דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ל"א ישיבה קמ"ב הישיבה המאה-וארבעים ושתיים של הכנסת העשרים-וארבע יום שלישי, ט"ו בסיוון התשפ"ב (14 ביוני 2022) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 4 נאומים בני דקה 4 נירה שפק (יש עתיד): 5 יסמין פרידמן (יש עתיד): 5 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 6 רם שפע (העבודה): 7 אבי מעוז (הציונות הדתית): 7 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 8 משה אבוטבול (ש"ס): 9 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 10 ינון אזולאי (ש"ס): 11 אוריאל בוסו (ש"ס): 12 הצעות לסדר-היום 13 ציון יום ההוקרה למערך המילואים 13 היו"ר מיקי לוי: 13 שר הביטחון בנימין גנץ: 14 משה טור פז (יש עתיד): 14 יואב קיש (הליכוד): 15 אופיר סופר (הציונות הדתית): 16 משה אבוטבול (ש"ס): 17 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 19 אמילי חיה מואטי (העבודה): 20 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 21 הצעת ועדת הכספים בדבר צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 18), התשפ"ב–2022 23 אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): 24 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 25 אבי מעוז (הציונות הדתית): 27 יעקב טסלר (יהדות התורה): 29 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 30 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 33 ינון אזולאי (ש"ס): 34 אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): 35 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היום ט"ו בסיוון התשפ"ב, 14 ביוני 2022. אני מתכבד לפתוח את מליאת הכנסת. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הרשות לקידום מעמד האישה (תיקון מס' 2) (תיקון שם הרשות ותיקונים במבנה הארגוני של הרשות), התשפ"ב–2022. כמו כן הונחו מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתן של חברות הכנסת אלינה ברדץ' יאלוב, אמילי חיה מואטי ורות וסרמן לנדה בנושא: אי-יישום התוכנית הלאומית למאבק במחלת ההפטיטיס בישראל. כמו כן הונחו מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת משה ארבל, אופיר סופר, יצחק פינדרוס ואיתן גינזבורג בנושא: היעדר תורים זמינים להנפקת דרכונים ותעודות זהות במשרד הפנים; בעקבות דיון בהצעה לסדר-היום של חברי הכנסת אורי מקלב, יוסף טייב ואיתן גינזבורג בנושא: תורים ארוכים ברשות האוכלוסין – להנפקת דרכון או תעודת זהות. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה למזכיר הכנסת. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> המשך סדר-היום – נאומים בני דקה. נא להצביע, בבקשה. תודה רבה. עד שהרשימה תתקבל, חברת הכנסת שפק, את הצבעת? את תהיי ראשונה, בבקשה. אלוף משנה וזה, אז אני יודע מה את הולכת להגיד, נתתי לך להיות ראשונה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, אני באמת פה לברך על היום החשוב הזה, יום הוקרה למערך המילואים, מילואימניקים ומילואימניקיות, ואני מנצלת את הבמה הזאת להגיד שהצלחנו לצמצם עוד פער. שמחתי היום – לאחר שיחות רבות שהיו לי עם נשים במערך המילואים שהתלוננו על זה שמחליטים עליהן; אישה שיולדת, ברגע שהיא יולדת ויוצאת לחופשת לידה, אוטומטית מפרישים אותה מצה"ל. היום הודיעו לנו שהמצב ישתנה – שאין סיבה להחליט עבורנו אם אני רוצה לעשות מילואים או לא, ולכן זה לא יהיה אוטומטית. ישאלו אם מי שרוצה להמשיך או להפסיק, יותר נכון, אם מישהי רוצה להפסיק, ומאותו רגע נמשיך. זה עוד נדבך חשוב בקשר שבין החברה לצבא, וזה מוכיח שיכולת ההחלטה היא בידינו. צה"ל חשוב, מערך המילואים חשוב, מערך המילואים הוא אבן ראשה. אני גאה להיות מילואימניקית ולשרת, גם היום, כשאני חברת כנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. לא לא לא, כאן, מה לעשות – אורחים יקרים, מילואימניקים, זה בסדר, אתם אינכם יודעים ואינכם מכירים. ברוכים הבאים, קודם כול, אבל אינכם מכירים את כללי הבית. אי-אפשר למחוא כאן כפיים אלא במקרים מיוחדים. אתם מקרה מיוחד, אז הינה, מחאנו כפיים. חברת הכנסת פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> האמת היא שאנחנו צריכים למחוא כפיים להם. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום מציינים ברחבי העולם את היום הבין-לאומי לעצירת המשלוחים החיים – לאי-עצירת המשלוחים החיים. השבוע טבעה אנייה עם כ-15,000 עגלים וטלאים שהיו בדרכם למשחטות. בני האדם ניצלו, בעלי החיים לא. האם מישהו עדיין לא יודע ומכיר את הפרקטיקה האכזרית, המיותרת, שבה עגלים וטלאים, גורים קטנים, נאלצים לעבור מסע ימי מפרך, קשה ומיותר, מלא בפחד, בזוהמה, בכאב ובמוות, רק כדי להישחט כאן? זו הייתה החקיקה הראשונה שהגשתי לפני שנה, כשנכנסתי לכנסת. בעבודת נמלים קשה למדתי את הנושא על כל היבטיו, והבנתי שחוץ מהתעללות, יש פה כל כך הרבה דברים נוספים: זיהום, דואופול ששולט בשוק, כספים, שליטה, ובעיקר – צריכה מופרזת של בשר לא בריא. אין משרד שלא נפגשתי איתו, אין איש מקצוע שלא התייעצתי איתו. בניתי תוכניות, הסברתי וגם שכנעתי. פתרנו עשרות מהמורות וחדשות נוספו, הצגנו פתרונות, הבאנו נתונים, ולצערי, לא כולם התקבלו. ולמרות זאת, אני אומרת בפה מלא: הכול פתיר. אין שום סיבה הגיונית להמשיך עם המשלוחים החיים. אני פונה מכאן למשרד החקלאות וגם לשאר המשרדים המעורבים: די עם התירוצים, די עם הסחבת. הגיע הזמן להיות בצד הנכון של ההיסטוריה. הגיע הזמן לשים סוף להתעללות חסרת ההיגיון. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת טופורובסקי, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי וחברות הכנסת, קודם כול, אנחנו מצדיעים לחיילי המילואים, למשפחת מילואימניקים גאה. המון המון בהצלחה. אני חושב שהמדינה צריכה להמשיך ולעשות עוד יותר, להעריך ולהמשיך ולכבד את המילואימניקים ואת התרומה האדירה שלהם לאורך השנים למדינת ישראל ולצה"ל. לגבי תאונות הדרכים, הנאום שאני עושה כל שבוע, הוא בוצע אתמול ובו סיפרתי על ארבעה הרוגים. מאז אתמול יש עוד שלושה פצועים קשה ועוד הרוג אחד. זה לא נגמר. אני שמח לבשר כאן שבכביש 90 הולכת להיות ממש משלחת של כל אנשי המקצוע ביום ראשון שהולכים לבדוק איך אפשר למצוא מגוון טיפולים שיטפלו גם באופן מיידי וגם בטווח הבינוני בתאונות הדרכים. ועדיין, לא משנה דיבורים על בחירות, לא בחירות, יש רוב, אין רוב – בתאונות הדרכים אין קואליציה ואופוזיציה. בתאונות הדרכים כולנו צריכים להילחם ביחד כל הזמן. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שפע, בבקשה. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> שלום, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, שלום למילואימניקים ולמילואימניקיות. כיף לראות אתכם פה איתנו. אני באתי לפה להזכיר לכולנו שבתוך הקרבות הפוליטיים וקואליציה ואופוזיציה ועניינים, יש מערכת חינוך שקורסת ויש מאות אלפי צוותי ההוראה שלא מסוגלים לשרוד את השנים הכל-כך קשות שהם עברו בקורונה והם נוטשים את המערכת. ובזמן הזה אנחנו פה, ופה אני קורא גם לשר האוצר וגם לשרת החינוך וגם ליושבת-ראש הסתדרות המורים: יש לנו אחריות לעשות הכול כדי לשפר את מעמד המורה. אני מסתכל פה על חברת הכנסת קטי שטרית מהליכוד, שאני יודע שזה בוער בה כמו שזה בוער בי – שנינו מורים. ויש לנו אחריות לא להיגרר עכשיו ל-1 בספטמבר, כי יש איום שביתה. שביתה היא כלי קריטי שצריך לשמור עליו, אבל התפקיד שלכם הוא לעשות כל מה שאפשר כדי להגיע למצב שמיליונים של הורים ותלמידים לא ישלמו מחיר על קרבות פוליטיים כי משכתם את הזמן לרגע האחרון. אנחנו באמצע יוני, יש מספיק זמן כדי לעשות שינוי משמעותי – לתת תוספת גדולה למורים בתחילת הדרך, לתת עוד תוספת גם למורים והמורות הוותיקות שנתנו שנים את כל מה שהם יכלו, לחזק את המנהלים ולתת תחושה למי שהולך לשליחות הזאת שאנחנו מפה, מהכנסת ומהממשלה, מסתכלים למורה בעיניים, רואים שהיא עובדת קשה ועושים באמת את מה שניתן כדי להרים את המעמד שלה בציבוריות הישראלית. לנו יש שליחות ואחריות פה, קטי וכולם, לעשות הכול כדי שההסכם הזה ייסגר, ובקרוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מעוז, בבקשה, ואחריו – חברת הכנסת שטרית. