דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ל' ישיבה ק"מ הישיבה המאה-וארבעים של הכנסת העשרים-וארבע יום רביעי, ט' בסיוון התשפ"ב (8 ביוני 2022) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 7 145. היערכות מפני תמותה עודפת עקב משבר האקלים 7 מוסי רז (מרצ): 7 השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: 7 אורי מקלב (יהדות התורה): 13 602. המלצות ועדת המשנה לטיפול בזיהום האוויר הנגרם משרפות פסולת בשטחים פתוחים 21 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 21 השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: 22 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שלוחה טלפונית ייעודית לביטול עסקה), התשפ"ב–2022 26 לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): 26 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שלוחה טלפונית ייעודית לביטול עסקה), התשפ"ב–2021 27 חוה אתי עטייה (הליכוד): 28 סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: 28 הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון – הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון), התשפ"ב–2021 30 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 30 שרת האנרגיה קארין אלהרר: 31 הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בניתוח התנהגות), התשפ"ב–2022 32 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 32 הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת מקצוע ניתוח התנהגות), התשפ"ב–2022 35 עידית סילמן (ימינה): 35 שרת האנרגיה קארין אלהרר: 36 אוריאל בוסו (ש"ס): 38 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעצמאי), התשפ"ב–2021 40 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 41 שרת האנרגיה קארין אלהרר: 52 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 53 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 62 ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 63 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 64 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 64 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קביעת אחוזי נכות ללקויי שמיעה – דו-צידי וחד-צידי), התשפ"ב–2022 65 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 65 שרת האנרגיה קארין אלהרר: 68 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 72 הצעת חוק לתיקון פקודת המיסים (גבייה) (גבייה לפי חוק ההוצאה לפועל), התשפ"ב–2022 77 משה אבוטבול (ש"ס): 78 שרת האנרגיה קארין אלהרר: 81 משה אבוטבול (ש"ס): 98 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (החזר בתשלום למעונות יום לאימהות), התשפ"ב–2022 108 חיים ביטון (ש"ס): 108 שרת האנרגיה קארין אלהרר: 111 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 125 הצעת חוק האזרחות (תיקון – אזרחות לצאצא אזרח ישראלי המתגורר מחוץ לישראל), התשפ"א–2021 125 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 125 שר התפוצות נחמן שי: 128 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 133 הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – הארכת רישיון לישיבת ביקור לעובד זר המועסק במתן טיפול סיעודי), התשפ"ב–2022 134 אבתיסאם מראענה (העבודה): 134 שר התפוצות נחמן שי: 136 משה ארבל (ש"ס): 137 הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – הזכות לחינוך לילדים בהשמה חוץ-ביתית), התשפ"ב–2022 140 משה טור פז (יש עתיד): 140 שר התפוצות נחמן שי: 141 ינון אזולאי (ש"ס): 143 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – משלוח חשבונית לצרכן בדרך מקוונת), התשפ"ב–2022 147 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 148 סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: 149 משה גפני (יהדות התורה): 151 הצעת חוק יום לציון פרשת היעלמותם של ילדי תימן, המזרח והבלקן, התשפ"ב–2021 153 קרן ברק (הליכוד): 153 שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: 156 קרן ברק (הליכוד): 160 הצעת חוק משמר לאומי, התשפ"ב–2022 163 יואב קיש (הליכוד): 163 סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: 165 יואב קיש (הליכוד): 179 הודעה אישית של חבר הכנסת יעקב מרגי 188 הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – העלאת שכר המינימום), התשפ"ב–2021 191 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 192 הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – העלאת שכר המינימום), התשפ"ב–2022 195 נעמה לזימי (העבודה): 197 הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – העלאת שכר המינימום), התשפ"ב–2021 200 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 200 ינון אזולאי (ש"ס): 203 סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: 204 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 222 אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 225 הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון – הגנה על חושפי שחיתויות במשטרת ישראל), התשפ"ב–2022 233 הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון – הגנה על חושפי שחיתויות במשטרת ישראל), התשפ"ב–2022 233 אמיר אוחנה (הליכוד): 233 שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: 236 אורי מקלב (יהדות התורה): 238 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת נכות לעולים), התשפ"ב–2022 244 שירלי פינטו קדוש (ימינה): 244 שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: 246 הצעת חוק להבטחת פיצוי לתושבי גבעת עמל, התשפ"ב–2022 248 שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: 248 משה גפני (יהדות התורה): 249 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (ריבית פיגורים בגין אי-תשלום קנס על עבירת חניה), התשפ"א–2021 251 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (ריבית פיגורים בשל אי-תשלום קנס על עבירת חניה), התשפ"ב–2021 251 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 252 שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: 254 הצעת חוק בטיחות בתעסוקה ובריאות תעסוקתית, התשפ"א–2021 256 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 257 סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: 258 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 262 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 263 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 263 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שינוי מדרגות המס), התשפ"ב–2022 264 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 264 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 268 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 268 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי, ט' בסיוון התשפ"ב, 8 ביוני 2022. נתחיל בהודעה למזכיר הכנסת. אה, אין? איך זה יכול להיות? תמיד יש הודעות למזכיר הכנסת. אז נברך את חבר הכנסת מוסי רז על חתונת בנו. הרבה נחת לזוג הצעיר. נעבור, אם כך, ישר לנושא שלשמו התכנסנו – שאילתות דחופות. אני מזמין את חבר הכנסת מוסי רז, שיעלה שאילתה דחופה לשרה להגנת הסביבה. נזמין את השרה, שכבר התמקמה, לדוכן, וגם אדוני. בבקשה. << שאילתה >> 145. היערכות מפני תמותה עודפת עקב משבר האקלים << שאילתה >> << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> גברתי השרה, בשבוע שעבר, ב-31 במאי, פורסם מחקר מטעם משרדך, ולפיו לא פחות מ-360 בני אדם מתו כתוצאה מגלי חום בעשר השנים האחרונות, בישראל, לא בעולם. רצוני לשאול: 1. כיצד פועל משרדך להיערכות מפני נזקי שינויי האקלים, שעלולים להיות אפילו חמורים יותר? גם זה חמור מספיק. 2. אילו צעדים ננקטים כדי לגבש תוכנית פעולה מקיפה בנושא הזה? << דובר >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר >> תודה רבה, חבר הכנסת רז, על השאילתה. אכן בשבוע שעבר משרדי פרסם מחקר ראשון מסוגו בישראל. אני חייבת לומר שהמחקר הזה התחיל מכתבה שהתפרסמה בעיתון הארץ, של לי ירון – זה גם המקום לברך אותה על "אבירת התקשורת החופשית" שהיא זכתה אתמול מטעם דמוקרטTV – שהעלתה נתון די עלום בזמנו, לפני פחות משנה, על תמותה עודפת מגל חום בחודש מאי 2020. ביקשתי מהמדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, פרופ' נגה קרונפלד שור, להיכנס לעומקם של הנתונים, כי הם באמת היו מאוד מאוד מדאיגים. ואכן, פרופ' נגה קרונפלד שור יצאה למחקר, ביחד עם שני חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, בדקו את גלי החום בשמונה השנים האחרונות וניתחו אותם בשני מודלים שונים בשיטות סטטיסטיות ואכן גילו, בהערכה שמרנית – מכיוון שזה מחקר ראשון מסוגו ומפאת שמדובר כאן באמת ממש בחיי אדם ובמקרי מוות, הם ביצעו שני ניתוחים שונים בשתי שיטות שונות בהערכת חסר, בהערכה השמרנית ביותר שהם יכלו לפי המודלים – והם גילו נתונים לא פחות ממבהילים: 360 ישראליות וישראלים איבדו את חייהם בגלי חום בשמונה השנים האחרונות, כ-45 בני אדם בממוצע בכל גל חום תמותה עודפת. אין ספק שהמחקר הזה מצביע על מה שאנחנו כבר יודעים בפעולה הגלובלית, שמשבר האקלים הורג, החום הורג. אין ספק שהמחקר הזה קורא לפעולה מהירה ולהיערכות מואצת, מכיוון שכפי שציינת, חבר הכנסת רז, שינויי האקלים בכלל, הנזקים שלהם, וגלי חום בפרט, עוצמתם, שכיחותם ומשכם צפויים לעלות בשנים הקרובות, ובמיוחד בישראל, שנמצאת באזור רגיש שמוגדר hot spot, מוגדר אזור בסיכון מוגבר בגלל האקלים החם והיבש באזורנו. ולכן, הפעולות שאנחנו מקדמים, אני רוצה לחלק אותן לשניים: 1. פעולות ישירות שאנחנו עושים או ממליצים עליהן בעקבות המחקר הזה ישירות כדי להתמודד עם גלי החום; 2. פעולות היערכות לשינוי האקלים באופן כללי. אז קודם כול, מבחינת הפחתת רמת הסיכון, אין ספק שהמחקר הזה מצביע על הצורך הדחוף במיתון טמפרטורה באיי חום עירוניים, ולצורך זה אנחנו הקדשנו החלטת ממשלה מיוחדת, החלטת ממשלה 1022 – הצללה וקירור של המרחב העירוני באמצעות עצי רחוב במסגרת היערכות לשינויי אקלים. זו החלטת ממשלה שבמסגרתה אנחנו נשקיע הרבה מאוד מיליונים בשנים הקרובות בנטיעות של עצים במרחב העירוני, על מנת גם לספוח פחמן וגם להפחית את איי החום העירוניים. זה נובע מההבנה שלנו שעומסי חום אינם מפוזרים באופן שווה במרחב העירוני, אלא יש עומס חום גבוה במיוחד בתלות בתכסית פני השטח, כיסוי ואופי הצמחייה, מידת ההצללה, האספלט, חסימת רוח, כיוון הרחוב וכדומה. לאיי החום העירוניים השפעה מיידית על המשתמשים בהם, אבל גם השפעה מתמשכת על המבנים, ומטרת החלטה זו, הכוללת גיבוש תוכנית פעולה מהירה וקידום צעדים מיידיים, היא לשפר את הנוחות האקלימית ולמתן את איי החום העירוניים, נוסף על התפקיד המרכזי של עצים במתן צל, הורדת טמפרטורה ויצירת סביבה עירונית נעימה, הליכתית, שנעים לחיות בה, לרכוב על אופניים וללכת בה. בנוסף, המשרד להגנת הסביבה שוקד, גם כן בהובלת המדענית הראשית פרופ' נוגה קרונפלד שור, על הכנת פורטל מפות סיכוני אקלים, וזאת גם מתוך הבנה שההשפעות של שינויי האקלים אינן אחידות גיאוגרפית; יש אזורים מסוימים שנפגעים משרפות, אחרים – מהצפות או מעומס חום קיצוני. גם הרגישות לסיכונים אינה אחידה. למשל, אוכלוסיות בסיכון או אוכלוסיות בעוני אנרגטי יסבלו מעומסי חום מעומסי חום קיצוניים יותר מאוכלוסיות בריאות או מבוססות כלכלית. ולכן אנחנו עובדים על פורטל שבו יוצגו מפות מפורטות של פיזור סיכוני האקלים, רמת הרגישות ויכולת ההיערכות באזורים שונים, במטרה לצבור ידע שיאפשר גם לממשלה אבל גם לרשויות המקומיות, שהרבה מההיערכות הזאת נמצאת בתחומי האחריות שלהן, לגופים שונים וגם לציבור הרחב להיערך טוב יותר לשינויי האקלים, לקדם קבלת ההחלטות וקביעת סדר עדיפויות מבוססי מדע וידע ולקדם היערכות בצורה ממוקדת ויעילה באזורים שבהם רמת הפגיעות גבוהה. סתם לדוגמה, זה יאפשר לנו ממש ברמה – וגם, אדוני היושב-ראש, אתה היית ראש עיר – זה יאפשר לנו ממש ברמה העירונית לדעת באילו שכונות צפוי עומס חום כבד במיוחד, או שיטפון, לדוגמה, כאשר צפוי מזג אוויר קיצוני, לדוגמה, לרשות המקומית לכוון לשם את אמצעי הסיוע – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ההיערכות שלה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> כן. – – על מנת גם לייעל ולקצר את ההיערכות וגם לייעל אותה מבחינת משאבים. לצורך העניין, עיר, כאשר צפוי מזג אוויר קיצוני, במקום שהיא לא יודעת כמה משאבות וכמה משאיות – לדעת, אם יש לה משאית אחת, איפה להציב אותה ואיך להתמודד עם המשבר הזה בצורה מיטבית. ולסיום, לקדם מחקר. בהחלט המחקר הזה מראה שדרוש לנו מחקר המשך כדי להבין גם את ההשלכות הרפואיות, את הסיבות הרפואיות, מהן בדיוק הסיבות הפיזיות, הפיזיולוגיות, שגורמות לאותה תמותה עודפת, אבל גם מהו פיזור הגילי, הגיאוגרפי והסוציו-אקונומי, כדי לזהות אוכלוסיות בסיכון ולדעת כיצד להיערך ולתת טיפול פרטני, לדוגמה, למבוגרים עם מחלות רקע, לדוגמה, באמצעות – אנחנו רואים את זה באירופה במקומות שאין הרבה מזגנים – באמצעות ממש מרכזי קירור שמוצבים במרחב הציבורי בימים של חום קיצוני או השתתפות בהוצאות החשמל של אוכלוסיות בעוני אנרגטי. ובדיוק נכנסת לכאן שרת האנרגיה, שגם הנושא של פיצוי אוכלוסיות מוחלשות בעלייה במחירי החשמל וגם החלטת הממשלה שהצבענו עליה בשבוע שעבר ביום ירושלים, שלראשונה מתמודדת עם הסוגיה של עוני אנרגטי בירושלים, שהיא עיר במעמד סוציו-אקונומי נמוך, הן שתי החלטות בכיוון הזה. כתבו לי כאן עוד תשובה מאוד מאוד ארוכה – אני אעבור עליה בקצרה, כי כבר הארכתי – בנושא היערכות לשינויי האקלים באופן כללי. אני אציין את מינהלת האקלים, שקמה בעקבות החלטת ממשלה 4079 ביולי 2018, בהובלת המשרד להגנת הסביבה ובהשתתפות משרדי ממשלה רבים, שפועלים מאז במסגרת המינהלת הזו להיערכות לשינויי אקלים. אני אציין את השינוי המבני שהמשרד להגנת הסביבה עובר בימים אלה. אנחנו ממש בונים מחדש את אשכול משאבי הטבע והחוסן האקלימי, שהוא מוקדש לתחום משאבי הטבע, ובתוכו אגף בכיר חוסן אקלימי, שיוקדש לתחום האדפטציה. אנחנו נוסיף שם תקנים חדשים במטרה לחזק את האסטרטגיה של ישראל בנושא האקלים ולהוביל את ביצוע תוכניות ההיערכות, גם העירוניות. ציינתי בנייה מחדש של אשכול משאבי הטבע, שבאחריותו כאמור חוסן אקלימי, מגוון ביולוגי בשטחים פתוחים, מים, שפכים ונחלים, סביבה חקלאית וכו'. אני אציין גם את ההקמה של אגף בכיר חדש לשינויי אקלים בתחום המיטיגציה באשכול רישוי ותעשיות, שינהל את אגף אנרגיה ושינויי אקלים במשרד להגנת הסביבה ויסנכרן את עבודת כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים בנושא שינויי אקלים גם כמוקד ידע ומידע לאומי ובין-לאומי. אציין את שדרוג תחום הבנייה הירוקה לאגף בנייה ירוקה, תקינה ותיווי, שזה תחום משמעותי מאוד. אם דיברנו על איי החום באמצעות נטיעות, אז אני אציין את התחום של הבנייה הירוקה כמפחיתה את הפגיעה בסביבה, המובילה לתכנון ובנייה של מרחב בריא למשתמש המעודד חיסכון במשאבים, חיסכון בצריכת מים וחשמל, הרחבת מחזור הפסולת ושיפור תנאי המחיה בבניין. באופן כללי אני אגיד שחוק האקלים שאנחנו העברנו בממשלה, ושאני מאוד מאוד מקווה להעביר בקרוב בכנסת, מרחיב מאוד את ההיערכות של ישראל גם ברמת הפחתת פליטות גזי החממה בתחום המיטיגציה, אבל גם – ואולי אפילו בעיקר – בתחום האדפטציה וההיערכות לשינויי האקלים, ומחייב את כלל משרדי הממשלה, את הרשויות המקומיות, להכין תוכניות היערכות לשינויי אקלים. כבר היום שליש מהרשויות בישראל, בסיוע כספים ממשלתיים מהמשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה ואחרים, מכינות תוכניות היערכות, ואין ספק שמקומה החם והיבש של ישראל באזור המזרח התיכון והים התיכון המזרחי מחייב אותנו גם למלא את חלקנו במחויבות הגלובלית שלנו, אבל אולי אפילו ביתר שאת להיערך כדי להגן על אזרחינו. זה מה שהמחקר הזה מראה באופן מאוד מאוד דחוף, וזה מה שבכוונתנו לעשות. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שאלה קצרה ותשובה ארוכה ומנומקת. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> סליחה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, לא. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> זה רק חצי ממה שהיה כתוב לי. אני יכולתי להאריך עוד, אבל ריחמתי עליכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני חושב שטוב – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> רגע, זה ישיבת סיעה פה, אדוני? << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> אתה מוזמן להצטרף – לסיעה, לא רק לישיבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב שהממשלה ניצבת בפני הכנסת ופורסת בפניה את התוכניות החשובות. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> כן, חד-משמעית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שאלת המשך לחבר הכנסת רז, בבקשה. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> ראשית, תודה, גברתי השרה, על תשובה באמת מעמיקה, ומעודדת, אני חייב להגיד, מעודדת מאוד. אם תורשה לי הערה קטנה – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> לגמרי. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> – – שזה מחוץ לפרוטוקול. ברור שברגע שזה הולך פר שכונה, לא תמיד הרשות שבה השכונה מספיק חזקה לטפל בזה. אבל השאלה הנוספת שאני רוצה לשאול היא כיצד בא הנושא הזה לידי ביטוי בתוכנית – שיש לברך אותך ואת שרת החינוך על גיבושה – תוכנית הלימודים בבתי הספר, והאם זה גם כולל את הנושא של הגנה מפני קרינה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> כן. אז תודה. קודם כול, לגבי ההערה שמחוץ לפרוטוקול, אני חייבת לומר שבאמת הנושא של מעבר צודק והפגיעות של אוכלוסיות מוחלשות הוא נושא דרמטי בשיח על משבר האקלים בעולם ובישראל, במיוחד כאן – גם הסיכון מפני משברי אקלים הוא גבוה, וגם האי-שוויון הוא גבוה – ולכן בהחלט אנחנו חייבים לתת על זה את הדעת. אני חושבת שגם משבר הקורונה לימד אותנו שאי-אפשר, זאת אומרת התפקוד וההגנה העירוניים הם דרמטיים והם חשובים. אין ספק שתפקידה של הממשלה הוא לסייע בזה, ולראיה: תוכניות ההיערכות של הרשויות המקומיות – הממשלה מממנת אותן כמעט באופן מלא, ותפקידה גם לסייע לאותן רשויות בהיערכות הנדרשת. ציינתי כאן מרכזי קירור, ואם זה נטיעות ואחרים. אז הנושא הוא בהחלט תחת תשומת לב משמעותית. לגבי השאלה השנייה, באמת אני גאה מאוד בתוכנית הלימודים שהודענו עליה לפני כשבוע, וזה המקום מאוד מאוד לברך ולהודות לשרת החינוך יפעת שאשא ביטון, שנפגשנו בקיץ שעבר בנושא הזה של חינוך לאקלים וסביבה, ובאמת היא לקחה את הנושא בשתי ידיים. שלחנו את הצוותים המקצועיים משני המשרדים לעבוד, והם חזרו עם תוכנית מאוד מאוד מקיפה מגיל גן ועד י"ב, שכל תלמיד ותלמידה ייגעו, יכירו ואפילו יעמיקו במשבר האקלים ובמשבר הסביבתי, ובאופן שהוא תואם גיל. ולכך השאלה שלך, מוסי – מגיל הגן, שבו ילמדו באמת את ההתנהגויות הבסיסיות ביותר ואת הקשר לטבע, את האהבה לטבע וגם את הסיכון ומה הוא מכיל, ועד גיל י"ב, ששם יעמיקו באמת יותר במקורות המשבר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מדהים. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> הגדולה של התוכנית הזאת היא שהיא לא תיגע רק במקורות המדעיים, הגיאוגרפיים, הפיזיקליים וכו' אלא במקורות הכלכליים, החברתיים, האנושיים. היא תוכנית שתקיף את תחומי האומנות, האזרחות, היא באמת תוכנית מאוד מאוד מקיפה ומאוד מאוד חשובה, שאגב, תלווה אותה ועדה מדעית. בניגוד לשנים האחרונות, שראינו שכל מיני תכנים של חברות מסחריות חדרו לתוכניות הלימודים, אז פה תהיה ועדה מדעית שתלווה את התכנים ותתאים אותם לגיל, ואתה בהחלט צודק. אני רוצה לציין פה פגישה שהייתה לי לפני כמה שבועות עם האגודה למלחמה בסרטן העור, שהאירה בפנינו השלכה נוספת, באופן כללי של הקיץ והחום והקרינה, אבל גם כמובן של ההתגברות שלהם לנוכח משבר האקלים, והיא ההשפעה על סרטן העור בגילים המבוגרים של חשיפה לשמש בגילים הצעירים, כלומר, התגברות במופעים של סרטן העור עשרות שנים לאחר החשיפה לשמש שהייתה חשיפה מסוכנת. ועל כן, סיכמנו באותה פגישה שאנחנו בהחלט נכניס, יחד עם משרד הבריאות ומשרדים נוספים – משרד החינוך וכו' – נוסף להמלצה לצאת החוצה עם כובע, מים וקרם הגנה, גם בגלל החום, גם בגלל סכנת השרפה המיידית, אבל גם בגלל הסיכון המוגבר – שכבר ידוע לנו וידוע למחקר ולמדע – מקרינת השמש לסרטן העור. אז בהחלט זה ייכנס בתוך סל ההמלצות והמודעות שלנו לימי הקיץ החמים, שכאמור רק ילכו ויתגברו ויתעצמו באזורנו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. שאלה נוספת לשרה – מפי חבר הכנסת מקלב, בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדתי השרה, את ודאי יודעת שהכנסת בימים אלה דנה בהצעת חוק להרחיב את התשלום על שקיות נשיאה חד-פעמיות. אנחנו הרי יודעים שהמטרה היא לא לקחת תשלום, המטרה היא שמירה על הסביבה, והתשלום אולי יועיל כדי לצמצם את זה. אנחנו מבקשים במסגרת הדיונים – ואני מביא את זה כאן בפנייך – כדי לשפר ולייעל הרבה את הסביבה, גם למחזר בחזרה את השקיות. אחרי התשלום – התשלום, הרי אנשים ישלמו ויזרקו את זה – לתת חזרה את הפיקדון, להביא את זה למקומות, בדומה למה שקורה עם הבקבוקים; זה שווה שאלה נוספת, מה קורה עם הבקבוקים, כי המצב היום שאנשים לא מקבלים חזרה את הפיקדון, בעלי המכולות והמרכולים אומרים שלא לוקחים את זה מהם, אז הם גם לא מחזירים. אבל בהנחה שזה צריך להסתדר, אנחנו מבקשים – וזה תלוי מאוד במשרד – לעשות את המחזור הזה על אותן שקיות נשיאה, שיקבלו את עשר האגורות בחזרה. זה יביא לכך שבאמת תהיה שליטה עליהן ולא רק שישלמו ויזרקו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה קיים במקום אחר בעולם? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מניח שכן. ואם לא – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אנחנו נבדוק. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אנחנו תמיד יכולים להיות ראשונים ונחשונים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> חבר הכנסת מקלב – – – בהכנה לקריאה ראשונה, ואנחנו נדון בזה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אוקיי. אז באמת, קודם כול נמצא כאן חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, שהוא אחד היוזמים של חלק מהצעות החוק. אני קודם כול רוצה להקדים ולומר שחוק השקיות, שנכנס לתוקף לפני פחות מעשר שנים, עשה שינוי דרמטי. ואני זוכרת – כאן היה השר עמיר פרץ בזמנו, אני הייתי חברת כנסת בוועדות – אני זוכרת את הדיון על גובה ההיטל. התחילו מ-60 אגורות או 50 אגורות ובסוף הורידו את זה לעשר אגורות, והיו כאלה שאמרו שזה לא יעשה שינוי, כי מה זה 10 אגורות, זה לא יהיה אכפת לאף אחד. והדרמה של ירידה מלמעלה מ-1.5 מיליארד שקיות בשנה – צניחה לשימוש ב-300 מיליון שקיות בלבד בעקבות חוק הפיקדון הזה, היא פשוט עדות להצלחה, וזאת גם הסיבה שהמשרד להגנת הסביבה מאוד תומך בהרחבת החוק, בגלל שכבר ראינו הצלחה מוכחת, ולכן רוצים להרחיב אותו לרשתות נוספות. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> לא, לא. אני רוצה להודות לך. אני בהחלט מודה לך גם על השאלה וגם על ההצעה, שבהחלט ניכר שהיא נובעת מדאגה לסביבה ומרצון לעשות הכול כדי להמשיך את ההצלחה. נמצא כאן חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, שאומר שהדבר עלה במסגרת דיוני הוועדה והוא ייבחן. אנחנו נבדוק באמת אם זה קיים בעולם, אם יש לזה מודלים, כן או לא. הבקבוקים שציינת, דרך אגב – בהחלט זו שיטה מאוד מאוד מקובלת בעולם, ואנחנו צופים – אני מודעת לחבלי הלידה בכניסה של החוק הזה לתוקף, ואני מצפה שהחוק בהחלט יוכיח את עצמו, חוק הפיקדון, בחודשים ובשנים הקרובות. רק לציין שיש לנו מוקד תלונות שהקמנו ביחד עם המועצה הישראלית לצרכנות, ואני רוצה לקרוא לציבור: בכל מקום שנתקלים בבית עסק מעל 25 מטר שלא מוכן לקבל בקבוק ולהחזיר את הפיקדון לציבור – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא. זה קיים. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> – – להתלונן. אנחנו עושים מבצעי אכיפה. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> לא, בסדר, אני מבינה, אבל אני אומרת, אפילו מספר מועט של תלונות מביא למבצעי אכיפה רחבים ומסייע לנו לשפר את – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל במכולת שכונתית של 25 מטר יש מקום לשים את כל – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> במכולת שכונתית מן הסתם גם האיסוף הוא בהתאם, הוא בהיקפים קטנים. אבל רשתות – – – << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אז אני אומרת, חברים, כל בית עסק מעל 25 מטר שמוכר בקבוק אמור לקלוט אותו בחזרה ולהחזיר אותו ליצרנים. אני מזכירה את הרציונל של החוק – החוק הוא חוק אחריות יצרן. הוא אומר שיצרן שאחראי למכור לנו את פסולת הפלסטיק הזו, באחריותו גם לאסוף אותה בחזרה ולהעביר אותה למחזור. ולגבי השקיות, אני רוצה לומר – לא רבים יודעים זאת ועושים זאת – שקיות ניילון, מקומן בפח הכתום, בפח האריזות. זה בהחלט נחשב לאריזה שהולכת למחזור. זה מפחית את הנפח – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> וואו, טוב לדעת. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אני יודעת, הרבה לא יודעים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני זורק את האריזות שם ואת הניילון בירוק. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אני אומרת את זה בגלל שאני יודעת שככל שהציבור – אני ראיתי מה קרה אצלי בפח הביתי מאז שאני למדתי יותר לעומק את הנושא. הפח הביתי, הנפח שלו הצטמצם בחצי כאשר מעבירים את כל, אבל את כל מה שמקומו בפח הכתום לפח הכתום. ואני מקווה מאוד שבקרוב מאוד תהיה לנו בשורה סופית לתושבי ירושלים. תושבות ותושבי ירושלים שצופים בנו, אולי פה בקהל או בבית, דעו לכם שירושלים הייתה בערך העיר האחרונה, בטח העיר הגדולה האחרונה, שלא הייתה בה פריסה של פחים כתומים, ולכן גם הרבה מהתלונות מגיעות מירושלים, מאנשים שהיו זורקים לכלובים של הבקבוקים גם את כל האריזות שמקומן בפח הכתום. אנחנו ממש על סף חתימה סופית עם עיריית ירושלים על פריסה של פחים כתומים בכל רחבי העיר, ואז למעלה מ-10% מתושבי המדינה, תושבי העיר ירושלים – עד היום לא שזפה עינם פח כתום, וזה הולך לקרות ממש ממש בקרוב, אחרי עשר שנים של עיכוב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אפשר לנצל את המעמד שלי, אם כבר עוסקים כאן בזה? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> בטח. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם אפשר לזרוק בקבוקי שתייה לפח הכתום? אני שואל את זה כי למשל בקבוקי שמפו או דברים אחרים כן זורקים לפח הכתום. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> כל מכל – כמו בקבוקי שמפו, קרטוני חלב כאמור, עטיפה של טופו, של גבינה, שקית ניילון – כל הדברים האלה, מקומם בפח הכתום, למעט בקבוקי השתייה שחייבים בפיקדון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל מעבר לפיקדון, מבחינת המחזור עצמו? הסיפור הוא סיפור מורכב – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אני אגיד לך ככה, ואנשי המקצוע במשרד לא יאהבו את התשובה הזאת, אבל אני אגיד אותה בכל זאת: אם אתה תזרוק אותה לפח הכתום אז תמיר יחלצו ובהסדר יעבירו את זה למחזור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז מקצועית אפשר למחזר את זה כמו כל פלסטיק אחר? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> בהחלט אפשר למחזר את זה, צריך למחזר את זה, ואפילו הסיבה שיש על זה פיקדון היא בגלל שמדובר בפלסטיק שהוא מאוד איכותי למחזור ומאוד חשוב שהוא יישאר יבש ונקי ולא יתערבב עם שאר הפסולת שיש בפח. זאת בדיוק הסיבה שנולד חוק הפיקדון – כדי שאפשר יהיה לחלץ את החומר המאוד-איכותי הזה ולהפוך אותו – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> והפלסטיק האחר של האריזות הוא לא איכותי – של אקטימל? של יוגורט? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> בקבוק זה דבר מאוד אחיד ועם פלסטיק מאוד – חד-פולימר שיכול לחזור אפילו להיות בקבוק חדש. שאר הפלסטיק – זה תלוי בצבע ובאיכות החומר. אגב, בעולם כבר נעשית – בישראל אנחנו חייבים להתחיל לעשות עבודה יחד עם יצרני האריזות על האיכות של האריזה, מאיזה חומר, מאיזה עובי, איזה צבעים היא כוללת, על מנת להקל על המחזור. אבל בשאר האריזות זה יותר קשה. בבקבוק זה יותר קל וזה מאוד טוב ומזמין וחשוב, ולכן גם החוק הזה, לכן החוק שחל על היצרנים, שאומר להם: אתם באים ובעצם מייצרים בסוף פסולת, פסולת שהיא חד-פעמית; הציבור שותה משקה – אגב, ממותק, גם לא כל כך בריא ברוב הפעמים – ומשליך אותו מייד לאחר מכן. אז קחו אחריות על הפסולת הזו, תאספו אותה בחזרה, תהפכו אותה חזרה למוצר – אפשר גם לבקבוק, זו הרמה הגבוהה ביותר של מחזור. זאת הסיבה לחוק הפיקדון. שאר האריזות – גם מאוד חשוב להוציא מהן מה שאפשר, ובעיקר להפריד אותן מהפסולת הרטובה, שאגב, גם היא משאב שאנחנו נתחיל לעבד אותו בקרוב, אבל זה כבר דיון אחר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> פעם ניסיתם. הייתה החזרה למקור בעיריות, השקענו בזה הרבה מאוד מאמץ, הרבה מאוד כספים – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> נכון, וזה יחזור, זה יחזור כי אין דרך אחרת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הייתה עבודה אדירה, באמת. חבל שזה לא – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אתה מאוד מאוד צודק. זה בכייה לדורות. זה אחד הדברים שמאוד מאוד – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עשינו מאמצעים גם במערכת החינוך, גם בעיר, גם בחלוקת פחים חומים, ובסוף הרבה – מיליונים השקענו שם. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אתה לא יודע כמה שאתה צודק. תמיד אומרים ששרים באים למשרד וכן עושים, לא עושים, קובעים, לא קובעים. פה היה מקרה מובהק של זיגזוג – אני אגיד את זה בצורה ברורה – במשרד להגנת הסביבה מטעם השר, השרים. אתה צודק, הייתה עבודה, נעשתה עבודה, נעשתה הטמעה, היא הייתה בדרך, היא הייתה בתהליך – זה דבר שלוקח שנים, זה גם מה שרואים באירופה – ובא שר אחד שפשוט אמר: נבטל במחי יד את כל הדבר הזה, וכל המאמצים וכל הכספים שהושקעו ירדו לטמיון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבתים פרטיים כבר הרחבנו להם את – מה שעשינו שם. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> ועכשיו כמה שנים כבר מנסים לתקן את זה. אבל מכיוון שאין לנו ברירה, ונושא הפרדת הפסולת, הפרדה במקור ומחזור זה אחד התחומים שבהם ישראל נמצאת הכי הרבה מאחור, בפער של 30 מהמדינות המפותחות שאנחנו רוצים להידמות אליהן, אז אנחנו בהאצה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בכל המחזור או רק במחזור למקור? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> כל תחום המחזור, החל מהפרדה במקור דרך מחזור. תחום הפסולת זה התחום שבו לדעתי אנחנו הכי מפגרים אחרי העולם המערבי, וחייבים להאיץ מאוד את ההיערכות לזה. זה תלוי גם בהתנהגות של משקי הבית, זה תלוי גם במתקני הקצה, שעכשיו אנחנו משקיעים. אחת הבעיות שהיו בזמנו זה שמשקי הבית והעיריות מאוד מאוד השקיעו אבל לא היה לאן להעביר את הזה. אז עכשיו אנחנו משקיעים הפוך, במתקני הקצה, ומנסים לסנכרן את זה שעיריות שייקחו על עצמן – והעירייה שאתה עמדת בראשה היא בהחלט מהמובילות, עם כפר סבא, מודיעין הייתה, זיכרון; יש כמה עיריות שבאמת בצורה וולונטרית – והתושבים מאוד מעורבים ומעוניינים. אז מה שאנחנו מנסים לעשות עכשיו זה לסנכרן שיהיו כמה מקומות בצורה גיאוגרפית שיטמיעו גם הפרדה במקור, ביחד עם התקדמות מתקני הקצה, ואז יהיה אפשר לראות שכר בעמל ולראות שהפסולת שמופרדת באמת מגיעה למחזור כמו שצריך, קומפוסטציה ומחזור של האריזות והחומרים היבשים, ואז לייצר סיפורי הצלחה ולסחוף אחריהם את כל המדינה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אמן ואמן. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> עבודה סיזיפית אבל מאוד מאוד מאוד חשובה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אמן. סליחה על ההתערבות, זה פשוט מעניין. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> לא, זה בסדר גמור. סליחה אם שעממנו את שאר הציבור, אבל אלה דברים חשובים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אלה דברים שנוגעים ליום-יום שלנו. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> בהחלט. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת הרצנו, שאילתה רגילה לשרה. << שאילתה >> 602. המלצות ועדת המשנה לטיפול בזיהום האוויר הנגרם משרפות פסולת בשטחים פתוחים << שאילתה >> << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא יכול שלא לראות שביציע הציבור יש תלמידות ותלמידים. אני מוכרח לציין שזה תענוג לראות אנשים צעירים שמגיעים לכנסת. אני רק רוצה לקוות שהם מתרשמים מהדיון הרציני והענייני שעכשיו נערך כאן, שגם קורה כאן לצד מראות אחרים שאולי יותר רואים בטלוויזיה. אז אני שמח וגאה על השיח הזה, שגם מתמקד במה שאני מגדיר בתור האיום הכי גדול על בני הדור שלנו. אז ברוכים תהיו. ועכשיו לשאילתה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> באמת ברוכים הבאים. << דובר >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר >> בהחלט. כל הכבוד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ברוכים הבאים כל באי הכנסת. בבקשה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> השאילתה שלי עוסקת בהמלצות ועדת המשנה לטיפול בזיהום האוויר הנגרם משרפות פסולת בשטחים פתוחים שהובילה חברת הכנסת יעל גרמן, היום השגרירה בפריז. אז כך אני שואל: הוועדה שפעלה בכנסת העשרים פרסמה שורת המלצות: הקמת צוות בין-משרדי לטיפול בתופעה, העצמת יכולת הפיקוח אחר שרפות הפסולת באמצעות המשטרה ורשות הטבע והגנים, הגדלת מצבת כוח האדם המשפטי, הסדרת פינוי הפסולת, לרבות מעקב מבוסס GPS אחר משאיות ועוד. ברצוני לשאול אותך, גברתי השרה: אילו מהמלצות הדוח יושמו בשנים שחלפו מפרסומו? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אז תודה רבה, חבר הכנסת להב הרצנו, גם על הדברים, גם על הברכה לתלמידות והתלמידים וגם על השאלה. התשובה כדלקמן: היחידה למניעת השלכה ושרפה של פסולת בשטחים הפתוחים – יחידת ינשוף – הוקמה בשיתוף פעולה של המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים. היחידה מונה 14 פקחים ומנהל, בפריסה ארצית על פי מחוזות. היחידה מאוישת ופועלת החל משנת 2019 בתחומים הבאים: 1. טיפול במפגעי עשן – הגעה למפגע עשן, דיווח למוקד הסביבה ולרשות הכבאות וההצלה. ביצוע כלל הפעולות לצורך סיום המפגע ואיסוף נתונים לצורך ביצוע האכיפה; 2. אכיפה כנגד השלכות והצתת פסולת – ביצוע פעולות פיקוח ואכיפה, תצפיות, מארבים, מצלמות ועוד לצורך איתור העבירות ותיעודן, ובהמשך – טיפול אכיפתי באמצעות ברירות משפט או העברה לטיפול המשטרה הירוקה; 3. איתור מפגעים – ביצוע סקר מפגעי פסולת, בדגש על ערימות פסולת בעלות פוטנציאל בעירה; 4. סיוע למשטרה הירוקה בביצוע איסוף מידע על יעדים או בביצוע פעילות אכיפה על יעדים גדולים של עבריינות פסולת; 5. סיוע למחוזות המשרד להגנת הסביבה, העברת דוחות מפורטים בגין מפגעי פסולת משמעותיים והמלצה לפעול באמצעות צווי ניקוי ובאמצעות הטלת עיצומים כספיים; 6. ביצוע הסברה בנושא השלכת פסולת ברמה של יישובים, קיבוצים, מועצות ועוד; 7. שיתוף פעולה עם פקחים של אשכולות, רשויות מקומיות, יחידות סביבתיות, משטרה ועוד. פקחי היחידה עברו את ההכשרות וקיבלו את ההסמכות הבאות: סמכויות על פי חוק גנים ושמורות, התשנ"ח–1998; צו סדר הדין הפלילי, התש"ס–2000, הסמכה למסירת הודעת תשלום קנס – שמירת הניקיון; צו סדר הדין הפלילי, התשס"ד–2003, הסמכה למסירת הודעת תשלום קנס – יריעות פלסטיק. יכולות הפיקוח הועצמו על ידי הוספת שימוש ברחפנים ואמצעי מודיעין אלקטרוניים. בשנת 2021 בוצעה הצבה של 169 מצלמות אכיפה לצורך תיעוד עבירות השלכה ושרפת פסולת. ביצועי היחידה בשנת 2021: טופלו 389 מפגעי עשן משרפות פסולת; נמסרו 420 דוחות ברירת משפט ו-414 דוחות בשנת 2020, בשנה שקדמה; נרשמו 186 דוחות פיקוח להמשך טיפול אכיפתי של המשטרה הירוקה או מחוז או פיצו"ח; נמסרו 94 אזהרות למחזיק הקרקע שבשטחו התרחשה שרפת הפסולת. כמו כן, אני שמחה לעדכן שהשנה, בתקציב 2022, אנחנו הגדלנו את היחידה, ועובדים בימים אלה לאישור התקציב הנוסף של 8 מיליון שקלים נוספים על מנת להכפיל את הפריסה של היחידה לצורך הכפלת הפיקוח. אשר למעקב מבוסס GPS אחר משאיות, הדבר נמצא כרגע בתהליך RIA – אתה מכיר, בחינה כלכלית של החלופות. בנוסף, בימים אלה אני מקדמת, בשיתוף שר המשפטים ויושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, את צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמירת הניקיון), שנועד לאפשר אכיפת פסולת כעבירת קנס. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יש שאלה נוספת? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני כבר רגיל שבשאילתות זה מתנהל בכבוד רב והדדיות. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> בהחלט. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז פתאום אני מצאתי את עצמי שאני צריך להגיד לך שאלה נוספת. בבקשה, אין בעיה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> הוא חיכה בסבלנות. הוא ידע שמגיע תורו, אבל הוא המתין ל-queue שלו. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> האמת היא שהקשבתי בקשב רב – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> חד-משמעית. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ואני שמח על התשובה המפורטת. תודה, גברתי השרה. אני רוצה לשאול אותך, אפרופו התוכניות להגדלת היחידה והרחבת הפעילות שלה, האם את שבעת רצון מהאופן שבו עושים שימוש בכספים מקרן הניקיון לטובת הנושא של טיפול בשרפות פסולת? האם באמת מוקצים כספים, להבנתך? באיזה היקף? ואם לא – מהם החסמים שאת מזהה והאם ניתן לסייע בשחרורם? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אתה נוגע בשתי נקודות שהן בהחלט משמעותיות ושוות דיון. הנקודה הראשונה זה שלשאול איש ציבור, שר או כל פקיד, או חבר כנסת, או כל אחד, אם מושקעים מספיק כספים, זו שאלה שלעד התשובה עליה תהיה לא, כמובן. בתחום שרפת הפסולת, כפי שציינת בשאלה, זה בהחלט תחום שזוהה בשנתיים-שלוש האחרונות וניתן לו מענה, וכאמור, הוא גם מוכפל בימים אלה בגלל שזיהינו את האיום. אני חייבת לומר שמבין תלונות הציבור שאני מקבלת מכל רחבי הארץ, צפון, מרכז ודרום, זה בין התלונות השכיחות. זה מאוד מאוד פוגע בבריאות, באיכות החיים והסביבה, של תושבות ותושבי ישראל. אבל אני חייבת לומר שאכיפה היא סוף השרשרת. לרדוף אחרי אותה ערמה נשרפת בשטח זה חשוב, זה מייצר הרתעה, זה מייצר אכיפה, אבל חייבים ללכת במעלה השרשרת אל המניעה – אל מניעת ההשלכה, אל מניעת יצירת המפגע, ובעצם לכך, ברציונל, מוקצים על פי חוק ועל פי המדיניות כספי קרן הניקיון – לטפל באמת בטיפול בפסולת בהתאם לדיון המאוד-מאוד ארוך שהיה לנו כאן, בהפרדה במקור, בהפרדה לזרמים השונים, במיוחד לזרמים שנשרפים ומושלכים, במיוחד בשטחים הפתוחים, שזה גזם, שזה פסולת חקלאית, שזה פסולת בניין, שזה פסולת במקומות וביישובים שאינם מטופלים, שהפסולת לא מטופלת בהם באופן שגרתי. אגב, לכך מוקצים מאות מיליונים של שקלים מהמשרד להגנת הסביבה במסגרת התוכנית לחברה הערבית, החלטת ממשלה 550. כך שהכספים של קרן הניקיון, מיעוטם – ונכון שכך – הולכים באמת לאכיפה. הכספים הגדולים צריכים להיות מושקעים באסטרטגיית הפסולת, כדי לייצר את המניעה ואת הטיפול הנכון במקור. שוב, היה לנו כאן דיון קודם, עם היושב-ראש הקודם, שגם היה ראש עיר, אז הוא מכיר את זה היטב. זה דבר שנמצא אצל הרשויות המקומיות. זה דבר שייקח קצת יותר זמן, אבל אם נעשה אותו נכון ונשקיע בהיערכות בשנים הקרובות במתקני קצה וטיפול מיטבי בפסולת, אז אנחנו גם נגיע למצב שנצטרך – תמיד נצטרך אכיפה, אבל הרבה הרבה פחות, כי המפגע יימנע במקורו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה, גברתי השרה. אם כך, אנחנו סיימנו עם הפרק של השאילתות. << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שלוחה טלפונית ייעודית לביטול עסקה), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/2958/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת לימור מגן תלם) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו נעבור לסעיף הבא בסדר-היום, וזה הצעות חוק פרטיות לדיון מוקדם. נתחיל מהצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שלוחה טלפונית ייעודית לביטול עסקה), התשפ"ב–2022. מי שתציג את החוק – חברת הכנסת לימור מגן תלם. בבקשה, יש לך עשר דקות, לרשותך. << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שלפניכם תקל על הצרכן בעת ביטול עסקה מול חברות תעופה. זאת הצעת חוק מאוד חשובה מבחינת ההגנה על הצרכן. כיום, צרכנים רבים שרוצים לנפוש בחו"ל או לטוס לחו"ל לצורך עבודה והטיסה שלהם התבטלה, צריכים לחכות שעות על הקו כדי לקבל מענה אנושי טלפוני, ולעיתים קרובות בכלל לא מקבלים שום מענה. זה מצב שהוא בלתי נסבל וחייב להיפסק. אנחנו יודעים שבזמן הקורונה היה גל של ביטולי טיסות, והצרכנים נותרו ללא מענה טלפוני. גם במקרה שהיה ממש עכשיו, באזהרת מסע לטורקיה, אנשים ביטלו טיסות. ביטולים קורים כל הזמן, אבל אי-אפשר להשאיר את הצרכנים עם חוסר מענה, עם חוסר תשובה, עם חוסר אונים, מול מוקד טלפוני ללא מענה. כיושבת-ראש ועדת המשנה להגנת הצרכן, נחשפתי לתלונות רבות מכם, האזרחים, על זמני המתנה בלתי נסבלים ובלתי נסלחים וחוסר במענה לביטול עסקה. לכן החלטתי לתת פתרון פרקטי לבעיה. הצעת החוק שלי מכלילה את חברות התעופה ברשימת העוסקים שמחויבים לתת לצרכן מענה טלפוני אנושי לביטול עסקה בתוך שש דקות מהתחלת השיחה. נכון להיום חברות התעופה לא ברשימה, הן הוחרגו, ואין להן שום חובה למלא את לשון החוק, למרות שחברות אינטרנט, פלאפון, כרטיסי אשראי, חברות ביטוח, חשמל, גז וכדומה, כן ברשימה. עוד דבר שהיה חשוב לי להוסיף – חברות התעופה יחויבו להקצות שלוחה ייעודית לביטול עסקה כבר בתפריט הראשי של המערכת לניתוב השיחות, וזאת מתוך ההבנה שביטול עסקה דחוף וחשוב לצרכנים, ויש צורך לקיים אותו בתוך זמן קצר ביותר, אחרת תתקיים פגיעה צרכנית מהותית. לקחתי דוגמה של אדם שראה את אזהרת המסע לטורקיה, ביקש לבטל את הטיסה, אבל המתין שעות, שעות רבות, ממושכות, על הקו, רק כדי לבטל את הטיסה, ובסוף לא הצליח לתפוס שום מענה אנושי טלפוני ולא היה לו עם מי לדבר. לכן זה כשל צרכני שצריך לתת לו פתרון, וזה למעשה מה שבאתי לעשות פה. המטרה היא ליישר את מאזן הכוחות בין האזרח, הצרכן היחיד, לבין החברות הגדולות. לא ייתכן שחברה שלקחה ממך, הצרכן, תשלום על שירות או מוצר כלשהו, תתנער ממך בשעת הצורך. אין אדם שלא סובל מזמני המתנה ממושכים, אין אדם שלא היה מתוסכל מכך שלא הצליח להשיג מענה אנושי בטלפון. החוק הזה נוגע לכולנו, לכל אזרח. החוק מקל תהליכים שעד כה היו מסורבלים ובלתי נגישים לצרכן ללא כל הצדקה אמיתית. זו הצעת חוק שנוגעת לזכויות הבסיסיות שלנו, הצרכנים, ואני מאמינה ומקווה שכל חברי הכנסת, מהקואליציה ומהאופוזיציה, יבינו את חשיבות הצעת החוק ויצביעו בעד. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת לימור מגן תלם. << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שלוחה טלפונית ייעודית לביטול עסקה), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2793/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת חוה אתי עטייה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> להצעה זו הוצמדה הצעת חוק של חברת הכנסת חוה אתי עטייה. בבקשה, חברת הכנסת עטייה, שלוש דקות, גברתי. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני סגן שרת הכלכלה חבר הכנסת יאיר גולן, רבים מאיתנו נאלצו לבטל עסקת רכישה. הליך ביטול עסקה נפוץ מאוד לגבי מגוון רחב של מוצרים ומכשירים בתחומים שונים. לא בכדי קבע המחוקק נהלים ברורים לביטול עסקה צרכנית אף ללא סיבה. צרכנים רבים המעוניינים לבטל עסקה נתקלים כיום בקשיים רבים, ההופכים את הפעולה הפשוטה של ביטול עסקה לתהליך ארוך, מפרך ומתיש. לרוב החברות במשק יש שירות טלפוני שמטרתו לקדם ולהנגיש מכירות. מן הראוי שהם יפעילו קו טלפוני המכוון רק לצרכנים המעוניינים לבטל עסקה. לצורך זה הצעתי תיקון לחוק הגנת הצרכן (שלוחה טלפונית ייעודית לביטול עסקה), התשפ"ב–2021, תיקון סעיף 14ט. לפי ההצעה, עוסק המספק שירות טלפוני של מערכת אוטומטית לניתוב שיחות יקצה שלוחה של מענה אנושי לביטול עסקה. משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי בשלוחה לא יעלה על חמש דקות מרגע שהתקבלה הבחירה של הצרכן בשלוחה הזאת. בשנים האחרונות התפרסמו בתקשורת כתבות על עוסקים שבכוונה תחילה מקשים על הצרכנים לבטל עסקה מתוך אינטרס שהצרכנים לא יתמודדו עם התהליך הארוך ולא יבטלו את העסקה. מטרת הצעת החוק היא להקל על ציבור הצרכנים בישראל ולעגן את זכויותיהם כשהם מבטלים עסקה באמצעות הנגשת התהליך בעת הרכישה. בדרך זו יימנע מהצרכנים חסרון כיס, בייחוד בתקופה זו, שיוקר המחיה עולה ויש זינוק ניכר במחירי מוצרים רבים. הנגשת הליך ביטול עסקה תוליך בסופו של דבר לחיזוק אמון הציבור ביצרנים ובחברות השיווק, והיא גם תעודד את מעגל הרכישות בעתיד. אודה על תמיכתכם בהצעת החוק צרכנית זו, שעשויה להועיל הן ללקוחות והן למשווקים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת חוה אתי עטייה. מי שישיב על שתי ההצעות זה סגן שר הכלכלה יאיר גולן. בבקשה, יש לך עשר דקות, אדוני. << דובר >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעות החוק שהוגשו פה הן הצעות חוק רציניות ונעשתה פה עבודת מטה, עבודת הכנה יסודית. לכן כשעלה הנושא בוועדת השרים לענייני חקיקה, לא רק שהוא אושר אלא כבר צורפו לו לא מעט התניות. למעשה, המשך העבודה בוועדה הוא כבר די ברור ומוסדר, כך שיש פה פירוט שלם, אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, לגבי מה הולך להיות התוכן של החוק. אני עוד לא ראיתי תוכן כל כך מפורט. כלומר, חברותיי חברות הכנסת, נדמה לי שאין צורך לפרט פה את הדברים. הפרטים ידועים לכן, כי אתן הובלתן את עבודת המטה הזאת. כל שאני יכול להגיד הוא שהיא תועבר לוועדה ותמשיך להתקדם. אני מניח שיצא מזה חוק טוב שמקובל על כולנו. הוא באמת נותן מענה לצורך אמיתי ולנושא שמרגיז רבים מאיתנו, לכן החוק ימשיך ויתקדם. אני מודה לכם על העלאת הנושא על סדר-היום של הכנסת, והוא יתקדם בלוחות זמנים מהירים, אני מניח. תודה רבה. מקובל, חברת הכנסת עטייה? חברת הכנסת מגן? אדוני היושב-ראש, תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לסגן השר. רבותיי, אנחנו נעבור להצבעה. אנחנו נצביע קודם כול על הצעת – אין כמעט חברי כנסת באולם אבל יש רעש ממנהלי הסיעות. חבר'ה, זה כל הזמן ככה, אז נא להיות בשקט. נעבור להצבעה אלקטרונית. קודם כול נצביע על הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שלוחה טלפונית ייעודית לביטול עסקה), התשפ"ב, של חברת הכנסת לימור מגן תלם. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שלוחה טלפונית ייעודית לביטול עסקה), התשפ"ב–2021, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שנייה, אני אוסיף אותך. אז אני מוסיף גם את הצבעתו של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אז בסך הכול 12 בעד, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעה זו עברה בקריאה טרומית ותועבר להמשך דיון בוועדת הכלכלה. נעבור להצבעה נוספת – הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שלוחה טלפונית ייעודית לביטול עסקה), התשפ"ב–2021, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שלוחה טלפונית ייעודית לביטול עסקה), התשפ"ב–2021, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מוסיף גם את הצבעתו של חבר כנסת להב הרצנו, ובכך אני קובע ש-12 בעד, אפס מתנגדים. הצעה זו עברה בקריאה טרומית ותועבר להמשך דיון בוועדת הכלכלה. << הצח >> הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון – הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2546/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אלכס קושניר) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נעבור לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון – הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון), התשפ"ב–2021. יציג את החוק חבר הכנסת קושניר, שהוא יו"ר ועדת הכספים. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, מדובר בהצעת חוק שאמורה בעצם לסדר את כל מה שקשור לתשלום פיצוי לרשויות הסמוכות לשדה התעופה בן-גוריון. כרגע, בחוק הקיים, איך אומר את זה, ישנה איזו בעיה שקשורה להגדרה המשפטית של רשויות שנקובות בחקיקה, ואנחנו צריכים לתקן את זה. באופן כללי אני אגיד שכשאתם קוראים את החוק ואתם מבינים את הקצאת המשאבים, אז עולות הרבה מאוד שאלות. אני רק רוצה להגיד כאן שאותן רשויות שבאמת סמוכות לנתב"ג, כמו לוד, רמלה ואור יהודה, לא רק שלא תיפגענה מהחוק הזה אלא הן גם יקבלו יותר כספים. במהלך הדיונים לקראת קריאה ראשונה, שנייה ושלישית אנחנו נדאג שמשרד הפנים יביא את התקנות הרלוונטיות וגם נוכל לאשר את החוק. אז אני כמובן מבקש לתמוך בחקיקה. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלכס קושניר. מי שתשיב בשם הממשלה זאת השרה קארין אלהרר. לפני שהשרה תשיב, אני רק רוצה לנצל את ההזדמנות ולברך את יושב-ראש הפרלמנט של בוסניה מר דרגן קוביץ'. Welcome to the Knesset, welcome to Jerusalem, Mr. Čović. ברוכים הבאים לירושלים, ברוכים הבאים לכנסת. בבקשה, גברתי השרה. << דובר >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי המציע, אני משיבה בשם השר חמד עמאר. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק בכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה יקודמו בתיאום עם משרדי המשפטים, הפנים והאוצר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לגברתי השרה. זה לא הוצמד, נכון? אני רק אתן לשרה לשוב למקום. השרה בעצם לא מצביעה. אז אנחנו נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון – הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון), התשפ"ב–2021, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מוסיף גם את הצבעתו של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. אם כך, 11 בעד, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעה זו עברה בקריאה טרומית ותועבר להמשך דיון בוועדת הכספים. << הצח >> הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בניתוח התנהגות), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3509/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, אנחנו נעבור לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בניתוח התנהגות), התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. בבקשה. יציג את החוק חבר הכנסת הרצנו. בבקשה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – אתה יכול לעשות שקט? אני לא שומע את עצמי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני אבקש מהסדרנים לבקש שקט באגפים, באגף השמאלי, אגף הקואליציה. גם חבר הכנסת אבידר, איך שנכנס, ישר התחיל לדבר בטלפון. יש גם תקנון. התקנון אוסר לדבר בטלפון במליאה. זה שאנחנו לא מעירים לאנשים, זה לא אומר שזה מותר. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> תקשיב, אני ראיתי את יו"ר הכנסת יושב ומדבר פה בטלפון. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בפעם הבאה שאני אראה את יו"ר הכנסת אני אעיר גם לו, בסדר? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> לא. לא, עזוב, אם מותר לו, מותר לכולם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן. אבל לא להפריע. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אני ראיתי את יו"ר הכנסת – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת כץ, אתה מכיר אותי, אני בכלל לא מעיר על טלפון, אבל כשבן אדם מסתובב, מדבר, ואני שומע את השיחה עד לפה, אז – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אולי זה מעניין? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זה מעניין, אז בוא נשמע ביחד. כן. תודה רבה. בבקשה. סליחה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. הכול בסדר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> את השעון לא פתחתי. בבקשה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שוויון הזדמנויות זה לדעת שלא משנה מיהם הוריך ומניין אתה מגיע בארץ, נקודת הזינוק שלך תהיה שווה. מדינה חפצת חיים, חפצת עתיד, מוכרחה להבטיח שוויון הזדמנויות. זה המפתח שמאפשר לאנשים צעירים לרדוף אחרי החלומות שלהם, למצות את הפוטנציאל שלהם, לממש חיים מלאים במקסימום. בשנה האחרונה, אדוני היושב-ראש, נפגשתי עם מאות הורים לילדים עם צרכים מיוחדים ברחבי הארץ. בכל מפגש ללא יוצא מן הכלל עולה הקושי לשלם על טיפולים של ניתוח התנהגות עבור הילדים שלהם. וכן, היו גם כאלה שאמרו לי שהם לא מסוגלים – לוותר על הטיפול – בשל העלות שלו, וזה פשוט שובר את הלב. רק כדי לסבר את האוזן, עלות של טיפול בודד של ניתוח התנהגות נעה בין 300 ל-350 שקלים, מה שמתורגם לאלפי שקלים כל חודש. זה בלתי נתפס, זה בטח לא אפשרי עבור כל המשפחות בישראל. ניתוח התנהגות הוא טיפול בסיסי שניתן היום בעיקר עבור ילדים ואנשים עם צרכים מיוחדים, והוא נמצא כיום בחזית המקצועות הטיפוליים בעולם. אנשי המקצוע בתחום הזה מועסקים כבר היום בגני תקשורת, במעונות יום שיקומיים ובמערכת החינוך המיוחד והרגיל במתן שירותי טיפול ותמיכה בתלמידים עם צרכים מיוחדים. מדובר, חברים, בטיפול שהוא קריטי וחיוני להתפתחות הילד, במיוחד בגילים הצעירים, ובמידה רבה הטיפולים הללו מכריעים ביכולת של כל אחד מהילדים להתקדם בחיים. אלו טיפולים שהם משני חיים. על אף החשיבות הרבה שלהם, כיום אין הסדרה והכרה במקצוע ניתוח ההתנהגות מטעם המדינה, כך שאין באפשרות כל ההורים לקבל את ההשתתפות הכספית של קופות החולים בעלויות הטיפול שניתן על ידי מנתחי ההתנהגות. הנפגעות העיקריות, כמו שכבר אמרתי, הן משפחות מהשכבות המוחלשות בחברה, שלא יכולות לממן בעצמן את הטיפולים, ובמקרים רבים פשוט נאלצות לוותר עליהם. בנוסף, כיום לטיפולים אין פיקוח ובקרה. זה חמור פי כמה וכמה כשמדובר בטיפולים הניתנים לילדים שמאובחנים על הרצף האוטיסטי, שהם חלק משמעותי מהאוכלוסייה שמסתייעת בטיפולים הללו. הצעת החוק, שאני מקדם יחד עם חברים מהאופוזיציה – כן קואליציה ואופוזיציה, כי במקרה הזה זה לא עניין של קואליציה ואופוזיציה – הצעת החוק הזו תביא להסדרה ולהכרה של מקצוע ניתוח ההתנהגות כחלק מהמקצועות הפארה-רפואיים בישראל, וכך מצד אחד תאפשר לפקח על איכות הטיפול ומצד שני תאפשר לכל המשפחות שרוצות בכך ובוחרות בכך לקבל החזר כספי בעבור הטיפולים הללו על ידי קופות החולים, בדומה למקצועות פארה-רפואיים אחרים. כנסת נכבדה, טיפולי ניתוח ההתנהגות לא צריכים להיות עבור משפחות בעלות אמצעים בלבד. מחובתנו לאפשר לכל ילדה ולכל ילד בישראל לקבל את הטיפול הרפואי הטוב ביותר ולהעניק להם את האפשרות להתפתח, לגדול ולממש את החיים שלהם, לאפשר להם שוויון הזדמנויות. חברים, תצביעו נכון. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו. << הצח >> הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת מקצוע ניתוח התנהגות), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3633/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת עידית סילמן) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, להצעת החוק הזאת הוצמדה הצעת חוק דומה, שמספרה 3633/24, של חברת הכנסת עידית סילמן. חברת הכנסת סילמן, בבקשה, שלוש דקות, גברתי. << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תודה לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו על הובלת החקיקה, ולחברי חבר הכנסת אוריאל בוסו מש"ס שהוביל אותה ביחד איתי, תמך לאורך כל הדרך והאיר את עיניי בנקודות רבות ומשמעותיות. מקצוע ניתוח ההתנהגות הוא מקצוע טיפולי-חינוכי והוא דיסציפלינה מורכבת, שמהותה אבחונית, טיפולית, מחקרית וגם יישומית. מנתחי התנהגות רבים פעילים במערכות מגוונות בישראל, בתחום הבריאות ובריאות הנפש, במערכות בחינוך הרגיל והמיוחד ובמסגרות משפחתיות. הם מועסקים בן היתר במעונות יום שיקומיים, גני תקשורת, הוסטלים ומחלקות פסיכיאטריות, ומהווים חלק בלתי נפרד מהטיפול בילדים, בבוגרים עם אוטיזם, עם עיכובים התפתחותיים, עם הפרעות התנהגות והפרעות נפשיות, ילדים ואנשים עם צרכים מיוחדים. טיפול בניתוח התנהגות מסייע לאוכלוסיות מגוונות – סיוע וקידום של התפקוד והעצמאות – ומאפשר השתלבות של ילדים ובוגרים בחברה הישראלית. תפקידה של הצעת חוק זו להסדיר בחוק את המקצוע ואת הפיקוח על העוסקים במקצוע על ידי משרד הבריאות, לסגור את הפרצה ולהגן על טובת הילדים המקבלים את הייעוץ, שכן ללא אבחון וטיפול מדויק ומקצועי הנזק שייגרם עלול להיות גדול מהתועלת. ניתוח ההתנהגות הוא אחת השיטות שהוכחו כיעילות ביותר לשיפור תפקודם של אנשים המאובחנים כבעלי אוטיזם ו-PDD. בעוד בארצות הברית פועלים כיום לדוגמה כ-18,000 מנתחי התנהגות מוסמכים, שקיבלו את הסמכתם מהלשכה הבין-לאומית למנתחי התנהגות, ובמעל 20 מדינות בארצות הברית הם אף נושאים רישיון מקצועי מטעם המדינה, בישראל מדובר בתחום מקצועי פרוץ ללא פיקוח ובקרה. חבריי, ניתוח התנהגות הוא טיפול בסיסי שניתן היום למרבית הילדים עם אוטיזם, צרכים מיוחדים ורבים נוספים, בדיוק באותו האופן שבו טיפול ניתן לאוכלוסיות רבות על ידי מרפאים בעיסוק, מקצועות של קלינאי תקשורת, שהם מקצועות בריאות מוכרים. הסדרת המקצוע הזה היא אולי צעד קטן, אבל חשוב מאוד בחיזוק אנשי המקצוע הטיפוליים במערכת הבריאות, במיוחד בתקופה שבה מערכת בריאות הנפש, שבה מועסקים רבים מאנשי הטיפול, נמצאת במשבר. אשר על כן, קיימת חשיבות רבה להסדרת המקצוע לטובת כלל הציבור. הסדרת המקצוע הזה היא המשך ישיר ורציף להסדרה והרחבה המשמעותית שאנחנו, חברי ועדת הבריאות, ביחד עם המשרד, עושים במגוון מקצועות הבריאות שלא זכו עד היום להסדרה ראויה: פרמדיקים, עוזרי רופא – שאני מקווה שיעלה בשבוע הבא לחקיקה – מטפלים באומנות, רנטגנאים ועוד. זה אחד מהיעדים של ועדת הבריאות בראשותי. אנחנו נמשיך ונסדיר מקצועות רבים במערכת הבריאות, כדי לאפשר מערכת בריאות שוויונית, טובה, איכותית ויעילה יותר. זו ההזדמנות לומר לשר הבריאות שאני מקווה ומחכה להמשך קידום החקיקה של חוקים רבים משמעותיים וטובים במערכת הבריאות, ובכלל זה בתחום בריאות הנפש, ושיהיה שיתוף פעולה שהוא נכון וענייני לטובת אזרחי מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת עידית סילמן. תשיב בשם הממשלה השרה קארין אלהרר. בבקשה, גברתי, עשר דקות. << דובר >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני משיבה בשם שר הבריאות, כמובן. הצעת החוק שלפניכם מציעה לתקן את חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, המסדיר כיום את העיסוק בשמונה מקצועות בריאות שונים: ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, טיפול בהפרעת תקשורת, תזונה, קרימינולוגיה קלינית ועוד. הסדרת העיסוק נועדה להבטיח רמה מקצועית הולמת של העוסקים בתחום וכן להגן על שלום הציבור ובריאותו. חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות נחקק ב-2008, והסדיר תחילה את העיסוק רק לגבי המקצועות ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, טיפול בהפרעות תקשורת ותזונה. לאחר מכן הוסדרו בחוק יתר המקצועות החדשים. ניתוח התנהגות הוא שיטה שמסייעת בשיפור תפקודן של אוכלוסיות המאובחנות עם עיכובים התפתחותיים או לקות על הרצף האוטיסטי. בישראל מדי שנה מוכשרים כ-250 מטפלים, אולם המקצוע טרם הוסדר והתחום פרוץ ללא פיקוח ובקרה. הצעת החוק נועדה להוסיף לרשימת המקצועות המוכרים את מקצוע ניתוח ההתנהגות ולקבוע, בין היתר, את תנאי הכשירות לקבלת תעודה לעיסוק במקצוע. ההסדרה חשובה ביותר כדי להבטיח רמת עיסוק נאותה למטפלים ולהבטיח תנאי כשירות לעוסקים בתחום, בייחוד כאשר מדובר באוכלוסייה של ילדים צעירים עם צרכים מיוחדים וילדים בסיכון הסובלים מקשיי התנהגות ותפקוד. מצב של חוסר הסדרה עלול אף להרע את מצבם של הילדים הללו. בנוסף, היעדר הסדרה והכרה במקצוע מונע ממשפחות הזקוקות לטיפול לקבל אותו דרך סל הבריאות, דבר שמקשה מאוד על אופן המימון של הטיפולים למשפחות שידן אינה משגת. לאור האמור לעיל אני קוראת לחבריי חברי הכנסת לתמוך בחוק בקריאה ,הטרומית וכמוסכם בוועדת השרים לענייני חקיקה, הצעת החוק תקודם רק לאחר השלמת הסדרת מקצועות עוזרי רופא, דימותנים רפואיים ופרמדיקים, הנמצאים בשלבי הסדרה בימים אלו. לפיכך, נבקש מהכנסת לתמוך. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לשרת האנרגיה קארין אלהרר. מי שביקש להתנגד לחוק – חבר הכנסת אוריאל בוסו, שהוזכר, דרך אגב, בנאומה של חברת הכנסת סילמן במילת תודה, אבל אתה מבקש להתנגד. אני מקווה שאתה לא נגד החוק, נכון? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אם הוא מתנגד, הוא חייב להצביע נגד. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני חייב להגיד פה משהו – אני אומר את זה כפתח תקוואי לפתח תקוואי: אם בן אדם מבקש להתנגד לחוק ומודיע שהוא מתנגד לחוק, על פי התקנון, היושב-ראש רשאי להפסיק את נאומו ברגע זה. אז איך אתה רוצה להתנגד לחוק ולהצביע בעד החוק? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> יש לו היתר. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הקשבתי בקשב רב לדברייך, גברתי השרה. קצת מפתיע שהשר אומר: אוקיי, תצביעו על החוק אבל זה יקודם אך ורק אם חוק ב', ג' וד' יקודם בוועדה אחרת. לא מקובל. לחלוטין לא מקובל להתנות לנו חוק בחוק. אם זה חוק טוב והממשלה חושבת שצריך לתמוך בו, צריך לתמוך בו ולקדם אותו, אבל אם לא תיתנו לי א' ותיתנו ב' – – – << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> זאת לא עמדת השר, זאת עמדת ועדת שרים. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> ועדת שרים, שתחליט מה היא רוצה. עסקאות כאלה שיעשו עם עצמם, אבל בטח לא עם המחוקקים. אנחנו הכנסת, אנחנו הריבונות ואנחנו הוועדות. << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> אתה בעד או נגד? << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> דבר שני, אדוני היושב-ראש, ישנה נקודה חשובה, ואני אומר את זה לך, חבר הכנסת יוראי. קודם כול, יישר כוח לך ולעידית שאתם מקדמים ומסדירים את הנושא של מנתחי התנהגות במקצועות החינוך. אממה, צריך לזכור דבר אחד: בניגוד לשאר המקצועות הפארה-רפואיים, שיש בהם אולי פחות חשיבות אם זה מגיע מהצד החרדי, אם בעל מקצוע הוא חרדי או לא, זה מפגש של פעם אחת בשבוע, פעמיים בשבוע, שעה. מנתח ומנתחת התנהגות יכולים להיות לפעמים, לפי האישור, גם חמישה ימים בשבוע בבית של אותו ילד שדרוש לקבל את ניתוח ההתנהגות, כי אצל מנתח התנהגות מקדמים גם ערכי התנהגות, וכשמקדמים ערכי התנהגות יש חשיבות רבה שבעלי מקצוע ובעלות מקצוע יגיעו מהמגזר החרדי, כולל אלה שלומדות מקצועות אמביוולנטיים במכללות החרדיות. לכן חשוב שבוועדות, אלה הדברים שיהיו מול עיניכם: א. יש חוסר בכוח אדם של מנתחי התנהגות; ב. בשביל שבעלי המקצוע יוכלו להזמין אליהם – כי אחרת יהיו אנשים שיצטרכו את מנתחי ההתנהגות ולא יוכלו לקבל בעלי מקצוע שלא שייכים לערכים שלהם. תודה רבה. << קריאה >> עידית סילמן (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אוריאל בוסו. בסדר גמור. רק רציתי לשאול, בסוף אתה מצביע בעד החוק? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אני בעד. אם תגידו לי שאי-אפשר אז אני אתנגד. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> קודם כול, אפשר הכול. רק הסברתי את הסוגיה שבעצם מאפשרת התנגדות לחוק כשאתה בעצם לא מתנגד לחוק. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> זו דעה נוספת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אמרתי, קיבלת שלוש דקות, השמעת פה דברים חשובים מאוד, וטוב שכך. רבותיי, אם כך, נעבור להצבעה. קודם כול נצביע על הצעת החוק של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בניתוח התנהגות), התשפ"ב–2022. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בניתוח התנהגות), התשפ"ב–2022, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, הצבעת? כן, אני רואה שהצבעת. בעד – 11, אין מתנגדים. אני קובע כי ההצעה הזאת הועברה בקריאה טרומית ותועבר להמשך דיון בוועדת הבריאות. אנחנו נעבור להצבעה נוספת, על הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת מקצוע ניתוח התנהגות), התשפ"ב–2022, של חברת הכנסת עידית סילמן. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת מקצוע ניתוח התנהגות), התשפ"ב–2022, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – תשעה, אין מתנגדים. אני קובע כי גם הצעה זו עברה בקריאה טרומית ותועבר להמשך דיון בוועדת הבריאות. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעצמאי), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2413/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יצחק פינדרוס) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, נעבור לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעצמאי), התשפ"ב–2021, של חבר הכנסת יצחק פינדרוס. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. עשר דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שהופתעתי, בכנות, הופתעתי. הייתי בטוח שבוועדת שרים לענייני חקיקה לפחות יהיה איזשהו דיון, יגידו: בואו נדחה את זה בחודש, נבדוק את העניין. ולמה הופתעתי? היינו עדים פה להצגה ביום שני, כולם הסבירו לנו איך הימין מצביע נגד היישובים ביהודה ושומרון, אתה זוכר? אתה זוכר את ההצגה הזאת והפתוס, שהסבירו לנו שאנחנו בוגדים בערכים שלנו? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה שאני אענה לך? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה יודע כמה שרים בממשלה הגישו את הצעת החוק הזאת בכנסות הקודמות? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה שאני אענה לך? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה יודע כמה שרים הגישו את ההצעה הזאת? כמה חברי כנסת ישבו איתי בוועדות, מהקואליציה ומהאופוזיציה, והסבירו שהדבר הנוראי הזה, שעצמאי משלם ביטוח לאומי בדיוק כמו שכיר, אבל התנאים שלו בהשבה הם אחרים – כמה מדברים על זה פה. אני מציג הצעת חוק בקריאה טרומית, לפחות, המינימום היה שוועדת שרים הייתה אומרת: חבר'ה, תנו לנו חודש, בוא נבדוק מה המשמעות, בואו נבדוק אם הביטוח הלאומי מסוגל לעמוד בזה, בואו נבדוק מה המשמעויות של זה, בוא נעשה איזושהי עבודה. אבל כלום – התנגדות. אתה מכיר את זה בסיעת הליכוד, כשמתנגדים לחוקים של הממשלה, עולה לפחות איזשהו דיון, אומרים: חבר'ה, בואו, לא נעים, אנחנו בעד, נכון, אנחנו רוצים לפגוע בממשלה, אבל בואו נעשה משהו, איזושהי עבודה, נחשוב, נראה, נגיע לפשרה. פה כלום, לא קיים. הדבר הכי פשוט – אני רק אקריא, הגישו את זה עודד פורר, שר בממשלה, איתן גינזבורג, איש קואליציה – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> איפה הוא היה אז? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – מיכאל ביטון, טלי פלוסקוב. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> איפה הוא היה אז? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, הוא לא היה מעולם באופוזיציה, אני מזכיר לך. איתן גינזבורג מעולם לא היה באופוזיציה, מאז שהוא נכנס לכנסת, אפילו לא ליום. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> יש לי חדשות בשבילך – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מתי? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> בכנסת העשרים-ואחת, בכנסת העשרים-ושתיים, כשהייתה ממשלת מעבר – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עזוב, אתה מדבר על כנסת שהתפזרה בתוך 14 יום ובהחלטה רעה שהגשת. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> אבל היו פה חוקים – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז אני, אתה יודע מה? אני אגיד לך מתי הגשת את זה. הגשת את זה בכנסת העשרים-ושלוש. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נו, היית בקואליציה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא שאל: איפה הוא היה? האם זו הייתה שאלה של פוזיציה? אמרתי: לא, זו לא הייתה שאלה של פוזיציה, הוא מאמין בחוק הזה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> מאמין, מאמין. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מיכאל ביטון. מרב מיכאלי – מוכרת? היא פה, מהכנסת? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> היא בארץ? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> היא בכבישות. מטפלת במזגניות. שרת כבישות צריכה לטפל בכבישות. ולדימיר בליאק, וכמובן חברי כנסת מהליכוד. עכשיו, בואו נהיה אמיתיים, זו הרי לא הצעת חוק פופוליסטית; זו הצעת חוק שהיא שערורייה. אני לא מבין – איך הם קוראים? בית המשפט העליון, על הזכות הלגיטימית – אני משלם את אותם דמי ביטוח כחבר כנסת וכשכיר, משלם את אותם דמי ביטוח לאומי כמו העצמא.; הרי לא משלם יותר או פחות – אני משלם אותו דבר, נכון? עצמאי לא. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> כמה עולה הצעת החוק? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני, אומרים לך: תחכה 13-12 יום. לשכיר אומרים: מהיום הראשון תקבל. למה? כובע. כי יש לי ועד יותר – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת פינדרוס, כמה עולה הצעת החוק? כמה עולה הצעת החוק? ואיזה – בתקציב, ממי אנחנו לוקחים את הכסף? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה יודע מה? אתה מזכיר לי – בהצעת חוק לפני שבועיים, התשובה של הממשלה הייתה שהמציע לא סיפר כמה זה עולה. זאת אומרת, במקום שהממשלה בתשובה שלה צריכה להגיד: בדקנו וזה עולה כך וכך – הרי זה מה שהיה צריך להיות: חבר'ה, נתנו לנו שבוע לבדוק. הרי זה המינימום שאני מצפה. אני בא כמחוקק ואומר: חבר'ה, יש פה משהו לא ישר. נכון? יש פה משהו לא הגון. היית שר. מה אתה עושה כשר? הוא לא יודע מה יש לו. חבר'ה, אדוני החשב, אדוני מנכ"ל הביטוח הלאומי, תן לי דוח, תגיד לי במה מדובר, תגיד לי מה המשמעות של זה, תגיד לי – מה שאתה אומר, ואז ועדת השרים מנהלת דיון אינטליגנטי. אפילו דיון אינטליגנטי לא נוהל. שום דבר. התנגדות. מחיקה. עכשיו, אני גם לא חושב שזה בגלל השם שלי. יש חוקים שלי שאושרו בוועדת השרים לענייני חקיקה. יש פה משהו, איזשהו באג בחשיבה, באינטליגנציה המינימלית של אנשים שבאו לשרת את האזרחים. מאיזו סיבה בעולם – אז מה, לא פופוליסטי – היה שר אוצר שהגיע יום אחד עם איזשהו דיון שהם הגיעו לפשרה, אם אתה זוכר, בוועדת העבודה והרווחה על ימי קורונה, להחזיר עוד שלושה ימים, פחות שלושה ימים – בואו תהיו במינימום של זכויות מינימליות של אדם שמשלם ביטוח לאומי כעצמאי, שיקבל את אותן זכויות כשכיר. זה הדבר האלמנטרי וההגיוני, ומשם נובעת המציאות הזאת של התעלמות מוחלטת מהאזרחים. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> התעלמות מוחלטת, התעלמות מוחלטת. לא מוכנים לנהל דיון. אני כבר – אתה יודע, מזכיר לי – אני מעלה את זה פעם אחר פעם, זה כבר נשמע משעמם. יש עלייה במחירי הדלק. מישהו כינס קבינט חברתי מה עושים? יש עלייה במחירי הלחם. מישהו כינס את הקבינט החברתי ואמר: חבר'ה, יש דיון שלוש שעות, שעתיים, אנחנו מנהלים איזשהו דיון? אין דיון אפילו. אין כלום. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> ואני יכול להסביר לך בשם השר מה הוא היה צריך להגיד לך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני חוזר שוב, אדוני השר לשעבר – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אני אסביר לך למה הוא לא כאן. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני השר לשעבר – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אני אייצג את השר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני השר לשעבר, אני אומר, הדיון הזה צריך להתקיים. הוא צריך להתקיים לפני הקריאה הראשונה. הוא צריך להתקיים, זו הדרך של זה. אתה צריך, קודם כול, בהצעת חוק טרומית, אתה מצהיר הצהרה: חבר'ה, יש פה משהו, לקונה שהיא לא נכונה, היא לא הוגנת. זו לא שאלה של עדכון. חיים, יכול להיות שאתה צודק שיש עלויות, כי כל דבר יש לו עלויות. אני גם רק אספר לך עוד משהו קטן. אני גם אספר לך עוד משהו קטן. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא קצת רואה. יש לו תקציב. הוא רואה את כל ההוצאות שלו והוא בורר בהוצאות שלו. הוא לא לוקח כסף הביתה. הוא צריך לעשות את התקציב. הוא לוקח מה שנראה הכי הכי הכי דחוף. מה לעשות, יש כמה בעיות בממשלה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני שר הרווחה, אדוני שר הרווחה לשעבר, אני יכול להסכים באופן עקרוני, אני רק חושב שיש עוד נתון אחד שצריך להכניס פנימה. יש יושרה מינימלית. יש יושרה מינימלית. אתה רוצה לעשות משהו? אתה צריך להיות עם מינימום של אינטגריטי, של יושרה. גם אם יש לך איזושהי בעיה כלכלית כרגע ואתה אומר: אני לא יודע, אתה אומר: תשמע, אני אעשה את זה מדורג בשלוש שנים, אני אעשה את זה מדורג בארבע שנים, כי אין לי אפשרות מיידית. זה ניהול של דיון. קודם כול, כשאתה בא כמחוקק, אתה בא כחבר כנסת, אתה אומר: דבר ראשון צריך להיות יושרה. לא יכול להיות, אזרח פלוני – אתה אומר לו: תשמע, בערי הפיתוח אני נותן פחות מאשר במרכז. אתה רוצה שאני אתן אותו דבר – זה יעלה לי כסף, אני לא יכול. בוא, יש יושרה. עכשיו, אתה אומר: תשמע, אני לא יכול לעשות ביום אחד, כי התקציב לא עומד בזה. תסלח לי, גבית יותר מיסים השנה, אתה גובה עכשיו יותר מיסים בגלל העליות, תנסה סדרי עדיפויות. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה מצמצם את הגירעון. בוא, אני יכול לענות לך. תקשיב, אתה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה יודע כמה שקר יש בזה? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> שיהיה לך מענה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה יודע כמה שקר? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אני נותן לך את זה, שיהיה לך מענה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חיים, חיים, אתה יודע כמה שקר יש בזה? אני אגיד לך כמה שקר יש בזה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> חבר – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כי כשאתה בא בתחילת השנה ואתה מספר שהולך להיות גירעון של 150, של 150 מיליארד – הרי על זה דיברו – בגלל הקורונה, והגעת ל-78, 80, זאת אומרת שכבר צמצמת אותו בחצי. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה מוריד את מצבת החובות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה מוריד את מצבת החובות. אתה חייב הרבה כסף. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נו, בסדר. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה בורר לך אילו חובות הם יקרים, אתה בורר אילו חובות הם יקרים, ומצמצם אותם. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ביחס ל-OECD, ביחס ב-OECD המצב שלך טוב. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> וזה על חשבון האזרחים בסוף. כשאתה גובה יותר מיסים – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> לא נורא. גם החובות הם על חשבון האזרחים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל אתה גובה יותר היום מהאזרחים. אתה נמצא בעודף. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה מוריד את המצבת החובות של המדינה. אם אתה מצמצם את מצבת החובות, דירוג האשראי שלך עולה וניתן לגייס כספים בריבית יותר זולה. ועלק, תקשיב, אתה רוצה ויכוח? ויכוח. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש בעיה כאן. כנראה יותר מדי שנים היית שר. יותר מדי שנים היית שר. בסוף יש פה אזרחים. האזרחים, יש גם להם חובות, אתה יודע – יש להם גם חוב בבנק; הם גם צריכים לקנות לחם; הם גם צריכים למלא דלק; הם גם צריכים לשלם על התחבורה הציבורית של שרת הכבישות; הם גם צריכים בסוף לקום בבוקר, כן, לקום בבוקר ולשלם משכנתה. והם גם צריכים את הדבר הזה. אתה חייב ליצור. אבל קודם כול יש יושרה. קודם כול יש יושרה. לא יכול להיות. אני מקבל את זה שיש ועדי עובדים שהם חזקים ומצליחים לגרום למציאות – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> מה זה קשור אחד לשני עכשיו? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא. אני אסביר לך למה. כי העובדים המאורגנים – למה יש את הזכויות האלה? למה שכיר שונה מעצמאי, אתה יודע? למה היסטורית? מאיפה זה מגיע? אתה מזכיר לי סיפור, כשהגעתי לעיריית ירושלים – תשאל את הרב מקלב – אני מגלה שכלי הרכב, התחבורה, מי שאחראי לכלי הרכב הוא אגף התברואה. אמרתי: בטח היה אצל טדי קולק מישהו באגף התברואה שהוא רצה לצ'פר אותו – נתן לו להיות אחראי לרכב. הרי מה הקשר? אותו דבר פה. ברמה ההיסטורית, כשהודיעו לשכירים שהם יקבלו מהיום הראשון ולעצמאים לא, למה זה קרה? כי בא ועד חזק, כי ההסתדרות ניהלה – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אותם 6%. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> זהה? אני לא יודע. אני שואל אותך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זהה, זהה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> זהה לשכיר – – – מהמעסיק? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זהה לשכיר, כן. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> זהה לשכיר – – – מהמעסיק? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, כן, כן, כן, זהה. זו הבעיה. זה חוסר ההגינות. הוא משלם זהה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, נגמר הזמן שלך – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא משלם זהה. הוא משלם זהה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> – – והוויכוח המרתק הזה היה על חשבונך. אז בוא, משפט לסיום. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אכן לא מצפה, אבל מבקש לפחות את המינימום הזה, שהאנשים שמאמינים בזה ייתנו לחוק הזה לעבור בטרומית ויפנו ליושב-ראש ועדת הכנסת לעכב את הדיון בקריאה הראשונה עד שיבוררו כל השאלות – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תכף נשמע. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – המעניינות שחבר הכנסת חיים כץ העלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת פינדרוס. תכף נשמע את עמדת הממשלה. ומי שתשיב בשם הממשלה, במקום השר מאיר כהן, זאת שרת האנרגיה קארין אלהרר. גברתי השרה, בבקשה. אבל לפי הוויכוח שהיה, אני רואה שחבר הכנסת כץ מתגעגע לחזור לתפקיד שר הרווחה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. ממש לא. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> היו פה גם הצעות, אתה יודע. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> ניסיתי לעזור למאיר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה, עשר דקות. << דובר >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת פינדרוס, בטח תרצה לשמוע את התשובה – או שהיא לא מעניינת. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> הוא ניסה, לא, הוא ניסה להשיב כשר רווחה. הוא אומר שיש – – – << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> חבר הכנסת כץ בוודאי יודע את הדברים. אני רוצה כמובן להשיב בשם שר הרווחה מאיר כהן. הצעת החוק שבנדון מבקשת להשוות את מעמדם של עובדים עצמאים לעובדים שכירים בהקשר זה, ולקבוע כי גם עובד עצמאי יהיה זכאי לתשלום דמי פגיעה בגין 12 הימים הראשונים בהתאם לכללי הזכאות הקבועים לעניין עובד שכיר. יש לציין כי עד לשנת 1997 היו זכאים עובדים שכירים ועצמאים לדמי פגיעה אף בגין 12 הימים הראשונים, ומעסיקו של עובד שכיר לא היה מחויב בשיפוי המוסד בגין דמי הפגיעה ששולמו בגין תקופה זו. בשנת 1997 נקבע כי המוסד לביטוח לאומי לא יישא עוד בעלות תשלום דמי הפגיעה בגין 12 הימים הראשונים. לעניין עובד שכיר נקבע כי מעסיקו של עובד ישפה את המוסד בגין תשלום דמי פגיעה בתקופה זו, ובמקביל, לעניין עובד עצמאי נקבע כי אין הוא זכאי לדמי הפגיעה בגין תקופה זו כלל. פינדרוס, אתה מקשיב? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> ודאי, לכל מילה. אני אחזור – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> כבוד השרה, אני מקשיב, ואני מאביר קארה לא מצפה, אבל ממך – שתבואי לכאן ותתנגדי להצעת חוק שכזאת? << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> חבר הכנסת ארבל, מכיוון שהיית חבר כנסת בממשלה, אתה יודע שיש החלטה של ועדת שרים, ויש שר שהוא הממונה על המשרד, ואני כאן כשרה משיבה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> יש לך סמכות להגיש ערר על החלטת ועדת שרים לחקיקה. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> יש לי את כל הסמכות קודם כול להקריא את התשובה. אחרי זה אני אשמח לנהל ויכוח. מן האמור עולה כי קבלת הצעת החוק שבנדון משמעה כי לעניין עובדים שכירים, ימשיכו המעסיקים לשאת בעלות תשלום דמי הפגיעה בגין 12 הימים הראשונים, ואילו לעניין עובדים עצמאים – תישא קופת הציבור בעלות זו. מדובר בהבחנה שקשה להסבירה בין עובדים שכירים לעצמאים, שלא תעמוד מבחינה משפטית. בהתאם לכך, עלות ההצעה תוכפל בצורה משמעותית, כי לא ניתן יהיה להפלות בין שכירים לעצמאים בסוגיית מקור המימון. לעניין זה אוסיף, וזה חשוב, חבר הכנסת פינדרוס, כי בימים אלו הממשלה, בהובלת סגן השר אביר קארה, חבר הכנסת ולדימיר בליאק ואחרים, מובילה מהלך משמעותי בנושא רשת ביטחון לעצמאים. מהלך זה נכון יותר, מקיף יותר ומטפל בצורה מדויקת יותר בצורכיהם של העצמאים במדינת ישראל. אני קוראת לחברי הכנסת להצביע נגד הצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לשרת האנרגיה קארין אלהרר. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה, יש לך שלוש דקות להשיב. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גברתי השרה, אכן הקשבתי ברוב קשב לדברייך, וזה שמצאו פתרון משפטי איך להפלות בין עצמאים לשכירים, ועכשיו – זה מה שקרוי הרצחת וגם ירשת, שאתה גם מנסה לעשות הפוך. זאת אומרת, גם מצאת פתרון חוקתי איך לתת לשכיר ולא לתת לעצמאי, והיום אתה בא ואומר: אם אני אתן לעצמאי, אני מפלה בינו לבין השכיר. קודם כול, תשובה לא ראויה. אבל עכשיו אני רוצה ללכת לסיפא של דברייך, גברתי השרה. ואיפה אביר קארה? הרי אם כנים דבריכם, והממשלה מכינה רשת ביטחון לעצמאים ומכינה תוכנית, הדרך הנכונה היא להעביר את החוק בקריאה טרומית ולצרף אותה לתוכנית הממשלתית, שהיא תהיה חלק מהתוכנית הממשלתית. הרי מה אתם עושים היום? אתם באים ואומרים: תורידו את החוק, חצי שנה לא תוכלו להעלות את החוק. הרי גם הממשלה לא תוכל להעלות את החוק ותצטרכו להסביר למה, לפי תקנון הכנסת. במקום להסכים להעביר את זה בחקיקה טרומית ולבדוק עם אותו סגן שר מיוחד לענייני עצמאים, שלצערי הרב שנה שלמה חוזרים ופוגעים בהם פעם אחר פעם במקום לעזור להם – הוא בא ועונה תשובה: לא, אנחנו דוחים את החוק כי אנחנו מכינים תוכנית. זאת אומרת, התשובה שלך הרבה יותר גרועה מהשאלה ששאלתי אותך, גברתי השרה. ולכן, אני מבין טוב מאוד למה גם סגן השר לא פה וגם השר לא פה. זה בדיוק מהסיבה הזאת. כנראה קשה לכם להתמודד עם האמת, קשה לכם להתמודד מול האזרחים, קשה לכם להתמודד מול דברים שאתם עצמכם האמנתם בהם – – – << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אוה, הינה הוא. מה זה תשיב? אם אתה מכין תוכנית, אתה צריך להסכים שזה יעבור בקריאה טרומית, ולפני קריאה ראשונה זה יהיה חלק מהתוכנית. הרי זו האג'נדה שלך, על זה התמודדת, על זה צעקת, על זה הלכת. אתה היית צריך לבוא – – – << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, חד-משמעית. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << קריאה >> פינדרוס, אתה עושה הכול הפוך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> למה הפוך? מבקשים להשוות את השכירים. אני לא יודע איפה אתה נמצא במשא ומתן מול שקד ואורבך, אבל פה מדובר על העצמאים, לא מדובר על בעיה פוליטית. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> הוא לא יכול לעשות כלום. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מדובר על האג'נדה שלו. הוא יכול, יש לו אצבע. יש לו אצבע. בכללים שלהם, של חוקותיהם, יש דמוקרטיה כזאת, קוראים לזה אצבע. יש להם חוק כזה שיש להם אצבע. הוא נשאר גם בכנסת. הוא יכול לעמוד מאחורי ההתחייבויות שלו לעצמאים, ולהגיד: כן, אני הולך להשוות. אני זוכר אותך נואם בפתוס בוועדת העבודה והרווחה על ימי הקורונה. איפה עכשיו נעלמת? לפחות לקיים דיון, להגיד שזה יעבור בהתניה, חכה שבוע, חכה שבועיים – לא, באים כולם בגיוס מלא להתנגד. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << קריאה >> לא, יש פער בין שכיר לעצמאי בדמי פגיעה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << קריאה >> מה הפער? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, 12 ימים. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << קריאה >> איך? מי משלם את 12 הימים האלה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בוא, בשביל הבלוף הזה – הרי זה בלוף, כי עד 1997 שילמו את הכול, המדינה. המדינה רצתה לעשות והיא חייבה את המעסיקים, אבל זו לא סיבה לפגוע בעצמאים. תמצא לזה פתרון, תמצא לזה את הרשת. ולכן, המינימום – – – << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << קריאה >> המעסיק – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל אנחנו לא בקריאה שלישית, אנחנו בקריאה טרומית. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << קריאה >> אבל המעסיק זה בתוספת תשלום. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל אנחנו בקריאה טרומית, זו בדיוק הטענה. אז אני מבקש לפחות מהחברים שמאמינים בזה שיצביעו בעד בקריאה טרומית ויעמדו מאחורי המילים שלהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יצחק פינדרוס. על פי בקשת האופוזיציה, ההצבעה על הצעת החוק הזאת תהיה הצבעה שמית. אני אבקש מגברתי סגנית מזכיר הכנסת לקרוא בשמות של חברי הכנסת. בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – בעד אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – אינה נוכחת קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יאיר גולן – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – בעד רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – נגד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – בעד אלון טל – אינו נוכח יעקב טסלר – בעד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, אבקש שקט באולם. זה מפריע. מי שהצביע ומי שרוצה לצאת, בבקשה לצאת, אבל אתם עושים רעש, מדברים בטלפון. זה לא עובד ככה. זה מפריע לגברתי המזכירה לקרוא בשמות חברי הכנסת. בבקשה, נא לכבד אותה. בבקשה להמשיך. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) מאיר כהן – אינו נוכח מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – בעד אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – אינו משתתף בהצבעה גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – אינה נוכחת שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – אינו נוכח יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – אינו נוכח יוסף שיין – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברים, זה מפריע. בבקשה, נא לשמור על שקט. אתם עושים רעש גדול. מזכירת הכנסת פשוט לא שומעת את השמות. סליחה. בבקשה להמשיך. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד אלי אבידר – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – נגד ינון אזולאי – בעד דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – נגד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת צחי הנגבי – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד אלון טל – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מתן כהנא – נגד אופיר כץ – בעד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח נעמה לזימי – נגד פטין מולא – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – אינה נוכחת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – נגד אלכס קושניר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – נגד אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח נירה שפק – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> האם יש חברי כנסת שלא הצביעו ולא קראו בשמם? אם לא, אז תמה ההצבעה. רבותיי, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 42, נגד – 43. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעצמאי), של חבר הכנסת יצחק פינדרוס לא עברה, לא התקבלה. לפני שנעבור לסעיף הבא שעל סדר-היום – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> כמה? לא שמענו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 42, נגד – 43. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לפני שאנחנו נעבור לסעיף הבא – הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת ניר אורבך, בבקשה. << דובר >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה כי הצעות החוק הבאות יועברו לדיון בוועדות, כמפורט להלן: ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעות החוק הבאות: הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הגדלת סכום הפיצוי בלא הוכחת נזק), התשפ"ב–2021 – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> לא שומעים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא שומעים כי יש רעש באולם, והרעש הזה הוא ממנהלי הסיעות. אני קורא כבר בפעם השלישית או הרביעית לשמור בבקשה על הסדר. מה קורה לכם? כבר כמעט אין ח"כים באולם, ויש רעש, גם משמאל וגם מימין, למרות שהיום זה בעיקר מהקואליציה. תודה. << קריאה >> יובל שטייניץ (הליכוד): << קריאה >> תכף תראה שיא חדש – לא יהיו ח"כים, ועדיין יהיו קריאות ביניים ורעש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לפחות לערוץ הכנסת יהיה מה להראות, נכון? << דובר_המשך >> ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> חבר הכנסת גפני, אני מתחיל מההתחלה. שומעים? ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעות החוק הבאות: 1. הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הגדלת סכום הפיצוי בלא הוכחת נזק), התשפ"ב–2021, פ/2814/24, של חבר הכנסת גלעד קריב; 2. הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – צילום בבית המשפט), התשפ"ב–2022, פ/3786/24, של חבר הכנסת איתן גינזבורג וקבוצת חברי הכנסת. ועדת הכספים תדון בהצעת חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה (תיקון מס' 8), התשפ"ב–2022, מ/1521. ועדת החינוך, התרבות והספורט תדון בהצעות חוק הבאות: 1. הצעת חוק הספורט (תיקון – זכויות ספורטאי קטין), התשפ"ב–2022, פ/3643/24, של חברי הכנסת שרן מרים השכל וסימון דוידסון; 2. הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשפ"ב–2022, מ/1546. ועדת ביטחון הפנים תדון בהצעת חוק דיווח לכנסת על תלונות וטיפול בהטרדות מיניות במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר וברשות הארצית לכבאות והצלה (תיקוני חקיקה), התשפ"ב– 2022, פ/2971/24, של חברת הכנסת מירב בן ארי וקבוצת חברי הכנסת. ועדת הבריאות תדון בהצעות החוק הבאות: 1. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעות עבור חולה סיעודי וחולה שנפטר), התשפ"א–2021, פ/621/24, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה; 2. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר הוצאות עבור נסיעה באמבולנס), התשפ"א-2021, פ/1382/24, של חברי הכנסת אורית מלכה סטרוק ואבי דיכטר. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ניר אורבך. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה, הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 100), התשפ"ב–2022. תודה. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קביעת אחוזי נכות ללקויי שמיעה – דו-צידי וחד-צידי), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3415/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, אנחנו נעבור לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קביעת אחוזי נכות ללקויי שמיעה – דו-צידי וחד-צידי), התשפ"ב–2022, של חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. בבקשה, גברתי, עשר דקות לרשותך. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לדבר על החוק הזה שלי, כי אני נפגשת עם הילדים האלה במערכת החינוך, ואני יודעת שאפשר היה להציל את הילדים האלה ולהפוך אותם לילדים משמעותיים מבחינת הקריירות שלהם אם היו נותנים להם את הכלים המתאימים עוד מהרגע שהם נולדו. ולמה הכוונה? הכוונה היא לכך שהמדינה לא מכירה באופן מלא בנכות של ילדים עם ליקויי שמיעה. לבחור שאני רוצה לדבר עליו קוראים ספרטק גורבוב, בן 30, כבד שמיעה. מעולם ספרטק לא זכה לקבל קצבת ביטוח לאומי, בגלל שהוא לא עמד בתנאים הבסיסיים: כבד שמיעה – הכוונה היא לילד עם ירידה בשמיעה של 40–44 דציבלים בתדירות הדיבור בשתי אוזניו; הוא זקוק למכשיר שמיעה באופן קבוע – הזכאות שלו היא 50%; חירשות – ילד עם ירידה בשמיעה של 45 דציבלים לפחות בתדירות הדיבור שלו – זכאות בשיעור 100%. על 1%. מים רבים חלפו בנהר, כך שעניין הפוסט הוא לא בספרטק אלא בדור הילדים הנוכחי ובדור ההמשך. האם אתם יודעים, ידעתם ש-12% מכלל האוכלוסייה מתקשים בשמיעה במידה כלשהי, 14% מהגברים ו-11% מהנשים? הידעתם שאחד מכל ארבעה יהיה כבד שמיעה? הידעתם שיותר מ-100,000 תלמידים בישראל סובלים מירידה בשמיעה דו צדדית וחד-צדדית ברמות שונות? הידעתם שאנשים עם לקות שמיעה פחות מרוצים מהחיים שלהם, פחות אופטימיים ביחס לעתיד שלהם? יש לנו כוח לשנות ולהחליט על העתיד של הילדים שלנו. נוסיף ארבע קטגוריות שבהן תורחב הזכאות לקצבת הביטוח בעבור אותם ילדים שסובלים. עזבו אתכם ממושגים של ימין ושמאל, קואליציה–אופוזיציה. כשנולד ילד, אף אחד לא שואל אותו אם הוא יצביע ימין או שמאל, הוא עדיין רך בימים. אני קוראת לכם לשתף פעולה איתי. הרי גם אמילי חתמה על החוק הזה, וגם לשירלי פינטו יש אינטרס שהחוק הזה יעבור. אני נרגשת להציג בפניכם את הצעת החוק הזו, כי זה חוק שמתקן עוול גדול מאוד – תיקון אחוזי נכות ללקויי שמיעה כדי שיוכלו לטפל בליקוי שלהם. לחוש השמיעה יש השפעה מאוד מרכזית על תהליכי ההתפתחות של הילד: שפה, דיבור, חשיבה, כישורי למידה. כל מצב של לקות שמיעה ולו הכי קל עלול להשפיע על התהליכים האלה ולהפוך את הילדים האלה לילדים אומללים לכל חייהם. לקות שמיעה קלה מתייחסת למצב שבו השמיעה אינה בגבול של נורמה, ויש את הלקות הקלה הזו באחת או בשתי האוזניים. המחקרים מצביעים על כך שלקות קלה או לקות חד-צדדית בשמיעה תפגע בסיכויים של הילדים האלה. בתקנות הביטוח הלאומי נקבע כי ילד הסובל מליקוי למידה יהיה זכאי לקצבת ילד נכה, לפי מה שקבוע בתקנון. ילד נכה הוא ילד שסובל משמיעה של 40–44 דציבלים בתדירות הדיבור בשתי אוזניו והוא זקוק למכשיר שמיעה באופן קבוע. ואולם, אם לילד יש בעיה באוזן אחת, לא בשתיים – הסיפור כבר הופך להיות שונה. אני רוצה להגיד כמה מילים באופן אישי לגבי הצעת החוק הזו: את המושג "ירידה בשמיעה", או חלילה חירשות, אני מניחה שכולם שומעים ומכירים, מי מרחוק ומי מקרוב, אם זה הורה, סבא, סבתא או אפילו שכן. נכון, במרבית המקרים ירידה בשמיעה מתבטאת בגיל מבוגר יותר, אבל דווקא בהצעת החוק הזה אנחנו שמים דגש על עולם שלם שלפעמים דומם – הוא דומם לילדים מתוקים, חירשים וכבדי שמיעה שכל הרצון שלהם הוא להשתלב בחברה. בדיוק בשביל זה אנחנו עושים היום את התיקון בחקיקה. לפני שנתיים התחלנו לעבוד על הצעת החוק הזו. נחשפתי לה בפעם הראשונה כשביקרתי במרכז חינוכי, בארגון מדהים שנקרא ארגון "שמעיה". זהו ארגון לקשיים ולהתמודדות של ילדים בתחומים כל כך רבים. אני אתן דוגמה קטנה: ילד שיש לו ירידה בשמיעה, אפילו אם זה רק באוזן אחת, הוא הרי נזקק לסל גדול של טיפולים, אם זה קלינאית תקשורת לצורך שיקום שמיעתי או קבוצת תמיכה במסגרת מועדונית. בואו נחשוב על מה שאותו ילד עובר יום-יום, אם זה בכיתה, אם זה בהפסקות, אם זה בחברה וכשהוא נפגש עם החברים שלו; בואו נחשוב על מה שהוא עובר כל הזמן. אם הוא היה סובל מירידה בשמיעה בשתי האוזניים שלו של 35 דציבלים, הוא חייב להיעזר במכשירי שמיעה עד התיקון שאנחנו עושים כאן. הוא יהיה מוגדר כלקוי שמיעה בביטוח הלאומי. הילדים המתוארים עלולים להדגים קשיים ופערים בתחום השמיעה, הלמידה וההתחברות. ילדים אלה לומדים במסגרות חינוך רגילות, וברוב המקרים הם הילדים היחידים שמשוקמים באמצעות עזרי שמיעה בכיתתם ולעיתים אף במסגרת החינוכית כולה – נתון המשליך על התפיסה, הקבלה והדימוי העצמי. חבריי חברי הכנסת היקרים, אני חושבת שכולכם תסכימו על כך שהתשובה הזו לילדים האלה היא חשובה מאוד. ההצבעה שלכם חייבת להיות הצבעה קולקטיבית, לא אופוזיציה–קואליציה. אני לא מביאה איזה משהו שקשור לאופוזיציה בשביל לנגח את הקואליציה. אני באמת ובתמים חיכיתי המון זמן, מעל שלושה חודשים, מעל שלושה חודשים אני עוברת מאחד לאחד, כולל שר הרווחה, שהוא השר הקשוב ביותר שאני מכירה בקואליציה הזו ובממשלה הזו. אני פניתי אליו, וגם הוא פנה לגורמי המקצוע, וגם הוא לא מקבל תשובות. אני מאוד מקווה שאם נתמוך וכולם יתמכו בחוק הזה, אנחנו נסייע לו מול משרד האוצר. זה לא הגיוני שמשרד האוצר יהיה כל כך אטום לבעיה של ילדים, ואחר כך, כשהם גדלים – המדינה משלמת עליהם הרבה יותר. החשיבה מעוותת. אם אנחנו נצליח לסדר זאת עכשיו, כשהם עוד רכים, ואנחנו נרגיל אותם במכשירים, במועדוניות, בחינוך שהם יקבלו – רוב הסיכויים שהילדים האלה יגדלו להיות בדיוק כמו כל אחד ואחר. הם יהיו ילדים שיוכלו לקבל את המגיע להם. אני רוצה לפנות מפה לחברת הכנסת שירלי פינטו: זה לא משחק פוליטי מיותר. דווקא לך, מכולם, צריך להיות האינטרס הברור להעביר את החוק הזה. ולך אני אומרת, אל תחכי למשרד האוצר. בואו נעביר את זה יחד ונעזור ונסייע גם לשר הרווחה להעביר את זה. הוא רוצה את זה. הוא אמר לי שהוא רוצה את זה. הוא חושב שזה חשוב, והוא יודע שזה חשוב. אני יודעת שהוא עושה את כל המאמצים מול משרד האוצר. אבל ברגע שהם ממסמסים את זה ולא נותנים לו תשובות, והוא לא נותן לי תשובות ולא נותן לנו תשובות, לכנסת הזו, זה לא בגלל שהוא לא רוצה; זה בגלל שהוא לא יכול לקבל מהם תשובות. ואני אומרת, בואו נעזוב את הטריקים והשטיקים – בואו נצביע בעד החוק הזה. אני לא מחפשת קרדיט. אני מוכנה פה להכריז שאני לא רוצה את הקרדיט לקטי שטרית, אני רוצה את הקרדיט הזה לכל אותם הארגונים הנפלאים שמטפלים בילדים האלה. אבל גם הם חסרי ישע, גם הם צריכים כלים. אם הביטוח הלאומי ידע להרים ולהגביה את הזכאות של אותם ילדים, כולנו ניהנה מזה ונוכל לבוא לאותם ילדים ולהגיד: זה החותם. לצורך זה נבחרנו לכנסת ­– כדי להשאיר חותם ולסייע לציבור לקבל את מה שמגיע לו. כי זה לא הגיוני שילד לא יקבל את מה שמגיע לו כדי שהוא יוכל לתפקד כמו שצריך. אנחנו בהצעת החוק הזו מתמקדים בילדים החירשים וכבדי השמיעה, העזרה הקטנה הזו אל מול האתגרים של הטיפולים אצל קלינאי התקשורת, מכוני השמיעה, המועדוניות השיקומיות. בזכות התיקון הזה הילדים האלה יהיו זכאים – הם יהיו זכאים לקבל את הטיפולים האלה, ולא נצטרך לשלם עליהם הון עתק. כשאין הון עתק, הילדים האלה נזרקים ולא מצליחים לקבל את מה שמגיע להם. אתם יודעים, הסופר האמריקאי מארק טוויין אמר פעם: "אדיבות היא שפה אשר חירשים יכולים לשמוע ועיוורים יכולים לראות". ברוח האמירה הזו, אני אומרת: בואו נהיה אדיבים זה לזה. ביחד נבנה עתיד טוב יותר לילדים האלה, ובכלל לאנשים עם המוגבלויות. זו החובה המוסרית שלנו כנבחרי ציבור. הציבור שלח אותנו לעשות את זה – תעשו את זה; לא עשיתם את זה – אתם חטאתם לתפקיד שלכם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת קטי קטרין שטרית. תשיב על ההצעה הזו בשם הממשלה שרת האנרגיה קארין אלהרר. גברתי השרה, בבקשה. עשר דקות לרשותך. << דובר >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חברתי חברת הכנסת קטי שטרית, חברת הכנסת שטרית, המציעה – לא, אני רוצה להשיב לה. אין ספק, קטי, כי יש צורך לטפל נקודתית בנושא חירשות חד-צידית קבועה. אין מחלוקת בעניין הזה. על פי הנחיית שר הרווחה והביטחון החברתי, גורמי המקצוע בביטוח הלאומי בשיתוף פעולה עם משרד האוצר וחברת הכנסת שטרית, עושים עבודה אינטנסיבית על מנת לגבש נתון על מספר המקרים של חירשות חד-צידית קבועה. מכאן ניתן יהיה לגבש אומדן תקציבי בנושא. בנוסף, קטי, בימים אלה עובדים מול קלינאית תקשורת ראשית במשרד הבריאות, שמספקת את הנתונים הקיימים של מקרי החירשות החד-צידית, שאין אותם – את שומעת, קטי? קטי? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת שטרית, השרה פונה אלייך. את לא חייבת, אבל בכל זאת, זו הצעת חוק שלך. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אני רוצה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> היא – – – ומתייעצת ביחס לדברים. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> רגע, שנייה. אבל אני רוצה רגע להגיד לך, אני רוצה שנייה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני לא רוצה להביך את חברת הכנסת שירלי פינטו. אני מצפה שהיא תצביע בעד, כי אני יודעת שמירב בן ארי רוצה להביא את זה בעוד שבועיים, אז כאילו, במה הועילו חכמים? << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> קטי, תקשיבי רגע. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תקשיבי לה, יכול להיות שאולי היא תציע לך משהו. אולי היא תציע לדחות? תדברו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אולי היא יכולה להציע טרומית, ואז תצטרף להצעה – – – << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אבל תקשיבי לי. את תבחרי מה שאת רוצה, כי זאת זכותך. אני מנסה להסביר לך את העמדה. אין היום נתונים מדויקים על חירשות חד-צידית קבועה – לא בביטוח הלאומי, לא במשרד האוצר ולא במשרד הבריאות באופן מסודר. מה שמנסים לעשות כרגע הוא לטייב נתונים כדי להגיע לאומדן תקציבי; כשיהיה אומדן תקציבי, אפשר יהיה להתווכח. כבר עתה אדגיש – אני חוזרת למה שכתב השר – כי הנתון היחיד שניתן לספק הוא על ירידה של 75 דציבלים, המוגדרת על פי הקלינאית המומחית בנושא כחירשות חד-צידית קבועה; אין נתונים על ירידה חלקית, ועל פי הגדרתה, הם אינם נחשבים לחירשות חד-צידית קבועה, שכן במקרים רבים זה עלול לנבוע ממחלה זיהומית שחולפת בתוך זמן קצר במקרה של ילדים. על כן, שר הרווחה מבקש מחברת הכנסת קטי שטרית שלא להצביע היום על הצעת החוק משיקול פשוט: צריך לטפל בנושא חירשות חד-צידית קבועה, ויש להמתין לנתונים אלו, שהם קריטיים לגיבוש האומדן התקציבי. השר מדגיש כי הדרך היחידה לטפל בנושא במקרים של קצבת ילד נכה היא אך ורק דרך תקנות ולא בחקיקה, אחרת תיווצר אפליה בין נכות אחת לשנייה במקרה של ילדים נכים. קטי, אני מבינה שזה יהיה לך מה זה מגניב שאת תצביעי ושירלי פינטו תצביע נגד, ותוכלי – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אוי, באמת, נו, באמת, אל תיקחי את זה לשם. זה לא הוגן מצידך. חיכיתי שלושה חודשים לאותה קלינאית, שלושה חודשים חיכיתי, לכן אני לא אופטימית. שלושה חודשים. למה מירב בן ארי מביאה את זה בעוד שבועיים? תגידו לי אם אני לא יודעת משהו. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אני לא יודעת. מאיפה את יודעת מה היא מביאה ומה היא לא מביאה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כי אמרו לי שהיא מביאה את זה בעוד שבועיים. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אני לא חושבת שהיא מביאה את זה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> זה משחק של קואליציה–אופוזיציה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אז תגידו אם זה משחק של קואליציה–אופוזיציה. בבקשה, אדון טופורובסקי, אתם מבטיחים לי? תנו לי חודש, תגידו לי כמה, אבל תעמדו בזה. שבוע? שבועיים? כמה? אני אחכה. בשביל הילדים האלה אני אחכה, אני לא משחקת משחק, אבל תגידו לי מתי. היא ביקשה שאני אחכה לקלינאית. בועז, אני מחכה לקלינאית שלושה חודשים. החשש שלי הוא שממסמסים את זה. אם תגידו לי שלא, אין לי אינטרס להפיל את זה. << קריאה >> קריאה:<< קריאה >> אז הינה, בבקשה – – – בכמה זמן דחו את זה? << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> התשובה היא לא. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת, הבנו, הבנו. כרגע אתם רואים שמתנהל איזשהו שיח. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אין לי, אין לי עניין להעביר את זה. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אז אני מסבירה לך. אין לי עניין למסמס את זה. רוצים להעביר את זה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> קטי, שבועיים. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> שבועיים. אז אוקיי, אני – בשם השר – רגע, שנייה, קטי. << קריאה >> קריאה:<< קריאה >> זאת החלטה של קטי. מה שקטי רוצה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שנייה, גברתי השרה, לחברת הכנסת שטרית יש שלוש דקות. היא תוכל לעלות לדוכן, ואז תביע את דעתה, אם היא מסכימה או לא מסכימה. את סיימת את דבריך? << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> כן, כן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז את יכולה לעלות, בבקשה. יש לך שלוש דקות, ותוכלי להחליט אם את רוצה להצביע או לא רוצה להצביע, ואם את מקבלת את ההצעה שכרגע שמענו עליה מיושב-ראש הקואליציה. חבר הכנסת טופורובסקי, אתה אמרת שאתה מציע לדחות בשבועיים, ואז חברת הכנסת שטרית תשיב לך על ההצעה הזאת. כך זה יהיה – יש לך שלוש דקות להשיב, הכול בסדר. חבר הכנסת טופורובסקי צודק, זאת החלטה של ועדת שרים, זאת לא החלטה של הממשלה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ועדת שרים – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> ההצעה היא לדחות את זה בשבועיים, ואחרי שבועיים זה יעלה שוב לוועדת שרים. אני מבין אותך, נכון? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מעלים את זה בעוד שבועיים לוועדת שרים. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> כן, השרה אלהרר בשם ועדת שרים מבקשת לדחות את זה בשבועיים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – להתחייב – – – אבל את מתחייבת לא לקדם עד שתגיעו לתיאום – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שנייה, שנייה. לא, אבל זאת לא ההצעה. חברת הכנסת אבקסיס, זאת לא ההצעה, לא צריך לבלבל אותה. ההצעה היא לדחות בשבועיים, ובעוד שבועיים תוכלי להעלות את זה כאן במליאה להצבעה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> כי אתם לא חתומים, גם אמילי חתומה וגם לשירלי יש – – – << קריאה >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << קריאה >> (אומרת בשפת הסימנים: אני מתחייבת לך שזה יקודם – – –) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, את לא יכולה להתחייב, יש פה שרה – חברת הכנסת שירלי פינטו, עם כל הכבוד, את לא יכולה להתחייב. יש פה שרה שכרגע השיבה בשם הממשלה. אני אשמע עכשיו את ההצעה של השרה, ואם חברת הכנסת שטרית תקבל אותה, אז תהיה החלטה. את לא מוסמכת להציע ולדבר בשם הממשלה. בבקשה, גברתי השרה, תשמיעי את ההצעה שלך. << קריאה >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << קריאה >> (אומרת בשפת הסימנים: – – – שזה יתקדם.) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זה לא קשור – זאת לא החלטה שלך, זאת הצעה של הממשלה, שכרגע אני מבקש להשמיע בפני חברת הכנסת שטרית, שהיא יוזמת החוק. בבקשה. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> סובה, היא חתמה על זה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בסדר, אבל זה לא העניין, שהיא חתומה – אה, אם היא חתומה יחד, אז אחר כך תחליטו יחד. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אמילי חתומה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> את חתומה, אבל לא חברת הכנסת פינטו. אני השבתי לה, לא לך. בבקשה, גברתי השרה, בבקשה. << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> קטי, בעוד שבועיים תעלי את ההצעה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז ההצעה היא להעלות את ההצעה בעוד שבועיים. זו ההצעה של השרה אלהרר. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חוזרת על מה שאמרתי, זה לא עניין של ימין–שמאל; זה לא עניין של אופוזיציה–קואליציה. אני מדברת כאשת חינוך. נתקלתי בילדים האומללים האלה, שנהפכו להיות מנודים בחברה, שפוגעים בהם בקהילה, שעושים להם עוול נדיר, רק בגלל שהם לא מקבלים את הטיפול הראוי להם. אם הילדים האלה יוכרו, הם יוכלו להיכנס למועדוניות, הם יוכלו לקבל את המכשירים, אפשר יהיה לטפל בהם. אני מדברת מדם ליבי כמורה לשעבר – היה לי ילד כזה, והוא היה מאוד אומלל כי החברה פגעה בו, כולם פגעו בו, לא בגלל – הוא לא הבין אותם, הם לא הבינו אותו. תארו לעצמכם ילד שנמצא באיזשהו עולם שבו הוא שומע חצאי דברים והוא לא מבין מה שמדברים איתו. לצערנו הרב, יש ילדים רבים כאלה שנולדים ולא מטופלים ונופלים בין הכיסאות. אני באמת ובתמים רוצה להאמין שהקואליציה באמת רוצה וחפצה לסייע לילדים האלה. אני רוצה שתבינו דבר אחד: המדינה משקיעה בהם בקצה הרבה יותר – פה אנחנו מדברים על דברים אלמנטריים: להכניס אותם למסגרת, לטפל בהם, אם זה במועדוניות, אם לתת להם את הכלים להתמודד עם הלקות שלהם ועם הנכות שלהם. לצערנו הרב, כל הדברים האלה קיימים במדינה, אבל אותם ילדים לא יכולים להשתמש בזה, כי אין להם את הטייטל שהביטוח הלאומי נותן. לכן אני מבקשת – אני כבר שלושה חודשים מחכה לאותה קלינאית, שתיתן את הנתונים. << קריאה >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << קריאה >> (אומרת בשפת הסימנים: אנחנו בקשר על זה כל הזמן, ואת יודעת טוב מאוד כמה אני עובדת איתה. אני חווה את זה, אני חלק מהאנשים האלה. אני אומרת לך שאנחנו נעביר את זה יחד.) << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יודעת, ולכן אני מבקשת ממך – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מה שהיא תחליט. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שירלי, תעזרי לי להעביר את זה. אני פשוט מבקשת ממך – – << קריאה >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << קריאה >> (אומרת בשפת הסימנים: אנחנו נעשה את זה יחד, נעשה את זה יחד. אני אעזור לך ואת תעזרי לי.) << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שהילדים האלה יקבלו את מה שמגיע להם. אנחנו לא מדברים על תקציבי ענק – לא, לא. << קריאה >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << קריאה >> (אומרת בשפת הסימנים: אני איתך. אצלי הדבר האחרון הוא דיבורים, ואני יודעת למה את מתכוונת, ואנחנו נעשה את זה.) << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> קטי – – – בעוד שבועיים, קרדיט יהיה לגברת. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> בוא אני אסביר לך, אני יודעת שמדובר בקרדיט. האמן לי, אני יודעת שמדובר בקרדיט, ואני מצהירה פה – לא רוצה את הקרדיט. הקרדיט הוא לא שלי, הקרדיט הוא של אותם ילדים אומללים שמחכים למסגרת שלהם. אני מוכנה בשביל זה – אתה יודע מה? אני העברתי את החוק הזה ללשכה של חברת הכנסת שירלי פינטו. ביקשתי ממנה שזה יהיה רשום מילה במילה. << קריאה >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << קריאה >> (אומרת בשפת הסימנים: אני עובדת על זה, אני רוצה להעביר את זה. את לא יכולה להגיד שאני מחפשת קרדיט. אני לא מטאטאת את זה, אני משיגה תקציב, אני עובדת על זה.) << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא, מישהו פה צעק שזה עניין של קרדיט. אני לא רוצה את הקרדיט הזה. אני רוצה שהילדים האלה, שאני נתקלתי בהם במסגרת החינוכית, יקבלו את מה שמגיע להם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית, תודה. לסיום, מה ההחלטה שלך? את רוצה לדחות את זה בשבועיים? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי, אני מוכנה. אני מכבדת את חברת הכנסת שירלי פינטו וגם את השר מאיר כהן. אני יודעת שהשר עמל על זה, אני יודעת. היו לי המון דיונים ושיחות איתו, וגם הוא מחכה לתשובות, אבל אני מבקשת לתחום את זה בזמן של שבועיים. בעוד שבועיים, ואם לא – אני ממשיכה ואני מגישה את זה, ואני מבקשת מהחברות שלי שכן חתומות על זה שיצביעו בעד. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. אז אנחנו לא נצביע, לא תהיה הצבעה, וכפי שהוצע על ידי שרת האנרגיה קארין אלהרר, בעוד כשבועיים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תשובה והצבעה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תשובה כבר הייתה, קודם כול. אז הצבעה במועד אחר, אבל יש פה סיכום שהוצע על ידי השרה. חברים, לא צריך לעזור לי פה, יש פה משהו שהשמיעה השרה, וזה הסיכום. אני חוזר על אותו הסיכום, וחברת הכנסת שטרית תעשה מה שהיא רוצה בעוד שבועיים, אם הדבר הזה לא יעלה. חברת הכנסת שטרית, סיימנו את העניין. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת המיסים (גבייה) (גבייה לפי חוק ההוצאה לפועל), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3107/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו נעבור לסעיף הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת המיסים (גבייה) (גבייה לפי חוק ההוצאה לפועל), התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת משה אבוטבול. בבקשה, חבר הכנסת אבוטבול, עשר דקות לרשותך. רק לפני שאתה מתחיל, אני רק מבקש, חברת הכנסת שטרית וחברת הכנסת שירלי פינטו, אתן ממשיכות את הדיון הזה, וזה יפריע לחבר הכנסת אבוטבול. אתן רוצות להמשיך לדבר? תדברו, אבל לא באולם. תודה. עשר דקות, אדוני. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת החוק לתיקון פקודת המיסים (גבייה) (גבייה לפי חוק ההוצאה לפועל), התשפ"ב–2022. אני שמח שלהצעת החוק הזו הצטרפו, מעבר לי, גם חברי הכנסת היקרים אוריאל בוסו, גדי יברקן, אבי מעוז, סמי אבו שחאדה, וכן שלמה קרעי, אוסאמה סעדי, עופר כסיף, וגם הצטרף אלינו להצעה עמיחי שיקלי. ההצעה בעצם מדברת על תיקון סעיף 4: בסעיף 4(1) לפקודת המיסים (גבייה) הסיפא החל במילים: "ולא שילם אותו אדם" תימחק ובמקומה יבוא: "ייגבה המס בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967". אני מקריא את דברי ההסבר. דברי הסבר: "פקודת המיסים (גבייה) מעניקה סמכויות אכיפה מרחיקות לכת שפגיעתן בפרט קשה, וקיים ספק אם ישנה הלימה בין היקף הפגיעה לעקרונות המשפט המינהלי והחוקתי. שימוש בהליכי גבייה מינהליים לפי פקודת המיסים (גבייה) אינו עולה בקנה אחד עם חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ועלול להוביל לפגיעה לא מידתית בזכויות של החייב או החייבת לקיום בכבוד, לפרטיות, לקניין ולהליך הוגן; זאת, שכן הליכי הגבייה מתבצעים ללא מנגנונים שיפוטיים, ללא מנגנון ערעור מתאים או פיקוח אפקטיבי. אין זה ראוי שבחברה דמוקרטית ומודרנית יתאפשר שימוש בכלי ארכאי ודרקוני שנפגעיו העיקריים הם אוכלוסיות פגיעות ומחוסרות אמצעים". דווקא בתקופה שלנו, כשאנחנו רואים את יוקר המחיה ואת הקשיים הכלכליים שהציבור בישראל עובר, שהן אותן אוכלוסיות שזקוקות "למסגרת הוגנת שבה חובותיהן ייגבו תוך שמירה על זכויותיהן. ברבות השנים, הושמעה ביקורת נוקבת נגד השימוש בהליך הגבייה המינהלי לפי הפקודה מצד גורמים רבים לרבות בתי המשפט, חברי כנסת, רשות האכיפה והגבייה, לשכת עורכי הדין, האקדמיה ועוד. הצעת חוק זו נועדה לתת מענה לביקורת ולהביא לתיקונה של פקודת המיסים (גבייה). לאור האמור, מוצע לתקן את פקודת המיסים (גבייה), כך שחובותיהם של תושבי מדינת ישראל ייגבו לפי חוק ההוצאה לפועלף התשכ"ז­­–1967, שבו מתקיימים איזונים מתאימים ומימוש הולם לזכות להליך הוגן דרך שימוש במנגנון שיפוטי עם מנגנון ערעור ופיקוח". ההצעה הוגשה ליושב-ראש הכנסת והסגנים, והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ב בשבט התשפ"ב. אנחנו בעצם ניתן משהו שיוסיף לנו קצת, להבין את הנושא הזה. חברים, בדרך כלל הצעות החוק שלי, שהגשתי – כ-35 הצעות חוק, בסייעתא דשמיא, בשנתיים וחצי שאני כאן חבר איתכם בכנסת ישראל – ברובן מגיעות אליי על ידי האזרחים במדינה. כל אחד זועק מכאב כזה ואחר על דברים שבעצם הוא חווה, שהחוק בעצם עושה לו את החיים לקשים יותר, לבעייתיים יותר. גם הסיפור הזה הגיע אליי מעורך דין חרוץ בשם שחר, דווקא מעירי, בית שמש, שעושה עבודה נהדרת ועוזר המון המון לתושבים, ושחר סיפר לי סיפור מאוד עצוב. הוא טיפל בתיק של לקוחה שהיא חד-הורית, מאחד מקיבוצי הדרום, קיבוץ תמר. אני לא מכיר את הקיבוץ הזה, אבל אולי יואב, אולי הוא מכיר את הקיבוץ הזה או האנשים אצלכם מכירים את הקיבוץ הזה, כנראה קיבוץ של השומר הצעיר, ליד אילת. שם, אישה חד-הורית קיבלה עיקול – לאילת או לאיפה שהיא גרה – מעיריית ירושלים. על מה? כנראה חייבו אותה על משהו שהיא לא מכירה, אולי על חנייה לא נכונה, ובעצם אין לה רכב – היא לא חנתה בכלל, כי אין לה רכב – אבל בלי שום בירור הלכו ונתנו לה עיקול בחשבון, וזה באמת יצר לה, אותם 1,000 שקלים, נזק מאוד גדול, אותו עיקול מינהלי שעשו. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> משה, אני זוכרת שחצי ממפלגת העבודה ומרצ הציעו הצעות חוק דומות, אז עכשיו מה, הם מתנגדים? << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> את רואה, גברתי, לוי? אני חייב להגיד לך שהמצב פה הוא שדברים שרואים משם לא רואים מכאן, כנראה. כנראה הם שכחו מה זה סוציאליזם, שכחו מה זה זכויות האזרח. איפה פעם, כשמרצ היו אומרים "זכויות האזרח", כולנו היינו נעמדים דום. מצדיעים. היום בכלל לדבר איתם על זה? הם לא מכירים בכלל את השפה. אבל בואו נראה, בואו נראה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הכיסא גומל אותם – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אורלי, אורלי, אנחנו לא מיואשים ולא מתייאשים מהם. אולי הם יצביעו בעד החוק, אולי יהיה איזה נס – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אולי יהיה איזה נס. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – גדול היה פה, והם יבינו שזה לטובת כולם. פה אני מייצג קיבוצניקית מהדרום, לא תגידו חרדים או ערבים, קיבוצניקית מהדרום, אימא חד-הורית, שסבלה מאותו עיקול מינהלי, שבסך הכול עשה לה צרות בתוך הבנק, אותו עיקול אכזרי. תבינו, חברים, זה מזיק לכל המגזרים. זה לא קשור אם אתה דתי או חילוני, ערבי או כל מגזר אחר, כך שפה אני מצפה שכל החברים, חברי הבית הזה, יבואו – הרי אתם בעד הנושא הזה – לעזור חברתית במדינה. החוק הזה לא עולה כסף למדינה. זה לא שתגידו עכשיו: הינה, הוא מכניס יד לכיס של האוצר. אנחנו בסך הכול רוצים לעשות סדר. גם אם יש, ברגע שזה הוצאה לפועל אז פותחים תיק, נותנים לו אזהרה, מתחשבים בו בגובה התשלום, מחלקים לו את זה לתשלומים לפי היכולות שלו, בכלל, מבררים אם החוב הזה הוא שלו. אתם יודעים כמה פעמים פקח תנועה נתן בטעות לרכב אחר או למשהו אחר, ואחרי זה פתאום, לך תתחיל להסתבך. איך היא אומרת? אין לי אפילו רכב. תבינו, חברים יקרים, היו מספיק טעויות של פקחים וכל מיני אנשים. אנחנו אנשים ויש טעויות. רק מלאכים לא טועים. אבל אחרי זה הנזק שזה יוצר לאותו אדם הוא נזק כבד מאוד. בגלל אותו מקרה, שבו משכו במכה אחת 1,000 שקלים מהבנק, ואם הוא ממש גבולי בקו האשראי שלו החזירו לו הוראת קבע – אולי של הגנים, של המעונות שלו, של כל דבר אחר, אולי של החשמל, של המים. בקיצור – סיבוך, חד גדיא. למה? כי הולכים על עיקול מינהלי במקום לבוא לקראת, להבין את הדברים האלה. אני חושב שבאמת אנחנו חייבים להבין, יש כאן דבר שאמור ללכד את כולנו, קואליציה-אופוזיציה. זה לא דבר שקשור לימין ושמאל, לא קשור לדתיים ולא דתיים, זה קשור ללב היהודי, ובפרט בתקופה הזאת. חברים יקרים, אתם רואים מה קורה בחוץ – יוקר המחיה, אנשים ממש חיים מהיד לפה, אנשים ממש נמצאים במצב קשה ביותר. שמענו גם כן על ההתייקרות של הלחם – 8% ברמן. זה דבר ממש איום ונורא. הנושא הזה של מאפיות – אפילו ב-15% מעלים את מחיר הלחם. אז אני דיברתי על העיקול, עם קו"ף, אבל יש גם בעיות בעיכול עם כ"ף. אי-אפשר לעכל את כל הגזרות האלה שהממשלה הזאת מביאה לנו, אז בואו נהיה לפחות יותר ידידותיים. זה לא שאנחנו מקטינים את החוב, אבל נעשה את זה בצורה טובה יותר, בדרך ההוצאה לפועל, כדי שהם יוכלו לעשות את זה בצורה מאוזנת, מתחשבת. אם אותו בן אדם – כמו המקרה הזה היא חד-הורית – אז מה? אפשר במכה אחת לתת את כל הקנס הזה, 1,000 שקלים? להכניס את היד? למה? כי אותן רשויות קיבלו כוח מאוד מאוד גדול לבוא ולעשות את העיקול המינהלי הזה; הן קיבלו כוחות כאלה גדולים, ומי שסובל מזה זה העם היושב בציון. בסיום דבריי אני מצפה, ממשלה יקרה – יש הרבה חילוקי דעות, וזה בסדר, אבל יש דברים שאנחנו חייבים גם להבין: הציבור בישראל נאנק, הוא מתמקמק מהמצב הכלכלי, אז לפחות בואו נקל עליו ובמקום שיהיה לו אותו עיקול מינהלי, נעשה את זה בהוצאה לפועל. נעזור לאותן משפחות ברוכות ילדים, לאותם אלה שלא שפר עליהם גורלם. לא לבוא עם סכין חותכת, כי אנחנו, בסופו של דבר, אמורים לשרת את הציבור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה, ואני בתקווה שהתשובה תהיה חיובית וכולם יצביעו יחד. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. תשיב בשם הממשלה השרה קארין אלהרר. << דובר >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה להתנגד להצעת החוק. פקודת המיסים היא כלי חשוב ומרכזי של רשות האכיפה והגבייה לגביית חובות מחייבים. בעלי התפקידים ברשות פועלים בהתאם למדיניות המוסדרת בחקיקה, ומאפשרים תנאי תשלום נוחים. בסמכותה גם למחול על חובות, לאחר עמידה במבחני הכנסה, היעדר יכולת כלכלית וכו'. ביטול הגבייה מכוח פקודת המיסים תביא להיחלשות האכיפה, המשילות והשמירה על שלטון החוק. המרכז לגביית קנסות נערך לגבות בשנת 2022 חובות בהיקף של כמיליארד וחצי שקל. אם תרד אפקטיביות הגבייה בשל יישום ההסדר המוצע ב-10% בלבד, מדובר על אובדן הכנסות של 150 מיליון שקל בשנת 2022 לבדה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> יש לגברתי מספיק זמן לומר שבכנסת העשרים את חתומה על הצעת החוק זו, אז יש לך עכשיו מספיק זמן למשוך כדי לומר את זה גם לפרוטוקול. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הינה, אמרת את זה גם לפרוטוקול. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> בהתאם לסעיף 40א לחוק יסודות התקציב, הממשלה תהא רשאית לתמוך בהצעת חוק זו בקריאה הראשונה, השנייה והשלישית בכפוף לביצוע של פעולה מאזנת. לכן מבקש השר חמד עמאר, שאני מקריאה בשמו, להסיר את הצעת החוק מסדר-היום. עכשיו לשאלתך, חבר הכנסת ארבל. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא ארבל. אבוטבול. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> גם אני שאלתי. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> הוא שאל. עד עכשיו עניתי לך, ועכשיו אני עונה לחבר הכנסת ארבל. נכון הוא שכשהגעתי לכנסת, הגעתי אחרי שטיפלתי שנים רבות כעורכת דין מייצגת של אוכלוסיות מוחלשות בתחום ההוצאה לפועל – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> בכישרון רב. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> – – בגבייה של כל מיני חובות, ונכון שבאתי עם אני מאמין שיש מקום לשנות את הדבר הזה. אגב, אני מאמינה בזה, ובתנאי שיימצאו המקורות לנושא. אם יימצאו המקורות, אתה יודע – אגב, אני רוצה לומר שממשלות שמפלגתך הייתה חברה בהן לא העבירו את הצעת החוק הזו. אני לא מעלה בדעתי – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> בגלל זה באתם לשנות. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אני לא מעלה בדעתי ששיניתם את עמדתכם, או אני לא מעלה בדעתי ששיניתם את עמדתכם רק בגלל הפוזיציה. דבר כזה הרי לא יהיה בכנסת ישראל. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> את יודעת שאם נכניס אנשים למאסר בגין חובות הוצאה לפועל, נגבה יותר כסף? << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> את זה ברוך השם הוצאנו. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> יופי. לא מסתכלים על כל דבר מהחור של הגרוש. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> לא, אתה צודק לגמרי. אני רוצה לספר לך – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מסתכלים על גבייה אנושית. פקודת המיסים (גבייה) היא מנדטורית. היא פוגעת. היא לא מאפשרת לחייב להתגונן. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אני רוצה לספר לך, חבר הכנסת ארבל, שבממשלה הזאת שר המשפטים הביא הרבה מאוד תיקונים לחוק ההוצאה לפועל שבאמת מקילים, הקלה גדולה ומשמעותית, על חייבים בהוצאה לפועל. אתה ודאי זוכר את התיקון שנעשה לגבי עיקול כלי רכב, רישיונות נהיגה. אתה ודאי זוכר את כל התיקונים האחרים שנעשו. נעשות פעולות מאוד מאוד – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הבעיה בפקודת המיסים הם אלה שלא נכנסים לשם. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> פקודת המיסים, חבר הכנסת ארבל, חלה על חובות מסוג אחר, חובות למדינה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> חשבון מים, מס הכנסה, ביטוח לאומי. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> בסוף, חבר הכנסת ארבל, נעשים הרבה מאוד דברים שהם לא ביטול הפקודה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מה שטוב לבנק לאומי לא טוב למדינה? מה שטוב לבנק הפועלים לא טוב למדינה? << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אני אסביר. בנק לאומי, בסוף יש לו אירוע שנקרא חובות אבודים. לממשלה אין כזה אירוע. בסוף זה תקציב. אין לנו חובות אבודים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אז נחזיר גם את המאסרים. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> חס וחלילה, חס ושלום. לא יקום ולא יהיה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אותו דבר. זו פגיעה וזו פגיעה. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> לא, לא. אני ממש לא מסכימה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לגבות חובות כך זה פגיעה בציבור הדתי. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אני ממש חולקת עליך, חבר הכנסת ארבל, כי מאסר – שהיה בספר החוקים ושונה, בדיוק בשנה הראשונה – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> בעקבות בג"ץ פר"ח. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> היה בג"ץ פר"ח ובג"צים אחרים. אגב אני הייתי מיוזמות הבג"ץ שאחרי תיקון, אחרי בג"ץ פר"ח, ואני הגשתי עם התנועה למלחמה בעוני את הבג"ץ הזה. אני מאוד גאה על כך שהתיקון שנעשה היה בשנתי הראשונה בכנסת, ב-2013. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> את צריכה להמשיך באותה מדיניות גם כשרה. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אני מביאה למשל עכשיו, בחודש יוני, אביא תיקון לחוק החשמל שיאפשר לא לנתק את החייבים בחשבונות החשמל שהם מעוטי יכולת כלכלית, כי זה דבר נכון. אבל אתה יודע, בסוף עושים הרבה מאוד צעדים כדי להקל במקום שאפשר. יכול להיות שנמצא מקור תקציבי. הלוואי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתם גונבים חוקים. לא מזמן הגשתי את החוק הזה והעמדה שלך הייתה נגד. העמדה שלך הייתה נגד. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> יש פה איזו חברת כנסת שאני לא יודעת למה היא צועקת. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> העמדה שלה הייתה נגד הצעת החוק. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> יש פה איזו חברת כנסת שאני לא יודעת למה היא צועקת. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> קרדיט. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> ממש לא קרדיט. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> כל – – – שלך להחליף פוזיציה. את היית קודם נושאת הדגל הזה. מה קרה, נתנו לך כיסא? נתנו לך משכורת? תתביישי לך. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> לא, לא. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> העמדה שלך הייתה נגד הצעת החוק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חברת הכנסת אבקסיס. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> את הצבועה הכי גדולה פה. את אמרת נגד הצעת החוק שלי, למנוע ניתוק חשמל לאוכלוסיות מוחלשות. זאת הייתה עמדת הקואליציה בגללך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חברת הכנסת לוי אבקסיס. תודה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> את צבועה ואת מחפשת כיסא, בדיוק כמו הסולרי על הגגות, שאני הצלחתי להעביר – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת לוי אבוקסיס. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> את צבועה. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אני צבועה, אבל את לא מבינה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אני לא מבינה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס, הערת ביניים זה לא נאום ביניים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> הייתי פה לפנייך. אני מבינה בחוקים יותר מכל אחד פה, בשיא הצניעות. את צבועה. את הצבעת נגד החוק שלי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת לוי אבקסיס. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> את גם קשת הבנה וגם צועקת. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> את צבועה. מה קשה להבין? לפני שבועיים הצבעת נגד. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> את ממש – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת לוי אבקסיס. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ועכשיו את אומרת – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת לוי אבקסיס, מספיק. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> די. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> העובדה שאת צועקת לא תעזור לך. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לפני שבועיים – – – להצביע נגד החוק, איתן – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ועכשיו היא אומרת – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, אפשר לשים נקודה? תודה. בבקשה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> שמתי נקודה. תשאל על מחיר – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא. אני מבקש עכשיו לתת לה לדבר בזמן שמוקצה לה. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, כי חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס שקועה בדיון של עצמה: התיקון שיובא הוא לא בחקיקה, הוא בהסדרה של רשות החשמל. ואם טיפה היית מקשיבה – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> מה שאת שומעת. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה את אומרת? << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> בדיוק מה שאת שומעת. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתם חבורת צבועים – – – << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> את צבועה בעצמך. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> את הכרחת את החברים שלך בקואליציה להצביע נגד – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אבל כבוד השרה, הבאתם את שר הביטחון וראש הממשלה כדי להתנגד לדבר הזה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת לוי אבקסיס, אני עוצר את השעון. אי-אפשר לנהל ככה דיון. חבר הכנסת ארבל. תנו לשרה לומר את הדברים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לא. שאלה קטנה הייתה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אי-אפשר ככה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה אי-אפשר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אי-אפשר שלא מאפשרים לשרה להשלים דברים. אי-אפשר ככה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אתה עצרת את השעון, אז יש זמן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> קריאת ביניים זה בסדר, אבל די. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לפני שבועיים – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> איתן, עצרת לה את השעון, יש זמן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נכון. אפשר לדבר. היא גם מוקצבת בזמן. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אז תן לנו קריאות ביניים – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לפני שבועיים היא הצביעה נגד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הבנו. אבל אמרת את זה כבר ארבע פעמים. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> די – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> למה את חושבת שבפעם החמישית נבין את זה יותר טוב? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אבל אל תעצור את השעון, כי בנט מאחר לשנ"ץ. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, אל תקבע איך אני מנהל את המליאה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הוא מאחר לשנ"ץ. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> בועז, מה קורה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה קורה, בועז? נפתלי מאחר לשנת הצוהריים. השעה 13:30. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> מה שאני רוצה לומר זה שבסופו של דבר, בניגוד לצעקות, אנחנו פועלים – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לא צעקות – – – נגד באמת, כואב לנו. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> תהיי בשקט. די. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> את יודעת כמה אני מזיזה את הנושאים האלה. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> די, די, די. דיברת מספיק. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> את הצבועה הגדולה של הכנסת. את הפקרת את הנכים, הפקרת – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת לוי אבקסיס, אי-אפשר ככה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – את המסכנים, הפקרת את כולם – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת לוי אבקסיס. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – מים לירדנים – – – מים – – – יש לנו בשפע – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת לוי אבקסיס. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> תעלי את המים לאוכלוסייה בישראל – – – לירדנים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת אורלי לוי, אני מבקש ממך, די. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אפשר לאפשר לי לדבר – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסדר, אבל אי-אפשר להגיד כל מה שחושבים כל הזמן. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> – – או שרק הקנגורו המדלג ממקום למקום ידבר? אני אומר לאדוני, יש פה באמת חברות כנסת שפעם היו חברתיות ומכובדות, ועכשיו הן איבדו את הדרך. אני מאוד – אני חייבת לומר לך, חבר הכנסת ארבל, אתה יודע, כשמדברים על הצורך לסייע לאוכלוסיות מוחלשות, נראה לי שפחות צריך ללמד אותי, וגם אם לא עושים – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הצעת חוק שלך. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> רגע, שנייה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הצעת חוק שלך, גברתי – – << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> נכון, נכון. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – ואת אומרת: בואו נתנגד. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> ואני אומרת שעשינו הרבה מאוד צעדים כדי להקל, אוקיי? ואת זה לא מעבירים כרגע כי לא מצאו מקור תקציבי. כשיימצא המקור התקציבי לדבר הזה, בשמחה נעביר את זה. בועז טופורובסקי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש לך עוד 50 שניות, בכל מקרה. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> יש לי עוד 50 שניות. אדוני היושב-ראש, אני רוצה רק לסכם ולומר שאני חושבת שצריך לעשות עוד צעדים כדי להקל בחוק ההוצאה לפועל, ואני יודעת שיש צעדים – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים, בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> – – מאוד משמעותיים של שר המשפטים להקל על חייבים, ואני מברכת אותו על כך, ומקווה שבקרוב מאוד נביא עוד תיקונים משמעותיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשרה קארין אלהרר. << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> הצבעה שמית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם כך, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, בוודאי. חבר הכנסת אבוטבול, בבקשה. בבקשה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – רוצה לנצל את ההזדמנות. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אבל מהר – הוא מאחר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הגיע במיוחד – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני תמה אם תאפשרו לו לדבר בשקט. אני תמה – אתה מקווה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני לא רוצה שמית. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הממשלה ביקשה. << קריאה >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << קריאה >> כן, שמית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בנט מתחיל את השנ"ץ – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת אבוטבול, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לומר שאני כמעט כמעט בטוח שהמדיניות תהיה כאן להצביע נגד, למרות שאני הבאתי מקרה מאוד מזעזע של קיבוצניקית מהדרום שסבלה מזה שעושים לה את העיקול המינהלי, במקום לבוא איתה להסדר של הוצאה לפועל. הבאתי ודיברתי עם כל הרגש. אני מבקש מראש הממשלה, בעל האיגרת – אני מבקש, בבקשה, להקשיב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קיש. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> כמה אני יכול – אני חושב – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, באמת. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה לא רוצה שאני אדבר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני רוצה שתאפשר לי לנהל. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל זה נראה לך הגיוני? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה יכול לתת לי לנהל את המליאה? אתה יכול לאפשר לי לנהל את המליאה? << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> בבקשה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. חבר הכנסת קיש, אתה מפריע לדובר. בבקשה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה. לכן אני אומר, הסיפור העצוב שהבאתי – אני אומר לך, מקרה שהיה לי גם עם תיק פלילי, שכותבים: הרינו להודיעך כי בשל אי-תשלום החוב שבנדון, להיום 1,068, בהמשך להתראה, נאלצנו, בתוקף סמכויותינו, ללכת, ולפי העניין להטיל עיקול מינהלי על חשבונותיכם בבנקים, בחברות האשראי. אנו ניאלץ להמשיך בהליכי האכיפה כדין עד לסילוק מלוא החוב. חברים יקרים, רק אתמול כל המדינה ידעה שלצערנו העלו את מחיר לחם ברמן ב-8%. תבינו, יש גם מאפיות שהעלו ב-15%. המצב קשה. תבינו דבר אחד: אדוני ראש הממשלה, אני לא פונה אליך באיגרת, אבל תבין שהזהרנו אז שאם יעלו את שאר המרכיבים אז גם בהכרח מחיר הלחם יעלה. זה כמו מקל כביסה: לוחצים למעלה – נפתח למטה. לא יהיה מצב כזה שתעלו את כל הדברים. אז מה אתם רוצים שהם יאכלו? אז אין לחם – מה? שילכו לאכול עוגות, כמו שההיא אמרה שם. חברים, מן כבר לא יורד מהשמיים. לחם זה הדבר הכי בסיסי. אי-אפשר להשאיר את זה. אני קודם כול שמח שראש הממשלה מצא לנכון לבטל את השלאף שטונדה, את שנת הצוהריים, ולהגיע להצביע נגדי. שמע, כבוד הוא לי. כבוד הוא לי. אבל דע לך, אני אומר לך, אדוני, אנחנו גם נתמוך היום בהוראת יושב-ראש התנועה שלנו, הרב אריה דרעי, גם בהעלאת שכר המינימום, יחד עם כל הקואליציה. למה? בניגוד לליברמן, לך, ללפיד ולמפלגות העבודה ומרצ, שהם מדושני עונג ולא מבינים מה עובר אותו אדם שם וכמה שסובל אותו אדם – אז רוצים לעשות גם עיקולים לאותן משפחות. היום אנחנו במצב קשה, במצב כלכלי קשה. תתעוררו. תתביישו לעשות את זה. מחירי הלחם עלו, הדבר הכי בסיסי. רחמנות על המשפחות. אתם איבדתם את זה לגמרי. אני דורש ממך להודיע שיוכלו להצביע עבור החוק הזה. זה חוק חברתי, והוא לא עולה למדינה כלום. לחם, עבודה. תתביישו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> הינה, קח, תן לשר האוצר. תן לשר האוצר – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, נא לצאת מהאולם. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> תן לשר האוצר. לחם – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תתבייש לך. רד מהאולם. צא מהאולם. צא מהאולם. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> לחם, לחם – העליתם את הלחם. העליתם את הלחם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חוצפן. צא מהאולם. בושה וחרפה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> לחם, עבודה. לחם, עבודה. לחם, עבודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כל פעם מחדש מביא בושה לאולם, מביא בושה לבית הזה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לחם, עבודה. לחם, עבודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בושה וחרפה. (חבר הכנסת משה אבוטבול יוצא מאולם המליאה.) חברי הכנסת, אפשר להביע עמדות גם בלי כל ההצגות. יש גבול כמה אפשר לבזות את הבית הזה. כנראה שאין גבול. לבקשת הממשלה, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. אנחנו נעבור להצבעה. גברתי סגנית המזכיר, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תחזירו את חבר הכנסת אבוטבול להצבעה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – אינה נוכחת חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – אינה נוכחת קרן ברק – בעד ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת צבי האוזר – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – אינו נוכח אלון טל – אינו נוכח יעקב טסלר – בעד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – אינה נוכחת אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – אינו נוכח מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – אינה הנוכחת יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אביר קארה – אינו נוכח אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח יוסף שיין – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת רם שפע – נגד נירה שפק – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח זאב בנימין בגין – אינו נוכח ענבר בזק – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת צבי האוזר – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – אינה נוכחת פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – בעד אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – אינה נוכחת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת יסמין פרידמן – אינה נוכחת אביר קארה – אינו נוכח אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח יוסף שיין – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נירה שפק – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע? אין. אם כך, תמה ההצבעה. נא למנות את הקולות. חבר הכנסת אבוטבול, חבר הכנסת אבוטבול, אני מודיע לך שאתה מורחק מהישיבה כולה. לא תוכל להיכנס לאולם, למעט הצבעות. תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא נמצא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא היה שם, בכניסה. להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 17, נגד – 19, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (החזר בתשלום למעונות יום לאימהות), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3089/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (החזר בתשלום למעונות יום לאימהות), של חבר הכנסת חיים ביטון וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת ביטון להציג את הצעת החוק. בבקשה. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מגיש את הצעת החוק הזאת כמענה – חלקי, אפילו חלקי – לרפורמת המעונות שהעביר שר האוצר ליברמן. כרגע היא מושהית, על פי פסיקת בג"ץ, וכמובן, אנחנו נמשיך להתנגד לה בכל צורה, שכן היא פוגעת בצורה קשה מאוד באוכלוסיות חלשות ואוכלוסיות של חרדים. אבל במצב הקיים כרגע, שבו אנחנו עדיין באופוזיציה ואנחנו יודעים מה יכולותינו להעביר פה חוקים, חשבתי שהדרך להמעיט במקצת את הפגיעה בנשים שרוצות לצאת לעבוד היא לקחת חוק שדווקא בכנסת שעברה ניסו – אני לא יודע למה זה לא עבר בסוף, לא הצלחתי להבין – דווקא החבר'ה של ליברמן עצמו ניסו להעביר חוק כמו שאני מציג, באותה תכלית, ואולי בזכות זה נצליח להעביר חוק שקצת יקטין את אותה פגיעה בנשים שרוצות לעבוד. להלן חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (החזר בתשלום למעונות יום לאימהות). מדינת ישראל לכאורה משקיעה הרבה מאוד מאמץ כדי להגדיל את מעגל העבודה וגם להוריד את אחוזי האבטלה בכל האוכלוסיות, אבל גם של נשים, כדי שיצאו לעבודה. יש גם תהליכים מאוד ברורים של עידוד יציאת נשים לעבודה בכל מיני תוכניות ורפורמות. אבל עם זאת, למרות כל הרפורמות הללו, יש לא מעט נשים שנאלצות, למרות רצונן לצאת לשוק העבודה – אני לא מתייחס כרגע לרפורמה של ליברמן, שהורסת את זה בבסיס, אבל עדיין המספרים אומרים כי נשים רבות לא יוצאות לעבוד ונשארות לשמור על ילדיהן, כיוון שיש מעמסה כבדה בתשלום שצריך לשלם. כדי לצאת לשוק העבודה צריך לשמור על הילדים, ולכן התשלום של המעונות, שהוא גבוה – בעוד רגע ניכנס לנתונים – הן נאלצות להישאר ולעסוק במשק הבית במקום לצאת לעבוד. הפרט הלא-חשוב בעניין הזה, וזה בעניין חינוכי – צריך להביא בחשבון שכל ילד, גם בגיל הרך, ברגע שהוא יוצא מהבית ולא נשאר בסביבת ביתו, גם מבחינה התפתחותית הוא נמצא בסביבה מילולית עשירה, יש לו הזדמנות להתנסות מוטורית ובכל מיני אתגרים מנטליים שמקדמים ילד על ידי כך שהוא נמצא בסביבה של עוד ילדים, בסביבת מעונות. מטבע הדברים, ברגע שילד נשאר בביתו, החלק החשוב, המשמעותי בהתפתחותו קטן. זה עוד נושא – מלבד זה שאימא שלו תוכל לצאת לעבוד, מדובר גם בטובת הילד וטובת המדינה, בטובת עם ישראל כולו וכל אזרחי ישראל, שילד יצא להיות במעון. המספרים מצביעים על כך שיש קשר ברור בין אחוז הנשים שאינן עובדות לבין אחוז הילדים שמבקרים במעונות יום. 72,000 אימהות לילדים מתחת לגיל שלוש לא עובדות. כמובן ברור שיש קורלציה ברורה בין זה שהאימא לא יוצאת לעבוד לבין זה שהילד בבית; אני לא יכול להגיד שכולם, אבל ודאי שאחוז רב מאוד הוא עקב כך. כמובן, אם הרפורמה של ליברמן תצא לפועל – אני מתפלל מאוד שהיא לא תצא לפועל, אבל אם היא תצא, המספר של כמוהן יגדל מאוד מאוד, ואולי אפילו יכפיל את עצמו. היום בישראל, חבריי חברי הכנסת, התשלום על מעון לילד נע בין 1,760 ל-2,250 שקל בחודש. זהו סכום שבשיקול פשוט לא מצדיק יציאה לעבודה, אלא רק אם האישה מקבלת שכר גבוה. כמובן, החוק שלנו מגביל את התמיכה באישה שמקבלת שכר גבוה, אבל עדיין, זהו שכר שלא מצדיק יציאה לשוק העבודה בזמן שהשכר לא מספיק נותן את ההבדל בין זה שהיא משלמת כל כך הרבה לבין זה שהיא עובדת. ההוכחה הברורה היא שאם אנחנו בודקים את הנושא הזה לפי אוכלוסיות, אנחנו מוצאים ש-88% מילדי העשירון העליון רשומים למעון; לעומת זאת, 49% מהעשירון התחתון לא רשומים למעון. יש כמובן עוד מאפיינים, אבל זה, כמובן, בגלל הקושי לצאת לעבוד ולשלם את העלות הגבוהה של אותו מעון במחיר גבוה. גם כשאנחנו בודקים לעומק את העניין הזה על פי נתונים פריפריאליים ומדרג אזורי, אנחנו נמצא ש-47% מאזור הצפון, ילדיהם לא נמצאים במעון. גם בירושלים, שהיא גם פריפריאלית, 45% מכלל הילדים אינם רשומים למעון. כמובן, באזורים הפריפריאליים הגבוהים, האחוז הוא נמוך מאוד, כמו שאמרתי, בין 80% ל-90%. כל מה שאנחנו אומרים פה כרגע מספר על הקושי – אני חוזר ואומר, על הקושי של ההורים, ובמיוחד של האימהות, לצאת לעבוד. הן מעדיפות להישאר בביתן ולשמור על ילדיהן, דבר שגורם לכך שלא יוצאים למעגל העבודה, וזהו דבר שאמור לעזור ולתמוך במדינה. רבותיי, אני חושב שדווקא בגלל שאנחנו נמצאים במצב שמה שאנחנו מבקשים בחוק הוא 30% החזר מס מתוך הסך שהאימא משלמת – זה בסך הכול החזר מס שאנחנו מכירים, אגב. יש חוק שמכיר בזה שהורים במסגרת של חינוך מיוחד יוכלו לקבל החזר הוצאות, זאת אומרת, זו לא המצאה חדשה – יש הכרה בהחזר הוצאות בחינוך המיוחד. ומה שאנחנו מציגים פה בחוק זה בעצם שעל ידי כך שיכירו בהחזר מס מההוצאה שההורים משלמים – אנחנו מציגים פה גם עובדה שחלק מההורים לא יוצאים לעבוד. זו אותה תכלית חוק, שהורים שיש להם ילד בחינוך מיוחד בעצם נשארים בבית לשמור על הילד ולא עובדים. גם כאן יש את אותה תכלית של החוק. ההכרה בחלק מחוק מס הכנסה באה להקל את הנטל הכלכלי של הנשים בישראל, שנאלצות להתמודד איתו ולכן הן בעצם יושבות בביתן. על כן, מדובר פה בעשרות אלפי ילדים, שגם כן, כפי שאמרנו, זה מקשה עליהם בהתפתחות שלהם כילדים, וגם ייתן להן את האפשרות לצאת ולהיות במעגל העבודה, וגם כמובן זה לתמוך במדינה וגם בהורים אלו. לכן, לנוכח כל הנתונים הללו והמצב העגום שנמצאות בו המשפחות הללו – כפי שאמרנו, הן גם בפריפריה וגם בעשירונים הנמוכים של הציבור – אני מבקש מכל חבריי בקואליציה ובאופוזיציה, ובמיוחד מאותם אלה שעמדו כאן והציגו את החוק הזה בעצמם בקדנציה הקודמת, מבקש מכולם, קואליציה ואופוזיציה, לתמוך בחוק הזה כדי לתמוך באוכלוסייה. ואני לא מבין, באמת אני לא מצליח להבין למה בוועדת שרים לא תמכו בחוק הזה. כמובן, זה כנראה פופוליזם, בגלל שאני כחבר אופוזיציה מגיש את זה. אבל לאור כל הנתונים שהגשנו, אני מבקש מכם לשקול שוב ולתמוך בחוק הטוב הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ביטון, שתמיד עומד בלוחות הזמנים, בזמן שכותבים לו. תשיב בשם הממשלה השרה קארין אלהרר. בבקשה, גברתי, עשר דקות לרשותך. << דובר >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר >> תודה רבה, אדוני יושב-ראש הישיבה. כנסת נכבדה, בדברי ההסבר לחוק צוין כי מטרת החוק היא, בין היתר, להקל על נשים בנטל ההוצאה ולתמרץ אותן לצאת לשוק התעסוקה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> למה הטילו עלייך דווקא להגיד לא? למה עלייך? << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> נציין – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הינה, זנדברג פה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברים, יש תורנות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> באמת, בדרך כלל היא בסדר, השרה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – קשה לה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תשמעו. חבר הכנסת אזולאי, אני לא מקבל את מה שאתה אומר. היא תמיד בסדר. היא תמיד בסדר, השרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא בסדר – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> היא תמיד בסדר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני נגד עין הרע – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש תפקידים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה בקצת. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> נציין כי כבר היום המחוקק קבע כמה הטבות במטרה לעודד יציאה לעבודה עבור אוכלוסייה זו, הכוללות נקודות זיכוי לאישה ולגבר עבור ילדים בגילים אלו, מענק עבודה וסבסוד מעונות יום עבור אוכלוסיות מסוימות. כמו כן, בתוכנית הכלכלית החדשה הוחלט להרחיב את הסבסוד בדיוק לשם מטרה זו. ההטבה אינה מיטיבה עם מרבית אוכלוסיית הנשים שהצעת החוק מבקשת להיטיב עימה, שכן, חבר כנסת ביטון, 75% מהן לא יגיעו לרף המס הנדרש על מנת לקבל את הטבת המס. למעשה, האוכלוסייה שתיהנה מההטבה מרוויחה מעל השכר הממוצע במשק. ההצעה עלולה לתמרץ נשים עובדות שלא לעבור את מגבלת השכר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אני חוזרת: ההצעה עלולה לתמרץ נשים עובדות – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה קורה שם בגזרת הקואליציה? אי-אפשר ככה. היא לא שומעת את עצמה. << קריאה >> יעקב מרגי: << קריאה >> השרה, היום העסיקו אותך יותר מדי. << קריאה >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << קריאה >> ימים קשים. << קריאה >> יעקב מרגי: << קריאה >> את עובדת קשה היום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ימים קשים, אה? << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל אפשר באיפוק. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> במקום שישאירו לה טעם טוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סוף-סוף היא פונה אליי. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> – – שאני כל יום עובדת קשה – – – << קריאה >> יעקב מרגי: << קריאה >> לא, אבל בכנסת. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> היום פשוט אתה רואה אותי. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> לא קשה. מעצבן, רצית להגיד. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> לא. תראו – – – << קריאה >> יעקב מרגי: << קריאה >> היא לא מעצבנת. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> לא מעצבן, אמרתי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> לא, לא, אני יודעת שאתם, אתם חברים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מסכימים. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אז נחזור לתשובה של השר, חבר הכנסת חמד עמאר: ההצעה עלולה לתמרץ נשים עובדות שלא לעבור את מגבלת השכר, העומדת על 12,500 שקלים, על מנת לא לאבד את הטבת המס. פקודת מס הכנסה קובעת בפירוש כי הוצאות פרטיות אינן מותרות בניכוי; הוצאות גידול הילדים הן הוצאות פרטיות ולכן אינן ניתנות בניכוי. הכרה בהוצאה עלולה להוות פתח לבקשה לניכוי הוצאות פרטיות נוספות, ובכך לגרור לאובדן הכנסות במאות מיליוני שקלים. לפי אומדן של רשות המיסים, מדובר באובדן הכנסות המוערך בכ-82 מיליון שקלים בשנה. לפיכך, הוחלט בוועדת שרים, על פי הצעת שר האוצר והשר במשרד האוצר, להתנגד להצעה. עכשיו אני אגיד לך, המטרה היא מטרה טובה, ואפשר בהחלט להשיג אותה על ידי החלטות משלימות. אני יודעת שהייתה פסיקה של בג"ץ, ואתה יודע – א. זה משמח שאתם בעד בג"ץ בעניין הזה. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> – – – אותנו למצב הזה. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אין ספק שכשזה מסתדר, בג"ץ הוא הגורם המכריע, ואני מברכת על כך. רק אני רוצה לקרוא – – << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> – – ולהפציר בכם שאם זה הגורם המכריע, זה גורם מכריע גם כשהוא לא נוח. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> למה, פעם עשינו משהו נגד החוק? נגד בג"ץ? << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אתם רוצים כל מיני תיקונים ושינויים. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> תיקונים ושינויים. אז אני מבקשת – בועז – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> ראש הממשלה בהחלט הגיע, ואני מברכת אותו. ואני באמת רוצה לומר לכם, חבר הכנסת המציע: בג"ץ הוא לא האויב, ולכן טוב לכבד את החלטות בג"ץ כשהן לטובה, וגם כשזה פחות מסתדר, עדיין צריך לכבד את המוסד המאוד-מאוד חשוב הזה. אני רוצה בהזדמנות הזאת לדבר איתכם על דבר מאוד מאוד חשוב שקורה בימים אלה – לא בטוחה אבל שזה הפורום המתאים. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> תרדי ותבקשי שמית. << דובר_המשך >> שרת האנרגיה קארין אלהרר: << דובר_המשך >> אוקיי. אז אי לכך ובהתאם לזאת, אני אבקש מהכנסת הנכבדה להסיר את ההצעה מסדר-היום, ואדוני היושב-ראש, אני אבקש הצבעה שמית. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לשרה קארין אלהרר. חברי הכנסת, חבר הכנסת ביטון, אתה רוצה להשיב לשרה? בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר_המשך >> ניסיתי מאוד, באמת התאמצתי להבין למה התכוונו במה שכתבו בתשובה על מה שאמרתי ועל הצעת החוק. לצערי לא הבנתי. בעצם אני מבין שההחלטה היא פופוליסטית וצריכים להתנגד לה, אז מחפשים את המילים. עובדתית, הנתונים ששמתי פה על השולחן הם נתונים לא ממני – זה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; אלה נתונים ברורים שמציגים עובדות שעקב המצב הזה שלא נותנים לאימהות הללו הנחה במעונות, הן לא יוצאות לעבוד. אז יש כל מיני כותרות שיש רפורמות אחרות ויש תירוצים אחרים. אז בסדר, אפשר להגיד את זה, אבל עדיין, אני חוזר ואומר: זוהי בעצם הודעה פופוליסטית של ועדת שרים שמתנגדת אוטומטית לכל אחד מהחוקים, ולא משנה אם החוק הוא טוב או לא טוב, וכמובן מגייסים את כל הכוח כדי להתנגד אליו. ואני חוזר ואומר: אותם חברי כנסת, שהם בעצם מהמפלגה של ליברמן, שרצו להעביר את אותו חוק, צריכים לשאול את עצמם איך הם מתנגדים עכשיו לחוק הזה ויש להם הסברים. בעניין מה שביקשה ממני השרה, כיוון שהבג"ץ עכשיו איתנו בדחיית החוק – סליחה, הרפורמה של ליברמן – להכיר בכל מה שבג"ץ קובע, אז אני מציע באמת לקחת בחשבון שרפורמות ותוכניות עבודה שלצערנו צריכות היום להגיע לפתחו של בג"ץ – מספרים על כך שיש חולשה גדולה מאוד, או היחלשות גדולה מאוד, של המחוקקים ושל הבית הזה. אז לפעמים אתה חייב לתת קונטרה למציאות הזאת שבג"ץ קובע פה כל דבר ושום חקיקה שלנו כבר לא נחשבת. ולכן במקרה הספציפי הזה, כיוון שההתערבות הגדולה מאוד, לאור זאת שלא נחקקה פסקת ההתגברות, שהייתה צריכה – ונקווה שבקרוב ממש כן, ונראה שבקרוב ממש כן. אז אני מקווה שבעזרת השם זה גם יקרה, ואז אנחנו נוכל להיות יותר רגועים לגבי ההתנגדויות שלנו לפסיקות של בג"ץ. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אבוטבול. חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. על פי בקשת הממשלה ההצעה תהיה הצבעה שמית. ההצבעה תהיה הצבעה שמית. סגנית מזכיר הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – בעד אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – אינה נוכחת חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – אינה נוכחת קרן ברק – בעד ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת צבי האוזר – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו משתתף בהצבעה אלון טל – אינו נוכח יעקב טסלר – בעד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – בעד אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – נגד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – אינה נוכחת אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – בעד אורי מקלב – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אביר קארה – אינו נוכח אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – אינו משתתף בהצבעה גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת מוסי רז – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח יוסף שיין – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – אינו נוכח נירה שפק – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח זאב בנימין בגין – אינו נוכח ענבר בזק – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת צבי האוזר – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד אלון טל – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מתן כהנא – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – אינה נוכחת פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – אינה נוכחת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – בעד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – אינו נוכח שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת יסמין פרידמן – אינה נוכחת אביר קארה – אינו נוכח אלכס קושניר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח יוסף שיין – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח רם שפע – נגד נירה שפק – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע? אם אין, ההצבעה הסתיימה. נא לספור את הקולות. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 19, נגד – 22, אין נמנעים. אני קובע כי ההצעה לא התקבלה. אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק האזרחות (תיקון – אזרחות לצאצא אזרח ישראלי המתגורר מחוץ לישראל), של חבר הכנסת ישראל אייכלר. אני מזמין את חבר הכנסת אייכלר להציג את הצעת החוק. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ועד שיעלה ויבוא – הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לוח תיקונים להסתייגויות ולבקשות רשות דיבור להצעת חוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי (תיקון מס' 2), התשפ"ב–2022, וכן לוח תיקונים להצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 151), התשפ"ב–2022. הודעות שרת החינוך על מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון בהצעתם של חברי הכנסת יריב לוין, משה טור פז ושמחה רוטמן בנושא: מניעת סגירתן של הפנימיות המובילות של האגודה לקידום החינוך; על מסקנות ועדת ביטחון הפנים בעקבות דיון בהצעתו של חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר בנושא: ההפקרות הסביבתית בנגב. תודה. << הצח >> הצעת חוק האזרחות (תיקון – אזרחות לצאצא אזרח ישראלי המתגורר מחוץ לישראל), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1344/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ישראל אייכלר) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מאוד שמח לעמוד פה בימים האלה, בצורה שמזכירה לי את השנים הרבות שהיינו פה בלי צרחות גדולות ובלי בלגנים גדולים ובלי עימותים. אז יש לנו רגע של מחשבה. ברגע הזה של המחשבה, אני רוצה לקרוא לכל הנציגים שרואים את עצמם מייצגים את הציבור האמוני. אתם הרי רואים שכל הניסיונות להדיר את הציבור האמוני מן השלטון, מן הממשלה, ולחוקק חוקים שנלחמים באוכלוסיות מסוימות בצורה הכי לא דמוקרטית בעולם, לא צולחים. ולכן, הגיע הזמן לבוא ולהתאחד, כל מי שנבחר על ידי ציבור אמוני כלשהו, ולהקים ממשלה חלופית בתוך הכנסת הזאת. אין צורך בבחירות, כי בחירות רק מזיקות. הן הזיקו ארבע פעמים, ויזיקו עוד יותר בפעם החמישית. יזיקו לכולם – יזיקו לשלום הבית של כל הציבור הישראלי; יזיקו בעיקר לציבור האמוני, כי חלק גדול מאוד מהציבור האמוני כבר איבד את אמונו בכל המערכת הפוליטית של הכנסת, וכמובן בשאר זרועות השלטון שהולכות ותופסות את מקומה של הכנסת והממשלה. כל חלל מתמלא, וזה חוק פיזי. כשיש חלל והכנסת והממשלה נראות כמו קרקס, בא מישהו אחר; כל פקיד מלך, כל פקיד שליט, כל שופט מחוקק וכל שוטר עושה מה שבא לו, ואיך שהג'ננה עולה לו, הוא יכול לעשות בכל אזרח מה שהוא רוצה. ולכן, זה סכנה לכל אזרח. לכן אני בעד שלא יהיו בחירות עד למועד הנקוב בחוק, ועד אז צריך להקים ממשלה חלופית, בהשתתפות כל מי שרוצה להיות בשלום ובשלווה עם הציבור האמוני, וזה רוב חברי הכנסת, רוב גדול, ואז נצא מכל הטרללת הזאת. ועכשיו, רבותיי, לעניין של החוק שאני מציע. לפני כחודש הגשתי שאילתה דחופה לשרת הפנים בנושא ששייך לבלגן ולתוהו ובוהו במשרד הפנים. שאלתי שאלה על הליך הנפקת הדרכונים שהפך לסיוט מתמשך שאורך חודשים. השאלה שרציתי לשאול ולא אושרה בנשיאות היא מתי ההליך ישתפר וישוב למסגרת לוח זמנים הגיוני במשרד הפנים. ושאלתי על אלה שהנפיקו דרכון ולא קיבלו אותו אחרי כמה שבועות, וכשהגיע הזמן שבו הם חייבים לטוס, הם עשו דרכון נוסף בנתב"ג במחיר יקר – האם ייתנו להם את הכסף חזרה? היות שנשיאות הכנסת לא אישרה את השאילתה, אז לא קיבלתי תשובה. ואני רוצה להגיד לכם שרק אתמול פנה אליי אזרח שהגיע להזמין דרכון חדש בלשכה בבני ברק, שהקימו אחרי הרבה חודשים של סבל לאנשים, כדי שיקבלו דרכונים לא ביומטריים, והוא המתין למעלה מחודש לתורו. בסוף הוא הגיע ללשכה ב-6 במאי, לפני חודש ויומיים, לתהליך המהיר של הדרכון הרגיל, לא הביומטרי, והטיסה שלו ביום שני הקרוב. עדיין לא הנפיקו לו את הדרכון, אין לו דרך לצאת לחוץ לארץ. והשאלה היא אם באמת הפכנו למדינת עולם שלישי, ואם במדינת עולם שלישי אזרח לא יכול לצאת בשום דרך מהארץ בגלל הבלגנים במשרד הפנים. והדבר היחיד שכן שמעתי – קראתי לפני שבוע פרסום ששרת הפנים הנחתה להחזיר את הכסף למי שנאלצו להנפיק דרכון נוסף בנתב"ג בגלל העיכובים במשרד הפנים. אני מברך על כך. זה מה שביקשתי לפני כחודש ויותר. זה מעט מדי ומאוחר מדי. גם הקריטריונים להחזרת הכסף עדיין לא גובשו, ואני עוד לא יודע כמה זמן זה ייקח וכמה כסף יקבלו חזרה אותם אנשים שעל לא עוול בכפם צריכים לעמוד בנתב"ג ולשלם כמעט מחיר כפול, אז אני מקווה שהבעיה הזאת תיפתר. כאשר הבעיה הזאת תיפתר, אדוני היושב-ראש, אני מעלה הצעת חוק דמוקרטית וחשובה, ראשונה במעלה, שמשום מה עד היום משרד הפנים לדורותיו סירב להצעת החוק הזאת. אני בטוח שאם תקשיבו לדבריי, תסכימו איתי, לא משנה אם זה אופוזיציה או קואליציה. אף אחד לא רוצה שמדינת ישראל תכפה את אזרחותה על אנשים שלא חיים בה ולא נמצאים בה ולא נולדו בה. זה ממש מזכיר את ברית המועצות. אני לא בטוח שברית המועצות, בזמנים הקשים ביותר, חייבה שלילדים שנולדו לאזרחים שהיו סובייטים תהיה אזרחות סובייטית כשהם נמצאים בארצות הברית בכלל. אין דבר כזה בעולם, ממה שידוע לי, שאדם חייב להיות אזרח של מדינה שהוא לא נולד בה והוא לא חי בה בכפייה, וכתבנו גם בדברי ההסבר – כל אחד יכול לראות את זה. מדינה ריבונית אינה צריכה ואינה זכאית לכפות אזרחות על מי שאינו גר בה. המדינה צריכה וחייבת להעניק אזרחות למי שנולד בה, חי בה ורוצה להיות אזרח המדינה. אף על פי כן, אין אפשרות לשלול היום את זכות האזרחות ממי שנולד במדינת ישראל, מבקש לעלות לפי חוק השבות, וזה בסדר גמור. מה שאני כן רוצה הוא שחוק האזרחות ישתנה באופן שלא תהיה כפייה אזרחית על אדם שאינו חי בארץ, והילדים שלו לא נולדו בארץ, והוא לא חפץ באזרחות ישראלית, וכשהוא בא לפה כתייר, כופים עליו אזרחות ישראלית. אזרחות ישראלית ליילוד, לאזרח ישראלי אשר לא נולד בישראל, תינתן בהתאם להצהרה בכתב לגבי רצון ההורים לאזרחות זו. זאת אומרת, אני לא שולל, חלילה, את זכותו של הישראלי שילדיו יהיו ישראלים – יבורך. אבל אם טרם מלאו לילוד 16 שנים, צריך להגיש הצהרה מטעם הוריו שהם רוצים בזה. ואם הוא כבר בן 16, והוא רוצה – הוא צריך להגיש הצהרה שהוא רוצה להיות אזרח. רבותיי, אני רוצה לומר – עוד פעם לחזור על בקשתי, למרות שזה נשמע כאילו מדברים אל הרוח, אבל לדעתי, אין מנוס. כולם רואים שהממשלה הזאת לא יכולה להתקיים בהרכב שלה; כולם רואים שהאופוזיציה במצב הקיים לא יכולה להגיע ל-61. לכן ההצעה שלי היא פשוט להקים ממשלה חלופית בתוך הכנסת הזאת. אני לא קובע עכשיו מי כן ומי לא. המצב הפוליטי היום גרוע. הממשלה גוזרת גזרות גרועות ביותר שלא נשמעות משום כיוון. גם בכלכלה – הורסים את הכלכלה. את יוקר המחיה הממשלה יכולה לזקוף לזכותה; לחובתה, בעצם. שלא יספרו לנו סיפורים על זה שמחיר הספנות, ה-shipping, גרם לעובדה שיוקר המחיה נהפך להיות בלתי אפשרי לאזרחים שחיים פה במדינה בעוני. יותר ויותר אנשים חיים בעוני כי יש אליטה ששולטת במיליון המשרות השלטוניות שאנחנו משלמים את שכרן. לא רק 120 חברי כנסת, אלא מיליון אזרחים שהם פקידים של מערכות השלטון של המדינה, של העיריות, של חברות ממשלתיות – כולם חיים על חשבון אותם אנשים עניים שעובדים בעמל כפם במגזר הפרטי ומשלמים מיסים בלתי אפשריים. גם חוקים חברתיים נוראיים, החוקים של הכפייה, מדברים על הניילונים הקטנים שעלולים לחנוק תנינים בים, ועשו חוק שצריך לשלם שקל על שקית. אתמול ישבתי והתחננתי בשם תושבי נוף הגליל שאין להם אוטובוסים, והם לא היחידים. משרד התחבורה כשל טוטלית בהנגשת התחבורה הציבורית לרוב חלקי הפריפריה. במקום שאנשים ייסעו באוטובוס אחד, הם חייבים לנסוע במכוניות פרטיות, והן המזהם הגדול ביותר. אז פה הם צדיקים ישועים של הכנסייה, של דת הסביבה – להטיל מס על אנשים שלא מאמינים באמונה הזאת, שלא ייקחו ניילון בלי לשלם שקל ושלא ישתו, במה? בכלים חד-פעמיים; הם יצטרכו לשטוף את הכלים, כי הסבתא של האוצר הייתה שוטפת כלים. זאת כפייה דתית. אדוני היושב-ראש, בדקה האחרונה אני חייב לספר לך סיפור. הופעתי פעם בטלוויזיה עם עיתונאי חילוני מאוד מובהק. הוא אהב לעשן, ואז יצא חוק שאסור לעשן באולפנים, אז הוא יצא החוצה לכפור ועישן. אמרתי לו: תגיד לי, אם אני הייתי בא ואומר לך שעל פי התורה אסור לעשן, נניח בשבת, ואתה חייב לצאת החוצה בקור לעשן, מה היית אומר לי? אתה תעז לכפות עליי כפייה דתית? אני רוצה לעשן. אני מכבד את דעתך, אתה לא רוצה לעשן – אל תעשן, ואל תכפה עליי. פתאום עשו לך חוק, ואתה כמו ילד טוב עומד בחוץ ומעשן. אומר לי: אתה יודע מה? אין לי מה להשיב לך. יש פה כפייה דתית של דת הסביבה שהולכת ומתפשטת. מילא סיגריות – אני מסכים, גם אני לא מעשן – אבל ניילונים וכלים חד-פעמיים? בסדר, מי שמאמין בזה, זה בסדר, אני מכבד את הדת, גם אני חושב שזה חשוב מאוד, אבל לכפות על האזרחים שלא רוצים בזה? זאת כפייה דתית של הדת החדשה, שאיננה מונותאיסטית אלא דת הסביבה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אייכלר. אני חושב שלא עושים את זה מכיוון דתי אלא מכיוון של ניסיון לצמצם את הפגיעה בסביבה, אבל זאת דעתי. ישיב מטעם הממשלה השר נחמן שי. בבקשה, אדוני. כן, בבקשה, עשר דקות לאדוני. בבקשה, אדוני, עשר דקות. << דובר >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. הצעת חוק האזרחות, (תיקון – אזרחות לצאצא ישראלי המתגורר מחוץ לישראל, התשפ"ב–2021, פ/1344/24, של חבר הכנסת ישראל אייכלר. הצעת החוק שבנדון מבקשת לקבוע כי מי שנולד בחוץ לארץ לאזרח ישראלי יהיה לאזרח ישראלי מכוח לידה רק אם הוריו ביקשו זאת, או אם ביקש זאת בעצמו בין הגילים 16 ו-22. בכך מבקשת הצעת החוק לשנות את החוק הקיים שלפיו דור ראשון שנולד בחו"ל לאזרח ישראל מקבל אזרחות ישראלית מלידה ללא צורך בהגשת בקשה, בדומה למי שנולד בארץ לאזרח ישראלי. הרציונל העיקרי בחוק הקיים – הוא חוק באמת היסטורי – הוא למנוע מצב של מחוסרי אזרחות. הצעת החוק יכולה לגרום לתופעה של ילדים לאזרחים ישראלים שייוולדו בחו"ל במדינות שבהן לא ניתנת אזרחות אוטומטית למי שנולד בשטחן, ולפיכך ייוותרו מחוסרי אזרחות. מנגד, לא ברורה התועלת שבהצעת החוק, שכן גם לפי החוק הקיים, אם מדובר בקטין שחי עם הוריו בחוץ לישראל, פתוחה בפני הוריו, ובבגרותו גם בפניו, האפשרות לוותר על אזרחותו הישראלית. לא ניתן הסבר לצורך בתיקון החוק, שייתכן שיאפשר לחמוק מחובות המוטלות על אזרחים. כמו כן יוער כי על פי נוסח הצעת החוק, הצורך בהגשת בקשה לאזרחות ישראלית יחול גם בנסיבות שבהן מדובר במי שנולד, בין בארץ ובין בחו"ל, לאזרח ישראלי לאחר פטירתו – ואף לכך לא ניתן הסבר. לאור האמור, מוצע להתנגד להצעת החוק שבנדון. עכשיו אני רוצה להוסיף בעל פה כמה דברים לך, חברי חבר הכנסת אייכלר, ולמליאה כולה. הסוגיה הזאת הועלתה לסדר-היום בשנתיים האחרונות – אתה ודאי יודע את זה, ולכן הצעת סביב הסוגיה של הקורונה. שנים ארוכות לא נהוג היה לכפות את החובה הזאת, אבל ברגע שהמדינה קבעה שכל מי שלא אזרח ישראלי לא יכול להיכנס לישראל, החליטו לאכוף את זה. אני התוודעתי לנושא הזה דרך תפקידי כשר התפוצות, כי הייתה מחאה גדולה. אני עכשיו משמיע את דעתי האישית בנושא הזה. תגיד לי אחר כך אם לזה התכוונת גם כן. הייתה מחאה גדולה. ישראלים רבים, מסתבר, לא מבקשים אזרחות – לא נרשמים בקונסוליה ולא מבקשים אזרחות ישראלית לבניהם ולבנותיהם. לכן הם טענו שפוגעים בהם בכך שאוסרים עליהם לבוא לארץ כי הם לא מילאו את החובה. מצד שני, הם גם לא יכלו להירשם בזמן הקצר שלפני נסיעה וכדומה, כי לא יכלו להגיע לנציגויות – הנציגויות היו סגורות בחלקן או ברובן; שעות הקבלה – ומרחוק אי-אפשר לעשות את זה. גם הייתה בעיה של חלק שלא רצו לעשות את זה מסיבות שלהם. אני דיברתי על כך בשעתו עם שרת הפנים והגענו להבנה שאפשר יהיה להתיר להם להיכנס לישראל בתקופת הקורונה באופן זמני, אבל זה היה טעון רישום, התחלת תהליך הרישום בקונסוליה או בנציגות הישראלית. אני שימשתי לפה להרבה ישראלים שמתגוררים בחו"ל ואמרו: א. אנחנו לא רוצים, וגם לא יכולים – היו שתי סיבות. זה עשה לי באמת שכל. אני, אגב, בדקתי למה בכלל התחיל החוק הזה. מתברר שזה חוק, נדמה לי, מ-1951, ימים אחרים לגמרי, שבהם המדינה ראתה זכות גדולה להעניק את האזרחות הישראלית לישראלים שמתגוררים בחו"ל. התפתח דיון גדול ברשתות. הייתי מודע לו, ודיברתי עם רבים מהם, כי אני קשוב למה שהם אומרים. לצורך העניין, הם "הציבור שלי", כי אלה ישראלים שמתגוררים מחוץ לגבולות ישראל. הסברתי להם שנהגנו אד-הוק בהקלה מסוימת, לפי דעתה של שרת הפנים, רק להירשם, ואמרנו שלא נאכוף את המשך התהליך, אם הם לא ירצו בכך, אבל אחר כך נקבע שבכל זאת בתוך x חודשים הם כן יצטרכו להשלים את התהליך. אז אני רוצה להביע פה את דעתי האישית, אם אפשר, כי כחבר הממשלה אני תמכתי ואני גם מייצג את עמדתה פה, ואני אבקש תכף להוריד את הצעת החוק שלך. אני הצעתי – ואני חושב שצריך לקיים על זה דיון ציבורי פומבי בבוא הזמן – צריך לחשוב אם חוק משנת 1951, שהיה יפה לזמנו, תקף גם להיום. הקשיים שאז היו לישראלים להשיג אזרחות ישראלית לא בהכרח קיימים עכשיו. האופציה תמיד קיימת. לחייב בקבלת אזרחות – אני לא בטוח שמדינת ישראל צריכה לחייב בקבלת האזרחות. מי שלא רוצה, אולי לא צריך. אנחנו מדינה גדולה, שונה לגמרי ממה שהייתה לפני 60 ומשהו שנה, 70, 71, היא מדינה אחרת, ויכול להיות שהיא לא צריכה. מי שלא רוצה – לא. אני אקיים את הדיון הזה. אשמח לשוחח איתך, ובאמת, אולי צריך לבקש מאיזה גוף ציבורי בישראל לקיים דיון, אולי המכון הישראלי לדמוקרטיה – אני לא יודע מה דעתך עליהם – לחשוב אם הדבר הזה עדיין חיוני כמו שהוא היה אז. לי התברר שמה שאנחנו חשבנו – האבות המכוננים – שזה מתנה, הישג, כנראה לא אצל כולם זה מתקבל כך. לכן אני באופן אישי אומר עוד פעם, שלא כדעת הממשלה – הממשלה, בוועדת שרים לחקיקה ביום ראשון, הייתי שם, אני מקבל ואני מייצג את העמדה, אבל אני חושב שזה ראוי לאיזשהו דיון ציבורי אם אנחנו חייבים להמשיך בכך או להגיד: מי שלא רוצה, שלא יהיה אזרח ישראלי. אנחנו במקום אחר לגמרי ממה שהיינו בו בשעתו. אז אני מזמין את הדיון הזה, ואני אפילו איזום אותו בבוא הזמן במכון הישראלי לדמוקרטיה, כי כאן נחשפנו לבעיה. זה לא קשור יותר לקורונה, זה קשור לשאלה אם אנחנו מחייבים כל בן ובת שנולדים לאזרחים ישראלים בחוץ לארץ להירשם מייד כאזרחים ישראלים. זכותם, אני חושב, לבחור היום. אתה אמרת כמה דברים על הממשלה. תכף אני אשיב לך, יש לי הרבה זמן, נתנו לי עוד עד עשר דקות, אז הכול בסדר. אני באמת מאמין שזו סוגיה עקרונית חשובה. מה שהיה יפה לפני 70 שנה פלוס, זה לא מערער את יסודות המדינה, זה לא צו עליון – זו איזושהי סוגיה מעניינת שראוי לדון בה וגם לשמוע את דבריהם. לפי הערכתי הזהירה יש לנו כמיליון ישראלים, אזרחים ישראלים, שחיים מחוץ לגבולות ישראל. מיליון. 600,000 חיים בארצות הברית ועוד כ-400,000 חיים בפינות אחרות של העולם. זו שאלה אסטרטגית איך ישראל מתייחסת אליהם, איך היא נוהגת בהם. אנחנו עצמנו שואלים את עצמנו בתוך המשרד אם דינם של כל היהודים שחיים בחו"ל הוא כדינם של הישראלים שגם הם יהודים; אני מדבר על יהודים שאינם נושאים באזרחות ישראלית – דבר שאנחנו מתמודדים איתו בשאלה איך מתייחסים אליהם. הם מדברים עברית? יש להם קשרי משפחה עם ישראל? אנחנו לא רוצים לאבד אותם. צריך לדבר אליהם באופן שונה. השיח עם ישראלים ועם יהודים שחיים מחוץ לגבולות ישראל חייב להיות שונה. לכן זה מתיישב לי וזה מתחבר לי גם לסוגיה העקרונית הזאת. בזמן הקצר שנשאר לי, חברי ישראל אייכלר, חבר הכנסת, אני רוצה לומר לך בזכותה של הממשלה הזאת – כי אתה אמרת כשנשארה לך דקה וחצי למה צריך להחליף אותה, אז אני אסביר לך למה צריך להשאיר אותה. אני חושב שהיא ממשלה טובה. היא עשתה עד עכשיו דברים חשובים למדינת ישראל, חלקם ביוזמתה וחלקם כאלה שהיה צריך לתקן טעויות, משגים ומחדלים של ממשלות קודמות. יושב פה ידידי שר הביטחון והוא יכול להעיד על כך וגם חבריי האחרים. לקחנו מערכות שקרטעו והעלינו אותן על המסלול והן עכשיו זורמות, כמו תקציב המדינה, כמו מערכת הבריאות, שהתנהלה מול הקורונה ומצאה דרך נכונה להיאבק בקורונה ויחד עם זאת לא להשבית את המדינה, כמו מינויים במשרד החוץ, כמו רפורמות, כמו סוגיות שטרם הסתיימו, למשל הפנסיה של אנשי הקבע, שהיא שאלה עקרונית חשובה, וכדומה וכדומה. לכן, אני חושב שאם ננהג בסבלנות ובקור רוח, נדע לשמור על 60 הקולות שיש כרגע בידנו ונוכל לצלוח גם את הימים והחודשים הקרובים שמחכים לנו – לא כי אנחנו מאוד דואגים לעצמנו, עתידנו פחות או יותר מסודר, אלא לעתידה של מדינת ישראל, שזקוקה ליציבות שלטונית. זה המפתח, זה המפתח שדרכו מדינה יכולה להמשיך ולפעול, וזה בעיניי מה שאזרחי מדינת ישראל רוצים ומבקשים בימים האלה. היציבות היא המפתח להתנהלותה של המדינה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> היושב-ראש, תם הזמן. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> ככל שהמדינה יכולה לספק ביטחון לאזרחיה, אנחנו נעשה את זה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> כמה זמן, היושב-ראש? << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> אני מדבר גם על ביטחון כלכלי, גם על ביטחון פוליטי – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> איתן, אנחנו רוצים ללכת. איתן, נגמר הזמן. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> – – גם על ביטחון במערכות הביטחון השונות, על מנת שתושבי ואזרחי המדינה יחושו שהם יכולים להמשיך ולתפקד בחיי היום-יום שלהם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> חבר'ה, אנחנו עושים אלקטרונית. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> הדבר העיקרי שהחזרנו למציאות הישראלית זה המציאות. המציאות זה הביטחון, הידיעה שאתה קם או את קמה בבוקר, יום לפנייך – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> – – או לפניך, ואתה יכול למלא את יומך בביטחון יחסי. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. חברי הכנסת, תפסו את מקומותיכם, אנחנו נעבור להצבעה. אה, אתה רוצה להשיב. בבקשה. צריך לבקש, אני לא יכול לנחש. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני לא חשבתי לעלות, אבל דברי טעם שאמר כבוד השר – אני לא יודע אם להגיד "תשתו מים" או משהו כזה; זכור לי לטוב נחמן שי. הוא אמר הרבה דברי היגיון שבעצם תומכים בעיקרון הבסיסי שאסור שמדינה תכפה על אנשים שאינם רוצים את האזרחות. אבל בגלל שהזכרת את הקורונה – ואני חייתי את תקופת הקורונה בצורת טראומטית מאוד – אנשים שקשורים בארץ הזאת, ושהם באים הרבה ורוצים להיות פה, פנו לקונסוליות – כמו שאתה סיפרת במשפט אחד, אני אגיד את זה בהרחבה. הקונסוליות היו מפוצצות. הפקידים והפקידות של משרד החוץ לא בנויים למאסות של פניות. הדבר הכי מרגיז – שקראו להם "זרים". היה מושג "זרים" ו"ישראלים". עכשיו, אותם אנשים, על פי החוק הם ישראלים, אבל כמו שאמרת, הם לא הזדרזו. הם פנו לקונסוליות ויכלו לדבר אל הקיר, אף אחד לא הסתכל עליהם. אבל מי שכן בא לפה – אומרים לו: עוד פעם אתה לא בא עם דרכון – פשוט התחילו לכפות, כמו שאמרת, דברי אמת. לא כפו הרבה שנים את העניין הזה ופתאום התחילו לכפות: אתה חייב להיות ישראלי; אתה לא יוצא מפה בלי שנרשמת במשרד הפנים. ויותר מזה, אמרו שלא יכפו רק את הרישום – הם כופים וכופים, ויש פה איזה עניין כאילו יש למדינה הזאת רק תשעה מיליון אנשים, ואנחנו רוצים שדווקא יהיו לנו עשרה מיליון. אין בזה היגיון. כמו שאמרת, זה היה טוב לפני 71 שנה, ולכן החוק הזה היה צריך להיות מזמן. אבל מה שאני עומד בכל תוקף להגיד זה שמי שכן רוצה שהילדים שלו יהיו אזרחים ישראלים, אפילו אם הוא רוצה רק בשביל שהילדים ידעו שהם יהודים ולא יתרחקו והם יהיו ישראלים, תהיה לו זכות מלאה, והקונסוליות יעבדו וייתנו לו את האישור ויעבירו את ההצהרה שלו, ועל פי ההצהרה שלו המדינה חייבת לתת לו אזרחות, כי הוא בן לאזרח ישראלי. אגב, בארצות הברית עשו את זה לאמריקאים שהילדים שלהם נולדו בחוץ לארץ. אבל מי שלא רוצה – לא צריך. אסור לכפות את הדבר הזה, זה העניין. פשוט נגד כפייה – איך אמרת? אנכרוניסטית שאיננה רלוונטית לימינו אלה. והיחס ליהודים, גם אם הם לא ישראלים, או בני ישראלים שהם לא רשומים, לא יכול להיות כמו אל זרים, זה ברור. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אייכלר. ועכשיו, כן, אנחנו נעבור להצבעה. חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. מי בעד? מי נגד? הצעת חוק האזרחות – נא להצביע. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – 19 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק האזרחות (תיקון – אזרחות לצאצא אזרח ישראלי המתגורר מחוץ לישראל), התשפ"א–2021, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 16, נגד – 19, אין נמנעים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא עבד לך – אני מוסיף את קולך. אתה בעד, כן. אם כך, בעד – 17, בתוספת קולו של אוריאל בוסו, נגד – 19, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – הארכת רישיון לישיבת ביקור לעובד זר המועסק במתן טיפול סיעודי), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3194/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת אבתיסאם מראענה) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – הארכת רישיון לישיבת ביקור לעובד זר המועסק במתן טיפול סיעודי), התשפ"ב–2022, של חברת הכנסת אבתיסאם מראענה. אני מזמין את חברת הכנסת מראענה להציג את הצעת החוק. בבקשה. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. סגניות וחברות וחברים שלי בכנסת, הצעת חוק הכניסה לישראל (רישיון לישיבת ביקור לעובד זר המועסק במתן טיפול סיעודי) – היום אני מביאה בשורה אמיתית לעשרות אלפי בתים בישראל: לסבים שלנו, להורים שלנו, לילדים שלנו בעלי הצרכים המיוחדים שנזקקים לטיפול סיעודי מסביב לשעון. החוק שלי מאפשר להם להישאר עם המטופלים והמטפלות שלהם שהם מכירים ואוהבים. החוק שלי יאפשר להם לחיות בכבוד ובחסד. זהו חוק שנולד מהשטח, ממאות שיחות ומפגשים שלי עם מטופלים ועם המשפחות שלהם. הקורונה יצרה מחסור חמור בעובדי סיעוד, עובדים זרים. סגירת השמיים לא אפשרה הגעה של עובדים זרים חדשים – מה שפגע באופן ישיר בציבור. כאשר מוניתי לעמוד בראש ועדת עובדות ועובדים זרים, היה לי ברור שזה הנושא הראשון שאני רוצה לעסוק בו. במסגרת הוועדה ובשיחות אישיות, גם עם חברי וחברות הכנסת, התוודעתי למצוקה קשה בבתים רבים כל כך ובמשפחות שמתקשות למצוא עובד או עובדת זרה. נוכח המצב, רבים קלטו בקורונה עובדות ועובדים זרים שאינם עומדים בקריטריונים הקיימים כיום להמשך העבודה בישראל. במשפחות אלו נוצרו קשרים הדוקים ויחסים חמים. מחמם את הלב לשמוע סיפורים על משפחות שמצאו עובדת נפלאה, שסייעה ושיקמה את הסבא או הסבתא שלהן והפכה ממש לבת בית. בת של מטופלת סיפרה לי שבזכות המטפלת המסורה אימא שוב מחייכת וכבר לא נזקקת לכיסא גלגלים. אחרת סיפרה שמבחינת הוריה המטפלת היא כמו נכדה, והם לא יכולים לחשוב על פרידה. המטפלים עושים עבודת קודש שאנחנו לא מוכנות ומוכנים לעשות. הם דואגים להורים שלנו במסירות ובשכר זעום, 24 שעות ביממה. הם מאפשרים לילדים ולצעירים בעלי מוגבלויות לחיות חיים עצמאיים יותר ולקחת חלק בפעילויות חברתיות. בסוף החודש אמורה להסתיים תקופת ההתארגנות שאפשרה לעובדים רבים להישאר בארץ במהלך הקורונה גם אם אינם עומדים כיום בתנאי החוק. תנאים אלו אינם גמישים ולא משאירים מקום לשיקול דעת. התנאים יצרו מצב אבסורדי: קשישים ונכים רבים לא מצליחים למצוא עובדת או עובד זר בשל המחסור, ובמקביל, עובדים שמעוניינים כל כך לעבוד, נדחים על הסף מסיבות לא רלוונטיות. זה בדיוק המצב שהצעת החוק שלי באה לתקן. ההצעה תקל את תנאי הסף ככל האפשר כדי להסדיר את ההעסקה של כמה שיותר מהעובדים שנמצאים כבר בישראל. זאת, בדגש על קבוצות פגיעות במיוחד: חולים קשים, ניצולי שואה, פריפריה גיאוגרפית ועוד. בנוסף, יש לתת מענה לכל המשפחות שבהן נוצר קשר טיפולי הדוק בין המטפל למטופל. יש מקרים שבהם המטפל עובד עם מטופל כבר שנתיים שלמות ללא הסדרה וללא ודאות. לשמחתי, שרת הפנים הביעה נכונות לקדם יחד איתי את הצעת החוק הזאת. ההצעה שלי צפויה להתמזג עם הצעה ממשלתית בנושא, ונמשיך לעבוד ביחד, בשותפות, בהכנה של החוק בוועדה. הצעת החוק הזאת באה לעשות צדק וחסד עם המשפחות של כולנו, יהודיות וערביות, חילונים ודתיים, צעירות וצעירים, מבוגרות ומבוגרים. לכולנו מגיע לחיות בכבוד ולהזדקן בכבוד. לכולנו מגיע חוקים שרואים בנו בני אדם, חוקים שמחבקים אותנו כשאנחנו גם חלשים, ולא משפילים אותנו ופוגעים בנו או פוגעים בהם ברגעים הכי פגיעים. אני קוראת לחברות ולחברים שלנו, ח"כים וח"כיות מהבית הזה, מכל הסיעות, לעשות את הדבר הנכון ולתמוך בהצעת החוק החשובה כל כך הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, גברתי. ישיב, בשם הממשלה, השר נחמן שי. << דובר >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר >> הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – הארכת רישיון לישיבת ביקור לעובד זר המועסק במתן טיפול סיעודי), התשפ"ב–2022. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עניינה של הצעת החוק שבנדון הוא בתיקון סעיף 3א לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, באופן של קביעת הסדרים חדשים ומקילים לאוכלוסיות מטופלים סיעודיים שהם חולים סופניים, חולים מונשמים ונכים מעל לגיל הפרישה, לעניין זמני השהייה המרביים בישראל ולעניין בקשות להארכת רישיון מטעמים הומניטריים מיוחדים. כמו כן ההצעה מבקשת לקבוע, כהוראת שעה מיוחדת בעקבות נגיף הקורונה, הסדר שיאפשר בחינה של בקשות הומניטריות להארכת רישיונות עובדים זרים לפי סעיף 3א(ב1)(1) שאינן עומדות בתנאי הסף הרגילים הקבועים בחוק. נוכח המצוקה הקשה שבה מצויים רבים מן המטופלים הסיעודיים נוכח משבר הקורונה, אני קורא לתמוך בהצעה זו, שתוצמד להצעת החוק הממשלתית הדומה בעניין זה שהוגשה על ידי שרת הפנים. אני מצטרף להצעתה החשובה מאוד של חברתי חברת הכנסת אבתיסאם מראענה. אני רוצה להביא לידיעתכם שנושא הטיפול הסיעודי צריך לעמוד במקום גבוה מאוד על סדר-יומה של מדינת ישראל. אתמול התכנסה ועדת השרים המיוחדת לעניין הזדקנות האוכלוסייה. אנחנו עומדים היום במיליון ו-150,000 אזרחים ותיקים במדינת ישראל. קצב ההצטרפות של בני 75 ומעלה לרשימה הוא 20,000 לשנה. ב-2040 יהיו פה כשני מיליון אזרחים ותיקים, וסוגיית הסיעוד – ובכלל ההתייחסות לאוכלוסייה המבוגרת, אבל שאלת הסיעוד עומדת במרכז, בגלל שבגילים האלה, לצערנו הרב, אנשים נזקקים לטיפול סיעודי. לשרים העוסקים בדבר יש גם הצעות לרפורמה מסוימת, אני לא אדבר על זה, אבל באופן כללי, כל דבר שיכול להקל על האוכלוסייה הזו כבר היום הוא מבורך וחשוב בעיניי. לכן, אני מודה לך, חברתי אבתיסאם מראענה, על ההצעה שלך, ואני שמח שמשרד הפנים אישר אותה והוא יגיש בעצמו הצעת חוק ואז שתי ההצעות האלה יתקדמו, בעזרת השם, במהירות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה על הדברים, אדוני השר. באופן אישי אני רק יכול לומר שאני לא מבין את הפרקטיקה הזאת, שהממשלה תמיד אומרת: נתמוך בהצעת חוק פרטית ואז אנחנו נביא ממשלתית. אם הצעת החוק טובה, צריך לתמוך בה בלי התניות כאלה ואחרות. זו פרקטיקה שבוועדת שרים מאמצים אותה ואני לא מבין מדוע. זה שלכם – תוכל להעביר מסר, אם תרצה. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> לי פשוט הורידו את כל הצעות החוק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הבנתי. אצלך זה באמת הרבה יותר פשוט. ביקש להתנגד להצעת החוק חבר הכנסת משה ארבל. בבקשה, אדוני. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, בזמן הקצוב שנותר לי כאן לטובת ההתנגדות, אני רוצה לפנות אלייך, חברתי חברת הכנסת נעמה לזימי. הייתה לי הזכות לעמוד כאן ולברך אותך עם כניסתך לתפקיד. הייתה לי הזכות לעבוד כאן כיועץ פרלמנטרי במקביל אלייך כשהיית יועצת פרלמנטרית בלשכתה של חברת הכנסת לשעבר שלי יחימוביץ'. על היותך חברתית ומסורה לנושאים הללו אין עוררין, הדבר הזה מוסכם על קואליציה ואופוזיציה. אני פונה דווקא אלייך, ודווקא היום, כי יש רגעים בחייו של מנהיג או בחייה של מנהיגה שבהם הם צריכים לדעת לעמוד על שלהם לטובת הסיבה שבשלה אנחנו נמצאים כאן. את, נעמה, הזמנת אותי להצטרף יחד לאותה משימה חשובה ולאומית של מינימום 40, משימה חשובה וקריטית שבאמת תאפשר צמצום פערים בחברה. בירכתי על ההזדמנות הזו. קיבלתי ביקורת שישנם ארגוני שמאל קיצוניים רדיקליים שעומדים מאחורי המגמה, ולא עניין אותי, כי ידעתי שיש רגעים בחייו של מנהיג שצריך לדעת לקבל החלטות נכונות, וישנם רגעים בחייה של מנהיגה שצריכה לעמוד על שלה ולקבל החלטות נכונות. ההתנהלות הבריונית של שר האוצר ליברמן, שלא מוכן אפילו להתכנס, ועושה לכם בתוך הקואליציה הפרד ומשול, וסוגר כביכול עם חברתך למפלגה, כאשר מיכל רוזין, במקביל, מנסה לקדם הסכמה, היא התנהלות שערורייתית ולא נכונה. אני באמת קורא לכן ולכם: העברת החקיקה של מינימום 40 בקריאה טרומית אין משמעותה הוצאת הכספים מחר בבוקר מקופת האוצר. כן ישנה משמעות להזזת ההגה לכיוון הנכון; כן ישנה משמעות לאותה עמידה עקרונית שאנחנו עומדים יחד – אתם, בזכותכם, קואליציה ואופוזיציה, דתיים וחילונים, ימין ושמאל – לטובת צמצום פערים בחברה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יהודים וערבים. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> ולכן – יהודים וערבים, ערבים ויהודים. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ההבדל – ערבים. ההבדל – ערבים. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> ואני חושב, נעמה, שיש לך באמת הזדמנות לבוא ולהוכיח מנהיגות מהי, לבוא ולעמוד על העקרונות שלשמם הגעת לכאן לכנסת. אני בטוח שפרק הזמן שנותר בידינו יביא לכך שנוכל להגיע להבנות ולהסכמות, ותעמדי על עקרונותייך. בכך נבחנת מנהיגות. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה ארבל, שגם ממש עמד בזמנים, ואפילו יותר מכך – החזיר לנו חלק מהזמנים. כן, חברי הכנסת, אנחנו עוברים – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ואללה, אתגר שלך. למרות שאתה בדרך כלל עומד בזמנים. גם חבר הכנסת ינון אזולאי מקפיד לעמוד בזמן. כן, חברי הכנסת, אם כך, אנחנו נעבור להצבעה. תפסו את מקומותיכם. אנא, שבו. מי בעד הצעת חוק הכניסה לישראל? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 20 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – הארכת רישיון לישיבת ביקור לעובד זר המועסק במתן טיפול סיעודי), התשפ"ב–2022, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מה זה? מה קורה כאן? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 20, נגד – אין, נמנעים – אין. אני מודיע לפרוטוקול שמשה ארבל – משה אבוטבול, סליחה – ביקש להוסיף את שמו. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> נמנע, נמנע. לא אמרתי שזה – נמנע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא משנה את ההצבעה. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. << הצח >> הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – הזכות לחינוך לילדים בהשמה חוץ-ביתית), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3832/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת משה טור פז) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – הזכות לחינוך לילדים בהשמה חוץ-ביתית), של חבר הכנסת משה טור פז. אני מזמין את חבר הכנסת טור פז להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש הצעות חוק שבהן אין פוליטיקה, שבהן אין קואליציה, אין אופוזיציה, כי כל-כולן בעצם עשייה חברתית. אם נחשוב על ילד – אומרים שבשביל לגדל ילד דרוש כפר שלם. יש ילדים שאין להם בית, שיום אחד הם נקרעים מביתם בצו בית משפט, אם זה כי ההורים שלהם לא כשירים לגדל אותם, אולי הם לא מרגישים טוב, ילדים שבמשפחתם יש סמים או שעברו התעללות. ילדים אלה מוצאים מביתם בצו בית משפט על ידי רשויות הרווחה, ובעצם נתלשים מהבית, מהקהילה, מהחברה שבה הם גדלו. לילדים האלה גם בדרך כלל אין חברים, כי כמה חברים אתה יכול לרכוש כשאתה עובר מבית אחד לבית שני? ילד כזה יוצא מהבית כשעל גופו רק בגדיו, ולפעמים הדובי שאיתו הוא גדל, שאותו הוא מחזיק, והוא עובר לתחנה זמנית – בדרך כלל זו תחנה שמופעלת על ידי עמותה שממומנת על ידי משרד הרווחה, שמחפשת לו מקום, מחפשת לו בית. ביקרתי בבית כזה כאן, בירושלים, וראיתי ילדים שנמצאים שם לפעמים שבוע, לפעמים חודש, ולפעמים גם יותר, עד שרשויות הרווחה מוצאות לילד הזה בית. עבר שבוע, עבר חודש, ולפעמים עוברים כמה חודשים, והילד מגיע או למשפחת אומנה או לפנימייה. אבל כידוע לנו, זה הבית. ותתפלאו, היום, על פי חוק, לילד כזה לא חייבים למצוא בית ספר. אם הוא שייך למשפחת אומנה – כן, אבל אם הוא הגיע לפנימייה – לא. הוא יכול להיות בן שלוש, הוא יכול להיות בן 13. הוא עבר התעללות, הוא עבר תקופות קשות. משפחת האומנה או הפנימייה הופכות להיות הבית לא השני, אלא הראשון שלו. נחשוב על הילד הזה, על חוסר היציבות בחייו, על מערכות הרווחה שהולכות ללוות אותו לפעמים כל חייו, על העובדים הסוציאליים שמוודאים מה הוא מקבל עכשיו, מה הסביבה הטובה והבטוחה לגדל אותו. הילד הזה עבר לחדר חדש. כל מה שעבר איתו זה אותו דובי מהבית הראשון, ועכשיו יש לו ארוחת צוהריים, יש לו אחים מאמצים או חברים לחדר, יש לו הורי אומנה או מדריך בפנימייה. הוא מוקף בחסדים, הוא מוקף בטובות. דבר אחד אין לו: אין לו בית ספר; אין לו כיתה. בילד הזה הצעת החוק הזו באה לטפל. כלומר, אחרי כל האי-ודאות, אחרי כל הנזקקות, אחרי כל הקשיים, אנחנו צריכים לעשות את המינימום בשביל הילד הזה כדי לוודא שיהיה לו גן, שיהיה לו בית ספר, על פי חוק. דיברתי על ילד אחד. חבריי חברי הכנסת – 23,000 ילדים כאלה יש במדינת ישראל היום. 23,000 ילדים במשפחות אומנה, בפנימיות ובכפרי נוער, 23,000 סיפורים אישיים, 23,000 אתגרים לאומיים. אז הילד שלנו, שנתלש מביתו, שנמצא בפנימייה, תלוי בחסדי מחלקת הרישום הרשותית. ברצותם ישבצו וברצותם לא, אין חובה. אם הוא במשפחת אומנה, אז יש חובה, אבל אם הוא בפנימייה או בכפר נוער, אין חובה לשבצו במוסד חינוכי. תיאורטית, הוא יכול להיות יום, הוא יכול להיות חודש, הוא יכול להיות שנה, ללא בית ספר. הצעת החוק, שכתבנו בתיאום עם משרד הרווחה, יחד עם מרכז השלטון המקומי, ובתיאום עם משרד החינוך, באה לתקן זאת. כל מחלקת חינוך תידרש לשבץ ילד שנמצא בפנימייה ולוודא שהוא מקבל את המוסד החינוכי הדרוש לו. כך נשנה זאת. הילד יגיע לבית הספר, הוא יגיע למוסד החינוכי הסמוך למקום מגוריו. הוא נדד בין בתים, אבל עכשיו יש לו בית שמחליף את ביתו, ויש לו בית ספר. אין הצעה מוצדקת מזו. חבריי חברי הכנסת, אני קורא לכם להצביע בעד הצעת החוק, תיקון 15 לחוק האומנה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת טור פז. אני מזמין את השר נחמן שי להשיב בשם הממשלה. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עד עשר דקות לרשותך. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> כן. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – הזכות לחינוך לילדים בהשמה חוץ-ביתית), התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת משה טור פז – אדוני היושב-ראש, חבריי וחברות הכנסת הנכבדים, הצעת חוק זו מבקשת לספק את הזכות לחינוך עבור ילדים אשר מנותקים מביתם ומועברים למסגרות חוץ-ביתיות. מעבר לקושי הקיים בניתוק מהמסגרת הביתית, ישנו אתגר נוסף הקשור למציאת מוסד חינוכי חדש, שכן תלמידים המושמים במסגרת חוץ-ביתית לומדים בדרך כלל ברשות מקומית שאיננה מקום מגוריהם המקורי. בשל כך מתעוררים קשיים בשיבוצם במוסד חינוכי במקום מגוריהם החדש, ולעיתים חולף זמן עד שנמצא להם מוסד חינוכי מתאים. הסביר זאת בצורה מאוד יפה, ורגשית אפילו, הייתי אומר, חבר הכנסת טור פז. החוק כיום מתייחס לילדי האומנה, וההצעה החשובה הזו נועדה למנוע מצב שבו בשל נתק בין המוסד הפנימייתי לבין מחלקת החינוך המקומית או מסיבות אחרות, נשארים התלמידים שהוצאו מביתם ללא מסגרת חינוכית למשך תקופה ארוכה. נציין שבימים אלה גורמי המקצוע במשרד הרווחה והביטחון החברתי מצויים בתהליכי עבודה מקצועית, מעמיקה ומקיפה לבחינת חקיקת חוק ייעודי לילדים המושמים במסגרות חוץ-ביתיות ותיכלל בה הזכות לחינוך. על כן, אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק המוצעת, בכפוף להצמדתה להצעת החוק הממשלתית הנבנית בימים אלה. אני חושב שהיושב-ראש לא יאהב גם את התוספת הזאת הפעם, ואני מבין אותו, אבל – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני בטוח שאתה יכול להבין לו היית בצד השני. זו פרקטיקה לא ראויה. הממשלה יכולה לסמוך גם על חברי הכנסת ויכולה גם לפרגן לחבר כנסת. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> ברור. יש לי הצעות חוק שעוד מחכות מהקדנציה שהייתי בכנסת להצעת החוק הממשלתית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ומכיוון שאדוני חבר בוועדת שרים לחקיקה, הוא יכול להילחם בכך. צריך לדעת שהממשלה יכולה לעבוד עם הכנסת גם כשזאת לא הצעה שלה, ולעצב את הצעת החוק בוועדה. << דובר_המשך >> שר התפוצות נחמן שי: << דובר_המשך >> נכון. אם הצעת החוק היא קרובה אז אפשר. אני מאמין שכאן היא קרובה, אחרת היא לא הייתה ניתנת, אבל אם היא נאמרת רק לצורך המליצה – אוקיי, ונחכה להצעת חוק ממשלתית, כמו שעשו לי כמה פעמים – אז חבל. אבל כאן אני מאמין שיש רצון טוב והדבר הזה יעבור, הוא חושב. אמרת שהוא מתייחס ל-23,000 ילדי אומנה. זו קבוצה יקרה מאוד וגדולה מאוד, וצריך למצוא להם פתרון, אז אני באמת מודה לך על הצעת החוק ומברך עליה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לשר. חבר הכנסת אזולאי, ביקשת להתנגד להצעת החוק. בבקשה. עד שתגיע אלינו, אני מבקש לברך את משפחת גרמן, שהגיעה לירושלים, אל הכנסת, מאוקראינה, שמלווה על ידי סגן יושב-ראש הכנסת ויושב-ראש קבוצת הידידות ישראל-אוקראינה חבר הכנסת יבגני סובה יחד עם חבר הכנסת יצחק פינדרוס. היו ברוכים. תודה רבה שבאתם. ברוכים הבאים לישראל. ברוכים הבאים לכנסת. בבקשה אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, גם אני מצטרף לברכות, חברי הכנסת יבגני, פינדרוס, אני מצטרף לברכות וגם לאכסניה של "שובו" בארץ. אנחנו מברכים אותם, הם אכסניה טובה וראויה. מברכים אותם על כל הפעילות שלהם בארץ. אדוני היושב-ראש, היום עבר פה חוק של חלוקת הכנסות שידידי אלכס קושניר העביר בנושא נתב"ג – שתהיה חלוקה שווה. לאחר מכן אלכס קושניר יצא בפוסט: אנחנו נפסיק את הקומבינה של אריה דרעי, של המיליונים – אני אפילו לא יודע מה הפוסט שלו אמר – קומבינה שמחלקת לערים החרדיות כסף. מדובר על נתב"ג, על חלוקת הכנסות מנתב"ג לשאר הערים. אז אני רוצה להגיד לאותו אחד שנקרא אלכס קושניר: ב-25 בפברואר 2018 ועדת הכספים העבירה את החוק שאריה דרעי הביא אז כשר הפנים, של חלוקת הכנסות על פי מה שנקבע בוועדה. יושב-ראש ועדת הכספים היה אז חבר הכנסת הרב גפני. אמר חברו למפלגה עודד פורר, שהיום הוא שר: אם אנחנו לא נקבע איך הרשויות יפוצו וכמה, בסוף ימרחו אותנו וזה יהפוך להיות סאגה כמו בנושא עיר עולים, שנותר במשך שנים קריטריון עלום ולא ייצג את המצב בפועל ואת המציאות. יש לפצות את אותן רשויות באופן סדור על פי תוכנית שתיקבע כאן. הוא אמר את זה כאן, בוועדת הכספים. זה אותו קומבינטור. קומבינות שאריה דרעי עשה? אז אם אריה דרעי עשה קומבינה, בדרך כלל ישראל ביתנו לוקחת אחוזים בעבור הקומבינות, אז כנראה שהם לקחו שם אולי אפילו 70%. אז אלכס קושניר, ידידי היקר, אתם אלופי הקומבינות. אל תיתנו לנו מוסר מהן קומבינות, כי תשאל את חברך עודד פורר. כנראה לא ידעת, אז עוד לא הגעת לכנסת, ולא ידעת כנראה על מה מדובר. גם כשהבאת את החוק הזה – החוק הזה נולד בגלל איזשהו בג"ץ שמתנהל, כנראה, לכן הייתה פה הסכמה, כי הבינו שצריך לעשות שינוי. אז אל תדבר איתנו על קומבינות. אתה והבוס שלך עושים כנראה הרבה קומבינות, וחבל לדבר ככה. אז אם ככה, טול קורה מבין עיניו של אביגדור ליברמן, שר האוצר, שעתיר בניגודי עניינים וניגודי אינטרסים; שרק עכשיו נחשף, לאחר זמן ארוך – הוא לא היה מוכן לחשוף, או מרוב שיש לו כל כך הרבה, היו צריכים לשבת חודשים שלמים בשביל לראות את ניגודי העניינים שיש לו. טלו קורה מבין עיניכם ותפסיקו. תהיו פעם אחת ענייניים בחוק שאתם מעבירים, כי אנחנו ברוך השם דואגים לכלל הציבור, ויעידו על זה הרשויות החלשות והחזקות, יהודים וערבים – כולם יעידו על כך. תודה רבה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אם היית יודע כמה שעות – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אזולאי, שגם הוא, כמעט כהרגלו, עומד בלוחות הזמנים ומכבד את התקנות. חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. אנא תפסו את מקומותיכם. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – הזכות לחינוך לילדים בהשמה חוץ-ביתית), התשפ"ב–2022, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 17, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה ותעבור – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> איתן, איתן, באתי להצביע – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא הצבעתי מייד. נתתי זמן לאנשים לשבת וגם לך להיכנס. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא קראו לו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, אדוני – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> איתן, לפרוטוקול מודיעים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא היית באולם, גברתי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתה לא משנה את התוצאות, אתה מודיע לפרוטוקול. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מבין, אבל לא היית באולם. אם היית באולם ולא הצבעת או לא הספקת, אבל לא היית. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> רצתי כדי להספיק – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל נכנסת אחרי ההצבעה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> לכן אני אומרת לך לפרוטוקול. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הינה, אז אומרת חברת הכנסת אבקסיס שהיא בעד. התוצאה נשארה בעינה, וההצעה תעבור – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> רגע, אתה לא שואל מה איתי – – – כמו אורלי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא הצבעת. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אבל למה לא קראו לו? לפני כל הצבעה אתה חייב לקרוא לו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הדברים נאמרו. ההצעה תעבור לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שיקלי תקוע במעלית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה זה תקוע במעלית? המעלית תקולה? המעלית לא עובדת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה לא עובד לפי רצונכם, גבירותיי. אני מבין שהיא עולה אבל היא צריכה להיות כאן. המעלית לא עובדת? אני לא מבין את האירוע. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> ממשיכים בסדר-היום, היו"ר. שתעבור לסוף סדר-היום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, תודה. << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – משלוח חשבונית לצרכן בדרך מקוונת), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3180/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת נכות לעולים), של חברת הכנסת שירלי פינטו – אינה נוכחת. יש בעיה במעלית, אנחנו נבדוק את הנושא הזה. אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – משלוח חשבונית לצרכן בדרך מקוונת), של חבר הכנסת ולדימיר בליאק וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני גם רוצה לברך את משפחת גרמן. כמובן פגשתי אותם בבודפשט, כשהיינו במסגרת המשלחת של הכנסת והסוכנות. כבוד גדול לראות אתכם כאן, בכנסת ישראל. הצעת החוק שאני מתכבד להציג בפניכם, רבותיי, הצעה לתיקון חוק הגנת הצרכן, נולדה מהשטח, ומכאן החשיבות שלה. לפני כמה שנים, זמן רב לפני שהפכתי לחבר כנסת, אחד הלקוחות שלי במשרד שלח הודעה. הסתבר כי היה נוהג לעשות הרבה עסקאות באינטרנט, עסקאות דיגיטליות, וכי כל פעם לפני דיווח תקופתי לרשויות המס, הוא התקשה מאוד להשיג חשבוניות מס שהוא חייב לצורך קבלת החזרי מע"מ. בהמשך, קיבלתי עוד כמה פניות ותלונות בנושא, וזו בעצם הסיבה העיקרית שהחלטתי לקדם את הצעת החוק הזאת. מהו המצב שקיים היום? זה לא סוד כי בשנים האחרונות, וביתר שאת בתקופת הקורונה, אנו חווים עלייה חדה בעסקאות מקוונות שבהן הצרכנים מבצעים רכישות באתרי קניות ברשת. היום זה רלוונטי לא רק לצעירים, הרגילים לצרכנות הדיגיטלית, אלא לכלל האוכלוסייה, בכל הגילים. << אחרי_כן >> קבלת חשבונית מס באופן פשוט ונוח בגין הרכישה היא זכות של הצרכן, והיא מאפשרת ללקוח לוודא כי קיבל בדיוק את מה שהזמין, וזכה בפועל למבצעים ולהנחות אשר הוצעו לו. חשבוניות הן הכלי העיקרי לביצוע השוואת מחירים, לאימוץ צרכנות נבונה וגם לקבלת שירות החלפה, אחריות ועוד. כיום יש אתרים אשר שולחים את החשבוניות באמצעות דואר אלקטרוני בתור קובץ פשוט מצורף. לעומתם, ישנן חברות אחרות שנוהגות להחביא את החשבוניות במסרון עלום, באתר החברה או באזור אישי באתר החברה, מה שמחייב שם משתמש וסיסמה, הזנת נתונים מסרבלים, וגם, כפועל יוצא, חשיפה לקידום רכישות נוספות, שכמובן משרתות את האינטרס המסחרי של החברות. הצעת החוק שלי נועדה לפתור את הסרבול בהשגת החשבוניות, להקל על הציבור ולקבוע סטנדרט אחיד, פשוט ונוח למשלוח חשבוניות מס בגין ביצוע עסקאות מקוונות. חשבונית מס שווה כסף. ההצעה קובעת כי אדם אשר ביצע רכישה באתר אינטרנט או באפליקציה, הוא יקבל, כברירת מחדל, את חשבוניות המס באמצעות דואר אלקטרוני כקובץ מצורף, ללא צורך בסיסמאות, מילוי פרטים אישיים או שיטוט באתר שלא לצורך. ההצעה נועדה לסייע גם לציבור העצמאים, שעבורם זו הדרך להוכיח הוצאה מול רשויות המס, ועל כן היא חייבת להיות נגישה באופן שקוף ופשוט. חשוב לי לציין כי בהצעת החוק אנו לא מעוניינים ליצור נטל רגולטורי על העסקים הקטנים, ולכן החוק יחול רק על החברות הגדולות, מה שמוגדר בחוק הישראלי בתור קמעונאי גדול. כבר היום יש בחברות הללו אפשרות טכנית וטכנולוגית למסירת חשבונית ברוח ההצעה. אני מדגיש שוב: התיקון לא יחול על העסקים הקטנים, על החנויות העצמאיות ועל הרשתות הקטנות. לסיכום, אני רוצה להודות לשותפים שלי לקידום הצעת החוק, לחברי הכנסת נעמה לזימי, אופיר כץ, צביקה האוזר ולימור מגן תלם, ולחברי ועדת השרים לענייני חקיקה, אשר החליטו לתמוך בהצעת החוק פה אחד. מאחר שלא מדובר בחוק שהוא פוליטי או סקטוריאלי, אני קורא לכל חברי הבית לתמוך בהצעה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ולדימיר בליאק על הצעת החוק החשובה. אני מזמין את סגן שרת הכלכלה להשיב, סגן השרה יאיר גולן. אני חייב לומר לך שכשאני הייתי שר תקשורת, אפשרנו לכל חברות התקשורת לשלוח את החשבוניות בווטסאפ, במייל. זה מאוד מאוד חשוב. בבקשה, אדוני. << דובר >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שאשיב על הצעת החוק, אני רוצה שנביט לרגע אחורה למה שהיה כאן במשכן לפני יומיים, שלשום, ביום שני, והרעש הפוליטי האדיר שנוצר סביב סיפור חידוש תקנות החוק הישראלי ביהודה ושומרון. אני רוצה לומר לכל יושבי הבית – המעטים יחסית שנמצאים כאן כרגע: האם זה באמת הנושא? האם באמת אנחנו מתיימרים לפתור את נושא יהודה ושומרון דרך חקיקה כזאת או אחרת? האם מה שקורה בשטח הוא לא מה שבאמת קובע? ואני אומר לכם, חברים, מה שקורה בשטח זה מציאות שמובילה אך ורק לכיוון אחד, במצב הנוכחי, והוא כיוון של סיפוח. ואני שואל את אלה שיושבים כאן ומכנים את עצמם ציונים, ואת אלה שמכנים את עצמם המחנה הלאומי, אני שואל: מה לאומי בליצור מציאות שבתהליך ארוך טווח תוביל לסיפוח של מיליוני פלסטינים למדינת ישראל? ובואו נניח שאפילו לא תהיה התנגדות, וזה אפילו יהיה לרצונם, במה אנחנו מתנחמים פה? האם זו תהיה מדינה שיש סיכוי שתיקרא ביתו הלאומי של העם היהודי? אני אומר לכם שלא, כי ביום ש-50% מאזרחי ישראל יהיו ערבים, בצדק הם יגידו: מה פתאום סמל המדינה הוא מגן דוד? אנחנו 50%. למה שהמנון המדינה יהיה התקווה? הרי אנחנו 50%. אבל אנחנו גם לא נגיע למצב הזה. האם באמת למחנה שקורה לעצמו המחנה הלאומי יש כוונה לתת במציאות של סיפוח שוויון זכויות מלא לתושבים הערבים של יהודה ושומרון? אני אומר לכם, לא ולא. אין לכם שום כוונה כזאת. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – יותר מאשר החרדים מקבלים אצלכם. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> אז מה יהיה פה? מצב שלנצח אנחנו נוגשים במיליוני אנשים, כשיש שני מעמדות במדינת ישראל, מעמד של נתינים ששותפים לו מיליונים ומעמד של אזרחים. זו מציאות יציבה? ככה נביא את הגאולה למדינת ישראל, לאזרחי ישראל? איזה סיכוי שזה יקרה? לכן, הסיפור הוא לא סיפור משפטי ולא פקיעת תקנות כאלה ולא פקיעת תקנות אחרות. הסיפור האמיתי הוא הכרעת דורנו: לאן פנינו – סיפוח או היפרדות. אני טוען שמי שציוני ומי שרגש לאומי מקנן בליבו, רוצה היפרדות. זה טוב לנו, ולמרבה השמחה זה טוב גם לתושבים הערבים של יהודה ושומרון. מכאן, אדוני היושב-ראש, להצעת חוק הגנת הצרכן שהביא בפנינו חבר הכנסת ולדימיר בליאק, שאני רואה שהוא מקשיב למה שאני עונה לו ברוב קשב. ולדימיר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עד עכשיו פשוט לא השבת לו, אז הוא איבד קשב. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> ולדימיר, אני יודע שהתשתי אותך. עכשיו אני עונה לך. אקדים ואומר שהצעת החוק מקובלת. זו הצעת חוק חשובה, ובכוונת הממשלה ומשרד הכלכלה לקדם אותה במלוא המרץ. בפירוט רב יותר אומר כך: הצעת חוק זו מבקשת לקבוע כי קמעונאי גדול יחויב להציע לצרכן לקבל חשבונית במסירה דיגיטלית, אך הצרכן יוכל לבחור אם ברצונו לקבל את החשבונית באופן זה או בעותק קשיח, בדף נייר או בפתק נייר, לצורך העניין. בנוסף, ההצעה מבקשת לקבוע כי בעסקת מכר מרחוק, קמעונאי גדול יחויב במשלוח חשבונית עסקה מפורטת באמצעות קובץ מצורף להודעת דואר אלקטרוני באופן מיידי, וגם במשלוח חשבונית נייר עם מסירת הטובין שהוזמן, אלא אם כן בחר הצרכן לקבל את החשבונית באחת הדרכים כאמור בלבד – עותק קשיח או אלקטרוני. ועדת השרים לענייני חקיקה המליצה לתמוך בקריאה טרומית בהצעת החוק, בכפוף לתנאים הבאים: א. החובה לשלוח חשבונית לצרכן בדרך מקוונת תחול רק על עסקאות באינטרנט. אני חושב – חבר הכנסת בליאק, זה נראה לי תנאי מקובל לחלוטין; ב. המשך הליכי החקיקה יקודמו בתיאום עם משרדי האוצר, המשפטים והכלכלה והתעשייה. אני לא רואה פה מכשלות או קשיים מיוחדים, אבל התיאום פה כמובן נדרש. לעמדתי ולעמדת הגורמים המקצועיים במשרד, עשויה להיות תועלת לצרכן מקבלת חשבונית דיגיטלית, אשר נוחה יותר לשמירה ולאיתור ותורמת לשמירה על איכות הסביבה. ככל שתיוותר הבחירה בידי הצרכן אם לקבל את החשבונית באופן דיגיטלי או בנייר, הרי שלא צפויה פגיעה באוכלוסייה אשר מתקשה בשימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים כאלה ואחרים. לסיכום דבריי, זו הצעת חוק טובה, והיא תקודם, אני מקווה, בשיא המהירות. איני רואה פה מכשלות מהותיות. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לסגן השרה יאיר גולן. ביקש להתנגד להצעת החוק חבר הכנסת משה גפני. בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מבקש לומר, אני לא זוכר מקרה כזה כאן בכנסת. היום עברה הצעת חוק – חוק ההתייעלות הכלכלית, הבוקר – שמדברת על הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון, הצעת חוק שמסדירה את העניין של תשלומים של רשות שדות התעופה לרשויות הסמוכות לשדה התעופה שסובלות משדה התעופה. הצעת החוק הזאת עברה פה אחד, לא הייתה שום התנגדות – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – למיקרופון – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אין לי הרבה זמן, אני עצבני, אז דקה. הצעת החוק הזאת, שהונחה ושהוצבעה ושאושרה, כתוב בה שהצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים-ושלוש על ידי חבר הכנסת משה גפני. אני הייתי יושב-ראש ועדת הכספים; אני העברתי את החוק הזה של הסיוע לאותן רשויות, מדובר על שש רשויות, שהן סמוכות לשדה התעופה. כולם הצביעו בעד. עודד פורר – אתם יכולים לראות בפרוטוקול – איש ישראל ביתנו, חבר בוועדה, הצביע בעד. זה סייע לרשויות האלה. מגיעה עכשיו ישראל ביתנו, ואני רואה עכשיו שהם מוציאים – שאריה דרעי עשה קומבינה ונתן לבני ברק ולאלעד. הבנו שאתם בקמפיין בחירות. הבנו. איך בני ברק ואלעד קשורות לעניין הזה? מה החוק הזה ישנה לכאן או לכאן? אנחנו מדברים על הרשויות הסמוכות לשדה התעופה. כשעושים קמפיין – לא אכפת לכם, מה זה משנה? אתם אומרים מה שאתם רוצים, אתם הרי שיא היושר. מפלגה ישרה. אני עבדתי כמו חמור כדי שהרשויות האלה, שהן אינן רשויות חרדיות, הן רשויות שנמצאות סמוך לשדה התעופה – החוק הזה לא מעלה ולא מוריד. הייתה שם בעיה עם רשות אחת, עם חשש של בג"ץ. הנחתי הצעת חוק, ועכשיו היא מאושרת על ידי אלכס קושניר, אותו חוק שאני הנחתי אותו, שזאת הייתה הצעה של הייעוץ המשפטי. איך אתם לא מתביישים לקחת את מה שעשינו בשביל כלל הרשויות האלה ולהגיד קומבינות? קומבינות של אריה דרעי. אני העברתי את החוק הזה, אתם תמכתם, כמו כולם. לא היה אחד שהתנגד. אף אחד לא אמר קומבינות. אתם עושים קמפיין בחירות מושחת, בגלל שאתם, בישראל ביתנו, מושחתים. אנחנו עוד מחפשים את החברים שלכם, איפה הם נמצאים, באיזה בית כלא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לחבר הכנסת גפני. חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. נאפשר לחבר הכנסת משה אבוטבול, אם הוא נמצא במבואה, שיוכל להיכנס על מנת שנוכל לעבור להצבעה. חברי הכנסת, אנא שבו במקומות. חברי הכנסת לסקי, תומא סלימאן, גפני, פינדרוס, אוסאמה סעדי, בבקשה. אם כך, חברים, אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – משלוח חשבונית לצרכן בדרך מקוונת), התשפ"ב–2022, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 19, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה המוקדמת ותעבור להמשך דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת. << הצח >> הצעת חוק יום לציון פרשת היעלמותם של ילדי תימן, המזרח והבלקן, התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2613/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת קרן ברק) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק יום לציון פרשת היעלמותם של ילדי תימן, המזרח והבלקן, של חברת הכנסת קרן ברק. אני מזמין את חברת הכנסת ברק לעלות ולנמק את הצעת החוק שלה. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, פרשת חטיפת ילדי תימן היא פצע מדמם וכואב שלא נסגר וממשיך לדמם בתוך החברה הישראלית. אני חושבת שהגיע הזמן והעת לעשות הרבה דברים. זה לא כתוב בחוק שאני מציגה עכשיו, אבל קודם כול צריכה לקום רשות, רשות של מדינה, ממש רשות, עם סמכויות, עם תקציבים – לא עוד ועדה אלא רשות – שתיקח את הנושא הזה, תתכלל אותו בין כל המשרדים, תשקיע משאבים ותברר אחת ולתמיד מה קרה שם, אי-שם בשנות החמישים והשישים, במדינת ישראל. עד שלא נברר את הנושא הזה עד הסוף, הפצע הזה ימשיך, יפצע, יוריד עוד כמה איברים ולא ייסגר. מי שחושב שלאורך השנים, בגלל שאנשים האלה מתים – זה בדיוק כמו שחשבו עם נושא השואה, שהדורות מתחלפים. מי שחושב שהשנים יעברו וזה ילך ויתעמעם, לא מבין שעם השנים זה רק הולך ומתעצם. זה כבר לא רק ההורים, זה האחים והנכדים והילדים שגדלו במורשות האלה, בתוך הבתים של עצמם, על הסיפורים האלה של הילדים שנלקחו ולא שבו, אז הוא לא מבין מה קורה בתוך החברה. אני חושבת שהפלסטר הזה ששמו, וחשבו שהוא באמת עובד – ואנחנו, כל מי שרק נוגע בפרשה הזאת, שערותיו סומרות, והוא מבין שזה בור שרק הולך וגדל, והמסמכים הולכים ונחשפים, וזה לא ייסגר עד שלא נטפל באירוע הזה טיפול שורש, עד שלא תקום פה רשות של מדינה, כמו שאני אומרת, שהמדינה תקים רשות תחת משרד ממשלתי שיתכלל את הכול, עם תקציבים, ויינתן פתרון לפרשה הזאת. החוק שאני מציעה פה הוא חוק אחר, הוא חוק קטן, מינימליסטי, פשוט, שהייתי בטוחה שהממשלה תחבק אותו בשתי ידיים ותקיים אותו. כמו שאמרתי, זה לא החוק הכולל, זה לא חוק שנותן את הסמכויות ואת הכספים; זה חוק שמדבר על ציון יום פה בכנסת ובבית הנשיא ובבתי הספר שינציח את היום הזה, כמו שאמרתי, שלא נטאטא אותו, שבבתי הספר ילמדו עליו. בכנסת אנחנו מציינים את היום הזה ב-21 ביוני, החודש הזה, אנחנו מציינים פה בשורה של דיונים בוועדות הכנסת ובדיון פה במליאה, אבל זה לא יום לאומי. יום המודעות הלאומי כמו שאנחנו רוצים שיהיה, התאריך הוא י"ג בתמוז, נדמה לי, שזה יום פטירתו של הרב עוזי משולם, שעסק בפרשה הזאת והרבה מאוד שנים אנשים חשבו שהוא משוגע, והיום כולם מבינים שהוא צדק. זה המינימום של המינימום, לציין את זה כיום לאומי. לא שבכל שנה אנחנו נצטרך לבקש את היום הזה, לא. שזה יצוין פה בכנסת ושזה יצוין בבית הנשיא, וזה יצוין בבתי הספר ובמוסדות החינוך ובכל מקום, וזה יקבל את הביטוי המתאים והנכון, כמו שהפרשה הזאת צריכה לקבל. אני רוצה לומר כמה דברים על הפרשה הזאת. הפרשה של חטיפת ילדי תימן, המזרח והבלקן – הרבה מאוד שנים גם אני, ואני חושבת שהרבה מאוד מהאוכלוסייה, התייחסו לזה כאל איזה סיפור שקרה, שיש כמה אנשים שמדברים עליו ולא בטוח שהוא באמת קרה, שאולי זה משהו הזוי כזה, והאנשים האלה נראו תימהוניים. בזכות פעולה של חברת הכנסת נורית קורן ושל הרבה מאוד מהעמותות שמתעסקות בנושא הזה, בזכות זה הסיפור הזה הגיע לכל בית, וכמובן אלינו, נבחרי הציבור. אבל היום אני חושבת שכל אזרח במדינת ישראל מבין שזה קרה, שזה לא משהו שאולי לא קרה. תינוקות וילדים נחטפו מבתי הילדים שלהם, מבתי החולים, והועלמו, פשוט הועלמו. למעלה מעשור זה קרה. בשנות החמישים והשישים במדינת ישראל זה קרה. כל אחד ואחד מאיתנו מבין שזה קרה. אני מקבלת אין-ספור פניות. אני יושבת עם משפחות על החטיפות האלה, ואצל חלקן זה סיפור המורשת המשפחתית שלהן בתוך הבית. חלק מהמשפחות לא הלכו יותר ללדת בבתי החולים, כי ברגע שזה קורה לך, ואתה רואה תינוק חי, נושם ובריא ולמוחרת אומרים לך שהוא מת, אתה לא חוזר לבית החולים. חלק מהאימהות האלה רק על ערש דווי סיפרו: דעו לכם שגם לי היה תינוק או תינוקת, וגם לי זה קרה, וגם שלי נחטף, ואז היא משאירה לילדיה ולנכדיה את המשימה להילחם כדי להבין מה קרה שם – וקרה שם. אנחנו מבינים שזה סיפור עצוב מאוד של מדינת ישראל. אנחנו מבינים שהייתה פה מערכת של מדינה שעשתה משהו. משהו קרה שם. לא יכול להיות שכל כך הרבה תינוקות הועלמו. אומרים לנו אנשים – סיפור אמיתי: אחוזי התמותה בקרב האוכלוסייה של התינוקות בשנים האלה היו 2%, אבל מה לעשות, בקרב התימנים הם היו 50%. הם חושבים שזה צידוק לזה שאלה באמת אחוזי התמותה האמיתיים של התינוקות מהעדה התימנית. הם לא מבינים שבזה שהם אומרים ש-50% תמותה בקרב עדה אחת מול 2% בקרב אחרים, זה לא עדות לזה שבאמת אלה היו אחוזי תמותה, זו עדות לזה שבאמת הועלמו ילדים. 50% מהילדים לא יכולים למות, אין להם גנטיקה אחרת. וזה קרה כאן, זה קרה במדינת ישראל. אנחנו מבינים שקרה משהו. הגיע הרגע שבו אנחנו, כמדינה, חייבים לתקן את הפצע הזה, לסגור אותו, כדי שנוכל להמשיך כחברה מתוקנת. אי-אפשר להמשיך לטאטא את זה. כדי לסגור פצע צריך לנקות, השרה. שרת החינוך, צריך לנקות. אי-אפשר לטאטא. וכל עוד נפתח את המוגלה ונוציא ונוציא, ונבין מה קרה שם באמת, לא נוכל לעולם לסגור את הפצע הזה, לא נוכל להמשיך כחברה מתוקנת. תמיד יישארו המשפחות האלה, עם הפצע הזה שהמדינה עשתה להן, והן גדלות, יש להן נכדים ונינים. המדינה חטפה להן את התינוקות והילדים. אם אנחנו לא נדע להגיד: חטאנו, פשענו, זה קרה, אבל זה לא יקרה יותר אף פעם, כי התקדמנו, כי אנחנו בשנת 2022, ומדינת ישראל לא תעשה את זה יותר אף פעם, אף פעם, אז לעולם לא נצליח להגיד את זה. זאת אומרת, תמיד יחשבו שזה יכול לקרות שוב ושוב. הטראומה הזו, הטראומה הלאומית שלנו, לא תיסגר אם לא נדע להגיד: זה קרה, אך זה לא יקרה שוב. ולכן, החלק הקטן של הסיפור הזה, כמו שאמרתי, זו הצעת החוק. כמו שאמרתי, את הצעת החוק הזו הגישה נורית קורן בכנסות הקודמות, והיא לא עברה. כל הצעת החוק היא לציון יום לאומי להיעלמותם של ילדי תימן, מזרח ובלקן. כל מה שאנחנו מבקשים הוא שיהיה לזה מקום כיום פה בכנסת, בבית הנשיא, כמו שאמרתי, במערכת החינוך, בשאר המערכות. זה לא סיפור כל כך גדול בשביל העדות האלה, בשביל לתקן את הפצע הזה, בשביל להתחיל משהו, איזושהי התחלה של ריפוי. ולכן, אני חושבת, אני מבקשת שתתמכו בהצעת חוק הזו. זה טיפה בים ענק שיש לנו עוד הרבה לטפל בו, אבל זו ההתחלה שלו. אם תהיה נכונות כזו, אם תתמכו בחוק הזה, אז נוכל להמשיך גם הלאה. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת ברק. מטעם הממשלה תשיב על הצעת החוק שרת החינוך יפעת שאשא ביטון. בבקשה, גברתי, עשר דקות. << דובר >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני מוכרחה לומר משהו בהקשר של הנושא הכללי של פרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח ובלקן. זה נושא שבאמת חברת הכנסת נורית קורן אימצה בכנסת העשרים. היא הקימה ועדה מיוחדת. קיימנו הרבה מאוד דיונים בצורה משותפת כשהייתי יו"ר הוועדה לזכויות הילד. אני מסכימה איתך, חברת הכנסת ברק, שזה נושא שאנחנו צריכים להתמודד איתו באומץ, אחת ולתמיד, כדי שבאמת נוכל להשאיר אותו מאחורינו. לעניין הצעת החוק שלך, הצעת החוק בעצם מבקשת לקבוע יום מיוחד. אני אפילו לא נכנסת לזה שהיום שמוצע בהצעת החוק הוא יום שלרוב נופל בחופש הגדול, אבל אם אני מתייחסת לגופו של רעיון, צריך להבין שמערכת החינוך משופעת בימים מיוחדים. גם כאן, בכנסת, אנחנו כמעט מדי שבוע נפגשים עם הצעות חוק שמבקשות יום מיוחד לזה, ויום מיוחד לזה, ואנחנו חוזרים על זה משבוע לשבוע. ככלל, במערכת החינוך, במשרד החינוך, אין חקיקה שנוגעת לא לתכנים כאלה ואחרים, לא לתוכניות לימודים, לא לדברים שאנחנו חייבים להשאיר אותם במידת הגמישות והרלוונטיות. בכל שנה או בכל תקופה יש משהו מיוחד שאנחנו נרצה לציין, ואולי דברים אחרים פחות, או לצורך העניין לא תמיד זה התאפשר לנו. ולכן, אחרי שדנו בנושא הזה באמת בכובד ראש בוועדת השרים לענייני חקיקה – כי הנושא הוא חשוב, הנושא הוא טעון, הנושא הוא כואב, הוא משהו שהוא באמת עדיין נמצא כפצע בחברה הישראלית. אני עוד פעם חוזרת ואומרת: צריך לפתוח את זה, ולפתוח את זה באומץ, אבל אנחנו לא נוכל לאשר ציון של יום מיוחד בתוך מערכת החינוך. לציין את זה כן – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> כי אתם לא מוכנים לציין אף יום – – – << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> לציין את זה כחלק מתכנים שמובאים בתוך תוכניות הלימודים בתקופות כאלה או אחרות, זה משהו ששווה לשבת ולבדוק אותו. לציין יום מיוחד, שחוזר על עצמו בכל שנה, אנחנו לא נוכל לאשר. ושוב, זה לא כי הנושא לא חשוב. את בעצמך עדה פה מדי יום רביעי להרבה מאוד הצעות חוק שרוצות להנציח אישים מיוחדים, שבאמת תרמו תרומה ענקית למדינת ישראל, סוגיות ואירועים מיוחדים בהיסטוריה של החברה הישראלית או של עם ישראל שרוצים לציין אותם, ואי-אפשר. בסוף מרוב ימים מיוחדים לא נשאר לנו חול. באמת. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> רגע, שנייה. ואם זה לא קשור למערכת החינוך? << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> שזה אומר? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לא. זה מה שאני אומרת. יש ימים מיוחדים במדינת ישראל שהם פשוט לא מצוינים, לא עושים טקסים בבוקר במערכת החינוך – – – << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אה, אוקיי. אבל מציינים אותם בכנסת ומציינים אותם במקומות אחרים? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> מציינים בכנסת, בבית הנשיא, בטקס ממלכתי. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> שוב, זה לא יהיה בחקיקה. תנסי לקדם את זה במקומות מסוימים. זה לא יכול להיות בחקיקה. גם לא כאן בכנסת – תסתכלי כמה ימים מיוחדים יש לנו בכנסת. גם הכנסת כבר לא יכולה להכיל את – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> המשמעות של העברת חוק כזה היא שזה חייב להיות בתוך מערכת החינוך? זה מה שאני שואלת. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> א. גם, כן. החוק הזה כלשונו אומר שבתוך מערכת החינוך יש יום י"ג בתמוז, אם אני זוכרת נכון. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> בתמוז, אבל יש שם כמה סעיפים. אחד הסעיפים זה מערכת החינוך. אבל אם מורידים את הסיפור של מערכת החינוך מהחוק? << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> זו לא רק מערכת החינוך, כי בסוף ועדת השרים לענייני חקיקה דנה בחוק הזה. את רוצה למשוך אותו כדי לבדוק אפשרות לאשר אותו במסגרות אחרות? בבקשה. במתכונת הנוכחית, כפי שהחוק הזה הוגש, אי-אפשר לאשר אותו כיום מיוחד. ושוב אני אומרת לך, תסתכלי על הכנסת. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> תסתכלי על הימים שיש בכנסת – – – חשיבות לא עומדים בפרופורציה – – – אדרבה – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> זה נוגע לאוכלוסייה מאוד גדולה – – – << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> קודם כול, אין לנו ויכוח. חבר הכנסת בוסו, אין לנו ויכוח על חשיבות הנושא. לא כל נושא חשוב, גדול ככל שיהיה, הופך להיות ליום מיוחד, אם זה בכנסת ואם זה במערכת החינוך. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לא. אבל החשיבות שלו – – – << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> ולכן אני אומרת, צריך להסתכל על הדברים במשורה ולראות איך עושים אותם נכון. לדון בנושא הזה חייבים; לפתוח אותו חייבים. צריך גם אומץ לעסוק בו באמת ובתמים. אבל אנחנו לא יכולים לאשר אותו כחוק מיוחד כיום לציון מיוחד. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – יום ברל כצנלסון יותר חשוב. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> יום ברל כצנלסון עבר? הוא לא עבר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כצנלסון לא התקבל על ידי המליאה. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> ולכן, אנחנו מבקשים מהכנסת להתנגד. חבר הכנסת טופורובסקי, אני סיימתי להסביר את הדברים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> היא הזמינה אותך לדבר איתה על דברים באזרחות או משהו כזה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> גם לא מטפלים במשפחות – – – אז בשביל מה כן? בשביל מה כן? << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> בשביל כן לדון בו, בשביל כן לפתוח את זה. הייתה פה ועדה שקיימה דיונים במשך ארבע שנים בצורה מעמיקה, בצורה רצינית. צריך לטפל בזה. הצעת החוק הזו לא יכולה להיות מאושרת. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לשרת החינוך יפעת שאשא ביטון. מבקשת להשיב לשרה חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה, ולאחר מכן נעבור להצבעה. אם חבר הכנסת משה אבוטבול נמצא שם, אפשר לקרוא לו. בבקשה, גברתי, שלוש דקות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אמר חברי היקר פה, חבר הכנסת בוסו: האם יום ברל כצנלסון חשוב יותר מפרשת חטופי תימן, המזרח והבלקן, ואני חושבת שהוא צודק. קשה לומר: זו פרשה חשובה, חייבים לשים אותה מאחורינו ולא לתת לה את המקום הזה. זה לא עוד יום של בן אדם, חשוב ככל שיהיה, אלא מדובר פה – אמרתי לך, בשרשור, מכיוון שמדובר במאות ואחרי זה באלפים, וזה ילך ויגדל, כי אותה אם שאיבדה, נהיו לה ילדים, ולהם יש נכדים, ואנחנו מדברים כבר על נינים. זאת אומרת, אנחנו מדברים על מכפלות של משפחות שהפצע אצלן חי, נושם ובועט כל הזמן. הוא לא זז. לא אומרים: יאללה, זה קרה – בואו נעבור הלאה. הם חיים את זה כל הזמן. מערכת החינוך בסוף פוגשת ביסודי את הנינים שלהם, שגדלים לכך שזאת מדינת ישראל, ואף אחד לא מלמד אותם מה היה כך שלפחות יהיו רגועים שמדינת ישראל של היום לא תעשה את זה יותר לאף אחד, לאף אחד. החשש והטראומה האלה ימשיכו ללוות. אנחנו רוצים שיחשבו שזה לא יקרה יותר. << קריאה >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << קריאה >> – – – זה לא יום מיוחד – – – << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל יש הרבה מאוד ימים. אני בטוחה שאם תעשי עכשיו דירוג של הרבה מאוד דברים, לא תמצאי הרבה נושאים כאלה, שקשורים לאוכלוסייה כל כך גדולה – זה מה שאני מתכוונת. יש ימים מיוחדים מתחומים שונים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> מה שאומרת חברת הכנסת לוי – אנחנו חוזרים על זה – שזה כתם בהיסטוריה של העם היהודי פה, במדינת ישראל, ואם לא ניגע בו, נחטט ונטפל בו ונתקן, הוא יישאר כזה. את לא רוצה שיגדלו פה דורות שימשיכו להגיד שהמדינה הזאת עשתה את העוול הזה למשפחה שלהם. את רוצה שהם יתקדמו וידעו שזה לא יכול לקרות במדינה שלהם. עד שזה לא יקרה, זה יימשך. אני אומרת לך, חבל, כי זה יפגוש אותנו שוב ושוב ושוב, ויגידו: איזה מפגרים היו אז הפוליטיקאים שהם לא סגרו את זה אז. הרי מתישהו זה ייפתח. למה להמשיך את זה? למה להגדיל את זה? << קריאה >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << קריאה >> מפגרים זה מסוכן – – – << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> מפגרים? אסור לי להגיד את זה? אני מדברת על עצמי, אנחנו, בסדר? אני מעידה גם על עצמי. היינו צריכים – אנחנו צריכים לפתור את זה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מפגרים בזמן, מפגרים בזמן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מדובר על מפגרים בזמן. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> מפגרים בזמן. אני חושבת שזאת טיפשות לא לטפל בזה עכשיו, בסדר? זוהי דעתי. אני חושבת שנהיה חכמים ולא טיפשים אם נעשה את זה בעת הזאת. תודה רבה. אני מבקשת שתצביעו בעד החוק. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת ברק. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה אלקטרונית, כאמור. אנא שבו. אנחנו נצביע. מי בעד הצעת חוק יום לציון פרשת היעלמותם של ילדי תימן, המזרח והבלקן? נא להצביע. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – זה לא נכון – זה חוק שאין בו הכרה במשפחות – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 17 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק יום לציון פרשת היעלמותם של ילדי תימן, המזרח והבלקן, התשפ"ב–2021, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 13, ובתוספת קולו של חבר הכנסת טיבי, בעד – 14, נגד – 17, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לא התקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני הצבעתי נגד. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אין שום פיצויים, רק הכרה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – מה לעשות? זה חוק בלי הכרה, זה חוק בעייתי. מה לעשות? << הצח >> הצעת חוק משמר לאומי, התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3002/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו נעבור להצעה הבאה בסדר-היום – הצעת חוק משמר לאומי, של חבר הכנסת יואב קיש וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, חבר הכנסת קיש. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מדובר בהצעת חוק שהבסיס שלה התחיל בשומר חומות. בשומר חומות, בלוד, לולא עזרתו של ציבור אידיאולוגי, אנשים אמיצים שבאו לעזור ולהציל את היישוב היהודי בלוד, היינו רואים פרעות בלוד. הדבר הזה הוא לקח שאסור שיחזור. ראשית, אני רוצה להודות לממ"מ – עשינו פה עבודה בכנסת על איך מדינות אחרות בעולם מתמודדות עם בעיות פנימיות שכאלה. ראינו שבעולם המערבי – דרך אגב, בארצות הברית, במדינות אחרות, המושג הזה "משמר לאומי" קיים, יש לו הגדרות ברורות בחוק וסמכויות ברורות, ובהתאם לכך עשינו עבודה שהצעת החוק מרכזת אותה. היא באמת מייצרת מענה למצבי חירום אזרחיים. אני אגיד שני דברים שאני חושב שהם מאוד חשובים: 1. פיקוח של הכנסת על אותו משמר לאומי. שמענו את בנט אומר שזה מאוד חשוב ושהוא רוצה להקים משמר לאומי, אבל הוא רוצה לעשות את זה כגוף לא מבוקר. אביר קארה, סגן השר אביר קארה, אני מבין שאתה כועס על זה שהקואליציה שלך הולכת להעביר חוק שכר מינימום, אבל זה מפריע למשמר לאומי, שאני מניח שאתה לא מתנגד להקמתו. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << קריאה >> תכף אני עונה לך. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה עונה לי? אז עוד יותר תקשיב למה שאני אומר, אם אתה רוצה לענות לי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא סגן שר במשרד ראש הממשלה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, אז אני אומר שבנט אמר שהוא בעד משמר לאומי, אבל הוא לא חשב, למשל, שצריך להעביר את זה בחקיקה. דבר אחד מאוד פשוט: הגדרת סמכויות פיקוח ואכיפה של הכנסת. ועדת החוץ והביטחון צריכה להיות אחראית לנושא המשמר הלאומי, צריכה להפעיל שיקולים שונים לגבי השימוש בכוח הזה – מתי, סמכויות, הארכת שימוש וכיוצא בזה, ולכן לבוא ולומר: אנחנו נקים משמר לאומי, בלי לעשות את זה כמהלך הראוי לשלטון דמוקרטי פרלמנטרי עם פיקוח פרלמנטרי, זו טעות קשה. נוסף לכך, אחד הדברים הכי משמעותיים שצריך להבין זה שהכוח המבצעי במשמר הלאומי – אסור שיימנה עם כוחות המילואים, סדיר או קבע, מכיוון שצריך כוח אקסטרה, שאמור להתמודד עם אותם מצבי חירום אזרחיים, ולא כוח שייגרע מהרשויות שמטפלות בשוטף באיומים. למה הכוונה? לו שומר חומות היה מגיע יחד עם הערכה צבאית כוללת, אותם אנשים, שחלקם משרתים בסדיר, או בקבע, או במילואים, היו צריכים – כנראה לא בסדיר, אבל במילואים או בקבע – לעזוב ולא להגיע לתמוך ביישוב היהודי בלוד שהיה תחת התקפה, ואז הם היו מוצאים את עצמם כך שאותם אנשים לא מגיעים לעזור במקרה הצורך. אני חושב שהדבר הזה מאוד ברור, וזה חלק מהצעת החוק. אני לא רוצה להכביר במילים על הצעת החוק הזו, אני רק רוצה לומר לסיכום, סגן השר אביר קארה, ששמעתי את בנט אומר שהוא תומך ברעיון. מוזר לי שחודשיים לפני שהוא אמר את זה, ועדת שרים לחקיקה החליטה לפסול את זה. אני חושב שאתם צריכים לעשות חישוב מסלול מחדש. לא יכול להיות שבמדינת ישראל לא יהיה מענה למצבי חירום אזרחיים בנקודות מתח ביטחוניות. אני מצפה שתשנו את עמדתכם לאור הצהרת בכירי המדינה בעניין הזה ותתמכו בהצעה. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יואב קיש, שממש עמד בלוח הזמנים שהקצבנו. אני מזמין את סגן השר אביר קארה להשיב בשם ראש הממשלה או בשם הממשלה. בבקשה, סגן השר קארה. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להשיב בשם הממשלה. יואב, שלחתי לך קישור. טוב, הצעת חוק המשמר הלאומי של יואב קיש וחברי כנסת אחרים – הצעת החוק מבקשת לקבוע בחקיקה את הקמתו של גוף לאומי אשר יוכל להתפרס בשטח במהירות וביעילות ולמנוע פגיעה בחיי אדם ורכוש, וכן למנוע יצירת חזית פנימית שתהפוך לאיום קיומי, כמו משמר לאומי, אשר סמכויותיו יהיו כסמכויותיה של משטרת ישראל. זאת, על רקע המהומות האלימות שהתרחשו במהלך מבצע שומר חומות ברחבי מדינת ישראל, ובמיוחד בערים המעורבות, בנגב ובגליל ובאזורי הספר. בהצעת החוק נכתב כי מטרתו תהיה לקנות כלים לממשלת ישראל לשמירה על ביטחון הנפש והרכוש במהירות וביעילות במצב חירום אזרחי באמצעות הקמת משמר לאומי. בהקשר זה הצעת החוק מגדירה "מצב חירום אזרחי" כמצב שבו יש פגיעה חמורה בביטחון הנפש, הרכוש או הסדר הציבורי או חשש מכך בהיקף גדול ובשטח גדול. מצב כזה עשוי להיווצר כתוצאה של מגוון תרחישים, כגון אסונות טבע, אירועים נרחבים של אלימות וטרור עממי חתרני ומלחמה. בגדול ההצעה היא הצעה טובה. ראש הממשלה הנחה את המועצה לביטחון לאומי והמשרד לביטחון הפנים להציג תוכנית סדורה ומתוקצבת להקמת משמר לאומי-אזרחי שכוחותיו יופעלו באירועים, באירועי חירום והפרות סדר וגם, על פי הצורך, בעיתות שגרה. בגדול, הצעת החוק עלתה לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה ב-13 בפברואר והוחלט להתנגד להצעת החוק. הצעת החוק מובאת לפני המליאה לאחר שהתקבלה החלטה של ועדת שרים לחקיקה בעניינה. בנסיבות אלו ובהתאם לתקנון עבודת הממשלה, הממשלה מתנגדת להצעת החוק. חבר הכנסת יואב קיש, ידידי, אני לא יודע אם אתה יודע, אבל כרגע במשרד הבט"פ וגם במשרד ראש הממשלה, אבל גם בלשכת ראש הממשלה, כבר היה דיון עם יעדים – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> הלשכה התפרקה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – שבו ייכנסו 30,000 מתנדבים בשגרה תחת מג"ב. זה יכול להיום גם בשגרה, זה לא חייב להיות רק באירועי חירום. אנשים יוכלו לשמור על היישוב אם הם רוצים לשמור על היישוב שלהם. נגיד שאתה גר במיתר ואתה רוצה לשמור על היישוב שלך, אז אתה יכול להיכנס לתוך מערך המתנדבים, בין שמונה לארבע שעות בחודש – זה יהיה 30,000 המתנדבים בשגרה תחת מג"ב. בנוסף אנחנו מקימים בתוך מג"ב גם את לוחמי הפלחו"ד, 2,000 לוחמי פלחו"ד, פלוגות חוד של מג"ב, כמו מתנדבי מילואים כאלה, שיעשו גם כמה ימי הכשרה, זאת אומרת שהם יהיו מוכשרים להגיב במצב כמו בשומר חומות. נוכל לגייס 2,000 מתנדבים בצורה מאוד מאוד מהירה, ו-2,000 מוכשרים. לפני שעליתי לכאן לדיון שאלתי למה יואב קיש, אם הוא הגיש הצעת חוק והצעת החוק היא טובה, למה שהוא לא יהיה מעורב בכל הנושא הזה, בכל הקמת הגוף. אז איתי הרשקוביץ יכול להיות הכתובת שלך במשרד ראש הממשלה לאירוע הזה. תלווה אותו לעומק. בשבוע הבא יש עוד דיון בנושא, ואני חושב שראוי שתהיה חלק מהדיון הזה באופן כללי. אני מקווה שהתשובה מספקת אותך, חבר הכנסת קיש. מי יש פה בחבר'ה? טוב. בינתיים אספר על משהו טוב שקרה היום, כי משהו אחד טוב כן קרה היום. אז היום הבאנו לחתימתו של ראש הממשלה – סליחה? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> ראש הממשלה הלך לישון צוהריים. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אני הייתי אצלו עכשיו, הוא לא ישן צוהריים. היום הוא לא ישן צוהריים, חבר הכנסת פינדרוס. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אז גם זה לא קרה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> חבר הכנסת פינדרוס, היום הוא לא ישן צוהריים, אבל אני יכול לספר לך על משהו טוב אחד שכן הוא עשה. ב-09:30 הייתי אצלו במשרד. אנחנו פותחים את המשק ליבוא בצורה מאוד מאוד דרמטית – משהו שלא קרה מאז שנות התשעים, חשיפה מאוד גדולה ליבוא. בתוך הרפורמה ביבוא השאירו הרבה מאוד חריגים והרבה מאוד חריגות מסטנדרט בין-לאומי שיצרו חסם ליבוא ממדינות מפותחות. היו 87 תקנים כאלה שהיו צריכים חתימה של ראש הממשלה וחתימה של שר האוצר. היום בבוקר חתמו גם שר האוצר וגם ראש הממשלה, אז אחרי עבודה מאוד מאוד מאומצת שלנו, יותר משנתיים – אנחנו עוד עמדנו פה, בכיכר, בחוץ, ועשינו מחאה סביב הנושאים האלה, והמחאה שלנו באמת הפכה למדיניות הכלכלית של הממשלה. אז אחרי עבודה מאומצת בערך של שנתיים, ועם הרפורמה המאוד-מקיפה שעברה ביבוא, היו עוד 87 מוצרים שהם עם חריגות מסטנדרט בין-לאומי שדרשו להם כל מיני דרישות ייחודיות. היום גם שר האוצר וגם ראש הממשלה חתמו על זה. הרפורמה הזאת הולכת לתקן עיוות של הרבה מאוד שנים, והיא תביא את ישראל ליבוא חופשי ולשוק חופשי כמעט מלא ביבוא. הרפורמה חולקה בקיץ לארבעה חלקים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יבוא של מה, אדוני? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> מוצרים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אילו? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> עכשיו, בתוך החריגים, הייתה עריסת תינוק שלא יכולת להביא לישראל לא בגלל שאין לה תקן גרמני, אלא בגלל שבישראל יש דרישה ייחודית לכיבוי אש, שהעריסה צריכה להיות צבועה בצבע ייחודי רק לישראל, ובגלל זה לא היה אפשר לייבא את אותן עריסות. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אביר, איך הגעת ממשמר לאומי – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> תראה, אדוני ודאי מכיר, אדוני ודאי מכיר את הנוהל. יש לי פה עוד ארבע דקות, ואני מבקש מחבר הכנסת משה ארבל לא להפריע לי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני בטוח שחבר הכנסת ארבל גם הקשיב לתשובתו ביחס למשמר הלאומי. הוא רק אמר שאחרי שהוא השיב לחבר הכנסת קיש, הוא ביקש לספר על משהו טוב שקרה היום. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> כי גם קרה משהו טוב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הייתה פעם פינה כזאת, "משהו קטן וטוב". << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> יש עוד – תראו, הרפורמה ביבוא, חבר הכנסת ארבל, הרפורמה ביבוא חולקה לארבעה חלקים; לחלק מהם אתם מתנגדים. יושב פה מרגי – הרפורמה בחקלאות, הוא פחות אוהב אותה. << קריאה >> יעקב מרגי: << קריאה >> אני פחות אוהב את כל הרפורמות שלכם. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> נכון, אני תיארתי את זה לעצמי. << קריאה >> יעקב מרגי: << קריאה >> עדיין לא הגיע שקל אחד לכיס של האזרחים. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אני תיארתי, כי הרפורמה במכון התקנים נכנסה לתוקף רק ב-1 ביוני. חבריי חברי הכנסת מש"ס, לי היה ברור שלכם מאוד מאוד חשוב לחסום את התחרות, וכשחוסמים תחרות, חבר הכנסת מרגי, פוגעים ברווחה של האזרחים שאתה כל כך רוצה לעזור להם. אני מאמין באמת ובתמים – – << קריאה >> יעקב מרגי: << קריאה >> איך הניתוח תמיד מצליח והחולה תמיד מת? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – אדוני חבר הכנסת מרגי – – << קריאה >> יעקב מרגי: << קריאה >> איך ההתייקרויות הולכות – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – אני באמת מאמין – – – << קריאה >> יעקב מרגי: << קריאה >> איך יוקר המחיה, איך, מאיפה זה בא? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> ראה, כמי שהיה יושב-ראש ועדת כלכלה, אני מצפה ממך באמת להבין שיש אינפלציה בכל העולם, שהאינפלציה בעולם – בטורקיה היא עומדת על 70% – – << קריאה >> יעקב מרגי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – ובישראל אנחנו בחלק התחתון של המדד – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> בשביל זה אתם שם – – – אינפלציה – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אתם יכולים להמשיך לקפוץ, אתם יכולים להמשיך לקפוץ ולהשתולל – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתם שם בשביל להוריד את האינפלציה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – אבל בסוף השארתם מדינה עם גירעון של 10% – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> בגלל מדיניות ממשלה – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – ומדינת ישראל נמצאת בצמיחה של 8.5% אחרי שנה וחצי. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> העצמאים לא – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> יותר מזה, אתם צריכים לדעת שיותר מזה: כשפותחים את השוק לתחרות, כשמסירים חסמים, כמסירים ביורוקרטיה ורגולציה – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתם גורמים לכלכלה – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – רואים שבכל העולם יש עליות מחירים. השארתם פה מדינה במקום השישי בעולם ביוקר המחיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קפיטליסט. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> איזה יופי, פתאום התעוררו. פתאום התעוררתם, אחרי כל כך הרבה שנים – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – שלא טיפלתם בכלום, שלא טיפלתם בשום דבר, והגעתם למצב שאי-אפשר לקנות פה בית. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – לעצמאיים. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אי-אפשר, אדוני חבר הכנסת, יו"ר ועדת הכלכלה לשעבר – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> 16% – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – אי-אפשר בישראל לפתוח את המקרר ולקנות עגבניות, ביצים, בשר, עוף, חלב. אי-אפשר לקנות בישראל. למה אי-אפשר לקנות בישראל? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – הממשלה, אתה גרמת לזה עכשיו. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> בגלל שבמשך שנים חסמתם את התחרות. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> זה בגללכם. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> שירתם במשך שנים קבוצות – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> זה בידיים שלכם. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – לחץ ואינטרס מתוך מניעים צרים – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> זה בידיים שלכם. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – הבאתם לפה, לכנסת – אני – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לא, ליברמן, אתה – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – רואה פה את הלוביסטים של יוקר המחיה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – אתה – – – חברתי. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> כל הלוביסטים של יוקר המחיה שקופצים כאן – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – היום? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – אתם גם אלה שבטח הולכים עוד עשר דקות להצביע על 40 שקלים שכר מינימום – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אתה הלוביסט – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – כאילו שזה מה שיפתור את בעיית הרווחה של אזרחי ישראל. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אבל אביר – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתה יכול להיות פרשן כלכלי, אבל אתה בממשלה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> זה בדיוק מה שמזיק להם. אני מכיר את חברת הכנסת הצווחנית פה – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתה בממשלה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – ומכיר את הצווחות שלכם – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> ערס מגעיל. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – אבל אתם לא משרתים לא כלכלה ליברלית – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> דברים שרואים מכאן לא רואים משם. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – בטח לא כלכלה ימנית. אתם הפכתם להיות שמאל כלכלי רדיקלי. אין לכם שמץ של מושג. אתם ממלאים את מדינת ישראל בכל הבורות הכלכלית – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אביר – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אין לך מושג על מה אתה מדבר אפילו. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> בכל מקרה – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אביר, למה – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – הרפורמה ביבוא שעברה מחולקת לארבעה חלקים. החלק הראשון שלה, הפרק הראשון, היה מכון התקנים. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אין לו מושג על מה הוא מדבר. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> מכון התקנים נכנס לתוקף ב-1 ביוני. לא תהיה יותר חסימה של תחרת לישראל כדי לשרת קבוצה מצומצמת של אנשים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> החזרתם כבר את המענקים? החזרתם בחזרה את המענקים? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> החלק השני ברפורמה הזאת קוראים לו תמרוקים. לא היה אפשר להכניס לישראל משחת שיניים. גם שם יש עדיין צרות, כי הגיעו חלק מחברי הכנסת – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה עם המענקים? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – שבמשך שנים לא עשו כלום. הם הגיעו לוועדה כדי להיות לוביסטים של שסטוביץ ושל חברות ענק – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה עם המענקים? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – במקום לשרת את הציבור הישראלי ולראות את האזרח בקצה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה עם המענקים? שכחתם הכול? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> במקום לשרת את הציבור הישראלי, דאגו שמשחת שיניים הכי יקרה בעולם תהיה בישראל. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה עם המענקים? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> דאגתם במשך שנים שהחלב בישראל יהיה מפוקח, אז המחיר הוא 5.49 שקל – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> החברים שלך כבר החזירו את הכסף למדינה? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – כשבשוק חופשי, בשוק חופשי בבריטניה הוא עולה 3.49. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> כבר החזירו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברות הכנסת. די. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> איפה הייתם? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> כבר החזירו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז אני מבין שאתם קופצים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברות הכנסת. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> ככה זה, כשלא עושים כלום, זה כואב. בתוך הרפורמה הזאת החלק השני שלה היה תמרוקים. החלק השלישי זה מזון רגיש – גם טונה, כן, טונה. אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל היה צריך עד היום תקן ייחודי כדי לייבא לישראל גפילטע פיש. היה צריך תקן ייחודי לגפילטע פיש. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> תשאיר אותו שם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים, סגן השר. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> הכול יורד. אתה לא מאמין שתוך כמה חודשים, אדוני השר, הכול יורד. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אתה יכול להשאיר אותו שם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> החלק הרביעי ברפורמה הוא פרק החקלאות. חקלאות זה פירות, ירקות, בשר, עוף, דגים, חלב, ביצים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אני חושב שהגיע הזמן שהבית הזה ידע לשרת את האזרח הפשוט במדינת ישראל נטו, שיוכלו לפתוח את המקרר בכל מקום בארץ ולקנות במחירים טובים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לסגן השר אביר קארה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> רגע, אני חושב שהם רוצים עוד כמה דקות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, לא חשוב. חבר הכנסת יואב קיש רוצה להשיב לסגן השר. בבקשה, אדוני. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> יואב, אל תשיב על מה שהוא אמר, כי הוא לא אמר כלום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, סגן השר אביר קארה, אני אתייחס לדברים שאמרת בקצרה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מה הוא אמר? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> תראה, אמרת על הצעת החוק שהיא הצעת חוק טובה – אביר – הצעת חוק טובה, אבל אז התחלת להגיד, וזה גם מתקשר: הרבה אוויר חם. מה זה אוויר חם? שלחת לי הצעה על מתנדבים. << קריאה >> שר התפוצות נחמן שי: << קריאה >> אביר חם, לא אוויר חם. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אביר חם או אוויר חם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> זאת בדיחה של השר נחמן שי, לא שלי. הוא שאל אותי. התחלת לדבר איתי על מתנדבים. אתה באמת מאמין שאירוע כמו שומר חומות, ככה, עם מתנדבים, זה יעבוד? כלאם פאדי. זה אוויר חם. אתה צריך לייצר תקציב, הכשרה, פיקוח, פיקוד – זה המענה, בשביל זו ההצעה. אבל אתם מדברים איתי בסיסמאות. עכשיו, למה אני אומר לך את זה? כי זה בדיוק קשור למה שדיברת פה: יש פה משבר כלכלי עולמי, צונאמי שמגיע לישראל. ומה אתם עושים? כלום. אתם לא עושים כלום. המחירים עולים, אתם מייקרים את השקיות, אתם מייקרים את החד-פעמי. אתם נכשלים. אתה יודע, כשהגיע לפה משבר הקורונה, ראש הממשלה לשעבר נתניהו הביא את החיסונים, הציל את המדינה, סגר, עשה מה שצריך והביא למדינה את האפשרות להתמודד עם המשבר הכי קשה הזה. ואתם – רואים את כל מה שמגיע. אתה לא אומר לי שאתה לא יודע, אתה רואה את זה, אבל אתה לא דואג לקנות סחורה מראש. למה אתם לא דואגים לזה? עוד מעט לא תהיה אספקה של סחורות. עוד מעט המחירים יעלו. למה אתם חדלי אישים? כל מה שאתם עושים זה פעם לשלם לזועבי, פעם לשלם לעבאס – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ולקחת את המענקים מהעצמאים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – את הכסף שמדינת ישראל צריכה בשביל המשבר הכלכלי הזה, אתם לא עושים איתו כלום. אתם פושעים לתפקידכם. אתם ממשלה כושלת, ואתה יודע מה? אתם הולכים הביתה מאוד בקרוב. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> מה עם המענקים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יואב קיש. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק. על פי בקשת הממשלה, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. סגנית מזכיר הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת, בבקשה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> למה שמית? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קיש, כשאתה מגיש כל יום כמה הצעות חוק – אתה שואל למה מגישים פעם אחת? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> הם שואלים אותי למה שמית. אני עושה מה שעושים לי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כבר לא שואלים. בבקשה, מזכירת הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – נגד אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – בעד יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – אינה נוכחת חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – אינה נוכחת קרן ברק – בעד ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת צבי האוזר – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – לא משתתף אלון טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – נגד אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – לא משתתף נעמה לזימי – נגד גבי לסקי – לא משתתפת יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – אינה נוכחת אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – אינה נוכחת יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אביר קארה – לא משתתף אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – בעד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח יוסף שיין – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – אינו נוכח נירה שפק – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – נגד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו משתתף בהצבעה דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – אינו נוכח ענבר בזק – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת צבי האוזר – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נגד. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ווליד טאהא – נגד משה טור פז – אינו נוכח אלון טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מתן כהנא – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – אינה נוכחת אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת פטין מולא – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו משתתף בהצבעה מופיד מרעי – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת עידית סילמן – אינה נוכחת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד חוה אתי עטייה – אינה נוכחת שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אלכס קושניר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח יוסף שיין – אינו נוכח עמיחי שיקלי – אינו נוכח רם שפע – נגד נירה שפק – אינה נוכחת << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע? אם אין כזה, תמה ההצבעה. נא למנות את הקולות, בבקשה. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 11, נגד – 22, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לא התקבלה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת יעקב מרגי << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הודעה אישית לחבר הכנסת יעקב מרגי. בבקשה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> כשזה מרגי, אתה מאשר – – – בסדר. אני לא נעלב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני בטוח שלא, ואני בטוח שאתה גם מפרגן. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים – א. תודה שנענית לבקשתי. סגן השר אביר קארה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוטחו בך האשמות. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – זה אליך, בוא תקשיב, עכשיו בכנות. הרפורמות שאתה מתהדר בהן – אתה יודע, שר התקשורת חדשות לבקרים עולה ומתהדר: פריסת סיבים, פריסת סיבים. בניגוד אליכם, מי שיישם את זה, מי שאפשר את פריסת הסיבים עם הקרן האוניברסלית – אתה יודע מי זה היה, אחרי שזה היה תקוע עשר שנים? יו"ר ועדת הכלכלה הקודם חבר הכנסת יעקב מרגי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> תן לי רגע. אל תפריע לי. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> אז אולי – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> תן לי, תלמד להקשיב רגע. תלמד להקשיב. מה קרה? לא יעלה לך בבריאות. הרפורמה בתקינה שאתה מתהדר בה – מי שסלל לכם את הדרך זה חבר הכנסת יעקב מרגי, יו"ר ועדת הכלכלה הקודם, שבנצילות אנרגטית – הוא קבע בתקנות, אישר בתקנות, בוועדת הכלכלה, שתקנים אירופיים מאושרים יאומצו אוטומטית על ידינו. בניגוד אליך, שאתה מצהיר פה סיסמאות מתוך איזושהי תפיסת עולם קפיטליסטית חזירית, לא מאוזנת ולא אחראית, אני בא ואומר לך גישה אחרת. הממשלה הזו זוכה ונהנית מיציבות כלכלית בגלל מדיניות כלכלית אחראית של שנים אחורה. כן, כשאתם עולים ואומרים: 12 שנים, 12 שנים, 12 שנים – יש לך היום רזרבות של 80 מיליארד שקל בהכנסות המדינה וזה לא ממך, זה לא ממדיניות של השנה האחרונה. נכון שגנבתם, דחפתם את הידיים לכיסים של האזרחים בהטלת מיסים – מס על החד-פעמי, מס על השתייה המתוקה ועוד הרבה דברים. בוא תקשיב טוב-טוב. אני אומר לך, במצב כלכלי מאוד רעוע כזה, כשהעולם כולו רועש וגועש – ואני לא שומע על צעד כלכלי מרסן אחד של ממשלת ישראל – אני רועד מפחד. האזרחים צריכים לחשוש. אפילו צעד ריסון אחד של האינפלציה לא עשיתם. במקום זה, אתם מפזרים פה צ'קים. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> תן לי רגע. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> תן לי רגע לדבר. התייקרויות – 80 מיליארד עודפים בהכנסות המדינה. לא יקרה כלום אם תורידו את הבלו על הדלק לתקופה מסוימת ובאחוזים משמעותיים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> תחבורה ציבורית. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> תחבורה ציבורית. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> הורידו. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא הורידו. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> הורידו. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> לעג לרש. לעג לרש. הורדתם וייקרתם. מה, אתה לא יודע שלשפוך דלק ולייקר את הדלק זה גורר עוד התייקרות? מה, אתה לא יודע את זה? תפסיקו פה. אתם עולים פה עם סיסמאות: עשינו; ממשלה מתפקדת. אתה יודע מה? מה לעשות, כבר קבעו את זה והוכיחו מדעית שכשמספרים בלוף עשרים פעם, בסוף מאמינים בו. זה מה שאתם עושים פה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב מרגי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני רוצה – – – << הצח >> הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – העלאת שכר המינימום), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2416/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – העלאת שכר המינימום), של חברי הכנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי. ינמק את הצעת החוק חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה, אדוני. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, אני אומנם חבר כנסת ותיק והעברתי יותר מ-20 חוקים, אבל אני מודה שאני עומד כאן נרגש, כי אני יודע מה תהיה התוצאה, וזה נושא חשוב ביותר: העלאת שכר מינימום ל-40 שקל לשעה; מול גל עליית מחירים ויוקר המחיה – הקשבה לקריאה רבתי מהשטח של כל המוחלשים מהפריפריה, מהחברה הערבית, החרדים, וכל מי שזקוק להקשבה של הפרלמנט ושל נבחרי הציבור. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> בגלל זה מפלגת העבודה בעד, ומרצ ורע"מ. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נגיע לזה. רם, הפרעת לפני הצבעה, לפחות עכשיו. לפני תשעה חודשים "עומדים ביחד" התחילו בקמפיין מעולה בשטח: גייסו אנשים, עשו מוביליות וגרמו לכך שהשטח הפנה את הקריאה להעלאת שכר מינימום ל-40 שקל. ולכן, כבר לפני שאני מציג את החוק, אני רוצה להודות לאנשים מאחורי הקמפיין הזה – אורי, אלון, ליהי, יעל ב"עומדים ביחד". אני הופעתי יחד איתם בכמה וכמה הרצאות עם חברתי סונדוס סאלח, חברת הכנסת לשעבר, שעשתה עבודה מצוינת. אני רוצה להודות גם לחברי הכנסת שנמצאים כאן. יש אחד שלא נמצא כאן, ואני חייב להודות לו, אני מאחל לו החלמה – חבר הכנסת לשעבר אריה דרעי. הוא עשה עבודה טובה בהכנת האנשים שלו כאן. חבר הכנסת גפני, הבטחת – קיימת. תודה רבה. אריה גם אמר שאידיאולוגית חשוב לו החוק הזה. מול גל העלייה ראתה הרשימה המשותפת כי זה חוק חשוב, והרשימה המשותפת תמיד – רבותיי, חבריי ברשימה המשותפת – תמיד הדגשנו את נושא יוקר המחיה, את עליית המחירים. כל הנושאים הנוספים חשובים, אבל אנשים כורעים תחת נטל עליית המחירים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> ועכשיו גם התחבורה הציבורית בפריפריה עולה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש גאות של יוקר המחיה. לא גלים – גאות. מאפיות הודיעו על עליית מחירים של %8 עד 15%; קמח וחיטה התייקרו בעשרות אחוזים; מדד מחירי המזון עלה ב-3.5% ב-2021 והמשיך לעלות מתחילת השנה; עליות מחירים נרשמו בסעיפי ירקות טריים ב-5.5%; הלבשה – 2.8%; התחבורה עלתה ב-2.3%; תרבות ובידור עלו ב-1.5%. יבואנית המזון "נטו" הודיעה על עליית מחירים לקמעונאים שלה בשיעור של 44%; מחירי הנדל"ן עלו ב-15% בשנה; מחירי השכירות, דירות, עלו בעשרות אחוזים, בין 13% ל-22%. מציאות זו היא מציאות קשה, בלתי אפשרית, במיוחד למשתכרים בשכר מינימום, העומד כיום – בעצם בחמש השנים האחרונות – על בערך 29 שקלים לשעה, שהם 5,300 שקל למשרה מלאה. לפי המוסד לביטוח לאומי, קו העוני עבור משפחה בת חמש נפשות עומד על 10,780 שקל לחודש. שומעים? 10,780 למשפחה בת חמש נפשות, כלומר גם משפחה ששני ההורים בה מקבלים שכר מינימום ולהם שלושה ילדים או יותר, היא משפחה ענייה. ואנחנו יודעים שעבור משפחות רבות במיוחד בחברה הערבית זה לא המצב, כאשר שוק העבודה עדיין לא מותאם – לא מותאם לנשים בכלל ולנשים ערבית בפרט. לא מותאם. במחקר של בנק ישראל משנת 2012 בחנו את השפעת שכר המינימום על התפלגות השכר ועל האי-שוויון המגדרי בישראל. נמצא שלעלייה ביחס בין שכר המינימום לשכר הממוצע בישראל הייתה השפעה חיובית על מקבלי השכר הנמוך דווקא. עוד נמצא שהעלייה בשכר המינימום ב-1990–2009 השפיעה יותר על נשים בחמישון ההכנסה התחתון. לפי דוח שכר והכנסה לפי יישוב של הביטוח הלאומי, ביישובים עירוניים לא יהודיים, כלומר ערביים, יישובים ערביים, שיעור השכירים המשתכרים, מאזן, עד שכר מינימום היה ב-2018 – 46.5% מהערבים (חוזר על הדברים בערבית.) הזדמנות גם לומר לרבים – לא יהודים זה ערבים במקרה זה. אצל יהודים זה 33.7%. השכר הממוצע לחודש עבודה ביישובים העירוניים היהודיים גבוה ב-43.9% מהשכר הממוצע ביישובים העירוניים הערביים. בישראל מספר שעות העבודה השבועיות הקבועות בצו הוא 42 שעות – גבוה ממספר השעות הקבועות בחוק ברוב מדינות ה-OECD. עכשיו יש חששות וטענות. אנשים גם התקשרו אלינו לגבי גל פיטורין, גל אבטלה, עליות מחירים, סגירת עסקים קטנים-בינוניים בעקבות העלאת השכר. אני רוצה להרגיע אתכם: הרוב הגדול של העובדות והעובדים בשכר מינימום או בשכר נמוך מ-40 שקל, כ-2 מיליון איש ואישה, מועסקים דווקא על ידי החברות הגדולות – תאגידים, חברות כוח אדם – ועובדי מדינה. חשוב לזכור את הנקודה הזאת. בעבר, בשנים 2015–2017, עם העלאת שכר המינימום מ-23.12 ל-29.12 שקל, האבטלה לא עלתה ועסקים לא נסגרו. לעומת זאת, מאז המחירים עלו, ויוקר המחיה הכאיב מאוד לכולנו. רבותיי, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: החוק הזה בא כדי לעמוד בפני הקיפוח שקוראים לו "שכר מינימום 29 שקלים", בפני יוקר המחיה. יש נושא שמעיק על האנשים, כואב להם, וזה יוקר המחיה. הרשימה המשותפת עבדה על הנושא הזה בכנסת, ברחוב, בכל הוועדות, במיוחד בוועדת הכספים, בוועדת העבודה והרווחה ובוועדת הכלכלה, בסוגיה של יוקר המחיה. קראנו את כל המצרכים שמחירם עלה, בנזין וחשמל וארנונה וירקות ותחבורה, ומה לא? המשפחות כבר לא יכולות לעמוד בזה, ולכן מי סובל משכר מינימום 29 שקלים? היישובים הערביים והמשפחות הערביות. ולכן ההעלאה – ובהדרגה, דרך אגב – אני רוצה לדבר) ואני רוצה להרגיע: העלייה המדורגת – "עומדים ביחד" אפילו פרסמו את המתווה – העלייה היא עלייה מדורגת, לא בבת אחת; לא 8 מיליארד שקל, כמו שאומרים – מדודה, מדורגת, שמטרתה לטפל בתופעה הזאת בצורה שכלתנית ואחראית. זה לא קשור לתוכניות של משרד האוצר. (חוזר על המשפט בערבית.) אגב, אני חייב לומר, בבוקר פרסמו ספין כאילו משרד האוצר עם מפלגת העבודה. לא אהבתי את הספין הזה. זה לא קולגיאלי, זה לא היה נכון, אבל אני סולח לכם, כי התוצאה קובעת. אני שמח על כל מי שיצטרף ויצמיד הצעת חוק. תצמידו, יא שבאב, תצמידו. (אומר בערבית: מי שרוצה – שיצמיד.) חשוב להצטרף לצד הנכון של ההיסטוריה. חשוב שכולנו נתמוך בחוק הזה. אגב, אני אדם שיודע – (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: יודע לתת לכל בעל זכות את זכותו. אני דיברתי אתמול עם חבר הכנסת מאזן גנאים, והוא אמר לי שזה חוק חברתי חשוב, ואני מתחייב לתמוך בו. היות שהעניין הוא 60:60, כשמישהו אומר לי שהוא מחויב לתמוך בו, זה כן משפיע על התוצאה, והמחויבות הזו מצידו של אבו מוחמד חשובה. עד השעות האחרונות היו ניסיונות של הקואליציה והממשלה להפיל את הנושא. לא. בסוף כל החברים – ואני מודה לכל הסיעות – ללא יוצא מהכלל, אופוזיציה וקואליציה, יצביעו איתי בסופו של דבר בעד החוק הזה. אני שמח לחבור לכולם, ואני גאה שהרשימה המשותפת, אחיי ועמיתיי ברשימה המשותפת, אנחנו דאגנו לעניין הזה, הקשבנו לאנשים, הקשבנו לסיפור של יוקר המחיה. איך לא? אנחנו חיים את החיים עם אנשינו והחברה שלנו בכל מקום. אני רוצה להודות לעמיתי חבר הכנסת אוסאמה סעדי – –) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני. (אומר בערבית: – – גם הוא מיוזמי החוק הזה. אנחנו יחד, בשם הרשימה המשותפת, התכנסנו עם "עומדים ביחד" וישבנו עם משרד האוצר, ישבנו עם ח"כים פה ושכנענו אותם, הסרנו מכשול פה ושם, ואני חושב שהצלחנו בסופו של דבר בתפקוד פרלמנטרי טוב, ידענו מתי להציג את החוק הזה) – ידענו מתי להציג את החוק כאן במליאה ביום רביעי ואיך לנצל את הסיטואציה הפוליטית המעניינת. זה צעד חשוב – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – זה יעבור בקריאה טרומית. אני רוצה לשתף פעולה עם כולכם, אנחנו, גם עם הקואליציה ומשרד האוצר, כדי לקדם את הנושא הזה, לתת מענה לציבור, (אומר בערבית: לתת מענה הולם לאנשים. יוקר המחיה כבר לא נסבל, וזה אחת התשובות ואחד המענים, ויישר כוח.) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי. << הצח >> הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – העלאת שכר המינימום), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3209/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> להצעת חוק זו הוצמדה הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – העלאת שכר המינימום), של חברת הכנסת נעמה לזימי וקבוצת חברי הכנסת, שמספרה 3209/24. אני מזמין את חברת הכנסת לזימי להציג את הצעת החוק. חברת הכנסת לזימי, את מסירה את ההצמדה? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> את מסירה את ההצמדה? אין דבר כזה, אם מנתקים את ההצעה היא יורדת מסדר-היום. אני מסיר אותה מסדר-היום? גברתי? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא לא, נעמה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת לזימי, האם את עולה לנאום? חברת הכנסת לזימי, האם את עולה לנמק? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מבקש שנעמה לזימי תעלה ותציג. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא אתה קובע אם היא תעלה או לא תעלה. היא צריכה להחליט. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני לא קובע, אני מבקש מהם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> את עולה, גברתי? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא פייר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תתמוך בה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> כל הכבוד, נעמה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנא, תירגעו, בבקשה. חברת הכנסת לזימי. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נעמה, קחי עד הסוף, יש לך רוב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש לך רוב. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> יושב-ראש הישיבה, כנסת נכבדה – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש לך רוב, לכי עד הסוף. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנא, אל תפריעו לה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – אני אתחיל במה שכנראה נעשה היום. החוק הזה יעבור; החוק הזה יעבור כי אנחנו נצא מהמליאה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אז תצביעו, באמת. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נעמה, אל תצאי מהמליאה. יש לך רוב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אתם מוכנים לתת לה לנאום בלי להפריע? זה אפשרי או שזאת בקשה מוגזמת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו מבינים. אפשר לתת לה לדבר בלי להפריע? אפשר? << קריאה >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << קריאה >> נעמה, אוהבים אותך. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הוא יותר חשוב מזה שזה חוק שיזמתי. זה לא אני, זה העובדים, זה כולנו פה, שיזמנו את החוק הזה, חתמנו עליו. אנחנו נצא, גם כדי לשמור על המשמעת הקואליציונית וגם כדי שזה יעבור. הכי חשוב בסוף – שהחוק הזה יעבור היום בטרומית, למרות הכאב הגדול שלי לא להצביע בעדו. אבל אני יודעת שעדיין במהלך הזה אני עושה את הדבר הנכון – הנכון גם לשמירה על הקואליציה וגם עבור ציבור העובדים בישראל שחי בעוני. עובדים בשכר מינימום היום הם עובדים עניים. זה המאבק שלנו. המאבק על החוק הזה הוא כדי שתהיה עסקת חבילה ראויה שלא פוגעת בעובדים. מה שקורה פה היום עם הלחץ שלנו – מפלגת העבודה, מרצ ורע"מ – זה לחץ למען ציבור העובדים, שיחיו בכבוד, לשיפור עסקת החבילה. הלחץ שהפעלנו פה היום, גם אם שורף לי בנשמה לצאת כשאני רוצה להצביע בעד, הוא מה שישפר את העסקה הזאת, להיות עסקה מכבדת, טובה. אני שליחה של ציבור העובדים בישראל, בשביל זה הגעתי לכנסת – בטח ציבור העובדים העניים. אז אני מצד אחד אני מברכת ומצד שני כואבת, אבל אני יודעת שעדיין הלחץ שהפעלתי פה – יחד עם חברי רם שפע, חברתי מיכל רוזין ואחרים – הוא לחץ נכון, כי בסופו של דבר הדבר הנכון יקרה, גם אם זה לא יהי הרשום על שמי. יש לי פה נאום וגם שיר, אבל אני לא מסוגלת להקריא את זה, אז תודה רבה. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא לא, חברי הכנסת. אנא. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> מחבקים אותה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז תבואו. תבואו ותחבקו אותה. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> אני בא לחבק אותך, אדוני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה מוזמן לחבק גם אותי. << הצח >> הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – העלאת שכר המינימום), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/3365/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> להצעת החוק הוצמדה גם הצעת חוק של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – העלאת שכר המינימום), שמספרה 3365/24. אני מזמין את חברת הכנסת אבקסיס להציג את הצעת החוק. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אורלי, רק אל תודיעי שגם את יוצאת. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. נעמה, נעמה, ליבי יוצא אלייך, כי אני יודעת שלולא מאזן גנאים היה אומר שהוא רוצה להצביע בעד החוק הזה, כנראה שהחברים שלך גם לא היו נותנים לך אפילו לצאת, אלא להצביע נגד מצפונך, נגד האני מאמין שלך, נגד האג'נדה שלך. לא בגלל שזה חדש – הרי מפלגת העבודה ויתרה על כל האג'נדות שלה ומרצ הפכה להיות סמוטריץ'. כשאנחנו מסתכלים, לפעמים אתה לא מבין את האנומליה הזו, אבל אנחנו מבינים אותה, כי הכיסא, הכיסא הופך את תפיסות העולם להיות מיושנות. אז הכאב שלך בא מכל הלב, ואני מאמינה לו, ולצערי הרב, השותפים שלך בקואליציה, שכר המינימום מעניין אותם – אני לא רוצה להגיד כמו מה, אולי כמו שלג דאשתקד. ראינו את אביר קארה נלחם בדבר הזה, ועם החיוך שלו אני מבינה שהוא לא באמת מתכוון לתת לנו לקדם את זה. אבל אני רוצה להגיד לכם משהו: אנשים נאנקים. תסתכלו על סל הקניות בסוף השבוע, בקניות לשבת; תסתכלו על הדלק שאנשים משלמים בדרך לעבודה; תסתכלו על התרופות; תסתכלו על היכולת של האנשים להגיע מהקצה האחד לקצה האחר כדי לתת את הטיפול הרפואי לילד, כי הטיפול הרפואי לא זמין בפריפריה, מה לעשות? תסתכלו על אותן מטפלות בגיל הרך, אותן אלו שקורסות, שמחזיקות ומטפלות בהרבה מאוד ילדים, בלי הכשרה מתאימה, עם אחריות מטורפת ועם שכר מזלזל – אין לי מילה אחרת. שכר המינימום בישראל הוא 29 שקלים, 29.12 שקלים. הבייביסיטרית שלי מרוויחה יותר. כשאנחנו מסתכלים על האירועים האלה, על הניתוק הזה – אני רוצה לומר כמה דברים לפני שתבואו ותזהירו אותנו מפני הקטסטרופה של העלאת שכר המינימום, שעלולה להביא למשבר במשק. בהעלאת שכר המינימום בעבר איימו עלינו. הגענו מ-6.6% אבטלה – ירדנו בפעם הראשונה לפחות מ-4% אבטלה אחרי עליית שכר המינימום. אז כשאנחנו מסתכלים על קו העוני עבור משפחה בת חמש נפשות, אנחנו מבינים – כששני ההורים עובדים ומרוויחים שכר מינימום, המשפחה הזו לא רק תחיה מתחת לקו העוני, היא תחפש מאיפה להביא אוכל לילדים שלה. אנחנו לא מדברים כבר על תרבות, אנחנו לא מדברים על לצאת לאיזו הופעה או להצגה; אנחנו מדברים על להביא אוכל הביתה – הישרדות הגוף. הרבה מאוד מוותרים על טיפולי שיניים וטיפולים אחרים. אנחנו צריכים לזכור: 950,000 ילדים מתחת לקו העוני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> שכר המינימום בישראל נמוך מאוד ממה שקורה במדינות העולם. ואני רוצה לומר לכם כמה מילים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים, גברתי. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> כשהדלק עולה וכשהרוע של מפלגת העבודה מוביל לרפורמה בתחבורה שתעלה ב-160% ו-190% בבית שאן, בדימונה, בקריית שמונה – אתם מנותקים. במקומות האלה מרוויחים בין 25% ל-30% מתחת לשכר במרכז. מרב מיכאלי היא אישה רעה שלוקחת מהעניים ונותנת לחזקים. אתם אנשים מנותקים, ולולא מאזן גנאים, גם לא היינו מעבירים את זה בטרומית. ואחמד טיבי, אם אתה חושב שהחבורה המנותקת הזו תיתן למישהו מאיתנו – הם רואים בנו אותו דבר, שלא תטעו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו השחורים מהפריפריה – גם אתם. אנחנו באותו סל – שכר מינימום בלי יכולת לקבל את הבריאות. תראו מה קורה בבית חולים העמק, והשר הורוביץ יושב לו, נח לו, שקט; אם זה היה קורה בבית חולים במרכז – אבל הוא משרת את בית שאן, עפולה והמשולש? את מי הם מעניינים? אנשים משלמים בחיים שלהם, בבריאות של הילדים שלהם – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חברת הכנסת אבקסיס. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וגם באוכל שהם יכולים להביא להם. אבל כשהקניות עולות במאות ואלפי שקלים בחודש – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס, תודה רבה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מה זה, אני זוכרת את נעמה עומדת פה על החצי שקל ומחלקת חצאי שקלים – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת אבקסיס. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כשזו הייתה המטרה, להעלות את שכר המינימום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אז בואו נעשה מעשה אמיתי, ותעשו שקר בנפשכם אם תצביעו נגד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת לוי אבקסיס. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד צביעות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקש מסגן השר אביר קארה להשיב בשם הממשלה באופן משולב על כל שלוש הצעות החוק. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברים, אני מבקש עכשיו מכולכם, תאפשרו לו להשיב ללא הפרעות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אפשר, אפשר, אפשר, ומי שלא יכול, מוזמן לצאת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כשאתה מנהל את הישיבה קשה לצאת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, דווקא ראיתי פה שיש חברת כנסת שכבר בונה על שריון ברשימה המשותפת, עם כל המחמאות בדרך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אם הייתה לי אפשרות לבחור בין – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, אנא. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> מוקסם מהאירוע אני עולה להשיב – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> תזכור שאתה מוסיף לי זמן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה להוסיף לך – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אני עולה להשיב – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תתחילו. די. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אני עולה להשיב בשם משרד הכלכלה, ואחרי זה אני אשיב את העמדה שלי – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוספתי לך 30 שניות, בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – בכלל, את העמדה שלנו. הצעת חוק שכר מינימום, עמדת הממשלה היא להתנגד לה. במסגרת הצעת החוק מוצע להעלות את שכר המינימום החודשי הקבוע היום מ-5,300 שקלים ל-7,440 שקלים על מנת לסייע לאוכלוסיות חלשות להתמודד עם יוקר המחיה והעלאות המחירים המתמשכות. מבוקש כי שכר המינימום החודשי והשעתי המוצע יוצמד למנגנון קבוע בסעיף 4 לחוק, שעניינו הגדלת שכר המינימום לפי תוספת יוקר, פיצוי בעד התייקרויות או תוספת שכר אחרת, ככל שזו נקבעה בהסכם קיבוצי כללי שחל על רוב העובדים שתנאי עבודתם מוסדרים בהסכמים קיבוציים. עוד מוצע לתקן את הגדרת שכר המינימום לשעה ולקבוע כי שכר מינימום יחולק ב-182 במקום ב-186. לעניין זה יוער כי לאור צו ההרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק ל-42 שבועות, זאת הפרשנות הנהוגה גם בזרוע העבודה במשרד. לעניין ההצעה עצמה, במשרד הכלכלה סבורים כי הדרך הראויה לתקן את חוק שכר מינימום היא באמצעות הידברות בין הצדדים ליחסי עבודה, כפי שנעשה בגיבוש ההסכמות בעסקת החבילה והצעת החוק הממשלתית שהוגשה על ידי המשרד, אשר נמצאת בתהליכי קידום חקיקה. כדברי נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדימוס סטיב אדלר, ההסכמות שאליהן הגיעו השותפים ליחסי עבודה במסגרת פורום השולחן העגול מגשימות הלכה למעשה עקרונות ראויים של הידברות ומשא ומתן בין השותפים ליחסי עבודה במשק – איגוד לשכות המסחר, הסתדרות העובדים הכללית. בנוסף, שכר המינימום המוצע, של 7,440 שקלים, יהווה 71% מהשכר הממוצע במשק, נכון לשיעורו ב-2020. מדובר בעלייה בשכר המינימום בעלת השלכה תקציבית מוערכת של מעל 10 מיליארד שקלים בשנה. לא ברורים מההצעה או מדברי ההסדר ההצדקה או המנגנון לקביעת שכר המינימום השעתי, שצריך להיות 40 לשעה, ובהתאם – שכר מינימום חודשי של 7,440 שקלים. כיום מנגנון ההצמדה הקבוע בחוק לעניין גובה שכר המינימום החודשי הוא 47.5% מהשכר הממוצע, כפי שהוא כיום, ב-1 באפריל. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מי כתב את זה? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> משרד הכלכלה. ועכשיו, ברשותכם, אני אומר לכם למה אני חושב – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> זה מנוקד – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – למה אני חושב, חבריי חברי הכנסת – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ברוך הבא, חבר הכנסת מלכיאלי. התגעגענו אליך מאוד – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> ברוך הנמצא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> – – אבל לא לקריאות הביניים. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – למה אני חושב שהעלאה משמעותית בשכר המינימום בצורה שבה אתם רוצים שזה יקרה, תפגע בחלשים ביותר בחברה הישראלית – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – תתדלק עוד יותר את האינפלציה, תתדלק עוד יותר את עליית המחירים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> תראו, כשאני רואה כל כך הרבה קומוניסטים, בעיקר ממפלגה – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. חבר הכנסת בוסו, חבר הכנסת כסיף. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – שלא אמורה להיות פה, מהרשימה המשותפת, ואני רואה את שיתוף הפעולה שלכם – אני מצליח להבין לאן אתם הולכים – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי, חברת הכנסת אבקסיס. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – כאילו מה שידאג לרווחה של החלשים, האוכלוסייה הערבית – עומד אחמד טיבי – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – ומדבר על החלשים ביותר בחברה הערבית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב, זה לא ילך ככה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אם במשך 20 שנה הייתם דואגים להם לחינוך כמו שצריך, לתשתיות, להשתלבות בחברה, הייתם יכולים להפוך את סח'נין לשווייץ. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> הייתם יכולים, אם הייתם רוצים, להפוך את כפר קאסם לדנמרק. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> במקום זה, מה בחרתם לעשות? במשך שנים בחרתם לשבת כאן ולסכסך, לגדף ולקלל את החברה הישראלית. זאת בדיוק הסיבה שהרשימה המשותפת לא צריכה להיות פה. אבל כשאנחנו מדברים על העלאת שכר המינימום – לשכר מינימום, חברים, יש השלכות מזיקות על הכלכלה באופן כללי. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> כן, להוריד את האבטלה – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> במדינות המפותחות בעולם, שכולנו רוצים להיות דומים להן – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – כמו בשבדיה – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – כמו בשבדיה – כולכם רוצים להיות דומים לשבדיה – – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> סינגפור. סינגפור. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> תסתכלו איזה שיתוף פעולה. באמת, אני רואה את שיתוף הפעולה הזה, אני רואה כבר באיזה מפלגות אתם הולכים לשבת. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> אל תנסה להפוך את זה למגזרים. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אני נדהם בכל פעם מחדש משיתוף הפעולה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אנחנו גאים בזה. אנחנו גאים בזה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת מרגי. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> בכל פעם שיש שיתוף פעולה של טיבי איתכם, אני מבין שמשהו רע הולך לקרות לכלכלה הישראלית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת מרגי, חבר הכנסת מרגי. << קריאה >> יעקב מרגי: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא להניף חפצים. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אם אנחנו רוצים להשוות את עצמנו למדינות המתקדמות בעולם, כמו שבדיה, כמו שווייץ וכמו המדינות מפותחות – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> יש שם גם תחבורה חינם – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – העיקרון המרכזי במדינות האלה הוא שכשיש ארגון עובדים, לארגון העובדים הזה אין מדינה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אביר, אביר, רד, רד, לא נעים. רד. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> כשיש ארגון עובדים, ארגון העובדים עושה עסקה בין העובדים לבין המעסיק שלהם. יש ארגונים שעושים את העסקאות האלה. בישראל זה לא עובד ככה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> יש מה שנקרא עסקת חבילה, ושכר המינימום בישראל הוא 47.5% מהשכר הממוצע במשק. שכר המינימום הוא 47.5% מהשכר הממוצע במשק. יש גם סידור מאוד טוב עכשיו של עסקת החבילה. הציבור ששומע אותנו הוא לא צד בעסקת החבילה. כשאתם מסתכלים על העסקאות האלה במשך שנים, אתם מבינים שלא רק שזה לא דאג לחלשים ביותר בחברה, זה דואג לחזקים ביותר. העלאת שכר מינימום לא משפיעה רק על משתכרי שכר המינימום, היא משפיעה גם על השכר במגזר הציבורי, שחלק מהאנשים בו, השכר שלהם 18,000 שקלים, וגם הוא יעלה ויהיה מושפע מאותו שכר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה רוצה להעניש את כולם? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> לא מתאים. לא מתאים. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> בכל אופן, מחקר מאוד מקיף שנעשה על שכר המינימום – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אביר, הייתי מציע לך לרדת – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – קובע שההעלאה של שכר המינימום באופן דרסטי פוגעת בעיקר בשכבות החלשות ובחלשים ביותר בחברה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אני אולי לא יודע – חברי הכנסת של הרשימה המשותפת, שהם גזענים, אולי הם לא יודעים שתומס סמואל סיפר באחד מהספרים שלו על העבר הגזעני של שכר המינימום, שבו רצו למנוע משחורים להצליח לעבוד בעבודות של לבנים, כי כוח ההשתכרות שלהם, השווי שלהם בתוך המערכת היה נמוך יותר מכפי שהם יכלו להשתכר. העלו את שכר המינימום כדי לפגוע בחלשים ביותר בחברה. עליית מחירים במשק תפגע בחלשים ביותר בחברה הישראלית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אם אנחנו רוצים להיות כמו שבדיה, אם אנחנו רוצים להיות כמו דנמרק, אנחנו צריכים להוריד מחירים – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – להסיר חסמים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, תודה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה, אתה לא צריך להיות פה. אתה רק בטעות הגעת לכאן. אתה גזען, אתה האפרטהייד האמיתי של מדינת ישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אתה לא צריך להיות פה בכלל. עצם זה שאתה פה זה הזיה שלנו – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – שחברי כנסת לא דואגים שאתה לא תהיה כאן. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תומס סמואל – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – אביר, תספר לנו על זה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> בכל אופן, שיתוף הפעולה שלכם צריך להיות כדי לפתוח את השוק לתחרות – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – ולא לעמוד כל הזמן, להיות אלה שמשרתים. אתם לוביסטים של יוקר המחיה בכנסת – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – לוביסטים של יוקר המחיה. אתם עושים הכול כדי שמחירים במדינת ישראל לא ירדו. איך הגענו למצב הזה שהמחירים כל כך גבוהים בישראל? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> ניהלתם פה מדיניות כלכלית לא אחראית במשך שנים, במשך שנים, במשך שנים. העלאת שכר המינימום ל-40 שקלים תפגע בחלשים ביותר, כי עליית מחירים פוגעת בחלשים ביותר. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה זה השטות – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> ואם אנשים בעלי כושר השתכרות נמוך לא יוכלו מחר להיכנס לעבוד בעבודה מסוימת או ייפלטו משוק התעסוקה, זה יהיה בגלל ההצעה הזאת. בכל אופן, אני קורא לחברי הקואליציה להתנגד, כמובן, להצעת החוק – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הם לא קונים את זה. הם לא קונים את זה – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – להתנגד, כמובן, להצעת החוק, ולקבוע שהגיע הזמן – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> רד, רד – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – ששכר המינימום בישראל ייקבע בין עובד למעביד, בהסכם מסודר בין ארגונים עובדים לבין ארגוני מעסיקים, ושהשכר ישקף גם את הרווח שאותו עובד צריך לעשות. עמדה כאן חברת כנסת לפניי ואמרה שהבייביסיטר שלה מרוויחה יותר משכר המינימום, וזה נכון, כי השכר נקבע לפי היצע, לפי ביקוש ולפי היכולת שלך לשלם. וכמובן, לא צריך בשביל זה שכר מינימום. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> אביר – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> לא צריך בשביל זה שכר מינימום. מה שצריך בשביל זה זה שוק חופשי; צריך בשביל זה יותר עסקים מצליחים; צריך בשביל זה שעסקים בישראל יוכלו באמת להתקיים, ולא לשלם ארנונה עסקית משוגעת – אז הם יוכלו בהחלט להעלות את השכר בצורה רצינית. מתוך הנתונים בישראל, שכר המינימום בישראל גבוה ביחס לשכר המינימום במדינות העולם. גם השכר החציוני וגם שכר המינימום בישראל יותר גבוהים ביחס למדינות העולם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> ולכן אני קורא לכם, מכיוון שזה עשוי לתדלק עוד יותר את האינפלציה – זה נכון, דרך אגב, שכשיש אבטלה נמוכה זה הזמן להעלות טיפה את השכר, אבל אני קורא לכם – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אביר, רד. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> יש לי עוד 36 שניות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה מדבר שטויות. אתה עושה בושות לקואליציה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אני קורא לכם בכל מקרה להתנגד להצעת החוק הזאת, כיוון שיש עסקת חבילה במשק, עסקת חבילה מאוזנת, בין המעסיקים לבין בעלי העסקים. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> סינגפור, סינגפור. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> בהחלט זה הכיוון של סינגפור – שוק חופשי מלא, גם בתחום ההעסקה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> סינגפור, איפה סינגפור? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> הגיע הזמן שגם בתחום של ההעסקה יהיה שוק חופשי מלא, וזה יעלה בהחלט את השכר הממוצע במשק. בשבדיה אין שכר מינימום, והשכר הממוצע גבוה בהרבה. בסינגפור אין שכר מינימום, והשכר הממוצע גבוה בהרבה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> בארצות הברית שכר המינימום עומד על 7.21 דולר, אבל שם השכר הממוצע גבוה בהרבה. הפריון לנפש הוא 69% יותר, כי הכלכלה היא חופשית יותר. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אף אחד לא הפריע לו. הוא מדבר חופשי. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> אתם רוצים גם לקבוע את הכללים, גם להמשיך את הריכוזיות במשק, להגן על קבוצות לחץ ואינטרס, לחסום תחרות, לפגוע במעסיקים, ואחר כך אתם גם חושבים שזה מה שיוריד מחירים ויגביר רווחה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תגיד לבנט שיכתוב ספר על איך מגיעים לסינגפור. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> זה בדיוק מה שפוגע ברווחה של האזרחים החלשים ביותר בחברה. העמדה שלכם, כמובן, היא שמאל כלכלי רדיקלי. כל הקמפיין הזה של ה-40 ממומן על ידי "עומדים ביחד" – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> – – שממומנת על ידי קבוצה שמגיעה מגרמניה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> אל תספר סיפורים. אל תספר סיפורים – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> תראו מה אתם עושים. היא מגיעה מגרמניה ותומכת בפרלמנט הגרמני, תומכת בשמאל כלכלי וקומוניזם. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> זה מה שאתם מקדמים. הצבע הסגול הזה זה בדיוק זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> ואם אתם רוצים לדאוג לרווחה של אזרחי ישראל, תדאגו שיהיה כאן שוק חופשי אמיתי ושאנחנו נוכל ביחד, בעזרת השם, לפתוח את השוק לתחרות, לעזור למעסיקים. אנחנו נגיע, בעזרת השם, גם לשכר הרבה יותר גבוה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> בעזרת השם שתלכו הביתה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> רק נסתכל בהייטק. לא נגעתם בהייטק, לא שמתם שם רגולציה – השכר שם גבוה, בכל דבר ובכל מקום. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> איתן, איתן, נו, מה יהיה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> ודרך אגב, בשכר כזה גבוה, אם אני אוציא עובדת שעובדת בחנות פרחים, מחר בבוקר לא ירצו לקחת אותה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> תודה, תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, חבר הכנסת קארה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> בועז אומר שאתה עושה לו בושות. תרד, תרד. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר_המשך >> חברים, אני קורא לכם להתנגד להצעת החוק המזיקה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לסגן השר במשרד ראש הממשלה. ישיב לסגן השר חבר הכנסת סעדי. בבקשה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> גם אני ביקשתי להשיב. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> זה לא סינגפור, זה סינגפורים. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << קריאה >> בסינגפור אין שכר מינימום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, סגן השר אביר קארה אפילו לא קרא את ההצעה שהוא השיב עליה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הוא לא קרא. ככה הוא תמיד בא ומתחיל ומתנפל ומתקיף, אבל הוא לא קורא על מה הוא משיב. אז תדע לך, אנחנו לא ביקשנו ש-40 השקלים האלה יהיו עכשיו, מייד. כתוב שזה יהיה באופן מדורג. חברי אחמד טיבי הסביר את זה מצוין. "עומדים ביחד" עומדים מאחורי כל ההצעות האלה של כל סיעות הבית. אין סיעה בקואליציה ובאופוזיציה שאין לה הצעת חוק דומה של 40 שקל לשעה. היינו מצפים שכל הבית הזה, על כל הסיעות – קואליציה, אופוזיציה – יתמכו בהצעת חוק חברתית כזאת, שבאה לתת מענה ל-2 מיליון שכירים במשק. אתה מדבר על זה שזה נגד האוכלוסיות החלשות אם אני נותן 40 שקל לשעה, שזה 7,000 שקל עד 2025. אתה מדבר על עסקת חבילה מאוזנת שנותנת 6,000 שקל ב-2025, שהעובד יקבל עכשיו תוספת של כמה? << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> חצי שקל. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חצי שקל. תתבייש לך שאתה מדבר על חצי שקל. זו התוספת שאתה אומר עליה: אנחנו עובדים לרווחת האזרחים? אנחנו באים להגן כאן גם על האזרחים היהודים, גם על האזרחים הערבים, בלי קשר. על כל העובדים. זו בשורה לכל העובדים. ולכן אנחנו קוראים לכולם – נעמה לזימי, אני מעריך אותך; את רתמת אותנו להצעת החוק הזאת. עשינו שדולה וקראנו לה "40 שקל". מרצ, העבודה, שהיא לטובת העובדים, איך אתם תצביעו נגד? או שתצאו. תבואו, תצביעו. אנחנו אמרנו לממשלה, אמרנו לכם, לוועדת שרים, לכולם, שנעביר את זה בטרומית ושאנחנו מתחייבים לא לקדם עד שאנחנו נבוא בדברים ונעשה מדורג. אבל לחצי שקל, בועז, אנחנו לא נסכים, כי אתם ככה צוחקים על העובדים. נעמה אמרה בצדק, תוך כדי בכי, שהעובדים בתנאי עבדות, בתנאי רעב. 50% מהמשפחות הערביות. תמיד אני שומע את מאזן, ואותנו, חברי הכנסת הערבים – 50% מהמשפחות הערביות חיות מתחת לקו העוני. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> 56%. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אומר בערבית: 50% מתחת לקו העוני.) 56%, שני שלישים. אלה תנאי עוני, תנאי עבדות. (אומר בערבית: תנאי עבדות. 5,300 שקל זה תנאי עוני. זו בשורה לכל העובדים, לכל שכבת העובדים, והרשימה המשותפת גאה שהיא מובילה את המאבק הזה ואת ההישג הזה לטובת העובדים ולמען טובת הציבור הערבי שלנו.) << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> (אומר דברים ביידיש.). << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. לא, לא, חבר הכנסת טיבי. חברת הכנסת אבקסיס, בבקשה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> תראו מי בא להצביע נגד. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בא להצביע נגד. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. חבר הכנסת מלכיאלי, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> עוד פעם נכנסת רק להצביע? עוד פעם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר >> טוב, אני רוצה להגיד לכם שמרגע לרגע הקואליציה הזאת יורדת משפל אחד לשפל אחר. להקפיץ את ראש הממשלה כדי להצביע כנגד 2 מיליון אזרחי המדינה שנאבקים תחת העול של העלאת המיסים שלך, תחת סל הקניות שהולך וגדל? הורים לא יכולים להעמיד לילדים שלהם את הארוחה החמה, לא בגלל שהם לא עובדים, כי הם עובדים, ובעבודות הקשות ביותר, אבל הם מקבלים את השכר הנמוך ביותר. בשביל זה הביאו אותך? להתנגד לחוק הזה? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> משפצים את הבית ברעננה – – – << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני רוצה להגיד לכם על הקואליציה המטורפת הזו. פרט לנעמה לזימי חתומים גם מוסי רז, גלעד קריב, רות וסרמן לנדה, עלי סלאלחה, גבי לסקי, ווליד טאהא, מנסור עבאס, אלון טל, מיכל רוזין, מאזן גנאים, רם שפע, אימאן ח'טיב יאסין, אמילי חיה מואטי, ג'ידא רינאוי זועבי. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> רגע, החוק תקף גם לשליח וולט? << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> כל אלה בעד. אבל אתם טובים בדיבורים, כי אתם הצבועים הגדולים ביותר של הפוליטיקה הישראלית. עשיתם את זה עם הדיור הציבורי. גבי ונעמה, יכול להיות שהגעתן לכנסת עמוסות באידיאולוגיה. מרגע ששמו אתכן נורבגיות הפכתן להיות פקק קטן בתוך כל המכונה הזו, שרמסה לכם את הנשמה ואת הכוח. מכרתם את הדיור הציבורי, עשיתם את זה בשדולה, עשיתם את זה בוועדת הכלכלה, עשיתם את זה – ואתם דיברתם על דיור ציבורי. איפה אתם כשאנחנו נאבקים על הדיור הציבורי? אתם לא שם. דיברתם על קירוב הפריפריה למרכז. שרת התחבורה הרעה הזו, אישה רעה מאוד, מפקירה את הפריפריה, לוקחת תקציבים מילדים בפריפריה, שאין להם בית קולנוע בעיר, שצריכים לנסוע ברכבות, ועכשיו הם ישלמו כפול. אותה אישה רעה לא מוכנה להגיע לוועדת הכלכלה, למיכאל ביטון, שותף בקואליציה שלה, אחד האנשים הנעימים, שאפשר להגיע איתו לסיכומים, מזלזלת בעבודת הכנסת ואומרת שלא ישונה אפילו לא פסיק. כי אתם אנשים רעים. אתם לא רוצים להקשיב. אתם אטומים ואתם מכירים את החברים שלכם מצפון תל אביב ומכל המקומות שבהם אתם מסתובבים לאספרסו הקצר שלכם. כי האספרסו שלכם עולה יותר מהשכר של שעת עבודה של אותה מטפלת בגן, של אותו עובד סיעודי, של אלה שמרימים את הנכים כדי שיוכלו לתפקד. תתביישו לכם. אז אם אתם לא מקשיבים לי, אולי, אולי תקשיבו לזוכה פרס נובל בנושא הכלכלי. ואני רוצה להגיד לכם מה הוא אמר. אם לא אורלי לוי ואם לא החברים כאן, כדאי מאוד שתדעו. אני לא אקריא את דני פילק, שהוא בעצם בשר מבשרכם, שמנסה להסביר – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שימי לב לשעון. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לגבי כמה זה יעזור. אז אני רוצה להגיד לכם שפרופ' דייוויד קארד, שזכה בפרס נובל לכלכלה בשנה שעברה, הראה את ההשפעות החיוביות של העלאת שכר המינימום בארה"ב. כמו כן, מחקרם של בלמן וולפסון הראה כי העלאת שכר המינימום מהווה כלי יעיל להגדלת הכנסתם של בעלי הכנסות נמוכות, ללא השפעות שליליות על שיעורי התעסוקה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> החוקרת שרה למוס מצאה כי העלאת שכר מינימום מגדילה את – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים, חבר הכנסת אבקסיס. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ההכנסה של השכבות המוחלשות. היא לא פוגעת בשיעורי התעסוקה. יש לה השפעות קלות מאוד על האינפלציה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תקשיבו לי, תקשיבו לזוכי פרס נובל בכלכלה. הם מבינים כנראה יותר טוב מכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אבקסיס. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אני אגיד לכם משהו: אתם לא מקשיבים לא לעם, לא למצפון, לא לתורה, כי אתם מנותקים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << דובר_המשך >> תתביישו לכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת לוי אבקסיס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלקטרונית. אלקטרונית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ששש. מה זה? מה קרה לכם? אני מבקש מכם לתפוס את מקומותיכם. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. ראשית, נצביע על הצעת חוק – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אפשר לא לצעוק מהיציע? בטח לא מהיציע – – – יש פה שלוש הצעות חוק. חבר הכנסת מלכיאלי, שב במקומך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השרה שאשא ביטון, אנחנו מצביעים ואת בטלפון. << קריאה >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, אבל אנחנו לא נוהגים לדבר בטלפון במליאה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי, אנא שב במקומך. אנא שב במקומך. אנא שב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני לא חושב שמה שאתם עושים כרגע זה כן מכובד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – העלאת שכר המינימום), של חברי הכנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 23 נגד – 4 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – העלאת שכר המינימום), התשפ"ב–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 23, נגד – ארבעה, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו עוברים – חברי הכנסת, שבו, בבקשה. שבו, בבקשה. שב, חבר הכנסת אבוטבול. שב, חבר הכנסת ינון אזולאי. שבו, בבקשה. לא, שב. שב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה מפריע. אתה מפריע. אנחנו באמצע הצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא הבנתי. חבר הכנסת – – – לא הספיק היום? די. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת טייב, מספיק. אנחנו באמצע הצבעה. מספיק. כל אחד עם הפנינים שלו. די, מספיק. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הצעת החוק תעבור לקביעת ועדה בוועדת הכנסת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – העלאת שכר המינימום), של חברת הכנסת לזימי וקבוצת חברי הכנסת. חברי הכנסת, נא להצביע. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 נגד – 3 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – העלאת שכר המינימום), התשפ"ב–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 19, נגד – שלושה, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה ותעבור לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כספים. כספים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כספים? היא תעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק שכר מינימום של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 נגד – 4 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – העלאת שכר המינימום), התשפ"ב–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעד – 22, נגד – ארבעה, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. כספים? זה יעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> יאללה, בנט, בנט, שנת צוהריים, שלא תפספס. << הצח >> הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון – הגנה על חושפי שחיתויות במשטרת ישראל), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3321/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << הצח >> הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון – הגנה על חושפי שחיתויות במשטרת ישראל), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3275/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יואב קיש) << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון – הגנה על חושפי שחיתויות במשטרת ישראל), של חבר הכנסת אמיר אוחנה וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת אוחנה לנמק את הצעת החוק, בבקשה. חברי הכנסת, אנא שמרו על השקט. אנחנו בנושא הבא על סדר-היום. בבקשה, אדוני. עשר דקות לרשותך. << דובר >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, ב-18 בינואר השנה פורסם על ידי העיתונאי תומר גנון כי משטרת ישראל עשתה שימוש ברוגלה זדונית המכונה פגסוס לצורך חדירה סמויה מרחוק לתוכן של מכשירי טלפון ניידים של אישים שונים ללא צו כחוק. נטען, בין היתר, כי השתמשו בכלי נגד מי ממפגיני הדגלים השחורים. ומכאן השתוללו מי שהשתוללו, והפליגו למחוזות הדמיון על שר הבט"פ דאז, אני, המפכ"ל ומה לא: מי נתן את ההוראה? מהר מאוד התברר שהכלי נכנס לשימוש והופעל לראשונה עוד בזמנו של המפכ"ל אלשיך, והקשר שלי אליו הוא זהה לקשר של השר הנוכחי בר לב. הכלי נכנס למשטרה לפני זמננו והופעל ללא ידיעתנו. כמו כן התברר, כפי שפורסם על ידי העיתונאי יואב יצחק, שנעשה בכלי הזה שימוש לא חוקי גם בתיקי נתניהו. או אז השתררה דממה באולפנים, והרעש הגדול שליווה את הפרשה בראשיתה, כשנטען שהכלי הופעל נגד מפגיני השמאל, גווע והפך לדממה דקה ומביכה. זה לא מנע, כמובן, משלל פוליטיקאים, ובהם גם הרזרבי, שר החוץ – ששמעתי, אגב, שהוא נמצא בביקור היסטורי בישראל כעת – לצאת בקריאה לחקור את אוחנה. זו הייתה הקריאה. כן, זה אותו לפיד שטבע את המונח "חקירוקרטיה" כלפי חקירות פוליטיות. אבל אם נספור את מספר הפעמים שהשבשבת הפוליטית, האידיאולוגית, החליפית הזאת, אמרה דברים ולאחר מכן את היפוכם, אז נצטרך לעבור לעולמות המתמטיים של חזקות, וממילא זה לא פיליבסטר. בכל אופן, השבתי לו אז שאני מוכן בשמחה להיות ראשון הנחקרים, כי אין לי מה להסתיר, אבל אם הוא לא מאמין לי, אז אני מוכן שנבוא שנינו למכונת אמת, ואני מתחייב להשיב על כל שאלה בנוגע לפגסוס, כשהוא בתמורה ישיב על כמה שאלות בנוגע לפגישות שלו עם מו"ל ידיעות אחרונות סביב חוק ישראל היום, שאותן השחיר ביומן וניסה להסתיר. עד כה הוא לא השיב לי, אבל ההזמנה עומדת בעינה. רק למען השם, שתהיה כבר חקירה סביב האירוע הזה, חקירה אמיתית, ולא ועדת בדיחה – אותה ועדת בדיקה, ועדת טיוח, שמינה היועץ המשפטי לממשלה אז מנדלבליט, שבעצמו צריך להיבדק, משום שאין סיכוי שכלי כזה נכנס לשימוש במשטרת ישראל בלי שגורמי הייעוץ המשפטי לממשלה מלווים את השימוש בו, ואם היה בו שימוש לא חוקי, הוא היה בידיעתם וברשותם של גורמי היועמ"ש. אז הוא, מנדלבליט, ממנה את המשנה שלו, עמית מררי, הכפופה אליו, לבצע בדיקה, וגם מורה לה שתיבדקנה אך ורק השנים 2021-2020 – במקום ועדת חקירה חיצונית, עצמאית, בלתי תלויה, שתבדוק את השימוש בכלי הזה מהרגע שבו הוא נכנס לשימוש במשטרת ישראל, באישור של מי הוא הוכנס לפעולה, מה הכללים שנקבעו להפעלתו ועל ידי מי, וכלפי מי הוא הופעל. חקירה כזאת אזרחי ישראל טרם קיבלו. עד היום אין לנו מענה של גורם עצמאי, בלתי תלוי, שיודע לענות על השאלות הללו. אבל מעז יצא מתוק. קראתי אז פומבית, בריאיון בגלי צה"ל – עוד בימים שהתראיינו לתחנה הזאת – אצל יעקב ברדוגו, לכל איש משטרה שיש בידיו מידע בנוגע להפעלת הכלי, שיצא החוצה ויאמר את הדברים. רק שתוך כדי הריאיון הזה למדתי שמי שחוקק את החוק שלפיו מבקר המדינה יכול להעניק צו הגנה לחושפי שחיתויות פן יפוטר, יורעו תנאיו או יבולע לו בדרך אחרת – חוק ראוי ונכון, אגב – החריג משום מה את המשטרה, כלומר, אנשי משטרה שהם חושפי שחיתויות לא יוכלו לחסות בצילו של החוק הזה ולקבל את צו ההגנה ממבקר המדינה. ההבנה הזו הביאה לעולם את הצעת החוק שלפנינו, ומבקשת להכליל ולא להחריג את שוטרי משטרת ישראל בחוק שיעניק הגנה לחושפי שחיתויות. אני קורא שוב מעל במה זו לכל שוטר ושוטרת היודעים על דבר לא חוקי או לא תקין המבוצע במסגרותיהם – או שבוצע במסגרותיהם – לחשוף את השחיתות הזאת תוך שיקבלו גם יקבלו הגנה. הדבר הזה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הוא כלי מרכזי במאבק בשחיתות, שכולנו שותפים לו, ולמרבה הצער הוא קיים גם במערכות אכיפת החוק. אני שמח שגם בממשלה קיימת הבנה שמדובר בהצעת חוק חשובה ונכונה, ועל כן, אדוני, היא צפויה לזכות בתמיכת שני חלקי הבית. אני קורא לכולם – אני צריך את תשומת הלב של היושב-ראש לרגע אחד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, בבקשה. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> אני צריך את תשומת הלב של היושב-ראש לרגע אחד. על כן ההצעה הזאת צפויה לעבור ולזכות בתמיכת שני חלקי הבית, ואני קורא לכולם להצביע בעד ההצעה. התברר שב-2017 גם חבר הכנסת קיש הגיש הצעת חוק זהה, ועל כן – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוצמדה להצעת החוק הזאת. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הנימוק עומד גם לצורך הצעת החוק של קיש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה לא רוצה את השלוש דקות שלו? << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. על השלוש דקות שבסוף – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא. לך יש עשר דקות ולקיש יש שלוש דקות, אז יש 13 דקות. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> על השלוש דקות האלה אני מוותר. הנימוקים הם גם לצורך הזה. השרה מציגה את עמדת הממשלה. אולי אחרי דברי השרה אני אבקש, לא בטוח. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תוכל לבקש רק אם היא תתנגד. << דובר_המשך >> אמיר אוחנה (הליכוד): << דובר_המשך >> מאה אחוז, בסדר גמור. אז אני מבקש מכולם להצביע בעד. אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, ולכם, חבריי חברי הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת אוחנה. אני מזמין את השרה יפעת שאשא ביטון להשיב על שתי הצעות החוק, למעשה, כי מבחינתך נימקת את שתיהן. השרה תשיב על שתי הצעות החוק – הצעת חוק מבקר המדינה שמספרה 3321, של חבר הכנסת אמיר אוחנה וקבוצת חברי הכנסת, וגם של חבר הכנסת קיש, שמספרה 3275. בבקשה, גברתי. << דובר >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב–ראש. חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון – הגנה על חושפי שחיתויות במשטרת ישראל), התשפ"ב–2022, מבקשת לבטל את ההחרגה של שוטרים מההסדר לפי חוק מבקר המדינה המגן על עובדים בגופים מבוקרים החושפים שחיתות במקום עבודתם. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, בכפוף לכך שהמשך החקיקה ייעשה בהסכמת המשרד לביטחון הפנים, משרד המשפטים וזרוע עבודה במשרד הכלכלה. אני מעריכה, חבר הכנסת אמיר אוחנה, שאתה מסכים להחלטה. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> אמרת שזה בתיאום עם משרד המשפטים והבט"פ. זה מה שאמרת? << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> הבט"פ, המשפטים וזרוע העבודה במשרד הכלכלה. בסדר? << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> אני לא יודע מה הקשר, אבל שיהיה. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אם זה כתוב כאן כנראה שיש בזה – – – << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> טוב, בסדר. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> חושפי שחיתויות נתקלים בקשיים רבים עם חשיפת השחיתות ואחריה, ובכלל זה התנכלויות ופיטורים ממקום העבודה, דבר שגורם לא פעם לקושי נפשי בהגשת תביעה ולהרתעה מפני הגשת תלונות החושפות שחיתויות. בהתחשב בפגיעותם של חושפי שחיתויות ובחשיבות תרומתם לביצור שלטון החוק, ועל פי התפיסה הרווחת במדינות דמוקרטיות היום, מוטלת על המדינה אחריות מוגברת להעניק לחושפי השחיתויות את ההגנה הראויה. על מנת שעובד יפרוץ את מחסום השתיקה ויקדם אינטרסים חברתיים רחבים – לאו דווקא כאלה הנוגעים לו באופן אישי – עליו להיות בטוח כי קיים מערך של תמיכה אשר יסייע לו בתהליך וימזער ככל הניתן את הפגיעה שתיגרם לו. אגב, יכול להיות שכאן טמונה הסיבה למה גם זרוע העבודה, כי הוא בעצם אחראי לתנאי העבודה של העובדים וכו'. כיום, החוק מאפשר להעניק לחושפי השחיתויות הגנה במישורים שונים. עם זאת, הוא אינו חל כיום על השוטרים. נוכח העובדה שאין הבדל מהותי בין המשטרה לבין גופים מבוקרים אחרים מבחינת ההיתכנות של מעשי שחיתות והתנכלות לעובדים המדווחים על מעשה השחיתות, החליטה ועדת השרים לבטל את ההחרגה הקיימת כיום בחוק ביחס לשוטרים. מכאן שמעתה גם שוטרים החושפים מעשה שחיתויות במקום עבודתם יזכו להגנה הניתנת כיום לעובדים אחרים. נוכח האמור, אבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. מאחר שהממשלה תומכת, אנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה לומר לפני ההצבעה שהוסכם שההצעה, אם תעבור, היא תעבור לוועדת הבט"פ. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ועדת ביטחון הפנים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נראה, נראה. חברי הכנסת סוברניים לבקש משהו אחר. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> זאת ההסכמה, לפחות בינינו. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> אני רוצה להתנגד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש חבר כנסת מתנגד? חבר הכנסת אורי מקלב מבקש להתנגד. עומדת לו הזכות. כמובן, הוא מכיר את הכללים. הוא לא יוכל להצביע בעד. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השר לשעבר, אתה מביא הצעת חוק טובה ומכובדת מתוך ניסיון, אבל אי-אפשר להצביע על הצעת החוק הזאת לפני שהזכרנו את דמותו של הרב אורי זוהר, זכר צדיק לברכה, שנפטר בסוף שבוע שעבר והשבת והחג – הם לא נתנו את ההזדמנות להעלות את זכרו. הוא היה דמות ייחודית, אני חושב, דמות משמעותית שאין דומה לה ולא היה דומה לה. הרב אורי זוהר, כפי שאני חושב שכולם הכירו, חי, והיו לו שתי תקופות בחייו המפורסמים מאוד, בשני עולמות שרחוקים אחד מהשני כשנות אור. היו לו את החיים הקצרים, חצי מהחיים הקצרים יותר, אם אנחנו מורידים את הנערות ואת הילדות, אז החיים קצרים יותר, מול חיים רוחניים ארוכים יותר. בחיים שלו הקודמים הוא היה חי חיי בידור, חיי קולנוע, חיי בוהמה, חופשיות, הזוהר המדומה, כהגדרתו, מול עולם התוכן והעולם הרוחני, ההלכתי, השורשי, הערכי, המחייב מאוד מול החופש, התובעני מאוד. איך הוא אמר? "שיוויתי ה' לנגדי תמיד, לעשות רצונו יתברך". זה מה שהוא כל הזמן ראה. הוא באמת דחה והתנזר ובז גם לגשמיות, להנאות העולם הזה, לחופשות, לבילויים, לרכושנות, לפאר, להדר. כל זה היה אצלו כקליפת השום. הוא חי חיי צניעות סגפניים אפילו, עם דרישות עצמיות מאוד מאוד גבוהות, עם שליטה עצמית, עם חריצות. הוא לא נתן לעצמו שום הנחה, כפי שהעיד החברותא שלו. 46-45 שנה בבוקר, לפנות בוקר, יום-יום, כולל ביום האחרון שלו, קם בשביל עבודת הבורא בגלל החיובים שיש לו. צריך גם להגיד שהוא לא עזב בגלל מצוקות וקשיים וכישלונות. הוא חי באמצע, ובשיא הקריירה, בשיא הפריחה שלו, הוא גילה את האמת. חבר אתגר אותו, וכשהוא ידע את נקודת האמת, הוא עמד על זה והמשיך בדרך הזו. לא היו בדרך שום פספוסים ושום סטיות. היה מעבר קשה מאוד. לעזוב את הכול – אדם שלא רק המשפחה הקרובה והעבודה, כל המדינה מכירה אותו, כולם יודעים מי המפורסמים האלה. לעיני כל ישראל הוא מתמיד, בתהליך רצוף ומתמיד של חזרה בתשובה, והגיע לרמות ולדרגות גבוהות מאוד בלימוד התורה, בעמקות, בידע, ביכולות שהוא גילה, במה שהוא היקנה בחינוך, במה שהוא היקנה לאחרים. אני חושב שהוא הגיע למדרגה ממש ממש גבוהה, ואני חושב שהוא דמות לחיקוי. הוא ייעץ הרבה ולימד הרבה, אבל זה לא נכון מה שהתקשורת בסוף השבוע באה ואמרה, שהוא היה גשר בין שני העולמות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא היה לו עולמות. בעולם הזה לא היה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא לא היה גשר. הוא הכיר את העולם הקודם שלו, הוא לא הדחיק אותו, הוא לא עזב אותו, דהיינו, הוא השכיל להתמודד איתו. זה לא היה קל. מסריטים לפניך אמירות שלך, צילומים שלך, מול מה שסותר מאוד את העולם שלך, סותר מאוד. הוא עמד מפני שהוא היה בטוח בצדקת דבריו ולא הייתה לו בעיה להתמודד. אני חושב שהוא עשה את זה גם בגלל שהוא הרגיש אחריות ושליחות. אבל הוא גם שאל שאלה שאנחנו לא מתמודדים איתה. אבל כשאני אומר שהוא לא התכחש לעולם הזה – הוא השאיר את החברים שלו בבין-אישי, הוא דאג להם, שמר איתם על קשר מסוים, התפלל עליהם. יש אנשים שקשה להם. אדם שמתנזר ממשהו בדיאטה חריפה, מביאים אליו מאכלים – הוא לא רוצה לראות. אל תביאו את זה, כי אני לא אוכל לעמוד בזה. הוא עמד בזה, הוא לא חשד. אבל הוא עשה הבדל גדול בין העולם הזה, שהיה מבחינתו עולם ריק וריקני, לבין עולם תוכן מלא ועשיר שיש בו אמת ורציפות. והוא הצטער – משלושה דברים היה אכפת לו: היה אכפת לו העתיד של העם היהודי, בעניין הזה היה אכפת לו שלמות העם היהודי, והיה אכפת לו החינוך. הוא אמר: מנעו ממני את החינוך, לא נתנו לי לבחור בזה. הוא השקיע הרבה, ומכל דקה של לימוד היה אכפת לו. כל דקה של לימוד. שואלים אותנו הרבה פעמים, אדוני היושב-ראש: מה אתם לומדים כל כך הרבה? טוב, אתה לא רב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה כבר רב, אתה כבר שוחט, אבל מה הלאה? אין סוף לראות אותו. הוא יוכיח, אורי זוהר יוכיח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ואני רק רוצה לסיים בדבר הזה. היה אכפת לו גם מאבות הציונות, מחוללי הציונות. הוא הרי אמר: מי המחולל, על מה חינכו אותי? על הרצל. על מה הרצל? הוא ציטט אותו. כך כתב הרצל בכתבים שלו: אני מחולל תנועה כבירה בין יהודים שיעברו באופן חופשי ונאה לנצרות. כך אמר הרצל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת מקלב. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא אומר: על זה הציונות? זה העם היהודי, שב-24 בדצמבר בשנה מסוימת הוא אמר: אני הדלקתי בשביל ילדיי את אילן חג המולד? הוא אמר: זו יהדות? זה אבי הציונות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ולכן, אדוני היושב-ראש, הוא השאיר שאלה אחת באוויר, ואנחנו לא מתמודדים איתה. הוא לא היה גשר. הוא אמר: העולם הזה הוא עולם השקר. תענו לי: בין שני העולמות האלה, איפה האמת, איפה השקר? אנחנו צריכים להתמודד עם זה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הרב אורי מקלב, תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ואני שואל – הוא השאיר את השאלה בחלל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הרב גפני, אתה יכול לעזור לי? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה התשובה? מה התשובה לזה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה לא מסוגל לעזור לי? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> איפה, אני הייתי בשני העולמות – אדוני, זהו. אתה יודע כמה הוא תרם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חלק גדול זה נמצא בזכותו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני הייתי מציע לך להגיש הצעה לסדר-היום, אני אצטרף אליה, ונעשה הצעה לסדר-היום מיוחדת לזכרו. אבל כרגע זה בפרקטיקה אחרת, אנחנו בפרקטיקה אחרת, צריך גם קצת הגינות. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ואני אומר, את השאלה הזאת שהוא השאיר, אנחנו צריכים לשאול. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הבנו שהוא לא היה גשר. תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה בין שני העולמות – איפה עולם האמת? איפה עולם השקר? תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק 3321/24, הצעת חוק מבקר המדינה, של חבר הכנסת אמיר אוחנה. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון – הגנה על חושפי שחיתויות במשטרת ישראל), התשפ"ב–2022, לוועדת ביטחון הפנים נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד הצעת החוק הצביעו עשרה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה טרומית, והיא תעבור לדיון בוועדת ביטחון הפנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש לך הזדמנות לתקן, יש עוד הצעת חוק. בבקשה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעה שמספרה 3275, הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון – הגנה על חושפי שחיתויות במשטרת ישראל), התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת יואב קיש. הצבעה. הצבעה מס' 15 רגע. שנייה, מה קורה פה, אפשר להסביר? שנייה, יש עיכוב. ההצבעה הזו מבוטלת. שנייה אחת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק 3275. עכשיו הצבעה. בבקשה. ההצבעה ההיא בוטלה. עכשיו זו הצבעה – של חבר הכנסת יואב קיש. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון – הגנה על חושפי שחיתויות במשטרת ישראל), התשפ"ב–2022, לוועדת ביטחון הפנים נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד הצעת החוק הצביעו 13 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק 3275/24 אושרה בקריאה טרומית, ותעבור אף היא לדיון בוועדת ביטחון הפנים. בבקשה. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת נכות לעולים), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3118/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רבותיי, לתשומת ליבכם: הצעת חוק מס' 13 בסדר-היום, שנדחתה, הצעת חוק 3118 – הצעת חוק הביטוח לאומי (תיקון – קצבת נכות לעולים), התשפ"ב–2022, של חברת הכנסת שירלי פינטו. בבקשה, תעלה ותבוא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה היה בסדר-היום. בבקשה, גברתי, עשר דקות עומדות לרשותך. << דובר >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר >> (אומרת בשפת הסימנים: עשר דקות זה הרבה. אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת נכות לעולים), באה לתקן עוול לציבור יקר ומשמעותי למדינת ישראל, ציבור העולים החדשים עם מוגבלות ומשפחותיהם. הצעת החוק מבקשת לקבוע כי פרק הזמן שבו יוכלו העולים החדשים עם מוגבלות להגיע לוועדה לביטוח הלאומי לצורך קביעת זכאות יקוצר מתשעה חודשים לחודש. כמו כן, לאחר הוועדה, אם נקבעה זכאות, הקצבה תשולם בתוך ארבעה חודשים ולא שנה. הצעת החוק באה לתקן אבסורד שבו, לכאורה, מיצוי זכויותיו של עולה חדש הושעו, שכן, אולי חשב המחוקק שהמגבלה של אותו עולה תיעלם, לאור הזמן והתקופה – הארוכה מדי – שהייתה נהוגה עד כה. אינני עולה חדשה ומעולם לא חוויתי את חבלי הלידה הכרוכים בהעתקת מקום מגוריך ומשפחתך, תרבות ושפה חדשה-ישנה, אבל אני יודעת מה זה לא להבין את השפה. אין ספק שמדובר בצעד אמיץ ומוערך, ולא מובן מאליו גם בשנה ה-75 למדינה. ולכן, לא יכול להיות ולא סביר שעולה עם מוגבלות צריך לחכות שנה במקרה הטוב עד קבלת קצבה בעד נכותו המגיעה לו על פי חוק. הרי המגבלה לא תיעלם; העיוור לא יראה, החירש לא ישמע, והגידם לא יצמיח את רגליו מחדש. רבותיי, מדובר על חוק ציוני ממדרגה ראשונה המיטיב עם הציבור שאותו אני מייצגת בכנסת. רק לאחרונה ציינו את יום איחודה של ירושלים. החוק הזה הוא מסר לכל אחינו בתפוצות שעדיין מתפללים "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים". ברצוני להודות ליוזם החוק, חברי חבר הכנסת לשעבר יום טוב כלפון, להודות לו על השותפות והליווי בשלבי הבשלת הצעת החוק. ברצוני להודות גם לביטוח הלאומי, לשר ולמשרד הרווחה והשירותים החברתיים, לשר האוצר ולמשרדו, וכן למשרד העלייה והקליטה, על שיתוף הפעולה עד כה, ולזה שיהיה בהמשך, לקידום החוק החשוב הזה. אני קוראת לכל חברי הכנסת לתמוך בהצעת חוק חשובה זו. תודה רבה.) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שירלי פינטו. תשיב על הצעת החוק שרת החינוך, השרה יפעת שאשא ביטון. בבקשה, גברתי. << דובר >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, סעיף 197ב(1) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי עולה זכאי להגיש תביעה לקצבת נכות כללית בחלוף תשעה חודשים ממועד העלייה לישראל. בנוסף, סעיף 197ב(2) לחוק קובע כי זכאות העולה לקבל קצבת נכות תחל בתום 12 חודשים ממועד עלייתו בלבד. כלומר, כיום נכה העולה ארצה אינו זכאי לקצבת נכות במשך השנה הראשונה לשהייתו בארץ, לעומת מי שעומד בתנאי הזכאות לגמלה ואינו עולה, הזכאי לתמיכה כשלושה חודשים מיום ההכרה בנכותו. הצעת החוק שבנדון מבקשת לקצר את התקופות האמורות ולקבוע כי עולה יהיה זכאי להגיש תביעה לקצבת נכות כללית בחלוף חודש אחד מהמועד שבו עלה לישראל, וכן לקצר בהתאמה את תקופת ההמתנה לקצבה כך שזו תשולם החל בתום החודש הרביעי ממועד העלייה. כידוע, קצבת הנכות משתלמת למי שנפגע כושרו להשתכר מחמת הליקוי הרפואי שממנו הוא סובל. מטבעם של דברים, בחודשים הראשונים לעלייתו, עולה מתקשה להשתלב בשוק העבודה בשל קשיי הסתגלות לשפה לתרבות וכדומה. מענה חלקי לנכים עולים ניתן כיום במסגרת הסכם שנחתם בין המוסד לביטוח לאומי למשרד האוצר, מכוח סעיף 9 לחוק, שלפיו עולה שמצבו הרפואי מצדיק זאת, יהא זכאי לקבל קצבת שירותים מיוחדים כבר לאחר שלושה חודשים, וקצבה דמוית קצבת נכות כללית – אחרי שישה חודשים. עם זאת, לצורך הזכאות מכוח ההסכם האמור לקצבה אחרי שלושה חודשים, או קצבת נכות אחרי חצי שנה, נדרש הנכה לשני תנאים מצטברים: האחד – אין לו כל הכנסה מקצבה או מתשלום חודשי למחייתו, לדוגמה מפנסיה או עבודה; השני – תנאי לזכאות לקצבת נכות הוא שהוא זכאי לקצבת שר"מ, כלומר בעל מגבלה פיזית. יוצא אפוא שנכים שיש להם ולו הכנסה מועטה, אינם זכאים מכוח ההסכם לקצבת נכות או שר"מ במתווה זה. כמו כן, נכי נפש, שאינם זכאים לשר"מ, אינם זכאים לקצבת שר"מ ואף לא לקצבת נכות במתווה זה. כנ"ל נכה פיזי שאינו זכאי לשר"מ ואינו זכאי לקצבת נכות כללית במתווה זה. לשם השלמת התמונה יצוין כי בחצי השנה השנייה לשהותם בארץ זכאים עולים נכים לקצבה דמוית הבטחת הכנסה מטעם משרד העלייה והקליטה, קצבה נמוכה מקצבת נכות. בחצי השנה הראשונה הם זכאים לסל קליטה מטעם משרד העלייה והקליטה. על כן, אבקש לתמוך בהצעת החוק, בהתניות של ועדת השרים לענייני חקיקה, שהן: מועד הזכאות לקצבה יהיה לאחר שמונה חודשים; תמיכה בטרומית, קידום החקיקה בהסכמת משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד האוצר ומשרד העלייה והקליטה, ורק לאחר מציאת מקור תקציבי בדיוני התקציב על ידי חברת הכנסת. הצעת החוק תחזור לוועדת השרים לפני הקריאה הראשונה, כדי לעגן את המקור התקציבי. אני מעריכה שחברת הכנסת שירלי פינטו מסכימה להתניות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מתרגמת שפת הסימנים. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> חברת הכנסת שירלי פינטו, מסכימה להתניות? << קריאה >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אז הממשלה קוראת לתמיכה בחוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. לפיכך, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק שמספרה 3118/24, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת נכות לעולים), של חברת הכנסת שירלי פינטו קדוש. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת נכות לעולים), התשפ"ב–2022, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד הצעת החוק הצביעו עשרה חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק אושרה בקריאה טרומית, ותעבור להידון בוועדת העבודה והרווחה. << הצח >> הצעת חוק להבטחת פיצוי לתושבי גבעת עמל, התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3634/24; דברי הכנסת, חוברת כ"ט, ישיבה 137.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום וחוזרים להצעת חוק שמספרה 3634/24, הצעת חוק להבטחת פיצוי לתושבי גבעת עמל, התשפ"ב–2022, של חברי הכנסת משה גפני, נעמה לזימי וגבי לסקי. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> רק הצבעה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אה, רק הצבעה? אה, אני רואה, תודה. תודה על תשומת הלב – מאחר שהצעת החוק כבר נומקה. מי משיב? יפעת, את משיבה? בבקשה. << דובר >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני עונה בשם השר זאב אלקין. ועדת השרים לחקיקה החליטה לתמוך בקריאה הטרומית בהצעת החוק בתנאים הבאים: 1. לפסקה 2 בהצעת החוק תהיה גרסה אחת בלבד, כלומר, גרסה א': "יורש של אדם שהתקיים בו האמור בפסקה 1 ונפטר, והנפטר או יורשיו לא קיבלו פיצוי עבור פינוי הנכס שבו החזיקו במתחם, ואותו יורש המשיך להחזיק בנכס כאמור עד ליום פינוי מהנכס"; 2. המשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרדי האוצר, המשפטים והבינוי והשיכון; 3. הצעת החוק תוחזר לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה לפני הדיון בקריאה הראשונה. מכיוון שהמציעים הביעו את הסכמתם לתנאים אלה, אנחנו מבקשים מחברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אי לכך, אנחנו עוברים גם כאן להצבעה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> רגע, אני רוצה לעלות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה, אתה רוצה להשיב למרות שהיא תומכת? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> להגיד שאני מסכים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו ביום חיובי אז אני אאפשר. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת הוגשה על ידי חברת הכנסת נעמה לזימי וחברת הכנסת גבי לסקי. אני רוצה גם לומר שחבר הכנסת עופר כסיף אומנם לא חתום על החוק הזה, אבל הוא היה שותף למאבק בעניין. לאחר התייעצות עם שתי המציעות, אנחנו מקבלים את התנאים שאושרו בוועדת השרים לחקיקה. אבל אני אומר וחוזר ואומר, מדובר על תהליך של הרבה מאוד זמן. אנשים הופלו באופן חמור, נזרקו מהמקומות שבהם הם גרו, היה שם מהלך לא יפה. המשטרה אכפה את זה ולכן רוצים שזה יהיה נושא סוציאלי, שלא יחייב השלכת רוחב ודברים אחרים, ואנחנו מסכימים לזה. אנחנו נקיים את הדיון כמובן בוועדה, ואנחנו לא נעשה את זה בלי שהממשלה תהיה שותפה לעניין הזה, אבל שהממשלה גם תאפשר לנו להפעיל היגיון ולראות במהלך הדיונים מה צריך לעשות. לכן אני מציע לקבל את מה שביקשת. בשם חברותיי וכולם אני מסכים לזה, ואני מציע שזה יהיה בוועדת העבודה והרווחה, בגלל שזה הופך להיות סוציאלי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו נעבור תחילה להצבעה, ואחר כך נדון גם בסוגיית הוועדה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק 3634/24, הצעת חוק להבטחת פיצוי לתושבי גבעת עמל, התשפ"ב–2022, של קבוצת חברי הכנסת. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להבטחת פיצוי לתושבי גבעת עמל, התשפ"ב–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד הצעת החוק הצביעו 14 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפי התקנון, הוועדה המוסכמת לדון בהצעת החוק היא ועדת הפנים והגנת הסביבה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> ועדת כספים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שמענו כספים – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> ועדת השרים החליטה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מאחר שיש עקרון הפרדת רשויות, ועדת השרים לא מכתיבה לנו. תקנון הכנסת הוא עצמאי ואני קנאי לכבודה של הכנסת. ועדת הכנסת היא שתחליט היכן יידון. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> למה ועדת הכנסת? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כי יש כמה דעות, לא אחת. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מי מתנגד? מי לא הסכים לוועדת הרווחה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היו קריאות גם לוועדת הכספים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> גפני, אני ביקשתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה לא סומך עליי, הרב גפני? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> סומך, סומך. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (ריבית פיגורים בגין אי-תשלום קנס על עבירת חניה), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/846/24; דברי הכנסת, חוב' כ"ו, ישיבה 128.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (ריבית פיגורים בשל אי-תשלום קנס על עבירת חניה), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2704/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שמספרה 846/24, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (ריבית פיגורים בגין אי-תשלום קנס על עבירת חניה), התשפ"א–2021. הצעת החוק של חבר הכנסת ישראל אייכלר – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נומקה, נכון. תשובה והצבעה בלבד. השרה שאשא ביטון. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש הצעת חוק זהה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה יודע מה? רגע, יש הצעת חוק זהה, נכון. אני קורא לחבר הכנסת אוסאמה סעדי, והשרה, בינתיים, כשתתפנה ותתייחס אלינו, היא תשיב על שתי הצעות החוק. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש, גברתי השרה. זה עתה העברנו הצבעה היסטורית של 40 שקלים לשכר מינימום לשעה. אני חושב שזו בשורה, ואני מקווה שזה יגיע למימוש ונביא בשורה לכשני מיליון שכירים. גם זו, אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת – אני וחברי חבר הכנסת אייכלר מגישים הצעת חוק להוריד את ריבית הפיגורים על דוחות החנייה. אנחנו, בתוך עמנו חיים, ואנחנו יודעים איך מחלקים דוחות חניה. לפעמים שמים את זה על הזכוכית ולפעמים זה לא נשמר. אנחנו מחייבים שקודם כול ישלחו את זה בדואר רשום. אם עברה חצי שנה והאזרח לא שילם, מתווספת תוספת פיגורים של 50% בכל חצי שנה. אנחנו גם יודעים שיש הרבה בעיות בדואר, במיוחד אצלנו, בחברה הערבית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ח"כ טופורובסקי, תעזור לי עם העוזרת של ניר אורבך, שלא תרעיש לנו. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מירי, את גורמת לחברי הכנסת שלא להקשיב לי וזה לא בסדר. אז יש לנו בעיות גדולות מאוד בחלוקת דואר ובמסירת דברי דואר, ולכן לפעמים דוח חניה של 100 שקל, חבר הכנסת אייכלר – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תופח. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – מכיוון שלא גובים אותו באופן מיידי, אלא אחרי שנים, אז פתאום 100 שקל תופח לאלפי שקלים. אנחנו רוצים למנוע את העוול הזה ואת העושק הזה נגד האזרח. לכן אנחנו הצענו – אני הצעתי הצעה קצת יותר גבוהה משל חברי אייכלר. אני חושב שצריך להוריד את ריבית הפיגורים. אני מזכיר לכולנו את החוק הראשון שלי, שהיה להוריד את ריבית הפיגורים במרכז לגביית קנסות. עשינו מבצע עם חברתי דאז, השרה היום, מרב מיכאלי, והורדנו 40% – אתה זוכר, כבוד היושב-ראש? 40% מריבית הפיגורים. ואז – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. תהיתי – תהיתי אם היום היא הייתה מסכימה, בתור שרה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני חושב שכן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כן? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן. ולכן גם ועדת השרים תמכה בחוק שלנו, ואז כמעט 150,000 אזרחים ניצלו את המבצע הזה. לכן חשוב מאוד שאנחנו באמת נקדם הצעת חוק כזו, ואז ניתן גם תמריץ כלכלי לאנשים, לאזרחים – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסיים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ללכת לשלם את החובות האלה. וכך גם העיריות – במקום רק לרשום הכנסות על הנייר, אז הן גם יכניסו כסף לקופה הציבורית. אני חושב שההצעה מאוזנת. אני מודה לוועדת השרים לענייני חקיקה על כך שתמכה בהצעת החוק הזו, ואני פונה לכל חברי הכנסת לתמוך, להצביע בעד ההצעה הזו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. ותשובת השרה, שרת החינוך, השרה יפעת שאשא ביטון, בבקשה, על שתי הצעות החוק. << דובר >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני משיבה בשם השרה שקד. הצעת חוק זו באה לתקן את פקודת התעבורה בשני עניינים: מסירת הודעה נוספת למקבל הקנס והפחתת ריבית הפיגורים בגין אי-תשלומו. כדי לאזן בין הצורך לשמירה על הסדרי חניה הקבועים בחוק, תמרוץ החייבים לשלם את הקנסות בזמן והטלת החובות על הרשויות המקומיות, לבין מניעת מצב שבו הקנסות מגיעים לסכומים גבוהים במיוחד, ועדת השרים לענייני חקיקה, בתיאום עם המציע, החליטה לתמוך בהצעה זו בתנאים הבאים: שיעור תוספת הפיגורים יהיה בהתאם לתיקון חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב–2021, שלפיו תחול תוספת של 35% מהקנס, ובתום כל תקופה של שישה חודשים, התוספת תגדל ב-5% מהקנס. בעניין חיוב הרשויות המקומיות לשליחת התראות נוספות, הוחלט להתנגד להטלת חובה זו. קיימת חזקה שהנמען קיבל את הודעת הקנס, ואין הצדקה לקבוע שיש לשלוח תזכורת בדבר הקנס המוצע, במיוחד כאשר מדובר במסירת הודעת תשלום קנס בעת ביצוע העבירה עצמה – השארת דוח על שמשת הרכב – שאז בוודאי לא ניתן לטעון לחוסר מודעות לקיומו של הקנס. חיוב זה עלול להכביד על הרשויות באופן מינהלי, ארגוני וכלכלי ולפגוע ביכולת האכיפה ללא כל הצדקה. בהסכמתם של המציעים לכל האמור לעיל, אנו קוראים לחברי הכנסת לתמוך בתיקון זה ובתנאים האמורים. אני מעריכה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, שאתם מסכימים לתנאים? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: << דובר_המשך >> אז אנחנו קוראים לתמיכה בהצעה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. ואנחנו עוברים לשלב ההצבעות. אנחנו נצביע תחילה על הצעת חוק מס' 846, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה של חבר הכנסת אייכלר. הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (ריבית פיגורים בגין אי-תשלום קנס על עבירת חניה), התשפ"א–2021, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד הצעת החוק הצביעו עשרה חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק אושרה בקריאה טרומית ותעבור להידון בוועדת הכלכלה. ועכשיו אנחנו עוברים להצבעה על הצעתו – הצעת חוק זהה – של חבר הכנסת אוסאמה סעדי, מס' 2704. הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (ריבית פיגורים בשל אי-תשלום קנס על עבירת חניה), התשפ"ב–2021, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עשרה חברי כנסת הצביעו בעד הצעת החוק, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק אושרה בקריאה טרומית ותעבור אף היא להידון בוועדת הכלכלה. << הצח >> הצעת חוק בטיחות בתעסוקה ובריאות תעסוקתית, התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/1440/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום ועוברים להצעת חוק בקריאה הטרומית שמספרה 1440/24 – הצעת חוק בטיחות בתעסוקה ובריאות תעסוקתית, של חבר הכנסת עופר כסיף. בבקשה, אדוני. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מהמקום – צודק. הנמקה מהמקום. בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – איך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יאללה, יאללה, נו. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, עדיף. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, 354 פועלים נהרגו בתאונות עבודה בשנים 2017–2021, ורק 42 כתבי אישום הוגשו בעקבות התאונות האלה. השנה כבר נהרגו 28 פועלים ונפצעו 219, 32 מהם קשה ואחד אנוש. מתוך 219 הפצועים, 134 הם עובדי בניין, שזה משמעותית גבוה משאר התחומים בתעשייה וכן הלאה. מספר ההרוגים בתאונות עבודה בישראל הוא פי 2.5 ל-100,000 עובדים ביחס לאיחוד האירופי. הפיקוח על מקומות עבודה נמוך במיוחד – יש ביקור אחד בשלוש שנים במקום עבודה. הצעת החוק שאני הגשתי – ואני רוצה להודות פה לסגן שרת הכלכלה חבר הכנסת יאיר גולן על התמיכה והסיוע ולמשרד הכלכלה ולכל מי שנטל חלק בזה, ואני רוצה להודות במיוחד לצוות שעובד איתי, לחבריי ויועציי אריאל, מרים ועידו, שעשו באמת עבודה קשה מאוד. שלוש שנים ניסיתי להעביר את הצעת החוק הזאת. הצעת חוק בטיחות בתעסוקה ובריאות תעסוקתית בעצם מבקשת לאחד את הרשויות הקיימות כיום לכדי רשות אחת שתוכל להתמודד טוב יותר עם מגפת התאונות. אני מקווה שכולם יצביעו בעד ושנתחיל לנוע לכיוון חיסול באמת של המגפה האיומה הזאת. לא עובר שבוע בלי הרוגים בתאונות עבודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יעלה וישיב על הצעת החוק סגן שרת הכלכלה חבר הכנסת יאיר גולן. בבקשה, אדוני. << דובר >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת כסיף העלה סוגיה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כואבת. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> – – שבעיניי היא באמת עניין של חיי אדם, על מצב הבריאות התעסוקתית, ולא הזכיר את זה חבר הכנסת כסיף, גם – סליחה, על מצב הבטיחות בעבודה וגם על מצב הבריאות התעסוקתית, לא רק הבטיחות בעבודה, ששניהם במצב שהוא בלתי מתקבל על הדעת. מדינת ישראל – לא, אין שום סיבה בעולם שהיא לא תהיה בין המדינות המובילות בשני התחומים החשובים האלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> משה ארבל, חבר הכנסת ארבל. בבקשה, תמשיך. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> אין סיבה שמדינת ישראל לא תהיה בין המדינות המובילות בעולם בתחום הבריאות התעסוקתית והבטיחות בעבודה. אנחנו לא פחות טובים לא מבריטניה ולא מהולנד, לא מדנמרק ולא מדרום קוריאה. וגם מדינות שאנחנו מביטים עליהן כמדינות פחות מתקדמות כביכול במצב הבטיחות בעבודה – מצבן טוב לאין-שיעור משלנו. למשל, חלק גדול ממדינות מזרח אירופה – מצבן יותר טוב. ולכן הנקודה שהועלתה כאן על ידי חבר הכנסת כסיף – וכמובן, הצעת החוק הנלווית אליה היא נכונה ומוצדקת וראויה מאין כמותה. ואני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולסקור את המהפכה שקורית ואת המהפכה שעוד תקרה בתחום הזה. המהפכה שקורית עוסקת בעיקר בחברות הבנייה, ויש לומר – בעיקר חברות הבנייה הגדולות, שביצעו מהלכים מרשימים לטובת שיפור מצב הבטיחות בעבודה. הנושא הזה מוחזק באופן תדיר על ידי ההסתדרות הכללית, על ידי התאחדות הקבלנים בוני הארץ, על ידי גופים נוספים כמו המטה לעידוד ענף הבנייה ומטה הבטיחות בבניין בראשותו של חבר הכנסת לשעבר האלוף במילואים איל בן ראובן. למרות כל הדברים היפים שנעשים, רמת השיפור בארבע השנים האחרונות היא מתונה, מתונה מדי. אין ביכולתה להביא אותנו לחוף מבטחים. ולכן, שמתי בפני משרד הכלכלה שלושה יעדים מרכזיים: האחד – להקים רשות לאומית לבטיחות בעבודה ולבריאות תעסוקתית. הרשות הזאת תאחד שני גופים מרכזיים – את המוסד לבטיחות ולגהות, שעוסק היום אך ורק בייצור ידע ובהדרכה, יחד עם מינהל הבטיחות במשרד, שעוסק בעיקר באכיפה. על בסיס שני הארגונים האלה תיבנה רשות לאומית חזקה במעמד של מנכ"ל, חבר הכנסת כסיף, כדי שאף אחד לא יוכל לזלזל בגוף הזה, וכדי שכושר המשיכה לעובדי ציבור להגיע למקום הזה ולהשפיע יהיה רב. הרשות הזאת – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רונית המנכ"לית, זה מפריע. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> הרשות הזאת תוביל את עולם הבטיחות בעבודה על כל היבטיו. היא תהיה בנויה, להערכתי – בשלב זה אני עוד לא יכול לפרט, להיכנס ממש למבנה, כי אנחנו שוקדים על המבנה ממש בימים אלה, אבל ללא ספק היא תהיה בנויה מהגופים הבאים: האחד – גוף שיעסוק בכל הנושא של מחקר וייצור ידע; השני – גוף שיעסוק בחקיקה; חקיקת הבטיחות בישראל היא מיושנת; גוף שלישי שיעסוק בכל נושא האכיפה; גוף רביעי שיעסוק בכל נושא הבריאות התעסוקתית; וגוף חמישי, שככל הנראה יעסוק בכל מה שקשור בהדרכה, חניכה והנחלת הידע והטמעתו. אין תקנים נוספים באופן משמעותי בגוף הזה. תקציבו מסתמך על התקציבים הנוכחיים שמושקעים בעניין, אבל מרגע שיעמוד על הרגליים, זו תהיה מהפכה, כי סוף-סוף יהיה בן אדם אחד במדינת ישראל שרואה את תחום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית ממקום אחד, שמסוגל לקבוע תוכנית עבודה אחת, שיכול לקבוע סדרי עדיפויות בהתאם לניתוח המצב בשטח; כתובת אחת לכל הגופים בארץ – לא שתיים, לא שלוש – כתובת אחת שאליה אפשר לפנות ולקבל תשובות; גוף שמייצר ידע, גוף שאוסף ידע; גוף שמסוגל להיות בקשר הדוק עם גופים דומים בעולם ולהביא את מה שהושג, את ההישגים הגדולים שהושגו בתחום הזה, לכאן, לישראל; גוף שיהיה אחראי להביא טכנולוגיה מתקדמת שמסוגלת להתגבר על הרבה מאוד חולשות אנוש ולמנוע תאונות המתרחשות בשטח הרבה מאוד פעמים כתוצאה מחוסר שימת לב. ולכן, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק הזאת, אנחנו מציעים להצמיד אותה להצעת חוק ממשלתית, ולמעשה לקדם את הנושא הזה במהירות הרבה ביותר האפשרית דרך קידום מרב הנושאים הכלולים בעניין בחוק ההסדרים הקרוב. אני אומר כאן לחבר הכנסת כסיף – מכיוון שאני יודע שהנושא קרוב מאוד לליבך וגם קרוב לליבם של הרבה מאוד חברי כנסת, בלי קשר לחלוקה בין אופוזיציה לקואליציה, תנו לנו להעביר לפחות את חוק ההסדרים הקרוב, והינה תקום רשות לתפארת מדינת ישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה מבין? בשביל לחמנייה הוא רוצה שתבנה לו מאפייה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא, בשביל לחמנייה רוצה שתבנה לו מאפייה. בהומור, בהומור. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> חברים, זה היה באמת – הרי לא חשבתי – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – ולהשפיע בעד הכיבוש – – – << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> ידידי חבר הכנסת אבו שחאדה, אתה יודע שזה נאמר בבדיחות הדעת. אין כוונתי שמזה נבנית פרוגרמה פוליטית מקיפה, אבל בלי קשר, אני רגע חוזר לכיוון שאליו אנחנו הולכים. הרשות קום תקום. נוסף לכך, אני אומר לחבר הכנסת כסיף, בלי להמתין להקמת הרשות, יש כמה תיקוני חקיקה שאנחנו מקדמים כבר עכשיו. יש שניים שמאוד חשובים בנושא הזה: האחד – היכולת לבצע תחקיר מקצועי, מנותק מהתחקיר או מהחקירה הפלילית, המשפטית. זה דבר חיוני, כי אחרת אי-אפשר ללמוד מאירועים שקרו. המנגנון כאן יהיה דומה למנגנון של חקירת תאונות אוויריות, למנגנון שמשרת את צה"ל הרבה מאוד שנים, מנגנון התחקיר המבצעי, כדי שתהיה למידה מיידית מכל אירוע ואירוע. הדבר השני שאנחנו מקדמים – אני מקווה להתחיל פיילוט בנושא הזה מוקדם ככל האפשר, ולשלב את הרשויות המקומיות בעבודות הפיתוח. אי-אפשר – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אדוני סגן השר, אתה יודע, הייתי בטוח שהתשובה תהיה קצרה. לא תחמתי אותך בזמן, אבל הפלגת. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << דובר_המשך >> עוד דקה. אין בעיה. הכוונה היא להגיע למצב שאנחנו גם עוסקים בתחום של שילוב הרשויות המקומיות, בעיניי, אם נשלים את שלוש המהפכות האלה – המהפכה של החקיקה המודרנית, המהפכה של הקמת הרשות והמהפכה של שילוב הרשויות – הרי עשינו צעד ענק כדי להפוך את ישראל למדינה מובילה בתחום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית. סליחה שהארכתי, אדוני היושב-ראש, ותודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין בעיה. תודה רבה לסגן השר. אנחנו עוברים להצבעה על – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה אמיץ. אוסאמה, אתה חבר כנסת אמיץ אם אתה רוצה הסברים. אתה יודע, מספיק שאחד יכתוב שאוסאמה עלה להתנגד. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד סגן השר, חבריי חברי הכנסת, כבוד סגן השר, הזכרת את כל אלה שעמלים על העניין הזה של תאונות עבודה ושכחת, אני מאמין בתום לב, את ועדת המשנה שעוסקת בתחום הזה זה שנים. << קריאה >> סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: << קריאה >> צודק לגמרי. סליחה, אני מתנצל. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני בטוח שלא התכוונת לזה. ולכן, הדבר הראשון שהעלינו הוא האיחוד הזה של כל הרשויות והגורמים שהתעסקו ומתעסקים בבטיחות בעבודה. לכן, אני מברך את חברי עופר כסיף מהרשימה המשותפת שלנו, שבאמת עמל, וכבר מהכנסת הראשונה שלו העלה את העניין הזה ועבד והשקיע הרבה מאמצים. אני וסגן השר עובדים על זה, ואתה הופעת בישיבה הראשונה של ועדת המשנה בקדנציה הזאת, וכמו שאמרת, פה אין קואליציה, אין אופוזיציה, אין עניין מפלגתי. כולנו צריכים לשלב ידיים בתחומים של חקיקה, של תקנות, של הסברה, כדי למגר או לצמצם את המפלצתיות בתאונות עבודה. כבוד היושב-ראש, מתחילת השנה אנחנו סופרים, לצערנו, 29 הרוגים בתאונות עבודה, מהם 14 בענף הבניין. אנחנו כמעט מגיעים ל-60 ו-70, 300 ומשהו במשך השנים האחרונות. אי-אפשר לקבל מצב כזה. זו לא גזרה משמיים שאנחנו נספור עוד קורבן ועוד קורבן ועוד קורבן. בישיבה האחרונה הבאנו שתי משפחות – תאמינו לי, בכינו, כל חברי הכנסת, כל מי שהיה שם. התרגשנו. לא היה לנו מה להגיד להם. הם איבדו את יקיריהם. מישהי מאבדת בעל; אבא קובר את הבן הצעיר שלו – משפחת זיאדאת ממוקייבלה. מה אני יכול להגיד להם? אני חושב, ולכן עליתי לפה – אל תחכו עד לחוק ההסדרים, אל תקשרו את זה בחוק ההסדרים. אם זה מוכן, וזה מוכן, בואו נקדם את זה. למה צריך לקשור את זה בחוק ההסדרים? ודבר שני, יש עוד תקנות – אני פונה אליך במיוחד, כבוד סגן השרה – תקנות ששוכבות במשרד המשפטים חודשים לגבי הרחבת האחריות והטלת אחריות על בעל האתר, כדי שלא כל אחד יחמוק מאחריות. אלה תקנות חשובות מאוד. בוא נשלב ידיים למען העובדים ובטיחות העובדים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. אם כבר הזכרנו נשכחות, זה המקום להזכיר את איל בן ראובן, אלוף במילואים, שהוא התחיל עם זה וריכז את זה בזמנו. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק בקריאה טרומית, שמספרה 1440/24, הצעת חוק בטיחות בתעסוקה ובריאות תעסוקתית, התשפ"א–2021, של חבר הכנסת עופר כסיף. הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק בטיחות בתעסוקה ובריאות תעסוקתית, התשפ"א–2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד הצעת החוק הצביעו שבעה חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק אושרה בקריאה הטרומית ותעבור להמשך דיון בוועדת העבודה והרווחה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בטרם נמשיך בסדר-היום, הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 23), התשפ"ב–2022, שהחזירה ועדת ביטחון הפנים. תודה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שינוי מדרגות המס), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3403/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום. יש לנו את הצעת החוק שמספרה 3403/24, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שינוי מדרגות המס), של חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן וקבוצת חברי הכנסת. אני מודיע מראש שתשובה והצבעה על הצעת החוק הזאת יהיו במועד אחר. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, עשר דקות לרשותך. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> המציאות הישראלית הפכה לקשה מנשוא במהלך השנה החולפת. כולנו שומעים את הציבור, כולנו שומעים את כל שכבות הציבור נאנקות. ממשלת השינוי עשתה הכול כדי שהחיים של הזוגות הצעירים, של הסטודנטים ששוכרים דירות, של ההורים בפריפריה, של הקשישים, של הנכים, של ניצולי השואה, הפכו לאט ובהדרגה פשוט לבלתי אפשריים, באמת בלתי אפשריים. אני לא חושבת שמישהו מאיתנו זוכר בעשורים האחרונים תקופה כל כך קשה למחיה יום-יומית. נכון לרגע זה, אנחנו מדברים על גיהינום עבור כל מי שאין לו כיסים עמוקים מאוד, גיהינום כלכלי ומפחיד, כמעט תהום, שבו הליכה לסופר היא מעשה מבהיל ומפחיד, ומילוי הטנק של הדלק הוא מעשה מפחיד. אנשים מחשבים כל צעד ושעל בכל תחום בחיים שלהם, ואלה מראות וקולות שלא שמענו ולא ראינו כאמור המון המון שנים. אחת ההבטחות הליבתיות של נפתלי, רגע לפני שהוא הפך לראש ממשלה בבחירות האחרונות דרך הונאה שלא הייתה כמותה בישראל או בכל מדינה דמוקרטית, הייתה חוק סינגפור. אני רוצה להקריא ציטוט מתוכנית סינגפור המהוללת, שנפתלי נהג לומר ברוב פתוס וכאב תוך כדי הרמת גבות – וזה הציטוט: נחתוך את מס ההכנסה ב-15% לכל דרגת מס. זה המון, הוסיף נפתלי, ואחר כך גם המשיך עם סימן קריאה. מעולם לא עשו את זה בישראל. בכיס של משפחות עובדות יישאר הרבה יותר כסף בסוף כל חודש. אז נפתלי, היום בבוקר, ממש לקראת הצעת החוק הזאת, גלשתי קצת ונתקלתי במשהו שכתב אחד הגולשים, קוראים לו רם ושדי, אם אני לא טועה, והינה מה שיש לו לומר על הכסף שהבטחת שיישאר בכיס של רם בסוף כל חודש. אז הינה מה שרם כותב לך: עברנו למרכז כדי לחסוך את הנסיעות – העלו לנו את השכירות; עברנו לאופנוע כדי לחסוך את הדלק – העלו את מחירי הדלק ואת מחירי הביטוח; עברנו לטבק כדי לחסוך על עישון – קופסת סיגריות זה כבר יקר מדי – העלו את המיסוי של הטבק; עברנו לסטרימינג כדי לחסוך על הטלוויזיה – פיצלו את השירותים והעלו את המחירים; עברנו לבשל כדי לחסוך על האוכל – העלו את המחירים בסופר. היום לטייל בסופר זה כמו ללכת ברכבת הרים – אתה לא יודע איך תצא משם; עברנו לחופשות בחו"ל כדי לחסוך על החופשה – והעלו לנו את מחירי הטיסות. אני רק רוצה להזכיר את הרפורמה של נתניהו, שהורידה משמעותית את מחירי הטיסות. ובכן, עולם חדש, ממשלת שינוי – הכול עולה, וגם הטיסות. רצינו לקנות דירה כדי לחסוך על שכירות – העלו את המיסוי ואת מחירי הדירות באחוזים ששברו שיאים של עשורים רבים. לא היה כדבר הזה; למרות הכול, רצינו להמתיק את הגלולה, אבל שמו לנו מס גם על משקאות ממותקים. שומעים? הוא שואל, נראה לי שמישהו כאן מסתלבט עלינו. ובכן, המישהו הזה, יש לו שם – קוראים לו נפתלי. ואני רוצה לעשות משהו חדשני. הבנתי שכל ההבטחות של נפתלי לא היו ליבתיות. השאלה היא כמה סינגפור הייתה ליבתית. ולכן לקחתי חלק מהתוכנית של נפתלי – חלק חשוב בעיניי, משמעותי בעיניי ומאוד נכון כלכלית – וזה הפחתת שיעור המס לחברות, לעסקים מורשים, לעצמאים, לעסקים קטנים, לשכירים, לכולנו בעצם. לפחות כשנפתלי מעלה את המיסים בכל תחום בחיים שלנו, מעלה את יוקר המחיה באופן רצחני, ובואו נודה בזה, נטול שליטה – יושבים שם אסופה של חובבנים שחוץ מלהגיד "אבל ביבי" באמת לא יודעים לנהל מדינה. והאזרח הפשוט, הזוגות הצעירים, הסטודנטים – כולנו מרגישים על בשרנו את הרשלנות והחובבנות של האוסף האקלקטי של אנשים שמעולם לא ניהלו מדינה ושאין להם מושג מה הם עושים בחיים שלהם. חשבתי לקחת את ההצעה הזאת, שהיא דווקא הצעה מאוד מאוד טובה, ולהעלות אותה כרגע, ולראות את כל חברי ימינה, ובראשם נפתלי, מצביעים על הטיקט שעבורו הם נבחרו לכאן, או עוד יותר מקסים מזה – לראות אותם מצביעים נגד כל דבר שהם הבטיחו, כולל התשואות הכלכליות, שעל זה אנחנו ממעטים לדבר. נפתלי מכר את הערכים הימניים שלו בעבור נזיד עדשים. על זה הגוש הלאומי בוכה וזועק כל הזמן. הוא נשבע ונדר וחתם והתחנן: אני לעולם לא אשב עם לפיד, לעולם לא אשב עם לפיד; הוא רק לא אמר שהוא לעולם לא ישב עם האחים המוסלמים או יישען על הרשימה המשותפת. אז על זה אנחנו מדברים כבר שנה. כבר קצה נפשנו. אין דבר שיכול היה להיאמר ולא נאמר. על מה אנחנו לא מדברים מספיק? על ההבטחות שנוגעות לכלל האזרחים בישראל, כי תוכנית סינגפור היא לא רק לגוש הלאומי – היא לכל האזרחים. ולכו תדעו כמה אנשים הכניסו את הפתק של נפתלי לקלפי ולא ידעו שמדובר בשקרן פתולוגי, וחשבו שגם לזה הוא מתכוון ברצינות. אז נפתלי, לא רק שהוא לא הוריד את המיסים – הוא עשה בדיוק את ההפך; הוא העלה את המיסים בכל כך הרבה תחומים. קצרה היריעה ואין לי הרבה זמן, אני אתן in a nutshell, בקליפת אגוז: כלים חד-פעמיים – נפתלי העלה מיסים; משקאות אלכוהוליים – נפתלי העלה מיסים; משקאות ממותקים – נפתלי העלה מיסים; סיגריות אלקטרוניות – נפתלי העלה מיסים; טבק – נפתלי העלה מיסים; דלק – נפתלי העלה מיסים; המרכיב של המיסים בדלק הוא 65%, וזה שובר כרגע שיאים של עשור. הממשלה של נפתלי הכפילה את מס הרכישה על דירות להשקעה והעמידה אותו על 8% – שוב, שיא שנשבר. נפתלי הבטיח להוריד את מדרגות המס ולהשאיר יותר כסף אצל האזרח – במקום זה, הוא רוצה לקחת מיסים גם על נטפליקס. אין כמעט פעולה שהאזרח הישראלי יכול לעשות מרגע שהוא קם בבוקר ועד רגע שהוא הולך לישון – לא משנה אם הוא מדליק את המחשב, את הטלוויזיה, נכנס לאופנוע, נכנס לאוטו, קונה משקה קר, הולך לסופר, נכנס לעבודה, יוצא מהעבודה; כל דבר שאנחנו עושים כאזרחים, החל מהנעלה, לבוש, אכילה, פנאי, פנאי בבית, פנאי בחוץ – הכול עלה באופן משמעותי, שלא לדבר על החלום המתוק של דירה לזוגות צעירים במרכז, בפריפריה, זה ממש לא משנה – הכול הפך להיות פשוט בלתי אפשרי. ומכיוון שהגוש הלאומי איננו פופוליסט ולא ניחן בכישורי הפופוליזם של אחד ששמו יאיר לפיד, אף אחד לא יכול לעשות ליאיר לפיד את יאיר לפיד. זה פשוט מביך אותנו מדי. אנחנו לא יודעים לאמץ את הקול הצרוד, את הטון המזויף, את הפומפוזיות המאוסה, את הסיסמאות הריקות, את הפופוליזם, את הטחינה במוח: איפה הכסף? איפה הכסף? בג'ובים, בנורבגים. אני חושבת שיאיר לפיד היה צריך להמשיך: איפה הכסף, וההמשך האמיתי, אם הוא לא היה מסתיר אותו, היה: למה הכסף לא אצלי? אני רוצה לחלק ג'ובים או לעבוד שלוש שעות ביום, כשהציבור נאנק תחת העול ולא סוגר את החודש. אחרי עשור של רווחה כלכלית, שבו עובדתית הפערים בין העניים לבין העשירים צומצמו משמעותית על ידי נתניהו, בא האיש שהבטיח גבוהה-גבוהה: איפה הכסף? איפה הג'ובים? אני פוליטיקה נקייה; אני השכן ממול; אני, כמוני – כמוכם; אני אח שלכם; אני לא הקיסר הנהנתן עם הסיגר; אני אותנטי; אני כמוכם. חוכר מטוסים פרטיים, עובד שלוש שעות ביום – ככה לפחות מתפרסם לפי היומנים שלו. בשלוש שעות האלה, אדוני יושב-ראש הכנסת, כדאי לדעת, הוא פוגש סלבריטאים או את החברים הישנים שלו מהתקשורת. ונחש מי יושב בבית משפט על סיקור אוהד? נחש מי? לא יאיר לפיד. לא זה שמשחיר את הפגישות המפוקפקות שלו או את הנסיעות המפוקפקות והפרטיות שלו – בלי אבטחה ובלי אף אחד – לחו"ל, פעם בחודש. לא משנה. הציבור כרגע נאנק. הציבור עובר היום חוויה של התפכחות. הציבור היום מבין שעבדו עליו, שכל החבר'ה שאמרו: יש קיסר מושחת ונהנתן שעושה לכם רק רע, ואנחנו נבוא ונוביל פוליטיקה נקייה, פתאום מבינים שזאת הייתה פשוט השלכה. פשוט השלכה, תמונת מראה. אין דרך אחרת לתאר את זה. ההוא, הנהנתן, עבד 24 שעות ביממה, לא ישן ולא נדם ולא נח, ורק הוסיף בימים ובלילות ולפנות בוקר ובאישון לילה עוד ועוד שעות עבודה, שהוכיחו את עצמן בכל תחום אפשרי שרלוונטי מאוד לארנק של כולם; לא רק של מצביעי הליכוד, לא רק של ישראל השנייה, של כולם – העשירים חוו שגשוג; חברות התפתחו. אלה שהיה להם פחות – הפערים הצטמצמו. הפריפריה הגיאוגרפית, הפריפריה החברתית – כולם נהנו מגשם של שגשוג. אבל בגלל כישורי המשחק הפנומנליים של יאיר לפיד, שעמד ושיקר וזייף ודקלם וישב על הווריד, הם האמינו לו, נתנו לו את הקול שלהם, ועכשיו הם פשוט לא סוגרים את החודש, בזמן שזה שעבר עליהם כל כך יפה, בזיוף שאני לא יודעת איך אפשר להעביר אותו בלי להיות מובך – הבן האדם הזה חוכר מטוסים פרטיים, עובד שלוש שעות ביום – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וצוחק על כולנו. לסיכום, נפתלי, אני אומרת לך, זה לא עניין של קרדיט. את התוכנית שלך אני מאמצת, אבל אני מוכנה לתת לך את כל הקרדיט אם רק תקיים הבטחה אחת, אחת, אחת, למען השם, מכל ההבטחות שלך – שוב, לא הבטחה שקשורה לגוש הלאומי – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אלא לכלל אזרחי ישראל: תפחית את המיסים כפי שהבטחת. הציבור הישראלי נאנק ולא יכול יותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. כאמור, תשובה והצבעה במועד אחר. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו נעבור להודעה של מזכירת הכנסת ולאחר מכן נעבור לשלב ההצעות לסדר-היום. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מיכל וולדיגר, סמי אבו שחאדה ולימור מגן תלם בנושא: משבר בריאות הנפש והמחירים הכבדים על כלל מערכת הבריאות. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לסגנית מזכיר הכנסת. עד כאן היה שלב החקיקה הפרטית. אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום. יש לנו הצעות דחופה לסדר-היום בנושא: הטרדות מיניות והדרת נשים במחלקות הכירורגיות בבתי חולים, מס' 2637, 2642, 2650, 2690 ו-2694, של כמה חברי כנסת. נתחיל מעידית סילמן. עידית סילמן נמצאת? איננה. מיכל רוזין? אף היא איננה. אי לכך, גם ההצעה הזו יורדת מסדר-היום. לא נותר לי אלא להכריז שתם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, י"ד בסיוון התשפ"ב, 13 ביוני 2022, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 18:23. << סיום >>