דברי הכנסת

דברי הכנסת ל / מושב שני / ישיבות קל"ח–ק"מ / ז'–ט' בסיוון התשפ"ב / 6–8 ביוני 2022 / 30 חוברת ל' ישיבה קל"ח הישיבה המאה-ושלושים-ושמונה של הכנסת העשרים-וארבע יום שני, ז' בסיוון התשפ"ב (6 ביוני 2022) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 8 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 8 הצעות סיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית להביע אי-אמון בממשלה בשל: 11 1. כישלון הממשלה בטיפול ביוקר המחיה; 11 2. ממשלה כושלת כלכלית וחברתית; 11 3. קריסת מערכת בריאות הנפש בישראל 11 יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): 11 יעקב מרגי (ש"ס): 16 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 19 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 22 שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: 25 יובל שטייניץ (הליכוד): 28 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 30 משה אבוטבול (ש"ס): 31 מאיר פרוש (יהדות התורה): 32 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 34 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 36 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 38 מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): 39 עלי סלאלחה (מרצ): 45 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 51 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 51 הצעות סיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית להביע אי-אמון בממשלה בשל: 52 1. כישלון הממשלה בטיפול ביוקר המחיה; 52 2. ממשלה כושלת כלכלית וחברתית; 52 3. קריסת מערכת בריאות הנפש בישראל 52 שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: 52 הצהרת אמונים של חבר הכנסת יעקב טסלר 62 יעקב טסלר (יהדות התורה): 63 הצעות סיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית להביע אי-אמון בממשלה בשל: 64 1. כישלון הממשלה בטיפול ביוקר המחיה; 64 2. ממשלה כושלת כלכלית וחברתית; 64 3. קריסת מערכת בריאות הנפש בישראל 64 הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשפ"ב–2022 79 שר המשפטים גדעון סער: 79 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 83 יואב קיש (הליכוד): 86 אבי מעוז (הציונות הדתית): 87 מאיר פרוש (יהדות התורה): 88 מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): 89 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 90 יעקב אשר (יהדות התורה): 92 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 95 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 97 יובל שטייניץ (הליכוד): 98 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 99 יואב בן צור (ש"ס): 101 אוריאל בוסו (ש"ס): 103 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 104 אופיר אקוניס (הליכוד): 105 משה טור פז (יש עתיד): 108 משה אבוטבול (ש"ס): 109 משה גפני (יהדות התורה): 112 עמיחי שיקלי: 114 דוד ביטן (הליכוד): 115 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 117 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 118 אמיר אוחנה (הליכוד): 119 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 121 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 122 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 123 אופיר כץ (הליכוד): 124 אורי מקלב (יהדות התורה): 126 אלי כהן (הליכוד): 128 מירי מרים רגב (הליכוד): 130 יואב גלנט (הליכוד): 131 זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): 132 יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): 133 פטין מולא (הליכוד): 135 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 137 קרן ברק (הליכוד): 139 יוסף שיין (ישראל ביתנו): 141 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 142 ישראל כץ (הליכוד): 143 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 144 יעקב מרגי (ש"ס): 146 ינון אזולאי (ש"ס): 148 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 150 יריב לוין (הליכוד): 151 מאי גולן (הליכוד): 155 צחי הנגבי (הליכוד): 156 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 157 אופיר סופר (הציונות הדתית): 159 צבי האוזר (תקווה חדשה): 160 שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: 162 הודעת הממשלה על צירוף שר לממשלה ועל שינוי בחלוקת התפקידים בין השרים 224 השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': 225 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 226 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 228 אבי מעוז (הציונות הדתית): 229 אופיר כץ (הליכוד): 231 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 232 אורי מקלב (יהדות התורה): 234 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 235 משה גפני (יהדות התורה): 237 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 238 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 238 הודעת הממשלה על צירוף שר לממשלה ועל שינוי בחלוקת התפקידים בין השרים 238 ינון אזולאי (ש"ס): 238 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 241 יעקב אשר (יהדות התורה): 242 יואב בן צור (ש"ס): 243 חיים ביטון (ש"ס): 245 משה אבוטבול (ש"ס): 246 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 247 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 249 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 250 מאיר פרוש (יהדות התורה): 252 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 253 משה ארבל (ש"ס): 256 אוריאל בוסו (ש"ס): 256 מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 257 אופיר אקוניס (הליכוד): 259 בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 260 יואב קיש (הליכוד): 261 דוד ביטן (הליכוד): 263 השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': 266 הצעת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב–2022 300 שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: 301 הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – דיור בקהילה וסיוע אישי), התשפ"א–2021 310 חוה אתי עטייה (הליכוד): 310 הצעת חוק שיקום, קידום ושילוב אנשים עם אוטיזם בקהילה, התשפ"א–2021 312 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 312 הצעת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"א–2021 315 יעקב מרגי (ש"ס): 315 שלמה קרעי (הליכוד): 317 אבי מעוז (הציונות הדתית): 321 אוריאל בוסו (ש"ס): 323 יואב קיש (הליכוד): 325 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 330 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 331 חיים כץ (הליכוד): 332 שר הביטחון בנימין גנץ: 335 שר החוץ יאיר לפיד: 336 הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 99), התשפ"ב–2022 342 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 342 הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשפ"ב–2022 345 שרת הפנים אילת שקד: 345 הצעת חוק הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ציון זכרו ופועלו), התשפ"ב–2022 348 ניר אורבך (ימינה): 348 יואב קיש (הליכוד): 350 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 351 הצעת חוק ברל כצנלסון (ציון זכרו ופועלו), התשפ"ב–2022 354 רם שפע (העבודה): 354 יואב קיש (הליכוד): 357 הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות חוק 360 שרת הפנים אילת שקד: 360 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני, ז' בסיוון התשפ"ב, 6 ביוני 2022. הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום של שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/3895/24 וכלה בהצעת חוק פ/3943/24: הצעת חוק סיוע מיידי לנפגעת אונס, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת לימור מגן תלם, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר, יוסף שיין ואלינה ברדץ' יאלוב; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת הענישה בשל תקיפת צוות רפואי), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת דסטה גדי יברקן; הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק הרחבת לימודי הבסיס בחינוך שאינו ממלכתי (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (חיוב שיווק פוליסה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לפרשת גל הירש, התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפליה בשל נשיאת נשק), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת אמיר אוחנה; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – ענישה מזערית), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מכלוף מיקי זוהר ונעמה לזימי; הצעת חוק חכירה הוגנת, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, אלי כהן, גלעד קריב, מוסי רז ודוד אמסלם; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בעקבות פגיעה בעבירת מין או אלימות חמורה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק השכלה גבוהה חינם, התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת מופיד מרעי; הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון – סעיף העונשין), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק סייעות במוסדות חינוך, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, מאזן גנאים ווליד טאהא; הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון – מניעת הרחקה גורפת מאירועי ספורט), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עובד מערך הבריאות), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת אלי כהן; הצעת חוק העונשין (תיקון – מעשה מגונה בהסכמה בקטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר, יוסף שיין, לימור מגן תלם ואלינה ברדץ' יאלוב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי אבטלה לנשים שיצאו לחופשה ללא תשלום לאחר לידה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מיכל וולדיגר, אורית מלכה סטרוק, חוה אתי עטייה, אורלי לוי אבקסיס, קטי קטרין שטרית, אופיר סופר, יצחק פינדרוס, ינון אזולאי ואבי מעוז; הצעת חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון – פיצוי בגין נזקי מגפה ונזקי פגעי טבע), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת קרן ברק, יצחק פינדרוס ושלמה קרעי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום תוספת לגמלת אזרח ותיק לנכה שהכנסתו נמוכה משכר המינימום), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (ביטול איסור הנפת דגל), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מוסי רז, גבי לסקי, עלי סלאלחה ומיכל רוזין; הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות והשפה המרוקאית יהודית, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, משה ארבל, ישראל כץ, דוד ביטן, שלמה קרעי, אופיר סופר וקטי קטרין שטרית; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בניתוח התנהגות), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר עבור פינוי באמבולנס), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – עמידת מעסיקים פרטיים גדולים ביעד הייצוג ההולם), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת מיכל וולדיגר; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת מקצוע הרנטגנאות והדימות), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת עידית סילמן; הצעת חוק ארוחה יומית לתלמיד (תיקון – הרחבת תחולת החוק), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות הארמית, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, מוסי רז, קטי קטרין שטרית, אופיר כץ, ישראל כץ, דוד ביטן, שלמה קרעי, אופיר סופר ורם בן ברק; הצעת חוק הבלו על דלק (תיקון – הגבלת שיעור המס על הדלק), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת דסטה גדי יברקן; הצעת חוק הספורט (תיקון – הסדרת העיסוק באימון ספורט), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת יעל רון בן משה; הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – איסור הפליה מחמת מצב כלכלי), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מאי גולן, דוד ביטן, דוד אמסלם, משה ארבל, משה אבוטבול, יצחק פינדרוס, מאיר פרוש, יואב גלנט, דסטה גדי יברקן, אבי מעוז, אחמד טיבי, אוריאל בוסו, אורי מקלב, אורלי לוי אבקסיס, גלית דיסטל אטבריאן, עאידה תומא סלימאן, אלי כהן, חיים ביטון, יוסף טייב, יעקב מרגי, משה גפני, יריב לוין, ניר ברקת, אמיר אוחנה, יואב בן צור, ינון אזולאי, אופיר כץ, גילה גמליאל, קטי קטרין שטרית ואופיר אקוניס; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – פנייה לנציב קבילות הציבור), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת עידית סילמן; הצעת חוק האקלים, התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת יוראי להב הרצנו; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – הנחה בארנונה בעד בן משפחה נכה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק פרס כספי בעבור לכידת מחבל, התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק להנצחה, מחקר ותיעוד של פרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן, התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת יואב בן צור; הצעת חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל (תיקון – ביטול החוק), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת גבי לסקי; הצעת חוק ליווי בני משפחות של משרתים בגופי ביטחון ששלחו יד בנפשם, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, מיכל רוזין ורם בן ברק; הצעת חוק העונשין (תיקון – בעילה אסורה בהסכמה תוך ניצול מעמד ציבורי מיוחד), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – הרחבת תחולה על עובדים עצמאים, מתנדבים ועובדי כלכלת הפלטפורמה), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מיכל רוזין ושרן מרים השכל; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – פילוח לפי מגדר), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת גבי לסקי, לימור מגן תלם ומיכל שיר סגמן; הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – ביטוח דירה), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת לימור מגן תלם; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (הפגנה ליד בתי מגורים), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת משה ארבל, ינון אזולאי, משה אבוטבול, חוה אתי עטייה, יעקב מרגי, מיכאל מלכיאלי וחיים ביטון; הצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (תיקון – הגדרת קו עימות דרומי), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת נירה שפק, ולדימיר בליאק וניר אורבך; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הפחתת יוקר תשלומי הלוואה לדיור), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי ומיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק איסור הנפת דגל הרשות הפלסטינית, התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת אורית מלכה סטרוק, שלמה קרעי, עמיחי שיקלי, אמיר אוחנה, אופיר סופר, מיכל וולדיגר, אבי מעוז, בצלאל סמוטריץ', משה ארבל וינון אזולאי; הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – חברי הוועדות הפסיכיאטריות), התשפ"ב–2022, מאת חברת הכנסת עידית סילמן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור לעולים חדשים מתשלום דמי ביטוח עבור פנסיה מוקדמת), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת יוסף טייב, מיכאל מלכיאלי, יעקב מרגי, משה אבוטבול, ינון אזולאי, משה ארבל, אוריאל בוסו, חיים ביטון, יואב בן צור, שלמה קרעי, אורלי לוי אבקסיס, אורית מלכה סטרוק ומכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון – צפייה מקוונת של ההורים בצילומים), התשפ"ב–2022, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת זכאות למימון שירותי בריאות משפרי איכות חיים לאסיר ביטחוני), התשפ"ב–2022, מאת חברי הכנסת מיכל וולדיגר, אורית מלכה סטרוק, שמחה רוטמן, אופיר סופר, דוד אמסלם, קטי קטרין שטרית, שלמה קרעי, יוסף טייב, משה גפני, ינון אזולאי, יעקב מרגי, משה אבוטבול, אבי דיכטר, גלית דיסטל אטבריאן, מאיר פרוש, אורי מקלב, איתמר בן גביר, גילה גמליאל, יואב גלנט, יואב קיש, יובל שטייניץ, מאי גולן, בצלאל סמוטריץ', חוה אתי עטייה, אורלי לוי אבקסיס, יצחק פינדרוס, אבי מעוז, אופיר כץ, צחי הנגבי, דסטה גדי יברקן, אלי כהן, מיכאל מלכיאלי, אוריאל בוסו, משה ארבל, ניר ברקת ואופיר אקוניס. עוד אודיעכם כי על פי סעיף 96(ד) לתקנון הכנסת, משחדל חבר הכנסת יעקב ליצמן לכהן בכנסת ביום ד' בסיוון התשפ"ב, 3 ביוני 2022, נמחק שמו מהצעות חוק שהיה שותף להן עם מציעים אחרים. כמו כן, הצעת חוק שמספרה פ/3319/24, שהוגשה מטעמו כמציע יחיד, הוסרה מסדר-היום. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעות סיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. כישלון הממשלה בטיפול ביוקר המחיה; << נושא >> << נושא >> 2. ממשלה כושלת כלכלית וחברתית; << נושא >> << נושא >> 3. קריסת מערכת בריאות הנפש בישראל << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – יותר נכון הנושא הראשון על סדר-היום – הצעות להביע אי-אמון בממשלה. שלוש הצעות אי-אמון בפנינו. ראשונה תהיה הצעתה של סיעת הליכוד בנושא: כישלון הממשלה בטיפול ביוקר המחיה, שאותה ינמק חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין. בבקשה, אדוני. בבקשה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, תראה, אדוני היושב-ראש, אני אגיד לך, אני כמעט רציתי לבטל את הצעת האי-אמון ולהציע לסיעה שלי לא להציע שום אי-אמון בנושא של יוקר המחיה, כי אני שמעתי בשורה משמחת: המס על אננס ירד. אז אמרתי: אנחנו מסודרים, לא צריך באמת יותר לדאוג, לא צריך שום דיונים על יוקר המחיה במדינת ישראל. הבעיה, אדוני היושב-ראש, אני חייב לומר לך, שאני ושר האוצר באים מאותה תפוצה, כפי שאמרו הגששים. אני זוכר שלפני 100 שנה נכתב שם שיר כזה, מהפכני, שבין היתר היו בו השורות המפורסמות: תאכלו אננס ותלעסו שליו כי זה יומכם האחרון, הבורגנים. אז כנראה המשורר מאיאקובסקי ידע שאננס זה סוג של סימן של בורגנים; של אלה שיש להם שמפניה, אננס, וכן הלאה וכן הלאה. אנחנו, במדינה שלנו, קצת שכחנו שאולי בבית צריך מלפפון ועגבנייה. המחירים של המלפפון והעגבנייה מזנקים לשמיים; מזנקים לשמיים יחד עם עוד אלף ואחד דברים. מילא היינו מתרכזים עכשיו ­– הינה, אני רואה כאן גם את שר החקלאות – היינו מתרכזים רק בכמה דברים שצריך לטפל בהם, בתחום של חקלאות או בתחום של מכס, ובא לציון גואל, אבל זה רחוק מאוד מלהיות המצב האמיתי. בנושא הזה אני אוסיף, אדוני היושב-ראש, שעד לא מזמן, כפי שאתה זוכר, הייתי שר הבריאות. ואני זוכר את הקמפיינים של משרד הבריאות: חייבים לאכול בריא. איך אנחנו יכולים היום להסתכל לאנשים בעיניים ולקרוא להם לאכול בריא? מלפפון, עגבנייה – אלה דברים שעולים הון תועפות. אני כבר לא מדבר על כל מיני דברים שמוגדרים כאוכל בריא, כאוכל מיוחד. שם המחירים בכלל כבר רק למיליונרים. כתוצאה מכך, אנחנו רואים אנשים – פעם היינו אומרים קשי יום, אבל זה לא נכון, אלה אנשים שעובדים, שני בני הזוג, לכאורה משפחה נורמטיבית לגמרי – שסל הקניות שלהם כולל אוכל מעובד, כולל כל מיני דברים שבאמת מזיקים לבריאות לטווח ארוך, אבל רק מסיבה אחת: לחסוך קצת כסף. אפשר להמשיך ודאי עם תחומים רבים. אם אנחנו חושבים על הנושא שכבר דיברתי עליו בעבר והזהרתי כבר לפני כמה חודשים שזה מה שהולך להיות, הנושא של הדלק: ברור לגמרי שאני מכיר את כל הטיעונים. תכף יעלה לכאן השר חמד עמאר ויסביר לי שמדובר במשבר עולמי, ומחירי הדלק מזנקים בכל העולם. הכול נכון. אבל יש גם ממשלות שמתערבות. וברוך השם, שלא נטעה, יש כסף בקופה הציבורית במדינת ישראל. זה לא שאנחנו מרוששים ולא יכולים לעזור לציבור. הממשלה הייתה חייבת להתערב במחירי הדלק, ויש דרכים חוץ מאיזשהו סבסוד ישיר, לעשות את זה. בטיפול נכון במיסים, בטיפול נכון באמת במצב המשברי שנוצר, אפשר היה למנוע את המצב שאנשים חוזרים עוד פעם לימים של "אם הבנזין מתל אביב עד רמת גן עולה לך כמו סוף שבוע ביפן, אז אנחנו" – אני לא יודע כמה עולה סוף שבוע ביפן, אבל המחירים של הדלק מתל אביב לרמת גן מתחילים להזכיר נסיעה לחוץ לארץ. ואלה דברים שכן יש אפשרות למנוע אותם, וזאת כן אחריות ישירה של הממשלה למנוע אותם. אבל איך אנחנו אומרים? כלכלה זה 80% פסיכולוגיה. אני רוצה להתייחס לעוד נושא. אנחנו דיברנו לא מעט על כך שאין דיור בר-השגה ושזוגות צעירים לא יכולים לקנות דירה. במשכנתאות, דרך אגב, מי שמתעניין, החזר המשכנתאות עלה בחודשים האחרונים – יש אומרים שכ-150 שקל נוספים משלמים מחזירי המשכנתה. אבל מה היינו אומרים בדרך כלל? בסדר, כשאנחנו התחלנו את החיים היינו אומרים, אנחנו הלא-צעירים: גם לנו לא הייתה מייד דירה, אז אפשר לשכור דירה בינתיים עד שמתייצבים, עד שמרוויחים, ועד שמחליטים פחות או יותר כמה ילדים יש במשפחה. אנחנו כבר לא שם. מחירי השכירות מזנקים בצורה שפשוט קשה לעקוב אחריה וקשה לתאר. עוד מעט אנחנו כבר לא במצב של זוג צעיר או משפחה צעירה שלא יכולה לקנות דירה, אלא משפחה צעירה שמתקשה גם לשכור דירה, שפשוטו כמשמעו אין לה איפה לגור, אין קורת גג. למה זה קורה? ואני כבר מייד מצפה שמישהו יגיד: אהה, אז מה, גם אתה רוצה צעדים דרקוניים, שהממשלה עוד תנהל את הדיור להשכרה? שעוד תגיד לאזרח בכמה להשכיר את דירתו? לא, אני רחוק משם. אבל אני חושב שזה מעיד, דווקא התחום הזה מעיד על מה שאמרתי, שכלכלה היא ברובה פסיכולוגיה. כשהכול עולה, כשאין ודאות, כשהבלגן חוגג, תסלחו לי, אז ודאי שאנשים גם מנסים להרוויח מכל מה שהם יכולים. אם יש למישהו דירה להשכיר, והוא רואה שהדלק עולה לו כך וכך והקניות עולות לו כך וכך, אז הוא מנסה להלחיץ את הדיירים שישלמו לו עוד כמה מאות או עוד כמה אלפי שקלים – תלוי ודאי באיזו דירה מדובר. רק להרוויח עוד קצת, רק לתפוס עוד קצת ביטחון. זאת תוצאה ישירה של התחושה הזאת בציבור של אובדן שליטה. אני באמת יכול להמשיך פה מתחום לתחום, אבל הדברים ידועים. למה הם ידועים? הם לצערי ידועים. הם ידועים לא מכיוון שכל אחד מתעניין בדיונים שלנו בכנסת; הם ידועים מכיוון שכל אחד חי כאן, בהתאם לרמת החיים שלו, הולך לסופר והולך לקנות דברים לילדים והולך לתיאטרון והולך – נוסע, ליתר דיוק – עם האוטו שלו ליעד כלשהו, ומשלם יותר ויותר ויותר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> יולי, מה עם מידה מינימלית של אחריות? הרי הממשלה האחרונה לא הגיעה בריק. אחרי 12 שנים של עליות מחירים – – – << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> אז הינה, אתה מרים לי להנחתה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בבקשה. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> למה נתתי בין היתר את הדוגמה הזאת של שכירות? כי ברור שאם אני אגיד שלא יכולים לקנות דירה, אז מייד אתה תגיד: אז איפה הייתם 12 שנה? כשאני נותן דוגמאות כאלה שמעידות על הפניקה בציבור, בכלל על חוסר – הייתי אומר, על אובדן ביטחון במחר – אלה דוגמאות שקשורות לשנה האחרונה. ודרך אגב, אפרופו השאלה איפה הייתם 12 שנה, לא זכור לי שהדלק היה איפה שהוא היום ב-12 השנים האלה. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> הוא היה יותר – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא היה 8.5 שקלים. הוא היה הרבה יותר. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> משנת 2012 עברו עשר שנים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא היינו אז – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, תאפשרו לחבר הכנסת אדלשטיין לסיים את דבריו ללא הפרעה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הדלק היה יותר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רק בשבוע שעבר אמרתם שיש צמיחה בגללכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, בואו, תנו לחבר הכנסת אדלשטיין להשלים את דבריו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אם זה לא בגללכם – אז לא, ואם הכול בגללכם – אז תחליטו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שבע פעמים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הערת ביניים אפשר. תודה. כן, בבקשה. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שמח מאוד שלקחו גם את הטון שלי. אמרתי, כשאנחנו היינו צעירים אז היה כך וכך. אז ב-2012 באמת היינו בעשר שנים יותר צעירים, אולי היו שם דברים. אבל תסכימו איתי שאם צריכים לקחת דוגמאות מ-2012, אז עשר שנים זה פרק זמן מספיק טוב בשלטון כדי להוכיח שאפשר גם אחרת. ואני אסיים, אדוני היושב-ראש, בכך שאני זוכר טוב מאוד את ריקי כהן מחדרה, שרצו פעם לעזור לה. היא בינתיים התבגרה גם בכמה שנים. בינתיים, כפי שאמרתי, היא מתקשה לקנות בסופר ומתקשה לתדלק את הרכב, אותה ריקי כהן, לכן אני אעזוב אותה בצד. אני גם לא המצאתי אותה, המציאו אותה אחרים. ולכן אני כן רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, שיש גם סיפורים אמיתיים. סיפור אמיתי מן השטח, לא ממוחו שלי איזה קמפיינר, הוא של לימור שעובדת בחברת ביטוח – שימו לב, לא לקחתי דוגמאות של אנשים שבאמת אין להם שום הכנסה והם מסכנים – ונוסעת ברכבת ובאוטובוס כדי לחסוך את הוצאות הדלק. אבי בעלה הוא נהג מונית – גם כן עובד בצורה מכובדת. היא מרוויחה 8,000 שקל ברוטו, והוא עצמאי. יש להם שלושה ילדים. לא מזמן העלו להם את השכירות מ-6,500 ל-8,000 שקל. כל המשכורת של לימור – ברוטו, כן – הולכת להוצאות הדיור, ארבעה קירות, הכי בסיסי. וזה לא רק זה: העליתם להם את מחירי החשמל והדלק והאוכל וסל הקניות, והכול עלה – חוץ מאננס, כמובן. מאוד מעניין את לימור, ועוד יותר את אבי נהג המונית, כמה הדלק עלה ב-2012, אבל הרבה יותר מעניין אותם עם מה הם יצאו מחר מן המכולת, ואם הם יוכלו לקנות גם צעצועים קטנים לילדים שלהם. לכן, אדוני היושב-ראש, אני חושב שהממשלה הזאת כבר לא יכולה להתנחם במשפט הידוע: טוב, בתחום המדיני אנחנו לא מסכימים, אנחנו בעלי השקפות שונות, אבל עושים דברים נהדרים למען הציבור. הדברים הנהדרים למען הציבור כבר מזמן לא נעשים, ויפה שעה אחת קודם להחלפת הממשלה. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יולי אדלשטיין. הצעה נוספת להביע אי-אמון בממשלה היא של סיעות התאחדות הספרדים שומרי תורה, תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף, זכרו לברכה, ויהדות התורה והשבת אגודת ישראל – דגל התורה, שאותה יציג חבר הכנסת יעקב מרגי. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא מנמק במשולב על שתיהן, ואז יהיה לך. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, אחרי האוקטבות הנמוכות של יולי קשה לעלות לטונים גבוהים, אז אני רוצה לשמור על – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> דברי חכמים בנחת נשמעים. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> בנחת נשמעים, ננסה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש לנמק את הצעת האי-אמון בשל העובדות הבאות, המדירות שינה מעיניי ומעיני רבים, בהבנה מוחלטת כי חבורה לא אחראית יושבת באופן זמני על הגה השלטון. חוסר הבנתם בכלכלה, בסוגיות חברתיות, חוסר השליטה על תהליכים לאומיים ובין-לאומיים המתרחשים בעת הזו הביאו אותנו עד הלום. אדוני היושב-ראש, יוקר המחיה – הממשלה ושר האוצר עם תחילת כהונתם נקטו כמה צעדים כלכליים בלתי אחראיים, צעדים שהדגישו עד כמה הם אינם מבינים בנושאי כלכלה. כל כלכלן מתחיל יודע כי העלאת מיסים וגזרות כלכליות מאיצים תהליכים אינפלציוניים והתייקרויות בלתי נשלטות. אפשר לתרץ זאת במצב הכלכלי בעולם ובהתייקרויות העולמיות, אך מי שמבין יודע לנטר את ההשפעות הגלובליות אל מול מה שקורה במשק הישראלי. יוקר המחיה בשנה האחרונה נמצא בעלייה מתמדת, אולם נראה כי מתחילת השנה הנוכחית הוא שובר שיאים מיום ליום. והקשה מכול – אין מי שיודע לאן זה עוד יתגלגל. הממשלה נמצאת שנה שלמה בסחרור כלכלי, ולא נקטה אפילו לא צעד מרסן אחד. מקבלי ההחלטות מציגים מצג שווא ומאחזים את עיני הציבור בשל הנתונים החיוביים המוצגים בהשוואה למדינות העולם, החל מדירוג אשראי גבוה, אחוזי אבטלה נמוכים ועוד, אבל אינם מסוגלים לציין את העובדה כי נתונים אלו הינם אדי הדלק האחרונים של המדיניות הכלכלית שהייתה בעשור האחרון, והרזרבות שהם כל כך מתגאים בהן באו הרבה הרבה בזכות אותה מדיניות כלכלית ומיסים שהוטלו על הציבור. כל אלו אינם מצליחים לטשטש את האמת הכואבת: רוב אוכלוסיית ישראל, ובפרט מעמד הביניים והעשירונים הנמוכים, אף אם אשר שני בני הזוג יוצאים לעבודתם מדי יום, מתקיימים בקושי וחיים מן היד לפה – מה שנקרא, לא סוגרים את החודש – וכמעט כל משפחה חמישית נמצאת מתחת לקו העוני. מאות אלפי משפחות מתמודדות עם יוקר מחיה מאמיר, ואין להן את האפשרות לחיות בכבוד ולספק לילדיהן את מה שהם צריכים כדי להתפתח. מחירי הדירות עולים בכל חודש – רק בשנה האחרונה לבד ניכרת עלייה של 11.3% במחירי השכירות בישראל. מחירי המזון עולים בכל חודש – רק בחודש אפריל האחרון התוודעו אזרחי ישראל לעליית המחירים של פירות וירקות, מוצרי בשר ועופות, מוצרי חלב, ואף של מוצרי צריכה ביתיים. מחיר הדלק שבר שיא של תשע שנים, והוא עומד היום על 7.77 ש"ח לליטר בשירות עצמי. והרי ידוע כי כל התייקרות של מחירי הדלקים גוררת אחריה התייקרויות נוספות, והסוף לא נראה באופק. החמור מכול הוא כי ממשלת ישראל מנותקת ואינה מודעת לנתונים העגומים הללו. היטיב להגדיר זאת השר לשעבר מאיר שטרית במאמר דעה שפרסם בתחילת החודש – קראתי אותו, הוא מגדיר כך: "הטיפול הממשלתי ביוקר המחיה באמצעות רפורמות שונות והורדת מכסים – – – יבואו לידי ביטוי", אם יבואו, "רק בעוד זמן מה, ולא ברור אם ההקלות יגיעו לכיסן של האוכלוסיות החלשות או ישירות לכיסם של היבואנים והמונופולים הרבים". והוא ממשיך: "טיפול הממשלה רחוק מלתת תשובה אמיתית לאוכלוסיות העניות ולא מצליח להתמודד עם הבעיה". די אם אציג בפני החברים את התנהלות שרת התחבורה בכל הקשור לרפורמת התשלומים בתחבורה הציבורית. אדוני שר החקלאות, יש ויכוח קשה על הרפורמה שאתה מוביל בחקלאות, אבל לפחות יש הידברות, לפחות יש שיג ושיח. אותה שרת תחבורה מתגאה מתחת לכל עץ רענן, בדרך זחוחה, המעידה על ניתוק מוחלט מכל אוכלוסיות הפריפריה והשכבות החלשות. צדיק אחד בסדום, ידידי יו"ר ועדת הכלכלה חבר הכנסת מיכאל ביטון, מבקש, ובצדק, מתוקף תפקידו, לפקח על ביצוע הרפורמה על מנת שתוצג באופן הנדרש בוועדה לצורך התאמה וביצוע שינויים, אם יש צורך, אולם הוא נתקל בחומה זחוחה ואטומה של השרה, אשר אינה מוכנה לשמוע את זעקת המוחלשים, וכל מגמתה הינה להיטיב לחלקת האדמה שבה היא מתגוררת יחד עם הקליקה הנכונה, כנראה, שאליה היא משויכת. היא שוכחת את עובדת היותה שרה של כלל החברה בישראל, לרבות האוכלוסיות המוחלשות והפריפריאליות. הן לא הפכו לאוכלוסיות לא לגיטימיות. ברי לי כי מייסדי מפלגת העבודה ההיסטורית מתהפכים כעת בקברם על אטימותה של העומדת בראש המפלגה הנושאת את שמם ומחללת את ערכי החמלה והסוציאליזם אשר הובילו להקמתה. זוהי עדות אופי לניתוק כלל משרדי הממשלה מן הרוב בישראל: ממשלה המקיימת דיונים תיאורטיים בחדרים סגורים, תוך התעלמות מוחלטת מהפרקטיקה המיוסרת של החברה בישראל הנאנקת תחת עול כלכלי כבד, וזאת בניסיון לשרוד את היום-יום. רבותיי, אם לא הייתי קורא את זה לא הייתי מאמין. סגן הרמטכ"ל לשעבר סגן השר יאיר גולן משדר את הניתוק המהותי והמשמעותי של הממשלה הזאת, כשהעז הבוקר להתבטא בריאיון ברדיו קול ברמה: "המדינה עלולה לקרוס אם נתניהו יעלה; האליטה והרוב המתון יעזבו בהדרגה את המדינה". ואני שואל: יאיר גולן, סגן השר, האומנם? עד כדי כך אינך מסוגל להכיל קבוצות שונות? זו הדמוקרטיה של מרצ? הזהו הליברליזם? ואיני יכול שלא להתייחס למחול השדים שמנסים לעורר ולהוציא מן הבקבוק חלק מכתבי השמאל, שופרי המהפכה, דוגמת בן כספית ושוקן שותפו. אני מצטט: "לו ישיג נתניהו 61 מנדטים, יהיה זה מרחץ דמים של חלק ניכר מהערכים הדמוקרטיים שעל בסיסם קמה ישראל". שומו שמיים. ואני תוהה: האם זו חרדה אמיתית, או שמא מלכתחילה הדמוקרטיה לדידכם הינה רק מס שפתיים? האם רצונם של יותר מ-60% מן העם אינו לגיטימי כאשר מדובר באשכנזים ימנים? במזרחים? בדתיים? במסורתיים? אותו רוב ציוני דומם – כן, לאחרונה משתמשים במושג הזה, אותו "רוב ציוני דומם" – עד כדי כך שחרדה זו הביאה את ראש הממשלה בנט לפרסם איגרת חרדה. ואני שואל את ראש הממשלה: כמי שקרא את הפתיח של איגרת החרדה שהפצת, האם אתה באמת סבור כי אנו לפני פיצול של החברה הישראלית בדומה לטרום תקופת פיצול ממלכת יהודה וישראל? באמת? באמת אתה כתבת זאת? ואני מגיע למסקנה כי כל החרדה נובעת מכך שאינכם מסוגלים לקבל ולהכיל ציבורים אחרים. אינכם מסוגלים לקבל ולהכיל את החלטת הרוב של יותר מ-60% מן העם בישראל, המבקשים – מה לעשות – ממשלה אחרת. לצורך חיזוק התיאוריה אתם מגייסים כמה אמירות של חברי הכנסת מהאופוזיציה, תוך התעלמות מוחלטת מאמירות בוטות, פוגעניות, דורסות, פוגעות בכל הקדוש לחלק מהאוכלוסיות, מפי כמה מחברי הכנסת ושרים בתוך הקואליציה שבראשותך, אדוני ראש הממשלה, אבל כנראה זה לא נורא כשזה מושמע מפי מי שמחזיק מעצמו. אדוני ראש הממשלה, לצערי הרב, לא מטשטשים כישלון ואיבוד דרך ערכית ומוסרית בהפצת חרדות. ברור לכולנו כי כל אותם אלו שימהרו לעזוב את הארץ, אם יעזבו, אליבא דיאיר גולן, אם בכלל, זה יהיה זניח ושולי. באמת יאיר גולן וחבורתו ימהרו להשליך מאחורי גוום, אני שואל – כאשר כל הערכים שהם חיו על פיהם היו רק עבור אג'נדה פוליטית או אינטרס פוליטי? המדינה כבר לא קיימת? הציונות עברה מן העולם? שותפות הגורל, האחווה, הרעות, לא קיימות? לצערי הרב, זוהי המראה לממשלה המנותקת, אשר אין שום קשר בינה ובין החברה בישראל. לסיכום, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, המצב החברתי במדינת ישראל בכי רע זה שנים רבות; מצב הביטחון האישי של אזרחי ישראל נמצא בהידרדרות חמורה בשנה האחרונה; המצב הכלכלי גרוע ומדאיג בהשתוללות המחירים, אינפלציה דוהרת, התייקרויות, עליית מיסים, ומדיניות ממשלה אשר במקום לרסן את התהליכים הכלכליים – אדרבה, מאיצה אותם, עם אי-ודאות מוחלטת. על כל אלה אני קורא לחבריי חברי הכנסת להצביע בעד הצעת האי-אמון. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב מרגי. אני מזמין להשיב במשולב על שתי הצעות האי-אמון את השר במשרד האוצר חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר עודד, שר החקלאות, אתם צודקים. מדינת ישראל היא מדינה יקרה, הייתה יקרה מאוד. ואני אתן לך רק דוגמה קטנה, חבר הכנסת יולי. שמעתי אותך בקשב רב, כל מילה שאמרת, הסכמתי איתך. משנת 2000 עד שנת 2020 מחירי הפירות בישראל, בכמה אחוזים עלו? ב-102%. הירקות עלו ב-81%. מי היה בשלטון? מי היה בשלטון? מה עשיתם עם יוקר המחיה? אנחנו נכנסנו לממשלה כשאנחנו מדינה מאוד יקרה יחסית לעולם. ואני אגיד לך משהו. << קריאה >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << קריאה >> בכמה עלו המשכורות? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ואני רוצה להגיד לך, אני רוצה להגיד לך משהו – – – << קריאה >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << קריאה >> בכמה עלו המשכורות בין 2000 ל-2020? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני אתן לך את הנתון גם עכשיו כשאני כאן עומד. אני אתן לך גם את הנתון. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> לא באחוזים האלה – – – פחות ממחירי הפירות והירקות. אתה יודע? << קריאה >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << קריאה >> פחות אולי, אבל – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> מחירי הדיור עלו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אני אומר לך, מה עשיתם? אני רוצה לשאול אותך. לא עשיתם כלום. אתה יודע, עליות המחירים בעולם היום, אתה יודע את זה – – << קריאה >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << קריאה >> ודאי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – תאר לעצמך שאתם הייתם יושבים כאן ולא הייתם עושים שום מהלכים, כמו שלא עשיתם שום מהלכים – איפה היינו? איפה היינו? אנחנו, יחסית לעולם, האינפלציה שלנו 4%. כמה היא הייתה בארצות הברית בשנת 2021? 8.3%, בארצות הברית. כמה הייתה האינפלציה במדינות ה-OECD בשנת 2021? אצלנו 4% – כמה הייתה במדינות ה-OECD? 7.5%; בריטניה – 7; אנחנו – 4%. זה מעיד כמה אנחנו יכולנו לעשות, ועשינו, עם כל הנושא של עליות מחירים. ואם היינו משאירים והיינו מתנהלים איך שאתם התנהלתם, נתנו לכול לזרום, אז היינו במצב אחר לגמרי. אתה יודע בכמה עלתה החיטה? החיטה, כמה עלתה רק בשנה האחרונה? בעולם, לא אצלנו – 35%; נפט גולמי – 58%; גז טבעי – 125%; פחם – 129%. הניהול הנכון שעשינו עצר בחצי את עליית המחיר. אם היינו ממשיכים להתנהל איך שאתם התנהלתם, היינו במקום אחר לגמרי. ואני אומר לך, אומר לך בכנות, מהלכים שעשינו: הגדלת ההכנסה הפנויה – לפחות אנחנו הלכנו צעדים עם אותם אנשים שעובדים ויוצאים לעבודה; נקודות זיכוי – מי שיש לו שני ילדים בגילאי אפס עד 12 יכול לקבל 11,000 שקלים בשנה; מענק עבודה – הגדלנו, עשינו מהלכים שאותה הכנסה פנויה תהיה לאנשים; צהרונים, אשכול 4 ו-5 – זה יחסוך לכל בית, לכל משפחה, 2,500 שקל בשנה. אלה דברים שאנחנו עשינו ואנחנו נמשיך לעשות, אנחנו לא נשב בחיבוק ידיים. העלית הרבה הרבה נקודות כאן. הצעדים שלנו עכשיו ברפורמות, שלא נגעתם בהן – רפורמת היבוא, שתקל הרבה על האנשים; התקינה, התקינה הבין-לאומית – מה, מה שטוב בארצות הברית לא טוב אצלי כאן בישראל? מה שטוב באירופה לא טוב אצלי כאן בישראל? בהצהרה אנחנו משחררים את זה, זה עבר בחוק ההסדרים; מכס – בהתחלת החודש, אפס מכס על הרבה הרבה מוצרים, זה ירד. כל זה בתהליכים. ואני אומר לך, אתם דיברתם הרבה על נושא של יוקר המחיה ודיברתם הרבה על יוקר הדיור. מה הסיבה של יוקר הדיור, כולנו יודעים: היצע. לא הגדלתם את ההיצע. בשנים קודמות היו 45,000, 43,000, השיא הגיע ל-58,000. אתה יודע כמה היצע יש היום בהתחלת בנייה? 63,000 דירות אושרו. 63,000 דירות. זה המהלך שאנחנו עושים – מגדילים את ההיצע, שאתם לא עשיתם. אתם גרמתם ל-45,000 התחלות בנייה, יש לנו 63,000 התחלות בנייה. 76,000 ממתינים להיתר, שיתחילו גם בבנייה. אלה הצעדים שאנחנו נעשה, ואנחנו נעשה עוד צעדים בחוק ההסדרים הבא, בתקציב הבא. אנחנו לא יושבים בשקט ונותנים למחירים לעלות. אנחנו עושים ונמשיך לעשות. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לשר חמד עמאר. הצעה נוספת להביע אי-אמון בממשלה, של סיעת הציונות הדתית, בדבר קריסת מערכת בריאות הנפש בישראל. תציג אותה חברת הכנסת מיכל וולדיגר. בבקשה, גברתי. ישיב עליה, בשם שר הבריאות, השר עודד פורר. בבקשה, גברתי, עשר דקות לרשותך. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד יושב-ראש הישיבה, כבוד השר, כנסת נכבדה, אם מישהו חושב שהמצב של מערכת בריאות הנפש גרוע עכשיו, הוא לא מבין מה הולך להיות פה. אנחנו בדרך לקטסטרופה; אם מישהו מכם חושב שהמצב של מערכת בריאות הנפש אינו קשור אליו ולא משפיע עליו, הוא לא מבין מה קורה פה. תקשיבו לי, אנשים יקרים, על פי הממ"מ, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ועוד לפני הקורונה, השכיחות הכללית של תחלואת הנפש במדינות מפותחות עומד על 25%. כלומר, אחד מכל ארבעה יזדקק במהלך חייו לטיפול קליני. אתם מבינים מה זה אומר? אחד מכל ארבעה. ובמדינת ישראל אנחנו לא כמו כל העולם; מדינת ישראל נמצאת כמעט דרך קבע בטראומה או בפוסט-טראומה עקב מצב ביטחוני שנובע מחוץ לנו או מתוכנו: מעשי טרור, פיגועים, טילים וכדומה. זה שמעלה מאוד את הסטטיסטיקה. למרות האמור, זמני ההמתנה לאבחון ולקבלת טיפול במערכת הציבורית עמדו עוד לפני הקורונה על בין שישה ל-12 חודשים – זמני המתנה שאין להם אח ורע בעולם המודרני. על פי הסטנדרט של מדינות ה-OECD, ילד במצוקה נפשית צריך לעבור אבחון ולהתחיל טיפול תוך ארבעה עד שישה שבועות. זמני ההמתנה בארץ אינם הגיוניים כלל ועיקר; גם במרכז הארץ, אבל בפריפריה על אחת כמה וכמה. שם זמן ההמתנה יכול להגיע לשנתיים תמימות. מה יעשו אותו ילד, מתבגר ואפילו מבוגר שזקוקים כעת – כעת – לטיפול דחוף? קחו לדוגמה טיפול של ניתוח לב או טיפול אונקולוגיה – האם גם שם יאמרו לו: חכה שנתיים? ארגון הבריאות העולמי מיקם כבר בשנת 1996 את מחלות הנפש במקום זהה למחלות לב ולמחלות ממאירות. כן, כן, כך הוא מיקם אותן באותו מקום. האם התייחסות המדינה דומה? האם המשאבים שהמדינה מקצה לתחומים אלו זהים? ממש לא. מדינת ישראל משקיעה בתחום בריאות הנפש בין 3% ל-5% מסך ההוצאה הציבורית על הבריאות, בעוד במדינות ה-OECD הממוצע הוא 10%–12%. עד מתי מדינת ישראל תישאר מאחור? מה עשתה הממשלה הנוכחית? שר הבריאות ניצן הורוביץ עשה את הביקור הראשון שלו כשר בבית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל. הוא הצהיר שם קבל עם ועדה שתחום בריאות הנפש נמצא אצלו במקום הראשון; שהוא יעלה אצלו כמה קומות. אני מצטטת: "בריאות הנפש חייבת לקבל יחס כמו כל מחלה אחרת ולהשתלב ברפואה הכללית". אז אמר, דודי. אמר. דברים לחוד ומעשים לחוד. הממשלה אומנם הצהירה על תוספת חד-פעמית של 400 מיליון שקל לבינוי ושיפוץ מחלקות בבתי החולים הפסיכיאטריים ובמחלקות השונות, אבל זה מתפרס על שבע שנים ומתחלק בין 12 בתי חולים ו-11 מחלקות. זו תוספת שלמעשה לא מסייעת כלל ועיקר, וכל ייעודה הוא – וגם זה בקושי – גדילת האוכלוסייה והזדקנותה. שיעורי התקציב לא השתנו, בוודאי לא באופן משמעותי. אנחנו ממשיכים להישאר מאחור. היה גם שיח על חוזר מנכ"ל שדיבר על קיצור תורי המתנה, שמונח כבר חודשים על שולחן המנכ"ל, ודבר לא נעשה. הוא עדיין לא חתום, ואין אפילו מדדים כיצד לבדוק את זמני ההמתנה הארוכים כל כך. בקורונה ואחריה – ואני מניחה, ספק גדול אם היא מאחורינו – מספר הפניות למרפאות הפסיכיאטריות רק הלך וגדל. לדוגמה, בקופת חולים מכבי בשלושה חודשים הגיע מספר הפניות למספר הכולל של פניות במשך כל השנה הקודמת. התור לטיפול במרפאת הפרעות אכילה בבית החולים שיבא עלה מ-100 ממתינות ל-300 כיום – פי שלושה. התור לאשפוז במחלקה הוכפל והתארך לעשרה חודשים. אין לכם מושג כמה פניות מגיעות אליי מצעירות ששוקלות 35 קילו, שהולכות למות כל יום, ואין תור. אני פונה, מבקשת ומתחננת וכבר לא נעים לי. אומרים לי הרופאים, ובצדק: מיכל, למה שנקדם אותה כשיש עוד 100 שעומדות לפניה בתור? חבר'ה, הצעירים שלנו מתים, מתים פיזית, כי אין מענים. פשוט אין מענים. בדוח שפורסם לאחרונה על ידי קופת חולים מכבי, המתבסס על מדגם של 230,000 בני 12 עד 18, חלה עלייה של 40% בשכיחות של דיכאון וחרדה אצלם; עלייה של 67% בשכיחות של הפרעות אכילה; עלייה של 25% בשימוש בתרופות נגד דיכאון וחרדה. עוד לא נכנסתי לדוחות של עלם ולתוכנית של המועצה לשלום הילד ולעוד ועוד דוחות שמצביעים על מצב של קריסה. קריסה טוטלית. המחסור במענה בתחומים רבים כל כך במערכת בריאות הנפש הוא בלתי נתפס. לדוגמה, כמו שאמרתי לכם, בתחום של הפרעות אכילה, שם זה פשוט זועק לשמיים. למרות המספר העצום והיקפי המחלה, שככל הידוע לי עומדים כיום על כ-100,000 יש רק 92 עמדות אשפוז יום המיועדות לקטינים ו-128 מיטות אשפוז בלבד. קטסטרופה. בתחום של תחלואה כפולה, לדוגמה, על פי המחקר של הממ"מ מדובר על אוכלוסייה המונה למעלה מ-100,000 אנשים, ויש פחות מ-80 מיטות אשפוז ומספר המענים בקהילה שואף לאפס. ואנשים בינתיים – תאמינו לי, אני מכירה אותם – מתים. חלקם שמו קץ לחייהם, וחלקם חיים בינינו אך הם מתים שמהלכים בינינו בלי שום טיפול, בלי שום השגחה בלי אף אחד שאכפת לו מהם. ומה עושה שר האוצר? סליחה, לא שר האוצר, שר הבריאות יחד עם שר האוצר. הוא מפרסם כמה תוכניות. בואו נתחיל בתחום של ילדים ונוער: בתחילה פרסם השר בראש חוצות תוכנית חירום למרכזי התערבות לטיפול מיידי בתחלואה נפשית בקרב ילדים ונוער. כי המצב בילדים ונוער הוא באמת קטסטרופלי. זה נשמע די שחוק שאני חוזרת שוב ושוב על המילה "קטסטרופה", אבל זה המצב: יש קטסטרופה, יש מאוד קטסטרופה ויש הכי. המצב בילדים ונוער הוא באמת כמעט בלתי נסבל. התוכנית הזאת נכתבה עם האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה של ילדים ומתבגרים. תוכנית החירום הזאת היא לא בשמיים; היא כוללת הקמת עשרה מרכזי התערבות במשבר ברחבי הארץ. כל שנדרש הוא הקצאת 30 תקני מתמחים בפסיכיאטריה, שיודרכו על ידי מומחים שכבר נמצאים במרפאות. זאת תוכנית שעלותה מזערית, באמת מזערית: בין 10 ל-20 מיליון שקל. ומה קורה עם התוכנית הזאת? כלום. למרות שהבטיחו לנו שוב ושוב שעוד שנייה זה קורה, וזה כמה ימים וכלום – בינתיים אפס, זירו, ואנשים מתים. אם לא די בכך, לאחר שתוכנית החירום הזאת התפרסמה הממשלה הזו פרסמה תוכנית אחרת, שכללה – בלעה בתוכה – את תוכנית החירום של ילדים ונוער. לתוכנית הזו כבר קוראים בשם הרבה יותר מפוצץ, כי אפשר לכתוב תוכניות, להשקיע בזה כסף, אבל אחר כך הן מוצאות יפה את המקום שלהן בין הקלסרים במשרדי השרים השונים, וכלום לא נעשה לגביהן. התוכנית הזאת היא תוכנית לאומית לטיפול במשבר בריאות הנפש בילדים ונוער. זאת תוכנית בין-משרדית ארוכת טווח, המתוקצבת ב-900 מיליון שקל, שמטרתה לשקם את החצר האחורית של מערכת בריאות הנפש. אבל מה? כולנו יודעים: אני שואלת על תוכנית בין-משרדית, אז משרד החינוך לא מוכן, משרד הבריאות לא יכול, משרד האוצר עוד לא החליט ומשרד הרווחה עוד לא שם, ובינתיים שום דבר לא זז. הילדים שלנו מתים. ממש ככה – מתים. ועוד לא דיברנו על הצפיפות בבתי החולים הפסיכיאטריים. המצב שם הוא נוראי. המצב מגיע לכדי מצבי אבסורד, שתוכלו למצוא שמונה אנשים – ותאמינו לי, אני ראיתי את זה במו עיניי – שנמצאים במצב אקוטי שלהם, בגלל זה הם בבתי החולים, חוסנם הרגשי והנפשי מעורער לחלוטין, והם נמצאים באותו חדר שמיועד מלכתחילה לשלושה. וכבר נכתב על כך בדוח מבקר המדינה 68ג, שקבע כי "צפיפות היתר שממנה סובלים בתי החולים והמחלקות הפסיכיאטריות" – ואני פותחת סוגריים: שממוצע האשפוז שלהם עומד מעל 110%, בעוד המדיניות צריכה להיות 85% ולא יותר – "גורמת לתופעת האלימות ולמצבים שבהם למטופלים אין מיטה משלהם במחלקה, ולפיכך בלילה הם נאלצים 'לנדוד' למחלקות אחרות, ובמהלך היום אין להם מיטה למנוחה. מצב זה הוא בלתי נסבל, פוגע בסיכויי ההחלמה", כך כותב המבקר, "ואף עלול להחריף את המצב הרפואי, גורם אי-נוחות רבה מאוד למטופל ופוגע בכבודו כאדם ובזכויותיו כחולה". הזמן שלי הולך ואוזל, ולכן אני לא אמשיך ואפרט על כל הנגעים, על כל העוולות, על כל החסרים שקיימים בתוך מערכת בריאות הנפש; אבל אני בהחלט אומרת פה שוב, קבל עם ועדה: שר הבריאות, נכשלת. נכשלת. הבטחת להציב את זה בראש סדר העדיפויות – זה רחוק משם. רחוק כמזרח ממערב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ומה שקורה בפועל זה שאנשים מתים. מתים כפשוטו. ולכן אני קוראת לכנסת להצביע בעד האי-אמון ולהפיל את הממשלה הזו. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לחברת הכנסת וולדיגר. אני מזמין את שר החקלאות, השר עודד פורר, להשיב בשם שר הבריאות, שנבצר ממנו להגיע. ובהזדמנות זו אני שולח את תנחומיי ואת תנחומי הכנסת ליושב-ראש הכנסת מיקי לוי, על הצער שנפל במשפחתו. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת וולדיגר, אני חייב לומר שלפחות בדבר אחד אין לנו מחלוקת: המצב שאנחנו קיבלנו עם כניסתנו לממשלה לפני שנה פחות שבוע הוא באמת קטסטרופלי, ואני באמת חושב ששנים ארוכות מערכת בריאות הנפש הייתה החצר האחורית של מערכת הבריאות. אגב, גם את הבעיות האלה לא פותרים ביום אחד, גם לא בחודש אחד, וגם מה שלא נפתר לא נעלם. זו מערכת שסבלה ועודנה סובלת ממחסור בכוח אדם ומטפלים, מתקצוב חסר וגם מסטיגמות קשות. תקופת הקורונה האיצה גם היא את מצב החירום הלאומי בבריאות הנפש של רבים מקרב אזרחי ישראל, ותחושת האי-ספיקה של מערכת הבריאות ומערכות בריאות הנפש השונות הועצמה אף יותר. תורי ההמתנה להערכה ולטיפול מרפאתי ציבורי הם של חודשים רבים, והעומס על המיונים, האשפוזים וקווי החירום הוא בלתי נסבל. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אז למה לא עושים – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> מעט מדי אזרחים בישראל הצליחו לקבל טיפול נפשי במערכת הציבורית, וגם כשכן – הדבר נעשה במתקנים ותשתיות מיושנים ובחלקם לא ראויים. המצב שאני מתאר הוא לא מצב שנולד אתמול, הוא לא נולד לפני חודש, הוא גם לא נולד לפני שנה; הוא מצב של שנים של הזנחה. אני חייב לומר, אדוני היושב-ראש, אותה אדמה חרוכה שקיבלנו לצערי בהרבה מאוד נושאים, בין היתר גם בנושא הזה. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אין מחלוקת. זה 74 שנות – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אני משיב לך. הקשבתי, ואני משיב. בריאות הנפש באמת נוגעת לכולנו. אחד מתוך שלושה אנשים יתמודד במהלך חייו עם מצוקה נפשית, ובאמת אנחנו רואים שלאור כל הדברים האלה, מאז כינון הממשלה מקודמות תוכניות משמעותיות שהן כמו אוויר לנשימה למערכת הגוססת הזאת. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> כבוד השר, זה רק – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> תחום ההתמכרויות לא זכה לקשב מערכתי, רפואי, כלכלי וניהולי, וכתוצאה מכך המענים ברמת השירות בישראל לאזרחים הסובלים מהתמכרויות הוא חלקי מאוד. הודות לתוכנית עבודה – תקדימית, יש לומר – במשרד הבריאות, בשיתוף פעולה עם משרד האוצר ומשרדים נוספים, אושרה תוספת תקציבית של 85 מיליון שקלים לקידום שירותים חדשים ליצירת מענה טיפולי מקיף, הכולל מניעה רפואית, טיפול מוקדם וטיפול תרופתי לאוכלוסייה הסובלת מהתמכרויות, באמצעות מבחני תמיכה לקופות החולים. מעבר לכך, בתקציב האחרון – – – << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> קופות החולים לא – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> מעבר לכך, בתקציב האחרון ניתן לראשונה תקציב של כ-60 מיליון שקלים – תוספתי, אגב – להרחבת השירות של מרפאות בקהילה וליותר מטפלים ויותר אזרחים שיוכלו לקבל טיפול נפשי ציבורי. כ-18 מיליון שקלים ניתנו להקמה של שירותים למניעת אשפוז ולהשלמת רצף השירותים בקהילה – בתים מאזנים, אשפוזי בית, טיפול קהילתי אסרטיבי וצוותי משבר. כ-40 מיליון שקלים ניתנו להקמת מסגרות שיקום בקהילה – קהילה משקמת – אשר יאפשרו לראשונה זה שנים להוציא מאות מאושפזים מבתי החולים הפסיכיאטריים למסגרות בקהילה ויקלו על העומסים במערך האשפוז; כ-400 מיליון שקלים נוספים ניתנו לחיזוק ושיפוץ תשתיות בבתי החולים הפסיכיאטריים. חברת הכנסת לימור מגן תלם פעלה וגייסה והביאה תקציב ל-40 עמדות חדשות לטיפול יום בהפרעות אכילה ול-23 מיטות אשפוז להפרעות אכילה לנוער, שייפתחו במהלך השנה הנוכחית. משרד הבריאות פועל בשלושה רבדים בתחום בריאות הנפש: בשלב הראשון הוא מתמקד בחיזוק הקהילה והרחבת השירותים המרפאתיים, לטובת קהילה מיטיבה. במסגרת זאת מקודמות תוכניות כמו קהילה משקמת, טיפולי יום, בתים מאזנים, ביקורי בית אינטנסיביים ושירות שיקום נכי נפש בקהילה; השלב השני עוסק באקוטיזציה והתמחות בתי החולים, רה-אורגניזציה, התמקצעות והפרדת תחום הפסיכיאטריה המשפטית; השלב השלישי מקדם העתקה והטמעה של בתי חולים פסיכיאטריים לתוך בתי חולים כלליים. שר הבריאות חתם על הסכם לסינוף בית החולים אברבנאל לבית החולים איכילוב – צעד ראשון לחיזוק בית החולים הפסיכיאטרי, שיקנה לו גישה למשאבים משמעותיים נוספים. משרד הבריאות פועל להביא להסכמי סינוף נוספים של בתי חולים פסיכיאטריים לבתי חולים כלליים כדי להעצים את מערך בריאות הנפש. לסיכום, יש לומר, כפי שאמרתי בתחילה, שלא חסרות בעיות בתחום בריאות הנפש. סוגיית המחסור ברופאים פסיכיאטריים, תורי המתנה ארוכים לטיפול פסיכותרפי והצפיפות במערך האשפוז הם רק חלק מהבעיות שמציפות את המערכת. אלה האתגרים שאנחנו מתמודדים איתם. אבל אני חייב לומר שלראשונה מתמודדים איתם, אחרי ששנים ארוכות – אני מדבר על למעלה מעשור של הזנחה, שבו טאטאו את הבעיות האלה מתחת לשולחן ועכשיו מתחילים לטפל בהן. כן, הטיפול הזה הוא טיפול שלוקח זמן. יחד עם זאת, הוא מתבצע. הוא מתבצע בהיקפים חסרי תקדים, שלא היו קודם. האתגרים האלה הם גדולים, ומאז כינון הממשלה היא פועלת להסיט את הספינה מעט, אחרי שנים ארוכות שהיא עמדה ועגנה ולא עשו דבר. צריך לומר זאת – תחום בריאות הנפש הוא לא רק בראש מעייניו של שר הבריאות; אני יודע שהוא בראש מעייניו והוא מקדם אותו, אבל לא רק הוא – כל משרדי הממשלה התגייסו לטובת העניין, בין אם זה משרד האוצר, הרווחה והחינוך. תוכניות שלא מומשו במשך שנים מתחילות לקרום עור וגידים. לא הכול ייפתר ביום אחד, אבל בהחלט, אני חייב לומר, אנחנו נמצאים בכיוון הנכון. אני כמובן אבקש מהכנסת לדחות את הצעת האי-אמון. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לשר פורר. אנחנו נעבור לדיון סיעתי. הדובר הראשון, מטעם סיעת הליכוד – חבר הכנסת יובל שטייניץ. בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לממשלה הנוכחית יש איזה נוהג שהוא לא הגיוני, אבל בגיבוי, חיפוי והתעלמות של התקשורת במקרה שלה, הוא אפשרי: כל מה שטוב הממשלה הזאת עשתה למרות שלא חלפה שנה: ההצלחה העצומה בכלכלה, שהיא תוצאה של 12 שנים של תנופה אדירה – זה הממשלה הזאת; כל בעיה שיש – זו ירושה קשה שהשאירה לה הממשלה הקודמת. זה הרי בלתי הגיוני בעליל. אם שנה לא מספיקה לתקן, אז שנה גם לא מספיקה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה, אני שומע רעש של השקיות של חבר הכנסת ביטן. עד לפה שומעים את זה. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> היו"ר בולש אחריך בבילוש אקוסטי. זה מפריע, אבל אחר כך אני איהנה מהסוכריות המתוקות, אז יש לי פה ניגוד עניינים. יש לי פה ניגוד עניינים. בקיצור, הרי הדבר הוא בלתי הגיוני בעליל: אם שנה לא מספיקה לתקן, אז זה בכל המישורים, אז גם הכלכלה מתוקנת לא בזכות השנה האחרונה אלא בזכות כל מה שקרה פה קודם. דבר שני שלא הגיוני – למשל, אומרים שבעניין האיראני לא נעשה מספיק בשנים האחרונות. מי אשם? ביבי. רק עכשיו אנחנו רואים שגם לא נעשו מספיק הכנות צבאיות – עכשיו אנחנו עושים. אבל מי היו שרי הביטחון בשבע השנים האחרונות? לאחד מהם קראו אביגדור ליברמן, לשני קראו נפתלי בנט, לשלישי קראו בני גנץ. כלומר, הממשלה הזאת אומרת שמערכת הביטחון כשלה בשעה ששלושת הקברניטים העיקריים שהיו צריכים להתריע על הכישלון הזה, אם הוא בכלל קיים, אלה שרים בכירים בממשלה הנוכחית. אבל לא, ביבי אשם. כשהתקשורת איתך אפשר להשמיע כל טענה, כי הרי אף אחד לא בוחן אותך, וכולם רוצים לגבות אותך. אדוני היושב-ראש, הממשלה הזו – ההצעה מדברת על הקריסה במערכת בריאות הנפש, אבל הכול קורס. ומה שקורס באמת זה הבריאות הנפשית של כל אזרחי המדינה, שחרדים למצבם, שרואים גל פיגועים עם 19 הרוגים שלא היה כדוגמתו בשנים האחרונות. היו פיגועים, אבל לא בהיקפים כאלה ובתדירות כזו; שרואים התפרעויות על הגבול של פוגרומים ביהודים כל שני וחמישי, כל פעם בעיר אחרת, כל פעם באזור אחר – פעם בנגב, פעם בירושלים, פעם בעכו, פעם בלוד; שרואים איך לשכת ראש הממשלה מתפוררת; שרואים איך הקואליציה מתפוררת. כבר אין לה בכלל – 61 אין לה? 59 כבר אין לה, היא רק מלקטת פה ושם כל שבוע ומשלמת סכומים אדירים. בקיצור, יש פה ממשלה בקריסה, מדינה על סף קריסה. והדבר הכי נכון מבחינת מדינת ישראל – וכאן אני פונה גם לאנשים הרציונליים בקואליציה ובממשלה – אל תנשימו את הממשלה הקורסת הזו. כשממשלה קורסת והקואליציה קורסת, כל משיכת זמן וכל הנשמה רק פוגעות במדינה. אנחנו צריכים או ללכת לבחירות או להקים במהרה בימינו ממשלה לאומית, איכותית, יציבה, בראשות בנימין נתניהו, כי האמת שלא רק בבחירות האחרונות הליכוד בראשות נתניהו קיבל מספר קולות עצום, בפער העצום לעומת המפלגה השנייה, אלא שגם בכל הסקרים אנחנו רואים ששנה אחרי, עדיין בנימין נתניהו מקבל אמון ותמיכה כראש ממשלה – בהתאמה לראשות ממשלה – הרבה יותר, יותר מפי שניים או פי שלושה מנפתלי בנט ויאיר לפיד. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן, מה שנכון מבחינת המדינה עכשיו זה לסיים את הקרקס הקואליציוני והממשלתי הזה כמה שיותר מהר וללכת לממשלה לאומית ואיכותית שבאמת תטפל בבעיות, באמת תאחד את העם, באמת תייצב את השלטון. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יובל שטייניץ. הדובר הבא, מטעם סיעת יש עתיד – חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ביום חמישי שעבר צעדו אלפים בבירת ישראל ירושלים במצעד הגאווה. מי שהיה שם, ואני צעדתי לצד האלפים, הרגיש שמדובר באירוע מיוחד, עוצמתי, אחר, וזה המקום בעיניי לומר תודה מקרב לב לכל אותם שוטרות ושוטרי משטרת ישראל שאפשרו לנו לצעוד בבירתנו ירושלים ולממש את זכותנו האזרחית לצעוד ולדרוש שוויון. מעבר לליווי המשטרתי הייתה גם עמדה של משטרת ישראל שהוצבה ממש בפתח המצעד. המפכ"ל הסתובב בין הדוכנים השונים, בירך את הבאים והשבים. אבל מעל הכול, אני חושב שנכון להצדיע למשטרה, שהוציאה דף הנחיות לכל השוטרים במדינה למפגש בין השוטרים לבין האזרחים מן הקהילה הגאה. באותו מסמך הנחיות, באותן הנחיות, מתרגמים במשטרה את הזכות החוקתית לשוויון לתוך ערכי המשטרה, ולמעשה מגדירים מה נדרשים שוטרות ושוטרי ישראל לעשות כשהם נפגשים עם אנשים מהקהילה הגאה, גם בהקשר של שיטת הפנייה המועדפת לקהילה הטרנסית, גם הנחיות מפורשות לחיפוש ותנאי מעצר באופן שהולמים את זכותו של כל אדם, וגם של האדם מהקהילה הטרנסית, לכבוד. החוזר, שהופץ לכל השוטרים והשוטרות במשטרת ישראל, מבהיר את המובן מאליו, ששונות מגדרית היא לא עבירה פלילית והיא לא סיבה שמרימה חשד, עיכוב או מעצר. כשסגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ' ואני נפגשנו עם אנשי חטיבת הקהילות בראשות תת-ניצב סיגל טולדו, הסבירו לנו שם שהן עושות מאמצים אדירים להפצת החוזר, גם מתוך הפקת לקחים שבוצעה במשטרה אבל גם מתוך ההפנמה שחוויה טובה יותר בין שוטרים לבין אזרחים מהקהילה הגאה יכולה להציל חיים. המשטרה גם וידאה שאותן הנחיות, שנמצאות ממש בפלייר הזה, נמצאות בשומר מסך שכולל ברקוד לסריקה, כך שלכל שוטר ושוטרת הן יהיו נגישות. אני שמח ומודה למשטרת ישראל שהיא הרימה את הכפפה וביצעה את ההתאמות הנדרשות כך שכולם וכולן יוכלו לקבל שירות מותאם וטוב יותר. וזה גם המקום, אדוני היושב-ראש, להודות לארגוני הקהילה הגאה, ובתוכם ארגון מעברים, על הפעילות החשובה שהם מבצעים על מנת לחדד את המענים שמקבלת הקהילה הגאה. ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להקדיש כמה משפטים ליושב-ראש הכנסת מיקי לוי. מיקי, אני צועד לצידך בערך עשור. אנחנו מכירים היטב, ועדיין ריגשת אותי. ההחלטה האמיצה שלך, ההיסטורית, פורצת הדרך, להגיע ולשאת דברים במצעד הגאווה, מרגשת אותי מאוד. הדברים שלך באירוע הגאווה בירושלים מהווים בעיניי מגדלור בוהק מול גלי החושך העכורים שאנחנו מרגישים בימים האחרונים. הדברים שלך, אדוני היושב-ראש, הביאו גאווה גדולה לבית הזה. בשם כל חברי וחברות הקהילה הגאה בישראל, אני מודה לך. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו. הדובר הבא, מטעם סיעת ש"ס – חבר הכנסת משה אבוטבול. בבקשה. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, שרי הממשלה, כאשר אנו נעמדים כאן ומגישים אי-אמון בממשלה על כך שהממשלה כושלת חברתית וכלכלית, זה בעיקר בעקבות החידלון וחוסר המעש של הממשלה בהורדת יוקר המחיה. שר האוצר ליברמן, מדושן העונג, הפך את החיים בישראל לחיים קשים מאוד. הוא שר האוצר שחתם על הכי הכי הכי הרבה צווים של העלאת מיסים לאזרחים, וזה דווקא בניגוד למה שהבטיח במערכת הבחירות, שלא יעלה מיסים. זהו שר אוצר כושל, ויחד עם כל הממשלה הכושלת הם חייבים ללכת הביתה עוד היום. השינוע במריצות עליי. השינוע במריצות עליי. כאשר רואים שאין תחום שממשלת השינוי והריפוי לא הזיקה והעלתה מחירים, הציבור בארץ קורס: הדיור עלה ב-13%; הדלק – 24%, מה ששנים רבות נשמר; האוכל בחוץ – ב-33%; האוכל לבית – ב-13%; שתייה קלה – 52%; חשמל – רק 6%; ארנונה – ב-2%; תרופות עלו ב-10%. כלומר, חייבים להיות בריאים, לשמור על עצמנו בריאים. מזון – 3.5%; חומרי ניקוי – 5%, ועוד שורה של התייקרויות ששר האוצר והממשלה הכושלת משיתים על הציבור. חוק השקיות, מ-10 אגורות עומד לעלות גם כן, להגיע ל-60 אגורות. אני יודע שהחכם מכל אדם, שלמה המלך, אמר במשלי, באשת חיל: "סדין עשתה ותמכר" – את הסדין היא מכרה, אבל חגור היא נתנה לכנעני. את השקית לעטוף את הסדין, חגור, היא נתנה לכנעני. את השקיות מאז ומעולם נתנו חינם, וכאן מצאו עוד שיטה איך להוציא מהארנקים שלנו עוד כמה שקלים. לפחות שיאמצו גם כן את הצעת החוק של חברי חבר הכנסת הרב יואב בן צור, להחזיר את הכסף על שקיות משומשות, כמו בבקבוקים. אבל עם מי תדבר? עם ראש הממשלה, שכל יום מישהו אחר בורח לו מהלשכה? כבר אמרו שכשהספינה טובעת, אפילו העכברים בורחים מהספינה. הכול קורס לו, כפי ששמענו הציבו כמה כיפות ברזל ברחבי הארץ. למה? כי יש חשש להפלת הממשלה. אז הוא מתיישב, ומה הוא עושה? כותב איגרת, כדי לנצל את משאבי המדינה ולעשות פוליטיקה על חשבוננו בדף הפייסבוק שלו – דבר שאצל קודמו, מר בנימין נתניהו, שם מייד נתנו הוראה להוריד את זה מייד מדף הפייסבוק. כתבתי מכתב חריף בנושא הזה. הכול פה פתאום שקט. למה? שקט זה רפש. דממת האלחוט הזאת; העיתונות מתה; התקשורת נעלמה; זרועות המשפט התייבשו, הם נהפכו למשותקים. למה? כי אם הם נגד ביבי, אז הם יקבלו אִתרוג מלא מלא, גם אם התושבים נאנקים תחת הנטל. והכי קל לליברמן להעלות מיסים – זה הכי קל – מאשר לעבוד, להתאמץ. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא כמו אחשוורוש, שכדי לממן את סעודת השחיתות שהוא עשה במגילת אסתר – הוא ערך לעם סעודת שחיתות, אז מה הוא עשה? בסוף המגילה שם מיסים על איי הים. למה? כדי לממן את ההתחייבויות שלו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נגמר הזמן, חבר הכנסת אבוטבול. סיום, בבקשה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני. אני רוצה לומר שבאמת הוא חייב לשלם את כל הסחטנות של אותם ח"כים ערבים. הממשלה הזאת היא כמו מכונת כביסה מקולקלת: רק הסחיטה עובדת בה. לכו הביתה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה אבוטבול. מטעם סיעת העבודה אין לנו דוברים, אז אנחנו נעבור לדובר הבא. חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה, מטעם יהדות התורה. אני מבקש לעמוד בזמנים. שלוש דקות לכל דובר. בבקשה, שלוש דקות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> משה, מה שאמרת על חוק השקיות לא מדויק בכלל. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> זה עולה יותר, כנראה. אתה צריך לממן את כל ה-53 מיליארד. כמו מכונת כביסה מקולקלת, רק הסחיטה עובדת. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשם מפלגות אגודת ישראל ודגל התורה וסיעת יהדות התורה אני מבקש להביע, לבטא את הסיבות לאי-אמון שיש לנו בממשלה הזו, המכהנת. חבריי ואני במהלך השנה האחרונה דיברנו כאן, במליאה, עשרות פעמים כנגד הממשלה הזו. הפעם אני מבקש להתייחס לשקר החדש שאותו מנסה לאחרונה לשווק ראש הממשלה בנט. מה בנט אומר? בעצם החרדים לא רוצים להיות בממשלה. זו בחירה של החרדים. אבל זה הרי שקר. כאשר אתה, בנט, סרטטת לעצמך את מבנה הממשלה, בנית את ההרכב של הממשלה על ידי הסיעות ימינה, יש עתיד, כחול לבן, מפלגת העבודה, מרצ, ישראל ביתנו, תקווה חדשה וסיעת רע"מ – לא פנית אלינו, כי ידעת מהן דרישות היסוד של הסיעות השותפות שלך. כאשר ידעת שהם מבקשים לחלן את קדושת השבת, הם מבקשים לחלן את קדושת העם היהודי, הם רוצים לראות הכרה בתנועה הרפורמית, הם רוצים לפגוע בלומדי התורה ולפגוע במשפחות ברוכות ילדים ועוד ועוד, הבנת שאין לך מה לפנות אלינו. גם אתה יודע שאנחנו יכולים לתמוך בממשלה רק אם בקווי היסוד נאמר שצריך לחזק את קדושת השבת, להאדיר את קדושת העם היהודי, לפסול בתכלית את התנועה הרפורמית, לחזק את לומדי התורה ולחזק את המשפחות ברוכות הילדים. לכן, אל תנסה לשווק את השקר הזה שאתה כאילו מצטער על כך שהחרדים לא נמצאים בקואליציה. אתה לא רוצה אותנו. אני רוצה לומר שוב עוד משפט. כאשר יש כעת הצעה לתמוך באי-אמון שמוצג כעת, אני מבקש לשאול: האם מישהו מהקואליציה חושב שיש לו מה לבוא ולבקש מחברי הכנסת שנמצאים באופוזיציה, או בכלל במליאה פה, לתמוך בממשלה הזו? איך הקואליציה, איך הממשלה הזו, נראית כרגע? כל היום – וזו לא גוזמה – כל היום, בכל שעות היממה, ראש הממשלה, החליפי שלו ושר האוצר, עסוקים כל הזמן. במה הם עסוקים כל הזמן? איך מנשימים את הממשלה, איזה חומר אפשר להזריק בוורידים של אותה ממשלה גוססת כדי שיוכלו אולי להאריך את ימיה. המוח של לפיד, כל ישותו, כל העת הוא מתעסק איך קונים את זועבי כדי שהוא יוכל להיות ראש ממשלה חליפי עם הזמן. איך מרגיעים את רע"מ? איך שוכרים את המשותפת? ואני מדגיש ואומר, איך שוכרים את המשותפת, כי על כל הצבעה – אי-אפשר לקנות את המשותפת, כל הצבעה יש משא ומתן חדש. זה לא לקנות אותם – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רגע. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מה רגע? שלוש דקות כבר עברו. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא רק עם המשותפת זה כך, גם עם זועבי. על כל הצבעה או על כל מקבץ של הצבעות יש משא ומתן. אנחנו אומרים לקואליציה: זו הבחירה שלכם; כך רציתם לבנות את הקואליציה הזו; אלה השותפים שלכם, איתם אתם רוצים לנהל את המדינה. אל תבקשו מאיתנו שום עזרה. אנחנו לא איתכם. אנחנו מציעים ומצביעים אי-אמון בממשלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מאיר פרוש. הדוברת הבאה, מטעם סיעת ישראל ביתנו – חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. בבקשה. שלוש דקות, גברתי, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני מאמינה שהממשלה הזאת זה הדבר הכי טוב שקרה לנו, והיא חייבת להמשיך לפעול לטובת כל עם ישראל ומדינת ישראל, בגלל זה אני אבקש מחברי הכנסת לתמוך בממשלה ולהצביע נגד האי-אמון. אני רוצה ברשותכם לדבר על משהו שנוגע לחיי כולנו: כולנו אוהבים לאכול, וכולנו אוהבים לאכול בשר. הבשר בארץ, כפי שידוע לכולכם, מאוד מאוד מאוד יקר, ויש לזה סיבות. הסיבות האלה נולדו לפני 30 שנה, כאשר ממשלת רבין רצתה להעביר את הסכמי אוסלו, ובהימנעות של ש"ס הם הצליחו לעשות כך, אבל כפי שאנחנו יודעים מר אריה דרעי לא עושה שום דבר סתם כך, וכנראה שהוא קיבל משהו בתמורה. אז ב-1993 – הסכמי אוסלו, וב-1994 נולד חוק, חוק יבוא בשר, שבעצם הסמיך את הרבנות הראשית לגוף היחיד בארץ שיכול להעניק תעודות כשרות לבשר מיובא. אחר כך כנראה הבינו שזה לא מספיק, והחוק הורחב מבשר ל"מוצריו", גם למוצריו. לכן כבר 30 שנה, בגלל השוחד שדרעי קיבל מרבין, זיכרונו לברכה, אנחנו כולנו משלמים ביוקר, כי הגורם היחיד – – << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> אתם רוצים לדבר איתנו על השוחד שמקבלת המשותפת מכם? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – הגורם היחיד שמוסמך להעניק תעודות כשרות על בשר מיובא ומוצריו בארץ זו הרבנות הראשית. האמת, תמיד דיברו – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> אם יש כשרות של OU זה לא טוב? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא. אם אתה בן אדם חרדי, דתי, נוסע לחו"ל ואוכל שם OU, OK וגופים אחרים שכולם מכירים בחו"ל, זה בסדר גמור, אבל הם לא מורשים להביא בשר לפה, לארץ. זה לא כשר. בחו"ל זה כשר, פה זה לא כשר. גם בצרפת, גם בארצות הברית ובכל המדינות האחרות. אגב, זה לא רק בשר, זה גם כן תוצרת בשר: נקניקיות, פסטרמות. תשאלו את עצמכם פעם למה אין פה שום דבר מבשר מיובא, לא מה שנקרא מק"טים. הבשר המיובא זה 60% משוק הבשר בארץ, ולפי נתוני משרד האוצר, זה תוספת ליוקר המחיה של בין 550 ל-770 מיליון שקל בשנה, שכולכם משלמים. כולנו משלמים. תמיד אמרו כשאני התמניתי ליו"ר הוועדה לשירותי דת: מה לך, לאישה חילונית, ולשירותי דת? כאילו רק אנשים דתיים צריכים להתעסק בזה. אז כנראה שזה לא מסתדר לכם טוב, כי כנראה שיד רוחצת יד. כנראה שחבר כנסת גפני – שאני מחזיקה ממנו לא טיפש ולא פראייר, שהוא נלחם על יוקר מחיה ולעזרה לשכבות החלשות – או שהוא נרדם בשמירה או שזה התאים להם מצוין. אז יש פה קרטל, קרטל בשר במדינת ישראל בראשות הרבנות הראשית, שעולה לכולנו המון כסף כל חודש לכל משפחה ישראלית, ועלינו לפרק את הקרטל הזה. רק לאחרונה – אני כבר מסיימת, אדוני היושב-ראש – היה ניסיון כזה. יש לנו 600 שוחטים שמורשים לנסוע לחו"ל ולעשות שחיטה; היה ניסיון לפתוח בית ספר לשחיטה. השקיעו כסף, פתחו וגייסו עשרה איש, ובהוראת הרב הראשי לישראל בית הספר הזה נסגר. תשאלו את עצמכם למה, למי זה הפריע, ומי רוצה שאנחנו כאזרחי ישראל נשלם ביוקר. סוד קטן: כשהרב הראשי עכשיו היה בחו"ל, אותו רב ראשי שסגר בית ספר לשחיטה, הוא אכל שם בסבבה בשר ומוצריו בהכשרה של OU או KF וגורמים אחרים. אז מה שכשר שם צריך להיות כשר גם פה. אנחנו אותם יהודים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי. הדובר הבא, מטעם הציונות הדתית – חבר הכנסת איתמר בן גביר. בבקשה. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> היא דיברה יותר משלוש דקות. איך זה? לא הערת לה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> גם לך אני הוספתי זמן. בואו, אל תנצלו טוב ליבי. אני נותן לכולם תוספת זמן. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> למה לא הערת לה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה יכול לבדוק את עצמך, נתתי לך יותר מדקה וחצי בנוסף. הערתי גם לה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> עכשיו אני מתחיל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שלוש דקות, ואני באמת מבקש לעמוד בזמנים. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> דווקא כשאני נמצא כאן? אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. איפה סמי שחאדה, הלך? טוב, הפסדתי את "ברא, ברא, החוצה". טוב, אדוני היושב-ראש, נפתלי בנט ראש ממשלתנו דיבר ודיבר על כך שהוא הוריד את האבטלה, נשא נאום מאוד מאוד מרגש באו"ם ואמר שהאבטלה בישראל יורדת, יש תעסוקה. איפה הבעיה, אדוני היושב-ראש? שרק בחודש האחרון אתה מסתכל כמה נפתלי בנט פוגע בדברים שלו עצמו. בחור בשם עובד פרל, אומר לכם משהו השם הזה? נפתלי בנט פיטר אותו. גברת בשם שמרית מאיר. נפתלי בנט – היא כבר לא עובדת אצלו, היא לא מועסקת אצלו. ראש הסגל, טל גן צבי, לא נמצא אצלו, יש מחלוקת אם פוטר, התפוטר, אני לא יודע בדיוק מה קורה שם. אבל מה קורה לאחוזים כאן? לאט-לאט יורדים, יורדים. העוזרת האישית נעמי ששון, גם היא כבר לא מועסקת. היום אנחנו מגלים שגם הדובר מתן סידי פוטר או התפטר. השאלה כאן היא שאלה לא פשוטה. בא ראש הממשלה, מדבר על אבטלה והפך את הלשכה שלו, אדוני, ללשכת מחפשי התעסוקה. מי מוכן להיות הדובר של נפתלי בנט? מי מוכנה להיות העוזרת של נפתלי בנט? אנחנו צוחקים, אבל זאת המציאות. הייתי בקניות בערב החג, באושר עד, מקום שהוא מאוד מאוד זול. איפה יוליה? חרדים, חרדים – אל תקפצי יוליה, זה בסדר – חרדים, אנשים טובים, יהודים יקרים. מקבלים שם את כולם, יוליה, את כולם. גם אם את תבואי לקנות שם, תוכלי, בשמחה רבה. אני הולך למדף של השמן, עלה המחיר; חד-פעמי, טוב, כולנו יודעים, אדוני היושב-ראש, מה שנקרא, בפלומבה העלו את המחיר; פירות וירקות, פירות וירקות – ולא יעזרו, אדוני השר פורר, הרפורמות שלך, אתה רק פוגע בחקלאים, ובסופו של דבר לא זה מה שישנה. אבל המחירים עולים ועולים ועוד יותר עולים. מוצרי חלב, מוצרי יסוד, פסטה. סל שלפני כינונה של הממשלה המושחתת הזאת עלה 1,000 שקלים, עולה היום 1,800 שקלים, 2,000 שקלים. אני שואל: לאן הולך הכסף? איפה הכסף? אנחנו יודעים בדיוק איפה הכסף. הכסף הולך לספסלים האלה, הכסף הולך לתנועה האסלאמית, הכסף הולך לעודד טרוריסטים, למי ששונא את מדינת ישראל. בחרדים פגעתם, בחילונים פגעתם, בעצמאים פגעתם, הרסתם והחרבתם והחרבתם והרסתם כל ציבור. החקלאים – נטשתם אותם. בכל גוף, בכל מוסד, בכל מקום במדינת ישראל מרגישים את העוני, את יוקר המחיה. ומי לא מרגיש? התנועה האסלאמית. הם בעלי הבית במדינת ישראל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לסיכום – למרות שלא הוספת לי כמו שצריך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הוספתי ועוד איך. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא נורא. לא נורא. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בפעם הבאה אני אדליק לך שעון. דקה נוספת. בניגוד לתקנון הוספתי לך. נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אנחנו מקבלים את זה. לא קרה כלום, בסדר גמור. אני בשתי דקות יכול להגיד מה שהם אומרים בשמונה דקות, מסיבה אחת פשוטה: הם משקרים, אנחנו צודקים. הם מושחתים, ואנחנו בעזרת השם נציל את ישראל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איתמר בן גביר. הדובר הבא – חבר הכנסת סמי אבו שחאדה מהרשימה המשותפת. בבקשה. << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> מה חזרת? ברא. מה אתה נמצא פה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, חבר הכנסת בן גביר. אדוני, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, היום כולם מדברים על ההצבעה לגבי תקנות שעת חירום, הם קוראים לזה. מכבסת המילים הישראלית הזאת פשוט הגיעה לרמה של אומנות של שקר והסברת הכיבוש, כבוד היושב-ראש. כי האמת שמבחינתנו, אנחנו הפלסטינים, הלוואי שהיה מדובר בשעת חירום. לא מדובר בשעת חירום ולא ביום חירום לא בשבוע חירום לא בחודש חירום ולא בשנת חירום. מדובר בעשרות שנים של חירום שאנחנו הפלסטינים סובלים ממנו; עשרות שנים של כיבוש, של מצור, של הרג, של גזלת קרקעות, של אפרטהייד ישראלי ושל עליונות יהודית; מצב חירום שמבחינתנו היה אמור להסתיים מזמן. לקרוא לזה "שעת חירום" זה פשוט חלק מהאומנות הישראלית להסביר את הפשעים. זה לא מקרה. כבוד היושב-ראש, לא מקרי שהם בוחרים במילים האלה. הם בוחרים במילים האלה כי ישראל יודעת מה היא עושה. היא מבינה שהיא כובשת עם אחר ושהיא הורסת לו את החיים ומונעת את התפתחותו, ולכן היא גם בוחרת במילים מסוימות ולא רוצה להגיד את המילים הנכונות לתיאור הכיבוש והאפרטהייד הישראלי. מדובר במצב שרוצה להמשיך את הכיבוש בעוד חמש שנים ולעשות אותו כיבוש לגלי, חוקי. כיבוש הוא כיבוש הוא כיבוש, ויש לו רק פתרון אחד, וזה לסיים אותו. אבל בבית הזה, בפרלמנט הזה, ישנם שני צדדים. הקואליציה על כל מרכיביה היא בעד הכיבוש ועובדת על העמקתו, והאופוזיציה מבקרת אותה מהצד השני – רק שהיא לא נגד כיבוש. הביקורת של האופוזיציה על הקואליציה זה שאין מספיק כיבוש , צריך לעשות יותר. למה לדבר על תקנות שעת חירום? למה לא לעשות את זה אפרטהייד, ולקרוא לילד בשמו? האופוזיציה, הביקורת שלה היא שצריך להפוך את התקנות האלה לחוק, חוק שיהיה אפרטהייד ברור, ולקרוא לילד בשמו. למה סתם לנסות לטייח את זה במכבסת מילים? אם כבר עליונות יהודית, אז עליונות יהודית כמו שצריך. כבוד היושב-ראש, אנו במשותפת נמשיך להיאבק נגד עליונות יהודית במולדת שלנו, ובעד צדק, שוויון וזכויות אדם לכל האזרחים במדינה. המלחמה הזאת שקיימת בתוך הבית הזה על מיהו יותר ימני לא רלוונטית מבחינתנו. אנחנו, המשותפת. אנחנו מציגים חזון אחר, שמבוסס על צדק, שוויון וזכויות אדם לכל האזרחים. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סמי אבו שחאדה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, מטעם סיעת תקווה חדשה. שלוש דקות, גברתי, בבקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, רק כמה משפטים קצרים לחברי הבית מהליכוד, מהתנועה המפוארת שפעם הייתה לי לבית אידיאולוגי והיום נשארו ממנה רק השם והלוגו. הליכודניקים מסתכלים על מה שאתם עושים בשמם ונגעלים. ההסתה, הפייק ניוז, אבל בעיקר המוכנות לשרוף את המדינה למען האינטרסים של בן אדם אחד, שכל קשר בינו לבין ערכי ז'בוטינסקי, בגין ושמיר הוא מקרי בהחלט – אגב, חברי הליכוד, באמת נתניהו לא החתים אתכם לאחרונה על עוד איזשהו מסמך נאמנות. וכמו שהוא אוהב להחתים על נאמנות, כך גם כשמישהו ממפעל ההסתה נחשף – זורקים אותו לכלבים. פתאום לקליע אין קשר להסתה; פתאום אין מימון, וזו סתם יוזמה אישית של איזשהו בן אדם. מאז הקמת הממשלה אני וחבריי בתקווה חדשה מותקפים על ידי מכונת ההסתה הביביסטית: קללות, איומים, פייק ניוז, בעצם מה לא? במקביל, חבריי בליכוד, זנחתם את האחריות הלאומית, ועכשיו אתם מנסים באמת בכל דרך, אבל בכל דרך, לפגוע באזרחי המדינה – נכים, עולים, מתיישבי יש"ע. אולי אתם ונתניהו רוצים שהשומרון יהפוך להיות עיר מקלט לעבריינים? נמצא שם את ביבי מסתתר שם בעוד איזה שבוע, וזו הסיבה שאתם כל כך שמחים להפיל את החוק היום? אתם ממש אופוזיציה ביביסטית למדינה וכתם בדפי ההיסטוריה. אבל יש גם קולות אחרים בליכוד, שהבינו שהקיצונים חטפו להם אם את המפלגה, ולהם חשוב לי להודות כאן ועכשיו. אותם חברי מרכז ופעילי ליכוד כותבים לי באופן פרטי עד כמה הם מתביישים במה שעושים בשמם ובשם הליכוד. עצוב מאוד שאתם חברי הכנסת לא מתביישים, או שאתם מתביישים בלב. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> ואתה אולי מתבייש בלב, אחרים אולי לא מתביישים בלב, אבל אתם בחוץ משתפים פעולה עם ההפקרות הזו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, חבר הכנסת אבוטבול. תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אבוטבול, החתימו אותך על נאמנות השבוע או עוד לא? אתה בעצם לא חבר ליכוד, אתה עוד יכול לברוח. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מה קשור? אבל מה את לא חותמת? לפחות תגידי "בלי נדר". תגידי "בלי נדר". << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> המכונה של המנגנונים עוד לא רודפת לך את המפלגה מבפנים. לא, אותך לא רודפים, אתה במנגנון אחר – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – אבל חברי ליכוד נמצאים במנגנון רקוב, ששובה אותם, ויש להם אפילו מודיעין שככה מחפש אותם, שאם יעזו להתהפך אז ירדפו אותם. בוא, בוא, את מכונת ההסתה הביביסטית כבר ראינו. אתה גם מוזמן להיכנס לפייסבוק שלי ולראות איך באמת עבירות מפה עד הודעה חדשה מתבצעות כדי לממן את הפעילות של אותו בן אדם, שמונע בסוף – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – את יותר טובה מבנט? את יותר טובה מבנט? << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אבל הוא התחיל – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> כל אלה שהיא זחלה אליהם – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אוה, הינה דודי אמסלם. בוקר טוב. בוקר טוב, דודי. לא היית בנאומים האחרונים שלי. אתה נכנסת לפייסבוק? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – כל אלה שזחלת אליהם – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אתה נכנסת לפייסבוק? תיכנס לפייסבוק, דודי, אתה גם כן תיהנה. אתה תיהנה, דודי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – בכית להם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אתה יודע, אמסלם, אתה – לפחות אני יודעת שהיית ותיק בליכוד, אתה ותיק בליכוד. איך אתה נותן לאנשים שהם לא ליכודניקים להשתלט לך על המפלגה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נערת הקניונים – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הזמן נגמר. חברת הכנסת שיר, תודה. נגמר הזמן. תודה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אתה באמת ליכודניק. אתה באמת ליכודניק ותיק. איך נתת – מה, בשביל הכיסא עשית את זה, הא? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת שיר – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – בכית, בכית – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – – כבר מזמן לא חתמת על – – – איזה בושה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתם יכולים להמשיך את הוויכוח הזה מחוץ לאולם. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – – אתה רוצה שאני אביא לך מסמך? אני אביא לך מסמך – תחתום עליו. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – תצביעו בשבילי, תצביעו – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת עלי סלאלחה, בבקשה, מטעם סיעת מרצ. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – כשהייתי בת 12. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – לפחות תגידי "בלי נדר". תגידי "בלי נדר". << קריאה >> עלי סלאלחה (מרצ): << קריאה >> החברים הליכודניקים – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תן בראש, עלי. << קריאה >> עלי סלאלחה (מרצ): << קריאה >> למי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לאף אחד. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לממשלה. << קריאה >> עלי סלאלחה (מרצ): << קריאה >> בואו תשמעו איזה דברים יפים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שלוש דקות, אדוני, לרשותך. בבקשה. << דובר >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת היקרים והיקרות, לפני שבוע בדיוק קיימתי כאן בכנסת שדולה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה, חברים. כן, אבל אתם כרגע מפריעים. הוויכוח שלכם יימשך גם אחרי שחבר הכנסת סלאלחה יסיים את דבריו. < קריאה >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתם רוצים – בבקשה, אפשר לדבר גם מחוץ לאולם. תודה, חבר הכנסת אמסלם. תודה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – שלא ידענו – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> גם לך, חבר הכנסת אבוטבול, תודה. << דובר_המשך >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר_המשך >> תראו איזה קהל נחמד נמצא בכנסת, רוצה לשמוע. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרי לא נבחרת לכנסת – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שנייה. אתה רוצה להשתתף בדיון – – – אני אשים שעון. אני מנסה להרגיע אותם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – אבל מה, היה צריך לסדר לך עבודה – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברים – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איימת עליו שאם הוא לא מכניס אותך לכנסת, כנראה תספרי מיהו. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << קריאה >> התחלת לפחד, התחלת לפחד – אתה יודע – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת שיר. סליחה, חבר הכנסת, חברת הכנסת, שוב, מספיק. לקרוא אתכם לסדר אני לא רוצה. אתם רוצים? בבקשה, תמשיכו לעשות את הוויכוח הזה מחוץ לאולם, אבל לא להפריע לדובר הבא. תודה רבה. בבקשה. אם אתה תפריע, אני אצטרך לקרוא לסדר. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר_המשך >> בדיוק קיימתי כאן בכנסת שדולה לקידום ושוויון החברה הדרוזית בישראל. אני חייב לציין שהופתעתי לראות את חברי הכנסת מכלל הסיעות, מימין ומשמאל, אופוזיציה וקואליציה, דתיים וחילונים, שהגיעו, דיברו והיללו את תרומתה של החברה הדרוזית. אמירות כמו "אחינו לנשק", "ברית חיים", "ברית דמים" נזרקו לאוויר. אני כבר שבע מהמושגים הללו, ולא רק אני אלא כלל החברה הדרוזית. חבר הכנסת ידידי וחברי ישראל כץ אמר, ואני מצטט: "בנושא החברה הדרוזית אין ימין, אין שמאל, אין קואליציה ואין אופוזיציה". << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> מי אמר את זה? << דובר_המשך >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר_המשך >> ישראל כץ. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> מתי? << דובר_המשך >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר_המשך >> כשהייתי יחד איתו באוניברסיטה העברית בשנות השבעים – עכשיו, בשדולה. בשדולה, בשדולה. אנחנו למדנו יחד באוניברסיטה העברית. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הוא לא ידע שיהיה כזה גרוע איתכם. << דובר_המשך >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר_המשך >> כן, כן. הגיע הזמן למעשים. חבריי לאופוזיציה, שתדעו, הגשתי הצעת חוק לביטול חוק הלאום – אתם רוצים, נשנה את זה לשינוי חוק הלאום, אין בעיה – והקפאת חוק קמיניץ. חוק קמיניץ, חברים – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – שמע אותך – – – << דובר_המשך >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר_המשך >> – – צעיר דרוזי שרק פושט את המדים שלו ורוצה לבנות בית, ובונה את הבית שלו על האדמה שלו מטר אחד מתוכנית המתאר שעשו לדרוזים מלפני 50 שנה – מגיע אליו צו מינהלי על סך 300,000 ש"ח. מאיפה הוא יביא? אני לא יודע. בנוסף, שמעתי מקרוב את הכאב העמוק של ראשי הרשויות הדרוזיות. מדוע משרד האוצר לא מעביר תקציבים לרשויות המקומיות? איפה הכסף? איפה הוא תקוע? נמאס לנו, חברים, להישאר מאחור. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – אבל מי – – – << דובר_המשך >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר_המשך >> פטין, פטין, תכף נדבר בפרסה, אני ואתה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר_המשך >> איזשהו שיר יפה שיש לי משנות השבעים של יהונתן גפן, שהוא מתאים גם היום: "נולד בן נאמן למדינת ישראל. / למד בבית הספר, בנים לחוד / שתי שעות יתרו, ושלוש שעות ציונות. / דהר קדימה, עם הרוח שנשבה,/ ובגיל שמונה עשרה התגייס לצבא, / דווקא לסיירת אחר כך קורס קצינים". << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת סלאלחה, נא לסיים. ליבי עם הסיפור. אתה יודע עד כמה אני מייחס חשיבות רבה לנושא, אבל נא לסיים. << דובר_המשך >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר_המשך >> כן, כן. "מפקדיו התגאו בו וחילקו לו ציונים / ואמרו: נו עם הדובון ועם העוזי / מי יכול היה לראות שהוא דרוזי? // בקריית שמונה מול אש ורוצחים / הוא רץ ראשון ושלף אקדחים, / וראשון נפל במעלה המדרגות, / פצוע קשה ורגליו משותקות, / ואלה שפינו אותו כבר הודיעו בחדשות: / עם הדם שנשפך על הדובון והעוזי – / לא הכירו שהוא דרוזי // למוחרת, בהפגנה, / אחיו של הפצוע בוכה בפינה. / ולפתע, מבלי שקודם יחשוש, / הוא מתחיל לקבל אבנים בראש / משום שבלי הדובון והעוזי / כולם ראו עד כמה שהוא דרוזי". << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. תודה רבה. נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר_המשך >> חברים, ומימין ומשמאל, תשמעו אותנו. אל תזלזלו בנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עלי סלאלחה. לפני שאנחנו נעבור לסיכומו של – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> איפה אתה – – – את השעון שלך כשאנחנו מדברים, אה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אבוטבול. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כשהוא מדבר אתה לא שם לב. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה לא התרגשת לשמוע את סיפורו של חבר הכנסת סלאלחה? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אבל זה לא פעם-פעמיים. אבל גם אני, יש לי סיפורים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה גם הפרעת לו. תודה. שמעתי אותך. תודה. תודה רבה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> ואתה לא מתרגש מהסיפורים שלנו? כולנו – – – אתה לא מתרגש? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה, חבר הכנסת אבוטבול. תודה רבה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מה זה קשור? תתרגש גם מאיתנו קצת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה. תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היה נאום מרגש – – – << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לפני שהשר יסכם, יש הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 231), התשפ"ב–2022, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 233) (תנאי זכאות לדמי לידה), התשפ"ב–2022, של חברות הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי, אימאן ח'טיב יאסין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 262 – הוראת שעה) (אישור ועדת הכספים בקביעת מוסד ציבורי), התשפ"ב–2022, של חברי הכנסת ולדימיר בליאק, אלכס קושניר ונירה שפק. מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אורי מקלב ויעקב מרגי בנושא: התנהלות נת"ע במרכזי הרכבת הקלה וחשש כבד לעיכובים ולבזבוז כספי ציבור. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לגברתי הסגנית. << נושא >> הצעות סיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. כישלון הממשלה בטיפול ביוקר המחיה; << נושא >> << נושא >> 2. ממשלה כושלת כלכלית וחברתית; << נושא >> << נושא >> 3. קריסת מערכת בריאות הנפש בישראל << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> השר פורר, נא לסכם, בבקשה. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> טוב, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבל שאנשים – אתה יודע, יש מנהג שמי שמציג את האי-אמון לפחות נשאר כדי לשמוע את המענה. אז אני ככה האזנתי לדוברים פה של הסיעות. לדברים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אני חייב לומר לך, חבר הכנסת אמסלם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מצפה – – – זה לא היה בשנה-שנתיים שהייתי פה השר המקשר. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, אני דיברתי באי-אמון כמעט בכל פעם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא. אתה – עזוב אתה – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> מה שרואים משם לא רואים מכאן. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> ותמיד הייתי, נמצאתי פה גם כדי לשמוע את התשובות – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני רק מספר לך. לפיד היה עולה, יוצא. ליברמן היה עולה, יוצא. דרך אגב, הם גם קיבלו הנחיה: כשאני עולה, כולם לצאת. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> – – גם כדי לשמוע את התשובות הלא-כל-כך מחוברות למציאות שהשבתם. אבל דבר אחד אני יכול לומר לך: אנחנו, בסופו של יום, הצלחנו באי-אמון שלנו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איזה צחוק אתם – – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אתה יכול להגיד לי מתי – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אני כן יכול לומר רק דבר אחד. תראה, דיבר פה קודם חבר הכנסת שטייניץ, אני פשוט רשמתי ככה. הוא התלונן על כך שתמיד את ההצלחות אנחנו מייחסים לעצמנו, את הכישלונות מייחסים לקודמים. הרי על מה אנחנו מדברים? בואו נסתכל על הנתונים. בואו נסתכל על הנתונים. מדברים על כלכלה, בואו נראה מה היה אחוז האבטלה כשהוקמה הממשלה. מה היה אחוז האבטלה כשהוקמה הממשלה? כ-9% אבטלה. כשקיבל השר ליברמן את ההחלטה לבטל את החל"ת – שזה אחד הפתרונות ההזויים שרצו פה בשנתיים האחרונות, שהובילו באמת למשבר עמוק מאוד במשק, שהתרענו עליו גם כשישבנו באופוזיציה וטענו שהפתרונות לקורונה היו צריכים להיות אחרים משיטת החל"ת – כשהוא ביטל את החל"ת, תקפו אותו: מה אתה עושה? לאן אתה שולח את האנשים? ומה הם יעשו? והינה, ראה זה פלא, אנחנו נמצאים שנה אחרי, ובמאי 2022 האבטלה במדינת ישראל הייתה 2.9%. שליש. זה לא קרה בגלל צעדים של הממשלה הקודמת. זה קרה בדיוק בגלל היכולת שלנו לקבל החלטות שהממשלה הקודמת ברחה מלהחליט. הבית הזה פה, אדוני היושב-ראש, סער לפני כשבועיים סביב תוכנית ממדים ללימודים. מה זאת התוכנית ממדים ללימודים? מה, היא המצאה שהומצאה אתמול? תוכנית ממדים ללימודים זו תוכנית שהושקה כשאביגדור ליברמן היה שר ביטחון, ותוקצבה אז. חלק מהתקציב הגיע מפילנתרופיה, מה-FIDF. וראה זה פלא, פתאום כשאביגדור ליברמן עזב את משרד הביטחון, נגמר התקציב. פתאום אין תקציב לממדים ללימודים. היינו צריכים להקים מחדש את הממשלה הזאת, להוביל את השינוי של העברת תקציב מדינה, להחליט שזה נכנס בדרך המלך – ולא באיסוף תרומות – וגם לזה התנגדתם. עד שלא עשיתם איזשהו סיבוב, איזשהו סיבוב – אתם מעלים מזה לזה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> למה הייתם צריכים אותנו? למה לא העברתם לבד? למה הייתם צריכים אותנו? << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> בסופו של יום, הממשלה הזאת הביאה את התוכנית הזאת כתוכנית מתוקצבת מלא מלא. אני מסתכל על שכר החיילים, חבר הכנסת יברקן. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, למה לא העברתם את זה לבד? << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אני מסתכל על שכר החיילים. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> למה לא העברתם את זה לבד? << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> תקפתם, סיפרתם. אמרנו. התחייבנו שבשנת 2022 שכר החיילים יעלה, והינה, ראה זה פלא, הוא עלה, תוספת של 50% בדמי הקיום לחיילי צה"ל נוספו בממשלה הזאת, בלי רעש וצלצולים, בלי סיפורים, בלי איומים, בלי מסיבות. פשוט עלה. התחייבנו שאנחנו נוציא את האזרחים הוותיקים במדינת ישראל מקו העוני. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> למה לא העברתם את זה לבד, אם כך? למה הייתם צריכים אותנו? << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> והתחייבנו להגדיל את השלמת ההכנסה לקשישים כדי שתהיה להם הכנסה מינימלית של לפחות 70% משכר המינימום. כשאני ניהלתי את המשא ומתן ב-2019 מול ראש הממשלה הוא סירב לתת את זה בפעימה אחת: אי-אפשר; זה יותר מדי; מה פתאום נותנים כל כך הרבה במכה אחת? זאת הייתה ההתעקשות שלנו. וראה זה פלא, נכנסנו למשרד האוצר ולא אמרנו שדברים שרואים מכאן לא רואים משם. את אותם הדברים ראינו ואת מה שהתחייבנו עשינו. והתוספת להשלמת הכנסה לכ-250,000 קשישים במדינת ישראל הייתה תוספת של 600 שקל בחודש. 600 שקל בחודש תוספת לכוח הקנייה של השכבות הכי חלשות בחברה הישראלית. אז על מה אתם מלינים? על מה אתם מלינים? על מה שלא עשיתם? היו לכם 12 שנים; יכולתם לעשות הכול. שליטה מוחלטת בכנסת, רוב מוצק, יכולתם להעביר את הכול. בחרתם לא לעשות את זה. עכשיו, כשמדברים, ואם אתם רוצים כבר להעלות את עניין יוקר המחיה, בואו תראו מה המשמעות. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אני לא שומע. אני בקושי שומע את עצמי. אני לא יודע, אולי צריך להגביר פה את – – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> אתה לא שומע. מה זה? הוא היה שותף. עכשיו הוא מדבר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנא שמרו על השקט. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אני מסתכל על נתונים. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> נכון, משה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ששש. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אני מסתכל על נתונים ב-20 השנים האחרונות. מה קרה למדד מחירי הפירות משנת 2000 ועד שנת 2020? מה קרה? מדד מחירי הפירות עלה ב-102%. מה קרה למדד מחירי הירקות? עלה ב-81%. כשאני משווה את זה אפילו למדד מחירי הדיור, שכולנו מדברים עליו – הוא עלה ב-67%. זאת אומרת, הקפיצות במחירי הפירות והירקות בכל תקופת שלטונכם היו בהיקפים באמת חסרי תקדים. ומה הייתה התוצאה לאורך השנים? התוצאה הייתה שראינו את צריכת הפירות והירקות יורדת. יורדת בכשליש. איפה יורדת הצריכה של הפירות והירקות? היא יורדת בשכבות הגבוהות? לא ולא. היא יורדת דווקא בשכבות החלשות. דווקא בתקופה שאתם ישבתם על הברז המחירים האלה עלו וצריכת הפירות והירקות בשכבות החלשות ירדו. ולכן באנו ואמרנו, אנחנו לא מתעלמים מהבעיה, לא מתעלמים מהבעיה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> אתם הייתם שותפים בממשלות – – – בכל הממשלות. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> לא מתעלמים מהבעיה. אנחנו מטפלים בבעיה הזאת. אנחנו מטפלים בה. אנחנו לוקחים את הנושא הזה ועושים את הדברים שאתם לא העזתם לעשות. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> כבוד השר, אתם הייתם שותפים בכל הממשלות. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אנחנו פותחים את השוק לתחרות; אנחנו מאפשרים להגדיל את ההיצע. ולמה? למה? כי כשאתה מסתכל גם על מה קרה לייצור החקלאי – מה קרה לייצור החקלאי בשנים האלה? הייצור החקלאי של מדינת ישראל בשנת 2020 זהה בכמויות לתוצרת החקלאית שייצרנו בשנת 2000. חלפו 20 שנה, אוכלוסיית מדינת ישראל גדלה ביותר מ-50%, אבל אנחנו מייצרים את אותה כמות תוצרת. ברור לחלוטין שהמחירים יעלו. אי-אפשר להימנע מזה, זה כלל בסיסי ופשוט. ולכן באה ממשלת ישראל הזאת ואומרת: אנחנו לא מתעלמים מהבעיה, אנחנו פותחים את השוק לתחרות. ולא רק שאנחנו פותחים אותו לתחרות, אנחנו גם נשקיע בחקלאות המקומית, כדי להגדיל את הייצור המקומי, בהיקפים שלא השקיעו בעבר. כשאני נכנסתי למשרד החקלאות, תקציב משרד החקלאות היה כזה שלא אפשר בסופו של יום לאחד ממכוני המחקר המובילים בעולם להדליק את האור. להדליק את האור – לזה לא היה תקציב. למצב הזה הבאתם את מדינת ישראל. זאת האדמה החרוכה שהשארתם. אז כן, אנחנו מטפלים בזה, ונכון, זה לא יקרה הכול ביום אחד. אבל אני מודיע לך שאנחנו בכיוון הנכון, גם מבחינת הגדלת ההיצע, גם מבחינת הגדלת הייצור החקלאי. כשמדברים על יוקר המחיה, אי-אפשר להתעלם לפחות מחלק מהדברים שהוצגו כאן קודם. אני רוצה לדבר על הדבר שהוא אולי הכי לא כשר שנעשה במדינת ישראל ב-30 השנים האחרונות. כשאני מסתכל – אם מדברים על כשרות – על מה עשו כאן כדי לפגוע בשכבות החלשות במחירי הבשר, אני חושב שזאת אחת השערוריות הגדולות ביותר שהיו כאן בשנים האחרונות. אי-אפשר להתעלם מכך, אדוני היושב-ראש, שב-1994, בגלל דיל שעשתה סיעת ש"ס עם ראש הממשלה דאז יצחק רבין, ניתנה לרבנות הראשית בלעדיות על כשרות מוצרי הבשר מחו"ל – בשר ומוצריו. זאת אומרת שיהודי חרדי שטס לחו"ל וקונה שם בשר עם חותמת כשרות של ארגון הכשרות המקומי, של ה-OU, OK – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> גם רבין עכשיו לא בסדר? << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> – – הוא יכול לאכול את זה אבל אם רוצים לייבא את זה למדינת ישראל, זה כבר אסור. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> גם רבין לא בסדר? << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> זה אי-אפשר. למה? כי מה יעשו העסקנים, מה יעשו העסקנים, אם לא נוכל לשלוח אותם לעסוק בדברים האלה? בהיבט הזה, אני חייב לומר: זה אחד הדילים הכי לא כשרים; הכי לא כשרים שנעשו כאן; הכי לא כשרים שנעשו כאן. לקחו נושא שבאמת, אני חושב שהוא בשורש העניין של כל יהודי: נושא שמירת הכשרות. יהודים רוצים לשמור כשרות, רוצים לאכול כשר – סחרו בזה. סחרו בזה. מה שעשתה סיעת ש"ס סביב הסכמי אוסלו בשנות התשעים הוא פשוט למכור את ארץ ישראל כדי לדאוג לעסקנים שלהם. זה מה שנעשה. אני לא יכול להבין. אין לי הסבר אחר לעניין הזה. הרי ממה נפשך? אני יכול להבין שתגידו שאתם רוצים שזה יהיה רק בשר כשר. אבל פתאום הכשרות של ה-OU לא מספיק טובה לכם? אתם צריכים לשלוח מכאן את אלה שיפקחו על הכשרות שאתם אוכלים אותה בחו"ל, אם אתם נמצאים שם. ומי משלם את המחיר? מי משלם את המחיר של הדיל הלא-כשר הזה? צרכני הבשר פה, במדינת ישראל. אותם אלה שאתם צועקים – השכבות החלשות – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מנסור עבאס, עבאס, עבאס. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> – – הם משלמים את המחיר. הם משלמים את המחיר. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מועצת השורא. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> וכשאני מדבר, באמת, כשאני מדבר על מה שמובא גם בפנינו היום, אני חייב לומר לחבריי מסיעת ש"ס – – << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> – – לא תמיד. לא תמיד חבר הכנסת יברקן, לא תמיד הפוליטיקה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – של החלקות של החיילים – – – אתה מדבר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנא. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> זה היה הדיל. זה היה הדיל שאפשר לרבין להעביר את הסכמי אוסלו – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> – – בקולותיה של סיעת ש"ס, עם התחייבות לדיל הזה, הדיל הלא-כשר הזה. מה לעשות? זאת המציאות. אבל אני רוצה להגיד לכם משהו. אני רוצה לומר לכם משהו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> עודד, נשמה, תסתכל לצד ההוא, לא לכאן. הבעיה היא שם, לא פה. תסתכל לשם. תסתכל לשם – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אני רק רוצה לומר לכם דבר אחרון. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> ההסכמים עם זועבי יותר כשרים, ההסכמים עם מנסור עבאס יותר כשרים – – – עם רבין לא טוב. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> יש לכם בסיעת ש"ס הזדמנות. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> גמרתם להטיף. גמרתם להטיף. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> תשמע רגע. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> יש לכם בסיעת ש"ס הזדמנות. אתם יודעים, אומרים שבמקום שבו עומדים בעלי תשובה, צדיקים גמורים אינם עומדים. אז אין לי ספק שחברי סיעת ש"ס הם לא צדיקים גמורים. בזה אין לי ספק. אבל יש לכם הזדמנות להיות בעלי תשובה. יש לכם הזדמנות להיות בעלי תשובה ולתקן לפחות – עשיתם את הסכמי אוסלו; הובלתם לזה שאפשרתם להסכמים האלה לעבור, לפחות עכשיו אולי תוכלו לתקן עם תקנות יו"ש, שתוכלו להגיד: אנחנו בכל זאת נצביע על פי צו מצפוננו – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> שקר שחוזרים עליו לא נהפך לאמת. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> – – כשברור לחלוטין שצו מצפונכם הוא לאפשר ולאשר את אותן תקנות של יו"ש. ואז אולי, אולי, אולי, אולי תהיו בעלי תשובה. תכפרו על הדיל הלא-כשר הזה, שעד היום אזרחי ישראל משלמים עליו. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הצבעת בעד אוסלו. על חומש מה הצבעת, חתיכת שקרן? מה הצבעת בחומש, חתיכת נוכל ושקרן? << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> ולכן אני אבקש, כמובן, לדחות את הצעות האי-אמון. אני רק אבקש הצבעה שמית על כל שלוש ההצבעות. תודה רבה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> חתיכת נוכל, מה הצבעת בחומש – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשר עודד פורר. חבר הכנסת אבוטבול, לטעמי אתה בקריאה שנייה כבר. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא, לא נכון. איתך פעם ראשונה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה לא לפי יושב-ראש, זה לפי דיון. לפי דיון, ועל כן, אני מבקש ממך לא להפריע. << נושא >> הצהרת אמונים של חבר הכנסת יעקב טסלר << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, חברת הכנסת שטרית. חברי הכנסת, בטרם נעבור להצבעה – – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. חבר הכנסת מולא. חבר הכנסת מולא, בטרם נעבור להצבעה – חברת הכנסת שטרית, את בטח תרצי לשמוע – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני מאוד אשמח אם גם הם ירצו לשמוע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – שבטרם נעבור להצבעה, אני מבקש להודיע לכנסת, חברי הכנסת, שעל פי סעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, עם הפסקת חברותו של חבר הכנסת יעקב ליצמן בכנסת, שנכנסה לתוקפה ביום שישי, ד' בסיוון התשפ"ב, 3 ביוני 2022, בא במקומו חבר הכנסת יעקב טסלר. חברי הכנסת, חבר הכנסת כץ, חבר הכנסת חיים כץ, אנחנו בהצהרת אמונים של חבר הכנסת, אז בואו נכבד את המעמד. בהתאם לסעיף 15 – חבר הכנסת אורבך, אנא – בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת, ולסעיף 2 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, אקרא בפניך, חבר הכנסת טסלר – חבר הכנסת קושניר, אנחנו באמצע הצהרת אמונים. אני אקרא בפניך, חבר הכנסת טסלר, את הצהרת האמונים של חבר הכנסת, ואתה תקום ותשיב: "מתחייב אני". זה נוסח ההצהרה: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת. << דובר >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> מתחייב אני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ברכות, וברוך שובך לכנסת. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> איתן, למה לא לתת לו – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כי נהוג מהמקום, אדוני. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> לא נכון. כשיש ח"כ אחד, תמיד מעלים למעלה ונותנים לו לדבר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב, למדתי. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << נושא >> הצעות סיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. כישלון הממשלה בטיפול ביוקר המחיה; << נושא >> << נושא >> 2. ממשלה כושלת כלכלית וחברתית; << נושא >> << נושא >> 3. קריסת מערכת בריאות הנפש בישראל << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעות אי-אמון בממשלה. ההצבעה תהיה הצבעה שמית על פי בקשת 20 חברי כנסת ובקשת הממשלה. סגנית מזכיר הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת, בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אלון טל – אינו נוכח יעקב טסלר – בעד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד מירב בן ארי – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד קרן ברק – בעד גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – אינו נוכח אלי כהן – בעד עופר כסיף – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח נעמה לזימי – נגד מרב מיכאלי – נגד בנימין נתניהו – בעד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – אינה נוכחת אוסאמה סעדי – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע? אין. אם כך, תמה ההצבעה, נא למנות את הקולות. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה על הצעת סיעת הליכוד להביע אי-אמון בממשלה: בעד – 50, נגד – 58, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת האי-אמון לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על האי-אמון של סיעת ש"ס וסיעת יהדות התורה. סגנית מזכיר הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד צבי האוזר – אינו נוכח צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אלון טל – אינו נוכח יעקב טסלר – בעד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – אינו נוכח מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אבקש מסגנית מזכיר הכנסת לקרוא שנית בשמות של חברי הכנסת. בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – נגד נפתלי בנט – אינו נוכח צביקה האוזר – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד מיקי לוי – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח יעקב מרגי – בעד בנימין נתניהו – בעד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – אינה נוכחת אוסאמה סעדי – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> האם יש חברי כנסת שלא קראו בשמם? אם לא, תמה ההצבעה. נא לסכם, בבקשה. להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 50, נגד – 56. אני קובע כי הצעת האי-אמון בממשלה לא התקבלה. אנחנו נעבור להצעת האי-אמון השלישית בממשלה, של סיעת הציונות הדתית. על פי בקשת האופוזיציה, גם הפעם ההצבעה תהיה הצבעה שמית. אבקש מגברתי סגנית המזכיר לקרוא בשמות של חברי הכנסת. בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, אני מבקש קצת שקט. מי שהצביע לא חייב להישאר באולם, או שתשבו במקום. זה מפריע לסגנית מזכיר הכנסת לחפש את הח"כים. בבקשה, או שתשבו, או שמי שהצביע לא חייב להישאר באולם. תודה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – נגד מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אלון טל – אינו נוכח יעקב טסלר – בעד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אבקש מגברתי הסגנית לקרוא שנית בשמות חברי הכנסת. בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח ניר ברקת – בעד גילה גמליאל – בעד בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח אלון טל – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – אינה נוכחת אוסאמה סעדי – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> האם יש חברי כנסת שלא קראו בשמם? לא. אם כך, תמה ההצבעה. בבקשה. רבותיי, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 49, נגד – 54. אני קובע כי הצעת האי-אמון בממשלה של סיעת הציונות הדתית לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1544).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו נעבור לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשפ"ב–2022, לקריאה ראשונה. מי שיציג את החוק הוא שר המשפטים גדעון סער. בבקשה, אדוני השר. אדוני, עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בעוד זמן קצר, ב-1 ביולי, יצאו תלמידי בתי הספר היסודיים וגני הילדים לחופשת הקיץ. האם יחד איתם יצאו לחופשי מעל ל-3,500 אסירים ביטחוניים ששוהים כיום במתקני השב"ס בשטח מדינת ישראל? התשובה על כך תלויה במידה רבה בשאלה, או בתשובה על השאלה אם הצעת החוק שעליה תצביע הכנסת הערב תעבור. במקרה שההצעה לא תעבור, מקור הסמכות להחזיק באותם אסירים ביטחוניים – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה, אדוני השר. חבר הכנסת בוסו, חבר הכנסת בוסו, אוריאל, שומעים אותך עד לפה. גם אותך שומעים. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> שאלתי: אם התקנות לא יעברו, האם – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אם אתם רוצים להירשם – תירשמו – אבל שומעים אתכם וזה מפריע לשר להציג את החוק. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> שאלתי אם תושב נוקדים – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא צריך לשאול, זו לא שעת שאלות, תודה. בבקשה, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> הבהרתי כי מקור הסמכות להחזקת האסירים הביטחוניים הכלואים במתקני הכליאה שלנו, בשטחי ישראל הריבונית, שמנוהלים על ידי השב"ס, היא באותו דבר חקיקה אשר תוקפו מוארך מעת לעת כבר 55 שנים. פתרונות כליאה צבאיים בשטחי יהודה ושומרון למעשה לא קיימים, זולת מחנה עופר. אינני רואה מה יקרה תוך פרק זמן זה. תוקפה של הצעת החוק שלפניכם מוארך ברציפות מאז שנת 1967, כאשר משנת 2002, ב-20 השנים האחרונות, מוארך תוקפה כל פעם לתקופות של חמש שנים. מדובר בחקיקה תשתיתית, יסודית, שאישורה קריטי לשמירת הסדר הציבורי והמשפטי בשטחי יהודה ושומרון. אין מדובר בעוד חוק אלא מדובר במערכת ההפעלה של שלטון החוק ביהודה ושומרון. חשיבותן של התקנות נוגעת גם להסדרת מצבם המשפטי של 500,000 מאזרחי ישראל המתגוררים ביהודה ושומרון, אבל לא רק: בתקנות קיימים הסדרים קריטיים נוספים החיוניים לתפקודה של מדינת ישראל וביטחונם של אזרחי ישראל. כל אורחות החיים ביהודה ושומרון נשענים על החקיקה הזאת. מכוחן של התקנות הללו מתאפשר לשפוט אזרחים ישראלים שמתגוררים באיו"ש בבתי משפט ישראליים, ובלעדיהן יישפטו אותם אזרחים בבתי דין צבאיים על פי הדין הירדני. תקנות אלה גם מחילות על הישראלים המתגוררים ביהודה ושומרון את הוראות חוק העונשין הישראלי. בלי התקנות הללו יחולו על אותם ישראלים תחיקת ביטחון וחקיקה ירדנית ארכאית שאינן מאפשרות להעמיד לדין על פשעים רבים שמופיעים בחוק העונשין הישראלי. עבירות מודרניות, כמו למשל עבירות סייבר, עבירות מרמה מורכבות, כל אלה לא יחולו. מצב דברים זה יגרום להתבססות גורמים עברייניים בשטחי יהודה ושומרון. האם לזה מייחלת האופוזיציה? האם זה ייעודם של שטחי השומרון ויהודה – להוות שטחי הפקר, ערי מקלט לעבריינים? גם הסמכות של המשטרה לפעול בשטחי יהודה ושומרון נגד עבריינים שביצעו עבירות בשטח ישראל הריבונית היא מכוח התקנות. כך, למשל, אם אדם יבצע מעשה רצח או מעשה אונס בתל אביב וינוס לאריאל, או יבצע את אותם הדברים בטייבה וינוס לטול כרם, לא תהיה כל סמכות בדין להשיגו ולהביאו לדין לבית משפט בישראל. בלי התקנות משטרת ישראל תהיה מנועה מלהיכנס לשטחי יהודה ושומרון ולעצור אותו. המשטרה ביהודה ושומרון תהיה מופרדת ממשטרת ישראל על כל המשתמע מכך. לא ניתן יהיה להביא ראיות מחקירות פליליות שבוצעו במדינת ישראל ליהודה ושומרון, וגם לא להפך. בעצם, זה יעבור לתפקוד של שתי מדינות שונות. בדרך הזאת שטחי יהודה ושומרון עשויים להפוך לערי מקלט לעבריינים, יהודים וערבים. שם יהיה להם מפלט מגורמי האכיפה, ושטחי יהודה ושומרון יהפכו לשטח הפקר. דבר נוסף, זכויות רבות שמוקנות כיום לאזרחי ישראל המתגוררים ביהודה ושומרון מכוח הדין הישראלי לא יעמדו להם עוד. ההגנה עליהם כחשודים ונאשמים תהיה פחותה. בדין האזרחי, למשל לא ניתן יהיה להוציא רישיונות נהיגה לאזרח ישראלי המתגורר ביהודה ושומרון. על פי חוות דעת מקצועית של רשות האוכלוסין ייווצר קושי גם בהוצאת תעודות זהות. גם היכולת לדון בצו ירושה של אדם המתגורר ביהודה ושומרון מתאפשרת רק מכוח החוק הזה וכך גם בנוגע לחוק האימוץ, לחוק הפונדקאות ולהרבה מאוד חוקים נוספים. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> גדעון, גדעון, הוא ישלם מס הכנסה? << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> לא, לא. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אז עדיף לו לא לקבל ביטוח לאומי ולא לשלם מס הכנסה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> יכול להיות. מי שרוצה הרס מוחלט של המדינה וכל מערכותיה אז ודאי שבשבילו זה דבר גדול. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל אני חושב שהוא משלם מס הכנסה. << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> סמכויות האכיפה – לא של רשות המיסים, לא של רשות האכיפה והגבייה, לא של לשכות ההוצאה לפועל – לא יחולו, פשוט לא יחולו – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אז הוא גם לא – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים גדעון סער: << דובר_המשך >> יכול להיות שלשם אתם מייחלים, יכול להיות שזאת התקווה, בסדר. אני רק מתאר. אזרח ישראל שמתגורר ביהודה ושומרון לא יוכל לקבל רישיון עורך דין ולא יוכל לקבל רישיון פסיכולוג, כי החוקים הנוגעים, הרלוונטיים, יונקים מכוח החוק הזה. מדובר, אם כן, בתקנות שהמשך תוקפן קריטי לשמירת הסדר הציבורי היום-יומי ביהודה ושומרון. בלעדיהן יהפוך האזור לג'ונגל ולעיר מקלט לעבריינים. אזרחים ישראלים החיים ביהודה ושומרון יאבדו את זכויותיהם הבסיסיות ביותר ויחיו בתוהו ובוהו. ביטחונם של אזרחי ישראל ביהודה ושומרון ואזרחי ישראל בכלל מחייב את העברת החוק. המשמעות של אי-העברתו היא גם פגיעה ביכולת לקיים חקירות ביטחוניות. אחריותו של כל נבחר ציבור תיבחן בעת הזאת ללא קשר לשיוכו הפוליטי, לתפיסת עולמו הפוליטית. אינני חושב שיש איזשהו ציבור שמעוניין באנרכיה בשטחי יהודה ושומרון תחת שלטון ישראל ובריסוק הזיקה הישראלית לשטחי יהודה ושומרון. וזה – לשם אתם חותרים, לצערי. תקופת תוקפן של התקנות הקיימות עומדת לפוג ביום 30 ביוני 2022. לפיכך, אדוני היושב-ראש, אני מציע להאריך את תוקפן בחמש שנים נוספות. אדגיש כי במסגרת ההארכה לא נערך כל שינוי בנוסח התקנות, וכל תכליתה היא שימור הסטטוס קוו הקיים. אדוני היושב-ראש, יש רגעים מכריעים בדמוקרטיות, הרגע הזה הוא מכריע, משום שבו מוגדר אם כל דבר יכול להיות כלי משחק פוליטי. ברגע הזה מוכרע האם אנחנו מאמינים ששימור הזיקה המשפטית שלנו לשטחי יהודה ושומרון הוא משהו בליבת האינטרס הלאומי שלנו – בלי קשר לאלה שחושבים שאפשר, אולי, להגיע בעתיד להסדר או אי-אפשר להגיע בעתיד להסדר; האם אנחנו יכולים לקיים את שליטתנו ביהודה ושומרון או שאנחנו רוצים להפוך את האזור הזה ואת תושביו לאנשים, למעשה, ללא מעמד, ולשטח שבו גם המעמד של ישראל הוא מוגבל ומצומצם לאין שיעור מכפי שהוא קיים כרגע. אומנם בכנסת הקודמת הייתה הבטחה להחלת ריבונות על יהודה ושומרון. ההבטחה הזאת לא מומשה, אבל לרסק לחלוטין את המעטפת המשפטית ביהודה ושומרון לטעמי זה דבר בלתי נסלח. לא אזרחי ישראל ביהודה ושומרון – שיבינו, לכשיבינו, מה משמעות הדברים – ולא אזרחי ישראל בכלל, לא יסלחו למי שיעשה זאת, מביבי ועד טיבי. אני מבקש, אדוני היושב-ראש, את תמיכת הכנסת בהצעת החוק בקריאה הראשונה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים. להצעת החוק הזו הוגשו בקשות דיבור. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. קטי, בבקשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש והיושב-ראש – יש פה שניים. למי להגיד? לשניכם. הכול טוב. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> יושב-ראש זה רק זה שיושב על הכיסא. תמיד יש רק אחד. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חייבת לדבר על האיגרת המפורסמת שכולם ראו. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> כתב ההגנה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. אז ככה, תראו, חברים, כשראיתי שמתקבלת איגרת, שאלתי את עצמי: ואללה, איזה יופי, מה מתאים יותר לקראת חג השבועות, חג מתן תורתנו, ממסר מפיו של ראש הממשלה הדתי הראשון. הייתי חושבת שהכיוון יהיה דבר תורה קצר או ארוך שמדגיש את ערכי הנצח של החברה היהודית. אם לא זה, אז אולי דברי עידוד ומוטיבציה ציוניים לעם שעבר תקופה לא כל כך קלה לאחרונה. אוה, אז זה לא זה ולא זה. מניפסט בן 27 דפים, רצף של בכיינות, קטנוניות, שקרים, הסתה, דמגוגיה. אני מציעה לכם לקרוא את האיגרת של ראש הממשלה, וכך תבינו כמה בנט רדוף, כמה הוא חש מצוקה גדולה. אחרי שהצליח בכישלון רב לפרק את המפלגה שלו במו ידיו, אחרי שהצליח במיומנות הקוסם שלו לפרק את הלשכה שלו, מתייצב בנט – ומה? מאשים את כולם. את כולנו. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא דוד המלך, להבדיל. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם יודעים מה, היחצ"נים שישבו באותו זמן אפילו מצאו שם קליט לאיגרת – גן הפלגנות. יריביו פלגנים, והוא המאחד הגדול. הכי קל לבנות לעצמך מציאות מדומה שבה אתה תמיד הצודק, היפה, והיריבים שלך הם תמיד הטועים, המכוערים. אבל האמת קצת אחרת. פרסום האיגרת הוא עוד הוכחה שנפתלי בנט בלחץ אטומי. איש שאו-טו-טו משלים שנה בלשכת ראש הממשלה ואפילו הוא מבין שהסיפור שלו גמור. הוא ניסה הכול: ניסה למכור לציבור שהוא מציל את העם הזה, או המדינה, מבחירות חמישיות; ניסה למכור לציבור שהוא המושיע; ניסה למכור לציבור שהוא המנהיג של הליגה של הגדולים. ואפילו הציבור הרחב לא קנה את הפוזות הללו. אפילו רוב תומכי הממשלה שמשבחים אותו לא יצביעו עבורו. מבחינתם הוא כלי, הוא אמצעי ותו לא. אם נפתלי בנט היה מניה, אז חברים יקרים, כל מי שהשקיע בה, הלך עליו. המניה הזו צללה ואיבדה את ערכה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לסיכום. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אז מה נשאר לנפתלי בנט לעשות, להודות בטעותו? הצחקתם. לבחון את דרכו? קרעתם אותי מצחוק. מה עושים? אותו דבר. יושב לו נפתלי בנט יחד עם הצוות המתפורר שלו, חשבו מה לעשות. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד דקה. האמת, אין לי מושג מי העלה את הרעיון של כתיבת האיגרת כפתרון, זה גם לא חשוב. האיגרת של ראש הממשלה, הרשמית, באורך של 27 עמודים, כשבכל עמוד מרוחים שם סיסמאות, חצאי אמת – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת שטרית, זה שלוש דקות נאום, את יודעת. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> – – המון בכיינות. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא הפעלתי את השעון במועד ואת כבר דקה מעבר, אז משפט סיכום. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> לא זכור לי שראש ממשלה כל כך לחוץ. חכמינו אמרו: מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת. מי שבישל את הדייסה הנוכחית של ממשלת בנט-לפיד-עבאס, שלא יתפלא שהרוב המוחלט של הציבור היהודי ציוני לא איתו. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> קצת עצוב שראש ממשלה דתי ראשון כותב את מה שהוא כותב דווקא בחג השבועות. תודה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב קיש. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, שואלים אותנו: איך אתם מצביעים נגד תקנות יו"ש? התשובה היא מאוד פשוטה. זה חוק שיפיל את הממשלה הרעה והמסוכנת הזאת; ממשלה נסחטת, ממשלה שכל מה שהיא עושה – לוקחת את הכסף של אזרחי מדינת ישראל ומשלמת אותו למי שסוחט אותה הכי הרבה. ראינו, רק לפני שבוע זו הייתה חברת הכנסת זועבי. לפני זה היו מנסור עבאס ואחמד טיבי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> היא גם ממשיכה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ועכשיו אולי גם כן. אני אומר לכם בצורה הכי פשוטה: אני גאה להצביע נגד החוק, להפיל את הממשלה הקשה והרעה הזאת למדינת ישראל ועם ישראל; ממשלה שבמקום לעסוק בצונאמי הכלכלי שמתנפץ עלינו – הרי אנחנו רואים מה קורה למחירים – היא מעלה את המחירים של השקיות בסופר לאותן משפחות מעוטות יכולת, מתעסקת בלהעלות את החד-פעמי ואת המוגזים. זה פשוט הזוי באיזו מציאות אנחנו נמצאים. הרי העולם נהיה הפוך: אם היינו בקואליציית ימין, בכל הסיטואציה הזאת של חלוקת כספים קואליציוניים, מה שלפיד עשה – מה שהממשלה הזו עשתה הכי הרבה אי פעם – היינו שומעים צעקות מפה עד לב השמיים, אבל בתקשורת שקט. ואתם יודעים מה, אני שמח לראות דבר אחד – אני אומר לחבריי בימין: אני מאוד שמח לראות את הקרב של התקשורת המגויסת להסביר לנו כמה חשוב החוק הזה וכמה צריך להצביע בעדו. אותה תקשורת, שהרי קשה לה בכלל להתמודד עם הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון, היום מסבירה לנו: תראו מה הם מפסידים. איך אתם נגד? אז הסברתי למה נגד. הנגד הוא מאוד פשוט – כי הנזק שאתם עושים כשאתם יושבים על הכיסאות שלכם כל יום הוא לאין ערוך יותר גרוע, ויותר מזה – אנחנו מייד נעביר את זה כשנחזור. זה ממילא חצי שנה בתוקף ברגע שהולכים לבחירות, וזה ברור לכולם שאי-אפשר בממשלה ובמדינה לתת לחצי מיליון איש להיות ללא חוק וללא שום סדר. זו ממשלה שלא מסוגלת להעביר חוקים ציוניים. זו ממשלה שאיבדה את דרכה. זו ממשלה שאין לה רוב בבית הזה. אין לה רוב בציבור. כולם היום יראו את זה. ממשלה קורסת. ממשלה רעה. ממשלה שמשלמת שוחד. היום ראיתי גם כתבה שהם מאיימים על חבר כנסת מהקואליציה שאם הוא ירצה להתמודד בבחירות מוניציפליות, משרדי הממשלה יפעלו נגדו. אני אומר, זה על סף הפשע. זו שחיתות הכי גדולה שיכולה להיות, אבל כשזה מהצד ההוא – הכול בסדר. זה לא ממשלת שינוי, זה ממשלה של פשע שצריך להעלים אותה מהעולם הזה ושתיפול כמה שיותר מהר, וזה מה שנעשה היום. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תקנות יו"ש שמובאות היום להצבעה הן אכן דבר חשוב מאוד. זה המינימום וההתחלה של היחס שמדינת ישראל אמורה להתייחס למתיישבים ולהתיישבות, גם מתוך הכרה במעשה היהודי הציוני הגדול שלהם ובעיקר מכוח תפיסה יהודית ציונית אמיתית, שמכירה ויודעת שמדובר בחבלי מולדת שזכינו שישובו אלינו. היעד כמובן הוא ריבונות מלאה ובלתי מגמגמת בכל חלקי הארץ. אבל התביעה להצביע היום בעד התקנות הללו משולה, אדוני היושב-ראש, למי שרואה אדם מבצע החייאה במי שעבר התקף לב והוא גוער בו שייזהר עם ההחייאה שלא לפגוע בצלעות. כאשר הלכנו ליישב את גבעות השומרון, בנימין ויהודה לאחר מלחמת ששת הימים, האם זה היה כדי לבנות שם וילות יפות כמו ברעננה? האם זה היה בגלל שיש שם נופים נפלאים כמו ביעדי הטיסות הבלתי-נגמרות של חברי הקואליציה? כאשר זכיתי להיות שותף להקמת נקודות יישוב רבות המכונות "ההתיישבות הצעירה", זה היה לשם תוספת איכות חיים? כמובן שלא. שבנו אל הערים והגבעות כבנים שחוזרים אל חיק אימם; הקמנו יישובים כחלק משיבתו של עם ישראל לארצו ולעצמו בתהליך שיבת ציון; בנינו התיישבות מפוארת של חצי מיליון יהודים, כי זה הביטוי הכי טהור והכי נאצל של המדינה היהודית, זו שהוחלט על הקמתה ממערב וממזרח לירדן בוועידת סן-רמו, זו שהובטחנו על הקמתה מאז ימי האבות אברהם, יצחק ויעקב, שהתהלכו לאורכה ולרוחבה מתוך ייעוד אלוקי להקים בה, בכולה, ממלכת כוהנים, שתביא ברכה וגאולה לאנושות כולה. אז אדוני היושב-ראש, להצביע בעד תקנות יו"ש זה כמובן דבר חשוב, אבל לעשות כל דבר שניתן לעשות כדי להפיל את הממשלה הרעה הזאת זה דבר חשוב לאין שיעור. להפסיק את הפגיעה המתמשכת בכל דבר שריח יהדות נודף ממנו במערכות הציבוריות זה צו השעה; להפיל את קואליציית השנאה ללימוד התורה ולציבור שומרי התורה והמסורת זה צו השעה; להוריד מהשלטון את אויבי ההתיישבות זה צו השעה; להעביר מהעולם את שיתוף האחים המוסלמים בתוך מערכות השלטון של המדינה זה צו השעה, ולהחזיר את מדינת ישראל לידיים יהודיות, ציוניות, לאומיות, שכמובן יפעלו גם למען ההתיישבות ביהודה ושומרון, זה צו השעה. ואנחנו נפעל לפי צו השעה. תודה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר פרוש, ואני מודיע שרשימת הדוברים ננעלה. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כמה דקות עמד כאן שר המשפטים ומנה כמה וכמה סעיפים. כשלעצמם, יכול להיות שכל סעיף וסעיף חשוב בפני עצמו, ובאמת היו צריכים לחשוב מה עושים כדי לגרום לכך שהסעיפים האלה לא ילכו לפח. אבל מי שלוקח על עצמו את האחריות לניהול מדינה שמאוד מאוד מורכב לנהל אותה, עם אוכלוסיות כל כך רבות ומגוונות, ובתוכן גם ציבור גדול שהוא לא בני העם היהודי – אדרבה, הוא מקורב יותר לאויב הגדול של היהודים, הוא מקורב לציבור הפלסטיני – צריך היה לקחת בחשבון שכשהוא לוקח על עצמו את התפקיד של ניהול המדינה, ייתכן מאוד שהוא ייתקל בבעיה מסוימת והוא לא יוכל להעביר את החוקים שהם ידועים לו. נפתלי בנט לא אמור להיות מופתע שיש חוק של תקנות יהודה ושומרון, או שיש עוד ועוד חוקים כאלה שבאיזשהו מקום בני העם הערבי, הפלסטינים, המיעוט הערבי לא רוצה להצביע עליהם. תארו לעצמכם שבן אדם יעשן ארבע קופסאות סיגריות ביום. ודאי שהרופא יזהיר אותו, יאמר לו: אדוני היקר, אתה מעשן כך, אתה הולך לקבל התקף לב. אדם שיאכל ויאכל וישמין, ויגיע לממדים עצומים, יבוא לרופא, יגיד לו: אני לא מרגיש טוב, מה הרופא יגיד לו? אדוני היקר, בבקשה, תעשה דיאטה, תוריד במשקל. איך בן אדם לוקח על עצמו לנהל מדינה, וכאשר הוא נכנס לתסבוכת, כאשר הוא לא יכול להעביר חוק, שיכול להיות שהוא חשוב מאוד, שהוא לא יכול לנהל את המדינה, הוא בא ואומר: חבר'ה, תעזרו לי? עכשיו, מה אתה מבקש מהאופוזיציה שתעזור לך? כל אחד שהוא ידבר, נימוקיו עימו. מה אתה פונה אל בני יהדות התורה ומבקש מהם שיצביעו? מה, אתם מחלקים מיליונים. מאות מיליונים לזועבי, מחלקים מיליארדים לרע"מ, מחלקים מיליארדים לכל מי שרק בא ואומר שהוא לא רוצה להצביע איתכם, ומה יש לכם? יש לכם שר אוצר שלא מפסיק להשמיץ ולגדף ולחרף את בני הציבור החרדי? אז מה אתם – ליברמן רצה להיות שר אוצר, נתתם לו את כל הקופה; בנט, רצית להיות ראש ממשלה? קח, תנהל אותה. צר לך, אתה לא מסוגל – אתה בא לבקש מאיתנו? למה שניתן לך את העזרה? אנחנו מחכים כל יום וכל רגע שהממשלה הזאת תיפול. תודה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כמה דקות לפני שעליתי לדוכן קראתי כותרת בישראל היום: חברי הכנסת מהליכוד הודיעו שיצביעו בעד החוק שיאפשר לישראלים להיכנס ללא ויזה לארצות הברית. אבל להצביע בעד תקנות יהודה ושומרון? חס וחלילה. הכול אתם תעשו בשביל פולחן האישיות של בנימין נתניהו, עגל הזהב מקיסריה. השלטון הביביסטי שאתם מאיימים להחזיר עלינו תוקף את כל מוסדות המדינה, וכעת גם את תושביה. אתם תחריבו את ההתיישבות והמתיישבים בשביל האינטרסים האישיים של בן אדם אחד. תסתכלו למתיישבים בעיניים כשההתנחלויות תהפוכנה לערי מקלט של עבריינים; תגידו את זה לאלו שלא יוכלו להצביע, ליהנות מקצבאות, וזה עוד לפני המסר הערכי למתיישבים. בגין היטיב לתאר בנאומיו את תפקידיה ואת ייעודה של אופוזיציה יעילה: אחריות לגורל המדינה, ענייניות כלפי החלטות הממשלה והגנה על המקופחים. באחד מנאומיו אמר בגין: יובן גם תפקידה האמיתי של האופוזיציה – היא תהיה פטורה מן האחריות למעשי הממשלה, ואף על פי כן, או דווקא משום כך, תהיה שותפה לאחריות לגורל המדינה. אין לראות באופוזיציה שור המועד תמיד לנגח את המנהלים בפועל את ענייני הממשלה; להפך, יש לראות באופוזיציה את אחד הגלגלים שעליהם נשענת עגלת המדינה בהתקדמותה. חצי מיליון תושבות ותושבי איו"ש, מתיישבים ציונים, מסתכלים עליכם ונדהמים לאיזה שפל ירדתם ולאיזו כת הפכתם. איפה אתם ואיפה בגין? מנהיגות וממלכתיות הפכו אצלכם מזמן לחלום רחוק. איפה הליכודניקים של פעם ואיפה אתם? את המדינה אתם מוכנים לשרוף למען הגורו שלכם, הגורו שהבטיח להחיל ריבונות ושיקר, שמדבר ימין ועושה שמאל או דואג רק לעצמו. מה תגידו לילד מתיישב שייפצע? מה תגידו לנפגעי העבירה? מה תגידו לעולים, לאימהות חד-הוריות מקרב המתיישבים? שזה טוב לביבי, אז שקט, תסבלו בשקט? אתם איבדתם את הערכים, עכשיו אתם מאבדים גם את האזרחים ואת כלל המדינה. אתם חרפה לימין, בושה לציונות וכתם בהיסטוריה של מדינת ישראל. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אוהו. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> כמה פתוס, כמה פתוס. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בתחילת יוני. ב-5 ביוני, בדיוק לפני 55 שנה, כבשה ישראל את השטחים הפלסטיניים; ב-6 ביוני לפני 40 שנה, ב-1982, פלשה ישראל ללבנון. כאשר מדובר על הכיבוש, פרופ' ישעיהו ליבוביץ', מייד אחריו, כבר ידע לאן הדברים עומדים להגיע, ואמר כך: כפיית המרות שלנו – הוא אמר – על מיליוני פלסטינים, תוביל – ואני מצטט – ל"התמוטטות המבנה הסוציאלי שהקימונו במדינה ולהשחתת האדם – היהודי והערבי כאחד. המדינה השלטת על אוכלוסייה עוינת של" – אז מיליון וחצי, שני מיליון זרים – כלשונו, "תהיה בהכרח מדינת ש"ב, עם כל מה שמתחייב מזה, כהשלכות על רוח החינוך, על חופש הדיבור והמחשבה ועל המשטר הדמוקרטי", כלשונו. כיבוש, אפרטהייד, טיהור אתני – אלה הם שמות המשחק שישראל מנהלת בשטחים הפלסטיניים הכבושים 55 שנה, והיא זו שיוצרת גם התנגדות. יש כיבוש – יש התנגדות; יש אפרטהייד – יש התנגדות; יש טיהור אתני – יש התנגדות. גם ב-1967, מייד לאחר הכיבוש, יצאה הודעה בעיתון הארץ, שהיו חתומים עליה כמה אנשים, וכך היה כתוב שם: "כיבוש גורר אחריו שלטון זר. שלטון זר גורר אחריו התנגדות. התנגדות גוררת אחריה דיכוי. דיכוי גורר אחריו טרור וטרור נגדי. קורבנות הטרור הם בדרך כלל אנשים חפים מפשע. החזקת השטחים הכבושים תהפוך אותנו לעם של רוצחים ונרצחים". זה נאמר עוד ב-1967. אירוע נוסף שקרה בחמישי ביוני – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בחמישה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בחמישה אומרים? טוב. – – ב-5 ביוני – מותו של מי שהיה כבוד לי לשמש כעוזרו הפרלמנטרי, מאיר וילנר, שנפטר ב-5 ביוני בדיוק לפני 19 שנים. ובשמיני ביוני – הכול התרכז ממש בהתחלת החודש – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> הפעם בשמונה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – הוא הגיש אי-אמון שהוא נימק, בשל הפלישה ללבנון. ותשימו לב מה הוא אומר: המלחמה הנוכחית, אשר הממשלה פתחה בה ביוזמתה, וללא כל סיבה, היא מלחמה תוקפנית, מלחמת השמדת עם לגבי העם הפלסטיני, מלחמת כיבוש, מלחמה קולוניאלית מזוהמת, לא להגנת ישראל, לא באינטרס השלום והביטחון של ישראל. אשליה מסוכנת היא לחשוב שככל שגדל מספר הפלסטינים ההרוגים כך גדל ביטחון ישראל. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> משפט אחרון, ברשותך, אדוני. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> משפט לסיכום. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> המשך הכיבוש, החרפת פשעיו, העמקתם והרחבתם, מעבר לעוול שבהם עצמם, הרי שהם מציפים את רחובותינו בדם, בשטחים הכבושים ובתוך ישראל. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ואני קורא פה: די לכיבוש; לשחרור העם הפלסטיני מהדיכוי והקמת מדינתו העצמאית לצידה של ישראל. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יעקב אשר. עופר, חמישה ביוני, שמונה ביוני. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> ככה זה כשלא לומדים ליבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא, לא, גם לי יש הרבה טעויות, אבל לפחות כאן אני מאבחן. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> גם אתה כנראה לא למדת ליבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> יכול להיות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כבוד השר. איפה השר? אוה. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << קריאה >> יש פה שניים, לא אחד. יש פה שר ושרה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רגע, את זה הוא השאיר, עופר. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> השארתי משהו שם? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, משהו עם כיבוש – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אה, תשמור את זה. בשבילך השארתי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אולי זה הנאום שלא הספקת, שיעקב אשר ימשיך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, תן את זה לבנט, הוא יגיד את זה הכי טוב. אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני אתן לך עוד 15 שניות, בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תודה רבה. 20, ברשותך. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> 20, עליי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, שלא תתבלבלי, אנחנו לא נמצאים בהארכת תוקפן של תקנות חירום. אנחנו נמצאים בתקנות להארכת חייה של הממשלה ה"טובה" הזאת, במירכאות כפולות ומכופלות. כולם מסבירים לנו איזה ממשלה טובה ויציבה יש לנו, אבל מה שקורה זה כמו ילד שאומר: אני רוצה לעלות על העץ גבוה, וכל המבוגרים מסביבו מזהירים אותו ואומרים לו: אתה לא מתאים לזה, אתה לא יכול להיות על העץ, יש עוד כל מיני חיות ודברים כאלה, וזה מסוכן, ואתה עלול ליפול. והוא אומר: חבר'ה, אני יודע, אני מסתדר לבד. הינה, יש לי כמה יועצים: ליברמן, לפיד, מנסור עבאס וכו' – יעלו אותי על העץ, אני אסתדר. והוא יושב לו על העץ ומספר לכולם איזו ממשלה יציבה יש לו, והכול: תסמכו עליי, ועוד לא הייתה ממשלה כל כך טובה ויציבה כמו עכשיו – אבל בכל רגע שהוא נתקע בקוצים ובדרדרים או בחוקים ותקנות שאלו שהעלו אותו על העץ לא מוכנים להוריד אותו מזה, אז הוא בא כמו ילד קטן ומחפש מי שיוריד אותו מהעץ. ותנחש, אדוני היושב-ראש, מי אשם? ממי הוא מבקש שיוריד אותו מהעץ? ביבי, הליכוד. איזה נאום היה פה עכשיו למיכל שיר. נראה אותה אומרת את זה בערבית למנסור עבאס ולווליד טאהא. זאת פשוט בושה וחרפה. עומד ליברמן בכל ריאיון ומספר לכולם את התחזית הפוליטית שלו, שהממשלה הזאת חזקה והיא תמלא את ימיה. תמלא את ימיה. וכשמגיע חוק כזה היום, אז היום בזכות החוק הזה הוא לא דיבר על החרדים. יום אחד, פעם ראשונה בישיבות סיעה שהוא לא דיבר, ברוך השם, על החרדים. אנחנו כבר התחלנו להתרגל לזה. אנחנו לא נרדמים בלי שהוא מדבר עלינו משהו. ואותו ליברמן – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> 20 שניות. 20 שניות נותרו. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עכשיו, אותו ליברמן, אדוני הנכבד, את מי הוא תוקף? לא את מנסור עבאס – הוא לא היה מוכן לשבת לידו בקדנציה הקודמת, ולא את אף אחד אחר, הוא תוקף את ביבי, ראש הממשלה ביבי אשם. ילדים קטנים שטיפסו על עצים גבוהים לא יודעים איך לרדת ומחפשים את האשמים בצד הזה. לא יעזור לכם, תקנות הארכת תוקפן של תקנות להחייאת הממשלה לא יעברו. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אוי, חבל. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת שמחה רוטמן. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני חייב לומר שאפילו ג'ורג' אורוול לא היה מצליח לדמיין את התרחיש שממשלת תומכי הטרור מציגה בפנינו. מספרים לנו סיפור פנטסטי: ממשלה שיש בתוכה סגן שר שקורא למתנחלים "תת-אדם"; ממשלה שיש בתוכה ובקואליציה שלה מפלגה שמכנה את משטרת ישראל "כוחות הכיבוש"; ממשלה ששר הביטחון שלה מפעיל צוותי אכיפה בררנית נגד מתיישבים ביהודה ושומרון, שולח את כוחות צה"ל ואת משטרת ישראל להרוס את הבתים של נפגעי הטרור במקום את הבתים של המחבלים; והיום, היום בוועדת החוץ והביטחון גילינו שאת הכספים שממשלת ישראל העבירה לרשות הפלסטינית בניגוד לחוק, הם לא לקחו חס ושלום מהכספים של הרשות הפלסטינית שקוזזו – אלו שמורים להם; את אלה הם שילמו מכספי אזרחי מדינת ישראל, כדי שחס ושלום לא תהיה בעיה לרשות, בעיה תזרימית לשלם משכורות למחבלים. כי את הכסף של הרשות שומרים לה, אסור לגעת. כשאנחנו נותנים להם אקסטרה 500 מיליון זה מהכסף של אזרחי ישראל. והממשלה הזאת, שכל כך אכפת לה, היא דואגת למתיישבי יהודה ושומרון ורק מחכה שאנחנו נתמוך בחוק שלה שעוזר למתיישבי יהודה ושומרון. אי-אפשר לחשוב על ציניות גדולה מזו. אף אחד לא היה יכול לדמיין את השיח החדש שממשלת תומכי הטרור משווקת לנו. אז עכשיו, אחרי כל המרמה הזאת, כשמנסים לעשות סיבוב על חשבון מתיישבי יהודה ושומרון, להיצמד לכיסא ולצעוק כמה הם מצילי ההתיישבות, הם אומרים לנו: תתמכו. למה שאנחנו נתמוך, כי אתם לא יכולים להעביר בקואליציה שלכם חקיקה ממשלתית? הרי עמד פה שר המשפטים והסביר שזה בסך הכול סטטוס קוו. אתם לא יכולים להעביר סטטוס קוו? הוא הסביר לנו איזה כאוס יהיה. אתם לא יכולים למנוע כאוס? מה עושה פוליטיקאי ישר שמגיע למסקנה שממשלה שבה הוא חבר לא מסוגלת למנוע כאוס והוא צריך להתחנן לאופוזיציה, או יותר גרוע מלהתחנן לאופוזיציה – הוא צריך לשחד את חברי הקואליציה שלו? אני רק מנסה לדמיין כמה שילמו למנסור עבאס כדי שהוא יסכים לתמוך בחוק שכזה. אני בטוח שהוא לא היה מסכים לתמוך בחוק שכזה בלי צ'ק שמן. כמה ניסיונות מפעילים ברגעים אלו ממש על חברת הכנסת זועבי? כמה משלמים להם כדי שיתמכו בחוק שכזה? אז אם אתה לא מצליח למנוע כאוס, אם אתה לא מצליח להעביר חוק שהוא לטובת המדינה, אם אתה לא מצליח לשמור על מתיישבי יהודה ושומרון כשאתה טוען שהתומכים שלך הם ראשי מועצות ביהודה ושומרון – אם אתה לא מצליח לעשות את כל זה, על מי אתה עושה סיבוב? תקים ממשלה אחרת, תוכל לפתור את הבעיות. תלך לבחירות, אם אתה לא מצליח לעשות לא את זה ולא את זה. אז מה? בשם "רק לא ביבי", בשם השנאה לנתניהו, אהבת הכיסא – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לסיום. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – כל אחד לפי עניינו, אתה מוכן להשליך את מדינת ישראל ולגרום לכאוס? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ולכן, הציניות הזאת לא עוברת אף אחד, אף אחד בציבור לא קונה אותה, והגיע הזמן שאחרי שכל האנשים עזבו את לשכת ראש הממשלה – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – גם נפתלי בנט וגם התומכים בו יעזבו את לשכתם, ויקימו ממשלה לאומית בכנסת הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, מדינה שכובשת עם אחר בדיון מעניין בפרלמנט איך להכשיר את השרץ. אתה שומע את שני הצדדים: מי שרוצה יותר כיבוש, מי שבעד העמקת הכיבוש, זה טיב הדיון, חוץ מהמשותפת, כמובן. ואני ישבתי באמת להקשיב קשב רב לדבריו של השר סער כדי לשכנע אותנו למה האפרטהייד הישראלי צריך להמשיך, ובגלל כל הסיבות שהוא מנה הוא שכנע אותי למה דווקא המשותפת צודקת. שתי מדינות – יש חצי מיליון ישראלים שהממשלות לדורותיהן שלחו אותם למקום שהוא לא שלהם. סיפחו אותם, והם צריכים להחליט, חצי המיליון האלה: אם הם רוצים לחיות תחת שלטון פלסטיני – יבקשו לחיות תחת שלטון פלסטיני, המדינה הפלסטינית תחליט. אבל זה ששלחו אותם בניגוד לחוק הבין-לאומי, מישהו צריך להיענש על זה. עכשיו יש שם חצי מיליון בני אדם, הם יכולים לחיות תחת החוק הפלסטיני. שתי מדינות, זה מה שסביר, זה מה שכל העולם מבקש. כל מי שמתנגד לכיבוש, כל מי שמתנגד לאפרטהייד, כל מי שמתנגד לעליונות יהודית, זה נראה לו פתרון סביר. וזה מרבית כדור הארץ. מי שמתנגד לזה זה אנשים גזענים שחושבים שליהודים במולדת שלנו מגיע יותר כי הם נולדו יהודים, ועל טהרת הגזע הזאת הם מנהלים פה את המקום. זה נראה להם סביר. לכל מי שמאמין בזכויות אדם, בצדק, בשוויון, זה לא נראה סביר, נראה סביר להתנהג על פי החוק הבין-לאומי. מי שכובש אזור, אסור שיעשה בו שינויים דמוגרפיים; מי שכובש אזור, אסור שיעביר אליו אוכלוסייה. החוק מאוד ברור בדברים האלה. עכשיו טעו, הסתבכו – יש שני פתרונות: תקום מדינה פלסטינית. ירצו לעבור תחת השלטון הפלסטיני, זו בחירה שלהם; ירצו לחזור תחת שלטון ישראלי, זו בחירה שלהם, אבל בשביל זה אנחנו צריכים פה לבוא ולהצביע על המשך האפרטהייד, על המשך הכיבוש? להמשיך את החוקיות של הכיבוש? אין כיבוש חוקי, אין כיבוש מוסרי, אין כיבוש נאור, זה דבר שצריך להסתיים. הכיבוש הזה, כמו כל שלטון אפרטהייד אחר, אנחנו מתנגדים לו והוא צריך להסתיים. הפתרון הוא בסיום הכיבוש. תודה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יובל שטייניץ, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש לנו כאן ממשלה שאינה מסוגלת למשול מכיוון שהיא איבדה לחלוטין את הרוב הצר שהיה לה בכנסת. זו עובדה. ההשלכות של העובדה הזאת הן חמורות. במאמץ להנשים בהנשמה מלאכותית ולהזריק חמצן לממשלה, אנחנו רואים – לא פעם בשנה בהעברת תקציב, לא פעם בכנס של הכנסת, אלא כל שבוע, מעשה של כל שבוע – סחטנות של חברי קואליציה כדי שלא יצביעו נגד, או לפעמים שיצביעו בעד. ועדיין הממשלה לא מסוגלת להעביר חקיקה בסיסית בכנסת. ממשלה כזאת, צריך לעשות הכול כדי לקצר את ימיה ולא למתוח ולמשוך את המצב הבלתי-אפשרי הזה. למה המצב הזה נוצר? כי מלכתחילה הוקמה ממשלה בלתי אפשרית, ממשלה בין נציגי ימינה ותקווה חדשה מצד אחד ונציגי מרצ ורע"מ מצד שני; כי מלכתחילה יש ממשלה שראש הממשלה הוא ראש המפלגה הכי קטנה בקואליציה, אחת המפלגות הכי קטנות בכנסת, השנייה הכי קטנה בכנסת. האמת שהיום, לאחר העזיבה של כמה ח"כים, אולי, ייתכן שראש הממשלה – בעצם המפלגה שלו כבר מונה רק שלושה-ארבעה ח"כים, המפלגה הכי קטנה בכנסת. אז זה מצב אנומלי, זה מצב שלא התקיים מעולם. כן, היה אפשר שראש הממשלה יהיה ראש המפלגה השנייה בגודלה, בתנאי שהיה פער קטן בין שתי המפלגות הגדולות, אבל מעולם לא קרה שראש הרשות המבצעת הוא ראש המפלגה הקטנה ביותר בכנסת. ממילא לראש ממשלה כזה אין מוטת שליטה, אין גרעין שליטה, מה שנקרא, וממילא קשה לתפקד, ואנחנו רואים את התוצאות. והתוצאות הן קשות, והתוצאות מדאיגות, וכל זה נעשה בגלל דבר שלא נעשה מעולם. לאחר ש-11 שופטים של בית המשפט העליון קבעו שנתניהו כשיר ויכול מבחינה חוקית לכהן כראש ממשלה, ולאחר שהוא ומפלגתו קיבלו את מספר המנדטים הגבוה ביותר by far, בפער עצום מהמפלגה האחרת – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> משפט לסיכום. << דובר_המשך >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ועל מנת לעוות את תוצאות הבחירות, הוקמה הממשלה הזו. ולכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו נצביע נגד, כדי להמחיש שהממשלה הזו – עבר זמנה, בטל קורבנה, והגיע הזמן להקים ממשלה לאומית איכותית בראשות נתניהו, כי מי שבאמת נבחר על ידי הציבור בבחירות האחרונות היה בנימין נתניהו. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, יש חלקים בממשלה הזו שרוצים לתת לנו להבין שהמערכה על החוק הזה היא מערכה בעצם על חייה ואורך חייה של הממשלה הזו. הם מאיימים שאולי תיפול הממשלה אם לא יעבור החוק הזה כי הם רוצים לברוח מהשאלה האמיתית על מה החוק הזה באמת ולמה צריך לעמוד מול החוק ולהתנגד לו בצורה הכי ברורה. גם אני הקשבתי לשר גדעון סער כאשר נימק את החוק, ואני מצטטת מה שאמר השר בעצמו: החוק הזה הוא מערכת ההפעלה של כל מערכת השלטון והחוק ביהודה ושומרון. סוף ציטוט. כלומר החוק הזה הוא מערכת ההפעלה של השליטה הבלתי-חוקית, של הכיבוש, של האפרטהייד, בשטחים הפלסטיניים הכבושים. אז מי שרוצה לתמוך בחוק הזה בעצם תומך בהישארות מערכת ההפעלה הזאת, בהנצחת הכיבוש, בהעמקת האפרטהייד, וכן, מסכים לטיהור האתני שקורה בימים האלה, אם זה במסאפר-יטא או אם זה בירושלים המזרחית. הרחיק השר ואמר שכל אורחות החיים באזורים האלה נשענים על החקיקה הזאת. כלומר כל אורחות החיים של המתנחלים נשענים על זה. מי שרוצה באמת לעשות שינוי אמיתי במדינה הזאת, צריך למוטט את היסודות האלה, שנשענים עליהם המתנחלים, שנמצאים על אדמה כבושה לפי החוק הבין-לאומי ולפי כל המוסר שמוכר. אז אני לא מבינה – יש כאלה סיעות בתוך הקואליציה שעדיין לא הכריזו את עמדתם, מה הם הולכים להצביע. אני שואלת אותם: על מה אתם דנים? אתם דנים כמה צריך להיות התגמול הכספי תמורת הנצחת הכיבוש על בני העם שלכם? ואני שואלת סיעה אחרת, שדגלה במאבק נגד הכיבוש ונמצאת היום בקואליציה: למה עוד לא מכריזים על העמדה שלכם, ולמה אתם לא אומרים שאתם הולכים לתמוך בהמשך הכיבוש? הבנתי שהקואליציה כנראה תביא הצעת אמון בממשלה, ותקשור אותה בהצבעה, כדי להביך חלק מהקואליציה – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ולהכריח אותה להצביע בעד. הצעת האמון הזאת היא רק התירוץ שתשתמשו בו אחר כך – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – כדי להגיד: ניסינו לעצור עליית ממשלה של נתניהו ובן גביר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אומרת לכם – אל תטרחו. הרי אתם מיישמים את דרכם טוב מאוד. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוריאל בוסו. סליחה, סליחה, אני מתנצל, חבר הכנסת יואב בן צור. לפי הרשימה שלי, חבר הכנסת בן צור. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אין מוקדם ומאוחר בתורה. אוהבים את כולם. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אמת. בבקשה, חבר הכנסת בן צור, אני מתנצל. שלוש דקות. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> הכול נשאר במשפחה, הכול בסדר. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, כנסת נכבדה, בימים אלה קשה מאוד לחיות כאן. קשה לגדל ילדים ולפרנס משפחה בכבוד. יוקר המחיה ממשיך לטפס, ואין אזרח שלא נרמס תחת הרכבת הדורסנית הזאת של הממשלה. אין מילים בפי לבטא רעב של ילד; אין מילים לבטא את הכאב של אימא שמחזירה מוצרים בסיסיים בסופר בגלל מחסור בכסף. יושבים כאן חברי כנסת שמכירים את ימי הצנע, שיודעים מה זה לגדול בחיי מחסור; חברי כנסת שזוכרים את הוריהם, אשר בקום המדינה עבדו בעבודות כפיים כדי שנוכל לחיות פה. אני זועק את זעקת השקופים אשר קולם אינו נשמע. למה הכיסא גורם לכם להתאכזר לילדים קטנים חסרי ישע ולתת להם לגווע ברעב? למה ג'וב פוליטי, שחולף מן העולם, גורם לכם לשכוח את העבר ולהרוס את עתיד ילדינו? לפי נתונים שהתפרסמו, תחולת העוני למשפחות בישראל בשנה החולפת 2021 עלתה ב-1.1% ל-21.5%; תחולת העוני של ילדים עלתה ב-2.5% ל-31.2%; כלומר כמעט כל ילד שלישי הוא עני. אתם שומעים? כל ילד שלישי במדינת ישראל הוא עני. כך עולה מאומדנים שפורסמו באתר הביטוח הלאומי במסגרת דוח העוני. לפי הנתונים, האי-שוויון נמדד על ידי מדד ג'יני, שעלה בשנה שחלפה ב-3.3% לעומת 2020; על פי דוח העוני של לתת, כמעט מיליון משקי בית בישראל נמצאים במצוקה כלכלית. בדוח שפורסם על מדד העוני בשנת 2020, למרות משבר הקורונה והמוני המובטלים דווקא הייתה ירידה בשיעור העוני. הדבר נבע מסיבה – אדוני היושב-ראש, קשה לדבר ככה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מבקש שקט בתאים. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> הדבר נבע מסיבה עיקרית אחת: הסיוע הגדול שחילקה ממשלת נתניהו, באמצעות דמי אבטלה ומענקים לכל אזרח. בביטוח הלאומי מסבירים את העלייה המשמעותית במדדי העוני בהפחתת הסיוע הממשלתי הרחב שניתן ב-2020 בדמות דמי אבטלה ומענקים לכל האזרחים. אני מצטט את דבריו של המנכ"ל המוכשר והרגיש של הביטוח הלאומי דאז, מר מאיר שפיגלר: בעידן הקורונה הייתה לדמי אבטלה משמעות קריטית ליכולת של אזרחי ישראל לתפקד כלכלית ולצלוח את התקופה הקשה בצורה הטובה ביותר. האוכלוסייה שנפגעה ביותר במשבר היא העצמאים ובעלי העסקים. יש לתת גם להם ביטחון סוציאלי בדמות דמי אבטלה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מייד מסיים. עוד כמה מילים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לא, משפט סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא קרא להעלות את קצבת הבטחת ההכנסה, שמיועדת למשפחות העניות. אזרחי ישראל מרוב השעבוד לסגור את החודש ולשרוד את חיי היום-יום אין לנו רגע לעצור את מרוץ החיים הבלתי-פוסק ולחשוב לרגע על מצבנו העגום. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> לא נולדנו כדי לשרת את התענוגות והשיגעונות של פוליטיקאים. אני מבקש – הממשלה, לצערנו, שבעה; העם רעב. ובנט עסוק בכתיבת איגרת, שברגעים אלה עוטפים איתה את הדגים. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדברים על תקנות ביהודה ושומרון, זכויות, לא זכויות, אבל אני רוצה לדבר על משהו אחר. מי שהיה בערב חג השבועות במרכולים, בסופרים, ראה את האזרחים משתדלים לשים קצת מצרכים בעגלות, הבין שמדינת ישראל נמצאת באירוע חסר תקדים. שר האוצר, שכשאני מסתכל על רשימת הנגידים והחברים האוליגרכים שלו, אני מבין את המשמעות שהשבע לעולם לא יכול להבין את הרעב. התופעה שקרתה לי בערב החג, אני מסתובב בסופר ואנשים מבינים, מכירים אותי – רואים בן אדם עם עניבה ואומרים לי: אתה יכול אולי קצת לעזור לי בכמה שקלים? לא מגיעים לקופה. לפני כן הם מסתובבים ומנסים את מזלם באנשים. מעולם לא היה כזה דבר. ראש הממשלה, המלך לואי ה-15, כותב איגרת לרוב הדומם. העם מדמם – זה הרוב במדינת ישראל. אליו אתה לא כותב איגרת. מבחינתך כל יום שעובר ועוד חלק מ-50 מיליון בשיפוץ של הבית שלך מתבזבז, זה בסדר. מבחינתך שהמדינה תישרף בעוד חודש-חודשיים – את האקזיט שלך על המדינה כבר עשית. אף אחד לא ייקח ממך את הכסף בחזרה. מה עם העם שנמצא בפריפריה, במרכז, שלא יכול לא לגמור את החודש, לא יכול להתחיל את החודש? כבר לא מדובר בפינוקים, לא מדובר בטיסות לחו"ל, מדובר באוכל, בשמן, בסוכר, בלחם. זה מעניין מישהו? פותחים את המכסים, מורידים כל מיני רגולציות. בשורה התחתונה – ניסו ללעוג לציבור: כן חד-פעמי, לא חד-פעמי, לציבור החרדי. זה טפח לממשלה על הפרצוף. היום אנחנו רואים את יוקר המחיה שמידרדר, שפל חסר תקדים. נוח להם שידברו על תקנות יהודה ושומרון וידברו על כל מיני משברים בקואליציה–אופוזיציה כדי לא לדבר על הדבר האמיתי. זאת הבעיה שלנו במדינת ישראל, ואת זה אתם משתיקים. והתקשורת, שמתעסקת באותן שטויות ומשחקת במשחק של הממשלה, היא צריכה להסתכל לעצמה במראה ולהגיד: האם התפקיד שאנחנו מחויבים לעשות כתקשורת – לחשוף את היוקר ואת כל הסיאוב האמיתי שיש באוצר, לאן מקצים את הכספים, מי הסוחט היומי על כל חוק וחוק – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לסיכום. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – שיקבל עוד מאות מיליונים. גם בערב הזה בטח ניחשף לעוד הצבעה שבה יקבלו עוד 200, עוד 400 מיליון. אבל את אזרחי ישראל זה לא מעניין. הרוב המדמם במדינת ישראל מחכה לאיגרת האמיתית שלו. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת – הפלאחים, האיכרים, הפלסטינים משתמשים בפתגם שאומר: (אומר בערבית ומתרגם:) תן בלע מגל. תן בלע מגל. הוא לא יודע מה לעשות עם המגל הזה, שפוגע בו בפנים, בתוך הגוף שלו. זה בדיוק מה שקרה עם מדינת ישראל אחרי שכבשה את העם הפלסטיני בשנת 67'. תן בלע מגל. וזה מה שאנחנו רואים אחרי 55 שנים לכיבוש של שנת 67'. אני אומר לכם שהסוגיה הפלסטינית היא זו שבעיקר מונעת יציבות בתוך מדינת ישראל, אם זה בדמוקרטיה, אם זה בחוסר הצדק החברתי, אם זה הפגיעה הישירה, כמו שאנחנו רואים עכשיו, גם ביום הזה. תמיד חשבתי לעצמי שבפני מדינת ישראל יש שתי אופציות, אפשרויות. אחת היא להיות מדינה קולוניאליסטית, ואחרת – להיות מדינה טבעית. מדינה טבעית, כלומר, מדינה שמקדמת שלום, בעיקר עם העם הפלסטיני, אחר כך עם השכנים – עם האזרחים הערבים הפלסטינים. להכיר בנכבה, בעוול ההיסטורי. שתהיה מדינה דמוקרטית לכולם, ולא מדינה שמקדמת עליונות לעם על חשבון עם אחר. יש את האופק הזה, להיות מדינה טבעית, עם שלום, לא כובשת, לא מפלה לרעה, ויש את האפשרות השנייה: להיות מדינה קולוניאליסטית. בכל פעם קברניטי המדינה מחליטים שהמדינה תהיה קולוניאליסטית. חוק הלאום, למשל, אומר שיש עם יותר חשוב מעם אחר. מה, זו מדינה טבעית? מדינה שכובשת עם אחר לתקופה של 55 שנים, יותר מהתקופה שהייתה בה לפני כיבוש העם האחר בשנת 67'. במובן ההיסטורי גם שנת 48' היא כיבוש. כן, כן, כן. אבל בפשרה ההיסטורית, שאנחנו מקבלים אותה, מקבלים הקמת מדינה לצד מדינה, ושיהיה שלום. זהו לא הצדק כולו, אבל יש בו את המרכיבים העיקריים – שני העמים יכולים לחיות פה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מסכם ואומר לך שתקנות שעת חירום משנת 48' עד עכשיו זה כיוון קולוניאליסטי ולא טבעי. תודה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אופיר אקוניס. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, נפתלי בנט, ראיתם את איגרת ההסתה שלו? נפתלי בנט, הרוב הציוני הדומם אומר לך: לך. אתה מגוחך, אתה ילדותי, אתה איבדת קשר עם המציאות, אתה אדם מסוכן. אבל היום, אדוני היושב-ראש, אני מבקש להתייחס דווקא לצד אחר של המפה הפוליטית, אם כי נפתלי בנט עושה בצעדי ענק את דרכו אל הצד השמאלי של המפה הפוליטית. היום אני מבקש להתייחס לשמאל הפשיסטי, לשמאל המשיחי, לשמאל המסית, הידוע בהסתתו ארוכת השנים נגד הימין הלאומי ונגד הלאומיות הציונית. קודם, אדוני היושב-ראש, המציאו את העם הפלסטיני. המציאו. השמאל הישראלי המציא את העם הפלסטיני. מתי הם המציאו אותו? אחרי ניצחוננו הענק, השבוע לפני 55 שנה, במלחמת ששת הימים. חזרנו לשומרון, חזרנו ליהודה, לרמת הגולן – והם המציאו עם. השמאל הפשיסטי המציא עם, העם הפלסטיני המומצא. אחר כך, אדוני היושב-ראש, המציאו את רעיון שתי המדינות. עוד המצאה של השמאל הפשיסטי. אחר כך, בייאושו, השמאל המסית, המכליל, מעליל העלילות, החל להפיץ את ההשוואה המטורללת לאפרטהייד. אחר כך הקימו ארגון – במימון אירופי, אדוני היושב-ראש. כן, ברור, במימון אירופי – שמלשין על כוחותינו בפעילות מבצעית. והיום – היום 5 ביוני, כן? – 5 ביוני – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> היום 6. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> 6 ביוני 2022, אחרי 55 שנה של הסתה – הרי לא חבר הכנסת טיבי המציא את העם הפלסטיני ולא חבר הכנסת איימן עודה המציא את העם הפלסטיני; השמאל הישראלי הציוני היהודי המציא את העם הפלסטיני. עכשיו – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אז הוא המציא שני עמים – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא מדבר עליך, אני לא מדבר עליך. תהיה המום, אני לא מדבר עליך. הטענה שלי היא – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל תגיד לי משהו, תענה על השאלה. מי המציא את העם הירדני? << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> בבקשה, רק תוסיף לי זמן. מי המציא את העם הירדני? << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> המצרים, המצרים – – – << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> לא לא לא. את העם הירדני – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> רק הפלסטינים צריכים את השמאל הישראלי שימציא אותם. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> את העם הירדני המציאה ידידתנו בריטניה הגדולה בשנת 1922, ומשרד החוץ – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אה, אז רק אתם עם, רק אתם עם. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, לא היה עם ירדני. מה לעשות, איימן עודה, חבר הכנסת עודה? עד 1922 לא היה עם ירדני. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איך אתם בונים לעצמכם דמיון. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> מה לעשות, אדוני היושב-ראש, מה אני יכול לעשות שמשרד המושבות הבריטי המציא את ממלכת ירדן? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני לא יודע מה, אבל יש לך 20 שניות לעשות. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל הוא הפריע לי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אז נתתי לך עוד 20 שניות. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אז בזה אני אסיים. עכשיו, אחרי שענינו לחבר הכנסת עודה מי המציא את העם הפלסטיני – השמאל הישראלי, ומי המציא את העם הירדני – משרד המושבות הבריטי לפני 100 שנה, הערב, היום הזה, הצבועים, הנסחטים, המושחתים, ש-55 שנה הוציאו את דיבתה של ישראל בעולם כולו, יצביעו הערב בעד תקנות יהודה ושומרון. והערב – ובזה אני מסיים – כדי לשרוד, כדי לגנוב עוד שבוע, כדי למנות עוד מקורבים לתפקידים, כדי להעלות עוד מיסים על אזרחי ישראל, הם יצביעו בעד תקנות יו"ש. שולמית אלוני ויוסי שריד מסתכלים על השמאל הישראלי כעת, וכמו כל עם ישראל, בזים להם. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה טור פז. שלוש דקות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – אדוני היושב-ראש, ראיתי שככה לא קל פה במליאה, אז הבאתי לך פירות שהשתבחה בהם ארץ ישראל. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אסור להציג מעל הדוכן אמצעים וחפצים, אני מבקש לשים אותם בכיסך. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין בעיה, אני לא אציג אותם, אני אחביא אותם, אדוני. אז הבאתי לך בכל זאת, בלי להציג אותם, דובדבנים מהעץ שלי. היום הבאתי קערה מלאה לישיבת הסיעה של יש עתיד. דובדבנים מעולים, שנהנו ממכות הקור שהחורף הברוך הביא לנו. אלו שני דובדבנים, פירות שהשתבחה בהם ארץ ישראל. אני עולה לדבר לא רק כחבר הקואליציה שרוצה באישור חוק אלא כתושב יהודה ושומרון. התקנות הללו משפיעות עלינו ישירות. התקנות האלו אינן תאוריה, הן החיים עצמם. הדובדבנים האלו לא יגדלו אם לא ייערכו התקנות הללו. המודד שמדד את הקרקע שלנו למשל, נקרא לו ר', הוא מודד מיישוב שכן לשלי. בימים כתיקונם הוא עוסק במדידות קרקע בבתים. אם לא יעברו התקנות, ר' לא יוכל לפעול על פי חוק; הוא יהיה חשוף בעבודתו לתביעות. המדידות שלו לא תהיינה תקפות. המועצה שלנו, מועצת גוש עציון, לא תוכל לגבות ארנונה על סמך המדידות של ר', ובעונה הבאה אני לא אוכל להביא לך דובדבנים, אדוני היושב-ראש. ומה עם א', אחראי הביטחון? א' שכן שלי, פועל ביהודה ושומרון על סמך תקנות שאותן אנחנו באים להאריך היום. אם א' לא יקבל את הארכת התקנות של השמירה, למשל, אז פעילותו לא תהיה תקפה. ומי ישמור על הדובדבנים ועל האנשים שגרים לידם? ועכשיו, שר ההתיישבות לשעבר צחי הנגבי לא מבין זאת? או ד"ר שלמה קרעי? או שמא יריב לוין, יו"ר הכנסת לשעבר, לא מבין זאת? דודי אמסלם ממעלה אדומים לא מבין את זה? בוודאי שאתם מבינים את זה. 450,000 תושבי יהודה ושומרון בוודאי מבינים זאת. מה שקורה כאן בשם מלחמת האופוזיציה בקואליציה זו מכירת חיסול של כל הערכים בשם הפלה מדומיינת של הממשלה. בונים כאן סיפור מומצא של תלות שלנו בכל מיני אנשים, ובשם זה מוכנים, ואני מצטט: "אין כאבי בטן גם כשזה על החיילים". האומנם אין כאבי בטן גם על ערכים? חברי אופוזיציה יקרים, בדיוק היום לפני 55 שנים שחררנו את יהודה ושומרון. אני גר שם, ואני גאה בכך. השכנים שלי מסתכלים עליכם. עזבו את הצעקות, עזבו את ההבטחות, תהיו ענייניים, תמכו בהארכת התקנות, שהן סם החיים של יהודה ושומרון. תודה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה ארבל – אינו נוכח; חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת. חבר הכנסת משה אבוטבול, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> יש פה משהו שדומה לשר? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> יש את שרת העלייה והקליטה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> פנינה, את לא רוצה לשמוע דברים טובים? בואי, בואי תתחזקי, פנינה. העיקר, אל תפריעו לשרה להקשיב, בבקשה. זה יורד לי מהדקות. אפשר בבקשה לאפס? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> כן, בבקשה, תתחיל. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה, דיברנו קודם על כך שבעצם הדבר שהכי קל, הכי קל, באמת הכי קל לשר האוצר זה להעלות את המיסים, כי הוא בעצם צריך לממן את כל ההוצאות וכל ההסכמים הקואליציוניים וכל הנורבגים וכל ה-53 מיליארד. אבל זה במקום שהוא יצטרך, איך אומרים, להשתמש בעודפים שנמצאים בתוך המערכת – וישנם באוצר. ראש הממשלה הקודם והממשלה הקודמת השאירו מיליארדים רבים, ואלה דברים ידועים, בתוך המערכת של האוצר. במקום להשתמש בזה כדי להוריד את יוקר המחיה, להוריד את מחירי הדלק, לאזן את המצב הזה, אז הכי קל לו – הכי קל לו כי זה פשוט מאוד לקחת מהכיס של כולנו, להעלות את המחירים, וכולנו סובלים. זה לא קשור רק לחרדים. אל תתבלבלו. אז אני רוצה להגיד שבנושא הזה, איך שהוא מתייחס לחרדים זה כבר פרק שונה. איך שהוא מנבל את הפה שלו על בני התורה – שילך כפרה עליהם, כן – שהם, חלילה, מעבירים את זמנם בבטלה בכולל, אז עפר לפיו, עפרא לפומיה, ככה כתוב, עפר לפומיה המטונף, לבוא לדבר ככה על אברכים, על בני תורה? זה פשוט מאוד. אני רוצה להגיד לכם, בואו נספר לכם מי הבטלן הכי גדול. הבטלן הכי גדול זה אותו אחד, שר אוצר, שידיו כבולות מלטפל בעשרות ארגונים כי הוא בהסדר של ניגוד עניינים עם המון חברים. אז בגלל זה ידיו כבולות. עם בעלי רשת פוקס, עם הראל ויזל, עם דלק, עם יוסי אבו, עם המיליארדר ארנון מילצ'ן, עם המיליארדר מרטין שלאף, ועם עוד עשרות, כמו שרון שלום וכמו אשת העסקים תמי מוזס. יש פה רשימה ארוכה. אז בקיצור, הוא מסכן, הוא לא יכול לעבוד כלל, כי בכל פעם שהוא ינסה להתחיל לעבוד עם מישהו אחד מכל אותם האנשים בסקטור הזה, אז הוא לא יכול, כי הוא בניגוד עניינים איתם. אז מה? הוא כל היום יושב בטל, שר האוצר הזה. הוא יושב בטל, ומה שנשאר לו זה רק להעלות את המיסים. זה מה שנשאר לו לעשות. אז מה הוא מדבר? מדבר. פותח את הג'ורה שלו על עולם התורה, על בני התורה, על האברכים היקרים, שמוסרים את נפשם למען עם ישראל. זה אותו הבן אדם. אני מסיים. לפני כמה ימים נפרדנו מאדם ענק, שעזב את עולם הבוהמה ואת הסרטים, ואת תוכניות הטלוויזיה, עשה מפנה ענק והלך ללמוד תורה. קוראים לאיש הזה הרב אורי זוהר זצ"ל. הוא ידע טוב מאוד מה זו נהנתנות, מה זה העולם הזה. לא היה חסר לו כלום בחיים. הוא צבר מיליונים, אבל מה עשה במיליונים האלה שהוא צבר? הלך, קנה את כל הסרטים שלו מימי העבר והשמיד אותם. הוא בחר ללכת לעולם התורה. הוא ידע שזה אמיתי, נקי. זה הופך את האדם למלאך. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> לכן, אני מציע לאותו אחד – ובזה אני מסיים – שהיה סך הכול שומר וסלקטור במועדונים: כדאי שתוריד את הפרופיל לפני שאתה מטנף את הפה שלך על עולם התורה. אתה לא מבין בכלכלה, ומוכיח כמה שאתה שר אוצר כושל. ביהדות אתה ודאי רחוק ומנותק. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אפילו שהגעת לכל הטישים ולכל האדמו"רים, ואכלת את כל סוגי הגפילטע פיש – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – זה עוד לא עושה אותך מבין בתורה ויהדות. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> ביקשת משפט אחרון, נכון? אז בבקשה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה אפילו לא עגלה ריקה. בקושי מריצה מלאה באנטישמיות. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת, תודה רבה. סיימנו. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> ממשלה כושלת, לכו הביתה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה גפני. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש – א. אני מודה לך שאפשרת לנו לעשות את החילופים, ואני מודה לחברי חבר הכנסת יצחק פינדרוס על ההחלפה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> על הקולגיאליות. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה לא החלפה קבועה. זה רק עכשיו. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> הם מאותה סיעה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אם אפשר, גם למתווך. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> חשבתי שזה קבוע. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, לא. לא קבוע. לא קבוע. מה, אתה יודע מה – אדוני היושב-ראש, אנחנו מדברים על יהודה ושומרון, על החוק, כן עושים את התקנות האלה או לא עושים את התקנות. אני רוצה להגיד לכם שאנחנו קראנו לא מזמן: "אם בְּחֻקֹּתַי תלכו – – – ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד – – – ופניתי אֲלֵיכם" – כתוב בתורה – "והפריתי אֶתכם והרביתי אֶתכם, והקימתי את בריתי אִתכם". באה ממשלה ומצהירה קבל עם ועולם: אין לנו חלק באלוהי ישראל. שבת – אנחנו רואים את ההתנהלות, את ההתנהגות של מה שהממשלה הזאת אומרת שהיא רוצה לעשות. לא את הכול היא יכולה. אנחנו יודעים שברוך השם, היכולות של היום לעשות מצטמצמות מאוד. היא רוצה לפגוע בטהרת הייחוס של עם ישראל, בגיור, בדברים ששמרנו עליהם מכל משמר בכל שנות גלותנו. מאז מעמד הר סיני, מאז שניתנה תורה, שמרנו על עם ישראל, שמרנו על הדברים האלה. גם כשהתפזרנו בכל הגלויות ידענו לשמור על הדברים הבסיסיים, שהם שייכים לעם ישראל. שמרנו על התורה. שמרנו על כל הנושאים הכי קדושים, הכי חשובים לנו. שמרנו עליהם מכל משמר. והממשלה הזאת, אנחנו שומעים את דובריה, את דובריה הקיצוניים בעיקר – בגלל שיש כאלה שיודעים להסתיר את זה, אבל הדוברים הקיצוניים, אנחנו שומעים את מה שהם מדברים פה; מה התוכניות שלהם; מה הם רוצים לעשות כדי לפגוע בכל הקדוש והיקר לעם ישראל. מה הפלא – ואנחנו יהודים מאמינים בני מאמינים – מה הפלא שאין להם סייעתא דשמיא? תעקבו אחרי כל מה שקרה בשבועות האחרונים; אולי כבר בחודשים האחרונים. אין דבר שקמים בבוקר ואין להם משבר חדש. פעם זה משבר עם הימין בתוך הקואליציה, פעם זה משבר עם השמאל בתוך הקואליציה. פעם זה עם היהודים, ופעם זה עם הערבים. כל פעם משבר. ואנחנו יודעים שככל שנוקפים הימים המשבר הוא יותר גדול. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> לסיכום. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אין פלא, אין פלא שלמדינה הזו אין סייעתא דשמיא. "אם בחקתי תלכו", אם לפחות מצהירים כלפי עם ועולם ואומרים: אנחנו מדינה יהודית – דמוקרטית, אבל מדינה יהודית – ולא פוגעים בכל הדברים הקדושים והיקרים שלנו, יכול להיות שהכול היה נראה אחרת. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל ברגע שזה מה שעושים, אדוני היושב-ראש, התוצאה היא שאנחנו ממשבר למשבר. אנחנו מתפללים ומקווים שהממשלה הזו תחלוף מן העולם, בגלל שהיא הפרה את הברית עם הקדוש ברוך הוא. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמיחי שיקלי. << דובר >> עמיחי שיקלי: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. אנו עלולים לאבד את הכול, זעק – – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> את הקול, בקו"ף. << דובר_המשך >> עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> "את הכול", זעק ראש הממשלה במצוקה אדירה באיגרת ביום שישי האחרון, איגרת שכולה רצף של פניקה והיסטריה אישית, המומרת בחוסר אחריות משווע לזירה הלאומית-קיומית. אגב, אפילו האויבים שלנו שמו לב לדבר הזה, ובחמאס שאבו עידוד מדבריו. עברנו מ"אני" ל"אנחנו" – אתה טוען, ראש הממשלה. מי אלה "אנחנו"? אף אחד מחברי סיעתך לא שיתף את האיגרת, שכמותה לא הייתה מאז ימי הבית השני. הבשורה על פי נפתלי. שר הביטחון שלך, מבכירי אנשיך בממשלה, כלל לא שמע על קיומה. אז אם על כולנו לפעול, על כל הרוב הדומם, הציוני, איך זה שלא הצלחת לגייס למשימה אפילו לא את הדובר שלך? למה שאזרחי המדינה ילכו אחרי אדם שהלשכה שלו נסה על נפשה? שהסיעה שלו משריינת את עצמה לדעת? שהממשלה שלו שמה עליו פס? בעולם מתוקן, ראש הממשלה, לא צריך להתגנב עם צבעי פנים ומסוק ולעשות תרגילי הטעיה כדי ללכת ולנחם משפחה אבלה. בעולם מתוקן, ראש הממשלה, מאחורי ראש הממשלה יש לשכה וסיעה. בעולם מתוקן ראש ממשלה לא מתבכיין כמו ילדה בת שש על הערות מעליבות שזרקו לו כמה מפגינים באיזו הפגנה. בעולם מתוקן – – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> יש לי ילדה בת שש, והיא לא מתבכיינת כך. אני חייב להגיד. << דובר_המשך >> עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> בעולם מתוקן ראש הממשלה, מי שהיה מנכ"ל מועצת יש"ע לא נזכר ב-Delay של שנה לחצות את גבולות הקו הירוק ולא מכנה בפסגה מדינית חשובה את יהודה ושומרון בכינויי גנאי ירדניים. בעולם מתוקן שום איש ימין לא היה מאמץ את רטוריקת מפגיני בלפור האומללה. בעולם מתוקן ראש ממשלה וקואליציה ציונית, לכאורה, לא היה צריך לשלם שוחד שבוע אחרי שבוע, כדי להעביר חקיקה ציונית אלמנטרית כמו זו שאנחנו לפניה היום. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> בעולם מתוקן ראש ממשלה שהונה את ציבור בוחריו ונכשל בתפקידו כישלון מנהיגותי חרוץ, היה קם ומתפטר. תודה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דוד ביטן. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני באמת מתפלא על עמיחי שיקלי. מה, הוא לא יודע שבנט אוהב לכתוב ספרים שאף אחד לא קורא אותם? הוא בעצמו לא קורא אותם, מכיוון שכותבים לו אותם, אז גם את האיגרת הזאת הוא לא קרא, ואף אחד לא יקרא – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> הוא גם לא כותב אותם. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> הוא גם לא כותב אותם. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> עוד מעט תגיע התביעה. עוד מעט תגיע התביעה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> שיגיש תביעה. אף אחד לא יקרא. אני רוצה להגיד לכם שהממשלה הזאת והקואליציה הזאת, אין לה מה לדאוג. מצד אחד מנסור עבאס אף פעם לא יעזוב את הקואליציה. הוא הרגיש מה זה תקציבים, מה זה חוקים, מה זה יישובים. לכן, כל מה שעושים, ישיבות על ישיבות, זה הכול הצגה אחת גדולה. מצד שני, יתר השותפים – כביכול הימנים, או השמאל, לא משנה – רוצים להאריך את משך תקופת הממשלה הזאת בכל מחיר. הם נותנים מה שהם יכולים, ועוזרים להם, לצערי הרב, בחוק הזה ראשי ערים של יהודה ושומרון. זה לא התחיל מהיום. אני מזכיר לכם את אביתר. כשהיה הנושא של אביתר, במקום ליצור מצב שיהיה פינוי בכוח – ואז הממשלה הזאת בהתחלה עוד יכלה ליפול – הם הגיעו להסכם עם בנט ושלחו פרחים לאורבך. אתם זוכרים את זה? עד היום אביתר לא קמה ולא תקום אף פעם. זאת אומרת, כל הזמן הם מסייעים להם וגם היום. הם יודעים שהסיפור הזה, של התקנות האלה, אם זה לא יעבור היום – וזה לא יעבור היום, בעזרת השם – בסופו של עניין יעברו עוד שבועיים, עוד שלושה, או כשאנחנו נחזור לשלטון, בסופו של דבר זה לא יפגע ביהודה ושומרון. אבל לא, הם חייבים לשתף פעולה וללחוץ על הליכוד וגם על דעת הקהל, להראות שאנחנו נגד יהודה ושומרון. אנחנו הליכוד, יחד עם עוד אנשים, עשינו את כל מה שאנחנו יכולים למען יהודה ושומרון. אם היום יש שם מאות אלפים, זה בגללנו. כולם חרדים לעניין הזה, אוי ואבוי מה יקרה. ואני אומר לכם, לא יקרה שום דבר. כמו שהיה עם חוק האזרחות, שלא היה, ובסוף הסכמנו לאיזושהי פשרה אחרי חצי שנה. אף אחד לא נפגע מהעניין הזה. ואני אומר לכם, לא ניבהל בכלל מהעניין הזה, כשאנחנו נעשה את מה שצריך היום. ואני אומר לאנשי הימין, כולל היושב-ראש שמנהל את הישיבה הזאת: הגיע הזמן שתסתכלו ימינה, כמו שאומרים בצבא, כשהיינו, "לימין שור". לשם תסתכלו. מספיק להחזיק את השלטון בכוח, להחזיק את קרנות המזבח באופן כזה שלא מוכנים לוותר. אתם רואים שהממשלה הזאת לא מתפקדת. אתם רואים שאתם תלויים ברשימה המשותפת ובמנסור עבאס; אתם רואים שאתם לא יכולים להעביר שום דבר אם זה לא עובר דרכם. לאן אתם רוצים להגיע? אני זוכר שאתה התנגדת לשיתוף פעולה עם הרשימה המשותפת כשהיה גנץ בממשלה אחרת, או בקואליציה אחרת. הגיע הזמן שתחזרו ותסתכלו ימינה ותהיו ימניים באמת. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. שלוש דקות, גברתי, בבקשה. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, יצא לי לקרוא המון דאגה מצד החברים היקרים בשמאל, שברגע שאנחנו נחזור לשלטון גם הדמוקרטיה תהיה בסכנה וגם שלטון החוק יהיה בסכנה, ואני רוצה להרגיע ולומר שלמדתי את השמאל ואת התנהלותו בשנה החולפת. אני תלמידה טובה. הבנתי איך נראה שלטון חוק ואיך נראית דמוקרטיה. אני מתכוונת ליישם, ואני מבטיחה שנעשה את הדברים הבאים תוך כדי למידה מכם. אז נתחיל בזה ששרה נתניהו תקבל תוכנית בתאגיד, בדיוק כמו שגאולה אבן סער מקבלת, אגב, על חשבונכם, רק שלשרה נתניהו יהיה טיפה יותר רייטינג מ-1.8% שיש לגאולה. ארמון בקיסריה לביבי נתניהו עם בטון מוחלק, מרתף מפנק והמון ריהוט, בכרטיס אשראי פתוח על חשבון משלם המיסים, כי כך נראית הדמוקרטיה וכך נראה שלטון החוק. בעלה של אחותי, כפרה עליה, עירית – יש לה בעל מוכשר מאוד, קוראים לו בני – הוא יהפוך לדירקטור בקק"ל בדיוק כמו הגיסה של לפיד, אילאיל, כי גם אצלנו הכישרון עובר במשפחה וכך נראית דמוקרטיה וכך נראה שלטון החוק. ייצוג בוועדות: דוד ביטן ישב בוועדות ויצביע עם עצמו, יסכים עם עצמו ויצביע עם עצמו פה אחד. תת-ייצוג לשמאל בוועדות, כי כך נראה שלטון החוק וכך נראית השמירה על דמוקרטיה. גלי צה"ל תהפוך להיות הבית של החיילים ושל הליכוד. שר הביטחון מטעם הליכוד – דודי אמסלם, אולי, אמיר אוחנה? מישהו מכם ייקח על עצמו את גלי צה"ל, יפטר לאלתר את כל המגישים הבלתי-ביביסטים, כמו שעשו לברדוגו ואיבגי, והבית שלנו יהפוך להיות הבית של החיילים. כל חבר כנסת שיעשה בעיות, ננסה לשחד ונשלח כקונסול לסין, ליפן, אולי אפילו לסינגפור. כך נראה שלטון דמוקרטי וכך נראית שמירה על החוק. 53 מיליארד לחרדים, מי רוצה ראשון? פעם ראשונה, פעם שנייה, קניתי. כל ח"כ חרדי שירצה עוד תוספת יקבל, האשראי פתוח. ייעוץ משפטי. מי ידע? מי ידע ששמירת החוק והדמוקרטיה זה שייעוץ משפטי כבר לא מחייב? אפשר לגרוס את זה, כמו ששטרן אוהב. כך נראית שמירה על החוק וכך נראית דמוקרטיה. והכי חשוב, נפתח בחקירות בניגוד לחוק-יסוד. נענה עדים, נפליל, נמציא עבירה תקדימית שלא הייתה קיימת מעולם, כי פרקליטות שנועדה לחסל יריבים פוליטיים של הימין זה שמירה על החוק וזוהי דמוקרטיה. אני – תודה רבה. באמת, מודה לשמאל הנכבד שלימד אותי היטב איך נראית שמירה על הדמוקרטיה. מבטיחה לשמור עליה לא פחות מכם. תודה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דוד אמסלם – אינו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, שלוש דקות עומדות לרשותך. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, האמת, לא תיארתי לעצמי שנגיע למצב שעל חוק שמקבע שתי מערכות חוק, אחת לישראלים המתנחלים ואחת לפלסטינים תחת כיבוש, יהיה ויכוח בין אנשים שהיו במחנה השמאל ותמיד דיברו נגד אפרטהייד, בין ערבים לערבים, ח"כים ערבים לערבים, פלסטינים. כי כאשר יש החלת החוק הישראלי, הדין הפלילי, על מתנחלים ישראלים בשטחים הכבושים יוצרים שתי מערכות חוק, אחת למתנחלים ואחת לפלסטינים. דין פלילי אזרחי, בית משפט אזרחי. למשל, מתנחל מחברון שביצע עבירה יישפט בבית דין אזרחי ישראלי. השכן שלו הפלסטיני יילקח לבית דין צבאי. זה נקרא אפרטהייד, שתי מערכות חוק. זאת ההגדרה, אין בלתה. שמעתי אנשים מהקואליציה שמתקשים. מה הקושי? מה הוויכוח? מה המחשבה השנייה? אני רוצה לומר לכם שאני גאה שבסיעת הרשימה המשותפת לקח לנו 20 שניות להחליט, ואני כועס על בזבוז הזמן. אנחנו נגד. 20 שניות לקח, למה כל כך הרבה זמן? בנוסף, אני שומע – כמה זמן יש לי? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אדוני, אכן היה פה – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שתי מערכות זמן, שתי מערכות זמן. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> יש לך 57 שניות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שתי מערכות זמן היו. שים לב, עכשיו זה 3:52. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אז עד שלוש יש לך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שמעתי פרשנים שאומרים שהערבים מפילים את הקואליציה. האמת, הערבים צריכים להפיל את הקואליציה. אבל הקואליציה הזאת והממשלה הזאת נופלות בגלל יהודיה, לא בגלל ערביה, והדברים פשוטים. אבל האמת היא, שזאת ממשלה של לבן ושחור, תומכי מתנחלים עם מתנגדי מתנחלים, תומכי אפרטהייד עם מתנגדי אפרטהייד, וכל אחד מצביע נגד השקפת העולם שלו ונגד האידיאולוגיה הבסיסית שלו, חוץ מסיעה אחת, (מתרגם את דבריו לערבית:) הרשימה המשותפת. אנחנו כל הזמן היינו נגד והיום אנחנו נגד. חלק מהמצביעים נגד היו בעד וחלק מהמצביעים בעד היו נגד. לכן, אני רוצה שהכיבוש יסתיים, אני רוצה שהאפרטהייד יסתיים. כל מי שמרים יד בעד החוק הזה, מרים יד בעד האפרטהייד וזו הצבעה היסטורית. (חוזר על המשפט בערבית.) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת אמיר אוחנה, בבקשה. << דובר >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. אולי כדאי לחדש את השעון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, כן. לא נגזול ממך ולו שנייה אחת. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה, היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, זה כבר שנה שממשלת השינוי והריפוי חוגגת, שלא לומר את השם האמיתי שלה, השיסוי והדיכוי, ממשלת ההונאה והנוכלות, ממשלת השורא והמריצות. ושוב היא מבקשת מחברי האופוזיציה להאריך את חייה. זה חוק טוב, זועקים חבריה, זה חוק חשוב. אכן, יהודה ושומרון הם חבלי ארץ חשובים בארץ ישראל, ואנחנו צריכים לדאוג שתמיד יישארו חלק ממדינת ישראל. הליכוד בהנהגת נתניהו פעל למען ההתיישבות, להרחבתה ולהעמקתה חרף כל האתגרים והקשיים, ובהם ממשל אמריקאי, שקרא לעשות בדיוק את ההפך; האו"ם ומוסדות בין-לאומיים נוספים, שבעידוד שותפיו של שר המשפטים, שהביא את החוק הזה, חבריו לקואליציה דהיום, קראו ופעלו כדי להרוס את ההתיישבות; כמובן, כל ארגוני השמאל, שוב, שותפיו של שר המשפטים גדעון סער לממשלה, שפעלו כדי לחסל את מה שהם מכנים הכיבוש, שהוא למעשה שחרור חבלי יהודה ושומרון מידי כובשיה הערבים והשבתם לידי בעליהם החוקיים מזה אלפי שנים, העם היהודי. יו"ש, יהודה ושומרון, יהפכו לערי מקלט לעבריינים – האם בכך חפצה האופוזיציה? כך שאל כאן בפתוס גדעון סער. ומה עם הקואליציה, מר סער, מה איתה? אתם, אתם שיושבים לצד תמר זנדברג, יאיר גולן, אבתיסאם מראענה, מנסור עבאס, ווליד טאהא, שיכלו רק לחלום להגיע לקואליציה ולשלטון במדינת ישראל – ובעזרת השם עוד ימשיכו לחלום 100 שנה קדימה כשנפיל את הממשלה הזאת במהרה בימינו – אתם, שממשלת העוועים שאתם הקמתם כבר לא נהנית מרוב בכנסת הזאת ותלויה רק בקולות של עופר כסיף, של אחמד טיבי ושל סמי אבו שחאדה; אתם, אין לכם שום זכות, שום זכות, להטיף לנו על יהודה ושומרון. יהודה ושומרון תהפוכנה לערי מקלט לעבריינים? אולי חלק מחברי הממשלה הזאת באמת ירוצו לברוח לשם אחרי שהממשלה הזאת תיפול. אבל אל דאגה, אנחנו נעביר את החוק הזה בזמן קרוב מאוד, בממשלה שתחליף את ממשלת הזדון. עד אז יש לי פתרון, תרשו לי להציע. דברו עם יושב-ראש מועצת יו"ש חברנו דוד אלחייני, הוא ודאי ישמח לכרות איתכם הסכם הסגרה לטובת העניין. לכם, חברי הקואליציה המתקראים ימנים, ספרי ההיסטוריה נכתבים בעוד אנחנו מדברים. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> איך תיזכרו בדברי הימים של מדינת ישראל? לימין שור, אמר דוד ביטן. אני אומר: לימין שוב. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להגיד לכם משהו: הערך העליון בשבילי זה נאמנות. נאמנות למדינה. אגב, אני לא מצפה את זה מחברי כנסת מהמשותפת, כי יש להם דעות משלהם, אבל מח"כים מסיעות ציוניות אני מצפה לכך. בעיניי אין ערך יותר חשוב. אני רוצה להזכיר לכם תאריך מסוים: 26 באוקטובר 2004. מישהו זוכר מה היה שם אז? אני לא סתם באתי היום בכתום, אדוני היושב-ראש, כי אז בתאריך הזה כל המדינה הייתה בכתום. זו הייתה הצבעה היסטורית ודרמטית בכנסת ישראל על התנתקות. מי שהצביע אז בעד ההתנתקות היו חברי כנסת מהליכוד. גם אז הם היו נגד ההתיישבות, וגם היום הם מוכיחים את זה שוב. בנימין נתניהו, צחי הנגבי, ישראל כץ – אז הם היו בכנסת, והצביעו בעד ההתנתקות ונגד מדינת ישראל והיום הם הולכים להצביע אותו דבר. אז מי אמר שהליכוד הוא מפלגה ציונית? מי אמר שזו מפלגה ליברלית? מזמן הליכוד הפך להיות מהליכוד לביביסטן. הדבר היחיד שמעניין זו הנאה אישית של איש איש אחד. הליכוד עכשיו הפך להיות לגיס חמישי בכנסת ישראל, שדואג אך ורק לאינטרסים האישיים של העומד בראשו. הח"כים מהליכוד כבר מזמן איבדו גם את האידיאולוגיה וגם את הדרך. בעצם כשאתם קוראים וצועקים בכל צומת על ממשלה לא לגיטימית, הבוגדים האמיתיים במדינת ישראל וצרכיה אלה אתם. תסתכלו למראה ותגידו, תודו באמת. היום אתם תצביעו יחד עם אחמד טיבי – חבר הכנסת אחמד טיבי – נגד תושבי מדינת ישראל ואזרחיה, פשוטו כמשמעו. אז כשאתם אומרים פה על תומכי טרור, כנראה אתם אלו תומכי הטרור המרכזיים, ולא איכפת לכם משום דבר אחר חוץ מאינטרס אישי והנאה אישית של איש אחד. מכורי שלטון שלא רואים בעיניים. המדינה לא מעניינת. אדמה חרוכה. זה הסיפור: לחזור לשלטון בכל מחיר ובכל דרך. אז החדשות פה שזה רחוק מכם. הממשלה לא נפלה, לא נופלת ולא מתכוונת ליפול. ואנחנו נתמודד עם כל הבעיות ונעמוד איתן מול כל האיומים. תודה רבה, תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ישראל אייכלר. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, מדברים על החלת הריבונות היהודית על תושבים יהודים ביהודה ושומרון, ואני שואל למוחרת חג השבועות מתי יחילו את החוק היהודי, את תורת ישראל, בארץ ישראל על היהודים בירושלים, בתל אביב, בחיפה ובכל מקום שבו הם נמצאים. אני לא מתכוון דווקא שהמדינה תחיל את החוקים, אלא על מה שקיבלנו אתמול בחג השבועות, קבלת התורה – זמן מתן תורתנו. הקדוש ברוך הוא נתן לנו מתנה שממנה נהנה כל עולם המוסר והצדק העולמי; כל מדינות העולם שיש בהן צדק, שיודעות שיש מצווה של לא תרצח, לא תגנוב, לא כל מיני פשעים שנעשים שם. כולם לקחו מן התורה, כולל הדתות המונותיאיסטיות, הנצרות והאסלאם, כולם לקחו את הערכים המוסריים מן התורה. לא יכול להיות מצב, לא הגיוני שדווקא העם הנבחר, שזכה לקבל את התורה מסיני, מהקדוש ברוך הוא, אירוע חד-פעמי היסטורי לפני שלושת אלפים ושלוש מאות שנה בערך, העם הזה, פשוט למוחרת חג מתן תורה לא יזכור בעצם שאנחנו מחויבים לתרי"ג המצוות, שהזוהר הקדוש קורא לזה תרי"ג עיטין, תרי"ג עצות טובות לחיים. בשבוע שעבר נפטר הרב אורי זוהר. אני ראיתי הרבה ראיונות שלו על העניין של החזרה בתשובה, והוא מסמל, במשפט ששמעתי אתמול בהקלטה, את כל הטרגדיה הישראלית במהותה. הוא אמר: סבא שלי נהרג במיידנק בגלל שהוא הלך בכובע כזה וחליפה כזאת וזקן כזה, ואיך קרה לנו ששכחנו את כל מטרת היותנו כאן כעם וכאדם בארץ ישראל ובעולם הזה? אחרי שגילינו, אחרי שהוא גילה שבעצם זאת הדרך, זאת היהדות שהוא איבד, אז הוא רצה לחזור אליה ולהחזיר אותה לכל עם ישראל. הוא עשה רבות, גדולות ונצורות, והחזיר המונים. אבל אנחנו צריכים לשאול את עצמנו גם אחרי פטירתו את השאלה ששאל מרן הרב שך לפני הרבה שנים: במה אנחנו יהודים? מדברים על החלת ריבונות יהודית, על ריבונות ישראלית, אם לא קבלת התורה, יומיים, חג השבועות, במה אנחנו יהודים? ואם אנחנו לא יודעים במה אנחנו יהודים, במה אנחנו שולטים בארץ ישראל בכלל ולמה לנו להיות דווקא בארץ ישראל ולא כל אחד באומה שממנה הגיע? המסקנה, אדוני היושב-ראש, דווקא למוחרת קבלת התורה, שכולנו נגיד "נעשה ונשמע אמרו כאחד" לקבל את התורה ומצוותיה כפי שקיבלנוה מאבותינו ואבות אבותינו במשך מאות דורות, שלושת אלפים ושלוש מאות שנה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה הפתרון הטוב ביותר לעם ישראל. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, נכנסתי בדיוק כשסגן יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת אחמד טיבי דיבר, ואמרתי לה שהוא כמעט שכנע אותי להצביע בעד. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה? למה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> וישאל האדון היושב-ראש למה אני לא מצביע בעד – למה שכנעת אותי? כי אם אתה מסביר שזה מחזק את אחיזתנו ביהודה ושומרון, אז אני צריך להצביע בעד. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה חוק אפרטהייד. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה לומר לך – לא לך, לאדוני היושב-ראש – למה אני הולך להצביע נגד ולמה כולנו נצביע נגד. שלמה המלך אומר בספר משלי: "כסף סיגים מצֻפה על חָרֶשׂ שְׂפָתַיִם דֹלְקים ולב רע". כסף סיגים מצופה על חרש שפתיים דולקים ולב רע. החוק התמים והנחמד הזה שעומד כאן גדעון סער ומביא אותו ומייסר אותנו בשוטים, זהו בדיוק הכסף סיגים שמצופה על חרש. והנאומים בפתוס, שנואמים לנו – אתה יודע, זה מזכיר לי את החוק ממדים ללימודים לחיילים, שהתנגדו ל-100% פה; בדיוק אחר כך אותם אלה שצעקו: איך אתם לא דואגים לחיילים, ואחר כך התנגדו לתת להם 100%, זה בא מאותו מקום. הרי החוק הזה, למה הוא בא? הוא בא לכסות על חרס. הוא בא לכסות על ממשלה שמדברת יפה, מדברת נחמד לכל אחד, אין לה הרי עמדה: פעם שולחת את הראש ממשלה הזה, פעם שולחת את הראש ממשלה הזה; פעם את הראש מפלגה הזה, פעם אתה ראש מפלגה הזה; פעם אחת היא מזכירה "הדחנו את נתניהו", פעם אחת היא מזכירה "אבל אנחנו שומרים על הימין". אבל בסוף מה שיש שם זה לב רע. בסוף, מה שיש שמה זה אנשים עם רוע. עם רוע – שמטילים מיסים, את זה כולם יודעים; עם רוע – שמטילים גזרות על הציבור; עם רוע – שמוכנים לתת חשמל במקום אחד ולנתק חשמל במקום אחר; עם רוע – שבאותו יום שמעבירים בפתוס כזה חוק להחיל ביהודה ושומרון תקנות חירום, באותו זמן קורצים בעין לצד השני. "שפתים דלקים ולב רע", כמו שאמר שלמה המלך. באותו זמן יושבים, יושבת שרת-צרת תחבורת כבישות ודואגת לעשות נזק לחלשים, דואגת לעשות נזק למסכנים, דואגת להוריד הנחה לאלה שצריכים תחבורה ציבורית. מעלים בתמימות את הדלק במיסים שלהם ובבלו שלהם, כשהם יודעים שזה נכון, הרי הם הביאו לוועדת הכספים נכון. והכול בהיתממות – אותה היתממות שהייתה פה לפני שנה על חוק האזרחות, זה בא מאותו מקום. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> את הצביעות הזאת ואת הכיסוי הזה אנחנו נוריד מכאן הערב. ידעו כל העם ישראל מי זאת הממשלה הזאת, ואת החיפוי לא ניתן לה. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אופיר כץ. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, בשבועיים האחרונים אנחנו מנהלים קרב קשה על המענקים לעצמאים. זה לאחר שהחוק הגיע באיחור של ארבעה חודשים – עד כדי כך זה מעניין את הממשלה הזו. והחוק שהגיע זה חוק שבעצם הכוונה שלו הייתה לחלק לכמה שפחות עצמאים שיהיו זכאים, ואילו שזכאים – לתת להם כמה שפחות. במהלך השבועות הללו אנחנו ניהלנו קרב, כפי שאמרתי, והצלחנו להביא בינתיים שני הישגים משמעותיים. האוצר והקואליציה רצו שרף הפגיעה לזכאות יהיה פגיעה של 35%; אנחנו הצלחנו להוריד את זה ל-25%, על מנת שיותר עצמאים יהיו זכאים למענק. בנוסף, גם הצלחנו להגדיל את המענקים לעסקים קטנים ב-15%. עכשיו הם טוענים שאנחנו בוועדה מעכבים את הבאת החוק למליאה. אלו שהביאו את החוק בארבעה חודשים איחור כשאנחנו ביקשנו מהם לזרז את זה, הם טוענים שאנחנו מעכבים. מה אנחנו רוצים? על מה בעצם אנחנו נלחמים בוועדה עם ההסתייגויות שהגשנו? על דרישות העצמאים. הקואליציה והאוצר מסרבים להכיר בכך שיש עצמאים רבים שנפגעו גם בחודש דצמבר, כן. באומיקרון נפגעו גם בחודש דצמבר. ראש הממשלה בנובמבר אמר שאנחנו במצב חירום. על זה אנחנו נלחמים. הם הקטינו את רף הפגיעה, לא כפי שאנחנו עשינו, עד 400 מיליון – רק עד 60 מיליון; שוב, שכמה שפחות יזכו לזה. אז אנחנו מבקשים להגדיל את זה לעד 100 מיליון, שיותר עצמאים יהיו זכאים. והם פשוט לא מוכנים לשמוע. עכשיו, הם טוענים – ישראל ביתנו, ראיתי, יצאו בפוסט שאנחנו מעכבים ובעצם אנחנו ממציאים את הדרישות. אז הדרישות שאנחנו מעלים – יש כמה דרישות אבל אלו שתי הדרישות העיקריות, הדרישות האלו, של דצמבר ולהעלות את זה ל-100 מיליון, אלו דרישות שהועלו על ידי כל ארגוני העצמאים. יש ניירות עמדה של ארגוני העצמאים לקראת הדיונים שהיו. לשכת יועצי המס בישראל, להב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, פורום העצמאים מבית ההסתדרות, תנועת העצמאים, כל הנציגים של העצמאים, גם אלו שהיו בוועדה, ביקשו את שני הדברים האלו. אנחנו לא מעכבים את זה סתם, אנחנו רוצים להיטיב עם העצמאים, בניגוד לממשלה, לקואליציה הקמצנית הזאת, שלא רוצות לתת להם מה שמגיע להם. הן לא מכירות בכך שהם נפגעו בדצמבר והם כן נפגעו בדצמבר. למה אתם מתעקשים לא לתת להם את זה? למה? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם מחלקים פה מיליארדים בשביל הצבעה אחת במליאה. אז על חודש דצמבר שבו העצמאים נפגעו אתם לא מוכנים לתת? משפט סיום, אדוני היושב-ראש. אני פונה לעצמאים, אני מבין את המצוקה שלכם. אנחנו באמת נאבקים בשבילכם, בשביל שתקבלו יותר, כי מגיע לכם יותר. ואם ישראל ביתנו אומרים שאנחנו עושים את זה מסיבות פוליטיות; תקבלו אחת מהדרישות שלנו ומחר בבוקר אנחנו מסירים את ההסתייגויות מהוועדה. אחת. תודה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אורי מקלב. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, אם הוא נמצא פה, השרה אם היא נמצאת פה, שאני לא רואה אותם. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> בבקשה, שם. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אוקיי. השרה, וחבריי חברי הכנסת, בשלוש דקות אנחנו צריכים באמת לשקף את האמת. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> איפה? אין פה – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש, יש. היא עברה לצד של האופוזיציה. << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> אני פה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> היא מרגישה שזה כאן המקום הטבעי שלה. כן, כן. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> הגיע הזמן, חמודה. הגיע הזמן שתעשי את המעשה הנכון. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אנחנו בשלוש דקות, ועכשיו כבר שתיים וחצי, עד שאנחנו מוצאים את השרה, צריכים למצוא ולהציף ולשקף באופן אמיתי את ההתנגדות לחוק: מדוע אנחנו נצביע נגד החוק. וכי מישהו חושב שמעכשיו הנושא הוא כפי שאתם מנסים להציג אותו, נושא של ביטחון, בחשיבות של החוק הזה? אם היה חשוב לכם הביטחון של אזרחי מדינת ישראל, הייתם עושים הסכמים. אתם נשענים על רע"מ; הם מוסיפים לביטחון ישראל? אנחנו הרי יודעים בדיוק על מה אתם מוותרים כדי לקבל את האצבעות שלהם. היום לא צריך אביב עם כלי נשק ולא צריך אביב עם הפגנות. יש אביב עם ההצבעות שמצביעים ביחד, ובמקום לחפור מנהרות וככה לסלק את הכיבוש, אפשר לעשות מחילות מבפנים וככה לסלק את הכיבוש. העמדות שלהם, שאנחנו כובשים פה – זה ברור; שאין לנו זכות להיות פה – זה ברור; שצריך לסלק אותנו. ועליהם אתם נשענים. והדרך, כפי שמרגיעים את הרחוב הערבי, זאת האמת. אתם רוצים על זה להישען. וזאת הלגיטימיות של ממשלה שרוצה להעביר חוקים. אז אנחנו אומרים: לא, אין לכם לגיטימיות, בגלל שהדבר הזה, מעבר לפגיעה בביטחון ישראל, זה בוודאי פגיעה בכלכלת ישראל, פגיעה עמוקה בכלכלת ישראל, וכל אזרח ואזרחית כאן במדינת ישראל משלמים, וכל משפחה משלמת את המחיר: מחיר ביוקר המחיה, מחיר במיסוי ומחיר בגזרות. זה המחיר, כל התשלומים הענקיים האלה והתעריפים הגבוהים שמיום ליום הם עולים ואנחנו צריכים לשלם. ולכן פלא שעל אף הכלכלה ועל אף ההכנסות הגדולות שיש היום, מה שהשקענו בעבר באלה שגורמים להכנסות של מדינת ישראל, כמו הגז ועוד – היום אתם משלמים את המחיר הזה כדי לשרוד בשלטון? הדבר הזה נהפך לבלתי נסבל, לבלתי לגיטימי. ואנחנו הרי יודעים מה האמת, ואת הסחת הדעת הזאת עושים לא רק ראש ממשלה ולא רק הקואליציה. אנחנו רואים ששר האוצר, שהיה צריך להתמודד עם זה, על מה יש לו לדבר, על הסנדוויץ' של האברך בכולל. זאת אומרת, הוא גמר כבר ליהנות. כל המפלגה שלו, כל שדרת המפלגה שלו וכל המינויים שלו לא אכלו סנדוויץ' בכולל. דבר אחד הוא אמר נכון על הסנדוויץ' בכולל, בכולל לא אוכלים יותר מסנדוויץ'. אבל כל המעדנים שאכלו בכל בתי המלון בעולם, כל הבילויים, הדירות שקנו מכספי השחיתות – המפלגה של שר האוצר הייתה מפלגת שחיתות, מפלגה מאורגנת בשחיתות, על כל שלוחיה. והוא בא ואומר על הסנדוויץ', יש לו טענות על לומדי התורה, על הכספים. הם אלה, זה בא להגיד. אין שום בושה במדינה, והכול כדי להסיח את הדעת ממה שהוא צריך באמת להתמודד איתו, עם יוקר המחיה. וכמובן – משפט אחרון, אדוני היושב-ראש – הפגיעה בקודשי ישראל, ביסוד קיומנו. זה לא פרפרזה. אלה דברים שהם אמיתיים, דברים אמיתיים שעליהם אנו נשענים, לא רק בחוקי-יסוד – יסוד קיומנו, דברים שהם מאבני היסוד. בזה פוגעים, במורשת – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ובשרשרת האמונה וההתנהלות והמסורת שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לימור מגן תלם – אינה נוכחת. חבר הכנסת אלי כהן, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אלי כהן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שמעתי שנפתלי בנט כתב איגרת, ובאיגרת הוא מכנה את הציבור הישראלי "הרוב הדומם". אני חייב להודות שלא קראתי את האיגרת, מכיוון שאחרי שנפתלי בנט כתב ספר על קורונה שהפך לבדיחה, חשבתי שלא נכון לבזבז את הזמן ולקרוא את אותה איגרת. אבל אותו נפתלי בנט, שלא עשה שום דבר לטפל במחירי המזון, לטפל בזינוק במחירי הדלק, לטפל במחירי הנדל"ן, ששוברים שיאים, לא עושה שום דבר בנושא של איראן או בנושא של המשילות – בעזות מצח הוא קורא לציבור הישראלי "הרוב הדומם". כן. כך קורא להם השתקן – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת רגב, אני רואה שיש שיחה ערנית בטלפון. אז או בחוץ – תכבדי את חבר הכנסת כהן. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> כך קורא להם נפתלי בנט: הרוב הדומם. השתקן מבלפור. ולמה אני אומר השתקן מבלפור? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חברת הכנסת רגב, אני מבקש לא לשוחח בטלפון. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> ולמה אני קורא לו השתקן מבלפור? ממשלת בנט-עבאס, שיש בה שר שמחרים את יום ירושלים, מה עושה בנט? שותק; ממשלת בנט-עבאס, שיש שם שר שאומר שלא צריך להפסיק את התשלומים למשפחות המחבלים, מה אומר בנט? שותק; כשיש שר בממשלת בנט-עבאס שדן עם האמריקאים על אלימות המתנחלים, המתיישבים, מה אומר בנט? שותק; כשיש חברי כנסת, והוא נשען עליהם על מנת שהממשלה שלהם תשרוד, שקוראים לחיילי צה"ל מחבלים, מה עושה בנט? שותק; כשיש לו חבר כנסת בקואליציה שלו שמשתתף ביום הזיכרון למחבלים פלסטינים, איך מגיב על האירוע בנט? אתם לא מופתעים, כמובן הוא שותק; כשיש אצלו שר בממשלה שאומר שמדינת ישראל לא אמינה, מה עושה בנט? אתם כבר לבד יודעים את התשובה, הוא שותק. פתאום בנט – אין לו דעות, אין לו אידיאולוגיה. הוא שותק כי לא באמת אכפת לו מהמדינה. אכפת לו רק מדבר אחד: לשרוד עוד כמה ימים על הכיסא. שום דבר מעבר לזה לא אכפת לו. אני קורא לך מכאן, נפתלי בנט, תעשה כמו החברים החדשים שלך משוברים שתיקה ותתחיל לדבר, שנשמע מה אתה אומר. נפתלי בנט, אני רוצה לומר לך, אני נמצא בציבור, לאן שאתה מפחד להגיע; עד היום לא ביקרת באף שוק, באף רחוב. לכל מקום שאתה מגיע – הכול סגור, שמא תראה את הציבור הישראלי, כי אתה מפחד. אתה יודע למה אתה מפחד? כי אתה יודע שהם לא דוממים, אתה יודע שהם לא שותקים. אתה יודע שהם זועקים. הם זועקים מדם ליבם – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלי כהן (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט אחרון, אדוני. – – והם מבקשים רק דבר אחד: הם מבקשים שתפטור אותנו מעונשך ותלך הביתה. אגב, לא הביתה – למבצר ברעננה. בנט, אתה שותק, הציבור זועק, תלך הביתה. תודה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח. חברת הכנסת מירי רגב. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> תודה רבה לך, כבוד היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ביום שישי האחרון נפתלי בנט קרא למלחמת אזרחים. קריאה לפעולה, הוא כתב באיגרת לאזרחים. הוא קרא לזה "להילחם במכונות הרעל". ומיהן אותן מכונות הרעל, על פי בנט? אנחנו. לא מכונות הנדסת התודעה והתעמולה, שבמשך שנים תוקפים את הימין ואת נתניהו; לא ערוצי התקשורת, שמאתרגים, מלטפים את הממשלה הכושלת הזאת; לא ארגוני זכויות האזרח, שנמצאים בשנת הדוב – אנחנו מכונות הרעל. כמה הסתה ושיסוי יש בעלק ממשלת הריפוי הזאת. הרי ברור לכולנו שמדובר בניסיון עלוב של בנט לנסות לגרוף עוד קול וחצי, לנסות לזרות חול בעיניו של הציבור, שאולי עוד מישהו יאמין לו, למילים הריקות מתוכן, שאולי עוד מישהו יאמין לשקרים שלו שמופיעים באיגרת שלו. אז בוא נפרק את השקרים שלך, מר בנט. העברתם תקציב למדינה, אמרת. למה שלא תקרא לילד בשמו? העברת תקציב לעבאס ולתנועה האסלאמית. ובוא נעשה שיעור כלכלה למתחילים: יש תהליכים שלוקחים זמן, תהליכים בדיוק כמו אלה שלקחת עליהם קרדיט – הצמחת המשק והורדת הגירעון. הם כמובן הישגים של ממשלת הליכוד, של נתניהו, שאתה כרגיל מנסה לגזור עליהם קופון. אתה יודע על אילו תהליכים אתה לא לוקח את הקופון? העלאת מחירים, רפורמות כלכליות חסרות אחריות, משבר מול החקלאים, בעיות בתחבורה הציבורית. עליהם אתה לא לוקח אחריות. על זה תיקח אחריות, על זה תיקח קרדיט – על הפגיעה בחלשים, בפריפריה ובמעמד הביניים. שינוי מדיניות מול עבאס, אמרת. ואללה, צדקת. שינוי מדיניות מול החמאס – התרפסות מול החמאס, התכוונת; כניעה לטרור, התכוונת. שמת קץ למדיניות הסגרים בקורונה? כולם יודעים, למה צריך סגרים אם החלטתם להכיל את המתים? תשאל את אילת שקד, לך אולי היא תגיד את האמת. ועוד ועוד שקרים שלך, בנט. אף אחד לא מאמין לך, אין לך יכולת למשול, אתה מנסה לשרוד, נסחט על ידי כל אחד בקואליציה הזאת. אני קוראת ליועצת המשפטית לממשלה, במכתב ששלחתי לה ביום שישי האחרון, שתורה להסיר לאלתר את כל הפרסומים מאתר הפייסבוק שלך ומכל אתר פרסומי אחר, כפי שהורה בעבר השופט הנדל לנתניהו להסיר פרסום שמדבר על הישגי הממשלה על ידי לשכת העיתונות הממשלתית. הרי אין איפה ואיפה. מה, מערכת המשפט עושה איפה ואיפה? מה פתאום? היא מטפלת בימין כמו שהיא מטפלת בשמאל. ולכן אני מצפה שהיועמ"שית לא תגבה ראש ממשלה מהשמאל ותורה באופן מיידי להסיר את כל הפרסומים, שהרי מדובר בתעמולה פוליטית ושימוש בנכסי ציבור וכספי ציבור לשימוש בצרכים פוליטיים, בניגוד מפורש לחוק תעמולת בחירות והנחיות היועמ"ש – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – 1959, סעיף 2 לחוק. מה אתם חושבים שיקרה? מה אתם חושבים שיקרה? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> משפט סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר_המשך >> כלום, אה? בואו נחכה. שלחתי לה מכתב, בואו נחכה ונראה מה יקרה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב גלנט. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, בשבועות האחרונים אנחנו עדים לא פעם ולא פעמיים להנפת דגלי הרשות הפלסטינית ודגלי חמאס בכל רחבי הארץ – באוניברסיטאות בבאר שבע, בתל אביב, על גורדי שחקים במרכז הארץ, על הר הבית, בתהלוכות – והדבר הזה מחזיר אותי שנים לאחור, לאינתיפאדה הראשונה, שאני כמג"ד, מפל"ג בשייטת, יחד עם הלוחמים, הולכים ומורידים כל דגל שמישהו העז להניף בעת ההיא. זה היה בין מעצר מבוקשים לבין חיסול מבוקשים בג'נין, בקבאטיה, בעראבה, בטול כרם ועוד ועוד, אבל בכל מקום כזה גם הקפדנו להוריד את הדגל. מדוע? מפני שהדגל הוא סמל. זו הייתה הוראת הממשלה. אגב, זו הייתה ממשלת אחדות, בראשה ישב יצחק שמיר, ושר הביטחון בה היה יצחק רבין – שני אנשים שבאו מכיוונים פוליטיים שונים, אבל על דבר אחד הם הסכימו: שאת ההתקוממות צריך לדכא, ודגל שמייצג תפיסת עולם של אויב איננו מונף. למה? כי הדגל הוא לא רק דגל; הדגל הוא סמל. מה מתכוון להגיד מי שמניף דגל של ארגון שעוין את ישראל – חמאס, תנועת האחים המוסלמים, הרשות הפלסטינית? הוא מתכוון להגיד: אני בעל הבית, אני הריבון, אני שולט. הדגל שלי מתנשא ברום, הוא מופיע על הר הבית. ואני אומר לכם, רבותיי, הדברים האלה מתחברים לשורה ארוכה של דברים שכולם הם קריאת תיגר על הנוכחות הציונית-יהודית בארץ ישראל. ואני שב ומבהיר כאן, בקרוב תוקם ממשלת ליכוד במדינת ישראל, ואנחנו בעניינים האלה נטפל. וכשאני אומר "נטפל", הכוונה היא שבמדינת ישראל יהיה ברור לכל אחד, כולל לאנשים מרע"מ, תע"ל וגופים אחרים במשותפת, וכמובן לכל מי שמסביבנו: כאן במדינת ישראל יכולה להתקיים רק ריבונות ממלכתית אחת ריבונות ציונית יהודית. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר_המשך >> זה היה תוכן ויסוד מגילת העצמאות, וזה מה שיהיה מעתה ואילך. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת זאב בנימין בגין. << דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, זה חיזיון. מפלגה ימנית גאה בימינותה מאמצת את הגישה הקומוניסטית של לנין, על פי הסיסמה: ככל שיהיה רע יותר, כך יהיה טוב יותר – כלומר למפלגה. כזאת נשמע בסיעת הליכוד לפני שבועיים בלבד. החלטנו להפיל את הממשלה, נאמר שם, אז אין כאבי בטן על חיילים, על נשים מוכות או על מקרי אונס; כולם מבינים שזה הרציונל. נכון, אני מאשר, כולם מבינים שזה הרציונל. לא הודלפה מאותה ישיבה לפני שבועיים אפילו מחאה אחת מצד סיעת הליכוד, למעט מחאה באותו כיוון ממש, לפי מה שכונה שם "הרציונל". נכללו באותה רשימה של מי שיש לזנוח כדי להיטיב עם הליכוד – רשימה מדהימה, הינה היא לפניכם: אלמנות, יתומים, פריפריה, נכים, חולים, קשישים וניצולי שואה; עכשיו נוספו לרשימה של אלו שבסיעת הליכוד אטומים לצרכיהם, גס ליבם במרקם חייהם, גם התושבים היהודים בשומרון, בנימין ויהודה. רע יותר להם, טוב יותר לסיעת הליכוד. כך הם מתכססים שם, איזה תחכום, כל כך מרשים. שר המשפטים קרא כאן הערב את רשימת התקלות בחיי היום-יום הצפויות לתושבים האלה, בליכוד – אדישות. שוב, ככל שיורע להם כן ייטב לליכוד, זו הסיסמה המכתיבה את דרכם הפוליטית בימים אלה. אנשים שנשאו בתפקידים ממלכתיים, רמים, חשובים, רציניים, אחרי שנה אחת בלבד מחוץ למסדרונות השלטון איבדו את עשתונותיהם, הידרדרו עד הנה. נער הייתי גם זקנתי, גם בבית הזה בגרתי, כזאת עוד לא ראיתי. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. משפט לסיכום. << דובר_המשך >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> כך, הציבור הצופה במליאת הכנסת רואה מפלגת שלטון לשעבר ותיקה, חשובה, שהפכה את עצמה במשך תריסר חודשים למפעל המפיץ מארובותיו בהנאה ובסיפוק זיהום אוויר ציבורי בעשן סמיך. אני מציג, אדוני היושב-ראש, לסיום את השאלה: האם יכולה סיעת הליכוד עוד להידרדר? על פי התצפיות בשנה האחרונה וכתוצאה מניתוח לא מתוחכם מאוד, אני חושב שהמסקנה הסבירה, ותשובתי, היא: יכולה, יכולה, יכולה להידרדר ולבייש את הכנסת עד דקה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> מלאכתה טרם שלמה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרן השכל – אינה נוכחת; חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת. חבר הכנסת יולי אדלשטיין. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, בהמשך ישיר לדבריו של חבר הכנסת זאב בנימין בגין אני רוצה להודות בפני המלאה: גם אני הייתי נער וגם אני זקנתי וגם אני בגרתי בבית הזה ובאמת כזאת לא ראיתי. במה מדובר? הרי שר המשפטים, שלצערי הרב בחר לא להיות בדיון הזה – אני דווקא לשם שינוי מתכוון לדבר על החוק ולא על כל מיני דברים מסביב – שר המשפטים הציג את כל הדברים הקשים שיקרו אם החוק לא יעבור. אבל בהגינותו הוא גם נגע קצת בהיסטוריה. החוק הזה עובר מאז 1967, קרי 55 שנה. מאז 2002, כך ציין שר המשפטים, כל חמש שנים מאריכים את תוקפו של החוק. לא צריך להיות, אדוני היושב-ראש, פרופסור להיסטוריה של מדינת ישראל כדי לדעת שמאז 67' כיהנו ממשלות שונות: כאלה שנטו לצד שמאל, כאלה שנטו לימין וכאלה שבאמצע, וממשלות אחדות ומה שאתם רוצים. אני חייב לומר לך, אדוני היושב-ראש, יכול להיות שאפילו אני פוגע קצת בעצמי, אבל אני אגיד לך: אני 26 שנים בבניין הזה, קרי הייתי אמור ארבע או חמש פעמים, חמש כנראה, להצביע בעד או נגד החוק הזה. אני מנסה להיזכר באירוע הזה. מנסה להיזכר, אדוני היושב-ראש, מתי הצבעתי, מתי הייתה דרמה? מה קרה פה, איפה זה היה? לא יכול. אפילו על תקנות לשעת חירום אני כל פעם זוכר התדיינות ומחאות וכן הלאה; לא זוכר, כי זה היה מובן מאליו, תמיד, מובן מאליו שזה עובר. פעם ראשונה – איך אמר בני בגין, כזאת עוד לא ראיתי. כזאת עוד לא ראיתי. קמה ממשלה בפעם הראשונה מאז 67' שבה המובן מאליו – בקואליציה הזאת – הופך לדרמה, הופך לאיזה סיפור. למה? כי חלק מן הגורמים בקואליציה הזאת הם גורמים שהם ודאי אנטי-ציוניים, ודאי אנטי יהודה ושומרון, אני אעז גם לומר, ודאי אנטי-מדינת ישראל, לפחות כמדינה יהודית. פתאום surprise, surprise, הפתעה, הפתעה, אי-אפשר לקנות כמה קולות, כי ברשימה המשותפת בנושא הזה ודאי יותר חשוב להם להצביע נגד מאשר לקבל עוד משהו – יקבלו מחר ומוחרתיים. ואז אין מאיפה להשיג רוב. הפתרון – להאשים את הליכוד. אני מציע פתרון הרבה יותר פשוט. פעם אחת ולתמיד – הרי מחר יהיו עוד איזה חוק ועוד איזו דרמה. יש לא מעט אנשים בקואליציה הזאת שהלב שלהם כרגע לא שקט כי הם מבינים את האבסורד, הם מבינים מה שאני אומר. אז הצעד הנכון, אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> משפט לסיכום. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק משפט סיכום: הצעד הנכון זה לעזוב פעם אחת ולתמיד את הקואליציה הזאת, להצטרף אלינו ולהקים עוד מחר, בכנסת הזאת, ממשלה לאומית רחבה, שלא תתקשה בשום צורה, בשום צורה, בהעברת חוקים שטובים למדינת ישראל ולאזרחיה, תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת פטין מולא. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> פטין מולא (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר כאן ועכשיו על המצב של העדה הדרוזית בישראל ועל התנהלות הממשלה כלפי הכפרים הדרוזיים. בראשית דבריי, תוכנית מס' 716, אני מציע לכל חבר לעיין בסעיף 29 בהחלטת הממשלה 550 מיום 24 באוקטובר 2021, ואז תבינו יותר את מקור התקציב של 3 מיליארד שקל לשלוש שנים, 2021, 2022 ו-2023. יחד עם זאת, קיים פער של 600 מיליון שקל בתקציב בהחלטה של תוכנית 716, סעיף 23ד. עד היום קיבלו הרשויות המקומיות רק 100 מיליון ש"ח בעבור שנת 2021 בלבד. פרסומים ואמירות, ובסופו של דבר רק בלבול מוח – הכדור נמצא במגרש ועדת ההיגוי של אגף התקציבים במשרד האוצר. סבסוד החלקות של משוחררי כוחות הביטחון – במקום להיטיב איתם העלו להם מ-300,000 שקל ל-400,000 שקל, כפי שפורסם. המחירים עלו בעשרות אחוזים, והגיעו ל-46% לחלקה אחת. חוק קמיניץ – חברי הכנסת מכל הסיעות כולם הרימו דגל, שהחוק יוקפא. בפועל לא נעשה דבר .מדיניות החנק שהתחילה לפני עשרות שנים – בתקופה האחרונה בהובלת שרת הפנים, הגב' אילת שקד, ובזמנו אבי ניסנקורן, חבר הכנסת לשעבר, כולם רקדו וטענו שהצליחו להקפיא את החוק, אבל האמת היא ששום דבר לא השתנה. ההפך הוא הנכון, השינוי היחיד שנוצר הוא לטובת המשק החקלאי במועצות האזוריות. האוכלוסיות האלו הן סוג א', ובני העדה הדרוזית קיבלו בתמורה, ובשפע רב, מאות צווי הריסה וקנסות בכל הכפרים. ועדות גיאוגרפיות לא השאירו לנו שעל מאדמות העדה הדרוזית בבעלות פרטית והכול מועבר למועצות האזוריות, בגלל המדיניות והזלזול בנו שנים רבות. אנו יכולים ללמד אותם ואת מי שמינה אותם איך מפתחים, מכשירים ושומרים על האדמות יותר מכל ציבור במדינה שלנו – בניגוד לטענות חסרות השחר. גריעת שמורות טבע מאדמות פרטיות היא קשקוש ודבר הבל, רק מנסים להרחיב את החנק עלינו ולמנוע מאיתנו לעבד את האדמות הפרטיות שלנו. תקציב פיתוח ממשרד הפנים – עד היום שקל אחד לא עבר. כל הזמן טוענים: עוד שבוע ועוד שבוע, ועוברת שנה מאז קום הממשלה, שהעבירה תקציב, והיא עוד לא העבירה מה שהיא הבטיחה ומה שהיא אישרה בהחלטת הממשלה. בושה לממשלה הזאת. כלאם פאדי. הרחבת תוכניות מתאר זו סיסמה יפה, איך ניתן לטפל ולהרחיב את התוכניות אם אין תקציב מהחלטה 716 שהממשלה אישרה על הנייר, טרם העבירו כספים על ידי האוצר ומשרד השיכון? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> פטין מולא (הליכוד): << דובר_המשך >> יישוב דרוזי חדש – כל הזמן מדברים על הקמת כפר דרוזי חדש. התבשרנו ונודע לי מהשר חמד עמאר, בן לעדה הדרוזית, לא מזמן, רק אתמול, שיש תוכנית להקמת כפר חדש באזור הגליל התחתון. אני שואל אתכם, חברי הממשלה הנוגעים בדבר, האם התייעצתם עם גורמים מבני העדה הדרוזית בעניין? אם כן, מיהם? מה תפקידם בכלל? << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> פטין מולא (הליכוד): << דובר_המשך >> תרשה לי לסכם, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> במשפט אחד. בבקשה, משפט אחד. << דובר_המשך >> פטין מולא (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט אחד. חבריי חברי הכנסת היקרים, יש לי שאלה אליכם, שאני שואל מליבי: האם לא הגיע הזמן שהדרוזים יקבלו מעמד שווה במדינת ישראל? אתם אומרים שאנחנו בשר מבשרכם; נלחמנו עבור המדינה הזו בדיוק כמוכם; אנחנו פה עוד מלפני קום המדינה, נלחמים עבור המדינה הזו, והיישובים שלנו נמצאים בפער של 50 שנה מהיישובים הישראליים. הגיע הזמן להגיד די לזלזול ולהתעלמות מהמיעוט הנאמן. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> חבר הכנסת מולא, הדברים הם חשובים, אבל תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. שלוש דקות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לומר כמה מילים לאחיי, חבריי ושותפיי למפעל ההתיישבות הנהדר, המתפתח והמשגשג ביהודה ושומרון, ולהמוני המוני תומכיהם בכל רחבי הארץ – והאמת שרבים מהם גם מחוצה לה: לטובת ההתיישבות אנחנו נצביע נגד התקנות האלה, מכיוון שהממשלה הזו רעה להתיישבות. בראש ובראשונה מכיוון שהיא ממשלה שהוקמה על החרמת המחנה הלאומי, על פירוקו בידי סער ובנט; ממשלה שמחרימה את הגב ואת בסיס התמיכה הציבורי והאלקטורלי של מפעל ההתיישבות. כן, זה לא גב מושלם, הוא ידע להפנות להתיישבות עורף בגירוש, בחלקו, בימית, אבל הציבור של המחנה הלאומי, של הליכוד, של המפלגות החרדיות, מחובר יותר לערכים, לשורשים היהודיים שלו, לזהות, וממילא גם לציונות. הוא מחובר יותר לארץ. באופן טבעי הוא תומך במפעל ההתיישבות, הוא אוהד את המפעל הזה, הוא רוצה בפיתוחו, הוא מתנגד לפגיעה בו. זה העורף שלנו. אנחנו לא יכולים לנתק מהבסיס הזה את ההתיישבות. אין עורף אחר. האשליה הזאת כאילו המצביעים של יאיר לפיד ומרב מיכאלי וניצן הורוביץ, ואולי של עבאס, הם יהיו העורף האלקטורלי החדש של ההתיישבות, ועליהם אפשר לבנות לאורך זמן, זה משהו שהוא על גבול הנאיביות, וספק אפילו הזיה פסיכולוגית. אנחנו חלק מהמחנה הלאומי ואנחנו לא יכולים בשום פנים ואופן להפריד את עצמנו מהמחנה הלאומי. לכן אנחנו נגד הממשלה הזאת, שהיא נגד המחנה הלאומי והפנתה לו עורף, לו ולערכיו. אבל יותר מזה, אנחנו חלק מהמחנה הלאומי, מכיוון שערכי המחנה הלאומי, שהם ערכי היהדות וערכי הציונות, הם הבסיס שנותן את הצדקת הקיום למפעל ההתיישבות, והם מה שההתיישבות מבטאת ועושה בחייה. אנחנו ממשיכים את המפעל הציוני של פתח תקווה, אם המושבות, של חניתה, של תל חי. כן, חומש היא תל חי. הציונות לא תשרוד בלי היהדות ובקואליציה הזאת יושבים מי שנלחמים בכל דבר שריח יהדות מריח ממנו, לצערנו הרב, לאורך שנים. הציונות לא תשרוד כשהיא משועבדת לאויביה, לתומכי הטרור האנטי-ציוניים, שהם אלה שלמוצא פיהם – כן, אנחנו מחכים למוצא פיה של מועצת השורא; זה עוד לפני השאלות הטקטיות של האם הממשלה הזו עושה דברים רעים או טובים טקטית להתיישבות. אגב, היא עושה בעיקר המון דברים רעים. החזירו את אבו מאזן בחזרה למרכז הבמה, ותראו את ההסלמה הביטחונית שיש לנו בכבישים בחודשים האחרונים. הכספים שמעבירים לאבו מאזן כדי לשלם משכורות למשפחות המחבלים, וההשתלטות על שטחי C, השטחים הפתוחים, הם בכמות ובאיכות הרבה מעבר למה שהיה בממשלות קודמות. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל עזבו רגע את זה, זאת ממשלה – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – שקרעה את המחנה הלאומי; קרעה את ערכיו. היא רעה למדינה, וממילא היא רעה להתיישבות שהיא שליחתה של המדינה. וצביקה, אני אומר לכם, אדוני היושב-ראש, במשפט אחד. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> משפט ארוך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הדרך הטובה ביותר להעביר את התקנות האלה: תפרקו את הממשלה הזאת, תקימו ממשלה ציונית, לאומית, ימנית, שמבטאת את קולו ואת רחשי ליבו ואת רצונו של רוב העם הזה. שימו בצד את כל המשקעים האישיים הכי צודקים בעולם, ואז נעשה טוב למדינת ישראל ולהתיישבות, לגולן, שיקר לליבך, ועוד ועוד ועוד. לא עושים את זה עם אויבי ישראל; לא עושים את זה עם השמאל הקיצוני שנלחם בהתיישבות ונלחם ביהדות. תודה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קרן ברק. דיברת על התיישבות, חבר הכנסת סמוטריץ', אז עד שחברת הכנסת ברק תעלה, אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהגיד ברכות לקיבוץ עין שמר, שמציין היום 95 שנה להיווסדו. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> ברכות. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> אני מניח שגם בזה אתה רואה התיישבות. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> בוודאי. מה השאלה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> ידעתי. בשביל זה המתנתי לדבריך, בשביל לאחל לקיבוץ עין שמר, 95 שנה – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> אני שמח על השיתוף. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להמשיך את הדברים שאמר בעצם יולי אדלשטיין. הסיפור הזה שבו נהיית דרמה בכל יום, בכל חוק – בוודאי בימי שני, שהוא של הצעות חוק ממשלתיות – כשאין חוק אחד שאתם מסוגלים להעביר אותו, זה האירוע בעצם שבמדינת ישראל כל הזמן שואלים מה קורה ולמה אין יציבות. חוסר היציבות קורה בגלל הממשלה הזאת. כאשר אתם, צביקה, בניתם את הקואליציה הזאת עם תומכי טרור, עם מפלגות אנטי-ציוניות, אתם הפכתם להיות שבויים שלהם, ובאותו רגע שהתחלתם להתכרסם בתוך עצמכם, מדינת ישראל נמצאת בתווך בין הרשימה המשותפת לבין רע"מ. כל יום, על כל חוק, נהיית פה מלחמת עולם של סחטנות. והכסף הזה, הכסף שלנו, של משלמי המיסים, של אזרחי מדינת ישראל, שעובדים מאוד מאוד מאוד קשה בשביל הכסף הזה, ומרוויחים אותו, משלמים איתו מיסים – במקום לשבת במשרד האוצר ולתקצב משפחות אומנה, לתקצב ניצולי שואה, לתקצב חיילים, לתקצב את העצמאים, אנחנו יושבים, ינון ואופיר, בוועדת הכספים ורבים אם העצמאים יקבלו פיצוי על האומיקרון בדצמבר גם על דצמבר, ואין כסף לשלם גם על דצמבר. למה אין כסף? כי כל חבר כנסת פה לוקח מיליארדים – מיליארדים – בכל פעם שהוא רוצה להצביע. כל הצבעה מתוקצבת במיליונים, מאות מיליונים ומיליארדים. אתם קונים הצבעה אחת אחרי השנייה, הצבעות שאמורות להיות הצבעות רגילות, של קואליציה רגילה. כל דבר כזה עולה כסף, והכסף הזה לא בא על חשבון כלום – הוא בא על חשבון אזרחי מדינת ישראל משלמי המיסים, שזקוקים לכסף הזה, שהם עבדו עליו מאוד מאוד קשה, ואין להם איך לקבל אותו חזרה בגלל המבנה הקואליציוני העקום שאתם בניתם. אז הגיע הזמן שהאזרחים יבינו מה קורה פה, שאת הכסף שהם עובדים עליו אתם מחלקים בכל הצבעה והצבעה וקונים אותה בכסף רב. ואין לכם זכות קיום, אתם צריכים להיעלם, בטח במבנה הקואליציוני הזה. אנחנו דיברנו על בחירות; בבחירות אני חושבת שכל בר דעת מבין, כשהוא הולך ברחוב – אם אנחנו הולכים ברחוב, גם אתם הולכים ברחוב, ואני מניחה שאלו רחובות די זהים, וברחובות כל מי שזועק לנו, זועק גם לכם. כמו שלנו אומרים: תחזרו כבר, תחזרו, אין בעל בית למדינה הזאת, אני מניחה שלכם צועקים: תלכו כבר, תלכו, תחזירו את אמון הציבור, תחזירו את השלטון, איבדנו את המדינה, איבדנו אותה לקצוות הקיצוניים. חלום הבלהות של הציונות – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> – – התגשם בממשלה הזאת שאתם בניתם. הגיע הזמן לחזור ליסודות, לציונות, ולהקים ממשלה לאומית. תודה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה. תודה רבה. חבר הכנסת יוסי שיין. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עולים פה חברים מהאופוזיציה אחד אחרי השני ומזכירים לנו כמה יציבות פוליטית הייתה בתקופתם – בלי תקציב מדינה, עם ארבע מערכות בחירות וכאוס מתמשך בתוך המדינה. עד שהוקמה ממשלת השינוי, שהביאה תהפוכות בכל מיני נושאים מגוונים: בחברה, במדינה, בביטחון, בכלכלה, בכל תחום שתרצו. ובהחלט, גם ממשלת השינוי יודעת תקלות לעיתים, יודעת אתגרים, אבל השאלה שנשאלת כאן, אדוני, מהי המדיניות? המדיניות היא מדיניות שנלך על כאוס? כאוס אחד הוא כמובן הכאוס של טיבי ועודה – אפרטהייד. ואז הם רוצים שתהיה איזה סיסמה ושלא יהיה שלטון בכלל. והכאוס השני הוא הכאוס שבא מהצד הימני – ימין מלא מלא. מצד אחד, כאוס שאומר: בלי חוק וגם בלי לגיטימציה – כפי שאמר לנו היום חבר הכנסת רוטמן – וגם נזרע רעל ונספר למדינת ישראל שכל זה – בגלל מה? ממשלת תומכי הטרור. רק היום ראינו בוועדת החוץ והביטחון איך הביאו האשמות נבזיות, כאילו הממשלה העבירה תקציבים מההקפאות שהיו בתקציבי הטרור לתמיכות בטרור של אש"ף, כאילו שילמנו. הוכח מעל לכל ספק שלא היה ולא נברא, אבל העיקר לזרוק למדמנה דברי רעל ודברי בלע נגד הממשלה. ובתוך אותה קואליציה אנחנו שומעים גם שאין לנו סייעתא דשמיא. אל תישא את שם ה' אלוהיך לשווא, הדיבר השלישי. ואנחנו כל הזמן נותנים סימנים בהתנהלות הפוליטית. אני אומר לידידי, לחבר הכנסת גפני: של נעליך בתוך הדבר הזה, שאתה נותן סימנים אלוהיים בתוך הקואליציה הזאת. אנחנו נמצאים כרגע ברגעים בהחלט חשובים בנושא יהודה ושומרון. תזכרו, רבותיי, שכל הנושא של ריבונות ביהודה ושומרון עמד לפתחה של הממשלות הקודמות, והבטיחו לנו – אני זוכר איך נתניהו חוזר מהביקור אצל טראמפ עם כל הנושא של תוכנית המאה, והוא אמר: תוכנית נהדרת לישראל. ומי יצא נגדו? כל ראשי ההתיישבות: יוחאי דמרי, יוסי דגן ושלמה נאמן. כולם אמרו: אוי ואבוי לנו. אז אל תאמרו לנו שאנחנו לא דואגים להתיישבות. אנחנו יודעים מי עשה את הסכמי וואיי ומי החזיר ב-1997 ומי הקפיא את ההתיישבות ב-2009, ואנחנו יודעים בדיוק מה קרה בתוכנית טראמפ וכל הרטוריקה הזאת. מה שאני רוצה לומר לך, אדוני – – << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> במשפט סיכום. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – במשפט סיכום – אנחנו נמצאים פה במופע רטורי בכל המערכת הזאת, וחברו להם יחד באופן מאוד מאוד מרשים אחמד טיבי, איימן עודה וכל המערכת של הימין הישראלי כמוצאים שלל רב, כי הם מגדירים את זה לא ימין מלא מלא אלא אופוזיציה מקיר לקיר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז ברוכה הבאה, אופוזיציה מקיר לקיר. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, כנסת נכבדה, קואליציה שלא יכולה להעביר חוקים ציוניים לאומיים, אין לה זכות קיום. נתקלנו בזה בחוק האזרחות, ואנו נתקלים בזה גם כעת. לא שהחוק הנוכחי הוא טוב. הוא לא. הוא לא מספיק טוב. מדובר בפשרה, פשרה כואבת שמוארכת מפעם לפעם, ושמן של התקנות – תקנות לשעת חירום – שאותן מבקש החוק להאריך, מלמד על היותן ארעיות – שעת חירום – ושבהחלט הגיעה השעה להחליפן בחוק קבוע שיחיל ריבונות על יהודה ושומרון. לזה, אני מבטיחה לכם, אם הייתה מביאה הקואליציה חוק שכזה, הייתי מצביעה בעד, על אף שרצוני להפיל את הממשלה הזו. הממשלה הנוכחית מדברת בשפה של איחוד לכאורה, של אחדות וחיבוק: הם האוהבים, ואנחנו, האופוזיציה, המסיתים; הם הליברלים והפתוחים, ואנחנו החשוכים. אבל בפועל מדובר בזאב בלבוש של כבש. החיבוק שלהם חל רק על מי שחושבים כמוהם. מי שחושב אחרת פסול. אותנו – אותי – מכנה בנט באיגרת שלו שמופנית למיעוט הלא-ציוני הרועש "מכונת השנאה והרעש"; משהו, כך הוא אומר, שעלול לפרק את המדינה שלנו. לבנט מותר להשתמש במה שהוא מכנה הסתה; ליאיר לפיד מותר לכנות אותנו ממשיכי דרכו של יגאל עמיר; לליברמן מותר להצהיר כי יש להכניס את החרדים למריצות ולזרוק לאשפה, ולכנות אותם בטלנים ואת לימוד תורתנו הקדושה כבטלה; לשרים בממשלה הזו מותר לכנות קבוצות לגיטימיות בחברה שלנו תתי-אדם. וכמובן שלצעוד עם דגל ישראל זו פרובוקציה, ועם דגל אש"ף – זו זכות ביטוי לגיטימית ואף זכות יסוד. זו ממשלה שיש להפילה ולהקים תחתיה ממשלה טובה יותר, ויפה שעת אחת קודם. אין לי ספק שכמו בחוק האזרחות, כך גם במקרה הזה נצליח לעשות טוב יותר: אחת – לגרום להפלת הממשלה, ושתיים – להביא לחוק טוב יותר. ואם אתם חושבים שרק בתחום הציוני הלאומי הממשלה הזאת נכשלה, אתם טועים; כך גם בחינוך ודרדור המקצועות רבי-המלל, כך ביוקר המחיה, כך בתחבורה, כך גם בבריאות ככלל ובבריאות הנפש בפרט. הרפורמה בבריאות הנפש שמטרתה הייתה להעביר את מרכז הטיפול מבתי החולים לקהילה נכשלה, לא כי המטרה איננה ראויה – להפך, היישום זוועה, ואנחנו בתוך מעגל קסמים כשהממשלה הזו, על אף הכרזתה, רק מעמיקה את הכשל. תודה. << יור >> היו"ר צבי האוזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ישראל כץ. << דובר >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני שבועיים פניתי מעל הבמה הזאת לסטודנטים הערבים שהניפו את דגלי אש"ף באוניברסיטאות, לפורעים הערבים בערים המעורבות ולחברי כנסת מהסיעות הערביות שתומכים בטרור נגד מדינת ישראל, והזהרתי אותם שיזכרו את מה שקרה ב-1948, כאשר הסבים והסבתות שלהם רצו לזרוק מכאן את היהודים: אנחנו ניצחנו במלחמת השחרור וחוגגים את יום העצמאות, אתם הפסדתם ומציינים את הנכבה. מתגובותיהם של חברי הכנסת אחמד טיבי ואיימן עודה נראה שהם לא הבינו את המסר ומנסים לסלף את האמת ההיסטורית. ולכן אני רוצה לחזור ולחדד עבורם את המסר ולספר את הסיפור על ערביי רמלה במלחמת השחרור. אחרי שצה"ל כבש את העיר רמלה, הוא מינה קצין צבאי כמושל העיר, מושל העיר רמלה. משלחת של זקני הקהילה הערבית ברמלה עלתה אליו לרגל כדי לבדוק מה יעלה בגורלם. המושל קיבל את פניהם, והם פנו אליו בחשש ושאלו מה בכוונתו לעשות בהם. השיב להם המושל: אנחנו ננהג בכם כפי שהייתם נוהגים בנו. מייד השתטחו זקני רמלה על הרצפה ופרצו בבכי מר. הם ידעו היטב מה הם התכוונו לעשות ליהודים אם הם היו מנצחים. טיבי ועודה, זאת האמת ההיסטורית ואין אחרת. אנחנו יודעים היטב מה בכוונתכם לעשות למדינה היהודית וליהודים אם רק היה לכם ולחברים שלכם הכוח. חבר הכנסת עודה עלה בשבוע שעבר על במת הכנסת ואמר לנו ולכל היהודים: תלכו לכל הרוחות – כך הוא אמר – זאת המולדת שלנו ואנחנו נשלוט כאן. הוא רוצה לגרש מכאן את היהודים, ממש כמו הסבים והסבתות שלו בשנת 1948. ואני אומר לאיימן עודה – אם זה אנחנו או אתה, אז הדרך לעזה פנויה. לך לעזה ואל תחזור. לא הצלחתם אז, ולא תצליחו גם היום. ואני חוזר ומזהיר אתכם, ואת כל מי שמותח את החבל וכל מי שנוקט אלימות ומסית נגד קיום המדינה ותומך בטרור: אל תמתחו את החבל יותר מדי, תזכרו את מה שקרה ב-1948. ואל תביאו, חלילה, על החברה הערבית בישראל אסון נוסף. כי אנחנו לא נשתוק, ואנחנו ננקוט את כל האמצעים החמורים ביותר כדי להגן על ביטחון מדינת ישראל ועל חיי העם היהודי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ישראל כץ. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת יעקב מרגי. אמן. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אתה מתכוון אמן למה שאמרתי? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זאת לא תפילת הדרך? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – – שתיפול הממשלה. אז אפשר לומר אמן על זה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חשבתי שזו תפילת הדרך. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, האמת היא – החברים ביציע, ברוכים הבאים – אדוני היושב-ראש, אנשים הגיעו לכאן ביום הדרמטי הזה כי הבטיחו להם שבעזרת השם הממשלה הזאת תיפול. אנחנו בעזרת השם לא נאכזב אתכם, ובעזרת השם נקווה שהערב הזה תהיה בשורה לעם ישראל. אדוני היושב-ראש, עליתי לכאן לדבר על משהו אחר לגמרי. כמו רבים מעם ישראל, ביום שישי האחרון – כבר ביום חמישי בערב – סיפרו לנו שיש איגרת מראש הממשלה. אז אוה, יש הזדמנות שראש הממשלה – הרי הוא לא מקיים מסיבות עיתונאים עם שאלות של כתבים, כי הוא מפחד. בנט לא מגיע לשום מקום שיש אנשים שהוא מעז להסתובב שם, כי הוא יודע מה אנשים יטיחו בפנים. המקום היחיד שהוא הגיע זה איזה מקום בגן ילדים, לומר לאנשים שלום עוד לפני שהם למדו לדבר. אז סוף-סוף ראש הממשלה מגיע ומספר לאנשים קצת מהדברים שלו. ואני רוצה לצטט משפט אחד מהחוברת הגאונית של מר בנט – ראיתי שינון מגל הביא את זה, לקחתי את זה משם: "לא הצלחתי לקיים את הבטחותיי בעניין רע"מ ומפלגות השמאל. בדיעבד, השגיאה שלי הייתה במתן ההתחייבות הזאת מלכתחילה. לא נכון להחרים מפלגות שמאל ציוניות". אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, יש כאן בן אדם שאומר: זה שאני מרמה אתכם זה בסדר גמור; זה שההבטחות שלי – אין להן שום תוקף, לא עמדתי באף הבטחה שלי, זה הכול בסדר; הטעות שהייתה לי זה שהבטחתי. מזכיר איזה שני ילדים שרבים בגן, ואחר אומר לשני: אבל אמרת לי משהו. הוא אומר: כן, אני מתחרט שאמרתי. איזו משמעות יש לאמירה של ראש ממשלה? ועכשיו האיש הזה, שלטעמי לא כשיר לתפקיד שלו, יכול להיות שיש אירועים מהסוג הזה שהם לא אירועים רפואיים, אולי כן, ובאיגרת לאזרחי מדינת ישראל הוא יורק לנו בפרצוף, והוא אומר: הסיבה שאני מצפצף על ההבטחות שלי אליכם היא כי אז זו הייתה טעות שהבטחתי. אז מה יאמרו הפוליטיקאים מכאן ולהבא כשיהיו מחר בחירות? אז בכל הבטחת בחירות של כל בן אדם, נגיד: הטעות הייתה שהבטחנו. תגיד לי אתה, אם היה לך שוכר דירה, שותף לעסק, שמפזר הבטחות בלי סוף ואומר לך אחרי זה שהטעות הייתה בעצם זה שהוא הבטיח, האם היית עושה איתו עסק נוסף? האיש הזה, שהלשכה שלו מתפרקת – כל יום אתה שומע על אדם אחר שעוזב אותו, דוברים, עוזרים – נשאר בודד, לבד עם עצמו בלשכה. שואלים אותו: תגיד לי, הדובר שלך עזב, המזכיר עזב, כולם הועזבו, מה, מה יש לו להגיב? ואז הוא אומר: אצל נתניהו היה. מה זאת התשובה הזאת? עוד דבר מצחיק, אדוני היושב-ראש, מהצד שלכם – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – מטיפים לנו מוסר – איך אנחנו מתנגדים לחוק הזה. אתם שבחרתם להקים קואליציה עם אנשי שמאל; אתם שבחרתם להקים קואליציה עם אנשים שלא מאמינים בארץ ישראל; אתם מגיעים לאופוזיציה – פעם אחת בממשלת נתניהו – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ביקשנו מכם עזרה לחוקים שלנו? הסתדרנו לבד. אתם לא מסוגלים להסתדר? לכו הביתה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מלכיאלי. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה. ואחריו – חבר הכנסת ינון אזולאי. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש שר במליאה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הינה, השרה פנינה תמנו שטה. השרה פנינה תמנו שטה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> בסדר, בסדר. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> היא מנסה לגייס תמיכה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו נבקש מחבר הכנסת טייב, שדואג מאוד לעולים כרגע, עם שרת העלייה והקליטה, רק לאפשר לה להאזין לחבר הכנסת מרגי, ואז להמשיך במצווה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> ליושב-ראש ועדת הקליטה שלא התמנה. << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> – – – כשמדובר בקליטה – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, תראה, אדוני היושב-ראש, בנאום של האי-אמון על יוקר המחיה, אני חושב ששכנעתי אותך, אני לא אחזור עליו. וגם אם לא שכנעתי אותך, העובדות מדברות בעד עצמן, כל אחד מרגיש את זה, את נחת זרועו של שר האוצר וההתנהלות שלו הבלתי-אחראית ולא כלכלית כשכל יום, בכל החלטה שלו, הוא שופך דלק למדורת ההתייקרויות והמרוץ האינפלציוני. אבל אני רוצה לומר משהו מניסיוני הפרלמנטרי. אדוני היושב-ראש, כפי שידוע לך, אני היום בשנה ה-20 שלי בכנסת, אז תספור ותבדוק כמה ראשי ממשלות עברו בזמן שאני כאן. ואני רוצה להפנות את תשומת ליבך איך התנהלו ראשי ממשלות שהיו בסיטואציה של הממשלה הזו. אנחנו עדים למצב אבסורדי, שכמעט בכל יום חקיקה כאן הממשלה באי-ודאות, וכל חבר כנסת עושה דין לעצמו בקואליציה, מה שנאמר: כל ממזר מלך. המחירים שאנחנו, אזרחי ישראל, נידרש לשלם, משלמים בהווה, נידרש לשלם בעתיד, הם גבוהים מאוד. החוסן הכלכלי, ואפילו כלפי שכנינו ואויבינו, החוסן הזה נפגע. ראשי ממשלות בעבר, כשהיו במצב פוליטי דומה לזה, עמדו מול האומה, כינסו מסיבת עיתונאים ואמרו: לא עוד, אי-אפשר להתנהל ככה. עשה זאת אהוד ברק פעם אחת; עשה זאת אהוד אולמרט פעם אחת; עשה זאת אפילו בנימין נתניהו בממשלת התאומים, בנט-לפיד. כי היו להם איזה יושרה ואחריות ממלכתית. מה שמאפיין את הקואליציה הנוכחית והכנסת הנוכחית הוא איבוד הממלכתיות. אדוני היושב-ראש, אנחנו חברים באותה נשיאות כנסת; אני אומר לך מניסיוני, שאין ממלכתיות בהתנהלות של הבית הזה, אין ממלכתיות בהתנהלות של הממשלה הזו. הדבר הכי מינימלי שהיה מתבקש מראש הממשלה זה לבוא ולמסור את המנדט בחזרה לנשיא, או לפזר את הכנסת. המצב הוא בלתי-אפשרי. תבינו, רבותיי, בכל יום חקיקה הממשלה באי-ודאות. חוק שהממשלה חושבת שצריך להעביר, היא לא יכולה לגייס את חברי הקואליציה שלה. אחר כך אומרים: למה אתה אומר שהממשלה לא לגיטימית? ממשלה לא לגיטימית מלכתחילה ברגע שחלק מהמפלגות ניידו קולות מהימין לשמאל, ומצד שני הממשלה לא לגיטימית כי חוקים בסיסיים לקיום המדינה, להתנהלות המדינה ביום-יום בצורה שפויה ותקינה, הממשלה לא מסוגלת להעביר בכוחות עצמה ודורשת את תמיכת האופוזיציה. אנחנו לא מתנצלים על כך שאנחנו לא נותנים כתף חמה לממשלה הזו. הממשלה הזו הפנתה עורף לאזרחיה, ואין שום סיבה שאנחנו, כאופוזיציה, נשתף פעולה עם אותה הפניית עורף. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מרגי. אני מזמין את חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אוסאמה סעדי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גברתי השרה, כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האמת, בימים האחרונים מנהלים כנגדנו, כביכול, כל מיני חוגים מהקואליציה – כנגדנו, אלה אנשים שנלחמים למען העצמאים: אופיר, אני, הרב גפני, שלמה קרעי – מנהלים כנגדנו קמפיין. אביר קארה פתאום נזכר שפעם הוא היה שולמן. הוא הרי לא יודע בכלל. הוא שכח, בהתחלה, בכלל מאיפה הוא הגיע. אני מדבר על אנשים ששכחו שפעם הם היו עצמאים, אחד כמו אביר קארה. ישראל ביתנו פעם באו והרצו לנו שצריך לעזור לעצמאים. כשאנחנו היינו בממשלה הם הרצו לנו, אבל כשהיה גל האומיקרון, לקח להם ארבעה חודשים להביא תוכנית כלכלית לפיצוי עצמאים ולפיצוי בעלי העסקים. כשהם הביאו את התוכנית הזאת – ויש להם הרבה הרבה מה ללמוד משר האוצר דאז ישראל כץ – היינו נלחמים ביחד עם יושב-ראש ועדת הכספים, היינו נלחמים בשביל אותם עצמאים. היום הם מביאים אותה באיחור של ארבעה חודשים, ולא רק שהם מביאים אותה באיחור של ארבעה חודשים, הם מכניסים את זה כך, כלאחר יד. לולא החברים באופוזיציה לא היינו מצליחים להתקדם גם סנטימטר. הם הביאו תוכנית הזויה, שרק מזיקה לאותם עצמאים, יותר ממה שהיא מכניסה. ואחר כך אומרים שאנחנו, כחברי אופוזיציה, בכלל לא אחראים; אנחנו לא רוצים לדאוג לעצמאים. אז כמו שאמר חברי אופיר כץ, אנחנו בסך הכול נצמדים לדרישות של העצמאים; לדרישות של אותם אלה, של כל אותם ארגוני עצמאים, אם זה לה"ב, ואם זה יועצי המס ואם זה ההסתדרות ואם זה כולם. אנחנו בסך הכול לקחנו את הדרישות שלהם, ונלחמים. אגב, אופיר, הם מקבלים איומים – ואני עומד מאחורי מה שאני אומר – הם מקבלים איומים ממשרד האוצר, על זה שהם מדברים איתנו ושכביכול הם מסכימים איתנו, שבפעם הבאה בכל דבר שהם ירצו לא תהיה להם כניסה. כן, כן, משרד האוצר ושר האוצר מאיימים עליהם. אנחנו, בסך הכול, מה באים ועושים? מבקשים שלושה דברים. אנחנו מורידים את כל ההסתייגויות. ההסתייגויות נועדו בשביל לטרטר אותם, בשביל להביא את ההישגים האלה למען העצמאים. אנחנו מבקשים להעלות לעסקים מ-60 מיליון ל-100 מיליון, שמשרד האוצר ורשות המיסים אמרו שזה לעסקים בינוניים וקטנים, שבשבילם אנחנו דואגים. אנחנו מבקשים לתת את דצמבר, שאז האומיקרון היה – כשמי שנקרא פה ראש הממשלה אמר שהאומיקרון הגיע ושיש מגפה – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מנובמבר. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה התחיל מנובמבר, ואנחנו מבקשים מדצמבר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר את זה בנובמבר. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו מבקשים על 2019 ו-2020 שתהיה אפשרות להגיש או את זה או את זה, אחרת נופלים 40,000 עסקים מתוך 120,000. אז שלא יספרו לנו סיפורים שאנחנו לא לטובת העצמאים והעסקים הקטנים והבינוניים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו כן לטובתם. אנחנו שם ופה בשביל אותם עסקים קטנים ובינוניים, נמשיך את המאבק, אנחנו – אתם חושבים שאין לנו מה לעשות? יש לנו המון מה לעשות, אבל אנחנו פה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – בשבילכם, על מנת לעזור לכם להביא את הפרנסה שלכם בכבוד ולא בביזוי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יריב לוין. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ב-1 בפברואר שנה זו, לפני כמה חודשים, התפרסם דוח אמנסטי, שכולל כ-200 עמודים. הכותרת שלו הייתה: האפרטהייד הישראלי נגד הפלסטינים. האפרטהייד הישראלי נגד הפלסטינים. הוא מדבר ומאשים את ישראל ואת הכיבוש בפשעים נגד האנושות ובמדיניות של הפרדה, נישול והדרה. עכשיו, חבריי, אם יש חוקים, ואם יש חוק שמדגים את דוח אמנסטי שמדבר על אפרטהייד, זהו החוק המוצע היום, שאנחנו עוד מעט נצביע עליו. הארכת תוקפן של תקנות שעת חירום מדברת על שיפוט בעבירות ועזרה משפטית. תראו איזו מכבסת מילים. אבל האמת שהחוק הזה מ-67', מאז הכיבוש הישראלי בשטחים הכבושים, יצר ויוצר שתי מערכות משפט נפרדות: מערכת משפטית אחת למתנחלים, שכובשים את הקרקע ואת העם הפלסטיני – שזו מערכת משפטית, אזרחית, נאורה, וגם על זה יש ויכוח אבל הכול יחסי – אבל על בני המקום, על העם הנכבש, במקום שיחילו את המשפט הבין-לאומי מחילים מערכת משפט צבאית, ועל זה רוצים היום להצביע, להאריך את זה. עכשיו, מה אומרים? זה כל חמש שנים מתחדש, אבל הפעם זה בקולות של מי שדוגל בסיום הכיבוש, בהקמת מדינה פלסטינית לצד מדינה ישראלית. זו גם פעם ראשונה שמפלגה ערבית בקואליציה, אולי תעביר את הנצחת הכיבוש, את הנצחת האפרטהייד. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: הנצחת הכיבוש והעמקת הכיבוש והנצחת האפרטהייד. אפרטהייד זה שלטון הפרדה גזענית, זה שתי מערכות משפט שונות, אחת למתנחלים והאחרת לבני עמנו הפלסטיני, ולכן זו הצבעה היסטורית, ולראשונה – ואנו נזכיר את מה שהיה בחוק איחוד המשפחות. תלמדו, זה קלון בהיסטוריה של מי שיצביע בעד חוק זה ויעביר וינציח את הכיבוש ואת ההפרדה הגזעית.) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת מאי גולן. בבקשה. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השרים, חברות וחברי הכנסת, אני אתחיל במקום שבו חבר הכנסת אוסאמה סעדי סיים. הוא אמר בצורה הברורה ביותר: יהודה ושומרון, כמו גם ארץ ישראל כולה, כולן, שייכות לעם היהודי. כך היה, כך הווה וכך יהיה. ואני בהחלט מסכים – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מסכים עם מה שאומר חבר הכנסת סעדי. בדבר אחד אני מסכים איתו. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – מבטיח שזה לא יהיה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסכים שכך גם יהיה, וזאת עובדה היסטורית – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מבקש לא להפריע. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ככה לא היה וככה לא יהיה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מבקש לא להפריע לדובר. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – עובדה היסטורית שאף קריאת ביניים לא יכולה לטשטש. אבל אני כן, אגב, מסכים עם חבר הכנסת סעדי בדבר אחד. אני חושב שהוא צודק לגמרי בזה שאין מקום לממשל צבאי ולחוקי שיפוט צבאיים. הגיעה העת, ונכון, שנחיל את ריבונותנו המלאה על כל שטחי יהודה ושומרון. כך צריך להיות. גם זה, אני משוכנע, לא רק נכון באופן היסטורי ואמיתי אלא גם יקרה באופן מעשי, ואני מקווה שבקרוב. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – לעם הנכבש? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חבר הכנסת אבו שחאדה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שאלתי אם לעם הנכבש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, אדוני. שאלתך נשמעה באוויר באולם. שמענו. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אענה לחבר הכנסת אבו שחאדה רק דבר אחד, שאני בגדול חושב שעם נכבש בהחלט צריך לדאוג לזכויותיו, רק שבמקרה הזה אין נכבש. אתה יודע למה? כי עם לא יכול להיות כובש בארצו, והארץ הזו שלנו היא, ולכן אנחנו לא יכולים להיות בה כובשים, אפילו אם נרצה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו בעלי הארץ הזו, ואנחנו שבנו אליה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שבנו אליה לאחר – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, לא להפריע. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, די. קריאת ביניים אחת אפשר. לא להפריע כל הנאום. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תשמע אותו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שמעתי מה הוא טוען. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הינה, עצרתי את השעון של חבר הכנסת לוין. תודה. תנו לו להשלים את דבריו כפי שהוא מוצא לנכון להביע אותם. קריאת ביניים אפשרית, אבל לא לחרב את כל הנאום. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע, שבנו אליה לאחר אלפיים שנות גלות, וב-48' הקמנו מדינה וב-67' שחררנו ואיחדנו עוד חלקים חשובים של ארצנו, של ארץ ישראל, ועל כך בוודאי יש לברך. באמת הגיע הזמן שגם אותם חלקים שעדיין לא הוחלה עליהם הריבונות, הדבר הזה יקרה. אבל אני מוכרח לומר, אדוני היושב-ראש, שמה שמתרחש כאן בהקשר של החוק הזה, באמת אני מוכרח לומר – מחזות שלא נראו בכנסת. וצריך לומר, קודם כול יש מחזה אחד שכן נראה והוא מציעי החוק המצביעים נגד החוק הזה – ובראשם השר גדעון סער כאשר הוא היה מרכז האופוזיציה, היה בתפקידי, בשנת 2007 כמדומני. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> 2017. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אוסיף לך את השניות שהפריעו לך. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, 2007. לכן נדמה לי שכל מי שמטיף פה מוסר לאופוזיציה, נדמה לי שהתשובה הטובה ביותר היא מה שעשה אחד המוכשרים שבמרכזי האופוזיציה שהיו כאן לאורך השנים – גדעון סער עצמו – בדיוק בחוק הזה, בדיוק במצב הזה. לכן, ברור לגמרי שאנחנו לא אלה שהקמנו ממשלה שלא מסוגלת להעביר שום חוק ציוני ושום חוק ביטחוני; שאחראית למחדלים נוראיים, מהפקרת הביטחון האישי ועד אובדן המעמד המדיני ואי-נקיטת הפעולות הדרושות מול איראן; כישלון מוחלט בתחום הכלכלי, והרשימה היא עוד ארוכה מאוד. ולכן אדוני היושב-ראש אנחנו נעשה מה שאופוזיציה אחראית עושה. אנחנו נצביע נגד החוק הזה ונגד כל חוק של הממשלה על מנת להחליף את הממשלה הרעה הזו, לפני שייגרמו נזקים נוראיים לא רק ליהודה ושומרון אלא לכל מדינת ישראל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יריב לוין. חברת הכנסת מאי גולן – בבקשה, ואחריה חבר הכנסת צחי הנגבי. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אזרחי ישראל קמו ביום שישי האחרון למקרא איגרת מכתב ידו של סופר רב-המכר "איך לנצח מגפה". ובכן, האמת, אין לי יותר מדי ציפיות ממנו. זה לא סוד גם שחשבתי שסטיבה היה צריך לתת לבנט את כרטיס האסטרונאוט שלו, כי מי שרואה את הכניסות ללשכה שלו בכנסת מבין שחוץ מלנהל שם מדינה עושים שם בערך הכול. אבל חברים, צריך לומר את האמת. הבעיה של בנט מצריכה טיפול מקצועי אמיתי, ולא יעזרו כאן לא נאומים ובטח לא מציאות. אזרחי ישראל, אתם צריכים לבוא חשבון עם השותפים שלו. הם יודעים את מצבו. הם יודעים שהוא לא ראש ממשלה אלא בובה שמופעלת על ידי מנסור, על ידי לפיד ועל ידי ליברמן. הם, כמונו, רואים את כל מה שקורה כאן, בניגוד אליכם, אזרחי ישראל, שמוקפים תקשורת מהתדרוכים של הבנט ולפיד בבלנדר של מכונת התעמולה, שלא מפסיק לערבל. הרי במסגרת ההסכם בנט קיבל מתנה מלפיד. הוא קיבל את עיתונאי ישראל ככה, על מגש של זהב. הוא בעננים, כל היום הוא באופוריה והוא לא מצליח לנחות. הוא פשוט לא מצליח, כי אלה שקראו לו פשיסט וקיצוני וילדותי ומסוכן היום הוא הוא מכתיב להם מילה במילה, מילה במילה, מה להגיד ואיך לשבח את עצמו. הם אפילו מספרים לי שהוא עצמו מאמין לשבחים שהוא עצמו מכתיב להם כל השבוע. הרי אתם רואם שהבן אדם כותב על רוב דמיוני דומם, ושומע קולות, ככה, בראש שלו שהוא דוד המלך. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> הרוב דומם כי הוא חוסם את כולם. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, חבר הכנסת אוחנה, הרוב דומם כי הוא חוסם את כולם. אבל מה שחשוב בעצם להגיד, וזה בגדר "המלך הוא עירום" – הרי אלה שיושבים כאן בממשלה המדומיינת הזאת, אתם אלה שרואים את כל זה, אתם רואים ושותקים. וזה, זה הפשע האמיתי שייזכר לכם לדורות. הרי על איזה רוב ציוני הוא מדבר? אתם לא יודעים לקרוא סקר של אפס נעלמים? הבן אדם מדבר על רוב ציוני בזמן שהוא יודע, הוא יודע שהוא מוחזק על ידי אצבעות של מועצת השורא. אין לשכה, אין מפלגה, אין מצביעים, והוא מדמיין רוב דומם. בקיצור יש לנו פה ראש ממשלה ששומע קולות דוממים, ואין מבוגר אחראי לידו. אין. יש לפיד, שקונה זמן בכסף ציבורי, ויש ליברמן, כמובן, שמפרק לנו את הקופה כמו שרק ליברמן יודע ואף אחד לא יכול ללמד אותו. אזרחי ישראל היקרים, אתם ורק אתם חייבים לבוא חשבון עם כל אחד ואחת מהם בקלפי, כי אתם, אתם שיושבים כאן והוניתם את ציבור המצביעים שלכם באופן נכלולי, מכרתם את כל התומכים והפעילים הנאמנים שלכם; אתם שלראשונה, לראשונה מקום המדינה לא מראים את פרצופכם בבתי משפחות השכול, אתם מדברים על פילוג ושנאה? אתם בכלל יכולים לדבר על החוק שהתכנסנו לשמוע כאן עכשיו, על תקנות ביהודה ושומרון? קודם תראו את הפרצוף שלכם ביהודה ושומרון, ואחרי זה נדבר. חבורה של פחדנים שמכרו את נשמתם ואת כל הערכים שלהם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מאי גולן. חבר הכנסת צחי הנגבי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת בן גביר. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני שמח לבשר שחל מהפך היסטורי בזירה הפוליטית, אדוני היושב-ראש, מהפך שתמיד ייחלנו לו ולא האמנו שהוא יגיע כל כך מהר. מה המהפך? שרים וסגני שרים וחברי כנסת שהפכו את ההכפשה של התושבים החלוצים המפוארים שלנו ביהודה ושומרון לאומנות, דוגמת שר הבריאות שאמר שהם איום לאומי שידרדר את מדינת ישראל לשפיכות דמים, או סגן השר גולן, שקרא להם תתי-אדם, הצד הקלוקל של העם היהודי, אנשים בזויים, ועוד כהנה וכהנה דוגמאות, ולא חסרות דוגמאות לדברי בלע מהצד ההוא של המפה הפוליטית כנגד הציבור המופלא הזה – פתאום, אדוני היושב-ראש, הם לא מצליחים להירדם בלילות מרוב חרדה ודאגה לגורל כל משפחה ומשפחה במאחזי יהודה ושומרון על הגבעות ובהרים. והם מפצירים בנו, באופוזיציה, שלא נעשה, חס וחלילה וחס, איזשהו מהלך שעלול לפגוע בשערה משערות ראשם של המתיישבים. אז אנחנו, למזלנו, אדוני היו"ר, אנחנו חסידי תורת ז'בוטינסקי, ולמדנו ממאמרו של ז'בוטינסקי "על קיר הברזל" – שנכתב לפני 100 שנים, אבל גם היום, ב-6 ביוני בשעה 21:40, הוא תקף כמו שהוא היה תקף אז – להבחין, כפי שכתב ז'בוטינסקי, בין קדושה לבין הונאה. לפעמים עושים הונאה במסווה של קדושה. למשל, כותב ז'בוטינסקי באותו מאמר: אם גנב פורץ לביתי, ואני רוצה לרדוף אחריו ולעצור אותו ולהחזיר את הגזלה, והוא פתאום ישיר את ההמנון הלאומי, בתקווה שאני, שמכבד את ההמנון הלאומי, אעמוד בדום מתוח, ואני אפסיק כל פעולה אחרת, כי כשיש המנון צריכים לעמוד, ואז הוא יימלט על נפשו – אומר ז'בוטינסקי, ובפועל אני מתרגם את דבריו לחיים של היום: אנחנו יודעים לא ללכת שולל אחרי ההונאה. ולכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו באמת, מתוך דאגה להתיישבות, לביטחון אזרחי ישראל כולם ולא רק המתיישבים, אנחנו מחויבים לעשות כל פעולה שיש עימה קידום – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – של ההכרעה הגדולה שהציבור צריך ללכת אליה: האם רוצים בממשלת השינוי, או רוצים סוף-סוף לשנות את הממשלה כדי להביא לממשלה לאומית, תקיפה, חזקה, שתדאג באמת לכל אזרחי ישראל, ובתוכם לחלוצים שלנו ביהודה ובשומרון? תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת צחי הנגבי. חבר הכנסת איתמר בן גביר, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כמה דקות קיבלתי שיחה לפלאפון שלי. כשהשבתי לשיחה, אמר לי הדובר: אני בדרך אליך. אני בדרך אליך עם אקדח מוכן, עם מחסניות ו-16 קליעים. טלפון מזוהה. טלפון מזוהה. אדוני שר החוץ, ראש הממשלה החליפי – תלך, תלך, אתה הבאת את ההסתה הזאת. אתה. אתה הבאת את ההסתה הזאת. אני אומר לו: מה אתה רוצה? הוא אומר לי: אני עכשיו בדרך לאישה שלך. אני אומר לו: מה תעשה לי? הוא אומר: במקרה אני שוטר, ואני עכשיו בדרך אליך, אני גר בצפון, בדרך אליך, תחכה. מה תעשה לי? אני אומר לו. הוא אומר לי: אתה תכיר את האקדח שלי מקרוב; אני אטפל באישה שלך, בילדים שלך. מה תעשה להם? אני אומר לו. הוא אומר לי: במקרה אני שוטר בעצמי – למי תלך להתלונן? הוא אומר לי: אתה פגעת בעם שלנו יותר מדי. זמנך נגמר. אני עכשיו בדרך אליך. כמובן שאת השיחה הזאת העברתי לקצין לכנסת, והוא עומד עכשיו מול המשטרה כדי לאתר את אותו מאיים. אבל אני שואל אתכם – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אל תדאג, לא ימצאו – – – לא ימצאו. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני שואל אתכם, חבריי בקואליציה, ואני שואל אותך, אדוני השר: אתם מודעים למה שאתם עושים? אתם מודעים לשסע, לקיטוב, למה שאתם מפיצים? כולנו קראנו את האיגרת של נפתלי בנט – רעל; רעל, הוא קרא לי ולחבריי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה הרוב הדומם, איתמר. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> צאצאי יגאל עמיר, קרא כאן ראש הממשלה החליפי. מסוכנים, פשיסטים, נאצים, יודו-נאצים – אמר לי כאן חבר הכנסת אחמד טיבי לפני כמה ימים. ואני שואל אתכם ואומר לכם: תפסיקו עם ההסתה. מילים יכולות להרוג. מילים יכולות להרוג. אתם מסיתים, אתם מפלגים, והכול כדי לשרוד עוד דקה, עוד חצי דקה, עוד שנייה. הממשלה שלכם צריכה ללכת הביתה, ולכן, בגלל שאתם כל כך לחוצים, אתם משתמשים ברעל, מפיצים שקרים, מפיצים הסתה, ויכולים לגרום לכך שחלילה וחס, חלילה וחס, הדם שלי יישפך. טלו קורה מבין עיניכם. ואני אומר לכם את זה דווקא בערב הזה, דווקא ביום החשוב הזה, שבעזרת השם, עם ישראל מתפלל, מתפלל ומייחל שתלכו הביתה, שתלכו הביתה, שתלכו הביתה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה, ואחריו, אחרון הדוברים יהיה חבר הכנסת צבי האוזר. בבקשה, שלוש דקות לכבודו. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כשנה עמדתי כאן על הבמה, והתרעתי בפני כך שממשלת בנט-עבאס הולכת להיכנס לבוץ קואליציוני. המושג בוץ מוכר לנו בהקשרים צבאיים, ולכן בחרתי להשתמש בו, כי אני חושב שההתנהלות כאן בקואליציה, ההתנהלות כאן בכנסת, מאוד מאוד מזכירה את המושג בוץ – קואליציוני – את המושג בוץ. ככל שאתה מעמיק את הקשר, ככל שאתה מעמיק את ההישרדות, ככה היציאה יותר קשה. וככל שאתה מעמיק את השהייה, ככה אתה חוטף חזק יותר וקשה יותר. אדוני היושב-ראש, צריך לומר ביושר: לא ראינו כאן הצבת קו אדום של אף אחד מחברי ימינה. לא ראינו הצבת קו אדום אמיתית. ראינו פעם אחת שחברת הכנסת השכל הענישה את רע"מ בגלל חוק הקנביס, משהו. לא ראינו את זה לא על נושאים של ימין – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת סילמן. חברת הכנסת סילמן. << דובר_המשך >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – לא על נושאים של זהות יהודית, לא על נושאים שקשורים לגליל, לא על המאבק והאחיזה בנגב ולא על שום דבר שקשור לצה"ל. חברי הכנסת של רע"מ מכים פעם אחר פעם קשה יותר, חזק יותר וגורפים הישגים. עד כדי כך, אדוני היושב-ראש, שהתרגלנו לזה. כך גם חברת הכנסת זועבי גילתה את הספורט החדש, ומדי פעם ככה היא משחקת היטב, ולאחרונה היא גרפה מאות מיליוני שקלים. ולאחרונה, מאז פרישתה של חברת הכנסת סילמן, גם המשותפת הצטרפה לקרנבל. וצריך לומר שבהחלט מדובר כאן בסטרטאפ ניישן – סטרטאפ ניישן של סחטנות, סטרטאפ ניישן אנטי-ציוני. וכשאתה עמוק בבוץ, כשאתה עמוק בסירחון, צריך הרבה אומץ לזהות את זה ולצאת החוצה. אדוני היושב-ראש, לי יש קצת תקווה. אולי הערב נראה כאן הצבעה שתצביע על התפכחות; אולי נראה כאן הצבעה קריטית, שתסמן את נקודת המפנה, שמכאן ממש בימים הקרובים, בשבועות הקרובים, הממשלה הזו תרסק את עצמה לדעת. אנחנו לא רוצים לשמוע עוד לא על כאב בטן, לא על חברי כנסת שנמצאים על הקצה, ולא על שולמן שדואג לשולמנים, ולא על כל מיני אגרות סרק שנשלחות אלינו בערב החג, מלאות בהסתה, מלאות בבכיינות. לא איגרת שראויה לראש ממשלה. כאיש ימין, אני תולה הרבה תקווה בהצבעה הזו. לדעתי היא יכולה להיות הצבעה של התפכחות, של להגיד: האם אנחנו רוצים שהממשלה הנוראית הזאת תמשיך להתקיים או לא? תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סופר. אחרון הדוברים יעלה ויבוא, חבר הכנסת צבי האוזר, בבקשה. בסוף יסכם השר זאב אלקין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עוד לא, עוד לא. עוד לא, השר אלקין, עוד שלוש דקות. אמרתי "אחריו יסכם". אני סומך עליך. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> תודה רבה, אדוני יושב הראש, חבריי חברי הכנסת, צופים בבית, צופים כאן בקהל, אני רוצה להקדיש את שלוש הדקות האחרונות של הדיון החשוב ההיסטורי הזה למען ההיסטוריה, לפדות חוב מוסרי שאני מרגיש עליי, על כתפיי. מונח עליי חוב מוסרי לימין המכונה "הימין הישראלי"; חוב מוסרי להיסטוריה; חוב מוסרי לפרוטוקול הכנסת, שייכנס לעולמי עד, וחוב מוסרי ליושב-ראש מועצת ישע דוד אלחייני. חבריי חברי הכנסת, כחלק מהעימות הפוליטי העז, ולעיתים הקשה והפוגעני, שאנחנו חווים בימים אלה, בחרו מי שבחר בליכוד להאשים את יושב-ראש מועצת ישע דוד אלחייני בכך שהכשיל – וזו האשמה היסטורית חמורה – הכשיל את החלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון. אני ראיתי את הפרסומים האלה, ראיתי, ואינני יכול לעצום עיניים, אינני יכול לשקוט. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ששש. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אני חש, כאמור, חובה היסטורית להעמיד דברים על דיוקם ולהגיד מעל במה זו: זה שקר וכזב, ואלה הדברים כפי שהיו, וכך ייכתב ספר ההיסטוריה הישראלי של דברי הימים האלה. כבר עם היוודע אפשרות למהלך שיחיל את הריבונות הישראלית בשטחי יהודה ושומרון עמדנו, יועז הנדל, שר התקשורת היום, ואנוכי, בפני גודל השעה, והודענו – אגב, מעל כל במה – שנתמוך בהחלת החוק הישראלי על שטחי C, שטחי יהודה ושומרון. הייתה בהודעתנו זו דאז, ההיסטורית, אור ירוק שניתן לבצע את המהלך. אני אומר את הדברים האלה גם על דעתו של יועז הנדל. אני אומר זאת ברשות ובסמכות, כמו שאמרתי, למען ההיסטוריה. חבריי חברי הכנסת, בואו נזכור, למהלך הזה של החלת הריבונות ביהודה ושומרון אז היה רוב בממשלה. למהלך היה רוב בטוח בכנסת של לפחות 64 חברי כנסת, והימים דאז – וזה חשוב וזה היסטורי, אולי קריטי לחדד ולציין זאת – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ששש. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – הימים הם ימי טראמפ – אולי תנאי סופה מושלמת להחלת החוק. אז חבריי החברים בליכוד, אל תגידו בגת ואל תספרו בחוצות אשקלון שלא ניתן היה לבצע את החלת הריבונות על יהודה ושומרון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> שלא תהיינה אי-הבנות – אני מסכם – זה היה ניתן, נקודה. אני יודע שלבנימין נתניהו חשובה ההיסטוריה, על כך אני מוקיר אותו. אבל ספר דברי הימים של מדינת ישראל חייב לספר את האמת ורק את האמת, והאמת היא פשוטה. גם אם היא כואבת, היא תיאמר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> גם בהזדמנות ההיסטורית הזו בחר נתניהו לדבר במקום להחיל את הריבונות. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשר – לחבר הכנסת צבי האוזר. אני מזמין – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> בפוטנציה. בפוטנציה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אולי בפוטנציה. אולי גם בפוטנציה. לך תדע, אנחנו בכנסת, הכול יכול לקרות. נאחל לו, נאחל לו. אדוני השר אלקין, תורך לסכם. בבקשה, אדוני. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אלקין זאב, קצר, רק שעה. << דובר >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר >> למה רק שעה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא רוצה קצר, אז הוא ביקש רק שעה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה תלוי כמה זמן ייקח לכם להבין מה אתם עושים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> תעשה את זה קצר, ותתחיל מהתחלה עד שנבין. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אלקין, יש קונה עולמו בשעה, ויש קונה עולמו ברגע. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אתה צודק, חבר הכנסת מרגי, יש קונה עולמו בשעה אחת, ויש הורס עולמם של מאות אלפי אנשים בהצבעה אחת של דקה. זה מה שאתה כרגע הולך לעשות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה מה שאתה כרגע הולך לעשות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתם הרסתם מיליוני אנשים בעשרה חודשים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב, בואו – חברי הכנסת, בואו נאפשר לשר להתחיל את נאומו, ואז אני מניח שתוך כדי הדיון יהיו קריאות ביניים, אבל קריאות ביניים לפני שהתחיל הדיון, זה עוד לא חווינו. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> מה עם הסבסוד של – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי השרים וחברי הכנסת, אנחנו מגיעים לסיכום של הדיון, שכנראה בעקבותיו תבוא הצבעה, ואני חייב להגיד – אני לא מעט שנים בבית הזה, אבל היא אולי אחת מההזויות, אם לא ההזויה ביותר שאני זוכר, מאז שאני לפחות בבית הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הקואליציה הזויה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> לא הייתה ממשלה הזויה כזאת. מאז הקמת הכנסת לא הייתה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנא תאפשרו לשר אלקין לומר את דברו. כולכם דיברתם והבעתם דעתכם. בבקשה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> האמת היא ששאלתי את עצמי, אדוני היושב-ראש – כשראיתי את ההחלטות של סיעות האופוזיציה להצביע כנגד המתיישבים ביו"ש, כנגד האינטרס הלאומי, בהתחלה שפשפתי את העיניים וחשבתי שאני באמת מופתע. אחר כך הבנתי שאני לא כל כך מופתע, כי הבנתי שכבר היו דברים מעולם בכנסת הזאת. 1. ראיתי את אותן הסיעות עובדות כמשרתות של הרשימה המשותפת ומפילות יחד איתה את חוק האזרחות. רק חצי שנה אחר כך פתאום הן הבינו מה הן עשו, חזרו בתשובה, וכן העבירו את החוק. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> זאב, מה עשה גדעון ב-2007 על החוק הזה, והיום – מה עשה? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> בדק שיש רוב שיעבור, ואז סמלית הצביע נגד. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני מציע לך לעשות – אתה יודע, חבר הכנסת לוין, תעשה אותו דבר, את מה שהוא עשה ב-2007. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> על גדעון אפשר להגיד הרבה דברים, אבל הוא לא צבוע. אני לא מאמין שהוא פעל בצביעות. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> לך תבדוק את הפלט של ההצבעות שם ותראה אם האופוזיציה גייסה את חבריה כדי להפיל את החוק הזה, אתה תראה. אני דווקא ראיתי. במקרה הסתכלתי, רציתי לראות את הפלט של ההצבעה שאתה מציין. אתה, כמי שמכיר היטב את עבודת הבית, אתה רואה מתי האופוזיציה מתגייסת כדי להפיל ומתי היא באופן סמלי מצביעה נגד, אבל נותנת להעביר דבר שהוא אחד מהדברים הבסיסיים. מה שאתם עושים אף אחד עוד לא עשה בבית הזה, וההצבעה של היום – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה שאתה עשית לפני שנה עוד אף אחד לא עשה בבית הזה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> וההצבעה של היום תהיה לדיראון עולם, תירשם על שמכם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> דיראון עולם זה התנועה האסלאמית, זה דיראון עולם. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> משנת 1948 הבית הזה על הרכביו הפוליטיים השונים – סליחה, מ-1967, משנת 1967 הבית הזה על הרכביו הפוליטיים השונים העביר את התקנות האלה, שהן הבסיס של ניהול החיים התקינים בכל הממשק הזה בין מדינת ישראל ליהודה ושומרון. משנת 1967, עד שהגיעו אלה, שכמו שנאמר בציטוט הידוע: אין להם כאבי בטן על חיילים, ואין להם כאבי בטן על נאנסות, אז מתברר היום שאין להם כאבי בטן גם על כל יהודה ושומרון ומהמתיישבים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – למען חיילי צה"ל, למען יהודה ושומרון. אין לך קואליציה שמסוגלת להעביר את הדברים האלה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> באמת, משום דבר אין לכם כאבי בטן. משום דבר. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> גם לאילת שקד אין. לקחנו את זה מאילת. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אתם במו ידיכם, אלה שנשבעו אמונים ליהודה ושומרון ולמתיישבים, במו ידיכם הולכים לייצר ולקחת על עצמכם אחריות על האנדרלמוסיה בזכויות הכי בסיסיות שלהם, בדברים הכי תקינים בסדר-יומה של מדינת ישראל, בחוסר אחריות שלא היה כדוגמתו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> ואחרי זה עוד תמשיכו – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> פעם ראשונה במדינת ישראל שיש קואליציה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת כץ. חבר הכנסת כץ. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – שאין לה רוב למען חיילי צה"ל ולמען יהודה ושומרון, ואת זה אתם עשיתם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תמיד הייתה קואליציה שידעה להעביר את החוקים האלה בקלות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת כץ. חבר הכנסת אופיר כץ, נתתי לך כמה קריאות, אבל אי-אפשר כל משפט. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> פעם ראשונה שיש קואליציה כזאת – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, די. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – עם החברים החדשים שלך מהתנועה האסלאמית, ובגלל זה אין לך רוב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, אמרת את זה בכמה ורסיות. די. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אופיר כץ, בסוף בבית הזה כל אחד אחראי למה שהוא מצביע, ולנו, לסיעה שלנו, סיעת תקווה חדשה, ולרוב מוחלט של סיעות הקואליציה, אין שאלה מה אנחנו מצביעים. אנחנו אחראים על זה שאנחנו עשינו כל מה שיכולנו ונעשה כל מה שיכולנו כדי להגן על החיים התקינים של המתיישבים. ואתם, אתם לוקחים על עצמכם את האחריות על הפגיעה הכי קשה שהייתה אי פעם במתיישבי יהודה ושומרון, בהצבעה שלכם – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> האחריות היא עליך, לא עלינו. האחריות היא עליכם, לא עלינו. אך ורק עליכם – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – במה שאתם תגידו, במה שאתם תלחצו. מעולם לא הייתה בושה כזאת למפלגות שקוראות לעצמן מפלגות ימין בבית הזה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> אתה מדבר על בושה – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> האחריות היא רק עליכם, לא עלינו. אתם הבאתם למצב הזה עם התנועה האסלאמית. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אתם מתנהלים לפי הסגנון – תישרף המדינה, העיקר שאולי נצליח להרוויח איזשהו רווח פוליטי. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – שרפתם את הכול – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> הכול אתם מוכנים להקריב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> זה אתם עם הקואליציה שלכם, תישרף המדינה – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> באמת, אין לכם כאבי בטן משום דבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אין לנו כאבי בטן מדומים. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> כל הפרות הקדושות נשחטו. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אין לנו כאבי בטן מדומים כמוכם – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חברת הכנסת רגב, אני במקומך לא הייתי מראה את פרצופך בציבור אחרי מה שאמרת. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא הולכים עם שקית ומחזיקי מפתחות. אנחנו לא עבדים של שאווישים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת רגב, אנא תפסי את מקומך. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – במה שאנחנו מאמינים. לא מכרנו את הערכים שלנו בשביל עבאס, בשביל להיות שר השיכון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת רגב, תודה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> את הערכים שלכם כולנו נראה היום בהצבעה. אתם תעלו אחד אחרי השני ותוכיחו – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ראינו את הערכים שלך לפני שנה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ. חבר הכנסת אופיר כץ. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> החברים שלך, אלה שנגד חיילי צה"ל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת כץ. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה השותפים שלך – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. די. די. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אתם עכשיו, כשנגיע להצבעה, אם לא תתעשתו ברגע האחרון, אחד אחרי השני תרימו את ידיכם ואת קולכם כנגד מתיישבי יהודה ושומרון ותפגעו בזכויות הכי בסיסיות שלהם – אגב, של כולם, חבר הכנסת גפני, גם של אלה שגרים ביישובים חרדיים ביהודה ושומרון. אתה תסתכל להם בעיניים בעוד חודש ותסביר למה נפגעו הזכויות הכי בסיסיות שלהם. אליך הם יבואו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אליך הם יבואו ולחבר הכנסת פרוש, וגם אליך, חבר הכנסת סמוטריץ', מי שכל השנים אמר: לא משנה קואליציה, אופוזיציה, האינטרס ההתיישבותי עובר על הכול. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> היום, בשביל זה שאתה עבד נרצע של בן אדם אחד, אתה מוכן להקריב אינטרס התיישבותי, הכול למען אליל אחד שקוראים לו בנימין נתניהו. כל הערכים נעלמו, הכול נעלם. בשביל נתניהו אתה, סמוטריץ', מקריב 500,000 מתיישבים, בשבילו אישית – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – מתוך תקווה מדומה שככה אולי תקרב אותו לכיסא ראשות ממשלה. בשביל הדבר הזה ההתיישבות לא קיימת ושום דבר לא קיים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', תודה. תודה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אין עבודת אלילים יותר גדולה מזאת, בצלאל. זאת פגיעה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> היום היה פה יוסי דגן, אתה לא חושד בו שהוא – – – ביקש מאיתנו להצביע נגד. יוסי דגן, החבר שלך. יוני ויעקב וינברגר היו פה היום, אמרו: תצביעו נגד. הם, הבית שלהם שם, והם ביקשו – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת כץ. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – ביקשו שנצביע נגד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת כץ, בבקשה, תפוס את מקומך. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת כץ, אני ראיתי את ההודעות שיוסי דגן היה חתום עליהן. האמת שקצת התבלבלתי, כי פעם אחת הוא ביקש להצביע בעד, אחר כך להצביע נגד, אבל אם הממשלה לא נופלת להצביע בעד. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא ישב היום אצלי, לא שאני הזמנתי אותו – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> גם אצלי. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא ביקש – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גם אצלי, חבר הכנסת כץ. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אז אתה יודע שהוא היה פה וביקש להצביע נגד. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> ואני יודע מה הוא ביקש ממני, אבל לא משנה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל אלקין, למה אתה בא בטענות אלינו? תבוא בטענות – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אני יודע מה הוא ביקש ממני – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איך אנחנו הפכנו להיות אשמים? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אבל בסוף, חבר הכנסת כץ, אני מציע לא להסתתר, לא מאחורי פלוני ולא מאחורי אלמוני. בסוף, מי שמצביע כאן זה לא יוסי דגן ולא ישראל גנץ; מי שמצביע כאן זה כל אחד ואחד מכם. וכל אחד ואחד מכם גוזר אנדרלמוסיה על החיים התקינים ביהודה ושומרון. אגב, לא רק שם, גם על החיים התקינים במדינת ישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> כשמחר תהיה בעיה של החזקה של אסירים ביטחוניים מיהודה ושומרון בכלא במדינת ישראל יבואו אליכם, למי שהצביע נגד, לא לאלה שהצביעו בעד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא לאלה שהצביעו בעד. לאלה שהצביעו נגד ולקחו על עצמם אחריות – אחריי המבול – ובשביל אינטרס אחד בלבד: לקרב את בנימין נתניהו לכיסא ראש ממשלה, תישרף מדינת ישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> רמה כזאת של שעבוד של האינטרסים הלאומיים לאינטרסים של בן אדם אחד אני עוד לא ראיתי, כשאנשים הולכים ובמודע מצביעים בניגוד מוחלט לאידיאולוגיה שלהם, בניגוד מוחלט לאינטרס של ציבור ענק במדינת ישראל, שאגב – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> האידיאולוגיה שלך – – – זה מנסור עבאס, מאזן גנאים – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – רובו המוחלט בחר בכם, לא בנו. אותו אתם מקריבים היום קורבן למען מטרה פוליטית מדומה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> איפה האידיאולוגיה שלך – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> הרי ברור איך העסק הזה ייגמר. הרי זה ייגמר באותו פיאסקו כמו שהיה עם חוק האזרחות, שקודם חגגתם יחד עם איימן עודה ואחמד טיבי שהצלחתם להפיל אותו – הישג גדול מאוד, עבדתם אצלם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה החליפי שלך אמר שהוא עובד איתם – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> עכשיו, היום, אתם תחגגו יחד איתם שאתם עוזרים להם להפיל את התקנות האלה. איך פעם היו אומרים? פעם היו אומרים: ביבי או טיבי; היום אומרים: ביבי עובד בשביל טיבי ומביא לו הישגים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אפשר לקבל מכתב? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אתה לא צריך מכתב, חבר הכנסת טיבי, תכף הם יצביעו איתך ויביאו לך כמות גדולה מאוד של קולות בבית הזה למטרה שאתה רוצה להשיג. הם החליטו לעבוד אצלך. ברכות. זה כבר לא או-או. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אין לך עוד את מי לגייס – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> על מסגרת הזמן שלי, חבר הכנסת קרעי, אני מודה לך, אבל על זה היושב-ראש יקפיד, ברשותך, ולא אתה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הזמן של הממשלה נגמר, לא – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אתם כאן, במהלך – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כמה מיליארדים הצעת להם על ההצבעה היום – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני בקושי שומע את עצמי, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב, חברי הכנסת, נראה לי ששחררנו די. אנא, תאפשרו לו, בלי קריאות ביניים, בטח לא מאלה שקראו, תאפשרו לשר לומר את דברו. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני לא ראיתי שהפריעו לך, חבר הכנסת מולא. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז אני מבקש ממך לא להפריע. זו בקשה מוגזמת, אדוני? זו בקשה מוגזמת? << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זו בקשה מוגזמת, אדוני? << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – לא שכנע – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת טייב. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – אולי ישכנע את – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת טייב. תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת מולא, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> כאמור, הבית הזה ידע לא מעט דברים מוזרים בהיסטוריה שלו, אבל לפחות בתקופה שאני בבית הזה, דבר הזוי כל כך וציני כל כך כמו ההצבעה שהולכת לקרות כאן היום – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה הרוב הדומם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – דבר כזה אני עוד לא זוכר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא היה דבר יותר הזוי וציני משר המים. זה היה הדבר הכי הזוי – – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> קואליציה כזאת – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אופיר כץ, לפי מיטב זיכרוני הצבעת בעד הממשלה שהיה בה שר המים, אבל זה בטח – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אבל בטח חטאת למצפונך כשעשית את זה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> שר המים והבריכות – – – זה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> רק בשביל הכיסא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני ממש מתאפק לא לעבור לקריאה שנייה. בבקשה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני מסתכל בכם אחד-אחד, נזכר בכל המילים הגבוהות שזרקתם לאוויר העולם על כך שהמדינה חשובה, על כך שהאינטרס ההתיישבותי הוא ערך לאומי עליון – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – התנועה האסלאמית – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. די. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני זוכר ימים – חבר הכנסת סמוטריץ' – בימים הרחוקים שאדוני היה עוד אפילו חבר מרכז ליכוד. חבר הכנסת סמוטריץ', אתה זוכר את הימים האלה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> אני לא הייתי חבר מרכז ליכוד. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> היית, היית. תקופה קצרה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – אף פעם. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> היית. תקופה קצרה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> לא הייתי אף פעם – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> הקבוצה של שבח שטרן ביקשה למנות את אדוני לחבר מרכז. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> לא הייתי חבר מרכז אף פעם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – זה דבר חדש לך – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני זוכר שאז, עוד כשהיית פעיל ציבור – חבר הכנסת סמוטריץ', עוד לא היית אז חבר כנסת, היית פעיל ציבור. היית מגיע אליי והיית מסביר לי שלא משנה חלוקת הכוחות הפוליטיים בבית הזה – קואליציה ואופוזיציה והמשמעת הקואליציונית. אגב, באותם ימים הייתי יו"ר קואליציה, והיית אומר לי שהאינטרס ההתיישבותי הוא מעל הכול. ולכן כשמביאים חוקים שאפילו ראש ממשלה מתנגד להם, חובתך להצביע בעדם ולעמוד לימינה של ההתיישבות. היו ימים. היו ימים שהסברת לי שהחלוקה בבית הזה היא לא חשובה, אלא חשוב התוכן שעליו מצביעים. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> גם מספר על פגישות אישיות, וגם מעוות את מה שנאמר בהן. אני חייב הודעה, מן הדין ומן הצדק. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> דווקא לא זכור לי שזאת הייתה פגישה אישית; זאת הייתה פגישה פוליטית פר אקסלנס. אידיאולוגית. אגב, הקשבתי לדבריך אז, אני זוכר. הצבעתי בעד חוק ההסדרה בניגוד למשמעת שהטיל ראש הממשלה, שאיים אז לפטר כל מי שיצביע בעדו. הייתי יושב-ראש קואליציה שלו. נדמה לי שאז הוא אפילו עוד ניסה להדיח אותי מתפקידי על זה שהקשבתי לדבריך, ואמרתי שלא אכפת לי מהמשמעת ושאני הולך להצביע בעד כי אני מאמין שזה באמת נכון, כי זה אינטרס התיישבותי. אבל עשית מאז דרך ארוכה, ואתה הולך היום במו ידיך וחברי סיעתך עם חברי סיעת הליכוד וחברי סיעת ש"ס ויהדות התורה לפגוע פגיעה קשה ביותר בציבור המתיישבים. כי מתברר שהתוכן כבר לא משנה, העיקר שבן אדם אחד בלבד – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – שאצלו כולכם עובדים – לקרב אותו עוד סנטימטר אולי לכיסא של ראשות הממשלה. בשביל זה שכל המדינה תישרף, ושיהודה ושומרון תישרף, ושהמתיישבים ייפגעו; לא אכפת לכם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא אכפת לכם. כפי שאמרה בגילוי לב, כי היא לא ידעה שהיא מוקלטת ושהחברים שלה ידאגו להוציא את ההקלטה הזאת החוצה, חברת הכנסת רגב – כבר אין לכם כאבי בטן משום דבר. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> ושום דבר – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא יושבים עם תומכי טרור, בשונה מבן אדם שהולך עם – – – אנחנו לא יושבים עם פרו-פלסטינים – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – שום דבר הוא לא קו אדום. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – עם מי שרוצח חיילים. תתבייש לך. חתיכת – – – תביא אותם. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חברת הכנסת רגב, קודם כול תוציאי את כעסך על חברי סיעתך שהדליפו את דברייך. אני פה – ידי ודאי לא הייתה – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> קשה לך להתעמת עם האמת. קשה לך. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> בחשבון הזה את תבואי איתם – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> קשה לך להתעמת עם האמת. קשה לך. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – שבאופן גלוי את מספרת שלא אכפת לך משום דבר. מישהו גם דואג להביא את זה לידיעת הציבור. אנחנו דווקא הרווחנו. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> ואני חושב שהציבור הרוויח – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> לא היה אכפת – – – מנשים מוכות בשבוע שעבר. חתיכת צבוע. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני חושב שאתם הידרדרתם לפי התהום. ההצבעה שאתם הולכים להצביע עכשיו חמורה אפילו עוד יותר מההצבעה המבישה ההיא נגד חוק האזרחות – הקרבתם את ביטחון אזרחי מדינת ישראל כדי להפוך לעבדים הנרצעים של אחמד טיבי ולעזור לו להפיל את חוק האזרחות. חצי שנה אחר כך רצתם אלינו וביקשתם שנעביר כבר את החוק, כי הבנתם את גודל הטעות. הרי גם כאן יקרה אותו דבר. יקרה אותו דבר בדיוק. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תשאל את הקהל אם מישהו מאמין לך. תעשה סקר. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> הרי גם כאן יקרה אותו דבר בדיוק. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – ראש הממשלה שלא יושב פה. איזו חבורה – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אתם בהתחלה, בגלל השעבוד המביש הזה לאינטרסים של איש אחד, תצביעו נגד מה שאתם מאמינים בו; תצביעו נגד הבוחרים שלכם; תצביעו נגד ציבור ענק במדינת ישראל; תצביעו נגד האינטרס הלאומי; תצביעו גם נגד הביטחון, כי בהצבעה הזאת אתם גם פוגעים בביטחון של מדינת ישראל. ואז כשתסתכלו מה עשיתם – כי בשונה ממה שקרה עם חוק האזרחות, זה לא סתם להפיל עוד חוק, אלא החיים והמציאות של אזרחים ישראלים רבים ישתנו החל מ-1 ביולי. תסתכלו כל יום בראי, ותצטרכו להגיד לציבור ולעצמכם: אנחנו עשינו את זה, אנחנו פגענו בחיים התקינים שלהם. אני לא יודע איך תוכלו ללכת עם זה לאורך זמן, ואין לי ספק שבסוף, כפי שקרה גם במקרים הקודמים, אחרי שתחגגו עם אחמד טיבי את הניצחון הגדול שאתם אולי תביאו לו הלילה – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – ואחרי שהפכתם לעבדים נרצעים שלו, אגב, כי רק ככה אתם יודעים – – – כרצונו. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> חתיכת צבוע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת רגב. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – – הרי אין לכם דרך לנצח בבית הזה – רק במקרה אחד, שבו אתם מצביעים עם טיבי ועם איימן עודה לפי מה שהם רוצים. אחרת אין לכם ניצחונות – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אין לכם רוב ציוני בלעדינו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – 50%, 60% – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מבינים שמנסור עבאס יותר טוב. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אז אחרי שתעשו את כל זה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה עם הכסף שגנבת? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – ותמיטו על עצמכם את הקלון של ההצבעה המבישה הזאת – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה עם המיליונים שגנבת? מה עם המיליונים שגנבת? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, היית כל כך חסר בדיון הזה. אני כבר חשבתי שאני אעביר את דבריי בלעדיך. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עזוב את החרטוש – מה עם המיליונים שגנבת? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה צריך לשבת בבית סוהר. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> מה עם הכסף לעיריית ירושלים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, שמענו את השאלה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> גם קנה אותך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חברת הכנסת רגב. די. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, האם חוץ מלהיות ליצן חצר של נתניהו אתה תעשה עוד משהו בבית הזה מתישהו? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה דוחה, אתה כפוי טובה. גם בכסף שנתנו לך אתה מרמה את האנשים. מנסור עבאס יותר טוב. תסתובב בחוץ, תספר לאנשים האלה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תודה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כל קריאת ביניים של חבר הכנסת אמסלם רק מוכיחה את מה שאני אומר, לכן מבחינתי שימשיך להביע את עצמו גם על חשבון הזמן שלי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> את הכסף שגנבת מאנשים תחזיר. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – רואים כמה אתה נוכל, זה מה שרואים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – שגנבת. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> זה מה שרואים. בכל דקה שאתה עומד פה מבינים איזה בן אדם – – – אתה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> במקום לשבת בבית סוהר – – – מגן עליך. בית המשפט יגן עליך. למה? כי הם רוצים להחזיק את הממשלה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> מה המשמעות של השיח הציבורי שבנימין נתניהו מביא למדינת ישראל – אני חושב שחבר הכנסת אמסלם מפגין את זה בצורה המשכנעת ביותר, לכן צריך לשמר אותו. כל מילה שיוצאת מפיו, אני חושב שהיא דווקא ההוכחה הטובה ביותר. לכן כן ירבו דבריו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תחזיר את הכסף שגנבת מאנשים, מיליוני שקלים. הרי בכל מדינה היית נכנס לעשרות שנים לבית הסוהר. תחזיר את הכסף – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, תודה רבה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, דאגתך הכנה לרשויות החוק במדינת ישראל ידועה ברבים – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תחזיר את הכסף. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – וכמובן, קשה מאוד להוסיף משהו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה. תחזיר את הכסף. תחזיר את הכסף שגנבת. זהו. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> שוב, אדוני היושב-ראש, אני חוזר ואומר – אנחנו עוד מעט נעבור להצבעה. אבל יש לכם עוד כמה דקות להתעשת. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – כמה אתם משמנים. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> הרי הכתובת פה כתובה על הקיר, ואנחנו יודעים מה יהיה סיומו של הסיפור הזה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> קודם כול תחזיר את הכסף. קודם כול תחזיר את הכסף שגנבת, לפני שאתה בכלל מדבר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חבר הכנסת אמסלם, די. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תחזיר את הכסף שגנבת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> ואת המפתחות של הקואליציה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הרי יש אנשים שמחכים כבר שנים שתחזיר את הכסף שגנבת להם. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, אני מעריך שאתה כבר יודע מה יהיו התוצאות, ואני – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מיליוני שקלים גנבת מאנשים. תחזיר את הכסף. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני מעריך שאני יודע מה יהיו התוצאות הלילה, ואני מבין את חוסר הסבלנות שלך לראות את סמוטריץ' ובן גביר עובדים אצל בל"ד ואצל טיבי ואיימן עודה. ברור, אני מבין שאין לך כבר כוח להמתין לאירוע הזה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מה יהיה עם מנסור עבאס ווליד טאהא? אתה עובד אצלם, אתה עובד אצל מנסור עבאס. אתה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא יכולתי לקפח את אדוני. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, תודה רבה. חבר הכנסת אבו שחאדה, שמענו. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת טופורובסקי, האם אותך שכנעתי או לא? אני מחכה לשכנע אותך. כי מהם אני מתחיל להתייאש, אני חייב לומר. חבר הכנסת טופורובסקי, יש סיכוי ששכנעתי אותך או שאתה צריך עוד זמן להשתכנע? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> עוד שתי דקות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תתפלסף עלינו – תחזיר את הכסף שגנבת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, חבר הכנסת אמסלם, חבר הכנסת אמסלם, די. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנשים מחכים לכסף שגנבת להם. תחזיר את הכסף. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, די, שמענו את זה. לא היה אפשר לפספס את זה, אדוני. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שיחזיר את הכסף. עבודה של שנים – – – שנים הוא גנב מיליוני שקלים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל זה שתצעק יותר חזק לא ישכנע אף אחד. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> לחבר הכנסת אמסלם קשה להגיד שני משפטים – הוא מעדיף להסתפק במשפט אחד, מה אתה רוצה ממנו? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> שיחזיר את הכסף שגנב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת, די. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הנוכל הזה, שעוד עולה להטיף לנו מוסר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, די. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הקנגורו הזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> עכשיו הוא מחפש את המפלגה הבאה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, קראתי אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תדאג, אנחנו לא נקבל אותך, לא משנה מה יהיה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, חבר הכנסת אמסלם – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> הוא סוף-סוף אמר משפט שני או שלישי – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> רבע של בן אדם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני השר, בוא – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אבל בואו נחזור לגופו של עניין. לצערי, מה שהולך לקרות כאן הלילה זה אירוע הרבה פחות משעשע מהצעקות של חבר הכנסת אמסלם בתפקידו כליצן החצר של נתניהו. מה שהולך לקרות כאן הלילה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> ליצן או לא ליצן – תחזיר את הכסף שגנבת. אומנם בית המשפט הגן עליך, בית המשפט העליון, שמחזיק אתכם, ואישר לגנוב כספים – אתה חייב 6 מיליון שקל. תחזיר לאנשים את הכסף. אתה בא, הולך, גונב – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> מי עובד אצל מי, יש לך ספק, חבר הכנסת עודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תחזיר את הכסף – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אנחנו תכף נראה בהצבעה שזה לא ביבי או טיבי, אלא ביבי עובד אצל טיבי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תחזיר את הכסף, יא נוכל, אנשים נתנו לך – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, חבר הכנסת אמסלם, די. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא רוצים שיעבוד בשביל – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת עודה, תודה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא רוצים שיעבור בשבילכם, אבל מה לעשות, רק ככה אתם יכולים לנצח, רק כשהוא עובד אצלכם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> 6 מיליון שקל הוא חייב לאנשים. גנב אותם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם קיבל שוחד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גנב, מושחת – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> גם שוחד, גם גנבה – בן אדם מושחת עד היסוד – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> די, חבר הכנסת אמסלם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מטיף לנו פה מוסר. האיש הצבוע ביותר פה. תסתכל עליך במראה, אתה לא מתבייש? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת דודי אמסלם, חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני הלילה אסתכל עליי במראה ואגיד: אנחנו את חובתנו לציבור המתיישבים מילאנו; אתם בגדתם בהם, אתם בגדתם באידיאולוגיה שלכם, אתם בגדתם בערכים הלאומיים. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה הולך עם מנסור עבאס, עם המפלגה האסלאמיסטית. אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אתם הקרבתם אותם קורבן על מזבח של עבודת אלילים מדומה עבור בן אדם אחד. זה מה שאתם תעשו הלילה. אתם תסתכלו במראה הלילה ותשאלו את עצמכם למען מה ולמען מי – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה נשען על תומכי טרור. אתה נשען על תומכי טרור. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – ותשאלו את עצמכם אם נשארה עוד בושה בצד הזה, ועל מה אתם עוד מסוגלים, למען אינטרסים של בן אדם אחד, להקריב מדינה שלמה, ויישרף הכול – חיילים, מתיישבים, נאנסות. משום דבר אין לכם כאבי בטן. הכול ילך לעזאזל למען פוליטיקה קטנה, והכול למען בן אדם אחד. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תדאג, נגמר הסיפור שלך. תחפש עבודה אחרת, יא מושחת. תחפש עבודה אחרת. נגמר הזמן שלך, זהו, אתה – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, למזלי ולמזלו של הציבור הישראלי אתה עוד לא קובע איך נגמר הזמן בעת הזאת ולמי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אל תדאג, אתה גמרת את הקריירה, כי אתה קנגורו שחושב רק על עצמך. לא מינינו את פרידמן אז – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, אתה יודע מה הבעיה איתך? שבשונה משקרנים רבים, אתה מאמין בעצמך בשקרים שאתה ממציא. זאת הבעיה. אבל זאת תופעה שקורית. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תחזיר את הכסף, תחזיר את הכסף, את המיליונים שגנבת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אלקין, זה נגמר. די, שחררו את המדינה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> נגמר הסיפור שלך, זהו. שלך ושל גדעון סער. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> לשחרר את המדינה? למה? למה? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בוא תשמע את האנשים ברחוב. אין אוויר. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> לשחרר את המדינה לחבורה של אנשים שעובדים עבודת אלילים עבור בן אדם אחד ומוכנים להקריב את האידיאולוגיה שלהם? למען זה לשחרר את המדינה? זאת ההצעה שלכם, זה השחרור? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אין לעם ישראל אוויר. לך הביתה, לך הביתה – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> הרי אם מחר הוא יגיד לכם הקפאה מוחלטת, כמו שאמר בזמן אובמה, אתם תקדשו את זה, כי הוא אמר את זה. מוחרתיים הוא יגיד עוד משהו ותלכו אחריו. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יא מושחת, יא נוכל, לך הביתה, לך הביתה – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אחרי הבן אדם הזה הולכים מיליונים – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> הרי אין כבר שום קו אדום, הכול רק בן אדם אחד והכיסא שלו. כל השאר לא מעניין אתכם בכלל. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לך הביתה. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> השר אלקין, זה קשה – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> הינה החבר שלך, הינה החבר שלך, זה מסוג – – – שישתלב בפלג הצפוני, אתה מבין לאן הגעת, לאיזה תחתית? תחזיר את הכסף שגנבת – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני לא רוצה לקרוא אותך בקריאה שלישית. אנא. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה לא סוד, חבר הכנסת אופיר כץ, שלי ולסגן השר יאיר גולן יש הרבה הרבה חילוקי דעות. אבל אני יכול לגלות לך סוד, ואתה יכול לבדוק – זה לא כזה סוד: תדע שיושב-ראש מפלגתך שקל ברצינות מוחלטת לראות באלוף יאיר גולן את מועמדו לתפקיד הרמטכ"ל. אז אם אתה חושב – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה הוא לא היה? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> מה לעשות, זה חלק מהאמת ההיסטורית. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אלקין, היית בקדימה, היית בליכוד, איפה עוד לא היית, אלקין? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בזכות נתניהו הוא כבר לא שם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תחזיר את הכסף שגנבת – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת רגב, חברת הכנסת רגב, תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תחזיר את השוחד שקיבלת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, די. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, תודה. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> יא צבוע, יא בזוי – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, חבר הכנסת אמסלם, אתה רוצה לצאת היום מהאולם? חבר הכנסת אמסלם, אתה רוצה לצאת מהאולם רגע? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני לא יכול לסבול אותו. לא יכול לסבול את השקרים שלו – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסדר, אז צא מהאולם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איך אפשר לסבול בן אדם – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> צר לי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תצא מהאולם. יש לך אופציה – אתה לא חייב. אף אחד לא מכריח אותך, אדוני. אתה יכול לצאת מהאולם. אבל אתה לא יכול להפריע לדיון. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. די, די, די. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איתן, אין פה דיון, באמת. אין פה דיון, הוא מטיח בנו האשמות – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, הרי יושב-ראש מפלגתך היה מת, כפי שגילה לנו חבר הכנסת עבאס, להיות במקום הזה, להתחבק איתו כל יום ולהקים איתו ממשלה. פשוט רק בגלל שבצלאל סמוטריץ' לא נתן לו זה לא הסתייע. מעניין מאוד מה היית עושה אז. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לך זה הסתייע, לך זה הסתייע – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> מעניין מה היית עושה אז אם זה היה מסתייע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, חבר הכנסת אמסלם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מנסור עבאס מזמין אותך לשבת. תשלים איתו מניין. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת טופורובסקי, יש סיכוי ששכנעתי אותך? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תרד, תרד, אנחנו כבר לא יכולים לשמוע אותך. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> תצטרך לסבול אותי, חבר הכנסת אמסלם, צר לי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> לא יכולים לשמוע אותך כבר. נמאס לנו לשמוע את השקרים שלך. נגמר הסיפור שלך, זהו, נגמר. חודש, חודשיים, אתה כבר – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אלקין, תשאל מי מאמין – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא, קודם כול, חבר הכנסת קרעי, אולי אתה לא זוכר, אבל זכויות היוצרים על "מי מאמין לו" כבר רשומות על קמפיין בחירות אחד. היה קמפיין כזה פעם – ביבי, האם אני מאמין לו. אבל זה קמפיין אחר, מתקופה אחרת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתם לא עוברים את אחוז החסימה. למה אתם לא עוברים את אחוז החסימה עם כל האמת שסיפרת פה? למה? כי הציבור לא מאמין לשקרים שלך. בגלל זה אתם לא עוברים את אחוז החסימה. הציבור לא רוצה אתכם. הציבור רוצה – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת כץ – א. כנראה שלא התעדכנת. אנחנו מזמן עוברים את אחוז החסימה. אבל אם אתה כבר מדבר על הציבור, אז תשאל את עצמך את השאלה למה כבר ארבע מערכות בחירות – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> את זה תספר בבית. את זה תספר בבית. למה? אתה חושב – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – בנימין נתניהו לא מצליח להגיע ל-61 המנדטים הנכספים ולשכנע את הציבור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אז בוא נלך לבחירות. בוא נלך לבחירות. בוא נלך לבחירות. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> וכל מה שהוא חולם עליו זה לקחת את המדינה הזאת לעוד מערכת בחירות אחת, מערכת בחירות חמישית – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בואו נלך לבחירות. בוא נראה אתכם. בואו נלך לבחירות, נראה אם תהיה בכנסת. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – כי זה החזון שהוא מאמין בו. חבר הכנסת טופורובסקי, יש סיכוי ששכנעתי אותך? לא? עדיין לא? אתה קשה להשתכנע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אתה אומר שעוד לא השתכנעת? אין בעיה. אז אתה נותן לי, אולי, בכל זאת, סיכוי שיימצאו פה כמה צדיקים בסדום הזה ויצביעו בהתאם למה שהם הטיפו לו במשך שנים, והבטיחו לציבור שונה ומגוון, ולא יקריבו אותו קורבן. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אגב – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> מה, חבר הכנסת רוטמן? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אתם מביאים החלת ריבונות לכנסת? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני לא שומע. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אתם מביאים חוק להחלת הריבונות? זה מה שהבטיחו. אנשים לא הבטיחו – – – הבטיחו החלת ריבונות. אתה מביא את זה היום לכנסת? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> קודם כול, אני חייב להגיד שאחרי ההצבעה היום, חוששני שגם אם נביא חוק להחלת הריבונות – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> תנסה אותנו. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – ובנימין נתניהו יחליט שזה מרחיק אותו מכיסא ראש הממשלה, אתם תצביעו נגד. אין לי כבר ספק, כי באמת נראה לי שהכול נמדד רק לפי הסנטימטרים של הקרבה לכיסא של בן אדם אחד. לכן אני לא בטוח שגם בזה תצביעו בעד. גם אם נביא. הרי אתה יודע – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל אין לך מילה אחת להגיד על רע"מ, מילה אחת? אתה פונה אלינו? אנחנו? אתם תלויים בנו? שיפנו לקואליציה. מה אתה רוצה מאיתנו? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> קיבלתי טלפון מבאר שבע, שהתחננת לפניהם, סניף באר שבע, שיצביעו בשבילך. אתה מבין? יא קנגורו, יא בוגדן. אתה קופץ ממקום למקום בשביל האינטרס האישי שלך. לא אכפת לך ללכת עם מנסור עבאס, להחריב מדינה שלמה. אתה מדבר עלינו? אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם, אם אני מתבייש במשהו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אתה תחזיר את הכסף. תחזיר את הכסף. תחזיר את הכסף. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אם אני מתבייש במשהו – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תחזיר את הכסף שגנבת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני קורא אותך בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אמסלם – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תחזיר את הכסף שגנבת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אנא. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אם אני מתבייש במשהו, זה רק בדבר אחד – שפעם אחת בחיי עשיתי טעות וביקשתי מאנשי קבוצתי בליכוד להצביע עבורך בבחירות לרשימה, וככה הפכת לחבר כנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו הצבענו בשבילך. זו הבעיה שלנו. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אם יש טעות אחת שאני מתבייש בה, זו טעות מאוד מאוד מאוד קשה, שעליה אני מתנצל בפני הציבור הישראלי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אין לך שום קבוצה. איזו קבוצה יש לך? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> כמות קטנה מאוד של קולות הכניסה אותך לכנסת פעם ראשונה – – << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אלקין, איזה קבוצה יש לך, חוץ מהמשפחה הקטנה שלך? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – וזאת אכן הייתה טעות איומה, ועל זה אני מבקש באמת סליחה מהציבור הישראלי. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> מעולם הליכוד לא – – – אותך. איזה קבוצה יש לך? תספר לנו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני מבקש שתצא מהאולם. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> איזה בדיחה. יא שקרן, איזה קבוצה יש לך? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני מציע שתצא מהאולם לכמה דקות ותחזור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אנחנו הצבענו בשבילך 20 שנה סתם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אני מציע שתצא מהאולם לכמה דקות ותחזור. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תחזיר את ה-6 מיליון שקל שגנבת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אמסלם, אנא צא מהאולם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> נראה לי שכל הקבוצה הזאת שאתה מדבר עליה היום מתחרטת שאי פעם בחרה בך. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת שחאדה, אותך אני בטח לא מנסה לשכנע לתמוך, כי אין לי ציפיות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אלקין, מזל שתמכת בנו. היו בדיוק חסרים לנו שני קולות שלך – שלך ושל אשתך. (חבר הכנסת דוד אמסלם יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אבל את חבר הכנסת טופורובסקי אני כן מנסה לשכנע, והוא עדיין לא השתכנע, כפי שאני רואה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אלקין, אתה זוכר ב-24:00 במלון באשקלון, איך באת והתחננת שנצביע לך? לשמחתי אני לא עשיתי את הטעות הזאת. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אז את חבר הכנסת טופורובסקי עוד לא הצלחתי לשכנע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> מה? תשאל את חבר הכנסת טופורובסקי, קודם כול, מתי – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> איך הוא הציל אותך. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אבל אני רואה שחבר הכנסת טופורובסקי – – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> איך הוא הציל אותך, השאוויש. איך הוא הציל אותך. תרד עם המפתחות. תרד, תרד עם המפתחות של הגועליציה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> חברת הכנסת רגב. חברת הכנסת רגב. יש אנשים בשולחנות האלה – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> תרד, תרד עם המפתחות ותן את זה לעבאס. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – שמהם באמת הציבור כבר לא מצפה לשום דבר – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> איפה עבאס עם המפתחות, איפה? איפה עבאס? איפה עבאס עם המפתחות? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – והוא באמת יודע שאין להם כאבי בטן משום דבר. לכן אלייך אני אפילו לא פונה – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> יא נוכל. יא בוגדן. יא קופץ ממפלגה למפלגה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – כי מי שאין לו כאבי בטן מנאנסות, אז גם ציבור המתיישבים לא יעניין אותו. לכן זה לא מפתיע. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> מי מאמין לך בכלל? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אבל אני יודע שבספסלים האלה יושבים בכל זאת כמה אנשים שעוד זוכרים שערכים של התיישבות חשובים יותר מעבודת אלילים לאיש אחד. אליכם אני פונה בפעם האחרונה – – << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – מפתחות של הגועליציה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לשם, לשם תפנה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> אני מציעה שתסתכל – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – תתעשתו ותחשבו איך תסתכלו בראי עוד כמה שבועות מול ציבור שאתם הולכים לפגוע בו – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת רגב, נא לשבת. חברת הכנסת רגב, את גם עומדת וגם צועקת. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – למען פוליטיקה קטנה ואינטרסים צרים. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> כשהיא תשב, אני אשב. כשהוא ישב, אני אשב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא. את לא תצעקי. אל תצעקי. דבר ראשון, אל תצעקי. את גם עומדת וגם צועקת. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> אולי בכל זאת תתעשתו. נשארו לכם דקות ספורות לעשות את זה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אולי אתה תתעשת? אולי אתה תתעשת – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנא קראי, בבקשה, לחבר הכנסת אמסלם שייכנס. אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת, אנא שבו, בבקשה. אנא אפשרו לחבר הכנסת אמסלם להיכנס. חברי הכנסת, הדיון בהצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה ושומרון) הסתיים. אנחנו נעבור כעת להצבעה. על פי בקשת 20 חברי כנסת, ההצבעה תהיה הצבעה שמית, ועל כן אבקש מסגנית מזכיר הכנסת לקרוא בשמות חברי הכנסת. אני מבקש מחברי הכנסת לתפוס את מקומותיהם, לשמור על השקט, ולאפשר את ניהולה התקין של ההצבעה. בבקשה, גברתי סגנית המזכיר. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> איך שכנעת אותי נגד. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – נגד << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נגד. נגד הכיבוש. נגד – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> די. די. חברי הכנסת. רק שנייה. חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בהצבעה. אנא תכבדו את מעמד ההצבעה ואל תפריעו, לא לסגנית המזכיר ולא לחברים שלכם. תודה. בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלי אבידר – בעד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – בעד אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, די. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד מאזן גנאים – נגד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. חברי הכנסת. << קריאה >> ניר אורבך (ימינה): << קריאה >> – – – נכשל – – – << קריאה >> מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> תעזוב. מה אתה רוצה ממני? לך. << קריאה >> ניר אורבך (ימינה): << קריאה >> זאת שותפות? זאת שותפות – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אל תאיים עליו. אל תאיים עליו. אל תאיים עליו. אל תאיים עליו. אל תאיים עליו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שב בשקט, אתה. שב בשקט. אל תתנהג כמו עבריין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לך. לך. תתבייש לך. לך. לך. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה אתה מאיים עליו? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה הוא מאיים עליו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת גנאים – – – נא לצאת מהאולם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לך. לך. לך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת גנאים, תודה. נא לצאת מהאולם. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> טרוריסטים פרלמנטריים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תן לו לצאת. תן לו לצאת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת טיבי, נא לשבת במקומך, בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה אתם מאיימים עליו? הוא רוצה להצביע נגד – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת טיבי, נא לשבת במקומך. חברי הכנסת, אנא שבו במקומותיכם. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, חבר הכנסת סעדי, תודה. חברי הכנסת, אנא שבו במקומותיכם. סדרנים, אנא עזרו לי להושיב את חברי הכנסת. חבר הכנסת טיבי, נא לשבת במקומך. חבר הכנסת עודה, נא לשבת במקומך. חבר הכנסת איימן עודה, שב בבקשה במקומך. אנחנו באמצע הצבעה, אם לא אכפת לכם. אנא שבו במקומותיכם. חבר הכנסת אבידר, בבקשה לשבת. חבר הכנסת טופורובסקי, נא לשבת. השר לפיד, השר לפיד, אנא שבו בבקשה. כן, בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – בעד מיכל וולדיגר – נגד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – נגד אלון טל – אינו נוכח יעקב טסלר – נגד דסטה גדי יברקן – נגד מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד גבי לסקי – אינה נוכחת יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חברת הכנסת מלינובסקי. תודה, חברת הכנסת מלינובסקי. חברת הכנסת מלינובסקי, חברת הכנסת מלינובסקי, די. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> חברת הכנסת מלינובסקי, איפה הרפורמה – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. חבר הכנסת בוסו, הצבעת? חברת הכנסת מלינובסקי, מה קרה לכם? מה קרה לכם? חבר הכנסת אבוטבול, אתה מפריע כל הזמן. כן, בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – נגד מיכל רוזין – אינה נוכחת שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – בעד מוסי רז – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – נגד מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) דוד אמסלם – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח אלון טל – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח גבי לסקי – בעד << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ההיסטוריה נמחקה ברגע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנשים מפחדים – – – << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – אינה נוכחת מנסור עבאס – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח מיכל רוזין – בעד מוסי רז – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע? אין. אם כך, ההצבעה הסתיימה. נא למנות את הקולות, בבקשה. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 52, נגד – 58, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה ושומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשפ"ב–2022, לא התקבלה. אני מבקש לא – לא להתייחס – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> כל הכבוד לכם – – – ליכוד. << נושא >> הודעת הממשלה על צירוף שר לממשלה ועל שינוי בחלוקת התפקידים בין השרים << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הודעת הממשלה. בהתאם לסעיף 43ד(ו) לחוק-יסוד: הממשלה ועל פי הצעת ראש הממשלה – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת עודה, מה זה? מה זה הדבר הזה? << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה חוק – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מקווה שתדעו איך – – – את הפרלמנט הזה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – הרבה פעמים. מה קרה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – בדבר החלטה לצרף את חבר הכנסת מתן כהנא לממשלה כשר בעל זיקה לראש הממשלה בהודעתה, בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה בדבר החלטתה למנות את השר כהנא לתפקיד השר לשירותי דת במקום ראש הממשלה שמילא תפקיד זה, בהתאם לסעיף 43ד(ד) לחוק-יסוד: הממשלה. מי השר שיציג את ההודעה? השר עיסאווי פריג', בבקשה, אדוני. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> האמת היא שהייתי מוותר על התענוג להציג אותו. למה נותנים לך להציג? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנא תאפשרו לשר להציג את הצעת הממשלה. << דובר >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסמכותה לפי סעיף 43ד(ו) לחוק-יסוד: הממשלה, ועל פי הצעת ראש הממשלה, לצרף את חבר הכנסת מתן כהנא לממשלה כשר בעל זיקה לראש הממשלה. עוד החליטה הממשלה, בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, למנות את השר מתן כהנא לתפקיד השר לשירותי דת במקום ראש הממשלה, שמילא את תפקיד זה בהתאם לסעיף 43ד(ד) לחוק-יסוד: הממשלה. בהתאם לסעיפים 31(א) ו-43ד(ו) לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטות אלה. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשר עיסאווי פריג'. חברי הכנסת, אנחנו עוברים לדיון בנושא הודעת הממשלה. אני מודיע על נעילת רשימת הדוברים. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת יצחק פינדרוס. חבר הכנסת פינדרוס, יעלה ויבוא, אדוני. בבקשה אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שאני אתייחס למינוי ההזוי והמטופש הזה שלכולנו ברור שהוא לא יאריך ימים, שהממשלה מביאה לכאן, ואני מקווה מאוד שהכנסת תשלח את ההחלטה הזאת לפח האשפה של ההיסטוריה, אני רוצה להתייחס לאלה שהסתכלו – איפה הוא, סגן, שר, לא זוכר כבר, יאיר גולן? כנראה הכיסא משחית. לא הכיבוש משחית, הכיסא משחית, אה? פתאום אתה נהיית בעד; פתאום אתה רוצה להחיל את החוק בשביל להשחית אותנו עוד יותר. אז אני אבשר לך שני דברים: על אף שהחוק לא עבר – ואני שמח שהצביעות לא עברה, כי הממשלה הזאת הייתה עסוקה בשנה האחרונה, לצערנו הרב, אך ורק בצביעות – תאמינו לי, היישוב ביהודה ושומרון יגדל ויצמח, יתחזק ויפרח, ואתם תלכו לפח האשפה של ההיסטוריה. אבל אין דבר יותר מסמל מהדבר הזה: שר דתות באתם למנות כאן. שר דתות, ששנה שלמה מה עשה לנו? הרס את הכשרות, הרס את הרבנות, הרס כל דבר שבקדושה, ופעם אחת נתנו לו לנהל אירוע לפני חודש – גם את זה הוא לא הצליח לעשות. גם את זה הוא לא יכול היה לעשות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – על האירוע הזה – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> איזה אירוע הוא הצליח לארגן? אני לא ידעתי שאולי איזו מכביה עברה להיות במשרד הדתות. איזה אירוע הוא הצליח לארגן? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – בשנה שעברה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ביטל את האירוע – חוכמה גדולה. נראה אותך מבטל משחק כדורגל. נראה אותך מבטל פעם אחת משחק כדורגל, ותגיד שהצלחת. לא היה ריב אוהדים, ביטלנו את המשחק. לא היה ריב אוהדים. אין לכם אפילו את הבושה – ועוד להביא את זה תוך כדי, עכשיו, כשאתם יודעים שאתם על זמן שאול, הולכים הביתה, להביא דבר כזה בזוי? הרי הסיבה שאתם הולכים הביתה והסיבה שבגללה אנחנו הצבענו נגד התקנות הן הוא והחבר השני שלו הנדל. אלה הסיבות לכך שאנחנו רוצים שתלכו הביתה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הצבעת נגד התקנות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אלה הסיבות, לא בגללך. תאמיני לי, לא בגללך. מירב, לא בגללך – בגלל הצבועים. אין לנו בעיה עם אנשים עם דעות שונות. אין לנו אנשים שעומדים עם צבועים. אדם שמסתובב – שמייצג את הדת והכשרות, ואין לו שום דבר לא עם דת ולא עם כשרות, יבוא ויבקש את אמון הכנסת להיות שר דתות? אין בושה? שילך להיות סגן שר הביטחון – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – בזה הוא מבין. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> יוסי ביילין היה שר הדתות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תאמין לי, יותר טוב. יותר טוב ממה שהוא היה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת מעוז. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה יותר טוב? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כי הוא סגר את המשרד. הוא סגר את המשרד, אולי בגלל זה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, היינו עדים לפני כמה דקות לפארסה. אתם יודעים שזאת אמירה ידועה של קרל מרקס, שאמר שלפעמים יש דברים שמופיעים בהיסטוריה פעמים – פעם אחת כטרגדיה ופעם אחת כפארסה. אז את ההתנהלות שתכף אתייחס אליה ספציפית של רע"מ ומרצ, כבר ראינו כמה פעמים כטרגדיות, בין שזה בהצבעה על אביתר, על איסור איחוד משפחות – מה שראינו עכשיו זה פארסה. ראינו, קודם כול, את סיעת רע"מ שבורחת, חוץ מחבר אחד; בורחת כשפן מהמליאה ובעצם לא מעיזה להרים יד נגד חוקי אפרטהייד. כי מי שלא יודע, אפרטהייד, בין השאר, באופן יסודי אפילו, זה כאשר יש מערכות חוק שונות לאוכלוסיות שונות על פי מוצאן, צבען, דתן, לאומן וכן הלאה וכן הלאה. בושה וחרפה. אני פונה פה לציבור: שימו לב להתנהלות הזאת – סיעה שמוכרת את נשמתה לשטן האפרטהייד כדי להישאר בקואליציה. בושה וחרפה. ברחה. שום אומץ, שום יושרה. וכמובן, סיעת מרצ. חברים יקרים שאני מכיר הרבה שנים, שנאבקים נגד הכיבוש והאפרטהייד, הצביעו בעד תקנות האפרטהייד. תגידו לי, יש משהו יותר מחליא ומכוער מזה? ידידי הרב גפני, יש לדעתך משהו יותר בלתי ישר וצבוע מהתנהלות כזאת? כמה? לאן אתן אתם יכולים להידרדר? סיעה שכל סיבת קיומה, ה-raison d’etre שלה, מה שנקרא בלעז, זה זכויות אדם. שולמית אלוני מתהפכת בקברה לא פעם אחת, אלף פעמים, כשהיא רואה מי ממשיך לכאורה את דרכה, ועוד אחרים, יוסי שריד – איפה הם ואיפה אתם? מצביעים בעד תקנות אפרטהייד. איבדתם את זכות הקיום הפוליטי שלכם. בושה וחרפה. אני מאוד מקווה שהתומכים שלכם ראו את המופע המביש הזה ושהם יענישו אתכם, ושהעונש יבוא בקרוב, משום שאפשר – במשפט אחד אני אסכם. אפשר את הקואליציה הזאת – מדברים כבר על כך שהיא מתפרקת, אז אני אומר: עוד חזון למועד. אבל עוד חזון למועד ולנופל – זה המשפט הנכון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. תודה רבה לחבר הכנסת כסיף. חבר הכנסת מעוז, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת טייב. בבקשה, שלוש דקות, אדוני. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, כאשר התפטר השר כהנא הוא ניסה בהנדסת תודעה למכור לציבור שזה היה רק צורך של חיזוק שורות הקואליציה בכנסת. הא ותו לא. אבל זה היה רק עוד ביטוי לחוסר האמינות של מפקד הטייסת, כאשר כולם ידעו שזה היה סיכול ממוקד לחבר הכנסת לשעבר כלפון מחשש שיפגין חולשה בעמידה על שימור הכיסא של הבוס. כעת מנסה הקואליציה הרעה הזאת להחזיר את כהנא לכיסא השר. למה? כדי להמשיך לפגוע בזהות היהודית של המדינה, כדי להמשיך לפגוע במעמד הרבנות הראשית וברבנים הראשיים, כדי להמשיך לנסות להשפיע על הבחירות הבאות לרבנות הראשית. האמת, מתן – חבל שאתה לא נמצא פה – הפתעת אותי. הפתעת אותי שהסכמת להיות שותף לאובדן החזון הציוני ולמכירת המדינה לאחים המוסלמים; הפתעת אותי לאיזו רמה של חוסר אמינות יכול לרדת מפקד טייסת – תפקיד שאין יותר ממנו כסמל של אמינות – והפתעת אותי בכך שלמרות האינטליגנציה הגבוהה שלך, משום מה עוד לא הפנמת שהציבור כבר מזמן לא קונה את סיפורי הכזבים שלכם. לא ממש הפתעת אותי בכך שחברת עם הבוס לליברמן, לפיד, מיכאלי והורוביץ בהקמת קואליציית מדינת כל אזרחיה, היות שדעותיך ביחס לזהותה היהודית של המדינה כבר היו ידועות. אתה הרי לא בא, חלילה, בשם התורה, אלא מבחינתך ההלכה מעיקה על המדינה ואתה מנסה לשחרר את המדינה מהעקת ההלכה. אתה הרי חושב שהרבנים והציבור הדתי והחרדי יצרו טינה ואיבה כלפי היהדות עד שבאת אתה לגאול ולהציל אותה, לא כך? אכן, כפי שאמרת, במשך 73 שנה לא היה במדינת ישראל שר דתות כמוך. ברוך השם שלא היה. האם מי שמנגח שוב ושוב את הרבנים בכלל ואת הרבנים הראשיים בפרט ראוי להיות השר לענייני דתות? האם מי שאין לו תמיכה ולו של 3% מרבני ישראל ראוי להיות השר לענייני דתות? כמדומני שבפעם האחרונה שישבת בישיבה זה היה בישיבת נתיב מאיר לפני למעלה מ-30 שנה. מתן, האם ראובן כהנא, הסבא שלך, החקלאי מהקיבוץ, שהתנהל על פי פסיקותיו של החזון איש ושנקרא על שם החפץ חיים היה חותם על מה שאתה עושה? האם זהו החזון של קיבוץ חפץ חיים? מתן, הגיע הזמן להרפות. נכשלתם מבחינה מוסרית, ערכית ויהודית. לכו הביתה. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. חבר הכנסת יוסף טייב, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת אופיר כץ. עוד יש לך קול? בבקשה, שלוש דקות, אדוני. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> אפשר, אפשר. עוברים פיתוח קול פה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כל מורה לפיתוח קול תגיד לך שהכי גרוע לקול זה לצרוח. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, להצבעה שעומדת פה לפנינו אני הולך להתנגד מסיבה מאוד פשוטה. תראו, לנו סיפרו לפני בערך שלושה שבועות שהשר מתן כהנא חוזר לשורות הכנסת כדי לחזק את הכנסת. משום מה, משהוא חזר אנחנו רואים שהמצב לא זוהר פה בתוך המליאה. אבל הדבר האבסורדי ביותר הוא שאנחנו רואים פה חוסר לויאליות, חוסר הגינות, צביעות. השר כהנא בעט בחבר המפלגה שלהם יום טוב כלפון, והסיבה שלו הייתה: אני חייב לצאת משורות הממשלה כדי לבוא ולחזק פה את שורות הקואליציה. עברו שבועיים, והינה פתאום הוא חוזר. השר כהנא, בוא תעמוד פה על הדוכן ותסביר לנו ולמצביעים הצרפתים שהצביעו בעדכם באמת למה העפתם את יום טוב כלפון. בואו תגידו אחת ולתמיד שבאמת זה לא התאים לרע"מ שאותו חבר כנסת עלה להר הבית. קיבלת הוראות, מחבר הכנסת ראש הממשלה החליפי לפיד ומראש הממשלה בפועל מנסור עבאס, שאותו חבר כנסת צריך ללכת הביתה, והם מחליטים מה קורה בממשלה ומה קורה בכנסת. הם מחליטים. ומתי שזה לא מתאים להם, אז אתם צריכים להוציא פנקס צ'קים ולשלם. זו סיבה אחת שבגללה אני הולך להתנגד למינוי שלך היום – מצד הלויאליות, מצד החברות, מחוסר ההגינות, מהצביעות שלכם. הסיבה השנייה, והיותר-אמיתית, היא, תקשיב, מה שעשית פה בשנה האחרונה לדת, לזהות היהודית של מדינת ישראל. אני לא מדבר בשם החרדים שבכנסת – אני מדבר בשם הציבור המסורתי שנמצא פה בארץ ישראל. הצביעות שלכם, חוסר המשמעת שיש לכם כלפי הרבנים הראשיים, הפגיעה בנושאי הגיור, בנושאי הכשרות, בכל דבר טוב שהוא לטובת מדינת ישראל, הזהות היהודית של מדינת ישראל – הרסתם את הכול, מכרתם את הכול בשביל נזיד עדשים, ועם דבר כזה אנחנו לא יכולים להשלים. לא ייתכן שתעמוד בראש משרד דת. הפכת את המשרד הזה להרס הדת, ולכן אנחנו הולכים להתנגד, ואני קורא לכל חברי הכנסת, קואליציה ואופוזיציה: ראינו שמתי שיש דברים שחשובים לכם, אתם יודעים להתנגד. אז פה אני קורא גם לחברי הכנסת הערבים: ידעתם להתנגד בשביל יו"ש – תתנגדו גם למינוי הבזוי הזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת טייב. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת אבוטבול. בבקשה, שלוש דקות, אדוני. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה. תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, בשנה האחרונה אני נתקל בתופעה חדשה של יועצים משפטיים במשרדי ממשלה שמנסים לסייע לשרים שלהם לקדם את מדיניות השר. מה שאני זוכר: בממשלות ימין זה לא בדיוק היה כך אלא היה יותר ניסיון לתקוע מקלות בגלגלים. ויש גם דוגמאות. למשל, חברת הכנסת זועבי ביקשה כסף לבתי החולים אך ורק בנצרת; חבר הכנסת ווליד טאהא ביקש כסף אך ורק לג'יסר א-זרקא. עכשיו תארו לעצמכם שאנחנו בממשלת ימין וששר מהליכוד רוצה להעביר כסף לרשות חלשה מהפריפריה שראש הרשות בה מזוהה עם הליכוד. מה היה קורה אז? אני מניח ששומרי הסף היו מזדעקים: איך זה יכול להיות? מה אתה עושה פה? צריך קריטריונים; צריך שוויוניות; צריך פרמטרים, אקסלים, למ"ס; צריך לצרף עוד רשויות, אי-אפשר לתת רק לרשות אחת. היו כל מיני ניסוחים משפטיים, מכתבים למבקר המדינה, חושפי שחיתויות – מה לא היינו רואים פה אם זה היה שר מהליכוד שרוצה לעזור לראש רשות שגם מזוהה עם הליכוד? יש משפט שהשרים היום בממשלה הנוכחית לא מכירים לעומת השרים שלנו, שמכירים – מניעה משפטית. אצלנו השרים היו מכירים את זה בוקר וערב, את המשפט הזה. השרים היום לא מכירים בכלל את המונח הזה, מניעה משפטית. כפי שפתחתי ואמרתי לגבי בתי החולים של חברת הכנסת זועבי: אני מברך על כל שקל שנכנס לבתי החולים בפריפריה. אבל אתה יודע, אדוני היושב-ראש, במהלך התקציב, כשאני נלחמתי והשגתי 10 מיליון שקלים לבתי חולים בפריפריה, אמרתי לאיזה בתי חולים אני רוצה, ממה שאני מכיר, לתת את הכסף: לבית חולים העמק בעפולה, שכולנו יודעים מה המצב שלו, סורוקה, פוריה, ברזילי, אסותא באשדוד – לכל בתי החולים, כמעט לכל בתי החולים בפריפריה. התנפלו עליי כל היועצים המשפטיים, ואמרו לי: מה פתאום, אתה לא יכול. אם אתה רוצה, זה ילך לכלל בתי החולים בפריפריה. אמרתי: בסדר גמור. הוספנו את כל בתי החולים, כולל שלושת בתי החולים הנצרתיים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כולם קיבלו מ-10 המיליון שלי. אבל עכשיו, כשחברת הכנסת זועבי רוצה לתת אך ורק לשלושה בתי החולים בנצרת, איפה כל היועצים המשפטיים? למה שלא ייתנו גם לבית החולים העמק מ-25 המיליון, או לסורוקה או ברזילי או לנהריה? למה הם לא? גם המצב של בתי החולים האלה לא בסדר. ממני דרשו לתת לכולם. למה ממנה לא דורשים? למה האיפה ואיפה הזאת? צריך לחלק, כמו שביקשו ממני, לכלל בתי החולים בפריפריה, גם את הכסף שהובטח לה לכלל בתי החולים בפריפריה – ולא משנה באיזו עיר הם. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. אתה רואה איך אנחנו היברידיים? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> כל הכבוד. כל הכבוד. היברידיים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, שלוש דקות, אדוני. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לחלק את דבריי לסור מרע ולעשה טוב, או יותר נכון: סור מרע, וסור מעוד יותר רע. אחרי ההצבעה שהייתה פה קודם הוכח סופית לכל מי שעדיין היה לו ספק שלקואליציה הזאת אין זכות קיום. היא לא יודעת להעביר חוקים. לשיטת חבריה מדובר בחוקים מינימליים: חוקים של סטטוס קוו, חוקים שהם הכרחיים וחיוניים, והם לא יכולים להעביר את החקיקה הזאת. אז אחרי שזה הוכח בהצבעה האחרונה, שאלו אותי: איך אתה יכול להצביע נגד? אז הסברתי שהחוק הזה הוא רחוק מלהיות חלום חיינו, ואנחנו רוצים להחיל ריבונות ועוד ועוד סיבות. ואז שאל אותי כאן מעל הדוכן השר זאב אלקין – שאל אותי, הוא אמר: מה יקרה אם נביא חוק – שנייה, אני – הוא שאל אותי: מה יהיה אם נביא חוק להחלת הריבונות ביהודה ושומרון, אתם תצביעו בעד? שאל זאב אלקין, השר. והתשובה: דבר ראשון, קואליציה כזאת, שלא מסוגלת להביא חוק של סטטוס קוו, ודאי שלא תוכל לשנות את הסטטוס קוו לטובה. אבל אני אגיד יותר מזה, ואולי זה יפתיע חלק, אני לא יודע את מי: גם אם הקואליציה הזאת תביא הצעת חוק לבנות מחר בבוקר את בית המקדש, אני אצביע נגד. מפתיע? אני לא יודע את מי זה מפתיע, כי מי שיודע מה כתוב בספר עזרא לא צריך להיות מופתע. חבר הכנסת מקלב, שאלו אותי אם אני אצביע בעד החוק שמחיל ריבונות אם תביא אותו הממשלה. אמרתי להם: גם אם הם יביאו חוק לבנות את בית המקדש, אני מצביע נגד. למה? כי כך כתוב בספר עזרא: "וישמעו צרי יהודה ובנימן כי בני הגולה בונים היכל לשם אלהי ישראל, ויגשו אל זרבבל ואל ראשי האבות ויאמרו להם: נבנה עמכם, כי ככם נדרוש לאלהיכם, ולו אנחנו זבחים מימי אסר חדן מלך אשור המעלה אתנו פה". תנו לנו, אנחנו רוצים לבנות איתכם את בית המקדש, אומרים צרי יהודה ובנימין. "ויאמר להם זרבבל וישוע ושאר ראשי האבות לישראל לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו כי אנחנו יחד נבנה לשם אלהי ישראל כאשר צִוָנוּ המלך כורש מלך פרס". עם צרי יהודה, עם תומכי טרור, עם אויביה של מדינת ישראל, אנחנו לא נבנה גם את בית המקדש. אתם רוצים לבנות את בית המקדש? יש דרך לעשות את זה: אם יבואו בני ישראל ויבנו בית, בית שייבנה על תומכי טרור – "אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו". << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לכן אנחנו לא נהיה שותפים לדבר הזה, וגם לא נהיה שותפים להרס ולחורבן שהשר שאתם מבקשים למנות עושה עם צרי יהודה וישראל למערכת הדת של מדינת ישראל. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רוטמן. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה, אדוני. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, השר מתן כהנא והממשלה מבקשים את האמון שלנו להצביע בעד חזרתו למשרד. אני רוצה, חברים, להתחיל דווקא מהסוף: נכשלת. זה בעצם משקף את הפעילות ואת הכישלון של השר מתן כהנא, לא רק הפוליטי – קודם כול המקצועי. השר מתן כהנא נכשל בדבר שאפשר להגיד ששר הכי נמדד בו, שזה עכשיו היה מירון, האירוע במירון. הוא ביקש את הסמכויות – נתנו לו את הסמכויות; ביקש להכניס פרויקטור – קיבל כמה כסף שהוא רצה, עשרות מיליוני שקלים; צמצמו את הציבור. הכול נעשה כפי שהוא הנחה, וכפי שהוא פעל, לפי המקצועיות והקרדיט שיש לו והרזומה הגדול שיש לו, והכול נכשל כישלון טוטלי שאי-אפשר להסביר, אם לא כישלון שאנחנו אומרים – כישלון שאינו משמיים, לא יכולים לזכות אותו כמו בדברים אחרים. איפה? כמו שטייס לא יכול להיות מנתח וכמו שמנתח לא יכול להיות טייס, ככה טייס, עם כל הרזומה שלו, לא יכול לנהל משרד של שירותי דת כשהוא לא מאמין בזה, כשהוא פועל נגד זה. כל דבר של המשרד – אתה רמסת ועקרת וביישת וביזית את מעמד הרבנים, את מעמד רבני העיר והרבנים האזוריים, את המועצות הדתיות ואת בתי הדין ואת הדיינים ואת העובדים שלך. בשבוע הראשון היית צריך להתנצל בפניהם בגלל שבהם פגעת. כדי להסביר את המהלכים שלך היית צריך להסביר כמה שהם לא מקצועיים, כמה שהם לא ישרים, כמה שהשינוי דורש רפורמות. מתברר שכל הרפורמות שלך מתחילתן – ניקח את הרפורמה הראשונה כמו רפורמת הכשרות: הבאת לכאן באופן חגיגי לוועדה עם מי שאתה עובד בראשותו או לרשותו, ליברמן וישראל ביתנו עם יוליה – אצלם אתה עובד. אתה עומד, מתמסר להם, כולך מתמסר להם. הישיבה הראשונה – ייחרת בזיכרוני איך בישיבה הראשונה אתה רוצה להביא כשרות, והיושבת-ראש, מי שעומדת לצידך ונותנת לך, אומרת: אני קניתי בטיב טעם – בחנות שמוכרת טרפות ונבלות – אני לא מאמינה בכשרות. ואיתה אתה מעביר מלאכת כשרות. זה בדיוק מאפיין ומשקף את מה שאתה עשית. אתה, מתן, אתה מתן בסתר בניגוד עניינים לצוהר ולעוד אחרים. עוד יתברר כמה אינטרסים היו לך, מי היה בחוק הזה. זה גם יתברר כשייכנס לתוקף. אני לא מדבר עכשיו על הגרות, על כל הרפורמה בגרות. אתה באת ואמרת לעיני כל ישראל: תשמעו, יש לנו בעיה חברתית; יש לנו בעיה: אנשים עלו והם לא יהודים, הם גויים, אבל הם משרתים איתנו, נמצאים איתנו. אז אתה פותר את הבעיה. יש לנו בעיה חברתית. איך פותרים אותה? במתן חותמת כשרות וגרות לאנשים שלא כאלה בצורה סיטונאית, בצורת – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים. תודה רבה, אדוני. עוד דקה. אתה עכשיו בא לבקש מאיתנו את התמיכה ואת האמון. כל התמיכה שלך, שאתה מבקש מאיתנו, בשקר יסודה. אני באמת לא מבין, אדוני היושב-ראש. השר מתן כהנא התפטר, חזר לכנסת, בא ואמר: אני מבקש לתרום ולחזק את עבודת הקואליציה. לא עברו 24 שעות, כבר רצה לחזור. הדחת את החברים שלך, כמו שאתה בגדת בסביבה שלך, בקהילה שלך, במורשת שלך, בחינוך שלך, במשפחה שלך, בבוחריך, בגדת בחבר שלך בתוך ספסל הקואליציה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – בתוך המפלגה, ותוך 24 שעות – אתה יכול להסביר לי, אדוני? בא לבקש לחזור בחזרה. הוא אמר את זה. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מקלב. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, בבקשה, ואחריה – חבר הכנסת גפני. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> תודה רבה לך, כבוד היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, זה כבר לא חדש, וזו כמעט הפכה להיות השגרה היום-יומית שלנו, בין אם אלה אזרחי המדינה ובין אם אלה נציגי הציבור, בין אם זו אופוזיציה או קואליציה, חברי כנסת נבחרים או חברי כנסת נורבגים, שממונים כי אלו שבאו לעבוד לא בדיוק רוצים לעבוד, הם רוצים קצת חופש, אז כדאי מאוד להביא מישהו אחר שיעבוד בשבילם. והאבסורד הוא כאשר אחרי לילות לבנים, מורטי שיער כמעט – אפשר או יש לומר – מצליחים להשיג קיזוז אותם נורבגים, עם הלשון בחוץ, עם הילדים שמסתכלים על התמונות בבית, על הטלוויזיה כמו האח הגדול. אנחנו לפעמים משתפים בתמונות, ככה, מאחור בפרסה, ובקושי האמיתי של הילדים להתמודד עם אירועים בלתי נגמרים של ממשבר למשבר למשבר. אממה, יצרו פה לא רק מערכת יחסים הזויה של עבדים ומעסיקים או מעבידים, יצרו פה ח"כים שכל-כולם – לצערי הרב, אני אומרת, כי חלקם באו עם אג'נדות, עם רצון לשנות, אבל הפחד שאם הם לא יצביעו, יום למוחרת הם יהיו בחוץ. לא בכדי עשו ליום טוב כלפון את מה שעשו: למען יראו וייראו. הוא אפילו לא איים על הקואליציה, אבל כל אותם נורבגים מבינים שביום שבו הם לא יישרו קו הם ימצאו את עצמם עם אותו דין ועם אותו גורל של אותו אחד שנשאר נאמן לאותה קואליציה שבגדה בכל האידיאולוגיה שהוא נשא מבית, ובשמה הוא נכנס בכלל לחיים הפוליטיים. הקיזוזים האלה, שלעיתים הם כלי פרלמנטרי פר אקסלנס של ח"כים, שנותנים אותו לנורבגים, באה הקואליציה ואומרת: עצרו, עצרו, השרים צריכים לקבל קודם. אנחנו באופוזיציה החלטנו שראשי מפלגות לא מקבלים קיזוזים. שיבואו ויראו את העבודה. אתם יודעים מה, אנחנו עושים טובה לנורבגים, כי אם אותם שרים יהיו פה יום ולילה, הם יראו את העבודה הקשה שלהם; יראו מה קורה כאשר הם לא מוכנים להגיע לסיכומים או אפילו לחלוקה שווה; ידעו איך העבודה פה מתנהלת. אבל האדישות – אותם אלו של "באנו לעבוד", "באנו לעבוד", איפה הם עובדים? בטח לא בכנסת ישראל, בטח לא בחקיקה, ובטח לא בשביל הציבור. אני אתן את החצי דקה האחרונה שלי לאירוע שהוא כבר לא בפעם הראשונה, לצערי הרב: אני אימא לבנות, אחת סיימה צבא עכשיו, השנייה עדיין בשירות. התחבורה הציבורית בפריפריה זו התעללות לשמה. האירוע הזה שבו אותם צעירים עומדים על הרציף ומחכים לאותה רכבת, שלא רק שלא לוקחת אותם אלא האוטובוסים והקווים שהיו לבית שאן ולפריפריה הופסקו. בימי שישי אין רכבת מבית שאן, במוצאי שבת אין רכבת מבית שאן. מה, הזמן שלנו עובד על שעון אחר? הזמן שלנו לא יקר? הילדים שלנו לא צריכים להגיע לבסיס בזמן? לא צריכים להגיע ללימודים? תבינו, היום רכבת בית שאן–תל אביב הלוך חזור – 80 שקל. 80 שקל. פעם אמרנו שהרכבות יביאו לכך שהסטודנטים לא יעזבו, הם יוותרו על המעונות וימשיכו לגור בבית של ההורים – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וגם ישמרו את המקום. היום, 80 שקל ליום. 80 שקל לנסיעה אחת הלוך-חזור. אם זה לא ניתוק, ורק בעבור הניתוק הזה וההתעללות בתושבי הפריפריה ובאנשים המוחלשים בחברה – אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש: אם לא הפוליטיקה והדמוקרטיה תבוא איתכם חשבון, אז מלמעלה. כי המתאכזר לאותם אנשים, אני אומרת לכם, אומרים: עם נבל תתנבל. אבל אני מאמינה בצדק פואטי – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חברת הכנסת אבקסיס. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואותם אנשים שהתאכזרו לאנשים האלה בסוף ייפלו על ידם. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> את חורגת מזמנך. תודה רבה. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת ינון אזולאי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת. השר עיסאווי פריג', אני רוצה רק שתדע מה הצגת כאן בפני המליאה, שניכנס לפרופורציה המדויקת. הלכו ראש הממשלה בנט וידידו, היחיד שעוד נשאר לו, מתן כהנא, והחליטו שמסלקים את יום טוב כלפון. מסלקים אותו מהכנסת. למה? הוא לא הצביע נגד הממשלה, הוא לא הצביע נגד הקואליציה – הם חששו שאולי זה יקרה. אז ביזו אותו ברבים. הוא אמר בעצמו: אני לא חבר שלו, אני לא מכיר אותו קודם. שמעתי אותו בקולו, שהוא אומר: אף אחד לא דיבר איתי קודם. אתה עכשיו מציג את המצב הזה, שלפיו מתן כהנא התפטר כדי שיום טוב כלפון יצא, והוא חוזר עכשיו למליאת הכנסת ואומר: תבחרו בי בחזרה. אתה יודע, אני כל כך מכבד אותך, כל כך לא מתאימה לך ההונאה המטורללת הזאת, עם ביזוי בן אדם שנמצא במפלגה שלהם. מעבר לעניין הזה, אני רוצה להגיד על מתן כהנא עצמו. מתן כהנא בא לכאן – אני שמעתי אותו לראשונה, אני נחרדתי מהדברים האלה; הבן אדם לא מסתיר, הוא אומר: אני רוצה להרוס את כל הנושאים של היהדות. הוא לא הצליח בשום דבר. זאת האמת. הוא עשה רפורמה בכשרות. מה זו רפורמה בכשרות? שלא תהיה כשרות בארץ. אף אחד לא הולך איתו. כדי להפעיל את זה הוא צריך שבתי מלון, מסעדות, ילכו איתו. אף אחד לא הולך איתו. מי סומך על מה שהוא עושה? לא רק זה, הוא אמר: אני אעשה את הגיור כמו שהוא רוצה שיהיה הגיור. כדאי שתדע את הדבר הזה, בגלל שאתה מכיר פה את היהודים ואת כל מה שנעשה. לשמחתנו הרבה, הקדוש ברוך הוא מנהל את העולם ולא נתן לו אפשרות להפוך את הנושא של הגיור כמו שהוא רוצה. הוא צריך רוב בכנסת, והרוב בכנסת, ראינו היום איך שיש לו. מה שהרגיז אותי – ובאמת אם היינו בארבע עיניים הייתי מרחיב, אבל אין לי גם הרבה זמן – עומד פה זאב אלקין, השר אלקין, ואומר לנו, החרדים: ביתר, מודיעין עילית, עמנואל, זה נמצא ביהודה ושומרון. איך הוא לא מתבייש? מה הוא חושב שאנחנו? הוא יסתכל לילדים בביתר בעיניים ויסביר להם למה הוא קיצץ להם במערכות החינוך, למה הוא קיצץ להם במעונות, למה הוא קיצץ להם בכל הדברים האלה. במה הם שונים מהילדים האחרים? הוא לא מתבייש? הצבוע הזה, כל הממשלה הזאת היא צבועה. הוא מסתכל עליי והוא אומר לי: גפני, מה תגיד על ביתר ועל מודיעין עילית? מה תגידו על ביתר ומודיעין עילית, שקיצצתם לילדים האלה הכול? עכשיו נזכרתם? הקדוש ברוך הוא משלם לכם על מה שעשיתם עד עכשיו. יותר לא תעשו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גפני. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת בן גביר. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עד שיגיע חבר הכנסת אזולאי – הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי (תיקון מס' 2), התשפ"ב–2022, שהחזירה הוועדה לביטחון הפנים. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לסגנית מזכיר הכנסת. << נושא >> הודעת הממשלה על צירוף שר לממשלה ועל שינוי בחלוקת התפקידים בין השרים << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> והינה בצעדים קלים הגיע חבר הכנסת אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קלים וקלילים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, נו. אחרי שהורדת את כל המשקל הזה, איך יכול להיות שלא יהיו קלים וקלילים. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לילה טוב, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, היושב-ראש. תכף תעלה היושבת-ראש, כרגע זה היושב-ראש. השר עיסאווי, תשמע, אני בכל פעם עולה כשאתה עולה לפה לפני זה, לדבר בשביל השר לשירותי דת. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> יוצא לי ככה, מה אני אעשה? זה במשמרת שלכם. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תשמע, אני מרחם עליך, למה כל פעם שולחים אותך בשביל שאנחנו נצעק עליך ושאנחנו נדבר. אתה לא אשם, אתה בסך הכול רוצה לקיים את הממשלה – בכל זאת, זה ג'וב, זה טוב להיות סביב השולחן הזה, יש בזה משהו. אבל אני אגיד לך לגופו של עניין, אני אגיד לך: כשאני מסתכל על המינוי הזה, שעכשיו עוד פעם רוצים להביא אותו – האמת, כשהוא התפטר מתפקיד השר, בירכנו ברוך שפטרנו מעונשו של זה, כי באמת עם ישראל נגאל מאדם שאין לו שום מושג מה צריך לעשות במשרד הזה, ואני מכיר את המשרד הזה. אם תשמע מה שהעובדים אומרים על הניתוק שקיים אצלו – יש לו איזשהו ניתוק; חוץ מרחפנים שהוא מחפש איך לשמור על עצמו, אין לו שום דבר. האדם הזה רמס כל דבר שקשור ליהדות, ואני סומך עליך יותר מאשר עליו, כי אתה למשל יודע לכבד את הדת, אתה יודע לכבד, מה זה כבוד הנפטר. אם אני אבוא להתארח אצלך, אתה תעשה הכול להביא לי בכשרות שאני אוכל, אתה תעשה הכול, תצא מגדרך על מנת לכבד אותי, כי אתה יודע שזה אדם וזו האמונה שלו. כשרות זה ביהדות, אתה תכבד אותי וגם אני אכבד אותך, כי יש כבוד הדדי לאנשים שמבינים מהי דת. האדם הזה – אתה יודע, עלית לפה ומה אמרת? שאתה מציג עכשיו – גברתי היושבת-ראש, גם ברשותך, אמרתי קודם ליושב-ראש – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> שלום וערב טוב. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה קודם הצגת את הבקשה של הממשלה. מה הממשלה מבקשת? למנות את השר כהנא לשר עם זיקה לראש הממשלה. זו הבעיה, שיש לו זיקה רק לראש הממשלה. אין לו זיקה ליהדות ולצרכים של היהדות. הוא לא יודע מה החשיבות של היהדות. הוא זה שבעצם הרס כל סממן יהודי במדינה היהודית. הוא זה שתוקע עוד מסמר ועוד מסמר בארון הקבורה של המדינה היהודית. אם מישהו חשב שהאדם הזה יכול לבוא ולעשות משהו למען היהדות, הוא טועה. את הגרות הוא מכניס – תראה עכשיו את מערך הגרות, מערך הגיור: הוא ירד מהרבנים הגדולים שהיו שם, הביא אחר כך עוד רב מצהר ועכשיו ירד לראש המטה שלו. תגיד לי, זה נראה לך נורמלי? עזוב את מה שקורה בכלל. להביא ראש מטה לראש מערך גיור? הוא מבין בכלל בגיור, אותו אחד? בחור חמוד. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ינון. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> באמת, אני כבר מסיים. הבחור הזה חמוד, ראש המטה שלו שהיה. לשים אותו בראש מערך הגיור? תגיד, השתגעתם? כשרות, גיור ואת הרפורמים הכניס. אני חושב שזו בושה לכם שאתם שמים אותו כשר לשירותי דת. בושה וחרפה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. אחריו – חבר הכנסת איתמר בן גביר, בבקשה. מייד אחריו – חבר הכנסת יריב לוין. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> הוא איים גם – – – סגר את העם והכול בסדר – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בבקשה. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> היושבת-ראש, המליאה, השר, חבריי חברי הכנסת, קודם כול בדקות האחרונות אני דווקא מופצץ לא באיומים אלא בהודעות של טוקבקיסטים של ימינה ששואלים אותי: מה יקרה? מה קורה? מה הולך כאן? רבותיי הטוקבקיסטים, לאן נעלמתם? לאן נעלמתם בשנה האחרונה? לאן נעלמתם כשהממשלה הזאת הביאה אותנו לאבדון? לאן נעלמתם כשהרחובות שלנו הוצפו בדם של יהודים? לאן נעלמתם כשאיבדנו את המשילות? לאן נעלמתם כשנתנו, כשנתתם לתנועה האסלאמית לנהל את מדינת ישראל? לאן נעלמתם כשהאדם הזה, המחבל הזה, יושב כאן בכנסת ישראל ומסית נגד מדינת ישראל? אז בנט סיפר לנו סיפורים ושלח איגרת, אבל כשעוברים על האיגרת שלו – טענה אחת אחרי השנייה היא פשוט בדיחה. שיקמנו את היחסים הבין-לאומיים – עם מי שיקם? עם מי שיקם? עם איזו מדינה הוא שיקם את היחסים הבין-לאומיים? נלחמנו ברצינות בפשיעה בחברה הערבית – נלחמתם בפשיעה בחברה הערבית? מה קורה בכפר קאסם? מה קורה באום אל-פחם? מה קורה ברהט? מה קורה, הפסיקו לירות? סיפורי סבתא. סיפורי סבתא. תבוא אלינו לחברון – אין יום, אין דקה שאתה לא שומע צרורות, טה-טה-טה-טה-טה-טה; אגב, בינם לבין עצמם, אבל זה לא מעניין אתכם, כי אלה ערבים. זה לא מעניין אתכם. אתם הגזענים, אתם הגזענים. אלה ערבים. מה אכפת לכם שערבים הורגים ערבים? לנו אכפת. לנו זה משנה. לנו חשוב שזה לא יקרה. שינינו ב-180 מעלות את המדיניות מול החמאס – נו, באמת. נו, באמת. מי שינה? איך שינו? הפסיקו את מזוודות הדולרים, העבירו ישירות, ישירות לחמאס את הכסף. נלחמנו באיראן; חוללנו את מהפכת התחרות בכשרות; חוללנו העברת סמכויות לשלטון המקומי; אישרנו 14 יישובים חדשים בנגב – פשוט לקרוא את האיגרת הזאת ולהתפוצץ מצחוק. אתם הרסתם ופגעתם במדינת ישראל. אתם הבאתם את מדינת ישראל למצב שלא היה כמותו בכל השנים האחרונות. דרדרתם אותנו, לקחתם אותנו שאולה, הבאתם אותנו ליגון. ברוך השם אנחנו מקווים ומתפללים שההצבעות הערב אלה ההצבעות שמסמנות את סופה של תקופה. הם לא יודעים עדיין – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הוספת כאן לעוד כל מיני חברי כנסת, אז אפשר להוסיף גם לי. לא קרה כלום. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> לא, רק עכשיו התחלתי. איזה הוספתי? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני חושב שהוספת לכמה, אבל אין לי – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> רק התחלתי. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר, אין בעיה. אם לא הוספת, אני חוזר בי. אני כן אומר דבר פשוט: בעזרת השם, אנחנו נתפלל, עם ישראל מאוחד בתפילות, לשלוח את הממשלה הזאת הביתה. תודה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה. אחריו, בבקשה, חבר הכנסת יריב לוין – אינו נוכח. חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, ידידי השר, הכול ברוגע. אנחנו בירכנו ברוך שפטרני מעונשו של זה, והיום אתם מביאים בכזאת רצינות את – איך זה נקרא, הודעת הממשלה על צירוף שר לממשלה ושינוי בחלוקת התפקידים בין השרים. יש פה איזו רפורמה מדהימה שהולכת לקרות בעבודת הממשלה, והכול – אתם לוקחים אדם שביזה את כל מה שהוא גדל עליו. אתה יודע, אני מעריך אמונות, גם אם הן אמונות אחרות משלנו. אני מעריך אנשים שגאים באמונה שלהם, ודאי, אבל אני בז לאנשים שמגיעים לתפקידים מסוימים, כמו השר כהנא, שלא רק שלא עשה קידוש השם, שקידש את שמו יתברך, אלא בכל דבר מהצעדים שלו עשה חילול השם. למה אני מתכוון? אדם מגיע, כיפה לראשו, גדל בבתי ספר דתיים, בישיבות דתיות, הוא בא ורומס ברגל גסה, כאילו רוצה להתנער, להראות: תראו איך אני יפה, תראו איך אני אינטלקטואל, תראו איך אני עושה רפורמות, תראו אני מפריד, תראו איך אני הורס את מעמדה של הרבנות הראשית. הוא דיבר על רבנים כאילו היו כלים במשחק שחמט, בלי שום יראת כבוד לפסקי הלכה. משחק עם רבנים ראשיים, עם הראשון לציון, עם רבנים שהוא למד אצלם. מי אתה? זה שאתה טייס ועכשיו אתה בוורטיגו, אז כולנו נהיה איתך? רמסת, בעטת, התנהגת בזילות, ניסית להתנער מהכיפה שעוד נשארה על ראשך. תלמד מאנשים אחרים שהם דתיים כאן והם לא מהדת היהודית. הם לא מתנערים מהאמונה שלהם, הם לוחמים עליה, הם לא בזים לה. אתה בזת לזה, ולכן ההיסטוריה תבוז לך, לכן הילדים שלך והנכדים שלך ידעו שאתה ניסית לפורר כל דבר של הלכה. בתקופה כל כך קצרה באת, אתה והמדומיין השני שיושב איתך בממשלה – רמסתם, פגעתם, זלזלתם. צריך להגיד בשם ומלכות: ברוך שפטרנו ממך כשר הדתות, ובקרוב – ברוך שפטרנו ממך כסגן שר הדתות. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. אחריו – חבר הכנסת חיים ביטון, ולאחר מכן – משה אבוטבול. בבקשה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מה עם יואב בן צור? << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> יואב בן צור. סליחה. סליחה. מחילה. אני מתנצלת. << דובר >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת בראש, מכובדי השר, צר לי עליך, עיסאווי, ידידי הטוב. תמיד שולחים אותך למשימות – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << קריאה >> נופל. נופל. נופל. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> מה אני אגיד לך? חבריי חברי הכנסת, אנחנו דנים היום בהודעה של הממשלה שרוצה למנות שר עם זיקה לראש הממשלה. אתה יודע למה הממשלה נלחמת שהוא יחזור? כי החבר היחיד שנשאר לבנט זה מתן כהנא. גם במפלגה שלו אף אחד לא איתו. יש מפלגת שקד, אורבך וקארה ויש מפלגת בנט וכהנא, אז הוא מחויב עכשיו, מה לעשות? הוא צריך למנות אותו כדי לשלם לו על זה שהוא נאמן לו. הזעיק אותו ביום שישי: תתפטר, שלח את כלפון הביתה, תיכנס להיות סגן שר, ואל תדאג, אנחנו נמנה אותך, ועכשיו זה כנראה נתקל בקשיים. מה נאמר לכם? מתן כהנא רגיל לקבל פקודות. הוא רגיל לקבל פקודות, והוא קיבל פקודה, ואז הוא מנסה לבצע הרס מדויק של היהדות. יש טילים מונחים נגד הרבנות, יש טיל ארוך נגד הכשרות, יש פצצה חכמה נגד הגיור ההלכתי, יש פצצה במשקל טונה כנגד כל היהדות. הוא פשוט עבר מקום-מקום, חלקה-חלקה, רק להרוס. זה לא שר לענייני הדת, זה שר להרס הדת. מרוב פצצות הוא לא רואה אנשים וגם לא את גדולי הציונות הדתית, שאותם רמס ברגל גסה. מי שמכתיב לו מה לעשות זה שני אנשים בבניין: השר ליברמן והגב' יוליה מלינובסקי. שניהם מכתיבים לו, והוא רץ אחריהם למלא את כל רצונם ואת כל תאוותיהם, רק יותר ויותר להרוס כל חלקה טובה. הוא תמיד מתגאה ואומר: אצלנו בחיל האוויר, אצלנו בחיל האוויר. הוא לא מבין שכשהוא אומר "אצלנו בחיל האוויר", זה נראה אדם מעופף לחלוטין. זה – דבר אחד. דבר שני – 70 שנה, 74 שנה לא עשו – נכון, 74 שנה אף אחד לא הרס פה ולא עשה הרס כזה כמו שהשר הזה עושה עכשיו. הוא ייזכר כשר שעשה את הדברים הגרועים ביותר ליהדות האמיתית שלנו, להלכה, ביחס שלו לרבנים הראשיים, היחס שלו לרבנים בכלל. הוא מתהדר בנוצות: יש לי רבנים. הפך את כל מערך הכשרות כדי שיתאים לארגון צהר, כדי שיוכל להיכנס לתוך הדברים הללו, גרם לכך שאנשים יפסיקו לסמוך על הכשרות בכלל ויצרכו כשרות רגילה אחרת. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יואב בן צור (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה, גברתי. אנחנו מקווים שהממשלה הזאת תחלוף מהעולם ושהבחור הזה, שרוצה להיות בחזרה שר עם זיקה לראש הממשלה ושר הדתות, לא יצליח להתמנות היום. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. ועכשיו חבר הכנסת חיים ביטון. בבקשה. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני לא אחזור על מה שהם אמרו, נראה שזה כבר משעמם אותך. אני מתזכר את החברים בנאומיי הקודמים על בימה מכובדת זו בעניין התנהלותו של אותו סגן השר כהנא, שרוצים להפוך אותו עכשיו לשר. אמרתי כאן בנאום האחרון בעניינו שהוא לא יהיה שר בזמן ההילולה של רשב"י. ניסו, אבל אמרתי לו: רשב"י לא רוצה אותך שתנהל שם את ההילולה, בכל אופן כמיניסטר. ואני אומר זאת שוב היום כשעומדים אנחנו שוב, והממשלה שוב רוצה להביא אותו, למנות אותו לשר, כשהמטרה היא בעצם "להגדיל כוחו", נקרא לזה כך, במשרד שעליו הוא ממונה. ובשביל מה צריך להגדיל כוח של אדם שלקח את הכוח שניתן בידו כמעט בכל השנה האחרונה וניסה להרוס כל דבר שבקדושה? ניסה, ואני אומר שניסה, בגלל שגם את זה אמרנו כאן, ואני אומר את זה שוב: בעזרת השם הוא לא יצליח להעביר שום דבר מתוך כל התוכניות הרבות – גיור, כשרות, רבנים, כל מה שרק קשור לדת. המילה "רפורמה" מוציאה אותו, מעבירה אותו על דעתו; לעשות את השינוי, להפוך, לסדר, כאילו לסדר את שירותי הדת. יותר מזה, שמענו בשבוע האחרון שבהתחלה דיברו על כך – אני חושב שבמשרד האוצר דיברו על כך שרוצים לבטל את שירותי הדת בצורת מועצות דתיות, ובתחילה הוא התנגד, ולאחר מכן הוא יישר קו וקיים ישיבה ודן ביכולת או בצורה או בדרך לבטל את המועצות הדתיות ולהעביר אותן לתוך העיריות וכו' – שוב, במטוטלת שכל פעם הוא אומר וחוזר בו, כי אמרו לו כנראה, א. שזה מה שצריך לעשות, וב. שזו הדרך להרוס את שירותי הדת. אני אומר לך, מר כהנא, אתה שכחת מאיפה באת. אתה עושה את כל מה שאתה עושה מתוך רצון להיות אדם בעל רפורמות או בעל יכולות שינוי, אבל תדע לך, הקדוש ברוך הוא לא ייתן לך לעשות את זה. אני לא אומר את זה סתם, כי אתה כאילו נמצא במשרד לשירותי דת, המשרד שאחראי לדת. במשרד הזה לא באים כדי להרוס את הדת, באים לחזק את הדת. בסיום דבריי אקריא לך כמה שמות שרק אתה אולי תבין מה שאני מדבר ותבין מה שאתה בעצם עושה. תרשום את השמות האלה: אבי בטיטו, עמיחי סיבוני, יעל בן שלמה, בן ציון ארביב, אבי בלושטיין וליאור פרישמן. תבדוק על מה אני מדבר. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. הדרך ארוכה. אני מחכה ומחכה. בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו היום נדבר על ההתפטרות והנוכלות שנעשתה סביב ההתפטרות של השר. הרי כולנו יודעים – וגם כתבתי על זה מכתב למבקר המדינה, וכתבתי את זה גם כן ליועצת המשפטית, לכולם – שבעצם זה היה סתם פיקטיבי כל הנושא הזה, רק כדי להיפטר מכלפון. כדי שגבעת כלפון תענה ותלך מפה. זאת הייתה המטרה של ההתפטרות. אחרי זה גילינו שבעצם הוא מאוד מאוד רוצה לחזור לתפקיד, לכורסת עור הצבי. מתן מתגעגע לזה. אז נכון, מתן זה אנשי הבעל. עד כאן. עד כאן. יש אנשים שאולי מתביישים להגיד לשני את האמת בפרצוף, אבל אני שמח שבמקרה הזה שלך זה בדיוק הפוך. המעשים הרעים שלך הביאו אותך לכמות גדולה של שונאים, מכל המחנות, מכל המגזרים. חשבת להיות יקיר השמאל. פעלת נגד כלל רבני ישראל. מאות ואלפים של רבנים, שביקשו והזהירו אותך לא לעשות את אותם דברים רעים שעשית, בכל תחומי הדת – בפרט הרבנים הראשיים. בכל תחום אפשרי אתה הזקת ופעלת: ברפורמות של הכשרות, המצחיקות שלך, ההזויות והגרועות; בנושא חוק הגיור; בדיינות; במתווה הכותל; בנושא מינוי מועצות דתיות, עם ג'ובים משלך, שאט-אט מתגלה הקשר בין המינוי לבין מי שבעיקר עומד מאחורי המינוי, אבל בעוד זמן הנושא הזה ייחקר ואז נדע קצת יותר על מעלליך הרבים: מי שילם, מה שילם, כמה שילם ועל מה שילם. אז אתה ביזית את גדולי ישראל, עקצת אותם, כאילו שאתה רשכבה"ג – לאלה שלא מבינים, רבם של כל בני הגולה – כשבעצם טסת גבוה מאוד. אבל ההתרסקות הגיעה, ואתה תמשיך עוד ועוד להיות בהתרסקות. שולחים לי מפעם לפעם צילומי מסך בקבוצות שאתה נמצא בהן. מבזים אותך שם. יורדים לחייך, אבל אתה דבק במטרה אחת: להרוס כל חלקה טובה במשרד הדתות; להרוס את כל חיי הדת במדינה, מה שלא העזו שרים בעבר מהמערך, ממפלגות אחרות. אתה ברגל גאווה, ברגל גסה, הרסת ולא חמלת. בקיצור, רפורמי קטן שרוצה כעת להיות שר. ואת מה שעשית והרסת השנה במירון, לא נשכח לך לעולם. אם רוצים לשמור על החיים התורניים בארץ, על צביון המדינה היהודית, על יתרת הסטטוס קוו, שהופר בממשלה הזו ברגל גסה, חובה להצביע נגדך בכל הכוח. לא משא מתן, ולא מתן ומתן. ועוד משהו: גם עם אנשים יקרים רבת ושיקרת. כותב לי ידידי היקר אורן בוטא, יושב-ראש ארגון העצמאים – הוא לא חרדי ולא דתי: מתן כהנא ביקר אותי באוהל המחאה של העצמאים כמה פעמים וביקש ממני וממשפחתי לתמוך בו ובימינה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא צירף לי גם כן את הסרטון שבו אתה מתחנן אליו. אני בחרתי בימינה גם בגלל ההבטחות של מתן לעצמאים, כותב אורן היקר, אני מאחל לו שיישאר חבר כנסת בלבד, שכן אדם שמשקר לבוחריו, לא ראוי לקדמו, שמא ישקר לציבורים גדולים יותר. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> כועס עליו מאוד, מאוכזב ממנו. בקיצור, גברתי היושבת-ראש, מתן כהנא, לך הביתה, אתה וכל החברים שלך. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת, עאידה תומא סלימאן. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי וחברות הכנסת, את האמת, התפלאתי באותו רגע שבו הבנתי שמביאים לסדר-היום את המינוי של חבר הכנסת מתן כהנא לשר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רק ג'ובים הם רוצים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שאלתי את עצמי, ושאלתי אפילו בקול רם: בשביל מה לטרוח? זה כאילו, לכמה ימים? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – שיתלו את הנעליים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אפילו אם בונים על ממשלת מעבר, זה יהיה קצר מאוד. ולהביך את עצמך שוב בהצבעה – שלא תעבור, כנראה – אני לא מבינה מה המטרה של הצעה כזו. להביא הצעה כזו בשעה מאוחרת, אחרי שהקואליציה נחלה כישלון, כישלון מוחץ? בעיניי זהו כישלון שיש בו אמירה מאוד מאוד ברורה, לפחות מצידנו – אנחנו, המשותפת – שההצבעה שלנו, בנוסף לשני חברי הכנסת, ג'ידא רינאוי וגם חבר הכנסת מאזן גנאים, ההצבעה היא הצבעה עקרונית; ההצבעה היא הצבעה מוסרית גם כן – מעבר להצבעות שאולי הן הצבעות של התנגחות ובמטרה להפיל את הממשלה. היום קרה משהו. הופל חוק שמטרתו להנציח אפרטהייד, שמטרתו להנציח שליטה בלתי חוקית של מדינת ישראל בשטחים הפלסטיניים, אבל, בל נשכח שזה לא מפיל את הכיבוש. בל נשכח שהמערכה להפלת הכיבוש עצמו עדיין ארוכה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה רק בגלל שאתם רוצים – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ואני רק רוצה להגיד דבר: כל אלה שהתפלאו או הופתעו או צעקו או איימו, בגלל ההצבעות של חברי הכנסת, מאזן גנאים וג'ידא רינאוי זועבי, אלה ההצבעות הכי טבעיות, אם חושבים עליהם. משכתם את החבל יותר מדי. תקעתם אצבע יותר מדי. אי-אפשר לצפות ממשהו אחר מחברי כנסת שרואים המשך חוק כזה, מה מביא בסופו של דבר לתוצאה של דיכוי בני העם שלהם, הנצחת כיבוש ואפרטהייד על העם שלנו, העם הפלסטיני. רוצים ומבקשים שזה יעבור ושיצביעו גם בעד; לא מספיקה כל המדיניות המבוצעת יום-יום וההרחבה של ההתנחלויות, וההרג היום-יומי בשטחים, וגם הדיכוי של אנשי הצבא בירושלים המזרחית ובכל רחבי השטחים הפלסטיניים, אלא גם צריכים לקבל גושפנקה וצריכים חתימה בסופו של דבר לתת לזה לגיטימציה. המפתיע, אולי, שוב פעם, שבעיניי, לצערי הרב, מרצ נכשלו שוב במבחן המוסרי הזה. ההצבעה בעד חוק כזה צריכה להדיר שינה מעיני המצביעים של מרצ. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כי כל מה שנלחמה מרצ בעבורו שנים רבות – נגד הכיבוש – היום נמחק. היסטוריה שלמה נמחקה עם המילה "בעד", שנאמרה שוב ושוב ושוב על ידי חברי מפלגת מרצ. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אלא אם כן ג'ידא תהיה יושבת-ראש מרצ. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> קרעי, יא קרעי. חבר הכנסת, איימן עודה, בבקשה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אמרתי משהו והוא צריך להגיב, אל תדאג. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אני שואל את עצמי למה אורבך התנפל על חבר הכנסת מאזן גנאים. אני חושב שאחרי שהוא התרגל לערבי לפי המידה, לפי המידה, פתאום יש ערבי שאומר לא, אז אורבך לא עיכל את המשתנה. אומרים בערבית: (אומר בערבית: מי שמורגל לרכוב עליך, כשהוא רואה אותך הוא מרגיש עייף.) הוא התרגל במשך שנה שלמה שיש את רע"מ, שבכל מה שרוצה הקואליציה מצביעים בעד. אפילו נגד איחוד משפחות פלסטיניות – עד כדי כך – מצביעים בעד. פעם ראשונה, אחרי שנה שלמה, יש אחד ברע"מ שאומר לא. אז אורבך לא עיכל את הדבר המשתנה. זו לא שותפות, זה ניצול. זה ניצול. אני חושב על בנט, למשל – הוא לא ביקר ביישוב ערבי אחד. לא לקח את מנסור עבאס יחד איתו ליישוב ערבי אחד. לא ישב עם אימא שכולה ערבייה. הוא הסתכל במשקפת לעבר רהט – לא מעבר. אפילו לפני שלושה ימים שלח איגרת לרוב הציוני. הוא לא רואה את הערבים שבקואליציה מסנטימטר אחד. איגרת לרוב הציוני. אין ערבים, אלא אם הוא חושב שהערבים בקואליציה הם גם ציונים. וגם שם הוא פונה אל הציבור הציוני והוא אומר לו: יש שתי דרכים – הדרך של מנסור עבאס, שצריך לחזק אותה, כי הוא מאמין במדינת הלאום היהודית, והדרך של איימן עודה, שצריך להחליש אותה, ועוד מוסיף שזה אינטרס ישראלי עליון לחזק את הזרם ההוא ולהחליש את הזרם השני. הציבור שלנו, יש לו עמוד שדרה. הציבור שלנו עוד יעמוד מול הממשלה האומללה הזאת. עוד נפיל אותה בכבוד ובראש מורם. תודה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, זה עתה הצלחנו להפיל את חוק האפרטהייד, שבא למעשה להעמיק את הכיבוש ולקבע את משטר האפרטהייד בשטחים הכבושים. ואין דבר טבעי מאשר שנצביע נגד החוק ונגד התקנות האלה. זה הדבר הטבעי ביותר. מי שמצפה מאיתנו למשהו אחר אז הוא צריך לשאול את עצמו למה. איך חבר כנסת ערבי, בן העם הפלסטיני, יצביע וירים יד למען חוק אפרטהייד נגד בני העם שלו? לכן, גברתי היושבת-ראש, כל הכבוד. (אומר בערבית: כל הכבוד. כל הכבוד לך ולחבר הכנסת מאזן גנאים, כי זה המצב הטבעי, ואתם עשיתם את הדבר הנורמלי, ומי שלא הצביע נגד החוקים הגזעניים האלה ושלטון ההפרדה הגזעית האפרטהייד הוא שצריך להישאל ולהפנות אליו את אצבעות האשמה.) וניר אורבך צריך להתבייש. מה זה? הוא בא, כמעט תקף מילולית את חבר כנסת מאזן גנאים. בגלל ההצבעה שלו? למה, הוא שכח בשבוע שעבר איך הוא הצביע כשהוא הביא את החוק הגזעני, חוק ועדות הקבלה – ניר אורבך עצמו? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הביא לו, למאזן, הביתה – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הביא לו את משגב. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הביא לו את משגב הביתה. ליהודים בלבד. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז זה בדיוק ניר אורבך. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא מתבייש. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הביאו חוק הדגל, שאוסר עלינו, על העם הפלסטיני, להרים דגל פלסטין, אז הוא בא בטענות? ושמענו גם, גברתי היושבת-ראש – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >>אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת):<< דובר_המשך >> קרעי, זה אפילו לא יגיע לבג"ץ, כי זה לא יעבור. אבל אני אומר, חבר הכנסת מהצד הזה, מהאופוזיציה, ישראל כץ, עוד פעם היום עלה ואיים עלינו בנכבה שנייה; גם אופיר אקוניס, גם אלי כהן, גם גלנט. תפסיקו עם האיומים האלה וכל הזמן להזכיר לנו ולאיים עלינו בעוד נכבה. העם הפלסטיני, ב-48' היה 150,000 – אנחנו היום מיליון וחצי, מיליון ו-800,000. אנחנו 20% מאזרחי המדינה, ולא נרשה ולא ניתן ולא נסכים לשפה הזאת של האיומים. אז תתביישו לכם, ישראל כץ, גלנט, אלי כהן. אתם מדברים יותר גרוע מאשר כהנא. תפסיקו עם זה. אנחנו לא נסכים ולא נרשה ולא נקבל את הסגנון הזה, ואנחנו נדע, עם העם שלנו, לשמור ולהתגונן מפני גזענים כאלה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה, אחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – ממצא ארכיאולוגי למצוא את השורשים של העם שלכם. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, כאשר העיתונות מדווחת, כאשר כלי התקשורת מדווחים על מקרה רביעי של התאבדות או מוות מסתורי באיראן, כל אחד מבין שמשהו קורה שם, משהו קורה, עוד פעם, עוד פעם ועוד פעם. תסלחו לי על ההשוואה, אבל כאשר רביעי בקרב הסגל הקרוב לראש הממשלה מתפטר מהתפקיד, קורה משהו בלשכת ראש הממשלה. אני אומר את זה על אותו אופן – מה שקורה שם נראה משונה ומה שקורה בלשכת ראש הממשלה בנט משונה. למה אני אומר את זה? כי זה מתחבר לשלומיאליות של ניהול הממשלה הזו. רק טירונים פוליטיים כמו בנט ולפיד יכולים להיכשל בניהול של ממשלה. כל אחד חשב שהם עשו את הדבר הלא-ייאמן, הם הקימו ממשלה, אבל מי שמכיר פוליטיקה מבין שלממשלה מהסוג הזה שהם הקימו אין סיכוי, אין לדבר הזה סיכוי שהוא ימשיך לחיות ולהיות. כל אחד מבין שיש פה ניגודים עמוקים בין אלה לאלה, בין העם היהודי לעם הפלסטיני, בין העם היהודי לציבור הערבי. כל אחד מבין שיש כאן דבר. אף אחד לא יכול להעלות על דעתו שהנושא הזה יכול לעבור חלק ויקבלו פעם אחת אצבע מרע"מ ופעם אחת יהיה משהו ממרצ ופעם אחת אולי מהמשותפת. זה טוב לפעם אחת, זה טוב לכמה פעמים; זה לא – ממשלה כך לא עובדת. רק מי שהוא טירון פוליטי יכול לחשוב לרגע שהממשלה הזאת יכולה לחיות הרבה זמן. אני מזמן אמרתי שהממשלה הזאת לא תחזיק מעמד, ואם הממשלה הראשונה של בנט, נתניהו ולפיד החזיקה מעמד 18 חודשים, הממשלה הזאת מחזיקה בקושי 12 חודשים והיא מסיימת את דרכה. זו הממשלה הכי קצרה – כך אני חושב – הממשלה שכיהנה הכי פחות זמן בכל התקופות מאז קום המדינה, מכיוון שאלה טירונים פוליטיים שלא יודעים לנהל את העניין. אני לעצמי חושב: אוי ואבוי לנו שאלו האנשים שצריכים לנהל את המדינה. אלה אנשים שלא יודעים את האלף-בית של פוליטיקה, את האלף-בית של איך מחברים קבוצות לקבוצות, מהן הקבוצות שיכולות להמשיך לפעול ביחד ומיהם אלה שלא יכולים לעבוד ביחד. אם את ההבנה הזו אין ללפיד ולבנט, לבנט ולפיד, איפה תהיה להם הבנה כשצריכים לכלכל את הצעדים בין המדינות בכל העולם? לכן טוב שקרה מה שקרה היום. גברתי היושבת-ראש, את גם שותפה למה שקרה היום, אומנם מסיבות אחרות. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר_המשך >> טוב שזה קרה וחבל שזה קרה כל כך מאוחר, אבל טוב מאוחר מלא כלום. תודה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, רבותיי חברי הכנסת, היום היה יום היסטורי, חשוב, שבו לראשונה הופלו תקנות של חוק להעמקת האפרטהייד. זה לא קרה בעבר, ולכן אנחנו ברשימה המשותפת שמחים, מרוצים. אני יודע שזה צעד, זה לא – עדיין המטרה העיקרית של סיום הכיבוש לא הושגה, אבל בכל זאת – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> ד"ר טיבי, אתה יכול לדבר מילה על גבי לסקי? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> דקה, דקה. יש סדר עדיפויות. אבל היה חשוב שהקמפיין של הרשימה המשותפת, שתמיד היה נגד כיבוש, נגד אפרטהייד, נגד העושק, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: הקיפוח והעוינות והאפרטהייד וההפרדה הגזעית היום קיבלו מכה ניצחת. יכול להיות שחוק זה יעבור בעתיד, אבל זה היה שיעור בעבודה הפוליטית ובמחויבות, במחויבות, במחויבות, וכך צריך להיות נבחר ציבור – כן עם עצמו וכן עם הציבור שלו. אני רוצה לומר שהיו לנו שני עמיתים, לא איתנו ברשימה המשותפת, אלה הם – –) << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> יש פה ערבי שיתרגם לנו? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מבקש להירגע כשאני מדבר, להקשיב. << קריאה >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אנחנו רוצים תרגום. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש בעיה שאת לא מדברת ערבית. תלמדי ערבית. אני מוכן לתרגם לך בסוף. אני אתרגם לך בסוף. אל תרגישי מותקפת. לא להרגיש מאוימת, אני רק מדבר ערבית. (אומר בערבית: – – אלה חברי הכנסת מאזן גנאים וג'ידא רינאוי זועבי, וברצוני לברך אותם מכאן על הצבעתם נגד החוק הזה, שמנציח את הכיבוש ואת האפרטהייד. זו עמדה שנזקפת לזכותם. לאחר ההצבעה) ניר אורבך תקף מילולית את חבר הכנסת מאזן גנאים בגלל הצבעתו. בגלל הצבעתו. לכן קפצנו. זה נקרא טרור פרלמנטרי. האיש איים עליו. איים עליו ידנית, אמר לו: מה זאת ההצבעה הזאת? איך אתה מעז להצביע? תגיד. (אומר בערבית: מה? אנחנו עובדים אצל אבא שלך? ואני אומר לכל מי שנמצא בממשלה הזאת ומצביע נגד האינטרס של העם שלו ונגד החברה שלו שעליו להתעורר, כי לא יכול להיות דבר מלבד הדבר האמיתי. לא יכול להתקיים חוץ מהדבר האמיתי. תני לי להמשיך.) מה, אנחנו עובדים אצלכם? אצל אבא שלך? מה זה הדבר הזה? אתם רוצים ערבים שמצביעים לפי המידה שלכם? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> רעיון. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא יהיה. לא יהיה. גם אנשים שעושים טעות ממושכת, מגיעה העת והם מתעוררים. וטוב שהם מתעוררים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אבל – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> שוכרן, תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תני לי להמשיך. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: ותמיד, כשאתה בעד העם שלך, תהיה בשלום, כשאתה בעד העם שלך אתה תהיה בשלום. מי שיהיה איתנו יהיה בשלום, ומי שיחיה איתנו יהיה בשלום. הפתגם אומר, יא אוסאמה: תחיה עם האנשים השמחים ואתה תשמח, ותחיה עם הקופים ותהיה כמוהם. ובזה אני אומר שהמסר הגיע. תודה, ג'ידא, תודה מאזן, אבל תודה לנציגי הרשימה המשותפת, היחידים באולם הזה שהצביעו תמיד עם העם שלהם, עם התוכנית הפוליטית שלהם, עם המצפון שלהם ועם עקרונותיהם, גאווה וגאון.) << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת טיבי. בבקשה, חבר הכנסת משה ארבל. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, נא להקשיב. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אני תכף עוצרת את השעון. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כבוד השר לשיתוף פעולה אזורי השר עיסאווי פריג', חבריי חברי הכנסת, לפני לא הרבה זמן עמדת פה, השר עיסאווי פריג' – למרות שאתה בעצם משתייך בזיקה לראש הממשלה החליפי, הצגת את מועמדותו של מר מתן כהנא לשר לשירותי דת. המועמדות הזו של השר כהנא מעמידה אותנו, חברי האופוזיציה, במבוכה גדולה. לכאורה שמענו כאן נאומים חוצבי להבות המתנגדים למינויו של כהנא. הבעיה המרכזית בהצבעה הזאת היא סוגיה תלמודית, שמדברת על אדם שמחליף פרה בחמור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה? << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> מחליף פרה בחמור. נכון לעכשיו, השר לשירותי דת המכהן הוא נפתלי בנט. ברגע שאנחנו מצביעים נגד מתן כהנא, יוצא שאנחנו בעצם מצביעים בעד נפתלי בנט. ההחלטה הזו היא החלטה קשה. היא החלטה מורכבת מאוד. אבל דווקא מתוך המורכבות הזו, אני רוצה לפנות לחברת הכנסת עידית סילמן, שכנראה מתוך אלימות ברוטלית של הקואליציה, שתבקש – על החלטתה – להפריש אותה, אולי. התשובה לדבר הזה וצריך שתיאמר כאן לפרוטוקול, לדברי הימים של הכנסת – שבהצבעתה נגד מתן כהנא היא בעצם מביעה אמון מלא בראש מפלגתה ראש הממשלה נפתלי בנט, שהוא כשיר לכהן כשר לשירותי דת באופן מיטבי, יותר טוב מאשר מתן כהנא. לכן ההצבעה שלה נגד היא הצבעה לגיטימית בעד יושב-ראש מפלגתה, והרי שאין מקום להתחיל בהליך הדחה, ודאי ובוודאי לא על הדבר הזה. אני באמת מייחל שיתקרב היום שבו שני המוסקטרים האלה, שהחריבו כל חלקה טובה בשירותי הדת במדינת ישראל, ימצאו את עצמם בהיסטוריה של תולדות העם היהודי. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח. חבר הכנסת אוריאל בוסו. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת. היושבת-ראש, את הערב, לפחות באמונתך, עמדת על העיקרון והצבעת על פי צו מצפונך בניגוד לדעה הרווחת בקואליציה. וזו פעם נוספת נתן לנו דקירה, לחברי הכנסת מהימין, פעם אחר פעם – להראות להם מתי יבוא איש ימין אחד וינסה לעמוד על העקרונות שלו, להוכיח שגם בצד הימני של המפה יש מי שיודע לעמוד על העקרונות. והמינוי שאנחנו עכשיו מדברים עליו, מי שהיה השר לשירותי דת ולא יזכה להיות שוב השר לשירותי דת, מתן כהנא, שרמס כל חלקה טובה ביהדות ובשירותי הדת במדינת ישראל מרגע שנכנס, וכל החלומות והפנטזיות שלו לפגיעה בנישואין, בגיור, בכשרות, הכול נגנז. אולי תעשה חשבון נפש? אולי תבין למה קרתה לך כל התקלה הזאת וגם כן הופרשת מהממשלה ולא קיבלת שום דבר? ראינו את ההשתוללות של ניר אורבך במהלך ההצבעה. לא שהפריע לו באמת מי שהצביע בעד או נגד, אלא הפריע לו שוב – הוא יצא כרגע עוד פעם כאחד שגילה שאינו יודע לעמוד על העקרונות שלו והתגלה קלונו ברבים; גם אכלו את הדגים המסריחים וגם גורשו מהעיר. זה הכול. זו הקואליציה הימנית הנוכחית. יושבים פה חברי קואליציה ומעל הדוכן מטיפים לנו בעד תקנות ונגד תקנות? אתם תטיפו לנו על מוסריות? אתם תטיפו לנו על התיישבות? אין לכם רוב, תניחו את המפתחות. תגידו: טעינו. תחזרו לעם. תחזרו לציבור. דמוקרטיה במדינת ישראל היא 61. צריך לזכור שהממשלה הזאת הוקמה בפחות מ-61 אצבעות, לראשונה. זה קרטע, והיום אין לכם אפילו את 60 האצבעות בכנסת הנוכחית. אז על מי אתם עובדים? ממשלה שאין לה רוב להעביר חוקים צריכה להגיד: טעינו, להניח, להחזיר את המפתחות וללכת. ואתה, מתן כהנא, שמרגע שנכנסת למשרד לא דילגת על שום מהמורה בשביל לנסות לנקר את עיני הרבנים, לפגוע במעמדם של הרבנים הראשיים ורבני הערים, להחיל רפורמות לשירותם של ישראל ביתנו, יוליה מלינובסקי ואביגדור ליברמן, התגלה קלונך ברבים. אתה לא ראוי להיות שר, ולכן אנחנו נצביע נגד המינוי שלך כשר. תודה רבה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת הרב ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח. חברת הכנסת מיכל וולדיגר. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, אז הצעת החוק, חוק יו"ש, נפלה. 52:58 – זוהי תמונת המצב של הממשלה הנוכחית; תמונת מצב של ממשלה וקואליציה שנשענות על מפלגות פוסט-ציוניות במקרה הטוב, ומפלגות שיש בין חבריהן כאלה התומכים בטרור ומחבקים מחבלים שדם יהודים על ידיהם במקרה הרע, ממשלה שאין לה זכות קיום. ההצבעה הנוכחית, שמטרתה צירוף שר לממשלה – אני רוצה להזכיר לכולכם את נאומו של יאיר לפיד, למיטב זיכרוני זה היה בהצעת האי-אמון שהוא העלה בממשלה הקודמת. יאיר לפיד, שצעק עד כמה מדובר בממשלה חזירית שמבזבזת את כספי הציבור במינוי אין-ספור של שרים, יאיר לפיד דיבר על כך שיש לצמצם את שרי הממשלה, והבטיח, ממש הבטיח, שבממשלה שהוא יקים או שהוא ייקח בה חלק יהיו 18 שרים בלבד. אבל יאיר לפיד, כמו גם שרים רבים בממשלה הנוכחית, יודע לדבר, פחות לעשות. מילים לחוד ומעשים לחוד. הממשלה שהוא משמש בה כראש הממשלה החלופי מונה 26 שרים ושבעה סגני שרים. הרבה הרבה מעבר לאותם 18 שרים שעליהם הוא התחייב. אז בשביל מה צריך עוד שר? מיותר לחלוטין. אז בהמשך לכל מה שנאמר פה קודם על ידי חבריי, גם מן הטעם הזה, שאין עוד צורך להגדיל את הממשלה בעוד שר, אנחנו נצביע נגד המינוי הזה. בזמן הקצר שנשאר לי, חשוב לי לקרוא מפה לשר הבריאות ולמנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש לפתור לאלתר את הבעיה שקיימת זה חודשים במכון האונקולוגי בבית החולים וולפסון בחולון. כבר חודשים מקבלים מנהלת בית החולים ומנכ"ל המשרד התראות על כך שמיטות האשפוז לחולי סרטן שנלקחו בחסות הקורונה לא הוחזרו, ולכן חולי הסרטן ממשיכים לקבל כימותרפיה במסדרון, ממש במסדרון של המחלקה הפנימית. למרבה הצער, עד עכשיו לא נעשה דבר להסדיר את הבעיה, והתוצאה היא המשך קבלת טיפול באופן שמסכן את חולי הסרטן ואת שאר המאושפזים והצוות במחלקה הפנימית. המכון האונקולוגי בוולפסון בקריסה, לפחות על פי רן רזניק מישראל היום. לא מדובר רק במחסור של מיטות, אלא גם במחסור של כוח אדם ובתחזוקה גרועה ביותר. מבקר הפנים של בית החולים פנה למנכ"ל משרד הבריאות ודרש את התערבות המשרד באופן דחוף, ולצערי עד לרגעים אלו המשבר בין הנהלת בית החולים לבין המכון לא טופל. הנפגעים כאמור אלו החולים והצוות, ואסור להניח לזה. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב קיש – הרגע ראיתי אותו. חבר הכנסת יואב קיש, אתה רשום, בבקשה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אני אחליף אותו. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> אוקיי. בבקשה, חבר הכנסת, אתה רשום גם. בסדר, אין בעיה. אז חבר הכנסת אופיר אקוניס, בבקשה. << דובר >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, היושבת-ראש. חברות וחברי הכנסת, הערב הזה אנחנו למדים שלקואליציה הזאת אין שום גבול. אין לה גבול. ממשלה שהתפרקה הערב, התפרקה אל מול עינינו – אגב, את אחת המפרקות, ועל כך אני שמח – מביאה לדיון ביום שהיא מתפרקת מינוי של שר נוסף, מיותר לגמרי, בניגוד לכל ההבטחות של ראש הממשלה יאיר לפיד, על חשבון הציבור, אלא מה. אם מישהו מוציא שם רע – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> בגלל שהוא ידע שהוא מיותר הוא התפטר. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, הוא התפטר, נכון, לפני שלושה שבועות. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא ידע שהוא מיותר, ועשה משהו נכון והתפטר. בשביל מה הוא בא עוד פעם? << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> לפני שלושה שבועות או ארבעה שבועות הוא התפטר כדי לסלק מכאן את ג'וב טוב כלפון, שהיה בעצמו ג'וב טוב או ג'וב רע או השד יודע מה. ואתם פשוט מוציאים, חבר הכנסת כץ, שם רע לפוליטיקה הישראלית. המיצובישי של גולדפרב כבר מחווירה, החווירה, לעומת מה שמתחולל כאן הערב הזה. ועוד מפיצים תמונה מזויפת, מלאכותית, מעוררת חמלה, באמת מעוררת רחמים, של השר המיועד כהנא הולך לישון בזמן שאנחנו כאן על הדוכן בדיון על המינוי המיותר שלו. הממשלה הזאת סיימה את דרכה. כל העם ראה את זה הערב בשידור חי, חוץ מחברי הממשלה. ועכשיו, בשם הסחטנות, בשם השחיתות הציבורית – אגב, אני שואל את עצמי: איפה הם כל אותם ארגונים, גברתי היושבת-ראש, שמיהרו, אצו רצו לבג"ץ, אצו רצו למבקר המדינה, אצו רצו לכל רשויות החוק על כל מינוי של משרת אמון בלשכות השרים הקודמים? נעלמו, לא קיימים. מה קרה? המימון מאירופה הסתיים? יש מיתון באירופה אז הם לא נותנים להם כסף? זה דבר מדהים. ובשם הפצת השנאה והרעל מנסים למנות עוד שר, ומה יזכרו מן הממשלה הרעה הזאת, המושחתת הנסחטת? אדמה חרוכה, דמוקרטיה מרוסקת. איפה הדגלים השחורים? בכל מוצאי שבת הדגלים הונפו אל על. איפה הם נעלמו עם הממשלה המושחתת ביותר בתולדות המדינה? שחיתות שלא נראתה. גם הם, יחד עם הארגונים האלה, פתאום נעלמו להם. וכמובן, אטימות מוחלטת לכספו של הציבור. זוהי הממשלה הזאת – נסחטת, מושחתת אטומה. אמרו פעם, את יודעת, גברתי היושבת-ראש, את המושג הזה "מושחתים הביתה". אני אומר לכם: אתם כבר הולכים הביתה, היום ראו את זה, כולם ראו את זה. אז תלכו כבר. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', ומייד אחרי זה – חבר הכנסת יואב קיש. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי השר, חבריי חברי הכנסת, כשאלקין עמד כאן קודם על הדוכן ונאם, חשבתי שצריך להביא מציל, כמו בחוף הים, מכיוון שהצביעות שנטפה לו מהאוזניים איימה להטביע את כל יושבי האולם הנכבד הזה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> למה לא אמרת, הייתי מביא מצופים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עומד בן אדם שמכר את כל ערכיו לתומכי טרור אנטי-ציונים ולשמאל הקיצוני רק בגלל שנתניהו פגע בו ומינה אותו לשר המים, ומטיף לנו מוסר שאנחנו בוגדים בערכים שלנו ומצביעים נגד ההתיישבות. אז תשמע, אלקין, בשונה ממך אני לא מכרתי את ערכיי. אני לא צריך להוכיח לאף אחד את המחויבות ואת הנאמנות שלי למפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון. אני חי בו מגיל אפס, אני עובד בו, אני מגויס אליו – לא רק אליו, לעוד הרבה דברים חשובים. אגב, בדיוק כפי שלא הייתי צריך להוכיח את נאמנותי לחיילי צה"ל בחוק ממדים ללימודים. אבל אתה? אתה שהפנית עורף למחנה הלאומי ולציונות ולהתיישבות ולבסיס היהודי של המדינה הזאת וחברת לכל מי שקורא למתיישבים תתי-אדם, חברת לאנשים שלא מסוגלים להצביע בעד ההתיישבות – אתה יודע מה, לאנשים שתומכים במי שרוצח את המתיישבים ואת חיילי צה"ל, אליהם חברת. חברת לכל מי שנלחם בכל מה שריח יהדות מריח ממנו שנים; כל מי שמזוהה עם המאבקים נגד המדינה הזאת כמדינה יהודית. אליהם חברת בגלל שנאת נתניהו? בגלל כל מיני יריבויות ומשקעים אישיים? אתה תטיף לנו מוסר על דאגה להתיישבות? זו כבר אפילו לא האירוניה התאבדה. אין מילה בעברית שיכולה לבטא את האבסורד ואת הצביעות שבנאום שנתת כאן. אנחנו תומכים בהתיישבות ומחויבים להתיישבות. ואנחנו בעזרת השם נמשיך לפתח אותה, להגדיל אותה, לבנות אותה – מה שחבריך, ברובם הגדול, בקואליציה הזאת, מתנגדים לו. אין אף אחד שקונה את זה שאנחנו כביכול נגד ההתיישבות ושהחברים שלך, רע"מ ווליד טאהא, וכן, עיסאווי פריג' ואחרים, הם בעד ההתיישבות. חפש לעצמך טיעונים קצת יותר אינטליגנטיים, אלקין. תראה מה נהיה ממך. אנחנו הצבענו נגד ממשלת מיעוט שנשענת על תומכי טרור לא ציוניים ומשעבדת את קבלת ההחלטות במדינת ישראל אליהם. כן, הצבענו נגד ממשלה שמחכה למוצא פיה של מועצת השורא לפני כל החלטה דרמטית. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הצבענו בעד ההתיישבות, מכיוון שהממשלה הזו היא הדבר הרע ביותר שקרה למדינה, וההתיישבות היא חלק מהמדינה, ומה שרע למדינה רע להתיישבות, ומה שטוב למדינה טוב להתיישבות. ומה שטוב להתיישבות, גברתי היושבת-ראש, זה שהממשלה הזו תסתלק מכאן כמה שיותר מהר ותתחלף בממשלה יהודית, ציונית ולאומית טובה לישראל, שתהיה בעזרת השם טובה גם להתיישבות. ויבוא יום, זאב, ואתה תצטרך להישיר מבט לילדיך, ובעזרת השם לנכדיך, ולהסביר להם מה קרה שאיבדת את הדרך והלכת לאיבוד כל כך רחוק. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. בבקשה, חבר הכנסת יואב קיש. בבקשה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני הולך להצביע נגד המינוי של סגן השר מתן כהנא, מסיבה אחת פשוטה: האבסורד. רוצים למנות לתפקיד שר דתות את האדם שנלחם הכי הרבה קשה בדת, שלקח ומייצר פה מהלך מכוון של הממשלה הזו נגד הזהות היהודית של המדינה. זה מתחיל בהכנסת חמץ לבתי הכנסת בפסח, עם רצון להפסיק – – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> לבתי החולים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לבתי החולים. "בתי כנסת" אמרתי. אתה רואה, זה רק מראה לך – – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> גם לשם זה יגיע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – הבא. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> כי הוא אמר שצריך לחזק את הכנסת. היום הכנסת הראתה שהיא חזקה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בתי החולים, זה אחד. יש שם שר, הורוביץ, שהחליט שהוא רוצה לדחוף את זה בכוח. גם בצבא רוצים לפגוע בכשרות. עכשיו, תבינו – ואני אומר פה למתן כהנא: לאן אתה רוצה לקחת את מדינת ישראל? כל מי שהזהות היהודית חשובה לו, בצד הזה של האולם, צריך להצביע נגד המינוי המזעזע הזה של מתן כהנא, שלקח את הכשרות והגיור, ובכל דבר הוא מנסה לפגוע ולהזיק ליהדות. אני לא אדם דתי ולא חרדי, אבל אני רואה איך הממשלה הזו עושה הכול לפגוע בחרדים והכול לפגוע בזהות היהודית. מהשקיות בסופר, שהם רוצים לייקר אותן – באמת, כל דבר פשוט בשביל לפגוע בחרדים. ומתן כהנא הוא הדמות המרכזית שמסמלת את אותו מהלך רע וקשה מול הזהות היהודית. לכן, אין שום סיבה שבעולם שאחד שהזהות היהודית חשובה לו יתמוך במהלך הזה. חשבתי שמתן כהנא הגיע לפני שבועיים לכנסת לחזק את הכנסת ואמר ליום טוב כלפון מהמפלגה שלו: הכול בסדר, חשוב שנחזק את המערכה. והינה אנחנו רואים: הכול זה סיפורי סבתא, סידור עבודה ליום טוב כלפון מחוץ לכנסת. זה היה המהלך המרכזי. גם התבזיתם, גם לא עזר לכם, גם אתם נופלים. ואני אומר עוד פעם לכל מי שהזהות היהודית חשובה לו, פה, בצד הזה: תתנגדו למינוי הזה. האיש מסמן ההפך ממה שצריך לעשות; האיש מסמן בדיוק את הדברים הרעים בממשלה שלכם, ואנחנו נעשה הכול בשביל שהמינוי הרע הזה לא יעבור. תודה. << קריאה >> יואב גלנט (הליכוד): << קריאה >> יש לך עוד עשר שניות, יואב. << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח. ואחרון הדוברים, חבר הכנסת דוד ביטן, בבקשה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> דוד, קרע אותם, תראה להם מה זה. 24:00, תן להם בראש. << קריאה >> יואב גלנט (הליכוד): << קריאה >> ביטן, תסביר למה לא להביא בחירות עכשיו – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> בבקשה. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> חבר'ה, ב-24:00 – – – << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי זועבי: << יור >> 24:34. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אנחנו ישנו צוהריים, הכול טוב. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב, אתה בן 80 עוד מעט, מה אתה רוצה, לא תישן צוהריים? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> גם בנט ישן צוהריים ועד היום הוא ישן. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל תראה את אבוטבול, ערני בצורה בלתי רגילה. אה, אבוטבול? אפשר להתחיל? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> תן להם בדיחה אחת קטנה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם רוצים בדיחה, אבל ייקחו לי את הזמן. טוב, כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> כבוד היושבת-ראש. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> היושבת-ראש, מסכים. אני רוצה להגיד לכם, אתם כולם מדברים על איזה שר דתות הוא היה. << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> לא שומעים. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם כולכם מדברים על איזה שר הוא היה. אין ויכוח ששר דתות שהולך נגד הדת זה דבר שהוא חסר תקדים. כל שר דתות שהיה, קודם כול הוא תומך בדת. גם שר החינוך תומך בחינוך, כל שר צריך לעשות את העבודה, אבל שר שהולך בעצם נגד מה שהוא מייצג, אז אנחנו בבעיה. ובעיקר אתם לא יודעים איזה צרות הוא עשה במועצות הדתיות לראשי ערים. הוא עשה את כל התרגילים על מנת להכניס אנשים של ימינה, רק שאין מספיק אנשים בימינה, אז אני לא יודע את מי הוא הכניס בסוף. אבל מה? מה שהפריע לי הכי הרבה אצלו זה הנושא, מה שעשו לכלפון. זה דבר שאני לא ראיתי. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> ג'וב טוב. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו קראנו לו ג'וב טוב, אבל מה שעשו לו – לי כאב הלב. על מה הוציאו אותו? באמת, על מה? ולעשות לו תרגיל כזה שמעיפים אותו מהרגע להרגע וששר הדתות משתתף בעניין הזה, מתפטר על מנת לחזור ועכשיו הוא עומד בפנינו ורוצה לחזור לתפקיד שלו – רק על התרגיל הזה, שאני קורא לו תרגיל מסריח, רק על התרגיל הזה לא מגיע לו לחזור להיות שר הדתות. מגיע לו להישאר סגן שר הדתות. לא שאני נגד סגנים, באמת שלא; הינה, אתה סגן, עושה עבודה טובה גם כסגן, אבל לא עושים דבר כזה לאנשים, מהרגע להרגע אומרים לו: אתה לא חבר כנסת על פי החוק הנורבגי. על מה? מה, הוא ינהל איתנו משא ומתן? דווקא הופעתי מולו כמה פעמים בתקשורת ובסופו של דבר הוא היה בסדר גמור, תמך בקואליציה, ואני עד היום לא מבין למה עשו את זה. הוא צריך לתת לנו הסבר למה בנט והוא עשו את הדבר הזה, מה הם רצו להוכיח. אמרו: לא, רוצים לאיים על סילמן או על מישהו אחר שיפרוש מימינה. ואני אומר לכם: לא עושים דבר כזה. על הרקע הזה קודם כול אנחנו צריכים להצביע נגדו. דבר שני, אני מסכים עם גפני שאדם – למרות שהוא ימשיך לעשות את זה כסגן שר הדתות, זה לא יעזור לכם; גם פה הוא יעשה לכם בלגן, כי הוא יקבל תמיכה מראש הממשלה, שהוא בעצם שר הדתות, אז זה לא יעזור לכם הרבה, אבל אתם צודקים לגבי הטיעונים. אז החטא ועונשו: עשה צרות לכלפון ללא סיבה – לא מגיע לו לחזור לתפקיד. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת דוד ביטן. חברים, תם הדיון בהודעת הממשלה. יסכם – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אפשר להצביע? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בהחלט. אפשר להצביע, ואנחנו בהחלט נצביע מייד לאחר שנשמע את דבריו של השר עיסאווי פריג', שרוצה להשיב לכל הטוענים. הוא ישב כאן לאורך כל הדיון ויש לו ודאי מה לומר לדוברים. ועל כן אני מזמין את השר עיסאווי פריג' לסכם את הדיון. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני משוכנע שהוא השתכנע שאנחנו צודקים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שאתם צודקים. נו, מייד ניווכח. מייד ניווכח. בבקשה, אדוני. << דובר >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר >> חבריי חברי הכנסת, כבוד היושב-ראש – גפני, למה אתה עצבני? למה? תירגע. מאז כמה שעות אני רואה אותך – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> בגלל שתי סיבות. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> יש לך עודף אנרגיה היום. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> בגלל שתי סיבות: 1. ככה נולדתי. 2. בגלל שלמה שמנו אותך – – – << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> גפני, לא משנה – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> עכשיו, אני שואל למה נופל בחלקי להיות שר תורן בזמן שיש חקיקה שקשורה אליכם. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> נורא ואיום. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> זה מאלוהים, מן אללה, מן אללה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> לא, זה גם לא פייר – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> כן. לא משנה, עכשיו אני אעביר איתך כמה דקות טובות עד שהחברים שלי יהיו מאורגנים להצבעה. אני בא לשתף, גם – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> עיסאווי, אתה שר – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> גם לשתף בין בני אדם זה בסדר. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> איתן, שמעת, דוד אמר: למה דודי אמסלם צעק? כי כואבות לו השיניים. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> שירגיש טוב, דודי. חברים, היום זה יום מעניין. יש תחושת סיפוק אצל חברים רבים בכנסת על זה שהאופוזיציה הצליחה לגבור על הקואליציה ולהעביר הצעת חוק. הגענו לימים שהדברים התחלפו – ימין מצביע שמאל, ושמאל מצביע ימין. ערכים בצד, והפוליטיקה שולטת בצורה שלא חלמתי לראות מראה כזה, לראות חברים עם ניגוד של אג'נדה פוליטית מהקצה לקצה חוגגים הישג פוליטי כדי להביך את הקואליציה ואת הממשלה. אני חייב להודות, יש הרבה חקיקה, כולל החקיקה של היום, שאני אישית מתנגד אליה. זה ברור, זה מנוגד לאג'נדה האישית שלי. אבל מה לעשות, הכניסו אותנו למשחק פוליטי – במיוחד האופוזיציה, ובראשה הליכוד וסמוטריץ' – משחק פוליטי שבו הם מצליחים להכתיב את כללי המשחק. אבל אנחנו נבחרנו למשכן הזה ומסתכלים על התמונה בכללותה, ולפעמים אנחנו חייבים להתקדם ולאכול גם צפרדעים. התמונה בכללותה היא שהאלטרנטיבה מאוד מפחידה ומפלצתית, לקואליציה הקיימת, ואנחנו נצטרך לתת דין וחשבון גם בעתיד לכל מה שאנחנו עושים. אני מודה שגם אני הייתי שותף להצבעות בניגוד למצפוני וגם אכלתי את הלב. אבל עשיתי את זה כי אנחנו כאן עוסקים בפוליטיקה ומסתכלים על התמונה באופן כללי. אנחנו לא באנו להגיד ולהתפאר בסיסמאות; באנו לספק עשייה והישגים. עשייה והישגים זה סוגיה שמצריכה זמן ויציבות. לשם כך – נכון שזה קשה בשנה האחרונה; אנחנו הקמנו, עם כל המורכבות שבדבר, קואליציה שמורכבת ממפלגות מכל הקשת הפוליטית. אנחנו צריכים את הזמן כדי לייצב את המערכת שיהיה טוב לכולם, ונתחיל לראות את התוצאות. אני שומע את זה בכל מקום: אני שומע את זה גם בחברה הערבית שממנה אני בא; אני שומע את זה ברחוב בבתי הקפה. אנשים שחלקם אפילו לא תמכו בנו בבחירות כחברי קואליציה מפצירים בנו להמשיך עם הממשלה הזאת. אני שומע את זה כל יום מערבים ומיהודים שונים: תחזיקו מעמד, תחזיקו מעמד. כי כשאומרים את המשפט הזה, "תחזיקו מעמד", הם משווים את 12 השנים שקדמו, ממשלות ההסתה למיניהן, והם מסתכלים – מה מחכה לנו, איזה ממשלות מפלצתיות מחכות לנו. כשאנחנו מסתכלים על התמונה בכללותה אנחנו חייבים לקבל את ההחלטה. כאן גדולתו של פוליטיקאי. אנחנו בבית הזה – נכון שלכל אחד יש תפיסה ערכית משלו, ויש לו "אני מאמין", אבל יש גם חשיבה פרקטית של מה יש לי להגיד על האלטרנטיבה שמחכה לי בפינה. לשם כך, עם כל הקושי בהצבעות, עם כל השמחה של המנצחים בהפלת חקיקה, אני אומר לכם: תירגעו, תירגעו, תירגעו. החיים הם הרבה יותר מניצחון ומלהשלות את עצמי. ההצבעה השנייה – כמובן, אנחנו נמצאים בה היום. שמעתי את החברים מתארים אותה בכל מיני הגדרות. היטיב לעשות את זה חבר הכנסת דוד ביטן. אמר: תרגיל מסריח. אני הייתי חבר כנסת שבע שנים בספסלי האופוזיציה. אתה יודע איזה דגים מסריחים האכלתם אותנו? את כל התרגילים המסריחים בפוליטיקה למדתי מכם וראיתי מכם. אנחנו כאן מביאים עכשיו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עיסאווי – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> (אומר בערבית: אתה אומר שעוד בדרך יותר ממה שעבר.) תן לי לתרגם. חברים, נאמר לי כאן: תירגע, הבאות הן הרבה יותר מאשר אלו שהלכו, שעברו. חברים, אנחנו מביאים כאן אישור של שר שאני מכיר אותו באופן אישי, גם עבדתי איתו בהרבה צמתים. גפני הוא שר טוב, הוא בן אדם טוב, הוא בן אדם חכם, עם ראש על הכתפיים. הוא חושב לא כמוך, אני לא נכנס לוויכוח, חס וחלילה, אבל מדובר בבן אדם משכמו ומעלה. אתם מנסים לעשות פיליבסטר, מנסים להעתיק את ההצלחה שהייתה לכם בחוק הקודם. אני חושב שהיציבות הממשלתית היא אינטרס – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> עיסאווי, יש לך מזל שאתה נורבגי, לא היית צריך לעמוד במבחן. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אתה חושב? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה קיבלת שני התקפי לב. אנחנו לא רוצים להרגיז אותך. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> דווקא אתה – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – טובים. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> מי שעבר במסדרונות שאני עברתי – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, תקשיב, אני אוהב אותך, אני לא רוצה שתתאמץ. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני לא מתאמץ. אני שר תורן, ותפקידי לנסות להסביר לכם שאתם טועים. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> קודם כול, עכשיו אתה מדבר בשקט. פעם היית צועק – – – עכשיו למדת, אתה מדבר בשקט, ודבריך נשמעים. אל תרגיז לי את מרגי, כי אני – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברים, אני מציין את הפיליבסטר שאתם מנסים לעשות. כולה הצעת חוק שאנחנו מנסים לחזק את הממשלה ולייצב אותה, ובעיניכם זה תרגיל מסריח. אני שומע את הדברים האלה מפיו של חברי ביטן ואני צוחק, כי המרורים והתרגילים המסריחים שעברנו בשנים שהיינו באופוזיציה – אפשר לכתוב עליהם ספרים ולהגיד רבות. חברים, אני רוצה להרגיע אתכם. סליחה, אני אשתה כוס מים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שתה מים, זה חשוב. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – ותרגיע אותו. תהיה רגוע. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני רגוע. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אתה מביא לנו שני קולות נגד ממרצ? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא, אני ארגיע אתכם. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – רגוע. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני מה זה רגוע. אני רוצה להרגיע אתכם ולהגיד את הבשורה שאתם לא אוהבים לשמוע: הממשלה הזאת תחזיק מעמד, והיא יציבה הרבה יותר מכל פנטזיה שאתם מתארים לעצמכם. אסמע ממני, חבר הכנסת עבאס, אני אומר להם שהממשלה הזאת יציבה ותחזיק מעמד הרבה מעבר לפנטזיות שלהם. אתה מאשר? הינה, אתה רואה? נתן לי את הסימן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – שכנעת אותו. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אנחנו, חברים, ממשיכים ונמשיך בעשייה, יש לנו תקציב מדינה שיאושר החודש בממשלה, נביא את זה לדיון כאן, ואני מאוד מאמין שנצליח להעביר אותו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> איך? ועדת הכלכלה בכלל לא מתנהלת איתכם. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – נגד. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> עוד לא התחילה ההצבעה, אתה לא צריך להצביע נגד. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – מצהיר הצהרות. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא, הצהרות נגד. תראה, חבר הכנסת שחאדה, עם האוכל – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבו שחאדה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> עם האוכל בא התיאבון. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – להצביע – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> שוואיה-שוואיה. (אומר בערבית: לאט-לאט, חראם עליך. אלוהים אדירים, הרי אתם ניצחתם רק בסיבוב אחד, מה יהיה?) חברים, חברים, אני רק אומר את הדברים האלה כדי שמבחינה פסיכולוגית תרגישו הכי נוח שיכול להיות. אנחנו עוד כאן, נשתדל להעביר חקיקה, נעביר את התקציב, ואנחנו נמשיך בדרכנו. העבודה שאנחנו עשינו השנה במשרדי הממשלה – אני רוצה לנצל את הזמן ולדבר קצת על ההישגים ועל הדברים שנמצאים אצלי במשרד. שיתוף פעולה אזורי, משרד שאמרו שהוא משרד זוטר, אין בו מה לעשות, מיותר, חבל על הזמן. פתאום אנחנו באים למשרד, הכנסנו בו רוח חיים. אנחנו לא מספיקים – על כל הפרויקטים. על כל הפרויקטים, חבר הכנסת אקוניס, תשמע ממני. אתה, ברגע שתראה את ההישגים של המשרד, אתה תגיד: מה עשיתי כל הזמן? אנחנו נמצאים 24 שעות בעבודה, יש לנו אקטיביזם אזורי שכולל הרבה מדינות מהאזור, אם זה שיתופי פעולה, אם זה אנשים לאנשים, אם זה כנסים, אם זה קולות קוראים – דבר שלא היה כמותו קודם. וכשאני שואל במשרדים אחרים, אני רואה את הכמות של הקולות הקוראים שיוצאים –במשרד לאיכות הסביבה השבוע יצאו קולות קוראים של 185 מיליון שקל, חברים. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – תוריד את הטון. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני מוריד. הכספים מפחידים אותך. כשאתה רואה הישגים ואתה רואה עשייה אתה נלחץ. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הוא דואג לך לבריאות. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> בסדר, בסדר. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> עיסאווי, במאפיה לא צועקים ככה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא, אני לא צועק, חיים. אני אומר שכשאתם רואים את המספרים ואת הסכומים שיצאו לפעולה וקולות קוראים בכמויות כאלה, אתם נלחצים. המשרד לאיכות הסביבה השבוע הוציא קולות קוראים של 185 מיליון שקל. מספרים שלא היו כדוגמתם. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> לאילו ארגונים? לאילו ארגונים? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא, אלה ארגונים לכל הרשויות. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> המכלים באשפה והקולות – – – לא תומכים. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> קולות קוראים לכל הרשויות. אתה שומע מהם – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> לארגונים? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> איזה ארגונים. קול קורא – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מכלי המשקה בפחי האשפה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> קול קורא יוצא לכולם. אבל אני רוצה להדגיש את הפעילות שקיימת בכל המשרדים. דבר כזה לא היה בעבר, משהו חדש קורה בשטח. שנתיים–שלוש היו לפני כן רק חסמים והצהרות ואי-ודאות וכלום. פתאום תוך שנה כל העולם נפתח, הקולות הקוראים יוצאים לדרך, הפעילות יוצאת לדרך ואתה מתחיל להרגיש את החיוך אצל האנשים. אני שואל את עצמי איפה אני נמצא, איפה היינו שנים על גבי שנים. אני אתייחס לחברה שלי, שממנה אני בא, החברה הערבית. קחו את אלמנט הפשע שאיים עלינו כחברה ערבית. הפשע שהיה הגיע לממדים מפלצתיים, ירי והרג בכל מקום, חוסר ביטחון אישי. תסתכלו בשישה חודשים מה עשינו, התוכנית שהייתה בראשות סגן השר יואב סגלוביץ', של מאבק בפשיעה בחברה הערבית והנתונים שאנחנו רואים בשטח – הם לא מספיקים – כמות הנרצחים ירדה ל-50%, כמות הירי ירדה ל-50%. זה לא מעניין אתכם? נכון, אני רוצה לראות את זה אפס אחוז, אבל יש עובדות בשטח. האם זה לא הישג? האם זה לא הישג? אתם מתפארים: הפלנו את החוק, את הממשלה; פוליטיקה. מתפארים על מה, על חוסר היציבות שהייתה כאן במשך עשר שנים? מתפארים על כך שפתאום אתם רואים את החיוך אצל האנשים בבתי קפה וברחוב? זה קשה לכם? זה קשה לכם לראות את זה? הפשיעה שאני מרגיש אותה ברחוב – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> עיסאווי, הבריאות שלך, עיסאווי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תראה, כשאני הזכרתי את הפשיעה בחברה הערבית שנכנסה לכל חור בחברה הערבית – זה דבר מרגש לראות שפתאום יש לילות בכפר קאסם שעוברים ואתה לא שומע ירי. זה באמת דבר חדש עבורי. זה לא מספיק, יש עדיין רציחות, יש. אבל זה דבר חדש. האם זה לא הישג? זה הישג. זה לא מספיק, אבל זה הישג. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אל תפתח פה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא, אני לא פותח פה, אנחנו ברגרסיה, בקו ירידה. הסוגיה השנייה בחברה הערבית: עבאס מנסור, שבא והתעקש והצליח להשיג לחברה הערבית תוכנית חומש. אני נמצא בוועדת השרים לענייני תוכנית החומש ואני רואה איך הדברים מתחילים לזרום. אז לחבריי ולראשי הרשויות הערבים ששומעים אותנו: סבלנות, סבלנות, סבלנות. את כל ההישגים, את כל הדברים אתם תתחילו לראות בחודשים הקרובים. בית לא בונים במכה אחת. צריך לבנות את היסודות. אנחנו עברנו תהליך התכנון, תהליך החלוקה למשרדים, ועכשיו יצאנו בתהליך המכרזים והקולות הקוראים. ישנן הרבה תוכניות לראשי הערים. ראשי הערים היום, אולי שלושה או ארבעה מהחברה הערבית התקשרו אליי, חלקם באו לכנסת היום לוודא שהממשלה הזו תמשיך. חשוב לנו שהיא תמשיך. למה? כי יש לנו תהליכים שהתחלנו בהם, ואנחנו זקוקים לאלמנט הזמן. לשם כך, חברים, בואו נסתכל על הדברים מהזווית החיובית. אם אני אסתכל על זה בפן השלילי ואשליך על כל הדברים, הכי קל – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> עיסאווי. הוא השתכנע. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא, לממשלה יש הרבה הישגים, יש זמן להגיד אותם. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> בועז השתכנע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא שואל אותך אם יושב-ראש הקואליציה בועז טופורובסקי השתכנע מנאומך. האם הצלחת לשכנע אותו בדבר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא מאוד משכנע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא בדרך להשתכנע. בועז ידוע כאדם עקשן, והוא צריך שישכנעו אותו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – אולי תשכנע את – – – מאי גולן. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא, לא, אני אגיד לך משהו. העניין שלממשלה בשנה – בעוד כמה ימים, עוד שבוע, אנחנו שנה. ב-13 ביוני אנחנו שנה. מרוב שיש הישגים אני צריך ימים על גבי ימים לעמוד כאן ולמנות את ההישגים האלה. כך בשירותי החוץ. פתאום יש שגרירים, פתאום אתה טס לחו"ל, יש מי שיקבל אותך. פתאום יש קונסולים. הכול היה תקוע. תקוע. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה קל, זה קל, זה ג'ובים וג'ובות. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> ג'ובים וג'ובות? זו מדינה שצריכה לתפקד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה קל, זה קל, בזה אתם אלופים, ג'ובים וג'ובות. << קריאה >> קריאות << קריאה >> – – – << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> כלאם פאדי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> בכל משרדי הממשלה אנחנו רואים את ההישגים. אנחנו רואים את ההישגים. אני רוצה לתת דוגמה פשוטה, אצלי במשרד, מה קורה. אצלי במשרד, חברים, יש פרויקט – מאז שהמשרד לשיתוף פעולה אזורי קם, הוא קם על שני נדבכים, שני יסודות, שני פרויקטים. לפני 30 שנה, כשקם המשרד – שמעון פרס; פרויקט אחד – תעלת הימים. פרויקט תעלת הימים לחבר את עקבה לים המלח. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כוס מים. כוס מים. רוצה עוד מים? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> עיסאווי, כבר חפרו את התעלה. חפרו את התעלה כבר, והם התחילו להזרים מים. אתה לא מעודכן. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> זה סיפור שצריך לכתוב עליו ספרים. שנייה, שנייה. תן לי, שוואיה-שוואיה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תברך, תברך, למה עכשיו – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> בשם אדוני ובשם כל האנשים הטובים. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת, רגע. בואו נעזור לשר עיסאווי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברים – תן להם. תן להם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רגע, שיהיה לפחות – חברת הכנסת מלינובסקי, אנא. חבר הכנסת סובה, יבגני סובה, אנא, אל תדברו, זה מפריע לשר. זה מפריע לשר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה המוביל. אתה יושב-ראש סיעה. אתה סגן יושב-ראש כנסת. מובל, מוביל. לב בחזרה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חבר הכנסת סובה, אני הולך להגיד דברים מעניינים. תקשיבו. המשרד לשיתוף פעולה אזורי קם על שתי רגליים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברים, נו. אתם שותפיי, עמיתיי, תנו לי קצת תשומת לב. מה קורה פה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> הוא קם על שתי רגליים. רגל אחת – פרויקט תעלת הימים, לחבר את אילת לים המלח. זה לפני 30 שנה. הפרויקט השני, פרויקט שער הירדן. אזור תעשייה – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – איך הגעת לירדן – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> תקשיב, יא זלמה. אסמע, אסמע, אסמע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, תנו לו לומר את דבריו בנחת. השעה 01:00. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> הפרויקט השני זה Free Zone בינינו לבין ירדן, פרויקט שער הירדן. אני נכנס למשרד. מה יש במשרד לעבוד? יש תעלת הימים ויש פרויקט שער הירדן. בינתיים, 30 שנה פול גז בניוטרל. רק כספים, יועצים, שום דבר לא זז. אני יושב עם האמירתים. אני מנסה להציע להם את פרויקט שער הירדן. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בזכות מי אתה יושב עם האמירתים? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> בזכות ראש הממשלה לשעבר ביבי נתניהו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אוה, כל הכבוד. תקשיב, אתה היחידי מהממשלה הזו שמודה – – – כולם כבר טסו. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא, יש עוד דברים טובים שחבר הכנסת בנימין נתניהו – אני מודה, אני מודה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אחרי שתמכתם – – – יהודה ושומרון – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אז תשמע. האמירתים אומרים לי – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מכריזים עליך ימין מלא. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> האמירתים אומרים לי: שראש הממשלה הקודם בנימין נתניהו, הציע לנו את זה, הציע לנו את זה לפני ארבע שנים. למה זה תקוע במקום? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – איפה אתם? למה לא באתם כשהציעו לכם – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אז תארו לעצמכם – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> עשר שנים הפרויקט הזה תחת שרי ליכוד, תחת שרי ליכוד לאורך כל התקופה, עומד במקום. סוף-סוף, במהלך שנה אחת, אנחנו הולכים להוציא את הפרויקט הזה לפועל. אתם מתארים לעצמכם? עשר שנים שרי הליכוד היו במשרד הזה, והכול במקומו עומד. אנחנו הולכים להזיז את הפרויקט השנה. אנשי עסקים ירדנים, אמירתים, ישראלים, הולכים להשקיע בפרויקט הזה מעבר – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, עובדי הסיעות בקואליציה, זה מאוד מפריע. עובדי הסיעות, אנא תיכנסו לתאים שם. חבר הכנסת שמחה רוטמן, תיקח את יוליה מלינובסקי יד ביד למבואה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז לא יד ביד. שומרים נגיעה. אז תשמור נגיעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק שנייה, השר. מאה אחוז. אז קח אותה מטפורית. קח אותה, ואנא, תעברו למבואה, ותאפשרו לשר פריג' לדבר לא בהרמת קול, ובכך תסייעו לו. תודה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חבר הכנסת אבו שחאדה, אני מדבר על תחום האחריות שאצלי. אני ואתה מסכימים – צריך לסיים את הכיבוש ולגמור, ולהקים פתרון של שתי המדינות. זה חלום שלי. אבל (אומר בערבית: אבל אני לא יכול, לא עולה בידי, אז תן לי קודם כול – –) << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רק אתה מבין את זה – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> (– – לדאוג לעצמנו.). שוואיה-שוואיה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברים, אני מדבר על המשרד שלי, ואני רוצה להתייחס להישגים האחרים שאני ראיתי ואני רואה במו עיניי. אני רוצה להתייחס לסוגיית ההוצאה לפועל, חברים. אחד ההישגים שאנחנו הולכים ומטפלים בהם, הישג שנוגע לשכבה סובלת, ענייה, בתוך המדינה, מוזנחת, שהוזנחה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנא. אנא, תאפשרו לשר פריג'. יש יותר מדי רעש וזה מפריע לו לדבר. זה מאלץ אותו להגביר את קולו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איתן, איתן – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל תראי, לידך יש – מה שנקרא, מאי גולן אקטיבית במיוחד עכשיו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת מאי גולן עושה פה את ריקוד הווג של מדונה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אנחנו עומדים למנות שר דתות. צריך לתת כבוד למעמד. שוואיה-שוואיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא צריך. לא צריך. לא צריך, עיסאווי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא צריך? חברים, בארץ ישנם – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> תראה מה זה, שר בריאות, שר ביטחון, אמצע הלילה, בשביל מה? בשביל איזה חוכמולוג שיהיה שר דתות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> רצה ג'וב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, תנו לשר לומר את דברו בנחת. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חברי הכנסת, אחיי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – אתה יכול לדבר על – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> לא, לא. אני אגיד לך כמה דברים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני לא זוכר, חבר הכנסת גפני, שיש מישהו בעולם שיכול להגיד לך על מה לדבר. אני חושב שזה דבר – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אתה יודע, חבר הכנסת גפני, שאתה אחד הח"כים המוערכים והאהודים, האהובים, המחובקים, בבית הזה, הן שמאלה והן ימינה והן מרכזה, כולם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כבוד השר, חבר הכנסת גפני שואל אם אתה יכול להרחיב בנושא הזה. אם אתה יכול להרחיב עוד קצת, חבר הכנסת גפני, כיצד אתה מוערך ואהוב. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – הודעה אישית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הודעה אישית – בכתב, בבקשה. אנחנו נשקול זאת בכובד ראש. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> עכשיו תשמע, חבר הכנסת גפני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האשימו אותך פה בדברים נוראיים. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> הרב גפני רוצה שתגיד דבר תורה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני שואל אותך – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אוסאמה – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – תדבר כמה שבא לך. מתי הצבעה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, אני אגלה לך סוד שלא רבים מהצופים יודעים: מעבר לקירות המליאה יש מבואה, יש כורסאות נוחות, יש כיבוד, תופינים. תוכל להתכבד – לשתות משהו, לאכול, לנוח. יקראו לך לקראת ההצבעה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – כבוד היושב-ראש, ההצבעה מתי? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הצבעה תהיה לאחר שהשר פריג' יסיים את נאומו. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> יש לי עוד כמה. חבר הכנסת אבו שחאדה, מה לך ולשר מתן כהנא? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מייד לאחר הצעת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת גפני. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה שיבוא קודם. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חבר הכנסת גפני, שחרר את חבר הכנסת טיבי וחבר הכנסת אבו שחאדה מהצבעה. מה זה קשור אליהם? שחרר אותם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סליחה, חבר הכנסת גפני, זה המאוחר מבין השניים. זה המאוחר מבין השניים. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אז, תשמע, חבר הכנסת גפני – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> חבר הכנסת גפני, אתם, יהדות התורה, דגל התורה, תקשיב, ואתם, ש"ס, שתי המפלגות השקופות, מפלגות השקופים, מפלגות שבאו מאוכלוסייה ענייה, בוכה, יעני אתם רוצים את העזרה. אני מסתכל, אנחנו יושבים בדיון בממשלה איך לעזור לחלשים, לאנשים מדגל התורה וש"ס, איך לעזור להם – – – << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> ואלכ, אסמע, יא זלאמה, שוואיה-שוואיה, אסמע. שב בשקט. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רגע, תנו לו, חברים. תנו לו, מה אכפת לכם? חבר הכנסת ביטון, תן לו. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> האמת כואבת. שב, שב. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, למה לך? חבר הכנסת אבו שחאדה. חבר הכנסת אבו שחאדה, תן לשר פריג', תן לו. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אצלי הפוליטיקה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ברור, ברור. תן לו. תן לו. תן לו. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש לי תשובה לבקשה שלך וגם לממשלה. הממשלה תודיע שהיא מבטלת את חוק קמיניץ, שנינו נלך לשירותים בהצבעה, ביחד. תבטלו את קמיניץ – נלך לשירותים בזמן ההצבעה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אני חשבתי שיהיה לכם תירוץ – זיקוקים. שירותים מול הזיקוקים. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שיבטל את קמיניץ, שיודיעו – הינה ראש הממשלה – שיודיעו שקמיניץ מבוטל, נמנה לכם שר – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> גפני, אני רציתי להגיד לך סיפור מאוד מעניין, אבל אני קיבלתי הוראה לרדת בכדי לאפשר לך להצביע. אני מקווה שתינתן לי ההזדמנות להגיד לך דברים מאוד מעניינים שנעלמו מעיניך במשך שנים רבות, כשאתה היית בממשלה ואתה לא שירת את ציבור מצביעיך נכון. אני אגיד לך את זה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> אם כך, חברים, אני מבקש לתמוך בהודעת הממשלה על מינוי של השר מאיר כהנא לתפקיד. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא מאיר כהנא – מתן כהנא. כמובן, מתן כהנא. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג': << דובר_המשך >> מתן, השר מתן כהנא. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מתן כהנא. כן, אדוני ראש הממשלה – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – כהנא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מייד. חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. אנא שבו. השר פריג', אנא תפוס את מקומך. חברת הכנסת בן ארי, סגן השר קארה, אנא שבו, בבקשה. אנחנו עוברים להצבעה. אנא שבו. כן, אדוני, רצית לומר משהו. << קריאה >> ראש הממשלה נפתלי בנט: << קריאה >> על פי סעיף 32(ב), אני מבקש לראות את ההצבעה כהצבעת אמון בממשלה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ראש הממשלה הודיע לי כעת כי על פי סעיף 32(ב) לתקנון הוא מבקש לראות בהצבעה על הודעת הממשלה כהבעת אמון בממשלה, על כן, חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. אנא שבו, בבקשה. אני מבקש לא להפריע לי כרגע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אזולאי, אנחנו מתחילים בהצבעה. חברי הכנסת, שימו לב – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, אני מדבר, זה מפריע לי. זה מפריע לי, זה מה שקרה. חברי הכנסת, ההצבעה היא כדלקמן: לאור העובדה שראש הממשלה ביקש לראות בהצבעה על הודעת הממשלה כהבעת אמון בממשלה, מי שיצביע בעד הודעת הממשלה – יראו בהצבעתו כמי שמביע אמון בממשלה, מי שיצביע נגד החלטת הממשלה ייראה כמי שהביע אי-אמון בממשלה. ההצבעה תהיה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אל תפריע לי. אל תפריע לי. אל תפריע לי. אל תפריע לי. אל תפריע לי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – הולכת הביתה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הכול – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ואללה, אני לא מבין אותו – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מאה אחוז. תודה על התיקון. שמעתי, תודה על התיקון. תודה על התיקון. חברי הכנסת, כאמור – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אלי אבידר – – – ימות המשיח – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת ארבל, חבר הכנסת משה ארבל, אני רוצה להתחיל בהצבעה, די. גם ב-01:00, די. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתם מוכנים לא להפריע לי? אתה מוכן לא להפריע לי עכשיו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מנסים להבין את ההיגיון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – אי-אמון, היא הולכת הביתה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה מוכן לא להפריע לי? חברי הכנסת, ההצבעה בעד הודעת הממשלה כמוה כהבעת אמון בממשלה והצבעה נגד כמוה כהבעת חוסר אמון בממשלה. בסדר? חברים, אנחנו עוברים להצבעה. על פי בקשת 20 מחברי הכנסת ההצבעה תהיה הצבעה שמית. סגנית מזכיר הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. אנא שמרו על השקט. אני מבקש מכם, אנא, שמרו על השקט. חבר הכנסת קיש, אנא. אנא שמרו על השקט. סגנית מזכיר הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת, בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – נגד אלי אבידר – בעד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ניר אורבך – בעד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – בעד אוריאל בוסו – נגד ענבר בזק – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד יואב בן צור – נגד נפתלי בנט – בעד אלינה ברדץ' יאלוב – בעד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד צבי האוזר – בעד צחי הנגבי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – נגד רות וסרמן לנדה – בעד מכלוף מיקי זוהר – נגד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – נגד אלון טל – אינו נוכח יעקב טסלר – נגד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – בעד אלי כהן – נגד מאיר כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד גבי לסקי – בעד יאיר לפיד – בעד לימור מגן תלם – בעד אמילי חיה מואטי – בעד פטין מולא – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – נגד אבתיסאם מראענה – בעד יעקב מרגי – נגד מופיד מרעי – בעד בנימין נתניהו – נגד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – בעד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – נגד יצחק פינדרוס – נגד שירלי פינטו קדוש – בעד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אביר קארה – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – נגד מיכל רוזין – בעד שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – בעד מוסי רז – בעד אפרת רייטן מרום – בעד ג'ידא רינאוי זועבי – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד יוסף שיין – בעד עמיחי שיקלי – נגד מיכל שיר סגמן – בעד רם שפע – בעד נירה שפק – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינו נוכחת אלון טל – אינו נוכח גדי דסטה יברקן – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – נגד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, נא לא למחוא כפיים. חברי הכנסת. חברי הכנסת. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אוה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קיש, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. חבר הכנסת קיש. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הממשלה לא זוכה לאמון, איתן. לכו הביתה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) עידית סילמן – נגד גלעד קריב – אינו נוכח << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש מישהו באולם שלא הצביע? האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע? אין. אם כך, ההצבעה תמה. נא למנות את הקולות. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> חבר הכנסת אבוטבול, תוציא את זה מהאולם עכשיו, תוציא את זה מהאולם. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מה זה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תוציא את זה מהאולם. חוצפה, תצא החוצה, תצא החוצה מהאולם. חבר הכנסת אבוטבול, תצא החוצה מהאולם. מייד, תצא החוצה מהאולם. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> שיתחילו לארוז. שיתחילו לארוז. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חוצפה. פעם אחר פעם מבזה את הבית הזה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> בסדר – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תצא החוצה. סדרנים, נא להוציא אתו החוצה, בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> שיתחילו לארוז וייקחו שקיות. עזרתי להם לארוז עם שקיות. חוק השקיות. מה קרה – – – (חבר הכנסת משה אבוטבול יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אם כך, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 55, נגד – 55, אין נמנעים. אני קובע כי הודעת הממשלה לא התקבלה ולא זכתה באמון הכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << הצח >> הצעת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1543).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב–2022, לריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת מאיר כהן, שר הרווחה והביטחון חברתי. בבקשה, אדוני. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנא תאפשרו לשר להציג את הצעת החוק החשובה ושמרו על השקט. חבר הכנסת אבוטבול, לא נתתי לך אישור להיכנס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין השבעה? אין השבעה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, אני מזכיר לך שאתה בקריאה שנייה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> איך בקריאה שנייה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה זה משנה? הדיון לא הסתיים. חברי הכנסת, אנא, תאפשרו לשר להציג את הצעת החוק. חבר הכנסת אשר, אני בטוח שגם אתה רוצה להקשיב להצעת חוק לאנשים עם מוגבלות, נכון? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני יודע מה אתה רוצה. אני רוצה שתקשיב לשר. בבקשה, השר. ששש, חברי הכנסת. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני השר, עשר דקות לרשותך. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים – אדוני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. חברי הכנסת, אנא, מי שלא יכול להתאפק וחייב לדבר עם רעהו, אנא עשו זאת מחוץ לאולם. תאפשרו לשר להציג את הצעת החוק. חבר הכנסת מלכיאלי, חבר הכנסת מלכיאלי. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> דיון מקצועי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. מפריע לי מאוד הדיון שלכם. מאוד. חבר הכנסת אשר, חבר הכנסת אשר. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת עודה, איימן עודה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> – – אני רוצה באמת לדבר ללב של כולם. יש רגעים, אדוני היושב-ראש, יש רגעים שבהם עבודת החקיקה של כולנו הופכת לרגעים היסטוריים. זה בדיוק המקרה של החוק שיעלה מייד להצבעה. מדובר ברגע היסטורי חשוב מאוד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת – חבר הכנסת חיים כץ, זה חוק שאתה בטח רוצה להקשיב לו. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה שיעבור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז אני רוצה שתהיו בשקט. חבר הכנסת קיש, חבר הכנסת יואב קיש, אתה מפריע. אתה מפריע לשר. סדרנים, אנא עזרו לי. חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם, שבו במקום. זה מפריע. זה פשוט מפריע. חבר הכנסת קיש, די. זה מפריע. חבר הכנסת יעקב אשר. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> אני ממשיך, אדוני. אני אסתדר, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל גם לי זה מפריע. סדרנים, אנא, בבקשה, יש מולכם קבוצת אנשים – אנא להביא אותם אל מחוץ לדלת. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> אני חוזר, אדוני. מדובר בחוק שמשנה מציאות עבור מאות אלפי אנשים עם מוגבלות. הם ובני המשפחות שלהם. אני מאוד מבקש מחבריי כאן – סליחה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. עובדי סיעת הקואליציה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> השרה אילת שקד, אני מבקש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. חבר הכנסת מלכיאלי, כמה אפשר לבקש ממך? חבר הכנסת פרוש, חבר הכנסת פרוש, זה מפריע. זה מפריע. כן, אתה מפריע. ככה זה מפריע. תכבדו לפחות את השר. חבר הכנסת טיבי, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. עובדי הסיעות, עובדי הסיעות. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מילה טובה על זה שאני בשקט – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מבקש ממך לצאת מהאולם. אני מבקש ממך לצאת מהאולם. אני מבקש ממך לצאת מהאולם. לצאת מהאולם. לרגע לא אמרתי לך לחזור. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> אנא מכם, אנא מכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מציע לך גם לא לשקר, אדוני. פשוט אל תשקר. עצה קטנה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הם אמרו לי – מאי גולן, איפה מאי גולן? תקרא למאי. אל תגיד לי "שקרן", כי אתה שקרן. חצוף. מאי גולן אומרת – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תצא החוצה, בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – אני מאמין למאי גולן – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תצא החוצה. תצא החוצה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תתחילו לארוז, איתן. זה לא קשור, תתחילו לארוז. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – כאב ראש – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תתחילו לארוז. (חבר הכנסת משה אבוטבול יוצא מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, לפנינו הצעת חוק מאוד חשובה – אנשים עם מוגבלויות – ואתם לא מאפשרים לשר להציג את הצעת החוק הזאת. אנא. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> אני מאוד מבקש מכם, בחמש הדקות הקרובות, אנא מכם, לפחות תקשיבו להצעת החוק, ושכל אחד יעשה את חשבון הנפש שלו. אני מאוד מקווה שבסופו של יום או בסופו של הערב אנחנו כולנו נצביע. אז אנא מכם. אמרתי שזאת הצעת חוק עם בשורה היסטורית כי מאות אלפי אנשים עם מוגבלויות ובני המשפחה שלהם – ההצעה הזאת תשנה את חייהם; תשנה, בעיניי, את פניה של החברה הישראלית. לפני שאני מקריא את עיקרי החוק, אני רוצה לשתף אתכם בסיפור אישי. עליתי ב-1962 לירוחם. הייתי ילד בן שבע, שהגיע לבית ספר הנשיא, וגם חבר הכנסת ביטון למד שם, נכון? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << קריאה >> על שם יצחק בן צבי. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> כן. על שם יצחק בן צבי. נכנסנו לכיתה ב', קבוצה של עולים חדשים ממרוקו, מתוניס, מרומניה, ובכיתה למדו איתנו ילדים עם מוגבלויות. לידי ישב ילד עם מוגבלות שהוריו עלו מתוניס, וזה היה פלא בעיניי כבר אז ששמו היה חברון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', חבר הכנסת סמוטריץ', זה מפריע. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> כך קראו לו. אתה זוכר אותו, ביטון. וכל פעם אמרתי איזה מעניין הוא שמשפחת עולים בוחרת לקרוא לבן שלה בשם המרגש הזה "חברון". כך קראו לו. והוא היה חלק מאיתנו כל הזמן. פגשנו אותו בחוץ, שיחקנו איתו, אכלנו איתו. הוא היה חלק מהשכונה. הוא היה חלק מהמשפחה. הגענו לכיתה ג' או ד', ומישהו החליט "לנקות" את המרחבים שלנו. פשוט לקחו את כל הילדים האלה ושלחו אותם – כל אחד לכל מקום. הוא נשאר איתנו וגדל איתנו, אבל השאר נעלמו. ניקו לנו את המרחב. ומאז אנחנו פחות טובים, כולנו. מאז אנחנו פחות טובים. אז עשינו אלף ואחד דברים: להכיר את האחר, לחיות את האחר, אני והאחר, האחר ואני. אבל הדבר הבסיסי ביותר של להכשיר את הקהילה כדי לקבל בחזרה את מי שהיה יכול – את זה לא עשו הרבה מאוד שנים. לא מעט בשורות יצאו בשנים האחרונות מהבית הזה. למרות תחושת הכאוס ולמרות הוויכוחים ולמרות הצעקות, נעשו דברים טובים בבית הזה. וזה עוד דבר טוב שייעשה בבית הזה. ההצעה הזאת מצטרפת לרשימה מכובדת של חוקים ששינו את המציאות במדינת ישראל. הצעת החוק הזו קובעת בראש ובראשונה שתי אמירות חשובות. הראשונה היא כי מדינת ישראל אינה רואה עוד את האנשים דרך המוגבלות שלהם – פטין מולא, חבר הכנסת פטין מולא, תודה רבה, אדוני; חבר הכנסת פטין, בבקשה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השר עמאר, זה מפריע. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> מדינת ישראל אינה רואה עוד את האנשים דרך המוגבלות שלהם, אלא דרך הרצונות שלהם, דרך השאיפות שלהם, דרך החלום האישי שלהם ושל בני המשפחה. השנייה היא שאנחנו מעניקים להם ולבני המשפחה שלהם את הבחירה – גם אם הם אנשים עם מוגבלויות הם יכולים לבחור. על פי החוק החדש, זכויות הרווחה של אנשים עם מוגבלויות יוגדרו בחוק בהתאם לאמנת האו"ם, שעליה חתומה, אגב, מדינת ישראל החל מ-2012. חוק זה ירחיב את אפשרויות הבחירה של זכאי השירות ובני המשפחה שלהם. ומשמעות החוק פשוטה: המדינה לא רק תאפשר אלא אף תעודד מעבר של אנשים עם מוגבלות לחיים בתוך הקהילה. אבקש להדגיש בפני מליאת הכנסת ובפני כולם, ואני מודה לכם גם מצד ימין וגם מצד שמאל שאתם מקשיבים ובאמת נותנים לנו את האפשרות להציג את החוק הזה ולהעביר אותו: לאחר יישום מלא של החוק, רובם של האנשים אם מוגבלות אשר תחת משרד הרווחה והביטחון החברתי יתגוררו בדירות בתוך הקהילה. כמו כן, המעונות וההוסטלים הגדולים שקיימים היום, ובוודאי בוודאי עיניכם הרואות ואוזניכם השומעות את הדברים המתרחשים, יעברו למודל עבודה שונה עם מספר דיירים מצומצם בהרבה מהמצב הנוכחי. אגב, במדינות כמו שבדיה במרכז אירופה בתוך שש שנים הפכו את הקערה על פיה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> מאיר, לכמה אתם הולכים להעלות את זה? כמה דירות כאלה אתם הולכים לבנות? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> אנחנו מתחילים על פי הביקוש. מתחילים על פי הביקוש. אני מאוד מקווה שמייד עם חקיקת החוק אנחנו נתחיל להעביר, כאשר אנחנו מסמנים 1,000 איש מיידית – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> כמה בחדר? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> לכל היותר שישה בדירה. לכל היותר, על פי גודלה של הדירה. בין ארבעה לשישה. חיימק'ה, אתה מכיר את זה לפני ולפנים. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אני חושב שזה – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> לשם הגשמת מטרה זו – מה? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אני חושב שזה כל כך נכון. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> אני מסכים איתך לגמרי. מי שהיה שר רווחה יודע את זה. לשם הגשמת המטרה הזו, החוק כולל בתוכו תוספת תקציבית היסטורית של 2.2 מיליארד שקלים לחמש שנים. תוספת תקציבית זו מיועדת לעיגון בחקיקה של שירותים חברתיים לאנשים עם מוגבלויות, הכוללים, בנוסף לאנשים של מש"ה, את כל סוגי המוגבלויות שבאחריות המשרד, ואני מונה: אנשים עם אוטיזם, אנשים עם מוגבלות ראייה, אנשים עם מוגבלות שמיעה, אנשים עם מוגבלות מוטורית, ילדים עם עיכוב התפתחותי, אנשים עם מוגבלויות נוירו-פסיכולוגיות. בנוסף, על פי המוצע בחוק, עשרות אלפי דיירים יועברו ממעונות והוסטלים למגורים עצמאיים בדירות בקהילה, כשהם מלווים בתוכניות תומכות – בדגש על הגברת העצמאות ויכולת הבחירה של האנשים האלה, תוך חיזוק העוגן הקהילתי והמשפחתי על ידי מתן שירותים גם לבני המשפחה – זו הבשורה, גם לבני המשפחה. הרחבת המענים הקהילתיים, פעילויות יומיות, פנאי, הכשרות ותעסוקה: בחודשים האחרונים יושבות ועדות עם תקצוב ומשנות לגמרי את איך שייראו מקומות התעסוקה, איך שייראו הדירות האלה, איך אנחנו נעשה הכשרת לבבות בתוך הקהילה. במסגרת מגוון האפשרויות שיוצעו לזכאי השירות תיכלל בין היתר גם אפשרות לסל תקציב אישי: הקצאת מסגרת תקציבית לרכישת שירותים לאדם עם מוגבלות על פי בחירתו, צרכיו וההעדפות האישיות שלו. מעטפת תומכת במעבר לחיים עצמאיים בתוך הקהילה: סיוע של עו"סית בכל דירה כזאת – חיים, של עו"סית – הדרכה בניהול משק הבית, סיוע של אב בית. שירותי תמלול ותרגום לשפת סימנים. נמצאת פה – איפה פינטו? טכנולוגיות מסייעות, עזרים לחיים עצמאיים. ייעוץ, חינוך וטיפול בתחום החברתי והזוגי: הדרכה סביב כישורי חיים, קבוצות טיפוליות סביב הקניית מיומנויות חברתיות. סיוע לאדם עם מוגבלויות בקבלת שירותים בקהילה ומיצוי זכויותיו. מיצוי זכויותיו – זה הדבר שהיה חסר כל כך. זאת, כמובן, לצד שדרוג ושיפור משמעותי במענים הקיימים היום. חברות וחברי כנסת נכבדים, המטרה היא פשוטה: להשלים את התהליך ההיסטורי שפירטתי תוך שנים ספורות, חמש-שש, עד שבע שנים, כמו שידעו לעשות במדינות אחרות. תהליך זה מתחיל היום בהצבעה ההיסטורית על החוק בקריאה הראשונה. אלפי הורים מסתכלים עלינו, אלפי הורים לילדים עם מוגבלויות מסתכלים על הבית הזה באמת ובתמים, כשליבם – חלומם – של צעירים ובוגרים עם מוגבלויות מכוון לבית הזה בשעה הזו. העברת החוק תהיה אות כבוד למשכן. אות כבוד לכל אחד מכם, בלי שום הבדל. ואנחנו שומעים הרבה פעמים שעולים לכאן ואומרים "בלי שום הבדל" – אני באמת מתכוון לזה. אני באמת מתכוון לזה, כל אחד ואחת מכם, ולא משנה מה השיוך הפוליטי שלנו. כן, גם בכנסת המשוסעת הזאת אפשר לרגע לפתוח סוגריים ולהגיד: זה של כולנו. לכן אני קורא לכל חברות וחברי הכנסת, הקואליציה והאופוזיציה, להצביע בעד החוק. אני רוצה להגיד תודה מיוחדת. תודה מיוחדת לכל חברי הכנסת שהצמידו וכל השנים תמכו, מאז שאנחנו כאן. תודה מיוחדת לך, יאיר, תודה ענקית. תודה ענקית. כולנו חברי כנסת – חיימק'ה, אתה ניהלת את המשרד הזה, אתה יודע שללכת ולהילחם גם על התוספות וגם על עוד 2.2 מיליארד – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> את זה נראה כשתקבל. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> אוקיי. – – גם על ה-2.2 מיליארד, ולקבל הסכמה זה כבוד גדול. אני חייב לציין שזאת המשכיות, חיים. זאת המשכיות של שרי רווחה, שכולנו ידענו שזה הדבר הנכון לעשות. עכשיו, יאיר, זה רגע מכובד של כולנו ושלך, ואם תבחר להגיד כמה מילים אתה יכול לבוא, בבקשה, כי אתה המנוע מאחורי זה. אנחנו, אני כשר רווחה, השרים הקודמים, האמנו בזה, ויחד איתך אנחנו באמת מביאים בשורה לילדים ולהורים. זה יהיה מורכב, אבל כשיש את הכסף וכשיש את הרצון של כל המערכת – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קיש, חבר הכנסת טופורובסקי. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> – – של כל המערכת, ושל כל המערכות תומכות – כשיש את הרצון הזה שום דבר לא יעצור אותנו מלהגשים את החלום, שהוא גם חלומך הגדול. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. לא, לא, חברים, אנחנו מכבדים – לא תמיד גם במחיאות כפיים. תודה רבה לשר מאיר כהן על הדברים החשובים וגם על הצעת החוק, שהיא באמת משמעותית מאוד וחשובה. << נושא >> הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – דיור בקהילה וסיוע אישי), התשפ"א–2021 << נושא >> [הצעת חוק פ/905/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת חוה אתי עטייה) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> להצעת חוק זו כאמור הוצמדו כמה הצעות חוק פרטיות, לכן אני מזמין את חברת הכנסת חוה אתי עטייה להציג את הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – דיור בקהילה וסיוע אישי), בבקשה. בכך אני גם נועל את רשימת הדוברים. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני שר הרווחה והביטחון החברתי חבר הכנסת מאיר כהן, מכובדיי כולם, הצעת החוק שאני מביאה לפניכם מוצמדת להצעת החוק הממשלתית, הצעת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות. הצעת החוק שלי עוסקת בתיקון שיבטיח דיור בקהילה וסיוע אישי לאנשים עם מוגבלויות. הצעת החוק נועדה להגן על זכותם של אנשים עם מוגבלויות לחיות ולהתגורר בקהילה בעצמאות מרבית. את הצעות החוק שלי אני מנסה לקדם עוד מזמן היותי ראש מטה במשרד העבודה והרווחה. זכות זו נתונה לכל אדם – לחיות בביתו, להשתתף במארג החיים החברתי ביישוב שבו הוא מתגורר, לנהל את אורחות חייו, לקבוע את סדר-יומו ולבחור את בחירותיו האישיות והפרטיות. זה צעד משמעותי נוסף שנדרש במהפכת זכויות האדם של אנשים עם מוגבלויות, להבטחת כבודם ולמימוש זכותם לשוויון. הצעת החוק מושתתת על ההכרה באדם עם מוגבלויות ובזכותו לאוטונומיה, לעצמאות ולבחירה. את אמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות אישרה מדינת ישראל בשנת 2012. מדינות רבות בעולם אימצו מודל חדש בדמות סל סיוע אישי, כמו שהזכרת, אדוני השר. גם בישראל גוברת ההכרה של אנשים עם מוגבלויות ובני משפחותיהם ושל הקהילה המקצועית והרשויות ובתי המשפט, כי יש לעבור לדיור בקהילה. אנשים רבים עם מוגבלויות חיים בביתם או שאינם יכולים ליהנות מכלל השירותים הניתנים בקהילה בשל היעדר סיוע אישי הדרוש להם לחיים עצמאיים ושוויוניים בקהילה. ההכרה בזכות לגור בקהילה היא תנאי יסודי להבטיח את זכותם של אנשים עם מוגבלויות לשוויון, לכבוד אנושי, לאוטונומיה, לעצמאות ולפרטיות. מה שמחזק את ההבנה הזו הוא מה שאנו שומעים בכל יום על מצוקות וקשיים גדולים של חוסים במוסדות סיעודיים. יש משפחות רבות שציפו שיקירם יזכה לטיפול ברמה גבוהה, והתאכזבו. אורית רזניק, ממייסדות ארגון ההורים הארצי לאנשים עם מוגבלויות, נחשפה לאלימות כלפי בנה במוסד שיקומי – יש לו סימנים קשים על הגוף. "שרון התלונן כל הזמן על מדריך ספציפי שהוא לא רוצה ללכת אליו; בכל פעם אמר שהוא נותן לו כאפות בראש ומכות בבטן. זה מדריך ותיק שם, והגשנו תלונות במשטרה". רבותיי, אסור לנו להישאר אדישים מול המציאות הכואבת. השירותים שיימצאו מתאימים לאדם ודרושים לו כדי לאפשר את המגורים בקהילה על יסוד רצונו ובחירתו, יאוגדו בסל סיוע אישי. אם הסל יאושר, תהיה חובה על רשויות המדינה להבטיח את מימוש החוק בזמן סביר ובאיכות סבירה. המצב הקיים כיום הוא שאנשים רבים, בעיקר עם מוגבלויות מורכבות, ממתינים שנים רבות במוסדות או בבית ההורים משום שהמדינה לא פיתחה שירותים המתאימים להם בקהילה. ולסיום, אני מודה לחבר הכנסת חיים כץ, שר העבודה והרווחה לשעבר, שיזם את הצעת החוק המקורית, ולשר הנוכחי, שר הרווחה והביטחון החברתי חבר הכנסת מאיר כהן, על הקידום של הצעת החוק, שתביא בשורה להזדמנות לשוויון עבור האוכלוסייה של אנשים עם מוגבלויות, ותעשה סדר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר_המשך >> ועל כך אני מברכת. זאת בשורה גדולה. חוסנה של חברה נמדד ביחס לחוליה החלשה ביותר. אודה על תמיכתכם בהצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת חוה אתי עטייה. << נושא >> הצעת חוק שיקום, קידום ושילוב אנשים עם אוטיזם בקהילה, התשפ"א–2021 << נושא >> [הצעת חוק פ/1631/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מזמין את חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס להציג את הצעת החוק שלה: הצעת חוק שיקום, קידום ושילוב אנשים עם אוטיזם בקהילה, שמספרה 1631. בבקשה, גברתי. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני שר הרווחה מאיר כהן, שר הרווחה לשעבר חיים כץ, וגם אתה, יאיר, הגענו לרגע – אתה זוכר את היום שבאתי. הוא רק הגיע, עם כל ההצלחה הגדולה – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אורלי, העברתם את זה בטרומית פה. העברתם את זה בטרומית, ויאיר עמד על הדוכן, ואמר: יעל – את זוכרת – אני הבטחתי לך. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, באתי להגיד את זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> וניסינו כמה פעמים. לעיתים היה קשה מול האוצר, כי הוא אף פעם לא רוצה לשחרר. בואו נודה שלעיתים היה קשה גם מול העמותות, שכל אחת רצתה את היוקרה שלה ואת הדגש על האירוע שלה. ומרגי, שהיה כאן כבר מהכנסת השמונה-עשרה שותף לאירועים האלו, היית איתי גם סוג של יושב-ראש במשותף של הוועדה לזכויות הילד. יש פה כל כך הרבה שותפים באירוע הזה, כי מדובר פה על ילדים, בין אם אנחנו מדברים על אוטיזם ובין אם על מוגבלויות, ולעיתים נופל על משפחה באמצע החיים אירוע שאין להם מושג איך להתנהל מולו. לצערי הרב, יש לנו אשם תורם. לכל משרד יש הגדרה אחרת, לכל בעיה יש טיפול אחר, ולעיתים נדמה שתפרו לכולם את אותה חליפה, ואומרים להם: בין אם אתם צריכים את החליפה הזו או לא, תשתדלו להיכנס לתוכה. והאבסורד היה שחלק מאותם ילדים, בין שנולדו עם לקות מסוימת – כאשר מדובר באוטיזם זה בלידה אבל יש לקויות שהן בעצם מאירועים טראומטיים בחיים, שמפגישים אותנו עם מציאות שמביאה עלינו חלילה וחס אתגרים לא פשוטים. חיים, כמה פעמים כיושב-ראש ועדת הרווחה פנית אליי והבאת לי משפחות והורים לילדים שפתאום באמצע השנה גילו שהילדים שלהם עם אוטיזם, ואין לאן להכניס אותם? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> במודיעין פתחנו גן חדש. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> ופתחנו עוד כיתה. בעוד שני מקומות. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> פתחנו עוד כיתה. האבסורד הוא שלפעמים האבחונים הם באמצע השנה, ואז אתה לא יכול להכניס אותם, כי היית צריך להיערך לזה בתחילת השנה. אני זוכרת את חיים, יושב-ראש הוועדה, בא אליי, ויחד עם חיים ביבס הצלחנו ליצור מצב שפתחנו כיתה חדשה נוספת מותאמת. אז אני מקווה מאוד שאת הבשורות האלה נוכל, לא רק בקריאה ראשונה – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> חיים ביבס אחר כך פתח מתחם שלם לאוטיזם, שזה משהו מדהים. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, דוגמה. אבל איך זה היה? משיחת טלפון של הורים שנתקלו הבאנו למהפך במודיעין. ואולי בעזרת השם נעשה את המהפך הזה בארץ כולה. רק שאלה לשר הרווחה. מאיר, לגבי הדיור בקהילה, הרי בתחילת הדרך, כשהייתי חברת כנסת, אני ואילן גילאון בפגרות שלנו היינו הולכים למוסדות ועושים ביקורי פתע. אז בוז'י הרצוג היה שר הרווחה, ואלו שיכלו לצאת לדירות בקהילה היו אלו שבאו ממשפחות חזקות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, כן, זו שאלה. ואז ההורים היו צריכים לקחת משכנתה כדי – את האירוע הזה אנחנו חוסכים מהם? << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> את ההוצאות המטורפות של ההורים, של ההשתתפות בדיור בקהילה? מצוין, כי זו המטרה של החוק הזה, וגם של הצעת החוק הממשלתית. תראה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – יש פה אירוע שבתוך כל הפוליטיזציה שבה אנחנו נמצאים – אנחנו לא נלחמים בחוק הזה. אדרבה, אני כולי תקווה ותפילה שלמה שהחוק הזה יעבור במהרה בקריאה השלישית, ויתחיל כבר להיות הלכה למעשה בשטח. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> יישר כוח לכל העוסקים במלאכה בהווה ובעבר. וחיים, הגענו לזמן הזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת לוי אבקסיס. << הצח >> הצעת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2127/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> המציע האחרון יהיה חבר הכנסת מרגי. חבר הכנסת מרגי יציג את הצעת החוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, שמספרה 2127. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים ובראשם שר הרווחה חבר הכנסת מאיר כהן, שר הרווחה הקודם חיים כץ, אבל בנימה אישית לשר החוץ יאיר לפיד, שהרים את הכפפה בזמנו והביא חוק מתכלל, פעולה מקיפה שסללה את הדרך לחוק הזה. כל המשפחות, נקרא לזה, כל הארגונים, באו וזעקו: למה רק הסוג הזה של המוגבלות? ו"המקנא אתה לי, ומי יתן כל עם ה' בנביאים", וזה מה שקרה. קנאת סופרים תרבה חכמה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מרגי – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> נכון, נכון, נכון, אני נחשפתי לסוגיות האלה ולקושי של המשפחות בכהונתי כיו"ר ועדת החינוך, ואז הבנתי את גודל השבר, גודל המעמסה הרגשית, מכל הבחינות. אמרתי, לא ייתכן, המדינה קיימת שבעה עשורים ואנחנו לא יכולים להתמודד, לא יודעים להתמודד עם דבר כזה. ואני אומר בכנות, בגילוי נאות, לקחתי דווקא בקדנציה הזאת את החוק שכתב השר לפיד, ואמרתי: בואו נגרור את זה עוד פעם לדיון. באת ואמרת, מרגי, חכה, אל תצביע, אני מביא, אני מכין עבודה. אתה יודע, בדרך כלל שרים – אני יכול להביא לך דוגמאות מהקדנציה הזאת, שאמרו לי: אל תצביע, אנחנו נחזור אליך, ועד עכשיו אני מחפש אותם. פה פרצת דרך, הבטחת, קיימת, ואתה מביא היום בשורה גדולה. בשורה גדולה לילדים המיוחדים – למשפחות המיוחדות, לא פחות; חקיקה מקיפה שמעגנת את זכויותיהם של הילדים המיוחדים הן בקהילה, הן בבתים הייעודיים בקהילה, והכל ברוח אמנת האו"ם. לראשונה חקיקה מקיפה, המוסיפה גם מוגבלויות רבות ושונות נוספות, הכשרות של הגורמים המטפלים, סל שירותים אישיים, מעטפת תומכת, שירותים שונים, כולל עזרים שאמורים לשפר את חייהם של האנשים עם המוגבלויות ואת חיי ובני משפחתם. המדינה יוצאת לדרך חדשה. זאת לא קלישאה, זו לא אמירה בומבסטית, באמת המדינה יוצאת לדרך חדשה בסוגיית הילדים המיוחדים ובני משפחותיהם. אבל בנימה אישית, מהניסיון הפרלמנטרי שלי, חוקקנו המון חוקים טובים כאן בכנסת. אנחנו יודעים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ששש. מה קרה לכם היום? 02:00. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> יודעים לחוקק טוב, ובוועדות נכנסים לרזולוציות. לצערי הרב, כשזה מגיע ליישום של משרדי הממשלה אנחנו לא כל כך טובים בביצוע, ביישום, ובפיקוח ובקרה. אני סומך עליך, מאיר כהן, יחד עם הצוות הנפלא שלך, שתעשו את זה, תתחילו להטמיע את זה במערכת. והגדול מכולם, שזה יבוא לכדי מעשה. כי יש דוגמאות רבות, לצערי הרב, ממשרדים אחרים – אני אומר על משרדים אחרים – של חוקים גדולים, שאישרנו להם תקציבים. לדוגמה, אני אציין את הרפורמה בחינוך המיוחד. מבחינתי זה מפח נפש. עבדנו עליה שעות רבות, הבאנו תקציבים, ובסוף היישום והביצוע לוקים בחסר. אני מחזק את ידיך, ידידי, כדי שתצליח גם ביישום. לא רק בחקיקה – גם ביישום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כולנו מצטרפים אליך, חבר הכנסת מרגי. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> – – – מוועדת החינוך – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> נכון. נכון, כי פחדנו מזה, כן. תודה רבה לכולם, זה יום גדול. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מרגי ולקבוצת חברי הכנסת שהגישו את הצעת החוק. חברי הכנסת, אנחנו עוברים לדיון. הדיון כמובן יהיה דיון משולב. כאמור, כמו שאמרתי, רשימת הדוברים סגורה. ראשון הדוברים חבר הכנסת שלמה קרעי. שלמה קרעי, תרצה לדבר או שאתה מוותר? לא יודע, נראית מאוד משועשע עם חבר הכנסת טופורובסקי, אז אמרתי אולי. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני פעם אמרתי לך על מה לדבר? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> ואללה לא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, שלוש דקות, אדוני. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני בעד החוק. עכשיו בואו נעבור לדבר, בשאר הזמן – עמד כאן אלקין לפני כמה שעות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש רגעים שבהם אפשר לדבר גם לגופו של חוק. לא תמיד חייבים לדבר, בחוק הזה, על פוליטיקה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי, אני – גם אתה מצנזר אותי? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל זו רק עצה. אבל זו רק עצה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקש שתחזיר לי את הזמן שלקחת לי, איתן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עשר השניות שלך יוחזרו. בבקשה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> עמד כאן אלקין בצביעות אופיינית, בניתוק מהמציאות, יושב בממשלה שלא מסוגלת לשמור על החוק במדינת ישראל ומטיף לנו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תנו לו, תנו לו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא מצא חן בעיניו שאנחנו מבצעים את עבודתנו. חבל שהוא לא בדק קודם איך גדעון סער, כשהיה חבר ליכוד ב-2007, הצביע על תקנות יו"ש. כשישראל כץ הצביע בעד, גדעון סער הצביע נגד. חרפה פשוט, האנשים האלה שעומדים כאן ומטיפים לנו בלי להסתכל על עצמם במראה, פשוט חרפה, פשוט בדיחה מהלכת. והשופרות שלכם בתקשורת הם ליצנים גמורים, כמו בן כספית ואטילה, שימשיכו להדהד אתכם כאילו אתם אבירי האור הקסום. ראיתי היום תזכורת לאיך חדשות 12 ציינו שנה לממשלת נתניהו בכנסת העשרים. צבעים קודרים, הטפת מוסר על זה שרק חצי מהעם מרוצה. הם רק לא טרחו לציין שהחצי השני של העם ישב באופוזיציה, איך יהיה מרוצה? אבל היום, כש-70% מהעם לא מרוצים, כשכרעי תרנגולת זו מחמאה ליציבות של הממשלה הזו, הם צבעו את האולפן בוורוד וכחול, ושמו תמונה של הנוכל והרזרבי על עוגת יום הולדת. אבל האמת, זה רק מעודד אותי, כי ככל שאתה זקוק ליותר איפור וליותר צבעים מלאכותיים כולם מבינים שמתחת לשכבות המייק-אפ מסתתר יצור מכוער מאין כמותו. במקרה הזה כיעור פנימי, שחיתות, אובדן דרך; כיעור כזה עד שכשההנהגה בידיים שלכם היא כמו מה שקראנו אתמול בשבועות במשלי, נזם זהב באף חזיר. חזירות של ממש. אכול ושתו כי מחר נמות. אבל זהו, חבר'ה, הגיע יום המחר, למרות הכול, למרות שכדי להמשיך ולאחוז בקרנות מזבח השקר הייתם מוכנים למכור את המדינה – כן, מירב, גם את – לכל המרבה במחיר, או במקרה הזה לכל המרבה בדרישות ואיומים. וזה לא עוזר לכם. זה כמו קזינו, תמלאו את זועבי, תמלאו את מאזן גנאים בדולרים, במאות מיליונים, ובסוף הם עושים מה שמתחשק להם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה לא אומר מילה טובה ללפיד על החוק? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל למרות הכול זה נגמר, תודה לאל. אבל הקדוש ברוך הוא – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תודה רבה למאיר כהן. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – משיב חכמים אחור ודעתם יסכל. הוא מראה לכל יפי הנפש בשמאל עד כמה שאתם חבורה בלי אידיאולוגיה ובלי ערכים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן הערב שמענו מנגינות חדשות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת קרעי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מרצ ורע"מ, פתאום אין כיבוש – גזלת לי 20 שניות בהתחלה. תן לי להשלים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> החזרתי לך את הזמן. בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> רע"מ יצאו החוצה ולא התנגדו, ומרצ והעבודה הפוסט-ציוניים אפילו הצביעו בעד – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה קשור עכשיו? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – החלת החוק הישראלי ביהודה ושומרון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ממש וגר זאב עם כבש, ומנסור עם נפתול ירבץ. לכו הביתה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת שלמה קרעי. חבר הכנסת רוטמן – אינו נוכח; חבר הכנסת שטייניץ – אינו נוכח. חבר הכנסת מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברכות לשר הרווחה מאיר כהן, ברכות לחברי הכנסת שהציעו את אותו חוק. ומכיוון שאני מקוזז אני רוצה לדבר דווקא על החוק שיבוא בהמשך הערב, וזה החוק על הנצחת ברל כצנלסון. בספר "דיוקנו היהודי של ברל כצנלסון" ובמקומות נוספים מסופר על יחסו למסורת ישראל. ברל, שלחם כנגד גידול ומכירת חזירים, תמך בעמדת הרבנות הראשית, שפרסמה כרוז שבו נכתב "ארורים מגדלי החזירים". איפה מורשתו של ברל כצנלסון ואיפה חברי מפלגת העבודה דהיום? כששהה בירושלים נהג ברל להתפלל בבית מדרשו של חרל"פ, זכר צדיק לברכה. עגנון מספר כי לפני פטירתו אמר לו ברל כי היישוב לא הכיר בגדולתו של הרב קוק, והוא מצטער שפגש אותו רק פעם אחת. איפה מורשתו של ברל כצנלסון ואיפה התנועה הרפורמית? שמשו של הרב קוק מספר כי כשהתקיימה אספת פועלים בשבת בקולנוע ציון נודע לרב הראשי מרן הרב קוק זצ"ל שחלק מבאי האספה מעשנים שם, והוא שלח את שמשו לבקש שיחוסו על כבוד השבת. ברל הפציר בנוכחים להפסיק את העישון, וכך הם עשו. והוא אמר לשמשו של הרב קוק: אמור לרב שירגיע את עצמו, וגם תמסור לו בשמי ברכת שבת שלום. איפה מורשתו של ברל כצנלסון ואיפה קידום תחבורה ציבורית בשבת של השרה מיכאלי? בהיותו עורך העיתון דבר היו שנים שהעיתון לא יצא ביום תשעה באב. בתרצ"ד פרסם בעיתון את המאמר "חורבן ותלישות", שבו מחה על שכחת יום החורבן, וכתב: "מה ערכה ומה פרייה של תנועת שחרור שאין עימה שורשיות ויש עימה שכחה, אשר תחת לטפח ולהעמיק בקרב נושאיה את הרגשת המקור ואת ידיעת המקורות, היא מטשטשת את זיכרון נקודת המוצא ומקצצת בנימין אשר דרכן יונקת התנועה את לשדה? כלום היינו עוד מסוגלים כיום הזה לתנועת תקומה לולא היה עם ישראל שומר בליבו בקשיות עורף קדושה את זכר החורבן?" כך כתב ברל כצנלסון. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – משיחי. משיחי. לא בשמאל. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> איפה מורשתו של ברל כצנלסון ואיפה חבר הכנסת קריב, שמדי חודש בחודשו עורך פרובוקציות בכותל? ברל דרש שמירת שבת וכשרות במוסדות ציבוריים – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – מה זה קשור? << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – וכן את קיומו של ההסכם האוסר עבודה בשבתות ובמועדי ישראל על אדמת הקרן הקיימת. שלמה זלמן שרגאי העיד שבשבתות הוא היה הולך ברגל שעות לבית הכנסת ולבית המלון עם אוכל כשר. איפה מורשתו של ברל כצנלסון, ממנהיגי תנועת העבודה, שהיה מחובר בחיבור אמיץ למסורת ולקודשי ישראל, ואיפה כל חברי מפלגת העבודה דהיום, שבגללם זקנותה מביישת את ימי נעוריה? תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חיים ביטון – אינו נוכח; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת מרגי – כבר הציג את החוק, כנראה; חבר הכנסת אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח; חבר הכנסת שיקלי עמיחי – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת משה אבוטבול – אינו נוכח; חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת. חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, קודם כול לחוק הנוכחי הוצמדו גם כן חוקים של חברים מהאופוזיציה, וזה מראה על עבודה חברתית אמיתית של אכפתיות מהאוכלוסייה שפחות יש לה קול לדבר ולפעול ולעשות. ואני מכיר את זה גם כן מקרוב, ממשפחות שמתמודדות עם הקרובים להן ביותר, ומחפשות לארגן ולקחת את הסל שמגיע למי שהכי מגיע, למי שלפעמים המזל הכה בו לא מבחירה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> לא המזל, הגורל. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> הגורל, המזל, מלידה. ובסוף אותו אחד מוכה פעם אחר פעם, והגורל רודף אחריו, ואנחנו, במקום לפתוח לו את הדלתות ולהיות הפועלים – לכן אני חושב שהחוק הזה עושה צדק – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – בני הזוג – – – בגלל שלא היו מענים – – – אתה יודע כמה נפרדו – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אלה בדיוק הנקודות שאת מציינת. אבל דווקא איזה בני זוג יכולים לקחת על עצמם – אלה שלפעמים יש להם את האפשרות יכולים להתחלק, אבל אם גם להורים אין את האפשרות, אז הילד הזה מוכה פעם אחר פעם במתן סל שמגיע לו. ואני שמח, אלו מהדברים שמראים על אחריות אמיתית, כי כשמדובר במשהו חברתי, נכון וטוב, אנחנו יודעים לעשות את זה. צריך לזכור שאלו חוקים שהוגשו על ידי האופוזיציה, ובהסכמה חיכו ששר הרווחה יגיש אותם כחוק ממשלתי, ואז יוכלו לתמוך בחוק הזה. לעומת זאת, החוק שלפני כן נפל, והוא משהו כביכול כל כך חשוב לקואליציה. זה מראה על הסמליות של היכולת של הקואליציה מבחינת עצמה להוביל דברים שהם לא נכונים או לא טובים, שאין להם רוב. זה לא יעבור, וזה הסימן שבערב הזה הוביל אותנו, החוקים, מה יעבור ומה לא יעבור. ואני רוצה לברך את חברי הכנסת החברתיים שנמצאים כאן. שר הרווחה, ללא ספק הוא השר שמוביל את הנושאים הללו, אבל אתם, חברי הכנסת – גם אורלי לוי וחוה אתי עטייה וחבר הכנסת יעקב מרגי, גם השר לשעבר חיים כץ, שהיה שר חברתי, איך אומרים, בנימי נפשו – ואנחנו רואים אתכם גם בוועדות נלחמים על הנושאים החברתיים ואתם – – – << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מקווה שלא ישמעו אותי אבל גם השר לפיד, היה לו חלק בעניין הזה – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> השר לפיד. סיפרה לי אורלי לוי – – – << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> – – כשהוא בילה באופוזיציה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> השר לפיד, לפני כן חברת הכנסת אורלי לוי – – – << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רואה, המשכת את זה עכשיו, אבל דברים כאלה טובים קורים באופוזיציה. חומר למחשבה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> וב-02:30. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> חברת הכנסת אורלי לוי קודם אמרה לי שעוד בקדנציה הקודמת אתה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> בכנסת התשע-עשרה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> בכנסת התשע-עשרה הובלת את הנושא הזה ואנחנו יודעים כמה הנושא הזה קרוב אליך באופן אישי, וצריך לזכור גם כן את השר לשעבר פירון, שאיך אומרים, הדברים הללו היו לו חשובים, גם אם זה לא נכון לזכור אותו, אבל ללא ספק – – << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רק תזכור שאתה צריך לסיים. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – אלה נושאים חשובים. אז אני רוצה לברך את חברי הכנסת החברתיים הללו. תמשיכו לעשות ואנחנו נתמוך בכל חוק כזה חשוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בוסו. חבר הכנסת משה ארבל – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב בן צור – אינו נוכח. חבר הכנסת יואב קיש, תכבד אותנו. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> גם כשאתה בלי המיקרופון שומעים אותך, כבוד היושב-ראש, ואני שמח, אני חושב שזו פעם ראשונה שאני מדבר כשאתה בכיסא, אז אני מברך אותך. אני מברך אותך על תפקידך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תראה איך שזה יצא לך טוב עכשיו, תראה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נתת לו עשר דקות. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> זהו, יצא טוב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש דברים שאני לא יכול לעצור, זה מהרגש. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מחכה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רק אתה מקלקל, אתה מהקואליציה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אגיד כמה דברים. קודם כול, עברנו ערב סוער מאוד, ללא ספק ערב מאוד משמעותי, ואולי דווקא החוק הזה שמגיע עכשיו קצת מוריד את הלהבות ואולי זה טוב. אני חושב שהבית כולו יהיה מאוחד בתמיכה בחוק הזה. אני זוכר עוד את הגלגולים בכנסת העשרים – מאיר, אתה היית שר הרווחה גם אז, לדעתי. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בכנסת העשרים. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא היה לפניי. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> היה לפניך. שם זה התחיל לדעתי, ואז אתה כשר הרווחה, חבר הכנסת חיים כץ, המשכת, והוא מגיע עכשיו לבשלות. אני זוכר שאחד הנושאים המרכזיים החשובים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפשר לבקש קצת שקט, חברים? חברי הקואליציה, אני מבין שיש לכם סיבה טובה להיות במצב רוח אבל בואו נעשה את זה בשקט. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אחד הנושאים המרכזיים היה באמת שזה חוק שייתן מענה שלם לכל הנכויות, לא רק לאוטיזם. היה לנו על זה ויכוח בזמנו, ואני מסכים שהבעיה אולי הכי משמעותית היום היא בגיל 21 ומעלה, כשלאותם האנשים ונשים עם מוגבלויות בעצם אין מסגרות מתאימות והרבה משפחות מרגישות שהן מופקרות על ידי המדינה, אז זה צעד אחד מצוין בכיוון הנכון. אני רוצה לברך. באמת, יושבים פה שלושה אנשים לנגד עיניי שהובילו את הדבר הזה – השר מאיר כהן, השר יאיר לפיד והשר לשעבר חיים כץ; וכמובן, לכל חברות הכנסת שגם דחפו את זה, חברת הכנסת אתי עטייה, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> וגם מרגי. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ומרגי, אבל איפה הוא? אני לא רואה אותו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> כמובן מרגי. ואני אומר עוד פעם, ערב מאוד משמעותי. אני חושב שאחרי הערב הזה יהיו הרבה מחשבות ותהליכים בבית הזה, ואני אולי במידה מסוימת חושב שאפשר לברך על כך שהחוק הזה מגיע לבשלות לקריאה ראשונה בתמיכה מלאה מכל הצדדים. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יואב קיש. חבר הכנסת יריב לוין – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת מרים מירי רגב – אינה נוכחת; חבר הכנסת אמיר אוחנה – אינו נוכח; חברת הכנסת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – מוותר; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק – שתהיה לה רפואה שלמה; חבר הכנסת משה טור פז. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מוותר; חברת הכנסת לימור מגן תלם – אינה נוכחת; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת אורי מקלב – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב גלנט – אינו נוכח; חבר הכנסת פטין מולא – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת דודי אמסלם – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – מוותר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה רעיון שאני תמיד אומר כשאני יושב שם, אבל אנחנו לקראת הסוף. חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורלי אבקסיס. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> דיברתי. הצעתי את החוק, זה מספיק – – – << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דיברה. נכון, נכון. חבר הכנסת יעקב אשר – מוותר, אני אגיד משהו בסוף; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת דוד ביטן – אינו נוכח; חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מאי גולן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אופיר אקוניס – אינו נוכח. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא קראתי, אני לא זוכר שזה היה. זה היה לפני שאני התיישבתי, קרא היושב-ראש הקודם – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא, הייתי – – – << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתרגש כי בעיניי מדובר בחוק הכי חשוב שיצא לי להצביע עליו. זאת הכנסת הרביעית שלי, חוקים עברו ובאו, ובאמת זה החוק הכי מרגש שנמצא. יש מעט מסמכים בעולם הזה שהם טוב מוחלט, והחוק הזה הוא כזה, הוא טוב מוחלט. לפני כמה שנים קראתי נתון שזעזע אותי, ש-90% מההורים לא רוצים שהילד שלהם ילמד בבית הספר או בגן עם ילד עם צרכים מיוחדים. ותפסתי את הראש ואמרתי, לא יכול להיות שאלו הנתונים – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – שזה יכול להיות – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שמשקפים את החברה שלנו, ושצריך לעשות משהו שישנה את האופן שבו אנחנו מסתכלים על העולם. והחוק הזה הוא פורץ דרך בדיוק בגלל זה, כי הוא משנה את האופן שבו אנחנו מסתכלים על אנשים עם צרכים מיוחדים. אנחנו מתחילים להסתכל עליהם כאנשים בדיוק כמונו, כאנשים שהחיים שלהם מורכבים מהרבה מאוד לבֵנים – מתעסוקה וממגורים, מזוגיות, מפנאי, מיצירה, מהרבה מאוד תחומים – ואולי לראשונה אנחנו מתחילים לפסוע בנתיב הבחירה, לתת לאותם אנשים, למשפחות שלהם, את היכולת לעצב את החיים של אותם אנשים בדיוק כמו שאנחנו מייצרים לעצמנו את תבנית החיים שלנו. ועל כן הוא פורץ דרך, הוא חשוב, הוא משמעותי והוא בעיקר יעשה משהו מאוד טוב לחברה הישראלית. אני רוצה בנקודה הזו להודות ליאיר לפיד, שבזכות המנהיגות שלך והמחויבות הבלתי-מסויגת שלך לנושא הזה הדבר הזה מגיע היום להצבעה, ולשר הרווחה מאיר כהן, שאולי למדתי אצלך, אדוני, את השיעור הכי טוב שאני יכול ללמוד על עשייה חברתית. המחויבות והמקצוענות שבהן הצוות שלך ניסח את החוק הזה, הרתימה שלך של הגופים האזרחיים שתומכים מקיר לקיר בו, היא פשוט מעוררת השראה. אז אני רוצה להודות לכם, אני גאה להיות לצידכם בהובלה של החוק הזה. אתם יודעים, אנחנו מקבלים לאורך כל הדיון הזה הודעות מעשרות משפחות ואנשים עם צרכים מיוחדים שמאוד מתרגשים שהחוק שלהם, שהקול שלהם, שהחיים שלהם ושל הילדים שלהם באים להצבעה היום. אז תודה רבה, גאווה ענקית ואני שמח להיות פה בנקודה הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, ואחריו – אחרון הדוברים, אחרון חביב – אוקיי, לפי התקן זה אחרי הדוברים? למה לא, אבל הבטחתי לחיים כץ להיות אחרון, אז זה בסדר? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> לא חשוב, אני מוותר. עזוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> העליתי לך להנחתה, חיים. ידעתי שתגיד ככה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, אני בא לברך את שר העבודה והרווחה, את ראש הממשלה החליפי, שהתחיל בחוק החשוב הזה. קיבלנו בימים האחרונים מאות פניות: של משפחות מהחברה הערבית, של עמותות ומרכזי טיפול שמטפלים באוטיזם, בבעלי מוגבלות, והם היו שותפים גם להכנת החוק הזה. אז אנחנו, כהרגלנו ברשימה המשותפת, כשיש חוקים טובים, שטובים בכלל לחברה ולציבור שלנו, אנחנו תומכים, בעד. ולכן אנחנו מברכים אתכם על החוק הזה ואנחנו תומכים בחוק הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה, ועל חשבון הזמן שלך אני אומר מילה אחת. ידוע שמרן החזון איש, שהיה ממעצבי דמותה של היהדות החרדית בארץ הקודש, כשהיה מגיע אליו ילד עם צרכים מיוחדים או ילד עם מוגבלות כזו או אחרת, הוא היה קם בפניהם. הוא אמר: הנשמות הללו הן הנשמות הכי קרובות לקדוש ברוך הוא, והדוגמה האישית שהוא נתן הייתה בשביל לחייב את כולם שהם צריכים להיות בראש העשייה. ולכן ברכות לכולם. אני שמח, מאיר, שאתה מוציא את זה לפועל. יהיו עוד, כנראה, תיקונים אחרי הראשונה, ננסה לטייב את זה, אבל אתה יודע מה, אני מודה לקדוש ברוך הוא. כל הזמן אמרתי: מה דפקו לי ב-02:00 תורנות כאן – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אין מקרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אין מקרה, וזה יצא לי, כראש עיר, ואתה יודע כמה הדברים האלה חשובים לכולנו. באמת תודה רבה לכולם. רציתי לקרוא לחבר הכנסת חיים כץ, יהודי שיש לו – – << דובר >> חיים כץ (הליכוד): << דובר >> עליתי לבד. השתלטתי. השתלטתי, התפרעתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> – – יש לו הרבה טביעות אצבע בנוסח הזה. חיים, לרשותך ארבע דקות. << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום היה יום מיוחד: אני כחבר אופוזיציה, זכיתי לשני ניצחונות קטנים, אבל החוק הזה זה הניצחון האמיתי, זה הניצחון הגדול. כשראיתי את סדר-היום החלטתי שאני הולך הביתה, מספיק. אימא שלי עליה השלום אמרה: מה שיותר מדי לא טוב. לא רציתי לנצח יותר, אבל כשראיתי את סדר-היום וראיתי את החוק, אמרתי: זה הניצחון. אני הגעתי למשרד הרווחה אחרי – עוד לפני זה, הייתי יו"ר ועדה ובאתי ליאיר הביתה. ישבנו למטה ודיברנו על חוק האוטיזם. אמרתי לו: החוק הזה מחורר, והיו כל מיני בתים וארגונים, והיה משרד האוצר, שלא כל כך רצה לעזור, כי דיברו על 550 מיליון שקל, אז, בחוק האוטיזם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפשר בבקשה שקט שם, ביציע או בתאים, איך שקוראים לזה? סליחה. בסיעות. עד שיש רגע אחד מאוחד פה, לפחות בואו נעשה את זה כמו שצריך. << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא מדבר אלייך. איזו סיעה זאת שם, איזה סיעה זאת? כבדו, כבדו. ככה זה אצלנו בוועד. כשהסתכלנו על התקציב, והסתכלנו על התקציב, היו לאוטיזם 180 מיליון ו-400 בתים לחיים – ופה זה אליך עכשיו, מאיר, שאתה באת ויישמת, או פרצת; עשיתי אני סדק קטן בקיר ואתה באת ופוצצת את הקיר – העלינו את זה ל-1,800 יחידות. המחלה של הממשלות – אני לא רוצה להגיד על ממשלה זאת או ממשלה אחרת, אבל המחלה של הממשלות זה ביישום החוקים. אנחנו צריכים לחוקק חוק שאנחנו יורדים בו לפרטים, כי אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, וצריך לסגור את כל הפרצות ולראות איך אנחנו מבצעים. כי זה מאוד נחמד. זה מאוד נחמד – ואתה לא מבין איך אני מודה לך שקידמת את החוק הזה. אתה בכלל לא מבין. אני אומר לך, אני מרגיש כאילו זכיתי באני לא יודע מה, אני. אני מרגיש ככה, הרבה מעבר לקודם, זה לא בר-השוואה בכלל. לא בר-השוואה. אנחנו צריכים לראות איך מקדמים את העניין, כי, אתה יודע, יש פה משרד אוצר ויש פה עלויות תקציביות ויש פה ניסיונות לא לנצל את הכסף שאתה מביא בחקיקה – כי יהיו ניסיונות כאלה. אתה הבאת את הכסף, ירקת דם – כי אני יודע מה זה להביא שם כסף – ולא ייתנו לך לממש אותו. ואם לא ייתנו לך לממש אותו – מירב, תסתכלי לפה. אני רואה שאת עושה סלפי וזה, את נראית כמו דוגמנית, מספיק. צריך לראות איך ביחד – פה, לפחות מבחינתי, אין אופוזיציה, כי אלה הרגעים האמיתיים שבהם אתה בא לעזור לאוכלוסיות המוחלשות, שברוב המקרים אין להן פה. זכינו, זכינו פה שלמרות שאין להן פה, יש פה מספיק אנשים שמוכנים לבוא, לתרום ולעשות, כי זה המתת בסתר, זו התרומה שלנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא בסתר, בגלוי. משפט סיום, אדוני. << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> בגלוי, אבל בסתר, כי הם לא יודעים מי נתן להם ואנחנו לא יודעים למי נתנו. וזאת התרומה בדרגה הכי גבוהה, שאני לא יודע למי נתתי, וההוא שקיבל לא יודע ממי הוא קיבל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ואנחנו עושים את זה פה לשם שמיים, כי אלה האנשים – לפחות אני. וזו אחת הסיבות שאני פה, בכנסת הזאת. אני אומר לך, בשביל זה רציתי להיות רק שר הרווחה ולא רציתי להיות משהו אחר. ואני מודה לך, מודה לך, מאיר, שהמשכת את החקיקה והרחבת אותה. לא נכנסתי לפרטים, אבל אני איכנס, ואם אראה משהו שאני צריך להעיר לך אז אני אעיר באהבה, ואני מקווה שתיישם. ויאיר, גם לך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד דקה, אני לא עולה לפה הרבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מתן בסתר, מה שנקרא. << דובר_המשך >> חיים כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני זוכר את הצעת החוק שלך ושל אורלי כשאני הייתי שר הרווחה ואתה היית חבר כנסת באופוזיציה. אמרת לי: תן לי להעביר את החוק הזה, ואני זוכר מה היה פה במליאה. ואמרתי: אני אתן לך להעביר את החוק הזה. אני כל כך שמח שאנחנו מגשימים אותו עכשיו, שאין לך מושג. אז תודה רבה לך, תודה רבה לך על השותף שלך – שותף, שותף לדרך – שעזרת לו לעזור לנו. לנו. אני מקווה שזה במהרה ייושם, ותבדוק ביצוע, כי אם לא יהיה ביצוע אז היה נחמד, העברנו, עשינו – אבל. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה, חיים. כמו תמיד, איש קשוח עם לב רך. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> איש של מספרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, איש של נשמה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, טוב. מבקש שר הביטחון חבר הכנסת בני גנץ. לרשותך חמש דקות, אדוני. אני נתתי, אתה תנצל מה שאתה מחליט. << דובר >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר >> היושב בראש, חברים, בשעה מאוחרת של מחר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> זה מאתמול של מחר, של היום – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי סופר כבר. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> כמו שמכובדיי יודעים, לא נהוג להזמין אנשים לברית מילה אלא רק מודיעים על קיומה של הברית, ואנשים זוכים לקיים את המצווה מתוך בחירתם שלהם. אם אתה מזמין אותם, אז כאילו אתה יכול לגרום להם שלא למלא מצווה וכך חבל. ולכן, כמו שכבודו יודע, הייתה לנו את אופציית הקיזוז המוקדם, אבל שנינו העדפנו להישאר בשביל לקיים מצווה. אני חושב שמה שאנחנו עושים עכשיו, אנחנו מקיימים מצווה, זכות שעומדת לנו. בעיניי, בסדרי העדיפויות של מדינת ישראל, יש חמישה נושאים בסדר העדיפות הלאומי של מדינת ישראל. אני אומר אותם על פי הסדר, ואני אומר אותם כשר ביטחון: ראשון – חינוך; שני – פיתוח תשתיות לאומיות, בדגש על הנגב והגליל; שלישי – חוק, משפט וביטחון פנים; רביעי – רווחה; חמישי – ביטחון. זה לא הכול כסף, כי ישר אפשר לחשוד בי שאני מוותר על תקציבים. לא לדאוג, כשיגיע הרגע להיאבק עליהם, נדע גם את זה לעשות. אבל יש גם תשומת לב ויש גם עניינים של תקציבים, כמו שנאמר פה. אני רוצה לברך אתכם על הבאת החוק הזה, יאיר ומאיר, ואני רוצה לברך את כל החברים שנשארו להצביע על העניין הזה ולהגיד לכם שאנחנו מדברים הרבה מאוד על הצורך בחברה מצטיינת, מעודדת את המצטיינים וכו' וכו', ולקדם אותם ולהסיע אותם. אני אומר לכם בצניעות, בשעה זו של הלילה, שיש רמה אחת מעל חברה מצטיינת – זו חברה מתקדמת. חברה מתקדמת מאופיינת בכך שמצד אחד היא אכן ממריצה את המצטיינים, אבל באותה עת היא לא משאירה את הקרונות החלשים מאחור. זה בדיוק מה שהצעת החוק הזאת מבקשת לעשות. אני מברך אתכם שהבאתם אותה, ואני שמח על הזכות שיש לי ולחבריי לתמוך בה. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה, כבוד שר הביטחון. אחרון, שר החוץ מר יאיר לפיד. חבר הכנסת יאיר לפיד. << דובר >> שר החוץ יאיר לפיד: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בני האמצעי ליאור שירת בשריון, והוא היה יוצא פעם בשלושה שבועות. היינו כל הזמן עסוקים בשאלה מתי הוא יגיע הביתה. יום אחד הוא צלצל ואמר שנתנו לו עוד יום ביציאה. כשהוא הגיע סוף-סוף, שאלתי אותו מה קרה. הוא אמר: היינו באיזה מסדר והיינו לא טובים, והמפקד נעמד וצעק עלינו: חבורה של אוטיסטים, ככה לא עושים מסדר. אני צעדתי קדימה ואמרתי: המפקד, אני מוכן שתגיד כל דבר, אני לא מוכן שתקרא לאנשים אוטיסטים. אוטיסט זה לא קללה. ומייד קיבלתי יום ביציאה. בלילה בא המפקד ואמר לי: למה אמרת את זה? ליאור אמר לו: כי יש לי אחות אוטיסטית, ואני נשבעתי לעצמי שאני בחיים לא אסכים שמישהו יגיד לידי "אוטיסט" בתור קללה. זה היה שווה לי יום ביציאה. המפקד אמר לי: הייתי מוכרח לתת לך עונש לפני כולם, אבל אני אומר לך שאני אכנס את כל החבר'ה, את כל המפקדים של חטיבה 401, ואני אכריח אותם שאצלנו לעולם לא יקראו יותר "אוטיסט" כקללה, או "מפגר" כקללה, או "נכה" כקללה, או כל מוגבלות אחרת. ככל הידוע לי, וזה כנראה נכון, מאז ועד היום בחטיבה 401 אסור לקלל בשימוש במוגבלויות, והיום כנסת ישראל עושה אותו דבר. כנסת ישראל באה היום ואומרת: אנחנו לוקחים אותם לתוך הקהילה, אנחנו לוקחים אותם לתוך החיבוק של החברה הישראלית, אנחנו משנים את היחס אליהם, אנחנו משנים את הטיפול בהם, אנחנו עושים כל מה שצריך להיעשות וכל מה שצריכים היינו לעשות מזמן. היום יום שני, אז מחר יום שלישי, אז ב-12:15 – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> היום יום שלישי. << דובר_המשך >> שר החוץ יאיר לפיד: << דובר_המשך >> היום כבר יום שלישי, אז אני אאסוף את יעלי ואני אספר לה שהעברנו את החוק הזה, והיא לא תענה לי, כי היא אף פעם לא עונה לי, אבל היא תבין. אז בשמה אני רוצה להגיד תודה לאופוזיציה שתומכת. אני רוצה להגיד תודה לאחי הבכור מאיר כהן, שר הרווחה; לחיים, שר הרווחה הקודם; אני רוצה להודות מפה לשר האוצר. נדיר שהאוצר מתגייס ככה, הם התגייסו הפעם. אני רוצה להגיד תודה לכולכם בשם בתי. תודה רבה. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה לשר החוץ. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק הממשלתית. הצעת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב–2022, בקריאה ראשונה. מי בעד? הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 33 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב–2022, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי שנגד – שיקום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא זזה מהכיסא, חביבי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לאט-לאט, יש ארבע הצבעות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מנסור, לא הספקת. לא הספיק. לא הספיק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש להוסיף גם את חבר הכנסת מנסור עבאס. אם כך, רבותיי – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> בני, יש עוד שלוש הצבעות על אותו חוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה לא תעשה את זה למרגי, יש לו את אותה הצעת חוק. התוצאה היא: בעד – 33, נגד – אין, נמנעים – אין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש 34. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 34, כולל קולו של מנסור עבאס. אם כך, הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה ותידון בוועדת העבודה והרווחה. אין על זה מחלוקת, ואני גם ממליץ שזה יידון שם, גם בגלל עצם הוועדה וגם בגלל יושבת-ראש הוועדה. אתה מסכים איתי, אדוני השר, נכון? עכשיו נעבור להצבעה בקריאה טרומית, דיון מוקדם, על הצעת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אין טרומית, הכול בראשונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אה, הכול כבר בראשונה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כן. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ברגע שהצמדת – – – << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תפסתם אותי במשהו שאני עוד לא כל כך יודע. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, זה בסדר, לא להיבהל – – – << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מרגי, אתה רוצה להחליף אותי? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. הצעת חוק לדיון מוקדם – ככה כתוב אצלי – הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – דיור בקהילה וסיוע אישי), התשפ"א–2021, הוצמדה להצעת חוק שמספרה מ/1543, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה. מי בעד? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אה, רגע, זו הפעם הראשונה שלך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא, פעם שנייה, אבל הקודמת הייתה מזמן. רוצים שמית? הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – דיור בקהילה וסיוע אישי), התשפ"א–2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. אם ככה, בעד – 34, ונוסיף את ממלא מקום יושב-ראש הקואליציה, לא לתקופה ארוכה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יושב-ראש – – – << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני עושה לך את זה יותר קל, בועז טופורובסקי. אז ממילא 34, בתוספת חבר הכנסת טופורובסקי, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה עוברת לוועדת העבודה והרווחה. עכשיו נצביע על הצעת חוק פ/1631/24 – הצעת חוק שיקום, קידום ושילוב אנשים עם אוטיזם בקהילה, התשפ"א–2021, שהוצמדה להצעת חוק שמספרה מ/1543, של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. מי בעד? מי נגד? בבקשה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שיקום, קידום ושילוב אנשים עם אוטיזם בקהילה, התשפ"א–2021, לוועדה העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. הצעת החוק עברה. בעד – 34, אין מתנגדים ואין נמנעים. הוועדה המוסמכת לדון בהצעת החוק היא ועדת העבודה והרווחה. הצבעה אחרונה לחוק שמוצמד, דיון מוקדם, פ/2127/24, הצעת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"א–2021, של חבר הכנסת ידידי ורעי יעקב מרגי וקבוצת חברי הכנסת. ההצעה הוצמדה להצעת חוק שמספרה מ/1543. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"א–2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 34, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק אושרה, ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה. תודה רבה לכולם. רבותיי, אנחנו רוצים להמשיך בסדר-היום: הצעת חוק ברל כצנלסון (ציון זכרו ופועלו), התשפ"ב–2022, לקריאה ראשונה, של חבר הכנסת גלעד קריב. יעלה ויבוא חבר הכנסת רם שפע. רם שפע נמצא פה או שהוא מצטלם עכשיו? איפה רם שפע? << הצח >> הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 99), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1517).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני עובר להצעת החוק הבאה – הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 99), התשפ"ב–2022, לקריאה ראשונה. יציג השר במשרד האוצר חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בהתאם להחלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה, תוכנית המתאר הארצית 38 לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה – תמ"א 38 – תפוג באוקטובר 2022. יחד עם זאת, בסוף דצמבר 2021 יפוגו כבר הטבות המס למעורבים בעסקה במסגרת תמ"א 38 המפורטים בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963, ובחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975. יש להאריך את הטבות המיסוי לתמ"א 38 הבאות עד פקיעת התוכנית, וכן לאפשר את ההטבות גם לתוכנית החלופית להתחדשות הבניין הבודד: 1. מס שבח – יש פטור ממס שבח לדיירים על שירותי הבנייה שמתקבלים מהיזם, ובלבד שלא נוספו לדירתם מעל 25 מ"ר, ובמקרה של תמ"א הריסה, התקבלה רק דירה אחת בתמורה או שתי דירות באזורים מיוחדים. הטבות המס ניתנות רק לגבי התמורה לדיירים, שהיא בשירותי בנייה; 2. מס רכישה – היזם ישלם מס רכישה במועד שבו החלה הבנייה בפועל, בשונה מהמצב הרגיל, שבו חבות המס היא ביום חתימת חוזה הרכישה ובהתאם לשווי שירותי הבנייה שניתנים לדיירים; 3. מע"מ – היזם יהיה זכאי למע"מ בשיעור 0% על שירותי הבנייה הניתנים לדיירים, ובהתאם יוכל לקזז תשומות שהיו לו בתהליך הבנייה. אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בקריאה הראשונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה לאדוני השר. אנחנו נעבור לרשימת הדוברים: חבר הכנסת דוד אמסלם – אינו נוכח; אמיר אוחנה – אינו נוכח; יובל שטייניץ – אינו נוכח; אבי מעוז – אינו נוכח; חיים ביטון – אינו נוכח; אלכס קושניר – אינו נוכח; יעקב מרגי – אינו נוכח; ישראל אייכלר – אינו נוכח; יבגני סובה – אינו נוכח; מאיר פרוש – אינו נוכח; ינון אזולאי – אינו נוכח; אוסמה סעדי – מוותר; עמיחי שקלי – אינו נוכח; אלי כהן – אינו נוכח; משה אבוטבול – אינו נוכח; קרן ברק – אינה נוכחת; אוריאל בוסו – אינו נוכח; משה ארבל – אינו נוכח; יואב בן צור – אינו נוכח; יואב קיש – מוותר; יריב לוין – אינו נוכח; חיים ביטון – אינו נוכח; מאיר יצחק הלוי – אינו נוכח; אחמד טיבי – אינו נוכח; מירי מרים רגב – אינה נוכחת; שמחה רוטמן – אינו נוכח; קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת; סמי אבו שחאדה – אינו נוכח; מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח; אופיר סופר – אינו נוכח; עופר כסיף – אינו נוכח; עאידה תומא סלימאן –נוכחת ומוותרת; רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת; אורית מלכה סטרוק – רפואה שלמה; משה טור פז – אינו נוכח; לימור מגן תלם – אינה נוכחת; בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח; אורי מקלב – אינו נוכח; יואב גלנט – אינו נוכח; פטין מולא – אינו נוכח; אופיר כץ – אינו נוכח; שלמה קרעי – אינו נוכח; מיכאל וולדיגר – אינה נוכחת; אלי אבידר – אינו נוכח; יצחק פינדרוס – אינו נוכח; ולדימיר בליאק – אינו נוכח; גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת; ענבר בזק – אינה נוכחת; יעקב אשר – מוותר; מנסור עבאס – אינו נוכח; דוד ביטן – אינו נוכח; משה גפני – אינו נוכח; יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. אם ככה, חברים, אנחנו עוברים – מישהו רוצה שר מסכם? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> אפשר להצביע, לא צריך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם ככה, נעבור להצבעה. יש הצבעה, אדוני. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 4 נגד – 3 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 99), התשפ"ב–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בזכות עידית זה עבר. בזכות עידית זה עבר – – – << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם ככה, אני קובע שהצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 99), התשפ"ב–2022, עברה בקריאה הראשונה ותעבור – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – זה עבר בזכותי – – – << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברי הכנסת, הוועדה המוסמכת – – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> כספים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כלכלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם ככה, זה יעבור לוועדת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1546).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשפ"ב–2022, לקריאה ראשונה. יציג – חמד? אצלי כתוב חילי טרופר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את צריכה להציג? תציג שרת הפנים אילת שקד. בבקשה. לרשותך עשר דקות, בתקווה שלא תנצלי אותן עד תום. << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לאור מקרי אלימות רבים באירועי ספורט, מוצע לתקן את חוק איסור אלימות בספורט כדי לאפשר טיפול יעיל יותר בתופעה: מוצע להרחיב את תקופות ההרחקה שקצין משטרה מוסמך להורות עליהן; להפחית את העונש בגין הכנסת חפץ אסור כדי שניתן יהיה בעתיד להפוך את העבירה למינהלית; מוצע לקבוע עבירות חדשות, ובהן איסור על יידוי חפץ ואיסור ספסרות בכרטיסים לאירוע ספורט – או-אה. כן מוצע לבטל את המועצה למניעת אלימות בספורט ולהקים ועדת משנה שתעסוק בכך במסגרת המועצה הלאומית לספורט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור לדוברים: אלי כהן – אינו נוכח; אמיר אוחנה – אינו נוכח; יעקב אשר – מוותר; יעקב מרגי – אינו נוכח; יובל שטייניץ – אינו נוכח; אוריאל בוסו – אינו נוכח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הולכים אחורה? זה שיקול דעת היושב-ראש. תן לי עוד שיקול דעת. אדוני, לא מאחרים. יובל שטייניץ – אינו נוכח; אוריאל בוסו – אינו נוכח; יואב קיש? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מוותר, מוותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אופיר כץ – אינו נוכח; ינון אזולאי – אינו נוכח; עופר כסיף – אינו נוכח; חילי טרופר – איך הוא מופיע פה ברשימה? נרשם, יפה. אינו נוכח. עאידה תומא סלימאן – נוכחת ומוותרת; מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח; אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת; ישראל אייכלר – אינו נוכח; אופיר סופר – אינו נוכח; משה ארבל – אינו נוכח; ולדימיר בליאק – אינו נוכח; אלכס קושניר – אינו נוכח; משה גפני – אינו נוכח; אורי מקלב – אינו נוכח; אוסאמה סעדי – נוכח, אך מוותר; דסטה גדי יברקן ומיכל וולדיגר – – – אם כך, האם יש שר מסכם? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אפשר להצביע. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> לא, אין שר מסכם. הצבעה, הצבעה. אדוני היושב-ראש, הצבעה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תצביע, תצביע. יעקב, תצביע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הצבעה? אין מסכם? שאני אגיד כמה מילים? אם כך, אנחנו נצביע על הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון – מס' 3 והוראת שעה), התשפ"ב–2022, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשפ"ב–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם כך, בעד הצעת החוק – שבעה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשפ"ב–2022, עברה בקריאה ראשונה. הוועדה המוסמכת לדון בהצעת החוק היא ועדת החינוך, התרבות והספורט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כלכלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כלכלה, היא תלך לוועדת הכנסת, כדי שלאורבך תהיה עבודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רם היה צריך להיות מזמן – תגמור איתו וזהו. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> נשארו לך הרב קוק וכצנלסון – – – << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברשותכם, אתן קודם לרב קוק. כל אחד וההעדפות שלו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כצנלסון – – – << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה יהיה אחר כך. << הצח >> הצעת חוק הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ציון זכרו ופועלו), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק כ/887.(] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הצעת חוק הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ציון זכרו ופועלו), התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת ניר אורבך, לקריאה ראשונה. לרשותך עשר דקות. << דובר >> ניר אורבך (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תענוג בשבילי לדבר לראשונה כשאתה מנהל את הישיבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חכה, אתה עוד לא יודע איך זה מסתיים. הצבעה מס' 7 בעד – 3 נגד – אין נמנעים – אין << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> לא, בשבילי זה תענוג. נראה אחרי זה איך אתה – – – << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אופ-אופ, רגע. אביר, אתה רוצה להחליף אותי? הייתה הצבעה בטעות. אם אביר קארה היה היושב-ראש, זה לא היה קורה. זה רק היה קורה פעמיים – זה הכול. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> זה היה על התקציב, קריאה ראשונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו עשר דקות לרשותך. בוקר טוב לך, אביר. << דובר_המשך >> ניר אורבך (ימינה): << דובר_המשך >> אני אדבר בערך דקה וחצי, כי כבר הצגנו את החוק הזה כמה פעמים. קצרה היריעה מלתאר את פועלו של הרב קוק, זכר צדיק לברכה. אני ממש אדבר בקצרה. על הרב קוק ודאי יש הרבה מה להגיד ולספר. אני רוצה שהפעם דווקא נקרא יחד משהו קטן שנכתב על ידו לעילוי נשמתו, לרפואת חולי עמך ישראל, בעזרת השם. זכותו תגן עלינו. מתוך הלימוד הקטן הזה אני מאמין שנלמד עוד חלק קטן מני רבים על דמותו של הרב קוק, גודלו וחשיבותה של הדמות לכלל עם ישראל והחברה הישראלית, ונבין למה החוק הזה הוא חוק באמת גדול וחשוב. ואני מצטט: "אפילו כשנדמה שאין מוסיפים דבר ושום רעיון חדש – אין הדבר כן, כי במה שמעתיקים את העניינים ממקום למקום, מוסיפים תנועה חיותית ואור פנימי, אור חיים חדש מזריח ושופע". אני מאחל, בעזרת השם, לכולנו שנמשיך ונרבה רעיונות חדשים, שנמשיך לנוע ושנמשיך ונאיר את אור החיים החדש. אדוני היושב-ראש, תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ניר אורבך. אנחנו נעבור לרשימת הדוברים. חבר הכנסת – אפשר שקט שם? תודה. חבר הכנסת דוד אמסלם – אינו נוכח; חבר הכנסת אמיר אוחנה – אינו נוכח; חבר הכנסת יובל שטייניץ – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת חיים ביטון – אינו נוכח; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח; ישראל אייכלר – אינו נוכח; יבגני סובה – אינו נוכח; מאיר פרוש – אינו נוכח; ינון אזולאי – אינו נוכח; אוסאמה סעדי – נוכח, אך מוותר. עמיחי שיקלי – אינו נוכח. לא הכרזתי שהרשימה סגורה. אלי כהן – אינו נוכח; משה אבוטבול – אינו נוכח; קרן ברק – אינה נוכחת; אוריאל בוסו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בטוח? אתה לא מבין רמזים. משה ארבל – אינו נוכח; יואב בן צור – אינו נוכח. יואב קיש, בבקשה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני רק רוצה להגיד תודה לחבר הכנסת מנסור עבאס, שהולך להצביע על החוק לזכרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. ברכות למנסור עבאס, כל הכבוד, וגם לברל כצנלסון. אני שמח, מנסור, שאתה אכן מוקיר את זכרם. תודה רבה. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> מה הבעיה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מנסור, הכנת נאום? זה באמת יפה, מכובד. למה לא? אני מדבר ברצינות. אנחנו מכבדים דת ואנשי דת, אבל יש פה כמה אנשים שפחות מכבדים את זה. חברי הכנסת יריב לוין – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת מרים מירי רגב – אינה נוכחת; חבר הכנסת שמחה רוטמן – אינו נוכח; קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת; סמי אבו שחאדה – אינו נוכח; מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח; אופיר סופר – אינו נוכח; עופר כסיף – אינו נוכח; עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת; עאידה תומא סלימאן – נוכחת ומוותרת. איתמר בן גביר – אינו נוכח; משה טור פז – אינו נוכח; לימור מגן תלם – אינה נוכחת; בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח; אורי מקלב – אינו נוכח; יואב גלנט – אינו נוכח; פטין מולא – אינו נוכח; אופיר כץ – אינו נוכח; שלמה קרעי – אינו נוכח; מיכל וולדיגר – אינה נוכחת; אלי אבידר – אינו נוכח. יצחק פינדרוס – אינו נוכח. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – נוכח. מה "לא נוכח"? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יצחק פינדרוס – נוכח ומוזמן לעלות לבמה. למה אתה עושה לי את זה בהפתעה? תבוא קדימה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ידידי, עמיתי, אדוני יוזם החוק, אני חייב לומר לך שזכית הערב. החוק שלך נדחה מפעם לפעם, אבל זכית הערב. בעזרה של חברה לסיעתך נעצרה קצת, קצת, הפגיעה בכבודו של הרב קוק. יש לך חבר לסיעה שאת כל מורשתו של הרב קוק הוא הורס, מחריב יום אחרי יום כשר דתות. ובזכות חברתך לסיעה נמנע המינוי שלו היום להיות שר; ונמנע הביזיון שחובש כיפה סרוגה, בוגר ישיבות ציוניות, שמתהדרות בשמו של הרב קוק – שאני גם חולק על זה שהוא היה שייך לחוג מסוים. כידוע, היו הרבה רבנים מחוגים אחרים שהרגישו תלמידיו, ביניהם גדולי הדור שהלכנו לאורם – אבל הדבר הזה נמנע בזכות חברת סיעתך, והיא הצילה את כבודכם האבוד. התגלגלה זכות על ידי זכאי שהערב אתה מעלה את ההצעה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יצחק פינדרוס. חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת; חבר הכנסת יעקב אשר – לא מוותר, אני אומר את דבריי מכס הדוכן, אם אתם מסכימים; דוד ביטן – אינו נוכח; משה גפני. חברי הכנסת, בטרם אנחנו הולכים להצבעה אני רוצה לומר לכם דבר אחד: חבר הכנסת ניר אורבך, אני יודע שאתה מתכוון באמת בעניין הזה, אני יודע כמה זה הלך לך לחיים, אבל הדבר החשוב ביותר בסוף – אני מחפש איזו אמירה קצרה מאוד של הרב שטיינמן שאמר את זה. אני מבקש לא להפריע. יואב, אני מבקש דקה אחת לתת לי. חבר'ה, לשמור על הקיזוזים. גם אני לא מצביע כי אני מקוזז. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הוא מקוזז, אז הוא רוצה להצביע על החוק שלו – – – << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת ניר אורבך, לך ולחברת הכנסת עידית ולאנשים שיש בהם יראת שמיים. הרב שטיינמן, באיגרת ששלח לוועד רבני אירופה, אמר את המשפט הזה: לא יועיל מה שעושים פעולות – תקשיב, יושב-ראש הקואליציה – לא יועיל מה שעושים פעולות לשמר את תפארת העבר, אלא רק אם יחיו כיום חיים על פי התורה וההלכה כפי שחיו מדורי-דורות, רק אז יוכלו לדאוג לעתידם הרוחני של כלל ישראל. הרב קוק, מעבר לדברים שהקריא ניר – ואני באמת מאמין לו שהוא עושה את זה בלב מלא, אני יודע כמה זה הלך לו בחיים – אבל אני אומר, כמו שאמר פה ידידי הרב פינדרוס: אי-אפשר ביד אחת להזכיר ולהנציח את מורשתו, וביד שנייה חבר מפלגה אחר שמנתץ כמעט – כי הייתי יכול להקריא פה דברים מהרב קוק שוודאי חבר הכנסת אורבך מכיר אותם היטב – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא מהכיסא הנכון, מה שאתה עושה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אה, כשמנסור עבאס עושה את זה אין לך בעיה עם זה, נכון? אז תחשוב שאני עכשיו מנסור עבאס. אתה מוחא כפיים לדברים כאלה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני – – – << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שב והיכלם. כל נער נהיה פה גדול הדור. אנחנו מדברים על יהודי שהיה גדול בישראל, שההלכה הייתה נר לרגליו, ושרוצים להנציח אותו. אבל כשמנציחים לא יכולים לתת לאחרים, שכמעט מונו היום לשר דתות, לבעוט בכל הדבר הזה. עד כאן הנאום שלי. אם יש לך בעיה, תפנה לוועדת האתיקה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> חבר הכנסת יעקב אשר, אתה לא יכול לנאום מהמקום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה תלמד אותי את תקנון הכנסת, אני אגיד לך מתי – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מתי? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> – – כשתסגור את העניין הקודם. מישהו רוצה לסכם מהקואליציה? אז קודם כול, אני מאחל לך – ברכות. עכשיו אנחנו עוברים להצביע על הצעת חוק הרב אברהם יצחק הכהן קוק – אני מוסיף זצ"ל, למרות שזה לא מופיע בשם של החוק – (ציון זכרו ופועלו), התשפ"ב–2022, כ/887, של חבר הכנסת ניר אורבך, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 5 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ציון זכרו ופועלו), התשפ"ב–2022, לוועדת הכנסת התקבלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בעד – חמישה, נגד – שניים. אם כך, אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, ותעבור לדיון בוועדת הכנסת – חוזרת לדיון בוועדת הכנסת. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק ברל כצנלסון (ציון זכרו ופועלו), התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/887).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק ברל כצנלסון (ציון זכרו ופועלו), התשפ"ב–2022, בקריאה ראשונה, של חבר הכנסת גלעד קריב. יציג חבר הכנסת רם שפע, בבקשה. לרשותך עשר דקות. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני מציג כאן בשמו של חברי גלעד קריב, שאחרי חודשים רבים שהוא חיכה לחוק הזה תפסה אותו הקורונה באופן מפתיע, לא צפוי ולא מהנה. וכיאה לעובדה שהשעה 03:00 בעוד שלוש דקות, התכבדתי בכמות דפים שמכבדת את גלעד קריב המלומד. לכן אני אקריא פה כמה עשרות דפים כפי שהיה עושה הרב קריב, חברי הטוב. ראשית, אציין שאת החוק – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – רפורמים – – – << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> ראשית, אציין שאת החוק הזה ירש חברי מיושבת-ראש המפלגה שלנו חברת הכנסת מיכאלי, שהייתה יוזמת שלו בעבר, ואנחנו ממשיכים את המורשת הזאת. אני אקריא בקצרה חלק קטן ממורשתו האדירה של ברל כצנלסון. צריך להגיד שלחוק הזה היו שותפים, ועדיין, חברינו בקרן ברל כצנלסון, שעמלים אין סוף על מורשתו וערכיו מול המוני אנשים, ילדים, נוער, בוגרים וכל מי שאפשר. אז תשאלו את עצמכם כמה מהתלמידים בבתי הספר בישראל הקרויים על שם ברל כצנלסון מודעים לחלק המרכזי שהוא מילא בהקמת המוסדות השונים שהיוו תשתית למדינה שבדרך: מהסתדרות העובדים, בנק הפועלים ועד סולל בונה והמשביר לצרכן? כמה מהישראלים שקיבלו חיסון לקורונה בשנתיים האחרונות יודעים שישראל היא בין המובילות בעולם בחיסונים הודות למבנה הסוציאל-דמוקרטי של קופות החולים, שאותו התווה ברל כשהניח את היסודות לקופת החולים הכללית? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה ברל או בנט? מי אחראי לחיסונים? אה, ברל. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> תשמע, גם במרצ יודעים שזה ברל. כמה מאלה המתגוררים ברחובות על שמו ברחבי הארץ מכירים את דרכו הרעיונית שידעה תמיד – שים לב, ידידי – למזג בין תקומה לאומית לתיקון חברתי? מעטים מאזרחי ישראל בעשורים האחרונים גדלו על מורשתו המפוארת והענפה של מי שהיה אחד ממנהיגיה הגדולים של תנועת העבודה ושל הציונות בכלל. אני אתקדם בדפים, אני אחסוך מכם, אבל בכל זאת אציין שהשקפת העולם שהנחתה את ברל – בדיוק דיברתי על זה פה עם חברתי נעמה לזימי – בכל תחומי החיים שבהם פעל, ושאותה הנחיל לתנועת העבודה כולה, שילבה בין ציונות, הומניזם וסוציאל-דמוקרטיה. תחיית העם היהודי בארצו, ידידי ניר אורבך, לא הייתה נפרדת מבחינתו מצדק חברתי ומשוויון בין בני אדם באשר הם ומתוך כך כל תושבי הארץ. החוק הנוכחי מהווה השלמה מבורכת לכך שלצד הגשמתו במישור הרעיוני, החינוכי והתנועתי תזכה מורשתו של ברל גם למקום ראוי לה בזיכרון הלאומי והממלכתי. בימים שבהם הפלגים השונים בחברה הישראלית מתקשים לחתור יחד לעתיד משותף אנו זקוקים לחזונו הבונה והמאחד של ברל יותר מאי פעם. אסיים בברכת החלמה מהירה ובריאות איתנה לחברי גלעד קריב, ואודה שוב למרב מיכאלי על היוזמה ולשותפינו בקרן ברל כצנלסון. תודה רבה גם לך, אדוני היושב-ראש, שבסך הכול למרות כמה רגעים קלים, אתה עדין ורגוע בשעה זאת של הלילה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> העדינות היא אחד הסימנים הבולטים שלי. << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> בהחלט, בהחלט. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת רם שפע. אנחנו נעבור לרשימת הדוברים. אמיר אוחנה – אינו נוכח; סמי אבו שחאדה – אינו נוכח; אוסאמה סעדי – מוותר; עופר כסיף – אינו נוכח; ינון אזולאי – אינו נוכח; אורי מקלב – אינו נוכח; יעקב אשר – מוותר – אולי בסוף משפט אחד; אוריאל בוסו – מוותר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היי, מה זה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני דוחה את ההצבעה למחר, כי אם מתחילים לצלם קודם – יש חשש שההצבעה אינה חוקית. דסטה גדי יברקן – אינו נוכח; אלכס קושניר – אינו נוכח; דוד אמסלם – אינו נוכח; ישראל כץ – אינו נוכח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם עובדים על ספר זיכרונות. תהיה רגוע, קיש. יצחק פינדרוס – מוותר? דווקא נהניתי מהקודם; משה גפני – אינו נוכח; גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חיים ביטון – אינו נוכח; בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח; יואב גלנט – אינו נוכח; אבי מעוז – אינו נוכח; פטין מולא – אינו נוכח; אלי אבידר – אינו נוכח; אופיר סופר – אינו נוכח; מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; עאידה תומא סלימאן – מוותרת; לימור מגן תלם – אינה נוכחת; דוד ביטן – אינו נוכח; אחמד טיבי – אינו נוכח; אופיר כץ – אינו נוכח; מיכל וולדיגר – אינה נוכחת; מאיר פרוש – אינו נוכח; ישראל אייכלר – אינו נוכח; אלי כהן – אינו נוכח; מרים מירי רגב – אינה נוכחת; איימן עודה – אינו נוכח; משה אבוטבול – אינו נוכח; איתמר בן גביר – אינו נוכח; עמיחי שיקלי – אינו נוכח; אופיר אקוניס – אינו נוכח; שלמה קרעי – אינו נוכח; יריב לוין – אינו נוכח; קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת; קרן ברק – אינה נוכחת; משה ארבל – אינו נוכח; מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח; ולדימיר בליאק – אינו נוכח; אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת; יואב בן צור – אינו נוכח; יוסף טייב – אינו נוכח; מאי גולן – אינה נוכחת; ענבר בזק – אינה נוכחת; נעמה לזימי – אינה נוכחת; יובל שטייניץ – אינו נוכח; יעקב מרגי – אינו נוכח; יבגני סובה – אינו נוכח. יואב קיש – בכבוד גדול. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כהרגלי בקודש, בהצעת החוק של ברל כצנלסון (ציון זכרו ופועלו) אני מזכיר במה מדובר: ביום זה יקוימו פעילויות חינוכיות-ערכיות במוסדות המדינה, בצה"ל ובבתי ספר, כולל מלגות. אני רוצה לומר שהסיטואציה היום היא שיש ארבעה חברי קואליציה שיצביעו בעד ושלושה מהאופוזיציה – נגד; ומנסור עבאס, שוב, אני מברך אותך על העברת הצעת חוק ברל כצנלסון על חודו של קול, קולו של מנסור עבאס. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> הייתם רוצים שהוא יהיה איתכם בממשלה – לא יצא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר הכנסת שמחה רוטמן – אינו נוכח; חברת הכנסת רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת; אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת; משה טור פז – אינו נוכח; מאי גולן – אינה נוכחת. רם שפע, מישהו מסכם? קואליציה? לא. אם ככה אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 3 נגד – 3 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק ברל כצנלסון (ציון זכרו ופועלו), התשפ"ב–2022, לא נתקבלה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא. מה? ארבעה הצביעו. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא. במקום אביר – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מה, אתם משגעים אותי, אני לא יודע מה עשיתם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – בדקה של ההצבעה – – – אתם לא יכולים לבוא אליי בטענות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא הצביע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי לא הצביע? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, אני יודע שאני חדש. יש לי למ"ד מאחור. אבל לא לעשות עליי סיבוב. יש אנשי מקצוע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, רגע, למה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בגלל שאין דבר כזה "לא הצביע". עשר הצבעות זה עבר. התפספס. << קריאה >> רם שפע (העבודה): << קריאה >> אני מקוזז, והוא לא. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא, רגע. אבל, יעקב, הוא פה. יא, אני לא מאמינה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – שלושה, נגד – שלושה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא, לא – – – << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם כך, אני קובע שהצעת חוק ברל כצנלסון (ציון זכרו ופועלו), התשפ"ב–2022, בקריאה ראשונה, של חבר הכנסת גלעד קריב, לא עברה במליאה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מה אתם רוצים ממני – – – באמצע הצבעה שם – – – אל תאשימו אותי. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> כשישאלו אותך – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני לא מאשים אותך. << נושא >> הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות חוק << נושא >> [דברי הכנסת ה-23, מס' מ/1393, מושב שני, חוב' כ', ישיבה 132; מס' מ/1342, מושב ראשון, חוב' כ"א, ישיבה 62.] << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הודעת הממשלה. יש הודעות לממשלה? בבקשה, גברתי השרה. << דובר >> שרת הפנים אילת שקד: << דובר >> הודעת הממשלה על רצונה להחיל רציפות על הצעות החוק כדלקמן: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (שטח מחיה במתקני שירות הביטחון הכללי) (הוראת שעה), התשפ"א–2021, הצעת חוק התאגיד לפיקוח וטרינרי (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם כך, אני מכריז: תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים היום – סליחה. אני בהודעה, גברתי. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים היום, יום שלישי ח' בסיוון התשפ"ב, 7 ביוני 2022, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 03:16. << סיום >>