דברי הכנסת

דברי הכנסת כז / מושב שני / ישיבות קכ"ט–קל"א / ט"ו–י"ז באייר התשפ"ב / 16–18 במאי 2022 / 27 חוברת כ"ז ישיבה קכ"ט הישיבה המאה-ועשרים-ותשע של הכנסת העשרים-וארבע יום שני, ט"ו באייר התשפ"ב (16 במאי 2022) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 7 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 7 נאומים בני דקה 9 אבי מעוז (הציונות הדתית): 9 דוד אמסלם (הליכוד): 9 גבי לסקי (מרצ): 10 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 10 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 11 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 11 דסטה גדי יברקן (הליכוד): 12 ענבר בזק (יש עתיד): 13 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 14 העלייה במקרי הטרור החקלאי ברחבי ישראל ובמיוחד בצפון הארץ, וגביית דמי חסות מבעלי העסקים ברחבי ישראל 14 יואב גלנט (הליכוד): 18 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 21 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 23 יואב בן צור (ש"ס): 25 ברכת יושב-ראש הכנסת לנשיא המועצה הלאומית של אוסטריה 26 היו"ר מיקי לוי: 26 העלייה במקרי הטרור החקלאי ברחבי ישראל ובמיוחד בצפון הארץ, וגביית דמי חסות מבעלי העסקים ברחבי ישראל 28 רות וסרמן לנדה (כחול לבן): 28 משה גפני (יהדות התורה): 29 לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): 30 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 32 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 35 צבי האוזר (תקווה חדשה): 41 ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): 43 אבי דיכטר (הליכוד): 44 מאי גולן (הליכוד): 45 אופיר אקוניס (הליכוד): 50 אמיר אוחנה (הליכוד): 51 מתן כהנא (ימינה): 54 ראש הממשלה נפתלי בנט: 56 בנימין נתניהו (הליכוד): 88 הודעת הממשלה על הפסקת כהונתו של שר ומילוי מקומו של שר 121 השר המקשר בין הממשלה לבין הכנסת זאב אלקין: 121 הודעה אישית של חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן 122 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 122 הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה), התשפ"ב–2022 123 אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): 127 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 136 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 137 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 139 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 140 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 142 יעקב מרגי (ש"ס): 144 יואב בן צור (ש"ס): 145 חיים ביטון (ש"ס): 148 משה ארבל (ש"ס): 150 ינון אזולאי (ש"ס): 151 משה אבוטבול (ש"ס): 155 אוריאל בוסו (ש"ס): 157 יוסף טייב (ש"ס): 159 מירי מרים רגב (הליכוד): 160 יואב גלנט (הליכוד): 165 יובל שטייניץ (הליכוד): 175 דוד אמסלם (הליכוד): 182 אופיר כץ (הליכוד): 185 יואב קיש (הליכוד): 187 דוד ביטן (הליכוד): 191 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 201 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 206 אורי מקלב (יהדות התורה): 209 מאיר פרוש (יהדות התורה): 216 יעקב אשר (יהדות התורה): 219 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 223 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 226 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 232 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 235 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 237 אבי מעוז (הציונות הדתית): 239 אופיר סופר (הציונות הדתית): 242 אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): 247 הודעת הממשלה על מינוי סגן שר 260 שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: 261 הצהרת אמונים של סגן השר מתן כהנא 262 סגן השר לשירותי דת מתן כהנא: 265 הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 34), התשפ"ב–2022 266 שרת הפנים אילת שקד: 266 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 268 דוד אמסלם (הליכוד): 270 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 272 אבי מעוז (הציונות הדתית): 274 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 275 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 276 שלמה קרעי (הליכוד): 279 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 280 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 283 אופיר כץ (הליכוד): 284 שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: 286 הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 91 והוראת שעה) (בתי משפט קהילתיים), התשפ"ב–2021 290 שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: 290 משה ארבל (ש"ס): 292 יואב קיש (הליכוד): 293 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 296 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 297 שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: 299 הצעת חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) (תיקון מס' 5) (הארכת תקופת הביניים והחלת הוראות נוספות), התשפ"ב–2022 307 שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: 308 אוריאל בוסו (ש"ס): 310 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 312 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 313 שלמה קרעי (הליכוד): 314 אמילי חיה מואטי (העבודה): 315 אופיר סופר (הציונות הדתית): 319 שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: 320 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 330 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 331 הצעת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) (תיקון מס' 4), התשפ"ב–2022 331 יוראי להב הרצנו (בשם ועדת העבודה והרווחה): 331 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 335 בועז טופורובסקי (בשם ועדת הכנסת): 335 חילופים בוועדות הכנסת 336 בועז טופורובסקי (בשם ועדת הכנסת): 336 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היום ט"ו באייר התשפ"ב, 16 במאי 2022. אני מתכבד לפתוח את מליאת הכנסת. עם פתיחת המליאה אני שמח לברך את הסטודנטים מהמרכז האקדמי רופין שלומדים לתואר שני במינהל עסקים בתחום מנהיגות, ניהול ואסטרטגיה בראשות שר האוצר לשעבר מאיר שטרית. לקראת סוף שנת הלימודים האקדמית, בשמי ובשם הכנסת, אני מאחל לכם הצלחה. ברוכים הבאים. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/3771/24 וכלה בהצעת חוק פ/3798/24: הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ראש האופוזיציה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת נעמה לזימי ורון כץ; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שינוי הקריטריונים ליישוב מוטב), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הכרה בדור ראשון להשכלה גבוהה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אמילי חיה מואטי; הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – הסמכת מתנדבים וטכנאי מצלמות), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק ההתיישנות (תיקון – הרחבת הגדרת בן משפחה לעניין תקופת ההתיישנות של תביעה בשל תקיפה מינית או התעללות), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מינוי יועצים משפטיים של משרדים), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת אמיר אוחנה; הצעת חוק הזדמנות שווה בחינוך היסודי וביטול ההפליה (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף; הצעת חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) (תיקון – הארכת תקופת הביניים והחלת הוראות נוספות), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; הצעת חוק סל מזון בריא – פיקוח על מחירים, שיווק וסבסוד, התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק סיוע לצעירים חסרי עורף משפחתי, התשפ"ב–2022, מאת חברות הכנסת מירב בן ארי ונירה שפק; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – מחלה קשה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – בעל דין טרדן), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל; הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון – מחיקת רישום פלילי לשורדות זנות), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אמילי חיה מואטי; הצעת חוק להגבלת הוראות ההיתרים לעריכת הגרלות והימורים מאת שר האוצר (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי ריבית על משכנתה וסיוע ברכישת דירה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – צילום בבית המשפט), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת איתן גינזבורג, יריב לוין, אפרת רייטן מרום, צבי האוזר, משה ארבל, מירב בן ארי, קרן ברק, שמחה רוטמן, בועז טופורובסקי וענבר בזק; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – קלנועית לאנשים עם נכויות סומטיות), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אבתיסאם מראענה; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור יצוא בעלי חיים לשחיטה לשם שימוש בעורותיהם לתעשיית הקוסמטיקה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת יסמין פרידמן; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס על תרכובת מזון לתינוקות), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אמילי חיה מואטי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלאות מתקציב מערכת בתי המשפט), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת שמחה רוטמן, משה ארבל, אופיר סופר, יולי יואל אדלשטיין, אורית מלכה סטרוק, מיכל וולדיגר, דוד אמסלם, קרן ברק, דוד ביטן, אוריאל בוסו, פטין מולא ויואב קיש; הצעת חוק לעידוד חקלאות גגות (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, יצחק פינדרוס, יעקב אשר ומשה גפני; הצעת חוק איסור פרסום זמני של מתקפת סייבר, התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תיקון – יתומי צה"ל), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת פטין מולא; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה ממעשה זנות), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אמילי חיה מואטי; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – הוקרת שירות הלוחם והלוחמת), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק למניעת העסקה של עובד הוראה התומך בטרור, התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת מיכל וולדיגר; הצעת חוק החולה הנוטה למות (תיקון – העדפות טיפוליות), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת גבי לסקי ואלון טל. עוד אודיעכם כי על פי סעיף 96(ד) לתקנון הכנסת, משחדל חבר הכנסת יום טוב כלפון לכהן בכנסת ביום י"ד באייר התשפ"ב, 15 במאי 2022, נמחק שמו מהצעות חוק שהיה שותף להן עם מציעים אחרים. כמו כן, הצעות חוק שמספרן פ/2282/24, פ/2664/24, פ/3011/24, פ/3276/24, פ/3247/24, פ/3320/24 ו-פ/3770/24, שהוגשו מטעמו כמציע יחיד, הוסרו מסדר-היום. עוד הונחו על שולחן הכנסת מסקנות ועדת החוץ והביטחון בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אלי כהן ואיתמר בן גביר בנושא: פרצת הטיולים – פלסטינים מסיירים בישראל ללא פיקוח. עד כאן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה למזכיר הכנסת. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> המשך סדר-היום – נאומים בני דקה. כל חבר כנסת המעוניין, נא להצביע, בבקשה. תודה רבה. שבעה חברי כנסת. עד שהרשימה תונח לפניי אני מניח שחבר הכנסת מעוז הצביע. בבקשה, תהיה ראשון הדוברים. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. נאום הנדסת תודעה מס' 51, והפעם על הטייס המהנדס. השר המתפטר כהנא מצליח לייצר הנדסת תודעה בקצב של תותח וולקן. ביום חמישי הוא צייץ על מנסור עבאס שהוא קול אמיץ וחדש. זה אותו עבאס שכהנא קרא לו ולחבריו לפני שנה תומכי טרור ומחבקי מחבלים. אתמול הוא אמר שחבר הכנסת לשעבר יום טוב כלפון לא הודח אלא הבין את הצורך בהזזתו כדי שכהנא ייכנס במקומו. כלפון אכן לא הודח, הוא הוקרב בשביל הכיסא של בנט. עד כמה אפשר לזלזל באינטליגנציה של הציבור עם אמירות הזויות כאלה? והבוקר אמר כהנא שהממשלה עושה טיפול שורש רציני במשילות בנגב. לקרוא לחלוקת הארץ, למכירת הנגב ולהכשרת הבנייה הבלתי-חוקית "טיפול שורש רציני" זה שיא הנדסת התודעה. אני ממליץ לשר המתפטר כהנא ולחבריו להפנים את גודל המשבר והנזק שהם גרמו ולפרק בהקדם את הממשלה הרעה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אמסלם, בבקשה. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אתמול שמענו את שר הביטחון גנץ מיילל מדוע בנט לא נותן לו קרדיט בנושא ביטחון. מה משיב לו בנט? הוא אומר לו: בפייסבוק אני נותן לך קרדיט. ואז שואל שר הביטחון: מה, אני שר הרווחה? מר גנץ, להיות שר הרווחה זה לא בושה. מה, אתה לועג לשר כהן? הלוואי שהיית יכול להיות שר הרווחה. אני מבין שמבחינתך שר הרווחה כהן זה המזרחי המושתל כרגע, מה שנקרא המזרחי התורן שנמצא על המשבצת המזרחית. אתה לא מתבייש? בושה וכלימה. אז תדע לך שאני באופן אישי גאה בשר הרווחה היום, מר כהן, ואני חושב שאתה צריך להתנצל בפניו ובפני כל עם ישראל. לא בושה להיות שר הרווחה, זו גאווה גדולה. ובזה מתעסקת הממשלה ההזויה הזאת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לסקי, בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לפחות שר הרווחה עובד. עושה את התפקיד שלו כמו שצריך, להבדיל מראש הממשלה. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני חייב לומר שחברת עמידר כשלה במשימתה להתחדשות עירונית ומפנה את הדרך ליזמים פרטיים. לפני שש שנים העניקה המדינה לעמידר סמכות לקדם מיזמים להתחדשות עירונית בהיקף של אלפי דירות, בתקציב של 2.5 מיליארד שקל. בפועל, עמידר לא בנתה אף דירה אחת, גם לא בתמ"א 38, ונתקעה בשלבי התכנון. ההסכם החדש יאפשר ליזמים פרטיים לקחת את המושכות ולהעביר מעמידר ליזמים פרטיים, שזה אף פעם לא יהיה לטובת זכאי הדיור הציבורי. הגיע הזמן שנחזיר את המושכות אל המדינה ושעמידר תעשה את מה שמוטל עליה ותגדיל את המלאי של הדיור הציבורי. זו חברה שיש לה עכשיו רווח. לא ייתכן שחברה משכנת – היא לא חברה עסקית, היא צריכה להשקיע את כל הכספים כדי להגדיל את המלאי ולטפל בדירות המוזנחות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת טופורובסקי, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת, כמו בכל שבוע גם השבוע אקריא ואציין את פרטי תאונות הדרכים הקטלניות שהתרחשו בשבוע החולף. ביום רביעי, 11 במאי, נהרג צעיר בן 27 בכביש 804, סמוך ליישוב לוטם. עוד באותו היום נהרג הולך רגל בן 77 ברחוב הגליל בחדרה. בהמשך יום הדמים הזה נהרג הולך רגל נוסף, בן 47, בשדרות ירושלים בקריית ביאליק. בסוף אותו היום נפטר מפצעיו רוכב אופניים בן 72 שנפגע בכביש 42, סמוך ליבנה, ב-3 במאי. אתמול, 15 במאי, נהרג הולך רגל בן 26 בתאונה בכביש 6, סמוך לקריית גת. חמישה אנשים נהרגו בשבוע החולף, 138 מתחילת השנה. סעו בזהירות, שמרו על חייכם. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שטרית, בבקשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני התכוונתי לדבר על משהו אחר היום, אבל כשראיתי את הסטודנטים שיושבים כאן נזכרתי במראות שכולנו ראינו אתמול באוניברסיטת תל אביב. דגלי אש"ף מונפים להם בצורה כל כך ברוטלית, כל כך הרבה דגלים. עומדת שם סטודנטית אחת עם דגל ישראל, אחת. תארו לעצמכם את מי הזיזו משם, את מי סילקו משם – את הסטודנטית עם דגל ישראל. המל"ג צריך להתבייש בעבודה שלו, בפשיטת הרגל שלו המוסרית, הערכית, הקיומית של מדינת ישראל. אנחנו מדינת ישראל, מדינה יהודית, ודגלי ישראל יונפו, יונפו בכל מקום אפשרי. אני מגישה הצעת חוק שמי שיניף דגל אש"ף ימצא את עצמו או בסוריה או ברמאללה. שם הוא צריך להיות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבו שחאדה, בבקשה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, יצא לי אתמול להשתתף באירוע הזכרת הנכבה שעשו הסטודנטים הערבים-פלסטינים לזכר 74 שנות נכבה. הסטודנטים עשו טקס מאושר על ידי המשטרה, על ידי האוניברסיטה, והתנהגו למופת. אני מאוד גאה בסטודנטים שלנו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הם הכו, הם הכו שם. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מולם, אדוני, הגיעו סטודנטים פשיסטים של תנועה בשם אם תרצו. לא שהם באו למחות נגד או להביע דעה נגד, הסטודנטים האלה באו לחגוג נכבה, כבוד היושב-ראש, עם דגלונים של "נכבה שמח", "נכבה חרטא", מוזיקה, תופים, מראה שבעיניי מצביע על החולי שהגיעה אליו החברה הישראלית. לא רק שאנחנו היינו בימים הישנים של מכחישי נכבה, שזה אסון כשלעצמו, החברה הידרדרה לחוגגי נכבה, כבוד היושב-ראש. בכל חברה שיש בה טיפת אנושיות המראה הזה היה נעצר. המשטרה הייתה מונעת אותו, הנהלת האוניברסיטה הייתה מונעת אותו, אזרחים נורמטיביים היו מונעים אותו, כבוד היושב-ראש. עם זאת, במקום למנוע, האנשים המסוכנים האלה – המשטרה תקפה את הסטודנטים הפלסטינים, שלושה מהם הוכו, אחד מהם הגיע בכלל לבית משפט – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שקר, שקר, שקר. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הדבר הזה, כבוד היושב-ראש, זה פשוט מראה שבעיניי – לא אנושי, לא אנושי, מיותר, והבעיה היא לא רק הקיצונים של אם תרצו, הבעיה זה העיוורון של החברה בכללותה, שיכולה לאפשר לאנשים לחגוג נכבה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יברקן, בבקשה. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני יושב-ראש הכנסת, הדברים הבאים שלי מופנים אליך, אדוני. לפני כמה חודשים חבר הכנסת דודי אמסלם התראיין ברדיו וביקר את בית המשפט העליון ואת הנשיאה, ואתה לקחת זמן דיבור פה בכנסת והתנצלת בשם כל חברי הכנסת, בעצם בשמנו – ולא כל ההתנצלות שלך מקובלת על ידי כל הח"כים, כל הבית – טרחת להזכיר זאת. זכותך. אני רוצה לשאול אותך, אדוני היושב-ראש, האם אתה, כניצב בדימוס, מפקד מחוז ירושלים, כשוטר מוערך, התנצלת בשם הכנסת כששני חברי כנסת הכו שוטרים וביזו את כל שוטרי ישראל, ובאמצעות זה סירסתם את יכולת ההרתעה של שוטרים מול אותם מחבלים? האם אתה כיושב-ראש הכנסת הוצאת הודעת גינוי של אותם חברי כנסת, שהם חברים שלנו במליאה? האם היה לך חשוב לבוא ולבקר את חבריך לכנסת, או שההישענות שלכם במשותפת היא גם קודמת לביטחון ישראל, גם קודמת לכוח ההרתעה של השוטרים? האם האמירה שלך כיושב-ראש כנסת וקצין מוערך לא הייתה אמורה לתת גיבוי לכל שוטרי משטרת ישראל? ואני חושב שמה שאנחנו רואים עכשיו זה התרופפות ברוח הישראלית, שאין לה קשר לפוליטיקה של שמאל וימין. והממשלה הזו היא חוקית ולגיטימית, ואם היא תרצה, היא תמשול בכל הדרכים החוקיות. אבל לפגוע ברוח הישראלית בכך שהיהודים מפחדים להסתובב, בכך שסטודנטית אחת עומדת בארץ ישראל, באוניברסיטת תל אביב, ומקבלת מחמאות על כך שרק הניפה דגל ישראל, לזה הגענו? אני חושב, אדוני היושב-ראש, שאתה צריך מייד להוציא קריאה דחופה לשני חברי הכנסת שהכו שוטרים, ואם לא לשם הכבוד הלאומי לפחות לחבריך שלובשים מדים. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת בזק, בבקשה. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הדיון הבא במליאה הולך לעסוק בנושא שהוא מאוד כאוב, נושא הפשיעה החקלאית. אני שמחה שהוא עולה פה על בימת הכנסת. רציתי לבוא ולספר שכתושבת הגליל, ואני מסתובבת הרבה, פוגשת הרבה מאוד בעלי עסקים, חקלאים, המצב הגיע לנקודת קצה. אין היום עסק בגליל שלא מכניס לתוכנית העסקית שלו סעיף של פרוטקשן. הם פשוט כבר יודעים מראש שהם צריכים להכניס את זה לתוכנית העסקית כי זאת הוצאה שתהיה להם בכל מקרה. אין היום פרדס או מטע באזור הגליל שלא יודע שחלק מההפסדים הקבועים שלו זה אנשים שמגיעים, נכנסים לתוך הפרדס, לתוך המטע, ולוקחים פירות, חושבים שזה שטח ציבורי ופתוח לכול. אני מבקשת באמת שהיום הדיון הזה שמתחיל בקריאה לסדר – הולך להיות פה דיון בנוכחות ראש הממשלה – לא יסתיים בדיבורים פה במשכן, אלא שייעשו מעשים ושנעשה תוכנית ונראה איך אנחנו פותרים את הבעיה הזאת, כי החקלאים בגליל והעסקים בגליל פשוט כבר לא יכולים לעמוד בהוצאות האלה ולספוג אותן. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת וולדיגר, בבקשה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, כבוד יושב-ראש הכנסת. כנסת נכבדה, אני הבוקר, מוקדם בבוקר, יצאתי מביתי לכיוון הכנסת, אני פותחת רדיו ושומעת ברשת ב' מקרה שזעזע אותי, לא נתן לי מנוח. א', כך הם כינו אותו, הוא מתמודד נפש, הוא פנה לבית חולים פסיכיאטרי כי סיפר שם שעולות לו מחשבות לפגוע בבני המשפחה שלו והוא רוצה טיפול, הוא רוצה אשפוז. אשפזו אותו בבית החולים והתחילו לתת לו את הטיפול שלו הוא זקוק. אממה, וזה פשוט לא ייאמן, כדאי שתקשיבו, הגיעה משטרה לבית החולים לעצור אותו ועצרה אותו, ועל מה? על זה שהוא חשב לפגוע בבני המשפחה שלו. ואני אומרת, רגע, ריבונו של עולם, הוא הגיע לבית החולים כדי לקבל טיפול, שייתנו לו את הטיפול. הרי בבית המעצר אף אחד לא יטפל בו. זה חלק מהבעיה שלו, והוא מודע לה. הגיע לבית החולים על סמך משהו שהוא אמר למטפל שלו – שאין לי מושג איך זה הגיע למשטרה – ועוצרים אותו על כך, ובבית המעצר אין שום טיפול. מה הועילו חכמים בתקנתם? אני בהחלט אפנה בשאילתה גם לשר לביטחון הפנים וגם לשר הבריאות איך זה ייתכן שבן אדם שאמור להיות בבית החולים ובית החולים אשפז אותו, לוקחים אותו משם לבית מעצר בגלל מה שהוא חשב ושיתף, את המחשבות שלו. הפכנו למשטרת מחשבות וחבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> העלייה במקרי הטרור החקלאי ברחבי ישראל ובמיוחד בצפון הארץ, וגביית דמי חסות מבעלי העסקים ברחבי ישראל << נושא >> [לפי סעיף 45 לתקנון הכנסת.] << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נמשיך בסדר-היום. ובכן, אנחנו ניגשים לדיון בהשתתפות ראש הממשלה לבקשת 40 חברי הכנסת – העלייה במקרי הטרור החקלאי ברחבי ישראל ובמיוחד בצפון הארץ וגביית דמי חסות מבעלי העסקים ברחבי ישראל. את הדיון יפתח חבר הכנסת יואב גלנט. בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, ראש הממשלה לא צריך להיות כאן? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> גם ראש האופוזיציה וגם ראש הממשלה וגם חבר הכנסת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה זה קשור? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הינה, ראש האופוזיציה הגיע. תודה לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה צריך להיות פה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> דקה. וגם חבר הכנסת גלנט הגיע. מישהו יכול לבדוק מה עם – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני מקווה שהוא לא ישן צוהריים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ישן צוהריים. פעם אחרונה היה צריך לסגור לנו את הישיבה לאיזה חצי שעה עד שהוא התעורר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מישהו יכול לבדוק מה עם ראש הממשלה, בבקשה? << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> שנ"ץ. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אז שמישהו יעיר אותו, אמיתי. יעיר אותו לאט-לאט, שהוא לא ייבהל. אדוני היושב-ראש, המילים הללו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש לכם תשובה בשבילי? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> או שתביא את מנסור עבאס. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה להתנצל בפני הסטודנטים, ראש הממשלה לא הגיע, הוא ישן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תמתינו כמה דקות, חבר'ה. כשהמרצה מאחר מה אתם עושים? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא לקחת דוגמה אישית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האמת היא, אני לא אומר שראש הממשלה ישן, אבל תנומה קלה. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – אנחנו מנדבים מיטות – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> למה? ככה זה נחמד לנהל דיונים פתטיים. זה הדור הבא. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אין ממשלה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מזכיר הכנסת, מה עושים במצב הזה? אני מקבל בינתיים את רשות הדיבור? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן, חבר הכנסת גלנט יכול לעלות מצידי. זה לא בתקנון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז מה עכשיו, אנחנו כאילו מסתכלים עליו? << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אדוני, הוא יכול לא לבוא והציבור ידע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עוד מעט אלקין יגיד, תראו את אמסלם, איך הוא מדבר? מר אלקין, רציתי להזכיר לך שהריבית עולה, זה עולה במיליונים. האנשים מחכים שתחזיר כספים שגנבת. אחרי זה תגיד שאני בריון. כן, כן, אתה גנב קטן. אמסלם בריון, מדבר לא יפה. אתה חייב למעלה מ-7.5 מיליון שקלים. לא חייב, לקחת שוחד. אנחנו קיבלנו אותך לליכוד. אני, אמסלם. אתה לא היית בליכוד בכלל, היית בקדימה. אוה, בוא נקום לכבודך, תודה רבה שבאת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב, תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה שהואלת בטובך לבוא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא, תודה רבה שבא. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. חבר הכנסת גלנט, בבקשה. << דובר >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, אדוני ראש הממשלה לשעבר, רבותיי חברי הכנסת, גבירותיי ורבותיי, אני מבקש לדבר כאן על נושא הפשיעה החקלאית. אבל לפני שאתחיל, ברצוני להגיד כמה מילים על החקלאות, כי אם לא נאמר מהי החקלאות, לא נבין לעומק את משמעותה של הפשיעה החקלאית. המשימה הראשונה במעלה, לדעתי, של החקלאות במדינת ישראל היא ביסוס ההיאחזות בקרקע, בעיקר באזורי הפריפריה והגבול. האמירה הישנה שמיוחסת לטרומפלדור שבמקום שבו עובר התלם האחרון שם עובר הגבול, היא אמירה פשוטה, ברורה ובהירה, והחיבור שבין התיישבות, חקלאות וביטחון הוא חיבור מובהק. זה הדבר הראשון. הדבר השני, למדינת ישראל יש צורך בעצמאות, או לפחות בתלות מינימלית בכל מה שקשור כלכלית בנושאים החקלאיים. אז אנחנו לא יכולים לעשות הכול, אבל מוצרי יסוד רבים ראוי שנגדל אצלנו מסיבות ברורות. הדבר השלישי, יש לנו יכולת לספק מזון טרי לאזרחי ישראל. זה נכון מכל סיבה שהיא וזה גם קשור למחיר סביר. הדבר הבא, אני רוצה להזכיר לכל חבריי שהחקלאות הפכה להיות אחד מהמקצועות המובילים בתוך מה שנקרא תעשיית ההייטק – האגריטק על כל היבטיו, בין אם מדובר על השקיה, בין אם מדובר על דישון, בין אם מדובר על השבחה. כמובן שנגזר מזה כל נושא המים, גם ההשבה וגם האגירה וכן הלאה וכן הלאה. כל הדברים הללו תלויים תלות גדולה בנושא החקלאות, כי אם לא יהיה בשביל מי לעבוד, אז באופן טבעי הדברים האלה לא יכולים לחיות ולהיות תלויים באוויר, ללא חקלאות. לכן חובתנו היא גם להמשיך ולפתח שדה ניסויים לטכנולוגיה חקלאית, ובתוקף זה – גם להיות מסוגלים לייצא למדינות רבות בעולם, כולל שכנות שלנו באסיה ובאפריקה. תחום חקלאות הוא בסיס לכל מה שקשור לאיכות חיים. ללא חקלאות אין שטחים ירוקים. אחת הבעיות ואחת הרעות החולות בהרבה מקומות – דרך אגב, אתה רואה את זה במקומות שמדינת ישראל לא מקפידה עליהם, ותכף נדבר עליהם, כמו הנגב – היא שבשטחים שאמורים להיות שטחים פתוחים אתה רואה הרבה מאוד מבנים שמנקדים את השטח. המשמעות היא שהשטח הוא לא בנוי אבל הוא גם לא חקלאי. הוא נראה נורא וגם אין בו איכות חיים, חיים טובים. אני מציע לאנשים ללכת ולראות, למשל, מה קורה בסינגפור. מדינת אי קטנה, פעמיים הגודל של רצועת עזה, 600–700 קילומטר רבוע, אבל כשהעיר נגמרת היא נגמרת באחת, בבניינים גבוהים – הבניין האחרון בעיר הוא בניין רב-קומות – ומשם מתחיל שטח פתוח יפה להפליא שאין בו שום מבנה מיותר, הכול מאורגן. אתה נוסע שם וחושב שאתה נמצא במדינת ענק. למה? כי הדיכוטומיה בין הדברים – הגבולות מצוינים היטב. לכן אני מסיים את החלק הראשון באמירה מהציטוט הידוע של סמילנסקי, שאומר: "אם חקלאות כאן, מולדת כאן". עכשיו, בניגוד מוחלט, אני רוצה להביא בפניכם סיפורו של יונתן מרגי, חקלאי צעיר בשנות ה-30 לחייו מנווה מיכאל. נווה מיכאל, מי שלא יודע, נמצא בצד המזרחי של עמק האלה, ממזרח לנתיב הל"ה, פחות או יותר, סמוך לגדר ההפרדה. הוא עלה לקרקע לפני כשנה כחקלאי רועה, באישור, בצורה מסודרת. בחצי השנה האחרונה נשחטו בשטח של יונתן כ-11 פרות, נגנבו 30 עגלים, נגנב רצף של גדר באורך 2 קילומטר, ונגרם נזק כבד של מאות אלפי שקלים. האנשים המקומיים מספרים שכל הכפרים באזור, ויש כמה כאלה, חומדים את העדר של יונתן. אני אומר בזהירות, לפחות לפי הדיווחים שעברו, ככל הנראה המשטרה מכירה את הבעיה ומכירה גם את מי שגורם לנזק, גם את שמות חברי החוליה או החוליות ומקום מגוריהם. אבל מאיזושהי סיבה, בין אם זה סדר עדיפויות או סיבות אחרות, דבר לא נעשה בעניין, כי זה לא נמצא בעדיפות גבוהה והנזק הוא נזק גדול. האיש עלה לקרקע אחרי שש שנים של ביורוקרטיה, ואחרי חצי שנה של החודשים האחרונים הרצף הזה גורם לו לשאול את עצמו אם הוא נשאר בשטח או נוטש אותו. לכולנו ברור מי ישתלט על השטח כאשר הוא לא יהיה בו. אני מצטט מתוך דבריו, כפי שאמר אותם: ממש בחודשים הראשונים אחרי שהקמתי את התשתיות התחילו הצרות. התחילו לפרק את הדברים. אחרי שהבאתי את העדר התחילו שחיטות בשטח של בקר, גנבות והרס של גדרות. בהתחלה אתה מסרב להאמין, עד שאתה קולט שזה יום אחרי יום. אתה חסר אונים. הפרות בשטח כל הזמן, ומספיק שאתה חוזר הביתה לשעה יש נזק, אין לזה סוף. אני מכיר באופן אישי הרבה אנשים שבדיוק כמו שיונתן מעיד, עזבו את התחום בגלל פשיעה חקלאית. הסיכוי שהבן ימשיך את התחום שאבא שלו עסק בו נמוך מאוד, וספק אם יהיה בן אחר של מישהו אחר שיעשה את זה. הוא מוסיף ואומר: השקעתי פה את כל מה שיש לי, כלכלית, משפחתית, זוגית, הכול. זה כל כך כואב שאתה נהיה אפאתי, אתה יודע שאתה לא יכול לעצור את זה. רבותיי, הסיפור הזה וסיפורים דומים לו חוזרים בכל רחבי הארץ כל יום, כל הזמן, והם התעצמו מאוד בשנה האחרונה. החקלאים משלמים מחיר ישיר, פרנסתם נפגעת עד למצב שהם נוטשים את השטח. אני מכיר באופן אישי. תראו מה קורה בעדרים סביב האזור שבו אני גר. היו פעם עדרים של אנשים פרטיים, רובם עדיין נמצאים, אבל הקיבוצים, למשל רמות מנשה, דליה, גלעד – נשארו מהם מעט מאוד, נשאר מעט מאוד מרעה. הם החזיקו אלפי דונמים – קילומטרים רבועים שלמים בכל השטח, ממערב וממזרח, בעיקר ממערב לכביש שש לכיוון רמות מנשה. השטח הזה, יש בו כרסום, ומי שנכנס אליו זו אוכלוסייה עוינת, בעיקר בחלק הדרומי שנושק לוואדי עארה. ואני רוצה לומר לכם משהו על הפשיעה החקלאית, קודם כול בהיבט הלאומי. הפשיעה החקלאית היא המשכה של המלחמה על ארץ ישראל שבה אנחנו ניצחנו את האויבים שלנו לפני 74 שנים בקרבות במלחמת השחרור והחזקנו בשטח. אבל מי שלא הצליח בשדה הקרב מנסה ליצור עובדות חדשות בשטח דרך כיבוש שהוא כיבוש הקרקע, בין אם זה באמצעות בקר, בין אם זה דרך פגיעה בך. וכל מי שטוען שמדובר בפשיעה פלילית בלבד ומגלגל את עיניו לשמיים דומה לאותם אלה שלפני 100 שנה כשהיו פוגעים ביהודים היו אומרים: זה עניין פלילי, אין פה שום דבר לאומני. בסופו של דבר הציונות עמדה על דעתה, הקימה בשלב ראשון את בר-גיורא והשומר, ולאחר מכן את ההגנה ואת האצ"ל וכמובן את הגדודים העבריים, ובסופו של עניין – כוח מגן. כי הדברים לא היו פשיעה, הם היו משהו אחר. מה שקורה עכשיו הוא מאוד דומה, זה נכון בכל מקום, במיוחד בחלקים ניכרים בנגב ובגליל המרכזי, התחתון וגם העליון. אני רוצה לציין, לחיזוק דבריי: חלק מן האלימות לא נושאת למעשה שום רווח מיידי אלא הוא ניסיון לגרש את החקלאי היהודי ולהבהיר מי לשיטת הפושעים הוא בעלי הארץ. ככה מוצתים מתבנים ולולים, חממות, מבנים, מושחתים צינורות השקיה, ציוד השקיה יקר ערך; נכרתים עצי פרי עם הפרי עליהם – נאסף מעט מהפרי; כורתים מטע מנגו, לוקחים כמה שקים – המטע נכרת עם עשרות טונות. וכמובן, יש את הפשיעה so called הרגילה, שכאילו יש ממנה גם רווח – גנבת בקר, גנבת תוצרת חקלאית מוגמרת, וספינת הדגל – גביית דמי חסות, גנבת טרקטורים, כלים מכניים ועוד ועוד ועוד. כשאני מסתכל על הנזק הכלכלי הנגזר, אני רוצה לומר לכם שלא רק החקלאים משלמים את המחיר, כל מדינת ישראל משלמת אותו. צריך להבין את המשמעות: כשגונבים עגלים או פוגעים בתוצרת מוגמרת, יש נטישה. כשיש נטישה – התוצאה היא שיש פחות היצע. כשיש פחות היצע – המחירים עולים. 15% מיבול האבוקדו ניזוק או נפגע. המשמעות היא עלייה במחיר. אם המגדלים לא מאוזנים, הם יוצאים מהמשחק, ובשנה הבאה יש פחות סחורה. הדברים האלה, לדוגמה, בתחום הבקר שציינתי זה מגיע בשנים מסוימות ל-20% ו-30% של גנבה של עגלים. התוצאה היא שהחקלאים מפסיקים לרעות בשטח. דיברתי על הקיבוצים, וכל מי שרוצה לראות מה זה תנאי זוועה, שיסתכל איך מייבאים בקר מחוץ לארץ באוניות בקר חי, דבר איום ונורא. והמגמה הזאת היא מגמה מאוד חזקה, בעיקר בגליל המרכזי התחתון, אבל גם בגליל המרכזי והעליון, ויש לזה גם ביטויים במקומות אחרים. בדרך הזאת היישובים ויתרו על אלפי דונמים של הרשאות רעייה, ובחלקי הארץ האלה כמעט ואין הרשאות רעייה, למרות שהיו בהם לפני שנים. עכשיו, מדובר על אלפי דונמים, והתוצאה היא – מישהו אחר מחזיק את השטח. דרך אגב, כך גם כאשר אני מדבר על המחיר, מה שנקרא תשלום לשומרים, או במילים אחרות דמי חסות, כי השומר הוא לעולם המסונף לזה שגונב או לזה שפוגע. ותוסיפו את זה על כל העלויות האחרות שקשורות לתשומות מים, קרקע, דישון וכן הלאה. יש עוד עלייה, העלייה הזאת מתגלגלת אל הצרכן. וכאן נכנס אלמנט מרכזי, שהוא בכוחנו באופן מיידי. במקום שהמדינה תחזק ותעגן את הזכויות של ההתיישבות, אז למעשה מי שאמור לדאוג לזה, מינהל מקרקעי ישראל, רמ"י, למעשה מקשה על החקלאי, פועל באופן ציני, לא מאפשר את מה שצריך, לא מאפשר להכניס משפחות נוספות. אני מבין שהזמן קצר, אני אתן רק דוגמה אחת, על מנת שתדעו שלמדתי אותה מניסיוני. רבותיי, תוך 20 שנה מספר הילדים בכיתה א' ב-19 היישובים של גוש משגב ירד ל-50%. לפני 20 שנה היה שם x, אני לא רוצה לציין, השנה היה שם 50%. אתם יודעים למה? יש המון אנשים שרוצים לגור ביישובי גוש משגב, לא משנה באיזה מקום. הסיבה היא שמסבירים להם שהקרקע הזאת היא קרקע יקרה, שהם בסוציו-אקונומי 9, כי להורים יש מכונית או שתיים. הילדים לא יכולים להמשיך לחיות. הילדים באים למרכז, ההורים נשארים לבד, המקום מתכרסם. תסתכלו על היישובים הסמוכים – סח'נין, עראבה, דיר חנא, אפשר לדבר על עוד – כל אחד מהם הופך לעיר שגודלה הוא פי שניים ופי שלושה תוך 15, 20 שנה. המשמעות היא שאנחנו מאבדים את השטח. החקלאות היא פתרון, ואני מציע שאנחנו ניתן לה מענה – 1. נגד הפשיעה החקלאית; 2. בעידוד ההתיישבות והחקלאות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אם אפשר קצת להקפיד על הזמנים אני אודה לכם. חברת הכנסת שטרית. בבקשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> עדיין לא התחלתי, רגע, רגע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא מתחיל לפני שאת מוציאה את המילה הראשונה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> הנושא הוא עלייה, אבל אני דווקא רוצה לדבר על הירידה. הירידה – אתה יודע במה? בכל מה שקשור למערכת החינוך שלנו. כאשת חינוך צדה את עיניי כתבה של פרופ' אריה אלדר, שקראתי לפני שבוע, ופשוט הזדעזעתי כמה שכל מילה ומילה שם היא חקוקה בסלע. כולם זוכרים שלפני שבועיים וקצת יותר הזכרנו את ששת מיליוני היהודים שנרצחו באירופה בידי גרמנים ועוזריהם, וכולנו עמדנו בצפירה, וכולנו זכרנו את יום הזיכרון לחללי צה"ל ואת יום העצמאות. וכולנו היינו – חגגנו גם את 74 שנות קיום המדינה וגם מאז שנחתמה מגילת העצמאות. אבל דעו לכם שבעוד מספר קטן מאוד של שנים תלמידי ישראל בוגרי מערכת החינוך הממלכתית שלנו לא יזכרו את הימים האלה. הם לא יכירו את ההיסטוריה הזו, כי בבית הספר היסודי מה שיהיה ויישאר זה רק הטקסים, זה מה שיישאר. גם בחטיבות הביניים אולי הם ילמדו עוד קצת משהו, ממש מנותק מיום השואה או יום הזיכרון או כל הימים האחרים, ואז, אם תשאלו אותי: אבל למה? אז אומר לכם משהו, כי חברת הכנסת השרה יפעת שאשא ביטון החליטה על רפורמה. רפורמה שבה אין לימודי היסטוריה, אין לימודי תנ"ך, אין לימודי אזרחות, אין לימודי ספרות. וזה למה? כי לא נבחנים לזה בבחינות הבגרות. חברים יקרים, אני מגיעה מתחום החינוך. כשאתה לא נבחן, גם המנהל אומר: לא נורא, אולי נשים קצת דגש על הלימודים האחרים, שעליהם נבחנים, שזה אומר מתמטיקה, אנגלית, פיזיקה – חברים יקרים, ברוכים הבאים למדינת ישראל שבה מגדלים רובוטים, רובוטים משוכללים, שזה לא משנה אם אתה מגדל אותם בישראל או מגדל אותם בארצות הברית, כי אף אחד מהם לא מכיר את הזהות היהודית, לא מכיר את המורשת, לא מכיר את הספרות היפה. ואם נסתכל על האירועים הנהדרים שקרו למדינה שלנו, וששווים וראויים שנלמד אותם, אז זה בלי הרצף ההיסטורי הזה הם אפילו לא יבינו את הנס הזה שנקרא מדינה יהודית, מדינת ישראל. הם לא יבינו את השורשים האמוניים, התרבותיים, ההיסטוריים, של עם ישראל, מאין צומחת בעצם מגילת העצמאות הזו. והם גם לא יוכלו לעמוד על עומקה ועוצמתה בלי ביאליק, בלי אלתרמן, עגנון, עמוס עוז, גרוסמן, איש מהם גם לא ידע כנראה דבר על הרוח הגדולה שנפחה בעצמות היבשות שבחזון יחזקאל. וגם על הנביא הזה, הם גם לא ידעו אפילו מיהו. מערכת החינוך, כמו שאמרתי, תתרכז בלימודי מתמטיקה, פיזיקה ואנגלית, בדיוק כמו שאמרתי, להפוך אותם לרובוטים. כבר התרגלנו לשרי חינוך שהם קצרי מועד, שבאים, משתוקקים מאוד להשאיר חותם, ואז הם מקימים רפורמה – כל אחד המציא רפורמה חדשה, שאחר כך גם מבוטלת. מבטלים אותה. זה שמחליף אותו בעצם מבטל אותה. והדוקטור לחינוך, לצערי הרב, הייתה צריכה לוודא שתלמידי ישראל ידעו את קינת דוד, את הרצל, נאום אלעזר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מאוד מאוד חשוב, כי אתה צריך להבין, אדוני היושב-ראש, זה לא נאום שהוא ל-40 חתימות; זה נאום על קיומה של המדינה הזו. בעשורים האחרונים כל הזמן מנסים לחשוב איך להקל על העומס של התלמידים, והביאו את הסיבה של ביטול הבגרויות על ידי כך שאנחנו נקל – שחס וחלילה המטלות הלא-אנושיות האלה יהפכו את הילדים שלנו לנורא מסכנים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבין, ובכל זאת משפט לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> רק משפט לסיום. אז מה שאני רוצה להגיד הוא שבמקום לשפר, במקום לשפר את המצב, בחרה יפעת שאשא ביטון לא לבחון, לא למדוד, לא לדרוש, לא להתאכזב, ובעוד עשור נעמוד כולנו כאן עם דור של בורים. חבל מאוד שהדברים האלה לא נופלים על אוזנם הקשבת של ראש הממשלה, ושל השר – שהייתי ראש המטה שלו, והגברנו את לימודי המורשת; אני כבר לא מצפה מגדעון סער לשנות את עורו, אבל לפחות שלא יפגע במדינה הזו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני ראש הממשלה, חבריי חברי הכנסת, אני הקשבתי בקשב רב לדבריו החשובים של חבר הכנסת גלנט. אני חושב שהוא צודק. התופעה שהוא דיבר עליה היא תופעה מדאיגה, מצערת, שמתארת בעצם את אובדן המשילות במדינת ישראל בשנים האחרונות. זו בעצם אחת הסיבות שלפני כמעט עשור, ב-2012, בהיותי בעל משרד רואי חשבון מצליח, הצטרפתי למפלגה חדשה, ליש עתיד, שקמה חודשים ספורים לפני כן. הצטרפתי מתוך דאגה עמוקה לעתיד המקום שהפך לי לבית ב-23 השנים האחרונות; מתוך דאגה לדמוקרטיה, למשילות, לשלטון החוק, לצדק ולזכויות הפרט במדינת ישראל. במשך שמונה וחצי שנים פעלתי נמרצות בהתנדבות מלאה על מנת לעצור את הסכנה, הסכנה שהלכה והתגברה בשנים האחרונות, וביתר שאת בשלוש השנים האחרונות של השלטון הקודם. לפני שנה וחצי היינו כפסע מהפיכת מדינת ישראל למדינה שאנחנו, למזלנו אולי, עדיין לא מכירים; מדינה לא דמוקרטית, מושחתת, עם מערכת משפט חלשה ומסורסת, עם שלטון שהתכוון באופן כמעט גלוי לפגוע בזכויות של אלה שחשבו אחרת, בחופש הביטוי, בזכויות של כל אזרח במדינה. וכשאני מדבר על הזכויות, אני מדבר גם על הזכויות של אותו חקלאי לביטחון. וצריך להודות, זה כמעט הצליח. אנחנו עצרנו ומנענו את האסון הזה כמעט ברגע האחרון. ביוני בשנה שעברה התחלף השלטון באופן חוקי ודמוקרטי, כפי שזה צריך להיות. הוקמה ממשלה חדשה, ממשלה מתפקדת, שתוך 11 חודשים הצליחה לא רק לייצב את הכלכלה, את החברה, את יחסי החוץ, אלא גם להעביר רפורמות מרחיקות לכת שלא קודמו כאן במשך שנים רבות. אני אתן רק כמה דוגמאות: חוק קרן העושר, רפורמת היבוא, רפורמה בקרנות הפנסיה, רפורמת הרגולציה, מהפכה בכשרות, חוק המטרו, אגרת גודש ועוד. הגירעון ירד מ-11.6% ל-0.6% לאחרונה; כמעט שאין גירעון, לפחות בשוטף; האבטלה – מ-5.5% ל-2.9%. בקשר לרמת הפשיעה החקלאית, המצב הוזנח במשך יותר מדי שנים. אנחנו, הממשלה שלנו, לראשונה התחלנו טיפול מקיף, הוליסטי, בבעיה הזאת. סגן השר יואב סגלוביץ' מוביל את המאבק בחודשים האחרונים, וכבר רואים את התוצאות הראשונות בירידה במקרי הירי, בעלייה בתפיסת הנשק הבלתי-חוקי ועוד. כמובן, זה תהליך ארוך. ייקח זמן לתקן את ההזנחה של הרבה מאוד שנים, אך אנו בהחלט בדרך לפתרון. לצערי, מולנו ניצבת אופוזיציה שלרגע אחד לא קיבלה ולא כיבדה את ההכרעה הדמוקרטית של העם; אופוזיציה אשר מובלת על ידי סוכני כאוס, שמנסים לגרור אותנו שוב למערבולת הבחירות ולאי-יציבות. הגברת ששלחה את מכתב האיום עם קליע למשפחתו של ראש הממשלה צמחה, לצערי, בערוגות הליכוד. האקט המזעזע שלה הוא תוצאה ישירה של התלהמות והסתה שאנו עדים להן מדי יום. מי שקורא לראש הממשלה נוכל, בוגד ומתייוון, מי שמנסה לקעקע את הלגיטימיות של הממשלה הנבחרת, שלא יתפלא שמישהי שטופת שנאה שולחת מכתב עם קליע. אתם, חברים, שוטפים את הארץ בשנאה, בשקרים, במחנאות ובקיטוב. אתם אחראים לפילוג בעם, ואתם תישאו באחריות אם חלילה יקרה פה אסון. המתקפות הפרועות שלכם, שמבזות את הבית הזה, הן ההוכחה המושלמת לצורך העז בשינוי. הן מזכירות לנו יום-יום מדוע היה כל כך דחוף להחליף אתכם ולהחזיר את ישראל לנתיב אחראי ושקול, וכמה חשוב, במיוחד היום, להמשיך ולשמור על ממשלת השינוי. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בן צור, בבקשה. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אורחים נכבדים, תבהלה אוחזת את חברי הממשלה. תבהלה שגורמת להם לעשות מעשים שלא ייעשו. כך הם נהגו שעה קלה לפני שבת עם ההודעה על פיטורי יום טוב כלפון, המנאץ את גדולי ישראל, ולמרות שהיה נאמן לבנט וחבריו, הם זרקו אותו בצידי הדרך ובצורה ששוברת שיא שלילי חדש בבית הזה; כך הם התרפסו בפני הקהילה הבין-לאומית אחרי הרג של עיתונאית שהייתה באזור מלחמה והחברים שלה הרגו אותה. לא ייתכן שהתבהלה המסוכנת שאוחזת בהם תעלה לנו בחיי אדם ובחיי לוחמינו בשביל להוכיח לקהילה הבין-לאומית את הידוע לכול, שהעיתונאית נהרגה מאש פראית של המחבלים בג'נין. זו חרפה שאיני מצליח להתאושש ממנה, ואני לא מבין מי איבד את השכל הישר, זה שמחויב להגן על הלוחמים ועל האזרחים שלנו. לפי מה שנראה, הם עושים פעולות פזיזות המסכנות את קיומנו כאן, והעיקר שהכיסאות הרעועים שלהם יחזיקו עוד קצת. השבוע הם מתחרים ביניהם מי יביא את חוק-יסוד: השוויון להצבעה, זה ששר המשפטים סער ושר התקשורת הנדל הבינו את המסוכנות שלו ולא השתתפו בהצעת החוק המקורית שעלתה ב-2020 כי החוק הזה מסוכן ליהדות ולמדינה. הם מבקשים להביא חוק-יסוד שיסיים את המלאכה של שונאי ישראל נגד מדינת ישראל, והמדינה תיהפך למדינת כל אזרחיה. בעוד תקופה לא ארוכה, אם הצעת החוק המטורפת הזאת תעבור, אנו מסכנים את המשך קיומנו כמדינת היהודים. אל תגידו לי שתביאו את זה במסגרת חוק כבוד האדם וחירותו וזה יהיה שוויון אזרחי, כי גם שוויון אזרחי, המשמעות שלו מרחיקת לכת ומסכנת אותנו. האבסורד הוא שלמרות שאין להם היתכנות להעביר את החוק, בגלל המצב הפוליטי, הם מביאים אותו בשביל לקושש קולות. רבותיי, התבהלה שאוחזת בממשלה הזאת מסוכנת וגורמת להם לפעול תוך מכירת כל ערך שהיה כאן. אסור לנו להסכים למצב שבו הנושא הזה הוא בכלל בר-שיח. אני רוצה להקריא לכם מה שאמר פעם אדם אחד בנושא: "אל תסתתרו מאחורי סיסמאות של השוויון האישי הפרטי, לא על זה החוקים האלה מדברים. החוקים האלה מדברים על מדינת כל אזרחיה ועל מדינה דו-לאומית"; המשמעות של החוקים שאתם ניסחתם היא "לאו מוחלט לכל הסממנים היהודיים של מדינת ישראל – – – לשנות את ההמנון, את הסמלים, את חוק השבות, את כל הסמלים של היותנו מדינה יהודית, לשם החקיקה הזאת מכוונת – – – אתם באים – – – לקעקע את חוק הלאום – – – את האופי של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". אתם יודעים מי אמר את הדברים האלה? השר אלקין, כשהוא ייצג את הממשלה אז. מה השתנה היום? אני שואל אתכם. אתם באמת מוכנים לשרוף את כל היקר לאבותינו, שמסרו את נפשם בשביל שנוכל להיות פה, אנחנו וצאצאינו? אתם, במעשים שלכם, מסכנים את המשך הקיום של העם היהודי ואת ייחודו פה בארץ. התבהלה שלכם מסכנת את כל מה שאבותינו בנו פה. הרי כבר היום המסגרת הקיימת מרחיבה ומאפשרת פרשנות רחבה ביותר, והניסיון שלכם להביא את החוק כחוק-יסוד מעיד כאלף עדים על כוונותיכם המסוכנות. די לזרות חול בעיני העם. המעשים שלכם ימחקו את הדגל וההמנון, את הדת ואת הערכים. אנו לא כמו כל העמים, אנו יהודים, מיוחדים, ומי שלא מבין את זה ומי שלא מאמין בזה, בעם הנבחר, נדרש שלא לבזות את ערכי אבותיו אלא שיצא מארצנו הקדושה. אני פונה אליכם, תביטו בילדים שלכם. אל תמכרו את הערכים והשאיפות של אבותינו משך אלפיים שנה רק בשביל לשרוד עוד יומיים. אתם באמת רוצים להפוך למדינת כל אזרחיה? הממשלה הזאת היא לא לגיטימית, היא סכנה למדינת ישראל מכל היבט – מהביטחון דרך הכלכלה ואף בליבת הצביון היהודי של מדינת ישראל. היא מסכנת את הכול, גם את הדמוקרטיה. אנחנו, בעזרת השם, נחליף אתכם בקרוב ונתקן את כל מה שאתם הורסים. כשנחזור לשלטון נמחק כל זכר להרס שאתם עושים. נחזק את מוסד הרבנות הראשית והמועצות הדתיות בישראל, נחזק את הכשרות, נחזק את הגיור, תהיה כלכלה טובה יותר, יהיה ביטחון טוב יותר, תהיה ארץ שאפשר יהיה להתהלך בה בחופשיות ולא בפחד כמו היום. רבותיי, מי שצריך, אני אומר לו: אנחנו ניתן לכם גיבוי. תבואו לצידנו, תקבלו את הגיבוי. אל תסכימו להמשך הטירוף, ששורף פה כל חלקה טובה. << יור >>היו"ר מיקי לוי:<< יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גפני, וכל חברי הכנסת שנמצאים באולם, בבקשה לשבת במקום. אני מאוד אודה לכם. << נושא >>ברכת יושב-ראש הכנסת לנשיא המועצה הלאומית של אוסטריה<< נושא >> << דובר >> היו"ר מיקי לוי: << דובר >> חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, כבוד גדול הוא לארח במליאת הכנסת את חברי המשלחת המכובדת מהמועצה הלאומית של אוסטריה, ובראשם ידידי הטוב נשיא המועצה הלאומית סובוטקה, חבר אמת ותיק של מדינת ישראל. ברוכים הבאים לכנסת, ליבה הפועם של הדמוקרטיה הישראלית. Welcome to the Knesset, the heart of the Israeli democracy. מכובדיי, היחסים בין ישראל לאוסטריה חמים מאוד, והם דוגמה למערכת היחסים הפורה בין שתי דמוקרטיות ליברליות הדוגלות בערכים משותפים ושבכוחן לעבוד ביחד למען האזרחים שלהן. אוסטריה של היום מכירה באחריותה ההיסטורית למעשיה בשואה. היא שותפה כנה ואמיתית במלחמה הבלתי-מתפשרת באנטישמיות על כל צורותיה, ובכלל זה הכחשת השואה, ופועלת רבות להנצחת זכר הנספים. אני רוצה להודות לך, אדוני נשיא המועצה, על שהקדשת מזמנך והגעת לברלין בינואר האחרון לציון יום השואה הבין-לאומי, כדי שנוכל להתייחד ביחד עם זכרם של שישה מיליון היהודים שנספו בשואה. אני מוקיר את פועלך להעלאת המודעות להנצחת השואה, יחד עם ידידתנו נשיאת הפרלמנט הגרמני באס. אתה הארת את בניין הפרלמנט האוסטרי בכיתוב We Remember. אתה עומד שנים ארוכות כתף אל כתף עם ישראל במאבק בטרור, וגם המועצה הלאומית תחת הנהגתך הגדירה באומץ את חיזבאללה על כל זרועותיו כארגון טרור לפני שנה, בעיצומו של מבצע שומר החומות, ועל כך אנחנו מכירים לך תודה רבה ומעריכים. באותה העת הניפה לשכת הקנצלר האוסטרי את דגל ישראל לאות הזדהות עם תושבי ישראל, שחוו התקפות טילים חסרות הבחנה, ולאות תמיכה בזכותה של ישראל להגן על אזרחיה. חברי הנשיא סובוטקה, תרמת תרומה ממשית לקידום היחסים המצוינים בין ישראל לאוסטריה ולגיבוש הקו המדיני שאוסטריה נוקטת בעמידתה המוסרית לצד ישראל. אתה חבר אמת של מדינת ישראל. בשמי ובשם הכנסת אני רוצה להודות לך על כך. חבריי חברי הכנסת, אני שמח לבשר לכם שהיחסים בין ישראל לאוסטריה התקדמו צעד נוסף היום עם החתימה על הסכם בין הכנסת לבין המועצה הלאומית. אנחנו מתחייבים לחזק את היחסים הבין-פרלמנטריים בשלל נושאים, כגון קיימות, חדשנות, אסטרטגיות ביטחוניות ונגישות, ולקדם את הדיאלוג בין נבחרי הציבור באמצעות ביקורים ומפגשים משותפים. חתימה על הסכם בין פרלמנטים אינה דבר של מה בכך; היא משקפת את עוצמת היחסים בין הפרלמנטים ואת ההבנה שיחד אנחנו יכולים להדק את הקשרים בין העמים ולתרום לשגשוג היחסים בין החברה הישראלית לאוסטרית. ההסכם שחתמנו עליו הוא עדות נוספת לתרומה של הדיפלומטיה הפרלמנטרית, לעוצמתה המדינית של ישראל ולמקום שיש לכם, נבחרי הציבור, בחיזוק מעמדה הבין-לאומי של ישראל ובייצוג אזרחי המדינה לא רק בכנסת אלא גם ברחבי העולם. חברי הנשיא סובוטקה וחברי המשלחת המכובדת, ברוכים הבאים לירושלים, ותודה רבה על החברות המיוחדת. ברוכים הבאים, ברוכים תהיו. תודה רבה. (מחיאות כפיים) << נושא >> העלייה במקרי הטרור החקלאי ברחבי ישראל ובמיוחד בצפון הארץ, וגביית דמי חסות מבעלי העסקים ברחבי ישראל << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחברי הכנסת. אנחנו ממשיכים בסדר-היום. חברת הכנסת וסרמן, בבקשה. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי כנסת, שרים, לא מעט שנים אני עוסקת בפשיעה ואלימות בחברה הערבית. אנחנו עומדים היום בסימן של פשיעה חקלאית. לפני כמה שבועות ביקרתי בצפון כמה משפחות, שנעמדו מולי – ואני לא יכולה להוציא אותן מהלב. אנשים שחווים לא פחות מטרור, לא על בסיס שנתי, לא על בסיס חודשי, לא על בסיס שבועי אלא על בסיס יום-יומי; פולשים לשטח שלהם, הורסים להם מהחקלאות שלהם, פוגעים להם באיכות החיים וביכולת שלהם לחיות בשלווה ובשלום. ממשלת השינוי חרתה על דגלה את אחד הדברים שלי באופן אישי היה החשוב ביותר – להשליט חוק וסדר במדינה הזו. אנחנו עדיין לא שם, לחלוטין, רק התחלנו את הדרך, אבל לא יכול להיות שבמדינה ריבונית אנחנו ניאלץ לשים את החוק במקום מסוים, ואז יהיה משהו שהוא ליד החוק. בשביל זה, חברים, זו לא הדרך לומר: אנחנו מרגישים בזה, כי הדבר הזה הוא לא חדש. וזה לא דבר שהוא מהיום או מאתמול, זה דבר שקיים שנים, והוא צבר תאוצה וצבר עוצמה, הוא הפסיק להתבייש. חקלאים סובלים, אנשים ציונים שיושבים בגבולות סובלים יום-יום. למה? כי פושעים צברו תאוצה במשך שנים. והעיניים הבוכות לא עוזבות אותי. לא יכולה להפסיק לדמיין אותם לנגד עיניי. ולא, זה לא מקום לאופוזיציה לומר: רואים; זה המקום לשים את הידיים ביחד – אם זה בוועדה לביטחון פנים, אם זה בוועדת חוץ וביטחון ואם זה בכנסת ישראל – ולהילחם למען החוק והסדר. אין ליד החוק. אין. לא לחילוני, לא לדתי, לא ליהודי, לא לערבי, לא לצעיר ולא לזקן, לא לאישה ולא לגבר. לא – חוק וסדר. הגיע הזמן לתת טיפה כבוד לגורמי אכיפת החוק, שהלב טיפה ידפוק, כמו במקומות אחרים, בארצות הברית למשל. קצת כבוד הדדי האחד לשני ולגורמי אכיפת החוק, כדי שהחוק והסדר יהיו הבסיס שעל פיו יישק דבר. שזאת תהיה הפלטפורמה שעל בסיסה נוכל לבנות ולהיבנות, ולא לתת לחברה שלנו להתפורר. לא הימין ולא השמאל, אלא ביחד עלינו להילחם ולמגר את הפשיעה ואת האלימות, באופן כללי ובחברה הערבית בפרט, ולא לאפשר לעיניים הבוכות להישאר בדמיון של חברי וחברות כנסת, אלא להעלים את התופעה הזו ביחד, מתוך אכפתיות ואהבה למדינה הזו. ואני אומרת את זה מדם ליבי. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. תודה גם על העמידה בזמן. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, התבשרנו היום על העלייה ביוקר המחיה, תהליך שכל הזמן גדל. משפחה שרוצה לרכוש מוצרים לילדים שלה או למשפחה שלה עומדת בשלב שהיא לא מצליחה לרכוש את כל מה שהיה באפשרותה לרכוש, מכיוון שהמחירים נוסקים כל הזמן. אני לא מדבר על זה שזוגות צעירים לא יכולים לרכוש דירה בגלל שמחירי הדירות עלו בלמעלה מ-16% – 2% רק בחודש האחרון. יושבים פה חברים בקואליציה ומדברים על ממשלת השינוי, הממשלה שפתחה ערוצים וכל מה שנלווה לעניין הזה. היום היה דיון בוועדת הכספים על נפגעי האומיקרון, בעלי עסקים, ואני זוכר את הדיון על נפגעי הקורונה כשאני הייתי יושב-ראש הוועדה, כשישב שר האוצר בוועדה ישיבה אחרי ישיבה, ועשינו שינויים בתוך התהליך הזה שהפקידים הביאו – היום אין דבר כזה. שר האוצר, אין לו זמן לבוא לוועדה – והעלו דברים ובעיות שיש בכל העניין הזה. יש שם דברים חסרים; זה כאילו מישהו הכין את החוק הזה כדי שבעלי העסקים בסופו של דבר לא יקבלו את מה שמגיע להם, ואין קול ואין עונה. שר האוצר לא מגיע. ישראל כץ היה שר האוצר בתקופת הקורונה. הוא ישב בוועדה, שמע את החברים, שינינו דברים. היום אין קול ואין עונה. אני חשבתי שבסדר, זה יגיע לציבור החרדי, אז שם לפחות יישאר מה שהיה. כל שבוע, אדוני ראש הממשלה, אתה גוזר גזרות נגד הציבור החרדי. באתי למנסור עבאס ואמרתי לו, אני כל שנה העברתי תמרוץ לטיפול בבתי הספר, לכולם – ערבים וחרדים, כולם. אחרי כמה שבועות הגיעה העברה של 53 מיליון שקל במקום 84. למה? מכיוון שהעבירו רק לערבים, ולחרדים לא. אנחנו עדיין נמצאים במריצה של שר האוצר. ואני שואל, למה כל שבוע הגזרות האלה נגד הציבור החרדי? מה עשה לך הציבור החרדי, ראש הממשלה? מה, למה אין לך סייעתא דשמיא, אתה לא שואל את השאלה הזאת? למה אתה לא מצליח בכלום? אתה יודע מה, היות שאנחנו מדברים בארבע עיניים, אז אני החלטתי לשאול אותך את השאלה הזאת. אתה נסעת בשבת לפוטין, ואני סברתי לתומי, בטח יש איזה פיקוח נפש בעניין הזה שראש הממשלה בישראל צריך על זה לחלל שבת. עבר זמן, חשבתי שאולי יש דברים שאתה יודע ואני לא יודע – בכל אופן יש שם מלחמה מתנהלת עם אוקראינה. חשבתי שאתה הולך לעשות שם איזה משהו שימנע את שפיכות הדמים. שאלתי את עצמי למה לא עשית את זה ביום שישי או במוצאי שבת, הרי זה לא היה – והיום, בעקבות הזמן הרב שעבר מאז, תגיד לי, למה חיללת שבת? למה עשית את זה, אתה ואלקין? לאיזה צורך? לא היית יכול לעשות את זה לפני שבת, לא היית יכול לעשות את זה אחרי שבת? מנעת את המלחמה שם? אמרתי לך "אל תיסע לפוטין"? אמרתי לך שתיסע ביום רגיל. מה היה פיקוח נפש בדבר הזה? אין פלא שכל מה שאתה נוגע – לא יוצא מזה כלום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני היושב-ראש. ממשלת השינוי – לוקחים חבר במפלגה שלך ומדיחים אותו כמו כלב, בגלל שככה נוח לך. מגיעה חברה מהמפלגה שלך, שעבדה כל הזמן בשבילך – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – היא באה לישיבת סיעה – אתה זורק אותה החוצה. כל המלבין פני חברו ברבים, אין לו חלק לעולם הבא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מגן תלם, בבקשה. << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, חבריי חברי הכנסת, מדוע אנו מקיימים היום את דיון 40 החתימות הזה? מסיבה אחת פשוטה: כדי להתנגח בקואליציה ובממשלה. שר האוצר אביגדור ליברמן הצליח בחודשים מעטים לייצב ולהקפיץ את הכלכלה של מדינת ישראל. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מאוד מצחיק, בדיחה טובה. << דובר_המשך >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו מתמודדים בהצלחה עם האינפלציה העולמית, והאינפלציה עומדת על חצי מהאינפלציה בארצות הברית ובמדינות נוספות. בכל העולם מציינים את כלכלת ישראל לשבח. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> תספרי את זה למי שנכנס לסופר. << דובר_המשך >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חברת דירוג האשראי P&S הגדירה תחזית יציבה לכלכלת ישראל בגלל הרפורמות שאנחנו מעבירים ושמעודדות צמיחה. אנחנו הגענו כרגע לגירעון של 0.6%. חשוב להזכיר לציבור שבשנת 2019, לפני הקורונה, היינו בגירעון של 3.7%, שזה גירעון עצום, ומדוע? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מאיפה הכסף? מאיפה הכסף? מהכיס של האזרחים. << דובר_המשך >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מכיוון שבמשך העשור האחרון התנהלה פה כלכלת בחירות גירעונית. הוציאו כספים על לחצים קואליציוניים ועל פוליטיקה קטנה. הכניסו את אזרחי ישראל לחוב, שאחר כך היה צריך להחזיר במיסים אדירים. אנחנו, בסיעת ישראל ביתנו, בעזרת אלכס קושניר, יושב-ראש ועדת הכספים, מהרגע הראשון העברנו כספים לניצולי שואה, לקשישים, לאנשים עם מוגבלויות, לתוכנית הלאומית למאבק באלימות נגד נשים, שפשוט לא תוקצבה, לשכר החיילים, שהעלינו ב-50%, לתוכנית ממדים ללימודים, שאנחנו נעביר – אגב, מי מתנגד להעברת חוק ממדים ללימודים? הליכוד. אני רוצה להגיד לכם דבר מאוד פשוט, להתנגד לתוכנית ממדים ללימודים זה לא ענייני וזה לא מכבד את המעמד שלכם כחברי כנסת. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> רק להעביר כסף – – – זה ענייני. << דובר_המשך >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זו יוזמה של ליברמן כשהיה שר הביטחון, ואתם לוקחים על זה טרמפ על חשבון החיילים הקרביים והחיילים הבודדים. אתם אומרים, למה רק שני-שלישים משכר הלימוד? פשוט חוצפה. לא עשיתם שום דבר, אז לפחות תשמרו על צניעות ואל תעשו פוליטיקה על גב החיילים. החיילים הם אלה שסובלים מהפוליטיקה הקטנה שלכם. לא רק עבור החיילים לא עשיתם כלום. אנחנו תוך כמה חודשים עשינו מה שלא עשיתם פה שנים רבות: רפורמת היבוא, רשת ביטחון לעצמאים, הורדת רגולציות, הפחתת הפקק בנמלים. פשוט לא ברור מה אתם עשיתם כל הזמן הזה ועל מה אתם מתלוננים היום. שוב תגידו שלא היו פיגועים בתקופת נתניהו? שוב תגידו שהכול היה מושלם ונהדר? פולחן האישיות מעוות לכם את תפיסת המציאות. אנחנו באנו לעבוד. נקודה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לעבוד על עם ישראל. << דובר_המשך >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הממשלה הזו תמשיך, כי היא עובדת עבור הציבור, וכל עוד נדע לשים את המחלוקות בצד ולהסתכל על המחבר בינינו היא גם תמשיך, ותעשה דברים גדולים למען עם ישראל, תודה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. מטעם הציונות הדתית חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', שלוש דקות לרשותך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, זה נכון שהאחריות לטרור מונחת על כתפיהם של אויבינו. הם לא צריכים סיבה, הם לא צריכים טריגר, הם לא צריכים תירוץ. הם מונעים מאנטישמיות, משנאת ישראל ומשאיפה מתמדת להשמיד את המדינה היהודית העצמאית והריבונית היחידה בעולם, זו שקמה לנו אחרי אלפיים שנות גלות ונדידות בחסדי שמיים גדולים. אבל אי-אפשר להתעלם מהעובדה שבמפרשים האלה של הטרור הערבי נושבות רוחות. יש מי שמפיח רוח בטרור, יש מי שמניע את התקווה, שמניעה את גלגלי הטרור. ואין-ספור פעמים אמרתי כאן, מעל הדוכן הזה, שבניגוד לשקר של השמאל שכביכול טרור נובע מייאוש, הוא נובע מתקווה, הוא רציונלי. אף אדם לא מת סתם. הוא רוצה להשיג מטרה, וכשהוא נתקל בקיר ברזל, אם תרצו, אלגוריה של ז'בוטינסקי, אז הוא מבין שחבל על הזמן. כשהוא מזהה סדקים וחולשה והזדמנות להתקדם לעבר המטרה שלו, אז הוא מגביר מנועים. אין דבר שמפיח רוח במפרשי הטרור יותר מהממשלה הזאת, שנשענת על תומכי טרור אנטי-ציוניים. בשבועות האחרונים כל המסכות ירדו, לא רק מסכות הקורונה מהציבור הישראלי, אלא ירדו מסכות הנחמדות הזאת והמעטפת האזרחית כביכול מפניה של התנועה האסלאמית וחבריה, שעסוקים בהסתה, בשיח לאומני, באיבה, עוינות ושאיפות להשמדתה של מדינת ישראל. הם מסבירים לתומכיהם שהם עושים את זה עכשיו מבפנים בג'יהאד אזרחי, כי אי-אפשר ג'יהאד של חרב. ועכשיו הממשלה הזאת לא מסתפקת בלמכור את מדינת היהודים לתנועה האסלאמית, היא נשענת על המשותפת, וכל התדרוכים וכאבי הבטן של החבר'ה בימינה: לא, אנחנו לא מוכנים; יאיר לפיד אומר, הם מוחים אצל העיתונאים – אתם משקרים. בשבוע שעבר העברתם הצבעות על אצבעות המשותפת, וגם היום אתם – אגב, התשלום ששילמתם לטיבי ייחשף מהר מאוד, אני כבר יודע אותו לפרטי-פרטים. אתם תיחשפו אליו, הערבים ייחשפו אליו. אתם היום תעלו כאן במליאה ותעבירו רק את הצעות החוק שטיבי וסעדי וחבריהם לרשימה המשותפת – אגב, גם הם, כמו עבאס, שקרנים מדופלמים, אז הם יצעקו נגד הממשלה – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לסיכום. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ובפועל יתחזקו אותה. הכול בשביל כבוד, צביקה, ושררה ושנאת נתניהו, זה מה שמניע אתכם. כן, מכרתם את המדינה לאויביה ואתם מפיחים רוח במפרשי הטרור, שמכה באזרחי ישראל ללא רחם, בחקלאות, ולצערנו בגרזינים ובנשקים ובמקומות אחרים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> רק משפט אחרון, צביקה, ברשותך. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> העליתם עכשיו הרבה את חוק ממדים ללימודים, אז חברתי אורית סטרוק, נאמר דבר בשם אומרו – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> זה יותר ממשפט. משפט אחרון. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> משפט, משפט. היא אמרה היום, אכן, אתם ממשלת ממדים ללימודים. אתם ממשלה שמסכנת את לובשי המדים, כובלת את ידיהם – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ומביאה ללימודים את תומכי החמאס לקמפוסים שלנו עם דגלי אש"ף והתרסה לאומנית. תתביישו. אבל צביקה, אתם תיפלו מהר – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> זמנך תם. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תיפלו מיהר ותיזכרו לדיראון עולם בדפיה השחורים של ההיסטוריה של ימינו. אנחנו נחליף אתכם. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בצלאל, אני מודה לך, אני מודה לך. יהיו לך עוד הזדמנויות להזכיר את זה. תודה רבה. אני מזמין את אחמד טיבי מטעם הרשימה המשותפת. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, השבוע עבר על העם שלי אירוע מאוד טראומטי, כואב בממדים היסטוריים. עיתונאית אהודה, מקצוענית, שעשתה עבודתה נאמנה משך כמעט 30 שנים, עיתונאית שטח אמיצה, נורתה בראשה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> חשבתי שאתה רוצה להתנצל שערבים משקרים, טיבי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני לפחות לא אגרתי דלק כדי לשרוף אנשים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ומה יש לך לענות לבנט? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תכף אני אענה על השאלות שלכם אחת-אחת. אחת-אחת. היא נורתה בראשה. ואני רוצה לאתגר אתכם – נמצא כאן ראש הממשלה, ואני רוצה לומר לך, מר בנט – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני מבקש לא לדבר במליאה בטלפון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עוד הפעם אתה מתחיל איתנו? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> עוד הפעם אני מבקש לא לדבר. תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז תוציא אותנו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רוצה לאתגר אתכם, לאתגר את ראש הממשלה, שיצא בבוקר כמה שעות לאחר שהשהידה שירין אבו עאקלה נורתה ואמר שהיא קרוב לוודאי נורתה על ידי פלסטינים. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> תמשיך. תמשיך. השותף שלך, נפתלי. השותף שלך – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מר בנט, אני מאתגר אותך, אתה – אולי תשתקי כשאני מדבר? << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> לא אשתוק. לא אשתוק כשאתה מדבר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת סטרוק. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> נפתלי, הוא מנשים אותך מפה לפה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תסכיתי. תסכיתי. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> נפתלי, הוא מנשים אותך בהנשמה מפה לפה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת סטרוק. אני מבקש לא להפריע. נציג הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' נאם כאן, לא הופרע. אני לא בטוח שכולם הסכימו עם מה שהוא אמר. אני מבקש לכבד את כללי הבית. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> רק אמרתי לנפתלי שיקשיב לשותף שלו שמנשים אותו מפה לפה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני יודע. אני מבין. אני מבקש לכבד את כללי הבית. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> הסברתי לו. זה הכול. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. בבקשה. אני מבקש להמשיך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני חוזר. ראש הממשלה, כמה שעות לאחר הריגתה של שירין, שהיא חברה, ואני מכיר אותה באופן אישי ומשפחתי, יצא ואמר, כמעט קבע, שהיא נורתה על ידי פלסטינים. ראש הממשלה בנט, אני מאתגר אותך כאן מול הציבור – אתה יודע את שמו של הקצין שירה בשירין אבו עאקלה, אתה יודע מאיזה ג'יפ הוא ירה, אתה יודע מה דרגתו ומאיזה חרך העדשה הטלסקופית של הרובה ירתה. << קריאה >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << קריאה >> אתה משקר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה משקר. אתה משקר. סגן מפקד היחידה הוא שירה. הוא אומר שהוא לא ידע שהוא ירה בה, אז הוא – – – << קריאה >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << קריאה >> שקרן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תשמע, יש אחד – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> הוא קורא לך שקרן, אבל נשען על האצבעות שלך, אחמד. אתה יכול להיות רגוע. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש אחד – אם אני משקר בקשר לזה, העולם עוד ידע, אבל יש אחד שקוראים לו נוכל. זה לא אני. זה לא אני. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מי זה? מי זה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא אני. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל מי זה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא אני. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל מי זה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא אני. מי שאומר לי שאני שקרן, אני אומר לו שהוא נוכל. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> למה אתה מחריב לו את הממשלה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מי שאומר לי שאני שקרן, אני אומר לו שהוא נוכל. מי שאומר לי שאני שקרן, אני אומר לו שהוא נוכל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תירגעו. אני חוזר על מה שאני אומר. אני מאתגר אותך. אתה יודע מה שמו של הקצין שירה ברובה עם עדשה טלסקופית דרך ג'יפ עם חרך. אמרתם: זאת אופציה. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> אז למה אתם רוצים אותו? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש עדים בשטח – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – שהיו ליד שירין אבו עאקלה, והם אומרים שירו בה מצד החיילים. תארו לעצמכם, אני אשאל את כולכם – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת טיבי, נגמר הזמן שלך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חתכו אותי. אני מסיים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, גם מעבר לחתכו אותך, נגמר הזמן. אז תסיים, בבקשה. משפט אחרון. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אוקיי. תארו לעצמכם מה הייתם מרגישים אם איזה בנט פלסטיני היה אומר שהצעירים שהרגו באלעד עם הגרזינים הם לא פלסטינים, כי אין הוכחות ואין בדיקה של הגרזינים עדיין. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ככה הרגישו הפלסטינים בכל פעם שאחד הדוברים שלכם אמר שזה פלסטינים ואין בדיקה בליסטית. תתביישו לכם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> טיבי, איך זה שאתה עושה עסקים עם נוכל? איך זה ששקרן עושה עסקים עם נוכל? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת צביקה האוזר ביקש שאני אחליף אותו בגלל שהוא בא לנאום. בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בנט, איך זה לעשות עסקים עם שקרן? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, שלמה. ראינו את האידיליה הזאת. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> העיקר שיש קונסנזוס שהוא נוכל מכל הצדדים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה, צביקה האוזר. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> תודה. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נשמעים בימים האחרונים קולות הקוראים לביטול פרק מרכזי וחשוב בחוקתה של מדינת ישראל, הנכתבת – כפי שחבריי יודעים וכפי שמקובל להגיד – פרקים-פרקים, במתכונת חוקי-יסוד. הקולות קוראים לביטול חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי. חבריי חברי הכנסת, הריני להבהיר למען הסר ספק, חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי לא יבוטל ולא ישונה. אני אומר זאת על דעת 65 חברי כנסת לפחות, לדעתי אף יותר, שזו עמדתם, למיטב הכרתי והבנתי. וראוי לציין בהקשר זה: הממשלה קמה על בסיס הסכם קואליציוני שקובע שלא יהיה שינוי בחוקי-יסוד ללא הסכמה של כל הסיעות המרכיבות את הממשלה. אין ולא תהיה הסכמה לביטול או שינוי של חוק הלאום. ולא רק הסכמה פוליטית המבטאת הסכמה רחבה בציבור הישראלי יש לחוק הזה, אלא גם הסכמה ואשרור משפטי חסר תקדים: כנגד חוק הלאום הוגשו 15 עתירות לבג"ץ. חלקן הדהדו באופן שלא יאה ולא ראוי בדותות, חצאי שקרים, והייתי אומר פייק ניוז שניסו לקשור לחוק. בג"ץ ניקה את השולחן; הוא הבחין בין החוק לבין מה שניסו להדביק לו, וברוב חסר תקדים – רוב של עשרה שופטים מול אחד – הכריע בדבר חוקיותו וסבירותו של החוק וסיים את הדיון עליו בהתאם לעקרון סופיות הדיון, הרווח בשיטה המשפטית שלנו. בג"ץ קבע ברוב עשרת שופטיו כי חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, לצד חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, מהווים יחד את אבן הראשה של החוקה הישראלית ושל בסיס השיטה של המדינה היהודית דמוקרטית. יש שלא אהבו את פסיקת בג"ץ, והם, הייתי אומר, התאומים הסיאמיים של אלה שאינם אוהבים ורוצים לבטל את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. אלה גם אלה טועים. ואולם שיח השקר שאפף את הליך חקיקת החוק יצר תחושה קשה, שאני חייב להגיד שהיא אותנטית, אצל חלק מאזרחי ישראל, כאילו חוק הלאום פוגע בזכויות אזרחים שאינם יהודים. עקרונות היסוד של חוק הלאום קובעים כך – ואני מצטט מן החוק – "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית; מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי". אלה הם עקרונות היסוד של החוק, ואם כן, החוק מסדיר זכויות קולקטיביות, זכויות קיבוציות, ואיננו נוגע ואיננו מסדיר זכויות פרט, שכן אלה מעוגנות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. אשר על כן, על מנת לתת מענה לאותן תחושות קשות, הצעתי יחד עם חברי השר גדעון סער עוד בכנסת העשרים-ושלוש, וגם בכנסת הזו, תיקון לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובו הצעה לכלול את הזכות לשוויון בפרק זה של החוקה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> משפטי סיום. כבוד האדם וחירותו הוא חוק שבו נדונות זכויות פרט ואדם, להבדיל מזכויות קולקטיביות המעוגנות בחוק הלאום. תיקון זה בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו יבהיר לכולם, ובפרט לאחינו הדרוזים הנוטלים חלק מלא בנטל החובות של מדינת ישראל, כי ישראל היא מדינה יהודית דמוקרטית, שבה כל אזרח שווה בפני החוק, וכי אין פוגעים בזכויות הפרט של כל אדם באשר הוא מחמת דתו או עדתו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת צבי האוזר. הדוברת הבאה – חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי. בבקשה. בבקשה, גברתי. שלוש דקות לרשותך. לחבר הכנסת יש התנגדות. לא שמעתי מה אמרת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אמרתי שאנחנו מזמינים דיון 40 חתימות והקואליציה עולה לתמוך? מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> העיקר שראש הממשלה נמצא, זה מה שמתחייב לפי התקנון. בבקשה, גברתי, שלוש דקות. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אדוני יושב-ראש המליאה, חברות וחברי הכנסת, במהלך החודשים האחרונים עסקתי בלהביא הישגים, לא בדיבורים. העברנו תקציב בצורה חלקה, העברנו את חוק החשמל, שמחבר עשרות אלפי משפחות לחשמל, אישרנו 5 מיליון שקלים לטובת מלגות לסטודנטים וסטודנטיות ערבים. השבוע הבאנו הצעת חוק שדואגת לאוכלוסיות המוחלשות ביותר במדינת ישראל – האוכלוסייה הערבית והחרדית – הצעת חוק חובת המכרזים לעידוד העסקת בני החברה הערבית והחרדית. במדינות רבות ברחבי העולם, עידוד העסקת אוכלוסיות מודרות במגזר הפרטי והעסקי מקבל עדיפות מרכזית במאמצים לשיפור מעמדן. במדינות מתקדמות כבר הבינו ששילוב מיעוטים בשוקי העבודה מצמצם פערים סוציו-אקונומיים וגם מקדם צמיחה עבור כולנו, ובכך משמש ככלי משמעותי לפיתוח כלכלי במדינה. בנוסף, שילוב תעסוקתי מסייע גם לגשר על דעות קדומות ומתחים בין הקבוצות השונות בחברה. אין דוגמה ברורה יותר לכך ממה שקורה במשכן כאן. נכון, בתקשורת רואים בעיקר את הוויכוחים בינינו, אבל כל מי שמעביר כאן כמה שעות מתפעם מהחברויות העמוקות שנוצרות בין נבחרי ציבור שעל הנייר הם רחוקים אחד מהשני. בחזון שלי, חברויות כאלה יתקיימו בכל בית עסק וחברה עסקית במדינה. לצערי הרב, בניגוד למגזר הציבורי, שמתחיל איזשהו תהליך של שינוי, במגזר הפרטי והעסקי לא קיימים כיום מנגנונים שמבטיחים שילוב של אוכלוסיות מודרות. בשל כך, פירות הפיתוח והקדמה הכלכליים אינם מחלחלים לכלל האזרחים. השתתפות האזרחים הערבים והחרדים בשוק העבודה עדיין נמוכה באופן ניכר מהאוכלוסייה הכללית. קריטריונים כמו רמת השכר, הכנסת משק בית, רמת העוני, העסקה בתחום ההייטק, כולם עדיין מצביעים על פערים גדולים מדי – פערים שהקורונה, אגב, רק העמיקה. הצעת החוק שהועברה, מטרתה לתמרץ את השוק הפרטי לשלב את האזרחים הערבים והחרדים דרך מנגנון המכרזים. כך נוריד עוד חסם בדרך לשוויון; כך נקדם סולידריות אזרחית. המאבק היום-יומי להתקיים בכבוד והשאיפה לחיים טובים יותר עבור ילדינו משותפים לכולנו. המשותף בינינו הרבה יותר חזק מהמפריד. אני מברכת על שיתוף הפעולה בהצעת חוק שהעברנו, ומאחלת לכולנו שנצליח להמשיך לעבוד יחד בסולידריות ערבית-חרדית. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. מטעם הליכוד – חבר הכנסת אבי דיכטר. שלוש דקות. << דובר >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, סלח לי שאני מדבר על הפשיעה החקלאית בישראל, בניגוד לדוברים האחרונים. בעשור האחרון, על פי המשטרה, הייתה ירידה של 50% בפשיעה, עלייה של 50% במספר כתבי האישום ולמעלה מ-60% עלייה במספר המעצרים. על פי המשטרה, ב-2021 נרשמה ירידה של כמעט 20% בפשיעה החקלאית בהשוואה לשנה הקודמת. אני מודה, אלו היו נתונים שהפתיעו אותי. בדקתי איך עושה המשטרה את המלאכה הזו עם 350 לוחמים וקצינים של מג"ב. אני אומר לך, זה צריך להירשם כפטנט, עם 350 איש לעשות את המלאכה הזו. אבל אני איש חשדן, ומאחר שבאחד הדיווחים מג"ב אמרו שהעלייה בדיווחי אזרחים חקלאים על הפשיעה החקלאית נגדם היא בעקבות כניסתו של השומר החדש בצורה מסיבית יותר, אז הלכתי לבדוק את הדיווחים של השומר החדש. ואז אתה מגלה את הצד השני של המטבע. אומרים בדוח של השומר החדש, בסקר שהם עשו, שהנזק השנתי הממוצע למשק חקלאי שנפגע הוא 75,000 שקל. הממוצע. שבע פעמים נפגע בממוצע כל משק חקלאי מפשיעה חקלאית. ואז הנתון שבאמת מכה אותך לחלוטין – הוא אומר שבשנה החולפת, 2021, יש הרעה משמעותית בהיקף הדיווחים על פשיעה חקלאית למשטרת ישראל: אם ב-2019 20% לא דיווחו, ב-2020 35% מהחקלאים שסבלו מפשיעה חקלאית לא דיווחו, בשנה החולפת 39% מהחקלאים שנפגעו מפשיעה חקלאית לא דיווחו למשטרה. ואז אתה מבין שאנחנו חיים בעולם אחר, עולם שונה. ומי שמכיר את המציאות ויודע מה קורה באמת בעולם החקלאי במדינת ישראל, ומכיר את הדילמות של דור החקלאים אם להעביר את המשק לדור הבא – שמע, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אומר לכם, 60% מהחקלאים מתלבטים אם להעביר את המשק לדור הבא בגלל הפשיעה החקלאית. 95% מהחקלאים מרגישים שהם לבד, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לסיכום. << דובר_המשך >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר לכם שהממשלה הזו, את מלאכתה בנושא המלחמה בפשיעה החקלאית הזניחה עד שכחה. זה לא יקרה הלאה. בעזרת השם, הממשלה הזו תוחלף במהרה בימינו אמן, וגם החקלאים בישראל ירימו ראש, יורידו מחרשה ויקצרו את עמלם בכבוד, בלי לחשוש מפשיעה חקלאית. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מאי גולן. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדון "העם שלי", "העם שלי", מר בנט, שבכל ריאיון או כתבה היה חוזר על המנטרה – "העם שלי", "העם שלי" – אבל בנט, אין עם. אין עם כי העם חכם. מה שראה מנהיג המחנה הלאומי נתניהו לפני שנים, רואה היום עם ישראל. הוא רואה צמד נוכלים מקצועי והרפתקני שגנב את קולות הימין, ובכוונת מכוון, ללא אידיאולוגיה וללא שום קווים אדומים. אותם נוכלים שהסבירו לנו שצריך להכיל מתים, עכשיו מסבירים לנו שצריך להכיל נרצחים, אלמנות ויתומים; הנוכלים שאין להם אומץ להגיע לנחם משפחות שכולות מהפחד שיזרקו אותם מכל המדרגות. הרי כשאלחרומי נפל בקרב אתם הלכתם לנחם ולבכות, אבל להלוויות היהודים הם רצו לשלוח את מתן כהנא, כשהם יודעים שהוא סמרטוט אדום בציבור האמוני-יהודי. אז במסגרת הריפוי נעצרים מחבלים בעימותים על הר הבית, 400 זורקי אבנים על שוטרים, ובערב נכנס מנסור ללשכת הבובה-בנט וקובע שעד הבוקר ישוחררו כולם – בלי ענישה, בלי כלום, בלי חקירות. אין דין ואין דיין. ככה זה בממשלה שלך, בנט. אלה שמסבירים לנו על הסכנה מפני חבר הכנסת בן גביר עושים ערבי גיבוש עם פרקליטת בני השטן גבי לסקי ומזהה התהליכים יאיר גולן. הם שקונים את הצבעות המשותפת ומכשירים את דברי המחבל הפוליטי איימן עודה, שקורא למשרתי כוחות הביטחון הערבים למרד ומבקר את הרוצח, יימח שמו וזכרו, של גיבור ישראל; או לחלופין הקסטנר של ימינו, עופר כסיף, שמכה שוטר בראשו. במדינה נורמלית שניהם היו צריכים להיות אזוקים בידיים וברגליים עם פלנלית על העיניים. ואתה, בנט, כל היום אני שומעת את התקליט השבור שלך ושל צבא הפרבדה שלך: אבל נתניהו הכשיר, נתניהו אמר, נתניהו עשה – באיזו אובססיה חולנית. מעניין, בנט, שכל החיים הפוליטיים שלך ושל החבורה שלך רק הדגשתם שאתם הימין של הימין, אתם יודעים לנהל משא ומתן כמו נתניהו. אנחנו היינו צמודים לרדיו במתח שיא – כמו בהכרזת האו"ם על מדינת ישראל – מחכים להחלטת מועצת השורא? אני נראית לך כמו אילת החיילת? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לסיכום. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> דודי אמסלם נראה לך כמו מתן הצייתן? אנחנו היינו עוצרים נטיעות למניעת השתלטות בדואים על קרקעות? אנחנו היינו שולחים את מנסור עבאס לקבל הוראות הפעלה על הר הבית? היו צריכים לגדוע לנו את היד לפני שהיינו מרימים את ידנו על הזוהמה הזאת. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אתה נתת לכולם עוד קצת, אני רוצה לסיים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני גם נותן לך עוד קצת, ובבקשה, משפט אחרון. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא איחר בחצי שעה, אף אחד לא דיבר, ולכולם היו"ר הקודם שלך נתן לסיים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה, משפט אחרון. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> רק השבוע שמעתי מתושב בית אל שהם פונים לרשות הפלסטינית לעזור להם בבעיות תחבורה, כי המתפרקת, ימינה, לא עונה להם לטלפונים, ושרת הכבישות והרמזוריות גם לא עונה, אז היהודים מנסים את מזלם שם ברשות, אולי אבו מאזן יקל עליהם. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> ואתה יושב בבונקר הרשמי שלך ברעננה, זה שעולה לנו 50 מיליון, בזמן שהתקשורת – כלבי הדמוקרטיה – התחלפו לשפני הדמוקרטיה – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולנו אתם קוראים ארדואן? חבורה של צבועים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> ואפרופו מעון רשמי, בובה-בנט – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אפרופו מעון רשמי, זה שאתה עולה לנו – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מבקש ממך לסיים. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – 6 מיליון שקלים בחודש, זה ייפסק, ואני מבטיחה לך שכשנגיע לבדוק את השחיתויות שלך בלשכה שלך – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – במעון הרשמי – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת מאי גולן, אני מבקש ממך – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – נתניהו והגברת, רעייתו – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> – – לסיים. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – יצטרכו לעשות רישום מדויק של כל השחיתויות שלך – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה, תודה רבה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כי במרכז הרב לא מחכים לך. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> טוב, אני מבקש לסגור את המיקרופון. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> במעון הרפורמי מחכים לך. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> היא לא – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> מושחת, תתפטר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> היא לא מוכנה לרדת. תודה רבה. חבר הכנסת אופיר אקוניס. << דובר >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, יש קו מקשר אחד בין הפרעות אתמול באוניברסיטת תל אביב ללינץ' בעכו בסוף השבוע; להתפרעויות החמורות בירושלים ביום שישי, למצעד דגלי אש"ף בממילא ומגדל דוד ולדגל אש"ף בהר הבית. עשרה ימים לתמונות, בנט, של צעירות יהודיות מסירות מפחד דגלי ישראל בירושלים. נפתלי בנט, הקו המקשר הוא שבימיך, תחת כהונתך, נזכור שבישראל אפשר היה להניף ללא הפרעה דגלי אש"ף ודגלי חמאס ושאי-אפשר להניף דגלי ישראל. נפתלי, אתה מנותק. מנותק. צא לרחוב, מנותק, צא ושמע מה אומרים האנשים. מה אומרים האזרחים? כולם שומעים את זה: המדינה נגמרת, איבדנו את ישראל, המחבלים מנצחים. מנותק, תקשיב לעם ישראל, לא לפיון שלך כהנא, לא לפיון שלך מתן כהנא; לעם ישראל תקשיב. בנט, תגיד, "אתם מטורפים? מה עשיתם? מה עשיתם? אתם הורסים את החיים של מיליוני אזרחי ישראל, אתם הורגים אותם, אתם הורגים אותם מבפנים. תגידו, אתם השתגעתם?" כל מילה, בנט. אלו מילים שלך, בפתוס מזויף לתפארת, כאן, על הדוכן הזה. אגב, לא שמילה שלך יש לה משמעות כלשהי – אין לה שום משמעות – אבל כך אמרת במילותיך. אני אומר לנפתלי בנט, צא מהמבצר שבנית לעצמך בניגוד לחוק – מתן כהנא, בניגוד לחוק בנט בנה מבצר ברעננה ב-50 מיליון שקלים, ומשלוחי וולט בעשרות אלפי שקלים; מה אתם אוכלים כל כך הרבה? מה אתה אוכל כל כך הרבה? בניגוד לחוק – ותשמע את הציבור: הם מפחדים לצאת לרחוב, מפחדים לצאת לטייל; הם רואים שבמקום גיבוי לשוטרי ישראל אתם חוקרים אותם, לא עומדים בשנייה אחת של לחץ בין-לאומי ומייד מפקירים את כוחותינו. תתבייש לך. תתבייש, מנותק, אתה מחליש את ישראל כמו שאיש לא החליש. אתה מחזיר אותנו ל-1948. אדוני היושב-ראש, היו שצעקו בכיכרות "לך"; בפועל קיבלנו "לכי" – לכי מדינת ישראל, בואי מועצת השורא. זהו המצב בישראל ב-2022. לכו כולכם מייד, לא רק אתה, נפתלי בנט – לכו כולכם, לפני שלא יישאר מאיפה ללכת. אתה סילקת את סילמן, הציבור מסלק אותך. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> נבחר ציבור – כמו שאמר חבר הכנסת בני בגין – נבחר ציבור ללא ציבור, ללא לגיטימציה ציבורית. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> נכשלתם, לכו הביתה, תתפטרו כולכם. תודה רבה. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> למה להתפטר? הציבור בחר בנו. תתפטר אתה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אמיר אוחנה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> הציבור – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> הציבור בחר בנו. לך אתה, תתפטר אתה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> בדיחה. << דובר >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נפתלי בנט, איך זה להרגיש את השעון מתקתק? << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> ראש הממשלה בשבילך. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> איך זה לדעת שמגדל הקלפים שבנית, או יותר נכון הוצבת בו כמו קוף קרקס מאולף, כמו אותם אידיוטים שימושיים – "ראש הממשלה, בשבילך" – עומד להתמוטט עם כל משב רוח? << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> אנחנו תמיד, כל השנים, גם באופוזיציה הכי לוחמנית קראנו לו "ראש הממשלה". תדעו לכבד את הכנסת – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> מיכל, אל תשקרי. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> עם כל סוג קטן – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – ואת המקום הזה. תלמדו לכבד. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מבקש לא להפריע, חברת הכנסת רוזין. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> איך זה להבין – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> תשאל את ראש הממשלה לשעבר, תמיד קראנו לו ככה. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שאתה לא רצוי? אתה מבין את זה, נפתלי? אתה לא רצוי בהתיישבות, אתה לא רצוי על ידי יועציך, אתה לא רצוי על ידי חבריך לסיעה, אתה לא רצוי על ידי חבריך לקואליציה – אם עוד אפשר לקרוא לה כך – אתה לא רצוי על ידי הציבור, שכפית את עצמך עליו עם רסיסי תמיכה ציבורית, ואתה ממשיך לכפות את עצמך עליו עם עוד פחות מכך. איך זה מרגיש, נפתלי? פורסם שגירשת היום את חברת הכנסת עידית סילמן – האחרונה, נכון לעכשיו, שלא יכלה עוד לעשות שקר בנפשה ולגנוב את קולות הימין שעליהם נבחרה לממשלה השמאל שהתחייבת לא להקים – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת טור פז, אני מבקש לא לדבר בטלפון. יש לך שיחה? תיגש החוצה. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ועוד שאלת אותה: איך את לא מובכת לבוא לכאן? היא באמת צריכה להיות מובכת להיות שם במחיצתך, אבל אתה – אתה, שלא יכול להראות את פניך ברבים ולכן לא רואה באיזו אהדה ובאיזה חום מתקבלת חברת הכנסת סילמן – אתה לא מובך? תגיד, זה שווה, בשביל כל הכיבודים והפינוקים? כדי לשמוע "אדוני ראש הממשלה"? לנסוע בשיירות, להיות מוקף במאבטחים, הטקסים, הכיבודים, היועצים והפוזה של הפוטו ביום ראשון בישיבת הממשלה, כאילו שיושב שם ראש ממשלה לגיטימי – מה שאינך, על פי דבריך שלך; המיליונים לשיפוץ של המעון הרשמי של ראש ממשלת ישראל שאתה העברת מירושלים, בירת הנצח של העם היהודי, לרעננה, עם כל הכבוד לרעננה, כן; הפינוקים שאתה מקבל מוולט והפינוקים שאתה מקבל מהתקשורת שעד תמול-שלשום לעגה ובזה לך, וכנראה עוד תשוב לעשות זאת ממש בקרוב – כל אלה שווים את זה? היה שווה למכור את המצפון שלך בשביל כל אלה? נשאר בך בכלל מצפון, נפתלי? אני מסיים. אם כן, אז אנא, אל תנסה לתקן, תפסיק לקלקל. אל תבנה על קולות השמאל, ובטח שאל תבנה על קולות הימין. אם נותרה בך קצת אהבה למדינה הזאת ולעם הזה, פשוט לך. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מתן כהנא, ארבע דקות עומדות לרשותך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ואתה – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אתה מדבר כשר, סגן שר או חבר כנסת, או נורבגי או שבדי? בתור מה? בתור מה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה בדיוק – – – << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר כמה מילים על מירון. זה נראה לי חשוב מעבר לכל מחלוקת פוליטית שמתקיימת פה במשכן. בעוד יומיים, בעזרת השם, תתקיים ההילולה במירון. אנחנו מקיימים השנה את ההילולה בצל של האסון הכבד שפקד אותנו לפני שנה, שבו נספו 45 מתפללים. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> יומיים לפני ל"ג בעומר – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> בחודשים האחרונים עשינו הכי טוב שאנחנו יודעים – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> הכי טוב עשיתם? הכי רע. << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> – – כדי שהשנה כל החוגגים יחזרו הביתה בשלום, וכל מי שחפץ בכך יוכל להגיע לחגוג באופן הקרוב ביותר למסורת הנהוגה זה שנים. מתווה ההילולה נשען על העקרונות שאותם התוותה ועדת החקירה לאסון. המתווה תוכנן על ידי טובי אנשי המקצוע בשיתוף כלל גופי הביטחון וההצלה, תחת אישורים של מהנדס בטיחות ובתיאום כלל הגורמים שיש להם חזקה של שנים רבות בחגיגות מירון בל"ג בעומר. מדינת ישראל השקיעה סכומי עתק על מנת להתמודד עם כשלי בטיחות שנבעו מתשתיות שהוזנחו משך שנים רבות ומבנייה בלתי חוקית שהייתה כאן לאורך השנים. מיטב גורמי המקצוע נשכרו כדי להפיק אירוע שבעזרת השם יהיה מוצלח ושמח. האירוע השנה עולה כ-60 מיליון שקל – פי ארבעה ממה שהיה מקובל עד כה. את הסכום הזה המדינה משקיעה כדי לאפשר לציבור הרחב להגיע, ליהנות ולחזור הביתה בשלום. מטבע הדברים, השנה ההילולה תיראה אחרת. לא כל אחד יוכל לחגוג בדיוק כפי שהיה חולם. עקרון-העל של המתווה הוא פיזור העומסים מרגעי שיא בודדים, שהביאו לצפיפות מסוכנת, להגעה של קהל בצורה מבוקרת לאורך כל שעות יום ההילולה. בכל ההכנות להילולה השיקולים שנלקחו על ידי הממונה, כוחות הביטחון והמארגנים היו שיקולים מקצועיים בלבד, שנועדו לשרת את המטרות שהגדרנו – בטיחות והנאת החוגגים. הצלחת ההילולה תלויה בעיקר במידת שיתוף הפעולה של הקהל עם הנחיות המארגנים וכוחות הביטחון. לשמחתי אני שומע עוד ועוד רבנים, אדמו"רים, ראשי ישיבות ומנהיגים שקוראים לקהל שלהם להישמע להוראות. זה ממש בדמנו. חשוב מאוד שאנשים יגיעו למירון בשעות המיועדות להם, וחשוב לא פחות שיעזבו בסוף הזמן המוקצב. כל מי שיישאר מעבר לשעות ידע שהוא פוגע באחיו שמחכים לתורם להיכנס. לצערי יש מיעוט קטנטן שעושה כל שביכולתו כדי להרוס לכלל עם ישראל את השמחה. המיעוט הזה במשך ימים מבצע פעולות של ונדליזם והרס התשתיות וכן מתכנן לנסות ולהפריע גם בעת ההילולה. המשטרה נערכת לקראתם. ולכולנו אני אומר: בואו לא ניתן לקומץ להשחיר את פניהם של רבבות אזרחים נהדרים שיבואו לחגוג במירון. אני מבקש בהזדמנות זו להודות לממונה על ההילולה, ניצב בדימוס צביקי טסלר, שאמר "הינני" ונעתר לבקשתי לבוא ולארגן את האירוע, ולהודות לשאר העוסקים במלאכה, שקצרה היריעה למנותם. יחד עם כל עם ישראל אני מתפלל שההילולה תעבור בשלום ושהמוני בית ישראל שיגיעו השבוע למירון יחזרו לביתם בשלום אחרי שנהנו מהשהות בהר. תודה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. אם כן, סיימנו את התייחסויות חברי הכנסת, ואני מתכבד להזמין את ראש הממשלה להציג את התייחסותו לדיון. אדוני כבוד ראש הממשלה, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שיספר לנו: מה עוד מכרת לעבאס, חוץ מהר הבית והריבונות בירושלים. << דובר >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו ניצבים עכשיו כמעט שנה לכינון ממשלת ישראל, ובשנה הזאת אנחנו חילצנו את ישראל מהזנחה עמוקה ותיקנו תקלות גדולות, ואני מרגיש חובה לדווח לכם את שורת הדברים העיקריים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ספר לנו על יוקר הדיור ועל האינפלציה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> זה התחיל קודם כול במה ששר הדתות – סגן שר הדתות, שעוד מעט, בעזרת השם, ישוב להיות – זאת בדיוק דוגמה לתיקון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דבר על הקרמיקה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני מבקש לא להפריע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ספר לנו – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ספר לנו – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני קורא אותך קריאה ראשונה לסדר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ספר לנו. לא עבודה – לא מעניין. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני קורא אותך קריאה שנייה לסדר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ספר, ספר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני מבקש. בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ספר איך שיקרת לכל הציבור. ספר לנו. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אין לך בושה בפנים. איך אתה מסתכל על עצמך בראי כשאתה – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, יש לי שאלה אליך: אתה מוכן שננהל כאן דיון ענייני? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה דיון ענייני, מה שאני אומר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> נשמע את ראש הממשלה, ונשמע גם את ראש האופוזיציה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה משקר. לא נתפס. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> הייתה לך התייחסות. אני מבקש ממך לשמור על איפוק ועל כבודו של הבית הזה. תודה רבה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> לפני שנה אירע אסון כבד שנבע מהפקרות בלתי רגילה. יש פה סגן השר מתן כהנא, שבמילה אחת אפשר לבטא את המעשים שלו – אחריות. הוא לקח אחריות, לוקח אחריות כדי לתקן, בשיתוף פעולה בצורה כל כך נכונה. לפני שנה, שנה וחצי, עמדתי פה ודיברתי על רמת האבטלה הגבוהה מאוד שהייתה במדינת ישראל. לקחנו אחריות, תיקנו; דיברנו על זה שיש מאות אלפי מובטלים והממשלה לא עושה כלום חוץ מעוד סגר ועוד סגר. אנחנו את שני הגלים צלחנו בלי יום אחד של סגר, למרות שכל האופוזיציה אמרה: הם מובילים לסגר. אז לא. מסתבר שיש דרך אחרת. זה נקרא ניהול. לנהל. לא להתעסק בפוליטיקה. לנהל. מה שלא היה פה משך כמה שנים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תנהל את המפלגה שלך קודם. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> לכן הגענו לרמת אבטלה אפסית – קשה לשמוע, אני יודע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה חושב שכולנו מפגרים? אתה מבין משהו בכלכלה? תתאר לעצמך – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני מבקש לא להפריע. אני מבקש שלא תיתן לגיטימציה, ואחרי זה יפריעו לראש האופוזיציה. בהתנהלות שלך, בהתפרצויות שלך, אתה נותן לגיטימציה שלא ישמעו את ראש האופוזיציה. תירגע. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> למה הוא מדבר שטויות? איזה לנהל? קיוסק – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> ראש הממשלה הקודם הוא זה ששחרר את יחיא סנוואר. אני אומר את זה שוב – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אני ואני ואני – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – מנהיג הטרור, מנהיג החמאס שוחרר על ידי קודמי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה עשית עם זה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני אגיד לכם בדיוק מה עשיתי. שאלתם – אני אגיד לכם. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> עד מתי – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> בשונה ממדיניות ההכלה של הממשלה הקודמת, שרק חטפה טילים ואמרה: לא קרה כלום – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> הכול על הממשלה הקודמת, דבר על עצמך קצת. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – 13,000 טילים ולא עשו כלום – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא היית שר? היית שר ביטחון. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – אנחנו ביום הראשון מפציצים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> לכן עוטף עזה ושדרות עברו עכשיו את 11 החודשים השקטים ביותר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> היית שר בממשלה – – – זה השקרים שלך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אתם שברתם – אנחנו מתקנים. אתם שברתם – אנחנו מתקנים. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> תתבייש לך. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> מה תיקנת? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הותרתם לנו גירעון היסטורי. פתחתם את הגירעון הגדול ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> הדם שלהם הפקר – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> כל האזרחים יודעים כי פיזרתם כסף. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת בוסו. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> זאת האמת, אבל קשה לשמוע. אנחנו לקחנו אחריות. הורדנו גירעון. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 20 נרצחים זה שנה שקטה בשבילך? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> לא העברתם תקציב – העברנו תקציב. מדינה בלי תקציב, שמעתם פעם כזה דבר? אין מקום שקיימת מדינה בלי תקציב, ואתם לא העברתם תקציב. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> העברנו עשרות הצעות. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> העברנו תקציב. הורדנו את הגירעון ל-0.6%. אחריות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> את הלשכה, שלושה אנשים תנהל. היום רק פיטרת. תנהל את הלשכה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> 50 מיליון. תתבייש. 50 מיליון. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הלאה. אני רוצה לספר לכם מה היה מול האמריקאים. מסתבר שכמה שבועות לפני כניסתי לתפקיד קודמי התחייב להקים קונסוליה בפרבר ירושלמי שנקרא אבו דיס. לכו תסתכלו. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> שקר. שקרן – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני עמדתי מול הדבר הזה ואמרתי: לא יקום ולא יהיה. רוצים לבדוק – תבדקו בגוגל. הוא אומר לו: לא. אבל אתם הייתם מוכנים לזה, ואנחנו באים עם עמידה לאומית וממלכתית. ממלכתית. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אולי נבדוק בפייסבוק. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אין לך רוב בכנסת. אין לך רוב בכנסת. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> לכן אנחנו נמשיך לתקן. את הרכבת התחתית בתל אביב מרחתם ומרחתם – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת בוסו. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – ואנחנו תקצבנו והעברנו את החוק. הלאה. אתם יודעים שהיינו חייבים משך שנים להעלות את גיל הפרישה לנשים, אבל זה לא פופולרי; יותר קל להתחנף לציבור, רק כל הזמן לפזר מהמטוסים כסף שאין והותיר לילדים שלנו חובות – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם פיזרתם. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אין לו – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – ואנחנו באנו, תקצבנו והעברנו את החוק. הלאה. אתם יודעים שהיינו חייבים במשך שנים להעלות את גיל הפרישה לנשים, אבל זה לא פופולרי. זה לא פופולרי. יותר קל להתחנף לציבור – רק כל הזמן לפזר כסף מהמטוסים, כסף שאין והותיר לילדים שלנו חובות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם פיזרתם. 700 מיליון שקל – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> ואנחנו באנו, עשינו את זה. נכון, זה לא פופולרי, אבל תפקיד של ממשלה אמיתית – לקבל אחריות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – למנסור עבאס 52 מיליארד. ליהודים אין כסף, רק למנסור עבאס. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> עכשיו, בואו נדבר על נתונים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עכשיו סגרת עם אחמד טיבי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מתבייש? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אתה תבחר. אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כל היום רק משקר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 700 מיליון שקל נתתם רק לעשירון העליון. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, חבר הכנסת קרעי, אני מבקש לאפשר לראש הממשלה לדבר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> למה הוא לא עובר לירושלים? אתה – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הנגב – במשך 15 שנה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> צביקה – – – המדינה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת שטרית, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> צביקה, למה הוא לא עובר לירושלים? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זו אמירה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני אגיד לכם מה קשה לאופוזיציה. הרי על הפעולות אין מחלוקת: הורדנו את הגירעון, הורדנו את האבטלה, הזנקנו את הצמיחה, הבאנו שקט לעוטף עזה, אנחנו מטפלים בנגב, תיקנו את הנזק הנוראי עם הקונסוליה שהסכמתם בפרבר ירושלמי. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> תיקנו את זה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> די, די. אם היית בא להלוויה – רואה מה קורה – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> איראן – בואו נדבר רגע על איראן. מה קשה לאופוזיציה? << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> היית בא להלוויה – רואה מה קורה – – – יתומים – – – יתומים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מה שקשה לאופוזיציה – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, עוד לא נכנסת, עוד לא התיישבת – אתה כבר מפריע? << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – לא דיברתי. אתה צועק עליי? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מה קשה? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אתה מפריע. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה, אתה קורא לי? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> מפריע. שב במקומך. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – בפרלמנט. זו הדמוקרטיה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> שב במקומך. שב במקומך. שב במקומך. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> והותרתם לנו פשוט מצב – אני לא רוצה אפילו להרחיב את גודל הבור שהותרתם לנו והשארתם אותנו בו ולא עשיתם כלום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה לא עוצרים אותו? << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> נאומים ומילים, מילים ונאומים – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה לא עוצרים אותו? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – אבל תדעו שנאומים פה בכנסת לא עוצרים צנטריפוגות בנתנז. הורשתם לנו איראן – – << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> – – – בעשר השנים האחרונות – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – שעלתה לרמת העשרה בחודש אפריל ב-60%. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תסביר לנו מי היו שרי הביטחון. ספרו לנו. הרי אתה משקר. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אנחנו העברנו בתקציב התעצמות חסרת תקדים, שידעתם שהיה צריך לעשות אבל העדפתם עוד קירות ועוד קירות ועוד קירות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ספרו לנו. הרי אתה משקר. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> דוד המלך. דוד המלך. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> חבריי, הינה החזון: חזון האופוזיציה – בחירות, חזון הממשלה – צמיחה; חזון האופוזיציה – בחירות, חזון הממשלה – עבודה ופרנסה. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> איזו צמיחה? היום פורסמה צמיחה שלילית. כמה שנים לא הייתה – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> זוכרים "לא פרנסה – לא מעניין"? הבטחנו וקיימנו. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> העם שלך. העם שלי, איפה העם שלי? איפה העם שלי? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> החזון שלכם זה בחירות, בחירות ועוד בחירות. זה לא חזון. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> בנט, איפה העם שלי? בנט, איפה העם שלי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה קובע – – – אתה הקמת ממשלה לא לגיטימית. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> זה לא חזון. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אני מבקש לאפשר לראש הממשלה לדבר. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> את הלשכה שלך אתה לא מנהל – אתה יכול לנהל מדינה? הסיעה שלך – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מניח שיש לכם עניין גם לשמוע אחר כך את ראש האופוזיציה בלי שיפריעו לו. אני מבקש לשמור על כללי הגינות בבית הזה, וכמו שיכבדו לאחר מכן את ראש האופוזיציה אני מבקש לכבד עכשיו את ראש הממשלה, ואני מבקש מכם לשמור על איפוק. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> עכשיו, אני רוצה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – דיון. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> רוצים לדבר על מנסור עבאס? אני אדבר על מנסור עבאס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חבר שלך. חבר שלך. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני לא הכרתי את מנסור. לא הכרתי. אני אספר לכם. אני רק שמעתי שביבי פגש אותו מלא פעמים בבלפור בהסתר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תלקק קצת. תלקק – – – מנסור. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה אמרת לפני הבחירות שאסור לשבת איתו. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני אמרתי דבר אחר: אני לא אפגוש אותו בהסתר. אני לא פוגש אותו בהסתר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עם התנועה האסלאמית – קצת, קצת תלקק. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> לא, לא, לא, לא, לא. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> לא, לא. הוא לא פילגש. הוא לא פילגש. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה אמרת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה הפילגש. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת דיסטל. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> וביבי ויריב לוין, שפגשו והחליפו טיוטות בהסתר – לא, בחייכם, ככה לא עובדים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כמה נמוך – יותר נמוך מים המלח. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> העם שלך, בנט, איפה העם שלך? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הלכתי ופגשתי את הבן אדם הזה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> איפה העם שלך? העם שלי. מנסור דאג לך. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> הוא התפלא, הוא התפלא. אגיד לכם מה גיליתי. גיליתי מנהיג של הציבור הערבי – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תזמין אותו לסדר פסח. תזמין, תזמין אותו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את מועצת השורא גילית. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – שמנסה דרך אחרת. אני עוד לא יודע אם נצליח. אני לא יודע. ימים יגידו. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – תתבייש. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אבל אתם עשיתם את זה בפוליטיקה, וזה בסדר. פוליטיקה זה חשוב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – להעיף את כלפון, הא? השורא קיבלה – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. אני מבקש ממך לצאת מהאולם. תודה רבה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אז אני רוצה להסביר מה הניסוי הגדול שעוד ימים יגידו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מועצת השורא החליטה שאתה תפטר את כלפון, הא? לא מתבייש. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. (חבר הכנסת דוד אמסלם יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> האם אנחנו, כפי שגלית דיסטל כתבה, ואחרים – התלהבה ממנסור עבאס – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> למה אתה משקר? זה פייק. אתה – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> זה שקר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא דיבר עליה. היא עונה לו. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מה קרה לך? מה קרה? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> הוא דיבר עליי. הוא דיבר עליי. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> אתה צודק. מה קרה? – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אדוני, כשאני אמרתי את זה, אתה כתבת לי, ואני יכולה לעמוד בזה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, אני מבקש ממך לשבת. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא משקר במצח נחושה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מבקש ממך לשבת. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אבל אני רוצה לספר לכם על הפגישה. אני אספר. הרקע לפגישה: בערך כמה ימים לפני, הליכוד, תמורת איזו הצבעה של מנסור, הביאו לו – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> כל מה שיש לך זה סטטוס שכתבתי כשהייתי אזרחית. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> את לא צריכה להתנצל. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה משקר – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני באמת חושב שמנסור זיהה את ההזדמנות. למה את מתנצלת? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה סוציומט, אתה סוציומט. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אתה משקר כמו שאתה נושם. אתה משקר כמו שאתה נושם. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אבל – אפשר לספר? בואו, אני רוצה לספר לכם סיפור. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> למה לא הוזמנת לישיבת מרכז הרב, נפתלי? בוא תספר לנו. למה לא הוזמנת השנה – – – אולי למרכז הרפורמי הזמנת – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת מאי גולן, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא הלך למועצת השורא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – לא משמעותי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> באותם ימים רע"מ והליכוד מנהלים משא ומתן מתקדם – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בני, אתה רוצה – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – והייתה עסקה. הייתה עסקה שמקימים ועדה מיוחדת – לציבור הערבי לא היה את זה בתולדות ישראל. הליכוד העביר את זה תמורת הצבעה. נפגשנו בחדר, אמרתי: אני לא מכיר את הבן אדם, אני לא תהיתי על קנקנו עדיין, אבל אמרתי: תשמע. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> זו הייתה אהבה ממבט ראשון. אהבה חדשה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> שמעתי את מה שהוא אומר, והחזון שלו היה לראות איך אנחנו, אזרחים במדינת ישראל, כן יכולים – לפחות חלק – להסתדר זה עם זה. לא נסתדר כולם – להציג חזון של שיתוף פעולה, לא חזון של קללות, צרחות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – מה עם הנגב? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> עכשיו, אני לא אכחש, מדינת ישראל היא באמת סיטואציה ייחודית ומורכבת. אנחנו מוקפים במדינות ערב, חלקן אויבות וחלקן בשלום – מצב מורכב. בין ערביי ישראל יש חלק שעוינים וחלק שרוצים להשתלב. זה מצב מורכב. זו האמת. אבל השתכנעתי בכנות רצונו להראות דרך אחרת, וההגונים שביניכם יודעים שזה נכון. יודעים שזה נכון. ואנחנו מנסים. עכשיו, אנחנו מנסים – מנסים לשפר את החינוך, מנסים להסדיר את הנגב. הרי תחת 20 השנים האחרונות – אני לא מדבר רק על הליכוד, לא רק אתם אשמים, אבל במשך 20 שנה, במקום – הרי מה הרעיון? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> זו אהבה ממבט ראשון, בנט – – – חתונמי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מי שנסע בנגב לפני 20 שנה ראה נגב אחד; מי שנוסע בנגב היום רואה נגב מלא בבנייה בלתי חוקית. לכן, מה הרעיון? הרעיון הוא לקבע כמה יישובים חוקיים, ובהסכמה לעבור ממקומות בלתי חוקיים לתוך יישובים חוקיים. אני לא מתנצל על זה. אני גאה בזה. זה מה שצריך לעשות. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני לא מתנצל. כן, זה טוב להם, זה טוב לנו. מה קרה? מה קרה? << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מי שצריך לעמוד פה ולהתנצל זה מי ש-20 שנה לא עשה כלום. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת עודה, שב במקומך. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> שב במקומך. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – – אני אומר פה – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת עודה, שב במקומך. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה – – – יהודים? << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אז אני אומר פה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> קפצת על הרימון, מסכן שכמוך. איזה אמיץ אתה. ממש קפצת על הרימון, הגנת בגופך על עם ישראל. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הממשלה הגרועה ביותר – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> חברים, יש קואליציה נגדנו. זו קואליציית איימן עודה, בן גביר וביבי. זו הקואליציה שהפילה את החוק, שהייתה אמורה לדאוג לבוגרי צבא לוחמים, ממדים ללימודים. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> ביבי, עודה, בן גביר, הפלתם את זה. אתם לא מתביישים? אתה לא מתבייש? אתם לא מתביישים? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> חוק טוב לסטודנטים, טוב ללוחמים, אבל לא – בשביל הפוליטיקה, ביבי, עודה, בן גביר – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אבל לחבר חשמל לחברים שלהם – כן. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – משתפים פעולה. זאת הקואליציה החדשה: ביבי, עודה ובן גביר. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> מה אתם קופצים? מה קרה? החברים החדשים שלכם, איימן עודה וטיבי – טיבי שעמד פה לפני רגע – – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה אומר – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת, חברת הכנסת סטרוק, אני מבקש שתשבי במקומך. אני מבקש שתשבי במקומך. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> זו הברית. אני לא מבין. מה אתם מתביישים? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מבקש סדרנית שתלווה את חברת הכנסת – לשבת במקומך. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> כרתם ברית עם טיבי, עם איימן עודה ועם בן גביר. זה החזון. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. חברת הכנסת סטרוק, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> צא מהבונקר שלך – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אומרים לי להפסיק, אבל אני חייב להגיד – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – ותראה כמה דגלי אשף – – – במדינת ישראל. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – שאני נהנה. ואני נהנה למה? כי אני אומר פה את האמת. ואתם יודעים, אותה קואליציה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – שחברה לפני עשרה חודשים להפיל את חוק האזרחות, קואליציית ביבי, איימן עודה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – בן גביר, זאת הקואליציה החדשה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> נכון, אתה גאה בזה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> בדיוק. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אבל איפה הם? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> זאת אומרת, אתם מוכנים לפגוע בלוחמי צה"ל. בלוחמי צה"ל. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה מדבר על לוחמים? על יתומים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אתה לא היית לוחם. מי אתה בכלל? << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> על יתומים. על יתומים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אתה ואיימן עודה החברים הכי טובים. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> תתבייש לך. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> לך אין בעיה שחיילי צה"ל לא יקבלו מלגה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת בן גביר – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> גם לעודה לא אכפת. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> – – אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> וזה – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> תתבייש. << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> אני שואל את אזרחי ישראל, האם אתם בוחרים בממשלה קשה, לא פשוטה, ממשלה של רצון טוב, עם חברים שלא מסכימים על הכול – קשה, אני לא מסכים על הכול עם תמי ועם יאיר ועם מרב, יש לנו מחלוקות, אבל אנחנו עובדים, עובדים ביחד. מה קרה? שכחתם את המילה "ביחד"? << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> ממשלת צמיחה, ממשלת רצון טוב – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – או הקואליציה החדשה של מדינת ישראל: ביבי, טיבי, איימן עודה ובן גביר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> זה מה שעומד היום. שלא תהיה טעות, יומם ולילה אתם משתפים פעולה, בן גביר וטיבי. טיבי ובן גביר. אתם תמונת מראה, ביחד מנסים לפרק ממשלה טובה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> זו האמת. זו הבחירה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> קואליציה בוחרים, אופוזיציה לא בוחרים. אל תבלבל את הציבור. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> קואליציית הכאוס, הבחירות, או קואליציית הרצון הטוב. תודה רבה לכולם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לך, לך, לך, לך. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. אני מבקש מראש האופוזיציה בנימין נתניהו להגיב לדברים, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברים, אני מבקש לשמור על שקט, בבקשה. << דובר >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אלו הם ימים אדומים, שבהם נחצים קווים אדומים. הטרור מרים ראש, הוא גובה קורבנות, הוא פוגע באזרחים נפלאים ובאנשי ונשות הביטחון האמיצים שמגינים עלינו, ביניהם גיבור ישראל לוחם הימ"מ הנועז נועם רז, השם ייקום דמו, ממייסדי היישוב קידה בחבל בנימין. אני מבקש לשלוח את תנחומיי העמוקים למשפחתו האבלה. אנחנו כולנו רואים את שלהוב היצרים של מבקשי נפשנו, את הקריאות "בדם ובאש את היהודים נגרש", את החולצות עם הדפסי הרובים, את דגלי אש"ף בשער יפו בירושלים – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << דובר_המשך >> – – בממילא בירושלים, במרכז לוד, בלב עכו. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כל הסיפור הזה – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת עודה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת עודה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אלו ההישגים של בנט, דגלי אש"ף. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לך תקבל משכורת מהרשות הפלסטינית. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כשראש ממשלה מדבר לא מפריעים, אתה לא מבין את זה? << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> כולנו ראינו גם את תהלוכת הענק של הנכבה באוניברסיטת תל אביב – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כל הכבוד לך – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, למה אתה לא – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בשייח' מוניס – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בלב תל אביב. ונערה אחת צעירה, אמיצה, צריכה להיות אמיצה כדי להניף דגל ישראל, דורית יצחק שמה. וכולם שמו לב שהיא אזרה אומץ להניף את דגל ישראל, מוקפת בדגלי אש"ף, מוקפת באנשים, שלשמחתי לא עשו בה שפטים. זה מה שקורה עכשיו במדינת ישראל. את הנערות הצעירות האלה – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איפה היית כל הזמן הזה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם ראיתם את הנערות הצעירות היהודיות שיוצאות מבוהלות מן הרכב להסיר את דגלי ישראל, להסליק אותם בתוך המכונית כדי שחלילה לא יבולע להן. זה מה שקורה היום במדינת ישראל. הטרור משתולל בכבישי הדרום, ההפקרות בכל מקום. זה מה שקורה במדינת ישראל. מניפים את דגלי אש"ף בערי ישראל – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה אתה עשית את זה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ושורפים את דגל ישראל בהר הבית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מה שקורה היום במדינת ישראל. טירוף מערכות מוחלט. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> מה שקורה בישראל זה רופאים ערבים – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת גולן, חבר הכנסת גולן, תירגע. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גולן, לא סתם הושיבו אותך שם. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> זה מה שקורה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת גולן, אני מבקש לא להפריע. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב, חבר הכנסת גולן הוא מומחה גדול למה שקורה פה, הוא יודע לזהות תהליכים היסטוריים. אנחנו שמענו את ההערכות שלך. אבל צבר האירועים המבישים הללו איננו מקרי, הוא נובע מהחולשה התהומית של ממשלת ההונאה והכניעה. ואני יכול להגיד לכם דבר אחד, האויבים שלנו פתאום אינם מפחדים. הם אינם מפחדים, הם מרגישים את החולשה, הם מרגישים את האפסות שלכם. ולא רק הם, כל אזרחי ישראל מרגישים את הרפיסות של הממשלה, את הרפיון שלה, את ההפקרות שלה. נפתלי בנט, אתה יכול להמשיך לשוחח עם ראש הממשלה הרזרבי, אבל כשאתה הקמת את ממשלת ההונאה שלך, שתיזכר ולא לטובה, אתה אמרת, אני מצטט: אנחנו עושים פה ניסוי. אז אני אומר לך, נפתלי בנט: חיים של מדינה הם לא ניסוי. חיים של אנשים הם לא ניסוי. ניסוי אמרת – אולי יצליח, אולי לא יצליח. ובכן, תמשיכו לדבר ביניכם, זה בסדר, תחזיקו כאילו אתם לא שומעים, אבל כולם שומעים. כולם יודעים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> כל בר-דעת מבין שהניסוי לא הצליח, שהוא נכשל כישלון מוחלט. בנט וחברי הקואליציה מימינה ותקווה חדשה, אני אגיד לכם מה אתם, אתם מהמרים, אתם מהמרים על החיים של כולנו, וכולנו משלמים את המחיר. וכמו מהמרים אובססיביים – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> כמו מהמרים אובססיביים אתם לא יודעים מתי להפסיק. בנט, כל אלה שמסביבך רואים זאת. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> כל מי שסביב בנט רואה זאת. אז מה הם עושים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> הם קופצים לסיפון הטיטניק, קופצים מהסיפון או נדחפים ממנו. וכמו בטיטניק, התזמורת על הסיפון ממשיכה לנגן, תזמורת השופרות של התקשורת המגויסת, בעוד הספינה שוקעת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אבידר, אני מבקש. חברת הכנסת לזימי, איפוק זה כוח. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> כולם מבינים – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת לזימי, איפוק זה כוח. תתאפקי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> זה משפט של – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> חברי הכנסת, כולם מבינים שמה שמטביע את הממשלה הזאת הוא הכשל הערכי, אי-אפשר להקים ממשלה על יסודות של שקר, בניגוד גמור לכל ההבטחות שנתתם בבחירות, בניגוד גמור לרצון העם, בניגוד גמור למקבץ הסיסמאות החלולות על ריפוי, איחוי, שינוי. אין שום ריפוי, אין שום איחוי, והשינוי היחיד שהבאתם הוא שינוי לרעה שמרסק את המדינה שלנו שנשמטת מתחת לרגלינו. עכשיו אני אגיד לכם משהו. קיבלתם מאיתנו מדינה כל כך חזקה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ממש. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – במצב כל כך טוב, שקשה היה להאמין שתביאו אותה לעברי פי פחת בזמן כל כך קצר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה לא מתבייש? מדינה מרוסקת, משוסעת – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת גולן. חבר הכנסת גולן, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> מי ששולטת שליטה מוחלטת בממשלה הזאת היא מועצת השורא. כבר הספקתם להבטיח לרע"מ 50 מיליארד שקל אבל התיאבון שלה לא פוסק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> חברי רע"מ רוצים עוד, וחברי רע"מ מקבלים עוד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> רע"מ דרשה הרחבה דרמטית של הבנייה הבלתי-חוקית בנגב, וקיבלה. מה עוד קיבלו מכם בשבוע שעבר, כשרע"מ הואילה לחזור לקואליציה? אי-אפשר לדעת, כי אין לכם שום קווים אדומים. כשברע"מ אומרים להרים ידיים, אתם מרימים ידיים. כשהם אומרים – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << קריאה >> אבל לא – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – להרים ידיים, אתם מרימים ידיים גם בהר הבית, ולצערי מרימים ידיים פה במדינה גם מול הטרור, מרימים ידיים גם על שוטרים. ושוב, בנט, זה בדיוק ההפך ממה שהבטחת כשאמרת רק לפני שנתיים, במרץ 2020, ואני מצטט, תקשיבו לציטוט הזה, זה דבר מדהים, פשוט מדהים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> זה הדבר היחידי – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, זה מדהים. "אני קובע" – אומר בנט במרץ 2020, סך הכול לפני שנתיים – "ממשלה ישראלית שתלויה בקולות המפלגה הערבית המשותפת מסכנת באופן ממשי ומיידי את חיי אזרחי ישראל וחיילי צה"ל". הוא אגב מוסיף – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – "שנאת נתניהו העבירה אותם על דעתם". אבל זה בדיוק – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת עודה, אני מבקש. חבר הכנסת אבו שחאדה, תודה רבה. חבר הכנסת אבו שחאדה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל אתה עולה עליו ברמות – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בה"א הידיעה, המסית נתניהו – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אולי ברעש שנוצר כאן – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, חבר הכנסת אבו שחאדה. אני מפציר בחברי הכנסת, היו הפרעות לראש הממשלה, לא צריך להעתיק את זה לנאום של ראש האופוזיציה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, יצרת כבר את ההקבלה – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אכן. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – במשך כל הנאום, הבנו את הכוונה, אבל בכל זאת. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> כיוון שהיה פה רעש אז אני רוצה לחזור על הציטוט הזה של בנט: "ממשלה ישראלית שתלויה בקולות המפלגה הערבית המשותפת מסכנת באופן ממשי ומיידי את חיי אזרחי ישראל וחיילי צה"ל". << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> מי אמר את זה? << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל זה בדיוק, בנט, מה שאתה עשית ומה שאתה עושה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, למה את מפריעה? למה את מפריעה לראש האופוזיציה? << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> כי אין לך שום עכבות לסכן את חיי אזרחי ישראל ואת חיי חיילי צה"ל. ולמען מה אתה עושה את כל זה? רק למען הכיסא שלך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אותו הדבר קרה וקורה עם שותפך הרזרבי לפיד. הוא מודה – אגב, בריש גלי, אני חייב להגיד – שהמשותפת היא רשת ההצלה שלכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה השותפים שלך. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> כדי להיות ראש ממשלה גם הוא מוכן לחצות את כל הקווים האדומים. חברי ממשלת בנט-לפיד – בואו לא נשכח גם את גנץ – תוך זמן קצר דרדרתם את ישראל ממעמד של מעצמה אזורית חזקה, ממעמד של כוח עולמי עולה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – למדינה שאף אחד לא סופר אותה, אף אחד. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת קריב. חבר הכנסת קריב, איפוק זה כוח. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> מצייצים איזה ציוץ באירופה – מתקפלים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תירגע, חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> מצייצים איזה ציוץ בבית הלבן – מתקפלים. רק מצייצים כבר מתקפלים. מדינה, הפכתם, שאזרחיה חוששים ללכת ברחובות, אפילו חוששים להניף את דגל ישראל במרכזי הערים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני אומר לכם, לצערי החולשה שלכם מקרינה החוצה לזירה הבין-לאומית. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יהודים – – – להסתובב – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> חברי הכנסת, אני מספר לכם – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ישן שנ"ץ, הוא רגוע. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת משה אבוטבול. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> חברי הכנסת, אני מדבר עם מנהיגים זרים, הם מצלצלים אליי – מנהיגים זרים, נציגים זרים – והם כל הזמן שואלים: תגיד, מה קרה לכם? והחולשה הזאת שלכם בולטת באותה מידה בזירה הפנימית. אין כיוון, אין דרך, אין מדיניות. אבל אתה, בנט – דרך אגב, עד לאחרונה, הוא שינה קצת, הם שינו; היה להם איזה כנס סוקרים, קבוצות מיקוד, אז שינו, אבל עד לאחרונה, עד לפני ימים אחדים, בנט אמר שיש לפחות דבר אחד שהממשלה הזאת הביאה, יש אחדות. על איזו אחדות אתה מדבר? בדיוק על זה נאמר, הגמל לא רואה את הדבשת שלו. אתה הוא זה שפוגע באחדות, אתה הוא זה שפגעת ופוגע באחדות כשהחרמת חלק עצום של העם בישראל. החרמת את מצביעי הליכוד, את המסורתיים – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי. חבר הכנסת מלכיאלי, אפשר להפריע לך בשיחת הטלפון? << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – את הדתיים הלאומיים, את החרדים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל תראה מה הולך שם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> איך אמר ליברמן? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תראה מה הולך שם, תסתכל. תתבייש, איך אתה מנהל את הדיון. זה נראה לך נורמלי? גועל נפש. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת האוזר, היושב-ראש, אתה מגלה שוויוניות מופלגת בחוק השוויון שלך. אי-שוויון. איך אתה נותן לדבר הזה לקרות? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברי הכנסת, אני אודה אם תשבו במקומותיכם. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה מודה – יש לך סדרנים פה. מה אתה מודה? יש לך סדרנים, פה היית מוציא חצי מהחבר'ה החוצה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> ככה מצפצפים עליך – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא הייתי מוציא חצי מהחבר'ה – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה בכוונה לא הוצאת. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> – – אבל אני אשמח שתסייע בנאומים של ראש הממשלה להרגיע את החלק הזה – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> לא עמדו ככה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> – – אם אתה מחלק לי ציונים. אבל אני מבקש מחברי הכנסת לשבת. חבר הכנסת אבידר, אני מבקש לשבת במקומך. אדוני ראש הממשלה, אדוני שר הביטחון, אם יש לכם עניין – אדוני שר הביטחון, אני מבקש לשבת במקום. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> שר הרווחה או שר הביטחון – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מודה לכם. שבו במקום. תודה רבה, חבר הכנסת אבוטבול. תודה רבה, בבקשה להמשיך. אני מבקש להירגע כולם. תודה רבה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אזרחים נרצחים – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. התלונן ראש האופוזיציה על הרעש, אני לא מבין למה אתה תורם לרעש. לא מבין. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – פה רבים על קרדיט – – – במקום – – – תלכו לבקר משפחות שכולות כמו שאנחנו עושים – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> המשפחות השכולות לא רוצות לראות – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בנט הוא זה שפגע באחדות כשהחרים חלק עצום מעם ישראל. הוא החרים את מצביעי הליכוד, את המסורתיים, את הדתיים הלאומיים, את החרדים. איך אמר ליברמן? נפנה את החרדים עם מריצות למזבלה. על זה נאמר בלדינו – א גרויסע אחדות. ואתה, בנט, אתה עוד מעז לדבר על אחדות? לא אתה האיש שיכול לאחד את העם, עם חמשת המנדטים שלך. וזה עוד ביום טוב, יום טוב כלפון. אבל גבעת כלפון אינה עונה. לא, בעצם אולי היא תענה. היא תענה לאיזה טלפון באיזו שגרירות. רגע אחד, צריך לבדוק עם לפיד, הרי שנגחאי כבר תפוסה. אולי ישלחו את הנורבגי הזה לנורבגיה, מי יודע, ימצאו לו פתרון. אז אחדות – אין בממשלה הזאת; ערכי אמת – אין בממשלה הזאת; דרך – אין בממשלה הזאת. ואתם יודעים מה עוד אין בממשלה הזאת? ימין אין בממשלה הזאת. יש בה רק פייק ימין. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אין בה שחיתות, אין בה שחיתות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> הממשלה הכי מושחתת – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת גולן, תירגע. חבר הכנסת גולן – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – מושחתים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – כל המושחתים – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת גולן, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. חבר הכנסת גולן, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה, אני מבקש לשבת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, חבר הכנסת בן גביר, כבר קראתי אותך לסדר פעמיים. חבר הכנסת בן גביר, אני קורא אותך לסדר פעם שלישית, אני מבקש ממך לצאת מן האולם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מבקש ממך לצאת, אתה מפריע בכל הנאומים, גם אצל ראש הממשלה, גם אצל ראש האופוזיציה, אני מבקש ממך לצאת מהאולם, תודה רבה. (חבר הכנסת איתמר בן גביר יוצא מאולם המליאה). << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> זה לא להאמין. הוא קורא לו טרוריסט ואתה מוציא דווקא אותו? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה אתה לא מוציא אותו? הוא קרא לו טרוריסט, תוציא אותו. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני קראתי לחבר הכנסת גולן פעם שנייה לסדר ולחבר הכנסת בן גביר פעם שלישית. גיליתי סבלנות ארוכה להפרעות, תודה רבה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה מתעלם ממה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה לך. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> בממשלה הזאת אין ימין, יש בה רק פייק ימין. כל מי שהם ימין אמיתי – או שפרשו ממנה או שתכף יפרשו ממנה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת עודה, חבר הכנסת עודה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> בנט, אתה פילסת את דרכך לכיסא ראש הממשלה באופורטוניזם תזזיתי, בהונאה שלא הייתה כדוגמתה בישראל, אני חייב להגיד שלא הייתה כדוגמתה בשום דמוקרטיה. אף אחד לא מאמין למילה אחת שאתה אומר, בשום מקום. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה אומר, הזנקנו את הצמיחה. בשישה חודשים הם עשו את זה? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – איך אפשר להאמין לך? << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת טור פז – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה אומר, השתלטנו על המגפה. 4,300 מתים כשיש חיסונים. זה כמעט המספר שהיה לנו, לצערי, כשלא היו לנו חיסונים. אתה מדבר על כלכלה. אינפלציה מטורפת, זינוק של מחירים, דירות שמרקיעות לשמיים, בשנה אחת קפיצה ענקית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה מדבר? אתם דאגתם לכסף שאין? אתם דאגתם. 50 מיליארד שקל – מנסור עבאס, 50 מיליון שקל למעון הפרטי שלך ברעננה. אתה אמרת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת רון כץ. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה לא מתבייש? חוצפן – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת קריב, חבר הכנסת קריב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כל המושחתים – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם יודעים מה הדבר הבא שהוא ייתן? מה הסטטיסטיקה הבאה תהיה? בזמנכם היו כך וכך בתים לא חוקיים, אצלנו – אפס. כי הכשרנו את כולם. זה עוד בנטיזם, שיטה ידועה. אבל בנט אמר על איראן – כן, על איראן. היום הוא אומר – מה עשינו, איך הזנחתי. אבל רק לפני כמה שנים, שנתיים בערך, הוא אמר: במשך כל כך הרבה שנים לגלגו על נתניהו, אבל נתניהו, כולנו חבים לו חוב גדול. אם תרצו את הציטוט המדויק – אנא, אחד העוזרים, תביא לי, צריך לקרוא כדי להאמין. אז מה אתה מדבר? אף אחד לא מאמין למילה אחת שלך. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד לא מאמין למילה שלך – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> ממזכ"ל מועצת יש"ע שמתנגח בכל סטייה כביכול מעקרונות הימין, אתה היום נתמך על ידי רע"מ ועל ידי אחמד טיבי. עכשיו, אני שומע את החברים שאומרים – חבריי באופוזיציה, אני מרשה לעצמי לתקן חלק מכם, כי אתם אמרתם: בנט, תחזור לעקרונות שלך, סטית מהעקרונות שלך. יש לי תיקון: הוא לא סטה משום עקרונות, לא היו לו שם עקרונות חוץ מאופורטוניזם ושום דבר אחר. עכשיו הוא אמר לכמה מהחברים שלנו, הוא אמר להם – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת קיש, שים לב לסיטואציה: אתה עומד, יש פה קהל רב, מדבר בטלפון כשיושב-ראש המפלגה שלך מדבר – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> למה אתה בוחר – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כי אתה עומד ומדבר ואתה – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה ביזיון לכיסא שלך, אני לא עומד ומדבר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> – – מבזה את מי שעומד כאן ונואם. תודה רבה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא, אתה הזוי, אתה פשוט הזיה. לא ראיתי יושב-ראש כמוך – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא מרגיש מבוזה, אני חושב שבנט ביזה את הבוחרים, ביזה את הרעיון של הבטחות בפוליטיקה. אבל אני שואל את עצמי מה עם האחרים. אני שואל את ניר אורבך, את שירלי פינטו, את אילת שקד, את גדעון סער, את יועז הנדל, את זאב אלקין, את שרן השכל, את צביקה האוזר. אני שואל אותם, האם תמשיכו – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> תראה, הם עומדים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, כן, את צביקה האוזר, אני שואל – האם תמשיכו להישען על רע"מ ועל אחמד טיבי? האם בשביל זה נבחרתם? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מה זאת ההתעלמות הזאת? הם עומדים שם, הבלוק שלך – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> צביקה, תסתכל, בבקשה, עומדים עם הגב אליך – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תגיד לי מה – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת גינזבורג. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כל הכבוד. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אלקין עומד – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה, מירי רגב, אני מבקש ממך לשבת. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> שישב, שישב, שישב. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מבקש ממך לשבת. תודה רבה. תודה רבה. תשאירי לי לנהל. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> שאלקין ישב – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה, מירי רגב. אני מבקש ממך לשבת. תודה רבה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> שאלקין ישב, שאלקין ישב – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה, את קודם כול תשבי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, ניצלתי את הזמן שגבו של חבר הכנסת היה מופנה אליי כדי להביא לכם את הציטוט המלא של בנט על נתניהו ואיראן. "לגבי איראן", כן, "במשך כל כך הרבה שנים לגלגו וזלזלו בראש הממשלה" – זה עבדכם – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – "ובמדיניות העקבית שלו בעניין איראן. נדמה לי שהיום העתיד של ילדינו ונכדינו בטוח הרבה יותר. אני חושב שכל המלגלגים והמבקרים יגידו לו תודה רבה". איזו צביעות, איזה שקר. והינה עוד משהו שממחיש את הצביעות שלכם. דווקא את מי שכן עומדים על עקרונותיהם – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה עם ממדים ללימודים? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> יש לך את זה ביותר פופוליסטי? << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – דווקא את מי שנשארו נאמנים להבטחות שלכם לבוחרי הימין, דווקא אותם אתם מכנים פורשים. אז תנו לי להגיד לכם משהו על פורשים. אני גדלתי, אדוני היושב-ראש, בבית לאומי, אני גדלתי בבית עם שורשים – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה עם ממדים ללימודים? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה עם החתולים? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, אני מבקש לא להפריע. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – מה עם החתולים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – נגד חיילים. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד משהו לבית הזה על פורשים, זה נושא מאוד אקטואלי לכאורה. ובכן, אני גדלתי בבית עם שורשים, בית שהכיר והוקיר את הקרבתם של גיבורי האצ"ל והלח"י, חברי המחתרת שנאבקו להשגת עצמאותנו ונרדפו לא פעם בשל היותם כביכול פורשים. היום עם ישראל מצדיע להם בריש גלי, מוקירים את המסירות שלהם, את ההקרבה שלהם, את הגבורה שלהם ואת אהבת המולדת שלהם. ולכן, אל מול המציאות השקרית שאתם מנסים להנדס צריך להצדיע גם למי שאתם מכנים, ולא בצדק, כפורשים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה שמיר אמר עליך? מה שמיר אמר עליך? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> שקט, שקט. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת קריב, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, שנייה. סליחה, אדוני היושב-ראש, שנייה. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> צריך להצדיע לעמיחי שקלי, צריך להצדיע לעידית סילמן. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> צריך להצדיע לחיילים. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> נפתלי בנט היום שאל אותה: תגידי, את לא מובכת כשאת באה הנה? אני שואל אותך: אתה לא מובך כשאתה בא הנה? אתה הרי לא יכול לצאת החוצה לרחוב, אתה לא יכול ללכת לבקר בבתי אבלים, אתה לא יכול משום שאתה מובך, כי כולם יודעים את ממשלת ההונאה והחולשה שאתה הקמת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה, בושה, בושה, בושה, בושה – – – << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אז הם, עמיחי שיקלי ועידית סילמן, ולא אתם, מייצגים נאמנה את הציבור ששלח אתכם לכנסת. חברי הכנסת, ממשלת החולשה וההונאה סיימה את דרכה, גם אם פרפורי הגסיסה שלה יימשכו עוד זמן מה. ממשלה שתלויה במי ששוללים את קיום מדינת היהודים, ממשלה כזו לא תשרוד, ובדין. אזרחי ישראל לא יכולים לקבל את מי שמוביל אותם למצולות. פיניטה לה קומדיה ובעצם פיניטה לה טרגדיה. מה שמדינת ישראל צריכה עכשיו הוא ממשלה לאומית יציבה וחזקה, ממשלה שתחזיר את ההרתעה מול אויבינו ואת השקט והביטחון לאזרחינו, ממשלה שתיאבק בעוצמה בטרור ובאיום האיראני המתגבר, ממשלה שתסייע לשכבות החלשות ולא תפגע בהן, ממשלה שתוריד מיסים ושתבטל את הגזרות הכלכליות המרושעות שלכם, ממשלה שתניף בגאון את דגלי הציונות, שלא תתנצל על היותה של ישראל מדינת הלאום של העם היהודי ולא תבטל את חוק-יסוד: הלאום, שהוא אחד מיסודות הקיום שלנו, וגם לא תיתן – אדוני היושב-ראש, גם לא תחוקק חוק שוויון מניפולטיבי, שהוא בסך הכול דלת אחורית לביטול חוק הלאום. אז מה יקרה? יגידו, יש שוויון זכויות, אז יש גם שוויון זכויות בעלייה, בעלייה לישראל. זו זכות יסוד, זו זכות אנושית. זה מבטל את הדרך. אני לא חושב, אדוני היושב-ראש, שאתה חלק מזה, אבל אני יודע שהיית מחויב לחוק הלאום. אל תיתן ידך לכרסם בו, ובסופו של דבר להפיל אותו, באמצעות החוק המסוכן הזה. חבריי וחברותיי כאן באופוזיציה, אנחנו נכונים למשימה להבטיח את עתידה של מדינת ישראל כי מה שמנחה אותנו הוא לא שהממשלה תשרוד אלא שמדינת ישראל תשרוד – תשרוד, תתחזק ותשגשג. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכשלת. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו נמצאים כולנו במחצית חודש אייר, ממש באמצע הדרך בין יום העצמאות ויום איחוד ירושלים. שתי הפסגות הללו ממחישות לנו לאילו גבהים העם שלנו יכול להגיע. בשבת הקרובה, בפרשת בחוקותי, נקרא "ואולך אתכם קוממיות". לא ניתן לממשלת ההונאה והחולשה שלכם לעצור את מסע התקומה שלנו. אתם קלקלתם, אנחנו נתקן. נחדש בתנופה את בניין המדינה בקוממיות, קומה אחר קומה, מתוך הכרה בגודל הזכות, מתוך ההכרה בגודל השליחות שלנו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת גולן, אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. אני מבקש שתעזוב את האולם. (חבר הכנסת יאיר גולן יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לך, לך. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מבקש לא למחוא כפיים. אנחנו בכנסת ישראל. אלפיים שנה התפללנו על ריבונות, על משכן, על פרלמנט, לא בשביל למחוא כפיים במהלך הדיונים. << דובר_המשך >> בנימין נתניהו (הליכוד): << דובר_המשך >> במשך אלפיים שנה חלמנו על קוממיות וחזרנו אחרי הפשע הנורא ביותר שנעשה לעם כלשהו בתולדות האנושות. ושם, אל מול גולן, בא אותו גולן ואומר לנו שאנחנו היודונאצים. שיתבייש ושישב בחוץ. אנחנו נחדש בתנופה את בניין המדינה בקוממיות, קומה מעל קומה, מתוך הכרה בגודל הזכות והשליחות שלנו לפעול לטובת מדינת ישראל וכל אזרחי ישראל. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חברים, אנחנו נצביע על העמדה שהציג ראש הממשלה. על פי בקשת האופוזיציה תתקיים הצבעה שמית, ולכן אני מבקש ממזכיר הכנסת להתחיל ולמנות את שמות חברי הכנסת, לשמוע את הצבעתם. בבקשה, מזכיר הכנסת. מצביעים לפי סעיף 45(ד)(6), למיטב הבנתי – תתקן אותי, מזכיר הממשלה – על העמדה שהציג ראש הממשלה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני אמרתי ראש הממשלה? אז אני מתנצל. אני אמרתי ראש הממשלה. יכול להיות שיש מישהו שעדיין חושב שראש הממשלה הוא ראש האופוזיציה, לא? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, אמרת, אמרת "ראש הממשלה". << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מתנצל אם כך אמרתי. בבקשה. אני אבקש לשמוע בהקלטה. בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – נגד אלי אבידר – בעד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – בעד אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – נגד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – נגד אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – נגד מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – נגד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – נגד מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – נגד מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. אבקש לקרוא שנית שמות חברי הכנסת שלא השתתפו בהצבעה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ולדימיר בליאק – בעד מיקי לוי – בעד עידית סילמן – אינה נוכחת איימן עודה – נגד יצחק פינדרוס – נגד << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> האם יש מבין חברי הכנסת מי שנמצא באולם, לא השתתף בהצבעה ויש לו עניין להצביע? אין אף אחד. אם כן, אני מכריז על ההצבעה כנעולה. אבקש למנות את המצביעים. אם כן, 60 חברי כנסת תמכו בעמדה כפי שהציג אותה ראש הממשלה, 59 התנגדו, נמנעים אין. תודה רבה. עמדת ראש הממשלה התקבלה. << נושא >> הודעת הממשלה על הפסקת כהונתו של שר ומילוי מקומו של שר << נושא >> << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> הודעת ממשלה. תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לבין הכנסת זאב אלקין: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים וחברי הכנסת, בהתאם לסעיף 9(א)(6) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, אני מתכבד להודיע כי חברותו בממשלה של השר לשירותי דת מתן כהנא נפסקה ביום 15 במאי 2022, בשעה 18:36, בחלוף 48 שעות מהמועד שבו מסר השר מתן כהנא את כתב התפטרותו מן הממשלה, בהתאם לסעיף 22(א) לחוק-יסוד: הממשלה. כמו כן, אני מתכבד להודיע, בהתאם לסעיף 9(א)(7) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, כי משעה שנפסקה חברותו של השר מתן כהנא בממשלה, החל ראש הממשלה למלא את תפקיד השר לשירותי דת, בהתאם לסעיף 24(ב) ולסעיף 43ד(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, נוכח זיקתו של השר מתן כהנא. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן << נושא >> << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, ביקשת להעביר דבר אחד ב-60 שניות, בבקשה. מהצד. בבקשה. אפשרתי מהצד לתת הודעה. אני מבקש, בבקשה. הבהרה קצרה על פי בקשתה המפורשת של דיסטל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני יודע. שיקול דעתי לתת לה מהצד, אחרי שביקשה 60 שניות להעביר עניין טכני שנפל בעניינה. בבקשה. חברת הכנסת דיסטל, את רוצה לתקן את הדברים או לא? << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> נפתלי מזכיר סטטוס שכתבתי לפני שהפכתי לפוליטיקאית, לפני שהפכתי בכלל לחברת כנסת. סטטוס שכתבתי מהמטבח בכפכפים על זה שערבים זה לא מילה גסה, וכל שיתוף פעולה תרבותי, מדיני, עם חברי כנסת ערבים הוא מבורך, ובירכתי את מנסור עבאס שמושיט יד. נפתלי בנט לוקח את הסטטוס הישן הזה, וטוען כבר פעם שנייה, כדי להצדיק את הפשעים שהוא מבצע במדינה היהודית הציונית היחידה בעולם – הדבר היחידי שיש לו, האליבי היחידי שיש לו, זה סטטוס שכתבתי עוד לפני שהפכתי לח"כית. כשהפכתי לח"כית, יומיים לפני הבחירות, ויומיים אחרי הבחירות נשאלתי גם בגלי צה"ל על ידי אילנה דיין וגם בגלי ישראל אם הליכוד צריך לשבת עם מנסור עבאס כדי שנתניהו יהיה ראש ממשלה – קריטי מאוד, מאני טיים, זמן אמת. בזמן אמת אמרתי פעמיים: לא, חד-משמעית לא. זו הפעם השנייה, אדוני יושב-ראש הכנסת, שנפתלי בנט משקר לאומה, ומשתמש בי כדי להצדיק את הפשעים שלו. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> איזו פעם? << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> הפעם השנייה שהוא משתמש בסטטוס הזה, כי זה כל מה שיש לו בידיים. זו בדיחה. זה עלוב. זאת פרסה. ואדוני הנוכל, אל תגרור אותי לפשעים שאתה ביצעת. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> הוא משקר כמו שהוא נושם. << הצח >> הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה), התשפ"ב–2022 << הצח >> [מס' מ/1515; דברי הכנסת, חוב' כ"ב, ישיבה 118; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אנחנו נעבור לסעיף 3 בסדר-היום – הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת אלכס קושניר, יושב-ראש ועדת הכספים. תודה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אדוני מזכיר הכנסת, היושב-ראש פועל בניגוד לתקנון, עושה מה שהוא רוצה. אם הוא אישר הודעה אישית, זה רק נחשב חמש דקות. עכשיו הוא עושה מסחרה. עוד הבן אדם שהתקין את התקנון. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שאומר לי, אל תדבר בטלפון. הנורבגי שמכיר את התקנון, אתה מבין? הנורבגי שמכיר את התקנון. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> יש תקנון – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני הוצאתי אותך מהדיון. חזרת להצבעה. אני מבקש ממך לעזוב. אתה בשלוש קריאות. אני מבקש ממך לעזוב את הדברים. אני מבקש ממך לעזוב, אדוני. אני מבקש ממך לעזוב. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – זה דיון חדש – – – << קריאה >>דוד אמסלם (הליכוד):<< קריאה >> לכמה זמן? זה דיון חדש. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, זה דיון חדש. לא, לא, זה דיון חדש, אתה לא יכול. תגיד לי, מאיפה הכללים האלה? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מבקש ממך לעזוב את זה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה דיון חדש, אתה לא יכול. זה דיון חדש, חבר'ה. יש פה יועץ משפטי, תשאלו אותו. באמת. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הכנסת היא לא שלכם בטאבו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הכנסת לא של אבא שלך, הלו. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא מוציאים לדיון – חברים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> היו"ר צבי האוזר: << קריאה >> היה לך את הזה. תודה רבה, אני מבקש להוציא אותו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה לא יכול להוציא אותו, תקרא לו שלוש פעמים. << קריאה >> היו"ר צבי האוזר: << קריאה >> אני מבקש מהסדרנים להוציא אותו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זה בניגוד לתקנון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה לא נבחרת. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. אני מבקש לצאת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מתבייש. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זה הליכוד סידר לך עבודה, נתניהו, אתה לא מתבייש. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תתייעץ, תשאל. הפכת את הכנסת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה ממציא תקנונים איך שאתה רוצה. << קריאה >> היו"ר צבי האוזר: << קריאה >> תודה רבה, זה על פי התקנון. אני מבקש לצאת, בבקשה. (חבר הכנסת דוד אמסלם יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זה בניגוד לתקנון, אתה יודע. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת קושניר, אני מבקש שתציג את הדברים. << דובר >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני גאה להציג את חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס ההכנסה והגדלת מענק העבודה, ואני רוצה לשאול שאלה. מתי בפעם האחרונה הממשלה עזרה למעמד הביניים? לא בדיבורים, לא בהבטחת בחירות, לא בסרטונים מרגשים בפייסבוק, אלא במעשים באמת – למשפחות שסוחבות על גבן את הכלכלה הישראלית, משלמות מיסים, עובדות קשה, ונושאות ברוב נטל המס בישראל? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> מה עם אלה שאין להם נקודות זיכוי? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> שכירים ועצמאים, נשים וגברים, הורים לילדים בבית ספר היסודי בגילאים 6–12, סוף-סוף יקבלו הקלה אמיתית, עוד נקודת זיכוי לכל הורה על כל ילד. מה המשמעות? המשמעות היא הגדלה בהכנסה של 2,676 שקלים לכל הורה לכל ילד בשנה. כלומר, 5,352 שקלים למשפחה לכל ילד ו-10,704 שקלים על שני ילדים. ועוד דבר חשוב. התשלום הזה הוא תשלום רטרואקטיבי מינואר 2022. כלומר, כאשר החוק הזה יעבור, 610,000 אזרחים ואזרחיות במדינת ישראל יקבלו את הכסף הזה בתלוש שלהם, כן בתלוש. כי מי שעובד – יקבל, ומי שלא עובד – לא יקבל. ובנוסף לכך, אנחנו מסייעים היום גם לאלה שעובדים ומשתכרים שכר נמוך. אנחנו מגדילים את מענק העבודה, שנקרא גם מס הכנסה שלילי ב-40%. המשמעות היא ש-325,000 איש ואישה שעובדים קשה יקבלו כבר ביולי, בנוסף למענק לשנת 2021, שנע בין 4,000 ל-8,800 שקלים, מקדמה של מ-1,200 עד 2,640 שקלים. כלומר, אלפי שקלים סיוע לאלה שעובדים. כן. לאלה שעובדים, חברים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כמה לעשירון העליון יש בתוך – – – תספר לאזרחי ישראל. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> כלומר, אני רוצה רק לומר, שהגיע הזמן שאלה שבאמת עובדים ומתאמצים ואלה שבאמת נושאים בנטל המס יוכלו לקבל את הסיוע שהובטח להם במשך כל כך הרבה שנים אבל אף פעם זה לא קרה. מעבר לכך, אנחנו הגענו לסיכום עם האופוזיציה על הגדלת מעגל הזכאים לתוספת של מענק העבודה, והכנסנו גם עובדים ועובדות מגיל 21 בהוראה לשלוש שנים. המהלך הזה נועד לסייע לצעירים וצעירות, חיילים וחיילות משוחררים בתחילת דרכם שנכנסים לשוק התעסוקה. אגב, חלקם משלבים את העבודה יחד עם לימודים, וכמובן, זה מגיע להם. מעבר לכך, עוד סיכום עם האופוזיציה: קרובי משפחה – וצריך להדגיש כאן שאנחנו נותנים תוספת של 40% לאלה שעובדים אצל קרובי משפחה, בדיוק כמו שעשינו במשבר הקורונה. כלומר, נותנים תוספת של 40%, כאילו היה להם מענק מלא. ואני רק רוצה להזכיר לכם שהחוק הזה בא במסגרת מכלול שלם של תוכנית כלכלית שהוצגה על ידי שר האוצר. התוכנית הזאת כללה הורדת מכסים, התוכנית הזאת כללה את החוק שאנחנו מדברים עליו היום, והתוכנית הזאת גם כוללת את סבסוד הצהרונים. רשויות באשכול 4 ו-5, שמעולם לא חלמו לקבל סבסוד בצהרונים, יקבלו מאות שקלים של סבסוד. אני רק רוצה לתת לכם כמה דוגמאות של ערים: לוד, רמלה, קריית גת, עכו, טבריה, דימונה, שדרות, ערד, מגדל העמק, באר שבע, אשקלון, בת ים, נוף הגליל, ועוד הרבה מאוד רשויות נוספות. אני רוצה להגיד – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> זו הרשימה שקיבלתי, אבל כן, יש. אזרחי ואזרחיות ישראל, אני יודע שחיכיתם לחוק הזה בכיליון עיניים. ולכן, במהלך הפגרה של הכנסת כינסתי את הוועדה כמה פעמים כדי שהחוק הזה יהיה מוכן לתחילת הכנס, וגם הגעתי לסיכום עם האופוזיציה שיצביעו יחד איתנו על החוק הזה, והחוק הזה יעבור פה אחד. כרגע אני מבין שהליכוד חוזר בו מהסיכום ולא מוכן להצביע איתנו על החוק הזה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא היה סיכום לגבי המליאה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> וחבל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא היה סיכום לגבי המליאה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> רגע, תן לי לסיים. יהיו לך אחר כך דברים לדבר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא היה סיכום לגבי המליאה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> זה לא נכון. היה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא. לא, לא, לא – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אמרת שתביא את זה בהסכמה למליאה ולא הבאת את זה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> היה סיכום. היה סיכום. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הבאת את זה היום, אמרנו לך שתביא את זה בשבוע הבא. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אלכס – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אין בעיה. בוא תצביע נגד הטבות מס לאזרחים שעובדים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> ברור. אני מצביע נגד הממשלה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> תצביע נגד. תצביע נגד ממדים ללימודים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני מצביע נגד הממשלה הפושעת הזו, הממשלה שאנחנו נחליף אותה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> תצביע נגד, אין בעיה. בוא, בסוף – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הממשלה שלוקחת מחבלים מג'נין ושמה אותם בבית חולים – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אפשר להפסיק אותו רגע? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – בעפולה עם דם יהודי. נגדכם, נפיל אתכם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אלכס, אלכס, אל תרתח. אל תרתח. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יואב קיש, תירגע. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני רק רוצה להגיד דבר אחד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 1.4 מיליארד שקל. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני רוצה – אתה תדבר בזמן שתדבר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת שלמה קרעי. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני רק רוצה להגיד דבר אחד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת משה קרעי, עוד מעט יהיה לך – שלמה, שלמה, שלמה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> הליכוד, שבמשך שנים התיימר לייצג את מעמד הביניים, אותם אלה שעובדים, משרתים בצבא, עושים מילואים, רק מסתפק בדיבורים. ועכשיו, במאני טיים, כשיש לנו חוק שנותן סיוע אמיתי, כסף אמיתי למעמד הביניים, שקורס תחת הנטל של המיסים, אתם תצביעו נגד? בואו נראה אתכם. תסתכלו אחר כך בעיניים של הציבור, אבל הכי חשוב – בעיניים של עצמכם במראה. אלה מכם שיש להם עדיין מצפון, אני בטוח שתצביעו בעד. ואני רוצה להגיד עוד דבר. הטרלול הזה שלכם גם על החוק הזה וגם על החוק של ממדים ללימודים בעצם חושף את הפרצוף האמיתי שלכם ומראה לציבור שמה שמעניין אתכם זה לא שיקולים ענייניים אלא רק פוליטיקה קטנה. יש פה כל כך הרבה חוקים שעולים במליאה, ויש לכם כל כך הרבה הזדמנויות להטריל אותנו, יש לכם כל כך הרבה הזדמנויות להפריע לנו, אבל אל תעשו את זה על גבן של משפחות שעובדות, משלמות מיסים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> של אימהות עובדות, של המעונות – – – זרקתם אותם לכלבים – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> על מה אתה מדבר? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> שכחתם – – – להעמיס את החרדים על מריצה למזבלה. תתבייש לך, תסתכל במראה. עלינו אתה מדבר? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> רגע, הינה – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> חבר הכנסת משה ארבל. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אימהות עובדות – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> חבר הכנסת משה ארבל, אני רק רוצה לשאול אותך שאלה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מה? מעונות. מעונות יום לילדים – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> מתי כבר, מתי כבר, מתי כבר תשנו את התקליט? << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> לך – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> ואני אומר לכם, אנחנו – משה, משה, משה, משה, אנחנו לא מסכימים על הרבה מאוד דברים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא, זה גם אחד מהדברים – – – << דובר_המשך >>אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא פניתי אליך, משה אבוטבול. פניתי למשה ארבל. משה, אנחנו לא מסכימים על הרבה מאוד דברים, ואנחנו מתווכחים, וזה בסדר, אבל יש פה חוק שבא בקונסנזוס. בחוק הזה הגענו לסיכום איתכם על הרבה מאוד הטבות שאתם ביקשתם, ואגב בצדק. הגענו לסיכום. ולכן לבוא עכשיו ולהצביע נגד החוק הזה, זה פשוט לירות בנפש של אותם אלה שמחכים לכסף הזה בכיליון עיניים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אין לנו איתכם שום שיתוף פעולה. כלום. << דובר_המשך >>אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> ולכן אני פונה לחבריי בקואליציה, כמובן – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> אתם לא לגיטימיים. אתם לא לגיטימיים, אבל. << דובר_המשך >>אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – אבל גם לחבריי באופוזיציה, אלה שעדיין יודעים להבדיל בין עיקר לטפל ואלה שעדיין יודעים לשים את טובת הציבור לנגד עיניהם, בראש סדר העדיפויות: תצביעו בעד החוק הזה, ואחר כך אנחנו נמשיך לריב. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> טובת הציבור היא להחליף אתכם. טובת הציבור היא להחליף אתכם כמה שיותר מהר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >>אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> יש פה מספיק דברים לריב עליהם. אז תודה רבה לכם. ואני מצפה מכם, ואני מצפה מכם, מצפה מכם לשים את השיקול הפוליטי בצד – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> אל תצפה לכלום. << דובר_המשך >>אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – להצביע בעד החוק שנותן הטבות מס למשפחות עובדות ומגדיל את מענק העבודה, אותו מס הכנסה שלילי, שהרבה מאוד שכבות חלשות – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אל תצפה מאיתנו שום עזרה. הממשלה הזאת צריכה ללכת. << דובר_המשך >>אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – 300,000 איש מחכים לזה. תודה רבה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אל תצפה כלום מאיתנו. אתם צריכים ללכת הביתה, נקודה. יש לך שותפים, שהם יצביעו. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> טובת הציבור הוא להחליף אתכם כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת אלכס קושניר. חברי הכנסת, אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. קודם כול, חברי הרשימה המשותפת הגישו הסתייגויות לפני סעיף מס' 1. כן, לסעיף 1 אין הסתייגויות. וסעיף 2 – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רשימת דוברים, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. כמובן, קבוצת המסתייגים מהרשימה המשותפת: חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, סמי אבו שחאדה, עאידה תומא סלימאן, אוסאמה סעדי, עופר כסיף. חבר הכנסת איימן עודה, חמש דקות. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, היום בבוקר בפעם השלישית השנה נכחתי בבית המשפט העליון יחד עם הבמאי מוחמד בכרי. לפני כן ביקרתי עם משפחת יעקוב אבו אלקיעאן מאום אל-חיראן, המחנך שהואשם שהוא חבר בדאעש. משפחתו רצתה לנקות את שמו. בית המשפט דחה את הבקשה שלהם. בפעם השנייה הלכתי לשם יחד עם הרופא העזתי עז א-דין אבו אל-עייש, זה שהצבא המוסרי ביותר בעולם הרג את בנותיו. הוא ביקש את הצדק, שמדינת ישראל תכיר רשמית בעוול שנגרם לו. בית המשפט העליון דחה את הבקשה שלו. זהו בית המשפט העליון שהשמאל הישראלי נאבק בשביל להגן עליו מול ההסתה של בנימין נתניהו. גם להגן על המשטרה, אותה משטרה שהכתה בצעירים שנשאו על כתפיהם את הארון של השהידה הגיבורה שירין אבו עאקלה. אני מוכן להיות שותף עם השמאל הציוני למען הרחבת המרחב הדמוקרטי גם בבית המשפט וגם לאזרח את המשטרה הגזענית, אבל אני לא אשכח לרגע אחד מהן הבעיות העיקריות, והן – 1. המשך הכיבוש; 2. האפליה נגד האזרחים הערבים; 3. חוסר הצדק החברתי והפגיעה בשכבות המוחלשות. אבל הדיל בין השמאל הציוני לבין הימין בממשלה הנוכחית הוא להמשיך את מדיניות הימין אבל בלי בנימין נתניהו: לשמר את בית המשפט, את המשטרה, את הפרקליטות, אבל כן, כן לפגוע בירושלים, לפגוע במסגד אל-אקצא, לפגוע בתושבי הנגב הערבים ולהעלות את המחירים נגד השכבות מוחלשות. אנחנו לא נהיה אף פעם חלק מהדיל האומלל הזה בין השמאל הציוני לבין הימין. הרי זו הממשלה שפגעה בירושלים יותר מבתקופת בנימין נתניהו. המתנחלים הגזענים שנכנסים למסגד אל-אקצא, נכנסו בתקופת ממשלת בנט יותר מבתקופת בנימין נתניהו. המשילות של המשטרה נגד תושבי הנגב הערבים – יותר מבתקופה של בנימין נתניהו. זו הממשלה שהעלתה את המחירים יותר מבתקופה של בנימין נתניהו. אנחנו נעשה את הכול בשביל להפיל את הממשלה הימנית הזו. אומרים לנו: אבל מה האלטרנטיבה? זה בנימין נתניהו. סמי אבו שחאדה, יש בדיחה בערבית על בחור בשם חמדאן שהצטרף לצבא. אז המפקד שלו שאל אותו: חמדאן, במידה שאתה נפגש עם אויב, מה תעשה? אמר: אני אירה בו. ואמרו לו: אם הם שניים? אמר: אני אסתתר מאחורי עץ ואירה בשניהם. ואם יש טנק? אמר: אני איכנס מתחת לטנק וגם אפוצץ אותו. ואמרו לו: ואם יש מטוס? אז הוא ענה להם: אז מה הצבא הזה שאין בו חוץ מחמדאן? ואני רוצה להגיד לשמאל הציוני: האוכלוסייה הערבית, חמדאן הזה, מה היא לא עשתה: הצביעה בעד פרס אחרי הטבח בכנא; הצביעה בעד הגנרל אהוד ברק, וידוע מה עשה לנו אחר כך; המלצנו על הגנרל גנץ והוא הפנה עורף. זה לא אנחנו, אנחנו הכי ישירים – נגד נתניהו ונגד הימין. אבל מי שחושב שאנחנו צריכים להיות שותפים בהעמקת הכיבוש, בהעמקת האפליה – לא, לא, לא. (אומר בערבית: תשתפו פעולה בעשיית טוב וחסד, ואל תשתפו פעולה בחטאים ותוקפנות.) זו ממשלה שהיא שותפה להעמקת הכיבוש ואפליית האוכלוסייה הערבית, לפגיעה בשכבות המוחלשות. אנחנו בכיוון האחר לגמרי. תודה רבה. << יור >>היו"ר מנסור עבאס:<< יור >> תודה, חבר הכנסת איימן עודה. יעלה ויבוא חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. חמש דקות. << דובר >>סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת):<< דובר >> שוכרן. כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אנחנו שומעים על הסתה משני הצדדים, גם מהימין בשלטון וגם מהימין באופוזיציה. יש תחרות מי יותר ימני במדינת ישראל, כאשר התפיסה של שני הצדדים של מי יותר ימני היא מי יותר גזען, מי יותר שונא ערבים, מי יותר חושב שהערבים הם לא שחקן לגיטימי בפוליטיקה במדינת ישראל – בנט או נתניהו או השותפים של שניהם. כל יום אנחנו שומעים הסתה חדשה, פעם מצד בנט, פעם מצד נתניהו. הגזען הקטן הראשון אומר לגזען השני: החברים שלך ערבים. ואז הגזען השני מנסה להגן על עצמו ואומר: לא, לא, החברים שלך ערבים. ואז חוזר הגזען הראשון ואומר לו: הערבים מצביעים איתך. ואז חוזר הגזען השני ואומר: לא, לא, הערבים מצביעים איתך. וזה גם לא משנה איזה ערבים – ערבים שקיבלו את המדינה היהודית או ערבים שנאבקים נגד הדבר הזה שנקרא "יהודית ודמוקרטית". זה לא משנה, כל ערבי מבחינת שני הגזענים, שני הצדדים – גם בקואליציה. והם גם לא רואים את זה, הם לא רואים כמה הם מכוערים שני הצדדים האלה. כל הזמן אתה שומע הסתה, וזה לא שאחד מנסה להסביר למה הוא פחות גזען. להפך, התחרות היא מי יותר גזען, מי יותר שונא ערבים, מי יותר מסית, מי יוצא נגד החברה הערבית בנגב, מי יוצא נגד המשותפת, מי יוצא נגד רע"מ, מי מסית על אלה, מי מסית על אלה. ולמה זה בכלל שיח לגיטימי? כי זו התוצאה של המדינה היהודית. מי שנאבק למען עליונות יהודית יגיע לשם. מי שחושב שכיבוש הוא לגיטימי וצריך להעמיק אותו, יגיע לשם. הרי ממה הזהירו רבים מהאינטלקטואלים היהודים? אמרו: בסוף תהיה הידרדרות מוסרית לכיבוש. אנחנו נמצאים שם, ועכשיו החברה כולה הידרדרה כלפי הימין והימין הפשיסטי. זה מה שהחברה הישראלית בוחרת. זה לא מיעוט, זה לא קצת בשוליים; אלה הם פני החברה. התחרות הזאת תימשך. בתחרות הזאת ראינו אתמול את אחד המראות הכי מכוערים: התנועה הפשיסטית הזאת שנקראת אם תרצו, שרודפת אחרי מרצים באוניברסיטה וסטודנטים ערבים פלסטינים בכל האוניברסיטאות והמכללות בארץ – אתמול הגזענים הקטנים האלה באים לחגוג נכבה. אתה יכול להבין, הרוב פה בכנסת מכחישי נכבה. קטנים ועלובים, מכירים אותם כבר עשרות שנים. עם שעשה נכבה לעם אחר מכחיש. עכשיו הם הידרדרו עוד יותר מזה: לא רק שהם מכחישים, הם באים לחגוג נכבה. ניחא אם אלה היו כמה מהאספסוף הקטן הזה של אם תרצו, אבל המשטרה שעמדה שם לא ראתה שיש שם בעיה, לא ראתה שיש בעיה בחגיגת נכבה של עם אחר. והקטע שבכלל החבר'ה שם – מי שעבר, עוברי אורח שם, לא ראו שזו הידרדרות מוסרית. כדי להסביר כמה זה חמור ליהודים אי-אפשר רק לדבר על זה. הם לא ירגישו, הם לא חשים את הכאב של הצד האחר, לא משנה כמה תגיד להם. כדי שהיהודים יבינו, אתה צריך להסביר להם: מה הייתם חושבים אם זה היה קורה ליהודים אחרים בעולם? רק ככה הם מסוגלים להבין. בלי להשוות את זה ליהודים, אין להם רגש. לעם הפלסטיני אין. הם לא רואים את הגזענות הזאת, הם לא רואים כמה זה חמור לחגוג סבל של עם אחר, גם אם הם לא מסכימים לגביו, גם אם הם חיים בהכחשה, לא משנה איפה הם נמצאים. זה דבר שאי-אפשר להבין אותו. זו יכולה להיות רק חברה חולה; רק חברה חולה שכל כך הידרדרה מוסרית יכולה להגיע לרמה הזאת. גם אלה שבאו לחגוג וגם הסטודנטים שנכנסו והתעלמו מזה שהם חוגגים נכבה וגם המשטרה, שעמדה שם, וגם הנהלת אוניברסיטת תל אביב, שהרשתה את הדבר הזה – כולם חלק מהפשע הזה. אחרת אי-אפשר להבין מה קורה פה. איך אפשר להבין דבר כזה? << יור >>היו"ר מנסור עבאס:<< יור >> חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, משפט אחד. << דובר_המשך >>סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת):<< דובר_המשך >> אני מסיים במשפט אחד. דיברתי בתחילת הדברים שלי על התחרות מי יותר גזעני. אני רוצה ששני הצדדים ינוחו – שניכם גזענים ואת זה שניכם הרווחתם. אבל דבר אחד צריך ללמוד ולהגיד את זה פה: הדגל היפה, שאנחנו מאוד גאים בו, עם ארבעת הצבעים, זה דגל פלסטין, לא דגל אש"ף. תלמדו. כבר עשרות שנים. ולא משנה כמה תסיתו נגד, אנחנו נמשיך להיות גאים בדגל שלנו ונמשיך להרים אותו בכל מקום. תודה. << יור >>היו"ר מנסור עבאס:<< יור >> תודה, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, חמש דקות. << דובר >>אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):<< דובר >> מכובדי היושב-ראש, אדוני השר, רבותיי חברי הכנסת, הדיונים על החוק הזה, חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק העבודה, התקיימו בוועדת הכספים. השתתפנו כמעט בכל הישיבות, ואני רוצה לציין לטובה את חבר הכנסת ינון אזולאי, שייצג את ש"ס בישיבות מרתוניות, עבודה רצינית. בהתחלה הגיל היה 23, ואנחנו ברשימה המשותפת ביקשנו להוריד את זה ל-18. בסוף הייתה פשרה להוריד ל-21. בעצם לא פשרה, זו החלטה שלהם, לנו יש אפילו הסתייגות על 18. היו שתי נקודות חשובות: לגבי הילדים – גיל הילדים הוא מ-11 עד 16, ואנחנו ביקשנו שזה יהיה עד 18. גם זה לא התקבל. אבל מה התקבל? ההורדה של הגיל מ-23 ל-21, והיה סירוב של משרד האוצר כך במקומות עבודה ובתי עסק שיש בהם קרבה משפחתית – שזה קורה לרוב ביישובים הערביים – לא יינתן מענק. הצלחנו לבטל את הסירוב הזה, והווטו על קרבת משפחה בבתי עסק ביישובים הערביים הוסר. הסכום, נדמה לי – תקן אותי, ינון – זה בין 1,600 שקל ל3,200-3,000, מענק חד-פעמי. יש משפחות שמחכות לזה בקוצר רוח. זה סכום חשוב למשפחות האלה כפיצוי והגדלת מענק העבודה, ולכן יש דברים שהתקבלו, יש דברים שלא התקבלו. אני מציין גם את נקודות החיוב וגם את נקודות השלילה בחוק הזה. אנחנו נמשיך. למשל, אנחנו חושבים שחוק שכר מינימום, 40 שקל לשעה, הוא חוק שהוא הרבה יותר טוב מהמענקים אחד אחרי השני. נמשיך להציף ולהציג את חוק שכר מינימום, ובסופו של דבר אם יושג שכר מינימום – אני מבין שיש שיחות חיוביות בכיוון. אולי לא תושג המטרה באופן מיידי, אבל יכול להיות במידה סבירה שזה יעלה. עכשיו זה 29 שקל, זה יעלה, לא יגיע ל-40 בהחלטת משרד האוצר, אבל יש כיוון. כל שקל, כל סכום, הוא חשוב למשפחות, במיוחד מול גל עליית המחירים. (אומר בערבית: יוקר המחיה.) לכן נמשיך גם בוועדת הכספים, גם כאן במליאה, גם בוועדות, לפעול בכיוון. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אחמד טיבי. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני לא רוצה להתייחס לחוק, מאחר שאני חושבת שחבר הכנסת טיבי וגם החברים האחרים התייחסו במידה שמביעה את דעתנו ועמדתנו ברשימה המשותפת על החוק הזה. אני עדיין מזועזעת ולא מרגישה שאפשר לעבור לסדר-היום על מה שקרה ביום שישי שעבר בהלווייתה של השהידה, של העיתונאית שנורתה ונרצחה שירין אבו עאקלה. אני נכחתי בהלוויה וראיתי ים של אנשים, עשרות אלפים, שהגיעו מכל מקום אפשרי כדי לתת כבוד לשירין אבו עאקלה, שמייצגת עבור כל פלסטיני קול שהוא קודם כול מקצועי, אבל גם קול שמביא את הסיפור הפלסטיני, את הסבל הפלסטיני, את כל מה שעובר על העם הפלסטיני ב-25 השנים האחרונות. ראיתי ילדים שגדלו על הקול של שירין אבו עאקלה מגיעים מהצפון הרחוק כדי לתת לה את הכבוד. ומה עושה משטרת ישראל, שכנראה קיבלה בתקופה האחרונה פרנוית דגל? משטרת ישראל, שפועלת ככוח כיבוש בתוך ירושלים המזרחית, ראתה לנכון להפציץ בית חולים בגז מדמיע, ברימוני הלם, איפה שאנשים כרעו על הברכיים והתפללו לנשמתה של שירין אבו עאקלה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הם לא – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מוסלמים ונוצרים כרעו על הברכיים והתפללו, ומה עשתה משטרת ישראל, שיש לה הוראות – אף אחד בינתיים לא יודע ממי ההוראות – לא לאפשר הרמת דגל פלסטין? מה חשבתם? שירימו דגל ישראל בהלוויה של שירין אבו עאקלה, השתגעתם? איפה המוסר שלכם כששוטרים מרביצים לנושאי הארון? מרביצים כדי שיפילו את הארון על הרצפה. למה? כי יש עליו מלמעלה כיסוי בדגל פלסטין. והדיון בתוך מדינת ישראל הוא על פיגוע תדמיתי. איפה הפיגוע המוסרי? איפה המוסר, לדבר, איך יכול להיות שבמשטרה מקבלים הוראה ומרביצים לאנשים כדי להפיל ארון, וידם של השוטרים לא רועדת? לא מהססים לרגע לפני שמרביצים. איפה המוסר? איפה השיח על המוסר? זאת המשטרה? לא. זאת משטרה שאמורה להיות אמונה על ביטחונם של אזרחי המדינה? סליחה, זאת לא משטרה, זה כוח כיבוש שמדכא. הם הבינו שהמערכה היום בירושלים היא לא על לקיים הלוויה, אלא על מי הבעלים בבית הזה. ואני אומרת לכם, ביום שישי העם הפלסטיני הוכיח שוב שירושלים המזרחית, אל-קודס, תהיה בירתה של פלסטין. אפשר להוריד דגלים בכוח כמה שתרצו. עכשיו הגעתי ממחמוד פאתיחה. אני וחברי איימן עודה ביקרנו אצל אחד מאלה שנשאו את הארון וקיבלו מכות רצח מהשוטרים והקפידו להשאיר את ארונה של שירין גבוה, כמו שהיא בליבנו ובמחשבותינו מאוד גבוה, ולא הרשו שהארון ייפול על הרצפה למרות המכות. על צעירים כאלה אנחנו בונים. אין עם שנמצא תחת כיבוש שיקבל את הכיבוש וירים את הדגל של הכובש. תשכחו מזה. הדגל הפלסטיני עוד יתרומם בירושלים המזרחית כבירתה של מדינת פלסטין, ויהיה רחוב על שמה של שירין אבו עאקלה גם בירושלים המזרחית וגם בכפרים שלנו. ואני מנצלת את ההזדמנות לקרוא לכל הרשויות המקומיות הערביות במדינת ישראל: תקראו לאחד מהרחובות על שמה של שירין אבו עאקלה; שירין, שאיבדה את החיים שלה כי רצתה לחשוף את האמת על הפנים המכוערות של הכיבוש. בלתי מתקבל על הדעת שאין שיח. תסתכלו אחד על השני ותשאלו למה אין שיח, איפה המוסר של השוטרים האלה. קיבלתם הוראה? ביצעתם בלי לחשוב? זה מזכיר לכם משהו? היד שלכם לא רעדה? הלכתם הביתה ושיחקתם עם הילדים שלכם אחרי מעשה כזה? ואללה, אתם אנושיים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. יעלה ויבוא חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> שמתם לב שבאולם אתם גם הרוב, עכשיו באולם? איך מתמודדים עם זה? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מי זה "אתם"? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתה לא שם לב? אתה עורך דין. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גם אתה מזרחי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חמש דקות, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. טוב, חבר הכנסת משה אבוטבול, אמרת מה שהתכוונת. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש וכבוד השר, חבריי חברי הכנסת, תראו, החוק הזה שהממשלה הביאה, סוף-סוף היא הביאה חוק שנותן ואמור לתת מענקים, סיוע למשפחות, לאזרחים. אבל עד היום, למרות ההבטחות של הממשלה, לא הביאו ולא נתנו מענקים לעסקים שנפגעו בגל הקורונה האחרון. ואני מדבר על מגזרים וענפים שלמים של עסקים שנפגעו באופן הקשה ביותר. כל התחום של התיירות, סוכני נסיעות, מסעדות, חברות אוטובוסים, מורי דרך, שנפגעו כי הייתה סגירה טוטלית של כל העסקים האלה, לא קיבלו שום פיצוי עד היום, למרות הבטחות של הממשלה. הביאו בגלל גל ההתייקרויות שלא פסח על שום ענף ושום תחום ויש התייקרויות באחוזים גבוהים, דבר שמקשה מאוד על השכבות החלשות. לכן היינו מצפים, כבוד השר מאיר כהן, היינו מצפים שהתוכנית שהממשלה הביאה באמת תעזור לשכבות החלשות, חבר הכנסת מרגי. אבל מתברר שהתוכנית הזאת, רוב-רובה של התוכנית, ומדובר ביותר ממיליארד שקל, ועם החוק הקודם שהצבענו עליו בשבוע שעבר, 2 מיליארד שקל – העשירונים העליונים, העשירון העליון, עשירון מס' 10 מקבל את הנתח שלו מתוך התוכנית הזאת – 30%; העשירון התשיעי מקבל 28%; העשירון השמיני – 20%. עשירון מס' 1, 2, 3 כמעט שלא מקבלים. אני מדבר בעיקר על החברה הערבית, אדוני היושב-ראש, שהיא בעשירונים התחתונים – הם כמעט שלא מקבלים. ולמה? כי הגשנו הסתייגויות, ויש לנו את ההסתייגות הזאת שהגשנו, שכאשר מדברים על מענקי עבודה – ואומנם, כפי שאמרו חבריי קודם וחברי חבר הכנסת אחמד טיבי, שהיה חבר בוועדת הכספים, הגיל היה 23 והורידו את זה ל-21, אבל ביקשנו להוריד את זה לגיל 18. למה צעיר בן 18, 19, 20 – ואני שמעתי את יו"ר ועדת כספים חברי קושניר אומר: מי שעובד – מקבל; מי שלא עובד – לא מקבל. אבל צעיר ערבי בן 18, בן 19, שיש לו עסק, למה הוא לא צריך לקבל? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> הם סובלים בגלל החרדים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה נכון. אז זו ההסתייגות שלנו. למה ילדים – מדברים על נקודות זיכוי מס – למה ילדים אך ורק מגיל שש עד 13, אדוני היושב-ראש? למה ילדים בני 14, 15, 16 – מה, אין הוצאות על הילדים האלה? ההוצאות על הילדים האלה יותר גדולות מאשר ילד בן שש ושבע. למה לא נותנים להם נקודות זיכוי על הילדים האלה? אנחנו אמרנו והצענו: יש תקציב של מיליארד שקל – תעשו ניוד בין העשירונים; העשירון העליון יקבל פחות והעשירון התחתון יקבל יותר. ככה החברה הערבית והציבור הערבי, שהוא בעשירון התחתון – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> ומה אם העשירון העליון לא יקבל בכלל, מה יקרה? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אומר, אם רוצים לתת לו, שייתנו לו קצת, שמעמד הביניים יקבל. אבל המעמד הנחות, השקופים, החלשים, הקבוצות הכי חלשות בחברה, ובמיוחד בחברה הערבית, לא מקבלים את מה שצריך לקבל. נכון שיש צדדים חיוביים שהצלחנו להשיג, אבל אדוני היושב-ראש, בסך הכול היה אפשר לחלק את התקציב הזה שהממשלה הביאה בצורה הצודקת ביותר, באופן הצודק ביותר; לתת למי שצריך ולא לתת למי שלא צריך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח. את סעיף מס' 2 עברנו; לסעיפים מס' 3 ו-4 אין הסתייגויות. אנחנו עוברים לבקשות רשות הדיבור. מתחילים עם חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה. חמש דקות, אדוני. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, תמיד כבוד לי לדבר כשאני רואה את זיו פניך, תהיה בריא. אדוני היושב-ראש, אני שמעתי חלק מהדוברים שעלו פה בדיון על 40 חתימות. אתה יודע, כשעולים פה – שנה שלמה אני שומע: 12 שנים לא עשיתם כלום. מי אשם? נתניהו. נתניהו. נתניהו. אין לי בעיה, אם אלה תהליכים שלוקחים זמן, אז התהליך, לטוב ולרע, לוקח זמן. עולים כאן חברי כנסת עם דפי מסרים ומתגאים בצמצום הגירעון, לדוגמה. צמצום הגירעון, וגמרנו אפילו בעודף. תגידו לי, זה העשור השני שלי כאן; אתה יודע, ידידי מאיר כהן, אני עכשיו בשנה ה-20 שלי בכנסת. אני מ-2003 לא זוכר עליית מיסים. בטח שממשלה שמעלה מיסים מגדילה את ההכנסות שלה. בטח משק שהיה בקורונה שנה, אם אתה משווה את המשק השנה לעומת שנה כלכלית שהייתה בקורונה ובסגרים – יהיו פערים. קצת כבוד לאינטליגנציה. אני לא מבקש כלום. מותר להשתבח בעשייה ובהצלחות של הממשלה. אבל כשבאים ומונים הישגים – דירוג האשראי – עולה חברת כנסת מכובדת: חברות דירוג האשראי גאות בכלכלה הישראלית. מתי זה התחיל? הכול השנה הזו? מה זה? << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> בחודשים האחרונים. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> העולם התחיל עכשיו. << דובר_המשך >> יעקב מרגי: << דובר_המשך >> קצת כבוד. קצת כבוד. רבותיי, הציבור לא מטומטם. אפשר לשקר, אפשר להטעות אותו, רבותיי, זו הממשלה הראשונה, הממשלה הראשונה שבכהונה שלה – ואני יודע מה תהיה התשובה המיידית – שיעור האינפלציה השנתית 4%. הייתי צריך להיכנס לגוגל כדי לרענן את הזיכרון שלי מתי הייתה אינפלציה שנתית של 4%. כשזעקנו שמיסים מובילים להתייקרויות, גיחכו, הסתכלו עלינו, כי היה להם עניין לטפל בקבוצה מסוימת באוכלוסייה, לנקום, להראות לנו שסדר חדש בא לעולם. לא הגיבו. משבר הדיור – נכון, לא מהיום. הוא אפילו עוד כששר השיכון היה מתנועת ש"ס. אבל כל חודש אני שומע את שר השיכון ואת שר האוצר: תוכנית לבלימת עליית המחירים בדיור. שיעור התייקרות מדדי הבנייה – 16% ויותר. לאן עוד נמשיך? נכון, תאמרו לי: יש משבר עולמי, התייקרויות חומרי הגלם, היצע וביקוש. אבל אי-אפשר, כבר שנה – אי-אפשר לבוא להגיד: היה וזה לא בגללנו ואנחנו עושים הכול. כשבא שר השיכון לכאן והתפאר שהשנה יהיו – אני חושב שהוא דיבר על מעל 100,000 התחלות בנייה, שיווקים והתחלות בנייה – אני אז עליתי ודיברתי ואמרתי: הלוואי שתצליח. זה שאתה מחליט שיהיו 100,000 התחלות בנייה זה לא אומר שמחר אתה לוחץ על כפתור ויש לך 100,000. זה תלוי בעוד הרבה גורמים. רבותיי, אני – אתה יודע, מה לעשות – יש לי חולשות, אני אוהב לעשות קניות. אני בזבזן גדול ואוהב לעשות קניות. אז אני מרגיש ושומע את הלך העם. כשאתה רוצה לדעת מה קורה, יש פתגם בארמית שאומר: פוק חזי מאי עמא דבר – צא החוצה לרחוב תראה מה העם מדבר. אדוני שר האוצר, תסתובב בסופרמרקטים, תשמע את עקרות הבית, תשמע את האנחות שלהן, תשמע את היללות שלהן, את הקשיים האמיתייים. אתה מתפאר פה בהגדלת נקודות זיכוי, למי? לאלה שלא שדדת אותם. אלה ששדדת אותם – הדרת אותם מהמענקים כאן. את הפירות הבאושים של המדיניות הכלכלית האכזרית של שר האוצר הנוכחי – אנחנו עוד נראה אותם בדוחות הבאים, בשנים הבאות בדוחות העוני, ועוד נדבר על פערים בחברה הישראלית וצמצום פערים. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יעקב מרגי. חבר הכנסת יואב בן צור, בבקשה. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בראשונה אני רוצה להודות לך שאתה מזכיר אותנו גם בשמותינו הפרטיים. יושב-ראש הכנסת החליט שהוא קורא רק בשמות משפחה. אנחנו יודעים שיש שפע ברכה על כל השם של בן אדם, ואם קוראים לו יואב בן צור או קוראים לו יעקב מרגי, צריך לקרוא לו לא "מרגי" ולא "בן צור". אנחנו לא בצבא, שיקרא בשם המלא. מה זה קיצור הדרך הזה? אדוני המזכיר החדש, אני מציע שתעיר ליושב-ראש את הנושא הזה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יואב בן צור, למה אתה צוחק עליו? אם היית במקומו? << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> במקום מי? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> של היושב-ראש. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> נו, הייתי קורא בשמות המלאים של האנשים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה קשה. לא תמיד. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> תמיד. בצבא קוראים בשמות משפחה, פה אפשר לקרוא בשמות המלאים. ותודה לך, אדוני, שאתה קורא בשמות המלאים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הבעיה שהשם הפרטי שלך לא מנוקד לו. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> מכובדי השר, תמיד טוב לראות את פניך המאירות והמחייכות. מרגי, אל תפריע לי. << קריאה >> יעקב מרגי: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תמיד יעקב עוזר לכולם. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, אני בימים האלה מוטרד. אני מוטרד וחושש שמא אויבינו שחברו יחדיו ניצחו אותנו וכבשו אותנו מבפנים. הרי המציאות ברורה: יש פה במדינה רוב יהודי מסוגים שונים – חרדים, דתיים, מסורתיים וחילונים, אנשי העיר ואנשי הכפר, יוצאי עדות המזרח ואשכנז, עולים ותיקים, צברים ועולים שזה עתה באו. כולנו יחד מסכימים על הבסיס המשותף לכולנו במדינה: ברית מילה ונישואים לפי ההלכה, יום כיפור וטהרת המשפחה; רוב יהודי מוצק שדורש יהדות ברורה ומוחלטת לפי האם; רוב יהודי שרוצה להתחתן כמו שיהודי מתחתן ורוצה להיקבר כמו שיהודי נקבר. כאלו אנו, ישראלים גאים בערכים ובמסורת, לא מתפשרים על הערכים ועל המסורת, ועצם קיומנו פה מוסכם ומקובל ורצוי מגולן ועד אילת. יהודים שנרגשים לראות את הכותל וחוששים מפגיעה בו; יהודים שגאים בשחרור מערת המכפלה וקבר רחל ובכל יתר השטחים ששוחררו במלחמה שאויבינו כפו עלינו ונחלו תבוסה ניצחת. הציבור הזה, הרוב הזה, שלא מאמין בהתרפסות בפני אויבינו, זה רוב העם; זה הבית היהודי של המדינה והבסיס שלנו. אבל לצערי הגדול בחסות הדמוקרטיה שלנו, שאפשרה את ההכלה של כל רעיון מיובא מחו"ל גם כשהוא לא מתאים לישראל, ובחסות ארגונים פרוגרסיביים מאמריקה ובעזרה של ממשלות מאירופה באמצעות עתירות שונות ומכוני מחקר שונים, הם הצליחו במזימתם לפלג את אזרחי ישראל. והם, באמצעות עתירות שונות ומכוני מחקר שונים, הצליחו לגרום להתרופפות חוזקנו היהודי-ישראלי ולהביא למצב שבו לא רק קיומנו הרוחני פה בסכנה, אלא גם למצב שבו איבדנו את ההרתעה מול אויבינו. לא לחינם אויבינו מרימים ראש, ובלב ירושלים ותל אביב ולוד מתנוססים דגלי הרשות הפלסטינית; לא לחינם. הממשלה הזאת היא ממשלה לא לגיטימית, שאין בה לא ביטחון אישי, לא ביטחון מדיני, לא ביטחון כלכלי – יש בה רק סוג של עליות מחירים, סוג של הצקה לשכבות החלשות, סוג של ממשלה שדואגת רק להישרדותה ותו לא. אבל אני אופטימי, מאוד אופטימי, כי נצח ישראל לא ישקר. כי הקדוש ברוך הוא, שהביא אותנו לפה בקיבוץ גלויות, ישמור עלינו גם מהממשלה הזאת, ואנחנו נחזור וננצח, ככתוב בתפילה: "ומלכות הרשעה מהרה תיעקר ותישבר". ביהדות, באחדות, בחוזק יד נחזור למשול במדינת ישראל. ילדינו לא יחששו להסתובב עם דגל ברחובות. יהודי יהיה גאה בארצו ובביתו, ולא ירחק היום לכך. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יואב בן צור. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח. חבר הכנסת חיים ביטון, בבקשה. חמש דקות, אדוני. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר החשוב, אנחנו – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בסוף יסלקו אותו מהקואליציה, כל אחד בא ומפרגן לו. << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> הסיבה שפרגנתי לו זה בגלל שמישהו ניסה להנמיך את עוצמת שר הרווחה. מצאתי לנכון על דוכן זה לחזק את המעמד של שר הרווחה, שזו אחת המשרות הכי חשובות במדינת ישראל. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מאיר הוא הצדיק בסדום. << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> חבריי, אנחנו נמצאים בשבוע חשוב וקדוש לעם ישראל. בעוד יומיים יצוין בהר מירון יום פטירתו של הרשב"י, רבי שמעון בר יוחאי. "עיר וקדיש מן שמיא נָחִת", כך כתוב עליו, ועליו נאמר שבזכותו – ראשי תיבות יוחאי, "כי לא תישכח מפי זרעו". זאת אומרת, הוא לקח על עצמו את הקושי האדיר הזה לאורך כל ההיסטוריה, כשעמים שלמים נכחדו ואינם, שעם ישראל לא רק שלא ייכחד, אלא גם שהתורה שלו לא תיכחד. לצערנו אנחנו בימים אלו, כמעט כל השנה האחרונה, נמצאים במצב שמתוכנו, לצערנו, קמים אלה שהם לכאורה – אני רוצה להיות עדין, להיות סנגור. זה לא בידיעה ברורה, אבל הם אלה שעושים – במה שהם עושים זה ודאי; המושג "כי לא תישכח מפי זרעו" נהפך להיות לתוכנית עבודה הפוכה. לצערי הרב מדובר דווקא על אנשים חובשי כיפה, כמו חבר הכנסת – אני מתנצל, יש לי הנאה כלשהי לומר במקרה הזה "חבר הכנסת" ולא "השר", בגלל שאני חושב – וכתבתי לו את זה – אני חושב שרבי שמעון בר יוחאי לא היה מוכן שהוא יהיה המיניסטר שיהיה אחראי על היום של ההילולה שלו, ולכן הקדוש ברוך הוא מנהל את העניינים ומסדר את הדברים. לא יודע אם זה בגלל שכך או כך, ולא משנים הסדר והתירוצים, בשורה התחתונה, במבחן התוצאה, ינסו ואולי גם מנסים, אבל זה לא יעזור להם. יום ההילולה ביום חמישי הקרוב, והוא לא יהיה המיניסטר. ולמה? צריכים לדעת את זה: בגלל שכל התקופה האחרונה, כל השנה האחרונה, האדון הזה החליט לקחת כל דבר שבקדושה, כל דבר של דת ומסורת, ולהילחם בו ולייצר בו את המילה "רפורמות", שבאה מהמילה "רפורמים", ולהוביל אותם כדי לנסות ולומר שהוא יודע לייצר שינויים, הוא יודע לשנות את הכשרות, הוא יודע לשנות את הגיור, הוא יודע לשנות כל דבר, כדי לומר: אנחנו נאורים, יש לנו את היכולת לבוא ולעשות את הדברים בצורה עוד יותר יפה. אני מזכיר לכם שביום שהוא נכנס לתפקיד הוא דיבר על 70 שנה של עובדים במשרד הדתות שלא עשו את עבודתם, ולאחר כמה ימים הוא קם ועלה על הדוכן הזה והתנצל בפניהם. ואני אומר לך, מר כהנא, אתה שפוגע במועצות הדתיות, פוגע ברבנים, אתה זה שעכשיו חתמת, ידך לא רעדה כשחתמת על מסמך שאמור לשנות את שיטת בחירת הרבנים ולהפוך את השיטה לשיטת בחירה שתיתן אפשרות אחת לעשר שנים לבחור ברבנים, להפוך אותם לפקידים. אתה זה שמנסה לשנות את שיטת הבחירה, שייווצר מצב שיהיה רוב שאיננו בר סמכא על דברים הקשורים לדת כדי להחליט מי יהיה רב. אתה זה שעומד בחזית הזאת כבר תקופה ארוכה מדי, בצורה נחרצת שאיננה ראויה. מן הראוי שתדע ותקבל את הסימנים שקורים עכשיו ותאמר לעצמך: בוא נעצור רגע – למרות שאני אומר את זה, ואני חוזר ואומר את זה, אתה לא המיניסטר שם עכשיו. אבל אמרתי פה על הדוכן, אינני איש חוזה ואינני יודע שום דבר מיוחד, אבל אמרתי ששום דבר מהרפורמות האלה לא יעבור. לא תעבור רפורמת הכשרות, לא תעבור רפורמת הגיור, לא תעבור רפורמת הרבנים. כל הדברים הללו, כפי שאתה רואה, הולכים ונעלמים לך תחת תוכנית העבודה שניסית לעשות אותה, ושום דבר לא יבוא על המוגמר. הממשלה הזאת, שממילא היא לקראת סיומה, תסתיים עוד לפני שתצליח להעביר משהו. ולמה? בגלל שזה ההפך מ"לא תישכח מפי זרעו", שקבע רבי שמעון בר יוחאי. אני מתפלל לקדוש ברוך הוא שבזכות הרבי שמעון בר יוחאי, שזה יום פטירתו, "עיר וקדיש מן שמיא נָחִת", שנזכה בעזרת השם שכל הדברים האלה יימחקו, ובעזרת השם – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> – – הממשלה הזאת תזוז מן העולם ותהיה לנו, בעזרת השם, ממשלה – אדוני יושב-ראש הכנסת, אני אומר לך – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הישיבה. יושב-ראש הישיבה. << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> יושב-ראש הישיבה. אני אומר לך שאתה יכול להכיל אותי. הייתי עדין, אתה יכול להכיל אותי. בסך הכול אמרתי דברים שהם ברורים לעם ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת חיים ביטון. יצא לי כמה פעמים להסיע איתי אברכים מאזור המרכז להר מירון כי אנחנו – אני אולי חבר הכנסת הכי קרוב להר, אנחנו מכפר מע'אר. חבר הכנסת משה ארבל. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, כבוד שר הרווחה והביטחון החברתי, חבריי חברי הכנסת, אני מניח שכולנו נחשפנו בילדותנו לסיפור הילדים הידוע על כיפה אדומה. סיפור טרגדיה. יש איזו גרסה בסיפור המתורגם שבסוף מסתיימת ב-happy end, בסוף טוב, שמגיע הצייד והורג את הזאב ומציל את הסבתא. אבל ישנן גרסאות, שאני לא יודע למה בכלל סיפרו אותן לילדים כשהיו קטנים, שמסתיימות באופן מאוד מאוד קשה, שכיפה אדומה בסופו של דבר מגיעה, עושה את השליחות שלה, והזאב בסוף טורף אותה. הסיפור הטרגי הזה עלה וצף לי בימים האחרונים, בפרט ביום שישי אחר הצוהריים, שעה לפני כניסת השבת, כשמה שעשה נפתלי בנט ליום טוב כלפון הכי קרוב לזה. הכי קרוב לכיפה אדומה. לבוא ביום שישי, שעה לפני שבת, כשאתה יודע שהוא צריך לשבת בליל שבת ולהסב עם ילדיו לסעודת שבת ולארוחת שישי משפחתית, ופשוט להדיח אותו בבושת פנים מהכנסת, אחרי שהוא שכב על הגדר וטרח וחטף ביקורות. אני לא בטוח שהוא האמין באמת בהגנה הזו שהוא נותן לנפתלי בנט, אבל הוא עשה את זה. ובנקמנות – ובריאיון שהוא נותן הערב, הוא פשוט היה בהלם מההחלטה הזו – באכזריות שאין שני לה, מגיע נפתלי בנט ועושה את הפליק-פלאק הזה. אני יודע, אדוני היושב-ראש, שהוצאתם הכחשה ואמרתם שזו לא הייתה בקשה שלכם, והכחשתם את זה פעם אחר פעם. אבל מקורותיי – ויש לי מקורות, גם בקרב חברי ההנהגה של מפלגתך, רע"מ, חלקם חברי מועצת השורא, אנשים מכובדים מאוד. אני אומר כאן, אם תרצה להכחיש את דבריי אתה מוזמן, אבל אני אומר כאן באופן ודאי ומוחלט, ושיירשם בדברי הימים של הבית הזה, לפרוטוקול, שהדחתו של יום טוב כלפון נעשתה לבקשת רע"מ, שלא יכלו לסבול את התמונה שלו עולה להר הבית – שזו טעות בעיניי, כי ליהודי אסור לעלות להר הבית, בכלל אסור לעלות להר הבית – ביום העצמאות. והתמונה הזו הייתה קשה מאוד ללא מעט מחברי רע"מ, ואתם דרשתם במשא ומתן הקואליציוני הזה את ראשו. אני אומר את זה, ואני אומר את זה כאן מידיעה ברורה, ואני אומר את זה בפניך. ועם כל ההכחשות של ימינה ושלכם, ההתנהלות הזו היא התנהלות שמלמדת על פחדנות, על הססנות, על חוסר יציבות. עכשיו, אזרחי ישראל, תארו לכם שעומד אדם שיושב בראש הקבינט המדיני-ביטחוני וצריך לקבל החלטות שמוציאות את ילדינו לקרב ואת חיילי ישראל להילחם. הבהלה הזו, הפניקה, חוסר היציבות, היעדר הפתיל, היעדר היכולת להתאפק, לספור עד 20 ורק אז לקבל החלטה – האופי הזה, התכונות הללו מאפיינות את מר נפתלי בנט. תכונות שלא מאפשרות לו להנהיג את מדינת ישראל, שלא מאפשרות לו לקבל החלטות. נפתלי בנט היה זה שעמד בראשות המפלגה, מפלגת ימינה, שהגישה בקשה לוועדת הבחירות המרכזית לפסול את מפלגת רע"מ מלהתמודד בבחירות בשל היותם תומכי טרור. אני ישבתי בוועדת הבחירות המרכזית ושמעתי את הנאום מלא הפאתוס של נציגי מפלגת ימינה שהגיעו לטעון בלהט למה אין לגיטימיות להתמודדותה של רע"מ בבחירות. אני חושב שהם הרחיקו לכת, אני חושב שיש בינינו פערים, אבל היכולת שלהם להתהפך ב-180 מעלות בצורה כזו – האויב הגדול ביותר של מפלגת הרמייה הזו הוא הארכיון. אחרי כל זה לבוא ולהיכנע כניעה מוחלטת, מבזה, משפילה – אדם שהלך איתך כברת דרך, ביום שישי, שעה לפני שבת, כשהוא צריך לשבת ולסעוד עם ילדיו בארוחת שישי, לבוא ולבעוט בו בצורה כזו משפילה ואכזרית – מביש. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת משה ארבל. חבר הכנסת ינון אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב בראש, כבוד השר – אני לא אגיד השר ההוא והשר הזה, בסוף אמרתי לך מה יהיה – עזוב. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> תגיד אל-עזיז, הם לא מבינים. אל-עזיז. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ליבו בפריפריה ומעשיו בממשלה, וזו הבעיה הכי גדולה, אבל בסדר. כבוד חבריי חברי הכנסת, יושב-ראש ועדת הכספים אלכס קושניר ידידי, עמלנו כולנו על החוק הזה ימים שלמים, והגענו להישגים. הייתה הצהרה של שר האוצר שהחוק הזה יגיע, והגענו גם להבנות. אני מסכים שגם הגענו להבנות בוועדה על מנת שנצביע בוועדה בעד. היו הבנות שבוועדה זה יעבור בעד, ידענו שהחוק הזה יגיע למליאה. לתמוך או לא לתמוך בו פה – השארנו את זה לגדולים ממני וממך, שהם יעשו, על זה לא הייתה הבנה. ההבנה הייתה להעביר את זה בוועדה. הורדנו הסתייגויות. אני בדרך כלל לא מגיש הסתייגויות, אני לא מבין מה זו הסתייגות, אתה יודע. אבל הורדנו הכול על מנת להביא את החוק הזה. ובאמת הבאנו שני דברים מכל מה שדיברנו עליהם, אבל שלקחתי אותם גם – זה גיל 21 במענק עבודה הנקרא מס הכנסה שלילי, שזה מכניס עוד הרבה צעירים שעובדים מגיל 21; זו הייתה החלטה שרירותית ב-2013 או 2015 של שר האוצר דאז יאיר לפיד, שזה יהיה רק מגיל 23. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> הורדנו את זה ל-21. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ל-21. לא היה מובן למה, עשינו את תיקון העוול הזה בהוראת שעה לשלוש שנים, עם התחייבות של האוצר שבתקציב הקרוב – ולא משנה מי יהיה ומה יהיה – זה יהפוך כקבע לגיל 21. נשים חרדיות, נשים שהן לא חרדיות, כל מי שעובד יוכל לקבל את זה, אנשים מכל הסוגים. היו קרובי משפחה שבהוראת השעה – במענק הזה, ספציפית, לא יכלו להיות, כי מענק עבודה בכלל לא מקבלים. אמרנו שבמענק העבודה הזה – ביחד עם אחמד טיבי הובלנו את זה והגענו לעוד הבנה שגם קרובי משפחה יקבלו. אז תשאלו, למה אתם מצביעים פתאום נגד? אז אסביר לכם למה אנחנו מצביעים נגד. החוק טוב – אז עם ישראל, תדעו, בחוק הזה יש כמה דברים שהם לא טובים. יש זוג שעובד ואחד מהם, בדרך כלל זה האישה, היא מרוויחה פחות, היא לא מגיעה לדרגת המס כי יש לה איזושהי הטבה, אז גם אם היא מקבלת עכשיו את נקודות הזיכוי שלה, היא לא יכולה להשתמש בהן. למה? אומרים לה: כבר קיבלת הטבה שהיא קבועה אצלך. אנחנו באנו ואמרנו: תנייד. אתה באמת רוצה לעזור לכולם, הייתה קורונה? תנייד את נקודות הזיכוי של האישה לתא המשפחתי, תשים את זה בתא משפחתי, שיוכלו להשתמש בנקודות הזיכוי. אתה לא יכול להעניש אותה בגלל שכל השנה אתה נותן לה, כביכול, פרס; הפרס שלה הוא גם ככה לא פרס כי גם ככה המשכורת שלה נמוכה יותר משל הגבר. אין מה לעשות, לצערנו זה מצב שצריך לתקן אותו. אנחנו יודעים את זה במגזר החרדי, ועל אחת כמה וכמה, אצלנו זה עוד יותר. ולכן אני אומר שזה היה צריך להיות תיקון שעליו אנחנו התעקשנו ולא היו מוכנים לעשות איתנו שום דבר. עוד דבר זה ילדים בגילי 6–12 – – – << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> לא הבנתי, הגעתם להסכמות, אמרת. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אמרתי, הגענו להסכמות על גיל 21 ועל קרובי משפחה, אבל הנושא הזה נשאר בוויכוח ובאי-הסכמה. אני לא הסכמתי על זה. הצבעתי בעד למטה, כדי לא לתקוע את זה, כדי להעביר את זה כמה שיותר מהר, אבל לא הגענו להסכמה בנושא של התא המשפחתי. אנחנו חשבנו שזה ראוי ונכון לעשות את ניוד הנקודות הזה, נקודות הזיכוי, שזה יהיה בתא משפחתי כדי שהאישה שעובדת תרוויח את זה. כלומר, החוק הזה מפלה את הנשים. אנחנו גם חשבנו שצריך להגדיל את זה עד גיל 18 ולא עד גיל 12, כי ילד בגיל 12 עדיין – נכון שרוצים שיצאו לעבודה, אבל על הילד בגיל הזה עדיין יש הוצאות, ואנחנו לא מצליחים לעזור לאותן משפחות, ובגיל הזה ההוצאות גדולות יותר. יתרה מזו, בסופו של דבר מי שמרוויח בנקודות האלה זה העשירון העליון, העשירונים שבין 8 ל-10 הם המרוויחים העיקריים. כלומר אלה שבעשירונים התחתונים לא מרוויחים מזה, הם רק מפסידים מזה. יש כאלה שלא יקבלו בכלל; אלה שמקבלים את השכר שבין מענק העבודה לבין הנקודות הזיכוי, שהם עדיין במעמד הביניים ופחות, הם לא ירוויחו כלום. אז, כלומר, מצד אחד החוק בא להיטיב, אבל עם מי הוא מיטיב? עם אותם אלה, העשירונים העליונים, בין 8 ל-10. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כ-50% מהעם לא משלם את המס, לא מגיע למס שמשלמים עליו – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – לשכר שמשלמים עליו את המס הזה. הוא לא יהיה זכאי לזה. אז אם ככה, כ-700 מיליונים הולכים רק לעשירונים העליונים, כ-700 מיליונים מתוך זה. על זה – אנחנו לא מונים לבוא ולעזור לעשירים, אנחנו לא נצביע בעד לעזור לעשירים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו רוצים לעזור לחלשים מכל האוכלוסייה בחברה. אנחנו רוצים שייתנו לנשים את מה שמגיע להן, שזה יהיה בתא המשפחתי. ולכן אנחנו לא מסכימים – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> עם כל הכבוד שיש פה דברים שהבאנו בהם הישג, אנחנו כנים עם עם ישראל ואומרים לו שבדבר הזה קשה לנו להצביע בעד. הבאנו את זה למליאה, הקואליציה תצביע בעד. זה גם יעבור היום – עם ישראל, אל תדאגו, זה יעבור היום; אבל אנחנו, כאות מחאה, מצביעים נגד זה, כי זה כי זה לא דבר טוב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. חבר הכנסת משה אבוטבול. אחריו – חבר הכנסת אוריאל בוסו, נמצא? חמש דקות. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כולל מס עבאס? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כולל מס עם נקודות זיכוי, יישארו לך חמש דקות. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אדוני השר, רגע, רגע, מפריעים לשר להקשיב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, לא, הוא מקשיב. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> קושניר, זה מפריע לנו. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> סליחה, סליחה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתה יכול, בבקשה, להקשיב? תאפס את זה רגע, עבאס, תאפס את זה – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אם הוא יושב בשולחן הממשלה זה אומר שיש לו יומרות, אני מפרגן. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד השר, כנסת נכבדה, הממשלה, יש לה הישג אחד, היא הצליחה לאחד את כל עם ישראל, את כל רבני ישראל, וגם, מרוב שהיא איחדה את כולם, חוברה לכבודה תפילה לעת הזאת. עת צרה היא לישראל, ולכן אותה תפילה שחוברה על ידי גדולי ישראל, ובראשם רבם של כל בני הגולה, מרן ראש הישיבה חכם שלום כהן שליט"א. אני רוצה באמת לקרוא את התפילה הזאת. עליי להדגיש כי את התפילה הזאת יש לומר בכל עת, בפרט בתקופה הזאת, בפתיחת ההיכל, על ביטול גזרות הריסת ועקירת הדת שנעשו בשנה האחרונה הזאת, וגם להחשת הגאולה. אז כמובן קודם לתפילה, יש לומר פרק תהילים. אנחנו נבחר לקרוא את פרק תהילים ק"ל: "שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה'. ה' שמעה בקולי תהיינה אזניך קשבות לקול תחנוני. אם עונות תשמר יה ה' מי יעמד. כי עמך הסליחה למען תורא. קויתי ה' קותה נפשי ולדברו הוחלתי. נפשי לה' משמרים לבקר שמרים לבקר. יחל ישראל אל ה' כי עם ה' החסד והרבה עמו פדות. והוא יפדה את ישראל מכל עונתיו". התפילה אומרת: יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, שתעשה למען רחמיך ולמען שמך הגדול, הנכתב ואינו נקרא, ותצילנו לנו, ולבני ביתנו ולכל עמך בית ישראל מכל רע ומשחית ומגפה, מכל צרה וצוקה ויגון ואנחה, ומכל חולי ומחלה, מכל גזרות קשות ורעות, מכל מבקשי הריסת הדת ופגיעה בטוהרת וקדושת ישראל. עד מתי רשעים, ה', עד מתי רשעים יעלוזו, יביעו ידברו עתק, יתאמרו כל פועלי אוון, עמך, ה', ידכאו ונחלתך יענו. וייסכרו פיות כל המקטרגים עלינו, ותשמע קול תחינתנו, ואל ידווה ליבנו ואל יחשכו עינינו, ותיטע בליבנו אהבת חינם ויראת ה', ותחזירנו בתשובה שלמה לפניך, ותצליחנו בלימודינו ובכל מעשי ידינו ותפרנסנו פרנסה טובה, ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה, ותפיל כל אויבינו הקמים לכלותנו, ותחיש גאולתנו ברחמים במהרה. ותבנה בית מקדשנו ותפארתנו, ויקוים בנו הפסוק: "והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד, ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", אמן, נצח, סלה ועד. חונני ה' כי אליך אקרא כל היום. ה' יגמור בעדי, ה' חסדך לעולם, מעשה ידיך אל תרף. דרשו ה' ועוזו, בקשו פניו תמיד. אקרא לאלוהים עליון, לאל גומר עליי. כל הנשמה תהלל יה, הללויה. לבקשת גדולי ישראל, על רבני וגבאי בתי הכנסיות לעורר על כך ולהקפיד שיאמרו תפילה זו מדי שבת בשבת בשעת פתיחת ההיכל, ובזכות התפילה ניוושע במהרה. אנחנו מרבים לתקוף את הממשלה אבל צריך גם להתפלל. ואם גדולי ישראל חיברו תפילה כזאת יקרה על הממשלה הזו, הרעה, שתיפול ושתוכל לשנות את עקירת הדת – והיה זה שכרנו. והקריאה הזאת היא קריאה של כל גדולי ישראל. כמובן כשגם כשרואים את הביזיון שראש הממשלה ביזה את הראשון לציון, הגאון הרב יצחק יוסף, זה לא נותן שום פתח להבין – מדובר פה בממשלה שעוקרת את הדת ואת כבוד הדת. לכן באמת יש כאן את הקריאה, והיות שהזמן לא מספיק, אנחנו אחרי זה נקרא גם כן את קריאת הקודש ואת הרבנים הגאונים שחתומים עליה, שנבין שאנחנו נמצאים בצרה צרורה עם הממשלה הזאת. ועכשיו, גם כן, עד ששמחנו לרגע ששר הדתות מתפטר, עכשיו הוא חוזר לנו, אותה הגברת בשינוי אדרת, בצורה אחרת. נתפלל שבעזרת השם לא תעשינה ידיו תושייה. אמן, כן יהי רצון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת משה אבוטבול. יעלה ויבוא חבר הכנסת אוריאל בוסו. חמש דקות, אדוני. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לברך את תלמידי ותלמידות בית הספר נאות מרגלית בפתח תקווה, בית ספר על שמה של הרבנית מרגלית יוסף, והמנהל החשוב הרב רועי, שמוסר את נפשו. לרגל מה אני מברך אותם? ילדים שמקבלים סידור. ולמה זה חשוב בימים אלה לברך על דבר טריוויאלי, מסיבת סידור בכל בית ספר? אתם הילדים שבסוף ממשיכים את מסורת ישראל, בימים אלו שיש אנשים שרוצים לשנות לנו את הסידור, לקעקע לנו את הערכים, ממשלה שמנסה לפגוע באותם תלמידים בבתי הספר – תוכניות שנמצאות בבתי הספר האחרים – לא בבתי הספר שלנו. אתם החלוצים, ובעזרת השם תמשיכו להיות דור העתיד של מדינת ישראל. אדוני היושב-ראש, שמעתי קודם את חברי חבר הכנסת הרב ינון, שעשה עבודה נפלאה בוועדת הכספים, אבל זה נקרא להוציא, איך אומרים, יקר מזולל. נוציא טיפה ממה שאפשר. הוא הסביר למה אנחנו נתנגד. אז אני אומר יותר מזה. אנחנו נתנגד לכל חוק שיגיע לכאן, מסיבה אחת: הממשלה הזאת אין לה רוב בכנסת ישראל. היא לא ממשלה לגיטימית, אומנם היא חוקית, כל מה שהיא תביא – אנחנו נתנגד. אל תספרו לנו סיפורים. אל תבואו אלינו מצפונית – זה טוב לאזרחים, זה לא טוב לאזרחים. אין לכם לגיטימציה להביא שום חוק לכאן, נקודה. גם אם תגיעו לכל אזרח עכשיו, שיקבל מיליון דולר – אנחנו נתנגד עד שאתם תיפלו, שלא תגידו: אנחנו באים עם הישגים. אין הישג אחד שיכול להיות רשום על שמכם. תסתכלו מה קורה ברחובות. אבל יתרה מזאת, גם כן מקצועית – אתם נותנים נקודות מס. אתם יודעים שהיום מצביעים בערב, אז אני וחבריי שנמצאים פה שיש להם ילדים קטנים נקבל תוספת בשכר. באמת תודה רבה. 50% מאזרחי מדינת ישראל שעובדים לא משלמים מס הכנסה בכלל, כי הם לא נמצאים בדרגה הזאת. אז באותה דרך שהממשלה הזאת העבירה תקציב פעם אחר פעם לעזור לעשירונים העליונים – זה מה שהיא עושה גם בהטבות המס האלה. מה עם הפריפריה? מה עם אותם אנשים שלא נמצאים באותן דרגות מס? איך אתה עוזר להם? שהם יסתכלו על השכנים שלהם שעובדים בהייטק ויקבלו עוד כסף לשכר? אני צריך לקבל תוספת? מי שנמצא פה צריך לקבל תוספת? או אלה שלא מקבלים בכלל, לא משלמים מס הכנסה? זו אטימות. אז נכון שהצליחו לשנות, שהגיל 21 והילדים שנמצאים בבית. ומה עם אלה שנמצאים – האזרחים שלך ושלנו? אבל זה לא רק החרדים ובני המיעוטים או הערבים. 50% מהעובדים במדינת ישראל לא מגיעים לדרגת מס, כשאנחנו שומעים שהאינפלציה עולה והדיור וכו'. ומספרים: הממשלה הכי טובה שיש. הציניות של שר האוצר, אתה רואה אותו במסיבת עיתונאים. קודם כול, אם מישהו שואל אם אנחנו נמצאים בבחירות או לא – מספיק לראות את ההצהרות היום בכל ישיבות הסיעה, כל אחד מתדרך נגד השני – הבנתם שכבר נמצאים עמוק עמוק, הם בעצמם בתוך תהליך בחירות עכשיו, כל אחד מנסה לגייס בייס שכבר אין לו. ראינו את האטימות של מפלגת ימינה. איך אמרתי היום? אחד הפרישו, אחד יצא, אחד נגד. מה נשאר? ההתנהגות שלהם מבזה, נגד חברי כנסת שלהם, נגד האנשים. כולה מפלגה של חמישה מנדטים מעסיקה את כל התקשורת כבר כמה ימים. היועצת המדינית פרשה, הדובר של המפלגה פרש, זה הופרש, זה יצא. די, דחילק, תתחילו לעבוד. וההוא עומד פה זחוח כאילו הכול בסדר. מה, אתם השתגעתם? מנסור, אנחנו – פוליטית אני מפרגן לך. אתה עושה את הדבר, מבחינתך, הכי נכון שיש. ועדיין, כואב לנו שהדברים האלה בסוף מגיעים על חשבון הילדים שלנו, על מה שמגיע להם, אחד מקבל, אחד לא. אם מישהו היה מעלה בדעתו להעביר חוק היום – נחזור לממשלה ונגיד לממשלה: תקשיבו טוב. יש לנו תנאי, בשכונת מאה שערים, מי שהרחיב עד 50 מטר בלי חוק – אין לך אכיפה; היועצת המשפטית באותו רגע תשלח אותך מהחלון, תגיש נגדך תלונה במשטרה על ניסיון לסחוט. זה מה שאתם עושים. חבר'ה, מי שהרחיב עד 70 מטר – לא נאכוף, כן נאכוף, הכול בסדר. השאלה היא, כשזה מגיע לציבור אחר זה קביל? זה עובד? מישהו בכלל יכול לתת את הדעת? רשויות שמקבלות כסף מעבר למה שצריך לקבל במענקי איזון – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> קודם כול זה לא חוקי. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ג'יסר א-זרקא ועוד מועצות. מה זאת אומרת, מה זה כסף קואליציוני? או מגיע להם או לא מגיע להם. מה זה האתנן הפוליטי הזה? אם המפלגות החרדיות היו מעיזות לקבל 10% ממה שאתה דרשת, כל הכותרות היו אומרות: סחטנים, והינה המפלגות החרדיות – אבל הכול שקט. התקשורת ממש, הכול דבש. לכן אומר לכם, חברים, גם הערב. כל חוק שיגיע כאן – אנחנו נצביע נגד, כי דינה של הממשלה הזאת ליפול ומהר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אוריאל בוסו. חבר הכנסת יוסף טייב. חמש דקות. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני קראתי את החוק. אנחנו שומעים מה שקורה פה. אין ספק שחברנו חבר הכנסת ינון אזולאי עשה עבודה מקצועית. הוא התעמק, השתתף בוועדה, הצליח להציל את מה שהיה אפשר להציל. אבל כשאתה שומע שבעצם מי שהולך להצביע על החוק הזה בעצם מצביע על העלאת שכר עצמית בזמן שיש אנשים עולים, בני מיעוטים, מהמגזר הערבי, חרדים, מכל המגזרים, שלא מגיעים ולא הולכים ליהנות מהדבר הזה – כל מי שהולך להצביע בעד החוק הזה הוא בעצם דואג לעצמו, דואג לעשירון העליון. מה קורה עם החלשים? אדוני היושב-ראש, אני באמת שואל אותך. אתה מייצג את אותו ציבור, כמו שאנחנו מייצגים את הציבור הזה. אנחנו נצא לרחוב. מה נספר להם? אנחנו הצבענו על זה שנקבל תוספת במשכורת בזמן שלאנשים יש מקררים ריקים, אין מה לאכול? עד איפה הצביעות, עד איפה הציניות שלכם יכולה להמשיך? אבל האמת, אדוני היושב-ראש, אני אגיד לך – אחרי מה שראיתי על ההתנהלות של ראש הממשלה בתואר מול חבר מפלגתו, ואני, אי-אפשר לומר, אני לא חשוד בזה שחבר כנסת יום טוב כלפון היה כוס התה החם שלי, אבל אני חושב שהצורה שבה אדם שהוא נאמן למפלגתו, נאמן לראש מפלגתו – שלחתם אותו מעל כל דוכן, בערוצי הטלוויזיה, לבוא ולשמור על הקואליציה הזאת, על הממשלה הזאת, ואתם ככה זורקים אותו כמו סמרטוט? אתם צריכים להתבייש. לא עושים את זה. איפה הלויאליות? איפה החברות? מה, הכול פוליטיקה? שמים את הכול בצד, זורקים את הכול? אז הוא עשה דברים, עשה מה שעשה. חטף מהציבור שהוא מתיימר לייצג. אבל אתם, חבריו למפלגה, לעשות לו דבר כזה ביום שישי שעה לפני כניסת שבת? איפה החברות? איפה הלויאליות? לכן, אדוני היושב-ראש, אגיד לך. כשאני רואה שמסוגלים לעשות את זה לבן אדם שהוא קרוב אליך, שהוא חבר, שהוא התאבד בשבילך – אני לא מתפלא שאתם מסוגלים גם לבוא ולהצביע בעד העלאת שכר בעצם. בואו נקרא לכלה בשמה. אתם הולכים היום להצביע בעד העלאת שכר גם של חברי הכנסת, גם של שרים, גם של העשירון העליון, ושמתם בצד את החלשים. החלשים – לא נורא. אין לעולים מה לאכול? שיסתדרו. אין לחרדים מה לאכול? שיסתדרו. אין לבני המיעוטים, למגזר הערבי מה לאכול? שיסתדרו. אני באמת שואל. נפתלי בנט, זהו, אין לי מה לצפות ממנו. אבל אדוני ראש הממשלה בפועל, אתה הולך לצאת לציבור שלך, למגזר שלך. מה תספר לו? אז אולי מה-50 מיליארד אתה חושב לסדר את העניינים, אבל בסוף אתם הולכים להצביע היום בעד חוק שדואג להעלאת משכורת שלכם, של חברי הכנסת, של העשירון העליון. והחלשים – שמתם בצד. איפה טיפת בושה? איפה אתם נמצאים? אני לא מבין. אתם יוצאים לרחוב. מה, אתם לא רואים את הציבור? אז או שאתם לא מייצגים אף אחד, או שבכל זאת יש לכם קצת משהו, קצת בושה, קצת משהו. לבוא ולהצביע בעד הגדלת שכר – כי בעצם זה מה שקורה היום. הציבור שאתם מייצגים לא מגיע לדרגות מס האלה. אנחנו צריכים את ההעלאה הזאת? אני חושב שזאת בושה, ולכן אנחנו הולכים להתנגד לאותו חוק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יוסף טייב. חבר הכנסת בנימין נתניהו – אינו נוכח; חבר הכנסת יולי יואל אדלשטין – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל כץ – אינו נוכח. חברת הכנסת מירי מרים רגב. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> פה, מתחת לראש הממשלה בפועל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, בבקשה. חמש דקות, גברתי. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני כל פעם מופתעת מחדש עד איזו רמה הממשלה הזאת יכולה להגיע, עד כמה אתה, עבאס – ואללה, אלוהים אוהב אותי, שלח לי אותך לכאן כמתנה – מנהל את הממשלה הזאת. בוא תודה, בוא תודה. אני אגיד לך את האמת, עבאס: אתה משחק אותה. אתה משחק אותה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> ראש הממשלה בפועל. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה ראש הממשלה בפועל. מה אכפת לך, אתה מקבל כספים. תודה. כמה הוא שילם לך על זה שעשית לו ברוגז ביום שני שעבר והוא הלך לטיבי ונתן לטיבי את מה שהוא רצה במסגרת האי-אמון, ואז חזרת ביום רביעי. הוא שילם לטיבי – הוא משחק בינך לבין טיבי. הוא משחק בינך לבין טיבי, בוא תודה. כמה הוא שילם לך, כמה הוא שילם לטיבי. ואת זה רואה הציבור הישראלי. הרי אנחנו מעולם לא פעלנו נגד הציבור הערבי במדינת ישראל. אנחנו פעלנו ונתנו שוויון לכל אזרח במדינת ישראל. יש לנו בעיה עם מי שלא נאמן למדינת ישראל, יש לנו בעיה עם מי שהולך עם החמאס ועם התנועה האסלאמית ומי שתומך בטרור, יש לנו בעיה עם מי שעושה דה-לגיטימציה לחיילי צה"ל, יש לנו בעיה עם חברי כנסת שלא מתביישים, כמו טיבי וכסיף, שמכים שוטרים במדינת ישראל. איפה יעלה על הדעת דבר כזה? אתם יודעים למה זה קורה? כי תומכי הטרור מעריכים חולשה, וכשהם מבינים שבנט עובד אצלך, כי הוא צריך לשבת על הכיסא הזה דקה וחצי – אז הם אומרים: אנחנו בעלי הבית. לכן יש התפרעויות בלוד, יש התפרעויות בעכו ויש התפרעויות בתל אביב. כשהם אומרים: רגע, למה רק בנגב מכשירים בנייה בלתי חוקית? גם בראש העין רוצים להכשיר בנייה בלתי חוקית; זה בגלל שעבאס רוצה את הנגב. אז אולי, עבאס, תרצה גם את ראש העין? אולי, עבאס, תרצה גם את לוד? אולי עבאס יסייע לעוד אזרחים במדינת ישראל שראש הממשלה לא רואה אותם ממטר, כי הוא רואה רק את הכיסא שלו? זה מה שקורה. יש כאן ממשלה – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מירי, בשומר החומות מי היה ראש הממשלה? << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> יש כאן ממשלה מבישה, ואתה חלק ממנה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בשומר החומות מי היה ראש הממשלה – – – הממשלה? << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> מבישה, ואתה חלק ממנה, שמוכנה למכור כל ערך בשביל לשבת על הכיסא הזה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בשומר חומות מי היה ראש הממשלה? << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> משקרים ומטעים ציבור שלם בעניין חוק הלאום. אז אני מודיעה לך ומודיעה גם לעבאס: מדינת ישראל תישאר מדינת הלאום של העם היהודי. נקודה. נקודה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין ויכוח. אין ויכוח. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> לא נשנה את חוק הלאום, כי חוק הלאום לא מדבר על הפרט. הוא מדבר על מדינה שיש לה סמלים, שיש לה דגל, מגן דוד כחול-לבן – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – יש לה את סמל המנורה, ויש לה את המנון התקווה. זה חוק הלאום. חוק השוויון שאתם רוצים להביא זה חוק שרק פוגע. למה הוא פוגע? מה אומר חוק השוויון? הוא אומר שאם אני רוצה מחר בבוקר לתמרץ נשים בדואיות לצאת לעבודה, אני לא יכולה לעשות את זה, כי הוא פוגע בנשים אחרות שהן לא בדואיות. יש למדינה ולממשלה את הזכות לתמרץ אוכלוסיות. חוק השוויון מעביר את ההחלטות מהכנסת לבית המשפט. אתה רוצה חוק השוויון? בבקשה, בוא נביא את פסקת ההתגברות. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> קראת את הצעת החוק שלנו? קראת את הצעת החוק שלנו, מירי? קראת את הצעת החוק שלנו? << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן אני אומרת לך: אני יודעת דבר אחד, שאתם טובים בדיבורים, אתם ממשיכים להשלות את הציבור, אתם ממשיכים לשקר לציבור. הציבור מבין ורואה לכם. בסופו של יום האמת מנצחת. אתה יודע למה האמת מנצחת? כי מול האמת אי-אפשר. אז זה ייקח עוד חודש, עוד חודשיים, אבל אתם תיפלו. אתם תיפלו, כי מי שמתנהל על ידי התנועה האסלאמית ומועצת השורא לא יכול להגן על אזרחי מדינת ישראל, לא היהודים ולא הערבים; מי שמתנהל על ידי מועצת השורא והתנועה האסלאמית לא יכול לטפל כמו שצריך בבנייה בלתי חוקית; ומי שמתנהל על ידי מועצת השורא והתנועה האסלאמית לא מסוגל לעשות כלום, כי הידיים שלו קשורות. אבל, כשאתה בא מתוך מקום של עוצמה וכוח, כשאתה מייצג את כל אזרחי מדינת ישראל, יהודים וערבים כאחד, דואג לביטחון, מראה יד חזקה כנגד הטרור, יהודים וערבים כאחד – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בשומר החומות – – – << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אז מה שקורה היום לא קורה. ואני אומרת לך: כל התעלולים המסריחים האלה – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> צוק איתן – – – << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – והלא-כשרים האלה של מתן כהנא, שעה לפני כניסת שבת – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – סכינים. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לא מתבייש, שעה לפני כניסת שבת, לפטר את כלפון – גם אם רצית לעשות את זה, אתה עושה את זה שעה לפני כניסת שבת? אדם עם כיפה על הראש, אדם שיש לו ערכים. שניהם עם כיפה על הראש, ולא סופרים את הכיפה שלהם ולא רואים את הכיפה שלהם ממטר, כי מה שמעניין אותם זה כיסא בכנסת. אבל כיסא בכנסת זה כלום ושום דבר מול אמת שבה צריך להתנהל. ולכן אני אומרת לציבור הישראלי: אני מסתובבת, אני רואה ואני שומעת. הייתי אתמול במירון, הגעתי אתמול למירון, וראיתי את הציבור שבא להתפלל אצל רבי שמעון בר יוחאי, ראיתי את המצוקה של האנשים, ראיתי את הכאב של האנשים וראיתי את מה שהם אומרים. אני אומרת חד וחלק – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בעזרת השם, בזכות רבי שמעון בר יוחאי ובזכות רבי מאיר בעל הנס, שיש את ההילולות – אתמול הייתה הילולה של רבי מאיר בעל הנס ומחר ל"ג בעומר וההילולה של רבי שמעון בר יוחאי – הממשלה המסוכנת הזאת תיפול, ואנחנו נחזור כדי לדאוג לאינטרסים הביטחוניים והלאומיים של מדינת ישראל, ולא נצטרך לא את השורא ולא את טיבי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת מירי מרים רגב. חבר הכנסת יריב לוין – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב גלנט, בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, אין פה רשימת דוברים. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> יש בדף הצהוב, נכון? איפה הרשימה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, כן, יש רשימה. דוד אמסלם, יש לך עוד זמן. אתה ויובל שטייניץ – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה זה זמן? אצלך זמן זה יכול להיות שנתיים. מתי אני אחזור, עוד שנתיים? הרי אצלכם יש זמן. אתם מחכים גם 50 שנה לחסל את המדינה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זה תלוי אם החברים שלך יהיו באולם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה גם – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז בוא נקשיב. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרי בתנועה האסלאמית יש זמן לחסל את המדינה. 50 שנה, 70 שנה, בסוף זה יקרה, לשיטתכם. זה הזמן שאתה מתכוון שיש לי? << דובר >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר >> זה לא יקרה, דודי. אנחנו נחסל אותם לפני שהם יחסלו אותנו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, לא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נכון, בעזרת השם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נחסל? יואב, מה אתה אומר? נחסל? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מבחינה מטפורית, עבאס. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נחסל, יואב? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הכוונה: נגדע את השאיפות. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> נוציא את התנועה האסלאמית מחוץ לחוק, כמו שהוצאנו את הפלג הצפוני שעוין את מדינת ישראל. זה מה שצריך לעשות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה מתכוון לזה, יואב? << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> בהחלט. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה תוציא את התנועה האסלאמית מחוץ לחוק? << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו נפעל בעניין הזה, איזו שאלה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כל הכבוד לך. כל הכבוד לך. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> מה? אנחנו נעביר את הנגב לשליטה של התנועה האסלאמית כאוטונומיה? אתם תקבעו מה יהיה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה מאמין בדברים האלו? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה זה – – – מאמין? אני אביא לך הקלטות שלך. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו לא נשתול עצים כי אתם תחליטו שאנחנו לא שותלים עצים? איפה קרה דבר כזה בתולדות המדינה? איפה קרה דבר כזה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אביא לך הקלטות שלך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> קרה בתקופת – – – << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו נשתול עצים, אנחנו נבנה בתים ואנחנו נקים יישובים, ואנחנו נכניס את היישובים הבדואיים למסגרת – מפותחת ומשגשגת, אבל במקומות מרוכזים, לא על כל השטח. זה שטח מדינת ישראל. הוא לא שטח של הבדואים. הם יודעים את זה מצוין. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מדינת ישראל בשנת 1970 ביקשה מהם להגיש תביעת בעלות, והם הגישו. לצערנו, מדינת ישראל עד עכשיו לא החליטה בסוגיה הזאת, ולכן הם ממשיכים להיות שם. הם נולדו שם, ימשיכו להיות שם, יקימו את היישובים שלהם שם בהתאם לנהלים ובהתאם לקריטריונים שנקבעים בתוך מדינת ישראל. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> תשמע, בקשר – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז יואב, יואב, יואב, לא להגזים. אמרת "לחסל", אמרת "להוציא מחוץ לחוק". ככה לא מדבר בן אדם שהוא חבר כנסת במשטר דמוקרטי שמכבד את זכויות האדם. אני מציע לך לחזור בך. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שמח שאתה נותן לי ציונים. אני מציע שתרסן את החברים שלך, למשל את חיג'אזי. תשמע איך הוא מדבר. אנחנו מבינים מה הוא אומר בערבית. אלה דברים חמורים מאוד נגד מדינת ישראל. תעצור אותו, תשלח אותו בחזרה למקומות שלו – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תשמע מה ווליד טאהא אומר. תשמע את ווליד טאהא, מה הוא אומר – בעברית, דרך אגב, ולא בערבית. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואל תטיף לנו מוסר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני לא מטיף לך מוסר. אני אומר לך, יואב, שאמרת דברים מאוד – – – << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר לך – רק התחלתי. אני רוצה להגיד עוד כמה דברים. עכשיו תשמע אותי. אני רוצה לשאול אתכם שאלות. אני מכיר את החברה הערבית ואני מכיר את הבדואים בנגב 40 שנה, ואני פעלתי בכל כוחי, לאורך שנים, על מנת לסייע לבדואים וגם לסייע לערבים בכלל. אני עשיתי 55 הסכמים כוללניים ועוד 15 הסכמי גג עם כל הרשויות; 14 – עם תמרה לא עשינו, כי הם התנהגו בצורה שאי-אפשר היה לקבל את מה שהם עשו. עשינו הסכמים עם כולם, העברנו 1.5 מיליארד שקל כאשר הייתי שר הבינוי והשיכון, ומי שידע להשתמש בכסף בנה מבנים רב-תכליתיים, מבני ציבור, עסק בתכנון של שכונות – נתנו ברוחב לב. אני פעלתי באופן דומה כשר החינוך. אני חנכתי 150,000 מחשבים ברחבי הארץ, 50,000 מתוכם הלכו למגזר הערבי. למה? כי מגיע לו יותר, כי האוכלוסייה יותר חלשה. את זה אני עשיתי. אבל אני הצעתי פה בשבוע שעבר, באתי עם הצעה, ואמרתי: רבותיי, בואו נקבע עונשי מינימום, ועונשי המינימום הם פשוטים: מי שמשתמש בנשק לא חוקי, מחזיק נשק לא חוקי – שלוש שנות מאסר; יורה בנשק לא חוקי – חמש שנות מאסר; וסוחר בנשק לא חוקי – שבע שנות מאסר מינימום. הממשלה והקואליציה התנגדו. אבל לא הצלחתי להבין איך עשרה חברי כנסת ערבים התנגדו להצעה שלי, גם רע"מ וגם הרשימה המשותפת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כי העברנו חוק ממשלתי לעונשי מינימום. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא נכון. אני, תרשה לי, לא הצלחתי להבין. ואז כל הזמן התחבטתי בזה. אמרתי: הרי אני שמעתי, אני ראיתי את הנפגעים. אני ראיתי שבשנת 2020 היו 115 חללים במגזר הערבי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 125. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> 125, אז יכול להיות שאני לא מעודכן. אצלי הופיע 115. אני הסתכלתי על הדבר הזה, חלק גדול מהם נהרגו בנשק חם לא חוקי. למה הם מתנגדים? ואני רוצה לשאול אותך, מנסור עבאס, היות שהעלית את זה, האם יכול להיות שההתנגדות שלכם לעניין הזה נובעת מזה שאתם רוצים לצבור את הנשק ליום פקודה, על מנת להילחם ביהודים? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה, אתה – – – << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> לשלם את המחיר בהווה אבל להשתמש בנשק הזה כמו שקרה בשומר החומות. האם זה העניין? בבקשה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יואב, אתה יודע מה התשובה. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> מה התשובה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בעצם אתה מאמין בקונספירציה. כל הזמן, שנים על גבי שנים, חברי הכנסת הערבים קראו לממשלה, למדינה, לאסוף את הנשק הזה. עכשיו באה הממשלה הזאת, זאת הממשלה, אתה יודע מה, זאת השנה הראשונה שבה עקומת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית יורדת. 