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. נאום הנדסת תודעה מס' 57, והפעם על קרן וקסנר. שלשום נפגש כבוד הנשיא עם הנהלת תוכנית וקסנר ועשרות בוגריה ודיבר בשבח התוכנית ותרומתה לשירות הציבורי. לצערי, גם כבוד הנשיא נפל בפח הנדסת התודעה של קרן וקסנר, שבאה לכאורה להשביח את השירות הציבורי ובפועל פועלת כמכונת הנדסת תודעה משומנת, כשלאורך שנים מאות בעלי תפקידים בכירים בשירות הציבורי – מצה"ל, מערכות החינוך והמשפט ומערכות ציבוריות נוספות – עברו אצלה תהליך חינוך מחדש של תפיסות השמאל הרדיקלי והפוסט-מודרני. ככה זה כשראשי הקרן בארץ קשורים בקשר הדוק לארגוני שמאל. הנשיאה של הקרן העולמית היא רבה רפורמית, הסגן שלה היה חבר בארגון השמאל הקיצוני J Street ובין מקימי עמותת הבוגרים שלה נמצאים מנכ"לים לשעבר של הקרן לישראל חדשה, עוד חברה טובה של קרן וקסנר. אני ממליץ לחבריי במחנה היהודי-לאומי שכשנחזור במהרה לשלטון, נפעל יחד בנחישות להפסקת הנזק העצום שקרן וקסנר ודומותיה גורמות למדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שטרית, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת אבוטבול. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – גם אני מצדיעה לכם. הייתי מורה חיילת, זה לא נחשב כל כך, אבל גם זה היה חשוב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נחשב מאוד. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> נחשב מאוד? תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חינוך זה בנפשנו. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> הייתי עתודאית בכלל, אז אמרו לי: או קצין חינוך ראשי או יחידת מורות. הייתי ביחידת מורות – לא מצטערת. חוזרת בי. אני חושבת שזה גם קשור אליכם. קראתי במעריב את המאמר של מאיר עוזיאל והחלטתי שאני מקריאה לכם אותו, חבריי חברי הכנסת – "המעיל כמשל". התרבות הישראלית נשלטת על ידי תרבות עם מסר פוליטי. המסר הפוליטי השולט בנו היום הוא הטלת ספק – הטלת ספק בצדקת הציונות, הטלת ספק בכלל במדינה שלנו כמדינה יהודית. אלו הכללים. זה חינוכי, זה טרנדי, זה טוב ליצוא, זה על פי ההוראות של מפקחי האלגנציה, זה על פי דרישות הקהל הצורך תרבות עם מסר פוליטי. אבל זה רע. הגענו לדרגה שבה הספק הפך לעובדה והאמת – למשהו מפוקפק. הגענו למצב שבו הספק הוא אקסיומה, וזה מעוות, וזה מזכיר את הסיפור הבא: יום אחד – מורה נשארת מורה – הלך אדם בקור הנורא, אבל היה לו מעיל שהוא הצליח לרכוש בעמל רב ובקורבנות גדולים. פתאום הוא התחיל להרהר, בעודו הולך, ונזכר שפעם הוא ראה על שרוול המעיל כתם קטן, והכתם הזה התחיל להציק לו במחשבותיו והשתלט על מחשבותיו כל כך, עד שהוא הביט על המעיל בשאט נפש, ובסוף הוא הסיר את המעיל. אבל כשכוחות ההצלה הגיעו עם שמיכה מזהב בניסיון להחיותו ממוות מקור, הוא גמגם לפני בשפתיים רועדות משהו שכבר אי-אפשר היה להבין, ואז הוא אמר: איפה המעיל שלי? מה עשיתי למעיל שלי? אז אני מאוד מקווה שלא נעשה למדינה שלנו מה שהוא עשה למעיל. המדינה הזו יקרה לליבנו, הציונות והזהות היהודית שלנו והערכים שעליהם גדלנו, ועליכם, שאתם שומרים עלינו. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבוטבול. אני רק מזכיר לחברי הכנסת: נאום בן דקה. בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לך תעצור מורה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש כאן מחאה בחרוזים של ארגון נהגי האוטובוסים: השרה שאהבה טיקטוק. פעם הייתה שרה שאהבה רק טיקטוק. לא פייסבוק, לא אינסטגרם, רק טיקטוק. לא פגישות לא פתרונות ולא הישגים, רק טיקטוק. ובג'ונגל הרחוק ההוא שבו היא גרה, איפה שיש אנשים בשר ודם, החיים הם לא בטיקטוק. ישבה אז השרה וצחקה על כולם: אני רק בטיקטוק. באו אליה היועצות והיועצים, המומחיות והמומחים, הוועדות והוועדים, ואמרו לה: גברתי השרה, אצלנו כאן בג'ונגל יש אנשים שחיים פה, שצריכים להגיע ממקום למקום. יש קשישים, ויש ילדים, ויש חיילים, ויש קשי יום וסתם כאלה שהפקקים באוטו הביאו אותם לדיכאון ושברון. אבל טיקטוק – החיים הם לא בטיקטוק. תפסיקי בבקשה לרקוד ולקפוץ וסרטונים מביכים. הגיע הזמן שתיקחי אחריות על מצב העניינים. אבל השרה צחקה. היא רוצה רק טיקטוק. זה הכי פאן לה, וכולן יכולות לקפוץ לה. גם הרפורמות. היא בטיקטוק ואך ורק בטיקטוק. טיקטוק. טיקטוק. טיקטוק. פעם אחת את השטויות עזבה ויצאה השרה מביתה עם כל הפמליה, לטייל בג'ונגל הרחוק שבו היא חיה. ראתה השרה אנשים שממתינים שעות בתחנות הרוסות בלי צל, חיילים שלא מצליחים לעלות על הרכבת כי עוד שנייה היא מתפוצצת, נהג שבורח כי הוא נוהג כבר 12 שעות ללא הפסקה וקשיש שסופר את השקלים כדי לשלם על הנסיעה. ראתה השרה במו עיניה עד כמה היא כושלת. חטפה חום, ברחה והסתלקה אל לשכתה הממוזגת. ומה עם האנשים שבג'ונגל חיים? אתם ודאי שואלים. האזרחיות והאזרחים עדיין סובלים. הם ממשיכים לחכות חיים שלמים לתחבורה ראויה ומכבדת ברכבת מיושנת, שפועלת עד חמש, גם בימי חמישי, בשמש ובגשם בתוך תחנות מטומטמות, בזמן שהשרה רוקמת רפורמות. וכל יועץ ויועץ, כאשר שואל מה יהיה, ישר היא זועקת: קדימה לשתוק, אני באמצע לצלם סרטון לטיקטוק. והכי חשוב, גברתי השרה, להגיע לפגישות עם יושב-ראש ועדת הכלכלה מיכאל ולדון איתו על הרפורמות רחוק ממבזקי הטיקטוק, כי תכף תתפרק הממשלה ולא יישאר לך שום טיקטוק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מזרסקי, בבקשה, ואחריה – חבר הכנסת אזולאי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השר, חיילות וחיילים מילואימניקים – מצדיעה לכם. נשים עושות שלום, תודה שאתן כאן, תודה על ההשקעה שלכן במעורבות חברתית. לא יכולתי להתאפק, ועד עכשיו אני לא נרגעת אחרי דיון שנערך בוועדת הבריאות בנושא המשבר החריף שמתרחש בבית חולים העמק בעפולה. זה היה דיון המשך, הדיון הראשון התקיים בחודש פברואר. מאז נסעתי גם לבקר בבית החולים ולפגוש את מנהלי המחלקות. הם הקימו ועד פעולה. אני מזועזעת מהמצב והתנאים שבהם נאלצים לעבוד צוותים רפואיים ומחוסר מענים למטופלים. מדובר על מיליון תושבים באזור. בבית החולים יש מצוקות; יש משבר חריף בין ההנהלה של כללית שירותי בריאות לבין מנהלי המחלקות של בית החולים. מאז הדיון הראשון, שהתקיים בכנסת בפברואר, ועד היום לא נעשו שום צעדים לתיקון המצב, וגם היום בדיון, נציגי כללית שירותי בריאות התחברו אך ורק באמצעות הזום. למה? למה? לא רוצים להסתכל בעיני העובדים שלהם? לא רוצים להסתכל בעיני נבחרי הציבור? נקבע דיון למחר בבוקר, ואני מצפה שגם משרד הבריאות וגם ההנהלה של הכללית ייקחו אחריות ויציגו תוכנית ישימה, תוכנית פיתוח של בית חולים העמק בפועל. תושבי הפריפריה לא פחות חשובים מתושבי תל אביב, ואני לא אתן לזה לעבור לסדר-היום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אזולאי, ואחריו – חבר הכנסת בוסו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ראשית, תנחומיי על פטירת אחותך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> שתהא נשמתה צרורה בצרור החיים, וגם קיבלתי על עצמי, אני הקטן, ללמוד לעילוי נשמתה, משהו קטן, שזה יהיה לעילוי נשמתה. אני רוצה קודם כול להגיד לכולם ברוכים הבאים. אנחנו מודים לכם. תודה רבה לכם. שהקדוש ברוך הוא ישמור אתכם. הרבה בריאות, נחת ושמחה. אתם עושים הכול למעננו ונשתדל אנחנו לייצג את כולכם נאמנה. אדוני היושב-ראש, משרד החוץ הוציא אזהרת מסע לטורקיה. ישראלים רבים טסים לטורקיה, וכמובן, המקום שלנו – להגיד לישראלים להיזהר ולהישמר, ואם הוציאו אזהרת מסע, גם לא לטוס לשם. אבל אני קורא לממשלת ישראל לעשות הכול. יש במיוחד אנשים צעירים, זוגות צעירים, שטסים לטורקיה בשביל ליהנות, ויחד עם זאת אומרים להם אזהרת מסע, ומצד שני – אין איזשהו כיסוי אם הם מבטלים את הטיסה. מדינת ישראל צריכה להבין – ואנחנו רואים את האתגר הגדול שעומד בפנינו – לעשות הכול ולבדוק מה ניתן לפצות את אותם אלה שיבטלו את הטיסה. כי חלילה, חלילה, אם יקרה שם אסון, זה יעלה יותר יקר למדינת ישראל, והצער של כולנו יהיה גדול פי כמה מאשר לפצות אותם היום בכסף. אני חושב שמדינת ישראל יכולה לעשות את זה. האזרחים לא רוצים לטוס למקומות מסוכנים, אבל כשזה נוגע בכיס, זה קשה להם. אני קורא למדינת ישראל לעשות הכול על מנת לראות איך מצד אחד למנוע את הטיסה, מצד שני שהחברות לא יפסידו, ושאזרחי ישראל לא יפסידו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בוסו, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גם אני רוצה להצטרף לברכת התנחומים, וברוך שובך, ושיהיה בנסיבות יותר משמחות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> ברוכים הבאים באמת לכל מערך המילואים. גם אנחנו בוגרי מילואים ומבינים את החשיבות, וההערכה שיש כלפיכם היא לאין ערוך. כל יום שלא נעשה זה עדיין לא מספיק למה שבאמת מגיע לכם. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להקריא את האיגרת האמיתית שנכתבה לפני האיגרת לרוב הדומם, איגרת לבני ובנות הציונות הדתית: כמובן, לאחר שנתיים של סבבי בחירות ללא תקציב מדינה, וכו', וכו', לא יכולתי לעמוד מנגד למרות שהיה לי מאוד נח להישאר באזרחות ובהייטק אחרי האקזיט. נאמר כאן: "לעולם לא אוותר על האידיאולוגיה שלי בשביל שום תפקיד ושום כיסא. גם אם הכיסא הוא כיסא ראש הממשלה לא אוותר על ערכיי, על הדרך שלי בשביל שום דבר בעולם". על החתום בסופה של האיגרת זה נפתלי בנט. מכאן אפשר להבין ודאי את הכעס של בוחריו. ואני רוצה גם בהזדמנות הזו לבקש מראש הממשלה, ואפילו מיושב-ראש הכנסת, להסתייג מדבריו האומללים של מי שהיה סגן הרמטכ"ל – מבחינתו התואר נשאר מאז ומתמיד – חבר הכנסת יאיר גולן, שהתבטא כלפי ראש האופוזיציה כמחלה ממארת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. תמו נאומים בני דקה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> ציון יום ההוקרה למערך המילואים << הלסי >> << דובר >> היו"ר מיקי לוי: << דובר >> אנחנו עוברים לנושא הבא – ציון יום מיוחד: ציון יום ההוקרה למערך המילואים של צבא ההגנה לישראל – הצעות לסדר-היום מס' 2374, 2433, 2584, 2897, 2941, 2946 ו-2947. ברוכים הבאים, אורחים נכבדים ביציעי הכבוד של כנסת ישראל. חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, הכנסת מצדיעה היום למשרתי המילואים. בשמי ובשם הכנסת אני רוצה לומר לכם תודה – תודה על השנים הרבות שאתם משרתים את המדינה; תודה על ההגנה שאתם נותנים לאזרחי המדינה, לעיתים תוך סיכון חייכם; תודה על ימי הלימודים והעבודה שאתם מפסידים; תודה על שעות המשפחה עם האישה או הבעל והילדים שאתם מפספסים; תודה על שיקול הדעת, השכל הישר, הבגרות והניסיון שאתם מביאים איתכם ליחידות ולשירות; תודה על הריצה בג'בלאות באימונים, על המוכנות ליום פקודה; תודה על התעסוקות המבצעיות שאתם מבצעים. תודה, כי זה לא ברור מאליו. ההחלטה של כל אחת ואחד מכם לעזוב הכול ולהתייצב ביחידות ברגע האמת, ברגע שקוראים לכם, ראויה לכל כבוד והוקרה של החברה הישראלית ושל הבית הזה. לצערי הרב, יש לנו עוד דרך לעשות כדי שמשרתי המילואים יקבלו מהחברה והמדינה את המגיע להם, ההוקרה והתגמולים שהם ראויים להם, כדי שהמילה פראייר, כפי שאמרתי למטה באולם, לא תיזרק לעבר מילואימניקים, כדי ששירות במילואים יהיה יוקרתי. מעבר לתגמול הכספי, יש שורה של הצעות שנחשפתי אליהן ומצריכות תוספות כספיות של האוצר – לא גבוהות, אני חייב להגיד כסגן שר אוצר לשעבר – ויש בכוחן להעלות את קרנו של המילואימניק בחברה הישראלית. זו המחויבות שלנו כמדינה וכחברה לציבור המשרתים היקר הזה, העילית של החברה הישראלית. כך או כך, ברור לי שהמילואימניקים היקרים והאהובים ימשיכו לשרת – בגלל הערכים, בגלל החינוך, בגלל התרומה, בגלל החברות, כי כאלה הם. אני מעריך ומוקיר כל אחת ואחד מכם ומודה לכם. אני מבקש להודות לכולכם על שירות ארוך טווח, ולשני יוזמי היום הזה, חבר הכנסת קיש וחבר הכנסת טור פז – על שיזמו את היום החשוב הזה. תודה רבה. אדוני שר הביטחון, תרצה עכשיו לעלות או בסוף הדוברים? << קריאה >> שר הביטחון בנימין גנץ: << קריאה >> אני אעלה מהצד הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה יכול לעלות גם לכאן. << דובר >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת, מכובדיי אנשי המילואים, את התשובה או את ההתייחסות הרחבה של משרד הביטחון יישא סגן השר אלון שוסטר. נבצר ממני להישאר למשך כל הישיבה. אני מוגבל באיזשהם זמנים, בעיקר בגין 40 שנה לציון מלחמת מבצע שלום הגליל, ולכן לא אוכל להישאר לאורך כל הישיבה. אבל אני כן רוצה להגיד תודה לחברי הכנסת שנמצאים פה מכלל מפלגות הבית. הבית הזה יודע הרבה רעשים, הבית הזה יודע הרבה ויכוחים, אבל נדמה לי שיש דבר שיש עליו הסכמה – על חשיבות הביטחון, חשיבות השירות והתרומה של אנשי המילואים. כפי שאמרת, יושב-ראש הכנסת, אנחנו ננסה למצוא את הדרכים לא רק לשמור את כשירותכם אלא גם להביא את ההוקרה שלנו ואת התגמול, כפי שנדרש, במעלה השנים קדימה. אז שוב תודה רבה לכם, ותודה לכל הח"כים שנשארו להשתתף. תודה על הזכות לדבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשר הביטחון. חבר הכנסת טור פז, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת קיש. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אחיי ואחיותיי המילואימניקים, המילואימניקיות, מכובדיי כולם, החודשים מאי-יוני לפני 20 שנה בדיוק עם אחינו הצנחנים במילואים, ויחידות רבות אחרות, בסמטאות מחנה הפליטים טול כרם. אני מפקד פלוגה ב', גדוד 420, חטיבת המילואים "שועלי מרום". ימים מדממים של האינתיפאדה השנייה, ובזמן שאנו פעלנו בערים הגדולות ביהודה ושומרון – חלק מהחזרת הביטחון למדינת ישראל – התפוצצו מחבלים מתאבדים ברחובות ערי ישראל. לחמנו בין סמטאות מחנה הפליטים, ובאותו קרב נפל אחד מאחינו, אורן צלניק, זיכרונו לברכה, מפלוגה א', הפלוגה של חברי השר מאיר כהן. תמונה אחת נחקקה בזיכרוני מהקרב הזה. יצאנו לכמה שעות התארגנות בפאתי מחנה הפליטים. בזווית העין ראיתי את הנגמ"ש של אורן. בעודי מחנה את הנגמ"ש שלי ראיתי את חבריו לפלוגה של אורן שוטפים את דמו ואת דם שניים מחבריו שנפצעו מכבש הנגמ"ש ומייד אחר כך חוזרים לשדה המערכה. כך נראית דבקות במשימה; כך נראית אחוות לוחמים. ותסלחו לי שאני אחזור על משהו ששמעתם ממני קודם: שם על מדי הב', חבריי בקואליציה, חבריי באופוזיציה, אין ימין ואין שמאל, אין אשכנזי ואין ספרדי, אין עשיר ואין עני; יש אחים, אחים לנשק, אחים למילואים. ושוב נזכיר ביום הזה, ביום המכובד הזה שאנו מציינים, רק דבר אחד – שאדם שיוצא לשירות מילואים לא תמיד חוזר משם, כי שירות במילואים הוא לא רק "גבעת חלפון", והוא לא רק הצחוקים עם החבר'ה בפלוגה בערב, והוא לא רק העל האש בסוף המילואים, והוא אפילו לא רק הזיעה הניגרת מתחת לאלונקה – הוא מסירות נפש, הוא מסירת הנפש על הגנת עם ישראל. זה שירות המילואים, זו העובדה הבלתי-נתפסת על בחור או בחורה שרגע אחד הם אזרחים ולמוחרת הם על מדים, רגע אחד הם עובדים במקום עבודתם ורגע אחרי זה הם מוסרים את הנפש למען מדינת ישראל. ולנו חברי הכנסת יש תפקיד כאן, ולכן השדולה של חבר הכנסת קיש ושלי פעלה ותפעל על מנת לקדם – לקדם הטבות, לקדם ימי מילואים שיוכרו באופן מלא, לא רק ב-100%, אלא ב-130% ו-140%, לקדם תיקונים בביטוח הלאומי, לתקן את ההטבות שמגיעות גם למפקדים וגם לחיילים. כל אלה הם חשובים מאוד, אבל עיקר העיקרים הוא שאנחנו, חברי הכנסת – צד ימין, צד שמאל, אופוזיציה, קואליציה – נהיה חתומים על אותו חוזה בלתי כתוב בין המדינה לבין האזרח המשרת לזמן קצוב במילואים. את החוזה הזה נקיים בלי קשר לצד, ללא קשר לאופוזיציה, ללא קשר לקואליציה. הוא ליבת הקיום שלנו כאן, הוא האירוע שלנו כאן. נדע כולנו בכנסת ישראל שברגע האמת נעמוד אנשי המילואים – כן, גם אני בתוכם – ונצא לשרת. ידעו אנשי המילואים שברגע האמת אנחנו, כנסת ישראל, מדינת ישראל, נעמוד לצידם. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת טור פז. חבר הכנסת קיש, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת סופר. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, קודם כול, יש קהל של מילואימניקים. אני רוצה מפה לברך אתכם על היום הזה ולומר לכם תודה. הקמל"ר בני בן ארי, אנחנו מאוד מעריכים היום את כל העשייה שלכם. אני רוצה גם לציין ביום זה את אבי אסייג, זיכרונו לברכה, שהוביל את עמותת המילואימניקים ונפטר לפני שנה מקורונה, ולאחל בהצלחה לאופיר כהן, שממשיך את דרכו. אני רוצה לספר משהו מניסיון אישי כמילואימניק. לצערי, בגיל 51 הפסיקו לי את המילואים, אבל עשיתי שנים רבות מילואים. לכל חייל מילואים יש אופי שונה של מילואים. המילואים שלי כאיש צוות אוויר, טייס קרב – אני מתאר לכם את המציאות. אני מדבר על קיץ 2014, צוק איתן. חלקכם הייתם בלחימה בקו החזית; אני הייתי במילואים ומשתחרר ממילואים. באותו הזמן הייתי טייס באל על, וכשהייתי בא למילואים הייתי יוצא למשימות של תקיפות בעזה, ואז הייתי חוזר הביתה, יוצא לאיזו טיסה, ישן באמסטרדם ורואה ב-CNN מה קורה בלחימה. זאת הייתה ההתנהלות – רגע אחד אתה פה ורגע אחד אתה שם. כמובן, אתה מאוד מאוד עוקב ורוצה להיות בחזית ובשיא העשייה. אין ספק שהמציאות הזאת – ונתתי לכם פה רק סיפור אחד – היא שונה בין החילות והיא שונה בין הגיסות והחזיתות, אבל לכולם יש הסיפורים שלהם איך המשפחה מושפעת – והמשפחה מאוד מושפעת – ויש מחירים כבדים מצד אחד עם הרגשת שליחות מאוד גדולה מהצד השני. אני אומר פה בצורה הכי ברורה, ואני אומר לך, היושב-ראש – היום כשסיפרת אז הבנתי שאחיך, זיכרונו לברכה, היה בשירות מילואים כשנפטר. את זה לא ידעתי. אז אנחנו חייבים לכם 100%. לצערי, אני אומר את זה בכנות, כי נלחמנו להביא 100% במדים ללימודים למילואימניקים צעירים סטודנטים ולא הצלחנו – הבאנו רק 75%, וגם את זה צריך לתקן. צריך לתת 100%. מי שנותן יותר צריך לקבל יותר – צריך לומר את זה בגאווה. מגיע להם. מגיע לכם. זה גם לסטודנטים וזה גם ללוחמים. המפקדים הלוחמים במילואים זה חוד החנית, קבוצה מאוד מצומצמת. זה לא צריך להיות רק בהטבות בנקודות לקבע או דברים כאלה, זה צריך להיות בצורה מובהקת – בזיכוי במס הכנסה, באפליה מתקנת, במהלכים משמעותיים, היושב-ראש. שיהיה ברור לכל עם ישראל שזאת אוכלוסייה שאנחנו רוצים לחזק, לטפח ולשמור עליה. שוב, תודה רבה לכם על כל העשייה, עשרות ימים – בממוצע מעל 50 ימים בשנה לאותם מפקדים לוחמים; תודה למשפחות – נשים, ילדים, גברים. אנחנו מעריכים את זה, ומכנסת ישראל נקווה שנצליח לעזור כמה שאנחנו יכולים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סופר, בבקשה. << דובר >> אופיר סופר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, חבר הכנסת קיש, חבר הכנסת טור פז, יושבי-ראש השדולה החשובה הזאת, ואחרונים חביבים – אנשי המילואים, אלה שנמצאים בשלושה מינויים משניים במקביל – שמענו את הרמטכ"ל אומר את זה: אנשי מילואים, אחר כך גם הבית ואחר כך גם העבודה. אני רוצה להמשיך ברוח הדברים של הרמטכ"ל ואולי קצת להסתייג מדברים שנאמרו במהלך היום. אני חושב שההוקרה היא הנקודה החשובה. אני מדבר לא רק על ההוקרה של מוסדות המדינה – ופה זה הדיוק שלי – ולא רק על ההוקרה של צה"ל, אלא אני חושב שהנקודה המרכזית היא ההוקרה של החברה. שכשחייל מילואים חוזר הביתה או כשהוא נמצא במהלך שירות מילואים פעיל, אז הילד בגן יהיה גאה וירגיש שאבא שלו עושה מילואים; אשתו בקהילה תהיה גאה בזה שבעלה עושה מילואים; המעסיק שלו יהיה גאה בזה שהוא מעסיק מילואימניקים והוא מעסיק מפקדים בכירים במילואים ושכל השנה הם טוחנים מילואים. זה מה שאנחנו צריכים. תפקידנו בכנסת זה לעצב את הנורמות האלה – לא לבד; יחד עם התקשורת, יחד איתכם, יחד עם העמותות, אבל בטח זה אחד התפקידים המרכזיים, שאנחנו צריכים לעצב פה את הנורמות, וזה באמצעות חקיקה. אני כן רוצה להסתייג – ואני יודע שהכוונה הייתה אחרת – מהמילים "אפליה מתקנת". לא אפליה מתקנת ולא יצירת שוויון. אני מדבר על העלאה על נס, על הוקרה, על זה שאתם חברת המופת, אתם הדגל של מדינת ישראל. כן, אתם משלמים מחיר יקר גם בהקשר הכלכלי, מי שהוא עצמאי ומי שהוא שכיר. אתם משלמים מחיר יקר גם במתח הנפשי – לא בכל גיל, לא בכל מצב משפחתי, לא עם כל ניסיון מבצעי קל להגיע ולעמוד מול האש ומול התופת וגם מול הסיכון ומול המתח המבצעי השקט. אתם משלמים מחיר יקר מול המשפחה. תפקידנו, אדוני היושב-ראש, הוא לדעת לייצר את האווירה הנכונה הזאת במדינת ישראל. בתקופה הזאת, לצערי, יש לנו שחיקה בסמלי הלאום – אני רוצה לגעת בשניים מהם: אחד זה אחדות והשני זה הצבא – פה המילואים יודעים לתת את שני הדברים האלה יחד. הזכירו את זה קודמיי, גם כאן וגם בדיונים לפני כן. זאת החשיבות שלכם, וזו אולי אחת המתנות הגדולות מעבר לביטחון, מעבר למשימת הניצחון שאתם יכולים לתת לחברה הישראלית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבוטבול, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת קושניר. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו ביום חשוב זה מציינים את יום ההוקרה למערך המילואים. זה יום חשוב שפעם נוכל לבוא ולהגיד תודה, כי בלהט העשייה, בלהט הלוחמה, בלהט ההשתתפות שלכם במבצעים ובדברים כאלה ואחרים אנחנו, לצערנו, שוכחים, מטבע הדברים, שגם צריכים לעמוד ולהגיד תודה לכל אלה שמפקירים את ביתם ואת עבודתם, עוזבים הכול ויוצאים לאותם מחנות שבהם התנאים הם לא תמיד תנאים, ועושים הכול כדי להגן על מדינת ישראל, להגן על תושבי מדינת ישראל ואזרחיה. אז אנחנו מנצלים את ההזדמנות הזאת שחלקכם כאן ותעבירו את תודתנו בשם כל חברי הכנסת ובשם כל המדינה כולה, שמאוד מודים לכם על חלקכם הגדול. ואנחנו כמובן, מעבר לזה, מתפללים תמיד שתשובו בשלום לביתכם, כי אתם באמת ראויים לכל הוקרה וציון. תודה על כל עשייתכם. כמובן שמעבר למילים והתודות, הדברים חייבים גם להיות מעוגנים בשורת חוקים שחייבת לעגן את חוסנכם, על כך שאתם בעצם מקריבים ועוזבים את היום-יום. חלקכם בעלי עסקים, חלקכם שכירים, אבל לא תמיד, לא תמיד המעסיקים מפרגנים כשהם רק שומעים את המילים "אני יוצא למילואים" או דברים מהסוג הזה. אני אומר את זה גם כאחד ששירת בצבא וגם כאחד שהיה במילואים, ולא תמיד היה קל, כי לפעמים כוח האדם באותו מקום עבודה מאלץ שהתגובה לנושא הזה צוננת. אנחנו חייבים לחזק את כל האפשרויות כדי שאתם באמת גם תוכלו להגיע בשמחה לעשות את השירות החשוב הזה וגם כמובן שלא תינזקו, לא כלכלית ולא משום מצב אחר. חשוב לנו גם לברך אתכם ולומר לכם שדוד המלך אומר: "אם השם לא ישמור בית שוא שקד שומר". כלומר, השמירה שלנו כאן, במדינה שלנו – למרות שאנחנו מדינה אחת בתוך 70 זאבים מסביב שמחפשים להרוג, להשמיד את העם היהודי הזה, ואנחנו רואים את זה במהלך כל ההיסטוריה. אנחנו יודעים בדיוק כמה מתכננים עלינו שם בצד להרוס ולהרוג את העם היקר שלנו, העם היהודי, אבל זה לא מהיום – מימים ימימה, מפרעות שהיו בעבר, אם זה האינקוויזיציה, ולאחר מכן השואה, וגם היום יש שואה חרישית עם זה שבעצם אנחנו רואים את שורות הפיגועים שקורים בתוך המדינה שלנו, ואנחנו כואבים את כאבם של כל אותם יתומים. היום בבוקר הייתה גם השדולה היקרה שהקים ידידי חבר הכנסת יוסי טייב למען יתומים ואלמנות, שבתוכם יש גם את אותם חללי צה"ל ואת אלה שלא נשארו איתנו כי הם נהרגו על מזבח האדמה שלנו, על כך שבעצם הם היו צריכים להגן עלינו. אז ודאי שכל הסיבות האלה אומרות לנו שאנחנו מבקשים שבעזרת השם רוח האמונה שלנו, האמונה היהודית בצור ישראל וגואלו, בקדוש ברוך הוא, ששומר – "השם שֹׁמרךָ השם צִלךָ על יד ימינךָ" – שהקדוש ברוך הוא ודאי שומר עליכם מלמעלה ויודע בדיוק את תרומתכם. אנחנו כמובן מתפללים לחוזקכם, לומדים תורה למענכם ועושים את הכול, בעזרת השם, שתהיו בריאים ושלמים ושתביאו לנו, בעזרת השם, את עטרת הניצחון ואת השמירה על גבולות ארץ ישראל, ובעזרת השם, מאחלים לכם תמיד הצלחה. תודה רבה לכם. תמשיכו להוביל את עם ישראל להצלחות ולברכות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קושניר, בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשי השדולה חברי משה טור פז וחבר הכנסת יואב קיש, אני מברך אתכם על היום המדהים הזה שאתם עושים כאן בכנסת. אני מסתכל עליכם, חברים, רואה אתכם יושבים על מדים, והלב באמת מתרחב, כי אתם אלה שבאופן אמיתי מייצגים את ארץ ישראל היפה, את עם ישראל היפה, שיודע לשים את הכול בצד וברגע האמת יודע להתגייס ולבוא למשימה, וזה לא משנה איזו משימה – ברגע שהמדינה קוראת לכם אתם יודעים לשים את הדברים בצד ולתעדף את טובת הכלל, את טובת המדינה, על כל שאר הדברים. יצא לי באופן אישי לשרת בכמה יחידות במילואים. בתור מ"פ צעיר שסיים את השירות הצבאי הגעתי למערך המילואים כמובן בתפקיד סמ"פ עם איזושהי בעיה בריאותית, שאני לא אספר עליה אבל אני מספר לכם מה קרה. במהלך הסיורים הבלתי-נגמרים בתעסוקה מבצעית באזור שכם התגלה לי בסיור שהחובש שלי בצוות הוא הומאופת, והתחלנו לדבר ולדבר וסיפרתי לו על הבעיה, והוא אומר לי: תקשיב, אני מבקש ממך שאחרי התעסוקה תבוא אליי הביתה – הוא גר, אגב, באלון שבות – תבוא אליי הביתה ואני אנסה לעזור לך. הגעתי אליו הביתה, ישבתי איתו איזה שלוש שעות, נתן לי שני כדורים, אדוני היושב-ראש – נתן לי שני כדורים והבעיה הבריאותית