דברי הכנסת

דברי הכנסת כח / מושב שני / ישיבות קל"ב–קל"ד / כ"ב–כ"ד באייר התשפ"ב / 23–25 במאי 2022 / 28 חוברת כ"ח ישיבה קל"ב הישיבה המאה-ושלושים-ושתיים של הכנסת העשרים-וארבע יום שני, כ"ב באייר התשפ"ב (23 במאי 2022) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6 הצעות סיעות הליכוד, ש"ס ויהדות התורה להביע אי-אמון בממשלה בשל: 9 1. איום הגרעין האיראני, משבר האקלים ויוקר המחיה; 9 2. ממשלה אכזרית כושלת כלכלית: משבר דיור חסר תקדים – עלייה של 16% במחירי הדירות ועלייה של 40% במוצרי מזון 9 גילה גמליאל (הליכוד): 9 השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: 13 משה ארבל (ש"ס): 30 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 34 מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): 40 שר המודיעין אלעזר שטרן: 42 ינון אזולאי (ש"ס): 48 מופיד מרעי (כחול לבן): 50 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 53 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 54 אופיר סופר (הציונות הדתית): 61 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 62 מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): 65 מוסי רז (מרצ): 72 השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: 78 ישיבה לכבוד נשיאת הפרלמנט האירופי גב' רוברטה מטסולה 97 היו"ר מיקי לוי: 97 נשיאת הפרלמנט האירופי רוברטה מטסולה: 101 הצעות סיעות הליכוד, ש"ס ויהדות התורה להביע אי-אמון בממשלה בשל: 106 1. איום הגרעין האיראני, משבר האקלים ויוקר המחיה; 106 2. ממשלה אכזרית כושלת כלכלית: משבר דיור חסר תקדים – עלייה של 16% במחירי הדירות ועלייה של 40% במוצרי מזון 106 השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: 107 הצעת ועדת הכספים בדבר צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס' 13), התשפ"ב–2022 112 אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): 112 ינון אזולאי (ש"ס): 113 אורי מקלב (יהדות התורה): 116 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 118 אבי מעוז (הציונות הדתית): 121 מאיר פרוש (יהדות התורה): 122 משה גפני (יהדות התורה): 123 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 125 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 126 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 129 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 130 אופיר כץ (הליכוד): 131 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 132 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 134 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 135 חיים ביטון (ש"ס): 137 אוריאל בוסו (ש"ס): 137 ישראל כץ (הליכוד): 138 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 142 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 144 דוד אמסלם (הליכוד): 147 משה אבוטבול (ש"ס): 148 אופיר אקוניס (הליכוד): 150 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 153 יעקב אשר (יהדות התורה): 157 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 159 יואב קיש (הליכוד): 162 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 163 יובל שטייניץ (הליכוד): 166 אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): 169 הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 24), התשפ"ב–2022 188 רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 188 יואב קיש (הליכוד): 203 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 246 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 246 הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 24), התשפ"ב–2022 246 שלמה קרעי (הליכוד): 247 דוד אמסלם (הליכוד): 257 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 265 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 269 ישראל כץ (הליכוד): 281 מירי מרים רגב (הליכוד): 284 יריב לוין (הליכוד): 285 יואב גלנט (הליכוד): 290 אלי כהן (הליכוד): 293 דוד ביטן (הליכוד): 295 אופיר כץ (הליכוד): 300 מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): 305 שר הביטחון בנימין גנץ: 311 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 314 מאי גולן (הליכוד): 319 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 326 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 329 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 332 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 336 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 343 אבי מעוז (הציונות הדתית): 349 רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 351 שר הביטחון בנימין גנץ: 354 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 366 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> צוהריים טובים לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום כ"ב באייר התשפ"ב, 23 במאי 2022. קודם כול, הודעה של מזכיר הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל מהצעת חוק פ/3800/24 וכלה בהצעת חוק פ/3857/24: הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לתובע בגין הפליה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; הצעת חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים (תיקון – הענקת סמכויות לבתי הדין הדתיים הדרוזיים בנושאים כרוכים), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מענה אנושי חינם ללקוחות חברות התעופה), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי אבטלה לנשים שיצאו לחופשה ללא תשלום לאחר לידה מסיבות מוצדקות), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת מיכל וולדיגר; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – שלילת גמלה בגלל פעולת טרור), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – איסור ניתוק חשמל), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – איסור ניתוק חשמל), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – איסור ניתוק חשמל), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גבי לסקי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – העלאת קצבת הילדים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת יעקב ליצמן, משה גפני ויואב בן צור; הצעת חוק ניירות ערך (תיקון – חובת דיווח על תמיכות סביבתיות), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, מאזן גנאים ווליד טאהא; הצעת חוק הכנסת (תיקון – אישור מליאת הכנסת לפרישה מסיעה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, יוסף טייב, עידית סילמן, אורלי לוי אבקסיס, מאיר פרוש, גלית דיסטל אטבריאן וישראל אייכלר; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הצהרת אמונים), מאת חבר הכנסת אלי כהן; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס על תרופות), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת עלי סלאלחה; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית והערבית במוסדות התכנון), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת יעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שווי השימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת אלי כהן; הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – פטור מהשבת מענקים להתמודדות עם השלכות נגיף הקורונה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת קרן ברק, אוריאל בוסו, יולי יואל אדלשטיין, אוסאמה סעדי, איימן עודה, סמי אבו שחאדה, אחמד טיבי ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (ריבית פיגורים בגין אי-תשלום קנס על עבירת חניה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אלינה ברדץ' יאלוב, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר, יוסף שיין ולימור מגן תלם; הצעת חוק הרשות לקידום מעמד האישה (תיקון – הרשות לקידום שוויון מגדרי), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – פגיעה באמונה דתית), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ביטול מנגנון החילופין שלא במועד החילופין הקבוע), מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק הקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – חילוט הכספים וניהולם), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אבי דיכטר, יריב לוין, יולי יואל אדלשטיין, יואב קיש, אוריאל בוסו, יוסף טייב, אורית מלכה סטרוק, מיכל וולדיגר, יעקב אשר, מיכאל מלכיאלי וקטי קטרין שטרית; הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – הוראות לעניין השבת תשלום ביתר של מענקים להתמודדות עם השלכות נגיף הקורונה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; הצעת חוק המוזיקה הישראלית, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אבתיסאם מראענה, צבי האוזר, משה טור פז, טטיאנה מזרסקי, אמילי חיה מואטי, גלעד קריב, מוסי רז, מופיד מרעי, נעמה לזימי, ולדימיר בליאק, רם שפע, מיכל רוזין, זאב בנימין בגין ואפרת רייטן מרום; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הפרה בנסיבות מחמירות), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת לימור מגן תלם; הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור שימוש בדגל או בסמל של ישות האויב), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת גבי לסקי, אורלי לוי אבקסיס, מיכאל מרדכי ביטון, יעקב מרגי, אלי כהן ונעמה לזימי; הצעת חוק פתיחת קבר של קטין יוצא תימן, המזרח או הבלקן לשם זיהוי ועריכת בדיקה גנטית לקשר משפחה (הוראת שעה) (תיקון – הארכת תוקף הוראת השעה ואישור בקשה מטעמים מיוחדים), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – מניעת השתתפות של תומכי חרם בישראל בבחירות), מאת חבר הכנסת אלי כהן; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (קבלת מידע מהמרשם הפלילי) (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גבי לסקי; הצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון – ביטול החוק), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית במוסדות התכנון), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת יעקב אשר; הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – החמרת ענישה), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – הזכות לחינוך לילדים בהשמה חוץ-ביתית), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ייצוג הולם בשמות מקומות ציבוריים), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אפרת רייטן מרום; הצעת חוק הירושה (תיקון – שלילת הזכות לירושה), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון – טיפול בבריחה ממשמורת), התשפ"ב–2022, מאת חברות הכנסת אפרת רייטן מרום ומיכל וולדיגר; הצעת חוק להסדרת שיווק והפצה של תרכובות מזון לתינוקות במוסדות הבריאות, התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אמילי חיה מואטי; הצעת חוק העונשין (תיקון – אלימות במשפחה בנוכחות קטין או חסר ישע), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק העונשין (תיקון – קנס על החזקת נשק בלתי חוקי), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – זכויות נפגעי פעולות איבה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – שוויון ברוח עקרונות הכרזת העצמאות של מדינת ישראל), מאת חברי הכנסת יוסף שיין, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר, לימור מגן תלם ואלינה ברדץ' יאלוב; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – תסקירי השפעה על הסביבה ועל הבריאות), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן ואוסאמה סעדי; הצעת חוק המועצה לייצור ולשיווק של אגוזי אדמה (תיקון – ביטול החוק), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת תקופת כהונה), מאת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – שלילת מימון ממפלגה שקוראת להטלת חרם על מדינת ישראל), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת אלי כהן; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – גמלה להורה עצמאי), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אלכס קושניר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, יוסף שיין, לימור מגן תלם ואלינה ברדץ' יאלוב; הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) (תיקון – מנגיש צדק), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, יסמין פרידמן, גלעד קריב, יצחק פינדרוס, שירלי פינטו קדוש, קטי קטרין שטרית, מיכל רוזין, נירה שפק, מופיד מרעי, מאי גולן ומיכל וולדיגר; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – זכאות להנחה בארנונה בגין ילד נכה נוסף), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אוריאל בוסו, מיכאל מלכיאלי, אוסאמה סעדי, מאי גולן, דוד ביטן, יואב קיש, ינון אזולאי, יצחק פינדרוס, שמחה רוטמן, חיים ביטון, אלי כהן, יעקב מרגי, מיכל וולדיגר, דסטה גדי יברקן, פטין מולא, יעקב אשר, יוסף טייב, אורי מקלב, משה אבוטבול, שלמה קרעי, יואב בן צור, סמי אבו שחאדה, עופר כסיף, אופיר סופר, דוד אמסלם, מכלוף מיקי זוהר, ניר ברקת ובצלאל סמוטריץ'; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – זכאות לתגמולים ולפיצויים לפי חוק אחר), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת גבי לסקי, מיכל רוזין, מוסי רז, ג'ידא רינאוי זועבי ועלי סלאלחה; הצעת חוק תמיכה במימון פעילות ארגון נכי צהל ובתי הלוחם, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת נירה שפק, ולדימיר בליאק וניר אורבך; הצעת חוק הכנסת (תיקון – אישור אמנות בין-לאומיות), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, יוסף טייב, עידית סילמן ואורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק האקלים, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, אלון טל, יסמין פרידמן, מוסי רז, נירה שפק, משה טור פז, ענבר בזק, סימון דוידסון, נעמה לזימי, מיכל רוזין, מופיד מרעי, מאזן גנאים, רם בן ברק, מירב בן ארי, מאי גולן, רם שפע, טטיאנה מזרסקי, אלי אבידר, אימאן ח'טיב יאסין, ולדימיר בליאק, עלי סלאלחה, עופר כסיף, בועז טופורובסקי ורון כץ; הצעת חוק תמיכה בביטחון תזונתי אצל תינוקות, התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אמילי חיה מואטי; הצעת חוק צוותי התערבות במשבר, התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת מיכל וולדיגר; הצעת חוק הספורט (תיקון – הסדרת העיסוק באימון ספורט), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עובד מערך בריאות), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת עידית סילמן. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ב–2022; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 71) (ריבית ודמי פיגורים), התשפ"ב–2022; הצעת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב–2022; הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשפ"ב–2022; הצעת חוק בתי דין רבניים (סדרי דין בעת מצב חירום מיוחד), התשפ"ב–2022; הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשפ"ב–2022. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לפני שאנחנו נעבור להצעות אי-אמון, אני רוצה להגיד שהיום יום חשוב לכנסת ישראל וגם למדינת ישראל. מי שתכבד אותנו ואת כנסת ישראל בנוכחותה זאת נשיאת הפרלמנט האירופי, גב' רוברטה מטסולה. הנאום שלה בפני הכנסת יהיה בשעה 18:00, וכך אנחנו נפעל בהתאם וגם סדר-היום שלנו יהיה בהתאם לנאום הזה. << נושא >> הצעות סיעות הליכוד, ש"ס ויהדות התורה להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. איום הגרעין האיראני, משבר האקלים ויוקר המחיה; << נושא >> << נושא >> 2. ממשלה אכזרית כושלת כלכלית: משבר דיור חסר תקדים – עלייה של 16% במחירי הדירות ועלייה של 40% במוצרי מזון << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, אנחנו נעבור להצעות אי-אמון בממשלה. נתחיל מהצעת אי-אמון של סיעת הליכוד: איום הגרעין האיראני, משבר האקלים ויוקר המחיה – הצעה של סיעת הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה, ומי שתציג ותנמק את ההצעה – חברת הכנסת גילה גמליאל. בבקשה, חברת הכנסת גמליאל, עשר דקות, גברתי. << דובר >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, השרה, טוב, אני כבר רוצה לומר שאנחנו בקרוב מאוד נחגוג את מסיבת הסיום של ממשלת ישראל השלושים-ושש, ויש סיבה למסיבה בשביל זה, מסיבה לאזרחי מדינת ישראל על שנה, כמעט שנה, של מדיניות רופסת וכושלת של פוליטיקאים שהדבק היחיד שמחבר ביניהם הוא אותו דבק שמצמיד אותם לכיסא: תאוות השלטון במקרה הטוב, ובמקרה הרע – פשוט מחפיר לראות את מה שקורה כאן בכנסת הזאת. אתם הסכמתם למכור את מדינת ישראל, להרוס את ההישגים של 12 שנות תנופה ושגשוג של הליכוד בהובלת נתניהו, בתמורה למה? בתמורה לאינטרסים אישיים וצרים. פוליטיקאים מתעניינים כיצד תשפוט אותם התקשורת, אבל מנהיגים – הם מתעניינים כיצד תשפוט אותם ההיסטוריה. בשיעורי האזרחות של הדורות הבאים עוד ילמדו כיצד שחקתם ורמסתם את מעמד הכנסת הזו לטובת השרידות הפוליטית שלכם. קואליציה שרוב המפלגות שלה מורכבות מיושבי-ראש הממנים חברות וחברי כנסת הנתונים לחסדיהם – ברצותם יכהנו במשכן וברצותם ישבו בבית; בובות על חוטים שרק חשבו שיוכלו לבטא את האידיאולוגיה והערכים שלהם, עד שגילו שלכל שבת יש את שעה לפני כניסת שבת, ששם יוכלו להתבשר על סיום תפקידם. הקמפיינים שאתם הרצתם כל השנים מדברים נגד הדברים שאתם עושים בדיוק עכשיו. הגמישות המאוד-מרשימה שאתם מראים לכולנו יכולה לאתגר את לינוי אשרם ואפילו את נדיה קומנץ'. בממשלת הליכוד בראשות נתניהו הובלנו השקעה חסרת תקדים בחברה הערבית, ואני גאה על הזכות שהייתה לי כשרה לשוויון חברתי להוביל את תוכנית 922 עם 15 מיליארד שקלים שהושקעו בפיתוח היישובים, התחבורה, החינוך והרווחה. אנחנו השקענו בדרך רצינית ונכונה, בצורה רציונלית, בליווי אנשי מקצוע ויחד עם תוכנית אסטרטגית ויעדים שמשקפים מנהיגות וחזון. ואתם? בונים כאילו-תוכנית תקציבית, שתשרת רק את המטרות הפוליטיות שלכם. 2.4 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים ליש עתיד. במקום להשקיע תקציב בצורה מסודרת, אתם מעבירים אותו בצורת שוחד פוליטי ומבצעים גנבת דעת של ציבור שלם. תוכנית שכאילו נועדה לחברה הערבית, כשהמטרה האמיתית שלה היא החבר'ה בממשלה. זועבי מאיימת בפרישה? אז תפנוקי לפיד כבר יפתרו את זה עם 200 מיליון שקלים לכל ראש עיר, אבל רק ראש עיר שמעניק תמיכה לחברת הכנסת זועבי. איפה הערים המעורבות, שלהן אתם לא נותנים דבר וחצי דבר? זה מה שקורה בממשלה שכל המהות שלה היא בסך הכול לשמר את השרידות של בנט כראש ממשלה. תקציבים, השקעות ותוכניות רציניות לא מעבירים במזנון הכנסת כדי להדביק בפלסטר את השברים שמאיימים למוטט את המבנה הפוליטי השערורייתי שיצרתם. אנחנו הפגנו אהבה ותמיכה בחברה הערבית; אתם לוקחים אותה ומנצלים אותה למטרות פוליטיות צרות. כסף פוליטי לראשי הערים של זועבי? יש; כסף למשלוחי וולט ממיטב המסעדות ברעננה? יש גם יש; כסף לבניית מבצר והשבחת הנכס של נפתלי בנט? ועוד איך יש. ולמי לא נשאר? לחיילים, ללוחמים וללוחמות שלנו, למיטב בנינו ובנותינו ששירתו את המדינה במאה אחוז ומגיע להם 100%, לא פחות, לא באמצע – 100 עגול. אבל ממשלה שמתעניינת רק בה ובעצמה תשמור את 50 מיליון השקלים, ורק 50 מיליון שקלים דרושים. הם ישמרו אותם למה? להשבחת הנכס, לשיפוצים, אבל לא למען הלוחמות והלוחמים ששומרים על כולנו. החלטתם כממשלה לא לתת 100% ללוחמות וללוחמים, בדיוק כפי שאתם בממשלה לא נותנים 100% לביטחון של אזרחי מדינת ישראל, שרבים מהם מעדיפים לא לצאת מהבית מחשש לעוד פיגוע. אתם יושבים לכם שם בלשכות בחיבוק ידיים, אובדי עצות וחסרי מנהיגות וחסרי אחריות, ובמקום לנקוט יוזמה ולהציג דרך ותוכנית למאבק בטרור, ישבתם ולא עשיתם כלום; לא שמעו דבר וחצי דבר לגבי איראן. ממשלת הדממה, שקט, לא לעשות כלום על מנת לא להכעיס חלילה מפלגות שהן אנטי-ציוניות איתכם בממשלה. בממשלה הלאומית בהובלת נתניהו אנחנו הובלנו קו נחוש ובלתי מתפשר נגד הטרור. יזמנו, פעלנו, שינינו וניצחנו. ואתם מה? ישבתם אובדי עצות וכבר התפללתם שייגמר כל ההיבט הזה של הטרור, בהמתנה, ומחכים שיעשו לכם את העבודה בעניין של איראן. לא עשיתם דבר וחצי דבר, ואחרי שהפקרתם את הביטחון הפקרתם גם את תחושת הביטחון. בנגב ייבחן העם בישראל, כך אמר בן-גוריון. אני לא רוצה לחשוב כמה פעמים כל מי שמאמינים בדרכו רואים איך אתם שותקים בכל ההקשר של מה שקורה היום באזור הנגב. אני מאמינה שהכול מתחיל ונגמר בחינוך. כיושבת-ראש אגודת הסטודנטים לשעבר באוניברסיטת בן-גוריון אני זוכרת איך הטמענו שם את ערכי אהבת המולדת, איך שיתפנו פעולה עם כל החברה הערבית ועם הבדואים שם, איך דאגנו לחזק את ארץ ישראל ואת החיבור ליהדות ולשורשים, חיזקנו את השייכות של הסטודנטים למדינת ישראל ואת האהבה לדגל ולסמלים הלאומיים שלנו. והיום – תחושת ניכור משוועת שגובלת באנטי-ציונות באוניברסיטה שקרויה על שמו של ראש הממשלה הראשון של המדינה שלנו. אסור לנו להסכים להמשכיות הזאת של המדיניות הכושלת הזו ושל הממשלה הכל-כך רעה הזו. אסור שסטודנטים יהודים יחששו ללכת בין דגלי פלסטין בקמפוס. אסור שדגל ישראל יישרף בהר הבית. אסור שאזרחיות יורידו משמשת הרכב את דגל ישראל לפני מעבר בצומת עם דגלי פלסטין. אותם חברי קואליציה שטוענים שהנפת הדגל, דגל ישראל, היא לא פחות מפרובוקציה, צריכים להתבייש בעצמם. אנחנו בליכוד לא נרכין ראש, לא נתבייש; נעמוד זקופים וגאים במי שאנחנו, מניפים את דגל הלאום של עמנו. הייתה לי הזכות לשרת את אזרחי ישראל כשרה להגנת הסביבה ולהוביל להישגים כבירים יחד עם ראש הממשלה לשעבר נתניהו ויועצת ראש הממשלה לזכויות בעלי חיים טל גלבוע. לצערי, אני רואה איך ההישגים שלנו נרמסים אחד אחרי השני במדיניות כושלת ומחפירה. לאחר שהצגתי לראשונה בישראל חוק אקלים שאפתני ומקיף, הגיעה השרה תמר זנדברג, ריסנה אותו והציגה כלום ושום דבר עטוף בנייר צלופן. כבוד השרה, את לא תעבדי עלינו. לא תמכרי לנו את השקרים ואת החוקים שאנחנו בנינו ואת הרסת. עם ישראל לא יסלח לך על שבחרת במהלך השנה האחרונה לעזור ולהיטיב עם בעלי ההון המזהמים. בחרת לעזור לחברות המשקאות ולמנוע מאזרחי ישראל למחזר כאשר עצרת את הצבת המכונות האוטומטיות של המחזור במרחב הציבורי. בחרת לנהל עם בתי הזיקוק במפרץ חיפה משא ומתן שערורייתי ומחפיר על תאריך הסגירה שלהם, ובלי בושה – לשאול אותם מתי נוח או לא נוח להם להפסיק לזהם. תושבי חיפה מסתכלים עלייך ומתביישים איך בחרת באינטרס הפרטי שלך על חשבון האינטרס הציבורי. אבל אל דאגה, אני אומרת לכם שתתחילו לראות כבר את הקץ של ממשלה כזאת רעה, את כל השנה שעכשיו עומדת להסתיים בצורה שבה הממשלה הזאת תלך הביתה. בקרוב אנחנו נחזור למדיניות נחושה של אפס סובלנות למזהמים, אפס סובלנות אליכם, ממשלה רעה. יש מעט חברי קואליציה שעדיין זוכרים את הערכים שמחנה הימין מתבסס עליהם. אותם חברים צריכים לשכוח את השיח האישי ואת החרמות המבישים שהובילו בשנה האחרונה ולהצטרף לממשלת ימין חזקה בראשות נתניהו. לטובת הכנסת, לטובת המדינה, לטובת העם, אנחנו מוכרחים להקים ממשלת ימין ולעצור את ההסתה המרושעת ואת השיח הרדוד והפוגעני. המנהיגים האמיתיים מבין אותם חברי קואליציה הם אלה שידעו להגיע עכשיו ולהגיד "עד כאן" ולעצור את הדרך לתהום שממשלת ישראל הנוכחית מובילה אותנו אליה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נגמר הזמן. << דובר_המשך >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר_המשך >> אני בטוחה שאותם חברים יתעשתו, יפסיקו את החרמות, יצטרפו אלינו לדרך, לערכים ולאידיאולוגיה שהובילו את מדינת ישראל במשך שנים רבות לעבר עוצמה ותנופה. יחד, בהובלת נתניהו, נצליח לתקן את מה שנהרס. יחד נצליח להחזיר את הגאווה של עם ישראל, עם אחד ומאוחד. נחזיר את מדינת ישראל למסלול, לדאוג לכלל אזרחי מדינת ישראל בצורה שוויונית ונכונה. אז מה שנשאר – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. נגמר הזמן. << דובר_המשך >> גילה גמליאל (הליכוד): << דובר_המשך >> אולי האחרונה תהיה השרה תמר זנדברג, שתישאר בממשלה הנוכחית. לא לשכוח לכבות את האור. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת גילה גמליאל. מי שתשיב על ההצעה הזאת זו השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג. בבקשה. בבקשה, גברתי. << דובר >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני שמחה להשיב בשם הממשלה על הצעת האי-אמון הזאת. האזנתי לדברים, ואתה יודע, אדוני היושב-ראש, בדיוק היום כאן במזנון הכנסת שאל אותי אחד מעובדי הממשלה כמה זמן אני כאן בבניין הזה. אז אני רוצה לספר לכם שאני כאן משנת 2003. הגעתי לכאן פעם ראשונה כיועצת פרלמנטרית, אחר כך הייתי חברת כנסת, ועוד מעט ימלאו תשע שנים מאז שנבחרתי לכנסת בפעם הראשונה, מהן יותר משמונה באופוזיציה. עמדתי כאן, הגשתי הצעות אי-אמון, הגשתי הצעות חוק, הייתי פעילה בוועדות. יש לי כאן הרבה שעות והרבה שנים וגם הרבה ניסיון – אגב, ממשלות שבאמת התנגדתי אליהן מאוד מאוד מאוד, ממש מאוד, באמת. אני חושבת שבשנים האחרונות היה אפשר לראות שהיו כאן ממשלות – וזה גם הלך והתקדם ככל שהתקדמו כתבי האישום – שעירבו את ההגנה על השחיתות יחד עם עירוב שנאה והסתה ופירוד באזרחי ישראל. ראו את זה גם כאן בבית, ולצערי עדיין רואים את זה בשיח הציבורי. אבל אתם יודעים מה, אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת? עבדנו. עבדנו למען האזרחים גם באופוזיציה. הגענו לוועדות, איישנו אותן, הצבענו. כשהממשלה הביאה חוקים שתמכנו בהם, הצבענו בעד, לא בשביל הממשלה, לא בשביל הקואליציה, בזמנו, כשאנחנו היינו אופוזיציה – בשביל אזרחי המדינה. ואת יודעת מה, חברת הכנסת גילה גמליאל? אני חייבת לומר לזכותך שאת רצית, את ניסית להוביל פה מהלך שסיעתך, סיעת הליכוד, סיעת האופוזיציה הראשית, תצביע בעד חוק שאתם תומכים בו. ניסית. דרך אגב, אני זוכרת את עצמי כחברת אופוזיציה כאשר את היית שרה – גם השרה להגנת הסביבה, גם השרה לשוויון חברתי – עבדנו ביחד איתך. קידמנו חוקים. את סייעת לנו, אנחנו סייענו לך. לא על הכול הסכמנו, ממש לא, אבל עבדנו לטובת אזרחי המדינה. ככה ראינו את השליחות שלנו. אני זוכרת שבטקס חילופי השרות בינינו, וגם כאן במליאה, באתי להאזין לסיכום המושב שלך. לא חשבתי שעשית יותר מדי, אבל עשית. מה שעשית היה בסדר גמור, היה מצוין, חלק מהדברים עשית טוב. באתי והייתה הערכה הדדית ופרגנתי לך ואת פרגנת לי. ושוב, גם עכשיו, את הובלת מהלך חשוב בסיעה שלך – להצביע בעד החוק שיובא כאן היום. אבל אז הגיע הציווי הגדול, וכדאי לומר את זה. בסיעת הליכוד של היום – אתם מתגאים בזה שסיעת הליכוד היא סיעה דמוקרטית; כמי שבאה ממפלגה דמוקרטית ונבחרה בפריימריז וגם הפסידה וגם ניצחה וגם הכול, אני יכולה להעריך את זה. אבל את הפריימריז היום בליכוד אפשר לזרוק לפח, כי יש שליט עליון שמורה לכם מה לעשות, בניגוד לעמדות שלכם. להצביע היום בעד חוק ממדים ללימודים זאת העמדה שלכם. את הובלת אותה כאן בשבוע שעבר. עד שהגיע הציווי, מסיבות – את יודעת מה? הן אפילו לא פוליטיות. לכנות אותן "סיבות פוליטיות" זה יהיה עלבון לסיבות האלה. מסיבות אישיות – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> 50 מיליון. תנו 50 מיליון ו-100%, מה קרה? 50 מיליון, זה המחיר. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – מסיבות של עשיית דה-לגיטימציה לממשלה נבחרת. ואתם יודעים מה? לפעמים אני מסתכלת וליבי איתכם. ליבי יוצא אליכם. אתם יודעים למה? << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> עוד רגע יאמינו לך. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> כי בפוליטיקה ובחיים הציבוריים הגלגל מסתובב. זה לא בריא למפלגה אחת, זה לא בריא לאדם אחד להיות יותר מדי שנים בשלטון ולשכוח איך עובדת ואיך מתפקדת דמוקרטיה. אתם באים לפה ואתם "מאיימים" עלינו או מאחלים לנו, אני לא יודעת מה, שנחזור לאופוזיציה. אתם יודעים מה? סבבה. אני הייתי שמונה שנים באופוזיציה, זה לא מפחיד אותי. אני אילחם למען אזרחי המדינה ואעבוד למען אזרחי ישראל מכל מקום, מכל כיסא, כאן או כאן. יש כאלה שחושבים ש"לשלטון בחרתנו"; שאם אנחנו לא ממלאים את כיסאות השרים לא נבוא להצביע בוועדות, לא נעביר חוקים, נחרים. מה זה, גן ילדים? לא. נשלחנו לכאן, קואליציה ואופוזיציה, לעבוד למען אזרחי המדינה, וצריך להתייחס לזה בחרדת קודש, לא משנה מאיזה מקום ולא משנה מאיזו פוזיציה. כך צריך לעשות וכך צריך לנהוג. ואני מסתכלת גם על הדברים שהעלתה כאן חברת הכנסת גמליאל, על התקציבים, ושמעתי גם קודם את יושב-ראש המפלגה עם המילים, עם הזה, עם הזועבי, עם הטיבי, עם הפה, עם השם. חברות וחברים, אני רוצה לומר לכם, כאזרחית המדינה, אני גאה שהממשלה שאני חברה בה והקואליציה שאני חברה בה עובדות כדי לעשות תיקון היסטורי לכלל אזרחי מדינת ישראל, ערבים ויהודים. כן, זאת משימה חשובה שהממשלה הזו לקחה על עצמה, עם תוכנית ממשלתית מתוקצבת. שמחתי, דרך אגב, לשמוע בדבריה של המציעה, של חברת הכנסת גמליאל, שהליכוד ושותפיו – ויושב כאן גם נציג ש"ס – חושבים שהם הביאו והם עשו הרבה לטובת הציבור הערבי. אני חושבת שזה טוב, זה חשוב. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> ולכן אימהות חרדיות עובדות לא מקבלות מעונות. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> לא הצלחתם. לא תיקנתם. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לא מקבלות תקציבי מעונות כי הן חרדיות. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> במשך 12 שנה רק העמקתם גם את הפערים, גם את האי-שוויון – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> ככה אתם פועלים לכלל אזרחי ישראל. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – גם את הפערים, גם את האי-שוויון. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת ארבל, יש לך עשר דקות. אתה מנמק את הצעת האי-אמון הבאה, אז יהיו לך עשר דקות להגיד, והשרה, אני מניח, תישאר באולם. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> העמקתם גם את הפערים וגם את האי-שוויון. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אני זוכר את השרה זנדברג כחברת אופוזיציה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, תודה. חבר הכנסת ארבל, תודה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אבל בפעם הבאה שתנופפו בכל מיני שמות של ערבים כדי להגיד שכביכול אם נותנים כסף לציבור הערבי – כן, תקציבים ממשלתיים, עבודות פיתוח, בתשתיות, בחינוך, במניעת פשיעה, בתרבות, בסביבה – זה דבר שהוא לא רק לגיטימי אלא גם ראוי ונכון לעשות אותו. ואני שמחה שהתייחסת לזה בדברייך, חברת הכנסת גמליאל, כי בפעם פעם הבאה שיושב-ראש מפלגתך יגיד שהשקעה לטובת אזרחי המדינה, ינופף באיזה שם ערבי, לא משנה אם זה זועבי או טיבי או עבאס או לא משנה מה, וינסה לעשות לזה דה-לגיטימציה, תזכירי לו שזה חשוב להשקיע לטובת אזרחי המדינה, יהודים כערבים. זה חשוב בשביל השוויון; זה חשוב בשביל המחויבות הציבורית שלנו; זה חשוב בשביל ההוגנות. כן, חשוב לבנות כבישים, וחשוב להשקיע גם בנגב ובנצרת ובכפר קאסם, בכל המקומות האלה. הרי יושב-ראש המפלגה שלך בעצמו, ערב הבחירות, הלך בדיוק לאותם יישובים כדי להבטיח להם תשתיות וכספים וסיוע אזרחי. הוא עשה את זה במטרה להרוויח קולות. ראש עיריית נצרת עלי סלאם, שישב אתמול בפגישה אצל ראש הממשלה החלופי – נתניהו ניסה לרתום אותו לקמפיין שלו בעצמו. אז בפעם הבאה שהוא ינסה ללהטט בין להסביר שאנחנו עשינו לבין להסביר שלהשקיע באזרחי המדינה זה זועבי וזה חמאס וזה אני לא יודעת מה, אז אנחנו צוחקים, כי אנחנו עושים ואנחנו עובדים. באמת, אני רואה את זה במשרד להגנת הסביבה – תוכנית חסרת תקדים. פעם ראשונה שהמשרד להגנת הסביבה משתתף בתוכנית ממשלתית לטובת הציבור הערבי. בהחלטת הממשלה הקודמת, בתקופתכם, המשרד להגנת הסביבה לא היה חלק מההחלטה הזו. עכשיו הוא חלק, בסכום של למעלה מחצי מיליארד שקל לשיפור מצב הסביבה בחברה הערבית. אני גאה בזה. זו אחת מתוכניות הדגל שלנו במשרד להגנת הסביבה. אז נכון, עושים פשרות ויש הרבה ביקורת, גם פוליטית, על הממשלה הזו, וזה בסדר גמור. גם לנו יש משברים, והכול טוב. אבל אנחנו גאים במהלכים האלה, ואנחנו גאים במיוחד, ואולי אפילו דווקא, כולל המשברים של הימים האחרונים, של השעות האחרונות – אחת מנקודות החוזקה של הממשלה הזו היא היכולת שלה להביא יחד ולהושיב יחד ימין ושמאל, יהודים וערבים. השנאה וההסתה ודברי הבלע שאנחנו שומעים נגד, לפחות, לפחות, עברו לאופוזיציה, והם כבר לא נשמעים היום משולחן הממשלה לעבר אזרחי המדינה, שזה לא מגיע להם, ממש לא מגיע להם. וכן, אני רואה פה את סגן השר חמד עמאר, שידבר אחריי – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> השר. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – סליחה, השר במשרד האוצר – ואנחנו, השר, נעביר תקציב. נעביר תקציב. דיברה גם חברת הכנסת גמליאל. היא אמרה, אנחנו נתנו תקציבים – איך אמרת? רגע, רשמתי את זה, סליחה. דיברת על התקציב: "אנחנו לא נתנו כסף פוליטי". אתם לא העברתם תקציב, על מה את מדברת? שנתיים לא העברתם תקציב בכלל, את תקציב המדינה, שזו תוכנית העבודה הממשלתית – – << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> אם אזרחי ישראל היו יודעים שזה התקציב שתעבירו. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – וזאת התוכנית שקובעת ומחלקת בין משרדי הממשלה את הכסף כדי לפעול. את יודעת מה, כשנכנסתי לתפקיד נפגשתי עם ראשי רשויות ברחבי הארץ. את יודעת מה הם אמרו לי? אנחנו שלוש שנים בתפקיד ולא ראינו תקציב מדינה. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> ראשית, את מטעה את הציבור. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> זה המחדל שלכם. זאת הבושה שלכם. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> את מטעה את הציבור. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> את תקציב המדינה הפלתם קורבן למסע הישרדות פוליטי של נאשם בשחיתות. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> את מטעה את הציבור. זה לא יעזור לכם, המילים האלה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אתם לא מתביישים? תתביישו לכם. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> את לא משכנעת כבר אף אחד. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> עד שסוף-סוף נכנסה ממשלה אחרת והתחילה לעבוד לטובת אזרחי המדינה, אז אתם אומרים – בסדר, אז תגידו, תגידו שזה פוליטי, ותגידו טיבי, ותגידו עבאס, ותגידו הכול. לא יעזור לכם – – << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> אף אחד כבר לא קונה את זה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – כי אלה דברים טובים ונכונים שעושה הממשלה. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> אתם לא עוברים את אחוז החסימה, אם לא שמת לב. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> ובואו אני אגיד לכם כמה מספרים. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> אתם לא עוברים את אחוז החסימה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה. חברת הכנסת גמליאל, אני אאפשר לך הודעה אישית אחרי ההצבעה, בסדר? יהיו לך חמש דקות, תוכלי גם להגיב לשרה להגנת הסביבה. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> מיום השבעת הממשלה התקדמו 1,317 החלטות ממשלה. בנוסף, הושלם תהליך החקיקה של יותר מ-60 חוקים, כלומר, חוקים שעברו בקריאה שלישית. נכון, לא קל, ואנחנו יודעים, ולא תמיד מביאים, ומושכים, הכול בסדר, אבל עדיין יותר מ-60 חוקים הממשלה הזו השלימה בקריאה שנייה ושלישית, ועוד למעלה מ-50 חוקים אושרו בקריאה ראשונה ונמצאים בדיוני ועדות הכנסת או מחכים לקריאה השנייה והשלישית, לדוגמה, חוק זכויות נפגעות עבירה, חוק הדואר, חוק עבודת נשים. רק אתמול בממשלה אישרנו חוק מדהים בסכום של כמעט 2 מיליארד שקלים, אדוני היושב-ראש, לטובת האנשים המוחלשים ביותר בחברה הישראלית ובעלי מוגבלויות. וכשישב שר החוץ וראש הממשלה החלופי יאיר לפיד ושיתף מהניסיון ומהחוויה האישית והמשפחתית שלו, כולנו הזלנו דמעה ביחד איתו, וידענו שאנחנו עושים משהו חשוב – לא בגלל משחק פוליטי ולא בגלל מחויבות פוליטית לאדם אישי כזה או אחר, אלא כי זה הדבר הנכון לעשות לטובת אזרחי המדינה. אז כן, יצאנו משיתוק. הגדרנו את הטיפול בפשיעה בחברה הערבית בכלל, ובנגב בפרט, כיעד לאומי. לנושא הוגדר תקציב של למעלה מ-5 מיליארד שקלים ופרויקטור, סגן השר יואב סגלוביץ', שהיום ישב כאן בשדולה בכנסת ותיאר את הפעולות. הוקמה ועדת שרים בראשות ראש הממשלה עם השב"כ, צה"ל, פרקליטות, רשות המיסים, המל"ל, והדבר הזה מראה כבר את אותותיו בשטח. האחריות שלנו לאזרחי המדינה התבטאה גם בהקמת ועדת חקירה לאסון מירון ומתווה פיצויים למשפחות ההרוגים. הממשלה העבירה תקציב שיש בו ככה: 2 מיליארד שקלים תוספת למשרד הבריאות, לבסיס התקציב; 700 מיליון שקלים לבסיס התקציב של משרד הרווחה, מהם 100 מיליון שקל לטובת המאבק באלימות במשפחה ו-50 מיליון לביטחון התזונתי; מיליארד שקל למשרד החינוך, 700 מיליון מתוכו לבסיס התקציב ו-300 מיליון לפרויקט מיוחד לצמצום פערים בין הפריפריה למרכז. כן, אתם דיברתם הרבה על פריפריה, אבל אנחנו עושים. אישרנו הקמה של שני בתי חולים חדשים, אחד בבאר שבע, אחד בקריית אתא; תקציב למיגון הצפון, אחרי שנים שהצפון הופקר ללא מקלטים וללא מיגון; תוספת תקציבית של 2 מיליארד שקל לבריאות במטרה לשקם את המערכת הזו, שהפכה חולה; מיליארד שקל לנכי צה"ל; 1.5 מיליארד שקל לאזרחים הוותיקים שזכאים להבטחת הכנסה, במטרה להבטיח הכנסה בגובה 70% משכר המינימום. הישגים חסרי תקדים, חברות וחברים. הזכרת בדברייך – אומנם זה לקח קצת יותר מקום בדברים הכתובים, ובדברייך יותר התרכזת ב"סופרלטיבים", אבל אני כן אציין כמה מילים לסיום בתחום האקלים. חברת הכנסת גילה גמליאל, את יודעת שמשרד הגנת הסביבה ומשרד האנרגיה הם שני משרדים שצריכים ואפילו חייבים לשתף פעולה באופן הדוק לטובת המאבק במשבר האקלים. את ושר האנרגיה שהיה בתקופתך, יובל שטייניץ, למרות שאתם מאותה מפלגה, לא דיברתם אחד עם השני. עשיתי את הפריימריז שלכם על חשבון צורכי האקלים של מדינת ישראל. לעומת זאת, השרה קארין אלהרר ואני, ביחד עם כלל משרדי הממשלה, עם משרד האוצר, עם משרד הכלכלה – – << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> מכרת את הסביבה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – עם משרד התחבורה, עם משרד החקלאות – – << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> את מכרת את הסביבה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – מביאים תהליכים חסרי תקדים – – << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> אף אחד לא קונה את זה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – שאתם לא יכולתם אפילו לחלום עליהם. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> תשמעי מה אומרים הארגונים. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אם היית קוראת – – – << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> תשמעי מה אומרים חברי הכנסת מהקואליציה שלך. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אם היית מבינה משהו בתחום הסביבה ואם היית יודעת לקרוא חוקים היית רואה שחוק האקלים שעבר בממשלה הוא שאפתני פי אלף מפיסת הנייר שאת פרסמת ולא עשית איתו כלום – – << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> ממש לא. את יודעת מה? את זה לא אני אומרת. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – לא קידמת אותו, לא עשית דיונים, לא ישבת עם שותפים אחרים בממשלה. הפצת – הכול טוב ויפה – אבל אנחנו עבדנו. באנו לעבוד, ועשינו עבודה היקפית וחסרת תקדים שהביאה את החוק הזה, שידאג לדורות הבאים, ידאג לילדים שלך ושלי – – << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> כולם יודעים שאת ממש מכרת את הסביבה. כולם יודעים את זה. בעלי ההון מבסוטים ממך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, גילה. תודה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – ידאג לילדים שלך ושלי הרבה הרבה אחרי שאת תצאי מהפוזיציה הפוליטית שביבי נתניהו מושיב אותך בתוכה. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> בעלי ההון מבסוטים ממך. מכרת את הסביבה. השרה הכי גרועה שהייתה אי פעם. עצוב לומר, אבל את השרה הכי גרועה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> הבאנו החלטות ממשלה במיליארדים לטובת התחבורה, חשמול התחבורה, אנרגיות מתחדשות. כל הדברים האלה כבר בעבודה. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> שנה עברה. איפה החוק שלך? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת גמליאל, אני אתחיל לנכות מחמש הדקות של ההודעה האישית אם תמשיכי להפריע לשרה. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> היא כל הזמן פונה אליי. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> את המציעה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בסדר. ביקשת הודעה אישית, אני אפשרתי לך, אז אל תפריעי לשרה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> סליחה, אני מתייחסת ברצינות – – – << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה יודע מה הבעיה? שהיא ממשיכה. חמש דקות לא יספיקו. היא פונה כל רגע, כל רגע. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הכול בסדר, רק לא להפריע לה. אם זה שיח ושאלה-תשובה, זה בסדר, אבל כרגע את פשוט מפריעה לה לדבר. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> אבל היא אומרת פה שקרים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> את מדברת בו זמנית וזה מפריע לשרה להשיב להצעה שלך. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> אבל איך מתקנים דברים לא נכונים ששרים אומרים מעל הבמה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בשביל זה לפי התקנון אישרתי לך חמש דקות כהודעה אישית אחרי ההצבעה על האי-אמון. זה הכול. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, קריאות ביניים זה מקובל בפרלמנט. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מקובל, בסדר. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> מקובל קריאות ביניים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אבל אל תפריעי לשרה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> זה בסדר גמור. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> שלא תגזים עם השקרים. זו בעיה. אדם טבע ודין זה פתאום ארגון שלא מתייחסים אליו. זה לא גורם מקצועי. נו, באמת. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אני האזנתי לדברייך, הקשבתי בקשב רב, ואני מתייחסת חזרה מפני שאת המציעה. אם את רוצה, אני יכולה לדבר על מה שאני רוצה. אם את רוצה שאני אתייחס לדברייך, אז אני אגיד לך שדוח מבקר המדינה – – – << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> את לא מתייחסת לדברים, את מסלפת דברים. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אני מתייחסת לדברים. את זכאית לומר את שקרייך כראות עינייך – – << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> אז למה לא הגשת את החוק בשנה האחרונה? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – אבל דוח מבקר המדינה שהתפרסם ממש כמה חודשים אחרי שנכנסנו לתפקיד הגדיר את הטיפול במאבק במשבר האקלים כנע בין אפס לפיגור. זה הסיכום של התקופה שלכם – – << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> לא, זו לא התקופה שלי. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – של עשר שנים, של התקופה שלכם, שבה לא עשיתם כלום – – – << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> סליחה, זו לא התקופה שלי כשרה. את יכולה לומר מה שאת רוצה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> דיברתם ולא עשיתם. אבל אנחנו מתחילים לתקן בכל התחומים. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> זו לא התקופה שלי כשרה. מצטערת לומר לך. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> בכל התחומים. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> את משקרת לציבור בלי סוף. זה לא יאומן. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> תיארתי כאן – בתחום החינוך, בתחום הבריאות, בתחום הפשיעה וגם בתחום הסביבה. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> על איזו תקופה דוח המבקר מדבר, את יכולה לומר? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> וגם בתחום הסביבה. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> את יכולה לומר על איזו תקופה הדוח מדבר? על איזה שנים? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אנחנו מצמצמים פערים של שנים ארוכות שאתם השארתם באמת בכל התחומים, החל – – – << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> עוד רגע את פה. עוד רגע את באופוזיציה. תתרגלי. תתרגלי. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> בסדר גמור. זה לא מפחיד אותי. בניגוד אלייך, חברת הכנסת גמליאל, זה לא מפחיד אותי. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> מעכשיו תתרגלי. נושיע את הסביבה וניפטר ממך בתור השרה הכי גרועה שהייתה. את יודעת שאלקין היה יותר טוב ממך בתור שר. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אני יודעת ששליחות ציבורית נעשית מכל כיסא. פה ופה – אותו דבר. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> לפחות הוא לא הזיק. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> יש כאלה שחושבים שאפשר לעבוד רק אם יושבים בצד אחד של האולם. << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> אלקין לא הזיק, את מזיקה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אנחנו לא. אנחנו באנו לעבוד, ונמשיך לעשות את זה כל זמן שהבוחר ייתן לנו – – – << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> לעבוד על אנשים בעיניים. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> תמר, את מאמינה לעצמך? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אוה, הינה, חבר הכנסת מיקי זוהר – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> את מאמינה לעצמך? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – למה לא שמעת אותי מההתחלה? << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> תמר, את אומרת לי שהשרידות הפוליטית על הכיסא לא חשובה לכם? מרצ מכרה את כל האידיאולוגיה שלה. אין לה אידיאולוגיה יותר. את אומרת שלא מכרתם – – – << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> אפס בסקרים. איך זה קורה שאתם אפס בסקרים? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, זו לא שעת שאלות לשר, זו הצעת אי-אמון לשר, נכון? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> חבר הכנסת מיקי זוהר, כאדם שמבין באידיאולוגיה, אתה יודע, אני לפעמים – – – << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> אפס בסקרים. הבוחרים שלך לא מאמינים לך. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אני לא באה לפה הרבה, לכנסת, אבל אני מסתכלת עליך. אתה הולך פה מבולבל, סהרורי, לא מבין איפה – מי שם אותך – – – << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> הבוחרים שלך לא מאמינים בך. ירדתם לאפס בסקרים. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> כן, יקירי, אופוזיציה זה חלק ממשטר דמוקרטי תקין ותתחילו להתרגל. תתחילו להתרגל – – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אתם שמרתם על הערכים שלכם? מה עשיתם בשביל להט"בים? מה עשיתם? מה מרצ עשתה בשביל להט"בים? מה מרצ עשתה – – – << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> עשית אפס לסביבה וקיבלת אפס בסקרים. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> רגע, סליחה, אתה פספסת כרגע, הקראתי ארוכות את הישגי הממשלה. אתה לא היית פה – – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אתם רוצים לשבת בכיסאות. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> נכון שאתם יושבים עם להט"בפובים וכהניסטים וגזענים, והכול בסדר; בשביל הבלוק הכול טוב. תמכרו את חיילי צה"ל, תמכרו את כולם, למה? כי ביבי אמר. זו הדמוקרטיה החדשה נוסח הליכוד. אבל אנחנו, על אפכם ועל חמתכם, עושים ועובדים – – << קריאה >> גילה גמליאל (הליכוד): << קריאה >> אתם ללא בוחרים כבר. זהו, נגמר. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – וכמה זמן שהציבור הישראלי ייתן לנו אנחנו נמשיך לעשות. ודרך אגב, אם נהיה באופוזיציה גם נמשיך, לא כמוכם. תודה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> כל זמן שמנסור עבאס וזועבי ייתנו לכם. זו השאלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג. כפי שאמרתי, אני מאפשר לחברת הכנסת גילה גמליאל חמש דקות הודעה אישית, אבל אחרי ההצבעה. אנחנו נעבור לסעיף הבא – הצעת אי-אמון בנושא: ממשלה אכזרית כושלת כלכלית, משבר דיור חסר תקדים – עלייה של 16% במחירי הדיור ועלייה של 40% במוצרי המזון, של סיעת ההתאחדות הספרדית שומרי תורה ש"ס וסיעת יהדות התורה. מי שינמק את ההצעה הוא חבר הכנסת משה ארבל. בבקשה, עשר דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כבוד השרים והשרות, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה תמר זנדברג, אנחנו חווינו אתמול תופעה קשה מאוד מחבר מפלגתך, השר עיסאווי פריג', במתקפה ברוטלית וחסרת תקדים נגד בית המשפט, אמירות בלתי נסבלות ובלתי מתקבלות על הדעת. לקרוא לשופט מכהן טיפש ששורף יער שלם זו אמירה מחפירה, ואני מצפה – ציפיתי שבעומדך כאן מעל הדוכן הזה ללא מגבלת זמן, לכל הפחות היית מוצאת דקה אחת כדי לגנות את דבריו המחפירים, אבל כנראה שזה לא מעניין אותך ולא את מיכל רוזין. תתביישו. רואים לכם. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבר כמה חודשים שהציבור הישראלי נאנק תחת עול יוקר המחיה שהולך ומחמיר ומחריף מדי שבוע ומדי חודש. אנחנו עברנו שנה לא קלה, שנת קורונה, והיינו חייבים לקבל בה החלטות קשות. כן, הייתי חלק מהקואליציה שקיבלה החלטות קשות, כמו ממשלות רבות בכל העולם שקיבלו החלטות קשות. לא צריך להצטער על החלטות שהצילו חיי אדם, אבל צריכים להיות מודעים למחירים שלהן, והיינו מודעים למחיר והחלטנו שהמחיר של חיי אדם כבד יותר. הציבור ציפה ליציאה מהקורונה, ציפה לחזור לנורמה, ובמקום זאת, בחסות הממשלה הזו, הוא סובל מעליות מחירים בכל התחומים שהולכות ושוחקות את השכר שלו: מחירי המזון מזנקים בכ-40%; מחירי הדלק מזנקים; בדקות האחרונות ממש נגיד בנק ישראל מפרסם העלאה נוספת של הריבית ל-0.75%, העלאה דרמטית; רק אתמול דנו פעם נוספת ברשות החשמל – כאן נמצאת כבוד השרה אורית פרקש הכהן, שבעברה הייתה גם כן יושבת-ראש רשות החשמל – על העלאת תעריפי החשמל ב-6% נוספים. לאן שלא מסתכלים יוקר המחיה נוגס בצרכן הישראלי ובדייר הישראלי. מחירי הדירות עלו ב-16% בשנה אחת. תכף יעלה לכאן השר חמד עמאר ויגיד "איפה הייתם 12 שנה"; אני מדבר על השנה האחרונה, שבה אתה, אדוני, היית שר במשרד האוצר. זוהי עלייה חדה שמרחיקה ממיליוני ישראלים את החלום לקנות דירה. עיקר הפגיעה הוא בזוגות הצעירים שעובדים קשה מאוד כדי לחסוך ומרגישים שהממשלה הזו לא רואה אותם. עם עליית מחירי הדירות גם מחירי השכירות עולים. הדברים הרי קשורים זה בזה. במקום לטפל בבעיה מהשורש, גם שר הבינוי והשיכון וגם שר האוצר מרימים ידיים. אין תוכנית עבודה מסודרת; קופצים מתוכנית לתוכנית; מפרסמים תוכניות שעדיין לא קיבלו אישור של הייעוץ המשפטי. אין ראייה לטווח ארוך, משום שהם מבינים שלממשלה הזו אין טווח ארוך. מה שהם שוכחים זה שלמדינה ולאזרחיה – ולעם ישראל, עם הנצח – יש טווח ארוך, והחובה שלהם צריכה להיות למדינת ישראל ולאזרחיה ולא לממשלה הזמנית של בנט ומרצ. שר האוצר הכריז שלראשונה מקום המדינה נרשם עודף תקציבי במשך ארבעה חודשים רצופים. בסך הכול מדובר על 32 מיליארדי שקלים. זה גם לא נכון שזו פעם ראשונה במקום המדינה, אבל נניח לזה, זה לא השקר היחיד של ליברמן. מה עושה משרד האוצר עם הכסף? למה האזרחים לא רואים אותו בחזרה? שר האוצר לקח שיעור ממדינות דיקטטוריות איך להחזיק מדינה עשירה ואזרחים עניים. הכסף שנצבר בקופת המדינה לא נועד להעלות עובש אלא לחזור לאזרחי מדינת ישראל בשירותים, בהורדת מיסים. כשהעודף כל כך גבוה ומנגד יוקר המחיה מקשה על משפחות לא לסגור את החודש אלא להתחיל את החודש – לפי משרד האוצר, הגירעון השנתי הוא הנמוך ביותר מבין מדינות העולם – יש כאן חוסר הבנה של שר האוצר שאנחנו לא בתחרות ואף מדינה לא מקבלת פרס על היותה במקום הראשון. גירעון נמוך עדיף מגירעון גבוה, והנתון על עודף במיסים הוא נתון מעודד באופן עקרוני. אבל החובה המוטלת על הממשלה היא חובה חשובה מכול – השליטה על הארנק הציבורי. תשלומי מיסים נועדו לחזור לציבור ולא לשמש קופה קטנה לחברי כנסת שמאיימים לפרוש מהקואליציה. גירעון, כל עוד הוא נמוך ובשליטה, מאפשר לממשלה להשקיע באזרחים, להשקיע בתשתיות, לעודד צריכה, לעודד צמיחה. זה לא מקרה שבמדינות מערביות אחרות הגירעון נמוך יותר, וזה לא מעיד טובות על ההחלטות הכלכליות של הממשלה הזו. ההפך הוא הנכון. מדובר בממשלה שמייסרת את הציבור. הכנסות המדינה ממיסים שוברות כל שיא בממשלה. במקום הפחתת מיסים שתעודד צמיחה – מעלה מיסים חדשים, ממציאה מיסים לטובת הכוונת התנהגות, מיסים שפוגעים קודם כול באוכלוסיות החלשות ביותר בחברה ובמשפחות ברוכות ילדים. לכל מס היגיון משלו, לכל מס חדש היגיון משלו. ביחד יוצרים סביבה בלתי נסבלת לאוכלוסיות המוחלשות ביותר במדינה. במקום להשקיע כסף בחינוך, בהסברה, בהכנת תשתית מתאימה, גם פיזית וגם תשתית דעה ציבורית, הממשלה מטילה מיסים, אם זה מיסי מיצים מתוקים ואם זה מיסי חד-פעמי ואם זה מיסים אחרים. לממשלה יש מחסן מלא בגזרים, אבל היא מעדיפה מקלות על הציבור, ולהכות בציבור עם מקלות עד זוב דם. המקום היחידי, אדוני השר, שחברי הממשלה הזו ראו מישהו משבעת העשירונים התחתונים זה מאחורי הדלפק של מכין הקפה. רק אותו הם פוגשים. וזה נכון לציבור החרדי כמו שזה נכון לציבור הערבי, המסורתי, תושבי הפריפריה, ההתיישבות, תושבי דרום תל אביב. לא במקרה הממשלה הזו הכריזה מלחמה על האופי היהודי של המדינה, על המאפיינים שהם כל כך חשובים לציבור הרחב – פגיעה בכשרות, פגיעה ברבנות הראשית, פגיעה מתוכננת בגיור, חלילה, פגיעה בתמיכה במעונות יום לאימהות שכל חטאן הוא שבן הזוג שלהן לומד תורה. במקום לתת יותר לחיילי ישראל, גם במשכורות, גם בתמיכה, גם בשכר לימוד ללימודים אקדמיים ולקבל את הצעת האופוזיציה ליותר תמיכה בחיילים – יש כסף, 32 מיליארד – רוצים להיכנס למאבק בלומדי התורה ולנפח את הפנסיות התקציביות. אני רוצה בדקות הספורות שנותרו לי לדבר על גזרה נוספת שהממשלה הזאת, והיא עדיין, פועלת ופוגעת במוחלשים ביותר בחברה. כן, אנחנו בסיעת ש"ס הבאנו כסף קואליציוני בסך מיליארד שקלים. חלקו הלך לטובת הפחתת תעריפי המים לכלל האוכלוסייה במדינת ישראל ו-650 מיליון שקלים מתוכו הוקצו לטובת הפחתת תעריפי התחבורה הציבורית, הפחתת מחירים שבעצם הביאה בשורה אדירה לאזרחי ישראל שנוסעים בתחבורה הציבורית, שמרביתם בעשירונים התחתונים, אנשים במצב סוציו-אקונומי שאין ביכולתם לרכוש מכונית פרטית ומשתמשים בתחבורה ציבורית, חלקם סטודנטים, חלקם משפחות ברוכות ילדים. ובמחשכים מגיעה שרת התחבורה, במהלך פגרה, כאשר הכנסת לא נמצאת כאן וועדת הכלכלה לא מתכנסת כדי לפקח על עבודת הממשלה באופן אקטיבי, ומקדמת רפורמה שמעלה מחירים בשם הרצון לייצר אחידות בתעריפים. במקום לאחד את כל התעריפים לתעריף נמוך ולהוזיל את התעריפים, בוחרת שרת התחבורה לעשות איחוד תעריפים למעלה. המשמעות היא שבעפולה, בטבריה, בעכו, משלמים יותר כסף. כן, ציפיתי מחבר כנסת כמו מיכאל ביטון, חבר כנסת חברתי, יושב-ראש ועדת הכלכלה, שלא יאפשר לזה לקרות. ציפיתי ממך, חמד עמאר, כאיש פריפריה, כאיש הצפון, שמבין מה זה קושי של אדם שאין לו כסף להתחיל את החודש לעלות ולשלם על אוטובוס, למנוע את זה. למה צריך לשלם יותר? מה ההצדקה החברתית של זה? אנחנו הבאנו 650 מיליון שקלים כספים קואליציוניים. כשיספרו לכם על סחטנות תראו להם את הנתון האמיתי הזה – כסף קואליציוני של מפלגה שהולך לכלל אזרחי מדינת ישראל, דתיים וחילונים, יהודים וערבים, כולם, לטובת הפחתת תעריפי התחבורה הציבורית. אבל הממשלה הזאת – כלום. לממשלה אין לגיטימציה ציבורית. היא לא נהנית מרוב בכנסת. היא בטח לא נהנית מרוב בציבור. רוב העם מואס בה. היא לא עוסקת במשילות, היא לא עוסקת בטיפול בבעיות שמעסיקות את הציבור, במחירי הדירות המאמירים, ביוקר המחיה, מחירי המזון, מחירי הדלק, מחירי החשמל, האינפלציה הדוהרת. הכסף שלכם, אזרחי ישראל, שווה פחות. ממשלה שעוסקת בכיבוי שרפות – כל שבוע חבר כנסת אחר מאיים בפרישה ומקבל ליטרת בשר. כל שבוע בכיר אחר בלשכה של בנט מתפטר. היחיד שלא מתפטר בינתיים הוא היחיד שחייב להתפטר, וזה ראש הממשלה בנט. הגיע הזמן לנהוג ברחמנות כלפי הציבור, ברחמנות גם כלפי הממשלה שמיצתה את ימיה, ולהביא לסיומה. אני קורא לכם, חבריי חברי הכנסת, להצטרף ולהצביע בעד האי-אמון. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר כנסת ארבל. מי שישיב על ההצעה זה השר במשרד האוצר חמד עמאר, בבקשה. השר חמד עמאר מתגורר בשפרעם. אני לא יודע אם במונחים של היום אפשר להגיד שזה פריפריה או לא. לא נראה לי. במונחים של היום זה כבר לא פריפריה, שפרעם. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים, פריפריה – שפרעם נחשבת פריפריה, כן. רק במדינת ישראל מרחק מהמרכז של שעה וחצי זה פריפריה. במדינות אחרות שעה וחצי זה פרבר באותה עיר, באותה בירה. לפני שאני אתחיל ואשיב על האי-אמון שהגישה ש"ס, אני רוצה לגעת בנושא של ממדים ללימודים. אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> מה עם השוחד – – – מיליארד וחצי למועצות הערביות היום. זה שוחד בחירות. אני שואל איך זה מותר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני רואה בהם אזרחי מדינת ישראל. אם אתה רואה בהם לא אזרחי מדינת ישראל – – – << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אם אתה רואה בהם לא אזרחי מדינת ישראל, ואתה גם כיושב-ראש ועדת הכספים העברת גם למגזר הערבי כשישבת שם, אז זה משהו אחר. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אז מה אתה רוצה? מה אתה רוצה, שלא יעבירו להם תקציבים בכלל? << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> שאלתי מה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הם לא גרים כאן? הם לא חלק ממדינת ישראל? אם אתה לא רואה בהם חלק ממדינת ישראל, תצא לכאן, תבוא תעמוד במקומי ותגיד. הם חלק ממדינת ישראל. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> אני דאגתי – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מעונות יום לאברכים, הם לא חלק מישראל? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> הם חלק ממדינת ישראל. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אברכים לומדי תורה הם לא חלק ממדינת ישראל? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני רוצה לגעת בנושא של ממדים ללימודים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לא מגיע להם – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני מתבייש בכם, חברי הליכוד. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> תתבייש, תתבייש. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> מתבייש בכם, חברי הליכוד. מכם אני לא מצפה שתצביעו על ממדים ללימודים. מכם אני לא מצפה, בכלל לא. אתם יכולים לא להצביע, אתם יכולים להצביע נגד. אבל חברי הליכוד, שרק בשבוע שעבר שמעתי חלק גדול מהם שאמרו: אנחנו נצביע בעד. אנחנו לא – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> 50 מיליון, 50 מיליון, 100%, תעזור לחיילים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> כשתהיה בשלטון תשנה את החוק. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> 100%, 100%. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> כשתהיה בשלטון תשנה את החוק. היית בשלטון ולא עשית את זה, אז אני בא לעדכן אותך. בוא אני אעדכן. ממדים ללימודים – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אתם פגעתם באברכים, פגעתם בלומדי התורה. לא נתתם להם מעונות יום. תתביישו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ממדים ללימודים, זה התחיל כשאביגדור ליברמן היה שר הביטחון ב-2016. איזנקוט היה הרמטכ"ל. זה התחיל ב-2016. זה לא התחיל מהכסף של הממשלה, לא כסף של התקציב. זה היה מתרומות של ידידי צה"ל בארצות הברית. ברגע שהופסקו התרומות אתם הייתם בשלטון ולא תיקנתם את החוק. הליכוד היה בשלטון, ראש הממשלה היה ביבי נתניהו, ולא תיקן את החוק. היום הוא רוצה להבטיח: אם לא יהיה 100%, אנחנו נצביע נגד. אני רוצה שיסתכל על חייל משוחרר, אני רוצה שיסתכל על לוחם, על חייל בודד, על עולה חדש, בעיניים – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> קיבלתם – – – 32 מיליארד עודף, 32 מיליארד עודף. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת ארבל, תודה רבה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – ויגיד לו: אני לא רוצה להצביע לך. אני רואה את חברי הליכוד שיושבים כאן. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> למה אתה פוסל אותי? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אמרתי לך, ממך אני לא מצפה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> למה אתה פוסל אותי? למה אתה פוסל אותי? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני ממך לא מצפה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> שהם יסתכלו בעיניים לחיילים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> למה אתה פוסל אותי? אני לא אזרח? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> יגידו לכם: אנחנו לא מצביעים לממדים ללימודים, או הכול או לא כלום. הייתם שם, לא עשיתם את זה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> למה אתה פוסל אותי? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> היה כלום, היה כלום. למה אתם לא אומרים את זה לציבור? זה נקבר ב-2020. היית ראש ממשלה, ביבי נתניהו. למה לא הבאת את זה לחוק? למה לא הבאת את זה ל-100%? כי לא רצית לתת. ב-2008 – היום סיפר את זה יושב-ראש ישראל ביתנו אביגדור ליברמן – צעירי הליכוד עמדו ואמרו: אנחנו נהיה בשלטון, ניתן שנת לימודים חינם. אמרו, כמו שאומרים עכשיו. לא היה ולא נברא. לא הייתה שנת לימודים חינם ולא היה כלום. זה אותו דבר עכשיו. אבל אני רוצה שתסתכלו לחיילים המשוחררים בעיניים, לאנשים שנלחמו למען המדינה, לאותם עולים חדשים שהגיעו לכאן ושירתו בצבא, לאותם חיילים בודדים, להסתכל להם בעיניים ולהגיד להם: אנחנו לא מצביעים, אנחנו לא נותנים לכם ממדים ללימודים. או שאנחנו נותנים לכם את כל הכסף או תחכו עד שאנחנו נהיה בשלטון. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אמרת לזועבי? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> זה מה שנעשה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אמרת לזועבי? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> זה מה שנעשה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת אשר, רק נכנסת – כבר מפריע. לא הספקת אפילו להיכנס – כבר מפריע. לפחות תשב. << קריאה >> יעקב מרגי: << קריאה >> הוא לא יודע מי זה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מי זאת זועבי? אמרת לה את זה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – שוחד – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. חבר הכנסת אשר, תודה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אם אתה רואה שזה שוחד, יש לך משטרה. תלך למשטרה, תגיש תלונה ותגיד את זה. אל תגיד כאן במליאה. לך למשטרה, תגיד את זה. למה אתה צועק את זה כאן? בשנת 2021 הגיע קצב הבנייה לשיא היסטורי של למעלה מ-25 שנה ועמד על למעלה מ-63,000 יחידות דיור חדשות. מספר יחידות הדיור שקיבלו היתר בנייה בשנה זו עמד על היקף משמעותי של למעלה מ-76,000 יחידות דיור חדשות. כשאני אומר 25 שנה ושיא, זה אומר שהממשלות הקודמות לא קידמו את הבינוי. אנשים רוצים לקנות דירה, לא מוצאים דירה, המחירים עולים. זה מה שאנחנו עושים עכשיו – מגדילים את ההיצע שעתיד להביא לגידול נוסף בתחילת הבנייה בשנים הקרובות. לצד זאת, משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל ביצעו היקף עסקאות משמעותי בקרקעות מדינה והביאו למכירה של למעלה מ-62,000 יחידות דיור אשר עתידות להיבנות בקרקעות אלה. בנוסף, גם במסגרת חוק ההסדרים הקרוב הממשלה תקדם צעדים שונים להאצת הבנייה ולמיתון ביקושים. נוסף על צעדים להפחתת מחירי הדיור, ממשלת ישראל מבצעת צעדים רבים להגברת התחרות והורדת יוקר המחיה במוצרי צריכה בסיסיים. במוקד הצעדים, בעוד כשבוע נכנסת לתוקף הפעימה הראשונה של הרפורמה ביבוא. כך מוצרי צריכה רבים כמו עגלות תינוק, מיטות, כיסאות תינוק, אופניים, משקפיים, נורות וצעצועים ייכנסו למסלול יבוא חדש על בסיס רגולציה בין-לאומית והצהרה בלבד, ללא צורך בבדיקה נוספת בארץ או התאמה לתקן מיוחד. בספטמבר הקלות אלה יחולו במלואן גם לעניין מוצרי חשמל. מתחילת 2023 יחולו גם במוצרי מזון ותמרוקים. בנוסף, במסגרת תוכנית "מכס אפס", צפויים לרדת מכסים בשווי 12% על מגוון מוצרים. כך, ביום רביעי האחרון חתם שר האוצר צו לביטול מכס על חלקי חילוף לרכב, חומרי גלם לבנייה, כלי מטבח, מוצרי טקסטיל, אופניים ועוד. צעדים אלה צפויים להוריד עלויות רגולציה מיותרת, להגביר את התחרות ולהביא להפחתת מחירים ולהפחתת יוקר המחייה. אני שוב פונה לחברי הכנסת מהליכוד: תסתכלו לחיילים בעיניים ותגידו להם: אנחנו נעשה את זה כשנהיה בממשלה, ואז תגרמו שהם לא יקבלו כלום עכשיו. תתביישו לכם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לשר חמד עמאר. אנחנו נעבור לדיון סיעתי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת מיקי זוהר, מטעם סיעת הליכוד. בבקשה, מיקי זוהר, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הגעתי לדבר כאן בהצעת האי-אמון הזו, ואני רוצה לדבר על כמה נושאים שאני חושב שאזרחי ישראל קשובים להם מאוד; לאו דווקא בנושא הזה, יש עוד נושאים חשובים, אבל אם יש לי במה, אז אני יכול גם לנצל אותה. קודם כול נדבר על סערת ממדים ללימודים. אז קודם כול צריך לפרגן לקואליציה – ספין לא מכובד, לא ראוי, אבל הוא מצליח לכם. זאת אומרת, אין ספק שאתם מנסים לשכנע כרגע את הציבור באיזושהי המצאה שאנחנו מתנגדים לחיילי צה"ל, ובינתיים זה עובד לכם. אבל אני יכול להגיד לכם דבר אחד, אני נותן לכם ספוילר: בסוף, האמת טיבה להתברר, וידעו כולם שמי שנגד חיילי צה"ל זה דווקא הקואליציה והממשלה הנוכחית, בטח ובטח לא אנחנו באופוזיציה. למה? כמה סיבות. סיבה ראשונה: אנחנו אלה שהעלינו את שכר חיילי צה"ל בזמן אמת כשהיינו בקואליציה. אנחנו אלה שבשנת 2016 הענקנו לחיילי צה"ל 100% מימון במלגה. אנחנו באים ואומרים שגם עכשיו צריך לתת 100% מימון לחיילים, בזמן שהקואליציה רוצים לתת רק 66%. עכשיו, שלא תטעו, לא מדובר בכל כך הרבה כסף. מדובר בסך הכול בתוספת של 50 מיליון שקל שאנחנו באופוזיציה רוצים להעניק לחיילי צה"ל והקואליציה מתנגדת. למה היא מתנגדת? << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> למה היא מתנגדת? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> שאלה טובה, חבר הכנסת אלעזר שטרן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> השר. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> השר אלעזר שטרן, סליחה. נכון, שר, מודה. למה אתם מתנגדים? למה אתם לא מוכנים לתת 100%? << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> עוד מעט תשמע. אם תחכה, תשמע. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אגיד לכם למה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תחכה, תשמע. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> ההוצאות גדולות – צריך לשלם לחברת הכנסת רינאוי זועבי; צריך לשלם כסף למנסור עבאס; צריך לשלם מאות מיליונים לאחמד טיבי. את כל הדברים האלה צריך לממן. כשאתה רוצה לממן סכומים כאלה גדולים, מה לא נשאר? לא נשאר לחיילי צה"ל תקציב, וחיילי צה"ל משלמים את המחיר בגלל הקואליציה הרעועה הזאת. עכשיו מצפים מאיתנו כאופוזיציה לגבות את החלטות הקואליציה. למה שנעשה את זה? הרי מה יותר טוב לחיילי צה"ל, ממשלת ימין בהנהגת הליכוד או ממשלת שמאל יחד עם מנסור עבאס כלשון מאזניים בתמיכת הרשימה המשותפת? ברור שממשלת ימין יותר טובה לחיילי צה"ל. ולכן, אנחנו צריכים לעשות הכול להפלת הממשלה, וכדי להפיל את הממשלה, אנחנו צריכים להצביע נגד ההחלטות שהממשלה הזו מביאה, ולכן, מי שמצפה מאיתנו להיות איזושהי חומת מגן לקואליציה הנוכחית טועה, ואני מודיע לו שלא יבנה על זה. אבל אני כן אומר שאנחנו אלה שנדאג לחיילי צה"ל, אנחנו ניתן לחיילי צה"ל את מה שצריך, בין שזה יהיה בכנסת הזאת ובין שזה יהיה בממשלה שאנחנו נרכיב בפעם הבאה. וגם, אם צריך זה יהיה רטרואקטיבית. חיילי צה"ל לא ייפגעו, בטח לא במשמרת שלנו. אבל במשמרת של הקואליציה הזו חיילי צה"ל הם שמשלמים את המחיר על הממשלה הרעה והלא-טובה הזו לישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מיקי זוהר. הדובר הבא, מטעם סיעת יש עתיד – השר אלעזר שטרן. בבקשה, אדוני, גם לרשותך שלוש דקות. << דובר >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, הגיע הזמן לומר את האמת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אוה, אוה, אוה – – – << קריאה >> יעקב מרגי: << קריאה >> מה – – – לומר את האמת. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, ביחס למה שאתם אומרים, חבר הכנסת מרגי. << קריאה >> יעקב מרגי: << קריאה >> מה, עוד לא אמרתי – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, ביחס למה שאתם אומרים, חבר הכנסת מרגי. כדאי שנגיד את האמת. אני אגיד מה שמעתי. עדים במדים, ממדים ללימודים – אני העליתי את ממדים ללימודים כאן שלוש פעמים – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> תן לי לקרוא למנסור עבאס. תקרא למנסור עבאס. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – שלוש פעמים בהצעת חוק. יש פ"אים כתובים, תבדקו את זה. התנגדתם. אמרתם: זה מתרומות, חיילי צה"ל זה מתרומות. עכשיו אתם באים ומנסים למכור לציבור: ניתן 100%. איפה הייתם עשר שנים? איפה הייתם שלוש שנים? איפה הייתם שנתיים? אני אגיד לכם איפה הייתם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לפני שבוע שמעתי שהח"כים החרדים וגם סמוטריץ', גם חרדי, לצורך העניין, מזהיר את נתניהו שאם לא יצביעו כולם כגוש אחד נגד ממדים ללימודים, תתפרק הברית הזאת של האופוזיציה. שמעתם? עכשיו, למה? << קריאה >> יעקב מרגי: << קריאה >> בגלל רע"מ. לא, אל תלך לשם. יש לי הצעת חוק – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני אגיד לך למה. אני אגיד לך למה. למה? בגלל – אולי, למה נותנים רק לחיילים? אולי גם צריך לתת – – – << קריאה >> יעקב מרגי: << קריאה >> – – – לא, לא, אל תלך לשם. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> מרגי, אני לא הולך. אני אגיד למה – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> רמאי, מסית, עלוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – לפי הצעת חוק שלי – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת מרגי. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אפשר רגע? יש לי שלוש דקות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אל תדאג, אני אוסיף לך. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> רמאי ומסית. עלוב. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. חבר הכנסת אשר, תודה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אני אגיד למה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אלוף ברמאות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה. כל עוד אתם תפריעו, אני פשוט אוסיף לשר לדבר. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> תן לו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מה זאת התנועה הזאת? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – שקרן. אין לו אומץ לדבר עם זועבי – – – זועבי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. חבר הכנסת אשר, תודה רבה. חבר הכנסת אשר, זה שאתה מסתובב באולם ומאיים מכל נקודה זה לא יעזור. תודה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אתה מסית. אתה מעליל עלילות. תתבייש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת אשר, צא החוצה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אני יוצא. (חבר הכנסת יעקב אשר יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אשר – לא יודע מה קרה לו. עוד לא אמרנו אפילו בגלל שהם רוצים לתת את הכסף גם לחיילים בישיבות, אפילו את זה לא אמרתי. על חיילי צה"ל שמגינים עליהם, לזה הוא מתנגד? על זה אמרו לראש הממשלה: אם תסכים לממדים לימודים אנחנו יותר לא נבוא לברית האופוזיציה? אני רוצה להגיד משהו. למה לא נתתם את שני השלישים שאנחנו חושבים שצריך לתת? כן, 66%. אתם רוצים 100%? תיתנו. אבל למה לא נתתם קודם? אנחנו ניתן אחר כך. אנחנו רוצים שיהיה פר"ח – – – << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> למה – – – אנחנו מוכנים – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אתם לא מוכנים. אתם מוכנים בגלל שחבר הכנסת מיקי זוהר עמד פה קודם ויצא לפני התשובה – שיש עליכם לחץ ציבורי איך אתם מצביעים נגד חיילי צה"ל. זה היה מה שאמרתם כאן לפני שבוע. רק מה קרה? פתאום הלחץ הציבורי אומר: איך אתם נגד חיילי צה"ל? אז אמרתם: 100%. דרך אגב, למה 100%? 150% תיתנו. הרי מה שאנחנו נגיד, אתם תגידו עוד יותר. איפה הייתם? נגיד שכר מינימום – תגידו שני שכר מינימום. למה? אפשר לתת וצריך לתת לחיילי צה"ל שכבר לומדים, דרך אגב; אל תגידו רטרואקטיבית – לומדים עכשיו באוניברסיטאות. אמרו שייתנו להם. כרגע מממנות את זה קרנות. אני לא רוצה להזכיר את השמות של הקרנות. קרן רוטשילד, מפעל הפיס, הם התורמים המרכזיים. האם לא נכון שהכנסת הזאת – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – הציבור – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> האם לא נכון שהכנסת הזאת תחליט שאת זה תשלם מדינת ישראל? ואני אומר עוד פעם, האמירה הזאת של "אנחנו לא נסכים" שהייתה פה בכנסת, כנסת אחרי כנסת אחרי כנסת תחת שלטון הליכוד, אמרו: אנחנו נפנה לתורמים. הגיע הזמן, וזה מה שנעשה היום. אני עוד קורא לכם: יש אפשרות לאופוזיציה להתאחד יחד איתנו, לא לעשות מזה עניין מפלגתי. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אתה עושה את זה מפלגתי. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אתם עושים את זה פוליטיקה. לפחות על חיילי צה"ל, על הלוחמים שבהם, בואו נסכים. תודה, אדוני. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לשר אלעזר שטרן. הדובר הבא, מטעם סיעת ש"ס – ינון אזולאי. חבר הכנסת אזולאי. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> זה החוק הכי פופוליסטי שאתם מעלים היום. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברים, מי שרוצה להמשיך את הוויכוח, אפשר לעשות זה בפרסה, אין בעיה, אבל לא להפריע לדוברים. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> החוק יעלה, אנחנו – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה רק נכנסת וכבר מפריע. נכון, גדי? אפילו לא התיישבת במקום שלך, כבר מפריע. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אדוני, אני מחמם את האירוע. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא צריך לחמם את האירוע, מספיק חיממו לפניך. בבקשה, שלוש דקות, חבר הכנסת אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הינה, קיבלת אפילו שמונה שניות נוספות. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה. כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מדברים אבל עם ישראל סובל, סובל מיוקר המחיה. אני רוצה להקריא לכם הודעה: עקב העלייה ביוקר המחיה הודיעה הממשלה כי תציע כרטיסי רכבת בהנחה של כ-50% במטרה להקל על יוקר המחיה העולה בחדות ולספק אלטרנטיבה לתחבורה הפרטית שהופכת ליקרה בעקבות מחירי הבנזין והדיזל. הממשלה הודיעה בסוף השבוע על מכירת הכרטיסים הגדולה, שכוללת הפחתה של 50% לכל היותר בכמה קווים פופולריים. מישהו שמע על ההודעה הזאת? לא, נכון? כי זה היה בבריטניה, כי בבריטניה יודעים מה זה יוקר המחיה, כי בבריטניה יודעים מה זה חלש. וגם בגרמניה עשו – סבסדו בתחבורה, גם נתנו חופשי-חודשי שם ב-9 אירו. אבל במדינת ישראל לא מספיק שלא מסבסדים, גם לוקחים מהציבור. אנחנו רואים את זה – שוב מחירי הדלק עולים. אתמול הודיעה רשות החשמל שמחירי החשמל יעלו. אז תשאלו: מה אתם רוצים, מחירי החשמל, פחם, דלק – זה כל המדינות. את הבלו הורידו בחצי שקל, לכמה זמן? לשלושה חודשים. עוד מעט זה כבר נגמר ועדיין לא הבאנו את הצו פה לדיון במליאה, אבל לשלושה חודשים. מה יקרה אם מדינת ישראל, לפחות כמו העלייה שהייתה בדלק, תפחית את הבלו? מה יקרה? מה יקרה אם במחירי החשמל נסבסד את החלשים כמו בטבלת ההנחה בארנונה? מה יקרה אם נעשה את זה במים? אבל חבר הכנסת ארבל ואני הגשנו הצעת חוק בעניין, של סבסוד משפחות מוחלשות, ומה קרה? בקואליציה החברתית דחו אותה, כי לא באמת אכפת להם מהחלשים. הם רוצים לקחת דווקא מהכיס של החלשים. דווקא מהם הם לוקחים. מחירי הדיור עלו בחודשיים האחרונים ב-1.9%, השלימו 16% בשנה האחרונה. מחירי הדיור. אני לא מדבר על השכירות, שאתמול פורסם שבחיפה – עלייה של 20% במחירי השכירות, בתל אביב בכרם התימנים – עלייה של 21%, ברמת גן, יד לבנים – עלייה של 23%, בירושלים, בנחלאות – 25% עלייה וכן הלאה בכל מקום ומקום. אז מדינת ישראל, ממשלת ישראל הכושלת, מה אתם חושבים, שאתם טובים לחלשים? עוד לא מצאתי משהו שאתם טובים בו לחלשים. אתם רעים לחלשים, רעים לאזרחים. ונפתלי בנט, באת לעשות אקזיט. אתה איש עסקים מצליח – מדינאי כושל. לכו הביתה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. הדובר הבא – חבר כנסת מטעם סיעת כחול לבן, מופיד מרעי, בבקשה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> היושב-ראש, שאלה: היום – – – בנט ישן צוהריים או לא? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לפי התקנון אני לא חייב לענות לך, נכון? תודה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אבל אם אתה רוצה, אתה יכול לענות. לא יודע על מה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אשקול את הצעתך. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חבריי וחברותיי חברות הכנסת וחברי הכנסת – אפשר, חברים? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה. לא, הם ממשיכים פשוט את הדיאלוג. חבר הכנסת אשר וחבר הכנסת אזולאי, תכבדו את חבר הכנסת מופיד מרעי, שמדבר. תודה רבה. תודה. אז רגע, אני עוצר לך. אני אאפס לך את השעון. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אני מכבד אותו. << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני תמיד מכבד. תודה. אני רוצה לדבר על החוק, על ממדים ללימודים. כמי שפיקד שנים רבות על חיילים, מכיר ומוקיר את התרומה שלהם לביטחוננו, ולא מעט בזכותם, אדוני היושב-ראש, אנחנו נמצאים כאן, אם אלה חברי כנסת ששירתו בצבא ואם אלה שלא שירתו בצבא. החיילים אליהו מחצור, אבשלום מירוחם, זיידן מיאנוח, חדד מנצרת, רחאן מרומת הייב ומוחמד מרהט ושאר החברים שלהם, החיילים ממרכז הארץ, חיילים בודדים, עולים חדשים, כשנתנו שלוש שנים מחייהם לטובת מדינת ישראל ולטובת ביטחוננו, נלחמו, שמרו עלינו, על גבולות המדינה בצפון, בדרום, במרכז, התאמנו למעננו, מתקשים לממן את הלימודים שלהם אחרי השחרור כחלק מבניית העתיד שלהם. בעצמי דאגתי למלגות לסטודנטים יחד עם חברי חבר הכנסת אלון שוסטר וניסינו ללמד או לגרום לילדים שלנו, לבנים שלנו, לבוא ללמוד במכללת ספיר ומוסדות אקדמיים נוספים. היום ישנן הרבה מאוד עמותות שבאיזשהו מקום גם רוקדות על הגב של החיילים: בזכות החיילים או בזכות השירות של החיילים מקבלות תרומה, ומחייבות אפילו את החיילים אחרי שהם משתחררים בשעות שירות, שירות קהילתי – אבל הם נתנו כבר שלוש שנים מהחיים שלהם – או מטילות עליהם משימות כדי שיעמדו בקריטריונים כאלה או אחרים לקבל מלגות, ורק אלוהים יודע מאיפה הכסף מגיע לעמותות האלה ולאן הכסף הולך. ובמקרה הזה – לאן הקשב של החייל הולך? איך להשיג לעצמו מלגה. הוא לא מתמקד עכשיו בעתיד שלו. ובמקרה הרע, החיילים עוזבים בכלל את הרעיון של ללכת לאקדמיה לרכוש להם מקצוע, לרכוש תעודות כדי שיוכלו להתקדם ובאיזשהו מקום גם להיות העתיד שלנו, והם מחפשים מקור פרנסה כזה או אחר כדי להתמודד עם החיים. מי מפסיד? אנחנו מפסידים אותם, מפסידים את האיכות שלהם. הגיע הזמן שהמדינה תממן את הלימודים. וכל מי שעוסק בדרישה ל-100% מימון הוא טועה ומטעה את הציבור פה ופוגע בחיילים. היום יושבים בקנה מעל 16,500 חיילים משוחררים שמחכים שייקלטו באקדמיה בזכות המלגה הזאת. עד עכשיו כל חייל קיבל מענק שחרור ופיקדון שמיועדים גם ללימודים אקדמיים, ולא רק לעסקים, והיום אנחנו באים עם הצעת חוק כדי להשלים להם את הלימודים, שיהיה להם 100%, וזו האמת. התקציב קיים. ומי שלא רוצה להצביע בעד החוק, אני מבקש גם שלא יטעה את הציבור; שיגיד באומץ רב שהחיילים במדינה לא מעניינים אותו. אותי הם מעניינים, ואת סיעתי – כן מעניינים, ואת הקואליציה – כן מעניינים. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> את כל הקואליציה? << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> ההוכחה הכי גדולה היא שלא נעשה כלום למען החיילים למעלה מעשר שנים. רק בשנה האחרונה העלינו – שר הביטחון יזם והעלה את המשכורות של חיילים, הכפיל אותן, והיום אנחנו מביאים חוק כדי לממן להם את הלימודים. הגיע הזמן שהמדינה תממן את הלימודים. אני אישית חושב שבכלל הלימודים האקדמיים צריכים להיות חינם לכולם, אבל זה חוק נוסף שנדבר עליו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. נגמר הזמן. << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני כבר מסיים. אני קורא כאן לאופוזיציה, שיש להם אחריות כלפי כל הבנים שלנו – הבנים שלנו הם גם הבנים שלהם, הבנים של כולנו בסופו של דבר: החיילים מעל הפוליטיקה. אני מברך את שר הביטחון שיזם את החוק הזה. ושוב, ההצבעה על החוק היא על מצפונם של כל חברי הכנסת. תודה רבה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מה עם הקואליציה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. לא, הוא פנה לאופוזיציה, חבר כנסת אשר. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> למה? אבל יש גם קואליציה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אבל זה מה שהוא אמר. אתה רוצה לשנות את דבריו? אני הבנתי אותך נכון. אתה פנית לאופוזיציה. חבר הכנסת אשר, חשבת, טעית בהגדרה. הדובר הבא – יש לנו מטעם סיעת העבודה, אדוני המזכיר? אוקיי. אז אנחנו נעבור לדובר הבא. חבר הכנסת יעקב ליצמן, מטעם יהדות התורה, בבקשה, אדוני. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כבוד היושב-ראש, אין רשימת דוברים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> במחשב אין רשימת דוברים? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז אני מייד אבדוק. האם אפשר לעדכן במחשב את רשימת הדוברים? תכף, אוקיי. שלוש דקות, אדוני, בבקשה. << דובר >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לראות איך אנחנו נראים כאן בכנסת. מעבירים היום 1.5 מיליארד שקל בוועדת הכספים לערבים. אני תומך בשתי ידיים. אני לבד כשר הבריאות עזרתי להם. אני הראשון שבכלל ביקר בבתי חולים בנצרת, נתתי להם MRI, נתתי להם צנתורים. אני עזרתי להם הרבה, אפשר לשאול אותם. לא, לא אומר שאני לא מפרגן להם את הכסף. אבל זו לא סחיטה, זה לא שוחד. כשאנחנו החרדים קיבלנו פעם כסף לישיבות – שוחד בחירות, צעקו עלינו. ב. יושבים שרים בממשלה, מדברים נגד בג"ץ. מה היה קורה אם אלה היו השרים של הליכוד? אז נשיאת בית המשפט מייד הייתה יוצאת נגד, חריף, פה-פה-פם, הייתה מוחה, לא הייתה מתאפקת. לא שמענו פיפס ממנה, מילה אחת לא שמענו ממנה על זה. נושא הדיור – נורא ואיום, 16% בשנה. שנה בשלטון, שיא ההתייקרויות בדירות – 16%. איך זוג צעיר יוכל להגיע בכלל לדירה? והם מתעלמים, בורחים. אז עכשיו נגיע לעצם הלשכה של ראש הממשלה. המפלגה שלו – חצי ברחו כבר. עכשיו נשארו העוזרים למיניהם. שניים ברחו. אני לא יודע, אין לי מושג כמה עוזרים יש לו, אבל כנראה יש עוד אחד-שניים שבקרוב מאוד כנראה גם כן יברחו. היחיד שלא ברח זה הוא, כי אין לו לאן, אף אחד לא רוצה לקלוט אותו. הוא עסוק כל הזמן בשיפוצים בבית שלו ברעננה. יש לו בניין שלם כאן, לא נוגע לו בכלל, כי צריך לשפץ את הבניין שלו. את הדירה שלו צריך לשפץ, כי אחרת, מי ישלם לו? המדינה אף פעם לא תשלם לו אם לא ישפץ את זה עכשיו. ומה, כל זה קורה – כולם שותקים. כל כלי התקשורת, כולם שותקים. וזה לא קרה, דבר כזה מדהים, מה שקורה, שכולם שותקים. אם השמאלנים עושים את זה, זה הכול כשר. אם הימין עושה את זה, זה נורא ואיום. אני רוצה רק לגעת עוד בנקודה אחת: מירון. מירון – איך שר הדתות, עם כל הצוות, עם כל האנשים האלה, יכול להסתכל בהורים, הורים עם ילדים בני שנתיים-שלוש, עם אישורים, עם כל הדברים, שהיו תקועים שעות, שעות, שעות, שעות לפני מירון, שלא נתנו להם להיכנס. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נא לסיים. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> אני מסיים. אני סומך על חברי פרוש, חבר הכנסת פרוש, שהוא מגיש לוועדת חקירה. בהחלט צריך לעשות את זה, ואז אני בטוח שהכול יתגלה, האמת. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב ליצמן. הדובר הבא, מטעם סיעת ישראל ביתנו – חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> איפה המזבלה? << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה שם, מאחורי הדלת. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – ינון – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא. ינון לא. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אני מרגיש תחושות מאוד מאוד קשות לגבינו כחברי כנסת, כולם ביחד, לגבי השרים, לגבי כל מי שעוסק במלאכה, שאנחנו מאלצים את הילדים המדהימים האלה, ששירתו את המדינה במשך הרבה מאוד זמן, סיכנו את החיים שלהם, לבוא לכאן להפגין, להתחנן, לרוץ אחר חברי כנסת במסדרונות לנסות לשכנע אותם להצביע בעד חוק – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> למה אתם נגדם, אלכס? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – שנקרא חוק – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, חבר הכנסת קרעי. תודה רבה. לא להפריע. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – שנקרא חוק ממדים ללימודים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> למה – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> וכדי לענות על כל ה"למה" האלה ששואלים אותי פה חברים ביציע, אני רוצה לספר את הסיפור כולו איכשהו ולחזור אחורה לשנת 2016. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 1.5 מיליארד שקלים. מה עם אשקלון? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בשנת 2016 – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת קרעי, על כל הפרעה אני פשוט אוסיף לו עוד זמן. אז אני מבקש לא להפריע. תודה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה. אני מעדיף – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא. אבל אם אתה תמשיך להפריע אני אקרא אותך לסדר, אז אל תפריע, בבקשה. בסדר? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> עדיף שהוא ידבר. בסדר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני חוזר לשנת 2016. בשנת 2016 אביגדור ליברמן, שר הביטחון, גדי איזנקוט, הרמטכ"ל, מקבלים החלטה על מלגה שתינתן ללוחמים כדי שיוכלו לקבל ולרכוש השכלה אקדמית. הוחלט שגובה המלגה יהיה שני שלישים מסך שכר הלימוד והמלגה תתבסס על כספי התורמים. באותה תקופה לראש הממשלה קראו בנימין נתניהו. בנימין נתניהו היה יכול לתקצב את המלגה הזאת מתקציב המדינה ב-66%; יכול היה להשלים 33% נוספים מתקציב המדינה; יכול היה גם לתקצב 100%. אבל מה עשה בנימין נתניהו? לא עשה כלום. זה פשוט לא עניין אותו. מגיעה שנת 2020 – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו המצאנו את התוכנית הזאת. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה שקר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אלא מי? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כנראה לא הקשבת לי, אבל אני אמשיך. מגיעה שנת 2021, אנחנו באופוזיציה, אתם בקואליציה. ואז כספי התורמים מתחילים להיגמר, ואז מתחילים להמציא כל מיני התניות ללוחמים, שתי התניות – תעשו מינימום ימי מילואים כדי לקבל מלגה או תתנדבו יותר שעות. קמה מחאה שנקראת "מחאת ממדים ללימודים". החבר'ה האלה פוגשים אותי. אנחנו יושבים, מדברים ומבינים שהמצב הזה אבסורדי. לא יכול להיות מצב שבו לוחם שמשרת שלוש שנים, או לוחמת שמשרתת שנתיים, צריכים לעשות עוד פעולות כדי לזכות במלגה. הם מקימים מטה מאבק, ואנחנו מתחילים להתקדם. בינתיים יש בחירות, קמה ממשלה. בממשלה החדשה אני פונה לשר החדש, אביגדור ליברמן – שאז היה שר הביטחון, והתוכנית הזאת קמה ביוזמתו – ואנחנו מקבלים החלטה לתקצב את התוכנית הזאת מתקציב מדינה בבסיס התקציב ב-100 מיליון שקל. החוק מתקדם, עובר בקריאה ראשונה, ואנחנו לא שומעים שום דבר מחברינו באופוזיציה לגבי הנושא הזה. עד כמה שאני זוכר הצבעתם בעד, ופתאום עכשיו, לקראת קריאה שנייה ושלישית, אתם מתחילים להמציא כל מיני המצאות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שמעתם, שמעתם. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עכשיו, אתם אומרים – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לסיום, אדוני. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה כבר דקה מעל הזמן. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הוא הפריע לי קצת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הוספתי לך דקה. נא לסיים. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני מסיים. אני מסיים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> קח את הדקה שלי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת קרעי, אל תעזור לי לנהל, בסדר? כשתהיה פה בכיסא תנהל את הישיבה. אמרתי לו שהוספתי לו דקה וביקשתי לסיים. לא צריך לעזור פה. כשתהיה סגן יושב-ראש הכנסת תנהל את הישיבה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שני משפטים אחרונים – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תן לו את הדקה שלי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> גם אתה, חבר הכנסת אזולאי, גם אתה. תודה. אם תמשיכו להפריע אני אוסיף לו עוד זמן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תן לו את הדקה שלי, מה אתה רוצה? תן לו את שלי. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שני משפטים אחרונים, ברשותך, אדוני היושב-ראש. האחד – אתם מאמינים שאתם חוזרים לשלטון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו לא מאמינים, אנחנו חוזרים. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אם אתם מאמינים, אז בואו, תעשו את הדבר הפשוט: תצביעו עכשיו איתנו, ותתחייבו שברגע שתיכנסו לכנסת או תחזרו לשלטון תגדילו את זה ל-100%. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תצביעו אתם איתנו. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אחרת אתם פשוט עובדים על החיילים – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אז למה אתה מצביע נגדם היום? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – מנצלים אותם ניצול פוליטי ציני, תסלחו לי על הביטוי, מגעיל. ואני אומר לכם, כל אלה שעברו כאן בה"ד 1 וגדלו על רוח צה"ל, ערכים של אמינות, של רעות, איך אתם יכולים להסתכל בעיניים של החבר'ה האלה ולהצביע נגדם? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אז למה אתם מצביעים נגדם היום? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תחשבו על זה בבקשה לפני ההצבעה. תחשבו ותצביעו בעד. תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> למה אתה מצביע נגדם? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלכס קושניר. הדובר הבא, מטעם סיעת הציונות הדתית – חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ואתה יודע, אלכס, שאתם פופוליסטים, כי יש 100 מיליון בתקציב. תקבלו החלטת ממשלה אם זה כל כך חשוב. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> ביקשתי לעדכן את הרשימה במחשב. האם הדבר הזה אפשרי? חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן מבקשת לעדכן את רשימת הדוברים במחשב בשביל שהיא תוכל לראות. גברתי, את הדוברת הבאה, בסדר? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בסדר, אין צורך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, אין צורך, בסדר. אוקיי, פתרנו את הבעיה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי יושב-ראש ועדת הכספים אלכס קושניר, אני רוצה שתקשיב למה שאני רוצה לומר. אני אכן מאמין שימיה של הממשלה קצרים, וקצרים מאוד. מדובר גם בהצעת אי-אמון, אבל אני כן רוצה לדבר על משהו שהוא רלוונטי לעכשיו, ומה שרלוונטי לעכשיו זה להגיע להסכמות לגבי החוק הזה. בגלל שימיה של הממשלה קצרים, אז הצורך להגיע להסכמות הוא קריטי, כי אם את חוק האזרחות העברנו חודש וחצי אחר כך, אני לא יודע אם תהיה פה הזדמנות עוד חודש וחצי להעביר חוק. לכן אני חושב שחובה עלינו למצוא את הדרך להעביר. אני רוצה להגיד פה משהו. בקואליציה הזו יש מרכיבים אנטי-ציוניים, אם זה רע"מ, אם זה רשת הביטחון של המשותפת, אם זה מרכיבים בתוך מפלגת העבודה ואם זה שרים בממשלת ישראל שתומכים בהעמדתם לדין של לוחמי צה"ל – האנשים שאנחנו מדברים עליהם עכשיו – בבית הדין בהאג. זה מה שיש לנו כרגע בממשלה הנוראית הזאת. עכשיו אנחנו עסוקים בהאשמות, ובמקום לדבר על האשמות אני רוצה לדבר על אחריות. אני מקווה שהאנשים שמקבלים את ההחלטות ישמעו את הדברים שאני אומר, ובשעות שיהיו לנו במשך הלילה כן אנשים יגלו אחריות ויצליחו – חבר הכנסת מרעי, אני יודע שהדברים נוגעים לליבך, חברים אנחנו ויודעים היטב – להגיע להסכמות בעניין הזה. אבל אני רוצה להסב את תשומת ליבם של החברים מכחול לבן, בדגש על יושב-ראש כחול לבן השר גנץ – אני רוצה לומר לו שאני לא בטוח שבנט ולפיד רוצים שהחוק הזה יעבור. מבחינת בנט ולפיד זאת תהיה תמונת ניצחון לראות שהאופוזיציה מצביעה נגד. ועוד דבר, אני לא בטוח שבנט ולפיד רוצים שהשר גנץ יביא הישג. זו הפוליטיקה. דברים שאני אומר יכולים להגיד גם פרשנים באולפנים. אלה החיים. ולכן אני אומר לכם שכשאני מדבר עם אנשים מהמפלגות – ימינה לא, אבל כשדיברתי עם אנשים מיש עתיד, לא הרגשתי שהיה שיח כמו שהיה שיח עם אנשים מישראל ביתנו במקרה הזה ועם אנשים מכחול לבן במקרה הזה, וכן על, זו הדרך. ולכן אני אומר, ההישג, אם יהיה, הוא יהיה של השר גנץ. אתם קואליציה שלא מצליחה לעשות דבר מאוד מאוד פשוט, ואתם מבקשים מאיתנו שותפות. שותפות, אדוני יושב-ראש הכנסת, זה לא רק לבוא ולהרים את היד; שותפות במקרה הזה ספציפית זה לבוא ולקדם את הדברים ביחד. הצעת הפשרה שאני הצעתי כהצעה שלי היא הצעה הוגנת. לא מצאתי אחד – לא חבר כנסת אחד, לא עיתונאי אחד – שאמר שההצעה שלי לא הוגנת מהותית ואינה הוגנת פוליטית. יש לנו שעות לא ארוכות לבוא ולקבל את ההצעה הזאת ולאשר אותה. זה יהיה לטובת לוחמי צה"ל אם נצליח להתעלות ולהגיע פה להסכמות סביב ההצעה הזאת או סביב כל פשרה אחרת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אופיר סופר. הדוברת הבאה, מטעם הרשימה המשותפת – עאידה תומא סלימאן. בבקשה, גברתי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אפשר לראות את הדוברים במחשב? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, ביקשתי לעדכן את זה. קראנו כבר לאיש מחשבים, ומייד הדבר הזה יתעדכן. אני כבר אומר שהדוברת הבאה, מטעם תקווה חדשה – מיכל שיר סגמן, ולאחר מכן – חבר הכנסת מוסי רז, מטעם מרצ, אם מישהו רוצה לדעת את הרשימה. בבקשה, גברתי, שלוש דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כששוטרי כוחות הכיבוש בירושלים המזרחית, בשליחות ממשלת השינוי, חבטו בנושאי הארון של העיתונאית האמיצה שירין אבו עאקלה, זה היה במטרה להסיר את דגל פלסטין שנפרס על ארונה. בשבוע האחרון חיילי צבא הכיבוש, שוב בשליחות ממשלת השינוי, ליוו מתנחלים בפעולות הסרת דגלי פלסטין – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איך את לא מתביישת לעמוד בכנסת ישראל ולקרוא לחיילים צבא מלחמת הכיבוש? תתביישי לך. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – באמצע הכפר הפלסטיני חווארה. היום שרת החינוך יפעת שאשא ביטון הוציאה הודעה חריפה נגד סטודנטים פלסטינים שציינו את יום הנכבה עם דגלים פלסטיניים בקמפוס בבאר שבע. היא כינתה את התמונות "לא מתקבלות על הדעת". היום בוועדת החינוך בריוני "אם תרצו", בחסות יו"ר הוועדה שרן השכל, תקפו את הסטודנטים הפלסטינים הצעירים שציינו לפני שבוע את יום הנכבה באוניברסיטה שלהם, וכן, הניפו דגלי פלסטין. קריאות "מוות לערבים" זה דבר מצער – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ו"מוות ליהודים" מה? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אבל דגל פלסטין זה מעשה טרור. הממשלה הזו, הממשלה של מרצ, רע"מ ושותפיהם, הכריזה מלחמת חורמה נגד הדגל הפלסטיני. אבל זו לא מערכה נגד הדגל, הסמל, אלא מלחמת חורמה נגד כל מה שפלסטין היא כאן – על העם, על הזהות ועל הזכויות של הפלסטינים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אין עם פלסטיני. אתם פייק. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ממשלת הימין, בשיתוף ערביי הקואליציה והשמאלנים לכאורה, עושה כל שביכולתה למחוק את הזהות הלאומית של 20% מאזרחי המדינה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אין זהות לאומית. אתם פייק עם. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הממשלה הזו מציעה לערבים אזרחי ישראל עסקה אחרת: תקבלו קצת תקציבים, תמחזרו עוד הבטחה ועוד הבטחה ותחגגו עליהן, אבל תשכחו ממי שאתם. אני תוהה בימים האחרונים כמה משברים קואליציוניים אפשר לפתור באותו מיליארד. באותו מיליארד אפשר לפתור כמה וכמה משברים קואליציוניים. כמה פעמים עוד תצאו מהקואליציה, תקפיאו את עצמכם בקואליציה, תחזרו לקואליציה, והכול על סמך אותן הבטחות? זה מזכיר לי, באמת, ששנים עבדתי, לפני הכנסת, עם נשים, נשים ערביות, נשים אשר סבלו בביתן, עברו השפלות ודיכוי ואכזבות, ועד שקמו ויצאו וסירבו להיות שם – שוב הפחידו אותן. הגיעו אליהן קבוצות של גברים ואמרו להן שאפילו בחוץ הן יסבלו יותר, ואז הן חזרו לאותו מקום, עם אותן השפלות ועם אותם מחזורים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הממשלה הזו מדברת על הפחד – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> היא סיימה, עכשיו היא הוסיפה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – מממשלת נתניהו-בן גביר. אם זה באמת הפחד שלכם, אז תפסיקו להנהיג פוליטיקה שהיא פוליטיקת נתניהו-בן גביר, ואז אולי מישהו באמת יראה בכם אלטרנטיבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> דגל אש"ף זה דגל טרור. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. תודה, חבר הכנסת קרעי, תודה רבה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, מטעם סיעת תקווה חדשה. בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> דגל אש"ף זה דגל טרור ואנחנו נמחה אותו מעל פני האדמה. הינה החוק שהוא יהיה עבירה פלילית ומאסר. סטודנטים שירימו דגל של אש"ף לא – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, חבר הכנסת קרעי, תודה רבה. אתה יכול להמשיך את הדיון, אם אתה רוצה, מחוץ לאולם. תודה. שלוש דקות, גברתי. << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עצוב לי לעמוד כאן היום ולראות עד לאן דרדר ראש האופוזיציה את תנועת הליכוד, שפעם הייתה לי לבית. במקום להיות אופוזיציה אחראית ולתמוך באלו שסוף-סוף עושים למען הציבור, הוא גם מתנגד וגם מסית, והכול כשר עבורו. עוד רק עכשיו ראינו איך תאוות השלטון שלו מביאה אותו לדרוך על חיילי צה"ל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא התחננת לשריון בליכוד? << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> 12 שנים היה ראש ממשלה ולא נקף אצבע. לפני הבחירות ידע להבטיח שנת לימודים אקדמית חינם לחיילים, קרקע למשתחררים, ועכשיו הוא מתנגד למימון לימודיהם וגורר אתכם איתו כמו סמרטוטים. לא משנה איזה שקר הוא מוכר הפעם, אין פה איש שמאמין לו. אתם יודעים שאתם משקרים, כי הרי פיקדון של החיילים משלים ל-100% שכר לימוד, אבל אתם מפחדים ממנו – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אז למה את מצביעה נגדם? << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – וראיתם איך הוא דורס ממש בימים האלה את בכירי הליכוד שניסו להזכיר לו שציונות וחיילי צה"ל קודמים לאינטרסים האישיים שלו. אבל אנחנו בממשלה ובתקווה חדשה לא נאפשר. מתפקדי הליכוד, מצביעי הליכוד, חשוב שתראו מי הנבחרים שלכם, מה הערכים שלכם, מה הם מייצגים. קשה לי להאמין שאת הליכודניקים האמיתיים הצעקות האלה מייצגות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אובססיבית. את לא ביקשת שריון בליכוד? << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אנחנו בממשלה ובתקווה חדשה לא נאפשר לביביזם להרוס את ישראל ואת ערכי המחנה הלאומי. בזכותנו לימין הממלכתי הליברלי, הציוני, שמשלב יהדות ודמוקרטיה יחדיו, יש כתובת. אנחנו מחזירים את המשילות שאיבדתם, אנחנו נלחמים בפשיעה שהזנחתם, מזניקים את החינוך, את ההתיישבות ביו"ש, בגולן. הרי אין פה אחד בספסלי הליכוד שלא מכיר, שלמה קרעי, את צבא ההסתה של נתניהו. ההכפשות שאתם ואנשיו של נתניהו מפעילים, מתדלקים – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אז למה התחננת לשריון עכשיו? << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – בהסתה ובפייק ניוז, ואם לא גילית את זה עד עכשיו כדאי שתגלה את זה לפני שהוא הורס סופית את המפלגה שאליה אתה שייך. שולחים אותם לנסות ולחסל את מתנגדי נתניהו – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מדברת מי שהמפלגה שלה לא עוברת את אחוז החסימה באופן עקבי. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – בליכוד, בכנסת, בממשלה, במדינה. הם הזרוע הצבאית של הביביזם. שולחים קליעי רובה, מאיימים ברצח, מייצרים פייק ניוז, מאיימים, מסיתים. וביבי? הוא לא רואה, הוא לא שומע, הוא לא יודע. כשמישהו מהפעילים נחשף, הוא נזרק לכלבים, רק ביבי לא קשור, הוא בכלל עדיין מהאו"ם, הוא הזרוע המדינית בלבד. גם פה בכנסת, כשמישהו ממשרתיו בסיעה צורח או מקלל או מאיים, פתאום ביבי נעלם מהמליאה, ממש דנידין נתניהו. עשרה קבין של צביעות ופחדנות ירדו לעולם ואת כולם לקח ביבי נתניהו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אילנה ספורטה, רונית הביביסטית, אורלי לב, יגאל מלכה, איציק זרקא – ביבי לא שמע עליהם ועל מפעל ההסתות וההכפשות בשווי מיליונים שהם חלק ממנו ושבנו יאיר מפמפם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> את פונה גם למתפקדים של תקווה חדשה? << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> עמותות וארגונים של בכירים בליכוד, בלשכת נתניהו – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> הוא מפריע לי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> סיימת מזמן. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – בלשכת נתניהו מפעילים מכונת הסתה ברשתות שכוללת יועצים אסטרטגיים, מומחי וידיאו, פעילי שטח וצבא מגיבים. וביבי? הוא לא ידע. הוא לא ידע. אני כבר מסיימת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> את פונה גם למתפקדים של תקווה חדשה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת קרעי, ככל שתפריע, אני אוסיף לה זמן, אז אני מבקש, תן לחברת הכנסת שיר לסיים את דבריה. תודה. נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> גם הוא לא שמע, גם ביבי לא שמע, הם לא שמעו. עמותת "הגענו", פורום קפה שפירא, 315, מטה המאבק המשותף, העמותה לצדק במערכת המשפט – ביבי לא מכיר גם אותם. במקרה בכירי הארגונים האלה הם או מועמדים ברשימת המפלגה לכנסת או חברי מרכז ופעילי ליכוד מקורבים שמפעילים את מערך התעמולה הלא-חוקי עבורו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אפס שפותח – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> והוא לא שמע – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. לסיים, בבקשה. כבר הוספתי לך דקה וחצי, אפילו יותר. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> הם מסיתים נגד מוסדות השלטון, מפרסמים חומרים כנגד חברי ממשלה בניסיון לחסלם פוליטית, וביבי לא קשור. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא לימדו אותך להכין נאום שמספר המילים יתאים לזמן? << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> הביביזם הרס את הליכוד, ועכשיו הוא גם מאיים להרוס את המדינה, ואנחנו לא ניתן לו לעשות את זה. גם ההצבעה שלכם היום, גם ההצבעה שלכם היום נגד חיילי צבא ההגנה לישראל תיכשל – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אפס מנדטים שפותחת פה על 40 מנדטים. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – ואנחנו נמשיך לתקן את מה שאתם הרסתם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> קרעי, אני רק אגיד לך במשפט אחרון. ביבי, לא רק שלא עזר לחיילים, הוא הסתמך על תרומות. הוא נסמך על תרומות. איך אתם לא מתביישים? תעבירו את החוק הזה, תפסיקו לפעול נגד חיילי צה"ל. המטרה פה לא מקדשת את האמצעים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מיכל שיר סגמן. תודה. תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תצביעו בעד 100%. תתביישי לך. כפוית טובה כלפי מצביעי הליכוד. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << קריאה >> אני לא פועלת נגד חיילים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כפוית טובה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << קריאה >> תפסיקו לפעול נגד חיילים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן וחבר הכנסת קרעי, תודה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << קריאה >> בושה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בושה שלך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הדובר הבא, מטעם סיעת מרצ – חבר הכנסת מוסי רז, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תצביעי בעד 100%. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת קרעי, תכבד את הדוברים. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << קריאה >> אני לא נגד חיילים, נגד המדינה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. שמענו. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> הקואליציה שלך, ששולחת אותם – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אפס מנדטים פותחת פה על 40 מנדטים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברים, החברים שלכם מטעם הסיעות כבר דיברו. אולי בפעם הבאה תבקשו זכות דיבור בהצעת אי-אמון ותדברו. ככה זה. בואו נכבד את הדוברים. חבר הכנסת מוסי רז, בבקשה. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבריי, אני לא רואה פה שר, גם חברת הכנסת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יש פה שרה, השרה פרקש הייתה פה. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> בסדר, אני אחרי זה אגיד לה מה אמרתי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה רוצה להמתין עד שהשרה תחזור? << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> לא, אני אתחיל. זה בסדר גמור. << קריאה >> יו"ר הכנסת מיקי לוי: << קריאה >> אתה יכול לתת לו להתחיל והוא יכול להמשיך כשהיא תיכנס. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני אעצור את השעון. הינה, היא כבר שבה, הכול בסדר. אני אאפס את השעון, אתן לך שלוש דקות, שלא תהיינה תלונות. בבקשה, שלוש דקות. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברת וחברי הכנסת, הקואליציה עברה טלטלה בסוף השבוע האחרון, אבל מהטלטלה הזאת אנחנו יוצאים לא רק עם קואליציה קיימת ועומדת, אלא גם מחוזקת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ספר לגן צבי. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> ראיתי את הפעולה המבורכת של רבים – של חברי השר עיסאווי פריג', של שר החוץ וראש הממשלה החליפי לפיד – וראיתי את החברה בישראל, את ההמונים בישראל שמתגייסים לטובת הקואליציה ודורשים בשלומה וביציבותה ובאורך חייה; גם בחברה הערבית – את ראשי הרשויות, את אנשי העמותות, את הפעילים, אנשים שפשוט חרדו מה יהיה אם חלילה הצד הזה כאן יגיע לשלטון. זה הצעד שכל כך כל כך מחזק את הממשלה שלנו. יש להם חבר כנסת שאמר: התפקיד שלנו – להצביע נגד הממשלה. שמעת פעם דבר כזה, אדוני היושב-ראש? מעכשיו אני אציע לשנות את השיטה. תהיה קואליציה ולא צריך אופוזיציה. הם יכולים לשבת בחוף הים, הם תמיד נגד. התפקיד שלהם – להצביע נגד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה התפקיד שלכם – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> התפקיד שלהם – אם בגין היה מקשיב לכם, גם אחרי 29 שנים לא היה מגיע לשלטון. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> תמשלו. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> היה לוקח לו יותר מ-29 שנים. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> כשבגין היה – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> זה לא סוד שהמציאות בקואליציה הזו לא פשוטה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה אתה אומר על קואליציה שלא מסוגלת להעביר חוק לטובת החיילים שלה? << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אני אומר שהמטרה של ממשלה, בניגוד להנדוס התודעה שעושים לנו פה, המטרה של ממשלה היא למשול. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אז למה אתה – – – תמשול. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אז תמשול. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אני רואה דברים מצוינים שקורים בתחום של הסביבה והבריאות והחוץ. קיימנו היום כנס על הפשיעה בחברה הערבית – ירידה דרמטית בפשיעה, כי יש שר ויש סגן שר שעובדים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> על חשבון הנגב. תראה – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אני יודע מה הירושה שהשארתם. גם את זה אני מכיר, את הירושה שהשארתם שם, ירושה רעה מאוד, שלוקח זמן לטפל בה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – הפשיעה בחברה הערבית אנחנו לא התחלנו ואתם לא – – – << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> לעומת זאת, התפקיד של הכנסת הוא לחוקק. כשעולה חבר כנסת ונשבע פה הוא נשבע לפעול לטובת אזרחיות ואזרחי ישראל כפי שהוא רואה לנכון. חילוקי דעות בינינו זה בסדר גמור. זה בסדר גמור. אבל לא נשמע כדבר הזה. עכשיו זה ממש לא מעניין אותי איך אתם מצביעים, אני לא מאלה שמתרגשים, תצביעו איך שבראש שלכם. אתם פוגעים בעצמכם, לא בי. אתם פוגעים בעצמכם, לא בי. אני הייתי מספיק שנים באופוזיציה כדי לדעת שכשאני ישבתי שם, בכל דבר חשבתי מה טוב לאזרחיות ומה טוב לאזרחים. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> ובגלל זה אתה מוכן להקריב הכול כדי להישאר בממשלה. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אבל אתם רוצים לפגוע בעצמכם – תפגעו בעצמכם, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לכן הצבעת לפני חצי שנה נגד העלאת שכר החיילים? << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אני אשים לכם שער שם שתבקיעו כל הזמן גולים עצמיים – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> מה עם זכויות האדם? מה עם זכויות האדם? << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – זה מה שאתם מוכנים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, חבר הכנסת יברקן – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לכן בכל החודשים האחרונים הצבעת נגד הצעות חוק של האופוזיציה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> – – וחבר הכנסת קרעי, אתם כל הזמן מפריעים. אז אני נותן לחבר הכנסת מוסי רז לסכם את דבריו עוד חצי דקה, בגלל שהיו הפרעות. בבקשה. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> כבר נגמר? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כבר נגמר, נתתי לך עוד דקה. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> הורדתי רק את המשפט הראשון – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נתתי לך כבר מעבר לזמן. 30 שניות. נא לסיים, בבקשה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת רז, אתה בצד הנכון, לכן אתה מקבל כל הזמן. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אני אסכם את דבריי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יש בעיה לקואליציה עם החיבור לזמן. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אני רוצה להודיע מכאן שיש בממשלה הזאת גם דברים טובים; בעיקר דברים טובים דיברתי עד עכשיו. אני רוצה לברך את השר, שר הביטחון, שהודיע שבבוא העת יפונה המאחז הלא-חוקי בחומש, ולהודיע כאן שאני אגיע עם אנשי שלום עכשיו המצוינים – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> תיזהר. יהיה משבר. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – בשבת כדי לזרז את העת הזאת – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> הממשלה תיפול. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – כי נגד הפרות החוק צריך לפעול. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> תיזהר עכשיו. מישהו יפרוש מהצד השני. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מוסי, אם אתה מצביע עניינית, תצביע בעד 100% ללוחמים. אתה לא חושב שמגיע להם 100%? זה עוד לפני ההצעה שלכם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מוסי רז. אני אבקש מהשרה להגנת הסביבה לסכם את הדיון. בבקשה, גברתי השרה. אני מזכיר לכולם שבעוד כ-20 דקות תכבד אותנו בנוכחות שלה נשיאת הפרלמנט האירופי הגב' רוברטה מטסולה. אני מבקש גם לכבד את ידידת ישראל, ידידת אמת, להיות נוכחים באולם ולשמוע את דבריה בשעה 18:00, גם קואליציה וגם אופוזיציה. אני חושב שזה גם יום היסטורי לכנסת ישראל, למדינת ישראל, ואנחנו גם נשמע את נאומה. בינתיים, גברתי השרה, נא לסכם את הדיון, בבקשה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אכן אנחנו נמתין פה, ונקווה שיצטרפו אלינו חברי קואליציה ואופוזיציה כאחד. נשאר פה רק חבר הכנסת גדי יברקן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא. גם שלמה קרעי פה. דווקא בזמן של הדיון אתה בורח? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> שניהם לא היו קודם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כשהשרה לא מוגבלת בזמן, אתה החלטת להתחמק מהדיון ולהפריע לאנשים שיש להם זמן מוגבל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ועכשיו לא תיתן לי להפריע, תגיד שאתה לא יכול להוסיף לה זמן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא. עכשיו אתה יכול לנהל שיח – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> יש לכולנו זמן עד שתגיע הנשיאה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> – – כי היא מסכמת את הדיון. אין בעיה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אחד הדברים החשובים שהממשלה הזאת תיקנה, יחסית לפעולות של הממשלות הקודמות, זה את יחסי החוץ שלנו, גם עם אירופה, גם עם ארצות הברית – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בכל שבוע פיגוע, כמו שאמרה שקד. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – גם עם מדינות האזור. זה באמת אחד הדברים – כאשר הממשלה שלכם בחרה – אגב, לצערי, מסיבות פנימיות, מסיבות של פוליטיקה פנימית – להכפיש את מדינות העולם – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> היית בדובאי, השרה? << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> מה זה "הממשלה שלכם"? הממשלה הייתה גם שלך, של כולנו. גם אתם הממשלה שלי, לצערי; גם הממשלה הקודמת הייתה שלך – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> קודם כול, חבר הכנסת יברקן – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – אז אל תגידי "שלכם". << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – אתה צודק. אני מקבלת את דבריך בברכה. כל ממשלה נבחרת היא ממשלה של כל הציבור הישראלי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> חוץ מכזאת – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> הינה, שמעת את החבר שלך? לצערי הרב דווקא מסיעת הליכוד, ואני שמחה מאוד שדווקא אתה כחבר ליכוד – באמת אני אומרת את הדברים האלה, מפני שלצערי יש תופעה בסיעת הליכוד של דה-לגיטימציה לממשלה הנבחרת, ניסיון – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> גברתי השרה, אפשר להעיר לך ברוח טובה? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> בבקשה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אני יהודי ציוני שחזר אחרי אלפיים ושבע מאות שנה שנה לארץ ישראל. כל ממשלה שתהיה פה היא שלי, גם אם היא תהיה שמאל, גם אם תהיה ימין. הממשלה הזאת רעה, אבל היא שלי. אני אעשה הכול כדי להפיל אותה. אתם מסכנים את המדינה הזאת, ואתם עדיין הממשלה שלי. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> זה סופר-לגיטימי מצידך לחשוב את זה. אני רוצה להגיד לך שאני הייתי חברת אופוזיציה במשך שמונה שנים. עבדתי לטובת הציבור. דרך אגב, בחיים שלי לא החרמתי ועדה. חוקקתי, עבדתי יחד עם השרים, גם כשהתנגדתי להם ב-100%. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כי לא החרימו אותך. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> לא קרה דבר כזה שסיכלנו הקמת ועדות בכנסת ושלא באנו לעבוד בוועדות לטובת אזרחי המדינה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כי התנהגו איתך באופן הוגן. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אני באמת רוצה לומר לך, לבקש ממך, שאת הדברים החשובים האלה שאמרת עכשיו, תגיד אותם גם לחבריך לסיעה, מכיוון שיש כאן תופעה שבעיניי היא מסוכנת. שוב, להתנגד לממשלה זה דבר לגיטימי; לחשוב שהיא עושה רע זה דבר לגיטימי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גם לחשוב שהיא לא לגיטימית זה לגיטימי. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> הייתי חברת אופוזיציה לממשלות שהתנגדתי אליהן באופן מוחלט, לשחיתות שבהן, למדיניות שהן הובילו, לשנאה שעוררו. באופן מוחלט. אבל – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אמרת שהן לגיטימיות? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אבל עבדתי בכנסת לטובת הציבור ששלח אותי – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הבטלן הגיע לכנסת. שלום, הבטלן. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – שגם אם הוא שלח אותי לכהן ולשרת באופוזיציה, מחובתי לעשות את זה. הבעיה, באמת לצערי, שדווקא מסיעת הליכוד – ובאמת אני אומרת, אמיתי: אני מאוד שמחה לשמוע את הדברים שלך, כי לצערי הרב מסיעת הליכוד עולה הרבה פעמים דה-לגיטימציה לממשלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה, גברתי השרה. כל הנוכחים ביציע, אני מבקש לשמור על השקט. כל האורחים והנכבדים שנמצאים ביציע, נא לשמור על השקט למעלה. תודה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> חשבת שהממשלות הקודמות לגיטימיות? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> עולה דה-לגיטימציה לעצם קיומה של הממשלה. לא למדיניות שלה, לא לפעולות שלה – שזה מטבע הדברים; אופוזיציה – זה תפקידה, להתנגד – אבל לעצם קיומה. למה? אגב, אין פה, אתה יודע, חס וחלילה – ראינו ממשלות שהייתה נגדן הסתה בתחילת שנות התשעים. אני זוכרת את ממשלת רבין – הייתה נגדו הסתה מאוד חריפה, שגם הביאה לרצח, לרצח שלו, המחריד והמזעזע, שטלטל ושינה את ההיסטוריה של כל המדינה. למה? בגלל מדיניות שהוא הוביל. פה, איזו מדיניות מובילה הממשלה? מה היא מובילה? << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> הרס, פיגועים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מכירת הר הבית. מכירת הנגב והגליל. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> תקציבים לחברה הערבית, השקעה במדיניות החוץ של מדינת ישראל. כל הדברים האלה, לגיטימי להתנגד להם, לגיטימי לחשוב שאתם הייתם עושים יותר טוב, וראש ממשלה אחר היה יותר. זו תפקידה של אופוזיציה. זה לגיטימי לגמרי. אגב, הגלגל הזה מסתובב – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל לא לגיטימי לגנוב מנדט – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – פעם אתה באופוזיציה, פעם אתה בקואליציה. אבל לא לגיטימי לומר שמעצם קיומה, מעצם כהונתה של ממשלה שנהנית מרוב בבית הזה, כי זה מאושיות הדמוקרטיה הישראלית, להכחיש את תפקידו של ראש הממשלה – שכמו שאתה יודע הוא מהצד הפוליטי השני יחסית אליי. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> לא, הוא שמאל. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אנחנו לא מאותו צד. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> הוא לא מהצד השני. הוא כבר מהצד שלך. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> לא. זאת ממשלה שיש בה שני צדדים, יש בה ימין ויש בה שמאל בתוך אותה ממשלה. אני שייכת לשמאל, ראש הממשלה שייך לימין. הינה, יושבת פה השרה אלהרר, היא שייכת למרכז. זאת הממשלה. זאת הממשלה הזאת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה לגיטימי לגנוב מנדט מהציבור ולהקים איתו ממשלת שמאל? אתם כולכם שקר. זו ממשלה לא לגיטימית בעליל. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אפרופו שחיתות, כולנו, שמאל וימין, צריכים להיאבק בנגע הזה, ואין לזה שום מפה פוליטית. גברתי השרה, אפילו בבית המשפט בג"ץ אומר שהבנייה של ראש הממשלה, ביתו הפרטי, ב-50 מיליון שקלים נעשית בניגוד לחוק. האם מישהו מאבירי השלטון שיושבים בממשלה – האם מישהו אמר מילה, כולל אותך, גברתי השרה? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> חבר הכנסת יברקן, אם אתה מבקש אמירה, התבטאות נגד דבר שבעיניך הוא פסול – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> לא בעיניי, בעיני בית המשפט. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> בעיני בית המשפט. איפה האמירה שלך נגד כתבי אישום שהוגשו בעבירות שחיתות וטוהר מידות חמורות? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בית המשפט יאמר את דברו. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> זה בבית משפט, שופט יחליט. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> כתב אישום בשוחד, כתב אישום במרמה, כתב אישום בעבירה של הפרת אמונים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כשבית המשפט יאמר את דברו, תשאלי אותו. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> יצאתם לגנות החלטה של שופט שאפשר לעלות להר הבית. בית המשפט החליט. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> חבר הכנסת יברקן, אנחנו יכולים לא להסכים עם החלטת בית המשפט, אבל אף אחד משולחן הממשלה הזה לא קרא לעלות עליו ב-D9, לא קרא לפוצץ אותו בפצצה. הרי איפה אנחנו מדברים, חברים? אתם יודעים, הדברים האלה בסופו של דבר מתבטאים במעשים נגד ראש הממשלה. זהו, הוא קיבל מעטפה עם קליע של אקדח – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> לא הגון – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – ועם מכתב שאומר שהאקדח הזה, חס וחלילה, אני לא רוצה להגיד מה יעשה לאשתו ולבני משפחתו. על מה אתם מדברים? על מה אתם מדברים? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גם נתניהו, שמו אותו בלולאת חנק. אמרת משהו על המיצג של לולאת החנק? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> יש כאן מקרה מובהק שבו הסתה הופכת למעשים. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> תגנו את השחיתות. תגנו את השחיתות. תגני את המרחב ברעננה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> שחיתות זה שחיתות. כאשר יוגש כתב אישום – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> הוגש בבית משפט. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> חבר הכנסת יברקן, כתב אישום – אתה יודע, זה לא עובדות אלטרנטיביות פה – כתב אישום זה דבר שחוקרים, הוא נחקר, יש ראיות, הוא מוגש, מתנהל משפט – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> בג"ץ כבר קבע שזה לא חוקי. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – כל הדברים האלה מתרחשים נכון לעכשיו במשפט אחר, כשמבחינתך הכול צח כשלג. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אני, בניגוד אלייך, מקבל כל החלטה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אני מזכירה, אלה עבירות שחיתות חמורות מאוד. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> נכון. נכון. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> מאוד. מאוד. עבירת השוחד היא העבירה החמורה ביותר בספר החוקים הישראלי לאיש ציבור. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> את מעודכנת? את מעודכנת במה שקורה? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> יש כרגע משפט – מתנהל כרגע משפט בעבירת שוחד. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> את מעודכנת? את מעודכנת? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> זו עבירה חמורה ביותר. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> את מעודכנת בעבירת השוחד? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> העובדה שמבחינתכם – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אבל את לא מעודכנת. אבל את לא מעודכנת. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – יכול ראש ממשלה לכהן תחת כתב אישום בשוחד – אתה יודע – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> הפרקליטות בעצמה נסוגה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, לפחות תשבי. תשבי, אין בעיה, לא צריך בעמידה להפריע. תודה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – כשהתחילו החקירות, כשהתחילו החקירות והדברים שנחשפו – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> קיבלתם מתנה? קיבלתם מתנה את המילה שוחד? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – הרי זה היה ברור, זה היה ברור ומובן מאליו – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אז למה הבורות הזו? למה הבורות? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – שאם וכאשר יוגש כתב אישום, זה ברור ומובן מאליו שלא יכול ראש ממשלה להמשיך ולכהן במצב כזה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אבל את מפגינה פה בורות. את מפגינה פה בורות איומה, תמר. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> לא רק שהמשיך לכהן – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> את מתעלמת ממה שבית המשפט אומר. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – אלא גם הגיע למצב שבו המדיניות של הממשלה עבור המדינה הוכפפה למציאות המשפטית, וככה הלכנו לארבע מערכות בחירות, וככה לא העברנו תקציב. הרי אזרחי המדינה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה, גברתי השרה. אני חוזר ומבקש מכל הנוכחים ביציע: נא לשמור על השקט, בבקשה. לכבות את המכשירים הסלולריים, אתם נמצאים ביציע הכבוד, אז אני מבקש לשמור על השקט, לא לדבר – לא בטלפון, וגם לא לדבר ביניכם. נא לשמור על הכבוד באולם הזה. תודה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבר הכנסת יברקן, הרי אזרחי מדינת ישראל חיו כאן שנתיים וחצי או יותר בלי תקציב מדינה. ננצל את ההזדמנות שהגיע לכאן קהל רב לצאת רגע מהוויכוח הפוליטי, ורק להסביר משהו לאורחים שיושבים כאן. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> הוא לא הספיק, זה לא נכון. הוא לא הספיק, זה לא נכון. עבר תקציב – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> מאז שנכנסתי לתפקיד, אני מסתובבת – כמעט אין שבוע – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> היה תקציב, תודי בזה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – אין שבוע שאני לא נמצאת ברשות מקומית, מסתובבת המון. הבחירות לרשויות המקומיות היו בשנת 2018. אנחנו – יושבת כאן חברתי קארין אלהרר, אני בטוחה שגם אצלך זה ככה – השנה שנת 2021, את יושבת עם ראשי רשויות, והם אומרים לך: אני שלוש שנים ראש רשות ולא ראיתי תקציב מדינה. עזוב רגע ויכוח פוליטי, באמת אני אומרת – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אבל זה לא נכון. יש פרוטוקול – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – ימין, שמאל, קואליציה, אופוזיציה – קודם כול תפקוד תקין של מדינה – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> איזה תפקוד תקין? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – שהכסף עובר לרשויות המקומיות – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> החברה שלך – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – לפרויקטים המתוקצבים, לחוקים שכבר הוחלט עליהם. הרי זה בלתי מתקבל על הדעת לקלוע מדינה שלמה לסחרור ולשיתוק – למה? בגלל שראש הממשלה לא הצליח לנצח בבחירות – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> נשמע לך הגיוני שמשחדים חברה שלך למפלגה ב-200 מיליון? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – ובמקום להחזיר את המנדט ולבטא את הרוב בכנסת, כמו שיש כאן עכשיו, הוא מחליט ללכת לעוד בחירות ועוד בחירות ועוד בחירות, ומפלגת הליכוד, מפלגה שלמה – שאני מאוד מאוד מכבדת את הדמוקרטיה המפלגתית במפלגת הליכוד, אני חייבת לומר את זה; אני באמת מכבדת את זה, אבל הדמוקרטיה המפלגתית פה השתתקה לחלוטין כאשר חברי כנסת – והינה, נמצא פה גם חבר הכנסת ניר ברקת וחברים אחרים. אמרתי קודם לחברת הכנסת גילה גמליאל ולחבר הכנסת יואב גלנט שבשבוע האחרון – אפרופו חוק ממדים ללימודים, שאנחנו עומדים עוד מעט להצביע עליו – אמרו: לא יעלה על הדעת, אנחנו נעדיף את טובת האזרחים על פני טובתו של היושב-ראש שלנו, כי הוא משרת את ענייניו האישיים וגורר מפלגה שלמה, ששוכחת את הדמוקרטיה שלה, שוכחת את הערכים שלה, שוכחת את הציבור, שבשבילו אנחנו כולנו מתפקדים – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אבל זה בדיוק מה שעכשיו אתם עשיתם, לאשר לזועבי 200 מיליון שקל. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – ומשרתת כל-כולה אך ורק את המנהיג. זה דבר לא הגיוני. זה מאפיין לא של דמוקרטיות וגם לא של מפלגות דמוקרטיות – זה מאפיין של משטרים אחרים לחלוטין, ואלה בדיוק הרגעים שאני אומרת לעצמי איזה מזל שהקמנו ממשלה אחרת, שעובדת כאן, ברוך השם, כבר עוד מעט שנה, שעושה לטובת הציבור. הינה, נכנס לפה השר יועז הנדל, שהייתה לנו שיחת טלפון די סוערת בשבוע שעבר, נגלה לציבור. נגלה לציבור. הוא כנראה שייך לצד ימין של הממשלה, אני שייכת לצד שמאל של הממשלה. כנראה שיש בנינו הרבה חוסר הסכמות, אבל דבר אחד אני יכולה להסכים איתו, וזה ששנינו עובדים במשרדים שלנו לטובת הציבור ולטובת עניין. השר יועז הנדל עובד על פריסת סיבים, זה כבר נהיה הדגל שלו. בכל מקום שמדברים על יועז הנדל, אומרים סיבים; אומרים סיבים – אומרים יועז הנדל. אני רוצה לנצל את ההזדמנות, השר הנדל. למרות השיחה הקולנית הפרטית שהייתה לנו בשבוע שעבר, אתה עובד במשרד שלך ובכל השליחות הציבורית שלך לטובת הציבור כמו שאתה תופס אותו. אני יכולה לא להסכים איתך, ויש בינינו חילוקי דעות פוליטיים גם בתוך הממשלה, אבל שנינו עובדים, קמים בבוקר ועובדים ועושים. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> תמר, תראי איזה יופי שנותנים לך להעביר זמן, זה מגיע למקומות – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> זה מגיע למחמאות אפילו לך. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני לא מאמין. תיתן לעוד שרים. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> גברתי השרה, ביניכם אין כבר חילוקי דעות. כל דבר תעשי כמו הממשלה הזאת. הכול – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> תאמין לי, יש בינינו הרבה מאוד חילוקי דעות, אבל אתה יודע מה? אבל אתה יודע מה? יש גם אווירה של ענייניות. בממשלה שאתם כיהנתם בה, גם אנשים מאוד מאוד קרובים אחד לשני מבחינה פוליטית כל היום היו רבים ומתקוטטים אחד עם השני – בגלל הפריימריז, בגלל דברים אחרים. תסתכל מסביב על האולם – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> בתור אחת שכמעט הפילה ממשלה כי יושב-ראש המפלגה לא אמר לה שלום. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> חבר הכנסת יברקן, אנחנו בעיצומו של – או אחרי, מקווים שאחרי – משבר פוליטי, אבל גם משברים כאלה, מה שיפה, שאנחנו יודעים איך לצאת מהם ואיך לפתור אותם, בגלל שיש מטרה חשובה יותר שמרחפת כמטרייה וכגג מעל הראש של כולנו. ופה בשנים האחרונות הייתה תחושה שהאווירה הזאת קצת נשכחה, שהיה עדיף לריב אחד עם השני במקום לעבוד לטובת אזרחי המדינה; שהיה עדיף ללכת לעוד בחירות במקום לשאול את עצמנו אם זה מה שזקוקים לו אזרחי מדינת ישראל; שהיה עדיף לגרור מדינה ב-1 חלקי 12 ובקופסאות קורונה וכל מיני דברים כאלה במקום להעביר תקציב מדינה שיהיה בו סדר העדיפויות הלאומי והממשלתי. והתחושה הזאת – אני יכולה לספר לך שאיפה שאני לא הולכת ולאן שאני לא מגיעה אני שומעת אנשים שאומרים: לא הצבענו לך – ואומרים לי הרבה; אתה יודע, אני שייכת למפלגה של שישה מנדטים, הרבה מאוד בציבור לא הצביעו לי. גם אדוני היושב-ראש – אתם שישה או שבעה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שבעה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> שבעה מנדטים. לא רחוקים בהרבה. אחת התגובות הכי הכי שכיחות שאני מקבלת – אנשים אומרים לי: לא הצבענו לך, הצבענו לצד השני, אבל בבקשה תמשיכו, כי אנחנו רוצים קצת שקט מכם. לא רוצים לשמוע כל הזמן בחירות וכל הזמן ריבים פוליטיים, רוצים שתלכו לעבוד, כל אחד במשרד שלו, כל אחד בתחום האחריות שלו. תעבדו למען אזרחי המדינה, ואל תבואו אלינו בכל ארבעה חודשים עם בחירות אחרי בחירות אחרי בחירות. זה דבר שאני קשובה לו מאוד. אני בטוחה שהרבה כאן מאזרחי המדינה – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אני משוחרר? אני משוחרר? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> הרבה מאוד מאזרחי המדינה, אני בטוחה שהם שומעים את התגובות האלה, וזו תגובה מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד שכיחה. בגלל שהרבה אנשים הסתכלו עלינו בשנים האחרונות ואמרו: מה קורה להם שם? הרגישו שתחושת הניתוק בין מה שקורה בבית הזה, מה שאנשים פותחים בערוץ 99 ורואים, ובין החיים שלהם – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה. חברים, חברי הכנסת עוד לא נכנסו לאולם, אבל יש רעש ענק, וזה רעש מהיציע. אני מבקש לשמור על השקט. כל מי שנמצא ביציע, נא לשמור על השקט, ותיתנו לשרה להמשיך לדבר. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> תמר זנדברג, לפי הסקרים – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעוד כמה דקות אנחנו נעבור לדיון המיוחד עם הנשיאה של הפרלמנט האירופי, אבל בינתיים תכבדו את השרה, שעדיין נמצאת על דוכן הנאומים ונואמת. תודה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. באמת הצטרדתי קצת, אבל זה רק מלהט הדברים. אני רוצה לברך את הציבור הרב והרחב שהגיע לכאן – חיילים, דיפלומטים, שוטרים, כל הציבור, תלמידים. מאיפה אתם? מאיפה אתם? מאיפה? אוניברסיטת תל אביב – אה, סטודנטים. שלום, ברוכים הבאים. ברוכים הבאים. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> זה נגד החוק. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> למה? למה נגד החוק? נגד החוק? חבר הכנסת ליצמן, לשוחח עם הציבור בבית הפרלמנט, במשכנה של הדמוקרטיה הישראלית – נגד איזה חוק זה? אני חושבת שאתה קצת התבלבלת, חבר הכנסת ליצמן. אני מברכת בברכה את הציבור ואת הקהל. זה לא נגד שום חוק, אל תתבלבלו. אין חוק כזה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> גברתי השרה, חזרתי. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> חסרת לי, התחלתי לדבר עם הקהל. ליצמן אומר לי שזה נגד החוק. בגלל שלא היה לי אותך. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> איפה היינו? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אני רוצה לקדם אתכם בברכה על הישיבה המיוחדת הזאת, שמסמנת את היחסים הטובים והחמים שלנו כמדינת ישראל עם מדינות אירופה, גם עם מדינות אחרות. הינה, הצטרף אלינו ראש הממשלה, שמכבד את הישיבה הזאת בנוכחותו. ובאמת, אני שמחה לברך אתכם כדי לראות איך נראה פרלמנט פעיל, שוקק, עובד, מחוקק. אשמח מאוד שכולכם תישארו פה גם בשעות הקרובות, כי בתום הישיבה הזאת יתחיל דיון על חוק מאוד מאוד חשוב, על מלגות לימודים לחיילי צה"ל, לחיילים משוחררים. אני חושבת שהצורך של כל חבר וחברת כנסת להסתכל לכם – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא רק שיישארו – לאחר הדיון המיוחד, גם תמשיכי את הסיכום, ואז תהיה הצבעה. זה הסיכום, כן, אבל בינתיים יש עוד כמה דקות. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> הבנתי. אז אחרי הדיון המיוחד אני אוכל לבוא לכאן ולבקש מכל הציבור הישראלי להסתכל לכל חבר וחברת כנסת בעיניים ולשאול אותם: איך אתם מצביעים על החוק החשוב הזה, על מלגת הלימודים הזו? האם אתם מעדיפים – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> מה אכפת לכם מה האופוזיציה עושה? תעבירו. יש לכם בעיה להעביר? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אני קודם כול פניתי לציבור. אתה יודע, חבר הכנסת, בוא אגיד לך משהו. אתה יודע, אני חברת כנסת – הייתי בערך שמונה שנים באופוזיציה ועכשיו עוד שנה בממשלה. כשנכנסים לכאן, לבית הזה, לפעמים זה יכול קצת לבלבל. אפשר להתבלבל ולשכוח מי שלח אותך – ששלח אותנו בסוף, כל אחד מאיתנו, לא משנה אם קואליציה או אופוזיציה, שלח אותנו הציבור. והינה, יש לנו פה תזכורת, כי יושב פה ציבור של עשרות, אולי אפילו כמה מאות אנשים ביציע. אני מציעה לך להסתכל עליהם, אני מציעה לך להסתכל עליהם, כי להם, המילים קואליציה או אופוזיציה פחות משנות. יותר משנה להם השאלה אם החיילים המשוחררים – יש כאן סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב, אני בטוחה שחלקם חיילים משוחררים – אם הם יוכלו ליהנות מהמלגה בשנת הלימודים הקרובה, כן או לא. אם הם יחזרו לקמפוס או יחזרו למשפחה שלהם ויגידו: חבר הכנסת אמר לי שהקואליציה תעביר, שהאופוזיציה תעביר – זה פחות משנה להם. יותר משנה להם מה הולך לקרות בחיים שלהם, וזה משהו שקצת קל לשכוח אותו כאן. זה משהו שכשנכנסים לבניין הזה, קצת קל לשכוח אותו וקל ליפול לאיזשהו בלבול. אבל אירועים כאלה, כשמגיע לכאן כלל הציבור והיציע מתמלא, הם בדיוק הזמנים עבורנו, נבחרי הציבור – וזה לא משנה אם אנחנו שרים או חברי כנסת, אם אנחנו בקואליציה, אם אנחנו באופוזיציה – זה הזמן שלנו להיזכר מי שלח אותנו ולמה. כי באמת, הרבה פעמים נופלים פה לאיזה משחק פוליטי. אומרים לנו: זה ככה, הקואליציה עשתה ככה, נפיל להם, נראה להם, נחזיר להם, נעשה להם. אבל באמת אני רוצה לבקש ממך באופן אישי להסתכל פה ליציע ולראות – הינה, לדוגמה, יושבות כאן חיילות מולנו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. גברתי השרה, אני נאלץ להפסיק את דברייך. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> חבל. אני דווקא הייתי – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, לאור הדיון המיוחד. אני שוב חוזר: אני מבקש שקט ביציע. אני נאלץ להפסיק את דברייך. אנחנו מייד נמשיך בהצעת האי-אמון ובסיכום, לאחר הדיון המיוחד בהשתתפות נשיאת הפרלמנט האירופי גב' רוברטה מטסולה. עכשיו אני מתכבד להעביר את הדיון ליושב-ראש הכנסת חבר הכנסת מיקי לוי. << נושא >> ישיבה לכבוד נשיאת הפרלמנט האירופי גב' רוברטה מטסולה << נושא >> << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> חברי הכנסת והקהל מתבקשים לכבד בקימה את כבוד נשיאת הפרלמנט האירופי וכבוד יושב-ראש הכנסת. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את פני נשיאת הפרלמנט האירופי ויושב-ראש הכנסת.) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בבקשה לשבת. אני מודה לכם. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר >> היו"ר מיקי לוי: << דובר >> שלום לכולם. חבר הכנסת טיבי, תודה. נשיאת הפרלמנט האירופי הגב' רוברטה מטסולה וכל חברי המשלחת האורחת הנכבדה מהאיחוד האירופי, אדוני ראש הממשלה מר נפתלי בנט, שרים, חברי הכנסת, ראשי הנציגויות הזרות, אורחים נכבדים, מכובדיי כולם. כנסת נכבדה, גברתי נשיאת הפרלמנט האירופי הגב' מטסולה, Welcome to Israel. ברוכה הבאה לירושלים בירתנו, ברוכה הבאה לכנסת, ליבה הפועם של הדמוקרטיה הישראלית – הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. לכבוד הוא לנו לארח אותך כאן בבית הזה, שמייצג את כל הציבור בישראל, בית שיושבים בו אנשים מאמינים ואתאיסטים, אנשים מלאומים שונים, מדתות שונות, אנשים שנולדו בישראל ואחרים שעלו אליה מכל קצוות העולם, בית שבו כל הדעות נשמעות ובו אנו מתווכחים ומכריעים באופן דמוקרטי. אין לי ספק שכמי שעומדת בראש פרלמנט רב-מדינתי, מגוון, את יכולה להרגיש כאן בבית. גברתי נשיאת הפרלמנט האירופי, זהו ביקורך הראשון מחוץ לאירופה בתפקיד זה, ואני מודה לך על כך. אנו רואים בבחירתך להגיע לישראל ולדבר בפני מליאת הכנסת כבוד גדול ומעריכים זאת. זהו ביטוי נוסף לקשרים הטובים והחזקים של מדינת ישראל עם מוסדות האיחוד האירופי ושל הכנסת עם הפרלמנט שאת עומדת בראשו. הקשר הזה חשוב ומשמעותי למדינת ישראל מבחינות רבות, וישראל מעוניינת בחיזוקו. הוא מבוסס בראש ובראשונה על הערכים הדמוקרטיים והליברליים המשותפים שישראל חולקת עם מדינות האיחוד ועם מוסדותיו, הוא מבוסס על הקשרים הכלכליים הענפים שהפכו את האיחוד האירופי לשותף הסחר הגדול ביותר של מדינת ישראל, והוא מבוסס כמובן על שיתוף הפעולה הנרחב בתחומי המדע, המחקר והתרבות, שיתוף פעולה שהאנושות כולה מרוויחה ממנו. גברתי נשיאת הפרלמנט האירופי, יש משהו סימבולי בכך שבשנה שאירופה מקדישה לצעירים, בחירתך לפני כמה חודשים הפכה אותך לנשיאת הפרלמנט האירופי הצעירה ביותר בתולדותיו. את מביאה יחד עם הניסיון שצברת בפרלמנט רוח חדשה של דור צעיר וחדש – דור שמחפש דרכים להפיח תקווה חדשה בקרב צעירים בפרויקט האירופי; דור שמעוניין לטפל באתגרי המחר, ובראשם משבר האקלים, שהפך לאתגר קיומי; דור שרוצה שוויון הזדמנויות אמיתי בין גברים לנשים ורוצה יותר גיוון אנושי במוסדות האיחוד. כפי שאמרת בנאומך בפני מליאת הפרלמנט מייד לאחר בחירתך: למען הפוליטיקה של התקווה. כולי תקווה שישראל תשתלב ברוח החדשה הזו שאת ומנהיגים צעירים אחרים באיחוד מובילים, וכולי תקווה שניצור יוזמות חדשות בין הכנסת לבין הפרלמנט האירופי. גברתי, בחודשים האחרונים ידעה ישראל גל טרור נוסף שגבה את חייהם של 20 בני אדם והביא לפציעתם של יותר מ-60. גל הטרור הזה, כמו רבים לפניו, הוא תוצאה של שנאה והסתה שמופצת כנגד מדינת ישראל. הוא מתחיל בספרי הלימוד ברשות הפלסטינית, שמוחקים את קיומה של מדינת ישראל, מפיצים שקרים אנטישמיים על אודות היהודים וקוראים באופן מפורש לאלימות, ונמשך בכסף שמשלמת הרשות הפלסטינית למחבלים על הרג חפים מפשע, תוך שהיא מקבלת תרומות וכספים – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – מעניין איזה מדינות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> This is the Israeli parliament, you see. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – כמו שירין אבו עאקלה – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה מסית – – – האלימות – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה מסית נגד העם הפלסטיני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה מסית נגד העם הפלסטיני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, תודה רבה, חבר הכנסת טיבי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – שירין אבו עאקלה – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא משלמים משכורות למחבלים? שמענו, 19 יהודים נרצחו, 19 יהודים נרצחו, זה לא – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – מקבלת תרומות, מקבלת – חברי הכנסת, תכבדו בבקשה את האירוע – גם מהאיחוד האירופי, והוא מגיע לכדי הסתה ושקרים שמופצים ברשת, כאילו מדינת ישראל פוגעת במקומות הקדושים. המעשים והשקרים הללו מלבים את האש, מפיצים שנאה, יוצרים אווירה של אלימות ולבסוף מביאים לגל טרור. מדינת ישראל מצפה ממך, גברתי, ומכל חבריה באיחוד האירופי, לעמוד לצידה כנגד התופעות המסוכנות הללו, שמלבות טרור ורצח ולא יאפשרו לעולם להגיע לפתרון הסכסוך. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש בכוחכם להשפיע ולמנוע מהדור הצעיר הסתה – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – בבתי הספר בכסף שאתם מממנים. גברתי, לצערי, גם בשנה שעברה ראינו עלייה במקרי האנטישמיות באירופה. המגפה עתיקת היומין הזו לא נעלמה מן העולם; היא מתפשטת וחושפת את פניה המכוערות פעם אחר פעם, ויש להמשיך להילחם בה ובסכנות שהיא מציבה. שמחתי לשמוע בנאום שנשאת לאחר בחירתך, גברתי, כי את מתחייבת למאבק בנגע האנטישמיות. יש לכך חשיבות רבה מאוד. כמו כן חשוב להבין כי הנגע הזה משתנה, פושט ולובש צורות אחרות. בשנים האחרונות האנטישמיות מתחפשת לביקורת, כביכול, על פעולותיה של מדינת ישראל. ברצוני להבהיר: לגיטימי לבקר את מדינת ישראל וממשלתה, אך כאשר דורשים ממדינתו של העם יהודי, וממנה בלבד, סטנדרט אחר ביכולתה להגן על עצמה מפני התקפות טרור, זוהי אנטישמיות; כאשר ארגוני BDS שוללים את זכותה של מדינת ישראל להתקיים כמדינה יהודית ומערערים על עצם זכותנו, זכותו של העם היהודי, למדינה משלו, זוהי אנטישמיות, ואנו מצפים מידידינו לומר זאת בפה מלא ולהיאבק בכך. אנו גם מצפים מידידנו לעמוד מול הטרור המדינתי שמפעילה איראן באמצעות הזרועות שהיא שולחת לכל המזרח התיכון, זרועות טרור שמטרתן לערער את המשטרים באזור. כשמדינת טרור שנשלטת על ידי משטר פונדמנטליסטי מאיימת בהשמדת מדינה אחרת – מדינת ישראל – אנו מצפים מידידינו לעמוד מולה בכל כוחם ולא לאפשר לה להיות מדינת סף גרעינית היכולה בתוך זמן קצר לייצר נשק גרעיני ולממש את איומיה. איראן היא סכנה ליציבות האזור ולשלום העולם וכך יש להתייחס אליה. גברתי, בהזדמנות הזו, בימים שבהם משתוללת מלחמה באירופה, ימים שבהם העם האוקראיני עובר תופת איומה וסבל קשה, ימים שבהם אנשים חפים מפשע נהרגים על לא עוול בכפם, אני רוצה יחד איתך להתפלל ולקוות שהמלחמה הקשה הזו תסתיים במהרה. לסיום, אני מבקש לאחל לך הצלחה רבה בתפקידך. ועכשיו אני מזמין אותך, גברתי נשיאת הפרלמנט האירופי, לשאת דברים, בבקשה. << דובר >> נשיאת הפרלמנט האירופי רוברטה מטסולה: << דובר >> (נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם הסימולטני: תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני ראש הממשלה, חברי הכנסת היקרים,) ערב טוב ושלום לכולם. (מחיאות כפיים) (לכבוד הוא לי להיות כאן, בירושלים, במקום שבו חשים את ההיסטוריה, את הייעוד, את התקווה. הכנסת היא מקום של דמוקרטיה, חברות ועזוז. באתי לכאן כדי להביא מסר מאירופה, להדגיש כי הקשרים בין עמינו עמוקים והחיבור שאנו חולקים הוא חיבור שנוצר מימי ההיסטוריה המשותפת שלנו, נוצר בזמן של סבל ושל הצלה, חיבור שעוצמתו טמונה בפתיחותו, בכנותו, בישירותו, אפילו בביקורת, אבל הוא עמד ויעמוד בפני כל פגעי הזמן. זה ביקורי הראשון; הוא לא יהיה האחרון. רציתי לבוא מוקדם, בתחילת כהונתי, כדי לשלוח את המסר של הרצון להתחבר, להדגיש את העובדה שהפרלמנט רוצה לקדם את הקשרים ושהמחויבות של האיחוד האירופי לישראל לא נעוצה רק בהיסטוריה המשותפת. היום אני מבקשת להתמקד בעתיד, בשותפות החזקה בין אירופה לבין ישראל וכיצד נוכל לפתח אותה עוד יותר. אני רוצה לדבר על שיפור הקשרים גם בתרבות, גם במדע, גם בסחר, בחינוך, באומנות, במחקר ובטכנולוגיה. אני רוצה לדבר על שלום, על לעמוד מול העתיד יחדיו. אני אופטימית מטבעי אך איני עיוורת לאתגרים שלפניכם; לאותם איומים, לא פעם קיומיים, שעליכם להתמודד איתם; לקשיים בקיום דמוקרטיה חיונית. אני אופטימית כי אני יודעת שאפשר להתגבר על הקשיים האלה. לרבים מחוץ לישראל לא מתקבל על הדעת שזכותה של ישראל להתקיים עדיין בסימן שאלה. אבהיר: אירופה תמיד תתמוך בזכותה של ישראל להתקיים. (מחיאות כפיים) ג'ון קנדי הוא שאמר: "ישראל לא נוצרה כדי להיעלם. ישראל תמשיך להתקיים ולשגשג, היא יציר התקווה וביתם של האמיצים". ראיתי זאת במו עיניי כשנפגשתי עם אנשים צעירים באוניברסיטת תל אביב רק אתמול, סטודנטים מרקעים שונים שרוצים לחיות וללמוד, שמתבוננים באירופה, רוצים גם לשתף פעולה עם אירופה, והם רוצים להאמין שהשלום אפשרי. גברותי ורבותיי, השלום קשה, אך אנחנו, באירופה, יודעים כי שלום הוא אפשרי – (מחיאות כפיים) שלום עם ביטחון, שלום עם חירות, שלום עם כבוד, שלום עם צדק. הרב יהונתן זקס כתב: "השלום הוא פרדוקס, אין בו הבהירות הצחה של מלחמה", שבה הנושאים – הגנה עצמית, כבוד לאומי, פטריוטיזם, גאווה – הם חד-משמעיים, הוא מחייבים. המלחמה פונה אל התחושה הבסיסית ביותר של זהות – יש אנחנו ויש הם; יש אויבים ויש ידידים, ואי-אפשר לבלבל ביניהם. אבל כאשר אויבים לוחצים יד, מי אנחנו ומי הם? השלום אינו פשוט. פירושו שצריך לחיות עם כבוד הדדי המתחייב מדו-קיום. שלום משמעו צדק; שלום משמעו שוויון הזדמנויות; שלום משמעו הורים שרואים עתיד לילדיהם. אירופה מורכבת מעמים ומקהילות שונות, בעלות תרבויות, אמונות, ומסורות שונות. התפקיד של הפרלמנט שלנו להבטיח שכולם יהיו חלק מאירופה, שאיש לא יידחק לאחור. ואני, כמו רבים כאן, מאמינה בכוחה של הדמוקרטיה הפרלמנטרית והדיפלומטיה הפרלמנטרית להביא לשינוי חיובי. עלינו להבטיח שנוכל לחנך נכונה כנגד נרטיבים רעילים. בורות מקדמת פחד וחוסר אמון, בורות מקדמת שנאה, וחינוך הוא הנשק הטוב ביותר להיאבק בדעות קדומות ולנצח קיצוניות. היה לי הכבוד לבקר ביד ושם היום – תזכורת מרגשת של חיים שאבדו, של ילדים שנרצחו רק בגלל שהסבים שלהם היו יהודים, אבל הזיכרון שלהם שמור לעולם. אני אומרת בכאב שאנחנו רואים כיום שהאנטישמיות עולה. זה סימן אזהרה לאנושות, וזה חשוב לכולנו. אני רוצה לומר את זה בבירור: להיות אנטישמי משמעו להיות אנטי-אירופי. (מחיאות כפיים) מדי יום אנו עדיין עדים למתקפות על יהודים, על בתי כנסת; מקומות של שלום, של אלוהות, של עבודת האל, הם עדיין מטרות. הפרלמנט האירופי מחויב לנפץ את המעגל הזה, להיאבק באנטישמיות, להבטיח שאנו זוכרים את מוראות ההיסטוריה ושלקחי העבר לא יישכחו לעולם. מחובתנו לזכור גם כאשר לא יישמעו עוד קולות ניצולי השואה. הפרלמנט האירופי מבין את האחריות המוטלת עליו. נשיאת הפרלמנט הראשון, סימון וייל, מס' 78651, שרדה בזוועות וברשע של אושוויץ כדי לשנות את פני אירופה. לפיכך, המחויבות שלנו היא אישית כפי שהיא מוסדית, ואני יכולה להתחייב שממנה לא ניסוג. עמיתיי חברי כנסת, אני מביאה היום דברים של תקווה – תקווה לשלום, תקווה לריפוי, תקווה לעתיד, תקווה לצדק, תקווה בוודאות האמונה; אמונה ברצון העם וביכולת של הדור שלנו להתגבר ולטפל באתגרים שנותרו מדורות עברו. תחושה זו של תקווה, של מטען ההיסטוריה, אותה אמונה היא שהביאה את אירופה להגיב על הפלישה לאוקראינה. פוטין החזיר את המלחמה לאירופה – פלישה מזעזעת לאוקראינה הריבונית והעצמאית. היום היסודות של הסדר העולמי, שניצב על חוקים, זועזעו עד היסוד. עכשיו פוטין מאיים על העולם בנשק גרעיני. עלינו לפעול יחדיו ולעשות כמיטב יכולתנו למנוע מרוסיה להשתמש בנשק גרעיני וממדינות לא דמוקרטיות להשיגו, כי אלה יביאו עוד מוות והרס שאי-אפשר לתקן. המלחמה באוקראינה אינה מקומית או אזורית. השפעתה מקרינה גם על ישראל. מאז תחילת המלחמה קרוב ל-6 מיליון אוקראינים נאלצו להימלט על נפשם. 7,000 מצאו מקלט בישראל. הם באים בעקבות אחת מהמנהיגות הגדולות של ישראל, גולדה מאיר, אשר נולדה החודש לפני 121 שנים בקייב. רוסיה מאיימת על הביטחון התזונתי של העולם, הורסת שדות, חוסמת מעברי תחבורה ומובילה למחסור מלאכותי במזון. אי-ביטחון תזונתי מביא לאי-יציבות, לכאוס, ומכריח בני אדם לעזוב את בתיהם ואת ארצם. הוא עלול לערער איזון עדין הרחק ממקור האיום, ולכן הקהילה הבין-לאומית צריכה לעמוד איתנה ומאוחדת ולהבטיח שהסנקציות על רוסיה יהיו אפקטיביות ולא לאפשר ניצול של שום פרצה. גברותיי ורבותיי, בחודשים האחרונים היה עליי לדבר על מלחמה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> תוציא אותו בקריאה אחת. תוציא אותו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. תודה. חבר הכנסת טיבי, זה לא מכובד. חבר הכנסת טיבי, בבקשה. Keep going, please. Keep going, please. Thank you. Sorry about this. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> This is the Israeli Parliament. This is democracy. << דובר_המשך >> נשיאת הפרלמנט האירופי רוברטה מטסולה: << דובר_המשך >> (זוהי דמוקרטיה. בחודשים האחרונים היה עליי לדבר על מלחמה, אולם גם הבסיס וגם היעד של המיזם האירופי הוא שלום. שלום, דמוקרטיה וחירות הם היעדים לעתיד אירופה, ישראל והאזור. והרשו לי לומר כאן: אלה אשר מטיפים לאלימות, אין להם תשובות. האלימות מאולם לא הייתה פתרון. הטרור לעולם אינו מוצדק. (מחיאות כפיים) אין תירוץ לטרור. אנשים זכאים לחיות את חייהם, לשלוח את הילדים לבתי ספר, ללכת ברחובות בלא פחד, והטרור לא שבר ולא ישבור את הרוח הזו. אירופה נועדה לחבר בין אנשים, להגן על העקרונות שהביאו אותנו מהאפר של המלחמה והשואה לשלום ושגשוג. הפרלמנט האירופי תומך תמיכה איתנה בתהליך השלום במזרח התיכון. אנחנו תומכים בפתרון שתי המדינות, שבו מדינת ישראל חיה בביטחון ומדינה פלסטינית עצמאית ודמוקרטית, מדינה בת-קיימא שניצבת לצידה בשלום ובביטחון.) << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> In Jordan, not in Israel. Jerusalem is not for sale. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בן גביר, חבר הכנסת בן גביר, אני לא רוצה להוציא אותך. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> Jerusalem is not for sale. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, אני לא רוצה להוציא אותך. << דובר_המשך >> נשיאת הפרלמנט האירופי רוברטה מטסולה: << דובר_המשך >> (אני יודעת שיש מי שאינם מסכימים ואני יודעת שהיו ניסיונות סרק רבים.) קריאות: – – – << דובר_המשך >> נשיאת הפרלמנט האירופי רוברטה מטסולה: << דובר_המשך >> (אני יודעת שיש מי שאינם מסכימים.) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תכבדו. << דובר_המשך >> נשיאת הפרלמנט האירופי רוברטה מטסולה: << דובר_המשך >> (אני יודעת שלא כולם רואים בשלום מטרה, ואני יודעת כמה קשה לומר לאם שבנה נהרג שהשלום הוא התשובה; ויש הרבה אימהות שכאלה, הרבה יותר מדי. אך השלום הוא הדרך היחידה קדימה, הדרך היחידה שישראלים ופלסטינים יחיו בבטחה ובשגשוג. ההתקדמות אפשרית. הסכמי אברהם נראו לפני זמן לא רב בלתי אפשריים, אך מהווים הוכחה לכך שהיסטוריה לא תמיד חוזרת על עצמה וכי אפשר לשבור את המעגל. הרשו לי לסיים ולומר שהפרלמנט האירופי יהיה תמיד בעל ברית איתן בחיפוש אחר נתיב שיוביל קדימה בחתירה לשלום, וכל המשאבים שבידינו יהיו זמינים למטרה זו. סיפור האומה הגדולה שלכם הוא סיפור של תקווה, של התמדה, של אמונה ושל התגברות על מהמורות. זה הרגע שבו יכולה ישראל להוביל את העולם לא רק בחיפוש אחר השלום החמקני אלא במציאתו. אם למדתי דבר אחד, הרי הוא שאיך יחיה הדור הבא ומה ילמד הדור הבא עדיין לא נקבע, שהעתיד עדיין לא נכתב. בן-גוריון דיבר על האידיאליזם הכרוני של העם היהודי – תכונה שאני מזהה גם במשכן זה בעיר קדושה זו. העולם זקוק עכשיו למנה מאותו אידיאליזם. ניתן להשיג את הבלתי-אפשרי ביחד. תולדותיה של אירופה וההמשכיות של ישראל הם העדות לכך. תודה רבה. (מחיאות כפיים) << דובר_המשך >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר_המשך >> חברי הכנסת, נכבד בקימה את כבוד נשיאת הפרלמנט האירופי ואת כבוד יושב-ראש הכנסת. (חברי הכנסת מקדמים בקימה את צאת נשיאת הפרלמנט האירופי ויושב-ראש הכנסת מאולם המליאה.) << נושא >> הצעות סיעות הליכוד, ש"ס ויהדות התורה להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. איום הגרעין האיראני, משבר האקלים ויוקר המחיה; << נושא >> << נושא >> 2. ממשלה אכזרית כושלת כלכלית: משבר דיור חסר תקדים – עלייה של 16% במחירי הדירות ועלייה של 40% במוצרי מזון << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו ממשיכים את הדיון בהצעת האי-אמון. גברתי השרה, נא לסכם את הדיון, ומייד לאחר מכן אנחנו נעבור להצבעה. בבקשה, השרה להגנת הסביבה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. באמת קודם אתה הפסקת אותי באמצע דבריי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, רק שנייה. אנחנו ניתן לחברי הכנסת לעכל את האירוע ההיסטורי שהיה פה. נחזיר את השקט לאולם כמה שאפשר, ואז נוכל להמשיך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, לפי התקנון היא לא יכולה לעלות שוב לסכם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בוודאי שכן. אפשר. חבר הכנסת קרעי, תודה על העצה, אבל אפשר. זה מתואם עם הייעוץ המשפטי. תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קרעי, פשוט אני הופסקתי באמצע דבריי, ונשאר עוד פרק שלם בנאומי שנשאר לי להגיד. פשוט אני הפסקתי אותו באמצע כדי לתת לנשיאת האיחוד האירופי לדבר, אבל יש פרק שלם שעוד לא יצא לי לשתף עם המליאה, אז אני אשמח להשלים אותו. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, כשהאזנתי לנשיאת הפרלמנט האירופי, שאלתי את עצמי: בעצם מה היה לנו כמדינת ישראל לריב עם אירופה במשך כל כך הרבה שנים? מה היה לנו לכנות את האיחוד האירופי, את הפרלמנט האירופי, אנטישמיים, שונאי ישראל? כן, היא אמרה את המילים "שתי מדינות" – חלקנו, כולל אותי, תומכים בזה; היא דיברה באופן מובהק על הערכים שמשותפים לכולנו, ובהם מאבק בטרור ובאלימות, ובהם קשרים כלכליים, ובהם הערכים של זכויות אדם, של שלום, של שוויון, של צדק. בתקופת הממשלה הקודמת, מה היה כל כך דחוף לריב עם אירופה? באמת, כשאני האזנתי פה לדברים, אני שואלת את עצמי. לא על הכול נסכים. אגב, במהלך הנאום שלה – קיבלה מחיאות כפיים מהצד הזה, קיבלה מחיאות כפיים מהצד הזה. לא כולם הסכימו על הכול. זה בסדר גמור, זה בכלל לא משנה. אבל הריבים המיותרים שממשלת ישראל טיפחה במשך כמה שנים עם האיחוד האירופי, עם מדינות אירופה – פשוט מיותר, מזיק לאינטרסים של מדינת ישראל, ובעיקר שגוי ולא נכון. וכמה טוב שהיום יחסי החוץ של מדינת ישראל לוקחים כיוון אחר, שאנחנו יושבים ומשוחחים עם כל מדינות העולם, עם מדינות אירופה, עם ארצות הברית. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> גברתי השרה, יש פה בקשה. אני יודע שיש פה קורס מש"קים של שירות בתי הסוהר – מי החבר'ה? הינה, אז יש פה בקשה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אה, סוהרים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו מברכים אתכם. השר לביטחון הפנים לשעבר חבר הכנסת אמיר אוחנה ביקש לברך אתכם, וזה מה שאני עושה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> ברוכים תהיו. וסליחה שלא זיהיתי את המדים קודם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> ואני בטוח שכולנו מצטרפים לברכות. שיהיה בהצלחה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> כל הכבוד לכם. בהצלחה במשימות החשובות. לסטודנטים מאוניברסיטת תל אביב, לקורס מש"קים של שירות בתי הסוהר, חיילים – אה, הסטודנטים עדיין איתנו. נפגשתם היום עם נשיאת הפרלמנט האירופי? זה אתם? אז אדוני היושב-ראש – לא, לא, אין בעיה, לאט-לאט. רק פשוט יש רעש באולם, אז קשה לי לשמוע את עצמי. חבר הכנסת משה ארבל. אדוני שר החוץ, אדוני שר החוץ, אני בדיוק שיבחתי את מדיניות החוץ שאתה מוביל, לאור נאומה של נשיאת הפרלמנט האירופי פה, ושאלתי את עצמי: בעצם מה היה לנו לריב עם מדינות אירופה בשנים האחרונות? אפשר להסכים על חלק מהדברים, אפשר לא להסכים על חלק מהדברים, אבל לריב עם שותפת הסחר הכי גדולה שלנו, בסוף עם הקיבוץ של המדינות שחולקות איתנו את אותם ערכים – ערכים של שוויון, של צדק, של זכויות אדם, של צמיחה כלכלית ושגשוג? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברים, אני מבקש, נא לשבת במקומותיכם. תודה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> ובאמת צריך להודות לממשלה הזו, ובמיוחד לך, שר החוץ, על שאתה מוביל מדיניות שונה בתכלית, שמנהלת גם את הוויכוחים, ככל שיש כאלה, אבל בצורה הרבה הרבה יותר מתורבתת – אתה שומע או שאתה קורא שפתיים? כי אני לא שומעת את עצמי. אה, יופי. אם חבר הכנסת מתן כהנא שומע, סימן שהכול בסדר. ולידו חבר הכנסת מיכאל ביטון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> תגיד, קוראים לך מיכאל או מיכאל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> מכלוף מיכאל? כי אחי, קוראים לו מיכאל. אבל לא מכלוף. חבר הכנסת יואב קיש, החלטת מה להצביע על ממדים ללימודים? מלגות לחיילי צה"ל? חבר הכנסת קיש, יש פה חיילים שבדיוק יוצאים מהאולם. יש לך בשורה עבורם? האם בסוף היום הזה יהיו להם מלגות? כן או לא? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – שוטרים, לא בחיילים. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> לא, השוטרים כבר יצאו. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> נו, אז? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אבל קודם היה שירות בתי הסוהר. תודה רבה לך, חבר הכנסת טופורובסקי. תודה, אדוני היושב-ראש. בהצלחה לכולם בהצבעה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> טוב, נא לשבת. חבריי חבר הכנסת, נא לשבת. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. אנחנו עוברים להצבעה על הצעות האי-אמון. ששש, אני מבקש שקט באולם. נא לשבת, בבקשה. אני חוזר, ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. אנחנו עוברים להצבעה ראשונה, על הצעת אי-אמון מטעם סיעת הליכוד. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת הליכוד להביע אי-אמון בממשלה – 52 נגד – 59 נמנעים – אין הצעת סיעת הליכוד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 52, נגד – 59. אני קובע כי הצעה זו לא התקבלה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> משכת את ההצבעה השמית? אוקיי, בסדר גמור. הגשתם ומשכתם. אנחנו עוברים להצעת אי-אמון מטעם סיעת ש"ס ויהדות התורה. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. נא להצביע. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעות ש"ס ויהדות התורה להביע אי-אמון בממשלה – 51 נגד – 59 נמנעים – אין הצעת סיעות ש"ס ויהדות התורה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> להלן התוצאות: בעד – 51, נגד – 59. אני קובע כי ההצעה הזו, הצעת האי-אמון, לא התקבלה. << נושא >> הצעת ועדת הכספים בדבר צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס' 13), התשפ"ב–2022 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, אנחנו נעבור לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת ועדת הכספים לגבי צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס' 13), התשפ"ב–2022. מי שיציג את ההצעה הוא חבר הכנסת אלכס קושניר, יושב-ראש ועדת הכספים. בבקשה. חבר הכנסת קושניר, הינה הוא בא. בבקשה, אדוני. << דובר >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס' 13), התשפ"ב–2022, קובע הוראות לעניין מיסוי רכבי יוקרה. בהתאם לנוסחה שנקבעה בצו, שיעור מס הקנייה על כלי רכב שמחירו לצרכן עולה על 300,000 שקלים יעלה כך שלשיעור המס החל על כלי הרכב, שהמס הבסיסי הוא 83%, יתווסף שיעור מס נוסף, והוא מכפלה של 20% בהפרש שבין מחיר הרכב לצרכן ל-300,000 שקלים, כשהוא מחולק במחיר הרכב לצרכן. כלומר, ככל שמחיר הרכב עולה על 300,000 שקלים, כך שיעור המס לגביו עולה באופן הדרגתי. מדובר בהוראה שחלה מאז שנת 2013 כהוראת שעה ומוארכת מעת לעת. במקור ההוראה הזו לא חלה גם על רכבים היברידיים, פלאג-אין וחשמליים, כיוון שהטענה שנטענה הייתה שמחירם היקר נגזר מהטכנולוגיה שהוטמעה בהם. בשנת 2018 רשות המיסים ביקשה להפוך את הוראת השעה להוראת קבע ולהחיל את מס היוקרה גם על רכבים מהסוג האמור בטענה שמחירם הגבוה כבר אינו נובע מהטכנולוגיה שהוטמעה בהם אלא מיוקרתם. הוועדה החליטה שלא לאשר את הצו כהוראת קבע אלא רק כהוראת שעה, ולהמשיך לבחון את המצב מעת לעת בהתאם להתפתחויות שיחולו בתחום. הוראת השעה האחרונה בנושא הייתה אמורה לפקוע ב-31 בדצמבר 2021. רשות המיסים פרסמה צו חדש ב-30 בדצמבר 2021, שבו היא ביקשה בפעם נוספת לקבוע את ההסדר כהוראת קבע ולא כהוראת שעה. בדיון שהתקיים בנושא בוועדת הכספים סברו חברי הכנסת בוועדה כי נכון יהיה להמשיך את המתווה של הוראת השעה גם בהתחשב בכך שלאחרונה אושרו בוועדה תקנות מס הכנסה על שווי השימוש לעניין רכב חשמלי, פלאג-אין והיברידי כהוראת שעה עד תום שנת 2025. בהתאם להחלטת הוועדה, רשות המיסים פרסמה צו חדש, שאותו אישרה הוועדה, והחלטתה הונחה על שולחן המליאה. כיוון שהוגשה דרישה מצד חברי הכנסת לבטל את ההחלטה של הוועדה, החלטת הוועדה מובאת כעת לאישורכם, ואני כמובן מבקש לאשר ולתמוך בה. רק שאלה אחת, חברי הכנסת מהליכוד – אתם פשוט אפילו לא שמים לב למה אתם מתנגדים. מדובר בצו שממסה את רכבי היוקרה, אבל לא אכפת לכם, גם על זה אתם מגישים הסתייגות וגם לזה אתם רוצים להתנגד? אגב, זה היה מ-2013. ואני חוזר רגע לחוק ממדים ללימודים. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> גם אם תביא כסף מהשמיים נתנגד. כל מה שתביא נתנגד. יש לך רוב? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> תת-אלוף במילואים חברת הכנסת מירי רגב אומרת בדיון בסיעת הליכוד את המשפט הבא: החלטנו שאנחנו רוצים להפיל את הממשלה, אז אין כאבי בטן גם כשזה על חיילים. אז למי שהיה ספק מה המניעים האמיתיים של החברים שיושבים פה מצד ימין של המליאה, תבינו, הכול פוליטי. ואותם ערכים שגדלנו עליהם ברוח צה"ל של הערבות ההדדית והאחריות, ובעיקר בעיקר האמינות – שכל מי שעבר בה"ד 1 יודע על מה אני מדבר – נשכחו. ואני מאוד מקווה שתתעשתו על עצמכם ותצביעו בעד חוק ממדים ללימודים, אבל בינתיים אני מבקש לאשר את הצו. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, עמד פה יושב-ראש ועדת הכספים ושכנע אתכם, ניסה לשכנע, ואמר: חברי הליכוד, תבינו עד כמה המס הזה טוב, ולמה אתם מתנגדים? אז יכול להיות שלחלק מכם הוא יכול להגיד את זה, כי הוא חושב שלא הייתם בוועדת הכספים ואתם לא יודעים, אבל מי שהיה בוועדת הכספים יודע ומבין. אני רוצה להגיד לכם דבר אחד קודם כול. בואו נעשה קודם כול סדר, שכל מה שהממשלה הזאת מביאה – אין כוונותיה טובות ואין כוונותיה טהורות, אלא כוונותיה רק לעשות רע לאזרחי ישראל. עם זאת, על המס המובא לפה, חברי אלכס יושב-ראש ועדת הכספים, על רכבי יוקרה מעל 300,000, רק שתדעו שיש משפחות ברוכות ילדים שיש להם שמונה ילדים, תשעה ילדים, וגם אצלכם המס הזה יעלה, וגם הם ישלמו יותר יקר. אותן משפחות ברוכות ילדים שצריכות את הרכב – – – << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> את רואה, את לא מבינה בגלל שלא היית בישיבת ועדת הכספים. אמרתי לך, תבואי יותר לוועדת הכספים. בכלל לא מתאים לך. אמרתי לך, תבואי, אני אסביר לך לאט-לאט כשאת לידי. << קריאה >> מיכל רוזין (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מסביר לאט כדי שתבינו מהר. חבל. תבואי, באמת, את תצאי מוועדת הכספים טוב. רכבי יוקרה זה לא על רכבי היוקרה באמת – על אלה אין בעיה, תמסו אותם – אבל ביקשנו להחריג רכבי עבודה, למשל. אדם קנה רכב עבודה, הוא משלם על זה כמו איזו משכנתה – תחריגו אותו. לא הסכימו להחריג אותו. אתה לא יכול להגיד לבן אדם שיש לו עבודות עפר או עבודות חשמל או לא יודע מה, כל דבר אחר: לך תקנה רכב יותר זול, ואז תשלם עליו במוסך. רכב עבודה כבר מראש מתחיל במחיר יקר יותר. אם אנחנו מסתכלים על רכבים חשמליים, אלכס, רכבים חשמליים לא כלולים בזה, בשביל זה עשינו את הוראת השעה. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא. תבדוק, תבדוק. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל אנחנו לא יודעים לקראת מה הולכים, ובגלל זה ביקשנו גם הוראת שעה. העלינו רכבי עבודה. אלכס, העלינו רכבי עבודה, העלינו על משפחות ברוכות ילדים את הסיפור של הרכבים של שמונה מקומות, ובכל זאת לא נתנו לנו יחס בעניין הזה. ולכן, כשאנחנו מתנגדים לאיזשהו צו, לאיזושהי העלאה במס, אז קודם כול כל העלאה במס בתקופה כזאת היא לא טובה, ולכן התנגדנו לזה. אתה יודע – – – << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> עשינו הוראת שעה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל אלכס, רכב עבודה זה לא רכב יוקרה, עם כל הכבוד. אדם עובד לפרנסתו, למחייתו. הוא נמצא בפנים. הוא נמצא בפנים, אתה שכחת. אתה שכחת את זה. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> שרכב עבודה נמצא בפנים, שגם עליו משלמים יותר. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אבל זה מ-2013. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, מה זה משנה עכשיו? אתה העלית לו גם על זה. מ-2013 זה היה. אלכס, זה היה בתחילה בגלל האבזור, והם אמרו שגם בלי האבזור זה נמצא במקום הזה. אלכס, למה אתה הולך? אבל יחד עם זאת – אני רק אתן מילה קטנה – זה רק בתוספת לכל יוקר המחיה שהממשלה הרעה הזאת מעלה לעם ישראל. עכשיו זה גם ברכבים, גם בדיור, בכל דבר ועניין, ולכן אנחנו נתנגד לכל מה שהממשלה הזאת תביא. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוחנה – איננו. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ההרגשה שלי שקודם לא שמעו את חבר הכנסת ינון אזולאי, אולי יש בעיה בווליום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוא דיבר גבוה מאוד. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בכל אופן, אצל ינון לא שמענו אותו. מה שכן הצלחנו לשמוע, שאנחנו דנים במס על רכב יוקרה, על רכב יקר, כשאנחנו מצד אחד גם מייקרים רכבים שמשמשים למשפחות, כמו רכבים חשמליים, שאנחנו עודדנו אותם לקנות, והינה, אנחנו מצד אחד מעודדים לקנות ומצד שני אנחנו גם ממסים אותם, ועל הדרך אנחנו עוד רוצים גם לקחת על כל קילומטר, אבל זה מה שנקרא הבטחה שלטונית, זה סותר אחד את השני. אבל אנחנו רוצים להגיד דבר אחד. רכבי יוקרה אני מבין, אבל למה אוכל יוקרה? למה ראש הממשלה יכול להזמין אוכל יוקרתי מאוד לילדיו על חשבון הציבור, כשיש ילדים שאין להם אוכל, שיש להם בעיה בתזונה, אין להם ביטחון תזונתי? עליית מחירים גבוהה כל כך, הקניות הגדולות, אנחנו חשים יום-יום בעלייה הקשה והגדולה שמשפחות מתקשות בה, והינה אנחנו כבר מתבשרים על עוד קושי של החזר משכנתה, שאנחנו רוצים להעלות את המשכנתה בעוד אחוזים, שזה יקשה על ההחזר החודשי. עד כמה אתם יכולים להציק לעם הזה? עד כמה אתם יכולים להקשות על העם הזה ואתם מתעלמים מכל העניין הזה? אני רק רוצה להגיד דבר אחד. ראינו לפני כמה ימים – ביום רביעי עמדתי כאן על הדוכן, אדוני היושב-ראש, ודיברתי. זו הייתה תחילתה של ההילולה במירון ערב ל"ג בעומר, וחששנו מדברים, אבל לא חששנו עד כדי כך. לא חשבנו שאנחנו נעמוד היום, יומיים אחרי האירוע, לראות איך שהאירוע קרס, כל ההילולה וכל התוכניות וכל עשרות המיליונים וכל הפרויקטורים וכל ההכנות וכל אלפי השוטרים, שהיו יותר מהמתפללים עצמם – איך הכול קרס ואיך עקרתם את כל ההילולה, את כל הנשמה שהייתה בה, את כל הדברים המיוחדים. גם אם זה לא היה קורה זה לא היה נקרא הילולה, זה היה נקרא איזה הקפות שניות בבית אבות או משהו מעין זה, בלי כל מה שקורה. ואני שואל למה, מה קרה? למה 9,000 איש מקריסים את ההר, את כל ההילולה? התשובה אחת: אנחנו כבר דנו, ועדת החקירה של הרב חבר הכנסת פרוש בטח תדון בזה, ההצעה שלו ביום רביעי. דבר אחד – אין לכם סייעתא דשמיא, אין לכם ליווי משמיים להצליח. כל מה שאתם נוגעים בו, הכול קורס, הכול לא מצליח. צריך זכויות בשביל להחזיק דבר כזה. דבר אחד ברור: אנחנו אומרים שלשקר אין רגליים, לשקר אין רגליים, אבל כנראה שכשיש שקר, הרגליים רצות משם ויש בריחת רגליים. אנחנו רואים קריסה של לשכת ראש הממשלה, דברים לא מובנים. אנשים שהולכים כברת דרך ארוכה, כשהיו צריכים ללכת הלכו במצבים קשים, היו נמצאים בשיא העולם, במשרה הכי נחשקת שהציבור רוצה אותה ובאמת מייחל, ויש השפעה. כנראה שאין השפעה. כמה אפשר להתעסק עם דבר שהוא לא אמת, על בסיס שהוא לא אמת? ולכן אנחנו רואים עזיבה אחר עזיבה. לא עושים חשבון, חשבון נפש – תעצרו רגע, וגם אם דרככם בסוף, גם את זה צריך לעשות ביושרה מול הציבור. עשרות מיליונים קונים שלטון. זה לא נקרא שחיתות שלטונית? אני הייתי במשאים ומתנים קואליציוניים על 18 מיליון, על 70 מיליון שקל, על סגירת פערים, על מה שאנחנו רוצים לתת, על אפליות מתקנות, על דברים שאחרים מקבלים יותר – איזה כותרות, איזה יציאה. והיום – הכול מותר, אין לא יועצים משפטיים, לא שומרי הסף. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תודה. לא שומרי הסף, לא תקשורת. מתעלמים מכל העניין הזה כאילו לא קרה שום דבר. כמה צביעות, כמה שקר. לכן, לשקר אין רגליים, אבל האמת מקבלת רגליים ובורחים. לא פלא שהלשכה קורסת ומתפרקת. כל טוב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, סגן השר, תראה, יש דברים שבאופן שקוף אתה יכול לבוא ולהסביר למה אתה מתנגד, אבל פה אתה יודע, זה גלגול עיניים. אתה נגד מכס ומס לרכבי יוקרה? למה אתה נגד? אתה נגד דבר טוב שבו העשירים ישלמו יותר? אדוני היושב-ראש, היית הרבה מאוד שנים גם במשרד האוצר וגם בוועדת כספים. אתה יודע בדיוק כמוני שהרבה מאוד שנים, הרבה מאוד שנים לא היה מצב שאנחנו נמצאים במאי עם עודף גביית מיסים של 32 מיליארד שקל, עודף גבייה של 32 מיליארד שקל מתחילת השנה. תמיד יש ויכוח כשאתה מוריד מיסים מה זה יעשה, איפה אתה מקצץ, מה אתה צריך לעשות. עמדנו פה בתקציב וכולם אמרו לנו שאנחנו שקרנים. אמרנו: אתם מעלים מיסים; אמרתם שאתם לא תעלו מיסים ואתם מעלים מיסים – צחקו עלינו. אמרנו: אתם נכנסים לכיס של האזרחים וחותכים להם בבשר החי; אמרו לנו: אתם מדמיינים. אבל זה קרה. בואו, המספרים לא משקרים. נכנסו לתקציב המדינה עוד 32 מיליארד שקל בתקופה קצרה, ארבעה חודשים, אנחנו עוד לא סיימנו את החודש החמישי. 32 עודף, כשהיינו אמורים להיות בגירעון – אני מזכיר את נבואות הזעם של האוצר של 3.9%. תכפילו את הכסף הזה, הגעתם כבר ל-45 מיליארד שקל עודף בגבייה. במקום לבוא לכנסת ולהודיע: אנחנו מורידים 2%-3% במע"מ, שהוא כמעט הכי גבוה בעולם, אנחנו מורידים 10% במס הכנסה שהוא מהגבוהים בעולם, ולא היה קורה כלום, אתה לא צריך לקצץ, אתה לא צריך להוריד את המשרדים החלופיים, אתה לא צריך להוריד את הבית החלופי, את הלשכה החלופית, אתה יכול אפילו לתת מיליארד שקל בשביל שהמשותפת יצאו פה בהצבעה על האי-אמון. אין לך בעיה, אתה יכול לחלק, אבל תוריד לאזרחי ישראל, למען השם, 10% במיסים. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל זה לא נכון. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אה, לא נכון? אין מסחרה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אין מסחרה. אין סחר-מכר, אין. ממש. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אין סחר-מכר. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, אני אומר, אני אומר לך – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תשמע, למדת מהיהודים איך לעשות את זה, כל הכבוד לך. אני אומר לך, כל הכבוד לך. אין סחר-מכר. אני רק זוכר שלפני חודש המשותפת תמיד הייתה מצביעה נגד, פתאום היא נעלמת. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא. הצבענו, הרבה פעמים נמנענו או – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נמנעתם בהצבעות של הליכוד על האי-אמון ולא בהצבעות של ש"ס ויהדות התורה בשנה האחרונה, והפעם, פתאום התעופפו החוצה ואין סחר-מכר. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> רק לזועבי מגיע? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך משהו. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> הרב פינדרוס – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מעריך את אחמד טיבי הרבה יותר ממה שאתה חושב. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> הרב פינדרוס – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שהוא יצא סתם, לא מאמין. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז במקום לעשות את הדבר הזה, מעלים ומעלים עוד פעם, ולכן אנחנו נתנגד ונעשה הכול שאזרחי ישראל יקבלו חזרה את הכסף שלהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תשמע מה שאני אומר לך – – – << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> רק לזועבי מגיע? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מעוז, בבקשה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם לעודה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> הכול בסדר, פינדרוס. רק לזועבי מגיע – – – << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, התוודות אישית: בנאומים רבים ביקרתי בחריפות את מה שמכונה הפרוגרסיביות הפוסט-מודרנית. צריך להודות על האמת שבשימוש במונח הזה "פרוגרסיביות" גם אני לדאבוני שיתפתי פעולה עם הנדסת התודעה הפוסט-מודרנית. המונח "פרוגרסיביות" נגזר מהמילה פרוגרס, שמשמעותה קדמה והתקדמות. בניסיון מוצלח של מיתוג והנדוס תודעה, הצליחו הפוסט-מודרניים להנחיל בתודעת כולנו כאילו ארגוני שמאל קיצוני – הפמיניזם הרדיקלי, לוחמי האקלים, ארגוני הלהט"ב ואנשי פוליטיקת הזהויות – הם מייצגי הקדמה שמקדמים את העולם ואת האנושות למקום טוב יותר, וכאילו תפיסת הספקנות, שעל פיה אין טוב ורע ואין אמת ושקר, היא נאורה ומתקדמת. אבל כל זה כמובן אינו אלא שקר. למעשה כל התופעות הפוסט-מודרניות הללו מבקשות להסיג את האנושות ואת העולם לאחור. כך כאשר הם נלחמים במוסד המשפחה המקודש, פסגת המוסר האנושי, לעומת ההפקרות והפריצות שנהגו בדור המבול בארץ כנען ובארץ מצרים, שהוזהרנו בתורה מללכת בדרכם; כך כאשר הם מנסים בכך דרך לטשטש את ההבדלה בין ישראל לעמים ולבולל את עם ישראל בגויים, עד למחיקתו ומחיקת זהותה היהודית של מדינתו; כך כאשר הם מטשטשים את הזהויות האישיות ומייצרים תודעה של התכחשות למושגי הטבע הבסיסיים של ההבדלים שבין איש לאישה ושמירת הייחודיות המופלאה שבכל אחד מהם; כך כאשר פעילי האקלים נלחמים בהישגי המדע והמהפכה התעשייתית, הישגים שהביאו את האנושות לבריאות, לתוחלת חיים ולשגשוג כלכלי שלא היו מעולם. אגב, זה אותו סוג של הנדסת תודעה שעל פיו הדת המומצאת הרפורמית, שניסתה ומנסה להוות חיקוי ותחליף ליהדות ולתורת ישראל, נקראת "התנועה ליהדות מתקדמת", בעוד שלמעשה היא פועלת להחזיר את עם ישראל למצבם לפני מעמד הר סיני, טרם קבלתם את התורה בהתחייבות המופלאה של "נעשה ונשמע". המונח הנכון לטעמי לתיאור כל אותן תנועות ומגמות פוסט-מודרניות הוא לא פרוגרסיביות אלא רגרסיביות, שמשמעותו על פי מילון אוקספורד נסיגה לאחור, למצב קודם או למצב גרוע יותר. אשר על כן אני מקבל על עצמי להשתדל, בלי נדר, להתחיל מכאן ואילך להשתמש במינוח הנכון והמדויק יותר: הרגרסיביות הפוסט-מודרנית. הקדמה האמיתית והתקווה לאנושות היא תורת ישראל, זו שוודאית בכך שיש טוב ויש רע, שיש אמת ויש שקר – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – זו שיודעת לא להפריד או להדיר, אלא להבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך ובין ישראל לעמים, דווקא מתוך אחריותה לגאולת עם ישראל, האנושות והעולם כולו. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת תלם – איננה. חבר הכנסת פרוש, בבקשה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עמד כאן יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת קושניר ופנה ושאל מדוע אנחנו הולכים להצביע נגד הדבר הזה בלי להסתכל על מה שכתוב בפנים. הוא מחפש איפה ההיגיון בהתנהלות, איפה ההיגיון בהצבעה כזאת או אחרת על דבר שהוא לכאורה פשוט בעיניו. אני חושב, חבר הכנסת קושניר, שישראל ביתנו הם האחרונים שיכולים לפנות אל ההיגיון של אנשים ולבקש מהם להתבונן. פעם חברי הכנסת הערבים היו חברי הכנסת הכי מושמצים אצל ליברמן וחבורתו. ליברמן רצה לשלול מהם זכות בחירה. למה? כי בעיניו הערבים היו מוקצה מחמת מיאוס. הוא לא רצה לראות אותם פה בכנסת, הוא בכלל לא היה ענייני. זה לא שינה לו שום דבר, לא אם ההוא גר פה לפני המדינה, ההורים שלו היו פה לפני המדינה. כל ערבי, הוא רצה לשלול ממנו אזרחות. אותה ישראל ביתנו, היום הערבים הם החברים הכי טובים. כאשר החליפי מבטיח 300 מיליון שקל לזועבי, מאיפה יש לו את זה? הוא מתאם את זה עם שר האוצר. מי זה שר האוצר? ליברמן. למי ליברמן רוצה לתת 300 מיליון שקל על סמך התנגדות לקואליציה? לערבים, לערבים שהוא רצה לשלול מהם זכות בחירה פעם. היום מי הם שנואי נפשו של ליברמן? חברי הכנסת החרדים. עכשיו, אנחנו יודעים, הוא רוצה למנוע מהציבור של האברכים שתהיה להם אפשרות לשלוח אל הילדים שלהם למעונות בסבסוד. הוא מצא דרך איך להטיל מיסים על דברים שאולי הם באים בשימוש יותר אצל הציבור החרדי, אצל המשפחות ברוכות הילדים. אותנו קושניר יכול לשאול שאלות למה אנחנו הולכים להצביע נגד? כל חבר כנסת פה צריך להצביע נגד. הרי המדיניות של שר האוצר ליברמן גורמת ליוקר מחיה פה. כל אחד יודע שהמחירים פה עולים, חודש אחד בזה, חודש אחד בזה. האינפלציה מתחילה לדהור, היא עולה באחוזים ניכרים לעומת מה שהיה בעבר. איזה מין היתממות זאת של ישראל ביתנו שקושניר בא לשאול אותנו למה אנחנו נגד? בוודאי שאנחנו צריכים להיות נגד. כל מה שאתם עושים – צריכים להיות נגד. אם היה לכם קו ברור, אני מבין. אין לכם קו ברור. פעם הערבים שנואים, פעם מפלגת העבודה שנואה, פעם החרדים שנואים. כל מה שהוא חושב שיכול להביא לו עוד כמה קולות – זה האג'נדה של ישראל ביתנו וליברמן. לכן אין בכלל שאלה. אני לא מבין את החוצפה של יושב-ראש ועדת הכספים קושניר שהוא בא לפה לבקש מאיתנו משהו כזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גפני, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת, בימים האחרונים, לאור הלחץ הציבורי, מתקיימים דיונים בוועדת הכספים לפצות את אלה שניזוקו מהאומיקרון. לא נמצא פתרון למורי הדרך, לא נמצא פתרון לאולמות אירועים. יש דברים שלא נמצא פתרון. אני זוכר, גברתי השרה, אני זוכר שהיה בזמן ישראל כץ, כשהוא היה שר האוצר, היו בוועדת הכספים דיונים על העברת כסף לאותם אלה שנפגעו בקורונה, ושר האוצר ישראל כץ ישב בוועדה ישיבה אחרי ישיבה, והאופוזיציה העלתה דברים, נושאים שעלו על סדר-היום, והקואליציה, וישבנו בחדר שלי יחד עם שר האוצר והגענו למסקנות ולהסכמות לפצות את אלה שעל לא עוול בכפם המר עליהם גורלם והם לא יכלו. עכשיו מתקיימים דיונים – – – << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> יושב-ראש הכנסת דהיום היה שותף פעיל. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בוודאי, בוודאי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מה שנכון נכון. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, יושב-ראש הכנסת היה שותף פעיל בעניין הזה. והיום יושבת הוועדה, מעלים בעיות – ואין קול ואין עונה. המקום שלך, חבר הכנסת ישראל כץ, כשר אוצר בוועדה, שומם. אין שר אוצר. הוא לא מגיע. לא מעניין אותו. זה לא העסק שלו בכלל שצריך לפצות אנשים, שצריך לפצות קבוצות באוכלוסייה שסובלות מהאומיקרון. אין דבר כזה. האיש לא בא כמו שהוא לא מגיע לקבינטים שהוא חבר בהם, כמו שהוא לא מגיע לדברים אחרים. זה לא מעניין אותו בכלל, הוא לא מגיע. אנחנו צריכים לדון בינינו לבין עצמנו ואפשר להגיע איכשהו לאיזשהו פתרון. הוא לא קיים. הלוואי שהיה לומד ממך, ישראל כץ, איך מתנהלים בוועדת כספים כשצריך לפצות חלקים באוכלוסייה שנפגעו. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לסכם, היות שאין לי זמן רב. אני זוכר את יאיר לפיד איך שהוא פה דיבר לפני שנה על הסחטנות שסוחטים את הממשלה, שזו עבירה פלילית: מה זה, דורשים כספים לכל מיני נושאים; זה לא יכול להיות, צריך לעשות ממשלת שינוי. והינה – הוא עשה ממשלת שינוי. מגיעה חברת הכנסת זועבי והיא אומרת שהיא פורשת מהקואליציה, אז הוא קורא לה ויושב איתה. לא משנה שהוא עובד עליה, הוא עובד על כל חברי הכנסת הערבים, נעזוב את זה לדיון אחר, כבר אמרתי את זה כאן למנסור עבאס. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים. נעזוב את כל הדברים האלה. אדוני שר החוץ, אתה פושע פלילי – לפי דבריך, לא לפי דבריי. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבו שחאדה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> הרב גפני, אל תצביע על החוק של החיילים. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> זו הפסקה או רק התייעצות? << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> לא. זה שכנוע – – – << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> תראה, תראה מה היה פעם. תראה מערכת יחסים של פעם, כמה זמן זה יכול להימשך – – – תראה, תראה, איפה היו הימים האלה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני רוצה לשאול מה מפריע לכל חברי הכנסת היום ובימים האחרונים. למה יש כל כך הרבה כעס וכל כך הרבה הסתה וכל כך הרבה תסכול על הסטודנטים הגאים בזהות שלהם, היום שלנו, באוניברסיטת בן-גוריון, על הסטודנטים הגאים בזהות שלהם באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטה העברית. על מה הכעס? למה יש כל כך הרבה כעס על הסטודנטים הערבים? יש כל כך הרבה כעס כי הפרויקט הציוני נכשל בתהליך המחיקה של העם הפלסטיני, ויש לנו דור של צעירים פלסטינים שגאים בזהות שלהם, גאים בדגל הלאומי שלהם ומרימים את הדגל הפלסטיני, כמו שדרך אגב זה היה מקור לגאווה של כל עם בכל מקום אחר בעולם. כל מי שיש לו זהות לאומית גאה בלאום שלו, מרים את דגל הלאום שלו, כמו שזה קורה בכל מקום אחר בעולם. למה זה כל כך מכעיס חברי כנסת בישראל? זה כל כך מכעיס כי אחרי 74 שנים של עבודה על מחיקה של הזהות הפלסטינית וניסיון למחוק את העם הפלסטיני, הם הבינו שנכשלו. את הכישלון הזה אנחנו חוגגים. קודם כול, כי למחוק עם אחר זה פשע, זה פשע בכל רמה שהיא. דבר שני, למרות כל ספרי הלימוד שמנסים למחוק את ההיסטוריה הפלסטינית, וכל מערכת החינוך הישראלית שעבדה עשרות שנים כדי שלילדים שלנו לא תהיה זהות לאומית, כדי שבני העם הפלסטיני פה במולדת שלהם, לא תהיה להם תחושת שייכות לעם שלהם, הם מבינים שזה נכשל, והכישלון הזה מכעיס אותם. הכישלון הזה, אנחנו חוגגים אותו. אנחנו מאוד גאים בסטודנטים הערבים שלנו, קודם כול בגלל ההצלחה שלהם בלימודים ובגלל היכולת שלהם, למרות כל הקשיים, לפתח קריירה ולהיכנס לכל השווקים ולעבוד בצורה שמביאה גאווה גם להורים שלהם וגם להם וגם לכל העם שלהם, בבתי החולים, בבתי הספר, בשוק העבודה, בכל מקום. אנחנו מאוד גאים בהם, ואנחנו על אחת כמה וכמה גאים בזה שלמרות כל ניסיונות המחיקה במשך 74 שנים, רוב הסטודנטים הערבים-פלסטינים במדינת ישראל גאים בזהות שלהם, גאים בדגל שלהם. אנחנו גאים בהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. עופר כסיף, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מאחר שאין לנו זכות דיבור בדיון על החוק המכונה ממדים ללימודים, לא עלינו, אז אני אנצל את הזמן הקצר שיש לי לומר כמה דברים נגד החוק הזה. דבר ראשון, השתתת תגמולם של חיילים משוחררים או גם בוגרי שירות אזרחי צריכה להיות על מענקי שחרור, לא על תשלום שכר או על העדפות מתקנות, מה שנקרא. זאת הדרך היחידה למנוע למעשה מסחור של השירות הצבאי, בלי להתייחס לעצם אופיו של השירות הצבאי ועוד דברים אחרים שבהזדמנות אחרת אני עוד אשמיע את קולי לגבי זה. אבל הדרך היחידה הצודקת לפצות צעירים על אובדן שנות השתכרות בגלל שירות צבאי או אזרחי, היא לא על ידי הנהגה של כל מיני העדפות מפלות, היא על ידי כך שייתנו, כפי שאני אמרתי, מענקי שחרור. התיקון לחוק, תיקון 24 לחוק, מה שנקרא, עוד פעם, ממדים ללימודים, הוא מקבע גם חוסר שוויון, לא ההפך. הוא מקבע חוסר שוויון. זה חוק פופוליסטי. ולמה הוא מקבע חוסר שוויון, לפחות בשני אופנים או בשתי צורות? דבר ראשון, החוק הזה מעניק עדיפות ברורה למי שבחר בלימודים אקדמיים. יש כאן העדפה מוטית דווקא כלפי השכבה המשכילה יותר של אלה שמשתחררים. אלה שיבחרו לא ללמוד, בדרך כלל כתוצאה ממצוקה כלכלית במשפחה, ושהם ילכו לעזור בפרנסה של המשפחה, יופלו לרעה. גם מי שיבחר בדרך מקצועית שלא מחייבת לימודים אקדמיים או פיתוח עסק, למשל, שזה גם אחד מהדברים שמאפיינים במיוחד תושבי פריפריה, גם הם לא יזכו לזה. זה יגדיל את הפערים. דבר נוסף, התיקון הזה פוגע ביכולת לתקן את ההסללה העדתית-מעמדית. חשוב לי שיקשיבו לי פה אותם אלה שמדברים לא פעם ולא פעמיים, כמס שפתיים, בדרך כלל, כנגד האפליה העדתית. זה רק יחזק את ההסללה העדתית-מעמדית למקצועות הטכנולוגיה הצבאיים, שהרי יותר ויותר עיסוקים בתעשיית ההייטק לא דורשים השכלה אקדמית אלא מקצועית, וזאת לא תונגש למי שהחוק מבקש כביכול להיטיב איתו. החוק גם לוקה באפליה מגדרית, כי הוא מעניק עדיפות ברורה לקטגוריות גבריות, מה שנקרא – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לסיכום. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – בוגרי לחימה וכן הלאה. אגב, אחד מהדברים שמעניינים – חבריי חברי הכנסת סעדי ואבו שחאדה, אני מפנה אליכם פה שאלה שמעניינת אותי, באמת שאלת תם. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אבל אולי בחוק הבא תמשיך. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מייד מסיים, כן. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> זמנך תם, אז רק לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז רק אם תרשה לי את השאלה הזאת. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> ללא התשובה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> את התשובה, אני אלך אליהם לקבל אותה. החוק, עד כמה שאני יודע, פעם ראשונה שמכיר בדרוזים ובצ'רקסים כחלק מהאוכלוסייה הערבית, כי החוק אומר, אני מצטט – החוק אומר: "בן האוכלוסייה הערבית, לרבות הצ'רקסית או הדרוזית". אז אולי על הנקודה הזאת אפשר לברך. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש חוק שמכיר בהם כחלק מהציבור הערבי. תודה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירי רגב – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלי כהן – אינו נוכח. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, תראו, יש עליהום, חברי סמי אבו שחאדה, יש עליהום נגד הסטודנטים שלנו, סטודנטים ערבים שלומדים באוניברסיטאות, בתל אביב, בבאר שבע, בן-גוריון, באוניברסיטה העברית, איפה שאני למדתי לפני שנים רבות. ואני אומר לכם – וגם יושב פה השר לשעבר, שלמד באותה תקופה באוניברסיטה העברית – שהיו חיים פוליטיים סוערים בקמפוס האוניברסיטה העברית וגם בשאר הקמפוסים באוניברסיטאות. אני עצמי הייתי חבר בתנועת קמפוס יהודית-ערבית ופעלנו, הייתי יושב-ראש ועד התאחדות הסטודנטים הערבים בכל האוניברסיטאות, וכמעט מדי שבוע, כל פעם שהיה אירוע, היו הפגנות, הפגנות סוערות, הנפנו דגל פלסטין, אז, לפני 30 שנה. ואני רואה עליהום ומתקפה ארסית של המשטרה ושל השב"כ, והכול על מנת להרתיע ולהפחיד את הסטודנטים שלנו ואת הסטודנטיות שלנו לא להשתתף בחיים הפוליטיים ולהיות מעורבים. מה אנחנו רוצים? אנחנו רוצים סטודנטים שילמדו ויצטיינו, אכן, אבל אנחנו גם רוצים סטודנטים מעורבים בחיי החברה שלהם, בחיי העם שלהם. ואם סטודנטים החליטו ומחליטים כל שנה לציין את יום הנכבה באוניברסיטת תל אביב – ואני הייתי כל פעם משתתף איתם, השנה לא יצא לי – אז כל הכבוד להם. וכל הכבוד לאוניברסיטת באר שבע, בן-גוריון, היום, שהתירה – מה זה "התירה"? זה לא משהו בלתי חוקי. להרים דגל פלסטין, רבותיי, זה לא מעשה לא חוקי. יש חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה הקודם. יש אפילו חוות דעת של השר לביטחון פנים. אז הם מרימים דגל פלסטין באוניברסיטת בן-גוריון, בתל אביב. מה קרה? ואני ראיתי ציוץ של שרת החינוך והתרבות, במקום לעודד כשרה להשכלה גבוהה – במקום שהיא תעודד סטודנטים להיות מעורבים פוליטית וחברתית, אז היא אומרת: זה מעשה שלא ייעשה. ולכן המשטרה, שתקפה את ההפגנה בתל אביב ועצרה סטודנטים, שלושה סטודנטים – ושאחרי כמה ימים שוחררו כולם ונסגרו התיקים, גם מרים אבו קוידר שוחררה אחרי כמה ימים – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לסיכום. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ולכן כל הכבוד לסטודנטים ולסטודנטיות שלנו. (אומר בערבית: כל הכבוד. אתם עתיד האנושות. אנחנו איתכם, אל תפחדו. הטרור של הרשויות והמשטרה לא יפחיד אתכם ולא ירתיע אתכם.) << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. אחמד טיבי. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, נאמה נשיאת הפרלמנט האירופי בפני הכנסת, לא הזכירה את הביטוי "כיבוש", occupation. אני יכול להבין שטראמפ נואם ולא מזכיר את המילה occupation, או מנהיג מיש עתיד או כחול לבן, אבל לא נשיאת הפרלמנט האירופי, שהרחיבה בדיבורים על אוקראינה ושכחה שיש כיבוש ויש עם תחת כיבוש, ולכן הערנו לה. אני חושב שנשיאת פרלמנט אירופי שלא מזכירה את המילה "כיבוש" בכנסת זה דבר מביש. הנקודה השנייה שאליה חבריי התייחסו – האחרון היה חבר הכנסת סעדי – זו המתקפה על הסטודנטים הערבים באוניברסיטאות, והטענה היא – אני רואה בכותרות – דגל אש"ף. הדגל הפלסטיני הוא דגל העם הפלסטיני בכל מקום. איפה שיש פלסטיני בעולם – זה הדגל שלו. כשהוא בניקרגואה זה הדגל שלו; כשהוא במחנה ירמוכ זה הדגל שלו; כשהוא במחנה בלאטה זה הדגל שלו; כשהוא פלסטיני בתוך מדינת ישראל זה הדגל שלו. זה דגל הלאום. לכן, המתקפה והברוטליות שבה מתנפלים על כל דגל וכל דגלון – כי אני הייתי בלוויה של השהידית שירין אבו עאקלה, אלפים היו בלוויה, ובכל פעם צצו איזה שניים-שלושה שוטרי יס"מ, מתנפלים על נער, נערה, צעיר, צעירה שיש לה דגל או דגלון או דגל בכיס. עד כדי כך שהאמת היא שבא לי לקרוא לממשלה הזאת לא ממשלת השינוי אלא ממשלת הורדת הדגל. זה החמרה בכל מה שהיה בעבר. גם היועץ המשפטי של הממשלה אמר שלא מדובר על עבירה על החוק, אלא אם כן יש בזה סכנה לציבור או פגיעה – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> סכנה מיידית וגבוהה, לא סתם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מיידית וגבוהה. יכול להיות שזה מסכן את האגו טריפ הלאומי של מאן דהוא, אבל מה זה הדבר הזה? אין ויכוח שיש כאן לאום פלסטיני. מה ההוכחה הנוספת? יש כאן מאות יישובים פלסטיניים שנעקרו בהליך של ethnic cleansing, טיהור אתני, ב-48'. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לסיכום. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כך שאני מבקש מכם, תיקחו תרופה שמורידה אלרגיה בכל פעם שאתם רואים דגל פלסטיני. (אומר בערבית: קחו כדור נגד אלרגיה,) זה יעזור. במקרים קשים זה לא עוזר. ולכן הדגל הזה ימשיך להיות מונף, כי זו המציאות שיש כאן במולדת הזאת, שהיא המולדת שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה ארבל – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח. חבר הכנסת אופיר כץ. עד שחבר הכנסת כץ יעלה אני רוצה לנצל את הזמן ולברך את הקהילה הבהאית בישראל ובעולם כולו לרגל יום הכרזת הבאב עלי מוחמד שירזי שחל היום. חג שמח כאן מכנסת ישראל. בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> חג שמח. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, בסוף השבוע ראינו את מכירת החיסול שמתבצעת פה במדינת ישראל. ח"כית שולחת איום קטן, וכל הקואליציה וכל האוצר מתפנים לעסוק איך אנחנו מרגיעים את הח"כית הזאת. והיום בוועדת כספים ראינו את ההמשך, את הזרוע הביצועית. איזה לחץ היה בוועדת כספים – כל המוחות, כל החברים. חברת הכנסת זועבי ישבה שם מהבוקר עד שסיימנו לראות שהכול בסדר, שהתקציבים לרשויות הערביות – הכול עובר כמו שצריך, כי זה מה שהבטיחו לה, ועכשיו היא באה לגבות את הכסף הזה. אחרת מה יקרה? היא לא תצביע עם הקואליציה. מילה זה מילה. ויאיר לפיד, הרי אנחנו מבינים שהוא כבר במקום – בשביל לשבת על כיסא ראש הממשלה אין לו בעיה למכור כל חלקה טובה במדינת ישראל, לא משנה מי, לא משנה מה. הוא רוצה לשבת והוא יעשה כל דבר. ואז הלכתי אחורה לראות מה יאיר לפיד בכבודו ובעצמו אמר על מקרים מהסוג הזה, כאשר יש חברי כנסת שרוצים להצביע משהו אחר. אז בוא נרענן לו את הזיכרון. נראה כאילו הוא עושה תחרות עם בנט מי משקר יותר, מפר יותר הבטחות, אחרת אין להסביר את התופעה הזאת. אז כך הוא אמר לפני כמה חודשים: מה שאנחנו רואים כרגע זה לא משא ומתן קואליציוני, זאת עסקת שוחד. אין לזה שם אחר, זה שוחד. זה פלילי, זה למכור את המדינה. ציטוט נוסף, באמת שזה מצחיק: הם לקחו את הכסף שלנו וחילקו אותו לחברים שלהם, למגזרים שלהם, ונתנו אותו לכל מי שהיה מסוגל ללחוץ ולסחוט ולהפעיל עליהם כוח. במקום זה הם לקחו את הכסף שלנו וקנו באמצעותו כסף קואליציוני. אז אני רוצה לשאול את יאיר לפיד: איך אתה היית מגדיר, איך היית עומד פה עם הנאומים שלך, חוצבי הלהבות? איך היית מגדיר – איך יאיר לפיד היה עומד פה ומגדיר את מופע האימים שראינו אתמול, את העלייה לרגל של ראשי הרשויות הערביות? כל אחד בא ככה עם הצ'ק פתוח ויאיר רושם לכל אחד איזה סכום שהוא רוצה. זה פשוט היה מביש. אנחנו כבר מגיעים למצב שהיום יהודי, אין לו ביטחון אישי להסתובב ברחוב. אנחנו מרגישים את הערבים, איך הם מתייחסים, איזה ביטחון עודף יש להם. כל אזרח יהודי מרגיש את זה היום ברחוב, את הפחד הזה. אומרים את זה אנשים עצמאים שמעסיקים, מרגישים את – אנחנו כאילו הצד שמפחד במדינה שלנו. ריבונו של עולם, לאן הממשלה הזאת הביאה אותנו? עכשיו לא רק הביטחון האישי – גם מבחינה כלכלית היהודים במדינת ישראל הפכו להיות מקופחים. מה, רק ראשי הרשויות הערביות צריכים עזרה? אין לנו רשויות בפריפריה שאנחנו רוצים לפתח ולעזור להן? הם לא נחשבים אצל יאיר לפיד? הם לא מעניינים אותו? רק רשות שתוכל ללחוץ על ג'ידא לתמוך בו עד שהוא יהיה ראש ממשלה? והוא לא יהיה ראש ממשלה, זה לא יעזור לו. כל הכספים האלה שהוא ישפוך – זה לא יעזור לו. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לסיכום. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לסיכום, אדוני היושב-ראש, אני מעריך שייקח לנו 12 שנה נוספות לתקן את מה שעשיתם בעשרה חודשים. תודה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, שלוש דקות עומדות לרשותך, אדוני. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אתה יודע שבסוף כל אחד מאיתנו, כשהוא מסיים את היום שלו הוא הולך הביתה ושואל את עצמו: מה עשיתי היום? מה כנסת ישראל חוקקה היום? עם מה עשינו יותר טוב לאנשים? עכשיו, אני שואל את עצמי – אני באופוזיציה, עליי אין הרבה טענות. אני שואל אותך כחבר קואליציה, את יוראי, את כל החברים: בסוף, כשאתם מגלים חלוקה כזאת גדולה של כספים, כשאתם חברים במפלגה שאת הקריירה הפוליטית של היושב-ראש שלכם הוא בנה על נאומי הסתה מתמידים יום אחרי יום על כספים קואליציוניים, על חלוקת כספים למפלגות, חלוקת כספים לסקטורים, על סחטנות. ואני אמרתי לעצמי, אדוני היושב-ראש: מעניין אותי, יום שני בכנסת, כשהוא יסתובב כאן, ישאלו אותו: תגיד לי, אדוני השר יאיר לפיד, הרי אתה במשך שנים דיברת על זה שכספים קואליציוניים, כספים למפלגות, כספים לסחטנות, זה דבר שהוא לא טוב. מה? דיברת על זה, אתה מוסרט אין-סוף פעמים כשדיברת על זה. איך אתה מעביר? אתה לא חבר במפלגה שעשתה את זה, אתה יזמת חלוקה של מיליונים לרשויות, לאנשים מסוימים? על כל – סחטנות פוליטית. והתשובה של יאיר לפיד – חבר הכנסת בליאק, אני, מעניין אותי מה אתה, איך אתה חי עם התשובה הזאת. עזוב אותו, הוא, אין לי ציפיות ממנו, אבל איך אתה הולך לישון עם התשובה הזאת? הוא אומר: לא, כשהחרדים לוקחים כסף לצרכים שלהם זה סחטנות, אבל לפעמים יש ראשי רשויות ערבים שזקוקים לכסף. אתה יודע מה, אולי הם זקוקים, אבל מה זה הדבר הזה? לחלק מהאנשים זו סחטנות, לחלק מהאנשים זאת דרישה לגיטימית. אתה, אדון בליאק, כחבר במפלגה של האיש הזה, אתה מסכים עם הדבר הזה? נראה לך הגיוני? איך אפשר? לי ברור שהשרה לא מסכימה עם זה, אבל אין לי ספק – היא לא במפלגה שלו. אבל איך אתה? איך אתה יכול לראות? אדוני היושב-ראש, לך זה נראה הגיוני ששר במדינת ישראל, שכל התפקיד שלו זה תחזוקת הקואליציה, לסקטור מסוים הוא אומר: פה זה סחטנות. כל אחד – תעצמו את העיניים, חבר הכנסת בליאק, ותחשוב מה היה קורה אם איזה חבר כנסת חרדי, בסיטואציה דומה, היה דורש כספים לרשויות חרדיות. הרי אתם הייתם הופכים את העולם בנאומים נגדנו. מה לא הייתם אומרים? התקשורת בכלל, היועצים המשפטיים בכלל, או-הו, מה שהייתם עושים. והינה, אצלכם הכול עובר בשקט. איפה היושרה הפנימית שלכם? ועוד מילה אחת, אדוני היושב-ראש, ברשותך, בנושא של מירון. אתה יודע, כל כך נלוז, כל כך גרוע כששר הדתות מגיע ומספר: הצלחנו להעביר את ההילולה הזאת ללא תקלות, ללא שום – לא עשיתם שום דבר. אלפי האנשים קנו כרטיסים, לא באו סתם. הרי אתה, כהנא, אמרת שמי שלא קונה כרטיס שלא יבוא. אלפי אנשים שקנו כרטיסים, נשים, ילדים, קשישים – זרקתם אותם כמו בהמות בחניונים במשך שעות וחזרו הביתה בלי כלום. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לסיכום. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> איזו צהלה, איזו עזות פנים. איך אתה מעז להראות את הפנים שלך אחרי כזאת פשלה? תאר לך שבממשלה הקודמת הייתה כזאת פשלה שמענים כל כך הרבה אנשים. איך יש לכם את האומץ להסתובב בכלל ככה? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני כמובן קורא לכל החברים בבית הזה להצביע בעד הצו כפי שאושר בוועדת הכספים. מדובר בצו נכון, מידתי ומאוזן. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולדבר על מכונת השקרים של האופוזיציה, שעובדת בימים הללו שעות נוספות. לפני שבוע בדיוק עמד כאן, ממש כאן על הדוכן הזה, ראש האופוזיציה והכריז בזעם, עם הבריטון הידוע: אלה ימים אדומים שבהם נחצים קווים אדומים. כל זה, כמובן, כי באוניברסיטת תל אביב הונפו דגלי אש"ף. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> זו הקואליציה שלך, דרך אגב. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלא מה? בדיקה שטחית בגוגל מגלה כי דגלי אש"ף ביום הנכבה הונפו כבר בשנת 2012, לפני עשר שנים, ואז בשנת 2013, 2014, 2015, 2016, 2017, 2018 ו-2019. עכשיו תעזרו לי בבקשה, חברים: מי היה ראש הממשלה בכל השנים הללו שבהן הונפו דגלי אש"ף שוב ושוב בלב תל אביב? נכון, לראש הממשלה קראו בנימין נתניהו. האם זה הפריע לו לעמוד כאן במקום הזה לפני שבוע ולשקר לציבור במצח נחושה? עכשיו כמה מילים על חוק ממדים ללימודים. התוכנית כידוע פועלת זה שש שנים. בכל השנים הללו היא מומנה על ידי קרנות, על ידי נדבנים. ממשלות הליכוד לא שמו אגורה שחוקה על התוכנית הזאת. כעת אנחנו לראשונה מסדירים את הנושא בחקיקה, לראשונה על חשבון התקציב, במתווה מוסכם, מקצועי, גם בהקשר הרחב של עולם המלגות. כמובן, זה לגיטימי להיאבק בממשלה. זה הרבה פחות לגיטימי מבחינה ציבורית לעשות פוליטיקה קטנה על גבם של חיילי צה"ל. אתם אומרים: החיילים יכולים לחכות עד שנחזור לשלטון ונעניק להם מלגות רטרואקטיבית. קודם כול, אתם לא חוזרים, בטח לא בקרוב. דבר שני, אני מציע לכם עוד כמה אופציות לפעילות רטרואקטיבית על ההבטחות הריקות שלכם לציבור, למשל, להוריד את מחירי הדיור רטרואקטיבית מ-2011 – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לסיכום. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – להעניק מגרש חינם לכל לוחם רטרואקטיבית מ-2010; כמובן, גולת הכותרת, למוטט את שלטון החמאס רטרואקטיבית מ-2009. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז חברים, אתם תמשיכו לפזר שקרים, הבטחות ריקות, לבלבל את המוח; אנחנו נמשיך לשנות ולעבוד למען הציבור. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עמדה פה היום נשיאת הפרלמנט האירופי. בין השאר היא דיברה על האנטישמיות שעדיין קיימת באירופה ועל זה שסמלים יהודיים בבתי כנסת הם עדיין יעד להתקפות. אני רוצה לשאול שאלה, ואולי מישהו יתרגם אותה ויעביר אותה לנשיאה של הפרלמנט האירופי: באיזה מקום באירופה, 80-70 שנה אחרי המלחמה, ייתכן ששוטרים ייקחו, ינעלו אוטובוסים, רכבת של אוטובוסים, של אנשים, נשים וטף, על לא עוול בכפם, שקנו כרטיסים ונסעו למירון, יכניסו אותם לשטחים ריקים למשך שעות בלילה, בחול, לא לתת להם לרדת, לא לשירותים – אנשים זקנים, אנשים עם ילדים – ואחר כך להעביר אותם עוד אינסטנציה ועוד תחנת ויסות בשעה שבמירון ההר היה ריק – אנחנו עוד נדבר על זה הרבה, אבל עצם האקט של לקחת אזרחים חפים מפשע, לא זינזנה של אסירים, אלפים באוטובוסים – זאת לא אנטישמיות? יש סיבה אחרת? אוכלוסייה אחרת שמישהו היה מעז לעשות את זה באירופה או פה בארץ? זאת השאלה שאנחנו נעביר אליה, ואני רוצה שהדבר הזה לא יימחק מהזיכרון עד שיובאו לדין כל אלה שעשו את זה. עכשיו לנושא הסחטנות, אדוני היושב-ראש. כשיש פרי עץ הדר מלא מיץ על השולחן והמשרת סוחט את הפרי להרוות את גרונו של העשיר הסועד במסעדה וזורק את הקליפה לעניים שיסחטו את טיפות המיץ האחרונות להרטיב את הגרון – מי הוא הסחטן? זה שיש לו את כל המיץ – 400 מיליארד שקלים – או זה שסוחט את הטיפות האחרונות בשביל ילדים קטנים, בשביל מערכת רווחה וחינוך ודיור? אני מאוד שמח שהאוכלוסייה הערבית השכילה לנצל את המעמד הפוליטי שלה ולקבל את הזכויות המינימליות שמגיעות לה. אבל אותה ממשלה, אותם שרים שהיו המסיתים הגדולים ביותר נגד כל טיפה שהיהדות החרדית סחטה מהקליפה של התקציב בשביל ילדים קטנים, בשביל חינוך או בשביל רווחה, ואז הם אמרו: זה שוחד פוליטי, זו סחטנות, ולא היה עיתונאי אחד –אמר לי פעם עיתונאי שהוא כבר לא בעולם הזה: אתם? לא מגיע לכם כלום. אמרתי: מים? לא מגיע לך מים. אמרתו לו: אנחנו משלמים על המים. חשמל לא מגיע לכם. אנחנו משלמים על החשמל. אוויר לא מגיע לכם. במשך שנים רבות הרגילו את הציבור בישראל שכל מה שחרדים מבקשים למחייתם, כולל עצם הזכות למשפחות ברוכות ילדים, ללדת ילדים, זו סחטנות. יש אין-ספור דוגמאות, אדוני היושב-ראש, אני יכול לדבר על זה שעה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> זמנך תם. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זמני תם, אני רק אסכם. היות שזמני תם, אני רק אסכם. אותם אנשים לא מתביישים שבשעה שמחלקים מיליונים ומיליארדים לאוכלוסייה הערבית, שמגיע לה כחוק, אז זו לא סחטנות. כשהחרדים יחזרו לשלטון ויקבלו פרוטה אחת – כל היועצים המשפטיים, האנטישמיים האלה, שמנעו כל תקציב לחרדים, הם אלה שנותנים יד ושותקים כאשר מחלקים פה כסף על בסיס פוליטי ולא על בסיס ענייני ותקציבי. תודה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת. חבר הכנסת חיים ביטון. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, רציתי בנאומי זה לשאול שאלה בסיסית. המילה "ממשלה", מלשון ממשל, מלשון שליטה, ולידה להניח את המצב הממשלתי שאנחנו נמצאים בו, מצב שבו כל חבר כנסת שרוצה להחליט לנהל את המדינה או להעביר תקציבים ימינה או שמאלה יכול לעשות זאת בכל רגע נתון בציוץ בטוויטר או באיזושהי הודעה לעיתונאי – וכאן ישאל השואל: ממשלת ישראל במצבנו, הנלחצת בכל צעד ושעל, איך היא יכולה בצורה כל כך פשוטה, שאנחנו לא הכרנו אותה, להעביר כל מה שהיא רוצה כדי לפתור את הבעיה? אמר הרב אייכלר, קודמי: איפה היועצים המשפטיים? בתפקידי הקודם ברשת החינוך התורנית עמדנו יום ולילה, בתורות, אצל כל רמי הדרג באגפי המשפטים, במשרד המשפטים, וכל יועץ משפטי זוטר ששייך לאיזשהו סעיף – ישבנו, התחננו וביקשנו, וכמובן יועץ משפטי זה אבי-אבות הקדושה, ומה שהוא אומר זה מה שקורה, ובזה זה מסתיים. אבל ראה זה פלא, כולם נעלמו ואינם, לא מגיעים לוועדת הכספים, אפילו היועצים המשפטיים. בוודאי שהם לא נמצאים בשום דיון על חלוקת כספים. פתאום הכול נמצא תחת איזשהו נייר שאי פעם נכתב וכל הפרשנויות הן חיוביות. איך קורה דבר כזה? מה זה האיפה ואיפה הזאת? איזה שני סוגי מדינות אלה? מה, זה משנה מי אתה, ופתאום רוממות הגזע נגמרה כשזה קשור לציבורים ספציפיים? ואתם יודעים מה, רבותיי? זה לאו דווקא קשור לחרדים; זה לאו דווקא קשור לערבים. סליחה שאני אומר, התקציבים שמגיעים עכשיו – זה תלוי מי אתה. אם יקום עכשיו חבר כנסת אחר ששייך לאיזו אוכלוסייה מסוימת ויגיד שהוא מפיל את הממשלה, הוא יקבל הכול. מה הקדושה הגדולה ביותר? הקדושה הגדולה היום במדינת ישראל זה קיום הממשלה הספציפית הזאת, כי היא מצילה אותנו ממשהו כל כך גדול שאנחנו אפילו לא יודעים מהו. ממה הפחד הכל-כך גדול, מביבי נתניהו שיחזור לשלטון בקרוב? כן, זה הולך לקרות, מה לעשות. הסיטואציות מתחבאות ומשתלבות ומגיעות למצב שמה שאתם לא רוצים, קורה, אז זה קורס לכם בפנים. בקשה אחת: אל תחלקו בינתיים את כל המדינה. אתם פשוט מחלקים הכול. זה הולך לקרות, זה יקרה היום, מחר, מוחרתיים, לא תשלימו שנה לממשלה הזאת, בעזרת השם, אבל בינתיים אל תחלקו את כל הנכסים שלנו לכל חפץ. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוריאל בוסו. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא יודע מה, אני רואה כאן חברי קואליציה בהיסטריה אחד אחרי השני, עולים ומטיפים לחברי האופוזיציה, לאנשי הליכוד, לכל אחד ואחד. הפגנות נגד חיילים, בעד חיילים – הרי היחידים שעושים פוליטיקה מהחיילים זה אנשי הקואליציה. אבל הנקודה היחידה שאני רוצה לשאול אותה – מעולם לא ראיתי בקשה ותחנונים של קואליציה שמתחננת לאופוזיציה: תעזרו לנו להעביר חוק. עכשיו, אני שומע את המושגים "אופוזיציה אחראית", "בדברים טובים צריך לתמוך". אבל הדרמה הגדולה ביותר היא שהקואליציה הרי מצליחה להעביר חוקים. אתם ראיתם שעכשיו באי-אמון הם קיבלו רשת ביטחון גם מהרשימה המשותפת, ומה שהם רוצים, הם מעבירים. מה שהם רוצים, מעבירים. אבל חוקים ציוניים הקואליציה הזאת לא יכולה להעביר, והם פונים לאופוזיציה והם מטיפים לנו. אז אני אומר לכם שדווקא בשם הלוחמים שמבקשים את הביטחון שלהם לפני הלימודים, הם מבקשים שנתנגד לכל חוק, בשביל לחדד לכולם את המסר. לקואליציה הזו אין רוב, אין רוב ציוני להעביר חוקים, ואם ככה, אין להם זכות קיום. והינה, אני אומר לך גם בשם כל האנשים שנמצאים וגם בחורי ישיבות: אפילו אם תעבירו חוק שנותן מיליון שקל לכל בחור ישיבה, אנחנו נתנגד לכל חוק, כי אתם לא לגיטימיים. אין לכם כאן רוב בכנסת. אתם לא עושים לנו טובה. אתם צריכים ללכת הביתה, ואל תטיפו לנו מוסר. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ישראל כץ. << דובר >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר >> ברשות היו"ר, אפשר למזוג מים? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> המים של מנסור. מנסור עבאס הרשה לך לשתות? זה על חשבונו, התקציב שלו. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> שלוש דקות, בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני פונה מכאן לסטודנטים הערבים באוניברסיטאות שמניפים דגלי פלסטין ורומסים את דגלי ישראל ואומר להם: זכרו את 48', זכרו את מלחמת העצמאות שלנו והנכבה שלכם. תשאלו את המבוגרים אצלכם, את הסבים והסבתות, והם יסבירו לכם שבסוף היהודים מתעוררים ויודעים להגן על עצמם ועל רעיון המדינה היהודית. אל תמתחו את החבל יותר מדי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מאיים בנכבה שנייה? מה אתה מאיים? << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיבי, תקשיבי, זה מכוון גם אלייך, חברת הכנסת הנכבדה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> תקשיבי טוב, זה – – – << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תביאו על החברה הערבית בישראל, שחיה – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כאן טוב יותר מאשר בכל מדינה ערבית, עם רווחה ועם דמוקרטיה – אל תביאו עליה אסון – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת תומא סלימאן, אני מבקש, עד עכשיו היה דיון שכל אחד אמר דברים שגם אם הם דברים שאינם נעימים לאוזנו של מאן דהוא כאן, הם נשמעו בנחת. אני מבקש לשמור את הכללים האלה. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כדאי לך להקשיב. כדאי לך להקשיב ולהפנים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, זה היה בסוף שנות השבעים באוניברסיטה העברית, בחיפה ובתל אביב, כאשר בעקבות מלחמת יום הכיפורים אתם הערבים בישראל סברתם בטעות שהיהודים נחלשו, והסטודנטים הערבים קיימו הפגנות נגד מדינת ישראל ובעד האויב בכל האוניברסיטאות. אותו עזמי בשארה, אביהם הרוחני של אבו שחאדה וחבריו בבל"ד, עם רעיון מדינת כל אזרחיה ונגד המדינה היהודית, וגם חבריו, שרבים מהם הגיעו בהמשך לכנסת ונותרו באותן הדעות והעמדות, מייצגים את מדינת ישראל, מקבלים שכר ותנאים מופלגים וחוברים לאויבי ישראל. עזמי בשארה הבוגד, שחבר לחיזבאללה וברח לקטאר, התנועות האסלאמיות שתומכות בחמאס ומלבות אש בהר הבית – ואחת מהן כבר הוצאנו מחוץ לחוק, והשאר בדרך – והקומוניסטים, את וחברייך, שחוברים לגרועים שבאויבי ישראל, מדברים על דו-קיום ותומכים באויבי ישראל – אנחנו נעשה לזה סוף. די לטרור הפנימי; די לאלימות נגד יהודים בערים המעורבות; די להתגרות באוניברסיטאות. אם לא תירגעו, אנחנו נלמד אתכם לקח שלא יישכח. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> וואו. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו ננקוט את כל האמצעים שיידרשו לכך. לא נאפשר לכם להמשיך בכיוון הזה. אנחנו ננקוט את כל האמצעים, ואתם תאבדו את כל מה שהשגתם ואת כל מה שיש לכם. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לסיכום. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם לא תשבו כאן בכנסת, תקבלו שכר ותנאים ותתמכו באויבים שלנו. בהמנון אתם בורחים החוצה; באזכרה לפרס אתם בורחים החוצה; כל סמל יהודי אתם מבזים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לסיכום. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כל תמיכה באויב ישראל – אתם תומכים. תפסיקו – ואני אומר לכם את זה לסיכום – תפסיקו להיגרר אחרי הקיצוניים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תכבדו את הרוב היהודי, את המדינה היהודית – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לפני שיהיה מאוחר. ואני בטוח, היושב-ראש, שגם אתה מסכים עם כל מילה שאמרתי. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> והכול בגדר שלוש הדקות. תודה רבה. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> – – – שכח איפה הוא גדל. שכח. זיכרון, בעיית זיכרון. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשבת קראתי כתבה של שרית רוזנבלום ב"שבע" של ידיעות אחרונות – הכותרת היא: אין תור בקצה המנהרה. אין תור – תי"ו, ו"ו, רי"ש. ואני שואלת את עצמי: האם ככה אנחנו עובדים? הכתבה מדברת על איזו הודעה שיצאה מפי שר הבריאות, שאומרת שבעצם – זו הודעה מרעישה – שמספרת על כך שהוא יחד עם שר האוצר הגיעו להסכמות שלפיהן הם יביאו לי לארץ, למדינת ישראל, 28 מכשירים רפואיים חדשים למערכת הבריאות, ובהם 13 מכשירי CT, תשעה מכשירי MRI, שני רובוטים לניתוחים מורכבים וארבעה תאי לחץ. והשר, שר הבריאות, ממשיך ואומר שבזכות מהלך זה רבבות של ישראלים יוכלו לעבור בדיקה מהר יותר וקרוב יותר לבית. ואני שואלת את עצמי: ככה אנחנו עובדים? ככה אנחנו עובדים? מביאים מכשירים יקרים ביותר, יקרים ביותר, אבל אין אנשי מקצוע שיפעילו אותם; מביאים מכשירים יקרים ביותר, אבל אין אנשי מקצוע שיפענחו את הבדיקות. ככה זה גם בבריאות הנפש – אין תורים. התורים הם לעוד שנה, שנה וחצי, והבעיה היא שאין אנשי מקצוע – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, אני רואה שהשיחה מתארכת, אז תנהל אותה בחוץ. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אוותר עליה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אז בבקשה. אני גם חושב שאפשר לוותר. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אפשר להמשיך? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה, כן. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אין מספיק אנשי מקצוע שייתנו את השירות הכל-כך נצרך. במקרה הספציפי הזה, של מכשירים רפואיים כל כך יקרים וכל כך נצרכים, אף אחד – לא שר האוצר ולא שר הבריאות – לא התייעץ עם אנשי המקצוע הרלוונטיים, הרופאים הרדיולוגיים, שהם בעצם אמונים על הבדיקות ובוודאי על הפענוח. אף אחד לא שאל אותם מה באמת הם צריכים כדי שבאמת יהיה קיצור תורים. הציבור חושב לעצמו: איזה יופי, קנו מכשירים ועכשיו הכול יסתדר, אבל ממש לא – המכשירים חשובים, אבל הם לא שווים כלום בלי האנשים שמפעילים אותם. במדינת ישראל מתבצעות מדי שנה כ-400,000 בדיקות MRI ו-1.5 מיליון בדיקות של CT, והתור אליהן עומד על שבועות ארוכים ולעיתים אפילו חודשים. על כל מכשיר יש לדאוג לתקן של רופא, לתקן של מזכירה ולשני תקנים של טכנאים. אבל זה לא קרה מעולם. מביאים מכשירים – ברוך השם, מברכת על זה – אבל צריכים לדאוג לכוח אדם, להכשיר כוח אדם. בלי כוח אדם אי-אפשר להפעיל את המכשירים האלה; הם יעמדו דוממים, או שאני אהיה לארג'ית ואני אגיד שהם יפעילו אותם במשך שעה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לסיכום. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> על פי הערכות של אנשי מקצוע – אני מסיימת – חסרים במדינת ישראל 250 מומחים כדי לאפשר פענוח של הבדיקות בתוך זמן סביר, בתוך כמה ימים, ו-700 טכנאים. ואני קוראת פה בהזדמנות זו לשר האוצר ולשר הבריאות: זה נורא נחמד להביא מכשירים, אבל תדאגו לכוח אדם. תדאגו להכשיר כוח אדם שיוכלו להפעיל את המכשירים האלה ולפענח את הבדיקות כדי שבהחלט כל אלה שצריכים את הבדיקות ואת התוצאות שלהן יוכלו לקבל את זה בתוך זמן סביר על פי המתבקש לפי חוק בריאות ממלכתי. תודה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שמחה רוטמן. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת – מי השר? יש לנו שר? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> שרה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> שרת המדע הייתה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אה, שלום. גברתי השרה, רק רציתי להגיד שלום. הנושא שאני רוצה לדבר עליו עכשיו כמובן – מגיעה אלינו בשורה ממשרד האוצר ומוועדת הכספים, ואני שואל את עצמי: בשביל מה? בשביל מה לקבל החלטות סדורות? באו וסיפרו לנו שהממשלה הזאת העבירה תקציב. העבירה תקציב. כל הכבוד. בוא נרים, נמחא לה כפיים, היא העבירה תקציב. רק שכחו כוכבית קטנה – בכפוף למה שחברת הכנסת זועבי רוצה. העבירו תקציב, זה נכון, אבל כל חבר כנסת שלא מוצאת חן בעיניו ההחלטה זו או החלטה אחרת, יעשה – ביידיש אומרים קרעכצן – ויקבל. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> חריקות, חריקות. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מבקש. קרעכצן. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> קרעכץ. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> קרעכץ, ויקבל מה שהוא רוצה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אבוטבול יודע יידיש יותר טוב ממך. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יודע עברית יותר טוב ממני. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא עברית. יידיש. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עכשיו, הדבר הזה – אחר כך מספרים לנו שהעבירו תקציב, אבל זו פיקציה. עכשיו, סיפרו לנו גם שכל ההבטחות שחברת הכנסת זועבי קיבלה זה כבר דברים שהיו ורק צריך לפתור בעיות ביורוקרטיות. אבל אז התנהל היום פיאסקו בוועדת כספים – אותה ועדת כספים שמביאה לנו עכשיו: בואו, תאשרו, תצביעו, מכס, טובין – על העברות שצריך, השינויים בתקציב שצריך לעשות ולאשר כדי לתת לחברת הכנסת זועבי את מה שהיא רוצה. אז לא הבנתי, אם זה לא כסף חדש, אם לא צריך לקבל החלטה חדשה, אז בשביל מה צריך את ועדת הכספים? אם זה רק משהו שנתקע בצינורות הביורוקרטיים, בשביל מה הטריחו את ועדת הכספים בנושא? אלא שהאמת היא מאוד פשוטה, והאמת לא נמצאת בשום דבר שהממשלה הזאת אומרת לציבור. היא אומרת לציבור שהכסף שחברת הכנסת זועבי קיבלה זה כסף ישן? זה כסף חדש באבוהה. קנו אותה, קונים שלטון בכסף דבר יום ביומו. הם אומרים שההצבעה נגד חוק ממדים ללימודים פוגעת בחיילים. האמת הפשוטה היא כזאת: ממדים ללימודים תוקצב בשני התקציבים שמוכנים כבר. יש אותו בספר התקציב. אפשר להעביר את הכסף מחר בבוקר. אין אף בן אדם שמחכה שהחוק הזה יעבור. מה שיקרה, שנים עתידיות, אפשר לדבר, אבל הכסף יכול לעבור – היה יכול לעבור כבר לפני כמה שבועות. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לסיכום. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אסכם. ומה שהממשלה הזאת עושה – היא מחזיקה. נכון, היום, מחר בבוקר, אתמול, שלשום, לפני חודש, החיילים היו יכולים לקבל את הכספים האלה בלי שום קשר לחוק שיעבור או לא יעבור היום, ומי שמחזיק את החיילים בני ערובה בשביל תרגיל פוליטי שפל זה הממשלה הזאת. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חשוב שהציבור ידע את זה. חשוב שהציבור ידע שלא רק שקונים שלטון בכסף – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אלא קשרי הממשלה הזאת עם מפלגת התקשורת בהחלט עונים להגדרת הון-שלטון. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם, בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם קפצה לי איזו ידיעה: גנץ לא מקבל השתמטות בקואליציה. גנץ, תגיד לי, עד כדי כך אתה תלוש? מנסור עבאס מחזיק אתכם. אתה מאיים עליו? אתה לא מבין שאתה שר הביטחון בגלל התנועה האסלאמית? הינה, לפני כמה דקות הייתה כאן הצבעת אי-אמון. הרשימה המשותפת לא הצביעה. מדוע? דרך אגב, אצל הערבים אין חינם. הרי אתם משלמים להם על בסיס שבועי מאות מיליוני שקלים בשקרים, מתחת לשולחן, מרמים את כולם. אין לא יועץ משפטי ולא בטיח. אתם גונבים מדינה שלמה. למה? בגלל שבנט צריך לגמור את השיפוצים וצריך לנסוע עדיין עם השיירה. למה? בשבוע הבא כנראה מתחילים בבית של לפיד, והנוכלים האלה הרי דואגים – לקחו מדינה בת ערובה. למה? לצרכים האישיים שלהם. לא יאומן כי יסופר. אני צובט את עצמי להאמין שזה אמיתי. תצאו לרחוב, תראו, האזרחים היהודים במדינת ישראל מפוחדים. זה לא קרה מאז קום המדינה. זה לא ייאמן מה שקורה. תצאו לבחירות, תראו מה יקרה לכם. מר בנט, מהבית אתה לא יכול לצאת. אתה יודע את האמת. גב' שקד, גם את יודעת את האמת. את לא יכולה ללכת לאירוע הכי קטן, לא בגלל הליכוד. הציבור בחוץ חרד, עצבני, מפוחד. הציבור היהודי, היהודים מפוחדים בארץ ישראל. חשבתי שזה קרה לנו רק בגולה, כשלא הייתה מדינה. היום זה קורה לנו בכל עיר ועיר במדינת ישראל, וזה כשיושב גדעון סער והיושב-ראש כאן, הנורבגי, ובנט, וכמובן אלקין – אלה האנשים שמחזיקים את הממשלה הזאת ומספרים לנו בדיחה שהם מנהלים את האירוע. היום, דרך אגב, ראינו מה קרה באוניברסיטת בן-גוריון. זה הדהים אותי: דגלי אש"ף שם; באוניברסיטה העברית סטודנטים ישראלים מפחדים להיכנס לאוניברסיטה. ומה הם עושים, בנט ולפיד? נותנים לזועבי מלגות לערבים. דרך אגב, אין שקל מלגה ליהודים בתקציב המדינה. היום להיות יהודי זה פחד. וגם אני מתבייש כיהודי היום במה שקורה במדינה. אבל זה גם היהודים נחותים. אנחנו רוצים שוויון, כפי שיש לערבים. תראו, התהפכו היוצרות. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לסיכום. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן אני סבור, אדוני היושב-ראש, שגם אתה, אם יש לך קצת כבוד עצמי וקצת כבוד לאומי וקצת כבוד יהודי, אתה מחר תצא ותפיל את הממשלה ההזויה הזאת, בגלל שהחבר שלך, אתה יודע, דואג רק לעצמו. זה הסיפור. גדעון סער ואלקין, אלה האנשים שדואגים לעצמם גם כשהם מוכרים מדינה שלמה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף טייב – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב בן צור – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת משה אבוטבול. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, לגבי הנושא של ממדים ללימודים – הייתי משנה את זה ל"ממדים למתחזים". יש כאן ממשלה שמתחזה לאוהבי חיילים ולפועלים למענם כאשר בעצם נותנים להם רק 60% מאותו מענק במקום לתת 100%. ואם הם לא יודעים מאיפה לקחת את הכסף, אני יכול להפנות אותם לכמה מקורות שרק בשבוע האחרון ראינו כמה שהם שחררו לשם. אז הייתי קורא לזה "למתחזים" – "ממדים למתחזים", כי אני רוצה לספר קצת ולהקריא מטורו של ישראל כהן בעיתון הארץ, "הצביעות של לפיד וחבריו": "רק לפני מעט יותר משנה יצא יאיר לפיד בתפקידו כיושב-ראש האופוזיציה נגד העובדה שראש הממשלה אז, בנימין נתניהו, התייעץ מדי פעם עם גדולי התורה, מנהיגי הציבור החרדי. 'מועצת גדולי התורה הם הבוסים האמיתיים של הממשלה' – האשים אז לפיד את נתניהו בהקשר להעלאת חוק הגיוס. בהמשך, אחרי שהרב חיים קניבסקי הורה להמשיך את לימודי הילדים בתלמודי התורה למרות הסגרים, צייץ לפיד: 'ממשלה שפויה לא הייתה נותנת לרב קניבסקי לנהל את המדינה'. לפיד ביטא את הרוח שנשבה באותה העת בחוגים הליברליים באזור צפון תל אביב, הרצליה פיתוח וכפר שמריהו, ולפיה אסור לתת להנהגה הרוחנית החרדית לקבוע דבר במדינת ישראל אף על פי שהיה מדובר בנושאים פנים-חרדיים. גם בהארץ הופיעה אז קריקטורה לעגנית של עמוס בידרמן ובה נראה הרב קניבסקי צועד אל דוכן ראש הממשלה תחת הכותרת 'מייד הצהרת ראש הממשלה'. הכול נועד להעביר את המסר, שמי שמכריעים בעניינים גורליים במדינת ישראל הם הרבנים החרדים החשוכים. אם לפיד היה נאמן למשנתו האידיאולוגית, הוא היה צריך לומר דברים דומים בשבוע שעבר, כשמדינת ישראל עצרה את נשימתה בציפייה להכרעת מועצת השורא לגבי המשך חברותה של מפלגת רע"מ בממשלה. אך הפלא ופלא, במקרה זה לא נשמע ממנו בדל ציוץ, כמו גם מחבריו. להפך, על פי הפרסומים, לפיד שיגר לכפר קאסם את מקורבתו, מנכ"לית משרד ראש הממשלה החלופי, כדי לעקוב מקרוב אחר החלטת מועצת חכמי הדת המוסלמים. פתאום זה בסדר שחכמי הדת קובעים את גורל ממשלת ישראל. אבל למה אפשר לצפות מלפיד, שהבטיח בעבר כי יצמצם את גודלה של הממשלה וימעט להשתמש בחוק הנורבגי, ובסוף פעל בדיוק ההפך ממצפונו והתקשורת שתקה ואתרגה אותו, העיקר שביבי הנורא לא ישוב לשלטון. מקרה דומה אירע בסוף השבוע, כאשר ח"כ אחמד טיבי מהרשימה המשותפת שיחרר עצור מכבליו של שוטר ועוד התגאה בכך, וחברו לסיעה תועד כשהוא מכה באיש כוחות הביטחון בפניו – לטענתו רק הגן על עצמו – ובמחנה הליברלי ובשמאל-מרכז שתיקה כמעט מוחלטת, כי כעת הם תלויים בחסדיהם של הללו להצבעות השונות בקואליציה. רק לדמיין מה היה קורה לו אחד מראשי הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ' למשל, היה משחרר מאזיקים מתנחל שהכה שוטר, או אם איתמר בן גביר היה מכה חייל. או-הו איזו סערה הייתה קמה פה. כותרות מהדורות החדשות היו נפתחות (ובצדק) בתקרית המזעזעת, תוך קריאה להסרת חסינותם ולהעמדתם לדין, ולפיד היה מגנה ותוקף, וכך שאר חבריו ליש עתיד ולממשלה." << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לסיכום. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> "כי יש צדק ויש צדק. דין אחד למועצת חכמי התורה, ודין אחר למועצת השורא, דין אחד לטיבי וכסיף, ודין אחר לסמוטריץ' ובן גביר." << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> "הצביעות של הליברלים זועקת למרחוק, אך לאיש כמובן לא אכפת, כי שובו של ביבי גרוע יותר מהכול." << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> לכן תפסיקו להטיף על החיילים. הצביעות שלכם מטנפת למרחקים. תודה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת. חבר הכנסת אופיר אקוניס. << דובר >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. השרה התורנית, חברות וחברי הכנסת, ממשלה מושחתת קונה שלטון בכסף. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> איפה השרה? << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> ממשלה שאין לה מדיניות ואין לה סדר-יום פרט לשרידותה משלמת, שרת התחבורה, גם על חשבונך – את יכולה לדבר בטלפון, את יכולה לעצום עיניים ואת יכולה להגיד מה שאת רוצה – פרוטקשן לחברי כנסת בודדים מהמגזר הערבי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כבוד השרה, איננו נוהגים לשוחח באולם המליאה. אז אומנם את – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> איזה התנהגות, תראה. אגב, אני מבקש לעצור את השעון. 2:17 דקות נותרו לי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה. בבקשה, חבר הכנסת אקוניס. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> פשוט שרה בממשלה יושבת, לא יודע מה עושה בזמן הזה, מדברת בטלפון, במקום לשבת ליד שולחן הממשלה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני שמח, חבר הכנסת אקוניס – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא צריך – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא. – – שאתה מצטרף לביקורת שאני הצגתי כאן על מי שמשוחח בטלפון. אני יכול להגיד לך שאפילו היה לנו היום נאום חשוב של יושבת-ראש הפרלמנט האירופי, והיה מי מבין חברי הכנסת ששוחח בטלפון במהלך נאומה, כאשר המשלחת שלה, שעומדת כאן מעלינו, צופה בדבר. אז אני אתן לך את הזמן שעבר, עוד דקה, ותמשיך. תודה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> 2:17 דקות. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> ובכן, שרת התחבורה, הממשלה שאת חברה בה קונה שלטון בכסף מחברי כנסת בודדים – אגב, ממך עדיין לא; בשבוע הבא, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ייקנו אותך – חברי כנסת בודדים מהמגזר הערבי מכספי הציבור, מכספי משלם המיסים, מכספי האדם העובד. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עוד לא למדת שאני לא למכירה? << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא יודע, לא ביקשת עדיין. לא יודע. תבקשי – תקבלי. ככה זה בקואליציה הזאת, אדוני. ככה זה. תבקשי – תקבלי. תדרשי – תקבלי. קמפיין שלם צעק ראש הממשלה יאיר לפיד – את בנט אני כבר לא מחשיב, הוא לא שם, הצוות שלו שם. אין לו אנשים. בעוד כמה ימים ודאי אדם אחר יודיע על פרישתו. את הציבור אין לו מזמן. אבל לפיד – היה לו קמפיין: איפה הכסף? איפה הכסף? אני אומר לו, אני אומר לציבור: הכסף שלכם אצל התנועה האסלאמית – 53 מיליארד; הכסף שלכם אצל אחמד טיבי – 200 מיליון; הכסף שלכם, הציבור, אצל חברת הכנסת זועבי ממרצ – מיליוני שקלים נוספים. זו ממשלה שנכנעת לערבים כל הזמן. אז אין פלא, אדוני היושב-ראש – דבר שצריך לקומם אותך, השומר על המורשת היהודית, מקים המשרד לענייני מורשת – שהחוצפה שלהם, האלימות והבריונות מרימה ראש בקמפוס בבאר שבע, בתל אביב, בחיפה, דגלי אש"ף. אגב, הביטוי "דגלי פלסטין", חבר הכנסת קיש, לא היה קיים, לא יהיה קיים. אין פיקציה כזאת. פלסטין היא בדמיון שלכם, בדמיונות שלכם. לא יהיה. לא יהיה. אתם יכולים להמשיך לדמיין, ולכן הדגל הוא דגל אש"ף ולא דגל פלסטין. האויב מזהה חולשה, ואתם, הממשלה, החלשים, חבורה תבוסתנית, אופורטוניסטית. ומי הם החלשים ביותר? בנט, שקד, צבי האוזר, זאב אלקין, מתן כהנא, ניר אורבך. אלה שאמרו לכם – איך אמרתם, אדוני היושב-ראש? הימין הממלכתי; אנחנו ממשיכי דרכו של בגין. בגין היה מעז? בתקופתו היו מעיזים – ההתפרעויות האלה? אגב, אני רוצה לשבח, אדוני היושב-ראש, מן הדוכן הזה את ראש העיר, שאיננו ממפלגתי – ממפלגתך, שרת התחבורה, ראש העיר באר שבע – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לסיכום. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ראש העיר באר שבע, שכותב מכתב – היו לו אומץ וגאווה יהודית – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לדיקאן בבאר שבע. אני אומר כך, ובזה אני אסיים, אדוני היושב-ראש: הממשלה הזאת לא שומרת על כוחותינו. היא לא שומרת על חיילינו. היא שומרת על עצמה באמצעות שמירה על עבאס, על טיבי ועל זועבי. מושחתים, חלשים, נסחטים, צריך להציל את ישראל מכם – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כי בעוד כמה חודשים אולי לא יהיה עוד מה להציל. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ישבתי באולם כאשר דיבר חבר הכנסת חיים כץ. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> ישראל כץ. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ישראל כץ, סליחה. ישראל כץ. האמת, אף פעם לא האמנתי שחליפות ועניבות ומעמד של שר לשעבר הופכים בריון למשהו יותר טוב, והיום קיבלנו הוכחה: בריון נשאר בריון. האיומים שהועלו מעל הדוכן הזה בדיוק תואמים את הסיסמאות שהרים ארגון כמו אם תרצו וארגונים ימניים אחרים מול הסטודנטים הערבים שאיימו עליהם בנכבה שנייה. ומי שנכח באולם כאשר דיבר ישראל כץ הבין – הבין שהוא מאיים בנכבה שנייה. הוא מתגאה בנכבה הראשונה, הוא מתגאה בגירוש אנשים ממולדתם, הוא מתגאה במעשי הרצח שקרו בנכבה, הוא מתגאה בהריסת 450 יישובים פלסטיניים ערביים ב-48' מתוך 540 שהיו קיימים. הוא מתגאה בזה שעד היום הזה יש אנשים שהם פליטים במולדתם, רואים את הבתים שלהם מאוישים על ידי אנשים שנחתו מחו"ל, והם לא יכולים להגיע לא לאדמות שלהם ולא לבתים שלהם. זה לא מפחיד אותנו כבר. אתם צריכים להבין שלאיים בנכבה, לאיים בהוצאה מחוץ לחוק – אני חושבת שמי שצריך להוציא מחוץ לחוק זה אנשים שמאיימים בפוגרומים, שמאיימים בטבח, שמאיימים בנכבה שנייה. היום נכחתי גם בוועדת החינוך. ראיתי את ההשתלחות בסטודנטים הערבים, שצעקו להם מתחת למעונות שלהם: מוות לערבים, וכל החטא שהם עשו – שהם ציינו את יום הנכבה. אף אחד לא ייקח מאיתנו את הנרטיב. פעם אמרו: הזקנים ימותו והצעירים ישכחו. הצעירים שלנו היום מוכיחים שוב ושוב שלא שוכחים, וזה עובר מדור לדור עד שהצדק ייעשה – להכיר במה שקרה, להכיר בעוול ההיסטורי הזה, לפצות את אלה ששילמו מחיר כבד בנכבה, מה שאתם קוראים לו מלחמת השחרור. זה לא גורע מהעובדה שאנחנו אזרחי המדינה ומגיע לנו שוויון מלא, שוויון בזכויות. אני חושבת שהגיע הזמן שתבינו שגם הדגל הוא לא עניין של הדגל. מי ששומע את הנאומים פה, המתקפה בעניין הדגל – כן, דגל פלסטין – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – דגל של כל העם הפלסטיני, זה לא דגל של מפלגה וזה לא דגל של ארגון – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, זו לא מפלגה, זו מדינה שלא קיימת. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה תוכל לחלום. 74 שנים לא השכיחו מאיתנו את הזהות שלנו. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> זו לא מדינה וזה גם לא יהיה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ומיליארדים לא ישכיחו את הזהות שלנו. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו חלק מהעם הפלסטיני וגם אזרחי המדינה. זו לא הטעות שלנו – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – שהמדינה היגרה אלינו. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יעקב אשר. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, אדוני היושב-ראש, את רצית – קודם פתחתם במלחמה, אחר כך שוויון מלא, אגב, גם קיבלתם, אבל גם הפסדתם. תמיד תזכרי את זה. תמיד תזכרי את זה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ההיסטוריה לא נמדדת ברגעים שאתה – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא ברגעים שלי, בעובדות ההיסטוריות. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ההיסטוריה זו היסטוריה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> את לא יכולה להתכחש להפסד שלכם. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אין עם שחיפש את החירות שלו ולא קיבל אותה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> במקום אחר את יכולה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתם צריכים להבין את זה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> במקום אחר. פלסטין לא תהיה ביהודה ולא בשומרון. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – הבריונות לא תעזור לכם. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא תהיה ביהודה ושומרון. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הבריונות – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברי הכנסת, חבר הכנסת יעקב אשר רוצה להתייחס אולי לדברים שאתם אמרתם קודם ודבריכם נשמעו בנחת. בבקשה, שלוש דקות. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת יעקב אשר, אני רוצה שיסכים אתי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים במצב לא ייאמן. אדוני היושב-ראש, אתה חבר בקואליציה שהפכה את הציבור החרדי לאויב. מסע הדה-לגיטימציה שהציבור הזה עובר בתקופת הממשלה הזאת לא היה הרבה מאוד שנים. כשאנחנו נמצאים ואנחנו שומעים היום את ראש הממשלה החליפי שלך, אדוני היושב-ראש, כששואלת אותו כתבת – דיברת הרבה פעמים על סחטנות פוליטית, סחטנות, סחטנות, שלא לדבר על כספים ייחודיים, שעשיתם את זה עוד פי כמה ממה שהיה בעבר, איך אתה חי מה עם מה שאנחנו רואים פה היום יום-יום, אז הוא עונה לה – אתה שומע, הרב מרגי? תודה. אז עונה לה חבר הכנסת לפיד, ראש הממשלה החליפי, ואומר לה, אדוני היושב-ראש, את המילים הבאות: מאוד קל להבחין מתי זו סחטנות פוליטית ומתי לא. זה – מה שהיה עם זועבי – זו לא סחטנות פוליטית, כשזה בא לענות על צורכי ציבור אמיתיים. אדוני היושב-ראש, צורכי ילדים חרדים הם לא צרכים אמיתיים. הצרכים של – אופיר, אני לא הפרעתי לך, זה מפריע – הצרכים של ילדים חרדים הם לא צרכים אמיתיים. הצרכים שמייצגת חברת הכנסת זועבי הם צרכים אמיתיים. את זה עומד ואומר כאן ראש הממשלה החליפי. אני אומר לו מה שאמרתי לו לפני כמה שנים, ב-2014, בפרסה מאחור: יאיר לפיד, אתה לעולם לא תהיה ראש ממשלה פה במדינה, כי השנאה שלך והדה-לגיטימציה שלך לציבורים מסוימים, שהם מבחינתך לא צרכים אמיתיים, הם אויבים – לא אלה שמפגינים באוניברסיטאות הם האויבים, לא אלה שחוגגים ימים של נכבה; החרדים, שחוגגים ל"ג בעומר, שחוגגים את חגי ישראל שסבא של סבא שלך שמר, הם האויבים. זו ממשלה של דה-לגיטימציה לציבור יהודי והעדפה – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לסיכום. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – של ציבור ערבי. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, לסיכום: אנחנו כל השנים תמכנו בתביעות ובדברים שבאו מהכיוון של החברה הערבית. גם להם מגיעות זכויות, גם להם מגיעים דברים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל היום הממשלה שאתה חבר בה, אדוני, אתה חבר בה וראש הממשלה החליפי שאמור להיות ראש הממשלה שלך, ואני מודיע לך שהוא לא יהיה - - - << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אשר, זמנך תם. משפט לסיכום. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זמני לא תם. זמנכם תם. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זמנכם תם - - << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> - - של הממשלה הרעה - - << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> - - והמסיתה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, בבקשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, היום קיימנו בוועדת החינוך דיון מאוד מאוד חשוב על ההסתה, על הטרור, על הנפת דגלי אש"ף באוניברסיטאות, דבר שהפך להיות מגפה בכל האוניברסיטאות והמוסדות האקדמיים במדינת ישראל, להוציא מוסדות מסוימים, שכנראה שם המשמעת הרבה יותר חזקה. זה פשוט הפך להיות איזשהו נוהל, וזה התחיל משומר חומות. מה שראינו היום ממש בעיצומה של הוועדה, פשוט ראינו סרטונים בבאר שבע. אגב, כעבור כמה דקות ראש עיריית באר שבע שלח לנשיא האוניברסיטה וטען שזה גולש גם לרחובות העיר באר שבע, אבל הוא זכה לאטימות מוחלטת של נשיא אוניברסיטת בן-גוריון. אני לא מבינה מה קורה להם. אני מנסה להבין איך המוסדות האלה, שהיו תפארת מדינת ישראל, פשוט לא מבינים שיש סטודנטים יהודים שמפחדים להגיע לאוניברסיטה, הם מפחדים להיכנס. יושבות שם בדואיות, סטודנטיות, שמספרות שמציקים להם, שפוגעים בהם, שבמעונות זה כבר פחד מוות להסתובב. מה עוד צריך, שירצחו אותן? מה עוד צריך? הם מפחדים. הם אומרים לא יכול להיות שבבוקר אותה סטודנטית נעצרה על קריאה לטרור ושהידיות ואחר כך היא יושבת לידם בספסל. היא אומרת: אני מפחדת ממנה, אבל אין שומע. מה שראינו היום באוניברסיטת בן-גוריון זה פשיטת רגל. אין, האוניברסיטאות במדינת ישראל פשטו את הרגל, לא פחות. מה שראינו היום באוניברסיטה לא קורה בשום מדינה במדינות ערב. זה לא קורה לא בירדן, לא בסוריה; זה קורה במדינה היהודית, בארץ ישראל, בתוך עיר. מי עוד הקים את האוניברסיטה? דוד בן-גוריון. דוד בן-גוריון, ועל שמו האוניברסיטה הזו. אחד הסטודנטים שלומד שם שאל אותי אם הם מפגינים נגד אפליה מתקנת בקבלה למוסדות האקדמיים. אמרתי לו לא, שהטעות היסודית שלו היא בהנחת המוצא שזו הפגנה. בעיניהם זו חגיגה, חגיגת העצמאות של תקומת מדינת כל אזרחיה. אמר את היום סמי אבו שחאדה: מה פתאום, זו לא מדינה יהודית, זו מדינת כלל אזרחיה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה את מצטטת אותו? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> זו מדינת כלל אזרחיה. ומה פתאום שאתם ביום העצמאות תחגגו? זה לא – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה את מצטטת אותו? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומרת לך מה היה היום בוועדה, אני מצטטת. בעיניהם – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא יאמר ואנחנו נחגוג את יום העצמאות. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> זאת לא תהיה מדינה כלל אזרחיה, ובפועל מדינה פלסטינית, חס ושלום, בגבולות ארץ ישראל. ביום שבו המשטרה מכריזה שלא תכבד את פסיקת בית המשפט בעד פולחן יהודי; ביום שבו היא אוכפת את זה ומשמשת זרוע מבצעת של הווקף בהר הבית; ביום שבו שרי ממשלה כופרים בפסיקת בית המשפט משום שהוא לא משרת אותם פוליטית – ביום שבו כל זה קורה מרשים לעצמם אותם ערביי ארץ ישראל להרים ראש, להניף את דגל הטרור הזה באוניברסיטה הזוכה לתקציבי מדינה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> הסטודנט שדיבר איתי אמר לי משפט קשה מאוד שנתן לי אגרוף בבטן. הוא אמר לי – ואני מצטטת: אני מתקשה מאוד להרגיש שאני חי במדינה יהודית, ריבונית, דמוקרטית, בארץ ישראל. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> מה שמקומם אותי – שהתגובה של האוניברסיטה הייתה: הרשינו להניף את דגל פלסטין בקמפוס. ועוד הוסיפו: אנו גאים לצעוד בדרכו של בן-גוריון. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אז לא, זו לא דרכו של בן-גוריון. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> תודה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על אירוע שהיה היום בוועדת הכספים. ועדת הכספים היום תכננה להעביר כמיליארד שקלים לתכתיבים של עבאס. וחבר הכנסת קושניר, שהוא גם זה שמציג את החלטת ועדת הכספים שעליה נצביע, תכנן להעביר מיליארד שקלים מכספם של התושבים, של אזרחים – מיליארד שקלים, כסף שלנו, שלכם, של כולנו – להעברות שהוא רצה לעשות בשעה וחצי, שעה, כשאנחנו רצינו לשאול להבין. בסוף זה תפקידנו בכנסת, בוועדות. הרי להצביע אתם לא נותנים לנו, אז הגענו לוועדות בשביל לבדוק. גם את זה הוא לא נתן. קושניר החליט לדרוס את הזכות הבסיסית שלנו עבור אזרחי ישראל לבדוק לאן מיליארד שקלים עוברים. מיליארד שקלים – תבינו על איזה סכום אנחנו מדברים. עוד מעט נדבר על 50 מיליון, בחוק הבא. שם לא מקבלים, כי זה ללוחמים, הם לא נותנים, אבל מיליארד שקלים קושניר רצה להעביר היום בשעה וחצי לבד לטובת דרישות עבאס למיניהן. אני חושב שדרישות זועבי יגיעו בשבוע הבא, גם הן במאות מיליונים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> למה? אבל היום הגיעו 88 מיליון שעברו בוועדת הכספים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא יודע אם זה זועבי או עבאס. אני חושב שכל הדרישות היום אלה דרישות עבאס. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> שמעתי מפינדרוס, שהוא חבר שם – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> זה כבר הזנב? מתחילים להכניס את רשימות זועבי. אזרחי ישראל, אל תאמינו לספינים השקריים שמריצים עליכם בתקשורת על הגב של הלוחמים שלנו. יש פה ממשלה מנוכרת, ממשלה שעובדת בשביל עבאס, בשביל אחמד טיבי ובשביל זועבי, מעבירה היום מיליארד שקלים בשביל שהם יבואו להפיל לכם את ה-100% שמגיע לכם. זו המציאות של מדינת ישראל. כל ציבור ציוני במדינה הזאת צריך להזדעזע מהממשלה הזאת, הממשלה המסוכנת והלא-לגיטימית הזאת, שאין לה רוב בציבור, אין לה רוב בכנסת, ומוכרת אותנו בשביל הכיסאות שלהם. ככה נפתול בנט, ככה יאיר לפיד. זה מה שהם עושים – משלמים מיליארדים לרשימה המשותפת, מנסור עבאס וזועבי רק בשביל שהם יוכלו לשבת בכיסא; דרך אגב, שהם אפילו לא באים אליו עכשיו. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת יריב לוין – אינו נוכח; חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב גלנט – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – את מוותרת; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> כמה עוד דוברים אחריה? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת מרגי, חבר הכנסת שטייניץ וחבר הכנסת קושניר. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב בראש – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – חברי גדי יברקן – כי אני לא רואה פה עוד חברים מהכנסת, לא בקואליציה ולא באופוזיציה, וזה קצת עצוב, אבל בימים כאלה – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אני בשם כולם. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה בשם כולם, נציג החבורה. למה זה יום עצוב? כי מיום ליום אנחנו עדים להתפוררותה של המדינה שלנו מכל מה שנוגע לסדר מינהל תקין. אז נכון שהמחנה שהיום מרכיב את הקואליציה נשא בגאווה שנים ארוכות את דגל שומרי הדמוקרטיה, שומרי ההליך התקין. ואני באה ואומרת: בואו נעשה בחינה, כמה ימים הם נמצאים בשלטון וכמה הם כבר הספיקו להרוס? הבית הזה הפך להיות אכסניה לדורסנות, לשינוי חוקים תוך כדי המשחק, לתאוות השלטון. בן אדם מאוד חכם הגדיר אתכם בשיחות פרטיות כטירונים מורעבים – חדשים מבחינה פוליטית, אבל רעבים. וכשאתם מגיעים למקום של הג'ובים שאמרתם עליהם, ולמקום של התקציבים שדיברתם בהם, הפכתם להיות – כמו שמורעבים אוכלים ולא אכפת להם איך רואים אותם, כך זה נהיה, בדיוק מהמקפצה. אני עוד זוכרת את אותם ימים שבהם באו אליי השמאלנים ואמרו לי: איך את יושבת עם איווט ליברמן? איך את נמצאת עם אחד האנשים שקופת שרצים מעל הראש שלו? והיום הפלא ופלא, הוא הפך להיות חביב התקשורת השמאלנית, הפך להיות אחד מהיסודות של הממשלה הבזויה הזאת, שלא רואה את האזרחים ממטר, שלא רואה את החיילים ממטר, שלא רואה את הפריפריה ממטר. ואני רוצה לצטט פה היום את אחד מראשי הערים שאני אוהבת באופן אישי, אחד מהלוחמים החברתיים, אבל הוא ראש עיר במגדל העמק. כשהוא ראה את כל הפסטיבל של זועבי וראשי הערים מהחברה הערבית יושבים עם יאיר לפיד והוא מבטיח להם 200 מיליון לכל רשות, ואחר כך באים ואומרים: זה לא בדיוק ככה, זה בעיקר קיצור הביורוקרטיה – לאורך שנים היועצים המשפטיים אמרו: הביורוקרטיה הזאת היא הכרחית כדי לדאוג למינהל תקין. פתאום באבחת כנף אחת, ראש הממשלה החליפי, או יש יאמרו "הרזרבי", מאשר על הגב של ראש הממשלה ה"הבל תרבח" של מדינת ישראל – שלא רוצה לדעת, או שהוא לא שומע, או שנוח לו לא לשמוע על העסקנות שקורית עם חברי הכנסת מהמפלגות הערביות. ואלי ברדה אומר דבר נורא פשוט: אולי בעזרת השם בממשלה אחרת יבינו שצריך למנוע את הביורוקרטיה הזאת, לעזור שם לעיירות וערים, בטח ובטח בפריפריה, אבל לא רק של המגזר הערבי. ואני שואלת: אם הביורוקרטיה כל כך חשובה למינהל תקין, למה אתם מסירים אותה באוכלוסיות מסוימות? אם היא מיותרת, תסירו אותה לגבי כולם. האנשים שהחזיקו בדעה של שלטון החוק רומסים את החוק ומשתמשים בו אך ורק ביחס לפוזיציה שבה הם נמצאים. והאבסורד הזה, לא רק שהוא לא יכול להתקיים, הוא בסופו של דבר נותן לאנשים, לאזרחים טובים, משלמי מיסים, שגרים בעיירות הפיתוח, שגרים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, להרגיש פראיירים. למה להרגיש פראיירים? כי יש מי ששווים יותר, שהמלך או החליפי רוצה ביקרם, וזה לא העיירות בפריפריה, זה לא החיילים שלנו. כי אם היה רוצה לדאוג לחיילים שלנו, מה זה 50 מיליון עם העסקאות של אתמול? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך עוד משהו, כמי שמכירה קצת – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לסיכום. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – את עבודת הפרלמנט, ואתה בטח כבר מכיר גם כן בעצמך, אם רוצים להעביר, גם לא חייב בחקיקה. אז המשחקים האלו של הכוח – ואללה, חנין, אתה יודע מה זה? אפשר היה לדאוג, אולי אפילו אתה בעצמך. אם היית בא ודורש את ה-50 מיליון האלה, או רק מכשכש בזנב, אני מאמינה שהיית יכול להציל את המלגות של החיילים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אז תחשוב, זה עדיין לא מאוחר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. אני יכול להגיד לך שבממשלה הקודמת, כיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון דרשתי מראש ממשלה אחר, ולא עלה בדעתי – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ועכשיו אתה לא דורש? אה, ועכשיו אתה לא דורש? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> עכשיו אני דורש, ואני אצביע. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ועכשיו אתה לא דורש? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> נדמה לי שאני לא הדיון. אני מבקש מחבר הכנסת מרגי – אינו נוכח. חבר הכנסת שטייניץ, בבקשה. << דובר >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לפתוח בהערה על מפלגת מרצ, שעברה השבוע, כך הסתבר לכולנו, שינוי טוטלי בסולם הערכים של מרצ. אם פעם – ככה הם הציגו את עצמם – ערכים הומניסטיים, כבוד לחיי אדם היה בראש הרשימה, מסתבר שמרצ היא כנראה בכיוון הדתי, כי כבוד למסגד הפך לדבר מרכזי. מאיפה אני מסיק את זה? מהדרמה שחוללה חברת הכנסת רינאוי זועבי ממרצ. מה היא אמרה? 19 יהודים – 19 יהודים – נרצחו על ידי מחבלים בחודשיים האחרונים: ליל הגרזינים באלעד, הפיגוע בפאב באלנבי, הפיגוע בחדרה, הפיגוע בבאר שבע. 19 יהודים חפים מפשע, בני אדם, אזרחים של מדינת ישראל, 19 אזרחים של מדינת ישראל נרצחו במעשה טרור. אבל רינאוי זועבי לא התפטרה או שקלה להתפטר בגלל 19 אזרחי ישראל שנרצחו. למה היא שקלה להתפטר בכל זאת? בגלל התנהלות המשטרה במסגד אל-אקצא. כלומר, מבחינת חברת מרצ, התנהלות המשטרה במסגד אל-אקצא חשובה יותר, זאת סיבה להתפטרות. 19 יהודים אזרחים שנהרגו ברחובותינו לא היו סיבה להתפטרות, אבל מסתבר שמבחינת רינאוי זועבי גם המסגד לא עומד בראש העדיפויות, כי יש משהו שגבר גם על כבוד המסגד – 200 מיליון שקל לרינאוי זועבי ולדרישות שלה. 200 מיליון שקל גברו על הזעזוע שלה מהתנהלות משטרת ישראל במסגד אל-אקצא והחזירו אותה לממשלה. אמור מעתה: זה סולם הערכים של מרצ – במקום הראשון כסף, מיליוני שקלים. זה הדבר הכי חשוב של חברת הכנסת ממרצ; במקום השני מסגד, מקום קדוש שחולל, לטענתה; במקום הכי נמוך – 19 אזרחים ממדינת ישראל, מדינת ישראל. היא חברה בכנסת של מדינת ישראל, חברת כנסת במדינת ישראל. 19 אזרחים במדינת ישראל במקום השלישי. איך אני יודע? זה פשוט מאוד: על 19 אזרחים מתים היא לא התפטרה, אפילו לא שקלה להתפטר. על משטרה שנכנסת למסגד – דרך אגב, בעקבות התפרעויות, אבל לא חשוב – על זה היא לא יכלה יותר. על זה היא התפטרה, לא על 19 מאזרחי ארצה שנהרגו מטרור. ו-200 מיליון ניצחו את הכול. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כי ב-200 מיליון שקל היא חזרה. לכן – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לסיכום. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אני רואה שמפלגת מרצ שינתה את ערכיה: כסף במקום הראשון; קדושה דתית של מסגד – אני לא יודע אם של בית כנסת, אבל של מסגד – במקום השני; במקום האחרון – דמם של אזרחי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, עוד משפט אחד רק לסיכום, על חוק ממדים ללימודים. אני רוצה לומר לך שכחבר כנסת ותיק אני אף פעם לא – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת שטייניץ, אתה יודע שאני מאוד מעריך אותך, אבל יש לי תחושה שזה יהיה יותר ממשפט אחד. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט אחרון, לא, לא, משפט אחד. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> יש לנו היכרות מוקדמת. בבקשה, משפט אחד לסיכום, כי חרגת הרבה מהזמן. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט אחד. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> שיהיה משפט אחד. ארוך, אבל אחד. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט אחד. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה, לסיכום. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> בחיים לא ראיתי ניסיון כזה לעשות דה-לגיטימציה לאופוזיציה כדי לסרס אותה ולנסות להכריח אותה להפוך לרשת הגיבוי של הממשלה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הניסיון הזה, בגיבוי של כמעט כל התקשורת הישראלית, לא יצלח. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. יסכם את הדיון יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת אלכס קושניר. בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום נאמתי הרבה מאוד נאומים ודיברתי הרבה מאוד על החוק הבא שהולך לעלות על סדר-היום, חוק ממדים ללימודים. כששמעתי את הטיעונים של הצד השני, הרבה מהם אמרו: זו קואליציה וזו אופוזיציה, ואנחנו מצביעים לפי משמעת אופוזיציונית. יושב כאן שר האוצר לשעבר ישראל כץ, ואני רוצה להזכיר לו משהו, שאגב, הוא מזכיר לי כמעט כל הזמן: ליל התקציב ההמשכי – אתם זוכרים את האירוע הזה? ליל התקציב ההמשכי בממשלה הקודמת; כולנו מבינים שאם התקציב ההמשכי לא עובר, אז זה לא שאין תקציב – המדינה משותקת. למה המדינה משותקת? כי הרי התקציב ההמשכי בדרך כלל מתבסס על השנה הקודמת, על תקציב קודם, אבל לא היה תקציב קודם, ולכן המדינה הייתה משתתקת לגמרי. אני נמצא בדרך לאשקלון, מקבל טלפון משר האוצר עצמו. אומר לי: אלכס, אתה חייב לעזור לי, אתה חייב להצביע, כי אחרת המדינה משותקת. אני באופוזיציה. אני מבין שלי כפוליטיקאי זה לא טוב להצביע, כי זה מכשיל אותם. אבל הבנתי שמדובר פה במשהו יותר גדול מסתם אינטרס פוליטי. הסתובבתי, נסעתי והצבעתי יחד איתכם. הצבעתי בעד. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> גם האוזר הצביע בעד. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> גם צביקה האוזר הצביע בעד, אומר לי ישראל כץ. יותר מזה, אתם יכולים ללכת לארכיון ולבחון אותנו בכנסת הקודמת. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> רק כי אמרת, ישבתי חמש שעות – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> כן, אבל גם פה, ישראל. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> ויצאנו בהסכמה. אתם היום לא מקיימים דיאלוג אמיתי. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא נכון, ישראל. זה לא נכון. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> מה הבעיה להוסיף 50 מיליון שקל ולתת לכל החיילים? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני אתן לך דוגמה רק מלפני שבוע. השבוע העברנו כאן חוק שנותן הטבות מס למשפחות עובדות, נקודות זיכוי, ומעלה את מענק העבודה. בוועדת הכספים הגענו להסכמות, והסיכום היה שהאופוזיציה תתמוך בחוק הזה במליאה. מה קרה כאן במליאה? ביום ההצבעה התנערתם מהסיכום, לא היה. לא הצבעתם. בסוף בסוף בסוף, אתה יודע, יש פה כל כך הרבה הזדמנויות וכל כך הרבה דרכים וכל כך הרבה חוקים שבהן אתם יכולים להתנגח בנו ולמרר לנו את החיים ולמשוך לנו את הזמן, אבל החוק הזה – – – << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> אני – – – אני הבנתי שאתה אמור לנהל משא ומתן מול הליכוד כדי לתת עוד 50 מיליון, ואחרי זה – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לגבי המשא ומתן, אני אגיד לך מה היה באמת. אני אגיד לך מה היה באמת. החבר'ה האלה של מחאת ממדים ללימודים – אני מלווה אותם כבר שנתיים – הם באו אליי ואמרו: עכשיו באנו מיריב, הוא רוצה לדבר איתך. הרמתי אליו טלפון, אמרתי לו: אתה בחדר? הוא אומר לי: כן. אמרתי אני בא. באתי, ישבו שם יריב לוין ויואב קיש. דיברנו, דיברנו, דיברנו, הייתה איזושהי הצעה. יצאתי החוצה, אחרי שלוש דקות דפנה ליאל מפרסמת את זה. אז אם זאת הדרך, אי-אפשר לעבוד. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> יש כאן הסתייגות – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא, עזוב את ההסתייגות, אני מדבר איתך על מה היה בחדר באותו רגע. אז לא באמת היה משא ומתן, או באמת לא היה משא ומתן. פשוט אנשים – – << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> אם הייתי שר האוצר עכשיו, הינה, אני אומר לך, אלכס, הייתי נותן את 50 המיליון. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – שאני מאוד מעריך, אותם חבר'ה שמובילים את המחאה, ביקשו ממני לבוא לדבר עם יריב, שאני אותו מאוד מחבב, ובאתי ודיברתי. הינה, יריב, אתה פה, לא שמתי לב. מה נשמע? עכשיו, שוב אני אומר: תבדקו את ההצבעות שלנו בכנסת הקודמת. כמה פעמים הצבענו יחד איתכם, גם אם לא הסכמנו על הכול? ישראל, הבאתם פה דברים שלא היו מושלמים, בסדר? לדעתנו, לדעתנו. אני לא מתווכח עכשיו מי צודק ומי לא – הוא שמע את מה שאמרתי – אבל עדיין הצבענו בעד, כי הבנו שיש פה חשיבות מעבר לחשיבות של איזשהו אינטרס או גימיק פוליטי כזה או אחר. ועוד דבר אחד. מתסכל עליי במבט קשוח סגן הרמטכ"ל לשעבר, ואני רוצה לשאול אותך שאלה, יאיר: אתה זוכר, היה כזה מסמך, רוח צה"ל. במסמך הזה היו עשרה ערכי יסוד. ואני רוצה להזכיר רק שלושה: אחד זה אחריות, ובעצם עלינו פה מוטלת האחריות להביא את ההטבה הזו לחיילי צה"ל, כי פשוט מגיע להם. ואגב, זאת הטבה שהייתה, היא לא חדשה. פשוט עכשיו הבאנו כסף מדינה בשביל לתקצב אותה. עד עכשיו היה כסף תורמים, והבאנו כסף מדינה – מעשה מבורך. אז ערך האחריות כאן כנראה בחלק הימני של המליאה לא תופס. ויש עוד דבר מאוד מאוד חשוב, וזה ערך הרעות. הרבה מאוד אנשים שיושבים כאן מצד ימין וגם מצד שמאל, בשנים כאלה או אחרות בחייהם לבשו מדי צה"ל. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כבוד השר שטרן, מדברים פה על ערכי צה"ל. נדמה לי שאתה מכיר את המסמך, נכון? << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני מדבר על ערכי צה"ל. אז אמרתי, דיברתי על ערך האחריות. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> להכניס אותך לעניינים. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> שטרן, דיברתי על ערך האחריות, ועכשיו אני בערך הרעות. רעות. כן, אז אני אומר שחלק מהאנשים שיושבים פה, רובם, אגב, בתקופה כזאת או אחרת בחיים הם לבשו מדי צה"ל; חלק תקופה קצרה, חלק תקופה ארוכה, חלק תקופה ארוכה מאוד. חלק מהם, אני בטוח, עברו בבה"ד 1, לא רק כצוערים אלא גם כמפקדים, ולימדו את ערכי צה"ל. וערך הרעות הוא משהו שמוביל אותנו במשך כל כך הרבה שנים, לא רק בשדה הקרב, אלא גם בשגרה – לתת כתף אחד לשני. ושוב, אני מסתכל על הילדים המדהימים האלה שהיו צריכים לבוא ולהפגין היום. הרגשתי בושה שהם באים להפגין בשביל משהו שכל כך מובן מאליו. אז גם ערך הרעות לא כל כך תופס פה, וזה מאוד מאוד חבל. יש גם עוד ערך מאוד מאוד חשוב, וזה ערך הדוגמה האישית, וכאן בכלל אין על מה לדבר. כי כשאתה מרים את היד נגד משהו שאתה מאמין ביסוד, לא איזה משהו רגעי אלא משהו יסודי, משהו שנמצא בקונסנזוס הכי רחב של הציבור הישראלי, להצביע נגד הדבר הזה – ואני בטוח שלכולם פה מתהפכת הבטן, למי שהולך להצביע נגד – זה לפגוע בערך של הדוגמה האישית. כי אנחנו כל הזמן לימדנו ולמדנו: ממני תראו וכן תעשו. אז אתם הולכים לעשות היום מעשה שאני בטוח שאתם לא רוצים שמי שהיום לובש מדים, או הוריד מדים כי הוא השתחרר מצה"ל, יסתכל עליכם ויעשה את זה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת קושניר, אתה דילגת על ערך אחד שפשוט שנים אני נאבקתי – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא, הבאתי רק שלושה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> – – להכניס אותו, והשר שטרן פה בסוף ניאות להכניס אותו. זה אהבת מולדת, שנדמה לי שהוא מעל הכול. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> כן, על זה אין מה לדבר. אני רוצה להקריא לכם איזשהו ציטוט שכבר הקראתי פה, נדמה לי, אבל אקריא אותו שוב פעם. איך אני יודע שמתהפכת לכם הבטן ומאוד קשה לכם? תת-אלוף במילואים חברת הכנסת מירי רגב, היום בישיבת סיעת הליכוד אומרת את המשפט הבא – אני מקריא, אני מצטט – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> למה אתם מצביעים נגד 100%? תן תשובה לאזרחי ישראל. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – החלטנו שאנחנו רוצים להפיל את הממשלה. אז אין כאבי בטן, גם כשזה על חיילים. אז חברים, אני מבין את הרצון שלכם להפיל את הממשלה ואני גם מכבד את הרצון הזה. אתם באופוזיציה, עושים את תפקידכם, אבל בואו, יש כל כך הרבה דברים שבהם אתם יכולים להתנגח בנו, אז דווקא עכשיו, חיילי צה"ל, לוחמים, חיילים בודדים, חיילים במצב סוציו-אקונומי קשה – נגדם אתם הולכים? מה אתה אומר, הם יתעשתו? יש מצב שהם יתעשתו? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מציע שתמשיך לשכנע אותם. אתה יודע, הלב פתוח והנפש אולי חפצה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני משתדל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – למה אתה מצביע נגד 100%? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> הינה מתחיל שלמה קרעי עם ה"למה". << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> למה אתה מצביע נגד 100%? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אגיד לך למה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> למה הבוקר הסכמת להעביר מיליארד וחצי לזועבי אבל 50 מיליון לחיילים אין לך? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אז בוא אענה לך. אם אתה רוצה תשובה עניינית, אענה לך, אבל עניינית, בסדר? לגבי העברות תקציביות היום, כל ההעברות התקציביות היום תוקצבו בתקציב המדינה 2022-2021. כל ההעברות התקציביות שדנו בהן היום אלה העברות תקציביות שמתבססות על החלטות ממשלה שהתקבלו בחודש נובמבר ואין שם שום שקל חדש ושום שקל נוסף. אז אתם ממשיכים עם הספין. עכשיו לגבי 100%, בואו נדבר על זה, בסדר? המלגה הזאת נכנסה לתוקף ב-2016. היה כסף של תורמים, 66%. מי שיזם את זה זה היה השר אביגדור ליברמן, אז שר הביטחון. היה אז, רגע, רגע – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – לליברמן – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> היה אז ראש ממשלה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הכול אתה מפיל על נתניהו. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> היה אז ראש ממשלה – שבדיוק נכנס למליאה – קוראים לו בנימין נתניהו. לבנימין נתניהו היו ארבע שנים, כל הניסיונות, כל האפשרויות וכל ההזדמנויות שבעולם לתקצב 66%, לתקצב את השליש החסר, לתקצב 100%, לעשות מה שהוא רוצה. מה הוא עשה? לא עשה כלום. ואז, החבר'ה מהמחאה באו אליי ואמרו: תקשיב, הממשלה הזו מתחילה לשים לנו התניות. כדי שנוכל לקבל את המלגה אנחנו חייבים להתנדב. אמרתי: רגע, לא מספיק התנדבתם? ואז אמרו: לא. אמרו לנו שאנחנו חייבים לעשות מינימום ימי מילואים, אבל אנחנו לא שולטים, כי מזמינים אותנו למילואים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תצביע על 100%. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אז אמרנו: יוצאים למאבק. ואיך שהקמנו ממשלה, אחד הדברים הראשונים שביקשתי מהשר ליברמן זה להקצות כסף לתוכנית הזו. וכך עשינו – 100 מיליון שקלים לטובת חיילי צה"ל. אני בטוח שהסתובבו פה חבר'ה, אתם ראיתם אותם, והרבה מאוד מהם פגשו אתכם וביקשו להצביע בעד. עכשיו אתם כל כך רוצים 100%? בואו, שלמה, אתם רוצים 100%? ואני אגיד לכם, אתם בטוחים כולכם שמחר אתם כבר חוזרים לשלטון, נכון? אני שמעתי חלק מכם, לא כולם, כבר מתחילים להתחלק בתפקידים ואיזה מנכ"לים להשאיר ואיזה מנכ"לים לא להשאיר. אחלה, כל הכבוד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – אף אחד לא שם. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אז אני מצפה מכם לעלות פה לבמה ולהגיד: חבר'ה, אנחנו נצביע בעד 66%, אבל ברגע שאנחנו מקימים ממשלה נעלה את זה ל-100%. לא שמעתי את זה מאף אחד מכם. אהה, כן, שמעתי את דוד ביתן, שאמר שהחיילים יכולים לחכות. בטח, למה לא, שיחכו, נחזיר להם רטרואקטיבית. זה שקר. זה בלתי אפשרי. אתם פשוט עובדים בעיניים על החיילים. ואני אומר לכם – שלמה, תשמע, אנחנו מתווכחים הרבה, אנחנו מתווכחים הרבה, באמת, המון המון ויכוחים על הרבה מאוד דברים, בוועדת כספים וגם במליאה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אלכס, יש בתקציב – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אבל הרבה פעמים אנחנו מגיעים לרגע שאנחנו מדברים מהות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יש תקציב. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני ואתה יושבים ומדברים מהות, שלמה, ואני מאוד מעריך את היושרה שלך ואת החוכמה שלך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יש תקציב – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אבל כאן, היום, להצביע נגד דבר כזה, שכל היום אני שומע מחברי הכנסת, גם מהליכוד וגם מהציונות הדתית: אנחנו בעד חיילי צה"ל, לחזק את חיילי צה"ל, צריך להגן על חיילי צה"ל. אבל בפועל, בשעת המבחן, אני מאוד מקווה שתוכלו להתעשת. המלגה הזאת לא עומדת בפני עצמה. היא באה כחלק ממהלך הרבה יותר גדול שמתחיל מהעלאת שכר החיילים ב-50%; שנמשך באותה תוכנית למיגון הצפון, שנתניהו כשהיה ראש הממשלה דאג לקבור אותה, אבל הצלחנו להוציא אותה מהקבר ואנחנו מקדמים אותה, זה נמשך באותה תוכנית מיגון אשקלון שהעברנו כאן בסך של 320 מיליון שקל, וכן, עכשיו גם עם מדים ללימודים. השלב הבא זה גם החיילים הבודדים, והשלב הבא זה להמשיך ולתגמל את המילואימניקים, והשלב הבא זה לדאוג לאלה שעובדים או להמשיך לדאוג לאלה שעובדים, משלמים מיסים, משרתים בצבא ועושים מילואים, ללא הבדל דת, גזע ומין. אבל אתם הופכים הכול לוויכוח סרק. כל מה שמעניין אתכם זה רק עוד קצת צעקות, ועוד קצת כותרות, ועוד קצת לייקים בפייסבוק על הסרטונים המגוחכים של חלק מכם. אני אומר לכם, חברים, יש דרך לצאת בכבוד מהאירוע הזה היום: פשוט תצביעו בעד. תצביעו בעד ותבטיחו, תהיה לכם עכשיו הזדמנות – עכשיו תעשו לנו פיליבסטר של כמה שעות, אז תהיה לכם הזדמנות לעלות כאן על בימת הכנסת ולהגיד את הדבר הפשוט הבא: אנחנו מתחייבים שבממשלה שאנחנו נקים אנחנו נביא את המלגה הזו ל-100%, אבל עכשיו, בשביל לא לפגוע בחיילים, אנחנו נעביר אותה ב-66%. ואז אתם יכולים לשפוך עלינו רפש כמה שאתם רוצים, לא אכפת לי, רק תצביעו בעד. כי זה לא בשבילי וזה לא בשביל חברי הקואליציה, זה לא בשביל שר האוצר וזה לא בשביל שר הביטחון, זה בשביל חיילי צה"ל, בשביל החבר'ה הצעירים, הלוחמים, שכל מה שמעניין אותם הוא שהיום המלגה הזו תעבור. ואגב, הדרישה הזו של 100% זה הדבר הכי מדהים. קודם כול, היא נולדה אתמול, פחות או יותר, אבל היא לא באה מהלוחמים, היא באה מכם. אתם יצרתם לכם איזושהי פנטזיה, עליתם על עץ מאוד מאוד מאוד גבוה ואתם פשוט לא מצליחים לרדת ממנו. אתם רוצים סולם? קחו לכם סולם. תבטיחו שברגע שתקימו את הממשלה תעלו את זה ל-100%, אבל בינתיים תעבירו את זה ב-66%. אני חושב שזה אחלה רעיון, במקום להפיל את זה עכשיו ולהשאיר את החיילים בלי כלום. עכשיו, תבינו את המשמעות: אם החוק לא עובר היום החיילים האלה לא יוכלו לקבל את המלגה לשנה הזאת. חלק מהם יצטרכו לעזוב את העבודה – סליחה, לעזוב את הלימודים, ללכת לעבוד. חלק מהם יצטרכו להיכנס לחובות, כי הם בנו על זה, הם בנו על המלגה הזו. אז אל תהרסו להם את החלומות. עכשיו, זה לא רק חיילים משוחררים לוחמים, זה גם הדור הצעיר שלנו. היום הם נמצאים במסלול של לקבל השכלה גבוהה, ובהחלטה הרדודה הזאת שאתם רוצים לקבל אתם פשוט תוציאו אותם מתוך מערכת הלימודים, אתם תהרסו להם את העתיד. בגלל שיקול פוליטי צר אתם תהרסו להם את העתיד. לא חבל? לא חבל? באמת, אני כבר לא יודע מה להגיד לכם. אתם פשוט חייבים להשאיר את הכול בצד, להצביע בעד ואחר כך נמשיך לריב, ולא חסר לנו על מה. נכון, אופיר? לא חסר לנו. כל יום בוועדת הכספים אנחנו רבים על משהו ומתווכחים על משהו וזה בסדר, ככה זה אמור להיות, אבל לא כשמדובר בחיילי צה"ל, חברים, לא כשמדובר בחיילים, באמת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בחודש שעבר – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אין בעיה, אופיר, תתחייב לתת להם 100% ברגע שאתה מקים ממשלה. אתה הרי תקים אותה מחר, אתה תקים אותה מחר, נכון? זה מה שאתם חושבים. אז יאללה, בבקשה, תעשו את זה, תעשו את זה. אבל היום אתם מוכנים לסכן את ה-66% ולהפיל את החוק. תבינו את האבסורד – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אלכס, אלכס. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – של הטיעון ההגיוני שלכם. כן, קטי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תסתכל כמה אתם פראיירים: זועבי עשתה קצת שרירים – קיבלה 200, 200, 200, 200. תעשה – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אז בואי נדבר על זה, קטי. אני דיברתי על זה לפני שבאת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תעשה קצת שרירים, תקבל עוד 50, ההישג עליך. ההישג יהיה שלך. גם אתם, תקווה חדשה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> קטי, בואי אני אנפץ לך כמה סטיגמות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בשלוש שניות אתם משיגים את 50 המיליון וכולנו נצביע, למה לא. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> בואי, אני אנפץ לך כמה סטיגמות. הסטיגמה הראשונה זה שיש פה מישהו שקיבל תוספת כסף. זה לא נכון. הסטיגמה השנייה – שהיום בוועדת כספים העברנו תוספת כספים לרשויות הערביות – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אז מה הבעיה – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אז אני אומר לכם שגם זה לא נכון. למה? כי החלטה על זה התקבלה עוד בנובמבר, במהלך דיוני התקציב, על בסיס החלטות ממשלה. אז באמת, כאילו, אתם יכולים לשגע את הציבור ולהמשיך לשקר, ואני גם לא מצפה מכם להפסיק. תמשיכו. אתם חושבים שזו הדרך שלכם? בסוף הציבור ישפוט אתכם, לא אנחנו. אבל מדובר בחיילים, בלוחמים. לא תצביעו בעד? אתם יודעים מה, אל תצביעו בעד, תיעדרו מההצבעה, אל תהיו פה. זה מאוחר, 02:00, חלק מכם יהיו עייפים. אולי לא תהיו פה? אם מישהו רוצה טרמפ, תגידו – אני אעזור. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> יש לכם שותפים, דבר איתם. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אנחנו נדאג לשותפים שלנו, אל תדאג, אבל אני, אוריאל, ממך, אתה יודע – אני רואה את ראש האופוזיציה משוחח בטלפון. אני מקווה מאוד שזה כדי להעביר לכם אחר כך הודעה שאתם מצביעים בעד. אני מאוד מקווה שאני לא אתבדה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אלכס, מה קרה, נגמרו לך המילים? נגמרו לך המילים? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> משה אבוטבול, כשאני רואה אותך נגמרות לי המילים מייד. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> את הכסף – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> באמת, אני רואה אותך – נגמרות לי המילים, כי כמות הרפש וגועל הנפש שאתה מוציא מהפה שלך באמת משתיקה הרבה מאוד אנשים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתה – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> המילים נגמרו לי, כן. אתה יודע למה נגמרו לי המילים? נגמרו לי המילים כי מסתכלים עלינו חבר'ה צעירים שאנחנו אמורים לתת להם איזושהי דוגמה והם פשוט מסתכלים ולא מבינים מה קורה בעולם ההזוי הזה, איך יכול להיות שיש פה 120 חברי כנסת ואין לנו רוב – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תמשוך, תמשוך עוד קצת, תמשוך. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – בשביל להצביע ולהעביר את המלגה הזו. עכשיו, אנחנו – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> תגיד – – – איך יכול להיות – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אנחנו נצביע. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> קושניר – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אנחנו נצביע. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> קושניר, אתם תהיו אלופים. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אבל אתה, אוריאל, תקום מחר בבוקר ותסתכל על עצמך במראה, ואני בטוח שלא יהיה לך פשוט, כי אני מכיר אותך. לא יהיה לך פשוט. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> וגם ליוסי לא יהיה פשוט, וגם לאבי דיכטר לא יהיה פשוט, וגם לישראל כץ לא יהיה פשוט. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה עם גלנט? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> ובטוח ליואב גלנט לא יהיה פשוט. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> למה אתם מפלים את החיילים – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אגב, בשבוע שעבר שמענו אותם, שמענו אותם מדברים נגד ההחלטה הזאת. אבל מה קרה עכשיו? אז חברים, אני מזכיר לכם רק שלושה ערכים מרוח צה"ל, שאתה, משה אבוטבול, לא מכיר, אבל רוב האנשים כן מכירים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אלכס – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אז אני אגיד לכם ככה – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אלכס, אלכס, גם – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – ערך האמינות, ערך הרעות – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אלכס – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – ערך הדוגמה האישית. בהחלטה ההזויה שלכם להצביע נגד ממדים ללימודים אתם פשוט מפירים את שלושת הערכים האלה. ולך, משה אבוטבול, אני אעביר לך את המסמך כדי שתוכל לקרוא ולהבין על מה מושתתת הרעות של לוחמים בצה"ל, כי אתה לא מכיר את זה, זה עולם שמאוד זר לך. אבל – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הייתי שם, חמודי, הייתי שם. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> כן, אני יודע, אני יודע שהיית, אבל מאז עבר – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> חמודי, תירגע, תירגע, הייתי שם. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – הרבה מאוד זמן וזה כבר לא כזה קרוב אליך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אבל בליבה, בליבה לימדו אותנו ש-100% זה יותר מ-60%. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> ואיך אני יודע שאני צודק? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> 100% זה יותר מ-60%. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> היום אתה הולך להצביע נגד. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> את זה אותנו לימדו, ש-100% זה יותר מ-60%. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני יודע עוד דבר, חבר הכנסת אבוטבול. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אני יודע ש-100% זה יותר מ-60%, אז תלך, תלמד ליבה יחד עם – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אתם הטלתם וטו. אתם הטלתם וטו על הליכוד, על ההצבעה הזו. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תלמד ש-100% זה יותר מ-60%. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אתם לא מתביישים? על חיילי צה"ל להטיל וטו? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תלמד ליבה, 100% זה יותר מ-60%, לך תלמד – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> הווטו הזה זה אות קין על כולכם – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – ליבה, אתה וראש הממשלה שלך. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – על כל מי שהולך להצביע נגד, על כל מי – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לך תלמד ליבה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – שהולך להצביע נגד. זה אות קין. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לך תלמד ליבה, צבוע – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> בסוף אני בטוח שלכל אחד מכם יש חברים ויש משפחות – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> 100% יא שקרן. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – ויש שם חבר'ה שמשרתים בצבא. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> יש – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> ועושים את זה גם בשירות קרבי, ואתם מאוד מתגאים בהם כשאתם רואים אותם על מדים, יוצאים הביתה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תשקר, תשקר. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אז איך תסתכלו להם בעיניים? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – רואים – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> איך בדיוק תסתכלו להם בעיניים? חברים, אני אומר לכם, לפני שאתם מקבלים את ההחלטה, יש עוד זמן. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – נוכל. נוכל היית ונוכל – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> ערך הרעות, ערך האמינות וערך הדוגמה האישית בתוך רוח צה"ל. תעברו על זה עוד פעם, רק בהרף עין, ואולי תשנו את ההחלטה ותצביעו בעד. ומשה אבוטבול, אל תעצבן את חבר הכנסת ביטון. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> יאללה, הביתה, הביתה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חברים, אנחנו ניגש להצבעה וההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. אני מבקש מכל חברי הכנסת לתפוס את מקומותיהם. אנחנו מצביעים על החלטת ועדת הכספים לגבי צו תעריף המכס והפטורים ומס הקנייה על טובין (הוראת שעה) מס' 13, התשפ"ב–2022. ההצבעה היא על החלטת הוועדה, ועדת הכספים. הווי אומר, מי שבעד – הוא בעד החלטת ועדת הכספים לאשר את ההצעה, ומי שיצביע נגד, בעצם מצביע נגד החלטת ועדת הכספים, שכאמור מבקשת לאשר את הצו. קריאות: – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני עובר להצבעה. מי שבעד – הוא בעד החלטת ועדת הכספים. אנחנו מצביעים. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה – 57 נגד – 56 נמנעים – אין הצעת ועדת הכספים לגבי צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס' 13), התשפ"ב–2022, נתקבלה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 57 בעד, 56 נגד, נמנעים – אין. אני קובע שהחלטת ועדת הכספים לגבי צו תעריף המכס והפטורים עברה. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 24), התשפ"ב–2022 << הצח >> [מס' מ/1455; דברי הכנסת, חוב' כ"ג, ישיבה 121; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אנחנו נעבור לסעיף 4 בסדר-היום – הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 24), התשפ"ב–2022, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את החוק חבר הכנסת רם בן ברק, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. בבקשה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה השנייה והשלישית את הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 24), התשפ"ב–2022, שיזמה הממשלה. אבל לפני שאציג את החוק, ברצוני לומר כמה מילים. אדוני היושב-ראש, לנאום שכתבתי כאן אני קורא – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא להירגע ולשמוע את חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> לנאום שכתבתי כאן אני קורא: נתניהו, אבי הפצצה האיראנית ומחבל ממדים ללימודים. אדוני היושב-ראש, אתה יודע, כשבחרתי להיכנס לפוליטיקה עשיתי את זה באמת ובתמים כי חשבתי שיש דברים שהם מעל הפוליטיקה, חשבתי שיש דברים שהם מעל כל מחלוקת, חשבתי שיש דברים שהם בסיס לכל מה שישראלי בעינינו. אבל מסתבר שהייתי נאיבי. אני לא האמנתי שיכול להיות מצב שחברי הליכוד יתקעו סכין בגב ללוחמי צה"ל. איזה נאיבי אני. תאמינו לי שלא האמנתי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> רם, דקה. רבותיי באגף הזה, בשורה האחרונה – אורלי והעוזרות, אני מבקש להקשיב. רוטמן, מנסור, קושניר. תודה רבה. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> לא האמנתי שהליכוד יהיה נגד חוק שאין צודק ממנו. לא האמנתי שהליכוד יהיה נגד עשרות אלפי לוחמות ולוחמים שחוק ממדים ללימודים הוא עבורם ובשבילם. לא האמנתי שחברי כנסת ששירתו בעצמם כלוחמים וכקצינים בכירים מסוגלים להפנות עורף לדור הנהדר שעכשיו נלחם בעבורנו. איזה נאיבי הייתי. חשבתי שברגע האמת יקום האלוף גלנט ויפגין אומץ. חשבתי שרב סרן הצנחן ניר ברקת יסתער ויצביע בעד החוק. חשבתי שהטייס יואב קיש ינסוק מעל הפוליטיקה הקטנה ויהיה בעד הלוחמים. מודה – טעיתי. תחשבו על זה רגע. אלה הלוחמים של כולנו. אלה הלוחמים שהצביעו ליכוד, הצביעו יש עתיד – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת שלמה קרעי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> – – הצביעו כחול לבן, מרצ והציונות הדתית. אלה הלוחמים של כולנו, ושהם נלחמים, הם לא שואלים אם המפלגה שהצביעו עבורה היא כרגע באופוזיציה או בקואליציה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> אתה תהיה בשקט. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה הצבעת נגד, צבוע. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה והבוס שלך, שלא שירת בצה"ל. אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> נראה לכם שאכפת להם עכשיו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה, אכפת לך – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. לא רוצה להוציא אותך. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> – – – נלחמים בגבול הלבנון או מבצעים מעצרים ביהודה ושומרון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> פם פם פם. שים את העוזרת המוסלמית שלך. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. נא לצאת. נא לצאת. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יא שקרן. אתם נגד אזרחי מדינת ישראל היהודים. אתה ערביסט. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> אתה דופק את גבעתי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא מתבייש. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> למי אתה דואג? לאלה שמתאמנים ונלחמים עבורנו? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אתה דואג רק לערבים. מנסור עבאס. תתבייש. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> ואתה עם חשבונאות של פוליטיקה קטנה יורק להם בפרצוף. אתם לא מתביישים? בשביל זה הלכת לפוליטיקה? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> להוציא אותו מייד. (חבר הכנסת דוד אמסלם יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> שיגיד מה שהוא רוצה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> יורקים להם בפרצוף. לא מתביישים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אז תורידו קצת מעבאס וזועבי. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> קיש, אתה עכשיו אל תדבר. תדבר כשתהיה על הדוכן. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> כמות השקרים שאתה אומר – אני לא רוצה להתחיל לחשוב על זה. שקרן. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> בשביל זה, בשביל למנוע מהלוחמים שלנו את מלגת הלימודים? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> שקרן. אתה פשוט שקרן. אתה יודע שיש כסף. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> תגיד, איפה הבושה עכשיו? ככה חינכו אותך בצנחנים? << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> אתם לא משרתים, אז אל תדבר. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אבוטבול, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> כל המדינה רואה לכם וכל המדינה רואה אתכם. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מה אתה מבלבל את המוח לכולם? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> השאלה היא איך אתם מסוגלים להסתכל בראי מחר בבוקר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> איזה נאיבי הייתי לחשוב שברגע האמת תתעלו על עצמכם – – – לא התביישו רבים כל כך ומעטים כל כך – – – תתביישו לכם. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> קטי, נא לשבת במקומך. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כשאני מסתכל על הצד הימני של המליאה, אני רואה את הליכוד ומי שעומד בראשו, ושום דבר לא מפתיע אותי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> איזה ימין אתה? לא, כי אתה ימין – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> אני מסתכל על ביבי – סליחה, על חבר הכנסת נתניהו – וההתנהלות חסרת האחריות שלו אל מול פרויקט הגרעין האיראני, החל מהנאום המיותר שלו בקונגרס, מאחורי גבו של נשיא אמריקאי, שגרם לנו נזק ונתק עם המפלגה הדמוקרטית וניתוק מההשפעה שלנו על שיחות הגרעין והיכולת שלנו לקבל הסכם שהיה יכול להיות יותר טוב. ואתה יודע את זה מצוין, יובל שטייניץ – גם אתה התנגדת לנאום הקונגרס, ובצדק התנגדת. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> לא נכון. לא נכון. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> נעבור לאובססיה – – << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> לא נכון. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> – – שאני חייב להגיד שהיא בלתי מוסברת, של דחיפת ממשל טראמפ לסגת מהסכם הגרעין ללא קביעת שום חלופה אחרת. רק לסגת. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> למה אתה צועק? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> תהיה בשקט. << קריאות >> קריאות: << קריאות >> – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> למה לא – – – << קריאות >> קריאות: << קריאות >> – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> כל זאת ועוד – – – את האיראנים להיות הכי קרובים, הכי קרובים אי-פעם לפצצה גרעינית. << קריאות >> קריאות: << קריאות >> – – – << דובר_המשך >>רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> אתה, נתניהו, כן, אתה אבי הפצצה האיראנית. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> מי היו שרי הביטחון? מי היו שרי הביטחון? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> לא יעזרו לך כל הספינים וכל השטיקים. בסופו של יום מי שתרם הכי הרבה לכך שהאיראנים יהיו קרובים לפצצה גרעינית והכי קרובים – למרות מאמצים מבצעיים שבאמת עולים על כל דמיון לפצצה – זה נתניהו והפוליטיקה שלו. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> מי היו שלושת שרי הביטחון האחרונים? הם היו ליברמן, בנט וגנץ. הרי כל שרי הביטחון האחרונים יושבים בממשלה. ואתה מאשים את נתניהו? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> כל זאת בגלל שיקולים פוליטיים ומפלגתיים קטנים. כך גם בחוק ממדים ללימודים, אותו הדבר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתם עשיתם קמפיין. על חשבון החיילים עשיתם קמפיין. תתביישו לכם. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> הביבי אותו ביבי, והליכוד אותו ליכוד, והאופוזיציה אותה אופוזיציה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> השתמשתם בחיילים. אתם מנוולים. אתם מנוולים. השתמשתם בחיילים. תתביישו. תתביישו. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> רק שהפעם, חברת הכנסת שטרית, רק שהפעם הפגיעה היא בחיילים ובחיילות הלוחמים של צה"ל. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> אתם סתם מסיתים נגד האופוזיציה באופן אנטי-דמוקרטי. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> אתם זורים חול בעיני הציבור, ואתם מוכרים ספינים – – << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> זאת הסתה פרועה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת שטייניץ, נא לשבת. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> – – שכאילו רק אם יהיה מימון של 100% אתם תתמכו. איפה הייתם 13 שנה? << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> הסתה כזאת נגד האופוזיציה לא הייתה מעולם. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> אפילו לא חשבתם על זה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נתנו להם 100%, אתם הורדתם. אתם הורדתם. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> קטי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> אנחנו בשנה עשינו מה שלא עשיתם עבור חיילי צה"ל במשך 13 שנה. למי אתם באים לספר סיפורים עכשיו? לא יעזרו לכם נאומים למצלמה עם גנרלים שותקים ומושתקים שבהם אתם מבטיח שבעתיד אתה תממן מלגות לחיילים לוחמים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה מסית ומדיח. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> הבעיה, שאתה מבטיח משהו שלא קרה וגם לא יקרה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה מסית ומדיח. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> הליכוד בראשותך לא יחזור להיות בשלטון. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – לא מתאימה לך. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> מפאת – – – לא אמנה את כל רשימת ההבטחות שהוא הבטיח ואף פעם לא קיים. ואם אי פעם, אי פעם, חס וחלילה, תחזרו לשלטון, למגינת ליבם של רובנו – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נחזור הרבה יותר מהר ממה שאתה חושב. החיילים איתנו. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> – – אזי מה מפריע לכם, מה מפריע לכם, מה מפריע לכם, אם תחזרו לשלטון, מה מפריע לך, קטי שטרית – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> החיילים איתנו. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> – – מה מפריע לך אז להסכים עכשיו למימון של 66% שתגדילו כשתהיו בשלטון? מה מפריע לך? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> חיילים הגיעו לישיבת הסיעה שלנו ואמרו שהם איתנו, כי הם מבינים את מה שעשיתם. זה לא עובד. לא הצלחתם לרמות את החיילים. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, אם נשאר לכם איזשהו קמצוץ של כבוד עצמי, לא כלפיכם, אלא לפחות כלפי חיילות וחיילי צה"ל – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> החיילים הרבה יותר חכמים. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> – – תעשו את הדבר הנכון, תפסיקו להתרפס כלפי מי שהוא המכשול הכי גדול ליציבות הפוליטית במדינת ישראל. עכשיו לגבי החוק, ואת זה אני אגיד בשקט, כי לא אכפת לי אם תשמעו או לא. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בינתיים אתה צורח. בינתיים אתה צורח. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> החל בשנת 2016 ניתן לחיילים משוחררים בצה"ל ששירתו כלוחמים וחיילות משוחררים – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> במיקרופון אתה צורח. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> – – מאוכלוסיות ייחודיות, סיוע נוסף לצורך לימודי השכלה גבוהה, במסגרת תוכנית ממדים ללימודים. במסגרת התוכנית ניתנה השתתפות במימון שכר הלימוד של חיילים זכאים במוסדות להשכלה גבוהה. עתה מוצע להסדיר את התוכנית בחקיקה ולתקצב אותה, ובכך להביע הוקרה לחיילים משוחררים בשירות סדיר ששירתו בתפקידי לחימה ולאוכלוסיות שעבורן השירות כרוך באתגרים ייחודיים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שישתמשו בפיקדון. שישתמשו בכסף של הפיקדון. תתביישו. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> בעיגון ההסדר בחקיקה יש חשיבות הן לשם הבטחת המשך קיומו ומתן עוגן יציב לחיילים – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> למה לא 100%? למה לא 100%? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> – – והן משום שכעת לא ניתן יהיה להתנות את מתן ההטבה בתנאים נוספים, כפי שקרה בשנים האחרונות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – תתביישו לכם. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> לפי ההצעה יהיו זכאים להטבה חיילים שהשלימו 85% לפחות – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת יבגני סובה, אני לא קורא אותך לסדר. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> – – מתקופת השירות שהם חייבים בה לפי חוק. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני יותר נדיב ממך פשוט, זה ההבדל. אני לא סוגר חשבונות. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> לגבי לוחמים הזכאות תינתן למי ששירת 75% מתקופת שירותו כלוחם, למעט במקרים חריגים. החיילים הזכאים יוכלו לממש את זכותם בשלוש השנים שלאחר שחרורם, והם יקבלו מימון שכר לימוד בגובה של שני שלישים משכר הלימוד האוניברסיטאי השנתי עבור שלוש שנות לימוד. במסלולי ההנדסה, הרפואה והאדריכלות, שבהם משך הלימודים ארוך יותר, תהיה הזכאות לארבע שנים. במהלך דיוני הוועדה ערכנו כמה שינויים בהצעת החוק: ראשית, קבענו כי ניתן יהיה לממש את ההטבה לא רק במוסדות להשכלה גבוהה המוכרים על ידי המל"ג, אלא גם במוסדות לאומנות שחוק זכויות הסטודנט חל עליהם. זאת מתוך התפיסה שאף שלימודים במוסדות אלה אינם מובילים לתואר, הם דומים באופיים ובמשכם ללימודים אחרים, ומשכך גם הוחל עליהם חוק זכויות הסטודנט. שנית, קבענו כי אם חייל נפצע במהלך שירותו ובשל כך לא השלים אותו, או שעבר מתפקיד לחימה לתפקיד עורפי, ראש אכ"א יהיה מוסמך לקבוע כי יהיה זכאי להטבה אף שלא השלים את תקופת שירותו. שלישית, חידדנו את הסעיף העוסק בחישוב תקופת השירות של לוחמי הנח"ל וישיבות ההסדר כך שיהיה ברור שתקופת השירות אינה כוללת את התקופה שבה הם בפרק משימה או בשל"ת, ולכן זכאותם לא תיפגע מכך שתקופת שירותם כלוחמים קצרה משל חיילים אחרים. לבסוף, הסמכנו את שר הביטחון לקבוע בצו באישור הוועדה מקצועות נוסף על רפואה, הנדסה ואדריכלות שבהם ההטבה תינתן למשך ארבע שנים ולא לשלוש, כדי לאפשר גמישות במקרה שבעתיד יהיו מקצועות נוספים שבהם משך הלימוד יהיה ארוך יותר משלוש שנים. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה לכם. שיהיה לכם ערב נעים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה לחבר הכנסת בן ברק. יש קבוצות של מסתייגים: חברי הכנסת בנימין נתניהו, יולי יואל אדלשטיין, ישראל כץ, מירי מרים רגב, יריב לוין, יואב גלנט, ניר ברקת, גילה גמליאל, אבי דיכטר, גלית דיסטל אטבריאן, חיים כץ, אלי כהן, צחי הנגבי, אופיר אקוניס, יובל שטייניץ, דוד אמסלם, דסטה גדי יברקן, אמיר אוחנה, אופיר כץ, חווה אתי עטייה, יואב קיש, דוד ביטן, קרן ברק, שלמה קרעי, מכלוף מיקי זוהר, אורלי לוי אבקסיס, קטי קטרין שטרית, פטין מולא ומאי גולן – להלן: קבוצת סיעת הליכוד; חברי הכנסת יעקב מרגי, יואב בן צור, מיכאל מלכיאלי, חיים ביטון, משה ארבל, ינון אזולאי, משה אבוטבול, אוריאל בוסו ויוסף טייב – להלן: קבוצת סיעת ש"ס; חברי הכנסת משה גפני, יעקב ליצמן, אורי מקלב, מאיר פרוש, יעקב אשר, ישראל אייכלר ויצחק פינדרוס – להלן: קבוצת סיעת יהדות התורה; חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', מיכל וולדיגר, איתמר בן גביר, שמחה רוטמן, אורית מלכה סטרוק, אבי מעוז ואופיר סופר – להלן: קבוצת סיעת הציונות הדתית. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> השר גנץ, אני אשמח אם תישאר לשמוע את דבריי, השר גנץ. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יפתח חבר הכנסת יואב קיש. בבקשה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא מבין, השר גנץ. אתה יכול להקשיב רגע? << קריאה >> שר הביטחון בנימין גנץ: << קריאה >> יש לי ב-21:30 הערכת מצב – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר, שתי דקות. אני אגיד שתי דקות, כי אני רוצה לדבר על דבר אחד. החוק הזה הולך ליפול, זו תוצאה סופית. יש ביום רביעי חוק שלנו, אם תחליטו לתמוך, אבל אני רוצה לחסוך את הנפילה. אנחנו היינו במשא ומתן עם אלכס קושניר ועם בועז טופורובסקי על הצעה מאוד פשוטה: שנה ראשונה 66%; שנה שנייה 66%; בשנה השלישית 100% עם החזר לאלה שלמדו, כי טענתם שמי שמקבל שכר לימוד מלא לא מראה רצינות. זו הצעה שבעינינו – היא המינימלית שאנחנו יכולים לתמוך בה. אפשר להעביר אותה בהסכמה, ואני אומר לך עכשיו: עם כל מה שאתם חושבים, חוק של 66% לא יעבור. דרך אגב, אני יודע שזו לא בעיה, כי הכסף קיים ויהיה אפשר לתת אותו, ולכן גם ההצעה שלנו – אין איתה בעיה של תקצוב. אני אומר, אנחנו נכנסים פה למאבק צודק שמגיע ללוחמים. לא אתחיל להיכנס לפוליטיקה. זו הצעה שהיא פשרה, והיא תעביר את החוק. אם לא, החוק נופל, ואז אני מקווה שתתמכו בחוק שלנו ביום רביעי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בבקשה תמשיך, חבר הכנסת יואב קיש. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> קיבלתם פה – אתה יודע מה, בוא נדבר רגע ללוחמים וללוחמות. קיבלתם דוגמה מה זה פוליטיקה. כבר שבוע התקשורת עושה עליכם ספין. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> יואב, מה אתה עושה בשביל ההצעה הזאת? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ברגע שתגידו שזה מקובל – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, תגיד מה אתה עושה בשביל ההצעה הזאת. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מוותר על השנתיים הראשונות, 66%. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, מה עשית בשביל לקדם את זה, את מה שאתה אומר. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> נפגשתי עם הלוחמים לפני כן. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> עזוב לוחמים. מה עכשיו אתה עושה? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ברגע שתגידו כן, נגמר האירוע. זה מה שיעבור. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> למי הצגת את ההצעה? פה במליאה? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי לך למי הצעתי. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> ישבת עם – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אסביר לך מה היה. ישבתי עם יריב לוין, שזו הצעה שלו, עם אלכס קושניר ביום חמישי. זו הייתה ההצעה. אלכס קם והלך, אמר: אני חוזר עם תשובה, בסדר? ברגע שבאיזשהו שלב אחרי הצוהריים חשבתם שהליכוד אולי לא הולך פה עם נחישות, מה שכרגע ברור לכולם שקורה, ובצדק – אתה רוצה פוליטיקה? אתה רוצה שאני אתחיל לענות לך בפוליטיקה? אז אל תעיר לי הערות ביניים מיותרות כאלה. אני מדבר איתך עניינית, נכון? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> דבר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> דבר. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אלכס קושניר חזר ואמר: אין משא ומתן. בסדר, קיבלנו את זה, אין משא ומתן, כל אחד לדרכו, כל אחד עם האמירות שלו. ואז באו אלינו הלוחמים – דרך אגב, הלוחמים כבר היו אצלנו פעמיים, באו עוד פעם. אני לא צריך את 12N בשביל לדבר עם הלוחמים. סליחה שאני עכשיו הלכתי למקום אישי, שם בצד. ואז הם באו ואמרו, הלוחמים: דיברנו עם קושניר – עכשיו אני אומר לכם מה שהם אמרו לי, אני לא יודע את זה מקושניר. הוא לא פה, אולי הוא יהיה פה. הוא אמר: אני מוכן להצעה שלכם, אבל בואו נעשה את זה ככה: תעבירו את ה-66% היום, תביאו חוק שלכם ונקדם אותו, של ה-100%, לשנה השלישית. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה הבעיה? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו עושים מהלך אחד. לצערי – אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה, בוא נגיד שנכווינו לא מעט פעמים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, יואב, אתה יודע – – – עכשיו, אז למה אתה לא רוצה – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם רוצים להיות פרודוקטיביים. זה צריך לעבור במהלך אחד, ברגל מסיימת אחת. לא יהיה מצב של הפרדה. אם אתם, כמו שאמרתם, באמת בעד התיקון שהצענו, 66% שנה ראשונה ושנייה, שנה שלישית 100% עם החזר ללוחמים על השנתיים הראשונות – סבבה. בואו נרים את זה, אנחנו בשנייה מכנסים את הוועדה, מתקנים את התיקון הזה, והאירוע נגמר וכולם יכולים להיות מרוצים. אבל כנראה אצלכם בוחרים לעשות פוליטיקה. אם תעבירו 60:59, ואללה, בואו נראה את מנסור עבאס. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> תן למופיד. אבל אי-אפשר – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא אומר לך, לפי הדברים שלך: בוא תהיה איתנו ב-66%, תגיש את ההצעה שלך ל-100% בשנה שלישית, ויחד נעביר. אז אתה תרוויח פעמיים – גם מזה שאתה תעביר וגם – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אתה יודע מה הבעיה? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – וגם שנעביר יחד. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא רציתי להיכנס לזה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> שנייה, יואב, שנייה. שגם אנחנו נעביר את ההצעה – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא רציתי להיכנס לזה, אבל אתה שואל אותי מה הבעיה – אני מודה, אני כבר לא מאמין. מצטער, נכוויתי, לא מאמין. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> עכשיו – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר, אז אמרתי. אני לא אמרתי את זה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> יואב, אתה יודע – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לקחת אותי – אני עם אלכס קושניר – אתה יודע שיש בוועדת הכספים הצעה שלי, של סיכומים, שהכול היה אמור לעבור, ונתקע. עזוב, אני לא נכנס לזה. אני לא רוצה להתייחס לזה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> או שזה עובר בחוק אחד – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הצעה טובה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע. או שזה יעבור בחוק אחד או שלא. יותר מזה, אני אומר לך מה יקרה – אני לא נביא, ואולי אני אופתע ויהיו טעויות – להערכתי, החוק נופל היום בערב; ביום רביעי עולה חוק ממדים ללימודים. דרך אגב, זה החוק המקורי שלנו, שעבר בכנסת העשרים, של 600 מיליון שקלים. הוא יגיע לפה ביום רביעי, ואתם תצטרכו להצביע נגד, כי אתם תהיו במשמעת אחרת. עכשיו, את החוק הזה – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> ומי ייפגע בסוף? ה << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא ייפגעו. גם זה ספין. הם לא ייפגעו, כי יש כסף בתקציב. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה זה לא ייפגעו? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה חתמת על התקציב, אתה יודע את זה. יש 100 מיליון בתקציב, והם יקבלו. גם זה ספין. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה בסדר. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז מכל הסיפור החיילים לא ייפגעו בכל מקרה. בואו נעביר חוק שייתן להם 100%, ונעשה את זה יחד. אבל אתם הולכים לפוליטיקה קטנה, כי ערוץ 12 דוחף אתכם. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה בעצמך – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יואב, אבל אני לא מבין את הבעיה. אם אתה מעביר אותו ועובדים על זה יחד בוועדה – מה הבעיה? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> בדיוק. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, בואו נעשה את זה עכשיו, הערב. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה זה עכשיו? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה זה הערב? אתה בכל מקרה צריך להעביר את זה לוועדה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה זה להעביר את זה עכשיו? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה זה הערב? צריך לעבוד, לעשות דיונים – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר לך, אני לא מוכן לשני שלבים. בשלב אחד זה יקרה, או ביום רביעי עם החוק שלנו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה לכנס את הוועדה עכשיו? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, בואו תכנסו עכשיו את הוועדה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כן, כן, תכנסו, קדימה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> נגמור את הסיפור ונשתחרר לפני שאנשים גומרים לדבר. אז תחליטו מה אתם רוצים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תכנסו את הוועדה, יש הסכמה מלאה. תכנסו את הוועדה, יש הסכמה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה מבין את הספינים שלכם? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל יואב, אתה יודע שזה לא עובד ככה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> למה לא? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כי אי-אפשר לעשות את זה בלי תכנון, בלי משרדים, בלי – אי-אפשר לעשות את זה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל אפשר לעשות את זה יחד איתנו. כולם רוצים אותו דבר. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אתה יודע למה אתה טועה? אתה יודע למה אתה טועה? אין פה שום שינוי תקציבי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כולם רוצים אותו דבר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תפסיק להמציא סיפורים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אין פה שום שינוי תקציבי. זה 66% שנה ראשונה, 66% שנה שנייה; אתה בתקציב של 2025 תצטרך להוסיף כסף. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> יואב, אם יעלה שר האוצר או שר הביטחון ויגיד: אני מתחייב להביא את השנה השלישית? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא עוזר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה? למה לא? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> זה יהיה בצעד אחד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מיכאל, מיכאל, אי-אפשר לסמוך. אתם אומרים, והם אחר כך מרמים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה שאתה אומר, יואב, זה שעדיף אפס מאשר 66%. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא יהיה אפס, אני מסביר לך, כי יש תקציב. << קריאה >> מופיד מרעי (כחול לבן): << קריאה >> אתה מתעקש – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אולי אתם לא יודעים, אני מזכיר לכם. אתם רוצים שאני אקריא לכם את הסעיף התקציבי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ביטון, אתה מתחייב על הקרח. אתם בעוד שבועיים הולכים הביתה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> – – – הביתה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> יש 100 מיליון שקל בסעיף תקציבי ממדים ללימודים שאנחנו כבר העברנו יחד איתכם בתקציב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני אסביר לך. בואו, אני אענה לכם: הדרישה לחוק – אתה יודע למה יש דרישה לחוק? כי יש החלטת ממשלה שיצאה, נדמה לי, באוגוסט 2021, שאמרה לתקצב ב-100 מיליון שקלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אקריא לך אותה. אתה רוצה שאני אקריא לך אותה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> עזוב את ההחלטה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, עזוב את ההחלטה. הוא שואל למה צריך חוק – אני עונה לו. אני עונה לך. בהחלטת ממשלה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מצליח להבין – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל הינה, אני עונה לך. בהחלטת ממשלה כתוב שהכסף יחולק לפי חוק. ברגע שזה כתוב, מדברים עם משרד הביטחון – הם אומרים: אנחנו לא יכולים לחלק בלי חוק, זאת האמירה. אבל הממשלה יכולה להתכנס ולקבל החלטה אחרת ולחלק את הכסף לפי קרן שכבר קיימת ורצה שנים, והכול יעבוד. דרך אגב, ספוילר, ספוילר – זה מה שיקרה אחרי שהחוק ייפול, וביום רביעי אתם תתנגדו לחוק שלנו, והם יקבלו את הכסף. זה הספוילר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יואב, אם זה היה כל כך פשוט, למה לא עשו את זה עד היום? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז מי ירוויח מזה? מי ירוויח – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אז יואב, מה שאתה אומר לי: אני מעדיף אפס מאשר 66%. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, עזוב. אם זה היה כל כך פשוט, למה לא עשו את זה עד היום? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, עכשיו, אני מצטער, אחד-אחד. מי רוצה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יואב, אם זה היה כל כך פשוט, למה לא עשו את זה עד היום? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> את מה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> את מה שאתה מציע. << קריאה >> מופיד מרעי (כחול לבן): << קריאה >> אתם לא רציתם. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר לך, היה כתוב. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כי הם לא רוצים. << קריאה >> מופיד מרעי (כחול לבן): << קריאה >> אתם לא רציתם. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> היה ככה, קודם כול – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתם, למה לא עשיתם את זה עד היום? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, אני עונה לך: קודם כול, אצלנו חיילים קיבלו 100% מתרומות עד השנה 2020; אחר כך – אנחנו ב-2019 – החוק שלי ביום רביעי, שזה של הליכוד, שמפלגת הליכוד מביאה ביום רביעי – זה החוק שהיה אמור לעשות את זה. ואתה צודק, מ-2019 אין פה משילות, ואנחנו מבחירות לבחירות, וזה לא עבר. זה יבוא ביום רביעי – תתמוך. אני רוצה להקריא לך את החלטת הממשלה – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> כי יש פחות תרומות ויותר חיילים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זה לא נכון. בחוק יש 600 מיליון. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הסיבה שהחלטת הממשלה לא מספיק טובה היא כי נתניהו האמין שאפשר להעביר את הכספים הללו לחיילים באמצעות תרומות, לכן הוא פסל את הצעת החוק של חבר הכנסת שטרן שלוש פעמים. לכן ביקשנו לעגן את זה בחקיקה ראשית, כדי שלא משנה איזו ממשלה תהיה כאן –החיילים הללו יקבלו. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> יוראי, אני מסכים איתך. היתרון של – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ולכן, השאלה שלי – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע במה אני מסכים איתך? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא, יואב, השאלה שלי – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אגיד לך, אני מסכים איתך בדבר אחד: אם יש חקיקה ראשית לשנים הבאות, זה כבר בבסיס התקציב. זה היתרון היחיד שצריך. << קריאה >> מופיד מרעי (כחול לבן): << קריאה >> נו, אז בוא תצביע על זה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> נכון, ולכן אני שואל אותך: במצב הנתון אתה מעדיף אפס על פני משהו? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך מה יהיה במצב הנתון. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> שגם החיילים לא יקבלו, וגם אתה וגם אנחנו – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך מה יהיה במצב הנתון. במצב הנתון, מה שקורה – אחד משניים: אתם – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כואב לי הלב על החיילים בינתיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ממש. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה, ואני לא אגיד למה אתם לא מצליחים להעביר את זה, אבל לא שם פוליטיקה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא פוליטיקה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> במצב הנתון, להערכתי, החוק נופל. ביום רביעי אנחנו נביא את החוק שלנו, אתם תפילו אותו – –. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> נו, ומה תרוויח מזה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> נו, ומה נרוויח מזה? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני עונה לך. – – והחיילים יקבלו את הכסף בהחלטת ממשלה נפרדת, כי הכסף קיים. זה מה שיקרה, אני אומר לך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איך זה יקרה, יואב? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בשנה הבאה אתם תשבו שם, אנחנו שם, ותאמין לי שזה יקרה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אבל אנחנו נצביע בעד החוק הזה כשנשב שם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז שנה לחיילים לא יהיה כסף? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו לא נצטרך את עבאס, ולא נצטרך את היושב-ראש, ולא נצטרך אחרים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> נעזוב את הפוליטיקה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו נעביר את זה על הקולות שלנו, כי זה ההבדל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא קואליציה שבאה לבקש מהאופוזיציה טובות, כי אני קואליציה שנשענת על – נסחטת בפרוטקשן ובאלימות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כן, עכשיו זה היה ענייני באמת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> עזוב את הפוליטיקה בצד. המצב הנתון הוא שאתה יושב באופוזיציה, ואנחנו יושבים בקואליציה, ואנחנו מעבירים את החוקים מטעם הממשלה. החוק מציע 67%, שזה עדיף על אפס. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> 66%, כן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> 66% פסיק משהו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, אתה מציג את זה לא נכון. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה מעדיף אפס על פני 66%. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה 67% או 100%. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא אפס. אבל רגע, זה לא אפס. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא 67% או אפס. זה לא נכון. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא אפס, אני מסביר לך, עשר פעמים אני אומר לך: יש 100 מיליון שקלים בתקציב. הינה, אני מקריא לך מהתקציב. סעיף 46.01.03: קרן לעידוד רכישת השכלה – בתוכנית זו מתוקצבת תוכנית ממדים ללימודים, ויש לציין, בהתאם להחלטת ממשלה, הינה – מיום 1 באוגוסט 2021, ככל שבמהלך השנים יעלה הביצוע בתוכנית זו מעל 100 מיליון שקלים, תקצוב הפער יעמוד מתקציב משרד הביטחון בהתאם – בוא, תקצבתם את זה, תפסיקו, סליחה על הביטוי – טוב, לא נגיד את הביטוי, תפסיקו – – – את השכל. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מבקש למחוק קדימה את הביטוי שרצית להגיד. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> תפסיקו – – – את השכל. הכסף שם, החלטת ממשלה תשחרר אותו, וכל החיילים שצופים בנו – אתם תקבלו את הכסף. יש פה ספין פוליטי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה לא נכון, יואב. הם לא יקבלו. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ובמקום להיכנס לספין הפוליטי התקשורתי, בואו איתנו ל-100%. << קריאה >> מופיד מרעי (כחול לבן): << קריאה >> אתה משלה אותם, זה לא נכון. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נעביר את זה. הם יקבלו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בואו איתנו ל-100%. בואו איתנו למה שמגיע להם. ללוחמים שלנו שנתנו 100% – בואו ניתן 100%. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אם זה המצב, תצביע בעד. אם זה לא משנה או כן משנה – תצביע בעד. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, בוודאי, אני רוצה 100%. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל למה שהם לא יקבלו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה 100%. מגיע להם 100%. אני לא אצביע בעד 67%. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יואב, יש לי שאלה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, לא, אני רוצה את יוראי. אני שואל אותך עוד פעם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה הרגע הסכמת – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הצעתי לכם פה הצעה שכרגע אנחנו עושים הפסקה והולכים וגומרים את החוק כפי שהסכמנו על שולחן, ואני חושב שלא שמעתי מכם התנגדות, כולל – זה לא מצריך תקציב, כי אין פגיעה בתקציב בשנה הזו. << קריאה >> מופיד מרעי (כחול לבן): << קריאה >> בוא תצביעו לחוק. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> למה אתם לא שם? למה אתם עושים סיבוב על החיילים? << קריאה >> מופיד מרעי (כחול לבן): << קריאה >> אתה עושה סיבוב על החיילים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> למה אתם לא מקבלים את ההצעה שלנו? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בעיניי אתה עושה סיבוב על החיילים. אתה עושה סיבוב על החיילים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בואו תסבירו למה ההצעה שלנו לא טובה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הרגע הסכמת – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> למה? למה היא לא טובה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יואב, מה מונע עכשיו להצביע בעד, וביום רביעי תעלו את החוק – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא מאמינים לכם. אתה יודע כמה פעמים אלכס קושניר שיקר לי? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> נעלה ביום רביעי את החוק שלך. מה מונע? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע כמה פעמים אלכס קושניר שיקר לי? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> נעלה ביום רביעי את החוק שלך. מה מונע ממך? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא מאמין לאלכס קושניר. אם זה לא יעבור במכה אחת, לא יהיה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה זה קשור ללהאמין? תגיש הצעה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> יש, ביום רביעי יש. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז מה זה מפריע להיום? היום תעשה ביטוח לחיילים, וביום רביעי תעלה את החוק שלך. << קריאה >> מופיד מרעי (כחול לבן): << קריאה >> אתה מדבר על הצעה – – – הצעה להיום, בוא עכשיו – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אז קדימה, תקשיבו, זה לא מאוחר, אפשר לשבת. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך ממה אני חושש. הרי אמרת לי: תעביר היום, וביום רביעי נריץ את החוק ונעשה. אני חושש שמה שיקרה – נעביר היום, ואתם את ה-100% לא תעבירו. מודה. מודה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה אומר שבכל מקרה אתה מעביר אותו ברביעי. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> מודה. לא מאמין לכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> שיקרתם לנו כל כך הרבה פעמים, זרקתם אותנו מהוועדות, אתם לא שומרים לנו על הזכות הדמוקרטית – לא מאמין לכם, מה אתה רוצה שאני אגיד לך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יואב, אז אתה אומר שביום רביעי אתה לא תצליח להעביר אותו, אז החיילים לא יקבלו את זה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? אולי אחרי שהחוק ייפול תתפסו קצת שכל ותגידו: אוקיי, סוגרים את הפשרה, ובואו נעביר ביום רביעי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז תיתן לחיילים היום ביטחון, תצביע היום בעד. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא אעביר היום את החוק, כי אני יודע שאני גמרתי, אין לי יותר כוח להעביר את ה‑100%. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> החוק המקורי שלך – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מוכן להעביר את ה-100% כמו שאמרנו רק אם נעשה את זה במכה אחת. << קריאה >> מופיד מרעי (כחול לבן): << קריאה >> אתם מטעים את הציבור עם ה-100%. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> כל מה שאמרתי מדויק. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה מדבר על 100% בשנה ראשונה, אבל הרגע אמרת שבשנתיים זה 66% – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל לכם יש את הרוב בוועדה, אתם מנהלים את הכול. בוועדה אתם תביאו את מה שאנחנו מסכימים עליו, אין שום בעיה. הכוח היחידי שלי הוא פה, במליאה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה הבעיה להביא את זה לוועדה? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> קטי, קטי, שנייה. הכוח היחיד שלי הוא פה, במליאה. אין לי כוח בוועדות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יואב, זה לא נכון. זה לא נכון. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ריסקתם אותנו בוועדות, אין לי כוח, אתם זורקים אותנו מדיונים. היום על מיליארד שקל רציתי לבדוק – אלכס לא נתן לי, זרק אותי מייד. למה? כי זה הולך למנסור עבאס. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> לא, לא, יואב קיש, תחזור בך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מתי מיכאל זרק מישהו? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> חוץ מוועדת הכלכלה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> אתה מעולם לא נזרקת מוועדת הכלכלה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> חוץ מוועדת הכלכלה. אבל בוועדות האחרות אין – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> כי אתה לא – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר לך, הכוח היחיד שלנו הוא פה, במליאה. אין לכם פה רוב, ואתם לא מעבירים דברים בלעדינו, ואנחנו לא מוכנים לקחת עליכם סיכון, אתם לא אומרים את האמת. מצטער. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יואב, אבל אני לא מבין, איך תעביר את זה ברביעי? אתה אומר: אני אפיל לכם את זה היום, וביום רביעי אני אעביר. איך תעביר? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא, אני אמרתי שאני אעביר בטרומית אם אתם תעזרו, לא לבד. אני לא יכול לבד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז תיתן לחיילים ביטחון היום. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זה לא ביטחון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ותנסה ברביעי. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ברגע שאני נותן לחיילים – ברגע שאני מצביע בעד הצעת החוק שלכם – נגמר האירוע. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> יואב, אתה מציע פשרה? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא אני. מה זה לא אני? הלוחמים רצו את זה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> אני רוצה להגיד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> רגע, רגע, תנו לשמוע את מיכאל. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> אתה מציע הסכמה, ובאמת הנושא הזה מאוד נוגע. כולנו בעד החיילים, ועלינו על עצים, והיו התבצרויות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נכון, אתה צודק, יש פה עניין של אגו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, זה לא אגו. << קריאה >> מופיד מרעי (כחול לבן): << קריאה >> תני לו לסיים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> צודק. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה לא אגו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה אגו שלכם. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> יואב, תן פעם אחת לבדוק את האמינות של שר הביטחון. תגיד: אני, אם יבטיחו לי שיעשו בשנה השלישית 100%, ויעגנו את זה תוך חודש – לשנה השלישית 100%, מתחייב שר הביטחון מעל הדוכן – אנחנו מצביעים בעד. תבדוק אותנו פעם אחת. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי לך עשר פעמים שאני לא שם, כי הניסיון שלי בכנסת הזו – – – << קריאה >> מופיד מרעי (כחול לבן): << קריאה >> אבל זה מה שאתה הצעת, נדמה לי, כרגע. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ברגע שאנחנו מוותרים על משהו אתם לא סופרים אותנו ממטר, את דורסים אותנו. לא מאמין לאף – – – << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> יואב, מה אתה מציע? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני עונה. במהלך אחד, עכשיו בערב, אפשר לעשות את זה. בשני מהלכים לא יהיה. שיבואו מי שלא יבואו מהקואליציה שלכם – כמה שאני מכבד אותם. אני אומר לך בצורה הכי פשוטה: כל כך הרבה פעמים בכנסת הזו ריסקתם את האמון שהיה קיים בבית הזה, שפשוט כבר אין, אין. ולכן זה יכול לבוא רק במהלך אחד, כשיש לנו שליטה במליאה, כי זה המקום היחיד – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יואב, לצערי, אם זה לא יעבור – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> דרך אגב, אני מחכה לחוק שיגיד שאתם מוציאים לנו 20 ח"כים החוצה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הצענו הצעה מצוינת. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> נראה לי שזה השלב הבא. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל הצענו הצעה מצוינת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תעשו לחיילים ביטוח, תעבירו להם עכשיו – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא ביטוח. כבר יש להם את הכסף, זה לא ביטוח. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איזה כסף? הם לא יקבלו אותו אם זה נופל היום. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הם יקבלו, זה בתקציב. הינה, היא תעביר החלטת ממשלה ובזה נגמר הסיפור. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל יואב, אתה יודע שאם זה נופל היום וייפול ביום רביעי, לא יהיה להם כסף להתחיל את השנה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אז רון – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז אני אומר, בואי ניישב את זה היום ונעבוד על ה-100%. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> רון, תעביר החלטת ממשלה ויש כסף להתחיל – ואז נעשה את הוויכוח. איך אני איתך? תפסיק למכור את הספין הזה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יואב, בוא נעשה לחיילים ביטוח היום. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הם לא צריכים את זה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מי לא צריך את זה, החיילים? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> תעביר החלטת ממשלה – נגמר הסיפור, הכסף בתקציב. הממשלה יכולה לתקצב את הכסף שלה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז על מה החלטת לאשר 66% היום? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא רוצה לתת לכם 66%, אני חושב שצריך לתת 100%. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> 300. צריך לתת 300. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, 100%. אתם מתעקשים איתי על זה ואין לכם רוב פה. עכשיו אתה הולך איתי למקומות לא טובים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> תביאו את הצעת הפשרה הזו – תקבלו את התמיכה שלי. << קריאה >> מופיד מרעי (כחול לבן): << קריאה >> יואב, יש לי שאלה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, יש לי חמש דקות, אני רוצה לומר אותן. << קריאה >> מופיד מרעי (כחול לבן): << קריאה >> יש לי שאלה. אתה הצעת הצעה ובסוף אתה אומר: אני לא מאמין. אז למה הצעת? למה? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, מופיד, אתה לא יכול להגיד את זה. אני אומר לך, בוא נעשה הפסקה עכשיו בחקיקה – – – << קריאה >> מופיד מרעי (כחול לבן): << קריאה >> אם זה מה שאתה רוצה – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, מופיד, אני נותן לך פתרון. אם אתם מסכימים להצעה הזו, עושים הפסקה בהצבעות, הולכים ומשנים את הנוסח, חוזרים עם הנוסח המוסכם ונגמר הסיפור. << קריאה >> מופיד מרעי (כחול לבן): << קריאה >> אבל למה לא להצביע? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> זה כמו שבקריאה שנייה עובר איזה סעיף בהסתייגויות, ועכשיו יו"ר הוועדה יכול למשוך את החוק אליו. בכל שלב יו"ר הוועדה – הינה, גם אחמד מכיר – יכול למשוך אליו. נבוא, נסגור את הסיפור וזהו. << קריאה >> מופיד מרעי (כחול לבן): << קריאה >> אני מכיר אותך כרציני – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, זה רציני. קיבלת תשובה. << קריאה >> מופיד מרעי (כחול לבן): << קריאה >> לא, לא קיבלתי תשובה – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב, אני רוצה לומר בכל זאת כמה מילים. קודם כול, שתבינו מה קורה פה, זו האמת הפשוטה: הכסף נמצא, יש החלטת ממשלה שקובעת שזה יחולק בחוק. ברגע שהחלטת ממשלה תחלק את זה אחרת, אתם תקבלו את הכסף. הספין הגדול – דרך אגב, או שלפיד לא ידע או שהוא פשוט שיקר מעל הבמה כשהוא אמר אצלכם: להצביע נגד הקואליציה זה לגרום ללוחמים שלנו לא לקבל. זה שקר. אולי הוא לא ידע, אבל יש 100 מיליון בתקציב – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה לא שקר, יואב. אם אתה לא תעביר את זה היום וזה לא יעבור ביום רביעי, אז הם לא יקבלו. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז כשתהיה החלטת ממשלה זה יעבור. תפסיקו עם הספינים האלה – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה לא להעביר היום? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> רון, אני מבין שאתה רוצה להגן – כנראה הוא לא ידע, בסדר? בוא לא נגיד שקרן, נגיד לא ידע. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה לא קשור. אני אומר, בוא נצביע היום. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אני אומר לכם, זה ספין, ואני אומר לכם, הלוחמים: קודם כול תהיו רגועים, 66% יש. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איך יהיה? אם לא נעביר את זה היום, לא יהיה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו נילחם על ה-100%. אנחנו, בניגוד להם, שנשענים על מפלגות אנטי-ציוניות – פעם זה בקואליציה על עבאס, פעם זה באופוזיציה על אחמד טיבי – אנחנו לא ניתן להם להעביר פה משהו שלא משקף את האמת. הלוחמים שנותנים 100%, יקבלו 100%. אתם יודעים, אני ישבתי עם הלוחמים, חבר'ה עלא כיפאק, אבל התשתם אותם. הם כבר אומרים: תנו לנו רק מה שיש. אני אומר להם: תהיו לוחמים, זה מגיע לכם, ממה אתם מפחדים? הכסף שם. << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> אז למה לא נתת? למה לא נתת עשר שנים? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> נתנו, הם קיבלו 100%. << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> עשר שנים איפה היית? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> למה את אומרת סתם, אורנה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, אורנה, הם קיבלו שנתיים. לא, הם קיבלו מכסף של תורמים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> חברי הקואליציה, אני אומר לכם, אנחנו נתחיל בהצבעה שמית – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> אני הולך עם ההצעה שלך לגנץ עכשיו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מצוין, תהיה אחראי, מיכאל. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר לכם, חברי הקואליציה, אנחנו נתחיל – רק את זה תשמע, ביטון: ההצבעה הראשונה תהיה שמית, על ההסתייגות של ה-100%, ושם אתם תתנגדו ותפילו, וברגע שתעשו את זה אתם גוזרים על החוק הזה ליפול. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> אמרת לא לדבר פוליטיקה – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא פוליטיקה, כי אתם אומרים לנו – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> אז אנחנו הלכנו למשימה. מה אתה עכשיו נוזף בנו? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא נוזף באף אחד, אומר את האמת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, לא נוזפים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מבקש ממך לשבת – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תחזור על המתווה – הוא שואל. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> המתווה הוא פשוט – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> פשוט מאוד וטוב. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הוא לא דורש תקציב נוסף, כי התקציב קיים לשנה הראשונה. הוא מדבר על כך שבשנה הראשונה יקבלו הלוחמים 66%, בשנה השנייה 66%, ובשנה השלישית – כל לוחם שמתחיל את השנה השלישית יקבל 100% לשנה השלישית ועוד פעמיים 33% להשלים לו רטרואקטיבית מה שהוא שילם בשנתיים שעברו. זהו. << קריאה >> מופיד מרעי (כחול לבן): << קריאה >> איפה הכסף של הפיקדון? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> אז בוא נלך שאת ההשלמה נעשה בחוק נפרד. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. למה? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> את ה-100% נעשה עכשיו – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, באותה מכה תגמור את זה. נו, בוא, למה חוק-חוק? אתה גומר – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> מה זה משנה – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> זה משנה, כי עוד חוק לא יהיה, אני מכיר את הכנסת הזו. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> אבל מה זה משנה לתת רטרואקטיבית? אם אתה נותן למישהו 100%, תן – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ביטון, אתם אמרתם שמי שמקבל 100% לא ילמד, זה לא רציני, הוא ילך סתם ויבזבז את הכסף. הינה, נתנו פתרון. עכשיו, אתה רוצה לתת להם 100%, אני רוצה לתת להם 100% – בוא ניתן להם 100%, עם קצת רטרואקטיבית, כמו שרצית. << קריאה >> מופיד מרעי (כחול לבן): << קריאה >> יש לי שאלה מקצועית, יואב – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אבל יש לי דקה וחצי. אחרי זה אני ארד. אני רוצה – – – << קריאה >> מופיד מרעי (כחול לבן): << קריאה >> מה קורה עם הפיקדון – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, גם זה סתם ספין מטורף. כל הזמן הם אומרים לנו: שישתמשו בפיקדון. ברור שהם יכולים. הם יכולים גם בלי המדים ללימודים להשתמש בפיקדון. אני לא רוצה. אני רוצה לתת להם יותר. << קריאה >> מופיד מרעי (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ברור. לא מהפיקדון. הכול תוספת. << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> למה לא נתת להם עד עכשיו? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> על מה אנחנו מדברים? לשחק משחקים שיוציאו מהפיקדון? די עם השטויות האלה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> יואב, אתם – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מיכאל, בפיקדון הם לא יכולים להתחתן או לפתוח עסק. יש שלושה דברים שאפשר להתעסק עם הפיקדון – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> שישה, שישה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שלושה דברים. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> בית, חתונה, לימודים – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> קטי, קטי, חלאס. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה סימנת אותי, אה? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> קטי, אתם טוענים בגלל – – – ואתם לא העברתם את זה – – – גם לכם לא היה רוב להעביר את זה בממשלה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקש לדבר, תודה. אני אומר – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יבגני, תישאר בסביבה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני אצטרך עוד חצי דקה, היושב-ראש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני אתן לך עוד דקה. אתה חבר כנסת – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אפילו דקה וחצי. אני אגיד את הדברים לסיכום. היה פה דיון מעניין, חבל שהפסדת אותו, השרה אורנה ברביבאי. << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> הגעתי, הבנתי מה ההצעה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הבנת מה ההצעה, זה נעשה בשבילך. דרך אגב, בגדול אני חושב שההצעה מוסכמת, רק השאלה היא איך עושים אותה, זה הכול, אבל אני שם את זה בצד. קודם כול, אני אומר בצורה פשוטה מאוד לכל מי ששאל: להערכתי החוק הזה ייפול היום, אלא אם כן נגיע להסכמות. ביום רביעי תעלה ההצעה שלנו, שנותנת ללוחמים מלא, ואתם תעמדו בהחלטה הזו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ומה יקרה ברביעי? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר לכם, תחסכו את זה, תחסכו את זה. בואו נסגור היום את המתווה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ואז מה יקרה? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אתה יודע מה הכי מרגיז אותי? שהתקשורת, ששמה קצוץ על שכר החיילים שלפני חצי שנה רצינו להעלות אותו – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו העלינו אותו. << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> אנחנו העלינו. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע למה העלית? << קריאה >> שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> כי אנחנו התחלנו קמפיין, אמרנו שצריך להעלות, והרשתות והחיילים – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה זה משנה למה? אנחנו העלינו. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> יאיר לפיד עמד פה נגד, הפלתם את זה. אל תהיה עכשיו גם פופוליסט. אתם, כשאנחנו הבאנו את זה, אתם הפלתם את שכר הלוחמים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יאיר לפיד העלה את שכר החיילים – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ומה אמר ליברמן? ליברמן אמר: לפני 2023 אל תבואו לדבר איתי. אל תהיה פופוליסט – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ובסוף, יואב, הוא עשה – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תפריע לי עכשיו, יש לי עוד דקה. יש לי עוד דקה. הצבעתם נגד, הייתם נגד, התקשורת לא עסקה בזה – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא הצבענו נגד – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> תן לי לסיים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לפני שתי דקות הייתה לך דקה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אל תפריע לי עכשיו. התקשורת, לא מעניינים אותה הלוחמים והחיילים, לצערי – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> משפט מחץ. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – רק הניגוח הפוליטי. הם נכנסו להיות שחקן פוליטי, הם מבינים שיש בחירות. אנחנו נדאג ללוחמים, הם יקבלו 100%. יש להם 66? יקבלו 100%. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 151), התשפ"ב–2022, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה; הצעת חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל (תיקון מס' 2), התשפ"ב–2022, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה. << הצח >> הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 24), התשפ"ב–2022 << הצח >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. 20 דקות, לצערי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה יכול להציע לתקן את התקנון. 