרו על הממשלות הקודמות. אבל באמת, היה פה כל כך מדהים? אתם יודעים, הבוקר קיבלנו תזכורת מחבר הכנסת פינדרוס, שהוא כבר השני שמאיים לעלות עם D9 על בית המשפט העליון. והאמירה הזאת – כרגע הוא מנסה להגיד שהיא בהלצה והומור, ממחישה את הצורך; היא אמירה אלימה ומבזה, ואנחנו צריכים להוקיע אותה כולנו, כולנו, ימין, שמאל, מרכז – היא ממחישה עד כמה ממשלת השינוי הזאת חשובה, עד כמה צריך לשמור עליה. מכיוון שממשלות נתניהו לאורך שנים היו עסוקות בשיסוי ובהסתה; היו עמוסות בחקיקה אנטי-דמוקרטית, בשחיתות שלטונית, ושרים שעמוסים תיקים והרשעות, וראש ממשלה שכמובן עומד לדין; ממשלות שפגעו באמון הציבור, שהפכו את מדינת ישראל למדינה בהמתנה – ממתינה למפכ"ל, ממתינה לפרקליט המדינה, ממתינה – וכל זה כדי לשרת רק בן אדם אחד. ואתם ממשיכים לשרת רק בן אדם אחד, לא את מדינת ישראל. הרי כולנו יודעים מה יחסי הכוחות בכנסת. הייתה יכולה להיות לכם ממשלה, אבל אתם ממשיכים לשרת בן אדם אחד וטוענים שאתם פועלים לטובת המדינה. באמת. עשיתם כל כך הרבה מעשים אנטי-דמוקרטיים, ושל שחיתות, ושנתיים ממשלות מעבר שקיבעו תודעה שכל הזמן הולכים לבחירות. פלא שגם היום כל היום שואלים אותנו: אז יש בחירות? אז יש בחירות? כל הזמן הולכים לבחירות, העיקר שהעומד בראשכם ימשיך לעמוד בראש. נלך לעוד בחירות ועוד בחירות גם אם אין לו רוב. ומה אתם היום, רוקדים על הדם? אורית סטרוק, את לא מתביישת לנצל את הנרצחים, לנצל את האירועים הנוראיים האלה, כאילו לא היה טרור בממשלות נתניהו? כאילו לא היה סבל? כאילו היה שלום ויונים עפו מעלינו? הרי לא עשיתם שום דבר כדי לקדם הסדר. << קריאה >> צחי הנגבי (הליכוד): << קריאה >> רק ארבעה הסכמי שלום. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> לא עשיתם שום דבר, ואתם רק יודעים לנצל פחד ולנצל הסתה. פחד בכל העולם – – – << קריאה >> צחי הנגבי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> רק אם הוא יוסיף לי דקה. פחד בכל העולם – – – << קריאה >> צחי הנגבי (הליכוד): << קריאה >> מיכל, אני אזכיר לך – לא צריך דקה – רק ארבעה הסכמי שלום, זה הכול. שום דבר לא עשינו. בנושא המדיני, רק ארבעה הסכמי שלום. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> עשיתם הסכמי שלום עם מי שלא גר פה ועם מי שאתה לא צריך לחלוק איתו את הארץ, וזה יפה ומכובד, וטוב שאנחנו ממשיכים את זה. ועם זאת, גרמתם לכך שאנחנו ממשיכים לחיות על חרבנו – כמו שנתניהו אמר שוב ושוב: נמשיך לחיות על חרבנו – בלי שום רצון לנסות להגיע פה למשהו אחר – – << קריאה >> צחי הנגבי (הליכוד): << קריאה >> אני בטוח שיועז מאוד מזדהה עם מה שאת אומרת. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> – – ועוד לרקוד על הדם ולהגיד שבגללנו נרצחים פה אנשים? באמת, בושה וחרפה. זו הסתה. אתם צריכים להתבייש לכם. האופן שבו נהגתם בשנים האחרונות היה ביזוי הדמוקרטיה הישראלית; יושבי-ראש שאחד אחרי השני סירבו לכנס מליאה כי היינו מחליפים את ראש הממשלה, שיצאו נגד בית המשפט העליון כי הוא לא נתן לכם ללכת נגד החוק, נגד החוק של התקציב, שתקציב מפזר כנסת – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> הזמן עבר. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> סליחה, נתתי לצחי הנגבי לדבר, עם כל הכבוד. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא. זו לא הייתה העסקה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> לכן, הניסיון הזה להגיד כאילו הממשלה הזאת היא אסון לכול – שמעתי פה את גפני, שיש לו יום הולדת היום, ומזל טוב, נזעק כאילו זאת ממשלת שבר גדולה, ועם ישראל – ומרגי: משלמים פה מיסים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> מה שקורה פה כלכלית – המדינה פורחת, המדינה במצב טוב, יש פה סוף-סוף, סוף-סוף, ניסיון לעבוד לטובת הישראלים והישראליות, ואתם רק רוצים לחזור לעבודה למען מנהיג אחד. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוראי, בבקשה, אחרון הדוברים, ואחריו – השר המסכם. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אני לא שומע – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה קצת שקט, חברי הכנסת. תודה רבה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אני קורא את הכותרת של הצעת האי-אמון הזאת: כישלון הממשלה בניהול איום הגרעין האיראני, משבר האקלים ויוקר המחיה. אני לא כל כך מצליח להבין. לדוגמה, משבר האקלים – ואני עוסק לא מעט בצורך שלנו להיאבק במשבר האקלים, שהוא האיום הכי גדול שאני מזהה על בני הדור שלי – ממשלות נתניהו במשך עשור הזניחו את הטיפול במשבר האקלים. כך לדוגמה ישראל לקחה על עצמה במסגרת הסכם פריז שלוש התחייבויות, שלוש התחייבויות מאוד כבירות, לא שאפתניות במיוחד ביעדים שנקבעו, אבל שלוש התחייבויות. הראשונה היא מעבר לאנרגיות מתחדשות, השנייה – התנהלות אנרגטית, והשלישית – הפחתת הנסועה הפרטית. חבריי וחברותיי חברי הכנסת, בתקופת ממשלות נתניהו, האם עמדנו ביעדים שממשלות נתניהו לקחו על עצמן בתחום של התייעלות אנרגטית? התשובה היא לא ולא. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תחזירו את הגז לים, זאת האג'נדה שלכם. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> בתחום של מעבר לאנרגיות מתחדשות, התשובה היא לא ולא; בתחום של הפחתת הנסועה הפרטית – לא ולא. ודווקא בממשלה הזאת, חבריי וחברותיי, יש התקדמות משמעותית בכל הקשור להתמודדות עם משבר האקלים. שרת האנרגיה קארין אלהרר דאגה יחד עם ראש הממשלה נפתלי בנט לקבוע שעד שנת 2050 ישראל תגיע לאיפוס של פליטות הפחמן, ואנחנו דואגים למדיניות של האצת האנרגיות המתחדשות. יש עבודה משמעותית להגיע ליעדים שהממשלות של נתניהו קבעו ולא עמדו בהם. אתם מבקשים להביע בנו אי-אמון על יוקר המחיה? אני אחד מחברי הכנסת הצעירים בבית הזה; בן זוגי ואני גרים בדירה שכורה במרכז הארץ, ויחד עם בני הדור שלי, ואני יכול לומר לכם, חבריי וחברותיי קורסים תחת הנטל הכלכלי אחרי עשור של שלטון נתניהו. אז תגידו לי, בבקשה, אתם מאשימים את הממשלה הזו בכך שאנחנו לא מצליחים בתחום של משבר האקלים ויוקר המחיה? אתם לא מתביישים? היכן הבושה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אין לכם ממשלה. לכו הביתה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> היכן הבושה? חבר הכנסת קרעי, אתה יודע, לפי שיטת הממשל בישראל צריך רוב פרלמנטרי כדי למשול, וכרגע יש רוב לקואליציה על פני האופוזיציה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אין לכם ממשלה. אין לכם רוב בכנסת. הציבור מאס בכם. לכו הביתה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> לכן אני מציע לך – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> איזה רוב? איזה רוב יש לך? איזה רוב יש לך? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> לכן אני מציע לכם, חבריי חברי האופוזיציה – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אין לך בבית הזה רוב. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> את זה אנחנו נראה, חבר הכנסת קיש. אבל בכל מקרה, אני מציע לכם, חבריי באופוזיציה, להתאמץ קצת יותר בניסוח הצעות האי-אמון שלכם, כי זה פשוט מביש. העובדה שאתם תולים בממשלה הזו את המקום שישראל נמצאת בו במשבר האקלים – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – וביוקר המחיה – תסתכלו על עצמכם בראי ותתביישו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בבקשה, השר הנדל. תודה. << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני שמח לראות אתכם אחרי הפגרה. הימים הלאומיים הם ימים של חשבון נפש לאומי. כל אחד מאיתנו צריך להסתכל על מעשיו ועל מעשי האומה ולשאול את עצמו איך הוא שומר על הבית הזה מכל משמר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> על איזו מפלגה אתה מדבר? איזו? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אלה ימים עם משמעות, ימים שבהם אנחנו צריכים לשאול את עצמנו איך אנחנו מגינים על הממלכה היהודית השלישית. פעמיים מדינות היהודים כשלו, והן כשלו בגלל מלחמות אחים. אף גימטרייה של שלמה קרעי לא עזרה להן. הן כשלו כי נלחמו אחד עם השני. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אין לכם ממשלה. לכו הביתה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ואז עומדת כאן אורית סטרוק לפני כמה דקות ומדברת על פיגועי טרור. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> פרפורי גסיסה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> כולנו נלחמים בטרור, אבל תוך כדי הדיבור של אורית סטרוק על מנסור עבאס אני נזכרתי – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אתם נופלים רק בגלל שפגעתם בקודשי ישראל, וזה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – כיצד אורית סטרוק, יחד עם חברה רוטמן, עמדה והצביעה בעד מנסור עבאס לוועדה בכנסת, שיהיה יושב-ראש. ואז אני שואל את אורית: אורית, איך זה יכול להיות שאת מצביעה בעדו? האם אי פעם הצבעת בעד תומך טרור, לדברייך? איך זה יכול להיות שאת מצביעה? אז היא אומרת לי: עזוב אותך, נו, אתה מבין, אתה יודע. כשזה נוח, אז בן אדם הוא תומך טרור, וכשזה לא נוח אז הוא לא תומך טרור. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה מה שיש לך להגיד? כשזה נוח הוא תומך טרור? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> כשזה נוח, הוא שותף פוליטי, וכשזה לא נוח, הוא לא שותף פוליטי. ואני רוצה להציג בפניכם את מלוא הצביעות של האירוע. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא אורית סטרוק ולא החברים מהליכוד שכתבו פוסטים מלבבים על שיתוף הפעולה עם רע"מ ערב הממשלה הקודמת, כשהם חשבו שהם הולכים להיות שותפים – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – לא אלה ולא אלה באמת מתכוונים. כל מה שהם רוצים זה לחזור לשלטון, וסומכים על הזיכרון הקצר של הציבור. ולכן מתפקידי להזכיר לציבור שאנחנו במדינה הזאת נלחמים מלחמת חורמה בטרור כבר 100 שנה, ולצערי נמשיך להילחם. אנחנו חיים על חרבנו. הייתי שמח אם זה לא היה כך, אבל זו המציאות. ואנחנו מגינים על המולדת, ולצערי יש לזה מחיר, מחיר כואב וכבד. אבל אם לא נילחם ביחד, אם לא נעשה את זה ביחד, לא נצליח. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אנחנו חייבים – חייבים – לא – – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – למשותפת. אתה משלם למשותפת כדי להנשים בהנשמה מלאכותית את הקואליציה הזאת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סטרוק. חברת הכנסת סטרוק. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אורית סטרוק היקרה, כמדומני הצבעת לא מעט פעמים בכנסת הקודמת עם המשותפת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אדוני השר, רק שנייה אחת. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא רק שהצבעת, אלא הפלת חוק חשוב, חוק האזרחות, וזו הצביעות הכי גדולה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, נא לשבת במקום. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, נא לשבת במקום. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> זו הצביעות הכי גדולה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, נא לשבת במקום. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> כיצד עומדת כאן חברת כנסת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני קורא אותך קריאה ראשונה. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> עומדת כאן חברת כנסת, טוענת שהיא מייצגת אינטרס ציוני – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, שבי במקום. אני קורא אותך קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – ומצביעה עם המשותפת נגד חוק ציוני. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> מה ההסבר? פוליטיקה. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – יועז, לא יכול להיות שאתה מסכים לדבר כזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סטרוק – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> הפוליטיקה מאפשרת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – אני מבקש בכל לשון של בקשה, שבי. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא רוצה – בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ואז בוקר אחד מתעוררת אורית סטרוק ומצביעה בעד מנסור עבאס כיושב-ראש ועדה בכנסת. אז זה נוח – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, בבקשה לצאת החוצה. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> אתם לא יכולים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – ושנייה אחרי זה – זה לא נוח. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עוד רגע, בבקשה. בבקשה לצאת החוצה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ואתם לא עושים פוליטיקה? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> גם אנחנו עושים פוליטיקה, מאי, אני מסכים איתך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עוד רגע, השר. חברת הכנסת סטרוק. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני לפחות מסכים, אנחנו עושים פוליטיקה. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> יועז, אתה מדרדר את עצמך. אתה מדרדר את עצמך בלי סוף. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא, אין לי בעיה שאורית סטרוק עושה פוליטיקה. לפחות לא להצטייר כאילו יש – – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה לא שם לב לאן אתה מדרדר את עצמך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. עוד רגע, בבקשה. חברת הכנסת סטרוק, החוצה, בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני יכול לבקש שהיא תהיה בשקט? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. לא, אני ביקשתי ממנה שלוש פעמים – כאילו דיברתי עם הקיר. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – הוא יודע שאני צועקת ממה שכואב – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה החוצה, חברת הכנסת סטרוק. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> זה כואב. זה באמת כואב מה שאתה עושה, יועז. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> החוצה, בבקשה. (חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק יוצאת מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני מכבד את אורית, ואני מכבד את הטריקים הפוליטיים שלה גם כשהיא מצביעה בעד מנסור עבאס כיושב-ראש ועדה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אבל תודה שיש – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ואני מוכן לקבל את זה שיום אחד היא ככה ויום אחד היא ככה כי זה לא נוח לה פוליטית. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> יועז, תודה שיש גם לכם לא מעט טריקים פוליטיים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, שבי, בבקשה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> למה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שבי. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני לא טוען שבבית הזה אין פוליטיקה, יש פה הרבה פוליטיקה. עכשיו לגבי הטענות של חבר הכנסת גפני – ומכאן שוב ברכותיי ליום ההולדת שלו. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אבל יועז – – – הטריקים הפוליטיים שלכם. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חבר הכנסת גפני דיבר כאן על "חיה ותן לחיות". חבר הכנסת גפני לא רוצה באמת "חיה ותן לחיות" לגבי הטלפונים; הוא רוצה "חיה ותן לשלוט". כי מי שירצה טלפון כשר, יהיה לו טלפון כשר, אבל הוא רוצה לשלוט גם על האחרים. ולכן הניוד, היכולת של חרדי מעל גיל 18 לקבוע איך הוא שולט בחייו שלו ובמספר, זה לא לקבוע – בניגוד לספין התקשורתי, שאולי עובד, אני לא יודע, בעיתונות החרדית – זה לא לקבוע כיצד החרדים ינהגו. להפך. אני מכבד את אזרחי ישראל החרדים, ואני שמח מאוד שיהיו להם כמה שיותר תשתיות תקשורת, בניגוד למה שהיה בשנים הקודמות, ושיעשו מה שהם רוצים. אבל שאף אחד לא ישלוט עליהם, למעט צעירים מתחת לגיל 18. כל הרעיון הוא שמי שירצה יבחר לו כשרות אחרת ויוכל לנייד את המספר אם הוא ירצה, ולו יהיה חופש בחירה ולא לעסקנים חופש שליטה, זה הכול. ואני יודע שזה מרגיז, אבל אני לא מוכן שתהיה אוטונומיה במדינת ישראל שבה במקום אחד יחליטו על אחרים חבורת עסקנים, ובמקום אחר, אנחנו – כל הציבור הכללי יוכל לבחור מה שהוא רוצה. ואני יודע שזה מפריע וכואב. ובאותה נשימה אני אומר גם לחבר הכנסת פינדרוס: סבא שלי חלם על מדינה יהודית עם ריבונות ועצמאות משלנו, מדינה שבה הכול שלנו. למה? כי בגולה הכול היה שלהם: הצבא היה שלהם; המשטרה הייתה שלהם; הפרקליטות הייתה שלהם. אם ראית שוטר, ידעת שהוא נגדך, ושופט היה שלהם, של הגויים. פה בארץ הכול שלנו. זה לא מושלם, יש לי הרבה ביקורת על מערכת המשפט, אבל זה שלנו. זה שלנו. ולכן כשחבר הכנסת פינדרוס אומר: אני רוצה לשרוף את בית המשפט – במטפורה, בכוונה או בהלצה, זה בכלל לא משנה – מה עומד מאחורי האמירה הזאת? תנו לנו את הגטו שלנו ואל תיתנו למדינה להתערב. ואת המקל הזה אי-אפשר להחזיק משני קצותיו. ואני קורא כאן לכל מי שרואה עצמו שותף טבעי לגישה החרדית והחרד"לית, שאומרת: אנחנו נתערב בענייני דת ומדינה לך, אבל אצלנו אל תתערב, שהמדינה לא תתערב; אנחנו – מטפורה או לא מטפורה – נשרוף את בית המשפט, אבל אצלנו אל תיגע בכלום – זה לא עובד ככה. מדינה לא יכולה להתקיים ככה. היא לא יכולה להתקיים כשבמגזר הערבי אין חוק וסדר, וחוסר משילות ופרוטקשן ופוליגמיה בנגב ובגליל, והיא לא יכולה להתקיים כאשר קבוצות אחרות או מגזרים אחרים בוחרים באוטונומיה הזאת. זה לא עובד. ולכן אני מצפה מכל מי שרואה את עצמו שותף טבעי למפלגות החרדיות לקום ולהתקומם. בלי מוסדות מדינה אין מדינה. מותר לבקר אותם, מותר לבחון איך לשפר ולתקן, אבל בלי המוסדות האלה אנחנו לא נחזיק מעמד. בלי המוסדות האלה החלום הציוני יגיע לסיומו, וכל מי שאחראי ורואה עצמו נציג של מדינת ישראל ושליח ציבור – אני מצפה ממנו לצאת ולהתקומם נגד זה, וזה לא קשור לשאלה אם רוצים לשנות עם הביקורת השיפוטית, אם רוצים להפריד בין תפקיד יועץ משפטי לבין תפקיד התובע, אם רוצים לתקן ולשפר או לשנות את השיטה לבחירת שופטים. אין לנו ארץ אחרת. אין לנו מדינה אחרת. אנחנו לא נצליח להתקיים אם לא ניקח את רוח יום העצמאות ואת רוח הימים הלאומיים ונזכור למה אנחנו כאן ולאן אנחנו הולכים. ובהקשר הזה אנחנו יכולים לעשות הרבה דברים ביחד, לא רק פוליטיקה ולא רק מריבות כל היום. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אין לכם מנדט. אין לכם רוב בכנסת. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> שנה עברה מאז שצעק חבר הכנסת שלמה קרעי בגימטרייה כפולה ומכופלת: אין לכם מנדט. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איזה – – – ממש מצחיק. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> שנה, והממשלה עדיין עומדת על תילה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ממש מבדח. ככה נראית הממשלה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> נדמה לי שהגיע הזמן לזהות מהם האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל, איפה אנחנו יכולים לשתף פעולה. גימטרייה זה נחמד, חבר הכנסת קרעי, אבל זה לא תורם לאומה שום דבר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אין שיתוף פעולה עם תומכי טרור. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני בספק אם זה תורם למישהו משהו. לא משנה באיזו ממשלה, גימטרייה זה שעשוע, גימטרייה זה ספין, זאת כותרת, אבל איך זה תורם במשהו לאזרחי מדינת ישראל? תשאל את עצמך, חבר הכנסת קרעי, מה אתה רוצה לתקן ולשנות במדינת ישראל, במה אתה רוצה להועיל, איך אתה רוצה להועיל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> קודם כול שתלכו הביתה. קודם כול שתלכו הביתה. כל היתר יהיה הרבה יותר טוב. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> בפעם האחרונה שנפגשנו – נדמה לי שזה היה ביום שחברת הכנסת סילמן הודיעה שהיא לא רוצה להיות יותר חלק מהקואליציה, אני לא זוכר את לשון ההודעה המדויקת – עמד חבר הכנסת קרעי מעל בימת הכנסת והסביר שזה יום חג גדול יותר משחרור הכותל, הקרב על המיתלה, הכרזת העצמאות ומבצע אנטבה ביחד. עמדתי אז ושאלתי את קרעי: אתה רציני? זאת הפרספקטיבה ההיסטורית שלך? והוא אמר: כן, אתה תראה. עברו יומיים, ואף אחד לא זוכר את היום הזה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני לא הייתי בנאומים שלך, כי אין לי כוח לשמוע דברי הבל. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ולכן אני מציע, חבר הכנסת קרעי, במקום להכריז על ימים לאומיים שמחזיקים שעתיים ולדבר על גימטריות – ואני מודה שמאוד מרשימה אותי היכולת הגימטרית שלך – בוא תחשוב איך אתה רוצה להועיל למדינת ישראל. תן רעיון, חוק, הצעה שאותה אפשר להעביר במושב הכנסת, ובוא נסכים עליה – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ביום רביעי – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – בוא נסכים עליה ביחד. הרי את הכנסת לא תצליח לפזר גם אם תגיש עכשיו שלוש פעמים הצעות חוק. זה לא יעבוד. ואתה כבר שנה מבטיח שעוד רגע זה נגמר – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא נכון, אני אמרתי שזה ייקח שנה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – ועוד רגע זה מסתיים, ובגימטרייה זה היה אמור להסתיים כבר לפני תשעה חודשים ועם עשרות פסוקים, וזה לא עובד. אז בוא תחשוב במה אתה יכול להועיל, זה יכול להיות מצוין. וכאן אני רוצה לספר לכם על כמה תהליכים חשובים שהתרחשו בשנה האחרונה שאני חושב שהם לטובת הציבור, ואני בטוח שחבר הכנסת קרעי מרוצה מהם. קח לדוגמה את נושא הדואר, חברה ממשלתית ותיקה, שהגיעה למיליארד שקל גירעון. איך היא הגיעה למיליארד שקל גירעון? כי יש בה הרבה מאוד עובדים מיותרים. זו חברה שבנויה כמו שכבות גיאולוגיות של עובדים. אם הולכים אחורה, מגלים שם את מפא"י ואת קדימה ואת מפלגת העבודה וליכוד ליכוד ליכוד, ואז פתאום אתה מגיע למציאות של מיליארד שקל גירעון והרבה מאוד עובדים שעושים עבודה כפולה – עובדים טובים, רציניים, אבל עובדים כפול, ויש חוסר יעילות בדואר ומיליארד שקל גירעון. ואני שואל את עצמי: למה לא עשו עם זה כלום כל כך הרבה שנים? הרי הייתה פה ממשלה שדיברה על שוק חופשי, והיא כמובן לא בעד ועדי עובדים אלא בעד תחרות. איך לא עשו כלום? ואני מגלה על שולחני דוח, ואני שואל: מה עשו עם הדוח הזה השרים הקודמים מהליכוד? ומתברר שאפילו לא קראו אותו, פחדו שהמילים ינשכו מישהו. בחיים לא שמעתי על שרים שמפחדים ממילים ומדוחות. ואני קורא את הדוח, ומתברר שאפשר וצריך להכניס תחרות ולהפריט את הדואר. מה, באמת היה צריך שר שלא מגיע מהליכוד כדי להגיע למסקנה שהחברה הזאת צריכה הפרטה כי אחרת היא מגיעה לפשיטת רגל? זה הימין הכלכלי? זה הסיפור? קחו את נושא הסיבים. לפני שנתיים וקצת מדינת ישראל הייתה מחוברת עם 2% בלבד לסיבים אופטיים, לאינטרנט מהיר. מה עושה אינטרנט מהיר לך, חבר הכנסת אקוניס? מה עושה אינטרנט מהיר? הוא מצמיח את שוק התעסוקה ב-3%, את התל"ג – ב-1.1%. לפני 12 שנה עמד ראש הממשלה דאז נתניהו בקריית שמונה ודיבר על הטרקטור הסובייטי ועל המכונית המהירה ולמה צריך סיבים אופטיים. בתוך שבועות ספורים יהיה אינטרנט מהיר בקריית שמונה, הוא אמר אז. עברו 12 שנה עד שהגעתי כדי לחנוך סיבים אופטיים. ומסתכלים על יהודה ושומרון – למה לא היה אפשר לחבר את יהודה ושומרון לסיבים אופטיים, לאינטרנט מהיר? איפה מגיני ההתיישבות הגדולים? דיברו כל כך הרבה. מה הם עשו? והינה, הפלא ופלא, בשנה האחרונה יהודה ושומרון מתחברת לאינטרנט מהיר. זה מתחבר בסוף למבחן התוצאה – הבעיות הן עליי והתוצאות הן עליי. קריית ארבע מתחברת לסיבים אופטיים. ואני שואל את עצמי: מה קרה, איפה היו אנשי הליכוד כל התקופה הזאת? למה זה לא קרה? ואתם יודעים איפה הם היו? הם לא רצו לקבל החלטות, לא על סיבים אופטיים ולא על הדואר. קחו את הנושא של קליטה וכיסוי. מדינת ישראל עברה רפורמה חשובה שהורידה את המחירים על הסלולר, ואכן, המחירים הם הכי נמוכים בעולם, אבל החברות הפסיקו להשקיע בתשתיות, ומקומות רבים היו בלי קליטה וכיסוי, גם ערים חרדיות. והינה, כאשר מחליטים לשפר את הקליטה והכיסוי, אפשר לעשות את זה – אפשר לקדם קליטה וכיסוי, ואנחנו מתקדמים מ-75% של קליטה וכיסוי ל-95% קליטה וכיסוי עד פברואר 2023, שירות פשוט לציבור. מה זה השירות הזה? האם צריך בשביל זה ממשלת ליכוד-חרדים? האם זה שירות רק למי שלא מצביע למפלגות ליכוד והחרדים? לא, זאת פשוט תפיסה ממלכתית – לראות את הציבור, מה שהציבור צריך וזקוק לו. ואתם יודעים למה הציבור זקוק וצריך עכשיו? הוא זקוק ליציבות. אם תשאלו לא את הפעילים הפוליטיים שרוצים לחזור לעסקונה ולמשרות ולשררה – אם תשאלו את הציבור באמת מה הוא רוצה עכשיו, אם הוא רוצה עוד מערכת בחירות ועוד מערכת בחירות ועוד בלגן ועוד שלטים על הגשרים ועוד מריבות ברחובות, הוא יגיד לכם שלא. הוא צריך יציבות. הוא צריך יציבות כדי להילחם בטרור, כי הטרור לא מתחשב באיזו ממשלה קיימת ומה הרכב הממשלה. כשצעיר ערבי מוסת רוצה להרוג יהודי, לא אכפת לו מאיזו מפלגה הוא ולא אכפת לו מה העמדות שלו. הוא רוצה להרוג כי הוא רוצה להרוג יהודי, ומי שמספר סיפורים על מציאות אחרת משקר. וכן, אני יודע שקל לעוות את המציאות. לפעמים אני פוגש אנשים, פעילי ליכוד, פה בכנסת, ואנחנו מדברים על ההתנתקות, והם אומרים לי: מה, את ההתנתקות עשו השמאלנים. אני פותח סרטון יוטיוב ומראה להם מי הצביע בעד ההתנתקות – אתם יודעים מי הצביע – ואז הם אומרים לי: לא נכון. אני אומר להם: אבל תראו את הסרט. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני לא יודע להתמודד עם שבתאות. עם ישראל – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני מאוד רוצה שיצביעו. עם ישראל לא יודע להתמודד עם משיחיות ועם שבתאות ועם תופעות של עיוות המציאות, אבל עם ישראל, עם הנצח, לא מפחד מדרך ארוכה. הוא לא מפחד משקרים, הוא לא מפחד מגוזמאות והוא לא מפחד מבדיות. המציאות היא כזאת שמדינת ישראל, כאשר יש לה ממשלה יציבה, היא מצליחה לקדם תהליכים והיא מצליחה לקדם תהליכים לטובת הציבור החרדי. וחבר הכנסת גפני, אני לא רוצה להראות לך את הווטסאפ שלי, כמה חרדים שולחים לי: תודה רבה על הרפורמה; כמה עוצרים אותי ברחוב ואומרים לי: תודה רבה, תעשה את זה, אנחנו לא יכולים להגיד את זה בקול, כמה מהציבור החרדי מחזיקים בטלפון כשר וטלפון להתקשר. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – תגיד לי, אתה עושה צחוק? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חברים, אני כל כך נלהב שחזרתי לפגוש אתכם, חיים. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> יועז, אני רואה אותך ריאליסט, בן אדם חושב, יודע מה מחכה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני יודע שהתגעגעתם לנאומים שלי, ולכן אני משלים את כל מה שהיה חסר לכם בחודשים האחרונים. לאור בקשת הקואליציה, אני משלים את כל מה שהיה חסר לכם בתקופה האחרונה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> תעשה את נאום החמוצים, יועז. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אנסה. אנסה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> וכשאני מסתכל על הצורך של עם ישראל, מה עם ישראל רוצה יותר מכל דבר אחר, גם אם ברשתות החברתיות זה נשמע אחרת – מה עם ישראל רוצה יותר מכל דבר אחר? הוא רוצה אחדות. הוא רוצה שנצליח לחיות אחד עם השני. כל כך הרבה פעמים אני שומע אזרחים ישראלים שבאים להגיד לי: אנחנו מתביישים במה שקורה בכנסת. אנחנו רואים את הצעקות ואת הצרחות ואת הקללות, ואנחנו מרגישים שכך אנחנו לא מחנכים את ילדינו. אנחנו לא רוצים שכך זה ייראה. את האחדות הזאת אפשר להשיג מתוך ויכוח, מתוך פולמוס יהודי שמכבד אחד את השני ואת העמדות אחד של השני; מתנגד להם, אבל מכבד. לא צריך להמציא ולא צריך לשקר ולא צריך לעוות עמדות. בסך הכול צריך להתווכח. ואני מניח שבוויכוח הזה פתאום תתגלה האמת – המרה או המתוקה. פתאום יתברר שכל מה שאנחנו רבים עליו פה בבית הזה זה על רצון של קבוצה אחת לחזור לעמדות השררה ועל הרצון שלנו לממשלה יציבה. תתפלאו עד כמה הוויכוח הוא שטוח בפוליטיקה. אני מסתכל על המשימות הגדולות של המדינה הזאת, של האומה הזאת. נכנסנו עכשיו לשנת ה-75 להקמת הנס הגדול שנקרא מדינת ישראל. נס דתי או נס חילוני, המשימות המשותפות שלנו הן לוודא שאנחנו רוצים את העשור השמיני, מקיימים פה מדינה פורחת, משגשגת, בטוחה וצודקת, עם ויכוח בריא בתוך הפרלמנט, בתוך כנסת ישראל. אפשר לנהל את הוויכוח הזה. אפשר לנהל אותו בלי הכפשות אחד של השני. אפשר לנהל אותו מתוך דיוני עומק. אפשר וצריך לשאול את עצמנו איך אנחנו מחזקים את הרוח הציונית בתוך מדינת ישראל. האם הציבור הישראלי יודע ש-54% מתלמידי כיתות א' אינם לומדים היום בחינוך ציוני? יש לנו משימה לאומית לשנות את זה. האם הציבור הישראלי יודע שרק 50% מהישראלים מתגייסים לשירות צבאי ורק 43% מסיימים שירות צבאי מלא? יש לנו משימה לאומית לשנות את זה. האם הציבור הישראלי חי בנוחות עם כך שאנחנו מקיימים מדיניות של אוטונומיות בתוך מדינה ריבונית כבר שנים ארוכות? מתעלמים מהאוטונומיה של ערביי ישראל בנגב ובגליל; מתעלמים מחוסר המשילות שנים ארוכות; רואים את שומר החומות וחושבים שזה גשם. האם הציבור הישראלי יודע שככל שעובר הזמן ומשקיעים פחות במגזר החרדי, כך יש תופעה של נוער שוליים שנמלט ואיש לא עוזר לו? כך יש תופעה של קושי להיכנס לשוק העבודה? גם בזה צריך לטפל. האם הציבור הישראלי מבין ויודע שדיוני עומק כאלה אנחנו לא מצליחים לקיים בכנסת? כי אנחנו צועקים אחד על השני, בין שזה הגימטריות של חבר הכנסת קרעי ובין שזה מלמולים של אחרים. לציבור היהודי, לציבור הערבי שגר במדינת ישראל, למגזר החרדי, למגזר הדרוזי – מגיעים להם דיוני עומק. דור המייסדים שחלם על מדינה יהודית ריבונית, מגיע לו שבפרלמנט הישראלי, ראשית צמיחת גאולתנו, יקיימו שיח משמעותי על עתידה של המדינה, על איך מדינת ישראל צריכה להיראות ב-2048, על איך המגזרים השונים שותפים ביחד לחובות ולזכויות ואין צעיר ישראלי שמרגיש שהוא מחוץ למעגל ואין לו חובה לקיים את חובותיו למדינה. ובאותה נשימה, זכויות – זכויות וחובות שוות לכולם, לא כי מדינת ישראל צריכה, לא כי אנחנו זקוקים לזה, אלא מכיוון שכך מייצרים זהות כאזרח. כאשר צעיר חרדי ילך לזק"א או לאיחוד הצלה – ארגונים נהדרים – ויהיה במסלול שירות לאומי, במקביל לצעיר חרדי שהתגייס, במקביל לצעיר חילוני או דתי לאומי שהתגייס, במקביל לצעיר ערבי שילך לשירות לאומי, השותפות תהיה טובה יותר והגורמים הקיצוניים יתמתנו. אנחנו לא יכולים לאפשר לעצמנו במדינת ישראל לתת צ'ופרים לקולות הקיצוניים. אנחנו לא יכולים לעודד אותם. קחו לדוגמה את מה שקרה בנגב ב-30 השנים האחרונות. אספר לכם על זה בנאום הבא. בנאום הבא, אני מבטיח לספר לכם על מה שקרה בנגב ב-30 השנים האחרונות. בשבילך, מאי גולן, נספר את זה. אני מודה לכם על שהקשבתם בהאזנה רצופה. היו לי עוד הרבה דברים לומר, אבל תם הזמן. אני מאחל לכולנו מושב קיץ פורה ועמוק עם שיח רציני ומשמעותי. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אני מבקש מחברי הכנסת לתפוס את מקומם. בבקשה, חברי הכנסת, נא לתפוס מקום. על פי בקשת האופוזיציה – אני מבקש שקט באולם – אנחנו ניגשים להצבעה. אפשר להכניס את חברת הכנסת סטרוק ואת חבר הכנסת אמסלם. נכנס. אנחנו ניגשים להצבעה שמית – לא רוצים? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא, אנחנו לא רוצים שמית. סימנתי לך לא, אמרת לי בסדר, חשבתי שהבנת. אנחנו לא רוצים שמית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, חשבתי שאתה רוצה שמית. ובכן, חבר הכנסת טופורובסקי, האופוזיציה משכה את בקשתה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> הקואליציה רוצה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הקואליציה רוצה. הבנתי. ובכן, על פי בקשת הקואליציה, אנחנו ניגשים להצבעה, הצבעה שמית. חבר הכנסת טופורובסקי, בבקשה. מזכיר הכנסת, בבקשה לקרוא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >>מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – נגד אלי אבידר – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לקרוא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) מיכאל מרדכי ביטון – נגד נפתלי בנט – נגד איתן גינזבורג – נגד מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – נגד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח עידית סילמן – אינה נוכחת אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש מי מחברי הכנסת שנמצא במליאה ומזכיר הכנסת לא קרא בשמו? אין אחד כזה. ובכן, הסתיימה ההצבעה. בבקשה לספור. להלן התוצאות: בעד – 52, נגד – 61. לפיכך, הצעת האי-אמון מטעם סיעת הליכוד לא עברה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש שקט. שקט במליאה. אנו ניגשים להצבעה על הצעת האי-אמון השנייה, מטעם סיעת ש"ס. מזכיר הכנסת, בבקשה לקרוא בשמות חברי הכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לא להפריע בהצבעה. בבקשה לקרוא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד צבי האוזר – אינו נוכח צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד יום טוב חי כלפון – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עצור שנייה, עצור. עצור. צא בבקשה החוצה. צא בבקשה החוצה. אתה לא חבר כנסת ואתה לא יכול להגיד "בעד" במקום חבר כנסת. צא בבקשה החוצה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> למה, אצלכם לא עושים את זה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> צא החוצה ועד סוף היום אל תיכנס. חבר הכנסת סופר, בבקשה להגיד מה אתה מצביע. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> בעד. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) אופיר סופר – בעד << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה, אצלכם – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – כל מנהלי הסיעות שלכם עושים את זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, שמעתי אותך היום מספיק. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> זה מנהל הסיעה שלהם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש. חבר הכנסת קיש. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה לא מתבייש? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, קריאה ראשונה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה. אני יודע. יש לך פה עוד חודש להוציא אותי, עד שנתחיל להוציא אותך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, קריאה שנייה. תירגע, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תגיד לי תירגע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תצא בבקשה החוצה. קדימה. אי-אפשר לסבול את זה יותר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד. תספור את השריקות האחרונות שלך. (חבר הכנסת דוד אמסלם יוצא מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה החוצה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שב, שב. לא, הוא לא אומר במקום חבר הכנסת "בעד". שב. בבקשה להמשיך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מיקי, מיקי, הם עושים את זה שם. הם עושים את זה שם. מיקי, זה לא בסדר. הם עושים את זה שם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, הוא אמר במקום חבר הכנסת "בעד". הוא לא חבר כנסת. תודה. נא להמשיך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מהיום והלאה אנחנו נצלם אותם. הם לא מפסיקים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, מספיק. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה לא בסדר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מספיק. הבנתי אותך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הם לא מפסיקים להגיד את זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איזה עריצות. מספיק עם העריצות. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה פעם נוספת. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח זאב בנימין בגין – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד מאזן גנאים – אינו נוכח צבי האוזר – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח עופר כסיף – אינו משתתף בהצבעה אורלי לוי אבקסיס – בעד עידית סילמן – אינה נוכחת אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש מי מחברי הכנסת שנמצא במליאה ומזכיר הכנסת לא קרא בשמו? אין אחד כזה. הסתיימה ההצבעה. בבקשה לספור. להלן תוצאות ההצבעה: בהצעת האי-אמון של סיעת ש"ס 52 בעד, 56 נגד. לפיכך, הצעת האי-אמון לא עברה. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הודעה מטעם יושב-ראש ועדת הכנסת. חבר הכנסת גינזבורג, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (בשם ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מיקי, היושב-ראש, אני ביקשתי הודעה אישית. לא מגיע לי? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא? הוא דיבר אליי כל הנאום שלו ולא מגיעה לי הודעה אישית? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה צריך לדייק. מכיוון שאתה רוצה בעקבות מה שהוא אמר להגיב, אתה אומר "הודעה אישית" – זה לא בדיוק מתיישב. כתבת אחרי השר הנדל. אני מציע שתהיה יותר מדויק. בבקשה, חבר הכנסת גינזבורג. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> קוראים לזה הודעה אישית בתקנון. לפרוצדורה קוראים הודעה אישית. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> תודה רבה. בפתח הדברים הייתי רוצה לברך את חברי הכנסת בכנס טוב ומוצלח לכולנו, ולבית הזה, ולדמוקרטיה הישראלית, ולכל אזרחי ישראל, וגם לברך את מזכיר הכנסת בתפקידו החדש. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בהתאם לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגרי מידע, החליטה ועדת הכנסת להקים ועדה משותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע והטכנולוגיה, לשם פיקוח על חלקים שונים של יישום החוק ואישור של תקנות וצווים לפיו. הוועדה המשותפת תהיה בת תשעה חברים, שלושה חברים מכל ועדה, לפי ההרכב הבא: מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט יכהנו חברי הכנסת גלעד קריב, אשר יכהן כיושב-ראש הוועדה, וחברי הכנסת אורי מקלב ואוסאמה סעדי; מטעם ועדת הפנים והגנת הסביבה יכהנו חברי הכנסת לימור מגן תלם, מוסי רז ונציג סיעת הציונות הדתית; מטעם ועדת המדע והטכנולוגיה יכהנו חברי הכנסת טטיאנה מזרסקי, יוסי שיין ונציג סיעת הליכוד. עוד ברצוני להודיע, כי בהתאם לסעיף 10(א)(5)(ג) לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), החליטה ועדת הכנסת להקים ועדה משותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת העבודה והרווחה שתעסוק בגיל המזכה נגדים בקצבת פרישה. הוועדה המשותפת תהיה בת עשרה חברים, חמישה מכל ועדה, לפי ההרכב הבא: מטעם ועדת החוץ והביטחון יכהנו חברי הכנסת רם בן ברק, אשר יכהן כיושב-ראש הוועדה, נירה שפק, איתן גינזבורג, מאיר פרוש ונציג סיעת הליכוד; מטעם ועדת העבודה והרווחה יכהנו חברי הכנסת אפרת רייטן מרום, אלינה ברדץ' יאלוב, יצחק פינדרוס, מיכל רוזין ונציג סיעת ש"ס. עוד ברצוני להודיע כי ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת חוק-יסוד: זכויות בהליך פלילי, שמספרה 1523. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גינזבורג. אם תוכל בבקשה להחליף אותי, אני אודה לך. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, שהחזירה ועדת הכספים; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 24), התשפ"ב–2022, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון. הצעת ועדת הכספים לגבי צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס' 13), התשפ"ב–2022. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 26) (הגבלת כהונת ממונה), התשפ"ב–2022; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 61) (תיקון), התשפ"ב–2022; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 139) (חלוקה למחוזות), התשפ"ב–2022; הצעת חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים (תיקון מס' 22), התשפ"ב–2022; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 102) (הסדר גישור בין-לאומי), התשפ"ב–2022; הצעת חוק רשות התעופה האזרחית (תיקון מס' 3) (אישור בדבר כשירות אווירית לכלי טייס של צבא זר), התשפ"ב–2022; הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 8); הצעת חוק להסדרת הצבה של כוורות וייצור דבש, התשפ"ב–2022; הצעת חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ"ב–2022. עד כאן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה למזכיר הכנסת. << הצח >> הצעת חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1538).