נפתרה. אם לא הייתי מגיע למילואים לא הייתי מכיר אותו. אז אני מודה לו, כמובן, וגם למערך המילואים ולמילואים בכלל, שנוצרה לי ההזדמנות הזו. לאחר מכן עברתי כל מיני יחידות, ועשיתי גם – באמת היה לי כבוד גדול לשרת ביחידה שעסקה בתיאום מבצעי מול צבאות אחרים. היינו קצינים במערך המילואים אל מול סדירניקים מהצד השני. אז הסדירניקים מהצד השני כמובן שותפים, נראים כמו שסדירניקים בצבאות זרים צריכים להיראות, אבל אני אומר לכם, חברים, בגאווה: מבחינת החוכמה, מבחינת הגמישות, מבחינת היצירתיות, תמיד השארנו להם אבק. למה אני אומר את זה? אני אומר את זה כי מערך המילואים בצה"ל זה מערך שהוא מאוד מאוד מקצועי. הוא מאוד מאוד מקצועי והוא גם מושתת על המוטיבציה ועל הרצון לשרת. לכן אני טוען שכל מי שיודע לתעדף את טובת המדינה על טובתו האישית עושה את זה בשמחה, שם את המדים בשמחה והולך למשימה, אבל אנחנו לא יכולים להתייחס לזה כמשהו שהוא מובן מאליו, כי יש רק 1% של כאלה שעושים את זה. לכן הפעולות שאנחנו עושים כאן בכנסת הן פעולות שהן לא רק לטובת המילואימניקים – לא רק לטובתכם – הן לטובת עם ישראל, לטובת החברה הישראלית, לטובת מדינת ישראל. בכנסת הקודמת קיבלתי פנייה מאחד המג"דים שסיפר לי שחייל מילואים שמתגייס בדצמבר ושירות המילואים שלו חוצה את השנה הקלנדרית לא מקבל את המענק המלא. ואז יצאנו לסדרת פגישות ארוכה בכנסת הקודמת, בכנסת הזאת המשכנו, ואני חייב פה להגיד מילים טובות לשר הביטחון בני גנץ וגם לצמרת צה"ל על כך שהיו מאוד מאוד קשובים, ואחרי עבודת מטה מאוד מאוד קצרה פתרו את הבעיה הזאת, ובמאי אותם מילואימניקים, שזה מה שקרה להם בשלוש השנים האחרונות, קיבלו את המענק. ויש לנו עוד הרבה מאוד דברים לעשות למענכם. ועוד משפט אחד – אני חושב שבמעמד הזה אנחנו צריכים להגיד תודה למשפחות שלכם, לנשים, לבנות ובני הזוג, שיודעים לספוג את ההיעדרות שלכם בזמן שאתם נמצאים במילואים, וכמובן גם לילדים שלכם. ואמר פה חברי חבר הכנסת סופר שאתם צריכים להיות גאים במה שאתם עושים, ותפקידנו לעשות הכול כדי שתוכלו להיות גאים, ובזה אנחנו עוסקים יום-יום, לא משנה קואליציה, אופוזיציה, כולם ביחד. אז פשוט תודה רבה לכם, ואני מצדיע לכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מואטי, בבקשה. אחריה – סוגר את הרשימה ויסכם סגן שר הביטחון. << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, זו הזדמנות להשתתף בצערך גם מעל הדוכן. כתבתי נאום אבל הוא נשאר בלשכה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו סומכים על זיכרונך. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> – – אז ברשותכם אני רוצה להגיד כמה מילים על א.ב. יהושע, שעזב את העולם היום. איש טוב וחכם עזב את העולם שלנו. היצירה שלו כאן לתמיד. אברהם גבריאל יהושע – "בולי" בפי חבריו. מהסיפורים הקצרים בתחילת הדרך, שהם בית ספר לדור שלם של סופרים, עד יצירות המופת שהוא השאיר לעולם, זכינו כולנו לחיות בדור שסופר ענק כמוהו הוא חלק ממנו. תודה על הטקסטים שהסעירו למיליונים את הנפש והרטיטו את הרוח. תודה רבה, א.ב. יהושע. אבא שלי שירת במילואים. הוא היה משגיח כשרות, והזיכרון שיש לי – לפני שאני אודה לכולכם – זה הריח של המדים שלו, שאימא שלי הייתה אומרת: זה הריח של הארץ הזאת. אני ממש זוכרת אותי ואת אחי הקטן – אז היינו שניים, יוסי ואני – מסתכלים מהחלון ומחכים שהוא יגיע עם המדים שלו. הוא היה איש גדול; הוא עדיין איש גדול. זה תמיד מילא אותנו התרגשות שמישהו מאיתנו, אבא שלנו, לא שומר רק על הבית אלא שומר על המדינה; במקרה שלו, שומר גם במובן מסוים על הצביון של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, בתפקיד הקטן שלו כמשגיח כשרות, והוא היה מאוד מאוד גאה בתפקיד הזה, אני חייבת להגיד לכם. תודה רבה למשרתי המילואים. תודה רבה שאתם פה. אני גאה להיות חברת כנסת במדינה שיש בה מערך מילואים כל כך מפותח וכל כך מיטיב. אני מצטערת שלא נאמתי את הנאום שכתבתי – הוא היה דווקא בסדר – אבל אני אמצא הזדמנויות להודות לכם בהרחבה. תודה רבה. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך. תודה רבה. גם בלי נאום כתוב, זה היה בהחלט טוב. סגן שר הביטחון, בבקשה. << דובר >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר >> יושב-ראש הכנסת, בשורות טובות. חברי וחברות הכנסת, משרתי ומשרתות מילואים יקרים, שמתגייסים שוב ושוב לא רק ביום פקודה אלא דווקא בימים האפורים והשוחקים, אני מודה לחבריי חברי הכנסת משה קינלי טור פז ויואב קיש, יושבי-ראש שדולת המילואים, ולכל המעורבים בצה"ל על היום המושקע והחשוב שקיימנו היום בכנסת. אני מקווה שנמשיך מדי שנה. כבוד גדול עבורי להיות שותף לעשייה למען החלוצים הציונים העכשוויים, משרתי ומשרתות מערך המילואים. כשהייתי בן שש, כך אני זוכר היטב, כבוד היושב-ראש, שאלתי את אבא שלי: מה אתה חושב שכדאי שאני אעשה בצבא? ילד בן שש, נסעתי עם אבא בטרקטור. אבא, כמעט כמו כל האבות הישראלים וכמעט כמו כל האימהות הישראליות, ענה לי: עד שתהיה בן 18, לא תצטרך ללכת לצבא. זוכר, ככה הוא אמר לי. אני שירתי בשנת שירות לפני הצבא, שלוש שנות חובה, שנתיים קבע ועוד 37 שנות מילואים כמפקד לוחם ובמשימות תכנון ושליטה. עשיתי זאת כאיש של שלום שיודע כי הרוצה בשלום ייכון לקרב. במהלך שירות המילואים שלי בצנחנים ובשלדג הוכרזתי על ידי הרמטכ"ל, שהיה המ"פ שלי בסדיר, בוגי יעלון, כקצין מצטיין בשירות המילואים – זכות גדולה שאני נושא עימי בגאווה. אבא איננו, וגם אימא. הבן הצעיר שלי עוד מעט כבר בקבע, ואחיו, מ"מ במילואים בגדוד חי"ר, קיבל אתמול הוקרת הצטיינות בבית הנשיא. שירות המילואים היה לי אתגר קבוע והיה לי הזדמנות מתמשכת להתפנות מעבודה, מלימודים ומצורכי הקהילה ולהשקיע בביטחונם של תושבי ישראל, ובעצם – בקיומה של המדינה. הסיפור שלי הוא סיפורם של עשרות אלפי חיילי מילואים. במלחמת המפרץ, בגיל 33, עם שני ילדים, בסמסטר ראשון ומאתגר של לימודים באוניברסיטה, עשיתי יחד עם חבריי לנשק כ-100 ימי מילואים. הנחלצות למילואים והמתייצבים לשירות הם בנותיה ובניה המובחרים של האומה שלנו, שחיים פרק משמעותי של חייהם בדואליות הרפתקנית מרובת אתגרים בין האזרחות לבין המילואים. חזקה עליכם ועל חבריכם ליחידה, שגם בשירות האזרחי שלכם באקדמיה ובמדע, בכלכלה ובקהילה, אתם מובילים ונושאים בנטל. חזקה עליכן ועליכם שהאחריות שאתם מגלים במדים באה ממשפחותיכם ומכם כאזרחים מעורבים. הדילוג המתמיד בין לימודים, עבודה, משפחה וקהילה לבין האימונים, התעסוקה המבצעית והלוחמה הוא בעל תרומה כפולה הן לצה"ל, ליחידה, כארגונים שזוכים בנקודות מבט ותוספים מרעננים של מי שאינו שקוע 24/7 בחיים בצה"ל, והן האזרחות זוכה לחישול משרתיה ללא מדים, שמכל קריאה למילואים שבים מנוסים יותר ומחויבים יותר לבית הלאומי המשותף. אנחנו כאן כדי להריע לכם, כדי לומר לכם שביטחון האומה בידיכם, כדי לומר שאנחנו מודעים למחיר שאתם משלמים על כך – מחיר במשפחה, מחיר בעבודה, מחיר בלימודים, לעיתים מחיר בגוף ולעיתים בנפש. היו שלום, היו ברוכים, היו ברוכות באשר תהיו, באוויר, בים וביבשה, בארבע כנפות הארץ, במשימות לוחמה, בתמיכת הלוחמה, בצבירת הידע והכישורים בלוגיסטיקה ובמינהלה. אכן לא קלה היא, לא קלה דרכנו, אבל בנסיבות הביטחוניות המאתגרות יש לנו, משרתי המילואים, את הזכות לחיות חיים מלאים שבהם אנחנו שותפים להגנה עצמית, לחירות – זכות שלא הייתה לבני העם היהודי במשך 80 דורות. הדרך ארוכה, כנראה, עד לגיבוש מתווה השירות שיאפשר לציבור רחב הרבה יותר להיות שותף בשירות ביטחוני, קהילתי ואזרחי. יהיה זה במסגרת הסדר שיכלול ציבור רחב, אבל גם בו תוטל אחריות עודפת ותינתן העדפה מיוחדת לחלק קטן מציבור המתגייסים, בעיקר ללוחמים ולאנשים במקצועות הטכנולוגיים. שירות המילואים במתכונתו הנוכחית ניכר בדיפרנציאליות העמוקה שבו. חלק קטן מהישראלים והישראליות רשום במצבת משרתי המילואים. חלק קטן עוד יותר נקרא בפועל לימי מילואים. חלק מזערי משרת ומשרתת עשרות ימים ויותר במהלך שנה ממוצעת, ובהם מספר הלוחמים קטן עוד יותר. זעירים מזער המזדקרים בייחודם, גם בקרב המשרתים האינטנסיביים ביותר, הם המפקדים המובילים במערך המילואים. אתם, שנמצאים כאן, שייכים לאותו קומץ, לאוונגרד, למי שנושא על כתפיו – גם באזרחות, ובהקשר הזה במדים – את ביטחון ישראל וקיומה. ועדת השרים להוקרת מערך המילואים בראשות שר הביטחון, שאני לוקח חלק מרכזי