דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ל' ישיבה קל"ט הישיבה המאה-ושלושים-ותשע של הכנסת העשרים-וארבע יום שלישי, ח' בסיוון התשפ"ב (7 ביוני 2022) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 4 נאומים בני דקה 4 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 5 אוריאל בוסו (ש"ס): 5 יעל רון בן משה (כחול לבן): 6 אבי מעוז (הציונות הדתית): 6 ענבר בזק (יש עתיד): 7 משה אבוטבול (ש"ס): 8 הצעות לסדר-היום 8 ציון 90 שנים להקמת האצ"ל 8 היו"ר איתן גינזבורג: 8 אופיר אקוניס (הליכוד): 9 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 14 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 16 משה אבוטבול (ש"ס): 17 שר התיירות יואל רזבוזוב: 19 הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (מס' 13), התשפ"ב–2022 21 עידית סילמן (יו"ר ועדת הבריאות): 21 מיכל רוזין (מרצ): 24 הצעת חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים, התשפ"ב–2022 26 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 27 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 231), התשפ"ב–2022 29 אוסאמה סעדי (בשם ועדת העבודה והרווחה): 30 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 34 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 38 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 38 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 231), התשפ"ב–2022 38 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 39 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי, ח' בסיוון התשפ"ב, 7 ביוני 2022. נתחיל בהודעה לסגנית מזכיר הכנסת. בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס' 2 והוראת שעה), התשפ"ב–2022, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הסדרת העיסוק בקרינה מייננת, התשפ"ב–2022; הצעת חוק הצלילה הספורטיבית (תיקון מס' 3) (צלילת היכרות), התשפ"ב–2022. מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אופיר כץ, אוסאמה סעדי, טטיאנה מזרסקי, יעל רון בן משה ויעקב מרגי בנושא: התורים הארוכים לבדיקות MRI ומניעת שימוש על ידי המדינה בטכנולוגיה שתקצר אותם. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לסגנית מזכיר הכנסת. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, כמו בכל יום שלישי, נפתח בנאומים בני דקה. כל המעוניין לנאום ילחץ על כפתור ההצבעה. אני מפעיל את לוח ההצבעה, בבקשה. נתחיל עם ראשון הדוברים, חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, כמו בכל שבוע, גם השבוע אציין את פרטי תאונות הדרכים הקטלניות שהתרחשו בשבוע החולף. ביום רביעי, 1 ביוני, נהרג רוכב אופנוע בן 29 תושב טייבה בתאונת דרכים בכביש 4, סמוך למחלף בצרה; עוד באותו היום נהרג הולך רגל בן 69 ברחוב סוקולוב בחולון. ב-3 ביוני, יום שישי, נהרג פעוט בן שלוש לאחר שמכונית פגעה בו ברחוב אגריפס, סמוך לשוק מחנה יהודה, כאן ממש לידנו. אתמול, ב-6 ביוני, נהרג דניאל אהרון, ילד בן 13, כשרכב על קורקינט חשמלי בצומת העיפרון בפתח תקווה. ילד בן שלוש – תינוק בן שלוש – ועוד בחור בן 69 נהרגו כהולכי רגל. יש כבר 49 הרוגים שנהרגו מתחילת השנה כאשר הם הלכו ברגל ולא ציפו למכונית שתפגע ותהרוג אותם – כמעט 30% מההרוגים בתאונות הדרכים. השכול בדרכים לא פוסח על אף אחד ממשתמשי הדרך, ועלינו לעבוד מסביב לשעון כל הזמן בשביל להציל חיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בועז טופורובסקי. אציין בהקשר הזה, אדוני, שהיום התקיים בוועדת הכלכלה דיון ביחס לצו להעלאת הקנסות של פקודת התעבורה, שהביא משרד התחבורה, של הגברת הקנסות. היה דיון, זה לא הסתיים, לא הוצבע על זה. יתקיים דיון, אני מניח, בשבוע הבא. יש מקום להחמיר את הענישה מצד אחד, ומצד שני להיות מידתיים גם, וכמובן להרחיב את יכולת האכיפה לא רק למשטרה אלא גם לפקחים עירוניים. זה גם דבר שיגיע בעוד שבועיים לוועדת הכלכלה, ואני מקווה שזה יקבל תמיכה. תודה רבה על הדברים החשובים. חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עוד היום נחשף שמשרד התחבורה הורה לחברת סופרבוס להפעיל בשבת שלושה אוטובוסים רבי-קיבולת של המטרונית בקריות. פעילות הקווים היא כמובן בניגוד לחוק, בניגוד להחלטות ועדת הכלכלה, בניגוד להצהרותיה של שרת התחבורה כי חשובה לה גם שמירת יציבות הקואליציה. אני קורא לחברים מהקואליציה, מהצד היותר-דתי, שאמרו שיש להם וטו על נושאים של סטטוס קוו – אולי זה הזמן להפעיל את הסעיף של הסטטוס-קוו בנושא שמירת השבת, כי יותר משישראל שמרו את השבת, השבת שמרה עליהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בוסו. חברת הכנסת יעל רון בן משה, בבקשה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, היום קיבלתי מספר לא מבוטל של פניות שהגיעו ישירות אליי, כולן מתושבי עכו, שעוסקות בהודעה שהם קיבלו בימים האחרונים על כך שביום שישי הקרוב מערך התחבורה הציבורית בעיר עומד להשתנות, וכ-25 קווים מהעיר עכו לסביבה – מתוך 30 בסך הכול – יבוטלו. פגשתי פה היום את ראש העיר שמעון לנקרי, שעוסק בנושא, ואני מקווה שנצליח להביא פתרון בקרוב. הנושא שדווקא רציתי לדבר עליו הוא על האפשרות להיות נציגה של אזור בכנסת – ואני מאוד שמחה לראות שגם חברת הכנסת ענבר בזק, שכנתי לגליל, נמצאת כאן – ועל החשיבות של זה ששתינו יודעות לייצג את הציבור. ואני רק חושבת, חברתי ענבר, מה היה קורה אם לא היינו פה בכנסת? למי היו פונים תושבי עכו? למי היו פונים תושבי טל-אל, שמתמודדים עכשיו עם איזושהי סיטואציה? למי היו פונים תושבים בכרמיאל, בנהריה, בנחף, במג'ד אל-כרום? ועל חשיבות הייצוג האזורי. לא במקרה גם שתינו נמצאות כאן כמעט כל יום בשעות אחר הצוהריים, גם לדיונים בני דקה. המחיר המשפחתי שאנחנו משלמות בשליחות הזו – האם מישהו חוץ מאיתנו רואה את זה? האם יש סיבה שנאומים בני דקה יהיו בשעה 16:00? האם לא הגיע הזמן לעדכן את שעות העבודה של מליאת הכנסת? בעבר המליאה הייתה נפתחת בשעה 16:00 מכיוון שרוב חברי הכנסת היו גברים והיו נושאים במשרות נוספות, לדוגמה, ראשי עיר. היה אפשר לעבוד במקביל לעבודת הכנסת. האם בשנת 2022, כשזה תפקידנו היחידי – אסור לנו לעסוק בנושאים נוספים – ואנחנו רוצים ייצוג אזורי, ואנחנו רוצים ייצוג גם של נשים, ואולי נשים שגרות רחוק, במרחק ארבע או חמש שעות נסיעה, האם הגיע הזמן לשנות את זה? תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. שאלות שטוב שגם הכנסת תעסוק בהן. אני יכול לזהות כאן במשכן כרגע לפחות שתי חברות כנסת שגרות במרחק של ארבע או חמש שעות נסיעה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. נאום הנדסת תודעה מס' 55, והפעם על פורשים. היום אנו מציינים בכנסת 90 שנה להקמת האצ"ל. כאשר הוקם האצ"ל ואנשי ההגנה חששו ממנו, מהתמיכה הציבורית שקיבל, בהנדסת תודעה הם מסגרו אותו בכינוי "הפורשים", כחלק ממסע דה-לגיטימציה שנמשך עד קום המדינה ולאחר מכן. חלק מהצלחת המהלך היה כאשר עשרות שנים לאחר מכן חלק מבניהם ובנותיהם של אותם "פורשים" הפנימו את המסר וחצו את הקווים אל חיק מחנה השמאל "המקובל והנאור" – במירכאות, כמובן. אבל זו לא רק היסטוריה. היום האופורטוניסטים חסרי האידיאולוגיה שהונו את ציבור בוחריהם בדרך לשלטון, בראשות בנט, שקד וכהנא, ממסגרים כפורשים את חבריהם שמתעקשים להישאר נאמנים לערכים שבשמם נבחרו, ומענישים אותם. אני ממליץ לידידי חבר הכנסת ניר אורבך שלא להיכנע לטרור הזה, ולעשות כמעשה שיקלי וסילמן. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לחבר הכנסת מעוז. חברת הכנסת ענבר בזק, בבקשה. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בסוף השבוע האחרון התפרסמה בידיעות וב-ynet כתבתה של גילית קוזבה שחשפה עדויות של רופאות שהוטרדו בידי רופאים שעימם הן עובדות, והיום פרסמה קרן נויבך ברשת ב' תוצאות סקר אינטרנטי של קבוצת הרופאות MedToo. לפי הסקר הזה, 46% מהרופאות ו-13% מהרופאים דיווחו על הטרדה או פגיעה מינית במקום עבודתם. הנתונים האלה קשורים קשר הדוק להצעת החוק שלי לתיקון פקודת הרופאים, שעברה בקריאה טרומית כאן במליאה בדצמבר האחרון. זו הצעה שמטרתה לטפל ברופאים שפוגעים מינית במהלך עבודתם. מאז דצמבר ההצעה הזאת לא קודמה, לא נקבע לה דיון בוועדת הבריאות, ומשרד הבריאות שאמור היה לטפל בה עדיין לא קידם אותה. מאז התפרסמו בתקשורת כמה מקרים קשים של רופאים שחשודים בפגיעה סדרתית בעשרות נשים, וכן הגיעו ללשכתי תלונות רבות בנושא. הנתונים מדאיגים מאוד. בכל יום שעובר ובו חוק תיקון פקודת הרופאים אינו מתקדם, עוד ועוד נשים וגברים נפגעים מינית, ואין לנו דרך לעצור את התופעה. אני מבקשת ממשרד הבריאות לעשות הכול כדי לקדם את העבודה על הצעת החוק במטרה למנוע פגיעה במטופלות, במטופלים, ברופאות וברופאים נוספים. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת בזק. בכך תמו הנאומים בני דקה. אה, בבקשה, חבר הכנסת אבוטבול. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כאשר שמעתי שחברת הכנסת שירלי פינטו חיללה שבת לצורך השתתפות באירוע המכונה "שבתרבות", נזכרתי בשיר הזיופים של השרה אילת שקד: "את לא אומרת כלום / מסיטה את המבט / את לא אומרת כלום / משבת לשבת נעלמת לאט". אילת מזייפת, שירלי פינטו מזייפת, אביר קארה מזייף, בנט מזייף, מפלגת ימינה מזייפת. מפלגה שלידתה נעשתה תוך חילול שבת בפגישה ברעננה, שבה ייסדו בנט ושקד את מפלגת הימין החדש, המפלגה ששכחה את הימין, שכחה את ארץ ישראל ועכשיו משכיחה גם את השבת והופכת אותה ליום של חול בפוליטיקה. "את לא אומרת כלום / מסיטה את המבט / את לא אומרת כלום / משבת לשבת נעלמת לאט". בושה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לחבר הכנסת אבוטבול. בכך תם פרק נאומים בני דקה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> ציון 90 שנים להקמת האצ"ל << הלסי >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים במעבר חד לציון 90 שנים להקמת האצ"ל, הצעות מס' 1119, 2702 ו-2704. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אז אני יוצא. אז אני יוצא. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר >> היו"ר איתן גינזבורג: << דובר >> כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, ותיקי ארגון האצ"ל שכאן איתנו ביציע, ברוכים תהיו. היום אנחנו מציינים 90 שנים להקמת האצ"ל. "כל הרוצה לדעת יודע כי לחיסול השלטון הנוכרי ולהקמת המדינה העברית קדמה מלחמת שחרור עברית", כך כתב מפקד האצ"ל מנחם בגין. בימי השמדת העם וגזלת הארץ קמה לו לישראל, בצרתו שכמותה לא הייתה, מחתרת לוחמת, מצילה, פודה. כל מבצע בה עלה על קודמו בעוז, במחץ, בהיקף. ארגון האצ"ל קם בצל מאורעות תרפ"ט בהשפעתו של זאב ז'בוטינסקי, והחדיר לציונות את ההתנערות ממשקעים גלותיים ותחושת התבוסתנות, את זקיפות הקומה, את הזכות והחובה להגן על עצמנו ואת המאמץ האדיר לשחרור המולדת. לאצ"ל מיוחסות פעולות רבות שחקוקות עמוק בהיסטוריה של העם היהודי על אדמת ישראל. בהקרבה עצומה ובאומץ רב פעלו לוחמי האצ"ל להחלשת השלטון הבריטי. יש אומנם סיבות רבות לעזיבת הבריטים את הארץ, אבל לעיתוי ולתוצאה הסופית הייתה חשיבות בפני עצמה, ולאצ"ל – כוח בעל השפעה על קץ המנדט ועל הקמתה של מדינת ישראל. עם זאת, צריך לומר ביושר שהיו כאלו שהתנגדו בתוקף למדיניות האצ"ל, מבית ומחוץ. גם לאחר הקמת המדינה יוצאי האצ"ל, יוצאי הארגון, התקשו למצוא עבודה בשירות המדינה, ולא אחת הרגישו נטע זר בגדודי צה"ל, שהתבססו על אנשי ההגנה והפלמ"ח. הם חשו שהשלטון מנסה לטשטש את העשייה שלהם ולהשאיר אותם בצל, להשכיח את תרומתם למאבק השחרור. ובכן, חברי הכנסת, העשייה של אותם לוחמים לא נשכחה. מכאן במשכן הכנסת שבירושלים הבירה, בחלוף 90 שנים, אנחנו מוקירים ומכבדים את לוחמי האצ"ל ואת גבורתם. אין לנו כל צל של ספק בנוגע לאמונתם בדרך, לשליחותם ולהשפעתם על עצם קיומנו כאן היום. הצורך בפעולה במחתרת של מעטים מול רבים, בכוחות דלים ובאמצעים זעומים, תוך סכסוך פנים-יהודי ובין-ארגוני, נמחה ונמחק כאשר כיום למדינת ישראל צבא אחד חזק המורכב מכל חלקי העם, צבא הגנה לישראל. צה"ל מפעיל את מלוא כוחו היכן שנדרש ומתי שנדרש, עם נשק וטכנולוגיות חדשניות ויכולות התקפה והגנה מהטובות בעולם כולו. פעולותיהם של אנשי האצ"ל יכולות להיראות כאבני הבניין הראשונות לכוח הצבאי שלרשותנו כיום. אני מבקש לברך את חבר הכנסת אופיר אקוניס על היוזמה לציון 90 שנים להקמת האצ"ל. אני מברך את יוצאי האצ"ל שהגיעו היום למשכן, ומודה ללוחמים על פועלם ועל שליחותם למען כינון המדינה העברית בארץ ישראל, מדינתו הדמוקרטית של העם היהודי. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר אקוניס לומר דברים ביום המיוחד הזה. בבקשה, אדוני, חמש דקות לרשותך. << דובר >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, יוצאות ויוצאי אצ"ל ובני משפחותיהם המכובדים ביציע, שכיבדו אותנו, אדוני היושב-ראש, גם קודם לכן, יחד עם ראש הממשלה לשעבר נתניהו וחברי הכנסת ויושב-ראש הכנסת לשעבר לוין והאחרים באודיטוריום במפגש מרתק ומרגש. אני שמח על ההזדמנות לציין גם במליאת הכנסת את יום השנה ה-90 להקמתו של הארגון הצבאי הלאומי, האצ"ל, הארגון שלו יש מקום של כבוד בסיום הכיבוש הבריטי על ארץ ישראל ובניצחון על האויב הערבי, שהביא לתקומת ישראל לפני 74 שנים. ארץ ישראל – בכוח הזכות ולא בזכות הכוח, כך אמר מנחם בגין, מנהיג האצ"ל, ראש הממשלה השישי. ברוח התפיסה הזאת, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, פעל הארגון מאז הקמתו ועד פירוקו. הפירוק היה זמן קצר מאוד לאחר קום המדינה, ואני כמובן אתייחס לפרשייה העצובה והטרגית הקשורה גם בעניין זה. ובכן, גם אתה ציינת זאת, אדוני היושב-ראש, ותרשה לי באמת, אם יורשה לי, קצת לחדד אותך. אתה דיברת על תרומתו של אצ"ל לסיום המנדט הבריטי, ואתה שיבחת – ואני מעריך את זה, אני חייב להגיד לך, ואפילו קצת הפתעת אותי. אבל אני רוצה לבוא ולומר לך, וגם לשר התיירות שנכנס: התרומה של אצ"ל לסיום המנדט הבריטי, בעצם להחלטה של ממשלת הוד מעלתו בלונדון, ולהודעה לאו"ם על סיום המנדט ב-14 במאי היא כבירה, היא ענקית; היסטוריונים רבים רואים בפעילותו של אצ"ל לא רק הזרז העיקרי להודעת בריטניה על סיום המנדט, אלא – ואגב, בשל שלוש פעולות עיקריות שמייד אמנה אותן – הזרז כמעט החשוב ביותר, הייתי אומר, לקראת ההודעה על סיום המנדט הבריטי. ובכן, הפעולות העיקריות: בראש ובראשונה, הראשונה והעיקרית – הפריצה ושחרור כלא עכו. זוהי פעולה שמבחינה צבאית, עד היום, אדוני היושב-ראש, נחשבת לפעולה הירואית במונחים צבאיים, ביטחוניים. הפעולה הנוספת – תליית הסרג'נטים הבריטים בעיר נתניה, בחורשה סמוך לעיר. אדוני שר התיירות, אולי לכן אתה כאן? ובכן, אתה מכיר את חורשת הסרג'נטים. אז נתניה הייתה עיירת חוף צעירה קטנה, סמוכה לחוף הים, בצידו המערבי של מה שמכונה היום כביש החוף. החורשה נמצאת בצידה המזרחי של מסילת הברזל בין תל אביב לחיפה, שלא הייתה קיימת אז. אחד ממובילי הפעולה הוא, כידוע, אביה של מזכירת הכנסת לשעבר ירדנה מלר-הורוביץ, והזכרתי גם את הדברים בדברי הפרדה שלי ממנה. והפעולה במלון המלך דוד, לא רחוק מכאן, נדמה לי במרחק של שניים או שלושה קילומטרים ממשכן הכנסת – פעולה שעוררה מחלוקת בזמנו, אבל ללא כל צל של ספק, ובידיעה מוחלטת – על פי עדותו של מפקד הארגון מנחם בגין – ניתנה אזהרה למטה המרכזי של בריטניה, ששכן במלון המלך דוד, אבל הם לא שעו לה, והתוצאות ידועות. המאבק של אנשי אצ"ל, של הארגון, היה נחוש ומתמיד. הדבר המרכזי ביותר בו הוא האמונה היוקדת, שהיא דבר נדרש, אדוני היושב-ראש, כאבן יסוד בכל פעילות של אדם בזירה הציבורית. אין לך אמונה יוקדת ברעיון שאותו אתה מוביל – אין לך מה לעשות בזירה הציבורית. אני אומר את זה לחברות ולחברי הכנסת. זה לא בוא ולך ממפלגה למפלגה, מספסל לספסל, בין כנסת אחת למשנה. יושב כאן חבר הכנסת לוין, שנכנס איתי לכנסת ב-2009 – אנחנו כבר מוותיקי חברי הכנסת עוד מעט, לפי תדירות ההחלפה של הכנסות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ממש. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מרשה לעצמי לומר גם בשמו שיש בנו האמונה היוקדת שהייתה בלוחמי האצ"ל ברעיון המרכזי שבלעדיו אין תוחלת לאדם פוליטי, ובמקרה שלנו – וגם של לוחמי האצ"ל, כמובן, שמהם שאבנו – זכות העם היהודי על ארץ ישראל כולה, שלמותה הטריטוריאלית של ארץ ישראל, או כפי שהגדיר את הדבר זאב ז'בוטינסקי: ציון כולה שלי. ובכן, זוהי אבן היסוד לפעילות אצ"ל, להקמת תנועת החרות סבא, והיום, בגלגולה המודרני, סיעת הליכוד ותנועת הליכוד, התנועה הלאומית-ליברלית. "כל הרוצה לדעת יודע כי לחיסול השלטון הנוכרי ולהקמת המדינה העברית קדמה מלחמת שחרור עברית. - - - במסמך החיסול רב-המשמעות מודים הבריטים כי כל ריכוזי חילותיהם לא יכלו לה למחתרת העברית - - - כך ניצח המרד ונכבשה העצמאות", כך כותב, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, מנחם בגין בהקדמה לספרו "המרד", המתאר את השנים הללו שבהן פיקד על הארגון הצבאי הלאומי. אבל – ואני רוצה להתייחס היום גם לדבר הבא: עד מהפך 1977 מודרו לוחמי האצ"ל ממקומם הראוי בתקומת ישראל; הדרה מודעת, הדרה של הסחת דעת, של טשטוש ההיסטוריה, של רצון לבטל חלק ניכר מן המאבק על הקמת מדינת ישראל – וכמובן חלק עיקרי של התנועה הציונית – על ידי ניסיון למחוק את ההיסטוריה, לטשטש אותה ולכתוב אותה מחדש. זה דבר שכל אדם, אדוני היושב-ראש, תהא השקפתו הפוליטית אשר תהא, צריך למחות עליו. משום שלכאורה – וכמובן אנחנו לא נעשה את הדבר הזה, משום שאנחנו רוחשים כבוד לכל הפעילות הציונית על כל חילוקי הדעות בה. הטשטוש הזה הוא חמור מאין כמותו. היה נדרש המהפך הפוליטי של 17 במאי ועלייתו של מפקד האצ"ל מנחם בגין לראשות הממשלה בפתק הבוחר כדי להחזיר בעצם את האמת ואת הצדק. לא רק להחזיר – לקומם אותם מחדש. אתה אפילו הזכרת, אדוני היושב-ראש – זאת עוד נקודה שהפתיעה אותי – בצדק הזכרת שגם בצבא ההגנה לישראל, אפילו בשמו נטעו יוצאי ההגנה את המילה "ההגנה". הרי יש משטרת ישראל, יש רכבת ישראל, יש דואר ישראל, יש קול ישראל – אבל היה "צבא ההגנה לישראל". לא בכדי. ואני חושב שצריך לדעת את הדבר הזה. וכמובן, אנחנו מצדיעים ללוחמי צה"ל מן היום הראשון להקמתו, מפקודת היום הראשון להקמתו, בסוף מאי 1948, אבל מייד ניגע בתקרית אחת חמורה ביותר, שגם צבא ההגנה לישראל קשור בה וגם האצ"ל קשור בה. ובכן, ההתעלמות המכוונת הזאת הסתיימה במאי 1977, והינה, כל