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן האומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, שמספרה מ/1538, לקריאה הראשונה. יציג את הצעת החוק השר במשרד האוצר חבר הכנסת חמד עמאר. השר חמד עמאר, בבקשה, אדוני. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מביא את הצעת חוק מענק וסיוע לעסקים בשל התפשטות נגיף זן האומיקרון והפגיעה הכלכלית בעסקים. אבל לפני שאני מביא את הצעת החוק, בשבוע שעבר הייתה הצעה לסדר-היום בנושא, ואני אמרתי שכבר בשבוע הראשון של המושב נביא את זה, והיום, יום שני, אנחנו מביאים את זה. אני מקווה שנספיק עד יום רביעי, ואם לא, עד יום שני הבא נביא את זה לקריאה שנייה ושלישית. אני מקווה גם שאופוזיציה וקואליציה נצביע בעד הצעת החוק החשובה הזאת. אני רוצה לתת כמה נתונים. אדוני היושב-ראש, אולי אתה יודע או אתה לא מכיר או מכיר את הנתונים האלה. טרום-קורונה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, אתה מפריע לשר. מפריע לשר. וכשאתה יחד עם חברת הכנסת שטרית, זה כבר אירוע. לשניכם יש קול חזק ומשמעותי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני אגיד כמה נתונים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנחנו ישראל השנייה, אנחנו ישראל השנייה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כולכם וכולנו ישראל. כולנו ישראל. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אווירה טובה. לפני שאציג את הצעת החוק, אתן כמה נתונים שחלק מחברי הכנסת אולי לא מכירים ואולי מכירים. טרום-קורונה, 2019, נפתחו בישראל 27,000 עסקים בחודשים ינואר-פברואר באותה שנה. טרום-קורונה. בשנת 2022 בינואר-פברואר נפתחו 38,000 עסקים – עלייה של יותר מ-33% בפתיחת עסקים. נסגרו יותר עסקים בינואר-פברואר 2019 מאשר בינואר-פברואר 2022. ועוד נתון אחד שאני רוצה להגיד לכם: בארבעת החודשים האחרונים – ינואר, פברואר, מרץ, אפריל – זאת פעם ראשונה מאז קום המדינה שההכנסות של המדינה הן יותר מההוצאות. ההכנסות יותר מההוצאות. ונתון נוסף – הגירעון עד עכשיו הוא 0.6%. הנתון הזה מדבר הרבה על הכלכלה, על החוזק של הכלכלה שלנו ועל הניהול הנכון של הכלכלה במדינת ישראל. כשהתפרץ נגיף האומיקרון, זן האומיקרון, הגענו למצב של 85,000 חולים ביום, לעומת מה שהיינו רגילים, 10,000 חולים ביום. השיא הגיע ל-85,000 חולים ביום. החלטנו כמה החלטות: לשלם לעצמאים ימי בידוד – וזו הייתה פעם ראשונה שהממשלה מחליטה לשלם ימי בידוד לעצמאים ולעסקים – בשווי של 400 מיליון שקלים; נתנו סיוע לענפים שנפגעו במיוחד, תיירות, תעופה ותרבות, בהיקף של 730 מיליון שקלים; נתנו הקלה בתזרימים לכלל העסקים בהיקף של 1.4 מיליארד שקל. עכשיו, במסגרת ההתמודדות עם גל האומיקרון, מוצע לתת גם מענק משולב לעסקים קטנים ובינוניים, באופן מהיר וללא ביורוקרטיה מיותרת, בתקציב של מיליארד שקלים. למענק יהיו זכאים, לפי הערכתנו, למעלה מ-100,000 עסקים קטנים ובינוניים. המענק יינתן לעסקים שמחזורם עד 60 מיליון שקלים וירדו במחזור מעל 35% בתקופת האומיקרון. גובה המענק יהיה עד 600,000 שקלים לעסקים קטנים ובינוניים – גדול יותר ב-100,000 שקלים ביחס למענקים הקודמים. לשם המחשה, עסק שמחזורו 250,000 שקלים וזכאי למענק יקבל 8,100 שקלים במקום 6,000 שקלים במענק הקודם – גידול של 35%; עסק שמחזורו 1.5 מיליון שקלים שירד במחזור ב-80% יהיה זכאי למענק בגובה 50,000 שקלים, לעומת 37,500 שקלים במענק הקודם – גם, גידול של קרוב ל-33%; עסק שמחזורו 20 מיליון שקל שירד במחזור ב-50% וזכאי למקדם הוצאות קבועות מקסימלי, יהיה זכאי למענק בגובה של כ-270,000 שקלים, לעומת 200,000 שקלים במענק הקודם; עסק שמחזורו 60 מיליון שקל שירד במחזור ב-40% וזכאי למקדם הוצאות קבועות מקסימלי, יהיה זכאי למענק של 600,000 שקלים, במקום 500,000 במענק הקודם. אני חושב שהצעת החוק הזאת שמובאת היום תיטיב עם העסקים. אני מאמין שקרוב ל-100,000 עצמאים יזכו למענקים, לכן אני מצפה שגם הקואליציה וגם האופוזיציה יצביעו פה אחד בעד הצעת החוק הזאת, ונצליח כבר – או ביום רביעי או ביום שני הבא – להביא אותה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשר חמד עמאר. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים, חברי הכנסת, ובכך אני גם נועל את רשימת הדוברים. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת עופר כסיף. בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת אלכס קושניר. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני כמה חודשים החליטה הוועדה המקומית לתכנון תל אביב-יפו לאשר תוכנית חדשה לפינוי-בינוי כפוי בשכונת הארגזים שבדרום מזרח העיר. מדובר בתוכנית הרסנית שבבסיסה, כרגיל, העשרת אילי הון תוך פגיעה קשה בתושבים. לשמחתי הוגש ערר נגד התוכנית בידי חברות מועצת העיר שולה קשת ומוריה שלומות, בעזרת עו"ד שרון קרני-כהן מעמותת במקום. בזכות הערר הזה נעצר לעת עתה הליך אישור התוכנית. בזמן הפגרה התארחתי יחד עם חברת הכנסת גבי לסקי בשכונה והשתתפתי בכנס שערכו התושבים בשיתוף סיעת אנחנו העיר בעירייה. פגשתי אנשים שעל אף חרב הגירוש שעומדת מעל ראשם, נחושים להיאבק ולשמור על זכויותיהם. בשכונת הארגזים מתגוררות כ-360 משפחות, רובן צאצאי משפחות שיושבו בשכונה בשנות החמישים. כמו בגבעת עמל, כמו בתל כביר, כמו באבו כביר, כמו ביפו, כמו בלוד, גם בשכונת הארגזים המדינה והעירייה החליטו שהזכות לקניין אינה חלה על משפחות מזרחיות, ומנעו מהן במשך שנים לרשום את הקרקע על שמן. כמו בשכונות מוחלשות אחרות בארץ, גם הזכות לחיים בכבוד נמנעה מהתושבים, ושכונת הארגזים הוזנחה והופקרה, ובינתיים ספסרו בקרקע ובתכנון בלי לדבר איתם או לשאול לדעתם. מטרתה העיקרית והכמעט-יחידה של התוכנית לפינוי כפוי בשכונת הארגזים היא הגדלת זכויות הבנייה של הקבלנים שפועלים בשכונה. במילים אחרות, תושבי השכונה מאוימים על ידי הבולדוזר הנדל"ניסטי של עיריית תל אביב בראשות רון חולדאי, אותו קו נפשע של טיהור כלכלי ואתני על ידי ראש העיר הלבנה, תרתי משמע, וחבריו הטייקונים. העירייה, בשיתוף פעולה עם נדל"ניסטים כמו רונן יפו וסייענו יוסי אשכנזי, משתמשת בכוח העצום שיש לה על תושבי השכונה כדי להפעיל טקטיקות של הפרד ומשול והפניית תושבי השכונה אלו כנגד אלו, עד למצב שבו, כפי שתושבים סיפרו לי, כבר אינם יודעים על מי לסמוך. הם מציעים לתושבים מסוימים פיצויים נאותים, בעוד את התושבים המוחלשים יותר מפקירים לפעמים ללא קורת גג או פיצוי כלל. מול ניסיונות ההפרדה, חובה לאחד – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – את תושבי השכונה ואת כל תושבי השכונות המאוימות בגירוש. אסור שהמאבק נגד העוול הזה ייפסק ולו לרגע. ויתור בשכונה אחת – משפט אחרון, אדוני – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון ודי. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ויתור בשכונה אחת יוביל לעוד גירוש והרס בשכונה הבאה. המאבק למען תושבי שכונת הארגזים הוא מאבק למען השכונות כולן. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת כסיף. חבר הכנסת קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת קרעי – אינו נוכח; חבר הכנסת משה ארבל – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת סטרוק – אינה נוכחת; חברת הכנסת שטרית – אינה נוכחת; חבר הכנסת בוסו – אינו נוכח; חבר הכנסת עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אבו שחאדה – מוותר. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> סליחה, סליחה. למה אני לא נוכח? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אה, לא ראיתי אותך. בבקשה, אדוני. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גזענות נגד ערבים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה תגיד אתה. פשוט לא ראיתי אותך. כל אחד יפרש את זה אחרת. חלילה גזענות. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> איתן, איתן, אנחנו פה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה זה פה? צריך להיות במליאה. מצטער. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> נאום ראשון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מצטער, אדוני, יש סדר דוברים. בבקשה, אדוני. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אני מבקש, לכבוד פתיחת המושב. לכבוד פתיחת המושב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תבקש מסמי אבו שחאדה אם הוא מוכן לתת לך את המקום שלו. אני לא אתן עכשיו מצב שבו עשרה חברי כנסת שאולי נמצאים בפרסה – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לא, אבל זה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני רק אומר. אגב, אתה מה שנקרא – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יעקב – – – הלכת. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> הינה הוא מאשר. הינה הוא מאשר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברים. אתה סגן יושב-ראש, אתה מבין את מקומי, נכון? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לא ביקשתי – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. ובלי גזענות. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, רבותיי – מה? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> תן לו מהתחלה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מבקש ממך – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בגלל גזענות. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בין היתר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אה, גם. רק תגיד שזה צחוק, כי הפרוטוקול לא יודע כשזה צחוק או לא צחוק. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, כלפיך זה צחוק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הבנתי. תודה רבה, אדוני. עכשיו נחזיר לך את כל השניות. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נתחיל מחדש, בבקשה. כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, זו ממשלה רעה מבחינה מדינית ומבחינה חברתית וכלכלית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הצבעת איתם. עכשיו הצבעת איתם. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו נגד בנימין נתניהו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז תחליטו מה אתם. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הממשלה הזו פגעה בערביי הנגב יותר מכל פעם מאז סיום הממשל הצבאי. הממשלה הזו העלתה את המחירים נגד השכבות המוחלשות יותר מכל תקופה אחרת מאז שנת 2004. הממשלה הזו פוגעת בתושבים בירושלים המזרחית – בין היתר בתקציב המדינה, שיש בו בנייה של 9,000 יחידות של מתנחלים באמצע ירושלים המזרחית – יותר מכל פעם מאז הכיבוש בשנת 1967. הממשלה הזו עושה את הכול בשביל לחלק את מסגד אל-אקצא, יותר מכל ממשלה אחרת. זו ממשלה רעה שצריך להפיל אותה. הממשלה הזו היא מין compromise בין הימין לבין השמאל הציוני, שזה בלי ביבי אבל עם המדיניות של בנימין נתניהו. הממשלה הזו היא מין compromise שאומר לא להסית נגד בית המשפט, נגד המשטרה, נגד הפרקליטות, נגד החברה האזרחית, אבל להמשיך לתקוף גם את העם הפלסטיני, גם את האזרחים הערבים וגם את השכבות המוחלשות. אנחנו לא נסכים להיות שבויים בין הימין הפשיסטי של בנימין נתניהו או הימין ההתנחלותי של נפתלי בנט. יש לנו אלטרנטיבה שלישית. זה שלוש בחירות קראנו לציבור שלנו לצאת ולהצביע ולמנוע מהימין להרכיב ממשלה. זוהי האלטרנטיבה שלנו. אמרו לנו שאנחנו לשון המאזניים. חברים, לצערי הרב אנחנו לא לשון המאזניים – אנחנו לא לשון המאזניים לבטל את חוק הלאום; אנחנו לא לשון המאזניים למנוע את העמקת הכיבוש; אנחנו לא לשון המאזניים בשביל למנוע הריסת בתים בנגב, לצערי הרב. אנחנו יכולים להיות לשון המאזניים בשביל עוד 20 מיליון שקלים, 100 מיליון שקלים, אבל כך לתת לממשלה הרעה הזו להמשיך את דרכה ולפגוע בעם שלנו ובשכבות המוחלשות. אנחנו לא נסכים למלא את התפקיד הרע הזה, לכן אנחנו כן נתמוך בהפלת הממשלה הרעה הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איימן עודה. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב אשר. בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> דודי, אתה נראה כמו שר תורן. אנחנו עובדים על זה. באנו לעבוד. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אלי, עוד מעט, שוואיה-שוואיה. עוד מעט. עוד מעט, עוד מעט. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבידר, פעם אחרונה שהפרעת לי זה היה בוועדה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שלום, אדוני. שלוש דקות לרשותך. בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – שאומר תמיד "באנו לעבוד" זה היושב-ראש – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, על לפנים משורת הדין. אני רוצה לומר לכם, אני הקשבתי היום לחלק מהנאומים, ואני שומע את הדברים שנאמרים בתקשורת, ואני מרגיש שיש פה אנשים שחיים באיזשהו דמיון כזה, משהו כזה לה-לה-לנד. יושבים ומסבירים לנו שהם שומרים על האחדות, יושבים ומסבירים לנו שהממשלה הזאת חזקה, יציבה. הם מדברים שעם ישראל צריך יציבות ולכן הממשלה היציבה הזאת צריכה להמשיך. אני מסתכל ואני לא מבין מה על מה הם מדברים. אלי, על מה הם מדברים? זו ממשלה יציבה? זאת ממשלה שחיה על נשימותיה האחרונות, שהאמון שיש בין חבריה שואף לאפס. הם מדברים חלילה שלא נגיע לאי-יציבות. היום יש יציבות? ראיתם כמה חוקים הם העבירו היום בשם היציבות? התכנון היה שבעה-שמונה חוקים, נכון, אדוני היושב-ראש? הביאו בקושי שלושה, גם אחרי אישורים שלנו, וכמובן שזה עבר גם אישור של אחמד טיבי, וכל דבר יעבור אישור כזה. הם מדברים על אחריות, על יציבות, שהממשלה מתפקדת היטב, חייבים להמשיך הלאה. אתה יודע מה זה מזכיר לי? חבריי חברי הכנסת, היה פעם בית חולים פסיכיאטרי שטיפל בבעיה של דמיונות. הגיע לשם המפקח כדי לראות אולי יש כבר כמה חבר'ה שהחלימו. הוא מגיע לאיזה אולם גדול, אדוני היושב-ראש, והוא רואה את כולם על הרצפה עושים כאילו הם שוחים בבריכה, כולם על הרצפה, ככה בדמיון, כאילו הם בתוך בריכה עמוקה וטובה עם מים צוננים. הוא בא לראשון, אומר לו: מה זה? הוא אומר לו: בריכה, בוא תיכנס גם אתה, יש מקום, ולשני ולשלישי. בסוף הוא רואה מישהו עומד בצד. הוא אומר: הינה, הינה מישהו שכבר כנראה לא נמצא בדמיון הזה. הוא בא אליו ואומר לו: שלום, מה שלומך? ואומר לו: בוא איתי, אתה בסדר, בוא איתי. הוא אומר לו: אני לא יכול לבוא, אני המציל. אתם יושבים פה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אנשים שנקראים ראש ממשלה, שרים, ומסבירים באיזו יציבות אנחנו נמצאים, איך הכול טוב, איך הכול היה רע קודם. פשוט זו בושה לאינטליגנציה. גם לאדם חרדי. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אשר. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חבר הכנסת אוריאל בוסו, ואחריו – חבר הכנסת אייכלר. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדינת ישראל, עם כל הטשטוש שמנסים לעשות, נמצאת בגל טרור רצחני, אכזרי ומסוכן. בחודש האחרון במדינת ישראל נרצחו 19 אזרחים רק בשל היותם יהודים, בשל היותם ציונים, על ידי צמאי דם. אבל זו עדיין לא הנקודה העיקרית. אתמול הייתי בניחומי אבלים אצל המשפחות באלעד. ראיתי אלמנות, פגשתי יתומים קטנים, הייתי בלוויות ביום שישי, הייתי ביום חמישי לפני כן באלעד. ראש ממשלת ישראל עד עכשיו לא בא לניחום אבלים אפילו פעם אחת מכל 19 הנרצחים. את כל הסיפורים האלה שיגידו – לא רוצים לקבל אותם, כן רוצים לקבל – תגיעו למקום, תבכו עם הילדים. תקבלו ביקורת, אבל תגיעו למשפחות הללו. עדיין לא מאוחר. עדיין משפחות אבלות יושבות שבעה על הילדים שלהן. תשמעו את הזעקה של האלמנות, שכרגע צריכות לטפל בילדים הקטנים האלה, לתת להם תשובות. ואף אחד – רוב-רובם המכריע של הקואליציה והשרים לא מוצאים לנכון להגיע לנחם את המשפחות הללו, בטיעוני סרק. ראינו את אנשי ימינה ואת ראש הממשלה, שהלך לבר בתל אביב בשמחה כזאת, להראות לכולם: הינה, יש לי תמיכה, לאחר הרצח בתל אביב. במרחב החופשי שלו הוא מרגיש טוב, הוא יודע לעשות את זה; אבל איפה שאתה מקבל ביקורת אתה לא יודע לעשות את זה. זו בושה וחרפה. זו ממשלה בלי רוב בעם, בלי תמיכה. נכשלתם בביטחון, נכשלתם בכלכלה, נכשלתם בכל תחום. תתפטרו. צריך להחליף אתכם מהר למען הצלת המדינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בוסו. חבר הכנסת אייכלר, בבקשה, אדוני. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ברוך השם שאפשר כבר להסתובב פה בבניין הכנסת בלי מסכות. נוכל להיות יותר כנים, יותר אמיתיים, יותר גלויים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נכון. אני מרגיש לא נעים לפעמים כשאני מסתובב ואין לי מסכה. אני מרגיש שחסר משהו. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שחסר משהו. אז ברוך השם. נקווה שבעזרת השם כולם יהיו בריאים ולא נצטרך מסכות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מוסיף לך את השניות. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אי-אפשר היום לדבר בכלל בלי להזכיר את המצב – לא כל כך את המצב, יותר את האנשים ואת המשפחות של הנרצחים והפצועים באירועי הטרור של התקופה האחרונה, ולשלוח ברכת החלמה לפצועים ותנחומים כנים למשפחות. כל כך הרבה יתומים חדשים. זה מצב בלתי אפשרי. ובאותה אווירה, אנחנו זוכרים שעוד מעט מתקרב ל"ג בעומר, שבו היה אירוע נורא ואיום שנהרגו בו, נרמסו, 45 אנשים וילדים, במקום הקדוש ביותר, ביום הקדוש ביותר, בשעה הקדושה ביותר במירון. אנחנו לא מבינים את שמעל, שמעלינו, הכול משמיים. אבל אנחנו כן חייבים לעשות את מה שבידינו. האדם חייב לעשות השתדלות, והקדוש ברוך הוא צריך לעזור לו שיצליח. בעוד עשרה ימים נציין את הילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון. היה מצופה, וזעקנו כבר 13 חודש: דבר ראשון שצריך לעשות זה להסיר כל מכשול ולהכין תשתיות ורחבות, כדי שאנשים יוכלו לבוא ולהתפלל ולעשות חלאקה לילדים – גם לי עשו חלאקה לפני כמה וכמה שנים במירון, כשהייתי בן שלוש – ולהתפלל ולשמוח, ולבקש שזכות הצדיק תשרה בריאות, ביטחון, שפע, על כל עם ישראל. במקום זאת, אחרי האירוע הנורא, מה שעשו – גם ועדת החקירה, שהייתה יסודית מאוד ובסיסית, היא הוציאה מסקנות ביניים, אבל שורה אחת לא הייתה שם: להכין תשתיות למקום, מעברים פתוחים ושבילים לאנשים. ההר מספיק גדול כדי שאנשים יוכלו להגיע ולחזור בשלום. במקום זאת, פשוט לא עשו שום דבר. הם רוצים פשוט לשלוט באוטובוסים ולמנוע מאנשים להגיע. יפה מאוד, פתרון יפה. זה לא יעבוד, כי יש הרבה יהודים שרוצים להגיע. כמו שמבינים שאי-אפשר, אדוני היושב-ראש, להגיד על אירוע ספורטיבי שבגלל בעיות בטיחות אנחנו סוגרים – 100 מיליון שקל ויותר משקיעים באצטדיון ל-10,000 אנשים. פה מדובר בהר שצריך להכיל 200,000 אנשים או 300,000 אנשים, ואין צורך בכסף רב. יש צורך להכין את התשתיות, ואפשר לעשות את זה. אני לא יודע אם בעשרת הימים הקרובים עוד אפשר, אבל גם בעשרה ימים אפשר עוד לעשות משטחים רחבים מאוד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, שדבר אחד לא יכול להיות – שלא יאפשרו. חופש הדת זה אחד מיסודות הקיום של מדינה דמוקרטית, ואי-אפשר למנוע מאנשים את הזכות לבוא ולהתפלל. לכן צריך להכין תשתיות, מה שאפשר, ואם, חלילה, יקרה שאנשים יבואו ויהיה כאוס, זו תהיה אחריות הממשלה, שלא הכינה את התשתית בשנה האחרונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אייכלר. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח; חבר הכנסת חיים ביטון – אינו נוכח; חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת דודי אמסלם. דוד אמסלם, בבקשה. חבר הכנסת אמסלם הולך לנאום את נאום הבכורה שלו בכנס הקיץ. על זה נאמר: היכונו, היכונו. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת אבי מעוז, אני רוצה לספר לך מה הולך לקרות מכאן ולהבא. הרי ממשלה באמת אין. אי-אפשר להחזיק ממשלה ב-60. אין דבר כזה. זאת ממשלה שאין לה רוב. הם אמרו, דרך אגב, שהם לא ישתמשו בסיוע של המפלגה – של המשותפת. היום, הלכה למעשה, אזרחי מדינת ישראל, אנחנו מתחילים תהליך חדש. מנסור עבאס קיבל את ה-53 מיליארד שקל, שם בצד. הוא כבר לא רלוונטי. היום אחמד טיבי וסמי אבו שחאדה, שיושב פה, הם מדברים נגד הממשלה, אבל היום הצביעו עם הממשלה, בגלל הצביעות שלהם. דרך אגב, אצלם אין חינם. מקבלים כסף. מקבלים הבטחות כספיות. איך אמר איימן עודה? אם זה 20, 50, 100 מיליון שקל, אין בעיה. ככה כל שבוע נעבור. הכול, דרך אגב, למטה, מתחת לשולחן. אנחנו לא יודעים, האזרחים לא יודעים; רק אחמד טיבי יודע את זה והחבר'ה של הרשימה המשותפת. זה שלב הסחיטה הבא שאליו נכנסנו. כל שבוע הממשלה – מר לפיד רוצה לשבת על הכיסא שלו, ומר בנט ומשלמים עכשיו לא רק למנסור עבאס, משלמים גם לאחמד טיבי ולאיימן עודה ולכל החבורה הזאת. ככה מדינת ישראל הולכת מכאן להבא להתנהל. יש כאן סחיטה על בסיס שבועי. תעקבו אחרי החוקים. עכשיו כבר מנסור עבאס לא חשוב, הוא לא רלוונטי. עכשיו מי שקובע זה אחמד טיבי. היום הם משכו ארבעה חוקים. למה? אחמד החליט שלא יצביעו עליהם. ככה זה יקרה לנו. זה הביזיון של הממשלה הזאת, הפלסטינית, שדואגת רק לפלסטינים בעצם, הלכה למעשה. הם דואגים – אני התביישתי כיהודי. מנסור עבאס נוסע לירדן, מקבלים אותו שם כאילו הוא סגן המלך, חוזר לכאן. מה מאיים על הממשלה? הוא לא אומר להם מה הוא רוצה, אלא: תסגרו עם המלך הירדני, מה שהוא מחליט. עכשיו, הממשלה הזאת – מר בנט עכשיו תלוי במה שמלך ירדן רוצה בהר הבית או בירושלים או בכותל. תראה איזה ביזיון. בגלל זה עלינו לארץ ישראל, ההורים שלנו – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לשמוע מה מנסור עבאס אומר לבנט, לפיד וכל חבורת הנוכלים הזאת – שילכו לדבר עם המלך הירדני? למה, כי אם ירגיזו את המלך הירדני הם לא יהיו בממשלה. אני צובט את עצמי, כיהודי, להאמין שזה אמיתי. אם זה לא היה אמיתי, תאמינו לי, היינו מתים פה מצחוק. תראו לאיזה שפל המדרגה הגענו עם מר בנט הנוכל, של חמישה המנדטים. אני אמרתי, רבותיי, שמפקירים את ביטחון מדינת ישראל, שלא אכפת להם למכור כל ערך יהודי – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כל ערך ביטחוני. זה מה שקורה לנו הלכה למעשה. ולכן, מר בנט, הרי אתה יודע מה הציבור חושב עליך ועל לפיד, ועליך, גנץ. צאו קצת לרחוב, דרך אגב, בתל אביב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> תסתובבו, תראו מה אנשים אומרים עליכם, ואז אולי לגמרי לא תצאו מהבית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אמסלם. חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת. חבר הכנסת קיש. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אם אפשר – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו לא מכניסים שתייה למליאה, אבל בהחלט בפרסה, ציונה שם, היא תשמח לחלק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת קיש, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, על החוק לפיצויי עצמאים בנושא אומיקרון – אני חייב לומר, זה הגיע מאוחר ומקוצץ, ואני מתבייש בהצעת החוק הזו, למרות שאני אצביע בעד. למה? כי בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית אנחנו נעשה מקצה שיפורים משמעותי. אנחנו נעשה דברים שאנחנו מחויבים בהם לאזרחים. ואני אומר לכם כבר עכשיו, לשר ליברמן: החוק הזה לא יעבור ככה, אל תתבלבל. אנחנו נוריד את ה-35% ל-25%; אנחנו נגדיל פיצויים. אתה לא תעשה פה איפה ואיפה, ואתה לא תזרוק פה איזה כמה טיפות כדי להקטין את הבעיות שיש לעצמאים שעברו תקופה קשה. זה לא יקרה. תשכח מזה. הנושא השני שאני רוצה לדבר עליו הוא, כבוד היושב-ראש – אפילו אנחנו שוחחנו על זה רק לאחרונה – מה שנקרא "חוק ממדים ללימודים", חוק שבא לתת מימון של מלגת לימודים באוניברסיטה ללוחמים משוחררים. אתם כממשלה מובילים 66% מימון, ואנחנו לא ניתן לכם לעשות את זה, והינה, אני אומר את זה בצורה הכי ברורה. רק אם תסכימו להעלות את זה ל-100% מימון ללוחמים, רק אז החוק הזה יעבור בכנסת הזו. אמרתי לך את זה בצורה מאוד ברורה, לא זוכר אם אתמול או היום. תביאו את זה עם 100%, תעבירו את ההסתייגות שלנו – נצביע בעד. אם אתם רוצים עכשיו למשך עשור או אני לא יודע כמה שנים להמשיך לתת איזו כבשת הרש, תגידו תודה רבה שקיבלתם 66%. אני בכנסת העשרים הובלתי את אותו חוק עם תקציב של 600 מיליון שקלים בשביל לתת מסגרת הרבה יותר רחבה. הבאתם 100 מיליון שקלים כי את המיליארדים נתתם למנסור עבאס. אז אני אומר לכם בצורה הכי ברורה: אתם קונים את המשותפת, את איימן עודה עכשיו, באי-אמון, בכסף. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תזכור, אבל – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> רק שנייה, תן לי לסיים. אתם קונים עכשיו את איימן עודה בכסף, אתם קונים את רע"מ במיליארדים, ולא נשאר ללוחמים. אני לא מוכן ל-66%. תגיד לי תכף: זה מה שהיה, אנחנו ממשיכים, ואנחנו משנים, זה לא הולך להיות יותר בתרומות, זה לא יהיה 66%. אני אומר לך שכבר בכנסת העשרים דיברנו על 100%. הבאתי 600 מיליון. אז לא. אתם מביאים 100 – תוסיפו 50 מיליון שקלים, זה מה שאני אומר לכם. אתם רוצים להעביר את החוק הזה, תוסיפו 50 מיליון. כמו שאתם משלמים למשותפת ולרע"מ מיליארדים, ללוחמי צה"ל תשלמו 50 מיליון, והחוק יעבור. כן, רצית להתייחס. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק רציתי לומר לך שבכל מקרה גם השליש שנותר לא מגיע מכיסם של החיילים אלא מהפיקדון שנותנת המדינה ויש אפשרות מבחינתם לשלם את זה, כך שבכל מקרה כל שכר הלימוד לא יוצא מכיסם. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע למה זאת לא תשובה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש פה איזה עניין של ערך שבו המדינה לא נותנת הכול חינם אלא נותנת סכום ניכר לשכר הלימוד והיתרה מגיעה מהפיקדון, שהמדינה משלמת גם עליו – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אתה יודע למה זה לא נכון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – כך שלמעשה יש 100%. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע למה זה לא נכון – כי הפיקדון זה כסף שיכול לשמש גם לדברים אחרים, ואז אתה מחייב אותו להשתמש – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לימודים, עבודה או פתיחת עסק. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. וגם אחרי כמה שנים הוא מקבל אותו אוטומטית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אחרי חמש שנים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> יפה. אז אם אותו אדם בוחר לקבל את זה אחרי חמש שנים, את כל הכסף, אתה אומר לו: לא, תיקח. אז אני אומר לך, לא ניתן לכם. תביאו 50 מיליון שקלים נוספים לטובת הלוחמים. זאת לא דרישה גדולה. פיזרתם היום רק על הצבעת האי-אמון הזאת בטח סכומים דומים. תביאו את ה-50 מיליון שקלים האלה והחוק יעבור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא הייתי עושה את הפוליטיקה על הגב של חיילי צה"ל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> זה בדיוק מה שאני אומר. אני אומר את זה פה. חבל שהוא לא נמצא, שר הביטחון. אני אומר את זה לבנט וללפיד ולכל אותם אלה שעוד מעט לא ישבו סביב השולחן הזה: אתם רוצים להביא בשורה לחיילי צה"ל הלוחמים? תוסיפו 50 מיליון שקלים – תקבלו תמיכת האופוזיציה. אם לא, אנחנו, כשנחליף אתכם, נעביר את זה ככה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק תזכור שבסוף החיילים כבר החלו את הלימודים שלהם, ובינתיים את הכספים הם לא מקבלים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יכול לומר לך – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זאת כבר בחירה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יכול לומר לך – אני רואה שאתה רוצה שאני אסיים, אז אני לא אענה, אבל אתה שואל אותי, אז תן לי בבקשה להשיב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> התייחסת אליי, אז הגבתי. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> מאה אחוז, אני מקבל את ההערה. אני אגיד לך בצורה הכי ברורה: ביום שני הבא זה יכול לעבור בקריאה שנייה ושלישית בתמיכת האופוזיציה. דרך אגב, אנחנו נעלה רק את ההסתייגות הזאת. אתה תשב בכיסא שלך להצביע ותהיה לך החלטה: האם אתה עושה 100%, ואז החוק עובר, או שאתה מתנגד להצעה שלנו בהסתייגות, והחוק נופל. זה יהיה בידיים שלכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת קיש. חבר הכנסת גדי יברקן – אינו נוכח. חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום הוכחתם שוב שאין לכם גבולות. הממשלה הזו לא נשענת רק על רע"מ אלא גם המשותפת תומכת בקיומה של הממשלה. הרי למה – תגידו לנו, תגלו לנו אולי כמה שילמתם למשותפת כדי שפתאום לא יצביעו בעד האי-אמון של החרדים. לאורך כל השנה האחרונה המשותפת הצביעו בעד אי-אמון של החרדים. מה קרה היום? בקואליציה מרגישים שהאדמה רועדת ומוכנים לשלם הרבה. שילמו, שילמו וימשיכו לשלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שילמו, מה זאת אומרת? אחמד דיבר איתם בדולרים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אחמד טיבי הולך לנצל אתכם עד תום על חשבון אזרחי ישראל כדי שתמשיכו עוד שבוע ועוד שבועיים להחזיק מעמד ולאחוז בקרנות המזבח. ועומד כאן יועז הנדל, הנדל, שר ההבל המתנשא – – – << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> כמה שילמנו להם? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תגלה לנו אתה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה תגלה לי. עכשיו אני בהלם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תשאלי את טיבי. מה קרה שפתאום לא הצבעתם בעד החרדים היום? מה קרה שפתאום לא הצבעתם בעד החרדים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא קשור. זה של החרדים. אתם כל השנה הזאת הצבעתם בעד. אתם כל השנה הצבעתם בעד, עאידה. כל השנה הצבעתם בעד ההצעה של החרדים – לא של בן גביר, של החרדים. תבדקי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא נכון. לא נכון. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תבדקי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לך תבדוק אתה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תבדקי, אני אומר לך. הצעות אי-אמון עברו כאן ב-59 קולות כי אתם התנהגתם כמו אופוזיציה, אבל כשהקואליציה קורסת, אז אתם רשת הביטחון שלהם. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו מתנהגים כמו אופוזיציה, לא כמו פשיסטים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני אגיד לך – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה ההבדל. אנחנו אופוזיציה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> עומד כאן יועז הנדל, שר ההבל, שהוא לא מבין מה ההבדל בין ביטחון לאומי לבין פק"ל קפה. אצלו כל הביטחון הלאומי מתרכז בפק"ל קפה שעוצרים בדרך. זה הביטחון הלאומי. הוא מוכן שדגל אש"ף יתנוסס מעל הר הבית. הוא לא מתעסק עם דגלים. הוא מוכן – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שלמה, הוא רוצה לקפץ למפלגה הבאה. האדם הזה קנגורו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. אחרי ארבע מפלגות הגיע הזמן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רימה את בוגי יעלון, גם לקח לו את הכסף. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אחרי ארבע מפלגות הגיע הזמן למפלגה החמישית, שיהיה לו נגד עין רעה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אלה אנשים נוכלים, אין להם טיפת מוסר, ובאים לפה, מתנשאים, מדברים כאילו הם צדיקים גדולים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> דודי, עומד כאן הנדל – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שדדו את בוגי יעלון, גם לקחו לו את הכסף של מימון מפלגות. לא מתביישים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> דודי, עומד כאן הנדל ומגהק עלינו את כל השקרים שהאל"ף-בי"ת יכול להמציא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרוח – – – מלמעלה עד למטה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> במשלי יש פסוק – דודי, תקשיב רגע. הוא דיבר על הגימטרייה, לא יכולתי להישאר אדיש, הוא כל כך אוהב את הגימטריות. במשלי יש פסוק: "עד שקרים לא יִנקה ויפיח כזבים יאבד". עד שקרים זה 724, זה בדיוק יועז הנדל שר ההבל, עד שקרים. כל מה שיש לו לומר כאן לאזרחי ישראל, הכול שקר. השורה התחתונה היא שאין ממשלה, אין רוב בכנסת. כל מה שאתם מסוגלים לעשות זה רק בתמיכה של הרשימה המשותפת, בתמיכה של כאלה שהם תומכי טרור, ותתביישו לכם. אנחנו נחליף אתכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת קרעי. חבר הכנסת בן גביר, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת טייב. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> יאללה, יאללה, ברא, סמי ותומא. ברא, ברא לסוריה. ככה אני אוציא אתכם. ברא. ברא. ברא. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כבוד היושב-ראש – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ברא, החוצה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כבוד היושב-ראש, הוא עומד כאן על הדוכן ואומר לחבר כנסת – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> החוצה, החוצה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אחר כך הם רוצים שנצביע איתם. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תומכי טרור שנמצאים כאן. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> פשיסט כזה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה נותן לה להפריע לי? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> טרוריסט. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> למה אתה לא מוציא אותה? ברא. ברא, ברא, לסוריה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – מי אתה בכלל? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אשלח אותך לסוריה. את – לסוריה. מי שתומך ברצח חיילים – לסוריה, לסוריה. ברא, החוצה, גם את וגם סמי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ששש, אוסקוט. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו משחקים אותה – למה הזמן שלי – היא הפריעה לי והזמן רץ? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, אתה פנית אליה, היא הגיבה לך. מה אתה רוצה? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אם אני הייתי מישהו מהקואליציה, אין לי ספק שהיית עוצר את השעון. מפריעים, אז במקום להוציא אותם – זה שאתה לא מוציא אותם זה שאלה אחת, אבל אתה לא עוצר את השעון? בכל מקרה, אדוני היושב-ראש, מספרים לנו, כן, באים עם הצעת חוק, מענק, מסייעים. הרסתם את העסקים, החרבתם את העצמאים והחרבתם את מדינת ישראל. אדוני היושב-ראש, אתם, הקואליציה שלכם מסתמכת על תומכי הטרור האלה, השניים האלה שהיו כאן עכשיו. ראינו אותם עכשיו ואנחנו רואים אותם כל יום שהם בזים לחיילי צה"ל, שהם פוגעים במדינת ישראל, שהם קוראים לרצח יהודים, שהם תומכים בטרור. שר החוץ, ראש הממשלה החליפי, אמר היום: איתמר בן גביר רוקד על הדם. למה איתמר בן גביר רוקד על הדם? כי אני הלכתי לנחם אבלים, כי אני הלכתי ללוויות, כי אני הלכתי להשתתף עם הציבור באבל שלו, בזמן ששר החוץ מסתובב לו בין בירה לבירה, עושה לו חופשות. הוא לא הולך לעבוד, הוא הולך לחופשות. במקום שישתתף בטקס יום הזיכרון, בטקס יום השואה, במקום שיבוא ויזדהה עם אלה שנפגעו, עם המשפחות – במקום זה שר החוץ במסע תענוגות ברחבי העולם, ואתם, הקואליציה שלכם מסתמכת על תומכי טרור. הפרצוף של הקואליציה זה הפרצוף של סמי אבו שחאדה ותומא סלימאן, שהיום הצילה אתכם. אבל הבשורה הטובה היא שאנחנו כולנו יודעים שזה אקורד הסיום, שזאת בעזרת השם מסיבת הסיום שלכם. הזקתם לעם ישראל, הפקרתם את הכלכלה, הרסתם, החרבתם – בעזרת השם, תלכו הביתה. בעזרת השם, תוקם כאן ממשלת ימין ימין, מלא מלא, ותומכי טרור הללו, התומכים במחבלים הללו, אלה שאפילו לא גינו רצח של יהודים, הם יצאו מכאן. הם לא צריכים להיות בכנסת ישראל. הם לא צריכים להיות במדינת ישראל. אני תמיד אומר, אין לי בעיה עם כל הערבים – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – חלילה וחס. מי שנאמן – נאמן; מי שאוהב את המדינה – אוהב את המדינה. אבל האנשים האלה הם הקו הקדמי של הטרור. הם מסיתים נגד המדינה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – מסיתים נגד החיילים, וכמו שאמרתי להם: ברא, החוצה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת יוסף טייב, בבקשה, אדוני. בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שני שרים, גם שר הרווחה וגם השר חמד עמאר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – בשפע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כבר התרגלנו, אדוני. כבר התרגלנו, אתה זוכר. בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – 30 שרים, ועוד עשרה סגני שרים, ועוד היה להם ח"כים, ויש להם 30 קרטונים, אבל הקרטונים גם מאיימים עליכם שהם לא יצביעו, אתה מבין? << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> טוב שהתעוררתם, באמת, לפני פיזור הכנסת הקרוב, לבוא ולהעביר מענקים לעסקים, עסקים שקרסו. חודשי ינואר ופברואר – החלטתם 35%. לא יודע למה קבעתם את האחוזים האלה ולא משהו אחר, אבל יש משהו אחד שמפריע לי בדבר הזה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כדי שפחות אנשים יוכלו לקבל מענק. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> זו אחת הבעיות. אבל אחת הבעיות שמפריעות לי, דודי, זה שלא לקחו בחשבון את העולים החדשים. מגיעים פה לישראל, הם עלו בנובמבר – יש להם בעיה לבוא, כי לא מכירים בתארים שלהם. מחוסר ברירה הם באים ומקימים עסקים. עכשיו, אתה לא יכול לבוא להסתכל מה יהיה אחורה, כי עכשיו הם עלו לישראל, אז פשוט הם לא זכאים. פתחו עסק חדש, השקיעו את כל ההון שהיה להם מחוץ לארץ, באו, פתחו, עבר זן האומיקרון, קרסו – ואין עם מי לדבר. אני חושב שדווקא בממשלה כזאת, שהתיימרה לבוא ולומר – איך אמר בנט? אני אהיה השר של הצרפתים, אתה מבין? יש פה גם שר של הצרפתים, יש גם חבר כנסת נורבגי שאמור לדאוג להם, ובסופו של דבר אתם מביאים פה חוק שלא דואג לאותה אוכלוסייה. אותם אנשים באו ושמו את כל כספם כדי לבוא ולהתאקלם פה בישראל, קרסו, ואין עם מי לדבר. הם לא מקבלים פה מענקים, שום דבר. אני חושב שרק בגלל הדבר הזה: מספיק. רק בגלל הדבר הזה: מספיק. זו טענה מספיק מוצדקת בשביל שתלכו הביתה. זהו. נתנו לכם מספיק זמן. אדוני היושב-ראש, כדי שתתחילו לעשות את הדברים; לא עשיתם, אז עכשיו אתם מבינים שאתם מתפוררים, ולפני שאתם מתפוררים אתם מתחילים לזרות לנו ולציבור חול בעיניים ולבוא ולהגיד: הינה, אנחנו נותנים לכם איזה משהו. היה צריך להביא את זה הרבה קודם. לא ניתן. אתה יודע, כשבן אדם חולה קשה, לא מחכים שהוא יהיה חולה אנוש בשביל לבוא ולהנשים אותו. בן אדם בקריסה – תבוא, תעזור לו, תן מקדמות, תעשה משהו. לא יכול להיות שאתם חיכיתם, ואנשים, בחודש ינואר, בחודש פברואר, מרץ, אפריל, אנחנו כבר במאי – ואז לבוא ולהתעורר להגיד: אוקיי, בואו עכשיו נביא חקיקה. הדבר הזה היה צריך לבוא הרבה קודם. אנחנו נחליף אתכם ונדאג לעסקים הקטנים. נוריד את האחוזים של ההפסדים כדי שהאנשים האלה יוכלו לקבל את המענקים האלה, ונדאג לעולים החדשים פה בישראל. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת טייב. חבר הכנסת גלנט – אינו נוכח; חבר הכנסת מרגי – אינו נוכח. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברצוני לפתוח כמו כולם באיחולי החלמה מהירה לפצועים, ותנחומינו למשפחות השכולות של כל הנרצחים. ברצוני לאחל כמה איחולים עם פתיחת כנס הקיץ של הכנסת, והפעם בחרוזים: קיץ בריא, כנסת נכבדה של מדינת ישראל. בפתיחתו של הכנס הזה מה לך נאחל? שהכנס ייגמר כלעומת שבא. שהממשלה הזאת תיפול במהרה. שהשפיות תחזור להנהגת המדינה, ושהצביעות תפסיק לשלוט מעל כל במה. את מסדרונותייך לא יקשטו עוד דגלי אויב, ואת ספסלייך לא יחבוש עוד אדם כוזב. שחברייך יהיו נאמנים למדינתם, ולא ימכרוה לאויבי עמם. ששרייך לא יפלגו עוד את העם אשר בציון יושב, ואהבת חינם שוב את היהודים תאחד. שנבחרי הציבור יעמדו במילותיהם, והציבור שוב יוכל לתת אמון בהבטחותיהם. שלשמך תהיי ראויה כבית המחוקק, ואת המסורת היהודית תילחמי לחזק. לא ירכב עלייך שלטון זרים בלתי צודק של פרוגרסיביים, קרנות ובעלי הון עתק. ואם כבר עוסקים באיחולים, אז לכבוד מדינת ישראל נוסיף עוד כמה מילים: שבראש הממשלה יעמוד מי שנהנה מאמון הציבור ומי שפיו וליבו שווים, וששרת האנרגיה לא תחסום את מדינת ישראל מחיפוש משאבים. ששר החוץ לא ימשיך בעיני העמים לביישנו, וששרת החינוך לא תהנדס את מוחות ילדינו. ששר האוצר במגזר זה או אחר לא יתעמר, וששר התקשורת לא ינסה לכפות את דעותיו על ציבור אחר. ששר הביטחון לא ישלח שי מבזה למשפחות שכולות, וששר הבריאות לא יקדם אג'נדות אלא יטפל במחלות. שהשר לביטחון פנים יבדיל בין אחים לבין אויבים זרים, וששרת התחבורה תתעסק בפקקים ולא במזגני המגדרים. ששר המשפטים לא ירוקן את הדמוקרטיה מערכיה, ושהשר לשירותי דת לא יהפוך את המדינה היהודית למדינת כל אזרחיה. בחודש שבו זכינו לחידוש ממלכתנו, נזכה לראות בבניין ארצנו, נצעיד את מדינתנו לשחר גאולתנו, ובשוב השם לציון תחזינה עינינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אביגדור מעוז, גם על העמידה בזמנים. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני, יישר כוח לאבי מעוז. כל מילה – פנינה. גיליתי היום, בצל הסערה התקשורתית, בורות מדהימה – בורות מדהימה בכמה דברים. אני אתחיל קודם כול מההבנה הפשוטה. אוהבים פה לצטט את התנ"ך ואת חז"ל, גם יריבינו הפוליטיים, אז אני אלמד אתכם. בפרק ראשון בישעיהו אנחנו אומרים: "ואשיבה שֹׁפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי כן יִקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה". עכשיו, למי שחשב שזה מטפורי, כמו שאני בדיון עם תלמידים – ואני עוד אגיע לזה – אז אני רק אעדכן אותו: בסידור התפילה אנחנו שלוש פעמים ביום אומרים. גם אלה מהמתפללים שתקפו אותי – אני לא מדבר על אלה שהולכים עם כיפות ולא מתפללים – אומרים כל יום: "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה, והסר ממנו יגון ואנחה" – אומרים את זה – "ומלוך עלינו אתה ה' לבדך", תפילה שאומר כל אדם יהודי דתי, מסורתי; נכנס לבית הכנסת, אומר את התפילה הזאת. אז לא המצאתי את הגלגל. ואלה שנמצאים פה בארץ בזכות התנ"ך ובזכות ההבטחה האלוקית שיזכרו מה כתוב, בזכות מה יחזרו לכאן. ואני רוצה יותר מזה – גיליתי עוד בורות. אני ב-2007 ניסיתי בגוגל לבדוק אם מישאל חשין נעצר מייד, הגיעו זינזנות עם אזיקים לעצור אותו, כשהוא אמר שהוא יגדע את ידו של מי שיפגע בבית המשפט העליון. לא ידעתי שסעודיה כאן, גודעים את היד על כל מיני עבירות. מישה חשין היה סגן נשיא בית המשפט העליון – למי שבור ועם הארץ ולא יודע גם אולי מה היה פה במדינה – ולא עצרו אותו. הוא לא נעצר. כשאתה מנהל דיון על איפה אתה רואה ומהי הגאולה ומה השאיפה שלנו לגאולה, ואתה אומר "והשיבה שופטינו כבראשונה", ומישהו אומר לך: זה בית המשפט העליון – הוא שכח את המשנה בסנהדרין, שבשערי הר הבית הסנהדרין יושבים. אז אתה אמר לו: אין לי עניין בבניין הזה, ומטפורית אתה אומר לו: נביא D9 ונוריד את הבניין. וכולם, כל ראשי הסיעות שיודעים לצטט פה את הרמב"ם ותנ"ך והכול, את המינימום הזה הם לא מבינים? את המינימום הזה הם לא יודעים? אז לכל הבורים שהם מגדלים במשרד החינוך, שמוריד את הבגרות בתנ"ך, אני אסביר להם שיש מושג של משפט מטפורי. וכן, יש לנו רצון ואנחנו נתפלל ומתפללים על זה כל יום שלוש פעמים "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה", וזה מבוסס על נבואתו של ישעיהו הנביא. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת פינדרוס, שגם כן עמד בדיוק בזמנים. חברת הכנסת דיסטל – אינה נוכחת. חברת הכנסת רגב, בבקשה, גברתי, ואחריה – חבר הכנסת פרוש. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> תודה רבה לך, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, ככה נראית, ככה נשמעת ממשלה שמנותקת מהיסוד, מההוויה ומהערכים שלה; ממשלה שפעם אחר פעם מתבצרת ונדבקת לכיסא שלה, ובינתיים פוגעת פגיעה אנושה בביטחון האישי של אזרחי מדינת ישראל, משל הממשלה הזאת הם דבק אפוקסי. אבל אתם יודעים מה מפרק את התרכובת הכימית של הדבק החזק ביותר? השמש, החום. החום והשמש, מר אבידר, מפרקים את הדבק החזק ביותר. הוא לא מחזיק. אבידר, הוא לא מחזיק. ככה גם אתם. השמש חושפת יום-יום את העיוותים של הממשלה המכוערת שלכם, המתרפסת שלכם, הנסחפת שלכם. היום עבאס נעלב. אוי אוי אוי, עבאס נעלב. אז מה הוא עושה? הוא לא הגיע היום. היום הראשון של הממשלה המעוותת הזאת, המכוערת הזאת – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איך היה טקס המשואות? << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – המתרפסת הזאת. הוא לא הגיע. מי נתן לכם רשת ביטחון? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איך היה הטקס, מירי? << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה מבין? טיבי נתן לכם רשת ביטחון. איזו בושה. עברתם מעבאס לטיבי, מהתנועה האסלאמית למועצת השורא, ממועצת השורא לווקף, מהווקף למלך ירדן. תגידו לי, לאיזו רמה הגעתם? אצלכם מדינת ישראל לא מאמינה – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – מה היית אומרת – – – << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> מעולם, מעולם – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> מעולם, מעולם לא היה ראש ממשלה – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. תודה לך. תודה. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> מעולם, מעולם, מעולם לא היה ראש ממשלה – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> קריאת ביניים זה בסדר. נאום – – – << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – – זה הכי חשוב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא להפריע. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם שמעולם לא הייתה ממשלה – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אמרת את שלך. אמרת. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אני ממליץ לך – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תן לה, אדוני, לסיים את דבריה. אני מוסיף לה עוד כמה שניות שלקחת ממנה. אני מבקש – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך משהו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. כן. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך משהו: אתה לא תהפוך אותנו לשונאי ערבים. אנחנו מפלגה שיש לה הרבה מצביעי – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לנו – אני מדברת נגד אותם אלה שנותנים גב לטרור. אנחנו נמצאים בחודש, חודשיים, שלושה חודשים שיום-יום יש לנו פה אירועי טרור. אתה יודע למה? כי הם מרגישים שהם יכולים; כי התנועה האסלאמית שולטת פה בממשלה הזאת; כי אין יד – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, תודה. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> כי יש יד מתרפסת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה תומך טרור, זה תומך טרור. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> וגם אתה, גם אתה תומך טרור. תתבייש לך. אל תהפוך את כל הערבים לתומכי טרור. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו מתביישים באותם חברי כנסת ובאותו ראש ממשלה שנשענים על תומכי טרור ועל התנועה האסלמית. תתביישו לכם. אנחנו נחשפים יום-יום לפנים המכוערות והנסחטות של הממשלה הזאת ושל בנט, שנדבק כמו דבק אל הכיסא שלו. אבל כמו שאמרתי, הציבור הישראלי רואה – הציבור הישראלי שלא יכול להסתובב ברחובות, הציבור הישראלי שמרגיש פחד. למה? כי הם מרגישים שהם יכולים. כשאין כאן יד ברזל, כשיש כאן בעצם ממשלה מתרפסת או בפני עבאס או בפני טיבי, זה מה שקורה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני מודיעה לכם שאתם אם תלכו הביתה ומהר, כי הציבור הישראלי רואה לכם. תתביישו לכם ותתבייש, בנט, תתבייש גם אתה, אבידר, שאתה קורא לעצמך איש ימין. שיתביישו כל אנשי הימין שנותנים גב פה לתנועה האסלאמית ולמועצת השורא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת רגב. חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איך היה הטקס של המשואות, מירי? איך היה טקס המשואות? << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> מרגש. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא ראו אותך 13 פעם – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אני שמחה שחילי למד ממני את העבודה. שמחה. שמחה שלמדו ממני את העבודה, וכך נראה טקס מייצג ומגוון. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למדו איך לא לעשות. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> ככה נראה טקס מייצג ומגוון. אבל מה אני אומרת? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – 13 פעם – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אתה כל כך יודע את האמת, אתה יודע כל כך את האמת, ואתה הרי מתבייש, כי גם אתה – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. חברי הכנסת, אתם בטוח רוצים לשמוע. חבר הכנסת כץ, חבר הכנסת כץ, אני בטוח שאתה מעוניין לשמוע את נאומו של חבר הכנסת פרוש. הינה הוא מתחיל. אדוני, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מודה לך מאוד על כך שהשתקת את חברי הכנסת שהתווכחו ביניהם על דברים העומדים ברומו של עולם. הממשלה מבקשת לאשר בקריאה ראשונה הצעת חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש, התשפ"ב–2022. אני חושב שאם אנחנו נשאל לא את חברי הכנסת – נשאל ילדים בני חמש-שש, נשאל אותם מתי היה האומיקרון – האומיקרון מזמן מזמן כבר עבר מן העולם וגם מישראל, עד כדי כך שמדינת ישראל כבר גם החליטה שהקורונה היא בכלל לא דבר שצריך לחשוש ממנו, כי הולכים כבר לבטל ב-20 במאי למניינם את הבדיקות בנתב"ג. ובכל זאת, הממשלה פתאום ממהרת להביא את הרעיון הזה של לתת מענק כמו שנתנו בתש"ף, ב-2020. אני מבקש לשאול את הייעוץ המשפטי של הכנסת. אנחנו נמצאים בכנסת שלממשלה אין רוב. הממשלה הזו נשענת על מפלגות שבסקרים הן לא עוברות את אחוז החסימה. ניקח את ימינה – בצרות, צרות. אני לא נכנס לשאלה הזו שימינה מנפיקה לנו ראש ממשלה וימינה בצרות, היא לא עוברת את אחוז החסימה. ישראל ביתנו מתנדנדת – פעם זה חמישה, פעם זה שישה, אבל מתנדנדת. תקווה חדשה כבר לא עוברת חודשים ארוכים את אחוז החסימה. יש לי שאלה לייעוץ המשפטי: האם חברי כנסת של המפלגות שאותן מניתי עכשיו, שהם חוששים שהציבור בבחירות הבאות לא יצביע עבורם מכיוון שהם כאילו ייצגו את הימין, הם סיפרו לכולם שהם מייצגים ימין, ובסופו של דבר לא ימינה ולא ישראל ביתנו ולא תקווה חדשה הסכימו לקחת צעד ולהיות בממשלה מה שקרוי ימין, אלא הלכו דווקא לממשלה שהיא נשענת ואולי נסחטת גם על ידי רע"מ, וזה דבר שקורה אחת לשבוע, שרע"מ היא שמחליטה מה כן עולה לסדר-היום ומה לא, ואם הם נפגעו בדברים מסוימים, אז הם לא משתפים פעולה כבר שבועיים-שלושה – על כל פנים, הם ממשיכים הלאה גם היום. השאלה המשפטית שלי היא: כאשר בן אדם נגוע בניגוד עניינים, אסור לו להשתתף בדיון, אסור לו להשתתף בהצבעה. אני שואל אתכם, חבר הכנסת אקוניס – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – חברי ימינה, ישראל ביתנו, תקווה חדשה לא עוברים את אחוז החסימה, ופתאום מביאים לנו הצעת חוק. זה הרי אולי שוחד. כי הרי האומיקרון כבר היה לפני כמה חודשים, ואם הם מצביעים – לאדם שיש לו ניגוד עניינים אסור להשתתף בדיון, אסור לו להצביע. אז אני מבקש שהייעוץ המשפטי יענה לנו לפני ההצבעה אם חברים מימינה, תקווה חדשה וישראל ביתנו, שלא עוברים, שיש להם חשש לא לעבור את אחוז החסימה – לך מותר, אתה בסדר, כחול לבן לא, אבל אלה לא יכולים להצביע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זאת שאלה משפטית. אני מבקש לפני ההצבעה, בבקשה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שאלה משפטית מעניינת. תודה רבה לחבר הכנסת פרוש. חבר הכנסת בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת גפני – אינו נוכח, ובהזדמנות זו גם נאחל לו יום הולדת שמח, בריאות טובה, אריכות ימים והרבה נחת וחיים; חבר הכנסת סעדי – אינו נוכח; חבר הכנסת בן צור – אינו נוכח. חבר הכנסת אופיר סופר, יעלה ויבוא אדוני, בבקשה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אופיר תמיד נמצא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא תמיד נמצא. עליו תמיד אפשר לסמוך. בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> טוב. ערב טוב. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כמו חברי כנסת רבים אחרים, גם אני ניחמתי אבלים בימים האחרונים, ולצערי, בשבועות האחרונים. צריך לזכור – אני חושב שחובה עלינו כחברי כנסת לזכור, האמת היא שאי-אפשר לשכוח – שאנחנו נמצאים במציאות של פיגוע רודף פיגוע. אנחנו לא מספיקים, מה שנקרא, לִבְכּוֹת, לְבַכּוֹת פיגוע אחד, ומגיע פיגוע אחר. ומשטרת ישראל, צה"ל, שב"כ, מערכת הביטחון כולה, עסוקים יום-יום בלנסות למנוע את הפיגועים האלה, לנסות לסכל אותם ולעצור אותם. יש משהו אחד שאולי מערכת הביטחון יכולה לסייע בו, אבל כל עוד הרוח הגבית מכנסת ישראל תישאר כמו שהיא, זה יהיה קצת קשה. כשבתוך הקואליציה יושבת מפלגה שהווקטור של סדר-היום הציבורי שלה זה "אל-אקצא בסכנה", וזה הפוסט האחרון של היושב-ראש שלה, אז אל תצפו, חבריי בקואליציה, שגל הטרור הזה ייעצר. כי הטרור הזה מתודלק – הוא מתודלק יום-יום על ידי הרשות הפלסטינית; הוא מתודלק על ידי המסגדים; הוא מתודלק על ידי האימאמים, ולא נעים לומר – גם הפוסט וגם הדברים שיוצאים ממפלגת רע"מ, שהיא חברה בקואליציה, הם חלק מהסיפור. והיא היום לא מצביעה, כי זה התנאי שלה. אנחנו מכירים את הסיסמה שאנחנו נילחם מצד אחד בטרור ומצד שני נושיט יד לשלום. אבל כאן לא מדובר אפילו לא על שלום, מדובר פה על פרופר הסתה, על בלוף שאף אחד לא מאמין בו, שהיחידים שמאמינים בזה הם מי שרוצה להסית כנגד ולהטעין ולהדליק את כל הציבור הערבי. אז הוא משתמש בזה. עכשיו, אנחנו יכולים לטעון את זה כנגד חמאס בעזה, אנחנו יכולים לטעון את זה כנגד כל מיני אימאמים, שזה האינטרס שלהם, אבל זה קורה פה וזה קורה בתוך הקואליציה. זה כל הסיפור. זה כל הסיפור. זה הווקטור של עבאס, זה הווקטור של רע"מ, זה הווקטור של כל מי שעובד סביב אל-אקצא. זה הסיפור. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סופר. חבר הכנסת סמוטריץ' – אינו נוכח. חבר הכנסת מולא, בבקשה, אדוני. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> פטין מולא (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, בראשית דבריי ברצוני להרכין ראש ולשלוח את תנחומיי הכנים מעומק הלב למשפחות הנרצחים בפיגועים האחרונים והחלמה מהירה לפצועים. אני רוצה לדבר על הנושא של חלוקת הכפר כסרא-סמיע. במכתב שנשלח בתאריך 8 במאי 2022 על ידי ראש המועצה המקומית כסרא-סמיע יאסר גדבאן לשר אביגדור ליברמן, זאב אלקין והשר חמד עמאר ולעו"ד יעקב ינקי, מנהל רשות מקרקעי ישראל, בנושא סבסוד חלקות לחיילים משוחררים ואנשי כוחות הביטחון – על פי החלטת הממשלה 716, זו הממשלה הנוכחית, מחיר החלקות לחיילים משוחררים ואנשי מערכת הביטחון יקר משמעותית ממחיר החלקות בזמנה של הממשלה הקודמת. לדוגמה, כיום ארבע יחידות דיור עולות 310,612 שקל – עלייה של 33% יותר מהממשלה הקודמת בראשות הליכוד, דהיינו 76,827 שקל עלייה של חלקת אדמה לחייל משוחרר, יותר ממה שעלה אז. זה פשוט מטורף. אני מבקש מחברי הממשלה והשרים לשקול שנית, לאור השינוי בסבסוד, 90% מסך עלות הפיתוח עד לתקרה של 400,000 שקל, נוסף למצוקות הדיור בקרב אנשי מערכת הביטחון ביישוב, ולביטול היטל ישן מול חדש, כפי שבוטל היטל מסובסד לציבור. השר זאב אלקין, שר השיכון, תסתכל לדרוזים בעיניים. יש מחסור בדיור לתושבים הגיבורים והמוערכים. השר אלקין, אמרת בדאלית אל-כרמל שאתה נותן ליישובים דרוזיים יותר ממה שאתה חושב, וזה לא נכון. עם זאת, אני מבקש מכבודכם לעצור את המשך קיום המכרז עד בירור הבקשה לביטול ישן מתוך חדש. מיותר לציין שלא קיבלנו עדיין תגובה על פנייתנו, שפנינו יחד כל חברי הכנסת, ראשי הרשויות והמועצות המקומיות הדרוזיות, לראש הממשלה נפתלי בנט, לשר אלקין ולשר ליברמן בתאריך 13 במרץ 2022, שבה מבקשים לדון בנושאים האלה: הקפאת חוק קמיניץ; הקצאת תקציב לתכנון ולבנייה בכפרים הדרוזיים; גריעת כלל הקרקעות הפרטיות משמורות הטבע והגנים הלאומיים; מימוש החלטת הוועדות הגיאוגרפיות ודרישה להקמת ועדות נוספות. זו הממשלה הכי גרועה לעדה הדרוזית מאז קום המדינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, יעקב ליצמן – אינו נוכח; חבר הכנסת אורי מקלב – אינו נוכח; חברת הכנסת לימור מגן תלם – אינה נוכחת. חבר הכנסת אופיר אקוניס, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, זוהי קואליציה של פחדנים. אתם מפחדים מהבחירות, מהציבור, מפסק דינו של הציבור, ויש לכם טיעון לא דמוקרטי: אתם תיתנו את השלטון לביבי; אתם תיתנו את השלטון לליכוד. עד כדי כך, בגלוי, אתם מפקפקים ביכולות שלכם ללכת לציבור ולקבל בו רוב על יסוד דרככם. מה אתם מפחדים מבחירות? אתם שוב התגליתם במלואו סמרטוטיותכם. סמרטוטים מארץ הסמרטוטים. פעם נוספת העמדתם את הכיסאות על טובת המדינה. אדוני היושב-ראש, אני חותם על כל מילה מנאומו – השר בר לב – של גדעון סער מ-2007, כל מילה של גדעון סער. סמרטוטים. ממשלה בסוף דרכה. ממשלה גוססת, מדדה לסיומה, בשעה טובה. ממשלה שאינה מסוגלת להתמודד עם גל הטרור האכזרי והברברי ששוטף מדינה שלמה; ממשלה, אדוני היושב-ראש, שמכילה – הכילה – 4,265 נפטרים מקורונה; מכילה גם את מסע הטרור ואינה מגיבה; ממשלה בקומה, בתרדמת, כנועה ומרכינת ראש בפני האחים המוסלמים. אגב, אדוני היושב-ראש, אתה בוודאי יודע שזוהי המדינה היחידה – ישראל היא המדינה היחידה בעולם שהתנועה האסלאמית היא חלק מן הממשלה. אין מדינות כאלה בעולם; אולי בלבנון, חוץ מפלג קטן של האחים המוסלמים שם. היום הוכיחה הממשלה הזאת – הקואליציה הזאת, המסמורטטת הזאת, כדברי גדעון סער – היום היא הוכיחה שאין לה גבולות, שאין לה קווים אדומים, שאין עמוד שדרה. פתחו את הקדנציה עם התנועה האסלאמית, עשו עסקאות על חשבון הציבור, והיום עם הרשימה המשותפת. למען עם ישראל, למען ארץ ישראל, למען ילדינו, לכו, תתפטרו, שחררו אותנו מהעול הזה. דבר אחד, אדוני היושב-ראש, ובזה אני מסיים – בדבר אחד הממשלה הזאת כן שברה שיא ישראלי: היא הקצרה ביותר והגרועה ביותר מאז ממשלתו של אהוד ברק בשנת 2000. נכשלתם. מושחתים, מסואבים, לכו הביתה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אופיר כץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> רשום אצלי אופיר כץ. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבר הכנסת אבידר, האנרגיות שלך ירדו קצת. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לא שומעים אותך – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> האנרגיות של אבידר, אני אומר, ירדו. צריך אופוזיציה דחוף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> התוכנית הכלכלית שהבאתם, שהגיעה הרבה מעבר למה שהבטחתם שתביאו, היא תוכנית שאין בה שום בשורה לעצמאים. יש פה רמייה אחת גדולה. אני לא מכיר שום עצמאי שדיברתי איתו שתומך בדבר הזה. זו בדיחה אחת גדולה. ישבו אנשי האוצר, פקידים – אנחנו מכירים את זה, כשאנחנו היינו והבאנו את התוכניות – וראינו מה הם רוצים להביא, שזה בעצם לא להביא כלום לאזרחים, ופה בעצם אתם מגשימים את המשאלות שלהם: לתת תוכנית שמטרתה לשלם כמה שפחות כסף, אבל העיקר להגיד: הבאנו תוכנית, אנחנו מפצים, כאשר בפועל, עם כל החסמים שיש בתוכנית הזאת, אתם רוצים לתת לכמה שפחות אנשים לקבל את הכסף. אנחנו, כשהבאנו את הפיצוי, נתנו את זה לעסקים עד מחזור של 400 מיליון שקלים. כמה אתם מביאים בתוכנית הזאת? עד 60 מיליון שקלים. למה? כדי שכמה שפחות יקבלו. את הפגיעה, את רף הפגיעה, אנחנו נתנו לעסקים שנפגעו מ-25% ומעלה. מה אתם עושים בתוכנית שלכם? 35% ומעלה. למה? להוריד את כל אלה שנמצאים בין ה-25% ל-35%, כדי שכמה שפחות עצמאים יוכלו ליהנות מזה. נפתלי בנט אמר ב-26 בנובמבר שאנחנו במצב חירום בגלל האומיקרון. אז אם בנובמבר אנחנו במצב חירום, למה הורדתם מהפיצוי את חודש דצמבר? למה רק ינואר-פברואר? למה לא לתת גם את דצמבר? אדוני השר, גם זה חודש שהייתה בו פגיעה. ראש הממשלה בעצמו אמר בנובמבר שאנחנו במצב חירום, והיו כבר הנחיות, אז למה להוריד? למה לא ללכת למען האזרחים? למה נגד האזרחים? כמה שפחות? אנחנו, לדוגמה, נתנו לעסקים להשוות את חודשי הפגיעה אל מול בחירה שלהם, או 2018 או 2019. אתם מאפשרים רק 2019. למה? כדי שכמה שפחות עצמאים יוכלו לקבל פיצוי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מבקש שקט בתאים. תודה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> קבעתם עוד שעסק שהמחזור שלו היה אפסי בשלושת החודשים שלפני, אז גם הוא לא זכאי. אבל יש פה עסקים שקרסו – תיירות נכנסת ויוצאת, תרבות. אלה אנשים שבאמת לא הכניסו כסף. למה לא להכליל אותם? מה הם פשעו? בגלל שהם נפגעו מהאומיקרון? התוכנית הזאת – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לסיכום. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לסיכום, אדוני היושב-ראש, התוכנית הזאת, כל מטרתה להגיד: הבאנו תוכנית. בפועל אזרחי ישראל לא יוכלו ליהנות, העצמאים לא יקבלו את הפיצוי שמגיע להם. מה שעשיתם זה פשוט בדיחה אחת גדולה. תודה רבה. ת << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלי אבידר, בעצם, אחרון הדוברים, ואחריו יסכם השר. אה, סליחה, אני מתנצל. חבר הכנסת רון כץ – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני כבר פה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אז אתה, בבקשה, ואנחנו נקרא לו אחריך. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> הוא מוותר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> הוא מוותר. אוקיי. הוא מוותר בשמו או בשמך? << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> לא, הוא – – – << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אביר, אכפת לך רק לתת לחברי הכנסת לדבר בשם עצמם? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה, שלוש דקות עומדות לרשותך. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בקרוב אנו עתידים לציין שנה לממשלת השינוי. 11 חודשים פועלת לה קואליציה המורכבת מימין ושמאל, ערבים ויהודים, דתיים וחילונים יחד, כדי לתקן שנים של שחיתות, סיאוב ופגיעה בדמוקרטיה. יש אווירת בחירות. את זה לא אני אומר אלא פרשנים שמתודרכים על ידי פוליטיקאים שמרנים שעשויים להרוויח מזה, פוליטיקאים מהקואליציה שמשתפים פעולה עם האופוזיציה בדרדור המדינה לסחרור פוליטי מתמשך של שלוש השנים האחרונות. מה מחכה לנו מעבר לפינה? חברי כנסת שמתחרים על פיצוץ בית המשפט העליון, ביביסטים שפוגעים בממלכתיות טקס יום הזיכרון ופוליטיקאים שפותחים לשכות במקומות נפיצים כדי להדליק את האש במצב הביטחוני הרגיש שעדיין פוקד אותנו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה אבא שרצחו לו את הבת. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חייבים לשים את התקופה הזו מאחורינו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – טקס יום הזיכרון, שרצחו לו את הבת שלו. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> היום זה היום הראשון – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – של כנס הקיץ של הכנסת. עם זאת, החוקים שנועדו למנוע את המשך הסיאוב אפילו לא מועלים לשיח. ציבור של מיליון אזרחים פעל להחלפת הממשלה הקודמת, ציבור ערכי, ציבור נחוש שהתאחד סביב שלוש דרישות: חוק נאשם בפלילים אינו יכול להרכיב ממשלה, חוק הגבלת שתי קדנציות וועדת חקירה לצוללות. הממשלה הזאת דחתה את ועדת החקירה לצוללות שבעה חודשים ועד היום הוועדה הזאת עדיין לא התחילה לתפקד. חוק כפל כהונה נתקע בגלל צילומים של ראש הממשלה, ועל חוק נאשם בפלילים אף אחד לא מדבר. אז הגיע הזמן שנגיד את זה כאן, בצורה הברורה ביותר: הרשימה המשותפת הודיעה לי על ידי כמה נציגים שלה שהיא תתמוך בחוק הזה תמיכה מלאה. אדוני היושב-ראש, חוקי הנאשם יצילו את המדינה מחזרה לכאוס גדול ומסוכן יותר ממה שהיה בתקופת הממשלה הקודמת. מי שישאיר את נתניהו במשחק יקבל את בן גביר כשר לביטחון הפנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה רע? << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מי שישאיר את נתניהו במשחק יקבל את סמוטריץ' כשר המשפטים. האחראים לעיכוב הזה הם חברות וחברי מפלגת ימינה, שפוגעים בעבודת הקואליציה מיומה הראשון. אדוני היושב-ראש, לציבור שלנו מגיע שנקיים הבטחות. אסור לנו להתנהל באותה צורה ובאותו אופן של אלה שדאגנו להחליף. אסור לנו לפגוע באמון הציבור שלנו, כי בבחירות הבאות הוא פשוט לא יצא להצביע. התוצאות יהיו לא פחות מהרות אסון. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> סיכום. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חברותיי וחברי הקואליציה, הבטחות חייבים לקיים. עלינו להמשיך את תהליך השינוי ולהחזיר את הממלכתיות למדינת ישראל. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ואם לא? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> יסכם את הדיון השר במשרד האוצר השר חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, שמעתי את חבר הכנסת יואב קיש בקשב רב בנושא ממדים ללימודים. אני רוצה להגיד לו: מי שהביא את תוכנית ממדים ללימודים – זה היה בשנת 2016, כשאביגדור ליברמן היה שר הביטחון. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> וגדי איזנקוט הרמטכ"ל. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> בדיוק. וזה רץ קרוב לשנתיים. כשאביגדור ליברמן יצא ממשרד הביטחון, הליכוד, שהיה בשלטון, הפסיק את ממדים ללימודים. אחת הדרישות שלנו כקואליציה לכניסה לממשלה הייתה להחזיר את ממדים ללימודים. התעקשנו על זה, ניהלנו משא ומתן על זה, הבאנו את זה, וזה עבר בקריאה ראשונה. ואני רוצה להגיד לכם, אף אחד מהליכוד לא הגיע לוועדת הכספים בדיון על הקריאה השנייה והשלישית. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בושה וחרפה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ופתאום אנחנו שומעים שמתנגדים, ורוצים עוד 50 מיליון שקל. למה לא הגעתם לוועדת הכספים? לא הייתם בשום דיון. אסור לעצור את ממדים ללימודים. אנחנו נביא את זה לקריאה שנייה ושלישית, ואנחנו מצפים שהליכוד יצביע. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> תביא 50 מיליון. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> חבל שלא הגעת לוועדת הכספים בשביל לקרוא את מה שאתה – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מה? זה לא בוועדת הכספים. תגיד, אתה עושה צחוק? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> לא הגעתם לוועדת הכספים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> זה בוועדת החוץ וביטחון. אפילו את זה אתה לא יודע. למה לא הגעתי לוועדת כספים? זה היה בוועדת החוץ וביטחון. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> כי הייתה ועדה משותפת. הייתה ועדה משותפת. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה שר דמיקולו. אתה הולך הביתה ולא צריך אתכם. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הייתה ועדה משותפת. דבר כזה שאתה בא לדרוש עכשיו – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> והייתי שם ואמרתי. הייתי שם ואמרתי: תביאו 100% – זה יעבור. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – אנחנו רק שומעים את זה עכשיו, את הדרישה שלך. לא הייתה לך שום דרישה לחיילים. כל מה שהיה לחיילים – גיוס לחיילים – היית בחוץ. כל מה שהבאנו לחיילים, היית בחוץ. שנים רבות לא שילמנו תוספת לחיילים בסדיר. אנחנו הרמנו את זה ב-50%. איפה אתה היית? חבר הכנסת פטין מולא, שמעתי אותך בקשב רב, גם בנושא של סבסוד לחיילים משוחררים דרוזים. אנחנו באוצר הרמנו את זה ל-400,000 שקל במקום 300,000 שקל. אני מקיים דיון למה המחירים עלו, עם משרד השיכון. הכסף הועבר למשרד השיכון. נקיים דיון, נבדוק למה העלו את הכסף. אני רוצה גם לשאול, שמעתי הרבה ששילמנו, שילמו למשותפת – איך עושים דבר כזה מאחורי הגב שלנו, של האוצר? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת קארה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני חייב לברר את זה ולבדוק מי שילם לכם כסף. אנחנו באוצר לא יודעים. אנחנו באוצר לא יודעים ששילמו לכם כסף. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אנחנו נבדוק את זה, נברר את זה ונראה איך עושים את זה מאחורי הגב שלנו. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> איך? איך? אני לא יודע. אני לא מבין איך עשו את זה. אז להרגיע את כולם, שום דבר לא היה עם המשותפת. המשותפת החליטה שהיא תצביע. אנחנו לא היינו בשום קשר עם המשותפת. תודה רבה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – זה היה בוועדת החוץ וביטחון – – – אתה עושה צחוק? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. נבקש מכולם לתפוס את מקומותיהם. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> נבקש להוסיף: גלעד קריב – בעד, אלון טל – בעד, חבר הכנסת מופיד מרעי – בעד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני בטעות לחצתי על אלון טל. מה עושים? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אז קודם כול נלחץ בטעות על אלון טל. בסדר גמור. הוספנו גם את אלון טל. אם כן, ההצעה עברה פה אחד: בעד – 34, נגד – אין, נמנעים – אין. אם כן, הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה והיא תועבר להמשך דיון בוועדת הכספים. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 143) (עבירות בנשק), התשפ"ב–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' 1466).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אנחנו נעבור לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 143) (עבירות בנשק), התשפ"ב–2021. יציג את הצעת החוק שר המשפטים גדעון סער. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בנובמבר 2021 נרצח בעיר העתיקה אלי קיי, שעלה לארץ ושירת כחייל בודד. הוא וחמישה בני אדם נוספים נורו על ידי מרצח משועפאט באמצעות רובה קרלו מאולתר. ב-15 בספטמבר 2021 נרצח אחמד עמאש בפתח ביתו בג'יסר א-זרקא. הוא נורה על ידי נער בן 15, שירה לעברו ארבעה כדורים מתת-מקלע מאולתר. מקרים מצערים אלה הם דוגמאות בלבד למקרים רבים מספור לתופעה רחבה, שבה מבוצעים פשעים חמורים באמצעות כלי נשק מאולתרים. הנשקים המאולתרים הפילו חללים רבים בעיקר בחברה הערבית. למרבה הצער, יצירת כלי נשק מאולתרים מחלקי נשק שונים, כולל גם הסבת נשקי איירסופט לנשקים חמים, הפכו לתופעה נפוצה בחברה הערבית. אנשים לוקחים כלי ירייה למשחק, ובאמצעות מה שנקרא חלקי נשק מהותיים – מכלול, קנה וכדומה – ממירים אותם לנשקים לכל דבר ועניין. לאחר מכן אותם נשקים משמשים למאבקים בין משפחות פשע, לרציחת נשים בידי בעליהן, לאירועי טרור ולביצוע עבירות חמורות נוספות. הצעת החוק שאני מביא הערב לבית היא כלי נוסף שבאמצעותו אנו מבקשים להתמודד עם מכת המדינה, עם ריבוי כלי הנשק בחברה הערבית, ובייחוד עם תופעת כלי הנשק המאולתרים, נשקים שהמסוכנות שלהם אינה פחותה מהמסוכנות הנשקפת מכלי נשק תקניים. ההצעה כוללת שני רכיבים מרכזיים: 1. החמרת הענישה בעבירות הנעשות בחלקי נשק מהותיים; 2. החמרת הענישה בגין רכישתם של כלי נשק בלתי חוקיים. על פי ההצעה, חלק נשק מהותי יוגדר כגוף, קנה, צינה, מכלול או סדן של כלי הנשק – במובחן מחלקי נשק שאינם מהותיים, דוגמת מחסנית או תחמושת או חלקים אחרים של כלי הנשק. ההגדרה הזאת נוסחה בהתאם לעמדה המקצועית של חטיבת הזיהוי הפלילי במשטרת ישראל ובהתאם למונחים המקצועיים הרלוונטיים. על פי המוצע, העונש בצד העבירות של החזקה, רכישה, נשיאה או הובלה של נשק מהותי יוחמר לחמש שנות מאסר. הצעת החוק הזאת מבוססת, בין השאר, על המלצות ועדת המנכ"לים להתמודדות עם הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, שעקרונות הפעולה שלהן אומצו בהחלטה 852 של הממשלה. במסגרת דוח הוועדה צוין כי אחד המאפיינים והגורמים של תופעת הפשיעה בחברה הערבית הוא הימצאותם וזמינותם של כלי נשק מסוגים שונים בחברה הערבית בהיקפים גדולים לאין שיעור מאשר בחברה הכללית. עבירות האמל"ח והירי מסכנות חיים ופוגעות לא רק במעורבים בהן, אלא גם בביטחון האישי ובאיכות החיים של אזרחים חפים מפשע. ועדת המנכ"לים ציינה כי על פי ההערכות – יש הערכות שונות, אני באמת לא מתיימר לקבוע מסמרות – מדברים על בין עשרות למאות אלפי כלי נשק בלתי חוקיים. ועדת המנכ"לים ציינה כי רבים מכלי הנשק המצויים הם כלי נשק מאולתרים, שלצורך הרכבתם די בחלקי הנשק המהותיים, ולא נדרש להשיג כלי נשק תקני. לפיכך המליצה הוועדה להחמיר את הענישה על סחר בחלקי נשק מהותיים שמשמשים לייצור עצמאי של כלי נשק. התיקון השני שנכלל בהצעת החוק, כאמור, הוא החמרת הענישה בגין רכישת נשק בלתי חוקי משבע שנות מאסר לעשר שנות מאסר. כיום העונש בגין רכישת נשק זהה לעונש בגין החזקת נשק, למרות הפער האיכותי ברמת החומרה ובאנטי-חברתיות שמגולמות בהן. בעוד עבירת החזקת נשק יכולה להתבצע באופן פסיבי, מעשה רכישת הנשק מחייב פעולה אקטיבית. כמו כן הוא מגדיל באופן ישיר את הביקוש לנשק הבלתי-חוקי, את כמות כלי הנשק הלא-חוקיים המצויים באוכלוסייה. לכן מוצע שעבירת רכישת נשק תוחמר ותעבור למדרג חומרה דומה לזה הקבוע בצד העבירות של נשיאה והובלה של נשק בלתי חוקי. בחודש דצמבר האחרון אישרה הכנסת הצעת חוק הקובעת עונשי מינימום בגין עבירות נשק, אחזקה, נשיאה, רכישה וסחר. אני יכול לומר בוודאות שמאז שאושר החוק, המסר הזה חלחל לבתי המשפט בכל הערכאות, וניכרת החמרה משמעותית בענישה בעבירות הנשק הבלתי-חוקי. מדי כמה ימים יוצא מפתחו של בית המשפט העליון פסק דין שמחמיר את הענישה בעבירות נשק בלתי חוקי, כפי שנוכחנו לדעת – ואני אומר את זה למרות שמדובר בהשלכה עקיפה, כי מדובר בעבירות שבוצעו עובר לכניסת התיקון לתוקף, בחודש דצמבר, ולכן ההחמרה אינה נובעת מיישום עונש המינימום אלא מהחומרה שנלמדה מאיך שהמחוקק הסתכל על העבירות הללו. לכן, כשנוכחנו לדעת שהחמרת הענישה מובילה לתוצאות בשטח, אני מאמין שקידום הצעת החוק הזאת יהיה כלי אפקטיבי נוסף לצורך ההתמודדות עם הפשיעה הגואה בחברה הערבית. אני חושב שזו היום משימה לאומית, ואני מבקש ממליאת הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים חבר הכנסת גדעון סער. נתחיל בדיון. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אוריאל בוסו – אינו נוכח. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. בנאומים הבאים אני רוצה לסקור מקצת מהנזקים שהקואליציה הפוסט-מודרנית הזאת הספיקה להסב לדמותה ולזהותה של מדינת ישראל במהלך הפגרה. לפני כחודש וחצי פורסם על ביקורן של שרת החינוך והשרה לשוויון חברתי בגן, ובו הן חנכו את התוכנית לשוויון מגדרי במסגרת פיילוט ב-77 גני ילדים. תחת מסווה של מניעת הסללה, מתוך רצון לתת לילדים ולילדות להתפתח לאן שהם רוצים, עורכים המשרדים הללו ניסוי אנושי חסר תקדים בילדים. מדובר בהנדסת תודעתם של ילדי ישראל על פי מתווה מוכן מראש מבית מדרשו של הפמיניזם הרדיקלי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזה פמיניזם? אתה יודע שיש משפחות שהן לא כמו שאתה מכיר? אתה יודע. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> משרד שאמור לעסוק בחינוכם של ילדי ישראל – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה קורה אצל הטובים ביותר. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – בתור שליחם וידם הארוכה של ההורים, עוסק במקום זאת – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אדם חשוך אתה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – בהסללה שלהם לאג'נדות פרוגרסיביות קיצוניות. כך כאשר מציגים בפניהם שלל אפשרויות להקמת משפחה כחלק מפירוק מבנה המשפחה המסורתי; כך כאשר מטמיעים בהם שפה שוויונית מגדרית שכל-כולה מלחמה פמיניסטית, כחלק מתפיסה שרואה בלשון הקודש שפה מדכאת ופטריארכלית. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה להמשיך לאנוס את – – – זו האג'נדה שלך. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> רק להזכיר, מדובר בשפה של שכינה, תורה, נשמה, נפש, אהבה, אמונה, תשובה, תפילה, צדקה ועוד שלל מילים הכי קדושות שיש לנו, שכולן בלשון נקבה. אבל ככה זה כשלא נותנים לעובדות לבלבל את האג'נדה. כך כאשר שוטפים להם את המוח כאילו אין זהות מובחנת של איש ואישה, ומחדירים להם מגיל צעיר ביותר הזיות על כך שהם יכולים לבחור להחליף את מינם כאילו היה מדובר בהחלפת גרביים. זה פשוט ניסיון למחוק ממוחם הרך את מציאות טבע הבריאה שעל פיו – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה פשוט משקר, אתה משקר. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חברת הכנסת קרן ברק, תני לי – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתה משקר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת ברק. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני לא מפריע לך. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> זה בדיוק הפוך ממה שאתה אומר. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אוקיי, אז תגידי את. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> זה שאין הבדל בין בנים ובנות, מבחינה שוויונית. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תגידי את את מה שאת חושבת. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אני לא חושבת, אתה מדבר על פיילוט שאתה לא מכיר בכלל. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז תיתני לי – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתה משקר. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני לא משקר, אני אומר את המציאות. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתה משקר. אתה היית בגנים האלה? הרי אתה לא מכיר את התוכנית הזאת. אתה משקר. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מכיר אותה היטב. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתה משקר. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני, אתה – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת ברק. עוד מעט יש לך את זכות הדיבור. תוכלי להשיב בצורה עניינית. בבקשה, אני אוסיף לך עוד חצי דקה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> מה זה קשור לעבירות נשק? << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה פשוט ניסיון למחוק ממוחם הרך את מציאות טבע הבריאה שעל פיו יש איש ויש אישה – וזה ממש לא אותו דבר – כפי שכל מי שלא איבד את השכל הישר מבין ויודע. אני תמה, האם הורי הילדים בגנים שבהם מופעל הניסוי האנושי הזה מודעים לתכנים ולאג'נדות שעומדות ביסודו ולעובדה שילדיהם שותפים בעל כורחם לניסוי חברתי? האם מישהו ביקש מאותם הורים לאשר את השתתפות ילדיהם בניסוי האנושי הזה? אני פונה מכאן לידידי חבר הכנסת ניר אורבך: כל דקה נוספת שהממשלה הזאת קיימת זה עוד נזק למדינת ישראל, לזהותה היהודית. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתה רק עושה יותר נזק. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> צריך להחליף את הממשלה הזאת ומהר, ואפשר לעשות זאת עוד בכנסת הנוכחית. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר כנסת מאזן גנאים – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חברת הכנסת איימאן ח'טיב יאסין – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אימאן. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> – – אימאן, סליחה – אינה נוכחת. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להגיב על שני דברים שנאמרו פה, אפילו אולי יותר מפעם אחת. דבר אחד שזה ספין, כרגיל, כאילו הרשימה המשותפת תמכה בממשלה והצילה אותה. אז אני רוצה להעמיד פה דברים על דיוקם, בעיקר מול הציבור שצופה בנו, או אולי יצפה בנו מאוחר יותר. הרשימה המשותפת לא תמכה בממשלה הגרועה הזאת ולא תתמוך בממשלה הגרועה הזאת. אבל בד בבד, הרשימה המשותפת לא תתמוך בממשלה גרועה ברשות העבריין הסדרתי והגזען נתניהו. היום ההצבעה שלנו הייתה נגד האי-אמון לא משום שאנחנו תומכים בממשלה הזאת – שאנחנו מכנים אותה פעם אחר פעם ממשלת השינוי לרעה – אלא משום שאנחנו לא ניתן את ידנו בעד אי-אמון קונסטרוקטיבי, מה שנקרא, כדי להעלות את מי שאחראי לעיקר ההסתה הגזענית כנגד הציבור הערבי הפלסטיני בישראל ועוד שרשרת שלמה של שיסוי, הסתה ושנאה. לא ניתן לזה יד. זה דבר אחד – להעמיד דברים על דיוקם. דבר שני, אגב, חבר הכנסת קרעי גם אמר שאנחנו כביכול תמיד הצבענו בעד אי-אמון שהוגשו על ידי הסיעות החרדיות. אני מציע לחבר הכנסת קרעי ולכולם לבדוק את זה, כי גם זה לא מדויק. לעיתים כן לעיתים לא, תלוי – זה תלוי גם בהצעת האי-אמון, בדברים שנאמרים. אז בואו נוריד מהשולחן את השקרים. דבר נוסף שנאמר פה פעם אחרי פעם, וגם בוועדות שמעתי את זה היום, כאילו שהיום יש הסלמה בהסתה שגורמת לפיגועים – שכולנו נגדם, וראוי להדגיש את זה. אם יש משהו שהוא מסית זה משטר הכיבוש, האפרטהייד והטיהור האתני שבו ישראל ממשיכה למעלה מ-50 שנה. זה מה שגורם לאלימות. זו האלימות. הטרור העיקרי הוא הכיבוש ומה שנלווה אליו, האפרטהייד והטיהור האתני. זה הגורם לשאר האלימות. כולנו רוצים שזה ייפסק, אנחנו רוצים שזה ייפסק, אבל מי שחושב שעם שחי תחת דיכוי יום-יומי – קרוב ל-50 פלסטינים נרצחו מאז פברואר, שלא לדבר על כל שאר הפשעים של המתנחלים הפוגרומצ'יקים שיום-יום, שעה-שעה, מתעמרים ותוקפים פלסטינים שעובדים בשדותיהם או יוצאים עם המרעה, וזה רק קצה הקרחון. מישהו באמת מאמין – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לסיכום. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – שעם תחת כיבוש לא יגיב? אין כיבוש בלי התנגדות. רוצים שהאלימות תיפסק? אנחנו רוצים? תפסיקו את הכיבוש. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ישראל כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת דוד אמסלם – איננו נוכח. חבר הכנסת פטין מולא, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> פטין מולא (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, כבוד השר עמר בר לב, כבוד סגן השר לביטחון פנים יואב סגלוביץ', אני חוזר על דבריי: בראשית דבריי ברצוני להרכין ראש ולשלוח תנחומים כנים ומעומק הלב למשפחות הנרצחים בפיגועים האחרונים והחלמה מהירה לפצועים. אדוני היושב-ראש, מדינת ישראל התחייבה לקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדלי דת, גזע ומין. לא אני המצאתי את זה; כך זה נכתב במגילת העצמאות, שמבטאת את האני-מאמין עליו הושתתה המדינה. נראה כי מילים יפות אלה נועדו להישאר כמילים יפות בלבד, ונראה כי הן אינן מחייבות את מוסדות המדינה ואת מערכות הביטחון השונות כלל, ובמיוחד את שירות בתי הסוהר. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, ביום העצמאות האחרון של מדינת ישראל, ה-74, החליטו בשירות בתי הסוהר, אשר התברך בסוהרים וקצינים דרוזים מצוינים ומוכשרים, להעלות בדרגה ולהעניק מינויים ל-32 קצינים בשב"ס, בכירים בדרגות סג"ד וגנ"מ. אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, האם אתם יודעים כמה קצינים דרוזים היו בין אותם בני מזל? התשובה היא עגומה ועצובה ביותר: אפילו לא אחד. אפס קצינים. כל אותם המינויים, העלאות בדרגה, הוענקו לקצינים יהודים בלבד. איך יעלה על הדעת, כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כי ארגון המונה כ-9,300 אנשי סגל – איך לא מצאו אפילו קצין דרוזי אחד הראוי לקידום או למינוי? התשובה ברורה ומבטאת מדיניות גזענית מכוונת שנועדה לפגוע בקצינים הדרוזים בארגון, למנוע את קידומם ואף להמשיך להוביל מדיניות שיטתית של אפליה לרעה כלפי הקצינים הדרוזים האיכותיים, הראויים והמוכשרים, שלא נופלים מאף קצין מכל הרשימה שקודמו. ההתעמרות של שירות בתי הסוהר בקצינים הדרוזים הגיעה לשיא עם הענקת דרגה לסוהר שנפטר, המנוח פואד ח'טיב, זכרו לברכה. כידוע, עם מותו של סוהר הוא מועלה בדרגה. הפלא ופלא שמכל קציני וסוהרי שב"ס, שייבדלו לחיים ארוכים, לא נמצא אף אחד ראוי לקידום, ועל כן חיפשו בין המתים. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שירות בתי הסוהר מתעמר בקצינים הדרוזים החיים ואף ממשיך להתעמר בהם לאחר מותם, ואני מבקש הסברים מפורטים לתופעה המכוערת הזאת. תודה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה להגיד לגבי הצעת החוק שאני כמובן תומכת. כל מה שקשור להגדלת הענישה, שקשור לנשקים בלתי חוקיים, אני באופן אישי כמובן בעד. אני רק רוצה לדבר על החוק הקודם, שזה חוק הפיצויים לעסקים. אני חושבת שזה לעג לרש. כמובן, הצבעתי בעד החוק, אבל כיושבת-ראש השדולה לעסקים קטנים ובינוניים אני חייבת לומר שזה לא באמת מתווה פיצוי שעסקים שנקלעו למשבר יכולים בזכות המתווה הזה להשתקם ולהמשיך את חיי העסק שלהם. זה לא האירוע. כשנכנסים למשבר, בטח אם הוא משבר מהסוג הזה של האומיקרון, שהתוצאה של זה שאתם, כממשלה, הכנסתם מאות אלפי אנשים לבידוד – ברגע שמאות אלפי אנשים, אם לא מיליונים, היו בבית, המשמעות של זה היא סגר בפועל. וכשהמדינה עושה סגר בפועל, גם אם היא לא קוראת לו "סגר", אבל אין מי שיפקוד את העסקים, אין מי שייכנס אליהם, יקנה, וגלגלי הכלכלה ימשיכו להתגלגל – באותה נשימה גם צריך להבין שזה עולה כסף, כי אם אתה רוצה שהעסק הזה ישרוד חודש, חודשיים, שלושה – הרי לא ידעו בתחילת המשבר כמה זמן זה ייקח – אתה צריך לתת את הוודאות שאם תהיה ירידה במחזור, אתה תסייע לו; לא כי אתה עושה לו טובה, אלא כי אתה רוצה שהוא ישרוד, כדי שהוא יחזור לפעילות מלאה בסוף המשבר הזה, כדי שימשיך לשלם מיסים וגלגלי הכלכלה ימשיכו להתנהל. ולתת מיליארד שקל, מיליארד אחד, כשאנחנו נתנו למעלה מ-100 מיליארד שקל לתקופת הקורונה, ולהגיד שעסקים שנפלו רק ב-35%, כשברור שצריך לתת למי שנפגע ב-25% – הרי אתם מסתכלים על כמה ירידה במחזור תגרום לעסק לקרוס. עסק שכבר נפל ב-35%, הסיכוי שהוא יכול להרים את הראש הוא כמעט אפס, אז אתה תמיד משאיר את הטווח הזה, ואתה אומר: 25% זה עסק שעדיין נפגע, אבל אני יכול לעזור לו להמשיך להשתקם. 35% של פגיעה בעסק זה אומר שכמעט בטוח הוא לא יכול להשתקם משם, ואתה לא רוצה להיות שם. אתה רוצה להיות במקום שבו אתה מסייע למי שיכול להשתקם, כדי שיהיו לו חודש-חודשיים קשים, ואתה תסגור לו את הפער, ואחרי חודשיים הוא יחזור כאילו לא קרה כלום, ממש לסגור את כל התקופה הזאת כאילו היא לא קרתה. המתווה הזה, לצערי הרב, הוא מתווה שזה לעשות בכאילו, זה לעג לרש. זה מתווה שלא מסייע באמת לעסקים, שזה מה שאמור להיות. אני תמכתי, כדי שלא יגידו שלא עשינו כלום, אבל זה לעג לרש, ואנחנו בוועדות נתקן ונטפל כדי שבאמת תהיה לו השפעה. תודה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גילה גמליאל – אינה נוכחת; חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח; חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח. חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש לייחד את פרק הזמן שעומד לרשותי ולדבר על דברי חז"ל "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם". תפקידנו, גם כנבחרי ציבור, גם כבני תורה וגם כאנשי חינוך וכהורים לילדים, להרבות שלום בעולם, וגם כשיש מחלוקת, ללבן את המחלוקת בדרך ארץ, בצורה מכובדת ובכבוד הדדי. מכובדי היושב-ראש, במה דברים אמורים? אני רוצה דווקא מעל הבמה הזאת להביע מורת רוח מדבריו של חברי חבר הכנסת יצחק פינדרוס ביחסו לבית המשפט העליון. האמירה הזאת שלפיה ישנה, חלילה וחס, איזו שאיפה להמיט על בית המשפט העליון איזה D9 או איזה פצצה, היא איננה עמדה רווחת ומקובלת עלינו כולנו כחברי כנסת, הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה. אנחנו צריכים לדעת שגם אם ישנן שאיפות, ושאיפות לגיטימיות במדינה דמוקרטית, לחולל שינוי במערכת המשפט, אלה שאיפות חשובות ואלה שאיפות שנכון שנדבר ונקדם אותן, בין שזה יהיה פסקת התגברות, בין שזה יהיה נושאים אחרים ובין שזה יהיה תפילתנו להשיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה לחיזוק ולביצור המשפט העברי במערכת המשפט, אבל לא להרס, לא לחורבן. העמדה הזו היא עמדה לא לגיטימית, בפרט כשהיא נאמרת בפני תלמידים. ולכן אני רוצה לנצל את הבמה החשובה הזו ולומר קול אחר, להשמיע קול אחר, קול שקורא לנהל מחלוקות ולנהל ויכוח, ולנהל אותו בכבוד הדדי מתוך הבנה שדרכם של תלמידי חכמים היא לנהל את הוויכוחים הללו ולהרבות שלום בעולם ולא להחריב את הבית על יושביו. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לימור מגן תלם – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת אורי מקלב – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב בן צור – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת רות וסרמן לנדה – מוותרת; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת חיים ביטון – אינו נוכח; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח. חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת היא שלכאורה החוק הזה היה אמור להיות גם מוסכם על כולם וגם כמעט טריוויאלי. אבל בעיה קטנה: העונשים שהכנסת קובעת בקשר לעבירות, הם אפילו לא הייתי אומר המלצה בלבד עבור בית המשפט – הם כמעט המלצה הפוכה עבור בתי המשפט. אנחנו יודעים איזה עונשים מגוחכים מוטלים על עבריינים. אנחנו יודעים שההמצאה שנועדה לכאורה לייצר איזושהי אחידות בענישה אבל למעשה הפכה את החוק לחוכא ואיטלולא – ההמצאה שנקראת הבניית שיקול הדעת בענישה היא בעיניי אחת הטעויות הגדולות של כנסת ישראל. אמרנו: ניתן לשופטים להבנות את שיקול הדעת בענישה, לייצר מתחם ענישה. מה זאת אומרת? למה שבית המשפט ייצר מתחם ענישה? אנחנו, המחוקקים, ייצרנו מתחם ענישה; קבענו שהעונש עבור עבירה מסוימת – הינה, עכשיו מבקשים מאיתנו לקבוע שהעונש עבור עבירה מסוימת יהיה עשר שנות מאסר, חמש שנות מאסר, 15 שנות מאסר. זה מה שמבקשים מאיתנו. אנחנו כותבים עשר שנים, אנחנו כותבים 15 שנה, ואז בית המשפט אומר: עונש המוצא הוא שלוש שנים. מה? מאיפה זה הגיע? מאיפה זה הגיע? "עונש המוצא הוא שלוש שנים", "המתחם הוא כך" – יש כל מיני מונחים שבית המשפט ממציא עבור עצמו: מקסימום, מינימום, נסיבות; לעונש שהמחוקק קובע לא מגיעים לעולם. גם אם יעשה את זה אדם מכל הנסיבות הכי גרועות שיש, הוא לעולם לא יקבל את העונש שאנחנו קבענו כעונש המקסימלי, וממילא אנחנו עושים צחוק מעצמנו, אנחנו מחמירים את הענישה. זה עוד במקרה שכבר הפרקליטות בחרה להגיש את כתב האישום, או המשטרה בחרה להגיש את כתב האישום. אני רוצה להזכיר לכם שממש לפני כמה ימים התפרסם תחקיר – כמובן, את הביקורת על התחקיר העיתונאי קלמן ליבסקינד פרסם בהרחבה – תחקיר של עמרי מניב על התקיפה שהייתה בלוד, על הירי בחסונה. היה תחקיר. האנשים שמצולמים, שיודעים שהשתתפו בניסיון לעלות על דירות מגורים של יהודים בלוד, שבאו לעלות, לשחוט, לשרוף, לפגוע, לפרוע – אף אחד מהם לא הוגש נגדו כתב אישום. אף אחד מהם לא נעצר. אז אנחנו נקבע עונשי מקסימום? בעיר לוד בכל ערב אני מקבל בקבוצות הווטסאפ של השכונה שבה אני גר הודעה על עוד ירי ועוד ירי ועוד ירי. אז נכון, צריך לומר ולתת כבוד למפקד משטרת לוד, שהצליח במאמצים אדירים ובמקצועיות רבה – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לסיכום. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – לדאוג לשינוי המציאות בשטח, ואני מפרגן לו על כך, וגם עדכנתי את הממונים עליו בדבר הזה. בסדר גמור, מצוין, אבל הירי שמתרחש בכל ערב בלוד – אין מעצרים, אין כתבי אישום. אין כתבי אישום. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ולכן אני מבקש שאם אנחנו מחוקקים פה חקיקה, שלא נעשה צחוק מעצמנו ונדאג שבתי המשפט ורשויות התביעה גם ידאגו שכתבי אישום יוגשו וגזרי הדין ייגזרו. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אופיר כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי כהן – אינו נוכח. חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה, אדוני, שלוש דקות עומדות לרשותך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, באמת, קשה לדעת על מה לדבר כשיש כל כך הרבה דברים שאפשר לנסות לחשוב באיזה דבר מתוכם לממשלה הזו יש לגיטימציה לעשות משהו. יש כאן ממשלה שלא מסוגלת להעביר אף חוק, גם את החוק הזה, או כל חוק אחר – טוב או רע, או לא משנה מה שלא יהיה – לטובת אזרחי ישראל, בלי תמיכה של האופוזיציה. זאת אומרת, יש כאן ממשלה שלא רק שאין לה לגיטימציה ציבורית, כי לא הייתה לה מעולם לגיטימציה כזאת – מעולם לא היה לה מנדט מהעם לעשות את מה שהיא עשתה – חוסר הלגיטימציה הזה רק מתגבר מיום ליום כשאנחנו רואים את הנזק שעשיתם, כשרואים את אותם עצמאים שקרסו. חצי שנה היה לכם היה לכם כנס חורף שיכולתם לעשות הכול. היה לכם אפילו רוב בכנסת, ומה עשיתם לעצמאים? הפקרתם אותם חצי שנה. מתי נזכרתם להיטיב עם העצמאים? מתי נזכרתם שיש חיילים שצריכים לקבל סיוע ללימודים שלהם, ממדים ללימודים? רק כשהממשלה מתפרקת, רק כשכבר אין לכם אפילו לגיטימציה, אין לכם אפילו רוב דחוק בכנסת, כלום. אתם 60. 60 זה לא רוב, ו-60 כאלה שרוקדים על שתי החתונות, ומדברים איתנו, ומדברים עם גורמים באופוזיציה כדי להבטיח את עתידם הפוליטי. אז מה אתם עדיין עושים? מה אתם משחקים אותה? בנט רוצה לצאת למלחמות, וזה רוצה לעשות רפורמות חדשות במערכת המשפט. מה נזכרתם עכשיו? הצעת החוק הזו, שתיתן כביכול איזשהו עונש, להגדיל את הענישה, כשאתם נותנים לשופטים בסופו של דבר לעשות מה שהם רוצים בבית המשפט – אין רף מינימום ששופט מחויב אליו, שופטים משחררים פורעים על ימין ועל שמאל. כל הפורעים שהיו בסורוקה שוחררו הביתה, כל הפורעים כמעט. היום אמר לנו בוועדה לביטחון פנים מפקד מחוז דוד, אמר לנו: 10% מתוך 600 או 700 פורעים שעצרנו – רק 10% נשארו עם מעצר עד תום ההליכים. לאן הגעתם? מתי תבינו שיש לכם כאן מאבק בטרור שאתם לא מסוגלים להתמודד איתו כי אתם תלויים בתומכי טרור? איפה כל האידיאולוגיה, האוזר? איפה כל הציונות? איפה כל הנאמנות למדינת ישראל? מכרתם את הכול, ובשביל מה? לאחוז בקרנות המזבח, להגיד: הינה, נשב עוד שבוע, עוד שבועיים. הרי ברור לכם שהכול נגמר, אז די, תחזירו את המנדט שגנבתם, שימו את המפתחות – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לכו הביתה. אנחנו נמשיך מכאן. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי – מוותר? מוותר; חבר הכנסת יואב גלנט – אינו נוכח; חבר הכנסת דסטה גדי יברקן – אינו נוכח; חברת הכנסת מירי מרים רגב – אינה נוכחת; חבר הכנסת יעקב ליצמן – אינו נוכח; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר אקוניס – אינו נוכח; חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת; חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח; חברת הכנסת מאי גולן – אינה נוכחת; חבר הכנסת דוד ביטן – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, אדוני. שלוש דקות עומדות לרשותך. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> משקפיים – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מציע שאת ההערות האופנתיות אולי נשמור לדיון שלאחר החוק. בבקשה, חבר הכנסת טיבי, הבמה לרשותך. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מציע להתרכז בפתיחת הכנס ולא במשקפיים. תודה רבה. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> היא אומרת שהיא לא רואה את העיניים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תפסיקי להסתכל על העיניים שלי. מכובדי היושב-ראש, כבוד היושב-ראש, יום ראשון של המושב, והיום הייתה הצעת אי-אמון. מי שקורא חלק מהתקשורת חושב שלראשונה בהיסטוריה הייתה היום הצעת אי-אמון. היום הייתה הצעת אי-אמון של הליכוד עם הרכב פרסונלי: נתניהו ראש הממשלה, אמיר אוחנה הוא השר לביטחון פנים, אבי דיכטר שר, ישראל כץ שר, אדלשטיין שר ביטחון – זה אותו הרכב שהיה לפני חודשיים, אגב, והצבענו נגד. והיום מה עשינו במשותפת? הצבענו נגד, וצצו איזה ואנשים מוקפאים שכועסים: למה הצבעתם נגד? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הצבעת נגד גפני. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, לא גפני. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הצבעת נגד שניים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו נמשיך להצביע נגד ממשלה בראשות נתניהו והליכוד, כמו שעשינו תמיד. אנחנו לא מנהלים משא ומתן עם הליכוד, לא מסכימים שהליכוד ישוב לשלטון בראשות נתניהו. זה היה כך בעבר וזה יימשך כך בעתיד, אבל מפה ועד לתת רשת ביטחון לממשלה הזאת, כשאנחנו אומרים שבנושא מסגד אל-אקצא, בנושא הריסות בנגב ובנושא עליית מחירים היא יותר גרועה מהממשלה הגרועה שהייתה – היא כל הזמן צריכה להוכיח שהיא ממשלה ימנית, והיא עושה דברים נוראיים מבחינתנו. לכן אנחנו נגד ממשלה בראשות נתניהו, כפי שהיינו תמיד, בגו זקוף ובראש מורם; לעולם לא ננהל משא ומתן איתו ולא נאיץ את האפשרות שיהיה ראש ממשלה, וכשיהיו חוקים שינסו לבלום אותו, נתמוך בחוקים האלה כרשימה משותפת. אבל הממשלה הזאת קורסת מאליה; יש איזה מנגנון השמדה פנימי בתוך הקואליציה והממשלה הזאת, שלפעמים אתה אפילו לא צריך לעזור לו, הפיצוץ הוא פנימי: ימינה נגד רע"מ, רע"מ נגד בנט, יש עתיד וכדומה. ישחקו הניצים לפנינו, ואנחנו נמשיך להצביע לפי עקרונות היסוד של הרשימה המשותפת, ואנחנו יודעים לשרת את הציבור שלנו. מישהו, בצורה אווילית, חשב שלא נתנגד או שנברח מהצבעה על ממשלה בראשות בנימין נתניהו – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יריב לוין – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת איתמר בן גביר – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חברת הכנסת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת מופיד מרעי – מוותר; חבר הכנסת אלון טל – מוותר; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; סליחה, נוכח, אך מוותר; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב קיש – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת עמיחי שיקלי – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף טייב – אינו נוכח; חבר הכנסת יום טוב חי כלפון – אינו נוכח. סליחה, חבר הכנסת כלפון, אינך מעוניין; חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף שיין – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה אבוטבול – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת. אם כן, אנחנו ניגש לסיכום. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> לשבת. הצבעה. לא צריך – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> השר לא מסכם? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> יש שר, הוא לא צריך לסכם. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> טוב. אם כך, אפשר לגשת להצבעה. אנחנו ניגש להצבעה. מי בעד? מי נגד? מצביעים. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 143) (עבירות בנשק), התשפ"ב–2021, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אם כן, בעד – 18, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע כי הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 143) (עבירות בנשק), התשפ"ב–2021, עברה בקריאה ראשונה, והוועדה שתדון בהצעת החוק היא ועדת החוקה, חוק ומשפט. << הצח >> הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 23), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1520).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה – הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 23), התשפ"ב–2022, לקריאה ראשונה. יציג את החוק השר לביטחון פנים עמר בר לב. << דובר >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כשפגשתי את אימה של רזאן עבאס, שנפגעה בחודש מרץ האחרון מכדור תועה בפגיעה שהובילה למותה הטרגי, הבטחתי לאם שאמשיך לפעול ללא לאות למאבק בתופעת הפשיעה ברחוב הערבי. השימוש המופרז בנשק בלתי חוקי מהווה מרכיב עיקרי בפשיעה החמורה שתוקפת את אזרחי מדינת ישראל, ובפרט את אזרחיה הערבים. תופעת השימוש הבלתי-חוקי בנשק מערערת את ביטחונם של אזרחי מדינת ישראל כולם זה שנים. ביטחונם של אזרחי המדינה לא יוכל להישמר אם לא נפעל במלוא הכוח בכלים שעומדים לרשותנו במטרה לסכל, למנוע ולתפוס נשק בלתי חוקי. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> תגיד לי, אתה לא מתבייש שנתת לווקף – הגדלת את המספר של הווקף? אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> הצעת החוק שאני – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת בן גביר. חבר הכנסת בן גביר. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה לא מתבייש? גם לא כשיר להיות שר לביטחון פנים, וגם עכשיו אתה הגדלת את הווקף. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, אתה בקריאה ראשונה. אני מבקש לא להפריע לשר. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> גועל נפש, גועל נפש. הגדלת את הווקף. הגדלת את המספר של אנשי הווקף. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת בן גביר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> של נעליך. של נעליך. מה התרומה שלך לביטחון ישראל? לצה"ל לא גייסו אותך. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> הוא לא כשיר. הוא לא כשיר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת קריב, חבר הכנסת קריב. אני מבקש לשוב למקומך, חבר הכנסת קריב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה לא כשיר לשרת בצה"ל. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת קריב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אין לו מושג. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – – והאלימות בחברה הערבית – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כהניסט. פירומן. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לך, לך תסיר סמלים ממכוניות. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> למה אותו אתה לא מוציא? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, אני מבקש שתשב במקומך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת קריב, חבר הכנסת קריב, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה נורמלי? אתה לא כשיר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, בפעם הבאה שאתה מתפרץ אתה תצא. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> הוא לא כשיר. הבן אדם הזה לא כשיר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, בפעם הבאה שאתה מתפרץ – אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – למה כשהיא צועקת עליי – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אתה בקריאה שנייה. אתה, תדאג לעצמך. אתה, תדאג לעצמך, דאג לעצמך, כבד את הבית הזה בעצמך. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אני – – – למה היא צועקת עליי? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כבד. אתה הפרעת מספיק. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> מותר לי להגיד שהוא לא כשיר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> הפרעת מספיק. שב במקומך. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> הוא הגדיל את הווקף, הוא אומר לווקף – אתה יודע מה זה הווקף? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> שב במקומך. חבר הכנסת בן גביר – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> הם צועקים, אבל – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. אני מבקש שתצא מהאולם. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אני אצא. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. בבקשה, אדוני. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אני אצא, אבל הוא לא כשיר להיות שר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה, אני מבקש לצאת מהאולם. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> הבן אדם פוגע בביטחון של תושבי מדינת ישראל. פוגע. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתה לא בעד החוק הזה? אני לא מבינה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> הבן אדם לא כשיר. (חבר הכנסת איתמר בן גביר יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צא כבר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אנחנו עכשיו בטרור – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> המטרות שהממשלה הציבה בהחלטה – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה, הוספתי עוד שתי דקות. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים עמר בר לב: << דובר_המשך >> – – מתמקדות בעיקר בפשיעה המאורגנת; צמצום משמעותי של כמות הנשק הבלתי-חוקי במגזר הערבי; חיזוק תחושת הביטחון של אזרחי ישראל בכלל ואזרחי ישראל הערבים בפרט; הגברת האמון של הציבור הערבי במערכת אכיפת החוק וחיזוק שיתוף הפעולה בין המדינה למגזר הערבי ונציגיו. במסגרת החלטת הממשלה, כפי שציינתי, החלטנו לטפל בתופעת אמצעי הלחימה הבלתי-חוקיים, שמצויים בכמויות גדולות בחברה הערבית. אחת התופעות שאליהן הצעת החוק הזאת מתייחסת היא התופעה של שימוש הולך וגדל במה שמכונה צעצועים מסוכנים – צעצועים מסוכנים, צעצועים במירכאות כפולות ומכופלות, שהם דומים מאוד לכלי ירייה במראה שלהם ובדרך פעולתם, כמו כלי האיירסופט לדוגמה. זה שם גנרי לצעצועים האלה, במירכאות כפולות ומכופלות, שעוברים תהליך הסבה והופכים מצעצוע מסוכן לכלי נשק קטלני. אל לנו לטעות, מדובר בכלי נשק לכל דבר ועניין. השימוש בהם הוא קטלני, וזוהי פרצה בחוק הקיים שאנחנו מבקשים כעת לסגור. לפי נתוני המשטרה, התופעה הולכת ומתרחבת כבר מאז 2014. רק בשנתיים האחרונות נרשמה עלייה של 167% במספר כלי האיירסופט האלה שהוסבו לכלי נשק ונתפסו בידי המשטרה. כלי איירסופט מוסבים שימשו למספר רב של פיגועי טרור קטלניים ואירועי רצח על רקע פלילי. מתחילת 2019 ועד אמצע מאי 2021, הוכח פורנזית לפחות ב-35 אירועי ירי שבהם היה שימוש באיירסופט דמוי M16, מתוכם 11 מקרים לפחות – מקרי ירי לעבר אדם שבהם נרצחו שני בני אדם. בהתאם לנתוני המשטרה, בחודש ינואר 2022 לבדו תפסה המשטרה 17 דמויי כלי ירייה מסוג איירסופט שעברו את אותה הסבה שהפכה אותם לכלי נשק מסוכן. מדובר בערך בשליש מכלל הכלים המוסבים שנתפסו בידי המשטרה בשנת 2020. אתה מבין, היושב-ראש, בחודש אחד, בינואר האחרון, נתפסו שליש מתפיסות הנשק בכל 2022, ב-12 חודשים. זה מצביע על שני דברים: דבר ראשון – על פעילות מאוד מאוד נחושה של המשטרה לתפוס את אותם כלי נשק בלתי חוקיים; הדבר השני – העלייה בשימוש באיירסופט והפיכתו לכלי נשק רצחני. בנוסף, עבריינים תועדו מבצעים עבירות בנשק חם שלא נתפס ברשותם, מתחמקים מעונש בטענה שהם השתמשו בצעצוע מסוכן בלבד ולא בכלי נשק. נכון להיום, הכלים האלה נמצאים בתפוצה רחבה, במועדונים שונים ובידי אזרחים רבים, ללא רישוי ופיקוח מסודרים ובלי שיש למדינה אפשרות להבטיח שהכלים הללו לא יגיעו לידי עבריינים או גורמי טרור ויהפכו לכלי נשק בלתי חוקי. מכירה ומסחר של הכלים האלה, ובפרט של כלי האיירסופט, מזינה תעשייה מסוכנת של ייצור כלי נשק מאולתרים אשר עושים את דרכם לידיהם של גורמי טרור ופשיעה מאורגנת ומשמשים לפגיעה באזרחים. סכנה זו התממשה גם במהלך מבצע שומר החומות, שבו נעשה שימוש בין השאר בכלי נשק כאלה. הדין החל על צעצועים מסוכנים אלה כיום – הדין היום הוא חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח–1957, דין מאוד ישן, וצו הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשמ"ז–1986, והנושא נמצא בסמכות משרד הכלכלה. לפי צו הפיקוח, חל איסור על בעל עסק למכור, לייצר, לייבא ולהעביר לאדם אחר צעצוע מסוכן. כבר בשנת 2012 קבעה ועדה בין-משרדית לצעצועים מסוכנים במשרד הכלכלה שכלי האיירסופט, ונוסף עליהם כלי הפיינטבול, הם צעצועים מסוכנים, אסרה את הפצתם ומכירתם במועדונים – מהמועדונים לחברי המועדונים – וקראה לציבור הרחב להחזיר את הכלים שנמכרו להם, להחזיר אותם חזרה. הבעיה היא שההגבלה שקבעה הוועדה לצעצועים המסוכנים היא חלקית ומוגבלת לתחומי הפעילות העסקית בלבד. איסור ההחזקה הקבועה בהודעה לא נאכף באופן מיטבי, בין השאר בשל היעדר סמכויות לגורמי האכיפה לפעול כלפי אלו שמחזיקים את הכלים בבתיהם הפרטיים, כך שהכלים המשיכו לצאת מהמועדונים לציבור הרחב. משכך, ההסדר שבהודעת הוועדה אינו נותן מענה לסכנות הפליליות והביטחוניות הנגרמות מאותם כלים שהולכים ומוסבים לכלי נשק בלתי חוקיים. לכן החליטה הממשלה להסדיר את תחום הצעצועים המסוכנים האלה, ובמרכזם האיירסופט, הכלי הנפוץ ביותר כיום מהסוג הזה, ולהחיל על אותם צעצועים שניתן להסב אותם לכלי נשק את הכללים והדינים שבחוק כלי ירייה. מאז החלטת הממשלה פעלו במרץ צוותים מקצועיים משפטיים במשרדי ביטחון הפנים, המשפטים, הכלכלה וגורמים נוספים ליישום ההחלטה ולגיבוש הצעת החוק המובאת כעת לאישור בקריאה ראשונה. הצעת החוק מבקשת לקבוע כמה הסדרים בעניינם של כלים אלה. מוצע לקבוע שפעולות של ייצור, יבוא, יצוא, אחסנה, הובלה ומסחר בדמויי כלי ירייה יחויבו ברישיון באופן דומה לרישיונות מקבילים בתחום כלי הירייה, ואילו השימוש בכלים אלה, החזקתם ונשיאתם ייעשו רק במועדוני הקליעה שקיבלו רישיון מהרשות המוסמכת. כך נוכל לאפשר את המשך פעילות הפנאי שהציבור מבצע בכלים האלה במועדונים בצורה מסודרת, עם רישיון, ולצד זאת נצמצם את אפשרות זליגתם לגורמים עברייניים ולגורמי טרור. על מנת להבטיח את קיום ההוראות שבהצעת החוק, מוצע לקבוע במסגרת הצעת החוק סעיף עונשין הקובע עונשי מאסר שבין שלוש לחמש שנות מאסר בגין ביצוע פעולות שונות באותם דמויי כלי ירייה שניתן להסב אותם. בנוסף, הצעת החוק מבקשת לתקן ולחדש שני הסדרים חשובים בחוק כלי הירייה: הראשון – שינוי המעמד של המלצת המשטרה בבקשת רישיונות לקביעה מחייבת. כיום המשטרה היא הגוף המקצועי המיומן לבצע הערכות מסוכנות פלילית בהיבטים נוספים של שלום הציבור וביטחונם, ומספקת חוות דעת בעניין זה בנושאים שונים. כיום מעמד חוות הדעת של המשטרה בחוק כלי ירייה הוא המלצה בלבד, כלומר, לפקיד הרישוי או הממונה יש סמכות להחליט אם לקבל את ההמלצה או לא לקבל, למרות שאינם חשופים לכלל המידע שעומד בפני הגורם הממליץ במשטרה, ואין להם את הכלים וגם לא את המיומנות הנדרשת להעריך את המידע ולגבש מסקנה בעניין המסוגלות של מבקש הרישיון. לאור סמכויותיה של משטרת ישראל בכל הנוגע לשמירה על שלום הציבור וביטחונו והיותה הגורם המומחה ובעל הידע והכלים בנושא, הצעת החוק מבקשת לקבוע שחוות הדעת של המשטרה בבקשות רישיון תהיה קביעה ולא המלצה. העניין השני הוא הקניית סמכויות לפקחים של האגף לרישוי כלי ירייה כדי שיוכלו לפקח על מקבלי הרישיונות ולהבטיח את ביצוע הוראות החוק ותנאי הרישיון שנקבעו להם. לגבי מועדוני קליעה שבהם תתבצע פעילות בדמויי כלי ירייה לפי רישיון, תוקנה סמכות הפיקוח גם למשטרה, כחלק מהמאמץ לבלום את התופעות של זליגת הכלים הללו והסבתם. בנוסף, הצעת החוק מבקשת להסמיך גורמים בכירים באגף לרישוי כלי ירייה להפסיק למשך כמה ימים פעילות המתבצעת מכוחו של רישיון לפי החוק במקרה של הפרת תנאי הרישיון באופן חריג או שיש בו כדי לסכן את שלום הציבור. ועדת השרים לענייני חקיקה, בישיבתה מיום 20 בפברואר 2022, החליטה לאשר את הצעת החוק. לאור האמור, אבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק המונחת בפניכם ולהניחה על שולחנה של ועדת ביטחון הפנים של הכנסת לצורך הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. אנחנו נעבור לדיון של חברי הכנסת. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב גלנט – אינו נוכח; חבר הכנסת אמיר אוחנה – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה ארבל – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח. חבר הכנסת אלי כהן, בבקשה, שלוש דקות עומדות לרשותך. << דובר >> אלי כהן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבת האחרונה עלו 150 ערבים מהכפר צוריף שליד בת עין לכיוון גבעת אהוביה, ולאור היום הציתו רכוש של תושבי הגבעה. המקרה הזה יכול היה להסתיים בצורה הרבה יותר גרועה אם לא הייתה שם כיתת הכוננות, שהבריחה את אותם בני עוולה ואת אותם פורעים. אני לא אתפלא אם מרביתכם לא שמעתם על אותו אירוע. אנחנו, לצערנו, חיים בשבועות האחרונים במצב של פיגוע רודף פיגוע. דם יהודי הפך להיות הפקר; האנשים חוששים להסתובב ברחובות. אנחנו למעשה רואים את חוסר האונים של הממשלה המשותקת הזו, אבל מה שאני הולך להראות לכם עכשיו זה דבר שאף יהודי לא יוכל להישאר אדיש אליו. יש איתי כאן חתיכה מזוג תפילין. כאשר אותם פורעים ערבים הציתו את אותו רכוש, הם הציתו שישה זוגות תפילין, והינה אחד מאותם זוגות תפילין – מה שנותר ממנו – נמצא איתי כאן. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אדוני חבר הכנסת, למיטב זיכרוני אסור להציג חפצים על דוכן, אבל תמשיך, בבקשה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי, תודה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לפעם הבאה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> בתוך התפילין האלה כתוב הפסוק שאותו נהגו להגיד יהודים בכל העולם ברגעים הקשים ביותר: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". המראה הכואב הזה של תפילין שרופות מזכיר את התקופות החשוכות ביותר בהיסטוריה של העם היהודי. זה לא קרה באירופה, זה לא קרה בשנות השלושים; זה קרה כאן, בשבת האחרונה, במדינת ישראל, בארץ ישראל, במדינת העם היהודי, וזה קרה במשמרת של נפתלי בנט. אם היינו רואים דבר כזה בכל מקום אחר בעולם, אני בטוח שבנט ולפיד היו מוציאים הודעות לעיתונות על החובה להילחם באנטישמיות, אבל האנטישמיות הזאת מתרחשת כאן, מתחת לאף של נפתלי בנט ושל הממשלה המסורסת שלו. נפתלי בנט שותק אבל העם זועק, זועק להחליף את הממשלה הזו. זו הסיבה שמרבית שרי הממשלה, ובראשם ראש הממשלה, לא מגיעים אפילו לנחם את משפחות 19 נרצחים שהיו במהלך החודש האחרון – כי הם חוששים להסתובב בציבור, כי הם יודעים את זעקת הציבור להחליף את הממשלה הבלתי-לגיטימית הזאת. אנחנו, לצערנו, רואים ראש ממשלה שנכנע לתנועה האסלאמית, שעתידו תלוי – שלו, של הממשלה ושל חברי הקואליציה – במועצת השורא. הוא מפחד להוציא מילה בלי מנסור עבאס. אנחנו למעשה רואים את הכניעה לאחים המוסלמים, שבאה ומלבה הסתה ושנאת יהודים שמובילים – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים עוד שני משפטים, אדוני. – – שהובילה לאותם מקרים מזוויעים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> רק שתדעו, מדינת ישראל היא המדינה היחידה במזרח התיכון שבה האחים המוסלמים הם חלק מהקואליציה שלה. אפילו לא במצרים – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מדינה מוסלמית של 100 מיליוני אנשים – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת, אתה – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, אני מסיים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא, אתה, תראה – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – יש שם את האחים המוסלמים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת כהן, לא – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני סיימתי. סיימתי, סיימתי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת כהן, לא, תודה רבה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן, כל יום שהממשלה הזאת ממשיכה הוא סכנה – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת כהן, ביקשתי – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לביטחון המדינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. שלום. אני רק רוצה להפנות את תשומת ליבך לכך שאסור להציג חפצים. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אין בעיה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא שאין בעיה, יש בעיה. על פי תקנון הכנסת, זו הפרה חמורה. לכאורה הייתי צריך להוריד אותך מהבמה. הפעלתי את שיקול דעתי לא לאכוף את הסעיף הזה, אבל באשר לפעם הבאה – קח לתשומת ליבך. תודה רבה. חבר הכנסת דוד אמסלם – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח; חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני ממשיך בסקירת חלק מהנזקים שהקואליציה הנוכחית הספיקה לעשות במהלך הפגרה. רק הבוקר, כמה שעות לפני פתיחת כנס הקיץ, פורסם כי אתמול השר כהנא חתם על עדכון התקנות לבחירת רבני ערים, ובימינה כמו בימינה, ואצל כהנא כמו אצל כהנא, הכול עטוף במילים גבוהות ויפות ובאידיאלים נשגבים, אבל כשמורידים את העטיפה, רואים ששוב זה יישום של אג'נדות מאוד מסוימות. במה דברים אמורים? על פי השר כהנא, התקנות החדשות באות בסך הכול לאפשר בחירת רב במקומות שבהם לא נבחר רב במשך שנים. נשמע טוב, לא? אצל המנכ"ל שלו כבר אפשר לשמוע במרומז את מה שמלמד על המגמות של התקנות. מנכ"ל המשרד לשירותי דת אמר שהתקנות יאפשרו לבחור רבנים, ואני מצטט: תוך מתן דגש לצרכים המקומיים והתאמה טובה יותר בין אופיו של הרב לקהילה הרלוונטית – מילים יפות שבאות לכסות על רצון ברבנות מאוד מאוד מסוימת. על פי התקנות החדשות, כהונת רבני הערים תוגבל לקדנציה בת עשר שנים, עם אפשרות הארכה על ידי מועצת העיר – דבר שעלול להוביל את הרב המקומי לנסות ולמצוא חן בעיני הפוליטיקאים המקומיים שבהם תהיה תלויה הארכת כהונתו. כמה רבני ערים ותיקים יודחו בעקבות התקנות. והעיקר הוא השינוי בגוף הבוחר: על פי התקנות של השר כהנא, הכוח לקביעת חברי הגוף הבוחר עובר אל הפוליטיקאים המקומיים ואל השר לשירותי דת, ואילו כוחם של נציגי בתי הכנסת – כלומר, של הציבור שמבין את ערכו וחשיבותו של רב גדול בתורה וביראת שמיים – נחמס. באופן מאוד לא מפתיע, מי שמיהרו לברך על התקנות הללו הם הגופים שנמצאים בקצה הליברלי של הציבור הדתי-לאומי, אם לא מעבר לו. גופים כמו מכון הרטמן וכמו נאמני תורה ועבודה – שהיה ממומן בעבר על ידי הקרן לישראל חדשה – בירכו בכל לב על התקנות, שאת קידומן הם דחפו במשך השנים. ללמדך שהשר כהנא, כמו שאר חברי מפלגתו והקואליציה, הם בסך הכול שליחים של גופים רדיקליים כמו הקרן לישראל חדשה ושאר הגופים. אתה מבין, ידידי חבר הכנסת ניר אורבך? כל דקה של המשך כהונת הממשלה הזאת זה עוד נזק ופגיעה בדמותה היהודית של מדינת ישראל. בידך לעצור זאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת דסטה גדי יברקן – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת לימור מגן תלם – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירי מרים רגב – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח; חבר הכנסת חיים ביטון – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח; חבר הכנסת אורי מקלב – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב בן צור – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף טייב – אינו נוכח; חברת הכנסת מאי גולן – אינה נוכחת; חברת הכנסת אוריאל בוסו – אינו נוכח; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב ליצמן – אינו נוכח; חברת הכנסת גילה גמליאל – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה אבוטבול – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת. חבר הכנסת שמחה רוטמן – נוכח. בבקשה, אדוני. שלוש דקות עומדות לרשותך. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, התבשרנו על כך – אני מקווה מאוד שזה לא נכון, אדוני השר לביטחון פנים, אבל התבשרנו על כך שבסיכום עם ירדן הועלה מספר שומרי הווקף בהר הבית – אותו ארגון שתלה לנו על כיפת הסלע את דגל אש"ף; אותו ארגון שבמסגדים שלו החביאו אבנים, מטענים; שתחת השגחתו מפזרים זכוכיות לרגלי ההולכים להר הבית; שמונע מיהודים לעלות ולהתפלל בהר הבית. ואני לתומי חשבתי שהחלת הריבונות הישראלית – הסבירו לנו – אני לא מדבר על ממשלת עשר מעלות ימינה, שזה כמובן היה בלוף מאוד גדול, אבל הסבירו לנו שמנסור עבאס, שעליו הממשלה בנויה ונשענת, אותו מעניינים עניינים אזרחיים בלבד ועניינים לאומיים. פגיעה בריבונותה של ישראל לא מעניינת. והינה אנחנו רואים שהוא הציב לכם אולטימטום לפעול בהתאם להוראותיו של מלך ירדן, ואתם כמו בני חסות טובים מצייתים. הפגיעה האדירה שנוצרת כאן בריבונות הישראלית, הפגיעה העצומה שנוצרת כאן – אני רוצה להזכיר לכם: המסגדים בהר הבית, משם יוצאת – אנחנו יודעים שבמקורותינו כתוב: "כי מציון תצא תורה" – כי מאל-אקצא תצא תורת ההשמדה והטרור נגד יהודים במדינתם. ההסתה מהמסגדים שם – יהודים רבים שילמו עליה בחייהם ממש בחודשים האחרונים. זו לא תיאוריה. איזו כניעה? בשם מי אתם נכנעים? בשם מי אתם מוסרים את הר בית? הר הבית, שבשנת 1967, במלחמת ששת הימים – כולנו זוכרים את ההכרזה "הר הבית בידינו" – מסרתם אותו, הוא לא בידינו. מסרתם אותו לווקף, שרק לפני חודשיים-שלושה גילינו שהעמותות של הווקף קשורות באופן ישיר לחמאס. מה קורה לכם? איפה איבדתם את האלף-בית של שמירה על מדינת ישראל בכלל כמדינה – לפני שנדבר על מדינה יהודית? כך פועלת מדינה עצמאית – מקבלת תכתיבים ממדינה זרה איך לנהוג במקום הקדוש ביותר לעם היהודי? אני באמת חייב לומר, ההתנהלות הזאת, מה שאנחנו ראינו בחודשים האחרונים זה ביזיון שאין כדוגמתו. אתם מביאים לפה חוקים לייצר פסאדה כאילו אתם נאבקים באלימות, כאילו אתם נאבקים בטרור, כאילו אתם רוצים להחמיר את הענישה, ואתם בכניעה הזאת מעודדים את הפשיעה הלאומנית הבאה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתם מעודדים את הטרור. איך אתה נותן לזה לקרות, אדוני יושב-ראש הישיבה? איך? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת; חבר הכנסת יריב לוין – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב איש – אינו נוכח; חבר הכנסת עמיחי שיקלי – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח; חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת פטין מולא – אינו נוכח; חבר הכנסת דוד ביטן – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר כץ – אינו נוכח. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> לא צריך סיכום. אדוני השר, לא צריך לסכם. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אדוני השר, אם הוא מוותר – אתה מוותר על הסיכום, אז אנחנו בעצם ניגש להצבעה. מי בעד? מי נגד? מצביעים. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 23), התשפ"ב–2022, לוועדת ביטחון הפנים נתקבלה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אם כן, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – עשרה חברים, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע כי הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 23), התשפ"ב–2022, עברה בקריאה ראשונה, והמשך החקיקה יידון בוועדת ביטחון הפנים. אם כן, חבריי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי ט' באייר התשפ"ב, 10 במאי 2022, בשעה 16:00. הישיבה הזאת נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 21:16. << סיום >>