30% ירידה במקרי הרצח, 40% ירידה ביריות ביישובים הערביים. זאת הממשלה היחידה ששינתה את המדיניות. ולכן אתה תחזור, תבדוק מה עשיתם במשך 12 שנה. כלום. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני שואל אותך שאלה ואתה לא עונה לי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כלום. עכשיו, לגבי – – – << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> למה התנגדתם לעונשי מינימום? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יואב, יואב – – – << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> מה? אתם רוצים שהאנשים האלה ילכו עם נשק? תגיד לי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. יואב, אתה יודע למה. כי יש חוק ממשלתי שמשרד המשפטים הגיש, ואנחנו תמכנו בו, והוא עבר. והיום יש עונש מינימום על החזקת נשק. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> עם כל הכבוד, החוק הממשלתי מביא לזה שענישת המינימום היא שנה וקצת, כי זה רבע מהתקופה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ל-18 חודשים, שנה וחצי. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע. ויש לשופט סמכות לא להטיל את העונש, מה שלא קיים אצלי. אתם למעשה אומרים: בואו נעביר את זה בקלות, לא אכפת לנו מה יקרה, אבל אנחנו נצבור את הנשק הזה ליום פקודה. יהיה איך להילחם ביהודים, זה מה שאתם אומרים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> זה גם אתם וגם מהרשימה המשותפת. אחרת למה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבל. זאת הסתה. זאת הסתה, יואב. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> למה הרשימה המשותפת התנגדה לזה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תשאל אותם. אבל זאת הסתה, יואב. איפה ההוגנות שלך? << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> למה הרשימה המשותפת התנגדה לזה? זו הסתה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בוודאי. אתה מאשים אותם – – – << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> להרביץ לשוטרים זה בסדר ולי אסור לדבר? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה מאשים אותנו שאנחנו רוצים לצבור נשק? << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שואל למה התנגדתם למה שמועיל למגזר שלכם? זה מה שאני שואל אותך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני יכול לשאול אותך את השאלה הזאת: למה אתה מתנגד לכל החוקים שהממשלה מביאה? למה? << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> מה הקשר בין זה לבין – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זה אותו קשר. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> – – דבר שהוא ציפור נפשו של המגזר הערבי במדינת ישראל? הצענו לכם הצעה והתנגדתם לה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שוב, בינתיים הממשלה הזאת היא הממשלה היחידה שהצליחה לשנות כיוון בתחום המלחמה בפשיעה ואלימות. דיברתם רבות על משילות, לא עשיתם דבר. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> נו, ברור, נותנים לכל אחד בית, לא משנה איפה הוא גר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יואב – – – << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> אחרי זה מחברים אותו לחשמל. אחרי זה מסבירים שגם מותר לו לבנות בית נוסף במרחק 70 מטר מהבית הקודם, זאת אומרת בכל מקום, כי כל אחד רחוק מהשני 70 מטר. ברור שלא תהיה פשיעה, לא צריך. למה לא תלכו לכל האנשים שנוסעים במרצדס בגיל 20 בדרום ותשאלו אותם מאיפה הכסף? מאיפה זה הגיע? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> עושים את זה. אתה יודע כמה כסף חילטו השנה? אתה פשוט – אתה משתמש בזה פוליטית. כמעט מיליארד שקל חילטו, כספים ורכוש, מארגוני הפשע. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> זאת עסקת סמים של – – – במיליארד שקל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מארגוני הפשע. בסדר, אתה, שוב – – – << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חושב שצריכה להיות לכם סיבה מיוחדת. אני מקווה מאוד – אני מקווה מאוד שאני טועה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה טועה. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל לשאלתו של דודי אמסלם, אנחנו לא נפסיד את המלחמה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב. תודה לך. תודה, יואב, והפסדת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> במה הוא הפסיד? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הפסיד. כל הטיעונים שלו מופרכים, לחלוטין מופרכים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני אשמיע לך את הנאומים שלך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב. חבר הכנסת ניר ברקת – אינו נוכח; חברת הכנסת גילה גמליאל; חבר הכנסת אבי דיכטר; חברת הכנסת גלית דיסטל; חבר הכנסת חיים כץ; חבר הכנסת אלי כהן; חבר הכנסת צחי הנגבי; חבר הכנסת אופיר אקוניס – הוא היה כאן, איננו. חבר הכנסת יובל שטייניץ, ד"ר יובל שטייניץ, אה, אסור לי להגיד דוקטור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מורי, מורי. מורי ורבי יובל שטייניץ. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא היה מורה שלך? << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> מה אתה עושה לו, מנסור? מה אתה עושה לו? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, להגיד לך שלא למדתי ממנו? למדתי. << דובר >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר >> תכף הוא יכניס אותי למועצת השורא כדוקטור לפילוסופיה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תחילת דרכי קצת בפילוסופיה זה אצל יובל שטייניץ. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> דרך אגב, כנראה שהוא היה סטודנט לא רע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע שהערבים יכולים ללמוד במוסדות היהודיים, היהודים לא יכולים ללמוד אצל הערבים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> למדו. היהודים למדו ועוד איך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין, בביר זית – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> דור הזהב, איפה למדו? הרמב"ם, איפה למד? אצל ערבים. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אצל מי? תגיד לנו באיזה מוסד בדיוק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מה? הוא אפילו כתב בערבית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שאלתי – זה שהוא כתב זה משהו אחר. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> ומי היה הרופא של מלך מצרים? הרמב"ם, אתה רואה, סיפרתי לכם – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נכון, תור הזהב של היהודים. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> דודי, מה אתה מתעסק עם תלמיד של שטייניץ? אל תתעסק איתו, תלמידים שלו – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז אנחנו נחזור – – – << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול, בתור תלמידי לשעבר אתה צריך לשמור על זכות הדיבור שלי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, שמרתי. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כרגע אתה, ביחד עם דודי ושטרן גזלתם לי דקה, זה יעלה לכם בכמה דקות מצידי. דבר שני, אני אומר לזכותו של מנסור, שאחרי שהוא היה דוקטור לרפואת שיניים הוא בא ללמוד, להעשיר את השכלתו בפילוסופיה ומדע המדינה, לא כל אחד עושה דבר כזה. על זה יישר כוח. אבל אפרופו לוגיקה ותורת היגיון, למדת אצלי גם ניטשה וגם היגיון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שמעתי היום את הנאומים גם של מתן כהנא וגם של נפתלי בנט, ואני מוכרח לומר שלא הצלחתי להבין שני דברים. ראשית, מתן כהנא. מתן כהנא אמר, גם בראיונות בתקשורת בימים האחרונים, שלא הדיחו את כלפון בגלל, חס וחלילה, חשש שהוא יערוק לימין או יותר נכון יפסיק את עריקתו לשמאל יחזור לימין, כפי שהוא נבחר, כפי שהבוחרים שהצביעו עבורו ציפו ממנו; הוא אמר שלמרות שסומכים על כלפון ועל ההצבעה שלו במאה אחוז או לחלוטין, במצב הנוכחי צריך שר בכיר – זה מפריע לי, שטרן. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> סליחה. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> צריך בכיר בימינה שיהיה כאן בכנסת. סומכים על כלפון, אבל צריך בכיר בימינה שיהיה כאן בכנסת. אז רגע, אם סומכים על ההצבעה של כלפון במאה אחוז, אז למה צריך להחליף את האצבע של כלפון באצבע של כהנא, אם סומכים על כלפון במאה אחוז? אז הוא אמר: לא, אבל צריך אותי בכנסת. אז קודם כול, אתה יכול להיות בכנסת בלי האצבע. האצבע של כלפון תהיה כאן, ואתה בתור שר יכול להיות פה גם בלי שיש לך זכות הצבעה. שנית, הדבר המדהים ביותר הוא שאנחנו שומעים היום שהממשלה רוצה להחזיר אותו לתפקידו כשר. זאת אומרת, הוא יחזור להיות שר כמו קודם, והדבר היחיד שישתנה זה לא שיהיה לו יותר זמן בכנסת, כי הם רוצים שהוא יחזור לכהן כשר הדתות. מה כן ישתנה? רק דבר אחד, שהאצבע שלוחצת על הלחצן תהיה האצבע של כהנא ולא של כלפון. בשביל זה עשו את כל התרגיל הזה, פיטרו חבר כנסת מהיום למחר. אבל היה לזה היגיון אם היו סומכים על האצבע של כהנא ולא סומכים על האצבע של כלפון. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> יש בעיה לוגית. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל שמעתי את מתן כהנא גם בערוץ 12 וגם בערוץ 13 אומר שהם סומכים על כלפון במאה אחוז, על האצבע שלו ועל ההצבעה שלו. אז אם סומכים על כלפון במאה אחוז, בשביל מה עשו את כל הסיבוב המדהים הזה? הרי מתן כהנא יחזור, לשיטתם, להיות – אם הם יוכלו – שר דתות, אז לא יהיה לו יותר זמן בכנסת ממה שהיה קודם, זה בדיוק אותו מצב, רק האצבע התחלפה. נשגב מבינתי הפיתול הזה, ואני חושב שהוא עוד עדות לכך שהממשלה הזו איבדה את דרכה, איבדה את הצפון, איבדה את ההיגיון, כי הרי הדברים נשגבים – – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> איבדה – זה אומר שהיה לה. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, אוקיי. איבדה את המעט שהיה לה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא היה לה כלום. לא איבדה. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הדבר השני שהדהים אותי היום, שמעתי את נפתלי בנט כאן מעל הדוכן הזה, מדבר על כך שבמשך שנים הוזנחו ההכנות הצבאיות לאפשרות של מבצע מול איראן וזה מה שהוא גילה כשהוא נהיה ראש ממשלה, זה מה שהם גילו עכשיו. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> כשהוא היה שר ביטחון הוא לא – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא לא ידע. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. כשנפתלי בנט היה שר ביטחון, או גנץ היה שר ביטחון בשנתיים האחרונות – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ליברמן. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ולפניו נפתלי בנט ולפניו ליברמן, הם לא התלוננו על כך שהממשלה לא עושה מספיק או לא מתכוננת כמו שצריך – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> האף גדל – – – << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – למהומה עם איראן. הרי הם היו שרי הביטחון, שלושת שרי הביטחון האחרונים הם אביגדור ליברמן, נפתלי בנט ובני גנץ, בממשלת נתניהו. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> גם לפניהם לא היה גליק גדול. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אז הם, שהיו שרי ביטחון אצל נתניהו ואז הם שיבחו את ההתמודדות של נתניהו ושל הממשלה מול איראן, הם היום מגלים דברים חדשים על אי-מוכנות ביטחונית? הרי אם באמת זה נכון, אם היה כאן מחדל ביטחוני, מי היו צריכים להתריע? קודם כול שרי הביטחון, קודם כול ליברמן, נפתלי בנט וגנץ. מעניין. איך אמר שרון פעם? דברים שרואים משם לא רואים מכאן, אני משנה קצת את המשפט הזה. הם ראו יפה מאוד שממשלות נתניהו ונתניהו עצמו עושים את מה שצריך מול איראן. ולא רק זאת. נפתלי בנט גם שיבח את נתניהו בעבר על ההתמודדות מול איראן. שיבח אותו על הנושא הזה. אבל היום כשהם בממשלה הם מטילים דופי בהתנהלות הביטחונית של הממשלה הקודמת, והם שוכחים דבר אחד קטן. ההתנהלות הביטחונית בממשלה הקודמת הייתה בידיהם של בכירי הממשלה הנוכחית – של נפתלי בנט, בני גנץ ואביגדור ליברמן. אז הצגתי כאן שתי סתירות לוגיות, שני דברים שהם באמת בלתי נתפסים. ודרך אגב, יש עוד דבר בלתי נתפס. למה אני צריך להציג את זה כאן? תאמינו לי, אם אלה היו אנחנו, התקשורת הייתה חושפת את הדברים הללו, מלגלגת עליהם, מטיחה אותם – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – יום אחרי יום ושעה אחרי שעה, אבל כיוון שרוב התקשורת – אני לא רוצה לעשות הכללות – חפצה ביקרה של הממשלה הגרועה הזאת, מאחר שרוב התקשורת מעוניינת בקיומה של הממשלה הזאת, שרוב הציבור כבר מבין שזמנה אזל, אז אני צריך לעמוד כאן ולחשוף כשלים לוגיים כל כך מובנים מאליהם ובסיסיים, שהתקשורת שלנו כל כך מתעלמת מהם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד משפט אחד. הרי בהתחלה אתה ודודי נאמתם, ושטרן, אז אני אקח עוד משפט אחד, ברשותך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תתנצל. קח. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> חברים, הניסיון הזה נכשל. כמו שאמר בנט בזמנו, הוא אמר: שנאת נתניהו – אני מצטט – שנאת נתניהו העבירה אותם – הוא דיבר אז על יש עתיד, על כחול לבן, על מרצ, על העבודה. הוא אמר: שנאת נתניהו העבירה אותם על דעתם. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> מה בנט היה אומר על בנט? << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> שנאת נתניהו היא הגורם העיקרי והיחידי לקיום הממשלה, להקמת הממשלה הזאת, היא העבירה את הממשלה הזאת על דעתה, ושנאה היא גורם רע מאוד, שפגע קשה בדמוקרטיה הישראלית, במשילות הישראלית. הגיע זמן הקמתה של ממשלה יציבה בראשות נתניהו והליכוד. זו בעצם הייתה הכרעת הבוחר האמיתית, ואחרי שנה של ניסיון כושל, הגיע הזמן לממש את הכרעת הבוחר האמיתית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יובל שטייניץ. יבוא חבר הכנסת דוד אמסלם, יעלה ויבוא ויגיע. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> ידליק המשואה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יום אחד. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לדבר ברשותכם על שתי נקודות. כבוד השרים, אני שומע את השר עיסאווי פריג' אומר, השר כהן, שלא מספיק להקים ועדת חקירה צה"לית, צריך ועדת חקירה בין-לאומית לחקור את צה"ל. תבינו עם מי אתם יושבים, חבר'ה, תתעוררו. זה גיס חמישי. מתי יהודי בממשלה קרא להקים ועדת חקירה בין-לאומית? הרי על זה אנחנו מתלוננים כל הזמן. עוד מעט הוא יגיש תלונה על קציני צה"ל. זה פשוט הזוי, לא יאומן כי יסופר. מאז קום המדינה ועד היום לא היה שר כזה שקורא לדבר כזה בתוך ממשלת ישראל, שנוסע עם סמל מדינת ישראל. על חיילי צה"ל אנחנו עכשיו צריכים להביא ועדת חקירה בין-לאומית? חסרים אנטישמים בעולם? חסרות לנו התמודדויות, אנחנו? עם כל הארגונים הבין-לאומיים שמכפישים את ישראל ובאו"ם מעבירים החלטות אנטי-ישראליות שקריות, אנטישמיות, על בסיס יומי. זה שר, עלק, במדינת ישראל, חבר הכנסת מאיר כהן? אני לא הייתי יושב בממשלה שיש בה בן אדם כזה, לא הייתי מוכן להיות איתו באותו חדר ובאותה אחריות. מה נגיד לילדים? מה נגיד להם: חבר'ה, זה לא אנחנו, זה עיסאווי פריג'? אני חושב שבאמת, בלי קשר לפוליטיקה, יש פה אירוע חמור שאני חושב שאתם צריכים לטפל בו בממשלה. לא יכול להיות דבר כזה שמישהו מדבר ככה, ודרך אגב, לתקשורת; זה לא, איך אמרתי, בכפר. זה בתקשורת, לא באיזה נאום שהוא בא לחמולה בכפר ומדבר איתם, מחמם אותם. לכן זו בושה וחרפה. עכשיו אני רוצה לעבור לסיפור של ג'וב טוב חנפון. היה נורבגי, מיניתם אותו להיות נורבגי. עזב את העבודה, בא לפה. לא משנה שזה סידור עבודה לחבר'ה. דרך אגב, מעולם הוא לא תכנן לבוא לליכוד. יותר מזה, אין לזה שום תכליתיות. הרי ברגע שהוא פועל לא נכון, מוציאים אותו באותו יום. הרי בשביל זה נועד הנורבגי. למה? להביא לפה מישהו שהוא קרטון. ברגע שהוא מדבר מילה, יוצא שנייה מהקו, הוא מוצא את עצמו בחוץ. שאלתי את עצמי מה קרה ביום שישי שמר בנט ומר כהנא קראו לו, אמרו לו: תשמע, ג'וב טוב, נסדר לך ג'וב אחר, באחת השגרירויות, אולי באחד המקומות, מהכנסת נוציא אותך. עושים סללום באוויר, לוקחים את כהנא, הופכים אותו לסגן שר. מחר תחפשו את ה-61 להחזיר את כהנא. משהו הזוי. כשחשבתי בהיגיון מה קרה, אמרתי: תקשיבו, זו הדרישה של הבן אדם הזה. ג'וב טוב חנפון עלה להר הבית? לא אצל מנסור עבאס, יהודים לא מטמאים בנעליהם את הר הבית של המוסלמים, וזאת דרישה של מלך ירדן. הוא הלך לירדן, קיבל הנחיות. הוא לא אמר: אני בא, רוצה. איך אמר לכם? תסגרו עם המלך. בכלל, אנחנו נתינים ירדניים עוד מעט, מתפללים למלך הירדני, אם הוא עצבני אז אולי יפיל לנו את הממשלה, יחליף שרים, יחליף חברי כנסת. תראו, עם ישראל, לאיזו נקודה שפלה הגענו. יושב-ראש התנועה האסלאמית קובע לנו גם בכנסת מי יהיו חברי כנסת – הינה הוא פה, יושב לפניכם, עכשיו מנהל את הישיבה – וכל זה בהנחיות של מי? של מלך ירדן. ועל מה? על זה שיהודי עולה להר הבית ומטמא את הר הבית ברגליו הטמאות. אנחנו היהודים מטמאים את הר הבית ברגלינו הטמאות? הרי את האמת אתה יודע. איך אמרת, אם הגעת עד הרמב"ם אז בוא תתקדם עוד קצת אחורה ונגיע להר הבית. אתה יודע את ההיסטוריה של הר הבית, אתה יודע שהוא היה בית המקדש של העם היהודי, אתה יודע שזה המקום הכי קדוש לעם היהודי, אתה יודע שיהודים לא עולים להר הבית בגלל שהוא קדוש, אתה יודע את זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בגלל זה לחצתם והתניתם את זה. בגלל שכשאתה רואה יהודי עולה על הר הבית מתפוצצת לך הקיבה, אתה לא מקבל את זה, אתה לא יכול לקבל את זה. ואז אתה מאחורי הקלעים סוגר, וג'וב טוב כלפון מוצא את עצמו בלי עבודה, ככה זה עובד בממשלה הזאת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת דוד אמסלם. אמרתם שחבר הכנסת ווליד טאהא הצהיר את זה ברדיו א-נאס, ורדיו א-נאס הכחישו שבכלל היה ריאיון, וחזרתם בכם, והיום אתם שוב מעלים את הטענה הזאת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר שחיילי צה"ל זה מחבלים, בטלוויזיה, אני אשלח לך את זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, לא, אתם חזרתם בכם, אבל היום אני רואה שאתם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני לא חזרתי, אני אשלח לך את הריאיון, דרך אגב, שהוא אמר שחיילי צה"ל זה מחבלים והמחבלים לוחמי חופש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> דסטה גדי יברקן – אינו נוכח; חבר הכנסת אמיר אוחנה – מוותר. חבר הכנסת אופיר כץ. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, לפני ארבעה חודשים, כשהיינו – חשבתי להגיד "בעיצומו של יוקר המחיה", אבל יוקר המחיה הזה לא נפסק, כל הזמן אנחנו מגלים על עוד מוצרים שעולים ועולים. הייתה אז תופעה אחרי העלאות מיסים שהבאתם אחת אחרי השנייה בוועדת הכספים – במקום להיטיב עם האזרחים אנחנו מטילים עליהם עוד מיסים. אני גר בעפולה, ואנשים תופסים אותי עם העגלות: אותה עגלה, יותר יקר, וזה כמובן כתוצאה מהעלאות המיסים שלכם. ואז קיימנו פה דיון. עמד פה השר זאב אלקין, וכשאמרתי לו, תקשיב, אתם מנותקים, אתם לא נמצאים בשטח, לא שומעים את האזרחים, הרי אתם לא אוהבים את המגע עם האזרחים, הוא לא נעים לכם, תרד לשטח, תדבר עם האזרחים, תשמע מה הם אומרים. אמרתי לו, אני בתקופה שכל יום אני הולך ומדברים איתי על יוקר המחיה. זה היה לפני ארבעה חודשים. לא שעכשיו יותר טוב, ראינו היום כמה גרוע המצב. והוא עמד פה בזחיחות שלו, והוא אומר לי, מה זה עכשיו אתה מדבר איתי, מה זה השטויות האלה שהאזרחים אומרים שהעגלה יותר יקרה; יש מדד המחירים לצרכן, זה מה שקובע, לא השטויות שאתה מדבר איתי, שאתה פוגש אנשים בסופר בעפולה, זה לא מעניין. אז הינה, עברו ארבעה חודשים ויש לנו פרסום של הכלי. אלקין עמד פה ואמר שזה הכלי היחיד, ואנחנו לא רואים בכלי הזה איזשהו שינוי – כאילו אנחנו ממציאים, כאילו אזרחי ישראל ממציאים שהכול יקר, שהכול הפך להיות יותר קשה. ואז אנחנו רואים אתמול את הפרסום. ומה מראה הפרסום, חבר הכנסת אבוטבול? שהאזרחים צדקו. זה שהם הלכו עם אותה עגלה ופתאום הם משלמים עשרות אחוזים יותר – גם אנחנו הרגשנו את זה, גם אנחנו מרגישים את זה – הם צדקו. ואנחנו שומעים אותם כי אנחנו הרבה יותר בשטח. פה הם מפחדים, הם לא מסוגלים להתמודד עם הציבור, לשמוע ביקורת. אז אנחנו מגלים שוואללה, מה – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כשחיים במקלט ברעננה לא שומעים מה קורה בחוץ – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אחד במקלט וכל השאר במגדלים. כל השאר במגדלים. שר השיכון כל היום נמצא פה בתכסיסים פוליטיים, ואחרי זה אנחנו מתפלאים איך מחירי הדירות מרקיעים שחקים. ואז אנחנו מגלים שהכלי של אלקין מוכיח את מה שאזרחי ישראל אומרים – הכול פה יותר יקר. המדד בחודש אפריל עלה ב-0.8%, ובסך הכול מאפריל בשנה שעברה – ב-4%, והוא ממשיך לזנק. המחירים פה עולים. אתם, לא מעניינים אתכם האזרחים, ממשיכים להעלות מיסים, ממשיכים לפגוע באזרחים. ומה אנחנו רואים? כפי שאמרתי, במקום שהוא יתעסק במחירי הדירות, שבאמת לא היה מצב כזה במדינת ישראל, הוא פה מדבר לי עם חברי הכנסת על החוק ההוא, על החוק הזה. בינתיים אנשים, זוגות צעירים, אין להם איך לקנות דירה, הם כבר לא חולמים על זה, אפילו. הגענו לעלייה במחירי הדירות של 16.3% בשנה, לא היה דבר כזה. זה שר שיכון הכי כושל שהיה פה, אף אחד לא הביא למצב כזה. הוא לא עושה כלום, כל היום תכסיסים פוליטיים. קצב האינפלציה הוא הגבוה ביותר מאז 2011, וככה: עלייה של 6.8% בעלות חומרי הגלם לבנייה, אם זה מעניין אותו; עלייה של הירקות ב-5.5%; הלבשה – ב-2.8%; תחבורה – ב-2.3%; וזה מצטרף לחשמל, משקאות, דלק, מוצרי יסוד ועוד ועוד. אלה נתונים שפורסמו היום. היום זה פורסם. זה רק מגמת עלייה. אנשים הולכים ומצמצמים את העגלה שלהם, לא קונים כבר מה שהם קנו בעבר, הם לא יכולים. ואני שואל את אלקין – מה אתם מתכוונים לעשות עם זה? יש לכם פתרון, או שהכסף אצלכם זורם רק לכיוון אחד, רק לשמור על השקט פה אצל התנועה האסלאמית, שלא יעשו בעיות, שבהצבעות הכול יהיה בסדר? מה אתם עושים עם כל הכסף, מנסור? תראה, האזרחים מסכנים, המחירים עולים. תשחררו קצת, תגידו להם, חבר'ה, אנחנו נהיה בסדר, תעצרו עם העברת הכספים. תטפלו ביוקר המחיה, תטפלו בירקות, בפירות. תראה, הם הפסיקו לעשות הכול. הכול עולה, וזה בגלל שהדרישות שלכם גבוהות. היום קיימנו דיון בוועדת כספים, דיון נוסף על מענקי האומיקרון. אנחנו נמצאים שם – חבר הכנסת גפני, ינון אזולאי, קרן ברק, שלמה קרעי – אנחנו נלחמים שם באמת בשביל העצמאים. העצמאים היו שם היום, והזעקה שלהם כל כך אמיתית, כל כך כואבת. אתה יודע מה הכי מדהים? מה הם מבקשים? תוכנית כמו שהייתה בפעם שעברה, על אותם חודשים שבהם הם נפגעו. אנחנו עשינו 25% פגיעה, אבוטבול; הם עושים את זה 35% פגיעה. למה? ככה. בא להם שהאזרחים יקבלו פחות כסף. דצמבר זה היה חודש שנפגעו? לא. הם מורידים את חודש דצמבר. רק ינואר-פברואר. למה? כדי שאזרחי ישראל יקבלו פחות כסף. זה הגישה שלהם, לא לסייע לאזרחים, לא לבוא ולראות איך אנחנו, הממשלה, עוזרים לאזרחים. הגישה שלהם היא להגיד, עשינו תוכנית, כותרת, אבל בתכלס לשלם כמה שפחות. הם לא רוצים להוציא כסף. צריכים לשמור את הכסף פה, שאם יהיו בעיות בהצבעות. שומרים לך הרבה כסף. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, חבר הכנסת אופיר כץ, תודה רבה לך. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת חוה אתי עטייה. חבר הכנסת יואב קיש, חמש דקות, אדוני. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> חברות וחברי הכנסת, מעבר לחוק הספציפי אני רוצה להתייחס להחלטה של סיעת הליכוד היום, ובעצם של כל מפלגות האופוזיציה, לגבי, אפשר לומר, אני חושב, המציאות שבה הממשלה הזו נמצאת. לממשלה הזו אין רוב פה בכנסת, לממשלה הזו אין רוב בעם, והממשלה הזו מפקירה גם את הביטחון האישי של אזרחי ישראל וגם את החוסן הלאומי. יש פה ממשלה שפועלת בצורה מודעת לשנות את אופייה של מדינת ישראל ממדינה יהודית דמוקרטית למדינת כל אזרחיה. הם פועלים לשנות את הסממנים שלנו כמדינה יהודית. ואני אומר לכם, ההורים שלי, סבא וסבתא, זיכרונם לברכה, הם באו והם בנו ציונות, הם בנו מדינה שהיא הבית הלאומי של העם היהודי, אני לא מתבייש בזה. זו האמת, מדינת ישראל נועדה לחזק ולשמר את עתידו של העם היהודי כלאום. והם, בממשלה הזו, כולל אתה, היושב-ראש, פועלים בשביל לשנות ולפגוע באמירה הזו. ולכן אנחנו, במיוחד לאור הדבר – רואים את זה באוניברסיטאות, בהשתוללויות עם הדגלים של הפתח והרשות והחמאס, ורואים את זה במצעדים המתועבים, ורואים את זה באלימות, ורואים את זה בהזיה שלוקחים מחבל מתועב מג'נין ושמים אותו לטיפול רפואי בבית חולים שלנו, ומכניסים חיילים שלנו לסיכון נפש, ובשביל מה – בשביל איזה הישג תודעתי בתקשורת. התבלבלתם. ואז אומרים לנו: חברים, אבל 66%, ממדים ללוחמים, בואו תעזרו. למה תעזרו? כי הוא לא נותן להם, כי הוא ללוחמים לא מוכן לתת. והוא הממשלה של מדינת ישראל, אבל הוא ללוחמים לא ייתן. זה מה שקורה פה, חברים, אזרחים ואזרחיות – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז תן אתה. אז למה אתה לא נותן? אז תן. למה אתה לא נותן? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר, אני לא קואליציה, אני לא ממשלה. וזו הבעיה, אתה מתנגד לתת ללוחמים ואתה מנהל את המדינה הזו. אתה בכל דבר מנהל את המדינה הזו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז למה אתה לא נותן? אז למה אתה לא נותן? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקש, היושב-ראש, תן לי לדבר. אני לא רוצה שתפריע לי, מספיק אתה עושה למדינת ישראל הפרעות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה פונה אליי. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא פונה אליך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה פונה אליי. אתה אומר שאני לא נותן – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז למה שאתה לא תיתן? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אופוזיציה, תפקידי להפיל אותך. זו המשימה המרכזית שלי. אני לא אתן כלום. אני אילחם בכם. אתם ממשלה מסוכנת. אתם פועלים נגד מדינת ישראל. אתם אנטי-ציונים. אתם רוצים להרוס אותנו, ואנחנו נילחם בכם. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הוא פנה אליך כראש הממשלה, אדוני יושב-ראש הישיבה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> והינה, קיבלת תשובה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זו לא תשובה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם מקבלים 50 מיליארד, או עשרות מיליארדים. אתה מקבל מיליארדים – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זו לא תשובה. זו לא תשובה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> 200 מיליון לרשויות, עוד מיליארד, אבל 50 מיליון שקלים, השר מאיר כהן, 50 מיליון שקלים ללוחמים אין לכם. אז מה אתם אומרים? אנחנו נמשיך לתת לו 1.2 מיליארד, אבל 50 מיליון שקלים לנו, אתם יודעים מה? אתם לא תקבלו. תיתנו 66%. הרי זה מה שאתם רוצים. אתם רוצים לשרוד פה על הקולות שלנו כאשר הוא מנהל אתכם, הוא קובע את סדר-היום. הוא משנה את המדינה שאני ואתה גדלנו בה ורצינו לחיות בה ושההורים שלנו הגיעו לפה בשבילה, חלקם נמצאים פה גם דורות רבים. אני לא אתן לכם, ואנחנו לא נעביר לכם. לא נהיה בובה שלכם, לא נשחק את המשחק הזה. אנחנו נקרע את השקר – דרך אגב, השקר היום עוד יותר ברור, כי מה קורה פה היום? בגלל שאין לכם רוב אז זה כבר לא רק רע"מ והתנועה האסלאמית, האחים המוסלמים, שמכתיבים לכם איך להתנהל; זה גם המשותפת. זו הממשלה שלנו. אזרחים יקרים – איפה המצלמה? ניקח את המצלמה הזו – אזרחים ואזרחיות יקרים, מדינת ישראל מנוהלת היום על ידי התנועה האסלאמית, האחים המוסלמים, ונמצא פה הנציג שלה בקואליציה, ועל ידי המשותפת. זה מה שקורה. ואז הם אומרים: בואו תעשו כך, נסתדר על 66% ללוחמים, בגלל שהוא לא מוכן לתת והם לא מוכנים. אבל 1.2 הוא קיבל עכשיו רק בשביל לחזור להצביע איתם, והמשותפת קיבלה רק בשביל שהאי-אמון לא יעבור. זו המציאות. אנחנו נתנגד בכל הכוח לכל הצעה של הממשלה המתועבת הזו, ואנחנו נפיל אותה ובהקדם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יואב קיש. חבר הכנסת דוד ביטן. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> מה אתה רוצה ממנו? הוא לוקח, הם נותנים, אתה לא מבין. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> יואב הקיש בדלת – – – << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> מנסור, עד שאני מדבר אתה הולך? << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> אין מה לעשות. יש לך זכות לדבר למרגי. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הוא צריך לחלק את המיליונים, את המיליארדים. הוא הולך לחלק אותם. עם הנוכל בא התיאבון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבוטבול, חבר הכנסת מרגי הגיע לכאן, זהו. בבקשה, אדוני, חמש דקות לרשותך. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השר, אני לא מבין, איפה קיש? הלך? אני לא מבין מה קיש רוצה ממנסור עבאס. הוא מקבל. הטענות הן כלפי הנותן, לא כלפי המקבל. המקבל מבקש. מנסור, אתה זוכר שני דברים שאמרתי: אחד, שכל ההסכם הקואליציוני אתך הוא לא קיים מכיוון שכל שבוע אתה תבקש משהו חדש, וזה קורה בפועל, כן? ודבר שני, אמרתי שבסוף אתה לא תקבל כלום כי האוצר ידאג למסמס את זה עד שיהיו בחירות ועד שתתחלף הממשלה, ואז אתה לא תהיה בקואליציה. ולכן, זכור את שני הדברים שאמרתי ותראה בסוף מה יהיה. אז תקבל פה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבל, דוד, יש לו עוד יועץ. הוא קיבל כבר, לא יודע איך סידרו לו, עוד יועץ בשכר. במקום שלושה יש לך כבר ארבעה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא מקבל דברים קטנים. הוא מקבל דברים קטנים. כמה יועצים יש לך, מנסור? כמה יועצים קיבלת עכשיו? << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> יועצים פרלמנטריים? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, יועצים הכנסת נותנת לכולם. הוא אומר שקיבלתם עוד. אבל אני אומר לך – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> תנו לי לדבר, תנו לי. גם פה אתה הורג אותי? << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> למה אתם מפריעים לו? באמת. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> כבר בדיחות הפסקתי לספר לך, כי אתה עולה למעלה ומספר אותן כאילו זה אתה, ואז, כבוד היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> צמד-חמד מאז ומתמיד. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> שמע, אני מסתובב ברחוב, ואומרים לי, ואללה הבדיחה שאמסלם סיפר על הדוכן ממש טובה. אני אומר להם: זו בדיחה שלי, הוא בא, גנב אותה. בחייך. מה זה השטויות האלה? אני לא מבין. אז אני כבר הפסקתי לספר לו בדיחות, מה אני צריך? בקיצור, הוא מבקש. בסדר, הוא רואה שיש את מי לסחוט אז הוא מבקש ומצליח לסחוט. הבעיה שיש לנו עכשיו, כבוד היושב-ראש, היא שאו שהוא נסחט על ידי רע"מ, ואז הוא מקבל, ואם רע"מ עושים לו בעיות באיזה משהו בשבוע עד שהם מסכימים לכל מה שהוא מבקש, אז הוא נסחט על ידי הרשימה המשותפת. בסוף הם לוקחים הכול כמעט ולא משאירים כלום לאף אחד. ולכן אני אומר לך, כבוד השר, מכיוון שאתה מספר שתיים – אני לא יודע, אני רואה אותך מספר שתיים של יש עתיד, אני לא יודע אם אתה שתיים, אולי אתה שלוש, אבל בשבילי אתה שתיים, אפילו אחד – אתה צריך להפסיק עם זה. אתה רואה מה קורה במדינה, אתה רואה שהמדינה מתרסקת – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בוערת. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> בוערת, מתרסקת והכול. הגיע הזמן לעצור את זה ולהפסיק את הסחיטות וללכת לבחירות אם צריך. זו לא בושה. לא חייבים. הממשלה הזאת, מה שהיא עושה, היא רק רוצה לשרוד, בכל מחיר. המילה "כל מחיר" היא מאוד משמעותית פה. אי-אפשר בכל מחיר לשרוד. לפעמים הולכים, עושים ערבוביה חדשה, הולכים לבוחר והולכים להצביע ולראות מי נגד מי. זה בלתי אפשרי שבגלל השנאה לביבי והרצון שנתניהו לא יהיה ראש ממשלה מוכרים את המדינה, נותנים מה שאפשר. זה בלתי אפשרי, והגיע הזמן שיפסיקו עם זה. מכיוון שיש לנו רק חמש דקות אני לא אמשיך בסוגיה הזאת, אבל תזכור מה שאמרתי לך, מנסור. אתה מחייך עכשיו, מבסוט, אבל תדע לך שבסוף לא תקבל כלום, כי גם אם ייתנו לך משהו, כשאנחנו נעלה לשלטון נבטל את הכול. נבטל את הכול, שתדע, את כל החוקים האלה נבטל. לא בגלל שאנחנו כועסים, בגלל שאנחנו חושבים שמה שנותנים לא בסדר. עכשיו לגבי החוק הזה. זו לא פעם ראשונה – ובזמנו גם כחלון עשה את זה, אם אתם זוכרים – שעושים תוכנית, נותנים לציבור מסוים כסף, כביכול על מנת שיהיה להם יותר כסף, וזה במקום המלחמה ביוקר המחיה. אומרים, אנחנו לא יכולים להילחם ביוקר המחיה – למרות שהממשלה אמרה, לא יהיה יוקר מחיה, אנחנו נילחם, ועשו 40 רפורמות, אתה זוכר. גם אז עליתי פה לדוכן ואמרתי, זה הכול שטויות, המחיר לא ירד כי בישראל שום דבר לא יורד, רק עולה, ולכן כל הרפורמות שכל הממשלות עושות בכל מיני אמתלות בסוף לא מורידות את המחיר. ואז שוכחים, כבר יש תקציב חדש, עוד פעם רפורמות, עוד פעם זה בחוק ההסדרים, ושוב פעם שום דבר לא יורד, רק עולה. ועכשיו ברור שזה לא יורד, ומאשימים את המלחמה באוקראינה ואת המכולות בכך שהמחיר עלה, ואת נמל אשדוד, שלא מפרקים שם את המכולות בזמן. תראו, זה לעג לרש, מה שנותנים פה במקום הפחתת המחירים. מה שצריך לעשות זה להפחיד את המחיר. להילחם על יוקר המחיה, שהמחירים לא יעלו בישראל, רק ירדו, כמו בכל העולם, ואם הם יעלו לתקופת זמן קצובה בגלל מלחמות באוקראינה, אז אחר כך הם יתחילו לרדת. אבל פה מה שעולה לא יורד. אין דבר כזה שמשהו יורד. עכשיו, מה קרה? גם חילקו וגם חילקו לא לציבור שצריך אותו. עוד פעם, רק למעמד הבינוני-הגבוה חילקו. אני לא יודע איזה עשירונים, למרות שקרעי אומר לי שמדובר פה בשלושה הראשונים, אבל – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דוד ביטן, אתה אמור לדבר חמש דקות? כבר עברו. עברו לפני שתי דקות. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא שמתי לב, אז אני מצטער. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> כבוד השר, אני בונה עליך שתעשה מלחמה על מה שצריך, כן? במיוחד שאתה שר הרווחה, בדיוק על העשירונים שאתה אחראי עליהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת קרן ברק, ואחריה – שלמה קרעי. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> דוד, מנסור – – – שעם הנוכל בא התיאבון. עם האוכל, עם הנוכל, בא התיאבון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חמש דקות לרשותך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני יושב-הראש, מכובדי השר, ובאמת מכובדי השר, למרות שגנץ חושב ששר הרווחה זה פייק שר, אבל הוא לא – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא חושב שזה – – – המשטרה של פעם – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הכי נורמלי מכולם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הכי נורמלי מכולם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – הנורמלי היחיד בממשלה, ואני לא רוצה להזיק לו יותר מדי אז אני אשתוק. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, שמעתי היום את ראש הממשלה נתניהו מדבר על זה שהמדינה נשמטת לנו מתחת לרגליים בממשלה הזאת. הוא תיאר את זה בצורה צבעונית ומאוד מאוד יפה. אבל זה הזכיר לי – מנסור, ביקשת משהו חדש, הכנתי בשבילך. מה שאמר נתניהו, שהמדינה נשמטת לנו מתחת הרגליים, זה הזכיר לי משהו. כשהייתי ילד דוד שלי עמוס היה שואל אותי חידות מפעם לפעם. הוא שאל אותי פעם חידה שהזכירה לי בדיוק. ראש הממשלה נתניהו הזכיר לי היום את אחת החידות האלה. מה החידה? ארץ ללא אדמה – מנסור, מנסור, תקשיב. קושניר, נו, אל תפריע. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מפריע לך? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, תזוז. החידה היא ככה – זאת חידה שבמקור היא של אבן עזרא: ארץ ללא אדמה, מלכיה ושריה הולכים ללא נשמה. אם המלך שממה, לא תחיה כל נשמה. זאת חידה של אבן עזרא. מישהו יודע מה התשובה? ארץ ללא אדמה, מלכיה ושריה הולכים ללא נשמה. אם המלך שממה, לא תחיה כל נשמה. התשובה של החידה הזאת זה משחק השחמט. משחק השחמט זה ארץ בלי אדמה, זה לוח שחמט. המלכים והשרים מוליכים אותם, אין להם נשמה משל עצמם. אם הורגים את המלך, אם המלך שממה, נגמר המשחק, לא תחיה כל נשמה. החידה הזאת, בשינוי קל, הזכיר לי אותה היום ראש הממשלה נתניהו. היא מתארת בדיוק את ממשלת ההונאה הזאת. תסתכל איך, מנסור. ארץ ללא אדמה – מארץ ישראל שלנו לא השאירו כמעט אדמה: את הנגב מכרו ואת הגליל מכרו ואת הר הבית מכרו. בירושלים כבר אי-אפשר להסתובב עם דגלי ישראל. בערים המעורבות פחד להסתובב, טרור ברחובות. הארץ נשארה כמעט בלי אדמה בממשלה הזאת. מלכיה ושריה הולכים ללא נשמה – אין להם נשמה, מכרו את נשמתם לשטן, לא נשארו ערכים. פעם הייתה יהדות, פעם הייתה ארץ ישראל, פעם הייתה עזרה לחלשים, הייתה פעם נשמה בהנהגה של מדינת ישראל, היום זאת הנהגה בלי נשמה. אין כלום, לא נשאר שום דבר, דואגים רק לג'ובים, לכיסאות. גם החוקים שכאילו הם מביאים שבאים לעזור, עוזרים רק לחברים שלהם. החלשים באמת לא מקבלים כמעט כלום. ביטן לא אמר את המספר, 1.4 מיליארד שקלים מתוך 2 מיליארד שמוקצים בחוק הזה הולכים לשלושת העשירונים העליונים, כך לפי הנתונים של משרד האוצר. אנחנו ביקשנו בוועדה, אמרנו, תנו רבע נקודה. תורידו מהם, תנו יותר למענק מס הכנסה שלילי. תנו ליותר אנשים. לא הסכימו בשום פנים ואופן. אז זה – מלכיה ושריה הולכים ללא נשמה. ומה עכשיו השינוי הקל? אם מועצת השורא מכריזה מלחמה, לא תחיה כל נשמה. מועצת השורא שולטת פה ביד רמה בממשלה הזאת, בלי הנשמה, שהשאירה לנו מדינה בלי אדמה. מועצת השורא, אם היא פוצה פה, כולם עומדים. מנסור עמד בשבוע שעבר פה למטה, וכל העיתונאים, כל ממשלת ישראל – בנט עשה אוזנו כאפרכסת לשמוע מה מנסור יגיד. ומנסור – מה מועצת השורא תגיד. אם מועצת השורא מכריזה מלחמה, לא תחיה כל נשמה, אין ממשלה. זה המצב שלנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה עושה מעשה לא הוגן, אתה יודע למה? ככל שאתה מגדל את מנסור אתה מייסר את אחמד טיבי. למה אתה עושה את זה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> חס ושלום. אני רוצה ששניהם לא יהיו כאן. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> שלמה, מה זה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא יהיו כאן. אני חושב שמי שלא מכיר במדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית ומחבק מחבלים, לא צריך להיות בכנסת ישראל. זאת דעתי, והצבעתי עליה גם בוועדת הבחירות. מה שנהיה כאן זאת פשוט חרפה. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> שלמה, אני רוצה לתת לך עצה: כדי שאנשים יאמינו לדברים שאתה אומר – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מאמינים לי, תאמין לי, מאמינים לי. אני, יום למוחרת הבחירות אמרתי עליך: בשום פנים ואופן לא. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> אני הקשבתי לך – – – תקשיב לי למשפט אחד – – – אם אתם רוצים לבקר את הממשלה, בסדר, אבל תעשו את זה בהוגנות כדי שאנשים יאמינו לכם. אם אתם מגזימים, הדברים שעכשיו אמרת, אנשים לא יאמינו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה הגזמתי? << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> בכל דבר אתם מגזימים, בכל דבר. בואו דברו דברים שהם ריאליים, מציאותיים. דברו בהוגנות כדי שאנשים – אני נותן לך עצה שתעזור לך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תגיד לי, מנסור – – – << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> דברו בהוגנות כדי שאנשים יאמינו למה שאתם אומרים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אנשים רואים את זה בחדשות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> להתכנס לסיכום. תודה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנשים רואים את זה בחדשות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק שנייה, מנסור. מאזן גנאים אמר שכל שהיד – כתר – לא, לא, אל תעשה לי את הפרצוף העדין שלך. תגיד לי אתה, תענה לי אתה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> דודי, תן לי משפט סיום. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> למה אתה כל הזמן משקר בעברית? אני שומע אותך. אגב, שלחתי לך גם את ההקלטה שלך מאחורי הסברס. מה אמרת אתה על מה שהיהודים עשו, ששדדו את האדמות של הפלסטינים. אתה אמרת. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> דוד, דוד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה, אתה, אתה משקר. כאילו מתק שפתיים. אתה מדבר בערבית ככה וליהודים ככה. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> דוד. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, לפני "דוד", תן משפט סיום ואחר כך "דוד". << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> דוד, אני אומר לכם, חברים. בואו נסתכל קדימה, בואו נסתכל לעתיד, בואו ננסה להגיע להסכמות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה עתיד, אתה רק לפני שבועיים – – – << קריאה >>דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – אל-אקצא – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מנסור, דוד אמסלם, חבר הכנסת מנסור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרי החבר שלך אמר שהיהודים מטנפים את אל-אקצא ברגליים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת עבאס, מנסור עבאס, דוד אמסלם, אני מבקש לאפשר – – – << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> הקשבת למה שאמר יואב גלנט? הקשבת למה שאמר יואב גלנט, לחסל אותי? לחסל – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, תודה. אני מבקש לאפשר לחבר הכנסת קרעי לסיים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר שאנחנו – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דודי, זה לא יסתיים, זה לא ייגמר. מנסור עבאס, אני מבקש לאפשר לקרעי לסיים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה משפט סיום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש לך משפט סיום. בבקשה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה בעצמך, חבר הכנסת עבאס, לא יכול לרחוץ בניקיון כפיך. אתה עמדת ועודדת את הפורעים בהר הבית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה עודדת את ההסתה. אמרת, אנחנו נקים כאן מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים, כולל הר הבית. מה שקורה ברחובות, הטרור שמרים את הראש, זה כי אתם יושבים בממשלת ישראל. אתם כולכם לא יכולים לרחוץ בניקיון כפיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, תודה. חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר – איננו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> השארתם לנו ארץ ללא אדמה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת אורלי לוי אבוקסיס, בבקשה. אבקסיס. כל פעם שאני קורא לך מהדוכן "אבוקסיס", יש צופה שכותב לי, "אבקסיס". << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> שלמה, אם יש מדינה פלסטינית, אני חושב שמי שאמר את זה זה בנימין נתניהו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נו באמת. אתם המצאתם את המושג הזה. מהיום שהקמנו את המדינה המצאתם את המושג הזה. אין מדינה פלסטינית כי אין עם פלסטיני. אין עם כזה, אין, זאת המצאה שלכם. הוא משך אתכם באף. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קטי, אני מבין שבאת רעננה. תודה, מנסור, תודה. בבקשה, חמש דקות לרשותך. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> תודה לך, אדוני היושב בראש, אבל הערת אגב: אמרת קודם לגבי אבקסיס, אבוקסיס, אביקסיס. אנחנו צריכים לזכור שהיו פה פקידי סוכנות שקיבלו את העולים מארצות ערב. לאוזן שלהם – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה לא נעם. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מה שהצטלצל כמו אדרי, אדרעי ודרעי היו אותו דבר. מבחינתם, אם הם הגיעו ממרוקו, אז זה אבו, אבו, אבו, מה שלא נכון. הבסיס בכלל של אבקסיס זה אביקציץ. גם רב גדול היה שם במשפחה. זאת המורשת של בעלי, אז גם עליה צריך לשמור, גם בשביל הדורות הבאים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> החכמנו. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אז זה היה 60 שניות על שיבוש שמות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כנ"ל לגביי. לאבא אמרו: אין פרז, יש פרץ. היינו פרז, אנחנו פרז. אמרו: אין פרז, יש פרץ. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם נתחיל למנות את כל העוולות שהיו בעבר – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אז תעצור לי את השעון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מחדש לך את האיפוס. בבקשה, חמש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה לך, אדוני היושב בראש. אני רוצה לומר לכם שאני משתדלת לעקוב ולהיות עניינית גם בביקורת ולהסתמך על נתונים, כפי שאני עושה את העבודה כשאני מגיעה לוועדות, כדי להיות מוכנה, לעשות את שיעורי הבית. נדמה שבממשלה הזאת לא עושים שיעורי בית. אם הם עושים שיעורי בית, אז הם מוכרים לציבור לוקשים, זריית חול, גנבת דעת. לעיתים גנבת דעת היא הרבה יותר גרועה מלגנוב ממון. למה אני אומרת את זה? אתה זוכר, אדוני היושב-ראש, שאך לפני כחודש, אפילו קצת יותר, הייתה ממש מסיבה גדולה של אנשי הקואליציה שדיברו על כך שהמשק מתאושש, איזה נתונים, לאיזה מצב אידיאלי הגענו, שבכל העולם מתפלאים מהאיתנות הכלכלית של המדינה. אממה, הם הסתמכו על תחזית של פקידי אוצר שדיברו על גידול וצמיחה של 1.8%. אדוני היושב-ראש, יש הבדל בין תחזית – ומספיק היה אם אותם אנשים שנפנפו בתחזית של פקידי האוצר יעיינו בדוחות של מבקר המדינה, ששנה אחרי שנה מבקר את התחזיות הלא-ענייניות, שכמעט אף פעם לא פוגעות. אבל מישהו משלם את המחיר של הבינגו שהם עושים במספרים שהם זורקים, וזה הציבור. כי קודם חגגה הקואליציה הזו בנתונים, רק מה? כשהגיעו נתוני האמת של הרבעון הראשון השנה – פארסה אחת גדולה. לא רק שהמשק לא גדל – יש צמצום. נעלמו ה-1.8%, נהפוך הוא. נוספו עליהם עוד מחסור של 1.6%. כשאתה מסתכל על זה, אתה אומר: הם שמחים בהצהרות, ובמציאות האנשים קורסים. אז אם לא די לנו בכך שהמשק אפילו הצטמצם בתקופה שלהם – ולמה אבסורד? כל מה שהם נפנפו בהצלחות הכלכליות הוא בולשיט. נפנפתם בהצלחות כלכליות של תקציבים, ושל סדרים? זו תפיסת עולם של הממשלה הקודמת. הלכה למעשה, את התקציב שלכם העברתם רק בדצמבר. הרבעון הראשון הוא שלכם. זה שיש צמצום של 1.6% במשק זו תוצאה של התקציב שלכם. כל מה שהתהדרתם בו היה תוצאה של הממשלה הקודמת. כשאנחנו מסתכלים על הדירות – עלייה של 16% בשנה. אנחנו רואים, לצערי הרב, את כל אותם צעירים, בחוסר אמון משווע ביכולות של הממשלה הזו להוריד את מחיר הדירות. לכן, גם בטירוף הזה, הם מתדפקים ומנסים לקחת משכנתאות, כדי להגיע לחלום הדירה. אם היו מאמינים שהממשלה הזו יכולה לא רק לעצור את העליות אלא להביא לירידה אמיתית, תאמין לי, אנשים היו מחכים על הגדר. למה בתוך כל טירוף עליית המחירים הם עדיין רוצים? כי הם לא מאמינים בממשלה הזו. וכל אותן משפחות – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רגע, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, מה שיפה – את מחירי הדיור הם משאירים לנו. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> את הזה – הם לוקחים להם. הם בוררים. בוררים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה מה שאני אמרתי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל זה הנדוס תודעה. מה שנוח – שלי. ומה שלא נוח – שלכם. עכשיו, המציאות היא בדיוק הפוכה. כי התוצאות הטובות על הכלכלה היו של מי? של הממשלה הקודמת. היום, הרבעון הראשון זו תוצאה של התקציב שלהם. שלא יבלבלו לכם את המוח בבית. אני מסתכלת עליכם, הצופים. תעשו חשיבה ביקורתית. כשנותנים לכם תוצאות או עובדות, תלכו ותבדקו אותן. אלה פייק עובדות. התקציב שלהם הביא לכך שסל הקניות שלכם הולך וגדל. אתם מכירים את זה כל יום שישי בסופר; אתם מכירים את זה כשאתם עושים את הקניות יום-יום; אתם מכירים את זה אחרי שחשבון החשמל שלכם הולך ותופח; אתם מכירים את זה כשאתם ממלאים דלק; אתם מכירים את זה כשאתם שולחים את הילדים למעונות לגיל הרך. והאבסורד הגדול ביותר – אני יושבת באוטו ושומעת כל רגע – עושים מהפכה במעונות הגיל הרך. איפה המהפכה? איך זה עזר להורים? מהרגע שהגיל הרך עבר ממשרד הכלכלה למשרד החינוך, מה קרה? אני אגיד לכם מה קרה. כל הגנים הפרטיים, זה נופל עליהם, ואחר כך הם מגלגלים את זה על ההורים. הכשרות, התאמות, אני בעד, אז מה? חוץ מלפקח, מה עשיתם שם כשהעברתם את מעונות הגיל הרך למשרד החינוך? ואם אכן כך, העברתם, ויש רפורמה, אז תגידו לי: אם כל אותם המעונות עובדים עכשיו לפי הפרוגרמה של משרד החינוך, למה הם לא יוכלו לקבל את ההנחות של האימהות העובדות? למה הם לא יכולים לקבל את הקליינטורה הזו? כי אתם שומרים על מונופולים? של מי? של ויצו, נעמת, נשות אמונה? אני לא אומרת, עשו תפקידים טובים וחשובים. אבל ברגע שכולם עומדים בסטנדרט אחד, הפרטיים האלה בסופו של דבר, ייאלצו לסגור, כי רוצים להעלות את השכר למטפלות – בצדק. אבל אם הם לא מקבלים סבסוד – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אלה שלא נתנו לך לחוקק בזמנו את חוק הפיקוח על – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו אמרנו דבר מאוד פשוט: אם אין תקציב, אנחנו לא יכולים להפיל את זה על ההורים. וראינו שזה עולה מיליארדים, ורצו לגלגל את זה על ההורים. היום מגלגלים את זה על ההורים, מתהדרים ברפורמה במשרד החינוך, כביכול לגיל הרך – ההורים ישלמו יותר, אז הוסיפו כמה מפקחים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל זו לא רפורמה, וזה לא שינוי. והגיל הרך, אם הוא עובר, אז הוא עובר, ואמור לעבור גם חינוך חינם לגיל הרך, את זה אין. מה יש? מטילים עליהם עוד ועוד ועוד, כאשר אנחנו יודעים שאם לא יהיו גנים פרטיים, יותר מדי ילדים במדינת ישראל – אין להם מעון. אין להם קורת גג. אותן אימהות נאלצות – בגלל שאין מספיק מעונות מסובסדים – להכניס אותם לפרטיים. עכשיו, הפרטיים האלה משרתים את המדינה. משרתים את משרד החינוך, בזה שהם מעמידים את האכסניה שלהם לטובת שירות שהמדינה לא השכילה לעשות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פותרים להם את הבעיה. תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני באה ואני אומרת – אתם מוכרים לנו בולשיט. הגיע הזמן שאנחנו נסתכל על זה בחשיבה ביקורתית, ונגיד, עד כאן, אותנו לא תבלבלו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. ועכשיו קטי קטרין שטרית. בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת פטין מולא, אם הוא שומע אותנו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> השאלה צריכה הייתה להיות למה בכלל צריך להיות מסוכן ליהודי במדינת ישראל להגיע לאיזשהו מקום בתוך המדינה ולפחד. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני מאמינה שכולם, כמוני, נחשפתם לתמונות הנוראיות של הנפת דגלי אש"ף, חמאס, בעיקר את דגלי אש"ף במוסדות האקדמיים ברחבי מדינת ישראל. באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באוניברסיטת תל אביב, חיפה ועוד מוסדות. הזדעזענו כולנו למראה הסטודנט באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שלא הורשה להיכנס עם דגל ישראל לרחבי הקמפוס בזמן שבפנים, בתוך הקמפוס, ברחבה – הרחבה הייתה מלאה בדגלי אש"ף. אש"ף, כן. והנהלת האוניברסיטה שותקת. הנפת דגל זו אמירה. דגל בא לייצג מדינה, בא לייצג רעיון, בא לייצג חזון. והם, אותם מניפי דגלי אש"ף וחמאס, לא מכירים במדינה שלנו. הם לא מכירים בזהות שלה, אבל נוח להם להמשיך ללמוד במוסדותיה. אה, כמה קל זה ללמוד, וכמה קל ללמד, וכמה קל לדרוש שוויון זכויות, אבל מה פתאום שוויון חובות? הם מגיעים למוסדות האקדמיים בגיל 18, ללא שום חובה לשום שירות – לא לאומי, לא צבאי, לא אזרחי. הם מפתחים את עצמם, רוכשים השכלה במדינת ישראל, שבה, כמובן, הם בוחרים לא להכיר. אז הנפת הדגלים היא לא עניין מפתיע, היא בעצם המשך של שרשרת מחדלים שהביאה אותם להבנה שאין הרתעה; אין משילות; אין ריבונות; אין כלום. יש מה שאני רוצה, וזה מה שיהיה. היא הביאה אותם להבנה, שמותר להם לזלזל במדינה הזו, במוסדותיה, בכל מה שהיא מייצגת. כולנו זוכרים איפה זה התחיל. בעצם זה התחיל באירועי הר הבית. המקום שהוא קדוש לשתי הדתות אך הכניסה אליו מותרת רק לדת אחת, לדת האסלאם. הר הבית, שהוא המקום הכי קדוש ליהודים, מתנהל בחוסר שוויוניות, כאשר יהודים יכולים להיכנס רק בימים מסוימים, בזמן מסוים, לחלק מסוים, ובתנאים מאוד מגבילים: לא לדבר, לא להתפלל, לא להגיד שום דבר. נאסר על היהודים גם להתפלל בשטח ההר. אם המצב הזה היה הפוך, תארו לעצמכם – בעצם, אל תתארו לעצמכם כי זה לא יקרה – אבל אם המצב היה הפוך, מה היה קורה? מה היו כל אותם צדקנים אומרים? שום דבר. אבל כמה עתירות לבג"ץ הם היו מגישים? אנחנו היינו קוראים, אנחנו היינו שומעים. זה ממשיך כמובן עם החסות הנהדרת של מפלגת התקשורת, שבמקום להתעסק בשורש הבעיה תמשיך לחשוף אותם למקרים כמו למשל הריאיון שקיים אמנון לוי – ואני מאוד מכבדת את אמנון לוי. בתוכנית שלו בחודש האחרון הוא שואל את המרואיין שלו שבא לספר שהוא ביקר בקבר יוסף, אז הוא אומר לו: למה אתה מבקר בקבר יוסף? למה אתה מסכן את חיילי צה"ל? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא שאל אותו בתמימות. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. בתמימות, ממש בתמימות: למה אתה מסכן את חיילי צה"ל? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> למה אנחנו בארץ ישראל למה? למה? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. השאלה צריכה הייתה להיות למה בכלל צריך להיות מסוכן ליהודי במדינת ישראל להגיע לאיזשהו מקום בתוך המדינה, ולפחד? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – בדיוק. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> הגענו למציאות שבה אנחנו הולכים על ביצים. כן. כן. מנסים לא להתריס, כדי שחלילה לא נפגע ברגשותיהם של האנשים; לא נעלה להר הבית, כי זה מכעיס אותם; לא נעבור עם מצעד הדגלים ביום ירושלים ליד שער שכם, כי זה מכעיס אותם; לא נעלה לחומש, כי זה מכעיס אותם; לא נקיים את ההבטחה של אביתר, את הקמת הישיבה, כי זה מכעיס אותם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא נניף דגלים בקמפוסים. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. מה כן נעשה? אנחנו לא יכולים לעשות, בעצם. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא. רגע, זאת שהרימה את הדגל בקמפוס – אמרו לה: למה את מתריסה? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, מתריסה. המתריסה. אני חושבת שכולם צריכים ללכת לסדנה. את יודע איזו סדנה? של עצבים. אז אל תיראו מופתעים מהנפת דגלי אש"ף וחמאס במוסדות האקדמיים. גם אל תיראו מופתעים שבקרוב יאסרו גם על היהודים בכלל להגיע למקומות חדשים, או להיות שם, כי אנחנו צריכים להכיל. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> בתל אביב אסור להניח תפילין ברחוב. יש שידול להנחת תפילין. תמר זנדברג רצתה להוציא חוק שאסור לשדל להניח תפילין. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> חד-משמעית, להניח תפילין. אז ככה, אקזיט בנט – כי הוא עשה אקזיט, בנט. הוא עשה אקזיט – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> לך אני אומרת שהגיע זמן להתעורר, ליצור הרתעה, להחזיר את ביטחונם של אזרחי ישראל היהודים, שאת הדברים הכי בסיסיים כמו הנפת דגל – הכי בסיסי, הנפת דגל. בארצות הברית אתה כמעט עובר בית כן, בית לא. כמעט על כל הבתים אתה רואה דגל ארצות הברית, על הבית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן הגשתי היום ללשכה המשפטית חוק האוסר על הנפת דגלים של ישות, מדינה או ארגון עוינים. ואני מאחלת לכולנו שנחזור לימים יפים יותר שבהם הנפת דגל ישראל לא מהווה פרובוקציה; ליום שבו לא נצטרך לקרוא לאותה מניפת דגל בישראל גיבורה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> כי אתם יודעים מה? כל מי שיושב כאן הוא הפחדן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת פטין מולא – איננו; חברת הכנסת מאי גולן – איננה; חבר הכנסת משה גפני – איננו; חבר הכנסת יעקב ליצמן – אף הוא איננו. חבר הכנסת אורי מקלב, ודאי שיהיה פה, ועל זאת הברכה וההוקרה וההערכה. בבקשה, אדוני. חמש דקות לרשותך. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, החוק הזה כפי שהוצג על ידי יושב-ראש ועדת הכספים, וכפי שהקואליציה מציגה אותו בצורה מושלמת, אנחנו יודעים שיש בו עוד הרבה חוסרים – חוסרים נחוצים, חוסרים חשובים, חוסרים שיכולים להשלים את החוק הזה. אנחנו מונעים מאנשים בהרבה מקרים לקבל, בין אם הזוג – ניוד של זיכוי ועוד דברים ולמה רק גיל 6–12, ולא הרבה יותר. מה ההיגיון סביב? אבל צריך גם לזכור שהדברים – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> כל מספר זוכה, אורי? מה המספר הזוכה? רנדומלית? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, 6–12. זה לא מספר זוכה, חברת הכנסת אבקסיס, לא מספר. הם עשו חשבון שזה הביטוח. הרי יש להם את הטבלאות. הם ניסו שהכי פחות אנשים יקבלו את זה. וזה בגיל 6–12. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אז אין איזה רציונל, אין איזשהו – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה טבלאות אקסל. יותר מזה, יותר מזה: הרי גם שההישגים שהגיעו עד גיל 21, הרי מדוע אחת, אישה שעובדת בגיל 21 לא יכולה לקבל מענק עבודה? יש איזה הבדל הגיוני, כלכלי, חברתי. רק מה? האוכלוסייה הרגילה, אולי יש להם, והם לא צריכים לפני גיל 23. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך מה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל יש אוכלוסיות שלמות שגם הן – למה לא נותנים להם? אבל איך זה הגיע בסוף? הינה חברת כנסת, למשל, שבזכותה זה הגיע. מדוע? פתאום הבינו שיכול להיות שאין את הרוב האוטומטי. אז נותנים בגיל 21 – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> והיא שעמדה. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> שיש והיא שעמדה. והיא שעמדה. אתה יודע מה זה והיא שעמדה? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> בגלל הצבא – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בוודאי. בגיל 21 יכולות לקבל את זה. אז נותנים להן בצבא, בגלל שאז הם היו בטוחים שהן תבואנה. אז התחילו קצת להתגמש וגם להסכים. לא בגלל ההיגיון, לא בגלל הצדק, לא בגלל שהם רצו להוציא דבר מתוקן, אלא בגלל האיום ובגלל חוסר הברירה. אז אל תתהדרו במה שלא צריך. צריך להדר את מי שצריך. לציין את האופוזיציה שנלחמה ימים ולילות עד שהגיעו להישג הזה. אני בכל זאת רוצה גם לציין, בכמה משפטים, אירוע שהשתתפתי בו היום, בשדולה של חבר הכנסת אבי מעוז. השדולה הזאת מדברת על חיזוק ושימור הזהות היהודית בישראל, ובדגש על מערכת החינוך. באמת לראות את מערכת החינוך, שמגדלים דור ודורות מנותקים מכל זיק יהדות, שהדברים הבסיסים – אני רוצה אגיד לך, את, חברת הכנסת אבקסיס: הגיעו נשים שהן לא דתיות, הן מצהירות, מסורתיות, נשים. חבר הכנסת דודי אמסלם כל כך התרשם מהדברים, שאפילו ויתר על זכות הדיבור. וזה היה, כמה שזה היה. רצינו לשמוע מהן, איך שנשים מבכות ומודאגות, והורים ואימהות מודאגות: מה עם הילדים שלנו? שום דבר לא יודעים. שמע ישראל, לא יודעים. הדברים האלה. אני רק, אני רוצה להגיד לכם במאמר מוסגר: ראיתי סרטון כזה, בידורי, מארצות הברית, בבורו פארק, בניו יורק. עמד שם איש, הלך עני, עם קופסה, עם כיפה שחורה גדולה, וביקש: צדקה, צדקה. הוא מבקש צדקה. אז הוא אומר לו, באנגלית הוא אומר את הכול, אומר: אני אתן לך דולר אם תגיד שמע ישראל. אומר לו: אלוקים. הוא אומר לו: תגיד שמע ישראל – שני דולר. הוא אומר: אלוקים, אלוקים. אומר לו, כך אומר לו: אני אתן לך עשרה דולר, תגיד שמע ישראל. 50 דולר. הוא לא. מדוע? הוא לא ידע להגיד. הוא גוי. הוא אומר: זה היה מבחן. הוא לא היה יהודי בכלל. היהודים נותנים צדקה, אז עמד והוא לא יכול היה להגיד: שמע ישראל. לא ידע. אבל אני באותו רגע בכיתי, כי נצבט ליבי. הוא יכול להסתובב בארץ גם, ויהודים אמיתיים לא יידעו להגיד שמע ישראל. זה צריך לכאוב לנו. זה לא בידור. שם זה בידור. אבל כאן זה לא בידור, שאנשים – ממילא יש כאלה, שר אוצר של היום ושר אוצר שלפני כן באים ומייסרים את הציבור החרדי, ומבקרים אותו: מדוע אנחנו לא נותנים לנוער ללמוד מקצועי ליבה, מתמטיקה וכימיה, ולמה אנחנו לא נותנים. ואני שואל: למה אתה לא נותן את זכות הבחירה לתלמידים לדעת את הדברים הבסיסים ביהדות, את המסורת, את השורשיות שלנו, את ההיסטוריה שלנו, את החוסן שלנו – של העם היהודי – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה? על הבודהיזם הם לא מפחדים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> למה? זה לא נקרא לנתק? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> על דארווין הם לא מפחדים לדבר. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני השר המכובד, זה לא נקרא לנתק, כשלא נותנים את האפשרות? תן את זכות הבחירה. מדוע נערים בתיכון מבקשים להתפלל תפילת מנחה – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – גברתי, תפילת מנחה, בהפסקה. לא רוצים הם בעצמם עם עגילים, עם הכול, לא נראים אחרת. לא. לא הולכים עם כיפות. מבקשים להתפלל תפילת מנחה בהפסקה. נאבקים איתם ולא נותנים להם. מדוע? יש חופש. מה זה משנה לך? מה הוא עושה לך על חשבונו? בתי ספר תיכון במדינת ישראל – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש, יש מנהלים – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא מעט, אני מקבל כל הזמן פניות ממדרשות, מאנשים שבאים, מתקרבים, נוער בבאר שבע, בכל מקום בארץ. יש מדרשות מלאות שנערים באים אליהם, מוותרים על כדורגל, מוותרים על דברים אחרים, באים לשמוע אחרי הצוהריים שיעורי תורה. זה ממלא אותם. הם באים בכל מצב. אני ביקרתי במקומות האלה. באמת ממש מפעים. הם רוצים קצת בשביל עצמם. לא נותנים להם. הם נאבקים איתם, אולי כדי שלא ילמדו מהם. אתם באים ואומרים שאנחנו לא נותנים את זכות הבחירה? מי לא נותן את זכות הבחירה? על דברים בסיסיים, על מתמטיקה אתה יכול להתווכח, חשוב מאוד. הכול יכול להיות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל על הדברים הבסיסים, שזה החוסן, זה זכות הקיום שלנו, זה לא משהו פילוסופי, זה לא אקסטרות לדעת את הקיום שלנו. אם אנחנו לא היה לנו את הזהות היהודית, היינו נמחקים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אין ספק. אין חולק. מה השאיר את העם היהודי – מה שלא קרה לעמים אחרים? מה? רק הזהות היהודית, רק השורשים. אין לזה הסבר אחר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מקלב. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אלה דברים ברורים. אחרת, בדברים שהם רק פולקלור, אנחנו – אני מסיים. זהות יהודית, זהות יהודית לא נקראת במאכלים – – << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אחר כך תלך אליו. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – בפלאפל. מה נגיד? למה מה אני שואל? במה אתה יהודי? מה הזהות שלך, היהודית האמיתית? זה שאתה מצטיין בספורט? יש עמים יותר טובים מאיתנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> במאכלים אנחנו לא הראשונים, יש אחרים שהם הרבה מצטיינים מאיתנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בדגל, בדברים כאלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מקלב, תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רק בדבר הזה. זה ייחודי לנו. ומזה אתם מנתקים את הנוער ולא נותנים להם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תודה. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה רוצה שילמדו אצלכם את הרצל? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת יעקב אשר. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> חבר הכנסת מקלב. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> כן. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה מוכן שילמדו אצלכם את הרצל? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הם יודעים מי היה הרצל – – – בבקשה, אדוני, חמש דקות לרשותך. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני לא יכול לדבר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת פרופ' שיין, חבר הכסת קריב, חבר הכנסת מקלב, תודה. חבר הכנסת מקלב, לקחת לי מעל הדוכן דקה וחצי, ועכשיו אתה לוקח עוד דקה וחצי? מקלב, תודה. חמש דקות. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני כן אומר: מכובדי שר הרווחה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כולנו אמרנו. אנחנו אמרנו פה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתמול לא אמרו. אתמול הטילו ספק אם שר הרווחה זה – מכובדי שר הרווחה, קוראים לך מאיר, גם לי קוראים מאיר. יומיים לפני ההילולה של רבי שמעון בר יוחאי במירון אבקש להתייחס לנושא הזה, חבר הכנסת אמסלם. כאשר הייתה החלטה להקים את ועדת החקירה הממלכתית לחקר האסון, היו בינינו, בין חברי הכנסת, חילוקי דעות לגבי עצם הקמת הוועדה, ואני לא נכנס כרגע לפרטים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברות הכנסת, חברות הכנסת, למה בקול גדול? << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה שכן היה, כולנו הסכמנו שיש תקווה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> יש לה טונים גבוהים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה קורה פה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קטי, אפילו הרב פרוש לא יכול לגבור על הקול שלך. בבקשה. נא לא להפריע. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יכול, אבל אני לא רוצה לעשות את זה. כולנו הסכמנו שאם יהיו החלטות, לפחות שההחלטות יהיו כאלה עם המלצות מכוונות, שהמדינה תיקח את האתר הזה ותשקיע כמה שצריך להשקיע כדי שהאתר הזה יהיה אתר בהתייחס למספר הבאים לבקר ולהתפלל בו. אחרי הכותל המערבי הקבר של רבי שמעון בר יוחאי הוא המקום השני בגודלו במדינת ישראל. אנחנו יודעים שהמדינה עכשיו, בחודשים האחרונים, השקיעה 60 מיליון שקל. כך הם אומרים. על מה השקיעו 60 מיליון שקל? הרסו את הדברים שלטענתם נבנו לאורך שנים ללא רישיון. למה הם נבנו ללא רישיון? כי המדינה לא השקיעה כלום. כשהמדינה לא השקיעה כלום, זה הקים לו גשר, זה הקים לו דרך, זה הקים לו מטבח, זה הקים לו אכסניה, כי המדינה לא עושה כלום. אבל שמענו שהמדינה משקיעה כסף, מכינה את ההר. השקיעו 60 מיליון שקל. אני יודע – אני חושב שאפשר לומר זאת בוודאות, שכלום לא השקיעו כדי שהמקום הזה יוכל להכיל – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אז במה השקיעו את הכסף? << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הרסו. הרסו כל מיני מבנים שנבנו ללא רישיון, או חיזקו – אני לא יודע מה עשו, אבל אני לא שמעתי שהרחיבו שביל, מדרכות. לא שמעתי. אף אחד מאיתנו לא יודע. אז זה לא, וזה היה החשש שלנו – המדינה תבוא ותשקיע, מה היא תשקיע? בסוף אנחנו יודעים שאי-אפשר כמעט לעלות למירון השנה. למה אני אומר את זה? יש תחושה בציבור, תחושה רווחת, שמתוקף העובדה שאין רבים בציבור החרדי שמשרתים בצבא – אין רבים בגלל שהם יושבים ולומדים – אז הם לא מרגישים את הכאב ביום הזיכרון. החרדים לא כל כך שותפים לכאב שיש בעם ביום הזיכרון. למה? כי הם לא משרתים בצבא. על אותו משקל אני רוצה לומר שכאשר בן אדם לא חי עם אותו ציבור שחוגג במירון והוא צריך להשקיע ולעשות משהו, אז כמו שאפשר לומר על חרדי שאין לו את האבל של אותו ציבור שכן משרת, אני אומר שאדם שצריך לעבוד ולהכין את האתר במירון, אם הוא לא חי עם הציבור החרדי, אם הוא לא מרגיש את השמחה שיש לציבור החרדי ביום ל"ג בעומר, כשבאים אליו ואומרים לו שלא יכולים לעלות יותר מאשר x אנשים, שאי-אפשר לעשות תזמורת כל הזמן, שאי-אפשר לתת לאדמו"רים שישבו ויעשו חלאקה לחסידים שלהם, לילדים, אי-אפשר ואי-אפשר ואי-אפשר – בוודאי שהוא רוצה, אבל אם הוא לא מהציבור החרדי, לכאורה אין לו את הכוחות להיאבק, להתעמת, לדרוש ולהגיע לעניין הזה שהציבור החרדי שבא לשם לחגוג, יהיו לו התנאים לכך. לא שאני פוגע חלילה באדם שהוא לא חרדי שלא יודע מה זה ל"ג בעומר; הוא יודע מה זה ל"ג בעומר, הוא יודע מה זה מירון, הוא גם ביקר שם, אבל אין לו את השליחות הזאת לעשות כדי שרבבות יוכלו לבוא ולשמוח. כל הגישה למה שהולך להיות במירון השנה היא גישה מאוד מאוד מוזרה. הערב פורסם – אני לא יודע אם זה נכון – שאדם בשם סגן ניצב גיא לוי, בין השאר יש משפט שלו שאומר: "אלה שיבואו להפר סדר, נגדע את היד שלהם ולא נאפשר זאת". קודם כול, אני לא בא לייצג אנשים שנוקטים מעשי אלימות, אבל אני רוצה להבין, אם יש סגן ניצב שיאמר: אם יהיו ערבים שבימי שישי של הרמדאן יבואו להר הבית ללא רשות, נגדע את היד שלהם – לא עופר כסיף יריב על זה, לא אחמד טיבי – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא נתלה באילנות גבוהים, בשופט חשין. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – לא חברי הכנסת הערבים – כל הכנסת כולה תתאחד נגד אותו סגן ניצב שיאמר שהוא יגדע את הידיים של הערבים. ומה הולך פה עכשיו? מירון זה החרדים – לא נורא. לא נורא שהם לא יקבלו את מה שמגיע להם. למה? כי הרי יש פה ויכוח מי הצודק בדרך שהיהודים צריכים להתנהל. אז ודאי שהלא-חרדים סבורים שהדרך של החרדים היא לא נכונה, ואז צריכים להראות לחרדים שהם לא יודעים מה שהם עושים. אני מוחה אם הדברים האלה נאמרו. שיגדעו את ידם של אלה שבאים להפר. אני לא בעד להפר סדר, לא מגן על מי שמפר, אבל שלא יפתחו את הפה, כמו שלא מעיזים לפתוח את הפה נגד ערבים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת יעקב אשר, ואחריו – חבר הכנסת אייכלר. עכשיו הוא עולה בשיא תפארתה. בבקשה, אדוני, חמש דקות לרשותך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ידידי השר, חברת הכנסת, שבוודאי עוזרת לשר לשמוע אותנו, אני אגיד לכם – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> שר הרווחה, זה חשוב. << דובר המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר המשך >> אני אגיד לכם מה התחושות – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה הפכת לתפקיד הכי חשוב – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> קטי, אני רוצה לשאול אותך – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, זה האיש שעושה את התפקיד, ולא ההפך. במקרה שהיה – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חבר'ה, אל תשרפו אותו, עוד יזרקו אותו מהקואליציה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה שר רווחה? << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מזל שהיה – – – שר רווחה, בסדר? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אחר כך – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> קטי, אני שואל אותך, חברת הכנסת שטרית, אני אשאל אתכם חידה. מה היה קורה אם הייתה עכשיו ממשלה שבה יהדות התורה הייתה בפנים, והיו מביאים חוק שנקרא ממדים ללימודים, והיו באים מאיזושהי מפלגה, יהדות התורה, ש"ס, לא יודע מי, והיו אומרים: אנחנו בקואליציה – תקשיב, מאיר, אחר כך דבר עם קטי; אם מפלגה שחברה בתוך הקואליציה הייתה אומרת: אנחנו לא מצביעים לתוכנית הזאת של ממדים ללימודים, לכו לאופוזיציה לקושש קולות". אתם מתארים לעצמכם מה היה קורה פה? ולא רק זה, אנחנו נמצאים במצב שאותה מפלגה, ששולטת היום בממשלה הזאת, מקבלת 50 מיליארד שקל – מה היית עושה בבני ברק ברווחה, או בערים אחרות אם היו לך 4% מהתקציב הזה? אדוני השר, אתה עם הלב שלך ועם השכל שלך, מה היית עושה? היינו מצילים ילדים, היינו מצילים משפחות. אז יושבת מפלגה בתוך קואליציה – עומד פה ראש הממשלה ומדבר על הקואליציה הכי טובה בעולם, רק שכשהם צריכים להעביר תוכנית לחיילים, השותפים שלהם – לא נעלמים, הם יצביעו נגד. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> 50 מיליארד מול 100 מיליון. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> וימשיכו לתת להם 50 מיליארד. לא מיליארד שקל לתקציב הישיבות; לא 50 מיליון שקל לשעות טיפוח, שעל זה אנחנו מקיאים דם עד שאנחנו מקבלים בשביל הילדים שלנו. אם היינו באים ואומרים: לא, אידיאולוגית אנחנו לא מסכימים? לא היינו מעיזים לעשות את זה, לא עשינו את זה אף פעם. אז על מה אנחנו מדברים? איפה אנחנו נמצאים? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> התקשורת הייתה שופטת אתכם. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אם אין אזרחות – אין נאמנות; אם אין נאמנות – אין אזרחות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה באמת אוכל את הלוקש הזה? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> איפה הרמאי הגדול הזה, הנוכל הזה? ארכי-נוכל, ליברמן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא עכשיו באיקאה, בונה את המריצה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> איך אתה הולך, חותם כל יום על צ'קים – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> כי זה לא מהכיס שלו. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא בא בטענות למפלגת רע"מ, כי את יודעת, נותנים. אף אחד לא בא ואומר לו: תקשיב, תקשיב, ממדים ללימודים היא תוכנית הדגל שלנו. כלום. אותנו היו שוחטים, שוחטים בתקשורת. עודד בן-עמי היה פותח את התוכנית שלו ועשר דקות מדבר רק על הדבר הזה, ובצדק. אבל פה, עכשיו – כלום. ומה הם כן עושים? באים לליכוד ואומרים: אתם אשמים – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> על אחריותכם. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – תצביעו אתם. עומד פה אותו בלון בנט ואומר: יש לנו ממשלה נהדרת. מספר פה סיפורים בערגה. הוא התרגש היום בגלל הפגישה הראשונה שלו עם מנסור עבאס. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> רומנטי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אגב, אני הייתי מציע לכם לבדוק. אני לא בטוח, אני אומר את זה בזהירות. אני לא יודע כמה פגישות הוא נפגש איתו, אבל אני יודע מתי הוא נפגש איתו. אין לי ספק שזה קרה במהלך שומר החומות, אין לי ספק, כשכל המדינה בערה והוא כבר בנה לעצמו את הקואליציה להמשך. אז הוא עומד כאן, ראש הממשלה: זו ממשלה נהדרת, יציבה. איך הוא אמר, עם יאיר לפיד? הכול טוב, הכול דבש בלה לה לנד; אבל תוכנית כזאת של ממדים ללימודים – זה לא. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> יעקב, הם גם קיצצו אותה. בתקופתנו היא הייתה פי כמה מבחינת התקציב שהיא יועדה – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל גם את הקצוץ הזה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הם קיצצו. הם רוצים להחזיר. אין להם שותפים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל גם את הקצוץ הזה, בממשלה השותפים שלכם – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוספתי לך את הדקה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> השותפים שלכם לא נותנים. ואני אומר לכם: לא ייסלח לכם כל מה שאתם דיברתם ומדברים נגד החרדים. ניסיתם להפוך אותנו, את הציבור המאמין, הציבור הטוב הזה, לגיס חמישי, ואתם מכרתם את כל האידיאולוגיות שלכם בשביל בצע כסף ובשביל שלטון ואקזיט לבנט. בושו והיכלמו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יעקב אשר. חבר הכנסת ישראל אייכלר – איננו; יצחק פינדרוס, בבקשה, אדוני. חמש דקות לרשותך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, תראו, עמד פה קודם אחמד טיבי ושאל שאלה לחלל האוויר. כשאדון בנט אמר לו שהוא משקר, אז הוא אמר לו: יש מישהו אחד פה שקוראים לו נוכל, וזה לא אני. כך אמר אחמד טיבי, עד כאן ציטוט. עכשיו בואו נדבר על מה זה נוכלות. איך קוראים לשר ההוא, פנדל, הנדל? הוא הפנדל של הממשלה. איך קוראים לו? הוא עמד פה והסביר כמו כולם את הסיסמה: אבל נתניהו, אבל נתניהו, אבל נתניהו, אבל נתניהו. אנחנו מדברים פה על תוכנית כלכלית, נכון? הצעה להגדלת נקודות זיכוי להורים והגדלת מענק עבודה. ואתם יודעים כמה כסף השקיעו בזה? לדברי האוצר, ואנחנו מכירים, בסוף זה בערך 50% מזה – לדבריהם, זה 2 מיליארד שקל. לדבריהם. כמה מס מדינת ישראל גבתה בארבעה החודשים האחרונים מעבר לצפי שלהם? מתקרב עוד מעט ל-38–40 מיליארד שקל. רק שתבינו שמדובר בסדרי גודל של 10% מגביית המיסים השנתית. זאת אומרת, בנטו גבו 10% יותר מהגבייה השנתית. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ממי הם גבו את זה? מהאזרחים שקורסים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אם היו מורידים, למשל, את כל המיסים הישירים ב-15%, ובמקום 49% מס הכנסה – 35%, ואת המע"מ היו מורידים ב-5%, את האחוזים היו מורידים באופן יחסי, 3%–4% – מה היה קורה למשק? היינו נשארים בלי גירעון השנה. בלי גירעון. לא נשארים עם גירעון, נשארים בלי גירעון השנה. אולי אני הזוי. אז יש לכם מישהו שהוא ראש ממשלה, שכתב תוכנית, ואני מצטט – התוכנית שלו: "המדינה צריכה להידמות לסינגפור. מרגע שהחילו סדרת רפורמות שהורידו את המיסים ייעלו את המגזר הציבורי, פתחו את השווקים, וכלכלת סינגפור המריאה", פרחה. עיקרי התוכנית: נחתוך את מס ההכנסה ב-15% נקודות האחוז לכל דרגת מס. זה המון, מעולם לא עשו זאת בישראל. משפחות עובדות יישארו עם הרבה יותר כסף. מדרגה עליונה, 50%, תרד ל-35%; מדרגת המס של 35% תרד ל-15%, ל-20%. עכשיו חוזרים כל הזמן: אבל איפה אתם הייתם? הרי זה הטיעון הכי מגוחך, שמעלים פה פעם אחר פעם. כשאתה נמצא בגירעון של 3.9% ואתה לא מוריד מיסים, אין לך ברירה. מה תעשה, תוריד מיסים? אתה נמצא בגירעון. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל איך הגעת לגירעון הזה, תשאל. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נורא והיום, נתניהו. אז הלכתם ועשיתם גביית over של מיסים והעליתם את המיסים, בניגוד להבטחה של שר האוצר שלא יעלה מיסים – העלה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – שר הביטחון. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> והגענו ל-40 מיליארד שקל עודף בגביית – 35 עודף, ועוד אם אתה מחשב את הגירעון זה 40. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> שצריך לתת לרע"מ. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> 30 מזומן, נמצאים בבנק, גבו מיסים מעבר. אתה יכול להוריד היום מס בלי שתרגיש. אתה לא צריך לעשות תוכנית פלאט, אתה לא צריך לעשות כלום, אתה יכול להוריד. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אז איך ישלמו לרע"מ? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> פשוט להביא הודעה, להודיע לעם ישראל: הורדתי. תקנות, אתה מביא אותן לאישור, יש לך ועדת כספים בראשותו של אלכס קושניר, אני בטוח שהוא יסכים להעביר את זה בוועדה. אין לאופוזיציה הזאת חברים בוועדה, כמעט; שניים-שלושה חברים. עובר. יגיע למליאה. עליי שדודי אמסלם מצביע בעד. מורידים את המס לכולם. אני לוקח עליי אחריות – דודי אמסלם מצביע. אני מצביע בעד, בסדר? יש לכם את האצבע ה-61. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – מס עבאס? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אף אחד אפילו לא חושב על זה. עושים תוכנית מורכבת להורים. אתם מדמיינים שבסוף זה רק חרדים. מי תמצא שיש לו בדיוק שני ילדים בדיוק בגילאים האלה? בסוף תמצא שרובם חרדים. אבל מדמיינים, עובדים על כולם, עושים מעצמם צחוק. על מה? אין לך סיבה, אין לך הצדקה. כמו שתמיד – כשיש לך לחץ מדיני ונתניהו לא עומד בלחץ, הבנתי; אני לא אוהב את זה, כן אוהב את זה, צריך לראות מה עושים. אין לך בכלל בעיה. אתה יכול מחר בבוקר להוריד. אתה יכול לקיים את מה שאמרת. זה נוכלות. נוכלות זה לא שבן אדם – העמידו אותו בפינה ואמרו לו: תמכור משהו, והוא לא מצליח למכור, אז הוא לא עומד במילה שלו. זה בסדר. זה לא אמור להיות. צריך לעמוד מאחורי מילה, צריך להתאבד על – הכול בסדר. נוכלות זה שאתה לא עומד מאחורי עצמך סתם כי לא בא לך. לא בא לך. תביא תוכנית למדינת ישראל. עם ישראל בבעיה. יש פה בעיות של יוקר מחיה. אתה גובה 35 מיליארד שקל בבנק ואתה לא מבין מה אתה רוצה. הסבתא אמרה לנו מאז ומתמיד: לשקר אין רגליים, ולכן אתה יכול לעשות תרגיל כזה, להוציא את כלפון, להוציא את שמלפון, להעליב את עידית סילמן. זה לא יעזור לך. לשקר אין רגליים, וקטוע רגליים – קשה לו מאוד להתנייד בתוך הפוליטיקה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לחבר הכנסת פינדרוס. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', ואחריו – חברת הכנסת מיכל וולדיגר. חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת – תגיד, השר, אתה זוכר אם מנסור עבאס גינה כבר את הפיגועים באלעד ובאריאל? אדוני השר, זוכר אם עבאס גינה את הפיגועים באריאל במוצאי שבת ובאלעד במוצאי יום העצמאות? << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> מה הפואנטה? תמשיך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, התשובה היא לא. הוא לא גינה. זאת אומרת, כל הגינויים הקודמים, מס השפתיים שהוא נתן בפיגועים קודמים, זה היה כל עוד זה שירת את האינטרס הפוליטי שלו והוא היה ככה בתוך הקואליציה לפני המשבר. אז הוא גינה, וברגע שזה לא התחבר לאינטרס הפוליטי, כי הוא צריך לעשות שרירים ולזרום עם ההסתה על הפגיעה באל-אקצה, אותה הסתה שמביאה לגל הטרור הנורא שאזרחי ישראל משלמים עליו בדמים מרובים, אז הוא ממלא פיו מים ולא מגנה ומשהה את החברות בקואליציה, וההשהיה כשלעצמה היא השתתפות באותה – ומה הוא אומר בעצם? אני מייצר משבר קואליציוני כי אתם פוגעים באל-אקצה. אז הוא מצטרף עכשיו להסתה של חמאס ולהסתה של ירדן ולהסתה של ראאד סלאח ושל כל אותם אויבי ישראל מבית ומחוץ, כי הוא מקבל את הנרטיב שישראל פוגעת באל-אקצה, וזה כמובן מצדיק משבר גדול. אז אחד עושה משבר כזה ואחד עושה משבר עם גרזן. ואתם מתעלמים לחלוטין. והוא כותב פוסט שבו הוא מבהיר את הדברים בצורה חד-משמעית בשפה לאומנית בוטה ומדבר על הפתרון הסופי של מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים, וכמובן הר הבית, או איך שהוא מגדיר את זה בשפתו, אל-אקצא. ואתם ממשיכים לעצום עיניים ולספר סיפור לעצמכם שהוא מתעסק רק בנושאים אזרחיים. חברת הכנסת כאן ממפלגתו – מה שמה, אדוני היושב-ראש? מהמפלגה של רע"מ? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אימאן ח'טיב יאסין. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין מעלה פוסט ביום הנכבה עם זכות השיבה. ראית את זה? עם התמונה של השיבה – זה רק אזרחי לחלוטין. מתפרסם אתמול שיש איזו הנחיית יועץ משפטי חדשה לממשלה – יועצת משפטית חדשה שמוציאה הנחיה חדשה. אגב, צריך לדון אותה לכף זכות, המסמך הזה גובש עוד בתקופתו של מנדלבליט, ואני דרשתי לקבל אותו, והסתירו, והסתירו, והסתירו. במרץ, ב-20 למרץ למניינם, נדמה לי, פורסמה ההנחיה – ועדיין, תשים לב: היועץ הוציא את ההנחיה ב-20 במרץ, ורק ב-10 לחודש הזה סיגל מורן, מנכ"לית משרדו של אדוני, מוציאה הנחיה ליאיר מעיין, יושב-ראש הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, שצריך לפעול על פי ההנחיה. אבל זה לא פוליטי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה ההנחיה? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הרי אני פניתי, וקיבלתי תשובה ב-20 במרץ, יחד עם הפרסום, שמה פתאום, זו עבודת מטה מקצועית – אה, אבל היא נשמרה במגרה כדי להחזיר את רע"מ עכשיו מההשהיה. מה אומרת ההנחיה? אפשר לבנות; זה כמובן לא כתוב באופן הזה. אגב, הוצאתי היום מכתב – אני רוצה רגע להבהיר – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אז אילת שקד לא הופתעה? היא ידעה את זה ממרץ? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה את עושה לו את זה? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אילת שקד אמרה שהיא מופתעת. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מופתעת? כולם ידעו על זה ממרץ. כולם ידעו על זה ממרץ. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – אז היא לא מופתעת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה לא פייר, למה את עושה לו את זה? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה פורסם כבר ב-20 במרץ. בוודאי, היא צודקת. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס צודקת מאוד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מישהו משקר. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בעצם יש כאן סוג של אישור. חבר'ה, לכו תבנו עד 70 מטר בנייה חדשה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה זה מישהו? יש עדת משקרים. עדת. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אגב, מה הקונסטרוקציה של הישראבלוף הזה? לא אומרים שמותר, רק שזה יהיה בתחתית סדרי העדיפויות לאכיפה. לקבוע סדרי עדיפויות פנימיים לאכיפה בתוך המערכת זה דבר אחד, אבל לפרסם את זה בריש גלי ולתת לכל חברי הכנסת של רע"מ ואנשי התנועה האסלאמית להגיד איזה הישג גדול? וכמובן הכול לעילוי נשמתו של סעיד אלחרומי, אללה ירחמו – ממשיכים את המורשת, ויאיר לפיד הספיד אותו; נפל בקרב, אז צריך להמשיך את המורשת שלו. עכשיו, אני שואל שאלה פשוטה: מה היה קורה, חבר הכנסת מרגי, אם הייתה קמה ממשלת ימין עם חרדים והיו מודיעים שבכל הערים החרדיות מותר לכל אחד לעשות תוספת בנייה של עד 70 מטר. צפוף נורא, נכון? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הייתי נופל – הייתי נופל מהכיסא. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אין פתרונות דיור, אין זה, אז כל אחד יכול לבנות. אתם יודעים איזה צפיפות יש בבני ברק? איזו מצוקת דיור אדירה יש במגזר החרדי? אגב, מה הם כותבים? זה יחול במקבצים שאין להם פתרונות אחרים. אתם יודעים לכמה זוגות צעירים במדינת ישראל אין פתרונות דיור? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> כל הדיור הציבורי. אוכלוסיות הרווחה שמחכות שנים לדיון ציבורי. למה אין דיור ציבורי? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אוכלוסיות רווחה שלא מקבלות דיור ציבורי. אני חושב שמכאן והלאה – אני, אגב, פניתי ליועצת המשפטית לממשלה, ושאלתי אותה; הרי אי-אפשר להפלות על בסיס דת, גזע, מין, לאום, או איזה שיוך פוליטי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> או מלבינים הכול, או – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז האם עכשיו כל זוג צעיר במדינת ישראל שהוא חסר דיור ואין לו פתרון כרגע לפי השקפתו יכול ללכת לגינה, לחצר, למרפסת, לגג של הבניין של ההורים שלו ולבנות בנייה קלה עד 70 מטר? אחר כך תספרו לי שזה לא פוליטי, ואילת שקד מופתעת. אגב, אילת שקד הופתעה מעוד דבר – שמעת, חברת הכנסת אבוקסיס? אילת שקד מאוד הופתעה לשמוע – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> עשתה פרצוף מופתע. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – שהיועץ המשפטי לממשלה אומר שהחוק של שלילת אזרחות למחבלים הוא לא חוקתי והוא לא יגן עליו בבג"ץ, אז היא חוזרת בה מההתחייבויות שהיא נתנה פה, חמש, עשר פעמים, על הדוכן הזה, להעביר את החוק הזה. כן, אז אילת נורא נורא מופתעת בזמן האחרון. היא באמת מופתעת, מה אני אגיד. אז מכרתם את הנגב. שמעת, חבר הכנסת מרגי – אני כבר מסיים – 2 מיליארד שקלים חולקו בשבוע שעבר לחברי הקואליציה כדי להרגיע אותם ולתחזק. אין כסף לסבסוד מעונות יום לאברכים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בית הספר של החופש הגדול. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אין כסף לבתי ספר של החופש הגדול; אין כסף לתרבות חרדית; אין כסף לרשתות החינוך של הציבור החרדי; אין כסף להעלות את מלגת ממדים ללימודים מ-66% ל-100% ולהוסיף אוכלוסיות – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – כמו בנות שירות בודדות או בעלי מוגבלויות – לזה אין כסף. עכשיו תראה, משפט אחרון: רק דמיין את הכותרות שהיו יוצאות בתקשורת אם היה מדובר על ממשלה שלנו: ראש ממשלה שעסוק בשרידות אישית ומוכר את הנגב ומוכר את הכלכלה ועושה כלכלת בחירות. ומה קורה עכשיו, מרגי? ששש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כלכלת בחירות. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הינה, אני מסיים, להמחיש את השקט. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, השקט והצביעות – אז אני אומר, חבר'ה, הצביעות נוזלת לכם מהאוזניים וצריך להיזהר לא לטבוע פה מהצביעות הזו שנוזלת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל הציבור חכם, והוא יחליף אתכם מהר מאוד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה, גברתי. אחריה – איתמר בן גביר, אם יהיה נוכח. חמש דקות. בבקשה, גברתי. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד יושב-ראש הישיבה, כבוד השרה, כנסת נכבדה, אז כן, בהחלט, בהמשך לדבריו של חברי חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', אני בהחלט מסכימה עם כל מילה, וכאילו תיאמנו מראש, ולא תיאמנו מראש, בהחלט אני מתחברת לדברים האלה. אותו אישור שאומר – שמעתי בבוקר ריאיון, הגעתי לכנסת ממש מוקדם ובדרך שמעתי ריאיון עם השר לשעבר חבר הכנסת מתן כהנא, שמתפאר על מעשי הממשלה הנוכחית. הוא אומר: כן, אנחנו מצליחים להסדיר את הנגב, אנחנו עושים סדר בנגב. ואיך אתם עושים סדר בנגב? הם בעצם קובעים אי-בנייה – כאילו, בנייה בלתי חוקית של עד 70 מטר, לא יאכפו אותה. יפה, זו חתיכת סדר בנגב. ככה בונים משילות. להגיד שבנייה בלתי חוקית לא אוכפים, זה בדיוק אחלה של משילות. אני בהחלט אומרת – תכף אעבור למה שאני כתבתי – שאני בהחלט מסכימה עם חברי שאפשר להגיע לגבעת שמואל – אני גרה בגבעת שמואל, ולבת שלי שנשואה אין דירה; אז אוקיי, יאללה, נפתח את המרתף אצלי בבית, נעשה לה יחידת דיור, ובואו נראה שלא כל הפקחים ועיריית גבעת שמואל יתנפלו עליי ויגידו לי: רגע, את עושה משהו לא חוקי. כנ"ל בכל עיר ואם במדינת ישראל. אם רוצים לבנות משילות, אז צריך לאכוף חוקים. כן, מתן כהנא, השר – לא השר, חבר הכנסת מתן כהנא – כדי לבצע משילות צריך לאכוף חוקים, לא להגיד שאנחנו לא נאכוף בנייה בלתי חוקית. קודם, בתחילת הסיבוב הזה, שמעתי את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שנמצאת פה, שדיברה בפתוס עצום על אותה עיתונאית, ודיברה בהמון כאב, המון כאב – כתבתי לי בצד: היכן המוסר, והשיח על המוסר – איפה הוא? ובאמת, הייתי באיזה משהו, והסתכלתי רגע על הטלוויזיה לראות מי מדבר ועל מה מדברים. אבל את יודעת, עאידה, לא שמעתי אותך אומרת מילה – אולי אמרת ולא שמעתי – על מעשי הרצח הנבזיים שנעשו פה גם בבאר שבע – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> את לא שמעת – – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא שמעתי את הזעם. הרצפה לא – אף אחד לא הפיל את השטיח מתחת לרגלייך – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אל תגידי לי – גינוי אפילו לא אמרת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני לא שמעתי, אני אומרת לך מה אני לא שמעתי, לא על באר שבע ולא על חדרה ולא על בני ברק ולא על אלעד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עכשיו, אני לא איכנס למה שקרה עם העיתונאית – אני כן אגיד שכאשר בן אדם נמצא במקום שבו יש מחבלים שיורים על חיילים, וחיילים צריכים לשמור על חייהם ועל החיים שלך – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ועל החיים שלי ועל החיים של כל הנוכחים שמה, הוא צריך לדעת שמה לעשות, הוא יכול למות. זה הסיפור. לכן, לדבר איתי על איפה המוסר – תסתכלי טוב מאוד איפה את נמצאת. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עאידה, תודה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בואי תסתכלי איפה את נמצאת. לכן, לצערי הרב, יש כאן בהחלט מוסר כפול. אני ממשיכה את אותו ריאיון שהיה עם מתן כהנא, שהמשיך לפאר את הממשלה המצוינת הזאת, ואמר שהינה, במה היא הצליחה גם? היא הצליחה, הממשלה הנוכחית, להילחם בפשיעה הערבית. והוא ממשיך ואומר: הורדנו 40% מהפשיעה הערבית. ואני אומרת: וואו, ממש מפתיע, כי האימהות היהודיות פוחדות לשלוח את הילדים שלהן לגני השעשועים עכשיו פי 200 ממה שהיה קודם. אני באמת תוהה מה עשתה הממשלה הנוכחית. היא לא הורידה את יוקר המחיה; הביטחון של האזרחים כולם ממש לא עלה – לא משילות, לא ריבונות, לא רווחה ולא כלכלה. ולכן הגיע הזמן שהיא תלך הביתה. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מיכל וולדיגר. יעלה ויבוא חבר הכנסת איתמר בן גביר – איננו; חבר הכנסת שמחה רוטמן, ואחריו – אורית מלכה סטרוק. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני הישוב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שהצעת החוק הזאת היא בעיניי איוולת שקשה לדמיין כמותה. מי שקורא את הצעת החוק הזאת – אתם זוכרים, לא מזמן, בזמן משבר הקורונה, היו כאלה שבאו בטענות לממשלה הקודמת. הם אמרו: אתם מחלקים כסף מהליקופטרים, איזה בושה וחרפה – לוקחים את כספי הציבור ומחלקים אותם לכולם במידה שווה. אומרים: למה אתם נותנים את הכסף על הפיצויים של הקורונה לעשירים? למה הם צריכים אותו? תיתנו למי שצריך. תיתנו לעניים, תיתנו לעסקים שנפגעו. למה אתם מחלקים כסף מהליקופטרים? זאת הייתה הטענה. ואכן צודקים. הממשלה הזאת, מה היא עושה? במקום לחלק כסף מהליקופטרים לכולם, שיגיע גם לעשירים, גם לעניים, גם למעמד הביניים, אומרים: אנחנו נחלק כסף רק לעשירים. למה הליקופטרים? חבל לבזבז. למה אני מתכוון? הצעת החוק הזאת באה ומוסיפה עוד נקודות זיכוי לאנשים שיש להם ילדים בין גיל 5 לגיל 12. מבורך. מי יכול להתנגד לדבר כזה? ואז אתה מבין שהם מוסיפים נקודת זיכוי אחת לגבר – רוב הגברים, מאחר שאין להם נקודות זיכוי לילדים מלכתחילה, אז רוב הגברים, בוודאי אלו במעמד הביניים, ינצלו; ובמעמד הנמוך, אלו שלא ינצלו את זה, ירוויחו את זה דרך המענק של מס הכנסה שלילי. ובסדר, אוקיי, אז נותנים גם כסף למעמד הגבוה, בסדר גמור. מחלקים מהליקופטרים, אבל בסדר. לא סכום גדול, אבל אתה אומר: מחלקים לכולם. מי שמשלם מס ניתן לו קצת הקלה, למה לא? נעודד עבודה. חשוב. עכשיו הם אומרים: אבל בואו ניתן גם נקודת זיכוי נוספת לנשים. הנשים – עיני לא צרה, חס וחלילה – אבל כבר היום הרבה מאוד מהנשים, בוודאי אלו שיש להן כמה ילדים, לא מגיעות, לא מנצלות. מי כן מנצל את נקודות הזיכוי האלו לנשים, שעכשיו אתה מוסיף להן? תחשוב על משפחה שיש לה שלושה ילדים בין גיל 5 לגיל 12, וכולם נופלים עכשיו ברובריקה. אז הם מקבלים עכשיו תוספת של שלוש נקודות זיכוי לגבר, לבעל – בסדר גמור, כמו כולם – והאישה מקבלת שש נקודות זיכוי – שלוש היא קיבלה בעבר ועכשיו עוד שלוש. כמה צריך להרוויח בשביל לנצל אותן ועוד את נקודות הזיכוי שיש לה מראש בגלל שהיא אישה, ושיש לכל תושב – זה רק העשירון העליון של הנשים בישראל; רק הן יקבלו את הכסף הזה. למעמד הביניים, למשפחה הממוצעת – ואני חייב לומר לך, מנסיבות החיים: אישה שיש לה כמה ילדים, בדרך כלל היא לא פיתחה את הקריירה כל כך הרבה. זו המציאות. זה טוב, לא טוב – זה לא משנה, זו המציאות. הסיכוי שהיא תהיה זאת שמרוויחה את עשרות אלפי השקלים כדי לקבל את הכסף הזה הוא מאוד קטן. אז מה עושים? נותנים כסף לעשירון העליון של הנשים בישראל; לעשירון הנמוך נותנים, דרך מענק מס הכנסה שלילי, לא כל כך הרבה, קצת פחות. למי לא נותנים? למי שעיקר נטל המיסים עליו, למי שמרגיש הכי הרבה, למי שהרגיש הכי הרבה את המיסים ואת ההתייקרויות, שזה מעמד הביניים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מעמד הביניים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לו לא נותנים. אז במקום לחלק כסף מהליקופטרים – הם מחלקים עם טילי שיוט, רק למי שלא צריך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מיועדים. מכוונים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> רק למי שלא צריך. מכוון. מדוקדק. רק למי שלא צריך. עמד פה לפניי, לפני כמה דוברים, חבר הכנסת פינדרוס, ואמר: יש לכם עודפים, יש לכם סכומי עתק – תעשו הורדת מס. זה גם יתמרץ את הצמיחה, ובאמת יביא תועלת. פה מה שאתם עושים זה סכום קטן; זה לא מתקרב בכלל לעודפי הגבייה של מדינת ישראל; זה לא מתמרץ צמיחה. כלום. אין בזה שום תועלת, מלבד שלומיאליות. כשמישהו מתווכח איתי – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> במחילה מכבודך, הם לא שלומיאלים – הם מאוד מכוונים ומתוכננים להדיר חלק מסוים מהציבור מאותה הטבת מס. הם יודעים מה שהם עושים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני חייב לומר לך, ממה שאני יודע: מרבית המצביעים של יש עתיד, מרבית המצביעים של ישראל ביתנו, מרבית המצביעים של המפלגות שמרכיבות את הקואליציה, הם מעמד ביניים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כן, אבל תוציא לי עין כדי שאני אוציא לך שתיים. אתה מבין מה זה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני חושב שזאת מדיניות שלומיאלית, ובעיקר מדיניות חסרת הבנה, חסרת חמלה, חסרת תועלת. ואת הדבר הזה אני לא מצליח להבין איך יש מי שמצדיק. באים ואומרים: איך אתם יכולים להתנגד להצעות חוק טובות? תביאו הצעות חוק טובות. תביאו הצעות חוק טובות, יהיה בכלל על מה לדבר. במקום להביא הצעות חוק שמשפרות את המצב הכלכלי – ברבעון האחרון נוצרה ירידה בצמיחה; במשך כל כך הרבה זמן מדינת ישראל צמחה וצמחה. הייתה התכווצות בקורונה, חזרנו מהקורונה לגדול, ועכשיו יש ירידה בצמיחה. זאת הגאונות הכלכלית של הממשלה הזאת. הצמיחה יורדת, נותנים הטבות רק לעשירים, ואת מעמד הביניים דופקים. אני לא מצליח להבין מה אתם עושים. אם הייתי רוצה לחקות מישהו, הייתי צועק: "השתגעתם?" << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רוטמן. חברת הכנסת אורית סטרוק. בבקשה, גברתי, ואחריה – חבר הכנסת אבי מעוז. בבקשה, גברתי. חמש דקות. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> ערב טוב, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני מציעה לכם להקשיב היטב, כי אני הולכת להקריא לכם – קטי, אני מציעה לך להקשיב היטב – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני לא אפריע. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – כי אני הולכת להקריא כאן קטעים מתוך דוח שמעולם לא הושמע בציבור. לפני פחות משבוע, ביום רביעי האחרון, אדוני היושב-ראש, ניסיתי להעביר כאן, במליאת הכנסת, את חוק איסור פינוק מחבלים. כמובן שהקואליציה הפילה את החוק הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חוק איסור פינוק מחבלים? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן. חוק איסור פינוק מחבלים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו מפנקים אותם? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן. אנחנו מפנקים אותם בבתי הכלא. הצעת החוק שלי, אדוני היושב-ראש, התבססה על דוח קעטבי, שזה הדוח שהזמין גלעד ארדן, שהיה שר לביטחון פנים; דוח מקצועי, שעד עכשיו היה דוח סודי. עלה לכאן לדוכן סגן השר סגלוביץ' והסביר באותות ובמופתים כמה שכל הדרישות שמופיעות בחוק שלי הן לא טובות, הן לא הגיוניות, הן לא מקצועיות. ואני ביססתי את כל הדרישות שלי, את כל החוק שלי, על דוח קעטבי. אז עכשיו אני רוצה לנצל את הדוכן הזה כדי להציג בפניכם את דוח קעטבי הסודי. עד עכשיו הוא לא פורסם – הוא היה סודי, היה סגור בכספת. הינה הדוח, אדוני היושב-ראש. זה הדוח. כמה שאני אספיק, אני אקריא מתוכו עכשיו. מה שלא נספיק, נקרא בפעמים הבאות. אז ועדת קעטבי, שבחנה את תנאי המאסר של המחבלים הכלואים, קבעה בין היתר את הדברים הבאים: הוועדה מגיעה למסקנה כי בתוך האגפים הביטחוניים בבתי הכלא שוררת מעין אוטונומיה דה-פקטו של האסירים, הבאה לביטוי בהיבטים הבאים: האסירים מחויבים למשמעת פנימית בעלת מאפיינים צבאיים; המשמעת היא לא משמעת לסוהרים – היא משמעת פנימית של המחבלים עצמם; מנהלים כלכלה וקופה משותפת, רוכשים מזון מן החוץ ומבשלים אותו בעצמם באגפים; מפעילים בתוך האגפים ועדת תרבות, ועדת ביטחון, ופועלים להנצחת האינדוקטרינציה הטרוריסטית ומאזכרים אירועי ביטחון. כך אומרת ועדת קעטבי על מה שקורה בבתי הכלא שלנו עם המחבלים הכלואים. עוד אומרת הוועדה: הוועדה מצאה כי "האוטונומיה הפנימית של האסירים באגפים הביטחוניים משליכה באופן ישיר על שגרת הביטחון בבתי הסוהר"; בין היתר, "כניסה מוגבלת של סגל לאגפי הכליאה" וחצרות הטיולים. כלומר, סגל בית הסוהר, סגל השב"ס, לא נכנס כמו שהוא צריך להיכנס לאגפי הכליאה בגלל שמי ששולט בהם בפועל אלו המחבלים. את זה לא אני אומרת – זה ועדת קעטבי. חוסר פיקוח רציף על התנהלות האסירים בתוך תאי הכליאה, מעורבות בשיבוץ ובהעברת אסירים בין תאים ואגפים ופתיחה וסגירה של דלתות ותאים. את זה קובעים המחבלים לעצמם – והשב"ס עובד אצלם, כן? זה דבר המשפיע גם על ביצוע בדיקות אמצעי אבטחה פיזיים. מציינת הוועדה שעקב קיומו של המשטר הפנימי הזה של המחבלים, ששם את הסוהרים בצד, זוהו 14 צירי הכוונת טרור מתוך בתי הסוהר, שנבין על מה אנחנו מדברים. עוד אומרת הוועדה: שליטתם של האסירים וארגוני הטרור על היבטים רבים באגפים באה על חשבון שלטונות בתי הסוהר, שאחיזתם באותם תחומים נחלשה. החזקתם של האסירים הביטחוניים על פי שיוך ארגוני טרוריסטי משרתת את ארגוני הטרור, ומשמשת טובת הנאה לאסירים ולארגוני הטרור גם יחד, ומגבילה את יכולת איסוף המודיעין, אדוני שר המודיעין. אדוני שר המודיעין, אתה שומע? דוח קעטבי אומר שמה שקורה בבתי הכלא מגביל את יכולת איסוף המודיעין. כמובן שהוועדה ממליצה לבטל את המשטר הזה. יש לה עוד הרבה המלצות וממצאים – אנחנו לא נספיק את כולם עכשיו, אבל נקרא אותם בהמשך. הדוח הסודי הזה, אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, חייב לצאת לאור, והוא יצא לאור עכשיו כדי שכל הציבור ידע, כדי שהכנסת תדע – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – וכדי שסוף-סוף אנחנו נשנה את הדבר האידיוטי הזה, שאנחנו הפכנו את בתי הכלא למדגרה לטרור. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז. אחריו – חבר הכנסת אופיר סופר. לאיזה מספר הגעת, אבי? אנחנו סופרים לו את נאומי הנדוס התודעה. נאומי הנדוס תודעה – אנחנו סופרים לו אותם. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הבוקר פורסם שבשבוע שעבר בסיעת כחול לבן שר הביטחון הקריא איזשהו ווטסאפ – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שמחה רוטמן, אפשר לשוחח בשקט. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – איזשהו ווטסאפ שרץ ברשתות, והוא הקריא אותו ומאוד הזדהה עם מה שכתוב שם. תקשיבו, רבותיי, מה אמר שר הביטחון של מדינת ישראל. כפי שפורסם, ההודעה היא בלשון הזאת – כנראה מישהו ביקש לשים מראה בפני הממשלה הזאת. אני מצטט: לאט-לאט אנחנו נוגסים לכם במדינה. יש לנו שטח בנגב בגודל גוש דן שמלא בפחונים עם ילדים קטנים. מה תעשו? זה שטח פלסטיני בפועל, וברגע שיבוא טרקטור אחד, אנחנו נשתמש בארגוני השמאל כמו "שלום עכשיו" ו"בצלם" שיפנו לשליט האמיתי במדינה, והוא הבג"ץ, כדי להוציא צו עצירת עבודות. נשלח ילדים וצעירים לזרוק אבנים ולהתבצר במקום עד שתברחו כמו עכברים מהשטח. לגבי הגליל, הגליל גם שלנו בקרוב. כבר היום אנחנו 85% מאוכלוסיית הגליל ומשתלטים בקצב מהיר, בונים בתים בכל פינה בלי היתרים. למה, מי יתעסק איתנו, היהוד שגרים בגליל? כולם בורחים למרכז הארץ. למה? סובלים מהצקות, מאלימות בכבישים, מפרוטקשן, מיריות, מגנבות ומשוד. עד כאן ציטוט מהודעת ווטסאפ ששר הביטחון הקריא בישיבה סגורה של כחול לבן. האמת היא שמאוד עצוב לקרוא את הודעת הווטסאפ הזאת, אבל אני חושב שזו מראה די אמינה. ומה שר הביטחון אמר על הדברים האלה? אני מצטט. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת קושניר. יועצים. סדרנים, נא להשתיק שם את העמדה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עתידה של המדינה בסכנה, אומר שר הביטחון. "אם לא נשקיע בגליל ובנגב, נקבל בפועל הסכם לחלוקת המדינה – – – עתידה של המדינה היהודית עלול להסתיים בין גדרה לחדרה". עד כאן סוף ציטוט של שר הביטחון. אז אדוני שר הביטחון, אני רוצה לפנות אליך. ראשית, אני לא כל כך מבין מה אתה אומר, לא השקיעו עד עכשיו בגליל ובנגב? הרי אתה חבר בממשלה שנתנה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב בן ארי. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – 53 מיליארד למנסור עבאס ולמפלגת רע"מ. למה? איפה הם ישקיעו את הכסף הזה? בוודאי שבגליל ובנגב, וככה הם יחזקו את האחיזה הפלסטינית בשטח הזה. ברצינות? אתה שותף בכיר בקואליציה. אם אתה סבור שביטחונה של מדינת ישראל והזהות היהודית שלה נמצאים בסכנה, אתה לא מתכוון לפעול לשינוי המצב? הרי מלוא האחריות עליך, אתה חבר בכיר בממשלה הזאת. אדוני שר הביטחון, אני רוצה לומר לך דבר אחד – אדוני היושב-ראש, זו לא שאלה של השקעות. זו שאלה של אמונה בצדקת הדרך. רק מי שמאמין בצדקת דרכו של עם ישראל, בצדקת הדרך של המדינה היהודית, יכול להתמודד עם מי שקמים עלינו להשמידנו. אדוני שר הביטחון, אם אתה לא מאמין בצדקת הדרך, אז אולי תענה לי על שאלה אחת: בשביל מה באנו לפה? למה לא הלכנו לאוגנדה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת נירה שפק. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני שר הביטחון, הקואליציה שאתה חבר בה, וחברים בתוך הקואליציה הולכים לטקס זיכרון משותף לחיילינו ולאויבינו – ואתה, מה אתה מגיב על זה? זכותו של כל אחד ללכת לאן שהוא רוצה אבל רק שלא ילך באותו יום זיכרון. אדוני שר הביטחון, אני רוצה להזכיר לך, אתה השתתפת לפני שבע שנים בקונצרט אבל ישראלי-עזתי להרוגים בצוק איתן. אדוני שר הביטחון – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נעמה לזימי. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ממשלה שבה השר לביטחון פנים לא סגור על מי אויב ומי עמית זוהי הממשלה שבה אתה מכהן. ועוד דבר אחרון, אדוני שר הביטחון, אתה אומר שמדינה יהודית – – – << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> – – – מה עושים עם זה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פעם הייתי טכנאי מיזוג – פיטרו אותי. פונים לסדרנים. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, זה מכוון לפי הבנים. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> הכול מכוון לפי הבנים – – – << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תשאלי את שרת התחבורה, זה מכוון לפי הבנים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כל אחד והצרות שלו. נא לסכם. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מדינה יהודית – אתה אומר בין חדרה לגדרה, ואני רוצה לומר לך דבר אחרון – מדינה יהודית בין חדרה לגדרה, חלילה, זוהי רק ההתחלה. אנחנו נמצאים בדרך לבטל בכלל את המדינה היהודית. אני מציע לך, אני ממליץ לך – אתה רוצה לפתור את הבעיה? קום, עשה מעשה, תתפטר, תיקח איתך את כחול לבן, תבוא ונקים ממשלה יהודית לאומית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, אדוני. חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה, אדוני, אחרון הדוברים, ואחריו יסכם יו"ר ועדת הכספים. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים, השרה, השר לענייני מודיעין, התקיים פה היום דיון במליאה שעסק בהתגברות הטרור, הטרור החקלאי. בכלל, אפשר לומר שהדיון הזה, אדוני היושב-ראש, תפס איזשהו כיוון מאוד פוליטי, לתחושתי. ואני ככה התבוננתי בפרצופים, ואמרתי: מה אנחנו מדברים כאן, מה אנחנו מתקשקשים כאן, כשברחובותיה של ישראל בתקופה האחרונה נרצחים אחד-אחד, אחד-אחד, יהודים, לוחמים – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, רגע, חכה, תמתין, תמתין. סדרנים, נא להושיב את מי שעומד ולהשתיק את מי שמדבר. יועצים, אני לא אהסס להוציא. זה במשמרת שלי וזה חוק של הקואליציה, אז תיזהרו, שלא תיפול שגגה, לכן אני אחמיר איתכם. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אחכה, אני מחכה, נחכה שיהיה שקט. מי שרוצה, שיצא לפרסה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. בבקשה, אדוני, אני אוסיף לך. יש שקט. בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, עדיין אין שקט, באמת אני אומר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גברתי חברת הכנסת אמילי חיה מואטי, לא מדברים במליאה בטלפון. תשאלי את האוזר, הוא מקפיד על כך. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> התקיים היום דיון, ובמהלך הדיון אני חשבתי על זה שברחובותיה של ישראל נרצחו רבים בשבועות האחרונים, וכמה ציניות ראיתי בפרצופים כאן בהתנהלות של הדיון, כמה זחיחות, כמה יוהרה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מיכאל ביטון, ברוך הבא. בלחש, בלחש. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> סיפרו לנו: את זה תיקנו ואת זה תיקנו – את יוקר המחיה וכל מיני בעיות אחרות. אני אומר שיוקר המחיה הוא סוגיה מאוד מאוד חשובה, מאוד מאוד קריטית, אבל לי כואב, היושב-ראש, שהתחושה היא שאנחנו מאבדים את המדינה שלנו. רצף הפיגועים הזה – התחושה שלי היא שלעיתים אנחנו צריכים לצאת מהתעלות, להרים קצת את הראש – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, חברך מדבר ואי-אפשר לשמוע אותו. נא לשבת. חברי הכנסת, נא לשבת. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – לצאת קצת מהקרבות האישיים ולהיזכר קצת לשם מה הגענו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גלעד קריב, אני מבין שאתה מרגיש שזה בלעדי, אבל יש גבול. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני מתנצל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עכשיו, צריך להגיד ביושרה שזו כנראה לא תקופת הפיגועים הראשונה והאחרונה במדינת ישראל, אבל מעולם, מעולם לא הייתה כזאת הסתה, אדוני שר החוץ, שמלווה את תקופת הפיגועים. מעולם לא הייתה הסתה כזאת לאורך זמן, מעולם היא לא הייתה כזאת אינטנסיבית, עם החולצות עם הרובים, בכדורגל, במסגדים, בכל מקום, ומעולם היא לא הייתה כל כך ארוכה, כל כך קשה, וכאן, מתוך ישראל. כאן, מתוך ישראל, מהאוניברסיטאות. כאן, מתוך ישראל, בנגב, בגליל, בערים המעורבות, יאיר גולן, וגם מתוך כנסת ישראל – גם מתוך כנסת ישראל יוצאת הרוח הזאת של ההסתה. ומול זה, מה אנחנו מקבלים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אלכס, שמחה רוטמן, רון כץ, כבדו את החבר שלכם. יו"ר ועדת הכספים, או שתוריד ווליום או שתדברו בחוץ. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> צודק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> צודק אבל כבר ארבע פעמים אני צודק. בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ומול גל ההסתה המתמשך הזה, שנמשך למעלה משנה, שנמשך בצורה כל כך אינטנסיבית וכל כך מעיזה וכל כך חצופה, מה אנחנו מקבלים? אנחנו מקבלים ממשלה מתנצלת. אנחנו מקבלים ממשלה מתרפסת. אנחנו מקבלים שר תפוצות שהיה פעם דובר צה"ל שאומר שצה"ל שקרן. אנחנו מקבלים שר דתות שמתבייש בנרטיב הציוני. אנחנו מקבלים ממשלה מבולבלת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קשה לך לשמוע? לך לציונה, תשתה קפה, אם קשה לך לשמוע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שאלת אותי מה? << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חבר הכנסת קריב, אני שואל אם השתגענו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כן, פנית, מותר לך, פנית אליו ועניתי לך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא פניתי אליך, פניתי אל הדובר. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אני אומר, חבר הכנסת קריב, ממך אין לי ציפיות, אין לי ציפיות. אין לי ציפיות, לצערי, מרבים מהשותפים ההזויים שלך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני לא – – – הכול בסדר. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל עדיין, עדיין, עדיין יש גרעין ציוני קשה גם בתוך הקואליציה הזאת, למרות המרכיבים האנטי-ציוניים שלה ברע"מ, במשותפת – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> התבלבלת בין ציונות לבין לאומנות. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – במפלגת העבודה. למרות המרכיבים האנטי-ציוניים שלה, כן, יש כאלה שעדיין יש לי ציפיות מהם. אני שמח שראש הממשלה עדיין, ככה, חשוב לו להזכיר שיש ערך ללהיות לוחם. ראיתי שהיה לו מאוד חשוב להזכיר שיש ערך ללהיות לוחם, אבל הוא מזמן שכח מה זה להילחם על הארץ הזו. הוא, בשביל הכיסא שלו, שכח מה זה הריסת בתי מחבלים, שכח מה זה מלחמה בטרור, שכח מה זה לשמור על הנגב, שכח מה זה לשמור על הגליל. הוא, בשביל להישאר על הכיסא, מוכן לוותר על הכול – מוכן לתת את הנגב, מוכן לתת שליטה מלאה לכל גחמה, לא משנה אם זה מהמשותפת או אם זה רע"מ. הם ימשכו מימין, הם ימשכו משמאל, ובתוך רע"מ ווליד ימשוך מכאן ומאזן ימשוך מכאן, וככה הממשלה הזאת מתנהלת; ככה הממשלה הזאת מתנהלת, כשכל זה קורה בצילו של גל פיגועים קטלני עם הסתה פרועה, הסתה מתמשכת והסתה קשה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. יסכם את הדיון יו"ר ועדת הכספים חבר הכנסת אלכס קושניר. בבקשה, אדוני. דנית, בלי ווליום. מיכל וולדיגר, בבקשה. תודה. נא לשבת, חברי הכנסת. בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני, אתה ניהלת בערך שליש מהדיון שהיה פה, בערך, נכון? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שעתיים. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> שעתיים מתוך ארבע-חמש שעות בערך. אני רוצה לשאול אותך: מכל הנואמים שנאמו פה, כמה התייחסו לגופו של החוק? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הרבה, בגלל העיוות – שלא כולם מקבלים את הטבת המס. כולם התייחסו לזה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> עכשיו, אני שמעתי כל הזמן את אותו נרטיב שאנחנו שומעים גם בתקשורת וגם בכל מקום, והכול מסתכם בדמגוגיה, בסילוף עובדות ובשקרים. אני רוצה לברך את חברי מהאופוזיציה שניצלו את ההזדמנות הזאת וניצלו את הבמה הזו, וכל אחד קיבל עוד כמה לייקים, כל אחד לפי חוזק דף הפייסבוק שלו – מי 100, מי 200, מי 2,000. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אין להם כסף לקנות מהודו כמו רוה"מ, אז הם מנסים – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אז כל הכבוד לכם, בזבזתם את זמן של הציבור לטובת הלייקים שלכם. אבל אני רוצה רגע לא לפנות אליכם אלא לפנות לציבור עצמו ולהזכיר לו: החוק שאנחנו מביאים עכשיו כאן בעצם הולך להיטיב עם כמעט מיליון אזרחים במדינת ישראל. 610,000 אזרחים ואזרחיות יקבלו תוספת של נקודות זיכוי, נקודת זיכוי אחת לכל הורה על כל ילד. שווי נקודת זיכוי, אדוני היושב-ראש, זה קצת יותר מ-2,500 שקלים בשנה; שני הורים זה 5,600 שקלים בשנה על כל ילד. זו פעם ראשונה, אחרי אני לא יודע כמה שנים, שהממשלה באה ומסייעת באופן אמיתי לאלה שבאמת נושאים בנטל הכלכלי, אלה שמשלמים את המס בישראל – אגב, גם שכירים וגם עצמאים. והאוכלוסייה השנייה שמקבלת פה הטבה זה אותם אנשים שעובדים בשכר נמוך, נאנקים תחת עבודה קשה ומחכים בכיליון עיניים לאותו מענק עבודה. אז אנחנו הגדלנו את המענק הזה ב-40%, והמשמעות של זה היא שכבר בחודש הבא האנשים האלה, נוסף למענק עבודה על שנת 2021, יקבלו תוספת של 40% נוספים. זה מסתכם בכמה אלפי שקלים. זאת תוספת אמיתית. אם אתם משווים את מצבה של ישראל רק לפני שנה וחצי להיום, אז אתם תראו פלאים. מגירעון מטורף, דו-ספרתי – תגידו שחלק בגלל משבר הקורונה, נכון, אז ניקח אתכם אחורה ל-2019 – מגירעון של 3.7% שהוא תוצאה ישירה של כלכלת בחירות מתמשכת ל-0.6% גירעון. אתם הכנסתם אותנו לבור חובות, ואנחנו הוצאנו את המדינה מבור חובות. ועכשיו כן, יש כסף נוסף, ולאן הכסף הזה הולך? שימו לב: 50% תוספת שכר לחיילים; השלמת הכנסה לקשישים ל-70% משכר מינימום; הגדלת קצבאות לנכים; רפורמת נפש אחת; הורדת מכסים כמעט בכל המוצרים המיובאים לישראל. מעבר לזה, החל מהקיץ הקשישים בישראל ייסעו בתחבורה הציבורית חינם. יותר מזה, רק בשבוע שעבר אישרנו תוספת של מכשירי MRI ומכשירי CT לבתי חולים, אגב, בעיקר בפריפריה. אני לא שמעתי חברי כנסת מהליכוד שכל כך דואגים לבתי חולים בפריפריה מברכים על זה, אבל עזבו. לא באמת חשובה לנו הברכה שלכם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> קושניר, מה עם נקודות המס של אשקלון? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> עוד שנייה נדבר על זה. תודה שהזכרת לי. ודבר נוסף – רק בשבוע שעבר אותם עובדים ועובדות סוציאליים קיבלו תוספת שכר של 20%. כל הבעיות האלה, כל הפתרונות האלה שהבאנו, הבאנו אותם אחרי שנים של הזנחה, שנים של מדיניות של בת יענה. אתם ראיתם את הבעיות, אבל פשוט קיבלתם החלטה מושכלת לא לטפל בהן. חשבתם שהזמן יפתור אותן, אבל הזמן רק החמיר אותן. הממשלה הזו מתפקדת רק 11 חודשים. תראו כמה דברים עשינו. ואני אגיד לכם עוד דבר: יש עוד הרבה דברים שנעשה, ואתם יכולים להמשיך ולהתאמן על סרטוני הפייסבוק שלכם וסרטוני הטיקטוק שלכם שלהם שיהיו מגניבים ושיהיו מצחיקים ותקבלו הרבה מאוד לייקים, אבל בסוף הציבור מרגיש מי באמת מסייע לו. אני עוד פעם רוצה לחזור לנושא שהוא מאוד מאוד קרוב לליבי ומאוד מאוד כואב לי – חוק ממדים ללימודים. אני אתן לכם היסטוריה קצרה. בשנת 2016 שר הביטחון אביגדור ליברמן מונה לתפקיד והחליט לתת מלגה ללוחמי צה"ל. המלגה הזאת הייתה מבוססת על כספי תורמים. בשנה שעברה התחייבנו והבטחנו שנביא את זה בבסיס התקציב, והבאנו: 100 מיליון שקל ללוחמים ולוחמות, לחיילים בודדים, שיוכל לממן את הלימודים שלכם. פתאום נזכרתם, פתאום נזכר חבר הכנסת יואב קיש שהוא רוצה 100%. אז בוא אני אסביר גם לכם, למי שלא מבין, וגם לחיילים ולחיילות: הרי 66% זה רק חלק. יש גם מענק שחרור שאיתו תוכלו להשלים את הלימודים, ומה שעושים פה הליכוד ובראשם יואב קיש זה סיבוב על חשבון חיילי ולוחמי צה"ל. לכן אני עדיין פונה אליכם, חברים מהאופוזיציה: החוק הזה הולך להיטיב עם מיליון אנשים בישראל – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה עם אשקלון? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – מיליון אנשים, אז תצביעו בעד. וקטי, לגבי אשקלון – רק לפני חודש וחצי העברנו החלטת ממשלה עם תקציב של 320 מיליון שקל למיגון אשקלון. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> יושב-ראש המפלגה שלך ביבי נתניהו הגיע לאשקלון, הבטיח מיגון, הבטיח התאמות מס. מה הביא? הביא את צוק איתן; מה הביא? עוד רקטות. אנחנו הבאנו מיגון ונביא גם דברים נוספים. אתם תמשיכו לבלבל את המוח ואנחנו נמשיך לעבוד. תודה רבה. תצביעו בעד החוק. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלכס קושניר. אבקש שקט באולם בשביל שנוכל לעבור להצבעה. על פי בקשת האופוזיציה, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. רבותיי, אני מבקש להיכנס לאולם. נא לשמור על השקט. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> על מה מצביעים? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני אסביר הכול, אל תדאג. זו לא פעם ראשונה, יואב. אסביר הכול. רבותיי, שימו לב, אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 1 בקריאה שנייה, ועל פי בקשת האופוזיציה, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. אבקש ממזכיר הכנסת לקרוא בשמות של חברי הכנסת. ההצבעה על סעיף 1, כנוסח הוועדה. בבקשה, אדוני המזכיר. נא לקרוא בשמות של חברי הכנסת. רק אדוני המזכיר, אני מציין שאין הסתייגויות לסעיף 1, אז אנחנו מצביעים על סעיף 1 כנוסח הוועדה, בבקשה, בקריאה שנייה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – בעד אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – נגד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – נגד מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – נגד מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – אינה נוכחת מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מבקש לקרוא בשמות חברי הכנסת שנית. בבקשה, אדוני המזכיר. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח בנימין גנץ – בעד משה גפני – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת אחמד טיבי – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת עמיחי שיקלי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> האם יש מישהו מחברי הכנסת שטרם הצביע או שלא קראו בשמו? אין. אם כן, אבקש ממזכיר הכנסת לסכם את ההצבעה. תמה ההצבעה. ובכן, רבותיי, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 58, נגד – 49. אני קובע כי סעיף 1, כנוסח הוועדה, אושר בקריאה שנייה. בעד – 58, נגד – 49. אנחנו נעבור עכשיו להצבעה על הסתייגות לסעיף 2 של חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, סמי אבו שחאדה, עאידה תומא סלימאן, אוסאמה סעדי ועופר כסיף – להלן: קבוצת סיעת הרשימה המשותפת. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההסתייגות – 4 נגד – 83 נמנעים – אין ההסתייגות של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – ארבעה, נגד – 83. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. עכשיו, רבותיי, אנחנו נעבור להצבעה על סעיפים 2–4, כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים להצבעה, הצבעה בקריאה שנייה. הצבעה מס' 3 בעד סעיפים 2–4, כהצעת הוועדה – 57 נגד – 48 נמנעים – אין סעיפים 2–4, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 57, נגד – 48. אני קובע כי סעיפים 2–4, כנוסח הוועדה, התקבלו בקריאה שנייה. אנחנו עוברים לקריאה שלישית. על פי בקשת האופוזיציה ההצבעה תהיה הצבעה שמית. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שלישית של הצעת החוק כנוסח הוועדה. אני אבקש ממזכיר הכנסת לקרוא בשמות של חברי הכנסת, בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – בעד אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – בעד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – נגד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אלון טל – בעד דסטה גדי יברקן – נגד מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – נגד מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – אינה נוכחת מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסי שיין – בעד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אבקש ממזכיר הכנסת לקרוא בשמות של חברי הכנסת שנית. בבקשה, אדוני המזכיר. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת עמיחי שיקלי – אינו נוכח << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> האם יש חברי כנסת שלא קראו בשמם? אם לא אז תמה ההצבעה. אני מבקש לסכם את ההצבעה. רבותיי, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 57, נגד – 49. אם כך, אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה השלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל – כמובן, הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק העבודה. << נושא >> הודעת הממשלה על מינוי סגן שר << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו נעבור לסעיף הבא בסדר-היום – הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 25(א) ו-43ה(א) לחוק-יסוד: הממשלה, על מינוי סגן שר ועל זיקתו לראש הממשלה. מי שתמסור את ההודעה, שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מה קרה? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אין לכם רוב – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר >> חברי הכנסת, בהתאם לסעיפים 25(א) ו-43ה(א) לחוק-יסוד: הממשלה, אני מתכבדת להודיע כי בהתאם לסעיף 43ה(א) לחוק-יסוד: הממשלה, החליטה הממשלה לאשר את מינויו של חבר הכנסת מתן כהנא – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שנייה, שנייה, גברתי השרה. רבותיי, אני מבקש שקט. אני מבקש שקט. חבר הכנסת אבוטבול, שמענו. זה מפריע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, אז אני מבקש שקט. בבקשה. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> בהתאם לסעיפים 25(א) ו-43ה(א) לחוק-יסוד: הממשלה, אני מתכבדת להודיע כי בהתאם לסעיף 43ה(א) לחוק-יסוד: הממשלה, החליטה הממשלה לאשר את מינויו של חבר הכנסת מתן כהנא, המתמנה על ידי ראש הממשלה וממלא מקום השר לשירותי דת לסגן שר במשרד לשירותי דת. זיקתו של סגן השר תהיה לראש הממשלה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> רגע, סגן שר או שר? לא שומעים. שר או סגן שר? << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> סגן שר. שיהיה לו בהצלחה, בשם כולנו. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> בוז. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מבקש לא לעמוד. תשבו, בבקשה. הצהרת אמונים של סגן השר מתן כהנא << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו נעבור עכשיו להצהרת אמונים של סגן השר חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בוז. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> בואו נצא – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> בושה, בושה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה, אדוני חבר הכנסת מתן כהנא, רק שנייה, אני מבקש חצי דקה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה, בושה – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> איפה יום טוב? איפה יום טוב? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, אנחנו לא נתחיל עד שלא יהיה שקט. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אין בעיה, נחכה עד שאתם תירגעו קצת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מפקד טייסת קרב – – – בושה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תיתנו לחבר הכנסת להצהיר אמונים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת שטרית, שמענו, שמעו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לוחם בסיירת מטכ"ל. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה לשבת. חבר הכנסת פינדרוס, אתה לא חייב להיות אם אתה לא רוצה לשמוע אותו. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> כל הצהרה של איש ימינה זה שקר – – – << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> פינדרוס, לך לבג"ץ. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה, בבקשה, חבר הכנסת מתן כהנא. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הנורבגים, יש לכם ייצוג של ההסתדרות? << דובר >> סגן השר לשירותי דת מתן כהנא: << דובר >> אני מתן כהנא, בן אליה ואורה, ייבדלו לחיים, מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה ולמלא באמונה את תפקידי כסגן שר ולקיים את החלטות הכנסת. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> בושה, בושה – – – ממשלה לא לגיטימית – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> איך אתה לא מתמנה לשר – – – אתם ביזיון, מה לך ולשירותי הדת? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מי שרוצה לברך את סגן השר, אפשר לעשות את זה גם לא במליאה. אתם מוזמנים לצאת החוצה ולברך אותו, אנחנו נמתין כמה שניות ונעבור לסעיף הבא בסדר-היום. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, הברכות שאתם שומעים – אפשר גם לברך אותו. שומעים את הברכות, אתם מוזמנים לעשות את זה גם מחוץ לאולם המליאה. ההתרגשות היא מובנת לגמרי. אפשר לעבור לסעיף הבא? אפשר? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני שומע את ההתרגשות, ולכן אתן כמה שניות להתרגשות הזאת להמשיך. אוקיי, אנחנו נעבור לסעיף הבא בסדר-היום, הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 135), התשפ"ב–2022, בקריאה שנייה – אה, סליחה, טעות שלי, זה ירד מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 34), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1513).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 34), התשפ"ב–2022, לקריאה ראשונה. תציג את החוק שרת הפנים אילת שקד, בבקשה. << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >> את החוק הזה הבאתי בשביל הפטור מהוויזות. כדי לקבל פטור מוויזות מארצות הברית – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה הורדת שלילת אזרחות למחבלים? << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> – – צריך להעביר שלושה חוקים. זה חוק ראשון, חוק שני זה PNR, וחוק שלישי זה חוק מרשם פלילי. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> מה עם ההרחבה של הבדואים? מה עם ההרחבה של הבדואים? << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> אני מצפה גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה לתמוך בחוק ה-API. זה חוק שמאפשר לישראל, לרשות האוכלוסין וההגירה, לקבל מידע מחברות התעופה לפני שהנוסעים מגיעים לארץ. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מה נתת לטיבי? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> מה נתתם לבדואים? מכרתם את הדרום. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה עם שלילת אזרחות למחבלים – – – << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> אז כל מי שרוצה פטור מוויזה מוזמן לתמוך בחוק. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה, רק שנייה. חבר הכנסת כץ, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה, אתה מפריע הכי הרבה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה עם שלילת אזרחות למחבלים? מה עם שלילת אזרחות למחבלים? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מה טיבי נתן לך בשביל זה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מבקש לתת לי את רשימת הדוברים בקריאה הראשונה, ואז אני אוכל גם להזמין. אוקיי. אם כן, אנחנו נעבור לרשימת הדוברים. הדובר הראשון, חבר הכנסת אמיר אוחנה, נמצא? אמיר? מוותר; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – מוותר, אינו נוכח; חבר הכנסת יואב בן צור – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר כץ, הינה, יש לך הזדמנות, במקום לצעוק מהכיסא תעלה – לא רוצה, מוותר; חבר הכנסת יעקב אשר – מוותר; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח; חבר הכנסת משה ארבל – אינו נוכח. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני יושב-הראש, חבריי חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה, רק שנייה, חבר הכנסת סמוטריץ', שנייה. שוב, אני חוזר ומבקש – אנחנו צריכים להחליף את הכותרת של החוק, מייד מטפלים בזה. אנחנו גם נפתור את הסוגיה של ההתנגדות של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ואני מייד אתן לך לדבר. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> התנגדות למה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מסתבר שהבטיחו לה והיא רצתה להתנגד, לקבל חמש דקות. מותר לה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חברים, אני עליתי רק כדי להסביר לעם ישראל – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> סדר את המיקרופון, לא שומעים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא שומעים? חיים, זה עניין של גיל? עכשיו טוב? אני עליתי, חברים, רק כדי להסביר לעם ישראל את מה שכולנו יודעים. אילת שקד עמדה כאן כמו – התחבאה ככה באיזו מבוכה, אמרה משפט וחצי וברחה. אתם יודעים למה אילת ברחה? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> למה אילת ברחה? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מכיוון שהיא יודעת שזה כבר שבוע שני שאיימן עודה ואחמד טיבי ועופר כסיף, זה שמרביץ לשוטרים, מנהלים את הקואליציה. מכיוון שהיא התחננה על הברכיים לאחמד טיבי שיאפשר לה להעביר את החוק הזה ואת החוק הבא, של התמ"א 38, והיא משלמת במזומן. והינה עוד הבטחה של חסרי החוליות וחסרי האחריות וחסרי הקווים האדומים שפעם קראו להם ימינה, שמתאדה ונעלמת. עכשיו זה כבר לא רק התנועה האסלאמית, זה אפילו לא קביים. הרשימה המשותפת מחזיקה את הממשלה הזו: מה שאיימן עודה מאפשר להעלות – עולה; מה שאיימן עודה לא מאפשר להעלות – לא עולה. וידע כל עם ישראל, זאת ממשלה שנשענת עכשיו אקטיבית, יום-יום, שעה-שעה, חוק-חוק, על אויבי ישראל – אגב, אנחנו אומרים את זה כבר שנה עם התנועה האסלאמית – אבל היום המשותפת. ומה שוות כל ההבטחות של אילת? כלום, גורנישט – מישהו רוצה להוסיף לי עוד איזו שפה? nothing. כלום. ולכן אילת ברחה, מכיוון שאין לה אומץ להישיר מבט אל המציאות ולציבור הישראלי ולהודות שהיא עמדה כאן על הפודיום הזה והציגה את הצעת החוק הזו רק אחרי שהיא קיבלה אישור מהרשימה המשותפת. והציבור הישראלי צריך לראות את זה ולהבין את זה. וזו עוד סיבה שהממשלה המופקרת הזאת תיפול הכי מהר שאפשר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סמוטריץ'. הדוברת הבאה, לימור מגן תלם – אינה נוכחת; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, סמי, אתה רוצה לדבר? מוותר; חבר הכנסת עמיחי שיקלי – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב מרגי – מוותר; חבר הכנסת אוריאל בוסו – מוותר; חבר הכנסת אורי מקלב – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת. חבר הכנסת דוד אמסלם, בבקשה. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני אוסיף לו חצי דקה על הבדיחה שלך, בסדר? חצי דקה יספר את הבדיחה, שכולנו נשמע את הבדיחה. הוא אומר שהתחלת לספר בדיחה ולא השלמת, אז אמרתי שאני אוסיף לך חצי דקה. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> בין כה וכה, יובל, הבדיחה היא קרש – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שלוש דקות בלי בדיחה, בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לברך את סגן השר, לא לשכוח. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול, אני מברך באמת את סגן השר, שר הדתות, על כך שהוא הסכים לרדת משר לסגן שר, למה? בגלל שג'וב טוב כלפון עלה להר הבית ומנסור עבאס לא אהב את זה – איך יהודי מטמא ברגליו הטמאות את הר הבית, איך? ולכן הוא נסע לירדן, המלך אמר לו: תקשיב, תעיף את ג'וב טוב כלפון. הבן אדם מעולם לא הצביע איתנו בליכוד, לא התכוון. אני אגיד גם יותר מזה – צביעות וטיפשות. תראה איזה ראש ממשלה, גם טיפש. הרי בסופו של דבר, אם הוא היה פועל נגדך, באותו רגע גם היית מזיז אותו. מה הבעיה? למה להזיז אותו מלכתחילה? זה תמיד מזכיר לי את הבדיחה שיום אחד ברוסיה החליטו לעשות עוצר. אמרו: מ-19:00, מי שהולך ברחוב – יורים בו. יום אחד שני זקיפים הולכים ומסיירים. בשעה 18:30 מישהו מרים את הנשק, יורה במישהו, הורג אותו. חבר שלו אומר לו: אבל אחי, יש לו עוד חצי שעה, הוא אומר: אני יודע איפה הוא גר, הוא לא יגיע בזמן הביתה. זה מה שקורה פה. הם פיטרו את ג'וב טוב עוד לפני שהוא עשה משהו. עכשיו, בוא תקשיב טוב, מר בנט, תראה כמה טיפש אתה. הרי מחר יתפטר לך מישהו – אתה עכשיו מחזיר את ג'וב טוב, שכולו טעון, למה פיטרת אותו מהעבודה. אתה שכנעת אותו פה לבוא, לעזוב את העבודה שלו ולבוא לכאן, עכשיו פיטרת אותו על לא עוול בכפו. למה? בגלל שעלה להר הבית ולא בא טוב למנסור עבאס. מנסור עבאס לא אוהב יהודים עולים להר הבית. לך תספר למנסור עבאס – איך הוא אמר קודם? הרמב"ם אמר. אמרתי לו, אז בוא נלך קצת אחורה מהרמב"ם. נתקעת ברמב"ם? הרמב"ם זה בערך ב-1000 לספירה, בוא נלך קצת, עוד 1,500 שנה אחורה, 2,000 שנה. הרי בית המקדש היה בהר הבית. על זה אין מחלוקת. אם יש על זה מחלוקת, אנחנו בכלל בבעיה היסטורית איתכם. אתם בבעיה. אתם יודעים למה היהודים לא עולים להר הבית? חבר הכנסת גנאים, אני אסביר לך: בגלל שהמקום כל כך קדוש ליהודים, אסור להם לעלות להר הבית. בגלל שהוא כל כך קדוש. אנחנו מטמאים את הר הבית ברגלינו המטונפות? אתם לא מתביישים? אני שומע אתכם ואני מתחלחל. אני שומע את ראש הממשלה הירדני מדבר אלינו כך, ועוד מבקש מים, מבקשים טובות. הרי מדינת ישראל לא קיימת – הממלכה ההאשמית לא קיימת, המשפחה הזו נמחקת מזמן. אבל ככה זה. אתם משפילים את היהודים בממשלה הזאת כמה שאתם רוצים. מנסור עבאס החליט שג'וב טוב כלפון לא יהיה בתפקיד, אז יש פה פחות חבר כנסת יהודי בתפקיד, שעלה להר הבית. לא יהיה. ואם מחר הוא יחליט שרם בן ברק לא יהיה, אז רם בן ברק לא יהיה. הכול בשם השיירה. העיקר שהשיירה מרעננה תמשיך לעלות. זה מה שמעניין אותם. אתה מבין את הבושה? וקרא לו, מתי? בערב שבת. בערב שבת הוא נתן לו את המתנה היקרה, הדהים אותו, אמר לו: אחי, אתה הולך, היית טוב. הוא אומר לו: אבל למה? מה עשיתי? הוא אומר לו: לא עשית, מזל שלך שגם לא עשית, ועכשיו אנחנו נסדר לך קונסוליה, נסדר לך – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לסיום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> שלך כבר תפוס, אולי משהו אחר. נראה כבר. אבל אנחנו לא יכולים לריב עם מנסור. תראו את הבושה והחרפה. ראש התנועה האסלאמית במדינת ישראל, שנמצאת מחוץ לחוק בכל מקום בעולם, קובע מי יהיה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> כאן חבר כנסת בתוך כנסת ישראל. בושה וכלימה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אמסלם. הדובר הבא, חבר הכנסת רוטמן – אינו נוכח; חברת הכנסת קרן ברק – מוותרת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת דסטה גדי יברקן – מוותר; חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת משה אבוטבול – אינו נוכח. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, בבקשה. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני יושב-ראש הכנסת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שלוש דקות. קודם כול, אני חייב להגיד שזה מחזה נדיר שבקריאה ראשונה כל האופוזיציה יושבת ומקשיבה לכל הדוברים. מי שלא מנצל את זה פשוט מפסיד. שלוש דקות, בבקשה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לי הערונת קטנטונת, אדוני היושב-ראש, פשוט נפתלי כעס היום על איתמר בן גביר מכיוון שלאיתמר בן גביר, מסתבר, אין זכות לחוות את דעתו כי הוא לא היה לוחם. לא נעים לי לסכסך בין חברי הקואליציה, אבל אני תוהה האם החליפי, אשר עומד כאן ומכבד אותנו בנוכחותו – איזו היסטוריה של לוחם הייתה לו, מלבד מלחמות מהדקים בתוך המשרד, או איזו היסטוריה של לוחמת הייתה לשרת התחבורה מרב מיכאלי בגלי צה"ל. והכי הייתי רוצה לדעת, איזו היסטוריה של לוחם הייתה למנסור עבאס. האם אנחנו יודעים באיזו סיירת בצה"ל מנסור האחים המוסלמים עבאס, זה שמנהל אותנו כרגע – איזו היסטוריה של לוחם הייתה לו? ובכלל, אם רק להיות לוחם – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אלחרומי נפל בקרב. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אלחרומי נפל בקרב, זה נכון, אני מחריגה אותו. אני מחריגה אותו. איזו היסטוריה של לוחם הייתה לכל הנשים בישראל? רובנו לא לוחמות. אז אני מניחה שעל פי ראש הממשלה המיזוגן שלנו, גם לנשים – נשים, חזרה למטבח; אסור לכן לחוות דעה כי לא הייתן לוחמות. ורופאים, ואחים, וגינקולוגים, ואונקולוגים, וגננות, ומורים – לאף אחד אין זכות לחוות דעה למעט נפתלי הלוחם. אממה, הלוחם הדגול הזה לא מסוגל להגיע ללוויות, לא מסוגל להגיע לניחום אבלים, כי עם ישראל מקיא אותו מתוכו ולא יכול לסבול את הנוכחות שלו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אולי תגיעו לוועדות קודם? מה דעתכם? << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז לפני שהוא מחלק, לפני שהנוכל שמכר את המדינה בגלל התשוקה האובססיבית שלו להיות ראש ממשלה no matter what מחלק ציונים לאחד כמו איתמר בן גביר, אנא טול קורה מבין עיניך. נקעה נפשנו ממך. לך. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. הדובר הבא, אלכס קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת חיים ביטון – מוותר; חבר הכנסת אלי כהן – מוותר; חבר הכנסת יעקב ליצמן – אינו נוכח; חברת הכנסת מירי רגב – אינה נוכחת. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להיפרד כראוי מידידנו חבר הכנסת לשעבר יום טוב כלפון. יום טוב, אני רוצה כמה מילות נחמה. חבר כנסת זה תואר שאדם נפרד ממנו אם הוא מחליט לעזוב את החיים הפוליטיים, או כמו במקרה שלך, אם מישהו אחר מחליט שהוא צריך לעזוב את תפקידו. אבל יש נחמה – התואר חבר כנסת לשעבר נשאר איתך עד 120. אני רוצה להתייחס לדברים שאמרת היום בערוץ 12. אמרת שהיית בהלם כשבנט הדיח אותך מהכנסת – בניגוד, כמובן, לטענת סגן השר כהנא, שטען שבכלל לא הודחת. אמרת גם שנפגעת, כי לא ערקת ולא התכוונת לערוק. לא ציפית לזה, כי באת, לדבריך, לתת את כל-כולך למשימה. הופתעת. ניסית לבדוק אם יש סיבה אחרת שאתה לא יודע עליה, אבל בנט אמר שלא, ושאתה האחרון שיכול להיות מועמד לעריקה. הוא אמר לך שזה לא מכוון אליך אישית. זה אכן כואב, יום טוב, כי הפעם גם אתה נפגעת מאותה גישה שלפני שנה פגעה בעם ישראל, זאת שבשמה מותר לבגוד בתומכים, להפנות להם עורף, כי הכול כשר לטובת המטרה של קידום אישי אינטרסנטי. אומרים שממילא לא היה לך מה לעשות, כי גם אם היית מצביע נגד הקואליציה היו מדיחים אותך מייד, אבל זה לא מדויק. לו היית מצביע פעם אחת על הערכים שבשמם נבחרת לכנסת, אכן כנראה היו מדיחים אותך מייד, אבל אז זאת הייתה הדחה מתוך הכרעה שהיית שלם עימה. היית זוכה בתהילת עולם. היית קונה עולמך בשעה אחת. היינו יכולים לומר לך: אשריך שנתפסת על דברי תורה. עכשיו, כשעשו לך נוהל כיפה אדומה, נותרת עם תחושת הפגיעה, עם הכאב, עם התואר "חבר הכנסת לשעבר". צר לי עליך. ואני פונה מכאן לידידי חבר הכנסת ניר אורבך: אותך הם כנראה לא יכולים להדיח. בידך הבחירה אם להמשיך להיות שייך לאותה דרך של מרמה והפרת אמונים, ציניות, אנטי-יהדות, אנטי-ציונות ואנטי-לאומיות, דרך של חיבור ושיתוף פעולה עם אויבינו ועם אחינו שמבקשים להפוך את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה, או לקום כמו אריה ולהיות נאמן לערכים שעליהם גדלת, שבשמם פעלת לאורך כל השנים ושבזכותם נכנסת לכנסת. ניר, ידידי, קום ועשה מעשה והפל כבר את הממשלה הרעה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אבי מעוז. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – מוותרת; חבר הכנסת יואב קיש – מוותר. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס למופע של צביעות. מופע של צביעות. בוקר אחד אני יוצא מבית הכנסת, ניגש אליי מישהו ואומר לי: אתה יודע שפתחת היום את החדשות ב-07:00? יש שדרן ב"כאן" שקוראים לו אריה גולן; לא יודע אם אתה מכיר אותו, יש כזה שדרן. הוא אומר לי: פתחת את מהדורת החדשות. אני שואל אותו מה היה, בקיצור, השגתי הקלטה עד 09:30. אני שומע בהקלטה כך: אריה גולן מדבר על החיים שלי ועל החיים של אותו אחד שמונה עכשיו לסגן שר הדתות. חבל, היה צריך למנות את מנסור, הוא הכי דתי בממשלה הזאת. לצערנו הרב, מינו מישהו פחות. אבל אני תקפתי אותו יום קודם בוועדה של שיקלי, והוא פותח את החדשות והוא מזועזע. הוא לוקח את החיים שלי – כמה שירתי בצה"ל, כמה הוא שירת בצה"ל; מה אני עשיתי בגיל זה, מה הוא עשה בגיל זה – ואיך אני מעז לתקוף אותו? הוא היה טייס, אני הייתי שלב-בי"תניק; הייתי בחטיבה המרחבית, הוא היה זה – ואיך אני מעז לתקוף אותו? אז אני מתחיל לשפשף ואני נזכר. הגולן הזה שירת, למיטב ידיעתי, בגלי צה"ל. הוא עומד במשך עשור ותוקף איזה מישהו שהיה פה ראש ממשלה ושירת בסיירת גולני, זאת אומרת, איך המדד? איך זה נמדד? אבל אתם יודעים מה, על הצביעות שלו אני אדבר בהזדמנות. דיברו על זה שקוראים לראש ממשלה "נוכל". אני זוכר קודמים שקראו למישהו אחר שהיה ראש ממשלה פה "נוכל", אבל בסדר. יש אחת – יש עיתון לאנשים חשובים, חושבים, חשובים כאלה. יש אחת, דינה זילבר, שכשהייתה סגנית היועצת המשפטית לממשלה, דאגה שלנשים דתיות לא יהיה איפה לשחות, לנשים דתיות לא יהיה איך ללכת לאירועים, עשתה הכול, אבל היא כתבה מאמר על זה שאני דיברתי בצורה לא יפה על בית המשפט העליון וזה נורא ואיום. אני היום רואה שסגן ניצב במשטרת ישראל אומר שצריך לגדוע ידיים – לא מישאל חשין, שהוא מורם מעם, שאמר שצריך לגדוע ידיים, הוא מורם מעם, עזבו אותו; סגן ניצב במשטרה, שהוא לא מורם מעם, הוא שוטר, אומר שצריך לגדוע ידיים. ניסיתי, אולי באתר בהארץ יש מאמר על אלימות – אין כלום. ניסיתי בעוד מקומות – אין כלום. חבר'ה, צביעות, אתם יכולים למכור את זה בפייסבוק, יכולים למכור את זה בטלוויזיה. איך ההוא אמר קודם, אלכס קושניר? העם לא קונה את זה. צאו לרחוב ותראו מה העם חושב. תלכו הביתה. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת פינדרוס. חברת הכנסת קטי שטרית – מוותרת; חבר הכנסת מולא – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח. חברת הכנסת אורלי אבקסיס, בבקשה. הדובר הבא זה חבר הכנסת קרעי. אם הוא פה, אז תודיעו לו. בבקשה, שלוש דקות, גברתי. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב בראש. אני עליתי בעיקר מאחר שיש לי ילדים צעירים בבית שיושבים, ובהם גם מישהו ככה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> עכשיו הם צופים בערוץ הכנסת? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שנמצאים וצריכים ללמוד אזרחות. היום הייתה פה טעות והטעיה מכוונת על ידי ראש הממשלה, אז אני רוצה לעשות שיעור מאוד מאוד קצר באזרחות לפני שהשרה תבטל גם את לימודי האזרחות אחרי ביטול הבחינות בתנ"ך, בהיסטוריה, בתולדות עם ישראל. אז להסביר משהו קטן לראש הממשלה בנט, שכנראה לא למד על שיטת המשטר: קואליציה עושה הסכמים עם חבריה; אופוזיציה לא. כאשר בנט מסתכל על ביבי ואומר לו: החברים, השותפים שלך באופוזיציה, זה טיבי ואחרים – תגידו לי אתם: איפה טיבי? איפה סמי אבו שחאדה? איפה עאידה תומא סלימאן? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. ועם מי הם מצביעים? עם הקואליציה. עכשיו תסבירו לי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה, יש לי זכות דיבור. בשבוע שעבר איימן עודה יושב באולפן טלוויזיה ואומר: כל הצבעה – עשרות מיליונים. אני צפיתי את הסיטואציה ההזויה הזאת שמדינת ישראל כולה תלויה במפלגות שלא מאמינות בזכותנו על הארץ הזאת, תלויה בהצבעות ואמורה לשלם, כי אחרת אין לה רוב. והם פונים ברוב חוצפתם לאופוזיציה ואומרים שאנחנו עושים דילים באופוזיציה? אז חברים, למי שלומד לבחינת בגרות באזרחות – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת שחאדה, בבקשה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – באופוזיציה לא עושים הסכמים. קואליציה עושה הסכמים קואליציוניים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> סמי, אתה ויתרת על זכות הדיבור שלך. תן לה לדבר. ויתרת. היית יכול לעלות ולדבר. אני אוסיף לך. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא ויתר. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב ראש – תודה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> ויתרת על זכות הדיבור שלך, ועכשיו אתה מפריע. אתה היית צריך לדבר, היו לך שלוש דקות. קראתי בשמך, ויתרת, אז תן בבקשה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס לסיים את דבריה. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> את האירועים האלה אני צפיתי, ומנעתי בכל כוחי. לא האמנתי בחלומות שלי שאותם אדריכלים – הינה, נמצא פה החליפי, יש כאלה שיקראו לזה הרזרבי, שבעבר ביטל כשר אוצר את הפיקוח על מוצרים בסיסיים והכניס את השמנת המתוקה; מרי אנטואנט של הפוליטיקה הישראלית. היום עוד פעם הפיקוח על הלחם האחיד יורד. ראינו את עליית המחירים. אתם מנותקים, אבל יתרה מזו, לבלבל את הציבור ולחשוב שבאופוזיציה יש הסכמים אופוזיציוניים – לא, אין. האופוזיציה נקלעה לסיטואציה שהיא לא מרכיבה את הממשלה, אז גם אין לה השפעה על המדיניות. ראש ממשלה שעל כל הצבעה צריך לשלם למפלגות האנטי-ציוניות, שחושבות שהמדינה הזו לא שלנו וזה זמני עד שהם יעיפו אותנו מכאן לים – אני באה ואני אומרת: מי שמשתף פעולה זה הקואליציה. אני עצרתי את זה, הילדה מבית שאן, כשאתם, הגיבורים, הלוחמים הגדולים, התרפסתם. ימינה? אני אגיד לכם, הם פוסט-ימינה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> השם החדש שלהם. תקשיבו לי טוב, זה ימין שהיה, אין ימין בממשלה הזו, זה פוסט-ימין. וכשאנחנו מסתכלים – תתביישו לכם. כי כל הצבעה פה עולה עשרות מיליונים, אבל לגבי ממדים ללימודים קיצצתם בחצי את התוכניות שלנו, ביותר מחצי, וגם כשאתם מחזירים את זה, אתם מחזירים את זה אחרי שהורדתם, כי צריך לתת לשותפים ולאיימן עודה בכל הצבעה עשרות מיליונים. אז בבקשה, תיתנו לחיילים 100% – תראו איך אנחנו תומכים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. הדובר הבא שלמה קרעי – אינו נוכח. סליחה, איך פספסתי את חבר הכנסת קרעי. בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, באמת, יכלה הזמן ולא יכלו המילים שנוכל לתאר את הנוכלות ואת החובבנות, את הכישלונות ואת המחדלים. אבל יש כאן משהו ממש טרי, מעכשיו. גיא זוהר פרסם תחקיר. כולנו שמענו את ראשי המדינה, שר הביטחון וראש הממשלה. המדינה בוערת, לכו תראו מה קורה בירושלים הלילה – פיגועים, גל טרור – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה קורה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לך תראה, רון כץ, לך תסתכל במקום לשבת פה ולבזבז את הזמן. – – ומה עושים ראש הממשלה וגנץ? גנץ מתבכיין שהוא לא מקבל מספיק קרדיט כי בנט מתייחס אליו כמו לשר הרווחה. עזבו ששר הרווחה הוא השר הכי טוב בממשלה הזו, אבל מה אומר לו בנט, אותו נוכל שרימה מאות אלפי בוחרים שלו? הוא אומר לו: אני מציע לך, שר הביטחון, ללכת לעמוד הפייסבוק שלי, ותראה שם כמה אני מפרגן לך. אז אנשים נורמליים, שפויים, כשראש הממשלה שלהם אומר דבר כזה, מה אתם מבינים? שעמוד הפייסבוק של ראש הממשלה – נכון, יבגני – מלא בשירוֹת ותשבחות על שר הביטחון שלו, כל העמוד, יום-יום, בוקר, צוהריים וערב, הלל לשר הביטחון. אבל גיא זוהר בדק את העניין. מישהו רוצה לנחש כמה פרגונים גנץ קיבל בעמוד הפייסבוק של בנט מאז ינואר השנה, חמישה חודשים כבר? כמה, מישהו יכול לנחש? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> שבעה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אחד. פעם אחת, במקרה. הוא עבר כאן חודש-חודש: אפס במאי, אפס באפריל, או אחד באפריל, אפס או אחד במרץ. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אפריל זה בלוף. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אפריל זה בלוף, כנראה, מ-1 באפריל. פעם אחת בחמישה חודשים פרגן ראש הממשלה לשר הביטחון שלו, והוא עוד אומר לו: לך לעמוד הפייסבוק שלי ותראה כמה פעמים זה קרה. איך אפשר להאמין לנוכל כזה? הנוכלות, השקר, הרמאות, הפכו להיות לחם חוקו, לחם חוקה של הממשלה הזו. אזרחי ישראל כבר לא מאמינים לכם. אזרחי ישראל אומרים לכם: די, אתם לא שולטים, אין לכם רוב בכנסת. כדי להעביר כאן משהו אתם חייבים את המשותפת. בלי המשותפת אתם לא מסוגלים לעשות כלום. השקרים שלכם נמאסו עלינו. לכו הביתה. אנחנו נתקן, נמשיך מכאן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שלמה קרעי. הדובר הבא, חבר הכנסת יואב גלנט – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, במסגרת החוק, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני חשבתי שאני אקבל את הזמן שלי לתגובה על הדברים שנאמרו על הדוכן הזה על ידי חברת הכנסת מיכל וולדיגר. האמת, חשבתי לי כמה רגעים והחלטתי שאני אפילו לא רוצה להגיב, כי זה כל כך צבוע כשמישהו שאפילו לא מוכן להגיד שהוא מצטער על זה שעיתונאית שמילאה את תפקידה, כאשר בכל העולם יודעים מה זה הגנה על עיתונאים שעושים את תפקידם – היא לא מוכנה להגיד אפילו שהיא מצטערת; שלא תטיף לי מוסר, ואני לא אקשיב למה שנאמר, ואני לא צריכה אפילו להבהיר את העמדה שלי בעניינים האלה. העמדה שלי מאוד ברורה. אם מישהו רוצה לקבל קצת אהדה בציבור הפשיסטי שהוא שייך אליו, שיעשה את זה רחוק ממני, לא על חשבוני ולא על חשבון הדברים. ומי שלא מבין במוסר – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> במזרח התיכון מתנהגים כמו במזרח התיכון. ובמזרח התיכון, כאשר רוצחים יהודים, אז – – – העיתונאית – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. תודה, חבר הכנסת כץ. תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז אני מבינה שכנראה יש רוב לגישה הלא-מוסרית. בדיוק ככה דיברתי בדברים שלי בנאום הקודם – דיברתי על עצם העובדה שאי-אפשר להבין איך לא מזדעזעים למראה של שוטרים שמנסים להפיל ארון, ולא מרגישים כלום כשאדם נרצח. שלא יטיפו לי. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני ידעתי טוב מאוד לקבל את העמדה המוסרית על רצח או על הרג אזרחים חפים מפשע. מי שרוצה לנקוט עמדות פשיסטיות, שיעשה את זה רחוק ממני ולא יטיף לי מוסר. תחפשו איפה המוסר שלכם, אל תדברו עלינו. אנחנו יודעים טוב מאוד מה העמדות שלנו. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> שלנו – באלעד, בבני ברק. בבני ברק – – – באלעד. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> המוסר שלנו, עוד תלמדו ממנו רבות. חבל שדווקא מיהודים יוצאים דברים כאלה. כנראה אתם לא לומדים מההיסטוריה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> לכי לסוריה – – – לומדים מההיסטוריה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, תודה. תודה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. תודה, חבר הכנסת בן גביר. תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ואני רוצה להתייחס לחוק הזה. הסבירו לנו שזה חוק שמתייחס בעיקר למתן ויזות לארצות הברית, לאי-צורך במתן ויזות. תקראו את החוק טוב מאוד. החוק נותן סמכויות נרחבות למדינה בעניין חופש התנועה של האזרחים. אנשים שיש להם עיכוב יציאה מהארץ – יש בעמדת הדרכונים את ההודעה ויכולים לעכב את היציאה שלהם. למה כלי טיס או כלי שיט צריכים להודיע מראש למדינה מי נוסע עליהם ומי מגיע איתם לארץ? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בשביל זה יש רשות בנמל התעופה, שבודקת דרכונים, מאשרת ויזות או מאשרת יציאה מהארץ. הסמכות הגורפת הזו היא פגיעה אנושה בזכויות אזרחים ואנשים בצורה הבסיסית ביותר, ולכן אנחנו נתנגד לחוק הזה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – היא מדברת ברבים. מי זה "אנחנו"? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. הדובר הבא, חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל כץ – מוותר. חברת הכנסת שטרית, מספיק. חבר הכנסת יריב לוין – אינו נוכח. חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה, ואחרון הדוברים אחריה – חבר הכנסת אופיר כץ. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> עאידה, את יודעת את התשובה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת כץ, אתה רוצה להמשיך? אתה יכול לצאת ולדבר, לשתות קפה, להחליף עם חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן חוויות, אבל לא להפריע לחברת הכנסת סטרוק. בבקשה, שלוש דקות, גברתי. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> כן. ערב טוב, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בהקראה של הדוח הסודי, דוח קעטבי. דוח קעטבי – ועדת קעטבי, שמינה חברנו גלעד ארדן כשהוא היה שר לביטחון פנים, סקרה את הפינוקים ואת תנאי הכליאה המזעזעים של המחבלים בבתי הכלא. ואני השגתי את הדוח הזה. הקראתי כבר חלקים ממנו, ואני אמשיך להקריא כדי שנבין על מה אנחנו מדברים. דוח קעטבי סוקר את מוסד הדובר שקיים בבתי הכלא של מחבלים. והוא אומר כך: לא קיימות הנחיות באשר לפרופיל של הדובר שנבחר, אדוני היושב-ראש. לא קיימות הנחיות, ולכן מתמנים על פי רוב לתפקיד הדובר סמלי טרור מובהקים. למשל האסיר עבאס אל-סייד, מתכנן הפיגועים בשנת 2002 במלון פארק בנתניה ובקניון השרון בנתניה, שפוט ל-35 מאסרי עולם, והוא משמש כדובר. אומרת הוועדה, ועדת קעטבי, שמוסד הדובר הוא כלי מרכזי בידי ארגוני הטרור, והוא משמש לטשטוש גבולות בין אנשי הסגל, בין אנשי השב"ס, הסוהרים, לבין הדוברים, והיא מצטטת דברים שנאמרו לה על ידי סוהרים בבתי הכלא. אומרים הסוהרים כך – שימו לב: בפנים אנחנו לא שולטים, אין לנו גישה לדבר עם כל אסיר; הדובר בשבילי הוא מעין הגנה, אני מרגיש כאילו אני נכנס אליו הביתה, אומר סוהר אחר. אני מסכים שהאסירים הם למעשה עצמאים. סוהר אחר אומר: זו מדינה בתוך מדינה. סוהר נוסף אומר לוועדת קעטבי: האסירים הביטחוניים למעשה מנהלים את עצמם. וסוהר נוסף אומר לוועדה: האסירים שולטים מבפנים. ממצאי הוועדה מלמדים כי השליטה בהיבטים שונים, ויש לומר אף מרכזיים, על אורח החיים של האסירים הביטחוניים מצויה לחלוטין בידי ארגוני הטרור. לדעת הוועדה הממצאים המתוארים אינם עולים בקנה אחד עם התכליות והמטרות של תנאי המאסר של אסירים בכלל ואסירים ביטחוניים בפרט, ותוצאתם דה פקטו היא אפליה לטובה של האסירים הביטחוניים לעומת אסירים פליליים, אפליה שאין לה הצדקה. תגידו, אנחנו השתגענו? למה הפלתם את חוק איסור פינוק מחבלים? יש לכם דוח של ועדה ממשלתית רשמית שקובעת שהדוח הזה הוא צודק, הוא הכרחי. החוק הזה הוא חוק חיוני, הוא חוק מציל חיים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת אורית סטרוק. הדובר הבא, חבר הכנסת אופיר כץ, אחרון הדוברים, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להמשיך את הקו של סמוטריץ'. הוא סיפר לנו למה אילת שקד בעצם מלמלה פה משהו וברחה. אז אני אגיד לכם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מנהלת הסיעה שלך מפריעה לך לדבר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> בחודש אוגוסט, כשאורית סטרוק ואבי דיכטר העלו את החוק לשלילת אזרחות והקואליציה הפילה את החוק הזה, אמרה אז אילת שקד: יש הרבה היגיון בכך שמחבל שנמצא בכלא הישראלי ומקבל כסף מהרשות הפלסטינית לא יהיה אזרח ישראלי. החוק הזה טוב והוא צריך לעבור. לאחר הפיגוע בבאר שבע, שבו נשחטו ארבעה ישראלים על ידי ערבי ישראלי, מה אמרה אז אילת שקד? אין פשרות במלחמה בטרור. תזכיר החוק לביטול אזרחות ותושבות של רוצחים הוא התשובה ההולמת לפיגוע הנורא השבוע בבאר שבע. לפני שבוע פורסם בישראל היום שהמשפחות השכולות מוחות על כך שהחוק לשלילת אזרחות לא מקודם. מה הייתה אז התגובה של אילת שקד לכתבה? אני מקריא. הכול אני מצטט. תגובת לשכת אילת שקד – את זה היא אמרה בשבוע שעבר: החוק בניסוח ויעלה להצבעה בעוד שבוע. בשבוע שעבר היא אמרה את זה. והיום אנחנו רואים כותרת חדשה: שקד נסוגה מחוק שלילת אזרחות ממחבלים. אתם מבינים? אתם מבינים כמה מנסור עבאס והרשימה המשותפת שולטים בממשלה הזאת? שקד התחייבה בפני אזרחי ישראל, בפני המשפחות השכולות; היא הבטיחה להם שהיא תקדם את החוק הזה. ועכשיו היא מגיעה עם איזה טיעון משפטי: אי-אפשר לקדם את החוק הזה; המשפטנים לא מאפשרים לי. איזו בושה. איזה ביזיון. במקום לחבק ולתמוך במשפחות השכולות יש לה משפחות חדשות, של האחים המוסלמים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ. מי שתסכם את החוק היא השרה יפעת שאשא ביטון, בבקשה, במקום שר הפנים. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> למה שאשא ביטון ולא שרת הפנים? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> ככה. מותר. בבקשה, גברתי. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> למה לא השרה שקד? היא מתביישת? << דובר >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השרה שקד הציגה את החוק והסבירה שזה חלק מהתהליך של ביטול הצורך בוויזה לשם כניסה לארצות הברית, ואנחנו צריכים להעביר שלושה חוקים. זה הראשון שבהם. אבל אני אנצל את הזמן כאן כדי לספר קצת על התהליכים ועל הרפורמה שאנחנו מקדמים במשרד החינוך. נשאלתי כאן לא מעט שאלות. יש הרבה מאוד סקרנות. אז אני קודם כול מוכרחה לומר שאני מאוד שמחה שסוף-סוף מדברים חינוך, שיש עניין בתהליכים חינוכיים, מי בעד, מי נגד. יש דעות לכאן ולכאן. אגב, גם לא כולם באמת מכירים עד הסוף את הרפורמה, וזו הזדמנות מצוינת לבוא ולספר עליה. אז הרפורמה שאנחנו עושים בבגרויות בעצם מביאה את מערכת החינוך סוף-סוף לאן שדיברו, למקום שעליו דיברו כל כך הרבה שנים, למאה ה-21. ומה אנחנו בעצם דיברנו כשדיברנו על החינוך במאה ה-21? דיברנו על כך שתפקיד המורה משתנה, שהוא כבר לא מקנה ידע, שהוא מלווה את תהליכי הלמידה. דיברנו על רכישת מיומנויות של למידה שיתופית, של יכולת לאסוף מידע, לארגן מידע, להביע אותו בכתב, להביע אותו בעל פה, פרזנטציות, לשאול שאלות, לחקור – כל כך הרבה דברים שדיברנו ודיברנו ודיברנו בהם ולא הצלחנו להביא אותם לתוך המערכת, ככל שאנחנו מדברים על החטיבה העליונה, משום שמשרד החינוך לא שינה את שיטת הבגרות במשך עשרות שנים, פשוט עשרות שנים. ואנחנו יודעים שכשבקצה לא משנים את השיטה, כל המערכת למטה מושפעת מכך. אז אנחנו רואים בשנים האחרונות הרבה מאוד יוזמות חינוכיות פנטסטיות של מחנכים ושל מורים, שכל כך רוצים לבוא ולהגשים את החלום ואת החזון החינוכי שלהם. והם עושים את זה בעיקר בחטיבות הביניים, חלקם גם בבתי הספר היסודיים. אבל כשמגיעים לתיכון, לכיתה י', כל החדשנות פסה, מתנערים מכל מה שחלמנו ונכנסים לתוך ה-pipeline הזה של מבחן הבגרות המיושן, של שינון והקאה, שאחרי דקה כבר לא זוכרים ממנו כלום. ולכן, בניגוד לתמה שרצה כאן, שבוטלו מבחני הבגרות – מבחני הבגרות לא בוטלו. שיטת הבגרות השתנתה, הפכה להיות יותר משמעותית, יותר רלוונטית, כזאת שמחוברת לתלמידים, והם יוכלו באמת לקחת מתהליכי הלמידה האלה עוד הרבה מאוד שנים קדימה, גם אחרי שהם עוזבים את מערכת החינוך, ולזכור את מה שהם עשו בה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה עם הכניסה – – – לאוניברסיטה – – – << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> שאלה מצוינת. אנחנו עשינו את כל התהליך הזה עם אנשי האקדמיה, עם הרקטורים, עם נשיאים של האוניברסיטאות, כדי באמת לבנות מהלך שהם יוכלו להכיר בו. אני מוכרחה לומר לך, חבר הכנסת קרעי, הם בירכו על זה. אתה יודע למה? כי שנינו, שגם באים מהאקדמיה, יודעים שתלמידים שיוצאים מבית הספר מגיעים לאקדמיה עם אפס מיומנויות אקדמיות – הם לא יודעים לכתוב עבודה, הם לא יודעים לאסוף חומר – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אז תוסיפו להם עוד מקצוע. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> – – הם לא יודעים לעשות את הדברים שעליהם אנחנו מדברים כל כך הרבה שנים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> ולכן מה שאנחנו עושים, אנחנו יוצרים גשר בין בית הספר לבין האקדמיה ונותנים לתלמידים כלים אמיתיים שהם יוכלו להתמודד איתם. משום שסיימנו ויש לי עוד פעמים להשיב, אני מבטיחה לכם להשיב על כל השאלות, ואני אמשיך להסביר על הרפורמה הכל-כך חשובה הזאת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – את לא נותנת להם. המנהלים יזייפו – – – << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> רגע, יש לי שאלה אחת. למה את לא עושה את זה גם במתמטיקה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. לא, חברים, זה לא דיון שאלות. זה לא שאילתות לשר החינוך. תודה, תודה, תודה. רבותיי, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק הכניסה לישראל – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מה זאת אומרת למשוך? אתה ביקשת שמית – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> או שאתה מושך או שאתה לא מושך. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מושך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי. האופוזיציה מושכת את הבקשה להצבעה שמית. אם כך, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 34), התשפ"ב–2022, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 55 נגד – 50 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 34), התשפ"ב–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא עובד – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> למי לא עבד? למי ההצבעה לא התקבלה? חבר הכנסת קיש, אתה מתריע לפני הזמן, הכול בסדר. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא, אנחנו צריכים נגד, זה לא הופיע. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי, אז אני קובע: בעד – 55, נגד – 50. הצעת החוק התקבלה בקריאה הראשונה ותועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, לכספים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי. אם כך, הצעת החוק תעבור לוועדת הכנסת להמשך דיון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בסדר, בסדר, ועדת הכנסת, אמרנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מה, לא התקבלה ההצבעה שלך? איך אתה מצביע? אוקיי, אז אני מוסיף את ההצבעה של חבר הכנסת אבי מעוז להצבעה נגד. << הצח >> הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 91 והוראת שעה) (בתי משפט קהילתיים), התשפ"ב–2021 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1471).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 91 והוראת שעה) (בתי משפט קהילתיים), התשפ"ב–2021, קריאה ראשונה. מי שתציג את החוק – שרת החינוך יפעת שאשא ביטון. בבקשה, גברתי. << דובר >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שאני אציג את החוק הזה, שהוא באמת מהפכה של ממש, אני רוצה להרגיע את כל חברי הכנסת שיש להם עוד הרבה שאלות על הרפורמה – מבטיחה לענות בהמשך. אחוז גבוה מאוד מבין האסירים הכלואים בבתי הסוהר משתייכים למשפחות שהן מתחת לקו העוני. אצל רבים מהם העבריינות היא רק סימפטום לבעיות חברתיות קשות ועמוקות בהרבה: בדידות, עוני, חולי, אנשים שגדלו בסביבה פוגעת ועוד. מבלי שאותן בעיות תיפתרנה, אותם עבריינים לא יוכלו לצאת ממעגל הפשע ולהשתלב בחברה. מתוך הבנה זו הוקם במדינת ישראל פרויקט ייחודי של בתי משפט קהילתיים. בנובמבר 2014 החלה לפעול בבאר שבע תוכנית בתי משפט קהילתיים בישראל כפיילוט, בהובלה של ארגון ג'וינט-אשלים ובשיתוף משרדי הממשלה הרלוונטיים להליך הפלילי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת שטרית, בבקשה, מפה אני שומע את הדברים שלך. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> הפיילוט של בית המשפט הקהילתי בישראל מבוסס על התפיסה של בתי משפט פותרי בעיות, אשר אומצה בשנים האחרונות במקומות רבים בארצות הברית. מטרת התוכנית לצמצם את תופעת העבריינות החוזרת על ידי שיקום של עבריינים בקהילה, כתחליף לעונשי מאסר קצרים. ההנחה העומדת בבסיס הרעיון של בתי המשפט הקהילתיים היא שחלק משמעותי מהסיבה לרצידיביזם נובע מבעיות עומק חברתיות, אישיות וכלכליות, שבהיעדר טיפול בהן העבריינים ימשיכו לבצע עבירות. לכן, בהתאם לתפיסה זו, כדי להתמודד עם תופעת הפשיעה החוזרת יש לכלול פתרונות מערכתיים, שבמסגרתם ניתן טיפול מקיף ומערכתי בשיתוף הקהילה וגורמים טיפוליים בקהילה לבעיות שהובילו לביצוע העבירות, תחת הפיקוח והליווי ההדוק של בית המשפט במסגרת ההליך הפלילי. בתי הכלא הרגילים, אשר אינם כוללים את הטיפול ההוליסטי הקיים בבתי המשפט הקהילתיים, אינם בהכרח המקום שיצייד את העבריין בכלים שיאפשרו לו להתמודד עם בעיותיו השורשיות. לנוכח הצלחת הפיילוט הראשוני, באוגוסט 2016 אימצה ממשלת ישראל השלושים-וארבע – חשוב שתקשיבו, שזה היה בתקופת ממשלת ישראל השלושים-וארבע – את המלצות דוח ועדת דורנר בהחלטת ממשלה 1840, שבה הוחלט, בין היתר, להרחיב את הפיילוט של בתי המשפט הקהילתיים כך שיפעלו שישה בתי משפט קהילתיים בישראל, וזאת במטרה לצמצם ענישה בדרך של מאסר ולהמיר אותה בענישה שיקומית טיפולית בקהילה. עד היום הוקמו שישה בתי משפט קהילתיים בכל מחוזות השיפוט בישראל: בבאר שבע, ברמלה, בתל אביב, בנצרת, בחיפה ובירושלים. בקרוב בכוונתי – בכוונת שר המשפטים – להביא לממשלה הצעה להקים שני בתי משפט קהילתיים נוספים, בעכו ובכפר סבא, וכן להרחיב את בית המשפט הקהילתי הפועל בירושלים. חשוב להמשיך במגמה של הקמת בתי משפט קהילתיים נוספים עד שתיווצר פריסה ארצית ושוויונית של בתי משפט אלה. כיום בתי המשפט הקהילתיים פועלים בבתי משפט שלום שדנים בהליכים הפליליים מכוח סמכותם על פי החוק. כעת, עם חלוף השנים ולאחר שנצבר ניסיון בהפעלת הפרויקט, מוצע לתקן את חוק סדר הדין הפלילי כדי לעגן בחקיקה את סמכותם העצמית של בתי המשפט הקהילתיים. העיגון יהיה תחילה כהוראת שעה, כדי להמשיך ולבחון את יישומו של הפרויקט. מעבר לאמור, חשוב לציין שבשנים האחרונות מדינת ישראל מתמודדת עם צפיפות גדולה בבתי הסוהר וביתר מתקני הכליאה. לצד ההכרח שבהקמת מתקני כליאה חדשים, אנו נדרשים גם לפתרונות נוספים, דוגמת ההצעה שלפניכם ודוגמת פתרונות נוספים שבכוונת שר המשפטים להביא להחלטת הממשלה בתקופה הקרובה. עלינו לפעול במלוא המרץ על מנת שבתי הסוהר יוכלו להכיל אסירים שהורשעו בפשעים חמורים. ככל שלא נשכיל למצוא פתרונות יצירתיים בהקשר זה, נידרש בעל כורחנו להוציא לחופשי עבריינים אשר מסכנים את החברה. מדובר במהפכה של ממש שמוביל שר המשפטים גדעון סער. נוכח האמור לעיל, אבקשכם לתמוך בהצעה חשובה זו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לשרת החינוך יפעת שאשא ביטון. להצעת חוק זו הוגשה רשימת דוברים, אנחנו נעבור אחד-אחד. חבר הכנסת יעקב אשר – מוותר; חבר הכנסת אמיר אוחנה – אינו נוכח; חבר הכנסת אלכס קושניר – מוותר; חבר הכנסת מאיר פרוש – מוותר; חבר הכנסת איימן עודה – מוותר; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת אוסמה סעדי – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – מוותרת; חבר הכנסת יואב בן צור – אינו נוכח. חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה, שלוש דקות, אדוני. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, ראש הממשלה, ראש הממשלה החליפי, חבריי חברי הכנסת, ברגעים אלה ממש, כשאנחנו עומדים כאן ושר המשפטים היה אמור להציג את החוק, ברחוב שבו נמצאת לשכתו של שר המשפטים, רחוב צלאח א-דין בירושלים, מתחולל פוגרום, לא פחות מזה. מחבלים מיידים אבנים על שוטרים. המשילות של מדינת ישראל בירושלים בירתה – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> מה קורה בלוד? מה קורה בלוד? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> עמר בר לב יודע? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא בארץ? << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> האירוע הזה הוא שרשרת של אירועים, בין היתר בלוד במרכז הארץ. התופעות הללו הן תופעות שמלמדות על רפיסות המנהיגות, על היעדר משילות והיעדר הרתעה. רבותיי, נכשלתם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה ארבל. הדובר הבא, יריב לוין – חבר הכנסת לוין מוותר; ישראל כץ – מוותר; יוסף טייב, חבר הכנסת טייב – מוותר. חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת שלא תכננתי לעלות ולדבר, אבל כשאני רואה שראש הממשלה וראש הממשלה החליפי יושבים פה, אירוע נדיר בפני עצמו, אני לא יכול שלא לעלות ולשאול אתכם איך שניכם מוכנים לביזיון הזה שכנסת ישראל מעבירה חוקים רק כשרע"מ מסכימים להם, והמשותפת. זהו, זו הממשלה שלכם, ממשלת כניעה. איבדתם – שמעתם את משה ארבל, מאבדים את החוסן הלאומי, מאבדים את הביטחון האישי, פיגועים, הורגים יהודים. ואתם – רק בשביל לשבת על הכיסא. << קריאה >> שר החוץ יאיר לפיד: << קריאה >> בפריימריז אני זוכר שרצית להיות עם סער, למה אז לא היית בעד ביבי? רצית להיות עם סער. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת לפיד, ראש הממשלה החליפי, אתה מוכן למכור, לשלוח את זועבי כקונסולית בסין – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה משקר פה במליאה, לא שירת בצה"ל. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – רק בשביל לשבת על הכיסא. אין לכם גבולות. אתה נותן כספים קואליציוניים יותר מאי פעם. אתה שם שרים – – – לקחתם שר נורבגי, לפני שנייה לקחתם שר נורבגי, פיטרתם אותו, זרקתם חבר כנסת שלכם סתם, רק בגלל שאתם דואגים לכיסא שלכם יותר מכל דבר אחר. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לג'ובים, לג'ובים, לג'ובים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. חבר הכנסת אמסלם, תודה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני עולה כי אני אומר לך, יאיר לפיד, ראש הממשלה החליפי, ובנט, אתם איבדתם את חוסנה של מדינת ישראל, אתם פגעתם בציונות. העם שלנו בנה פה מדינה. ההורים שלי, סבא וסבתא שלי, בנו פה מדינה לאומית לעם היהודי. אני לא מתבייש בזה. << קריאה >> שר החוץ יאיר לפיד: << קריאה >> למה היית נגד ביבי בפריימריז? למה הלכת עם גדעון סער? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם פוגעים בביטחון. אתם, שמביאים את המחבל מג'נין, שמים אותו בבית חולים צמוד למיטות של החיילים שלנו, נותנים לו דם של יהודים, אותו מחבל מתועב, והכול בשביל איזה יחסי ציבור, איך אתם לא מתביישים להיות פה בכלל? רק בשביל הכיסא שלכם מכרתם את המדינה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, חבר הכנסת קריב. תודה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר לכם, אתם פרק קטן בהיסטוריה, פרק קטן ומיותר בהיסטוריה. אנחנו בדבר אחד נלמד מכם, איך למשול, ואנחנו נחזור ואנחנו נעשה את כל מה שאתם – אנחנו נתקן ומהר מאוד ובכוח, ואתם תישכחו בהיסטוריה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. לא מוחאים כפיים, מה זה? מה קרה? חברת הכנסת רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת; חבר הכנסת חיים ביטון – אינו נוכח; חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת; חברת הכנסת קטי שטרית – מוותרת; חבר הכנסת שמחה רוטמן – מוותר; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת דוד אמסלם – מוותר; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – מוותר; חבר הכנסת יואב גלנט – מוותר; חבר הכנסת אבי מעוז – מוותר; חבר הכנסת משה אבוטבול – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – מוותר; חברת הכנסת לימור מגן תלם – מוותרת; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יעקב ליצמן – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת דסטה גדי יברקן – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר אקוניס – מוותר; חבר הכנסת אוריאל בוסו – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח; חבר הכנסת דוד ביטן – מוותר; חבר הכנסת אורי מקלב – אינו נוכח; חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח. חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> חבריי חברי הכנסת – תודה רבה. למרות שאנחנו משתדלים לקצר בדיבורים, אבל מכיוון שלא כל יום חושפים כאן מעל בימת הכנסת דוח סודי, ואנחנו היום חושפים את דוח קעטבי – וגם חשוב בשביל חברי הממשלה הזו, שהקימו קואליציה עם מחבלים ותומכי מחבלים, שידעו מאיזה תנאים נהנים המחבלים בכלא. אז ככה, מה שקובע דוח קעטבי, שסוקר את תנאי הפינוקים של המחבלים בכלא, זה שהכסף שמקבלים המחבלים האלה כביכול באופן פרטי, משמש בפועל את כל קבוצת האסירים, דבר המחזק את הזהות והמנגנון הקבוצתי ואת הכוח שיש בידי האסירים אל מול הנהלת בתי הסוהר. הדוח ממליץ על הפסקת הרכש לחלוטין, על הפחתת סכומי ההפקדות. הדוח קובע שלמחבלים הכלואים יש ציוד מטבח שאינו מוסדר בפקודות ובנהלים, כמו למשל מטחנות בשר, מערבלי מזון, מסחטות ועוד, ויש להם, הפלא ופלא, קנטינה אגפית, שכוללת מגוון רחב של מוצרים ומאפשרת להם גישה כמעט בכל שעות היום לרכישת המוצרים. פינוקים או לא פינוקים? נפתלי, כדאי שתקשיב, כי הקואליציה שלך הפילה את חוק איסור פינוק מחבלים, למרות שהדוח הזה קובע שיש צורך חיוני בחוק הזה. ממצאי הוועדה מלמדים על פער בין הפקודות לבין המצב הנוהג בפועל בשירות בתי הסוהר, גם בהקשר למזון, קנטינה, רכש חוץ, בישול והחזקת כלי מטבח אסורים. הוא קובע שקיימת חריגה גדולה ומשמעותית מהקבוע בפקודות בהיקף הרכש בידי האסירים. עוד קובע הדוח שפקודת בתי הסוהר מאפשרת לאסירים הביטחוניים, כלומר למחבלים הכלואים, כטובת הנאה, לבקר אסירים אחרים באותו אגף. לא מתאים להם להיות בתא שלהם, הם יכולים ללכת לבקר אסירים אחרים. והוועדה ממליצה לבטל את האפשרות הזו. עוד קובע דוח קעטבי שתדירות הביקורים שזוכים לה המחבלים הכלואים גבוהה מזו של אסירים פליליים ישראלים ושצריכת המים לנפש לאסיר ביטחוני היא בערך פי חמישה – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> משפט לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – מצריכת המים לנפש בישראל. עוול גדול עשתה הקואליציה שלך, נפתלי בנט, כשהיא הפילה בשבוע שעבר את חוק איסור פינוק מחבלים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אנחנו נשלח אתכם לפח האשפה של ההיסטוריה ונעביר את החוק הזה, בעזרת השם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת סטרוק. הדוברת הבאה, חברת הכנסת מאי גולן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אופיר כץ – מוותר; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – מוותר; חבר הכנסת עמיחי שיקלי –אינו נוכח; חברת הכנסת קרן ברק – מוותרת; חבר הכנסת אלי כהן – מוותר; חברת הכנסת מירי רגב – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת פטין מולא – מוותר; חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – מוותרת; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – מוותר. חבר כנסת איתמר בן גביר, בבקשה, אחרון הדוברים. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אתה יכול ללכת, אתה בלאו הכי לא נמצא כאן. אתה בחופשות, בשווייץ ובאיטליה כל היום. אדוני היושב-ראש – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תברך את סגן השר. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – כנסת נכבדה, אדוני ראש הממשלה, אני יודע למה איבדת את העשתונות היום. אני יודע למה יצאת מהכלים שלך. כי שאלתי אותך שאלה פשוטה – איפה היית? איפה היית כשראינו את היתומים של נועם רז ממררים בבכי על הקבר שלו? ואתה יודע מה, אני אוסיף לך שאלה, אדוני ראש הממשלה. איפה היית כאשר נרצחי בני ברק הובאו לקבורה? איפה היית כאשר נרצחי אלעד הובאו לקבורה? איפה היית כאשר נרצחי באר שבע הובאו לקבורה? איפה היית כאשר נרצחי חדרה הובאו לקבורה? אין לך טיפת אומץ, טיפת אומץ לבוא ולהסתכל לאנשים בעיניים. אני, בגלל שלא שמעת את הנאום, רוצה להקריא לך את הדברים שאמר הילד של נועם רז, השם ייקום דמו: היה לכם המקום של הבית, טיל אחד ולא היו מסכנים חיים של 50 לוחמים שכל אחד מהם שווה מכל הממשלה הזאת. למה, אדוני ראש הממשלה, למה הללי צריכה לגדול בלי אבא? למה נווה לא יספיק ללמוד איתך לבר-מצווה? למה איתם לא יוכל להרים איתך איזה כוס קפה? יושבים שמאלנים שמוכרים לנו את הארץ. איך הגיע מצב שהמחבלים שירו על אבא שלי מגיעים לאותו בית חולים שאבא שלי הגיע? איך זה קורה? אדוני ראש הממשלה, אין לך תשובה. אין לך תשובה למה שקורה היום בירושלים כאשר המונים מתפרעים, רוגמים את השוטרים שלנו באבנים – ונתתם להם הוראה לא לירות. אין לך תשובה למה שקורה בהר הבית כאשר עומדים במסגד וזורקים בקבוקי תבערה. אין לך תשובה למה שקורה בדרום ובצפון. אין לך תשובה, אתה מנותק. אתה לא מסתובב בעם ולכן אתה מנותק. אבל אנחנו כאן בכנסת נזכיר לך שוב ושוב ושוב, לך ולממשלה הכושלת שלך: לכו הביתה. לכו הביתה. אתה מחריב את מדינת ישראל. אתה הורס את ארץ ישראל. בשביל מה, נפתלי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא שומע. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני יודע שהוא שומע, הוא שומע מצוין. בשביל מה, נפתלי? בשביל מה? בשביל לקבל את התואר ראש ממשלה? בשביל זה ילדים וילדות נשארים בלי אבא? בשביל מה, נפתלי? בשביל מה? בשביל מה אתה מוכר את המדינה הזאת למנסור עבאס? תתבייש לך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זו הסיבה שיצאת מהכלים, אבל זה לא יעזור לך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איתמר בן גביר, אחרון הדוברים. השרה, בבקשה, נא לסכם, שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, בבקשה. << דובר >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הבטחתי לעלות ולהמשיך את הסקירה שנתתי לגבי הרפורמה וגם שמעתי כאן שאלות שעלו. שאלו אותי למה דווקא במקצועות האלה ולא במתמטיקה. אמרתי את זה לא פעם ואני אומר את זה שוב – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הייתה פעם רפורמה במתמטיקה – – – בביולוגיה וזה נכשל. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> חברת הכנסת קטי שטרית – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> והכשילו אותך הפקידים. זה החלום של הפקידים – – – << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> חברת הכסת קטי שטרית. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה, רק שנייה, גברתי השרה. אם את רוצה, רק שנייה, יש לי הצעה. חברת הכנסת שטרית, רק שנייה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> את מגדלת דור של ילדים ללא זהות יהודית. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת שטרית, שמענו, תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה הראש – – – חבל מאוד. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, שמענו. אם את רוצה להמשיך ולעשות דיון, בבקשה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> היא חילקה לאחד – – – הכי – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת שטרית. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אגב, ככה לא לומדים כלום, אתם יודעים. ככה אי-אפשר ללמוד. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – את באמת – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת שטרית, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה לא יכול לקרוא אותי לסדר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני כן יכול לקרוא, כי ביקשתי כמה פעמים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת גלית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה זה? מה זה, סתימת הפיות? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מנטליות של – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> קריאה ראשונה גם לך, תודה. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אני אסביר בשמחה, למרות הצעקות. חברת הכנסת קטי שטרית, דווקא כאשת חינוך הייתי מצפה ממך קודם להקשיב וללמוד מה אומרת הרפורמה, אחר כך את יכולה להתנגד ולצעוק. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אל תלמדי אותי, תאמיני לי שאני יודעת יותר טוב ממך. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> לא, את לא יודעת, כי לא את הבאת אותה. את לא הבאת אותה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> את אומרת לשנן. במתמטיקה לא משננים, באנגלית לא משננים. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אבל אני מוכנה להסביר. אם רק תקשיבי, אני מוכנה להסביר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תגדלי רובוטים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. אי-אפשר ככה. אם אתן מנהלות את השיח, אז תקשיבו, אם לא, אז בואו נסיים את השיח הזה. אי-אפשר ככה. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> לא, למה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, אי-אפשר ככה. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> יש מי שרוצה לשמוע. כמה אנשים רוצים לשמוע. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אין בעיה, תמשיכי. אבל אני קורא – אתם רוצים לשאול את שרת החינוך, תשאלו, בבקשה. זו לא מסגרת של שאלות, זו לא שאילתה, אבל היא מוכנה להשיב. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> המפמ"רים עשו לה את זה, המפמ"רים השמאלנים עשו לה את זה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אבל תני לה להשיב על השאלה שלך. שאלת שאלה, ואת לא נותנת להשיב. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אתה צריך להבין. אם היא תקשיב, אז היא תדע את האמת. אם היא תדע את האמת, היא לא תוכל לצעוק כמו שהיא צועקת כבר לא יהיה לה למה להתנגד, אז היא מסרבת להקשיב. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה לשאול שאלה את שרת החינוך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אם השרה תסכים, בבקשה. האם, גברתי השרה, את מוכנה להשיב על שאלות? תשיבי על שאלות, בבקשה. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> אם הרפורמה כל כך טובה וזו דרך טובה יותר ללמוד, למה לא עושים את הרפורמה הזו גם באנגלית ומתמטיקה ושפה זרה שנייה? אם זה כל כך טוב, אם זה מעלה את מעמד המקצוע, למה את מקפחת את המתמטיקה ואת האנגלית ואת השפה הזרה השנייה? << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אני אסביר בשמחה. אתה רוצה תשובה? << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> רגע, אני רק מסיים את השאלה. אני רק אומר לך, תהיה פחיתות מהירה מאוד במעמד העברית, ההיסטוריה, התנ"ך והספרות, וזה יהיה אסון נורא. עובדה שבנט וגדעון סער, שהיו שרי חינוך בעשור האחרון, לא ביטלו את הבגרות בתנ"ך והיסטוריה. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אני אשיב. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הם – – – יעמדו בטקס ביום הזיכרון, הם יעמדו בטקס. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> קודם כול למתמטיקה יש מעמד, השקיעו בו כל כך הרבה בשנים האחרונות, ואנחנו רואים שהכול מתרכז למקצועות המדעיים: הפיזיקה, המתמטיקה, המחשבים, שזה חשוב וצריך את זה. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> אבל למה את לא מבטלת את הבגרות שם? שיעשו גם עבודה באנגלית. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> רגע, רגע, המקצועות של המורשת, חברה ורוח, אתה יודע מה קרה להם בשנים האחרונות? אגב, לא רק במערכת החינוך אלא גם במערכת ההשכלה הגבוהה, ולא רק במדינת ישראל אלא בהרבה מאוד מדינות בעולם. אנחנו, מתוך מקום של לבוא ולחזק אותם, עושים את התהליך שבו אנחנו מאפשרים למידה שהיא אחרת, למידה שמדברים עליה כבר הרבה שנים. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> אבל אם זה מחזק, תעשי גם במתמטיקה ואנגלית. אולי זה יחזק גם את המתמטיקה והאנגלית. למה את לא מחזקת את המתמטיקה והאנגלית באותו אופן? << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אגב, ככה אי-אפשר ללמוד, כשאתם רק צועקים. אתה יודע שבמדעים זה כבר קורה? אתה יודע שמה שאני מביאה למקצועות המורשת כבר קורה במקצועות המדעים, כי הם התקדמו. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> למה את לא מבטלת את הבגרות באנגלית? תבטלי את הבגרות באנגלית. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> כי הם יודעים שבשביל ללמוד באמת צריך לחקור וצריך לעשות למידה שהיא באמת משמעותית ואפקטיבית ודינמית, שמאפשרת לילדים להתחבר למה שהם לומדים. משום שצריך להצביע אני ארד, יש לי אחר כך עוד חוק, אני מבטיחה להמשיך לענות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני רק רוצה להגיד, שטייניץ, אני רק רוצה להגיד שזכינו כרגע פה להצעה לסדר-היום נוספת. הרבה ח"כים לא מגישים הצעות לסדר-היום בטענה שזה מגיע אחרי חקיקה פרטית בלילה ביום רביעי, בשעות המאוחרות. הינה, השעה כרגע 00:50, זכיתם להצעה לסדר-היום וקיבלתם תשובות משרת החינוך. אז גם בזה הרווחנו משהו. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> שאלתי שאלה פשוטה, אם ביטול הבגרות כל כך מועיל – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי, חברים, אני אעשה לכם פה ספוילר, גם בחוק הבא, שרת החינוך תציג, והיא גם תוכל להשיב על עוד כמה שאלות. אוקיי, אנחנו כרגע – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שרת החינוך אומרת שאי-אפשר ללמוד בעל פה פסוקים בתנ"ך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> קטי. קטי, שמענו. אנחנו נעבור עכשיו להצבעה על הצעת חוק סדר הדין – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> היא לא יודעת שבתנ"ך נבחנים עם ספרים פתוחים. לא צריך ללמוד בעל פה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת שטרית. מספיק. מספיק. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> היא לא יודעת את תוכנית הלימודים. היא באה להטיף לנו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> את לא מקשיבה למה שאני אומר לך. מספיק. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> היא מגדלת רובוטים. רובוטים, שיודעים מתמטיקה, אנגלית ופיזיקה. זהו. החרבתם הכול. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. תודה. תודה. בואי נהווה דוגמה לתלמידים שאולי צופים בנו עכשיו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ראש הסיעה שלה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. תודה. חברת הכנסת שטרית, תודה רבה. הבנו. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 91 והוראת שעה) (בתי משפט קהילתיים), התשפ"ב–2021. ההצבעה תהיה אלקטרונית, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 53 נגד – 48 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 91 והוראת שעה) (בתי משפט קהילתיים), התשפ"ב–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 53, נגד – 48. אני קובע כי ההצעה התקבלה בקריאה הראשונה ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי. ההצעה הזאת תועבר לוועדת הכנסת להמשך דיון. << הצח >> הצעת חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) (תיקון מס' 5) (הארכת תקופת הביניים והחלת הוראות נוספות), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1518).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) (תיקון מס' 5) (הארכת תקופת הביניים והחלת הוראות נוספות), התשפ"ב–2022, לקריאה ראשונה. תציג את ההצעה שרת החינוך יפעת שאשא ביטון. בבקשה, גברתי השרה, עשר דקות. << דובר >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר >> תודה רבה. אחר כך נחזור לרפורמה. הצעת חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) (תיקון מס' 5) (הארכת תקופת הביניים והחלת הוראות נוספות), התשפ"ב–2022. במדינת ישראל נמצאים כיום נכסים שהיו בבעלותם של אנשים שנספו בשואה, ויורשיהם טרם אותרו, והנכסים טרם הושבו להם. מדובר בנכסים שמקורם ברכישות ובהשקעות של יהודים בארץ ישראל עוד לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה. החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע"מ הוקמה מכוח חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) התשס"ו–2006. מטרתה העיקרית של החברה הייתה איתור יורשים והשבת נכסים ליורשים של נספי השואה. בהתאם לתיקון מס' 4 לחוק משנת 2017, החברה סיימה את פעילותה הרגילה ביום י"ג בטבת התשע"ח, 31 בדצמבר 2017. כיום החברה נמצאת בהליכי פירוק תחת הכונס הרשמי. עם סגירת החברה ובהתאם לתיקון מס' 4 האמור, הועברה אל האפוטרופוס הכללי הסמכות לסיים את הטיפול בהליכי איתור יורשים של נספי השואה והשבת הנכסים ליורשים לתקופת ביניים של חמש שנים, עד יום ז' בטבת התשפ"ג, 31 בדצמבר 2022. משנת 2018 האפוטרופוס הכללי פועל לקדם את איתור היורשים והשבת הנכסים שהחלה בימי פעילות החברה וטרם הסתיימה. ברם, עם העברת פעילות החברה לאפוטרופוס הכללי התברר כי התחזיות שהוצגו ושימשו בסיס לקביעת ההסדר לתקופת ביניים של חמש שנים, בתיקון מס' 4 האמור, היו נמוכות משמעותית מהיקף הנכסים וכמות העבודה הנדרשת בפועל. חמש השנים שנקבעו כתקופת הביניים לא הספיקו למיצוי האפשרויות להשבת הנכסים, מסיבות מגוונות, הכוללות, בין השאר – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> תקראי שישמעו. זה לא רציני. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> – – קליטה של נכסים רבים מן הצפוי; מורכבות החקירה הנדרשת לאיתור היורשים – חבר הכנסת חיים כץ, הינה, אני – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה לשמוע. את ממלמלת למיקרופון. תדברי שנשמע. זה נושא מעניין. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אני אקרא בנחת. קליטה של נכסים רבים מן הצפוי; מורכבות החקירה הנדרשת לאיתור היורשים, שעלתה על הציפיות המקוריות; התשומות הכרוכות בפעולות יזומות מצד האפוטרופוס הכללי בהליך מתן צו בדבר חליפיו של נספה בשואה; קשיים משפטיים ופרקטיים שבהם נתקל האפוטרופוס הכללי בהליכי השבה ליורשים ושחרור בפועל של נכסים, וכמובן משבר הקורונה העולמי, 19-Covid, אשר עורר אתגרים וקשיים הן בפעולות החקירה והן בהליכי ההשבה ליורשים, שרובם אנשים מבוגרים, חלקם בעצמם ניצולי שואה, הנמצאים בארץ ובכל רחבי העולם, שהביאו לעיכוב בטיפול. כיום, בהינתן כמות החקירות והבקשות שנותרו לטיפול, עולה כי בתום תקופת הביניים, כפי שהוגדרה בחוק – קרי, בסוף שנת 2022 – ייוותרו בניהול האפוטרופוס הכללי עשרות רבות של נכסי נספי שואה, בשלבי השבה, בשלבי חקירה מתקדמים או בשלבי טיפול שונים. מכל מקום, לא ימוצו הליכי החקירה בעניינם. על מנת למנוע פגיעה בבעלי הזכויות בנכסים האמורים ולהביא ככל האפשר להגשמת תכלית החקיקה בנושא, ולמען היורשים של נספי השואה, התיקון שמונח בפניכם היום מבקש להאריך את תקופת הביניים שנקבעה בחמש שנים נוספות. בנוסף, הצעת החוק מבקשת לקבוע הוראות נוספות, שנועדו לאפשר השבה יעילה ליורשים בנסיבות שבהן כיום ההשבה אינה מתאפשרת, כך שיורשים של נספים בשואה שטרם אותרו או טרם הצליחו להשלים את הדרוש לצורך השבת הנכס לידיהם, לא ייפגעו. הצורך במנגנונים אלו, אשר בעיקרם עמדו לטובת החברה להשבת נכסים וכעת נמצא שנכון לאפשרם גם בפעילות האפוטרופוס הכללי, נלמד בחלוף הזמן והניסיון של עובדי האפוטרופוס הכללי, ומתוך רצון לשפר משמעותית את הכלים לניהול יעיל והשבת הנכסים באופן מיטבי. התיקון הוא מהותי – כמו שאתה אומר, חבר הכנסת חיים כץ, ואני מקווה גם שתצביע בעד אם אתה אומר שזה כל כך חשוב – שכן הימנעות מקידומו צפויה להביא לחדילת הפעולות לאיתור בעלי הזכויות בנכסים במועד שנקבע בחוק המקורי באופן שיגרום לתוצאה בלתי סבירה ולפיה היורשים של נספי השואה בנכסים אלה יופלו ביחס לבעלי זכויות בנכסים אחרים שפעולות האיתור לגביהם הושלמו, רק מפאת קוצר הזמן לביצוע פעולות האיתור של בעלי הזכויות בנכסים אלו, ובאופן בלתי מוצדק. אין צורך להכביר מילים על חשיבות הנושא והחובה המוסרית שלנו כלפי אותם נספים, שבתוכה כלולה גם המחויבות למשפחותיהם ואפשרותם לקבל לידיהם את הנכסים שהיו בבעלות יקירי ליבם שאבדו בשואה, ככל שהדבר אפשרי. הארכת התקופה והשבת הנכסים לידי הזכאים יקדמו צדק היסטורי עם נספי השואה ויורשיהם, ועל כן, חבר הכנסת חיים כץ, אני מבקשת להצביע בעד הצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לשרת החינוך. להצעת החוק הזאת הוגשו בקשות דיבור. רשימת הדוברים – אני כרגע נועל אותה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה רוצה שאוסיף אותך? בסדר. חבר הכנסת אמיר אוחנה – אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב בן צור – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – מוותר; חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח; חבר הכנסת משה ארבל – מוותר; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח; חברת הכנסת לימור מגן תלם – מוותרת; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח; חבר הכנסת עמיחי שקלי – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב מרגי – מוותר. חבר הכנסת אוריאל בוסו, מדבר? בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, כשאתם רואים את מר בנט מסתכל למטה כשהוא לא מקשיב, אל תתבלבלו, היום כיושב-ראש האופוזיציה מר נתניהו נאם, אז באותו זמן, בפייסבוק לייב, ראינו שנפתלי בנט נמצא בפייסבוק ומסתכל. הוא היה אחד הצופים. אז גם כשהוא לא מסתכל, קשה לו לא להקשיב לדברים – אז הוא הקשיב להם. נמצא כאן שר החוץ וראש הממשלה החליפי, וביום שישי קראתי את הפוסט שכתבת על יום ההולדת של הרב גפני, ואתה אמרת: אם אני אבוא ליום הולדת של חבר הכנסת בוסו, לא ייתנו לי להיכנס? והזדעזעת. אז אני רוצה לומר לך משהו – – – << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אמילי, את מוזמנת ליום הולדת שלי, וגם אם הוא יבוא ליום הולדת שלי, כולם יכניסו אותו – אבל יש הבדל בין יום הולדת פרטי ליום הולדת פוליטי. דווקא יאיר לפיד, שנכנס ליום הולדת של הרב גפני – לקחת את העוגה משם, הגעת למליאה וחילקת את העוגה של כולם עם המשותפת, ולא השארת לילדים שלנו ולאותם תומכים של הרב גפני חלק מהעוגה. זה בדיוק ההבדל בין יום הולדת פוליטי ליום הולדת פרטי. הזעזוע שלך – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> איבדת את זה לגמרי. איבדת את זה לגמרי. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – אם היה אותו זעזוע ממה שליברמן כתב על החרדים, אז הייתי מתייחס לזעזוע שלך, אבל כשהזעזוע הוא חד-צדדי, וכשמדברים על אחדות ומדירים חצי מהעם, אז זו אחדות של צביעות, זו אחדות בשביל לשמור על הכיסא של אנשים אחרים ולהדיר חצי מהעם. אז באמת, למי שמזדעזע, יום הולדת אמיתי – ואגב, ליום ההולדת של רעייתך לא הזמנת את משה גפני ואותי, הזמנת את נפתלי בנט. זאת אומרת שבאמת בוחרים את מי להזמין ליום ההולדת. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בוסו. חבר הכנסת מקלב – מוותר; חברת הכנסת וולדיגר – מוותרת; חבר הכנסת אמסלם – מוותר; חבר הכנסת שמחה רוטמן – אינו נוכח; חברת הכנסת קרן ברק – מוותרת; חבר הכנסת טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת יברקן – אינו נוכח; חבר הכנסת גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת אבוטבול – מוותר; חברת הכנסת דיסטל – אינה נוכחת; חבר הכנסת קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת ביטון – מוותר; חבר הכנסת אלי כהן – מוותר; חבר הכנסת ליצמן – אינו נוכח; חברת הכנסת רגב – מוותרת; חבר הכנסת מעוז – אינו נוכח; חברת הכנסת מלינובסקי – מוותרת; חבר הכנסת קיש – מוותר. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ובעיקר חבריי לסיעת ש"ס, נכון שאצלנו במפלגה אין סגידה למנהיג, זה נכון. אנחנו לא דומים בזה לש"ס, בסגידה למנהיג. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> כשיהיה לכם כזה מנהיג גם אתם תהיו. כשיהיה לכם כזה מנהיג גם אתם תהיו. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל כתוב בחז"ל – אתם ורוב חברי הקואליציה מכירים את זה – מדשתיק שמע מינה דניחא ליה. אז אני רוצה לומר לכם משהו. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> יש למה לשאוף. יש למה לשאוף. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לכם משהו. אני רוצה לומר לכם משהו, גם על המאמר של לפיד. אתה יודע, אמרו לי חברי כנסת בכמה מקומות, גם באותו דיון על שיקלי, על הנושא של שנאת חינם. אני רוצה לומר לכם, אחת הטעויות הקריטיות, הקריטיות, של השיח הציבורי היא ככה: אם אני רוצה לאהוב את השני אני צריך להסכים איתו, ואם אני אוהב אותו אבל לא מסכים איתו, זה הופך להיות שנאה. הפוך, זאת אומרת, קודם כול את העמדות צריך לומר, אם לא האמת, ולא ליפול בשבי של מי שלא אומר את העמדות שלו, את העמדות. על העמדות צריך לעמוד. ואהבת חינם ואחדות זה לא שאני מסכים לעמדות שאני לא מסכים להן ולא שאני משקר בעמדות שלי; העמדות יישארו עמדות, ואנחנו נאהב כל יהודי, ואת האחים המוסלמים – שיאהבו במצרים ובירדן. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת פינדרוס. חברת הכנסת שטרית, את מוותרת? אז בבקשה. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבר התרגלנו שכל שר חינוך שמגיע למשרד החינוך מייד חושב: איך אני יכול להשאיר חותם היסטורי, בואו נעשה לנו רפורמה. כל אחד ממציא לעצמו רפורמה – מגיע שר אחר ומבטל את הרפורמה. עזוב כמה עולה הרפורמה – עשרות מיליוני שקלים עולה כל רפורמה. אבל לדרגה של הפופוליזם של חברת הכנסת שאשא ביטון עד עכשיו עוד לא הגיעו שרי החינוך. היא מדברת גבוהה-גבוהה עד שכל הפקידים שלה שנמצאים אי שם פשוט מוחאים לה כפיים, כי היא בדיוק מיישמת את מה שהם חלמו. אתם יודעים, הרי מדברים על החרדים – ביטון, החרדים, אתה זוכר שלמדו בחדר בגיל שלוש שקמץ פלוס אל"ף שווה אָ. הם ידעו לקרוא ולכתוב כבר בגיל שלוש. היום, כל אותם מלאי אוויר, הנפוחים האלה, שמיישמים רפורמות חדשניות של אוריינות, לא פוצעים את הנפש הרכה של הילדים כשהם מתקנים את שגיאות הכתיב של הילדים בדיו אדומה, אבל ילדים רבים מתקשים בקריאה גם בכיתה ו', והעברית שלהם דלה ועילגת. כדי להוציא לפועל את התוכנית שלה חייבת יפעת שאשא ביטון לזרות הרבה חול בעיני הציבור. היא טוענת שכל הכוונה שלה דווקא לחזק את הלימודים במדעי הרוח. במקום שינון – עבודת חקר, היא מצהירה בגלגול עיניים. כמה עובדות שאתן לכם מפריכות את הסיסמאות הנבובות האלה: תלמידי ישראל ניגשים היום לבגרות בתנ"ך ובהיסטוריה, והם לא נדרשים לשנן בעל פה פרקים בתנ"ך או רשימה אין-סופית של תאריכים של שושלות כאלה ואחרות של המלוכה והמלחמות. הבחינות נעשות בספרים פתוחים. מנהלי בתי הספר נמדדים על פי ההישגים של התלמידים שלהם בבחינות הבגרות. אם יהיו בחינות חיצוניות רק במתמטיקה, פיזיקה ואנגלית, הם ירכזו את כל המאמצים שלהם ללימודים האלה ויסיטו את שעות ההוראה שלהם וימריצו את המורים שלהם בתחומים שבהם נמדדת ההצלחה. לפיכך, ביטול בחינות הבגרות במקצועות האלה גוזר חידלון על הידע של תלמידי ישראל במאפיינים המובהקים של הזהות שלנו, בני עם ישראל, וזה יהיה על הראש שלך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שטרית. חבר הכנסת פטין מולא – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אם לא ילמדו שיש לנו זכות על הארץ השמאל ינצח. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – אינו נוכח. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זה בדיוק הסיפור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חברת הכנסת לוי אבקסיס – מוותרת; חבר הכנסת גלנט – אינו נוכח. חבר הכנסת קרעי, בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בפרשת השבוע קראנו: "ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך" ושמרתם "ועשיתם את חֻקֹּתי ואת משפטי ועשיתם אֹתם וישבתם על הארץ לבטח". התורה מדברת על אונאת דברים. מי שמצער את חברו בדברים – יש קשר בין זה לבין ישיבה בארץ לבטח. מסופר על זוג שהגיעו לבית נטוש והתנחלו שם – הביאו ריהוט, תלו תמונות. השכנים שם, העין שלהם הייתה צרה, לא טוב להם שהתנחלו שם הזוג הזה. התחילו לזרוק עליהם אבנים, להצר את צעדיהם, בקבוקי תבערה פה, וככה הפריעו להם לאורך כל הדרך. יום אחד, באמצע הוויכוח שהתלהט בין הזוג הזה לבין השכנים, בא אדם מכובד ואמר להם: הלו, חברים, מה יש לכם? זה הבית שלי, הבית הנטוש הזה, והזוג הזה יושבים כאן ברשותי. ככה גם אנחנו. היינו אלפיים שנה מחוסרי דיור בגלות. הגענו לארץ הזאת ויש לנו שכנים, שהשם ישמור, שהעין שלהם צרה בנו – לא מסוגלים לראות אותנו יושבים על הארץ שהקדוש ברוך הוא הנחיל לנו, ארץ נחלת אבותינו. אבל מה קורה? כאשר קמה ממשלה, קמה הנהגה שמצערת את הציבור שלה, מצערת את העם בישראל, ראש ממשלה שמרמה את בוחריו – אונאת דברים. זה אפילו לא אונאת דברים כבר, זה כאב פיזי – זה גל טרור, אלה אנשים שלא יודעים איך לגמור את החודש, אלה אנשים שמצטערים בגלל ההנהגה הזאת, אז ברור למה "וישבתם על הארץ לבטח" כבר לא קורה. ברור למה בירושלים כבר אי-אפשר להסתובב עם דגל ישראל. אי-אפשר להסתובב בראש מורם. כי כאשר מצערים את הציבור, יש בעיה מאוד מאוד קשה. וכאשר ממשלה, שפוגעת בכל הקדוש והיקר לעם ישראל – כאשר עמדה כאן שרת התחבורה בשבוע שעבר וחירפה וגידפה מערכות אלוהים חיים, השרה מרב מיכאלי – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מילא אם הייתה יודעת את ההלכה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> שיקרה ורימתה רק כדי לטנף על קודשי ישראל. כאשר יש ממשלה כזו, שבמקום לגנות, במקום להוציא אותה מהמחנה מחבקים אותה, מחבקים את קריב, נותנים להם את הכוח לטנף על קודשי ישראל, "וישבתם על הארץ לבטח" הולך ונפגע. אנחנו כאן נייחל שיתממש מה שקראנו בהפטרת השבוע – ואני מסיים בזה – "גדול העצה ורב העליליה אשר עיניך פקֻחות על כל דרכי בני אדם לתת לאיש כדבריו וכפרי מעלליו". חלק כבר קיבלו את מה שהגיע להם, וגם אתם בקרוב הולכים הביתה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת קרעי. חבר הכנסת בליאק – מוותר; חברת הכנסת תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל כץ – מוותר; חבר הכנסת לוין – מוותר. חברת הכנסת מואטי – לא מוותרת. בבקשה. בבקשה, גברתי. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> ערב טוב, כנסת נכבדה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – הוא לא יודע. תעדכני אותו. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> בוסו, אתה פה? אני חייבת להגיד לך משהו בעניין של ימי ההולדת. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> כשקראתי את – לא, לא מוותרת. לא מוותרת. קריאות: – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת. חבר הכנסת ארבל, חבר הכנסת אזולאי, חבר הכנסת מלכיאלי – היא כבר עומדת חצי דקה על הדוכן ומלבד "ערב טוב" לא מצליחה להוציא מילה מהפה, אז אנא תאפשר לה, כדי שתוכל לעדכן אותך. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> רק תעשי טובה – אל תדברי על הלכה אם את לא מכירה את ההלכה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנא אפשרו לה לדבר. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, אבא שלי גבאי בבית כנסת. תנוחי. הכול בסדר. ותנוח דעתך. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מדברת על הלכות ולא יודעת. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, די. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> אני תוהה, חבר הכנסת אוריאל בוסו, מה כל כך הפריע לך בנוכחות שלנו – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, די. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> ביום הולדת של גפני? מה האסון הגדול שיכול להתרגש על הפרלמנט הזה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כי זה לא אמיתי, אמילי. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> אם אנחנו חלילה נחבב אלה את אלה – אתה יודע מה – חמור מזה: נצליח לשכנע זה את זה בחזון שלנו – איזה אסון יקרה? הרי זה בדיוק הרעיון של כנסת, של פרלמנט. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> אנחנו לא כאן רק כדי לשכנע את הציבור ולדבר על הבייס שלנו. הרי כשדיברנו על חוק התמ"ל, במובן מסוים שכנענו זה את זה בנחיצות של החוק הזה וגם של הרחבת סל המוצרים המפוקחים. ואנחנו עובדים בלשכנע חברי כנסת ושרים לתמוך בחוק הזה. מה הבעיה, לכל הרוחות, בנוכחות שלנו באירועים שלכם? למה כתבת את מה שכתבת? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לבתי אבלים – תלכו לשם, לא לימי הולדת. תלכו לבתי אבלים לראות מה קורה. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה עובר על הלו"ז שלנו ואתה יודע לאן אנחנו הולכים? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל את לא מייצגת אותם. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> חברת הכנסת שטרית, נתחיל מזה שתעבירי לי את הטלפון של הכירופרקט, ואז נדבר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה לא היה אמיתי. זה היה הצגה. זה לא היה אמיתי. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> אני מודה לכם על הקשב ומשחררת אתכם מהנאום שלי. תודה וערב טוב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אמילי מואטי. חברת הכנסת אורית סטרוק – מוותרת. חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה, ואחריו נעבור להצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נכון, סליחה, השרה תשיב. לא אקח את זכותך. חלילה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אני מבקש להעלות את נושא הבגרויות בצורה מעט רצינית ממה שקרה פה בשתיים-שלוש דקות האחרונות, כי אני חושב שמדובר ברפורמה מאוד מאוד משמעותית שההשלכות שלה מרחיקות לכת, ואיכשהו היא עוברת הרבה הרבה יותר בשקט מהרפורמה על הכלים החד-פעמיים. אולי זה יישמע קצת פוליטי מדי, אבל בעיניי זה הרבה יותר מסימבולי ומעיד על תהליכים שעוברים בחברה הישראלית, אבל כן, גם בממשלה הזאת, בפרט שמקצועות כמו תולדות עם ישראל, תנ"ך, תושב"ע – כולם נעלמים להם מהבגרויות. ואני אשאל שאלה כזאת: בפיזיקה אני מבין שחייבים לעשות את התרגילים, ויהיה קשה מאוד לגלות אם היו העתקות או לא. מתמטיקה – אותו דבר. אבל האם אי-אפשר היה לקחת עבודה באנגלית על חמש יחידות, רחבת היקף מפה ועד אחר כך? בוודאי שכן. האם מישהו היה מעז לגעת בקודש הקודשים של המל"ג, במתמטיקה או באנגלית? ודאי שלא. האם היה לך האומץ הציבורי להגיד להם: מה שיקרה בקודש יקרה באנגלית? ודאי שלא. כי אין שום הבדל. היה ניתן לעשות את זה. אף אחד לא היה מסכן את זה. הזלזול הזה ברוח – זה מה שאנחנו רואים כאן, כשעומד ראש הממשלה החלופי ומטשטש את מושגי הציונות, מטשטש את האנטישמיות. מטשטש – קורא לאלחרומי "איש הגליל". זוהי ציונות. אנחנו צריכים להתרגל היום אל ציונות 2022. אתם מגדירים אותה מחדש. ואת, שבאת ממקום אחר, נופלת לפח הזה. הרי הרפורמה הזאת כנראה נכתבה על ידי מפמ"רים, הייתה פה עבודת מטה של שנים ארוכות, אבל זה נכנס דווקא עכשיו ומצליח לחלחל דווקא עכשיו –­ וזאת החולשה. ועל זה אי-אפשר לוותר, כן. כי אם אנחנו נדבר על אותם לוחמים שדיברנו עליהם בסוף השבוע האחרון – מה החזיק אותם? מה מניע אותם? הקשקשת הזאת של כל הגדרת המושגים החדשים של לפיד וחבריו? זה מה שמחזיק את יום הזיכרון, את יום העצמאות, את יום ירושלים? איך את מעיזה לקחת אחריות כזאת על הכתפיים שלך? אז בסדר, ועדת הקורונה – עשית על זה אחלה קמפיין, אבל על זה לעשות קמפיין? על זה לעשות קמפיין? זאת המהות שלנו. בגלל זה אנחנו כאן. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זאת המהות שלנו. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מבקש תשובה רצינית על זה, על למה זה לא קורה באנגלית. אני רוצה לשאול את התשובה האמיתית. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנא. באמת, אני מבקש ממך. באמת. באמת. אפשר לכבד בלי למחוא כפיים. כן, בכך תמה רשימת הדוברים. אני מזמין את השרה יפעת שאשא ביטון לסכם את הדיון, ולאחר מכן אנחנו נעבור להצבעה. << דובר >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אתם יודעים, במציאות אחרת הייתי צריכה להיות מופתעת, אבל אני לא מופתעת מכל הפייק שרץ כאן, וחבר הכנסת אופיר סופר חושב שאם הוא יצעק בקול, השקר ייהפך לאמת. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הוא צודק. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אז לא. אז אני רוצה לספר לך, חבר הכנסת סופר – ואם תואיל, שלא יפריעו לך להקשיב – אני רוצה לספר לך מה קורה היום במערכת החינוך, אבל לפני כן אני רוצה לומר לך משהו ברמה האישית: אני לא מהאנשים שבוחרים להיעלב, אז אני לא נעלבת, אבל את הרפורמה הזו לא הכינו במשרד החינוך. את הרפורמה הזו אני הבאתי מהניסיון שלי כמורה לספרות ותנ"ך – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> עוד יותר גרוע. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> – – לפני הרבה מאוד שנים. כשאני יודעת מה קרה לתלמידים שחוו למידה שהיא אחרת. איך הם זכרו – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת לוי אבקסיס, חברת הכנסת לוי אבקסיס – – << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> לא מפסיקים לצעוק כאן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – אל תפריעי. תודה. לא צריך לצאת, אבל – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אני לא יכולה לשמוע – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> את לא חייבת לשמוע, אבל תאפשרי לדבר. חברת הכנסת שטרית, אנא. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מזל ששרים מתחלפים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת שטרית, אנא. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זה השמאל, שלא נדע – – – << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> – – טקסטים בתנ"ך, בספרות – מה הם לקחו מזה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנא, תאפשרו לדבר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> – – להרבה יותר שנים אחר כך ולא שכחו את זה דקה אחרי שהם עברו את הבגרות. עכשיו, אתה יודע מה קורה היום במערכת החינוך? אתה חושב שהתלמידים נבחנים בתנ"ך, היסטוריה, ספרות ואזרחות? בוא, אני אפתיע אותך. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> בית הספר בוחר מקצוע אחד מבין הארבעה האלה. בכל האחרים – היום, היום – הם לא עושים בגרות. הם בוחרים מקצוע אחד. אחד. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אז למה רק תנ"ך? למה רק – – – << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> ומה שאנחנו עושים – – – << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אתה רוצה שאני – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, לא. חברי הכנסת, לא. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אז תסבירי. תסבירי למה לא באנגלית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת שטרית. חברת הכנסת שטרית, את דיברת – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> היא פונה אלינו. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> יהיה גם באנגלית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת שטרית, היא לא פנתה אלייך. היא פנתה לחבר הכנסת סופר. את דיברת שלוש דקות, לא הפריעו לך. את לא תפריעי לשרה להשלים. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> חברת הכנסת קטי שטרית – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> היא מגשימה לך את החלום – חוסר זהות יהודית. הגשימו לך את החלום, איתן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תתביישי לך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה תתבייש. אתה תתבייש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תתביישי לך. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> עם מה יוצאים הילדים היום? חברים, עם מה יוצאים הילדים היום? עם כלום, עם כלום. במשך שנים אנחנו רואים טוב מאוד מה קורה למקצועות האלה, וכולכם עכשיו מקדשים את מה שהיה כאילו זו התורה כולה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא האדם הכי – – – בעיניי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – לוותר – – – מוותרים? << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> זה לא. ואני רוצה בשביל התלמידים שלנו הרבה יותר ממה שאתם רוצים, ושכשהם יצאו מבית ספר הם יזכרו את מה שלמדו בתנ"ך ואת מה שהם למדו בהיסטוריה. אני רוצה לספר לכם רק דבר קטן. היום הבת שלי הייתה בלוחמי הגטאות. עכשיו, כשישבתי כאן, קראתי הודעה ששלחה מחנכת הכיתה על זה שהם הגיעו ואיך הלומדים היו שם סקרנים, והתעניינו וחזרו נפעמים ודיברו כל הדרך באוטובוס על מה שהם ראו שם. זאת למידה משמעותית. לא לשבת מול פרק, לזכור אותו בעל פה לחמש דקות להקיא אותו במבחן ולהמשיך הלאה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – מתמטיקה. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> תשלבי, תשלבי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גם אנגלית. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> יפה. מצוין מה שאתה אומר, חבר הכנסת אופיר סופר. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> תשלבי. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> מצוין מה שאתה אומר. זה מה שאנחנו עושים. משלבים. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם אנחנו – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – רובוטים. רובוטים. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אתה יודע מה עצוב? שחברת הכנסת קטי שטרית אמורה להיות אשת חינוך. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – באנגלית. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אנחנו רואים הכול פה, חוץ מחינוך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני לא אמורה. אני אשת חינוך יותר ממך. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אוקיי? הכול חוץ מחינוך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> את פופוליסטית. את פופוליסטית. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> את זה. את זה אנחנו נשנה במערכת החינוך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – את הזהות היהודית. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> המורים יהיו אחרים. המורים יהיו כאלה שמלמדים את הילדים שלנו חינוך, דרך ארץ, תרבות, ערכים, כל מה שנעלם ממערכת החינוך בשנים האחרונות – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> את רוצה למחוק את הזהות היהודית. את מוחקת את הזהות היהודית. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> – – ואנחנו נביא את זה בחזרה לאיפה שזה צריך להיות. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אבל, יפעת – – – << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אופיר סופר, רק משפט אחרון. אנחנו משלבים את זה. למה? כי בכיתות י' וי"א תהיה הקניה של החומר בדיוק כמו שהיה עד היום, רק באמצעים קצת יותר מתקדמים, כולל מטלות. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> הבגרויות החיצוניות. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> הבגרות היא חיצונית. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> מה שקורה באנגלית – שיקרה בתולדות ישראל. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אני אפתיע אותך. אני אפתיע אותך. << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> מה שקורה באנגלית – שיקרה בתנ"ך. בלי לחרטט. אני רוצה לראות את זה – – – << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> בעזרת השם, אני מקווה שאני אהיה פה שמונה שנים, וזה יהיה גם באנגלית וגם בפיזיקה – אגב, גם בפיזיקה זה קורה – וגם במתמטיקה וגם בכל המקצועות – – << קריאה >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << קריאה >> עכשיו, עכשיו. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> – – כי זה העתיד שלנו. הלמידה הרב-תחומית והיכולת של הילדים להעמיק בתהליך הלמידה ולהפיק ממנו הרבה יותר ממה שהם מפיקים בשיטות שכבר אבד עליהן כלח ולא רלוונטיות יותר למאה ה-21. תודה רבה לכם. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אבל יפעת, יפעת – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשרה יפעת שאשא ביטון. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. אנא תפסו את מקומותיכם. חברת הכנסת דיסטל, אנחנו רוצים לעבור להצבעה – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – והיא תראה לעם הספר איך לומדים חווייתי, חווייתי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – גם אם לא תצעקי וגם אם תצעקי. את יכולה לבחור, או להמשיך לצעוק או לא. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית, ועל כן תפסו את מקומותיכם. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק נכסים של נספי שואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) (תיקון מס' 5) (הארכת תקופת הביניים והחלת הוראות נוספות), בקריאה הראשונה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 52 נגד – 47 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק נכסים של נספי שואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) (תיקון מס' 5) (הארכת תקופת הביניים והחלת הוראות נוספות), התשפ"ב–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מה שהמשותפת הרשו לכם זה מה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 52, נגד – 47, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה הראשונה, ותעבור להמשך דיון בוועדת העבודה – סליחה, בוועדת חוקה, חוק ומשפט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כספים. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> איתן, מעמד האישה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוצע פה מעמד האישה, הוצע כספים. על כן, היא תועבר לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון מס' 6 – הוראת שעה) (כלבי הפקר), התשפ"ב–2022, של חברות הכנסת יסמין פרידמן, שרן מרים השכל וקבוצת חברי הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << הצח >> הצעת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) (תיקון מס' 4), התשפ"ב–2022 << הצח >> [מס' כ/883; דברי הכנסת, חוב' כ"ב, ישיבה 120; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) (תיקון מס' 4), לקריאה השנייה והשלישית. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, שכבר נמצא כאן במלוא נוכחותו. בבקשה, אדוני. << דובר >> יוראי להב הרצנו (בשם ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כשיושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה ביקשה ממני להציג את הצעת החוק נעתרתי בשמחה, כי אני חושב שזו הצעת חוק מצוינת ואני יודע שגם חברתי היקרה, חברת הכנסת נירה שפק, עובדת במהלך החודשים האחרונים במרץ רב כדי לקדם אותה יחד עם סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ', ואני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק זו. מטרתה של הצעת החוק היא להקל על עובדים חושפי שחיתויות שמעוניינים לקבל סעד במקרה שמעסיק פגע בענייני עבודתם או פיטר אותם. כיום, עובד שחשף שחיתות במקום העבודה ומעסיקו פגע בענייני עבודתו או פיטר אותו יכול לפנות לבית הדין לעבודה לשם קבלת פיצויים או לשם מתן צו מניעה או צו עשה, לרבות צו המבטל את הפיטורים. כמו כן, אם חושף השחיתויות הוא עובד בגוף מבוקר על ידי מבקר המדינה, הוא יכול לפנות לנציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה לשם קבלת הגנה מפני מעשים של הממונים עליו במקום העבודה, והנציב יכול לתת צו להגן על זכויותיו, כולל צו לביטול הפיטורים, להעברת העובד למשרה אחרת או צו לפיצוי העובד. ואולם, הנציב לא יטפל בתלונה אם העובד פנה באותו עניין לבית הדין לעבודה. בפועל, העובדים חושפי השחיתויות נתקלים בחסמים שונים שמקשים את מימוש זכויותיהם, והצעת החוק מבקשת להסירם: ראשית, מוצע להאריך את תקופת ההתיישנות להגשת תביעה לבית הדין בשל הפגיעה – לשלוש שנים, במקום תקופה של שנה בלבד שקבועה בחוק הקיים. שנית, מוצע שלא למנות בתקופת ההתיישנות את התקופה שבה מטפל נציב תלונות הציבור בתלונה של העובד בגוף מבוקר על הפגיעה בו בשל חשיפת השחיתות. כדי לתחום תקופה זו, נקבע כי התקופה שלא תבוא במניין ההתיישנות לא תעלה על שנתיים. שלישית, בשל הקושי להוכיח את סיבת הפגיעה בעובד, קיימת בחוק הוראה הקובעת כי בתביעה שהגיש העובד יעבור נטל ההוכחה למעסיק להראות כי לא פגע בעובד בשל חשיפת השחיתות בהתקיים התנאים המצטברים המסוימים. אחד התנאים להיפוך נטל הראיה נוגע לסמיכות הזמנים שבין חשיפת השחיתות ובין הפגיעה בעובד, והוא דורש שממועד התלונה שבה נחשפה השחיתות ועד מועד הפגיעה בעובד לא חלפה שנה. אם כן, מוצע להאריך לשנתיים את התקופה האמורה, ובכך להקל על חושף השחיתות שנפגע להוכיח את תביעתו. להצעת החוק, חבריי חברי הכנסת, לא הוגשו הסתייגויות, ואני קורא לכם בחפץ לב לאשר אותה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. חברת הכנסת שפק, יישר כוח ובהצלחה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת להב הרצנו. אני מזמין את חברת הכנסת נירה שפק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קודם מצביעים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת נירה שפק ביקשה רשות דיבור. יש לה חמש דקות לדבר, והיא תמלא את זכותה ככל שתרצה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – שמית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל העסק הוא כזה: יש לך עד חמש דקות. אפשר גם פחות, אבל זה עד חמש דקות. בבקשה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> ואתה תיתן לה עוד דקה או שתיים, אם היא תצטרך. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא צריך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו נעמוד על הכללים גם הפעם. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> החוק שאנחנו הולכים להעביר הוא חוק שמכבד את הכנסת, ואני חושבת שזה חוק מוסרי. אני מבקשת לאשר תיקון עיוות. אנחנו ניעמד לצידם של אלה שמוכנים להילחם על טוהר המידות ומינהל תקין, שנחשפו בשמם והפכו להיות מטרה לחיסול חשבונות, נקמנות, רק בשל היותם חושפי שחיתויות. אישור החוק הזה יאפשר גם לברר את הטענות שלהם וגם לתבוע את מה שנעשה להם. אני רוצה להודות לשר המשפטים גדעון סער על התמיכה והעזרה בהבאת הצעת החוק הזאת. אני רוצה להודות ליושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה אפרת רייטן מרום על ההבנה שיש להצעת החוק הזאת חשיבות רבה בלוחות הזמנים המהירים שנדרשים כדי להכניס את החוק הזה לספר החוקים. אני רוצה לומר שאני מאוד גאה במפלגה שלי, יש עתיד, שהשקיפות וטוהר המידות מעוגנים במצע שלנו, והחוק הזה הוא עוד אבן דרך לכך. בזמן שאנחנו נצביע כאן יהיו עובדים ועובדות שיידלק אצלם האור, והם יבינו שיש להם זמן לתבוע את עלבונם, את בעייתם הכלכלית. ויהיו אחרים שיבינו שהם יכולים לעמוד ולצאת בלי חשש לנקמה. אז אני מבקשת מכל מי שפה ונשאר להצביע בעד הצעת החוק הזאת. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שפק. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. כאמור, אין הסתייגויות להצעת החוק, ועל כן אנחנו נצביע על ההצעה, כנוסח הוועדה, בקריאה השנייה. אז אנחנו מצביעים על כל הסעיפים בקריאה השנייה – מי בעד? מי נגד? נא להצביע. כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 7 בעד סעיפים 1–3 – 47 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 47, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי ההצעה התקבלה בקריאה השנייה. ואנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק בקריאה השלישית, כפי שמופיע בפניכם, כנוסח הוועדה – מי בעד? מי נגד בקריאה השלישית? נא להצביע. הצבעה מס' 8 בעד החוק – 48 נגד – אין נמנעים – אין חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) (תיקון מס' 4) התשפ"ב–2022, נתקבל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 48, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) (תיקון מס' 4) התשפ"ב–2022, התקבלה בקריאה שלישית, ונכנסה לספר החוקים של מדינת ישראל. למעשה היא התקבלה כחוק. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הודעה מטעם ועדת הכנסת על ידי חבר הכנסת בועז טופורובסקי. בבקשה, אדוני. << דובר >> בועז טופורובסקי (בשם ועדת הכנסת): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברות וחברי הכנסת, נתבקשתי על ידי יושב-ראש ועדת הכנסת להודיע כי ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הצעות החוק הבאות יועברו לדיון בוועדות כמפורט להלן: ועדת ביטחון הפנים תדון בהצעות החוק הבאות: הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיעוד חזותי של השימוש במכת"זית), התשפ"ב–2022, של חברי הכנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיעוד חזותי על השימוש במכת"זית), התשפ"ב–2022, של חברת הכנסת גבי לסקי; הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (תיעוד חזותי של השימוש במכת"זית), התשפ"ב–2022 של חבר הכנסת אורי מקלב וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי (תיקון מס' 2), התשפ"ב–2021. ועדת הכלכלה תדון בהצעות החוק הבאות: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות בישראל), התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות בישראל), התשפ"ב–2022, של חברת הכנסת לימור מגן תלם וקבוצת חברי הכנסת. ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעות החוק הבאות: הצעת חוק לביטול קובלנה (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת צבי האוזר; הצעת חוק העונשין (תיקון – הרחבת הגדרת הגזענות), התשפ"א–2021, של חבר הכנסת יעקב אשר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – פסקת התגברות), של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי; הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה), של חבר הכנסת שלמה קרעי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה), של חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר. << נושא >> חילופים בוועדות הכנסת << נושא >> << דובר >> בועז טופורובסקי (בשם ועדת הכנסת): << דובר >> אבקש להודיע גם על חילופי אישים בוועדות הבאות: בוועדת הכנסת – במקום חברת הכנסת עידית סילמן תכהן חברת הכנסת שירלי פינטו קדוש מטעם סיעת ימינה; בוועדת הבריאות – במקום חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי תכהן חברת הכנסת שירלי פינטו קדוש על מכסת סיעת יש עתיד; בוועדת העבודה והרווחה – במקום חברת הכנסת מירב בן ארי תכהן חברת הכנסת יסמין סאקס פרידמן מטעם סיעת יש עתיד. תודה ולילה טוב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בועז טופורובסקי. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, ט"ז באייר התשפ"ב, 17 במאי 2022, בשעה 16:00 אחר הצוהריים. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 01:34. << סיום >