בהובלתה, גיבשה לאחרונה סדרה של החלטות חשובות לתמיכה במשרתות ובמשרתים ולהוקרתם. עוד נשוב ונעמיק בסיוע ובהוקרה גם בשנים הבאות. הממשלה אישרה את המלצותינו, שכוללות בין השאר הנחה בארנונה והכפלת תגמול מיוחד למפקדים במילואים. הגדלנו את ההטבות והמלגות לסטודנטים המשרתים במילואים. אנחנו נמצאים במעקב מול משרדי הממשלה ליישום מלא של החלטת הממשלה ולגיבוש החלטות נוספות בתקציב 2023. חיילים ומפקדים, אתם המעטים שנקראים ובאים. אתם המחויבים שלא נרתעים מהקושי. אתם האמיצים שמשלמים מחיר ובוחרים שוב ושוב להיקרא לדגל, תורמים לביטחון אזרחי ישראל ולקיומה של מדינת היהודים הדמוקרטית, אך תרומתכם משמעותית עוד יותר כיוון שאתם מעוררים השראה חיובית, שוחים נגד זרם הניכור והבידול. אתם מכל שבטי ישראל חוברים למשימה אחת, בבחינת שבט אחים גם יחד, ומראים לבני המשפחה, לחברים, לקהילה, לעבודה וללימודים דוגמה אישית של אחריות לאומית. יישר כוח גדול. אנחנו זקוקים לכם. אנחנו מוקירים אתכם. בשם שר הביטחון וממשלת ישראל כולה, ונדמה לי שבשם כנסת ישראל והאומה כולה, אני מצדיע לכם. היו ברוכים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לסגן שר הביטחון. תודה רבה למשתתפים. שלא כפי שנהוג בבית הזה, אני מבקש מחברי הכנסת לקום ולמחוא כפיים לכבוד המילואימניקים. (מחיאות כפיים) תודה רבה על השתתפותכם. היו ברוכים, ונסיעה טובה ובטוחה הביתה. << נושא >> הצעת ועדת הכספים בדבר צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 18), התשפ"ב–2022 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ממשיכים בסדר-היום. החלטת ועדת הכספים לגבי צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 18), התשפ"ב–2022, מציג – חבר הכנסת אלכס קושניר, יושב-ראש ועדת הכספים. בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצו שבעצם מטיל מיסוי על כלי אידוי, ובמילים פשוטות – סיגריות אלקטרוניות ונוזל לסיגריות אלקטרוניות. מה שעמד ברקע לקבלת ההחלטה הזאת להעלות את המס זה בעצם שני דברים: דבר אחד – אמרנו שאנחנו חייבים לייצר איזשהו מחסום, מחסום כניסה בפני הפיתוי לאותם נערים ונערות שמתפתים לצרוך את הדברים האלה. עכשיו, שלא יהיו פה ויכוחים: מוצרי עישון, וזה לא משנה אם זה סיגריות רגילות או סיגריות אלקטרוניות או כל דבר אחר, הם לא מוצר צריכה בסיסי, ולכן הצו הזה בא להגן בעיקר על הנוער שלנו, בעיקר על הילדים שלנו, שלא ייכנסו למעגל הזה, כי הכלי הזה נראה מאוד מאוד יפה, הכלי הזה נראה מאוד מאוד מושך. << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> אסור להדגים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אלכס, שים בכיס. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> הוא גם מריח מאוד מאוד טוב, אבל הילדים והילדות לא באמת מבינים ומבינות את הנזק שהכלי הזה גורם להם. << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> מבינות ומבינים. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> תודה על התיקון. זה בעצם שער כניסה לעולם העישון. לכן, בוועדת הכספים, גם חברי הכנסת מהאופוזיציה הסכימו איתנו והלכו איתנו על הצו הזה, ואפילו חלק מהם ביקשו להעלות עוד יותר את המס, כדי שהילדים והילדות לא יתפתו ולא יעשנו. אני מבין את כל המאבק בין הקואליציה לאופוזיציה, אני מבין את כל הרצון לשים מכשולים בפני המהלכים שאנחנו מובילים, אבל אם אתם, חבריי באופוזיציה, תצביעו נגד – אתם מצביעים נגד הבריאות של הילדים, של עצמכם וגם של אחרים. לכן, אני מאוד מקווה שלמרות חילוקי הדעות ולמרות שהמוטיבציה שלכם היא קודם כול להפיל את כל מה שאנחנו עושים, כאן תעשו איזשהו – לא יודע מה – יוצא מן הכלל ותצביעו בעד, כי זה לא בעדי, זה לא בעדי; זה בעד הילדים שאנחנו יכולים היום לשמור על הבריאות שלהם, אז אני מאוד מקווה שתצביעו בעד. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכספים. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. אדוני היושב-ראש, עוד לא הספקתי לנחם אותך. המקום ינחם אתכם בתוך שערי ציון וירושלים ומן השמיים תנוחמו, כפי שאומרים אצל אחינו. הצו הזה הוא על פניו צו מדהים ומצוין, והרציונל שלו הוא בכלל רציונל נכון: צריך למנוע מבני הנוער את הסיגריות האלקטרוניות. אבל האויב של הטוב הוא המטורף, כנראה. אמרתי את זה גם בוועדה ואני אומר את זה שוב כאן במליאה: אין חיה כזאת שאתה לוקח משהו וממסה אותו ב-1,600%. אין חיה כזאת. כשאתה ממסה משהו ב-1,600%, התוצאה היא תמיד – אתה יודע, זה כמו מים: בסוף הוא מוצא לעצמו מקום לצאת. אין מציאות שאתה לוקח – ואנחנו הוכחנו את זה גם בוועדה, שישנם דברים שאתה מגיע ל-1,600%, ואיפה אתה מגיע ל-1,600%? לא במה שבני הנוער משתמשים; במה שמשתמשים אותם אנשים שלצערנו הרב גם אני נמנה עימם, שנפלו לעישון בגיל צעיר ונכנסו לעשן בגיל צעיר. אני מצטער על זה עד היום. הרבה מאוד שנים ניסיתי להפסיק, הפסקתי לכמה שנים. אבל הדבר הזה, למסות לאנשים האלה שמשתמשים בזה ב-1,600%, זה דבר בלתי הגיוני בעליל. זה יגרום לשוק שחור, וזה גורם גם להם נזק. אתם בעצם מכריח אותם לחזור לסיגריות, כי זה מס לא הגיוני. אתה לא יכול לקחת משהו שעולה בשוק 70 שקל, ואחרי ההתערבות של יושב-ראש הוועדה זה ירד מ-2,100 ל-1,600. אני מספר לכם את הסכומים: 70 שקלים – ירד מ-2,100 ל-1,600. זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת והוא לא יכול להיות. ביקשנו תוך כדי הדיונים בוועדה פעמיים – הצו כבר נפל פעם אחת – ביקשנו לתקן את הדבר הזה. הדבר הזה, לצערי הרב, לא תוקן, ולכן הגשנו את הערעור וביקשנו לבטל את הצו הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אלכס, לפני שאמשיך לקריאה, יש אפשרות לדון בזה פעם נוספת בוועדה? << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, אבל 1,600%? << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> – – – אבל זה שווה לסיגריות רגילות. זה שווה לסיגריות רגילות, אין שום הבדל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. זה אותו מיסוי? << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, כן. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא. הוא אומר, אם אני אחשב כמה יעלה לבן אדם אם הוא היה מעשן – הוא יגיע ל-1,600 שקל. אתה לוקח בקבוק של 70 שקל – – – 1,600 שקל, כי אם הוא היה מעשן, יכול להיות שהוא היה מגיע ל-1,600 שקל – – – את ההקשר. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> זה אותו דבר. עזוב. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – ההקשר. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אתם רוצים קצת לעזור ליבואנים – תבחרו דרך אחרת. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> הבנת? אדוני היושב-ראש, הבנת? תשמע את התשובה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> על פי הנהוג בבית הזה ועל פי התקנון, אני חייב להקריא את שמות חברי הכנסת שנרשמו: פרוש; סעדי; עודה; אוחנה; בן צור, חבר הכנסת בן צור – מוותר. גפני. מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום אנחנו מציינים את יום ההוקרה לחיילי המילואים, שבמסירות מופלאה שלהם, ויותר מכך – של בני משפחותיהם, הם מחזיקים את הכוח המרכזי של צה"ל גם בשגרה ובעיקר בעיתות חירום. אני רוצה להפנות את דבריי אל רב-אלוף אביב כוכבי. אדוני הרמטכ"ל, אתמול פורסם בערוץ 7 על עוד טרלול פוסט-מודרני בצה"ל. הפעם, חיילת שהחליטה להזדהות כגבר קיבלה חדר משלה בתוך מתחם מגורי הבנים ומשתמשת, לבדה אומנם, במקלחות ובשירותים של החיילים. כמובן שלחיילים, הדתיים ואלו שאינם, שלא איבדו את השכל הפשוט ואת המוסר הטבעי, המציאות הזו הפריעה מאוד ואף פגעה בהם, אבל על פי תגובת דובר צה"ל, הדבר נעשה על פי הפקודות. ההזיה המטורללת הזאת מצטרפת לדברים לא טובים נוספים שעוברים על צה"ל בשנים האחרונות, הכול בניצוחה של היוהל"ם והיחידה שלה. רק לפני כמה ימים התבשרנו על החלטה חדשה – לאפשר לחיילות להתמיין גם ליחידות 669 ויהלו"ם. שיקולים מבצעיים? מה פתאום? הרי תפקיד היוהל"ם בא לעולם ללא שום קשר לתפקידו ולמהותו של צה"ל כצבא שאמור להגן על מדינת ישראל ולעסוק יומם וליל בהכרעת אויביה ובהרתעתם, וממילא אין זה בכלל ממעייניה של היוהל"ם ושל אנשי יחידתה לעסוק בהשלכות שיש לקידום האג'נדה הפמיניסטית הרדיקלית שלהם על יכולתו של צה"ל למלא את