מי שניסה למחוק את חלקו של אצ"ל בתקומת ישראל הפסיד. אנחנו כאן גם בכנסת, גם במקומות אחרים, גם בטקסים ממלכתיים – בשבוע הבא, אני מניח, חבר הכנסת לוין, אני, ראש האופוזיציה נתניהו ואחרים, נהיה בחלקה בנחלת יצחק כמדי שנה בטקס האזכרה לנרצחי אלטלנה. ברוך השם, הכנסנו, הבאנו וחשפנו את האמת. אני הזכרתי, אדוני, שני דברים, ואני אגע בהם בקצרה ממש, משום שאנחנו רוצים לשמוע עוד דוברים. אני מייד אסיים. ובכן, לאלטלנה, שאליה התכוונתי, קדם הסזון. מסע הציד הזה, סזון, הוא מן הפרשיות החמורות, המביכות, האומללות ומעוררות הסלידה שקרו בתולדות התנועה הציונית. חבורה של לוחמים בפני עצמם אשר לא ראו את דרכם כדרכיהם של לוחמי האצ"ל פשוט הלשינו, חטפו, עינו, בקיבוצים שעדיין קיימים – שגם ביקרתי בחלקם במרוצת החיים שלי – את לוחמי האצ"ל כדי להסגיר אותם לשלטונות הבריטיים, תוך כדי עינויים קשים. שמעתי במו אוזניי. לא רק קראתי, אלא שמעתי מחלק מן האנשים היושבים כאן מוותיקי האצ"ל. זה דבר בלתי נסלח. אני מנצל את ההזדמנות הזאת לקרוא לכל מי שהיה קשור אז לתנועת העבודה לדורותיה להתנצל, להרכין ראש, לומר: טעינו, שגינו. המעשה של הסזון היה הלשנה נוראה. וכמובן, המעשה השני, אדוני היושב-ראש, בשלהי חודש יוני: הירי המכוון, שהתעצם עם הידיעה על עלייתו של מנחם בגין אל הספינה שעלתה על שרטון בחוף תל אביב. נדמה לי שדודו של חבר הכנסת לוין היה מפקדה. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> דוד של אימי. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> דוד של אימך. ובכן, זה כמו דוד בעצם. כשהיינו קטנים כולם היו "הדוד". ובכן, הדוד של אימו, זכרה לברכה, של חבר הכנסת לוין פיקד על האונייה. גם כאן לא הייתה מעולם התנצלות. לא הכירו אף פעם ברצח הזה, ואף אחד – תקשיבו טוב, אני אומר את זה בצורה הכי ברורה - - << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> "התותח הקדוש". << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> בושה. << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> - - אף אחד לא יכבס מילים על ההתרחשויות ביוני 1948 סמוך למלון דן בעיר תל אביב, בעצם בין חוף בוגרשוב לחוף פרישמן. גם את האנדרטה שמוצבת שם ומספרת את הסיפור חנכו רק בתחילת שנות האלפיים. אכן כך, כפי שצוין כאן, התותח אשר ירה מן הבית האדום ברחוב הירקון בתל אביב על אלטלנה כונה על ידי דוד בן-גוריון – ונדמה לי אפילו שזה היה במליאת הכנסת, אבל אינני חותם על כך – "התותח הקדוש", שיוצב בבית המקדש השלישי שייבנה. כלומר בן-גוריון ראה את בית המקדש השלישי על הר הבית בחזונו, אבל שם הוא ראה את התותח הקדוש כאחד המוצגים. ובכן, אדוני היושב-ראש, על שתי פרשיות אלה אין לעבור לסדר-היום, אין לשכוח ואין לסלוח. אני חושב שבכל פעם שמדברים על הארגון הצבאי הלאומי ועל לוחמיו צריך להזכיר את שתי הפרשיות האומללות האלה, שהן ככתם על ההיסטוריה של תנועת העבודה ההיסטורית שהובילה אותם. "מסביבנו היה חושך - - - אין שביב אור. - - - אבל מבעד לאפלה כבר בקע האור. ובהפציע השחר – תמיד מאדים הוא. - - - יצאנו, יצאנו מעבדות לחירות. מחר תזרח השמש. וילדים יצחקו". כך מסיים מנחם בגין – מנהיג הארגון הצבאי הלאומי, ראש הממשלה, אשר עמד על הדוכן הזה מאות פעמים ונאם כאן 29 שנים כראש אופוזיציה ועוד שש שנים כראש ממשלה ושר ביטחון בישראל – את ספרו "המרד". ודבר אחרון ממש. היום, 7 ביוני, אדוני היושב-ראש, אנחנו מציינים את יום השנה לפעולה שנקט ראש הממשלה בגין, לטעמי בהשראת המנהיגות שלו כמנהיג אצ"ל, והיא הפצצת הכור הגרעיני בעיראק, שהצילה עשרות אלפי ילדים וילדות ישראלים, וגם מבוגרים, מהנשק הגרעיני שהכין סדאם חוסיין, מן הפצצות האטומיות שלו. אני בטוח שההחלטה, שהתקבלה בניגוד מוחלט להמלצת זרועות הביטחון אז, התקבלה רק משום שידע לא רק להנהיג את מדינת ישראל כמנהיג מופת, אלא הבסיס לכך היה מנהיגותו בארגון הצבאי הלאומי עד הקמת המדינה. תל חי ותודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה לחבר הכנסת אקוניס. כל הכבוד. חבר הכנסת יצחק פינדרוס. פינדרוס, זה בגלל אתמול? אתמול נתת לגפני, עכשיו נתנו לך? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, גפני לא מגיע מבני ברק. אדוני היושב-ראש, אם אתה מדבר על אתמול, אני חייב לומר לך, היו פה שלושה אירועים. אדוני היושב-ראש, אמרתי את זה ליריב היום, היו פה שלושה אירועים: האירוע של חוק יהודה ושומרון, האירוע של המינוי ההזוי הזה של אותו אחד להיות שר דתות והאירוע השלישי, שלדעתי הוא האירוע העולה על כולם – יואב לא נמצא פה – זה החוק להנצחת זכרו של ברל כצנלסון, שהוא נפל דווקא בג'נטלמניות של האופוזיציה, שדווקא פרגנה ואמרה להם: תחליפו איזה קיזוז שאתם רוצים, והם, מרוב הג'נטלמניות הזאת, התבלבלו, והחוק הזה נפל. אני מקווה שהייעוץ המשפטי לא יגיד להם שיש נסיבות חריגות לשבוע הבא, כשהממשלה תצטרך להעביר לגלעד קריב את החוק הכי מרכזי שלו. אני חושב שזה הדבר הכי משמח, ואני גם רוצה להגיד למה. תראו, אנחנו מציינים 90 שנה להקמת אצ"ל, ואני לא צריך להרחיב. אין לי ספק שלאופיר יש הרבה יותר ידע ממני, אף שגם אני גדלתי על הסיפורים, גם על המסירוֹת של האנשים לבריטים וגם על התותח. כולנו גדלנו על הסיפור הזה. אבל יש משהו שהוא נמשך, ואם נסתכל בראי ההיסטורי, באמת כבר 90 שנה, 100 שנה, פחות או יותר, הוא נמשך אותו דבר, רק שיטות הלחימה משתנות. זה נכון שהיום לא נלחמים עם סוסים וחרבות כמו שנלחמו לפני פיתוח חומר הנפץ, אבל נלחמים באותן שיטות: אין לגיטימציה; מי שיורה בתותח הוא הממלכתי, מי שמקבל את היריות הוא חסר הממלכתיות; מי ששומר על הצבא שלנו זה הממלכתי, מי שמנסה לשמור על המדינה הוא לא ממלכתי. אלה אותן שיטות. בגין נהיה יקיר האומה הישראלית, מי שלא יודע, רק אחרי שהוא כבר לא היה רלוונטי בשלטון. אז כולם פתאום – בגין. אני, כילד, כילד, זוכר את כלי התקשורת – אז היו רק ידיעות אחרונות ומעריב – את הזעזוע מהדבר הזה שהאיש הקיצוני הזה – איתמר, אתה חושב שאתה קיצוני? – האיש הקיצוני הזה שנהיה ראש ממשלה, זו הייתה ההרגשה. איתמר בן גביר נהיה ראש ממשלה – פחות או יותר זו הייתה האווירה אז – ומה הולך לקרות במדינת ישראל. ואני מקבל טלפון גם, בדרכי לכאן עכשיו, מאיזשהו אזרח מודאג, אני לא יודע איך הוא הגיע למספר הטלפון שלי: מה אתם נדבקתם לליכוד? ואני רוצה להציע – ואני שומע את זה גם מחבריי מהקואליציה מדי פעם: מה יש לכם מהדבר הזה? מה אתם נדבקתם? אז קודם כול, יש רק צד אחד של המפה שמסוגל בכלל להגיע לדברים כאלה, מסוגל להגיע, כן, לירות ולמסור ולשפוט במשפט עקום ולעשות הכול בשם הממלכתיות והחברתיות ולא להתנצל על כך, ולהרגיש טוב עם זה, ולדעת שהם הרגו אנשים והכול בסדר, כי הם עושים את זה ממלכתי והם עושים את זה לפי התקנון ולפי החוקה. ואפילו היה דיון על זה בין החברים, עשו את זה בצורה מסודרת, לא כאלה חוליגנים כמו הימנים האלה, שהכול כזה פרטץ'. הם אנשים ממלכתיים, הם הממלכתיות. אבל כבר למדנו על זה, "רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני". אבל אני מציע לכולם, ואני אומר את זה בכנות: משה פוקסמן בספר שלו מתאר גם את הזעזוע וגם את התחושה שמדינת ישראל הולכת לאבדון ברמה הבין-לאומית, היא הולכת להיות מוקצה מחמת מיאוס ברמה הבין-לאומית, שלא לדבר שתמיד, משום מה, בשלטון של החוליגנים האלה מהימין, המצב תמיד השתפר ברמה הבין-לאומית. ראו 12 השנה שאתם אוהבים להזכיר תמיד, ראו השנים של מנחם בגין, שלא היה פחות רצוי בבירות העולם. אבל היה דבר אחד שהוא קשור אחד בשני, ואוהבים לשכוח את זה, ומשה פוקסמן הולך על זה לאורך כל הספר שלו ומדגיש את זה: מנחם בגין לא היה איש דתי, הוא גם לא היה איש חרדי, הוא גם לא היה ממצביעי יהדות התורה, אבל הבין את מה שמבינים, דרך אגב, כמעט כל מנהיגי הליכוד לדורותיהם וכמעט כל אנשי הליכוד לדורותיהם: אין לנו זכות בארץ הזאת בלי היהדות. אין לנו. הכבוד העמוק והאמיתי – שלמי שלא יודע, היה לו באופן מהותי. באופן מהותי, לא באופן קואליציוני בגלל איזשהו הסכם או בגלל איזשהו משהו אחר. באופן מהותי. אזכיר שיהדות התורה, אגודת ישראל, בהיסטוריה שלה לא נכנסה לאף קואליציה – לא רצתה להיכנס – עד 1977. היא לא הסכימה להיות חלק מקואליציה עד 1977. רק ב-1977, כשבא מנחם בגין עם הכבוד המינימלי למסורת היהודית, הכבוד המינימלי לדת. כולם זוכרים את מנחם בגין הולך בקהיר ברגל לבית הכנסת כראש ממשלה, ובואו, אף אחד לא חשב שהוא שומר שבת. לא החליטו שהוא שומר שבת, ידעו שהוא לא האיש, אבל הוא אמר: אני ראש ממשלת ישראל, אני מייצג את ישראל, אני לא יכול לנסוע ברכב בשבת ויהי מה. יתרה מזו, הזעזוע הגדול באחד הדברים שהיו בכלי התקשורת היה כשהוא נסע לארצות הברית – איך הוא יתמודד בלי התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית. ובגין, בנסיעה הראשונה שלו לארצות הברית, הזמין את עצמו לשלושה מנהיגי היהדות האורתודוקסית בארצות הברית, חבש כיפה ובא אליהם. הוא לא הסכים שיבואו אליו. הם לא ביקשו, הם לא הזמינו אותו אפילו. הוא אומר: אין דבר כזה, אני בא לארצות הברית, אני המנהיג של מדינת ישראל, אני בא ליהדות, למי שמייצג את היהדות. הוא לא הסכים לפגוש את אנשי הרפורמים והקונסרבטיבים שם, שהם היו הלוביסטים, עד שבאו והתחננו אליו, אמרו לו: שמע, אתה לא יכול לריב גם עם קרטר וגם איתם. די, תוריד פרופיל – כמו שאומרים לנו היום מדי פעם, דרך אגב. אומרים לנו: חבר'ה, אתם צודקים, אבל בואו תורידו פרופיל, אי-אפשר בממלכתיות. והאנשים האלה עם הכבוד הזה, בסוף לא עזר לאף אחד כלום. בסוף זו האמת שמנצחת. שם נמצא העם היהודי. רק אם אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני – רואים את זה בצד אחד, אז היום השתנו השיטות; הולכים לבית משפט ותופרים תיקים, עושים כל מיני דברים, העיקר את הדבר הזה להוריד. אבל בואו נסתכל אחרי 90 שנה: זה לא עזר להם. לא עזר להם. אף אחד לא זוכר שצבא ההגנה לישראל זה ההגנה. אתה צריך לבוא להזכיר לנו את זה פה. אף אחד לא זוכר את זה. כל עם ישראל יודע שהיו שלושה ארגונים ולא ארגון אחד, וזה לא יעזור להם. החלום הוורוד שלהם שהיהדות תיעלם פה במדינת היהודים וכולם יהיו צברים כאלה, ישראלים, מכור ההיתוך הישראלי – פרח וברח להם. אתה מסתובב בשווקים, אתה מסתובב בעם, מי כמוך יודע - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פינדרוס, רשמתי לך דקות. כבר עברת את הזמן. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אין בעיה, אני מסיים. אתה מסתובב בעם, ומי כמוך יודע את זה, בראשון, בכל מקום שאתה מסתובב, העם צמא למסורת. כמות בתי הכנסת שנפתחו בתל אביב בעשור האחרון היא בלתי נתפסת. אני לא בטוח אם לא יותר מירושלים. כמות בתי הכנסת שנפתחו בתל אביב. עם ישראל ינצח ועם ישראל חי וקיים, ולא יעזור לאף אחד כלום, ולא כל תרגיל אפשרי אחר. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת איתמר בן גביר. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, גיבורי האצ"ל ומשפחותיהם, חבר הכנסת אקוניס – מגיע לך יישר כוח גדול, נער הייתי כשיצאתי למחאות מול הסכמי אוסלו הארורים שבהם נשפך דם יהודי; נער הייתי כשיצאתי להפגין נגד מדיניות ההבלגה ונגד החרפה שהייתה כאן באותם ימים, ונער הייתי כשהדוד שלי, דוד אבינועם, לקח אותי לצד ואמר לי שאני לא העצור הראשון במשפחה שנעצר בגין כרוזים והפגנות: אימא שלי שושנה, זיכרונה לברכה, גם היא נעצרה. ולא סתם נעצרה, אלא נעצרה בגיל 14 אחרי שהדביקה כרוזים של האצ"ל. גם רעייתי איילה הייתה נערה כשסיפרו לה שסבא שלה, סבא מצליח, היה באצ"ל, ולא סתם פעיל, אלא השתתף בפעולה המפורסמת של פיצוץ קולנוע רקס. כחייט, הוא התבקש לתפור חליפה, לשים שם פצצה, להיכנס לקולנוע ולהותיר את החליפה על הכיסא. והפצצה אכן התפוצצה. כאלה היו אנשי האצ"ל, עם מסירות נפש עצומה לעם ישראל ולב חם לעם שעבר גלויות קשות, פוגרומים ושואה; כאלה היו אנשי האצ"ל, שלא היססו לעשות פעולות הירואיות, שהרתיעו את הבריטים והסבירו להם שהם לא בעלי הבית על ארץ ישראל. אנשי האצ"ל לא שנאו את הבריטים – הם אהבו את היהודים, וכדי להגן על העם היהודי הם עשו כל שביכולתם. כן, לא תמיד הבינו את זה; לא מעט פעמים הם מצאו עצמם נרדפים דווקא על ידי אחיהם, אבל הם לא התייאשו והמשיכו. כדי שהעם היהודי ימצא מנוח לכף רגלו הם דאגו להוציא מארץ ישראל את מי שהפריע להקמת מדינתנו, ותמיד תמיד נזכור מי גירש את הבריטים מהארץ. באותם ימים התוקפנות של האויב לא ידעה שובע, ונדרשה פעולה נחרצת אל מול הפורעים הרבים שאיימו להשתלט על המולדת. אנשי האצ"ל לחמו בגבורה, בעוז, עד להשבת הכבוד הלאומי של העם היהודי, שסבל רבות בגולה. הם לחמו ושילמו בחירותם, בדמם, כדי שיהודים יוכלו ללכת כאן בלי לפחד, בכבוד. אנשי האצ"ל הבינו ששקט הוא רפש; שכשרוצחים יהודי אסור לשתוק, וכשרומסים את העם היהודי אסור להבליג. הם הבינו שאם לא נעמוד בגבורה מול האויבים שלנו, לא תהיה לנו כאן זכות קיום. הם הבינו שאם לא נתנגד, אם לא נתקומם, אם לא נפעל, אם לא נעשה – נישאר עבדים, אם לא במובן הפיזי של המילה, אז במובן הרוחני. אחיי גיבורי האצ"ל לא חשבו על החירות שלהם, על חייהם – היו כאן כדי לשנות את המציאות לבטוחה יותר, לטובה יותר, ועשו זאת בהדר. "הדר – / עברי גם בעוני בן שר, / אם עבד, אם הלך – / נוצרת בן מלך / בכתר דוד נעטר. / באור ובסתר / זכור את הכתר – / עטרת גאון ותגר. // - - - למות או לכבוש את ההר – / יודֶפֶת – מסדה – ביתר". אחיי גיבורי התהילה, אלה שנמצאים כאן ואלה שכבר לא איתנו, עם ישראל חייב לכם. תמיד, תמיד נזכור ונזכיר. אני מבטיח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת משה אבוטבול. אבוטבול, גם לך אני לא רושם זמן, אבל תעמוד ביעדים. איתך זה מסוכן, אבל תעמוד. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> בעזרת השם. האצ"ל הוא בעצם – תנועת ההמשך שלו היא הליכוד. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כדי להבין בדיוק למה אנחנו, הציבור התורני, הציבור המסורתי, הציבור, נקרא לזה ככה, של יהדות התורה, תנועת ש"ס, למה אנחנו דבקים בימין, מה יש לנו לחפש בליכוד, בכל המקומות האלה – אני רוצה להזכיר שמרן הרב שך בזמנו, התייעצו איתו, כולנו זוכרים את התרגיל המסריח וכל העסק הזה, ואז הוא אמר בצורה נחרצת: אנחנו דווקא עם הימין, עם הליכוד, עם פשוטי העם. האנשים האלה שבעצם יכולים להכיל את התורה, את המורשת, את המסורת. הם תמיד כיבדו את הדת, את לומדי הדת. לא היה מין מצב כזה של אנטי, מה שמצאנו בתנועות אחרות, שידעו לפגוע, ידעו לפגוע בצורה מאוד אקטיבית בכל דבר. אנחנו הרי עדיין עם צלקות מכל מה שנעשה כשבאו העולים מתימן – איפה שימרו אותם, ואת גזיזת הפאות ואת כל הדברים. זה לא נעשה על ידי הליכוד ולא על ידי תנועות הימין. כולנו יודעים מאיזה בית מדרש זה הגיע. מהאצ"ל זו הייתה בעצם ההתפתחות שהיום אנחנו רואים בתנועת הליכוד, שנמצאת בשלטון, גם אם עכשיו היא יצאה להפסקת פרסומות קצרה, אבל היא עוד תחזור. היא עוד תחזור; עניין של כמה ימים, ואני מקווה שנוכל להתפטר מהממשלה הרעה הזו. אבל צריכים לדעת – אני עכשיו רוצה לומר כמה מילים כדי לחבר את הנושא הזה לעניין עצמו – הממשלה הרעה שקמה לפני שנה לא מפסיקה לנסות להרוס ולקעקע את החיבור של עם ישראל ליהדות. כל יום אנחנו נחשפים לעוד רשעות ואטימות מצד הממשלה. אני כבר לא יודע כמה מיושבי המשכן יודעים על כל מיני דברים שקורים, אבל אני כאן כדי לעדכן דברים שאפילו אנשים לא יודעים. ממשלת ישראל הנוכחית קיצצה את תקציב החיבור למסורת ישראל ב-92%. חברים, 92% קיצצו. מה זה? יש הרבה אנשים, יהודים רבים, דתיים וגם כאלה שאינם שומרי מצוות או שומרי מסורת, כאלה שרוצים קצת חיבור למסורת, לדת, לדברים האלה. ואז, החיבור הזה, היו כל מיני ארגונים חשובים שהיו מביאים להם את זה, לעם שבשדות, מדן ועד אילת, כמו ארגון דגל ירושלים, כמו ארגון אל המעיין, עוד ארגונים – ארגוני חב"ד ועוד כאלה שעושים פעילות קודש – הלכו, עצרו את הכול. יואל, תקשיב, עצרו את הכול, לצערנו. 92%, זה דבר איום ונורא. תאר לעצמך שאצלך בתיק התיירות היו מקצצים 92% מהפעילות. אני לא יודע אם היית מתאבד, אבל דבר אחד בטוח: לא היית נשאר רגע בממשלה. ואם לא היית הורג אותה, היית מוציא לה את הנשמה. למה? אתה יודע שהבסיס שלך זה בעצם לעשות פעילות. אם לא נותנים לך פעילות, מה אתה שווה? מה, סתם רק לחתום על ניירות? אז זה מה שעשו לנו, לקחו 92% מהפעילות של אותם הארגונים שהיו מנגישים את היהדות בכל מיני מקומות הכי רחוקים בארץ. בתקציב המדינה, ממשלת ישראל בראשות בנט, שהוא בעצם חובש כיפה, ואיווט, שלצערנו שונא חרדים, חתכה כמעט לחלוטין באכזריות את תקציבי הפעילות של החיבור למסורת. מגידי השיעורים, אלה שמלמדים, לא יכולים למסור שיעורי תורה לבני נוער, כי אין מה לשלם להם, אפילו לא את הסכום הבסיסי, הסמלי הזה. לא מדובר פה על אלפי שקלים, מדובר פה על סכום זעום של כמה – 200, 300 שקלים שנותנים לכל אחד מהמלמדים האלה? כמעט הכול בהתנדבות. ומה קרה לצעירים ולבני הנוער? אפס חיבור למורשת וליהדות. מי היה מאמין שיום יבוא ובמדינת היהודים יחתכו בבשר החי של לימוד התורה. זו כבר לא מדינת היהודים, חלילה, זו מדינת הערבים. למסורת ישראל – לא, אבל למסורת האסלאם – כן. ראינו שפתאום נתנו לכל מיני אימאמים – לזה כן יש כסף. רק שיישארו עוד קצת בקואליציה, בשביל זה מוכנים את הכול. אני רוצה להזכיר שמנהיג האצ"ל מר מנחם בגין, ראש ממשלתנו הנערץ שכולם אהבו אותו, היה מחובר למורשת, למסורת, לאהבת ישראל. זה אותו ראש ממשלה נערץ, ולא נשכח את זה לעולם, שידע באומץ רב, באומץ רב, לסגור את אל על בשבת. למה? מה הטענה שלו, שהוא אמר? אני לא אשכח את זה, בתור נער בגיל 16 הלכתי לשמוע את הנאום שלו ככה בשושו, ברדיו, הייתי חייב לשמוע מה הוא אומר על זה. עניין אותי. ואז הוא אמר את הנאום המפורסם שלו: לא ייתכן שבסלוניקי – שזו הייתה עיר נמל – סגרו את הנמל בגלל יהודים שעבדו שם וכיבדו אותם, אז אנחנו במדינת היהודים לא נסגור את אל על? לא נשמור את השבת? תבינו, וזו תשובה לכל אלה ששואלים ולא מרפים מלשאול במשך שנים רבות גם אותי, גם את חבריי בש"ס וגם את חבריי באגודת ישראל, ביהדות התורה. אני מודיע את זה רק פעם אחת: אנחנו אוהבים את הליכוד. למה אנחנו אוהבים אותם? מסיבה אחת: כי הם מכבדים את המורשת, הם יודעים להכיל אותנו, לעומת תנועות אחרות. אנחנו אומרים את זה, ומכאן לא צריכים כל פעם להגיד את זה, יואל. מכאן עד להודעה חדשה. אחת אמרה לבעלה: למה אתה לא אומר לי שאתה מחבב אותי? תגיד שאתה מחבב אותי. אז הוא אמר לה: תקשיבי טוב, אני אחרי החתונה אמרתי לך שאני מחבב אותך. כל זמן שלא יחול שינוי אני מחבב אותך תמיד. אנחנו את הליכוד מחבבים. למה? כי הם אוהבים את המורשת, את המסורת. הם יודעים להכיל אותנו. לכן אני רוצה להגיד שביום הזה, יום האצ"ל הזה, תבינו, לנו זה גם כן יום כזה סמלי מאוד מאוד, שבעצם במהפך של 77' המדינה קיבלה משהו שלעולם לא נוכל לחזור ממנו למה שהיה: מדינת היהודים, מדינת מורשת, מדינת מסורת. האשם המרכזי בנושא הזה, באהבה רבה, הלוא הוא אותו אחד – יריב לוין סיפר את זה; יריב לוין אמר שבפעם הראשונה שהוא ראה את מנחם בגין הוא פרץ בבכי. אתה זוכר את הסיפור הזה, דוד? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אמר בזמנו יריב לוין שבפעם הראשונה שהוא ראה את מנחם בגין הוא פרץ בבכי. יריב לוין, זה שהיה יושב-ראש הכנסת. למה הוא פרץ בבכי? כי מנחם בגין היה הסנדק שלו. אז אנחנו רוצים, בעזרת השם, לאחל לכולנו ולכל אלה הבוגרים, אנשי לח"י, האורחים שלנו היקרים: תמשיכו לדעת שאנחנו אוהבים אתכם, כי אתם בעצם הבאתם לנו את המתנה הכי יפה שיש לנו, ברוך השם, גם מדינה יהודית. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה, משה. ישיב השר יואל רזבוזוב בשם שר הביטחון. אמרתי טוב את השם הפעם? תמיד טעיתי אצלו. אבל הוא אמר לי פסיק ועוד פסיק. << דובר >> שר התיירות יואל רזבוזוב: << דובר >> כבוד יושב-ראש הישיבה, חברות וחברי הכנסת, לוחמים ולוחמות שעוד נשארו איתנו, לוחמות ולוחמי האצ"ל כמובן, המשפחות – ביוזמתם של חבריי חברי הכנסת אופיר אקוניס ודוד ביטן, כנסת ישראל מציינת היום את פועלו של הארגון ואת המפקדים והלוחמים שלו שנטלו חלק במאבק להקמת המדינה ליהודים. אנחנו מוקירים היום, למרות חילוקי דעות נוקבים שהיו ועדיין נשארו, את הרוח הנועזת, את הנחישות והאומץ שאפיינו את הנערים והנערות, את הצעירים והצעירות ואת מעט המבוגרים שליוו אותם. ההתמסרות המוחלטת לרעיון הציוני הייתה משאב חשוב בידי התנועה הציונית במאבקה לעצמאות לאומית. 74 שנים לאחר פירוק האצ"ל, ואיתו פירוק יחידות ההגנה, הפלמ"ח והלח"י והתמזגות הכוחות הלוחמים הללו בצה"ל הצעיר, אנחנו נוטים לטשטש את הכעסים, האכזבות, הדם הרע והדם ממש שהיו נוכחים בין האחים לאורך השנים לפני קום המדינה וגם לאחר מכן. צריך לומר בצורה ברורה: חלק מהפעולות התוקפניות של אצ"ל זכו לכתף קרה מצד היישוב הממוסד. במחנה האידיאולוגי השני אנשי המיעוט נרדפו, הרגישו שהם אינם מקבלים את הכרת הטוב מצד מי שעבורם סיכנו חייהם, למענם, ובעיקר הם היו משוכנעים בצדקת דרכם. בחלוף שלושה דורות, לוחמי צה"ל וארגוני הביטחון והמודיעין של ישראל לומדים לקחים חיוניים מהתקופה שלפני קום המדינה. הצעירים והצעירות, שהם התקווה שלנו תמיד, לוקחים השראה מגבורת הלוחמים העבריים ומדבקותם במילוי המשימה. הדור הזה, שמגן על העם ועל גבולות המדינה, מבין את הצורך באיזון הראוי בין שמירה על הערכים האנושיים האוניברסליים לבין הדאגה קודם כול לאנשים שלנו, לאחים שלנו. מתוך התבוננות במלחמות הפנימיות בעבר הקרוב והרחוק של העם שלנו, אנחנו חייבים להישמר מכל משמר מפריצת הסכר של המחויבות לשלטון החוק. עלינו להימנע, גם אם הדבר קשה ביותר, מפגיעה בהחלטות הלגיטימיות של נבחרי הציבור. מנגד, עלינו לכבד ככל הניתן את ערכיו של המיעוט ואת דרך ההתנהלות שלו, בעיקר אם איננו מסכימים איתם. אני מברך הלוחמים שהקדישו את חייהם למאבק עיקש לגאולת העם. אני מבטיח שגם בדור הזה גדודים-גדודים של לוחמים עבריים ערוכים להילחם ואף למסור את הנפש ולהבטיח בכל שעה ובכל מקום את ביטחון הישראלים ואת עצם קיומה של המדינה שעליה נלחמו יקרינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה, יואל. אין פה צורך בהצבעות, נכון? תודה לאקוניס, תודה לכולם שהגיעו. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (מס' 13), התשפ"ב–2022 << הצח >> [מס' כ/892; דברי הכנסת, חוב' כ"ג, ישיבה 122; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני עובר לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (מס' 13), התשפ"ב–2022, בקריאה שנייה ושלישית. מציגה חברת הכנסת עידית סילמן, יושבת-ראש ועדת הבריאות. << דובר >> עידית סילמן (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבדת להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה והשלישית את הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (מס' 13), התשפ"ב–2022, של חברת הכנסת מיכל רוזין. הצעת החוק נועדה למנוע מרופאים שהורשעו בעבירות מין להמשיך ולעסוק ברפואה לאחר הרשעתם, ובכלל זה לבוא במגע עם חסרי ישע, קטינים ואנשים עם מוגבלות במסגרת הטיפול בהם עד שיסתיימו ההליכים המשמעתיים בעניינם. מוצע לקבוע לגבי רופא שהורשע בעבירת מין כי רישיונו יותלה באופן אוטומטי החל ממועד הרשעתו ועד לקבלת ההחלטה על אמצעי המשמעת הקבוע שיינקט נגדו. רופא שהורשע יחויב לדווח למשרד הבריאות על הרשעתו באופן מיידי. מכיוון שההתליה היא אוטומטית, מוצע להסמיך את מנכ"ל משרד הבריאות להחליט אם לבטל את התליית הרישיון, להאריך את תקופת ההתליה לתקופה נוספת שיקבע או להגביל את תחומי עיסוקו של הרופא לתקופה שיקבע. לשם כך ימנה המנכ"ל ועדת משמעת שתדון בעניינו של הרופא ותביא את המלצותיה בפני המנכ"ל. החלטת המנכ"ל תעמוד בתוקפה עד להחלטה על אמצעי המשמעת הסופי שמקבל השר בעניינו של הרופא. על פי הוראות הפקודה מוצע שמינוי הוועדה, מתן המלצתה והחלטת המנהל יינתנו בתוך פרק זמן קצוב של כחודשיים בסך הכול, כך שיופעל שיקול דעת במהירות האפשרית לגבי המשך הצורך בהתליה. ועדת הבריאות ראתה בדיוניה בהליך החקיקה חשיבות רבה בהוספת נציג בעל הכשרה, ידע וניסיון בתחום הפגיעות המיניות להרכב הוועדה הממליצה למנכ"ל, וזאת גם על פי התעקשותה של חברת הכנסת מיכל רוזין, כך שיהיו לוועדה הממליצה הכלים והידע המקצועי הרלוונטיים לסוג העבירות שההסדר המוצע עוסק בהן. חבריי חברי הכנסת, מטרת הצעת החוק, מעבר לתיקון הרגולטורי הטכני של ההליך המשמעתי והמשפטי, היא ליצור מציאות מתוקנת יותר ובריאה יותר בחברה שלנו. בחודשים האחרונים נחשפות בזו אחר זו עדויות של נשים שנפגעו על ידי רופאים, חלקן מטופלות, חלקן בעצמן קולגות של אותו רופא שנמצאות תחת מרותו. ככל שעוד תלונה מוגשת, כך מתחוורת לנגד עינינו תמונת סדוקה ועכורה של דפוסי התנהגות ואתיקה מקצועית מקולקלים מהיסוד. במקורותינו למדנו כי פגיעה מינית כמוה כהורג נפש. פגיעות מיניות במטופלות הן תחום שסובל מטיפול לקוי ומכשלים רבים שמצויים בהליך מיצוי הדין עם הרופא הפוגע, החל בסחבת ארוכה – מה שמביא לעיתים לכדי האבסורד שהפוגע ממשיך בעבודתו ונשים ממשיכות להיות חשופות לפגיעתו – וכלה בהסדרי השתקה סמויים או גלויים בין המוסד והפוגע. דוגמה לכך היא רופא פוגע המתפטר בהסכמה ועובר למוסד רפואי אחר בלי שיודעים על עברו. יש דרכים רבות לשיפור המערכת והגברת צעדי המניעה: הכשרות וריענון נהלים, יצירת אווירה של אפס סובלנות לפגיעות מיניות בקרב רופאים ורופאות ועוד. וגם חברת הכנסת מיכל רוזין נלחמה בתוך דיוני החקיקה בוועדה, החל בחוק ההסדרים, להכניס הכשרות לאותם הצוותים הרפואיים בפגיעות מיניות. היום, באישור חוק זה, אנחנו עושים צעד חשוב של ייעול הליך התליית רישיונו של הרופא שהורשע, וזאת כדי למנוע פגיעות מיניות נוספות ולדאוג למטופלות ולמטופלים למרחב טיפולי מוגן, במיוחד במצבים רגישים שבהם נאלצים לחשוף את הגוף וגם את הנפש. זאת הזדמנות טובה להודות לכל הארגונים והפעילים לקידום מרחב בטוח לנשים במערכת הבריאות ומיצוי הדין לרופאים שפגעו במטופלים, נשים וגברים כאחד. חשוב להדגיש כי רובם המוחלט של הרופאים והרופאות במדינת ישראל עושים את מלאכתם נאמנה, במקצועיות, ברגישות ובמסירות אין קץ, ועל כך תודתנו. על כן יש להיזהר שלא לפגוע בשמם הטוב, שהרי גם הם סובלים מאותם רופאים פוגעניים, המכתימים במעשיהם את טוהר המקצוע, את שבועת הרופא שנשבעו. לסיום אני מבקשת לומר תודה גדולה לחברתי חברת הכנסת מיכל רוזין, יוזמת הצעת החוק. תודה לה ולצוות לשכתה המסור ביותר על המסירות, על הנחישות בתהליך החקיקה ועל זה שהן לא מוותרות אף פעם. תודה נוספת לצוות היקר של ועדת הבריאות, למזכירות הוועדה, לצוות המשפטי ולצוות הפרלמנטרי שלי על כל העבודה הקשה לפני ומאחורי הקלעים. היום אישורו של חוק חשוב זה, וכן של חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים, שיעלה בהמשך היום בקריאה ראשונה, הם תוצרים של העבודה הקשה והעשייה החשובה של ועדת הבריאות וחבריה. ואנחנו גאים בזה. אני קוראת לחבריי חברי הכנסת לדחות את כלל ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. בהצלחה רבה, חברת הכנסת, גאווה גדולה על החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי סעיף 1 לחוק, אין אף מסתייג. אני רשום, אבל אני מבטל. אם ככה, נמחקות כל ההסתייגויות, כולל לחלופין. סעיף 2, אתם רוצים לדבר? החוק הזה בהסכמה, אתם רוצים לדבר? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בהסכמה. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> בואו נצביע על החוק. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מי שרוצה לדבר, שידבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם לסעיף 2 כל ההסתייגויות נמחקות. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו לא פה, אז מעבירים את החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה, בזכותכם הכול. נעבור ישר להצבעה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מכיוון שאין הסתייגויות, כל ההסתייגויות מוסרות, נצביע על סעיפים 1–4, כנוסח הוועדה, בקריאה שנייה. הצבעה, מי בעד, מי נגד? הצבעה מס' 2 בעד סעיפים 1–4 – 8 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמונה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. עכשיו נצביע בקריאה שלישית. קריאה שלישית, חברים, תצביעו, בבקשה. הצבעה מס' 3 בעד החוק – 8 נגד – אין נמנעים – אין חוק לתיקון פקודת הרופאים (מס' 13), התשפ"ב–2022, נתקבל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמונה בעד, אין מתנגדים. החוק עבר בקריאה שלישית וייכנס לספר החוקים. כל הכבוד. עכשיו אני קורא לחברת הכנסת מיכל רוזין, בבקשה. נראה איך את מברכת אותנו על ההצבעה המהירה. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> חברי כנסת נכבדים, חברי אופוזיציה, תודה לכם שתמכתם בחוק החשוב הזה, כי הוא באמת חוק חשוב מאוד. אנחנו חשופים בשנים האחרונות בכלל לכל קמפיין ה-MeToo, ועכשיו לקמפיין ה-MedToo, שלא פוסח כמובן – כי אנחנו יודעים שהטרדה מינית, פגיעות מיניות, לא פוסחות לצערנו על שום חברה בישראל ועל שום מקום בישראל - - - << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תזמון מושלם - - - << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> עם הכתבה הגדולה, חד-משמעית. המצב האבסורדי שהיה עד היום – אנחנו לא מדברים כרגע על תלונות ובדיקות וועדות משמעת, אנחנו מדברים על הרשעה חלוטה בבית משפט; עדיין היה צריך להיות הליך שלם של כמה חודשים – ועדה שתקום, ועד שקמה הוועדה – כדי להחליט אם לקחת לו את הרישיון. אותם רופאים שהורשעו, תתפלאו, המשיכו לעבוד ברפואה. חלקם גם מתוך הכלא היו יוצאים לעבוד וחוזרים כרופאים. סידור מצוין. גם עובדי ועובדות מערכת הבריאות, כולם וכולן, מטופלות ומטופלים – מדובר גם בנשים, גם בגברים, לצערי הרב, בוודאי בילדים וכדומה – לכן האבסורד היה שהם יכלו להמשיך לעבוד. היום זה התהפך; עכשיו הצבעתם בעד היפוך האלטרנטיבה – כלומר, קודם כול יותלה הרישיון, ואז כמובן יש לו את הזכות לבוא בפני הוועדה ולהגיד: אומנם פגעתי במטופל ילד אבל אני יכול להמשיך להיות אורתופד וכדומה. הוועדה תצטרך לשקול את השיקולים ולהחליט, אבל קודם כול מפסיקים – מה שנקרא מתלים את הרישיונות. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> שלא ישימו אותי בטעות בוועדה כזאת. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> נכון, בדיוק. מה שחשוב – תודה, פינדרוס, הרמת לי להנחתה – שלוועדה הזאת, שעד היום הייתה מורכבת בעיקר רק מרופאים, הוספנו מומחית או מומחה לכל הנושא של טיפול בעבירות מין, שיבינו, והכרחנו לא רק לשמוע את הרופא אלא לשמוע גם – אם היא תרצה או הוא ירצה – את נפגע העבירה, שיגיד בפני הוועדה מדוע הוא חושב שנכון או לא נכון. בהקשר הזה אני רוצה להגיד תודה לפרקליטות, שעתרה נגד השחרור של קסטיאל, ואכן היום הוחלט לא לשחרר אותו. זאת הייתה החלטה לא נכונה לשחרר אותו, שהעבירה מסר מאוד מאוד קשה לציבור הנפגעות והנפגעים, גם ממנו וגם בכלל. אני רוצה להגיד תודה ליושבת-ראש הוועדה עידית סילמן, שאכן לחצנו קשות עליה, על צוות הוועדה והצוות המשפטי של הוועדה, לקדם את הנושא הזה בהקדם, כי האבסורד באמת זעק לשמיים. אני מודה לאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, הבית שלי, שסייעו בהליך חקיקת החוק. והכי תודה גדולה לנודניקיות – כמו שעידית קראה להן – הנודניקיות הנפלאות והמדהימות שלי: מיטל ארבל, הילה ישראל וקארין סיקלאי, הצוות שלי, שבזכותן אני עושה את כל העבודה הטובה והנכונה הזאת. ותודה לכם, אופוזיציה, שתמכתם בהצעת החוק, חברי וחברות הכנסת, תודה לך, סגן היו"ר. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש שני סוגי אופוזיציה – יש אלה ויש אלה. << דובר_המשך >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר_המשך >> יש שלושה: אחת, שתיים, שלוש. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל הכבוד. אחמד, עוד פעם אתה לוקח כתרים שאין לך? מה יהיה? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אופוזיציה לכל דבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אופוזיציה לוחמת כשאתה רוצה. לא תמיד האופוזיציה לוחמת. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כל דבר אני עושה כשאני רוצה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נכון. << הצח >> הצעת חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים, התשפ"ב–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/903).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים, התשפ"ב–2022, של חברי הכנסת יצחק פינדרוס, מוסי רז וקבוצת חברי הכנסת, קריאה ראשונה. יציג את החוק חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה החוק שאני זכיתי להביא, בשליחות אנשים שאני אזכיר את שמותיהם עוד מעט, ואני אדבר על האנשים הרלוונטיים. אני רוצה להודות – עידית יצאה כבר – ליושבת-ראש ועדת הבריאות, שקידמה את החוק שהבאנו היום. המדרש בתנחומא, בפרשת וירא, מספר בפסוק "וישלח אברהם את ידו ויִקח את המאכלת לשחֺט את בנו": "אמר לו: אבא, לא תודיע את אימי כשהיא עומדת על הבור או כשהיא עומדת על הגג, שמא תפיל עצמה ותמות". השטן הלך לשרה ועשה את כל מה שיצחק אמר לאבא שלו שלא יעשה – שיודיע את זה בצורה מסודרת בשביל שלא תיפול מהגג או לא תיפול לבור. וכך היה. הוא לא הספיק להודיע שיצחק לא נשחט, ושרה מתה. כך מביא המדרש. לצערנו הרב, אותו שטן נמצא היום במחלה המוכרת לכולנו, של דחיית סיפוקים של סקרנות. קורה משהו, ואז צריך להוציא מייד את הטלפון, לשלוח תמונה בווטסאפ, ואדם צריך לקבל הודעה ולראות תמונה נוראית. רק לאחרונה היה לנו את הפיגוע הנוראי בבני ברק, ולדעתי חמש דקות אחרי האירוע, כשאף אחד לא יודע במי ובמה מדובר, גם לא המשטרה וגם לא מד"א, לפני שמד"א הגיעו, יוצאות תמונות נוראיות ומזעזעות של הוצאה להורג בשידור חי. תחשבו על הבן, הילד, האבא, האימא, האח והאחות שרואים הוצאה להורג בשידור חי בקבוצה של סקרנות בהודעת ווטסאפ. התוודעתי בוועדה, בדיון בהכנה לקריאה ראשונה, לסיפור של ורדה פומרנץ, שהייתה ראש מחלקת נפגעים בצה"ל, שקיבלה את ההודעה על מות הבן שלה בתוך קבוצת הווטסאפ. הבן שלה, דניאל, השם ייקום דמו – היא מקבלת את זה תוך כדי הודעת ווטסאפ, כשיש במערכת הצה"לית מערכת מסודרת איך מודיעים. גברת הר-כסף הגיעה לוועדה וסיפרה, כשהיה לנו דיון, שכשהיא נמצאה באמבולנס ובעלה באמבולנס מאחור, היא ראתה בתוך קבוצה שבעלה כבר לא חי. טיפת אנושיות, טיפת רחמים. והכול ממה? מקצת דחיית סיפוקים. ובאמת, הייתה לי הזכות להגיש את הצעת החוק הזאת על פי בקשתה של השרה פנינה תמנו כשהיא יצאה מהכנסת, ומוסי רז, שגם הגיש את אותה הצעת חוק, שתתאחד עם הצעת החוק הזאת, למנוע את הדבר האלמנטרי האנושי הפשוט הזה: כשמודיעים לאדם הודעה, שיודיעו לו את זה בצורה מתורבתת, בצורה יפה, בצורה המינימלית, בשביל לא לגרום לו נזק. גם ככה הטראומה היא גדולה, גם ככה הצער הוא גדול. והכול – משום דבר. מה מבקשים מבן אדם? תתאפק כמה שעות, תרגיש קצת, קצת – לא חייבים מייד להראות לכולם: אני יודע, אני ראיתי את הסרטון, יש לי תמונה, אני הראשון לדעת, אני הראשון לרוץ קדימה. אני חושב שאין חוק יותר אנושי מזה. אני שמח שזה החוק הראשון שאני מגיע איתו בכנסת לקריאה ראשונה. אני מאוד מקווה שלפני שנצטרך להודות למיכל רוזין כחברת אופוזיציה שתצביע בעד החוק הזה, נוכל מהר מאוד לברך על המוגמר, להגיע לקריאה שנייה ושלישית, וזה יהיה המינימום שאנחנו יכולים לעשות בשביל להתגבר על אותו שטן, שהתחיל כבר עם שרה אימנו והיום הוא נמצא בתוך אותו מכשיר, בלי דחיית סיפוקים, ובאותן הוצאת תמונות וסקרנות – לדעת מי ומה ולמה קרה. תודה רבה. אני רוצה להודות גם למוסי רז, גם ליושבת-ראש ועדת הבריאות עידית סילמן, שבאמת עשתה הכול לקדם את החוק הזה הכי מהר שאפשר כדי שיגיע לכאן לקריאה ראשונה; לצוות המשפטי של הוועדה – עו"ד שמרית גיטלין שקד ועו"ד אילת וולברג, שהשקיעו זמן ורצון על מנת להגיע לנוסח מוסכם עם הממשלה. גם זה לוקח קצת זמן. תודה רבה לכולם, ואני אכן מקווה שכולם, פה אחד – בעיקר כשיש פה רק חברי אופוזיציה – כולם יצביעו פה אחד בעד החוק הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור. חמש דקות בול. את הברכות תשאיר לקריאה השנייה והשלישית. הכול בקריאה ראשונה? מה יהיה בשנייה ובשלישית? חבר הכנסת מוסי רז – אינו נוכח; חבר הכנסת אמיר אוחנה – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי, מוותר; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – מוותר; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת משה אבוטבול – מוותר. מה קרה? אתה לא מרגיש טוב? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אה, אתה לא מרגיש טוב. חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת אוריאל בוסו – אינו נוכח. אז אם ככה, נעבור להצבעה. הצבעה, בבקשה. מי שבעד יצביע בעד, מי שנגד – נגד. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים, התשפ"ב–2022, לוועדת הבריאות נתקבלה. << קריאה >> עלי סלאלחה (מרצ): << קריאה >> לא הספקתי, אפשר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אין בעיה. נוסיף אותך בעד. נכניס את זה לפרוטוקול. יחד עם התוספת זה שבעה בעד, ואין מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת הבריאות. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 231), התשפ"ב–2022 << הצח >> [מס' כ/885; דברי הכנסת, חוב' כ"ב, ישיבה 120; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 231), התשפ"ב–2022, בקריאה שנייה וקריאה שלישית. חבר הכנסת אוסאמה סעדי יציג בשם יו"ר ועדת הרווחה, שאיננה. בבקשה. כמה זמן אתה רוצה? חמש דקות? כמה שאתה צריך, אבל תשתדל לקצר. << דובר >> אוסאמה סעדי (בשם ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני מתכוון להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 231), התשפ"ב–2022. הצעה זו היא מיזוג של כמה הצעות חוק פרטיות שונות שהגישו חברי הכנסת אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, אימאן ח'טיב יאסין, יבגני סובה, ג'ידא רינאווי זועבי, קרן ברק, חוה אתי עטייה, מירי מרים רגב, מנסור עבאס, מאזן גנאים, ווליד טאהא, אלכס קושניר ואנוכי. מכוח הסמכה בסעיף 371 לחוק הביטוח הלאומי, קובעות תקנות הביטוח הלאומי הוראות מיוחדות בדבר תשלומי דמי ביטוח, התשל"א–1971, הפחתה בדמי ביטוח לאומי לתלמידים שלומדים במוסדות השכלה. כן קובעות התקנות אילו מוסדות ייחשבו למוסדות להשכלה לעניין זה, לרבות לפי היקף לימודים במסלולי הלימודים שהם מקיימים. לעומת זאת, חבריי חברי הכנסת, סטודנטים שלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בחוץ לארץ אינם זכאים להפחתה האמורה, ונדרשים לשלם את דמי הביטוח הלאומי בסכום גבוה יותר מאחר שהמוסדות שבהם הם לומדים אינם נחשבים למוסדות להשכלה לפי התקנות. על מנת לסבר את האוזן, אדוני היושב-ראש, סטודנט שלומד באוניברסיטאות בארץ משלם 125 שקלים, וסטודנט שלומד בחוץ לארץ משלם 175 שקלים. זה היה צריך להיות הפוך – סטודנט שלומד בחוץ לארץ, אדוני היושב-ראש, חברי אחמד טיבי, שאתה אחד מהיוזמים – אני, אתה וחברתנו עאידה תומא סלימאן, אתה זוכר את זה? זה היה ב-2016, שכבוד היושב-ראש אז היה יו"ר הקואליציה ושר העבודה והרווחה היה השר חיים כץ, ודיברנו ביחד וסיכמנו אז להעביר את זה בקריאה טרומית, ואכן ההצעה הזאת עברה בקריאה טרומית אז, ועד היום לא התקדמה. למה? כי זו הצעת חוק תקציבית, צריך תקציב בשביל זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, התקציב אושר. הוספתם עוד משהו ואז זה לא אושר. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (בשם ועדת העבודה והרווחה): << דובר_המשך >> לא, לא הוספנו. אחרי זה הייתה התפזרות וזה לא עבר. אבל מאז ועד היום אנחנו ניסינו לקדם את זה ולהביא את זה לסיום, ולכן היה צריך להביא תקציב. חברי חבר הכנסת אחמד טיבי, שחבר בוועדת הכספים, הצליח בוועדת הכספים, בעבודה מאומצת מול משרד האוצר, להשיג מימון לחוק הזה בסכום של 12 מיליון שקל בשנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה התקציב פה? 12 מיליון. אתה רואה, אפילו אני זוכר את זה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (בשם ועדת העבודה והרווחה):<< דובר_המשך >> 12 מיליון שקל לשנה, והוא השיג 24 מיליון שקל, שזה תקציב לשנתיים. לכן החוק הזה הוא הוראת חוק לשנתיים, ואנחנו מקווים שזה יהפוך להוראת קבע, כי זה חוק צודק. הצעת החוק שמונחת מסמיכה לקבוע בתקנות הוראות בעניין הפחתה בדמי הביטוח הלאומי גם לסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בחוץ לארץ. יובהר כי ההפחתה הניתנת כיום אינה חלה על דמי ביטוח בריאות שנגבים מהסטודנטים וממילא אין להצעת החוק השפעה על דמי ביטוח הבריאות, לא לעניין התלמידים שלומדים במוסדות בארץ ולא בחוץ לארץ. כדי להבטיח כי הליך התקנת התקנות, אדוני היושב-ראש, שיחייב לקבוע מה ייחשב מוסד להשכלה בחוץ לארץ אכן יקרה ובהקדם האפשרי, מוצע כי השר יקבע כבר בתוך חודשיים מפרסום חוק זה – זה היה ארבעה חודשים, ואנחנו הגענו להסכמה עם משרד האוצר והביטוח הלאומי שהתקנות האלה יותקנו תוך 60 יום מיום פרסום החוק ברשומות – תקנות ראשונות שיעמדו בתוקפן לתקופה שלא תעלה על שנתיים, לשנים 2022 ו-2023, ואז יהיה שיעור דמי הביטוח שמשלמים סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בחוץ לארץ שווה לאותו שיעור של דמי ביטוח שמשלמים סטודנטים במוסדות בארץ. בדיוני הוועדה הובהר כי כבר בוצעה ההיערכות התקציבית והשגנו את התקציב הדרוש לשנתיים האלה, ולכן התקנות מוגבלות לשנתיים האמורות. כמובן שההסמכה בחוק לעניין קביעת הפחתה בדמי הביטוח הלאומי לתלמידים במוסדות להשכלה בחוץ לארץ תישאר על כנה גם כהוראה קבועה. כולנו תקווה כי גם בעתיד, אחרי פקיעת התקנות הראשונות, יעשה השר שימוש בהסמכה שניתנה לו ויקבע בתקנות הוראות לעניין מוסדות ושוויון בין הסטודנטים שלומדים בחוץ לארץ עם הסטודנטים שלומדים בארץ. חשוב לציין כי נציג המוסד לביטוח לאומי מסר לוועדה כי תלמידים במוסדות להשכלה גבוהה בחוץ לארץ שיהיו זכאים להפחתה לפי התקנות הראשונות האלה יקבלו החזר בדמי הביטוח הלאומי ששילמו עבור שנה זו – היינו החוק, אדוני היושב-ראש חברי אחמד טיבי, החוק הזה יחול רטרואקטיבית מ-1 בינואר 2022. לכן חשוב שאנחנו מביאים את החוק הזה בהסכמה, פה אחד, ונאשר אותו היום כדי שכל הסטודנטים ייהנו מההפחתה הזאת, 50 שקלים לחודש, 600 שקלים בשנה. אם אנחנו מדברים על סטודנטים שלומדים רפואה שש שנים, וחמש שנים רפואת שיניים, אז מדובר באלפי שקלים חיסכון לכל משפחה. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד, אדוני היושב-ראש, על אף שהוגשו לה הסתייגויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נסיר אותן. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (בשם ועדת העבודה והרווחה): אנחנו מבקשים מהכנסת – הבנתי שמסירים את כל ההסתייגויות, ולכן אנחנו מבקשים מכל חברי הכנסת לאשר את הצעת החוק הזאת בקריאה שנייה ושלישית בנוסח שאישרה הוועדה. כמה מילים בערבית, אדוני היושב-ראש. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: החוק הזה הוא חוק חברתי מדרגה ראשונה, והוא בשורה לכל הסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות שלומדים בחוץ לארץ. יהיה פטור על ביטוח לאומי וביטוח בריאות. כל סטודנט שנמצא בחוץ לארץ שילם עד עכשיו 175 שקל; לפי חוק זה תהיה הנחה, ובמקום 175 שקל התשלום יהיה 125 שקל, כלומר תהיה הנחה של 50 שקל בחודש. זו הנחה שמורידה לכל משפחה אלפי שקלים עבור כל סטודנט, ואנחנו מדברים על כ-20,000 סטודנטים, רובם סטודנטים ערבים, שלומדים באוניברסיטאות בחוץ לארץ – באוניברסיטאות ברשות הפלסטינית, באוניברסיטאות בירדן ובאוניברסיטאות באירופה. כל הסטודנטים האלו יקבלו את ההנחה הזאת, ולכן היה צריך להיות תקציב לחוק הזה. בחוק הזה, אדוני היושב-ראש, התחלנו כאשר אתה היית יושב-ראש הקואליציה, אני ועמיתי ד"ר אחמד טיבי והעמיתה שלנו עאידה תומא סלימאן, ועכשיו כמובן הצטרפו הרבה חברי כנסת אחרים לחוק הזה. היה צריך לגייס תקציב לחוק הזה, וחברנו חבר הכנסת ד"ר אחמד טיבי, חבר בוועדת הכספים, הצליח בחוכמתו לגייס 12 מיליון שקל לשנה הראשונה ו-12 מיליון שקל לשנה השנייה, בסך הכול 24 מיליון שקל. החוק הזה יחול רטרואקטיבית על כל הסטודנטים מ-1 בינואר 2022. ברכות לסטודנטים שלנו. אנו נעבוד ונמשיך לשרת את הסטודנטים שלנו ואת הוריהם, וזו חובתנו. הרבה ברכות.) תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נעבור להסתייגויות. מכיוון שזה בהסכמה - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - ההסתייגויות של ש"ס, של פינדרוס ושל הליכוד. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> יש הסתייגות אחת שאני מבקש להשאיר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא הבנתי, מה אתה רוצה? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא להצביע על ההסתייגות שלו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא להצביע, אז כולן מוסרות. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> יש ארבע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש חמש הסתייגויות, אפילו יותר. יש לפני החוק, לפני סעיף 1, סעיף 1 וסעיף 2. לא הבנתי, מה אתה רוצה, להשיב ולא להצביע? מה הרעיון? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> יש הסתייגות לסעיף 4. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, יש, מה אתה רוצה? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אני רוצה לנמק את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לנמק – אין בעיה. בוא נסיר ותנמק. טוב, אנחנו מסירים ובכל זאת נותנים לנמק. אין בעיה, אנחנו לא נלך לפי הסדר. פינדרוס, הסרתי ותנמק. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> לא הבנתי, פינדרוס מתנגד? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, הוא רוצה רק לדבר. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> פינדרוס, בוא נצביע. אני צריכה להגיע לתל אביב - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלוש דקות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> רבותיי, האמת היא שאני רוצה את ההסתייגות שלי גם, אבל אני רוצה גם להסביר למה אני הולך להסיר אותה ומה הלך. היה פה מעשה רמאות של פקידים שאין כדוגמתו, משתי בחינות. מעשה רמאות – זה נהיה נוהג בכנסת וזה בסדר, מותר לעשות את זה. מגיעים פקידים לוועדה ומסבירים – היה איתי אוסאמה ועוד חברים – ואומרים: מה אתה רוצה? זה מופיע בחוק, הכול בסדר. מגיע הרגע האחרון, ואני אומר להם: חבר'ה, אם זה מופיע בחוק, אז מה אכפת לכם שאני אכתוב את זה? שיהיה יותר ברור לפסיכים, שאולי לא יבינו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא עושים את זה בחוקים. לפי זה אנחנו כל היום נכתוב משהו אחר - - - בעיה עם זה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תקשיב, הוא אומר יותר גרוע. אני רוצה שתקרא מה אמר נציג משרד - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תסביר לו, אוסאמה, אתה עורך דין מדופלם. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הרבה יותר גרוע, דוד. דוד, אני רוצה שתשמע. אדוני היושב-ראש, אני רוצה שתשמע. אומר הפקיד, שמסביר במשך דיון אחרי דיון, כשאוסאמה מגיע, עוד פעם, ומסביר: הכול בסדר, זה נמצא בחוק. אני אומר לו: טוב, אבל רק תחדד את זה, מילה אחת. אומר לי: ההסתייגות הזאת יש לה משמעות תקציבית, אתה חייב רוב מיוחס לעניין. אבל לא הבנתי, אם זה מופיע מראש, אז למה יש לזה משמעות תקציבית? אם זה לא מופיע - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תשובה לא נכונה. אתה צודק. אם זה בפנים - - - << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה להגיד לך יותר מזה. אני אומר לפקיד: אין לזה משמעות תקציבית, תבדוק. עד לרגע זה הוא לא חזר אליי. מסבירים לי ככה: בתקנות של הכנסת זה ככה. על אף שאין לזה משמעות תקציבית, אם ההסתייגות עוברת היא לא נכנסת לספר החוקים. אתם יודעים למה? כי הפקיד אמר בוועדה שיש לה משמעות תקציבית, גם אם אין לה. זאת אומרת, פשוט מרמים אותך. והכי גרוע – התקשרתי אליו היום ושאלתי אותו: אין לך את המשמעות התקציבית, אבל לפחות יש לך משמעות תקציבית? הוא אומר: לא, אבל זו שאלה של מדיניות. לא הבנתי, מי קובע מדיניות, הפקיד או הכנסת? חבורה של נוכלים, רמאים, חושבים שכולם מטומטמים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא צריך להגיד את זה. אל תגיד את זה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יום אחד זה יתהפך עליהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, רבותיי, אני עובר להצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז כולם מסירים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הסירו כבר, אמרו. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, יש לי זכות דיבור - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לך זכות דיבור, נכון, אחמד טיבי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מוותר, אני אברך מפה את יוזם החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאה אחוז, בסדר. בואו נצביע קודם, בסדר? סעיפים 1 ו-2, כנוסח הוועדה, בקריאה שנייה, לאחר שהוסרו כל ההסתייגויות. הצבעה מס' 5 בעד סעיפים 1–2 – 8 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמונה בעד, אפס נגד. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. עכשיו נעבור לקריאה שלישית. קריאה שלישית, רבותיי. להצביע, קריאה שלישית, רבותיי. הצבעה מס' 6 בעד החוק – 10 נגד – אין נמנעים – אין חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 231), התשפ"ב–2022, נתקבל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך נהיו לי עשרה פתאום? טוב. עשרה בעד, אפס נגד. << קריאה >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נוסיף אותך. לא, אבל לא היית. רוצה שנוסיף אותך? << קריאה >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << קריאה >> כן, בבקשה. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לא? היא הייתה פה. לא הייתה? טוב, לפרוטוקול, הצבעת בעד, אבל אי-אפשר להוסיף אותך. עשרה בעד, אפס נגד. החוק עבר בקריאה שלישית ונרשם בספר החוקים. תם סדר-היום. הישיבה הבאה – מה עכשיו? אה, בוא. אחמד, בוא. אבל הוא כבר בירך בערבית, אל תאריך לנו את זה עכשיו גם בערבית. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תפסנו את כל מושכות השלטון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, תמתין שנייה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה, לסגנית מזכיר הכנסת יש הודעה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יוראי להב הרצנו ואלינה ברדץ' יאלוב בנושא: המענים לסטודנטים להט"בים בקמפוסי אוניברסיטאות ומכללות, ובעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מופיד מרעי ועלי סלאלחה בנושא: הסדרת מעמדם של המורים העובדים בתוכנית החינוכית לתלמידים חולים. תודה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אין לכם במה לעסוק חוץ מלהט"בים? אין לכם במה לעסוק חוץ מלהט"בים כל היום? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתה רוצה שאני אגיד לך? << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 231), התשפ"ב–2022 << הצח >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה, אחמד טיבי, ברכות. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ברכות. רבותיי, מכובדי היושב-ראש, אדוני השר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברכות. עוד מעט אני מסיים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה ברכות היוזם בדרך כלל. החוק הזה הוא חוק חשוב, ולכן כבר ב-2016 חברי אוסאמה סעדי ואני וחברתנו עאידה תומא סלימאן העברנו אותו בקריאה טרומית, בתיאום עם השר חיים כץ. אתה היית יושב-ראש הקואליציה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל מאז ועד היום הוא נתקע, כי אין מקור תקציבי, אין מימון. לפני כמה חודשים הייתה הזדמנות, נקרתה הזדמנות בפניי בוועדת הכספים. ניצלנו את ההזדמנות הזאת וגייסנו באמצעות ועדת הכספים מימון לחוק שמדבר על השוואת דמי ביטוח לאומי של סטודנטים שלומדים בחו"ל לסטודנטים שלומדים בארץ במוסדות להשכלה גבוהה. המימון שהצלחנו הוא 12 מיליון שקל לשנה, לשנתיים. כלומר, גייסתי 24 מיליון שקל, ואז החוק התחיל לרוץ קדימה. ומה החוק אומר? החוק אומר שסטודנטים שלומדים בחו"ל – שכיום משלמים בחודש 175 שקלים דמי ביטוח לאומי, בהשוואה ל-125 לסטודנטים שלומדים בארץ – א. אלה שלומדים בחוץ לארץ לא מקבלים שירותי בריאות ורפואה וטיפול רפואי כאן בארץ; ב. בדרך כלל פה מקבלים מלגות יותר מאשר בחוץ לארץ, וסיוע כספי, ולכן צריך יותר להקל עליהם, ולפחות להשוות את מה שקורה בחוץ לארץ עם דמי הביטוח הלאומי כאן. הדברים התקבלו, והיה לאחרונה דיון בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית בדיוני הוועדה. כאשר גייסתי את התקציב ראו לנכון חברי כנסת נוספים מכל הסיעות להצטרף. אני וחברי אוסאמה בירכנו על כך. שלושה חברים מהרשימה המשותפת יוזמים – אני, אוסאמה, עאידה תומא סלימאן – ונציג מכל סיעה אחרת כמעט, כי ציבור הסטודנטים הוא ציבור חשוב. כ-20,000 סטודנטים יש בחוץ לארץ, כ-60% מהם הם סטודנטים ערבים. להוריד 50 שקל בחודש זה חשוב, למה? כי זה 600 שקל בשנה, ואלפי שקלים, למי שלומד רפואה למשל, במשך כל תקופת הלימודים. על כן אני חושב שזו בשורה טובה לסטודנטים. ככה צריכה להיעשות עבודה גם בוועדת הכספים, גם מול משרדי הממשלה. לעיתים גם כשאתה באופוזיציה אתה מצליח להעביר דברים, וזה חשוב. ברשותך, כמה מילים בערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: החוק הזה, שבא להשוות תגמולי ביטוח לאומי לסטודנטים שלומדים בחוץ לארץ לאלה של הסטודנטים שלומדים באוניברסיטאות בארץ, מפחית 50 שקל בחודש: במקום 175 שקל זה יהיה 125 שקל, כלומר בשנה אחת ייחסכו 600 שקל. לדוגמה, למי שלומד רפואה יהיה חיסכון של אלפי שקלים. הסטודנטים שלומדים בחוץ לארץ לא נהנים משירותי הבריאות בארץ, ולכן היינו צריכים לעזור להם. החוק עבר בקריאה טרומית ב-2016, חוק של החבר אוסאמה סעדי והחברה עאידה תומא סלימאן ושלי, אבל נעצר ולא התקדם מאחר שלא הוקצה לו תקציב. לפני כמה חודשים ניצלנו מצב שהיה בוועדת הכספים – אני חבר בוועדת הכספים – וגייסנו 12 מיליון שקל לשנה, והחוק הוא למשך שנתיים – 24 מיליון שקל. בעתיד אנו מקווים שנהפוך אותו לחוק קבוע. הסטודנטים שלנו הם העיקר. אתם יודעים שאני תמיד דואג מאוד – 24 שעות ביממה אני דואג לענייני הסטודנטים, וכך גם עמיתי אוסאמה סעדי והעמיתים האחרים. לכן, כפי שהבטחנו תמיד, אנו נושאים את האחריות הזאת ואת התיק הזה. הנטל הכלכלי כבד במיוחד עם יוקר המחיה ועליית המחירים. זהו צעד בשרשרת הצעדים בתחום הזה, בתחום הלימודי, בתחום הסטודנטים וההישגים האקדמיים. במצבנו הנוכחי בוועדת הכספים, למרות שזו אופוזיציה, הצלחנו להשיג את זה. ברכות, ואנו ממשיכים בעניינים אחרים.) תודה רבה. שוכרן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה, אחמד. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, ט' בסיוון התשפ"ב, 8 ביוני 2022, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:35. << סיום >>