דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת כ"ט ישיבה קל"ז הישיבה המאה-ושלושים-ושבע של הכנסת העשרים-וארבע יום רביעי, ב' בסיוון התשפ"ב (1 ביוני 2022) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים תוכן העניינים שאילתות דחופות 9 474. קידום חקלאות ירוקה על גגות 9 אורי מקלב (יהדות התורה): 9 שרת הפנים אילת שקד: 10 139. מאגר ביומטרי רשות האוכלוסין 19 גבי לסקי (מרצ): 19 שרת הפנים אילת שקד: 19 ינון אזולאי (ש"ס): 20 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 21 140. סכנת המוות בכביש הערבה 23 איתן גינזבורג (כחול לבן): 23 143. ארבעה הרוגים בתאונה הקטלנית בכביש 90 24 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 24 144. מסוכנות כביש 90 24 ינון אזולאי (ש"ס): 24 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: 25 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 28 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 33 אוריאל בוסו (ש"ס): 34 אורי מקלב (יהדות התורה): 34 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 35 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 35 137. העברת האחריות על משקאות משכרים למשרד הבריאות והתקנת תקנות 41 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 41 שר הבריאות ניצן הורוביץ: 41 אורי מקלב (יהדות התורה): 43 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 44 142. הפצת גלידות נגועות מהשטחים עם כשרויות מזויפות של בד"צ 46 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 46 שר הבריאות ניצן הורוביץ: 47 יעקב מרגי (ש"ס): 48 אורי מקלב (יהדות התורה): 49 הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירה כלפי קשיש או חסר ישע), התשפ"ב–2022 49 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 50 שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: 54 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 55 הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס על תרופות), התשפ"ב–2022 63 יואב בן צור (ש"ס): 63 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 67 יואב בן צור (ש"ס): 70 הצעת חוק לשיפור השירות במגזר הציבורי, התשפ"ב–2021 76 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 76 סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: 80 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 83 הצעת חוק דיווח לכנסת על תלונות וטיפול בהטרדות מיניות במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר וברשות הארצית לכבאות והצלה (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022 91 מירב בן ארי (יש עתיד): 92 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 93 דוד אמסלם (הליכוד): 95 מירב בן ארי (יש עתיד): 96 הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – פטור משכר לימוד לסטודנטים מתחת לקו העוני), התשפ"ב–2021 104 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 104 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – אבטחה במוסד רפואי כעבודה מועדפת), התשפ"ב–2021 107 אופיר אקוניס (הליכוד): 107 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – אבטחה במוסד רפואי כעבודה מועדפת), התשפ"ב–2021 117 אופיר כץ (הליכוד): 117 שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: 120 אופיר אקוניס (הליכוד): 122 אופיר כץ (הליכוד): 123 הודעה מיוחדת של חבר הכנסת יעקב ליצמן 135 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 135 שר הביטחון בנימין גנץ: 137 הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת הענישה על עבירות כלפי אנשי צוות רפואי), התשפ"ב–2022 138 יוסף שיין (ישראל ביתנו): 138 הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עובד מערך בריאות), התשפ"ב–2022 141 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 142 שר המודיעין אלעזר שטרן: 144 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 146 אופיר כץ (הליכוד): 147 הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – עידוד ייצוג נשים במועצות אזוריות), התשפ"א–2021 163 נירה שפק (יש עתיד): 164 הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – עידוד התמודדות נשים לראשות רשות מקומית או מועצה אזורית), התשפ"ב–2022 167 ענבר בזק (יש עתיד): 167 הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – הגברת עידוד התמודדות נשים לראשות רשות מקומית או מועצה אזורית), התשפ"ב–2022 170 מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): 170 מירי מרים רגב (הליכוד): 174 ינון אזולאי (ש"ס): 178 משה גפני (יהדות התורה): 180 הצעת חוק הספורט (תיקון – זכויות ספורטאי קטין), התשפ"ב–2022 196 שרן מרים השכל (תקווה חדשה): 197 שר התרבות והספורט חילי טרופר: 197 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 198 הצעת חוק הכרה באחים שכולים ובזכויותיהם, התשפ"ב–2021 205 מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): 206 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 207 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 208 מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): 219 הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – צילום בבית המשפט), התשפ"ב–2022 241 איתן גינזבורג (כחול לבן): 242 שר התרבות והספורט חילי טרופר: 248 הצעת חוק סיוע לצעירים חסרי עורף משפחתי, התשפ"ב–2022 258 מירב בן ארי (יש עתיד): 258 נירה שפק (יש עתיד): 260 הצעת חוק סיוע לבוגרי מסגרת השמה חוץ-ביתית, התשפ"א–2021 262 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 262 הצעת חוק צעירים חסרי עורף משפחתי, התשפ"ב–2022 264 נעמה לזימי (העבודה): 264 שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: 266 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 269 שלמה קרעי (הליכוד): 270 ינון אזולאי (ש"ס): 275 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 275 הצעת חוק טובות הנאה לראש ממשלה או ראש ממשלה חלופי שחדל לכהן, התשפ"ב–2021 278 דוד אמסלם (הליכוד): 278 שר התפוצות נחמן שי: 297 דוד אמסלם (הליכוד): 304 הודעה אישית של חבר הכנסת יואב סגלוביץ' 309 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 309 הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מספר בתי אב ביישוב קהילתי), התשפ"ב–2021 312 ניר אורבך (ימינה): 314 הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מספר בתי אב ביישוב קהילתי), התשפ"ב–2021 316 אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 316 הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מספר בתי אב ביישוב קהילתי), התשפ"ב–2021 318 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 318 שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: 320 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 320 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 323 אופיר אקוניס (הליכוד): 327 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 331 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 331 הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור הנפת דגל של מדינת אויב או של הרשות הפלסטינית בגופים המתוקצבים או הנתמכים על ידי המדינה), התשפ"ב–2022 331 אלי כהן (הליכוד): 331 שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: 351 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 359 אלי כהן (הליכוד): 363 הצעת חוק העונשין (תיקון – חוק עונש מוות למחבלים), התשפ"ב–2021 386 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 386 מאי גולן (הליכוד): 391 שר התפוצות נחמן שי: 393 הצעת חוק המשטרה (תיקון – התיישנות עבירות), התשפ"ב–2022 413 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 413 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 414 הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – זכות במקרקעין בקבוצת רכישה), התשפ"א–2021 416 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 417 שר התפוצות נחמן שי: 418 הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה ציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021 421 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: 423 משה אבוטבול (ש"ס): 431 אורי מקלב (יהדות התורה): 434 הצעת חוק להבטחת פיצוי לתושבי גבעת עמל, התשפ"ב–2022 437 משה גפני (יהדות התורה): 439 נעמה לזימי (העבודה): 442 גבי לסקי (מרצ): 445 הצעת חוק תמיכה במימון פעילות ארגון נכי צה"ל ובתי הלוחם ובארגון נפגעי פעולות האיבה, התשפ"ב–2022 446 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 446 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 452 הצעות לסדר-היום 453 התחבורה הציבורית קורסת – איומים על השבתת הענף 453 חוה אתי עטייה (הליכוד): 453 אורי מקלב (יהדות התורה): 454 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: 457 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 461 ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 461 הצעות לסדר-היום 462 שנה לשומר החומות, ומצב הערים המעורבות נותר כפי שהיה 462 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 462 רות וסרמן לנדה (כחול לבן): 463 ניר אורבך (ימינה): 464 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 465 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היום ב' בסיוון התשפ"ב, 1 ביוני 2022. אני מתכבד לפתוח את מליאת הכנסת. שאילתה דחופה לשרת הפנים: מאגר ביומטרי של רשות האוכלוסין, של חבר הכנסת אורי מקלב, מכיוון שחברת הכנסת לסקי תקועה בפקקים. בבקשה, חבר הכנסת מקלב. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> השאילתה שלי על – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי. אני מתנצל. קידום חקלאות ירוקה על גגות. אני מכיר את זה היטב, ראיתי את זה במעלה אדומים – מרשים מאוד, ללא חרקים. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> על זה אני מדבר, זה כבר לא קיים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בוקר טוב, גברתי השרה. בבקשה, חבר הכנסת מקלב. << שאילתה >> 474. קידום חקלאות ירוקה על גגות << שאילתה >> << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדתי השרה, הנושא הוא קידום חקלאות ירוקה על גגות. גברתי השרה, זה כמה שנים מנסים יזמים לקדם חקלאות ירוקה על גגות. המיזם נתקע מכיוון שהרשויות המקומיות דורשות ארנונה גבוהה, והביורוקרטיה לקבלת היתר בנייה ארוכה. שאילתה דומה בנושא נשלחה גם לשר החקלאות ופיתוח הכפר, בנושא מים. ברצוני לשאול: 1. מדוע לא מתקן משרדך את החוק באופן שהמיזם יהיה פטור מארנונה או קביעת תעריף נמוך? 2. מדוע המשרד לא יוזם פטור או מסלול מהיר מהיתר תכנון ובנייה? << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >> תודה רבה, חבר הכנסת אורי מקלב. האמת שזה נושא חשוב ואני שמחה שאתה מעלה אותו. שימוש בגגות לצרכים חקלאיים תוך קידום ערכים סביבתיים ואקולוגיים, קודם כול זו תופעה שהיא יחסית חדשה, והיא כמובן מבורכת. מי שמגדל באדניות או משהו כזה צמחים על הגגות, אז הוא לא צריך כלום – הוא יכול פשוט לעשות את זה, הוא לא צריך לשלם ארנונה, הוא לא צריך היתר. הבעיה היא אם אתה רוצה כבר לשים חממות ודברים יותר רציניים. אז משרד הפנים מכיר בחשיבותן של היוזמות האלה, ואני מבינה גם שצריך להוזיל עלויות וגם שסוגי הארנונה שקיימים כעת בעצם לא נותנים מענה לשימוש הזה. אני הנחיתי את הצוות המקצועי במשרד שלי להכין תיקון חקיקה בעניין סיווגי ארנונה רלוונטיים כחלק מחוק ההסדרים ונכניס גם את הסוגיה הזאת, אבל כן חשוב לי להגיד שמי שרוצה רק לגדל צמחים על הגג, יכול לעשות את זה. רק אם אתה רוצה לבנות חממות או מבנים, קונסטרוקציות, אז כבר צריך היתרים וארנונה, אבל כל עוד זה רק אדניות ועציצים וזה רק צמחים בלי מבנים, אז כל אחד יכול לעשות את זה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש גדר. מה זה חממה? << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> תראה, אנחנו עד היום לא התעסקנו בזה, כי זו תופעה חדשה יחסית. המדיניות שלי היא לאפשר כמה שאפשר בלי ביורוקרטיה, בלי היתרים ובלי ארנונה. אנחנו עושים ישיבות ונראה מתי כבר כביכול אי-אפשר, מה זה חממה שדורשת איזו ארנונה מינימלית והיתרים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה הופך להיות תעשייתי. אני הייתי שם, פשוט. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שאלת המשך, חבר הכנסת מקלב, בבקשה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, אם אפשר. ראשית, אדוני היושב-ראש, אתה ציינת בתחילת דבריך שאתה ביקרת בחממה כזאת במעלה אדומים. לצערי, היא נסגרה. הוא היה פורץ דרך בעניין הזה. זה היה יכול להיות פורץ דרך מבחינת סטרטאפ ישראלי אפילו – אין הרבה מדינות, אולי בעוד איזו מדינה אחת. היתרונות של החקלאות על גגות, ודאי, גברתי השרה, יכולים להיות רק אם זה יותר מסחרי. אם מישהו רק שם על הגג איזה אדנית, זה לא מה שהולך לעשות את ההשקעה הגדולה. והרי יש בזה יתרונות רבים, ולא כאן המקום בכל אופן להאריך בעניין הזה. אבל אני חושב, אם יורשה לי רק על ידי השרה – אולי מילה אחת בנושא הדרכונים, ששווה אולי התייחסות שלך. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> רגע, אתה יודע מה, חבר הכנסת מקלב? אני אתייחס מייד לדרכונים. יש לי כאן תשובה ממינהל התכנון ואני רוצה להקריא לך אותה, בסדר? ואז תשאל אותי על הדרכונים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בסדר. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> מינהל התכנון רואה בשימוש בחזית החמישית של הבניין, זאת אומרת בגג, עיקרון חשוב שמקבל תשומת לב גדולה בעת האחרונה. ישנם שימושים אפשריים לחזית החמישית אשר לכל אחד מעלות שונות. שטח הגג יכול לשמש לשימושים שונים, ובהם דוד שמש, פאנלים סולריים לאנרגיה מתחדשת, מתקנים לריסון מי נגר לצמצום נזקי שיטפונות והצפות, גגות ירוקים על מנת לצמצם איי חום עירוניים ולהוות חלופות לשטחים פתוחים, וכן מענה אקולוגי, חקלאות עירונית, גגות שמשמשים לפעילות פנאי, תרבות, מסחר. לכן, לא נכון לתעדף דווקא סוג אחד של שימוש אלא לוודא שהחזית מתוכננת ומנוצלת כהלכה. על מנת לוודא ניצול יעיל של משאב הקרקע פותח על ידי מינהל תכנון כלי לבחינת איכות התכנון העירוני שנקרא "מבט". בכלי זה, שמצורף לתוכניות עירוניות משמעותיות, היזמים עונים על שאלות מסוימות בכמה תחומים, ובהם סוגיית ניצול הגגות, כדי שמי שמגיש את התוכנית יוכל לתת את הדעת על המשאב הזה. נוסף על כך, קיים רצון אף לשמר את האופציה להתחדשות עירונית והוספת קומות. מטעמים אלו ראוי לבחון את הגג באופן כולל ולא לאפשר העדפה של תשתית אחת על חשבון אחרת. כאמור, בעת הזאת לא נכון לקדם אפשרות של מתן פטור מהיתר או רישוי במסלול מקוצר לטובת גגות ירוקים בלבד אלא צריך לבחון את הדבר על כל השימושים האפשריים. יש לציין שאין צורך במתן היתר לחקלאות עירונית, כמו שאמרתי קודם. גם כיום ישנם בנייני משרדים ומסחר שיש על גגותיהם כוורות וחקלאות עירונית והן אינן נדרשות להיתר. דרישה להיתר תהיה רק במקרים חריגים שבהם יש מתקני תשתית משמעותיים או בנייה ממשית. טוב, עכשיו נעבור לדרכונים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה רואה? יש כבר התקדמות, חבר הכנסת. בתשובתה של השרה, אני אומר, יש כבר אור בקצה המנהרה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש לי הסתייגות. אני לא חושב שזה המקום עכשיו להרחיב; אולי לקיים דיון נרחב. אני לא חושב שכל מה שהם אומרים זה נכון, אבל אני לא רוצה לנהל את הוויכוח. אני חושב שדווקא חשוב – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תשובות רשמיות של המשרד. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> קודם כול, המציאות – שהרשויות המקומיות כן דורשות היתר בנייה, ופקחים סגרו, וההצעות מסביב לעניין הזה רבות והארנונה היא מאוד גבוהה. גם במקום שהחליפו את זה ממסחר לתעשייה זה עדיין גבוה – חקלאות, כפי שאת אמרת, זה 0.01 לקרקע. אבל אם אמרת שהמשרד עכשיו לוקח את זה בצורה רצינית יותר אני סומך עליכם שתקדמו את זה. היתרונות הם אולי רבים מהחסרונות לפי כל קנה מידה. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> כן. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בכל אופן, נושא הדרכונים. זה ברור והכנסת כאן גם עדה למאמצים הגדולים שאת עשית במשרד כדי לתת מענה לביקוש. היום להוציא דרכון זה משימה מאוד מאוד קשה, ואולי גם תופעת מאכערים נוצרה בגלל הדברים האלה. עשיתם באמת – תומר מוסקוביץ' הופיע כאן מטעמך, העוזר שלך חזקי ליפשיץ היה פה, עשו מאמצים, אבל המציאות שרק אתמול ביררתי, גם באותו מקום בבני ברק שפתחתם אין תורים. אז מה את אומרת? מה את מבשרת לציבור? ועוד שאלה קצרה. אם אנחנו כבר מדברים עכשיו על הנושא הזה, בכל אופן התעריף או המחיר שמתבקש, האגרה היא גבוהה – 400 שקל ומעלה – ואחרי זה, בעוד זמן מה, הוא יתבקש לעשות את הדרכון הקבוע והוא יצטרך שוב לשלם, 255 שקלים. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> הוא לא. אז אני אסביר. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אם את תבשרי את זה פה אני חושב שזו בשורה גדולה. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> אז אני אבשר. קודם כול, אני באמת אבשר שבגלל מצוקת הדרכונים ושאנשים נאלצים להוציא דרכונים זמניים, מי שמוציא דרכון זמני יקבל פטור מאגרה לדרכון הביומטרי, זאת אומרת שהוא לא יצטרך לשלם פעמיים, זה קודם כול. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל השרה, מה שאני יודע – גם בזמני הרי יש עלות. אם זה בנתב"ג, בשדה התעופה, זה 800 ומשהו, ואם זה בלשכת האוכלוסין זה 400 ומשהו. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה שהוא יקבל את הפטור על ה-250 זה עדיין לא פותר, כי לפעמים הוא הזמין שלושה שבועות קודם. אני מכיר מקרים שהוא הזמין חודש קודם והוא לא קיבל את זה. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> אני אסביר. זה מקרה אחר, אלה שני מקרים שונים, בוא נעשה סדר. קודם כול חשוב שתדעו שרשות האוכלוסין עשתה, באמת, עשינו בחודשים האחרונים מבצע יוצא דופן. מנהלי הלשכות והעובדים קורעים את עצמם. שימו לב למספרים: בינואר סיפקו בחודש אחד 115,000 דרכונים, במאי – 240,000 דרכונים. עלינו ביותר מ-100% רק בלשכות. פתחנו את הלשכה של הדרכונים הזמניים בבני ברק וכל אחד יכול למצוא שם תור לשלושת השבועות הקרובים. אם עכשיו אין, אז בצוהריים יהיה. כל יום נפתחים תורים לשלושת השבועות הקרובים, כך שאין מצב שאדם צריך דרכון היום ולא יכול להשיג אותו בתוך שלושה שבועות. בנוגע לאגרה, אני רוצה לחדד את שני המקרים שאמרתם: מי שמוציא דרכון זמני יקבל פטור מאגרה לדרכון הקבוע, זאת אומרת, אם אתם צריכים לטוס לחו"ל בקיץ תוציאו דרכון זמני, תקבעו תור לעוד חצי שנה ולא תצטרכו לשלם שוב את האגרה. חבר הכנסת אזולאי מדבר על מקרה קצת אחר, שהלכת והוצאת דרכון קבוע, אבל בגלל שזה לוקח זמן עד שהוא מגיע בדואר הוא לא הגיע בזמן, והיית צריך ללכת להוציא דרכון זמני. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא מהדואר – – – זה עדיין לא הונפק. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> לא משנה. הרשות תחזיר את הכסף, 250 שקל. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> לא, הדרכון הרגיל זה 250 שקל. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני אומר, אני לא רוצה לפטור את הדרכון הקבוע. על הדרכון הקבוע הוא הלך ושילם. הוא לא אמור לשלם – – – << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> אה, אתה רוצה שהוא לא ישלם את הדרכון הזמני. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה הגיוני. זה לא באשמתו – – – << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> בסדר, אתה צודק, אתה צודק. אנחנו נטפל בזה. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> למה צריך לשלם יותר? הרי – – – << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> תראה רגע, חבר הכנסת מקלב, בוא רגע נדבר למה הגענו לסיטואציה הזאת. דרך אגב, זה לא רק אנחנו, ברוב המדינות בעולם יש אותה בעיה. ברוב המדינות בעולם היה לוקח כמה חודשים. הגענו לסיטואציה הזאת כי במשך שנתיים אנשים לא טסו ולא בדקו אם הדרכון שלהם בתוקף או לא. כך נוצר איזשהו עומס מאוד גדול על הלשכות אחרי הצטברות של שנתיים שאנשים לא באו להוציא דרכונים. בסוף אם אדם צריך לטוס והוא רואה שפג לו התוקף של הדרכון אז יש לו שלוש אפשרויות: או לנסות לקבוע תור רגיל או תור זמני – ושוב, אני חוזרת ומה שאני אומרת עכשיו זה חשוב, אדם יכול לקבל תור לשלושת השבועות הקרובים. אם כרגע אין – בצוהריים יהיה. כל יום נפתחים תורים חדשים בבני ברק; או אם הוא באמת נתקע ולא שם לב אז נתב"ג זה המוצא האחרון. אין אף אדם שרוצה לטוס ולא יוכל, קודם כול שנדע את זה. עוד משהו חשוב – כל מי שיש לו דרכון זר יכול לטוס חופשי. אנשים לפעמים שולחים לי בווטסאפ, הם לא יודעים אם מותר להם או לא. אני מקבלת הרבה פניות ציבור באופן אישי, אז חשוב שגם אתם תסבירו את זה לציבור. עד לפני כמה חודשים אזרח ישראלי לא היה יכול לטוס עם דרכון זר מישראל, אבל בגלל המצוקה כרגע, עד סוף השנה – ואני כנראה גם אאריך את זה ל-2023 – אנשים יוכלו לטוס מהארץ עם דרכון זר, כך שמי שיש לו דרכון זר ופג התוקף של הדרכון הישראלי, פשוט שיקבע בצורה מסודרת לאוקטובר-נובמבר ובינתיים יטוס עם הדרכון הזר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. עוד שנייה, לפני שקבוצת החיילות ביציע מפלוגת ראם ילכו, אני מברך אתכן על ביקורכן בכנסת. ברוכות הבאות. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> ברוכות הבאות. כל הכבוד. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> גברתי השרה – – – אמרת דבר גדול לגבי הזמנים שיחזירו את הכסף הזה למי שהזמין קודם – – – << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אז חשוב שתצא הוראה, כי אנשים פונים, יש לנו פניות ציבור. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> אנחנו נוציא על זה היום הודעה מסודרת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זו בשורה. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> כן, כן. נוציא הודעה מסודרת. אני צריכה למשוך זמן, אז אני אסכם. אני רוצה לסכם את עניין הדרכונים: עשינו שורה של צעדים כדי שכרגע כל מי שצריך דרכון, יהיה לו דרכון. אני חוזרת על מה שעשינו: קודם כול מי שיש לו דרכון זר יכול לטוס עם דרכון זר; מי שצריך להוציא דרכון ואין לו תור בלשכות קובע תור בבני ברק – יש שם לשכה של דרכונים זמניים. כל יום נפתחים תורים, ועקרונית כל אדם אמור למצוא תור לשלושת השבועות הקרובים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתם תפתחו עוד מקומות כאלה? << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> לא. בינתיים אנחנו רואים שזה מספיק. אין כמו בני ברק – עובד כמו שצריך. אני גם רוצה להגיד מכאן תודה לראש עיריית בני ברק. תמסור לו ממני, כי הוא באמת עזר לנו מאוד להקים את הלשכה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה יהרוס לו את הפריימריז – – – << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> לא, אבל זה שירות לציבור. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת מקלב. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> אז תמסור לו תודה. עוד שתי בשורות שהעלו חברי הכנסת: אחת – מי שמוציא דרכון זמני יקבל פטור מהאגרה על הדרכון הקבוע, ומי שנאלץ להוציא דרכון זמני אחרי שהוציא דרכון קבוע כי הוא לא הספיק לקבל אותו, אז הוא יקבל פטור מהאגרה של הדרכון הזמני. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> – – – למה – – – << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> כי בסוף אנחנו חייבים שאנשים ילכו להוציא דרכון ביומטרי. בסוף יש אינסנטיב, יש תמריץ, ללכת להוציא דרכון ביומטרי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת מקלב. צריך להתקדם בסדר-היום. תודה רבה, השרה. שאילתה דחופה נוספת, של חברת הכנסת לסקי. נראה לי שתצטרכי לחזור על כל ההסבר מחדש בנושא הדרכונים. חברת הכנסת לסקי, קצר וקולע. << שאילתה >> 139. מאגר ביומטרי רשות האוכלוסין << שאילתה >> << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. תודה גם לשרה על שחיכתה לי, תודה רבה. הממונה על היישומים הביומטריים דרש ממשרד הפנים בשלושה דוחות למחוק מאגר ביומטרי בלתי חוקי שנמצא ברשותו. היום פורסם שהמשרד חלק את המאגר עם רשות נוספת. ברצוני לשאול: איך ייתכן שרשויות השלטון מחזיקות מאגרים בלתי חוקיים וחולקות אותם ביניהן? תודה רבה. << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >> בשלושה דוחות דרש הממונה על היישומים הביומטריים ממשרד הפנים למחוק מאגר ביומטרי שנמצא ברשותו. היום פורסם שהמשרד חלק את המאגר עם רשות נוספת. בבסיסו של הפרויקט הביומטרי במדינת ישראל עמדה ההבנה כי רשות האוכלוסין וההגירה נדרשת להחזיק תמונות פנים של האזרחים והתושבים הנכללים בפרויקט, וזאת כדי לאפשר מתן שירות סביר ומיידי לפונים אליה בהיבטים של זיהוי ומניעת התחזויות. כדי שרשות האוכלוסין לא תחזיק מאגר תמונות ביומטרי מחוץ למאגר הביומטרי ניתן פתרון טכנולוגי הולם. התמונות שהורכשו על ידי רשות האוכלוסין עברו עיבוד – הפחתה שבוצעה על ידי אלגוריתם שנכתב ייעודית למטרה הזאת. הוא לא רק מעביר את התמונה לגוני אפור, אלא גם מעמיס על התמונות הרבה רעשי רקע – כל מיני נקודות שחורות – שמעוותים את התמונה. ואולם, גם אחרי העיבוד האמור התמונה נשארת כזאת שהאדם שהוא עובד רשות האוכלוסין יוכל להשתמש בה לזיהוי באופן ויזואלי לצורך מילוי תפקידו. הפתרון באותה העת מנע לחלוטין את האפשרות לשימוש במערכות להשוואה ביומטרית בתמונות המופחתות האלה. לאחרונה, עם התקדמות הטכנולוגיה, מנועי ההשוואה המשמשים ליישומים ביומטריים התקדמו באופן משמעותי, ומשכך, למעשה, ההתקדמות הטכנולוגית הכללית הפכה את ההשוואה הביומטרית אפשרית גם עם התמונות המופחתות. משכך העיר הממונה על היישומים הביומטריים שהתמונות המופחתות בידי רשות האוכלוסין כבר אינן מופחתות באופן מעשי כמוגדר בחוק, ולכן יש לרשות האוכלוסין בעיה עם החזקת תמונות באופן שאינו עומד בהוראת החוק, אף כי בוצעה הפחתה שבשעתה הלמה את הוראות החוק. מנגד, אין לרשות האוכלוסין דרך להמשיך לתת שירות ללא התמונות האמורות. הועלו כמה רעיונות לפתור את הבעיה, והפתרון שמתגבש, כמו כל הפתרונות שנבחנו, מחייב שינוי חקיקה. הרשות מקדמת עבודת מטה ומכינה את השינויים שיגובשו בחקיקה, וכאשר ייכנסו לתוקף תיפתר הבעיה. לגבי העברת התמונות – לא הועבר מאגר התמונות; מדובר בהעברה של תמונות מופחתות. כאשר הוצף העניין במסגרת דיוני פיקוח עם הממונה על היישומים הביומטריים, נערך בירור בנושא, והלשכה המשפטית הוציאה הנחיה להפסיק את העברת התמונות, וכך נעשה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. שאלת המשך. גברתי השרה, עוד רגע. חבר הכנסת אזולאי – שאלת המשך, בבקשה. שאלה נוספת, יותר נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גברתי השרה, אדוני היושב-ראש, אני חבר בוועדת הכספים, ומגיעות העברות – אגב, אני חייב גם לפרגן לסמנכ"ל החדש שלך, שיקי הראל, אדם מוכשר, אדם טוב, אז מילה טובה, ושיצליח בתפקיד. הוא בסך הכול חדש בתפקיד. מכירים אותו. בחירה נכונה בהליך. יש את דוח הירש, שאנחנו יודעים שהעברות תקציביות מגיעות לוועדת כספים, ועלתה השאלה בדוח הירש לגבי הרשויות הערביות. אגב, גם ברשויות הערביות אומרים שהייתה ויש בעיה של כל מיני פרוטקשנים למיניהם ומכרזים שמגיעים בסופו של דבר לארגוני הפשיעה. איך אתם עכשיו, כשמעבירים כל כך הרבה כספים, אוכפים ולא עוקפים את דוח הירש ומיישמים את המסקנות של דוח זה? תודה. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> אז אתה טועה, חבר הכנסת אזולאי, ואני אסביר לך מה מקור הטעות. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> הוא טועה לגבי הסמנכ"ל או לגבי הדבר השני? << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> לא, הסמנכ"ל נהדר, שלא יהיו אי-הבנות. הסמנכ"ל נהדר. אני אסביר על דוח הירש: דוח הירש זה יוזמה שלנו, של הממשלה הזו; קיבלנו מידע מודיעיני שלאורך השנים חלק מהמכרזים של הרשויות הערביות – מפעילים אותם גם ארגוני פשיעה, ורצינו למנוע את זה. מה שדוח הירש קובע – והוא מיושם – זה שכספים שעוברים לפיתוח ותשתיות – לא הכספים של השוטף אלא כספים שעוברים לפיתוח ותשתיות – ישמשו אם המכרז יופעל על ידי השלטון המקומי או על ידי האשכולות, וזה בביצוע. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אגב, בוועדת כספים אמרו לנו שיש מכרזים, הרבה מכרזים, שמגיעים לרשויות המקומיות ועליהם אין מעקב. בגלל זה אתם צריכים לשים לב שדוח הירש גם על – – – << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> בסדר, אני אבדוק את זה. אני רק אומרת שצריך להבדיל בין כספים של שוטף לכספים של פיתוח. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת טיבי, שאלה נוספת, ובזה נסיים. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי השרה, היום פורסמה בישראל היום ידיעה של אריאל כהנא שאת מתכננת רפורמה דרמטית, על פי הידיעה, שתגדיל ותחזק את ההתיישבות היהודית בגליל ובנגב. היום יש הצעת החוק של ניר אורבך שמתקנת את חוק ועדות קבלה ביישובים קהילתיים, להגדיל את מספר המשפחות. האם יש קשר? האם מטרת שני הדברים – גם ההחלטה שלך על פי ישראל היום וגם הצעת החוק – היא לשנות את המאזן הדמוגרפי בגליל או בנגב לטובת היהודים? << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> אני אסביר. בהחלט יש קשר. אני גם זו שדחפה וביקשה מחברי הכנסת של ימינה – גם מיום טוב כלפון וגם מניר אורבך – להגיש את חוק ועדת קבלה, ואני אסביר. ליישובים הערביים בגליל אין מכסה; ליישובים היהודיים בגליל יש מכסה. זה כשלעצמו דבר בלתי מתקבל על הדעת. יש את תמ"א 35, שזה דבר שאתם מכירים, תוכנית מתאר ארצית. בתמ"א 35 יש לוח שנקרא לוח 2. בלוח 2, ליד היישובים הכפריים, יש מספר המשפחות שיכולות לגור בהם. נגיד, יישוב ספציפי – 350; יישוב אחר – 400. ממש כמו מדיניות הספר הלבן. אני נכנסתי למשרד ודי נחרדתי כשראיתי את זה. אני מובילה שני מהלכים שהם מקבילים: האחד – שיאפשרו להרחיב את היישובים האלה. דיבר איתי ראש מועצת משגב דני עברי, לדוגמה, והוא אומר: הצעירים שלנו, הצעירים של משגב, לא יכולים לקנות בית במועצה האזורית משגב, הם צריכים ללכת למקומות אחרים, כי אין מספיק בתים, כי יש החלטה מטופשת מלפני הרבה שנים – שאף אחד עד שאני נכנסתי למשרד לא טרח לקרוא עליה תיגר – שיישוב מסוים לא יכול לגדול מעל 350 בתים. אז מה שאני עושה זה מגדילה את לוח 2 בפריפריה ב-50%. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא יכול לגדול, אבל רק דרך ועדות קבלה. מה שאת אומרת זה שגם – – – << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> אלה שני דברים שונים. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – מגדילים את זה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סעדי, חבר הכנסת סעדי, תודה. תן לשרה להשלים. << דובר_המשך >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר_המשך >> אלה שני דברים שונים. זה שני דברים שונים, אבל שניהם חשובים. לא, לא, אוסאמה, היום אותם יישובים, בגלל לוח 2, בלי קשר לוועדות קבלה, לא יכולים לגדול אם הם מגיעים למספר שכתוב בלוח 2. האמת, כשאני ראיתי את הלוח הזה די הזדעזעתי ולא הבנתי איך עד היום לא טיפלו בזה. אז אני מגדילה – אני מבקשת מהמועצה הארצית לתכנון ובנייה להגדיל את לוח 2 בפריפריה ב-50%, באזורים כמו אשקלון. זה נקרא אזורי א', זה הפריפריה. הטבעת השנייה זה אזורי ב', ושם – ב-30%, ובמרכז כמעט לא. המשמעות היא לחזק משמעותית את הפריפריה ולאפשר ליישובים קהילתיים – מועצה אזורית משגב זו דוגמה מעולה – לאפשר ליישובים הקהילתיים האלה, לילדים שלהם, להמשיך לגור שם, וגם למי שרוצה לבוא לגור שם. זהו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. השרה מרב מיכאלי, בבקשה. בבקשה, כבוד השרה. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << קריאה >> תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גינזבורג, סכנת המוות בכביש 4, בבקשה. << שאילתה >> 140. סכנת המוות בכביש הערבה << שאילתה >> << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, בכביש הערבה נהרגו מעל 80 בני אדם בשני העשורים האחרונים, מהם ארבעה בסוף השבוע האחרון, למגינת לב כולנו. חרף ההבטחות, תשתיות הכביש לא שודרגו. רצוני לשאול: 1. מהן תוכניות המשרד לשדרוג הכביש? 2. מה התקציב לשדרוג והאם יצאו מכרזים? 3. מה לוחות הזמנים לתחילת ולסיום העבודות? תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אני מבקש שנייה אחת. יש כאן שלוש שאילתות שהן דומות במהותן. כדי לחסוך וכדי שלא תחזרי על אותם דברים, יש שאילתה דחופה נוספת, של חבר הכנסת סעדי, ואחריו – אזולאי. כולן בנושא כביש 90, ולכן איחדתי אותן. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << קריאה >> תודה רבה. << שאילתה >> 143. ארבעה הרוגים בתאונה הקטלנית בכביש 90 << שאילתה >> << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, ביום שבת ארבעה בני אדם נהרגו ושלושה נפצעו בתאונה קטלנית בין שני כלי רכב בכביש 90. מפאת כבודם של הנפטרים אני מציין את שמותיהם: עומר עביד, בן 65, נכדיו נור, בת 13, ודאוד, בן 4, ומאיה קדוש, בת 38 מבאר שבע. יהי זכרם ברוך, אללה ירחמהם. שלושה מההרוגים הם בני משפחה אחת, כאמור, מירושלים המזרחית. ברצוני לשאול, כבוד השרה: מדוע לא יורחב כביש 90 וישודרג במטרה לשים סוף לקטל בכביש מוות זה ובכלל? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אזולאי, בבקשה. << שאילתה >> 144. מסוכנות כביש 90 << שאילתה >> << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, במוצ"ש התרחשה תאונת דרכים ובה נהרגו ארבעה בני אדם. ב-20 השנים האחרונות נרשמו למעלה מ-80 הרוגים בכביש הזה. אין שבוע שאין שם פצועים קשה ואין שבוע שאין הליקופטרים על הכביש שמחלצים אנשים. רצוני לשאול: 1. מדוע לא סוללים כביש עם ארבעה מסלולים, שני נתיבים לכל כיוון, עם גדר הפרדה בין הנתיבים? 2. האם בכוונת המשרד להרחיב את הכביש והאם יש מימון לכך? ומשהו שלא בהמשך השאילתה – אצטרף גם אני לניחומים למשפחות האבלות על יקיריהן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר >> תודה, אדוני. אז קודם כול, אני רוצה לשלוח ניחומים עמוקים למשפחות, ספציפית על התאונה המחרידה שראינו בסוף השבוע, אבל בכלל לכל המשפחות השכולות מתאונות הדרכים שאנחנו נאבקות ונאבקים בהן. ואני חייבת להגיד לכם, ואמרתי את זה גם כאן מעל הדוכן יותר מפעם אחת: הכבישים המסוכנים הם בראש התיעדוף של קבלת החלטות, זאת אומרת, הקריטריונים שלפיהם אנחנו מקבלות ומקבלים החלטות באילו כבישים להשקיע, ולצערי אין מספיק כסף בשביל לטפל בכל הכבישים שלנו כמו שראוי היה לנו לטפל בהם. אבל הכבישים המסוכנים, וספציפית כביש 90 – אני הודעתי כבר לפני חודש שהמקטע מצומת קטורה, מקטע של 20 קילומטר, הוא כבר מתוקצב, הוא כבר בעיצומו של התכנון המפורט הסופי, ובאוגוסט יצא מכרז בתקציב של 300 מיליון שקלים לשדרוג, הרחבה, כל מה שצריך לקטע הזה. אחרי התאונה המחרידה שהייתה בשבת, עשיתי דיון חירום ביום שני בבוקר במשרדי. השתתפו בו כל הגורמים – לא רק משרד התחבורה אלא משטרת התנועה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים וגם משרד האוצר – והחלטנו על תוכנית שהיא מדורגת, שכן החלק של הכביש המכונה כביש הערבה הוא חלק של 120 ק"מ, ועלות ההרחבה שלו היא 2 מיליארד שקלים. אבל חשוב יותר מזה, חבר הכנסת גינזבורג, חבר הכנסת אזולאי וחבר הכנסת סעדי, חשוב יותר להבין שאי-אפשר ואין דרך לקחת את כל 120 הקילומטרים האלה ולהרחיב אותם בבת אחת. אם אתה מייצר בעצם אתר בנייה של 120 ק"מ, אתה יוצר מצב מסוכן עוד יותר מהמצב כרגע. ולכן, החלטנו על תוכנית לטווח מיידי, טווח בינוני וטווח ארוך, ולשמחתי, שר האוצר ואני הכרזנו אתמול על החלטה כן להיכנס לתוכנית הרב-שנתית של תקצוב כל 2 המיליארד האלה במתווה שנפרסם אותו בהקדם לפי שנים להרחבת כל החלק הזה של הכביש, כל 120 הקילומטר, אבל גם בטווח הביניים אנחנו נעשה דברים כמו נתיבי עקיפה, כמו מפרצי עצירה, כמו תוספות של תאורה, וכן תוספת של אכיפה. אני הטלתי על יושב-ראש הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לשבת עם כל הגורמים כדי להביא את הפרטים של הדבר הזה, לא לדבר רק בעקרונות, ועד שלושה שבועות הוא צריך להציג לי את התוכנית הספציפית הזאת, ואני אשמח לשתף אתכם בה כשהיא תהיה. אבל לסיכום צריך להגיד שכביש 90 סוף-סוף הולך לקבל את הטיפול שמגיע לו. אני אגיד שחוץ מכבישים מסוכנים, אני שמתי בראש סדר העדיפויות שלנו את הגליל והנגב, הערבה והגולן. המצב של כביש 90 הוא עוד אחת מהעדויות לאופן שבו המקומות האלה הוזנחו כל כך הרבה שנים. יש כבר, כאמור, מקטע ראשון שיוצא למכרז ב-300 מיליון שקל באוגוסט. התכנון שלו כבר – התכנון סופי, צריך להגיד, לא התכנון הראשוני, התכנון הסופי הוא כבר בהליכים מאוד מתקדמים, לכן אפשר יהיה באוגוסט להוציא את המכרז, והשאר – תוך שלושה שבועות אנחנו ניתן את התוכנית המלאה להשלמת שדרוגו של הכביש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. רגע, יש כמה שאלות המשך ואני רוצה לרכז את כל השאלות. יש שאלת המשך לשואלים. חבר הכנסת גינזבורג, בבקשה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> תודה, גברתי השרה. המידע שהעלית עכשיו הוא מאוד מאוד חשוב. בהמשך לתשובתך, לצערנו לא קיבלנו פירוט על המתווה, על לוחות הזמנים כפי שביקשתי, ואם יצאו מכרזים. הבנו שיצא מכרז רק למקטע של 20 הקילומטרים. מתי העתידיים? האם יש תכנון מפורט או תכנון כלשהו לשאר המקטעים? אני מבין ש-120 קילומטר זה מורכב יותר, אבל האם יש מעבר ל-120 ק"מ האלה עוד תוכניות קיימות, מפורטות, אם בכלל? ומתי המכרזים הללו אמורים לצאת? ומה כולל השדרוג – האם זה כולל תאורה? האם זה כולל הרחבה? האם זו הפרדה? האם בינתיים, עד אז, תוסיפו גם, למשל, תמרורים או דברים אחרים כאלה? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> אדוני, אתה רוצה שאלה נוספת לכל השואלים קודם? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוא – זכותו, כי הוא שואל השאילתה, ואחר כך שאלות נוספות את כולם יחד. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> הבנתי. בסדר גמור. אז חבר הכנסת גינזבורג, כפי שציינתי, משום שאי-אפשר לעשות את כל ה-120 ביחד בלאו הכי – – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – אבל תכנון אפשר – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> תכנון בגדול, תכנון ראשוני, תכנון סטטוטורי לכביש הזה קיים. לא נכון לעשות תכנון פרטני מוקדם מדי, שכן אז הוא כבר יוצא לא רלוונטי לזמן. ברגע שיהיה לנו המתווה שעכשיו אנחנו מתחילות ומתחילים לעבוד עליו, בהחלטה שהתקבלה כן לעשות את כל 120 הקילומטר בתוכנית רב-שנתית, אז נעשה גם לוח זמנים מתי יהיה התכנון ולתקצוב. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> אני עונה לאדוני. תראה, צריך להגיד ביושר, לפעמים התקצוב הוא הבעיה, אבל לפעמים גם יש דברים אחרים. גם אילו היו היום כל 2 מיליארד השקלים, לא היה אפשר ולא נכון לצאת לעבודה על כל הקטע. אמרתי, אני בתוך שלושה שבועות אקבל מיושב-ראש הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים קודם כול את תכנון הביניים לדברים שכוללים, כמו שאמרתי, פתרונות שאינם הרחבה מלאה אלא הפתרונות הנוספים – של נתיבי עקיפה ומפרצי חניה ותאורה והפרדות בחלק מהמקרים. אנחנו במקביל, יחד עם שר האוצר ומשרד האוצר, נעבוד על המתווה להרחבה ושדרוג של כלל הכביש, ואז נוכל להציג את לוח הזמנים, ואז מן הסתם זה גם ילך ללוח זמנים של תכנון. לשאלתך, מה כולל השדרוג של 20 הק"מ – הרחבה לארבעה נתיבים; הפרדה קשיחה, חד-משמעית, בשני נתיבים, זה דבר שחשוב מאוד מאוד לעשות אותו; שוליים כמו שצריך. מבחינת תאורה, אני חייבת להגיד שאני לא יודעת אם הכוונה היא למה שנקרא עיני חתול או לתאורה מלאה. אני צריכה לחזור אליך לגבי זה. אני לא יודעת לענות על זה כאן, לא זוכרת כאן ועכשיו כרגע. אבל אני כן אגיד לך שהשדרוג ייעשה, מבחינת איכות כביש, בסטנדרט הגבוה ביותר שנתיבי ישראל יודעים לעשות. אני שאלתי שלשום בדיון ספציפית לגבי איכות הכביש שייסלל, ונעניתי שהאיכות תהיה באמת בהשקעה הגבוהה ביותר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. לפני שאני מעביר את רשות הדיבור לשאר חברי הכנסת – חבר הכנסת סעדי, שאלה נוספת? אז עוד שנייה, בבקשה. אני מבקש לקבל בברכה בביקורם בכנסת את חיילי יחידת המודיעין בפיקוד המרכז. ברוכות וברוכים הבאים. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> מהממות. שלום, היי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ואני מבקש לכבד בברכה את צוות – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מהממים ומהממות. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> כן, כן. מהממות ומהממים, כמובן. תודה, רבותיי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ואני מבקש לקבל בברכה בביקורם בכנסת את צוות ותיקים מסיירת גולני. ברוכים הבאים. חבר הכנסת סעדי, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, גברתי השרה, תודה על התשובה, אבל אנחנו כבר שומעים תוכניות על גבי תוכניות שנים על גבי שנים. אכן, בקטע של 40 הקילומטרים קרוב לאילת – ואנחנו כולנו נסענו בכביש הזה ונוסעים בכביש הזה – באמת דו-נתיבי וכמעט אין שם תאונות. אני חושב שבמסגרת התקציב וגם במסגרת התקציב של משרד התחבורה, צריך לעשות תיעדוף וצריך לתת לכביש הזה, שבאמת כל תאונה שם היא תאונה קטלנית, כמו התאונה הזאת שהייתה יכולה להימנע – ארבעה הרוגים, הייתה יכולה להימנע אם היו שני נתיבים או אפילו נתיב מילוט, אבל כאשר יש תאונה חזיתית אז זה מה שקורה. אני חושב שצריך לתת פתרונות מיידיים, לא עוד לטווח ארוך, ולא עוד לגבי שנים. התושבים שם והאזרחים שם, ערבים ויהודים, אומרים: די כבר לכביש הזה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> (אומרת בערבית: מאה מתוך מאה.) הוא שאמרתי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 300 מיליון שקל, היא אמרה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> לא רק 300 מיליון שקל. אמרתי, תהיה תוכנית – 300 מיליון שקל למקטע שכבר ישודרג ויורחב. אבל מעבר לזה, כפי שאמרתי, חבר הכנסת סעדי היקר, יש תוכנית שמתגבשת בימים אלה בדיוק לטווח המיידי ולטווח הבינוני, לעשות את כל הדברים עד שנעשה את ההרחבה המלאה. לגבי הבטחות שהיו בעבר, הן לא היו בתקופתי. אני לוקחת אחריות על תקופתי. אני הבטחתי להידרש לזה, ואכן הקצבתי כסף למקטע הראשון, והוא יוצא לפועל כבר בימים אלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> רגע, תשובה לחבר הכנסת גינזבורג, תאורה ועיני חתול. יש ניתוח של המקטעים מבחינה בטיחותית ומבחינה סביבתית, והפתרונות של תאורה ועיני חתול מותאמים לכל מקטע גם בקטע המשודרג לפי הדבר הנכון מבחינה מקצועית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. יש כמה חברי כנסת, אני נותן לכולם לפי סדר ההגשה. אתם תשאלו, בבקשה, קצר וקולע, והשרה תאגד את כלל השאלות. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני יודע, רשום. השרה תאגד את כלל השאלות. אם הן אחידות, טוב. אם לא – תרשמי לעצמך, בבקשה. אני יכול לתת לך גם כלי כתיבה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני בשאלה נוספת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה בשאלה נוספת, אני מתנצל. אתה ראשון. אחריו – חברי הכנסת סטרוק, בוסו, מקלב, מלכיאלי ועודה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> גברתי השרה, אנחנו שומעים ושומעות פה את התשובה אך אנחנו לא מקבלים ומקבלות את התשובה הזאת, מכיוון שאם אנחנו צריכים וצריכות להביא תקציב עבור כביש 90, אני חושב שאם תבואו לוועדת כספים ואנחנו כחברי וחברות הוועדה בוועדת כספים נעשה הכול על מנת להביא לך ולך את 2 מיליארד השקלים האלה דווקא בהעברות תקציביות עכשיו. אזרחי מדינת ישראל ואזרחיות ישראליות שנוסעים ונוסעות בכבישי הארץ ובכבישות הארץ, אינם בטוחים היום. לכן, אם צריך את הכסף, אנחנו מזמינים אותך כשרת התחבורה להגיע לוועדת הכספים, ואנחנו מתחייבים, כחברי וחברות ועדת כספים, לעשות הכול למען הכבישים והכבישות של מדינת ישראל. תודה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אזולאי, אני מאוד מאוד מתרשמת ובאמת אני מברכת אותך, אתה בדרך הנכונה. אם תתאמן עוד – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני על הכביש או הכבישה הנכונה? זאת השאלה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> אני ממש מברכת אותך, זה היה מרשים מאוד, ואני בטוחה שאזרחיות רבות, ובמיוחד אזרחיות רבות שהצביעו לך, ודאי שמחו לשמוע אותך מזכיר גם אותן ומתייחס גם אליהן בדבריך. זה לא עניין של יום ביומו. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – אותן אזרחיות, פיטרו אותן מהמעונות – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> זה לא נלקח כמובן מאליו, אז כל הכבוד. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> עם הכסף – תבואי, אנחנו נעזור. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> אני גם שמחתי לשמוע שחברי האופוזיציה, אתה מתחייב בשם חברי האופוזיציה שהם יצביעו בעד דברים שטובים למדינת ישראל. לצערי, מי שנמצאות ונמצאים פה במליאה באופן שוטף נוכחים באופן קבוע אחרת, כשאנחנו מביאות ומביאים – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הינה, יעל בן משה בוועדת כספים. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> – – פעמים רבות יוזמות מאוד חשובות לטובת מדינת ישראל ואתם מצביעים נגדן ברצף, אז ככה שזה חידוש מאוד מרענן לשמוע שיש משהו אחד, כביש אחד, שזוכה ליחס הטוב שלכם וליחס הענייני שלכם – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בגלל ההרוגים וההרוגות, בגלל הפצועים והפצועות שיש שם ובגלל אזרחי מדינת ישראל. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> – – ואתם תהיו שותפים למעשה שאנחנו עכשיו התחייבנו אליו. שר האוצר ואני התחייבנו להביא את התקציב הזה. שמחה מאוד לדעת שתמיכת האופוזיציה בעניין הזה מובטחת. תודה רבה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת סטרוק, ואחריה – חבר הכנסת בוסו. כולם ברצף והשרה תרשום אם יש שאלה שהיא יוצאת מן הכלל. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> בוקר טוב, גברתי השרה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בוקר טוב, חברת הכנסת סטרוק. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> האמת היא שנחמץ ליבי, גברתי, נחמץ ליבי כששמעתי שאת מתעדפת את כל אזורי הפריפריה חוץ מאזור אחד, חוץ מאזור יהודה ושומרון. באזור יהודה ושומרון חיים מתנחלים, אני מניחה שרובם לא מצביעים לך, אבל חיים שם לא פחות מזה, ואפילו יותר מזה בינתיים, פלסטינים, והם נהרגים על הכבישים האלה, והגיע הזמן לתעדף גם אותם. עכשיו אני רוצה לשאול באופן ספציפי על בעיות תנועה ספציפיות בשני מקומות – קודם כול, צומת שער בנימין, גברתי. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> איזה צומת? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> צומת שער בנימין, ששם כבר הייתה החלטה להסדרת הצומת המסוכן הזה, שרק לאחרונה נהרגה שם – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> היא מפלה אותך – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני לא רוצה להאמין שזה נכון, חבר הכנסת ארבל. השרה מיכאלי, אני שואלת אותך על צומת שער בנימין, שיש שם לא מעט תאונות. כבר הייתה החלטה עקרונית להסדיר את הצומת הזה, לרבות הצבת רמזור. אני רוצה להבין מתי זה יקרה, כדי לחסוך בחיי אדם. אני שואלת על הרחבת כביש הגישה לבית אל, שאם תרצי, מבחינתך הוא כביש הגישה גם לרמאללה, או מה שתרצי. שוב, הכביש הזה, כבר הוחלט מזמן מזמן להרחיב אותו, ואני רוצה להבין מתי זה הולך לקרות. באופן כללי, האם נכונה השמועה – אני מאוד מקווה שהיא לא נכונה – שאת קיצצת בתקציבי החומש לשיפורים בטיחותיים בכבישי יהודה ושומרון ולהסדרתם של צמתים לא בטיחותיים וכבישים צרים מדי באזורים האלה? אנחנו מדברים על חיי אדם, ובסופו של דבר לא אמורה להיות אפליה לרעה ככל שמדובר בחיי אדם. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בוסו, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> גברתי השרה, שלשום יצא קול קורא להפעלה של ענף מוניות השירות ל-15 רשויות מקומיות. איך מהלך כזה, שמשנה סדרי עולם בענף, עובר בלי שום ביקורת של ועדת הכלכלה, שבמשך שנים עבדה על הרפורמה? אולי משרד התחבורה פעל להכשיל אותה? האם התייעצת לפני כן עם תאגידי המוניות, חברות התחבורה הציבורית, עם משרד הפנים, עם משרד השלטון המקומי, עם היועצת המשפטית לממשלה? לרמוס כך. והאם את יכולה לאשר שבסופו של דבר הכוונה שלך היא בשביל לאפשר תחבורה ציבורית בשבת דרך הצינור שקוראים לו הרשויות המקומיות? תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מקלב, קצר וקולע, בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, אתמול פורסם קול קורא של משרדך שבו הוא קורא לרשויות המקומיות להגיש הצעה להפעיל מוניות שירות בעירם. איך זה מסתדר עם המגמה של משרד התחבורה לאורך שנים להפעיל מערכות הסעה המוניות, כשאת מבקשת, במקום אוטובוסים ומערכות הסעה, להפעיל עוד ולהעלות לכבישים הרבה יותר מוניות שירות? העלות הגבוהה שזה יעלה למשרד התחבורה לסבסוד צולב – הרי ישתמשו ברב-קו גם לתחבורה הציבורית, גם לאוטובוסים וגם למוניות במקום לתת לתשתיות לערים. דבר שני – האם את מודעת לכך שמעשרה אשכולות – משרד התחבורה הלך במבצע, בערים שונות, להפעיל אותן כמוניות שירות – רק חמישה אשכולות פועלים, וזה גם מדדה? גם התיק-תק וגם הבאבל בקושי בקושי מחזיקים את עצמם, הם לא מחזיקים את עצמם. והדבר הכי חשוב – האם את לא מפירה בזה את הסטטוס קוו ואת החוק בנושא הפעלת תחבורה ציבורית בשבת? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מלכיאלי, בבקשה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, רפורמה זה דבר טוב, לעשות רפורמה אחרי שנים בתחבורה הציבורית זה דבר טוב. מה שמטריד רבים מאזרחי ישראל זה הרפורמה שאת מציעה. תושבי ירוחם ותושבי קריית שמונה יצטרכו לממן את תושבי המרכז. בא יושב-ראש ועדת הכלכלה ומציע לך הצעה: בואי, תקפיאי את זה לשבועיים, בואו נשב ונדון. במקום זאת בחרת לבזות אותו ולומר בישיבת הסיעה שלך שאין על מה לדבר. אני חושב שראוי, כמחווה קואליציונית, אם מישהו מדבר לעניין, לתמוך בו. דבר אחרון, גברתי השרה, הייתי מציע לך ללכת ללמוד מאריה דרעי, שכשרצה לעשות רפורמה בתחבורה הביא כסף מהאוצר ועזר לחלשים. רפורמה זה לא בשביל שהחלשים ישלמו יותר, אלא להפך – להוריד את כולם כלפי מטה, ואת זה לצערי לא עשית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודה במליאה? חבר הכנסת עודה איננו. בבקשה, גברתי השרה. סליחה, אני מתנצל, כי הוא לא היה במקומו. סליחה. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, כבר שנה שלמה אנחנו מדברים על המעברים לירדן בסוף השבוע, אם זה אלנבי, אם זה שייח' חוסיין, המלך חוסיין, אם זה עקבה, וגם טאבה בימי החגים. כבוד השרה, אני רוצה להגיד לך משהו: אם התשובה של המשרד היא שיש חוסר בכוח אדם, זה דבר שאמור לבייש, ממש כך. מדינה שלמה באמת לא יכולה להעסיק אנשים? והדבר השני, ותבינו אותי טוב, בבקשה: אנחנו במקרה הזה שקופים לגמרי, כי החגים שלנו, כנראה שאף אחד לא חושב עליהם. אף אחד לא חושב שבחג אל-פיטר, חג הקורבן, אל-אדחא, אלפי אנשים נמצאים ליד המחסום בעקבה, ליד המחסום בטאבה, ומחכים בתור, ממש ממש אלפי אנשים. אני מבקש מכבוד השרה לפתור את הבעיה הזו ביום שבת, שישי-שבת, בכל המעברים, ובימי החגים. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בבקשה, גברתי השרה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. אז ככה, אחד-אחד, מה שנקרא. חברת הכנסת סטרוק, עניינית, חד-משמעית אני משקיעה באזורים של הפריפריה שהוזנחו שנים ארוכות מאוד. לצערי מצב הכבישים בנגב, בגליל, בערבה ובגולן הוא אנוש, לא פחות מזה. הוא אנוש. הוא ממש פרי של הזנחה ארוכת שנים ביותר, והמצב שם הוא מחריד. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> גם ביהודה ושומרון אנוש – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> ולכן אני בסך הכול מתקנת ומתחילה להשלים פערים של דברים שבאמת פשוט הוזנחו שנים ארוכות, לכן אני מציינת אותם. שנית, אני דואגת לאזרחיות ואזרחי ישראל לא לפי דפוס ההצבעה שלהם. אני יודעת שאצלכם, במפלגות שלכם, לא מקובל הדבר הזה, אבל אני לא מסתכלת על אזרחיות ואזרחי ישראל לא לפי פתק ההצבעה שלהם, לא לפי הכיפה שיש או אין על ראשם, לא לפי סוג המעיל שהם כן או לא לובשים ולובשות, לא לפי המוצא שלהם. לפי המין והמגדר שלהם אני מתייחסת רק כשמדובר באפליה נגדם, כמו שאני מתייחסת כשמדובר באפליה על כל בסיס אחר. אבל בוודאי בכבישים, ובוודאי בוודאי בהצלת חיים, אני מתייחסת לכל אדם ואדם ככזה וככזאת, לכל אזרחית ואזרח בשוויון מלא. אז אני שמחה להגיד לך שבאופן ענייני, שוב, כמו שאמרתי קודם, לצערי אין מספיק תקציב כדי לטפל בכל הכבישים, ואפילו לא מספיק כדי לטפל בכל מוקדי הסיכון. יש במדינת ישראל מאות רבות ביותר של מוקדי סיכון, אבל ממש מאות רבות, ואני, לצערי, נמצאת במקום שבו אני צריכה לתעדף אותם, משום שאין מספיק תקציב לטפל בכולם. אני מאוד מקווה שבתקציב הקרוב – שכמו שאומרות אצלכם, בעזרת השם תתברך אנחנו נעביר עוד לא יותר מדי זמן – אנחנו נביא הרבה הרבה יותר כסף לטפל בדברים האלה. בינתיים, לשני הצמתים הקונקרטיים שדיברת עליהם – אז אחד אכן נמצא בבחינה במסגרת הצמתים המסוכנים; השני נמצא בבחינה במסגרת התוכנית האסטרטגית, שעדיין לא נסגרה. אז בהמשך אני אשמח להעביר לך את התוצאות של הבחינה של הצוותים המקצועיים, והצוותים המקצועיים הם שעוסקים בזה. לעניין מוניות השירות – ככה: חברות וחברים, אני לא יודעת אם אתם זוכרות וזוכרים את זה, אבל מוניות השירות פעלו במדינת ישראל מאז – המון, המון שנים, אני לא יודע אם מאז קומה אבל באמת המון המון שנים. זה דבר שכולנו גדלנו עליו, השיטה הזאת, שמעבירים כסף מאחור לנהג, בדרך כלל. מוניות השירות היו השלמה חשובה. הן לא באות לא במקום אוטובוסים וודאי לא במקום הסעות המונים; הן באות כעוד חלק בתחבורה הציבורית שלנו שמאפשר לשפר את הקישוריות, כלומר, גם אם נסעת ברכבת נניח מתל אביב לירושלים, אבל אז בירושלים היית צריכה להגיע למקום שאולי האוטובוס לא מגיע אליו עדיין, או אולי האוטובוס מגיע לאן שהוא, ומשם צריך למקום אחר – מוניות השירות היו עוד דרך כדי לא להוסיף עוד כלי רכב פרטי לתנועה שלנו, לפקקים ולעומס. עכשיו, ב-2018, שאז כידוע לא אני הייתי שרת התחבורה, משרד התחבורה עשה רפורמה במוניות השירות. המודל של הרפורמה ההיא היה לא נכון, לא טוב ולא מוצלח. אחריו גם באה, התרגשה על כולנו הקורונה, מגפת הקורונה, והתנועה בתחבורה הציבורית הופסקה בכלל. לכן מוניות השירות בעצם חדלו לעבוד כמעט בכל מקום. ערים רבות ביותר, ממש, המוני ראשי ערים, ואזרחיות ואזרחים באו אליי וביקשו, ובצדק ביקשו, לחדש את פעולתן של מוניות השירות, שכן היעדר מוניות השירות לקח מהם את האפשרות להגיע לקניות, לעבודה, לכל מיני סידורים ודברים שבהם הם נהגו להסתמך בעבר על מוניות השירות. לכן, אנחנו בחנו את הכשלים שהיו במודל שיצא ב-2018, ואחרי בחינה מעמיקה הגענו למסקנות והוצאנו אותן לפועל בקול קורא. עכשיו, יש פה חידוש אחד משמעותי, וזה אחד הדברים שאני מאוד מאוד גאה בהם: אנחנו החלטנו לעשות את מה שמדברות ומדברים עליו כל כך הרבה, מה שנקרא, וזה ביזור סמכויות לרשויות המקומיות. לא עוד משרד התחבורה הוא שמחליט מהם המסלולים שבהם ייסעו מוניות השירות ויוציא להן את המכרזים, אלא הוא יאפשר לרשויות עצמן לתכנן את המסלולים שבהם יש להן חוסר, המסלולים שבהם יש ביקוש, המסלולים שהם יודעות ויודעים שהציבור שלהם צריכה שם את הנסיעות האלה, והם שבעצם יתפעלו את מוניות השירות. זה צעד סופר-חשוב בעיניי בדרך שכל ממשלת ישראל צריכה לעשות לעבר נתינת יותר סמכויות לרשויות המקומיות, שבאמת בתקופת הקורונה כולנו ראינו כמה הן מכירות ומכירים את הצרכים, את הבעיות ואת היכולת שלהן לסייע לציבור שלהן בצורה הטובה ביותר. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אבל למשרד התחבורה לא תהיה סמכות להפעיל תחבורה ציבורית בשבת. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> עכשיו, עוד אמת שאי-אפשר להתכחש לה זה שמוניות השירות עבדו בשבת מאז ומעולם, ובמובן הזה אני לא שיניתי את מודל השירות של המוניות. לא. עשיתי את אותו מודל שהיה קודם. מה ששיניתי זה את העובדה שהן מופעלות לא על ידי משרד התחבורה אלא על ידי הרשויות המקומיות, אבל את מודל ההפעלה שלהן לא שיניתי. הן עבדו בעבר בשבת, ובמקומות שתהיה רלוונטיות – – – << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> יש קווים בתחבורה הציבורית – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מקלב. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> גברתי השרה, יש קווים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מקלב, אני נורא מצטער. אתה שאלת, יש גם סדר-יום. זו כבר פעם שלישית שאתה מדבר. אני מבקש, פשוט. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> למה לא התייעצת עם תאגידי המוניות? למה לא לוועדת כלכלה? למה לא לחזור לוועדת כלכלה? כל החוק שחוקקו לא שווה? << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> – – – התחבורה הציבורית בשבת – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> למותר לציין שכל המודל הזה – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> זה לרמוס את עבודת הכנסת, זה מה שביקשתי מהיושב-ראש. זה לרמוס את עבודת הכנסת ואת ועדת הכלכלה. זה מה שביקשתי מהיושב-ראש – – – היא הולכת על הראש של ועדת הכלכלה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> – – והקול הקורא הזה נעשו בעבודה מקצועית ארוכה, בהתייעצות עם כל גורמי המקצוע. לכן יצא קול הקורא הזה, שגרם שמחה רבה להרבה מאוד רשויות, ואני בטוחה שהשירות שהמוניות האלה ייתנו יעזור להרבה מאוד אזרחיות ואזרחים בישראל. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> תסבסדי אותם גם בשבת? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> זה לעניין מוניות השירות. אגב, אדוני צודק שמודל השירות הגמיש – הבאבל והתיק-תק וכו' – הוא עדיין לא מספיק יעיל, אבל משום שאנחנו מחפשות ומחפשים כל דרך לתת לאנשים שירות שיגרום להם להשתמש בתחבורה ציבורית במקום ברכב הפרטי, מה שעשינו – הקמנו עכשיו יחידה שמתמחה באיסוף מידע לגבי הנסיעות האלה, והיא תביא לנו בהקדם, לדעתי ממש תוך ארבעה-חמישה חודשים, נתונים שיעזרו לנו לטייב את ההפעלה של השירות הזה, על מנת שהוא באמת גם יהיה יותר יעיל. אני לא כופרת בעובדה שצריך לייעל אותו ולעשות אותו יותר כדאי, רק מה שאני רוצה להגיד זה שהדרך היא לא לבטל אותו אלא הדרך היא למצוא איך הוא יהיה יותר אפקטיבי ליותר נוסעות ונוסעים. דבר אחרון, כמובן. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> ההתייעצות, ההתייעצות עם הגורמים לא – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> לא האחרון – לעניין המעברים לירדן. חבר הכנסת עודה, אתה לגמרי צודק. המעברים לירדן צריכים להיות פתוחים. יש על זה הרבה עבודה. אני מבטיחה לך שאני באופן אישי, ואנשי הלשכה שלי, עובדות על זה ימים ולילות. צר לי שאנחנו עדיין לא הצלחנו להגיע לתוצאה מספקת. יש הרבה מאוד בעיות שכרוכות בזה, והן לא רק קשורות לכוח אדם, בכלל לא. אני לא רוצה כאן ועכשיו לפרט בעניין הזה, אבל אני מבטיחה לך – אני מסכימה לחלוטין שהמעברים האלה צריכים להיות פתוחים; נעשה מאמץ רב מאוד לגרום להם להיות פתוחים בהקדם האפשרי. אני מבטיחה לך שכאמור יש על זה מאמץ גדול. אני רק אגיד מילה אחת אחרונה לגבי הרפורמה בתחבורה הציבורית, שאני מאוד מאוד גאה בה, הרפורמה החברתית ביותר שנעשתה הרבה מאוד זמן באזורנו. אני רוצה לספר לכם, לכולן ולכולם, על הכרטיס הפריפריאלי, שנותן לפריפריה עדיפות אדירה, ומאפשר לכל נוסע ונוסעת ב-99 שקלים לחודש לנסוע באופן חודשי ברדיוס של 40 ק"מ. ויותר מזה אני אגיד לכם – מי שגרות וגרים בדרום ונוסעות נניח לבקר בצפון, יכולות עם הכרטיס הזה לנסוע ב-40 ק"מ גם בצפון באופן בלתי מוגבל, גם ילדות וילדים, גם נוער, גם גמלאיות וגמלאים, זכאיות ביטוח לאומי – כולם יעשו את ה-40 ק"מ האלה ב-99 שקלים לחודש בלבד, חופשי-חודשי. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> אבל ביתר עילית לא. הפריפריה של ביתר עילית לא. למה? למה ביתר עילית לא? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> זה סידור נכון מאין כמותו, שיוריד את ההוצאה של משפחה על תחבורה ציבורית באופן ניכר, במיוחד – וזאת הכוונה של הרפורמה – במיוחד למשתמשות ולמשתמשים ה"כבדים" בתחבורה הציבורית, אדוני היושב-ראש, ומי כמוך יודע שהציבור החרדי הוא ראש וראשון למשתמשים בתחבורה ציבורית. אנחנו בדקנו את דפוסי הנסיעה וראינו שדווקא למשפחות האלה, שנוסעות לשבת למקום אחר – הכרטיסים החדשים והכרטיסים האזוריים המיוחדים וההנחות החדשות וביטול התשלום באופן מלא, ההנחה של 100% לבנות ובני 75 פלוס, שזה 400,000 אישה ואיש שיוכלו לנסוע חינם, גם ברכבת הכבדה, גם ברכבות הקלות – הדבר הזה יוריד את ההוצאה המשפחתית על תחבורה ציבורית באופן ניכר ויעשה את השימוש יותר יעיל, יותר משתלם, יותר כדאי, וגם יאפשר לנו לפתח את התחבורה הציבורית בצורה טובה יותר. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> את מדברת על הציבור החרדי, אבל למה – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> אני מאוד מאוד גאה ברפורמה הזאת, שמחה שהיא נכנסת לתוקף ב-1 באוגוסט, והיא תעזור לנו להוריד אנשים מהפקק, לפנות אנשים מהפקק, מה שלטווח הארוך אולי גם יקטין את הפקק ויעזור לזיהום האוויר הנוראי שלנו. אז אנחנו ממש על זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה על התשובות הבאמת-מפורטות, ועם תוספות לא פשוטות. אדוני שר הבריאות, בבקשה, שאילתה ראשונה: העברת האחריות על משקאות משכרים למשרד הבריאות והתקנת תקנות, של חברת הכנסת מזרסקי, בבקשה. << שאילתה >> 137. העברת האחריות על משקאות משכרים למשרד הבריאות והתקנת תקנות << שאילתה >> << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב, כבוד השר. החוק קובע שהאחריות על משקאות משכרים תועבר למשרד הבריאות. ההעברה נקבעה ליוני 2017 אך טרם בוצעה. ועדת הבריאות דנה בנושא ומשרד הבריאות התחייב, על פי ההסכמים הממשלתיים, להגיש את התקנות בפברואר 2022. רצוני לשאול: 1. מדוע לא הוגשו התקנות? 2. האם המשרד נערך להעברת האחריות באוגוסט 2022? << דובר >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר >> כן. אלה באמת משקאות משכרים אבל הם גם משקרים – בקו"ף, אבל כותבים בכ"ף. אז ככה, טיוטת תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון שהוא משקה משכר), 2022, מסדירה את התנאים שבהם יחולו הוראות חוק המזון על משקאות משכרים כסוג מזון שלא ייחשב מזון רגיל או רגיש אלא קבוצת מזון נפרדת. נוסח הטיוטה אושר על ידי מחלקת חקיקת משנה ב-9 ביוני 2020. היא הונחה על שולחנו של שר הבריאות הקודם ואף הושלמה חובת ההיוועצות עם שר הכלכלה הקודם, אולם שר הבריאות הקודם בחר שלא להביאה לאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת כדי להשלים את התהליך. כאמור, מדובר בהוראות דין שירשתי מממשלות קודמות. חרף העובדה – גם אמרתי לך את זה – שהמהלך עלול להביא יותר נזק מתועלת למשרד, כי הוא כרוך בעודף רגולציה על המשקאות, דבר שיבטיח התייקרות משמעותית במחירי האלכוהול, וחרף התרעתי כי משרד הבריאות מצוי בעומס רפורמות, ובתוך ריבוי משימותיו העברת תחום המשקאות לידיו, לידינו, עלולה לגרוע מיישומן של רפורמות חשובות כמו בתחומי המזון והתמרוקים, שרת הכלכלה מבקשת שהמהלך יושלם בהקדם. בסדר. הגורמים הרלוונטיים של משרד הכלכלה ומשרד הבריאות נועדו בעניין והגיעו להסכמה שמשרד הבריאות יגיש תקנות שישלימו את מהלך העברת הסמכויות, והדבר אף נדון בוועדת הבריאות של הכנסת. משרד הבריאות נערך לקבלת הנושא תחת אחריותו, למרות שלדעתי לא היה צריך להעביר את זה אלינו – זה רק יכביד על התחום הזה ויקשה, ואז תבואו עם שאילתות אחרות: למה סחורות מתעכבות ולמה עושים בדיקות ולמה זה לוקח זמן וזה משפיע על המחירים. אבל ככה הוחלט. בכל אופן, אנחנו נערכים. זה מצריך נוהלי עבודה ומערכת מחשוב מתאימה, וטרם הושלמו הליכים נלווים הכרחיים לצורך קבלת התחום, כמו גיוס והקמת מערך פיקוח ואכיפה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בבקשה, שאלת המשך. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כבוד השר, בדיון של ועדת הבריאות, גב' דינה אורן אמרה והצהירה שהכול מוכן, התקנות מוכנות, אבל הן טרם אושרו בוועדת הבריאות. אתם תגישו את התקנות לוועדת הבריאות כדי שנאשר? << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> כן, נגיש, נגיש. לדעתי זה אמור להיות, לפי ההסכמה, ביישום החל מאוגוסט, אבל שוב, אנחנו צריכים להשלים את הגיוס ואת ההקמה של מערך פיקוח ואכיפה. אם מעבירים את זה אלינו ורוצים שנפקח, אנחנו צריכים את התקנים, צריך לגייס עובדים, צריך להקים מערכת מחשוב. זה תחום גדול. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדיון דיברו על כך שכל התקנים והתקציבים כבר הועברו, כי היו הסכמים בין המשרדים. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> לא, הם לא הועברו, כי מאוד קשה לנו לגייס כוח אדם לדבר הזה בשכר שנקבע לתקן של מפקח. מפקח מזון – יש דרישות: שיהיה אקדמאי, שיהיה עם ניסיון וכו', ובשכר של 5,000–6,000 שקל אנשים לא רוצים לעבוד בזה, ולכן קשה לנו לגייס פקחים לעניין. אם יש לך מועמדים לעבוד בשירות המזון, אנחנו נשמח לקבל אותם. אבל אנחנו עובדים על זה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם יצאו מכרזים פומביים פתוחים, אפשר לסייע בגיוס. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> את יודעת מה קורה בזה? יוצאים מכרזים, ומגיע בן אדם, עובר את כל השלבים, ואז עושים לו סימולציית שכר. כשהוא רואה כמה שכר הוא עומד לקבל, הוא אומר: לא תודה, לא רוצה. זה מה שקורה בסיפור הזה. השכר הוא מאוד נמוך, קשה לנו לגייס מפקחים – בכלל, לא רק למשקאות המשכרים אלא בכלל לשירות המזון. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מקלב, שאלה נוספת. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> מכובדי השר, לאחרונה אני מקבל הרבה פניות מאנשים שעברו בדיקת MRI ו-CT והפענוח לוקח זמן רב, דהיינו אפילו ממדים של שבועות עד שמקבלים את הפענוח. משרד הבריאות עשה מאמצים גדולים מאוד ופיזר והוסיף מכשירי MRI וכמובן CT, ומה הועילו חכמים בתקנתם? אומנם לא ממתינים בתור לבדיקה עצמה, אבל הפענוח של הבדיקה לוקח שבועות רבים. המשרד צריך לשים דגש ולפתור את הבעיה. אני שואל מה בדעתכם לעשות לצמצום הזמנים עד קבלת התשובות, שהן מאוד קריטיות. בדיקה בלי פענוח היא כמעט לא נותנת שום דבר. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אתה הרי יודע מה התשובה ולמה זה נגרם – כי יש מחסור ברופאים רדיולוגיים. יש מחסור ברופאים רדיולוגיים, ולכן יש עומס גדול על הרופאים האלה. עד שהם מגיעים לכל הבדיקות זה לוקח זמן. אנחנו עכשיו מגדילים את מספר הסטודנטים לרפואה. אני ממליץ גם לאנשים שלך ללכת ללמוד רפואה, להתמחות ברדיולוגיה, ואז יהיו לנו יותר רופאים רדיולוגיים. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> אבל זה יכול להפוך אולי ללימודי תעודה. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אי-אפשר להפוך את זה ללימודי תעודה, חבר הכנסת מקלב. זה צריך להיות רופא שמפענח את הבדיקות האלה, ולצערנו יש לנו מחסור גדול ברופאים רדיולוגיים, ולכן ההמתנה הזאת. מה שאני עושה בעניין זה להרחיב ולהגדיל, גם בשיתוף שרת החינוך, את מספר הסטודנטים לרפואה בפקולטות לרפואה בישראל, כדי שיהיו לנו יותר רופאים, ואז לתת תמריצים למקצועות רפואיים שהם בחסר, למשל פסיכיאטריה, למשל רדיולוגיים וכו'. אבל זה לא משהו שאפשר לפתור מהיום למחר, זה מצוקה גדולה בכוח אדם רפואי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודה, שאלה נוספת. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, טכנאי רנטגן זה נושא שלא מוסדר על פי החוק עד עכשיו. אנשים שלמדו בחו"ל – אין להם כתובת; אין הכרה. אנחנו כבר שנתיים מחפשים רק כתובת. מי מאשר להם ומה התנאים? אני חושב שזה נשאר הנושא היחיד שלא מוסדר באופן המהותי ביותר, לא כשיש בעיה פרסונלית או כשיש בעיה עם מדינה מסוימת, אלא במהות – למקצוע בינתיים אין אישור. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אז בגלל זה אנחנו עובדים על הצעת חוק ממשלתית בנושא דימותנים, טכנאי רנטגן – היום קוראים לזה דימותנים, כי יש עוד מכשירים. הכוונה היא להסדיר את זה. אתה צודק בעניין הזה, אין הסדרה, ולכן גם יש בעיה לפעמים עם אנשים שלומדים בחו"ל בכל מיני מקומות, למשל בג'נין, שזאת הייתה בעיה. אנחנו מנסים לפתור את זה. זו בעיה ארוכה מאוד. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אם אפשר רק לזרז, כבוד השר. רק לזרז. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היה פתרון של משרד הבריאות. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אני מציע שגם תתמכו כשזה יגיע – הינה, למשל, בשבוע הבא אנחנו רוצים להביא – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו נתמוך בו. תביאו את זה בשבוע הבא. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> עוזרי רופא – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הסדרתם – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> יש שורה של דברים שאנחנו מקדמים: פרמדיקים, דימותנים, עוזרי רופא, וגם ככל האפשר אני ארצה גם להביא את חוק האחיות, שגם לזה אין הסדרה בחוק, אוקיי? אבל אני מסכים איתך לגבי דימותנים, זה בהחלט דחוף. זה בעדיפות שלנו. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תביאו בשבוע הבא, בבקשה, ואנחנו נתמוך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נראה לי – אני פשוט יושב כאן, ואני שמעתי את התשובות האחרות בנושא בריאות. הסדרתם את אלה שלמדו בשכם וג'נין – עוד שנה של השתלמות כאן כדי לאפשר להם לעבור את הבחינות. מצאו פתרון לא רע בכלל, לחלקם אפילו תשעה חודשים, אם אינני טועה. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> כן. תראה, חבר הכנסת עודה, אנחנו מעוניינים בהם. יש מחסור באנשי צוות רפואי מכל הדיסציפלינות, מרופאים ועד טכנאים, עובדי מעבדה – הכול – פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, אחיות, סיעוד. הכול. יש לנו מחסור גדול. יש המון צורך בעובדים. המטרה שלנו היא לא להקשות ולמנוע, אלא למצוא דרכים כדי שגם אנשים שלמדו בחו"ל יתחילו לעבוד, כי אנחנו צריכים אותם, אז כל המאמץ הוא להכניס, לא להוציא. כן? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> טוב. השאילתה הבאה היא של חבר הכנסת מלכיאלי? << שאילתה >> 142. הפצת גלידות נגועות מהשטחים עם כשרויות מזויפות של בד"ץ << שאילתה >> << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, משרד הבריאות פרסם ביום רביעי האחרון הודעה על אודות לכידת הברחה גדולה של גלידות נגועות. לפי ההודעה, הן נמסרו ליבואן. בתמונה שמשרדך הפיץ נראות חותמות של הבד"ץ, מזויפות, כמובן. ברצוני לשאול: 1. מדוע הסחורה הושבה ליבואן ולא הושמדה? 2. מדוע לא הועבר לטיפול משפטי עניין זיוף הכשרויות? << דובר >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר >> טוב. תודה. אז אני אגיד ככה, קודם כול, קצת כרקע: שירות המזון הארצי במשרד הבריאות – זה גם מתקשר לשאילתה הקודמת – אחראי למדיניות הפיקוח והאכיפה בתחום המזון – הייצור שלו, הייבוא שלו והשיווק שלו – באמצעות מחלקות שירות מזון מחוזיות ברחבי הארץ. בכל שנה שירות המזון מבצע כ-20,000 בקרות במפעלי מזון ודיגום של כ-35,000 דוגמאות מזון לבדיקות מעבדה, מתוכם הרוב בנמלי היבוא. שירות המזון מנהל 130 ריקולים – זה החזרות, איסופים – בשנה במקרה של מוצרי מזון שעלולים לסכן את בריאות הציבור, למשל, זכורה הסלמונלה של השוקולד. שירות המזון מבצע כ-300 השמדות מזון בשנה של מוצרי מזון מסוכנים ומטיל כ-400 קנסות מינהליים בשנה; זה קנס של 1,000 שקל. שירות המזון פועל להמרת הקנסות המינהליים בעיצומים כספיים משמעותיים יותר בכפוף לקבלת כוח אדם ייעודי לכך, עם כניסת הרפורמה ביבוא מזון לתוקף ב-1 בינואר 2023. זה באופן כללי. עכשיו לגופן של השאלות. בעקבות קבלת מידע על גלידות שמשווקות בישראל ללא אישורי מזון מתאימים, שיתפו פעולה שירות המזון במשרד הבריאות ויחידת הפיצו"ח. יחידת הפיצו"ח ביצעה פעילות יזומה בסיוע רשות מעברים יבשתיים במשרד הביטחון ועלתה על ניסיון להבריח גלידות לישראל ללא אישורים מתאימים במעבר תאנים שבטול כרם. היחידה, חבר הכנסת מלכיאלי, השמידה את הסחורה, השמידה אותה, בהתאם להוראת שירות המזון במשרד הבריאות. פעולה זו באה לאחר שבמקרה קודם משאית עם סחורה ללא אישורים מתאימים הוחזרה לרשות הפלסטינית ולא ניתנה לה האפשרות לשווק את המוצרים בישראל. במקביל, שירות המזון במחוז דרום במשרד הבריאות ביצע דיגום שגרתי של גלידות שונות, ונמצאו מוצרים עם חריגות מיקרוביולוגיות של חיידקי אי-קולי. בעקבות זאת שירות המזון במשרד הבריאות יצר קשר עם המשווק הישראלי והורה לו לקרוא להחזרת מוצרים בשל חריגות אלה. משרד הבריאות גם יצא בהודעת קריאה להחזרה, ריקול – אמרו לי לא להגיד ריקול – איסוף לציבור. אנחנו נמשיך יחד עם יחידת הפיצו"ח לפקח על כניסת מוצרי מזון בטוחים עם אישורים מתאימים לשם שיווק ברחבי ישראל. עכשיו לגבי הכשרות, או – איך אמרת? חותמות מזויפות של בד"ץ או משהו. תראה, בחוק הגנה על בריאות הציבור כתוב: "אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין הנוגעות לכשרות המזון". מכאן שהסמכות של משרד הבריאות היא בהיבטי מזון, והחוק לא גורע מהוראות חוק הכשרות. עכשיו, היות שהכשרות היא לא בסמכות משרד הבריאות, המידע בעניין הגלידות האלה הועבר לידיעת הרבנות הראשית, שהיא האחראית להונאה בכשרות. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מלכיאלי, יש לך שאלת המשך? לא. חבר הכנסת – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> שאילתה נוספת. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> – – יעקב מרגי, בבקשה. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> מרגי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> ואחריו – – – << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> מכובדי השר, אני שמעתי את הסיפא של התשובה שלך, ובצדק – כשרות היא לא תחום סמכותך, אבל אני מבקש שתאמצו את שיתוף הפעולה שיש בין משרד החקלאות ליחידת הפיצו"ח. משרד החקלאות והרבנות הראשית משתפים פעולה בהדדיות, וזה מכפיל כוח – גם לתפוס סוגיות שקשורות למשרד החקלאות, גם לתפוס סוגיות של כשרות. כבר פקחים שמוסמכים על פי חוק – יש להם מנדט על פי חוק. אני חושב ששלושת הגופים האלה – זה רק ישביח. אני יודע שתחום הכשרות הוא לא תחום אחריותך. זה יעזור בסוף גם לתחום הבריאות אם הפקחים של הרבנות יוסמכו לדווח או לעשות בתחום הזה והפוך. כבר תפסו זיוף, הונאה, עבירה על החוק – שהפקח, תהיה לו הסמכות שלו. לבחון את שיתוף הפעולה, כפי שיש עם משרד החקלאות. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> כאמור, הפקחים שלנו מעבירים את המידע הזה לרבנות. פשוט לפקחים שלנו אין סמכות לבצע אכיפה בנושא זיופי כשרות, אבל כן הם מעבירים את המידע. אגב, אנחנו נשמח שגם הרבנות, אם כתוצאה מבדיקת כשרות עולים על ליקויים תברואתיים – אגב, זה גם רלוונטי לענייני כשרות, אם יש זיהומים באוכל, חוסר ניקיון וכו', אז שגם ידווחו לנו. כן, מאה אחוז. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אורי מקלב, שאלה נוספת. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, בהמשך לשאילתה של חבר הכנסת מיכאלי, אני רוצה לגלות את אוזנך, אם אתה לא יודע זאת: בחוץ לארץ הרבה מרוכשי כשרות ושוחרי כשרות הם אפילו לא יהודים, לא מסיבות של כשרות אלא מסיבות נוספות. לכשרות יש ערך מוסף בהרבה דברים. זה אומר שהרכיבים הם נכונים; זה מעיד על שמירה של חוקים אחרים – כאן בארץ, למשל, על שעות העבודה והמנוחה. אבל מעבר לזה, בכשרות המשגיח מסתכל הרבה הרבה על סבירות – איפה הסחורה נמצאת, על תעודות המשלוח מול כמויות היצוא. זה חלק מתפיסת הכשרות שלו וחלק מההשגחה שלו. ולכן, מה שאמרו קודמיי, ואני רוצה לחזק את זה, לא רק שאתם מדווחים אלא דווקא יחידת הפיצו"ח, היא יכולה לתת אינדיקציות לחששות לזיופים לא רק בתחום הכשרות, אבל תחום הכשרות רק מביא לך לזיופים, ודאי של המוצר עצמו, וזה יכול לתת ערך מוסף ומכפיל כוח, כפי שאמרו, ויכול לתת לדבר הזה, לתופעה שנפוצה היום מאוד של זיופי – עליית המחירים ועוד דברים כאלה מביאים לזיופים ולהברחות. בבשר, נכון שאתם נלחמים מאוד קשה נגד הבשר מבחינה בריאותית, אבל בבשר יש בהחלט פרמטר חשוב מאוד של כשרות, ולכן זה יכול מאוד לעזור לעניין הזה. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אני מקבל. אני כשלעצמי, אם המזון כשר או לא, מבחינתי זה לא כל כך חשוב, אבל אני יודע שיש אנשים שזה מאוד חשוב להם. שוב, יש חוק במדינה, ואסור לזייף תעודת כשרות ואסור לשים חותמות מזויפות של הכשרים על משהו שלא קיבל את ההכשר, זה נגד החוק, וכשאנחנו רואים עבירה על החוק אז אנחנו מדווחים. מאה אחוז. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה לשר הבריאות. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירה כלפי קשיש או חסר ישע), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/2877/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אנחנו נעבור לחלק של הדיון המוקדם בהצעות החוק הפרטיות. סעיף 1 – הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירה כלפי קשיש או חסר ישע), התשפ"ב–2022, של חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ואוריאל בוסו. ינמק חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה. אייכה? האם חבר הכנסת מלכיאלי נמצא? חבר הכנסת מלכיאלי, עשר דקות עומדות לרשותך. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אתה יודע שאנחנו בימי רביעי כמדי שבוע מגיעים לכנסת, מגישים הצעות חוק פרטיות – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> למה אמרתם – – – כל הזמן? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> כי זה החוק שהכי פשוט לתמוך בו. אני מתחיל איתו על הבוקר. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אז למה הם נגד? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – – אנחנו מנסים – – – אדוני היושב-ראש, אשמח לקשב ממך. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> יש לך מלוא הקשב, חברי חבר הכנסת מלכיאלי. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> תראה, אני אומר ככה: אנחנו כאן מגישים הצעות חוק – זה תפקידנו, מחוקקים – לפעמים הגיוניות יותר, הגיוניות פחות, לפעמים הצעות חוק מתריסות. זו דרכו של עולם. לפעמים חבר אופוזיציה יודע שחוק שלו לא יעבור. למה הוא מעלה? להביך, לומר את דעתו. זו במה, זה בסדר. לפעמים חבר קואליציה מביא איזשהו משהו והוא יודע שזה לא הגיוני – לדוגמה, ליברמן מגיע, אני – על החרדים, הוא יודע שבסוף זה לא ילך, זה ייפול. למה הוא עושה את זה? ערב בחירות. זכותו. אבל אני מנסה להבין. אני מביא פה הצעת חוק שאין אחד בכל הבית הזה שיכול לבוא ולהגיד בקולו: אני מתנגד לחוק הזה. במה דברים אמורים, אדוני היושב-ראש? אנחנו פעם בחודש, חודשיים, מי שעומד מול מקלט הטלוויזיה מגלה עוקץ קשישים חדש. עוקץ קשישים. אז פעם אחת איזו ניצולת שואה בת 95, שאני באופן אישי טיפלתי בה, במשך שנים איזה מנוול השתלט על כרטיס האשראי שלה ו"גיהץ" לה. יום אחד, בסיפור שאני מדבר עליו, הגיעה המטפלת או אחת הנכדות ואמרה: בואו נעבור על כרטיס האשראי שלה, ומגלה שהסבתא בת ה-95 פעם בכמה זמן הולכת למסעדות, לקולנוע, מוציאה סרטים. משהו לא הסתדר לה. ואז מגלים שאיזה אדם חסר חמלה – כל המילים הרעות אפשר לומר עליו – השתלט לאישה בת 95 על כרטיס האשראי ו"מגהץ" לה באופן שיטתי יום-יום. האבסורד בסיפור הזה הוא שכשיש התחקירים האלה, אדווה דדון ועוד, אז בסוף מגלים שאלה אותם אנשים פעם ועוד פעם ועוד פעם. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה מביא בן אדם, איך אומרים, מושחת במידות ככל שיהיה, לבוא לאדם קשיש, לאדם חסר ישע, לאדם מוגבל, ולהשתלט לו על האשראי, על הכספים המועטים שהוא מקבל, אם זה פיצויים, אם זה פנסיה, אם זה ביטוח לאומי, המעט הזה, להשתלט לו אל הכרטיס. אני שמח שיושב-ראש הקואליציה – בועז, אני שמח שנכנסת. למה? בוא תקשיב לי קצת. אמרתי פה שיש חוקים שאנחנו מגישים להתריס, זה חלק מהעניין, אבל יש חוקים שאני בחיים לא מצליח להביא נימוק להתנגד. אמרתי שיש מספיק תחקירים על קשישים ש"נעקצים" וכו' וכו'. מה קורה? מה הסיבה שהם חוזרים פעם אחרי פעם? כי אין רתיעה, אין הרתעה. ביקשתי מאיזה עורך דין שיבדוק לי ענישה של עשר שנים אחורה לאנשים האלה, ואז אתה מגלה שאדם שבית המשפט כבר החליט שהוא אשם – חלק היה מחוסר ראיות – בית המשפט פסק שהוא אשם, בסוף יוצא באיזו קלות של הסכם טיעון, קנס של 5,000 שקל, עבודות שירות חצי שנה וזה נגמר. הוא חוזר למקום הפשע שוב, כי זה כסף קל. הוא למד איך הוא צד קשישים וגונב להם את הכסף. מה הצעת החוק אומרת? אני לא אומר ללכת ולתת לו מאסר עולם, יש תשובה. אני לא אומר את זה. אני אומר, יש ענישת מינימום, מינימום של ענישה. הדבר הזה יהווה רתיעה והרתעה כלפי אותם אנשים. עכשיו, מה אנחנו אומרים לאותם קשישים? הרי הקשיש הזה יום אחד יהיה אני ואתה וזה ההורים שלי וכל אחד מאיתנו. יום אחד גם אנחנו נהיה קשישים. מה אנחנו נגיד? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת חיים כץ, יש כאן הצעת חוק מאוד מאוד חשובה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה חיים ביטון. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חיים ביטון, אני מתנצל, אני כולי סליחה. חיים ביטון, הצעת החוק חשובה, ואני מציע לך להקשיב ולא לשוחח בטלפון במליאה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, הוא מכיר, הוא מכיר, והוא גם חתום. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא לשוחח בטלפון. אני לא בטוח שהוא מכיר את כל הפרטים. בבקשה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> למה זה כואב לי? כי אני ציפיתי שהצעת חוק כזאת, ודאי תבוא הממשלה ותאמר: אני תומכת. יש לכם השגות על החוק? על הנוסח? על הדרך? בסדר. איך אומרים? בואו נעביר את ההצעה הזאת בטרומית, נבוא אחרי זה ונשב בוועדות. הרי האופוזיציה לא יכולה לקדם חוקים בוועדות הכנסת ללא תמיכת ממשלה, אין דבר כזה. הטרומית – זה אמירה. עכשיו אתה, כחבר קואליציה שעוד כמה דקות – אני מקווה שלא – תלחץ על האדום, מה אתה בעצם אומר לאותם קשישים? אני מזלזל בכם, אתם לא מעניינים אותי? אני לא מדבר עליך; כולם, כל הקואליציה. אני אומר למאזן גנאים: אתה, יש לך שכנים קשישים, זקנים? יש לך. אתה יודע שעקצו אותם, הם לא דוברי השפה, מלא סיפורים. כשאתה הולך להצביע נגד, או כל חבר קואליציה, מה אתם אומרים להם? אתם לא מעניינים אותנו, אנחנו מזלזלים בכם. עכשיו, השרה מירב כהן, שהגישה הצעת חוק דומה, ודיברה – אני מנסה להבין, איפה ועדת שרים לענייני חקיקה? מה קרה לכם? זו לא הצעת חוק פופוליסטית, זו לא הצעת חוק שבאה לרומם. זה לא שייך לציבור אחד – יש נעקצים יהודים ויש ערבים ויש דתיים ויש חילונים, מכל המגזרים. מה אנחנו אומרים לאותם אנשים? ומה קורה? כשהתחקירים האלה מגיעים פעם אחרי פעם, מה בסוף אומרים? לא, אנחנו נחשוב, משרדי הממשלה מגבשים הצעת חוק כזאת. כבר כמה כנסות העליתי אותן ואני גם העברתי את החוק הזה פה, בכנסת הקודמת החוק הזה עבר בטרומית. לצערי הרב, מי שתקע אותה היה ניסנקורן. הוא נתן הנחיה ליו"ר ועדת הכנסת בזמנו לא לקדם את החוק הזה, וזה נתקע עד היום. מאז, פעם בכמה זמן, כשאני רואה תחקיר על קשישים שנעקצים אני נזכר בניסנקורן, כי הוא תקע את החוק הזה. האם אתה – לא משנה, אני לא פונה אליך אישית אלא לכל חברי הקואליציה. אתם תרגישו בנוח שהתחקירים הבאים על קשישים – יש לכם יד בדבר הזה? הצבעה היום נגד החוק הזה זו אמירה ברורה: אנחנו מזלזלים בקשישים, אנחנו מזלזלים בחסרי הישע. לכן אני מסיים, אדוני היושב-ראש, באמירה שבה אני קורא לחברי הקואליציה וגם האופוזיציה לתמוך בהצעת החוק החשובה הזאת. זאת הצעת חוק שאני לא מכיר הרבה הצעות חוק שצריכות לעבור כאן פה אחד – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לתמוך. אני קורא לכם להצביע בעד. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. תשיב, בשם שר המשפטים, השרה יפעת שאשא ביטון, בבקשה. << דובר >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק מבקשת לקבוע בשתי עבירות בחוק העונשין – בעבירת קבלת דבר במרמה ובעבירת תחבולה – חזקה שלפיה אם נעברה כלפי זקן או חסר ישע, אזי שבוצעה בנסיבות מחמירות. עוד מבקשת ההצעה לקבוע כי העונש בגין עבירת תחבולה בנסיבות מחמירות יעמוד על שלוש שנות מאסר. חבר הכנסת מלכיאלי, אני ממליצה לך להקשיב בקשב רב, כי יכול להיות שאת מה שאתה מבקש כבר יש, וכדאי שאתה תהיה יחד איתי בתשובה. בסדר? עוד מבקשת ההצעה לקבוע כי העונש בגין עבירת תחבולה בנסיבות מחמירות יעמוד על שלוש שנות מאסר, וכן להגביל את שיקול דעת בית המשפט כך שיחויב בפסיקת עונש מינימום של מאסר בפועל בשתי העבירות האמורות. על פי דברי ההסבר להצעת החוק, ההצעה נועדה להיאבק בתופעה של הונאת זקנים בתחומים צרכניים שונים באמצעות הגברת ההרתעה מביצוע עבירות כלפיהם. הממשלה, כאמור, מתנגדת לחוק מהסיבות הבאות: ראשית, הצעת החוק מיותרת בכל הקשור לעבירה של קבלת דבר במרמה, שכן כבר היום מוגשים כתבי אישום במקרים של מרמה כלפי אוכלוסיות מוחלשות, ובהן קשישים, בעבירה של מרמה בנסיבות מחמירות, שעונשה חמש שנות מאסר. זה אפילו יותר ממה שאתה מבקש בהצעה שלך. שנית, גם הנסיבות המחמירות לעבירת התחבולה אינן נדרשות נוכח קיומה של עבירת העושק, שחולשת על התופעות המתוארות בדברי ההסבר והעונש בצידה שלוש שנות מאסר. זאת אומרת, גם כאן אנחנו רואים שאין באמת צורך. מוצע כאן לחוקק סעיפים כלליים ללא פירוט הנסיבות המחמירות, אך עקרון החוקיות מצריך בהירות, בבחינת "אין עונשין אלא אם כן מזהירין". צוות בין-משרדי הוקם לבחון את תיקוני החקיקה הנדרשים בעבירות הרכוש בחוק העונשין, לרבות עבירת המרמה והתחבולה, לכן נכון להמתין לתוצאות הבחינה המעמיקה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אזולאי. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> דבר שלישי, הצעת החוק מבקשת לקבוע לעבירות עונש מזערי. על פי המלצות הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים הומלץ להימנע מקביעת עונשים מזעריים, ובמקרים שנשקל לעשות כן, יש לקבל תשתית עובדתית הולמת בדבר רמת הענישה ופירוט מקרים החורגים מרמת הענישה הראויה. בהצעת החוק, כאמור, לא הוצגה תשתית. נוכח האמור לעיל, הממשלה מתנגדת להצעת החוק. אתה, חבר הכנסת מלכיאלי, אני חושבת שלנוכח התשובה הזאת, המפורטת, נכון שתמשוך את הצעת החוק, כי מה שאתה מבקש – או לפחות מה שמצוין שאתה מבקש – למעשה כבר מופיע הלכה למעשה, והדברים האחרים לא באים לידי ביטוי או לא מובהרים בהצעת החוק שלך. ככל שאתה תבקש, אנחנו נמשיך להצבעה, ואנחנו ניאלץ להתנגד ולהצביע נגד הצעת החוק שלך. כמו שגם שמעת, יש כאן ועדה שהוקמה, שבוחנת שינויים של חקיקה ודברים שנידרש להם או נצטרך אותם. אז גם כאן, יש לך אפשרות לשבת, לחכות, במקום להפיל את החוק, ואז להחליט אם אתה מעלה אותו שנית או פשוט מקבל את הצעות החקיקה שיינתנו. לשיקולך. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> הסתכלתי פה אם יש משהו לא בסדר – – – << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אתה מעלה את החוק. אוקיי. אנשי הקואליציה? אז אנחנו מבקשים הצבעה שמית. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, נראה לי שלא השתכנעת מתשובת הממשלה ואתה רוצה לנסות בכל זאת לשכנע. כי אני השתכנעתי, אז אולי תשכנע אותי בכל זאת לתמוך בהצעה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, שמעתי את דברייך בקשב רב ואני גם רוצה לענות. אם את היית כותבת את התשובה הזאת, לא הייתי עולה לפה, אבל בגלל שאת לא כתבת, אני מרשה להתנגח בתשובה. מי שכתב את התשובה לא קרא את הצעת החוק. מצטער שזה לא היה מנוקד. הצעת החוק לא אמרה – את אומרת לי שיש בית משפט שנתן שלוש שנים. כתבתי את זה בחוק, רק אמרתי שיש בתי משפט – והבאתי לזה גם ראיות – שהגיעו להסדרי טיעון עם אנשים בלי מאסר, עם איזה 5,000 שקל קנס. הצעת החוק אמרה עונש מינימום – – – << קריאה >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> ואת זה לא כתוב בתשובה הזאת, זה – 1. 2. יש ועדה – אני אגיד לך את האמת, בכנסת העשרים-ואחת ובכנסת העשרים-וארבע שמעתי שיש ועדה. עד היום, ארבע שנים מאז, לא קרה שום דבר עם הוועדה, זאת אומרת, הוועדה הזאת עד היום, ארבע שנים, לא עשתה כלום. לכן הצעת החוק שלי הולכת איתך יד ביד. רק אמרתי שנקבע עונש, רף מינימום לאותם אנשים, וזה בתשובה שכתבו – – – << קריאה >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> כתבתי, כתבתי. << קריאה >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << קריאה >> – – – הם טוענים – – – נשקלת אפשרות לעונש מינימום, צריך איזושהי תשתית שעליה מתבססים. אתה אפילו לא הצעת תשתית כזאת – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> כתבתי שבית המשפט יקבע את התשתית, אין לי בעיה, אבל זה לא קרה. לכן דחיתי את ההצעה של הממשלה – לא שלך, כי את לא כתבת את זה. מי שכתב את זה לצערי לא קרא. לכן אני חוזר וקורא לכל חברי הכנסת בקואליציה ובאופוזיציה: הצעת החוק הזאת, מי שמתנגד לה, לא אכפת לו מעושק קשישים. הקשישים האלה הם יהודים וערבים ביחד. לא מעט תחקירים מדברים על קשישים, גם ערבים, שעוקצים אותם בגלל קשיי שפה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> איפה השרה לשוויון חברתי? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> השרה סיפרה פעם שהחוק הזה הוא הכי טוב בעולם. היא גם תמכה בזה בעבר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – למה היא – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא יודע. והממשלה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> כי הם צבועים. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> נכון. כי לצערי הרב זו ממשלה שהיא גם צבועה. לכן אני קורא לחברי הכנסת לתמוך, כי התמיכה בחוק הזה היא תמיכה באנשים חסרי ישע וקשישים. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. יש בקשה של הממשלה להצבעה שמית, ולכן אני מבקש ממזכיר הכנסת להתחיל לקרוא בשמות חברי הכנסת. בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברים, אני מבקש שקט. אנחנו באמצע הצבעה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. אבקש לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא השתתפו בהצבעה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח ניר אורבך – נגד דוד אמסלם – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – אינו נוכח מירב בן ארי – נגד נפתלי בנט – אינו נוכח קרן ברק – אינה נוכחת מאי גולן – בעד ווליד טאהא – נגד אלון טל – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – בעד עופר כסיף – אינו נוכח עידית סילמן – אינה נוכחת אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת עמיחי שיקלי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. האם יש מי מחברי הכנסת שנוכח באולם ולא השתתף בהצבעה ומעוניין להצביע? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) נפתלי בנט – נגד << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אם כן, אני מכריז שההצבעה הסתיימה. אבקש למנות את הקולות. אני מבקש לשמור על שקט במליאה. אנחנו מקיימים כאן ישיבה. הישיבה בעיצומה. אם כן, להלן תוצאות ההצבעה – אני מבקש שקט: בעד – 50 חברי כנסת, נגד – 57, אין נמנעים. אני קובע כי ההצעה לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס על תרופות), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3371/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יואב בן צור) << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אנחנו נעבור לסעיף 2 בסדר-היום – הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס על תרופות), התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת יואב בן צור. בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית, דברי הכנסת הם על הדוכן. אי-אפשר כל הזמן לצעוק. יש דברים חשובים להגיד – יש פודיום, יש דוכן, שם נגיד את הדברים. בבקשה, עשר דקות לרשותך. תודה רבה. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, מכובדיי חברי הכנסת, הצעת חוק שהעליתי כאן מבקשת להקל על החולים במדינה ולסייע להם במעט על ידי הוזלת התרופות לציבור החולים ולפטור ממע"מ בעת רכישת תרופות. בישראל כידוע יש מס ערך מוסף אחיד בשיעור 17%, ללא קשר לרמת ההכנסה. אנו חווים מציאות שבה היוקר מאמיר מנשוא ומחירי הדיור והשכירות עולים, המשכנתאות עולות וענף המזון עובר גל התייקרויות. אנשים רבים – קשישים וחולים או בעלי משפחות ואנשים ממעמד כלכלי נמוך, והתופעה קיימת גם אצל אנשי מעמד הביניים – אנשים אלו נאלצים לבחור בין רכישת מזון ותשלומים וקורת גג לבין רכישת תרופות. הדברים ידועים, כולנו מכירים סביבנו אנשים אשר מצבם הכלכלי לא שפר עליהם במיוחד. הבעיה שיוצר מס ערך מוסף הוא שהמס הזה מוטל באופן שווה וללא קשר לרמת ההכנסה של האזרח, ולכן המס הזה פוגע בעיקר בשכבות החלשות ובמעמד הביניים. ואכן, זו גישה של הבנה שמי שנפגע ממס זה הוא מעמד הביניים ומטה, ולכן נהוג במרבית המדינות באירופה ששם מונהג פטור ממס ערך מוסף או מס בשיעור מופחת על שורה ארוכה של מוצרים ושירותים הנחשבים כמוצרים בסיסיים, כמו תרופות. אני סבור, ותסכימו איתי, שתרופות הן מצרך חיוני לאנושות על מנת להתקיים, ממש כמו מים ומזון, עוד לפני דברים אחרים כמו יתר הנאות החיים בסולם הצרכים שלנו כבני אדם. לכן יש לכלול את מכירתן של תרופות יחד עם שאר העסקאות שהן פטורות ממס, כך שהחולים לא ייאלצו לבחור עוד בין רכישת מזון לבין רכישת תרופות ההכרחיות לבריאותם ולאיכות חייהם. על מנת לסבר את האוזן, במחקר שערך ארגון הבריאות העולמי בשנת 2013 – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת מוסי רז, יש כאן הצעת חוק חשובה. אם אתה משוחח בטלפון, אני מבקש בחוץ. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> במחקר שערך ארגון הבריאות העולמי בשנת 2013 עלה כי בשבדיה קיים מס ערך מוסף בשיעור אפס על תרופות, וכך גם ברוב המדינות בארצות הברית. בנוסף עלה מהמחקר כי יש מדינות שבהן המס המוטל במכירת תרופות הוא נמוך משמעותית ממס הערך המוסף הכללי. כך, למשל, בהולנד שיעור מס הערך המוסף הסטנדרטי הוא 21%, בעוד שיעור המס על תרופות הוא 6%. תראו, חבריי, אני מעט סקפטי ביכולת של ההצעה שלי לעבור. בתוך עמי אנוכי יושב, ואני מכיר את ההתנגדויות שיהיו, עם הסברים מלומדים מדוע הדבר לא ייתכן. אני שואל: שמא לא הגיע הזמן לבחון את הדברים מחדש? אני באמת תוהה לעצמי: מה מגדיר אותנו פה כחברה אנושית שחיה יחדיו? עוד לפני לאום, לפני גזע, לפני דת, מה מגדיר את האדם עצמו כבן אנוש מתורבת, יצור אנוש שחי בחברה אזרחית סביבו? מהם הכללים וההגדרות שהאדם מאמץ לעצמו בקודים החברתיים הפנימיים? אני מבקש לבחון מעט את סולם הערכים וההעדפות של מקבלי ההחלטות במדינת ישראל. לפני עשור התחיל ענף הקניות און-ליין באינטרנט, ומסיבות שונות הוחלט כי שר האוצר יעניק פטור ממע"מ על קניות עד 75 דולר. אז היה צריך את הפטור בנושא מסיבות שונות. לשם סיבור האוזן, היקף המסחר המקוון בישראל מוערך ב-20 מיליארד שקל בשנה, ועל פי ההערכות, עלות הפטור ממע"מ נעה בין 1.5 מיליארד שקל ל-2 מיליארד שקל בשנה. על מה? על פי רוב על קניות באינטרנט של בגדי מותרות, צעצועי מותרות, מכשירים מיוחדים, טלפונים. הדבר היה בבחינת לחם שעשועים לעם כדי לשעשע את העם הישראלי, שהיה מבסוט מזה שהצליח לעקוץ את המערכת. בשם הפופוליזם הם פגעו בבעלי העסקים שמפסידים קניות בארץ לטובת קניות און-ליין, אבל עדיין זהו סולם הערכים הישראלי. כיום המציאות הכלכלית בארץ השתנה, ועלינו לתמוך בעסקים בארץ ולייצר השוואות ואפילו עדיפות לעסקים כחול-לבן. לכן אני מבקש להציע מקור לתקציב להצעת החוק שלי. זה יכול שיהיה מתוך אוצר המדינה – מה ששמענו שיש עודפים של 30 מיליארד שקל, מה שפחות ריאלי כעת, לצערי – או להחליט שאנחנו ממסים את הקניות באינטרנט לטובת פטור ממע"מ לתרופות לחולים, והדבר יסייע לכולם – לחולים, לבעלי העסקים, שפתאום כבר לא יהיה מספיק כדאי לקנות בחו"ל, והתעשייה פה תקבל סיוע בהגברת הקניות אצלם במקום באינטרנט, והכסף יגיע לחולים הנצרכים באמת. למי שלא יודע אני אספר שיש חולים כרוניים ומחלות מסוימות שלהם קבועה תקרת השתתפות של החולה, כ-300 ש"ח בחודש, ואת היתר המדינה משלימה במסגרת סל התרופות וקופות החולים, ואז אומרים, כביכול, "אנחנו בסדר". רבותיי, זה לא בסדר. יקום מישהו ויגיד שכל ההוצאות של התרופות של החולה נכנסים בסכום הזה ולא עוברות אותו. זה ידוע לכול שיש תרופות ועזרי רפואה שאינם בסל, ולפעמים גם אם מגיע החזר, חולים רבים ובעיקר מבוגרים לא מממשים את זכותם ולא מקבלים החזרים. את זה משרד הבריאות לא מספר לכם. אני מסכים שיש פה בעיה, ומדובר בסכום לא מבוטל, אבל אני שואל את עצמי איך ייתכן שמשקיעים פה מיליארדים בדברים משונים שהם מותרות באופן יחסי לתרופות אבל לא דואגים קודם לחלשים שזקוקים לכל שקל, כי לחיות בריא בישראל זה יקר וזה עולה. אני תוהה איך התדרדרנו לחברה חומרית כל כך, כשזה טבעי בעינינו שהחלשים שבה נדחקים. אם לזהות תהליכים, היו תקופות אפלות בהיסטוריה שהתייחסו בהן לנכים ולחולים באופן מחפיר. האם גם אנו חלילה נוהגים כך? חברה אזרחית שחולקת פה רובד אנושי – זה לא פוליטי, דתי או סקטוריאלי; זו אמירה מוסרית בסיסית שנוגעת לכולנו. האם אנו נכנעים לתאוות הקנייה והתגברות הממד הנפשי של הכיף בקניות בלי מע"מ מול ניצחון השכל הישר, זה שמחייב להיות מוסרי כלפי החלשים בינינו, בחמלה, באדיבות של מי שקיבל מעט יותר? אני קורא לחבריי מהאופוזיציה והקואליציה: להצעה כעת אולי אין היתכנות ריאלית, אבל יש לה היתכנות של קריאת כיוון שלנו כחברה אזרחית – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, חבר הסיעה שלך מדבר. קצת כבוד. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> – – בעלי מידות מוסר ומצפון, כאלה שמודים לשם על הטוב שזיכה אותנו בו, מעניקים בחזרה מהטוב שזכינו לו ונותנים למי שחלש מאיתנו וזקוק לזה יותר. זו האמירה שצריכה לצאת מכאן למרות המחלוקת הפוליטית, ואולי בגללה. עלינו לצאת בקריאה משותפת של חמלה, של כבוד לזולת, של עזרה לחלש. תמיכה משותפת של כולנו, של כל סיעות הבית בחוק, חוק אנושי כל כך, תוכיח לציבור שכלל נציגיו התקבצו לומר: אנו רואים את החלשים לנגדנו; אנו תומכים בכם לא רק במילים יפות השכם והערב, אלא אנו פועלים אקטיבית במעשה – מגדירים את החלש כמי שחובתנו וזכותנו לסייע לו ככל הניתן. אני מקווה שהלב ישפיע ולא שיקולים פוליטיים. אני מקווה שזאת האמירה שאיתה נוכל לצעוד קדימה לקראת הבא עלינו, לסייע לחלש בראש מעייננו. אני מוכן להתחייב – השר חמד עמאר, אני רוצה שתקשיב. השר חמד עמאר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> השר עמאר, אתה משיב. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> השר חמד עמאר, אני מבקש שתקשיב. אני מוכן להתחייב שלא לקדם את ההצעה אלא בהסכמה – אולי להתחיל באופן מדורג במחלות קשות או קשישים וכו' קודם – אבל בישראל כמו בישראל, העיקר לצאת לדרך, ומשם נסתדר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לסיכום. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אני קורא לכם, הצביעו בעד. אדוני השר, אני יודע שתעלה לפה עכשיו ותגיד לי: השקענו בקופות חולים, השקענו בבתי חולים, השקענו, השקענו, השקענו. כל הדברים האלה נכונים. אני מבקש משהו אנושי – לעזור לאותם אנשים, חולים כרוניים, שמתמוטטים תחת הנטל הזה של קניית התרופות. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. ישיב בשם הממשלה השר חמד עמאר. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת בן צור, שמעתי שאתה מציע שנעביר את זה בטרומית ולחכות. מה שאני מציע – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, ביקשתי ממך בפעם השנייה: אם יש לך שיחה – תדבר בחוץ, אין בעיה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אני שם לב שאתה לא מעיר לכולם. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מעיר. מי שלא רוצה, אדוני – תודה. בפעם השנייה הערתי לך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – לא שמעת אותי מדבר. צר לי להגיד. חוץ מזה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. שמעתי אותך, המציע. יש עמדה של ועדת השרים לחקיקה. העמדה שלה דחתה את הדיון בשלושה חודשים. << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> בעוד שלושה חודשים לא צריך אותך, אנחנו נהיה פה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אם אתה תהיה פה, אז בוא נדחה את זה בשלושה חודשים, ואתה תהיה כאן ותעביר את זה. << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> כי היית כאן ולא העברת את זה, אז אם תהיה כאן ותעביר את זה בעוד שלושה חודשים, אני – אני לא אגיד לך: 12 שנה היית, אבל אני אומר לך, אם אתה אומר שבעוד שלושה חודשים – – – << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> עשה משהו טוב. עשה משהו טוב. יזכרו לך שביטלת את המע"מ על תרופות. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני מחזיר את הכדור אליך, עכשיו אנחנו משחקים כדורגל. אני מחזיר לך את הכדור. אתה אומר שבעוד שלושה חודשים אתה תהיה כאן, אז בוא נדחה את זה בשלושה חודשים. בעוד שלושה חודשים תביא את זה ותעביר את זה, כי אתה תהיה כאן. << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> השאלה היא כמה אנשים ימותו בשלושת החודשים האלה כי אין להם כסף לתרופות. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> דודו, היית 12 שנה כאן ולא עשית את זה. << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> זו המנטרה שלכם. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אתה נהנה עכשיו? אתה נהנה? אתה נהנה? אם אתה נהנה, אני מאוד שמח. אני רוצה שתיהנה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כבוד השר, עכשיו אני יודע שאתה שם. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני מאוד נהנה כשאתה נהנה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – אמרתם ממשלת שינוי – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> בוא נמשוך את הצעת החוק. ממילא אם היא תיפול עכשיו, אתה תצטרך לחכות שלושה חודשים, ואם אתה בעוד שלושה חודשים כאן, אז אתה תעביר את זה בעוד שלושה חודשים, במקום שנחכה. בשלושת החודשים האלה ימותו אנשים, אתה אמרת. << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> כל עם ישראל יראה מה היחס שלכם. כל עם ישראל יראה מה היחס שלכם לחלשים, איך אתם – – – אליהם בחוסר חמלה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> עם ישראל יודע שישבת כסגן שר לא לפני הרבה זמן. לפני פחות משנה ישבת כסגן שר ולא העברת את זה, אז עם ישראל מכיר. אבל אם אתה אומר שבעוד שלושה חודשים אתה תהיה בעל הבית כאן ואתה תהיה השר הממונה על הנושא או שר ממונה על דבר אחר – בוא נדחה את זה בשלושה חודשים, תביא את זה, תעביר את זה. נחסוך שלושה חודשים לאנשים אם זה ייפול. עלות הצעת החוק מוערכת במיליוני שקלים בשנה, אדוני היושב-ראש, עקב אובדן הכנסות לממשלה ממיסים. חשוב להדגיש כי המדינה משקיעה משאבים רבים בהכנסת תרופות לסל הבריאות – 550 מיליון שקל בכל שנה. מנגנון זה הוא המנגנון הממשלתי להורדת מחירי תרופות לאזרחים במדינת ישראל. הצעת החוק אינה מתייחסת לרכישה פרטית בלבד, ולפיכך הרוכשות המרכזיות שייהנו מהטבה זו הן חברות ביטוח פרטיות, הנוהגות גם כך להרוויח רווחים משמעותיים, וכן קופות החולים, שהן הרוכשות המרכזיות בשוק התרופות. פטור ממע"מ על תרופות יוצר אפליה לעומת מוצרים אחרים ועלול להביא לדרישות מצד סקטורים אחרים במשק המעוניינים לקבל פטור ממע"מ למוצרים ספציפיים. ביטול המע"מ לא יתגלגל במלואו לצרכנים. אופן חלוקת ההטבה בין הצרכנים ליצרנים תלויה בגמישות הביקוש וההיצע בהתאם לתרופות השונות. בפועל ביטול המע"מ ייטיב עם היצרנים הטבה אשר אינה תואמת את מטרת החוק הזה. מדיניות המס של המדינה הינה צמצום הטבות מס על מנת להרחיב את בסיס המס. הצעה זו, אם תתקבל, פועלת להרחבת הטבות המס. אבקש מחברי הכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר-היום. אני שוב אציע לך: בוא נדחה את זה בשלושה חודשים, נקיים דיון בוועדת השרים לחקיקה, נקיים דיון יחד, כי כאן אתה הצעת גם ללכת על תרופות מיוחדות. אני מציע, אם אתה רוצה, אני מוכן לשבת ולנהל איתך דיון. אני מבקש שתהיה הצבעה שמית, בסדר? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה. חבר הכנסת בן צור, יש לך עניין להשיב ולשכנע בכל זאת לשנות את עמדת הממשלה? שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> אדוני השר, מה שאמרת זה צביעות שאין כדוגמתה. מע"מ על תרופות זה לאנשים החלשים – אפשר לעשות את זה במבחני הכנסה – במיוחד לקשישים ולחלשים שאין להם את היכולת לקנות את התרופות. על מה אתה משחק עכשיו, על החיים של בני אדם? על החיים של בני אדם שלא מסוגלים לקנות תרופות וצריכים לבחור בין תרופות לבין אוכל? עליהם אתה מדבר עכשיו? אפשר להעביר את החוק בטרומית ולשבת לדון איך. פטור ממס באינטרנט זה אפשרי? 2 מיליארד שקל מע"מ הפסדת באינטרנט. 2 מיליארד שקל בכל שנה אתה מפסיד בקניות באינטרנט. איפה הכסף הזה? מזה אתה לא יכול להקצות כמה עשרות מיליוני שקלים לטובת החלשים הללו? על מה אתה מדבר בכלל? על מה אתה מדבר? מי מסוגל להצביע היום נגד אותם אנשים שאין להם את היכולת לקנות תרופות? שומו שמיים. אני לא מבין את זה. לרחם על החלשים. כמה כסף מדינת ישראל זורקת על דברים לא חיוניים? אבל אם הייתי מעביר את זה עם מאזן גנאים, אולי זה היה עובר, מי יודע. הייתם נותנים מה-53 מיליארד כמה גרושים בשביל שנעביר את זה. באמת, אני צריך לצרף אותך, אולי זה היה עוזר לי. כנראה רק בצורה הזאת אפשר לעשות דברים. לדברים אחרים, שהם לא חיוניים, מדינת ישראל נותנת מיליארדים על גבי מיליארדים, ופה, במציאות של פה, לא – פתאום אין כסף, תדחה בשלושה חודשים. למה לדחות בשלושה חודשים? מה יעשו בתקופה הזאת האנשים האלה, שכל יום מתלבטים עם עצמם מה לעשות? אמרתי קודם, ואני חוזר ואומר: חבריי מהקואליציה והאופוזיציה, אם יש משהו שאנחנו יכולים לומר לעם בימים הללו זה שהתקבצנו פה יחדיו לתמיכה משותפת של כולנו בחוק אנושי כל כך. בואו נוכיח לציבור שכלל נציגיו התקבצו לומר: אנחנו רואים את החלשים לנגדנו. זה המצפן שלנו. אני מקווה שהלב ישפיע ולא שיקולים פוליטיים. אני מקווה שזאת האמירה שאיתה נוכל לצעוד קדימה לקראת כל הבא עלינו, כי זה מגדיר אותנו כשאנחנו מעניקים לאחר, לחלש, זה שעומד בראש מעיינינו. אני קורא לכם, בשביל החולים, בשביל החלשים, בשביל כולנו: תצביעו בעד. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. אם כן, עומדות בפניי שתי בקשות להצבעה שמית. אנחנו נעבור להצבעה שמית. אני מבקש ממזכיר הכנסת לקרוא את שמות חברי הכנסת, בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. אבקש לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא השתתפו בהצבעה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמו חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ישראל אייכלר – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – אינו נוכח חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח איתמר בן גביר – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח קרן ברק – אינה נוכחת מאי גולן – בעד גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – נגד גלית דיסטל אטבריאן – בעד מיכל וולדיגר – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – בעד עופר כסיף – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח מרב מיכאלי – נגד עידית סילמן – אינה נוכחת אוסאמה סעדי – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת עמיחי שיקלי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. האם יש מי מחברי הכנסת שנמצא באולם, לא השתתף בהצבעה ויש לו עניין להשתתף בהצבעה? אין כזה. אם כן, אני מכריז על כך שההצבעה הסתיימה. אבקש למנות את הקולות. חבר הכנסת טיבי. להלן תוצאות ההצבעה: 48 בעד, 54 נגד. אני קובע כי הצעת החוק נדחתה. << הצח >> הצעת חוק לשיפור השירות במגזר הציבורי, התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2372/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יצחק פינדרוס) << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אנחנו נעבור לסעיף 3 בסדר-היום – הצעת חוק לשיפור השירות במגזר הציבורי, התשפ"ב–2021, של חבר הכנסת יצחק פינדרוס. בבקשה, חבר הכנסת פינדרוס, עשר דקות עומדות לרשותך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אני לא מופתע מזה שהממשלה אפילו לא ניסתה לנהל דו-שיח על החוק הזה. אתם יודעים למה? החוק הזה הרי לא עולה כסף. החוק הזה – אין עליו ויכוח. החוק הזה הוגש בכנסת הקודמת על ידי חברי הכנסת של ישראל ביתנו, כשהם ניסו לספר לכולנו שהם באו לשרת את אזרחי מדינת ישראל. חתומים על הצעת החוק הזאת – מהכנסת הקודמת – חבר הכנסת עודד פורר, למי שלא מכיר, חבר הכנסת אלי אבידר, שהיה אז בישראל ביתנו, חבר הכנסת יבגני סובה, שגם הוא היה בישראל ביתנו, ויוליה מלינובסקי, גם מישראל ביתנו. הם חתומים על הצעת החוק הזאת. ראה זה פלא, החוק הזה מגיע לוועדת שרים לענייני חקיקה, אז אנחנו מכירים את התהליך – מתקשרים, מבררים, אולי נדחה בשבוע, נבדוק מה אפשר לעשות; אין אזרח במדינת ישראל, אין אזרח במדינת ישראל שלא צריך את החוק הזה. הרי החוק הזה בסך הכול אומר שפקיד מדינה הוא Civil servant – הוא משרת את האזרחים. הוא מקבל את המשכורת שלו מהאזרחים, אבל הוא צריך לשרת את האזרחים. איך אמר זה שעשיתם פה ראש ממשלה? מדינת ישראל לפני הכול, האזרחים לפני הכול. אבל מה, מה פתאום. הלילה עלו מחירי הדלק ב-66 אגורות. את מי זה מעניין? אין מחאת דלק. את מי זה מעניין? אולי בעוד חודש, אם אנשים יתחילו להרגיש את זה באשראי, ואז שר האוצר יעשה מסיבת עיתונאים ויודיע. הסוד הקטן שאזרחי ישראל לא יודעים הוא ש-31 אגורות מההעלאה הזאת הם העלאת מיסים. את זה לא מספרים. את זה שביקשו בוועדת הכספים – כשהוא הוריד את חצי השקל על הבלו; תודיע שאתה מגביל ל-3 שקלים את המס על הבלו בשביל שבעוד שבועיים, כשיעלה הדלק, זה לא יקפוץ עוד פעם. זה לא מעניין, כי את מי מעניינים אזרחי ישראל? יש בעיה לאומית, קוראים לה "ביבי", אז מה מעניינים אזרחי ישראל? יש בעיה לאומית, אז מה מעניינים האזרחים? יש בעיה לאומית, אז כל האג'נדות שלנו נעלמות, ואפשר להכביד במיסים, אפשר להעלות מחירים ואפשר לתת מסר לפקיד, מסר לפקיד. הרי החוק אומר: לשמש, להשריש נורמות התנהגות ראויות בשירות הציבורי. אבל אין צורך בזה, כי האם – תשאלו את אלי אבידר. יש בעיה לאומית, אז זה לא מעניין. זה חוק שלך, אלי. כי יש בעיה – אולי, חלילה, ביבי יהיה ראש ממשלה, אז מה מעניינים האזרחים? מה מעניין אותנו מה קורה? למה הממשלה צריכה לתפקד? למה פקיד צריך להבין שהוא משרת את האזרחים? למה צריך להבין שאת המיסים גובים בשביל שירות, ולא 40 מיליארד שקל מעבר למה שגביתם כבר בתחילת השנה, וזה לא אמור לחזור לאזרחים – אנחנו משרתים את האזרחים? אנחנו קשורים לאזרחי ישראל? אנחנו משרתים את אזרחי ישראל רק בדבר אחד: לעשות הכול כדי שחס וחלילה, חס וחלילה, נתניהו לא יחזור לשלטון. ובשביל זה אתם מוכנים – אתם יודעים מה אתם מזכירים לי? היה איזה סיפור פעם שהתמודדתי – היה איזה דיון על מישהו שיחליף ראש רשות שעזב את תפקידו מאיזושהי סיבה. הגיע הנהג של אותו ראש רשות ואמר: אני המתאים ביותר. למה? אני יודע מה ראש הרשות עושה, מה סדר-היום שלו, מה הוא מדבר בטלפון; אני עשיתי הכי הרבה שנות שירות, ולכן אני מתאים. אז לקחתם מישהו שהיה עוזר של נתניהו כשהיה ראש האופוזיציה. הוא לא הצליח בבחירות, אבל הוא אמר לכם: אני הייתי שם. אני יודע איך הוא עונה לטלפון; אני בא יחד עם המזכירה שהייתה באותו זמן. אחת נעשה שרה, אני אהיה ראש הממשלה, וננהל מדינה. ככה אתם נראים. לשרת אזרחים? לא רלוונטי. יש בעיה לאומית, ואני לא יודע אם אתם קוראים – יש עיתונים כאלה. אין בעיה עם איראן, אין בעיות ביטחוניות, אין בעיות כלכליות. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מבקש ממך להפסיק. אני לא רואה פה שר באולם. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אין צורך בשרים ברגע שנתניהו לא ראש הממשלה. זאת הבעיה הלאומית. שרים – לא צריך שרים. צריך ממשלה? << קריאה >> בנימין נתניהו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מתנצל, ראש הממשלה, על זה שאני משתמש בשם שלך, אבל זה לא באשמתי. << קריאה >> בנימין נתניהו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה אולי לא מודע לזה, אתה לא קורא מספיק עיתונים – אתה הבעיה הלאומית. לא מחירים – אתה הבעיה. כל השאר לא רלוונטי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה, יש שר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל אני בטוח שזה מחמיא לך שלוקחים מישהו שהיה חצי נהג שלך ועוד אחת שהייתה חצי מזכירה שלך והם צריכים לנהל את המדינה. << קריאה >> בנימין נתניהו (הליכוד): << קריאה >> אולי הם מוכשרים לזה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הבעיה היא שזה היה בתקופה שהיית באופוזיציה, אז הדבר היחיד שהם יודעים לעשות זה איך להיות באופוזיציה. << קריאה >> בנימין נתניהו (הליכוד): << קריאה >> פינדרוס, אתה מדבר אנגלית, נכון? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> בנימין נתניהו (הליכוד): << קריאה >> They want to be – תשלים את המשפט. What do they want to be? אני לא משלים. חידון למיטיבי לכת. תוסיף מילה אחת. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רבותיי, ואמרתי את זה גם בדיון הקודם: העם לא מטומטם, ואי-אפשר לעבוד עליו כל הזמן, ואי-אפשר כל הזמן לספר לו סיפורים. אי-אפשר לספר לו שמורידים לו ביורוקרטיה. ואמרתי לך, סגן השר, גם בדיון בחוק ההסדרים – עברו כבר כמה חודשים ולא קרה כלום. זה נשאר באותו מצב. הוועדה המיוחדת בראשותך – בסופו של דבר, אדוני, מרכיבים את הממשלה מתוך כל השותפים; היום זה 60. פעם זה היה שמונה ראשי סיעות – היום זה 60 שמרכיבים את הממשלה. כל חבר כנסת מלך. בסופו של דבר עושים מה שהם רוצים – ממשיכים באותה רגולציה במשרד הבריאות, אותה רגולציה במשרד לאיכות הסביבה, אותה רגולציה, והכול סיפורים. מכרו לך לוקשים בשביל שתצביע בעד התקציב, אמרתי לך את זה אז. אני מכיר אותם – מוכרים לך לוקשים. כשבאים היום ומה מבקשים – אתה היית צריך להיות הראשון שעומד פה וצועק. פקיד שלא עונה בזמן – צריך לדעת שהתשובה שלו היא חיובית, והוא צריך לדעת שהוא עובד אצל האזרח. הוא לא יכול לעכב ולבדוק בלי סוף, זה מה שהחוק אומר. ולא דרשתי שתצביעו בעד. עכשיו אני כן דורש. לפחות בוועדת שרים מישהו היה צריך לקום ולהגיד: חבר'ה, בואו נבדוק את זה. הצעה ממשלתית – תדחו את זה בשבוע, בואו נראה מה אפשר לעשות, איך אפשר לשרת את זה. מה ביקשו? ביקשו לתת שירות לאזרח שלא מקבל תשובה. מדברים פה על משבר הדיור. אתה יודע מה עוברים יזמים וקבלנים כשהם לא מקבלים תשובות מרשויות מקומיות ורשויות תכנון? אתה יודע איזה גיהינום הם עוברים? יושב פה ראש עיר לשעבר, סגן שרת החינוך. הוא יגיד לך שאפילו אצלו בעירייה – פקיד היה אומר לו: שמע, אני צריך לבדוק. כמה הוא היה צריך לריב איתו, כשהוא בעל הבית, הוא ראש העיר. בתכנון ובנייה אומרים לו: שמע, אני צריך לבדוק את התוכנית, אני לא יודע, אני כן. אדוני, יש לך זמן קצוב שאתה צריך לענות בו. תשאל כמה זה היה מקל עליו אם היה חוק כזה שהוא היה יודע שמהנדס העיר או הגזבר או מי שצריך – צריך לענות תשובות, הוא לא יכול לעכב עד בלי סוף. כמה טלפונים הוא היה מקבל. אני אומר לך את זה כראש עיר לשעבר. ואתם באים היום ומגייסים? למה? נגד החוק הזה? אין לכם אפילו טיפת בושה. וכמו שאמרתי, כולכם, כשהייתם באופוזיציה, רציתם את החוק הזה. הסכמתם. אין לו עלות כלכלית, אין לו משמעות פוליטית, אין לו כלום. אפילו לא ניסיון להגיע להסכמה והבנה שכל אזרחי ישראל, כל אזרחי ישראל, סובלים מהדבר הזה שהפקיד קם בבוקר והוא לא יודע שהוא עובד אצל האזרחים. הוא חושב שהוא עובד אצל עצמו או אצל המעסיק הפוליטי שלו, הוא לא מבין שהוא עובד אצל האזרחים. וכשבאים לתקן את הדבר הזה – כולכם ברחתם מאחריות, ולמה? כי יש לכם ראש ממשלה שאולי יתאים בתקופה מסוימת להיות עוזר של יושב-ראש אופוזיציה מאוד מאוד קטנה. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. תשיב בשם הממשלה השרה יפעת שאשא ביטון. אה, ישיב סגן השר אביר קארה. את יודעת, השרה ביטון, יפעת שאשא ביטון, נדמה לי שאביך הוא יליד עיראק. את יודעת שהיום אנחנו מציינים מועד לפרעות ביהדות עיראק ב-1941. ראוי שגם הכנסת תיתן דעתה על כך. תזכור את הדברים האלה. בבקשה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת פינדרוס, אני אקריא לך את התשובה של נציבות שירות המדינה ואומר לך את דעתי על ההצעה הזאת. אומר לך גם את דעתי, כי באמת חשוב מאוד לשפר ולייעל את המגזר הציבורי, אבל הדרך שאתה מציע פה היא דרך גרועה. אני אציע דרך אחרת. נציבות שירות המדינה תומכת, והיא בעד שיפור מתמיד של השירות לאזרח, ומתנגדת לניצול כוח ומעמד לרעה של עובדי המדינה. עם זאת, נציבות שירות המדינה מתנגדת להצעת החוק הנדונה מהטעמים שלהלן: ראשית, הצעת החוק אינה כוללת נתונים לגבי היקף התופעה ואם נוסף לאכיפה הקיימת קיים צורך בהסדרי אכיפה וביקורת שיפוטית חדשים כגון אלו המוצעים בהצעת החוק. זאת ועוד, לעמדת נציבות שירות המדינה, המטרה של שיפור השירות לאזרח לא תושג באמצעים הנזכרים בהצעת החוק, ולשימוש באמצעים אלו אף עלולות להיות השלכות כבדות משקל על יכולתם של עובדי המדינה למלא את תפקידם נאמנה וגם להציף את הפרקליטות ומערכת המשפט בהרבה מאוד תביעות קנטרניות. לעמדתנו, שיפור השירות יושג באמצעות חינוך והסברה לתודעת שירות, לצד הכלים הניהוליים שיש לכל מנהל המסייעים לו בהכוונת התנהגות עובדים הכפופים לו, כמו גם באמצעות מערכות הכללים הקיימות החלות על עובדי מדינה, לרבות הדין הפלילי, המשמעתי והקוד האתי. זאת התשובה של נציבות שירות המדינה. אבל חבר הכנסת פינדרוס, רק להסביר, כי אני ראיתי את זה בתוך ההצעה. ההצעה קובעת פיצויים ללא הוכחת נזק אם אדם חושב שנציג ציבור התעמר בו. זאת סיטואציה מאוד מאוד עדינה. אנחנו לא רוצים שכל היום יתבעו על זה פיצויים, אבל עוד יותר חמור מזה – זה בשניות זולג למגזר הפרטי, וזה בשניות מייצר בעיה. את המגזר הציבורי אין חולק בכנסת שצריך לייעל, צריך לשפר את השירות הציבורי, אבל אתה לא מציע בהצעת החוק, למשל, את האפשרות לפטר עובדים גרועים. אין לך את הדבר הזה. אתה לא כותב שם שהשכר במגזר הציבורי יהיה מוטה תוצאות, כישרון, יכולת, מאמץ. אלה לא דברים שמופיעים אצלך בתוך ההצעה. מופיעה רק ההצעה: מה קורה אם עובד ציבור מתעמר באדם מסוים. הדבר הזה יכול לזלוג בשניות למגזר הפרטי ולהציף גם את המגזר הפרטי באלפי תביעות. זה יסתום את כל המערכת. לכן, אני קורא לחברי הכנסת להצביע נגד הצעת החוק. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – איך זה יכול להיות. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> רגע, נתתי הסבר מפורט. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> איך – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> מלכיאלי, הסברתי הסבר מפורט. בהצעת החוק של פינדרוס לא מופיעים המרכיבים שישפרו את השירות במגזר הציבורי. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> במגזר הציבורי יש הרבה מאוד פרידות עצלות, הרבה מאוד אנשים שאנחנו צריכים להיפטר מהם. הוא לא מכניס שם את האפשרות לפיטורים, הוא מכניס רק את האפשרות של תביעות של המערכת. אגב, תביעות של המערכת – פינדרוס, אולי אתה לא יודע, אבל כאשר מישהו תובע את המערכת הציבורית במדינת ישראל, הכסף לא יוצא מהמשרד הממשלתי, זה כסף ששייך לאזרחי מדינת ישראל. לכן, ראוי להתנגד להצעה. בנוסף, חבריי חברי הכנסת, היום זה יום חג למשק הישראלי, עם חיסכון של מיליארד שקלים ביבוא. הרפורמה במכון התקנים, חבר הכנסת פינדרוס, נכנסת היום לתוקף. הבית הזה הוא בדרך כלל כמו סיר לחץ, אז מהיום סיר לחץ – אתה לא צריך בשבילו איזה תקן ייחודי או תקן ישראלי ייחודי. הכול נכנס בתקינה בין-לאומית פנימה. זה גם גפרורים, צמנט, קסדות, רעפים, תאורה. היום בשעה טובה נכנס החוק שמאפשר לייבא לישראל על סמך תקן בין-לאומי. אני מאוד שמח על כך, ואני גם רוצה להודות לשר האוצר, לשרת הכלכלה, ליו"ר ועדת הכלכלה, שהכעיס אותי בשבוע שעבר מאוד עם דברים אחרים, אבל פה היה לו חלק גדול בתוך הרפורמה הזאת. הרפורמה הזאת נכנסת היום לתוקף. אז פינדרוס, אנחנו נצביע כנראה נגד הצעת החוק שלך, אבל אנחנו מאוד בעד הדברים הטובים שהממשלה הזאת עושה. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> מתי הרפורמה בחיסוני הכלבים, תגיד לי? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> עכשיו זה – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חיסוני הכלבים. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אתה שואל שאלה יפה. חיסוני כלבים זה חקלאות. זה אצל חבר הכנסת מיכאל ביטון, זה ממתין אצלו לדיון בוועדה. ברגע שזה יעבור אצלו את הדיון בוועדה, זה ייכנס לתוקף, כך שלא יצטרכו את החיסון של הכלבת כל שנה אלא כל שנתיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת ביטון, הכלבים מחכים. חבר הכנסת פינדרוס, אתה רוצה להשיב על התנגדות הממשלה? אולי לשכנע? בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, אני חושב שאין הוכחה יותר טובה לכל מה שאמרתי בעשר דקות משלוש הדקות שעמדת כאן. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אין הוכחה יותר טובה. הרי מה אמרת? מה קורה כשהעוזר של ראש האופוזיציה, שיש לו 20 חברי כנסת באופוזיציה, נהיה ראש ממשלה יחד עם המזכירה? זה בדיוק מה שאתה אמרת פה. אמרת שלא הבאתי נתונים על היקף התופעה. תגיד לי, אתם אזרחים במדינת ישראל? מישהו מכם לא יודע כמה זמן לקח לו לקבל תשובה מרשות ממשלתית ומה כאב הראש שהוא עובר? 1. מי היה צריך להביא נתונים? בושה לנציבות שירות המדינה. היא מקבלת משכורת ממס ההכנסה שלך, של העצמאים ושלי. במקום לעשות את העבודה שלו, הוא כותב לך כאלה שטויות? הוא מראה שהוא משרת – את מי? את אזרחי ישראל? הוא היה צריך לבוא ולהגיד: חבר'ה, בדקתי – אין תופעה; בדקתי – יש תופעה. הוא אומר שאני, כמחוקק, לא הבאתי נתונים? 2. מה זה הליכי חקיקה? מה זה קריאה טרומית ואחרי זה קריאה ראשונה, שנייה ושלישית, האם לא בדיוק בשביל לבדוק את הנתונים? עומד פה אדם שמכנה את עצמו סגן שר ממפלגה של העוזר של הנהג והמזכירה ומסביר לאזרחי ישראל שאין להם בעיה של שירות ושלכל הפקידים יש תודעת שירות – בלי נתונים? אתם הייתם צריכים להביא נתונים. אני כמחוקק צריך להביא נתונים? איבדתם את השפיות לגמרי? << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << קריאה >> למה אתה – – – נתונים? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מי צריך להביא נתונים? אין לכם אפילו את הבושה לעלות ולענות דבר כזה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, אבל – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה סגן שמייצג אזרחים, מייצג את העצמאים? תסתכלו על עצמכם במראה. אתם מנותקים. מדינת ישראל זה לא 100 מפגיני בלפור, מדינת ישראל זה מיליוני אזרחים שצריכים לקבל שירות. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << קריאה >> – – – בלפור? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כי זה כל מה שאתם עוסקים בו. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כל מה שאתם עוסקים בו. כל יום שאתם נשארים פה, סביב השולחן הזה, אזרחי ישראל ימשיכו לסבול. כל דקה שאתם יושבים פה אזרחי ישראל ימשיכו לסבול. מהטמטום והאווילות – איך אין בושה? אין בושה. אתה יודע, אני הייתי מתבייש לענות תשובה כזאת. חבר כנסת צריך להביא את היקף התופעה? נציבות שירות המדינה צריכה להביא. אם היא טוענת שאין תופעה כזאת – שתאמר לאזרחי ישראל: אין תופעה כזאת – אין תופעה של פקיד שיוצא לחופשה ואין פקיד שמחליף אותו ונותן תשובה; אין תופעה של פקיד שלא עונה. שיבואו ויגידו את זה לאזרחי ישראל בפרצוף. הוא אומר לי, כמחוקק: למה לא הבאת נתונים – בקריאה הטרומית? כשאתה מדבר על המגזר הפרטי, זה חוסר בתפיסה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים. כשאתה מדבר על הבעיה במגזר הפרטי זה חוסר בתפיסה. את מי משרת עובד הציבור? ממי הוא מקבל משכורת? ממני וממך. מה אתה משווה את זה למגזר הפרטי? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תתביישו לכם ולכו הביתה. תודה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. יש בקשה של הממשלה להצבעה שמית – סליחה, בקשה של האופוזיציה להצבעה שמית. אשר על כן, אבקש מסגנית מזכיר הכנסת להקריא את שמות חברי הכנסת. בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> בעד. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – אינה נוכחת קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מתן כהנא – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – אינה נוכחת יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. אבקש לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא השתתפו בהצבעה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד יעקב אשר – אינו נוכח חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד מירב בן ארי – נגד איתמר בן גביר – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – אינה נוכחת גילה גמליאל – בעד צחי הנגבי – בעד מכלוף מיקי זוהר – בעד בועז טופורובסקי – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – בעד מאיר כהן – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – נגד יבגני סובה – נגד << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת לוי אבקסיס, אנחנו באמצע הצבעה, זה מפריע. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הוא מפר סיכומים על הגב של ארגון נכי צה"ל, על הגב של בית הלוחם. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אז על הדוכן תציגי אחרי זה. תודה. בבקשה להמשיך. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) עידית סילמן – אינה נוכחת אוסאמה סעדי – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת יואב קיש – בעד עמיחי שיקלי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> האם יש מי מבין חברי הכנסת הנוכח באולם, שלא השתתף בהצבעה ויש לו עניין להשתתף בהצבעה? אין. אם כן, אני מכריז שההצבעה הסתיימה, ואבקש למנות את קולות חברי הכנסת. להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 50 חברי כנסת, נגד – 57. אני קובע כי הצעת החוק לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק דיווח לכנסת על תלונות וטיפול בהטרדות מיניות במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר וברשות הארצית לכבאות והצלה (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/2971/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אנחנו נעבור לסעיף 4 בסדר-היום – הצעת חוק דיווח לכנסת על תלונות וטיפול בהטרדות מיניות במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר וברשות הארצית לכבאות והצלה (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, של חברת הכנסת מירב בן ארי וקבוצת חברי הכנסת. ההנמקה תהיה הנמקה מהמקום. בבקשה, דקה לרשותך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. השרים, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, הצעת החוק – אני לא יכולה לדבר כשהם מדברים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו תמיד מקשיבים לך. כל מילה של מירב – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברים. עצרתי לך את השעון. אני מבקש, חברי הכנסת, לשבת ולהקשיב להנמקה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זאת הצעת חוק מעולה, שמבקשת משב"ס ומהמשטרה לדווח אחת לשנה לוועדה לביטחון הפנים על הטרדות מיניות בארגון ועל הטיפול בהן – זה מה שהצעת החוק אומרת; בגלל שזה שני גופים ביטחוניים. כל מי שאכפת לו מנפגעי ונפגעות תקיפה מינית צריך להצביע בעד ההצעה הזאת, בטח לא להתנגד לה. זה הצעת חוק שתעבור איתכם או בלעדיכם – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ולכן אני קוראת לכם להימנע מהאירוע המביך ולתמוך. מאוד פשוט. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הרי לפני רגע הצבעת נגד. את צבועה. את צבועה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני, החוק שלי יעבור בכל מקרה. החוק שלי יעבור גם בלעדייך, גם בלעדיך. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת קיש, יש לה דקה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא צריכה אתכם. תימנעו מהמבוכה ותחזקו את הנפגעים והנפגעות מתקיפה מינית. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה, ובשם הממשלה ישיב סגן השר יואב סגלוביץ'. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק המונחת בפניכם מבקשת לקבוע כי אחת לשנה יגישו משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר לוועדה לביטחון הפנים של הכנסת דוח ובו פירוט לגבי הפעולות השונות שנקטו הארגונים למניעת הטרדה מינית, וכן את מספר התלונות שהוגשו לאחראי למניעת הטרדה מינית ואופן הטיפול בהן. ההסדר המוצע מאוד דומה למודל הדיווח שכבר קיים היום בחוק לגבי מוסדות להשכלה גבוהה מכוח תקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעסיק), והוא נקבע לגבי אותם מוסדות לצד חובות נוספות שהוטלו עליהם, ובהם מינוי ממונה על הטרדות מיניות, הכשרות והסברה. אומנם חובות אלה אינן חלות על גופי הביטחון, אולם משטרת ישראל ושירת בתי הסוהר לקחו על עצמם לעמוד בכך אף בלי שהחובות הוטלו עליהם לפני כן מכוח חקיקה כזאת או אחרת. שני הגופים חרטו על דגלם מדיניות של אפס סובלנות להטרדות מיניות, בשניהם קיים מערך סדור של בירור תלונות על הטרדות מיניות, המונחה על ידי ממונה למניעת הטרדות מיניות במשטרה ובשירות בתי הסוהר, ואלה מנחות ממונות למניעת הטרדה מינית הפרוסות בכל היחידות והארגונים אשר עוברות ומעבירים הכשרות ומקימים מערך הסברה. נראה כי הוספת פן הדיווח מהווה המשך חיובי ישיר להשלמת העשייה בתחום, תוך הצגתה בשקיפות, שמתבקשת כחלק מהמאבק בתופעות ההטרדה המינית. כמו כן, ביתר שאת, מדובר בגופים היררכיים, ולדיווח בנושא הטרדות מיניות יש חשיבת אף מרובה יותר בשל אופי הארגונים והמערכת ההיררכית של מפקדים–פקודים, מפקדים–פקודות. על מנת באמת לעשות שינוי משמעותי בתרבות ארגונית למניעת הטרדות מיניות בקרב המשרתים והמשרתות בגופים האלה, נכון שהדיווח ייעשה לוועדה לביטחון הפנים, העוסקת ומפקחת – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> סגן השר גולן, יאיר גולן. מישהו יכול להעיר ליאיר גולן? יאיר גולן, שומע? יאיר גולן, עומד סגן השר ונותן תשובה. אני מבקש להקשיב, ואם יש לך שיחת טלפון – לקיים אותה בחוץ. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> – – ולכן הדיווח יהיה לוועדה לביטחון הפנים, שעוסקת ומפקחת על העבודה של המשרד לבט"פ. המשרד בוודאי ובוודאי תומך בזה גם כחלק מהמדיניות של המשרד. הנושא של הביטחון האישי של המשרתות ותחושת המוגנות שיש בכל מקום עבודה הוא אחד הדברים המרכזיים, ולכן אנחנו בעד הצעת החוק הזאת. לאור האמור, בהתאם להחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה מ-29 במאי, אני מבקש לאשר את הצעת החוק בקריאה הטרומית ולהעביר את זה לוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. ביקש להתנגד חבר הכנסת דוד אמסלם. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת סגלוביץ', פעם אמרת פה כי היית צעיר ועוד שיחקת אותה נאיבי: אני מצביע תמיד בחוקים שטובים למדינה, אני לא עושה שיקולים פוליטיים. עכשיו עלתה לפה הצעת חוק מע"מ על תרופות. אשתי, זיכרונה לברכה, הייתה זקוקה לתרופה הזאת, וכשאני נאלצתי לשלם עליה כמעט 50,000 שקל לחודש ואמרו לי "לא כולל מע"מ", כמעט התעלפתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> סידרתי את זה עם כחלון. רימו אותי פקידי האוצר, אני לא רוצה להלאות אותך. אתה מבין לבד שאז, אם זה לא היה עובר, לא הייתה ממשלה, מבחינת דוד אמסלם. למה? זה הנושא הערכי הכי חשוב. אני כבר לא שם, אבל אני יודע שכל יום יש משפחה כזאת; לא משפחה, עשרות משפחות. ואתה מפיל את החוק הכי חשוב, שמציל אנשים ממש. נותן לזועבי 200 מיליון, נותן לערבים 50 מיליארד, יש לכם כסף להכול, אבל לחולים היושבים על ערש דווי – שימותו. דרך אגב, זה לא שאלה אם אתה מציל אותם. יש להם כמה חודשים עוד לחיות, לנשום, לראות את הילדים, להיפרד מהם נכון. זה כואב לכם בבטן. זה לא מפעיל את מיצי הקיבה שלך, בגלל שאתה לא שייך לעניין. אני מקווה שאף פעם לא תחוש את ההרגשה הזאת, אבל עכשיו זה עולה כאן. תגיד לי, אתה לא הולך לדבר עם החבר'ה, להגיד הם: חבר'ה, אתם לא מתביישים? זה יותר חשוב מלימודי חיילי צה"ל; זה יותר חשוב מהמשכורת של הפנסיונרים של צה"ל. זה אנשים שמתים, על ערש דווי, וממשלת ישראל עושה עליהם קומבינה כאילו הם קנו שעון רולקס, כאילו הם קנו אוטו. בן אדם שאמור לשלם על תרופה ואין לו את הכסף, למשפחה שלו, עשרות אלפי שקלים כל חודש – מדינת ישראל מתייחסת אליו כאילו זה עכשיו איזה אוטו מרצדס? במקום שהיא תיתן לו את התרופה היא גובה ממנו מע"מ? הרי ברור לך לחלוטין שהמשפחות האלה קורסות. ברור לך לחלוטין שמי שיש לו כסף והוא עשיר, לא צריך את זה. ברור לך לחלוטין שמדובר בסוף במשפחות במעמד הבינוני שמגייסות את כל מה שהן יכולות, מחברים ועד הכול, בגלל שגם הם בעלי משפחות, וזה כנראה אחד מבני המשפחה שלהם, והם זקוקים לכל שקל ושקל. במקום זה אתם עכשיו מצביעים ומורידים את הצעת החוק הכי מוסרית שיש, ושואלים אותי: דודי, למה לא עשית? אני עשיתי את זה. רימו אותי. יספר לך ישראל כץ, אפילו שעליתי על זה בפוקס, דרך עיתונאי, לפני שנה, מה עשינו אצלו בלשכה. ואתה יודע שאם זה לא היה עובר בתחילת הממשלה לפני שבע שנים, לא הייתה ממשלה. אם רציתי להפיל את הממשלה על יהדות אתיופיה, על זה בוודאי ובוודאי היא הייתה נופלת, בגלל שלי יש עקרונות, בניגוד אליך ולאחרים פה. יש דברים שלא עושים. יש דברים שבוודאי חשובים מהכול. קדושת החיים, דרך אגב, אצלכם זה רק פקה-פקה. זה חיים של אנשים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת דוד אמסלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם עכשיו, אני רואה אתכם באדישות מצביעים נגד. אני העליתי את הצעת החוק לפני חצי שנה, הצבעתם נגד, ובעזרת השם אני אעלה אותה שוב, בגלל שאני רוצה לראות כמה – איך כתבה המשוררת: יש אנשים עם לב של אבן, יש אבנים עם לב אדם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת דוד אמסלם. תודה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> יש בכם לא לב של אבן – של ברזל ושל פלדה. לא מתביישים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. השרה רוצה להגיב? השרה מירב לא נמצאת. אז אנחנו עוברים להצבעה. לפי בקשת האופוזיציה, הצבעה שמית. מירב, את רוצה להגיב? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, אני רוצה להגיב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. השרים, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אני רוצה רק להגיד משהו אחד, כי הייתה לי דקה ולא הספקתי להתייחס. אני רוצה להגיד לכם שגם במשטרה וגם בשב"ס עוברים תהליך מדהים בכל הנושא של טיפול בהטרדות מיניות, ולכן החוק הזה גם ייתן להם את הבמה לבוא ולהציג את הטיפול בהטרדות מיניות, אבל בהחלט גם יחשוף את הציבור לדעת מה קורה בתוך הארגונים האלה. אני רוצה להודות למפכ"ל המשטרה וגם לנציבת שב"ס, גם לקטי וגם ליעקב שבתאי, על התמיכה שלהם, ולשר עמר בר לב ולצוות שלו על התמיכה בהצעת החוק החשובה הזאת. אני קוראת לכם להצביע בעד. החוק הזה, בעזרת השם, יעבור איתכם או בלעדיכם, אבל בגלל שאנחנו בקואליציה מבינים את החשיבות של טיפול בנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, אנחנו כולנו מגויסים להעביר את החוק הזה, לכן אני מציעה לכם לתמוך, לכל מי שנמצא באולם הזה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת מירב בן ארי. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק דיווח לכנסת על תלונות או טיפול בהטרדות מיניות במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר וברשות הארצית לכבאות והצלה (תיקוני חקיקה), הצבעה שמית לפי בקשת האופוזיציה. בבקשה, גברתי סגנית המזכיר. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – אינו נוכח ענבר בזק – בעד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – בעד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – בעד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – אינו נוכח מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו משתתף בהצבעה חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אביר קארה – אינו נוכח אלכס קושניר – בעד יואב קיש – בעד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אני בעד – – – הקואליציה המתרפסת הזאת, שהצביעה נגד – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת מירי רגב. תודה לך. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – נגד החמרת ענישה לאנסים. תתביישו לכם, חבורת צבועות וצבועים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – אבל זה טוב, כי רואים לכם. רואים לכם – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> את מפריעה להצבעה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – בקואליציה – – – << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) מיכל רוזין – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> סגנית המזכיר תקרא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו, חברות הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת): משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח חיים ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת אחמד טיבי – לא משתתף יוסף טייב – אינו נוכח אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יעקב ליצמן – לא משתתף יאיר לפיד – אינו נוכח פטין מולא – אינו נוכח מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אביר קארה – אינו נוכח מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> האם יש חברי כנסת וחברות כנסת שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? ההצבעה הסתיימה. בבקשה, גברתי. להלן התוצאות: 69 בעד, אין נמנעים, אין מתנגדים. אני קובע שהצעת חוק דיווח לכנסת על תלונות וטיפול בהטרדות מיניות במשטרת ישראל עברה בקריאה טרומית ועוברת להמשך דיון בוועדת ביטחון הפנים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לוועדה לקידום מעמד האישה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוועדה למעמד האישה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז עוברת לוועדת הכנסת שתקבע. << הצח >> הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – פטור משכר לימוד לסטודנטים מתחת לקו העוני), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2565/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום – הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – פטור משכר לימוד לסטודנטים מתחת לקו העוני), התשפ"ב–2021, של חבר הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף. בבקשה, חבר הכנסת איימן עודה ינמק. עשר דקות. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, לכנסת הנוכחית אין אח ורע מאז הכנסת הראשונה, כנסת שיש בה מאבק בין ימין קיצוני בממשלה לבין ימין קיצוני באופוזיציה. רגשי הנחיתות הם נחלת הימין הקיצוני שבקואליציה מסיבה אובייקטיבית, אני חייב לומר: הציבור שלהם נמצא בזירה הימנית ביותר, לרבות בקרב המתנחלים, שמתנגדים לממשלה הזאת. לכן אנחנו עדים לשני דברים: מעשים רעים מצד הקואליציה והצהרות רעות מצד האופוזיציה. הדבר הזה, בצורה הקיצונית הזאת, לא היה אף פעם. זאת סיבה נוספת לכך שאנחנו צריכים לתרום את חלקנו בשביל לסיים את המצב הנוכחי ולהפיל את הממשלה הרעה הזאת. יש מי שמתיימר שאנחנו נבחר בין הימין ההתנחלותי לבין הימין הפשיסטי, וכביכול אין אופציה שלישית, מה גם שמאיימים עלינו בשיבת בנימין נתניהו. אני רוצה לאתגר את הקואליציה הנוכחית ולהגיד לה: אל תפחדו מאילת שקד. אנחנו, הרשימה המשותפת, שישה חברי כנסת, כולנו נצביע בעד חוק שאוסר על נאשם בפלילים לכהן כראש ממשלה. הינה, יש רוב, והינה, עם נתניהו, לכן יש אופציה ממשית, ממשית, למנוע מנתניהו להרכיב ממשלה בקדנציה הבאה. בואו תעשו את זה. אנחנו, השישה, נצביע בעד – יש רוב. גם בקואליציה הנוכחית מפחדים מהימין הקיצוני שבתוך הממשלה הנוכחית, כלומר אילת שקד וחבריה מימינה, אבל אנחנו במשותפת מוכנים. אני רוצה להגיד עוד משהו לגבי השמאל הציוני. מה האוכלוסייה הערבית לא עשתה? 90% מהציבור שלנו הצביע בעד שמעון פרס לראשות הממשלה חודש אחרי הטבח הנוראי בקאנא בלבנון. יותר מ-95% מהציבור שלנו הצביע עבור אהוד ברק. כמה זה היה קשה, כמה זה היה קשה. ומה החזירו לנו? את אוקטובר 2000, את קמפ דייוויד 2000 ואת האינתיפאדה השנייה. הציבור שלנו החליט גם להמליץ על גנץ – על גנץ, שאחראי לשלוש מלחמות נגד תושבי עזה. ובכל זאת, בשביל להחליף את בנימין נתניהו, עשינו את זה והמלצנו עליו, והוא ברח לבנימין נתניהו. מה האוכלוסייה שלנו לא עשתה בשביל למנוע מבנימין נתניהו בשנות התשעים, לפני שלוש שנים, לפני שנתיים, לפני שנה – ועכשיו מאיימים עלינו, אנחנו, שבנימין נתניהו עלול לחזור ולהיות ראש ממשלה? זה מזכיר לי בדיחה בשפה הערבית על חייל בשם חמדאן. המפקד פנה לחמדאן ושאל אותו: אם אתה נפגש עם אויב, מה תעשה? חמדאן ענה לו: אני אירה בו. אמרו לו: ואם יש שניים? הוא אמר: אני אסתתר מאחורי עץ ואני אירה בהם, בשניהם. אמרו לו: ואם מביאים נגדך טנק שלם, מה תעשה? הוא לא היסס, נשאר נחרץ, ואמר: אני ארד מתחת לטנק ואני אפוצץ אותו. אמרו לו: ואם יביאו נגדך גם מטוס, מה תעשה? הוא ענה: מה הצבא הזה שאין בו חוץ מחמדאן? ואני רוצה להגיד לשמאל הציוני: מה השמאל הזה שאין בו חוץ מהאוכלוסייה הערבית? איפה אתם בשביל למנוע מבנימין נתניהו? למה נהייתם כל כך קטנים? למה, למה? אני אגיד לכם למה: בגלל שהציבור הולך עם המקור ולא עם הצל החיוור של המקור, ואתם הצל החיוור של המקור, ולכן הציבור כל פעם זז ימינה לעוד מנדט ושני מנדטים. אבל אל תלינו. זה לא האוכלוסייה הערבית. מה היא לא עשתה בשביל לשנות את המצב הקיים? לכן אנחנו נעשה את הכול בשביל להפיל את הממשלה הרעה הזו, ולא נסכים להיות שבויים בין אילת שקד, אורבך וקארה מצד אחד לבין בנימין נתניהו מהצד השני. אנחנו יותר גדולים מכך; הציבור שלנו יותר גדול מכך. נעשה את הכול בשביל להפיל את הממשלה הרעה מאוד הזו. האופציה שנשארת לנו היא להישען על הציבור שלנו. פנינו לציבור שלנו, ביקשנו להעלות את אחוז ההצבעה בשביל למנוע מבנימין נתניהו. זוהי דרכנו – להישען על הציבור שלנו ולא להיות שבויים בין שני הימנים ההתנחלותיים והפשיסטיים. זו לא הדרך שלנו. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> ולכן אחמד סוגר כל הזמן עסקאות עם הקואליציה הזאת. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אני מגיש הצעת חוק שנותנת פטור לסטודנטים משכבות מוחלשות מתחת לקו העוני. 20% מהאוכלוסייה חיים מתחת לקו העוני; 56% מהאזרחים הערבים חיים מתחת לקו העוני. עשינו רבות במשך השבועיים האחרונים בשביל לשכנע רוב בכנסת. גם הסטודנטים נרתמו, ואני רואה אותם על ספסלי היציע. (אומר בערבית: ברוכים הבאים, שאלוהים ייתן לכם המון כוחות ובריאות.) גם הם חתמו על העצומה. אני חושב שהיא תגיע ל-20,000 חתימות עד לאמצע השבוע הבא. אתם כבר התחלתם – תמשיכו. אתם מבקרים אצל ח"כים בניסיון לשכנע אותם. כל הכבוד לכם, תמשיכו. אני רוצה להגיד שהחינוך הוא כלי. משתמשים במילה נשק; אני מעדיף להחליף אותה במילה אחרת, שהיא כלי – כלי להצלחה ומוביליות ולעבור משכבות מוחלשות לשכבה שיכולה להתקיים בכבוד. הדרך הקרדינלית בשביל להגיע למקום הנכון הזה היא החינוך. העמדה הערכית שלנו היא חינוך חינם לכולם, לכולם, לכל האזרחים. ממקום פרגמטי, ממקום שרוצה בכל זאת לא רק להישאר עם סיסמה נכונה ובלי מימוש בפועל, אני עובר לאקט שהוא ברמה של עוד צעד בכיוון הנכון, והוא שלפחות האנשים שמתחת העוני ילמדו חינם באוניברסיטאות. דומני שאין רוב בינתיים. פנו אליי חברי כנסת שמאוד רוצים שהחוק יעבור וביקשו ממני להעביר את ההצבעה לשבוע הבא במטרה לגייס רוב. מכיוון שאני אכן רוצה להעביר את החוק הזה – לא רק לנאום מעל הבמה הזו, אלא להעביר את החוק, (אומר בערבית: חבר'ה, נמשיך את היוזמה יחד.) נמשיך ביחד לשכנע. בינתיים יש לנו 60 ח"כים. יש לנו שבוע שלם לשכנע חבר כנסת אחד. מקווה שנצליח ושבשבוע הבא נביא בשורה לסטודנטים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת איימן עודה. משיבה – השרה יפעת שאשא ביטון נמצאת? מי משיב? סגן השר? << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> תשובה והצבעה במועד אחר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תשובה והצבעה במועד אחר? אנחנו צריכים לקבל אישור מהממשלה. תשובה והצבעה במועד אחר? << קריאה >> סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי: << קריאה >> כן. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – אבטחה במוסד רפואי כעבודה מועדפת), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2753/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אופיר אקוניס) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – אבטחה במוסד רפואי כעבודה מועדפת), 2021, של חבר הכנסת אופיר אקוניס. בבקשה. << דובר >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני אגע כמובן בחוק, רק אי-אפשר, כבוד השר, שלא להתייחס לדברי הבלע וההסתה של הדובר שקדם לי כאן, ולא לראות את כפיות הטובה, את הרצון – חבר הכנסת אמסלם – גם לדבר נגד המדינה בשם הדמוקרטיה, להסית נגד המדינה, ולאחר מכן לבוא ולהעלות הצעת חוק שבעצם באה ואומרת: המדינה הזאת שאני חי בה כאזרח שווה זכויות מ-1948 – דבר שלא קיים ברוב המדינות הערביות – שבה, חבר הכנסת אמסלם, הם מצביעים לכנסת ונבחרים לכנסת ועושים ככל העולה על רוחם ומסיתים בפורומים בין-לאומיים נגד ישראל, אחר כך גם בא ומציע הצעות חוק שבהן הוא רוצה שהמדינה הזאת, הרעה, מדינת האפרטהייד המסיתה, לשיטתו, תשלם גם עוד ועוד ועוד דברים. בכלל, הכול פה צריך להיות רק לקחת, אבל כשצריך לקבל – אתה מקבל מכת אגרוף אחרי מכת אגרוף אחרי מכת אגרוף. ואני אומר לכם – ואני אומר את זה גם לך, השר שטרן – הציבור היהודי הישראלי הציוני קרוב מאוד, הוא בנקודת רתיחה. תשמע מה אני אומר לך. אני אומר ומזהיר, גם אותך, אדוני היושב-ראש: הציבור היהודי הציוני קרוב לנקודת רתיחה שבה הוא יאמר: עד כאן. דגל אש"ף היום שהוצג לו ברמת גן, עירך, חבר הכנסת קיש, והוסר בינתיים – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יהיו עוד 1,000, יהיו עוד 1,000. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא הוסר בינתיים, נכון. בינתיים הוא הוסר. – – דגל אש"ף המתנופף לו גם בקמפוסים וגם במקומות אחרים, לא יודעים באיזה נקודות רגישות של הציבור היהודי, הישראלי, הציוני, הוא נוגע. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הינה, עוד אחד מאיים. אתם מפחדים. אתם – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא ציוני. חבר הכנסת כסיף, דיברתי על הציבור הציוני, ואתה לא מחשיב את עצמך אפילו כאדם ציוני. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מבקש לדייק: אני אנטי-ציוני, לא סתם לא מחשיב. אני גאה בזה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אני מדבר לציונים. 90% מן הציבור מגדיר את עצמו כציוני, ואני אומר את זה כאן מעל הדוכן: היום הזה, 1 ביוני 2022, תזכרו היטב, הציבור היהודי הציוני קרוב לנקודת הרתיחה – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה יכול לרדת. אנחנו מבינים את זה. אתה יכול לרדת. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – קרוב לנקודת הרתיחה, קרוב מאוד, וכשזה יקרה, זה יהיה רע ומר. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לכם יהיה רע ומר. לכם יהיה רע ומר. בגללכם. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, התופעה הנקלית, המסוכנת והמדאיגה של תקיפת צוותים רפואיים חייבת להסתיים. היא תופעה מעוררת סלידה, והיא מעוררת כעס אצל כל מי שרואה את הסרטונים, את התיעוד של התקיפות הברבריות הללו. התוקפים אינם מבחינים בין רופאים ורופאות, אחים ואחיות; פשוט מעשי בריונות ואלימות פראיים, חסרי הבחנה. ואגב, הדוגמה האחרונה רק משלשום: בעיתון ידיעות אחרונות מביא הכתב ישראל מוסקוביץ', אשר מסקר את אזור הגליל והעמקים, ידיעה על הצוותים הרפואיים הנמצאים תחת מתקפה. וכך הוא אומר: המזכירה הותקפה כי הבדיקה נדחתה. היא זעמה, החלה להשתולל, שברה חלון והשליכה חפץ על אחת העובדות שנפגעה. זה קורה, חברות וחברי הכנסת, שר העבודה והרווחה, זה קורה בבית החולים סורוקה, ויושב כאן שר הבריאות לשעבר, המודע היטב, השר ליצמן; זה קורה בנהריה; זה קורה ברמב"ם. זה קורה על ידי, לצערי הרב, משפחות שלמות, אלימות, רובן – צריך לומר את האמת, צריך להגיד את האמת, אני לא אסתיר את האמת כאן – על ידי אזרחים ישראלים ערבים, שלא בוחלים גם בתקיפת צוותים רפואיים שהם ערבים, שלמדו בישראל או במקומות אחרים. זה דבר בלתי נסבל. אגב, החוק הזה כמובן מיועד להגן על כל הצוותים הרפואיים, על יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, בדואים, צ'רקסים שהם חלק מן הצוותים הרפואיים בסגל הרפואי של מדינת ישראל, ונועד לומר למתקיפים, יהיו אשר יהיו: עד כאן. לא תוקפים. אני מבין שכשאדם בא אל קרוב משפחתו והוא נמצא במצב כזה או אחר במיון כמה שעות, או במסדרון כמה שעות, העצבים רופפים. זה קורה כמעט לכל אחד. אבל אפשר לבוא לצוות, לדבר איתו, גם בתקיפות, אבל לא לנהוג באלימות, לא להשליך חפצים, לא להכות, לא לקלל, לא להפוך חדרי מיון שלמים על היושבים בהם בצורה שמסכנת גם את הרופאים וגם את הרופאות, גם את האחיות והאחים וגם את המאושפזים האחרים. החוק הזה, השר שטרן, השר כהן, הוא מאוד פשוט. הוא לא מורכב. אין כל סיבה שייחשב כקונטרוברסלי. הצעת החוק מבקשת להגדיר מאבטח במוסד רפואי כעבודה מועדפת לחיילים משוחררים, אותו חוק שחוקק בבית הזה באמצע שנות התשעים והכניס בעצם לאותה חבילה מספר רב של מקצועות, של תפקידים. יש שם, כידוע לכם, בתחנות הדלק, במלונאות, בעבודות מתכת, חייטות, חקלאות, בעבודות בניין – כל הדברים הללו. הצעת החוק מבקשת להוסיף אבטחה במתקן רפואי. לא היה אמור בכלל להיות כאן ויכוח, אדוני היושב-ראש, בעניין זה. אני מצטער מאוד אם אכן החלטת ועדת השרים לחקיקה היא להתנגד לחוק הזה. אני מקווה מאוד שלא משום שהוא בא מחברי כנסת מן האופוזיציה. היום הסכום מתקרב ל-10,000 שקלים. הוא גם נמוך מדי, כמובן, אבל ודאי חיוני לכל חייל שמשתחרר מהצבא. אני דֻּווחתי שמתקיימת ועדה שאמורה לבדוק את כל המכלול של עבודה מועדפת לחיילות וחיילי צה"ל המשתחררים, ומקבלים בעצם את המענק הזה, החד-פעמי – אגב, המענק הזה, השר כהן, כידוע לך, איננו רב-פעמי, הוא חד-פעמי, וגם סכומו איננו גבוה. עכשיו אני מבין שיש פיקוח בממשלה אם זה למקצועות סיעודיים, אדוני היושב-ראש, או לאבטחת מוסדות רפואיים. שניהם חשובים, שניהם חשובים, אני כבר אומר. אינני מוצא כל סיבה שהקואליציה תצביע נגד החוק הזה, כולל חברי כנסת מן הסיעות הערביות – גם הם אינם צריכים להצביע נגד החוק הזה, הנותן הגנה גדולה לצוותים הרפואיים מצד אחד, למאושפזים מצד אחד. בתי החולים אינם מבחינים בין איש לרעהו. ולכן הצעתי היא – השר, אם אתה עוד יכול לשנות את ההכרעה, הכרעה שגויה, של ועדת השרים לחקיקה, שמתנגדת להצעת החוק הזאת. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אופיר אקוניס. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תמשיך, תמשיך – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה רוצה למשוך עוד שתי דקות? << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, הוא מצמיד. כן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב, תמשוך. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> כיוון שהבא בתור המוצמד אליי, שגם שמו היפה הוא אופיר, אז מאחוות האופירים אנחנו נחכה שהוא יעלה לכאן. אני הבנתי אתכם, ואנחנו נחכה להגעתו של חבר הכנסת כץ, חבר הכנסת אופיר כץ. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אבל נתקן אותך – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, בבקשה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אפשר לתקן אותך. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אפשר לנסות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ההתייחסות שלך לחוק, שקדם לזה פטור משכר לימוד, זה לא לגבי סטודנטים ערבים – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – והיהודים שלא – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> לא התכוונתי לזה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ההתייחסות שלך הייתה כאילו שזה – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא. אז אני אומר, אם לא הובנתי כהלכה בשלוש הדקות הראשונות שבהן אני יכול לנמק את הצעת החוק, התייחסתי לנאום של חבר הכנסת הקודם שהיה כאן, שתחילת נאומו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה השם שלו? מה השם שלו? << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת עודה. 75% מנאומו ההוא התייחס בשטנה אל השמאל הציוני בכלל. הוא אפילו לא דיבר עליי, הוא לא דיבר עליי ועל חבריי. הוא דיבר על השר כהן, הוא דיבר על אלון שוסטר, הוא דיבר על בועז טופורובסקי, המכונים השמאל הציוני, ואכן, הם שמאל ציוני, והוא בא אליהם בטענות. ואני אמרתי שכל מה שהוא רוצה זה רק לקבל מהמדינה הזאת באמצעות החוק הזה. אני בטוח שהוא לא חל רק על סטודנטים ערבים. זה ברור. אין דבר כזה, זה לא יכול להיות. אבל הגישה הזאת שבאה ואומרת בשפה אחת: ישראל היא מדינת אפרטהייד – אגב, זה שקר מתועב. כל מי שאומר את הדבר הזה – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> האמת כואבת. האמת כואבת. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> כל מי שאומר – אתה במדינת אפרטהייד לא היית יושב כאן, חבר הכנסת כסיף. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תמשיך להתכחש. תמשיך להתכחש. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> ואתה וחבריך – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כנראה שאתה – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה הרי יודע שאתה משקר, וזה הדבר החמור. כיוון שהאינטליגנציה איננה ממך והלאה, איננה – יש לך תכונות אחרות שהן ממך והלאה: אהבת ישראל, ציונות, לאומיות, פטריוטיזם, אלה הן כן תכונות שהן ממך והלאה, אבל לא הבינה – אתה יודע בבינתך, שישראל איננה – בדיוק הפוך. וגם היושב-ראש היושב עכשיו יודע – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תיתן לי זמן, אני אוכיח לך שאתה טועה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שלא רק שאיננה מדינת אפרטהייד – המדינה הנותנת את הזכויות הרבות ביותר לכל מיעוטיה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כבר דיברתי על זה פה, אבל אני מוכן עוד פעם. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> הדבר הזה לא קורה בשום מקום בעולם. כשבשווייצריה לא הייתה זכות הצבעה לנשים עד 1971, בישראל כבר הייתה זכות ההצבעה – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה הקשר? << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – למיעוטים הערבים אזרחי ישראל מ-1949, ומאז הם מיוצגים כאן בכנסת ישראל. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גם זה לא נכון. גם זה לא נכון. זה לא מדויק. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> למה להתווכח תמיד על עובדות? אתה יכול להתווכח. אתה וכחן – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מוכן. אתה רוצה שאני אוכיח לך שאתה טועה? << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה וכחן מעצם קיומך. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני אוכיח לך שאתה טועה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. לא, אני לא רוצה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף. עוד נקודה, חבר הכנסת אופיר אקוניס. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר לך, אני לא רוצה, כי אז אתה תבקש זמן פה, אז אני לא רוצה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> גם בהצגת החוק שלך דאגת ככה להבליט את הנושא שמשפחות או יחידים – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לצערי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – ערבים מעורבים באלימות בתוך בתי חולים, אפילו נגד הצוות הערבי. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. כך היה למשל לפני כשלושה שבועות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זה גם שם את החוק הזה לכאורה במחלוקת – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> לא לא לא. החוק הזה לא אמור להיות – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה לא היית צריך להבליט את זה. תן לנו להתעסק עם הנושא הזה ברמה עניינית, ולא להתחיל לתייג אנשים פה ושם. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אפשר בפרסה, אפשר בפרסה לנהל את הדיון הזה – – – כן, בפרסה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול, אני רוצה לומר לך שלצערי אלה הם פני הדברים. לא בשמחה אמרתי את הדברים אלא כעובדה אמרתי את הדברים, ואני הייתי שמח – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש נתונים רשמיים? << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> יש נתונים, ודאי, ואנחנו גם יכולים – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש קפה בפרסה – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> ודאי שיש נתונים, ואנחנו נוכל לחשוף אותם בפני הכנסת. אני אשמח אפילו. ובכל מקרה, החוק הזה, כפי שאני אדגיש, ובזה אסיים, מיועד לכל הצוותים הרפואיים, יהיו אשר יהיו, דתם תהיה אשר תהיה. ואני יודע כאזרח ישראלי שיש רבים בצוותים הרפואיים שהם ערבים אזרחי ישראל, והם מותקפים, לצערי, גם על ידי משפחות ערביות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אופיר אקוניס. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – אבטחה במוסד רפואי כעבודה מועדפת), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/3036/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אופיר כץ) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים להצעה המוצמדת, של חבר הכנסת אופיר כץ – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – אבטחה במוסד רפואי כעבודה מועדפת). בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חשוב לי לפתוח ולשלוח חיזוק לכל הצוותים הרפואיים. תרימו ראש, שלא תיפול רוחכם. אתם עוברים באמת תקופה קשה, תקיפות מחרידות מצד עבריינים אלימים שצריכים להיות בכלא. האמת היא שהיה לי גם חוק להחמרת ענישה לתוקפי צוותים רפואיים עוד לפני ארבעה חודשים, אבל הקואליציה הפילה לי את החוק, כי אני חבר אופוזיציה. הם גם מגישים עכשיו – יש עכשיו חגיגה של הצעות חוק על צוותים רפואיים, גם מהממשלה, גם חברי כנסת מהקואליציה, אבל אלו שמטיפים לנו על ענייניות, אז לי הם הפילו את החוק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הבעיה, אופיר, שאת זה למדנו מהליכוד – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, כן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – שהצבעה במליאה היא לא עניינית אלא – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, עכשיו. אז למה הבאתם ממשלתית אחרי שהפלתם לי? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מה ענייני בזה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הליכוד הוביל את המדיניות הזאת. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מה ענייני בזה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הליכוד הוביל את המדיניות הזאת. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לגבי החוק שאנחנו מעלים, אני וחברי חבר הכנסת אקוניס, במהלך הסיורים שלי בבתי החולים – וסיירתי בכל בתי החולים בפריפריה לא פעם אחת – אין מנהל בית חולים שלא העלה את המצוקה של מאבטחים שקשה לגייס. כל בית חולים העלה את הדרישה הזאת: תעשו משהו, תגרמו לזה שזאת תהיה עבודה מועדפת, לתת תמריץ לחבר'ה צעירים לבוא ולעבוד פה ולאבטח. זה לא בא משום מקום, הרעיון הזה של לתת עבודה מועדפת. עכשיו אני רוצה להגיד לכם, מאבטח בבית חולים זה לא נחשב עבודה מועדפת. שימו לב מה כן נחשב עבודה מועדפת: מלצר במסעדת קינוחים, עובד מאפייה, עוזר ברמן בספינת נוסעים, סיכאי בתחנת דלק, כורך בבית דפוס, בניית פרגולות, מלצר בבית מלון, מתקין דשא סינטטי, ויש עוד רשימה ארוכה. כמובן שכל המקצועות חשובים ומכובדים, אבל אני חושב שלמאבטח לתת תמריץ בשביל להכריז כעבודה מועדפת – אז אין ספק שמאבטח בבית חולים צריך להיות. אני לא מבין את פשר ההתנגדות של הממשלה. האחריות שלנו כמחוקקים היא לשמור בראש ובראשונה על מי ששומר עלינו, ואנחנו לא עושים את זה. כשדיברנו עם הממשלה אז הם הציעו לנו לדחות את זה בחודש. חבר הכנסת אקוניס בא להתייעץ איתי אם לקבל את העמדה. אמרתי לו, מניסיוני בחודשים האחרונים, לא לקבל שום עמדה של הממשלה, כי בממשלה הזאת יושבים שקרנים, נוכלים, שעובדים על חברי כנסת פה. קרה לי לא פעם שהממשלה אמרה לי: בוא תחכה חודש, נדון איתך. החודש הזה הפך לארבעה חודשים, אף אחד לא דן ואף אחד לא פנה. היו לי כמה מקרים כאלה על חוקים, כמו הפרהוד, שהבטיחו לי שתהיה ועדה ונקדם ביחד. כמובן ששיקרו ורימו וזרקו אותי עם החוקים שלי. אז אני מציע גם לחבריי: כל פעם שבממשלה אומרים לכם לדחות, אל תקשיבו להם. הם חבורה של שקרנים שלא עומדים במילה שלהם והם מנסים אך ורק לדחות ולערבב אותנו. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הופתעת? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> היום כבר לא, היום אני לא מוכן לדבר איתם. כל חוק שאני מעלה, אני מצביע. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הופתעת מהאירוע של חבורת שקרנים? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אופיר כץ. משיב במשולב השר מאיר כהן, שר העבודה והרווחה, בבקשה. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, בואו נעשה רק סדר בדברים, בלי להתייחס לסיפא של הדברים שלך, אופיר. תשאל לפחות עוד עשרה חברי כנסת מהאופוזיציה – אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא ומילה היא מילה ואנחנו לא – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> סביב 100%. כל הזמן רימו אותי. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> בסדר, עלא כיפאק. כל אחד ורגשותיו. חבל. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בחוויה שלי זה 100%. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי חייל משוחרר שעבד בעבודה מועדפת או נדרשת ולא מיצה את זכותו לדמי אבטלה יהיה זכאי למענק בכפוף לכמה תנאים שהם בחוק. הצעת החוק הזאת מבקשת להוסיף לרשימת העבודות המועדפות המזכות במענק את עבודת האבטחה במוסד רפואי. עד כאן ההצעה בסדר גמור וסבירה לגמרי. עכשיו אני רוצה רק להסביר. התכלית של מענק עבודה מועדפת היא הפניית חיילים משוחררים לעבודה בכל מיני סוגי עבודות הנחוצות למשק המדינה וכלכלתה במקומות עבודה שהם מאוד יצרניים וסובלים מחוסר ידיים עובדות. הכוונה היא לעודד עבודה ישראלית של יוצאי צבא בכל המקצועות שמוגדרים כמקצועות מועדפים ובהם יש נטייה להעסיק עובדים לא ישראלים, כמו למשל בנייה, מפעלי תעשייה ומלאכה, חקלאות ומלונאות. התווסף לזה בזמן האחרון, בשעה טובה, גם עבודות עם אנשים עם מוגבלויות. אני רוצה שתבינו, חבריא, הקופה הזאת היא קופה אחת של סכום אפס. אי-אפשר כל בוקר להתעורר ולקחת סוגיה, תהיה חשובה ככל שתהיה, ולחשוב שאם אני מביא הצעת חוק, דרך עבודה מועדפת אני פותר. הצעת החוק שלכם היא ראויה ומצוינת. הפתרון שלה הוא לא דרך הדבר הזה, הוא לא דרך הדבר הזה. אנחנו, אגב – כל המאבטחים בבתי הספר הם חלק מהעבודה הזאת, אבל אם אנחנו נוסיף עוד ועוד מאבטחים, בסוף לא יהיה שום דבר. ובכל זאת, למרות מה שאמרתי, שני דברים קורים, ולכן זה מייתר את ההצעה הזאת. בכל בית חולים מוקמת בימים אלו נקודת משטרה עם שוטרים. הוקצה לזה כסף, ואני חושב שזה פתרון הרבה יותר משמעותי – מאבטחים שהם שוטרים, שיכולים לעצור, וזה ששוטרים יהיו בתוך בתי החולים. בזה הרגע סגרתי את הטלפון בשיחה עם שר הבריאות כדי לוודא את כל הפרטים. הוא ושר האוצר הקצו הרבה מאוד כסף למשטרת ישראל כדי להיכנס ולהגן בצורה הרבה יותר משמעותית על הצוותים הרפואיים. זה דבר אחד. הדבר השני – היום הוחלט על העלאת השכר של מאבטחים בבתי החולים בהחרגה. לכן, במכרז שיוצא בימים האלה לחברות אבטחה, כל העובדים יקבלו שכר שעתי הרבה יותר גבוה. לכן, אם בעקבות שני הצעדים האלה ננסה להתחיל מתוך הדבר הזה, לא השגנו דבר. אנחנו צריכים לברך שנמצא פתרון. אני חוזר: 1. הכנסה של שוטרים לתוך בתי החולים, כולם בלי יוצא מן הכלל שוטרים מנוסים עם שכר כמו שצריך, 24/7, לא במשמרת בוקר, 24/7, שוטרים שנכונים לכל אירוע אלימות, כי הם נמצאים שם. יש להם נקודת משטרה שם, בתוך בתי החולים. הדבר השני, שהוא חשוב לא פחות – שינוי משמעותי בתעריף השעתי של מי שעובד כמאבטח בבתי חולים. כמובן שזה יעורר בעיה עם המאבטחים בבתי הספר, אבל זה מסוג הדברים – הלוואי שזה יהיה. הלוואי שישוו. כל מאבטח צריך לקבל שכר שעתי גבוה. מה שעושים עם המאבטחים במכרז הבא בבתי החולים, במכרז שעכשיו יוצא, הוא בדיוק הפתרון. ובכל זאת, אחרי שאמרתי את הדברים האלה. אני ביקשתי – אופיר, שני האופירים הנכבדים, אני מאמין שזאת לא הצעת חוק של תגרנות, זה לא בא לטרלל. זאת הצעת חוק כי אתם באמת רואים את המציאות, לכן אני מאוד מכבד את הצעת החוק הזאת. לכן אני אומר שיש שתי אפשרויות. אפשרות אחת היא שנצביע; לא יודע מה יהיה. האפשרות השנייה – שנשב עם שר הבריאות ועם מנכ"ל הביטוח הלאומי בצוות עבודה שייקח חודש, לא יותר. תביאו את הדברים שלכם, נשמע את שר הבריאות, נשמע את שר האוצר. אני חושב שזאת הזדמנות פז באמת לייצר איזה צוות. אני אהיה שם, אתה תהיה שם, אופיר יהיה שם. תוך חודש, לא יקרה שום דבר – תמיד יהיה אפשר לבוא לכאן ולעשות את ההצבעה. לשמוע את שר הבריאות, לשמוע את שר האוצר, רוצים – תפדל. לא רוצים – אנחנו נביא את זה להצבעה עוד פעם. דווקא היום אתם נוגעים בסוגיה שהיא פתורה, פתרנו את הסוגיה הזאת. היא פתורה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני שר הרווחה והביטחון החברתי. אתם רוצים להשיב? בבקשה, חבר הכנסת אופיר אקוניס. שלוש דקות. << דובר >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר >> תודה. אני מודה לשר העבודה והביטחון התזונתי. כל יומיים מחליפים שם שם – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> והביטחון החברתי. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> והביטחון החברתי, הביטחון התזונתי וכל הביטחונות. רק דבר אחד אין כאן, וזו דאגה לחיילים המשוחררים, ובמבחן – הקואליציה נכשלה. מדוע? משום שאם הייתה באמת כוונה שהוועדה הזאת תכניס את הבטחת המוסדות והמתקנים הרפואיים לתוך המסקנות שלה, אז לא הייתה כל בעיה לתמוך בקריאה הטרומית. העובדה שהממשלה החליטה להתנגד באמצעות ועדת שרים לחקיקה, שמחייבת את כל הקואליציה להתנגד, אומרת שבעצם אין כל כוונה, לצערי, אני באמת אומר את הדברים בצער. אני, כשהנחתי את הצעת החוק הזאת בתחילת מושב החורף, לא העליתי על דעתי שלא יהיה עליה קונסנזוס במליאה; אולי למעט סיעות מסוימות, וגם להן אין סיבה. לאף סיעה בכנסת הזאת אין סיבה להצביע נגד. אני אומר עכשיו לשרים ולחברי הכנסת שמרכיבים את הקואליציה ולשר הביטחון בני גנץ, אשר לפי החוק איננו מופקד על החוק הזה, זה נכון. אגב, זה קצת מוזר, אבל זה לא אתה וזה לא אני, זה ככה מסוף שנות השמונים, החוק שחוקק נותן את הזכות למשרד – אז היה העבודה והרווחה, לעניין חוק העדפה, העבודה המועדפת של חיילים משוחררים, אז הטענה איננה ספציפית. לבוא ולומר שאי-אפשר לשנות, זה גם כן עוד איזה תירוץ; הוועדה תחליט – די, קצנו בוועדות. אין עוד צורך בוועדות. לכן יש נבחרי ציבור, לכן יש שר ביטחון שיכול לומר את עמדתו, לכן יש שר עבודה, רווחה וביטחון – – איך זה היה? תזונתי. ביטחון – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברתי. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> ביטחון חברתי. – – וביטחון חברתי שיכול להביע את עמדתו. ולכן אפשר לקרוא תיגר על החלטות אוטומטיות של ועדת שרים לחקיקה. עדיין לא מאוחר. או להימנע מהצבעה וכך לייצר את הרוב – פשוט לצאת, או להצביע בעד. שר הביטחון, אין שום סיבה. אתם עשיתם קמפיין שלם על דאגה לחיילים משוחררים, כמה אתם דואגים, וטוויטרים ושלטי חוצות וסרטונים ממומנים. ובכן, נאה דורש, נאה מקיים. אני קורא לחברי הקואליציה, ודאי לחברי האופוזיציה אשר שניים מהם הניחו את הצעת החוק – אני וחבר הכנסת אופיר כץ – לתמוך בחוק החשוב הזה, ולהראות לכוחותינו שהבית הזה איתם ולא נגדם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אקוניס. חבר הכנסת אופיר כץ, שלוש דקות, חבר הכנסת אופיר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. גם אני לא מצליח להבין את פשר ההתנגדות לחוק הזה. אותם מטיפים לענייניות, ואיך אתם לא דואגים לחיילי צה"ל? איך אתם לא שמים את זה בצד? יש פה הצעת חוק די פשוטה שמרוויחים בה פעמיים: גם אנחנו נותנים למצוקה של בתי החולים, שהם בעצמם אומרים את זה; אולי לא בדקתם איתם, תבדקו איתם – אין מנהל בית חולים, חברת הכנסת יעל רון בן משה, אין מנהל בית חולים שלא נפגשנו איתו – – << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << קריאה >> אתה צודק. גם לי יש הצעת חוק כזאת. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אז הינה, את מצביעה בעד? – – ולא העלה את הצורך הזה. יש בעיה לגייס מאבטחים. אנחנו שומעים הרבה שרים בממשלה וחברי כנסת – אנחנו נעשה הכול כדי למגר את התופעה של תקיפה של צוותים רפואיים. אבל כאשר מגיע רגע האמת, מהאופוזיציה – אז הם לא יעשו, הם יתנגדו. למה? כי זה מהאופוזיציה. ולגבי הצעות שמציעים פה חברי הממשלה – לדחות בחודש, לדחות בחודשיים. מאיר, הכוונה היא לא אליך ברמה האישית, אבל מהניסיון שלי מול הבטחות הממשלה, אין לכם מילה. אתם רק עולים פה, משקרים בשביל לדחות את זה בעוד חודש, להרגיע את המשרדים שלכם. אני גם לא יודע איך אתם מרגישים עם עצמכם כשאתם עומדים פה, אומרים לחבר כנסת: תשמע, בוא נדחה את זה בשבועיים-שלושה, עד אז נדבר ונחליט מה עושים, ואז להיעלם כאילו לא היה – לא יודע איך אתם חיים עם עצמכם שאתם ככה משקרים במצח נחושה פה במליאה, בדוכן, וכאילו כלום לא קרה. לכן אני החלטתי שאני תמיד אסרב להצעות שלכם, כי בן אדם שאין לו מילה ועומד פה ומשקר לי – ועשו את זה כמה שרים בממשלה הזאת, להגיד לחבר כנסת: נדבר עוד חודש, ואז להיעלם – אז אני לא מוכן לעשות עסקים עם אנשים כאלה, שאין להם מילה, ברמה כזאת נמוכה, וכל הצעה שתבוא מכם אני תמיד אדחה אותה ואעלה להצבעה, עד שנעיף אתכם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אופיר כץ. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק הראשונה, של חבר הכנסת אופיר אקוניס, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – אבטחה במוסד רפואי כעבודה מועדפת). ההצבעה תהיה הצבעה שמית, לפי בקשת האופוזיציה. בבקשה, גברתי סגנית מזכיר הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – נגד משה אבוטבול – בעד אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – אינה נוכחת קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – אינה נוכחת יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – לא משתתפת עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – אינו נוכח אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> סגנית המזכיר תקרא בשמות חברי וחברות הכנסת שלא הצביעו, בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלי אבידר – נגד ניר אורבך – נגד ישראל אייכלר – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – אינה נוכחת גילה גמליאל – בעד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד אחמד טיבי – נגד אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – בעד אלי כהן – בעד עופר כסיף – נגד חיים כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח מיקי לוי – נגד מרב מיכאלי – נגד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד בנימין נתניהו – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד אוסאמה סעדי – נגד איימן עודה – נגד יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – בעד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> האם יש חברי כנסת שלא הצביעו? חבר הכנסת ישראל כץ? בעד. יש עוד חברי כנסת שלא הצביעו? << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) ישראל כץ – בעד << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש עוד חברי כנסת שלא הצביעו? ההצבעה תמה. בבקשה, גברתי. חברי הכנסת, חברות הכנסת, התוצאות: 49 בעד, 62 נגד. ההצעה הוסרה מסדר-היום, הצעת הביטוח הלאומי (תיקון – אבטחה במוסד רפואי כעבודה מועדפת). << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 62 חברי כנסת נגד ו-49 בעד. אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה השנייה, של חבר הכנסת אופיר כץ. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. נא לשבת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתם מבקשים, אוקיי. אנחנו עוברים להצבעה שמית, לפי בקשת הממשלה, על הצעת הביטוח הלאומי (תיקון – אבטחה במוסד רפואי כעבודה מועדפת), של חבר הכנסת אופיר כץ. בבקשה, גברתי סגנית מזכיר הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – נגד אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – אינו נוכח אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – בעד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> סגנית המזכיר תקרא בשמות חברי כנסת שלא הצביעו. בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – אינו נוכח דוד ביטן – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח קרן ברק – אינה נוכחת אימאן ח'טיב יאסין – נגד משה טור פז – נגד יוסף טייב – בעד אלון טל – אינו נוכח אופיר כץ – בעד עידית סילמן – אינה נוכחת בצלאל סמוטריץ' – בעד יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת אלכס קושניר – אינו נוכח << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> האם יש חברי כנסת שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלי אבידר – נגד נפתלי בנט – נגד << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש עוד חברי כנסת שלא הצביעו? ההצבעה תמה. בבקשה, גברתי. להלן תוצאות ההצבעה: 50 חברי כנסת בעד, 63 חברי כנסת מתנגדים. אני קובע שהצעת החוק של חבר הכנסת אופיר כץ, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – אבטחה במוסד רפואי כעבודה מועדפת), התשפ"ב–2022, הוסרה מסדר-היום. 63 חברי כנסת מתנגדים ו-50 בעד. << נושא >> הודעה מיוחדת של חבר הכנסת יעקב ליצמן << נושא >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, חברות הכנסת, אנחנו עוברים להודעה מיוחדת של חבר הכנסת יעקב ליצמן. בבקשה. << דובר >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כשעה וחצי הגשתי את התפטרותי מהכנסת אחרי 23 שנים. בשירות הציבור – כשליח ציבור של רבנים, כראש יהדות התורה – זכיתי לטפל ב-615,000 פניות ציבור לפי הפירוט כדלהלן: כשהייתי יושב-ראש ועדת הכספים – 41,000, ואני מעגל; עשיתי בבריאות אז, בתקופה של 2009–2015, 100,698 פניות; הייתי אז באופוזיציה שנה וחצי – 8,000; במשרד הבריאות, אחר כך, ב-2016–2020 – 43,207; במשרד השיכון – 3,000; באופוזיציה 4,000. ביחד – 615,000 פניות הציבור. פניות הציבור, לדעתי זה היסוד של שליח הציבור בכנסת. כולם יודעים שלוקים בשירות הציבורי. זאת הבעיה. לא כולם מבינים את זה, אבל זה היסוד של שליח הציבור בכנסת, לעזור לשני בכל מה שהוא צריך. לפעמים זה שטויות ולפעמים זה יותר קשה, אבל זה היסוד. בתקופתי כשר הבריאות וסגן שר הבריאות עשיתי טיפולי שיניים לילדים, הרחבתי את ה-MRI במדינה מתשעה, תשעה MRI במדינה ל-60 ומשהו, אני לא יודע בדיוק כמה זה היום. אגב, הגיע הזמן שנרחיב את זה לכל המכשירים. לצערי זה לא מתקדם; עשיתי סימנים על האוכל, אדום – זה התקבל מאוד יפה בציבור – לשמור על הבריאות של כולם; עשיתי רפורמה בבריאות הנפש, ובבריאות הנפש עשיתי הפרדה בין גברים לנשים, היום כולם מבינים את זה; במקום ניתוחי מתים עשיתי בדיקת MRI באבו כביר, כדי שלא יהיה בלגן ומלחמות על ניתוחי מתים; בפעם הראשונה, בתקופתי, סידרתי תקציבים לבתי חולים ציבוריים, שלא היו עד אז; הכפלתי כמעט את סל התרופות, מ-300 מיליון ל-550 מיליון. כיושב-ראש, כשר, כסגן שר, עשיתי ביקורים בבתי חולים נצרתיים, שלפניי כמעט שלא היו. נתתי להם דברים אף שלא הגיע להם לפי הכללים, כי חשבתי שהבריאות של ערבים צריכה להיות שווה לשל כולם – MRI, צנתורים – לא משנה איזה. אם להם יהיה טוב בבריאות, גם לנו יהיה טוב. עשיתי ביקורי פתע בבתי חולים – עשיתי באמצע הלילה, ב-02:00, ביקרתי בבתי חולים. מאז אני שומע שיש עוד שרים שעושים את זה, ואני מברך על זה. אני רוצה להזכיר עוד כמה דברים, ובזה אני אסיים: עשיתי תקציב עבור בידוק בכותל המערבי – יעיד על כך יושב-ראש הכנסת מיקי לוי, שהיה מפקד מחוז ירושלים כשביקש את זה ממני; עשיתי חוק לפטור מדמי חכירה לבתי כנסת עם המינהל; עשיתי תוכנית חודשית להפקדות, פיקדון, לקצבאות ילדים – 50 שקל בכל חודש. אני מקווה ששר האוצר לא יבטל את זה. על דבר אחד כואב לי מאוד – על הביטול של תוכנית שפיר, ששר החינוך ושרת הפנים ביטלו. אני והשר דרעי עמלנו קשה מאוד על זה. זה לדעתי היה הפתרון לעתיד של הציבור החרדי – 30,000 דירות, 25,000, משהו כזה. לבסוף אני רוצה לספר סיפור, ובזה אני מסיים: שנה אחת – בלי להגיד איזו שנה – הייתה איזו בעיה בתקציב של הישיבות. הרב דרעי – זה היה באמצע הלילה. הייתי אז שר. באמצע הלילה קראו לי מהבית, כי ההצבעות הן בדרך כלל באור הבוקר. קראו לי: יש בעיה. בסוף זה נסחב. הגעתי – אז זה היה חבר הכנסת נפתלי בנט. הוא היה בחוץ לארץ, ומי שטיפלו בזה היו אילת שקד וטל גן צבי. ואז – טיפלתי בנושאים האלה שנכנסנו אליהם. יכולתי לקבל הכול, מה שרציתי, אבל הייתה בעיה עם – אז לא הייתה ימינה, קראו להם בשם אחר, מפלגה אחרת, מפד"ל. אמרתי לשר האוצר אז: או כולם או כלום. אם לא הם, גם אני לא. את זה ראש הממשלה ושרת הפנים צריכים להכניס טוב טוב לראש שלהם – איך התנהגתי אז ואיך מתנהגים היום. אני נפרד מכם. חשבתי שאני אזכה להצביע על החוק לפיזור הכנסת, ולצערי זה לא הלך. אבל אני בטוח, בעזרת השם – הרי הכנסת היום היא לא מה שהיא צריכה להיות, כולכם מודים בזה. אני מאחל לכולם, בעזרת השם, את קבלת התורה – זה העיקר, זה היסוד. אני בטוח שכולם יקבלו את התורה בשמחה. גם אני מקווה, בעזרת השם, לקבל את זה. אני נשאר בפוליטיקה, אני נשאר בדברים – כמה שצריך לעזור. בעזרת השם, אני מאחל לכולכם הרבה בריאות. תודה רבה. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יעקב ליצמן. חברי הכנסת, אנחנו – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, כן, אני נותן. אני נותן. כמה חברי כנסת ביקשו לברך, להגיב על הודעת חבר הכנסת יעקב ליצמן. התקנון לא מאפשר. אני בשם כל חברי הכנסת מברך את חבר הכנסת יעקב ליצמן. מאחלים לו הרבה בריאות והמשך עשייה. מה? אני אצא – אוקיי, אנחנו נאפשר לשר הביטחון בני גנץ למסור הודעה בעקבות הודעתו של חבר הכנסת יעקב ליצמן. בבקשה. יעקב ליצמן, כן. חברי הכנסת, לשבת. כן. << דובר >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר >> מכובדיי, תודה. אדוני היושב-ראש, אני מודה על – אתם יודעים, אומנם אנחנו אחרי ארבע מערכות בחירות, אבל אנחנו לא עד כדי כך מנוסים בכנסת, ואני מודה לחבר הכנסת טיבי על שהפנה את תשומת ליבי לזכותי לברך או להתייחס לדבריו של חבר הכנסת ליצמן. תודה רבה, היושב-ראש, שנתת לי את האפשרות הזאת. אני מבקש, ברשותכם, להתייחס לא מהצד הפוליטי, אלא מהצד האנושי. בסופו של דבר אני רוצה לרכוב על האמירה שלך, חבר הכנסת ליצמן, על הביקור שלך ב-02:00 בבית חולים. בסופו של דבר זה בלי מצלמות ולשם העניין ולשם האנשים. כשאתה הולך לבית החולים, אתה לא יודע את מי תפגוש שם, במיון, אתה רק יודע שיהיו שם אנשים שנזקקים לעזרה באותו רגע, והמדינה צריכה לדעת להגיש להם את העזרה, במיוחד בשעתם הקשה, ללא קשר להיותם מפה או משם, אלא מעצם היותם בני אדם ואזרחי המדינה. כך ראוי שיקרה. ואני בטוח שבחלק גדול מהדברים אני מסכים איתך, ואני גם מניח שבחלק מהדברים אני לא מסכים איתך, אבל בכל זאת אני חושב שעשית פה ייצוג של שנים בצורה מאוד ראויה. שמרתם על תורת ישראל – וצריך להגיד ביושר, שמרה עלינו – לאורך שנים כל כך רבות, ובאמת הייתה לנו הזכות להסתכל עליך ולדעת שאתה עושה את הדברים מתוך ניסיון ומתוך מסירות רבת-שנים. אנחנו מצירים שאלו נסיבות סיומך את תפקידך בכנסת, אבל אני בטוח שאתה תמשיך לשרת את עם ישראל ואת החברה שמתוכה אתה מגיע בתוך עם ישראל ואת מדינת ישראל על כל חלקיה. אני רוצה בשמי ובשם חבריי באמת לומר לך הרבה תודה, הרבה הערכה, בריאות טובה והמשך מעשים טובים. תודה רבה לך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. תודה, חבר הכנסת. תודה לכם. שוב, אני רוצה להודות לחבר הכנסת יעקב ליצמן על תרומתו המיוחדת למערכת הבריאות ביישובים הערביים, נוסף לברכה ולאיחולים באופן כללי. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת הענישה על עבירות כלפי אנשי צוות רפואי), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3454/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו חוזרים לסדר-היום. ההצעה הבאה בסדר-היום היא הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת הענישה על עבירות כלפי אנשי צוות רפואי), התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת יוסי שיין וקבוצת חברי הכנסת. להצעת החוק כמובן מוצמדת עוד הצעת חוק של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. אנחנו מתחילים עם חבר הכנסת יוסי שיין. בבקשה. עשר דקות, אדוני. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כמה ראוי אחרי מילותיו של חבר הכנסת ליצמן, אחרי פועלו הגדול גם במערכת הבריאות, קודם כול להודות לו על הפעילות הזאת, לחבר הכנסת ליצמן, ואני גם מקווה שכולכם מסכימים איתי שהפעילות הזאת, שהיא מבורכת – של הממשלה, של חבר הכנסת ליצמן כשהיה שר – חייבים להגן על עובדי הבריאות במדינת ישראל. חבריי היקרים, המציאות של מערכת הבריאות הישראלית על כל הישגיה ועל כל תרומותיה הסגוליות, הידועות בכל העולם, היא כזאת שדווקא במקומות האלה – שם אנשים נזקקים לסיוע בחירום במצבים הכי קשים – אנחנו רואים שהצוותים הרפואיים ואנשי הרפואה בכלל בישראל עומדים בפני מתקפות חוזרות ונשנות, מתקפות קשות ביותר, שנהפכות למסע של אלימות מתמשכת בתוך מערכות הבריאות הישראליות. לכן הצעת החוק שלי באה להחמיר בענישה, באה ליצור מסגרת ענישה ברורה של מינימום, של חצי שנה עד שש שנים, כחלק מתוך המסע שאנחנו פה כולנו, חברי הקואליציה וחברי האופוזיציה, מקווים שנתניע על מנת למגר את התופעה הנוראית הזאת של אלימות כלפי הצוותים הרפואיים במדינת ישראל. לכן המילים לחבר הכנסת ליצמן כל כך מתאימות בזמן שניתן לי. אנחנו התחלנו בפעולה שקשורה קודם כול, כפי ששמעתם כבר קודם, בהגנה על מערכות הבריאות, לאור המתקפות האחרונות, שהבליטו עד כמה האלימות והבריונות פושים בכל מערכת הבריאות, כמו במקומות אחרים בחברה הישראלית. ההחלטה הראשונה כמובן הייתה, כידוע לכם, תקציב של 19 מיליון שקלים להצבת שוטרים בבתי החולים, שזה קריטי, וזה מצוי גם במקומות אחרים. אצלנו הדברים האלה נהפכים ליותר ויותר נחוצים, כי האלימות עצמה הולכת ומתגברת ופשוט מסכנת את חייהם ושלומם של הצוותים הרפואיים. אנחנו רוצים בהצעת החוק הזאת ליצור התרעה על ידי קביעה בחוק של רף מינימלי של ענישה כלפי הפוגע. אנחנו מקווים שיהיה כאן מסע הסברה ציבורי, כולל במדיה, וכמובן בשילוט במרפאות, של העלאת המודעות בנושא של אפס סובלנות לאלימות בתוך המערכת, שאנחנו כולנו נזקקים לה, וכולנו שמחים שהיא פורחת ומשרתת אותנו. חבריי, יש כאן רעש. אדוני, אולי קצת – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, אם אפשר להקשיב לחבר הכנסת יוסי שיין. בבקשה. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> במיוחד האנשים שנמצאים בתאי מנהלי הסיעות. חבר הכנסת יואב קיש. אופיר אקוניס. חברת הכנסת – בבקשה. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לצערי הגדול, רבים במדינת ישראל, או רבים מדי במדינת ישראל, חושבים שהאלימות משתלמת, ובמקרים רבים אולי ככה הם רואים את הדבר: הם רואים לעיתים שאלימות מביאה לטיפול מהיר יותר; הם רואים שטרור ממש בחדרי המיון מוביל לחציית קווים, וראינו את זה אצל עבריינים ממש המאיימים על רופאים. הם גורמים למשבר עמוק בקרב אחיות ואפילו בקרב סניטרים. מביקורים בבתי חולים עולה שרבים מאנשי הצוות חיים במצוקה ממש, אדוני, למול האיומים הנמשכים של חולים ושל בני משפחותיהם, המגיעים לבתי חולים ועושים בהם כבשלהם. כיום אנחנו מנסים ליצור מצב שבו כל מי שירים את ידו או את ידה, כל מי שיפעל כנגד הצוותים הרפואיים, ידע שעונשו קצוב לפחות לחצי שנה מאסר וכמובן – עד שש שנים. לא תהיה שום יכולת להתפשר על הנושא הזה. נעשו במדינת ישראל כמה התערבויות שמטרתן להפחית את האלימות ונכתבו הרבה דוחות, אבל לצערי הדברים האלה לא נושאים פרי, בגלל אופיים של המתקיפים וחוסר היכולת של המערכת להגיב באופן הראוי כנגד אותן מתקפות. אנחנו יודעים – וזאת רק סטטיסטיקה – שכמעט בכל יום יש אלימות פיזית, לפי הסטטיסטיקה, נגד רופא, אחות, משרת ציבור בתחום הרפואה, בצורה כזאת או אחרת. בכל יום –אלימות פיזית. יש, לפי הנתונים, עשרות רבות של מתקפות מילוליות קשות ביותר תוך יצירת אווירת טרור במערכת הבריאות, במרפאות, בבתי החולים ובכל המקומות שבהם אנו נזקקים לטיפול, לרבות אפילו על ידי אנשי מגן דוד ואנשים המעניקים סיוע ראשוני בתאונות. הסתדרות הרופאים – או ההסתדרות הרפואית, סליחה – החליטה על שביתה של 24 שעות לאור המתקפה הכמעט-רצחנית שחווינו רק לאחרונה בבית החולים בנהריה. כאן דרושה התערבות קשה מאוד, נוקשה, בלתי מתפשרת, של המערכת הישראלית, ואנחנו חושבים שהדבר הזה דורש גם פנייה למערכת המשפט, שידעו שאין יכולת להתפשר – אפילו אם אנשים לכאורה נתפסו במצוקתם. כל הרעיון של "אני קורבן" ו"אני יכול לעשות פוגרום ממש בבתי החולים" הוא בלתי נסבל, ולכן גם כאן לא תהיה יכולת להתפשר עם כאלה המציגים את הפורענות שהם מבצעים כאילו זה בא בגלל קורבנות. כל הרעיון שאתה קורבן ומבצע פורענות הוא חלק אינטגרלי מתוך התרבות שאנחנו רוצים להוקיע ורוצים ממש ליצור מצב שהיא תבוטל בתוך החברה הישראלית, שלא תהיה יותר כאן. גם השר לשעבר ליצמן, שדיבר כאן קודם ונפרד מאיתנו כחבר כנסת, כבר אמר בעקבות ההתפרעויות האלימות שבתי המשפט צריכים להחמיר בגישה כלפי מי שפוגע בצוותים. ליצמן – ואני מצטט אותו, מכיוון שהיום הוא נפרד מאיתנו. החלטתי להביא את דבריו בהמשך לפועלו: מה שקורה כאן זה איום ונורא. צריך שיהיה ביטחון אישי לכל אחד. אנחנו, הוא אמר, במשרד הבריאות נעשה הכול כדי שלא יקרו כדברים האלה. ליצמן הוסיף שהגיע לבית החולים הגריאטרי בשמואל הרופא בבאר יעקב וראה את המקרה הקשה שבו נדקרה אחות בידי מטופל. אמר מר ליצמן, שממנו נפרדנו רק לפני כמה דקות, ואני מצטט אותו עוד פעם, כי הוא ראוי לכך היום: באתי לומר להם שאלימות במערכת הבריאות היא מחלה קשה שאנו נרפא וננצח בכל דרך. שמעתי את הצוות הרפואי, וגם נחשפתי לחלק מהצילומים שהועברו לידי המשטרה. מה שקרה כאן היום – אמר אז חבר הכנסת ליצמן – הוא פיגוע ממש. צוות רפואי לא יכול לעבוד בסביבה אלימה, זו פגיעה בחולים. יש כאן כמובן הערה לחבריי כולם, ויש גם הערה לחברה הערבית: מניתוח מאפייני האלימות אנחנו רואים שיש יתר אלימות בחברה הערבית בנושאים אלה. אני פונה פה לכל חבריי נציגי הסקטור הערבי: גם כאן צריך למגר את הדברים האלה בלי להתפשר, לא במילים ולא בהתנצלות, ואין דבר כזה, "אני קופחתי" או משהו כזה במערכת הבריאות הישראלית, שהיא מהטובות ביותר, גם בגלל שאנחנו רואים את השילוב המופלא של יהודים וערבים, כפי שחווינו אותו גם בזמן הקורונה, אדוני. חווינו אותו בזמן הקורונה, וראינו את הדברים האלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חווים אותו בכל יום. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בכל יום, אבל אני אומר – הוא הובלט במיוחד בתקופה הזאת שכולם דיברו עליו, כשכולנו היינו באותה ספינה. אנחנו רואים מקרי קיצון בתוך המערכת הזאת, ולכן אנחנו הגשנו את ההצעה הזאת, שהיא פשוטה מאוד, אבל היא דורשת את תמיכת כל חברי הבית הזה. אני מבקש מאדוני ומכל החברים לתת את תמיכתם. הגיע הזמן להילחם ממש באלימות שפושה בחברה הישראלית. האלימות בחברה הישראלית פושה בתחומים רבים – אם בדרכים, אם בקרב אוכלוסיות בנגב, אם בקרב תלמידים בבתי הספר, במגרשי הספורט ובכל מקום אחר. האלימות בבתי החולים היא מקרה קיצון, כי שם באים לשרת אנשים ולתת סיוע, כמו שאנחנו קוראים להם, המלאכים בלבן. אז אם אנחנו באמת חושבים שהמלאכים בלבן כולם מסייעים לנו, הגיע הזמן שאנחנו נסייע לאותם מלאכים, שכולנו זקוקים להם בשעה כזאת או אחרת. לכן הצעת החוק שמונחת כאן, אדוני, היא הצעת חוק שצריכה לקבל את תמיכת כל חברי הכנסת בבית הזה, ואני מקווה שכך יהיה. אני מודה לך, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. תודה, חבר הכנסת יוסי שיין. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עובד מערך בריאות), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3536/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק השנייה, של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, החברה שלנו הפכה להיות לאלימה יותר. אנשים הפכו להיות לחסרי סבלנות, מתפרצים באלימות כלפי עובדי ציבור בתפקידים שונים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> כמה זמן, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> במעמד המיוחד בין כל נותני השירות עומדים עובדי מערכת הבריאות, אשר יום-יום עוסקים בהצלת חיים, ואף נאלצים לעבוד בעומס רב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הצעה מוצמדת, יש לה – – – << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> זה לא מוצמד. טטיאנה, תתחילי מההתחלה. תתחילי מההתחלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לך עשר דקות. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> תתחילי מההתחלה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לאחרונה אנו עדים להתפרצויות ומקרי תקיפה של צוותים רפואיים בכמה מרכזים רפואיים בכל רחבי הארץ. נבחרי הציבור הנכבדים, אני אשתף אתכם: בעברי אני חוויתי את ההתפרצויות האלימות הללו על בשרי כאשר ניהלתי מרכזים רפואיים של מרפאה בקהילה, שירותי בריאות בקהילה. גם אני וגם הרוקח שלי לא פעם נאלצנו להשתמש בלחצן המצוקה. היו ימים שבהם פחדתי בתום המשמרת לצאת מהבניין, וחיכיתי שמישהו ילווה אותי בחשש שמישהו מהלקוחות, מהמטופלים, שלא קיבל שירות שעונה על ציפיותיו, יתקוף אותי או יוכל לפגוע בי. ביום ראשון, לפני כמה ימים, ראיתי במו עיניי איך אחד הלקוחות במרפאה של קופת החולים זרק את כרטיס המבוטח ממש על הפנים של נציגת קשרי הלקוחות. למה? כי לא הייתה לו סבלנות לחכות ולהמתין כמה דקות בתור? האם מגיע לה, לנציגת השירות הזאת, יחס כזה, חוסר כבוד וזלזול שכזה? תאמינו לי, ההרגשה של עובדי הציבור שסובלים מאלימות היא נוראית, במיוחד כאשר עובדי המגזר הציבורי ממלאים בעצמם את תפקידם ועובדים על פי הנהלים והדרישות של הארגון והנהלים של המערכת כולה, ונפגעים מאזרחים שנהנים מהשירות ומהטיפול הרפואי. בתקופת הקורונה חלה עלייה ניכרת במספר הפרעות הסדר בתקיפת עובדי הרפואה, ואין הצדקה לכך. אכן היה עומס רב, ואכן אחרי הסגרים אנשים היו מתוחים וחיפשו את האשם, אבל זה לא מצדיק שום תקיפה. בעקבות האירועים האחרונים, שבהם היינו עדים לאלימות שננקטה על ידי המטופלים והמלווים כנגד הצוותים הרפואיים – הצעת החוק שלי היא תיקון לחוק העונשין, תיקון סעיף 382א. מדובר על הצורך בהחמרת הענישה. כמו כן, ההצעה באה לחדד את ההגדרות של עובד מערך הבריאות ומכלילה אותם תחת ההגנה המחמירה החלה על עובדי ציבור. מיהו עובד מערך הבריאות? כל אזרח ישראלי זכאי לשירות ולטיפול רפואי הן בחירום, הן בבית החולים והן בקהילה. בכל מרכז רפואי עובדים צוותי רפואה, צוותי סיעוד, עובדים פארה-רפואיים ועובדי אדמיניסטרציה. אני רוצה לשאול אתכם: האם נציגת שירות לקוחות בקופת חולים או בקבלה בבית חולים נחשבת עובדת בריאות? האם רוקח שמנפיק תרופות נחשב מטפל או מעניק טיפול רפואי? התשובה היא שהתפקידים האלה ותפקידים נוספים לא מוזכרים בחוק העונשין ולא בחוקים אחרים. עד היום החוק במדינת ישראל כן מגן על עובדי החירום בעת מילוי תפקידם. הוא מגן על הרופאים ועל סטז'רים לרפואה, ואני מבקשת להוסיף הגדרה שתכליל כעובדי מערך הבריאות גם את הרוקחים, גם את עובדי הסיעוד, גם את הסטודנטים לרפואה, גם עובדי מינהל במרכזים הרפואיים וגם את הווטרינרים, שנותנים שירות ונמצאים בחזית מערך הבריאות. מדינת ישראל חייבת לדאוג להגנה של כל עובדי מערכת הבריאות באמצעות החוק, בהחמרת הענישה של התוקפים. לפני שישה ימים שר המשפטים פרסם את תזכיר החוק – תיקון לחוק העונשין (החמרת ענישה עבור תקיפת עובדי הציבור המטפלים). אנחנו, הכנסת, בית המחוקקים, חייבים להגן על עובדי מערך הבריאות. יבואו עוד שינויים, ונדע לתקן את העיוותים ולהשלים את כל הפערים שנוצרו בעשור האחרון. בשבוע שעבר התקיים דיון משותף של ועדת הבריאות וועדת ביטחון הפנים בנושא מניעת אלימות כלפי צוותים רפואיים. יש מגוון אמצעים מינהלתיים ומשפטיים לאכיפה ומניעת תקיפת עובדי מערכת הבריאות. אני בטוחה ששיתוף פעולה בין משרדי ממשלה וקידום החקיקה יצליחו להגן על הצוותים הרפואיים, שממשיכים לשרת את הציבור בנאמנות ובמקצועיות. בעבר התכנסו כבר ועדות מקצועיות שונות לבחינת מקרי אלימות וגיבשו המלצות לצמצום התופעה, אולם עד היום לא נקבעה מדיניות כוללת ומקיפה, רב-משרדית, אשר תמגר את התופעה ותעניש באופן מרתיע את הנוקטים כל דפוס אלים כלפי הצוות הרפואי, שכן מרבית ההמלצות לא יושמו עד היום, למעט אחת: הצבת שוטרים במרכזים רפואיים. עובדה שנוכחותם של השוטרים מונעת התפרצויות אלימות והפרות סדר בכל מקום. בתחילת השבוע – השבוע התבשרנו על החלטה של הממשלה על הצבת עמדות שיטור בכל בתי החולים רחבי הארץ. עלות המהלך היא 19 מיליון שקלים. עמדות השוטרים יוצבו בבתי החולים הכלליים כדי לתת מענה מיידי בשטח. אני מודים לשר הבריאות, אשר יזם את ההצעה, מודים לשר האוצר אביגדור ליברמן, אשר גילה נכונות לתקצב את ההצעה, ומודים לשר לביטחון הפנים עמר בר לב, אשר נרתם למיגור האלימות. אני פונה אליכם, נבחרי הציבור, שרים נכבדים, חברי כנסת יקרים, ביחד נדאג לביטחונם של כל עובדי מערך הבריאות. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. אנחנו עוברים לתשובתו של השר – כמובן השר אלעזר שטרן, במקום השר גדעון סער, שר המשפטים. בבקשה. << דובר >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כמו שאמרת, אני אקריא את תשובת משרד הבריאות. התשובה על שתי הצעות החוק יחד, תיקון חוק העונשין, בגין תקיפת עובד מערך בריאות, של חברתי חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי יחד עם אחרים, ושל חברי פרופ' יוסי שיין, גם הוא יחד עם אחרים. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעות החוק שתיהן עוסקות בתיקונים לחוק העונשין שעניינם החמרת הענישה הקבועה בחוק בגין עבירה של תקיפת עובד ציבור שהוא איש צוות רפואי. ההצעה הראשונה מבקשת לתקן את עבירת תקיפת עובד ציבור הקבועה בסעיף 382א(ג) לחוק העונשין, אשר כוללת היום נסיבה מחמירה של חמש שנות מאסר, אם הנתקף הוא עובד חירום כאשר הוא מטפל באדם שמצוי בסכנת חיים או בסכנה חמורה לשלמות הגוף, או כאשר הנתקף ממלא תפקיד בחדר מיון, ולהרחיב אותה כך שתחול גם על סטודנט לרפואה, רוקח ורופא וטרינר. ההצעה השנייה מבקשת לקבוע עבירה שעונשה שש שנות מאסר על מי שתוקף מטפל כהגדרתו בחוק זכויות החולה, והיא קשורה למילוי חובתו בתפקיד. בנוסף, מוצע לקבוע בצד עבירה זו עונש מזערי של שישה חודשי מאסר, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש. תקיפת עובד צוות רפואה הפכה מכת מדינה. מדובר בתופעה שלא נוכל להשלים איתה. רופאים, אחיות ועובדים פארה-רפואיים אינם צריכים לחשוש כשהם יוצאים לעבודתם. המטפלים במרפאות הקהילתיות ובבתי החולים עושים עבודת קודש, בייחוד אמורים הדברים כשמדובר ברופאים וברופאות שמצויים בתקופת התמחותם ומקדישים לילות כימים על מנת לטפל בחולות ובחולים רבים בתנאים מאוד לא פשוטים. הצוותים הרפואיים אינם יכולים להיות קורבן. הם ניצבים עבורנו בחוד החנית גם בתקופה האחרונה, ועל כך הם ראויים להוקרה ולא להכאה. משהתרבו בעת האחרונה אירועי התקיפה, הוריתי לגורמים המקצועיים במשרדי לגבש תזכיר חוק שיורה על החמרת הענישה בעבירות של תקיפת אנשי צוות רפואי. בתוך כשבוע ימים פורסם תזכיר שעל פיו תוחמר הענישה בגין תקיפת איש צוות רפואי משלוש שנות מאסר לחמש שנות מאסר. כמו כן, ההחמרה תחול על מגוון רחב יותר של אנשי צוות רפואי. ההצעה כאן דיברה על שש שנים, אבל המציעים הסכימו להכפיף את ההצעות שהגישו להצעה הממשלתית, ובהתאם לכך, ועדת השרים החליטה לתמוך בהצעות. אדוני היושב-ראש, חבריי המציעה והמציעים, אני מניח שכמו כל הציבור בישראל, אנחנו פשוט לא יכולים להיות סובלניים כלפי התופעות האלה של אנשים במצוקתם, וגם כאשר הם מביאים לבית החולים בן משפחה במצב קשה, אין שום הצדקה בעולם לנקיטת צעדי אלימות. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך שהנגע הזה חוצה מגדרים – גם הפוגעים, וכמובן הנפגעים. עיקר גאוותנו על מערכת הבריאות במדינת ישראל, שבה משרתים ועובדים כתף אל כתף יהודים, ערבים, דרוזים, בני הדתות כולם, ודווקא במקום שבו יש אחדות משימה של הצלת חיים ודוגמה – אני לא רוצה להגיד דו-קיום – לרב-קיום יחד, דווקא שם אסור לנו לגלות סובלנות לאלימות כלפי אותם אנשים שנמצאים בחוד השירות הציבורי. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לשר אלעזר שטרן. ביקשו להתנגד לשתי הצעות החוק כמה חברי כנסת. ראשון המתנגדים – חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, מכובדי השר, רבותיי חברי הכנסת, אין ספק שיש גל של תקיפת צוותים רפואיים. זה דבר נורא. זה דבר נורא. יש לי ולחברי אוסאמה הצעת חוק זה כמה קדנציות – טעות שלא הצמדנו. על כל פנים, הצעה עניינית. לפני שעה קלה נאם כאן חבר הכנסת ליצמן והודיע על התפטרותו אחרי שנים רבות שבהן כיהן גם כחבר כנסת, כיושב-ראש ועדת כספים, סגן שר הבריאות, שר הבריאות. היו תחנות שהיו לי חילוקי דעות, מדיניים בעיקר, עם חבר הכנסת ליצמן, אבל בנושאים חברתיים בוועדת הכספים הוא גילה קשב רב ואמפתיה. גם בתפקידו כסגן שר הבריאות הוא עזר לי להעביר את חוק הסדרת מקצועות פארה-רפואיים; אגב, בניגוד לעמדת כמה פקידים ממשרד הבריאות, שרצו להכשיל, והיום נהנים מהחוק הזה אלפי בוגרים. בנוסף, הוא סייע לנו במציאת תקנים להתמחויות לרופאים בחברה הערבית, והוא הזכיר את ה-MRI בנצרת. אכן, הוא נענה לבקשתנו לפני כמה שנים, בהיותו שר בריאות, ואישר מתן מכשיר MRI, וביקר במקום; גם אתה ביקרת, חבר הכנסת אדלשטיין, כשר. הוא הרגיש צורך להקשיב לדרישות ולא דחה אוטומטית. לא תמיד זה קרה אצל שרים באופן כללי. אגב, חשוב לי לציין שהוא גם היה אחד מאלה שעזרו לנו לקבור את חוק המואזין, כי הוא אמר: זאת ציפור נפש שלכם. מדי פעם היה שיג ושיח עם מפלגות החרדיות, יהדות התורה. הם באו לקראתנו בדברים – באנו לקראתם בדברים שהם ציפור הנפש, ולעיתים הצבענו אחד נגד השני. ולכן, בשעה זו, ביום זה, יש להודות לו על כל הדברים החיוביים האלה של לבוא לקראת. מאחל לו בריאות והצלחה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> מי עוד – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זהו. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אני רשמתי את עצמי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני יודע, אבל בחרנו שני חברי כנסת. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> נרשמה לו ההתנגדות לחוק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה תסכן את הסיכוי שלך לעלות ולהתנגד, כי התנגדות צריכה להיות עניינית. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> עניינית, בוודאי, אל תדאג. אל תדאג. תאמין לי, הסר דאגה מליבך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני אומנם מודה לך על שאפשרת לי, אבל לא שמעתי את הענייניות בהתנגדות לחוק של טיבי, כן. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> גם נכון, גם נכון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב, יש חילוקי דעות בתוך האופוזיציה בין האגף הערבי לאגף הציוני. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> יש חילוקי דעות, אבל תודה – הבנתי. "ענייני", אתה אומר, בחלוקה השווה. תודה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, האמת היא שזה כאילו היו פה שני דיונים במרחק של ארבע או חמש שנים. רק לפני שניים או שלושה חוקים אני וחבר הכנסת אקוניס העלינו חוק שאמור לחזק את הצוותים הרפואיים, להגן עליהם – עבודה מועדפת למאבטחים שלנו. נימקנו כמה זה חשוב, והקואליציה כמובן הצביעה נגד. למה? כי זה בא מהאופוזיציה. עכשיו הם עולים, וגם בשם הממשלה, ומסבירים לנו כמה זה חשוב לשמור על הצוותים הרפואיים. הרי רק לפני רגע אתם הצבעתם נגד חוק שלנו שאמור לסייע לשמור על הצוותים הרפואיים. ויותר מזה – אני לא אשתמש בשלוש, אבל תפעיל. יותר מזה, מדברים – במיוחד יש לכם גיבוי מאוד מאוד כבד באולפנים על הענייניות. לפני משהו כמו שלושה, ארבעה חודשים העליתי לפה הצעת חוק שהכותרת שלה היא החמרת הענישה כנגד אלו שתוקפים צוותים רפואיים, אז אני שואל, מה נשתנה? מה נשתנה מלפני ארבעה חודשים לבין היום? כשאני העליתי את הצעת החוק עמדה פה הממשלה והסבירה כמה אנחנו לא צריכים להחמיר את הענישה לתוקפים של צוותים רפואיים. היום, הפלא ופלא, עולה הממשלה ומסבירה כמה זה חשוב להגן על צוותים רפואיים וכמה זה חשוב להחמיר את הענישה. אבל איך הציגו את זה באולפנים? "האופוזיציה, הליכוד, לא עניינים, הם לא רואים כלום בעיניים". והינה, שתי הוכחות הבאתי לכם עכשיו: החוק שהעלינו קודם יחד, מאבטחים כעבודה מועדפת כדי לחזק את השמירה על הצוותים הרפואיים – הצבעתם נגד והפלתם; כשאני העליתי החמרת ענישה על תקיפת צוותים רפואיים גם הצבעתם נגד. למה? כי אתם לא ענייניים, כי אתם פועלים אך ורק מפוזיציה. אני, בניגוד אליכם – החוק הזה הוא חשוב, הוא חשוב לי ברמה האישית. אני אצביע בעד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אופיר כץ. אנחנו עוברים להצבעה. אתם רוצים להשיב? חבר הכנסת יוסי שיין, חברת הכנסת טטיאנה, אתם רוצים להשיב? << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא צריך, יש חופש הצבעה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז אנחנו נעבור להצבעה. << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> אלקטרונית, אלקטרונית. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> כולם בעד, האופוזיציה בעד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> האופוזיציה ביקשה שמית. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אנחנו ביקשנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי ביקש שמית? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי ביקש? מישהו ביקש? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יואב, יואב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתם ביקשתם שמית? אתם רוצים את זה שמית? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני לא רוצה למשוך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה בעד. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אבל למה? אופיר, למה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה? אנחנו בעד כולם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, אתם רוצים שמית? אוקיי, אז אנחנו עוברים להצבעה שמית על הצעת חוק – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא מפסיקים עם השמית בכל ההצעות. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה אומר? לוחמני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק הראשונה, של חבר הכנסת יוסי שיין, הצעת חוק העונשין (החמרת הענישה על עבירות כלפי אנשי צוות רפואי). בבקשה, אדוני מזכיר הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – אינו נוכח ענבר בזק – בעד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת צבי האוזר – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – אינה נוכחת יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – אינו נוכח מופיד מרעי – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – אינו נוכח אלכס קושניר – בעד יואב קיש – בעד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – אינו נוכח נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> המזכיר יקרא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח איתן גינזבורג – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת צבי האוזר – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח ווליד טאהא – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – אינה נוכחת יאיר לפיד – אינו נוכח פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח מופיד מרעי – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יבגני סובה – בעד אופיר סופר – אינו נוכח עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – בעד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – אינו נוכח אביר קארה – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – אינו נוכח יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת עמיחי שיקלי – אינו נוכח רם שפע – אינו נוכח << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> האם יש חברי כנסת שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אלי אבידר – בעד פטין מולא – בעד אבי דיכטר – בעד << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 53 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק של חבר הכנסת יוסי שיין – הצעת חוק העונשין (החמרת הענישה על עבירות כלפי אנשי צוות רפואי) – עוברת בקריאה טרומית, ועוברת להמשך דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. אנחנו עוברים להצבעה שמית על הצעת חוק של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עובד מערך בריאות). אדוני מזכיר הכנסת, בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח ענבר בזק – בעד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – אינה נוכחת קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת צבי האוזר – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינו נוכח מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – אינה נוכחת יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – אינה נוכחת אמילי חיה מואטי – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – אינה נוכחת יעקב מרגי – אינו נוכח מופיד מרעי – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – אינו נוכח אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – בעד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – אינו נוכח נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> המזכיר יקרא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – אינה נוכחת קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת צבי האוזר – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – אינה נוכחת יאיר לפיד – אינו נוכח פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – אינה נוכחת יעקב מרגי – אינו נוכח מופיד מרעי – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עלי סלאלחה – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – אינו נוכח אביר קארה – אינו נוכח אלכס קושניר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת יוסף שיין – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח רם שפע – אינו נוכח << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> האם יש חברי כנסת שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? יש? אין. ההצבעה תמה. בבקשה, אדוני מזכיר הכנסת. 33 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים ונמנעים. הצעת החוק של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עובד מערך בריאות), מתקבלת ועוברת להמשך דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. << הצח >> הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – עידוד ייצוג נשים במועצות אזוריות), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2151/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום – הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – עידוד ייצוג נשים במועצות אזוריות), התשפ"א–2021, של חברת הכנסת נירה שפק וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, חברת הכנסת נירה. חברת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> איתן, אבל אתה צריך להקשיב. עכשיו אתה צריך להקשיב. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> אני מעדיף לצאת. מפאת החברות והאהבה שלנו, אני מעדיף לצאת. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, אתה מעדיף להקשיב. אבל לך תתראיין, זה חשוב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, בבקשה, עשר דקות. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> וואו, איזה יופי. אז האמת שהכנתי נאום והכנתי הסברים, וכתבתי וציטטתי – יש רעש, אני לא יכולה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, חברי הכנסת, מנהלי הסיעות, בבקשה. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה, אצלי מפריעים? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מנהלי הסיעות, מנהלות הסיעות, בבקשה. בבקשה. עליזה. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> עליזה, את מפריעה לי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה. חבר הכנסת מוסי רז. יחסית המליאה שקטה, נירה. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, ועם זה, תראה כמה רעש הם עושים. אז האמת שהכנתי דברים כתובים עם פתגמים וסיסמאות, והחלטתי בסוף ככה להסביר לאנשים – אי-אפשר ככה. עליזה, עליזה, קיש. אתה יכול להגיד להם? זה נורא מפריע לי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יואב קיש והמנהלת עליזה, בבקשה. תשלימו את השיחה שלכם בחוץ. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לי? בפעם השלישית אני מקווה שזה יהיה באמת פעם אחת. החלטתי, מה שנקרא, לדבר ולהסביר ככה בשיחה אחד על אחד מה גרם לי לבקש ולנסות לחוקק את החוק הזה ולהיות כאן היום. בשנת 2018 רצתי לבחירות למועצה אזורית. באותה שנה יצא קמפיין שנקרא "תתמודדי". בקמפיין הזה קראו לנשים להתמודד לראשות ערים ומועצות אזוריות, ואני החלטתי להתמודד. ואז הופתעתי מכמה דברים. אני אתחיל מהמישור האישי. קודם כול גיליתי שמועצה אזורית – אין לה את מה שהוחלט באותה שנה בממשלה, שכל רשימה שיהיה בה אחוז מסוים של נשים תקבל תוספת 15% למימון מפלגות לעידוד. אז מי שהתמודד בעיר קיבל את התוספת, ומי שהתמודד במועצה אזורית לא קיבל את התוספת. למה? כי זה שני חוקים נפרדים. לא רק זאת, גם גיליתי שאני לא יכולה לרוץ מטעם מפלגה. בעיר אתה יכול לקבל מימון, והרשימה ממומנת על ידי המפלגה. במועצות אזוריות אין חוק מימון מפלגות, זאת אומרת שכל הכסף הוא עליי, על הרצון שלי, עם מה שיש לי בכיס, מה שחסכתי ומה שיש לי בכסף ששמתי בצד, או לא שמתי בצד, או הלוואות שלקחתי. ואז גיליתי עוד משהו: מועצה אזורית היא לא רשימה. אתה מתמודד אחד על אחד. אין רשימה. אז גם אם בעיר ואתה רץ ברשימה עצמאית, לוקחים חמישה-שישה אנשים, אוספים יחד, ואומרים: בואו נתחלק יחד, כי אנחנו מאמינים בדרך, וכל אחד שם משהו. זאת אומרת, להתמודד במועצה אזורית זה 100% על המתמודד. אז זה כבר מה שנקרא חסמים עוד לפני שאישה באה להתמודד. ואז אישה באה להתמודד. וכולנו מכירים, אני מאמינה, את המחקרים, ומי שלא, מוזמן להגיע לבקר בוועדה של עאידה, ששם מציגים את כל המחקרים – עאידה, נכון? מציגים מחקר שנשים מרוויחות 30% פחות מגברים שעושים בדיוק את אותו דבר כמותן. זאת אומרת, אני לא יכולה לחסוך כמו גבר כדי להתמודד – אני צריכה להתגבר על הפער הזה. מחקר נוסף שמוצג בוועדה אצל עאידה הוא שנשים לא נמצאות בעמדות המפתח שגברים נמצאים בהן. יש פער שמגיע לפעמים עד 80%, ולכן אין לי את הרשת החברתית להגיע למקומות האלה – אני לא בצומתי קבלת החלטות. כל הדברים האלה הם חסמים שמפריעים ולא תלויים באישה באשר היא. הייתי שמחה שלא נידרש בכלל לחוק הזה, שנתמודד כשוות בין שווים. ולכן חיפשתי מי יכול עוזר לי לחוקק את החוק הזה; אז לא הייתי ח"כית. וחוץ מזה, הבנתי שצריך לתקן את הדבר הזה, אבל גם חיפשתי את הדרך שהחוק יהיה נכון וצודק, איך לעשות את זה. היו ברורים לי שני דברים: אחד – כולנו מכירים, ואנחנו אומרים את זה תמיד לכל מיני אוכלוסיות שהן בפער מאחרות, שאנחנו רוצים לספק חכות ולא דגים, נכון? אני לא רוצה לתת דגים, אני רוצה לתת חכה. עכשיו, תדמיינו לכם מכל מים או בריכה שיש בה המון דגים. עומד שם גבר עם חכה ארוכה, חזקה, שמגיעה עד למטה, והיא יכולה לעמוד ויש לה את היכולת להגיע למקום שיש בו דגים כדי לתפוס את הדג. ועומדת לידו אישה עם חכה דקה שלא מגיעה בכלל, היא צפה על פני השטח. זה ההבדל. אני רוצה להאריך את החכה, זה מה שאני רוצה. להאריך את החכה. אני לא רוצה שום הטבה בקריטריונים האחרים. אותן מדרגות שיש לקבלת המימון – אם כל אחד צריך להגיע לאחוז מסוים, אז אני רוצה להשאיר את זה אותו הדבר. אני אומרת: תנו לי לעמוד בכללים. אני לא רוצה לשנות אותם, אני רק רוצה שתיתנו לי לכסות את הפער בהיערכות. ולכן החקיקה שלי באה אומרת: כל אישה שרצה תקבל תוספת מימון של 15% אם היא תגיע לרף. מה זה מאפשר? זה מאפשר לי בהיערכות לבחירות שיהיה לי קצת יותר. אני מאמינה בעצמי, אני מאמינה שאני אעבור את האחוזים האלה, ולכן מה שאני מבקשת – שיהיו לי 15% יותר כדי שאני אכסה על הפערים. יוכלו להכיר אותי יותר, כי יש לי יותר כסף לתלות שלטים. אני יכולה לקחת קמפיינר שיוכל לעזור לי לשווק, כי אני לא במילייה, כי מהיום שנולדתי בנו אותי במסלול מופחת, ואם אני לא הגעתי למקום שאני צריכה להגיע אליו כשווה בין שווים, אל תיתנו לי את ה-15% האלה. זאת ההוגנות שאני מדברת עליה. אני חושבת שהחוק הזה לא משרת נשים – הוא משרת נשים והוא משרת גברים, והוא משרת את כל המשפחה, את כל החברה, את כל מי שנמצא במדינה הזאת, ולכן אני קוראת לכם לקבל את החוק הזה ולתמוך בו. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת נירה שפק. << הצח >> הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – עידוד התמודדות נשים לראשות רשות מקומית או מועצה אזורית), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3182/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו ממשיכים לעוד הצעת חוק – הצעת חוק הרשויות המקומית (מימון בחירות) (תיקון – הגברת עידוד התמודדות נשים לראשות רשות מקומית או מועצה אזורית), התשפ"ב–2022, של חברת הכנסת ענבר בזק. אחריה – חבר הכנסת מאזן גנאים. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, באמת אני מרגישה שיש לנו פה רגע מכונן בדמוקרטיה הישראלית ששלוש הצעות חוק ששלושתן מדברות על נושא של קידום נשים במרחב הציבורי, במרחב המוניציפלי – אני קוראת לכולם קודם כול לתמוך בשלוש הצעות החוק, ואנחנו בוועדה הרלוונטית נאחד ביניהן. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה הוועדה הרלוונטית? << דובר_המשך >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר_המשך >> הרלוונטית – מעמד האישה, בתקווה. אני רוצה לספר לכולכם מה כוללת הצעת החוק שאני מגישה ואיך היא שונה – או משלימה, לצורך העניין, את הצעת החוק של חברתי חברת הכנסת נירה שפק ושל חבר הכנסת מאזן גנאים, שגם לו יש הצעת חוק, וכל הצעת חוק שקשורה לקידום נשים במרחב הציבורי יש לה מקום. קודם כול אני רוצה להגיד לכם למה בכלל צריך לקדם נשים במרחב הציבורי. נכון להיום, ב-257 רשויות מקומיות במדינת ישראל יש 242 ראשי רשויות גברים ורק 15 ראשות רשויות, נשים, שהן 6% מכלל ראשי וראשות הרשויות במדינת ישראל. לכולנו ברור שיש כאן אנומליה. נשים מהוות 50% מהאוכלוסייה, ובכל זאת אנחנו רואים מצב שרק 6% מראשי וראשות הרשויות בישראל הם נשים. חברת הכנסת שפק מנתה פה קודם את החסמים הרבים ואני לא אחזור על זה. יש לנשים הרבה מאוד חסמים לפני שהן מחליטות בכלל אם לרוץ. אני רוצה לדבר על החסם הכלכלי. ושוב, גם אני התמודדתי לראשות מועצה וגם אני עסקתי רבות בנושא הזה. אני מצאתי שאחד החסמים המרכזיים הוא חסם כלכלי – יותר, גובר על חסמים אחרים. הרבה מאוד מחקרים מראים שנשים פחות נוטות לקחת סיכונים מגברים, ובמיוחד נשים נוטות פחות לקחת סיכונים כלכליים. נשים הן פחות מבוססות כלכלית, כמו שחברת הכנסת שפק ציינה פה קודם, מרוויחות פחות. לנשים גם יש פחות קשרים חברתיים מאשר לגברים עם דרגים גבוהים שמאפשרים להם להשיג תרומות. לכן הרתיעה מהתמודדות – בהרבה מאוד מקרים נשים נמנעות מהתמודדות על בסיס כלכלי. נכון להיום חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) קובע שעל מנת לקבל מימון בחירות כלשהו, איזשהו סכום, בראשות מועצה מקומית, המתמודד או המתמודדת צריכים להשיג 25% מהקולות הכשרים, ובראשות מועצות אזוריות – 20% מהקולות הכשרים. המשמעות היא שאם אדם כלשהו רץ וקיבל פחות מהשיעור הנדרש – למשל 19% במועצה האזורית או 24% במועצה מקומית – הוא מקבל אפס מימון. אפס מימון. הצעת החוק שלי מדברת על שינוי המדרגה הזאת עבור נשים. אני לא מדברת על תוספת שכר או על תוספת מימון, אלא לשמור על אותה מסגרת תקציבית. לא צריך להוסיף פה שקל. הדבר היחיד שאני מבקשת לעשות זה לתקן את המדרגות, כלומר, אם המועמדת היא אישה ורצה לראשות מועצה מקומית היא תצטרך להשיג רק 15% מהקולות הכשרים כדי לקבל את המימון, ואם היא רצה לראשות מועצה אזורית – 10% מהקולות הכשרים. מה ההבדל בין ההצעה הזאת להצעות האחרות שעולות פה היום? קודם כול, אנחנו לא מדברים על תוספת מימון, אנחנו מדברים על שמירה על אותה מסגרת תקציבית. דבר שני, לתפיסתי, כשגבר רץ לרשות מקומית ומולו רצה אישה, באותו רגע ששניהם החליטו לרוץ, אין באמת סיבה לתת תיעדוף או לתת עוד יתרון לאחד מהם. אם אנחנו דורשות שוויון, אנחנו צריכות לדרוש שוויון גם כשאנחנו בוחרות לרוץ לרשות מקומית, זאת אומרת שאם אני רצה מול גבר, אני חושבת שאני יכולה לגבור עליו, אני מאמינה בזה – אני לא מבקשת לקבל תקציב נוסף. על מה כן ההצעה שלי מדברת? היא מדברת על הסרת חסמים. היא מדברת על זה שההחלטה אם להתמודד בכלל, האם לרוץ, תהיה קלה יותר לנשים, כי נשים יבינו שהסיכוי שלהן לקבל מימון כלשהו הוא יותר גדול בגלל שהורדנו את הרף. חשוב להבין שהשלטון המקומי זקוק לנשים. אנחנו עשינו הרבה שינויים בכנסת, ושינויים חשובים, ואנחנו רואים תוספת משמעותית של נשים – אנחנו עדיין לא ב-50% שהייתי רוצה לראות – תוספת משמעותית של נשים פה בכנסת ובממשלה. השלטון המקומי נמצא הרחק הרחק מאחור, עם כאמור 6% נשים בראש רשות מקומית. ברור לכולנו ששלטון מקומי מגוון ושוויוני יותר גם ידע לתת מענה טוב יותר לצורכי האוכלוסייה. אני רוצה לדבר על עוד נושא. שאלו אותי פה אנשים לפני הגשת הצעת החוק, אז עלתה השאלה, אמרו לי: ענבר, האם זה לא יגרום למצב שנשים שאין להן סיכוי ולא חושבת שיש להן סיכוי יחליטו לרוץ? נשים יגידו: ואללה, בשביל להשיג 10% אני ארוץ גם אם אין לי סיכוי. זאת שאלה טובה, ואני רוצה להגיד לכם שמבחינתי זה מצוין, זה מצוין שירוצו נשים גם אם הן לא חושבת שיש להן סיכוי, כי עצם זה שנשים אחרות, נערות וילדות, יראו נשים רצות, מציבות את עצמן ואומרות: אני יכולה לנהל, אני יכולה לעמוד בראש רשות מקומית – עצם זה כבר מהווה השראה. יש משפט שאומר: you can't be what you can't see. כשנשים יראו נשים אחרות מתמודדות הן יקבלו את הביטחון. ואני רוצה פה לספר את הסיפור האישי שלי. כשאני רצתי לראשות המועצה במשגב רצתי והפסדתי בבחירות, וכמה חודשים לאחר מכן הבת שלי בת ה-13 באה ואמרה לי: אימא, החלטתי לרוץ למועצת התלמידים. אני הופתעתי. אמרתי לה: מה גרם לך לחשוב על זה? הרי את ראית איך אני התמודדתי ואת הקשיים שניצבתי בפניהם, והפסדתי, בסופו של יום הפסדתי. אבל הבת שלי החליטה לרוץ למרות שהיא ידעה את המחירים ולמרות שהיא ידעה שגם היא יכולה להפסיד, ואגב, היא ניצחה ברוב קולות מוחץ ונכנסה למועצת תלמידים. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> בלי מימון כפול? בלי יותר כסף היא ניצחה? << דובר_המשך >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא דיברתי על יותר כסף. אם היית נמצא פה, חבר הכנסת רוטמן, מתחילת הנאום שלי היית שומע שלא צריך להוסיף שקל, מקבלים את אותו תקציב בדיוק, אבל אני לא אחזור על הנאום בשבילך, אני אשלח לך את הסרטון מיוטיוב. בסדר? אין מימון כפול. התקציב שגבר ואישה יקבלו הוא זהה, אבל כמו שאמרתי, זה יגרום ליותר נשים לרוץ, אני מאמינה שגם ליותר נשים להיבחר, וזה יהווה השראה לדורות של נשים ושל נערות שיגידו: גם אני יכולה להנהיג, גם אני רוצה להנהיג, וזאת מטרת החוק. בחודשים הקרובים יעמדו נשים וגברים בישראל בצומת ההחלטה אם להתמודד בבחירות, ואני רואה חשיבות רבה שהצעת החוק הזאת שעליה אנחנו מצביעים היום תשלים חקיקה לפני סוף 2022, כדי להקל על אותם נשים וגברים לקבל את ההחלטה. אני רוצה להגיד כמה תודות פה לפני שאני ארד. אז קודם כול, שרת הפנים אילת שקד, אני ממש ממש רוצה להודות ולהביע את הערכתי על התמיכה שלך בחוק, וגם לשר המשפטים גדעון סער, לשרה לשוויון חברתי מירב כהן, שהייתה פה גורם מאוד משמעותי שדחף ולחץ, בגלל ההבנה שיש פה חוק שהוא משמעותי ליצירת השוויון המגדרי בין גברים לנשים, וכמובן לשאר חברי הממשלה שתמכו. אני מצפה ומבקשת מכל חברי הבית הזה ששוויון מגדרי נמצא בסדר העדיפויות שלהם להצביע בעד הצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת ענבר בזק. << הצח >> הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – הגברת עידוד התמודדות נשים לראשות רשות מקומית או מועצה אזורית), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3728/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, של חבר הכנסת מאזן גנאים – הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – הגברת עידוד התמודדות נשים לראשות רשות מקומית או מועצה אזורית), בהמשך לדיון המשולב. בבקשה. עשר דקות. << דובר_המשך >> מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, כמובן, אני מצטרף לכל מילה שנאמרה פה מחברותיי נירה שפק וענבר בזק, אבל לפני כן, אדוני היושב-ראש, אני לא יכול לעבור לסדר-היום בלי לחזור לאחור. כשהייתי ראש רשות בשנת 2015 הקמנו תוכנית חומש שמספרה 922, עשינו מיפוי לחברה הערבית מה הצרכים של החברה הערבית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> היינו זקוקים לסך – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לא, אבל – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת שמחה רוטמן ואחמד טיבי, לא להפריע. בבקשה, חברים, בואו נכבד את המעמד. << דובר_המשך >> מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> ד"ר אחמד, גם אתה היית שותף. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> אחרי שעשינו מיפוי מקצועי, התברר שעל מנת להשתוות לחברה היהודית אנחנו נצטרך 64 מיליארד שקל. הממשלה הקודמת אישרה סכום של 15 מיליארד שקל, ובזכות השותפות עם חבריי חברי הכנסת הערבים – ואני לא אשכח את גילה גמליאל, שהייתה אז השרה לשוויון חברתי, וחיים ביבס, יו"ר השלטון המקומי – מהסכום הזה הצלחנו לנצל סכום של פחות מ-50%. הרבה אנשים בבית הזה ישאלו: למה רק 50%? האם החברה הערבית לא יודעת לנהל? לא. אני אומר לכם, חבריי ראשי הרשויות יודעים לנהל היטב, אבל החסמים שישנם ביישובים הערביים הם הבעיה הרצינית. ביקשתי יותר מפעם: אם לא נקים צוות בין-משרדי, גם הכסף הזה, חלק גדול ממנו לא יגיע ליישובים הערביים. אבל במשך שנה ישבתי בשקט, שתיתי הרבה מים וראיתי את המתקפה על רע"מ, על חברי הכנסת הערבים – 30 מיליארד שקל, 20 מיליארד שקל, כל הסכומים האלה – ואני שם יד בכיס ולא רואה שקל אחד מהכסף הציבורי נכנס לי לכיס. אז אני שואל את חבריי: מה כל הרעש הזה? הרי גדולים ממני אמרו: אפליה מתקנת; גדולים ממני אמרו: הזנחה. אם אחרי 73 שנים אנחנו צריכים לתקן את האפליה שאתם אחראים לה, אז אנחנו חטאנו? פשענו? כל מה שאנחנו רוצים, חברים, זה תיקון של האפליה שאתם אשמים בה. ואני רוצה להגיד לכם, זה שתוקפים אותנו, שמאל וימין: לקחתם את הכסף, לא לקחתם את הכסף – אני רוצה להגיד לכם, הכסף הזה, לוקחים אותו בזכות ולא בחסד. אף אחד מכם לא עושה לנו טובה, כי אנחנו אזרחי המדינה. דבר שני – לאן הכסף הזה הולך? הולך להשכלה, לתעסוקה, לבריאות, לספורט, להרחבת תחום שיפוט, לקורת גג לאותו צעיר מסח'נין, מנצרת או מהפזורה בבאר שבע. למי הולך הכסף? אז אני רוצה להגיד לכם, זה שאומרים: קירבנו את הפריפריה למרכז – מצוין, לקרב אותה בתחבורה זה מאוד חשוב, אבל למה לא מקרבים את המרכז לפריפריה? לקרב אותה בתעסוקה, בהשכלה. אני לא רוצה לראות עוני, אבטלה. ואני רוצה להגיד לכם, אם מדברים על נתוני העוני בחברה הערבית, 53.3% מתחת לקו העוני, ואם מדברים על אבטלה – 14% מקרב הגברים ו-30% רק מקרב הנשים שיוצאות לשוק העבודה. חברים, עוד דבר אחד – נושא משטרת ישראל. הרי באוקטובר 2000, מה אמר הדוח, חברים? משטרת ישראל מתנהגת עם החברה הערבית כאויבים ולא כאזרחים. לא אמרתי את זה, לא אני אומר את זה, הרי גדולים ממני אמרו את זה. 2.5 מיליארד שקל מתוכנית החומש 550 הולכים לפשיעה בחברה הערבית. אמרו – גם השר, גם סגן השר, גם כולם לפני חודשיים, שלושה, התפארנו ואמרנו: חלק ממשפחות הפשע עזבו את הארץ ויצאו. שאלנו לאן יצאו. חלק אמרו לרומניה, אנשים אמרו לי לטורקיה – והכול, אדוני, בולשיט אחד גדול. כולם נמצאים פה ונהיו יותר אכזריים ויותר אלימים, ומי שמשלם את המחיר זה האזרח הפשוט. אני רוצה להזכיר לכולם: עד היום 32 נרצחים צעירים, נשים. מה הם עשו? נושא הפרוטקשן, נושא הרווח המהיר – כל הדברים האלה עדיין נמצאים בתוך החברה הערבית. השאלה היא איפה משטרת ישראל. כמובן, יש עלינו אחריות כח"כים, כי כולנו אחראים, אבל בסופו של דבר מי שצריך לספק את הביטחון האישי של כל אחד ואחד זה משטרת ישראל וממשלת ישראל. אני לא רוצה להזכיר את מאות הפצועים, ודיברתי על הנרצחים. אני רוצה להגיד, חברים, כמה זה חשוב לעודד נשים שירוצו, אם זה לעיריות ואם זה למועצות האזוריות, ואני רוצה להגיד לכם שהנשים בכלל והאישה הערבייה בפרט הגיעו לאן שהן הגיעו בזכות עצמן. אף אחד לא נתן להן מתנה, אלא בזכות עצמן הן הגיעו לאן שהגיעו. בבית הזה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> בבית הזה יושבות מולי שלוש חברות כנסת, ואני רוצה להזכיר את שמן, כי אני גאה בהן, עושות עבודת קודש: עאידה תומא סלימאן, אימאן יאסין ח'טיב וג'ידא רינאוי זועבי. אם אנחנו נכנסים לבתי החולים, רואים את הנשים הערביות; אם אנחנו הולכים להשכלה, רואים את הנשים הערביות. בכל מקום – חינוך, תרבות, ספורט, רווחה – זוהי האישה הערבייה. חסר דבר אחד. החסם הכלכלי, כמו שאמרה ענבר בזק – צודקת. יש חסם כלכלי, כי החברה הערבית סובלת מעוני, זה לא סוד. אבל מצד שני יש גם חסם חברתי, ועלינו מוטלת האחריות לחזק את ידי הנשים שלנו שיצאו, יהיו אמיצות ויגידו: אני רוצה להיות ראש העיר x וראש המועצה y, כי זה לגיטימי וזו זכותן של הנשים. כמו שהן הגיעו לאן שהגיעו בזכות, יש להן הזכות להתמודד, ובעזרת השם, עוד ייצגו את כולנו ביישובים הערביים בכבוד. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אחיי, אני אמרתי שהנשים הערביות שלנו הגיעו, בעזרת האל, לרמות הכי גבוהות מהסיבה שהן יכולות להגיע לכך. הן לא לקחו מתנה מאף אחד. יש לנו בבית הזה שלוש נשים, האחיות שלנו, שאלוהים ייתן להן כוח, והן עושות עבודה קדושה – האחות עאידה תומא סלימאן, האחות אימאן ח'טיב יאסין ואחותנו ג'ידא רינאוי זועבי. אנחנו רואים בבתי חולים אחיות שלנו, שאלוהים ייתן להן הרבה כוח ובריאות, וגם בבתי ספר, בהייטק, הייטקיסטיות. תודה לאל, בחברה הערבית שלנו, האחיות שלנו נמצאות בכל מקום, והעניין של ההייטק – יש גם עקרות בית, שגידלו אותנו. יש לנו את האחות ואת האישה, שאלוהים ייתן להן כוח ובריאות. אנחנו מורידים לפניהן את הכובע, ואנו אומרים לנשים שלנו: אל תחכו עד שיבוא מישהו אל הדלת ויגיד לכן "בואו"; רוצו בבחירות לעירייה או בבחירות למועצה המקומית. אתן לוקחות את הסמכויות, לא מקבלות אותן. בואו, תהיו היוזמות, תיקחו, זוהי זכותכן. אנחנו נהיה לפניכן ולצידכן ומאחוריכן. שאלוהים ייתן לכן כוח ובריאות.) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> (אומר בערבית: הממשלה בחרה שלא להגיב. שהאל ייתן לך כוח, אבו מוחמד, חבר הכנסת מאזן גנאים.) הממשלה בחרה שלא להגיב, אז נתחיל עם המתנגדים. נתחיל עם חברת הכנסת מירי רגב, בבקשה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בחרתי שלושה. נתנו לליכוד אחד, לעבודה אחד ולש"ס אחד. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> גם אופיר ויתר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, החוק הזה – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני מבקש להחיל את החוק הזה מעכשיו: לנשים יהיה 15% יותר זמן דיבור. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> החוק הזה הוא חוק חשוב ביותר. יש לעודד נשים לקחת חלק במועצות אזוריות, בעיריות, בפוליטיקה המקומית ובפוליטיקה הארצית. לנשים יש קול חשוב במעורבות החברתית והציבורית. לצערי, אנחנו רואים שאין שכר שווה לנשים שנמצאות באותם תפקידים של גברים וייצוג הוגן בכל המשרדים הרלוונטיים. לכן אנחנו צריכים לשפר ולעשות עוד ועוד הצעות חוק שיאפשרו לנשים גם להתמודד, גם להתחרות, ובסופו של יום לקבל את השכר ההגון שגברים מקבלים. היום ראינו מחזה מביש במתחם הבורסה ברמת גן – את דגל אש"ף תלוי לצידו של דגל ישראל. הממשלה הזאת גרמה לאנשים להתבלבל, אז בואו נזכיר להם: מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ובירתה ירושלים, בירתנו הנצחית והמאוחדת, סמל אחד, סמל המנורה עם ענפי – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הזית, המנון אחד, והוא התקווה, ודגל אחד, מגן דוד בצבעי כחול-לבן, וכך יישאר. אני מודה לאותם אנשים אמיצים שהלכו והורידו את דגל פלסטין, שאין לו מקום להיות מונף במדינת ישראל – לא באוניברסיטאות, לא בהר הבית, לא ברחובות. רק דגל אחד יונף כאן בגאווה – דגל כחול-לבן, דגל מדינת ישראל. אני קוראת לכם לבוא ולהציף את הרחובות בדגלי ישראל. במציאות הזאת שבה עבאס שולט בממשלה – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אנחנו רואים פגיעה מתמשכת בביטחון אזרחי ישראל, פגיעה לאומית ופגיעה בזהות היהודית של מדינת ישראל. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> בעוד כמה ימים נחגוג את חג השבועות, חג מתן תורה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> אין יותר חג ישראלי ממנו – טקסי הביכורים, הילדים שמתרגשים בבגדים הלבנים, זרי הפרחים על הראש, נושאים את הטנא ומציגים את תנובת הארץ, חגיגת גבינות, פשטידות, משחקי מים, וגם שמיעת עשרת הדברות וקריאת מגילת רות כחלק מהעיקרון של היום, שהוא חג מתן תורה – התורה שלנו, שמקדשת את החיים, שמדגישה את קדושת החיים. תורת ישראל מלמדת את הרצוי ואת הטוב – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> את תומכת או מתנגדת, מירי? << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – את הקודש והחול, את הרוח ואת החומר – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> ספר התנ"ך הוא הספר העתיק ביותר, שזכותו תגן על עם ישראל; שנמשיך להיות גאים ביהדות שלנו – יהדות ששמרה על העם היהודי במשך אלפי שנים – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת רגב. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ותמשיך לשמור אותנו כאן. נמשיך להניף את דגל ישראל ונמשיך להתגאות בתורת ישראל, כי אין עוד מלבדו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת רגב. אני מזמין את חבר הכנסת ינון אזולאי להתנגד להצעת החוק. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> – – – לעולם לא תצליחי לעשות את מה שהם עושים למען אזרחי המדינה. שלי נעלייך מעל רגלייך – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> – – – שאת רק יכולה לחלום עליו – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אזולאי, אתה מוותר על זכות הדיבור? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> את מתנגדת או תומכת בחוק? << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> ברור שאני תומכת בחוק. אין שאלה בכלל. אני תומכת בחוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יש פה שרים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש פה שרים. שר התרבות ושר המודיעין פה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, קודם כול שיהיה ברור: אני מתנגד לחוק. אם אתם רוצים לשמוע, שוויון – זאת הרצאה בפני עצמה, מה זה שוויון. אני רוצה לעלות לפה ולהגיד לך, הרב ליצמן, אני לא חושב שנפרדת מאיתנו, כי אתה משאיר פה מורשת גדולה של עשייה. אנשים פה צריכים עוד להבין מה זה פניות ציבור. אני הקטן אומר שאתה סמל ומופת לפניות ציבור. על פניות הציבור האלה שילמת ואתה משלם, אבל זה בעולם הזה. השכר של 615,000 פניות ציבור – הלוואי שכל אחד מאיתנו יגיע למספרים כאלה של פניות ציבור ויבדוק באחוזים שפניות הציבור טופלו ונענו באופן חיובי – אני בטוח שנגיע באופן חיובי למשהו גדול מאוד, לרוב הפניות. אני רוצה להגיד באופן אישי: הרב ליצמן, יש לנו הכרת הטוב של משפחתנו אליך. כשר הבריאות הייתה לך עוד לפני כן ידידות קרובה למור אבי, זיכרונו לברכה. היית מאלה שהיו באים, מתעניינים, מבקרים בבית החולים. אני לא זוכר שפעם אחת אבא אושפז ולא התייצבת שם, וישבת איתו לא דקה ולא שתיים וגם לא עשר דקות. היית בא, יושב, מעודד אותו ומרים את רוחו, ואתה לא יודע עד כמה. על כך, בשמי ובשם משפחתי, קודם כול תודה רבה לך. אבל אני רוצה להגיד לחבריי חברי הכנסת שהרב ליצמן לא עשה את זה רק למור אבי. אני אספר סיפור. אני מקווה, הרב ליצמן, שלא יבואו ויתלוננו גם על זה, אבל אני מספר את הסיפור. אם יתלוננו, מקסימום תכחיש אותו. הרב ליצמן הגיע פעם אחת לבקר את מור אבי, וכדרכו בקודש היה עושה גם סיור בבתי החולים. הוא דיבר על 02:00, ואני אומר לכם שיותר מפעם אחת הוא הגיע בשעות כאלה לכמה בתי חולים. הרב מקלב, אני אומר כמה מילים על הרב ליצמן, אם אפשר. אני אשמח. פעם אחת מהפעמים הרבות שהגעת לבקר את מור אבי באחד מבתי החולים עשית סיור במיון. היה שם אדם מבוגר שישב שם ובילה שעות. הרב ליצמן ביקש כיסא והתיישב לידו. הייתה כבר החלטה שצריך להעלות אותו למחלקה. הוא אמר שלא יכול להיות שלא ימצאו ליהודי מבוגר מקום במחלקה. אמרו לו: אל תדאג, יהיה בסדר. הוא חיכה שם. הוא אמר: הדאגה שלי – אני יושב פה איתו פה, אני מאושפז איתו פה. אמרו לו: תלך, יהיה בסדר. בא מנהל בית החולים. וזה נמשך קרוב לשעה ואפילו יותר מזה, בתור שר הבריאות. הרב ליצמן לא עזב את המקום עד שאותו אחד עלה והתאשפז. הוא לא הכיר את הבן אדם. אני גם אגלה לכם – זה לא בן אדם חרדי. הוא לא ידע גם אחרי זה, וגם הבן אדם לא התקשר אחרי זה, אני בטוח, להגיד תודה, כי הוא לא ידע מי זה, אבל זו אחת מני 615,000 פניות שקיבל הרב ליצמן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ולכן, הרב ליצמן, עם ישראל חייב לך. אנחנו כחברי הכנסת חייבים לך, כי אתה משאיר פה מורשת, ובעזרת השם נמשיך במורשת הזאת. אתה איתנו פה, ונמשיך לקבל את הייעוץ ממך ואת העזרה ממך. תודה רבה, ושיהיה בהצלחה. קידשת שם שמיים ותמשיך לקדש שם שמיים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. אני מזמין את חבר הכנסת משה גפני להתנגד להצעת החוק. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני כמובן מצטרף לדברים של חברי חבר הכנסת ינון אזולאי. הרב ליצמן הודיע על פרישתו מהכנסת והוא עלה כאן לדבר, ואני אומר לכם, אני ראיתי, גם אני וגם חברים אחרים – אנחנו התרגשנו מהדברים שהוא אמר, מפניות הציבור. אני יכול להגיד באופן אישי שאני מכיר את זה, ובאמת אנחנו התרגשנו מהכמות, מהפעילות שהרב ליצמן עשה במשך כל השנים בכל תפקידיו המגוונים, ואנחנו בסיעת יהדות התורה מצטערים על זה שהוא עוזב. בכל מקרה, אנחנו נשמח שהוא ימשיך בעבודתו, כפי שהוא אמר כאן בדבריו, ימשיך בעבודתו הפוליטית והציבורית. אנחנו עוד נמשיך לפעול יחד, ואנחנו מודים על כך. אני מתנגד לחוק, לשלושת החוקים האלה. אני רוצה לומר, הממשלה לא הגיבה. האמת היא שהבנתי – למה שהממשלה תגיב? הרי הממשלה נבחרת על ידי הכנסת, זה לא שהולכים לציבור להיבחר. מטבע הדברים, היות שיש 52% נשים באוכלוסייה, היה צריך שיהיו למעלה מחצי שרות. אז בדקתי כמה שרות יש בממשלה הזאת, שכל אלה שמדברים בשם הסיעות הללו – שקודם כול יבואו ויגידו כמה שרות יש בממשלה. מתוך 28 שרים שנבחרו יש בקושי תשע שרות. אין שם שר הביטחון או שר החוץ, כמובן לא ראש ממשלה – אין שם את הנשים. למה שהממשלה תבוא להגיד שהיא תומכת – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> גם לא שרת אוצר. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> גם לא שר אוצר. שר אוצר אין בין כך ובין כך. אבל המציאות הזאת, שבה הממשלה תבוא ותגן על החוק הזה או שתתמוך בו, ואז נשאל אותם – טלו קורה מבין עיניכם לפני שאתם מטיפים לנו מוסר. אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לחברי הכנסת, אנחנו בסיעת יהדות התורה, לפני הרבה שנים, לא רק היום, תמכנו בהעדפה מתקנת לנשים בעבודה כשלא התקבלו לעבודה נשים באותם ימים. אנחנו הגשנו הצעות חוק על שכר שווה לנשים, שיהיה שווה לשכר גברים. אלה דברים שהמדינה, הכנסת, הממשלה צריכה לטפל בהם, לא לעשות את האפליה הזאת כלפי נשים. אבל מה המשמעות של העניין, שנותנים העדפה לנשים בבחירות? אישה מתמודדת למועצות האזוריות, הנשים תומכות בה או אפילו גברים – היא צריכה להיבחר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה פירוש, אנחנו נותנים לה העדפה? נתחיל בהעדפות, ניתן העדפה לנשים – מחר ניתן העדפה לימין או לשמאל או לכל קבוצה אחרת באוכלוסייה? אסור שיהיה דבר כזה. המשמעות של העניין – שלא מטפלים בבעיות האמיתיות שאנחנו אחראים להן: לא מטפלים בשכר שווה; לא מטפלים בהעדפה מתקנת; לא מטפלים בעובדה שבמשרות הבכירות כמעט אין נשים. איפה מטפלים? בבחירות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שם ייתנו יותר כסף, יותר מימון, לאישה שמתמודדת בבחירות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנחנו מתנגדים. זה מדרון חלקלק שסופו מי ישורנו. זה מתחיל בנשים וזה יכול להיגמר בכל מיני קבוצות אחרות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כל העיקרון – בזה אני מסיים. כל העיקרון של בחירות הוא שכולם שווים, ולא שיש קבוצה שהיא עדיפה על פני קבוצות אחרות. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גפני. חברי כנסת, בטרם נעבור להצבעה – חבר הכנסת ליצמן, מכיוון שנפלה בזכותי גם הזכות לשבת בכס היושב-ראש, אז חבר הכנסת ליצמן, על אף היותנו חלוקים באי אילו נושאים במרחב הציבורי ובשליחות הציבורית, תרשה לי בכל זאת להודות לך על השליחות הציבורית שלך. אני מאמין שפעלת ועסקת בצורכי ציבור באמונה, ואנחנו יודעים שמי שעוסק בצורכי ציבור באמונה לאורך השנים – מי משלם את שכרו. אז שתהיה לך הרבה הצלחה בהמשך הדרך. חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. על פי בקשת 20 חברי כנסת ההצבעה תהיה הצבעה שמית. מזכירת הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. אני מזכיר: ההצבעה היא על הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – עידוד ייצוג נשים במועצות אזוריות), של חברת הכנסת שפק. בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – בעד אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – אינו נוכח ענבר בזק – בעד חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – אינה נוכחת קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – בעד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת צבי האוזר – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – אינו נוכח אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – נגד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – אינה נוכחת אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – אינו נוכח אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – אינה נוכחת מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – אינו נוכח נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – נגד יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – נגד חיים ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – אינה נוכחת קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – אינו נוכח מיכל וולדיגר – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – אינו נוכח מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – אינה נוכחת אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת אביר קארה – אינו נוכח אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – אינו משתתף שלמה קרעי – אינו נוכח יעל רון בן משה – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת יוסף שיין – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח רם שפע – אינו נוכח << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע? אין. אם כך, תמה ההצבעה. אה, יש. סליחה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בעד. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) אלכס קושניר – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש עוד מישהו שלא הצביע? אין. אם כך, תמה ההצבעה. נא למנות את הקולות. אם כך, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 50, נגד – 17, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – עידוד ייצוג נשים במועצות אזוריות), של חברת הכנסת שפק וקבוצת חברי הכנסת, התקבלה בקריאה המוקדמת ותעבור לוועדה – איפה, חברת הכנסת שפק? לאיזו ועדה? << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> מעמד האישה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> זכויות הילד – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מעמד האישה, פנים. אם כך, ועדת הכנסת תקבע את הוועדה שתדון בכך. אנחנו עוברים להצבעה הבאה, על הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – הגברת עידוד התמודדות נשים לראשות רשות מקומית או מועצה אזורית), של חברת הכנסת ענבר בזק וקבוצת חברי הכנסת. ההצבעה תהיה הצבעה שמית, על פי בקשת 20 חברי כנסת. מזכירת הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – בעד משה אבוטבול – נגד אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – אינו נוכח אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – אינה נוכחת קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – בעד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – אינה נוכחת אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – אינו נוכח אלכס קושניר – בעד יואב קיש – לא משתתף גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – לא משתתף מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח יובל שטייניץ – לא משתתף קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – אינו נוכח נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח מירב בן ארי – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – אינה נוכחת קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח מאי גולן – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת צחי הנגבי – אינו נוכח מיכל וולדיגר – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח ווליד טאהא – בעד אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – אינו נוכח מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – אינה נוכחת אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת אביר קארה – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת יוסף שיין – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח רם שפע – אינו נוכח << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא הקראת אותו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) אלון שוסטר – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע? אין. אם כך, ההצבעה תמה. נא למנות את הקולות. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 47, נגד – 14, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – הגברת עידוד התמודדות נשים לראשות רשות מקומית או מועצה אזורית), של חברת הכנסת ענבר בזק, התקבלה בקריאה המוקדמת ותועבר לוועדה – איזו ועדה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מעמד האישה, פנים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מעמד האישה, פנים. היא תעבור לוועדת הכנסת לקביעת הוועדה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הרשויות המקומיות – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל היו פה כמה קריאות. היו פה כמה קריאות. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – הגברת עידוד התמודדות נשים לראשות רשות מקומית או מועצה אזורית), של חבר הכנסת מאזן גנאים. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית על הצעת החוק של חבר הכנסת מאזן גנאים. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 35 נגד – 14 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – הגברת עידוד התמודדות נשים לראשות רשות מקומית או מועצה אזורית), התשפ"ב–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 35, נגד – 14, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – הגברת עידוד התמודדות נשים לראשות רשות מקומית או מועצה אזורית), של חבר הכנסת מאזן גנאים וקבוצת חברי הכנסת, התקבלה בקריאה המוקדמת, ותועבר לדיון – חבר הכנסת מאזן גנאים, לאיזו ועדה? << קריאה >> מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> מעמד האישה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מעמד האישה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> פנים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> פנים. אנחנו נעביר אותה לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. << הצח >> הצעת חוק הספורט (תיקון – זכויות ספורטאי קטין), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3643/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי כנסת) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הספורט (תיקון – זכויות ספורטאי קטין), התשפ"ב–2022, של חברי הכנסת שרן השכל וסימון דוידסון. תנמק את הצעת החוק חברת הכנסת שרן השכל. שרן השכל נמצאת איתנו? מהצד. כן, בבקשה. חברת הכנסת השכל תנמק את זה מהצד. בבקשה, דקה לרשותך. << דובר >> שרן מרים השכל (תקווה חדשה): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, איך אני יכולה להסביר לכם ולתאר לכם ב-60 שניות את הצעת החוק הזו? הצעת החוק הזו באה לתקן עוול נוראי שנעשה לילדים ולבני נוער, כאשר הם עוברים בלית ברירה ביחד עם ההורים שלהם ממקום מגורים אחד לשני. כל מה שהילד אוהב לעשות בחיים זה לשחק כדורגל. ואותה קבוצה שבה הוא שיחק, אם במודיעין ואם ברמת השרון – כאשר הוא מגיע לאילת הוא פשוט לא יכול לשחק, אלא אם כן הוריו משלמים קנס שלפעמים מגיע לעשרות אלפי שקלים, ואפילו מעל ל-100,000 שקל. למעשה, כופים על אותם ילדים ובני נוער לא לשחק בדבר שהם כל כך אוהבים. איך אנחנו, מדינה שכל כך רוצה לעודד את הילדים להשתתפות בספורט, יחד עם כל הערכים של קבוצתיות וכו', למעשה מחייבים אותם לא לעשות את הדבר המדהים הזה? אז בשניות שנותרו לי, אני רוצה קודם כול להודות לשר התרבות והספורט חילי טרופר, שבאומץ רב סייע, תמך ודחף כדי להעביר את הצעת החוק הכל-כך חשובה הזו למען הילדים. אני רוצה להודות לחברי סימון דוידסון, שהוא שותף מלא גם בדרך הזו, בכל מה שקשור בספורט הישראלי. תודה רבה. אני קוראת לכולכם להצביע בעד. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> השר חילי טרופר ישיב בשם הממשלה. עשר דקות לאדוני. << דובר >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר >> לא, לא. קצר. קצר. אז קודם כול אני רוצה להגיד תודה לחברת הכנסת שרן השכל ולחבר הכנסת סימון דוידסון על הטיפול בבעיה הקשה הזאת של כבילה של ספורטאים קטינים למועדונים. אכן, העיסוק בספורט המקצועי בישראל מוסדר לרוב באמצעות חוזים ארוכי טווח בין האגודות לספורטאים, ולעיתים מעברו של ספורטאי צעיר מתאפשר רק בכפוף לפיצויים שעליהם הסכימו האגודה המעבירה את הספורטאי והאגודה שקולטת אותו. פיצויים אלה עלולים להגיע לסכומי כסף גבוהים, ובמקרים מסוימים היעדר הסכמה בין האגודות על גובה הפיצוי מביא להכשלת מעברו של הספורטאי. עניין זה פוגע בחופש העיסוק של הספורטאים הצעירים וגורם לכך שלעיתים ספורטאים נותרים באגודה מסוימת בניגוד לרצונם ועלולים אף לוותר על העיסוק בספורט בשל כך. הצעת החוק החשובה מבקשת לקבוע שבמקרה שבו עבר ספורטאי קטין, שגילו פחות מ-18, מאגודה אחת לאחרת בהתאם לסעיף 11א לחוק הספורט, יהיה על האגודה הקולטת או על הספורטאי לשלם לאגודה המעבירה רק בגין הוצאות שהוכח שהוציאה עליו האגודה לצורך הכשרתו. משרד התרבות והספורט מכיר את הסוגיה, את הקושי והעוול שעלולים להיווצר לספורטאים בכלל, ובמיוחד לספורטאים קטינים, בין היתר לאור המלצות ועדת אדלר, שעסקה בנושא. עם זאת, מנגנון חלופי להסדר הקיים צריך להיות שלם, רגיש לגיל הספורטאי, ולאחר התייעצויות עם הגופים הרלוונטיים. מגישי ההצעה התחייבו כי תהליך כזה יתקיים בשיתוף פעולה עם הממשלה במהלך הדיונים בהצעה. על כן, לאחר דין ודברים עם מגישי ההצעה, הממשלה תומכת בהעברת ההצעה בקריאה טרומית, בכפוף להמשך קידומה בהסכמה. תודה לחברת הכנסת השכל ולחבר הכנסת דוידסון. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה, אדוני. מתנגד חבר הכנסת רוטמן. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, לצערי, אנחנו בסיטואציה שאנחנו אפילו לא צריכים להסביר למה אנחנו מתנגדים להצעות חוק שהממשלה תומכת בהן. הסיבה העיקרית, אני חייב לומר, עוד לפני הצעת החוק גופה – הממשלה הראתה בשלוש הצעות החוק הקודמות ששיקול הדעת – אדוני היושב-ראש, אני אשמח שתגן על זכותי לדבר, כי הרעש מאוד גדול. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חברי הכנסת בועז טופורובסקי, יואב קיש ושרן השכל, נא לפזר את ההפגנה. יואב. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> טוב, אני אנסה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אומר, הסיבה להתנגד היא כי הממשלה הראתה בשלוש הצעות החוק האחרונות ששיקול הדעת שלה באישור הצעות חוק הוא כל כך לקוי וכל כך פגום, שאין באישור שלה – אתה יודע, פעם אישור הממשלה היה אומר שהופעל שיקול דעת כלשהו, אמרו. עכשיו אנחנו רואים שהשיקול היחיד שמנחה את הממשלה באישור הצעות חוק פרטיות הוא השרידות הפוליטית, השאלה אם זה שחקן לחץ. הרי הדבר שהכי מפחיד אותם הוא שמחר בבוקר אחד מחברי הכנסת שלא מאשרים הצעת חוק שלו, פתאום יתחיל להגיש תג מחיר; יגיד, אני רוצה את זה, אני רוצה את זה, ייעדר מהצבעות. אז כל הצעת חוק עכשיו, גם ההזויות ביותר, גם הלא-קשורות לכלום – הכול עובר. אני חייב לומר, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני שמעתי ששר הביטחון, משעמם לו – הוא מחפש להכריז על ארגוני טרור; אין מספיק ארגוני טרור, אין מספיק טרור ברחובות, הוא מחפש עוד ארגוני טרור להכריז עליהם. אני מבקש ממנו להכריז על ארגון תג מחיר כארגון טרור. ראיתי וקראתי שחברת הכנסת זועבי מבקשת תג מחיר מאוד מאוד שמן על תמיכתה בהצעת החוק בשבוע הבא; ראיתי שרע"מ מבקשים תג מחיר; ראיתי שכל חבר כנסת בקואליציה בשביל כל הצבעה שלו עכשיו מבקש תג מחיר. אני חושב שאת הטרור הזה צריך להוציא אל מחוץ לחוק, אחרת באמת לא תהיה ממשלה. זה מאיים על קיומה של המדינה. אני באמת רוצה לקרוא מכאן לשר הביטחון בני גנץ: תג המחיר הקואליציוני שכל מפלגה וכל חבר כנסת בקואליציה מבקשים – תכריז על זה כארגון טרור למען שלמות הקואליציה, אנא ממך. נקודה נוספת – אנצל את הדקה הנוספת שיש לי כדי להגיד, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ששלוש הצעות החוק שעברו כאן עכשיו בתמיכת ממשלה לתוספת תקציב לנשים שמתמודדות או לקביעת רף נמוך יותר לנשים, הן הצעות חוק שלדעתי מנוגדות גם לחוק שיווי זכויות האישה, שהיה אחד החוקים הראשונים שהכנסת הזאת העבירה, וגם לחוקי-היסוד. כאשר אתה בא ואומר בהגדרה: נשים יכולות פחות, הן צריכות קביים בשביל להתמודד בבחירות – לא נגיד בשביל להצטרף ל-669, חברי חבר הכנסת רם בן ברק, יושב-ראש ועדת – לא בשביל להצטרף לאיזה כושר פיזי, בשביל להתמודד בבחירות הן צריכות קביים – זאת אמירה נורא משפילה כלפי נשים, ואתם הצבעתם בעדה. אני לא מבין את הדבר הזה. איך אתם יכולים ככה? אפילו את השוביניזם, אפילו את המיזוגיניות אתם לא משאירים לגברים? איך את מצביעה בעד הצעת חוק שאומרת – מירב, איך את מצביעה בעד הצעת חוק שאומרת שאישה שווה פחות מגבר? איך? אני לא מבין דבר כזה. שתי חברות בסיעה שלך מציעות הצעת חוק כזאת. אז אני קורא לכם, רבותיי, תחזרו לשפיות, תאשרו בבקשה הצעות חוק שיש בהן טיפה היגיון. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה תהיה הצבעה שמית. נא לא לראות בזה משהו אישי נגד כל אחד מכם. בבקשה, דן. פעם ראשונה שאני מנהל את הישיבה כאשר עו"ד דן מרזוק הוא המזכיר. אלף מברוכ. בהצלחה. תודה רבה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – נגד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – נגד מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – אינה נוכחת יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – אינו נוכח אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> רבותיי חברי הכנסת, ינון אזולאי, מלכיאלי. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> נגד. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא, תירגעו, הכוונה, ביטן וראשי הממשלה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – אינו נוכח נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> סיבוב שני עכשיו, רבותיי. מייד, אפרת. בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח ניר אורבך – בעד משה ארבל – נגד יעקב אשר – אינו נוכח דוד ביטן – נגד איתמר בן גביר – נגד נפתלי בנט – בעד קרן ברק – אינה נוכחת גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – בעד אלון טל – אינו נוכח חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד מיקי לוי – בעד יעקב ליצמן – אינו נוכח מרב מיכאלי – בעד אבתיסאם מראענה – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח עידית סילמן – אינה נוכחת שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד מירי מרים רגב – אינה נוכחת אפרת רייטן מרום – בעד עמיחי שיקלי – אינו נוכח רם שפע – בעד << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> האם יש מישהו באולם שלא הצביע? אני קורא עוד פעם. תמה ההצבעה. תוצאות ההצבעה על הצעת חוק הספורט של חברת הכנסת השכל: בעד – 60, נגד – 46. הצעת החוק עוברת להמשך דיון בוועדת החינוך והתרבות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ביקורת המדינה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> קליטה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ועדת הכנסת תכריע. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הכרה באחים שכולים ובזכויותיהם, התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2445/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן) << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק הכרה באחים שכולים ובזכויותיהם. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני ממש מתרגשת לעמוד כאן היום ולהגיש את הצעת החוק הזאת להצבעה. ביום שבו החלטתי להתמודד לכנסת, לפני כארבע שנים – סיעת הליכוד, אחים שכולים מביטים בנו כרגע. ביום שבו החלטתי להתמודד לכנסת לראשונה, לפני כארבע שנים, נפגשתי בחיפה, בבית קפה קטן, עם אדם בשם אלי דבי, אח של צדוק דבי, זיכרונו לברכה. אלי סיפר לי שבמדינת ישראל קיימת קבוצה שקופה; היא לא מדברת והיא לא מוכרת, אבל זה לא אומר שהיא לא כואבת, זה לא אומר שהיא לא צריכה הכרה. הקבוצה הזאת היא האחים שלנו, האחים השכולים. אדוני היושב-ראש, משפחות שכולות ואחים שכולים מביטים בנו כרגע ויש רעש במליאה. אני לא רוצה להמשיך לדבר. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת ביטן, חבר הכנסת סמוטריץ' ובזק, חבר הכנסת גפני, נא להקשיב לדוברת, בבקשה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> הקבוצה הזאת היא האחים שלנו, של כולנו, האחים השכולים. אלי סיפר לי שבחוק הישראלי לא קיים המושג "אח שכול". זה היה נשמע לי אבסורד. הרי אנחנו בחברה הישראלית, כל כך אוהבים לחבק, לתמוך במשפחות השכול, ואוהבים לחשוב שאנחנו עושים ככל יכולתנו למען החיילים שלנו ובני משפחותיהם, כי בסוף, הם נתנו לנו על מגש של כסף את מדינת היהודים. מסתבר שבישראל המושג היחיד שקיים בחוק הוא "אחיי הנופל" תחת המושג "משפחה שכולה". המדינה לא רואה את האחים כפרטים. אם אח או אחות שכולים רוצים ללכת לטיפול פסיכולוגי שמוצע להם היום בחוק, הם צריכים את אישור ההורים, בלי קשר לגיל. איש בן 50 צריך לבקש אישור מהוריו כדי לקבל את הזכאות שלו ללכת לטיפול פסיכולוגי. הידיעה על אובדן האח או האחות מגיעה לאחים דרך ההורים בלבד ולא באופן ישיר, כך שאם יש אח או אחות שאינם בקשר עם ההורים, הם לא ידעו שאחיהם או אחותם נפלו, והם ישמעו על זה לעיתים במהודרות החדשות או דרך צד שלישי, וכמובן שלא יוכלו להשתמש בזכויות המגיעות להם בחוק, כך שלפי החוק היום, האחים הם שקופים ולא מוכרים. אחרי האובדן הטרגי הקרקע נשמטת מתחת לרגלי המשפחה. פעמים רבות האחים הם שצריכים להחזיק ולתחזק את המשפחה שלהם ואת האחים הנותרים. תהיה חזק בשביל אבא ואימא, תדאג להם – וברגע אחד התפקידים מתהפכים והאחים נושאים על כתפיהם את המשפחה. הם לא רוצים להכביד. הם מגדלים שריון ומתמודדים. באחד המפגשים שקיימתי עם האחים השכולים אמרה לי א': ביום שהמטוס של אחי התרסק גם החיים שלי התרסקו, אבל לקח לי שנים להבין שגם לי קרה משהו, שגם אני חוויתי משבר. חבריי, החוק שאני מביאה בפניכם היום בא לתקן עוול היסטורי. החוק ייתן הכרה רשמית וטכנית במושג "אחים שכולים", ויאפשר להם לממש את זכויותיהם ללא תלות בהוריהם. לראשונה בתולדותיה של מדינת ישראל אנחנו נגיד היום לאחים השכולים: אנחנו רואים אתכם. אנחנו כאן עבורכם. אתם כבר לא שקופים. אני רוצה להודות לאלי דבי, לאלי בן שם, ליובל ליפקין, לפרידה שניידרמן, לארגון יד לבנים ולאחים השכולים על הליווי והאמונה לאורך השנים. אני רוצה לומר תודה מיוחדת לחברת הכנסת מירב בן ארי, שעוד לפני שאני נבחרתי לכנסת היא הרימה את הדגל הזה וקידמה את החוק הזה בכל הכוח, והיא שותפה לדרך ולאמונה בצדקת הדרך. מירב, תודה. אני גאה לעמוד כאן היום ולהיות הקול שלכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. סגן שר הביטחון אלון שוסטר, בבקשה, בשם הממשלה. << דובר >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר >> אדוני יושב-ראש הישיבה, חברות וחברי הכנסת, משרד הביטחון מברך על הצעת החוק ועל הרצון לעגן את מעמדם של האחים השכולים בחוק אף מעבר לאזכור המופיע בנוסח החוק הקיים. יחד עם זאת, שינוי ההגדרות לעניין האחים והאחיות מחייב התאמה של הוראות שונות בחוק. חלק מההסדרים הנוספים המוצעים אינם מתאימים על פניהם לחקיקה ראשית שקיימת היום, וכל הסדר חדש שייקבע מחייב בדיקה לגבי השפעתו על בני משפחה אחרים – הורים, אלמנות ויתומים. לפיכך החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה, בתיאום עם חברת הכנסת המציעה, כי הממשלה תתמוך באישור הצעת החוק בקריאה טרומית, וקידומה לאחר מכן ייעשה תוך הצמדתה להצעת חוק ממשלתית שייזום משרד הביטחון, לאחר השלמת עבודת המטה והתיאום עם הארגונים היציגים. לאחר מכן תובא ההצעה לאישור נוסף של ועדת השרים לחקיקה טרם הקריאה הראשונה. חבריי חברות וחברי הכנסת, אין לי כל ספק כי יש קונסנזוס בין כלל יושבי הבית על חשיבות הצעת החוק. לכן, אני מציע ומבקש שמליאת הכנסת תתמוך באישור ההצעה הזאת בקריאה טרומית ובהעברתה לוועדת העבודה והרווחה, והמשך קידומה ייעשה תוך הצמדתה להצעת החוק הממשלתית שתקודם בעניין. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה. חברת הכנסת סטרוק מתנגדת. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. איפה המציעה? כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברתי היקרה מיכל – מיכל, אני רוצה לדבר אליך, ברשותך. את יודעת, מיכל, כמה את אהובה עליי וכמה את יקרה לליבי מאוד מאוד. תחשבי רגע, מיכל, את רוצה לקדם חוק שיכיר באחים שכולים. תחשבי כמה אחים שכולים התווספו לנו בגלל החברים שלך, השותפים שלך לקואליציה. כמה עוד אחים שכולים של עוד ועוד פיגועים, מיכל. ממש עכשיו, לפני רבע שעה, ראש הממשלה החליפי שלך, מיכל, ראש הממשלה החליפי שלך אמר בכל הרשתות שהמגעים עם המשותפת מתנהלים בהסכמת כל סיעות הקואליציה, מיכל, גם בהסכמת ראש הסיעה שלך. את, אכפת לך מהאחים השכולים? גם לי אכפת. אבל כמה אפשר להתעלל במדינת ישראל ולהפקיר אותה בידיים של האחים המוסלמים – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> ואיך תצביעי? תתביישי לך. איך תצביעי? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – בידיים של מי שקוראים למחבלים שפוגעים בנו "לוחמי חופש"? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> איך תצביעי – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> "לוחמי חופש", הם קוראים להם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא צודקת – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> האמת כואבת לכם. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> איך תצביעי – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ואיתן, אל תשאל אותי איך אני אצביע, תשאל את עצמך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> דקה. חברת הכנסת סטרוק, האם אמרת שבגלל השותפים שלהם לקואליציה יש להם יותר אחים שכולים? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בהחלט. אני אמרתי – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זו אמירה חמורה ביותר. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זו זכותך לחשוב מה שאתה רוצה. אני אומרת – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> את מאשימה חברי כנסת ערבים שותפים שהם אחראים לרצח ולהריגה. זו אמירה חמורה ביותר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תן לה להסביר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה הלכת לבקר – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה תגיד בתור שלך לדבר. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה תגיד משם מה שאתה רוצה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אגיד בתור שלי לדבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש אלמנט לא מוסרי אפילו באמירה הזאת. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יש אלמנט לא מוסרי בכך שחברי כנסת שיושבים כאן הולכים לבקר מחבלים בכלא, קוראים להם "לוחמי חופש" ומעודדים אותם להמשיך לבצע פיגועים. יש בזה בהחלט – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אף אחד לא עודד אף אחד. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יש בזה אלמנט לא מוסרי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, את מעלילה על חברי כנסת בבית הזה, שהם חברי קואליציה. את מעלילה עליהם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – היחיד שהורשע בתמיכה בטרור זה – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בבקשה, יעלו לפה אחד-אחד – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. זמנך תם. נא לרדת. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> סליחה, אתה גנבת את הזמן שלי. זה לא – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. הזמן תם. נא לרדת. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה גנבת את הזמן שלי – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא לרדת. הזמן תם לפני דקה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה גנבת את הזמן שלי. כשיושב-ראש מפסיק דובר – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אורית, לפני דקה, לפני דקה – הייתי צריך להזהיר אותך – – – << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – הוא לוחץ על הכפתור כדי לא לגנוב את הזמן. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא לרדת. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל בסדר, מיכל. תסתכלי, מיכל, על הדבר הזה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא להוריד אותה מהדוכן מייד. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מיכל, תסתכלי, זה השותף שלך. הוא מנשים – אני באה איתך. הוא מנשים אותך מפה לפה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> את עברת את הזמן. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> האיש הזה הוא השותף שלך, מיכל. הוא השותף שלך. יאיר לפיד אמר את זה, שזה בידיעתך שהוא השותף שלך. זה הכול. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אינזלי, אינזלי. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> היא צודקת. היא צודקת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – מואשם בתמיכה בטרור הוא מהמפלגה שלך – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> את מאלצת אנשים לענות לך. את חברה בסיעה היחידה שיש בה מורשע בתמיכה בטרור. תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תירגעו. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תירגע. מותר ליושב-ראש לציין עובדות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> מה זה, איזה יושב-ראש אתה? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מותר לי. יש את התקנון – – – נא לשבת. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> איזה יושב-ראש אתה שעוצר את מי שמדבר ככה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', נא לשבת. חבר הכנסת סמוטריץ', נא לשבת. נא לקחת אותו מפה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> איפה היושב-ראש עכשיו? אני לא מוכן שהוא ימשיך לנהל את הישיבה. אתה לא תמשיך לנהל את הישיבה. אתה לא תמשיך לנהל את הישיבה. אתה לא תמשיך לנהל את הישיבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה לא תמשיך לנהל את הישיבה. אתה מחבל. אתה לא תמשיך לנהל את הישיבה. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> אסור לך לעשות ככה ביד למי שמדבר. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה לא – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה לא תקרא ליושב-ראש מחבל. החוצה. נא להוציא אותו מחוץ לאולם. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> אני לא אצא החוצה. לא אצא החוצה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> הוא לא יצא החוצה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא קוראים ליושב-ראש מחבל. צא החוצה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה לא תמשיך לנהל את הישיבה. אתה לא תמשיך – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתם לא תוציאו אותו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני לא אגרתי 800 ליטר דלק כדי לעשות פיגוע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> קרעי, נא לשבת. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> – – – גם אתה, היושב-ראש, עושה כך. בחיים לא ראיתי יושב-ראש עושה ככה לדובר. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> – – – שאני לא מכבד אנשים. תודה רבה, חברת הכנסת מיכל שיר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אלה השותפים שלכם. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> רבותיי, כל מי שאומר ליושב-ראש שהוא מחבל, עף מהמליאה מייד. מייד. ברור? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> – – – בית המשפט קבע שהוא מואשם בתמיכה בארגון טרור – – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> את לא מתביישת שהוא מייצג אותך? תראי מי מייצג אותך. תסתכלי על – – – תסתכלי עליו, את לא מתביישת? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> – – – אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> תסתכלי עליו. את לא מתביישת? את לא מתביישת שהוא מייצג אותך, שהוא שותף שלך – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – שהוא מנשים אותך? תסתכלי עליו. תסתכלי, עכשיו הוא יוציא אותי. מיכל, את רואה מה שהוא עושה? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תשבי במקום שלך. אני לא רוצה להוציא אותך. אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. תצאי. תצאי החוצה. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> תסתכלי עליו. עליו תסתכלי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא להוציא. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> מיכל, תסתכלי עליו. מיכל, תתביישי, תתביישי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא להוציא אותה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> העבריין – – – מחבל. (חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק יוצאת מאולם המליאה.) << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה מחבל. אתה מחבל. אתה מחבל. מחבל. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא להוציא את העבריין המורשע הזה מהמליאה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> מחבל. אתה מחבל. מחבל. מחבל. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> החוצה. ברא, ברא. << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> למי שתוהה, ככה זה נראה כשרוקדים על הדם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אלה השותפים שלך. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> ככה זה נראה כשרוקדים על הדם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תראו איך אתם נראים. הבריון הזה ניסה לתקוף את סגן היושב-ראש ולפרוץ למושב שלו. זה לא היה בכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, לא היה דבר כזה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זה לא היה בכנסת. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> – – – זה לא היה. לא היה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> היה, היה, היה. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> לא היה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> היה, היה. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> היה, היה, היה ויהיה. יובל, גם יהיה. מי שמתייחס בצורה כזאת לאנשים, שלא יצפה למשהו אחר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – תוציא את האדם שאתם שותפים שלו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת מיכל שיר, נא להמשיך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מבקש להוציא את חבר הכנסת סמוטריץ' מהמליאה. נא לצאת מהמליאה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא להוציא את סמוטריץ', שקרא לי מחבל. נא להוציא אותו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – מחבלים שלכם. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מה שעושים פה חברי הסיעה שלו זה חסר תקדים. לא היה כדבר הזה. לא היה כדבר הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה אכפת לך שקוראים לך מחבל? מה אכפת לך? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> היא האשימה חברי כנסת ברצח. בבקשה, זכות התגובה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אחמד, אני שואל – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא רוצה לשמוע אותך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אחמד, אני שואל. אחמד, אני שואל: היית היועץ של ערפאת? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא רוצה לשמוע אותך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני שואל: היית היועץ של ערפאת? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא רוצה לשמוע אותך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה ההגדרה של ערפאת? מה ההגדרה של ערפאת? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בבקשה, מיכל, תתחילי. תתחילי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – מה ההגדרה של ערפאת? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה מציין עובדה. בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תראי מי מנהל את הישיבה, מי שמבקר משפחות של מחבלים. זה השותף שלך. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה השותף שלך. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מיכל – – – השותפים שלכם הולכים – – – אצל המשפחות השכולות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא רוצה להוציא אותך, אז תירגע. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> ממתי מפריע לך שקוראים לך מחבל? אתה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שמחה, תשב. תשב. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה רשאי לצאת. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> דווקא בהצעת החוק הזאת – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה לא יכול להתנהג ככה בניהול הישיבה. אתה לא יכול להתערב בדיון. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה רשאי, אם אתה רוצה. אתם הפרתם כל תקנון וכל חוק. בבקשה. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> אתה מנהל את הישיבה? אתה לא מתאפק, אתה מנהל את הישיבה – – – לא כיושב-ראש. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יריב, אנחנו רוצים לצאת החוצה. כולנו צריכים לצאת החוצה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. דברי. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> דווקא בהצעת החוק הזאת שעוסקת בשכול, למען השם, כנסת ישראל. שכול. שכול. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> תתביישו. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – את קורעת את עם ישראל – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני רוצה לבקש סליחה ומחילה מהאחים השכולים וממשפחות השכול – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני קורא את חבר הכנסת שמחה רוטמן – פעם ראשונה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> פעם שנייה. לא רוצה להוציא אותך, תירגע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – רוקדת על הדם – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> גלית, נא לשבת. נא לשבת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – את אומרת את זה לחברים שלך, שעד לפני כמה זמן היו – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתם מתנהגים כמו שוק. שוק ממש. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> שוק זה אתה, שעשית ככה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתה מתנהג כמו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> גם אתה, חבר הכנסת שטייניץ. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> אתה עשית שוק בתנועה הזאת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מי שאומר לי מחבל, כך מגיע לו. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה לא יכול להשתמש בכיסא שלך לתקוף – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא להוציא את חבר הכנסת רוטמן – פעם שלישית. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> פעם שלישית – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> פעם שלישית – נא לצאת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתם עושים את זה בכוונה, כדי להוציא – – – (חבר הכנסת שמחה רוטמן יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> ביום הזיכרון הבא תזכרו את היום הזה כשתעמדו ליד הדלת – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> את תתביישי לך. אין לך בושה – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – ותלכו לבתי עלמין צבאיים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – איזה הצגות יש לך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> בושה. בושה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תראי מה הוא אומר לחברים שלך. הם היו חברים שלך. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני רוצה לבקש סליחה מהאחים השכולים שצופים בנו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אולי תקשיבו לה? << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני רוצה לבקש סליחה מהמשפחות השכולות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אולי תקשיב לה? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> את רוכבת על הגב של המשפחות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> בושה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אין פה שמאל וימין. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> בושה. בושה. בושה. בושה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> מיכל, תבקשי סליחה מהמשפחות השכולות – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא להוציא את סמוטריץ' החוצה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אין פה שמאל וימין. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> על זה תבקשי סליחה, שאת יושבת בממשלה הזאת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא להוציא אותה. נא להוציא את חברת הכנסת סטרוק. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תצאי החוצה. אתם מבזים את התקנון פעם אחר פעם. גם אתה. תראו מה הם עושים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תראו מה העבריינים האלה עושים. אתה עבריין. תראה מה אתה עושה. החוצה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – לך מותר להגיד את המילים האלה? (חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק יוצאת מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הוא עבריין. לפי החלטת בית המשפט הוא עבריין. הוא עבריין. הוא ניסה לפרוץ לפה, לפגוע ביושב-ראש. (חבר הכנסת איתמר בן גביר יוצא מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא להוציא את האנשים שהוריתי להוציא. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – פה הם יהודים, נגד העם שלך. פה הם יהודים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גם לגביך הייתה איזה החלטה של בית משפט. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> כשאתם תוציאו אותי, אני אצא. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתה בתפקיד היושב-ראש. אתה – – – אתה לא יכול להגיד לחבר כנסת "עבריין". << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני לא יכול לקבל האשמה של חברי כנסת ערבים ברצח. תתביישו לכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> אל תהיה יושב-ראש – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << קריאה >> אל תהיה יושב-ראש – תדבר – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> את הקרקס הזה צריך להפסיק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מותר לי, כיושב-ראש, להביע את הדברים – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> הם לא נורמליים, בחיי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> – – ולהגן על אנשים. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> הם לא נורמליים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שב. תירגע. << קריאה >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << קריאה >> אתה מנצל את זה שאתה יושב-ראש. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אתה מנצל את הסמכות שלך. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מיקי, שב. תדבר איתי כשאתה יושב. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> זה לא מכובד. אתה יודע מה אתה עושה פה? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תדבר איתי כשאתה יושב. שב. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אתה עושה פה פארסה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שב. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> תתבייש. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני קורא אותך בקריאה ראשונה. שב. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתם, אפילו קצת בושה אין לכם – להקשיב לה, לדברים שהיא אומרת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> קצת בושה אין לכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> את הקרקס הזה צריך להפסיק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני מבקשת מחבריי להפסיק את הקרקס הזה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תתנצלי בפני הציבור על זה שזה החבר שלך, על זה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא להוציא את חבר הכנסת קרעי. קריאה שלישית. תצא החוצה. נטלי, נא להוציא אותו. קריאה שלישית. נא להוציא. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – בושה וחרפה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> היום אני ממש מתביישת, מתביישת, בחיי, לעמוד פה, בכנסת ישראל, להעביר חוק למען אחים שכולים, למען משפחות השכול. ציבור משפחות השכול יושב בבית אחרי שנים שהוא מחכה שיתקנו את העוול ההיסטורי, ובמקום זה הוא רואה קרקס. לרקוד על הדם, לא פחות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> חברים, אני מציעה שכולנו נירגע ונכבד את הצעת החוק הזאת – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה, מיכל. תודה רבה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> נכבד את המשפחות השכולות, נכבד את האחים השכולים. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אין פה מחלוקת. אפשר להתאפק. אפשר לגלות איפוק, למען השם. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> מיכל. מיכל, תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת. הצבעה אלקטרונית. נא להכניס את אלה שהוצאתי. נא להכניס את המורחקים. הממשלה מבקשת שמית – ההצבעה תהיה שמית. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אנחנו בעד. אנחנו בעד. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ההצבעה תהיה אלקטרונית. תודה. נא לשבת. נא לקרוא למורחקים. נא לשבת. אני קראתי שלוש פעמים למורחקים. אני רוצה לתת לכל המורחקים להצביע, ולכן אני חוזר על ההצבעה מחדש. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 70 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הכרה באחים שכולים ובזכויותיהם, התשפ"ב–2021, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בעד – 72. יש להוסיף את הקול של איתן גינזבורג בעד, המסך שלו לא פועל. השרה מרב מיכאלי תומכת, נא להוסיף לפרוטוקול. זה עובר לוועדת העבודה והרווחה. תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> טיבי, מה הצבעת? הקשבת לחברת הכנסת – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מבקש להרחיק את כל אלה שהוצאתי החוצה. ייכנסו בהצבעה הבאה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בהצבעה הבאה. נא לצאת. אישרתי לכם להיכנס להצבעה. במיוחד זה שהתפרץ לדוכן – נא לצאת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא לצאת. נא לצאת. נא לצאת. נא לצאת. נא לצאת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא אישרתי לכם להישאר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא לצאת. נא להוציא אותם. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> הם לא מחכים לאישור שלך. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא ניתן לכם לפגוע בתקנון בצורה כזאת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> למה אתם לא מוציאים אותם? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אתם תחזרו בהצבעה הבאה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה הצבעת, טיבי? אתה הקשבת – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. נא לצאת. כל מי שהוצאו, ייכנסו בהצבעה הבאה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> תתביישו. בושה וחרפה לכנסת. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בהחלט כאשר מישהו מתפרץ כדי לפגוע בסגן היושב-ראש מאחור – זה עוד לא היה, מה עוד שהוא מורשע על פי דין. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> או שאתה יושב-ראש – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> למה אתה לא יוצא? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה לא יכול גם וגם. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אנא ממך, תירגע בחוץ. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אתם נתתם לתומך טרור לנהל ישיבה על אחים שכולים, זה מה שאתם עשיתם. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> עכשיו יבקשו לעשות סלקציה לח"כים ערבים איזה דיונים לנהל. זה חדש. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – צילום בבית המשפט), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3786/34; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה – הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – צילום בבית המשפט), התשפ"ב–2022. חבר הכנסת גינזבורג, בבקשה, אדוני. עשר דקות. בבקשה, אדוני. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> רק אם אפשר שקט, אדוני, זה יעזור לי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מבקש מכם שקט. חבר הכנסת שטייניץ, אתה ממשיך להפריע. חבר הכנסת שטייניץ. חבר הכנסת שטייניץ, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> זה בדיוק מה שמפריע לך, שעשיתי ככה ביד. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> אין מילים. אין מילים. אדוני היושב-ראש, אני לא יכול. אי-אפשר ככה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אמילי. יובל. יובל, למה אתם שם בכלל? יובל, לך תשב במקום שלך. יובל, חבר הכנסת שטייניץ. תודה רבה. תודה רבה. בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כלל יסודי במשפט הפלילי הישראלי ובליבת המשטר הדמוקרטי והמודרני הוא שלכל אדם עומדת חזקת החפות. אדם איננו אשם כל עוד לא הוכח אחרת. תכלית אחת – אני לא יכול. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תחליפו את הכותרת, איתן. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני לא יכול לדבר ככה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> לא. הכותרת – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אבל אני לא יכול לדבר ככה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> החוק שלך. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני מבין, אבל אני לא יכול לדבר ככה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא להחליף את הכותרת. דן, נא להחליף את הכותרת. תודה רבה. נא להמשיך. נא להמשיך. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה, אורלי. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אתחיל מההתחלה, ברשותך. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בבקשה, עשר דקות. אני מאפס. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> כלל יסוד במשפט הפלילי הישראלי ובליבת המשטר הדמוקרטי והמודרני הוא כי לכל אדם עומדת חזקת החפות – אדם איננו אשם כל עוד לא הוכח אחרת. תכלית הכלל היא שקודם יש להרשיע את האדם באמצעות ראיות, ולאחר מכן יורה בית המשפט על ענישתו. גבולותיו של העיקרון המרכזי הזה לעיתים מיטשטשים, כשאדם נעצר מסיבות שונות, אם מתוך חשד כלשהו לביצוע עבירה ואם אפילו לצורך מעצר, כי רוצים לחקור אותו. הוא מובל לדיון בבית משפט, וטרם הוגש נגדו כתב אישום, פרצופו מתועד על ידי צלמים שנמצאים באולם בית המשפט. כשאדם יושב על ספסל הנאשמים כאשר לצידו ניצבים שוטרים או אנשי מערכת הביטחון, זו סיטואציה שעליה באמת ניתן לומר שתמונה אחת שווה אלף מילים. חזקת החפות העומדת לזכות החשוד מתאיידת כאשר תמונתו מופצת בכלי התקשורת ויוצרת לו תדמית של עבריין. הרי כשעצור יושב ולצידו שוטרים, ולעיתים הוא אפילו אזוק, הוא "ודאי" – במירכאות, כמובן – פושע שעבר על החוק. זו הסיטואציה שמצטיירת בראשו של אדם שמתבונן בתמונה, כאשר בפועל נגד אותו חשוד אפילו לא הוגש כתב אישום. פרסום התמונה מוביל הרבה פעמים למצב שבו גזר דינו הציבורי נחרץ עוד טרם נשמעה כל טענה משפטית באוזניו של השופט. אדוני היושב-ראש, אני מודה שאני מתקשה. אדוני היושב-ראש, אני מודה שאני מתקשה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית, את מפריעה לו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אז אנחנו נצא, ככה אנחנו נקל עליו. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> לא, רק תהיו בשקט. אני מנסה לנאום. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> כשיחליטו להחזיר את הח"כים שבחוץ אנחנו נחזור. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הם יחזרו להצבעה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אחמד, יש פה מלא שמפטפטים, אבל זה בסדר, אני כבר רגילה שמדברים עליי. אני ישראל השנייה. לא ישראל הרשמית – ישראל השנייה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני עוד לא קראתי אותך לסדר, ישראל השנייה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא ישראל הרשמית – ישראל השנייה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> לא קראתי אותך לסדר. את מתקרבנת סתם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא. לא, אתה לא מבין, קרה משהו אתמול. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אוקיי. בבקשה, תמשיך. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אחמד, הפעם אתה לא האשם הבלעדי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> סוף-סוף אני לא אשם. אוקיי. קטי, את לא מאפשרת לו לדבר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני הולכת. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> את הולכת וצועקת בדרך. אי-אפשר לדבר ככה. אני מנסה לנאום ואני לא מצליח. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תמשיך, תמשיך, הכול טוב. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> צילומו של חשוד מגלם את המתח המתמיד שבין הזכות לשמירה על כבוד האדם לבין זכות הציבור לדעת. מצד אחד, יש חובה מוסרית ודמוקרטית לשמור על הכבוד של חשוד בשעה שחירותו נשללה אך אשמתו טרם התבררה, ובטח לא הוכחה, ולעיתים אפילו לא התגבשה אשמה לכאורה. מצד שני, כמובן, ניצבת זכות הציבור לדעת, שמגלמת אינטרס חברתי נעלה. חברי הכנסת, הצעת החוק שמונחת היום בפניכם נועדה להקטין את המתח הזה ולשמור על כבודם של חשודים על ידי תיקון שני חוקים נפרדים: 1. חוק בתי המשפט; 2. חוק הגנת הפרטיות. ברירת המחדל בנוגע לצילום בבית משפט מעוגנת כיום בחוק בתי המשפט, שלפיו אין לצלם באולם בית משפט אלא ברשות בית המשפט. על אף הכלל הזה, חשודים רבים מצולמים בעת כניסתם לאולם. לרוב מכניסים את העצורים ישר לאזור שמיועד לנאשמים, ובזמן המתנתם לכניסת השופט הם נשמרים על ידי שוטרים, ובינתיים לא אחת, ואפילו פעמים רבות, בסופו של תהליך, חשודים אלו משוחררים ולא מוגש נגדם אפילו כתב אישום. אבל תמונתם – חברת הכנסת בראשי – תמונתם מתוך אולם בית המשפט, על ספסל הנאשמים, מתועדת לעד, וביתר שאת בתקופה הדיגיטלית, שבה הכול מתועד, והתמונה נשמרת וניתנת לאיתור בקלות. בכך, חברי הכנסת, יש כדי להכתים את שמם של אזרחים חפים מפשע שלא בצדק. מסקירה בין-לאומית מקיפה שערכה הלשכה המשפטית של הכנסת לקראת הכנת הצעת חוק זו עולה כי בכמה מדינות מערביות חלות הגבלות על צילום חשודים ועצורים. באנגליה חל איסור לצלם כל צד להליך הפלילי, לרבות חשודים, שופטים, עדים וכדומה, בתוך אולם בית המשפט, בבניין בית המשפט ובשטחים שצמודים לבניין בית המשפט, וניתן למנוע פרסום תמונה של חשוד בביצוע עבירה פלילית כשיש סיכון שהדבר יוביל להטיה במשפט פלילי שמנוהל נגדו. בגרמניה קובע הדין כי פרסום תמונת חשוד, בין שבבית המשפט ובין שבדרכו לשם, תותר אך ורק כשהפרסום משרת אינטרסים של ביטחון הציבור. בפינלנד ההסדרה מעוגנת בחקיקה ובנהלים מכוח רגולציה עצמית מטעם גופי התקשורת, ולפיהם תמונות של חשודים יפורסמו בתוספת צנזור של פניהם כל עוד לא הוגש נגדם כתב אישום. כמו כן, הפרסום נעשה במשנה זהירות ובהינתן הסכמה של המצולם או בלעדיה כשקיימת חשיבות חברתית משמעותית בפרסום. בצרפת, לפי קוד הפרוצדורה הפלילית, יש לעשות שימוש באמצעים סבירים כדי למנוע צילום של מי שנאזק כדי להבטיח את כבודו, את זכותו לפרטיות ואת זכותו לעשות שימוש חופשי בדמותו ובתדמיתו, זאת לצד ברירת מחדל שקובעת שאין לצלם אדם בכלא, בתחנת משטרה או במקומות דומים אלא באישור שופט. בקנדה, ההסדרה המשפטית אוסרת לפרסם צילומים של חשודים במהלך דיונים, אלא אם כן ניתנה לכך הסכמה של הצדדים ושל השופט שדן בתיק. לאור כל זאת, הצעת החוק שהגשנו, חברי כנסת מסיעות שונות – חבר הכנסת קיש. חבר הכנסת קיש. ענבר, טייבי, זה סופר-סופר-מפריע לי. דנית, זה ממש מפריע לי. הצעת החוק שהגשנו, חברי כנסת מסיעות שונות – אופוזיציה וקואליציה – באה לדייק את ברירת המחדל בישראל ולקבוע כי ייאסר כל צילום של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, בין שבאולם בית המשפט ובין שבשטחי בית המשפט. אישור לצילום הזה יינתן רק במקרים חריגים ומסיבות מיוחדות ומנומקות של בית המשפט. בנוסף, אם מצא בית המשפט טעם מיוחד לצילום החשוד, עליו לנמק זאת בהחלטה שלו ולוודא שהחשוד לא יתועד כשהוא אזוק. החוק יוסיף סעיף משלים שאוסר פרסום צילומו של חשוד כשהצילום בוצע ללא קבלת היתר מראש מבית המשפט, ויקבע כי יש לראות בעצם פרסומו פגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות. חברי הכנסת, אני מאמין בלב שלם כי בשעה שנשללת חירותו של אדם, אסור שיילקח גם כבודו. גם לחשודים בעבירות חמורות עומדת חזקת החפות, ובתוכה חזקת חפות ציבורית ותודעתית, וגם עליהן יש להגן. זכות הציבור לדעת היא חשובה מאוד, אך היא לא מוחלטת, ולעיתים גם נסוגה מפני כבוד האדם ופרטיותו, ואין בה משום הצדקה לרמיסה והשפלה של אדם לעד. כאמור, להצעת החוק יש תמיכה נרחבת כמעט מכל סיעות הבית הזה, ואני מודה לשותפיי מהאופוזיציה ומהקואליציה שחתמו עליה יחד איתי, ובהם חברי הכנסת יריב לוין, אפרת רייטן מרום, צבי האוזר, משה ארבל, מירב בן ארי, קרן ברק, שמחה רוטמן, בועז טופורובסקי, ענבר בזק וגבי לסקי, שהצטרפה. אני מבקש מכם, חברי הכנסת, להצביע בעד הצעת החוק בקריאה המוקדמת, להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט ולסיים את ההצבעה עליה בכל הקריאות עוד בכנס הקרוב בגלל התמיכה המסיבית שיש לו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> יישר כוח. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> השר חילי טרופר, בבקשה. ישיב בשם הממשלה חילי, בבקשה. << קריאה >> היו"ר אחמד טיבי: << קריאה >> הוא מאתגר אותך. << דובר >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר >> אדוני יושב-ראש הישיבה – – << קריאה >> קריאה << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> כן, ראיתי, ראיתי. – – כנסת נכבדה, במסגרת הצעת החוק מוצע לקבוע כי בית המשפט לא יתיר צילום של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום באולם בית המשפט או בשטח בית המשפט אלא במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו. לחשוד עומדת חזקת החפות, וצילומו בנסיבות אלה פוגעות בכבודו. בנוסף, מוצע לקבוע כי אם התיר בית המשפט צילום של חשוד, ינקוט בית המשפט את כל האמצעים הסבירים העומדים לרשותו כדי למנוע מהחשוד להיות מושא לצילום כאשר הוא כבול באזיקים. עוד מוצע לקבוע שלא יפרסם אדם צילום של חשוד בלא קבלת היתר מראש מבית המשפט ושפרסום של צילום ללא היתר יהווה פגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981. אכן, צילום חשוד הנמצא באולם בית המשפט במסגרת דיוני הארכות מעצר לצורכי חקירה בעניינו מעורר רגישות מיוחדת. בפרסום תמונתו של חשוד המוחזק במעצר לצורכי חקירה טמונה פגיעה בכבודו. הפגיעה בכבוד של חשוד כאמור באה לידי ביטוי במצב הפיזי והנפשי שבו שרוי אדם שנודע לו על מעצרו באופן בלתי צפוי, לרבות המעבר החד מחיי שגרה למציאות שונה שבה הוא נתון בתנאי מעצר. בנסיבות אלה מוצע להתוות את שיקול דעת בית המשפט ולהנחותו בעת קבלת החלטה בעניין זה, ולא לקבוע טעמים חריגים בלבד. במסגרת טיוטת תזכיר חוק ממשלתי שגובשה בשנת 2018, הוצע לקבוע שבית המשפט יתיר צילום או פרסום של חשוד המוחזק במעצר אם בית המשפט ראה כי יש עניין ציבורי של ממש בצילום או בפרסומו, וכן אם בית המשפט שוכנע כי יש להעדיף את העניין הציבורי כאמור על פני הנזק שעלול להיגרם לאותו אדם בשל הפגיעה בכבודו. הצעת החוק הממשלתית קובעת הסדר אשר מבנה באופן ברור את שיקול הדעת השיפוטי בבקשות לצילום ולתיעוד. לפיכך החליטה ועדת השרים שנוסח הצעת החוק הפרטית יותאם לעקרונות שהופיעו בהצעת החוק הממשלתית. בכפוף לאמור ובכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה ייעשה בהסכמת משרד המשפטים, הממשלה תומכת בהצעת החוק. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. איתן, אתה רוצה – איפה איתן? אתה רוצה לעלות עוד פעם? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> אפשר להצביע. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> הצבעה. בבקשה. רבותיי, אפשר להכניס את המורחקים. שמית, שמית. הצבעה שמית. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> למה שמית, אם כולם בעד? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> אז תמשוך. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא לקרוא – תמשוך. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> מה למשוך? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> את השמית. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> אני מושך את השמית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תמשוך את זה כבר. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> הוא חתום עליה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני מבקש לקרוא – קיש, תקרא למורחקים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> נא להכניס את כל הח"כים כדי שיוכלו להצביע. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תכניס את כל – סדרנים, נא להכניס את המורחקים, לא את כל הח"כים. מי שרוצה – ייכנס. מי שלא רוצה, לא ייכנס. זה לא התפקיד שלנו. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> שהמורחקים ייכנסו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא להתחיל בהקראת השמות. הצבעה שמית, יש זמן להכניס את כולם. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – בעד אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – אינו נוכח ענבר בזק – אינה נוכחת חיים ביטון – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – אינה נוכחת קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – בעד בנימין גנץ – בעד משה גפני – בעד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת צבי האוזר – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – בעד אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – בעד נעמה לזימי – בעד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – אינו נוכח אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – אינו משתתף בהצבעה גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – בעד מוסי רז – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת רם שפע – אינו נוכח נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> סיבוב שני, עוד פעם להקריא את שמות אלה שלא הצביעו, בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח ענבר בזק – אינה נוכחת חיים ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – אינה נוכחת קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – לא משתתפת צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – בעד משה טור פז – אינו נוכח אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – בעד אלי כהן – אינו נוכח מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – בעד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יעקב ליצמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יבגני סובה – בעד אופיר סופר – בעד עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – אינו נוכח אביר קארה – בעד אלכס קושניר – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת מוסי רז – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – בעד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת רם שפע – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש חברי כנסת שלא הצביעו ומבקשים להצביע? סילמן, ביתן, מאי גולן – שלושה; עלי סלאלחה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) עידית סילמן – בעד ענבר בזק – בעד מאי גולן – בעד דוד ביטן – בעד עלי סלאלחה – בעד << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש מישהו במליאה שלא הצביע ורוצה להצביע? תמה ההצבעה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אחמד, רק לפרוטוקול, כי לא הספקתי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נוסיף, בזמן ההכרזה אני אוסיף אותך. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ובכן, תוצאות: בעד – 67 ח"כים, נגד – אין. חברת הכנסת אורלי לוי, אני מוסיף אותך לפרוטוקול כבעד. תודה רבה. הצעת החוק עוברת להמשך דיון בוועדת חוקה. איפה גינזבורג? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> איך? אז היא עוברת לוועדת כנסת להכרעה. << הצח >> הצעת חוק סיוע לצעירים חסרי עורף משפחתי, התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3780/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברות הכנסת) << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ובכן, הצעת חוק סיוע לצעירים חסרי עורף משפחתי – חברות הכנסת מירב בן ארי ונירה שפק, חמש-חמש. בבקשה, חמש דקות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, לפני שאציג בפניכם את הצעת החוק החשובה לסיוע לצעירים חסרי עורף, אני רוצה קודם כול להגיד תודה רבה לחברתי חברת הכנסת שרת האנרגיה קארין אלהרר, שמגיעות לה כל הזכויות על החוק הזה. ביחד איתה – בכנסת העשרים היא זו שכתבה, אני זו שמובילה, ואני יודעת שהיא צופה בי עכשיו – אז אני רוצה להגיד לך לפני הכול תודה רבה על מה שעשית למען צעירים חסרי עורף. הצעת החוק, המטרה שלה לאפשר לצעירים חסרי עורף סל שירותים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תחליפו את הכותרת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. תחליפו את הכותרת, בבקשה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא להחליף את הכותרת בהצעה של חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. ההצעה הזאת מאפשרת לצעירים חסרי עורף לקבל סל שירותים דינמי לכל צעיר שיתאים לצרכים שלו. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> דקה, מירב. צעירים חסרי עורף. אני אוסיף לך את הזמן. אני מאפס מההתחלה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. הצעת החוק נותנת לאותם צעירים סל של זכויות שמגיע להם. הייתה לי הזכות בכנסת העשרים להיות יו"ר ועדת המשנה לצעירים חסרי עורף. בזכות הוועדה ובזכות 20 מיליון שקל תקציב מיוחד הצלחנו להקים שלטרים, הוסטלים, קורות גג, סיוע בשכר דירה, מסגרות לצעירים, לצעירות, מסגרות לקהילה הלהט"בית, אבל עם הכסף ועם הוועדה זה לא מספיק, והדרך האמיתית היום היא פשוט לעגן את הזכויות שלהם בחקיקה. יצא לי במשך הרבה שנים מחיי לפגוש צעירים חסרי עורף. מי שרואה צעיר כזה לא מבין שהוא באמת חסר בית, כי הוא בדרך כלל נראה טוב, יש לו טלפון, יש לו תעודת זהות. כשאנחנו חושבים על חסר עורף אנחנו חושבים ישר על דר רחוב, אבל זה לא תמיד כך. לפעמים הם נראים כמונו. איך אמרה לי בת שירות לאומי? תשמע, בצלאל, אני מדברת על צעירים חסרי עורף. כשפגשתי בת שירות לאומי, היא סיפרה לי שלפעמים בשישי-שבת היא פותחת אוהל, כי לא היו אז דירות. היום ברוך השם דירות יש להם, גם בסוף שבוע, אבל אמרתי לרם, כי הוא מקשיב כל כך יפה, שצעירים חסרי בית – לא ממש יודעים שהם חסרי בית, כי הם נראים ממש טוב; הם נראים ממש כמונו, הם לבושים יפה, יש להם טלפון, הם מסתובבים. אבל כשאתה חסר עורף, אין לך משפחה ואין מי שיתמוך בך, ואני שמחה שהחוק הזה, שאני יודעת שתצביעו בעד – גם לחברת הכנסת אורלי לוי יש חוק דומה, נירה שפק, חברתי, שתדבר מייד אחריי, גם חברת הכנסת נעמה לזימי. אני בטוחה שהבית הזה, קואליציה ואופוזיציה, יתאחדו יחד כדי לתת זכויות לאותם צעירים שאם רק נשקיע בהם טיפה, הם יחזירו לנו כל כך הרבה בחזרה. אני רוצה להגיד דבר אחרון לפני שאומר תודה. הצעירים האלה, אנחנו חייבים להם את כל ההזדמנות. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מירב, שכנעת אותנו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שתדע, מרגי, טוב שפנית אליי, כי אני יודעת ששכנעתי אותך, אבל אתה יודע, הדבר המדהים הוא שבארבע השנים שהייתי איתך פה, באמת הצלחנו לשנות להרבה צעירים את העולם, הפכנו להם, והיום אתה רואה אותם בצבא ובאקדמיה ובתעסוקה. זו השקעה קטנה שפשוט, איך אומרים: כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא. אני רוצה להודות לנירה שפק, נירה היקרה. בזכות שיתוף הפעולה של שתינו ביחד אני בטוחה שנוביל את החוק הזה לקריאה שנייה ושלישית/ נאחד כוחות. מגיעה לך כל הזכות גם לעמוד כאן ולהציג את החוק, ולכן אני קוראת לך כמובן לבוא. תודה רבה לקארין אלהרר ותודה רבה מיוחדת לשר הרווחה מאיר כהן, שכל נפשו וליבו בנושא של צעירים חסרי עורף. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה, חברת הכנסת בן ארי. אני מבקש מחברת הכנסת שפק. נירה, בבקשה, גם חמש דקות. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> היום באמת זה יום מיוחד. כמו שאמרתי בהצעת החוק הראשונה שעברה היום, הצעת החוק שדיברתי בה על קידום נשים, זה בא מחוויה אישית וממה שאני עברתי. באתי איתה מהבית, מה שנקרא. גם הצעת החוק הזו היא משהו שבאתי איתו מהבית. יושבים פה במליאה שני אנשים שתרמו לזה שהחלטתי לקדם את הצעת החוק הזו. לא ידעתי לאיזו הצעת חוק אני הולכת, וחיפשתי, וראיתי שהשרה קארין אלהרר ניסתה להעביר את זה בכנסות קודמות. מצאתי את החוק ואמרתי: בואו נעבוד עליו. אבל אני אספר לכם לא על החוק, כי מירב באמת סיפרה על החוק. אני רוצה לספר על הנגיעות שהביאו אותי להבין. אז פעם פעם, לפני המון שנים, נסעתי בג'יפים בעולם, ובנסיעות הג'יפים בעולם הייתה לי מדריכה אחת כזאת קפיצית. קראו לה מירב בן ארי. נסענו בכל מיני מקומות. פעם מירב באה אלינו, אל חבורת הנשים האלה שיכולות לטייל בעולם בג'יפים, ואמרה לנו: תקשיבו טוב – באה ואספה אותנו ואמרה: יש לי פרויקט שאני עושה. אני הקמתי עמותה לטיפול בצעירים חסרי עורף משפחתי. אני רוצה שבעמותה שלי יהיו טייסים ויהיו קצינים, ומי שיודעת לנסוע בעולם, לא יקרה לה כלום אם תיקח את הג'יפ שלה, שתיים בג'יפ, שלושה ילדים מאחור, ובחגים תעשו להם טיולים. זוכרת, מירב? ואז מצאתי את עצמי עם חברתי חני שביט יושבת בג'יפ, מכינה כל מיני חטיפים לילדים, ומירב הייתה מכינה לנו מסלולים, והיינו מטיילים איתם בארץ ומספרים להם – פעם יער בן שמן, ירושלים, מלמדים אותם קצת אהבת ארץ ישראל, מורשת, וזאת הייתה אחת החשיפות שלי. אז תודה, מירב. והייתה לי עוד חשיפה. שורה מאחוריי יושב אלון שוסטר, ידידי. אלון שוסטר בא ואמר לי: תקשיבי, נירה, יש לנו משימה בחיים. הוא היה ראש המועצה שלי. באתי לדבר איתו על איזה נושא, ואז הוא אומר לי: אוקיי, סיימת לדבר, תושבת המועצה שלי? עכשיו אני רוצה לדבר. תקשיבי, יש לך כוחות, לך ולבעלך. יש לנו נוער שסיים צבא, נוער חסר עורף משפחתי. הם היו חיילים וחיילות בודדים. בגיל 21, 22 הם משתחררים ואין מי שמטפל בהם. אז אני רואה שיש לך הרבה אנרגיה, את וזוהר בעלך – תצטרפו לעמותת "מצמצמים רווחים" ותאספו נוער. וככה אימצנו, כל שנתיים מחליפים את הצעיר ואת הצעירה, וככה במשך שנים. העמותה הזאת – שאני חייבת הגיד שהקים אותה בני גנץ, נכון, אלון? ודורון אלמוג – היינו נפגשים פעם בכמה שבועות, מתכנסים כל ההורים המאמצים ודנים בסוגיות ועוזרים אחד לשני. אז פה יושבים שניים שככה הטביעו בי, היו שותפים לדבר הזה, ועם הילדים האלה אני עד היום. ולכן החוק הזה הוא כל כך חשוב. אנחנו מכירים אותם ואנחנו רואים איזה נפלאות אפשר לעשות כשמישהו מאמין בך. כל ילד צריך מישהו שיאמין בו, כל ילדה צריכה מישהו שיאמין בה, ואם רק נגיד להם "אתם יכולים", השמיים הם הגבול. אז אני מבקשת מכל מי שיושב כאן, ולא משנה קואליציה או אופוזיציה, להיכנס לג'יפ של מירב, להיכנס למשפחות ולצמצם רווחים עם אלון שוסטר, להצטרף אליי ולכל יוזמי החוק הזה וליצור עתיד ותנאים לצעירים וצעירות חסרי עורף משפחתי. תודה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת שפק. << הצח >> הצעת חוק סיוע לבוגרי מסגרת השמה חוץ-ביתית, התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1840/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס) << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> עכשיו חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, בבקשה. זה יהיה שלוש דקות. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> תודה רבה לך, כבוד היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לספר לכם משהו על גלגולו של חוק. את הצעת החוק הזו, בנגזרת הראשונה שלו, כתבנו עוד בכנסת השמונה-עשרה, והיא אחת מהראשונות שכתבתי והגשתי כחברת כנסת. זה לא סוד – וזה גם בנאום הבכורה – שאלו בעצם הנושאים שבגינם נכנסתי בכלל לחיים הפוליטיים; אלה המראות שחוויתי כשהייתי ילדה במקומות ובסיטואציות שבהם ראית ילדים עם פוטנציאל מדהים שחווים אירועים מאוד קשים בבית, שאמור להיות להם המגן והמקום הבטוח, והפך להיות בעצם הסכנה היום-יומית. ולא בכדי, כשאנחנו מדברים על חסרי עורף משפחתי, אלה אותם ילדים שהמדינה מגיעה לבית המשפט ואומרת: הבית מהווה סכנה, ולכן חשוב להוציא אותם. בעצם, מה המדינה אומרת? אנחנו לוקחים את המקום של ההורים, אנחנו האפוטרופסות, ועכשיו אנחנו אלו שדואגים להם. אממה? בהסדר הזה, שבו המדינה משלמת בין 10,000 ל-17,000 שקל בחודש, היא שוכחת דבר אחד: ביום שבו הילדים מגיעים לגיל 18, אדוני היושב בראש, מה קורה איתם? האם פתאום המשפחה שלהם לא מהווה להם סכנה? האם פתאום הבית, שאנחנו כמדינה פנינו לבית משפט, שירותי הרווחה, ואמרו שהבית מסוכן להם – פתאום בגיל 18 הם נשלחים לסכנה, לתופת? מה קורה בגיל 18? ילד הוא עצמאי? הוא יכול לכלכל את עצמו? להשיג לעצמו קורת גג? לדאוג לעצמו לעבודה? כמובן שלא. אני רוצה להסביר שהצעת החוק הזאת עברה גלגולים, והצלחנו, בעצם, לשנות גם את התפיסה של משרד הרווחה וגם את הפעולה. השר מאיר כהן יושב פה – העלינו נשכחות על החוק שאז הגשתי עוד כשכחלון היה שר הרווחה, והוא פנה אליך ואמר לך: מאיר, לא הספקתי כשר רווחה, בוא ונעשה את זה. זה חוק חשוב מאוד. אז אומנם כחקיקה ראשית לא היה בזה צורך, כי התחילה תוכנית יתד וכו', ואמרתם: בואו נראה איך זה יקרה. אני רוצה להזכיר שחלק מהדברים באמת קיבלו מענה, אבל חלק גדול מאוד עדיין לא, וצריך להרחיב ולראות איך אנחנו מסייעים. הצעת החוק נכתבה לאחר ביקור בדירת בוגרים, היחידה בארץ, שהייתה בראשון לציון, שגם היא הייתה פעולה של עמותת ילדים בסיכוי ולא של המדינה. אני זוכרת את ירון בראון, שלקח אותי לראות את אותם ילדים בני 18, שלמזלם הרב, כשהם הגיעו לגיל הזה – מעטים מהם, ככה, לוקטו והושמו בדירה שדאגה לכל המחסורים שלהם, ביחד עם עובדים סוציאליים, הדרכה וליווי. אבל זו הייתה רק אותה דירה קטנה עם לא מספיק מקומות. כשהתחלנו לכתוב את החוק, אני נפגשתי עם ילד בן קצת יותר מ-18 בתקופה הזאת, והוא סיפר לי שיום לאחר מסיבת הסיום שלו בפנימייה – כשהוא מסיים את הלימודים – הוא פרץ למחסן. הוא אמר לי: אורלי, את צריכה להבין, אני פרצתי למחסן ולא היה לי מושג מה יש בו. לא רציתי לגנוב משם משהו, רציתי קורת גג; רציתי מנה חמה. את המנה החמה ואת קורת הגג האלה הוא קיבל בסוף – איפה? בבית המעצר, כי לא הייתה חלופה אחרת, ולחזור הביתה – זו לא הייתה אופציה. אז אדוני היושב בראש, ראוי וכדאי להזכיר את מי שהיו שותפים שלי להצעת החוק המקורית שעברה היום – אני רואה, גם למירב, גם לנעמה וגם לאחרים. ביחד אנחנו מקדמים אותה הפעם להצעת חוק כתובה, כי מאיר, כמו שאמרנו, אומנם זה נכנס בתוכניות, אבל יש עדיין כל מיני חורים שלא קיבלו את המענה. הצעת החוק שקידמנו ושהכנסנו לתוכניות של משרד הרווחה – הצטרפו אליי אז כל הרשימה של הח"כים שלא נמצאים בכנסת היום, אבל ראוי להזכיר אותם, אז כמובן שהיוזמת הראשונה היא אנוכי, ומייד אחריי שלי יחימוביץ', זבולון אורלב, רוחמה אברהם בלילה, דני דנון, דודו רותם, אילן גילאון היקר, אלכס מילר, ליה שם טוב ודוד אזולאי – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> כל אותם שמות כבר לא פה בכנסת, אבל מה שזרענו וקידמנו בתוכניות – אני מקווה מאוד שגם נרחיב אותן הלאה. נעמה, יש לי עוד מלא חוקים. בואו נעשה, נמשיך עם זה הלאה, כי בסוף – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת אורלי לוי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אנחנו מצליחים לעשות דברים טובים. << הצח >> הצעת חוק צעירים חסרי עורף משפחתי, התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3638/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת נעמה לזימי. יהיו גם לך שלוש דקות. תוספת עשר שניות לנעמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> אני אברר. בינתיים שמתי לך שלוש. אני אעשה איפוס. עכשיו תתחילי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה. יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה – – – << קריאה >> אלון שוסטר (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא שומעים? אוקיי. אני רוצה להגיד שהחוק הזה – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש לך רק שלוש דקות. אי-אפשר לחלק. את – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בסדר, אין בעיה. אז אני אפנה אליך ואגיד כבר פה, כבוד שר הרווחה מאיר כהן, החוק הזה הוא חוק חשוב, כי במהות שלו הוא מחזיר את אחריות המדינה לאזרחים שלה. הוא חוק שמגדיר את המקום הזה של איך המדינה תופסת את האזרח ואת הצעיר הזה. אני אתחיל בעדות. מ', צעיר בן 23, הגיע לעבוד בזנות אחרי שנקלע לחובות קשים בתקופת הקורונה. פגשתי אותו במרכז לצעירים על רצף הזנות והניצול המיני, ואחרי שיחה איתו גיליתי בחור חכם, טוב לב וקסום שנכנס לי עמוק ללב. החוכמה והכמיהה שלו לחיים טובים יותר שבו אותי. למ' אין בית לחזור אליו ואין לו עורף משפחתי. יחד עם שותפי וחברי חבר הכנסת רם שפע, שגם הוא פה, הגשנו את הצעת החוק הזו ליצירת רשת ביטחון והכרה בצעירות וצעירים בני 18–25, אותם חסרי וחסרות עורף משפחתי. בעזרת החוק יהיה ניתן להעריך את הצרכים שלהם, כמו הצרכים של מ' ועוד אלפי צעירות וצעירים שהגיעו לגיל 18 ועזבו את המסגרות והפנימיות שהתחנכו בהם, כדי לייצר מענים עוטפים ומתאימים עבורם – את מה שהמדינה יכולה להעניק בהיעדר המשפחה. כשצעירים חסרי עורף משפחתי מגיעים לגיל 18, הם עוזבים את המסגרת החינוכית שבה גדלו – פנימייה, הוסטל או כפר נוער – ובהיעדר מקום מגורים, הכוונה וליווי נגרם להם נזק, וחלקם נמצאים בסיכון אמיתי לשלומם. חלקם נאלצים לגור במקומות מפוקפקים או ברחוב, וחלקם אף נאלצים לעבוד בזנות כדי לקיים את עצמם ולשרוד, בלי אופק לחיים אחרים – כל זה רק כי לא היו להם מעטפת והזדמנות לממש, לחלום ולהגשים. מדינת ישראל לא יכולה להפקיר את צעיריה. חוסנה של אומה נמדד בדיוק במקומות הללו. אני אדלג ואגיע רק לתודות. אני מודה לשותפות לדרך על המקצועיות, השותפות, ועל כך שראו ורואות את הצעירים והצעירות האלה: לשר הרווחה חבר הכנסת מאיר כהן, שמוביל תהליך מקיף וחיוני במשרד הרווחה; לשותפות חברות הכנסת מירב בן ארי ונירה שפק, על העבודה המדהימה שלהן בנושא; כמובן, לארגונים והגופים המסייעים היום לאותם צעירים וצעירות – לעו"ד שירן רייכנברג וענבר דרויאן מהקליניקה לזכויות נוער וצעירים במצבי סיכון באוניברסיטה העברית, לאבי אלבז היקר, מנכ"ל הפורום הציבורי כפני הנוער ופנימיות הרווחה והאומנה, לעדנה גלובוצקי ועמותת ילדים בסיכוי, שאותם פגשתי, לאירית זלכה מעמותת מקום וכמובן לחברי היקר רם שפע ולצוות הלשכה שלי. תודה רבה. נעשה ונצליח. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. מכובדי השר, השר כהן, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני רוצה להזכיר לכולנו – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> נא להרגיע. יש משהו – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> יש חתונה בחוץ? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> אני רוצה רק להזכיר לכולנו, אדוני היושב-ראש, שככל שאנחנו נוברים בערים בקונפליקט – ערים ברחבי העולם שיש בהן קונפליקט על רקע כזה או אחר – מסתבר שהפלטפורמה הטובה ביותר שעליה כן יש אחדות היא הפלטפורמה של הרווחה ושל הבריאות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> רווחה. מאה אחוז. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> שם זה ממש הופך להיות לגשר, ואחרי הסערות הגדולות היום אני שמח שיש משהו שאנחנו – עליו באמת יש גשר, בלי ויכוחים ועם הסכמות, ואני שמח על כך. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> הצעת החוק הזו מבקשת לייצר מנגנון תמיכה חשוב. כל מה שאמרתם, חבריי – אתם צודקים, ועוד איך אתם צודקים. ליווי עבור צעירים חסרי עורף משפחתי – ההצעה מגדירה – כן. לא הבנתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה בסדר, זה בסדר. הוא יודע. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> לא, לא, אני – ההצעה מגדירה צעיר חסר עורף וצעירה חסרת עורף משפחתי כצעירים שאין להם סביבה משפחתית תומכת או שהם מנותקים מהמשפחה שלהם. אלה צעירים שלעיתים אין להם קורת גג. לפי ההערכות שלנו יש עשרות אלפי צעירים כאלה. חוכמתנו, האחריות שלנו היא להגיע לאזרחים האלה, לצעירים האלה, כי כל צעיר שאנחנו תומכים בו ונותנים לו מעטפת – אנחנו משנים את חייו. אין הרבה קונצים. נגעת, עזרת – אתה רואה את התוצאות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> שינית לו את המסלול. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> עכשיו, בכל שנה, לצערי, מצטרפים עוד אלפי צעירים למעגלים האלה של להיות צעיר וצעירה חסרי עורף משפחתי. הם יוכלו בעקבות העזרה הזאת להשתלב בקהילה, לחיות ובאמת לייצר חיים פרודוקטיביים, כיאה לצעירים שרובם הגדול נתנו את חלקם ואת חובתם למדינת ישראל. אז אני מבקש – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> שכנעת. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> אני מבקש לתמוך בהצעת החוק הזאת ולהעביר אותה בטרומית. חשוב לציין את כל האנשים ולהגיד תודה למירב, קארין ואורלי – כן, לפני חמש שנים, ויכוחים גדולים – ולזימי, שעלתה לכאן. תודה רבה על שהזכרת את אילן גילאון. תודה רבה. חשוב שברגעים האלה נזכיר אנשים טובים שלא איתנו. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> זכרו לברכה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> זיכרונו לברכה. נירה שפק, תודה רבה, יקירתי. נעמה – אמרתי; כל מי שתומך, ורם שפע – זאת הצעה ראויה. תודה רבה לכם על ההצעה. אנחנו נתמוך בה בקריאה טרומית, ונמשיך לעבוד חזק. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> ותודה לשר, שתמך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה לשר. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> קיש, אני יכול להצביע, או שפינדרוס מתנגד? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> זה הוא מחליט. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני שר הרווחה, חבריי חברי הכנסת, עמדתי קודם פה על הדוכן והגשתי הצעת חוק על השירות הממשלתי. הצעת החוק הזאת שעכשיו עולה – וכמו שאדוני השר אמר, חברת הכנסת אורלי לוי מ-2015, עוד עם אילן גילאון – ניסו לקדם את החוק הזה – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> קידמנו, קידמנו. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – קידמו את החוק הזה. אומר למה מה שאמרתי קודם נכון. נפל בזכותך ובחלקך להיות שר הרווחה. אתה יכול היום ליישם את זה, אתה לא צריך להגיע לחקיקה, כי אתה מקבל החלטה מה המשרד צריך לעשות. יתרה מזו, אני בטוח שאתה עושה את זה, אבל זה מה שהיה צריך להיות. הפקידים היו צריכים לצעוק – ביידיש אומרים: געוואלד, יש לנו בעיה ברחובות, יש לנו בעיה עם אותם צעירים, אנחנו צריכים לפתור את זה. הכאב הוא שאנחנו צריכים כמחוקקים להגיע לחקיקה בשביל שהדבר הזה יתבצע בפועל. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> לא יתבצע, יתרחב. תוכנית יתד זאת תוכנית מצוינת. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> צריך היום – אני אומר לך, לא צריך להגיע לחקיקה לזה. צריך היום, ולא לחכות לכנסת, שבעזרת השם, מהר מאוד לא תחזיק מעמד יותר מדי, הממשלה הזאת. צריך להגיע למצב – ופה אני רוצה את הדקה שנותרה לי או דקה וחצי, כי הוא עוד לא הכין את השעון, אבל אני מעריך שזה דקה וחצי. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> דקה, דקה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מעריך שזה דקה וחצי – לומר בדיוק שזה מה שעשה פה הרב ליצמן 23 שנה. 23 שנה הוא היה זמין לכל אחד ואחת מאיתנו, כל אחד ואחת מאיתנו שהיה צריך משהו. כולם יודעים את זה פה בבניין. במשרד הבריאות, במשרד השיכון, בוועדת כספים – יכול היה להתקשר אליו לפלאפון ביום ובלילה ולבקש ממנו להתערב. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> פניות ציבור הכי אלף-אלף. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ואז אמרו: מה אתה עושה? לעשות, לא לחכות לקריטריונים. על זה מגיע לו שאפו ויישר כוח. האיש הזה עשה את זה פה 23 שנה, עזר לכל אחד מאיתנו, קידם לכל אחד מאיתנו. אני רוצה לברך את ידידנו שחוזר, חבר הכנסת יעקב טסלר, שילך בדרך הזאת, ימשיך בדרך שהוא הלך בה, יסייע לכל אחד ואחד מהפונים והעוזרים, כי זה תפקידנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קרעי, אתה מתנגד? וגם חבר הכנסת ינון אזולאי ביקש. חברים, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עמדה כאן קודם אחת שמאז שהחליטה להחזיר רעה תחת טובה לחברי הליכוד שבחרו בה, כשהיא הזילה דמעות, התחננה, ליקקה לכל חברי מרכז הליכוד כדי שיבחרו אותה להיות חברת כנסת – היא באה לכאן, ומאז שהיא עברה לצד השני היא לא מפסיקה לטנף, כמו גוליית הפלישתי, שהשכם והערב מחרף ומגדף מערכות אלוהים חיים. את לא מתביישת? לחברי הליכוד שעשו לך טובה – לנו את קוראת "חלאות"? את התחננת, את בכית לנו, בכית לחברי המרכז. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מי? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מיכל שיר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה היא אמרה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיב לסרטונים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הסרטונים – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הגלגל מסתובב, מיכל. הרי את יודעת שעוד יום יבוא ואת שוב תבואי על ארבע ותתחנני. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל היא אומרת את האמת. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> "משיב רעה תחת טובה" – הפסוק אומר – "לא תמוש רעה מביתו". << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> רון, תתבייש לך, בסדר? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> היא קראה לנו "חלאות". << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, זה לא. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זהו, אז אתה לא יודע. אולי תקשיב? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ועכשיו מה עוד, מיכל? מה עוד? את עכשיו מנצלת – קטי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה הסגנון שאתה רוצה? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תמשיך. קטי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, הוא לא מבין בכלל על מה מדובר. לא, באמת, מאיר, זה עובר כל גבול. לקרוא לנו "חלאות"? << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> חבר הכנסת קרעי הסביר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מיכל שיר קראה לנו "חלאות". << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> קטי, הוא על הדוכן. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ועכשיו בלי בושה את עומדת כאן, מנצלת משפחות שכול – אני לא יודע אם ביקרת אחת ממשפחות השכול שבחודשיים האחרונים נוספו כאן למשפחות השכול. הממשלה שלכם, אתם, חברי הקואליציה, כמה משפחות שכול ביקרתם מאותם אלה שנרצחו במשמרת שלכם? את יושבת כאן, עומדת כאן ומזילה דמעות תנין, כשאת בעצמך יושבת עם תומכי טרור, כאלה שהולכים ומבקרים משפחות מחבלים, כאלו שקוראים לחיילי צה"ל "רוצחים", כאלה שלא מכירים בזכות קיומנו כאן במדינה הזאת – ואת באה עם חוק כביכול נחמד, שכולנו באנו לכאן כדי לתמוך בו, וכולנו תמכנו בו, ואת מנצלת את הבמה הזאת, הקדושה הזאת, עם החוק הקדוש הזה, ואת באה, ובציניות, בציניות מזעזעת, מזילה דמעות תנין, קוראת לחברי ליכוד "חלאות", ומטנפת ומחרפת ומגדפת. תתביישי לך. את כפוית טובה. את לא שווה את התואר של חבר כנסת. את לא ראויה להיות כאן ואת לא תהיי כאן גם בפעם הבאה. את נורבגית בלי עמוד שדרה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> נורבגית בלי עמוד שדרה, שלא יודעת לעשות כאן שום דבר אמיתי – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – חוץ מלעמוד כאן על הבמה הזו – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולטנף על אלו שעשו לך טובה בפעמים הקודמות. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תתביישי לך. << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי, שלוש דקות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> את מוצמדת. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> יש שלוש – – – << יור >> היו"ר אחמד טיבי: << יור >> שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברשות אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הזכירו פה שהחוק הזה גם של ידידנו היקר אילן גילאון, זיכרונו לברכה, ורק – כמה זה סמלי שהיום זה יום השלושים של אילן גילאון. היום היה יום השלושים, האזכרה של אילן גילאון, חברנו. ואני רוצה, באמת, אם החברים רק יקשיבו – בשביל אילן גילאון אני רוצה לקרוא משנה באבות שתהיה לעילוי נשמתו. בפרק ד' משנה י"ג: "ר' שמעון אומר: שלושה כתרים הם: כתר תורה, כתר כהונה, כתר מלכות. כתר שם טוב עולה על גביהן". אילן גילאון, שהיום זה יום האזכרה שלו, היה לו כתר שם טוב. אדם שהולך לעולם האמת עם שם טוב – טוב שם משמן טוב – יום המוות הוא יום היוולדו. אילן עבד קשה מאוד כל החיים שלו בשביל להגיע למקום של שם טוב. הוא זכה לשם טוב, והינה, היום גם הגיע חוק שאילן בעצמו היה חתום עליו עם חברת הכנסת אורלי לוי, תיבדל לחיים טובים. וכמה זה סמלי שגם מור אבי, זיכרונו לברכה, היה חתום על החוק הזה ביחד איתם. והכרת הטוב שיש לנו לאילן גילאון, אנחנו עושים את זה בכל יום בלימוד לעילוי נשמתו. עשינו לו היום אשכבה, וככה, בעזרת השם תהיה מנוחתו עדן. יש לנו מה ללמוד מאדם כזה יקר, שעשה דברים למען עם ישראל, הסתכל על זכויות האזרח באמת במשקפת אמיתית ונקייה. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבר הכנסת ינון אזולאי, מה זה ריגשת אותי, כי את הצעת החוק הזאת שכתבתי והיו שותף לה גם אילן גילאון – עכשיו אני מגלה שיש סימבוליות, כי זה יום השלושים שלו. כל כך אהבנו אותו, כל כך אהבתי אותו. מהימין ומשמאל ידענו לשתף פעולה ולשמור על האנושיות. אבל היה פה שותף אחד נוסף, אהוב במיוחד, שהייתי מחתימה אותו עוד לפני שהיה שר על נושאים חברתיים וגם היינו נאבקים בוועדות במה שיכולנו כדי לקדם את הדברים האלה. הוא כל כך חסר לי. ושני האנשים המקסימים האלה, שביחד ידעו, הדתי עם איש מרצ, שמגיעים ויודעים שיש נושאים שהם מעבר לוויכוחים הפוליטיים של ימין ושמאל, שמדובר פה בנפשות, והם היו אנשים אמיתיים. אז הייתה לי זכות גדולה מאוד, ובעזרת השם, בהמשך, אנחנו גם נחדש חלק מהחקיקה שהייתה לי עם אביך ביחד איתך, וזאת תהיה לי זכות גדולה גם בעתיד. אני רוצה להוסיף עוד דבר אחד, אדוני היושב-ראש. היום היה פה את הנאום המסכם של חבר הכנסת הרב ליצמן. על הרב ליצמן נאמרו הרבה מאוד דברים, ואני רוצה להזכיר רק כמה. הייתי בהתחלה אולי חברת הכנסת הראשונה שתמכה ברעיון שנחשב אז שערורייתי מבחינת האוצר בכל מה שקשור לטיפולי שיניים חינם לילדים. ליצמן ברוב חוכמתו הצליח לגייס כמה מחברי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, למרות התנגדות, לפעמים גם רציונלית, של ההחרגה שהייתה מחוק בריאות ממלכתי ב-1995 של בריאות הנפש ובריאות השיניים. הוא ניסה לעשות את התיקון הזה בהיותו סגן שר הבריאות ואחר כך שר הבריאות בפועל, והוא הצליח. לצערי הרב היו שנתיים של הפסקה בטיפולי שיניים לילדים שנבעו מכך שגרמן נכנסה למשרד הבריאות ויאיר לפיד היה שר האוצר, ואז הוא אמר: החרדים נהנים מהפרויקט של ליצמן. אמרתי להם: אתם מתבלבלים. למה זה? כי מי שגר בפריפריה יודע שקשה מאוד להשיג רופא שיניים, יודע על האי-יכולת של האנשים שלא משתכרים שכר גבוה לשלם מאות שקלים ולפעמים גם אלפי שקלים על טיפולי שיניים. הבאנו הוכחות, סקרים ומחקרים שמראים שאנשים עם קשיים כלכליים, דבר ראשון מוותרים על טיפולי שיניים יקרים. הצלחנו לקדם את זה, הצלחנו להעביר את זה, וגרמן, שהפסיקה את השנתיים האלה – אומנם היו שנתיים אבודות, אבל מהר מאוד, כשחזר ליצמן למשרד, הוא החזיר את הפרויקט, למזלנו עד גיל 18, ואחר כך גם הלאה. אז יש דברים טובים וחשובים. אני רוצה להזכיר לו גם את הפגים. כיושבת-ראש הלובי לפגים בכנסת הצלחנו לעשות תהליכים מטורפים: הצלחנו להביא את כל הנושא של הכוכבים, מודל הכוכבים לפגיות, הצלת הילדים האלה – היום זה הפך להיות אב-טיפוס – ביחד עם מי שהיה אז מנכ"ל משרד הבריאות רוני גמזו, והדבר הזה הפך להיות מודל גם למחלקות אחרות. היו דברים נוספים, אחרים, אז זאת ההזדמנות שלי להיפרד מאחד השרים שהתייחסו הכי ברצינות לפניות ציבור, ומגיע לו שנאמר לו תודה רבה על הנושאים האלה, על ה-MRI שהגיע לפריפריה. על כל פנייה שהגשתי לו הוא היה יושב פה במליאה, נותן הערות ומעביר את זה לטיפול, אז כן, ירבו שרים כמותו. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אם כך, חברי הכנסת, בבקשה לשבת. אנחנו עוברים להצבעה – הצעת חוק סיוע לצעירים חסרי עורף משפחתי. בבקשה לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 42 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק סיוע לצעירים חסרי עורף משפחתי, התשפ"ב–2022, לוועדת העבודה והרווחה התקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 42, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך אני קובע כי הצעת חוק סיוע לצעירים חסרי עורף משפחתי, התשפ"ב–2022, עברה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת העבודה והרווחה. הוצמדה להצעת החוק הזאת 3780/24, של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. לפיכך, אנחנו ניגשים להצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 40 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק סיוע לצעירים חסרי עורף משפחתי, התשפ"ב–2022, לוועדת העבודה והרווחה התקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 40 בעד, אין נגד, אין נמנעים. לפיכך, הצעת החוק של חברת הכנסת לוי אבקסיס עברה, והיא תועבר לוועדת העבודה והרווחה. שיהיה בהצלחה. אנחנו עוברים להצמדה השנייה, של הצעת החוק של חברת הכנסת לזימי ורם שפע. בבקשה לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 44 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הצעת חוק צעירים חסרי עורף משפחתי, התשפ"ב–2022, לוועדת העבודה והרווחה התקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 44, אין נגד, אין נמנעים. לפיכך, ההצמדה של חברת הכנסת ליזמי לחוק עברה, ותועבר גם כן לדיון בוועדת העבודה והרווחה. << הצח >> הצעת חוק טובות הנאה לראש ממשלה או ראש ממשלה חלופי שחדל לכהן, התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2846/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת דוד אמסלם) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, סעיף 21 בסדר-היום, 2846/24 – הצעת חוק טובות הנאה לראש ממשלה או ראש ממשלה חליפי שחדל לכהן, התשפ"ב–2021, של חבר הכנסת דוד אמסלם. בבקשה, עשר דקות לרשותך. בבקשה שקט במליאה. בבקשה שקט. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> הם עומדים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מתחת לגגון. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה הוצאת אותי כשעמדתי, בלילה, לבד. הייתי פה לבד והוצאת אותי באמצע הלילה, ב-02:00. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא לא לא. לא נכון. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה רוצה? אני אראה לך את ההקלטה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב, בסדר, תראה לי. אני מבקש שקט במליאה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל עזוב, נו. אין לנו ממך ציפיות גדולות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני כשעה בערך ראיתי ציוץ של הנורבגית שסודרה לה עבודה: "שמחתי שעזבתי אתכם, חבורת חלאות". זה מה שכתבה המשוררת מיכל שיר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למדה ממך. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> המשוררת, כן. זאת השפחה של גדעון סער. אז רציתי לדעת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה עבד נרצע – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> תגידו, מי אמר חארות? מי אמר חלאות אדם – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה חצוף – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – סמרטוטים, אפסים? באתם מאשפתות, צאצאי יגאל עמיר. תגיד, לפיד, למה אתם מדברים ככה? למה אתם מדברים ככה? במה זה מועיל לכם? מה זה נותן לכם? אתה מבין, אדוני היושב-ראש, אנחנו לא נשמע את דנה ויס אומרת: למה אתם מדברים בידיים; לא נשמע עכשיו את רינה מצליח עושה דיון: איך הסגנון; לא נשמע גם את אמנון אברמוביץ'. על אמסלם דוד פותחים אולפנים שלושה ימים: איזה סגנון. תתביישו לכם. לא מתביישים? הסגנון שלכם רדוד, נמוך, הכי נמוך שיש. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אה, כן, תרצה לנו על הסגנון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם גם גזענים – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אה, כן, תרצה לנו על הסגנון. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בגלל שאתם מדברים רק על אמסלם דוד והסגנון. זה מה שיש לכם, כשאין לכם מה לענות לגופו של עניין – הסגנון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> הסגנון – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אז קודם כול, את, תתביישי לך. כשהיית בליכוד זחלת על ארבע כדי שיצביעו עבורך – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – מתי דיברת לעניין – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – התחננת, בכית, מה לא עשית – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מתי אתה דיברת לעניין? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – את וגדעון סער. אבל היום? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מתי פעם אחרונה דיברת לעניין, אתה? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם חלאות, חארות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע לדבר לעניין בכלל? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לא מתביישים. אתה תשב ותשתוק. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אף אחד לא ישתוק. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה, אל תגיד לי תשתוק. מי אתה בכלל? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> תשתוק. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה תשתוק. אף אחד לא ישתוק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה גם מפריע. אדוני היושב-ראש – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אף אחד לא ישתוק. אתה תשתוק – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אני מבין שעכשיו זה גן החיות התנ"כי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – ושפת הביבים שהבאת לבית הזה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה אותי מוציא בכל דקה. אתה רואה אותו? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> שמעת אותי? אתה תשתוק. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה רואה אותו? שישתוק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ולדי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקש שתעצור לי את הזמן. הוא מפריע לי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר, שב, שב, בבקשה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> גם הרפורמי – תשתיק אותו, גם את הרפורמי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה תשתוק – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> עושים רעש, מקרקרים, כאילו הם נמצאים בלול תרנגולות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שפת ביבים – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה תשתוק, לא אני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ולדימיר, אתה עושה הפוך ממה שצריך. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לומר לך, לפני שעה ירדתי למזנון, חבריי, רציתי לאכול שם משהו, בחלבי. אומר לי בעל המזנון: שמע, דודי, אי-אפשר, נפל החשמל. אמרתי לו: איך אתה מדבר? "נפל החשמל" זה רק בלהב, רק בפרקליטות. מה קשור "נפל החשמל"? זה הם כתבו, זה בכלל זכויות יוצרים. נפל החשמל בחקירה, סגלוביץ'. לא היה חשמל, לא צולם. אתם משקרים. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> הייתי חסר לך, אני רואה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם חבורת שקרנים. לא מתביישים, כשמדובר בראש ממשלה, להדיח אותו? "הלך החשמל". מי מאמין לכם? מי? מי? בוא תסביר לי מי מאמין לכם. אתה, דרך אגב, לדעתי, היית שותף בכל הקנוניה הזאת. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> ברור. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> זה התחיל עוד בתקופה שלך. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> הכול. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בגלל זה אתה גם בכנסת היום. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> ברור. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בעצם שילמו לך את האתנן היום להיות בכנסת. כבר אמרתי את זה בעבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, איך – – – איך אתה מרשה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> זאת הסברה שלי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די, חברת הכנסת, את עושה – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> כבר אמרתי לך, זה הראש שלי, זאת המחשבה שלי. אתה פה לא סתם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה שומע מה הוא אומר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, את עושה upgrading. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה נראה לך הגיוני? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה את רוצה, לצנזר אותו? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה נראה לך הגיוני – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> זה התחיל אצלך, אתה היית הכי בשוק. אתה הפעלת את יצחקי. אתה הפעלת את יצחקי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה שומע מה הוא אומר? שילמו לו שוחד – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בתקופה שלך זה היה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל בואו נתקדם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה הדבר הזה? מה זה? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מעניין לעניין באותו עניין – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה, הוא יכול להגיד הכול? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אתמול בית המשפט החליט – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> באמת. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שלא מקבלים את הסיפור של עמדת הפרקליטות, לא מאפשרים תיקון של כתב האישום. בית המשפט גם הציע להם להשתמש בסעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי. דרך אגב, גם הסעיף הזה צריך לצאת מספר החוקים של מדינת ישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי. דרך אגב, אני ציפיתי שיפתחו אולפנים, חבר הכנסת דיכטר, יהיו מבסוטים: אין לנו ראש ממשלה שקיבל שוחד. אבל אתה רואה אותם – חשבתי שיבואו במיטב מחלצותיהם, יוציאו את הטוקסידו, כל האולפנים, יגייסו מילואים, אבל מה קרה? כולם עצובים. סגרו הכול, שמו לנו סרטים מצוירים. למה? איזה אסון קרה אתמול, אסון קשה מאוד – ראש הממשלה נתניהו עוד יכול להיות מזוכה, חס ושלום. ואלה האולפנים. רינה מצליח, דנה ויס, את זוכרת? את זוכרת את העבודה? אברמוביץ', אתה זוכר את העבודה שלך, מה אמור לעשות עיתונאי? אתם לא זוכרים כלום, אתם לא רוצים לזכור. אתם חלק מההפיכה השלטונית שהייתה במדינת ישראל. היום, דרך אגב, נפרדנו מיהודי יקר, שר מצוין, חבר הכנסת ליצמן. גם הוא נפל טרף לאותה כנופיה של מנדלבליט, שצריך לשבת בבית סוהר, לטעמי, של שי ניצן, אלשיך. זאת הפיכה או תשלום. לא יחקרו את המימד החמישי ואת רם בן ברק, ששם זה היה cash flow, כסף לכיס, לא את שר הביטחון – כלום. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מיליונים. קיבלת 4 מיליון שקל, קיבלתם. אתה היית הנשיא של החברה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו – – – חביבי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> זה חס ושלוש. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> רק אותך – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל את ליצמן, שעזר לציבור, לא מכיר את האנשים האלה באופן אישי – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה אומר את הדברים האלה – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אנחנו נוציא אותו מהכנסת, נבנה לו כתב אישום, נתפור לו תיק, וגם נסחט אותו באיומים, ובסוף גם נגרום לעזוב. ככה עובד ארגון הפשיעה הזה שנקרא להב 433, שאומר לי סגלוביץ' שיש לו זכויות יוצרים על הקמת אותה יחידת להב. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> – – – יחידת משטרה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה אומר דבר כזה על יחידת משטרה – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לבוא לחוק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה הדבר הזה? להם הכול מותר להגיד פה? << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> רק שנייה. אתה יודע, השר נחמן שי, אל תיתמם. יש פה הדחה שהייתה של ראש ממשלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזה הדחה? תגיד לי, על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> הדחה, הפיכה. האנשים האלה צריכים לשבת בבית סוהר כמעט עד סוף חייהם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> דרך אגב, אנחנו נקים ועדת חקירה ממלכתית ונכניס אותם, עוד נעמיד אותם לדין. אל תדאג, הם לא יצאו מזה. מה שקרה במדינה, מסגלוביץ' צפונה – לא יצאו מהאירוע הזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לבוא לחוק. אני הגשתי הצעת חוק שראש ממשלה שמקבל מה שנקרא טובות הנאה של ראש ממשלה עם פרישתו – קרי רכב, לשכה, וכן הלאה וכן הלאה, עוזרים, כן, כמובן, מה שנקרא, שמורה לו הזכות להיקבר בהר הרצל בחלקת גדולי האומה – יהיה ראש ממשלה שמכהן לפחות שלוש שנים, לא כמו הליצנים פה. דרך אגב, אני מציע לכם להעביר את ראש הממשלה בכל שבועיים למישהו מכם. כל אחד שבועיים – יקבל את טובות ההנאה עד גיל 120. הרי מדובר בעשרות מיליונים. בנט עכשיו כמה חודשים ראש ממשלה. למה שיקבל זכויות? למה שלא יישאר כמו כל שר? מינימום שלוש שנים היית – אחלה. כשנתנו בזמנו את הזכויות לא ציפו שיהיה כזה קרקס, סחיטה. תראה את האנשים האלה, ככל שהם יותר מיליונרים – גם בנט אומר: יש לי הרבה אמצעים, אני לא צריך; גם לפיד, איש עשיר מאוד, במיליונים – סוחטים את המדינה. איך הוא אמר? לא צריך כספומטים, צריך בנקומטים, צריך מה שנקרא שיירות של הברינקס בשבילם. כולה כמה חודשים אתה ראש ממשלה? עד גיל 120, 70 שנה, אנחנו צריכים לממן לך עכשיו אבטחה? אנחנו צריכים לממן לך משרדים? למה מה קרה? מי מת? נחמן שי, תבקש להיות שבועיים ראש ממשלה גם, למה לא? תקבל אבטחות. דרך אגב, זה עשרות מיליוני שקלים. אז לכן אני הגשתי הצעת חוק הגיונית. אבל מי מתנגד? ודאי, מר לפיד. למה שיוותר על השוד? למה שגנץ יוותר על השוד? דרך אגב, לא היה ראש ממשלה יום אחד, גנץ. חלופי. היום הוא גם לא חלופי, היה כולה איזה חודשיים, אבל אם אפשר לסחוט את אזרחי מדינת ישראל בעשרות מיליוני שקלים עד גיל 120, למה לא? מושחתים, אין לכם בושה. כסף לתרופות מצילות חיים אין לכם. אין לכם. אין לכם כסף למסכנים. אתם גונבים את המדינה. זה שוד, זאת בעצם נצלנות, נהנתנות, חמדנות לשמה. אבל אתם – הכול מותר לכם. אתם באמת אניני טעם – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> כמה שקרים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די, חבר הכנסת גולן. חבר הכנסת גולן. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אתם כותבים שירה, אתם כל היום – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> גם אתה, גם אתה, שסתם מקבל משכורת כאן – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אתה בן אדם מתועב, מתועב. אתה כל הזמן משקר – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל הזמן משקר. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם לא מתביישים. אם אפשר עוד לסחוט ועוד לסחוט ועוד לסחוט כסף – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גולן. קריאה ראשונה, חבר הכנסת גולן. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אין לכם כסף לילדים החרדים, אין לכם כסף לשום דבר שהוא חברתי, אבל לעצמכם? נורבגים? 50, 100, מה זה משנה כמה עולה? טובות הנאה שלכם עד גיל 200, למה לא? אם אתם יכולים גם להכניס את הילדים שלכם ואת הנכדים, למה לא? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> שכל נכד של ראש הממשלה יקבל גם אוטו לכל החיים, בגלל שאתם שפלים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גולן. משפט לסיום. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם אנשים נמוכים. מעולם לא עניינה אתכם המדינה, חוץ מעצמכם, ועוד אתם מטיפים לנו – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתה, אתה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אמסלם דוד, איך אתה מדבר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, משפט לסיום. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם רוצים ג'ובים? איך הוא עושה לנו ביד – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נו, מה, כמה אפשר? << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ג'ובים? לא. אתה רוצה ג'ובות. תתבייש לך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אני לא מבינה למה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אמסלם. אנחנו מודים לך. אגב, סל התרופות של השנה הזאת גבוה עשרות מונים מהפעמים הקודמות, אבל זה לא חשוב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה לא כל כך חשוב. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כדאי שתבדוק בכמה עלה תקציב משרד הבריאות השנה ביחס לעשור האחרון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי אותך, חבר הכנסת קרעי. לא דיברתי אליך. השר נחמן שי, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> חבר'ה, תקראו לכולם. כדאי שתבדוק בכמה עלה תקציב משרד הבריאות השנה ביחס לממוצע של העשור האחרון. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ביבי הוסיף 50 מיליון כשהיו – – – הרבה תרופות לאזרחים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל הוא יותר גבוה מכל הפעמים האחרות. תבדקי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> על ניתוח במיתרי הקול, נו, באמת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מיקי, אתה היית חבר ועדת כספים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מציין עובדה. תודה. אדוני השר, בבקשה. תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – העליתם אותו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – כשאנחנו העלינו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, תן לשר להשיב. גמרנו. שמעתי. תודה. << דובר >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, זאת באמת זכות גדולה לענות לחבר הכנסת דוד אמסלם. את המופע הזה אני לא רואה לעיתים תכופות, אבל הוא באמת מופע נדיר. תכף אני אתייחס גם לאחדים מהדברים שהוא אמר, כי זה באמת בלתי נתפס. למרות היכרותי עם חבר הכנסת אמסלם הוא תמיד מצליח להפתיע אותי, באמת. אז אני אומר ככה: הצעת החוק מבקשת לקבוע בחקיקה שראש ממשלה או ראש ממשלה חלופי שכיהן בתפקידו פחות משלוש שנים ברציפות לא יהיה זכאי בתום תקופת הכהונה ל"טובות הנאה" הניתנות לראש ממשלה לשעבר, אלא לאלו הניתנות לשר שחדל מלכהן. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי הזכויות שמוענקות לראשי ממשלה לשעבר כוללות בין היתר שירותי נהג עם רכב צמוד, שירותי משרד ושירותי אבטחה. עוד נכתב בדברי ההסבר כי אין הצדקה לכך שראש ממשלה או ראש ממשלה חלופי שלא כיהן בתפקידו לפחות שלוש שנים ברציפות יזכה להטבות המפורטות לעיל, ובכך יטיל את הנטל הכבד על האזרח. זה טוב, זאת דאגה לאזרח. סעיף 36 לחוק-יסוד: הממשלה קובע: "משכורתם של השרים וסגני השרים ותשלומים אחרים שישולמו להם בתקופת כהונתם או אחריה או לשאיריהם לאחר מותם, ייקבעו בחוק או בהחלטה של הכנסת או של ועדה מוועדותיה שהכנסת הסמיכה לכך". הכנסת הסמיכה לעניין זה את ועדת הכספים, והיא קבעה לאורך השנים את משכורותיהם של ראש הממשלה והשרים ושל ראשי הממשלה ושרים לשעבר וכן תשלומים נוספים שישולמו להם בתקופת כהונתם או אחריה. במסגרת זו נקבעו בהחלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון לשרים ושאיריהם, התשמ"א–1981, תשלומים וזכויות הניתנים לראש ממשלה לשעבר, וכן הוגדר לעניין זה כי ראש ממשלה לשעבר הוא מי שכיהן 18 חודשים לפחות. ועדת הכספים תיקנה ועדכנה את החלטותיה מעת לעת כפי שמצאה לנכון, והיא רשאית לשוב ולעשות כן מכוח הסמכות שהוקנתה לה לפי חוק-היסוד כאמור. יצוין כי ההסדרים הנוגעים להיבטים הישירים של אבטחת ראשי ממשלה לשעבר נקבעים על ידי גורמי הביטחון הרלוונטיים משיקולי ביטחון. הצעת החוק עלתה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה ביום 22 במאי 2022, והוחלט להתנגד להצעת החוק. הצעת החוק מובאת לפני המליאה לאחר שהתקבלה החלטה של ועדת השרים לחקיקה בעניינה. בנסיבות אלה ובהתאם לתקנון עבודת הממשלה, הממשלה מתנגדת להצעת החוק. עכשיו אני חייב להתייחס לכמה מהדברים החשובים שאמרת, ידידי. מאין אתה לוקח את ההגדרה שלהב זה ארגון פשיעה? איך אתה, חבר כנסת מכובד בעיניי – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> – – איך אתה מטיל דופי בקבוצת קצינים מעולה, עובדי מדינה שמקדישים יום ולילה כדי להילחם בפשיעה במדינת ישראל? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> הבית הזה צריך לתת גיבוי למשטרת ישראל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, תודה. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> הבית הזה צריך לתת גיבוי למשטרת ישראל. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> עשרות אלפי שוטרים פזורים ברגע זה, כשאנחנו מדברים, ומאבטחים את ירושלים ואת העיר העתיקה ואת הר הבית – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> – – ולוחמי ימ"מ יוצאים עכשיו להילחם בטרור ובפשע במדינת ישראל – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> – – ואתה קורא ליחידה המעולה הזאת "ארגון פשיעה". << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – שהציל אותנו, ואתה אומר שמדינת ישראל לא אמינה. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> בזכותם ובזכות סגן השר סגלוביץ' והשר בר לב מדינת ישראל מנהלת עכשיו מאבק קשה ומאבק סיזיפי – כי זה מאבק לא פשוט – בפשיעה בתוך מדינת ישראל. עכשיו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> אז לקחת את הקבוצה הזאת ולהגיד שהם ארגון פשיעה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס, תודה. די. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> אחר כך מדברים על חמדנות ועל טובות הנאה; לא חמדנות ולא טובות הנאה. דינם של כל מי ששימשו בתפקידים – ראש ממשלה, שרים וחברי כנסת – נקבע על ידי ועדה של הכנסת, ויש סדר והיגיון. אני עוקב גם אחרי הממשלה הזאת, שיש לי הכבוד להימנות עימה, וגם אחרי ממשלות קודמות; אני רואה גם מה שקורה בבתים אחרים במדינת ישראל, בירושלים, בימים האלה. חמדנות וטובות הנאה אני לא רואה בממשלה הזאת. מה לעשות – לא רואה. אני רואה ממשלה אחראית שמנהלת בזהירות את תקציב המדינה ומוציאה את ההוצאות הנדרשות כדי לנהל את המדינה, לא חמדנות ולא טובות הנאה. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> אנחנו ממלאים את התפקיד שלנו, ולהטיל דופי באנשים – זה נורא קל לזרוק מילים באוויר. אתה יודע, דוד אמסלם, זה טוב לזרוק ולהגיד. בסופו של דבר תבדוק לגופו של עניין. אם התמזל מזלו של ראש הממשלה והוא עשה לנפשו, למחייתו – בתפקידיו הקודמים הוא עשה את זה ביושר, הוא לא לקח מאף אחד, הוא לא צריך אותי בשביל להגן עליו. אבל להטיל בו דופי – תסלח לי, זה פשוט עיוות המציאות. אני רוצה להגיד גם משהו על הסגנון פה, עם כל הכבוד: זה בית שעם ישראל מסתכל אליו. בשעות האחרונות – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> קראו לנו חלאות. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> אני הסתכלתי מנקודת מבטי. לא ישבתי פה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> קראו לנו חלאות. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> הדברים שנאמרו פה, בבית הזה, הם בלתי נתפסים. הסגנון הזה – מי שמסתכל על מנהיגי העם שואל את עצמו – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> – – של איזה עם זה בדיוק? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – תתבייש לך. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> אני מתבייש, בטח. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך. תגנה את זה שקראו לנו חלאות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חברת הכנסת שטרית. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> אני מצפה מחברי הכנסת לדבר בסגנון ראוי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמרת לו, הוא שמע אותך. תודה. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> זה המינימום שאפשר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שיגנה את זה שקראו לנו חלאות – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא ראוי. תודה. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> וכשאני שומע את הדברים, אני אפילו לא יכול לחזור על הדברים שאמר דוד אמסלם, לא יכול לחזור על הדברים האלה ולתאר אותם – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – צבוע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, די. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> צבועים, צבועים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> אני מבין שאתם מריחים את הריח של – אולי, אולי, אולי, יהיה פה שלטון. אני רוצה שתנוח דעתכם – זה לא מתקרב – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> – – וזה לא יהיה מחר ולא מוחרתיים. אבל רוצים – זה בסדר, זה לגיטימי. אבל גם במחיר של הרצון לבוא ולהיבחר – אולי זה יקרה – לראשות ממשלה ולשרים וכן הלאה – יש מחיר. את המחיר הזה לא יהיה אפשר לשכוח בסופו של דבר. רק התאווה הזאת לראות מחדש את הפרסה הזאת מורכבת מאנשים אחרים לא שווה ולא ראויה לדברים שנאמרים בבית הזה ולסגנון שהשתלט עליו. כך אני רואה את זה. אנחנו מנסים – ואני מאמין שגם מצליחים – להוביל את מדינת ישראל במסלול הנכון, במסלול התקין. האתגרים שעומדים לפנינו הם בלתי נתפסים, גם באיומים המרוחקים על מדינת ישראל וגם באיומים הקרובים על מדינת ישראל; גם באיומים מבית וגם באיומים מחוץ. גם בתוך מדינת ישראל וגם מחוצה לה נעשית עבודה אמיתית, ישרה, עקבית, שרואה את עתידה של מדינת ישראל לנגד עינינו. רואה – ואני מאמין שהציבור שמסתכל על ההישגים, על העבודה, על ההשקעה ועל התוכניות שאנחנו מובילים יעריך את זה בסופו של דבר. ואני מדבר על כלל המפלגות, ואני מדבר על הקואליציה כולה. בשלב הזה אני חוזר ומציע, בהתאם לתקנון עבודת הממשלה – אנחנו מתנגדים להצעת החוק ומבקשים להסיר אותה מסדר-היום. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, בבקשה. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שמעתי את נחמן שי – חשבתי שעכשיו באת מהמאדים. כאילו אתה לא יודע מה קורה פה בשנים האחרונות. היום ראיתי כתבה או ציוץ שאפילו שופט בית המשפט העליון לשעבר אמר: חבר'ה, אל תוציאו מכלל אפשרות שתפרו תיק פה לראש הממשלה. אז מה, לא הבנתי, איפה אתה חי, בלה-לה-לנד? עכשיו אני רוצה להזכיר לך לגבי הסגנון. מי אמר "חארות", אתה יודע? זה, זה שפה מולך. מי אמר "חלאות אדם"? מי אמר "סמרטוטים"? מי אמר "אפסים"? זה היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמרתי פעם אחת "אפסים". << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מי אמר "באתם מאשפתות"? מי? אותו אחד, הבריון הזה שקם פה וגם עצר את התנועה כאן, סגן השר גולן. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> צבוע, צבוע – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גולן, חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> מי אמר "צאצאי יגאל עמיר"? זה הבן אדם הזה, שלא שירת בצה"ל באופן מעשי, אתה מבין? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, די, די. חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו בוא אני אספר לך משהו לגבי הצעת החוק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מספיק כבר, כמה אפשר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> ככל שאתה עשיר יותר, ככה אתה טמאע יותר. הרי בנט בא ואמר: אני לא צריך את האוכל, יש לי אמצעים. אז שיפץ את הבית ב-50 מיליון. עכשיו הוא רוצה לסדר לעצמו הטבה מגיל 49-48 עד גיל 120 – 70 שנה שנשלם לו אבטחה, ניתן לו שירות משרדי, על כמה חודשים שהוא ראש ממשלה. בוא תספר לי אתה. לאחר מכן גם מר לפיד, שיש לו גם עשרות מיליוני שקלים – גם הוא רוצה אבטחה עד גיל 120, רוצה שיירה, רוצה שירותי משרד, והוא רק חלופי עכשיו, אפילו יום אחד הוא לא יהיה ראש ממשלה. ולמה הוא רוצה להיות ראש ממשלה? כדי לקבל את ההטבות האלה. רבותיי, בואו אני אספר לכם, אנחנו נחוקק את החוק במשמרת שלנו רטרואקטיבית. אל תבנה על זה, לפיד, ולא אתה, בנט, ולא אתה, גנץ. לא תהיו שם. אתם תקבלו הטבות כמו כל שר וכל חבר כנסת פורש. דרך אגב, בוודאי לא בחלקת גדולי האומה. אתם רק מביישים אותנו אם תהיו שם. יהיה שם איזה משהו קטן, חלקת קטני האומה. אתם הרי קטני האומה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מספיק כבר – – – << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן, אני רוצה להגיד לכם, חבורת נצלנים, חמדנים, לפיד ובנט, שאתם מעלים את כולם כדי לתמוך בטובות הנאה שלכם. גנץ, לפיד ובנט – חמדנים, נצלנים, נהנתנים. ואתה מדבר איתנו: רוצים ג'ובים, צריך כספומט. הרי בשביל זה צריך בנקומט, צריך משאיות של הברינקס. אתה לא מתבייש? בא לכאן. אין לכם כסף לתרופות מצילות חיים. אנשים שמתים – אתם גובים מהם מע"מ. רק היום העלינו את החוק הזה. מי התנגד? רם בן ברק, כמובן. כן, אם זה היה כנראה תרופות לסוסים שלו באורווה, בוודאי היינו מעבירים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מספיק, די כבר עם זה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא לענות, לא לענות, חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לפיד, אתה בנט – אתה היית מעביר את זה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – די כבר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם באתם לפה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שקט, שקט, בבקשה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? אנשים חולים, אנשים עניים, מעולם לא עניינו אתכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תודה. חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> שום דבר לא עניין אתכם – רק הטרנסג'נדר עם הניתוחים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> תראו את השטויות – החתולים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מספיק. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם מבינים את הבושה והחרפה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם צמד בושה וחרפה למדינת ישראל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נא להתיישב במקומות. אנחנו עוברים להצבעה. נא להתיישב במקומות. אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 47 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 58 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק טובות הנאה לראש ממשלה או ראש ממשלה חלופי שחדל לכהן, התשפ"ב–2021, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגד – 58, בעד – 47. לפיכך הצעת החוק לא עברה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת יואב סגלוביץ' << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ' ביקש הודעה אישית כי שמו הוזכר. בבקשה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – תתבייש לך – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לחברים שלך מהקואליציה אתה נותן הודעות אישיות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא אדבר על חבר הכנסת דודי אמסלם – אני אדבר לחבר הכנסת ניר ברקת – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שקט, בבקשה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אני אדבר אל חבר הכנסת אקוניס, אני אדבר לחבר הכנסת ביטן, אני אדבר לחבר הכנסת אוחנה. אני אתייחס לכל חבריי חברי הכנסת. אם מקובל עליכם הדברים והסגנון של חבר הכנסת אמסלם, תגידו את שלכם – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא מקובל עלינו שאתם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אבל אתם שותקים ואתם שותקים ואתם שותקים. ואתה צועק – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, קריאה ראשונה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ספר לנו למה מחקת מהיומן את הפגישות עם אשכנזי. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> ומאחר שזה מקובל עליכם, כנראה אלה אתם. תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תספר לנו למה מחקת את הפגישות עם אשכנזי ותדרכת אותו. ספר לנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, לא זכור לי שחבר הכנסת סגלוביץ' הפריע לך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה צריך לעמוד לדין, אתה יודע? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, קריאה ראשונה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שיספר לנו למה הוא מחק את הפגישות עם אשכנזי ותדרך אותו. שיספר לנו. ראש להב, שיספר לנו. אתה היית צריך לשבת בבית סוהר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ספר לנו, יא צדיק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שקט. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מספר בתי אב ביישוב קהילתי), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2386/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום – הצעת חוק 2386/24 – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יא מתנשא – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שקט, בבקשה. – – הצעת חוק – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> סגלוביץ', תספר לנו למה אתה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – 2386/24, לתיקון פקודת האגודות השיתופיות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – להדיח את גלנט – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, קריאה שנייה. מספיק. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תספר לנו, יא צבוע – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, מספיק. הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מספר בתי אב ביישוב קהילתי), בתמיכת הממשלה, של חבר הכנסת ניר אורבך וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כל מי שידבר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, את לא מפסיקה להפריע לי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני מודיעה בשם האופוזיציה: מי שיקלל אותנו, שלא יבקש קיזוז. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. מאה אחוז. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה הכלי הפרלמנטרי האחרון שעוד נשאר לנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר, אבל אני לא צריך שתכריזי את זה במליאה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא לבקש קיזוז. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. מספיק, מספיק. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> שיחפש מפלגות אחרות להתקזז איתן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> שתחפש מפלגות אחרות להתקזז איתן. << דובר >> ניר אורבך (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש לדבר בדקות הקרובות על מה זה יישוב קהילתי, מה המטרות שלו ולמה בעצם הוא הוקם. ברשותכם, אני אתחיל מההגדרות. במדינת ישראל הציבור עבר כמה תהפוכות רעיוניות, מה שהשליך על דרכי ההתיישבות שלו. מאוכלוסייה שרובה סוציאליסטית, עברנו גלגולים, והיום ניתן למצוא בישראל מגוון רחב – מסוציאליסטים ועד מאמינים בשוק חופשי לחלוטין, וכמובן כל הטווח שבאמצע. איך הדבר הזה השפיע על דרכי ההתיישבות? אם בעבר יכולנו לראות במדינת ישראל הרבה קיבוצים, היום אנחנו רואים כבר שהקיבוצים – חלקם נשארו במסורת שלהם וחלקם מופרטים, יש מושבים שיתופיים ויש כאלה שלא, ויש יישובים קהילתיים. כמובן שיש גם ערים המבוססות על רעיונות שונים, גם בתוך העיר ניתן למצוא קיבוץ עירוני וקהילות שונות, ובעיקר מגוון. אני שם כרגע בצד את הערים ורוצה להגדיר רגע את ההתיישבות הקטנה יותר, מה שנקרא "המרחב הכפרי". קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, צורת התיישבות שמבוססת על הרעיון של שוויון בין בני אדם ושיתוף כלכלי ורעיוני. הקיבוץ הוא בדרך כלל יישוב קטן שמונה מספר תושבים מצומצם, ופרנסתו מחקלאות ומתעשייה. מושב – צורת התיישבות כפרית ייחודית למדינת ישראל, אשר מאגדת קבוצה של תושבים – שבעבר רובם היו חקלאים – במסגרת כלכלית שיתופית. בניגוד לקיבוץ ההיסטורי, המשפחה מהווה במושב יחידה כלכלית עצמאית הפועלת במסגרת כללי עזרה הדדית. לכל חבר מושב מוקצית חלקה אשר במרבית המקרים משמשת לחקלאות. יישוב קהילתי הוא יישוב המבוסס על שיתוף חברתי, והדגש העיקרי בחיי היום-יום הוא על חיי הקהילה. בניגוד לצורות יישוב כפריות אחרות בישראל, אין ביישוב קהילתי הכוונה תעסוקתית המחייבת את התושבים לעיסוק מסוים או שיתוף כלכלי כמו במושב ובקיבוץ. בדרך כלל, יישובים קהילתיים מבוססים על ערכים משותפים, על רצון לקדם איזושהי אג'נדה. הם מתאגדים סביב אמונה משותפת. לפעמים אותה אמונה מקרינה החוצה לחברה הכללית, ולפעמים היא משפיעה פנימה על אותם אנשים שחיים וגדלים באותה חברה. בהמשך החיים הם, מה שנקרא, יעבירו את זה הלאה. אלה קהילות שכוללות את מיטב בנינו ובנותינו, אנשים איכותיים, יצירתיים, שמוסיפים המון אור וטוב לעולם. יש לא מעט אמונות שחלק מהיישובים מקדמים. יש יישובים מעורבים של יהודים וחילונים, יישובים שחשוב להם שיגורו איתם אנשים עם מוגבלויות, אנשים שחשוב להם להביא תושבים של הגיל השלישי או דווקא אנשים צעירים שיחדשו וימשיכו את היישוב המתבגר. ואחרי שאמרנו את כל זה, יש חוק, די לא מובן, יש לומר, שמגביל את היישובים ומונע מהם להתרחב. אותם יישובים, שעושים מעשה ציוני, בעיקר בנגב ובגליל, שרוצים ליישב את ארץ ישראל ולהפריח אותה, גם חברתית, מחויבים להישאר בגודל מסוים. זה כל כך אבסורד שאפילו לפעמים בן שרוצה לגור ליד הוריו לא יכול. המרחב הכפרי הוא ייחודי מאוד למדינת ישראל ויש לו חשיבות וערך. יישוב הפריפריה במדינת ישראל הוא ערך, הוא ציונות. הגדלת המכסות ליישובים יהודיים תחזק לא רק את היישובים עצמם אלא את האזור כולו. היא תקדם את הכלכלה ואת החברה הישראלית כולה. לפריפריה מגיעים שירותים טובים – מגיעה לה רפואה טובה; מגיע לה חינוך מצוין. בשביל זה צריך לבנות עוד ועוד, להרחיב ולהגדיל, כדי שיהיה לאותם אנשים איפה לגור, היכן לפתח חיים טובים ואיכותיים. בן-גוריון אמר: "בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו, כי רק במאמץ מלוכד של עם מתנדב ומדינה מתכננת ומבצעת, נוכל למשימה הגדולה של הפרחת השממה ויישובה". הדברים הללו נכונים, כמובן, גם לגליל. תודה רבה לך, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מספר בתי אב ביישוב קהילתי), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1862/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סטרוק – היא מוצמדת, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> להתחיל? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא מפעיל לפני שאת מתחילה כדי לא לקחת לך אפילו שנייה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> צדיק. כל הכבוד. מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכיוון שחבר הכנסת אורבך הציג את הצעת החוק בהיבט הטכני, החוקי שלה, אז אני בוחרת לעסוק בהיבט הציוני, בהיבט הערכי, בהיבט התורני של הצעת החוק הזו. ההתיישבות – אתה יכול לעזור לי עם טיפה שקט, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה יכול לעזור לי עם טיפה שקט? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן. אני מבקש מעט שקט, לאפשר לחברת הכנסת סטרוק להגיד את דברה, בבקשה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בתאי הסיעות, בבקשה, שקט. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ההתיישבות בארץ ישראל היא ערך יסוד בציונות, אבל עוד קודם לכן היא ערך יסוד בתורתנו הקדושה. אנחנו עומדים עכשיו – נכנסנו עכשיו לשלושת ימי ההגבלה שלפני מתן תורה, והתורה מצווה עלינו את מצוות יישוב הארץ. על המילים שכתובות בתורה, שלא נעזבנה – לא, סליחה, על המילים הכתובות בתורה: וירשתם את הארץ וישבתם בה, אומר הרמב"ן ש"לא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה". זו המצווה, מצוות יישוב הארץ, וזו מצווה שאנחנו בדורנו זוכים לחזור ולקיים אותה אחרי דורות רבים של גלות, של התרחקות מארץ אבותינו. ולא רק שאנחנו זוכים לחזור ולקיים אותה כפרטים, אנחנו זוכים לחזור ולקיים אותה כאומה ששבה הביתה ומחדשת כאן את הקשר המיוחד של עם ישראל עם ארץ ישראל. וההתיישבות בארץ ישראל בשנים האחרונות התקפלה, הצטמצמה, נכנסה למצוקה, בשל כל מיני חסמים רגולטוריים שהושתו עליה. לכן באה הצעת החוק הזו, כדי לפתוח מחדש את האופציה, את היכולת, את האפשרות, להתיישב בארץ ישראל על כל מרחביה, לחזק את הנוכחות היהודית בעיקר בנגב ובגליל, לחזק את הקשר בין עם ישראל השב הביתה לארצו שחיכתה לו כל כך הרבה שנים. אני שמחה מאוד שעל הצעת החוק הזו יצביעו הפעם גם חברים בקואליציה וגם חברים באופוזיציה. אני שמחה מאוד שנוכל להביא בשורה גדולה לאחינו המתיישבים באשר הם, ובעזרת השם, לקיים ביתר שאת את מצוות יישוב הארץ. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מספר בתי אב ביישוב קהילתי), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2190/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ'. רק לא ברור לי, אם זה אופוזיציה-קואליציה, בשביל מה שמית? סתם, מה ההיגיון? << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> לא, לא צריך – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה מה שהגישו לי, חבר הכנסת סמוטריץ'. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יש לי שלוש דקות לטפל בעניין. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לך אין לי טענות. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כשהשר יעלה, אז – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הגישו לי שמית. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני שאלתי אותו. כשהשר יעלה, נבדוק את זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי השר, חבריי חברי הכנסת, דיברו כבר על החוק החשוב הזה לגופו, דיברה קודמתי חברת הכנסת סטרוק – חוק ציוני, לאומי, התיישבותי, חשוב מאוד. אני שמח שהייתה לי הזכות להתניע את התהליך הזה עוד בכנסת העשרים, להעביר אותו בקריאה טרומית, ואז, לצערנו, הכנסת התפזרה, והשאר כתוב בדברי ימי ישראל. אני רוצה להעלות שתי נקודות בשולי האירוע שהן לא שוליות בכלל. האחת, העובדה – וזה סתם עניינים של פוליטיקה קטנה – שחברת הכנסת סטרוק ואני הגשנו את החוק הזה שוב גם בכנסת הזו; אבל הקואליציה – חס וחלילה לא לתת קרדיט לאופוזיציה, ואם החוק של חברת הכנסת סטרוק ושלי, אז בכלל לא דנים בו לגופו. אחר כך יטיפו לנו מוסר על לדון לגופו של עניין. אז בסדר, אז לקחו את החוק הזה חברי הכנסת אורבך וחבר הכנסת לשעבר כלפון והגישו – והינה, סוף-סוף יש דיון לגופו. אבל אני רוצה לדבר על הבעיה העיקרית, והיא שגם את החוק הזה הקואליציה הזו איננה מסוגלת להעביר בקולותיה שלה, והחוק הזה יעבור, שלושת החוקים המאוחדים, אך ורק בקולות האופוזיציה הציונית הלאומית – זו שלא מתבלבלת, זו שיודעת להכיר את ערכה של ההתיישבות, את ערכו של המשך המפעל הציוני, כן, של חניתה ושל יסוד המעלה ושל תל חי ושל כל היישובים בדרום וברמת הגולן. גם לחוק הזה יש מרכיבים בתוך הקואליציה שהולכים לשבור עליו משמעת קואליציונית ולהצביע נגד – אלה שהתבלבלו, התעייפו, שכחו מה אנחנו היהודים עושים כאן במדינת היהודים, בארץ ישראל, ומפריחים את שממותיה. אז אנחנו נצביע היום בעד, כי זה חוק טוב וחשוב, ומכיוון שההתיישבות העובדת מחכה לו בכיליון עיניים כדי לגדול, כדי להתפתח, כן, ולשמור על המרקם הקהילתי ועל החוסן הקהילתי של הקהילות. אבל שאף אחד לא ישכח שגם החוק הציוני והלאומי החשוב הזה, גם כאשר הוא בא מהצד של הקואליציה – ולא, חס וחלילה, מהצד של האופוזיציה – צריך את כל קולותיה של האופוזיציה. ולכן, אנחנו מאוד מהר, בעזרת השם, נהפוך את היוצרות בבית הזה כדי שתהיה כאן קואליציה יהודית, ציונית ולאומית, שלא תזדקק לכל מיני ממלאי מקום וקביים כדי להעביר חקיקה שמשרתת את מדינת ישראל, את ערכיה ואת חזונה, שנותן לה את זכות קיומה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אם כך, אנחנו ניגשים להצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אה, סליחה. אני מתנצל. תשובת השר, תשובת הממשלה, בבקשה. השר ישיב תשובה משולבת על כל שלוש הצעות החוק. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, חברות וחברי כנסת נכבדים, בהצעת החוק מוצע להרחיב את האזורים שבהם מותר לקיים ועדות קבלה ובנוסף מוצע להרחיב את ועדות הקבלה ליישובים גדולים יותר מ-400 מגרשים ל-600 מגרשים. מטרת הצעת החוק היא לעדכן את הגדרת היישוב הקהילתי ליישוב המונה 600 בתי אב ולהחיל את ההגדרה על כלל ההתיישבות הקהילתית בפריפריה. בכך יתאפשר ליישובים קהילתיים המעוניינים לשמור על אופי ייחודי לגדול ולהתרחב תוך שמירה על לכידות חברתית. מוצע לתמוך בהצעה בקריאה הטרומית בכפוף להסכמות עם משרדי הממשלה ולהחלטת ועדת השרים לחקיקה לגבי המשך הליך החקיקה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אני מבקש מכל חברי הכנסת לשבת. לפני כן, חבר הכנסת אוסאמה, אתה ביקשת להתנגד? חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אתה ביקשת להתנגד? בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת. זהו חוק שבא לייהד את הגליל, את הנגב וגם כותבים יהודה ושומרון, שזה השטחים הכבושים משנת 67'. (חוזר על הדברים בערבית.) החוק הזה מ-2011, שנקרא "חוק ועדות הקבלה", היה אחד מהחוקים הגזענים ביותר, כי הוא אוסר על יישוב ועל האפשרות של הצעירים שלנו ללכת ולגור ביישובים כאלה. אז אמרו שקהילות – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה אמור להסביר למה אתה מתנגד לחוק. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – שמחה, 400 יחידות, 400 בתי אב, יש להם משהו ייחודי. ואז בג"ץ – אתה יודע, שמחה – אמר: מכיוון שזה רק 400, אני לא מתערב. אבל עכשיו שקד, דרך ניר אורבך ולפניה כלפון, הנורבגי שהלך – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתם שותפים. אתם שותפים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מי ששותף זה את, שהיום את יכולה להפיל את החוק הזה ולהפיל את הממשלה ועכשיו את מצביעה עם הממשלה, אז די עם זה. אתם אומרים לנו "רשת ביטחון"? אז מה ההבדל שאתם עכשיו תומכים בממשלה? את תומכת בממשלה, ועכשיו הממשלה הזאת – גם מרצ, גם העבודה, גם החברים שלנו ברע"מ, אתם מתנגדים, אבל אתם יודעים שהחוק הזה יעבור – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> למה לא הפלתם את הממשלה? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – במקום שתבואו ותטילו וטו על החוק הזה. מאזן, אמרה היום שקד, עכשיו, בתשובה על שאילתה של חברי אחמד טיבי, אמרה לו שזה בכוונה ליישב את היישובים במשגב. (אומר בערבית: היישובים במשגב.) אז אתם מצביעים נגד אבל זה עובר, כמו הדגל. עוד מעט גם הדגל יעבור, דגל הרשות הפלסטינית, שאתם חתומים איתם על הסכם, על הסכם, אתם קובעים שזה אסור, עבירה פלילית. << קריאה >> אלי כהן (הליכוד): << קריאה >> ברור, ברור. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אלי כהן, אתה היית בממשלה שחתמה וישבת עם שרים פלסטינים עם דגל פלסטין, אז מה קרה שעכשיו אתה אומר שסטודנטים, אסור להם להניף דגל? איזו צביעות. איזו צביעות. ובסוף אתם מאשימים אותנו שאנחנו משתפים פעולה. אתם משתפים פעולה. אתם לא רוצים להפיל את הממשלה. היום הייתה אפשרות להפיל את הממשלה הזאת ואתם מונעים את זה כי אתם עכשיו מצביעים עם הממשלה הזאת. די. די. די. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אתה תומך בממשלה. מה אתה עושה הצגות? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. רק המציעה. אתה יכול בשלך, המציעה יכולה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם רשת הביטחון של הממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שמחה, חבר הכנסת שמחה. בבקשה, חבר הכנסת אוסאמה, שב במקומך. תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כרגע יש עוד מתנגד אחד. חבר הכנסת סמוטריץ מתנגד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מלכיאלי, חבר הכנסת מלכיאלי, תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת שמחה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני עליתי לפה להתנגד פעמיים. יש פה הפרה חמורה של התקנון. חברי חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אתה הפרת את התקנון. מי שעולה לדבר בתגובה על חוק פרטי צריך להסביר למה לא לתמוך בחוק. שמעתי את דבריך ברוב קשב, ואתה רק הסברת למה לתמוך בחוק. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא הסכמתי. לא הסכמתי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אמרת שזה חוק למען ייהוד הגליל – זו סיבה למה לתמוך. אמרת שזה חוק שבא להפוך את פסיקת בג"ץ. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה מוכיח שאתה גזען והחברים שלך – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זאת הסיבה למה לתמוך, וזאת הפרה של התקנה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – כולכם תתביישו – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כסיף, חבר הכנסת כסיף, קריאה ראשונה. חבר הכנסת כסיף. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – תתבייש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כסיף, קריאה שנייה. אתה פשוט לא מפסיק. אני פשוט אוציא אותך. בבקשה. תודה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה אמור להסביר למה להתנגד לחוק. הקשבתי לך. חוץ מהמילים בערבית, שאותן לא הבנתי, שמעתי רק סיבות למה לתמוך בחוק. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה להסביר למה אני מתנגד. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, אדוני היושב-ראש, אני לא מצליח. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, תודה. חבר הכנסת אוסאמה, תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> החוק הזה, שמגדיל את מספר המשפחות שאפשר, הוא טלאי. הסיבה היחידה שהוא מגיע היום לכנסת זה בגלל שהקואליציה הזאת קברה את חוק פסקת ההתגברות, שעבר ברוב גדול בכנסת הזאת. אם הוא היה עובר, לא היה צריך את החוק הזה. היה אפשר על השולחן לבוא ולהגיד שפסקי הדין של בג"ץ, בייחוד בעניין קעדאן, שאסרו התיישבות יהודית בנגב ובגליל, בטלים ומבוטלים. מי שנותן את הכוח ומביא חוק – סליחה על המילה הלא-פרלמנטרית – דרדל'ה, כי הוא לא מוכן להתמודד ולאחוז את השור בקרניו בהתאם להבטחות שלו בבחירות, זה אתה, ראש הממשלה נפתלי בנט, שהבטחת פסקת התגברות; זה אתם, ימינה ותקווה חדשה, שהבטחתם והצבעתם בעד פסקת התגברות כזאת. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הסיבה שהחוק הזה עובר עכשיו ויצביעו בעדו פה באופוזיציה – כי זה יותר טוב מכלום. אבל החוק הזה לא היה צריך לעלות לכנסת. זאת בושה וחרפה. היה צריך לבטל את פסק דין קעדאן מעל השולחן ולהגיד שמדינת ישראל תפעל לייהוד. לא להתבייש מאמירות כמו של חבר אוסאמה סעדי; לבוא ולהגיד בגאון שפסיקות בג"ץ האלה הן אנטי-ציוניות. גם פרופ' שמעון שטרית ממפלגת העבודה אמר שפסק הדין בעניין קעדאן הוא ביזיון. היה יכול להיות פה קונסנזוס, ואתם נכנעים, אתם נכנעים – אתם נכנעים לטרור ואתם נכנעים לתומכי הטרור ואתם נכנעים לפסק דין שערורייתי של בג"ץ שקבע שבמדינת ישראל אסור להקים התיישבות יהודית, ועכשיו אנחנו עושים פלסתר וכאילו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ובכל זאת אני אתמוך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אם עלית להתנגד, לפחות תלחץ נוכח. לפחות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא לא חייב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון, לא חייב, אבל אנחנו מכירים את הכללים הנהוגים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אין כללים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מתנגד נוסף – חבר הכנסת סמוטריץ', בבקשה. אתה נותן לאקוניס? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, תודה. חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה. חברת הכנסת רוזין. חברת הכנסת רוזין, תודה. בבקשה שקט. << דובר >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני ביקשתי לעלות הערב בניגוד למנהגי ולהתנגד לחוק, משום שהקואליציה הזאת עברה הערב כל גבול. מי בא ומטיף, חבר הכנסת סגלוביץ'? גם אתה, השר שי, יחד איתם. אתם מטיפים על סגנון? אתם מטיפים על הסתה? אתם מטיפים על בריונות? ראש הממשלה לפיד, שמסית נגד בנט, כבר לא ראש ממשלה, זה לא מעניין. ראש הממשלה לפיד, שמסית נגד ציבור שלם בתועמלנות שמזכירה משטרים אפלים, בסגנון פשוט נוראי, מדבר על 70,000 הצועדים במצעד הדגלים ומאשים את כולם. ליברמן, שקרא: לשים את כל החרדים במריצה ולזרוק אותם למזבלה הקרובה – ציטוט מדויק – מדברים על בריונות, חבר הכנסת סגלוביץ', אדוני היושב-ראש? פעם אחת אף אחד מיושבי ספסלי הקואליציה, פעם אחת לא גינו את האלימות, הברוטליות, חבל התלייה נגד ראש הממשלה נתניהו של מפגיני בלפור, חבל התלייה, מדי אס.אס, שימוש באביזרי מין נגד רעיית ראש הממשלה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> גיליוטינה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> הגיליוטינה. הגיליוטינה. כל יום, כולל היום, השר שי, התמים, הצדיק – אתה מטייל יותר מדי בעולם, אז אתה לא יודע מה קורה פה. כל הזמן בחו"ל על חשבון הציבור. כל הזמן. אתה לא רואה כל יום קריאות מפורשות לרצח בנימין נתניהו, לפגיעה בו ובבני משפחתו. ואז עולה לכאן סגלוביץ', עוטה על עצמו איזו מסכה של תמימות, שואל אותי ואת חבריי – רוצים שנבקר קולגה, את חבר הכנסת דודי אמסלם. והנורבגית הזאת – איפה היא? איפה הנורבגית על חשבון הציבור? הדבר הבריוני, האלים, הברוטלי הזה שעמד כאן, ירד מהדוכן, הכליל את כל מצביעי הליכוד ואת כל חברי הכנסת. לא זכור לי כשעמדה ליד הקלפיות בפריימריז של הליכוד, מיררה בדמעות, בבכי, בפריימריז של הליכוד: תצביעו בשביל גדעון, כך היא אמרה למצביעים. היא לא אמרה תצביעו בשבילי – תצביעו בשבילי; בשביל גדעון. גדעון אז היה בליכוד, והיום היא יושבת כאן, ובאיזה סגנון – אגב, אדוני היושב-ראש, שאתה היית צריך להפסיק אותו כבר מזמן. עולה בכל יום שני – בריונות, אלימות, ברוטליות, האשמה כוללת של כל מצביעי הליכוד, ה"ביביסטים", המושג השמאלני המכוער, הפרוגרסיבי, העלוב הזה, שכאילו מנסים להאשים בו באחריות קולקטיבית מיליון ו-150,000 מצביעי ליכוד. אנחנו גאים לתמוך בבנימין נתניהו. אנחנו גאים להיות ליכודניקים. אנחנו בזים לכם ואנחנו בזים לצביעות שלכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. נא לשבת. אנחנו ניגשים – לא, לא מחיאות כפיים, מספיק עם זה. אנחנו ניגשים להצבעה אלקטרונית. בבקשה לשבת. החוק הראשון, פ/2386/24, של חבר הכנסת ניר אורבך. נא לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 65 נגד – 15 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מספר בתי אב ביישוב קהילתי), התשפ"ב–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 65 בעד, 15 נגד. אם כך, הצעת החוק עברה. נוסיף את חבר הכנסת כהנא בעד לפרוטוקול. החוק יועבר להמשך טיפול בוועדת החוקה, חוק ומשפט. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, ניגשים להצעת החוק הבאה, פ/6238/24, הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות, של חברת הכנסת סטרוק. הצבעה, בבקשה. נא להצביע. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 60 נגד – 14 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מספר בתי אב ביישוב קהילתי), התשפ"ב–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מיקי, צעקו לך ועדות אחרות, אתה לא שמעת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מאה אחוז. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. חבר הכנסת כסיף, נוסיף אותך. חבר הכנסת קיש, אנחנו נעביר את שתי ההצעות לוועדת הכנסת. חבר הכנסת כסיף, לא נקלט? נגד. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – תתביישו לכם – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סמי, סמי, כמה יהודים יכולים לקנות בסח'נין? כמה יהודים יכולים לקנות בית בסח'נין? מה יקרה למישהו שמוכר בית בסח'נין? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, לא חבל על מיתרי הקול? תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה. אני ניגש להצבעה. אנחנו ניגשים להצעה השלישית, של חבר הכנסת סמוטריץ'. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 59 נגד – 15 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מספר בתי אב ביישוב קהילתי), התשפ"ב–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שקט. אנחנו באמצע ההצבעה. בבקשה שקט. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס, את מפריעה לי. חברת הכנסת אבקסיס, מספיק. בעד – 59, נגד – 15. הצעת החוק עברה, ותועבר לוועדת הכנסת כדי לקבוע ועדה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. בבקשה שקט. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה – הצעת חוק משק הגז הטבעי (תיקון מס' 12) (אישור בהליך מהיר של מיתקן גז טבעי ברשת חלוקה), התשפ"ב–2022; הצעת חוק התחרות הכלכלית (איסור פגיעה ביבוא מקביל או ביבוא אישי) (הוראת שעה), התשפ"ב–2022; הצעת חוק האקלים, התשפ"ב–2022; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 8) (הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות עוזר רופא ודימותנות רפואית), התשפ"ב–2022. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לסגנית מזכיר הכנסת. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור הנפת דגל של מדינת אויב או של הרשות הפלסטינית בגופים המתוקצבים או הנתמכים על ידי המדינה), התשפ"ב–2022<< הצח >> [הצעת חוק פ/3040/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אלי כהן) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף 25, פ/3040/24 – הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור הנפת דגל של מדינת אויב או של הרשות הפלסטינית בגופים המתוקצבים או הנתמכים על ידי המדינה), התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת אלי כהן. בבקשה. << דובר >> אלי כהן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תתארו לכם שבאוניברסיטאות בארצות הברית היו מניפים את דגלי אל-קאעידה; תתארו לכם שבבתי חולים בבריטניה היו מניפים את דגלי – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה אתה עושה – – – תתבייש לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. לא להפריע. חבר הכנסת אוסאמה – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> לך לעזה. לך לעזה או לירדן. קדימה, תלך, לעזה או לירדן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אוסאמה, בבקשה לשבת. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – תתבייש לך. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – בעזה. גם בלבנון – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה, תתבייש לך – – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – לא היו נותנים לך לדבר בכלל – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אוסאמה – לעזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אוסאמה, בבקשה, חבל על הבריאות. אני אוסיף. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> חברים, תתארו לעצמכם שבארצות הברית היו מניפים את דגלי אל-קאעידה; תארו לכם שבבריטניה בבתי חולים היו מניפים את דגלי IRA; תתארו לכם שבסעודיה היו מניפים בבתי הספר את דגלי החוטים. בשום מקום בעולם לא יעלה על הדעת שבמדינה כלשהי יונפו דגלים של אויביה, ובטח שלא במוסדות ובאוניברסיטאות שהיא מממנת. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – על הבתים, על – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> לך לעזה. לך לעזה, חביבי. לך לעזה או לירדן. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בערבית אומרים ראס בין עינכ. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת, לא צריך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> דמוקרטיה אין משמעותה הפקרות או התאבדות, לכן לא יעלה על הדעת שגם כאן במדינת ישראל יצעדו עם דגלי אש"ף בכלל, ובטח שלא במוסדות המדינה ובאוניברסיטאות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> המצעד עם דגלי אש"ף ביום הנכבה באוניברסיטאות מייצג שאיפות של אלו שרוצים לחסל את מדינת היהודים. זה המסר שיש בו. גם כיום ברשות משלמים קצבה למי שרצח יהודים. גם כיום במערכת החינוך שלכם ממשיכים להסית ולהתריס נגד היהודים ונגד מדינת ישראל. גם כיום פועלים שם להעמיד את חיילי צה"ל לדין בהאג. הנפת דגלי אש"ף במדינה היא לא צעד של חופש אקדמי, היא צעד של הסתה והתרסה כנגד מדינת ישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> על זה נאמר על ראש הגנב בוער הכובע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, אתה בשתי קריאות. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני, אגב, רוצה להזכיר לחבר הכנסת אבו שחאדה את הנתונים, ולכל אותם צבועים עם דגלי אש"ף שצעדו ביום הנכבה, אני רוצה להזכיר לכם את ההיסטוריה. אתם אלו שפתחתם במלחמה והפסדתם, אבל מה – למזלכם הפסדתם. למה למזלכם הפסדתם? כי בזכות ההפסד שלכם אתם חיים במדינה, אחת הטובות בעולם. אותם סטודנטים ערבים שמניפים – – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> מה אתה עושה פה – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כל הכבוד – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קארה, סגן השר קארה, תודה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, תודה. בבקשה להמשיך. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אותם סטודנטים ערבים שמניפים את דגלי אש"ף וקוראים בהפגנה: ברוח ודם נפדה את פלסטין, הם הצבועים ביותר. הרי אם היו פודים את פלסטין, הם לא היו חיים בדמוקרטיה. אם היו פודים את פלסטין, לא היה לכם חופש אקדמי; לא היו לכם שירותי בריאות מצוינים; לא הייתם נהנים מהכלכלה הישראלי ומתשלום לביטוח לאומי. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה לא עושה טובה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע, אוסאמה, מה קרה למי שלא בישראל? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה לא עושה טובה. אתם לא עושים טובה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אוסאמה סעדי, תודה. חבר הכנסת טיבי, תודה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר מה היה קורה אם לא הייתם נשארים בישראל. הייתם חיים בפחד כמו בלבנון. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> טיבי, אם היית חי בלבנון, היית חי בפחד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טיבי. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אוסאמה סעדי, קריאה ראשונה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה שקט. נא להמשיך. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אם הם לא היו בישראל, הם היו חיים בפחד בלבנון, חיים כמו עניים מרודים בעזה או נשחטים – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, שקט. חבר הכנסת אבו שחאדה, אתה בשתי קריאות. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז תזמין אותו למזנון. תודה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אחזור על דבריי, אם במקרה פספסתם. אם לא הייתם כאן, הייתם חיים בפחד בלבנון, כמו עניים מרודים בעזה או שהייתם נשחטים בסוריה על ידי דאעש. אני, אגב, רוצה לתת לך הצעה – לשנות את יום הנכבה ליום הקנאה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מי שכובש לא יכול להטיף מוסר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, קריאה שלישית. בבקשה החוצה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מי שכובש לא יכול להטיף מוסר. כובש לא יכול להטיף מוסר. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבו שחאדה, יום הנכבה זה יום הקנאה שלכם במדינת ישראל. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כובש לא יכול להטיף מוסר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת אבו שחאדה. בבקשה החוצה. (חבר הכנסת סמי אבו שחאדה יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לחדד: אמרתי שאני מציע לשנות את יום הנכבה ליום הקנאה. למה ליום הקנאה? כי העיניים שלכם יוצאות כשאתם רואים איך הפכנו את מדינת ישראל למעצמה, למדינה משגשגת, למדינה פורחת, וזה מוציא אתכם מדעתכם. אבל שימו לב, אף אחד מכם לא רוצה ללכת לעזה, אבל כל מי שבעזה רוצה להגיע לכאן, לישראל. אגב, איך אמרה ראש ממשלתנו בעבר גולדה מאיר: הסכסוך עם הערבים אינו סכסוך על אדמה או טריטוריה – הם פשוט מסרבים להאמין שיש לנו זכות קיום. כן, זה תופס גם כיום, ועוד לחלק מערביי ישראל שיושבים כאן בכנסת. בואו רק נדבר על הצביעות של אותם צועדים. ביד אחת הם רוצים להניף את דגלי אש"ף, אבל ביד השנייה הם רוצים לקבל תקציבים ממדינת ישראל. אני, אגב, רוצה להציע שכל אחד יקבל ביטוח לאומי, שירותי בריאות וסבסוד באוניברסיטאות מהמדינה שהוא מניף את הדגל שלה. אני, אגב, רוצה להזכיר לכם: מי שרואה את עצמו פלסטיני – מדינת ישראל היא מדינה חופשית; הוא יכול לעבור לירדן, הוא יכול לעבור לעזה וגם להישאר שם. לא רק זאת, אני מבטיח לכם מימון בהסעות גם למחסום ארז וגם לגשר אלנבי. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה תלך מפה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אוסאמה, אתה תקבל מימון בהסעות גם למחסום ארז וגם לאלנבי. קדימה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה תלך מפה. אתה תלך מפה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> קדימה, רוח מן הון, לך לעזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סעדי. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אוסאמה, מחסום ארז או אלנבי, קדימה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו פה ונישאר פה, אתה תלך פה. תתבייש. תראה איך הוא מדבר. גזענות. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> אתה גזען. תתבייש לך. אתה גזען. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה צריך נעל בפה שלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, תודה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> גזען. אתה גזען. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> למה אתה לא הולך לעזה? למה אתה לא הולך לשם? למה אתה לא הולך לירדן? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה לא שווה את הנעל שלי. הנעל של כל פלסטיני שווה אותך. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> גזען. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> את הצביעות שלכם ראינו, כשמישהו רק זרק את הרעיון – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> אתה לא מתבייש בגזענות שלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> את הצביעות שלכם ראינו. כשמישהו רק נתן את הרעיון להעביר אתכם מאום אל-פחם, אתם שקשקתם, רעדתם, פחדתם. אגב, אפשר לקנות אתכם בשקל, או יותר נכון, אפשר לקנות אתכם ב-2,200 שקל, שזה מה שמשלמים בביטוח לאומי. אגב, גם את מנסור עבאס ורע"מ – גם אתם למכירה. ב-53 מיליארד שקל קנו גם אתכם. אצלכם הכול למכירה. אין לכם ערכים, אין לכם אידיאולוגיה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה גזען. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אוסאמה סעדי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה לא שווה את הנעל של כל פלסטיני. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא ירק עליו. הוא ירק עליו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אוסאמה סעדי, קריאה שנייה. חבר הכנסת כץ, אתה לא עוזר לי. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אתה בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לתת הצעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת סעדי, אתם הפרעתם, ואני מוסיף לו – יש לי את הסמכות. חבר הכנסת סעדי, אתה בקריאה שנייה, ואני דואג גם לבריאות שלך. תירגע. תירגע, בבקשה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני, אגב, מציע לכם ללכת עם שלט "למכירה". לכל הצבעה יש תג מחיר. משלמים לכם. זה מה שאתם עושים. לא בכדי כתב ז'בוטינסקי במאמרו בקיר הברזל: "אין העם הערבי אלא אספסוף רודף בצע המוכן למכור את הפטריוטיזם שלו". אגב, את החיבור של העם היהודי לארץ ישראל, שהיא נחלת אבותינו, לא ניתן למכור. היהודים היו מוכנים לשלם כל מחיר כדי להקים כאן את מדינתם. יהודים שעלו – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. חברת הכנסת סלימאן, תודה. חברת הכנסת סלימאן, קריאה ראשונה. כשאני קורא לך בשם, אז בבקשה להפסיק. תודה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אוסאמה סעדי. חבר הכנסת סעדי, קריאה שלישית. חבר הכנסת סעדי, בבקשה לצאת. תודה. חבר הכנסת סעדי, אני דואג לבריאות שלך. אני מוציא אותך בגלל הבריאות. בבקשה לצאת. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> על 10% מזה היית מוציא אותנו. בושה וחרפה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – (חבר הכנסת אוסאמה סעדי יוצא מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, גם אתה בשתי קריאות. תודה. שקט. שב במקומך, בבקשה. שקט. בבקשה להמשיך עוד דקה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> היהודים היו מוכנים לשלם כל מחיר כדי להקים כאן את מדינתם. יהודים שעלו מעיראק, מפולין, מרוסיה ומתוניס, מרומניה ומספרד, עזבו רכוש ונכסים ועקרו את משפחותיהם על מנת להקים את המדינה ולעלות לארץ ישראל. אתם, כמובן, יכולים לעזוב למדינות ערב, לעזה ולירדן. אבל אתם כפויי טובה. אתם מתריסים נגד מדינת ישראל, אבל מבינים שאין מדינה טובה יותר ממדינת ישראל. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לקרוא לכם – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת רז. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת רז, יש לו 20 שניות. מה אתה עושה? << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> תתבייש לך. תתבייש לך. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת רז, שב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תתבייש לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, להמשיך. שקט, חבר הכנסת רז. להמשיך. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני, אגב, רוצה לקרוא לכם, אני רוצה לקרוא לכם – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה להמשיך. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. עצרו כאן כל הזמן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. עצרו כאן כל הזמן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כהן, אני קובע את הכללים. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה קובע את הכללים? איך זה עובד? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט – הוספתי לך עוד שתי דקות. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא הוספת עוד שתי דקות. בחצי מהנאום הפריעו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אל תתווכח. משפט לסיכום. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> חצי מהנאום הפריעו, כן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא רוצה. משפט לסיכום. זהו. אני לא רוצה להוריד אותך. משפט לסיום. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי. אני – – – << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת רז, אם לא שמת לב, נתתי – – – << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת רז. בבקשה, משפט לסיום. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לקרוא לכם מכרוז בערבית שהופץ לפני קום המדינה, ב-15 בספטמבר 1944, על ידי מנחם בגין והאצ"ל, וכך נכתב בכרוז: הממשלה העברית תעניק לכם זכויות מלאות. לא תהיה אפליה בין ערבי ליהודי בקבלת משרה ממשלתית או ציבורית. במקומות הקדושים, גם לדת המוסלמית יהיה חופש פולחן. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> הממשלה העברית תאפשר לכם – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כסיף, תודה. חברת הכנסת סלימאן, מספיק. חבר הכנסת בן גביר, מה, הצטרפת למהומה? << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היית בשקט, אבל היית בשקט עד עכשיו. חבר הכנסת בן גביר, תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד ממשיך הכרוז של האצ"ל: הממשלה העברית תאפשר לכם לרכוש השכלה. לא יהיו מגפות בכפריכם. שכר הפועלים יעלה. תבנו בתים במקום אוהלים. רשת המים תגיע לכל מושב. יחד עם זאת, חשוב: היזהרו מלשמוע – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די. חבר הכנסת כסיף, די. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא מציע. חבר הכנסת כסיף, אתה פשוט מאריך את הנאום. מספיק. בבקשה. נתתי לו משפט לסיום. כשאני נותן משפט – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סלימאן, נתתי לו משפט לסיום, אם לא שמת לב. את סתם מאריכה את זה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. אל תגידי לי מה לעשות. תודה. בבקשה. תודה רבה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד כותב בגין בכרוז של האצ"ל: היזהרו מלשמוע בעצת המסיתים. אל תרימו יד על חיי היהודים או על רכושם, כי בניגוד לאינטרס שלכם, אם תרימו פעם יד, ניאלץ לגדוע אותה בלי דיחוי בכוח נשקנו, כי אתם גם למדתם – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מה רב הכוח של הנוער העברי המחודש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> שני משפטים. מדינת ישראל – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. זה משפט לסיום. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> מדינת ישראל עמדה בהתחייבויות שלה מ-1944 אחת לאחת, אבל לשמחתנו, הכוח של הנוער העברי המתחדש הפך לצה"ל, לשב"כ, למוסד. אבל – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. די. מספיק. אתה הופך דף. אני לא מוכן. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כהן, הוספתי לך המון זמן. מילה עכשיו לסיכום. לא משפט – מילה. בבקשה. זהו. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אחזור בהתנגדות ואמשיך, אבל רק לסיכום. מי שרוצה לחיות במדינת ישראל, המעצמה השמינית בעולם, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, המדינה שיש בה חופש דת לכולם, מדינה שיש בה הזדמנות לכל אחד ואחת להצליח, צריך לכבד את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לכבד את ריבונותה ולכבד את סמליה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. לא, לא. חבר הכנסת כץ, לא אצלי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מגיע לו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. אין בעיה. תמחא כפיים בחוץ. תודה רבה. חברת הכנסת, השרה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שקט. חבר הכנסת טיבי, חבר הכנסת טיבי, תודה. חבר הכנסת טיבי, תודה. השרה שאשא ביטון, בבקשה. שקט. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, נראה לי שאני מסתדר. חבר הכנסת טיבי, די. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תוציא אותו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מה לעשות? היום המליאה אמוציונלית. בבקשה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> מה זה הדבר הזה? << דובר >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר >> ברור. אם כל אחד ידבר 20 דקות, נהיה בבעיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> בסדר. תשובה חשובה. יש לי עמדה. אני גם אגיד אותה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אוקיי. אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> אלי כהן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כהן. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אלי כהן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כהן. << קריאה >> אלי כהן (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כהן, מספיק. די. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – לך – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת כהן, אני באמת מתבייש לקרוא אותך בקריאה ראשונה. חבר הכנסת כהן, די. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אלי כהן, אני חושבת שאתה תשמח לשמוע את התשובה, אז חבל על הזמן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טיבי. << קריאה >> מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> אתה אפס. אתה אפס. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גנאים, די. << קריאה >> מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> אתה אפס. אתה אפס. << קריאה >> אלי כהן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כהן, קריאה ראשונה. << קריאה >> מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> אתה אפס. אתה אפס. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> מרגיש כמו שוק. פשוט בושה לכנסת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> את יכולה להגיד שאת לא רוצה להשיב – אני הולך להצבעה. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> לא. אני רוצה להשיב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תגידי משפט. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אני רוצה. זה חשוב. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, הוא מקלל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תשבי, תשבי, חברת הכנסת – – – << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אוקיי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הוא מקלל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תשבי. חברת הכנסת גולן, קריאה ראשונה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, קריאה שנייה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> את בשנייה, חבל. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבל. תשבי, בבקשה. חברת הכנסת גולן, שבי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שבי, שבי, שבי. חבר הכנסת גנאים, שב, בבקשה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תראה מה הולך פה. לא טוב בשבילך. שקט. חבר הכנסת גנאים, שב, בבקשה. חבר הכנסת כץ, תודה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, קריאה שנייה, לא כדאי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> איך שנייה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת גולן, תקשיבי לי טוב, את בשנייה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מה אתה אומר? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, השרה. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ההצעה מבקשת להרחיב את העבירה הפלילית בגין השתתפות בהתקהלות אסורה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שקט במליאה. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> – – המעוגנת כיום בסעיף 151 לחוק העונשין, אשר העונש המרבי בצידה הוא שנת מאסר אחת. על פי ההצעה, התקהלות שבה לפחות שני אנשים מניפים דגלים של מדינת אויב או של הרשות הפלסטינית תיחשב התקהלות אסורה. זאת, בתנאי שמדובר בהתקהלות המתרחשת בגוף מתוקצב או נתמך. בנוסף, מוצע להרחיב את הסמכות הנתונה למשטרה ולבית המשפט לפיזור ההפגנה כך שזו תחול גם בהפגנות שבהן מונפים דגלים כאמור. בשיח שנעשה מול המציע הוסכם כי העבירה הפלילית תחול רק לגבי מניפי הדגלים ולא ביחס לכל המשתתפים באותה התקהלות. הסכמה זו, לעמדת גורמי המקצוע בייעוץ המשפטי, מרככת במידה רבה את הפגיעה בזכות החוקתית לחופש הביטוי. נוכח ההסכמה הזו החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה כי יינתן לחברי הקואליציה חופש הצבעה בהצעת החוק הזו. הוועדה הדגישה כי במהלך הדיונים שייערכו לקראת הקריאה הראשונה ייבחן אם נכון יהיה להחיל את העבירה הפלילית גם בנוגע לדגלים של הרשות הפלסטינית או על מדינות אויב בלבד. הצעת החוק באה על רקע אירועים שונים שבהם הונפו דגלי הרשות הפלסטינית במוסדות אקדמיים – פעילות אשר גררה פגיעה בסדר הציבורי והביאה לפגיעה בביטחונם האישי של הסטודנטים אשר היו עדים למתרחש. מצוקת הסטודנטים אינה מאפשרת לנו להיות אדישים, ועלינו לנקוט צעדים שישיבו את הסדר הציבורי ואת תחושת הביטחון למוסדות אשר מתוקצבים על ידי המדינה. אני רוצה גם אמירה ברמה האישית. אני מוכרחה לומר שאני תומכת בהצעת החוק הזו. אני ראיתי את מה שקורה במוסדות האקדמיים בשבועות האחרונים. הנפת הדגל באה יחד עם פרובוקציה, ובדרך כלל מלווה בקריאות של הסתה – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, חבר הכנסת כץ. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> – – בקריאות של הסתה, בקריאת הלל לשהידים, והם משמשים כחבית חומר נפץ, במיוחד בזמנים כל כך רגישים, ולכן אני אשמח שגם חבריי יתמכו בהצעה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה מבקש להתנגד. אתה אחריו, אחרי חבר הכנסת עודה. אתה מסכם והוא מבקש להתנגד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת רז, חבר הכנסת רז. חבר הכנסת מוסי רז – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, שלוש דקות, חבר הכנסת עודה. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת וחברות הכנסת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת רוזין. תראו, אם אתם תפריעו אני אצטרך – אני פונה לכל חברי הכנסת: אם אתם תפריעו, אני אצטרך להוסיף – חבר הכנסת אוחנה, חבר הכנסת אוחנה, אם אתם תפריעו אני אצטרך להוסיף לו זמן. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מתחיל מההתחלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת וחברות הכנסת, במשרד החינוך, דרך בתי הספר, לימדו אותנו שהרצל וז'בוטינסקי ובן-גוריון הם גיבורים. בבית שלנו למדנו שהם גזענים. במשרד החינוך, דרך בית הספר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס, נו, באמת, די. די להתנהג בצורה הזאת, יש גבול. באמת, מדובר באנשים מבוגרים – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – זו קריאה ראשונה שלי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל את לא מפסיקה. אבל את לא מפסיקה. זאת אפילו לא קריאת ביניים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא נכון, מיקי, זו הקריאה הראשונה שלי. << קריאה >>קריאה: << קריאה >> היא עכשיו נכנסה. היא עכשיו נכנסה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס, קריאה ראשונה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – עכשיו נכנסתי. אתה חצוף. עכשיו נכנסתי. איך אתה אומר שאני לא מפסיקה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל עכשיו התחלת לנאום שעה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אמרתי קריאה אחת. יש לך שמיעה סלקטיבית? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז מה? ביקשתי, מספיק. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> יש לך שמיעה סלקטיבית – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס, הבנתי. קריאה ראשונה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – בולעים צפרדעים – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת וחברות הכנסת, במשרד החינוך, דרך בתי הספר, לימדו אותנו שבן-גוריון, ז'בוטינסקי והרצל הם גיבורים. בבית שלנו לימדו אותנו שהם גזענים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> תתבייש לך. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> במשרד החינוך, דרך בית הספר, לימדו אותנו על המשוררת רחל, על טשרניחובסקי, ומנעו מאיתנו ללמוד על המשוררים הלאומיים שלנו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בבית שלנו למדנו על מחמוד דרוויש, סמיח אל-קאסם ותאופיק זיאד – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בטלוויזיה רואים רק את – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קרעי, אתה גורם שאני אוסיף זמן, וכבר פעמיים הוספתי לו. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא יעזור לכם. לא יעזור לכם. לפני כשבע שנים הכנסת אסרה את ציון יום הנכבה. מאז ועד עכשיו מספר המשתתפים הולך וגדל ויש בהם אלפי ילדים קטנים שצועדים עם דגל פלסטין. לא יעזור לכם. לפני שעה קלה הכנסת קיבלה הצעת חוק של ייהוד הגליל. זה קרה בשנות החמישים והשישים, נצרת עילית וכרמיאל. היום 10% מכרמיאל ערבים ו-33% מנצרת עילית, נוף הגליל, ערבים. לא יעזור לכם. אני רוצה להגיד לכם שאתם מתנהגים בדיוק כמו כל קולוניאליסט, כמו כל גנב – איך שהוא מתנהג. אתם מפחדים מהדגל, אתם מפחדים מציון יום הנכבה – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> דבר למנסור, לא אלינו. חבר שלך. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אתם מכחישי נכבה, אתם מכחישי עם, אתם מכחישי דגל של עם. זה לא דגל אש"ף – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – זה דגן פלסטין. לכל עם יש דגל לאומי משלו. אתם גם לא יודעים היסטוריה, אתם גם לא יודעים ערבית, אתם גם לא יודעים היסטוריה ולא תרבות ערבית, להבדיל מאיתנו – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – שיודעים עברית, יודעים היסטוריה יהודית, יודעים. להבדיל מאיתנו. לכן, מבחינתכם, גם אין עם, גם אין דגל. זה דגל מלפני 800 שנה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: שאלי את החניתות הגבוהות על הוד מעלתנו ותוודאי מול הלבנים, האם נכשלה התקווה בנו? אנו עם, עם מוסר, שמסרב בכבוד להזיק תחילה למי שלא הזיק לנו. מעשינו לבנים וטובים אך המלחמות שלנו שחורות וקשות; ירוקים ומשגשגים המקומות שלנו, והחרבות שלנו אדומות.) זה עם עם תרבות מושרשת. מהיום והלאה תראו עוד הרבה והרבה והרבה דגלי פלסטין. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת כהן, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הממשלה הזאת עם רע"מ נתנה לכם להרים ראש. אנחנו נוריד אותו. << דובר >> אלי כהן (הליכוד): << דובר >> אני אמשיך את החלק האחרון בנאום שלי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, שלוש דקות. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא ממשיך מהכרוז של האצ"ל מ-1944. ואני רוצה לומר לערבים: אל תטעו בנו, אנחנו, בינינו, היהודים, יש מחלוקות, יש דיונים, אבל תלמדו מההיסטוריה. אנחנו נהיה מאוחדים ונגבה מחיר יקר ממי שירצה לפגוע במדינת ישראל. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – על אפכם ועל חמתכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת עודה, שב, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – – אתה רוצה להיות בכנסת ישראל? << קריאה >> מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> – – – אתה רוצח. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> הוא אמר לו רוצח. הוא אמר לו רוצח. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גנאים, נא לצאת, בבקשה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לחבריי – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – לנו אתה אומר צא החוצה ולו אתה אומר בבקשה. אולי תפרוס לו גם שטיח אדום? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לכולם אני אומר בבקשה. אתה, תרבות, אל תלמד אותי. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת עודה, תודה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת עודה, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> איימן לעזה. הלאה. אני אומר לחבריי – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> בכמה קנו אותך? כמה שילמו לך? כמה שילמו לך – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בן גביר, שב, בבקשה. אתה מפריע לי. שב. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני שומע מה שאני רוצה לשמוע – – – << קריאה >>קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, אני אוציא אותך. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כץ, אתה בשנייה. חבל. חבר הכנסת קרעי, די. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> חברים יקרים, אני רוצה להזכיר לכם את דבריו של ראש הממשלה יצחק שמיר, שראה את הדברים באופן יסודי ולא כופף את עמדותיו בהתאם לאופנות השעה. וכך הוא אמר לפני ועידת מדריד: הערבים הם אותם ערבים והים הוא אותו ים, ואתם לא תשתנו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> גזען – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש לך – – – אתה רוצה להגיד שאתה לא ערבי – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כסיף. חבר הכנסת איימן עודה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> איימן, איימן, מה שאמר שמיר, הוא צדק. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת עודה, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> הצעת החוק הזאת הכניסה ללחץ כמה ארגוני שמאל קיצוניים שככל הנראה ממומנים על ידי עמותות זרות שמטרתן להפוך את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה ואיבוד הזהות היהודית. לכן היום נתלה ברמת גן לצד אש"ף דגל ישראל. הרי אותם שמאלנים, אין להם אומץ לתלות את דגל ישראל ביישוב הערבי, אבל במדינת ישראל יש מקום לדגל אחד – לדגל ישראל, לדגל הזה. זה הדגל היחיד שיהיה כאן. כמו שהורדנו את הדגל של הפלסטינים, נוריד גם את הדגל שלכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה להפסיק את מחיאות הכפיים. אני לא מבין את זה. כמה אתם – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לטיבי מותר לקרוא לו זבלה? כשהוא אומר לו זבלה, זה בסדר? זה לא מכובד. אתה פונה רק לאופוזיציה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> – – – מספיק, נו. אני מוציא אותם. תפסיק, תפסיק, תפסיק. אל תטיף לי, די. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני כל כך נהנה – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוי, חברת הכנסת דיסטל, לא שמעתי אותך. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> תוציא אותי, אמרתי מילה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה שקט, חברת הכנסת דיסטל. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה יושב, גלית פתחה את הפה – והוא התעורר. ראיתם איזה יופי? תוציא אותי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. חברת הכנסת דיסטל, תודה. חבר הכנסת כהן, משפט לסיכום. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> שני משפטים, כי עצרו אותי. מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי. כך היא הוקמה וכך היא תישאר לנצח נצחים. אני קורא לכל חברי הכנסת בבית הזה, לכל מי שרואה את עצמו ציוני, לכל מי שרואה את עצמו פטריוט, לכל מי שרוצה לחזק את הריבונות, להיות ישר עם עצמו, עם ליבו ועם עמו ולהצביע בעד החוק. ההיסטוריה לא תשכח למי שיצביע אחרת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ההיסטוריה לא תשכח אותך בתור גזען – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כסיף. << קריאה >> אלי כהן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כסיף, אני מתחרה על – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כסיף, קריאה ראשונה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה הראשון שמסית – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> אלי כהן (הליכוד): << קריאה >> זו המדינה שמשלמת לך כסף. מאזן, מכאן אתה מקבל את הכסף, מאזן גנאים, מכאן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כהן, מספיק. אנחנו ניגשים להצבעה. הוגשה בקשה להצבעה שמית. בבקשה, מזכיר הכנסת. חברת הכנסת שטרית, תורידי את זה, בבקשה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה דגל ישראל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת, אל תטיף לי. תורידי את זה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה דגל ישראל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני בטוח שאני גאה בו יותר ממך. אל תטיף לי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אל תטיף לי. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, הבנתי. בבקשה. נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. עוברים להצבעה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ארבל, שמעתי אותך. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) משה אבוטבול – בעד << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> בעד מדינה יהודית. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – נגד אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> איפה הבן של מנחם בגין? הבן של מנחם בגין – – – << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ענבר בזק – אינה נוכחת חיים ביטון – בעד << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> הבן של מנחם בגין לא הצביע בעד דגל המדינה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סדרנים, להכניס את כל מי שיצא החוצה לצורך הצבעה. תודה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – בעד << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> בעד עם ישראל. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – בעד אלינה ברדץ' יאלוב – בעד << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה ביקרת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת עודה. חבר הכנסת טיבי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אני באמצע הצבעה ואתה מפריע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת עודה. נא להמשיך. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חברת הכנסת) קרן ברק – אינה נוכחת << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת עודה, חבר הכנסת עודה, מספיק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נא להמשיך. חבר הכנסת עודה, מספיק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, שב. בבקשה להמשיך. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה בושה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שלמה קרעי, אנחנו באמצע הצבעה. אני אוציא אותך. תפסיק. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה סגן רמטכ"ל, תגיד לי? לא מתבייש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, קריאה ראשונה; שנייה, סליחה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> נגד הגזענות – – – << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – אינו נוכח אלי כהן – בעד << קריאה >> אלי כהן (הליכוד): << קריאה >> בעד מדינת ישראל. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) מאיר כהן – אינו נוכח מתן כהנא – בעד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בעד דגל ישראל. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) חיים כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – אינה נוכחת יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – אינו נוכח בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – בעד עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – נגד << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נגד החוק, בעד הדגל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – איזה דגל? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת כהן, אמרת את אותן מילים ואף אחד לא התנפל עליך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הייתה שאלת הבהרה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל כולכם אמרתם את אותן מילים. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> שאלת הבהרה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, אתה מפריע לי באמצע הצבעה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – עוד מעט ישכחו לשים את הדגל מאחורי – – – << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מתנגד לגזען. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – בעד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – אינה נוכחת מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – אינו נוכח יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – אינו נוכח יוסף שיין – אינו נוכח עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – אינו נוכח נירה שפק – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה לקרוא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ינון אזולאי – בעד אלי אבידר – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סלימאן, זה באמצע. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – לשינוי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סלימאן, את באמצע הצבעה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סלימאן, אני באמצע הצבעה. את מפריעה לי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז אתם נותנים חומרים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא – – – ואתה יושב ומדבר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. לא שמעתי אותו אומר דברים קשים, אחרת הייתי מוציא אותו. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הינה, אני אומרת לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – שאתה עושה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת סלימאן, בבקשה להיות בשקט. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) ישראל אייכלר – בעד << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סלימאן, קריאה שנייה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) יעקב אשר – אינו נוכח << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת סלימאן, קריאה שלישית. בבקשה החוצה. בבקשה החוצה. (חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן יוצאת מאולם המליאה.) << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) זאב בנימין בגין – אינו נוכח ענבר בזק – אינה נוכחת << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> ברא. ברא. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח קרן ברק – אינה נוכחת איתן גינזבורג – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – אינו נוכח רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת בועז טופורובסקי – אינו נוכח אלון טל – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת יעקב ליצמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת אבתיסאם מראענה – אינה נוכחת מופיד מרעי – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת יסמין פרידמן – אינה נוכחת מירי מרים רגב – אינה נוכחת יעל רון בן משה – אינה נוכחת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח יוסף שיין – אינו נוכח רם שפע – אינו נוכח נירה שפק – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש מי מחברי הכנסת שנמצא באולם המליאה ולא הצביע? ההצבעה הסתיימה. בבקשה לספור. אם כך, נגד – 16, בעד – 63. אני קובע כי הצעת חוק העונשין עברה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט. << קריאה >> אלי כהן (הליכוד): << קריאה >> לא, לוועדת הכספים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ועדת הכספים. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תועבר לוועדת הכנסת כדי לקבוע לאיזה ועדה היא תועבר. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – חוק עונש מוות למחבלים), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2649/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם כך, אנחנו עוברים להמשך סדר-היום – הצעת חוק העונשין (תיקון – חוק עונש מוות למחבלים), התשפ"ב–2021, של חבר הכנסת איתמר בן גביר. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סדרנים, להוציא אותם החוצה, שימשיכו להתווכח בחוץ. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> ברא. ברא. ברא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא לא לא, אל תעזור לי. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני עוזר לך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אל תעזור לי. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני עוזר לך, מה קרה? ברא, החוצה, ברא. למה הוא לא יוצא? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, סדרנים, להוציא את כולם החוצה, שימשיכו להתווכח בחוץ. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ברא. ברא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת איתמר בן גביר, מספיק. אני אוריד אותך. מספיק. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני יכול לדבר ככה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. אתה מבין. אני אתן לך את זמנך. אל תעזור לי. סדרנים, בבקשה להוציא את כולם החוצה. סדרנים, כל מי שעומד – שימשיך להתווכח בחוץ. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יאללה, אחמד, החוצה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לפרוטוקול אני אומר שנשמעה קריאה גם בחוק הקודם להעביר את זה לוועדת החינוך. זה לא משנה דבר, כי זה מועבר לוועדת הכנסת. אם כך, אנחנו ממשיכים. אנחנו ממשיכים. חבר הכנסת קארה. חבר הכנסת קארה. חברת הכנסת שטרית, תודה. חברי הכנסת של ש"ס, בבקשה לשבת. חברי הכנסת של ש"ס, אתם פשוט מפריעים לי. חבר הכנסת בן צור, רוצים לדבר? זה סבבה. בבקשה, לכו לשתות קפה, יותר כיף. << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז תשבו, בבקשה, כי אתם מפנים לי את הגב. חבר הכנסת מלכיאלי, אתה ראש סיעה, זה לא מכובד. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> זה דיון מקצועי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> דיון – בחוץ, בכיף. לכו, גם יגישו לכם קפה. תודה רבה. חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול, כל מה שראינו כאן זה הרי משחק אחד גדול. משחקים אותה, כל תומכי הטרור הללו, אבל בסופו של דבר ביום שני הם יצביעו כמו שצריך להצביע. הכול הצגה אחת גדולה. מנסור עבאס, מנסור עבאס, אתה עושה כאן את המשחק הכי גדול, אבל לפחות בזכותך – אין לי הרבה זמן, בצלאל, אין מה לעשות – דגל אש"ף לא יונף באוניברסיטאות. דגל אש"ף לא יונף באוניברסיטאות. אני רוצה לומר כמה דברים על החוק החשוב הזה. בליל שבת, ו' באדר תשע"א, נכנסו חכים ואמג'ד עוואד ליישוב איתמר בשומרון. הם נכנסו לבית של משפחה, משפחת פוגל, רצחו את האבא, רצחו את האימא, נכנסו לחדר הילדים, רצחו את יואב בן העשר, את אלעד בן הארבע, בדקירות סכין, יצאו החוצה, שמעו בכי של תינוקת – בכי של תינוקת – וחזרו ורצחו אותה. שני הרוצחים המתועבים הללו יושבים היום בכלא הישראלי, אוכלים, משמינים, מתפנקים בבשר כבש, נהנים מהחיים. אני בא היום יחד עם חברתי מאי גולן בשם משפחת פוגל, בשם משפחת פולק, בשם משפחת חג'אג', בשם משפחת גונן, בשם אלפי משפחות, אלפי נרצחים, אלפי יהודים שנרצחו בשל היותם יהודים, והדם שלהם זועק מן האדמה, והם שואלים: עד מתי? עד מתי? עונש מוות הוא העונש הכי מוסרי שראוי להעניק. מי שנוטל חיים מתוך מניע של גזענות, של שנאה, של פגיעה בעם היהודי, צריך להשיב את נשמתו לאל. אדוני חבר הכנסת פרוש וחברי הכנסת החרדים, אחיי, עונש מוות זה גם לפי ההלכה. מושל ניו יורק שאל את הרב פיינשטיין: מה אתה אומר על עונש מוות? והרב פיינשטיין אמר בצורה הכי ברורה: במקרים אכזריים, במקרים שהם מכת מדינה, עונש מוות זה הדבר הנכון. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> חד-משמעית. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> גם במשפט המשווה – בפלורידה, בטקסס, אנחנו מוצאים עונש מוות, וגם בישראל קיים עונש מוות, לדוגמה, בחוק עשיית דין בנאצים ועוזריהם. רבותיי חברי הכנסת – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> גם בשיפוט הצבאי. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – כנסת נכבדה – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> סליחה, זו אותה סיבה – – – והנאצים – הם מוות בגלל שאנחנו יהודים והורגים אותנו, גם פה רק בגלל שאנחנו יהודים הורגים אותנו – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ולכן זה הדבר הכי מוסרי, וזה החוק שאנחנו מציעים. אגב, מישהו כאן דיבר על החוק הצבאי. יש לנו גם בתוך החוק הצבאי הצעה שבמקום שיהיה פה אחד שלושה, שיהיו שניים; אפילו שניים זה מספיק במקרים כאלה כמו שאנחנו מדברים עליהם. רבותיי חברי הכנסת, אתם עצמכם לא פעם הבעתם תמיכה בעונש מוות. כך לדוגמה השר איווט ליברמן אמר כאן בכנסת ישראל: אני בטוח, עמיתיי, שאנו זקוקים לכל האמצעים במלחמה בטרור. מחבל ששחט משפחה לא צריך לחזור הביתה. לא צריך לחזור הביתה. אין סיבה – כך אמר השר ליברמן, על הדוכן הזה – שנהיה יותר נאורים מארצות הברית, יותר נאורים מיפן. סוף-סוף עונש מוות למחבלים עולה להכרעה. יש לכם הזדמנות. ואני שואל אתכם, חבריי, אלכס, יבגני, יוליה, לימור, אלינה: תגידו, מה אתם הולכים לעשות? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> בנט. בנט. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מה אתם הולכים לעשות? נכון, צדקת, גם בנט דיבר על עונש מוות ותמך בעונש מוות. גם אילת שקד ביולי שנת 2017 אמרה: לרוצחי ילדים מגיע עונש מוות. נפתלי בנט, ניר אורבך, אביר קארה, מתן כהנא, מה אתם הולכים להצביע? בואו נראה אתכם מתעלים מעל כל השיקולים הפוליטיים, ואם לא, ההיסטוריה תזכור אתכם. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא הזכרת את איווט. איפה איווט? איווט. איווט. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> איווט – דיברתי. אתה לא מרוכז, חבר הכנסת אבוטבול. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתה מגיש לו את מה שהוא – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, רגע לפני אני מבקש מכם לזכור את משפחות הנרצחים. אני מבקש מכם לזכור את משפחת פוגל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מבקש מכם להצביע בעד. תחשבו על זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גולן. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, את הצעת החוק הזו לעונש מוות למחבלים הגשתי כבר בקדנציה הקודמת. לצערי, היא אפילו לא הגיעה לוועדת השרים לענייני חקיקה, כי היה פה מישהו שחשב שהוא יודע מה הכי טוב – להזכירכם, אבי ניסנקורן. אבל לפני שאני אומר את הדברים המובנים מאליהם, אני רוצה להקריא לכם פסקה קצרה מלפני ארבע שנים שפורסמה באחד מכלי התקשורת: נציין כי חוק עונש מוות למחבלים היה תקוע בכנסת במשך קרוב לשנה מאז שאושר בקריאה טרומית בחודש ינואר, ועל פי הדיווח, האור הירוק להמשך החקיקה ניתן אתמול בישיבת ראשי מפלגות הקואליציה לבקשת – שימו לב טוב לבקשת מי – יו"ר הבית היהודי לשעבר נפתלי בנט. אז כן, שמעתם נכון. האיש שממשיך לשבור שיאים בהזיות של עצמו מתנגד היום לחוק שהוא בעצמו דחף. אני רק תוהה מה היה קורה אם היינו מחברים את בנט לפוליגרף. הפוליגרף היה עלול להתפוצץ, לעלות את כל הבניין שהיה נמצא בו באש. אבל עכשיו, חברים, ברצינות. היום, היום, אדוני היושב-ראש, לפני 21 שנה התבצע הפיגוע בדולפינריום, הפיגוע האיום, הנורא והרצחני, 18 הרוגים ו-103 פצועים, וחלקם עד היום מתמודדים עם הפציעות הקשות שלהם. אנחנו יודעים שמדינת ישראל מתמודדת עם טרור רצחני, עם אויבים מבית ומבחוץ שרוצים אך ורק להשמידה. מדינת ישראל נמצאת היום בימים מסוכנים, ואני חושבת שהציבור רק עכשיו מתחיל להבין את גודל הסכנה. רק היום, רק היום, דגל של ארגון הטרור אש"ף הונף בצורה מתריסה ביותר במתחם הבורסה ברמת גן. אני שמחה להיות מעודכנת שהוא כבר הורד. זו, חברים, בדיוק התוצאה של ממשלה שנשענת על תומכי טרור והאחים המוסלמים. זו התוצאה של רפיסות וכניעה לכל גחמה שלהם. הטרוריסטים מרימים את ראשם בגאון, מחייכים למצלמות בחיוך חצוף וצבוע מייד אחרי שהם ביצעו פיגוע רצחני, ואת החיוך הזה אנחנו חייבים, אבל חייבים, למחוק. מחבל חייב לדעת שהוא בן מוות והוא לא חוזר חי מזירת פיגוע או מבית המשפט אחרי שהוא ניסה לרצוח יהודים בדם קר. ואני לא מבינה, האם מה שטוב לדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם, ארצות הברית, לא טוב גם לנו? שם אין שום מניעה לגזור עונש מוות, והגיע הזמן שכך יהיה גם אצלנו. רק היום פורסם, רק היום, שמחבלים לא רוצים להשתחרר מהכלא מרוב שטוב להם שם. ולמה שלא יהיה טוב להם? יש שם קייטנות, יש שם על האש, יש שם לימודים, מסיימים תואר ראשון, מביאים שם ילדים, יש שם מסיבות, אפטר-פארטי, הם מחזקים אחד את השני אידיאולוגית, כל היום הם ממריצים אחד את השני, הם יוצרים את הדור הבא של המחבלים, ואנחנו יודעים שהם הופכים לשהידים מהוללים ולגיבורים, במקום שהם ידעו שהם צריכים לחזור לא לבתולות שלהם למעלה אלא למוות של גיהינום, ואת זה הם לא יודעים. וההרתעה, חברים, היא לא תגיע מעוד שנים של ישיבה בכלא או מהריסה של איזה חדר בבניין של אותו בית של המשפחה של המחבל שנה וחצי אחרי הפיגוע. היא תגיע אך ורק אם בני העוולה, בני השטן האלה, ידעו שהם יוצאים ישר למוות מול כל העולם ומול כל המשפחה שלהם, שתומכת בהם ומקבלת קצבה אחר כך. ואני רוצה להגיד עוד משפט: ההסתייגות של היועצת המשפטית לממשלה לענייני גדעון סער לא מרשימה אותי. להפך, אני רוצה להגיד לכם שהיא מחזקת את תחושת הבטן שלי כי כל דבר שהפרקליטות ומערכת המשפט עושה, אני יודעת שאני צריכה להצביע ההפך. זה המדד שלי, משם אני מקבלת כוח ומשם אני מקבלת ביטחון. אחרי שדיברנו על הכול, אני אפנה רק לדוקטור, הדוקטור המומחה לשקרים וזיגזגים, הפסיכולוג של הגועליציה, איווט ליברמן, שאצלו מילה זה מילה; שאגב, הוא תמך וקידם את החוק הזה. אז תן לי להגיד לך, ליברמן, לך ולמצביעים שלך, בשפת האם שלך אולי משהו ייקלט. (אומרת דברים ברוסית.) ולמי שלא הבין, יש פה מספיק אנשים שיתרגמו לו. מה שאני אומרת לבנט זה מה שאמרתי לליברמן. ואני אסיים ואומר שליברמן הולך בכל הראיונות ואומר: נתניהו לא נתן לי, הוא לא נתן לי לפעול כמו שרציתי במשרד הביטחון. כל היום הוא מפמפם את זה. אז הינה, ליברמן, מה מונע ממך עכשיו להיות שר הביטחון המהולל והגדול ולבצע את כל מה שרצית לבצע חוץ מהעבדים שלך בתקשורת, כמו בן כספית, כל הביביפובים החולניים? אין עוד שום דבר שמחזיק אותך. אז אני רק אסיים ואומר, כמו שאבו שחאדה אמר פה: ראס בן ענאכ, זאת תישאר מדינה יהודית על אפכם ועל חמתכם, ואם לא עכשיו, אנחנו נעביר את חוק עונש מוות למחבלים, כי רק זה מה שירתיע את הטרור הרצחני והמעוות של מה שאתם קוראים לו עם פלסטיני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, תודה רבה. השר שי, בבקשה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> השר שעולה – – – שר של התנועה האסלאמית – – – אבו שחאדה. << דובר >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, כנסת נכבדה, הצעת החוק מבקשת לקבוע כי הגורם בכוונה או באדישות למותו של אזרח ישראלי, והמעשה נעשה מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי הציבור, כאמור בסעיף 144ו לחוק העונשין, מתוך מטרה לפגוע במדינת ישראל ובתקומת העם היהודי בארצו, דינו מיתה ועונש זה בלבד, כלומר, מדובר בעונש מוות חובה. כמו כן מבקשת ההצעה להטיל על שר הביטחון להורות למפקד צה"ל באזור להורות בצו כי סמכותו של מותב של בית משפט צבאי באזור לגזור עונש מוות תהיה ברוב רגיל, וכי לא יהיה ניתן להקל בעונשו של מי שנגזר עליו עונש מוות בגזר דין סופי בבית משפט צבאי באזור. ועדת השרים החליטה לדחות את הדיון בהצעה בשישה חודשים. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> למה לדחות? << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> שתהיה לך סבלנות, תחכה, אנחנו רוצים מתח, שיהיה מתח. עונש מוות הוא הפגיעה החמורה ביותר האפשרית בזכות לחיים, המעוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי הצעת החוק אינה עומדת במבחנים החוקתיים, ויש מניעה משפטית לקדמה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אז גם חיסול ממוקד לא עומד במבחנים. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> על פי עמדת גורמי הביטחון, ההצעה אינה משיגה את תכליתה המוצעת ואינה מובילה להרתעה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> חיסול ממוקד זה הוצאה להורג, ולכן אתה לא יכול לומר את זה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אז למה יש חוק עונש מוות בכלל? למה זה קיים, חוק עונש מוות? << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> עונש מוות, עקב מאפייניו המיוחדים – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אם ככה הייתי פוסלת חיסולים ממוקדים – – – << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> – – מעורר שאלות קשות לגבי גבולות סמכותה של המדינה להשתמש בו. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> לא שומעים אותך, תדבר יותר בקול. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> קשיים אלה מייחדים אותו מכל עונש אחר בספר החוקים, והם מצדיקים זהירות יתרה – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אפילו לא מעיר לך, אני מחכה שהחצי דקה תעבור. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין את הרציונל? אתה מבין את האבסורד? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס, אני אפילו לא מעיר לך. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה מבין את האבסורד? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, אני לא מבין. בבקשה, קריאת ביניים. אל תסבירי לי, אני לא רוצה הסברים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> חיסול ממוקד – – – לכן לא הגיוני שחיסול ממוקד הוא אפשרי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס, קריאה נוספת. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – לא אפשרי. אתה לא יכול להבין את זה, אתה לא יכול להגיד את זה, בממשלה שעושה חיסולים ממוקדים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> איפה חוות הדעת של היועצת המשפטית? למה אתם לא מראים אותה? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ממשלה שעושה חיסולים ממוקדים, שומטת את הבסיס החוקי שלכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> נחמן, תראו אותה. מה זה? זה סודי? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הלוגיקה לא עובדת. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> נחמן, זה סודי? שלחתי לה מכתב – עד היום היא לא חזרה אליי. לא חזרה אליי עד היום, היועצת המשפטית. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> עונש מוות, עקב מאפייניו המיוחדים, מעורר שאלות קשות לגבי גבול סמכותה של המדינה להשתמש בו. קשיים אלו מייחדים אותו מכל עונש אחר בספר החוקים, והם מצדיקים זהירות יתרה והגנות מיוחדות בקביעתו. מאחר שמדובר בעונש בלתי הפיך, טעות בהטלתו אינה ניתנת לתיקון. פרויקט החפות בארצות הברית העלה מקרים לא מעטים שבהם נמצא כי הוצאו להורג אנשים שבדיעבד הוכחה חפותם. עקב כך, המגמה בעולם היא אחת – ביטול עונש מוות ולא הרחבתו. מעל לשני שלישים ממדינות העולם ביטלו את עונש המוות דה יורה או דה פקטו. באיחוד האירופי, למשל, חל איסור על עונש מוות. המדינה המערבית היחידה שבה מבוצע עונש המוות היא ארצות הברית. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> נו, מה רע בארצות הברית? << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> גם שם החלו מדינות – 50 מדינות יש בארצות הברית – לבטל את עונש המוות. בישראל, מאז פסק הדין בעניינו של אדולף אייכמן, עונש מוות לא בוצע בפועל. קשיים משמעותיים אלה מתעצמים עשרות מונים נוכח ההצעה לקבוע בנוסף את עונש המוות כעונש חובה. עונש מוות כעונש חובה הוא חסר תקדים הן במשפט הישראלי והן בעולם. ברי כי הצעה זו מקצינה עוד יותר את הקשיים החוקתיים הקיצוניים גם כך שמאפיינים את הצעת החוק. לטענת המציעים, עונש מוות ייצור "הרתעה משמעותית" בקרב מבצעי פעילות טרור. התכלית של הרתעת מחבלים היא כמובן תכלית ראויה, אולם לא מצאנו בסיס כלשהו להערכה זו של המציעים. הדברים נכונים ביתר שאת מקום שמדובר בעבריינים אידיאולוגיים ובמחבלים הנכונים ממילא למות במהלך ביצוע העבירה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> מי אמר לך את זה? מאיפה אתה יודע? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> של מי חוות הדעת? << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> אני אוסיף תכף, אם תרצו. אל דאגה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> מי? מי? מי? מי כתב את זה? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לא, רק לדעת מי הכתיב לך את זה. מעניין. רק לדעת מי הכתיב. הרי אתה לא השר הממונה. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> מי כתב? יש פה זכויות יוצרים? אף עמדת נציגי שירות הביטחון הכללי, המופקד כידוע לכם על הלחימה בטרור, הייתה כי ההצעה אינה מקדמת את תכלית ההתרעה, ואף עשויה להעלות קשיים במישור הביטחוני. נוכח כל האמור, הממשלה החליטה לדחות את הדיון בהצעה בשישה חודשים. מאחר שההצעה הועלתה להצבעה, כפי שמקובל, הממשלה תתנגד להצעת החוק. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> לא חשבנו אחרת. ממשלה עם עבאס. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה להוסיף כמה מילים. קודם כול, גם מפה מהדוכן להביע צער וכאב על מותם של נרצחים, של נרצחי הטרור, כולל כמובן 19 האנשים שנרצחו בחודשיים האחרונים. זה כאב גדול לכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל. כשר בממשלה אני הלכתי וניחמתי כמעט את כל המשפחות, ישבתי איתן ודיברתי. אני מוכרח לציין שאחדות מהמשפחות גם הביעו את רצונן לראות עונש מוות מוטל על מחבלים, ואני הסברתי להם בדיוק בקווים שדיברתי זה עתה מדוע עונש מוות לא ייתן שום דבר שאינו ניתן כיום במסגרת הפעילויות שלנו, של הממשלה. אני מפה שולח את תנחומיי למשפחות. ליבנו איתם, כאבנו איתם וזכר יקיריהם יישאר איתנו תמיד. תודה רבה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אבל מה עושים, אדוני – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אם כך, אנחנו ניגשים להצבעה – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> לא, רגע, רגע, רגע, קודם כל יש את זה, ואני רוצה לדבר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אחד, אחד מכם. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> למה אני לא יכולה גם? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אין בעיה, כל אחד דקה וחצי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע מה? תן לו, אני רוצה דקה. למה? << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> שלוש דקות ושלוש דקות. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מיקי, אני יכולה דקה אחריו? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> למה? הוא יעשה שלוש דקות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אי-אפשר לפצל לפי התקנון. בבקשה, שלוש דקות. קדימה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> טוב. קודם כול, אדוני השר, אתה דיברת על חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה. משום מה אני ביקשתי את חוות הדעת הזאת, פניתי אליה – עד לרגע זה לא קיבלתי אפילו תשובה. אז אני שואל: אם זו חוות דעת חסויה, תגידו את זה, ואם זו לא חוות דעת חסויה, כמו שהדלפתם את זה לתקשורת, אז היה ראוי שאנחנו, כמציעי ההצעה, נקבל אותה. אולי היינו משתכנעים? אולי היינו רואים את הטיעונים וחושבים שהיא צודקת ואולי לא, אבל למה לא להביא אותה? אני אומר כאן, חבריי חברי הכנסת, אני לא מסתכל רק על הצד הזה; אני לא מסתכל רק על תומכי הטרור שנמצאים כאן ועל קואליציה שמתבססת על אותם תומכי טרור ועל אלה שמילה שלהם היא לא מילה. גם אנחנו כאן, באופוזיציה, צריכים לעשות איזשהו חשבון ולהבין שההצעה הזאת היא מהותית, היא חשובה, היא הכלי שלנו להתמודד ולומר: לא עוד נרצחים באלעד, לא עוד נרצחים בבני ברק, לא עוד נרצחים בתל אביב, לא עוד נרצחים בירושלים. ההצעה הזאת תפחית את הטרור. ההצעה הזאת תיתן לטרור נוק-אאוט. ההצעה הזאת תגרום לטרור לחשוב מיליון פעם לפני שהוא יוצא לפעולות שלו. אמר כאן השר שממילא אלה שהולכים ועושים פיגועים הם בכוונת מכוון חושבים שהם הולכים להתאבד. זה לא נכון. יש כאלה, אני לא אומר, יש 20% כאלה, לפי מחקר של שירות בתי הסוהר, אבל יש 80% שבונים על הכול כלול; יש 80% שבונים על המדיניות המטורפת הזאת בבתי הכלא בישראל, של בשר אדום, ובשר כבש, וטורטית, ו-23 שעות להסתובב בחצר כמו בעלי הבית. יש כאלה מתוכם שבונים עליכם בקואליציה, ולכן ההצעה הזאת זה לא ימין ולא שמאל, ואני מצפה שכולנו נתמוך בה. כולנו כולנו כולנו מבינים מה זה טרור. כולנו יודעים שההתמודדות של מדינת ישראל עם הטרור, בשנים האחרונות במיוחד, לא צולחת. הטרור כבר לא מפחד. הטרור תוקף שוב ושוב ושוב. כבוד השר, תסתכל לי בעיניים. זה בשביל הנכדים שלך. זה בשביל הילדים שלי. זה כדי שנוכל לחיות כאן. חבריי באופוזיציה, זה המבחן של כולנו, להצביע פה אחד בעד חוק עונש מוות למחבלים. ליברמן רוצה להפר את המילה שלו – שיפר; בנט ושקד רוצים להפר את המילה שלהם – שיפרו. אבל לפחות אנחנו נהיה שלמים עם עצמנו, עם בוראנו, ונבוא לנרצחים ונאמר להם, לאלה שהדם שלהם זועק מן האדמה: עשינו הכול, הכול, כדי למנוע את הרצח הבא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אם כך, הוגשה בקשה על ידי האופוזיציה להצבעה שמית. מזכיר הכנסת, בבקשה. שקט במליאה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – נגד משה אבוטבול – בעד אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – אינה נוכחת קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, מספיק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תוציאו את שניהם. תוציאו את שניהם. סדרנים, תוציאו את שניהם. תצאו החוצה שניכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הולך פה? נפלתם על הראש? מה, אתם הולכים מכות עם הידיים? מה הולך פה? גם אחמד טיבי החוצה. שניכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איפה אחמד טיבי? << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה עבריין מורשע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שרק שניהם יצאו. הוצאת את שניהם? אחמד טיבי, תוציאו. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> אם הוא לא יוצא, אני לא יוצא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם הוא יוצא. תירגעו – תחזרו. צאו החוצה. עוד מעט אני אכניס אותם, תוך דקה. שיירגעו, זה הכול. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – (חברי הכנסת אחמד טיבי ואיתמר בן גביר יוצאים מאולם המליאה) << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אתה לא מתבייש? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> הוא לא מתבייש. הוא לא מתבייש. הוא לא מתבייש. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד יעקב ליצמן – אינו נוכח גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח מופיד מרעי – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תשבי בשקט. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אישרתי לשניהם להיכנס. די, מספיק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אחמד טיבי, תכניסו גם אותו. אוסאמה, גם אחמד יכול להיכנס. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוסאמה, אחמד יכול להיכנס. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, תוציא אותם עוד פעם. ביקשתי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר'ה, תוציאו אותם. עוד פעם תצאו שניכם. שניכם החוצה. הכנסתי אתכם והתחלתם עוד פעם לריב. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה הוצאת? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הולך? מה קורה לכם? הכנסתי אתכם לא כדי שתריבו עוד פעם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – אינו נוכח << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אחמד, אני – עוד פעם אחת אתם תמשיכו. מספיק כבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שב פה. רגע. שב פה. אחמד, תישאר שם. כל אחד רחוק. מספיק, זה לא יפה. זה הכול. אתה לא תמים עד כדי כך. מספיק, אחמד. די. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> הם מנסים לתקוף אותי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> די כבר. מה קרה לכם? << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> החמאס ניסה בשבוע שעבר לתקוף אותי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתה רוצה? מה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> פשיסט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צאי החוצה. תוציא אותה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> תתבייש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה הדבר הזה? כל אחד צועק. (חברת הכנסת מאי גולן יוצאת מאולם המליאה.) << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) רם שפע – נגד נירה שפק – נגד << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> די. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חברת הכנסת) עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוסאמה, די, מספיק. סבב שני. תמשיכו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חברי הכנסת) אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – נגד << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דוד, מאי גולן אומרת – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא הצביעה, לא? היא לא תיכנס עכשיו. זה הכול. תשאל אותה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יואב בן צור – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – אינה נוכחת קרן ברק – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אף אחד לא. צא החוצה. זה הכול. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> מה עשית כשהם ניסו לתקוף אותי? ראית שהם באו לתקוף אותי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את מי? << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – – נו, מספיק. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> זה מצולם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – – עכשיו רגוע, נכון? אז בשביל מה – – – אתה רואה שהכול רגוע, לא? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אבי דיכטר – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אלון טל – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת אבי מעוז – בעד אורי מקלב – אינו נוכח מופיד מרעי – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח עידית סילמן – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – אינו נוכח יואב קיש – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת יוסף שיין – אינו נוכח << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש מישהו באולם שלא הצביע ומעוניין להצביע? אוקיי. תמה ההצבעה. תוצאות ההצבעה: בעד – 33, נגד – 52. ההצעה לא התקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בראבו. בראבו. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> מוות למחבלים. מוות למחבלים. << הצח >> הצעת חוק המשטרה (תיקון – התיישנות עבירות), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3057/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני עובר לסעיף הבא – הצעת חוק המשטרה (תיקון – התיישנות עבירות), התשפ"ב–2022, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. בבקשה, הנמקה מהמקום. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, הצעת החוק הזאת באה לתקן מצב שהוא בלתי מתקבל על הדעת: עבירת משמעת בחוק המשטרה, משמעת, ואחר כך גילינו שגם בהרבה מקומות אחרים, היא עדיין עם התיישנות של שלוש שנים. תיקנו את החוק הפלילי, תיקנו את החוק האזרחי, ונשמט מעינינו חוק המשמעת של המשטרה. אני מבקשת שכולם יתמכו בזה. לא יכול להיות שלמי שאמון ומופקד על יישום החוק יהיו פריבילגיות יותר מלאזרחים הפשוטים, ונאריך את תקופת ההתיישנות על עבירות מין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. סגן השר. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, סעיף 15 לחוק המשטרה קובע כי תקופת ההתיישנות להעמדה לדין משמעתי בכלל העבירות המשמעתיות היא שנה מקום שמדובר בדן יחיד ושלוש שנים מקום שמדובר בבית דין למשמעת. הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק המשטרה ולהאריך את תקופת ההתיישנות. המשרד לביטחון פנים מסכים ובעד העניין הזה. הביטחון האישי של המשרתים, ובעיקר של המשרתות, הוא במקום גבוה בסדר העדיפויות שלנו, וגם של ראשי הארגונים, בפעולות והמאמצים שמושקעים בארגונים על מנת להיטיב את הטיפול באותם מקרים שיש פגיעות והצבת רף משמעתי גבוה ברמה הארגונית כנגד הטרדות מיניות. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה בישיבתה מיום 29 במאי לתמוך בהצעה זו, בכפוף לכך שהתיקון הנ"ל יחול לא רק על משטרת ישראל אלא גם על שירות בתי הסוהר, ואף על גופי משרד הביטחון, שכן בעניין זה מדובר בגופים בעלי מהות דומה שאין מקום לחלק ביניהם. לכן, מבחינתנו, הצעת החוק תחול גם על שב"ס וצה"ל, כמו שאמרתי. המשך הליכי החקיקה יקודם בהסכמת משרד הביטחון, המשרד לביטחון הפנים, משרד המשפטים ומשרד ראש הממשלה באשר לגופים שהוא אמון עליהם. אני מבקש מחבריי להצביע בעד הצעת החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. לעבור להצבעה? הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 40 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המשטרה (תיקון – התיישנות עבירות), התשפ"ב–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אני אתן לך. אין בעיה. מי רוצה להוסיף את עצמו? חברת הכנסת בזק, נוסיף אותך. תוסיף אותה בעד. אורלי לוי – גם תוסיפו, בעד. תוסיף גם אותה בעד. עוד מישהו? 40 בעד, אפס נגד. ההצעה עברה בקריאה טרומית, והיא תועבר – לאיזו ועדה? איזו ועדה אתם רוצים? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לוועדת החוקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ועדת חוקה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ועדה לביטחון פנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ועדה לביטחון פנים. בסדר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – זה חוקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אבל זו המלצה. ההמלצה היא ועדת – מישהו רוצה ועדה אחרת? אוקיי. אז לוועדת הכנסת, אוקיי? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא. ועדת – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> ועדת הקליטה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תחליטו. אז ועדת הכנסת, ועדת הכנסת. יש פה עוד בקשה, אז מה אני יכול לעשות? אני עובר לסעיף הבא. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> להוסיף את ההצבעה שלי בעד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תוסיף אותו. בסדר, אין בעיה. << הצח >> הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – זכות במקרקעין בקבוצת רכישה), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/328/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי) << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני עובר לסעיף הבא – הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – זכות במקרקעין בקבוצת רכישה), התשפ"א–2021, של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מהצד, כן. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, האמת היא שהצעת החוק הזאת הגיעה אליי מפניית ציבור של אנשים, שאנשים באים לרכוש דירה בקבוצת רכישה, והחוק הקיים היום גרם להם לאבד את הזכאות שלהם במס הכנסה שלילי בתואנה שהם עשירים, וכולנו מבינים שמי שקנה בקבוצת רכישה אז זו דירה ראשונה שלו, וודאי שהוא לא עשיר. הצעת החוק הזאת – אני קורא לכולם לתמוך בה, כי היא תעשה סדר גם אצל אותם אנשים שיהיו זכאים לכסף הזה. אני רוצה להודות ליועץ החקיקה האגדי שלי עו"ד עקיבא חופי, שהפנייה הזאת הגיע אליו, הוא יישם את זה לכדי הצעת חוק והצליח להביא את משרדי הממשלה לתמיכה בחוק הזה. אני קורא לכולם לתמוך בחוק הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי משיב? << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> אני. כבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה משיב? << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> כן. << דובר >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעה בקריאה טרומית, בכפוף לכך שבהמשך הליכי החקיקה יקודמו בתיאום עם משרדי המשפטים, האוצר, הבינוי והשיכון, הכלכלה והתעשייה. כיום, לפי החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח–2007, לא זכאי למענק מי שיש לו זכות במקרקעין. מכלל זה מוחרג מי שיש לו דירת מגורים יחידה, אשר יכול להיות זכאי למענק אם הוא עומד בשאר התנאים. כמו כן, בחוק מובהר באופן מפורש שמי שרוכש דירה במסגרת קבוצת רכישה שהתארגנה באמצעות גורם מארגן, שמתפקד למעשה בדומה לקבלן, רואים אותו כאילו יש ברשותו דירת מגורים יחידה, למרות שמבחינה פורמלית באותה העת יש ברשותו קרקע ולא דירה. על כן, גם מי שרכש נכס במסגרת קבוצת רכישה שהתארגנה באמצעות גורם מארגן יכול להיות זכאי למענק עבודה. בהצעת החוק מוצע להוסיף על האמור ולהבהיר שיראו במי שיש בבעלותו קרקע שנרכשה במסגרת קבוצת רכישה כאילו הוא בעלים של דירת מגורים יחידה ולא קרקע אפילו אם קבוצת הרכישה הוקמה ללא גורם מארגן, כך שאם מדובר בזכות במקרקעין היחידה שיש ברשותו, הוא יהיה זכאי למענק עבודה. עמדת הממשלה היא כי תוספת זו ראויה, שכן אין הצדקה לשלול ממי שרכש דירה כאמור את האפשרות להיות זכאי למענק עבודה, והיא תומכת בהצעה, כל שכן כאשר התוספת התקציבית הנדרשת לשם מתן ההטבה לקבוצה היא מינורית. יצוין שיש קבוצות דומות אחרות שייתכן שראוי להכליל במסגרת הסעיף. כך לדוגמה מי שרוכש קרקע במסגרת בנה ביתך ומתעתד לבנות עליו את דירת המגורים היחידה שלו לא שונה באופן מהותי ממי שרכש דירה במסגרת קבוצת רכישה. משרד האוצר יעבוד בתיאום עם המציע במהלך הליכי החקיקה כדי לטייב את ההצעה ולכלול בה את כלל הקבוצות הרלוונטיות. עד כאן תשובתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה, כבוד השר. נעבור להצבעה. רגע, אני לא יכול. מה הולך פה? אני לא יכול להעביר את זה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> ועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש תקלה בזה. אוקיי. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – זכות במקרקעין בקבוצת רכישה), התשפ"א–2021, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד – 14, נגד – אחד. ההצעה התקבלה בקריאה טרומית. לאיזה ועדה? ועדת החוקה, אוקיי? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> לא, לא, כלכלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, רגע. כלכלה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אפשר להוסיף אותי? << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << קריאה >> לא, זה חוקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חוקה? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> לא, זה לא חוקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתם רוצים? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> ועדת הכלכלה. << קריאה >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << קריאה >> תוסיף אותי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי. תוסיף אותו, אין בעיה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא, בגלל שיש לה מריבה עם מיכאל ביטון, אז אסור – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, אז ועדת הכנסת. יש שתי בקשות, מה אני אעשה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה אמרת כלכלה? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> זו ההמלצה של – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זה המלצה לכלכלה, אבל היא במריבה עם מיכאל ביטון, אז הכול מותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אבל הם רוצים כלכלה. יש מישהו שרוצה ועדה אחרת? לא. אוקיי, אז ועדת הכלכלה, אין בעיה. << הצח >> הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה ציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2105/24; דברי הכנסת, חוברת ד', ישיבה 67.] (הצעת קבוצת חבר הכנסת) << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו אני עובר לסעיף הבא – הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה ציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021. יציג – לא, כבר הציג מקלב. תשובת השרה הייתה בפעם שעברה? מרב, את בפעם שעברה נתת תשובה? << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> להצעה הזאת. אז בואי תיתני תשובה ואחר כך נצביע. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אבל אני רוצה להגיש התנגדות לפני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אין בעיה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תודה רבה. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << קריאה >> אז לענות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, תעלי. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << קריאה >> עכשיו תשובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. הוא כבר דיבר. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << קריאה >> כן, הוא הציג את – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עשר דקות. אין בעיה. שעונים, בבקשה. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << קריאה >> כן, עשר דקות. זה בזכותי סופרות. כשאתה היית יו"ר קואליציה, אני התעקשתי מהאופוזיציה שיספרו לשרות ולשרים עשר דקות של התקנון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. את רואה? עכשיו יכולת לדבר כמה שאת רוצה, אם לא היית מציעה את ההצעה. << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר >> לא, מספיק לי. עשר דקות – מעל הראש. אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברות הכנסת, אני מתייחסת להצעת החוק, אני עונה על הצעת החוק של חבר הכנסת אורי מקלב להפחתת סכום הקנס על נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה ציבורית. אנחנו מדברות על מצב – היום יש מצב, לצערנו, שנוסעות ונוסעים רבים בתחבורה הציבורית עולים לאוטובוס, עולות לאוטובוס, ולא מתקפות את הכרטיס שהוא תשלום לתחבורה הציבורית. עכשיו, צריך להגיד, אדוני היושב-ראש, שהתחבורה הציבורית בישראל מסובסדת, מסובסדת ב-70%, ככה שהמחיר שמשלמות ומשלמים הנוסעים הוא בבחינת השתתפות, איך לומר, והוא כמובן סכום שהוא מאוד נחוץ לנו להפעלת התחבורה הציבורית בארץ – לתשלום שכר הנהגים, לקניית האוטובוסים, לדלק, לתחנות, למסופים, לכל האופרציה הגדולה הזאת. למותר לציין שאי-תיקוף כרטיס הוא א. עבירה על החוק, וב. הוא פגיעה כלכלית אנושה ביכולת לתפעל את התחבורה הציבורית, ולכן יש קנס על מצב של אי-תיקוף. היכולת שלנו לקיים תחבורה ציבורית טובה, תחבורה ציבורית יעילה, תחבורה ציבורית שנותנת שירות ראוי וטוב ואפקטיבי לאזרחיות ולאזרחים, תלוי גם בתיקוף כמו שצריך, לפי החוק ולפי ההיגיון, של נוסעות ונוסעים באוטובוס, או כמובן בכל כלי תחבורה ציבורית אחר. אני עושה רגע כוכבית ואומרת כמה חשוב לנו לקדם את התחבורה הציבורית במדינת ישראל. מאז כניסתי לתפקיד אנחנו עשינו בעצם היפוך פירמידה – שמנו את הרכב הפרטי בתחתית, ואת התחבורה הציבורית, יחד עם הליכתיות ויחד עם כלים קטנים אחרים, שמנו אותם למעלה, משום שמה שיוציא את הציבור מהפקק, ולימים, אם תרצה השם ואם נעשה עבודה טובה, אולי יצמצם את הפקק, זה רק באמת המעבר להסעת המונים ותחבורה ציבורית אפקטיבית. עם זאת, אנחנו מזהות, והמציע מדבר על הבחנה בין שני מצבים שונים: בין מצב שבו אדם כלל לא קנתה או קנה כרטיס, ובעצם באמת לא משלמת על הנסיעה כלל ולא מתקפת כי היא פשוט לא שילם או לא שילמה על הנסיעה, לבין מצב שבו לאדם יש כרטיס חופשי-יומי או חופשי-חודשי – בקרוב יהיה לנו גם חופשי-ארצי – הסדר נסיעה שבו בעצם הנסיעה כבר משולמת, אבל עלה לאוטובוס ובגלל דוחק, בגלל טלפון שבדיוק התקבל, בגלל היסח הדעת כזה או אחר, לא תיקף או לא תיקפה את הכרטיס. צריך להגיד שאכן יש הבדל בין שני המצבים האלה. מצב אחד הוא שאדם לא שילם על הנסיעה, ומצב אחר הוא שאדם שילם מראש אבל לא תיקף, ואין בעצם אסמכתה לכך שהוא שילם על הנסיעה. מבחינת הפגיעה הכלכלית – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> – – במפעילים, אדוני היושב-ראש, המצב הוא דומה, כי הם בעצם מנהלים רישום, זאת אומרת, התיקוף הוא בעצם רישום של מספר הנסיעות שהתבצעו, וכשאין רישום של הנסיעה, אז יש פגיעה כלכלית במפעיל, ואז הוא לא יכול לעמוד בשירות שהוא אמור לתת לפי החוזה שלו עם משרד התחבורה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – את יודעת שיש פגיעה בחלשים, ונותנת לקבוצה שלך. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> אדוני, אם תוכל לפחות לקרוא אותה לסדר, ברשותך. זה מאוד קשה לדבר ככה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני יודע, אני יודע. אורלי, אורלי, מספיק. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> בוא, אני – לפחות קריאה לסדר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – מראש – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מפריע לה, מה אני יכול לעשות. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> לפחות קריאה אחת לסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אורלי, אורלי, מספיק. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הם לוקחים מהחלשים, ביטן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אורלי. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> ובכל זאת, אנחנו רואות ורואים – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה מספיק? הבחורה הזו לוקחת מהנערים בפריפריה, מהזקנים בפריפריה, מהדתיים, כל מי שלא דומה לה ולמשפחה שלה. שלא תתחיל לדבר על הרכבות ועקרון הרצף שלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> יש לה רוע צרוף קבוע. כל מי שלא דומה לה. יש להם כיפה שחורה? צריך להוריד להם את הראש. הם שחורים, אז זה בסדר להוריד להם את הראש. אנחנו ניתן לקיבוצים וניתן לערבים בפריפריה – לכל השאר לא. זו הצביעות של השמאל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אורלי, מספיק. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זו מפלגת העבודה, כביכול הסוציאליסטית. דואגים רק לחברים שלהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה כבר, אורלי, מה את נואמת עכשיו? באמת. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> והצביעות הזאת – כדאי שתיאמר. הקואליציה שלה – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> אם אדוני לא מעוניין שאני אענה על הצעת החוק, אז זה – אבל אי-אפשר ככה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את יכולה לענות. עד כאן, מספיק. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ללמד אותה איך עושים – – – גם את ידעת פעם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אורלי, מספיק. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> צבועה. לא מגיעה לוועדות כנסת, מדברת איתי על עבודת הכנסת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אורלי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אני יכולה לדבר פה על רכבות. את מעוניינת? יש עקרון הרצף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אתן לך עוד זמן. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אצל הנשים – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מספיק, אורלי, מספיק. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> על רוע, על רוע צריך – – – על האמת צריך לראות. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> – – – שאני אענה על זה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את רוצה שאני אוציא אותך? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה להוציא אותי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. את רוצה? אז מספיק. מה, אתם עושים דווקא שאני אוציא אתכם? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זה כואב הלב, כי אנשים מבית שאן, מקריית מלאכי, משלמים פי שניים בגלל הבחורה הזאת. פי שניים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מספיק, אורלי, די. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> כאמור, בכל זאת – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> רעה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> – – למרות שבשני המקרים יש פגיעה בתחבורה הציבורית – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> כנראה זה משפחתי – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> – – אנחנו כן רואות הבחנה בין מי שבאמת לא שילמו את הנסיעה לבין מי שלא תיקפו. ואכן, יש היגיון רב בכך שגם הקנס צריך להיות שונה בשני המקרים האלה, ולכן מצאנו לנכון לתמוך בהצעת החוק. הגורמים המקצועיים במשרד ואני קיימנו על כך דיונים ואנחנו שמחות ושמחים, בכפוף להסכמות שנסכם עליהן, לתמוך בהצעת החוק ולקדם אותה לכדי שינוי בחוק. במסגרת ההסכמות, אנחנו נצטרך לעשות אחר כך דיון גם בנושאים נוספים, כמו למשל נוסעות ונוסעים שלא תיקפו, הציגו את הרב-קו אבל הן מסרבות ומסרבים להראות לפקח או לפקחית תעודה מזהה, דבר שכמובן מקשה על האכיפה. אנחנו נצטרך לראות איך אנחנו מביאות ומביאים לפתרון המצבים האלה, וגם באמת למצב שבו פחות ופחות אנשים עושים בכלל את הדבר הזה של לא לתקף. אחרי הכול, זה באינטרס של כולנו שהתחבורה הציבורית תוכל לשרת את כולנו בצורה הטובה ביותר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> לכן הסיכום הוא להלן: גובה הקנס לבעלי חוזה או בעלות חוזה שלא תיקפו יהיה לפחות 50% מהתעריף המוגדל. החוק לא יוחל על הרכבת הקלה בירושלים, לאור חוזה מסחרי חתום בין הצדדים שמסתיים בעוד כ-15 שנה, ובו המדינה כבר מחויבת לגובה התעריף המוגדל שיחול. במהלך הכנת הצעת החוק לקריאה ראשונה יתבצע דיון מעמיק בסוגיות אתגרי החברות המפעילות בהתמודדות עם נוסעות ונוסעים שאינם מתקפים, ובפרט תיקון החקיקה כך שיתאפשר למפעיל להתמודד עם אדם שלא מוכן למסור תעודה מזהה לאחר שהציג רב-קו, וזאת באמצעות מסירת פרטי הנוסע או הנוסעת על ידי משרד התחבורה לחברה המפעילה. הצעת החוק תחזור לוועדת השרים לענייני חקיקה לפני הקריאה הראשונה ותקודם בתיאום עם הממשלה. אני מברכת מאוד את חברי חבר הכנסת אורי מקלב, שמכיר את עולם התחבורה – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – למה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אורלי. אורלי. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> – – ואת עולם התחבורה הציבורית מקרוב, אחרי שנה כסגן שר במשרד התחבורה, ואנחנו, הייתה לנו חפיפה של שיתופי פעולה כמו שהיה מקובל בינינו לאורך הרבה שנים. אני שמחה על שיתוף הפעולה הזה, קואליציה-אופוזיציה. אני באופן אישי, כידוע, אחרי שנים רבות באופוזיציה, מאמינה בשיתופי הפעולה האלה. אני מקווה שנוכל לעשות עוד הרבה כאלה. יש לנו להעביר מטרו על הפרק, יש לנו מסילות רכבת לקדם ויוזמות רבות רבות לשיפור השירות, וביניהן, תכף נדבר, גם שכר הנהגים ותנאי הנהגים, שאנחנו מתכוונות ומתכוונים לשפר – זאת אומרת, לא רק מתכוונות, כבר משפרות – ובקיצור, אנו פועלות ופועלים לשיפור התחבורה הציבורית. אני בטוחה שהחקיקה הזאת תהיה חלק מהעבודה הזאת, אז בהצלחה לכולנו, ותודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת אבוטבול, אתה רוצה להתנגד, אמרת, נכון? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כן, בלי ספק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. תעלה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כמה לרשותי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלוש דקות. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מה עם מס עבאס, כולל מע"מ, משהו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 3.2. יאללה, בוא. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, שרה נכבדה, אני רוצה להזכיר לאלה שאולי הספיקו לשכוח שכל המטרה – גברתי השרה מאזינה ברוב קשב אליי? אני מבקש לתת לי את הזמן שלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הינה, היה יותר מדי. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> כל המגמה של התחבורה הציבורית, שנועדה מלכתחילה, זה היה דווקא כדי לתת מטרות יסוד של מדינת ישראל שבמשך שנים עמלו עליהן – מחד גיסא, לאותן אוכלוסיות חלשות שאין בכוחן לקנות רכב או שני רכבים, תלוי לפי ההכנסה של אותן משפחות, אז נתנו את התחבורה הציבורית כדי להגן על האנשים האלה; דבר שני – גם כדי למנוע את אותה צפיפות שהייתה עד היום וישנה עד היום בתוך כבישי ישראל. המטרה באותה רפורמה שלך הורסת בצורה ברורה את מה שעמלו עליו במשך שנים רבות. רצו לעזור לאותן אוכלוסיות. את רואה שגם מתוך הקואליציה שלך – מיכאל ביטון, במשך חודשים, ואני גם הייתי איתו שם בוועדות – זלזלת בנו, לא הגעת לוועדות, לא הבאת תשובות אמיתיות שנדרשות כדי לקבל את אותן השגות שלנו על אותה רפורמה שעשית. עשית את זה ברגל דורסת כלפי אותם חברי כנסת שנמצאים בוועדת הכלכלה. בכל מקום את לא מתייחסת, ולאחר מכן מתפתח מזה משבר מאוד קשה בתוך הקואליציה שלכם. נו, מה חשבת, שמיכאל ביטון יוותר כזה מהר? יש לך שבועיים שזה ככה, כבר עברו כמה ימים, אז יש לך עשרת ימי תשובה, ואת צריכה להביא תשובות ברורות לוועדה. אני לא בטוח שהוא הולך לוותר כל כך מהר על הנושא הזה. אני רוצה לומר לך שהמדינה השקיעה המון המון כסף בכבישים. גם בכבישים איפה שאני גר, כשהייתי ראש העיר – כביש 38, כביש 10, כביש 5 – בהרבה כבישים השקיעו מיליארדים. את יודעת למה? תסתכלי, תסתכלי בשעון. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << קריאה >> למה השעון לא זז? << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> כן, כי הוא לא זז. באמת, תתקן את השעון. אולי בגלל – אולי תתקן את השעונה. אם זה לא שעון, שעונה. הלאה, זה מה שמעניין את השרה כשאומרים לה ביקורת עניינית על מה שהיא עושה. אז אני רוצה לומר לך שאת בעצם מתייחסת בצורה מזלזלת לאוכלוסיות החלשות האלה. אנחנו לא ניתן את זה. החוק הטוב המוצע של הרב מקלב הוא בעצם – אני בכלל אומר: למה צריכים לתת קנס? לאנשים כאלה לא צריכים לתת קנס, למי שעולה לתחבורה ציבורית. קורה לפעמים פספוס כזה ואחר. למה לקנוס? מה, אתם צריכים לממן את זה? אין לכם איך לממן 53 מיליארד של מר עבאס, אז אתם צריכים עכשיו לקחת את זה מהעניים, מהדלים, מאותן אוכלוסיות חלשות? איך את יכולה להסתכל להם אחרי זה בעיניים? איפה הימים היפים שבהם מפלגת העבודה הייתה חלק אינטגרלי מאותן שכבות חלשות? לכן אני רוצה לומר לך, לסיום דבריי, מאוד נהניתי לראות אחד מראשי המפלגה אצלך, שאמר שגם שמעון פרס וגם יצחק רבין וגם כל ראשי העבודה מתהפכים בקברם, לצערנו, על אותן מגמות הרסניות שאת רוצה לעשות בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת – לעשות מוניות ולעשות דברים מהסוג הזה. שתדעי לך, אנחנו כמובן נילחם עד הסוף בנושא הזה, גם בצורה המשפטית, בכל דבר ודבר שאת תנסי להפר את האיזון ואת הסטטוס קוו. ולך אני אומר, קודם כול, תטפלי בתחבורה הציבורית ביום חול, שהכול יעבוד בצורה טובה, לאור כל הכישלונות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> למה הרכבת לא מגיעה לדימונה? << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אחרי שתטפלי – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – הפריפריה לא מעניינים אותה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> צודקת. למה מעניין אותה, למה, היא כמוך, שאבא שלך ידע מה זה פריפריה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, חבר הכנסת אבוטבול. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מתכנס לסיום דבריי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא לסיום. יש לך בדיוק עוד משפט אחד. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> דקה ושש שניות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משפט אחד. הייתה טעות בזה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> לכן אני אומר בצורה הברורה ביותר שאת צריכה לדעת ולהבין: תטפלי קודם כול בימי החול, בכישלונות שאת עושה בתחבורה, בעומסים – אחר כך תתחילי לדבר על שבת. ומי שנוגע בשבת, שהשבת מקור הברכה, לא יינקה. מציע לך בצורה הברורה ביותר: תרדי מהחלומות שלך, כי גם בחיפה, גם בחיפה, כן, אותה ראשת עיר שהיא ממפלגת העבודה, כן, גם היא לא בדיוק רואה עין בעין את אותה התפתחות שלך בנושא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, תודה רבה. אוקיי, מה, מגיע לו? בוא, שלוש דקות. שניים מגיע, מה אתה אומר. בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, מכובדתי השרה, השרים, חבריי חברי הכנסת, ראשית, בתחילת הדברים, אני רוצה להודות לך, שרת התחבורה, באמת, על העמדה החיובית על החוק. אני יודע שהייתם צריכים לטרוח סביב זה, ואני גם מקבל עליי את התנאים שדיברת עליהם. איתי עבד על זה קשה מאוד, ככה שזה לא הגיע בקלות, ואני מודה על כך. אני גם רוצה אולי בתחילת דבריי להזכיר שחבר הכנסת הרב ליצמן, לאחר כהונה ארוכה מאוד, היום, כשהיה צריך לסכם בכמה דקות את הכהונה רבת השנים בתפקידים של שר, שר בריאות לאורך שנים בתקופות קשות, סגן שר, יושב-ראש ועדת הכספים – מה הוא ציין? דבר אחד – הוא ציין בעיקר את תמצית הפעילות שלו, פניות הציבור; פניות ציבור היו תמצית הפעילות שלו, על זה הוא ראה – הוא הרגיש סיפוק על העבודה שלו כל כך הרבה שנים. מה הוא אמר? הוא דיבר רבות על כך שמה שנתן לו את הכוח זה פניות הציבור. אני אומר שגם החוק הזה הוא כל-כולו פניות ציבור. אפילו יותר מפניות ציבור – זה באיזשהו מקום זעקת הציבור, אנקת הציבור. הנושא של דוחות הוא באמת – השאלה היא אם יש בו איזון נכון או לא. מצד אחד, ודאי שאנחנו רוצים – המטרה היא להחליט שאנשים לא ייסעו נסיעה ללא תשלום, אבל במציאות רבים מאלה שקיבלו את הדוחות האלה הם אנשים ישרי דרך. לא הייתה להם כוונה – הם אף פעם לא השתמשו באגורה שלא הייתה שייכת להם וודאי לא לקחו אגורה שלא שייכת להם. בסופו של דבר, יש לא מקרה אחד – יש מאות ואלפי מקרים שבהם אנשים, סבא וסבתא של ילדים, שהקימו דור – מה שהם שומעים הוא שמאשימים אותם, חמישה פקחים עומדים מסביבם ומעכבים אותם עד בוא ניידת כדי להזדהות ועוד דברים כאלה, כשהם אנשים שהחזירו עשרות אלפי שקלים כשהם מצאו אותם ברחוב; הם חזרו לחנויות אם הייתה טעות. האנשים האלה צריכים בסופו של דבר – על תקלות שאין לנו פתרונות להם, אנחנו לא נתנו, תקלות שאנחנו מכירים כולם, תקלות של רב-קו תקול, של עמדת תיקוף תקולה, של עמדות הטענה תקולות, כשאין אפשרות, כשאין עודף, כשאין כסף; כשהרב-קו לא נותן מידע רצוף כמה יש לי, כל כך הרבה דברים – האנשים האלה, עטים עליהם הפקחים ובכול מאשימים אותם. הבושה הגדולה שהייתה לאנשים האלה, שיצאו מושפלים ומבוזים – הדברים האלה הם תופעה שאנחנו צריכים באמת לשקול אותה, אם היא באיזון הנכון. אבל הכול נכון, ואני רוצה להגיד לך עוד משהו, מילה אחת: הרבה דיברו על בני נוער, שיכול להיות שהייתה תופעה אצל בני נוער. היום אני שמח שברפורמה החדשה יש את הנושא של חופשי-חודשי גם של בני נוער בכל הארץ. זה צריך למנוע, לא יצטרכו שום מוטיבציה של בני נוער. האבא קונה לו – אין לו שום מוטיבציה, דרך אגב, זאת הייתה הצעה – אני זוקף את זה לזכותנו – בוועדת כלכלה לפני הרבה זמן, וגם ציינתם את זה שזה בוועדת כלכלה, וגם בדברי התשובה שלך ליושב-ראש ועדת הכלכלה אמרת שהדבר הזה בא מתוך ועדת הכלכלה. אבל אני רוצה ודאי להתייחס – גם אם אנחנו מדברים על דוחות, ודאי צריך לעשות את ההבחנה בין מי שתיקף לבין מי שלא תיקף; מי שלא תיקף, לא עשה שום דבר. גם החוק לא חוקק בשביל זה – זאת מוטיבציה לצרכים של משרד התחבורה, הוא צריך שיתקפו. כמה אנשים לא תיקפו בגלל שהאישה באה עם הילדים, עם העגלה? אותו קשיש עלה עם הסלים מהשוק, והוא עדיין לא הספיק לתקף. רק אתמול אני מקבל אנשים שאומרים: אני מתעסקת עם האפליקציה בתחנה שכל מה שיש זה דקה אחת בינה לבין התחנה השנייה, ואני – עדיין עטים עליי הפקחים. למה אנחנו צריכים לעשות את הדבר הזה? לכן, אין ספק, דרך אגב, שהדבר הזה, ההבחנה הזאת, זה מן ההיגיון, מן הדין, מן היושר. גם בית המשפט קבע, גם מבקר המדינה, וגם ועדת הערר הציבורית על הרכבת הקלה קראה את זה. חבל שברכבת הקלה זה לא תקף, חבל שבחוזה החדש גם את זה לא שינו. אני חושב שהיה חשוב מאוד לעשות את זה. אנחנו גם יודעים – ואני אומר, תום הלב של האנשים, שגגה, שעליהם מקבלים דוחות – זה דבר שהיה צריך לעבור מן העולם. אנחנו חושבים שלפקחים יש מוטיבציה – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה חוזר על הנאום של הפעם שעברה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – חיובית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מספיק, מקלב. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לכן אני מקבל על עצמי את כל ההגבלות או את כל ההסכמים שאנחנו סיכמנו, ואני מאוד מקווה שזאת תהיה תחילת הדרך גם בדוחות האחרים – להגיע להבנה ופשרה ולראות את האזרחים ההגונים שלא היו צריכים לקבל קנס מוגדל. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. אני מחכה לך שתגיע לשם. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> אתה יכול להתחיל, אני מגיע מהר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, הצבעה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> יש חוק לפני החוק שלי, נכון, ביטן? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש משהו שלך, כן. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אבל יש לכם גם חוק אחר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מברוכ, מקלב, מברוכ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל זה לא הרבה זמן, החוק הזה. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה ציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021 לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, 11 בעד, אפס נגד. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית, ותעבור לוועדת הכלכלה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – גפני. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד. << הצח >> הצעת חוק להבטחת פיצוי לתושבי גבעת עמל, התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3634/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, הצעת חוק להבטחת פיצוי לתושבי גבעת עמל, של חברי הכנסת משה גפני, נעמה לזימי – שיובא להצבעה במועד אחר, זה נכון? רגע, רגע. יתחיל גפני ואחר כך לזימי. << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> תגיד לפרוטוקול שזה גם חוק שלי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> של שלושתנו ככה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אה, נכון, סליחה. את רשומה. מכיוון שהם אמרו שרק הם מדברים, לא הזכרתי אותך. חמש דקות גפני, חמש דקות לזימי, שתי דקות גבי לסקי. << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> תודה, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה, אני יכול לעשות את זה. מה הבעיה? אין פה אנשים, בחייך. תן לה לדבר. כן. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – יותר – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא פייר. שהיא לא תדבר בכלל? << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> תודה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> נכון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי, גברתי השרה, אדוני השר, חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק של חברת הכנסת גבי לסקי, נעמה לזימי ושלי, הצעת חוק שבאה לתאר את אחת הפרשיות העגומות במדינת ישראל, של תושבי גבעת עמל. תושבי גבעת עמל עלו – נבנה בשטחי כפר ג'מאסין – קוראים לזה היום גבעת עמל – התושבים הועברו מבתיהם, ועברו למקום שהיה צריך – שם מכרו את הקרקעות. היו צריכים – הם מכרו את זה ליזם פרטי, והתנאי היה שייתנו לתושבים שם דיור חלופי או משהו שווה ערך למה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון, אני זוכר את זה, היו המון דיונים בוועדת הפנים על זה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> המון דיונים, כן. זו אחת הפרשיות שלא מוסיפות כבוד למדינת ישראל. דיברו איתי גם נעמה לזימי וגם גבי לסקי, ודיברו איתי – היו אצלי הוועד של השכונה. כואב מאוד לשמוע שיש דבר כזה שאין לו עד לרגע זה פתרון. פשוט לקחו את אנשים האלה, עם כוח גדול של משטרה, בכפייה, אפילו שהייתה התחייבות לתושבים, כפי שאמרתי, שיהיה להם מקום מגורים במקום אחר, שיהיה להם משהו שווה ערך – לא נתנו להם. הם נזרקו לרחוב ללא שום פתרון. אגב, אני רוצה לומר – זה מאוד לא פוליטי, אבל שנדע שגם כסף קואליציוני של נעמה לזימי ושל גבי לסקי, שהועבר ונמצא במשרד האוצר – אפילו את הכסף הזה, שלא נתנה אותו הממשלה – הכסף הזה נמצא, תקוע במשרד האוצר, וזהו, ואין מה לעשות עם הדבר הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה חדש לך, הדבר הזה? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, אבל זה באמת משהו – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> זה הומני. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, דבר הומני שהיה צריך לפחות לעשות איזה משהו כדי שייראה שעוזרים לאנשים האלה. הרי זה מגיע להם; הרי הייתה התחייבות, מכרו את זה ליזמים פרטיים אחרים וכתבו סעיף שלפיו הזכויות עוברות ליזם הפרטי, זאת אומרת, הוא צריך לעמוד בהתחייבויות של היזם הקודם, והמדינה עומדת בעניין הזה, המדינה אכלסה שם. אני לא הייתי מודע לזה הרבה, הם הכניסו אותי לעניין, ואני נפגשתי, כפי שאמרתי, וגם דיברתי עם פקידי האוצר. אני רוצה להגיד לכם שלפני כמה חודשים אני קיוויתי אולי שזה יעזור. שלחתי יחד עם חברותיי, גם נעמה לזימי וגם גבי לסקי, כתבתי מכתב למשרד האוצר. אנחנו כותבים שבסוף שנות הארבעים של המאה ה-20 יזמו מוסדות היישוב היהודי התיישבות של תושבי שכונת מנשייה בשטחי כפר ג'מאסין, כיום שכונת גבעת עמל בתל אביב. בשנת 1961 מכרה רשות הפיתוח את קרקעות גבעת עמל ליזם פרטי. במסגרת המכירה הוסכם שהרוכש מכיר בזכותם של המשתכנים לקבל דיור שווה ערך בשיכונים שיבנה. ברבות השנים נמכרו המקרקעין ליזמים אחרים – זה עבר מיזם ליזם, בכפוף להתחייבות הרוכשים לתת למתיישבים דיור חלופי. עד כאן זה עוד איכשהו מתקבל על הדעת, אבל באוגוסט 2021, במסגרת הניסיונות למצוא פתרונות לפיצויים עבור מפוני שכונת גבעת עמל ב', ולאחר התייעצות עם גורמי מקצוע ובעלי תפקידים בעבר ובהווה, התגבש מתווה וקריטריונים לפינוי ופיצוי לנחלות האחרונות בשכונה, ביוזמת לשכת שר המשפטים גדעון סער, יחד עם חברות הכנסת נעמה לזימי ממפלגת העבודה וגבי לסקי ממרצ. למרות זאת הפיצוי שהובטח לתושבים תקוע במשרד האוצר מסיבות פרוצדורליות, למרות ההתחייבויות השלטוניות, אנחנו כותבים למשרד האוצר, ועד לרגע זה לא קיבלנו תשובה. אני הצעתי, וזה מה שאני עושה עכשיו, לחברת הכנסת לזימי ולחברת הכנסת לסקי ללכת להליך חקיקה. יכול להיות שבימים רגילים ובנושא אחר לא היינו צריכים ללכת לחקיקה, היינו הולכים לדיון נורמלי כמו בין בני תרבות. הרי באמת זה כתם על המדינה. מה רוצים מהאנשים שגרו שם על לא עוול בכפם, שזרקו אותם בלי שיש להם כל פתרון? למה לא פותרים את הבעיה הזאת? זאת פרשייה מאוד מאוד עצובה, וחייבת פתרון כמה שיותר מהר. זה היה בוועדת שרים. אדוני היושב-ראש, זה היה בוועדת שרים ביום ראשון. שר המשפטים ביקש מאיתנו שאנחנו נדחה את זה – בהתחלה הוא אמר שבועיים, אחרי זה הוא אמר שבוע, הוא לא היה בארץ. הוא ביקש דחייה של שבוע. הסכמנו להביא את הדיון היום בלי להצביע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ראיתי, כן, תשובה והצבעה במועד אחר. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. אנחנו נבקש את ההצבעה בשבוע הבא. יכול להיות שאם אכן אנחנו נתקדם, כפי שאני מעריך שצריך שיקרה, אולי יתקדם העניין הזה ואנחנו נגיע לפתרון – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אי-אפשר לפתור את זה בלי – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יכול להיות שאפשר. אני היום כבר לא יודע, בגלל שמאוד יכול להיות – אתה יודע, אתה מכיר את זה. לפעמים באים ואומרים לך: אתה צודק והפתרון הוא נכון, אבל אי-אפשר בלי חקיקה, אין סמכות. זאת אפשרות. אני לא בטוח שזה המקרה. יכול להיות שבמקרה הזה, אם יהיה רצון טוב, ואנחנו שלושתנו, יחד עם חברים נוספים, נעמוד על העניין הזה שאם לא יימצא פתרון שאיננו פתרון במסגרת החוק, אנחנו נבקש להצביע על החוק, להתקדם איתו ולהשלים אותו, אלא אם כן אנחנו נגיע לפתרון אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ואני מודה לך, אדוני היושב-ראש. סיכמנו שחברת הכנסת נעמה לזימי – אמרו לנו שרק שניים יכולים לדבר – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון, לפי התקנון. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ואתה, באבירות לא רגילה, נותן גם לגבי לסקי, שמגיע לה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אני מזכיר לך שאני לא – אין תשובת שר, אז יש לנו קצת יותר דקות. נו, מה הבעיה? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מאה אחוז. זה יפה מאוד, וזה מגיע לה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאה אחוז. בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד יושב-ראש הישיבה, אני אגיד לך – למי שפה, אז יותר קל לדבר אליך – שאת סיפור גבעת עמל הכרתי לפני משהו כמו שמונה שנים, והוא נכנס לי לנשמה, כי העיוות כל כך גדול: תושבים שפשוט ניסו לקנות את הבית, הבטיחו להם שיקנו את הבית, הגדירו אותם כחלוצים. האנשים האלה גרו בנווה צדק. בזמן מלחמת ההגנה העבירו אותם לשם לייהד את הקרקע, אבל השאירו אותם שם בלי שירותים עירוניים, בלי תברואה. אתה, כמוני, בא ממועצה מקומית. זה לא נתפס. אתה יודע את זה טוב מאוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, כן. כל הצעת החוק היא צודקת, אין מה לדבר. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> זה ממש סבל על סבל. אלה שכבות על גבי שכבות של עוולות ודיכוי וסבל, מהמשפט ומהכול. ואנחנו באנו ועשינו מעשה, ואני גם שמחה שמרב, יושבת-ראש המפלגה שלי, פה. אני הייתי ח"כית ממש מעט זמן, ודי נאיבית, והתקשרתי אליה, אני זוכרת, ביום שישי בבוקר, אחרי הסיור שלי ביום חמישי בגבעת עמל, ואמרתי לה: מרב, בואו אנחנו נעשה את התיקון הזה. בואי נפתור. בואי ננסה לבקש כסף בחוק התקציב. ואני לא אשכח שהיא אמרה לי: יאללה, לכי על זה, הכי באמונה שיש. וזה לגמרי את – כי באותה מידה היא יכלה להגיד לי: אין סיכוי, ועזבי, והיא אמרה לי: אנחנו איתך. וגבי, אהובתי, הצטרפה ברגע, ושילבנו כוחות שתינו, וידענו שהשלם הזה יביא את התוצאה, ואת הכסף הבאנו, כמו שגם אמר הרב גפני פה. וכל כך שמחנו כשאמרו לנו שיש את הכסף. זה היה הישג. תקשיב, אנחנו ח"כיות צעירות. אמרנו: הינה, אנחנו עושות את התיקון החשוב הזה לתושבים האלה, נעצור את הפינוי. עצרנו שני פינויים – ואין איך להעביר את הכסף. ואני רוצה לפרוט פה: והכנו החלטת ממשלה בדמות עמונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צריך תקנה. אין לך תקנה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הכנו, והתייעצנו, והבאנו נספחים, וטרטרו אותנו בלי סוף, ואז היה פינוי, ונשרף לנו הלב, כי אנחנו הבאנו את הכסף, והתושבים האלה, במוצא האחרון, ברגע האחרון, פינו אותם. והמשכנו והתחלנו ערוץ מאחורי הקלעים. אני הייתי מרוסקת איזה שבועיים אחרי הפינוי, לא היה עם מי לדבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זוכר. לא באת להצבעה אפילו. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא יכולתי. לא יכולתי, באמת. ואז התחלנו את התהליך, והגענו למזכיר הממשלה שלום שלמה, אפילו לראש הממשלה, ותכף אני אפרט. אבל נכנס בתוך התווך הזה הרב גפני, שפנו אליו התושבים, ותראה איזה בן אדם – הוא אמר: פנו אליי, אני רוצה לעזור. איך אני יכול לעזור? ונכנס לזה והכין הצעת חוק. אמרתי לו: יאללה, אתה תהיה הגיבוי שלנו לדבר הזה. ואני חושבת שמה שעשית יחד איתנו זה דבר לא מובן מאליו, כי נכנסת לזה לא מתוך איזה היכרות מוקדמת ולא מהכול, אלא ראית את העוול לאנשים האלה, ראית אותם, אז אני מודה לך. אני אגיד שגבי ואני נפגשנו לפני שבועיים עם ראש הממשלה, הגענו לישורת האחרונה, ואמרנו לו: כבוד ראש הממשלה, צריך לפתור את זה. אני מודה שגם הופתעתי מהתגובה הטובה, האמפתית. הוא אמר: אנחנו נעשה את המעשה הזה ונצליח להגיע לזה. בינתיים זה התקדם חלקית, לא מספיק, וטוב שגפני הגיש את החוק. אנחנו תומכות בחוק, ואנחנו מתכוונות שהמעשה הזה יקרה. עכשיו, אני רק רוצה להקריא שיר, לפני שאני נותנת את זה לגבי להמשיך. ולפני שאני אקריא את השיר – אתה יודע, אתה כבר זיהית את הריטואל הזה שלי עם השירים – אני אגיד לך, לכם, למי שעוד פה, שלדיראון עולם ייזכר הדבר הזה שמכרו קרקע ליזם ללא תושבים. בעוד תושבים יושבים בבתים מכרו קרקע ללא תושבים. אין דבר נוראי ורע ומרושע מהדבר הזה. אני אקריא את שירו של אלי אליהו, קוראים לשיר "גבעת עמל". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את תמיד קוראת שיר. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כן, אני עושה את זה בשבילך. ראיתי אותך – אמרתי: אני חייבת לקרוא שיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל הזמן היא קוראת שיר. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אבל אתה אוהב את זה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לא? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> חביב. תקשיב איזה שיר. אלי אליהו, "גבעת עמל": "ואני ראיתי את חסרי הישע / ואת המגורשים מביתם וידעתי / כי לפעמים החוק הוא הפשע / ולא כל השפוך הוא דם. // וראיתי איך בעצב קם בית / ואיך בעצב איננו, ואיך ילבינו / הלבנים הללו את פנינו. // וידעתי כי עוד תבוא נקמת / הקומות האלה עלינו. כי עד / מתי יסעד האדם את נפשו / בבשר החלשים ממנו?" << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יופי. תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גבי. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השרה וכבוד השר, אני מתחילה בלהגיד לך תודה, כבוד היושב-ראש, על ההזדמנות, ותודה רבה לחבר הכנסת הרב גפני ולשותפתי חברת הכנסת נעמה לזימי על שאנחנו עושים תיקון. אנחנו עושים משהו שהמדינה הייתה צריכה לעשות לפני זמן רב. הסיפור של גבעת עמל הוא סיפור כואב של נישול, של קפיטליזם חזירי ושל אנשים שקופים במדינה. מדובר בעוול ובדיכוי מתמשכים. בשנת 2004 רכש יצחק תשובה, באמצעות חברת אלעד השקעות, חלק מהקרקע, ובשנת 2008 העריכה חברת דנקנר השקעות כי בבנייה בשטח גלום פוטנציאל רווח של 3.6 מיליארד שקל. בשנת 2014 רכשה משפחת כוזהינוף חלק נוסף של השטח תמורת 200 מיליון שקלים. תחשבו מה העודף, כמה חזיריים אפשר להיות כאשר הרווח הגלום בבנייה שם הוא אסטרונומי בשנת 2008, מה הערך של היום. ב-27 במרץ 2014 היה פינוי ראשון בגבעת עמל, פינוי קשה, וחברי אילן גילאון, זכרו לברכה, היה שם, התעמת עם המשטרה והופל במהלך הפינויים שם. ראינו כולנו את הסבל האמיתי, ואיך המדינה בכל כוחה בעצם מנסה לפגוע ולפנות את התושבים. ב-2021 בית המשפט העליון הכיר בזכותם של התושבים, והיום אנחנו צריכים גם לפצות אותם לא רק בחסד אלא בזכות. תודה לכל השותפים. נעשה את הכול כדי שהכסף שכבר הובטח יגיע לידיים של אותם אנשים, שעד היום היו שקופים עבור כל כך הרבה. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. טוב, הצבעה. סליחה, הסעיף הבא. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> למה לא הצבעה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי סיכמו על תשובה במועד אחר. << הצח >> הצעת חוק תמיכה במימון פעילות ארגון נכי צה"ל ובתי הלוחם ובארגון נפגעי פעולות האיבה, התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3484/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס) << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הצעת חוק תמיכה במימון פעילות ארגון נכי צה"ל ובתי הלוחם ובארגון נפגעי פעולות האיבה, התשפ"ב–2022, של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. הצבעה במועד אחר גם אצלך. עשר דקות. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, אני מעריכה את זה שנשארתם פה עד השעה המאוחרת הזו. בסוף זה ייגמר בהגיע זמן קריאת שמע של שחרית. אדוני היושב-ראש, ארגון נכי צה"ל הוא עמותה ללא מטרות רווח ומשמש הארגון היציג של נכי צה"ל מתוקף חוק הנכים (תגמולים ושיקום). ארגון נפגעי פעולות האיבה הינו עמותה ללא מטרות רווח ומשמש הארגון היציג של נכי פעולות האיבה בישראל מאז הוכרז ב-1998 על ידי שר העבודה והרווחה דאז אלי ישי הארגון היציג לטיפול בנפגעי פעולות איבה. במרוצת השנים השכילו להבין במדינת ישראל ובעולם כולו כי הליך השיקום של פצועי המלחמות לא מסתיים כאשר החייל יוצא מבית החולים. הליך השיקום הוא הליך קשה ומורכב המלווה את הנכה ומשפחתו עד יומו האחרון. שיקום נכה כראוי וכהלכה מחייב את חזרתם של הנכים במהירות וככל הניתן למעגל החיים התקין. יש צורך בטיפול גם במגבלות הפיזיות, אבל אל לנו לשכוח את המגבלות השקופות, את אלו שפוגעות בנפש ומצלקות את הנשמה של אותם אנשים. אז כדי להגשים מטרה נעלה זו יש להקים מערכת שיקומית ראויה, הכוללת מענה רפואי נפשי, והכי חשוב, או לא פחות חשוב – חברתי שלם, כי באמצעותו ניתן יהיה לומר שהמדינה השיבה ולו במקצת את החוב של העם לפצועים, לאותם אנשים שסיכנו את חייהם, שסיכנו את עתידם, שכנראה המשפחה שלהם לא תחזור לתפקד כמו שהיא הייתה קודם, אבל הם עשו את זה בפטריוטיות גדולה, באהבת המולדת ובאהבת העם. מדינת ישראל וממשלותיה לדורותיהן, החל מראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון, הכירו בחוב המוסרי והערכי של עם ישראל לנכי צה"ל, הקיימים וגם העתידיים. ארגון נכי צה"ל הוא ארגון ייחודי. חבריו לא בחרו להצטרף אליו. חברי הארגון הם חיילים, חיילי העם, שלמעשה לעולם לא ישתחררו מצה"ל. הם נושאים בגופם ובנפשם את מחיר הקמת המדינה וביטחונה, שמירתה וההגנה על התושבים. בנכותם הם ציוו לעם הזה, לילדים בעם הזה, לנשים, קשישים, את חייהם. כיום מונה הארגון 49,037 חברים. ארגון נכי צה"ל נוסד ב-1949 על ידי קומץ נכי צה"ל שהיו מאושפזים באותה עת בביתן 6 במחלקת השיקום בתל השומר, ושבתו שם על תנאי האשפוז – שביתה שהסתיימה בפגישה עם ראש הממשלה ושר הביטחון דאז דוד בן-גוריון. מאז ועד היום הפך הארגון היציג לביתם של נכי ונכות צה"ל, ופועל באמצעות שתי זרועות: שמירה וקידום זכויות וליווי בהליך השיקום. לשם כך הקים הארגון, בעיקר מכספי הנכים, מחוזות, בתי לוחם, בכל רחבי ישראל. אין ספק שללא גופים אלה, שיקומם של נכי צה"ל היה פגום באופן משמעותי ביותר. הם אלה שנלחמים על הזכויות שלהם, הם אלה שנלחמים על הימים של הטיפולים – קוראים לזה מנוחה, קוראים לזה הבראה, קוראים לזה זכויות – גם על טיפולים נפשיים, להם ולעיתים גם לילדים שחיים בבית, לדוגמה עם פוסט-טראומטיים. תחשבו על זה, כמה הם מקבלים, כמה הם סופגים, איך זה משפיע עליהם. אז נכי צה"ל והארגון נטלו את גורלם בידם והקימו גופים ומוסדות בעלות של מאות מיליונים, שעל דעת רבים, ובכללם מומחים בארץ ומחוץ לארץ, תורמים תרומה מכרעת לשיקומם של נכי צה"ל באופן שאין לו תקדים בעולם. מעמסה זו שנשאו הנכים על שכמם החליפה למעשה את תפקוד מוסדות המדינה, ובראשם משרד הביטחון, בסיוע לשיקומם של נכי צה"ל. יש להניח שללא המערכת השיקומיים המופלאה שהעמיד ארגון נכי צה"ל לנכים, הנטל הכספי והחברתי היה מושת על המדינה, והוא היה יכול להיות כבד יותר. לא בטוח שהנכים היו זוכים לטיפול ראוי, כפי שאנחנו נחשפים, לצערנו הרב, במקרים רבים, והמוכר או האחרון שבהם הוא הלוחם איציק סעידיאן. הארגון מלווה את נכי צה"ל במאבקיהם היום-יומיים הבריאותיים, השיקומיים, הכלכליים, החברתיים, ובכלל זה אל מול הביורוקרטיה המתישה לעיתים של מוסדות המדינה, ובמיוחד אגף השיקום במשרד הביטחון. הארגון הקים חמישה בתי לוחם – בתל אביב, ירושלים, חיפה, באר שבע ובאשדוד, שנמצא בשלבי הקמה מתקדמים. בתי הלוחם, אתם צריכים להבין, מהווים מרכזים מהמדרגה הראשונה של שיקום, ספורט, תרבות, חברה, ובעיקר קהילה לנכי צה"ל. צריך לזכור שהארגון השקיע בבתי הלוחם מאות מיליוני שקלים, בהקמתם, בתפעולם, ברכישת הציוד המתקדם ביותר בעולם המתאים לנכי צה"ל. סכומים אלו שהושקעו על ידי הארגון יכלו להיות מופנים לפעילות נוספת, לסעדים נוספים, לתרבות פנאי. אז במקום שהמדינה תעשה את זה, זה מקום שבו יוכל להגיע פצוע צה"ל, קטוע גפיים או על כיסא גלגלים, או בנקודות זמן מסוימות – לפעמים גם לא נעים להם להיות במקומות שבהם ילדים לעיתים בוהים בצורה כזאת או אחרת או סקרנים ושואלים שאלות. האבסורד הגדול הוא שהכסף הזה הוא מהכסף של התגמולים של נכי צה"ל ומהתרומות של אנשים שרוצים להגיע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אורלי, לפי החוק, מי קובע את התקציב של כל ארגון? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> תראה, בסופו של דבר, פה הנכים נותנים בכל חודש דמי חבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, את אומרת 70% מהתקציב, אז מי קובע את התקציב? הם קובעים. אז המדינה צריכה להשתתף 70% כשהם קובעים? את צריכה לפתור את הבעיה הזו. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אז תקשיב, תקציב הארגון עומד על סך של 150 מיליון ש"ח. רוב תקציב הארגון, מעל 80%, נשען על הכנסות מדמי חבר של נכי צה"ל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה חוק. את צריכה לפתור את הבעיה שהתקציב שלהם צריך להיות בתיאום עם משרד האוצר או משרד הביטחון, אחרת איך ישתתפו? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> בשביל זה אנחנו צריכים להגיע למשא ומתן. בוודאי. תראה, אני אספר לך סיפור. כשרצו להקים את בית הלוחם באשדוד היה מחסור מאוד גדול בכספים לארגון כדי לסיים אותו. העלות הייתה גבוהה. תזכור שיש בסך הכול חמישה. אני לא מזלזלת בחמישה, אבל הפיזור הארצי בעצם לא מגיע לכל נכי צה"ל – אתה יודע, נכי צה"ל הם ממטולה ועד אילת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, מכיר. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> ולעיתים, אם יש לך בית לוחם בחיפה, אז מי שנמצא בבית שאן או במקום אחר – רק בהתעסקות להגיע לשם ולקבל את התנאים יוצא שכרו בהפסדו. אבל העלויות האלה, למשל, בסוף הגיעו למצב שיושב-ראש הארגון הקודם – כך לפי הוועדות שהיינו בהן – ביקש סוג של הלוואה ממשרד הביטחון, ובתמורה היה מוכן לוותר על חלק מהסעדים וחלק מהזכויות של נכי צה"ל. היה על זה מרמור גדול מאוד, היו על זה ועדות, היו על זה מאבקים בתוך הארגון. אני זוכרת את עידן קלימן, שהיום הוא יושב-ראש הארגון, נאבק אז בהחלטה המטומטמת הזו, שאמרה: אנחנו נקים בית לוחם ובתמורה, כדי לקצץ בעלויות, אנחנו נקצץ בטיפולים של הפצועים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה באמת לא הגיוני. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> זה הזוי. והיום נמצא שם מי שאני זוכרת שבימים הראשונים שנכנסתי לכנסת היה היועץ המשפטי של הארגון. היום הוא גם היושב-ראש, לאחר שהיה יושב-ראש מחוז דן, והוא עושה עבודה נפלאה, ואין ספק שגם יש תוצאות. בשנים האחרונות, על רקע התבגרותם של נכים רבים, התיישנות המבנים, התייקרות אחזקתם, קיימת עלייה תלולה בהוצאות הדרושות לשיקומם של נכי צה"ל, ובה בעת יש ירידה דרמטית בהיקף התרומות, ועוד יותר בתקופת הקורונה. מדינת ישראל נדרשת למלא את תפקידה וחובה באופן ראוי, ולשאת במרב העלויות הכרוכות בשיקומם הראוי של נכי צה"ל, תוך השוואת מעמדם של בתי הלוחם למעמדם של מוסדות דומים, ובכללם יד ושם, מוזיאונים, מוסדות חינוך שאינם בבעלות המדינה, ישיבות הסדר שונות ועוד. אם את זה אנחנו לא נשכיל לבוא ולתקן, אנחנו בסופו של דבר אומרים: מרגע שיצאתם לאירוע, תשלמו אתם בעבור הדברים האלה. גילוי נאות: בעלי הוא נכה צה"ל. גילוי עוד יותר נאות: הוא לא משתמש בבתי הלוחם – הם רחוקים מדי. אבל הסיפורים מגיעים. וכשאתה שומע את אותם אנשים שנהנים מהשעות האלה – עושים להם פעילויות, עושים להם חוגים, עושים להם קורסים שם, זה באמת מין אכסניה כזאת שמאגדת בתוכה את מה שהם צריכים, הם והמשפחה שלהם, גם לבילוי אבל גם לשיקום ולספורט. כשאתה שומע אותם וכשאתה יודע שזה לא מובטח לאורך זמן, לא האחזקה, לא השיפוץ, לא התחזוקה של המבנים הישנים, אתה מבין שמישהו צריך לקחת פה את המושכות. ואם המדינה יודעת לעשות את זה עם מוזיאונים, עם מוסדות תרבות, עם תיאטראות וכדומה, אין ספק שפה היא צריכה לשים יד בכיס ולתת ולעזור, ובטח לא כדי להוריד, כמו שהם ניסו להוריד מהאחרונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין ויכוח. התערבתי רק על מה כתבת, 70%. אם זה לא בתיאום איתם, איך ישלמו 70%? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו מנסים לסדר פה גם את העניין של נפגעי פעולות איבה. אנחנו לא יכולים לשכוח אותם, אזרחי המדינה שכל חטאם היה להיות במקום הלא-נכון בזמן הלא-נכון. חוק זה קובע שגם את ארגון נפגעי פעולות האיבה על המדינה לתקצב. האבסורד היום הוא שארגון נכי צה"ל מסבסד אותם. נכי צה"ל משלמים לבית הלוחם, מחזיקים את בית הלוחם וכדומה, וטוב שהם פותחים את שעריהם גם לנפגעי פעולות איבה, אבל בסוף הם מממנים את נפגעי פעולות איבה במקום שהמדינה צריכה לעשות את זה. הצעת החוק הזו באה בעצם לסדר את העניינים. עכשיו אני רוצה לומר לך משהו. כשהגשתי את הצעת החוק הזו – ואני בקשר שנים גם עם הארגון, ובכלל בכל מה שנוגע לנכים, בין שזה נכי צה"ל ובין שזה נכים של הביטוח הלאומי, צריך לתקן את הדברים ואת העוולות – הגיעו אליי מהקואליציה, מלשכתו של שר הביטחון בני גנץ, והגיע אלינו גם חבר הכנסת רם בן ברק, והם ביקשו ממני שאני לא אעלה את החוק להצבעה, הם רוצים גם להעלות חוק דומה, ושאנחנו נעשה את זה ביחד, ואנחנו נתחום את זה בזמן, ולכן ותשובה והצבעה יהיו במועד מאוחר. אמרתי להם: תראו, זה גם לגבי מכסה – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שיעשו את זה מהר ולא בעוד שנתיים. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> ושיעשו את זה מהר. ואני הבנתי גם מהיועצת של שר הביטחון, מעיין, שתוך שבועיים מביאים את זה לאישור הממשלה, ואז זה גם יגיע לכנסת, ושם הם בעצם מציעים שאנחנו נשתף פעולה, קואליציה ואופוזיציה, והחוק הזה יעבור. אז אני מאוד מקווה שאכן כך יהיה. הרי בסופו של דבר אנחנו רוצים לעשות טוב, וכמו שעשינו בחוק הקודם עם חסרי עורף משפחתי וכדומה, וגם בנושאים נוספים אחרים, יש לנו את היכולת להביא בשורה אמיתית לאלה שזקוקים לה. אז נכי צה"ל צריכים לדעת שאנחנו שם בשבילם, אם זה אופוזיציה ואם זה קואליציה. אני רק מקווה מאוד שאתם תביאו את החוק בזמן סביר, קרוב. לי אמרו שבועיים. אתה יודע מה? אני מוכנה גם שלושה שבועות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמו שאני מכיר, זה לא יהיה שבועיים. זה לא יהיה שבועיים, את יודעת את זה. את יודעת, לוקח להם זמן עד שעושים את התהליך. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, החוק מוכן ואני הבנתי שכבר ביום ראשון הקרוב, אם לא ביום ראשון הבא, הוא מגיע להחלטת ממשלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מקווה שאת צודקת. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אם לא, בעוד שבועיים נעלה את זה ונעשה גם הצבעה שמית, אבל אני נוטה להאמין שבנושא הזה אנחנו נגיע לעמק השווה למען אותם אנשים שנתנו את חייהם ועתידם. אני חושבת שכפי שסוכם, שיעלה גם שר או נציג מהקואליציה שיאשר את הסיכום הזה לפרוטוקול. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ניתן לו את הצ'אנס. ישיב סגן שר הביטחון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין הצבעה, נכון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אין הצבעה. << דובר >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר >> אדוני יושב-ראש הישיבה, חברות וחברי הכנסת, הנושא נמצא בחזית סדר-היום של שר הביטחון ושל משרד הביטחון בהובלת המנכ"ל, רפורמת נפש אחת, שמתבצע סיוע נוסף לארגון נכי צה"ל, וגם אכן עיסוק בשאלה שהעלתה חברת הכנסת אורלי לוי וחבר הכנסת בן ברק במקביל. אם כן, משרד הביטחון מתכוון להביא בשבועות הקרובים הצעת חוק ממשלתית שתעסוק בכלל ההיבטים של מעבר ממנגנון תמיכות לתקצוב דרך חוק. יוצמדו אליה הצעות החוק הפרטיות של חבר הכנסת רם בן ברק וחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, והן תידונה בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת. לכן, בהתאם לסיכום עם חברת הכנסת לוי אבקסיס, ההצבעה תתקיים כשתובא הצעת החוק הממשלתית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. אמרת "שבועות". אני מקווה שזה לא יותר מזה. בוא נגיד שזה יהיה במושב הזה, שזה יהיה במושב הזה, כי אם זה יידחה אז זו בעיה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> למען הסר ספק, זה הסיכום – במושב הזה. אני חושבת שהם הבינו את הצורך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאה אחוז. אז סיימנו את כל ההצעות הטרומיות. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> התחבורה הציבורית קורסת – איומים על השבתת הענף << הלסי >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו אנחנו עוברים להצעות דחופות ורגילות לסדר-היום. ראשית – הצעות לסדר-היום בנושא: התחבורה הציבורית קורסת – איומים על השבתת הענף, מס' 2614, 2615 ו-2619. חברת הכנסת חוה אתי עטיה תתחיל. מקלב, אתה אחריה. מרגי איננו. שלוש דקות. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה, נהגי התחבורה הציבורית במצוקה. המצוקה הזו היא יום-יומית. הענף כולו בקריסה, נהגים בורחים מהענף, משרד התחבורה בורח מאחריות, ובדיונים בבתי הדין לעבודה טוען המשרד שהוא אינו צד בסכסוך ואינו מעוניין להשתתף בדיונים. המחסור באלפי נהגי תחבורה ציבורית – לפי ההערכה מדובר בערך ב-5,000 נהגים, והדבר נותן את אותותיו. אבל במקום לייעל את השירות, משרד התחבורה שופך כסף על תוספות שירות, מוסיפים נסיעות שאין מי שיפעיל אותן, והתקציב מגיע למקומות הלא-נכונים. למרות תנאי ההעסקה המפרכים, אין פנאי למנוחה, אין חדרי מנוחה, אין תחנות ריענון ואפילו שירותים אין. נהג אוטובוס יוצא לנסיעה כשהוא עייף ומותש גופנית ונפשית. הנהגים עובדים במשמרות ארוכות ושוחקות. לפי התקן האירופי נהג יכול לעבוד תשע שעות ביום; בישראל הוא עובד 12 שעות ברציפות. פן נוסף הוא הפן הכלכלי. שכר הנהגים בארץ נמוך ואינו משקף את גודל האחריות המוטלת על שכמם. במדינות המפותחות שכר הנהגים גבוה יותר מן השכר הממוצע במשק, בעוד בארץ השכר של הנהגים נמוך ב-35% מהשכר הממוצע. לכל זאת מצטרף אתגר נוסף: בשנת 2020 הצהירו כשני שלישים מהנהגים שחוו אלימות מן הנוסעים לפחות פעם אחת במהלך השנה. אין שום תוכנית למיגור האלימות. כל אלו מפריעים לגיוס נהגים חדשים ולשימור של נהגים בעבודה, דבר המטיל עומס רב יותר על הנהגים הנותרים. התחבורה הציבורית כשמה כן היא – היא צריכה וחייבת לשרת את הציבור הרחב במקצועיות. מי שזקוקים ביותר לשימוש בתחבורה הציבורית הם השכבות החלשות והמגזרים שאין להם רכב פרטי. אם אותם אנשים לא יוכלו להגיע למקומות העבודה, החברה כולה תתמודד עם גל נוסף של אבטלה, והעוני יחריף. לפי העדויות של גורמים מקצועיים בתחום התחבורה הציבורית, ישנם כ-70,000 נהגים בעלי רישיון נהיגה לאוטובוס שיושבים בבית ורוצים לחזור לשוק התעסוקה. לו רק תנאי ההעסקה היו סבירים, היה ניתן לשפר קצת את המצב. עצוב ומתסכל לראות את נהגי התחבורה הציבורית נאנקים ועובדים בתנאים-לא-תנאים. דווקא כאשר יוקר המחיה עולה, מחירי הדלק מזנקים, עבודות הרכבת סותמות את הכבישים בכלל ובתל אביב הגדולה בפרט, דרישות הנהגים חייבות לקבל מענה מערכתי מצד הממשלה, ולא פתרונות נקודתיים. יש לשפר את שכרם, להכיר בהם כעובדי ציבור, לפעול למען הפסקת האלימות נגדם ולהתקין שירותים בכל מסוף. מדובר בשיפור השירותים. אני מזכירה כי בעקבות המצב בתחבורה הציבורית הסתדרות עובדים לאומית הכריזה על סכסוך עבודה וצפויה להשבית חברות תחבורה ציבורית במשך כל שעות הבוקר. הנהגים אינם מעוניינים לפגוע בנוסעים שאין להם חלופת נסיעה אחרת, אבל המדינה לא הותירה להם ברירה. כפי שציינת הערב, גברתי השרה, התחבורה הציבורית קודמת לרכבים הפרטיים, ובהתאם לכך אנו חייבים לדאוג לנהגי האוטובוסים ולשים אותם במרכז. אני קוראת לחברי הכנסת להירתם לפתרון המצב ולהמשיך לדון בדרכים לפתרון המצוקה בענף בכובד ראש בוועדת הכלכלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת אורי מקלב. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, גם בשעה מאוחרת זו הנושא הזה הוא חשוב. גם בשעה זו נהגים נוסעים בכבישים, מובילים נוסעים, דואגים שיגיעו בבטחה הביתה, ואנחנו גם דואגים לשלומם. השרה באמת נשארה פה לשמוע. זה המשך של דיונים לא מעטים שאנחנו בתקופה האחרונה דנים פה בכנסת, בתקשורת ובעוד מקומות על המשבר שיש היום בתחבורה הציבורית בנהגים, המחסור בנהגים בתחבורה הציבורית. אין ספק היום שהמשבר והחוסר בנהגים בתחבורה הציבורית הם בעיקר בעקבות שכר נמוך, שלא מבטא ולא משקף את מה שהם אמורים לקבל. אני חושב שגם בזה אפשר לטפל, לפתור את זה כיום, להכניס את זה למכרזים הרבים שמשרד התחבורה מוציא כתנאי בתוך המכרז, שהוא ישקף שכר הוגן ומתאים לנהגים. היום השכר נמצא בחלקו במכרז אבל הוא לא מספק. צריך להגדיל אותו בתוך תנאי המכרז, כמו שאנחנו עושים בעוד פרמטרים רבים. דווקא החברות מתחרות, מורידות מחירים וזוכות במכרזים, והרווח שלהן הוא על ידי כך שלא משלמים לנהגים מספיק ועוד דברים כאלה. הדבר השני זה התנאים, התנאים המינימליים, האנושיים, שצריך לקבל נהג שעובר דרך ארוכה. הוא צריך את המנוחה שלו, הוא צריך את השירותים האלמנטריים והאישיים שלו. סיפורים נוראיים שמענו בכנסת: אנשים משתמשים בבקבוקים, עד כדי כך, חוזרים רטובים הביתה, כל הבגדים – דברים שמזעזע לשמוע. כאן צריך שיתוף פעולה עם הרשויות. משרד התחבורה לא יודע לפתור את כל הבעיות האלה, אבל אפשר להעמיד תנאים לרשויות המקומיות בתמיכות ושיתופי פעולה שנותנים מענה בכל מקום לנהגים. הדבר השני הוא ללא ספק ביטחונם. אני חושב שביטחונם של נהגים, שמירה ממה שהם סובלים – חלק מאלימות וגם מוונדליזם, אצל חלק זה גזעני, אבל אין ספק שגם אצל חלק זה בגלל שהם הכתובת והם אלה שעומדים באופן ישיר מול אותו נוסע שהמתין הרבה זמן והתעכב הרבה זמן. הכול מתנקז אליהם. אדוני היושב-ראש וגברתי השרה, לצערי אני חושש שהמשבר יחריף, ולו רק בגלל שמשרד התחבורה היום נמצא במימוש מכרזים שהכינו אותם לפני הרבה זמן. כל כמה חודשים אנחנו מתבשרים שעוד מכרז ועוד מכרז יוצא לפועל ומתממש. התוצאה של מכרז כזה היא שיש עוד אלפי נסיעות, עוד נהגים שצריך לגייס ועוד אוטובוסים. כל זה אומר שהמשבר מחריף. לכן אנחנו צריכים לטפל בעניין הזה בפעולה מהירה ורחבה ולהפעיל ולגייס את כל מה שמשרדי הממשלה צריכים לעשות כדי שאנחנו נוכל לפתור. אם לא, זה לא יהיה יותר טוב לבד. אנחנו גם עדים לכך שתקופת ההכשרה, הרישום והביורוקרטיה כדי להכשיר נהגים זו תקופה ארוכה, ואמרה חברת הכנסת עטייה שחלק גדול מהנהגים עוזבים – חלק גדול, אם לא 50%, עוזבים בגלל זה. זה אומר דרשני. זה אומר שצריך להיכנס. אני רוצה להגיד עוד משהו אחד, ובזה אני אסיים, אדוני היושב-ראש. מעבר לכל הדברים שאמרנו – להחזיר את הכבוד ואת היוקרה לנהגים. אני סיפרתי את זה – אני לא יודע לגבי חבר הכנסת ביטון ואני לא יודע לגבי השרה מה הגיל ומה התקופה, אבל בגיל שלי, כשאני הייתי ילד, בן של נהג בחברת דן או אגד זה היה יוקרה, זה היה מושא לקנאה – היה לו מעמד, היו לו תנאים. היום זה ממש לא, זה הפוך. צריך להחזיר את היוקרה; שכר זה דבר אחד אבל בכלל הכבוד. המוטיבציה – – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << קריאה >> לפני ההפרטה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אוקיי, אבל אז, בלי ההפרטה, כשהיו כבר פרטיים – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה היה פעם ממש, כשהיו אגד ודן וזהו. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כשהם היו כבר פרטיים – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אתה יודע שהבעיה הזו היא בכל העולם, היא לא רק פה, בישראל. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בכל אופן, דווקא הנושא הזה של יוקרה, שנתת אחריות, שמעריכים נהג על כך שנותנים לו את ההגה ביד והוא מסיע עשרות נוסעים, הדבר הזה שזה נותן לו אחריות, מכבדים אותו בעניין הזה, נותנים לו – יש אפשרויות, יודעים איך מחדירים מוטיבציה: עושים ימים שמעריכים, שנותנים להם פרחים, מזמינים אותם למקומות – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אורי. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים. – – ייתנו להם הוקרה ודברים כאלה ושכר, הכול ביחד יכול באמת לעשות לנו את נקודת האור. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. שמתי לב שכשאתה אומר "אני מסיים" זה מתחיל מאפס. יעקב מרגי – איננו. בבקשה, גברתי השרה. תשיב שרת התחבורה. << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר >> חבר הכנסת מקלב, חברת הכנסת עטייה, תודה רבה לכם שאתם מעלות ומעלים את הנושא הסופר-סופר-חשוב הזה. למעשה, אם תלכו לדברי הפתיחה שלי כשנכנסתי ביום כניסתי למשרד התחבורה תוכלו לגלות שחלק לא מבוטל מהם מוקדשים לנהגים בתחבורה הציבורית, למעמד שלהם, לתנאים שלהם, לשכר שלהם. ואני לא רק דיברתי על הדברים ואמרתי בדיוק את הדברים שאתם אמרתם כאן, אלא לשמחתי – – – << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> אמרת לגבי התחבורה הציבורית שאת רוצה שהיא תהיה – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> לא, לא, אמרתי לגבי התחבורה הציבורית ואני הולכת גם להגיד את זה, אבל אמרתי על הנהגים בתחבורה הציבורית – ואנשאללה גם נהגות, יש מעט נהגות, ובשאיפה נביא יותר – לא רק שאמרתי את הדברים אלא גם לשמחתי כבר התחלתי לפעול למענם, ואני מייד אפרט. אז קודם כול, אכן אנחנו מאמינות ומאמינים, בתקופה שלי במשרד התחבורה, בתחבורה ציבורית. אני רואה בתחבורה ציבורית את העתיד שלנו. אין שום דרך שאנחנו נצליח להתחיל לצאת מהפקק ללא מעבר משמעותי לתחבורה ציבורית, להסעת המונים. אנחנו ממש הפכנו את הפירמידה, ואנחנו מסובבות ומסובבים את הספינה הגדולה הזאת של משרד התחבורה לעבר תחבורה ציבורית. התחבורה הציבורית ללא ספק נשענת על הנהגים שלה והנהגות שלה. הם הלב הפועם, אם תרצו; הם המרכיב המשמעותי ביותר; הם אלה שאנחנו שמות ושמים את החיים שלנו בידיים שלהם, בפירוש. אני רואה את זה ככה, אני מתייחסת לנהגות ולנהגים ככה, ואני מאוד מחויבת לשפר באופן ניכר את כל התנאים שלהם, החל בתנאים הפיזיים וכלה במעמד ובשכר. אז קודם כול, אני אתחיל מהדברים היותר-מסובכים, ואני אעבור למה שכבר נעשה. לעניין המשא ומתן על השכר, אכן, משרד התחבורה איננו המעסיק של הנהגות והנהגים אלא המפעילים השונים. זאת השיטה הנהוגה היום. יש הפרטה של ההפעלה. מה שחבר הכנסת מקלב מתייחס אליו בנוסטלגיה, וגם היושב-ראש פה הזדהה עם הדבר הזה – הימים שהיו דן ואגד קואופרטיבים ציבוריים הם לצערי מאחורינו. זאת הייתה באמת תקופה שגם היה מעמד הרבה יותר טוב לנהגים מכל בחינה, גם מבחינת התנאים וכו', אבל נעשתה הפרטה מאוד משמעותית. יש היום הרבה מאוד חברות שמפעילות את התחבורה הציבורית, והמכרז הוא שלהן עם הממשלה בעצם, עם משרד התחבורה. הם שמעסיקים את הנהגים והנהגות, ולכן הם שמנהלים ומנהלות את המשא ומתן עם הנהגים והנהגות וקובעים את תנאי שכרם. בית המשפט אכן קבע שהמעסיקים צריכים לשבת עם הנהגים כדי להגיע להסכמות על השכר. משרד התחבורה, בתור הרגולטור של התחבורה הציבורית ושל המפעילים, הוא צד חיצוני לעניין. אני במאבק מול האוצר מהרגע הראשון שלי במשרד על כך שצריך לתת משאבים להעלאת השכר של הנהגים, ואני בטוחה שאנחנו נצליח לעשות את זה בתקציב הקרוב. אני מחויבת לכך שזה יקרה, ואני דיברתי על זה עם שר האוצר יותר מפעם אחת. אני יודעת שגם הוא מודע עמוקות לצורך החשוב הזה להעלות את שכר הנהגים, ואני מאמינה שזה יקרה. אבל בינתיים זה לא שנחנו. אני יכולה להגיד לכן ולכם שאנחנו קודם כול כבר כן העברנו כסף למענקים שיקלו גיוס נהגים, אם חדשים ואם חוזרים, בשביל שאפשר יהיה באמת לעזור להם בתקופה הראשונה. אנחנו התקנו עמדות התרעננות, וזה דבר מאוד משמעותי. זה דבר חשוב מאין כמותו, שיהיה לאנשים איפה לנוח, באמת, לאכול משהו, שנייה רגע להתאושש. אי-אפשר לנסוע ברצף. צריך להיות מסוגלים באמת להתעשת שנייה, לנשום, אני מקווה שלא לעשן, אבל יש כאלה שגם את זה צריכים. אז אנחנו כבר התקנו 14 עמדות חדשות ברחבי הארץ. עד סוף השנה אני מאמינה שיהיו לפחות 30 חדשות. זה – נוסף למסופים שאנחנו בונים בכל מקום. המסופים, שהם בכלל הכרחיים כדי להיות מסוגלות ומסוגלים לתגבר את התחבורה הציבורית, גם הם כוללים מקומות ראויים למנוחה לנהגות ולנהגים. אני אומרת בוודאות שבתקציב הקרוב, כשנביא עוד כסף לתחבורה הציבורית, נשקיע עוד כסף ברווחה הפיזית של הנהגים. אחד הדברים שאנחנו עושות ועושים זה סלילה של נתיבים לתחבורה ציבורית, נת"צים. זה דבר שהוא דרמטי ליכולת של הנהגים לתפקד. כשיש להם נתיבים שהם נוסעים בהם באופן שוטף בלי מכוניות אחרות שתקועות להם, בלי להיות תקועים בפקקים, זה גם מאפשר להם לעמוד בזמנים, זה גם מאפשר להם את המנוחות שלהם וזה גם מאפשר להם נהיגה הרבה יותר טובה. אנחנו מחויבות להוסיף הרבה יותר נתיבים לתחבורה הציבורית, יחד עם הוספות בשירות, כדי, שוב, גם לייעל את התחבורה אבל גם להקל על הנהגים. אלה הדברים שאנחנו כבר עושות ועושים אותם, וכמו שאמרתי, אנחנו מחויבות ומחויבים לכך שהעלייה בשכר בסופו של דבר תקרה. שוב, זה לא דבר שמשרד התחבורה עושה באופן ישיר מול הנהגים, אבל אנחנו דוחפות ודוחפים לזה. אני אגיד לסיום, הדבר הכי חשוב לי אולי להגיד – אני פגשתי את נציגות ונציגי כל הוועדים של הנהגים. הם יודעים, אני פגשתי אותם גם במשרד התחבורה בפגישה גדולה, וגם כשהם באו להפגין אני ניגשתי אליהם. אני מכירה את הכאבים, אני מכירה את הבעיות. אני באמת באמת רואה אותם, אני מסתכלת עליהם בגובה העיניים. אני יודעת כמה הם חשובים לנו, ואני אעשה כל מה שצריך כדי שהם יקבלו את התנאים הראויים לעבוד בהם. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה לשרה. מקלב, מה אתם אומרים? מסתפקים בדיון או שאתם רוצים להעביר לוועדה? << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> לוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ועדה. איזו ועדה? << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> כלכלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כלכלה? << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> לא, אני לא מציע. מרב, איזו ועדה? << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << קריאה >> אה, לא. טוב, אפשר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כלכלה. תחבורה ציבורית זה כלכלה. מה אתם רוצים? << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> זה כלכלה, נכון? << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << קריאה >> אולי בעבודה ורווחה, זה תנאי שכר. << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> נכון, אני חושבת שהיא צודקת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את יודעת מה, יש משהו בזה. << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> היא צודקת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתם אומרים? ועדת העבודה והרווחה. יאללה, הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד – חמישה, נגד – אפס. זה עובר לוועדת העבודה והרווחה. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << קריאה >> לילה טוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לילה טוב. תודה. בסעיף הבא אני לא רואה אף חבר כנסת. יש לנו מנגנון הצמדה על שכר המינימום – אין אף אחד. הסעיף הבא. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה, תעלה. אין הצבעה, כן? << דובר >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> לא, רק הודעה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום על הקמת ועדה משותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכספים לדיון בהצעת חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון – הפיכת הוראת שעה להוראה קבועה), התשפ"ב–2022, פ/3323/24, של חבר הכנסת אלכס קושניר וקבוצת חברי הכנסת. הוועדה המשותפת תהיה בת שמונה חברים, ארבעה מכל ועדה, לפי ההרכב הבא: מטעם ועדת הכלכלה – חברי הכנסת מיכאל ביטון, שיכהן גם כיושב-ראש, רון כץ, לימור מגן תלם ואורי מקלב; מטעם ועדת הכספים – חברי הכנסת אלכס קושניר, ולדימיר בליאק, ינון אזולאי ועופר כסיף. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> שנה לשומר החומות, ומצב הערים המעורבות נותר כפי שהיה << הלסי >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני עובר. שנה לשומר החומות, ומצב הערים המעורבות נותר כפי שהיה, הצעות לסדר-היום מס' 2574, 2580, 2591, 2621 ו-2630. יתחיל חבר הכנסת פינדרוס. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השרה ושרת הכבישים, השר ושרת המזגניות, אני רוצה, בניגוד להרגלי בתקופה האחרונה ולמה שהתרגלת לשמוע ממני כאן, להתחיל בתודה למשטרת ישראל, למשטרת מחוז ירושלים. אתה מרים גבה, אבל זאת האמת – הם עשו עבודה נהדרת. אני חייב לומר שכמעט מאז המשבר שהיה בתחילת הרמדאן וערב חג הפסח, מחול המועד, ובהמשך במה שראינו השבוע, האבטחה של הצירים לכותל המערבי הייתה באמת משהו. עמדתי פה על הדוכן כמה פעמים וצלפתי, ונזפתי, והתחננתי, ואמרתי: חבר'ה, לא עובדים נכון – אני חייב לומר שלדורון תורג'מן, מפקד המחוז, מגיע שאפו. הוא עשה באמת מאמץ ועבודה נהדרת ומגיע לו יישר כוח. הגיעו מאות אלפי איש, חזר הצבע לירושלים. הכותל המערבי, שלצערי הרב עמד שומם בתחילת חג הפסח ובמהלך תחילת החג, ראינו שבשבת האחרונה – אני מדבר הרבה לפני מצעד הדגלים – עשרות אלפי יהודים הגיעו לכותל המערבי בשבת. הם הגיעו בבטחה, הגיעו בצורה בטוחה, ושאפו. העבודה הזו צריכה להימשך, ואני חושב שבדיוק על הדיון שיזמנו בנושא של שנה למבצע שומר החומות – צריך לעשות עבודה אמיתית, שהדבר הזה יהיה נוהל של קבע. הכאב שראיתי בעיני השוטרים – אני פגשתי אותם ביום הראשון של ברכת כוהנים, כשראו את הכותל ריק, וזה כאב להם. הם הרגישו מה עשה המצב הזה שניסו לא להיכנס לבעיות, הניסיון הזה שנשמור על איזשהו שקט ונרד מתחת לרדאר, והתוצאה הייתה אותם אוטובוסים שלא יכלו להגיע לכותל המערבי בשבועיים וחצי הראשונים של הרמדאן. האוטובוסים שנעצרו, האוטובוסים שנרגמו – מה שזה עשה זה שבתחילת פסח הכותל היה ריק. התוצאה של אותו שוק, הייתי אומר, באיזשהו מקום – ואני אומר לך בכנות, פגשתי את מפקד המחוז, את קצין אג"מ בכותל – הביאה לסיטואציה אחרת לגמרי. זכינו לראות את ירושלים ביופייה בשבועות האחרונים. אני לא מדבר רק על מצעד הדגלים, אני אומר לך שאני מדבר גם על שבת, אני מדבר גם על זה – עזוב את הנראות. אני חושב שזה מחייב באמת. אפשר לעשות את זה אחרת. הוכיחו שאפשר וניתן לעשות אחרת, ניתן להתמודד אחרת, ניתן לעשות דברים אחרת, ניתן לעשות דברים בצורה הרבה יותר בריאה ונכונה. ואני פונה אליך בהזדמנות הזאת. כשיזמתי את הדיון זה היה עוד לפני כל האירוע של השבוע האחרון, וכמו שאמרתי, הצבע חזר לירושלים בשבת האחרונה, הצבע חזר לירושלים ביום ראשון. צריך שזה יהיה חלק מנוהל של קבע. גם בערים המעורבות, גם בלוד, גם בעכו, גם בירושלים – זה צריך להיות נוהל של קבע. אין העלמת עין מהפרות סדר קטנות כאלה – בואו נרגיע, נשתיק, נזיז את כולם והכול יעבור בשלום. אם תוקפים, כבר בהתחלה משתיקים, סוגרים. זה משנה מצב, וכולם, באמת כולם, יכולים ליהנות מדבר אמיתי, מדבר נכון, מרוגע ושלווה, וזה מגיע לאזרחי ישראל. זאת זכותנו וחובתנו. מכאן הפנייה שלי שהדבר הזה יהיה משהו של קבע בכל המערכות האלה, ולא איזושהי תחושה של שוק פעם אחת, ואנחנו עובדים נכון, אלא העצירה של הפרות הסדר כבר בהתחלה. כי אותו אוטובוס שנרגם גרם לשבועיים של פחד של אנשים להגיע לכותל המערבי. אותו יהודי שנרגם בלוד – וכולם זזים הצידה ומביאים את כולם בקבוצות – זה הגורם הכי מסוכן לאינתיפאדה. בשנה שעברה, כשהיינו במצב הזה, התגלגלנו לשומר חומות. השנה לא התגלגלנו לשומר חומות, והיו כל הסיבות שנתגלגל לשם, כי עצרנו את זה בזמן ועשינו את זה בנחישות; עשיתם. אני אומר את זה בכנות. עשיתם את זה בנחישות, המשטרה עשתה את זה בנחישות, ואני מקווה שהדבר הזה יהפוך להיות נוהל של קבע. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חברת הכנסת רות וסרמן לנדה, בבקשה. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, התלבטתי אם להישאר בשעת לילה מאוחרת ולדבר על הנושא הזה. אני לא יכולה להרשות לעצמי שלא לדבר עליו כי זה מדיר שינה מעיניי. אני גרתי בלוד עשר שנים, וההצעה לסדר-היום שהגשתי מדברת על החשש ורמת המתיחות הגדולה מאוד שהתעוררה והתפרצה במאי 2021. מאז היה נראה שהדבר קצת שכך, קצת נרגע, קצת לא עולה לכותרות. אנחנו בכל זאת מספקים פה בכנסת לא מעט סיבות לדרמות תקשורתיות, ולוד, רמלה, חיפה, שככו, נרגעו, לכאורה. היה לי חשוב לחכות, גם אם זה היה ב-03:00, כדי לבוא ולהגיד שזה פשוט לא נכון. קודם כול, היה רצח בלוד לפני יומיים-שלושה; ב. בימים האחרונים ובשבועות האחרונים היו בחיפה לא מעט מקרים של התנכלויות בין ערבים ליהודים – דבר שחיפה לא באמת מכירה, זה לא דבר שכיח בחיפה, העיר שלכאורה יש בה דו-קיום. אני זוכרת שבימים הראשונים שלי כחברת כנסת, עוד בממשלה הקודמת, באפריל בשנה שעברה, בלי שהייתה בידיי תמונת מצב מודיעינית או מידע אבל מההסתובבויות של בשטח, עליתי לדוכן – אני חושבת שאפילו בפעם הראשונה – ואמרתי שהשטח מבעבע, שעוד רגע הוא מתפוצץ לנו בפרצוף. האמת, כבוד היושב-ראש, סגן השר, השר, חברי כנסת, היושב-ראש, לא הבנתי עד כמה זה באמת היה נכון. מאז שעליתי לארץ לבד בגיל 17 מעולם לא פחדתי על המדינה כמו שפחדתי במאי 2021. אין כפר ערבי אחד שלא הייתי בו לבד, בכל האינתיפאדות – אינתיפאדת הסכינים, הפיגועים. גם כשהיה לאחרונה הפיגוע המזעזע בחדרה, שזה מאוד קרוב אליי, לא הרגשתי נוח, אבל לא פחדתי כמו שפחדתי במאי 2021 מה, לעזאזל, יקרה למדינה הזאת. ואני עומדת פה ואני מבקשת ממך, מהשר, מסגן השר, מהיושב-ראש ומחברי הכנסת לזכור שאין משרד ממשלתי שמתעסק בערים מעורבות, אין ועדה בכנסת שמתעסקת בערים מעורבות, אין כתובת לערים המעורבות ואין תקציב ייעודי לערים המעורבות. זאת לא הפעם הראשונה שאני אומרת את זה. אני אומרת את זה ב-24:00 כי הדבר הזה הולך להתפוצץ לנו בפרצוף. בשביל זה אני נלחמת שבבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים ילדים יהודים ילמדו ערבית מדוברת כדי שיוכלו לדבר אחד עם השנייה. בלוד ילדים ערבים ויהודים כמעט לא מדברים אחד עם השנייה. כשאני באה למשרדי הממשלה ואני מסבירה עד כמה זה חשוב – וזה כמובן לא מספיק, זה דבר אחד קטן – מציעים לי שבבית ספר אחד בלוד בשנה הבאה ילמדו ערבית. תקשיבו, חברים, אני מרימה דגל אדום. המצב לא טוב. יש מתח בין השורות ומתחת לפני השטח בערים המעורבות, בלוד. זה לא מעניין כבר את התקשורת, כי נמאס, אבל אנחנו נתעורר עם הדבר הזה וזה יתפוצץ לנו בפרצוף. בואו נשים יד, אופוזיציה, קואליציה. זאת המדינה שלנו, אנחנו אחראים עליה. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת ניר אורבך. << דובר >> ניר אורבך (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ביום ראשון זכיתי לצעוד יחד עם תושבי לוד בצעדת הדגלים לכבוד יום ירושלים. היום לא רק סימל את יום ירושלים, הוא גם סימל שנה לתחילת הפרעות בערים המעורבות, שנה לטראומה קשה שעברה על העיר. הנזקים וההשלכות עדיין קיימים וצרובים בבשרה של העיר. הצעדה הזאת הייתה צעדה של שמחה, גאווה ואהבה. איך אני יודע? היא לא כללה אש, לא כללה מכות ולא הייתה עם ונדליזם. היא כללה שירים כמו "עם ישראל חי", "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה", דגלים, חיוכים, פנים גלויות והרבה שמש ואור. העולם קרן, הייתה התרוממות רוח. ביום שישי, 13 במאי 2022, התקיים מצעד אחר לגמרי בעיר, מצעד שכלל צעקות כמו "אנחנו חיילי מוחמד דף", "בדם ואש נפדה את אל-אקצא". במצעד הונפו גם דגלי פלסטין או אש"ף. מדינת ישראל היא אומנם מדינה דמוקרטית, אבל גם לה צריכים להיות גבולות. מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית ששואפת שכל אזרחיה יחיו בכבוד. האזרחים לא צריכים לירוק לבאר שממנה הם שותים. האם מדינה אחרת הייתה מקבלת בהבנה הנפת דגלים של מדינה או של ישות ששואפת לחיסולה? אני לא חושב. האם מדינה דמוקרטית אחרת הייתה מאפשרת צעקות שמעודדות מפקד טרור שהיה אחראי לרציחתם של אזרחיה, של יהודים במדינה? האם היא הייתה מאפשרת צעקות שפוגעות בריבונות שלה, בשייכות שלה לאתר ההיסטורי המקודש לה ביותר? אם מפקד המשטרה בלוד לא היה נחוש – היו שם בהפגנה גם רעולי פנים צועדים בבטחה בצעדה. האם המילים "בדם ואש" הן לגיטימיות? הן לא, כי הן אלימות. הן מבטאות אלימות ומעודדות אלימות. אומרים עלינו שאנחנו כובשים. האם באמת אבדה הבושה? בשום מדינה אחרת חופש הביטוי לא היה ניתן בצורה כזאת. הם מסתתרים מאחורי רעלות ומאחורי מילים רעילות. הערים המעורבות יכולות להיות הצלחה מסחררת של חיים בדו-קיום. הן היו קרובות לכך לפני הפרעות. הפרעות הללו הפכו אותנו שוב בעיקר לחסרי אמון. אני חושב באמת ובתמים שאם יהיה רצון ומה שיעמוד לנגד עינינו הוא קידום הזכויות האזרחיות של כלל האוכלוסייה בחברה הישראלית, נוכל לבנות את האמון מחדש. כי שאומרים לי "בדם ואש", כי כשאומרים לי "נפדה את אל-אקצא", כאילו לי אין שום קשר למקום הזה, כאילו אנחנו לא מאפשרים שם תפילות של מוסלמים; כשאומרים לי "אנחנו חיילים של מוחמד דף", אני מאבד את האמון. מדינת ישראל ואזרחי ישראל לא צריכים לחוות צעקות ואלימות, ולכן עידוד של מה שקרה שם בשנה שעברה הוא פשוט חרפה. את מאורעות השנה שעברה צריך להוקיע. האזרחים שהתפרעו צריכים להתבייש, לא לצעוד בגאווה. גם לחופש הביטוי צריך להיות גבול. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת האוזר – איננו. לכן ישיב סגן השר לביטחון הפנים. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר >> אני אנסה לא להאריך אבל לתת התייחסות. קודם כול, חבר הכנסת יצחק פינדרוס, מאוד שמחתי לשמוע שזאת החוויה שלך כתושב ירושלים, תושב העיר העתיקה. אם בשעה המאוחרת הזאת לא שמעו את מה שאמרת, אז אני מבטיח להעביר את המסר גם למפקד המחוז וגם למפכ"ל משטרת ישראל בכלל. לגבי חברתי חברת הכנסת לנדה, אני אגיד כמה דברים לגבי ערים מעורבות, ואני לא רוצה פה להרוס את הלילה לאף אחד. אנחנו מדברים פה, חוזרים ללוד ולעכו, מדברים על רמלה, על יפו ועל חיפה. אני אגיד כמה מילים כלליות ואז אתייחס לנושא עצמו של ההצעה לסדר-היום. אני אדבר דווקא לא על הערים המעורבות, אני אדבר על החברה הערבית. יש יותר ויותר ערים שיהפכו לערים מעורבות, כי אזרחים, ערבים אזרחי המדינה, שנמצאים במקומות שהתנאים הסוציו-אקונומיים שלהם מתחת לכל ביקורת, שהפשיעה שם משתוללת כבר כמה שנים טובות, הם עוברים למקומות אחרים. לכן יש תופעה – ואני לא נותן ציונים ולא שום דבר, אני מתאר תמונת מצב – שאנשים עוברים לכרמיאל, לנצרת עילית; נוף הגליל. הם עוברים כי הם משפרים את תנאי החיים שלהם, כי הם לא רוצים שבאמצע הלילה יהיו יריות. הם רוצים לצאת מהבית ולהגיע למתנ"ס שאין להם. לכן כשאנחנו מסתכלים ביריעה יותר רחבה, זה לא רק הסיפור שאנחנו מספרים כאן, זה סיפור יותר עמוק של החברה הישראלית. קל לדבר על ערים מעורבות, בוודאי אחרי האירועים הקשים מאוד של מאי בשנה שעברה. אבל באמת באמת באמת, ראינו מה קורה שם – הופתענו באמת? מי שמסתובב – באמת הופתענו? אני לא חושב. לכן, לפני כל הדברים האחרים, מה שצריכים לעשות זה תיקון. אני רוצה להרחיק את עצמי ככל שאפשר, למרות שהמקום הזה הוא הכי פוליטי. להתרחק. אפרופו, יושבים פה ברגיעה ובשקט – ההתנהגות שלנו היום פה בכנסת זה אירוע משכין שלום? הביטויים שהיו פה הם ביטויים שמאפשרים שיח המשכי, שפוי, נורמלי, לאותם אנשים שרוצים לייצר – וכל מי שהיה פה בסופו של דבר דיבר על חיים יחד? לא בטוח. בטוח שלא. אחרי שאמרתי את הדברים האלה אני מסכים, חברת הכנסת לנדה, שצריך לעשות יותר לגבי הערים המעורבות הקלאסיות, נקרא לזה כך. בוודאי. התפקיד של הממשלה – ואני לא רוצה ללכת אחורה למה לא עשו – צריך לעשות תיקון. הוא גם לא ייגמר לא בעוד שנה, לא בעוד שנתיים, לא בעוד חמש וגם לא בעוד שש שנים. הן גם לא דומות – עכו איננה דומה ללוד, לוד לא דומה ליפו וחיפה זה סיפור שונה. כל אחד והסיפור שלו. הדברים הכלליים גם כן לא תופסים. צריך לראות כל מקום, לעשות ניתוח עומק ולראות איך לעשות תיקון, ויש לנו תפקיד בזה. אחרי הדברים אני רוצה לחזור להצעה לסדר-היום שכולכם שותפים לה. אני אתחיל דווקא, חבר הכנסת אורבך, בכמה מילים שרחוקות מהעובדות, ואני כמובן אתייחס לכל אחת מהעובדות. הסיפור הכללי הוא בכלל של מה גבולות חופש הביטוי ומה אנחנו מאפשרים ומה לא מאפשרים. זאת שאלה עמוקה מאוד, יסודית מאוד. הכלל הבסיסי הוא – ולא נאריך יותר מדי: אם אין סכנה מוחשית ומיידית – מאפשרים. נקודה. זה לא משנה על מה. זה יכול להיות אירוע כזה או אירוע אחר. כל אחד מאיתנו יש לו טעם ותפיסת עולם משלו. אפרופו, מחר מצעד הגאווה פה, בירושלים, ואני בטוח שהרבה מאוד אנשים, מפריע להם העניין הזה, אבל זה שזה מפריע להם זה לא אומר שצריך לאסור את זה. השאלה היא מה הגבולות. אחרי שאמרתי שהשאלה היא מה הגבולות, אחד הדברים הנכונים – ואני אומר את זה היום כאיש פוליטי, אבל אני לוקח את עצמי גם לתקופות שלא הייתי בתוך החיים הפוליטיים – בסוף מי שצריך לקבל את ההחלטות בהקשר של אישור או לא אישור, אלא אם כן מגיעים לאותו קצה שאני מדבר עליו, של סיכון מיידי וכו' וכו', הוא המשטרה, על סמך הפקודות הקיימות ועל סמך החוק. וכן, נאחז רגע מהו הבסיס החוקי לכל הדיון הזה. הרי צריך להיות בסיס חוקי. אנחנו נמצאים בכנסת, ואם רוצים לעשות איזשהו שינוי, אז צריך לעשות שינוי בבסיס החוקי; לטעמי לא נכון לעשות אותו, אבל זה דיון אחר. כלומר הבסיס החוקי הוא קודם כול התשתית העובדתית – מהו הפן שמאפשר בכלל. הסיפור הוא פקודת המשטרה. ומהם הסייגים? אז נתחיל בסייגים. לפי סעיף 83 לפקודת המשטרה תהלוכה מוגדרת "חמישים איש או יותר המהלכים יחד, או המתקהלים כדי להלך יחד, ממקום למקום, בין שהם בתנועה ממש ובין אם לאו, בין שהם ערוכים בצורה כלשהי ובין אם לאו". על פי סעיף 85, משעה שמתקבלת במשטרת המחוז בקשה, רשאי מפקד המחוז לשים תנאים, סייגים כאלה ואחרים. אתם יודעים שגם בזה הייתה התקדמות עם הזמן. גם בשנים האחרונות היו שינויים לגביהם: אתה צריך לבקש רישיון, לא צריך לבקש רישיון. היו על זה בג"צים לא קטנים. אבל בכל מקרה, על תהלוכה מוסכם שצריך, והמשטרה שמה לה סייגים במקום שצריך לשים את הסייגים. אבל בכל מקרה שאין הערכת מצב שקרוב לוודאי, בהסתברות של ודאות קרובה ומיידית, הולכת להיות הפרת השלום בצורה קיצונית שהמשטרה איננה מסוגלת לאבטח, הכלל הוא לאשר לכולם. אני אומר משהו כללי. זה לא קשור לאירועים בלוד או מחר במצעד הגאווה או כל אירוע אחר. כך נהוג במדינה דמוקרטית, ואם רוצים לשנות את הכללים האלה צריך להבין שמחר זה גם יכול להיות על אירוע אחר, וכל אחד וטעמו עימו וכל אחד והדברים שהוא עושה. לכן צריך לבחון מעבר לדברים הכלליים. מאחר שיש פה גם דברים קונקרטיים – חבר הכנסת אורבך, התייחסת אליהם – אז ניסיתי לתת תשובה מדויקת ככל שאני מסוגל גם לגבי הדברים האלה. לכן הכלל הוא לאשר, לא לסרב, גם אם הדבר הוא לפעמים מאוד קשה לעיכול. אני אומר גם מהזווית של תפקידיי קודם, שאישרתי דברים או הייתי שותף לאישורם של דברים שהיו קשים לי לעיכול, אבל במקום שזה לא סכנה ברורה ומיידית – מאשרים. זה הכלל גם בחוק וגם בפסיקה אחריו. כמה דברים נוספים. לגבי דגלי אש"ף – זה עלה פה היום. אני לא רוצה להתייחס להצעת החוק שעלתה פה היום, אלא אני אומר באופן כללי. הנפת דגלים, הנפת דגל איננה עבירה על החוק. נקודה. אם היא לא מתלווה לדברים נוספים – נאהב את זה, לא נאהב את זה, עושה לנו בבטן משהו, לא עושה לנו בבטן משהו – מה לעשות, אנחנו לא עובדים לפי הבטן. ביום שנתחיל לעבוד פה לפי הבטן – היום הבטן שלי, מחר הבטן שלו, מחר הבטן שלך. אנחנו צריכים בהקשרים האלה לדעת – ואני אגיד משהו כללי, שלא קשור לענייני חקיקה. אנחנו חזקים בהרבה מאוד דברים. הבטן כואבת לפעמים אבל הראש צריך לקבל את ההחלטות. כשמתחילים לקבל את ההחלטות מהבטן, אנחנו מקבלים הרבה פעמים החלטות שאינן נכונות. בהקשר הזה כל אחד צריך להסתכל על הבטן של מי שיקבל מחר את ההחלטות. ולכן הבטן של הפוליטיקאים – אני אומר את זה כאן גם על עצמי – צריכה להיות רחוקה ככל שאפשר מקבלת החלטות שקשורות בקביעת גדר חופש הביטוי. זה לא התפקיד שלנו, ואם אנחנו רוצים לקחת את זה – כמו שכתוב בהצעה לסדר-היום, שהכנסת תעשה – זה אומר שהכנסת צריכה לחוקק. היום החוק קובע את הדברים כפי שאני אומר אותם, לכן אני אומר משהו כללי, ותכף אגיב על הדברים הספציפיים. לגבי הפן המשפטי של הנפת הדגלים – שזה עלה גם כאן בתוך ההצעה לסדר-היום – היא איננה עבירה פלילית. היא איננה עבירה פלילית, איננה, ולכן מה שאיננו עבירה – מותר, גם אם זה לא נעים, לא סימפתי, לא מוצא חן בעיני מישהו. זה לגבי העניין זה. אני רוצה להיות, כן, למרות השעה המאוחרת – – – << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> זה לא מוגדר כדגל אויב. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> זה לא מוגדר? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ההצעה – – – << קריאה >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << קריאה >> סגן השר, זה לא – – – << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> לא, תקראו את כל ההצעה לסדר-היום. מדובר על התהלוכות – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אה, על התהלוכות. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> תאמין לי שאני הולך – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – – מה שהיה וזה ממשיך להיות. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> לא, לא, אני מדבר על – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – דגל ישראל בהר הבית – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> חברים, שאלתם אותי שאלה. תאמינו לי שאני מתייחס לדברים שכתב חבר הכנסת אורבך בהצעה לסדר-היום. הוא גם דיבר על דברים קונקרטיים, תאריכים קונקרטיים וכבר התייחס, ועלה נושא הדגלים. ולכן אני אומר שהדגל היה עבירה פלילית בהגדרה כל עוד לא היו הסכמים כאלה ואחרים, שלא בוטלו על ידי אף אחת מממשלות ישראל, לא משנה כרגע מי חוקק, כונן את היחסים ומי לא. הרשות הפלסטינית לא מוגדרת בהקשר הזה, ולכן הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בהקשרים האלה היא שבמקום שזה לא מתלווה לאירועים נוספים – לא עבירה, לא מטפלים בכך כעבירה פלילית. במקום שמפקד האירוע רואה שהנפת הזאת לצורך העניין יכולה לעורר את הפרת השלום, הוא ישתמש באותם אמצעים, לכן עוד פעם חוזרים לשיקול הדעת של המפקד המקומי, ולא איזושהי הנחיה גורפת. זה לגבי המצב המשפטי, וגם הנוהג וגם הנחיות היועץ המשפטי לממשלה. אחרי שנתתי את כל ההקדמות הארוכות – ניסיתי קצת, בכל זאת, לתת איזשהו הסבר – אני רוצה להתייחס לכל אחד מהאירועים שהזכיר חבר הכנסת אורבך בהצעה לסדר-היום. הדבר הראשון, לגבי האירוע מ-13 במאי, אני אומר לכם, הייתי פה בכנסת באותו שבוע, פנו אליי, לא זוכר אם חבר הכנסת אורבך או אחרים, אבל פנו, גם עם הפרסום שהיה, ואמרו שהולך להיות בלגן בלוד. אני זוכר מה שדיברו איתי כאן, בכנסת. אמרתי: חברים, יהיה אירוע בלוד ולא יהיה בלגן בלוד. לא שאני נביא – אני יכול לדעת מה הייתה היערכות המשטרה לגבי הפעילות בלוד, וסברתי, ממה ששאלו אותי, שאכן לא יהיה. האירוע בלוד – אומנם לא הייתי באירוע, אבל ממה שבדקתי, כי שאלו אותי בטרם האירועים האלה, והיו הרבה מאוד פניות בהקשר הזה – האירוע עבר, ואגיד לכם בדיוק מהזווית שאני לפחות יודע, לא הייתה – קודם כול לגבי המניעה – לא הייתה שום סיבה חוקית, משפטית, עניינית, למנוע את האירוע הזה. לא הייתה – עוד פעם, מתוך אותה הנחה שאמרתי קודם שאין חשש מיידי. המשטרה לא פעלה לעניין הזה. בכל מקרה היו שם דגלי אש"ף, אבל בנסיבות העניין, למפקד המקומי לא היה בנסיבות האלה כדי להפר, מבחינתו, אותו מפקד משטרתי, את שלום הציבור, ולכן המשטרה לא פעלה להסרתם, וכל זאת בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה. ההיערכות המבצעית – את זה אני כן אומר לכם כי אני יודע, ואני מניח שגם חבר הכנסת יודע – הייתה היערכות מבצעית מאוד מאוד נרחבת שם, והוא עבר מבחינת המשטרה, שאחראית לסדר, כאירוע חלק ומסודר, גם אם לאנשים צרמו בעין קריאות כאלה או אחרות והנפת דגלים כאלה ואחרים. באותו יום שהיו אירועים, ההלוויה של שירין אבו עאקלה, הייתה צעדה בשל מותו של מוסא חסונה, והתהלוכה עברה בשקט, למרות – אני אומר לך עוד פעם שפנו אליי בכנסת לראות מה קורה עם זה. ב-13 במאי, באותה נקודת זמן, הייתה הלוויה של העיתונאית שירין אבו עאקלה. אני לא ארחיב בזה יותר מדי – כולם ראו את המראות, כולם ראו את הדברים. ראו גם את התנהגות המשטרה, אבל על זה מתקיים תחקיר, כי מכל כיוון אפשרי יש על האירוע הזה טענות כאלה ואחרות. אבל צריך להבין שהמשטרה שם – ואני לא נותן עכשיו מה יהיה בסופו של אותו תחקיר, אבל באותו עניין, מרגע שראו שם שהדברים יוצאים משליטה, המשטרה פעלה כמו שהיא צריכה לפעול בהקשרים כאלה. אני לא רוצה להיכנס לתחקיר עצמו, אבל בשורה התחתונה, כשהייתה ההפרה הזאת, לא אפשרו למסע ההלוויה לצאת כמו שרצו שהוא יצא, דאגו שהוא ייכנס בחזרה כמו שהיה הסיכום עם המשפחה, וההלוויה יצאה לדרכה. מראות לא סימפטיים, אני לא נכנס כרגע באיזו זווית, אבל המשטרה פעלה נכון כשאפשרה את העניין הזה לפי אותם הפרמטרים. לגבי האירוע הנוסף שהזכיר חבר הכנסת אורבך, אותו אירוע שהיה לוויה של מפר סדר שלמעשה לא נפגע מהמשטרה אבל נפגע ואחרי כמה זמן מת – הייתה לוויה שלמרות התיאום שהיה היא הפכה להתפרעות מאוד גדולה. המשטרה הגיע בכוחות מאוד גדולים ופיזרה את מה שצריך לפזר, כלומר היה אירוע שהתחיל, שהיה אמור להיות אירוע רגיש, שצריך לאפשר אותו – לוויה – ומרגע שהדבר הזה יצא משליטה, המשטרה השתמשה בכל האמצעים שיש לה גם להחזיר את הסדר וגם לעשות את הדברים. זה היה אירוע מאוד מאוד לא פשוט, מאוד קשה, עם הרבה מאוד עצורים, והמשטרה עשתה את עבודתה. אבל יש הבדל בין איסור על הדבר הזה לבין מה שקורה כשמפירים את החוק – מה אז, כיצד המשטרה מגיבה. לטעמי לפחות המשטרה הגיבה בצורה מאוד מאוד נחרצת, מאוד מאוד ברורה, אל מול הפרות הסדר שהיו באותו אירוע, והמשטרה מנעה את מה שהיה שם. ואז התהלוכה הייתה לכיוון בית הקברות ושם היו הפרות סדר מאוד חמורות – זריקת חפצים, יידוי אבנים – אל מול כוחות המשטרה, והיה שם איפוק עד סיום ההלוויה, ולאחר מכן פיזור של התקהלות, גם תוך שימוש באמצעים. ב-11 במאי, עוד אירוע שדובר פה, בחיפה, גם כן בעקבות מותה של העיתונאית שירין אבו עאקלה, הייתה גם מחאה שלא טעונה רישוי, לא הייתה תהלוכה. השתתפו 150 איש ונשאו דגלים ושלטים, ירדו לכביש, והמשטרה חסמה וגם אפשרה להם, כמו שעושים לעיתים באירועים. היה שקט ורגוע ולא הייתה שום בעיה באירוע הזה, לפחות ברמה של משטרה שפועלת. ב-15 במאי בחיפה – מחאת ארגון חיראק ביום הנכבה בתגובה על מותו של מוחמד זביידי, גם היא לא הייתה טעונה רישוי – לא הייתה תהלוכה. היו 30 אנשים. היה מדובר בתהלוכה שקטה. אני רוצה לסכם את הסיפור הארוך שסיפרתי כאן אל מול מה שאתם פניתם. בשורה התחתונה, תהלוכה טעונה רישוי כשזה מעבר ל-50 איש, והכלל המרכזי במדינה דמוקרטית הוא שעבודת המשטרה – לא עבודת הפוליטיקאים – עבודת המשטרה היא לאפשר. אני אומר כאן, כאבי בטן יכולים להיות מצד זה, מצד זה, מצד זה או מצד זה, אל מול תפיסות עולם, דעות ומחשבות. בסוף הכלל הוא לאפשר אלא אם כן יש סכנה ברורה ומיידית. לכן, בכל המקרים האלה העול הוא על משטרת ישראל, ואני חוזר למה שאמר חבר הכנסת פינדרוס בהתחלה – ואולי על זה בשעה המאוחרת הזאת אפשר להסכים – שכולנו רוצים שהמשטרה תפעל בצורה מקצועית, טובה, תאפשר תהלוכות והפגנות, וכשמפירים את החוק תטפל כמו שצריך במפירי החוק. אני מודה על ההזדמנות לתת הסבר קצת יותר מפורט, ומודה לחבריי כאן ככה שישבו בסבלנות. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה לסגן השר. אתם מסתפקים בתשובה או שאתם רוצים להעביר לוועדה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזו ועדה? << קריאה >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << קריאה >> אני אסביר, כי זה לא רק עניין ביטחוני. אנחנו מסתכלים על זה מזווית – ביטחון פנים מסתכל אך ורק בהיבט הביטחוני, אבל לא מדובר פה אך ורק במשטרה ואישור תהלוכות או לא אישור תהלוכות, מדובר פה במשהו הרבה יותר רחב ואסטרטגי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, אבל זו הייתה ההצעה לסדר-היום. הייתי בטוח שידברו על דברים אחרים – – – בסוף דובר בכל מיני תהלוכות – – – << קריאה >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << קריאה >> לא, התהלוכות היו לשאלת ניר אורבך, והתשובה ניתנה באופן בלעדי לשם. אני דיברתי על משהו הרבה יותר רחב והרבה יותר אסטרטגי – הסתכלות – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אין לי בעיה – – – << קריאה >> ניר אורבך (ימינה): << קריאה >> נעשה בוועדת הכנסת – – – << קריאה >> מיקי לוי: << קריאה >> ועדת כנסת, שם ידונו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ועדת הכנסת? ברצינות אתם רוצים? << קריאה >> מיקי לוי: << קריאה >> כי אין הסכמה על הוועדות. << קריאה >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << קריאה >> כי זה לא רק ביטחוני. אין לי בעיה שזה יהיה בביטחון פנים, אבל ביטחון פנים עוסק רק בביטחון. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אז בוועדת הכנסת את מציעה? << קריאה >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << קריאה >> אם אין הסכמה – – – << קריאה >> ניר אורבך (ימינה): << קריאה >> נחליט שם לאן זה הולך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, נעבור להצבעה להעביר לוועדה ואחר כך תחליטו לאיזו ועדה. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד – שלושה, אין מתנגדים. זה עובר לוועדה, כנראה לוועדת הכנסת, כדי שהיא תחליט לאיזו ועדה. טוב, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, ז' בסיוון התשפ"ב, 6 ביוני 2022, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 00:39. << סיום >>