ייעודו. באופן עצוב ולא מפתיע, גם שלומן הפיזי של החיילות, שלאורך שנים נפגעות במגוון פציעות ופגיעות בכמות רבה באופן משמעותי מאשר חיילים מקבילים להן, לא ממש מעניין את היוהל"ם וחברותיה. החיילות הן רק כלי לקידום האג'נדה של השוויון המגדרי, ובריאותן מוקרבת על מזבח המהפכה. מדובר בכניעה ללחץ הבלתי-נגמר של ארגוני הפמיניזם הרדיקלי, שמסתייעות ביוהל"ם ובבג"ץ במטרה להשתמש בצה"ל לקידום אג'נדות פוסט-מודרניות רדיקליות. אדוני הרמטכ"ל, זו בדיוק הסיבה שבגינה, מאז כניסתי לכנסת, פניתי אליך כמה פעמים בכתב, בנאומים ובמאמרים וקראתי לך לסגור לאלתר את יחידת היוהל"ם. הגיעה העת להפסיק את הפגיעה בכשירות היחידות על ידי הורדת רף הדרישות. הגיעה העת להפסיק את הפגיעה החמורה בקדושת המחנה. הגיעה העת להפסיק את הכנסת השיקולים הזרים להחלטות מבצעיות של בניין הכוח הצבאי. הגיעה העת להפסיק את הפגיעות הפיזיות הבלתי-הפיכות באותן חיילות. הגיעה העת לסגור את יחידת היוהל"ם ולהשיב לצה"ל את שפיותו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. כיוון שאינני נואם, אני מבקש להביע את דעתי: יש טייסות, יש חובלות, יש מפקדת ספינת טילים, אם אינני טועה, שהוסמכה לאחרונה, וכולן משרתות בקודש על הגנת המולדת. תודה רבה. רוטמן; בן גביר; אשר; מגן תלם – ראיתי אותה? לא; מיכל וולדיגר – לא; חיים ביטון – איננו; מקלב – איננו; אייכלר; סלימאן; אבוטבול? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טיבי; גלנט; בליאק; אבו שחאדה; כסיף; בוסו, חבר הכנסת בוסו – מוותר; סופר, אופיר סופר – מוותר; אבידר; מולא; ארבל; יברקן; כץ. טסלר? בבקשה. דובר >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית כול, אדוני, תנחומיי. שלא תדע יותר צער. את נאומי הראשון מאז שובי לכנסת בחרתי להקדיש לידידי, מוותיקי חברי הכנסת, האיש שאנחנו חבים לו הרבה הן ברמה האישית והן בציבורית, חבר הכנסת לשעבר הרב יעקב ליצמן, שפרש לאחר 23 שנים בכנסת. זכיתי ועבדתי עם הרב ליצמן שנים רבות, ראשית בתפקידי כחבר מועצת העיר אשדוד מטעם אגודת ישראל, לאחר מכן כיועצו במשרד הבריאות ואז בכנסת, כחבר כנסת במפלגה שהוא עמד בראשה. בשנים הארוכות בכנסת כיהן הרב ליצמן במגוון תפקידים. הבולטים שבהם היו יושב-ראש ועדת הכספים ושר הבינוי והשיכון, שבהם הטביע חותם חיובי ובל יימחה, אולם התפקיד שנשאר המזוהה איתו ביותר הוא שר הבריאות, שאותו מילא שנים ארוכות במסירות ובתחושת שליחות. בתקופתו הפכה משרה זו לאחד מתפקידי השרים הבכירים והנחשקים, ולא בכדי. אני סבור כי כולם יסכימו על תרומתו הרבה להצבת נושא הבריאות בראש סדרי העדיפויות הלאומיים והנגשת לשכתו לסיוע לכל פונה באופן שאין לו אח ורע במדינת ישראל. הוא יצר תקדים במשרד זה שלפיו משרד הבריאות מהווה גם כתובת להנגשת עזרה לציבור הרחב, ולא רק גוף שמפקח על מוסדות הבריאות. אלפים נעזרו בו. אזרחים מהשורה, עשירים או עניים, חרדים או חילונים, יהודים או ערבים – אין אחד שלא נהנה, וכולם במידה שווה וללא אפליות. אין ספק שהרב ליצמן ניצח על אימפריה של סיוע לפרט בצורה חסרת תקדים והנגיש אותה לכלל הציבור. יתרה מזו, ברמה הלאומית אנחנו חייבים לו תודה עמוקה על הכנסת רפורמה של טיפולי שיניים לילדים שנכנסה לסל הבריאות, על הרפורמה במערך בריאות הנפש, המאבק בצמצום צריכת המזון המהיר, חובת סימון מוצרי המזון והמאבק הנחוש שהוביל עם פרוץ הקורונה, שהציל חיים של רבבות, ועוד דברים גדולים שעשה למען הציבור. הרב ליצמן היה לסמל של פוליטיקאי צנוע וישר דרך המוכן להיאבק על עקרונותיו גם במחיר ויתורים קשים. הוא ייצג בגאווה, בכבוד ובסייעתא דשמיא את עמדותיהם של גדולי ישראל ואת הציבור החרדי כולו בכל מאבק על קודשי ישראל, ואף זכה להצלחה מרובה. רבים הפוליטיקאים של היום שחושבים קודם כול על עצמם ורק לאחר מכן – וגם את זה אני אומר בהסתייגות – על האחר. הרב ליצמן שייך לזן של העסקנים של פעם, שחושבים קודם כול על הזולת ופועלים למענו ורק לאחר מכן על עצמם. אין ספק שיחסר לכנסת, יחסר לציבור בישראל ויחסר לי באופן אישי. בשם עם ישראל שנעזר בו, הן במישור האישי והן במישור הציבורי, ברצוני לומר לרב ליצמן תודה. אנו תקווה כי הוא ימשיך לפעול למען עם ישראל בכל דרך שימצא לנכון, וכמאמר הפסוק בתהילים, "עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו". תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. דיסטל; שטייניץ; לוין; חברת הכנסת ברק – לא פה; כהן; טור פז – לא פה; אמסלם; קרעי; כץ, אופיר כץ – מוותר; רגב. מלינובסקי, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, זה מאוד עצוב שאנחנו לא מסוגלים להסכים על שום דבר, ולמרות שברור לכולנו שהצו הזה הוא צורך חיוני לאזרחים – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – גם פה החלטתם מה שנקרא להבריז או להפך – להצביע נגד. אוקיי, גם עם זה אנחנו נתמודד. אני רוצה לדבר על משהו שהיה היום בכנסת. היום קיימתי דיון מרתק בנושא שילוב החברה החרדית בשוק התעסוקה בארץ, אבל כרגיל, כרגיל – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ח"כים חרדים לא הגיעו. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – חרדים. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא הגעתם לדיוני הר מירון, לא באים לדיונים על שילוב החברה החרדית – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בוסו. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – כי זה לא מעניין אתכם. היו שם דברים מרתקים. באנו בגישה אחרת, רצינו לפתור את הבעיות – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – של חוסר סנכרון והתאמה, ניסינו להבין איפה הפערים החברתיים או התרבותיים בין החברה החילונית לחרדית. היו דוגמאות מרתקות איך החבר'ה החרדים הצעירים – שאתם רוצים אותם בעוני, אתם רוצים אותם בבורות – רוצים לפרוץ את הגבולות האלה, והם הולכים לצבא, הם הולכים לשירות לאומי והם משתלבים ועובדים. ואתם יודעים מה? שאפו להם, לחבר'ה הצעירים האלה, שהם מפסיקים לפחד מהעסקנים, מהלחץ, ופורצים את הגבולות האלה. אבל כרגיל, אתם לא שם. אתם יודעים רק לצרוח, אתם יודעים רק לקלל, אתם יודעים רק להזיק, אתם יודעים רק לבוא בטענות. כשיש דברים אמיתיים, כמו הדיון שהיה היום על שילוב החברה החרדית בשוק התעסוקה, כמו שהיו דיונים על מירון, שאתם בחרתם לא להגיע – 45 איש שילמו בחיים שלהם – אתם לא באתם כי זה לא מעניין אתכם, כי יכול להיות שהרפש והסירחון שהשארתם יצאו החוצה. אז אני מבטיחה לכם שהם יצאו החוצה. כמו שהיום דיברנו – מי שלא יודע, שיעור התעסוקה אצל גברים חרדים לא רק שהוא לא עולה, הוא יורד. למה זה קורה? כי כשחזרתם לשלטון ב-2015 שוב התחלתם עם כל הקצבאות ועם כל הנדבות האלה, ואז אנשים נשארו בבית. אתם אומרים לציבור: תישארו בעוני, תישארו בבית. תהיו סמוכים על שולחננו, שאנחנו, העסקנים, ננהל אתכם, במקום להגיד: תצאו לחופשי, תפרנסו את המשפחות שלכם כמו גברים ואל תחכו שמישהו ייתן לכם שקל פה ושקל שם. אז זאת המציאות: אנחנו עושים, ואתם יודעים רק להתבכיין ולזעוק זעקות. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בסוף הציבור ישפוט אתכם. הדור הצעיר, לא משנה חילוני או חרדי, נמאס לו להיות בעוני, נמאס לו להיות תלוי בכם, נמאס לו להיות תלוי בעסקנים שייתנו או לא ייתנו ולבקש את הנדבות האלה. אפשר גם ללמוד תורה ולפרנס בכבוד. בעדות המזרח בכלל גבר שלא יודע לפרנס – מה הוא שווה? מה זה היה פעם? צריך להביא פרנסה הביתה. ממתי זה גאווה גדולה להיות בעוני ושלילדים שלכם אין מה לאכול? החבר'ה שעוברים הכשרה מקצועית, במיוחד בתחום ההייטק – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> יוליה, עבר הזמן, עבר הזמן. חלאס. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – הם בסוף מגיעים למשכורות 18,000 שקל בחודש – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> עבר הזמן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שקט, שקט. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – 18,000 שקל בחודש – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – במסגרת שירות לאומי. ואתם תמשיכו לקלל, תמשיכו להתבכיין, ואתם תשלמו את המחיר על זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, לא נראה לי שאני זקוק לעזרה. תודה. חברת הכנסת סטרוק. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא רוצים לראות אותך, את לא מבינה? את לא מעניינת אף אחד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת, די. חבר הכנסת אבוטבול, די. חבר הכנסת מלכיאלי, בבקשה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני עליתי כאן לברך בקיצור נמרץ את קהילת מונטי סיטי במקסיקו לרגל 110 שנים להיווסדה, שהשבוע הם חוגגים יחד עם הצגת האנדרטה "טביעת אצבע". אני רוצה לברך את ידידי נשיא הקהילה מר כקובו צ'יכא מזרחי, שביקר כאן בכנסת בשבוע שעבר, ואת רב הקהילה הרב טובל, שהראשון לציון הרב יצחק יוסף ביקר בקהילה שלהם. זו קהילה של 12,000 איש – הרבה חסד, תורה ועזרה לזולת. אנחנו מכאן רוצים למסור לכם, קהילה חשובה, שתצליחו ותמשיכו להצליח. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קיש. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> שינון ידבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, הצו שמונח פה לפנינו – ידידי אלכס קושניר הוציא את הסיגריה האלקטרונית והסביר עד כמה היא מסוכנת. שלא יהיו ספקות: אנחנו נגד סיגריות, אנחנו נגד עישון, אנחנו נגד הסיפור שכל הילדים, הנוער, הולכים ומעשנים היום. היה דיון בוועדה פעם, פעמיים, שלוש. הייתה שאלה פשוטה: האם משרד הבריאות הזמין איזשהו סקר שלו, איזשהו מחקר? לא היה. נתלו על עמותה. הדבר הנוסף שהיה – ושאלנו אותם: תגידו, על פי מה אתם לוקחים את המיל שעליו אתם מחשיבים ונותנים את האחוזים של היוקר, שמייקרים לנו את המס? מה אמרו? ככה זה, על פי מספר נשיפות. מי אמר? אין מחקר. << קריאה >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> ומה – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> וכשביקשנו דבר אחד נוסף – ביקשתי ואמרתי לאלכס, אתה יודע את זה, אמרתי: אנחנו רוצים לעזור שהנוער לא ישתמשו בסיגריות האלקטרוניות. בוא נעשה לסיגריות האלקטרוניות החד-פעמיות, שהן הבעיה. בואו, תביאו – אנחנו איתכם עד הסוף. אבל משרד הבריאות התעלם מאיתנו. לא מוכנים לעשות איתנו את זה. אני אומר, אנחנו גם עכשיו אומרים: בואו נעשה משהו נגד לנוער. הרי גם במחקרים, בארצות הברית ובכל מקום שרק הראו לנו, הסיגריות האלקטרוניות – אתה יודע ואתם יודעים שהן הועילו לאנשים לעשן פחות סיגריות רגילות, וכמה אנשים חזרו בגלל שאין סיגריה אלקטרונית, הם חוזרים לעשן. אני אישית מכיר כאלה. אני נגד סיגריות. אני לא מעשן. אצלי בבית לא נכנסים עם סיגריה הביתה, לא אלקטרונית ולא רגילה ולא טבק ולא עישון ולא נרגילה ולא כל השטויות האלה. זה מזיק לבריאות. אבל יחד עם זאת, אני אומר שאם עושים משהו, זה לא העיקר להביא את הכסף של האנשים – העיקר להביא את הבריאות של האנשים, וקודם כול של הנוער הצעיר שלנו, בגיל שמונה, תשע, עשר, ילדים שבאים ומעשנים. ואמרנו: בואו נטפל בהם. הייתה אטימות של משרד הבריאות והייתה אטימות של רשות המיסים. רשות המיסים גילו אטימות, הם רצו רק את הכסף. את הכסף אנחנו לא אמורים לתת להם, אנחנו אמורים להציל את בריאות ילדינו. הילדים הקטנים האלה – בואו ביחד נביא חוק שאת הסיגריות האלקטרוניות החד-פעמיות לא ניתן להם, והאמן לי, אני מבטיח לך רוב לעניין הזה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קושניר, ביקשת לסכם. בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> מה אני אגיד לכם, חברים, כמה נמוך אפשר לרדת? פעם אחת הצבעתם נגד בחוק האזרחות. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> עד המריצה. נמוך עד המריצה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אחר כך – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אתה שואל כמה נמוך? לך ליושב-ראש הבריון שלך, שמסית פעם אחר פעם. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אתה יודע מה, מלכיאלי? אני אענה לך – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אתה לא צריך לענות, דבר על סיגריות. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – אני אענה לך בציטוט, בסדר? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אתה מדבר על נמוך? אתם המפלגה הנמוכה ביותר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> ב-26 באפריל 2009 הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה, אמר את הדבר הבא: עישון זה פרצה שצריך למנוע. אדם יראה את בנו מעשן סיגריה – יצעק עליו ויגן עליו וימנע אותו מזה. << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> תעשה חוק נגד העישון. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> ראש הישיבה שיש לו ישיבה ורואה את התלמיד שלו מעשן – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אתה יודע מה הרב עובדיה אמר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, די. << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> לא, לא, שיעשה חוק נגד העישון. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – יבוא וייתן לו פליק על הפנים שלו: מה אתה מעשן? דיבר פה ינון על זה שצריך לאסור את הסיגריות. אני מסכים, אפשר להביא את החוק הזה, אבל גם אתה, ינון, אמרת בדיון האחרון על הנושא הזה: למה המס כל כך נמוך? בואו נעלה אותו עוד. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> גם עכשיו אני אומר על המס. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> בואו נעלה אותו עוד. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> דיברתי על האלקטרוניות החד-פעמיות. דיברתי על החד-פעמיות. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> חברים, עזבו, זה לא משנה מה תגידו. אני רק פונה להורים שיזכרו את היום הזה, כי כל פעם שאתם תראו את הילד או הילדה שלכם, בני שמונה, תשע, עשר, משתמשים בדבר הזה, בגועל נפש הזה, תדעו לכם שזה קורה בגלל שחברי כנסת מש"ס, מהליכוד, מיהדות התורה, מהציונות הדתית ומהרשימה המשותפת – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> הקואליציה שלכם – – – יותר טוב? אתם – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – הצביעו נגד. זה לא איזה חוק שמפיל ממשלות, זה לא איזה חוק שמשנה סדרי עולם. זה חוק לטובת הבריאות של הילדים, ואתם הולכים להצביע נגד? תצביעו נגד וזה יישאר על המצפון שלכם, וכל פעם שכל הורה יראה את הילד שלו עם הדבר הזה, הוא יזכור למה הוא מחזיק את זה, כי אותם ילדים – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מה אתה יודע מה זה – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – בני שמונה ותשע, ינון, לא יכולים לקנות את זה ב-100 שקל, אבל ב-20 שקל – כן – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מה אתה יודע על – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – והם הולכים לקנות ולעשן את זה כי הם לא מבינים את הנזק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אנחנו מבינים את הנזק ועושים ההפך בגלל שיקולים ציניים נמוכים שלכם. תצביעו נגד, בואו נראה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – קנביס יותר טוב? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. די, די. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברים מהאופוזיציה, אני רק יכול לציין ש-65% מההצבעות שלי בחוקים שהטיבו עם – – – ויש כאן חברים שזה – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – בוועדת כספים. אמרנו: תעלה על החד-פעמי של הילדים יותר – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, תעבור להצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי. נראה לי שלא אוכל לעשות שלום בנושא כאוב זה, ולכן אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה – 8 נגד – 13 נמנעים – אין הצעת ועדת הכספים בדבר אישור הוראות בצו תעריף המכס והפטורים ומס' קנייה על טובין (תיקון מס' 18), התשפ"ב–2022, לא נתקבלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שקט, חברים. בבקשה, שקט, אנחנו באמצע. חבר הכנסת טייב, חבר הכנסת טייב. בבקשה להוציא – די. חבר הכנסת בן צור. חבר הכנסת קושניר. חבר הכנסת טייב, זה לא ראוי. אני עוד לא אמרתי את התוצאות. ובכן, התוצאות: 13 נגד, שמונה בעד. הצו לא עבר. אשר על כן, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, ט"ז בסיוון התשפ"ב, 15 ביוני 2022, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:27. << סיום >>