20 דקות, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לצערי, כנסת נכבדה, קראנו בפרשת השבוע "אם בְּחֻקֹתַי תלכו – – – וישבתם לבטח בארצכם". המדרש אומר: בארצכם אתם יושבים לבטח ולא מחוצה לה. רק בארץ ישראל יש לעם ישראל את הפוטנציאל לשבת לבטח. מספרים שיום אחד התרה הפריץ ביהודי שהיה חוכר ממנו את בית המזיגה. הוא אמר לו שאם לא ישלם לו בתוך חודש את החוב שלו, הוא יכניס אותו לצינוק ויגרש את המשפחה שלו. היהודי הבין שאין לו איך לשלם את זה, אסף את משפחתו ואת מטלטליו ועלה על העגלה לברוח מהמקום. בדרך, את מי הוא פוגש? בדרך הוא פוגש את הפריץ עם המרכבה שלו. הפריץ עוצר אותו, אומר לו: הלו, תגיד, מושק'ה, מה יום מיומיים? לאן אתה נוסע? היהודי ככה קצת התבלבל, אבל ענה לו: אדוני הפריץ, יש לנו חג. אנחנו בחג נוסעים לרבי בעיירה כדי להתפלל עם הרבי. הפריץ, שהכיר קצת יהודים, אומר לו: מושק'ה, איזה חג יש ליהודים באמצע החורף? הוא אמר לו: יש לנו חג, זמן פליטתנו. הפריץ אומר לו: אה, זמן פליטתנו, בסדר, לך. המשיך הפריץ, הגיע לכפר השני, רואה שם את היהודי שלו, החוכר שם, חוטב עצים. אומר לו: יהודי, איך אתה לא מתבייש? יש לכם חג היום, פגשתי את מושק'ה בדרך, הוא בדרך לרבי, לחג שלכם, זמן פליטתנו. אומר לו היהודי – הבין את העניין – אמר לו: תשמע, זה חג מיוחד, היום מושק'ה חוגג אותו, יכול להיות שאני אחגוג אותו בעוד כמה שבועות. זה זמן פליטתנו. אז אנחנו "חגגנו" במשך אלפיים שנה את זמן פליטתנו בגלות, מגירוש לפוגרום ומעלילה לגזרה, ותודה לאל, זכינו לבנות ולהיבנות כאן בארץ נחלת אבותינו, משואה לתקומה. אבל קמה לה חבורה של אנשים קטנים, גלותיים. הם לא ישנים טוב בלילה אם לא כרעו ברך בפני אויבינו ביום. בתוך פחות משנה הספיקו להרוס כל חלקה טובה. דגלי אש"ף מונפים ברחובות קריה, דגלי אויב, הבוקר, באוניברסיטת בן-גוריון, עשרות סטודנטים, באישור היועץ המשפטי לממשלה. זה יועץ משפטי? זה רועץ משפטי. זו רועצת משפטית. איך איבדנו את הריבונות כאן בארץ הזו בתוך חודשים ספורים? עאידה תומא סלימאן הבוקר קוראת ליוסף חדד בוועדת החינוך משת"פ, נבלה, בוגד בעמו. הוא ישראלי, גאה במולדת הזו שלנו, בארץ ישראל – היא מכנה אותו ככה. היא דנה אותו למוות. מה זה משת"פ? מה הדין של בוגד בעמו? מה הדין של משת"פ? חבורה שפועלת כאן בכנסת ישראל בשליחותו של הטרוריסט אבו מאזן, מתנהלת כאן כאילו הם אדוני הארץ, ומקבלים גיבוי מהקואליציה הזו. אתה יודע, דודי, את מי שרן השכל הוציאה מהוועדה כשהיא קראה לו ככה, עאידה סלימאן? הוציאה את יוסף חדד. את עאידה תומא סלימאן היא השאירה. זו תקווה חדשה. זו התקווה הנכזבת שחברה לאחים, לחבורה אנטי-ציונית, וככה הם מנהלים אותנו במדינה, בארץ אבותינו. במקום להעיף אותה לכל הרוחות, היא העיפה אותו. ואיך שכחתי את זועבי? אפילו קושניר עמד היום דום בוועדת הכספים. סתם פיות. הייתי ברשות דיבור, לנמק, לשאול שאלה. השאלה ששאלתי לא מצאה חן בעיניו – כשאני ברשות דיבור, לא בהערת ביניים. הוא הוציא אותי החוצה, ותוך כדי רשות דיבור. תבין את הדיקטטורה שלהם. למה זה קרה? למה הוא היה כל כך בלחץ? כי הוא היה חייב להעביר את מאות המיליונים האלה לזועבי – אם לא, הוא יחטוף בראש מליברמן – כדי שחברי הכנסת האנטי-ציונים האלה יהיו מרוצים. המדינה סערה יומיים בגלל ההצהרה של זועבי – הצהרה שהיום לא נשאר ממנה שום דבר חוץ מהוצאת דיבתן רעה של הנשים הערביות. מה זה החלטה של אישה ערבייה? החלטה של אישה ערבייה – אתן לא מכירות אותנו – זו החלטה. לא נשאר כלום. חברת הכנסת זועבי תישאר כאן, בדיוק כמו שאר חברי הקואליציה הסמרטוטים, ותמכור את כל הערכים. היא תמכור כל דבר אפשרי, כי פשוט אפשר; כי יש כאן מישהו שלא מסתכל כמה יש בחשבון, לא מסתכל כמה אזרחי ישראל ישלמו. הוא חותם על הצ'קים, משלם ביד נדיבה לכל דכפין, על חשבון החיילים, על חשבון העצמאים, על חשבון הפריפריה, החינוך, הבריאות, על חשבון כולנו. אבל לפני שאמשיך לדבר על הממשלה הנוראה הזו, אני רוצה לחזור למכתב של זועבי. כמה שקרים, כמה הסתה, כמה צביעות וכמה ניתוק מהמציאות. סיוון רהב מאיר כתבה בטור שלה השבוע ככה משהו בגילוי לב לזועבי, והיא כותבת ככה: "קראתי את מכתב ההתפטרות המלא של ח"כ ג'ידא רינאוי זועבי ממרצ, ובו המשפט: 'החודש האחרון, חודש הרמדאן, היה קשה מנשוא', ופירטה את הדברים שבעיניה היו קשים". בעינינו זה ריבונות ומשילות בארץ הזו. "נכון, ג'ידא", כותבת סיוון רהב מאיר, "מ-19 סיבות שאף אחת מהן לא מוזכרת במכתבך: מנחם יחזקאל, הרב משה קריביצקי, לורה יצחק, דוריס יחבס, יזן פלאח, איוואן טרנובסקי, שיראל אבוקרט, הרב אבישי יחזקאל, יעקב שלום, אמיר חורי, ויקטור סורקופוט, דמיטרי מיטריק, ברק לופן איתם מגיני, תומר מורד, דניאל גולב, יונתן חבקוק, בועז גול, אורן בן יפתח, וכמובן, הלוחם נועם רז. השם ייקום דמם של כל הקדושים האלו. את צודקת ג'ידא, קשה מנשוא החודש הזה". תתביישו לכם, בנט, אלקין, שקד וסער. זועבי היא רק הסמל והפנים של ממשלת הטרור האנטי-ציונית הזו שהקמתם. בעזרת השם, כולכם בבושת פנים תיזרקו בקרוב לפח האשפה של ההיסטוריה. אתם לא ממשלה, אתם פשוט תאונת דרכים. מדינת ישראל נראית כמו אחרי תאונת דרכים. אין ריבונות. אין משילות. היום בנק ישראל האלה את הריבית בעוד 0.4%, עשה את הדבר הכי קל לממשלה. במקום ללכת לטפל ביוקר המחיה, להוריד מיסים, לעשות את מה שנדרש כדי שלא תהיה אינפלציה, הם גורמים לנו, לכל הזוגות הצעירים שלנו, למשקי הבית, לשלם עוד עשרות ומאות שקלים בחודש. זו ממשלה שהיא פשוט תאונת דרכים. הכול התרסק. אין ריבונות. אין משילות. בית המשפט השבוע אומר: המפכ"ל אמר – פולחן דת לכל אדם בהר הבית, וזה תואם את החוק. והינה, בא יהודי והשתחווה בהר הבית, במקום הקודש והמקדש. ומה אומרים פתאום? ממציאים משהו חדש, מינוח משפטי, שמה שהוא אמר במשפט, זה רק לאדם הספציפי שבא לאותו דיון, לאותם ארבעה נערים. אבל אין בזה, אין אמת, אין משפט אמת. מה שאתם רוצים לעשות בהר הבית, תמשיכו לעשות. תעשו מה שאתם רוצים. מי יודע מה הכריחו את השופט הזה, איך איימו עליו כדי שהוא יוציא את ההבהרה השקרית, המושחתת הזו, הבהרה שבה הוא אומר: מה שאני דן כאן זה לא דין אמת. אני דן כאן דין שקר. אם אתם רוצים לעשות פוליטיקה מהמשפט, מהחוק, תעשו מה שמתחשק לכם. מהממשלה הזו לא יצא כלום. מדובר באוסף של פוליטיקאים שעסוקים כל היום בעצמם, בהישרדות שלהם, בג'ובים שלהם, בסכסוכים הפנימיים שלהם. הם לא עובדים בשביל אזרחי ישראל. הכיסא שלהם לפני הכול. הם עשו כאן תאונת דרכים לאזרחי ישראל. אתם יודעים למה אתם דומים, ממשלת ישראל? בואו תשמעו. דודי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בוא תשמע סיפור, למה הממשלה הזו דומה. היה שיכור אחד שהיה שותה כל פעם. מגיע הביתה, ואשתו כועסת עליו, רבה איתו, בוקר וערב. יום אחד היא אמרה לו: חביבי, אם אתה חוזר עוד פעם שיכור הביתה, אם אתה שותה, אני הולכת לרב. די, אני לא יכולה יותר. הוא אמר לה: בסדר. למוחרת חזר הביתה נקי, לא שתה כלום. הלך לישון, ראה שהיא נרדמת, בדק שהיא ישנה, קם בשקט בשקט, הלך לבית המרזח, שתה, השתכר, חזר הביתה, נכנס למטבח – טראח, נפל, כלי זכוכית התנפץ, כולו פצוע. אמר: טוב, אני אגיד לאשתי שהחלקתי, נפלתי. הלך למקלחת, שם פלסטרים ועלה למיטה לישון. בבוקר אשתו אומרת לו: קום, קום, שיכור, קום. הוא אומר לה: מה שיכור? זו ההערכה שלך על שאתמול לא שתיתי וחזרתי נקי? היא אומרת לו: בוא, בוא, אני אראה לך. לקחה אותו למקלחת, ואומרת לו, אתה רואה את כל הפלסטרים? שמת אותם על המראה במקום לשים אותם על הפרצוף. זו הממשלה הזו – חבורה של שיכורים שבמקום להביט בעצמם בראי ולראות את הנזקים שלהם, לראות את המחדלים, את האסונות, את הכישלונות, הם מסתירים את המציאות מעצמם, הם מכסים את המראה בפלסטרים. המדינה מדממת, המדינה קורסת, והם כמו חבורת שיכורים מכסים בפלסטרים את המראה כדי לא לראות את המחדלים והכישלונות שלהם. << מנהל >> לכסות בפלסטרים את המראה, חברים, לא יעצור את הדימום. לשפוך מאות מיליונים לכל עבר, לתת שוחד, לתת פרוטקשן – השבוע התמונה של יאיר לפיד עם כל החבורה הייתה נראית כמו חבורה שבאה לגבות את הפרוטקשן שלה מהממשלה הזו. כל ממזר מלך בממשלה הזו, וכל דבר שהם יבקשו הם יקבלו. זה הפלסטר על המראה. הם לא יטפלו בדימום, הם לא יעצרו את הדימום, הם ייתנו להם לסתום פֶּה פֹּה ולסתום את הפה שם, והמדינה תמשיך להתרסק. לתת פרוטקשן לחבורות אנטי-ציוניות, שלא מכירות בזכות קיומנו כאן, לא יחזיר לנו את הריבונות, לא יחזיר את המשילות בנגב, בגליל, בירושלים ובערים המעורבות. יאיר רביבו – אתמול הייתי איתו בכנס בלוד – הוא אומר: אני מאוד כועס על הממשלה הזו. נתנו רק לראשי הרשויות הערבים 200 מיליון שקל, לפי מה שסיפרו, אבל אני עיר מעורבת, תנו לי לפחות 100 מיליון. מה, בגלל שיש לי יהודים בעיר אתם מנדים אותי כך? כך אתם מתגזענים כלפיי כי יש לי יהודים בעיר? הוא צודק בכל מילה. למה? כי חברי הכנסת היהודים בממשלה הזו – ניר אורבך, אילת שקד, אביר קארה – הם לא עושים, הם לא מסוגלים לעשות. זועבי השאירה להם עשן. אמרתי היום לאביר קארה: אתם מקשקש, מקשקש, מקשקש הרבה. העצמאים כבר סגרו את העסקים שלהם – לא קיבלו פיצויים, לא נתתם להם כלום. נזכרתם בהם עכשיו, כשהממשלה עומדת ליפול? תראה מה זועבי עשתה – תוך 48 שעות, מאות מיליונים. כולם מתרוצצים סביבה, עולים אליה לרגל. תלמדו קצת. אתם עומדים ליפול גם ככה. הרי אתם הולכים להתרסק. תשאירו איזו מורשת, תשאירו משהו שיהיה אפשר להתגאות בו. מה תספר לילדים שלך, אביר קארה? מה תספרו לנכדים שלכם? מה, שהקמנו ממשלה שהרסה את מדינת ישראל? שזועבי והרשימה המשותפת ואבתיסאם מראענה וכל החבורה האנטי-ציונית ידעו לשאוב מאיתנו כספים? ששמנו פלסטרים על הראי ונתנו לדימום להימשך? שנתנו למדינה להמשיך להתרסק? אתם חבורה של חדלי אישים. הגיע זמנכם. אין לכם מנדט. לכו הביתה. אתה יודע, דודי, יש פסוק בדיוק על הדבר הזה. ישעיה הנביא התנבא על הממשלה הזו: "נוע תנוע ארץ כשִׁכּוֹר והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תֹסיף קום". זו הממשלה הזו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת אמסלם עשה לך כך – אתה באמת יודע או שהסכמת למה שהוא אומר? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כן, מכיר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> באמת מכיר את הפסוק? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איזו שאלה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא יודע והוא מסכים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> סתם סקרן אותי לדעת, באמת, בלי ציניות עכשיו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה שאני אצטט לך חלק גדול מאוד מתהילים? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, הכול בסדר. שמע, אני לפחות למדתי פה משהו, אז לכן שאלתי. הכול בסדר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תראה, דודי למד בתיכון, בבית ספר, ששם למדו הרבה תנ"ך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא קשור, אני בא מבית יהודי עמוק, עם יהדות עמוקה. לומדים תנ"ך, לומדים פסוקים. אני כל שבת הולך לבית כנסת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה יודע, אני גם בוגר בר-אילן – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא קשור לבוגר. אני מגיל – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> – – שמעתי דברים בחיי. שאלתי אותך שאלה כי עשית כזה, אתה יודע – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה שאלת שאלה שזה בערך כמו שאני אשאל אותך אם אתה יודע לדבר רוסית. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אה, זה אותו דבר? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בערך. דרך אגב, יהדות ואני חד הם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אני שמח שהפנמת את הפסוק. זה שאתה מתלהב שלמדת משהו זה סימן שהפסוק התאים כמו כפפה ליד לכל הדברים שאמרתי קודם. זו בדיוק הממשלה. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> שלמה, אנחנו למדנו באותו מקום, בישיבה התיכונית. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יודע – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו למדנו באותה ישיבה תיכונית. הוא היה בכיתה י"ב ואני בכיתה ט'. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> איווט לא היה בישיבה, היה באוניברסיטה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שלמה קרעי הדור הבא, נכון? אתה הדור הבא? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני הדור הבא, כן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הם הדור הקודם. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – מהאוניברסיטה על האינטרסים היהודיים נגד ההתפרעות של – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יש את התמונה המפורסמת שלך, נכון? יש את התמונה המפורסמת באוניברסיטה העברית, נכון? אתה עם השיער הארוך, ואז אתם הולכים ומרביצים, אני לא אגיד למי. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, לא מרביצים. הוא בזקן של מהפכן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אה, לא מרביצים, אוקיי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה שקורה היום באוניברסיטאות זה בושה וחרפה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, ליברמן היה איתם. עכשיו הוא עבר צד, עכשיו עם טיבי. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> אז הוא הבין איפה הצד הנכון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לקח לו 40 שנה להבין שהוא עכשיו בצד – עבר צד. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> היושב-ראש, אני מבקש תוספת זמן לקרעי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא ייתן, הוא ייתן. אגב, כל זה שתי דקות בגלל הדיבור שלך. כל זה חוזר אליי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> פעם אחת לא נתתי לך זמן? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> בקיצור, אני רוצה לסכם את העניין הזה ומקווה ומייחל שבקרוב בקרוב – כי אני רואה כאן חברי כנסת – רואים את התהפוכות ואת התמורות שקורות בלשכת הנוכל. אנשים לא מצליחים להחזיק מעמד, לא מקבלים את שינוי הדעות של ראש הממשלה הזה ואת החתירה לשמאל הקיצוני, ומתחילים כולם להבין שכדאי להם לברוח החוצה, לברוח מהספינה לפני שהיא תטבע. "נפלה לא תוסיף קום", בעזרת השם. אני רוצה לדבר על חוק ממדים ללימודים. אחרי שנפל להם היום חוק הדגל האנטי-דמוקרטי של גדעון סער של הגבלת כהונה, הממשלה התחילה להתרסק, הם הבינו שהם לא יכולים להעביר חוקים אנטי-דמוקרטיים. הם לא יכולים לסתום פיות, לא יכולים להגביל כהונה, כי העם הוא הריבון, ואין להם רוב לעשות את המהלכים המסוכנים האלה. פתאום נזכרו בחיילים, נזכרו בלוחמים, נזכרו בעצמאים, נזכרו באזרחי ישראל. אני רוצה לתת כמה עובדות על הסיפור הזה של ממדים ללימודים. קודם כול, יש תקצוב לתוכנית הזו. החוק לא חוק תקציבי, כי התקציב כבר עבר ושוריין בתקציב המדינה. זאת אומרת, יבגני, גם בלי חוק, בהחלטת ממשלה פשוטה מאוד, מרימים אצבע בהחלטת ממשלה והחיילים מקבלים. זה שוריין בתקציב. לא חייבים חוק כדי שגוף ביצוע יוציא כסף על פרויקטים שהוא צריך. לא רק זה, יתרה מזו, החיילים היו אמורים לקבל כבר ב-9 במאי את הפעימה הראשונה של המלגה, אבל מה אתם הבנתם? אפשר לעשות סיבוב על חשבון הלוחמים, כדי לעשות סיבוב על האופוזיציה, ולהראות שהם כביכול מתנגדים לממדים ללימודים. יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון עומד כאן ומשקר במצח נחושה, מסכן את לוחמי צה"ל עם עוזרת מוסלמית תומכת טרור, שיושבת בוועדת חוץ וביטחון, ומרמה את כולם כאילו החיילים לא יכולים לקבל את המלגה. זה שוריין בתקציב המדינה, אדוני יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון. לא צריכים את החוק הזה בשביל להעביר את הכסף הזה. << קריאה >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << קריאה >> העוזרת המוסלמית שלי – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תפריע לי, אני לא הפרעתי לך. המלגה הייתה צריכה להיכנס – – – << קריאה >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תבקש הודעה אישית, אם אתה רוצה להגיב לי. אל תפריע לי. המלגה הייתה צריכה להיכנס כבר ב-9 במאי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עוד מעט תמנה מפקד חיל אוויר מוסלמי. לא מעניין אותך כלום. עוד מעט תמנה מפקד חיל אוויר מוסלמי. אם זה היה תלוי בך, זה מה שהיה קורה. אתה לא מתבייש. איבדת כל ערך יהודי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> צה"ל התחייב בפני הלוחמים שהכסף הזה יעבור. זו התחייבות מוסדית של מדינה כלפי אזרחים, והם יקבלו את זה אם תרצה הקואליציה ואם לא תרצה. הם יקבלו את מה שמגיע להם. הדבר השלישי הוא שציר הזמן היום, החוק שלנו, התיקון שלנו לחוק ל-100%, עולה קודם. אתם הולכים להצביע נגד הלוחמים, נגד התיקון שלנו של 100%, אלא אם כן תחליטו להצביע בעד. ובואו אני אגלה לכם משהו, יבגני, אנחנו הולכים להצביע בעד – אתה שומע, דודי? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו הולכים להצביע היום על שלושת הסעיפים הראשונים בחוק בעד. סעיף 1, סעיף 2, סעיף 3 – אנחנו נצביע בעדם. ההסתייגות שלנו להעלות ל-100% היא על סעיף 4. נצביע בעד סעיפים 1, 2 ו-3. אם הם יפילו את סעיף 4 שלנו, אנחנו לא ניתן לחוק הזה לעבור, כי אנחנו לא סומכים עליכם שאתם תעלו את זה ל-100%. אם הלוחמים חשובים לכם, תצביעו בעד תיקון הנוסח שלנו בסעיף 4. אנחנו נצביע בעד סעיף 1, סעיף 2, סעיף 3, בעד הלוחמים שלנו, ובעד סעיף 4 המתוקן, שנותן להם 100%, כי הם נתנו 100%, ומגיע להם 100%. ואתם, אם תצביעו בעד התיקון שלנו, החוק יעבור הלילה והכול יבוא על מקומו בשלום, אבל אם תתנגדו, אנחנו לא ניתן לכם להתנגד ללוחמים שלנו, אנחנו לא ניתן לכם להעביר חוק כזה כאן. ביום רביעי יבוא חוק שלנו של 100%, כמו שדאגנו לאורך כל השנים לחיילים וללוחמים שלנו. אנחנו העלינו לראשונה את שכר החיילים ב-2014 וב-2015 ו-2016, ורק בגללנו העליתם השנה בסופו של דבר את השכר בעוד 50%. גם הפעם אנחנו לא ניתן לכם להתקמצן על הלוחמים שלנו. הם יקבלו את ה-100% שמגיע להם, ואתם בעזרת השם תלכו הביתה בקרוב. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שלמה קרעי. הדובר הבא – חבר הכנסת דוד אמסלם. 20 דקות, בבקשה. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס, ברשותך, לאיזו סוגיה שקרתה לנו היום. חבר הכנסת ארבל, היום באנו לישיבת הסיעה, כהרגלנו אנחנו יושבים באולם ירושלים. אנחנו הסיעה הכי גדולה בכנסת, 30 מנדטים. מסתבר לנו שמנכ"ל הכנסת כותב לנו מכתב, מעניש אותנו שאנחנו לא יכולים לשבת באולם ירושלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> 30, במחל 30. אחרי זה אני אראה לך אותם. הוא אומר לנו ללכת לשפרינצק. שאלנו למה, והוא אומר: בגלל שאתם עקרתם שני – הרימו את המחיצות לפני איזה חודש. הרי כשאנחנו היינו בוועדה עם שיקלי, בוועדת הכנסת, הסדרנים הורידו את המחיצות. עכשיו, לא הבנתי, אנחנו חברי כנסת. מה, אנחנו נערי מקהלה שלכם? מה חשבתם, שאנחנו באמת כולנו ביש עתיד כמו רם בן ברק? מה שנקרא, מר לוי, השיר "אני העבד" נכתב עליך – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הוא הסכים לכם בשפרינצק? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – של איציק קלה. אתה עבד נרצע. אתה שואל למה אני קורא לך סמרטוט רצפה? למה אני קורא לך בכלל שאתה הורס את הכנסת? הרי בפעם הבאה אנחנו נכין לכם תאים בשירותים. הרי אתם יודעים שתהיו שם. אם זה תלוי בי, שם אתם נמצאים, לא יעזור כלום. תלכו, תרוצו, תפגינו, תעשו, רם בן ברק, כולכם, תקשקשו. גם לא תיכנסו לאולם, בגלל שאתם בריונים אלימים, אין לכם אלוהים, אין לכם יושר, אין לכם כלום. אתם חבורה של בולשביקים. רק כוח הזרוע והאלימות בפיכם. אתה, שמעתי אותך, צבוע, קודם כול עולה כאן, מדבר על חיילי צה"ל. אתה הצבעת לפני חודש נגד העלאת השכר שלהם. אתה, אתה, פה. << קריאה >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה, אתה והבוס שלך לפיד. רק שנייה, כשאתה מדבר על לוחמים, הרי אתה שפוט של מי? אתה שפוט של מישהו שלא שירת בצה"ל, בן אדם שבא ב-11:00 הביתה לאכול את השניצלים של אימא שלו. איך הייתה אומרת לו? יאיר, אל תאחר, בשעה 10:00. למה? אני מטגנת את השניצלים, ב-11:00 תהיה בבית. ועוד הבן אדם קיבל משכורת צה"לית. ועוד הוא מדבר על החרדים? ואתה בכלל כפוף אליו. הוא שם אותך ברשימה, ואתה גם סוג של עבד נרצע שלו. גם אתה קרטון. אתה עולה לכאן ומטיף לליכוד מוסר? לנו? הרי אתה מיותר פה. אתה לא תגיד מילה אחת שהוא לא מאפשר לך, עם כל הג'חה שלך ועם כל האורווה שלך. << קריאה >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני, אז הוא יושב כאן, בן אדם, בן אדם שהייתי מתבייש. << קריאה >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> דרך אגב, הייתי מתבייש. זה יהיה המנהיג שלי? בן אדם אנאלפבית, בן אדם נטול השכלה, בן אדם שבעיקר לא שירת בצה"ל. פרופיל 97. זה יהיה המנהיג שלי? שלך? אתה לא מתבייש? למה, כל זה בגלל מקום בכנסת? נראה לך שמישהו בליכוד פעם היה בוחר דמות כזאת? אבל אתם? אתה עולה לי לכאן, אומר לי, לליכוד: אתם לא מתביישים? אני לא מאמין. הרי אם אנחנו לא נמצאים כאן ואין ערוץ 12 ותוכנית חי בלילה – הרי ליברמן עלה ואמר: רק ב-2023 מעלים את השכר של החיילים. << קריאה >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << קריאה >> בכלום אני לא מתווכח איתך. אני לא מצפה ממך לכלום. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הרי אתה הצבעת נגד, אתה, רם בן ברק. אתם פתאום הרי כולכם צבועים. אתם מפעל של יחסי ציבור. אתם מפעל של צלופן. גרם אמת אין בכם, במיוחד בבוס שלך, שכולו חלול, כולו מלא קלקר. כולכם אחריו. דרך אגב, שאחד יעז להגיד מילה, אחד. היה פה גבר שחלקתי עליו אבל הערכתי אותו, שלח. ישב פה ביציע, איש שלא רואה אותו ממטר, לא בהשכלה, לא בידע, לא בשום דבר. מה עשה לו הבן אדם? כולה הוא אמר לו: בוא נעשה פריימריז. מה קרה, איפה שלח היום? לא בכנסת, בגלל שככה זה אצלכם: הדיקטטור החליט – מבצעים. ככה זה אצל הבולשביקים. כשאומר משהו העריץ, כולם עושים. ואתה עולה לי כאן ולא מתבייש להגיד את מה שאתה אומר. אתה משקר לעצמך. אתם משקרים כבר שבוע לעם ישראל. לכן, אני רוצה לחזור בחזרה למר יושב-ראש הכנסת מיקי לוי. מיקי לו, באמת, נמאסת עלינו. המאסת את עצמך עלינו. לא הייתי קורא לך מיקי לוי, הייתי קורא לך מיקי מאוס. מיקי מאוס. אתה לא נותן לחברי כנסת להיות ולנהל את ישיבת הסיעה שלהם? למה מי אתה? הכנסת של אבא שלך? האולמות של אבא שלך? לא הבנתי. תראה לאן הגעת, לאיזה שפל המדרגה. תראה איזה איש נמוך אתה. וככה אתה יום ועוד יום מפרק עוד לבנה ועוד לבנה. הרי זה ברור לכם, גם לך, רם בן ברק, שלא ירחק היום והיוצרות מתהפכות – אתם יושבים פה ואנחנו כאן. אל תתלוננו על שום דבר שנעשה, שום דבר. דרך אגב, גם אם תתלוננו, זה לא יעזור לכם. עד היום היינו אנשים נאיביים, ישרים, ישרי דרך, עם מצפון. אתם דורסים כל דבר גם כשאתם לא צריכים. אם אפשר להשפיל את הדמוקרטיה, להרוס אותה, למה לא, עוד קצת. אבל הכול יתהפך עליכם, ואתם תבכו כאן ותייללו, אתם וכל להקת המעודדות שלכם, וכל תיבות התהודה, מה שנקרא, מדני קושמרו ועד דרוקר – אתמול אני שומע את דרוקר. מה אומר דרוקר? תראה, הם מתואמים, בנט ולפיד. הרי באה זועבי ואמרה: אני לא מדברת עם מר בנט, רק לפיד. אז הוא אומר: תשמעו, חבר'ה, הם חושבים שהם לא מתואמים. תראה לאיזה שפל המדרגה. זה כתב. במקום שהוא יגיד: חבר'ה, יש פה בסוף מדינה, ומי שמנהל את המדינה זה ראש הממשלה, אין שני ראשי ממשלה. יש אחד, שהוא לא רלוונטי, שהחברים שלו חושבים שהוא לא רלוונטי – דרך אגב, בממשלה הזאת יש שבעה, כל זב חוטם מלך. ומר דרוקר, אתמול אני רואה אותו, חושב שכולם טיפשים במדינה. משקרים. דרך אגב, הם כבר שבוע משקרים בכל המערכות לגבי הנושא של החוק, שבסוף עוד נתייחס אליו בהמשך. לא מתביישים, ועלק, קוראים לעצמם עיתונאים. אני רוצה לספר לכם עוד משהו קטן, רבותיי, שכנראה פספסנו בדרך. אני, כידוע לכם, העברתי ביקורת לפני כחודש וחצי, חודשיים, שלושה, על בית המשפט העליון, על איזו פסיקה. אני רוצה להקריא. דרך אגב, אני חבר כנסת מהאופוזיציה. מה אמר היום שר בממשלה, השר עיסאווי פריג', על שופט בית משפט השלום בירושלים, שסוף-סוף יש פה שופט עם קצת מצפון יהודי, קצת ערכים יהודיים? אני לא מכיר אותו, אבל אני מניח שחשובה לו גם קצת היהדות. השופט קובע שלהגיד "שמע ישראל" בהר הבית אינו עבירה פלילית. שומו שמיים. דרך אגב, אסור לנו להגיד "שמע ישראל" בארץ ישראל. עזוב את המחלוקת לגבי הר הבית. אנחנו יהודים, בארץ ישראל אסור לנו להגיד "שמע ישראל"? ומי מטיף לנו? שר מוסלמי. ומה הוא אומר על אותו שופט? "מספיק טיפש אחד כדי לשרוף יער שלם". אז א. אני רוצה לתקן אותך, מר עיסאווי פריג', השר עיסאווי פריג'. הפתגם לא אומר שמספיק טיפש אחד כדי לשרוף יער שלם. הוא אומר: כשטיפש אחד זורק אבן, מאה חכמים לא יכולים להוציא אותה. אז קודם כול, בוא תלמד בכלל מה הפתגם אומר. עכשיו, אני מבין שבשבילך שופט במדינת ישראל שיש לו קצת נשמה יהודית הוא טיפש. האמת היא שאנחנו טיפשים שאיש כמוך בכלל יושב בכנסת. כשאני אמרתי שהשופט מינץ שתה בקבוק ערק, פתחו אולפנים שלושה ימים. בהתחלה, במוצאי שבת, הדלקתי את הטלוויזיה, הייתי בטוח שמלחמה, לא האמנתי. אני שומע את קושמרו, את דרוקר, קרא, דנה ויס, רינה מצליח, אמנון אברמוביץ', כמובן, ברקו ואופירה, שני – אתה יודע, אני לא יודע מהם אפילו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ארחי-פרחי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הארחי-פרחי האלה, באמת, תת-רמה, גיא פלג, גליקמן, כל תיבות התהודה: איך אמסלם מדבר? איזו שפה? דרך אגב, כשאתה בגילופין, זה קטע רגעי. שתית עכשיו, עכשיו אתה בגילופין. מחר תקום בבוקר, הכול טוב. כשאתה קורא לשופט "טיפש", זה מצב קבוע. אתם – ­­לא שמעתי אף אחד. יושב כאן, עולה לכאן יושב-ראש הכנסת ומקריא נאום בשם הכנסת ואומר: רבותיי, אני רוצה לגנות את הדברים הקשים שאמר אמסלם, "גידופים פרועים ושפה ירודה", "אני מבקש לחזק את שופטי בית המשפט העליון" וכו' וכו'. רק בית המשפט העליון חשוב; שופט בית משפט השלום – אפשר לדרוך עליו, הכול בסדר. לא שמעתי את קרמניצר הדגול, המשפטן הדגול, כותב היום בעיתון הארץ כמה עמודים. אתם חיים בעולם של שקר. אתם שקרנים, אתם גונבי דעת על בסיס יומי. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם אני? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> כל השמאל. ואם אתה שם – גם אתה וגם הבוס שלך. והצביעות, פשוט, הצביעות שלכם מגיעה באמת לעומקים שאף פעם לא הגענו, הרדידות שלכם. ופתאום, הס מלהכיר. לא שמענו את דרוקר פותח איזה שידור, עוד לא שמענו את קרא – ברוכי – לא את דנה ויס למה-אתה-מדבר-עם-הידיים, בוודאי לא את ברקו ואופירה. שופט במדינת ישראל טיפש. שר בממשלת ישראל נוסע באוטו של מדינת ישראל, עם דגל מדינת ישראל, וקורא לשופט "טיפש". << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אין לו דגל. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אין לו דגל, אתה צודק. אולי יש לו דגל של פלסטין באוטו שלו. ומה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי, ועוד הנשיאה חיות כתבה לי מכתב. הרעשתי שמיים. פורסם. מכנה שופט "טיפש", ואללה אישי, כלום, העולם כמנהגו נוהג, כאילו הוא אמר: אחלה שופט, פסיקה חשובה, אני חולק על עמדתו של השופט. אתם מבינים את הרדידות, את הצביעות? ועל זה אמר כבר ינאי המלך לשלומציון המלכה: היזהרי מהצבועים, העושים מעשי זמרי ומבקשים שכר כפינחס. זו הרמה שלכם. דרך אגב, זה עוד מעט יתחבר גם לחוק הזה, כל הצביעות שלכם. ברשותכם אני רוצה לעבור לנושא אחר. אני הגשתי פה הצעת חוק לפני כשבעה חודשים: פטור ממע"מ לתרופות מצילות חיים. אשתי, זיכרונה לברכה, נפטרה מסרטן קשה. אני נאלצתי לרכוש תרופה ב-50,000 שקלים לחודש, ואני שומע שזה לא כולל מע"מ – נפלתי מהכיסא. ישבתי עם כחלון, סידרנו את הכול. הוא אמר לי: דודי, עזוב חקיקה, בוא נסדר. אמרתי לו: אחלה, לא אכפת לי, בוא נסדר. מסכנים, אני כבר עברתי את זה לפני שנים, אבל יש עכשיו משפחות שכל יום בבתי חולים. אנחנו סוגרים תקציב, הכול, מוציאים קול קורא, יש לנו עמותה זוכה, ואני מאושר שסייענו לעם ישראל. לפני כשנה פתאום הסתבר לי דרך עיתונאי שאף אחד לא קיבל שקל. אני מכנס ישיבה עם ישראל כץ באוצר, ומסתבר – אסי מסינג, היועצים המשפטיים, החליטו שזה לא חוקי, כל מה שעשינו לא מתאים להם. לזה אין להם כסף. לקצבת שאירים לגברים אין להם כסף. קצבאות זקנה – אין להם כסף. למה יש להם כסף? למנסור עבאס, 53 מיליארד שקל. << קריאה >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << קריאה >> רגע. אבל לפני שנה מי היה בממשלה? אמסלם, חבר הכנסת אמסלם, מי היה בממשלה לפני שנה? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> וזועבי – עוד מעט אני אענה לך. << קריאה >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << קריאה >> ישראל כץ היה שר האוצר, לא? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אענה לך. אז אני אסביר, אבל אל תפריע לי. אנחנו לא נתנו למנסור עבאס 53 מיליון שקל. << קריאה >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << קריאה >> אבל לא נתתם גם – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> דרך אגב, לא היינו מצביעים על דבר כזה. לא היינו מצביעים על דבר כזה. אנחנו ממשלה שדואגת ליהודים, לא דואגת רק לערבים. << קריאה >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << קריאה >> אבל גם מע"מ לא קיבלת, אמסלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא יושבת רק עם הערבים, אין אצלנו דברים כאלה. כמובן, בא טיבי לפני שבועיים – דרך אגב, גם השבוע שילמתם לו איזה תשלום, 200 מיליון שקל. למה? בא לו כבישים באחד מהכפרים. שאלתי: למה לא בקריית מלאכי, למה לא באשקלון, למה לא בירוחם? שם לא צריך כבישים. אתה מכיר מדינת חוק שבה מקציבים – דרך אגב, כשאנחנו רצינו לעשות הטבה לעכו בא היועץ המשפטי דאז, המושחת, מר מנדלבליט, ואמר לנו: תעשו קריטריונים. אז הכנסנו עוד כל מיני יישובים ערביים, בגלל שלא הייתה ברירה. רצינו את עכו. למה? הייתה נהירה של יהודים מעכו לנהריה. לא הצלחנו. שם ביקשו קריטריונים על כל דבר. היום אין קריטריונים ואין בטיח, אבל לזועבי – פתאום יש כסף. אני רוצה להגיד לך, מר בן ברק, אתה מכיר את שלמה ארצי הזמר, איך הוא היה אומר, "כמה זה עולה לנו, עולה, עולה, לנו". אז מנסור אומר, "כמה זה עולה להם, עולה, עולה להם". אתה מבין, כמה זה עולה לעם ישראל. אתם חצופים. אתם חושבים שהכסף של אבא שלכם. אתם עושים מה שאתם רוצים. אתם ממשלה שמביאה את עם ישראל לרפיסות. אני כיהודי מתבייש. הכבוד הלאומי שלנו נרמס יום-יום כל עוד אתם שם. תראו מה קורה ברחובות, תראו את הציבור, תראו איזה פחד יש ברחובות. תדברו עם האנשים קצת, תצאו מהאטימות שלכם, ואז תבינו לאיזה שפל המדרגה הגענו. כבר למצעד הדגלים מתנגדים – מי? כל אלה שמחזיקים אתכם בממשלה. למה, היום בממשלה, שרים בממשלה, חבר הכנסת קרעי, אומרים שללכת בירושלים עם דגל ישראל זו פרובוקציה. אני חושב שאני כיהודי שגר פה בארץ ישראל זו פרובוקציה. אנחנו פרובוקציה. מה אנחנו עושים פה בארץ? אנחנו פרובוקציה, מרגיזים את מנסור עבאס, מרגיזים את האסלאמיסטים, אנחנו פה, יהודים בארץ ישראל. אתם לא מתביישים. אין לכם טיפת כבוד לאומי, טיפה, קצת. תראו מה קורה באוניברסיטאות. היום שמענו שסטודנטים יהודים מפחדים להסתובב בקמפוס. למה? יש סטודנטים ערבים. דרך אגב, כשהוא מרים את דגל פלסטין זה לא סתם דגל, כמו שהוא אומר את זה, זה כדי להתריס נגד המדינה, מוסדות המדינה. דרך אגב, כשאתה עושה הסתה, אתה יכול לעשות אותה ברמקול, אתה יכול לעשות אותה בתופים, אתה יכול לעשות אותה בדגלים, בגלל שהמטרה שלך היא להסית. סטודנטים יהודים בארץ ישראל, בקמפוסים של ארץ ישראל, מפחדים. מפחדים. ומה אתם עושים? מה הצבעת, מר בן ברק? לתת לזועבי כמה עשרות מיליוני שקלים. למה? למלגות לסטודנטים ערבים. דרך אגב, אחד שלא משרת בצה"ל, בגיל 18 כבר באוניברסיטה, בגיל 18 וחצי הוא כבר מרים דגל אש"ף ומפגין נגד מדינת ישראל. אתה מכיר יהודי אחד שמקבל מלגה מהמדינה, אחד, בתקציב? בבקשה, תפתח את ספר התקציב. אתה הצבעת על זה שזועבי תקבל כמה מיליוני שקלים טובים. למה? לחלוקת מלגות לסטודנטים ערבים. שאלתי, דרך אגב: יש בחוק דבר כזה סטודנטים ערבים? אתה יכול לקחת מה שנקרא תקציב ולחלק לסטודנטים לפני מבחנים כאלה או אחרים. הרי זו אפליה על רקע גזעני. אתם הרי מוכרים כל ערך. היום היהודים מתחננים לקבל שוויון זכויות כמו של הערבים בממשלה שלכם, ועלק ליברמן, "אין נאמנות אין אזרחות" – תראה את הצבוע הזה, לאן הוא הגיע, שהיום כל רבע שעה הוא עושה מסז' למנסור עבאס. מנסור, חסר משהו? אתה צריך עוד כמה עשרות מיליונים? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה, אחמד טיבי, בוא גם אתה תשתתף בחינגה. תראה לאן הגיע הבן אדם, לאיזה שפל המדרגה. מזה שהוא היה הורג את הנייה ועד זה שמנאמנות – אני מבין עכשיו, אנחנו היהודים לא נאמנים. אנחנו. זו הפכה להיות מדינה, אתה יודע שזאת ממשלה של הפלסטינים, של הערבים. דרך אגב, תראה מה קורה כל יום בחדשות: האם מנסור עבאס אמר ככה, ככה, האם זועבי כן או לא, האם אחמד טיבי יצביע או לא יצביע. תראה מה קורה בכלל בשיח. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> דודי, אתה כבר בדקה השנייה אחרי הזמן. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> היהודים כבר פשוט גמרו – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – את שלהם, ולכן אני רוצה, אדוני היושב-ראש, לסכם. אתם בעצם מממשים הלכה למעשה את הפסוק בתהילים: "תשימנו חרפה לשכנינו, לעג וקלס לסביבותינו". זה מה שקורה לנו. עם ישראל אחרי אלפיים שנות גלות הגיע לארץ ישראל, והיום רוב העם היהודי המצוי בציון הולך שפוף, מפוחד, מפוחד ומבויש, למה? בגלל שבנט צריך לנסוע בשיירה – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שרת החינוך צריכה להיות במשרד שלה, גדעון סער צריך להיות במשרד שלו. מכרו מדינה בשביל ג'ובים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת דוד אמסלם. הדובר הבא, יואב גלנט – נוכח? אינו נוכח. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה, 20 דקות לרשותך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני ראיתי פה בתחילת הדיון את יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון רם בן ברק, גברתי השרה, נזעק, ובפופוליזם הזול הזה מול ספסלי הליכוד בזעקות אימים, הקוזק הנגזל: איך יכול להיות? איך אתם מעיזים? ואתם יודעים מה, אני לא מאמין לו. למה אני לא מאמין לו? אני זוכר שלפני כעשרה חודשים, ידידי ורעי עוד מעיריית ירושלים חבר הכנסת דוד אמסלם, עמדה פה השרה אילת שקד, כשעוד לא ידענו בכלל לאיזה גבולות מסוגלים להגיע, סיפרו לנו סיפור על ממשלה פריטטית, חצי-חצי, אחדות, ועוד ניסו למכור לנו את הלוקש הזה ועוד לא ידענו על מה מדובר. אתה זוכר את הנאום סוחט הדמעות על קץ הציונות? על חוק האזרחות? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוודאי. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> על הפשרה של הפשרה של חוק האזרחות, שהמשפטנים לא נתנו לליכוד אף פעם להעביר טיפ-טיפה יותר כי זה לא יעבור, זה לא בגיץ – אתה זוכר את זה? וצריך ללכת פה בקושי ולהגיד טרור ולהתכוון ליהודים או להגיד יהודים ולהתכוון לטרור, ורק אל תגידו, והסבירו לנו והכול, אתה זוכר? ואז היא עשתה עוד פשרה על פשרה ועמדה פה ודיברה על קץ הציונות אם אנחנו לא נצביע להם. וראה איזה פלא, עברו כמה חודשים, לא הייתה ברירה, הלכו על נוסחה אחרת, ובואו נאמר את האמת, לנו, לימין, המשפטנים לא נתנו אפילו להעביר חלק מזה. אבל זו שלמות הממשלה, שלמות הקואליציה – הכול עובר. אז מסבירים לנו שאי-אפשר לתת לחיילים יותר, יש בעיה תקציבית, 50 מיליון שקל לא יודעים מאיפה להביא. לזועבי לקח להם פחות מ-24 שעות להביא – כמה? 88 הבוקר, 200 בכבישים, עוד כמה כאלה, אבל 50 מיליון לא יודעים מאיפה להביא. הם לא יכולים, זה יהרוס להם את התקציב. זה ששיקרו לנו שהולכים להיכנס לגירעון – יושב פה שר האוצר לשעבר ישראל כץ, אני זוכר שהיו נכנסים אליו כשהוא היה שר האוצר ומסבירים לו בגרפים שהמדינה ב-2022 הולכת כמעט לחדלות פירעון. אתה זוכר את ההסברים? עם ה-150 מיליארד שצונח, אתה זוכר? ומריבה בין החשב הכללי לזה. מי לא סיפר לך את האמת? מי לא סיפר לך את האמת על זה שהמדינה הולכת להתמוטט סופית? ואז, מגיעים בסוף אפריל לגבייה חיובית של 32 מיליארד שקל עודף. אבל אני זוכר את הגרפים, היו מביאים את זה אחרי זה לוועדת כספים: אנחנו בדרך להתרסקות עוד טיפ-טיפה, ומה שהיה ב-2003 כשביבי היה שר האוצר משל למשבר הכלכלי שהולך להיות פה; המשבר בוול סטריט ב-2008 קטן על מה שהולך לקרות למדינת ישראל ב-2022. ואיזה משהו מוזר קרה ב-2022, ואז אומרים לך: זו המדיניות שלנו. איזו מדיניות, מישהו יודע? עשו איזושהי תוכנית, תוכנית כלכלית חדשה? << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יפה. אתה יודע מה התוכנית הכלכלית? לא, התוכנית הכלכלית שהביאו זה שהם פתחו את התמרוקים לתחרות. זה בוועדת כלכלה. זה שינה את הכלכלה הישראלית. בגלל זה עוד יסבירו לנו שיש 35 – – – << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> לא פתחו, אגב. משרד הבריאות לא נותן להם, לא תמרוקים ולא – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני יודע, עזוב. כשהם עבדו על אביר קארה, הם עבדו על אביר קארה. אם אביר קארה היה ברע"מ הם לא יכלו לעבוד עליו ככה. הוא היה במרצ, עבדו עליו שמורידים רגולציה, ובינתיים רק הוסיפו. זה בסדר, זה על הדרך. הוא יצטרך להתמודד, מי עובד עליו יותר שם. אבל באים ואומרים לנו פה בפתוס: אתם פוגעים בחיילי צה"ל. כולו מה שצריך זה שלושה שלכם שייעלמו פה בהסתייגות, ויש לך עוד 50 מיליון שקל, לא קרה כלום, מקבלים 100%. מה קרה עם חוק האזרחות? הביא רוטמן חוק – הוא מומחה יותר גדול ממני, אבל אני אומר לכם מניסיון פוליטי, לא חוקתי, החוק הזה בממשלת ימין לא היה עובר בג"ץ, לא היה עובר בג"ץ, לא יעזור לך כלום. לא היה עובר. חוק האזרחות שעבר לא היה עובר בג"ץ. גם בג"ץ כבר אמר את דברו ועשו זמני של הזמני. אבל הכול עובר. ואז הפתוס הזה גדל. אבל מה יקרה? אנחנו מסבכים לך את החיים, אדוני חבר הכנסת ישראל כץ, כי מחר בבוקר, כשאנחנו נבוא ונבקש את מה שלפיד אמר שזה לא לטובת האזרחים, כי אם צריך כסף לגני ילדים ל-20% ממערכת החינוך במדינת ישראל, גני ילדים, השוואת שכר גננות, ויסבירו לנו שאין אפשרות, אנחנו נזכיר להם את השיחה היפהפייה הזאת של ארבעה ראשי רשויות שנכנסים יחד עם ג'ידא זועבי ביום ראשון למשרד החוץ והאוצר מתקפל. אנחנו נזכיר את זה, לא יעזור. לא יהיה אפשר לברוח מזה. ונזכיר שלמוחרת בדה-מרקר לא הייתה כותרת שהמדינה הולכת להתמוטט. ונזכיר שהשקר יש לו גבול. הזכרתי את זה בעבר, והיום הלכתי לבדוק את זה, על פי בקשתו של יושב-ראש הכנסת – הראשון שהמציא את הכינוי "נוכל" לראש ממשלה, ועוד הוסיף "נוכל גדול", זה מי שהיום הוא ראש הממשלה החליפי, ומי שמזדעזע היום מאיך אפשר לקרוא לראש ממשלה "נוכל" זה אותו יושב-ראש כנסת מראש הממשלה החלופי ואותם אנשים שמזדעזעים. מי שהזדעזע כשאמרתי שצריך לעשות לבית המשפט העליון את מה שמתן כהנא עושה לרבנות, רק שהוא עושה את זה בצורה הרבה יותר יפהפייה ויפה ומתוקה, שכח להזדעזע כשמפקד המחוז הצפוני של המשטרה, מחוז צפון של המשטרה, אמר שצריך לגדוע ידיים. דרך אגב, מה שהוא עשה זה שכשהגיעו כמה אנשים לצעוק עליו במירון, הוא גדע את המשטרה וברח משם והכול קרס לו. זו גדיעת הידיים שלו. אבל אותם אנשים צבועים שמזדעזעים – כנראה יש הבדל בין בית משפט שלום לבית משפט מחוזי. כי כשעיסאווי פריג' או יאיר גולן או כל מי שהיה פה מהצד השני של המפה הישראלית אמר מה שאמר, הכול בסדר ורגוע. הכול בגלל דבר אחד – יש רק אמת אחת. זה כל מה שמעניין. כל מדינת ישראל משועבדת מבחינתכם למשהו אחד ויחיד. כל מדינת ישראל משועבדת למשהו אחד ויחיד, לא לשום דבר אחר. המדינה משועבדת, אדוני היושב-ראש החדש – אני אכבד אותך. אני אמתין עד שכבודו ישב בשביל שיהיה על פי התקנון. כל מדינת ישראל מותרת. אפשר לפרק בתי משפט; אפשר לפרק לאנשים ידיים ורגליים; אפשר להוציא מאות מיליונים ומיליארדים בלי כלום ולהעביר את זה בתוך יממה, והכול בסדר, הכול עובר מסך. אתם יודעים למה? כי יש סכנה קיומית למדינת ישראל. קוראים לסכנה הקיומית הזאת נתניהו. ובשם הסכנה הזאת – ועד היום לא ידענו למה; היום התברר לנו למה: מי שאחראי לתוכנית הגרעין האיראנית זה נתניהו. אתם שמעתם את זה? הסביר יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, איש עתיר זכויות. מי שאחראי, שהמציא את התוכנית הגרעינית האיראנית בכלל ומימן אותה ובכלל תפעל אותה, זה נתניהו. אז הסיבה הזאת גורמת – עכשיו, בגלל הצביעות הזאת, אני מציע לחבריי בליכוד: אל תיבהלו מהתקפות; אל תיבהלו ממה שאומרים לכם; תלמדו מזועבי, תלמדו מאחמד טיבי, תלמדו מכל חבר מתוך 60 חברי הקואליציה. אם רק קצת תלחצו, יהיו עוד 50 מיליון לחיילים, יהיה עוד כסף לעוד אנשים. וכאן אני רוצה לעבור לעוד נושא אחד, ובזה אני אסיים, כי אני אמרתי שאני אדבר עשר דקות ומנהלת הסיעה כבר מרמזת לי משם שעשר הדקות שלי חולפות, אז אני רוצה לעבור לעוד נושא אחד. הייתה לכם בשבוע שעבר הזדמנות שלא קורית כל יום: קיבלתם אשראי, לצערנו הרב, בגלל אותם 45 הרוגים שהיו במירון לפני שנה, שנהרגו ממה שהיה שם, מהמחסומים, מההתנהלות הכושלת. קיבלתם אשראי, קיבלתם אשראי לעשות תוכנית. רוב מנהיגי הציבור נתנו לכם אשראי לנהל תוכנית. נכשלתם. הוכחתם שאי-אפשר לסמוך עליכם בשום דבר, בכלום. חנות מכולת לנהל אי-אפשר לתת לכם. הבנו שלתת לכם את משרד האוצר אי-אפשר. כל דבר קצת יותר גדול אי-אפשר. אבל כולו אירוע, אירוע, אתם לא מסוגלים לנהל. אתם בורחים כמו גנבים בלילה, בשעה 14:00. אתם משקרים לכולם, אומרים לאנשים שיכולים לעלות 16,000 כשאפשר 20,000, ומעלים רק 6,000 או 4,000 או 9,000 במקרה השיא. נכנסו עשרה אנשים, פרצו מחסום, אז גמרנו? נסגרו כל האוטובוסים, חוזרים חזרה. אי-אפשר לתת לכם לנהל חנות מכולת. אתם גיבורים. הורדתם שם מבנים, הכשרתם שטח, נתתם לאנשים להתנהל, זרקתם את האחריות מאחד לשני; אמרתם שאין אחראי לאירוע. הלכה הממשלה, החליטה על אחראי לאירוע, אבל המשטרה צחקה לו בפרצוף; המועצה האזורית צחקה לו בפרצוף. זלזלתם באינטליגנציה של מיליון אזרחים במדינת ישראל בהזדמנות החד-פעמית שהייתה לכם להוכיח שאתם ראויים בכלל לנהל חנות מכולת. אתה גיבור על מה, על להפוך את הכשרות, אדון כהנא? על מה אתה גיבור? על מה אתה גיבור, אדוני עמר בר לב? על לא לדעת כמה הרוגים בכלל היו פה באינתיפאדה? מה אתם מסוגלים? אי-אפשר לתת לכם לנהל אירוע. שנה, שנה נתנו לך להתארגן. איזה אשראי ציבורי קיבלתם, ונכשלת בדבר הזה. ולכן, אני חוזר לתחילת דבריי, לא סומך עליכם בכלום, לא מאמין לכם לכלום ולא מתרגש מבכיות התנין שלכם. לכן נצביע היום בעד ההסתייגות, ואם ההסתייגות תעבור – גם בעד החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה, 20 דקות. בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, האמת היא שגם אני אשתדל כקודמי לנצל עשר דקות ולא לקחת את כל 20 הדקות. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> למה? קח. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא. אגיד לך למה – בגלל שכמות הצרות, ההבלים והשטויות שנוחתות עלינו מהממשלה הזאת היא כל כך גדולה, שאם אני אדבר נאום של עשר דקות או של 20 דקות על נושא אחד, זה לא יספיק. אבל מה? צריך לכסות את הכול, אז החלטתי שאני אעשה במקום – וגם ברשות היושב-ראש, אני לא יודע אם זה בהתאם לתקנון – במקום לדבר עשר דקות, אני רוצה לדבר עשרה נאומים בני דקה, בסדר? ברשותך. נתחיל. אחכה שיהיה 19, שאני אסתכל על – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> החלטתי לאפשר זאת. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עשרה נאומים בני דקה ברצף. אמסלם, תסכים, עשרה נאומים בני דקה. מתחיל מעכשיו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בבקשה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> 1. ממדים ללימודים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> החלטתי לאפשר זאת. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה הנושא. 1. ממדים ללימודים. זה הנושא, נכון? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני לא קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ממדים ללימודים. ממדים ללימודים הוכיח דבר אחד ויחיד – בקואליציה הזאת פעם אמרו שיש שמונה מפלגות; אחר כך אמרו: זה לא שמונה מפלגות, יש 60 מפלגות. ואז לאט-לאט זה מצטמצם, 59, 58 כל פעם שאחד עוזב, כי כל אחד עושה דין לעצמו. האמת היא שמה שאנחנו חווים בשבוע-שבועיים האחרונים זה הוכחה שבקואליציה הזאת יש מפלגה אחת ויחידה. קוראים לה ערוץ 12. הקמפיין הכי חזק והכי יעיל והכי יסודי אתמול לקיום הממשלה הזאת – N12. עושים קמפיין ממדים ללימודים, קמפיין שאין לו התחלה, אין לו סוף, אין לו אמצע. אמרתי פה קודם, בחוק התקציב אמרו: אי-אפשר להעביר כסף בלי חוק. אז אמרתי: אני מודאג. בלי חוק להעביר כסף זה באמת שערורייה. הלכתי ובדקתי. יש חוק, תוקצבו בחוק התקציב 100 מיליון, כבר מופיע. אפשר להעביר את הכסף, יש תקציב. צריך לקבל החלטת ממשלה איך מוצאים את התקציב ונגמר הסיפור. זה כבר מתוקצב. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> בתמיכת רע"מ. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בתמיכת רע"מ. רע"מ הצביעו כבר בעד ממדים ללימודים. מה עושים לנו הצגה עכשיו? הכול תרגיל פוליטי. הגיעו למסקנה שהולכים לבחירות, את זה כבר כולם הבינו. כל מי שהיה ראה שליברמן כבר התחיל את קמפיין הבחירות שלו. בא N12, התגייס לטובת קמפיין מערכת הבחירות, ולכן כל הסיפור של ממדים ללימודים זה בלוף. אני אשאיר לחברתי מיכל וולדיגר, שהגישה איתי הסתייגות – היא תדבר בהמשך, היא גם תגיד על ההסתייגויות הענייניות שיש לנו על החוק הזה, אבל הכול כלאם פאדי. הכול קמפיין של מפלגה אחת ויחידה בקואליציה הזאת – מפלגת התקשורת. קצת חרגתי מהנאום בן הדקה. אני אשתדל לקצר בנאום הבא. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יאללה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הנושא הבא – אני אקצר בו, כי לא נשאר הרבה זמן: הספר של יהודה וינשטיין, המלצת קריאה. הפעם למדתי מחברי משה ארבל שאפשר לעלות פה לדוכן לתת המלצת קריאה. אני הייתי עושה כמוך. אתה עלית פה וקראת את הספר שלי, נכון? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> ספר טוב. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ספר טוב, שלי. אני הייתי רוצה לעשות את אותו דבר, לקרוא את הספר של יהודה וינשטיין, רק מה? אני לא בטוח שהחסינות מכסה את זה. כל הספר הזה, כל-כולו הוא עבירה פלילית. ואתה יודע, יש מתחם. כל הספר הזה – יש הוראת חוק שאומרת שמי שמקבל מידע מכוח תפקידו, אסור לו לפרסם אותו. בא יהודה וינשטיין – את כל פלטי החקירות, כולל פרטי חקירות ביטחוניות, כולל הכול, בא ופרסם בספר, אבל לו מותר, כי הוא יועץ משפטי, אז מותר לו. אני לא יודע אם החסינות תכסה את זה. << קריאה >> יואב גלנט (הליכוד): << קריאה >> תרשה לי להגיד לך, הוא עורך דין ליגה ב' שהובא מכוח עסקה פוליטית לכנסת – סליחה, לייעוץ המשפטי לממשלה – וחשב שמותר לו הכול. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תקשיב, יש לי רק נאום בן דקה, ואם אני אתן הערות ביניים, לא יישאר לי. << קריאה >> יואב גלנט (הליכוד): << קריאה >> רק עוזר לך לספר מי זה יהודה וינשטיין. הוא עורך דין ליגה ב' שהובא לעשות עסקה פוליטית ויצרו לא עמד לו. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אתה יכול להגיד מה ליברמן הרוויח מזה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שנייה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מבקש שבנאום בן הדקה שלי, לפחות זה לא יתפספס. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב גלנט (הליכוד): << קריאה >> אנחנו עוזרים לך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בהתחלה זה היה "בלי נאמנות אין אזרחות". << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה. ולכן אני נותן פה המלצת קריאה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני נותן פה המלצת קריאה. אני לא קורא, כי אני לא בטוח שהחסינות תכסה אם אני אקרא את הספר הזה. כל הספר הזה, כל-כולו, בעיניי, הוא עבירה פלילית אחת. אני לא מדבר על העבירות הפליליות שמתוארות שם, כולל איומים על ראש ממשלה, כולל, באמת, סחיטה באיומים. מה, הכול יש שם. אז לכן אני רק נותן את ההמלצה. תקראו. אולי ידידי חברי משה ארבל הוא יותר אמיץ ממני, אולי הוא יקרא לכם פרק, אם בהמשך תנוח עליו הרוח. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> בכפוף לאישור היושב-ראש. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בכפוף לאישור המחלקה המשפטית. יש פה ייעוץ משפטי למליאה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הוא עושה טעות אחרי השנייה. בכפוף להחלטת היושב-ראש. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה יודע לתת חסינות? משילות, צביעות ומה שביניהן. ראינו השבוע – וגם כבר הזמן רץ, אני לא מספיק בדקות. משילות, צביעות ומה שביניהן. שמענו את השר עיסאווי פריג' אומר דברים שהיו צריכים להרעיד את אמות הסיפים, אם חס ושלום הייתה טעות והוא היה איש ימין. כשחבר הכנסת אמסלם מתח ביקורת על בית המשפט כל הארץ רעדה. כשפינדרוס דיבר על בית המשפט הארץ כבר לא רעדה, היא נפלה. אבל עיסאווי פריג' קורא לשופט טיפש, עם שיגעון גדלות – שר בממשלת ישראל, לא חבר כנסת. אני חס ושלום לא מזלזל, אבל חבר כנסת מהאופוזיציה, אומרים, אתה יודע, לפעמים באופוזיציה מתחממים, רוחות לוהטות. שר בממשלת ישראל – שקט ודממה. ראית את ההודעה ששר המשפטים גדעון סער הוציא? הוא לא הזכיר את השם, כי לא נעים. לא נעים. אתה יודע, אומרות שמועות – שלחתי שליחים לכנס לשכת עורכי הדין באילת. אומרים שנשיאת בית המשפט חיות כחכחה בגרונה באי נחת כדי למחות באמת על הדבר הזה. רבותיי, הצביעות הזאת לא יכולה להימשך. אם מותר לבקר שופטים – אני מאוד בעד, אגב – אפשר לבקר שופטים. אם אסור לבקר שופטים, אסור לבקר שופטים. לא ייתכן שיסתמו את הפה לכל איש ימין שמדבר במדינה הזאת. זה לא ייתכן. והצביעות הזאת, כשהיא באה מצד הפוליטיקאים אנחנו רגילים – זה בהמשך, זה הנאומים בני דקה הבאים – אבל כשהיא באה מצד מערכת המשפט, אם מערכת המשפט החליטה שהיא מערכת משפט פוליטית, שתודיע, תצביע: אנחנו יודעים, סניף של מרצ בית משפט עליון, שיודיעו לנו איזה מפלגות זה המחוזי והשלום. הצביעות הזאת חייבת להיפסק. נושא רביעי – וואי, אני אקצץ נושא, נראה לי. טוב, נמשיך. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> ינון לא ידבר, אתה יכול – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא לא לא. אמנת איסטנבול. אני רוצה מכאן, אחרי שבאתי לעשות ההפך מברכה, ואני רוצה לברך. אני רוצה לברך בינתיים את ממשלת ישראל, שעיכבה את התהליך, את הדהירה לאישור אמנת איסטנבול. אני מקווה שהליכי החשיבה שמתנהלים בממשלת ישראל בנושא הזה יחזירו אותנו לשפיות. כששואלים אנשים למה הם רוצים את אמנת איסטנבול, הם אומרים סיבה מאוד פשוטה: הם רוצים להכריח אותנו. מה שהם לא הצליחו לעשות באמצעים חקיקתיים, מה שהם לא הצליחו לעשות באמצעות שכנוע פה בישראל, שתבוא מועצת אירופה ותכפה עלינו, תיכנס לנו למערכת החינוך, גברתי שרת החינוך, תיכנס לנו למערכת בתי המשפט, תתערב בכל נושא. למה? בגלל שבשיח הפנימי בתוך ישראל הם לא יכולים לקדם את מה שהם מאמינים בו. ברוך השם שבתוך ישראל הם לא מסוגלים לקדם. לא ניתן להם לקדם את זה באמצעות הערכים הנפלאים של מועצת אירופה. אני לא רוצה לזלזל – הייתה פה נשיאת האיחוד האירופי שדיברה – אבל אני לא חושב שאנחנו צריכים לקבל טיפים מארצות אירופה איך צריכה להיראות משפחה, איך צריכה להיראות מערכת חינוך. זה לא שהמשפחה שם היא כל כך הצלחה. הם בריבוי טבעי שלילי כבר הרבה מאוד שנים. אני מציע שאולי אנחנו נלמד אותם, אולי נעשה אמנת ירושלים ללמד את אירופה איך להתמודד עם חורבן המשפחה שמתקיים אצלם. היום היה דיון בוועדת החינוך על דגלי אש"ף בקמפוסים. צריך לומר את זה בצורה ברורה: דגלי אש"ף זה לא דגלי פלסטין, ואין הבדל ביניהם מסיבה מאוד פשוטה – אין עם פלסטיני. החזון של העם הפלסטיני פירושו שלא תהיה מדינת ישראל. זה דגל שמשמעותו חורבנה של מדינת ישראל. מי שמאפשר להניף אותו בקמפוסים, משתף פעולה עם החזון של השמדת מדינת ישראל. זה מאוד מאוד ברור. אני בעד חופש ביטוי, אני לא רוצה לפגוע באף אחד, אבל אין חופש ביטוי לתמיכה בארגון טרור. אש"ף עדיין מוכרז כארגון טרור. לא צריך להיות פה פלפלנים. חופש ביטוי זה לא תמיכה בטרור, זה לא אותו דבר בכלל, ולכן העובדה שבמוסדות להשכלה גבוהה שלנו סטודנטים יהודים מרגישים מאוימים בהפגנות אלימות שבהן קוראים "בדם ואש נפדה אותך פלסטין" – הדבר הזה לא ייתכן. ואני שמח ששרת החינוך פה. אני מאוד מאוד מקווה שמשרד החינוך יטפל בסוגיה הזאת. שמענו היום התחלה בוועדת חינוך, בהובלת חברת מפלגתך שרן השכל, וזה טוב. הדבר הזה צריך להיות מטופל, בגלל שהקמפוסים לא יכולים להיות סביבה מאיימת עבור תלמידים, בוודאי לא על רקע העובדה שהם יהודים. סבלנו מספיק אנטישמיות ואנחנו עדיין סובלים מספיק אנטישמיות בכל העולם. הקמפוסים במדינת ישראל לא יכולים להיות חממה למסרים אנטישמיים. ומאנטישמיות, להבדיל – אני כבר לא יודע אם להגיד להבדיל – שמעתם היום את האמירה של חבר הכנסת לפיד? חבר הכנסת לפיד, שהוא גם ראש ממשלה חליפי והוא גם שר חוץ, שאלו אותו: איך אתה נכנע לסחטנות? הרי אתה עצמך אמרת שלהעביר כסף לחרדים זו סחטנות פוליטית, אי-אפשר לעשות את זה. מה התשובה שהוא נתן? עטרה גרמן שאלה אותו את השאלה הזאת. מה התשובה שהוא נתן? כשזה לצרכים אמיתיים זה לא סחטנות. כשזה למנות את גיסתי זה לא מינוי פוליטי, כשזה לדאוג לג'ובים ולכספים קואליציוניים לחברים שלי זה בסדר, ולצרכים אמיתיים זה לא סחטנות. אז אני שמח לבשר לכל הציבורים במדינת ישראל שאיתרע מזלם והם לא שייכים ליאיר לפיד: אתם לא באמת אמיתיים, אין לכם צרכים. מה שאתם מבקשים עבורכם זה סחטנות. רק מה שלפיד רוצה להעביר זה האידיאל, זה הטוב, כי לפיד הוא בעד מה שטוב ונגד מה שרע, ואם אתם לא איתו, סימן שאתם בעד מה שרע ונגד מה שטוב. ככה עובד ראש הממשלה החליפי – במחילה – הנבוב שלנו. לא ייתכן שזאת רמת הטיעון. כששואלים אותו איך אתה מעביר כסף בסחטנות פוליטית – זו לא סחטנות כי זה צרכים אמיתיים. אם זה היה צרכים אמיתיים, למה לא עשית את זה עד שזועבי ביקשה ואיימה שהיא לא תצביע, אם זה צורך אמיתי? כבר אי-אפשר להאמין למילה אחת שנאמרת על ידי אנשי ממשלת השינוי הזאת. ואני רציתי לשאול – וסליחה, יש פה אולי אנשים שייפגעו, ואני מצמצם, כי זה כבר לא דקה. אני עושה 20 שניות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש לך זמן. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בכמה קנו את אל-אקצא? כי זה נראה לי דיל די טוב. בכמה קונים את אל-אקצא? אמרה חברת הכנסת זועבי שהיא פורשת מהקואליציה בגלל אל-אקצא. כך היא כתבה, לא אני כתבתי. אז אני אומר: לפיד, שאפו. אני מסיר את הכובע בפניו. אם הוא הצליח לקנות את אל-אקצא בכמה מאות מיליונים, ואללה. אתה יודע, אומרים – זו בדיחה שאתה צריך לספר – שראו יהודי בוכה על חורבן הבית, אמרו לו: למה אתה בוכה? גם המגרש שווה משהו. נכון? גם המגרש שווה משהו. קנה את אל-אקצא בכמה מיליונים. סוחר טוב. חבל שהוא סוחר על חשבוננו. אז אני אומר, עם כל הכבוד – חברת הכנסת זועבי אמרה: אתם לא מכירים נשים ערביות. אני כן מכיר נשים ערביות ואני לא מכיר שקונים אותן ככה, ולכן זה לא נשים ערביות, זה פוליטיקאיות שנושבות עם הרוח. שלא תיקח את הבעלות על נשים ערביות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> זועביז. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> טוב, אני חתכתי נושא, כי אני כבר בפיגור, אבל זה הכול באשמתך, חבר הכנסת גלנט. אני מאשים אותך באירוע, שיהיה ברור, שאני חורג בזמנים. אני מקווה שזה בסדר. << קריאה >> יואב גלנט (הליכוד): << קריאה >> אל תאשים אותי בדברים כל כך קלי ערך. תמיד מאשימים אותי בדברים יותר כבדים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אני רק לומר שפדיחות להיות "איש ימין" בממשלה הזאת. ממש פדיחות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אין מושג כזה, מזמן לא. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון, לכן במירכאות. פדיחות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הציבור מבין את זה. איך אתה לא מבין? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עומדים אנשי רע"מ, משתעלים, מכחכחים בגרון, עושים חופשה מהקואליציה בפגרה ומקבלים מה שהם רוצים. עושה חברת הכנסת זועבי מרד. אתה יודע, יש מישהו ששאלו אותו אם הוא צם, הוא אמר שהוא צם בין ארוחה לארוחה; היא פרשה מהקואליציה בין הצבעה להצבעה. אמרה ביום חמישי: אני פורשת – ביום ראשון כבר חזרה. אני יודע שהכנסת מצביעה בשני, שלישי, רביעי. איכשהו היא עזבה בחמישי וחזרה בראשון. אפילו פעם אחת לא הצביעה – כבר קיבלה כל מה שהיא רוצה. ואנשי הימין – מה קיבלו? לא קיבלו כלום, כי אין ימין, כמו שאמרה חברת הכנסת קטי שטרית. אין ימין, אז הם לא קיבלו כלום. ואז מה, הם עושים שריר, ועוד לפני שהם מאמנים את השריר, מעיפים אותם. בא יום טוב, עלה להר הבית – פק, נעלם. כלום, הם לא יכולים לאיים על כלום. לא מעניין אותם, פשוט חסרי עמוד שדרה. אז זה פדיחות להיות איש ימין בממשלה שכזאת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חברת הכנסת עליזה בראשי, אני קורא אותך לסדר, וגם את מי שיושב לידך. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לכן אני מכאן ממליץ לכל אנשי הימין בעיני עצמם – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – אתה אמיץ. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> האיש לימינה של עליזה בראשי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רוצה מכאן להמליץ – פעם היה מישהו, הוא לא פה, אני מכבד אותו בציטוט מפיו; הוא אמר לחברי סיעתו ולשרי ממשלתו: תהיו כחלונים. הייתה אמירה כזאת. אז אני אומר לאנשים שבאו מהממשלה, מהקואליציה, שפעם טענו שהם אנשי ימין – מסיים – אני אומר להם: אל תהיו כלפונים. אל תהיו כלפונים. אל תיתנו שיגרזנו אתכם; אפילו לא בכוונה, רק כדי למסור מסר למישהו אחר עוד יגרזנו אתכם. אל תהיו כלפונים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אגב, עליו נאמר: מי שהולך לישון עם כלבים, שלא יתפלא שהוא קם בבוקר עם פרעושים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ואני אסיים, ובזה אני מסיים, כי טייבי ביקשה. אני אמרתי שכשאת תבקשי, אני מפסיק. פרשת השבוע, יותר נכון הפטרת השבוע: אנשים שואלים כל הזמן: כשסוף-סוף יתעשתו אותם אנשי ימין שמימין לימין, 10 מעלות ימינה ועוד כל מיני שמות שהם נתנו לעצמם, ויחזרו, תקבלו אותם? לא תקבלו אותם? הם יחזרו בגלל דברים שתלויים – אהבה התלויה בדבר, בטל דבר בטלה אהבה? איך תתייחסו אליהם? אז אני אומר "דיו לעבד שיהיה כרבו". בהפטרה, אנחנו יודעים, הנביא מספר על אותה אישה שהלכה לכל מאהביה הרבים, ובא הקדוש ברוך הוא וסותם את דרכה. הפסוק אומר: "ורדפה את מאביה מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא". הם יבקשו עוד ועוד ועוד וגם הם יראו שאפילו זה נגמר – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שמחה, אני מבקש הפסקה דקה. אני מודיע על הסכמה לחילופי שלטון. בבקשה, אדוני חבר הכנסת מרגי יחליף אותי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הוא רצה לשמוע את דברי התורה, לכן הוא בא, תראה מה זה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הוא מאוד רצה להגיע לשלטון, ואנחנו עושים חילופים בדרכי שלום. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז למה לא הצבעתם בעדו באי-אמון, אתה יכול להגיד לי? לאן נעלמתם? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לך תדע. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה נותן רשת ביטחון. באשמתך הוא לא ראש ממשלה היום, רק שיהיה לך ברור. הוא היה יכול להיות ראש ממשלה אם אתה לא היית סוגר דיל עם לפיד. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה לא נכון וגם זה לא. החצי הראשון לא נכון, והשני – ממש לא. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה אומר, לא היה כלום כי אין כלום. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה זה רשת ביטחון? שאתה מתנגד לפיזור הכנסת בהצבעה או מתנגד לתקציב. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> או נעלם מאי-אמון. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, אי-אמון – אין 61. מה, אתה לא יודע חשבון? בשני המקרים, הרשימה המשותפת, יש לה עמדה ברורה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הייתם צריכים לקבל את מרגי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בשביל מרגי הייתם צריכים לבוא. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ברשות היושב-ראש. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מסיים. "ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם וביקשתם ולא תמצא ואמרה", מה היא תגיד? "אלכה ואשובה אל אישי הראשון, כי טוב לי אז מעתה". כך הנביא אומר. באה, עשתה את כל התקלות, הלכה לכל המקומות הלא-נכונים, בסוף הבינה ששם הטעות, והיא חוזרת. הקדוש ברוך אומר: "השבתי כל משושה, חגה, חדשה ושבתה וכל מועדה". מגיעים לחגוג חגים, לראות שבתות והם מבינים שאין חג, אין שבת, אין מועד, לא ככה נראית המדינה שהם דמיינו, אז הם חוזרים, ואחרי – אנחנו רק מקווים שכשם שהקדוש ברוך הוא יקבל את עם ישראל בתשובה, אנחנו נזכה להידבק במידותיו, ובקרוב ממש נקבל בתשובה את כל אותם אלו שהלכו וחיפשו להם מאהבים מהסוג הלא-נכון בקואליציה עם תומכי הטרור. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שמחה רוטמן. חבר הכנסת ינון אזולאי – אין. הסתייגויות לפני סעיף 1 נימקנו, וכרגע אנחנו עוברים לנימוקים, נאומים בהסתייגויות לסעיף 4, קבוצת הליכוד. שוב, חוזר חלילה, אותו סדר בסעיף 4. מאחר שהקריאו את כל שמות חברי הכנסת אנחנו נקריא רק את רשימת הדוברים. בנימין נתניהו – איננו; יולי יואל אדלשטיין – איננו. ישראל כץ, בבקשה, אדוני, 15 דקות לרשותך. << דובר >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, דיברתי קודם על התופעה החמורה שאנחנו רואים היום במדינת ישראל, כאשר ערביי ישראל נוהגים במקומות רבים באופן אלים ובוטה כלפי הציבור היהודי. ראינו את זה בהנפת הדגלים, דגלי אש"ף, באוניברסיטאות, ביזוי הדגל הישראלי. אנחנו רואים את זה בערים המעורבות, באלימות, באיומים. רק עכשיו תקפו בעכו שני צעירים. אני הזהרתי כאן, הזהרתי – נכחה חברת הכנסת תומא סלימאן – ואמרתי שאני מציע לאותם צעירים ערבים להיזכר במה שקרה ב-48', כאשר גם כן הייתה להם התחושה שהיהודים חלשים, הם תקפו, ואנחנו יודעים איך זה נגמר: אנחנו ניצחנו במלחמת העצמאות, והם עד היום מזכירים את הנכבה שעברה עליהם באותה תקופה. אמרתי להם, ואני אומר: שלא יטעו, היהודים ידעו להגן על עצמם ועל מדינת ישראל כמדינה יהודית, ולכן מן הראוי שיבלמו את הקיצוניים וילמדו להכיר במדינה הזאת, לכבד אותה ולאפשר לה להמשיך להתנהל כמדינה יהודית ודמוקרטית כאשר הם מיעוט מכובד עם זכויות שוות בתחום האזרחי. זה המסר. עלתה לכאן חברת הכנסת סלימאן ואמרה שאני מאיים בנכבה. אז אני אומר באופן חד-משמעי: אני מזהיר מפני נכבה. אני לא מאיים, אני מזכיר את ההיסטוריה. יעצתי ואני מייעץ לצעירים הערבים לפנות לסבים ולסבתות שלהם ולשאול אותם מה היה ואיך זה נגמר. אנחנו לא רוצים להגיע למקום הזה. אנחנו, במידת הצורך, ננקוט את כל האמצעים הכי קשים כדי להחזיר את הביטחון ליהודים במדינת ישראל. צה"ל מגן החוצה; אנחנו לא נניח ולא ניתן שיהיה כאן מצב של הפקרות, שיהודים חוששים ללכת בתוך מדינת ישראל. זה לא יהיה ולא נאפשר את זה. הממשלה הזאת, כאשר היא באה ומתנהגת כמו שמתנהגת ונכנעת והופכת את עצמה לתלויה באחים המוסלמים, ברשימה המשותפת, מעבירה מסר מאוד חמור, מסר שממנו נובעת ההתנהגות הזאת, ולזה אנחנו נשים סוף. אבל הממשלה הזאת, אדוני היושב-ראש, לא מדרדרת רק את נושא ביטחון הפנים. יש את נושא הכלכלה, ורבים מהדוברים כאן הזכירו מה היה, באופן אמיתי, כשאנחנו הובלנו את הממשלה ואת מדינת ישראל בתקופה הכי קשה, בתקופת הקורונה, איך ישבתי כשר אוצר בוועדת הכספים חמש שעות והקשבתי, ושמענו הערות, ופעלנו בשיתוף. בסופו של דבר החלטות התקבלו פה אחד על ידי קואליציה ואופוזיציה, וגם כאן במליאה. אבל למה הן התקבלו פה אחד? למה לא היה את הפער הזה שאנחנו רואים עכשיו בחוק החיילים המשוחררים? משום שאנחנו הקשבנו וסיכמנו ביחד דברים נכונים. מה עושה הקואליציה היום? היא לא מקשיבה, לא מוכנה לדבר, היא לא מקבלת הערות, ואז היא אומרת: אנחנו נביא דברים שיש בהם פגמים. באמת, באופן אישי אני לא מבין מה הבעיה להביא עוד 50 מיליון שקלים. אם יש הסתייגות שהגישו כאן מטעם האופוזיציה, מצביעים בעדה, כוללים אותה בחוק, וכל החיילים מקבלים מלגה מלאה, אבל זה לא קורה כי הם נוהגים בכוחנות כלפי האופוזיציה. אדוני היושב-ראש, כלפי מי הם לא נוהגים בכוחנות? הם נכנעים באופן מביש, כעלה נידף ברוח, לכל מי שמאיים עליהם, לכל מי שלוחץ אותם ולכל מי שסוחט אותם ושבו הם תלויים לקיום הממשלה. ראינו עכשיו את המחזה המביש של חברת הכנסת זועבי, שאיימה ודיברה על עקרונות וטיפסה על הרים גבוהים. בסוף היא הגיעה ללשכת ראש הממשלה האמיתי, כנראה, יאיר לפיד, וכמובן הובאו לשם עוד שני שרים, חמד עמאר ממשרד האוצר ועיסאווי פריג', שבמקום שיטפל בבעיות האזוריות הוא כבר מטפל בבעיות הפנים, והם, ביחד עם ראשי רשויות – ואמונה עלינו העדות של ראשי הרשויות. מה, הם לא מבינים מה הבטיחו להם? ראש עיריית נצרת לא מבין מה הבטיחו לו? והוא אמר: נתנו לנו מאות מיליוני שקלים. חלק אמרו שהבטיחו לכל רשות 200 מיליון. כאשר הדבר הזה נודע, אנחנו כמובן תקפנו את התופעה הזאת, ולא רק שתקפנו – אני אמרתי שמדובר כאן בדבר פלילי ואסור. כאשר אני ישבתי בוועדת הכספים ורצינו לבוא ולהקצות למען מטרות ראויות וספציפיות עבור אותם חברי כנסת שדרשו, אמרו: אסור להבטיח, אסור לתת, אסור להתנות. והינה, כאן באים ומחלקים מאות מיליונים תחת איום בהפלת הממשלה, כאילו מנהלים כאן איזה קזינו – כל אחד מקבל ז'יטון. אתה מאיים – קח ז'יטון. נתנו לה הבטחות. חבר הכנסת אחמד טיבי, לפי מה שכתוב, הוא קיבל במתנה איזה כביש ב-200 מיליון. אני רוצה להגיד, כשר תחבורה לשעבר, אני יודע שאנחנו מבחינה אזרחית סללנו את חוצה טייבה, שעומדים להשלים, ב-200 מיליון, אבל לא ככניעה לדרישות לאומניות, לא ככניעה לדרישות אסלאמיסטיות, אלא כמו שעשינו בכל המדינה, בלי אפליה. אנחנו פעלנו בכל מקום. אני לא יודע באיזה כביש מדובר, אבל הבטיחו לו 200 מיליון. כל אחד זוכה בקזינו הממשלתי. כל מי שמאיים – זוכה. אבל אני חייב להגיד – גם בשעה הזאת, שעת לילה כבר די מאוחרת, ויש ציבור ששומע ומקשיב גם כאן וגם מבעד למסכי הטלוויזיה – אני רוצה להבין: כאשר באנו והאשמנו אותם שהם חילקו תקציבים לחברת הכנסת זועבי שלא כדין, אז מה אמר שר האוצר היום או אתמול? היא לא קיבלה אגורה אחת של כסף חדש תקציבי. היא לא קיבלה אגורה אחת? אם הוא – ולא בהכרח מדייק, אז – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תוך כדי היא אמרה שקיצרו את זה לחמש דקות. << דובר_המשך >>ישראל כץ (הליכוד):<< דובר_המשך >> אז יעשו עשר דקות. לא שמעתי. אם אדם בא, מקבל רבע שעה, הוא מדבר רבע שעה. סליחה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אנחנו נשמח שתדבר, רק עליזה מחליטה. << דובר_המשך >>ישראל כץ (הליכוד):<< דובר_המשך >> היא לא יכולה לקצר באמצע נאום, עם כל הכבוד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש לך חמש דקות. בבקשה, אדוני. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >>ישראל כץ (הליכוד):<< דובר_המשך >> חברת הכנסת זועבי, הרי הובטח לה להיות קונסולית ישראל בשנגחאי. אני מכיר היטב את סין, שנגחאי, העיר הכלכלית התעשייתית הגדולה ביותר בסין. יש שם את נמל המכולות הגדול בעולם. על פניו אמורים להיות לה כישורים כלכליים יוצאי דופן והבנה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> וגם פטריוטיות קצת. << דובר_המשך >>ישראל כץ (הליכוד):<< דובר_המשך >> אולי היא לא תומכת במדינה, היא לא מוכנה לקום בהמנון, היא לא מוכנה להצדיע לדגל, דבר חמור, אבל אמרו שהיא מבינה בכלכלה, אז הכלכלנית הגדולה הזאת יושבת בישיבה עם לפיד, שהוא "מבין גדול בכלכלה", כמו שפעם הוא העיד על עצמו, ועם שרים אחרים, ועם ראשי רשויות, וטוענת שהבטיחו לה והבטיחו לה, והיא לא מבינה במה דובר שם? היא לא מבינה את מה שאומר שר האוצר, שלא הבטיחו לה כלום? זה גם מעיד על איך מתנהלת הממשלה הזאת, שעמדה למנות והחליטה – שר החוץ כבר הבטיח למנות אותה לקונסולית, כשעיקר עבודתה בסין היא עבודה כלכלית, והיא לא מבינה. הממשלה הזאת מבטיחה לחברת הכנסת זועבי, היא מבטיחה לטיבי כביש, למנסור עבאס יש קופה קטנה של 50 מיליארד שמתוכה הוא מוכן לחלק לכל דורש. הוא אומר לחרדים: אתם רוצים כסף? בואו אני אתן לכם. הוא אומר לזועבי: את רוצה כסף? בואי אני אתן לך. מסתבר שגם הוא לא כלכלן גדול, כי אם שר האוצר אומר היום שרק הבטיחו לה לממש התחייבויות, זאת אומרת שגם מנסור עבאס – מוליכים אותו שולל; נתנו לו התחייבויות שלא ממומשות, לפי העדות שלהם, והוא צריך את זועבי שתבוא כדי ללחוץ לממש התחייבויות שנתנו לו. אני לא מאשים את העגלים והעגלות שיונקים – אני מאשים את הפרה שנותנת את החלב, שממנה יונקים, שהיא מוכנה לחלק, וזאת הממשלה; מוכנה לחלק לכל דורש, מתוך הפקרות, מתוך מעבר על כל הכללים, חוסר אחריות. לא עוזרים לחלשים, נותנים לסחטנים. חזקים ותקיפים כלפי האופוזיציה, לא נותנים ועדות, לא משתפים בהצעות, בפתרונות, חזקים מול הציבור החלש, מול המגזרים החלשים, מול הפריפריה, מול מעמד הביניים, מול הצעירים, חלשים מול הסחטנים. ולכן כל הצעה שהממשלה הזאת מביאה – יצא שהיא נגועה בשיקול דעת פגום. היא לא מיועדת לסייע, היא מיועדת למטרה אחת בלבד – לעוד ועוד הישרדות. אבל סופו של דבר יש ציבור בישראל. אף אחד לא יכול לחיות במנותק מדעת הקהל. לא ייתכן שממשלה שהציבור לא מעוניין בה, שהיא כבר לא מעוניינת בעצמה, וראש ממשלה שאין לו תמיכה בציבור, לא בכנסת ולא במפלגה שלו, יובילו את מדינת ישראל בתחומים כל כך מורכבים ברגעים כל כך קשים. ולכן דינה של הממשלה הזאת להתפוגג, וכולנו מקווים שזה יקרה כמה שיותר מהר, כדי שמדינת ישראל לא תינזק, אלא תחזור חזרה לשוט בנתיב הנכון, עם היד הנכונה שתחזיק בהגה כדי להוביל אותה לחוף מבטחים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ישראל כץ. תעלה ותבוא חברת הכנסת מרים מירי רגב. עומדות לרשותך חמש דקות בלבד. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> תודה רבה לך, כבוד היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אילו לא היה ראש ממשלה עם שישה מנדטים – דיינו; אילו לא היו יושבים עם התנועה האסלאמית – דיינו; אילו לא היו מחברים חשמל לבנייה בלתי חוקית – דיינו; אילו היו מסדירים את ההתיישבות הצעירה כמו שהבטיחו – דיינו; אילו לא היו נותנים 53 מיליארד שקלים לעבאס – דיינו; אילו לא היינו מחכים למוצא פיהם של מועצת השורא – דיינו; אילו לא היו מעודדים הנפת דגלי פלסטין באוניברסיטאות – דיינו; אילו לא היו מצביעים נגד דיור ציבורי לנשים מוכות, אורלי – דיינו; אילו לא מתחייבים לביידן למדיניות בלי הפתעות – דיינו; אילו לא היה מוציא 25,000 שקלים בחודש על משלוחי וולט – דיינו; אילו לא היו מוציאים 50 מיליון שקלים על שיפוץ הבית ברעננה – דיינו; אילו היו משאירים את המעון הרשמי בבלפור ולא ברעננה – דיינו; אילו לפיד היה בא לשנות ולא לשחד – דיינו; אילו השר לביטחון פנים היה מבין שהשיר הזה שייך לפסח ולא לפורים – דיינו. אילו לא היו אנשים שחוששים להניף את דגל ישראל בגלל המצב הביטחוני – דיינו; אילו לא היו 19 נרצחים בחודש וחצי – דיינו; אילו היו הולכים לנחם את המשפחות השכולות – דיינו; אילו הטרור לא היה מרים ראש – דיינו; אילו לא היו יושבים עם תומכי טרור שמסכנים את חיי חיילי צבא ההגנה לישראל – דיינו; אילו אנשים לא היו כורעים תחת יוקר המחיה – דיינו; אילו לא היו משלמים לטיבי שוחד על ההצבעה – דיינו; אילו לא היו משחדים את זועבי כדי שתישאר בקואליציה – דיינו; אילו לא היו מפטרים את יום טוב ערב יום שישי – דיינו; אילו צוות הלשכה של בוש הממשלה לא היה מתפורר – דיינו; אילו הם לא היו מצביעים נגד העלאת שכר החיילים – דיינו; אילו לא היו עושים פוליטיקה קטנה על חשבון לוחמי צבא ההגנה לישראל ומבינים שמי שנותן 100% למען המדינה, מגיע לו לקבל 100% מהמדינה – דיינו. אז די, די, די דיינו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> די דיינו, די דיינו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> די דיינו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> די דיינו, דיינו דיינו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז די. תודה. חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה, אדוני. רק שלא תעשה לנו חד גדיא עכשיו. חמש דקות לרשותך. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כבוד השרה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עזרת הנשים, בבקשה. עליזה בראשי, חברת הכנסת מירי רגב – יריב לוין. תודה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> חברות וחברי הכנסת – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני לא עוקבת אחרי הפיטורים בלשכה של בנט. אני שואלת את הבנות – גם טל וגם צבי? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סבאח אל-ח'יר אומרים, בוקר טוב. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אמרו לי: צבי גן – לא משנה – התפטר? אמרו לי: כן, את לא מעודכנת. מה יהיה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לא להפריע לחבר הכנסת יריב לוין. בבקשה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, בשנת 2007 הוציא הזמר שלמה ארצי את האלבום שנקרא, תאמינו או לא, "שפויים". זה שם האלבום. ובאלבום הזה יש שיר שנקרא "תתארו לכם" – שיר מוכר בסך הכול, ובעיני גם יפה. השיר הזה מתחיל במילים: "תתארו לכם עולם יפה, פחות עצוב ממה שהוא ככה". ואני חושב שהשיר הזה מתאר את מצבנו אולי בצורה הכי טובה שיכולה להיות. כי אתה יודע, אדוני היושב-ראש, אני לרגע אחד עוצם את העיניים ומנסה לתאר לעצמי עולם יפה שבו חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי רוצה לסייע לחיילי צה"ל. תתאר לך שזה היה המצב. אגב, צריך לומר, זה המצב ההגיוני ומה שמצופה מכל חבר בכנסת ישראל. בטח ובטח שזה מצב הגיוני והמצופה ממי שחבר בקואליציה, ממי שהממשלה תלויה בקול שלו. אבל לו היה כך באמת, והייתה באה היום חברת הכנסת זועבי לוועדת הכספים, ובין המיליונים שזרמו שם לכל מיני מטרות, שבינן לבין טובתם של אזרחי ישראל אין דבר וחצי דבר, וכל-כולם אתנן פוליטי מביש, לו היא הייתה באה ואומרת: אני רוצה לא 50 מיליון, אני רוצה 250 מיליון, בשביל חיילי צה"ל – לא רק כדי שיעשו תואר, אלא גם אולי כדי שיוכלו לממן שכירות של דירה לאורך כל תקופת הלימודים, ויוכלו גם לקבל איזושהי מלגת קיום בזמן הזה שהם לומדים, כדי שיהיו חופשיים לחלוטין ללימודים. לו הייתה מבקשת את זה, הייתה מקבלת? אני חושב שכולנו יודעים שהתשובה היא כן, כן רבתי, כן גדול מאוד. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע, מילא. למה האוזר, הנדל, אורבך? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> יפה מאוד, בדיוק לזה אני מגיע. אבל לפני כן, תרשו לי להפליג קצת בדמיון. איך אמר שלמה ארצי? תתארו לכם עולם יפה. אני רוצה לתאר לכם עולם עוד יותר יפה. תתארו לכם שסיעה שלמה בקואליציה הייתה מחויבת באופן הזה לחיילי צה"ל. עכשיו כולם אומרים שאני בטח מתכוון לסיעת רע"מ, אז זה נכון. אם הם היו מחויבים לחיילי צה"ל, זה היה הכי טוב, כי הם קיבלו 50 מיליארד שקל – יותר טוב מזה אין. אבל אני אגיד לכם את האמת, לי אין עיניים גדולות, וגם לא לחיילי צה"ל. אני מסתפק בכל אחת מסיעות הקואליציה האחרות, כל אחת מהן – מזאת שנקראת ימינה, ועד זאת שמספרת לנו על כך שיש עתיד, וזאת שמתפארת בזה שישראל היא ביתנו וכו'. תחשבו שאחת מהן, למשל סיעת ישראל ביתנו, ששר האוצר ליברמן עומד בראשה, ויושב-ראש ועדת הכספים חבר בה, הייתה מחליטה שהיא רוצה לדאוג באמת לחיילי צה"ל, וזה אצלה בראש סדר העדיפויות, לפני קניית הקול של ג'ידא רינאוי זועבי, לפני 50 מיליארד למנסור עבאס – אתם יודעים מה? אפילו לא לפני, ככה בצד העניין. אתם יודעים מה? לא בצד העניין, משתרך כזה מאחור, אבל לפחות קיים. מה היה קורה פה? הרי 100% מימון – אגב, רק ללוחמים. אני חושב שזה מגיע לכל החיילים כולם, אבל קודם כול בטח ללוחמים, ואפילו את זה הם לא מוכנים לתת. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ורק ללימודים באוניברסיטה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, וגם זה רק למי שלומד לימודים אקדמיים במוסדות מסוימים, לא לכולם ולא למי שנמצא בהכשרות מקצועיות. אגב – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – שכר לימוד אוניברסיטאי. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. נכון. אגב, צריך להגיד יותר מזה – חברת הכנסת לוי אבקסיס, ההערה שלך היא נכונה, ואגיד לך יותר מזה. אני בכלל חושב שכדאי שהממשלה תדע שבעולם המודרני לאקדמיה יש חשיבות עצומה, אבל יש עוד כמה דברים שגם אותם צריך. למשל, רצוי מאוד שכשבאים לכיתת הלימוד באוניברסיטה יהיה מזגן, אבל מישהו צריך להתקין את המזגן הזה. ואם יש לוחם או חייל משוחרר שרוצה ללמוד ולהיות מתקין מזגנים, אז למה שהוא לא יקבל עזרה? למה שנפלה אותו? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> והנדסאים? והנדסאים? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> איפה כתוב שרק מי שהולך ללימודים אקדמיים מגיעה לו עזרה? ואני אומר: להפך, הרי אנחנו משוועים לכוחות טובים שייכנסו לכל המקצועות הטכניים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברשותך, וזה שתחזק את הטנק או היה הנשק של אותה נשקייה בקו הגבול של הלוחמים. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, ודאי, ודאי. ודאי, אין ספק. אבל אני אומר גם אפילו ברמה של המקצועות האזרחיים. הרי כל התפיסה הזו שמתעלמת מהמחסור העצום באנשים טכניים בהרבה מאוד תחומים – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גמרו את החינוך הטכנולוגי. אין. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – באנשים שיש להם מומחיות בשורה ארוכה של תחומים שהם לאו דווקא אקדמיים, אבל הם הכרחיים ונחוצים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> גם פארה-רפואי. תחשוב על זה – הידרותרפיה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, נכון, ודאי, הרשימה היא עצומה. אז למה בכלל להוציא אותם? אה, אני אגיד לכם למה מוציאים אותם החוצה – כי אין כסף. כי לממשלה הזאת, הממשלה הרעה הזאת – אין לה כסף. אגב, הם אמרו גם אתמול ושלשום שאין להם כסף, ורק היום הם מצאו כסף, כדי שחברת הכנסת זועבי אולי תואיל בטובה להצביע איתם פה על איזה צו ולהציל אותם מהפסד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני אומר כאן בצורה הפשוטה ביותר: מה שנעשה כאן הוא באמת בושה, דוגמה מזוקקת לכמה שהממשלה הזו היא ממשלה אובדת דרך שתלויה בקולות של אנשים שדואגים לכול חוץ ממה שבאמת צריך לדאוג לו. ואני אומר לכם בצורה ברורה: הליכוד וכל סיעות הגוש הלאומי באופוזיציה – אנחנו כולנו מחויבים על מלא לחיילי צה"ל. אנחנו נדאג שהם יקבלו, כולם, את כל מה שמגיע להם – 100% ולא 66%. ואנחנו נדאג שהם יעמדו בראש סדר העדיפויות, ולא כל מיני גורמים אחרים שהחיזור אחרי הקולות שלהם מביא את הממשלה הלילה הזה לשפל שלא היה כמוהו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת יואב גלנט, בבקשה, אדוני. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> יש עוד שעתיים. אם הם רוצים, הם יכולים להגיע לפשרה. הם ימצאו את הכסף אם הם רוצים, כמו שהם מצאו את הכסף אתמול, כמו שמצאו את הכסף היום. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נכון. << קריאה >> ישראל כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – את ההסתייגות. זה הזיה. תעמולה נטו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> נכון. בדיוק. לא צריך יותר מזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חמש דקות לרשותך. << דובר >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר >> זה הכול? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה מה שעליזה הקציבה לכם. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עדים בחודשים, בשבועות, בימים האחרונים ובשעות האחרונות להתגברות של מעשי האלימות, של מעשי הטרור, שבאים מתוך החברה הערבית. זה מתחיל בפשיעה וזה הולך ומתגלגל לכיוונים מאוד מאוד מסוכנים. הם בראש ובראשונה מסוכנים לציבור הערבי במדינת ישראל, לא למדינת ישראל. ואני אסביר – כי יש בדברים שאני אומר עכשיו קריאה לערביי ישראל לא לעשות טעות, ואני רוצה להסביר לכם במה מדובר. הפשיעה הערבית, שבעבר התאפיינה בעיקר בסכסוכים פנימיים, בירי וכן הלאה, הולכת ולובשת גוון לאומני. מה שקרה ביממה האחרונה באוניברסיטאות, בתל אביב, בבאר שבע – הנפת דגלי פלסטין, התעמתות עם חיילי צה"ל ועם שוטרים, חברי כנסת ערבים שמכים שוטרים, שר בממשלת ישראל שקורא לוועדת חקירה נגד מדינת ישראל – רבותיי, כל הדברים האלה הם סכנה. ואתם יודעים מה? אני יודע שרבים חושבים שזה קודם כול סכנה למדינת ישראל. אני נמצא כאן בשביל להסביר לציבור הערבי שאתם הולכים בדרך שגויה. לפני 74 שנה, המנהיגות שלכם, בתוך מדינת ישראל – חג' אמין אל-חוסייני ואחרים, חסן סלאמה, צבא ההצלה של קאוקג'י וכאלה שבאו מבחוץ – כל אלה גררו אתכם למלחמה שהתוצאה שלה הייתה בריחה המונית מארץ ישראל בטבריה, בצפת, בחיפה וביפו. אנחנו לא רצינו את הדבר הזה. בחיפה התחננו לערבים שיישארו. הם ברחו. למה? בגלל קריאות הזעם והבהלה שהגיעו מחוץ לארץ. ואני אומר לכם, אל תטעו ביהודים. זה נכון שאנחנו עם סבלני, יותר סבלני מכל העמים האחרים. אם תופעות כמו שקורות היום היו קורות בארצות הברית, בקנדה, בצרפת, באנגליה, הדבר הזה לא היה מסתיים ללא עימותים פיזיים, כולל ירי, קשים ביותר. אף מדינה דמוקרטית לא הייתה מאפשרת את זה. ואני אומר לערביי ישראל: אל תלכו שבי אחרי ההסתה, אחרי המנהיגות המתלהמת. לא יהיה מצב כזה שנשים יהודיות לא יוכלו ללכת בבאר שבע. לא יקרה. לא יהיה מצב שגובים פרוטקשן מיהודים והם לא מרימים את הראש – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זה קורה עכשיו, יואב. זה קורה עכשיו. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וששוחטים בקר בשטח. כל הדברים האלה שקורים עכשיו אלה תופעות קצרות טווח. מדוע? מפני שיגיע הרגע, יגיע הרגע, ואתם תעברו את הקו האדום, וכשאתם תעברו את הקו האדום, המחירים יהיו כבדים ביותר. היהודים הגיעו לכאן מ-100 גלויות, נלחמו בצה"ל ב-1948, יהודים מ-55 מדינות. למה הם עשו את זה? בשביל שתהיה לנו מדינה. ומה קבעה מדינת ישראל? מה קבעה מגילת העצמאות? שכאן יש מדינה יהודית; מדינה שוות זכויות לאזרחיה, דמוקרטית, מסבירה פנים לכל העמים מסביב, שואפת לשלום, אבל מדינה יהודית. זה כתוב בכל סעיף במגילת העצמאות. ואני אומר כאן, אם הציבור הערבי ידע להעריך את מה שמדינת ישראל עושה למען הציבור הערבי – ואני הראשון שחושב שצריך לעשות את זה, כי חיים טובים לערבים הם חיים טובים ליהודים ולהפך – אנחנו נכבד את זה, נתמוך בזה ונוביל לשגשוג על מנת שנעבוד ביחד ונפעל יחד. אבל אם יתגברו המקרים שבהם על רקע היותנו יהודים, אנחנו מותקפים על ידי מיעוט – דבר שאין לו תקדים בעולם, אף פעם המיעוט לא תוקף את הרוב – אם אתם תמשיכו בתהליך הזה, אנחנו, רבותיי, נגיע למצב של אין ברירה, ואין ברירה של היהודים זה הנשק החזק ביותר שיש לנו. אין לנו לאן ללכת. היינו כבר בגרמניה, היינו בעיראק, היינו בצפון אפריקה, וראינו את המחירים. אנחנו לא מתכוונים ללכת לשום מקום. אם אתם תביאו אותנו לנקודה שבה אנחנו ניאלץ להוציא את הידיים מתוך הכיסים או להוריד את הכפפות מהידיים, המחיר יהיה כבד. כולם יסבלו ממנו, אבל הראשונים שיסבלו יהיו הערבים. ואני קורא לכם, גם למנהיגות הערבית – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> – – גם לחברי הכנסת, גם לציבור הערבי, גם לראשי הערים, שימו לב: אל תעשו טעויות. תיזהרו עם האלימות שלכם, כי בסופו של דבר, זה יעבור את הסף, ואני מבטיח לכם שאם זה יעבור את הסף, אנחנו, ממשלת הליכוד שתהיה פה בקרוב – אנחנו נעשה בעניין הזה סדר. ומי שרוצה לשאול איך – אני יודע גם איך לקבוע מטרות, אני יודע גם איך לקבוע את השיטה, אני יודע גם איך להפעיל את הכוחות. לא יהיה מצב שהילדים שלנו יירצחו בגרזינים ובסכינים ואתם תעשו מה שאתם רוצים – על ידי ערבים ישראלים, לא על ידי איזה מישהו מבחוץ. לא יקרה הדבר הזה, ואם זה יקרה, המחיר יהיה כבד – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לא משנה מה יקרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יואב גלנט. ח"כ ניר ברקת – איננו; גילה גמליאל – איננה; אבי דיכטר – איננו; גלית דיסטל – איננה; חיים כץ – איננו. אלי כהן, בבקשה, אדוני. חמש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> אלי כהן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תזכרו את התאריך שאנחנו מדברים היום בקשר לחוק ממדים ללימודים, 23 במאי 2022. היום הזה ייחרת כאחד מימי השפל של ממשלה במדינת ישראל. ולמה? הצעות לטובת חיילי צה"ל, שהן קונסנזוס במדינת ישראל, שכולנו אוהבים, מעריכים ומחבקים, עולות כאן בכנסת ישראל. היו מגוון הצעות שעלו גם על ידי האופוזיציה לטובת חיילי צה"ל לאורך השנים, אבל חלק מההצעות האלה נפלו. התאריך הזה הוא תאריך היסטורי, אדוני היושב-ראש, כי זאת פעם ראשונה מקום המדינה שממשלה בישראל מביאה חוק לטובת חיילי צה"ל ואין לה רוב. זהו יום היסטורי. פעם ראשונה, חבר הכנסת אמסלם, שמביאה ממשלה בישראל חוק לטובת חיילי צה"ל ואין לה רוב. 74 שנה לא קרה כמו היום, כפי שקורה כאן בכנסת ישראל. אנחנו, אגב, באופוזיציה, החלטנו באופן קטגורי להתנגד לכל ההצעות שמגיעות על ידי הקואליציה, אבל במקרה הזה, מכיוון שמדובר בחיילי צה"ל, הסכמנו לשבת, לדון, לדבר, לראות, אולי יש מקום לבוא ולעשות – לא היו מוכנים לשבת, לא היו מוכנים לדבר, כאשר להם אין רוב והם צריכים אותנו על מנת שתהיה להם תמיכה. הממשלה הזאת, שאין לה רוב לטובת חיילי צה"ל, אין לה זכות קיום. לממשלה הזאת יש רק רוב להעביר כספים לאחים המוסלמים. לזה יש רוב תמיד. ישר, ליברמן, שר האוצר, מכנס, יאיר לפיד נפגש; נפתלי בנט באקווריום – לא רלוונטי. אנחנו רואים את ממשלת בנט-לפיד, ממשלת הסמרטוטים, סמרטוטים שנסחטים על ידי האחים המוסלמים עד הטיפה האחרונה. חברים יקרים, אנחנו, אגב, באופן עקבי, בליכוד, העלינו תמיד הצעות לטובת החיילים. רק בחמש השנים האחרונות היינו שותפים שלוש פעמים בהעלאת שכר החיילים. וגם אני אומר לכם שהממשלה הזאת פועלת נגד חיילי צה"ל – ואגב, לא רק כשאין לה רוב בחוק ממדים ללימודים. באופן עקבי היא פועלת נגד חיילי צה"ל. בחודש אוקטובר האחרון הבאתי אני את הצעת החוק להעלאת השכר לחיילי צה"ל, ומה אנחנו ראינו? שנפתלי בנט, ראש הממשלה, הגיע לכאן והצביע נגד, שר הביטחון גנץ הצביע נגד, יאיר לפיד הצביע נגד, רם בן ברק – שהציג את החוק, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון – הצביע נגד. אגב, רק בנושא הזה הם פועלים נגד החיילים? ממש לא. הם – בא אותו יאיר לפיד, שכל היום מצייץ לטובת החיילים, את מי הוא רוצה למנות לקונסולית בשנגחאי? תומכת BDS שמתנגדת לחיילי צה"ל. זה לירוק בפרצופם של חיילי צה"ל, למנות מישהי כזאת. בושה. אנחנו רואים איך שר הביטחון כל היום מחזר אחרי אבו מאזן, שרוצה להעמיד את חיילי צה"ל לדין בבית הדין הבין-לאומי בהאג; אנחנו רואים איך הממשלה הזאת נשענת על הרשימה המשותפת, שקוראת לחיילי צה"ל מחבלים. כן, זאת הממשלה שבנט, לפיד, גנץ, סער וליברמן נמצאים בה, זאת היא הממשלה, ממשלה הפרוטקשן, שמשלמת כל שבוע כספים בשביל לשרוד. אני, אגב, שומע את בנט בתדרוך מדבר. אז אני אומר לך, נפתלי בנט, אתה תיזכר לדיראון עולם כראש ממשלה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שבפעם הראשונה מקום המדינה לא מסוגל להעביר חוק לטובת חיילי צה"ל. אגב, נפתלי בנט הוא רק ראש ממשלה בתואר. מי שמחזיק בפועל ומי שמנהל את כל הדברים זה יאיר לפיד עצמו – חבר הכנסת המושחת ביותר – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שהיה במדינת ישראל מקום המדינה. את כולם לפיד משחד: נפתלי בנט, עם חמישה מנדטים, שישה מנדטים – נותן לו תפקיד של ראש ממשלה ומשחד אותו; כספים קואליציוניים, 2.4 מיליארד ש"ח, הסכום הגבוה ביותר – משחד את חברי הכנסת; 21 חברי כנסת נורבגים – משחד גם אותם; משחד את טיבי, משחד את זועבי בתפקיד, משחד את כולם. המושחת הגדול ביותר, יאיר לפיד, שאל ב-2012 איפה הכסף. המושחת. לא היה חבר כנסת – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היו"ר, לא היה בכנסת ישראל חבר כנסת מושחת יותר מיאיר לפיד, שבא ומשחד את כולם. הוא הפוליטיקאי המושחת ביותר. חברים, לסיכום אני רוצה לומר בשני משפטים אחרונים משהו בנימה אישית. מבין 16,500 החיילים והחיילות שמחכים למענק, גם הבן שלי מחכה למענק. גם הוא אחד מאותם לוחמים, קצין בגולני שהשתחרר. והינה, אני אומר לך, דוד, אני אומר גם לכל החברים היקרים שלך בבית: מגיע לכם. אנחנו איתכם. אנחנו נחזור ואנחנו נדאג, ומכאן אני מתחייב שאתם לא תקבלו שני שלישים כפי שממשלת הזדון הזאת רוצה – אתם תקבלו 100%, כי מגיע לכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת צחי הנגבי – איננו; אופיר אקוניס – איננו; יובל שטייניץ – איננו; דוד אמסלם – מוותר; גדי יברקן – איננו; אמיר אוחנה – איננו; אופיר כץ – איננו; חוה עטייה – איננה; יואב קיש – איננו. דוד ביטן, רוצה לדבר? בבקשה. לאט-לאט, קח את הזמן. אתה בטח תספר לנו בנאום מה היה לך עם ראש הממשלה. מה היה עם ראש הממשלה? << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> מה היה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אמרו לי שישבת איתו הרבה זמן. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, משהו שקשור לליכוד, לא קשור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו במתח. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תהיה במתח, זה לא היה שום דבר שקשור לקואליציה. כמה יש לי? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חמש דקות, בהוראת הקמב"צית עליזה בראשי. בבקשה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, היא הורידה אותי לחמש דקות? עליזה, את הסתבכת איתי חזק מאוד, שתדעי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חמש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> הורדת אותי לחמש דקות. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי הכנסת, תראה, תוקפים אותנו על זה שאנחנו נגד החיילים. אז קודם כול, אנחנו לא נגד החיילים, אנחנו ניתן להם את המלגה שהם רוצים ויותר ממה שהם רוצים, מכיוון שאנחנו נחזור לשלטון ונשנה, ונתקן את החוק באופן כזה שהם יקבלו את המלגה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת מיקי זוהר, אתה מייצר מהומות שם. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> גם אין חובה, דרך אגב, לשלם את שכר הלימוד עכשיו. אני למדתי באוניברסיטה, הבת שלי למדה באוניברסיטה, שתי הבנות שלי. בסופו של דבר אתה מסתדר איתם על שכר לימוד. אין שום סיבה עכשיו לרוץ לשלם להם שני שלישים בדיוק כשמתחילים ללמוד. אתה יכול לשלם במהלך השנה ולחלק את זה, לכן הם יכולים לחלק, ואנחנו עד אז נחזור לשלטון וניתן להם. אבל תראה את הצביעות של הקואליציה. הרי רק לא מזמן אלי כהן הגיש הצעת חוק בנושא שכר החיילים, להעלות – הם כולם התנגדו. מה הסיבה שהם התנגדו? הם אמרו: אנחנו נעשה את זה לבד, לא צריכים אתכם. אז זו סיבה מספיק טובה להתנגד להצעת חוק שאלי כהן העלה. מצד שני, זו לא סיבה מבחינתם, עלינו, שאנחנו אומרים שאנחנו רוצים 100% – לנו אסור, להם מותר. וגם, אני מזכיר לך, כיוון שאתה ותיק, נדמה לי שב-2018 הגשנו הצעת חוק, הגדלנו את שכר החיילים. כחלון אז הביא את זה כהצעה וכל האופוזיציה, כולל יאיר לפיד, כולם התנגדו, כולם הצביעו נגד. למה? הם אמרו שזה תפקיד האופוזיציה, וגם הם באו ואמרו: אנחנו רוצים עוד 700 שקלים. לא מספיק מה שאתם נותנים, אנחנו רוצים עוד 700 שקלים. זאת אומרת, כל הנושאים הפוליטיים האלה, אופוזיציה, קואליציה, זה תמיד חוזר על עצמו, אבל אז לא היה גיוס של התקשורת, לא עשו מסע בתקשורת נגדנו. לא ראיתי דבר כזה. אני אומר להם, בתקשורת: רבותיי, בסך הכול מדובר על 50 מיליוני שקלים שהאופוזיציה יכולה לתת בלי שום בעיה. אני אומר, בסך הכול מדובר על 50 מיליון שקלים. הם אתמול נתנו מאות מיליונים לחברת הכנסת הסוררת שלהם שכתבה להם מכתב; הם נתנו לאחמד טיבי 200 מיליון; מחר יכתוב להם עוד מישהו מכתב – עוד פעם הם יצאו וישלמו. מה? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא יותר פשוט לתת לחיילים ישירות? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אמרתי, אולי – דרך אגב, אני אמרתי שיכול להיות שיעשו 60 הסכמים קואליציוניים וגם יכתבו את זה לשבועיים בלבד, זאת אומרת, כל שבועיים הם ישבו עם חברי הכנסת וייצרו איתם הסכם קואליציוני חדש. הרי מה קורה פה? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה אכפת להם, זה הכיס שלהם? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אם את זוכרת, אני דיברתי על זה שרע"מ – וכנראה לא רק רע"מ – ברגע שהם ירגישו שאפשר לסחוט, הם לא יפסיקו. זה לא שנתנו להם עכשיו את חוק החשמל, 50 ומשהו מיליארד. וגם אמרתי למנסור עבאס: אתה לא תראה את הכסף. הרי מה השיטה של האוצר? השיטה של האוצר זה לשחק על זמן. בסופו של דבר הממשלה נופלת, יש בחירות, ואז כל ההבטחות נזרקות לפח. זו השיטה שלהם, שיטת העבודה של האוצר, והם לא ישנו אותה עכשיו. לכן, כל האופן הזה שהם לוחצים וסוחטים כל פעם מישהו אחר, הממשלה לא יכולה להתקיים באופן הזה. ומה קורה עכשיו? כולם רואים, בנט בכלל לא קובע כלום. הוא אומנם ראש הממשלה, אבל עכשיו מגיעים למצב שיש לו רק חמישה מנדטים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הוא לא ידע. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו כולם רואים שבעצם הוא בובה. למה בובה? מי שקובע היום זה לפיד. לפיד קובע בצד של השמאל, ובנט – בכלל לא שואלים אותו. עכשיו, הם ממשיכים להגיד שבנט לא ידע, הוא לא ידע, הוא לא ידע שנתנו לאחמד טיבי, הוא לא ידע שנתנו, הוא לא היה בעניין. למה? כי הוא איש ימין, כביכול, לכאורה, במירכאות, ולכן אומרים שהוא לא ידע כדי לא לבייש אותו. אבל בסופו של דבר הוא לא קובע כלום, לא שואלים אותו. הממשלה הזאת מתפקדת רק בשביל דבר אחד כרגע – להחליט מי יהיה ראש ממשלת המעבר. אז אם באמת הוא רוצה להמשיך להיות ראש ממשלה, אז הוא ישב בשקט ויחכה שמישהו מהשמאל, מהקבוצה של השמאל, יפיל את הממשלה ולא מישהו מקבוצת הימין. אבל בחייכם, כל אלה שקוראים לעצמם ימין, בנט וגדעון סער – איווט כבר ממזמן הוא לא ימין, נגמר הסיפור שלו; הם קוראים לעצמם ימין – אז מה, אתם עיוורים? אתם לא רואים מה קורה? אתם לא רואים שהמדינה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה יודע שיש הרבה ילדים קטנים, לא יודעים איזה צד זה יד ימין שלהם. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> בסופו של דבר הם לא עושים את מה שצריך על מנת לקום ולעזוב. אם יש להם כבוד, הם צריכים לקום ולעזוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ידידי ועמיתי סגן יושב-ראש הכנסת, אומנם הזמן נגמר, אבל אני יכול להדליף לך, לדוגמה, שעליזה אישרה לאחת מחברות הכנסת לדבר רבע שעה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> סכסכן אתה, אדוני היושב-ראש. אתה פשוט סכסכן. למה אתה נופל למלכודת שלו? אני לא מבינה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> גם הראשונים דיברו חמש דקות? אה, בסבב הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הינה, עוד דקה ממני. אני לא עומד בזה. יש לך עוד דקה ממני. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מוותר. קיבלת? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> ואם זה אני? << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> בכית לכולם? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אני לא בוכה לאף אחד. אני מקבלת מה שאני רוצה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, הבנתי. גם את סוחטת את האופוזיציה? בדקות את סוחטת. לפחות את לא סוחטת במיליארדים, את סוחטת בדקות דיבור. את יודעת מה? אם זה רק דקות, אנחנו מוותרים לך. הכול בסדר. תודה רבה לכבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, דוד. תמיד מעניין איתך. אופיר כץ, בבקשה, אדוני, ואחריו – קרן ברק, אם תהיה נוכחת. אם לא, אז שלמה קרעי. אופיר כץ, בבקשה, אדוני. כשהיושב-ראש קורא ומאשר, אתה לא צריך להתייחס להערות ביניים מהצד. דנית, מה קורה בסיעת הליכוד? חמש דקות לרשותך, אדוני. סדרנים, נא להרגיע את סיעת הליכוד. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתה חיממת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דודי, זוכר שאתה ודוד ביטן הייתם ח"כים חדשים ואמרת לי: אתה צריך כבאית לידך? זה מה שקרה עכשיו. בבקשה, אדוני. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני אנצל את הבמה. מי ששיחקה קנדי קראש זו לא שרת החינוך יפעת שאשא ביטון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא אומר מי כן. אני לא אומר מי כן, אני רק אומר מי לא. זה אני אומר, לא את. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה שאפשרת לי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עליזה, החבר'ה האלה בליכוד – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תעצור לו את הזמן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש ליושב-ראש סמכות. זו החלטת היושב-ראש. החלטתי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> בגללך כל ההמולה. את יוצרת המולה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אה, בגללי? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איזו פריבילגיה יש לי כבר בתפקיד הזה כשאני יושב למעלה? חברי הכנסת, להירגע, לאפשר לחבר שלכם לדבר. מאי גולן, פעם ראשונה. עליזה בראשי, פעם שנייה. בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> קואליציה שאין לה רוב להעביר חוקים למען חיילי צה"ל זו קואליציה שאין לה זכות קיום. אני אמרתי את זה בימים האחרונים, ואני חוזר ואומר – צריך להבין שדבר כזה לא היה לנו בכנסת ישראל. צריך להבין, הקואליציה הזאת זה משהו חמור מזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עליזה ומאי, מה זה? הוא לא יכול לדבר. הוא לא שומע את עצמו. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היושב-ראש, יש לו סמכות. אבקש לשבת. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אתה עשית את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פעם שנייה. נא לאפשר לאופיר כץ לדבר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> שרת החינוך, אולי את יכולה לעזור לי עם התלמידים? זו השעה, כן. חמור מזה, יש לנו קואליציה – צריך להבין שאם עכשיו הקמת מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית הייתה מגיעה להצבעה במליאה הזאת עם הקואליציה הזאת, אין רוב להקמת מדינת ישראל. זה המצב שהביאו אותנו אליו נפתלי בנט – נפתלי הונאה בנט – וחבריו מתקווה חדשה ואיווט ליברמן. אז לא רק שלא היה דבר כזה בכנסת, אני מבטיח לכם שגם לא יהיה. לגבי החוק שאנחנו מדברים עליו, יש פה מופע צביעות באמת אחד הגדולים שראינו פה. מי מסתובב באולפנים ובא לחנך אותנו עכשיו איך אנחנו מעיזים, כשאנחנו באים להיטיב עם חיילי צה"ל, איך אנחנו כביכול פוגעים בחיילי צה"ל? אז מי אומר לנו את זה? אלה שיושבים בקואליציה עם חבר הקואליציה ווליד טאהא, שמאשים את חיילי צה"ל ברצח. על זה שמעת מישהו מהם? אף אחד. קואליציה שיש בה חברת קואליציה שמאחלת לכוחות הביטחון שלנו, שעושים עבודתם נאמנה – היא מאחלת להם שיתוק. חברת קואליציה. שמעת מישהו מהם יוצא כנגד זה? לא. הם צריכים את האצבעות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי איחל למי שיתוק? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת יאסין. היא עמדה בהר הבית והיא אמרה: הידיים האלה, מה שהן עושות בהר הבית – שישותקו. קואליציה שיש בה חבר קואליציה שהלך לברך ולהלל את ראאד סלאח. מי זה ראאד סלאח? גדול המסיתים לרצח חיילי צה"ל. אז חבר קואליציה מחבק אותו. אפילו אחד מכל ה-60, מכל ה-59 האלה לא יצא כנגד הדבר הזה. מה גם, הם יושבים עם סיעה, מפלגה בשם מרצ, שהמפלגה הזאת, מרוב שהם דואגים עכשיו לחיילי צה"ל, דואגים ללימודים שלהם, כל כך דואגים להם, שאת השנה השלישית הם רוצים שהם ילמדו בהאג. איך מעמידים את החיילים שלנו לדין – זה מה שרוצה מפלגת מרצ. שמעת מישהו פה יוצא כנגד זה? שום דבר. הם צריכים את הקואליציה שלהם. עד כמה הם דואגים לחיילים? את השכר של חיילי צה"ל הם בכלל לא התכוונו לעשות השנה. כשאנחנו הבאנו להצבעה, בהובלת אלי כהן, את ההעלאה של שכר חיילי צה"ל, הם בכלל התנגדו, בקלות. מה שמפתיע, אדוני היושב-ראש, כשהם הצביעו נגד חיילי צה"ל – ראית את זה בתוכנית, משהו ב-24:00; מהרגע שעלתה התוכנית ממדים ללימודים יש עיתונאים שהצבע חזר להם לפנים. באמת, לא ראית דבר כזה. עד עכשיו הם היו ככה, חסר להם לתקוף את הליכוד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> האולפנים היו מנומנמים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זה מנומנמים? עצובים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היו בנבצרות. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הם לא יכלו לתקוף את הליכוד. הם היו עצובים שם. עוד שנייה אנחנו מרחמים עליהם. מאז ממדים ללימודים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – חזר להם הצבע ללחיים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> דודי, מה זה שמחה? אתה מכיר את זה. איך אתה יודע שהם חזרו לחיים? אתה מכיר את זה שהם בטירוף על הליכוד שיש משהו ואז הם משדרים בעמידה עם המסך הגדול הזה וכל הגרפיקה והטבלאות והתמונות שלנו בגדול? אז אתה מבין שהם חזרו לחיים. למה – אפשר לתקוף את הליכוד. זה משעמם. לא רוצים לתקוף ממשלה שלא רוצים להפיל אותה, אז הינה יש להם משהו, ואללה, אפשר לתקוף את הליכוד. אבל לא, זה לא יעזור, כי יש אמת. כשהקואליציה הזאת הצביעה נגד חוק שלנו להקצות קרקעות בנגב ובגליל לחיילים משוחררים – הם הצביעו נגד והפילו את זה – מישהו שמע על זה במדינת ישראל באמצעי התקשורת? לא שמעו על זה. למה? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אם עץ נופל ביער ואף אחד לא שומע, הוא נפל? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> צריך לשמוע, אבל כשזה הליכוד – אולפנים מיוחדים; כל מהדורה, במקום שעה וחצי – ארבע שעות. ומבחינת ה-50 מיליון, מה יש לנו פה? 50 מיליון. יש לנו פה קואליציה, נתנה ככה 50 מיליארד למנסור עבאס; 50 מיליון לבית של בן אדם שעל דעת עצמו, בניגוד לכל החוקים במדינת ישראל, פוגע בשמה של בירת ישראל ירושלים והעביר את המעון לרעננה. אז לזה יש 50 מיליון, כן? אחמד טיבי, בקטנה, איום שהוא לא יצביע איתם – 200 מיליון; חברת הכנסת זועבי, שכמו שהיא אמרה, מילה של אישה ערבייה זאת מילה, ראינו עד כמה המילה הזאת מחזיקה – בערך 18 שעות זה החזיק – רק צייצה, וקיבלה כמה מאות מיליונים, הביאה את כל ראשי הרשויות הערבים, והם קיבלו כמה מאות מיליונים. אז אני לא מבין, לכל זה יש לכם כסף, ו-50 מיליון מסכנים לתת 100% מימון לחיילים שלנו אין לכם? טיבי יותר חשוב מחיילי צה"ל? זה סדר העדיפויות המעוות שהגיעה אליו הקואליציה הזאת, לשים בצד את חיילים צה"ל? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסכם, אדוני היושב-ראש. תראה, התחלנו להתרגל שאין לנו ביטחון אישי. היום ערבי הולך בביטחון מלא ברחובות; יהודי פוחד ללכת ברחובות. אין ביטחון אישי ליהודים. לערבים יש ביטחון אישי, הם הולכים בשיא הביטחון. עכשיו גם מבחינה כלכלית אנחנו המקופחים. היהודים במדינת ישראל מרגישים מקופחים. למה, אין רשויות שצריכות כסף בפריפריה, שצריכות את העזרה הזאת? פשוט בושה לאן שהקואליציה הזאת הגיעה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אפרופו, יש חיילים משוחררים בפריפריה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חברת הכנסת קרן ברק – איננה; שלמה קרעי – יכול להיות שהוא לא נמצא? מכלוף מיקי זוהר, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. בבקשה, אדוני, חמש דקות לרשותך. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אדוני, אני חייב לציין שרק להעלות את הדוכן לגובה המתאים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הינה, החזרתי לך את השניות. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – זה לפחות עשר שניות. אבל אין בעיה, אני לא צריך חמש דקות אלא באמת דקות בודדות כדי לומר את מה שאני חושב. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שכשקמה הממשלה הזו אף אחד לא האמין שהמצב יידרדר לאן שהוא הידרדר. אף אחד לא דמיין שתהיה פה קואליציה שלא מסוגלת להגן על הדברים הבסיסיים של מדינת ישראל, שלא מסוגלת לשמור על ביטחון ישראל, שלא יודעת לטפל בבעיות אקוטיות, כמו למשל כניסה בלתי מוגבלת של אנשים שהם לא אזרחי ישראל. אתם זוכרים את החוק שהם לא יכלו להעביר? אז בסוף אנחנו עזרנו להם להעביר, כי אחרת לא היה להם שום סיכוי. היום הם לא יודעים להעביר מלגות לחיילים. הם צריכים את הקולות של מנסור עבאס ושל חברת הכנסת זועבי, שמסרבת לתמוך, כנראה, כמו שאני מבין, ואני מבין שכנראה אין להם רוב גם לחוק הזה. ואז הם אומרים: חבר'ה, תשמעו, אין לנו רוב להעביר את החוק, תעזרו לנו, תנו לנו להעביר את החוק, תנו לנו תמיכה. בזמן שאנחנו באופוזיציה, בזמן שישראל מידרדרת מיום ליום, בזמן שהמצב הביטחוני הולך ומחמיר, בזמן שאנחנו רואים פה ממשלה לא מתפקדת, הם באים אלינו ואומרים לנו: תושיטו לנו יד, תעזרו לנו להעביר חוקים. אין גבול לחוצפה? אין גבול לחוסר הטקט של הקואליציה הזו? אנחנו צריכים להיות חומת המגן שלהם? באנו ואמרנו: אתם רוצים להעביר את החוק? אין בעיה, נעזור לכם להעביר את החוק ב-100% מימון. בוא ניתן לחיילי צה"ל במקום שני שלישים, 100%. ניתן פחות למנסור עבאס, ניתן פחות לחברת הכנסת זועבי, במקום 200 מיליון שקל לרשות, אולי 199 מיליון שקל לרשות, כי הבנתי שהיו כמה רשויות, כי סך הכול לך תדע על כמה כסף מדובר. הבנתי שזה כמעט 1.5 מיליארד שקל התחייבויות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני חושב ששבועיים של כנס הקיץ כבר עלו לממשלה הזו מעל 2 מיליארד. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא להאמין. אבל אתה יודע מה הכי מצחיק שהם אמרו לנו? אני זוכר את האמירות, אדוני היושב-ראש חבר הכנסת מרגי: מה אתם עושים בחירות? כל בחירות זה 2 מיליארד שקל. הם כבר הוציאו עשרות מיליארדים. הם יכלו לעשות 20 מערכות בחירות. וכל זה בשביל מה? בשביל לשרוד על הכיסא. מה עם טובת מדינת ישראל? מה עם עתיד ילדינו? איפה זה בסדר העדיפויות? זה פשוט לא קיים. מבחינתם מה שחשוב להם זה לשרוד על הכיסא עוד יום ועוד יום ועוד שבוע ועוד חודש. והם חושבים שבאמצעות זה הם עוזרים לישראל, אבל הם רק פוגעים במדינה. והדבר, אגב, בא לידי ביטוי גם אצל הציבור. תראו את הסקרים: כל שנייה שהממשלה הזו שורדת גוש הימין מתחזק. הגענו כבר ל-60 בסקר האחרון, ואני אומר לכם, אם הם ישרדו עוד שבוע או עוד שבועיים, בסקר הבא אנחנו כבר נהיה 61; אם הם ישרדו עוד חודש, בסקר שאחריו אנחנו נהיה 62. הזמן לא לרעתנו, הזמן לטובתנו. הם חושבים שהזמן פועל לטובתם, אבל זה בדיוק ההפך, כי הציבור רואה את הניהול הכושל. הציבור רואה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הם נחשפים, הם נחשפים, המסכות מוסרות. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק, אוה, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הציבור מבחין בהתנהלות הקלוקלת שלהם. פתאום הם רואים את ההחלטות הגרועות שהם מקבלים. הם רואים את המצב בישראל. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> בניגוד – – – בניגוד להצהרות – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק. יש מושא להשוואה. בדיוק, חברת הכנסת אבקסיס. יש מושא להשוואה. אתה רואה פתאום מה אנחנו עשינו ומה הם עושים – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> חגיגות הג'ובים. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – או יותר נכון לא עושים. ולכן, חברים, אני רוצה לומר לכולם, אנחנו נדאג לחיילי צה"ל, אנחנו נביא להם 100% מימון, אנחנו לא נסייע לקואליציה הזו לשרוד, אנחנו נמשיך לפעול להפלת הממשלה, כי מי שדואג לחיילי צה"ל זה הימין וליכוד, בטח ובטח לא השמאל הקיצוני ומנסור עבאס. לכן, חיילי צה"ל, הסירו דאגה מליבכם, אנחנו נעניק לכם את כל מה שמגיע לכם ויותר כשנחזור להנהגת המדינה, או עכשיו, אם הקואליציה תתעשת ותסכים לתמוך בהצעתנו ל-100%. תודה רבה ולילה טוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה למכלוף מיקי זוהר. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, ואחריה – חברת הכנסת קטי שטרית, אם תהיה נוכחת. חמש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, האמת היא שבדרך לכאן שמעתי שוב על העלייה של הריבית במשק. ובאמת, לא לפני הרבה זמן – אנחנו במציאות מטורפת שבה גם זוגות צעירים לא רק שרואים את חלום מהדירה הולך ומתרחק, 16% של עליות מחיר הדיור בשנה אחת, בנוסף לזה התייקרות של הריבית במשק, אז לא רק שחלום הדירה מתרחק כי המחירים עולים, גם המשכנתה מתייקרת. ואז אנחנו מבינים איזה אחוז מהאוכלוסייה יכול ליהנות או יכול להגשים את חלום הדירה ואיזה ימשיך לחלום כי אין דיור בר-השגה בממשלה הזו, ושלא לדבר על דיור ציבורי, שהממשלה הזו גם מעכה ומחקה את כל מה שהצלחנו להעביר בממשלות הקודמות. והצלחנו. אומנם לא מספיק, אבל גם את זה, את הזכויות של הדיירים, הם מחקו. אבל כשאני באה לכאן לא נעים לי לראות את מה שקורה פה, ולא נעים לי לראות שבאירוע כזה, שאומרים שהוא כל כך חשוב לממשלה הזו, החיילים – נמצאת פה שרה, וגם היא פה בגלל שהיא בתורנות, היחידה מכל הקואליציה. כך אכפת להם מהחיילים הלוחמים. אז מילא יגידו שר החוץ, ראש הממשלה החליפי – או יש שיאמרו הרזרבי – לא נמצא כאן, טוב, הוא לא באמת היה לוחם, מה לו ולאירועים. יבואו וידברו על ראשי המפלגות שבעיקר עשו שירות קרבי בבמחנה או בגלי צה"ל, כמה אכפת להם מהחיילים שלנו. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> ירו עליו בלבנון. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני רוצה להגיד לכם את האמת, אני עומדת כאן ואני מרגישה לא בנוח, בטח כשאחד כזה אומר: ירו עליי בלבנון. אני נשואה לנכה צה"ל כמעט 80%, שנפצע בלבנון, בכוח של החיילים שלנו, 101, שחיסלו חוליית מחבלים שהייתה בדרך להטעין מטענים, והיו כמה פצועים, ובעלי בתוכם, אז ככה שבאמת הנושאים האלה הם רגישים לי. ואפילו לא רציתי לעלות ולהגיד כאילו, בואו בואו נעשה מסחרה על הגב שלהם. אבל כשאני מסתכלת ושר הביטחון אפילו לא מגיע לכאן, אני שואלת: מי האבא והאימא של החיילים בממשלה הזו? שר הביטחון אפילו לא מביא את עצמו לכאן. ואני אומרת, שר הביטחון שנלחם ואיים לפרק את הקואליציה על פנסיות מנופחות, פנסיות מוקדמות לחברים שלו, שגם הוא ואחרים ייהנו מהם, מיליארדים, לא יכול להילחם על 50 מיליון כדי לתת להם 100%? זה אפילו לא 100%, כי זה חייב להיות רק לימודים אקדמיים, ורק בשכר אוניברסיטאי. ומה אם הוא רוצה להיות הנדסאי? ומה אם הוא רוצה להיות מטפל פארה-רפואי? ומה אם הוא רוצה להיות חשמלאי? ומה אם הוא רוצה להיות הרבה דברים אחרים? הרי לאוניברסיטה מגיעים רק אלו שמצליחים לעבור את הפסיכומטרי כמו שצריך, כשהם עוברים קורס אחרי קורס וכסף אחרי כסף. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, המכינות לא בחוק? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> הסכום הוא עד – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> המכינות לא בחוק? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> מסוימות בלבד. ותזכרו שהסכום הוא עד שנת לימוד אוניברסיטאית, 60% משכר הלימוד האוניברסיטאי. וכשאני מסתכלת – טוב שבאת, מיכאל – למה מפחד שר הביטחון לעמוד מול החליפי, הרזרבי, ולהגיד לו: תביא עוד 50 מיליון בשביל לתת את המעט הזה ללוחמים? בואו תנסו אותנו. אתם לא מאמינים? תגיעו איתנו לדין וחשבון. אנחנו לא רוצים להפיל את החוק הזה, אני לא רוצה שהוא ייפול. הבנות שלי בגילים האלה, החברים שלהן לוחמים, והם אומרים לי: תילחמו עלינו, תנו לנו 100%, אחר כך אנחנו גם נצטרך לשכור דירה. ושלא לדבר על כך שהאוניברסיטאות בדרך כלל רחוקות מהפריפריה, אז הם גם צריכים לצאת החוצה, וצריכים עוד כסף. אני חושבת על זה – ממה מפחד בני גנץ? הוא מפחד שיאיר לפיד יביך אותו ולא ייתן לו את ה-50 מיליון? אם לזועבי, חברת הכנסת, נתנו מאות מיליונים – מה, הוא מפחד שיוציאו אותו קטן? לא סופרים את שר הביטחון, או שלא באמת אכפת לו והוא לא נלחם על ה-50 מיליון? יותר אכפת להם להביך את הליכוד ועל הדרך לדפוק את הלוחמים – תסלחו לי על המשפטים האלה, כי פשוט כואב לי הלב. שר הביטחון, שלא מגיע, שר הביטחון, שלא נלחם על לוחמים, ושר הביטחון, שנלחם על פנסיה תקציבית מוקדמת מוגדלת, בניגוד לכל דין אחר – מיליארדים שיאיר גולן יקבל וייהנה, שהחברים המאוד – אני בטוחה שהם מוכשרים, עיני לא צרה בהם, אבל על חשבון הלוחמים? 50 מיליון? טוב שבאת, בני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב שבאת. אני אסכם. אני מאמינה שאתה יכול להילחם בעבור החיילים האלה, שמסכנים יום-יום את החיים שלהם. 50 מיליון שקל אתה לא יכול להשיג? זועבי השיגה מאות מיליונים ביום אחד. הרי בלעדיך אין להם ממשלה בכלל. אתה יכול להביא לממשלה חליפית, אם היית רוצה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אז 50 מיליון אתה לא יכול להשיג? בואו כולנו נרד מהעץ המטורף הזה. 50 מיליון וכולם יצאו בכבוד. הלוחמים האלה ידעו שיש להם אבא ואימא בממשלה הזו – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כי אף אחד מאלה שרוצים לקחת אותם להאג – הם יילחמו עליהם? בני, אני באמת מאמינה שאתה מעוניין לדאוג לזה. יש לך את הכוח, תשתמש בו. הרי יאיר לפיד – אם הוא ידע שאתה מתכוון לזה ויש לך חלופה, הוא ייתן לך כל מה שתרצה. תראה מה הוא נותן לאחמד טיבי – 200 מיליון לכבישים, בשביל הצבעה אחת, אחמד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, תודה, אורלי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע כמה האצבע שלך שווה? אתה יודע כמה החיילים האלו נושאים את העיניים שלהם אליך? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את עושה לו נחת. תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> תעשה, תעשה מעשה, שהם ידעו שלפחות יש אחד בממשלה הזו שלא משתמש בהם בשביל ספין, שאכפת לו מהם. עוד 50 מיליון וכולם יורדים מהעץ הפוליטי הזה. 50 מיליון בידיים שלך. אם אחמד טיבי השיג 200, אתה יכול להשיג יותר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. שר הביטחון מבקש להתערב בדיון. עומדת לו הזכות, ואני מאשר אותה, כמובן. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר >> תודה רבה, מכובדי היושב-ראש. חברי הכנסת, אני מבקש להגיד לכם משהו על הימים האחרונים. אלה היו ימים מאוד קשים בעבורי, כמי שגדל במערכת הביטחון וכמי שעומד בראשה היום כשר הביטחון. חיילי צה"ל אף פעם לא היו חלק מהמשחק הפוליטי, ואני חושב שכל אחד כאן צריך לעמוד, להסתכל על עצמו ולשאול לאן הגענו. יש אומרים שכדאי לי למשוך את הוויכוח – אני פוגע בליכוד ומצטייר כמי שפועל לטובת החיילים. אני החלטתי לשים לזה סוף. המטרה שלי היא לא לפגוע בליכוד אלא לחזק את חיילי צה"ל, כמו גם לשמור על שלמות הממשלה. לכן אני מבקש להציע לקבל את ההסתייגות שהוצעה על ידי כל חברי האופוזיציה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא מוחאים כפיים. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> – – ולהעלות את גובה המלגה ל-75%. זו הצעה שמשמרת את העיקרון המוביל בבסיס השיטה של תמיכת המערכת מזה ושל מחויבות הפרט מזה, ומגדילה את מה שחיילי צה"ל הלוחמים קיבלו אי-פעם. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> למה לא 100%? זה 50 מיליון. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> יותר מכול, ההצעה הזו טובה כי היא משרתת את החברה הישראלית כולה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לשמור על השקט, נא לא להפריע. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא שמענו, לא שמענו, מה ההצעה? לא שמענו את ההצעה. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> אני שולח חיילים – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יואב, לאחר מכן תוכל לשמוע אותה. נא לא להפריע. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> אני שולח חיילים שנפצעים בשדה הקרב בשם המדינה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אז למה לא את ההסתייגות של ה-100%? << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, אני הקשבתי בקשב רב למה שאמרת בזמן שהיית, אני הקשבתי כשיואב קיש ביקש ממני להישאר שתי דקות, ואני מבקש שתקשיבו לי גם עכשיו. אני רוצה לחזור ולומר לכם, למען הסר ספק, מה אני מציע – אתם תצביעו מה שאתם רוצים. אני הצעתי לקבל את ההסתייגות שהוצעה על ידי כלל מפלגות האופוזיציה ולתת לחיילים מלגה בגובה של 75%. אני חוזר וגם מסביר לכם למה. תנו לי להשלים את המשפט, בבקשה. חזרתי בשבילכם פעם שנייה. זה משמר את השיטה של תמיכת המערכת מחד גיסא ושל המחויבות האישית של הפרט מאידך גיסא. ואני מזכיר לכם שהוא מוציא את זה מכספי הפיקדון, הוא לא מוציא את זה מכספו האישי. מעשית הוא מקבל כיסוי מלא של כל הוצאות הלימודים שלו. ההצעה הזאת, כאמור, היא טובה. היא משרתת את כל החברה הישראלית. אני אומר לכם שאני, ששולח את החיילים – שנפצעים בשדה הקרב וחלילה גם נופלים למען מדינת ישראל – לא מוכן לפצוע בכנסת הישראלית את החברה הישראלית. אני לא מוכן שהפוליטיקה תפגע בצה"ל. אני מבקש שנקבל את הצעת החוק ממדים ללימודים, שתעגן את הזכות הזו במלגה של 75%. אני מבקש מכולם, קואליציה ואופוזיציה כאחד, להצביע בעד ההצעה הזאת, שאני – בתיאום עם ראש הממשלה ושר החוץ, מבקש להדגיש – שהיא מצטרפת לשורה של מעשים טובים, שאנחנו עושים לחיזוק חיילי צה"ל וחשיבות השירות – מהעלאת דמי הקיום, דרך שיפור התחבורה, המזון וההטבות לחיילי המילואים. אם נעשה זאת, נפסיק את המצב הרע שבו אנחנו נמצאים בכל הקשור למחויבותנו כלפי חיילי צה"ל. תודה רבה ותודה שנתת לי לדבר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לשר הביטחון. אנחנו נמשיך בדיון. תעלה ותבוא חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. בבקשה, גברתי. אני מבקש שההתייעצויות יהיו קצת יותר מאחורי הקלעים או בלחש. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – אז רגע, צריך לשנות את החקיקה? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – בלי הסתייגות – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> נלך להתייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סיעת הליכוד, יואב קיש, תעשה את ההתייעצות או את התדרוך מאחור. בבקשה, גברתי, חמש דקות לרשותך. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כרגע עלה שר הביטחון, ואני באמת בטוחה שהכוונה הייתה לבוא לקראת האופוזיציה. כי מה שראינו בימים האחרונים זה קמפיין מאוד מאוד מתוקשר של – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, לא שומעים את החברה שלכם. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> מה שראינו בימים האחרונים זה קמפיין תקשורתי כנגד האופוזיציה, ובעיקר כנגד הליכוד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סדרנים. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> בליכוד אנחנו לא מבקשים לסחוט מיליארדים, אנחנו רק ביקשנו לתקן את החוק שיוסיף לאותם חיילים יקרים שנותנים 100% שירות צבאי עוד 50 מיליון ולהשלים להם את המלגה. אבל לצערי הרב לממשלת השינוי, יחד עם התקשורת, הייתה מטרה: ליהנות מכל העולמות. אני מאוד מקווה שבסופו – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דניאל, דנית. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> החברים שלי יצאו כרגע להתייעצות. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, שראינו בימים האחרונים מנגנון של העברת כספים – לרשויות הערביות במקרה הזה. אף אחד לא בדק – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, העברה בלי מנגנון, כדי לתקן אותך. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני אגיד לך למה מנגנון, כי מה שראינו זה – ראינו שמונה ראשי ערים. אני לא יודעת למה בחרו דווקא באותם ראשי ערים. האם יש קשר בין אותם ראשי ערים לחברת הכנסת זועבי? המון שאלות עלו בתמונות, שכולנו צפינו בהן, ולא הבנו איך זה הגיע למצב הזה. אבל במקום להתמקד בזה ולבדוק, אז מה שנעשה זה תקשורת אנטי: כל ציוץ, כל משפט שנאמר על ידי חברי הכנסת של הליכוד, מייד הפך להיות קמפיין. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברשותך. חבר הכנסת ביטון, אילו ירוחם הייתה מקבלת 200 מיליון ש"ח, החרשתי. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> אני קיבלתי מממשלת ישראל 300 מיליון בלי להיות בכנסת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אני פניתי לחברים שלי שנמצאים במפלגות, בימינה, בתקווה חדשה, בכחול לבן: למה אתם לא מאיימים? למה אתם לא מאיימים? אתם יכולים לקבל הכול היום. אם תאיימו, תקבלו. זה הפך להיות סוג של שיטת עבודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כי אנחנו ממלכתיים. לא. זה מה שאת לא מבינה. אנחנו ממלכתיים. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זה היה סוג של שיטת עבודה. ואני אומרת לעצמי: למה סקטור מסוים, מגזר מסוים, יודע לאיים ולקבל, ואנחנו לא? מה עם הפריפריה, עיירות הפיתוח, השכונות? מערכת החינוך – הינה, את רואה, השרה, אני רוצה שיעבירו תקציבים נוספים למערכת החינוך, כי אני באמת חושבת שצריך לעשות הרבה בתוך המערכת, שהיא מאוד מאוד חולה. צריך לנסות לסייע. אז באמת ובתמים, הליכוד היא לא מפלגה שבאה לסחוט, היא לא מפלגה שבאה לדרוש מיליארדים לדברים הזויים, כמו ששמענו. היא באמת ובתמים באה להיטיב עם החיילים. עכשיו, חלק מחברי הכנסת בחרו להשמיע את אותם חיילים שרצו את המתווה שקבעו, אבל אנחנו קיבלנו עשרות ומאות הודעות מחיילים שאמרו: אל תיכנעו, אנחנו נחכה, נחכה עוד קצת, אבל בסופו של דבר נקבל את מה שמגיע לנו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הם חיכו 12 שנים ולא עשיתם את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> היו היום חיילים מדהימים ומקסימים, שהגיעו – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הם חיכו 12 שנים – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. מזל שעברו 12 שנים. יש לכם במה להיתלות. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> תראו, תראו, הרי את הבדיחה לגבי התקציב – אתם מספרים שלא היה תקציב שלוש שנים, כשזה לא היה נכון. שנה וחצי לא היה תקציב. את אותה בדיחה אתם אומרים גם עכשיו, שלא היו מלגות. חברים יקרים, היו מלגות שניתנו – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מתקציב המדינה? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> – – על ידי תורמים. על ידי תורמים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לא להפריע. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> כל הכבוד שמעגנים את זה בחוק. אבל אם כבר מעגנים את זה בחוק, למה שלא ייתנו 100%? אז מה אומרים? שישתמשו בפיקדון. ואם אותו בחור צעיר רוצה גם ללמוד וגם להתחתן? הוא צריך להפסיד את הפיקדון, כי הפיקדון ילך ללימודים. למה? למה צריך להתפשר? למה כשזה מגיע לחיילים שלנו צריך להתפשר? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם נגד החיילים. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? למה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. קריאת ביניים – – – << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> כל מה שביקשנו זה – אתה יודע מה, אולי לא לשפץ גם את הבית של החליפי ולתת את ה-50 מיליון האלה. למה? למה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> קטי, אתם נגד החיילים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> כשאתם רוצים למצוא תקציב, אתם יודעים לעשות את זה. אנחנו רואים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם נגד החיילים. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רק אגיד לכם דבר אחד: הציבור מהלך עם תחושה – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הציבור יודע את האמת. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שרק מגזר אחד במדינה מקבל תקציבים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, קטי שטרית. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לעומת כל המדינה הזו. תתחילו לחשוב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> קטי – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת קריב, מספיק כבר. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת קריב, אתם יושבים פה, אבל הציבור בחוץ בז לכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת פטין מולא – איננו. חברת הכנסת מאי גולן, בבקשה, גברתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היושב-ראש, מתי אני? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה? נראה אם עליזה תאשר לנו. חמש דקות על כל הסתייגות. יש לך שלוש הסתייגויות. בבקשה, גברתי. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, "אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה". אין ראש ממשלה, אין שר חוץ, אין שר אוצר, אין שר בריאות. מה יש? יש כבאים, שכל אחד מהם נוסע על משאית כיבוי בדרך לשרפה הבאה. אותם כבאים לא מצוידים בזרנוק מים. הם כן מצוידים בזרנוקי שקלים. רק מתקבלת ידיעה, הכי קטנה, על עשן קטנטן, וכולם מדליקים סירנות ודוהרים למקום השרפה. הינה, למשל, אדוני היושב-ראש, בשבוע שעבר הודיעה גב' זועבי על פרישתה מהקואליציה, וכבר שמענו את הפטרון הורוביץ – בדרך עם סירנות ופנקס צ'קים פתוח – יושב מחוץ לביתה בתחנונים שתפתח לו איזה דלת או אולי איזה חלון. אבל זה לא צלח. באותה העת ישובים בחמ"ל ראש הממשלה ראש הממשלה הרזרבי ושר החוץ, שר האוצר, שרת הפנים, סגן שר הדתות, כוססים כולם ציפורניים, או מה שנשאר להם ממשבר – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יו"ר ועדת הכלכלה חבר הכנסת דוידסון, לא עם הגב. שב. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מועצת השורא, ונותנים שיגור פקודות למנסור עבאס, ראש הממשלה בפועל, והשר במשרד האוצר חמד עמאר, שניהם דוהרים ומצוידים – נכון, מנסור – במאות מיליונים בניסיון לכבות את שרפת זועבי. אבל זועבי לא עונה. זועבי גם לא מצלצלת. היא בדרכה לאולפני ערוץ 12, והחמ"ל מחסיר פעימה בהתרגשות – מה תאמר גב' זועבי? ובכן, גב' זועבי שטחה בפני יונית את כל כאבי הבטן שלה, וביניהם עניין אל-אקצא, הלוויית גב' אבו עאקלה, וכמובן, את פגיעתה של זו מראש מפלגתה, אשר לטענתם מתנשא עליה ולא אומר לה אפילו שלום במסדרון. הידעת, היושב-ראש? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מאי, לא יפה. לא יפה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד קינחה ואמרה שאנחנו לא יודעים מה זה כשנשים ערביות מחליטות. טוב, זה, הבינו כולם, זה כבר אירוע רציני, שמכריז בעצם על כניסתו של שר החוץ לתמונה, כל רע"מ, אגף התקציבים, וכמובן ראשי הרשויות הערביות – אלה שלמענם בשנה האחרונה הסבו את המוביל הארצי מהובלת מים להזרמת מיליארדי שקלים ישירות לוורידים שלהם ולכל גחמה שנענית מייד. בקיצור, כל אלה הגיעו והסבירו לגב' זועבי שמקום מהמדינה לא היה מצב שיש פנקס צ'קים פתוח, וכל מה שצריך זה לרשום את הסכום – מכבישים ועד לכל המנגנונים של העמותות האסלאמיות, וכמובן, לשחיתויות בעיריות הערביות. אני, אדוני היושב-ראש, שואלת רק שאלה אחת, אני הפשוטה: כמה זה עולה לנו? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר כנסת הוא לא פשוט. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> כמה זה עולה לנו? כמה עלתה לנו גב' זועבי? כמה עולה לנו אחמד טיבי? כמה עולה לנו איימן עודה? כמה עולה לנו גב' פינטו, שנרגעה, ככה, מייד? כמה הם עולים לנו? אני מציעה שלכל אחד יהיה מספר על גב החולצה, אדוני היושב-ראש, של כל אחד ואחת מחברי הקואליציה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כמה הוא שווה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שמסתובבים כאן. 200 מיליון על הגב של אחמד טיבי, מיליארד על הגב של גב' זועבי, 60 מיליון על הגב של הבית של בנט, 50 מיליארד על מנסור. מאיפה כל הכסף הזה? אז זהו, אם לא ידעתם, הרי שכל כל הכסף הזה הוא מגבייה רצחנית של רשות המיסים בשנה האחרונה. בשנה הבאה, אגב, לא נוכל לעשות את זה שוב, וגם לא בשנה שאחרי. במקום לתעל עכשיו את כל הכסף לחיילי צה"ל, אתם משחדים ח"כים לעוד שבוע, לעוד שבועיים. אז הינה, אני אומרת כבר מעכשיו, אני, חברת הכנסת מאי גולן, מתחייבת להצביע בעד תוספת של 30 מיליון ש"ח לבנט, לסיים את הבית; אני גם מצביעה בעד הנוסע המתמיד ללפיד לעוד עשר שנים במחלקה הראשונה. ככה נעשה גמר חשבון. ואלכ, תרחמו, תרחמו על הקופה הציבורית. קחו 100 מיליון, רק תשאירו כסף לאזרחים, לחיילים. הרי שנתיים הסברתם לנו שיש פה עם בלי תקציב, אבל היום הרי אתם יודעים שיש תקציב בלי עם. די עם הבושה הזאת. נמאסתם. תנו 100% לחיילי צה"ל, ולא כל מיני הצעות סרק של בין 65% ל-75%. אם יש 75%, יש גם 100%; אם יש לאחים המוסלמים, יש לחיילי צה"ל. וחיילי צה"ל היקרים מכול, ואזרחי מדינת ישראל, אני עכשיו רוצה לפנות אליכם מעל במה זו ומעומק ליבי ולהסביר את הדבר הבא. אין ספק ולו הקל שבקלים שההצבעה הזו על כל אחד ואחת מאנשי המחנה הלאומי קורעת את ליבנו. קורעת. שלא יהיה לכם צל קטן של ספק. אבל אני רוצה להציג בפניכם מעט מהתמונה הכללית. ראו, אנחנו במחנה הלאומי סבורים שהממשלה הזו היא ממשלה לא לגיטימית, שהנזק שהיא עושה ילווה אותנו לשנים רבות, אם לא לדורות. הממשלה הזו מדברת במתק שפתיים, היא מדברת יפה, היא כביכול ממלכתית, מדברת על אחדות, על שינוי, על ריפוי, שלל סיסמאות נבובות מבית היוצר שלהם. אבל, אזרחי ישראל, אני רוצה לספר לכם משהו שאתם אולי לא יודעים וזה מאוד מאוד מתקשר, למרות שאולי לא תבינו בהתחלה. אתם יודעים, אדוני היושב-ראש, אתה יודע שהדמות שהשפיעה ושינתה את פני הפשע הישראלי, שלא הייתה איזה גנגסטר מוכר שהתנוסס על העיתונים, לא הייתה מלווה בשומרים וברכבי שרד ממוגנים, היא גם לא הייתה דמות מאיימת או צעקנית, היא הייתה חביבה על כולם והיא זו ששינתה והפכה את פני הפשע הישראלי לארגוני פשיעה אלימים, רצחניים, ששינו את פניה של מדינת ישראל לעשרות שנים קדימה והנזקים שלהם עלו לנו בדמים ובמיליארדים. ואני רוצה להגיד לכם, חברים, לגברת הזאת, ציבור יקר, אתה יודע איך קוראים, אדוני היושב-ראש? קוראים לה אתי אלון. אותו תהליך בדיוק, אבל אותו תהליך בדיוק, עוברת היום המדינה שלנו, אותו תהליך שאתי אלון העבירה את הפשע הישראלי במדינת ישראל. הרי יש לנו שר רזרבי שמדבר גבוהה-גבוהה, תמיד מדבר ברצינות כזאת ומישיר מבט ישר למצלמה, מדבר על שחיתות ושחיתות ושחיתות, ומדבר – בדיוק "איפה הכסף?" מדבר על כמה הוא ישר וישר. אגב, לידיעה, מנחם בגין רץ ל-11 מערכות בחירות, 11 מערכות בחירות, ומעולם לא העיד על עצמו כישר. מעולם. למישהו היה ספק ביושרו? היה ספק בכנותו? בדרך שלו? מרוב היושרה שנוזלת להם מהאוזניים הם שמו את ליברמן כשר האוצר. טוב, בכל זאת הם באו להילחם בשחיתות, ובנוסף גם נתנו לו את ועדת הכספים. הרי כל אחד שיושב היום בבית יודע שאין בעל מכולת אחד שהיה מפקיד את הקופה שלו בידיים של ליברמן. אין. שלא לדבר על לתת לו להיות מנהל החשבונות שלו. טוב, או לחלופין, ראש ממשלה שמדבר על אחדות, על קיצוניים ועל קומץ – הוא מדבר כל הזמן על קומץ – 35 מנדטים זה קומץ? אני שואלת אותך, אדוני היושב-ראש, 35 מנדטים זה קומץ? 55 מנדטים של רוב ציוני במדינת ישראל, שמי שעומד בראשם, היחיד מבחינתם, הוא ראש המחנה הלאומי, זה קומץ? אני רוצה להגיד לך, אנחנו לא קומץ. אנחנו לא קיצוניים. ואני גם לא יודעת על איזו אחדות אותו בנט מדבר. קודם שיאחד את הלשכה שלו, או את הסיעה שלו, או את הקואליציה שלו, אחרי זה נדבר. הוא מדבר על אחדות, הוא מדבר על ניהול, א-גרויסע מנהל. מחר הוא עוד יכתוב לנו ספר על ניהול. באמת, עד כדי כך מגיע חוסר המודעות שלו. אבל אתה, אתה, בנט, שמחפש את המנדטים שלכם על הרצפה, אתה תקרא לנו קומץ? אתם מבינים את גודל הסכנה עם האדם הזה, שפשוט לא מחובר למציאות? אתם מבינים עם איזה תת-אפס בבוחן המציאות אנחנו מתמודדים? אזרחי ישראל, מה שאתי אלון עשתה לפשע הישראלי עושים כרגע נפתלי בנט, יאיר לפיד והאדון ליברמן. זה מה שהם עושים. הם מזריקים מיליארדים לוורידים של העיריות הערביות, לוועדות הקרואות, לעמותות האסלאמיות הקיצוניות, ללא שום בקרה של אזרחי ישראל ושום יכולת שיקוף. << קריאה >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << קריאה >> מי עושה מה? << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> הכול במסתרים, הכול במחשכים. ידיעות על 200 מיליון לפה, מיליארד וחצי לשם, אגף התקציבים עולה לרגל לכפר קאסם. איפה נשמע כדבר הזה? הסבים והסבתות שלנו היו מתהפכים בקבר של המדינה היהודית שהקימו פה. גב' מסעודה, ששלחה את הילדים שלה לקרב במלחמת יום הכיפורים, גב' ביטון מירוחם, אדוני מיכאל ביטון, ששלחה את הבנים שלה להילחם ברמת הגולן, כל זה, אדוני מיכאל, בשביל שאגף התקציבים בכבודו ובעצמו יעלה לרגל לכפר קאסם – למה? לחתום על צ'קים ולחשוב על יצירתיות איך עוקפים את המנגנונים הביורוקרטיים, איך עוקפים אותם. זו הדמוקרטיה. ועל מה? תסבירו לי על מה. מה לגדעון סער ולניצן הורוביץ? מה לניר אורבך ולמנסור עבאס? מה לאילת שקד ולזועבי אם לא שנאה יוקדת למחנה הלאומי ולעומד בראשו? תראו מה הם עושים פה, תראו איזו חרפה הם מביאים עלינו. אנחנו, במחנה הלאומי – – << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא אתן לכם לבזבז לי את הזמן. – – ליבנו נקרע על זה שאנחנו צריכים לדחות את העזרה לחיילים, אבל אחיי ורעיי, אנחנו חייבים לראות לנגד עיננו את התמונה הכללית ההרסנית, את ההזרמה לוורידים של ארגוני הפשע הערביים. הם לא מסתובבים ברחובות, הם לא מסתובבים. אנחנו מסתובבים מבוקר עד לילה. הם לא הולכים לא לניחומים, לא להלוויות, לא לחתונות, הם לא יוצאים לפגוש את העם שלהם, העם שלהם שהם מדברים עליו. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, הגעתי השבוע לניחום אבלים ומספר לי קבלן יהודי שניסה לגשת למכרז באחת הערים הערביות, ומשפחת פשע הגיעה אליו הביתה ואמרה לו: שלא תעז, כי אנחנו נשחט אותך. אלה התקציבים שלנו, אדוני היושב-ראש, שלנו, לא שלהם ולא של האחים המוסלמים. או שמספר לי עוד קבלן שעמד לידו שהם נותנים הנחות של 50% ואחרי שהם זוכים הם מאיימים, מאיימים על מהנדס המועצה שיחתום על חשבונות פיקטיביים. ועוד אחד לידו מסביר לי איך בעת הגשת מכרז מגיעים אליו ממשפחות פשע ואומרים לו: תשלם לנו 15% ואנחנו נדאג שהמכרז שלך, הוא יהיה שלך, ואחרי שתזכה אנחנו רוצים עוד 10% וגם נדאג לנפח אותו. זה מה שהם נותנים לו יד ועזרה. זו המדינה שאליה פיללנו אלפיים שנה, בשביל שבנט ישב על הכיסא עוד שבוע, בשביל שאולי אולי לפיד יגשים את החלום הרטוב שלו ויהיה ברוטציה, בשביל שמתן כהנא ישנה יחסי דת ומדינה, חוקי גיור וכשרות באצבעות של מועצת השורא. אתם כל היום יושבים, מתחננים, בוכים על הברכיים לכל חבר כנסת שסוחט אתכם – אתם לא תשבו איתנו למשא ומתן? חבורה של נוכלים, של רמאים. מי אתם בכלל? מי אתם שלא תשבו איתנו? ולכן, חיילים יקרים – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מי שקיבלו את הרוב – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם קיבלתם את הרוב? בוא, חבר הכנסת קריב, אתה חי בהזיות שאין כדוגמתן. אתה קיבלת את הרוב? אתה ועד בית לא עובר, איזה רוב קיבלת? מספיק עם ההזיות. איזה כדורים אתם לוקחים? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה לעשות? מה לעשות? מה לעשות? << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> לוועד הבית בשכונה שלך לא תעבור. גבאי בבית כנסת שלך לא תהיה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תמשיכי לקלל ולצעוק – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אמת דיברתי – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, שמענו אותך. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אמת דיברתי. ולכן, חיילים יקרים ואהובים, בניגוד אליהם, התמונה הכללית היא לנגד עינינו והיא משקפת את הסכנה ההרסנית מהממשלה הגוססת והמונשמת הזו. יאיר לפיד ילמד את יואב גלנט להילחם לטובת החיילים? שרת הכבישות והרמזוריות גב' מיכאלי תלמד את אבי דיכטר, אותה אחת שהציעה לאימהות שלנו לא לשלוח את הילדים שלהן לצבא ההגנה של ישראל? או אולי אולי ניצן הורוביץ, שרוצה לשלוח אתכם, הלוחמים, לבית הדין הבין-לאומי בהאג, הוא ילמד את ראש המחנה הלאומי בנימין נתניהו, מפקד בסירת מטכ"ל ואח שכול? הם ילמדו אותנו על חיילים? הדבר היחיד, היחיד שהם יכולים לעשות, הם וצבא הפראבדה שלהם, זה מסע יח"צ והרעלת בארות כמו שרק הם יודעים לעשות – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה שאת מצביעה נגד חיילי צה"ל – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת קריב, די. זה גם לא בריא להתעצבן על זה. בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני שואלת: הרי ממה נפשך? ממה נפשך? במקום לתת לזועבי מיליארד תנו רק עוד 50 מיליון לחיילים. ממה נפשך? ושוב אני חוזרת ואומרת – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא להתכנס לסיכום. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> מסיימת. ושוב אני חוזרת ואומרת לחיילים היקרים שלנו: לא מגיע לכם פחות מ-100%, לא מגיע לכם פחות מ-100%, ובעזרת השם, בקרוב, כשנפיל את הממשלה המעוותת הזאת, נתקן גם את העוול הזה, גם אם נצטרך לעקור את כל 50 מיליון השקלים שפיזרו על הבונקר של בנט ברעננה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לחברת הכנסת מאי גולן. עד כאן קבוצת הליכוד. קבוצת חברי ש"ס: ראשון הדוברים – חבר הכנסת מרגי. יש לו הרבה מה לומר לו אבל הוא לא יכול לומר אז אנחנו נדלג. אני לא רואה את קבוצת חברי הכנסת של ש"ס כאן. קבוצת יהדות התורה? מישהו רוצה לדבר מיהדות התורה? לא. קבוצת הציונות הדתית, בבקשה. ראשון הדוברים – חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. << אחרי_כן >> << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> עד שהיה לו תירוץ, היושב-ראש, לא לדבר, אתה בכוח רוצה לקחת לו אותו? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, כמה עזות מצח צריכים אנשים שהקימו ממשלה לא ציונית, שלא מסוגלת להעביר חקיקה ציונית משום סוג שהוא, לא מסוגלת להעביר ברוב קואליציוני פשוט, כפי שמתנהל משטר פוליטי קואליציוני כמו שלנו, שום חקיקה לטובת חיילי ולוחמי צה"ל; מי שהקימו ממשלה עם מי שתומכים במי שהורגים בחיילינו; מי שהקימו ממשלה עם מי שתומכים בהעמדת לוחמינו לדין בבית הדין הבין-לאומי בהאג בעוון פשעי מלחמה, לא פחות; מי שפוגעים בחיילינו יום-יום, שעה-שעה, ברוח הגבית שהם מעניקים לטרור ובקשירת ידי הלוחמים בחוסר הגיבוי – כמה עזות מצח צריכה חבורה כזאת כדי לייצר קמפיין ציני על גבם של החיילים, כדי לתקוף את האופוזיציה, שלא מוכנה להיות על תקן ממלא מקום איפה שרשת הביטחון שלכם עם אחמד טיבי ואיימן עודה ושחאדה ואחרים – שלא מוכנים להעניק את רשת הביטחון. כמה חוצפה, כמה צביעות, ואתם יודעים מה, כמה זלזול בציבור. הציבור לא טיפש. אנחנו, בשונה מכם, אגב, בשמאל העמוק, לא צריכים להוכיח לאף אחד את אהבתנו ותמיכתנו הבלתי-מסויגת בלוחמים. אנחנו אלה שרוצים לתת להם לנצח, אנחנו אלה שרוצים להעניק להם גיבוי ולא לזרוק אותם בידי משפטנים, אנחנו אלה שאוחזים היום את הציונות שאתם מכרתם לתומכי הטרור ושבשמה לוחמים חיילי צה"ל ומגינים על מדינת ישראל היהודית העצמאית והריבונית. אל תטיפו לנו מוסר. עומד כאן עכשיו שר הביטחון באיזה ארשת פנים רצינית, עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס – אני לא רוצה להכניס את צה"ל לפוליטיקה ולא לעשות ספינים פוליטיים – ועושה ספין פוליטי, זורק איזה 75%, כאילו אנחנו מנהלים איזה סחר-מכר בבסטה בשוק. אף אחד לא קונה את זה. שוב, אתם אלה שצריכים אולי להוכיח בדרכים מלאכותיות וצבועות את תמיכתכם ואהדתכם ללוחמי צה"ל, ממש לא האגף הלאומי, הציוני, הפטריוט, הנחוש, שעומד מאחורי הלוחמים האלה 365 ימים בשנה, יום-יום, שעה-שעה. אבל אני באמת לא רוצה לדבר על הספינים של יאיר לפיד וגנץ וליברמן, אנשים ציניים שדמגוגיה היא כל מה שנשאר לפוליטיקה שלהם; אנשים בלי מילה, בלי ערך, בלי אידיאל, באמת בלי שום ערך לאף מילה, אנשים שעושים הפוך לחלוטין מכל מה שהם אמרו אי פעם בעבר, ואני לא רוצה למנות עכשיו רשימת מכולת ארוכה. אני רוצה לדבר למי שהיו פעם חבריי, אפילו חבריי הטובים, גדעון, ניר, זאב, אילת, יועז, אביר. מה אתם מחפשים בממשלה הזאת, לכל הרוחות? ממשלה שמוכח עכשיו – עומד כאן שר הביטחון, מודה ומתוודה ואומר: אין לי רוב להעביר חקיקה לטובת חיילי צה"ל, אני חייב את האופוזיציה. הרי גם אתם יודעים שהממשלה הזו סיימה את דרכה. הבטחתם שינוי, איחוי וריפוי – היום זאת ממשלת תקיעת האצבע בעין. הרי כל אחד מבין שכל השאלה זה מי יפיל את הממשלה ולכן מי יהיה ראש הממשלה בממשלת המעבר. אז עומדים לפיד וגנץ היום ומכריזים שחומש תפונה כי מה שלא חוקי לא יהיה. את ח'אן אל-אחמר הם קצת שוכחים. החוק שם הלך לאיבוד, הלך לישון. שמים לכם אצבע בעין. ונפתלי בנט מפרסם הבוקר ציוץ, כאילו הוא איזה אתר חדשות, על חיילי צה"ל שביצעו מעצרים היום. הוא רוצה לתקוע אצבע בעין לרע"מ כדי שהם יפרשו והוא יישאר ראש ממשלה. ועכשיו ליברמן עם איזה ספין, שהוא הולך לקצץ מיליארדים מהלחם והחלב של מוסדות החינוך, הרשתות של הציבור החרדי, גם כן לשים לכם אצבע בעין. זאת הממשלה. מה אתם מחפשים בה? צאו ממנה רגע לפני שיוציאו לכם את העיניים. אל תוציאו לאחרים ושלא יוציאו לכם, ובעיקר אל תוציאו לעם ישראל, למדינת ישראל, לציונות, ליהדות, את העיניים. הלכתם למהלך, יכול להיות שעשיתם אותו מכוונות טובות, היו לכם אין-ספור ציפיות ממנו. אין לכם פרטנרים. תראו לאן הולכתם את המדינה בביטחון, בכלכלה, בחברה, בזהות היהודית, בהרמת הראש של האויב שנמצא בתוכנו ומחוצה לנו. לא מאוחר להבין את הטעות, לחזור הביתה למחנה הלאומי, להקים יחד ממשלה יהודית, ציונית, לאומית, טובה לישראל, שתתמוך בחיילים באמת, שתגבה אותם באמת, שתילחם בטרור, שתיתן להם כלים, שתיתן להם גיבוי, שתיתן להם גם מלגות. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> איך תצביע? איך תצביע – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עזבו את הממשלה הרעה הזו עם השמאל הקיצוני, עם אויבי ישראל של התנועה האסלאמית ועכשיו של טיבי וחבריו. עזבו אותם ובואו חזרה הביתה. זה מה שרוצים הלוחמים, זה מה שרוצה הרוב הבריא והציוני בעם ישראל. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יש לי עוד? בואי תדברי, מיכל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת וולדיגר. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> דברי, דברי, בואי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בצלאל, זה שאנשים חושבים אחרת ממך זה לא אומר שהם חולים. מותר לחשוב אחרת, ועדיין הם בריאים. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, יש לי רבע שעה? כך אמרו המחליטים פה. כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, חברי כנסת נכבדים, כמו דוד, הבן של חבר הכנסת אלי כהן, כך גם הבן שלי, ישי, סיים לא מזמן את שירותו הצבאי בחיל הים. אני מניחה שיש פה עוד חברי כנסת שיש להם בנים או בנות שסיימו שירות צבאי. לכן, גם בגלל זה, ולא רק בגלל זה – כי בעצם כולם בנינו ובנותינו – ברור שאנחנו רוצים להיטיב עם חיילי וחיילות צה"ל. יחד עם זאת, אי-אפשר לקבל – א. את החוק כמו שהוא; ב. בעיניי, לא פחות חשוב – את ההתנהלות של הממשלה בכלל ובוודאי בחוק הזה. הרי ברור לנו שמדובר בממשלת שמאל על מלא, שלא יכולה להעביר חוקים לאומיים בהרכב שלה כמו שהיא מורכבת היום. יש לנו את חוק האזרחות, לדוגמה, שהיא לא הצליחה. בא חבר הכנסת חברי שמחה רוטמן, הביא חוק טוב יותר, ולמרות שכל הציבור – העליהום שנעשה עלינו – הצלחנו להביא חוק טוב יותר. כך יקרה גם במקרה הזה. הממשלה, למרות שידעה שלא תצליח להביא את זה – הגשנו הסתייגויות ואף אחד בכלל לא הגיע אלינו לדבר איתנו על הנושא הזה, בעוד שכולנו ראינו מה קרה פה בשבוע האחרון עם זועבי, שרצו והתנפלו עליה ודיברו אליה: רק תחזרי. מה שנתנו לאחמד טיבי, מה שנתנו למנסור עבאס – איתנו אפילו לא דיברו, כלום, כי הממשלה הזאת ממשיכה להיות ממשלה דורסנית, ממשלה מתנשאת שרואה כל כך רק את עצמה ולא אף אחד אחר. אבל לגופו של עניין, גם לגוף החוק עצמו: חברים, קודם כול אני פניתי בבקשה, גם לוועדה ואחר כך למשרד האוצר, וביקשתי לדעת כמה חיילים יהיו תחת החוק הזה. אז אמרו לי במשרד האוצר: בין 10,000 ל-15,000 חיילים כל שנה. אמרתי: אוקיי, כמה התקציב? אמרו לי, 100 מיליון. כמה מתוכם – הרי מי שקרא, ואני מניחה שרובכם קראתם, יודע שמדובר לא רק בלוחמים. אם הם היו רק לוחמים, אולי הייתי שותקת פה ולא ממשיכה הלאה את ההסתייגות שלי, אבל לא מדובר רק בלוחמים, מדובר גם באוכלוסיות ייחודיות. ביקשתי לדעת מה החלוקה בין לוחמים לבין אוכלוסיות ייחודיות. "אוכלוסיות ייחודיות" משמע חיילים עם תשמ"ש – הורים, חיילים בודדים ועולים חדשים ובני מיעוטים. ביקשתי לדעת מספר, אמרו לי שזה חסוי. אמרתי: אוקיי, לא מספר, תנו לי אחוזים, שאני אדע מה האחוזים בין האוכלוסיות. עד היום לא קיבלתי תשובה. אני אומרת שאם יש בתוך החוק הזה גם אוכלוסיות ייחודיות, שבעצם הן על בסיס סוציאלי, תסבירו לי למה בני ובנות השירות הלאומי הבודדים – הבודדים, אני לא מדברת על כולם; אני מדברת על בודדים, על אוכלוסיות ייחודיות שצריכים את זה. הם נמצאים פה, במדינת ישראל, גם הבודדים וגם העולים החדשים שעלו לפה ללא הורים, בני ובנות שירות לאומי שהשלימו שנתיים שירות, ונתנו שנתיים מעצמם למדינה במקומות חשובים מאוד, לא פחות מכל חייל או חיילת עורפיים – ואני לא מדברת על לוחמים, כי לוחמים כבודם במקומו מונח. אני מדברת על אוכלוסיות הנוספות. למה בן או בת שירות לאומי שקיבלו פטור מהצבא, ולמרות הכול הלכו ועשו שירות לאומי משמעותי בכל מיני מקומות בארץ – בבריאות, ברווחה, כן, גם בביטחון, במשרד הביטחון, בקליטה ועלייה ובכל מקום שהוא – בכל מקום שתלכו, תראו בני ובנות שירות לאומי שעושים עבודת קודש – ושוב, אני לא מדברת על כל בני ובנות השירות הלאומי, שהם כ-18,000 צעירים וצעירות, אלא אני מדברת על אוכלוסיות מוחלשות, על צעירים וצעירות שעושים שירות לאומי והם בודדים והם עולים חדשים. מדובר על מספר מאוד קטן של 150 בערך כל שנה, מול 15,000. ואתם יודעים מה התקציב שנדרש לצורך כך? שאלתי את משרד האוצר. מדובר בתוספת של 3 עד 5 מיליון שקל. חברים, אלה פירורים, אלה פיצוחים. למה לא לתת את זה? למה לא לדבר איתנו על זה? ההסתייגות כתובה. אם מי מכם יפתח את ההצעה, את הצעת החוק, הוא יראה בפנים את ההסתייגות שלנו. בואו, תיתנו גם להם. אבל לא, אף אחד לא סופר אותנו. אני אמשיך. פנו אליי לא מעט חיילים וחיילות אחרי ששמעו את המסע המאוד-מאוד-מאוד קיצוני נגד האופוזיציה ואמרו לי: רגע, מיכל, למה רק לאקדמיה? אנחנו רוצים ללמוד מקצוע – אנחנו רוצים להיות טכנאים, אנחנו רוצים להיות טכנאי מזגנים, טכנאי רנטגן – למה להסליל את זה? למדנו 12 שנות לימוד, היה לנו קשה, אנחנו לא מסוגלים ללכת לאוניברסיטה. למה לתת רק לאוניברסיטה? ועכשיו אני אקפוץ רגע לנאום הקודם שלי. לא יודעת מי מכם הקשיב או מי מכם קרא את הכתבה את הכתבה ב-7 ימים של שרית רוזנבלום, כתבה שנקראת "אין תור בקצה המנהרה", שמדברת על הצהרה שהצהיר שר הבריאות, על הסכמה שהוא הגיע – מאוד קשה לי לדבר בקול. כבוד היושב-ראש, אם אפשר טיפה בשקט, כי גם ככה אני צרודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש, השר מאיר כהן, חברים, חבר הכנסת קיש, השר מאיר כהן, אתם מפריעים לה. בבקשה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הכתבה הזאת של שרית רוזנבלום דיברה על הצהרה שהצהיר שר הבריאות שהגיע להסכמה עם שר האוצר על 28 מכשירים רפואיים חדשים למערכת הבריאות, ובהם יש מכשירי CT, מכשירי MRI, שני רובוטים לניתוחים מורכבים, ארבעה תאי לחץ – מבורך, הצהרה מבורכת, רכישה מבורכת. אבל מה? אף אחד לא שאל את אנשי המקצוע, את הרדיולוגים שאחראים לביצוע הבדיקות הללו וכמובן לפענוח שלהן, מה צריך כדי לקצר תורים. כי אמר השר: הינה, זאת בשורה ענקית לכל אזרחי מדינת ישראל, כי התורים ארוכים. כדי לעשות היום CT או בדיקת MRI צריך לחכות שבועות ארוכים או אפילו חודשים. וכדי לקצר את התורים – הינה הבשורה. אומרים אנשי המקצוע הרלוונטיים: לא, כבוד השר, זאת לא התשובה. למה לא פניתם אלינו? אף אחד לא התייעץ איתנו בכלל. כי הבעיה היא לא רק המכשירים. המכשירים חשובים ביותר, אבל לא פחות חשוב זה מי יפעיל אותם. כי כאשר סתם יעמוד לנו מכשיר יקר ערך בלי שאף אחד יפעיל אותו, מה עשינו? מה הועילו חכמים בתקנתם? לכן, הם אומרים שחסרים היום 700 טכנאים שיפעילו את המכשירים האלה. וזה מתקשר היטב למה שאמרתי לגבי החוק הספציפי הזה: למה רק אקדמיה? למה? יש לנו כל כך הרבה חיילים וחיילות שרוצים להיות בעלי מקצוע שאינו אקדמי. אז גם פה צריך לתקן את החוק, ולאפשר הרבה יותר. שלא לדבר על כך שבתוך החוק יש מוסדות אקדמיים שאותם כן נקדם ויש מוסדות אקדמיים שהם לא רלוונטיים. למה? אם עושים, אם אנחנו רוצים לעודד חיילים וחיילות ללכת ללמוד, בין שאלה לימודים אקדמיים, בין שאלה לימודי תעודה – שילכו ללמוד היכן שהם רוצים, ואל תגבילו אותם ללימודים באוניברסיטה כזאת אך לא במדרשה כזאת. נוסף לזה, וחוץ מכל האמור לעיל, הינה אנחנו מגיעים גם לנושא של כמה אחוזים נממן. ואני באמת שואלת: למה אי-אפשר לממן 100%? למה לתת רק 75% – שעכשיו הכניסו לנו אותם, כי לפני רגע זה היה 66% – לאותם חיילים וחיילות? ואני מתכוונת גם לאותם בני ובנות שירות לאומי, ששוב, נותנים מעצמם שנתיים למדינת ישראל. למה לא לתת 100%? אנחנו לא מדברים על סכום עתק. לא על סכום עתק – על סכום של 50 מיליון שקל, שבאמת, זה כסף קטן לעומת כל הכספים שמפוזרים פה בלי סוף; כסף שבעצם חוזר אלינו, כי אנחנו מאפשרים לחיילים והחיילות האלה, לבני ובנות השירות – אם וכאשר החוק הזה יתוקן – להתקדם בחיים, להיכנס למעגל העובדים והעובדות ולהכניס כסף במסגרת מיסים למדינת ישראל. אז באמת, אם אנחנו רוצים להיטיב עם החיילים, צריך לתת להם 100%. צריך לאפשר להם לבחור איזה מקום לימודים הם רוצים, בכל אוניברסיטה, בכל מדרשה, בכל מכון, בין שזה תואר אקדמי ובין שאלה לימודי תעודה. וכמובן, כמובן, אני רוצה לומר גם לישי, הבן שלי, גם לדוד, הבן של אלי כהן, גם לכל החיילים והחיילות: אנחנו איתכם. אני כמובן אצביע בהתאם למשמעת האופוזיציונית, אבל גם אם נצביע נגד החוק הזה, אנחנו לא נוותר. אנחנו נמשיך ונדאג לכל אזרחי מדינת ישראל, אבל ודאי ובוודאי לחיילים שלנו, לחיילים המדהימים שלנו, שעושים הכול על מנת שנוכל להמשיך לחיות פה; שהם כמו דגל ישראל, מבחינתי – שנוכל להניף אותו בגאווה, בלי לפחד. זה מחזיר אותי לנושא של הדגלים. גם אני הייתי היום בוועדת חינוך, ושמעתי את חבר הכנסת סעדי מדבר על מדינת כל אזרחיה. לא יכולתי לשמוע את הדברים הללו. מי שרוצה את מדינת כל אזרחיה ורוצה להניף את דגל אש"ף, יכול לעבור לרשות הפלסטינית ולגור שם; יכול לעבור לירדן וללמוד בכל מסגרת שנמצאת שם, לא במדינת ישראל. מדינת ישראל תיתן זכויות וחובות לכל אזרח גם אם הוא לא יהודי אבל הוא מבין שזו מדינת הלאום של העם היהודי. עם אחד ודגל אחד; אין פה כמה דגלים. אי-אפשר להתבלבל. זכות הדיבור וחופש הדיבור הם טובים עד שמדברים על למי שייכת המדינה הזו. המדינה הזאת היא המדינה של העם היהודי – לא כמקלט, לא כי לא היה לנו מקום אחר להיות בו, אלא כראשית צמיחת גאולתנו. זאת מדינה שאנחנו גאים להיות בה, וזה בסדר. כל אדם אחר שאינו יהודי וגר פה ומכבד את החוק במדינת ישראל – יש לו גם חובות, הוא לא יכול לדרוש רק זכויות. יש כאן חובות, וחלק מהחובות הכל-כך טריוויאליות הוא למנוע הסתה ולהפסיק להגיד ירושלים המזרחית וירושלים המערבית; יש ירושלים אחת. כל ירושלים שייכת למדינת ישראל וללאום היהודי. ולכן, אותם חיילים ששומרים על המדינה הזאת לא צריכים ממשלה שנתמכת על ידי הרשימה המשותפת או על ידי רע"מ והאחים המוסלמים אלא על ידי מפלגות לאומיות שמבינות שהמדינה הזאת היא באמת באמת ראשית צמיחת גאולתנו. אז אני אחזור ואומר ואסכם: החוק הזה הוא חוק נכון וחשוב, אבל צריך לדעת איך להעביר אותו. צריך לדעת להקשיב לכולם ולהבין שכשאנחנו נאבקים על דברים חשובים זה לא סתם, זה חלק מהמהות שלנו פה. כן, מגיע לחיילי צה"ל 100%, ומגיע גם לבני ובנות השירות הלאומי שנותנים שנתיים מהחיים שלהם 100% מימון. אנחנו צריכים לדאוג להם, ואנחנו נמשיך לדאוג להם. כך נעשה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת בן גביר. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, כנסת הנכבדה, אני שומע את הזמזומים מהקואליציה: בואו תדאגו לחיילי צה"ל, תדאגו לחיילי צה"ל. מי ידאג לחיילי צה"ל? יאיר גולן, שהשווה את חיילי צה"ל לנאצים? הוא ידאג לחיילי צה"ל? הוא זה שיגן על חיילי צה"ל? רם בן ברק, שמעסיק עוזרת תומכת טרור – רם, אתה יודע את זה, אני אומר לך, אתה לא שונא ישראל אבל אתה מעסיק עוזרת שתומכת בטרור – הוא ידאג לחיילי צה"ל? ווליד טאהא, שחוגג כשחיילים נרצחים, הוא ידאג לחיילי צה"ל? מנסור הדובי-חמודי עבאס, אותו בן אדם שסיפר לנו על זכויות אזרחיות ועל ממשלת שינוי וריפוי ואיחוי ופתאום יצא לו, יצא לו כאשר יש נטיעות בנגב, אז אודרוב, אודרוב, נגד היהודים, וכשבהר הבית מתפרעים שם הוא מגבה את המתפרעים – אתם מגינים על חיילי צה"ל? במשך השנה האחרונה, אדוני היושב-ראש, מה לא עשינו כאן באופוזיציה כדי לדאוג למען חיילי צה"ל. כדי לדאוג שיהיה להם יותר טוב הלכתי ממשרד למשרד כדי להעביר את חוק החסינות לחיילי צה"ל, חוק שייתן ללוחמים שלנו לפעול בחופשיות, חוק שיגן עליהם. ואחד אחרי השני בקואליציה, בעיניים מושפלות: לא, זו לא התקופה; לא, הדרג המקצועי לא רוצה; לא, זה לא נכון עכשיו. אתם דואגים לחיילי צה"ל? אתם? חברתי מאי גולן ואני מציעים עכשיו את חוק עונש מוות למחבלים. מה יותר לדאוג לחיילי צה"ל מהעונש הכל-כך חשוב הזה? מי שבא לרצוח חייל, ולא רק חייל, מי שבא לפגוע ולהרוג, מי שרוצח, בואו נמצה איתו את הדין, בואו נגן חיילי צה"ל. ופתאום אנחנו שומעים שהיועצת המשפטית אומרת: זה לא חוקתי. כאילו היא לא יודעת שזה קיים בחוק הצבאי. זה לא חוקתי, כאילו היא לא יודעת שבמדינות המשפט המשווה זה קיים, כאילו היא לא יודעת שבארצות הברית, הדמוקרטיה הגדולה, זה קיים. אתם מגינים על חיילי צה"ל? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> ראית את פסק הדין היום על המחבלת? על ניתוח אף? פסק דין היום של בג"ץ. מחבלת הגישה דיון על ניתוח אף אסתטי – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן, כן, שמעתי. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> בפשרה נותנים לה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> למה לא? הם מגינים על חיילי צה"ל. הם מגינים על חיילי צה"ל. לידנו בבית יש עמדה של חיילים גיבורים שאנחנו כל שבת עושים צעדה עם כל הילדים, חבר הכנסת מיכאלי וחבר הכנסת בן צור, עוצרים את סעודת השבת, לוקחים סיר של קובה ומפנקים אותם. לא אכפת לי מאיפה הם. גם אתה מוזמן, הזמנתי אותך כבר עשרים פעם. אתה – רק דיבורים. תבוא. הזמנתי אותו. אתה צודק. לא משנה אם הם מנהלל או מהכפר או מהקיבוץ, אנחנו מפנקים אותם ונותנים להם, כי הם חיילים שלנו ואנחנו אוהבים אותם. אבל כשאנחנו רואים אותם שם, בעמדה, אדוני יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, איך זורקים עליהם אבנים, איך זורקים עליהם בקבוקי תבערה ואסור להם להגיב, אסור להם להגיב – אני לפני חודש וחצי, חודשיים, נוסע בכביש בין הבית שלי בחברון לכאן, לכנסת, ועומדים להם 30–40 רעולי פנים, זורקים בלוקים, זורקים סלעים. יצאתי – יש לי נשק, נתנו לי כדי להגן על החיים שלי – יצאתי החוצה, שלפתי את הנשק – פתאום כל המנוולים האלה, המחבלים האלה, רצים, בורחים. החזרתי את הנשק. עשיתי טעות שלא יריתי, הייתי צריך לירות. אבל החזרתי את הנשק, הסתובבתי, ועוד פעם בלוקים על הכביש. מוציא שוב את הנשק – שוב הם בורחים. עומד לידי חייל, אני אומר לו: למה אתה לא יורה? למה אתה לא יורה? זורקים כאן בלוקים עליך. יש כאן סכנת חיים ממשית לחיים שלך. למה אתה לא יורה? הוא אומר לי: אין לי אישור. אין לי אישור, לא נותנים לי. מי לא נותן לו? אתם, הקואליציה הזאת לא נותנת לו. ומה הפלא? אתם מושתתים על מנסור עבאס ועל ווליד טאהא ועל ח'טיב ועל מאזן גנאים ועל כל תומכי הטרור. והינה זה שבא והולך, הולך ובא, זה שמשווה את החיילים שלנו לנאצים. מה אתה עושה בכנסת ישראל, ריבונו של עולם? מה אתה עושה בכנסת ישראל? מה אתה עושה כאן? מה אבתיסאם מראענה, שהחלום שלה, שהחזון שלה זה להשמיד את זיכרון יעקב, מה היא עושה בכנסת ישראל? מה עושים כאן הקו הקדמי של הטרור? איימן עודה הזה, לפני חצי שנה הוא תקף אותי לעיני כולם. עד היום, עד היום לא הגישו נגדו כתב אישום. לא הגישו נגדו כתב אישום? אז החבר שלו אחמד טיבי פוגע בשוטרים והחבר של החבר שלו עופר כסיף מרביץ לחיילים, וזה אתם, זה במשמרת שלכם, זו הקואליציה שלכם, אתם פוגעים בחיילי צה"ל. וצריך לומר את האמת – שאתם לא רק פוגעים בחיילי צה"ל, אתם פוגעים בכל הגזרות של מדינת ישראל. כשאחמד טיבי תוקף שוטרים כאשר הוא עולה להר הבית – אגב, יש נוהל של הכנסת, אדוני היושב-ראש, נוהל שמחייב אותנו כשעולים להר הבית להודיע: הינה, אנחנו עולים להר הבית. אני מקיים את הנוהל הזה כל פעם שאני עולה להר הבית, למקום הכי קדוש לעם היהודי, אני מודיע" אני עולה להר הבית. אבל אחמד טיבי לא מודיע, מצפצף על המשטרה, מצפצף על הנוהל, נכנס – אנחנו גם רואים מה הוא עושה – מסית, מדיח, קורא לפגוע בשוטרים, קורא לפגוע בחיילים. ואתם, אתם שותקים. אז אתם מדברים על חיילי צה"ל? אתם דואגים לחיילי צה"ל? תתביישו לכם. אני רוצה, אדוני היושב-ראש, בהזדמנות הזאת לדבר על מה שהולך לקרות ביום ירושלים, יום ירושלים, יום חגנו. כן, יש כל מיני גורמים שמאיימים עלינו: אם תניפו את הדגל, אם תניפו את הדגל אנחנו נירה ונפגע ונפיל טילים. רק מה, חושבים שהזיכרון שלנו כל כך קצר. לפני חודשיים, אדוני, הגעתי לשמעון הצדיק. במשך שישה חודשים שלפני שרפו שם תשע פעמים, תשע פעמים, רכב של יהודי, של משפחה שנמצאת שם, ארבע פעמים זרקו בקבוקי תבערה, פעם אחת בקבוק התבערה נחת על עריסה של תינוקת, וכשאני הגעתי לשם גם איימו, איימו עלינו – חמאס איים, אחמד טיבי איים, כל הג'מאעה איימו. ומה בסופו של דבר קרה? באתי, ישבתי שם, לא מצמצתי, והוכחנו להם שהכול דיבורים, שהכול קשקושים. הם הרי רק מאיימים, הם יודעים לאיים. אם מראים להם נחישות אז הם נסוגים. אותו דבר, לפני חודש וחצי, כשעליתי להר הבית, אמרו: מה יקרה? המזרח התיכון ייפול, יפציצו את מדינת ישראל עוד פעם. כל אלה מהחורים שלהם יצאו, הנייה, כל אלה שבאים ומאיימים על מדינת ישראל. דובר חמאס איים עליי. עליתי להר הבית בקדושה, טהרה, כמובן טבלנו, הלכנו במקום הכי קדוש, הכי קדוש לעם היהודי, וברוך השם, הם צפצפו, הם צעקו, הם שרקו, הם נבחו, אבל בסופו של דבר אני עליתי לשם והם לא פצו פה. ככה זה כשמפגינים כוח. ככה זה כשמפגינים עוצמה. ולעומת זאת, אדוני היושב-ראש, בחול המועד, כשבאנו ורצינו לעלות, ללכת לשער שכם בריקוד דגלים, או אז, כאשר המשטרה, בצעד לא חוקי, בצעד שלא ברור לי עד היום, חסמה אותי ולא אפשרה לי להגיע לשער שכם, פגעה בחסינות שלי – וזה, אדוני היושב-ראש, המקום להגיד שפוגעים בחסינות של חברי הכנסת. אני הייתי מצפה שיושב-ראש הכנסת ישמיע קול זעקה. אני עד היום לא קיבלתי אפילו את הצו. אני הולך לתבוע את המשטרה על הסיפור הזה. השבוע תוגש תביעה נגד המשטרה, כי לא יכול להיות מצב שבו אני מגיע – אפילו לא אומרים לי למה, אפילו לא נותנים לי את האפשרות להגיש איזשהו בג"ץ, לעשות ביקורת משפטית. אבל כשאני הגעתי לשם וחסמו אותי, פתאום הם התפרעו, פתאום הם השתוללו, פתאום הם הרימו ראש. וזה הסיפור, אדוני היושב-ראש. זה העניין. כאשר מתקפלים, כאשר נכנעים בפניהם – ואני כמובן לא מדבר על כל הערבים, אני לא מכליל את כל הערבים, אלא אני מדבר על אותו קומץ או לא קומץ, לצערי, שאנחנו מכירים, שפוגע ומסית ומלהיט ומאיים וזורק אבנים וזורק בקבוקי תבערה – כאשר מתקפלים בפניהם, הם מרימים את הראש; כאשר מפגינים נחישות, הם מבינים את המסר. אני מגיע לשמעון הצדיק – בכל פעם שאני מגיע לשמעון הצדיק, כשאני יורד מהאוטו, אני צועק להם: בעל הבית הגיע, בעל הבית הגיע. אנחנו בעלי הבית במדינה הזאת, ואתם בקואליציה שכחתם את זה, ואתם שכחתם את זה – יש לכם בעל בית אחר. בעלי הבית שלכם זה מנסור עבאס; בעלי הבית שלכם זה אבתיסאם מראענה. בעלי הבית שלכם זה ווליד טאהא. אלה בעלי הבית שלכם – תנועת האחים המוסלמים הקיצונית. זה מחזיר אותנו למה שקורה עם החיילים. הרי לא יכול להיות – זה היה ברור, זה היה צפוי, זה היה פשוט, זה היה חד-משמעי, שבממשלה שיושבים בה אנשי התנועה האסלמית, אי-אפשר לדאוג לחיילי צה"ל. בממשלה שנתמכת על ידי תומכי טרור, על ידי אנשים ששמחים ברצח של חיילים, מי ידאג לחיילי צה"ל? איך ידאגו לחיילי צה"ל? לא סתם המצב היום של החיילים שלנו, של השוטרים שלנו, הוא המצב הכי טרגי שקיים בשנות קיומה של מדינת ישראל. אדוני, כשאתה היית מפקד מחוז ירושלים, לשוטרים הייתה עוצמה, היה להם כוח. גם אז, לדעתי, לא מספיק; גם אז היה צריך לתת יותר סמכויות, גם אז היה צריך להיות ברור שכשזורקים עליהם בקבוקי תבערה, הם צריכים לירות. אבל אז לפחות הייתה איזו הרתעה, הייתה משילות, הייתה יראה, הייתה הבנה שאלה שוטרים, שוטרי משטרת ישראל, שאלה חיילים, חיילי צבא ההגנה לישראל. היום הפכתם אותם למרמס. הפכתם אותם למרמס. אגב, זה לא רק בעניין של הגיבוי, זה לא רק בעניין הביטחוני. כשאנחנו כאן בקואליציה והשר לשעבר אלי כהן הציע להעלות את שכרם של חיילים, אתם התנגדתם. בסוף נתתם כמה לירות, אבל אתם התנגדתם. אתם פגעתם בחיילים. אתם המשכתם לפגוע בחיילים. בעניין הזה של הגיבוי, החיילים שלנו – הדבר שהם הכי צריכים הוא שייתנו להם גב, שייתנו להם את הנשמה, שיגידו להם: אנחנו שלחנו אתכם, אנחנו הבאנו אתכם, אנחנו נתנו לכם, אתם שליחים שלנו, ואנחנו שומרים עליכם. אתם לא מסוגלים לשמור על החיילים. אתם פוגעים בצבא. אתם הורסים את המדינה, כי הקואליציה שלכם היא קואליציה שנתמכת על ידי ארגוני טרור, על ידי אנשי טרור, על ידי תומכי טרור, על ידי אנשים שתומכים ברצח חיילים. אני לא אשכח את הראיונות עם ווליד טאהא, וגם כאן, מעל הדוכן עם מנסור עבאס, כשאמרתי למנסור: תגנה, תגנה כשזורקים אבנים על החיילים שלנו בהר הבית; תגנה כשזורקים בקבוקי תבערה על השוטרים שלנו בשער שכם; תגנה כשפוגעים בחיילים שלנו בנגב. מנסור עבאס לא גינה. הוא לא גינה כי זה הבייס שלו; הוא לא גינה כי זו האמונה שלו; הוא לא גינה כי הוא יכול לבוא ולהיות פוצי-חמודי מול התקשורת הישראלית, אבל בתוך-תוכו הוא לא יכול לגנות, והוא לא יגנה בפומבי, כי הוא תומך בהם, הוא תומך באותם מתפרעים. 400 מתפרעים, 400 מתפרעים נעצרו בהר הבית כשהם זרקו בקבוקי תבערה ואבנים על החיילים ועל השוטרים שלנו. מנסור עבאס, בצעד לא חוקי, דאג שהם ישוחררו. אתם, חבריי בקואליציה, זה במשמרת שלכם. זה בידיים שלכם. אלה המעשים שלכם. אתם יורקים בפרצוף של החיילים ושל השוטרים, אז כשאתם מדברים איתנו על דאגה לחיילי צה"ל, טלו קורה מבין עיניכם. תתביישו לכם. תפנימו ותבינו שאי-אפשר לדאוג לחיילי צה"ל כשאתה יושב בקואליציה עם מנסור עבאס, אי-אפשר לדאוג לחיילי צה"ל כשאתה יושב בקואליציה עם תומכי טרור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אפשר לדאוג לחיילי צה"ל כשאתה יושב ורוצה לעשות ממשלה ימנית מלא מלא, שלם שלם. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רוטמן, בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, בזמן שדיברתי פה קודם, ניסיתי לחלק את הזמן שיש לי לכמה וכמה נאומים בני דקה. אחד הנאומים שבו פתחתי היה על אודות ספר שקראתי לאחרונה, ממש לאחרונה, שכתב אותו – כותרתו היא: היועץ, ספר שכתב היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין. אני חייב לומר שכשקראתי את הספר הזה, התחלתי למנות כמה עבירות פליליות אפשר למצוא בספר אחד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איזה ספר? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> "היועץ" של יהודה וינשטיין. כמה עבירות פליליות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> גם בתנ"ך יש הרבה עבירות פליליות. קבועים שם גם העונש, גם האזהרה ולפעמים גם תיאור המעשה, כולל היסוד העובדתי והנפשי. אתה יודע מה, התנ"ך הוא השוואה טובה. אבל דבר אחד – התנ"ך, רק חלק ממנו נכתב על ידי הקדוש ברוך הוא. לעומת זאת, הספר "היועץ" של יהודה וינשטיין כל-כולו נכתב ברוח הקודש, מילה במילה. לפחות מי שכתב אותו חושב – לא רוח הקודש; הוא ההשראה של רוח הקודש. כי אם אתה שואל את היועץ המשפטי לממשלה לשעבר יהודה וינשטיין מה מקור החוכמה, התבונה, עקרונות היסוד של השיטה ובכלל כל החוכמה בעולם, הוא יגיד שנעשו לו שתי כליותיו – באמת, משם נובע הכול, מסברת כרס א' לסברת כרס ב'. עכשיו, זה היה יכול להיות מצחיק אלמלא זה היה עצוב. הוא מתאר כל מיני ויכוחים וחיכוכים שהיו, והוא מתאר גם בגאווה אין-סופית כיצד הוא ביצע עבירה של סחיטה באיומים כלפי ראש הממשלה. ראש הממשלה אמר לו שמינוי מסוים איננו לרוחו. הוא חושש שהמינוי – אגב, במבט לאחור ואולי גם במבט קדימה, אני לא בטוח שהצדק היה באותו אירוע עם ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו; יכול להיות שהמינוי של המשנה הזה היה יותר טוב מהאלטרנטיבות. אני לא יודע, אבל זה ממש לא משנה. ועדת איתור בראשות היועץ המשפטי לממשלה הגישה המלצה למנות אדם כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה. אומר ראש הממשלה ליועץ המשפטי: אני לא רוצה להעלות את המינוי להצבעה השבוע. אני חושב שהמינוי הזה לא טוב. אני חושש שהוא יתקע צעד מדיניות שאותו אני חפץ לקדם, שהוא רפורמת הדגל שלי. שיקול לגיטימי? אני סבור שכן. האמת היא, מאחר שיש פה יושב-ראש ועדת חוקה – אני מרשה לך להעיר הערת ביניים. לי זה נראה שיקול לגיטימי שכאשר ראש ממשלה, שהסמכות בידו לקבוע על פי חוק את סדר-היום של הממשלה, אומר: משנה פלוני שאתה בוועדת איתור הצעת, אני חושב שהוא לא טוב; צריך לחשוב על זה, בוא נדחה את הדיון בשבוע, בוא ננהל על זה דיון, אולי תביא יותר ממועמד אחד. על פי תיאורו – אתה יודע, לפעמים עדיף שאדם ישמור על זכות השתיקה, כי לפעמים אדם מרשיע את עצמו. על פי תיאורו של היועץ המשפטי וינשטיין, הוא אמר לראש הממשלה כהאי לישנא: או שאתה מעלה את זה היום להצבעה או שאני יוצא מהחדר ואני אומר שאתה פועל בניגוד עניינים. אני קטונתי, אני מומחה קטן מאוד במשפט הפלילי, אבל להבנתי מדובר בסחיטה באיומים על פי הגדרת החוק. סמכותו של ראש הממשלה היא לפעול ככה. מי שמאיים על אדם באמצעות מעשה שאיננו כדין, שיימנע מלעשות משהו שמותר לו לעשות על פי דין, זו הגדרת העבירה של סחיטה באיומים. מאחר שליועץ המשפטי לממשלה אסור להדליף משיחה עם ראש הממשלה – זו עבירה פלילית בפני עצמה – כאשר הוא אומר: אם אתה לא תפעל בדרך מסוימת אני אצא החוצה ואגיד שאתה בניגוד עניינים, לי זה נראה סחיטה באיומים. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בשקר, כי זה לא ניגוד עניינים, זה העניין עצמו. ראש הממשלה, שהסמכות בידו, שוקל שיקול ציבורי. הוא לא חשב שם שהוא רוצה לקבל כסף לכיסו. הוא אומר: אני חושב שרפורמת המרפסות היא חשובה. מי שם את היועץ המשפטי לממשלה להגיד שדבר כזה זה ניגוד עניינים? מי שמו לאיים על ראש ממשלה ובעצם לסחוט אותו במשבר פוליטי, תקשורתי, ציבורי, אם הוא לא יעשה תכף ומייד את מה שדורש ממנו היועץ המשפטי לממשלה? הפתרונים לווינשטיין. הפתרונים ליועץ. הוא יכול. ברצותו הוא ממליך מלכים ולו המלוכה. הוא לבדו הוא. זו דוגמה אחת קטנה מהספר. הספר כל-כולו מלא וגדוש תיאורים כוחניים של אדם שמאיים כל פעם באמצעים אחרים כדי שרצונו ייעשה, והוא מתגאה בזה. "שרייך סוררים וחברי גנבים", יושבים בלשכה ומתגאים: זה, אני איימתי עליו, זה, אני סחטתי אותו, זה דרשתי ממנו ככה. המאורת פריצים היה לי הבית הזה? מה זה הדבר הזה? זה כתוב עלי ספר. אני לא מדבר על זה שהספר כל-כולו הוא גילוי של מידע שהגיע לווינשטיין במסגרת תפקידו ועל פי חוק אסור לו לגלותו. מידע שהגיע לעובד ציבור במסגרת תפקידו, עם כל הכבוד, לא שלך לגלות, ובטח ובטח לא שלך לגלות לטובת מכירת ספר לטובת הנאה. בן אדם שעושה שימוש בתפקידו הציבורי לטובת הנאה – נראה לי מצלצל משהו כעוד עבירה פלילית. אבל ליועץ המשפטי מותר. מותר. ליועץ המשפטי מותר. למה? הוא החוק. מי יגיד לו מה תעשה ומה תפעל? הוא החוק. הוא יכול לעבור על החוק, הוא יכול לספר על זה, הוא יכול להדליף. מי יכול להגיש כתב אישום נגד יועץ משפטי? אף אחד. כידוע, ברוסיה הקומוניסטית האמירה הייתה: זה לא משנה מי מצביע ואיך מצביע, משנה מי סופר את הקולות. אז בישראל המשפטיסטית זה לא משנה מי עושה את העבירה, משנה מי מגיש את כתב האישום. אם מי שמגיש את כתב האישום הוא היועץ המשפטי לממשלה, ממילא הוא יכול לעשות כל עבירה שהוא רוצה, כי אף אחד לא יגיש נגדו כתב אישום. אני באמת אומר: המלצת קריאה. המלצת קריאה, למרות העבירה הפלילית. אני לא חושב שהעבירה הפלילית חלה על הקורא. יש אומנם, אנחנו יודעים, הנאה ממעשה עבירה, שהמחמירים שבינינו נזהרים שדבר שנעברה בו עבירה – לא ליהנות ממנו. אבל יש איזה כלל של "בכדי שייעשה", זאת אומרת, לפחות במעשה שבת אנחנו מחכים למוצאי שבת, זמן שהיה אפשר לעשות את זה בהיתר, ואז אפשר להשתמש גם במעשה שבת במקרים מסוימים. לא בכל מקרה. אני לא פוסק הלכה, בטח לא מעל דוכן הכנסת. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> או על ידי גוי, שגוי יקריא לך את זה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן. אז יכול להיות שאפשר לקרוא את הספר – גלעד, אני ממש זקוק פה לפסק הלכה: האם מותר ליהנות בקריאה מספר שנכתב במעשה עבירה אם עושים את זה בשינוי, ואיזה סוג של שינוי אפשר לעשות בקריאת ספר. האם מהסוף להתחלה, הספוילרים? מה הופך קריאת ספר לשינוי מספיק כדי שיהיה ניתן ליהנות ממעשה העבירה של כותב הספר? האמת היא – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – במוצאי שבת. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא. אתה כנראה לא הקשבת קודם. אני אמרתי שבמוצאי שבת יש "בכדי שייעשה", מתוך הנחה שאפשר היה לעשות בהיתר. כלומר, אם בישלו ביצה בשבת, במוצאי שבת, אחרי זמן של בישול ביצה, שאפשר היה לבשל אותה אחרי שבת – גם אם נעשה על ידי גוי, לא למען ישראל, כל מיני כללים – אז אפשר להשתמש, כי אפשר היה לעשות את זה בהיתר, אתה לא מרוויח שום דבר מזה שזה נעשה באיסור, היית יכול לעשות את זה בהיתר. אבל עבירות של גילוי מידע שהגיע לאדם במסגרת תפקידו, אין על זה "בכדי שייעשה". אולי יש על זה התיישנות, אבל אין על זה "בכדי שייעשה", ולכן גם היום הוא לא יכול לכתוב את הספר הזה. גם אם אני אחכה את הזמן שצריך לכתוב את הספר, זה לא יעזור, כי גם עכשיו הדבר הזה יעשה עבירה. ולכן אני הקטון לא מצאתי היתר לקרוא את הספר, ולכן קראתי אותו בשינוי, וה' הטוב ימחל, אני מקווה, על כך שקראתי את הספר בשינוי. עכשיו, באמת, אני מרגיש לא נעים. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> עד כמה שהכתיבה הייתה באיסור, הקריאה באיסור, אין בעיה איתה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> העלית פה סברה, אני לא אומר שלא. גם גלעד סובר. אני בסופו של דבר צריך לצאת פה עם פסק הלכה. לא בסברות אנחנו עוסקים, יש פה פסק שנדרש. ובהקשר הזה אני לא יודע, הטייטל – אני לא מחפש פוסקים שאינם אורתודוקסים. אני רוצה פה פסק של יושב-ראש ועדת חוקה, אני מחפש פה בכובע הזה פסק הלכה, לא בכובעים אחרים, שעליהם יכולים לקום כל מיני עוררין. בכובע הזה של יושב-ראש ועדת חוקה אני צריך – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אוקיי. עכשיו אני אומר, גם מפלגתך מככבת בספר הזה, כמו שאתה בוודאי יודע. אתה קראת את ספרו של יהודה וינשטיין "היועץ"? המפלגה שלך מככבת שם בכמה כובעים, ואני באמת אומר, התחושה של אדם שקורא את הספר הזה היא תחושה קשה מאוד. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שמחה, אני יכול להגיד, לא שמעתי את תחילת דבריך אז לכן אני לא מבין על מה אתה מדבר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני יכול לחזור. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה יכול לחזור בשלוש וחצי דקות שנשארו לך. אין שום בעיה. תעשה מה שאתה רוצה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אין בעיה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה רק שאלת אותי, אז עניתי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כל דבריי כעת הוקדשו לספרו של היועץ המשפטי לממשלה בדימוס יהודה וינשטיין, שהוציא לאחרונה ספר בשם "היועץ". תיארתי מדוע הספר הזה גם הוא עצמו מהווה עבירה פלילית, כי הוא גילוי בהפרת סוד. למשל, אני למדתי מהספר הזה כל מיני דברים על הליכי החקירה של ליברמן. אינני יודע אם הם אמת או שקר, אינני יודע, אבל אני יודע שהמידע הגיע לווינשטיין לא בגלל עיניו היפות או התכולות – אינני יודע באיזה צבע עיניו – אלא בגלל שהוא היה בתפקיד רשמי של מדינת ישראל בתור יועץ משפטי לממשלה. ולכן, כאשר הוא מגלה וכותב ספר על כך וחושף פרטים על תיקים פליליים, בוודאי דברים הנוגעים לצנעת הפרט של אדם – והוא לא עושה את זה במסגרת תפקידו, במסגרת כתיבת דוח רשמי, אלא במסגרת ספר, שלהוסיף חטא על פשע, הוא גם מרוויח ממנו כסף – אני אומר שהדבר הזה בעיניי דורש חקירה פלילית. והעובדה שהוא הרשה לעצמו לעשות את זה מראה שבכל מה שנוגע להתנהלותה של מערכת האכיפה של מדינת ישראל, לית דין ולית דיין. אולי יש דין, אבל אין דיין. על זה הדיבור. עכשיו עשיתי את הקונטקסט? בסדר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה רוצה שאני אגיב? אין לי מה להגיב. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, רק תגיד אם נתתי את הקונטקסט ההולם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אה, אוקיי, בסדר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני רק אומר, אם יש חשד לעבירה פלילית, תגיש תלונה במשטרה. אתה יודע, כל חבר כנסת יגיד לך דבר כזה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה בדיוק מה שאמרתי. אם אני אגיש תלונה במשטרה, לידי מי היא תגיע? לידי היועץ המשפטי לממשלה. אה, ומה לגבי זה שהיועץ המשפטי לממשלה הנוכחית – לא, הקודם – גם הוא, תיקיו, עניינו ומעשיו פרוסים עלי ספר על ידי אותו יועץ משפטי וינשטיין, כולל פרטים שנוגעים להאזנת סתר שאסור לפרסם דבר על אודותיה, אבל יהודה וינשטיין מרשה לעצמו לפרסם, כי מי יגיד לו מה לעשות? מי יגיש נגדו כתב אישום? מי יפעל נגדו? ואנחנו יושבים ושותקים. מערכת האכיפה – אגלה לך סוד, אדוני היושב-ראש – לא תפעל כנגדו, כי מערכת האכיפה והתביעה במדינת ישראל מוטה, נאמר זאת בעדינות. גם כאשר אנשיה, כולל בדימוסיה, מבצעים עבירות פליליות קשות וחריפות, להם מותר, להם ניתן לסלוח הכול. אנחנו גם, שוב, אפשר לעבור פרק-פרק בספר הזה וכל פרק מגלה עוד עבירה פלילית שהתבצעה על ידי גורם אכיפה, או על ידי גורם משטרתי, או על ידי גורם בתביעה. לכן המסקנה מכל הספר הזה היא מסקנה אחת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היה שם הכול, היה שם הכול. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לכן המסקנה מהספר הזה היא מסקנה אחת ויחידה: עד שלא יקום גוף ביקורת ופיקוח חזק, עם שיניים, עם יכולת להגיש כתבי אישום, שבעצם ישמש כמחלקת חקירות הפנים של מדינת ישראל, שהוא יוכל להגיש כתבי אישום נגד שוטרים שסרחו, נגד פרקליטים שסרחו, נגד שופטים שסרחו – עד שלא יקום גוף שכזה מערכת המשפט שלנו תהיה נטולת אמון ציבורי, ובצדק. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני בטוח, אני בטוח שבספר יש גם פרק על עמידה בזמנים. נגמר הזמן. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני כמעט בטוח שלא, אבל עוד לא הגעתי עד סופו, כי כמו שאמרתי, אני קורא אותו בשינוי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שמחה רוטמן. הדוברת הבאה – חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה. יש לך 15 דקות, בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> ערב טוב, אדוני היושב-ראש. ערב טוב, אדוני יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. מה שלומך? << קריאה >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עייף? אוקיי. אז ככה, מכיוון שבני גנץ שר הביטחון הוא כוכב הערב, אני רואה שהוא כבר מתחיל להבין בכיוון שלו שהוא לא יכול להמשיך להישען על השותפים לא מרע"מ ולא מהמשותפת, אני רואה שהוא מתחיל להבין את הדבר הזה, אז אני רוצה לספר קצת על מה שעושה כוכב הערב בגזרות אחרות, כי אנחנו רואים שמאוד מאוד חשובים לו החיילים, וזה בהחלט – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן, אני אספר, אני אספר. יוסי, אתה היית איתנו בסיור, אתה יכול גם לבוא לספר במקומי אם אתה רוצה. אנחנו אתמול – אדוני, אני לא שומעת אותך. << קריאה >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << קריאה >> ברגעים אלה מבצעים פעולה מבצעית. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בטוח. אין לי שום ספק שברגעים אלה מבצעים פעילות מבצעית. אין לי שום ספק. אני רק רוצה לספר קצת ממה שעושה שר הביטחון שלנו בגזרות אחרות. אז קודם כול, הדבר הכי חשוב זה ששר הביטחון שלנו, אחרי שהוא נפגש באוגוסט האחרון עם אבו מאזן, הוא החליט על דעת עצמו – ועל זה אנחנו נדון בעזרת השם בוועדה של רם בן ברק – הוא החליט על דעת עצמו שהוא מפר את החוק להקפאת כספי טרור ששר המודיעין שלנו אלעזר שטרן חוקק כשהוא היה חבר כנסת. אלעזר שטרן, אתה יודע שבני גנץ מפר את חוק קיזוז כספי טרור? אתה מכיר את זה? אתה שר המודיעין, כדאי שתכיר את זה. נכון להיום, מאז אוגוסט האחרון, אלעזר שטרן, שחוקק את החוק הזה – עשה מעשה חשוב, אגב – גם רם בן ברק, גם מאיר כהן, גם אלון שוסטר וגם חבר הכנסת קינלי טור פז ומי עוד נמצא פה מהקואליציה, כולם, כולם חתומים על תלושי המשכורת של המחבלים. כל מחבל שמקבל תלוש משכורת מהרשות הפלסטינית מאוגוסט האחרון, גם איתן גינזבורג – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> שלום. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – גם איתן גינזבורג חתום על תלוש המשכורת שלו. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – יש לך ביקורת על שר הביטחון – – – אני מקווה שתתמכי היום בהצעת חוק שתומכת בלוחמי צה"ל. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אני מספרת – נכון, בדיוק – אני רוצה להגיד שבזמן שלשר הביטחון – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> אני מקווה שתעשי את זה, שתקבלי את ההסתייגות שהגשת. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – נורא חשובים חיילי צה"ל, וזה ראוי לכל שבח, באותו זמן גם מאוד חשובים לו המחבלים שנלחמים נגדם. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> תתביישי לך. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לכן הוא חתום על תלושי המשכורת שלהם. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> תתביישי לך. לקרוא לשר הביטחון תומך במחבלים. תתביישי לך. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הוא חתום, איתן, לך תבדוק את זה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> תתביישי לך. בושה וחרפה. לשמוע ממך דבר כזה זה בושה וחרפה. בושה וחרפה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, איתן, תודה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> איתן, אל תגיד לי "תתביישי לך", כדאי שתקשיב. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> בושה וחרפה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> איתן, תודה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לך תבדוק את זה, לך תבדוק. מאז אוגוסט – – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> לשמוע ממך דבר כזה זה בושה וחרפה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כדאי שתקשיב. מאז אוגוסט האחרון בני גנץ, אלעזר שטרן, אלון שוסטר, מאיר כהן, רם שפע, ולדימיר בליאק ואיתן גינזבורג וכל חברי הקואליציה חתומים על תלושי המשכורת של המחבלים מדי חודש בחודשו. למה? כי אחרי שהכנסת חוקקה את החוק שמקפיא את כספי הטרור האלה, בני גנץ החליט על דעת עצמו לשחרר אותם. לכן כל מחבל שיוצא לדרך, יש לו בכיס צ'ק פתוח, וחתומים עליו כל אחד מכם חברי הקואליציה. זה דבר אחד נפלא שבני גנץ עושה. דבר שני – בעצם הימים האלה בני גנץ נערך לפינוי חומש. כידוע לכם, בחומש היה פיגוע טרור נורא ונרצח בחור חמד, עלם חמודות, יהודה דימנטמן, השם ייקום דמו. בני גנץ החליט שאת המקום הזה, חומש, כפרס לטרור, צריך להרוס. על זה הוא עמל ושוקד ומשקיע. הוא הקים מחסומים בדרך לחומש. היינו שם אתמול בסיור, והמחסומים האלה ממררים את חייהם של תלמידי הישיבה שלומדים שם, כי אם מגיע רכב עם לוחית זיהוי ישראלית למחסום, יש לחיילים הוראה, הנחיה: אם ברכב הזה נוהג ישראלי שהוא ערבי, אז הוא יעבור במחסום, אבל אם ברכב הזה נוהג ישראלי שהוא יהודי, אז הוא לא יעבור. זה עוד מעשה חשוב שעושה בני גנץ, שדרך אגב, חיילי צה"ל שכל כך חשובים לו, כמעט כל בחורי הישיבה שלומדים בחומש הם חיילים כאלה, ששירתו בצבא, משרתים בצבא, ממשיכים לעשות מילואים, אבל מבחינת בני גנץ הם לא יעברו במחסומים שלו. הוא הטיל על חומש מצור. אבל הדבר המופלא ביותר שהוא עושה ביהודה ושומרון – אה, לא דיברנו על אביתר, נכון? לא הזכרת לי את אביתר, יוסי. היינו באביתר אתמול. אז באביתר התחייב מזכיר הממשלה שלום שלמה, נתן להם הודעה חתומה על ידו, שהם ירדו, התושבים של אביתר ירדו בהסכמה, בלי עימות, יחסכו את העימות, ירדו מהיישוב הנפלא שהם הקימו, ישאירו שם את הבתים, ולפי המתווה שחתום עליו שלום שלמה, בתוך זמן קצר ביותר הם יוכלו לחזור לאביתר, בשלב ראשון להקים שם ישיבה ואחר כך יישוב. אולי אלון שוסטר יודע להגיד לנו למה עד הרגע הזה לא בוצעה אפילו הכרזה על אדמות המדינה באביתר? אולי מתן כהנא יודע להגיד לנו? מתן כהנא הוא בעצם חבר הכנסת היחיד שנשאר נאמן לנפתלי בנט. אולי הוא יכול להגיד לנו למה עד הרגע הזה – מתן, למה עד הרגע הזה אין הכרזה באביתר? אתה יודע להגיד לנו, מתן? מתן כהנא, מתן כהנא, אתה יודע להגיד לנו למה אין הכרזה באביתר? לא. הוא לא יודע להגיד לנו. אולי הוא לא יודע, מתן כהנא, למרות שהוא היה עד לא מכבר שר בקבינט, והוא התפטר רק בשביל להעיף מפה את יום טוב כלפון. הוא גם לא יודע שהוא חתום על הצ'קים של המחבלים לפי הנחיה של בני גנץ. גם את זה מתן כנראה לא יודע. אבל הדבר המופלא ביותר, אדוני היושב-ראש, זה שבזמן שגובשו ההסכמים הקואליציוניים – אני לא יודעת אם אתם זוכרים את זה – כולם חיכו במתח נוראי עוד יומיים תמימים. היומיים התמימים האלה היו משום שמפלגת תקווה חדשה התעקשה להחתים את בני גנץ על סעיף בהסכם הקואליציוני. לפי הסעיף הזה בהסכם הקואליציוני, בני גנץ חייב לנהל את המערכה על שטחי C. אחרי יומיים של ויכוחים הוא חתום על הסעיף הזה. ואתמול היינו בשטח, באנו לביקור, היינו בסיור של שדולת ארץ ישראל, וראינו איך מתנהלת המערכה על שטחי C מהצד של הרשות הפלסטינית. ראינו שהרשות הפלסטינית, בצורה מסודרת ומתוקצבת, פולשת לתוך השטחים של היישובים הישראליים, על התב"ע שלהם, בתוך הקו הכחול שלהם, על אדמות מדינה, בתוך תחום שיפוט של המועצה האזורית שומרון, ושם היא נוטעת נטיעות בלתי חוקיות ובונה מבנים בלתי חוקיים. אני שאלתי את הנציג של רגבים, שעשה לנו את הסיור שם, אמרתי לו: אתה יודע, כתוב בהסכם הקואליציוני ששר הביטחון בני גנץ צריך לנהל את המערכה על שטחי C. אולי אתה יודע להגיד לי איך נראית המערכה הזאת? אתם הרי מתעדים כל דבר. תספר לנו איך נראית המערכה על שטחי C שבני גנץ מנהל. אתה יודע מה הוא ענה לי? איך נראית המערכה? תקשיב טוב. הוא אמר ככה: זה לא מערכה, זה מערכון. זה מה שהוא אמר. זה לא מערכה, זה מערכון. אתה יודע למה הוא אמר את זה? כי לאורך שנים היה מחדל מתמשך במערכה הזאת, מחדל מתמשך. אתה יודע את זה טוב. גם אתה היית בסיורים בשטח, אדוני היושב-ראש, ואתה יודע שהיה מחדל מתמשך. מדינת ישראל לא באמת ניהלה מערכה על השטח הזה, היא לא באמת נלחמה, בזמן שהרשות הפלסטינית באה עם דיביזיות כדי לכבוש את השטח. מה שעשה המינהל האזרחי דומה בערך לשוטר מקוף עם אקדח קפצונים. זה בערך היה איך שזה נראה. אבל מרגע שבני גנץ נכנס לתפקיד, הוא שינה mode, הוא הפסיק את המחדל והוא התחיל להילחם. הוא לוחם גדול, בני גנץ, הוא התחיל להילחם על השטח הזה, אממה, הוא נלחם על הצד הלא-נכון – הוא נלחם לטובת האויב; הוא נלחם לטובת הרשות הפלסטינית. הוא מתאמץ ועובד מאוד מאוד קשה כדי שהצד שינצח במערכה הזו יהיה אבו מאזן. עכשיו אני שואלת באמת, כאילו – אה, שכחתי את הסיפור על החשמל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה אומר שאני צריכה לקצר? יש לי עוד זמן לפי השעון. בכל זאת לקצר? רק נסכם את נושא החשמל. בנושא החשמל זה דבר פנטסטי. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, עומד סוס בשוק, עומד סוס למכירה, בעל הסוס אומר שזה סוס, ומי שמאכיל את הסוס אומר שזה סוס, ומי שרוכב על הסוס אומר שזה סוס, ואז בא איזה בן אדם ואומר: זה לא סוס, זה ברווז. אומר ראש הרשות הפלסטינית שהמאחזים הפלסטינים הם השתלטות על השטח כדי להקים מדינה פלסטינית. אומר האיחוד האירופי שהמאחזים הפלסטינים הם השתלטות על השטח כדי להקים, חס וחלילה, מדינה פלסטינית. אותו הדבר אומר האו"ם; אותו הדבר אומרת ארצות הברית. בא בני גנץ, מסתכל על מה שכולם אומרים ואומר: לא, זה לא סוס, זה ברווז. אני אומר שזה לא השתלטות עוינת, אני אומר שזה סתם כפר תמים שרוצה חשמל, וצריך להתחשב בו. זה מה שאומר בני גנץ, זאת אומרת, הוא מחליט. כולם אומרים לו: זה השתלטות על השטח, והוא אומר: לא, זה בסך הכול מאחז תמים שצריך חשמל. אבי מעוז, אתה רוצה להחליף אותי? << קריאה >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אנחנו עובדים לפי עדיאל. הוא מנהל הסיעה. אם הוא אומר לרדת, אנחנו יורדים. מאה אחוז. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת סטרוק. הדובר הבא – אבי מעוז. יש לך 15 דקות. בבקשה, אדוני. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, דיברתי לא מעט על הקרן לישראל חדשה וגרורותיה במאבקן כנגד הזהות היהודית והלאומית של מדינת ישראל. אני רוצה לתת דוגמה אחת לפעולות הקרן והזרוע הביצועית שלה, שתי"ל, במטרה לשנות את פני המדינה והחברה בישראל לבלי הכר. בשנת 2003 הם הקימו את פרויקט הערים המעורבות לקידום הזכויות של התושבים הערבים בערים המעורבות, או בלשונם, "הפלסטינים אזרחי ישראל". בשנת 2008 הם קראו לראש הממשלה אולמרט להפוך את הפרויקט הזה לפרויקט לאומי. כשנתיים לאחר מכן הם עברו משלב חיזוק הערים המעורבות, כלומר חיזוק הציבור הערבי, ליצירה אקטיבית של חיים משותפים של יהודים וערבים, ובלשונם, "מעיר מעורבת לעיר משותפת". באותו זמן בערך יוצאת מעכו – והם לוקחים את עכו כעיר הראשונה – יוצאת מעכו משלחת רשמית של בני נוער יהודים וערבים להשתתף במצעד החיים בפולין, כחלק מהידוק היחסים בין שני המגזרים, כאשר חבר מועצת העיר מטעם חד"ש קורא לכך שהתלמידים יבקרו גם במחנות פליטים. כמובן בלי להשוות, חלילה. בשנת 2013 קבוצת תלמידים משני בתי ספר תיכוניים, יהודי וערבי, חיברה יחד קוד אתי לחיים משותפים במטרה לשמור על הדו-קיום ולקדם מיזמים תרבותיים משותפים. בשנת 2016 המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, שבראשו עומד נפתלי בנט, יזמה תוכנית חדשה של בתי ספר תאומים במטרה ליצור – ואני מצטט – "שילובים מגוונים של בתי ספר מהמגזר החילוני, הדרוזי, הצ'רקסי, הבדואי הערבי, החרדי והדתי, שיקדמו אורח חיים משותף לאורך זמן במרחב הלימודי, החברתי והתרבותי". עד כאן. סוף ציטוט. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה, אדוני. חבריך לאופוזיציה לא נותנים לך לדבר. אתם רוצים לשמוע? קצת קצת בשקט. תכבדו את חבר הכנסת מעוז. אני שומע אתכם יותר מאשר אני שומע את חבר הכנסת מעוז. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, תודה רבה על העזרה. טשטוש מוחלט של ההבדלה בין ישראל לעמים, בחסות משרד החינוך של המדינה היהודית. כל זה תחת המטה לחינוך אזרחי ולחיים משותפים, שמופקד על החינוך לדמוקרטיה ולחיים משותפים בכל מערכת החינוך, במגמה לערבב את החלקים השונים בחברה הישראלית. במילה אחת: התבוללות, ובשלוש מילים: מדינת כל אזרחיה. כמו בתחומים אחרים, התלמידים במערכת החינוך בישראל סופגים ערכים ומסרים רחוקים בתכלית מאלה של הוריהם, שלא מעלים בדעתם מה באמת קורה בבתי הספר. אני ממליץ לציבור ההורים לפקוח את עיניהם ולבדוק לעומק מה התכנים שמשרד החינוך מנחיל לילדיהם על ידי המורים ועל ידי ספקי תוכן שונים. אבל כעת אני רוצה לחזור לעכו. ב-2019, בזמן של עוד מתיחות בין מדינת ישראל ויישובי הדרום לבין מחבלי החמאס בעזה, בעכו, בניתוק מוחלט מהמציאות, תלמידי שני תיכונים, יהודי וערבי, מציירים ביחד "קיר שכולו שלום וחיבור בין המגזרים". זאת יוזמה משותפת של רשת אורט ומרכז פרס לשלום – עוד אחד מארגוני השמאל, שקשור לקרן לישראל חדשה, ששואף, בין היתר, לקדם את החיים המשותפים בין כלל האזרחים במדינת ישראל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני שנייה אקטע אותך, חבר הכנסת מעוז. א. יש רעש באולם, אז אני מבקש לכבד את חבר הכנסת אבי מעוז. דבר שני, המילה פשרה פה נשמעת כבר מכמה זוויות. אני שומע את המילה פשרה יותר ממה שאני שומע אותך, אבל בסדר, יש לך עוד עשר דקות. בבקשה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בשנה שעברה, בעת פרעות תשפ"א, התברר שכל המילים היפות הללו על החיים המשותפים והפלת המחיצות הן עורבא פרח. כחלק מכלל אירועי האלימות הרצחנית של הציבור הערבי ברחבי הארץ, גם בעכו השתוללו הפורעים ושרפו תחנת משטרה ועסקים, כולל מלון אפנדי, שם נרצח אבי הר אבן הי"ד. מעשי לינץ' בוצעו באלעד ברזילי, מור גאנאשווילי ויהודים נוספים. אפילו את המרכז לתיאטרון, שבבעלות יהודית וערבית משותפת, הציתו הפורעים. רק לפני שבוע וחצי בוצע עוד ניסיון לינץ' בשני נערים יהודים בעכו. הוכח בצורה ברורה ומפורשת, לכל הפחות למי שלא עוצם את עיניו בחוזקה, שהניסיונות לבולל את עם ישראל בארצו ולטשטש את זהותו היהודית והלאומית לא מביאים שום שלום ודו-קיום אלא מחזקים אצל האויב הערבי את הרצון והשאיפה להפוך להיות אדוני הארץ. השאיפה הזאת התעצמה באופן מיוחד לאחר הקמת הממשלה הנוכחית ושיתוף מפלגה ערבית בקואליציה. את הביטוי לכך ראינו בחגיגות הנכבה בקמפוסים גם היום עם דגלי ארגון הטרור אש"ף. ממשלת בנט, שלא מבינה את חשיבות שמירת זהותו הייחודית של עם ישראל, ממשלת בנט, שלא מבינה את חשיבותה של זהותה היהודית של מדינת ישראל, לא מובילה אותנו לשום חיים משותפים, אלא מובילה את מדינת ישראל להיות מדינה משותפת, מדינה דו-לאומית, מדינת כל אזרחיה. אדוני היושב-ראש, מבקשים ממני לקצר, ואני אכן רוצה לקצר. בימים האחרונים נאמרו הרבה דברים על הדגלים – כאילו להניף דגל בירושלים זו פרובוקציה. לעומת זאת, הפלסטינים תושבי מדינת ישראל מניפים דגלים בקמפוסים. אז אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, ולכם, חבריי חברי הכנסת: הסתכלו נא מאחוריי – שלושה דגלים. זה הדגל ואין בלתו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סופר. חבר הכנסת סופר – איננו. יושב-ראש הוועדה, בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> תודה רבה, אדוני יושב-ראש הכנסת. רבותיי חברי הכנסת, לפני כמה שעות, כשהתחלנו את הדיון הזה, היה לי נאום מאוד תוקפני, שבא מתוך הלב ומתוך הרגש. אם חס וחלילה פגעתי במישהו במהלך הנאום, אז אני מבקש להתנצל בפניו. אני שמח מאוד לראות את התבונה והשכל והרצון הכן לעזור לחיילי צה"ל. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> רם, אתה נורא רגוע. אתה רגוע. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> אני באמת שמח לראות שההיגיון חזר – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך את מעדיפה אותו? באיזה מצב? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> – – שהשכל חזר, ושהדאגה לחיילי צה"ל בסופו של דבר משותפת לכל חלקי הבית. אנחנו הולכים לאשר – זה באמת אירוע משמעותי מאוד – לאשר בחוק מימון של 75% לחיילי צה"ל הלוחמים ואנשים שבאים ממשפחות קשות יום – חיילים בודדים, מהחברה הערבית. נאפשר להם לסיים את השירות הצבאי, את הלוחמות שלהם, וללכת לאוניברסיטה, ונעזור להם לרכוש תואר, ובעתיד מקצוע, להקים משפחות ולהיות אזרחים מועילים, להגיד להם תודה מכל הלב על השירות הקרבי, על השירות המשמעותי, על סיכון החיים שלקחו על עצמם בשמירה על המדינה שאנחנו כל כך אוהבים וכל כך רוצים לשמור עליה. היה כאן אחד הנואמים שאמר לנו שאנחנו לא אוהבים את חיילי צה"ל, הלוחמים – תגיד לי עד מתי להמשיך – הטיח בי שאנחנו לא אוהבים את חיילי צה"ל ולא דואגים לחיילי צה"ל. אני רוצה להגיד לאותו חבר כנסת שהטיח בי את הדבר הזה, שמעבר לזה שהייתי לוחם בעצמי, ומעבר לזה שאשתי עשתה שירות צבאי מלא, כל שלושת ילדיי לוחמים ושני חתניי לוחמים. כל המשפחה שלנו כולה, בלי יוצא מן הכלל, כולם לוחמים בצבא ההגנה לישראל. לכן, להגיד לי שאנחנו לא מוקירים את חיילי צה"ל זה הדבר הכי אווילי והכי נמוך שאפשר להגיד. אנחנו בוועדת החוץ והביטחון מאוד מוטרדים מהמצב בקו התפר. קיימנו הרבה מאוד דיונים וסיורים, אני וחברתי חברת הכנסת מירב בן ארי, יושבת-ראש ועדת ביטחון הפנים, ואנחנו ביחד עם צבא ההגנה לישראל, יחד עם משטרת ישראל, מובילים מהלך שישנה את הפנים של משמר הגבול ויהפוך את משמר הגבול למשמר הלאומי של מדינת ישראל, או למשמר האזרחי של מדינת ישראל. זה יאפשר לנו, בימי חירום ובימי שגרה, לתגבר מאוד את הנוכחות שלנו בקו התפר, במקומות שיש לנו רגישות ביטחונית. בשעות חירום האנשים האלה יעזרו להשליט כאן סדר, אם נצטרך. נקווה שלא נגיע לזה. כאמור, חוק ממדים ללימודים הוא חוק חשוב – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה עם החוק – – – מה אתם חושבים עליו? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> אני חושב באמת שמדובר כאן בחוק שהיה צריך לעשות אותו מזמן. זו רק תחילת הדרך, וצריך לראות איך אנחנו מתגברים את המשרתים שלנו. לצערי הרב יש רבדים שלמים בעם שלא משרתים. אני חושב שזה משהו שהוא בר-תיקון. צריך לראות איך פונים, ובצורה נכונה, ליותר קהלים ומאפשרים ליותר ויותר אנשים לקחת חלק ולתת כתף בתרומה למדינה. מה? לא שומעים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שומעים – – – אתה מדבר חלש. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> זה מפריע לכם? אני מפריע לכם לשוחח? דרך אגב, במהלכים שעושים בשנים האחרונות – גם דברים שהגיעו מהכנסת, אדוני היושב-ראש – לשילוב לוחמות במערכי הלוחמה של צה"ל, יש להם השפעה עצומה על היכולת שלנו לתגבר לוחמים ולעשות איזון נכון בין משימות כאלה ומשימות אחרות. על מה את רוצה שאני אדבר, יקירתי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> המתווה של – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> המתווה? ובכן, אנחנו נתגבר מאוד את המשטרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> נפש אחת. היה היום יום לא פשוט בוועדת חוץ וביטחון. היה לנו דיון על רפורמת נפש אחת. לא מעט מאותם אנשים שאנחנו נותנים להם היום – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> אותם אנשים שאנחנו שולחים להיות לוחמים, שחלקם, לצערנו הרב, נמצאים גם בסיטואציות מאוד קשות ונפצעים, חס וחלילה – אותם לוחמים, אנחנו צריכים לדאוג להם גם אחרי שהם משתחררים. במשרד הביטחון, בהובלת שר הביטחון, אנחנו עושים רפורמה עצומה בכל מה שקשור לטיפול בפצועי צה"ל ובנפגעי הקרב. התקציבים ישנם; הביצוע עדיין לא מתנהל כמו שצריך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> לא רוצה. הקואליציה מתנדנדת. לא כדאי לפתוח את זה עכשיו. כן, מירב, על מה את רוצה שאני אדבר? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא הסברת על – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> חברים, אז אני מבקש שכולם יצביעו בעד החוק. חוק חשוב. כנסת ישראל יכולה לזקוף לעצמה זכות גדולה שהיא הצביעה בעד החוק הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אדוני שר הביטחון, אתה מבקש לדבר? בבקשה. << דובר >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר >> אדוני ראש הממשלה, אדוני יושב-ראש הכנסת, כל חברי הכנסת, כל חבריי מכל צידי הבית, אני מקווה שבעוד דקות אחדות נצביע בעד ההסתייגות והחוק המדובר, כך שנוכל לתמוך בהמשך השכלתם של חיילי צה"ל. באירוע הזה יש מנצחים, ואף אחד מהם לא יושב במליאת הכנסת כרגע. המנצחים היחידים שנמצאים וזוכים באירוע הזה נמצאים עכשיו במארבים, נמצאים עכשיו בסיורים, נמצאים עכשיו במטוסים, בספינות, בחדרי המודיעין ובכל מקום שהם נמצאים. הם עושים בשבילנו הכול, ואנחנו נמצא את הדרך לעשות בשבילם את מה שמגיע להם. תודה רבה לכם. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, יש בקשה שראש האופוזיציה ייתן תשובה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אני רוצה להביא לידיעת חברי הכנסת: בהתאם לסעיף 28 לחוק-יסוד: הממשלה ובהתאם לסעיף 44 לתקנון הכנסת נשלחה אליי בקשה מאת המשותפת: מסכים בזאת כי תוטל עליי מלאכת הרכבת הממשלה אם תתקבל הצעת האי-אמון שצורפה בזאת אליה. על החתום: חבר הכנסת אבו שחאדה. בקריאה שלישית ביקשה לראות המשותפת בהצעת החוק הצעת אי-אמון. אני צריך לשאול גם את שר הביטחון: אדוני שר הביטחון, האם אתה מבקש להצביע – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אחרי הקריאה השנייה אני אשאל, חבר הכנסת טיבי. אין בעיה. ובכן, אנחנו ניגשים – חבר הכנסת קיש, משכת את השמית? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> ביטלנו את השמית, ואנחנו מושכים את ההסתייגויות עד הסתייגות מס' 6. יכולים להצביע כנוסח הוועדה, ואז 5 יורדת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ובכן, הודיע לי מסיעת הליכוד חבר הכנסת קיש שהוסרו ההסתייגויות לפני סעיף 1 – 1, 2, 3, 4. אנחנו עוברים להצבעה על סעיפים 1–3 כנוסח הוועדה, בקריאה השנייה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד סעיפים 1–3 – 107 נגד – 6 נמנעים – 1 סעיפים 1–3 התקבלו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ובכן, בעד – 107, נגד – שישה. התקבלו הסעיפים כנוסח הוועדה. אני עובר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. אנחנו באמצע ההצבעה, חברת הכנסת רגב. תודה. אנחנו באמצע ההצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף 4, הסתייגות מס' 5. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> על 5 אנחנו מוותרים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסתייגות מס' 5 הוסרה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> ואחרי זה על החלופין אנחנו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז להצביע על 6? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> על 6 ודאי. זאת ההסתייגות – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מאה אחוז. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 4, הסתייגות מס' 6. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההסתייגות – 107 נגד – 6 נמנעים – 1 ההסתייגות (6) של קבוצת סיעת הליכוד, קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת יהדות התורה וקבוצת סיעת הציונות הדתית לסעיף 4 התקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 107 בעד, שישה נגד. הסתייגות מס' 6 עברה. הסתייגות מס' 6 עברה. חבר הכנסת קיש, גם זה אלקטרוני או שמי? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא, זה שמי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי. לפי בקשת הליכוד, חבר הכנסת קיש, אנחנו עוברים להסתייגות מס' 6 לחלופין. הצבעה שמית. בבקשה, מזכיר הכנסת. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> 100% ללוחמים. 100% ללוחמים – בעד. תצביעו איתנו בעד ל-100% ללוחמים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בעד, בעד, בעד. בעד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא. חברי הכנסת. חבר הכנסת קרעי, אנחנו באמצע ההצבעה. לא יאה, אנשים יתבלבלו, תודה רבה. בבקשה, מזכיר הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – נגד אלי אבידר – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לקרוא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת שלא ענו בקריאה הראשונה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) מאזן גנאים – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח עידית סילמן – אינה נוכחת מנסור עבאס – אינו נוכח ג'ידא רינאוי זועבי – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש מי מחברי הכנסת באולם שלא קראו בשמו? אין אחד כזה. בבקשה לעבור לספירה, תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בנט ולפיד, חבל, נגמר לכם – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, מספיק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש לא לענות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> להלן התוצאות, אני מקריא את התוצאות. חברת הכנסת לוי, חבר הכנסת טיבי, אני מקריא. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> לא, מיקי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי, מספיק. אני רוצה להקריא את התוצאות. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> טיבי אמר שהם – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, הבנתי. שבי בבקשה, די. תודה. בעד – 53, נגד – 61. לפיכך ההסתייגות לא עברה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> בושה, בושה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שקט, בבקשה. חבר הכנסת קיש, האם להצביע על הסתייגות מס' 7? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> 7 – להסיר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שמעתי אותך אומר קודם. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> תגיד את זה, ועל 8 להצביע אלקטרונית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש ביקש להסיר את הסתייגות מס' 7. לפיכך אנחנו עוברים להסתייגות מס' 8. הסתייגות – הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההסתייגות – 51 נגד – 61 נמנעים – 1 ההסתייגות (8) של חברי הכנסת שמחה רוטמן ומיכל וולדיגר לסעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 51 בעד, 61 נגד, לפיכך הסתייגות מס' 8 לא עברה. אנחנו עוברים להצבעה על סעיפים 4–8, כנוסח הוועדה, בקריאה שנייה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> התקבלה הסתייגות. אם התקבלה הסתייגות – על סעיף 4 התקבלה הסתייגות, זה לא כנוסח הוועדה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון, אז נעבור לסעיף 5. נכון, הערה נכונה. תודה. אנחנו עוברים להצבעה על סעיפים 5–8. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> 4, עם ההסתייגות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה על סעיפים 4–8, כנוסח הוועדה, כולל ההסתייגות שהתקבלה, בקריאה שנייה – הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד סעיפים 4–8, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה – 107 נגד – 6 נמנעים – 1 סעיפים 4–8, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבלו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 107, נגד –שישה. לפיכך סעיפים 4–8 עברו בקריאה שנייה. לפני המעבר לקריאה השלישית, יש בקשה של המשותפת להכיר בהצבעה הזו כהצעת אי-אמון בממשלה. להלן הרכב הממשלה המיועד להרכיב את הממשלה: לעמוד בראשה – חבר הכנסת סמי אבו שחאדה; שר הפנים – חבר הכנסת עודה; שר האוצר והבריאות – טיבי; שר החינוך והתקשורת – חבר הכנסת אבו שחאדה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מי זה שר הבריאות? מי זה שר הבריאות? לא הבנתי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שרת הרווחה והכלכלה – חברת הכנסת תומא סלימאן; שר המשפטים – אוסאמה סעדי; השר לביטחון הפנים – חבר הכנסת עופר כסיף. בבקשה, חבר הכנסת טיבי, מהצד. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, הרשימה המשותפת דרשה ודורשת מלגות לכלל הסטודנטים ללא הבדל. אני חוזר: מלגות לכלל הסטודנטים ללא הבדל. ועל כן – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נא לאפשר, נא לאפשר – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אומר בערבית: חכו, חכו.) התור שלכם יגיע. התור שלכם יגיע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ביטון, שב, בבקשה. חבר הכנסת טיבי, בבקשה להמשיך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, די. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הסכיתו ושמעו. הסכיתו. לכן הרשימה המשותפת הייתה נגד הצעת החוק של מענק לחיילים בלבד – מלגה לחיילים בלבד, כולל חיילים לוחמים, נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה מהצד, מה לעשות? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מנמק את האי-אמון. אתה לא מכיר את התקנון. אני מנמק את האי-אמון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> התנגדנו. אם הייתה הצבעה על הצעת החוק, התוצאה הייתה 59 נגד, 58 בעד, וההצעה הייתה נופלת. אבל שר הביטחון הציע 75% – כלומר 9% יותר – ואז מפלגת הקוטג' 9%, שזה אתם, הסכימה. היות שמפלגת ה-9% הסכימה, אנחנו מציגים את הצעת החוק כהצעת אי-אמון בממשלה. הרכב הממשלה הוקרא על ידי יושב-ראש הכנסת וכן קווי היסוד. אחד היסודות החשובים ביותר הוא תמיכה במערכת החינוך ומלגות לכלל הסטודנטים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אדוני שר הביטחון, אדוני שר הביטחון, האם אתה מבקש להצביע היום או ביום – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היום, היום. אוקיי, אני מבקש שקט באולם המליאה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רגב, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית. שימו לב, מי שבעד הוא בעד החוק ונגד הצעת – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קיש, אני מסביר. מי שבעד – הוא בעד הצעת החוק ונגד האי-אמון. מי שמצביע בעד הוא בעד הצעת החוק ונגד האי-אמון, פשוט מאוד. אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד החוק – 55 נגד – 6 נמנעים – אין חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 24), התשפ"ב–2022, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא לא לא, מספיק. מספיק. בעד – 55, נגד – שישה. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 24), התשפ"ב–2022, עברה בקריאה שלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים היום, יום שלישי, כ"ג באייר התשפ"ב, 24 במאי 2022, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 02:35. << סיום >>