דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ל"א ישיבה קמ"ג הישיבה המאה-וארבעים-ושלוש של הכנסת העשרים-וארבע יום רביעי, ט"ז בסיוון התשפ"ב (15 ביוני 2022) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 8 147. תקצוב הניתוחים הבריאטריים 8 אוריאל בוסו (ש"ס): 8 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 9 אורי מקלב (יהדות התורה): 10 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 12 146. הארכת התוקף לקבלת הפיצויים לנפגעי פרשת ילדי תימן 14 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 14 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 14 149. תנאי סף לתפקיד מפקד גל"צ 16 יואב קיש (הליכוד): 17 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 18 אבי מעוז (הציונות הדתית): 21 הצעת חוק הספורט (תיקון – הסדרת העיסוק באימון ספורט), התשפ"ב–2022 23 יעל רון בן משה (כחול לבן): 23 הצעת חוק הספורט (תיקון – הסדרת העיסוק באימון ספורט), התשפ"ב–2022 24 מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): 24 השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: 26 אוריאל בוסו (ש"ס): 27 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות פדיון סכום החיסכון הצבור הכולל לחייל בודד), התשפ"ב–2021 30 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 30 שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: 31 אוריאל בוסו (ש"ס): 31 הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – מחיקה ממאגרי מידע), התשפ"ב–2022 33 מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): 33 הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון – סעיף העונשין), התשפ"ב–2022 35 גלעד קריב (העבודה): 35 הצעת חוק העונשין (תיקון – פשיעה לאומנית כפשע שנאה), התשפ"ב–2022 37 יואב גלנט (הליכוד): 38 השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: 40 הצעת חוק הנחה לנכים בתחבורה ציבורית, התשפ"ב–2022 44 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 44 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: 48 איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 51 הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (סמכות שיפוט בהסכמה), התשפ"ב–2021 57 אבי מעוז (הציונות הדתית): 57 הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ב–2022 59 משה גפני (יהדות התורה): 59 הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ב–2022 64 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 64 סגן שר המשרד לשירותי דת מתן כהנא: 67 אבי מעוז (הציונות הדתית): 78 משה גפני (יהדות התורה): 79 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 80 הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – קורס הכנה למבחני הלשכה), התשפ"ב–2022 81 פטין מולא (הליכוד): 81 הצעת חוק למניעת העסקה בתחום החינוך והטיפול של אדם שהורשע או שמואשם בתקיפה או בהתעללות בחסר ישע, התשפ"א–2021 83 אופיר כץ (הליכוד): 83 הצעת חוק לתיקון פקודת הטבק (הגברת האכיפה), התשפ"ב–2022 85 צחי הנגבי (הליכוד): 85 השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: 86 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שווי השימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד), התשפ"א–2021 96 מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): 96 הצעה לתיקון פקודת מס הכנסה (שינוי מדרגות המס), התשפ"ב–2022 100 השר במשרד האוצר חמד עמאר: 101 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 103 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מחלה נדירה), התשפ"ב–2021 112 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 112 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מחלה נדירה), התשפ"ב–2021 115 אבתיסאם מראענה (העבודה): 115 יואב קיש (הליכוד): 120 שלמה קרעי (הליכוד): 121 הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – הגבלות מוסכמות על שירות וציוד תקשורת), התשפ"ב–2022 125 משה ארבל (ש"ס): 125 שר התקשורת יועז הנדל: 128 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 138 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 138 הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – הגבלות מוסכמות על שירות וציוד תקשורת), התשפ"ב–2022 139 ינון אזולאי (ש"ס): 139 הודעה אישית של חבר הכנסת שלמה קרעי 143 שלמה קרעי (הליכוד): 144 הודעה אישית של שר התקשורת יועז הנדל 145 שר התקשורת יועז הנדל: 146 הצעת חוק המים (תיקון – איסור הפסקת אספקת מים בשל חובות של רשויות מקומיות), התשפ"א–2021 148 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 148 הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין ומשקאות אלכוהוליים בחנות גדולה), התשפ"ב–2021 149 אורי מקלב (יהדות התורה): 150 שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: 154 הצעות לסדר-היום 156 אי-יישום המלצות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות להרחבת השימוש במכשור רפואי מיוחד (תאי לחץ) בפריסה ארצית 156 מופיד מרעי (כחול לבן): 157 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 158 שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: 159 הצעות לסדר-היום 162 רצח ג'והרה חניפס בעיר שפרעם 162 מופיד מרעי (כחול לבן): 162 סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 163 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 166 שאילתות ותשובות 169 340. פלישה לבתים וצילום ילדים פלסטינים 169 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 169 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 170 358. הקמת צוותים למיגור הפשיעה הלאומנית 171 יריב לוין (הליכוד): 171 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 171 673. בניית מסגד במתחם הבדואים בדרך לאלפי מנשה 174 יריב לוין (הליכוד): 174 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 175 471. מותו של עומר עבד אל-מג'יד אסעד 176 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 176 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 176 684. מועד פינוי חומש 178 מוסי רז (מרצ): 178 סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 178 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 180 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 181 הצעת חברי הכנסת בדבר ביטול צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס' 12), התשפ"ב–2022 181 ינון אזולאי (ש"ס): 182 אלון שוסטר (כחול לבן): 183 יאיר גולן (מרצ): 184 רם בן ברק (יש עתיד): 187 רם שפע (העבודה): 188 משה גפני (יהדות התורה): 189 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 191 משה ארבל (ש"ס): 191 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 192 אלון טל (כחול לבן): 193 משה טור פז (יש עתיד): 194 יוסף שיין (ישראל ביתנו): 196 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 197 שלמה קרעי (הליכוד): 197 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 199 לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): 205 אורי מקלב (יהדות התורה): 206 מופיד מרעי (כחול לבן): 208 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 209 מוסי רז (מרצ): 211 אופיר אקוניס (הליכוד): 215 נעמה לזימי (העבודה): 216 ישראל כץ (הליכוד): 217 גבי לסקי (מרצ): 225 עלי סלאלחה (מרצ): 226 אמילי חיה מואטי (העבודה): 227 אפרת רייטן מרום (העבודה): 231 שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: 234 גלעד קריב (העבודה): 237 אבתיסאם מראענה (העבודה): 240 צבי האוזר (תקווה חדשה): 243 מירב בן ארי (יש עתיד): 247 שר המודיעין אלעזר שטרן: 253 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 259 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 261 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 264 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 265 רון כץ (יש עתיד): 266 נירה שפק (יש עתיד): 272 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 277 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 279 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 279 הצעת חברי הכנסת בדבר ביטול צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מספר 12), התשפ"ב–2022 279 יסמין פרידמן (יש עתיד): 279 ענבר בזק (יש עתיד): 280 סימון דוידסון (יש עתיד): 282 יעקב טסלר (יהדות התורה): 286 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 287 אביר קארה (ימינה): 289 קרן ברק (הליכוד): 297 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 300 איתן גינזבורג (כחול לבן): 300 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: 310 שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: 311 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בוקר טוב. היום ט"ז בסיוון התשפ"ב, 15 ביוני 2022. אני מתכבד לפתוח את מליאת הכנסת. על סדר-היום – שאילתות דחופות. שאילתות לשר האוצר – תקצוב הניתוחים הבריאטריים, של חבר הכנסת בוסו, בבקשה. << שאילתה >> 147. תקצוב הניתוחים הבריאטריים << שאילתה >> << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, אפילו פעם אחת לא זכינו שבשאילתות למשרד האוצר נראה פה את שר האוצר בכבודו ובעצמו. אני מאוד מאוד מכבד את השר חמד עמאר במשרד האוצר, אבל אזרחי מדינת ישראל צריכים גם לראות את השר בכבודו ובעצמו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם יורשה לי, אז אני, כסגן שר האוצר לשעבר, אני חושב שהיו הכי הרבה שאילתות ב-2013–2015 – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> פעם אחת, פעם אחת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל זה כורח המציאות. אני הייתי עולה פה חמש פעמים ביום. בבקשה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני השר, בחודש אוגוסט הצדקתם מיסוי על המשקאות הממותקים, ואמרתם: יש לנו 600,000 חולי סכרת במדינת ישראל, זה עולה מיליארדים למדינה. ברצוני לשאול: 1. מדוע מקדם משרדך פגיעה בניתוחים הבריאטריים, המצילים אנשים מסוכרת ומוות וחוסכים לקופת המדינה? 2. האם תאפשר לקופות החולים להרוויח על חשבון הפריפריה וקופת המדינה? תודה. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, קודם כול אני רוצה להשתתף בצערך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> חבר הכנסת, אני מאוד שמח שאתה כבר מודה כאן שמשקאות עם סוכר ורמת סוכר גבוהה גורמים לסוכרת. אתה בשאלתך טענת את זה. ראשית כול, משרד האוצר רואה חשיבות עליונה באספקת שירותי בריאות ברמה הגבוהה ביותר לכלל האוכלוסייה בישראל באופן המיטבי, ובכלל זה ניתוחים בריאטריים. מחירי הניתוחים הבריאטריים, בדומה למחירי כלל הפעולות הרפואיות המבוצעות בבתי החולים בישראל כחלק מסל הבריאות, מפוקחים במחירי מקסימום על ידי ועדת המחירים הבין-משרדית של משרד הבריאות והאוצר. כחלק מעבודתה השוטפת מבצעת ועדת המחירים בחינה מחדש של מחירי הליכים רפואיים מעת לעת, וזאת בהליך מקצועי וסדור, תוך פרסום התמחור להערות הציבור. בימים אלה עובדת ועדת המחירים על בחינה מחודשת של מחירי הניתוחים הבריאטריים על מנת לשקף נאמנה את העלויות שלהם. מכל מקום, תמחור זה טרם פורסם להערות הציבור, ותינתן לכלל הגורמים הנוגעים בדבר ההזדמנות לשטוח את טענותיהם בפני ועדת המחירים בטרם פרסום ההחלטה הסופית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, שאלת המשך. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> טוב, אדוני השר, אתה מתאר לעצמך שלא הגעתי משום מקום ושאלתי את זה בעלמא. אני חבר ועדת בריאות ונמצא שם בדיונים, גם בתוכניות ה-cap, וללא ספק אנחנו כבר רואים בתמחור שהיום מציגים – בתי החולים נמצאים היום בהפסדים בלעשות את הניתוחים הבריאטריים. היום, אדם שרוצה להזמין ניתוח בריאטרי בשל השמנת יתר יחכה לפחות שנתיים, וגם יש מונופול של קופות החולים. השאלה היא אם אנחנו הלוביסטים של קופות החולים ודואגים למי שיש לו מונופול, או לבתי חולים, שלהם יהיה יותר קל. יש מסמכים פנימיים, למשל של בית החולים רמב"ם, שהם לא יוכלו יותר לבצע ניתוחים בריאטריים בהפסדים, ונהריה וכו' וכו'. ברור לך שגם אתה, אדוני השר – אנחנו מוכרחים להודות שגם במגזר החרדי וגם במגזר הדרוזי יש חולי סוכרת יותר מאשר בכלל האוכלוסייה, ואנחנו צריכים לדאוג לזה, ואנחנו במו ידינו הולכים לפגוע בדיוק בנקודה הזאת במקום לעודד. קחו לתשומת ליבכם שתמחור לא נכון – כי צריך לזכור שיש גם הנחה שבתי החולים מחויבים לתת לקופות החולים – תמחור לא נכון זה פגיעה אנושה בשביל אלה שמחויבים ורוצים להציל חיים בשביל להינצל מהסוכרת. תודה רבה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> קודם כול, אתה יודע שאנחנו רואים חשיבות רבה במאבק בהשמנת יתר ובכל הנושא של הסוכרת, עובדתית. אנחנו הטלנו מס סוכר. במקום שיישתו את המשקאות הממותקים האלה, שמשמינים אותם וגורמים לסוכרת, הטלנו מס על זה, ואנחנו רואים שיש כבר ירידה בשתייה של אותם משקאות. דבר שני, אמרתי באופן ברור שיש ועדה בין-משרדית, שמורכבת ממשרד הבריאות ומשרד האוצר, שעדיין לא פרסמה את מסקנותיה להערות הציבור. ברגע שהיא תפרסם את מסקנותיה אני מאמין שאתה תגיע לוועדת הבריאות כאן בכנסת ותביע את דעתך. חשוב מאוד שכל אזרח במדינת ישראל יקבל את השירות הרפואי הטוב ביותר, וזאת המטרה שלנו באוצר. תודה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> קחו את זה לתשומת ליבכם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אורי מקלב – שאלה נוספת, בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר במשרד האוצר, אתה יודע שיש לנו מחלוקת גדולה מאוד בנושא הזה, בהמשך לשאילתה של חבר הכנסת בוסו. יש לנו מחלוקת גדולה מאוד איך צריך להתמודד עם בעיות של צריכת סוכר – האם במיסוי גבוה או בדרכים אחרות, של חינוך והסברה – ואתה יודע גם שיש עוד דברים אחרים שהם לא בריאים, עתירי קלוריות, עתירי סוכרים, שומנים. המקררים בכל הסופרמרקטים מלאים בדברים עתירי שומן, ושם לא מיסינו שום דבר. אבל אנחנו מעריכים את היושר שלך כשר במשרד האוצר, ובדברים שאמרת במליאה – כשהופתעת לשמוע מאיתנו שגם את הפטל מיסו באופן מאוד מאוד לא מידתי, דהיינו, ג'ריקן פטל שעלה 23 שקלים עולה היום קרוב ל-60 שקלים, אתה אמרת שאתה תטפל בזה ויבוא שינוי בעניין הזה. החישוב, גם לדעתך ולגם לדעתנו, היה לא נכון – מדוע לוקחים 4 ליטר של פטל וממסים אותו במיסוי מאוד מאוד גבוה. שאלתי, אדוני השר: מה המשרד עשה ומה אתה אמור לעשות בנושא הורדת המיסוי על פטל? אני רק רוצה להגיד שכשילדים בכל אופן צריכים לשתות ונמנעים משתייה, בהרבה משפחות שמים קצת פטל, וממש לא כפי שמשרד האוצר חישב, 20%; לא שמים 20% והשאר מים. אולי משתמשים ב-3%-4%, ולכן המיסוי הוא ממש ממש פוגעני ולא מוצדק. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> קודם כול תודה על השאלה. אני זוכר שהעלית את הנושא הזה בפניי. אמרתי לך שאני לא יודע, ובאמת לא ידעתי אז שהטילו מס על הפטל. בדקתי את זה עם משרד האוצר וקיבלתי תשובה ברורה גם מגורמי מקצוע בנושא, ונאמר לי שהפטל הוא אותו דבר כמו כל משקה עם רמת סוכר מאוד מאוד גבוהה, ולכן, על מנת שלא לעשות את זה בדרכים אחרות – אם נבוא ונאשר את המיסוי ולהוריד את המיסוי על הפטל, אז לא נגיע למטרה שאליה אנחנו רוצים להגיע, להוריד את כמות השתייה, שישתו פחות משקאות עם סוכר. זאת הייתה המטרה שלנו, ואני חושב שהשתכנעתי מהדברים שנאמרו לי על ידי אנשי מקצוע שגם בפטל יש רמת סוכר מאוד מאוד גבוהה, ולכן הוסיפו על זה את המיסים בהתאם. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> סביר בעיניך – 60 שקל לג'ריקן? סביר בעיניך? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. שאלה נוספת – חבר הכנסת עודה. ביציע – תלמידי כיתה ז' מבית הספר הגימנסיה שמגיעים לכנסת ישראל, ברוכים הבאים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ברוכים הבאים. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, פנינו אליך כמה פעמים בקשר לבניין המפלצת בטירה שבמשולש, אני, ראש העיר מאמון עבד אלחי וממלא המקום סאמח עיראקי. הבטחת לנו לעשות את הכול בשביל להרוס את הבניין, המפלצת ממש, שם בטירה, שנבנה לפני 40 שנה. הוא ממש מהווה מפגע סביבתי שם, פוגע בהתפתחות העיר. אנא ממך, לעשות את הכול בשביל להרוס את הבניין הזה, בשביל שהעירייה תשתמש באדמה לצורכי ציבור באמת. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> קודם כול תודה, חבר הכנסת עודה. הנושא לא קשור, אבל אני אענה גם על הנושא הזה, כי אני באמת מכיר ומטפל בנושא. הנושא הזה נמצא על שולחנו של משרד האוצר וכל הגורמים המקצועיים במשרדים השונים – גם משרד השיכון מעורב בנושא, גם בנושא של המשכנתאות, גם הבנקים מעורבים בנושא. אני קיימתי כמה וכמה דיונים. אתה יודע שהנושא הזה תקוע כבר שנים רבות. אני נחשפתי לנושא רק לפני פחות משנה, ואני מבטיח לך שאמשיך לטפל בנושא. המטרה שלי היא להגיע לתוצאה שאותו שטח הפקר, שהוא היום באמת שטח הפקר, והבטחתי שאני ואתה נגיע לביקור שם – ואנחנו נגיע – אותו שטח הפקר ייהרס, וייבנו במקומו בניינים ודירות לזוגות צעירים. אנחנו נעשה את הכול על מנת שהבניין הזה ייהרס. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. השאילתה הבאה: הארכת תוקף לקבלת הפיצויים לנפגעי פרשת ילדי תימן. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> גם על זה אני עונה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן, אבל חברת הכנסת שטרית איננה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> אז נשלח את התשובה בכתב. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תשלחו את התשובה בכתב, אני אודה לך. תודה רבה לך. שאילתה לשר הביטחון: תנאי סף לתפקיד מפקד גלי צה"ל, של חבר הכנסת קיש. סגן שר הביטחון בדרכו, מכיוון שהוא חשב שיש שאילתה נוספת לפניו. נחכה כמה דקות. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> קטי באה עוד רגע. השר חמד עמאר, השר חמד עמאר, קטי מגיעה. כמו שקרה לסגן השר שוסטר, לכן היא לא הגיעה. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> היושב-ראש מחליט, לא אני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם היא תיכנס, אני אשמח. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> בואו נראה מי מגיע ראשון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> השר במשרד האוצר חמד עמאר, בבקשה. תודה לך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אגב, צריך להגיד תודה לכולם, כי זו בשורה לכל החטופים – תימן, בלקן והמזרח – שאנחנו נותנים להם ארכה. אני מאוד שמחה שגם משרד המשפטים וגם משרד האוצר עסקו בזה. אני צריכה לנשום. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> קחי אוויר, קחי אוויר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני גם מתרגשת וגם צריכה להסדיר נשימה. << שאילתה >> 146. הארכת התוקף לקבלת הפיצויים לנפגעי פרשת ילדי תימן << שאילתה >> << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לפני כחצי שנה פרסם משרדך הודעה על אודות האפשרות לקבל פיצויים לנפגעי פרשת תימן, מזרח, בלקן. מאחר שלא היה פרסום מספק כדי שיוכלו אנשים להגיש, מאות משפחות לא הכירו באפשרות לקבלת את הפיצויים. רצוני לשאול: האם בכוונתך להאריך את מועד קבלת הפיצויים לבקשת המשפחות? << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> כן. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. זו אמירה מאוד מאוד חשובה. אני באמת מודה לכם. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ב-1 ביוני פג תוקף החלטת הממשלה, ומאז לא ניתן יותר להגיש בקשות במסגרת ההסדר. עד לתאריך זה הוגשו בקשות מטעם בני משפחה של כ-800 ילדים שעניינם נדון בוועדות החקירה לאורך השנים, והבקשות נמצאות בשלבי טיפול שונים. בסך הכול שולמו עד עכשיו כ-15 מיליון שקל. סך הבקשות הנוספות שהוגשו ונמצאות בשלבי טיפול שונים מוערך בכ-40 מיליון שקל נוספים. חלק גדול מהבקשות הוגש בחודש מאי 2020. לפיכך, על מנת להגיע למיצוי הסכום שהוקצה בהחלטה, הממשלה המליצה לוועדת ההיגוי על הארכת תוקף החלטת הממשלה בתשעה חודשים, ובמסגרתו יבוצע גם קמפיין פרסום נוסף להערכת הוועדה. פרק זמן זה יאפשר התארגנות מחודשת, הגברת המודעות וזמן מספיק להגשת הבקשות. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אז קודם כול, כל הכבוד. תודה רבה שנעניתם לפנייה שלי. אני רוצה לומר שהפרסום הוא מאוד מאוד חשוב. המשפחות לא יודעות איך להגיש את הבקשה, אם יהיה פרסום בכל אמצעי התקשורת האפשריים, כי יש פה עניין של אמירה היסטורית. כולנו יודעים כמה הנושא הזה של חטופי תימן, בלקן והמזרח פגע בהרבה מאוד משפחות, ואני חושבת שהיסטורית לפחות נוכל לתת להם את הפיצוי הראוי להם על ידי כך שתאריכו, הארכה. אני רוצה להגיד לך באמת יישר כוח גדול. זה לא עניין, לא של ימין, לא שמאל, לא אופוזיציה, לא קואליציה. יש פה משפחות רבות שעברו – אני קוראת לזה אסון, אסון הומניטרי. ולכן לפחות הפיצוי הזה יוכל קצת להרגיע את המשפחות. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> בחודש אפריל היה פרסום גם ברדיו, גם בדיגיטל, גם בעיתונות, ואנחנו מקווים להמשיך כך. אני מקווה שכל המשפחות יגיעו ויקבלו את הפיצוי. הוקצה לנושא – – – << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> זהו, אתה יודע, אדוני, שהמשפחות מבוגרות, בחלקן הגדול. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> בדיוק. אנחנו נעשה את הכול על מנת להגיע, כי יש תקציב של 162 מיליון שקל, ונוצלו עד עכשיו 15 מיליון; לפי ההערכות, המשפחות הגישו עוד כ-40 מיליון, אז אנחנו מדברים על 55 מיליון שקל, ויש לנו יותר מ-100 שקל נוספים שנשארו – 107 מיליון שקל, שאנחנו – – – << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> זהו, הכסף קיים, רק צריך לסייע ולעזור בפנייה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> המטרה שלנו ברורה – שכל אחד שמגיע לו הפיצוי יקבל את הפיצוי. תקציב הוקצה, אני מקווה שכל המשפחות יגיעו. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> זו הזדמנות גם לקרוא למשפחות להגיש את הבקשה. קיבלתן את הארכה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> גם אני כאן קורא לכל המשפחות. אנחנו מאריכים את זה בתשעה חודשים – תיגשו, תגישו את הבקשות, תקציב הוקצה לנושא, אנחנו רוצים שהתקציב הזה ינוצל עד תום. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה לך. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> תודה לך. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. השאילתה הבאה – חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה. סגן שר הביטחון, בבקשה. << שאילתה >> 149. תנאי סף לתפקיד מפקד גל"צ << שאילתה >> << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> בנושא שאילתות דחופות אני רוצה לציין קודם כול שאני מעריך את זה שהבקשה אושרה, ואני חושב – דיברנו על זה קצת בהתכתבויות – שהנושא הזה צריך להיבחן, באמת לראות איך נעשית חלוקה הוגנת בבית בנושא שאילתות דחופות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הכול שקוף ופתוח, ונתתי לך גם כן את המספרים: כ-30% מהשאילתות הן לטובת האופוזיציה, ואני מקפיד על כך, כי אני מבין שזה כלי מאוד מאוד אפקטיבי. הייתי שם, אין כלים אחרים לאופוזיציה, ואני מאוד מאוד מקפיד על זה. הבעיה המרכזית היא שיש יום שלישי אחד בשבוע, מה לעשות. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני מסכים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יום שלישי אחד בשבוע, בין שלוש שאילתות – בדוחק זה ארבע שאילתות. תכפיל ב-120 חברי כנסת – לא מספיק. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. אני לא איכנס לנושא, אבל אני בהחלט מסכים עם האמירה שלך שזה כלי מאוד חשוב לחברי האופוזיציה. השאילתה שלי לשר הביטחון, לסגן שר הביטחון, שיענה פה, חבר הכנסת שוסטר: תנאי הסף לתפקיד מפקד גל"צ – התפרסם קול קורא לתפקיד מפקד גל"צ, ללא דרישה שהמועמד יהיה בוגר שירות צבאי. כמובן גל"צ זו יחידה צבאית. רצוני לשאול: 1. כיצד שירות צבאי או לאומי אינו מהווה תנאי סף למינוי לתפקיד? 2. מדוע הדרישה על פירוט השירות לא הוזכרה אפילו בקול קורא או בשאלון למועמד הנלווה? << דובר >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר >> תודה. בתאריך 9 במאי 2022 מינה שר הביטחון ועדה מייעצת לאיתור מפקד או מפקדת לגלי צה"ל. לוועדה ניתנה סמכות לקבוע את תנאי הסף לתפקיד, לפרסם הודעה לציבור, המזמינה מועמדים להציג מועמדותם, ולקיים הליך איתור ומיון למועמדים לתפקיד. אשר לשאלתך, גם במקרים דומים בעבר לא נדרש לתפקיד זה שירות צבאי בתנאי הסף, וכאמור, שיקול הדעת בקביעת כלל תנאי הסף לתפקיד מסור בידי הוועדה המייעצת. לצד זאת אני אומר, ידידי חבר הכנסת קיש, אני מופתע מהאינטנסיביות של העיסוק שלך ושל חבריך במינויים ובנושא של התנהלות התחנה באופן כללי, וזה כשלעצמו מטיל צל בלתי ראוי לטעמי על גוף תקשורת שצריך להישאר מוגן מהתערבות פוליטית, בוודאי מפלגתית. טוב שגלי צה"ל, שהיא קיימת, תישמר כתחנה ממלכתית שבה חיילים אינם עוסקים בפוליטיקה. אם אני אוכל להוסיף, זה הדבר היחיד שהשר ביקש מחברי הוועדה שינחה אותם בבחירת מפקד או מפקדת התחנה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ציינת, סגן השר, שחשוב שהגוף יישאר מוגן בלי התערבות פוליטית מפלגתית. מה שקורה שם להערכתי זה בדיוק ההפך: יש שם ממלאת מקום, גלית אלטשטיין, שפועלת בדיוק מסיבות פוליטיות ומפלגתיות, ולכן אנחנו רואים חשיבות בערך השירות. אני מופתע שאתה לא רואה, והשר – לא אומרים לוועדה המייעצת שיש חשיבות בערך השירות כמפקד על תחנה צבאית שאמורה באמת להיות ממלכתית, וזה הדבר הכי בסיסי לעשות. אז מה שאתה אומר לי עכשיו בתשובה שלך זה בסך הכול: לא מעניין, יש ועדה מייעצת, ואפילו את ערך השירות אני לא מנחיל לאותה ועדה. בעיניי זה מסביר בדיוק את המעורבות הפוליטית באירוע הזה. אני רוצה להוסיף שאלה בעניין הזה: מדוע שונו תנאי הסף לתואר לא ישראלי? וזה בדיוק מתחבר למה שאמרתי, שבעצם יש פה תפירת מכרז לממלאת מקום גלית אלטשטיין הפוליטית, שאתם רוצים לשים בתפקיד הזה. זה בדיוק מה שעשיתם בשינוי תנאי הסף לתואר לא ישראלי. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אני רק אני אשיב שהפוך, השר לא הנחה את חברי הוועדה כיצד או איזה תנאי סף לשים. הם החליטו שהם ממשיכים בתנאים שהיו. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, הם שינו את התנאי של התואר, זה מה שאני אומר. דיברנו, שירות צבאי לא מעניין אתכם, הבנתי. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> לא מכיר את זה. אני לא מכיר. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל גם התואר – ואין לה תואר ישראלי והייתה דרישה לתואר ישראלי – שונה כדי שהיא תוכל להיות מועמדת. אני מבקש להבין אם זו לא תפירת מכרז מסודרת. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> יפה. שאילתה נוספת. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זו, אני מבקש תשובה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> לא תקבל תשובה ממני, כי אני לא מכיר את התשובה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז בשאלת המשך, בבקשה. חבר כנסת שואל, תבדקו ותשלחו את זה בכתב או תשיב לו פעם נוספת. בסדר? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> מתי? כי המכרז קורה, אז השאלה מתי אפשר לקבל תשובה לשאלה הזאת. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אין לי מושג. אני לא יכול להתחייב. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אז בוא לא נעשה שאילתות. נו, אז עזוב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, אבל סגן השר. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקש רק לדעת שתוך שבוע אני אבין למה שונו תנאי הסף במכרז. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> שאלה נוספת היא לא כדי להביא נושאים נוספים חדשים – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זה לא נושא נוסף. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> – – ולבדוק בקיאות. ודאי שזה נושא נוסף. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אין לי בעיה, אני מקבל שאין לך תשובה כרגע לשאלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שנייה, חבר הכנסת קיש. אני מציע לכבד את בקשתו של חבר כנסת באשר הוא. לא חשובה מפלגתו ולא חשוב שיוכו הפוליטי. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> זה ברור. חד-משמעית. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אם יש שאלה נוספת במסגרת השאילתה שהוא ביקש, אפשר להגיד: בוא, אני ארשום אותה, אני אעביר לממונים, ואנחנו נדאג שהוא יקבל תשובה בכתב. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רק מבקש תוך שבוע, ולא סתם – כי מדובר במכרז פעיל עם לוחות זמנים – לא סתם התעקשתי על שאילתה דחופה כמה שבועות, ואני מבקש לדעת שבתוך שבוע נקבל תשובה מדוע שונתה ההנחיה על תואר ישראלי לתואר בכלל, גם לא ישראלי, ואם זה לא מסמן בדיוק את תפירת המכרז לגלית אלטשטיין. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> לא, אין פה שום תפירה, ואני רשמתי את הבקשה, חבר הכנסת קיש, אני מקווה לעמוד בלוח זמנים שלא יפגע במכרז. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר. עוד פעם, רק אני מזכיר שיש פה מכרז ואנחנו לא רוצים תשובה עוד חודשיים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. חכה, סגן השר, יש שאלה נוספת לחבר הכנסת מעוז. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד סגן השר, לפני כעשרה ימים הציבו אנדרטה לזכרו של יהודה דימנטמן, השם ייקום דמו – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> איך זה קשור? << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – בצומת העלייה לחומש, במקום שבו הוא נרצח. האנדרטה הוצבה ליד מחסום צה"לי שנמצא שם באופן קבע. כמה שעות אחר כך באו אנשי משרד הביטחון, הצבא, והסירו את האנדרטה. ברצוני לשאול: האם לא היה נכון יותר לגלות רגישות? מדובר פה על משפחה של נרצח טרור, מדובר פה על חלל טרור, שהמשפחה מאוד רואה במקום שבו הוא נרצח, במקום שבו הוא עלה בסערה השמיימה – רואה מקום – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. אפשר לקצר. תודה רבה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בבקשה. אני מסיים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני רק רוצה להעיר את תשומת ליבך, מכיוון שזיכרוני בדרך כלל הוא סביר פלוס: זו שאילתה שאני לא אישרתי אותה במסגרת השאילתות, כי יש לנו מכסה, ואני אתעלם מכך. אם סגן השר יודע להשיב, בבקשה. אם לא – – – << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זו לא הייתה שאילתה, אדוני. זו לא הייתה שאילתה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> ברור שזה לא במסגרת אותה שאילתה. אני רק אומר שאנחנו מגלים רגישות עצומה לרצח שהתקיים, והראיה – הכבוד שאנחנו נותנים לנוכחות הבלתי-חוקית בחומש. ואידך זיל גמור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הספורט (תיקון – הסדרת העיסוק באימון ספורט), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3923/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת יעל רון בן משה) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום – הצעות חוק פרטיות לדיון מוקדם. הצעת חוק 3923, הצעת חוק הספורט (תיקון – הסדרת העיסוק באימון ספורט), של חברת הכנסת יעל רון בן משה, בתמיכת הממשלה, קיבלה פטור מחובת הנחה. בבקשה, חברת הכנסת בן משה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> רון בן משה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה יחד? ואללה? אני מתנצל. בהתחלה אמרתי רון בן משה. זה עשוי משם משפחה אחד? << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, רון הוא שם נעוריי, ואליו צירפתי את שם משפחתו של בעלי, בן משה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אשתדל לזכור ולכבד את זה. אני מתנצל. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> זה בסדר גמור. ראשית, אני מעוניינת להשתתף בצערך הכבד, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני שמחה להציג בפניכם את הצעת חוק הסדרת העיסוק באימון ספורט, שיזם ומוביל שר התרבות והספורט חברי חילי טרופר, שבמסגרתו הספורט הישראלי יזכה לטיפול עומק, שישפיע על כל מאמן ומאמנת, ולא פחות חשוב מכך – על כל מתאמן ומתאמנת. כדי לא להכביר במילים ביום עמוס כזה לכולנו, אתן דוגמה קיצונית: האם יעלה על הדעת שמי שהורשע בעבירות מין בילדים יעסוק באימון ילדים? ודאי שלא. יש הסכמה רחבה על כך, ואנחנו צריכים להסדיר זאת במסגרת חוק. החוק ייתן מענה גם לסוגיית קיצון זו. במרכז החוק מוצע שיהיו ארבע דרגות של מאמנים, ובהתאם לכך הכשרות, תעודות הסמכה, קריטריונים, בקרה ופיקוח. החוק הוא בשורה בעבור כל אזרח ישראלי העוסק בספורט, בכל רמה שהיא, ומבטיח רמה נאותה של אימון, הכשרה של מאמנים ותנאי בטיחות. אלה, חשובים מאין כמותם לבריאותם – וגם להישגיהם – של כל העוסקים בספורט. החוק מסדיר את מיקומם של האיגודים המקצועיים בתחומי ספורט שונים בנושא הכשרות המאמנים המתקדמות כמקובל בליגות המובילות בעולם. החוק יקדם את תחום הספורט בישראל צעדים רבים קדימה ולמעלה, ויסייע לאוהבי הספורט כולם להגיע להישגים אישיים ומקצועיים. החוק יסייע להבטיח כי הספורטאים הישראלים יקבלו סביבת הכשרה מעולה, כמקובל במקומות אחרים בעולם, ובתקווה אף יסייע להצמיח דור חדש של ספורטאים וספורטאיות מעולים, אשר גם יוכלו להגיע להישגים אישיים וגם ייצגו בכבוד את ישראל ברחבי העולם. אני רוצה להודות שוב לשר התרבות והספורט, חברי חילי טרופר, על הבאת החוק החשוב הזה, וגם להודות לחבר הכנסת מיקי זוהר על ההסכמות. אני מבקשת מכל מי שכאן לתמוך בחוק החשוב הזה. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הספורט (תיקון – הסדרת העיסוק באימון ספורט), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3856/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת זוהר, בבקשה. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אדוני היושב-ראש, כמובן, אני משתתף בצערך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >>מכלוף מיקי זוהר (הליכוד):<< דובר_המשך >> אנחנו מאחלים לך שבעזרת השם לא תדע עוד צער, ומהיום תדע רק שמחות – לך ולבני משפחתך. לגבי הצעת החוק – כמובן, מדובר בהצעת חוק חשובה שנועדה להסדיר את ענייני המאמנים בישראל, משהו שהיה צריך לעשות כבר לפני הרבה מאוד זמן. השר חילי טרופר יזם את זה, ולצערנו – או יותר נכון, אני לא יודע, אולי לשמחתנו – המצב בכנסת לא פשוט מבחינת הקואליציה לחוקק חוקים, ולכן נעשתה פנייה גם אליי בסוגיה הזאת. מאחר שספורט חשוב לי, ואני עוסק בנושא רבות, אז החלטתי לעזור בקידום החוק יחד עם חברתי חברת הכנסת יעל רון בן משה. אנחנו נקדם את החקיקה היום בקריאה טרומית, ולאחר מכן נשלים אותה בשלוש קריאות. אני רוצה לדבר בהזדמנות זאת על עוד נושא. כבר קיבלתי את הבמה ויש לי עוד שתי דקות, אז אדבר על נושא שהטריד אותי מאוד. אתמול בערב שודרה בערוץ 12 תוכנית שבה רקמו שני פורשים מקהילת גור מזימה "לתפור" את האדמו"ר מגור. הם באים ומסבירים איך הם יכולים באבחה אחת להפיל את כל עשייתו הברוכה והגדולה של האדמו"ר מגור, ובלשון עדינה – לפרק אותו, ככה הם רוצים לעשות. אני שואל את עצמי, לאן הגענו? איך בדיוק החיים האלה מתנהלים, כשיש אנשים שמתוסכלים ממשהו מסוים, והחליטו שהם רוצים להרוס אדם שעשה כל כך הרבה למען העם שלנו; למען הקהילה שלו; למען הקהילה החרדית במדינה. ראינו מה שעשו לנתניהו. ראינו שלא אהבו את הצלחתו של נתניהו, אז החליטו לעשות את כל התרגילים האפשריים וכל מיני חקירות הזויות וכתבי אישום הזויים – שגם היום רואים כמה הם מתבררים והופכים להיות לא רלוונטיים – אז עכשיו הבא בתור הוא האדמו"ר מגור? נו, באמת. עד לאן אפשר להגיע? אגב, ראינו גם את התקשורת עושה מזה מטעמים, מן הסתם. אני אומר דבר אחד: בסופו של יום אזרחי ישראל צריכים לדעת שהעשייה שלנו והדרך שלנו בעולם הציבורי הן לא פשוטות. אגב, יש עולם ציבורי רוחני ויש עולם ציבורי גשמי. גם רבנים הם אנשי ציבור, באשר הם. הדבר הזה, שקורה בימים אלה, כל הניסיונות לפגוע באישי ציבור על לא עוול בכפם כדי לנסות להוריד אותם מהתמיכה או מהאהבה שהם זוכים להן מהציבור כולו, בעיניי הם דבר חמור שצריך להיפסק. הגיע הזמן שאנשים יידעו לכבד הכרעות של ציבור, לכבד את האהבה של הציבור כלפי אדם מסוים, ולא לנסות כל הזמן לפעול נגדו באופן כזה שינסו לתפור אותו רק בשביל לייצר לעצמם איזשהו מסע נקם או לסדר את העניינים האישיים שלהם. הדבר הזה חייב לעבור מהעולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. השרה זנדברג, בבקשה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול זאת הזדמנות לנחם אותך על מות אחותך. שלא תדעו צער. יהי זכרה ברוך – לכל המשפחה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> חברות וחברים, חברי הכנסת יעל רון בן משה ומיקי זוהר מקדמים את הצעת החוק להסדרת העיסוק באימון ספורט בתיאום ובשיתוף פעולה עם משרד התרבות והספורט – לא ציינתי שאני משיבה בשם השר חילי טרופר. מטרת ההצעה היא להסדיר את מעמדם ואת הכשרתם של מאמני הספורט בישראל ולשחרר את מערך הסדרת העיסוק באימון ספורט כך שהרמה המקצועית הנלמדת תהיה גבוהה יותר. החוק היום קובע כי לא יעסוק אדם באימון והדרכה אלא אם כן יש בידו תעודת הסמכה מאת בית ספר שהוכר כמוסד להכשרת מאמנים. בשל חלוף הזמן ולאור הגידול בהיקפי המאמנים בארץ וכן במוסדות העוסקים בהכשרה נדרשת הסדרת הנושא כדי להבטיח רמת הכשרה אחידה ומספקת. במרכז ההצעה מוצע לאפשר ארבע דרגות הסמכה שונות במקום שתיים בלבד שקיימות היום. הדרגות יהיו: מדריך – דרגה 1, מאמן – דרגה 2, מאמן בכיר – דרגה 3 ומאמן מומחה – דרגה 4. לפי הצעת החוק, לא תינתן תעודת הסמכה, בכל דרגה שהיא, למי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק באימון ספורט. בנוסף, מוצע להסמיך את השר לקבוע בתקנות תנאים נוספים למתן תעודת הסמכה, ובכלל זה חובת מעבר בחינות עיוניות או מעשיות שיערוך המשרד או גורם מטעמו. כמו כן פרטים על אודות המדריכים והמאמנים בדרגות השונות יהיו זמינים לציבור הרחב באמצעות פרסום באתר האינטרנט של המשרד. בנוסף, כוללת הצעת החוק הוראות בנוגע להכרה במוסדות להכשרה, בשים לב לכך שהכשרת מאמנים מבוצעת על ידי מוסדות אלה. ההצעה מסמיכה את השר לקבוע תנאים להכרה במוסד להכשר ולחידוש ההכרה. איכות הספורט ורמת ההישגים תלויות במידה רבה באיכות וברמת המאמנים. החוק יאפשר לפתח ולטפח את המאמנים הישראלים ובכך יתרום לשיפור איכות הספורט הישראלי. תודה רבה לחברת הכנסת יעל רון בן משה ולחבר הכנסת מיקי זהר. הממשלה מבקשת לתמוך בהצעת החוק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשרה. חבר הכנסת בוסו מתנגד, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כשאני נמצא כאן במליאה ואני רואה הצעת חוק שמדברת על נושא הספורט אני מבין כמה חשיבות יש לספורט. ואז אני מזדעק על נקודה נוספת שהתעוררתי אליה, ואני חושב שאתה, כיושב-ראש בית הנבחרים, מסתכל מהצד, וצריך להיחשף לסיפור. יש נער בן 16 וחצי שנעדר במשך 80 יום. 80 יום נעדר. אימא שלו – אימא לעשרה ילדים – עוזבת כל יום את הילדים שלה, היא ובעלה, ומחפשים ומחפשים. 80 יום הנער נעדר. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – לא קיימת. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> הנער הזה הוא חרדי מקריית ספר. לפני שבוע ראיתי שכל המדינה עמדה מאחורי החיפושים אחרי ספיר נחום שנעדרה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> המפכ"ל הגיע, הקימו חפ"קים, מאות אנשי מג"ב ואנשי יס"מ, וכך צריך להיות על כל אדם ואדם. אבל למה על הנער מוישי קליינרמן, שנעדר 80 יום ואין שום קצה חוט אם הוא חי או מת – בצפון, בדרום – אף אחד לא מזדעק? לא שמענו את המפכ"ל מדבר על זה, לא את הסמפכ"ל או מפקדי מחוזות. האימא בכל יום עוזבת עשרה ילדים עם בייביסיטר ומחפשת בעצמה, כמו סיכה בערמת שחת. למה אנחנו נראים ככה? האם בגלל שדמו הוא אחר כי הוא חרדי? כי זה פחות צבעוני? כי לא מדובר במגזר כזה או אחר? אנחנו מבקשים לזעוק כאן מעל דוכן הכנסת: חבר'ה, תתעוררו. יש כאן אימא שזועקת בבכי, ואבא, ללא שום סיבה, למה הילד הזה נעדר ומשטרת ישראל לא על הרגליים. לא שמענו מסיבת עיתונאים אחת של מפכ"ל המשטרה, של מפקדי המחוזות, שאמרו: רבותיי, העברנו את זה לימ"ר להקים צוות חקירה מיוחד בנושא הזה. זה פשוט פחד לראות מהצד ולשמוע את האימא בוכה. זה חסר תקדים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אני אעיר ואומר – א. שהתבקשה חברת הכנסת בן ארי, יושבת-ראש הוועדה לביטחון פנים, עם חבר הכנסת מרגי – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> הגישו הצעה לסדר-היום שבעה אנשים, וזה לא אושר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז אני אומר – בגלל שלא היה מקום ביקשנו בקשה מיוחדת, והיא התחייבה לקיים דיון עוד השבוע. תבדקו את זה, אני מודה שלא בדקתי. זו הייתה ההתחייבות של יושבת-ראש הוועדה עם חבר הכנסת מרגי. רק צריך לבדוק אם זה נעשה. היא הייתה אמורה להביא את כל גורמי המקצוע ממשטרת ישראל כדי לתת תשובות. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> היושב-ראש, שואל חבר הכנסת בוסו למה הכנסת צריכה להתערב. למה המשטרה – במקום אחד המפכ"ל מקים חפ"ק; 80 יום אין – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הייתי שמח אם בידי היו כל התשובות. מה שהיה בידי זה לחייב את הוועדה להתכנס. אני אבדוק אם היא התכנסה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> זה נותן הרגשה שיש אזרחים ששווים פחות. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אם אתה היית מפקד המחוז, אצלך זה לא היה קורה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אם כך, אנחנו ניגשים לשתי הצבעות על שתי הצעות החוק. הצעת חוק הספורט, פ/3923, של חברת הכנסת יעל רון בן משה. אני מבקש – ניגשים להצבעה. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הספורט (תיקון – הסדרת העיסוק באימון ספורט), התשפ"ב–2022, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 14, אין מתנגדים. לפיכך הצעת החוק עברה ותועבר לוועדת החינוך, התרבות והספורט. אנחנו ניגשים להצעה של חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר, שהוצמדה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הספורט (תיקון – הסדרת העיסוק באימון ספורט), התשפ"ב–2022, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 14, אין מתנגדים. לפיכך גם הצעת החוק הזו, שהוצמדה להצעת החוק הקודמת, תועבר בצוותא לוועדת החינוך, התרבות והספורט. בהצלחה. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות פדיון סכום החיסכון הצבור הכולל לחייל בודד), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2589/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אלכס קושניר) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ניגשים לסעיף 3 בסדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי, 2589 (תיקון – זכאות פדיון סכום החיסכון הצבור הכולל לחייל בודד), בתמיכת הממשלה, של חבר הכנסת אלכס קושניר. בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> במטרה או במשימה? טוב, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג את הצעת החוק הזו, שבעצם באה לתקן עוול. יש חסכונות שנצברים עבור הילדים, ועל פי החוק היום, אפשר למשוך את הפיקדון לפני גיל 21 ואחרי גיל 18 רק באישור ההורים. החוק התעלם לחלוטין מהעובדה שיש ילדים שאין להם עורף משפחתי, בעיקר כמובן כאלה שמתגייסים לצה"ל כחיילים בודדים. הם מהרבה מאוד אוכלוסיות – זה גם אוכלוסיית העולים, זה גם אוכלוסיית היוצאים מהחברה החרדית, שהקשר שלהם עם המשפחות מתנתק. החוק בא לעשות דבר מאוד מאוד פשוט: אם מדובר בילד או בילדה חסר או חסרת עורף משפחתי, אפשר יהיה למשוך את הכסף אחרי גיל 18 – זאת אומרת לא צריך לחכות לגיל 21. הכסף הזה כמובן יסייע לאותם ילדים וילדות להתפתח ולהתקיים, ולכן אני מבקש מכל חברי הכנסת מכל הבית לתמוך בחוק הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. השרה זנדברג? רגע, יכול להיות שאנחנו קוראים לך לשווא מכיוון שהשר מאיר כהן אמור להיכנס בכל שנייה, אלא אם כן יש לך תשובה ביד. הינה השר כהן, בבקשה. כן, כן. הנושא הוא הצעת חוק הביטוח הלאומי. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר >> אני מתנצל, אדוני, על האיחור. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, סעיף 74(ג) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי כל ילד שיש לו תוכנית חיסכון ארוך טווח זכאי למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל בהגיעו לגיל 18, ובלבד שאחד מהוריו אישר בחתימתו את עצם המשיכה. הגעת לגיל 18 – אתה עדיין צריך שההורים יחתמו כדי שאתה תמשוך את הכסף. הצעת החוק הטובה הזאת מבקשת לתקן את חוק הביטוח הלאומי כך שייקבע כי חייל בודד, כהגדרתו בפקודות הצבא או בכללים שקבע מינהל הרשות לשירות אזרחי, יהיה רשאי למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל ללא אישור הוריו. עמדת המוסד לביטוח לאומי ועמדת משרד הרווחה תומכות בהצעה הזאת, ואני מבקש מחבריי לתמוך בהצעה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בוסו מתנגד. בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, אתה יודע שבכל מה שקשור לחיזוק ולפיקדונות, גם של החיילים המשוחררים – חבר הכנסת קושניר, ללא ספק אנחנו נהיה בעד. אני חושב שזה דבר חשוב. לא יודע אם אנחנו נהיה בעד או לא, אבל אלו דברים חשובים. אבל לצד זה אני שומע היום שראש הממשלה בנט החליט לדחות את הריסת ביתו של המחבל מדיזינגוף עד לאחר ביקורו של נשיא ארצות הברית בארץ. עכשיו, אני שואל אתכם: אותן משפחות שנפגעו מאותו טרור – האם המחבל הזה התחשב בביקור של ביידן או לא? הוא מתחשב בלוחות הזמנים שלנו? אנחנו יכולים להתחשב בלוחות הזמנים של נשיא ארצות הברית, אם הוא אמור להגיע לפה או לא אמור להגיע לפה? מה יגידו אותן משפחות, איזה הרגשה? הבנתי שכבר בצה"ל הייתה תוכנית מוכנה, הכוחות כבר היו מוכנים ליציאה, ובדקה האחרונה ביקש ראש הממשלה לבדוק את הנושא מחדש. תגובת דובר צה"ל: אנחנו פועלים לפי מדיניות הממשלה. בושה וחרפה שזאת ההסתכלות שלנו. גם נשיא ארצות הברית יכיר ויעריך בכך שאדם שמחבל ורוצה לפגוע בעצמאות של מדינת ישראל – ביתו ייהרס. זה המינימום כהתרעה למשפחה. מה אנחנו משדרים להם? חולשה. שלא יהיו חלילה מתחים עם השותפים הקואליציוניים, שלא יהיו מתחים עם הג'יהאד, כי אם יהרסו שלו בג'נין, זה יכול לפתוח חזית חדשה. זה בושה וחרפה, זה מראה חולשה גם כלפי ארצות הברית, גם כלפי המחבלים וכלפי המפגע הבא. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בוסו. אני בכל זאת שואל אם אנחנו מחויבים בשמית או באלקטרונית. חבר הכנסת בוסו, לא נראה שיש צורך בשמית. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> לא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא צריך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אין שמית. אם כך, אנחנו ניגשים להצבעה. חברים, הצבעה. נא להתיישב, חברי הכנסת, כל אחד במקומו. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 20 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות פדיון סכום החיסכון הצבור הכולל לחייל בודד), התשפ"ב–2021, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה לא הצבעת. בעד? אני אוסיף. לפרוטוקול, השר שטרן, 21 בעד, אין מתנגדים. החוק עברה ותועבר לוועדת העבודה והרווחה. << הצח >> הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – מחיקה ממאגרי מידע), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3165/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום, לסעיף 4, פ/3165, הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – מחיקה ממאגרי מידע), התשפ"ב–2022, של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן וקבוצת חברי הכנסת, בתמיכת הממשלה. בבקשה. חברת הכנסת מיכל שיר? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לעבור להצעה הבאה, אדוני היושב-ראש? כבר אמרו. כבר אמרו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר. מישהו יכול לעלות ולהקריא. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אין דבר כזה. אין דבר כזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הינה, היא הגיעה, אז לא צריך. בבקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מבקשת הצבעה במועד אחר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר עלתה וביקשה הצבעה במועד אחר. זה על דעת הממשלה? אני מבקש – רגע, אין פה שר. השר מאיר כהן, הצבעה במועד אחר – רק תגיד לי שזה על דעת הממשלה. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> על דעת הממשלה. הוא אישר את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, בסדר. הצבעה במועד אחר. אנחנו ניגשים להמשך סדר-היום. פ/3644, הצעת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לסעיף 6? אם כך, הודיעה הממשלה כי היא מורידה את הצעת חוק – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, שנייה, רגע. בגלל שזה התקדם מהר, הרבה מאוד ח"כים עוד לא הגיעו. בדרך כלל ב-12:00 רק מתחילות ההצעות. הם עוד לא הגיעו. אנחנו מנסים לזרז את כולם. זה מתקדם מהר מבדרך כלל. אולי אפשר לעבור לחוק שיש מישהו – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי. עשר דקות הפסקה, בבקשה. נחדש את המליאה ב-12:05. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:52 ונתחדשה בשעה 12:05.)<< הפסקה >> << הצח >> הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון – סעיף העונשין), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3906/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת גלעד קריב) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מחדש את הישיבה. אנחנו במס' פ/3906, הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון – סעיף העונשין), התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת קריב, שקיבלה פטור מחובת ההנחה. בבקשה, חבר הכנסת קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת הנכבדים, לפני שאגש להצעת החוק שאבקש את תמיכתה של הכנסת בה, הצעת חוק המידע הפלילי ותקנות השבים, התשע"ט–2019, אבקש להתייחס לשני דברים בקצרה. ראשית, אני בטוח שכל חברי וחברות הבית יצטרפו להביע את הזעזוע מהמקרה הקשה של תקיפת הרופאה מקופת חולים כללית אתמול בבאר יעקב. שוחחתי אתמול בערב עם יושב-ראש ההסתדרות הרפואית פרופ' חגי ציון והבוקר עם מנכ"לית קופת חולים כללית, רות רלבג, הבעתי את הזעזוע מן המקרה, אבל חשוב מכך – את המחויבות, שאני מאמין שהיא של הבית כולו, לבחון את הצעדים הנדרשים על מנת לחזק את ההגנה על עובדי ועובדות הציבור בכלל ועל אנשי סגל רפואי בפרט. הדבר השני שאבקש להקדים אותו לדבריי הוא התחושה הקשה לנוכח התחדשות גל האלימות הרצחני. למעלה מעשרה אזרחים ישראלים קיפחו את חייהם כתוצאה ממעשי אלימות רצחנית, מעשי פשיעה קשים, רובם ביישובים הערביים. הדבר חייב להביא את כולנו להמשך המאמץ הממשלתי ולהמשך הגיבוי שהכנסת נותנת למאמץ הממשלתי לבלימת גל האלימות הרצחני. חבריי וחברותיי, חוק המידע הפלילי ותקנת השבים שחוקק בשנת 2019 נועד להחליף את חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים משנת 1981. תכלית החוק החדש הייתה להגדיר את נקודת האיזון הראויה בין הצורך לקיים מאגר מידע פלילי ולשקול מידע כאמור לבין העיקרון החשוב של תקנת השבים – הצורך לאפשר לאנשים בעלי רישומים פליליים, ובהם אף כאלה שלא הורשעו מעולם, לשוב למוטב ולהשתלב מחדש בחברה בלי שכתם הרישום הפלילי ילווה אותם כל חייהם. סעיף 38 לחוק קובע את האיסור הנורמטיבי לשקול מידע פלילי על ידי מי שאינו זכאי לקבלו, וכן איסור שקילת מידע נוסף הנוגע למידע הפלילי שנודע בדרכים אחרות, כגון מפסקי דין או מהתקשורת. על הפרת סעיף 38 לחוק חל איסור פלילי המעוגן בסעיף 42 לחוק, אשר קובע עונש מאסר של שנה למי שמביא בחשבון מידע פלילי, לרבות מידע נוסף, בניגוד להוראות סעיף 38. המחוקק היה מודע לכך שמידע פלילי בעידן האינטרנט אינו מצוי רק במאגר המידע הפלילי המנוהל על ידי משטרת ישראל, וביקש להבטיח שעקרון תקנת השבים יחול גם במקרה שבו העבר הפלילי נודע ממקורות אחרים. במסגרת הדיונים שהתקיימו בחודשים האחרונים בוועדת החוקה על דחיית מועד כניסת החוק לתוקף, התעוררה שאלה אם הסיפא של סעיף 38, האוסרת שקילת מידע נוסף, ובגינה מוטל איסור פלילי, אינה רחבה מדי. נוכח הקושי בקביעת עבירה הנעשית במחשבותיו של אדם ביחס לשקילת מידע נוסף והקושי באכיפתה, וכן נוכח היקפו הרחב של האיסור, הנפרס על מגוון ידיעות וסוגי מידע. מוצע לתקן את סעיף 42 לחוק באופן שיבטל את העבירה הפלילית של שקילת מידע נוסף באופן שיותיר את האיסור הזה כאיסור נורמטיבי בלבד. הצעת התיקון הולמת את המגמה לצמצם את האחריות הפלילית בעבירות הקשורות לשיקול דעתו של האדם ולהלך מחשבותיו. המחשבה שתוטל אחריות פלילית בגין הלך מחשבה, בגין שיקול דעת של אדם, כתוצאה ממידע שגלוי לעיני כול באינטרנט ובמקורות מידע אחרים, אינה מתאימה לימינו. נוכח היקפו הרחב כאמור של האיסור, מוצע להחריג את האיסור על שקילת מידע נוסף הנוגע למידע פלילי כך שלא יחול במצבים הבאים: מקרים של מעסיקים קטנים מתחת לשישה עובדים כאשר התפקיד המיועד כרוך בעבודה עם קטינים או חסרי ישע וכאשר התפקיד כרוך באופן מיוחד ביחסי אמון ונאמנות אישיים. גם במסגרת חריגים אלו מוצע לקבוע כי שקילת עברו הפלילי של המועמד לתפקיד יהיה מותר רק כאשר מדובר בעבירה חמורה הקשורה באופן ישיר לתפקיד ולאופן ביצועו, שלא חלף זמן רב מביצוע העבירה, ושהעבירה לא נעשתה כאשר המועמד היה קטין. חריגים אלו, כמו גם הסייגים להחלתם, נועדו למצוא את האיזון העדין בין שתי התכליות המרכזיות של חוק המידע הפלילי: מחד גיסא לעודד את שיקומו של בעל הרישום הפלילי והשתלבותו המלאה בחברה ובשוק העבודה כך שחטאו לא ייזכר לו כל ימיו ויתאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו; מאידך גיסא לשמור על זכות הקניין של בעל העסק ולאפשר לו לשקול את מלוא השיקולים הרלוונטיים טרם יעסיק עובד. בנוסף, מוצע להבהיר כי אין לדרוש את המידע הנוסף בדרך של תצהיר, הצהרה או שאלון בכתב, גם לא במצבים שמוצע להחריג. בנוסף ולסיום, מוצע לקבוע במפורש בסעיף קטן (ב) של סעיף 38 לחוק, כי האיסורים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו-(א1) לא יחולו גם על מצבים שלא הייתה כוונה לאסור אותם מלכתחילה בחוק – שימוש בחומרי חקירה או במידע מודיעיני שיועברו כדין, וכן על עבירה שנעברה במסגרת העסקה אצל מקבל ההחלטה, וזאת נוסף למצב המעוגן כיום בחוק, הנוגע לשקילת המידע לשם ההגנה על אדם שהמידע עליו או על בן משפחתו, על קטין או על חסר ישע לשם אבחון של מי מהם או לשם הטיפול בהם. אבקש, אדוני היושב-ראש, שתשובה תימסר במועד אחר, תשובה והצבעה במועד אחר. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תשובה והצבעה במועד אחר, באישור הממשלה. הערה נוספת: חברת הכנסת סילמן הודיעה כי היא הצביעה על סעיף 3 בסדר-היום, הצעת חוק הביטוח הלאומי. היא הצביעה בעד, והצבעתה לא נקלטה. אני מודיע את זה לפרוטוקול. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – פשיעה לאומנית כפשע שנאה), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3522/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יואב גלנט) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ניגשים לסעיף 7 בסדר-היום, מס' 3522, הצעת חוק העונשין (תיקון – פשיעה לאומנית כפשע שנאה), התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת יואב גלנט. בבקשה. שנייה, בבקשה. אני מבקש שקט במליאה, בפרט בתאי הסיעות. בבקשה שקט. תודה. בבקשה. << דובר >> יואב גלנט (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להביא בפניכם היום הצעה שבאה ומכלילה בתוך הגדרת פשע שנאה לא רק את נושא הדת, לא רק את נושא העדה, לא רק את נושא הנטייה המינית ולא רק את נושא היותו של אדם עובד זר אלא גם את נושא הלאום. אני אסביר מדוע הדבר הזה חשוב. כאשר אנחנו מסתכלים על כל הסעיפים שמניתי קודם לכן, בדרך כלל הכוונה היא להגן על המיעוט. במדינת ישראל מתקיים מצב חריג ביותר, והמצב הוא: המיעוט תוקף את הרוב על רקע לאומני. ואני רוצה להסביר ולפרט, אבל תחילה אני מבקש לסקור בפניכם את סדרת האיומים שאנחנו נמצאים בפניהם כמדינה דמוקרטית שוחרת שלום אבל נמצאת בסביבה עוינת. בעת הזאת ניתן להבחין בשלושה סוגים של איומים, שלצערי ילוו אותנו עוד שנים ארוכות. הנושא הראשון: חתירתה של איראן לנשק גרעיני, דבר שמהווה בסיס לאיום אסטרטגי על מדינת ישראל. אני מזכיר שהאיראנים קרובים כפסע מהשגת כמות מתאימה לפצצה גרעינית של חומר בקיע, והם עמלים בעת הזאת גם על אמצעי הנשיאה, טילים, וגם על מערכת ההפעלה של הנשק הגרעיני, ולצערנו, מתקדמים בנושא הזה. זהו הנושא הראשון. אבל הסופה השיעית שנושבת ממזרח איננה שייכת רק לגרעין. למעשה, מתקיימים כאן עידוד ותמיכה של כל המדינות שנמצאות סביבנו, ובעיקר גורמי הטרור שנמצאים סמוך אלינו, ובראשם חיזבאללה, חמאס וג'יהאד אסלאמי, בתמרוץ איראני, על מנת לייצר עימות. שוו בנפשותיכם מה יכול לקרות כאשר בידי חיזבאללה נמצאים 100,000 טילים, וזה מספר ממעיט. לצערנו, גם אם ייעשו מאמצים מרביים בדרכים שונות מבעוד מועד ולאחר מעשה, אני מניח שההנחה שאומרת בצורה פשוטה שרק 10% מהטילים האלה ייפלו בשטח בנוי היא איננה הנחה מקילה, ולכן אנחנו צפויים לאיום גדול. אבל יש גם איום שלישי, ולאיום הזה אנחנו, לצערי הרב, לא נערכים כראוי, וזהו איום הטרור, איום חמור ביותר בין הירדן לבין הים, בין מטולה לבין אילת. ולמה הכוונה? אני רוצה לציין את מה שקורה בשגרה ודרך זה להעביר את דברים אל מציאות החירום. לפני זמן לא ארוך ביקרתי באחת מחוות הבודדים במרחב מצפה רמון ופגשתי שם את הכורם ערן רז. לאחרונה ראיתי שהמשק הנפלא שהוא בנה עם מטע הכרמים, עם היקב הקטן שבו מכינים יין – לאחרונה ראיתי אותו מדבר באחד מערוצי התקשורת ואומר כך: התעוררתי לעוד בוקר שבו שברו את הכול, רמסו את הכול, שפכו את מכל הדשן על הרצפה, גנבו את המכל. הדשן הזה משמש אותי לחקלאות. הדשן הזה מאפשר לי לקיים את הכרם שאני עמל עליו. וזו לא הפעם הראשונה ולא הפעם השנייה שבה אני נאבק בדברים. חותכים את צינורות ההשקיה, רומסים את הגדרות ואת הכרמים, כורתים את שתילי הכרם, ולאחרונה גם גונבים את מכל הדשן. כל דבר כזה הוא לא רק נזק של אלפי או עשרות אלפי שקלים – הוא גם שעות רבות וימים רבים שבהם הוא יכול להתפנות לעיסוק בדברים אחרים. והתוצאה של הדבר הזה, כפי שמגדיר בעצמו ערן רז, היא עוד בוקר של נזק, עוד בוקר של כאב, עוד בוקר שבו מנסים לשבור אותנו או להוציא אותנו מפה, עוד בוקר שאתה מרגיש לבד, שלאף אחד לא אכפת. המילים האלה הן מילותיהם של עשרות אלפי אנשים במדינת ישראל – חקלאים, כורמים, מגדלי מטעים, מגדלי בקר. והדוגמה הזאת של הפשיעה החקלאית היא סגמנט אחד בתוך הבעיה החמורה של פשיעה שמתחילה כפשיעה פלילית והופכת לפשיעה לאומנית. אני בא לכאן, רבותיי, בשביל לומר לכם שזו לא גזרת שמיים. זה לא אחד מהציוויים בעשרת הדיברות. אנחנו את זה יכולים, צריכים וחייבים לעצור. אבל בעוד אל מול האיומים האחרים – איומי הגבולות, איומי המעגל הראשון, האיומים האיראניים במעגל השלישי – אל מול כולם יש לנו את היכולת הלגיטימית להפעיל כוח, בהיבט הזה של טרור הפנים אנחנו חייבים להכין את עצמנו מבעוד מועד דרך חקיקה מתאימה. וכאשר אני מביא את ההצעה בפניכם, למה אני מתכוון? אני מתכוון שמי שמנסה לקיים פשיעה פלילית עם היבטים לאומניים – הוא מקיים פשיעה על מנת כביכול להרוויח, אבל באותה הזדמנות הוא גם מנסה לפגוע בלאום היהודי על רקע עוינות של התנהגות עבריינית לאומנית של מיעוט ערבי כנגד הרוב היהודי. כאשר אנחנו רוצים למנוע את המצב הזה של פשיעה של מיעוט כנגד הרוב, של כנופיות כנגד המקומות שבהם מגדלים או שבהם מעסיקים או שבהם מייצרים, חובתנו לבוא בחקיקה מתאימה. ולכן לא רק מה שקשור לפשיעה כנגד דת, לפשיעה כנגד עדה או נגד נטייה מינית הוא הפשיעה שעליה צריך להכפיל את העונש; חובתנו לחקוק חקיקה מתאימה שתכפיל את הענישה גם כנגד מי שפועל נגד הלאום האחר. ובמקרה שלנו אנו עוסקים ברוב העניינים בפשיעה של עבריינות פלילית לאומנית ערבית כנגד הרוב במדינת ישראל, אותו רוב שמעניק למדינת ישראל את התעשייה, את החקלאות, את הייצור. זה קורה כל יום; זה קורה בכל רחבי הארץ; זה קורה בפשיעה נגד חקלאים, נגד תעשיינים, נגד יצרנים, והדוגמאות רבות בכל מקום. ולכן חובתנו להכליל בעניין הזה גם את הנושא של פשיעה לאומנית כנגד מי שפועל במדינת ישראל באופן לגיטימי. אני רוצה מניסיוני הקודם לציין שהתנגדותה של הממשלה, התנגדותן של הסיעות הערביות בתוך ממשלת ישראל, בתוך הרוב הקואליציוני – הרוב שהופך למיעוט גם בתוך האופוזיציה – היא מדאיגה ביותר. אני הצעתי כאן הצעה פשוטה, שאומרת שנקבע ענישת מינימום: על החזקת נשק – שלוש שנים; על שימוש בנשק – חמש שנים; על סחר בנשק – שבע שנים. מי התנגד? ממשלת ישראל, שר המשפטים וכל הקואליציה והערבים באופוזיציה – המשותפת – אני מניח שהם רוצים להתנגד גם להצעה הזאת כי היא מפריעה לממשלת ישראל לקיים כנראה את השותפות עם רע"מ. אני מבקש מחבריי בקואליציה ובאופוזיציה, מכל הבית, לאמץ את ההצעה. אם לא נאמץ הצעות מרסנות שמשמעותן הגברת הענישה על כל מי שפועל באופן עברייני, ובמיוחד כנגד סממנים של מדינת ישראל, של הציבור היהודי בישראל – אם לא נעשה את זה מבעוד מועד, נימצא בפני שוקת שבורה כאשר נגיע לשעות קשות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. השרה זנדברג, בבקשה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מתכבדת להשיב להצעת חוק העונשין (תיקון – פשיעה לאומנית כפשע שנאה), התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת יואב גלנט, בשמו של שר המשפטים גדעון סער. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גברתי השרה, אפשר – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> שומעים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן, כן. בבקשה להמשיך. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> לא, פשוט הוער לי שלא שומעים, אז אני מנסה לכוון. שומעים? בסדר? בהצעת החוק מוצע לתקן את סעיף 144ו(א) לחוק העונשין, הקובע נסיבה מחמירה של כפל העונש ביחס לעבירות שנעברו ממניע של גזענות או עוינות כלפי הציבור מחמת השתייכות לקבוצות דת, מוצא עדתי, נטייה מינית או היותם עובדים זרים, בשני אופנים: ראשית, לקבוע כי הנסיבה המחמירה תחול גם על מי שבוחר את קורבן העבירה ממניע של גזענות; שנית, להוסיף לנסיבה המחמירה מניע של עוינות כלפי ציבור מחמת לאום. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – אני באמת מנסה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה צודק. אני מבקש שוב פעם במליאה, בבקשה, שקט. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> חברי הכנסת, יש כאן חבר כנסת שמבקש להאזין לתשובה. כיוונתי את המיקרופון לזווית האופטימלית, ועדיין הוא לא מצליח לשמוע בגלל הרעש. בבקשה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> להמשיך. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> תודה. אז כאמור, הצעת החוק מציעה לקבוע נסיבה מחמירה של כפל עונש ביחס לעבירות שנעברו ממניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור מחמת השתייכות לקבוצות דת, מוצא עדתי, נטייה מינית או היותם עובדים זרים, בשני אופנים: ראשית, לקבוע כי הנסיבה המחמירה תחול גם על מי שבוחר את קורבן העבירה ממניע של גזענות; שנית, להוסיף לנסיבה המחמירה מניע של עוינות כלפי ציבור מחמת לאום. ההצעה במתכונתה הזו מעוררת כמה קשיים. בהתייחס להוספת המונח לאום לסעיף 144ו, ההצעה מיותרת ואף עשויה להזיק, ובכל הנוגע לקביעת נסיבה מחמירה על בחירת הקורבן, מדובר בנסיבה מחמירה בלתי ברורה, שאינה עולה בקנה אחד עם היסודות הנפשיים הקבועים בעבירות פליליות. ונסביר: מטרתה המוצהרת של הצעת החוק היא להתמודד עם פשיעה המכוונת כלפי ציבור ספציפי של קורבנות עבירה שנבחר על פי השתייכותו הלאומית. ככל שמדובר בביצוע עבירה ממניע של גזענות, על רקע השתייכותו של הקורבן למוצא לאומי אתני מסוים – למשל היותו ערבי או יהודי – הנסיבה המחמירה קבועה בסעיף 144ו לחוק העונשין, והיא מתקיימת ורלוונטית. ועל כן, חבר הכנסת גלנט – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תמשיכי. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> בסדר, אני ממשיכה, אבל עלה חבר כנסת, הציע הצעת חוק ואפילו אינו מעוניין להאזין לתשובה. נפלא הדבר בעיניי, אבל לשאר חברי הכנסת אני אומר שהחוק הקיים היום, חוק העונשין, הוא חוק כראוי למדינה דמוקרטית – למעשה לא היינו יכולים להעלות על דעתנו אופציה אחרת. הוא אכן מתייחס למניעים של גזענות, למניעים של השתייכות לאומית, דתית, אחרת, באופן שוויוני לכל בני ובנות כל הדתות, לבני ובנות כל הלאומים, לבני ובנות כל קבוצות ההתייחסות, שמוגנים מפני גזענות ואפליה. ועל כן, כבר היום נסיבה מחמירה שקבועה בסעיף 144ו – שמבקש לקיים נסיבה מחמירה בביצוע עבירה ממניע של גזענות על רקע השתייכותו למוצא לאומי או אתני מסוים, היותו ערבי או יהודי – קיימת בחוק והיא רלוונטית. הסיבה לכך היא שסעיף 144א לחוק העונשין כולל כבר היום תחת המונח "גזענות" השתייכות למוצא לאומי אתני. ולכן ביצוע עבירה מתוך מניע של גזענות בשל השתייכות למוצא לאומי אתני נכללת כבר היום כנסיבה מחמירה. הוספת המונח "לאום" לסעיף 144ו עשויה להעלות חשש ליצירת הסדר שלילי ביחס לפרשנות המונח "לאומי אתני", שקיים היום בסעיף 144א, בסעיף ההגדרות, ובכך לצמצם את עבירות ההסתה לגזענות. כך שלמעשה, חבר הכנסת גלנט, אם הצעתך תתקבל, ההגדרה לביצוע עבירה מתוך מניעה של גזענות עשויה דווקא להצטמצם ולא להתרחב, דווקא בעת שאנחנו עדים לעבירות שנוסף אליהן מניע גזעני, ואנחנו עדים לעלייה בשיח הגזעני במדינת ישראל. דווקא מול מציאות כזו אתה מבקש לצמצם את ההגדרה הזו, ובכך לפגוע במאבק החשוב בגזענות. בנוסף, הוספת הרכיב של בחירת קורבן עבירה לסעיף 144ו לחוק מעלה קשיים נוספים, שכן ביצוע עבירות כלפי קורבנות מתוך מניע של גזענות הוא כבר היום נסיבה מחמירה אשר מביאה להכפלת העונש. התוספת האמורה עשויה לסבך את הוכחת יסודות העבירה ולהשיג תוצאה הפוכה מזו שהמציע מבקש להשיג. אם כן, חברות וחברים, מתשובת משרד המשפטים עולה שככל הנראה חבר הכנסת גלנט שרבט איזושהי הצעת חוק, מבלי לבדוק את הסעיפים הרלוונטיים בחוק העונשין; מבלי לבדוק את התועלת שלהם; מבלי לבדוק את הנסיבות שבהן מוגשים כתבי אישום – ואולי אף העבירות האלה כבר היום מהוות נסיבות מחמירות. כנראה הוא ראה איזושהי מציאות של אוזלת יד או מציאות גזענית בפני עצמה וחשב שבאמצעות השרבוט הזה – כאילו אם נגיד "פשיעה לאומנית", בכך בא לציון גואל. למעשה מתשובת משרד המשפטים ומבחינה מדוקדקת אני חייבת לומר שוועדת השרים לענייני חקיקה יושבת על המדוכה מדי שבוע ומקבלת חוות דעת של משפטנים ממשרד המשפטים, שמסתכלים על הצעות החוק לא כהצהרות חוק, אלא באמת מסתכלים עליהן לעומקן ובוחנים את סעיפי החוק. ואז הם מגלים ששתי העבירות שמבוקש להוסיף כאן, אחת מהן כבר מתקיימת ולמעשה לא מומלץ לצמצם אותה כדי לא לייצר הסדר שלילי למקרים האחרים. השנייה היא מיותרת מכיוון שהיא רק תזיק, גם היא רק תצמצם את מצב העבירות האלה בדיוק. וזאת, כאמור, דווקא בשעה שהחברה הישראלית סובלת גם מפשיעה, גם מאלימות וגם מעבירה קשה מאוד של הסתה, בין היתר על רקע גזעני, לצערי הרב, הרבה פעמים משורות האופוזיציה – כאן, האופוזיציה שמצד ימין. זאת מציאות שבהחלט אנחנו מחויבים להיאבק בה. אנחנו מצפים, כפי שאכן קיים בלשון החוק, בחוק העונשין היום, אדוני היושב-ראש – החוק הוא שוויוני לכולם, החוק חל על יהודים וערבים, ועל פשיעה נגד יהודים ונגד ערבים באותה מידה. והינה, מסתבר שכאשר ניגשים להציע הצעת חוק ממניעים לא נכונים, ממניעים כנראה לא טהורים, ממניעים שכנראה נגועים בגזענות בפני עצמם, אז יוצאת האמת לאור, ואז רואים שבעצם לשון החוק כבר עודכנה בצורה מאוד נכונה על ידי המחוקק הישראלי לדורותיו, ואין צורך בשני התיקונים האלה. אז עומדת ועדת השרים קצת נבוכה וקצת לא יודעת מה לעשות, ואז הרבה פעמים היא מחליטה להתנגד להצעת החוק. הרבה פעמים, כמו במקרה הזה, היא מחליטה לדחות את הצעת החוק, כדי לראות אם אולי בכל זאת אפשר לבוא בדברים עם המציע, אולי טעות בידו, אולי הוא הגיע להצעת החוק הזאת באיזה דרך עקלקלה ולא נכונה. זה מה שנעשה במקרה הזה. אבל ועדת השרים גם אומרת שככל שהמציע יעמוד על רצונו להעלות את ההצעה להצבעה, ועדת השרים, בשם הממשלה, תבקש מהכנסת להתנגד להצעת החוק וכך נעשה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, בבקשה לשבת, אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית. חברי הכנסת, בבקשה לשבת, כל אחד יתפוס את מקומו. אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית – הצעת חוק העונשין. נא לשבת, בבקשה. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 46 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 58 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק העונשין (תיקון – פשיעה לאומנית כפשע שנאה), התשפ"ב–2022, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בעד – 46, נגד – 58. לפיכך הצעת חוק העונשין לא עברה. << הצח >> הצעת חוק הנחה לנכים בתחבורה ציבורית, התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3267/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ניגשים לסעיף הבא, סעיף 8 – הצעת חוק הנחה לנכים בתחבורה ציבורית, התשפ"ב–2002, של חבר הכנסת איתמר בן גביר וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, חבר הכנסת בן גביר. משיב השר חמד עמאר. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, ראש הממשלה, כבוד השרים, כנסת נכבדה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אפשר בבקשה לבקש שקט? אני מבקש שגם מי שרוצה לדבר, ידבר בשקט. תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> דליה היא אלמנה מחיפה, עם ארבעה ילדים נכים. יש לה ילדה אחת בתרדמת, עיוורת ובלי מוח – אי-אפשר ככה, מי שלא רוצה לשמוע, שיצא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אעיר. חברי הכנסת, כל מי שרוצה לדבר, בבקשה, יזדמן יחד עם שותפו לקפה בפרסה, ישתה קפה ורק יחזור להצבעה. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חברים, אני מדבר גם על ילדים נכים, כדאי לשמוע – ומי שבאמת לא יכול, הכול בסדר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> צודקת. צודקת, חברת הכנסת אורלי אבקסיס לוי. דליה היא אלמנה עם ארבעה ילדים נכים. אחת מהילדות שלה, יש לה תרדמת. היא עיוורת, ובלי מוח. ילדה משותקת. יש לה ילד שעבר ניתוח מוח, שני מסוגו בעולם, שבו הוציאו לו את הגידול. פתחו לו את הראש, והוא איבד את השמיעה וסובל מהמון בעיות. יש לה גם תאומות, שלאחת מהן התפרצה מחלת נפש ועכשיו היא מאושפזת במחלקה הפסיכיאטרית. הילדה הזאת כמעט לא מגיעה הביתה. וכשדליה, האימא, שואלת אותה: למה את לא מגיעה בשבת הביתה? היא אומרת: אימא, אני מצטערת, אבל בבית צפוף; בבית אין אוכל; בבית קר; בבית חם; אין מזגן; כאן יש לי ארוחה חמה; כאן יש לי פינה חמה; כאן יש לי לאן לחזור. חבריי חברי הכנסת, הדברים הללו משקפים לא מעט מוגבלים ונכים, וכמובן את המשפחות שלהם, שסובלות ומתמודדות עם מציאות מאוד מאוד מאוד לא פשוטה, מציאות של עוני, מציאות של קור, מציאות של חום, מציאות של חסך, אפילו באוכל, אפילו בארוחות. החוק הזה שעולה כאן על שולחן הכנסת הוא צעד קטן ברווחה של הנכים, והוא המעט שבמעט שניתן לעשות. נמצאת כאן שרת התחבורה, שבדרך כלל מדברת בטלפון כשאנחנו מדברים. טוב, האמת היא שגם כשהיה כאן עימות, שרת התחבורה רק דיברה בטלפון. אבל גברתי השרה, אולי כדאי לחשוב, אולי כדאי לשמוע את זה, את העניין הזה של הנכים, ההנגשה בקווים הבין-עירוניים, כדי להבטיח לנכים את השימוש בתחבורה הציבורית. יש בינינו מחלוקת בהרבה מאוד דברים, אבל בנושא הזה, נדמה לי שגברתי השרה תסכים, וגם בנושא ההצעה הזאת, שבאה להקל על הנכים, שבאה להקל על אנשים שקשה להם. אוכלוסיית הנכים מונה בישראל 1.5 מיליון אנשים, שמתוכם 75% עם מוגבלות חמורה, עם מוגבלות שמונעת מהם תפקוד יום-יומי, מוגבלות שמקשה עליהם, ומוגבלות, שעם כל הכבוד לביטוח הלאומי ולמה שניתן, אי-אפשר לגמור עם הכספים האלה את החודש. הנכים הללו שמשתמשים בתחבורה הציבורית הם אוכלוסייה שאנחנו יכולים לבוא לקראתה בצעד קטן. ועל כן, הצעת החוק שהגשתי – הצעה שבעצם אומרת שהמצב הקיים ישתנה, מצב שבו מהנחה של 33%, ההנחה תהיה 50% – היא צעד מאוד מאוד קטן, מאוד קטן, אבל זה צעד שיכול להקל על האוכלוסייה הזאת רבות. אני רוצה להגיד תודה רבה לעוזרים שלי – לרוני צוריה, לאלון אוריאל, לנילי קדוש – שעזרו בניסוח של הצעת החוק הזאת, לחנמאל דורפמן, היועץ המשפטי, להדר טגנסקי, בחור מעולה ונפלא שבאמת בא עם ההצעה הזאת, ויחד עבדנו ובדקנו. חבריי חברי הכנסת, אפשר להקל, אפשר להקל על הנכים. ועוד מילה אחת: הממשלה הזאת מקילה בכל מיני כיוונים, ויותר ממקילה – גם מחלקת לא מעט כסף. 53 מיליארד שקלים נתתם לתנועה האסלאמית. חבר הכנסת קארה, 53 מיליארד שקלים לתנועה האסלאמית. אין שום סיבה בעולם, אין שום סיבה בעולם – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – 1.6 מיליארד. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אין שום סיבה בעולם שלא ניתן לנכים. אין שום סיבה בעולם שלא ניתן לנכים. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – שנה שלמה – – – איתמר, 1.6 מיליארד כל שנה – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אביר, אביר, אביר, הנתונים ידועים, הנתונים ידועים לכולם. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> אבל תגיד את המספר – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הנתונים ידועים לכולם. אבל אתה יודע מה? אני הולך איתך. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> הנתון הוא 1.6 מיליארד. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני הולך איתך. הנתונים ידועים, מוכרים. אני הולך איתך. 1.6 מיליארד? אדרבה. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> זה המספר. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדרבה. אדרבה. תיתן את זה לנכים. תן את זה לחיילי המילואים. אתמול הייתי בדיון בוועדת החוץ והביטחון. לכולם נותנים – לתנועה האסלאמית נותנים, לכל מיני רשויות נותנים, במיוחד – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> בן גביר, יוסי שיין אמר לך משהו? מה הוא אמר לך? << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני צריך לחזור לרטווט את יוסי שיין? ברגע שאני אומר את השם שלו, אני עושה לו כאן ריטווט. רוב האנשים לא יודעים מי זה יוסי שיין. אז אתה רוצה שאני אזכיר את השם שלו? אבל על אביר קארה כן יודעים. אתה יודע למה? כי אביר קרא בא ואמר: יש לי בשורה; יש לי בשורה חדשה בבחירות. אביר, אתמול היינו בדיון – אתה יודע, זה היה פשוט כל כך מרתיח. לכולם חילקו, ולמי לא נשאר? לחיילי המילואים. לחיילים שלנו. ואחרי זה אתה בדיון בוועדה לביטחון פנים – לשוטרים שלנו גם לא נשאר. בואו נקל. בואו נלך לקראת אוכלוסיות מוחלשות. וכאן, בנושא הזה, חבריי, לא צריך להיות כאן לא ימין ולא שמאל, לא דתיים ולא חילונים. כולנו, כולנו צריכים לתמוך בהצעה הזאת. חבריי, תסתכלו על דליה בעיניים. תסתכלו על דליה, על הילדים שלה. תסתכלו על דליה ועל המציאות והמצוקה שבהן היא חיה. תסתכלו על דליה שלא יכולה לגמור את החודש. תסתכלו על דליה, שהמעט שבמעט שהיא מקבלת מביטוח לאומי לא מאפשר לה להכין לילדים שלה ארוחה בשרית כל יום, שלא לדבר על כל מיני מותרות. לפחות בנושא הזה של תחבורה ציבורית, בואו לקראת הציבור. אתם הבטחתם לפני הבחירות שיש לכם בשורה. אתם הבטחתם לפני הבחירות שאתם תבואו לקראת המוחלשים. אתם הבטחתם לפני הבחירות שזה יהיה כאן אחרת. בפועל, אם אתם היום תצביעו נגד ההצעה שלי, אתם לא פוגעים באיתמר בן גביר. אתם פוגעים באוכלוסייה של 1.5 מיליון, 1.5 מיליון אנשים, שמישירים אליכם עיניים ואומרים לכם: עדיין לא עיכלתם ולא פעלתם ולא עשיתם את כל מה שאתם צריכים לעשות, אבל לפחות בצעד הקטן הזה תבואו לקראת. ואנחנו נסתכל עליכם היום בעיניים ונראה איך אתם מצביעים אחד-אחד. יש כאן חברי כנסת שעשו כאן קריירה בקואליציה, שמציגים את עצמם כך שהם חברי כנסת חברתיים, שהם חברי כנסת שדואגים למוחלשים, שהם חברי כנסת שבאים לקראת השכבות החלשות, שהם חברי כנסת שהנכים בראש מעייניהם. אז בבקשה, תתכבדו, חברי הכנסת, לבוא ולהצביע בעד הצעה שהיא כל כך הוגנת, כל כך נכונה, כל כך פשוטה, כל כך לא מסובכת. נראה אתכם מצביעים בעד ההצעה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. השרה מיכאלי, בבקשה. << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, הזקן הוא – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ככה זה. נקווה לטוב. נקווה לטוב. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> כן. כן. ובכן, אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברות הכנסת, אכן הממשלה הזאת הבטיחה, ואני שמחה לבשר שהממשלה הזאת מקיימת. וההצעה הזאת, שהיא אכן הצעה הגיונית והצעה ראויה והצעה טובה ונכונה, כבר מיושמת הלכה למעשה – הנחה של 50% לכל, אגב, זכאיות וזכאי הביטוח הלאומי מכל הסוגים והמינים; מכל הסוגים, לא רק המוגבלויות ולא רק הנכויות ולא רק הקשיים, אלא כל זכאיות וזכאי הביטוח הלאומי לסוגיהם השונים יקבלו החל מ-1 באוגוסט 50% הנחה בתחבורה הציבורית לכל האורך והרוחב. הבשורה הזאת נמצאת במהפכת "דרך שווה", הייתה לי הזכות ליזום אותה במשרד התחבורה יחד עם משרד האוצר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> גם הנכים ישלמו יותר – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> שר האוצר ואני הודענו עליה. היא כבר חתומה; היא יצאה כבר לדרך. לשמחתי כבר כל המערכות מתאימות את עצמן; כל המערכות האלקטרוניות, כל מערכות התשלום; כל האפליקציות; כל הכרטיסים המיוחדים החדשים – במיוחד הכרטיסים החדשים המיוחדים לפריפריה, שיהפכו את הנסיעה בתחבורה הציבורית בפריפריה למשתלמת עוד יותר. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> להעלות את המחיר מ-2.4 ל-5.5 לנסיעה בתוך העיר. איזה ניגודי – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> כולן כולן כולן כוללים 50% הנחה לכל זכאיות וזכאי הביטוח הלאומי; לכל האנשים עם המוגבלויות. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין – – – בשקלים יותר. זה הסיאוב של השמאל. אישה רעה. פשוט רעה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << קריאה >> מה הבעיה – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> כך שלצערי, הצעת החוק פשוט מתייתרת. או יותר נכון, צריך להגיד: לשמחתי הצעת החוק מתייתרת, משום שהדבר כבר חתום. זה לא בבחינת הבטחה; לא בבחינת התחייבות; זה לא רק כסף שכבר הבאנו, אנחנו מוציאות ומוציאים לפועל. בהזדמנות הזאת חשוב לי לעדכן אתכם שאנחנו משקיעות ומשקיעים 100 מיליון שקלים באוטובוסים בין-עירוניים נגישים. זהו דבר שעדיין יש בו פער, לצערי. עד סוף השנה יהיו 100 אוטובוסים בין-עירוניים נגישים, ועוד 6 מיליון שקלים שהביאה חברתי חברת הכנסת פינטו בהסכם הקואליציוני, שגם הם משמשים להנגשת האוטובוסים והתחבורה הציבורית לנכות ונכים. אנחנו עושות מאמץ נוסף בשיפור השירות לכל מי שזקוקות וזקוקים לסיוע ברכבת. אנחנו משוות את הגובה של המסילה עם הקרונות. זה מאמץ שנעשה ברצף. אנחנו מוסיפות ומוסיפים עזרים למי שמתקשות בשמיעה ולמי שמתקשים בראייה. אני חייבת להגיד עוד דבר, וזה שמשרד התחבורה יצא בקרוב לעבודה על תוכנית אסטרטגית להנגשה מכל הסוגים של התחבורה הציבורית שלנו, על כל כליה השונים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> שרת התחבורה, אני שולח לך – – – תפסיקי לבלבל – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> בכל מקרה, כמו שאמרתי, הנחה של 50% לנכות, לנכים ולכל זכאיות וזכאי הביטוח הלאומי – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מה עם הפריפריה? מה עם נושא הפריפריה? מה עם תושבי דימונה, מה איתם? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> – – נכנסת כבר לתוקף ב-1 באוגוסט. ולכן, אדוני, הצעת החוק מתייתרת, והממשלה אינה תומכת בה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מה עם מיכאל ביטון – – – מה עם הפריפריה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת מיכאלי, היא הזכירה את הפריפריה. לא הקשבת. אם כך, חברי הכנסת – – – << קריאה >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה מבקש להגיב? בבקשה. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> – – – פשוט אישה רעה. אין, אישה רעה – – – << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיב. קודם כול ולפני הכול, כי עכשיו אני רואה את הזקן של אדוני ובדיוק נזכר, תנחומינו, תנחומיי. שלא תדעו עוד צער. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אמן. << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> השרה מיכאלי, קודם כול, אני חייב להגיד לך שכנראה נעלמו מעינייך הערות של חברתי חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, שמוכיחה שדווקא הרפורמה שאתם מציעים רק תגרום להחמרת המצב ולא לאיזשהו תיקון. אבל אני חייב להגיד לך משהו, עזבי את זה שנייה. אני שומע בקולך שאתם מסכימים. מה הבעיה, מה הבעיה להעביר את זה עכשיו? בסופו של דבר, הרי על מה המחלוקת בינינו, על חודשיים? על שלושה חודשיים? הרי לפי שיטתך אתם מסכימים. אז מה, אתם תתנגדו רק כדי להגיד שלא הצבעתם עם איתמר בן גביר? אני לא מאמין שתעשו את זה לנכים. << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> איתמר, אפילו שר האוצר היה מוכן לתת כסף לרפורמה – – – << דובר_המשך >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז הינה, אומרת חברת הכנסת לוי ששר האוצר היה מוכן לתת. אני באמת אומר, אל תעשו פוליטיקה על הגב של הנכים. בואו נצביע עכשיו כולנו לטובת הנכים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. האופוזיציה משכה את הבקשה להצבעה שמית, והקואליציה מבקשת שמית. בבקשה. מזכיר הכנסת, בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – נגד אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד צבי האוזר – נגד צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – אינו משתתף בהצבעה משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אלון טל – נגד יעקב טסלר – בעד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – נגד אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – אינה נוכחת מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מזכיר הכנסת, בבקשה לקרוא את הרשימה פעם נוספת. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח ניר אורבך – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת אחמד טיבי – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח יאיר לפיד – נגד עידית סילמן – אינה נוכחת אוסאמה סעדי – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מי מחברי הכנסת נמצא מליאה ולא הצביע? את ראש הממשלה להוסיף בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) נפתלי בנט – נגד << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת בוסו, לא ביקשתי עזרה. תודה. מי מחברי הכנסת נמצא במליאה ולא הצביע? אם כך, הסתיימה ההצבעה. תודה. אם כן, 47 בעד, 52 נגד. הצעת החוק לא עברה. << הצח >> הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (סמכות שיפוט בהסכמה), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2711/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אבי מעוז) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו ניגשים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (סמכות שיפוט בהסכמה), התשפ"ב–2021, של חבר הכנסת מעוז. בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני עושה עוד ניסיון להעביר את החוק הכל-כך אלמנטרי הזה, הכול כך פשוט, הכול כך דמוקרטי. אני רוצה מאוד לראות איך המחנה הדמוקרטי, שיושב פה משמאלי, איך הוא מצביע. אני מאמין שהוא עוד יצביע בעד החוק הזה. על מה מדובר? אני רוצה להסביר בשפה הכי פשוטה. שני בני אדם חיים במדינת ישראל ורוצים לממש את חופש הפרט, חופש הדעה וחופש הדת, והם מחליטים שהם רוצים על פי דין תורה להידון בסכסוך אזרחי שביניהם. לאן הם פונים? עד לפני 16 שנים הם היו יכולים לפנות לכל בית דין רבני – להסכים שבית הדין ישפוט אותם. מאז שקמו בתי הדין הממלכתיים, הנוהג היה שאפשר להתדיין בפני בית הדין על פי דין תורה, בהסכמת שני הצדדים, בכל סכסוך אזרחי בדיני ממונות וכו'. דברים שלא נוגעים לחוק הפלילי, ודברים שלא נוגעים לעניין המינהלי כהגדרתו בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים. חוץ מזה, אפשר לדון בבית הדין, על פי דין תורה. וככה שני אנשים שרוצים לסיים את הסכסוך ביניהם ושבית הדין יפסוק להם, יוכלו ללכת לבית הדין ולבקש את הסכמתו שידון בדבר הזה. לפני 16 שנים הוגש בג"ץ, שמכונה פרשת סימה אמיר. ואז בפסק הדין החליטו שלושה שופטי בג"ץ שהיו שם, חשין, פרוקצ'ה וג'ובראן – תקשיבו טוב, בג"ץ החליט שלמרות שהם מכירים בצורך של קבוצות רבות בקרב הציבור היהודי בישראל ליישב סכסוכים בבתי דין הפוסקים על פי דין תורה, אין לבתי הדין הרבניים סמכות לדון בסכסוכים ממוניים שאינם בגדר ענייני נישואין וגירושין, אפילו אם זה בהסכמת הצדדים. בג"ץ הכיר בזכות של שני אנשים להתדיין בפני בית הדין על פי דין תורה, אבל אמר שאין בסמכותם. לפי החוק שהיה קיים אז, בשנת 2006, אין סמכות לבית הדין לדון בדבר הזה, אלא אם כן הסמכות תעוגן בחקיקה מפורשת של הכנסת. כלומר, בג"ץ המליץ לכנסת: תחוקקו חוק. אני רוצה לומר משהו על פסק הדין הזה. פתאום שופטי בג"ץ נוקטים פסיביות בלתי רגילה. הם שכחו את אפשרויות הפרשנות, שהם מתמחים בהן, ונזכרו בהפרדת הרשויות של מדינת ישראל כאשר ביטלו את הנוהג הקיים עד להסדרתו בחקיקת הכנסת. אתם מבינים? היה נוהג קיים. לפי הנוהג הזה נהגו במשך עשרות שנים. ופתאום בג"ץ אומר: כל הנוהג הקיים היה לא בסמכות, ואנחנו מחכים שהכנסת תחוקק חוק. אם הכנסת תחוקק חוק שמכירים בזכותם של אזרחי ישראל לדון בפני בית הדין הרבני, אז תעוגן הסמכות הזאת שיידון כל דבר אזרחי בפני בית הדין. הצעת החוק, שאנחנו מצביעים עליה היום זה הדבר הכי דמוקרטי שיכול להיות. דמוקרטיה בפיכם? זה החוק הכי דמוקרטי שיכול להיות. מדובר בזכותם של אזרחי מדינת ישראל לבחור שעניינם יהיה נדון על פי דין תורה, בבתי הדין הממלכתיים הרשמיים של מדינת ישראל. אשר על כן, אני פונה אליכם. אני יודע שעוד מעט סגן השר כהנא יבוא להשיב על הצעת החוק. אני משוכנע שסגן השר כהנא היה רוצה להצביע בעד. אני גם מקווה מאוד – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני משוכנע. אני מקווה שהוא יממש את רצונו הפנימי למרות – אולי יש משמעת קואליציונית, אני לא יודע. אני מקווה שאין משמעת קואליציונית. זה דבר הכי דמוקרטי שיש. ועכשיו אני רוצה להשיב לחברי חבר הכנסת אלכס קושניר. אתמול אנחנו הפלנו את החלטת ועדת הכספים לאשר את הצו בעניין הסיגריות האלקטרוניות. ואלכס קושניר פה, במופע אגרסיבי, נקרא לזה ככה, פנה אלינו, לאופוזיציה, בפנייה מאוד דרמטית: עד לאיזו תחתית אתם מתכוונים לרדת? כך היו המילים של אלכס קושניר. ואני רוצה להשיב לאלכס קושניר אחת לאחת. חבר הכנסת קושניר, ראש מפלגתך התבטא כך בעבר הלא-רחוק: להעמיס את החרדים על מריצות ולהוביל אותם למזבלה. חבר הכנסת קושניר, לתחתית הזאת אנחנו לא נגיע. אי-אפשר להגיע לתחתית הזאת, אלא רק לא בני אדם. סגן השרה יאיר גולן, חבר הקואליציה, אחד החברים הבכירים בקואליציה, התבטא כמה התבטאויות מאוד מאוד נמוכות. על אנשי חומש הוא אמר: תתי-אדם. חבר הכנסת קושניר, לתחתית הזאת אנחנו לא נגיע. לעולם לא נגיע לתחתית הזאת. דרך אגב, לא זוכר ששמעתי כמה גינויים, מאף אחד, ולא שמעתי התנצלויות מאף אחד מאנשי הקואליציה הנאורים והדמוקרטים. סגן השר יאיר גולן, שמככב באמירות מפוקפקות ותחתיתיות על תיכוניסט – בחור תיכוניסט שמע הרצאה של סגן השרה יאיר גולן והעז להביע את דעתו בדבר חשיבותם הביטחונית של יהודה ושומרון. אמר לו סגן השרה גולן, בלי להתבלבל: אתה – התיכוניסט; שביעיסט הוא היה – אתה סכנה לביטחון ישראל. לא פחות ולא יותר. על זה אני אומר: חבר הכנסת קושניר, לתחתית הזאת אנחנו לא נגיע. אתמול הוא הגיע לשיא ההצהרות המפוקפקות שלו. הוא כינה את ראש הממשלה לשעבר, ובעתיד הקרוב מר בנימין נתניהו – והוא התבטא כך לא רק כלפי נתניהו, גם כלפי כל המחנה היהודי לאומי: אתם מחלה ממארת. לא שמעתי גינויים, לא שמעתי הסתייגויות. חבר הכנסת קושניר, גם לתחתית הזאת אנחנו לא נגיע. כי אנחנו בני אדם. אנחנו לא מסוגלים להגיע לתחתיות שאתה וחבריך, ראש מפלגתך, אתם בהתבטאויות שלכם בחודשים האחרונים הגעתם אליהן. אני מקווה שלתחתית של להצביע על הצעת חוק – הצעת החוק שאני מביא בפניכם שהיא כל כך דמוקרטית, היא כל כך באה לממש את חופש הדת, את חופש הרצון של האזרחים להידון בדין תורה בפני בתי הדין הרבניים – אני מקווה שלתחתית הזאת אתם לא תגיעו, ותתמכו בחוק הזה. תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3470/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק נוספת, של חבר הכנסת גפני. בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת פינדרוס, חבר הכנסת אשר, חבר הכנסת מקלב ואני הגשנו הצעת חוק דומה לחוק של חבר כנסת אבי מעוז. והאמת היא שאחד הדברים הלא-מובנים לי הוא למה הממשלה מתנגדת לחוק הזה. המציאות הייתה שבאים שני אנשים ואומרים: יש איזה סכסוך ממוני בינינו, אנחנו רוצים לדון בבית דין רבני, למשל, ואנחנו מסכימים, אנחנו חותמים על זה, אנחנו רוצים שזה יידון שם, כבורר, כבוררות. תמיד זה היה. היו יכולים לבוא לבית הדין הרבני ולבקש את זה, וכך היה, כך זה קרה. פסק בג"ץ בעקבות עתירה שהוגשה בעניין הזה. הוא אמר שאם רוצים לעשות את זה אצל דיינים, שנבחרו על פי חוק, דיינים שהם בית הדין הרבני, צריך שהכנסת תאמר את דברה. ולכן הסיפור הזה של מה שהיה תמיד, שאפשר לעשות את זה, צריך להיעשות בחוק, ולכן אנחנו הגשנו את הצעת החוק. אנחנו בהצעת החוק הזאת מציעים את זה על כל בית דין דתי. כתוב במפורש גם על בית דין שרעי וגם על בית דין דרוזי – שני דרוזים, יש ביניהם סכסוך ממוני, והם רוצים שזה יידון בבית דין דתי של הדרוזים, או שני מוסלמים שרוצים לדון בבית דין שרעי, בהסכמה, או שני יהודים שרוצים שהדיון ביניהם יהיה על פי דין תורה בבית דין רבני עם כל הכללים של בית דין רבני, עם כל הכללים החוקיים בעניין הזה, וזה רק בהסכמה ברורה, חתימה של שני הצדדים. עכשיו, אני, אני לא יודע עד היום – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> איפה השר שמשיב? אין שר באולם. זה לא שר. אין שר באולם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש, השרה זנדברג באולם והכול בסדר, את יכולה – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << קריאה >> אני נוכחת, אבל אני לא משיבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר, את שרה תורנית, וזה בסדר גמור. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רק אם אפשר שזה לא יהיה על חשבוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן, כן, אני אוסיף לך, זה בסדר, בבקשה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> האמת היא שאני לא כל כך הבנתי מה פירוש המילה "ליברלי"; מה זה אדם ליברלי או חבר כנסת ליברלי או כזה שהוא דמוקרטי, והוא רוצה לפעול לטובת הציבור? אנחנו שני אנשים, אנחנו מבקשים לדון בסכסוך הממוני בינינו בבית דין. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עוד דקה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שני אנשים שרוצים – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנחנו שני אנשים יהודים בבית דין רבני; אנחנו שני מוסלמים רוצים לדון בבית דין שרעי; אנחנו שני דרוזים רוצים לדון בבית דין דרוזי – למה לא לאפשר לנו? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שלא יהיה – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה קרה שפתאום המציאות הזאת, שאדם ליברלי, אדם דמוקרטי, יכול לקיים את הנושא הזה, לקיים את זה – אנחנו שנינו יחד רוצים את זה, למה להתנגד לעניין? גם למוסלמים, גם לדרוזים וגם לנו, למה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני, אדוני היושב-ראש, לא הבנתי מה בדיוק העניין, למה רוצים לכפות עליי, אם אני רוצה, בסכסוך בין שני אנשים – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אנחנו כופים עליך? אנחנו לא כופים עליך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה, חבר הכנסת קריב, תודה. לא להפריע. תודה. לא להפריע, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה מדבר על כפייה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה. תודה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חצי מיליון אזרחים לא יכולים להתחתן במדינה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אוסיף לך, בבקשה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אפשר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן, כן, אני משתדל להגן עליך. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מאה אחוז, בסדר. אני לא מרגיש מותקף, אבל אני לא מבין למה אני לא יכול להסביר הצעת חוק פשוטה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הינה, עוד דקה. אתם גורמים לכך שבפעם השנייה אני מוסיף עוד דקה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בסדר, לא משנה, אני לא כל כך מבין את העניין הזה. אדוני היושב-ראש, האמת היא שאני הייתי בכולל, למדתי בישיבה, אני באתי לפה – יש מושגים חדשים שלמדתי פה. למשל אדם ליברלי, לא ידעתי כל כך מה זה. עכשיו אני שואל את עצמי: מה זה אדם ליברלי? אדם הוא ליברלי רק אם הוא גורם לי לא לחיות כמו שאני רוצה? הרי אני מסכים – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, זה נקרא אדם חרדי, זה לא אדם ליברלי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת קריב, בכל לשון של בקשה, אני כבר פעמיים הוספתי לו דקה. הוא יגיע לעשר דקות בסוף. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עכשיו אני שותק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מבקש, תאפשר לי. אני וחברי, יש סכסוך בינינו, שנינו רוצים לקבל פסק דין במקום מוסמך, בבית דין רבני. אנחנו מבקשים שהם יפסקו בסכסוך הזה. אין לזה קשר לשום דבר אחר. אותו דבר בכל בית דין דתי, כפי שפירטתי. למה אדם ליברלי דמוקרטי מתנגד לזה? מה עשיתי לו? למה אני צריך לחכות עד שיעלה רצון בפני הכנסת ויאפשרו לי את הדבר הזה? למה? אני יכול ללכת לבית דין רבני, שהוא איננו בית דין של הרבנות הראשית, איננו בית דין על פי חוק. אני יכול ללכת לשם. אני יכול – אבל ללכת לבית דין רבני אני לא יכול? אני רוצה משהו שיש לו עמידה חוקית, שהדיינים נבחרים כחוק, שבית הדין פועל כחוק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני יושב-ראש הכנסת, אני מקווה שבסופו של דבר חברי הכנסת יתמכו בזה, חברי הכנסת מכל הדתות – גם היהודים, גם המוסלמים, גם הדרוזים – לאפשר לכל מי שרוצה בכל מקום לדון על פי הדין של אותה דת, של אותה עדה שקשורים אליה. אותו דבר בבית דין רבני, אותו דבר בבית דין שרעי, אותו דבר בבית דין דרוזי. אני מניח שאחרי שאני אראה את תוצאות ההצבעה, אני אלמד מה זה אדם ליברלי, שלא מאפשר לי לעשות את זה. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3846/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת שמחה רוטמן) << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק נוספת, של חבר הכנסת רוטמן, בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, סיפור ידוע מספר על אדם שרצח את אביו ואת אימו והועמד לדין. הביאו את העדים, לא היה שום ספק באשמתו. התנהל הדיון, ובסוף ההליך ניתנה הכרעת הדין – אשם. במסגרת הטיעונים לעונש אותו אדם פונה לבית המשפט ואומר לשופטים: רבותיי, אני מבקש שתרחמו עליי. אין לי אבא, אין לי אימא – אני יתום, תרחמו עליי. בית המשפט העליון שלנו לא מפסיק לבקש שנרחם עליו על כך שרצח את אביו ואת אימו. הוא כל הזמן מתלונן. מערכת בתי המשפט, אנחנו מגיעים – אדוני יושב ראש ועדת חוקה, בכל פעם מגיעים אלינו ומספרים לנו על העומס, על הסחבת, על כך שתיקים נמשכים זמן רב, שהשופטים לא עומדים בכך, שצריכים עוד תוספת תקנים – זו התלונה הקבועה של מערכת המשפט. מי אשם בכך? הייתה מערכת מהירה, יעילה, זולה, שדנה בתיקים אזרחיים במשך שנים רבות כבוררים, פסקי הדין שלהם היו הרבה יותר קצרים מהמגילות שכותבים אצלנו בבתי המשפט השונים, הצדדים היו מרוצים. בא בית המשפט העליון, ומסיבה אחת ויחידה, שאין לה דבר וחצי דבר לא עם החוק, לא עם השכל ולא עם הסדר הטוב, נתן פסק דין, פסק דין סימה אמיר, שאומר שאסור לבית דין רבני לדון כבורר, וביטל את הסמכות הזאת. הצעת החוק הזאת מבקשת להחזיר את הסמכות הזאת, לתת לבית הדין הרבני את היכולת לדון כבוררים, לאנשים שמסכימים – לא מדובר בכפייה, מדובר בשני אנשים שיבואו ויחתמו שבזה הם מעוניינים; שהם מעוניינים שידונו ביניהם, ושידונו ביניהם על פי דין תורה. הם יכולים לפנות לכל גורם ולעשות את זה. אנחנו רק עושים להם את השירות הזה נגיש בצורה הרבה הרבה יותר זולה, יעילה ומהירה, שתוריד עומס של אלפי תיקים בשנה מבתי המשפט העמוסים שלנו. אל תבואו לבכות לנו על העומס בבתי המשפט, אל תבואו לספר לנו שתיקים מחכים זמן רב; תיקים מחכים זמן רב כי לקחתם את מערכת בתי הדין הרבניים וגם את בתי הדין האחרים, והחרבתם את היכולת שלהם לדון בהסכמה בין שני צדדים שמסכימים בדיני ממונות. אני חושב שכל אדם שאין לו שנאה בלתי מוסברת לעצם המוסד בית דין רבני, אמור לתמוך בהצעת החוק הזו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – למזונות – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אין שום סיבה בעולם, שום סיבה בעולם, שהמערכת לא תשפוט – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש גם בתי משפט למשפחה שיהיו בוררים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יש דיינים שאנחנו משלמים להם את משכורתם, הם יורידו עומס רב מבתי המשפט. הדבר הזה יתרום לכולם, גם לאלה שהולכים לשם וגם לאלה שלא הולכים לשם. הסיבה היחידה להתנגדות היא שנאה בלתי מוסברת לבתי הדין והאמירה: "גם לי גם לך לא יהיה גְזֹרוּ". אדוני, יושב-ראש ועדת החוקה. אדוני, יושב-ראש ועדת החוקה, יש בתי דין לממונות – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> גם דיור ציבורי – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – פרטיים. אין שום סיבה בעולם שאותה מדינה שמעמידה שירותי מהו"ת, גישור, שעולים כסף רב – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל עושים את זה. אבל המדינה עושה את זה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל אין סיבה שלא יעשו את זה לאזרחי המדינה שמעוניינים בדין תורה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל עושים את זה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אין שום סיבה בעולם. למה אתה מתנגד? אני לא מבין. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מדינת ישראל הקימה בתי דין לממונות במועצות הדתיות – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נא לסיים, בבקשה, נגמר הזמן. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לכן, אני בטוח שכל אדם שמעוניין בטובתם של המתדיינים ובהורדת העומס בבתי המשפט ובבתי הדין הרבניים יתמוך בהצעת החוק הזאת. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שמחה רוטמן. מי שיסכם את הדיון הוא סגן השר מתן כהנא, בבקשה. << קריאה >> סגן שר המשרד לשירותי דת מתן כהנא: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה יכול רק הצבעה, נכון, אבל רק אם זה בהסכמה. אתם צריכים להבין, אם יש הסכמה אז אנחנו לא נקיים. בכל זאת, סגן השר יעלה ויעדכן. << קריאה >> סגן שר המשרד לשירותי דת מתן כהנא: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אין שום בעיה, אני מחכה לסגן השר שיעלה ויעדכן מה סיכמתם לגבי – – – << קריאה >> סגן שר המשרד לשירותי דת מתן כהנא: << קריאה >> – – – הצבעה – – – אנחנו רוצים הצבעות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בסדר, תעלה ותגיד את זה, בבקשה, יש לך זמן לעלות, וגם ליוזמים, אחר כך, יש זמן להשיב. בבקשה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> סגן שר המשרד לשירותי דת מתן כהנא: << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, נאמרו פה על ידי חבריי המציעים דברים חשובים ונכונים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – אתה רוצה להתנצל על הרכבת? << דובר_המשך >> סגן שר המשרד לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> הצעת חוק כמו שהוגשה על ידי חברי חבר הכנסת אבי מעוז זו הצעת חוק שאני בעצמי עמלתי על כתיבתה במשרד לשירותי הדת, כי באמת, כמו שגם ציין פה חבר הכנסת רוטמן, יש לנו מערכת בתי דין מעולה עם דיינים מעולים, מקצועיים, שבקיאים בחומר, בקיאים בכל הנושאים האלה, וככל שזה תלוי בי, ככל שזה תלוי בי הייתי מאוד מאוד שמח אם הצעת החוק הזו הייתה עוברת. אני חושב שמערכת בתי הדין הרבניים מסמלת אולי יותר מכל דבר אחר את המהות של מדינה יהודית ודמוקרטית; את השילוב הזה, שבו יש מדינה דמוקרטית עם מערכת משפטית, שפוסקת על פי ההלכה. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> – – – ההלכה. << דובר_המשך >> סגן שר המשרד לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אני חושב שזה סמל ואני חושב שצריכים לחזק שאת מערכת בתי הדין. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> חבל שהרבנים עצמם לא רוצים את זה. << דובר_המשך >> סגן שר המשרד לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> מאז שאני במשרד לשירות הדת אני פועל ככל יכולתי לחזק את מערכת בתי הדין. בין שאר הדברים גם הבאתי ועמלתי על הצעת חוק, שדומה מאוד להצעת החוק שאנחנו דנים בה עכשיו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גמרת לכרוע ברך בפני טיבי? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, רק שנייה. רבותיי, אנחנו לא במעלית, לא צריך לעמוד. שבו בבקשה במקומות שלכם ותשמעו את תשובת סגן השר. לא להפריע, בבקשה, חבר הכנסת קרעי. תודה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> האם טיבי קיבל את כריעת הברך בהבנה? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> היושב-ראש – – – נמצא פה הכפתור – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איפה הכפתור? << דובר_המשך >> סגן שר המשרד לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> לצערי הרב הקואליציה הנוכחית לא תומכת ברצון שלי לחזק עוד יותר את מערכת בתי הדין. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כפתור ופרח, כפתור ופרח. << דובר_המשך >> סגן שר המשרד לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אבל אני חושב שיש כאן הזדמנות, יש כאן הזדמנות שבה חבר הכנסת אבי מעוז עושה יד אחת עם חבר הכנסת טיבי, ובעזרת השם תצליחו. תעבירו חוק חשוב למדינת ישראל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גמרת להשתחוות? << דובר_המשך >> סגן שר המשרד לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אבי מעוז, בעזרת השם, אני בעד. אני מודה, אני בתוך משמעת קואליציונית – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אם אתה עם קריב, עדיף להיות עם טיבי. כשאתה עם קריב, עדיף להיות עם טיבי. << דובר_המשך >> סגן שר המשרד לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> בתוך משמעת קואליציונית. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, חבר הכנסת פינדרוס. תודה רבה, שמענו אותך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – היושב-ראש – – – << דובר_המשך >> סגן שר המשרד לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> שיתוף הפעולה שלכם, שיתוף הפעולה שלכם עם המשותפת – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – קריב. << דובר_המשך >> סגן שר המשרד לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> – – הרי זה דבר ידוע, אתם בדרך כלל משתפים פעולה – – – בדרך כלל – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה לא מתבייש? אתה לא מתבייש? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת אזולאי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתם לא מתביישים – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת שטרית. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – יכול להבין. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – תתבייש לך. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – המדינה היהודית. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת אזולאי, אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר. אני אקרא אותך לסדר אם אתה תמשיך כך. << דובר_המשך >> סגן שר המשרד לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> בדרך כלל אתם משתפים פעולה עם המשותפת נגד האינטרסים של מדינת ישראל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר המשרד לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> נגד האינטרסים של המתיישבים ביהודה ושומרון, נגד האינטרסים של חיילי צה"ל, זה מה שאתם משתפים בו פעולה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר המשרד לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> סוף-סוף, סוף-סוף אתם משתפים פעולה עם המשותפת לטובת בתי הדין הרבניים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> למה בנט עצר היום הריסת בית מחבל? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מתן, אמרת שזה חוק טוב. << דובר_המשך >> סגן שר המשרד לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אני בעד, אני שמח. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – להשתחוות לטיבי, אולי תקבל משהו, שריון אצלו. << דובר_המשך >> סגן שר המשרד לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת מהאופוזיציה, עד כה שיתפתם פעולה עם המשותפת נגד החיילים – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תגיד, אתה לא מתבייש? אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> סגן שר המשרד לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> – – נגד האזרחים, נגד המתיישבים. סוף-סוף, סוף-סוף אתם משתפים פעולה עם המשותפת – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר המשרד לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> – – בעד בתי הדין, מצוין. תכף, בזכות הרשימה המשותפת, יעבור פה, בעזרת השם, חוק שאני מאמין בו – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מתן, יש לך ורטיגו, מתן, תנחת. << דובר_המשך >> סגן שר המשרד לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> חוק שאני מאמין בו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה בוורטיגו, מתן, תנחת, אתם עם הרשימה המשותפת – – – תנחת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אדוני סגן השר, כשזה מפריע תגיד. אם אתה פונה אליהם ונותן להם לדבר אז אני לא אקטע אותם. << דובר_המשך >> סגן שר המשרד לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> לא, אני לא פונה אליהם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אם זה מפריע, אז אבקש מחברי הכנסת לא להפריע לדבריו של סגן השר. חברת הכנסת קטי שטרית – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> – – קריאה ראשונה. תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה יכול לקרוא גם בקריאה שנייה – – – ההצבעה. << דובר_המשך >> סגן שר המשרד לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני מבקש את הגנתך. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לך כבר הביתה, די, די. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, אתה בקריאה ראשונה גם, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר המשרד לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> חבריי, יש פה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אפילו אביר קארה כבר מנהל משא ומתן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברים, מי שקשה לו לשמוע את דבריו של סגן השר לא חייב להיות באולם. אבל אם אתם תמשיכו להפריע לו, אני אצטרך לקרוא אתכם לסדר. יש לו עוד ארבע דקות. קשה לכם? צאו מהאולם, לא חייבים לשמוע אם קשה לכם, אבל לא להפריע לסגן השר. תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יש לו ורטיגו, אני דואגת. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – עד עכשיו לא אמרת כלום ומעכשיו התחלת לדבר שטויות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, יוסי. תודה רבה לחבר הכנסת טייב. תודה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> נאום כפתור ופרח, כפתור ופרח. << דובר_המשך >> סגן שר המשרד לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אני רק רוצה שוב להודות לקואליציה, להודות לאופוזיציה. אני רוצה להודות לאופוזיציה שסוף-סוף משתפים פעולה עם המשותפת בשביל משהו חיובי. עד עכשיו שיתפתם פעולה עם המשותפת נגד חיילי צה"ל, שיתפתם פעולה עם המשותפת נגד אזרחי מדינת ישראל, שיתפתם פעולה עם המשותפת נגד מתיישבי יהודה ושומרון. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> דבר על חוק החשמל, יא צבוע. חוק החשמל, חוק החשמל – – – << דובר_המשך >> סגן שר המשרד לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> ראינו את הצהלות ואת השמחה שלכם – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, אני קורא אותך לסדר בפעם ראשונה, תודה. << דובר_המשך >> סגן שר המשרד לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> ראינו את השמחה שלכם כשיחד עם המשותפת הצבעתם נגד חיילי צה"ל, ראינו את השמחה שלכם כשיחד עם המשותפת הצבעתם נגד האזרחים שגרים ביהודה ושומרון. ראינו את השמחה שלכם כשהצבעתם נגד חוק האזרחות יחד עם המשותפת. ראינו. סוף-סוף ימים טובים. אתם משתפים פעולה עם המשותפת כדי להעביר חוק שמחזק את מערכת בתי הדין. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר המשרד לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> אתם מחזקים את מערכת בתי הדין, ואני שמח על זה. זה חוק שברמה האישית אני אוהב. זה חוק שברמה האישית – אני אפילו כתבתי הצעת חוק כזו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר המשרד לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> סוף-סוף שיתוף הפעולה של ביבי-טיבי יביא דברים טובים. עד עכשיו נלחמתם באזרחי מדינת ישראל. עד עכשיו אתם הולכים על הראש של אזרחי מדינת ישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר המשרד לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> פוגעים במתיישבים ביהודה ושומרון, פוגעים בחיילי צה"ל, פוגעים באזרחים של מדינת ישראל, ועכשיו אולי עם שיתוף הפעולה הזה של ביבי-טיבי תחזקו את מערכת בתי הדין. אני מאוד מאוד בעד, אני שמח על הדבר הזה, ומאחל בהצלחה. סוף-סוף תפעלו למען אזרחי מדינת ישראל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תתחיל לארוז, זה מה שחשוב. << דובר_המשך >> סגן שר המשרד לשירותי דת מתן כהנא: << דובר_המשך >> יש לנו מערכת בתי דין מעולה, ואני שמח על זה שעכשיו שיתוף הפעולה שלכם יחזק את מערכת בתי הדין. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לסגן השר מתן כהנא. חבר הכנסת מעוז, בבקשה. אתה יכול לעלות ולהגיב. אדוני, יש לך שלוש דקות. אני מבקש לא להפריע. בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני סגן השר, האמת היא שאני כבר לא מופתע. איך עומד פה אדם, מפקד טייסת, גדל בבית הגידול שגם אני גדלתי בו, ואומר: אני רוצה את החוק הזה. אם זה לא היה בציניות, הייתי מאמין. יש לך הזדמנות: אם אתה רוצה את החוק הזה, אתה יכול להצביע בעד. אבל אני רוצה לדבר על משהו אחר. אני רוצה להמשיך את מה שאמרתי קודם על התחתיות של הממשלה, שחבריה, חברי הקואליציה שבה – התחלתי עם שר האוצר, שדיבר על לזרוק במריצות את החרדים למזבלה, ואתמול חבר הכנסת קושניר שאל אותנו, את אנשי האופוזיציה: עד לאיזו תחתית עוד תרדו? אדוני היושב-ראש, זה חברי מפלגתך, חברי סיעתך. ואני אומר: אני, לתחתית כזאת, כפי שהגיע שר האוצר באמירה האומללה, הבוטה שלו, שהוא התכוון לזרוק את הציבור החרדי עם מריצות למזבלה – אני אגיד לך, באמת באופן אישי, בתור בן אדם, אי-אפשר להגיע. רק מי שהוא לא בן אדם יכול להגיע לתחתית שכזאת. באמת. זו התחתית של התחתית של התחתית. אנחנו, אנשי האופוזיציה, לעולם לא יכולים להגיע לתחתית שכזו. ובחודשים האחרונים היה פה גם סגן השרה, שמתמחה באמירות שכאלה – אמירות שהייתי קורא להן התחתית של התחתית של הביבים. אמירות שמופנות כלפי אנשים יקרים. הוא הגדיר את מתיישבי חומש כתתי-אדם. קרא לתיכוניסט בן 17: אתה סכנה לביטחון ישראל. אתה מבין? מה עשה התיכוניסט הזה? הביע את דעתו שחבלי מולדת של יהודה ושומרון הם חשובים למדינת ישראל מבחינה אסטרטגית-ביטחונית. ואמירה אחרונה של אתמול, שהוא קרא לראש הממשלה לשעבר נתניהו ולמחנה היהודי-לאומי כולו מחלה ממארת. לתחתית שכזאת אנחנו לא נגיע. אני מבין, אדוני, שיש הסכמה לדחות את ההצבעה. אז אתה מודיע על זה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> האם אדוני מעודכן לגבי ההסכמות? חבר הכנסת קיש. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יואב, שבועיים? שלושה שבועות? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז כרגע לא תתקיימנה הצבעות על שלוש הצעות החוק. תעדכן את זה. תגיד. אדוני, הזמן שלך נגמר. חברי הכנסת גפני ורוטמן, אתם גם רוצים להגיב? זה עכשיו, אחריו. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. חבר הכנסת מעוז, מייד נעדכן על כל הסיכום. אני מבין שעדיין לא סיכמתם עד הסוף. סיכמתם. חבר הכנסת ארבל, את קולך אני שומע עד לפה. שומע מצוין, ומבקש להיות בשקט. שלוש דקות, בבקשה, אדוני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עד לאן הידרדרת, מתן כהנא? עד לאן? לעמוד פה מול חברי הכנסת, ולהגיד: אני מחזק את בתי הדין הרבניים, אני בעדם, אני מכין, אני עושה? יש פה הצעת חוק פשוטה שאומרת שאם יש הסכמה בין שני בעלי הדין, אפשר לדון בבית דין רבני. למה אתה מבקש להצביע נגד? אתה איש נטול ערכים. אין לך שום ערך. מה אתה רוצה מערבים, שאתה שולח אותם לשווייץ? פרחח שכמותך. אתה בכלל סגן שר במדינת ישראל? אומר דבר אחד ומתכוון לדבר אחר. אומר על חיזוק בתי הדין הרבניים, ומבקש להצביע נגד חוק ליברלי שמאפשר לבתי הדין הרבניים לדון בדין ממוני כשיש הסכמה בין שני הצדדים. נבהלת מאחמד טיבי על מה שאמרת. נבהלת מאחמד טיבי – הלכת להתנצל בפניו. יפה. שנה שלמה אתה משמיץ את הציבור החרדי, פרחח שכמותך, פעם אחת התנצלת? אין לך שום ערך. לא ערך של כבוד האדם, לא ערך של כבוד הציבור, לא ערך של בתי הדין. אין לך ערך של כלום. אתה פרחח. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה גפני. חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. שלוש דקות, אדוני, בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> הייתה פעם מפלגה בכנסת שקראו לה שלומציון – היא הייתה מפלגה של אריק שרון. האמת היא שנזכרתי במפלגה הזאת פעמיים היום, בדקות האחרונות. פעם אחת, כי מי שהקים אותה, אריק שרון, מאוד מאוד מזכיר לי מה שהולך פה בשורות הקואליציה, ובמיוחד בימינה, מתן כהנא. מאוד מזכיר לי. היה בעד, היה נגד, התהפך, הלך, פה, שם. והסיבה השנייה שנזכרתי במפלגה הזאת היא כי שלומציון קיבלה צוואה – אל תתייראי לא מן הפרושים ולא מן הצדוקים, אלא מן הצבועים, שמעשיהם מעשה זמרי ומבקשים שכר כפינחס. עולה לפה מתן כהנא ומסביר כמה הצעת החוק הזאת היא טובה – הוא לא שר, סליחה. והקרדיט – יואב קיש, בזכותך הוא לא שר הדתות, אבל הוא סגן שר הדתות. הוא מסביר כמה הצעת החוק הזאת היא טובה וזה בתחום התפקיד שלו. מה הוא יצביע? יצביע נגד. עושה מעשה זמרי, מבקש שכר כפנחס. למה הוא יצביע נגד? כי הבוס, מה לעשות, הבוס לוחץ. אפילו שזאת הצעת חוק טובה. אבל עוד יותר – למה הוא עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס? הוא נתן נאום, הסביר שהוא רוצה ללחוץ על כפתור, להעלים את כל הערבים. התנצל לאחמד טיבי, בא לבקש ממנו סליחה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, שנייה. אני מדבר על מתן שלחץ על הכפתור ובא אליך להתנצל. הוא בא להתנצל. אחרי שהוא – אני לא רציתי להגיד כמה זמן אני מוכן להסתדר בלי אחמד טיבי, אז אני מבקש – לחץ על הכפתור, הלך והתנצל. אז חשבת שיש מערכת יחסים טובה, ואז הוא עולה פה על הבמה ומבחינתו אחמד טיבי זאת קללה: אתם מצביעים עם המשותפת ועם טיבי נגד. אז תחליט, זה טוב, זה לא טוב, אתה בעדו, אתה נגדו, אתה רוצה ללחוץ על כפתור, אתה רוצה שהוא יישאר, אתה רוצה שהוא ילך, אתה רוצה לעשות מה שהוא אומר? חבר'ה, תיסגרו על עצמכם. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חוסר הכבוד הבסיסי למילים. אתה בעד הצעת חוק? כשר דתות תצביע בעדה. אתה נגד הצעת חוק? תצביע נגדה. אתה חושב שלהסתמך על טיבי זה טוב? תסתמך על טיבי. אתה חושב שזה לא טוב? תלחץ על הכפתור שלך. תפסיק לשגע את השכל. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> שמחה, אביר קארה – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הבעיה היחידה עם אביר קארה זה שלמתן כהנא יש כפתור אחד, לו יש שניים. זאת הבעיה היחידה. אחד לוקח אותם ואחד מחזיר אותם. ולכן אני אומר, אדוני היושב-ראש, אני לא יודע אם ההצבעה תהיה היום או ההצבעה תידחה, אני לא יודע אם הגיעו לסיכומים, אבל מה שברור זה דבר אחד: הקואליציה, ועימה גם סגן השר מתן כהנא, לא סגורה על עצמה, מצביעה נגד חוקים שהיא בעד, בעד חוקים שהיא נגד, והכול לפי החלטות שמתקבלות במועצת השורא וברשימה המשותפת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שמחה רוטמן. לבקשת חבר הכנסת אבי מעוז ובהסכמת הממשלה, ההצבעה תידחה למועד אחר. מועד אחר, אתם תסגרו. << הצח >> הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – קורס הכנה למבחני הלשכה), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3208/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, אנחנו נעבור לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – קורס הכנה למבחני הלשכה), התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת פטין מולא וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת מולא ינמק את ההצעה, בבקשה. עשר דקות לרשותך. << דובר >> פטין מולא (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כבוד חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, מאז שנכנסה לתוקף המתכונת החדשה של מבחני לשכת עורכי הדין, בחלק ממועדי הבחינות אחוז הנבחנים שעבר את הבחינה לא עולה על 35%, וגם הציון הממוצע נמוך באופן יחסי. על כן אני מציע שלשכת עורכי הדין תנהל קורס הכנה למבחני הרישוי של לשכת עורכי הדין, שיהיה פתוח לכל מי שסיים התמחות, כל מי שמעוניין ללמוד לקראת בחינת הלשכה – יואב, אתם מפריעים פה. עוד אני מציע בחוק כי בסיום הקורס ולאחר שימלא אחר כל הדרישות האקדמיות כנדרש, יקבל המשתתף ציון המשקף את הישגיו בקורס. ציון של 65 ומעלה בקורס יקנה לו 10 נקודות תוספת במבחני הלשכה, ו-10 נקודות אלו יתווספו לציון שישיג בבחינה, ובשלב זה יהווה את הציון הסופי שלו. יודגש ש-10 נקודות הבונוס יתווספו רק לציון המבחן במועד הבחינה הראשון שבו נבחן לאחר סיום קורס ההכנה. הצעה זו, בתנאים המוצעים בה, דומה לתנאים הקיימים היום בקורסי ההכנה לבחינה הממשלתית לקראת סטז' או לבחינות הרישוי הממשלתית לרופאים, שמקנים 10 נקודות בונוס לנבחנים. כבוד היושב-ראש, מדובר בחוק חשוב מאוד, שיקל על אלפי מתמחים כל שנה, ולכן אני מבקש להביא את החוק להצבעה בעוד שבועיים על מנת להתדיין על החוק הזה ולהביא בו תיקונים. זאת הצעה שהצטרפו אליה חבריי חברי הכנסת משה אבוטבול, קטי שטרית ומיכאל מלכיאלי. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברי כנסת – הצעה מס' פ/5706/20, ועל שולחן הכנסת העשרים-ושלוש, על ידי קבוצת חברי כנסת אחרים. תודה. ההצבעה עוד שבועיים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז רק תגיד לפרוטוקול שתשובה והצבעה יהיו במועד אחר. << דובר_המשך >> פטין מולא (הליכוד): << דובר_המשך >> התשובה וההצבעה יידחו לעוד שבועיים. << קריאה >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, זה רק עם הודעה אישית, אתה לא יכול להגיב. << דובר_המשך >> פטין מולא (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא יכול להגיב. מי שמגיב זה שר שעוסק בזה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת שיין, רק בהודעה אישית. אני מסביר את זה. זה לא עובד ככה. << דובר_המשך >> פטין מולא (הליכוד): << דובר_המשך >> אז הצעת החוק תבוא למליאה להצבעה בעוד שבועיים, ונתקדם. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת פטין מולא. התשובה וההצבעה במועד אחר. << הצח >> הצעת חוק למניעת העסקה בתחום החינוך והטיפול של אדם שהורשע או שמואשם בתקיפה או בהתעללות בחסר ישע, התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/24/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אופיר כץ) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק למניעת העסקה בתחום החינוך והטיפול של אדם שהורשע או שמואשם בתקיפה או בהתעללות בחסר ישע, התשפ"א–2021, של חבר הכנסת אופיר כץ. בבקשה, חבר הכנסת אופיר כץ. גם פה אני מבין שיש תשובה והצבעה במועד אחר, אז תוך כדי דבריך תציין את העובדה הזאת. תודה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אני עולה פה על הדוכן פעמים רבות ומעלה את הנושא הכואב של ההתעללות בפעוטות. עולה ומציף, מדבר וזועק, כי אין מי שיעשה את זה בשבילם. כל פעם מחדש זו מלחמה. זו מלחמה מול המשרדים, מול הפרקליטות, מול המשטרה, מלחמה שלא נגמרת. והיא מלחמה קשה, כי כמעט בכל מקום שאליו אתה פונה מעמידים לך קיר: אי-אפשר, זה לא נהוג, יש מניעה, זה לא תואם. לא ולא ולא ולא. כל הזמן לא. וכל פעם המלחמה הזאת מתישה, להתמודד מול מערכת קשה מאוד. אני כמעט מגיע לנקודת שבירה, ואז בלילה אני מקבל את הטלפונים מההורים, שעם כל הכאב שלהם ועם כל הסבל והגיהינום שהם עוברים, חשוב להם להתקשר ולחזק, להגיד לי להמשיך להילחם. ואז הייאוש נמחק, והתסכול נעלם, כי אני נזכר בשביל מה אנחנו פה. אני פה בשביל ההורים האלו, בשביל הילדים, אני פה בשביל להילחם את המלחמה שלהם, בשביל שמישהו יקשיב להם, בשביל לשנות עבורם את המציאות הנוראית שאליה הם נקלעו.  לכן, אדוני היושב-ראש, אני עומד פה היום בעוד צעד במלחמה ומנמק את הצעת החוק הזו. האמת, כשגיליתי את התופעה ההזויה הזאת, שמורשעת בהתעללות בקטינים יכולה לחזור ולעבוד איתם, הייתי בהלם. לא האמנתי שזה חוקי במדינת ישראל. לא האמנתי שהמדינה מאפשרת מצב שבו מי שלחלוטין אסור לה להתקרב לילדים שלנו יכולה להיות מורשעת באותן עבירות שוב ושוב ושוב, ולא יגבילו אותה. איך אנחנו אמורים לשמור על הילדים שלנו במציאות כזו? בואו תשמעו כמה דוגמאות, שתבינו. מטפלת שהורשעה בשנת 2004 בתקיפת קטינה בת חמש – היא שברה לה את היד ודחפה את הראש שלה לאסלה – חזרה לעבוד, וב-2016 הורשעה שוב בטלטול וגרימת שטף דם במוח של פעוט בן פחות משנה. והדובדבן שבקצפת הוא שבזמן שהיא המתינה לכתב האישום השופטת אישרה לה לטפל בקשיש חסר ישע. דוגמה נוספת: ב-2016 גננת הורשעה בתקיפת ילדים בנסיבות מחמירות – בעיטות, משיכות, טלטולים. היא ריצתה את עונש עבודות השירות שלה וחזרה לעבוד עם ילדים. ב-2020 הורשעה שוב אחרי שהכתה וגררה ילד מהשערות ברחבי הגן. ויש עוד המון דוגמאות. החוק הזה הוא הכרחי, הוא נחוץ והוא חייב לעבור. אסור שמי שהורשעה באלימות כלפי הקטנטנים שלנו תתקרב שוב לחסרי ישע. זה פשוט אסור. אני שוחחתי בימים האחרונים עם נציגי הממשלה, שהביעו נכונות לקדם את החוק בכפוף לתיאומים. סיכמנו שהחוק יעלה להצבעה בשבוע הבא בתמיכת הממשלה, ואני מאמין שיושב-ראש ועדת החוקה חבר הכנסת גלעד קריב, אשר הנושא הזה בליבו, יסייע לקדם את הנושא כמה שיותר מהר. בימים אלו אנו, בוועדת חוקה, מקדמים את הצעת החוק הנוספת שלי, שעליה אני נלחם כבר שנתיים וחצי, שקובעת החמרת ענישה למתעללות, וכולי תקווה ואמונה שנחוקק סוף-סוף את החוק החשוב הזה. אנחנו חייבים לספק מעטפת הגנה לילדים שלנו. אני רוצה להודות למטה המאבק בהתעללות בגיל הרך, פשוט מלאכים שעושים עבודת קודש. שתבינו מיהם: זו קבוצה של הורים ומתנדבים, שהתחילו מבודדים והיום גדלו למאות. הם מלווים, תומכים, מייעצים, מקדמים ונלחמים בשביל למנוע מעוד הורים לעבור את הסיוט הזה, ואני תמיד אהיה איתכם ומאחוריכם. לכן, אדוני היושב-ראש, למרות שיש לי רוב היום להעביר את הצעת החוק, אני לא אעלה אותה להצבעה, אני אעמוד בהתחייבות שלי מול הממשלה ואעלה אותה בתמיכת הממשלה בשבוע הבא, כי הניצחון למען הילדים הוא יותר חשוב מהניצחון הפוליטי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ. אם כך, כפי שנמסר, תשובה והצבעה יהיו במועד אחר. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת הטבק (הגברת האכיפה), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3429/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו, רבותיי, נעבור לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת הטבק (הגברת האכיפה), התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת צחי הנגבי. חבר הכנסת הנגבי, בבקשה. אדוני, בבקשה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני עוד לא הבנתי מה עמדת הממשלה בנושא. אני הסכמתי, לפי בקשת ועדת השרים לפני כמה שבועות, לדחות את הדיון כדי שיתקיים דיון בצורה משמעותית, והם לא נתנו לי תשובה, ואז ראיתי שהחלטת ועדת השרים הייתה לדחות את הדיון בארבעה חודשים. אין בכך שום הצדקה ושום היגיון, ואני אסביר, אדוני, מדוע. מה אומר החוק? החוק למעשה מביא להתמודדות יותר אפקטיבית, יותר יעילה, יותר ממוקדת, בתופעה שנחשפה בערוץ טלוויזיה ערוץ 12 לפני כמה חודשים, ששם הכתב חשף הפסד של מיליארדים למשק המדינה כתוצאה מתעשייה של זיוף סיגריות והברחתן לתוככי מדינת ישראל. ואתה מקבל בסיפור הזה את כל הרעות החולות: גם פגיעה במשק המדינה, גם פגיעה בבריאות, גם העצמת המוטיבציה לעישון – כי סיגריות מוברחות הן זולות יותר מסיגריות רגילות. התוצאה המעשית היא שגם מחזקים תופעה קטלנית של עישון, גם נגזלים ממדינת ישראל משאבים אדירים וגם יש כנראה הוכחות שמאחורי הסיפור הזה עומדות כנופיות פשע, שהן המרוויחות מהסיפור של הזיוף ושל ההברחה. זאת אומרת, מכל כיוון שלא תסתכל על זה אתה רואה כשל, כשל שהוא לא תולדה של ממשלה כזו או אחרת – לא של הנוכחית, לא של קודמתה – תופעה שקיימת עשרות בשנים. לאחר פרסום הכתבה נועצתי באנשים בעלי ידע מקצועי ומשפטנים מנוסים ובסיוע איתם נוסחה ההצעה, שמאפשרת למדינת ישראל, על כל חלקיה, לחזק את המערכה באכיפה ובמניעה. לכן התפלאתי מאוד לראות שאין התייחסות של ממש של המערכות השונות לעניין. אני לא רוצה לבקר אותן, יש לי עניין לעבוד יחד עם גורמי המקצוע לקידום החוק הזה, ואני התחייבתי ומתחייב שלאחר שהוא יעבור בקריאה הטרומית בעצה אחת נתקדם גם בוועדה – הוועדה ממילא בשליטת הממשלה. לא קיבלתי מענה, אדוני היושב-ראש, ולכן לא נותר לי אלא לבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה הטרומית. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת צחי הנגבי. מי השר המשיב? אני מבין שהשרה – סליחה, עליזה. עליזה, עליזה, שומעים אותך עד לפה. מה זה? כמעט אמרתי "חברת הכנסת עליזה בראשי". השרה זנדברג, את תשיבי? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא היית טועה כל כך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא הייתי טועה כל כך, זה בטוח. אבל זה טוב לטלוויזיה, זה לא טוב לפרוטוקול של הישיבה. השרה תמר זנדברג תשיב על ההצעה של חבר הכנסת צחי הנגבי. בבקשה, עשר דקות, גברתי. הוגשה כבר בקשה לשמית, עליזה. כבר הוגשה, זה כבר טופל לפנייך, הכול טוב. הוגשה. בגלל שבהצבעה הקודמת לא מימשנו את הבקשה שלכם אז היא הועברה להצבעה הזאת. אז גם ההצבעה הזאת היא הצבעה שמית, בסדר? הינה, הרגעתי אותך? יופי, מצוין. בבקשה, גברתי השרה, עשר דקות. << דובר >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר >> תודה. תודה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> גברתי השרה, היושב-ראש הוא מפתח תקווה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> רגע, אני רוצה לומר משהו. היושב-ראש, לא זו בלבד שהוא מפתח תקווה – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> גם אנחנו. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אתה מפתח תקווה? שניכם? רגע, אבל אתם גרים אחד ליד השני? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> התפזרנו בעיר – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> יפה. מאיפה אתה בפתח תקווה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> ליד צומת סירקין. נראה לך שאני אגור לידם? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> לא, אבל שנייה, רגע. לדעתי כבר פתח תקווה מתחילה לתת פה פייט לערים כמו ירושלים ותל אביב במספר חברי הכנסת. חברת הכנסת מיכל רוזין – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני חייב להגיד משהו. כל הדיאלוג הזה, יש מצב שייכנס לעשרת הגדולים בערוץ הכנסת. אם זה ייכנס, שיחקת אותה, זהו. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מעצם המשפט הזה, ייכנס. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן? לא, אני לא עושה להם פרומו, אבל לעשרת הגדולים בערוץ הכנסת כל הקטע הזה נכנס. אני אבקש מהעורך של התוכנית שלא יקטע, שייקח את כל הקטע מההתחלה, מפתח תקווה ועד דבריי. בבקשה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> אתה יודע שחברת הכנסת מיכל רוזין וחבר הכנסת רון כץ – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> ברור. שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה גם גרה בפתח תקווה, וגם חבר הכנסת ניר אורבך מפתח תקווה, אז יש רשימה ארוכה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ערוץ הכנסת הוא הערוץ היחיד שעדיין לא בידיים שלכם. אל תיקחו לנו אותו גם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז יש רשימה ארוכה של חברי כנסת מהבית הזה שגרים בפתח תקווה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> איך באת עם זה איך שדיברנו פה על פתח תקווה. מה זה לכלכת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> העלינו את פתח תקווה על ראש שמחתנו, עיר ואם בישראל. העיר – החמישית בגודלה? כבר החמישית בגודלה. כל הכבוד. אז אני פה, בתור תל אביבית אנחנו מזדנבים מאחורי פתח תקווה. ועכשיו באת עם – לא, לא יפה, חבר הכנסת אזולאי, אבל בסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זהבה גלאון? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: << דובר_המשך >> כמובן. אני מתכבדת להשיב בשם שר הבריאות, אם אינני טועה. בהצעת החוק שבה אנחנו עוסקים מוצע לבצע כמה תיקונים בפקודת הטבק, וזאת, לדברי המציעים, לשם הגברת ההרתעה, החמרת הענישה והרחבת סמכויות האכיפה. במסגרת הצעת החוק מוצע, בין היתר, להחמיר באופן דרמטי את הענישה כלפי אנשים ותאגידים בגין מגוון מעשים הקשורים למכירה, החזקה, ייצור ועוד פעולות הכרוכות בטבק. כך למשל, מוצע לקבוע עונש של עד חמש שנות מאסר בגין רכישת "טבק מוברח", מונח שלפי ההצעה כולל בנסיבות מסוימות גם טבק שפשוט אינו ארוז באריזה בצבע הנדרש. תיקון נוסף המוצע בהצעת החוק הוא להסמיך את בית המשפט המחוזי ליתן צו הגבלת גישה מיוחד, שהוא למעשה צו המופנה לספק גישה לאינטרנט המורה לו להגביל את הגישה לאתר האינטרנט, כולו או חלקו, אם מתקיימת באתר מכירה או קנייה של מוצרי טבק. בנוסף, מוצע בהצעת החוק שראש רשות מקומית יסמיך מפקחים, אשר יקבלו סמכויות הנתונות כיום לפקידי רשות המיסים ולשוטרים. אלו רק חלק מהתיקונים המוצעים בהצעה. כפי שניתן להתרשם, ההצעה שבה אנו דנים מורכבת מאוד, היא מערבת סוגיות משפטיות מכמה תחומים ומעוררת קשיים לא מבוטלים. לשם המחשה, ניתן להציג בקצרה קשיים לגבי אחד התיקונים המוצעים – ההצעה לתת לפקחי רשות מקומית סמכויות רחבות לאכיפת פקודת הטבק, שכיום נתונות בידי פקידי רשות המיסים או שוטרים. ההצעה בעייתית כיוון שמדובר בתחום הדורש מומחיות ולא מתאים לפיקוח ואכיפה על ידי פקחי רשות מקומית. כך למשל, על מנת לקבוע אם מדובר בטובין מוברחים, נדרש לבחון את מסמכי היבוא השונים. נוסף על בעיית המומחיות ישנו קושי גם מצד היעדר קיומן של סמכויות משלימות מחוקי מס אחרים לפקחי הרשות המקומית, סמכויות שנתונות לפקידי המכס בלבד, וכן היעדר גישה למערך הלוגיסטי לטיפול בטובין שקיים ברשות המיסים. לבסוף, ההצדקה להסמכת פקחי הרשות המקומית לעניין אכיפת פקודת הטבק לא ברורה, שכן אין כאן תופעה מקומית שקשורה מבחינה מהותית לרשות מקומית כגוף מוניציפלי, להבדיל למשל ממפגעי רעש, זיהום, הסדרי חניה וכיוצא באלה. אלו דוגמאות מעטות לקשיים המתעוררים לגבי סעיף אחד בהצעת החוק. כפי שציינתי בראשית הדברים, מדובר בהצעה מורכבת, שכוללת כמה תיקונים לפקודת הטבק אשר מעוררים קשיים רבים. בשל האמור, מצאנו לנכון לדחות את הדיון בוועדת השרים לגבי ההצעה הנדונה בארבעה חודשים, שבהם ניתן יהיה לנסות וללבן את הסוגיות הרבות שמעוררת הצעת החוק. משעלתה ההצעה קודם שנבחנו לעומקן הסוגיות השונות, אציע לכנסת להתנגד להצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לשרה לאיכות הסביבה תמר זנדברג. חבר כנסת הנגבי, אתה רוצה? בבקשה, שלוש דקות, אדוני. אני אומר שוב, פעם שלישית: ההצבעה תהיה הצבעה שמית, על פי בקשת האופוזיציה. כל מי שלא שמע את מנהלת סיעת הליכוד עליזה, הינה אני מודיע, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. שלוש דקות, אדוני. << דובר_המשך >> צחי הנגבי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני. אכן, כפי שציינה הממשלה מפי השרה, זו איננה הצעה קלה. היא מורכבת כי התופעה איננה קלה והיא מורכבת, והעובדה ש-75 שנים לא הייתה התמודדות ישירה עם הבעיה היא לצנינים בעיני כולנו. מה שהייתי מצפה מהוועדה, וזכיתי לכהן שלוש שנים כיושב-ראש ועדת השרים לחקיקה, הוא שכשיש הצעה שכוונותיה טובות, כשיש הצעה שמקדמת את מדינת ישראל, כשיש הצעה שלמעשה אין התנגדות למהות שלה אלא יש קושי להתמודד עם הפרטים שלה – מה שהיינו עושים, היינו מגיעים לשיח עם המציע ומגיעים איתו להסכמות. זה לא קרה, ולכן אבקש מן הכנסת שנקיים את הדיון ואת השיח בוועדה לאחר שהכנסת תאמר את דברה המהותי: שהחוק הזה, מן הראוי לקדם אותו. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת צחי הנגבי. האופוזיציה משכה את בקשתה להצבעה שמית, ואם כך אנחנו – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> שמית – – – << קריאה >> שר החוץ יאיר לפיד: << קריאה >> שמית – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז הקואליציה מבקשת הצבעה שמית. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, כרגע היה שר, שר החוץ ביקש. שר החוץ ביקש. לא, לא, חבר הכנסת בוסו, הכול בסדר. אם כך, אני אבקש ממזכיר הכנסת לקרוא בשמות של חברי הכנסת. בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – בעד אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – נגד אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד צבי האוזר – אינו נוכח צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – בעד אלון טל – אינו נוכח יעקב טסלר – בעד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – אינו נוכח אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – אינו נכוח מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – נגד לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – אינה נוכחת פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני מבקש לקרוא שנית בשמות חברי הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אלי אבידר – אינו נוכח ניר אורבך – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח זאב בנימין בגין – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח נפתלי בנט – נגד ניר ברקת – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח צבי האוזר – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – נגד אלון טל – נגד מאיר יצחק הלוי – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח אמילי חיה מואטי – נגד עידית סילמן – אינה נוכחת אוסאמה סעדי – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> האם יש חברי כנסת שלא קראו בשמם? אם לא, תמה ההצבעה. רבותיי, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 51, נגד – 51. אם כך, אני קובע כי הצעת החוק של חבר הכנסת צחי הנגבי לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שווי השימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/121/24; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו נעבור לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שווי שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד), התשפ"א–2021, של חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר. חבר הכנסת זוהר, בבקשה, עשר דקות לרשותך. אדוני, עשר דקות, בבקשה. תתחיל לדבר. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, הבאנו היום הצעת חוק מאוד מאוד חשובה. אני לא יודע אם אנשים שמו לב אליה היום, אבל זאת הצעת חוק מהפכנית שישראל מחכה לה כבר הרבה מאוד שנים: להפסיק גזל של עובדים רבים ששווי השימוש שמחייבים אותם בו מדי חודש בתלוש השכר שלהם אף פעם לא משקף את המציאות ואת השווי האמיתי שצריך לשקף מבחינת כלי הרכב שהם נוסעים בהם. אנחנו יודעים ששווי שימוש היום מתחיל באחוז מסוים, 2.48%, אם אינני טועה, באופן אוטומטי, ונשאר כך לאורך כל השנים שבהן אותו עובד נוסע ברכב. אממה, מחירו של הרכב פוחת – הזמן חולף, ומחיר הרכב שבו משתמש הנהג פוחת, אבל שווי השימוש נשאר בדיוק אותו דבר, ולכן נוצר מצב שהעובד משלם מס גבוה מאוד על לא עוול בכפו. הדבר הזה מצריך שינוי כבר הרבה מאוד שנים. אני יודע שרשויות המס מעדיפות שלא, כי כיף להן לגבות כמה שיותר כסף גם אם לא צריך לגבות אותו. אבל עדיין הנושא הזה צריך להיות מתוקן. העוול הזה נגרם הרבה מאוד שנים, ואנחנו צריכים לתקן אותו, לכן הבאתי את הצעת החוק. אני באמת מאמין שאפשר להעביר את החוק הזה היום בקריאה טרומית. אני חושב שחברי הקואליציה, חלקם מבינים שזה חוק טוב. גם דיברתי עם כמה מהם ובדקתי, ואני חושב שיש סיכוי שהחוק הזה יעבור. מי שיתנגד לחוק הזה בעצם פוגע בעובדים רבים שיכולים לקבל איזושהי הנחה בהוצאת המס שלהם מדי חודש, שהם מוציאים אותה בלי שום סיבה לא בצדק, ובאופן שהוא אפילו גזל, צריך להגיד את האמת. אני חושב שגם היום בתוך משרד האוצר יש הרבה מאוד קולות שחושבים שהבשילה העת לקדם את החקיקה הזאת. זאת אומרת, גם אם יש מי שמתנגד ברשות המיסים, שרוצה להמשיך לגבות כסף, עדיין גם במשרד האוצר יש קולות רבים שחושבים שהחקיקה הזו היא חקיקה שהבשיל הרגע לחוקק אותה, ולכן אני חושב שאנחנו צריכים היום לפחות לקדם את זה בקריאה טרומית. מן הסתם קריאה טרומית זו רק ההתחלה, זה עדיין לא הסוף. יש אחר כך גם קריאה ראשונה, שנייה ושלישית. אני מוכן – ואני מציע פה לשר האוצר, או לסגן שר האוצר חברי – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, לא סגן שר. השר במשרד האוצר חמד עמאר. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר. הוא איתנו? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הוא תכף ישיב לך – הוא זה שמשיב על ההצעה שלך. הוא שומע הכול. כפי שאני מכיר את השר במשרד האוצר, הוא שומע הכול, גם כשהוא לא מסתכל על הדובר. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> אני אקשיב לך בקשב רב. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> האמת היא שאת הטיעונים טענתי, ואתה גם יודע שהם מוצדקים. אבל אני מכיר גם את הנסיבות. אני הייתי בקואליציה ועבדתי גם מול משרד האוצר. הייתי כמו חברי חבר הכנסת ולדימיר בליאק, מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, ואני מכיר את הקשיים מול אגף התקציבים. אני מכיר את הכול. אבל אני עדיין חושב שהבשילה העת לחוקק את החוק הזה. זה חוק נכון, ואנחנו צריכים לעשות אותו למען אזרחי ישראל. אם שר האוצר יסכים, אני מוכן שנקדם את החוק בתיאום. לא נמשיך לקדם אותו מלבד הקריאה הטרומית, אלא אם כן יהיה תיאום מול שר האוצר ולשכתו. אני חושב שהדבר הזה הוא דבר שצריך באמת לקרות. טוב יהיה אם נפסיק לקחת יותר מדי כסף מאזרחי ישראל. היום אנחנו יודעים שיש קושי גדול, יש יוקר מחיה. זה עוד כמה שקלים בחודש לכל עובד ועובד. זה לא דבר רע. אז יכול להיות שיגידו ברשות המיסים: לא ולא; אנחנו לא מוכנים; אנחנו רוצים להמשיך לגבות. אבל אני רוצה להזכיר לכם, אדוני השר במשרד האוצר, שהגבייה היא בעודפים. יש כסף ברשות המיסים. רשות המיסים גובה מצוין, והיא בעודפי גבייה, אז לא יקרה כלום אם הם יעזרו קצת לאזרחי ישראל בעניין הזה, שכורעים תחת הנטל. זה לא יהיה דבר רע. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> תן לנו דחייה של שבועיים. שבועיים. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך איפה הבעיה – אני לא יודע מה יקרה עוד שבועיים, אדוני יושב-ראש הקואליציה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אז מה זה יעזור? אם אתה מעביר את זה בטרומית וזה לא יתקדם ממילא – – – << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אז זה מה שאני אומר, מה השוני אם זה יעבור בטרומית? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> כי אנחנו כבר עם ועדת שרים מאחורי זה. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> תראה, אתה לא ישבת איתי בכלל, נכון? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> זה נכון. לא ישבתי. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> לא ישבנו בכלל. לא דנו בנושא. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> הינה, מרכז הקואליציה מבקש שבועיים. בוא נשב בשבועיים האלה. שבועיים. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> לא חודשיים – שבועיים. כי אנחנו רוצים את זה. יש היגיון בזה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי, אז אני מקבל את הצעת יושב-ראש הקואליציה והצעת השר והצעת מרכז הקואליציה בוועדת הכספים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כלומר, אתה רוצה לדחות את מועד ההצבעה? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו נדחה את זה בשבועיים בשביל שזה יעבור בהסכמה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אבל את תשובת השר אתה רוצה לשמוע עכשיו? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני אעדיף לשמוע אותה עוד שבועיים, אם לא – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז תשובה והצבעה במועד אחר. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, תשובה והצבעה במועד אחר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אם כך, השר לא חייב להשיב כרגע להצעה שלך. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. ואני מקווה שבעוד שבועיים, בעזרת השם, נוכל באמת לקדם את החקיקה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר. אם כן, אין צורך בתשובת השר. או שאתה רוצה להשיב, אדוני השר? לא צריך. אז תשובה והצבעה במועד אחר. << הצח >> הצעה לתיקון פקודת מס הכנסה (שינוי מדרגות המס), התשפ"ב–2022 << הצח >> [מס' פ/3403/24; דברי הכנסת, חוב' ל', ישיבה 140.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו נעבור לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שינוי מדרגות המס), התשפ"ב–2022, של חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. סליחה, טעות שלי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רגע, רגע, שנייה. מאחר שההצעה כבר נומקה ב-8 ביוני 2022, כרגע רק תשובה והצבעה – תשובת השר. מי שישיב זה השר חמד עמאר. בבקשה. על הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שינוי מדרגות המס), של חברת הכנסת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, משום שההצעה הזאת נומקה. אם היא תרצה היא תוכל להגיב אחרי תשובת השר. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> בואו נעשה שמית. אפשר שמית. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אין בעיה. השר צריך לבקש. השר, תבקש – – – << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> ביקשתי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז השר יבקש הצבעה שמית ואני אקבל את זה. אדוני השר, בבקשה. ואז, חברת הכנסת דיסטל, תוכלי להגיב לאחר מכן. בבקשה. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול ההצבעה הזאת אני מבקש שתהיה שמית. שתהיה הצבעה שמית, שיירשם מעכשיו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מקובל. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> ועדת שרים לענייני חקיקה החליטה להתנגד להצעת החוק. מנגנון המיסוי על הכנסתו של היחיד גדל בהדרגה ביחס קבוע – דבר אשר נועד, בין היתר, לעודד שוויון כלכלי והעברת משאבים מאוכלוסייה חזקה לאוכלוסיות חלשות. השינוי המוצע מיטיב בעיקר עם האוכלוסיות החזקות ואינו מידתי. מהצעת החוק לא ברורים היתרונות בהפחתת מס על היחיד ומס החברות בצורה דרמטית, באופן שיצדיק השקעה ועלות תקציבית גבוהה. העלות התקציבית המוערכת ביישום החלטה זו מוערכת ב-30 מיליארד שקל. אבקש מחברי הכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר-היום. אדוני היושב-ראש, אתמול היינו בדאלית אל-כרמל ועוספיא. דאלית אל-כרמל ועוספיא, שטח השיפוט שלהן לא הורחב שנים רבות, בגלל כל מיני בעיות של התנגדות של הירוקים שם והתנגדות של משרד הפנים. לא הרחיבו את שטח השיפוט שנים רבות. הקימו ועדה, היא נקראה ועדת קלעג'י, שתבדוק אם יש הצדקה בהרחבת שטח השיפוט של היישובים עוספיא ודאליה. ושחברי הכנסת יבינו, עוספיא ודאליה – הרחבת שטח השיפוט זה בקרקע פרטית בטאבו של תושבי דאליה ועוספיא. ועדת קלעג'י החליטה להרחיב את שטח השיפוט של שני היישובים. היישוב עוספיא – מעל 3,900 דונם, והיישוב דאליה – 3,200. הוועדה המליצה לפני שנים רבות. הנושא שכב במשרד הפנים שנים רבות – שר הפנים היה אריה דרעי, והוא לא הסכים לחתום על ההמלצות של הוועדה שהוא מינה. ואתמול, אחרי ישיבה שקיימנו במשרד ראש הממשלה עם שרת הפנים, עם חברי הכנסת – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 12 שנה, 12 שנה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – מופיד מרעי ועלי סלאלחה, וגם חברי פטין מולא הוזמן לישיבה ולא הגיע מסיבות אישיות, וראשי רשויות, גם המנהיג הרוחני של העדה, השייח' מוואפק טריף, ויושב-ראש הפורום ג'אבר חמוד – – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> כבוד השר – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> בסוף הישיבה יצאנו עם תוצאה מאוד טובה: שרת הפנים החליטה לחתום על הצו. אתמול היינו בדאליה ועוספיא וחתמנו – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> – – על הצו שמרחיב את שטח השיפוט של דאליה ועוספיא בקרוב ל-7,200 דונם. אני חושב שזו חתימה מוצדקת; ליישובים האלה מגיע להרחיב את שטח השיפוט שלהם. חבל שנושא כזה שוכב שנים על שולחנו של שר הפנים והוא לא חותם על ההרחבה של שני היישובים. אנחנו נעמוד על זה כאן בכנסת. ואני אומר לכם כשר בממשלה שכל שטחי השיפוט של המגזר הדרוזי והיישובים יורחבו. בעבודה משותפת של כולם אנחנו נצליח לעשות את זה. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לשר חמד עמאר. את רוצה להגיב? יש לך שלוש דקות, בבקשה. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, בבקשה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מולא, תודה רבה. אתה רוצה להמשיך את השיחה? אין בעיה, אבל לא להפריע. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני יושב-ראש הישיבה. אני רוצה שיהיה ברור רגע מה קרה פה. הצעת החוק הזו בנויה אחד לאחד על קמפיין הבחירות של ראש הממשלה נפתלי בנט, של מפלגת ימינה ושל ממשלת השינוי. בזה הרגע עמד פה אדם, נציג של ממשלת השינוי, ואמר שהצעת החוק – שעל סמך ההצעה הזאת אתם נבחרתם – היא לא טובה. מישהו שיסביר לי, באמת, אני נבוכה פה. הם הגישו את זה לציבור. הם שכנעו את הציבור שזה מה שצריך. אדוני, אחד לאחד. ועכשיו אותם אנשים שאמרו לציבור שהדבר זה נחוץ לכלכלה, שהדבר הזה יציל את העסקים הקטנים, שהדבר הזה יציל את המשתכרים שמשלמים מיסים ולא סוגרים את החודש – אותם אנשים עומדים פה עכשיו ואומרים, בלי למצמץ, בלי להתבייש, שזו הצעה לא טובה. אני באמת לא מבינה את זה. הדבר השני הוא שכרגע אמרת דבר שקר. ההצעה הזו היא בדיוק לאדם הקטן. היא בדיוק לעצמאים בעלי היוזמה שפותחים עסקים. אנחנו שוחטים אותם כבר עשורים עם מיסים בלתי אפשריים. אני יודעת את זה כי אני הייתי בנעליים האלה יותר מעשר שנים. אני יודעת מה זה עסק קטן. אנחנו באמת נהנים פה ממשכורות עתק; באמת יש לנו מרווח נשימה עד סוף העולם. להם אין. אין להם. אתם, שהבטחתם, עכשיו הולכים להצביע נגד. איפה אביר קארה? אני רוצה לראות את אביר קארה מצביע נגד הפחתת מס לעצמאים, לעסקים קטנים, לאנשים האלה שהתעמרתם בהם בכל דרך – – – << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> אבל הצעת החוק שלך לא ככה. את מדברת – – – לחברות ב-15%. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> זה ועוד איך ככה. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> את לא מדברת על הצעת החוק שלך. את מדברת על הצעת חוק אחרת לגמרי. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> זה ועוד איך ככה. זה גם לשכירים. זה לשכירים; זה לעצמאים הקטנים; זה לעוסקים המורשים. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> ולחברות 15%. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> לאלה שפתחו חברה בע"מ ובקושי מגלגלים מחזור של 100,000 שקל בשנה. זה לכולם. אחרי שהעליתם להם את התחבורה, בעיקר בפריפריה. אגב, הבנתי שליברמן נתן למרב מיכאלי כסף עבור הפריפריה, עבור התחבורה, והיא לא רצתה לקבל, כי זאת ממשלת העליונות הלבנה ששונאת צעירים, שונאת מזרחים, שונאת פריפריה, שונאת עסקים קטנים, שונאת יוזמים. הכול אתם קלקלתם בכל כך מעט זמן. אני הולכת להעביר בכל הרשתות כל אצבע שתרים נגד – במיוחד מכם – כל אצבע שתקום נגד עסקים קטנים, אני אפרסם, בעיקר את של נפתלי, בעיקר את של – החוק הזה אמור היה לגרום לאנשים שלא סוגרים את החודש בגללכם, למען השם. בגלל שהעליתם מחירים כמו מטורפים; העליתם מיסים כמו מטורפים, אחרי שנשבעתם שתורידו. נשבעתם שתורידו. אז אני באה ומגישה את זה, ואתם מתנגדים? זה בלתי נסבל. בלתי נסבל. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אביר יצביע נגד, כנראה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> בכל כך מעט זמן כל כך הרבה קלקלתם. אני רוצה לראות את האצבעות שיצביעו עכשיו נגד העסקים הקטנים. אני אזכור כל אחד ואחד מכם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. אנחנו נעבור להצבעה. על פי בקשת הממשלה, ההצבעה תהיה הצבעה – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא. הממשלה לא ביקשה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> השר ביקש. << קריאה >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << קריאה >> לא, לא. אני מושך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> השר מושך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו רוצים שמית. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> סליחה. אנחנו רוצים שמית. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז תעביר את זה, בבקשה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה אמרת שתהיה הצבעה שמית. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, כן, כן. ברגע שהם משכו, אני – אתה ראית שאני לא הפעלתי הצבעה. אדוני המזכיר, יש – אוקיי. אז על פי בקשת האופוזיציה, תהיה הצבעה שמית. אני מבקש ממזכיר הכנסת לקרוא בשמות של חברי הכנסת, בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – בעד אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – אינה נוכחת חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד קרן ברק – בעד ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד צבי האוזר – אינו נוכח צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – בעד אלון טל – נגד יעקב טסלר – בעד דסטה גדי יברקן – בעד מאיר יצחק הלוי – אינו נוכח אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – נגד יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – אינה נוכחת מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אבקש ממזכיר הכנסת לקרוא בשמות חברי הכנסת בשנית, בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד אלי אבידר – אינו נוכח ניר אורבך – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח זאב בנימין בגין – נגד ענבר בזק – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד נפתלי בנט – נגד ניר ברקת – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח צבי האוזר – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – נגד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – נגד מאיר יצחק הלוי – אינו נוכח אופיר כץ – בעד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – נגד יאיר לפיד – נגד מרב מיכאלי – נגד עידית סילמן – אינה נוכחת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח אלכס קושניר – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת עמיחי שיקלי – בעד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> האם יש חברי כנסת שלא קראו בשמם? חבר הכנסת גלנט כבר שמעתי פעמיים, זה בסדר. אם כך, תמה ההצבעה. בבקשה. להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 51, נגד – 50. אני קובע כי ההצעה הזאת אושרה – לא למחוא כפיים, רבותיי – ההצעה הזאת אושרה, ותועבר להמשך דיון בוועדת הכספים. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רגע, לא שומע. איזו ועדה? << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי, אז אני קובע כי ההצעה הזאת תועבר לוועדת הכנסת להמשך דיון. בסדר? נרשם בפרוטוקול. << הצח >> הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מחלה נדירה), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2681/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, נעבור לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מחלה נדירה), התשפ"ב–2021, של חבר כנסת סמי אבו שחאדה וקבוצת חברי כנסת. בבקשה, חבר הכנסת אבו שחאדה. אדוני, עשר דקות, בבקשה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני אתן כמה שניות להירגע. היו פה צהלות שמחה, אז כרגע אפשר להירגע. אני אבקש לשמור על השקט. חבר הכנסת אשר, סגן יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת אשר, מי כמוך יודע את חוקי הבית. נא לא להפריע, בבקשה, לחבר הכנסת אבו שחאדה. תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני שמח וגאה להציג היום הצעת חוק חשובה זו: חוק המחלות הנדירות. בעיני אנשים רבים זהו פשוט יום היסטורי, שבא אחרי מאבק מתמשך של אנשים רבים וטובים החל משנת 2005. אז אנחנו אחרי 17 שנים של מאבק כדי להעביר את החוק החשוב הזה, חוק המחלות הנדירות, שבא גם להכיר באוכלוסייה הזאת – עכשיו אני גם מדבר על המספרים – וגם להגדיר. חשיבותו של החוק הזה היא שהוא רוצה לתת הגדרה לאנשים שנחשבו שקופים במשך תקופה ארוכה מאוד וגם לתת להם הכרה ואת הזכויות הבסיסיות, שמגיעות להם כאנשים שחולים במחלות נדירות. בנימה אישית, אני רוצה להגיד שכחלק מקידום החוק והעבודה בשדולה למחלות נדירות גיליתי שגם המחלה שממנה אני סובל, מחלת העיניים שלי, היא חלק מהמחלות הנדירות האלו. לאחרונה, בדיון בשדולה, אחת הרופאות שאלה אותי על שם המחלה, מה האבחון שיש לי. היא בדקה והסבירה לי שאני נמנה עם האנשים האלה שסובלים מהמחלות הנדירות. מחלה נדירה, כבוד היושב-ראש, היא מחלה קשה, והיא גם מחלה פרוגרסיבית. בעולם, מחקרים היום מדברים על כמעט 8,000 מחלות המוכרות כמחלות נדירות. כמעט 5% מהאוכלוסייה בעולם סובלים מ-8,000 המחלות השונות האלו, שנמצאות בכל העולם. ההערכה היא שבמדינת ישראל מדובר בכחצי מיליון אנשים. חצי מיליון אנשים סובלים ממחלות נדירות במדינה, ולאנשים האלה יש אתגרים רבים שמתווספים למחלה. עכשיו, כשמדברים על חצי מיליון איש במדינה בגודל מדינת ישראל וחושבים על בני משפחותיהם ועל האנשים שמכירים אותם ואלה שאיתם בכיתה, אנחנו מדברים על קבוצה גדולה מאוד ביחס לגודל האוכלוסייה, למרות שמדובר במחלות נדירות. חלק גדול מאוד, כמעט 80%, מהמחלות הנדירות הן מחלות גנטיות. לצערנו הרב, בחברה הערבית שיעור המחלות הגנטיות הרבה יותר גדול מהשיעור שלנו באוכלוסייה, בעיקר בגלל נישואי קרובים, ואני מאוד מקווה שאנחנו מתקדמים – עם הצוותים השונים שאני עובד איתם בנושא הזה – להוריד את התופעה הזאת. אנחנו עובדים גם על הורדת אחוז לידת תינוקות עם מוגבלויות בחברה הערבית. חלק גדול – כמו שאמרתי, כמעט 80% מהמחלות הנדירות הן מחלות גנטיות. לכן גם בנושא הזה החברה הערבית נפגעת הרבה יותר מהממוצע. ההגדרה המוצעת בחוק היא הגדרה מינימליסטית, מבין ההגדרות השונות שקיימות בעולם. חלק ממדינות העולם מדברות על אחד ל-1,000, חלק ממדינות העולם מדברות על אחד ל-3,000, או 5,000. בחוק הזה אנחנו מגדירים מחלה נדירה כמחלה שמופיעה אצל אחד ל-10,000 איש לפחות. כמובן שחלק גדול מהפעילים וממובילי המאבק היו רוצים שנקדם הצעה שונה. אבל כחלק מתהליכי הפשרה שאנחנו הגענו אליהם, אנחנו מציעים חוק כדי שנוכל להתקדם בו, ואולי בעתיד נוכל להתקדם עוד כמה צעדים. הצעות חוק דומות הוגשו בכנסת החל מהכנסת השבע-עשרה. חלק גדול – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מייד אומר. חלק גדול מחברי הכנסת הצטרפו בזמנו לחוקים האלה, אבל החל מהכנסת השבע-עשרה בכל כנסת הוצע החוק, חוק המחלות הנדירות, שבא להגדיר, להגדיר אוכלוסייה, שהיא לא נמצאת. אין הגדרה. לצערנו אין הגדרה בחוק הקיים; אין הגדרה למחלה הנדירה, שהיא גם מחלה קשה. חלק גדול מהמחלות האלה הן מחלות קשות, ואין להן הגדרה. זה פוגע באוכלוסייה ששייכת לחולים בצורות שונות. אחד הדברים הכי קשים הוא שתהליך האבחון של אדם עם מחלה נדירה אורך לפעמים כמה שנים. בממוצע, חלקם עוברים אצל שמונה רופאים שונים כדי להגיע לאבחון – וזה עדיין לא אומר טיפול. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> מה אומר על זה כהנא? אומר להם לנסוע לשוויץ. סע לשווייץ. איך הרפואה בשווייץ? << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני לא חושב שהמשפט הזה ראוי בכלל לתגובה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> לא חשוב. אני לא מדבר על המשפט, אני מדבר על – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> להצעת החוק שהצגתי הצטרפו 32 חברי כנסת מכל סיעות הבית, כמעט מכל סיעות הבית – גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, חלקם שרי בריאות לשעבר. הפעם יש לנו גם את תמיכת שר הבריאות המכהן, כך שזה חשוב מאוד, שלפחות ישנם דברים טובים שאפשר לעשות בקונסנזוס. כבוד היושב-ראש, אני רוצה להודות ליועצים הפרלמנטריים הנפלאים שאני עובד איתם, שעשו מאמץ גדול מאוד כדי לקדם איתי את החוק הזה. גם ליארה מנסור וגם לעזאת סבע. נוסף לזה, אני רוצה להודות לשותפים העיקריים שלנו: הקואליציה למחלות נדירות, שקידמה, והיא זו שחשפה בפניי בכלל את חוק הזה ואת חשיבותו; לאגודה לזכויות החולה, שעושה עבודה נפלאה. כבר שנים הם מנסים שם לקדם את החוק הזה, והיום אני שמח שהצלחנו סוף-סוף, אחרי כל כך הרבה שנים וכל כך הרבה מאבק וניסיונות, לקדם את החוק החשוב הזה. זוהי בשורה לכחצי מיליון אזרחים במדינת ישראל שסובלים ממחלות נדירות ולבני משפחותיהם. זהו צעד נוסף להתקדמות בטיפול במחלות נדירות. כמובן שבעיניי זה צעד חשוב, כי הוא מביא לכמה צעדים נוספים בעתיד, שאנחנו עובדים עליהם עכשיו בשדולה למחלות נדירות: הקמת גוף רשם למחלות נדירות; תקצוב המרכזים למחלות נדירות, שנמצאים כבר בארבעה בתי חולים, ועכשיו עוד שניים בדרך בעוד בתי חולים; עבודה מול הביטוח הלאומי וקופות החולים השונות. בעיניי, החוק הזה הוא צעד חשוב מאוד, שישרת חלק גדול מאוד מהאזרחים במדינת ישראל. לא מדובר רק על החולים. כולנו יודעים, כולנו מודעים לזה שכשיש מחלה קשה בתוך המשפחה, כל המשפחה היא בתוך הדבר הזה, וגם האנשים שמסביב, כך שזה יעזור לחלק גדול מאוד מהאזרחים. אני שמח מאוד שהצלחנו להביא בשורה לאנשים האלה. אידאולוגית, אני חושב שחברה היא חברה יותר אנושית ויותר חזקה ויותר דמוקרטית ברגע שהיא עוזרת לאנשים המוחלשים יותר בחברה. החוק הזה מוביל אותנו גם לצעד הזה. תודה רבה, כבוד היושב-ראש. << הצח >> הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מחלה נדירה), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2828/24; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת אבתיסאם מראענה) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סמי אבו שחאדה. להצעת החוק הזו הוצמדה הצעת חוק שמספרה 2828/24, של חברת הכנסת אבתיסאם מראענה. בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה, גברתי. << דובר >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר >> רק שלוש דקות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כשמצמידים, שלוש דקות. השארתי לך גם – – – << דובר_המשך >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר_המשך >> כן. אתה איש נחמד מאוד היום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברות שלנו, סגניות, חברות וחברים שלנו, שלי, בכנסת, אני מאוד גאה להציג את הצעת החוק הכל-כך חשובה על מחלות נדירות. אני מצטרפת לחברי סמי אבו שחאדה עם השדולה שהוא הקים, יעטיכ אל-עאפיה. אין ספק שזה בהחלט רגע היסטורי לתקן את העוול הכל-כך גדול כלפי אוכלוסייה שהיא לא קטנה, כמו שציין חברי סמי אבו שחאדה. בהחלט יש קרוב ל-8,000 מחלות נדירות בכל העולם. בישראל אנחנו מתמודדות עם משפחות רבות ומקרים רבים – אלפים – כמו שציין סמי אבו שחאדה, כמעט חצי מיליון אנשים שמאובחנים ומאובחנות במחלות נדירות. אני רוצה לציין שרבות מהמחלות הנדירות האלה מתגלות בזמן לידה או בתקופת הילדות. למעלה ממחצית מהן מופיעות בבגרות, ולצערנו הרב, מעט מאוד רופאות ורופאים מתמחים במחלות נדירות. אז תתארו לעצמכם משפחות רבות שנמצאות בסיטואציה שהן לא כל כך יודעות איזה פתרון הן צריכות לאפשר ולתת ולאבחן – ולחיות לצד סוגיה או מחלה שלא יודעים איך קוראים לה ואיך מטפלים ומטפלות בה. הגיע הזמן שאותן משפחות ירגישו שמישהו כן רואה אותן – אותה אוכלוסייה מוחלשת שהיא תחת נטל של לחץ, לחץ משפחתי. הן צריכות להציל את בן או בת המשפחה שלהן. אני חושבת שדרך ההצעה הזאת, שמבקשת קודם כול הכרה, וכמובן הגדרה למחלות נדירות – אנחנו בהחלט רוצות לקדם אותה, ואני רוצה לבקש מהחברות והחברים שלי בכנסת לאשר את ההצעה הכל-כך חשובה הזאת ולעשות תיקון היסטורי. אנשים שסובלים ממחלות, בטח ובטח נדירות, לא צריכים לחיות לבד, הם לא צריכים להרגיש בדידות, ובטח ובטח שלא צריך ליפול נטל כלכלי על הכתפיים שלהם. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, תודה לחברות ולחברים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אבתיסאם מראענה. ישיב לשתי הצעות החוק שר הבריאות ניצן הורוביץ. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> תודה, אדוני. חברי הכנסת, בראשית דבריי אני רוצה קודם כול לאחל החלמה מהירה לרופאה שהותקפה אתמול במרפאת קופת חולים כללית בבאר יעקב. האלימות בחברה שלנו מחריפה, ואנחנו רואים את זה מתפרץ בתוך מערכת הבריאות בכל הארץ. לזה נוספות התבטאויות בלתי נסבלות כלפי עובדי משרד הבריאות, מקרי אלימות חמורים בבתי החולים, ולצערי, אתמול גם במרפאות בקהילה. אני אומר, עובדי מערכת הבריאות לא יכולים להישאר חשופים בצריח, ואלימות נגד צוותים רפואיים לא תעבור בשקט. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> תעצור את החוק של גבי לסקי – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> זו לא הבעיה. כשבן אדם מרביץ לרופאה במוט ברזל, לא צריך העלבת עובד ציבור; צריך למצות איתו את ההליכים. למצות את ההליכים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אם אתה מרשה להעליב, בסוף זה מגיע למוט. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> משרד הבריאות הוא לא משטרה, והרופאים הם לא פקחים, ואחיות הן לא שוטרות. המשטרה והפרקליטות צריכות להעמיד לדין ולמצות את ההליכים. יש מספיק חוקים בישראל נגד תקיפה: תקיפה, חבלה, היזק לרכוש, אלימות של ממש – צריך ליישם את החוקים האלה ולהעניש את האנשים האלה. אנחנו החלטנו על העמדת עמדות שיטור בבתי חולים, ואנחנו במשרד הבריאות מרחיבים את מערך המאבטחים, אבל זה ברור לכם שאי-אפשר לשים שוטר לכל אחות בכל מרפאה בארץ. אנחנו בוחנים פתרונות נוספים, אולי סוג כזה של סיור רכוב שיעבור בין מרפאות, וייתן מענה יותר מהיר בקהילה למקרים של אלימות. אני רוצה להזכיר שמחר ומוחרתיים תהיה שביתת מחאה של האחיות ושל הרופאים במחאה על האלימות – והם צודקים. הם צודקים. אני אומר, הפתרון כאן – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מכובדי השר, יש להם לחצני מצוקה, לרופאים במרפאות? כדאי לשקול. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> לחלקם יש ולחלקם אין. אבל השאלה למי הלחצן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לפחות. לפעמים הרופא נכנס, הלקוח נועל, המטופל נועל את הדלת – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> כן, כן. בקיצור, אנחנו לא יכולים ולא נעשה את זה, למנוע טיפול רפואי מבן אדם או ממשפחה שהתפרעו במיון או תקפו רופאים. אנחנו לא יכולים לעשות את זה. אבל ענישה ומיצוי הליכים – כי רוב התיקים האלה נסגרים במשטרה – על זה אנחנו נעמוד. עכשיו להצעת החוק החיובית שלפנינו, תיקון חוק בריאות ממלכתי (מחלה נדירה), הצעת חוק – אני רואה פה שלהצעה של חבר הכנסת אבו שחאדה הצטרפו עשרות חברי כנסת. יש גם הצעה מוצמדת של אבתיסאם מראענה. ההצעה הזאת מסמיכה את שר הבריאות לקבוע רשימה של מחלות קשות, ובהסכמת שר האוצר לקבוע את עלות השירותים הרפואיים למבוטח שלוקה במחלה, כאמור. סעיף 19(ב) לחוק קובע שהמוסד לביטוח לאומי ינכה מהסכומים שקבע כדמי ביטוח בריאות את הסכום הכולל של העלויות שקבע שר הבריאות בעד שירותים רפואיים לכל המבוטחים הלוקים במחלות קשות; סעיף 19(ג) קובע שמשרד הבריאות יעביר לקופות את הסכומים שייקבעו לפי מספר הלוקים במחלות קשות בכל קופה וקופה. בתקנות ביטוח בריאות ממלכתי נקבע מהן המחלות הקשות לעניין של הסעיף הזה, ומהי העלות השנתית למבוטח הלוקה בהן. הצעת החוק הזאת מבקשת להרחיב את ההסדר גם למחלות נדירות בהתאם להגדרה המוצעת. מהי מחלה נדירה? מחלה נדירה היא מחלה שמשפיעה על מספר קטן של אנשים, לפעמים קוראים להן "מחלות יתום", וקיימים נושאים ייחודיים לאנשים עם מחלות נדירות. המחלה יכולה להיות נדירה באזור גיאוגרפי אחד ונפוצה באזור אחר, למשל, תלסמיה, אנמיה ממקור גנטי, נדירה בצפון אירופה, אבל פה, באזור הים התיכון, היא נפוצה. עכשיו, כשיש ילד עם מחלה נדירה, ההורים צריכים לעבור מסלול ארוך מהרגע שהבינו שמשהו לא בסדר עם הילד, אבל הרבה פעמים גם אחרי האבחון הם מתקשים למצוא תרופה או מימון לטיפולים. לצד שיפורים טכנולוגיים של בדיקות טרום-הריוניות, עלות תרופה ומימונה לרוב עדיין יהיו יותר נמוכים מעלות של אשפוזים, אביזרי שיקום וכולי. ברשימת המחלות הקשות לפי סעיף 19(א) בתקנות קבועות היום חמש מחלות, בהן מחלת גושה ותלסמיה, שנחשבות "מחלות יתום". בישראל לא קיימת הגדרה ברורה ביחס למחלה נדירה וקריטריונים לטובת כניסה של תרופות למחלות האלה לסל. כמו כן, לא מוסדרת כניסה של תרופות למנגנון המימון. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אין הגדרה למחלה? << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> לא. ההצעה הזאת מתקנת את חוק ביטוח בריאות ממלכתי בכך שהיא מרחיבה את ההסדר הקיים, המסמיך את שר הבריאות לקבוע רשימה של מחלות קשות, ובהסכמת שר האוצר – לקבוע את עלות השירותים הרפואיים למבוטח הלוקה במחלה, גם מחלות נדירות – לא רק קשות אלא גם נדירות. אני רק רוצה להסביר שבעולם יש היום אלפי מחלות נדירות, שפוגעות בערך ב-5% מהאוכלוסייה. בסך הכול בישראל יש מאות אלפי אנשים שלוקים במחלה נדירה כזאת או אחרת. אלה מחלות קשות, בדרך כלל, והנדירות מקשה על החולה ובני משפחתו, כמו שאמרתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם חברות התרופות לא משקיעות בזה הרבה כסף, מחקרים ופיתוחים. << דובר_המשך >> שר הבריאות ניצן הורוביץ: << דובר_המשך >> אתה יודע שיש תמיד דילמה לגבי סל התרופות, אם להכניס תרופה יותר זולה אבל שהיא משרתת הרבה אנשים, או לשים יותר כסף על תרופה יותר יקרה, אבל בעבור מעט אנשים. זו דילמה לא פשוטה. לכן, אני חושב שההצעה הזו היא הצעה טובה. יש ועדה של משרד האוצר ומשרד הבריאות שבוחנת את זה; הגישו כבר המלצות ביניים ואף פרסמו לציבור. אנחנו רוצים לסיים את העבודה. אז אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעות. אלו הצעות חוק טובות וחיוביות, וזה יעזור למטופלים. כמובן שהמשך קידום החקיקה ייעשה יחד עם פרסום ההמלצות הסופיות של הוועדה, כדי שנעשה את זה בתיאום ונוכל להקדיש את התקציב המתאים. אני רוצה להודות לך, חבר הכנסת אבו שחאדה, ולך, חברת הכנסת מראענה, על ההצעות האלה, וקורא לחברי הכנסת לתמוך. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לכבוד השר. לכל אחת מהצעות החוק הנ"ל יש מתנגדים. יואב קיש, הראשון, בהסכמה. לאחר מכן – מתנגד להצעת החוק השנייה חבר הכנסת קרעי. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, התחום הזה של מחלות נדירות הוא תחום שמשרד הבריאות לא טיפל בו. אני מעריך מאוד את העבודה שעושה חבר הכנסת סמי אבו שחאדה בשדולה למען טיפול במחלות יתום – מחלות נדירות. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שותף למאמץ הזה. החוק הזה הוא חוק טוב, אני חושב, ואני שמח שיש גם הסכמה של משרד הבריאות, שמקדם את החוק הזה. את האירוע הזה של הטיפול בחולים במחלות יתום, מדינת ישראל לא עושה מספיק. אני לא אצביע בעד, אבל אני אומר עוד הפעם, החוק הזה הוא חוק חשוב. אני מברך גם את הממשלה וגם את חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, שמעבירים את החוק הזה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תצביע בעד. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו לא מצביעים בעד. אני אומר שוב, חשוב לי לומר את זה בצורה ברורה, לא נעשה מספיק על ידי משרד הבריאות בנושא, ואני שמח שיש עכשיו תמיכה והדבר הזה יטופל. אני מחזק את חבר הכנסת אבו שחאדה והשדולה שלו. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. מתנגד שני להצעת החוק, חבר הכנסת קרעי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. תשמע, אם היינו היום, אדוני, בה' באייר תש"ח, יש סיכוי – או לא בטוח שהיה כאן רוב להקמת מדינה יהודית לעם היהודי כאן בארץ ישראל. יש כאן ממשלה שקמה ונשענת ונתמכת כל-כולה על ידי שמאל פוסט-ציוני, ביחד עם ימין בוגדני, שמוכן למכור את הכול לאחים המוסלמים. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> גם את מוכנה למכור את הכול. מבחינתך לתת לפלסטינים שלושת-רבעי מדינה, אמילי. הממשלה הזאת הייתה מוכנה להסתפק באוטונומיה תחת שלטון עבאס האב או טיבי הסב, אני לא יודע. עכשיו, מילא שילמו כסף במאות מיליונים, במיליארדים, בסדר. לפחות היו משאירים את הכבוד היהודי, את הכבוד הלאומי, את ההוד וההדר של המחנה, של עם ישראל. אבל לא. לכהנא היה חלום: על כפתור לשלוח את אויבי ישראל לארץ האגדות. הוא לא חשב עליהם דברים רעים. לארץ האגדות. אבל אז קם טיבי, מחבק המחבלים, וצייץ. ואז מתן כהנא, טייס חיל האוויר הישראלי, איש המחנה הלאומי לשעבר, כרע על ברכיו, השתחווה מלוא קומתו והתחנן על נפשו בפני טיבי; בפני זה שאמר פעם על המתיישבים שהם סרטן שיש להסיר. אגב, הוא מעולם לא התנצל. וזה עזר, אגב. בנט, ההתנצלות, ההתרפסות של כהנא, עזרה. היום, בנט קנה את המשותפת לעוד יום של הצבעות, ובעוד חלק מההצבעות הם יצאו החוצה ולא הצביעו איתנו. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> גם את בית המחבל, בנט השאיר היום עומד על תילו, כדי לא להרגיז את ביידן, לא להרגיז את עוּדֶה. למה? << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עוֹדֶה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> עוֹדֶה, לא משנה. אדון, מיסטר "הפסקנו להתנצל" הפסיק להתנצל בפני האחים שלו היהודים, והוא מתנצל – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי עוֹדֶה, תיקנתי. – – והוא מתנצל רק בפני אויבי ישראל. אני רוצה להקריא לכם משפט שאמר אפרים קישון בראיון לירון לונדון. תן לי 20 שניות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קיבלת. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא אמר: גיליתי שבני עדות המזרח הם אלה המקיימים את המדינה. תחילה חשבתי שבגללם תיעלם ישראל שלי, והינה נוכחתי שאולי הודות להם ישכיל עם ישראל לשרוד. בני עדות המזרח הביאו איתם מארצות מוצאם את היחס – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דבריהם על מידת הדין. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שנייה. ארבע שניות תוספת, מה קרה? << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << קריאה >> אני רוצה להצביע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עומדת לי הזכות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בני עדות המזרח הביאו איתם מארצות מוצאם את היחס הנפשי, הבריא והנכון למולדת – תקשיבי, מיכאלי – בלי רפיון של תסביכים, בלי התנצלויות. הם יודעים עדיין לשנוא את האויב כמו שאדם נורמלי שונא את מבקשי נפשו. תלמדו קצת. תתעוררו. תתביישו לכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. ואנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק שמספרה 2681/24, של חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מחלה נדירה), התשפ"ב–2021, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד הצעת החוק הצביעו 31 חברי כנסת. אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה ותעבור להמשך דיון וחקיקה בוועדת הבריאות. אנחנו עוברים עכשיו להצבעה על הצעת החוק שמספרה 2828/24, של חברת הכנסת אבתיסאם מראענה. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 35 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מחלה נדירה), התשפ"ב–2021, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד הצעת החוק הצביעו 35 חברי כנסת. אין מתנגדים, אין נמנעים, אני קובע שהצעת החוק אושרה אף היא, ותעבור להמשך דיון בוועדת הבריאות של הכנסת. << הצח >> הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – הגבלות מוסכמות על שירות וציוד תקשורת), התשפ"ב–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3637/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום. סעיף 19 בסדר-היום – הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – הגבלות מוסכמות על שירות וציוד תקשורת), של חבר הכנסת משה ארבל וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, מכובדי היושב-ראש. כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, ממשלת ישראל הנוכחית, כשרק הוקמה, ביקשה לקרוא לעצמה ממשלת השינוי, אבל האמת היא שראוי לקרוא לה ממשלת הרפורמה. כמעט שנה עברה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על השקט במליאה. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> – – אבל השינויים הכי גדולים היו רפורמות נגד היהדות, נגד החרדים, רפורמות שנועדו להזיק לאחר ולא לקדם אף אחד ושום דבר. כולנו זוכרים את הרפורמה שנועדה למנוע מאימהות חרדיות שמבקשות לצאת לעבודה את האפשרות לקבל סבסוד מעונות רק בגלל שהן חרדיות. בערב חג הפסח הודיע מר יועז הנדל, שר התקשורת, על הרפורמה האחרונה: ביטול מה שמכונה "הקומה הכשרה" – החופש, החופש והחירות של חרדים להחזיק במכשירי טלפון כשרים בתנאים שלהם, והחירות והחופש שלהם ללכת אחר רבותיהם. יש ממשלות שמנסות לקדם "זה נהנה וזה לא חסר". אבל הממשלה הזו מנסה לקדם "זה חסר וזה לא נהנה". אל תטעו, רבותיי, אף אחד לא ירוויח מהפגיעה הזו בציבור החרדי. הרפורמה לא תשפיע על אף אזרח שמחזיק היום בפלאפון לא כשר. על מי היא תשפיע? רק על החרדים, על ילדינו, על חינוכם. רפורמה שעוצבה במדויק, במלאכת מחשבת – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת בגין, שומעים את השיחה עד כאן. << קריאה >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << קריאה >> סליחה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> גם זה מעניין. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תמיד, תמיד. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> רפורמה שעוצבה במדויק, במלאכת מחשבת, נגד הציבור החרדי, כדי לפגוע באורחות חייו וביכולתו לשמור על אורח חיים חרדי ולהישמע לרבותיו, בשם המאבק באוטונומיות כביכול של שר התקשורת. שמעתי את הסיפורים וההצדקות של משרד התקשורת, אני גם בטוח שנשמע אותם עוד מעט: כמה כבוד השר דואג לחרדים וכיצד הרפורמה הזו נועדה בכלל בשביל החרדים, תוך הבטחה שהצעת החוק הזו גם תיקבר אחר כך בוועדה והכול יח"צ של ארבל. זו כנראה אשמת הציבור החרדי שלא מבין מה טוב בעבורו; הוא צריך מחנך במשרד התקשורת שיבוא ושייתן לנו הוראות איזה טלפון מותר לנו ונכון לנו להחזיק – פטרנליזם מהזן הנמוך ביותר שאינו אלא כיסוי לזלזול, אולי אפילו לשנאה, לציבור החרדי שומר המצוות. חוסר יכולת לכבד את גדולי הדור שמגיעים ללשכתו ועולים לרגל, אפילו בחבישת כיפה סמלית קטנטנה כמו של בנט – גם את זה לא. אנחנו לא זקוקים לפטרנליזם הזה. הוא לא נועד לעזור לנו והוא לא יעזור לנו. הטענה של משרד התקשורת מתייחסת באופן אירוני לחופש בחירה לשם הוזלת מחירים. עולם הפוך. בשביל לקדם חופש בחירה מסוג אחד נבטל את חופש הבחירה הבסיסי ביותר: החופש והחירות של הציבור החרדי היום להמשיך ולהביע אמון ברבותיו, בקומה הכשרה ובמכשירי הטלפון הכשרים. לגבי המחירים, אני מציע לכבוד השר ללכת ולברר את המחירים בקומה הכשרה. אולי בעקבות כך אפילו הוא עצמו ירצה לעבור לפלאפון כשר כאשר יגלה את המחירים האמיתיים של המסלולים בטלפונים הכשרים. לכן מוגשת הצעת חוק זו, הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלות מוסכמות על שירות וציוד תקשורת). זהו שם ההצעה, ותכליתה – הגבלות שהן מוסכמות. יספרו לי חבריי מהקואליציה: האם מי מכם חויב לאחרונה לעבור לטלפון כשר? האם חברות התקשורת הכריחו את ילדיכם או את חבריכם לעבור לטלפון כשר? מאיפה עזות המצח? מלבד התנועה הרפורמית ועוד כל מיני ארגונים קיקיוניים שמבקשים לבוא ולקעקע פעם אחר פעם, לפגוע בדרך של מאות מחזיקי הטלפונים הכשרים ואלפי ורבבות אנשים שנוהגים כמצוות רבותיהם, מדוע זה כל כך מפריע לכם? אבקש כמובן לציין את מי שייסד את ועדת הרבנים, כבוד קדושת האדמו"ר מגור שליט"א. במעמד זה אני מבקש גם למחות על כבוד התורה עקב הפרסומים אמש שפורסמו בחדשות 12. רדיפה אחרי מנהיג רוחני הינה חציית קו אדום שאסור לקבל בשום פנים ואופן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, תודה, גלעד קריב. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> החוק נועד לחסום את הניסיון של משרד התקשורת ושל כל שר תקשורת עתידי לפגוע בחופש ובחירות של הצרכנים החרדים לצרוך שירותי תקשורת ניידת שמתאימה להם, שמתאימה לאורחות חייהם, לחינוך ילדיהם ולאמונות שלהם. זוהי, אדוני, הצעת חוק ליברלית. זוהי הצעת חוק שעיקרה חירות וחופש הצרכן החרדי והגנה על האוטונומיה. וכפי שהרפורמה של שר התקשורת לא תביא שום ברכה לציבור הכללי או החילוני, כך גם הצעת החוק הזו לא תפגע בשום צורה ואופן בציבור הכללי או בציבור החילוני. מה כן תעשה ההצעה? היא תגן על זכותו של הצרכן החרדי לדאוג לטלפון מתאים לו ולמשפחתו, לילדיו; טלפון שחסום לתכנים לא ראויים, שמנוגדים לערכים החרדיים ולתפיסות העולם החרדיות והאנושיות בכלל. יש כל כך הרבה זוהמה ברשתות היום והיא עלולה לפגוע בנפשו של כל אדם, וודאי של ילד, נער או נערה. בטלפונים הרגילים אני באופן אישי, וכבר ציינתי את זה גם בפני השר ובפני אנשי משרדו, מקבל פרסומות שעדיין לא טופלו – הדבר הראשון שבער זה לטפל בטלפונים הכשרים; פרסומות, רבותיי חברי הכנסת, למכירת סמים, קנביס. פעם אחר פעם, שבוע אחר שבוע חודרים לי למכשיר ושולחים פרסומות שכאלה. אבל בזה לא בער לשר לטפל. כשנערים, מסקרנות, נכנסים לפרסומות הללו, לא בוער לשר לטפל. מה מפריע לו? שחלילה וחס נער חרדי מתחנך לפי הוראת רבותיו ולא רוצה להיחשף לתועבה שישנה ברשת. הטלפונים הכשרים נועדו להגביל זאת, כדי שהציבור שלנו, שגם הוא זקוק לתקשורת, שגם הוא זקוק לשירות הזה בדיוק כמו שהציבור החילוני זקוק לו, יוכל לעשות בו שימוש מושכל באופן שמתאים לו. אני ארגיע את שר התקשורת ואני ארגיע גם את הדואגים לציבור החרדי וגם אותך – כל חרדי יודע גם היום שהוא יכול גם להחזיק טלפון רגיל. חלקם מחליטים לקנות טלפון רגיל, לא כשר. מי שיש לו טלפון כשר זה מי שבחר בזה, מי שקיבל החלטה מודעת, אקטיבית, להחזיק דווקא בטלפון כשר, להגביל את עצמו או את ילדיו מראש. למה ההחלטה הזו לא יפה בעיניכם? השאלה הפסיכולוגית העמוקה ששוכנת מתחת להצעה הזו ופני השטח – למה אינכם יכולים לחיות עם הידיעה שישנו ציבור חרדי גדול שנוהג לפי ערכיו, שנוהג גם לפי הוראת רבותיו, ומחליט להחזיק בטלפון כשר – לא מתוך בורות, לא כי לא יודעים שקיימת אפשרות אחרת, אלא יודעים היטב ומחליטים אחרת. נגד זה מבקש משרד התקשורת להיאבק. אני מבקש את תמיכת חברי הבית, חברי הכנסת כולם, בהצעה החשובה הזו, הצעה שמבקשת לתת חופש בחירה לכל צרכן, לכל אזרח, לבחור באורחות חייו ובאמונתו בלי לפגוע שום פגיעה באורחות חייהם של כלל אזרחי מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה ארבל. ישיב על הצעת החוק שר התקשורת השר יועז הנדל. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. צר לי עליך – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, פזרו את ההפגנה כאן. מירב בן ארי, יו"ר ועדת הבט"פ, אנחנו נחליף לך מקום, כנראה, רחוק מהפודיום. מירב, זה מפריע. גלעד קריב, זה מפריע לשר. בבקשה, אדוני. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> סליחה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> צר לי עליך, אחי חבר הכנסת משה ארבל, שנאלצת לעמוד כאן ולגעת בנושא שאתה לא באמת מאמין בו. בוא אני אומר לך מה אני חושב שהיית צריך לדבר עליו היום. ראיתי בכיכר השבת, באתר שלכם, פרסום של ישי כהן: "מדכא לחזור לכותרות הללו", הוא כתב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה לא אתר שלנו. למה אתה אומר את זה? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> של משה, לא שלך. "כ-600 בנות, רובן ספרדיות, טרם שובצו לסמינרים בירושלים". << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> מה זה קשור לטלפונים? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> "לדברי בכירים המעורבים: הסיבה המרכזית – גידול מתמשך באחוז הבנות הספרדיות בעיר. פער ניכר מהאשכנזיות. מנהלי הסמינרים מתבקשים לשמור על 'מכסת'" – במירכאות – "הבנות הספרדיות". << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> "תרגום: גזענות". עוד הוכחה למה צריך רישום אזורי. לא אני כתבתי, אלא כיכר השבת. ואני שואל אתכם, אני שואל אותך, אחי משה ארבל, זה מה שאתה עושה פה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> איפה הניצול של הזמן לדבר על זה? ואתה יודע מה, אני מגיע לטלפונים הכשרים: האם יכול להיות שחוסמים שיעורי תורה של הרב עובדיה יוסף בטלפונים הכשרים, ואתם לא דורשים את כבוד התורה? אני צריך לדרוש במקומכם? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> האם יכול להיות שחוסמים שיעורים של אנשים כמוכם, של מפלגות – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – ואתם לא משמיעים קול זעקה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> האם יכול להיות שרצו להקים קומה כשרה של ועד רבנים ספרדי, ואתם תמכתם ואז פחדתם וברחתם? יכול להיות, כי הם סיפרו לי, ויכול להיות, כי גם אתם סיפרתם לי. האם יכול להיות שכל אחד מכם ומהעוזרים שלכם מחזיק גם טלפון כשר וגם טלפון להתקשר? יכול להיות. כבר אמרתי – אתגרתי אתכם פעם – יקום פה האחד, חבר הכנסת האחד, החרדי האחד שהוא או עוזריו לא מחזיקים בטלפון שאינו כשר, רחמנא ליצלן. אחד. אחד, שהוא או עוזריו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רק אחד. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> יקום אחד. ואני אומר לכם שאין צביעות גדולה מזו. הרי אני לא הכרתי את הטלפונים הכשרים לפני שבאו אליי אלפי תלונות של אזרחים חרדים. אלפי תלונות. ואתם יודעים מי עוד התלונן? הציונות הדתית, שמחה רוטמן, שיושב כאן, מדבר לו בטלפון הכשר. סיפרו לי שחסמו אותם בזמן בחירות; לא נתנו להם לשלוח הודעות. על מה היו התלונות? שיש חסימה של עסקים. חוסמים פיצה – כשרה למהדרין, אגב. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מי אתה בכלל? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חוסמים תכנים. חוסמים משרדי ממשלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מי אתה? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני שר התקשורת, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אתה לא בגולה, פינדרוס. אני שר התקשורת. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לך לגולה – – – מי אתה בכלל – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> במדינת ישראל הממשלה קובעת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> הממשלה קובעת, ולכן כשאזרחים חרדים רוצים חופש, אז מגיע להם חופש. מגיע להם חופש. ואתם יודעים מה הכי כואב לכם? שאתם לא תצליחו לשנות את זה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מי אתה שתגיד לנו? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> תעבירו את החוק בקריאה טרומית, תעשו רעש, תעשו כותרות, תגישו בג"ץ, אבל יש במדינת ישראל חוק וסדר. במקום להתייחס עניינית ולהכיר את הציבור שלכם – כי זה מה שהציבור שלכם רוצה, אז אתם עושים הצגות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הנדל, לאיזה מפלגה אתה עובר? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אתם עושים הצגות. ומי משתף איתכם פעולה? איש הגימטריות קפץ. הוא יביא לכם עכשיו בגימטרייה שטלפון כשר מינוס טלפון לא כשר שווה קידוש השם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מי המפלגה הבאה שתיקח אותך? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני מחכה שהוא יביא. תמצא את הדרך. ואני אומר לכם, אני אומר לכם ששום דבר – אתם יכולים להגיד "שנאת חרדים", אני אוהב אתכם. אתם אחים שלי, ולכן אני דואג שתהיה לכם תחרות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לכן אני דואג שתהיה לכם תחרות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. מי שרוצה לקרוא קריאות ביניים, בישיבה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ולכן בעיניי זו מצווה גדולה, קידוש השם, שלחרדים יהיו תשתיות תקשורת מתקדמות. אני חייב, חייב להגיד לכם שבנוגע לפגיעה בילדים זה שקר גס; גם אתם יודעים שברפורמה אין אחד מתחת לגיל 18 שיכול לנייד את המספר שלו, רק מי שמעל גיל 18. ולכן, גם אתם יודעים שזאת בחירה חופשית. הרי לא מבטלים את הקומה הכשרה. מי שרוצה טלפון כשר, יישאר לו. אתם מפחדים מאלה שלא רוצים. אתם מפחדים מבחירה חופשית – ויש חרדים שלא רוצים, אז זכותם המלאה לעשות מה שהם רוצים. גם אם פוליטית – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> גם אם פוליטית נדמה לכם אחרת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אמרתי איש הגימטריות, התכוונתי למישהו אחר. אדוני היושב-ראש, כשאני אומר איש הגימטריות, אני מתכוון לכל מיני, לא ציינתי שם. לא ציינתי שם, אמרתי רק איש הגימטריות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה נשאר לשיקול דעתי אחרי הצבעה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני חושב שיש פה הרבה אנשי גימטריות. כל מה שאני עושה זה להעניק – – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – זה מה שיש – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת טייב. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני מייצר לכם את חופש הפעולה, ואני באמת, מתוך הגינות רבה, אני לא מציין כמה מכם באו ואמרו לי: כל הכבוד, מאחורי הקלעים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> מתוך הגינות רבה אני לא מציין כמה תמיכה יש בציבור החרדי לרפורמת הטלפונים הכשרים, כדי שכל אזרח חרדי יוכל לנייד, ולא לשלם על שני מספרים. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> מתוך הגינות אני לא מספר על הסבל הרב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת אשר, בישיבה. אתה יכול לקרוא, אבל בישיבה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אתם סבלתם כאשר חסמו אתכם, ואני לא מציין את המכתבים שקיבלתי, את המיילים ואת ההודעות שקיבלתי מחסידויות שהחליט ועד הרבנים לחסום אותן. אתם יודעים מה, פה אין הגינות; אבל אני לא מוכן לקבל שיש כאלה שכדי להגיד "כשר", לוקחים כסף – פרוטקשן – והולכים ומפגינים נגד חנויות ושורפים חנויות ופוגעים בחנויות – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – כי אלה לא רוצים שהם ימכרו, או שרוצים שימכרו מספר טלפון רק ב-100 שקלים יותר. ובסוף, אני אומר לכם, רבותיי – אין "גבירותיי" במפלגות החרדיות – רבותיי – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני אומר לכם, רבותיי, אם אתם דואגים ליהדות ולצביון היהודי של מדינת ישראל – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – אם אתם דואגים בדיוק כפי שאני דואג, אז אתם צריכים לקרב ולא להרחיק – ואתם מרחיקים. בתוך המגזר החרדי אתם מרחיקים כאלה שרואים אתכם ויודעים שאתם הפוך, פועלים הפוך, נגד האינטרס שלהם. האינטרס שלהם הוא שיהיה להם זול ושהם לא יחזיקו בשני מספרים במקביל. אתם יודעים, כמוני, ש-70% מחזיקים בטלפון כשר ובטלפון להתקשר, בשני טלפונים. ואתם יודעים כמוני שיש חסימות שפוגעות בעיקר בציבור שלכם, כשמישהו לא יכול להתקשר למוקד פניות לציבור, או כשמישהו לא יכול להתקשר לאיזה בעל עסק, כי הוא לא עלה בקנה אחד עם מה שרצתה אותה ועדת רבנים, אז הוא נפגע. ולא סתם אצלכם בתוך הבית הרב אדלשטיין מקים קומה כשרה נוספת – לא אתה, לא יולי אדלשטיין, רב אדלשטיין אחר. ולא סתם אצלכם בתוך הבית יש עכשיו ועד רבנים נוסף, שרוצה להקים תחרות, ולא סתם עכשיו מגיעות לכל חברות התקשורת קבוצות של רבנים ומבקשות תחרות, הן מבינות שזה רצוי וטוב לאזרחי ישראל. אזרחי ישראל החרדים, מגיעים להם אותם תנאים כפי שמגיעים לכל אזרח אחר. ולכן, רבותיי – – – << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> דבר גם לציבור שאין לו – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ולכן, רבותיי וגבירותיי, שאינן מהמפלגות החרדיות, גבירותיי ורבותיי, כל משימתי היא בסוף לאפשר תנאים שווים לכולם. ואני אשמח לעזור לכם בכל רעיון שיש לכם. אם תנתקו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אמילי, את חושבת שהוא צריך את העזרה שלך? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אם תנתקו לרגע את הצעקות – כן, פינדרוס, אני מכיר את התפיסה שלך – אני אשמח לעזור לכם לייצר תחרות, כי זה טוב לאזרחים החרדים. תפיסת עולמי מתנגדת לכך שיהיה אזרח שיש לו חוק וסדר ואזרח שאין לו חוק וסדר. אני אומר את זה לגבי המגזר הערבי – וכל חיי עסקתי בזה, וכשהגעתי למשרד התקשורת התעסקתי בפירוק החברות הפירטיות במגזר הערבי, למרות שבמשך שנים לא עשו את זה, מפחד. מי שישב במשרד התקשורת, ואני אומר את זה גם לכם, חבריי החרדים: הכול לשם שמיים, ואני משוכנע, אני משוכנע שכאשר הרפורמה תעבור, כולכם תגיעו לבית כנסת ותברכו הגומל ותפילת הודיה והלל גדול למען הרפורמה הגדולה, וכך יהיה. ויעלה שם הרפורמה. ואני משוכנע שאזרחי ישראל החרדים יברכו על כך ויהיו שמחים. אז כולנו ביחד נקיים את הילולת הרפורמה הגדולה. תודה רבה לכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לשר התקשורת. חבר הכנסת ינון אזולאי. אחד המציעים. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בינתיים הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה, הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון מס' 11) (הוראות לעניין מינוי חברים לוועדת), התשפ"ב–2022. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לסגנית מזכיר הכנסת. << הצח >> הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – הגבלות מוסכמות על שירות וציוד תקשורת), התשפ"ב–2022 << הצח >> (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה. ברשות אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, חבריי לאופוזיציה, בעזרת השם גם באופוזיציה וגם בקואליציה – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – כדאי שתשמעו קצת ותבינו על מה המלחמה הזאת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דניאל. עליזה. נא לשמור על השקט. דבר למיקרופון. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה. אדוני היושב-ראש. עומד פה שר התקשורת ומוכר לכם סיפורים שהוא רוצה לעשות רפורמה בשביל החרדים. מה הוא רוצה להגיד לכם? הוא רוצה טוב לחרדים. הוא רוצה טוב לחרדים. על מה הוא מדבר? מה הוא מספר לנו סיפורים, שאנחנו משלמים יותר יקר. אז קודם כול, אני משלם על כשרים – שני כשרים ב-55 שקלים. הינה חשבונית. שלא יספר לי סיפורים. אבל, חברים, זה לא הסיפור פה. הסיפור פה זה לא הכסף, הסיפור פה זה לא הכסף – הסיפור פה זה פגיעה בחינוך הטהור של הילדים שלנו. אני מחזיק טלפון כשר כי אני יודע מה זה. הוא רוצה להרוס את החינוך של הילדים שלנו. בלי בושה הוא עומד ומחייך פה. אתה יודע מה זה ילדים, אתה יודע מה זה כאב. אשתי הייתה פה ודיברה איתך ואמרה לך את הכאב שלנו. על מה אני מדבר? אתה מדבר איתי על ילדים. הילד שלי בגיל 20, 22, 23, 28, הוא הילד שלי. אתה רוצה להרוג לי אותו. אני לא אתן לך. אני לא אתן לחשוף אותו לאינטרנט. אני לא אתן. אתה רוצה לקחת את הטלפון הכשר הזה, את המספר הכשר הזה, שיוכלו להביא אותו עם הטלפון הזה, בלי שום דבר. זה מה שאתה רוצה, שיהיו חשופים לאינטרנט. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> בגיל 28 – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה לא רוצה לעשות טוב. אתה לא רוצה לעשות טוב. אתה רוצה לקחת אותם ולהפוך את החינוך הטהור של הילדים שלנו – לטמא אותם. הילד שלי רוצה להיות טהור. אז יש 70% שיש להם שני טלפונים. אז מה? אצלנו כל אחוז בחינוך הילדים שלנו זה כואב, זה כואב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תכבדו. הוא זועק מדם ליבו. תכבדו לפחות. אתם יכולים לחלוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תסתום את הפה שלך, אתה. זה כואב לנו. מה אתם חושבים? ושלא תספרו סיפורים. אתה שאלת. שאלת אם יש פה מישהו. אני עם טלפון כשר. אין לי אינטרנט בבית, אין לי כלום. זה מה שיש לי. מדם ליבי פה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יעקב אשר, בישיבה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> יש לך – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה רוצה להרוג אותי. אני לא אתן לך. אני לא אתן לך. לא תזכה ליום הזה שהרפורמה שלך תיכנס. ואני מאחל לך שהילדים שלך יהיו צדיקים, שיהיה להם טלפון כשר. תאמין לי – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> ינון, אמרת – העוזרים שלך, לעוזרים שלך יש טלפון כשר? העוזרים שלך, יש להם טלפון כשר או לא? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, אז אני – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השר, מה הקשר? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה מדבר שטויות ומוריד את הרמה. תתבייש לך. והינה, אני אומר את זה פה לכל העוזרים שלי והיועצים שלי: מי שאין לו טלפון כשר ורוצה להחליף לכשר – אני לא מונע ממנו. זה בדיוק – – – שאנחנו לא מונעים מאף אחד מה שהוא רוצה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ינון, ינון – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם, חבריי, חברים יקרים מהאופוזיציה ומהקואליציה, רוצים לפגוע בחינוך של הילדים שלנו? אל תיתנו להם את זה. אדון השר כהנא, רק שתבין שמי שעוזר לנו פה זה אנשים מהמפלגות הערביות. במה שאתה לא מסוגל לעזור; מה שאתה לא מבין בחינוך של הילדים שלנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ינון, תודה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אחמד טיבי – – – << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים). הצבעה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני רוצה הודעה אישית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אחרי ההצבעה. מה, אתה רוצה לשבש? תהיה לך הזדמנות. תרצה? אחר כך. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> למה? זה לא הגון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 57 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 43 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – הגבלות מוסכמות על שירות וציוד תקשורת), התשפ"ב–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, לא מוחאים כפיים. בעד הצעת החוק הצביעו 57 חברי כנסת, נגדה הצביעו 43. אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה, והיא תעבור להמשך דיון בוועדת הכלכלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ביטחון פנים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ביטחון פנים. ועדת הכנסת תחליט. תודה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת שלמה קרעי << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על שקט. אנחנו עוברים להמשך סדר-היום. מהדיון הסוער הזה יש בקשות להודעות אישיות, גם של חבר הכנסת קרעי, גם של השר הנדל. קודם כול חבר הכנסת קרעי. בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך, אדוני. חמש דקות, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. עומד כאן השר המתנשא, היהיר, השחצן, שלא מסוגל להבין מה הבוחרים שלו רוצים, כי הוא לא עובר את אחוז החסימה בסקרים, אבל הוא מנסה ללמד את החרדים מה הבוחרים שלהם רוצים. עומד כאן האיש היהיר הזה – עומד כאן הנדל, השחצן, המתנשא, ומזלזל בי. הוא לא למד פרקי אבות. הנדל, המשנה בפרקי אבות אומרת: "גימטריאות פרפראות לחכמה". הברטנורא מסביר מה זה "גימטריאות פרפראות לחוכמה". כמו הפרפראות, שרגילים לאכול בסוף הסעודה לקינוח דרך תענוג, כך החוכמות האלו מכבדות את בעליהם בעיני הבריות. אבל לא בעיני כל הבריות. יש כאלו שחצנים, מתנשאים. יש כאלו. אולי הנדל לא יודע כל כך חשבון, אז לא נעים לו, ולכן הוא קורא בזלזול "איש הגימטריות" – זה מהמפלגה שלך, לא? אה, לא. זה לא משלך. כמו ילד קטן שמבין שיש לחבר שלו משחק שהוא לא יכול לקבל, כי הוא לא יודע חשבון, והוא מזלזל ואומר שהמשחק לא שווה כלום, כך הנדל מזלזל, אבל אוכל את הלב. עולמו הצר, אדוני היושב-ראש, כעולמה של נמלה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, לא שומעים את הנואם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> עולמו של הנדל, הצר כעולמה של נמלה, מושתת על יסוד אחד, והוא פסילת הציבור הליכודי, הציוני והחרדי, וביבי, ביבי, ביבי. הקמנו קואליציית שמאל קיצוני? לפחות בלי ביבי. חילקנו ג'ובים לכל דכפין וניפחנו את הממשלה לממדים היסטוריים? זה עדיף על ביבי. פעילים שלנו תקפו באלימות קשה מפגין ואנשי תקשורת? הם בטח ביביסטים במקור. חוקים אנטי-דמוקרטיים להשתקת חופש הביטוי ודחיקת מילוני מצביעים? זו הרי מהות ה"רק לא ביבי". נכנענו לטרור? אבל ביבי. פוגרומים של ערבים נגד יהודים? ביבי. הגנה על מערכת המשפט? ביבי, כמובן. הפקרת הנגב? אבל ביבי. שר ההנדל הוא שר ההבל, והוא גם חסר בושה. אין לו אידיאולוגיה ולא ערכים. הרי הוא, מבחינתו, ייבחר שוב, אם לא במפלגה של בוגי אז בכחול לבן, ואם לא בכחול לבן אז בדרך ארץ, ואם לא בדרך ארץ, אז בתקווה חדשה. ואם לא שם אז במרצ, ואם לא במרצ נדאג לו לשריון במשותפת. הרי אין באמת גבולות לשר ההנדל. הוא ירוץ במשותפת, ואז יבוא לכאן ויטיף לכולנו על ציונות וערכים. זהו שר ההנדל. האיש שהפך לסמל סטטוס של רחב הפוליטית. שר ההנדל תמיד יקבל גיבוי תקשורתי וציבורי שמאלני. הרי הוא תופעת לוואי של שנאת ביבי. הוא לא באמת קיים. הוא כמו גיהוק של בן כספית. ובן כספית באיזשהו שלב ישתה מים או ייבהל ויפסיק לגהק, ואז אין יותר שר ההנדל. פוף, כך הוא ייעלם. אבל הדוקטור לשכתוב ההיסטוריה שכח שאת ההיסטוריה כותב המנצח. אנחנו נכתוב את ההיסטוריה, הנדל. בהיסטוריה שלנו שר ההנדל ייזכר כמי שהוא באמת. אופורטוניסט חסר עקרונות וערכים, רחב הפוליטית, ויותר מכול, כלום ושום דבר. בסך הכול יריקה של גדעון סער. אז הנדל, תמשיך לרקוד כמו רחב פוליטית בין מפלגות. אתה תכף הולך הביתה. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << נושא >> הודעה אישית של שר התקשורת יועז הנדל<< נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השר הנדל, ביקשת להגיב בהודעה אישית. גם לך עומדת הזכות. בבקשה, חמש דקות. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> בואו, בואו נצא. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> "באבוד רשעים רינה". << קריאה >> יואב בן צור (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> אוי, שומו שמיים. אתם יוצאים. כואב הלב. אוי ואבוי. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> דבר עם עצמך, דבר עם עצמך. לך דבר עם עצמך. תם זמנך, תם זמנך. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> חיים, בוא נצא. תשאיר אותו, שידבר עם הקירות. מצד אחד – – – ומצד אחד – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חברים, קודם כול אני שמח שאתם מרגישים הישג גדול. אבל אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי. אם אתם חושבים שהממשלה נופלת, אז התקנות נכנסות. ואם אתם חושבים שהממשלה לא נופלת, אז יש בעיה אחרת. אז אני חושב שאתם צריכים לעשות חישוב מחדש. עמד כאן איש גימטריות מסוים, אני לא מזכיר שם, נכון? מותר על פי התקנון. איש גימטריות מסוים – הוא לא עשה כלום בימי חייו למען מדינת ישראל, אבל הוא נותן נבואות. אצלנו ביהדות הנבואה ניתנה לשוטים, והאיש נותן נבואות כבר כחצי שנה. פעם אחת הוא בא – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, תדייק, מאז שחרב בית המקדש. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> מאז שחרב בית המקדש, אבל הוא לא נולד לפני שחרב בית המקדש, לכן אני יוצא מנקודת הנחה, שכשהוא מנבא, באופן כללי – מי שמנבא באופן כללי הוא שוטה. הוא עומד ונותן נבואות. פעם אחת, אני זוכר שהייתה חברת הכנסת עידית סילמן, שהודיעה הודעה באותו יום, ואז הוא עומד ונותן נבואה; לא רק נבואה, הוא אמר: "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו". בירך שהחיינו, ואמר: זה היום הגדול ביותר בתולדות העם היהודי. אתה שואל את עצמך, מה היום הגדול? האם כיבוש הכותל, שחרור הר הבית, האם צנחנו במתלה שוב פעם, הקימו מדינה, כ"ט בנובמבר? לא, זה היום הגדול שעשה ה', עידית סילמן הוציאה הודעה אתמול בבוקר. אתה מסתכל עליו, והוא נותן נבואה שתוך יומיים הממשלה נופלת, ואתה מסתכל ושואל את עצמך, או אומר לעצמך: כמה חוכמה הייתה באמירה הזאת שמאז חרב בית המקדש הנבואה ניתנה לשוטים. והינה עומד איש הגימטריות ובחישובי הגימטריות המפולפלים שלו הגיע למסקנה איזה מערכת תהיה ולאן נגיע ואיך זה ייראה. לא משנה שבארבע מערכות בחירות הוא כבר נותן גימטריות ונותן סימנים ומסביר ומנבא ומספר ושום דבר לא קורה. אבל כך כנראה עם הבבא בובות למיניהם: הרבה מילים, מעט חיבור למספרים ואפס תוצאות, לא בימי חייו והישגיו ולא בעתיד. ולגבי הרפורמה, גבירותיי ורבותיי, שום דבר לא השתנה. התהליך התרחש. אם הצהרתית הייתם צריכים את החוק בקריאה טרומית, אז בבקשה, זה לא משנה כלום. חבריי החרדים יכולים לנשום לרווחה: הטלפונים הכשרים יהיו קיימים; הציבור שירצה טלפון כשר, יהיה לו טלפון כשר; ילדים לא יוכלו לנייד מספרים; ויהודי בן 50 שירצה לנייד את המספר שלו, כמו כל אזרח ישראלי, יותר לו לנייד את המספר שלו. ההבדל היחיד – חבר הכנסת אחמד טיבי, מכיוון שהצבעתם עם החרדים על הדבר הזה, אנחנו מתכוונים להכניס את המגזר הערבי יחד עם החרדי לוועד הרבנים. אתם יכולים ביחד לקבוע אילו מספרים אתם רוצים לחסום ואיזה לא. אני חושב שוועד הרבנים ישמח לעשות את שיתוף הפעולה הזה לא רק בכנסת אלא גם בפרקטיקה. זה באמת מרשים שכל ההישגים של המשותפת בנויים על הרשימות החרדיות והליכוד, על החרד"לים, ואני חושב שאולי שווה דיון על הטלפונים הכשרים ואיך זה משפיע על המגזר הערבי – נושא הניוד. לסיכום, אני רוצה לומר: דקלרציה זה נחמד, מחיאות כפיים זה נחמד, בסוף יש אזרחים במדינת ישראל שמגיע להם חופש לנייד את המספר; מגיע להם לקבוע איזה מסלול הם בוחרים, ואני מתכוון להיאבק על זה שלכל אזרח ישראלי יהיו אותן אפשרויות, על פי תפיסת עולמי של זכויות וחובות שווים לכל אזרח. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לשר הנדל. << הצח >> הצעת חוק המים (תיקון – איסור הפסקת אספקת מים בשל חובות של רשויות מקומיות), התשפ"א–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/479/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק המים (תיקון – איסור הפסקת אספקת מים בשל חובות של רשויות מקומיות), התשפ"א–2021, של חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי. יעלה ויבוא, עשר דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, מכובדי היושב-ראש, מלכתחילה אני אומר שתשובה והצבעה יהיו במועד אחר. ובכן, מדובר בהצעת חוק המים (תיקון – איסור הפסקת אספקת מים בשל חובות של רשויות מקומיות). מים הם מצרך חיוני, כמו חשמל. העמדה שלנו ברורה: אין לנתק ואין להפסיק אספקה, כי זה פוגע פגיעה קשה גם באיכות החיים ובחיים עצמם. לכן כבר ב-2014 התקבלה החלטה מינהלתית על אי-הפסקת מים דרך תאגידים. אבל עדיין חברת מקורות, אדוני היושב-ראש, יכולה להפסיק – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת חיים כץ, הכול נכנס להקלטות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אספקת מים ליישובים. אני אתן דוגמה: ב-2018, הייתה הפסקה כזאת בעוספיא, וזה היה עונש קולקטיבי לכלל הציבור – והיו גם יישובים נוספים – בגלל חובות של הרשות. אי-אפשר להעניש את התושבים, וחלק מהמוענשים שילמו. לכן, אדוני, באה הצעת החוק הזאת, שהיא הצעה חברתית מאין כמותה. היא כמעט הייתה עוברת אלמלא התפתחויות שהיו כאן בהצבעות הראשונות. אני הייתי בקשר עם כמה ראשי רשויות ותושבים רבים פנו אליי. אני הצגתי, יחד עם חברי אוסאמה סעדי, את הצעת החוק הזאת. הצגתי אותה לראשונה בכנסת השבע-עשרה, פ/1777, ולאחר מכן חידשתי אותה תמיד. היות שהצבעה ותשובה יהיו במועד אחר, ברשותך אגיד כמה מילים על נושא כאוב: רצח נשים. הייתי אמור להציג את זה כהצעה דחופה, אבל ההצעה תידחה למועד אחר. לכל אישה יש שם, לכל אדם יש שם. ג'והרה חניפס משפרעם וסמר כלאסנה מחיפה נרצחו על ידי אנשים שביצעו פשע נורא. פשע נורא. הם נטלו את חיי הנשים האלה. גם ספיר נחום מעכו נרצחה. פשע נורא. אגב, להבדיל מבנימין נתניהו, אני מזכיר את שלוש הנשים, לא רק את האישה היהודייה, כפי שהוא עשה. כי רצח הוא רצח הוא רצח. רצח נשים הוא במיוחד דבר נורא. יש מי שחושב שהוא "גבר" בגרשיים – והוא לא. לכן הוא יכול ליטול חיי אישה. במקרה שהזכרתי של ג'והרה ושל סמר – וגם של ספיר – הרצח בוצע באופן מיידי וראינו את האכזריות. בנוסף, מדברים רבות על מאבק בפשיעה. בתקופה האחרונה, בימים האחרונים – אני רוצה להזכיר את השמות, כי הם לא רק מספרים, (אומר בערבית: הם לא רק מספרים:) אחמד אבו שיכה, חמאדה מוחסן מנצרת נהרגה בג'נין, ג'והרה חניפס משפרעם, תאופיק ערו מג'ת, סמר כלאסני מחיפה, מחמוד סנעללה מדיר אל-אסד, מוניר ריאן מכפר ברא ונאדר מקאלדה מבאקה אל-גרבייה, (אומר בערבית: רחמי האל עליהן.) השטף הנורא הזה, שטף הדם והרציחות האלה הם מכה איומה. זה משבש את כל החיים של החברה הערבית והיישובים הערביים. אנחנו כולנו מאוחדים בצורך לעשות כל מאמץ, כל מאמץ. לכן תמכנו כאן בחוקים קשים ומחמירים, כדי למגר את תופעת הפשיעה: גם נשק, גם פשיעה, גם רצח נשים. למרות שאנחנו באופוזיציה, נושיט יד לכל יוזמה של הממשלה. סגלוביץ' עושה עבודה בכיוון הנכון. נפגשנו איתו לאחרונה, ואנחנו ממשיכים להיות איתו בקשר כדי לעשות הכול. הינה נכנס סגן השר סגלוביץ'. אמרתי שאתה עושה עבודה בכיוון הנכון. נפגשנו, הצגת את הנתונים. אומנם עדיין אין עלייה בשיעור הפענוחים, אבל יש ירידה במקרי הירי. אבל לאחרונה – הרציחות האלה בימים האחרונים, עברו כל גבול, ואז אי-אפשר לדבר על שיפור במצב, כי כל מקרה הוא עולם ומלואו. יהי זכרם ברוך. (אומר בערבית: רחמי האל עליהן.) תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. כאמור, תשובה והצבעה במועד אחר. << הצח >> הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין ומשקאות אלכוהוליים בחנות גדולה), התשפ"ב–2021 << הצח >> [הצעת חוק פ/2771/24; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים להמשך סדר היום – הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין ומשקאות אלכוהוליים בחנות גדולה), התשפ"ב–2021, של חבר הכנסת אורי מקלב. בבקשה, אדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אצל מי? לא. בתמיכת ממשלה. עשר דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, מכובדתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אני גם מודה לך שבמשמרת שלך, כשהיית סגן יושב-ראש, חוק התקשורת עבר. מגלגלים זכות על ידי זכאי, אני לא יודע מה היה קורה אם זה היה בידי מישהו אחר, אבל ראינו גם עוד כמה אותות ומופתים בהצבעה על חוק הזה. אני גם שואל את חבריי כאן, מהקואליציה: מדוע אתם תומכים בחוק הזה? מה הזכות להתערב במשהו קנייני, שאדם קונה מרצון ומוכר מרצון? הוא רוצה לקנות פלאפון שהוא מוגבל ולא חכם, מה אתה מתערב? כשל שוק? אין פה כשל שוק. המחירים הכי זולים נמצאים דווקא במקומות הכשרים. יש תחרות בין כל החברות שנמצאות שם, וגם אם יש לקונות מסוימות, אפשר לתקן אותן, אבל לא לעשות רפורמה שבעצם פורצת וסוגרת את המסגרת של פלאפון כשר. אנחנו שמחים שעל אף הרצון ועל אף היהירות, ובאופן שהוא הציג את הדברים – שנבר באשפה ולקח כל מיני דברים חריגים וזניחים ובזה התעסק – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אפשר להרים כוס יין לכבוד זה. בשעה הזאת זה בסדר. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זהו, זה הדבר, שתהיה שמחה על כוס יין. אתה צודק. אני באמת מבקש להציג את הצעת החוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין ומשקאות אלכוהוליים בחנות גדולה), אבל אני רוצה קודם כול להודות לחבריי יוזמי החוק: חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת יעקב אשר, חבר הכנסת פינדרוס, וכלל חברי הכנסת שתומכים בהצעת החוק הזו. גם אם לא שומעים פה, הם מעודדים אותי להמשיך עם הצעת החוק הזו, ולו בגלל שאנשים מקרוב חווים את החוויה הלא-נעימה הזאת, שאתה עורך קנייה וסוף-כל-סוף יוצא לאותו מרכול, סופרמרקט או רשת מזון, כשאתה עורך את הקנייה, במיוחד זה בולט בערבי שבתות וערבי חגים, עם הרשימה שאתה צריך לעשות. היין היום הוא חלק מרשימת הקניות – ודאי בשביל הקידוש – אבל היין הוא היום מוצר במטבח הישראלי; הוא חלק מהבישול הישראלי, גם בבשר, גם ביין, גם בסלטים, בעוגות, באפייה. היין נמצא – בין אם הוא יבש ובין אם הוא לבן – הוא נמצא בחלק מהקנייה. ואתה מגיע לקופה אחרי 23:00, ואז הקופה חסומה ולא נותנת לך להעביר את זה. אתה שואל: מה קרה? אומרים לך: לא, אי-אפשר. אני, אדם בן 40, 50, 60? עורכים את הקניות. מה התוצאה? הוא צריך לחפש אלטרנטיבות, גם לשלם יותר יקר, גם טרחה, זה גם מרגיז, זה גם – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לפעמים הוא עומד שעה וחצי בתור – – – << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ואתה אחרי זה צריך להחזיר. אחרי 23:00 צריך. עכשיו, אולי פעם, אני תכף אגיע לזה – בגלל שאנחנו היינו חלק מהמחוקקים, אנחנו יודעים מה הייתה כוונת המחוקק בעניין הזה. במקום לבוא ולאפשר את הדבר הזה, אנחנו היום מבקשים לא לגעת בשום דבר – לא בבירות ולא במשקאות אלכוהוליים. מדברים על הדבר המינימלי, הבסיסי, שהוא גם לא – היין, הוא לא מה שמשכר היום, זה לא מה שהצעירים לוקחים. זה לא יין. לוקחים אולי בירות, לוקחים אולי משקאות חריפים, כמו ויסקי, ערק ועוד דברים כאלה. אני באמת לא מבין בזה. להגביל במכירת יין? ואני רוצה להגיד יותר מזה, בהצעת החוק שאנחנו חוקקנו אז יצאנו גם מתוך נקודת הנחה שהחנויות בסך הכול ב-23:00 נסגרות עקב חוקי העזר ואין צורך ביותר מכך. אם היינו יודעים אז, שהיום, בתרבות הצריכה, האריכו בגלל לחץ, ואולי גם הקורונה גרמה לזה – באופן כללי האריכו את השעות, וגם אנשים יוצאים בלילה בשקט לקנייה. כל המרכולים האלה מוכרים אחרי 23:00, סימן שצריך את זה, שיש דרישה לזה. וכשיש דרישה לזה, יחד עם זה היה צריך לגדול. אנחנו ראינו את זה כדבר פשוט ונצרך, דבר שנותן גם את הנוחות אבל פחות מטריח. זה גם פוגע כלכלית וגם מטרטר את האנשים. אנחנו נתנו, הוספנו גם שלייקעס, אמרנו שגם למי שחשש – אז זה רק מגיל 21. לא רק זה, אנחנו גם אומרים שזו לא תהיה הקנייה הבלעדית. לא לקנות רק יין, צריך לעשות קנייה כוללת, במינימום כפול מהקנייה שאתה קונה. אם אותו יין שאתה קונה – אם קנית יין ב-150, אז אתה צריך שהקנייה שלך תהיה מינימום 300. האמת היא שזה מיותר, אבל באנו לקראת הדבר הזה, אף שאנחנו חושבים שהדברים האלה לא צריכים להיות. צריכים לתת אמון באנשים, צריכים להיות מידתיים. אי-אפשר ללכת רחוק, ואנחנו הולכים. אני רוצה להגיד שאני מסכים ואני מודה למשרד לביטחון הפנים, למשרד הכלכלה ובעיקר למשרד הפנים ולשר הפנים, סליחה, לשר המשפטים, שתמך בחוק הזה והביא אותו לידי אישור בוועדת השרים לחקיקה. אני, באמת, זה מביא אותי לתובנה אחרת, ואני אומר את זה בצורה מאוד פתוחה. היום הייתה הצעת חוק של חברת הכנסת גבי לסקי על נושא הורדת הסעיף של העלבת עובדי ציבור. ממה זה בא? זה לא הגיע מכך שאנחנו חושבים שצריך להעליב עובד ציבור ואין צריך להגן עליהם. צריך להגן עליהם, אבל השימוש הלא-נכון, השימוש הקיצוני שלוקחים, שבכל דיבור עם שוטר אתה מואשם בהעלבת עובד ציבור ונעצר במקום להתמודד – באמת יש העלבה? תעד את זה ותזמין אותו למשפט. חלק מהעלבות עובד ציבור זה בכלל בתחום אחר לגמרי, כמו בגזענות ועוד דברים כאלה. לא צריך להגיע לדבר הקל הזה של העלבת עובד ציבור. אני תמכתי בחוק הזה ולו רק בגלל הקשיים שהיום המשרדים, במיוחד המשרד לביטחון הפנים, מערימים בפני המחוקקים. קיבלתם את הרשות, הלכנו איתכם לא בדקדקנות כשבאתם לבקש את החוק הזה. אני הייתי אז בחקיקה. אמרתם שאתם רוצים, זה יעזור לכם להילחם בפשע, אפילו שאני באמת לא חושב שמניעת קנייה של אלכוהול לצעירים על ידי זה שאתה לא מאפשר לאף אחד – זו לא הדרך. הדרך היא חינוך, הסברה, אבל נניח שאתה גם משתמש בדבר הזה – תעשה את זה מידתי, אבל כשמתברר לך שיש לקונה, למה הקשיים האלה? למה אנחנו צריכים לעמוד להתחנן? למה זה לא ולא ולא? אתם הולכים עד הקצה ואתם לא שמים לב שבמה שאתם הולכים – גם בעניינים שלכם: אתם מדברים על העלבה, אבל אפשר לעצור עובד ציבור או כל איש ציבור עם תקשורת. זה לא נקרא העלבת עובד ציבור? הצורה של המעצרים לא נעשית לעיני כול? אני לא יכול שלא להזכיר את זה, יהודה כדורי ואשתו נרצחו, ה' ייקום דמם, הילדים שלהם היו חשודים ברצח. לא משנה שנעשה להם עוול בלתי יכופר, אבל עוצרים אותם בפתח בית הספר, כשהם מביאים את הילדים? לא במקום אחר. זה לא נעשה לביזוי? אחרי זה אתם רוצים הגנה בעניין הזה. אבל אני לא מדבר על זה, אני מדבר על המידתיות. תהיו הוגנים גם כשרוצים לעשות חקיקה – ואנחנו לא חושבים שבחקיקה הכול – החינוך הוא שצריך להתמודד עם לקונות, להתמודד עם תופעות לא טובות, הכול דרך קנסות. אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש, אני רק הסתכלתי מסביבי איך בתקופה האחרונה מתמודדים עם בעיית בריאות. מה עושים אם יש בעיית בריאות, אם יש סוכרת, מה עושים? לפני הסברה ולפני חינוך נותנים מס על משקאות קלים. למה דיאט? כי זה גם כן לא בריא. זה מה שיודעים, למה פטל, למה? למה כזה קנס על פטל? על מה שעלה 23 שקלים, משקה זול למשפחות נצרכות, עלה ל-60 שקלים. זה לא בריא, אבל איך מתמודדים? קנסות. איך מתמודדים עם בעיה של איכות הסביבה? מס על חד-פעמי. איך שר האוצר אומר: מה, אין מדיחי כלים? רוצים להתמודד עם עישון, הבאתם שלשום מכס או מס, 1,600%. לא בריא? יש עוד דרכים להתמודד. שקיות ניילון – מס; בקבוקים – מס; גודש – אגרת גודש; תחבורה ציבורית – קנסות; מייד מעלים את הקנסות על אי-תיקוף. אדם, מותר לו לנסוע בחינם, יש לו חופשי-חודשי. מבקשים ממך לתקף. אנשים מתקפים, אין להם סיבה לא לתקף – אבל קורה שלא. תחנך, תסביר, תציב שלט. השפה המדוברת היום, בקדנציה הזאת: קנסות. זה מה שיודעים, קנסות. זאת שיטה שלקוחה מאיזה מקום של אנשים שלא רוצים לחנך, אלא לחנך מחדש. שיטה רודנית שהיא באה לעשות בכפייה. זאת תרבות כזאת; זה חינוך כזה שאנשים מקבלים היום. צר לי שזו הגישה באוצר כיום; שבגישה הזאת נוקטים. אני לא אדבר איתך, אדוני היושב-ראש, על שימוש בטלפון עכשיו – עוד קנסות, דברים נכונים, על קסדות, חבר הכנסת אשר. רק הקנס? איפה כל החינוך, איפה כל ההסברה, איפה האכיפה. זה לא. דרך אחת יש, הדרך הקלה – לפגוע לך בכיס. ראינו מה שנעשה ברכבת הקלה, אדוני היושב-ראש, אתה ואני. כמה ראינו שאנשים ישרי דרך – אישה שאף פעם לא נסעה חינם, וחינכה, הייתה מחזירה גם מיליון שקל, הנכדים שלה צריכים לראות שעצרו אותה בגלל שלא הייתה לה תעודת זהות?שיטה כזאת, שיטה של רודנות, זה נקרא שלטון של כפייה, של חינוך מחדש, במקום השקעה בדברים אחרים. יש לי עוד רשימה שלמה על דברים – קנסות תעבורה, קנסות עזר – היום דבר חדש: חוקי עזר מגיעים לוועדת חוקה. למניעת הכנסת כלים חד-פעמיים לחופי הים – קנס. יחטטו לך – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עם אבטיח שהאימא רוצה לתת במזלג חד-פעמי לילדים שלה? קנסות, אי-שימוש. אדוני, זה גם מביא את ההסבר הזה, מדוע כשכבר יש מחיר למשתכן – יש מחיר מטרה – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. אתה כבר אחרי הזמן. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני היושב-ראש. יש זכאות גם למי שעומד להינשא. בעוד שלושה חודשים הוא נרשם לנישואין, הוא התארס – מבטלים גם את זה. גם על זה לא – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנשים שנרשמו כבר עכשיו, מבטלים את זה. זאת רודנות. זאת אטימות. אנשים מנותקים, ואנשים אגרסיביים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אורי מקלב. תשיב השרה אורית פרקש הכהן בשם השרה אילת שקד. בבקשה, גברתי, עשר דקות, אם תרצי, יש לרשותך. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבדת להשיב בשם שרת הפנים אילת שקד. זאת התשובה: חוק רישוי עסקים קובע איסור על מכירת משקאות משכרים מהשעה 23:00 עד השעה 06:00 פרט לחריגים שנקבעו בחוק. הצעת חוק זו מבקשת לקבוע חריג נוסף, ולפיו איסור מכירת משקאות משכרים לאחר השעה 23:00 לא יחול על מכירה של יין. בנוסף, מוצע לקבוע כי יהיה ניתן למכור משקה משכר בחנות גדולה לאחר השעה 23:00, ובלבד שלרוכש מלאו 21 שנים לפחות, ושבאותה קנייה נרכשו מוצרים שאינם משקה משכר במחיר כפול לפחות ממחיר המשקה המשכר. התיקון המוצע נועד להקל על צרכנים רבים שעורכים קניות בשעות המאוחרות בערבי שבת וחג, והמשקה האלכוהולי שהם מעוניינים לרכוש איננו מיועד לשתייה מיידית אלא לשימוש בסעודות השבת והחג או לצורך בישולים. כדי לא לפגוע במטרות החוק, סויגה הצעת החוק האמורה לקנייה ברשתות המזון הגדולות, שלא נמצאות בדרך כלל באזורי בילוי, ועל כן החשש שירכשו בהן אלכוהול לשם שכרות היא מופחתת. ועדת השרים אישרה את התיקון הזה בכמה התניות – יותר טוב? ועדת השרים אישרה את התיקון הזה בכמה התניות: לאור העובדה כי הנושא של הגבלת מכירת אלכוהול איננו בתחום האחריות של משרד הפנים, תוסר חובת הדיווח השנתית של החנויות על מכירת המשקאות המשכרים לשרת הפנים, והסמכתה להגביל את המכירה למכירות בחנויות מסוימות. כמו כן, המכירה תורחב רק לערבי שבת וחג עד השעה 01:00, ולא תתקיים הבחנה בין שטחי החנות. לאור כל האמור, אנו קוראים לחברי הכנסת לתמוך בתיקון הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אתה רוצה להשיב? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אין להשיב. הוא יכול להתנגד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מאה אחוז. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין ומשקאות אלכוהוליים בחנות גדולה). הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין ומשקאות אלכוהוליים בחנות גדולה), התשפ"ב–2021, << הצח >> לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא נגד אלכוהול, מה אתה רוצה ממנו? בעד הצעת החוק הצביעו 16 – רבותיי, זה מפריע להקראת תוצאות ההצבעה. בעד הצעת החוק הצביעו 16 חברי כנסת, שני חברי כנסת התנגדו, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה, והיא תעבור להמשך חקיקה בוועדת הפנים והגנת הסביבה. חברי הכנסת, ווליד טאהא – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> רגע, איזו ועדה? מקלב, ועדת הפנים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ועדת הפנים והגנת הסביבה. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> זה היה כלכלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מציע כלכלה. ועדת הכנסת תקבע. זה כלכלה, לא יודע למה כתבו ועדת הפנים. הוא רוצה כספים – אין בעיה. ועדת הכנסת תקבע. תודה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מקלב, היה כתוב ועדת הפנים, אמרתי – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ועדת הכנסת. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> אי-יישום המלצות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות להרחבת השימוש במכשור רפואי מיוחד (תאי לחץ) בפריסה ארצית << הלסי >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רבותיי, אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום, הצעות לסדר-היום. הצעה דחופה לסדר היום בנושא אי-יישום המלצות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות שהתקבלו בכנסת העשרים-ושלוש בדבר הרחבת השימוש במכשור רפואי מיוחד (תאי לחץ) בפריסה ארצית, מס' 2660, 2664, 2666 ו-2698. יעלה ויבוא חבר הכנסת מופיד מרעי, בבקשה. חברי הכנסת. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> רק שלוש דקות? תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, יש שר? שר הבריאות פה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יגיע. יש שרה במליאה. << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני מקווה ששר הבריאות יגיע, כי הדברים מופנים אליו. אני מעלה לסדר-היום, עם חבריי חבר הכנסת אופיר כץ, טטיאנה מזרסקי ויעקב מרגי, את המחסור במכשור הרפואי המיוחד – אני מתכוון גם לתאי לחץ בפריסה ארצית, ואת אי-יישום המלצת ועדת העבודה והרווחה משנת 2020. ב-1994 פורסמו תקנות בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים) אשר קבעו חובת קבלת אישור לרכישה ושימוש בכמה מכשירים רפואיים מיוחדים, MRI, PET, CT, תאי לחץ ועוד. תקנות אלה נקבעו לפי גודל האוכלוסייה והביקוש, כמובן, בהתאם להצבה של המכשירים. לכן לא הובא בחשבון גם המדד הגיאוגרפי, קרי הפריפריה, יישובי הפריפריה גם בצפון וגם בדרום. המדד הגיאוגרפי מאוד מאוד חשוב לנו, מאחר שהמכשירים האלה בסופו של דבר נפרסו במרכז הארץ, במרכזי האוכלוסייה. מכשירים אלה נרכשו על ידי בתי החולים, בדרך כלל מרביתם מכספי תרומות בלבד, כמו מכשירי דה-וינצ'י שנרכשו גם במרכז הגליל וגם במקומות אחרים. כיום ישנם בארץ בבתי החולים בארץ בפריסה ארצית רק ארבעה תאי לחץ – הצפוני ביותר נמצא ברמב"ם בחיפה. השימוש במכשירים האלה מסובסד רק לקטגוריות ספציפיות של חולים – חברים, זה מפריע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת יואב קיש, אופיר כץ, אורי מקלב, נא לשבת. זה מפריע לנואם. << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> זה מאוד מפריע. אני חוזר ואומר – המכשירים האלה סובסדו רק לקטגוריות ספציפיות של חולים שסובלים מזיהומים או מקרינה, כך ששאר האוכלוסייה, בפרט חולי קורונה, לדוגמה, או סוכרת, אשר זקוקים לשימוש בתאי לחץ, אינם יכולים לקבל סבסוד. ניקח לצורך העניין אישה סוכרתית מהגליל או מאילת, שכתוצאה מהמצב הבריאותי שלה היא בדרך לקטיעת רגל – היא לא תקבל אפילו הפניה להשתמש בתאי לחץ, למרות שהטיפול אמור לסייע לה ולהציל אפילו את הקטיעה של הרגל שלה. אם היא הייתה מקבלת, אדוני היושב-ראש, תור לתא לחץ – מדובר בנסיעה של שעות עד תא הלחץ הקרוב – מה עוד שמדובר על טיפול של 30 יום, כלומר בכל יום שלוש שעות נסיעה, טיפול, ושלוש שעות חזרה – 30 יום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> זה דבר שלא מתקבל, וזה בלתי אפשרי – זה גורם למטופל לוותר בכלל על הטיפול, וכמובן, הרגל שלו בסכנת קטיעה. אני אקצר, למרות שרציתי לדבר על הרבה דברים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה כבר עברת – – – << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> עברתי? אני אבקש משר הבריאות – אני יודע ששר הבריאות כן על זה, רוצה לקדם, והגיע הזמן. בעבר הנושא הזה עלה, וקידמנו כמה מכשירים; נקדם את הפריסה של מכשירי תאי הלחץ בבית החולים זיו בצפת ובדרום בבאר שבע, בסורוקה, שייתן מענה גם לצפון וגם לדרום. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ איננו. תעלה ותבוא חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. שלוש דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שר הבריאות, מערכת הבריאות שלנו זקוקה להתחדשות, ואני מדברת גם על הטכנולוגיות והמכשור הרפואי וגם על חידוש ועדכון התקנות. מה שהיה רלוונטי בשנות התשעים של המאה ה-20 לא יכול להתאים למציאות של שנות השלושים במאה ה-21. התמונה הדמוגרפית השתנתה, והתפתחו גם תהליכי אבחון וטיפול רפואי. אולי פעם המכשירים הרפואיים, שעדיין מכונים "מכשירים מיוחדים", היו די נדירים בארץ ובעולם. כיום אין ניתוח אורתופדי שעושים ללא אבחון MRI, ולא קובעים את הטיפול האונקולוגי בלי לבצע את בדיקת PET לזיהוי גרורות בגוף. הריפוי באמצעות תאי הלחץ כבר ידוע בכל העולם כדרך מוצלחת לטיפול בבעיות רפואיות מורכבות, כגון פצעים, נזקי טיפולי קרינה, תסמונת כאב כרוני, פיברומיאלגיה ומצבים נוירולוגיים מסוימים. בשני הדיונים שהתקיימו בוועדת הבריאות על עדכון תקנות בריאות העם (מכשירים מיוחדים) הוצע תיקון לשנת 2022. אציין עכשיו את תיקון התוספת מס' 3. סעיף 3, הנוגע ל-MRI ופריסתם, ובפרט 3(א), בטור "שיעור המכשירים לנפש", במקום: "מכשיר אחד ל-180,000 נפש" יבוא: "מכשיר אחד ל-161,000 נפש". כביכול יש עדכון, יש התקדמות, אבל – ויש אבל – לפי הנוסחה הזאת, תושבי אילת עדיין יצטרכו לנסוע כ-140 ק"מ לבאר שבע כדי לעשות בדיקת MRI, וזאת מאחר שאין מכשיר MRI בבית החולים יוספטל באילת. סעיף 4, ובפרט 11, מתייחס לאישור הרכישה והפעלת תאי הלחץ במרכז רפואי. מוצע לקבוע כי המכשיר יופעל במרכזי על, שהם בתי חולים עם 900 מיטות אשפוז לפחות. זאת אומרת שתושבי הגליל, רמת הגולן, בקעת הירדן ואזורים אחרים בצפון הארץ יצטרכו לנסוע עד לחיפה ותל אביב כדי לקבל טיפול בתאי לחץ. עכשיו, תראו, בן אדם חולה לא יכול לנסוע לטיפול לבד – הוא זקוק לליווי. הנסיעה, למשל, מקריית שמונה או מקצרין לחיפה יכולה להימשך כשעתיים לכיוון אחד. אם הטיפול היה ניתן באחד המרכזים הרפואיים בגליל, הייתה נחסכת הטרחה גם למטופל וגם למלווה. חלוקת המכשירים בין המרכזים הרפואיים צריכה להיות הוגנת וצודקת. תושבי הפריפריה שמשלמים את אותו מס בריאות זכאים לאותו מגוון שירותים רפואיים ובאותה זמינות כמו תושבי ירושלים ותל אביב. נדרש להכניס בשיקולים גם את זמינות השירותים, ולא רק את הבחינה של גודל וצפיפות האוכלוסייה. משפט אחרון: משרד הבריאות צריך לדאוג לנגישות הציבור למכשירים הרפואיים המיוחדים ולאופן פריסתם בארץ. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תשיב על ההצעה לסדר-היום השרה אורית פרקש הכהן, בשמו של שר הבריאות ניצן הורוביץ. תעלה ותבוא השרה. בבקשה, גברתי. << דובר >> שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: << דובר >> אני מתכבדת להקריא את התשובה מטעמו של שר הבריאות. כיום מותר לרכוש ולהפעיל בישראל תאי לחץ בהתאם למפורט בתקנות מכשירים מיוחדים. פקודת בריאות העם, 1940 (מכשירים רפואיים מיוחדים), מסמיכה את שר הבריאות בסעיף 65ב(5), בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, לקבוע בתקנות כללים מיוחדים, מבחנים ואמות מידה הנוגעים למתן רישיונות לרכישה ולהפעלה של מכשירים רפואיים מיוחדים. לאחרונה סיכם שר הבריאות עם שר האוצר על תוספת משמעותית של 28 מכשירים רפואיים מיוחדים חדשים למערכת הבריאות, שישפרו את הנגישות לבריאות בפריפריה ויביאו לקיצור תורים לבדיקות בכל הארץ. התקנות אף הוגשו לוועדת הבריאות של הכנסת, התקיים דיון אחד בעניינן, והן ממתינות לאישורן בוועדה. ההתוויות לטיפול הנחשבות מקובלות וכלולות בסל שירותי הבריאות מתחלקות להתוויות חריפות דחופות ולהתוויות במצבים כרוניים. לצד ההתוויות המקובלות, ישנה שורה של מצבים אחרים שבהם אין די עדויות התומכות בטענות כי טיפול היפרברי עשוי להועיל בהן או לרפא אותם, כגון פגיעות מוחיות, שבץ, שיתוק מוחין, מיגרנות, טרשת נפוצה, פרקינסון, פגיעות חוט שדרה, פציעות ספורט, תסמונת עייפות כרונית, כיב קיבה, מחלות לב, דיכאון, איידס, אלרגיה, אלצהיימר, ארטריטיס, אסתמה, אוטיזם, שיתוק של עצב הפנים, סרטן ועוד. בישראל יש 15 התוויות מוכרות הניתנות במימון ציבורי. שירותי הבריאות הכלולים בסל הבריאות ניתנים בהתוויות רפואיות מקובלות המתבססות על מחקרים מדעיים. שירותי בריאות המבוצעים בהתוויות ניסיוניות לא ממומנים במסגרת סל הבריאות, אלא במסגרת ניסויים קליניים. בשנת 1999 פורסם חוזר מינהל רפואה שקובע אילו התוויות מקובלות מבחינה קלינית ומבוססות על עדויות מדעיות, והן הוגדרו ככלולות בסל הבריאות. קיימות התוויות רבות נוספות שבהן מוצע טיפול בתא לחץ, אך אין לגביהן עדויות מדעיות בהיקף ובאיכות מספיקים, והן לא נחשבות מקובלות בעולם ובארץ. בישראל קיימים כיום תאי לחץ נייחים. תאים ותיקים מצויים במכון לרפואה ימית של צה"ל, בבית החולים יוספטל, בבית החולים אסף הרופא, בקצא"א באשקלון, ובבית החולים אלישע. הערה: תא הלחץ בקצא"א אשקלון לא פעיל בשנים האחרונות ורישיונו הוגבל. ניתנו לאחרונה אישורים להפעלת שני תאי לחץ חדשים: באיכילוב ובהדסה עין כרם, בירושלים. חשוב להבחין בין תא לחץ רפואי מוכר, שהוא תא למטופל יחיד או לכמה מטופלים והלחץ הטיפולי בו מגיע ל-1.3 אטמוספרות מוחלטות, לבין מוצרים המכונים באופן מטעה "תא לחץ", והם מוצרים שמיוצרים ללא פיקוח, אינם רשומים כמוצר רפואי ועלולים להיות בלתי מועילים במקרה הטוב, ומסוכנים במקרים החמורים. עם אישור הכנסת את שינוי התקנות אמורים להתווסף, אם כך, באופן מיידי, ארבעה תאי לחץ גדולים, היכולים לטפל במספר רב של מטופלים בו זמנית. במקביל בוחן משרד הבריאות את המידע המקצועי המצטבר לגבי ההתוויות המקובלות לשימוש בתאי לחץ, ויעדכן את עמדתו לגבי מספר תאי הלחץ, ואת עמדתו לגבי ההתוויות לגביהם, והכול בהתאם לצורך. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לשרה אורית פרקש הכהן. המציעים – מופיד, אתם מסתפקים בתשובת השרה או רוצים המשך דיון בוועדה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ועדת הבריאות. אוקיי. אנחנו מצביעים. מי שיצביע בעד – בעד העברת הנושא להמשך דיון בוועדת הבריאות. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלושה הצביעו בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההצעה לסדר-היום תעבור להמשך דיון בוועדת הבריאות. עוברים לנושא הבא בסדר-היום. הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: מחירי הדלק בישראל מהגבוהים בעולם. חבר הכנסת פינדרוס – מוותר; חברת הכנסת גלית דיסטל – איננה; ינון אזולאי – מוותר; אחמד טיבי – איננו. אי לכך, אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום. הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: פגיעה בהרתעה של כוחות הביטחון והתקוממות של עבריינות לאומנית ערבית, של חבר הכנסת אופיר כץ – איננו אף הוא; אופיר סופר – אף הוא איננו. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> רצח ג'והרה חניפס בעיר שפרעם << הלסי >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אי לכך, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום. הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: רצח ג'והרה חניפס בעיר שפרעם, מס' 2821, 2826, 2867 ו-2940, של חברת הכנסת קרן ברק – איננה. מופיד מרעי, בבקשה, אדוני. אתה פעיל היום, זה טוב. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> תודה, אדוני. תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. השרה עדיין פה? לימדת אותי לא להגיע לפה עם נאום, אז אני רוצה להגיד דבר אחד. סגן שר הביטחון, הוא גם לא פה. תראו, חברים, אנחנו בממשלה התחלנו בתוכנית באמת למיגור האלימות במגזר הערבי. הוצגה לנו תוכנית; תוכנית ענפה, תוכנית מתוקצבת, ואנחנו רוצים להתקדם ולהגיע למצב שאין פשיעה במגזר הערבי – ולא רק במגזר הערבי, בכלל במדינה. בכל בוקר אנחנו רואים שיש עוד אירוע של רצח, אם זה ג'והרה, אם זה אחרים, במגזר המוסלמי והנוצרי. ואנחנו שואלים את עצמנו, ואומרים: עד מתי? עד מתי אנחנו יכולים בכל בוקר לקום ולהתלבט אם להוציא פרסום או לא להוציא פרסום בנושא? לכן אני כן מבקש מהשר לביטחון הפנים, שיאיץ את התוכנית וישקיעו את המשאבים. נכון שיש ירידה, כמו שנאמר קודם על ידי חבר הכנסת אחמד טיבי, יש ירידה בחלק מהאירועים – אבל רצח יש לנו כמעט בכל בוקר. אתה אומר לעצמך: שוב? האם בבוקר הזה לא יהיה לנו אירועי רצח כאלו או אחרים? לכן אנחנו ביקשנו להעלות על סדר-היום את הנושא הזה, כי הנושא הזה חשוב. זה חייב לקבל טיפול, מכת מדינה בכל המגזרים, ואני מבקש שהנושא הזה יטופל על ידי השר לביטחון הפנים, וסגן השר, ולדון בזה גם, כמובן, בוועדת ביטחון הפנים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מופיד מרעי. אנחנו ממשיכים. יצחק פינדרוס – איננו; אחמד טיבי – אף הוא איננו. אנחנו עוברים לתשובת השרה. יואב, אתה רוצה להשיב? למרות – – – << קריאה >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << קריאה >> כן. אני מתנצל, הייתה פה הקדמה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. ישיב סגן השר יואב סגלוביץ'. בבקשה, חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. תודה רבה לך על הסיוע והעזרה, לא נהוג ככה. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר >> אני בראש ובראשונה רוצה להתנצל בפני חברי על שלא הייתי פה להקשיב. ראיתי אותך פתאום בטלוויזיה ורצתי. אני מראש מתנצל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הכול תוקתק מהר, כך שיש להבין את זה. << קריאה >> מופיד מרעי (כחול לבן): << קריאה >> בגדול, החמאתי לתוכנית וביקשתי להאיץ את יישום התוכנית להורדת הפשיעה בחברה בכלל. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אני מתנצל שלא הייתי פה בשביל לכבד את המציע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> התקבלה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> אגיד כמה דברים בפתח. קודם כול, באמת תנחומים למשפחה. גם לי יצא לפני כמה חודשים לפגוש בביקור בעיר שפרעם גם את האבא וגם את האימא. באותו זמן גם בדיוק היה חג, והיא אפילו הגיעה עם אחת הנכדות באותו יום. זה אירוע מאוד מאוד קשה. כל רצח הוא נורא; הרצח הזה, גם הדרך שהוא התבצע, הוא מוסיף נדבך נוסף, כי ברור לכל מי שמבין – ולא צריך להבין – שהצמדת מטען לרכב זה מתוכנן, מאורגן. זה אירוע שמחייב עבודת עומק. אני יודע שהמשטרה עושה שם מאמצים כבירים להגיע למבצעים. וגם זה חשוב לי להגיד כאן בפתח הדברים – התחילו לרוץ כל מיני שמועות על כל מיני דברים. אני ממש עליתי גם לשידור ואמרתי שזה דבר לא ראוי; שעדיין לא קברו את ג'והרה והתחילו כל מיני סיפורים בכל מיני מקומות. צריך גם את זה ללמוד לכבד. בפתיחה, אני באמת משתתף בצער המשפחה. כמובן, מטבע הדברים, על עצם הרצח עצמו אני לא יכול – יש שם חקירה שהיא מתנהלת. אבל למעשה השאלה או הבקשה להצעה לסדר-היום הייתה מעבר; היא הייתה גם מה עושים באופן כללי לגבי האירועים האלה, ולכן אני ככה מוצא איזושהי הזדמנות קצת לשתף את חבריי חברי הכנסת בחלק מהדברים שנעשים. קודם כול, בכל הנושא, בכלל, של אלימות במשפחה והגנה על נשים בסיכון, מעבר לאמירות הכלליות שזה מטופל בעדיפות גבוהה, אני רוצה לגעת בכמה נקודות, שלדעתי יש בהן התקדמות בשנים האחרונות. הדבר הראשון, נתחיל בהכשרה: יש מערך שלם של חוקרים וקצינים בתחום הספציפי הזה, שהוא תחום של התמחות, בין היתר, גם בהכשרות בכל הקורסים. דבר נוסף, יש דגש נושא על נושא של שיתופי פעולה – דבר שתמיד היה אבל הוא רק התעצם, גם בשותפות בכל הפורומים; דיונים בוועדות. אני לא מדבר דווקא על הכנסת אלא על הוועדות המקצועיות ברשויות המקומיות ובכל המקומות האחרים. זה דבר שהתחילו בו לפני כמה שנים, עובד סוציאלי שנמצא בתחנת המשטרה. הפרויקט התחיל בשיתוף עם משרד העבודה והרווחה והרשות למאבק באלימות, סמים ואלכוהול במשרד לבט"פ. המהלך הזה הולך להיות מורחב גם בתקציב המדינה הנוכחי, ברמה של ביצוע. יש גם עובדת סוציאלית במשטרה שהיא דוברת השפה. אחד מהכשלים הגדולים הוא באמת להגיע למקומות ולדבר גם בשפת הנפגעים על מנת שהקשר יהיה קשר בלתי אמצעי. לעיתים זו בעיה לעשות את הדבר הזה. וגם בעניין הזה – גיוס חוקרות דוברות השפה הערבית. בשנים האחרונות גויסו חוקרות שדוברות את השפה, והן שובצו בתחנות הרלוונטיות, בעיקר בתחנות של החברה הערבית. כמו כן, בכל תחנה, כמובן, יש האפשרות לזמן מתורגמן. לא מתורגמן כזה בכאילו, אלא מתורגמן שדובר השפה הערבית על בורייה. הגשת תלונה בצורה מקוונת בשפה הערבית – יש פרויקט שלם של יכולת להגיש חלק מהתלונות, גם על העבירות האלה, בצורה מקוונת. לפעמים דווקא האנונימיות נותנת אפשרות יותר גדולה לאנשים להיפתח. יש אפשרות לעשות את זה גם בשפה הערבית, והן מונגשות גם בשפה הערבית. טופס תלונה מקוון בשפה הערבית עלה לאתר בחודש יולי. זה משמעותי מאוד, כי הרבה פעמים – זה דבר שנולד אומנם קצת לפני הקורונה, אבל בעיקר בקורונה – נשים היו סגורות בבית. לפעמים היה חשש, היה פחד, ולכן הדרך הזאת הייתה דרך מאוד אפקטיבית להגיע אליהן. נוהל עבודה, שיתוף פעולה ודיווח עם רשות רווחה גם ברמה המחוזית, גם ברמה הארצית. יש מחלקי משפחה היום בהרבה מאוד מתחנות המשטרה. עד היום הוקמו 14 – סליחה 16 תחנות נבחרות: חיפה, זבולון, רמלה, לוד, נתניה, רחובות, טייבה, ראשון לציון, איילון בני ברק, אשדוד, אשקלון, אילת מוריה, באר-שבע, פתח תקווה. לכן אמרתי שדווקא בשנה הזו, בשנה הקרובה, יהיה מחלק כזה שיוקם בתחנת שפט, עיירות, רהט, נצרת, עכו, כפר קאסם, חדרה, קריית מלאכי, קריית גת, לב הבירה ומודיעין עילית, מקומות שבאמת ראינו ששם יש מיוחדות, גם חברתית. זה נכון גם בקהילה החרדית מצד אחד, גם בקהילה הערבית מצד אחר. כן יש שוני בטיפול בתחומים האלה, יש שוני תרבותי, אסור להתעלם ממנו. לא כולנו שטנץ אחד, ולכן העניין הזה הוא לדעתי דבר מבורך, וזה הולך לקרות בשנה הזאת. עובד סוציאלי, כפי שאמרתי קודם, במחלקי משפחה – עד כה גויסו 15 עובדות סוציאליות כאלה, עובדים סוציאליים. הם מוצבים במחלקי המשפחה הקיימים. הכשרות – כבר דיברתי. כמובן, השקעה במאמץ חקירתי מודיעיני וסיגינטי. אני אומר פה, ואני אמרתי את זה קודם ואומרים את זה – אני מדבר על החברה הערבית: אנחנו עדיין בפער באחוזי הפענוח. כלומר, אם יש דבר אחד שלא הצלחנו להתגבר עליו או לייצר בו שינוי משמעותי הוא אחוזי הפענוח, ולכן בהקשר הזה זה מאוד מאוד חשוב, גם לעצם העניין וגם לאמון הציבור. הדבר האחרון שאני רוצה להגיד פה בהקשרים האלה: יש למעשה בקרות הרבה גדולות בתיקים האלה. הוקמו – וזה חשוב גם בבית הזה לדעת – מרכזי חירום לנשים במהלך יולי 2021. נפתח מרכז אלומה, הראשון מסוגו בעיר עכו. בימים אלה נפתח מרכז שני בעיר בית שמש וכן עתידים להיפתח מרכזים נוספים בראשון לציון ובבאר שבע. זו יוזמה בין-משרדית להקמת מרכז חירום לנפגעי אלימות במשפחה. מי שמכיר, כמו קטינים שמקבלים במקום אחד את מרב הטיפול ברגע הכי קשה של אנשים שנפגעים – יהיה כך גם בהקשר של אלימות במשפחה. דברים נוספים שקרו מול שירות בתי הסוהר, וזה מאוד חשוב, לגבי שחרור עצורים בעבירות אלמ"ב, של אלימות במשפחה – הממשקים המחשוביים השתפרו בצורה מאוד משמעותית. הדבר האחרון שגם התפתח עכשיו זה מודל ייחודי לטיפול בתופעה של אלימות – סדנה להעצמה נשית. זה נשמע לא הגיוני שאנחנו בתוך זה, אבל אנחנו כן. פרויקט חדש ביישובים בחברה הערבית בשיתוף פעולה עם אגף סי"ף, אגף סיכול פשיעה בחברה הערבית, משרד הרווחה, המשרד לקידום קהילתי והמשרד לשוויון חברתי – אלה סדנאות של עשרה מפגשים לנשים, הכוללות היכרות עם המשטרה, עם אופן הגשת תלונה, זכויות, הגנה עצמית. המטרה באמת לחזק את הביטחון האישי של נשים באשר הן, אבל אין מה לעשות, כן צריך לתת דגש במקומות שבהם הנשים הן במצב יותר קשה. שדרוג מערכת מנ"ע – מי שמכיר פה, מערכת נפגעי עבירה. השדרוג שלה מאפשר לקבל מידע, והחשוב פה שזה גם בשפה הערבית. לכן כאן העניין. ניסיתי לתת איזושהי סקירה קצת יותר רחבה לגבי השינויים בכלל באלימות במשפחה, בדגש על החברה הערבית. אנחנו מגויסים לגמרי – ו"אנחנו" זה לא אני באופן אישי; זה קודם כול המשטרה, וגם שאר המשרדים, המשרד, אבל גם אני באופן אישי. ושוב אני אחזור שהמבחן הגדול שלנו הוא להעלות את אחוז הפענוח באותם מקומות שבהם נעשו פשעים נוראיים כאלה, ואני מבטיח גם לכם שאני אעשה את כל מה שאני יכול כדי שאחוזי הפענוח יעלו. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לסגן השר סגלוביץ'. המציעים מסתפקים או רוצים המשך דיון? << קריאה >> מופיד מרעי (כחול לבן): << קריאה >> – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני גם מציע המשך דיון כי – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סגן השר מסכים, לא מתנגד. מסכים להמשך דיון? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דעה נוספת – חבר הכנסת אוסאמה סעדי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> דעה נוספת מגיעה אחרי הצבעה, אם אני לא טועה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד סגן השר, הפרויקטור – תאמין לי, מרוב שאתם משתדלים להראות שאתם עושים, אתם גורמים לפשיעה, והמספרים מדברים; כנראה שפתחתם פה לשטן, אדוני חברי סגן השר. מרוב שאתם אמרתם: הורדנו, הורדנו, הורדנו ב-30%, ב-40% – המציאות טפחה לכולנו בפנים. רק אתמול שלושה מקרי רצח מזעזעים בבאקה – בנאדר מקלאדה, מוניר ריאן, מחמוד סנעאללה. תאמין לי, אתמול, מהבוקר עד הערב אנחנו רק עם אבו כביר; עוד לא סיימנו עם אחד, צריך לבוא לשני. מסיימים עם הלוויה – הלוויה שנייה. ומתחילת החודש – שמונה. עוד מעט זה כבר יוני השחור. ולכן אני אומר: אנחנו יודעים שאתה עושה, ובאמת אין לנו שום תלונות, אבל אני אומר לך, היום הייתי בוועדת חוקה, ובאה כל צמרת המשטרה – חיים כץ, חיים. לא שומע, חיים. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> שומע. לא מסתכל – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> באה כל צמרת המשטרה – יואב קיש – באה כל צמרת המשטרה, עם המפכ"ל, ואמרתי: וואי, איזה אירוע יש בכנסת? מה יש בוועדת חוקה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אוסאמה, עמדה נוספת. בבקשה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> באו, אדוני סגן השר בגלל סעיף עלוב של ביטול העלבת עובד ציבור. מפכ"ל – פעם ראשונה שהוא מגיע. הוא מתחיל לדבר, לדבר, וכל הצמרת, ולא הזכיר אפילו את כל מקרי הרצח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ולכן, אני מבקש המשך דיון. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> רק משפט אחד. אני אתייחס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. אבל זה לא נהוג. זה תקדים. זה לא שאילתה – זה הצעה לסדר-היום בשלב ההצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו בשלב ההצבעה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> – – – משהו על הרצח שהיה פה. אם רוצים אני אענה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם תרצה אחר כך, זה לא בעיה. שלא נשבור את הכללים. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': << דובר_המשך >> נעשה דיון צד אחר כך, אוסאמה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה. מי שבעד – בעד להעביר להמשך דיון בוועדה לביטחון פנים. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת ביטחון הפנים נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד – שמונה, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה לסדר-היום עברה להמשך דיון בוועדה לביטחון פנים. אני עובר להמשך סדר-היום. הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: הסרת הפיקוח ועלייה חדה במחירי הלחם, של חבר הכנסת משה גפני – איננו; ינון אזולאי – איננו; איימן עודה – איננו. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אי לכך, אני עובר להמשך סדר-היום – סעיף שאילתות. שאילתה ראשונה, שמספרה 340, פלישה לבתים וצילום ילדים פלסטינים, של חבר הכנסת עופר כסיף. הוא שואל את שר הביטחון – סגן שר הביטחון נמצא כאן כדי להשיב. בבקשה, חבר הכנסת עופר כסיף. << שאילתה >> 340. פלישה לבתים וצילום ילדים פלסטינים << שאילתה >> << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, חברי הכנסת, רק להזכיר שהשאילתה הזאת הוגשה בנובמבר 2021, ומועד התשובה עליה היה אמור להיות בדצמבר. חיילים תועדו כשהם מרכזים ילדים פלסטינים בבית בחברון שאליו פלשו כשהם מצלמים אותם בניגוד לחוק וכשהמפקד דורש מהם, מהילדים, להגיד "צ'יז". רצוני לשאול: 1. כיצד בכוונתך לטפל בנושא, מעבר למה שמכונה חידוד נהלים? 2. כיצד ייענשו המבצעים? תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, סגן השר. << דובר >>סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר >> תודה רבה. א. אני מצטער על העיכוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עיכוב משמעותי. << דובר_המשך >>סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> עיכוב משמעותי. אני חושב שאנחנו הולכים וסוגרים את הפערים. יש הרבה שאלות, גם לביטחון פנים, גם לביטחון. התשובה היא קצרה אך נחושה. לאחר תחקור האירוע, חבר הכנסת כסיף, נבדק – כי באמת לכאורה זה נראה לא לעניין – ועלה כי הקצין פעל כמצופה, ומתוך ניסיון למזער את הפגיעה ואת ההפרעה לילדים בעקבות פעילות צה"ל למינימום הנדרש. האופן שבו האירוע הוצג בתקשורת חוטא למה שהתרחש בפועל. עד כאן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. בבקשה, חבר הכנסת כסיף. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, החוטא היחיד פה זה מי שצילם את הילדים, וחבריו – והדברים מצולמים. אני לא יודע איך אפשר להגיד שהוא פעל כראוי כאשר ילדים קטינים – מצלמים אותם, ועוד לועגים להם ומשפילים אותם כשאומרים להם לעשות צ'יז. אז אני שואל אותך מי החוטא פה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר:<< דובר_המשך >> אני חושב שאמרתי שזה בהחלט נראה לא לעניין. הקצין פעל על פי הנהלים לא כדי להשפיל חס וחלילה, ובטח לא ילדים – אף אחד. ניתנו הנחיות, והדברים ייראו אחרת בהמשך. עד כאן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השאילתה הבאה – שאילתה שמספרה 358, הקמת צוותים למיגור פשיעה לאומנית. חבר הכנסת יריב לוין שואל את שר הביטחון. בבקשה, אדוני. טלפון. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> סליחה. זה שיחה מעניינת. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אוקיי. תשתף אותנו. << שאילתה >> 358. הקמת צוותים למיגור הפשיעה הלאומנית << שאילתה >> << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, בכאן חדשות פורסם שבכוונת צה"ל להקים צוותים מיוחדים למה שכונה כ"מיגור הפשיעה הלאומנית היהודית ביו"ש" – כך הם כינו את זה – הכוללת מודיעין, מחסומים ומעקבים. רצוני לשאול: 1. האם ידיעה זו נכונה? ואם כן, מה הצידוק לעשות זאת? 2. מדוע לא מופנים משאבים לטיפול בבעיה של השתלטות פלסטינית על שטחי C באמצעות בנייה בלתי חוקית? << דובר >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר >> תודה, חבר הכנסת לוין. כוחות הביטחון, ובכללם צה"ל, מבצעים מגוון פעולות גלויות וסמויות במטרה לשמור על הביטחון והסדר הציבורי באזור יהודה ושומרון. הקצאת המשאבים לטיפול בהפרות חוק באיו"ש – מצד כל אחד: יהודים, ערבים, פלסטינים, ישראלים – מתבצעת בהתאם להערכת המצב הביטחונית השוטפת של כלל גופי הביטחון הפועלים במרחב. לאור אירועי פשיעה לאומנית – כשאומרים "פשיעה לאומנית" מתכוונים לישראלים שמבצעים פשיעה חמורה; מקרים רבים שמתקיימים באותו שטח – התקיימה ישיבה בראשות שר הביטחון עם כלל הפועלים מכוחות הביטחון: צה"ל, שב"כ ומשטרת ישראל, וכן מגובש שולחן עגול בראשותי. לצורך חיזוק הסנכרון והפעילות המשולבת למאבק בתופעה זו, שיש שמגדירים אותה במערכת הביטחון כטרור של ממש בחלק מהמקרים – וכמובן אני כבר מראש רוצה לסייג ולומר: אני מציע לא להיכנס לשאלה של מי יותר ומי פחות. יש תופעות קשות שצריך להוקיע אותן, ולא רק להוקיע, אלא גם להיאבק בהן, משלל סיבות. בטוחני כי גם חבר הכנסת לוין אינו תומך ביידוי אבנים או בהצתת רכבים על רקע לאומני, ואני מוסיף – פשעים חמורים או יותר. לאור זאת, הוקמו כמה צוותי פעולה במקומות שבהם החיכוך גבוה במיוחד כדי לגדוע את התופעה. צוותים אלה חיוניים לשמירה על החוק, הסדר והיציבות, ומשתתפים בהם, כפי שאמרתי, אותם ארגוני ביטחון ומודיעין. לצד זאת, ביחס לשאלתך השנייה אציין כי פעילויות אכיפה נגד עבירות בתחום התכנון והבנייה בשטחי C ביהודה ושומרון – שטחים אחרים אינם באחריותנו בנושא הזה – מבוצעות על ידי יחידת הפיקוח והאכיפה של המינהל האזרחי, וזאת כחלק מחובתנו לשמור על הסדר ועל שלטון החוק. פעילויות האכיפה מבוצעות באופן מאומץ ושוטף בהתאם לסמכויות ולנהלים וכפופות לשיקולים מבצעיים. יתרה מזאת, כדי להגביר את אפקטיביות האכיפה וכחלק מההסכמים הקואליציוניים שאנחנו בכחול לבן הובלנו, סוכם על תגבור יחידת הפיקוח והאכיפה בתקנים נוספים שמאוישים בימים אלה. עד כאן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת לוין. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני סגן השר. אני מוכרח לומר שאני מצר מאוד על התשובה הזאת, מכיוון שאדוני יודע ששני החלקים של המשוואה הזאת, כביכול, הם לא שווים בשני הצדדים. הווה אומר, האירועים שאתה מתאר כאיזו אלימות חמורה של יהודים הם שוליים שבשוליים לעומת המתקפות הבלתי-פוסקות שאותם מתיישבים יהודים סובלים באופן תדיר ויום-יומי. העבירות בתחומי הבנייה הערבית הבלתי-חוקית הן בהיקפים אדירים, בתכנון ובמימון של הרשות הפלסטינית ושל גורמים אחרים, ואל מול הדבר הזה אמצעי האכיפה הם שוליים שבשוליים. אין אפילו מצב שבו מצליחים להדביק את הבנייה החדשה שיש, לא כל שכן הריסה מסיבית של הבנייה הבלתי-חוקית וההשתלטות על שטחים בהיקפים עצומים. לצערי הרב, כפי שעולה מהתשובה, תשומת הלב והמשאבים, גם של אדוני כסגן שר שישב בראש הדיון בנושא האלימות היהודית, כביכול – אבל אינני יודע אם הוא עוסק באופן תדיר גם בסוגיה של הבנייה הבלתי-חוקית – – << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מכובדי, שאלת המשך. יש לך עוד שאילתה. << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וגם הקצאת המשאבים שכל כך חסרים לצורך ההתמודדות עם הבנייה הבלתי-חוקית ומופנים לכל מיני צרכים אחרים שהם יותר פוליטיים מאמיתיים – אני חושב שהתמונה הזאת היא עגומה מאוד, והייתי שמח, אדוני סגן השר, לשמוע שאולי יש בכל זאת כוונה לחזור למדיניות שהיא גם נכונה יותר ביטחונית וגם נכונה יותר ציונית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> ובכן, ארבע נקודות: קודם כול, הדיון הוא חשוב ונכון – הוא נוגע בשאלות יסוד של חוק ושל ביטחון, לטעמי. כוחות הביטחון – חלקם בפיקוד ובאחריות מיניסטריאלית ישירה של שר הביטחון וחלקם פחות, שירות הביטחון הכללי והמשטרה – אבל בעיקרון המפקד הצבאי הוא הריבון, וכמובן, הוא מודאג בראש ובראשונה מהטרור הפלסטיני. זאת לא שאלה של משוואה, אלה הערכות מצב תמידיות שאומרות לאן הולך גדוד כזה, איפה צריך סיוע, משאבי מודיעין, תשומת לב, זמן מנהלים. אנחנו ממוקדים כפי שהיה בעבר בטרור הפלסטיני. הוא המסוכן. עם זאת, אלימות של ישראלים שנמצאים – בשום פנים ואופן, אגב, וחשוב לסייג בגלל הרגישות הגדולה: כמובן, מדובר במיעוט שולי, שחלקו הוא בכלל אורח באזורים האלה ומהווה איום על המוסר, על החוק ועל הנכסיות של ישראל בעמים, ומרכז כוחות שבהם אפשר לעשות דברים אחרים; לא בפירוק של מבנים בלתי חוקיים, אלא בתשומת לב למניעת אלימות, חיכוך וכמובן פשיעה חמורה יותר, שכפי שאמרתי, יש שמכנים אותה "טרור עממי". לכן יש להיאבק. זה שאירוע מסוים או איום מסוים הוא הרבה יותר כבד מאירוע אחר, לא אומר שלא צריך לעסוק באירוע או באיום הקטן יותר. דבר נוסף אני רוצה לומר – אני מציע לא לערבב בין המאבק באלימות משני הצדדים, בדגש, כמובן, על הטרור הפלסטיני, לסוגיית הבנייה הבלתי-חוקית, שהיא בעייתית ואולי אפילו מייצרת קשיים – אפילו להמשך. זה סוג אחר של כוח. מדי פעם צריך סיוע של צבא ומשטרה. לא תהיה מדיניות של התעלמות מבנייה בלתי חוקית של יהודים או של ישראלים, והדברים נעשים בשיקול דעת. אני מכיר את האנשים – הם לא עושים שום דבר להכעיס, בטח לא פוליטי. אני סומך על האנשים. אני מוצא את המקום הזה, את ההזדמנות הזאת נאותה כדי לומר שאני מצפה מכל מי שההתיישבות ביהודה ושומרון חשובה לו – והיא חשובה לחלקים גדולים מאוד של העם, ואם תסתכלו במצעים של המפלגות, כולל בקואליציה, כמובן – חלקים גדולים מההתיישבות, נראה שהם שם כדי להישאר. צריך לבצע הפרדה מאוד ברורה, חדה, הייתי אומר, בין ההתיישבות הלגיטימית, שיש רבים בעם שאולי אינם שבעי רצון מהתהליך ארוך הטווח הזה של ההתיישבות באיו"ש, והעובדה היא שהיא קיימת שם; ובצד האחר לחלוטין – התיישבות פרועה, לא ממלכתית, לא חוקית, שהיא בבחינת תפוחים שמרעילים את הארגז כולו. אם נידרש לסוגיית החקלאות בהמשך – מן הסתם נידרש אליה. אני מאוד מצפה מכל מי שההתיישבות חשובה לו לבצע את ההפרדה הזאת ולעמוד על בנייה באופן חוקי, על התנהלות חוקית ועל כיבוד חוקי המדינה – בטח לא לפגוע בבני אדם אחרים ובטח לא בשומרי חוק ישראלים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. שאילתה נוספת מס' 673, חבר הכנסת יריב לוין: בניית מסגד במתחם הבדואים בדרך לאלפי מנשה. בבקשה, אדוני. << שאילתה >> 673. בניית מסגד במתחם הבדואים בדרך לאלפי מנשה << שאילתה >> << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד סגן השר, בניית מסגד במתחם הבדואים בדרך לאלפי מנשה: הגיע לידיעתי כי במתחם הבלתי-חוקי שנבנה על ידי בדואים בכניסה לאלפי מנשה בונים מסגד חדש. רצוני לשאול: 1. מדוע לא נעשה הדרוש לעצירת העבודות? 2. מדוע לא נעשה הדרוש לשם פינוי כל הבנייה הבלתי-חוקית במקום? << דובר >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר >> התשובה היא שהבינוי הבלתי-חוקי שנזכר בפנייתך, חבר הכנסת לוין, מוכר לרשויות ומטופל על ידן באמצעות כלי האכיפה המוכרים לחוק ובהתאם לחוקי התכנון והבנייה החלים באזור. כמו כן, פעילות האכיפה במקום תתבצע בהתאם לסדר העדיפות וכפוף לאילוצים ולשיקולים המבצעיים באזור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שאלה נוספת? << דובר_המשך >> יריב לוין (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, זאת באמת תשובה ליודעי סוד, כי אני לא הבנתי ממנה כלום. יש פה שאלה מאוד פשוטה: יהרסו או לא יהרסו? אני אגיד עוד יותר מזה: הרי המתחם הזה שנבנה בכניסה לאלפי מנשה לא במקרה הוצב שם, ויש לו תכלית אחת: לערער את היציבות והביטחון בכביש הגישה ליישוב – זה כבר לא יישוב, זה כבר מקום גדול מאוד. נדמה לי שמכל השיקולים, אבל קודם כול משיקולי ביטחון, את היישוב הבלתי-חוקי שמקימים שם צריך להסיר, וצריך להסיר אותו כשהוא עוד קטן, ולא לחכות שהוא ייהפך למשהו עצום שיהיה קושי להתמודד איתו. לכן, עוד פעם, כשאנחנו חוזרים לנושא סדרי העדיפות, אני אשמח אם אדוני יודיע שהוא יכנס ישיבה במשרדו בנושא הזה, בראשותו, ויעסוק באמת בדבר שצריך לטפל בו באופן מיידי, ולא בכל מיני דברים אחרים. תודה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אני אומר שני דברים: אחד, יש מצוקת כוח אדם אדירה שהגדרתי אותה כאנורקסיה של כוח אדם, ולכן מכל הדברים שבעולם אנחנו בחרנו – אם כבר יש הסכמים קואליציוניים – לבקש 50 תקנים שיעסקו בדיוק בדברים האלה. טחנות הצדק של הביורוקרטיה הישראלית עובדות, אבל עובדות לאט, ועכשיו אנחנו מתחילים לקבל ולקלוט את כוח האדם, ובין היתר זה צוואר בקבוק מאוד משמעותי. הדבר השני הוא שאני מבטיח שבזמן הקרוב אני ארצה לראות את המקום הזה ולהבין על מה מדובר בדיוק, ומשם נתקדם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. עוברים לשאילתה הבאה, מס' 471, מותו של עומר עבד אל-מג'יד אסעד. חבר הכנסת איימן עודה שואל את שר הביטחון. << שאילתה >> 471. מותו של עומר עבד אל-מג'יד אסעד << שאילתה >> << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד סגן השר, בתאריך 12 בינואר 2022 עומר עבד אל-מג'יד אסעד בן ה-80 – כבוד סגן השר – מכפר ג'לג'וליה נפטר כתוצאה ממכות של חיילים לאחר שעוכב ללא סיבה. רצוני לשאול: 1. מדוע עומר עוכב ומדוע הוכה? 2. האם הוענק לעומר טיפול רפואי? אם לא – מדוע? 3. מה ההנחיות לעיכוב והכאת קשישים? 4. האם החיילים המעורבים נשפטו? אם לא – מדוע? 5. האם הנושא תוחקר? אם כן – מה התוצאות? תודה רבה. << דובר >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר >> בראשית דבריי, חבר הכנסת עודה, אני רוצה כבר לומר שמדובר באירוע קשה, טרגי, שצה"ל ואני, באופן אישי, מצטערים עליו מאוד ושולחים תנחומים למשפחה. בליל 12 בינואר 2022 כוח צה"ל ביצע פעילות מבצעית בכפר ג'לג'וליה לסיכול אירוע טרור ולאיתור אמצעי לחימה – פעילות סופר-לגיטימית וחיונית. במסגרת הפעילות הצבאית כוחות צה"ל עצרו כלי רכב לבידוק, כאשר באחד מכלי הרכב נהג עומר אסעד, אשר לא נשא עימו תעודה מזהה וסירב לבדיקה. מאחר שלא שיתף פעולה והפריע לכוחות הביטחון בביצוע משימתם, הונחה רצועת בד על פיו, וידיו נאזקו. אסעד נלקח לחצר בית סמוך, לשם הובאו עוד שלושה עצורים. בתום הפעילות המבצעית ובחלוף חצי שעה שחררו הלוחמים את העצורים וביניהם גם את אסעד. החיילים לא זיהו שיש סימני מצוקה או סימנים מחשידים אחרים בנוגע למצבו הבריאותי של אסעד, ועל רקע התנהגותו הלוחמים סברו שהוא ישן, ולא ניסו להעיר אותו. כמו כן, על פי ממצאי דוח הנתיחה שהועברו על ידי הפלסטינים, עולה כי מותו של אסעד נגרם כתוצאה מדום לב. הרמטכ"ל קיבל את מסקנות התחקיר הנ"ל, וקבע כי מדובר באירוע ערכי חמור ביותר. לדבריו, עזיבת הכוחות את הזירה והותרתו של אסעד במקום מבלי לוודא את מצבו מעידה על קהות חושים ומנוגדת לערכי צה"ל, ובמרכזם החובה לשמור על כבודו של כל אדם באשר הוא אדם. הרמטכ"ל הורה כי מסקנות התחקיר הפיקודי ולקחיו יילמדו ויוטמעו בקרב כלל הכוחות, על מנת למנוע מקרים דומים בעתיד. בעקבות המקרה מפקד הפלוגה ומפקד המחלקה הודחו מתפקידם, ומפקד הגדוד ננזף על ידי מפקד פיקוד מרכז. כאמור, צה"ל ואנוכי מצירים על מותו של עומר עבד אל-מג'יד אסעד ושולחים תנחומים למשפחתו. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שאלה נוספת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, שאלה נוספת למציע. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר_המשך >> כבוד סגן השר, 55 שנים עומד פה שר הביטחון ומתרץ: פעם פשע נגד קשיש, פעם נגד ילד, פעם שרפת בן אדם; האם כבודו לא חושב שהכיבוש הארור הזה חייב להסתיים? כי כל מה שאנחנו מדברים עליו הוא הפנים הלגיטימיות של הכיבוש הארור הזה. << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> שאלה חשובה, וזאת הזדמנות טובה להשיב עליה, דווקא ממני. צה"ל פעל לפני 55 שנה בפעולת מגן בשם ממשלת ישראל, פעולת מגן לגיטימית כנגד תוקפנות ברורה, ירדנית, אגב, לא פלסטינית, ירדנית – בגדה המערבית. מאז לא נמצאה דרך לשידוד מערכות מדיני. זה בהחלט טרגי. בעיניי דברים שקורים בסטיכיה הם פחות טובים. אבל סיום כיבוש הוא לא דבר שראוי להיעשות תוך כדי השארת אנרכיה בשטח. ולכן הריבון, כלומר המפקד הצבאי, עושה כמיטב הבנתו לשמירה על הסדר, כפי שדיברנו בשאילתה קודמת, ועל ביטחון כל התושבים, כל האזרחים – יהיה מינם, מוצאם האתני, הדתי, הלאומי אשר יהיה. כולנו צריכים לקוות לימים של רגיעה ושל ישיבה תחת הגפן והתאנה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לסגן שר הביטחון. אנחנו עוברים לשאילתה האחרונה לפרק זה, שאילתה שמספרה 684, של חבר הכנסת מוסי רז. בבקשה, אדוני. תודה. << שאילתה >> 684. מועד פינוי חומש << שאילתה >> << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, ב-29 במאי הוגשה תשובת המדינה לבג"ץ בעניין פינוי המאחז הבלתי חוקי בחומש, ובה מודה למעשה משרד הביטחון שהוא מאפשר פעולה בניגוד לחוק ההתנתקות ומבצע אכיפה בררנית. ברצוני לשאול: 1. מתי יפונה המאחז? 2. מה הסיבות לעיכוב הפינוי? << דובר >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר >> כפי שהובהר, חבר הכנסת רז, במסגרת ההליכים המתנהלים בבג"ץ דין המקום להיות מפונה. אמר את זה שר הביטחון יותר מפעם אחת. במקום מבוצעות כעת פעולות אכיפה נחושות כנגד כל בנייה חדשה או הפרת סדר באזור, וישנה נוכחות ביטחונית במרחב. אופי ועיתוי פעולות האכיפה נקבעו בעבר וייקבעו מעת לעת על פי שיקול דעת ובהתאם להערכות מצב שמקיים שר הביטחון באופן שוטף. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> מה הקשר – – – << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> זאת התשובה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת רז. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אפשר גם שאלה? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> דעה נוספת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אין אפשרות, זאת שאילתה רגילה. בבקשה, חבר הכנסת רז. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> ראשית, אני חייב לציין במלוא הידידות, אדוני סגן השר, שלא הייתה תשובה לשאלה מתי, וודאי ובוודאי לא הייתה תשובה לשאלה מה הסיבות לעיכוב הפינוי. אבל אני אנסה שאלה נוספת: בשבועות האחרונים עלה קמפיין שבעצם רוצה להוציא לפועל הקמה של התנחלויות חדשות ב-20 ביולי. לפי הקמפיין, מדובר בניסיון הקמה של לפחות עשרה מאחזים בלתי חוקיים חדשים בשטחים הכבושים. מי שמצהיר בגלוי על כוונה כזו לבצע עבירה על החוק, הוא תנועת "נחלה". יש גם פרסומים כתובים שלה. האם משרד הביטחון מתכוון לעצור את העבריינים האלה לפני שהם יבצעו את העבירה, או שמא מתכוון לאפשר להם, בדיוק כמו בחומש, לגזול עוד אדמה מפלסטינים, עוד משאבים יקרים, עוד שעות של חיילים, ואולי לפנות אותם רק אחר כך? << דובר_המשך >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אתה קובל, חבר הכנסת רז, על כך שאני לא נותן מועד. לו הייתי יודע מהו המועד, לא הייתי אומר לך. האירוע הוא אירוע שוודאי יש לו משמעויות מבצעיות, והוא ייקבע כאשר הוא ייקבע אל מול שלל הפעולות או הנושאים או התחומים שהריבון בשטח, צה"ל והכוחות האחרים שפועלים, המשטרה והשב"כ, צריכים לבצע במקום. צה"ל, המינהל האזרחי, מונחים למנוע עבריינות באזור. מעת לעת מבליחות פעולות שחומקות מתחת לרדאר. המקרה הקלאסי הוא אביתר, תחת חסות "שומר החומות". כולנו נכנסים למהומה סביב העניין הזה. טוב היה לו הייתה מפונה בעודה באיבה אותה התיישבות. בחומש היה אירוע טרגי, פיגוע. אני מניח שהנוכחות שאינה חוקית בחומש במוקדם או במאוחר תסתיים. אגב, היא הסתיימה כמה פעמים. זה היופי בחומש: עלייתה ונפילתה, עלייתה ונפילתה, וכיוצא באלה. זהו המצב. אנחנו עושים מאמצים לשמור על החוק – הכול על פי סדר עדיפות, איומים ביטחוניים והיבטים אחרים שאנחנו מביאים בחשבון. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> היא לא תיערך לעולם, היא לא תיערך לעולם. זה היופי, מוסי, היא לא תיערך לעולם – – – << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> עוד – – – ועוד – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, תם פרק השאילתות. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> עלה נעלה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תם פרק השאילתות. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת – חברת הכנסת סטרוק, את ודאי תתענייני בהודעה שיש לסגנית מזכיר הכנסת להודיע. בבקשה, סגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. << קריאה >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << קריאה >> אני רוצה להודיע – – – << דובר_המשך >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר_המשך >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק דיווח לכנסת – תלונות על הטרדות מיניות במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר והטיפול בהן (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, של חברת הכנסת מירב בן ארי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק סיוע לנפגעי אסון לאומי-אזרחי, התשפ"ב–2022, של חברת הכנסת אפרת רייטן מרום וקבוצת חברי הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה למזכירת הכנסת. << נושא >> הצעת חברי הכנסת בדבר ביטול צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס' 12), התשפ"ב–2022 << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום. הנושא יהיה הצעת חברי הכנסת בדבר ביטול צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס' 12). ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת ינון אזולאי. אני מזמין את חבר הכנסת אזולאי לנמק את ההצעה. בבקשה. סגן השר שוסטר, סגן השר אלון שוסטר, אתה הבא בתור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה? לא. חבר הכנסת אזולאי, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל פה הבקשה היא של חברי הכנסת. ינון אזולאי הוא הראשון שבהם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, אבל אין אפשרות, לצערי. ניסיתי. בבקשה, אדוני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, מונח לפנינו פטור ממס, ממכסים, ביבוא עבור הביצים והדבש. אדוני סגן השר אלון שוסטר, אתה גם הצטרפת להתנגד לפטור שמגיע ביבוא, גם של הביצים, גם של דבש. אני שמח שיש דברים שיש גם באופוזיציה וגם בקואליציה יחד – גם רם שפע וחבר הכנסת אוסאמה ורם בן ברק. כי לכולנו – עופר, גם אתה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא עושה קולות בידיים. הוא עושה תנועות בידיים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> עופר תמיד – יחד, יחד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אלה תנועות של תרנגולת או תנועות של – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> וסגן השר יאיר גולן, לכולנו אכפת מהחקלאות במדינת ישראל, בראש ובראשונה. אלה אותם אנשים. הצו הזה, הרי בסופו של דבר, אם הוא יצא, זה יפתח את היבוא, אם זה בביצים ואם זה בדבש. אם נסתכל על הביצים, זה יפתח את היבוא, ובעצם הראשונים שייפגעו הם החקלאים האלה, אותם מגדלי הביצים שנמצאים בצפון הארץ, שמדינת ישראל שלחה אותם על מנת שיהיו ממש על הגבול. בכל השנה הם סובלים, ובכל פעם הם נמצאים בהתראות, בחדירת מחבלים; בכל פעם הם צריכים להיות בכוננות. ואתם יודעים מה, הם גם גרים רחוק, לא בטוח שיש להם לאן לצאת לעבוד. אבל הם מוסרים את נפשם בשבילנו, כאן, כדי שאנחנו נוכל, כל אחד מאיתנו, להגיע – שלכל אחד מאיתנו יוכלו להגיע גם הביצים, שהן יוכלו להגיע אלינו לצלחת. וגם אם לפעמים זה עולה לנו בכך שאנחנו צריכים לשלם טיפה יותר יקר, זאת לא הזעקה של יוקר המחיה; ההפך הוא הנכון, לפעמים כשמנסים לפתוח יבוא תוך כדי שפה עסקים אחרים ייפלו, לא בטוח שנצליח; יכול להיות שבסופו של דבר אותם אלה שיצאו לאבטלה, יצטרכו לפצות אותם – יוקר המחיה יעלה במקום אחר. אם אנחנו נסתכל על הדבש – השר תמיד מבקש לבטל את המכסות על הדבש – דבש הוא אחד המרכיבים הטובים. הדבש עצמו – אם אנחנו נפתח אותו ונציף את השוק ביבוא, ייפגעו גם אותם מגדלים, מגדלי הדבורים, ואז לא יהיה מה לעשות, כי את האבקה של הדבורים אנחנו צריכים גם בשביל גידולי הפירות. אוטומטית זה גם יפגע במגדלי הפירות והירקות, זה יפגע גם בהם. לכן כשרוצים לפתוח את השוק גם ליבוא של דבש, נחפש באמת את העוקץ, כי אני לא בטוח שרוצים לתת לנו את המתיקות של הדבש. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. אני מזמין את סגן שר הביטחון אלון שוסטר להציג את דבריו בדבר ביטול צו תעריף המכס והפטורים ומס הקנייה על טובין. אחריו ידבר סגן שרת הכלכלה יאיר גולן. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן): << דובר >> חברות וחברי הכנסת, יושב-ראש הישיבה, אנחנו באמת באירוע יוצא דופן שבו אנחנו מנסים לכוון את דרכה של הממשלה, שאנחנו כאן בבית חלוקים באשר לאיכותה, אבל היא עוסקת כרגע בנושא שהוא חותך כמובן מגזרים, מקומות התיישבות וכו' – נושא החקלאות: חקלאות ישראלית, חקלאות כחול לבן, שינויי האקלים, המלחמה באוקראינה. היות ישראל אי מבחינה מדינית – לצערנו, עדיין אי-אפשר להביא מטורקיה במכליות, כפי שעושים באירופה, נגיד, חלב ניגר וכן הלאה, צריך להתייחס לחקלאות הישראלית באופן שונה מאשר ציבורים שיש להם תפיסה שדוגלת בהיעדר תכנון או בהקטנה מסיבית של התכנון. גם הציבור הזה מבין שהחקלאות היא איזשהו נכס שאפשר להשוות לביטחון, לעצמאות אנרגטית, לנושא של חינוך, השכלה גבוהה. ולכן אנחנו היינו מאוד חרדים כאשר כבר לפני 10 חודשים, אם אני לא טועה, התגבשה הצעה במסגרת התקציב הקודם בחוק ההסדרים שלא יכולנו להסכים איתה, לא עם הרפורמה בחקלאות. אני חושב שכשר החקלאות לשעבר, וכך אמרתי גם לשר החקלאות ולשר האוצר בטקס החילופין, יש כאן הזדמנות גדולה לחקלאות ישראל ליהנות מתקציבים גדולים ומשמעותיים, מחקיקה מסיבית מסייעת, ומרגולציה מיטיבה, כדי שבישראל, בניגוד לעולם כולו, שבו מספר החקלאים יורד – לא רק בגלל טכנולוגיה שהולכת ומשתפרת והתייעלות והגדלת הפריון, אלא משום שבני אדם לא רוצים לעבוד בעבודה הזו, שיש רואים בה מאוד רומנטית, מבוקר ועד ערב. מסתבר שגם בישראל לא קל לגייס את תעצומות הנפש של האנשים הצעירים לעבוד בחקלאות. והינה אנחנו הסכמנו, ואני מקווה שכך גם יקרה בהמשך, אם המציאות אכן תיטיב איתנו. אנחנו הסכמנו וקיבלנו את האישור של שר החקלאות ושר האוצר, שההסכמים של אותה רפורמה, כי האלוהים והשטן הם בפרטים שלה – יובאו בהסכמה. לצערי, הצווים שעל אחד מהם, הראשון בהם, אנחנו מדברים כעת – הוא הובא ללא הסכמה. היה ברור שהיה עדיף להגיע להבנות ולהסכמות, ולזקק או לייצר את הצווים הנגזרים מאותם הסכמות, ולא להפך. בזמן הזה, בשעות האלו ממש, מתקיים משא ומתן. בחלקו חברי הכנסת הנוכחים והמדברים והמציעים את הדיון, משתתפים. אני מאוד מקווה שהדיון הזה יהיה חלק מהפתרון, ונוביל כולנו יחד את מדינת ישראל ואת הממשלה להחלטות הנכונות שהכנסת תסייע להן. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לסגן שר הביטחון. אני מזמין את סגן שרת הכלכלה, חבר הכנסת יאיר גולן, בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השעות הקטנות האלה שאחרי הדיונים הגדולים והכבדים בכנסת, מסתבר שמעת לעת הן מזמנות לנו רגעים של נחת. וברגעים האלה של הנחת אנחנו רואים הסכמות בין אופוזיציה לקואליציה ושיח שהוא שיח שונה מאוד לעיתים מהשיח הטעון שמתנהל כאן, ואני מברך על כך. אני חושב שבנושא החקלאות בהחלט התפתח שיח חיובי, והוא קורה כרגע במשכן בשני מקומות שונים מאוד: המקום הראשון הוא משא ומתן אינטנסיבי, רציני, אחראי, של ראשי הארגונים החקלאיים עם ראשי משרד החקלאות. אני רוצה לברך בזאת את שר החקלאות על המאמץ האדיר שנעשה כרגע, ממש ברגעים אלה, להביא לסגירות; והמאמץ השני נעשה כאן, במשכן. תכליתו לומר איך אנחנו כולנו פועלים יחדיו למען החקלאות הישראלית, ולפעול למען החקלאות הישראלית זה לפעול למען עצמנו. כשאני אומר "למען עצמנו" זה למען טובתה של מדינת ישראל בשלושה מובנים מובהקים. אחד הוא נושא הביטחון התזונתי של כל אזרחי ישראל. הנושא השני הוא הנושא של החזקת הקרקעות וטיובן. הנושא השלישי הוא נושא הפריפריה והחיים בפריפריה, והיכולת להביא אנשים צעירים להמשיך לרצות לחיות בפריפריה ולהקים שם את המשפחות שלהם באופן שהפריפריה תהיה מקור לגאווה. הספר הישראלי יהיה מקור לגאווה בעבור כל אזרחי ישראל. מכיוון שכך – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> למה חיכו לעכשיו? לא יכלו לעשות את זה קודם? << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרץ): << דובר_המשך >> חבר הכנסת גפני, אתה יודע שבנושא הזה יש בינינו הסכמה רחבה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרץ): << דובר_המשך >> חבר הכנסת גפני, אני – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי כמוך יודע, חבר הכנסת גפני, שהכול ממתין עד הרגע האחרון. עד הדקה ה-99. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרץ): << דובר_המשך >> חבר הכנסת גפני, אני רוצה לומר לך שאני מעדיף ברגעים האלה להסתכל קדימה ולא להסתכל אחורה. גם אם השאלה הזו היא שאלה ראויה, והיא בהחלט שאלה ראויה, אני רואה את השעות; אני פשוט עד למה שקורה כאן בשעות האחרונות. אני רוצה לומר לך, אני אופטימי ברגעים האלה כפי שלא הייתי מעולם במשא ומתן הזה על עתיד החקלאות הישראלית. אני מעריך שאם בדקות הקרובות או בשעות הקרובות נגיע לסיכומים חיוביים – וכמו שזה נראה כרגע זה הולך בכיוון הנכון – הרי התקנות האלה יתייתרו מאליהן, ונביא בשורה אמיתית לחקלאות הישראלית, שיהיו בה: 1. ההשקעה אדירה של מדינת ישראל בהון החקלאי וביכולת להביא לחידוש החקלאות הישראלית, באופן שיחזק את מעמדה כמובילה בעולם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרץ): << דובר_המשך >> 2. השקעה רצינית ואחראית מאוד במו"פ חקלאי, כדי שבאמת השילוב המדהים הזה בין מדע, טכנולוגיה וחקלאות ימשיך וילווה אותנו הלאה. מכל הסיבות האלה, אני חושב שבאמת יש מקום לחוש אופטימיות רבה ונאחל לנושאים ולנותנים הצלחה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לסגן שרת הכלכלה. אני מזמין את חבר הכנסת רם שפע. אני הולך לפי סדר הדוברים, ולפי סדר הדוברים אתה הבא בתור. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רם בן ברק, בבקשה. אחריו חבר הכנסת רם שפע. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> ערב טוב, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש. החקלאות הישראלית היא באמת נכס צאן ברזל. גם בן-גוריון, כשהוא דיבר על מדינת ישראל ועל הדברים שצריכים להיות למדינה – מעבר לביטחון צבאי, לחברה ולחינוך – הוא דיבר על החקלאות הישראלית כי הוא הבין שמדינה ללא חקלאות היא לא מדינה ועל אחת כמה וכמה מדינת ישראל. זאת הזדמנות טובה, אם אני עומד כאן, להגיד תודה לחקלאים שלנו, להגיד תודה לאנשים שיושבים בזרעית, בשתולה ולאורך כל גבול הצפון. הם חיים שם, ומתפרנסים מגידול תרנגולות לביצים – ולא רק – ומחזיקים לנו את הגבול הצפוני, עשרות רבות של שנים. אני רוצה להגיד תודה לחקלאים שלנו שיושבים בבקעת הירדן, לאורך כל הגבול, ועושים שם חקלאות מפוארת של תמרים וגידולים אחרים. אני אגיד תודה לחקלאים שלנו שיושבים בערבה ובעוטף עזה, בעמק יזרעאל ובכל חלקי הארץ, ושומרים על האדמות שלנו ובעיקר ובעיקר נותנים לנו ביטחון תזונתי. הם נותנים לנו את הביטחון שברגעי משבר מדינת ישראל תדע להאכיל את התושבים שלה בעצמה, ולא תהיה נזקקת, חס וחלילה, לחסדים של אומות אחרות. כשירצו – ייתנו; לא ירצו – לא ייתנו. זאת גם הייתה תפיסת העולם שלנו כשפיתחנו את תעשיית הנשק שלנו. הרי אנחנו לא יכולים להסתמך אך ורק על נשק שיבוא אלינו ממדינות אחרות. הבנו שאנחנו צריכים לייצר נשק ותחמושת כאן במדינת ישראל, כדי שנוכל לשמור על הביטחון שלנו. אנחנו ניהלנו ויכוח או משא ומתן – לא אנחנו, אלא נציגי החקלאים, יחד עם האוצר – ואני די שמח להגיד שבשעות האחרונות אנחנו נמצאים בהתקדמות מאוד מאוד משמעותית בכל הנושאים, גם בנושא ההטלה, גם בנושא הצומח, הדבש ושמן הזית. בכל הנושאים אנחנו מתקדמים. יש גם פתיחות מצד האוצר וגם ראייה שהיא מקובלת על ההנהגה החקלאית. אני מקווה שבזמן הקרוב מאוד הצווים יתבטלו ממילא, מפני שהאוצר יביא צווים אחרים, שתואמים את ההסכם, שעליו אנחנו עמלים כרגע. לכן הצווים האלה יתבטלו ממילא. זאת באמת בשורה – אני מקווה שאני לא אתבדה והתוצאות היו חיוביות – אבל זו באמת בשורה מאוד גדולה לחקלאות הישראלית שהצלחנו להגיע להסכם הזה, שייתן תנופה לחקלאות ויעודד חקלאים ויתמוך בחקלאים במקביל להורדת המכסים. אני חושב שבסופו של תהליך החקלאות הישראלית תהיה חקלאות מחוזקת. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רם בן ברק. אני מזמין את חבר הכנסת רם שפע להציג את התנגדותו. בבקשה. << קריאה >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << קריאה >> את תמיכתו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תמיכתו. בוא נשמע. בעיקר שיציג את הצעתו לביטול צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין. אדוני, בבקשה. << קריאה >> סגן שר הביטחון אלון שוסטר: << קריאה >> מה עם הטובין? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה עם הטובין? שלוש דקות לרשותו של אדוני. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> שלום, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, התכנסנו כאן היום, כדי לדבר גם על צו שמדבר על הביצים בישראל, וגם על הדבש. בעיקר התכנסנו כאן כדי לדבר על מצב החקלאות הישראלית, על היכולת של הקואליציה הזאת שלנו, ואפילו של האופוזיציה, להבין את המשמעות הגדולה כל כך למדינה של מה היא חקלאות. מה זה אומר לגור במרום הגליל ולגדל ביצים כבר שנים, כדי להסתמך על זה שהמדינה תעזור לך ותגבה אותך בתוך שוק מתוכנן? מה זה אומר לגור בעוטף ולגדל תפוחי האדמה? מה זה אומר לגור בערבה התיכונה ולגדל פלפל או עגבנייה? על הדבר הזה אני וחבריי פה שדיברו לפניי נאבקים כבר חודשים ארוכים, כדי להפסיק את הנרטיב השקרי, שחלק מהאנשים מנסים לייצר, שיש קשר מיידי אך ורק בין יוקר המחיה לבין לובי שנאבק למען החקלאים. לא, זה לא האירוע. האירוע הוא הרבה ערכים, שתפקידנו הוא לשמור עליהם. ציונות של לגור בדרום ולגור בצפון, בגליל ובגולן; להיות חקלאי ולקום בכל בוקר ולעבוד את האדמה, אם אתה מושבניק או קיבוצניק, או אם אתה גר בעיר. המשמעות היא שאתה עובד קשה, ואתה רגיל שהנעליים שלך יתלכלכו והבגדים שלך יתלכלכו, ואתה לא תרוויח הרבה כסף ולא היה לך מטוס לקנות. זה לא משנה איפה אתה גר, אתה מרגיש שאתה עושה משהו; שהערכים האלה, שהובילו אותך לקום בבוקר ולסיים בלילה, הם אלה שעזרו להקים את התשתית הציונית הלאומית, שעליה אנחנו גרים פה כבר עשרות שנים ומבססים את כל הדבר הגדול הזה שאנחנו עושים פה. אני מקווה שהשיח השלילי כל כך שהממשלות הקודמות ניסו לעשות פה נגד קיבוצניקים ונגד מושבניקים, ומדברים בטעות על כל מיני דברים מיותרים – גם הצו הזה, אדוני פינדרוס, קשור לחוסר ההבנה, ובזה אנחנו מסכימים – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רם שפע (העבודה): << דובר_המשך >> לא, את הממשלות הקודמות אני מאשים בדברים אחרים. הצו הזה, אני מאוד מקווה, כפי שאמרו חבריי, שממש בדקות הקרובות נצליח כולנו להגיע להסכמות. החקלאים מענף ההטלה, אנחנו עם שר האוצר ועם שר החקלאות נדע לשים את המשקעים מאחורינו, להסתכל קדימה ולהביא פה בשורה שהרבה מאוד שנים אף ממשלה לא הצליחה: לעשות סדר בענף מורכב, עם אנשים מדהימים, פטריוטיים, שגרים רובם בצפון הארץ, אבל לא כולם, שבאמת נתנו למדינה הזאת, ולא רוצים שאף אחד יזלזל בהם, והם לא קרטל, והם לא מאפיה. הם רוצים שהתייחסו אליהם בכבוד, יאפשרו להם לסיים את משך השנים שלהם, שבהן הם רוצים עדיין לגדל ביצים. שיהיה להם אופק כלכלי סביר ותעסוקתי אחרי שהם השקיעו שם את הפנסיות שלהם ואת כל הכספים שלהם, ושהמדינה הזאת תראה אותם ותיתן להם אופק מספיק רחוק, ותדע לפצות אותם במידה שהם לא רוצים. אני מסיים, אדוני היושב-ראש. אני מקווה באמת שביחד – אנחנו שעות היום יושבים על זה, ובימים האחרונים ביתר שאת. הלוואי שתהיה לנו בשורה פה בשעות הקרובות. אם לא תהיה – לא תהיה. אבל אם כן תהיה – משמעות הצו הזה שאנחנו מדברים עליו פה תהיה בעצם לא כל כך רלוונטית. אבל את זה אנחנו עדיין לא יודעים. נרד מפה ונעזור לזה לקרות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שפע. בהצלחה. אני מזמין את חבר הכנסת גפני. בבקשה, אדוני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אהבתי איך רם שפע – האמת היא שגם קודמיו – מדבר פסימי הפכו את זה לדבר אופטימי. אבל אני רוצה לעשות סדר בעניין הזה. אני הייתי בקואליציה הקודמת, לא הייתי בממשלה, אומנם, אבל הייתי יושב-ראש ועדת הכספים. מעולם לא דיברתי רע על החקלאים, להפך, נלחמתי עבורם. אני ביטלתי את היטל העובדים הזרים בחקלאות, ועוד דברים רבים נוספים. החקלאים גם מאוד שיבחו אותי. אבל אני רוצה לעשות סדר במה שהיה היום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בסדר, לא, אני עושה סדר. אתה לא חייב להקשיב לכול, אבל אני הולך לדבר על העניין הזה. יש שלושה שרים בממשלה שאני לא יכול לסבול אותם. נו, מה זה משנה. הראשון זה מתן כהנא. הוא גם עמד פה על הדוכן היום, והוא דיבר בעד חיזוק בתי הדין הרבניים, וביקש להתנגד לחוק שמאפשר לאנשים בדיני ממונות, כשהם מסכימים ביניהם – שלא יבואו לבית דין רבני, ולא יבואו לבית דין שרעי. פשוט האיש משקר למליאה, והכול בסדר. הוא ממשיך הלאה, ואתם תומכים בו. אחרי זה היה לנו את יועז הנדל, שהוא הולך לחנך בכלל את הציבור שלא רוצה את האינטרנט, את כל מה שנלווה לעניין הזה, והכנסת אמרה לו: לך הביתה. 57 נגד 43. ועכשיו אנחנו דנים בשר האוצר איווט ליברמן, השלישי שאני לא יכול לסבול אותו. מה אומר שר האוצר? ואני יודע את זה, בגלל שאני עסקתי בעניין של החקלאות כל השנים. הוא אומר: אני עושה צו, מבטל את המכס, לעשות את כל מה שנלווה לעניין הזה ושהחקלאות תתמוטט. ויבואו אנשים נחמדים, כמו שלושת האנשים שעומדים כאן, וגם יאיר גולן, שהיה קודם, ואומרים: בסדר, מתנהל עכשיו משא ומתן. האיש רשע, הוציא צו נגד החקלאים. והיות שהם יודעים שהיום אנחנו נלך עם החקלאים – אני הולך איתם כל הזמן – אז הוא מנסה לשכנע אותם שיצביעו בעד הצו, נגד החקלאים. איך הוא לא מתבייש? מה הוא חושב, על מי הוא עובד? שר אחר היה צריך לבוא ולהגיד: אני נושא את החקלאות על כפיים. יפה אמר רם שפע – מי דיבר על רמת הגולן? אתה? אני אהבתי את זה. זה נכון. מה עושה שר האוצר עם החקלאים ברמת הגולן, או בעוטף עזה, או בכל המקומות שאנחנו מכירים, שזו הפריפריה האמיתית, מבחינה גיאוגרפית, של מדינת ישראל; הם קובעים גם את הגבולות, הם סובלים סבל עצום – על התנהלות כל הממשלות, בסדר, אבל הממשלה הזאת פי אלף יותר גרועה. אם אני הייתי יושב-ראש ועדת הכספים, אני הייתי נותן לשר אוצר, לא חשוב מה שמו, להביא צו כזה? הייתי מאשר את זה? עולה בדעתכם? היה בחיים איזה צו כזה שאני אישרתי לפגיעה כזאת קשה בחקלאות? אם כנים דבריכם, תרדו למטה ותגידו לשר החקלאות: עם כל הכבוד, הצו לא יעבור. יש את החקלאות במדינת ישראל, בוא נתחיל לדבר עכשיו בלי הצו הזה. הצו הזה הוא נזק שאי-אפשר יהיה לתקן אותו, בגלל שרבים מהחקלאים ייפלו. אני לא רוצה לצטט שיחות שהיו לי ביומיים האחרונים עם חקלאים ועם ראשי ארגוני החקלאות. הם אוהבים אתכם, חברי הכנסת שמייצגים את החקלאות, אבל אומרים עליכם שאתם מפחדים מאיווט ליברמן. אז תשתמשו בי, בגלל שאני לא מפחד ממנו, אני יודע שסופו הפוליטי כבר נמצא מעבר לפינה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גפני. אני מזמין את חבר הכנסת איימן עודה. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, סגן השר מתן כהנא חולם כמו אחרים, לצערי, על כפתור שיעלים את הפלסטינים ואת הערבים בכלל. אני מניח שבעוד כמה ימים יגיע מתן כהנא לראש הממשלה נפתלי בנט ויעשה לו סימן כזה. נפתלי בנט יגיד לו: מה, ניצחנו? יגיד לו: לא, נשארנו רק שניים. אני רוצה להגיד לו, הוא והשני – אנחנו, האוכלוסייה הערבית, עברנו אנשים קצת יותר רציניים מהם, משניהם ביחד, והסיתו נגדנו, וניסו גם להמשיך את גירוש האוכלוסייה הערבית; נשארנו איתנים במולדת שלנו, שאין לנו מולדת אחרת מלבדה. מתן כהנא וכל הגזענים יעופו לכל הרוחות, ואנחנו, ערבים ויהודים שוחרי שלום וחיים משותפים שמחפשים צדק, עוד נישאר במולדת שלנו. יישארו מלח הארץ במולדת שלהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איימן עודה. אני מזמין את חבר הכנסת משה ארבל – יעלה ויבוא אדוני. אחריו – חבר הכנסת יצחק פינדרוס. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, כבוד השר במשרד האוצר, חבריי חברי הכנסת, נציגות חקלאי הצפון, חבר הכנסת לשעבר דני סיידה נמצא כאן יחד עם חקלאים, אני באמת רוצה לומר לכם, אני באופן אישי – גילוי נאות, אני אומר אותו כאן, גם לפרוטוקול הכנסת, שיהיה לדברי הימים של הכנסת: קרובי משפחתי הינם חקלאים במושב דלתון במרום הגליל. ובהחלט, אותם אנשים עושים ציונות בידיים, נמצאים בתנאים לא תנאים, בחורפים קשים, ויוצאים במסירות כדי בסופו של דבר לספק תוצרת חקלאית לכל אזרחי מדינת ישראל. והינה, מגיע לכאן לפתע פתאום שר אוצר שרשימת הסדר ניגוד העניינים שלו פורסמה רק לאחרונה ואחרי תקופה ארוכה מאוד מאוד, והיא כוללת חמישה עמודים – כמעט לא היה אח ורע לדבר כזה. אבל זה חשוב; לכל הפחות הוא דיווח על כלל הסדרי ניגוד העניינים שעלולים להיות בפניו. ובין היתר – ואני גם מבקש בהזדמנות הזו לקבל את חוות הדעת של הייעוץ המשפטי של הכנסת – מר רני צים, שהוא בעל מרכזי קניות קמעונאות גדולים מאוד, שהאינטרס המובהק שלו, שהוא הביא לידי ביטוי גם בתקשורת, זה פתיחת המכסים, הסרת המכסים. כן, הוא איש עסקים, והוא רוצה לשלם פחות כסף לרשות המיסים ולמכס. והוא פועל כאן בשירות חבר טוב שלו, שחתום על הסדר ניגוד עניינים. הדבר הזה מעלה שאלות. אני לא רוצה להכריע, אני גם לא רשויות אכיפה, אבל אני חושב שנכון יהיה שאנחנו כאן, חברי הכנסת, בבואנו לקבל החלטה בנושא כל כך דרמטי, שעלול להשפיע על חייהם של רבבות, של אלפים, של אנשים שנמצאים וגרים באמת בערי השדה, בספר, בגבולות, בצפון ובדרום, חקלאים מסורים – האם באמת אנחנו פועלים כאן לרווחת אזרחי מדינת ישראל כולם, או לטובתם של בעלי הון, שיש איזשהו קשר אפל כזה או אחר בין שר האוצר לבינם? האם זו המטרה שלשמה התכנסנו? ולכן אני באמת חושב שהגיעה העת שהנושא הזה ייבדק, ונכון יהיה שהצו הזה יעבור מן העולם. וכן, צריכים לייצר מנגנונים של הפחתת מחירים, צריכים להביא להורדת מחירים. יוקר המחייה בהחלט הוא אירוע משמעותי וגדול כאן לאזרחי מדינת ישראל כולם, אבל לצד הפעולות הללו, ראינו כבר שכאשר הופחתו מכסים בענפים אחרים, זה לא בהכרח הביא לירידת מחירים. הדבר הזה הביא להגדלת הרווחים של הקמעונאים. המחירים נשארו גבוהים אותו דבר. גם ריסקנו תעשיות מקומיות וגם הגדלנו והעשרנו את קופותיהם של אותם חברים עלומים של מר איווט ליברמן, שר האוצר. לכן אני באמת חושב שצריכים לבדוק היטב היטב את הנושא הזה לפני שמתקבלת בו החלטה, ולא בשלה העת לקדם את אותו צו שמבקשת הממשלה לקדם. אני שמח מאוד שיש קונסנזוס בין קואליציה לאופוזיציה בנושא הזה, לטובתם של חקלאים מסורים, שאנחנו כאן נמצאים כדי להיות להם לפה ולהיות להם שליחי ציבור ולמנוע את הפגיעה האנושה בענף החקלאות. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה ארבל. אני מזמין את חבר הכנסת פינדרוס לעלות ולשאת את דבריו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר במשרד האוצר, אני לא רוצה לחזור על מה שאמר היושב-ראש שלנו הרב גפני על עמדת יהדות התורה במשך השנים בקואליציה, באופוזיציה, ובכל תפקיד, בהגנה על החקלאים. אבל אני כן רוצה לדבר על מה שהיה כאן היום ועל מה שהצו הזה מסמל. אנחנו בפרשת שלח, בחטא המרגלים. מה שהיה הדבר הכי בולט זה שהם לקחו את מה שהיה טוב בארץ והפכו אותו לרע. הפכו את הפירות הגדולים שהיו פה בארץ לרעה. לקחו את הלוויות שנעשו בשביל שלא יגלו אותם, והפכו אותן לרעה. לקחת את בעיות יוקר המחיה, שאנחנו נמצאים בו, שרובו הוא בגלל בעיות היבוא, בגלל בעיות בנמלים, בגלל המשבר העולמי, ובדיוק היום להביא צו בשביל לקבור את החקלאות הישראלית, ולהציב אותנו יותר על החוץ, ולבוא ולהגיד לנו שזאת ציונות? אתם מדברים על ציונות? איך בונים ארץ? על ידי בניין ונטיעה. איך בונים ארץ? איך מרחיבים את הגבולות – חוץ מגוש דן והחברים בגוש דן – אם לא על ידי חקלאות? במקום לבוא ולהגדיל מכסות ולפתוח מכסות, לעשות יותר, ולהשקיע יותר בחקלאות, בדיוק בעידן הזה. מנותקים לגמרי. שכחו את מה שיש בגבולות, שכחו את מה שיש במספנות, שכחו את מה שיש במילים. בדיוק הפוך לגמרי ובדיוק אותו דבר. כמו שעמד פה השר – לא רוצה אפילו להתבטא עליו – אדון הנדל. הוא דואג לציבור החרדי, ובא בהצעה שגם כן בחומש במדבר, הצעת בלעם – בדיוק אותו דבר. הוא דואג לנו, דואג לעתיד שלנו כעם יהודי ומסביר לנו מה טוב לנו. אז אני אומר לכם, החקלאים, אנחנו נישאר לצידכם. הצו הזה – לא משנה מה יהיה במשא ומתן איתם, לא מעניין – הוא לא יעבור בכל מקרה, כי אין לממשלה הזאת לא לגיטימיות ולא רלוונטיות ואין לה רוב בכנסת ואין לה שום סיכוי להעביר פה החלטה. בסופו של דבר הצו הזה ייכנס לפח האשפה של ההיסטוריה, בדיוק כמו אותה מרגלים ואותו בלעם. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לחבר הכנסת פינדרוס. אני מזמין את חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. מוותר? מוותר; אם כך, חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה – מוותר. חבר הכנסת אלון טל, בבקשה. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אין חלום ציוני אחד, אך החלום הציוני של הזרמים השונים בציונות של כולם כלל מרכיב חקלאי: שעם ישראל, שהתחיל כעם אגררי וחקלאי, הקשור לאדמת ארץ ישראל, יחזור לעבד את אדמתו. וכך היה באמת בשנים הראשונות של המדינה, מעל 30% מהציבור בישראל עסק בחקלאות. התוצאות היו עוצרות נשימה: היבולים גדלו וכל העולם באמת הביע השתאות על יכולות החקלאות שלנו. אבל בשנים האחרונות אנחנו רואים נסיגה. חלק מהסיבה קשור למדיניות. אבל חברות וחברים, הלכנו רחוק מדי. פרופ' מידד קיסינגר מאוניברסיטת בן-גוריון שבנגב פרסם לאחרונה מחקר שדיווח ש-80% מהקלוריות מיובאות למדינת ישראל. הדבר יוצר פגיעות קשה לכל אזרחי ישראל בכל הקשור לביטחון תזונתי. הפתרון שאנחנו צריכים הוא העצמת החקלאות בישראל והגדלת ייצור המזון והקלוריות. למרבה הצער, הרפורמה החקלאית עושה בדיוק את ההפך. היא חותרת מתחת לעצמאות התזונתית של ישראל; היא מגדילה את התלות שלנו ביצוא ממדינות זרות; וכפי שלמדנו אתמול בוועדת הפנים והגנת הסביבה, היא חושפת את הארץ כולה למינים פולשים, שחלקם הופכים להיות מזיקים קשים לחקלאות. המזון בישראל בהחלט יקר ויש לפעול, ובאופן מיידי להוריד את המחירים. הגדלת התחרות אמורה להיות פתרון. במקביל אנחנו גם זקוקים לרפורמה בענף הלול. אין סיבה שלולים בישראל לא יעמדו בסטנדרטים האירופיים הגבוהים, ושחקלאי ישראל לא יתגייסו למזער את צער בעלי החיים בישראל. אך אסור שרפורמה שכזו תפגע בחקלאי ישראל ובחקלאות שלנו. חקלאות איננה עוד ענף תעשייתי, ומזון איננו עוד מוצר. לכן, אני בטוח שעם הידברות וחשיבה יצירתית ורצון טוב, נציגי משרדי החקלאות והאוצר יוכלו להגיע להבנות עם נציגי החקלאים בישראל ויוכלו לעשות גם צעדים משמעותיים, כדי להנמיך את יוקר המחיה ולשפר את מצבם של מיליוני עופות ובמקביל גם להעצים את חקלאי ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלון טל. חבר הכנסת חיים ביטון, בבקשה – מוותר? מוותר. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. בבקשה, אדוני. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. השיח שאנחנו עסוקים בו, הנושא של החקלאים, צווי המכס והדרך שבה נשמור עליהם, הוא נושא חשוב מאין כמוהו, שנוגע לביטחון הישראלי – גם הביטחון התזונתי – ואני חושב שגם להיותנו מדינה עצמאית ששומרת על עצמה, לצד הצורך לשמור על כלכלה ראויה, הוזלת מחירים ועוד. אבל אני חושב שהמשא ומתן הזה, שמתנהל ברגעים אלו ממש, הוא רק פרומו למה שמחכה לנו בקיץ הקרוב במשא ומתן מתיש וקשה שעומד להתנהל מול ארגוני המורים בישראל. במצב הנוכחי יש בישראל 250,000 מורים, שמקבלים מהמדינה את משכורתם ושההסכמים הקיבוציים איתם פגו כבר לפני שנים אחדות. ובמשא ומתן הזה, כמו תמיד, הארגונים רוצים כסף ובצד השני המדינה מוכנה לתת, לא את כל מה שרוצים הארגונים, אבל היא בהחלט מוכנה להכניס את היד לכיס ולתת משהו, כי מורה צריך להשתכר כראוי. דא עקא, בדיון הזה, בעיניי, ארגוני המורים לא מייצגים, לא את טובת רוב המורים בישראל וגם לא את טובת החינוך בישראל. אולי גם הפוך. ומדוע זה כך? כאמור, יש בישראל 250,000 מורים. בוא נדמיין שהמדינה תיקח סכום של 2 מיליארד ותעניק אותו למורים האלה כחלק מההסכם החדש – בהחלט, סכום נדיב ביותר. אם נחלק 2 מיליארד ל-250,000 מורים, כל מורה יקבל בערך 650 שקלים תוספת בחודש. למורה הוותיק היום, צריך להגיד, שיכול להגיע למשכורת של 18,000 שקלים בחודש, זאת תוספת קטנטנה. למורה הצעיר, שמרוויח 6,000 או 6,500 בחודש, זאת תוספת משמעותית יחסית, באחוזים, אבל היא לא זו שמביאה אותו לפרנסה בכבוד. וישראל היא אחת המדינות עם הפערים הגדולים ביותר בעולם בין מורים צעירים לוותיקים. מורה צעיר מרוויח שליש ממה שמורה ותיק מרוויח: כ-6,000 ומשהו, לעומת 18,000. זה פער שהוא מהגדולים ביותר בעולם המערבי. אני חושב שכאשר אנחנו מגיעים למשא ומתן הזה, צריכה לצאת אמירה חד-משמעית כאן מהכנסת, ממשרד האוצר וממשרד החינוך, שבאה ואומרת: אנחנו צריכים לדאוג למורים החדשים, הצעירים, ולתת להם את מרב הכסף. כן, רק לשם התרגיל, אם 50,000 המורים הצעירים ביותר יקבלו תוספת, היא תהיה גדולה פי חמישה; כלומר, הם יוכלו לקבל כ-3,000 שקלים בחודש ולהתפרנס בכבוד. צריך לדעת שנשירת המורים החדשים בישראל קרובה ל-40% בחמש השנים הראשונות, כי הם פשוט לא מרוויחים כמו שצריך, ולכן צריך להשקיע את הכוחות דווקא בהם ולא בכלל המורים. זה המשא ומתן בעיניי, שאנחנו צריכים להיות מושקעים בו בכנסת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת טור פז. אולי אני אציין איזה טעות נפוצה בקרב חברי הכנסת: אין דבר כזה "כנסת ישראל" – יש "הכנסת". סתם שנדע. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> על אותו משקל, אין "יושב-ראש", אלא "יושב-הראש". << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש "יושב-הראש", אבל אין "כנסת ישראל" – יש "הכנסת", שהיא יושבת כמובן בירושלים. חבר הכנסת אוריאל בוסו – מוותר. חבר הכנסת יוסי שיין, בבקשה. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מביאים למנוחות את הסופר א. ב. יהושע, מגדולי היוצרים באפוס הציוני בתקופתנו. היה לי הכבוד להכיר את א. ב. יהושע, לקרוא בא. ב. יהושע, לשוחח איתו על נושאים רבים בשנים האחרונות. א. ב. יהושע הבין את המציאות היהודית החדשה שמתרקמת כאן. הוא הבין שישראל היא היום המדינה הקובעת את עתיד העם היהודי, את אופי היהדות ואפילו את הגדרת עברו של העם היהודי. הוא הבין שאנו חיים במה שאני כיניתי המאה הישראלית המנפצת את תבנית הקיום ההיסטורי של גלות ותקומה. א. ב. יהושע היה יוצר בעל שיעור קומה גדול לתקופתנו ובר פלוגתא גם של התפוצות. הוא הבין שהשאלות המוסריות היהודיות נקבעות כאן, במדינת ישראל. שם בעצם מוגדרים גבולות המוסר היהודי בהתנהלות שלנו כאן, ולכן האחריות שלנו היא עצומה וגדולה. רבים מדברים היום בא. ב. יהושע. בימים האחרונים ראינו בכל העיתונים, ורק ראוי שכנסת ישראל תזכור היום את אחד מגדולי הסופרים שניתנו לנו בעת הזאת. מכיוון שאנחנו מדברים כאן על אחריות לאומית, ומכיוון שאנחנו מדברים כאן על המדינה עצמה ולא רק על פוליטיקה ועל היריבות בין אופוזיציה לקואליציה, רציתי להעיר הערה היום, אדוני היושב-ראש, ברשותך. למרות חילוקי הדעות הקשים שישנם בינינו, יש פגם חמור כאשר אנחנו שוכחים שיש לנו מדינה לנהל, כולל בבית הזה. כאשר אנחנו צריכים לצאת כמשלחות, למשל, של הכנסת, לביקורים רשמיים במקומות מסוימים, אנחנו לא יכולים לבטל נסיעות כאלה, כפי שקרה היום, בגלל יריבויות בין אופוזיציה לקואליציה, ובגלל רצון שלא לקזז אחד את השני למטרות חשובות שכאלה. אני מצר על כך, ואני חושב שזהו פגם יסודי בעבודת הכנסת, בכל מה שקשור למחויבות הגדולה שיש לנו כאן בבית הזה. ולבסוף, אדוני, בדקה שנותרה לי, אני רוצה לומר דבר מה לגבי מה שקרה לנו כאן אתמול בנושא ציון יום המילואימניקים. נושא המילואימניקים הישראלים הוא נושא חשוב מאין כמותו. הוא חלק אינטגרלי באמת מתוך גבולות הנתינה של העם החי ושב למולדתו; אותו עם שמבין שהגנה על המולדת זהו הציווי העליון, ולכן השירות בצבא, השירות בכוחות הביטחון, הוא באמת בבחינה זו מין שליחות שהיא הגבוהה מכולם. אנחנו ראינו פה בימים האחרונים ניסיון להפוך את היום הזה של המילואימניקים ליום שהוא מלא מניפולציות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מבקש לחזור לשפיות בתוך השיח הישראלי, כי הדברים האלה מחלחלים לרבדים מאוד מאוד עמוקים באפידרמיס הישראלי ופוגעים ברקמות הכי הכי חשובות של העם שא. ב. יהושע כל כך אהב, כל כך טיפח וכל כך חשב על עתידו. אז נזכור היום את א. ב. יהושע ואת כל הציוויים שהוא השאיר לנו. תודה לך, אדוני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שכבר הגיע הזמן לנאומי סיכום לכהונת הממשלה ולקמפיין בחירות. כי ראיתי שלפחות שר האוצר, אביגדור ליברמן, משוויץ כמה החלטות ממשלה התקבלו בממשלה הנוכחית. לפי הגרף שהוא פרסם, בשנה הזאת התקבלו 1,344 החלטות. לא נעים לי לספר לשר האוצר: לאף אזרח במדינת ישראל לא אכפת כמה החלטות קיבלתם. אבל כדי שבכל זאת אנשים יבינו מה זה אומר לקבל החלטות ממשלה – פעם ממשלות התגאו בהישגים לטובת האזרחים שלהם, והיום הם מתגאים בכמה החלטות הם קיבלו. ראיתי, עברתי על כמה החלטות: מינוי חברות למועצת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים; מינוי משנה ליועצת המשפטית לממשלה; מינוי חברים למועצה הישראלית לתרבות ואומנות; פטור מחובת מכרז ומינוי; מינוי חבר ברשות החשמל. מה שאתה משוויץ, אדוני שר האוצר, זה שאתה עושה המון המון ג'ובים. עם כל הכבוד, אתה לא אמור להשוויץ בזה לציבור. זה לא דבר להתגאות בו. מצאתי עוד אחת, איזה היי-לייט, החלטה ממש יפה – אולי כדאי לדעת מה הוא סופר בתור החלטות. החלטה 1,400 של הממשלה: ביטול החלטת הממשלה ומינוי מינהלת הרשות הלאומית. אפשר פעמיים – מה שנקרא, שניים בכרטיס אחד. גם עושים ג'וב וגם מבטלים את ההחלטה הקודמת, ואז אתה מרוויח שתי החלטות ממשלה לספירה: גם את ההחלטה שעשית וגם את ההחלטה שביטלת. כך שבסופו של דבר, מי שאין לו עשייה, משוויץ במספרים של החלטות שהתקבלו. אל דאגה. החלטה אחת של הכנסת, בעזרת השם, תבטל את הממשלה הזאת על כל החלטותיה הרעות. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שמחה רוטמן. חבר הכנסת שלמה קרעי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השבוע פרשת שלח לך, פרשת המרגלים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> היו כבר המרגלים, לא? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. השבוע. השבת אנחנו נקרא על פרשת המרגלים, מרגלים שהלכו והוציאו את דיבת הארץ רעה. יש לנו כאן ממשלה שבתוכה יושבים 12 מרגלים, חברי ימינה ותקווה חדשה, שמוציאים את דיבת ארץ רעה. אני לא אאריך כי אנחנו רוצים כאן למהר עם החקיקה, אבל אני אגיד בקיצור. בשנה שעברה אמרתי לניר אורבך, זה היה בדיוק בתקופת הקמתה של הממשלה: כתוב שמשה רבנו קרא להושע בן-נון – יהושע. הוא אמר לו: "יה יושיעך מעצת מרגלים". אז אמרתי לניר אורבך: אצלך צריך להוסיף לא יו"ד אלא ה"א, כי יו"ד כבר יש לך, והאותיות של ניר אורבך זה נר יה יהיה אור בך, ויושיע אותך וייתן לך תעצומות נפש ויציל אותך מעצת המרגלים האלה, שמכרו את המדינה לאחים המוסלמים. אז אנחנו מחזקים אותך. בוא, אחרי הנופש שלך, ויחד נקים כאן ממשלה לתפארת מדינת ישראל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שלמה קרעי. אני מזמין את חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> איך קושניר? איפה רשימת הדוברים? מאיפה הגיעה הרשימה הזו? הרגע ראיתי את הרשימה, הוא לא היה ברשימה. אני לא מבין את הרשימה הזו. אפשר לראות את רשימת דוברים, בבקשה. מאיפה הגיע קושניר לרשימה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא לא מופיע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא מופיע, מה יש לכם? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא לא מופיע, איתן. הקואליציה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, כמו שאתם מבקשים להעביר, כמו שאתם מבקשים להעביר אחד קדימה, אחד אחורה, גם הם ביקשו. הזכות שנתונה לכם, נתונה גם לצד השני. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> תגיד במקום מי, משהו, שנדע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסדר. אבל, בוא, יואב קיש, כשאורי מקלב ביקש לעבור מצד אחד וכשמשה ארבל ביקש להתחלף עם מישהו אחר – מה קרה לכם? זה דבר שקורה כל היום. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני לא אמרתי. אבל אני לא אמרתי שלא. אין בעיה. רק תגיד במקום מי. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> לא. אין בעיה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, תעשו לי טובה, תעשו לי טובה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הייתי רשום. הייתי רשום. תירגעו. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> תגיד במקום מי, זה הכול. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> היית רשום? לא ראו. אז לא ראו. זה היה רשום – – – לא אחרי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב. כן. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הייתי רשום, יואב. הכול בסדר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. בואו, באמת. כן, בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> טוב. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להקריא לכם כמה מספרים. מענק לניצולי שואה הועלה ב-60%; חיילי צה"ל קיבלו תוספת של 50% לדמי הקיום שלהם; העברנו את החוק ממדים ללימודים, שנותן מלגה לסטודנטים לוחמים – סליחה, כן, לסטודנטים חיילים משוחררים, לוחמים; העלינו את קצבת השלמת הכנסה לקשישים ל-70% משכר המינימום; תקצבנו את תוכנית נפש אחת לנכי צה"ל, וגם סוף-סוף טיפלנו בקצבאות לנכים. אלה בעצם הדברים שעשינו רק בשנה אחת כדי לסייע לשכבות החלשות. מעבר לזה, טיפלנו גם באלה שעובדים – עובדים ומשתתפים בנטל הכלכלי, משלמים מיסים. אז המשפחות, ההורים שיש להם ילדים בבית ספר יסודי, קיבלו תוספת של 2,500 שקלים בשנה עבור כל ילד, עבור כל הורה, ואגב, מדובר ב-610,000 הורים. מעבר לזה, העלינו את מענק העבודה לאלה שעובדים אבל משתכרים שכר נמוך, עד 7,000 שקלים, ב-40%. זה 1,600 שקל בממוצע. עובדי מינהל ומשק בבתי החולים קיבלו תוספת של מאות שקלים בחודש לשכר שלהם. המאבטחים גם הם קיבלו תוספת לשכר. נתנו מענקים לעובדים סוציאליים, מענק חד-פעמי של 4,500 שקל והעלינו להם את השכר ב-20%. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני לא מבין מה זה – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נתנו לכבאים – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> חבר הכנסת קושניר מיהדות תורה – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה מה שכתוב? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני חושב שיש פה אולי איזה דיל, אדוני. אולי יש פה דיל. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני מבקש לרדת מהדוכן ולעלות מחדש. בסדר? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> לא, לא – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא. אבל אלכס, אלכס, אלכס, השלב הבא הוא שאני אהיה רשומה שם, ביהדות התורה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> איתן, איתן , שירד בשיא, שירד בשיא. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גפני, גפני, השאלה היא איזה מספר אני. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> במקום שבעלי תשובה עומדים אפילו – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – נציג של איזו חסידות אתה? << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא. אבל השלב הבא הוא שאני אהיה רשומה כחברה של גפני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אחרי זה יגידו בתקשורת: אין פייק ניוז. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> רק איזו חסידות? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חסידות קושניר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש חסידות קושניר? יש חסידות קושניר אצלכם? << קריאה >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << קריאה >> מה, קושניר נכנס. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עכשיו יש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בבקשה, אדוני. אני אוסיף לך את – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> על מה אתה בא להעניק לי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כתוב שאתה מיהדות התורה – – – << קריאה >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << קריאה >> היה שווה שתעלה – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> למה לחלל? טוב, חברים, אני רוצה להמשיך. האמת, הרסתם לי את הפואנטה בנאום עכשיו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עצרתי לך את השעון, רגע, רגע. האתנחתא עברה. זה בטוח ייכנס לעשרת הגדולים. עכשיו חוזרים – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נכון שאנחנו בוועדת הכספים עובדים ביחד בהרבה מאוד תחומים, אבל לא עד כדי כך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו לא יודעים. אין לדעת. אין לדעת. חבר הכנסת קושניר. בכנסת הזאת הכול כמעט כבר קרה. לך תדע. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה נכון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני מבקש – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. בבקשה, אדוני. אני ממשיך את השעון. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> טוב. חברים, לגבי המענקים, אנחנו נתנו לעובדים סוציאליים מענק של 4,500 שקלים ותוספת לשכר של 20%; הכבאים קיבלו מענק של 3,800 שקלים; השוטרים קיבלו מענקים מיוחדים, והסייעות רק השבוע קיבלו מענק של 1,500 שקלים כל אחת לקראת פתיחת שנת הלימודים. עכשיו, למה אני מספר את זה? כי אני לא זוכר ממשלה ולא זוכר קואליציה שבשנה אחת הצליחה לעשות כל כך הרבה דברים. אז נכון, דיברנו פחות, אתם דיברתם יותר. ולא רק דיברתם יותר, אתם גם, חלק מכם עסק בשיסוי ובהסתה במקום לדבר לעניין. ואני אומר לכם שאנחנו גם נמשיך, כי יש עוד הרבה דברים טובים שאנחנו רוצים לעשות עבור עם ישראל. ונעשה את זה ביחד. ונעשה את זה במסגרת מפלגת ישראל ביתנו, חבר הכנסת גפני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת קושניר. חבר הכנסת אמיר אוחנה – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת איתמר בן גביר – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח. חברת הכנסת לימור מגן תלם, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> למה המחשב לא מעודכן? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו נבקש לעדכן את המחשב. בבקשה, גברתי, שלוש דקות. << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אז אני רוצה לנצל את שלוש הדקות שלי לשתף אתכם בשלוש הצעות חוק שאני מקדמת בשבועות האחרונים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קושניר, חברת סיעתך. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> סליחה. << דובר_המשך >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן. ההצעה הראשונה היא דווקא בתחום הצרכנות, משהו שיועיל לכולנו, הצרכנים, וזה הנושא של מענה תוך שש דקות לגבי חברות התעופה. מי מאיתנו לא נתקל, בזמן האחרון בעיקר, בסיטואציה שהוא מתקשר לאחת מחברות התעופה, מנסה להשיג אותן על הקו, לנסות לברר איזשהו פרט לגבי הטיסה, לנסות לבטל טיסה מכל מיני סיבות, והוא נאלץ להמתין על הקו שעות במקרה הטוב, במקרה הרע ימים, ובמקרה עוד יותר רע אין בכלל מענה. לכן הצעת חוק שהגשתי קובעת ומחייבת למעשה את חברות התעופה להשיב למענה טלפוני תוך שש דקות, כמו שאר החברות, כמו חברות ביטוח, כמו חברות כרטיסי אשראי, כמו חברת החשמל, כמו חברות התקשורת השונות. משום מה רק חברות התעופה הוחרגו בעבר. את ההחרגה הזו אני בהצעת החוק שלי ביקשתי לבטל, ולכן חברות התעופה תחויבנה לענות תוך שש דקות. ובנוסף הן תחויבנה להקצות שלוחה ייעודית לצורך ביטול עסקה. כלומר, אם אנחנו כצרכנים מתקשרים, יהיה לנו כבר במענה: לביטול עסקה הקש 123, Whatever. אחת השלוחות תהיה מחויבת לביטול עסקה. ולכן גם הנושא הזה יקל מאוד עלינו, הצרכנים. גם שלוחה לביטול עסקה וגם חובת מענה תוך שש דקות. זה הנושא הראשון. הנושא השני, שהוא גם בתחום הצרכנות, זה הנושא של האפשרות לקבל עסקה מוזלת בטיסות או במלונות במסגרת מה שנקרא non-refundable. היום כולנו יודעים שאם אנחנו מזמינים מלון דרך Booking, Hotels, או כל מיני אתרים אחרים, יש לנו שתי אפשרויות: אפשרות אחת להזמין עם ביטול ואפשרות אחת להזמין בלי ביטול. האפשרות של הזמנה בלי ביטול היא הרבה יותר זולה, זולה יותר באופן משמעותי, משהו כמו 15% או 20%. אבל הפלא ופלא, בארץ אין אפשרות כזאת, אין אפשרות כזאת להזמין בלי ביטול. ולכן במסגרת הצעת החוק שלי ביקשתי שתתווסף האפשרות להזמין עסקה בלי אפשרות לבטל, ואז למעשה מצד אחד זה נותן לעוסקים בענף התיירות ודאות שברגע שמזמינים דרכם מלון או טיסה הם יודעים בוודאות שהעסקה הזאת תתקיים – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ומהצד השני לצרכנים הדבר נותן אופציה להזמין טיסה או מלון הרבה יותר זולים, משהו כמו 15% או 20% פחות. אלו שתי הצעות חוק שעכשיו אני מקדמת. וסיימתי. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת מגן תלם, ובהצלחה עם קידום הצעות החוק. חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת אורי מקלב. בבקשה, אדוני. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא רואה את השרים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש פה את השר חמד עמאר. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אוקיי. אני חושב שאולי לחלק לא מובן על מה הוויכוח, ויש שחושבים שאולי הנושא הוא כלכלי גרידא. הנושא של ההיטלים האלה עכשיו הוא לא שאלה של כלכלה, זה שאלה הרבה יותר מהותית, הרבה יותר ערכית, או נקרא לזה עקרונית: האם אנחנו שומרים על ענף שהוא מסורת. יש כאן משפחתיות, יש כאן ותק רב, ועובר כאן מדור לדור סוג של עיסוק, מקצוע שמכבד את האדם, מכבד את המשפחה, יש פה הרבה השקעה – לא רק פיזית: השקעה מחשבתית, השקעה של חידושים, של התפתחות. לקחו ענף כושל ובחוסר ידע והביאו אותו להישגים בלתי רגילים. ואני לא מדבר כאן על כך שלהישגים היו עבורנו, עבור מדינת ישראל, גם ערך כלכלי: פיתוחים שונים, טכנולוגיה מפותחת, חדשה וחדשנית. יש בזה הרבה לקשרים הבין-לאומיים שלנו. הכול עשו בעבודת כפיים, הקשר לארץ ישראל, הקשר החזק. אנחנו חושבים שהחקלאות היא גם חלק מהאמונה. קשה להיות חקלאי בלי אמונה. לדעת שלא הוא עושה הכול, לא "כחי ועצם ידי" – כפי שאנחנו יודעים, הכול מלמעלה: הפרנסה תלויה במזג האוויר, תלויה בעוד דברים אחרים, אין לזה תמיד הסברים. אדם מתפלל בכל יום בשביל הפרנסה שלו. זה הרבה יותר מציאותי כשהוא לא עובד בהייטק. אבל מעבר לזה, איפה האחריות שיש לנו כלפי אותם אנשים? אי-אפשר היום לבוא מחדש – אני מגיע ממשפחה שהגיעו לפני 130 שנה לארץ כדי ליישב את ארץ ישראל, לא היה להם שום דבר אחר חוץ מלעבוד את האדמה, ואת זה הם גם שמרו עם ערך מוסף. מה זה ציונות? אהבת ארץ ישראל, מזה הם הגיעו. אין להם זכות, גם קדמונים, אין להם זכות של המתיישבים הראשונים. זה לא רק מדינת ישראל. אחד הדוברים דיבר כאן – זה הרבה לפני מדינת ישראל. מדינת ישראל קמה בזכות אותם אנשים שהתעסקו בחקלאות ובאו לארץ, וזה היה מקור הפרנסה והמחיה הבלעדי שלהם, ואיזה פלאים הם עשו פה, איך ייבשו ביצות. הכול היה בסייעתא דשמיא, בעזרת השם. אבל אנחנו יודעים שהדברים האלה, אי-אפשר למחוק אותם, אי-אפשר להסתכל עליהם כאן רק מהצד של הגרוש. הניכור שיש היום בהסתכלות על הכלכלה, שמגיע ממשרד האוצר בעיקר, כל כך משדר ניכור וחוסר התחשבות. רק הכיס, והלב לא משולב בכלל בכל החלטות האלה. להסתכל, לשמוע כאב של חקלאים ולשתות קפה בסוג של רוגע, באותו רוגע שבו הוא משמיץ את לומדי התורה בארץ ישראל, כשמדברים פוליטיקה ושותים קפה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים. מעבר לזה, לראות את רשימת ניגוד העניינים, רואים שעולם הדימויים זה עולם של עושר, שאין מחסור בכלל. אנחנו מדברים על אנשים אחרים ועל אזרחים אחרים, ולהם אנחנו מחויבים יותר. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מקלב. חבר הכנסת אייכלר – אינו נוכח; חברת הכנסת תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה אבוטבול – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב גלנט – ראיתי אותו הרגע – אינו נוכח; חבר הכנסת פרוש – אינו נוכח. חבר הכנסת מופיד מרעי, בבקשה. << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת הנכבדים, השר, אני כן רוצה לדבר דווקא על הנושא. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם לא יכולים לא לעבוד לפי רשימה. << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> אנחנו ברשימה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, תודה רבה על ההערה. << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> כולם רשומים. כמו שאתה דיברת, מגיע גם לאחרים לדבר. אני כן רוצה לדבר על הנושא. זה לא חדש, זה ידוע, אני גר בחורפיש. אני מגיל 15 עבדתי ביישובים מסביב בניקיון זבל של עופות, והכול היה ידני, אדוני היושב-ראש. אנשים שם בכל המושבים בצפון חיים במצב סוציו-אקונומי מאוד מאוד נמוך, מתפרנסים בקושי מהלולים, לולי מטילות. העבודה שם זו עבודת פרך. אני לא מדבר כרגע על הלולים החדשים שיש היום, שהם אלקטרוניים. למרות הכול, האנשים שנמצאים ביישובים בצפון החזיקו את השטח, החזיקו את האדמה שלהם בשיניים, החזיקו את העבודה בלולים שלהם, למרות הקושי, והם חלק מקו ההגנה שלנו על גבול הצפון, ואנחנו לא יכולים להתעלם מהם, ואנחנו לא יכולים לבוא בסופו של דבר ולגזור גזרות שהן חד-צדדיות, גם לגבי הלולים, הלולנים, לגבי החקלאות, ולהפקיר בסופו של דבר את קו ההגנה בצפון. זה לא רק עבודה, וזה לא רק עבודה קשה, וזה לא רק עבודת פרך, זה גם יצר חברה, חברה של יישובים דרוזיים, יהודיים. כולם חיים ביחד, עובדים אחד אצל השני, מתואמים, וחיים בחיי רווחה וחברה ביחד, שזה מכסה על העוני שהקיף את כולם. לכן אני חושב שבכל מהלך אנחנו צריכים להביא בחשבון שני דברים: האחד, שכל פגיעה ביישובים בצפון היא פגיעה בהגנה על הגבול הצפוני שלנו מול לבנון. אנחנו יישובי קו העימות, בנוסף לחיים שלנו, בנוסף למצב הסוציו-אקונומי הנמוך שלנו, ההימצאות שלנו בצפון מוסיפה ומגינה על התושבים בתל אביב. אז לא יכול להיות שבירושלים ובתל אביב יקבלו החלטות בלי להיות מתואמים עם מי שנמצא בחזית. באיזשהו מקום זה הזוי. על כן, אני חושב שכולנו צריכים בסופו של דבר – ואני יודע שכרגע מנהלים משא ומתן, וכל משא ומתן הוא מבורך, והתוצאות יכולות להגיע בסופו של דבר בתיאום, לרווחת כולם. כולם רוצים להמשיך לחיות בשלום, כולם רוצים להמשיך להחזיק את השטח שלהם. כולם רוצים להמשיך לחיות – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> למה בצו רוצים – – – את מי שמחזיק מה שנשאר? << דובר_המשך >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר_המשך >> לכן, אנחנו צריכים לעשות הכול בתיאום, כדי שהתוצר הסופי יהיה על דעת כולם ולטובת כולם. כדי שאנחנו נוכל להתחזק, ושלא נלך אחורה ושלא נפגע באנשים. אני חושב שעל זה אין ערעור – יש על זה הסכמה. לכן, אנחנו צריכים להתקדם לכיוון. זה הנושא של היום. זה הנושא שאנחנו מעלים כרגע על הפרק. אפשר לדבר על הרבה מאוד דברים שכואבים. זו פעם השלישית שאני עולה היום כאן לדוכן ומדבר, וזה הנושא שכואב. נדבר על הנושאים הכואבים לנו עד שהנושא ייפתר. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מרעי. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, היום אנחנו דנים על הצו שאמור להוזיל לנו את הביצים והדבש. כמה סימבולי. ארץ ישראל היא אדמה עם חלב ודבש. פה אנחנו עם הביצים, אבל אולי פעם זה יהיה גם עם החלב. ביצים ודבש הם מוצרים בסיסיים שכל משפחה ישראלית צריכה. אנחנו קונים את זה בסופרים, וברור שיש להוזיל. אם יש אפשרות להוזיל את מחירי המוצרים הבסיסיים האלו, זו מצווה. כולם מדברים על יוקר המחיה, כולם רוצים להוזיל את המחירים, כל עוד זה לא נוגע ספציפית לענף זה או אחר. שם מתחילות מלחמות, כי כולם רוצים לקנות בזול, אבל אף אחד לא רוצה להוזיל מחירים. זה כזה פרדוקס בעניין. הממשלה הזו עושה המון בטיפול ביוקר המחיה, כדי שלאזרח הישראלי יהיה יותר קל לחיות את החיים שלו, ושלנו ביחד. יש כוחות בשוק שמוכנים להתאבד ולעשות הכול רק כדי לפגע ולגרום נזק. הוזלת מחירים ויוקר מחיה זה רק בדיבורים – פקה פקה. כאשר מגיע זמן המעשים, שם פתאום יש אינטרסנטים, יש כוחות בשוק, לכל אחד מכרים, לובי כזה, לובי אחר, וכל אחד דואג רק לכיס הפרטי שלו. אני רואה את זה עכשיו בשוק הבשר, שבו אני מטפלת. כולם צועקים כמה יקר, כמה קשה, כמה יוקר המחיה בארץ בבשר הוא חלק בלתי נפרד מהיום-יום של חלק מאיתנו או של רבים מאיתנו. אבל כשצריך לגעת במשכורות לעסקנים, לאינטרסנטים, ליבואנים, ליבואני בשר, לאנשים שקשורים לשוק הזה – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – הרסתם את הכלכלה – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – פה אנחנו שומעים את הצעקות. למה? כי אולי זה נוגע לקרובי משפחה של אנשים כאלו ואחרים; אולי זה נוגע לעסקנים כאלו ואחרים, שקרובים לכוחות פוליטיים כאלו ואחרים. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מה עם האינפלציה? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לפי הצעקות שלך, אני כנראה אומרת אמת. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מה עם האינפלציה? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כשאתם תצעקו געוואלד, וכשאתם תבכו על יוקר המחיה, ועל אנשים מעוטי יכולת, ועל משפחות מרובות ילדים, תיזכרו בימים האלה. תיזכרו איך אתם הייתם נגד הורדת מכסים על הבשר, נגד לפתוח את השוק הזה מלהיות מונופול, איך אתם נגד הורדת מחירים על הביצים, על הדבש ועל הרבה דברים אחרים. כי אולי לכם זה לא מזיז, אבל לציבור הרחב שיושב בבית ושומע את השקרים ואת הצרחות שלכם, זה כן מזיז. כי שקל ושקל ושקל – זה בסוף הרבה מאוד שקלים. כפי שאמרתי, יש דיבורים ויש מעשים. אתם מצוינים בדיבורים ובשקרים ובצרחות, ובמעשים אנחנו כולנו רואים לאן אתם מובילים אותנו, לאן הובלתם אותנו ואיפה אנחנו נמצאים עכשיו. אז אנחנו בממשלה ובכנסת נעשה הכול, אבל הכול, כדי לעזור לאזרח הישראלי הפשוט לחיות בכבוד. לא מעניין אותי לחצים, לא מעניין רבנים, לא מעניין אותי יבואנים, לא מעניין אותי עסקנים. שיתפוצצו מהצעקות ומהכעס שלהם. מה שמעניין אותי ואותנו זה האזרח הפשוט והקטן שחי את היום-יום שלו ואת החיים, ושמגיע לו לחיות בכבוד בלי שאף אחד, אבל אף אחד, יגזור עליו קופון. לא רב, לא משגיח, לא עסקן, לא יבואן, לא בעל אינטרס, שהם מספרים לנו סיפורים ואחר כך אנחנו רואים באיזה רמת חיים מצוינת הם חיים. תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את כל הקופה גנבתם. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> לעזור לכם לארוז? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי. אני מזמין את סמי אבו שחאדה, בבקשה – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח. חבר הכנסת מוסי רז, בבקשה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מוסי, מה עם החקלאות? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אין פה שר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חמד עמאר נמצא כאן. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אביר, יום הדין, יום הדין שלך היום. בוא, בוא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – בשכבות חלשות. זה יום הדין. פוגעים בשכבות החלשות. << דובר_המשך >> מוסי רז (מרצ): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, היום יאושר הצו, שיובא לכאן, אני מקווה, בהסכמה, ואני רוצה להתייחס לנושא הזה. בנושא של חקלאות אני לא חושב שיש ימין ושמאל. אני חושב שכולנו מאוחדים מאחורי כמה אינטרסים, שלפעמים יש ביניהם גם קצת ניגודים, ואנחנו צריכים לדעת איכשהו ליישר ביניהם: 1. אנחנו רוצים חקלאות כי החקלאות היא הביטחון התזונתי שלנו, של אזרחיות ואזרחי ישראל. 2. אנחנו רוצים חקלאות כי החקלאות עוזרת לנו לשמור על שטחים פתוחים, שלא יעברו תיעוש, לא יעברו הידוק קרקע, לא ייזללו לטובת נדל"ן ודברים אחרים. 3. יש לנו מחויבות אמיתית לעובדות ולעובדים בענף החקלאות, בעיקר למבוגרים יותר – בכלל, בענף הזה הגיל הממוצע הוא גבוה ביותר – ובעיקר לאלה שנמצאים במקומות שאנחנו, כמדינה וכחברה, כשלנו בלפתח תעסוקה בהם חלופית. אני מדבר בעיקר על הפריפריה, בעיקר בגבול הלבנון ובמקומות אחרים. 4. כולנו רוצים מחירים זולים יותר. זה דבר ראוי ונכון, ובטח על רקע אינפלציה עולמית, אבל – אני אומר את זה – מבלי להזיק: מבלי לפגוע בעובדות ובעובדים שאחראים לענף הזה; מבלי לפגוע בחקלאות עצמה; מבלי לפגוע בזה שייפגעו שטחים, שהיום חשובים לנו מבחינה אקולוגית וסביבתית. וגם, אני מוסיף עוד דבר: אתמול היה לנו דיון ארוך בוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת על מינים פולשים. אסור ליצור מצב שבחסות הרפורמה ייכנסו הנה מינים פולשים ויגרמו נזק, גם לחקלאות, גם לבתים, גם למקומות אחרים. לכן, אני חושב שצריך להגיע כאן לאיזשהו הסדר ביניים בין כל החברים בבית הזה. אין פה לוביסטים של יוקר המחיה. אל תקנו את השטויות האלה. אנחנו גם צריכים להגיד: לא בכל מקרה של הורדת מכס יורד המחיר. ראינו את זה בהורדת המכס האחרונה, שדווקא במוצרים שהורידו עליהם את המכס עלה המחיר. אני לא אומר שזה בגלל הורדת המכס, אלא בגלל שאם פעם היה ימין כלכלי, שחשב שצריך להוריד מכסים וזה מה שיוריד מחירים – הוא טעה. וגם אם פעם היו בשמאל – לא כל השמאל הכלכלי חשב כך – שצריך לעלות מכס כדי להגן על העובדים, אז גם זה טעות. לפעמים זה נכון ולפעמים זה לא נכון. צריך להיכנס לכל מקרה לגופו. אנחנו צריכים להיות מחויבים לעובדות ולעובדים, לסביבה, ולכל אזרחיות ואזרחי ישראל, לביטחון התזונתי שלהם, ושיוכלו לצרוך תוצרת חקלאית מזינה ובריאה במחירים הוגנים וסבירים. אני מאמין שהצו היום ילך לכיוון הזה. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מוסי רז. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר אקוניס, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קרעי, תודה רבה על העצות שלך ועל הציונים שאתה מחלק לי. אני מאוד מאוד מודה לך עליהם, אבל תאפשר לחבר הכנסת אקוניס לומר את דברו בשקט ובנחת. תודה רבה. הבא בתור – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אף אחד לא יודע – – – אני מבקש שתגיד לנו מי הם עשרת הדוברים – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, אני לא עובד אצלך בהקשר הזה. אל תגיד לי מה לעשות. אל תגיד לי מה לעשות. רשימת הדוברים מפורסמת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> היא לא מפורסמת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> היא מפורסמת, ותאפשר לחבר הכנסת אקוניס לומר את דברו. בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – מזכירות הכנסת. תסתכל על הלוח. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אופיר אקוניס, אופיר אקוניס. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ותסתכל מי היה – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קרעי, תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת אקוניס. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> במחשבים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, אנא, יש החלפות בין חברי הכנסת. זה דבר שהוא בשגרה. טסלר ביקש להיות קודם, התחלף עם בן צור. מה קרה לכם? מה קרה לכם? זה דבר שקורה פה כל יום. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא, זה לא קורה אף פעם – – – לא מסדרים את החברים שלך שיעלו כשהם נמצאים פה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסדר, אני מציע לך לפנות לחבר הכנסת מרגי וללמוד ממנו קצת הלכות ניהול ישיבה. בבקשה, חבר הכנסת אקוניס. חבר הכנסת אקוניס היה סגן יושב-ראש כנסת מנוסה, ואחרי זה הוא ילמד אותך כל מיני דברים. בבקשה, אדוני. << דובר >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת – אני מנצל את ההזדמנות הזאת, אדוני היושב-ראש, לפנות אל ספסלי הקואליציה ולשאול אותם בצורה ישירה, שאיננה משתמעת לשתי פנים, היכן הם כל יפי הנפש הצדקנים והטהרנים. היכן הם כאשר סגן שר בממשלה – זה חלק מן הרשות המבצעת – מכנה את ראש הממשלה לשעבר מחלה ממארת, כמו שכונו היהודים באירופה בשנות ה-30 של המאה הקודמת? כולכם צדקנים. איש מהם לא פוצה פה, איש מהם לא מגנה, לא אומר מילה – דממה. דוממים, כמו הדגלים השחורים, כמו מפגיני בלפור, כמו ראשי כל המפלגות. אין מילה אחת. האשמה זאת במחלה ממארת, כפי שכונו יהודי אירופה בשנות השלושים של המאה הקודמת, באה מסגן שר שמבין היטב איך לפרש בעיני עצמו את המצב באירופה בשנות השלושים של המאה הקודמת. אדוני היושב-ראש, זאת לא האשמה כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו – זאת האשמה קולקטיבית כלפיי, כלפי חבריי, כלפי מיליון ו-150,000 מצביעי ליכוד. זו אמירה גזענית, ברוטלית, אלימה, בריונית. וממי היא באה, חברות וחברי הכנסת? ממי היא באה? ממפלגה שמצקצקת בגרונה אם רק נוגעים בבדל שיערו של ערבי ביהודה ושומרון; אבוי לנו אם חייל צה"ל ייגע בבדל שיער – כן, חברת הכנסת לסקי מבינה בזה – של ערבי ביהודה ושומרון. מצקצקת בגרונה; מכנה את עצמה – רואה את עצמה המפלגה המייצגת את האנשים היפים של ארץ ישראל, את האנשים הטובים של ארץ ישראל, את המתורבתים שבהם. התרבות היא שלכם – תת-התרבות היא שלנו. ובכן, היוצרות התהפכו. גם אז הן לא היו נכונים, ובוודאי הם לא נכונים עכשיו. רק נחשפת האמת על הבריונות, על הצביעות, על האלימות – אגב, לא דבר חדש. כל המכיר את תולדות התנועה הציונית יודע שהאלימות, הבריונות, הברוטליות, ההסתה, ההשוואה לגרמניה הנאצית, הכול בא מן המחנה השמאלי. כולם יודעים את זה. חברת הכנסת לזימי – היא תשתתק; חברת הכנסת אמילי מואטי – תשתתק. מפלגת העבודה – דום. מפלגת העבודה בדממה מוחלטת. << קריאה >> גבי לסקי (מרצ): << קריאה >> באיזה צד היה רצח? באיזה צד? גם אמיל גרינצווייג וגם ראש ממשלה? << דובר_המשך >> אופיר אקוניס (הליכוד): << דובר_המשך >> מרצ בדממה מוחלטת. במקום לצעוק על סגן השר – את הרי מומחית בהגנה על ערבים, את מומחית בהגנה על פלסטינים, אבל כאשר זה בא להאשמה קולקטיבית על כל מצביעי הימין, כי לא בנימין נתניהו עמד שם אלא כל מי שהצביע עבורו, אתם שותקים ודוממים. אתם צבועים, אתם נסחטים, אתם מושחתים – לכו הביתה. היום קרוב מאוד. בעוד זמן קצר. ואז, כאשר יבואו בטענות אליכם לא יהיה מי שיגן עליכם, כי אתם צבועים, אתם נסחטים, אתם אלימים. נמאסתם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לחבר הכנסת אקוניס. אני מזמין את חבר הכנסת בן צור – אינו נוכח. חברת הכנסת לזימי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד יו"ר הכנסת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רגע, אחרי חברת הכנסת לזימי – חבר הכנסת יברקן, בבקשה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה רבה. אני רוצה לדבר על חוק שלי – החוק הבא שלי שיעלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברים, הבנו שיש חוסר סנכרון בין מערכות חברי הכנסת למה שאתן רואות, אבל אי-אפשר להתנהל לפי מה שאתן רוצות. אני מצטער. יש מסופים לחברי הכנסת, ובכל הכבוד, אנחנו מבינים שיש כרגע תקלה, אבל מה שקובע זה מסופי חברי הכנסת. בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> למען הסדר הטוב, אני מתנדב שאם יש להם שאלה, שישאלו, ואני אגיד להם מה כתוב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני בטוח שאתה ומרגי ביחד תעשו עבודה נהדרת. בבקשה, גברתי, שלוש דקות. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה רבה, היו"ר. אני רוצה לספר על החוק הבא שלי, שיעלה לוועדת שרים לחקיקה. חוק שהגענו בו להסכמה עם משרד הרווחה, ובנינו אותו יחד עם ביטוח לאומי. לפני כמה חודשים חברתי ד"ר יאלי השש פנתה אליי בקשר לבעיה שהיא חווה עם רישום לאוניברסיטה של מקבלי ומקבלות הבטחת הכנסה. היא הסבירה לי שכמה שהיא רוצה שאימהות יחידניות והורים יחידנים ייכנסו אליה ללימודים, הבטחת ההכנסה היא חסם, בגלל שהיא שוללת מהם את הקצבה ברגע שהן עושות את הצעד ובוחרות בהשכלה גבוהה. יחד עם ביטוח לאומי הגשנו תיקון לחוק החשוב הזה, שגם יקצר את תקופת האכשרה, אך גם לא יהפוך את הבטחת ההכנסה במקום למה שאמור להציל מעוני – למלכודת עוני. כל אם חד-הורית או כל אבא חד-הורי יוכלו ללכת להשכלה גבוהה, ובמשך ארבע שנים להמשיך לקבל את קצבת הבטחת ההכנסה, בהתאם לתקופת הזכאות, שגם אותה קיצרנו לחצי שנה, ועל ידי כך יוכלו גם לצאת ממעגל מקבלי הבטחת ההכנסה ולהתפרנס בכבוד, שזו הרי בדיוק המטרה. המטרה היא להציל מעוני ולא לשמור בעוני. את החוק הזה אני מגדירה כחוק סוציאלי חשוב. הוא חוק שאמור להיות עליו קונסנזוס פה במשכן. יש הרבה שמדברים פה על ישראל השנייה, על מאבק מזרחי בדקלרטיביות, מתק שפתיים ואפס הקשר למעשה ולמציאות החיים. ומציאות החיים של מי שאנחנו מגדירים אותם ישראל השנייה או השלישית היא מציאות חיים שאנחנו צריכות לפעול פה כדי לתקן בדיוק אותה, וזה התפקיד שלנו. לא לדבר בשמם, לא לנהל אורח של פולקלור בתוך הפרלמנט, אלא באמת להבין איך מתקנות את המציאות החברתית בישראל. אני מאוד מקווה שהחוק הזה לא רק יעבור ברוב גדול אלא גם יעבור עד קריאה שלישית. אני מקווה שגם אתה, ינון אזולאי, תתמוך בחוק החשוב הזה, וזאת ההזדמנות גם להודות לביטוח לאומי על שיתוף הפעולה. יש הרבה שחושבים שזה גוף דמוני, שרוצה לרדוף את האזרחים, אבל יושבים שם אנשים שמבינים את המציאות ואת הצורך בתיקון. הם ישבו איתנו, ויחד איתם ניסחנו את החוק החשוב הזה. אני מקווה שהחוק הזה וחוקים נוספים אחרים יעברו פה ברוב גדול חוצה אופוזיציה וקואליציה למען החברה הישראלית, כי דווקא במקום הסוציאלי, החברתי, אנחנו נפגשות ונפגשים. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת לזימי. חבר הכנסת גדי יברקן – אינו נוכח. חבר הכנסת ישראל כץ, בבקשה. << דובר >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, באוגוסט 2020, בשנת 2020, ליווה מנסור עבאס את השייח' ראאד סלאח, יושב-ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, שהוצאה מחוץ לחוק. הוא ליווה אותו בדרכו למאסר בכלא, לאחר שהורשע בהסתה לטרור. עבאס חיבק את סלאח והבטיח להמשיך בדרכו ולפעול לפי עקרונותיו הלאומיים והדתיים. ראאד סלאח, בואו נראה מהם עקרונותיו הלאומיים והדתיים. הוא מוביל את עלילת "אל-אקצא בסכנה"; הוא מטיף לחליפות אסלאמית עולמית; הוא מכנה את היהודים "בני הקופים והחזירים" וכופר בזכות קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. זה מנסור עבאס האמיתי, שתמך ותומך בדרכו ובעקרונותיו, וזה לפני שהוא הפך לקופה הרושמת הרשמית של ממשלת בנט ולפיד, והפך את ישראל לפרה החולבת של התנועה האסלאמית ומועצת השורא. עבאס הוא ראש הזרוע הפוליטית של האחים המוסלמים בישראל, בדיוק כמו מקבילו בעזה יחיא סנוואר, שהוא ראש החמאס בעזה. ממשלה שתלויה בעבאס ובאחים המוסלמים מסכנת את קיומה של מדינת ישראל – – – << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> אתה משווה חבר כנסת למנהיג טרור. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיבי, תקשיבי היטב, אולי תלמדי משהו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חבר הכנסת שניהלתם איתו משא ומתן – – – << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – זה היה – – – << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כאשר – – – הלך לעולמו מוחמד מורסי – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לאן הידרדרת? << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> דרך ארץ קדמה לתורה, זה לא – – – << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – נשיא מצרים לשעבר – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – יותר אלימות. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> זה לא יפה לעשות את זה, למה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מתנועת האחים המוסלמים, שנעצר – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא תהיה ראש הליכוד, לא יעזור לך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת לזימי. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ונגזר עליו דין מוות – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת לזימי, חברת הכנסת לזימי – – – << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כאשר במהלך המשפט כינה אותו – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> יושב-ראש תנועת הליכוד לא תהיה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יושב-ראש מפלגה בישראל הוא ארכי-טרוריסט? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קריב, אנא. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> מה יוצא לך מזה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ישב עם נתניהו בבלפור. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – – אותו מנסור עבאס כינה אותו – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תתבייש לך. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> איך אתה לא מתבייש? איך אין לך בושה? << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה, גברתי, את כבר לא דוברת בל"ד, תירגעי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה ביביסט – – – << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת – – – << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> את אמורה לייצג את מפלגת העבודה ואת בן-גוריון – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ביביסט. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – את גולדה, את רבין, את יגאל אלון. תתביישי לך. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> – – – חיים – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – תתבייש. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תתביישי לך, מתרפסת בפני שונאי ישראל, גם אתה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה לא מתבייש – – – ציונות. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> אתה כזה קטן, כזה קטן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ציונות זו לא גזענות, ציונות זה לא כהניזם. תתבייש לך. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מנסור עבאס – אני מבקש להחזיר לי את הזמן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת. כן, כן, אני כמובן אעצור לך את השעון. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> אני תוך כדי שינה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אל תדבר על מפלגת העבודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא האשים את – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ואלכ, יופי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> גזען. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא האשים את נשיא מצרים ושלטונות מצרים שהם רצחו אותו. הוא כינה אותו שהיד, את מוחמד מורסי. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> איזה מסכן הוא, ראית מה זה? << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא כינה אותו שהיד, את אחיו לאחים המוסלמים. הוא האשים את שלטונות מצרים ברציחתו, זה השה המיתמם. השה הזה, המיתמם – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ישב – – – << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שקרן ברישיון – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שנתניהו ישב איתו. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אדם ללא כבוד, שמבזה את דת האסלאם, החשובה מאוד, למען מטרות פוליטיות. איימן עודה ואחמד טיבי, תומכי טרור ידועים, לפחות אומרים את הדברים בגלוי – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם משתפים איתם פעולה בהצבעות. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אבל הוא משקר ומתחכם, הוא בעד מדינה יהודית, הוא בעד דו-קיום. מנסור עבאס, אני אחשוף את פרצופך פעם אחר פעם עד שכל הציבור בישראל יוקיע אותך וימנע מהממשלה הזאת לחבור אל אדם כמוך תמורת אינטרסים. איך דו-קיום ושלום הולכים ביחד עם האמירה שאתה מבטיח לראאד סלאח – שהוצא מחוץ לחוק והיה בדרכו לכלא – להמשיך בדרכו הלאומית והדתית? אותו ראאד סלאח שמכנה אותנו, היהודים, "בני הקופים והחזירים"? אותו אחד שהעליל עלינו את עלילת אל-אקצא בסכנה, שקר נורא שגרם לשפיכות דמים קשה בכל מה שקשור בהר הבית? עשרות פיגועים, כולל של ערביי ישראל, שאמרו – מחבלים מאום אל-פאחם שאמרו – שהם הולכים בדרכו, ואתה הולך ותומך? אתה מצולם בגלוי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא אראה, אדוני היושב-ראש, עכשיו, את הקלטת איך הוא מחבק אותו ובערבית אומר לו שהוא הולך בדרכו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, לא, אנחנו לא נראה – תודה. נא לסיים. << דובר_המשך >> ישראל כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן, חובתנו לחשוף את השקר הזה ולהגיד לממשלה: עד כאן, עד כאן. איבדתם את הרוב, אין לכם גושפנקה, אין לכם תמיכה; תפסיקו להישען על אויבי ישראל, להיתמך על ידי תומכי טרור, ותאפשרו לעם ישראל לבחור ממשלה, שתאפשר למדינה הזאת לחזור לדרך המלך. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה לחבר הכנסת כץ. חברת הכנסת דיסטל – אינה נוכחת; חבר הכנסת שטייניץ – אינו נוכח; חבר הכנסת לוין – אינו נוכח; חברת הכנסת ברק – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלי כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת אמסלם – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת רגב – אינה נוכחת; חברת הכנסת סטרוק – אינה נוכחת; חברת הכנסת לוי אבקסיס – אינה נוכחת; חבר הכנסת ביטן – אינו נוכח; חבר הכנסת קיש – אינו נוכח; חבר הכנסת מולא – אינו נוכח; חבר הכנסת מלכיאלי – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח. חברת הכנסת גבי לסקי, בבקשה. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת שהתכוונתי לדבר על חקלאות, על החשיבות של החקלאות ועל פערי התיווך. מנסים לומר שהחקלאים הם אלה שאחראים ליוקר המחיה, אבל אם בודקים באמת את פערי התיווך, רואים מי מתעשר על חשבון הציבור בישראל ועל המוחלשים ביותר. אבל אחרי ששמעתי את חבר הכנסת אקוניס אני חייבת להגיב. הוא מדבר על הבריונות וההסתה והאלימות של השמאל, ויוצא נגד סגן השר וחבר הכנסת יאיר גולן, אבל אותו חבר הכנסת אקוניס נמנע מלומר מילה כנגד אנשים מהמפלגה שלו והמחנה שלו שיוצאים כנגד בית המשפט העליון. הוא כנראה שכח שחבר הכנסת מהסיעה שלו יצא לפני כמה ימים כנגד השמאל – חבר הכנסת דודי אמסלם – ואמר: "ברגע שנרסק את העצמות של השמאל, נסביר להם שאנחנו יודעים לנהל את המדינה קצת יותר טוב". אבל הוא מדבר על זה שאנחנו האלימים. לא שמעתי אותו אומר שום דבר כנגד דברי התועבה של חבר מפלגתו. כשאנחנו מדברים על אלימות, אנחנו צריכים לזכור מאיזה צד הגיע הרצח הפוליטי במדינת ישראל. גם נגד אמיל גרינצווייג משלום עכשיו, גם נגד ראש ממשלת ישראל יצחק רבין, זיכרונו לברכה, זה היה מהמחנה הזה, זה היה מהמחנה האלים, מהמחנה שמסית, מהמחנה שבו אלימות והסתה זה דרך פעולה ומדיניות. גם חבריי בקואליציה שקיבלו את ההסתה הזאת, שמנעו מהילדים שלהם להגיע לבית הספר – זה הכול מצד אחד של המחנה הפוליטי. תתביישו לכם. תתביישו לכם שאתם אומרים שזה בא מהשמאל. אני חייבת לומר שהבית הזה כבר הסיר כל רסן, אבל אין מי שיסתום לכל האלימים וחסרי הרסן את הפה, כי כמו שאמרנו, מנסים להגיד שהשמאל הוא זה שמשתמש באלימות אבל יש צד אחד שעושה את זה באופן ברור, שיוצא כנגד אזרחים, שבממשלה הקודמת קראו להם "אנרכיסטים" ו"בוגדים". אנשים מהמחנה הזה, שאומרים שאזרחי ישראל, רק בגלל השיוך הלאומי שלהם הם מחבלים, ושהממשלה הזאת תומכת טרור רק בגלל שאותם אנשים לא ישבו איתם בקואליציה. אתם הצבועים, אתם האלימים, אתם המסיתים. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> מה שיותר גרוע מערבים זה אנשים שחושבים שערבים הם בני אדם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת גבי לסקי. חבר הכנסת עלי סלאלחה, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר >> כבוד היושב-ראש, מכובדיי חברי וחברות הכנסת, אני אדבר על נושא החינוך. אני אדבר על הדוח שהתפרסם אתמול בעניין השליטה בשפה – גם העברית וגם הערבית בכיתות ד'. הממצאים שהיו, חברי הכנסת וחברות הכנסת, הם ממצאים חמורים ביותר, ויש פער רציני בין תלמידי כיתות ד' בחברה היהודית לבין שליטתם בשפה של תלמידי כיתות ד' בחברה הערבית והדרוזית. מהממצאים אנחנו למדים, ש-79% מתלמידי כיתות ד' בחברה היהודית שולטים, יודעים, מבינים את השפה. ומה האחוז של תלמידי כיתות ד' בחברה הערבית והדרוזית? זה בסך הכול 39%. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני עוצר את השעון עד שיגיע שר למליאה. בבקשה, תמשיך לדבר. << דובר_המשך >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר_המשך >> והשאלה הנשאלת, למה? למה הפער הזה? הרי יש לנו משרד חינוך אחד. יש לנו בתי ספר בכל המגזרים. זה לא מאלוהים, זה מבני אדם. אני יכול להגיד לכם – אני כמנהל בית ספר, כמורה, מורה 20 שנה ומנהל 20 שנה: למצב הסוציו-אקונומי של החברה הערבית והדרוזית יש השפעה קשה מאוד מאוד על כך שתלמידי בתי הספר ילמדו, יפנימו, ידעו להסתדר בשפת אימם. לא רק המצב הסוציו-אקונומי; רמת המורים, רמת המנהלים, הפיקוח, תוכניות הלימודים, לכל הדברים האלה יש השפעה קשה מאוד מאוד. אל תשכחו, חברים, אם אנחנו מייצרים תלמידים טובים גם בחברה הערבית והדרוזית – יש להם תרומה. תרומה לכלכלה, תרומה להייטק, תרומה לקבלת האחר, תרומה לדו-קיום, תרומה בכל תחומי החיים. חברים וחברות, ושרת החינוך – שאני קורא לה מכאן: חשוב מאוד להקים ועדת בדיקה, ולמצוא את הסיבות ולתת מענה. ויכול להיות, שהמענה צריך להיות מענה תקציבי. אני רוצה לשתף אתכם. תכף מישהו יגיד: אבל בית ספר מקיף בית ג'ן שאתה ניהלת, הוא היה מקום ראשון במדינת ישראל. אומנם זה נכון, אבל זה לא בזכות לא תקציבים. הקהל שלי היה בסוציו-אקונומי 2. אני לקחתי את המושכות לידיים, ועשיתי את הכול יחד עם צוותי המורים, יחד עם כל מי שהיה בתוך בית הספר, עם המועצה, שלא היה לה כלום, והבאנו את התלמידים שלנו להצלחה. אבל לא כולם יכולים לעשות את זה. לא כולם עלי סלאלחה. יש כאלה שצריכים את העזרה. יש כאלה שצריכים לעודד אותם. יש כאלה שצריכים לפקח עליהם ולפקח על העבודה שלהם. ולכן חברים, בואו נתעשת. בואו נשנה את השיח בתוך הכנסת לשיח יותר ידידותי. לשיח יותר מתאים לחברי כנסת ולנציגי ציבור. בואו נכבד אחד את השני. בואו נעשה משהו ליצירת חברה טובה יותר, חברה אוהדת, מצליחה. אנחנו מדינה מוצלחת, אבל השסעים שבתוכה – צריכים לטפל בהם על הצד הטוב ביותר. תודה רבה, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אמילי מואטי. << דובר >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לרגל שבוע הספר הכנתי המון דברים לדבר איתכם עליהם, אבל חבר הכנסת כץ, אני רוצה לשתף אתכם במשהו: לפני שנתיים כמעט אבא של הבנות שלי נפטר ממחלה קשה, באמת אחרי סבל רב. סביב הכניסה לכנסת היו לנו המון דיונים על המחיר, על הנוכחות שלי בבית. ניסיתי לשכנע אותן שכל מה שאני אעשה מתוקף כהונתי כחברת כנסת יהיה כדי לשפר את המציאות לטובה. ויש בינינו חוזה חתום – עם הבנות שלי – שכל פעם שאני ארצה להתעצבן מדי או להתפרץ או לגדף חבר הכנסת או להקטין מישהו, אני אחשוב פעמיים אם זה עומד בתנאי החוזה. לפעמים אני נופלת בזה, אבל בדרך כלל לא. כי רוב הדברים האלה לא עומדים בתנאי החוזה. אתה מבין? נגיד שאתה מגדף חבר הכנסת, מה יוצא מזה? האם המציאות משתנה לטובה? האם המחירים יורדים? האם שוויון ההזדמנויות גדל? האם הפערים מצטמצמים? התשובה היא לא. ודווקא בנושא הזה אני רוצה לדבר על שיתוף פעולה בין קואליציה לאופוזיציה ועל הצעת החוק שלי להרחבת סל המוצרים המפוקחים, ביחד עם חברי הכנסת אוריאל בוסו ומיכאל ביטון. רבות נכתב על חשיבות התזונה הבריאה לשם שמירה על איכות החיים הפרטית ועל החברה כולה. במסגרת זאת הוקמה במשרד הבריאות, תחת חזון לעתיד בריא 2020, הוועדה להתנהגויות בריאות שתחתיה תתי-ועדות העוסקות, בין היתר, בתזונה נבונה ובמניעת השמנה. עם זאת, אזרחים המבקשים לצרוך מזון בריא, בין היתר בעקבות פעילות הסברה של משרד הבריאות, נתקלים בקושי ניכר. מחירי המזון הבריא גבוהים בהרבה ממחיריהם של מוצרים המקבילים להם שאינם בריאים. כך, משרד הכלכלה מפקח על לחם אחיד, לחם לבן או חלה אך אינו מפקח על מחירם של לחם מלא, לחם דגנים – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מצוין – – – << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> אנחנו נתמיד בחוק הזה עד שהוא יעבור. – – עדשים אדומות, טחינה ירוקה. ולמשל, על חלב פרה אבל לא על מוצרים מקבילים. לכן אני רוצה לממש את הזדמנות לקרוא לכם לתמוך בהצעת החוק הזאת. מכיוון שהערב נפתח שבוע הספר, אני רוצה להקריא שיר של המשוררת לאה גולדברג, ושל מרים אלונה אילוז. אז אני אתחיל מהראשון, חברות וחברים: "למי שאינו מאמין קשה לחיות השנה / השדות מבקשים ברכה / הים מבקש אמונה / ואתה אינך מבקש דבר". ועכשיו תקשיבו טוב – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא קוראת שיר, מה הבעיה? אני לא מבין. מה יש לך עם זה? << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> הוא לא אוהב שירה, אני חושבת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אחרי שהיא נתנה הרצאה שצריכים להיות ביחד. בבקשה, תקראי השיר. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> אז לשיר קוראים "ישראל השנייה", חברות וחברים, ואני רוצה שתקשיבו קשב רב: בואי, ישראל השנייה / בואי נלך לישון / אני יודעת, ישראל השנייה / זה לא דיכאון יום ראשון / הבית לא בית / והמיטה מיתה / והילד יהיה פועל כנראה / בדיוק כמו שהיית אתה / אולי הוא ינסה לשדרג קצת מעמד, / עם הלוואה טובה בבנק / ריבית ותשלומים לעד / הילדה תבנה ציפורניים / או שאולי תהיה מטפלת, / והעיקר שתהיה אם / אישה טוב וחומלת. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – כמה שרוצים. << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> בית אחרון. בואי ישראל השנייה – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שירים זה יפה, אמילי, אבל אנשים אין להם כסף – – – << דובר_המשך >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << דובר_המשך >> – – המעמד כבר / לא מד / והמסורת נסורת / בוזקים מלמעלה / ומטשטשים ביקורת / והעסק לא נסק / על ידי המנגנון רוסק / איחוד תיקים בהוצאה לפועל / והשם ירחם כמה גועל. אחרון? כי יש מלא. אז אחרון. בואי, ישראל השנייה / כי לא אלמן ישראל / וגם אם אכלו ושתו לך / ילדים / אז יש לנו גואל / עזבי אותך מצדק / חלוקתי או בכלל, / קפיטליסטים אנחנו / לא טרלול פרוגרסיבי / או דמוקרטיה-סוציאל. תודה רבה, חברים. ערב מוצלח לכולנו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על הנדיבות. תודה על זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חברת הכנסת אפרת רייטן. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – לאנשים אין מה לאכול בבית. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> לא, כי אצלך באמת – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אצלנו לא הייתה עליית מחירים של 20% ולא היה סחרור – – – << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> שלמה, אתה רוצה לצאת לפרסה לשתות קפה, או שאתה עושה פה רוח וצלצולים בגלל המצלמות? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גם וגם. שידעו שחוץ משירים אין לך ולמרב מיכאלי מה להציע. הרי מי ייקר את התחבורה הציבורית – – – << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אחר הצוהריים טובים, יושב-ראש הכנסת. פעם ראשונה, לדעתי – אה, כבר היינו פה, בילינו באיזה לילה – ב-02:00 ישבנו כאן. שלום רב. כנסת נכבדה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אם את היית בראשות מפלגת העבודה זה לא היה קורה. << קריאה >> אמילי חיה מואטי (העבודה): << קריאה >> אני – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת קרעי, עכשיו זה שיחה בין ישראל השנייה והשנייה, או הראשונה והראשונה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> השנייה והשנייה. אותך זה לא מעניין. דימונה, אופקים לא מזיז לך, שישלמו פי שלושה על תחבורה ציבורית. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> מה אני? מה אני? מה אני? מה אני? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> חצי חצי. טורקיה, אני לא יודע מה – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אה, יש גם עוד קטגוריה? לא, אי-אפשר להרוס פה תיאוריה שלמה ולהמציא פה עוד אחת. זה לא יכול להיות, או אחת או שתיים. אם יש חצי, אז סבבה, בוא נמציא. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> את אחת העדויות לזה שישראל הראשונה משודרגת בתפקידים לפני ישראל השנייה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> מה, לשנייה? כאילו, הראשונה קיבלה תפקידים של השנייה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגיד לי, אתה צריך לדבר עכשיו? אז מה אתה לוקח לה את הזמן, אני לא מבין. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> ממש כבר בלבלת אותי. לא, אין בעיה, דווקא זאת אחת השיחות המעניינות. אני רוצה רק לומר ברשותכם כמה דברים, וגם להודות, אולי – יש ימים שצריך לומר תודה והודיה. וההודיה שלי היא על שני דיונים מאוד חשובים שאנחנו הבוקר קיימנו בוועדת העבודה והרווחה. הדבר הנדיר שמשותף לשניהם היה ההסכמה הרבתי בין האופוזיציה לקואליציה. זה קרה הבוקר אצלי בוועדה. זה אחד הדברים המופלאים שאני כל פעם זוכה לראות ולחוות, לראות במו עיניי ולחוות. ושני החוקים האלה הם חוקים שבסוף מטפלים באנשים. אולי בגלל זה יש גם יכולת שם להגיע ללבבות, לחבר בין לבבות של אנשים. זאת באמת זכות גדולה. אז גם חוק שירותי רווחה – הינה, יושב כאן כבוד השר, שר הרווחה, שגם הוא נכח בדיון הבוקר. התחלנו הבוקר – אחרי שנים, ואני יודעת שגם חברת הכנסת אתי עטייה הייתה שותפה לזה, וחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס שותפה – באמת בהובלה של השר, שלקח את זה כמשימה ממש יום-יומית יחד עם המנכ"לית וכל שאר החברים שהיו, ומרגי, חבר הכנסת מרגי. לבוא ולראות באמת את כולכם משתפים פעולה בוועדה למען אנשים עם מוגבלות, כדי להביא את האפשרות לאנשים עם מוגבלות להיות חלק מוחלט מהחברה, לראות בהם שווים בין שווים, לתת להם להסתכל על הרצון שלהם, האוטונומיה שלהם, באמת, חיים של שיתוף ושוויון – הגיעו כל כך הרבה אנשים לקחת חלק בדיון הזה: הארגונים, המשפחות, אנשים עם מוגבלות, וכולם בירכו על המטרה והיוזמה והכוונה של החקיקה הזאת, שארכה – כמה? עשר שנים כדי להגיע ליום הזה. השר העביר בקריאה הראשונה, זה הגיע אליי לוועדה. אני התחייבתי שאעשה הכול בוועדה הזאת לקדם את החקיקה הזאת עד כמה שאפשר כדי להביא את זה לקריאה שנייה ושלישית. אז קודם כול, באמת, ברכות לכל השותפים, לשר ולכולם. ואני אברך גם על שיתוף פעולה נוסף, גם הוא היה עם כל חברי הקואליציה והאופוזיציה – גם חבר הכנסת גפני, גם חבר הכנסת מרגי, שוב, ועוד חברים אחרים, כדי לקדם חוק שהוא חוק מכונן ודרמטי. כל אדם יש לו את החוק שלו שהביא אותו לכנסת. נכון, יושב-ראש הכנסת? אני בטוחה שיש לך דברים שהם הכי נוגעים לליבך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכולם. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> הסיפור של האסונות שקורים במדינת ישראל פעם בכמה שנים, כמו אסון מירון, כמו אסון צפית, כמו אסונות אזרחיים אחרים. בשבילי זה פצע, והבוקר, כשהכנו לקריאה ראשונה את החוק שבאמת מסדר ומארגן את התפקיד של המדינה שלנו, איך להתנהג ואיך לנהוג ברגעים של אסונות כאלה מול משפחות הנספים והנפגעים, זה היה אירוע שבאמת הייתי צריכה להחזיק בו את הדמעות שלי, הייתה מין התרגשות של גם שמחה, אבל היה גם, כמובן, כאב גדול. אז אני מודה על הזכות הזאת שהייתה לי. אני יודעת שגלשתי קצת מהזמן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הפריעו לך, זה בסדר. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> תודה רבה על האפשרות, ואני מקווה שעוד יינתנו לי כל ההזדמנויות והאפשרויות להמשיך ולקדם את החקיקה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. השר כהן, ביקשת להגיב. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, תמיד נעים לדבר כשאתה יושב כאן, כי יש נחת רוח. חברות וחברי הכנסת הנכבדים, אני רוצה להצטרף לדברים של יושבת-ראש הוועדה חברת הכנסת אפרת רייטן. ציינת את כולם, אבל אני חייב להגיד שאני פה עשר שנים וידעתי הרבה מאוד ראשי ועדות טובים; את עושה את זה באלגנטיות ובמקצוענות חסרת דופי. אני אומר את זה מעומק ליבי, כי אני הייתי שר רווחה ואני גם עכשיו שר רווחה, ואני מכיר את הקושי הגדול בלנהל במיוחד חוקים שיש להם כל כך הרבה שותפים, וכל אחד רוצה לצאת כשכל מה שהוא רוצה נמצא שם. ואת יודעת להלך בין הטיפות ובסופו של דבר להוציא מוצר – ואני מאוד מקווה שזה יהיה בסוף בהנהגתך – מאוד מדויק, שנדע ליישם אותו. בסופו של דבר – ואדוני היושב-ראש, אתה מכיר, אתה גם מאוד מנוסה – אפשר לכתוב הרבה מאוד חוקים ואפשר להתחייב על הרבה מאוד תקציבים, אבל אם יהיה קשה ליישם אותו לא עשינו דבר. ולכן זה המאמץ הגדול שלנו. בעזרת השם, אני מתפלל לאלוהים שאכן אנחנו נצליח להביא את זה, לטובת כולם, זה לא קשור לא לקואליציה ולא לאופוזיציה. אנשים עם מוגבלויות אלה הילדים שלנו, האחים שלנו, ההורים שלנו, השכנים שלנו, החברים שלנו. אני רק רוצה לציין עוד כמה דברים, אדוני, שהם מאוד מאוד חשובים, וכדאי שהמליאה תדע. שני דברים חשובים: האחד, אני רוצה לברך את העובדים הסוציאליים. לא הוזכר פה, אבל העובדים הסוציאליים, בהנהגתה של ענבל, יושבת-ראש הארגון, עשו צעד גדול מאוד בחתימה על הסכם שכר טוב של מעל ל-200 מיליון שקלים; הסכם שמוסיף דירוגי שכר ומשפר לאין ערוך את שכרם של העובדים הסוציאליים, האנשים שכל כך הרבה כולנו מדברים עליהם, וסוף-סוף יש פתח של תקווה בכדי להמשיך ולהעלות את השכר שלהם. חבר הכנסת מלכיאלי, נדמה לי שגם אתה תומך גדול של הוראה ואנשי הוראה, מלמדים ומורים. ובעזרת השם – אני מצטרף מכאן, ואנחנו כולנו צריכים להצטרף, למאבק החשוב והצודק של המורים, אדוני היושב-ראש. 30 שנה מחיי עסקתי בהוראה, ותמיד הלכנו באיזו תחושה שמהמורים מבקשים לתת את נשמתם אבל כשהם מגיעים ורואים את תלושי השכר שלהם אז כולם מתגרדים באי-נוחות, ודיברו כל כך הרבה. ומכאן אני באמת קורא לכל הכנסת הזאת לעמוד איתן מאחורי המאבק שלהם. זה לא מאבק של נהנתנים, זה לא מאבק של אנשים שרוצים תשלום על משהו שהוא מיותר. אלה אנשים שמחנכים את הדורות שלנו, אלה האנשים שמקצועם – סליחה, גברתי – שמקצועם הוא אולי המורכב ביותר. אני לא יודע מי מכם, אבל אתה, מיסייה ביטון, אתה יושב-ראש רשת המעיין. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> מיסייה טייב. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> מיסייה טייב, סליחה. ברשת המעיין אתה או ביטון, נכון? מי מכם? ביטון. הוא בוודאי יודע איזה קושי זה לעמוד היום מול כיתה של 30 ו-40 תלמידים שמונה שעות ביום ו-30 שעות בשבוע. ואנחנו כולנו צריכים לתמוך ביפה בן דוד, במורים האלה, לשבת איתם עד שיצא עשן לבן, אבל בסופו של דבר שיצאו נשכרים, כי אסור לנו לפספס את האנשים הטובים האלה. ויש עוד גוף, קבוצה של חברים שאנחנו צריכים להזכיר כאן, ואלה ראשי הערים. במשרד הרווחה עשיתי ניסוי, והוא כבר נותן את פירותיו ומצליח. אני תמיד אומר שראשי הערים הם הזרוע הביצועית של ממשלת ישראל. בסופו של דבר, במקום שיש ראש עיר או ראשת עיר שמקבלים סמכויות ותקציבים, הם יודעים מה לעשות הרבה יותר טוב מאיתנו. ואת כל הטיפול באזרחים הוותיקים איגמנו ל-400 מיליון שקלים – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה יותר גרוע מאיתן. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> – – 400 מיליון שקלים, והלכנו לראשי הערים ואמרנו להם, חבריא, קחו תקציב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה שאני אפסיק אותו? אני לא מבין את זה. שר יכול לדבר כמה שהוא רוצה. קדימה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> לא, הוא מדבר עכשיו כשלוש דקות. אני אוהב אותו כמוך, הם עושים לנו פיליבסטר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, עזוב. חבר'ה, לא תמיד צריכים להעיר הערות. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> לא, לא, לא. יואב, אני לא פה בשביל פיליבסטר, תאמין לי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תכבד את מאיר. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << דובר_המשך >> אני אומר דבר כזה: הלכנו לראשי הערים – היושב-ראש, הלכנו לראשי הערים ואמרנו, בואו ננסה. 400 מיליון שקלים לטיפול באזרחים ותיקים. קחו תקציבים, אתם תחליטו מה טוב ליישוב שלכם. ומה שאנחנו נתקלים בו זה באמת בחדשנות יוצאת מן הכלל. ואני מאוד מקווה שיהיו עוד הרבה מאוד סעיפים בהרבה מאוד משרדים, ועוד שרים יצטרפו למהלך הזה, ובמקום לכתוב תקנות על גבי תקנות וביורוקרטיה על גבי ביורוקרטיה, לבוא לראשי הערים – כמובן, עם פיקוח, עם גבולות גזרה מאוד ברורים, אבל לתת להם ולהגיד להם: אתם יודעים לנהל את העיר שלכם; קחו לקהילה שלכם ומה שטוב, תעשו. אנחנו דואגים לתקציבים. ובכלל, בכל מקום שאנחנו מגלים שיתופי פעולה אנחנו רואים שאנחנו נוסקים למעלה ומצליחים לקבל ולהגיע להישגים טובים. אז בעזרת השם, שנדע ימים מאוד טובים של שיתופי פעולה. תזכרו, זה הדבר החשוב ביותר. יואב, אני מסיים את דבריי, תודה רבה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> עזוב, פשוט הקואליציה עושה לנו פיליבסטר, אז שיתחלף היושב-ראש, אז לפחות יהיה לנו יושב ראש – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למדנו מכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עם כל הכבוד לך – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא ממלכתי. הוא מהליכוד הישן. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> ממלכתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא אגיד לו לרדת בשביל עוד שתי דקות. עזוב את זה. נראה לך הגיוני שאני אגיד לו לרדת בשביל שתי דקות? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת הנכבדים, בפתח הדברים אני מבקש להזכיר את העובדה שלפני שעה קלה הובא למנוחת עולמים הסופר א. ב. יהושע. אני בטוח שאם לא היינו מקיימים את המליאה הזו, לא מעטים מיושבי הבית הזה היו מצטרפים למסע הלוויה. בצד היותו סופר מחונן, א. ב. יהושע השמיע קול נבואי חשוב במשך עשרות שנים, וכדרכם של נביאים, חלק גדול מהנבואות שלו היו נבואות זעם והתראה. אבל א. ב. יהושע הצטיין בכך שבצד נבואות הזעם תמיד היו לו גם נבואות נחמה ואמונה בעתיד של החברה הישראלית, ביכולת שלה לתקן משגי עבר, ביכולת שלה לפרוץ נתיבים חדשים. יהיה זכרו ברוך. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> יש לי מילה אחת בנושא. המשפחה של אימו של א. ב. יהושע, זכרונו לברכה, באה ממרוקו – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ממרוקו, ממשפחת – – – << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> – – מהעיר שבה נולדתי, שנקראת אסווירה. והוא סיפר לי פעם שאת הקיץ של 1950 – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז יש לך סיכוי להיות סופר גם כן. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> כן. את הקיץ של 1951, נדמה לי, הוא בילה אצל המשפחה שלו במרוקו. מדהים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ומשפחת אביו הגיעה מסלוניקי. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן: << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ס"ט מצד אחד, יהדות צפון אפריקה מצד שני. אני מבקש, אדוני היושב-ראש, להתייחס לסוגיית הרפורמה בטלפונים הכשרים, שהעסיקה את הדוכן הזה ואת הבית הזה לפני כמה שעות. שמענו מעל הדוכן הרבה זעקות שבר והרבה נאצות וגידופים, וגם תפילות בעבור ילדיו של שר זה או אחר, אבל האמת היא שמה שבעיקר שמענו אלה בדותות וכזבים, מכיוון שהרפורמה בטלפונים הכשרים אינה עוסקת לחלוטין ביכולת של משפחה חרדית – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מתעסק גם בזה? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – ביכולת של משפחה חרדית לבחור בטלפון שאינו חכם, שאינו מחובר לרשת האינטרנט, או ביכולת של אדם חרדי לסנן את התכנים שמגיעים אליו אל מכשיר הטלפון. הרפורמה עוסקת רק בשני דברים: בשאלה אם גורם עלום כלשהו, שיש לו הסכמים שערורייתיים עם חברות הסלולר, יכול בלחיצת כפתור לחסום גישה של מאות אלפי אזרחים לקווי סיוע לנשים מוכות, לקווי סיוע לצעירים שזקוקים לסיוע נפשי, והאם ניתן למנוע מאזרח ישראלי לנייד את מספר הטלפון שלו כאשר הוא בוחר לסיים את השימוש בטלפון הכשר. השמיעו חברי הכנסת כאן, החרדים, פעמים רבות את המושג בחירה חופשית. אז יש לי חדשות בשבילכם. מושג הבחירה החופשית כולל גם את הזכות של האדם לחזור בו מבחירתו ולשנות אותה, ומדינה מתוקנת מגינה על הזכות של האדם לבחור פעם אחת במסלול אחד ולאחר מכן לבחור בנתיב אחר, בלי שזכות הקניין שלו, הזכות שלו לפרטיות, הזכות שלו לכבוד, תיפגענה. וכל המאבק הזה נגד הרפורמה בטלפונים הכשרים לא נועד להגן על – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אנשים לא צריכים להיות בעלי הבית. המדינה היא בעלת הבית של האנשים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל אחד זכותו, ואתה צריך לתמוך בזה גם. בחייך, מה זה הדבר הזה? כולם נהיו פטרונים שלהם? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אז צריך לתת לכל אחד את הזכות לבחור בטלפון כשר, אבל צריך לתת לכל אזרח גם את הזכות לנייד את המספר שלו מטלפון כשר לטלפון שאינו כשר. והמשפט שבו אסיים הוא: אין במאבק הזה כדי להגן על טוהר החינוך החרדי אלא על עוד מונופול כוחני שפוגע בזכויות אזרח במדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אבתיסאם מראענה. מוותרת? << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> לא. היושב-ראש, אתה תהיה נדיב איתי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יותר משלוש, מה את רוצה? למשוך? לא צריך. יש אחרים אחרייך, אין בעיה. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> אז אמרו לי לחתוך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אתם עושים פיליבסטר? << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> אנחנו? מה פתאום? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מה שנראה לי. << דובר >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דודי, מה העניינים? << דובר_המשך >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר_המשך >> – – אדוני מזכיר הכנסת, גברתי סגנית מזכיר הכנסת היקרה שלי, חברות וחברים, טוב, אני רוצה לדבר על חוק שהיה אמור לעלות היום והוא פשוט לא עלה. זה חוויה מאוד קשה, אתה מסכים איתי, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה חוק שלך, היה? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כן, והוא לא עלה, הוא פשוט ירד. אנחנו פשוט דיברנו על קבוצה כל כך מוחלשת, שחלק מהח"כים במליאה רואים במעגל הזנות ושורדות הזנות איזו אוכלוסייה כזאת שצריך להחביא אותה מתחת לאיזה בלטה או לקבור אותה מתחת לאדמה, כאילו זה לא קיים. הרי שורדות זנות, ובכלל הזנות, העיסוק בזנות, זה עיסוק כל כך עתיק. אף דת לא המציאה אותו מחדש, וכולנו מכירות ומכירים את זה. היום הייתה אמורה לעלות הצעה שהייתה יכולה לעשות תיקון היסטורי כל כך, ברמה של להסתכל על שורדות זנות כנשים שלא בחרו לעסוק בזנות. זאת טראומה, ועלינו כחברה מוטלת האחריות לשקם אותן, לתת להן כבוד וגם כתף, על מנת שהן יצאו מהמעגל הזה. אף אחת לא בחרה לעסוק בזנות, אף אחת לא בחרה להיות בעולם האלים כל כך והאפל כל כך, ומה שרציתי זה לבטל בעצם את העבירה על מטרד. מישהו יכול לבוא למשטרה ולהגיד, יש פה מישהי למטה במעגל הזנות, והיא מטרידה אותי, ונפתח נגדה תיק במשטרה ומוטלים עליה קנסות. האחריות שלנו היא לשקם את האוכלוסייה הזאת, ולא להכביד עליה בקנסות ולא להכביד עליה בתיקים במשטרה. מה חשבנו לעצמנו כל כך הרבה שנים כשהדרנו את האוכלוסייה הזאת מתוכנו? אם אנחנו לא נצליח להסתכל על העולם שאנחנו חיים בו, ונפסיק להתבייש, באמת נפסיק להתבייש במרכיבים שיש בתוך החברה, במיוחד גם בחברה הערבית – חלק מהחברים שלי פה יושבים ואומרים, מה פתאום לדבר על זנות, למה? מה פתאום שאת תעבירי את החוק על זנות? מה פתאום ומה פתאום, זה לא אצלנו, זה מנוגד לדת, זה מנוגד לפה, זה מנוגד לשם. מנוגד, יופי, עלא כיפאק, בסדר. נגיד, מנוגד, אבל כשזה קיים, האחריות שלנו היא לטפל ולתת מענה ולשקם את החברה שלנו; לעזור לנשים, שהידרדרו לזנות לא כי הן קמו בבוקר ואמרו, וואו, איזה יופי, אני עכשיו אעסוק בזנות. ממש לא. זאת לא בחירה, אף אחד לא שאל אותן. אלה נשים פגועות, פגעו בהן כל החיים שלהן, ובסוף אנחנו כחברה באות – אני מביאה הצעה עם חברתי יסמין פרידמן – מעלות הצעה על הסוגיה הכל-כך אקוטית הזאת, על מנת לתקן את העוול הזה, ובאות ואומרות: הנשים האלה, שורדות ושורדי הזנות, הנשים והגברים, צעירים וצעירות, נמצאים במעגל הזנות, ואנחנו רוצים לשקם אותם ורוצות לשקם אותם. חלק מהחברים שלי פה אומרים: זה מעודד. זה לא מעודד; או שמתבגרים – באמת – או שמתבגרים בתוך המקום הזה, והאחריות שמוטלת על הכתפיים שלנו – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבתיסאם. << דובר_המשך >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר_המשך >> רגע, אני רק רוצה להגיד להם איך להתבגר. להתבגר זה לשים מראה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. עוד חצי דקה. << דובר_המשך >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר_המשך >> בסדר. להתבגר זה לשים מראה מול העיניים של כולנו, מול העיניים של עצמנו, לקבל אחריות על מה שיש בתוך החברה. אם אתה לא מסוגל לתקן ולשנות, תן לאחרות ולאחרים – במיוחד לאחרות – לתקן את העוולות ההיסטוריות שסובלות מהן במיוחד נשים. זנות היא משהו שהוא כתם על החברה כולה – דתית, לא דתית, חילונית, ערבית, חרדית, יהודית – מכל הדתות – היא נמצאת בתוכנו. תפקידנו להוציא את הנשים האלה מהטראומה; תפקידנו לשקם אותן, תפקידנו לא להביא את זה לכאן, לבית המחוקקים והמחוקקות, כנסת ישראל, ולקבור את זה בטענה שזה מעודד את אותן נשים להיות במעגל הזנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר_המשך >> משפט אחרון: אולי בשבוע הבא הצעת החוק הזאת תעלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבל שלא העלית. למה לא העלית? << דובר_המשך >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר_המשך >> אז אתה תתמוך? תשתדל. אתה תגלה בגרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה לא קשור. את אומרת, שחבל שלא עלה, אבל את הסכמת להוריד את זה. טוב. תודה רבה. << דובר_המשך >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאה אחוז. חברת הכנסת רות וסרמן לנדָה. << קריאה >> אבתיסאם מראענה (העבודה): << קריאה >> לנדֶה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לַנְדֶה – אינה נוכחת. חבר הכנסת צבי האוזר. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> עשר דקות תן לו, דוד. דוד, לא פחות מעשר דקות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יודע מה הבעיה שלך? לא אגיד לך מה הבעיה. כן, בבקשה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> צביקה, אתה נראה מיואש. אתה רוצה לשתף אותנו? << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> חזרתי מקורונה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> ברוך רופא חולים. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> תודה רבה. יש פה ברכה, אתה רואה? הוא מברך אותו עם זה, ככה. אתה רואה? תראה, תראה, תראה. איפה קיש? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע. קיש, תן שתי צעקות, שלא נשכח שאתה פה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> עשר דקות להאוזר – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קדימה, תן צעקה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> תראה, תראה. אתה מכיר את השיטה הזאת? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> – – שלא נשכח אותך. בכל פעם שאתה נכנס, תן צעקה ותצא החוצה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, את קצרין אתם מכירים? דודי אמסלם, את קצרין אתה מכיר? דודי, על מפה אילמת אתה יודע לדקור? << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – אמסלם – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> תראה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – הוא היה סנדק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא עסוק, עסוק. דבר. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> עסוק. אז חבריי, בשבוע שעבר פורסם מכרז ל-1,500 יחידות דיור בקצרין. 55 שנים אחרי שצה"ל השיב את הגולן לידיה של ישראל, מימשנו השבוע את אחד השלבים החשובים בתוכנית הרבה יותר גדולה להכפלת ההתיישבות ברמת הגולן, או, הייתי אומר, סוף-סוף להכפלת ההתיישבות בגולן. התוכנית להכפלת ההתיישבות ברמת הגולן היא חלק מהתחייבות קואליציונית של תקווה חדשה, והיא, ברוך השם, מיושמת. החלטת הממשלה אומרת על הזרמה של למעלה ממיליארד שקלים והכסף מוזרם, בתים מתוכננים – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קיש. << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> – – בתים ייבנו, וגם קצרין בתוכה. וחבריי חברי הכנסת, מה היה בעשור האחרון כשמסתכלים על הבנייה ברמת הגולן? אז יש שיגידו, כלום, ואולי בשפה אחרת אומרים נאדה. אצלי ברמת גן היו קוראים לזה חאווה – דיבורים, דיבורים, ורק דיברו. אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש, נתניהו ובנייה בגולן, אני חשבתי על זה, זה כמו דלידה ואלן דלון. אתה מכיר את זה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגיד לי, פעם אחת אתה לא מדבר על נתניהו? << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> Paroles et paroles et paroles – מילים, מילים, מילים. ומה? מעשים לא נעשו. שום דבר. סוף-סוף באה הממשלה ועושה ברמת הגולן, ושמה קץ לעשור אבוד בגולן מ-2011 עד 2021, שלא נבנה בו כמעט כלום, למרות חלון הזדמנויות היסטורי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר_המשך >> כן, נכון. אז בקצרין יש היום סדר גודל של 8,900 תושבים. 1,500 יחידות דיור יגדילו את האוכלוסייה של קצרין, בירת הגולן, בלמעלה מ-50% – אולי על סף להכפיל את האוכלוסייה. ואינשאללה, זה לא המכרז האחרון, נמשיך ונבנה בקצרין ובגולן לאורכו ולרוחבו. אחיזת ישראל ברמת הגולן משנה את המציאות הגיאופוליטית, המציאות הביטחונית והמציאות האסטרטגית של מדינת ישראל. חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר ציינו 55 שנים לשחרור רמת הגולן. דוד אלעזר, דדו, אלוף פיקוד צפון במלחמה ההיא ב-1967, כתב בדף הקרב ב-10 ביוני 1967 לפקודיו באלה המילים: "לא עוד יוכל הצבא הסורי להפגיז את יישובינו, להבעיר את שדותינו, להתנכל לקיומנו, ובזכות מאמצינו המשותפים שוחרר הגליל מפחד, מאיום ומסכנה". אלה היו הדברים של דדו, אלוף פיקוד צפון דאז, וכפי שהוא קבע ב-10 ביוני, מאז ועד היום הצבא הסורי לא יוכל לעולם לאיים על אזרחי ישראל מרמת הגולן, כי רמת הגולן נבנית. אנחנו בונים מציאות בלתי הפיכה ברמת הגולן. ועל זה, חברים, את זה כנראה לא שמעתם, אבל הפייק-ניוז על איקרית ובירעם – שמעתם. שמעתם, ואולי טרללתם. ואתם, אתם יודעים מה, תמשיכו להפיץ פייק ניוז, ואנחנו נמשיך לבנות את הארץ. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. תודה. חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אני רציתי לדבר על הפורשים. אתה שומע? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש ארבעה כאלה. התחיל משיקלי, עובר לסילמן ומשם לג'ידא וגנאים, שכל יום מחליטים מה שהם רוצים. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> הנאמנים לדרכם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוא נדבר על הדרך של ג'ידא זועבי – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – על ההפגנות שהיו לה מחוץ לבית שקראו לה לפרוש מהממשלה; על ההסתה ברשתות שהיא עברה, שגרמה לה להצביע נגד הקואליציה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מה שעשיתם לנתניהו כמה שנים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הרי אתה יודע ששום דבר מזה לא קרה. להפך, רק תמיכה היא קיבלה מהמצביעים שלה. ואני לא מצליחה להבין מה גרם לה להצביע נגד הממשלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה את צריכה להבין? שאלי אותה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> באה ואמרה הגברת שלא העברנו כסף לחברה הערבית. אני לא יודעת אם זו בדיחה או הלצה, כי הרי מספיק שתראה מה קורה בוועדת כספים. נכון, ולדי? << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה קורה בוועדת כספים; כמה כסף עובר להשקעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שהיא התכוונה זה שקיבלתם החלטות, רק לא העברתם את הכסף. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> לא שילמתם מספיק. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תדאג – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> תן לה עשר דקות. תן לה עשר דקות – – – אתה מפריע לה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוא אני אגיד לך משהו – אני בינתיים רואה שאתה מנהל משא ומתן כל הזמן, אז אני נותן לך צ'אנס. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה נותן לכולם חוץ מלה. עשר דקות תן לה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 20 דקות אני אתן לה. למה לא? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש, אני מעריכה אותך על האומץ שלך לעמוד מול חבר הכנסת מהמפלגה שלך ולתמוך בי. זה לא פשוט בימים המורכבים האלה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> כמה דברי הבל. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני כבר אומרת: אין ממשלה שפעלה לטובת הציבור במגזר הערבי כמו הממשלה הזאת, מתוך הבנה ואחריות שכאשר יש פשיעה בחברה הערבית – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> בלי זה לא הייתה לכם קואליציה. בלי זה לא הייתה לכם קואליציה. שום הבנה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – היא גולשת לחברה היהודית. במשך שנים אמרו: הם יריבו שם, הם יעשו את הסחר באמל"ח שם ואנחנו נסתדר. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הבדיחה הכי גדולה הייתה – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שיום אחד היה ריב בחניון של בית חולים סורוקה. אז כתבו בעיתונים: יש עליית מדרגה בפשיעה. אין עליית מדרגה, פשוט מהריב בכפר עברו לחניון. זה מה שהיה, אדוני היושב-ראש. אבל במשך שנים התעלמו; אמרו: לא נורא, שיריבו בינם לבין עצמם. והיום אנחנו משלמים את המחיר. אבל בזכות הממשלה הזאת ובזכות התוכנית, שמוביל סגן השר סגלוביץ' יש מלחמה אמיתית בפשיעה בחברה הערבית, ויש תקציבים לטובת החברה הערבית – נכון, רם? ורק בזכות העבודה הזאת – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את רוצה שהוא יאשר לך? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוודאי. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> רק בזכות ההסכמים הקואליציוניים. את לא מאמינה למה שאת אומרת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב טוב, מלכיאלי, אני אגיד לך משפט אחד: אני הייתי ארבע שנים עם כחלון. זוכר את הקדנציה הזאת? היינו שם ביחד. אתה יודע איזו תוכנית חומש העברנו לטובת החברה הערבית. אתה יודע את זה. אתה יודע את זה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> לא עם פרוטקשן, לא עם פרוטקשן. יחי ההבדל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 15 מיליארד. לא 53. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני הייתי בממשלה של 61, שהיו בה הרבה שיתופי פעולה עם המשותפת. אתה בכלל לא היית, טייב, נכון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט סיכום. כשאתה נמצא בקואליציה של 61, ומלכיאלי יודע את זה, היו כאן שיתופי פעולה. עובדה שעכשיו הוא בשקט, והוא יודע את זה. אני רק חייבת להגיד לך, אדוני היושב-ראש, המחויבות למלחמה בפשיעה היא בכל מדינת ישראל, גם בחברה היהודית וגם בחברה הערבית. תודה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> גם את יודעת שממשלת – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. כבוד השר חבר הכנסת אלעזר שטרן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תקשיב, יש דברים שאני לא רוצה להגיד על הפודיום. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> אמר אורבך: ניסינו, לא הלך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה, שלוש דקות? << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> יותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מספיק. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> בבקשה, דברי טעם. << דובר >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר >> אני אדבר דברי טעם. אבל לפני זה אולי באמת, חבר הכנסת דודי אמסלם, בתור סנדק תשלח ברכה לרך הנימול שהיית סנדק שלו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סנדק של מי היית? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> אני מברך את כל עם ישראל בבריאות. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אתה יכול לברך את כל עם ישראל בבריאות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> פרנסה טובה, וכמובן את חיילי צה"ל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל הכבוד, דודי. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> כל חיילי צה"ל. בבריאות, באחדות. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> בכול. שיהיה רק טוב לעם ישראל. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אמן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פרשת שלח לך. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> נכון. פרשת שלח לך. נגיד רק, אם כבר באמת אמרנו פרשת שלח לך – וזה דבר מאוד חשוב בתור שר המודיעין – שזאת פעולת המודיעין הראשונה, בפרשת השבוע. נכון? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אם המרגלים היו יודעים מה תעשו במדינה הזאת – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לך על מה לדבר, אתה מדבר על פרשת השבוע? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> זה מה שביקשו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי ביקש? אתה צריך? יש לך על מה לדבר. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> יש לי הרבה על מה לדבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מסיים את הזמן שלך. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אתה תרצה לתת לי יותר זמן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוא נראה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קרעי, אני חושב שהלקח הכי חשוב מפרשת המרגלים הוא שאת המרגלים שלחו להביא נתונים – מה שאנחנו בצבא קוראים לו תמונת מצב. מה שהם עשו, זה שהם הביאו הערכת מצב. הערכת מצב זה לא תפקיד של המרגלים. המרגלים צריכים לדווח מה הם ראו, ואיך נראית הארץ – איך נראית הקרקע שם, איך נראים האנשים, אילו אמצעי לחימה יש שם, איזה גובה הם. בזמנים ההם ענקים ראינו שם. בשורה התחתונה מה שהם עשו, הם אמרו: "וַנְּהִי בעינינוּ כַּחֲגָבִים וכן היינו בְּעֵינֵיהֶם" לא נוכל לעלות. לא נוכל לעלות – זה לא התפקיד של המרגל להגיד את זה; ואני חושב שהלקח המשני בעניין, מעבר לטעות שלהם – וכמובן, צריך להוציא מהכלל את יהושע בן נון ואת כלב בן יפונה – אני חושב שתוכן הדברים הוא שאם אתה נראה בעיניך כחגב, בטח ככה תיראה בעיני הצד השני. לכן גם הפסוק ככה. זאת דוגמה של הערכת מצב. כי איך נראה לך שנראינו אנחנו בעיניהם זה עניין של הערכת מצב ולא של תמונת מצב, שזה היה התפקיד שלהם. בגלל זה שילמנו על חטא המרגלים, כעם, מחיר כבד מאוד. אני רוצה לדבר, ברשותך, אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סיימת את הזמן. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> ביקשו דברי טעם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אעלה את ביבי – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> אין לי בעיה. מקובל לומר שאנחנו סטרטאפ ניישן. הרבה אנשים אומרים את זה. תמיד שואלים אותך, תגיד, איך אתה מסביר את זה שאתה סטרטאפ ניישן? למה השאלה היא יותר קשה? בגלל שעל פניו, ברמת בתי הספר התיכוניים שלנו אנחנו בערך במקום ה-30 בעולם. פעם היינו הרבה יותר גבוה; ברמת האוניברסיטאות, לא נעים להגיד, בממוצע אנחנו בערך מעל 120, אפילו 150. אבל אז אתה שואל את עצמך: בסוף איך אתה סטרטאפ ניישן? יש פה שתי סיבות: אחת, תבדוק מה באמצע. באמצע זה השירות הצבאי. כשאתה שם משקל על נערים ונערות בני 18, 19, 20 עם האחריות על קיום האומה, ולהיות יצירתי ולחשוב, אז זה מה שיש בתוכו, וגם זה סוג של תמונת מצב – תבדוק מה באמצע. אבל אני רוצה להגיד עוד משהו. חבר הכנסת גפני, אני חושב שאחד האוצרות הכי הגדולים של עם ישראל זה התרבות שלנו, על השאלות ועל הקושיות, שבאה מהתלמוד בעיקרה. והדבר השני הוא העניין של הביקורתיות. ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה רגע לחבר את זה. אני חושב שמספרים על פוניבז', אולי על הרב כהנמן, אתה יודע על מי – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה שנרד ואתה תמשיך? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> לא, תכף. אבל אמרת שאם יהיה מעניין, אתה תיתן לי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתתי לך שלוש דקות. עוד שלוש דקות, מה אתה רוצה? << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> בסדר. פעם אחת תלמיד שאל אותו שאלה, הוא עמד על הדוכן, סגר ואמר: אם שאלת קושייה שלאורך הדורות עוד לא נשאלה, הסתיים השיעור. זאת אומרת הרווחנו את שלנו. אני מתאר לעצמי שהסיפור הזה הוא פחות או יותר נכון, מכיוון שאני בא גם ממקום שבו על קושיות טובות נתנו נקודות לא פחות מאשר על תירוצים טובים. אבל בעצם, כשאני אומר את זה כאן, מה אני חושב, קצת בביקורת עצמית על כולנו, שאנחנו את הניקוד של לשאול על האחר לקחנו קצת רחוק מדי, ואנחנו מחפשים לא רק בדברים שלו, אלא לעיתים גם בגופו, מה לא בסדר בו. אני חושב שאם חפצי חיים אנחנו – אדוני היושב-ראש, אני מסיים – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יאללה, מספיק. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> – – אני חושב שהתרבות הזאת – אני אחבר לסוף – עשתה אותנו אומת סטרטאפ. התרבות הזאת, בזכות השאלה, בזכות הצורך לשאול, הביאה אותנו גם להישגים מדעיים, לפרסי נובל, לכל מיני מקומות אחרים. אנחנו כעם לקחנו אותה קצת רחוק מדי. אנחנו את תרבות השאלה לקחנו לתרבות הביקורת, שהיא בסדר גמור, אבל קצת יותר מדי רחוק. אדוני – – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> תוסיף עוד משהו, כבוד השר שטרן. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> סליחה? << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> עצם זה שמדינת ישראל שמרה במשך הדורות על קהילה של לומדי התורה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תסתכל על הזמן. תסתכל על הזמן – – – << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קיש, אתה מפריע לי. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> עצם זה שמדינת ישראל במשך הדורות הייתה שותפה מלאה של לומדי התורה – זאת הצהרה שלה. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> גם זה. זה חלק מהעניין. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> עד שבאתם והתחלתם להרוס. << דובר_המשך >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << דובר_המשך >> תגיד למלכיאלי שלא יקלקל. תודה רבה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> באתם והתחלתם להרוס. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אלעזר, מה המרגלים היו אומרים אם היו יודעים שתמכרו את ארץ ישראל לאחים המוסלמים? מה הם היו אומרים? << קריאה >> שר המודיעין אלעזר שטרן: << קריאה >> די, קרעי, די, די, די. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אגיד כמה מילים כלליות שאינן קשורות לעיסוק ביום-יום, להצעות לסדר, לחוקים, לשאילתות – כמה מילים על אכיפת חוק בהיבט הרחב שלה. הרבה פעמים הדבר הזה עולה כאן לדיונים בכנסת, עולה כאן בוועדות, אבל אני רוצה להגיד כמה מילים כלליות, שבדרך כלל פחות נשמעות, על המשמעות של אכיפת חוק במשטר דמוקרטי ועל הבית הזה. אז הדבר הראשון, ההבנה שלדעתי צריכה להיות היא שאכיפת חוק בהיבט הרחב שלה היא חלק מביטחון לאומי. זה לא nice to have, זה לא עוד משהו. עכשיו, מתי אנחנו באים ומדברים על הדברים האלה? בדרך כלל באירועי קיצון, או אירועי סדר גדולים או חס וחלילה, כמו שקורה בימים האחרונים, פשיעה חמורה בחברה הערבית, או דברים שקשורים לתחום המשילות בהיבטיה הרחבים בצפון או בדרום. אז כולנו – ואני אומר "כולנו" לא בזלזול – נזכרים לעשות על זה דיון. אבל כאשר מדובר על המשמעות האמיתית של אכיפת חוק וביטחון לאומי – זאת השגרה. מה קורה בשגרת החיים; איזה שירות מקבל אזרח מגופי האכיפה – שירות. כי הרבה פעמים מדובר על שיטור, לדוגמה, שהוא מערכת האכיפה הגדולה והמשמעותית ביותר – מדובר על סמכויות, מדובר על שימוש בסמכויות, לעיתים מדובר על שימוש פוגעני מדי בסמכויות, גם בבית הזה. אבל פחות מדובר בשירות שצריכים לתת שירותי האכיפה. מהו אותו שירות שאנחנו רוצים לקבל – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> נראה לי שאני מיותר פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> מהו אותו שירות שאנחנו רוצים לקבל או שמדינה צריכה לתת, איזה שירותים צריך לתת. כן ניתנים שירותי אכיפה, כי בסוף כאשר אדם מסוים, מופעלת עליו סמכות אכיפה כזו או אחרת – זה יכול להיות משטרה, רשות המיסים, הרשות לאיסור הלבנת הון – לעולם גובה ועומק הטיפול של האכיפה הם לא החלטה של מערכת האכיפה עצמה, הם החלטה של הבית הזה. והבית הזה, אחד התפקידים שלו, שלא נוגעים בו הרבה פעמים, הוא יצירת האיזונים הנכונים בין מה למדינה ובין מה לאזרח או לאזרחים באופן כללי, במה המדינה צריכה להתערב או במה למדינה אסור להתערב, ובאיזה מקומות צריך לשנות את נקודת האיזון אל מול איומים כאלה ואחרים. הנושא הזה כמעט לא נמצא בדיון בבית הזה. בבית הזה עוסקים רק בשאלות הנקודתיות בדרך כלל, שבאות מדברי חקיקה, ופחות מדי בדיוני עומק, כאשר עוסקים בעצם במה רמת השירות שרוצים לתת. כשאתה אומר מה רמת השירות שרוצים לתת, זה אומר כמה שוטרים צריכים להיות, כמה פרקליטים צריכים להיות, באיזה תחומים מתערבים ובאיזה תחומים לא מתערבים, משאירים את זה לשוק החופשי, גם בתחום האכיפה. אני אתן אולי דוגמה אחת קטנה, דווקא בנושא שעוסקים בו הרבה מאוד במקרים של פיק, לדוגמה הרשתות החברתיות. שאלו אותי פעם איך יכול להיות שברשות החברתיות אנשים עושים מה שהם עושים. אמרתי להם, רבותיי, אם רוצים לעשות אחרת, זאת לא בעיה בכלל, רק השאלה היא מה המחיר שהולכים לשלם על פלישה של מדינה לתוך הרשת וניטור של הרשת כולה. הדיון הזה צריך להיות בבית הזה, בוועדות, ולא רק כאן, כי כאן נקבעים הדברים. לצערי, הבית הזה עוסק בזה פחות מדי. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איפה חבר הכנסת טיבי? מלכיאלי, לאן נעלם טיבי? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> הוא רצה להירשם להמשך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מלכיאלי, לך תקרא לו, לאחמד, לך. טיבי נעלם עוד פעם. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> הוא ביקש שתרשום אותו ברשימה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, רשמתי אותו. טוב, נרשום אותו ברשימה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת, יש כאן משהו מאוד מאוד מוזר שקורה במליאה ובכלל במשכן הזה, וכדאי מאוד שהציבור יבין אותו. אני הייתי פעם באופוזיציה, ואני זוכר שבאופוזיציה החיים הם חיים יחסית קלים, כי תמיד אנחנו צודקים. תמיד באופוזיציה אומרים: זה לא בסדר, אנחנו חושבים שצריך להיות משהו אחר, תמיד מספרים איך העולם צריך להיראות, ואז תמיד הייתה לנו הפריווילגיה להצביע בהתאם לצו מצפוננו. אף פעם לא הייתה לנו משמעת – הייתה לנו משמעת להתנגד לדברים שאנחנו מתנגדים אליהם, אבל לא הייתה לנו משמעת להצביע נגד דברים שאנחנו מאמינים בהם. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> בועז, כבר שכחת? << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> לא עבר כל כך הרבה זמן. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מזמין אותך להזכיר לי מתי הצבעתי נגד משהו שאני מאמין בו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אוהו, הצבעת – – – << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא בקואליציה בשם המשמעת הקואליציונית, אני מדבר על האופוזיציה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> בעוד כמה חודשים תראה לנו – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה מניח אקסיומות שיש הבדל בין קואליציה לאופוזיציה? << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בטח שיש הבדל. אני הייתי באופוזיציה, וכשהביאה הקואליציה חוקים שהיו חשובים לנו או שהאמנו בהם, היה לנו הכי נוח להצביע בעדם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כי לא הייתה לכם יכולת להפיל את הקואליציה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אפילו כשהייתה יכולת להפיל, אני יכולתי להצביע על דעת עצמי. יושב לידכם שר האוצר לשעבר. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> שכחת את כבוד יושב-ראש – – – אם לא הייתי בחוץ לארץ, זה לא היה קורה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הייתה קופסה תקציבית ולא היה רוב, ואחרי שיחה שלי איתו אני באתי, והאצבע שלי הייתה זאת שהעבירה את זה למען מדינת ישראל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אלה סיפורי מעשיות – – – << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רק נותן דוגמאות ממעשים, לא מסיפורי מעשיות. ככה שנוצר מצב שיש כאן באמת אופוזיציה שהיא לא אופוזיציה רק לקואליציה – שזה בסדר ולגיטימי, כמובן – אלא היא אופוזיציה למדינת ישראל: אופוזיציה שמצביעה נגד הנכים, נגד הגמלאים, נגד האנשים שגרים ביהודה ושומרון, בין שזה בביתר עילית, באריאל, בתפוח, במודיעין עילית וכולי; אופוזיציה שמצביעה נגד חוקים שמיטיבים עם הפריפריה; אופוזיציה שמצביעה נגד חוקים שהם חשובים לתחבורה, לחינוך, למדע. להפוך את המדינה למקום טוב יותר. זאת אומרת, אופוזיציה שבהצבעות שלה יודעת שהיא פוגעת במדינה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מכיוון – ואני הייתי אופוזיציה, ובחיים לא חשבתי ולא העליתי על דעתי, וגם לא התבקשתי להצביע הצבעות שפוגעות במדינה, כי אמרו לי תמיד: זה אופוזיציה – אנחנו תמיד צודקים. אז לכן, כדאי שאזרחי מדינת ישראל ידעו – מול קואליציה שעובדת בשביל להפוך את המדינה לטובה יותר, יש אופוזיציה, שמבחינתה אומרת: אנחנו לא רק אופוזיציה לקואליציה – אנחנו אופוזיציה למדינה; אנחנו מוכנים להצביע כנגד האינטרסים של מדינת ישראל, וכנגד האזרחים של מדינת ישראל, וכנגד המצביעים שלנו רק בשביל שאנחנו נוכל לעשות איזה טוויט או לכתוב איזושהי כתבה – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו בעד מדינת ישראל. אנחנו מצביעים נגדכם. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – או לעשות איזשהו משהו שבו הם אומרים: הבכנו את הקואליציה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> אני מוחה. אני מוחה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם אתם שמחים מזה, תהיו שמחים. אבל אני מזמין את אזרחי ישראל לשפוט. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת אחמד טיבי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו שמחים שאתם הולכים הביתה, בועז, בעזרת השם. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> רגע, זה היה נאום פרידה, בועז? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא. למה? אני כאן. אני לא הולך לשום מקום. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> דוד, למה אין רשימה פה? למה כל הזמן אתם עובדים עלינו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתתי – – – נו, באמת. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, תודה רבה. אנחנו מדברים הרבה על הפשיעה והרציחות שקרו לאחרונה. זה פשוט נשגב מבינתו של אדם. קשה לעכל את אובדן החיים הזה, האכזרי, ושטף הדם הזה, שמכה בנו בכל יישוב, בכל מקום. לאחרונה – ואנשים הם לא סתם מספרים (אומר בערבית: לא סתם מספרים –) נרצחו (אומר בערבית: אחמד אבו שייח'ה מערערה, חמאדה מוחסן, נרצח בג'נין, והוא תושב אזור נצרת, ג'והרה ח'ניפס משפרעם, תאופיק ערו מג'ת, סמר קלאסנה מחיפה, מחמוד סנעאללה מדיר אל-אסד, מוניר ריאן מכפר ברא ונאדר מקאלדה אתמול בבאקה. שהאל ירחם על כולם.) כואב הלב. נכון, סגן השר סגלוביץ' פועל בכיוון, אבל עדיין אין עלייה באחוז הפענוחים, ולכן ההרתעה לא קיימת והפשיעה נמשכת. לצד הפשיעה, רבותיי, יש מעשי אלימות, בריונות ומעשי אלימות. לפני יומיים הצעיר מחמד פתחי עודה דראושה מאכסאל ואברהים אבו ראס מעילוט עבדו באינסטלציה בכפר סבא. הם הותקפו על ידי נוסעי מכונית יהודים בכפר סבא. האחראי שלהם, הפקח, שהוא יהודי, גם הותקף. הם אושפזו בבית חולים. אני שוחחתי עם מוחמד דראושה. שאלתי לשלומו. הוא בסדר. הוא טופל ושוחרר. אבל המקרים האלה חוזרים ונשנים ביתר שאת לאחרונה, וזה מאוד מאוד מדאיג. האלימות מאוד מדאיגה. ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו הזכיר בנאומו את הנרצחת ספיר נחום, זיכרונה לברכה. זה רצח מתועב, נורא, אכזרי. הוא שכח להזכיר את הנשים הערביות שנרצחו, שהזכרתי את שמן. אין להבדיל בין דם לדם. אין להקל ראש בשום רצח, בשום כאב. אין לאף צד מונופול על הכאב. וזה כואב. תודה רבה לך, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני חזרתי הערב מטקס אות נשיא המדינה להתנדבות שהתקיים הערב בבית הנשיא – אירוע מאוד מרגש. ואני, ראשית, רוצה לנצל את ההזדמנות ולברך את 12 הזוכים והזוכות באות הנשיא, ובהם עמותת אמב"י, שאני מלווה אותה בחודשים האחרונים – עמותה שפועלת רבות למען אנשים, ובעיקר למען הילדים שמגמגמים. בימים אלה אנחנו מציינים שנה ליום כינון הממשלה, ממשלת השינוי. ובשנה הזאת שימשתי מרכז הקואליציה בוועדת הכספים. אני שומע את הביקורת מצד האופוזיציה על המדיניות הכלכלית של הממשלה, ואני זוכר את המצב שקיבלנו בירושה מהממשלה הקודמת. בעיקר הגירעון, הכמעט מפלצתי, אפשר לומר, בגובה של מעל 11%, ואבטלה של 5.5%. ושלושת הסגרים שפגעו קשות גם בעסקים הקטנים וגם, אני חושב, בכלל התעשייה הישראלית. ואני מסתכל על השנה הזאת בגאווה. כמובן, קודם כול, היינו חייבים לטפל בנושאי המקרו, בנושא הגירעון ובנושא האבטלה. וחיסלנו את הגירעון. והיום מדינת ישראל לראשונה זה 20 שנה חיה ללא גירעון שוטף, והאבטלה ירדה – חבר הכנסת קרעי, ידידי – מ-5.5% לפחות מ-3%. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל השכר נשחק – – – עליות מחירים. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> והחזרנו את האנשים לשוק העבודה. והצלחנו לטפל בשניים או שלושה גלי קורונה ללא סגרים. ולא רק זה. יושב פה ידידי סגן השר חבר הכנסת אביר קארה, ואני חושב שהוא יסכים איתי שכמות הרפורמות הליברליות שהצלחנו להעביר בשנה הזאת – אני חושב שאנחנו יכולים בהחלט להיות גאים בתהליך הזה. והרפורמות האלה יהוו בסיס למשימה הבאה שלנו – משימת הורדת יוקר המחיה. ואני בטוח שאנחנו נעמוד גם במשימה הזאת אם יהיה לנו זמן ותהיה לנו יציבות פוליטית, שהיא קריטית להצלחה במשימה הזאת. מדינת ישראל היא מדינה יקרה. זה לא נוצר בשנה האחרונה, כמובן. אבל זה לא מוריד מהאחריות שלנו. האחריות היום היא שלנו. ואני שוב מדגיש: המשימה הבאה שלנו זה להוריד את יוקר המחיה, רפורמות היבוא, רפורמות הרגולציה, רפורמות הכשרות, הרפורמה בחקלאות. הם בהחלט יעזרו לנו להוריד את יוקר המחיה ולסייע לאזרחים שלנו. אני בטוח שאנחנו נצליח בזה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. מה זה? 20 שניות זה הבעיה? אני לא מבין אתכם. חבר הכנסת רון כץ. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה היום חרגת בארבע דקות. אף אחד לא אמר לך מילה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא נכון. ממש לא. עוד לא הגיע לשנייה האחרונה, כבר מרב מיכאלי קפצה פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יודע למה, כי אתה מדבר בלי הפסקה. מה אתה משווה אליו? הוא בקושי עולה לדוכן. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, אני דווקא רוצה לנצל את האווירה האופטימית הזו של סיכומים – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> האופטימית זה שהקואליציה עושה לנו פיליבסטר. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – טובים, טובים. ההבדל בינינו לבין האופוזיציה, שנלחמת על – אני לא יודע. אתם לא יודעים על מה אתם מושכים זמן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כבר לא יודעים מי אופוזיציה ומי קואליציה. אז עזוב. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הקואליציה עושה פיליבסטר. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> פה לקחו את הזמן בשביל להילחם עבור החקלאים. יושב פה רם בן ברק, שבמשך שלוש-ארבע שעות, כשכולם יושבים פה ומדברים ונואמים, נלחם בשביל החקלאים, והביא בשורה אמיתית היום, ואני מקווה שעוד מעט נשמע ממנו. זה מה שעושים בזמן הזה – עבודה אמיתית של קואליציה. אני יודע שלא כולם מכירים את זה. זה מתחיל מלהגיע לוועדות, להגיע לעבודה, ואז אחרי זה גם לעשות את עבודה אמיתית עבור אנשים שבזכותם אנחנו פה. מין תהליך כזה של דמוקרטיה, בחירות – לא משהו שאתם מבינים בו. אבל דווקא אני משנה את הכיוון הזה, כי לא על זה רציתי לדבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר'ה, לא להפריע לרון כץ. אני מבקש. הוא חצי תוניסאי. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. זה אתם הבאתם אותי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני עוד צריך לאכול איתו – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני דווקא רוצה לדבר הפוך. אני רוצה לדבר על הדברים שלא רואים. על הדברים היפים שיש פה ולא רואים בחוץ. כי האמת פה היא שהאחוז של הריבים, של התככים ושל הכעסים הוא קטן מאוד. האמת אמיתית היא שיש פה יחסים טובים בין אנשים, ואנחנו צריכים להעלות את זה הרבה יותר. אנשים בחוץ לא מבינים ולא עוקבים כמו שצריך אחרי מה שקורה פה, וזה יוצר קרע אמיתי בעם שלנו ויוצר כעס אמיתי בעם שלנו. זה מיותר וזה לא צריך לקרות, כי החברויות פה הן טובות והדקה וחצי של ריב וצעקות זה לא אמיתי. המטרה שלנו היא מטרה טובה: לעבוד עבור עם ישראל. אני אומר את זה גם על חבריי באופוזיציה. אנשים באמת באו לפה משליחות אמיתית. נכון, ואני חושב שהרבה מכם גם מסכימים איתי, האופוזיציה איבדו את הכיוון. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם איבדתם את המדינה. את המדינה איבדתם. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> במושב הזה הלכתם רחוק מדי בלהילחם על חוקים שגם אתם יודעים שהם טובים למדינת ישראל. גם אתם לא הייתם רוצים להתנגד לזה. אבל אני מבין את זה. אתם משועבדים כולכם לאדם אחד ששם את מדינת ישראל בצד, הרחק מאחור, ואת עצמו בקדמת הבמה – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מי זה בנט? מי זה, הנוכל? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ואומר: לא מעניין אותי כלום, לא מעניין אותי כלום. קודם כל אני, המשפטים שלי, התיקים שלי. אני חייב להיות בעמדה כזאת או אחרת בשביל לצאת טוב יותר. לצערי אתם כולכם משתפים איתו פעולה, כל אחד מהמניעים שלו. מפלגות אחרות, בגלל שהן קשורות באלקטורט, אתם, כי אתם קשורים בפריימריז. אני לא שופט אתכם על זה. אני מבין את המערכת, ואני באמת לא שופט אתכם על זה. אבל אני רוצה רגע שתסתכלו על הצד הזה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין את המציאות, שאתה הולך הביתה תכף? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> הצד הזה שהוא ממלכתי והצד הזה שהוא עושה את העבודה שלו בשקט. הוא לא מתלהם. אתם לא תראו אותו מנבל. אתם לא תראו את הצד הזה יורד נמוך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מי קרא לנתניהו "מחלה ממארת"? "חלאות", "תתי-אדם"? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> וזאת הבעיה. הבעיה שהעם שלנו מנציח את השנאה בכל מיני סקרים הזויים וכל מיני שאלות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> "חארות", "ביביסטים". << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם מסתכלים עליהם באמת, רואים כל פעם את האמת האמיתית שהעם שלנו חצוי. אין יותר מחמישים אחוז לכל צד וזאת הבעיה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יש, יש. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> בגלל זה מנסים להספיד את הקואליציה הזאת כבר יותר משנה ולא מצליחים. אני רוצה לספר לכם סוד קטן, גם לא יצליחו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עכשיו אתה נתת נאום הספד לממשלה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם לא יצליחו, גם לא יצליחו. גם לא יצליחו לשבור את הצד הזה כי הצד הזה נלחם והצד הזה בא משליחות אמיתית. כשמישהו בא משליחות אמיתית – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> נלחם על הכיסא. נלחם על הכיסא, נלחם על הג'ובים של לפיד הבוס שלך בשביל הבת דודה שלו. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שהוא מאמין בה, שהוא מאמין בה, ועושה דברים אמיתיים וגדולים למען מדינת ישראל, דברים עובדים. זה אומר להעביר את התקציב ולהעביר רפורמות גדולות ולעשות דברים טובים בשביל מדינת ישראל. תראו רק עכשיו את חוק המוגבלויות של השר מאיר כהן שעמד כאן לפני כמה דקות והציג אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מילת סיכום. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. תראו את החוק האחרון של שר הרווחה שהציג אותו, מאה אחוז הסכמה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> טוב שנזכרתם בחלשים אחרי – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> שלשום, עם חבר הכנסת חיים כץ, עבודה מעולה בוועדת הכלכלה להעביר חוק חשוב למען אנשים שלוקחים משכנתאות. הסתייגות שלנו, שלמה. הסתייגות אמיתית וטובה שלנו, הינה, אני אומר, אנחנו רוצים ללכת איתה עד הסוף, ולהפחית עמלות בבנקים למי שלוקח הלוואות. אלה הדברים שעם ישראל צריך לראות פה, ולא את הריבים הקטנים והמיותרים שקורים פה, כי זאת לא האמת. האמת היא שכולנו פה למען עם ישראל ולמען מדינת ישראל. אני בטוח שיום יבוא ונמצא איך לעבוד יחד. תודה רבה אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נירה שפק. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תגיד, עכשיו עם יד הלב. ראית אזרח אחד שהצביע לגוש הלאומי ואמר: התחרטתי, עשיתי טעות, בפעם הבאה אני מצביע לכם? אתה מכיר אחד כזה? ראית מישהו שעבר מאצלנו אליכם? << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> כן, כן. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא היה דבר כזה. אבל ההפך יש במאות אלפים. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> אם אתה מאמין בזה, זה יפה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תראי לי אחד. אחד כזה, שאמר: עשיתי טעות שהצבעתי לאופוזיציה הזאת, בפעם הבאה אני אצביע לכם. אחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה סוכריה, אולי, זה יעזור. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> דוד, יש אחד כזה? יש אחד כזה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מסכים איתך בכל דבר, מה אתה רוצה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יש סוכריות גם למעלה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אין. היום גמרתם את הכול. רגע, חכה, תן לבדוק. אה, יש, קח. עם כל הכבוד, בבית הכנסת זורקים סוכריות של כלום, שלא עולות כסף. סוכריות יקרות, אני מבקש. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> גלעד, ביטן זורק סוכריות עם גומי. זורק וחוזר לשבוע הבא בכיס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא אומר כמה כסף זה עולה וזהו. זאת התרומה שלי לחברים. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה זורק סוכריות עם גומי, זורק וחוזר לכיס שיהיה שבוע הבא? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באמת? אז יותר לא תוכלי לקחת סוכריה מאצלי. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> סתם, סתם. עוד אל תתחיל לי את הזמן, אני עוד לא התחלתי לדבר. אז אני רוצה לדבר על החקלאות ועל החקלאים. יש משהו שמטריד אותי. לא יודעת איך במדינת ישראל נוצר נרטיב לא מקובל, שבו חקלאים הפכו להיות אויב. הם אלה שמעלים את יוקר המחיה, הם אלה שתופסים קרקעות, הם אלה – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> עברת לאופוזיציה? << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע. לא, רגע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר'ה, לתת לה לדבר. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה אתה מפריע לי? ואם עכשיו אמרתי ליועץ שלי: תקליט את זה, יש לי שוס להביא פה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> על זה אין לי מה לענות. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> ידעתי, אני יודעת מה לומר. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> ביטן, שלוש דקות, יאללה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי לה שאני אוסיף לה דקה, כי אתם מפריעים לה. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומרת, איך קרה דבר כזה? זה לא שאני מבחוץ ולא מכירה את זה. אני גרה בקיבוץ. אני גרה בקיבוץ בעוטף עזה. אני רואה מה זה שאני מגיעה בשעות המאוחרות שאנחנו מגיעים מכאן הביתה. לפעמים זה גם לפנות בוקר, אנחנו כולנו יודעים. אני רואה את האורות לאורך הדרך. האורות של הכלים החקלאיים שמעבדים את הקרקע. כשאני נוסעת הביתה ואני נוסעת משדרות לכיוון כפר עזה, ואני מסתכלת ימינה לכיוון עזה אני רואה את האורות שדולקים שם ואני רואה את האורות שדולקים אצלנו. האור הזה הדולק הקבוע והמהבהב הוא החוסן שלנו. את החוסן הזה מביאים החקלאים והחקלאיות. לכן לא ברור לי איך נוצר הנרטיב הזה, המפלג, המשסע הזה. לא ברור לי. לא ברור לי איך מאשימים את החקלאים והחקלאיות ביוקר המחיה. לא ברור לי. לא ברור לי איך מפה אנשים אומרים את זה. למה זה לא ברור לי? כי כל מי שלומד את הנושאים ואת המרכיבים של המחירים מבין שאי-אפשר לחלק למחיר המקטע החקלאי והמקטע הקמעונאי כי יש גורמים משפיעים. אם עגבנייה שמגיעה מכל ארץ שהיא, במרכיבים של המחיר של כמה היא עולה מכניסים את מחיר המים, מחיר העובדים, מחיר ההדברה. כל אלה אנחנו רוצים ביטחון תזונתי. איך אנחנו צריכים לעמוד בכל זה, לשמור על האיכות וגם לייצר תחרות? המילה "תחרות" היא מילה חשובה, אביר קארה, אבל צריך גם שתחרות תהיה הוגנת. אין מצב שחקלאי – – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא, לא. אל תכניס לי – אביר, אל תכניס לי מילים לפה. אביר קארה, כשאמרתי אביר לא התכוונתי – – – << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אביר, אביר. גלעד, תשתלט עליו בבקשה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא, יש לו קול חצוצרה. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אביר, תחזור למיוט. מה שאני באה ואומרת – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוספתי לך דקה. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> יופי, תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוספתי כבר. עברת את הדקה הזאת. << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני צריכה עוד משפט. אני באה ואומרת, בואו קודם כול נחשוב בחיובי. בואו קודם כול נפסיק עם השנאה. בואו קודם כול נפסיק לחפש מי לא בסדר. בואו נלמד את הנתונים, ואז אני מאמינה שיהיה לנו טוב יותר. אבל אני רוצה לדבר על עוד משהו, רק על דבר אחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתתי לך שתי דקות. אנשים פה רוצים ללכת הביתה, מה אני אעשה? << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. יש רשימה. מה אכפת לך? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, הרשימה ארוכה. אם כל אחד יוסיף לי שתי דקות – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> העוזר טוען שנגמר לו המקום בטלפון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה עברת לי צד? אני רגיל לשמוע אותך מפה? << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד חמש דקות. נכון, קיש עוזר לי. אני רציתי להגיד תודה גם לאלה שיושבים בספסלים מאחור. אנחנו כולנו פה עד מאוחר, אבל יש את כל היועצים ומנהלי הסיעות וכולם. הם עושים את עבודתם. אומנם לפעמים הם עושים לנו חיים קשים. קח את ערן. ערן לפעמים אומר לי: יש לך ארבע שעות – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה יום מעשים טובים? << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אבל בסוף הוא דואג שאני אשב פה כל הזמן שלא לצורך. אבל הם משתדלים. אני מאמינה שאחרי שהערתי לו על זה, הוא יעשה כמו שצריך את הדברים. אבל תודה לכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. יבגני, אתה איתי עד הסוף, נראה לי. עונש על זה שלא נרשמת. לא, חשבתי שאני אכניס אותך. חכה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני שמחה מאוד שדווקא עכשיו אתה, חבר הכנסת דוד ביטן, כאן – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי ניהלת את ועדת העלייה והקליטה כמה שנים בכנסת הקודמת, נכון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא הרבה זמן. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא הרבה זמן, אבל הייתה תקופה טובה. היום בכרמיאל נערך טקס מאוד מעניין, חלוקת תעודות זהות לבוגרים של תוכנית סל"ע – סטודנטים לפני עולים. סטודנטים בגיל 17, 19, שהגיעו לבד, בלי עורף משפחתי, לארץ ישראל, החליטו לקבל אזרחות ישראלית, לשרת בצבא ולנהל את החיים שלהם כאן בארץ. שנה אחרי שנה, במשך עשר שנים, אפילו יותר, הייתי שותפה בטקס חלוקת תעודת זהות לעולים חדשים לצעירים, ותמיד בירכתי אותם. אמרתי, מה שאתם מקבלים עכשיו זו זכות, זכות להיות אזרח ישראלי. לא משנה אם הייתה לכם אזרחות מהמדינה שבה נולדתם, אבל כשאתה אזרח ישראלי – או את אזרחית ישראלית – לא משנה מה יקרה ובאיזה מקום או מתי, מדינת ישראל תמיד תהיה מאחוריך, ותיתן לך עורף ותגן עליך, וזאת זכות להיות אזרח ישראלי. היום לא הייתי נוכחת בטקס כי הייתי כאן, במליאה בכנסת, ושלחתי ברכה. התקשרה אליי אחר כך מנהלת אולפן, אולפן כרמיאל, ואמרה: שמעתי את הברכה ששלחת, את תמיד מזכירה את האולפן, אולפן עברית לעולים חדשים. אני יודעת שבן אדם, עולה חדש שמגיע לארץ חדשה, אם הוא לא יודע עברית, הוא לא יכול להסתדר במדינה שלנו. אולפן זה דרך ושער לחברה הישראלית. להיות אזרחים ישראלים בלי לדבר ובלי להבין, ובלי להביע את עצמך דרך השפה – אי-אפשר להסתדר, ואי-אפשר להתפרנס ולמצוא עבודה ראויה. אני תמיד אומרת לבוגרים של האולפן, לבוגרים של תוכניות הצעירים: כמה שיותר תתקדמו עם השפה העברית, תתקדמו יותר בחיים, זה המפתח להצלחה שלכם. אף אחד לא ידע עד כמה אתם חכמים ורוחניים, עם עולם פנימי עשיר, אם אתם לא שולטים בשפה. עכשיו, במדינת ישראל יש בעיה מאוד מאוד חריפה: מחסור במורי אולפן. לפני שנה, כמעט לפני שנה, ב-20 ביולי 2021, יזמתי דיון מהיר כאן בכנסת בנושא מחסור במורים באולפני עברית. אתם יודעים שלפני 14 שנים הייתה רפורמה במערכת החינוך ועובדי הוראה קיבלו הסכם העסקה חדש, הסכם אופק חדש, או עוז לתמורה, והשכר שלהם התעדכן; הם קיבלו שעות נוספות, משלמים להם עבור שעות שמתכוננים לשיעורים. מורים שמלמדים באולפן עברית לעולים חדשים לא נכנסו להסכם הזה. מורי האולפן שייכים במשרד בחינוך לאגף חינוך מבוגרים, והסכם השכר שלהם לא התעדכן מזה 31 שנים – למה? אלה אנשים שנושאים על הכתפיים שלהם ומחנכים דור חדש של ישראלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא מקבלים שכר ראוי. מורה או מורה שמלמדים באולפן מקבלים 3,500 שקלים. התחלתי את השיחות שלי במשא ומתן עם משרד האוצר, ואני מאמינה שבפעם הבאה כאשר אני אעלה לבמה של הכנסת, אנחנו נראה שיש עדכון הסכם, ואנחנו נוכל לגייס דור חדש של מורים ראויים לאזרחים חדשים. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 34), התשפ"ב–2022, שהחזירה ועדת הכלכלה. תודה. << נושא >> הצעת חברי הכנסת בדבר ביטול צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס' 12), התשפ"ב–2022 << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לשוחח על בזבוז מזון. אי-ביטחון תזונתי הינו הסממן החמור ביותר של עוני, אבל בכל שנה נזרק במדינת ישראל מזון בשווי של – אתה יודע כמה? אני אפתיע אותך: 20 מיליארד שקל. למעשה, 35% מהמזון שמיוצר במדינה נזרק לפח. הוא הולך לאיבוד לאורך כל שלבי הייצור, ההפצה, הקמעונות והצריכה. בעצם, הכמות הזאת היא 2.5 מיליון טון מזון שנזרק, ומתוך זה אפשר להציל כמעט חצי, מעל למיליון טון. כל שקל שמושקע בהצלת מזון מניב – 4.20 שקלים חזרה. בספטמבר 2015 אימצה העצרת הכללית של האו"ם שורה של מטרות ויעדים שאותן נדרשות המדינות להטמיע עד 2030. אחד מהיעדים שהוגדרו הינו צמצום בזבוז המזון העולמי ב-50%. אובדן המזון גורם לנזקים כלכליים, סביבתיים, חברתיים, וגם לפריון המשק, בשל תשומות ייצור, עבודה, הכול יורד למעשה לטמיון. לצמצום האובדן ולהצלת מזון יש תרומה כלכלית חשובה. אנחנו חייבים להטמיע תקציבים להצלת מזון, עידוד הצלת מזון בקרב התעשייה והחקלאות בעזרת תמריצים ותמיכות, רכישת תוצרת חקלאית עודפת על ידי החלת חובת הצלת מזון על כל הגורמים הממשלתיים והמתוקצבים העוסקים במזון. אנחנו חייבים לקבוע יעד לאומי להצלה, למנות פרויקטור, לחבר בין מזון שכבר קיים ובדרך כבר להיזרק לבין אנשים שזקוקים לו. אי-אפשר להמשיך ככה עם תרבות השפע, הצריכה המיותרת, הבזבוז. אנחנו חייבים לקחת אחריות. אנחנו אוכלים את האוכל של הדורות הבאים. אנחנו מכלים את כל המשאבים של הדורות הבאים. חייבים לקחת אחריות. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת ענבר בזק. << דובר >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול נפל במליאה צו המכס על סיגריות אלקטרוניות. אני לא יודעת אם אתם יודעים מה המשמעות של זה, ולכן אני רוצה להציג לכם עכשיו את המשמעויות של הפלת הצו. היום סיגריות אלקטרוניות נמכרות במחיר של כ-30 שקלים, והמשמעות של סיגריה אחת – היא שוות ערך לעישון חפיסת סיגריה רגילה. יצרניות הסיגריות יודעות שמעשן כרוני מכניס לכיסן אלפי שקלים מדי שנה, אז הן הופכות את הסיגריות האלקטרוניות לאטרקטיביות במיוחד לבני נוער ולצעירים. הן מוסיפות למוצר טעמים של פירות, צובעות אותן בצבעים זרחניים וססגוניים, והן מחלקות סיגריות אלקטרוניות בחינם במסיבות של בני נוער. אתם שמעתם מה שאני אמרתי עכשיו? כי אם לא, אני אדגיש את זה. הן מחלקות סיגריות אלקטרוניות חינם במסיבות של בני נוער. הן חושפות בני נוער בכוונה לסיגריות אלקטרוניות, כי הן מקוות שהחשיפה הזאת תביא איתה התמכרות ארוכת שנים ורווחים גדולים לאותן חברות. כשהלוביסטים של חברות הסיגריות ביקרו אצלכם במשרד וסיפרו לכם שסיגריות אלקטרוניות הן מוצר גמילה, הם לא סיפרו לכם את כל האמת. הם הסתירו מכם את העובדה שסיגריות אלקטרוניות הן דלת הכניסה של בני נוער רבים לעולם העישון. הם לא סיפרו לכם שבשנה האחרונה חל גידול של מעל 50% בצריכת סיגריות אלקטרוניות בישראל, ושבארבע השנים האחרונות הוכפל מספר בני הנוער שמשתמשים בהן. למעשה, היום אחד מכל ארבעה ילדים ובני נוער התנסה לפחות פעם אחת בעישון סיגריות אלקטרוניות. הם שכחו גם לספר לכם שהגיל הממוצע להתחלת העישון ירד, והיום כבר יש מצב בכל הארץ שילדים מתחת גיל עשר מעשנים סיגריות אלקטרוניות. אם יש לכם ילדים, תדמיינו רגע: ילדים מתחת גיל עשר מתחילים; נחשפים לראשונה למוצרי עישון בגלל שחברות הסיגריות הופכות אותן לאטרקטיביות לבני נוער וילדים, ומכניסות אותם דרך דלת הכניסה לעולם העישון. הם גם הסתירו מכם עוד עובדה שבהיעדר עשן, ריח ועשן, הילדים ובני הנוער מעשנים היום בבתי הספר, לפעמים תוך כדי שיעור. כן, אני לא ממציאה את זה. הילדים שלי סיפרו לי שבכיתה ילדים מעשנים תוך כדי השיעור, בגלל שאין לזה עשן, אין ריח והמורה לא רואה. הם גם לא הסבירו לכם שבסיגריה אלקטרונית יש עשרות חומרים כימיים רעילים, וגם ניקוטין. ניקוטין הוא חומר ממכר. אותו מוצר, שחברות הסיגריות מכרו לכם סיפור שהוא חומר, שהוא מוצר גמילה, הן מכניסים לתוכו חומר ממכר. סיגריות אלקטרוניות גורמות לשורה ארוכה של מחלות כגון סרטן, פגיעה בתפקודי הלב, עלייה בלחץ הדם, פגיעה בדנ"א האנושי, נזק בלתי הפיך לריאות, הגדלת הסיכון לאירועים מוחיים והרשימה עוד ארוכה. מדי שנה מתים בישראל מעל 8,000 גברים ונשים מנזקי העישון. הנזק והעלות למשק, למערכת הבריאות, היא מיליארדי שקלים בשנה. זה אינטרס של כולנו, פה במקום הזה, לצמצם את מספר המעשנים. לדאוג שפחות צעירים ייכנסו לעולם הזה; העולם הממכר, המזיק והרעיל הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מילות סיכום. << דובר_המשך >> ענבר בזק (יש עתיד): << דובר_המשך >> בשבוע הבא מסתיימת שנת הלימודים ומתחיל החופש הגדול – זה הזמן המסוכן ביותר, שבו ילדים ובני נוער מסתובבים ללא מסגרת, חשופים יותר להשפעות חברתיות, לפיתויים. אני פונה לכל אחד ואחת מכם, חברי הכנסת, בפעם הבאה שצו המכס על סיגריות אלקטרוניות יעלה במליאה, תחשבו על העתיד של הילדים של כולנו ותצביעו בעד הצו. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת סימון דוידסון. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – לדוד ביטן יש זמן: חמש דקות, שלוש דקות, ארבע דקות נוספות. מה יהיה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה, מה קורה? לא הבנתי. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לקטי יש תלונות שאתה נותן לכל אחד – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – עוד שלוש דקות. אני, כשהייתי עוברת שלוש דקות – – – יש לך עוד דקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא דיברה שלוש דקות ו-15 שניות. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> ורק לדודי אתה מוריד. רק לדודי – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הבעיה עם זה? מה הבעיה? מה אתם עושים מזה עניין? לדודי אמרתי שיעלה בלי שהוא רשום. הוא לא רצה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חבר הכנסת – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – יש מעליו הילה – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> קרן היקרה – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא להפריע. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אני מגיע מעולם הספורט – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תקבל תוספת. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כשחיין, כמאמן נבחרת ישראל, כיושב-ראש איגוד השחייה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> תציין שגם אני הייתי שחיינית. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם את היית שחיינית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> היא תמיד חייבת. היא תמיד חייבת. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו יודעים, שנינו, שאנחנו מגיעים מעולם של כבוד, של הדדיות, של תחרותיות, של הישגיות. תמיד כבוד – למנצח או למפסיד. הגעתי פה לפני שנה והגעתי לעולם שמחולק פתאום לשלושה עולמות שונים לגמרי: יש את העולם של הוועדות, של השדולות, של הכנסים – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> משם זרקו אותנו. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – של העשייה. יום-יום מגיעים חברי כנסת שגיליתי את הנמרצות שלהם, את החריצות שלהם, את העבודה הקשה ואת הנאמנות, באמת, לאנשים ששלחו אותנו לפה. זה עולם נפלא. וגיליתי שאני נמצא שמה עם הקואליציה ו-20% מהאופוזיציה. 20% מהאופוזיציה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שייתנו לנו מה שמגיע לנו. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> את דווקא נמצאת שם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני נמצאת שם, כי אני חייבת להימצא שם. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> 80% לא נמצאים שם. חברי הכנסת של ש"ס כולם נמצאים שם; של אגודה, כולם נמצאים שם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תני לו לדבר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני דווקא מחבבת אותו. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> וזה עולם אחד – אני גם מחבב אותך. העולם השני שעצוב לי להגיד אותו, כי בסוף יושבים פה 120 חברי כנסת; מתוך תשעה וחצי מיליון אנשים. 120 חברי כנסת נמצאים פה. אני חושב שזה כבוד גדול, אבל אנחנו שכחנו לפעמים שיש מצלמות שמצלמות אותנו, והילדים והנכדים ועם ישראל מסתכלים עלינו. כשרואים אותנו צועקים ומגדפים ומעליבים ופוגעים, אנחנו עושים את הפעילות ההפוכה בדיוק מזו שאנחנו צריכים לעשות. המדינה שלנו הפכה להיות למדינה אלימה. הנוער אלים, הילדים אלימים, בתי הספר מלאים באלימות, במיוחד אחרי הקורונה. אני באמת אומר את זה מהלב, לא בעצבים. אנחנו צריכים להראות ולהציב ולהציג דוגמה לילדים שלנו. אפשר להתווכח, אפשר לכעוס, אבל לא צריך להעליב, לא צריך לפגוע. לא צריך להגיע למקומות שפלים. בסוף האנשים שרואים אותנו מתנהגים בדיוק אותו דבר. מה אנחנו מצפים? והעולם השלישי שגיליתי זה העולם החיצוני של השטח. אני נפגש הרבה מאוד עם ראשי ערים, עם ראשי עמותות, לא רק בספורט, גם בחינוך, וגיליתי שהם מסתכלים על הממשלה ואומרים: וואו, איזו ממשלה. שנה. שנה שלמה של ממשלה שעובדת, שעושה; שממש עובדת למען האנשים. אז אני ממש מבולבל, אני מגיע לוועדות – יש עבודה נהדרת; מגיע לפה, צועקים עליי – לא עליי באופן אישי, אבל צועקים אחד על השני בצורה דרמטית; יוצא לשטח, אומרים: וואו, איזו ממשלה מדהימה, כמה היא פועלת וכמה היא עושה. הילדים בדרום ישנים כבר שנה שלמה; רפורמה במשרד הכלכלה ושירותי הרווחה וכדומה. אני רוצה לחזור ליום שני שעבר – ממש עוד חצי דקה – זה הרגע הכי מאושר שהיה לי בכנסת. ישבתי פה ביום שני שעבר ב-02:30. עבר בקריאה ראשונה חוק הרווחה לבעלי מוגבלויות. ישבו פה הקואליציה והאופוזיציה. כשהחוק הזה עבר, האנשים פה התחבקו. ישבו פה יואב קיש ומרגי ויוסי טייב וקטי ישבה פה, וישבו ישבו פה אנשים שהתחבקו. שר הרווחה הציג את החוק שלו, ויאיר לפיד – שעובד כבר עשר שנים על החוק הזה, בגלל הנושא האישי שלו, אבל זה ישפיע על כל הילדים במדינת ישראל. הילדים האלו, ההורים שלהם והמבוגרים יחיו חיים טובים יותר. אז אני מסתכל על מה שהיה פה באמצע הלילה ואני אומר: אפשר לעשות דברים מדהימים, אפשר לעשות אותם ביחד. ובסוף גם התחבקנו. אז תודה רבה לכולם ושנעשה רק דברים טובים. תודה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע שלחבר הכנסת אמסלם היה חוק לתרופות מצילות חיים, הורדת המע"מ על תרופות מצילות חיים – על זה לא הצבעת בעד. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני מצטער על זה. אני ממש מצטער עז זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת טסלר. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לכל אחד יש את הסיפור האישי שלו, וגם לו היה סיפור שבזכותו הביא חוק אחד החשובים. לא כמו יאיר, אבל – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> צר לי על זה. צר לי על זה. << דובר >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שמעתי היום את שר התקשורת יועז הנדל עומד כאן בדוכן ומטיף לנו בחוצפה וביהירות איך לחנך את הילדים שלנו ואיך לנהל את אורח חיינו. הוא, הנדל, יודע יותר טוב מאיתנו מה טוב לנו. הוא מבין טוב יותר מגדולי ישראל מהי הדרך הנכונה שלנו. ובכלל, הוא ממליץ לנו הנציגים החרדים, לשמוע מפיו מה הציבור החרדי רוצה. הוא המבין הגדול. הוא יודע. וכל האמור מצטרף לזלזול שלו בגדולי ישראל, רבנים, ראשי ישיבות, אדמו"רים שעלו ללשכתו בצורה תקדימית, כדי להביע את כאבם נוכח הסכנה שהוא מנסה להוביל ברפורמה הזו. חבריי חברי הכנסת, הוא שומע את דאגתם. אתם יודעים מה הוא עשה? הוא שמע, ומה קרה אחרי זה? התייחס אליהם בזלזול מופגן. הוא ראה את הצער הרב שהרפורמה הזו גורמת להם, אך הפגין כלפיהם אדישות ומשיכת כתף. לא רק שברוב גאוותו הוא לא טרח לחבוש כיפה לכבודם, הוא עוד הטיף להם מוסר בחוצפה ובגסות רוח. אפס כבוד לרבנים, אפס כבוד למסורת. הפגיעה הפומבית הזו בגדולי ישראל גרמה להנדל היום לביזוי עצמי. חבריי חברי הכנסת, צריך לומר את האמת. מאחורי המילים היפות של עידוד תחרות ושיפור השירות כביכול עומדים אינטרסים של אויבי הציבור החרדי, שמטרתם לשבור את החומות שהציבור החרדי מעוניין להתבצר בתוכן, מרצונו החופשי ומבחירה אישית. יוזמת הסלולרי הכשר החלה לפני כ-20 שנה בהכוונה של גדולי ישראל מכל העדות והחוגים. אף אחד לא יכול לקבוע ולהחליט לציבור החרדי איך לנהל את אורח חייו. אף אחד אינו רשאי למנוע התארגנות צרכנית. אף אחד לא יורשה לפגוע פגיעה קשה בחופש הפרט. זו פגיעה אנושה במאות אלפי צרכנים, שערכיהם עומדים על כף המאזניים. נילחם בזה ללא פשרות. השר הנדל, הנח לנו, הנח לילדינו. אני רוצה לומר לך משהו באופן אישי. אולי אתה לא יודע את זה, רבים לפניך ניסו להתערב ולפגוע בערכים שלנו באמצעים שונים, ולא הצליחו. גם אתה לא תצליח, אין לי ספק בזה. חדל, תעזוב. בעזרת השם נמשיך הלאה להיאבק בסכנה שאתה רוצה לחולל ולפגוע בכל היקר לנו. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שרים, קודם כול אני שומע חדשות טובות. אני לא רוצה לברך לפני הזמן אבל אני כן רוצה לברך שבסיכום של המשא ומתן כן נראה גם חקלאות ישראלית טובה יותר וגם נראה שהצדדים – כמו שצריך להיות – מתיישבים, מדברים ומגיעים לסיכום. אדוני היושב-ראש, כשהיו דיונים בוועדת הכלכלה בנושא החקלאות, לא מעט אנשים אמרו: מה אתם מבינים בחקלאות? מישהו פה מבין בחקלאות? חבר הכנסת מרגי, אתה מבין בחקלאות? חבר הכנסת מלכיאלי, אתה מבין בחקלאות? עבדת פעם בחקלאות? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> בפירות. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בפירות. אז אני סיפרתי ואחזור על הסיפור הקצר הזה. כשהייתי בן 13, אדוני היושב-ראש, זה היה בשנת 1993, שנתיים אחרי התפרקותה של ברית המועצות – תקופה לא פשוטה, מפעלים נסגרים, אנשים מאבדים את העבודה – אין מה לעשות, אז עוסקים בעיקר במה שבא ליד, מה שנקרא. אוקראינה, המדינה שבה גדלתי, מדינה שכרגע עוברת משבר קשה מאוד, ידועה כמדינה חקלאית – אדוני היושב-ראש, עושים רעש. לא נותנים לי לספר את הסיפור. אתה תעצור לי את השעון, תחזיר לי? זה מפריע, אני רוצה שגם אתה תקשיב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מקשיב. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואז נסענו לשדות, אתה יודע מה היה בשדות שם? החקלאים גידלו סלק סוכר. סלק שממנו מפיקים סוכר. מה זה סלק? יעקב, מה זה סלק? מה זה סלק סוכר? הוא צומח אל תוך האדמה. מה יש מעל האדמה? ירק, נכון? שמקבל לחות ושמש. אבל יש מסביב – אתה יודע את השפה העברית, עשבים שוטים קוראים לזה, נכון? מה אתה עושה בשביל שהסלק יצמח טוב יותר? נותנים לך כלי, כמו את חפירה, אתה מגיע, אתה מסתכל, שורות לאורך שני קילומטרים, בלי להגזים, אני לא צוחק. אתה רואה שורות, שורות, שורות. ואז אתה לוקח את הכלי הזה ואומרים לך, אתה צריך להעיף את העשבים האלה ולשים קצת אדמה מעל, כדי שהסלק, בתוך האדמה, יקבל יותר לחות ושהעשבים האלה לא יפריעו לצמיחה. אתה הולך לכיוון אחד שעתיים, אתה חוזר אחורה שעתיים, אתה הולך שעתיים, אתה חוזר שעתיים. וככה 12 שעות, מהבוקר עד הערב. בכל מצב נורמלי אתה מקבל כסף על העבודה שלך, נכון? אבל לא בשנת 1993. על זה שכל היום אתה עובד, אתה מקבל שק של סוכר. לא היה דבר כזה כסף. סוכר. מה אתה עושה עם הסוכר הזה? 50 ק"ג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יבגני, מילות סיכום. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> דקה, פספסת את כל הסיפור שלי. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואז אתה הולך למכור את הסוכר הזה. ולמוחרת שוב אתה הולך לעבוד, שוב אתה מקבל סוכר ושוב מוכר את הסוכר. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> למה לא מגדלים את זה בארץ? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כי מזג האוויר פה פחות מתאים. יש פה לחות גבוהה; יותר מדי שמש. אצלנו זה לא מתאים. אני מסיים, אדוני היושב-ראש. אני מספר את הסיפור בשביל שיבינו. אתה לא חייב לעבוד עכשיו בחקלאות בשביל להבין כמה זו עבודה קשה. עבודה קשה. אנחנו מעריכים את האנשים שעוסקים בזה ואני מברך על הסיכומים שהושגו הערב. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת אביר קארה, בבקשה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אין להם אנשים, אתה נותן להם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם רוצים ללכת הביתה מהר היום, מה הבעיה? לא הבנתי. עליזה, אם תמשיכו, אני אתן להם עוד. נהייתם ועדת ביקורת? אתם לא ועדת ביקורת שלי, תירגעו קצת. אנשים היו רשומים אבל לא רשומים אצלי, אז לא לתת להם לדבר? מספיק כבר עם זה. מה קורה לכם? עוד עשר דקות, פחות עשר דקות. אתם רוצים ללכת הביתה מוקדם היום? דבר. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אין להם אנשים, אתה נותן להם זמן להביא אנשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> השר יכול לדבר שעתיים, אל תבלבל את המוח. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אז תן לו לדבר. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לספר לחברי הכנסת – לספר בעיקר לציבור שרואה אותנו עכשיו – על מה חברי הכנסת, שהם הלוביסטים של יוקר המחיה בכנסת הזאת, הולכים להצביע נגד, על איזה מכס, על איזה ביטול של צו והתעריף שלו, שהם הולכים להצביע כאן עכשיו. בגדול, בנושא מחיר הדבש – הדבש בישראל יקר ב-40% יותר מאשר ברוב המדינות המתקדמות בעולם. בסך הכול מעיזים שר האוצר ושר החקלאות – נכון? יש פה שר חקלאות שהוא לא שר חקלאים, הוא שר חקלאות, יש לו תפקיד לדאוג גם לציבור בקצה. בסוף מעז שר האוצר לבטל את המכס ולייצר מכסה, בהליך תמחור שהוא יותר זול לציבור הישראלי. זאת אומרת, מי שיזכה במכרז, זה המחיר הזול ביותר. במקום שצנצנת דבש תעלה לאזרחי ישראל בחגי תשרי 45 שקלים לקילו, זה יעלה 25 שקלים לקילו. זו כל המלחמה שיש פה. יש חברי כנסת היום שנלחמים בציבור הישראלי, בציבור ששלח אותם לכנסת, בחלשים ביותר בחברה. לקראת חגי תשרי – זה לא צו נצחי. לטובת מי הם עושים את זה? לטובת מועצת הדבש. יש מועצה כזאת. אתם שנמצאים שם למעלה צריכים לדעת שאם אתם תובילו בישראל ברכב הפרטי שלכם 6 ק"ג דבש, אתם עוברים על החוק. אתם עבריינים. אם אתם תעזו להציב כוורת של דבורים במקום מסוים, בלי אישור של מועצת הדבש, אתם עוברים על החוק. אתם עבריינים. אנחנו המדינה היחידה בעולם שמתנהגת ככה. מועצות סובייטיות, שחוסמות את התחרות ולא מאפשרות לאנשים לרכוש במחירים זולים יותר. עוד יותר גרוע מזה, גרוע מזה, אותה מועצת דבש טוענת עכשיו בפני חברי הכנסת שמייצגים אותה כאן – שהם הלוביסטים של יוקר המחיה בכנסת – שעושים הכול שהמחירים יישארו גבוהים – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> היום ניצחת אותם, על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> אביר קארה (ימינה): << דובר_המשך >> אותם חברי כנסת שמובילים את ההצעה הזאת, קיבלו טענות ממועצת הדבש, שהדבורים יפסיקו להאביק; שאם מחר בבוקר המחיר ירד, הדבורים בישראל יפסיקו להאביק, הם יפסיקו לעבוד בהאבקה. אבל אותה מועצת דבש היא שחוסמת מדבוראים אחרים לעמוד ולייצר כמה שיותר תחרות – סליחה, את מפריעה לי, אז אני מבקש עוד שלוש דקות מהיושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא מנהל את – תירגע. אולי אתה רוצה לתת לעצמך? << דובר_המשך >> אביר קארה (ימינה): << דובר_המשך >> סליחה, אני מבקש. אני לא ידעתי שיש להם עוד חברת כנסת, עליזה בראשי. עליזה, אני מבקש לא לנאום מהמקום, באמת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קארה, קארה, קארה, מילות סיכום – בסדר? << דובר_המשך >> אביר קארה (ימינה): << דובר_המשך >> אני רק יכול סכם ולבקש פה – חברי הכנסת של ש"ס, הקמפיין שלכם היה שאתם הבטחתם לנו עוף בשבת. ואני אומר לכם שאני לא רוצה שזה יהפוך להבטחתם לנו חביתה ודבש. חברים יקרים, אני קורא לכם, חברי הכנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה, לא להתנגד, לא להתנגד לביטול המכסים, ולהצביע בעד הציבור הישראלי. להצביע כדי להוריד את יוקר המחיה. אני יודע שזה קשה לכם. להצביע כדי להוריד את יוקר המחיה ואת המחירים המאוד-גבוהים במדינת ישראל. אני יודע שזה מאוד קשה לכם. אני יודע. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אביר קארה (ימינה): << דובר_המשך >> אני יודע שזה מאוד קשה לכם להצביע בעד הציבור הישראלי – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, קארה. << דובר_המשך >> אביר קארה (ימינה): << דובר_המשך >> – – אבל אני מבקש מכם להצביע בעד – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קארה, מספיק. << דובר_המשך >> אביר קארה (ימינה): << דובר_המשך >> – – ביטול הצו הזה. ואני מקווה שתגיע גם הסכמה טובה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> די. אי-אפשר ככה. אביר, תרד, די. זה לא יפה. די. די. << דובר_המשך >> אביר קארה (ימינה): << דובר_המשך >> תודה רבה לכם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> די. מספיק. << דובר_המשך >> אביר קארה (ימינה): << דובר_המשך >> קטי, תודה רבה לך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מספיק. אנחנו עייפים. יש לנו כבר – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חברת הכנסת קרן ברק, קדימה. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> אל תצביעי נגד. אל תצביעי נגד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה אתה אומר? אל תהיה בממשלה הזאת – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא ביקשה. נתתי לה מתנה. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> אני לא מחרים אותך. אני לא מחרים אותך. בואי, תצטרפי אליי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> החברים שלך שפרשו. << קריאה >> אביר קארה (ימינה): << קריאה >> אבל אני לא מחרים אותך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הגיע הזמן שגם לך יהיה אומץ. אבל אין לך אומץ. אתה יודע למי אתה דומה? לאריה מהקוסם מארץ עוץ. אריה בלי אומץ. אריה בלי אומץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, על מנת שלא יהיו אי-הבנות. קרן ברק. אחר כך – חברת הכנסת מרב מיכאלי. ואחר כך – גינזבורג. בזה נגמרת הרשימה. כן. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא גם היה רשום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא לא היה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מה לא היה? תסתכל ברשימה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל יש פה אי-הבנות בין הרשימה שלי לשלהם. הוא היה ברשימה? אני רוצה להבין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> גם אני. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> לא רק שהוא היה ברשימה – הוא היה גם במסך. מלכיאלי מופיע במסך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לי בעיה. תבלבל את המוח לאלה שמבלבלים את המוח. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו סתם מבזבזים את הזמן. תוסיף אותו וזהו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מספיק כבר עם זה. יאללה. אין בעיה. אני מוסיף אותך. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> תוסיף אותי, אני ברשימה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא ברשימה. לא, אצלי. בוא תראה ברשימה. בוא. יש פה רשימה לא נכונה מולם. מה השטויות האלה? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> טוב. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אחרונה, אין בעיה. אז מה אתם רוצים? הרשימות לא תואמות. איך יכול להיות דבר כזה, שזה לא תואם? את קרן אני הוספתי. אבל הוא אומר שהוא רשום. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> הוא לא. הוא החליף. הוא לא הוסיף. אני פספסתי, פספסנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה, נו. הוספתי אותה. למה אתם לא מתלוננים שהוספתי את קרן ברק? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לא הוספת – החלפת אותי. החלפת אותי. לא הוספת אותי. אני הייתי ברשימה. אני הייתי ברשימה. הייתי ברשימה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוספתי. אל תגידי לי מה עשיתי. הוספתי. למה אתה לא מתלונן על זה? אדון קיש, למה אתה לא מתלונן? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> תוריד אותה. תוריד אותה. נו, באמת, פתאום אתה שותק. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – דוד – – – עושה מה שאמרתי – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אתן לה כמה שאני רוצה. לא שואל אותך. למה את לא מתלוננת, גב' עליזה בראשי? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לפחות היא אומרת – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. בסדר. דברי, קרן. פתאום השתתקתם, אה? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רוצים להחליט מה להגיד. לא זה. מותר לנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, כן. יש פה ועדת ביקורת רצינית, בחיי. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> כן, נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה קרה? רוצים ללכת הביתה מהר, אני מבין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אתן לה כמה שאני רוצה. הבנת? כמה שאני רוצה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אופוזיציה לוחמת. כך נראית אופוזיציה לוחמת. תראה איזה שקטים. נפרדים מהשלטון לאט-לאט. מוות איטי. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו מדברים עכשיו על צווים, אבל הדבר הבאמת-המשמעותי, מי – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תראי לי את זה. תראי לי שהוא רשום. מלכיאלי – תראי לי. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> שומעים אותך ברמקול, דוד. דוד, אתה צריך לכבות אותו כשאתה מדבר. כולם שומעים את השיחות הפרטיות שלך. כיבית? טוב. טוב. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, היושב-ראש. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> מה? חבר הכנסת יריב לוין רוצה להגיד משהו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, בבקשה. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, אני חושב שעליתי על הבעיה. הדיון על הצו מתקדם בקצב צב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נכון. זה נכון. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, לא – – – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם אתה רוצה לדבר? << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> תראה, דוד – זה מוקדם לו מדי לקבוע דברים, זה מאוחר לו מדי כדי ללכת הביתה, אז הוא צריך שזה טיפה יימשך עוד קצת. נכון? זה באמצע של הזמנים שלו. כנסת נכבדה, יוקר המחיה הולך ומטפס. כל מי שרק מדליק את הטלוויזיה רואה את הציבור זועק. כל מי שהולך ברחוב, כל מי שהולך לסופר, וכל מי שנוסע – השרה מיכאלי – בתחבורה הציבורית, מרגיש את כובד המשקל העצום של העלייה ביוקר המחיה. והצער שלי בעצם הוא על זה שאני בעת הזאת חברת כנסת, אבל גם הייתי בעיתות של משבר הקורונה חברת כנסת. וההבדל הכי מהותי שאני מרגישה, כבוד היושב-ראש, הוא בסיפור הזה שכשאנחנו היינו בממשלה, במשבר הכי גדול שפקד את העולם בעשור האחרון, משבר הקורונה, אנחנו נדרשנו יום-יום, שעה-שעה – השרים, ראש הממשלה נתניהו, שר האוצר ישראל כץ, שהלך הרגע, שר הבריאות יולי אדלשטיין, כל השרים, שרי הכלכלה, ישבו מהבוקר עד הערב וחשבו, ושברו את הראש אחד עם השני, וכל אחד בנפרד במשרדו, איך אנחנו מסייעים לציבור ומה אנחנו עושים היום למען הציבור. לא עזבנו לרגע את הטיפול בזה. בתוך הוועדות בכנסת. בוועדת כלכלה – מרגי, מהבוקר עד הערב. בוועדת חוק, חוקה ומשפט – יעקב אשר, מהבוקר עד הלילה ולילות לבנים. ובשדולות – אני, כיושבת-ראש השדולה לעסקים קטנים ובינוניים. לא עזבנו את האירוע הזה. לא הנחנו לו לרגע אחד. וככה, כשיושבים ודנים, מוצאים גם פתרונות. אבל מגיעה ממשלה שיושבת ואומרת: כן, זה קורה; האירוע קורה; אז אנחנו מוצאים פתרונות, אבל בקצב שלנו, וחלקנו נמצאים בכלל בחו"ל ונוסעים לעוד משלחת ועוד משלחת, ואנחנו לא נדרשים לאירוע הזה. זאת אומרת, האירוע הזה שבו הציבור מופקר כי הממשלה – יש משבר. וגם אם הוא משבר עולמי, וגם אם מחירי הנפט עולים, וגם אם מחירי החיטה עולים – התפקיד שלכם, ובטח של משרד האוצר, אבל גם שלכם, זה לא להפסיק לחשוב ולא להפסיק למצוא פתרונות ולהוריד את המחירים. ומה שהציבור מרגיש היום הוא שהוא מופקר, שאין ממשלה שדואגת לו, שהכול בעצלתיים, שהכול ליד. זה פשוט בצורה חובבנית ביותר שיש, בלי לטפל בטיפול שורש. והציבור מופקר, ורק על זה מגיע לכם להיפרד היום מכיסאות הקואליציה והממשלה, כדי שיחזור מישהו כמונו שידאג לציבור במשבר הנוכחי. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת איתן גינזבורג. נו, איפה הוא? חבר הכנסת איתן גינזבורג. מה, נעלם? << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> תעשה הפסקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, בוא. << קריאה >> דוד אמסלם (הליכוד): << קריאה >> דוד, תעשה הפסקה עד שנביא את גינזבורג מרעננה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תכף אנחנו נסגור את הישיבה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שתכננתי לדבר קצת על הצו, על המהות של הצו, אבל אביר קארה, סגן השר, דיבר כאן קודם עלינו, על ש"ס, והוא אמר: אתם הבטחתם למצביעים שלכם עוף לשבת. קודם כול, לא היה כזה סלוגן שלנו בבחירות, אבל הכיוון הוא מאוד מאוד ברור. וכן, אנחנו הבטחנו לו במערכת הבחירות לעזור לאותן שכבות חלשות, לעזור לפריפריה, לעזור לאותם אנשים שאין מי שיעזור להם. רק אני רוצה לומר לך, אביר קארה: אתה, שהבטחת במערכת הבחירות למצביעים שלך, העצמאים, שחלקם אנשים שלא גומרים את החודש בזכות הממשלה שלך – איך אתה היום מגיע לפה ומצביע פעם אחר פעם, כשאתה יודע שההשלכות של ההצבעות הן להוסיף עליהם קשיים? ואני רוצה לשאול את ראש הממשלה נפתלי בנט – כשאתה מפרסם כל היום: הלכתי, ונפגשתי, ועשיתי, ואני מתכנן – בשם מי אתה מדבר? בשם המצביעים שאין לך, בשם הסיעה שאין לך, בשם הלשכה שברחה ממך? בשם מי אתה מדבר? אנחנו נמשיך להיאבק להפלתה של הממשלה הרעה הזאת, להקמת ממשלה חדשה וחלופית בראשותו של נתניהו, ונעשה הכול לתקן את השגיאות שלכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, בסדר. אני יכול. איך שאתה רוצה. גינזבורג, בוא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> רבותיי היושבים בראש, זה היוצא וזה הנכנס, חבריי חברי הכנסת, ראשית, צריך לברך על ההסכם שמתגבש ביחס לצו היבוא, לכל סוגיית החקלאות. זה באמת צו היסטורי, זה הסכם היסטורי, והגיע הזמן שהדברים יסתדרו ויסודרו כפי שראוי במדינה מתקדמת. אני רוצה לומר שאני באמת באמת מעריך את הניסיון של חבריי לאופוזיציה – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> לקואליציה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – לאופוזיציה להחליף את השלטון. אלה ניסיונות ראויים ומקובלים בדמוקרטיות, ואין מה להתפלא שהם נלחמים כדי לנסות ולהחליף את השלטון. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> תודה על ההבנה. דרך אגב – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אבל לצערי, הניסיונות הללו מלוויים גם, על הדרך, בדרכים שפוגעות במדינה, פוגעות בישראל. התפקיד של האופוזיציה הוא לנסות להחליף את השלטון, אבל לא לבוא ולפגוע באזרחים ובמדינה; התפקיד הוא לא להיות אופוזיציה למדינה, אלא אופוזיציה לשלטון. לצערי, ברצון העז הזה, בתאוות השלטון להגיע אליו בכל מחיר – אשכרה רואים שזה בכל מחיר, גם במחיר שיהיה פה כאוס, גם במחיר שיהיו פה שרפות במדינה, גם במחיר שיהיה פה בלגן, העיקר שנשלוט. לצערי, כבר מבינים לפי השיח – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> איתן, אני רוצה להגיד לך שהוא לא נתן לנו לקנות חיסונים. חיסונים לא נתתם לנו לקנות, ואתם אומרים – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> מי זה "לא נתתם לנו לקנות חיסונים"? << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> בני גנץ לא נתן לשלם את הכסף של החוזה של החיסונים, שכמעט איבדנו את כל – – – בגלל המשחקים – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> חבר הכנסת לוין, אני מציע – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אז תפסיקו להטיף מוסר – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני מציע שלא נפתח עכשיו את רשימת ההשוואות בין אלה שעשו מה, איך שיתקו את הפעילות. לשמחתנו, אתה לא היית בממשלה – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אתם האחרונים שיכולים להטיף מוסר, האחרונים. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אבל בוא, כולם זוכרים מה היה פה. הרצון שלכם ותאוות השלטון לבטל כל הסכם – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – לעשות כל דבר – העיקר לא לקיים הסכמים, העיקר להיות בשלטון – מעבירה אתכם לעיתים על דעתכם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל החברים שלכם הצביעו נגדכם. החברים שלכם הצביעו – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> היכולת להתווכח – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> ביום הראשון שאנחנו – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> היכולת שלנו אפילו להתווכח שככה. כבר שכחנו איך להתווכח. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> בגלל שמסרתם – – – ובסוף זרק אתכם – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני יכול – תגידי, קטי – היכולת להתווכח נשכחה ממך. אין לך שום יכולת להקשיב לאדם שאת לא מסכימה איתו ולא להעיר לו הערה. אין לך שום יכולת לקבל ניהול וויכוח בלי לצעוק, בלי לזלזל – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מי אתה שתגיד לי אם יש לי יכולת? מי אתה? << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> בלי לגדף. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מי אתה שתגיד אם יש לי יכולת? היכולת שלי היא כל הזמן בדרך הנכונה; היכולת שלך היא לפגוע ולהעליב. תתבייש. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> תמיד לעלות, הכול תמיד בצעקות ובגידופים ובצרחות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך. זה התנשאות – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> למה זו התנשאות? זו האמת, קטי. איך התנשאתי מעלייך עכשיו? כי אמרתי שאת צועקת? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מי אתה שתגיד איזה יכולת יש לי? איך אתה יכול לשפוט אותי? << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> כי אמרתי שאת לא יכולה להקשיב לאחרים? זאת התנשאות? אולי זה משהו אחר, גברתי? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> כל הפוליטיקאים ככה, מה יש לך? זו תכונה של פוליטיקאים – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל כשזה מגיע אליו, זה – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> זו לא תכונה, זו התנהגות. זו ממש לא תכונה, זו התנהגות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה קופץ, כל הזמן אתה קופץ. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לא, לא להקשיב – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה מאשים אותנו שאנחנו לא עומדים בהסכמים – החברים שלך, החברים שלך הצביעו נגד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. עכשיו די, החלפתם מהלומות הדדיות. תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל מיקי, יש גבול לכמה אפשר לשמוע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> יש גבול לכמה אפשר לשמוע את איתן; יש גבול לכמה אפשר לשמוע את אביר; יש גבול לכמה אפשר לשמוע את טופורובסקי; ויש גבול לכמה אפשר לשמוע את כץ. יש גבול – לא. אני כאן על הדוכן הזה, ואני רוצה לומר את דבריי, גם אם הדברים לא נעימים לאוזן, וגם אם אתה לא תמיד מסכים עם זה, חבר הכנסת לוין. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יריב, הוא לא יגיד לך שאין לך יכולות – – – כשזה מגיע לישראל השנייה הוא אומר – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> מעולם לא אמרתי שאין למישהו יכולות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא הייתה פעם אחת – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני לא מדבר בצורה כזאת. זו אולי דרכך, לא דרכי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – פעם אחת שדיברת אליי בכבוד. לא הייתה פעם אחת שדיברת אליי בכבוד. אתה תמיד מזלזל, אתה תמיד מנסה לפגוע. זו הדרך שלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה אמרתי, בסך הכול? החברים שלך קפצו מהחניון. מה אמרתי, זאת לא האמת? הם לא קפצו מהחניון והצביעו נגד? זאת האמת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> זו האמת היא צרופה, ועכשיו הייתי רוצה גם שתאפשרי לי לדבר, אם זה אפשרי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אז תגיד את זה. כשאתה לא בא להצביע, אתם מאשימים אותנו. מספיק להאשים אותנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גינזבורג, רק שנייה. חברת הכנסת שטרית, החלפתם מהלומות, עכשיו תפסיקו לפנות אחד לשני, בבקשה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> היכולת להביע דעה גם כשהיא לא נוחה – אפשר לקרוא קריאות ביניים, זה בסדר, אבל אי-אפשר להיות במצב שבו לא מאפשרים לדבר רק כי זה לא נוח. מעולם לא פניתי אלייך לא בכבוד, אני תמיד פונה אלייך בכבוד. אני מאוד מכבד אותך, עד הדיון שבו נאלצתי להוציא אותך – מאז את לא רוצה לדבר איתי, זו זכותך. אני לא שומר טינה בהקשרים הללו, אבל זה עניין שלך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יש גם דרך להוציא אנשים. יש גם דרך. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני מציע לך לפנות להקלטה של אותה ישיבה ולבחון את הדברים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יש גם דרך. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני מסכים שיש דרך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> האמן לי, איתן, אני יודעת לכבד אותך, ואמרתי לך את זה עשרות פעמים. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אם יורשה לי, הרצון לשלוט הוא רצון לגיטימי לחלוטין, העניין הוא שאתם לא רוצים לשלוט. אתם באמירות שלכם, בהקצנות שלכם, ברצון לחסל את השמאל או לרסק את העצמות של האחרים או לא לאפשר להם כניסה לפה וכניסה לשם ולרסק מוסדות שלטון – זה לא אומר שאתם רוצים לשלוט; זה אומר שאתם רוצים לשלוט ללא מיצרים, ללא גבולות, ללא בלמים, ללא איזונים – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> אתם – – – ועדות בכנסת – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> חבר הכנסת לוין, כיצד אתה מתכוון להצביע בעד הצעת החוק שהממשלה תמנה שופטים? << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> – – – בבניין הזה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> איך אתה מתכוון להצביע בעד ההצעה הזאת, שהממשלה תמנה שופטים? << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> – – – בבניין הזה – – – הכי אנטי-דמוקרטי. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני יודע את התשובה, חבר הכנסת לוין. הרצון לשלוט ללא מצרים, ללא גבולות – זו הבעיה העיקרית. << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> נשנה את מערכת המשפט ונחזיר את הדמוקרטיה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> כן, דמוקרטיה על פיו. בסיטואציה הזאת של הבטחת שריונים, של הבטחת תפקידים לכאלה שפורשים, גם כשזה לא חוקי – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> מה זה – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – וכולכם יודעים שהבטחות כאלה אינן הבטחות חוקיות, הן נוגדות את ספר החוקים. אבל זה לא מפתיע, כי כשזה מגיע אליכם, כשמוביל אתכם מישהו שהוא נאשם בשלושה כתבי אישום, זה לא מפתיע שמפלגה שמתקבלת היום לשלטון מבטיחה דברים לא חוקיים. אני אומר לכם שהרצון שלכם לשלוט ללא מיצרים הוא הבעיה. זו הסכנה, זה החשש. ואנחנו כאן למרות הקשיים הפרלמנטריים, ועדיין מקיימים פה ממשלה מתפקדת, ממשלה שמביאה הישגים, ממשלה שכמעט בכל פרמטר – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> במה היא מתפקדת? אתה לא יכול לעשות כלום. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – בכל פרמטר היום טוב יותר מאשר כשהיינו בממשלה הקודמת. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> לא, זה לא רציני, הוא לא מאמין למה שהוא מדבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אל תפריע לו. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> לצערי, אתם בחרתם לפזר את הממשלה הקודמת, בחרתם לא להעביר תקציב, לא לקיים את ההסכמים. התוצאה היא שאיבדתם שלטון, כי פעלתם כנגד האינטרסים של מדינת ישראל. הממשלה הזאת, על אף הקשיים הפרלמנטריים והקואליציוניים שלה – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – תמשיך לכהן, תמשיך לשמש דוגמה לאזרחים, תמשיך לשרת את כל הציבור למען הציבור, תשים את ישראל לפני כל דבר אחר. אני אומר לכם, גם כשיש ויכוח – ואני מסיים, אדוני היושב-ראש – גם כשיש ויכוח, אפשר להתווכח, בואו נתווכח – אבל בואו נדע להתווכח. לא חייבים לצעוק, לגדף, להעליב, לאיים. אפשר לקיים ויכוח דמוקרטי ראוי גם בכנסת, וגם כשיש חוסר הסכמות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. השרה מיכאלי, בבקשה. אני מפנה את תשומת ליבכם לכך שהשרה עולה כחברת כנסת, שלוש דקות, ולאחריה – שר החקלאות. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> היא תסכם? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. שר החקלאות מסכם. היא עולה כחברת כנסת. כן, בבקשה, גברתי. << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר >> תודה, אדוני. השגנו היום הסכם היסטורי לטובת הצרכניות והצרכנים, לטובת חקלאיות וחקלאי ישראל, לטובת הציונות והביטחון התזונתי שלנו. האמת היא שזה ממש מרגש. מפלגת העבודה נאבקה מהרגע הראשון לטובת ההסכם הזה. היינו בלב המשא ומתן לאורך כל השנה הזאת, בדגש על יושב-ראש הסיעה רם שפע, שבאמת עשה לילות כימים, וברגישות ובחוכמה הוביל את ההישג הגדול הזה, ואני גאה בהסכם שהגענו אליו. טוב שדאגנו לאזרחיות ולאזרחי ישראל, הלולנים והלולניות, שיושבים מרביתם ומרביתן בצפון הארץ, והם פטריוטיות ופטריוטים ישראלים, שדואגים לתוצרת ישראל כחול-לבן, לביצים טריות לאזרחיות ולאזרחים. << קריאה >> מירי מרים רגב (הליכוד): << קריאה >> ביצים טריות מאוקראינה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: << דובר_המשך >> טוב שהבטחנו את התוצרת החקלאית הישראלית; את היכולת של ישראל לספק מזון לעצמה לצד מחירים הוגנים לצרכניות ולצרכנים. טוב שהצלחנו להביא השקעות במאות מיליונים לטובת שיפור ענף ההטלה; הבטחת האופק התעסוקתי של הלולנים; לתכנן בחוכמה את ענף ההטלה, ולתת רשת ביטחון ראויה לאלה שירצו לפרוש. מצד אחד, עשינו את כל הדבר הזה במאבק נחוש, ומצד שני בלי להחרים את המליאה, בלי אולטימטומים, בלי הצבעות מורדות, בלי הפסקת העבודה בוועדות. הוכחנו שהקואליציה הזאת יודעת לעבוד בהסכמות; יודעת לעבוד ביחד, גם כשיש מחלוקות. זה בדיוק מה שאנחנו נמשיך ונעשה. הקואליציה הזאת והממשלה הזאת ימשיכו לעבוד, כדי להביא פתרונות לאזרחיות ולאזרחי ישראל – את הפתרונות המתאימים והטובים ביותר. אני רוצה מאוד להודות לחברי שר החקלאות, לחברי שר האוצר, לחברינו סגן השר אלון שוסטר וסגן השר יאיר גולן, לרם בן ברק, יושב-ראש הוועדה, ומעל לכול, כאמור, ליושב-ראש סיעת העבודה רם שפע, שעשה עבודה מדהימה, שהביאה להסכם ההיסטורי הזה. ברכות לכולנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לשרה מיכאלי. שר החקלאות, בבקשה. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה להודות על הדיון החשוב הזה. ובפתח הדברים – איפה חבר הכנסת שפע? את יאיר אני רואה ואת רם. ברגע שתהיו פה, אני אתייחס לנושא הזה. הרעש באולם מאוד מפריע לי, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. תבקשו מהם שם לשתות קפה בפרסה, הכי פשוט. חבר הכנסת בוסו, תזמין אותם לשתות איתך קפה על חשבוני. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מאה אחוז, דברו על כוס קפה על חשבוני. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אולי אתם רוצים שנוציא את המליאה להפסקה, כדי שתוכלו לדבר על הצו ואז נחזור ואני אסכם? יש בקשה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גם ככה אתם מחכים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אם יש לכם בקשה כזו. אתם ביקשתם. אתם מוזמנים. אני רוצה לסכם את הדיון, אתם פשוט מפריעים לי. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> השר פורר, גם ככה את הולך לסכם עכשיו שלוש שעות. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> לא, אני רוצה לסכם את הדיון. אני רוצה לסכם את הדיון. מדובר בנושא חשוב מאין כמוהו. אני מבקש, אם הגשתם, ואם יש לכם התנגדויות, זאת בדיוק השעה שבה יש לי הזדמנות לנסות ולשכנע את חברי האופוזיציה. זה קצת לא נעים שמפנים גב לדובר. אני מבקש, אדוני היושב-ראש. יש איזשהו – – – << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> מקובל. ישבתי ואני מקשיב. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> סליחה אני לא מדבר – הדיון שמתנהל שם עם חבר הכנסת ביטן, שמפנה את גבו לדובר, זה לא – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת ביטן, שב ליד חברת הכנסת שטרית ותלחשו אחד לשני באוזן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רוצים לגוון לכם את הזמן שאתם רוצים למשוך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, אין. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – איזה הצגה יפה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברת הכנסת שטרית, על חשבוני קפה יחד עם ביטן בחוץ. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אם עושים לי בדיקת דם, יש לי – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> חבר הכנסת ארבל, אולי אתה רוצה עוגת דבש. בפתח הדברים, מכיוון שמדובר, אדוני היושב-ראש, בהתנגדות לצו תעריף המכס (פטורים ומס קנייה), מדובר באמת על מכסות יבוא בפטור ממכס של ביצים ודבש. אני אפתח קודם, ראשית אני רוצה להודות לחברי הכנסת מהקואליציה חבר הכנסת רם שפע, חבר הכנסת רם בן ברק, חבר הכנסת אלון שוסטר וחבר הכנסת יאיר גולן, שהסכימו להוריד את התנגדותם לצווים האלה שאנחנו פרסמנו, וגם יצביעו בעד תמיכה באותם הצווים, נוכח העובדה שב-48 השעות האחרונות נעשתה התקדמות אדירה במשא ומתן בינינו לבין נציגות החקלאים – ועל זה אני מדבר ברמה הכוללת, ברמה הפרטנית, כשאנחנו מסתכלים על כך שהצו המרכזי נוגע בענף ההטלה. הגענו להסכם היסטורי. הסכם היסטורי בענף ההטלה, שנוגע באמת לרפורמה ענקית שאותה הובלתי בשנה האחרונה. אמרתי לא פעם שאני יותר מרוצה להעביר את הרפורמה הזאת בהסכמה, ואני שמח שהיא עוברת בהסכמה. אני שמח שהגענו להסכמה עם מגדלי העופות ועם נציגי הענף. מדובר בענף שנוגעים בו כ-1,500 חקלאים, שפרוסים בעיקר בגליל. כולם התכנסו ב-48 השעות האחרונות, כדי להגיע להסכם – הסכם חשוב, שאת פרטיו אני עוד אפרט בהמשך – אבל נוכח ההסכם ברור גם לנציגי ענף ההטלה וגם לחברי הכנסת, שהגישו את הערר על הצו הזה, לחלוטין מה מטרת הצו. מטרת הצו היא אחת: לתת מענה למחסור. כל הזמן האשימו אותי שאני בא באמצעות הצו הזה ומהלך אימים על החקלאות ועל החקלאים. מדובר בצו שנותן מכסה פטורה ממכס, שמאפשרת למשרד החקלאות, לשר החקלאות לפרסם – כשיש מחסור, כשצורכי השוק מחייבים – לפרסם את המכסה הזו בפטור ממכס ליבוא. מתוך אותם מיליארד ביצים שפרסמנו, השתמשנו במכסה הזאת – אל תתפסו אותי במספר המדויק – להערכתי בכ-150 מיליון ביצים בלבד מתוך המכסה הזאת, לפני חג הפסח. זה נעשה כדי לתת מענה למחסור שהיה עלול להיות על המדפים ערב חג הפסח. עובדה היא שלא היה מחסור. לא היה מחסור. זאת הייתה תקופה מאוד לא פשוטה. צריך להבין שהעולם כולו נמצא באירוע שבו המזון הופך להיות מצרך יותר ויותר מבוקש. אם מקור היבוא המרכזי לייבוא ביצים למדינת ישראל בשנים האחרונות היה אוקראינה, אז אני לא צריך לפרט לכם – בוודאי לא לך – מה קורה כרגע בגזרה הזאת. נדרשנו לפעילות אינטנסיבית מאוד מאוד כדי לפתוח מדינות נוספות ליבוא לישראל, כדי שלאזרחי ישראל יהיו ביצים בערב חג הפסח. זו לא הייתה מכסה שעכשיו באה לייצר פה מצב של הצפת השוק, של פגיעה בשוק ופגיעה בחקלאים, זו הייתה מכסה שבאה לתת מענה למחסור. מכאן אני גם מגיע למשמעות של ביטול המכסה הזאת. לו היינו מבטלים את המכסה הזאת, אילו נבטל אותה או תבטלו אותה הערב, המשמעות היא שאין לממשלה כלים לייבא ביצים בעת מחסור. אז בסדר, יהיו הפתרונות של פרסום צו חדש והערות ציבור, ואחר כך חתימה וכניסה שלו לתוקף; אבל צריך להבין שאם יש מחסור, עד שמייבאים לכאן משהו, זה תהליך. זה לא שאני לוחץ על כפתור, שאם אני רוצה עכשיו לייבא ביצים מספרד, ואז לחצתי על כפתור ומחר בבוקר הן כאן. צריך להתקשר עם ספק, צריך לשלוח את הביצים האלה. זה תהליך. המטרה פה היא לתת מענה על מחסור. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> למה נזכרתם רק עכשיו לעשות את זה? << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אני חייב לומר, חבר הכנסת גפני, שאני יודע עד כמה הנושא הזה חשוב לך. היו הרבה מאוד דיונים שנערכו בוועדת הכספים כשאתה עמדת בראשה ואני הייתי חבר בוועדה. המשא ומתן הזה נוהל לאורך כל השנה האחרונה. נוהל – באמת עם הרבה מאוד רצון טוב מצידי. אני חייב לומר, שלתחושתי דווקא בגזרה של אלה שמנהלים איתי את המשא ומתן, הם הרגישו שהיום נכון להגיע וצריך להגיע לסיכומים – אגב, לטובת החקלאיות והחקלאים. אנחנו, בין היתר, עושים את הסיכום הזה כדי שלא לפגוע בהם. בתוך הסיכום הזה, אתה יודע, בהסכם, מטבע הדברים, יש שני צדדים, כל אחד צריך לוותר על משהו. וגם אנחנו ידענו להביא תקציבים משמעותיים ממשרד האוצר לטובת שדרוג הענף, לטובת היכולת של לולים לצאת ממרכזי היישובים ולהשתדרג ללולים חדשים. מצד שני, קיבלנו, בהסכמה עם הענף, גם את היכולת לדאוג לאזרחי ישראל; לכך שהשוק יהיה פתוח יותר, עם יכולת לשמור על יציבות מחירים – אגב, תוך כדי שאנחנו מגינים על החקלאים ועל החקלאיות, ולא תוך כדי שמישהו בא לעשות את זה מעל ראשם. בתוך האירוע הזה, אני חייב לומר, יש צעדים שאנחנו עושים שהם לא בהכרח פופולריים. אבל אתה עושה אותם כשאתה בתוך הסכם. זו המשמעות של הסכם. לכן, הרצון לבטל את הצו עכשיו – ואני מבין. הבנתי את ההגשה של הערעור הזה, כשלכאורה הייתה תחושה שאין הסכמה ויש פה איזשהו מהלך חד-צדדי. אז הינה, אני אומר לכם, אנחנו עושים את המהלכים האלה קודם כול בראייה של מה נכון לאזרחי ישראל; מה יקבלו אזרחי ישראל בסוף הדרך. אני לא חושב שיש פה איזשהו חבר כנסת, וזה בכלל לא משנה מאיזה מפלגה הוא, ומי הצביע לו או לא הצביע לו; כולנו דואגים וכולנו רוצים שיהיה מזון לאזרחי ישראל, אדוני היושב-ראש. לא סביר בשום מקרה או שלב שבו אזרחי ישראל לא יוכלו לקבל ולצרוך ביצים. אני בטוח – חבר הכנסת גפני, חבל שאתה יוצא. אני בטוח שערב חג הפסח, אם היו חסרות ביצים – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – אני לא מבין למה ללכת לצו. אם הגעתם להסכם, אז למה הצו? אתם מוציאים צו חדש. עכשיו אתם – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> לא, לא, לא. הינה הנקודה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אתם מחזיקים אותנו פה סתם – – – להפיל את זה. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אז הינה הנקודה. חבר הכנסת גפני, בניגוד לצווים אחרים, שהם צווי מכס קבועים, זה צו של מכסה. זה צו של מכסה. זה צו שבא לתת כלים לממשלה לתת מענה על מחסור מיידי. אגב, בכל שנה יש – יש יותר, יש פחות – בכל שנה מייצרים במדינת ישראל כ-4,000 טון דבש. צורכים 6,000. יש שתי אפשריות: ש-2,000 טונה נוספים יגיעו לכאן במכס מלא, והמשמעות היא שצנצנת דבש תעלה 45 ואפילו 50 שקלים לקילו – וכשזה במחסור המחירים יעלו עוד יותר – או שבאמצעות המכסה הזו ניתן את המענה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תסביר שאסור לבטל את הצו. שיבינו. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> זה מה שאני אומר. ביטול הצו משמעותו – – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> לא, אבל זה ייתן מענה. השאלה אם זה מוריד מחירים. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> זה נותן מענה, כולל אפשרות של מיתון וירידת מחיר. המחיר מאוד פשוט. מה קורה? אם יש 4,000 טון, זאת אומרת, אם יש לי ארבע צנצנות דבש לשישה אנשים שרוצים צנצנת, מה יקרה למחיר הצנצנת? יעלה. שישה אנשים. הארבעה שהכיס שלהם הכי עמוק יקבלו דבש. זה מה שיקרה אם יבטלו את הצו. אני לא אוכל לתת מענה למחסור הזה. מה אני עושה במענה למחסור? אני מביא עוד שתי צנצנות דבש. יש שישה אנשים, שש צנצנות דבש. כולם ישלמו את המחיר שראוי לשלם על צנצנת דבש. אגב, אני חושב, מבחינתי, בתפיסת עולם של שוק פתוח, אם היו שבע ושמונה צנצנות דבש אז כנראה שהאנשים היו קונים יותר דבש, כי המחיר שלו גם היה יורד. אבל בוודאי שמצב של מחסור גורם לעליית מחיר. זה בדיוק מה שיקרה אם מבטלים את הצווים. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – ייצור מקומי. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אם מבטלים – אי-אפשר לייצר יותר ייצור מקומי. צריך להבין, הייצור המקומי, המטרה שלו היא בכלל האבקת העצים והפרחים והחקלאות ישראלית. האירוע הזה מנוהל. שוק דבש הוא שוק מתוכנן במדינת ישראל. זאת אומרת, הגברת הייצור המקומי עלולה לפגוע בתכנון. אני, מבחינתי, מוכן לפתוח את השוק. אם הייתם אומרים שאתם רוצים פתיחת שוק, כנראה שלא לשם אתם מכוונים. אבל דבש הוא תוצר לוואי של ההאבקה הזו. לכן, גם המאביקים לא רוצים שתייצר כאן יותר דבש. כי מה הם אומרים? הם אומרים: תהיה מריבה על שטחי המרעה של הדבורים, ואז ההאבקה תהיה פחות טובה, ולכן זה פוגע בצומח. אלה הדיונים. אני משתף אותך עכשיו בדיונים שבתוך החדר עם החקלאים. זו לא בהכרח עמדתי, אבל אני יודע מה מונח בפנינו. לא מונח בפנינו כרגע ביטול התכנון בעולם הדבש. על ביטול התכנון אני מוכן לקיים דיון אחר. אני באמת ארחיב אולי בשעה הקרובה קצת על נושא ביטול תכנון, ומה המשמעות של ביטול תכנון. אבל – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמרת: בשעה הקרובה? דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> כן, אבל לפחות בחלק הזה חשוב לי לומר, שאנחנו מביאים פה צו שכל המהות שלו היא מתן השלמה למחסור. זה אפילו לא משהו שאפשר לנהל איתי דיון של מדיניות. אם היה פה עכשיו צו לביטול התכנון בענף הדבש – למשל, צו קבוע של מכס אפס על הדבש – היינו מנהלים דיון. אגב, אני חייב לומר שבזכות ההתקדמות שהשגנו בצומח היום, אחד הסעיפים המרכזיים שעליהם הושגה הסכמה זה באמת הורדת מכס קבועה על דבש באופן פרמננטי, מה שבאמת ייתר את הצווים, אם וכאשר נגיע להסכם חתום. אבל אין לנו כרגע הסכם עדיין, אז אני אפילו לא יכול לפרסם את הצו הזה. זאת אומרת, כל מה שאני אפרסם מחר בבוקר, אם חס וחלילה אתם תפילו את הצו הזה, זה בעצם יכניס אותנו עוד פעם לעוד תקופה של צווים, שגם הם עלולים לגרום לכך שיינקטו צעדים – שהם צעדים חד-צדדיים, ואף אחד לא רוצה אותם. אנחנו מדברים באמת על מתן מענה למחסור. במובן הזה, אני חייב לשאול את חבריי לסיעת ש"ס. כשאני חושב, ואני מסתכל ביישובים האלה שאתם פוגעים בהם, בין היתר בעובדה שעכשיו, לאחר שהגענו להסכם בענף ההטלה, אתם מסרבים לקבל את זה, ועדיין אומרים: זה שהגעתם להסכם; זה שהחקלאים בתוך העניין; זה שיש פה הסכמה גורפת – אותנו זה לא מעניין. אותנו מעניין להראות שאנחנו מפילים את הצו הזה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כבוד השר, לא אמרנו דבר כזה. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> זה שחבר הכנסת ביטון בירוחם, והוא מוכן לעלות לכנסת ולהצביע על זה – ואני אגיד לכם למה הוא מוכן להצביע על זה, כי אחד האדריכלים של ההסכם הזה בענף ההטלה הוא חבר הכנסת ביטון. כיושב-ראש ועדת הכלכלה הוא נכנס לעובי הקורה וסייע לנו. שאל קודם חבר הכנסת גפני: למה דווקא עכשיו? אני חושב שבאמת מנוף הלחץ הזה שהפעיל חבר הכנסת ביטון, יחד עם החברים שיושבים כאן, על ההנהגות החקלאיות – הם אמרו: חבר'ה, אין מה לעשות. בואו, צריכים להתקדם להסכמה – דווקא הדבר הזה מוביל לכך שאנחנו יכולים להציג פה הסכם, שהוא באמת הסכם היסטורי. אבל – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אתה מציג הסכם, אבל זה לא מגיע לכנסת. תביא לכנסת את מה שהסכמת. נדון בו, ואז נצביע עליו. ככה זה עובד בדמוקרטיות – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> חבר הכנסת ארבל, אל תדאג. בתוך ההסכם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> יש לו שעתיים. הוא יספר לנו בדיוק מה ההסכם. מה אתם דואגים? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – מסתכל על כולם מלמעלה – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בבקשה, להמשיך. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> באת עם סבלנות היום, השר פורר. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אני סבלני, אני לא ממהר. הכול בסדר. חבר הכנסת ארבל, אני רוצה לענות לשאלתך. ההסכם הזה, בוודאי שגם יגיע לכדי חקיקה. חלק מהדברים שמופיעים בהסכם, כמו סיום התכנון בענף הלול, שזה סעיף שמגיע בהסכמה – זה יגיע לפה לחקיקה. אני מצפה בהחלט שתתמכו בו. בעיקר כשאני יודע שההסכם הזה משרת קודם כול את האנשים ששלחו אתכם לפה. בתוך ההסכם הזה, של נציגי האנשים ששלחו אתכם לפה – כי אני מסתכל, אגב, על תוצאות הבחירות ביישובים השונים שבהם מגדלים ביצים: ביערה, באביבים. באביבים, למשל – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הם אמרו לי שזה – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> יושב-ראש הוועד של היישוב אביבים נמצא פה. לדעתי, הוא עדיין בחדר סיעה שלנו, שמסיימים שם את כל הדברים. ביישוב אביבים הליכוד קיבל 57%. 57%. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> ביישוב אביבים סיעת ש"ס קיבלה, כמדומני, 36% מהקולות. יש הסכם שדואג ורואה את תושבי אביבים – ואתם אומרים: לא, בואו נחרב הכול. ייחרב העולם, שלא תהיה מכסה של ביצים, שלא תהיה מכסה של דבש שבסופו של יום לא פוגעת בחקלאי – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לא, היא מגינה על היבוא, אדוני. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> – – אלא מגינה על האזרח הישראלי. כי אם הייתי רוצה באמת לפגוע – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זו לא מכסה ליבוא. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> זו מסכה ליבוא, בפטור ממכס, שמופעלת כשיש חסרים. אדוני היושב-ראש, אם הייתי רוצה – המכסה הזו ברשותי כבר מפברואר; לדעתי בסוף חודש פברואר שר האוצר חתם על זה. יכולתי לייבא מייד 2,000 טון דבש ומיליארד ביצים ולהציף את השוק, כמו שטוענים אלה שערערו. לא עשיתי את זה. לא עשיתי את זה. המשכתי להתנהל באחריות אל מול הארגונים החקלאיים ולדבר איתם, המשכנו לנהל את המשא ומתן, ובתוך הנושא הזה של המכסות, השתמשנו בהם – השתמשנו בהם כדי לתת מענה למחסור. אז נתנו מענה פעם אחת עם כ-150 מיליון ביצים ערב חג הפסח. אם, חס וחלילה, נמצא את עצמנו עם מחסור ערב ראש השנה מכל סיבה שהיא, נדע לתת מענה באמצעות המכסה הזאת. הדבש – לקראת ראש השנה, תכננו לפרסם את המכסות האלה עכשיו. למה לא פרסמנו אותן קודם? כי צריכת הדבש והחלק המשמעותי שבו באמת מרגישים את המחסור מגיעים לתקופה הזאת, ושם רצינו לעשות את זה. לצערי באירוע הזה פתאום אנחנו נתקלים בחומה בצורה ומאבק איתנים שסיעת ש"ס וסיעת הליכוד מנהלות כנגד אזרחי ישראל. זאת אומרת, העיקר שאנחנו נגיע – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> – – לאיזושהי הצבעה כזאת או אחרת שתביך את הקואליציה או לא תביך את הקואליציה. מה אכפת לנו שישלמו יותר על דבש? מה אכפת לנו שלא יהיה דבש? מה אכפת לנו שלא יהיו ביצים במדינת ישראל? העיקר שאנחנו – יאללה, עקצנו עוד פעם, עשינו עוד פעם. אני באמת אומר: אתם רוצים להגיע ולהחליף את השלטון, וזה לגיטימי, וזה תפקידכם כאופוזיציה, אבל לפעמים, לפעמים, לפעמים צריך לעשות את זה לא על גב האזרחים. לפעמים אתם יכולים להגיד: חוץ מהחלפת השלטון, באנו לבניין הזה כדי לעשות עוד כמה דברים. סיעת ש"ס – אתם אומנם התרגלתם קצת, ובשנה האחרונה ראיתם מה זה אופוזיציה, וחברי הכנסת של הליכוד למדו קצת מה זה אופוזיציה. אני בכהונתי בכנסת ישראל כיהנתי גם באופוזיציה וגם בקואליציה. יצא לי להיות חבר כנסת בוועדת כספים כשהייתי חבר אופוזיציה, ויצא לי להיות חבר כנסת בוועדת כספים כשהייתי – אפילו יושב-ראש ועדת כספים, פעמים, מהקואליציה. כיושב-ראש ועדת כספים עשיתי את התפקיד הזה מהאופוזיציה. התגלגלה לחלקי הזכות להיות יושב-ראש ועדת כספים בשלב שבו קמה הממשלה, ועדיין לא הוחלפתי, והיינו בתקופת הקורונה. בתקופה הזאת הליכוד רצה – הממשלה רצתה להעביר סיוע כזה או אחר לעסקים; יש יגידו יותר טוב, יש יגידו פחות טוב. הייתה לי ביקורת עצומה על חלק ממנגנוני הסיוע; אז לא אפשרתי להם להעביר את זה לוועדת הכספים? יכולתי, והיה לי את הכוח, אבל זה היה פוגע בממשלה פגיעה אנושה. זה היה מציג את ראש הממשלה ואת הממשלה ככזאת שלא רואה את האזרחים ולא מאפשרת להם ולא נותנת להם. זה מה שהיה קורה. ואז, בסופו של יום הייתם מגיעים למצב שבו לא הייתם יכולים לתת סיוע לעסקים בתקופת הקורונה. אז אנחנו כאופוזיציה עשינו את זה? לא. אגב, חוקי הקורונה האלה שנתנו סיוע לעסקים עברו פה בכנסת על קולותיהם של חברי האופוזיציה. הקואליציה לא הגיעה להצבעות. גם כשרצינו להתנגד – בסופו של יום נתנו לכם את אותו חסד שיאפשר לכם להעביר. לכן אני מבין את הרצון, אני מבין את הצורך להתנגח, אני מבין את האופן שבו אתם רוצים לעשות את האירוע הזה, אבל אני באמת, באמת, לא מבין את הבחירה של המלחמות. יש כלל מאוד ברור: תבחרו את המלחמות; תבחרו על מה אתם רוצים להילחם. לבחור להילחם דווקא על הדברים שאמורים לסייע לאזרחי ישראל – בעיניי תועלת זה לא מביא לכם; נזק זה בוודאי מביא לאזרחי ישראל, ובאופן ניכר לאלה ששלחו אתכם לכאן. עכשיו אני רוצה לדבר ולהרחיב קצת יותר על נושא ביטול התכנון. תראו, אני מאמין בשוק פתוח, ושוק פתוח לשיטתי, בסופו של דבר, יכול להוביל לכך שגם אזרחי ישראל ייהנו וגם הכלכלה הישראלית תפרח. לצערי הרב אנחנו מוצאים יותר מדי ענפים שבהם השוק הזה מתוכנן. ענף הדבש הוא דוגמה אחת מצוינת בתחום הזה. כשאנחנו מדברים על המחסור בדבש ועל הצורך של אזרחי ישראל לקנות דבש בזול, המשמעות היא שלא רק שאנחנו נביא לכאן בשורה שתאפשר להוריד את המחירים – היא בסופו של יום גם תיטיב עם הצרכן, כי היא תגדיל את הצריכה. אם היום במדינת ישראל צורכים בסך הכול 6,000 טון דבש, ואנחנו רוצים להוריד את המחיר, אז צורכים 600 טון דבש, כשהמחיר של צנצנת דבש הוא בסדר גודל של 42 שקל לקילו, אדוני היושב-ראש – 42 שקל לקילו. כמה מהמצביעים שלכם יכולים ללכת ולשים כל שבוע דווקא על צנצנת הדבש 42 שקל? הם לא ישימו. לא כממתיק – אגב, זה הרבה יותר בריא מסוכר לבן, שעולה כ-3.90, תלוי באיזה סופר אתה קונה. זה הופך להיות מוצר צריכה לעשירים. אם אנחנו מצליחים ומאפשרים יבוא של דבש בצנצנות, יבוא של דבש בצנצנות יביא לנו באמת באמת באמת יכולת להוריד את המחיר לצרכן הסופי בסופר. ואת כל זה אפשר לעשות בהסכמה עם הענף. לשם אנחנו חותרים, אני חוזר ואומר. אבל פתיחת השוק משפיעה באופן ישיר על הצרכן. אני עוצר רגע את ההסבר על פתיחת השוק, שאני רואה שהוא מאוד מאוד מעניין בעיקר את חברי האופוזיציה, ואני רוצה לעבור דווקא להודעה שכתבו לי עכשיו. לצערי, בגלל שאני צריך לסכם כאן את הדיון, אני לא נמצא בחדר הסיעה למטה, ולכן אני לא שותף לחתימה. אתם הייתם יכולים לרדת, לתמונות – שלחו לי תוך כדי כאן את התמונות מטקס החתימה. גם מביאים לי עכשיו את הפתק שההסכם נחתם – ההסכם נחתם. נחתם ההסכם בענף הלול. הסכם היסטורי, אני חייב לומר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בין מי למי? << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> ההסכם נחתם בין נציגי ענף הלול, ארגון מגדלי העופות – – – << קריאה >> יריב לוין (הליכוד): << קריאה >> חשבנו שבין שמרית מאיר – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> חשבנו שחתמתם הסכם עם המורים בישראל, גם עם האחיות. יש רשימה ארוכה. נהגי האוטובוס – גם הם – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> קטי, בתחום הזה – אני ארחיב קצת על נושא מערכת החינוך אחרי השעה 22:00. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה את כולם. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> קטי, אני אסיים את הפרק על ההסכם בענף ההטלה, ואני אפרט לך את נושא ההוראה ואת התוכנית שלי להתאמת ימי החופש – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – מה אני חושבת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> מתי שתהיה. – – בין המורים לבין ההורים. ועדה שעמדתי בראשה בכנסת העשרים, ועדת משנה של ועדת החינוך, אגב, אז יושב-ראש ועדת החינוך היה חבר הכנסת מרגי. אישרנו את המלצות הוועדה שלי פה אחד, אבל כמו שאמרתי לך, אני ארחיב אחר כך, כי אני כן רוצה לפרט קצת את עיקרי ההסכם בענף ההטלה. אני יודע שעבור הרבה מאוד מהאנשים כאן הנושא הזה מעניין. הנושא שאני נלחמתי עליו בתחילת הדרך היה באמת קידום סיום התכנון בענף הלול. סיום התכנון בענף הלול הוא בעיניי יעד מאוד חשוב, שהיה קשה מאין כמוהו בעצם האמירה לכל סוגי המגדלים. הם עשו פה צעד משמעותי חסר תקדים בהסכמה שלהם וביכולת שלנו להגיע להסכמה – ונתנו פה פרק זמן ארוך, אדוני היושב-ראש, שיאפשר לנו ויאפשר לשוק להיערך לביטול תכנון. אי-אפשר לעשות ביטול תכנון באופן מיידי. צריך להבין שבאותו הליך של ביטול תכנון – רגע, מאחר שאני לא יכול לכתוב פתקים, אז אני כן אגיד שבאותו הליך של ביטול תכנון – – – << קריאה >>קריאות:<< קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לכם דבר מאוד פשוט. אני לא – באותו הליך של ביטול תכנון צריך לדאוג באמת ולראות את האנשים שבקצה. כשאנחנו מדברים על האנשים שבקצה אנחנו התעקשנו, אנחנו התעקשנו, אנחנו התעקשנו באותו הליך של ביטול תכנון – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הקואליציה עושה פיליבסטר? << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> לא עושה פיליבסטר. אני לא יודע, אני לא רוצה שחבר הכנסת ביטן יתרגז, כי זה בעיניי באמת לא ראוי, אל תרגיזו לי אותו. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> יש הסכם. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אני אומר, שלא תרגיזו לי אותו, בסך הכול יש הסכמה. כשאני מדבר על ביטול התכנון, יש משפחות שעבורן מדובר באמת בפרנסה, זו פרנסתן היחידה. אתה אומר, מה אתה עושה עם המבוגרים, מה אתה עושה עם מישהו שהוא בן 80, ועכשיו פתאום אתה אומר לו "ביטול תכנון"? מה הוא יעשה בנכס הזה? מדובר בסוף בנכס קנייני. צריך לזכור שמבחינה משפטית, גם על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, כדי לבטל את התכנון צריך לפדות את המכסות, ופדיון המכסות זה פדיון שעולה כסף, אז גם באירוע הזה, כסעיף בהסכם, הכנסנו תקציב של כ-100 מיליוני שקלים, אדוני היושב-ראש, לפדיון מכסות על פי קריטריונים שייקבעו ביחד עם הנהגת ענף ההטלה, כדי לסייע לכל אותה קבוצה שנדרשת לסיוע, שהוא באמת לאנשים שכבר צריכים לצאת מהענף. בתהליך הזה אנחנו גם נוכל להחזיר את המכסות האלה לשוק במכרז על מחיר. בתהליך אנחנו נוכל להגיע להליך מכרזי, שהוא הליך מכרזי על מחיר, ואז להחזיר את המכסות האלה לשוק. אבל אם אנחנו מדברים על ביטול תכנון – חבר הכנסת כץ, אני יודע שהנושא הזה מאוד מעניין עבורך – כשאנחנו מדברים על ביטול תכנון, אז מה אתה עושה, מה אתה מחזיר מכסות לשוק? תצטרך לשלם עליהן עוד פעם כשאתה פודה אותן. ואז נקטנו מנגנון שלמדנו דווקא מההמצאות שהמציאו ועדי העובדים, יש דבר שנקרא דור ב', נכון? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> בתעשייה האווירית אין דור ב'. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אני מדבר על כל מיני ועדים שלא מצליחים כמו שהיה בוועדה של התעשייה האווירית, אני מדבר על ועדים אחרים. הוועד של התעשייה האווירית, אני לא נוגע בו. כשאני מדבר על מכסות דור ב' המשמעות היא – באמת כל מכסה שחולקה מינואר 2022, המכסות האחרונות שחילקנו, כולל המכסות שיחולקו בהמשך, הן מכסות דור ב', ואז מי שמקבל אותן ונכנס לתוך הליך הגידול בענף הלול יודע שהמכסה שהוא קיבל היא מוגבלת. הוא יודע שהיא לא מכסה שתזכה אותו בפיצוי בסוף התכנון. המשמעות היא שכשאנחנו מדברים על משהו שהוא תהליכי אנחנו מדברים על זה שבכל שנה בעצם יהיו מכסות נוספות. אני מרגיש שאתם לא מקשיבים לי, אני חייב לומר, וחבל. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אתה צודק. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> תראה, את חבר הכנסת שמחה רוטמן הייתי משכנע הרבה יותר טוב, אבל כדי לשכנע אותו אני צריך לשכנע את נתניהו, זה בערך חופש ההצבעה באירוע. אם הוא יגיד לו, שמע, אין מה לעשות, אנחנו מאמינים בכלכלה ליברלית, רוטמן יהיה ליברל. אם הוא יגיד לו, תהיה קומוניסט – הוא קומוניסט, אין מה לעשות, ככה זה עובד. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לא הקשבת למה שאמרתי, כבוד השר. אני אמרתי שגם אם תציעו לבנות את בית המקדש, אני מתנגד. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> כמו שאמרתי. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לא קשור לליברל ולקומוניסט. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> זה בדיוק מה שאמרתי, זה על אותו משקל. אם אני אומר לך, תהיה ליברל, יש הצעת חוק ליברלית, אתה אומר לי: לא, אמרו לי להיות קומוניסט ועכשיו אני קומוניסט. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> היום אני קומוניסט. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> הינה הציטוט. אפשר לצטט אותו. חבר הכנסת שמחה רוטמן: היום אני קומוניסט. יפה, ציטוט יפה. << קריאה >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << קריאה >> אבל רק היום, תשים דגש על "היום". << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> ציטוט יפה וראוי. "היום אני קומוניסט" זה ציטוט יפה וראוי, ללא צל של ספק. אבל אני לא, אני לא. ולפעמים בקואליציה – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – כשצריך להעביר חוקים קומוניסטיים אתה – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> בקואליציה אתה כפוף למשמעת קואליציונית, אבל אני אספר לך מה יפה באופוזיציה. באופוזיציה אתה פועל על פי צו מצפונך, ונתתי את הדוגמה הזאת גם קודם. עכשיו, אני יכול לתת את הדוגמה הזאת גם כשהייתה ממשלת 61. אני אתן לך אותה, אגב, על משהו שהיום רואים גם שצדקנו בו. הייתה ממשלת 61 בראשות נתניהו, ישראל ביתנו הייתה אז באופוזיציה, וממשלת נתניהו לא הצליחה להעביר את מתווה הגז, היה לה קשה. יולי אדלשטיין, חבר הכנסת אדלשטיין היה אז יושב-ראש הכנסת, הוא יודע איזה תמרונים נעשו פה, העבירו את הסמכויות מהשר הזה לשר הזה, מהשר הזה לשר הזה. אנחנו חשבנו שמתווה הגז הוא נכון, חשבנו שהוא טוב לאזרחי ישראל וטוב שיעבור ויעבור כמה שיותר מהר; אגב, הוא מה שמסייע היום לשמור על רמות מחירים נמוכות ביחס לעולם בזכות העובדה שיש לנו את אותו מתווה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אז ביבי עשה משהו טוב? רק רגע. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אני אמרתי שהוא עשה הרבה מאוד דברים טובים. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> עכשיו אתה מבין למה אני מקשיב לו. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> היום הדברים הלא-טובים – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> עכשיו אתה מבין למה אני מקשיב לו כשהוא אומר מה להצביע. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> היום הדברים הלא-טובים עולים על אלה הטובים. צריך לזכור את הטובים ולהגיד תודה רבה. אתה יודע, גם שחקני הכדורסל הטובים ביותר בעולם תלו את הנעליים. וזה לא אומר שהם לא היו שחקנים טובים. אתה יודע, מיקי ברקוביץ' בעונות מסוימות הוביל את מכבי תל אביב להישגים אדירים ובאיזשהו שלב כבר לא, כבר הגיע דור שהחליף אותו. לצערי, אגב, הדור שהחליף, אם אני מסתכל היום – מכבי תל אביב לא בדיוק בהצלחה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> דווקא נראה שמי שתולה את הנעליים זה לא נתניהו. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> הינה, מספר יושב-ראש הכנסת שב-60% מהפעמים שבהן הוא הצביע כאופוזיציה זה היה עם הממשלה. גם אנחנו, אבל אז זה היה ממש – תחשוב, אדוני היושב-ראש: ממשלת 61 לא מצליחה להעביר את מתווה הגז, ברור לחלוטין שאם אנחנו מטרילים אותה, אנחנו לא מעבירים לה את המתווה ופוגעים באזרחי ישראל בראייה שלנו, מה עשינו? העברנו את המתווה עבור הקואליציה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני מקבל את הביקורת שלך ושל היושב-ראש, אנחנו אופוזיציה גרועה, ואני מבקש שתדיחו אותנו מהאופוזיציה באופן מיידי. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אין לי ביקורת, אני חושב שאתם מתנהגים רע באופוזיציה בדיוק כפי שאתם מתנהגים רע בקואליציה. השאלה היא מה מכלול השיקום שמנחים אותך. אם מכלול השיקולים שמנחים אותך הם טובת מדינת ישראל, ואז אתה פועל לטובת מדינת ישראל, וכשיש דברים טובים אתה בעדם, וכשיש דברים רעים, אתה נגדם – כך היה תמיד. אגב, כך תמיד היה בבניין הזה. הרבה מאוד פעמים בתוך התהליכים האלה עברו הצעות. אני רוצה לתת לכם דוגמה לעוד הצעת חוק אחת. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> הבאת הצעת גרועה. לפני ההצבעה כבר שינית אותה. הגעת להסכם. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> לא שיניתי אותה. אז הינה, שמחה, לא הקשבת להסבר שלי בהתחלה, אז אני אחזור עליו. ההסכם לא מתייחס למכסות. ההסכם מתייחס לצווים קבועים. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> עשר שנים – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> מה שמונח בפנינו הוא מכסות פטורות ממכס שבאות לתת מענה על מחסור. הן לא קשורות, הן לא בהסכם, הן לא קשורות להסכם. ההסכם נותן את ההבנה לכל הצדדים שחששו שאולי מישהו ישתמש במכסות האלה שלא לצורך – אגב, זה לא קרה, והניסיון מלמד שזה לא קרה מאז פברואר. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> נתת להם עשר שנים. אתה מבין למה אני מתנגד? << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> מבינים שזה לא יקרה. אני עשיתי את זה מהסיבה הפשוטה שאני יודע שלעולם לא יהיה סיכוי שיסתיים התכנון בממשלה אחרת. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני הבאתי הצעת חוק לביטול מיידי. אתם התנגדתם. אתם, הקומוניסטים, התנגדתם. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> קטי, אני רק מבקש שכשאני אתחיל לדבר על נושא התאמת ימי החופשה בין המורים להורים – שתהיי באולם. זה יגיע עוד מעט. אסיים את החלק של ההסכם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה עם הרפורמה שהיא רוצה לבטל? << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> נגיע גם לזה. קטי, לא הכול בשעה אחת. אנחנו נמשיך. אל תדאגי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גמרתם את המדינה, גמרתם. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> בתוך האירוע הזה חשוב לי – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> פורר, תמשיך. תמשיך, תמשיך. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> כשאני מדבר בהיבט הזה של המכסות, חשוב גם להבין מה קורה היום. גם היום המכוורות הגדולות, אדוני היושב-ראש, מערבבות דבש מיובא, ואין פסול ביבוא בכמויות שבאמת עומדות בתוך המכסות. ולזה אנחנו מתייחסים – אנחנו מתייחסים לאותן מכסות. עכשיו אני רוצה להרחיב קצת על הנושא של התערבות ושיקול דעת של שר ביכולת שלו לתת את אותן מכסות פטורות ממכס. מכסה פטורה ממכס מאפשרת בעצם לשר לתת מענה לצרכים; ליכולת שלו, כשיש מחסור, לבוא ולהגיד: אני פותר את הבעיה, או ליכולת שבה הוא אומר: אני צריך עכשיו לתת מענה בגלל שקרה או אירע איזשהו אירוע בעייתי. לפני שאתחיל את הנושא שחברת הכנסת שטרית ביקשה, נושא ימי החופש, אני רוצה כן לגעת בהחלטה נוספת שקיבלה הממשלה לאחרונה. ממשלת ישראל – אני מקבל, אדוני היושב-ראש, בקשות של נושאים שרוצים שאתייחס אליהם, אבל בעניין הזה, בתוך – אני אומר, ממשלת ישראל קיבלה החלטה באמת דרמטית. שתבינו, אני הייתי אמור להיות עכשיו בישיבת הנהלה של המשרד שלי באילת, אפרופו אותה החלטה, החלטה היסטורית, אדוני היושב-ראש, שבעצם הביאה 170 מיליון שקל להשקעות באילת כמרכז מחקר בין-לאומי למזון מהים והמדבר. צריך להבין על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מסתכלים על העיר אילת והפוטנציאל שלה. העיר אילת, שהיא עיר שכולנו מכירים ואוהבים – יש כאלה שאוהבים יותר, יש כאלה שאוהבים פחות – לנפוש בה. היא עיר נופש ותיירות שעיקר התעסוקה בה מבוססת על נושא הנופש והתיירות. בנופש ותיירות התחרות של אילת היא במדינות השכנות; המדינות השכנות נהנות מאותו הים ומאותה השמש, אבל שם יש כוח אדם יותר זול ולפעמים רגולציה קצת יותר פשוטה, אבל היכולת שלנו לגוון שם את התעסוקה היא רק באמצעים אחרים. מה כן יש באילת שהוא מיוחד – באילת בים יש מדף יבשת מאוד מאוד תלול. מי שיודע מה הכוונה במדף יבשת תלול – אני רואה את חבר הכנסת גלנט, הוא ודאי יודע מה המשמעות של מדף יבשת תלול בעיר אילת. המשמעות היא שבאמת אתה מגיע לעומקים מאוד מאוד גדולים בטווח קרוב מאוד לחוף. כשאנחנו מדברים על טווח קרוב מאוד לחוף, הכוונה היא שאם אני רוצה לחקור בעומק של עשרות ומאות מטרים, אני לא צריך לצאת להפלגה ארוכה. בחלק מהמקרים בים התיכון אתה צריך לצאת לשלושה או ארבעה ימי הפלגה כדי להגיע לעומקים האלה, ובאילת אתה עושה את זה באותו היום. אתה יוצא, חוקר, חוזר. היתרון המחקרי הוא גדול. גם מבחינת טמפרטורת המים וגם מבחינת העוצמה והחוזק של האלמוגים שנמצאים שם, יש יכולת מחקר מאוד מאוד משמעותית. אגב, מי שהבין את הפוטנציאל ואת העניין שיש באזור הזה, היו עוד אבות האומה. אם אני לא טועה, ולדעתי אני לא טועה, לוי אשכול הקים אז את המכון לחקר הים על חופה של העיר אילת. המכון לחקר הים לימים בתקציב מאוד מאוד דל הצליח לעשות דברים גדולים, והצליח להוציא ולפתח הרבה מאוד יכולות של גידול מזון מהים. למשל, גידול של דגיגים והרביה של דגיגים בשבי, למשל גידול של – יש שם מחקר מאוד מעניין על גידול אצות; מחקר על הטונה בלו-פין; מחקר על הבורי. יש באמת הרבה מאוד יכולות. בנוסף, באילת יש גם המרכז הבין-אוניברסיטאי ששוכן על חוף הים וממש עושה את המחקרים האקדמיים במשותף של כל האוניברסיטאות. כל האוניברסיטאות בתורנות עוברות מקום מקום, ומאפשרות מחקר מאוד מאוד ייחודי דווקא בעיר אילת. כשאנחנו באנו לתוך האירוע הזה הייתה מחשבה בהתחלה באמת להקים מרכז מחקר חדש, והקמה של מרכז מחקר חדש הייתה מוליכה תהליך הרבה יותר ארוך, ביורוקרטי, שגם דורס לפעמים את היכולות המחקריות שיש בכל אחד מהגופים. בנוסף יש לנו שם גם את הקמפוס של בן-גוריון; יש לנו המו"פ של חבל אילות, והרצון, היכולת לבסס את אילת כמרכז מחקר בין-לאומי אומרת: אנחנו לא נבטל את הזהות האינדיבידואלית של כל אחד ממרכזי המחקר האלה. ניתן להם את היכולת לחקור ונשדרג את התשתיות שלהם ואת היכולות שלהם לכאלה שיכולות לאפשר להם להביא תוצאה ופיתוחים הרבה יותר טובים. נעשה את זה באמצעות תקציבים משמעותיים, שהם לא קיבלו מעולם, אבל נכריח אותם להתחיל לדבר יחד; נכריח אותם להתחיל לפעול יד ביד אלה עם אלה באמצעות מינהלת שגם תגדיר לאן רוצים להגיע, כשהיעד המרכזי הוא לא רק המחקרים שמבצעים בכל אחד ממכוני המחקר האלה, אלא הרבה מעבר לזה – היכולת שלנו לשלב ידיים עם התעשייה. כדי לשלב ידיים עם התעשייה, אחד התנאים שנמצאים שם זה גם הפארק הייעודי – שכבר היה קיים מבחינה תכנונית בעיר אילת, לטובת הקמת פארק תעשיות של חקלאות ימית – גם אותו שדרגנו מבחינת התשתיות, וקבענו בקרן המחקרים וקרן התשתיות את היכולת שלנו לתקצב ולהעניק מענקים דווקא למי שמגיע בשיתוף פעולה עם התעשייה. צריך להבין, שהמחקרים בתחומים האלה רק הולכים ועולים, והקרנות הפרטיות – אני אעשה לך את זה. איך זה הולך, מיקי? מיקי, זה מי שבעד הוא בעד ומי שנגד הוא נגד? או מי שנגד הוא בעד ומי שבעד הוא נגד? זאת שאלה, שהיא תהיה שאלה חשובה מאוד, אבל עוד יש לנו זמן עד שנידרש אליה. אז מי שבעד, מי שיצביע בעד, הוא בעד ההצעה לבטל את הצו. מי שנגד הוא נגד ההצעה לבטל את הצו. הבנתי, הבנתי. מי שיצביע בעד, סימן שהוא בעד ביטול הצו. מי שיצביע נגד, סימן שהוא נגד ביטול הצו. זו שאלה טובה. זאת שאלה טובה. אבל בהיבט הזה אני באמת חושב שניתן לעשות מהפכה בתחום הזה. חשוב לציין שכשאנחנו מדברים על מרכז מחקר בין-לאומי, אנחנו כבר בשיתוף פעולה עם מדינות נוספות. יש קרן מחקר משותפת לישראל ולארצות הברית, קרן בארד. הקרן הזו נהנית מתקציבים שהמשמעות שלהם והמטרה שלהם היא חקלאות ימית. אנחנו מוסיפים כסף לטובת החקלאות הימית הזאת ולמחקרים האלה, ועל כל דולר בעצם שאנחנו שמים בקרן למחקר, גם האמריקנים שמים עוד דולר. זאת אומרת, אם אני הוספתי 10 מיליון דולר למחקרים באמצעות קרן בארד, האמריקנים מוסיפים גם הם עוד 10 מיליון דולר לטובת המחקרים האלה, ומדובר באמת על מחקר משותף. אני חתמתי על הסכם עם אוניברסיטת מרילנד, שעושה ועוסקת במחקרים כאלה. במקביל, יש הסכם עם אוניברסיטה נוספת מארצות הברית, שחתומים עליו בחבל אילות. שם אנחנו גם נכניס אפילו תוכנית לימודים לבתי הספר שתעסוק גם היא בחקלאות ימית. עכשיו אתה אומר לעצמך: למה חקלאות ימית? למה חקלאות ימית? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> באמת, אנשים פה – עם כל הכבוד. לא היה דבר כזה, תאמין לי. אתם מגזימים לגמרי. אתם מביישים את הכנסת. אתה עומד שם אני לא יודע כבר כמה זמן, ומדבר לא לעניין. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> חבר הכנסת גפני, אני חייב לומר שהרבה מאוד דברים – אני חייב לומר לחבר הכנסת גפני אני חושב שהוא ותיק פה בבניין מאוד מאוד, ותיק מאוד בבניין – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> כן, אתה צודק – – – לא היה דבר כזה – – – אין לכם רוב, תלכו הביתה. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> הוא מאוד מאוד ותיק פה בבניין – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני מבקש לדעת למה – – – מועצת הלול – – – אני אמרתי לבטל – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אני אגיע גם לזה. אני אגיע גם לזה, שמחה. לכל דבר. לכל דבר אנחנו נגיע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – רוצה לשרוף זמן. אולי מיכאל ביטון יבוא – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> שמע, חבר הכנסת גפני, אתה יודע אני – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מה, זה נכון שאתה – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> חבר הכנסת גפני, אתה יודע, דווקא אתה, כמי שישב לא מעט שנים בראשות ועדת כספים. ידעת תמיד שבהרבה מאוד דברים, גם כדי לקדם אותם, גם מתוך דאגה לציבור, אומרים הקואליציה והאופוזיציה: אנחנו מעבירים את זה. לא מעט פעמים בוועדת כספים אתה העברת ההחלטות על קולותיה של האופוזיציה. גם אני, כשישבתי בראשות ועדת הכספים, אחרי שהגעתם להסכם אז עם כחול-לבן והקמתם את הממשלה הפריטטית ולקח לכם זמן עד שהחלפתם אותי בראשות ועדת הכספים – חשבתי שכבר אולי אתם רוצים להשאיר אותי, אבל הסתבר שכנראה שלא – והייתי יושב-ראש ועדת הכספים מהאופוזיציה, כשיש ממשלה אחרת, שאני התנגדתי לה בכל לב. באותה תקופה הקורונה הייתה נחלת חיינו ברמה כזו שבאמת היא הובילה לסגירה ולפגיעה בהרבה מאוד עסקים. התנגדתי להרבה מאוד צעדים שהממשלה עשתה, גם צעדים כלכליים. גם צעדים כלכליים. וראו זה פלא, כשהממשלה רצתה להעביר צעדים שמשמעותם חלוקת כסף לאזרחים, גם כשחשבתי שאולי מבחינה כלכלית זה הדבר הפחות טוב אולי פחות נכון לעשות ואני הייתי עושה אותו אחרת, עדיין ידעתי שהאויב של הטוב הוא העוד יותר טוב. וראיתי קודם כול לנגד עיניי – מיקי, אתה אז היית גם חבר בוועדה ואנחנו אלה שהעברנו את החוקים האלה. יותר מזה. היו ימים פה במליאה שנוצר מצב שלקואליציה לא היה רוב. לא היה רוב. היא לא הייתה יכולה להעביר. החוקים האלה עלו להצבעה והם כמובן לא נשארו שעות ארוכות, ואז מי הציל אותם? אנחנו. עכשיו, אני לא מבקש פה הצלות, ואני לא מבקש – אני בסך הכול מבקש דבר אחד: לנסות ולשכנע את חברי הכנסת להבין שמעבר לרצון להביך, יש גם אזרחים. יש גם אזרחים שבסופו של יום יסבלו מהאירוע הזה, בהצבעה שלך היום, חבר הכנסת גפני. המשמעות היא שמשפחות בישראל שילכו לקנות דבש, ישלמו בערך 25%–30% יותר. המשמעות היא שיש משפחות שלא יקנו דבש. אולי לא לפני ראש השנה – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אתה שהבאת – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> זה בדיוק ההבדל. אני מעדיף שיצרכו דבש, שהוא מוצר טבעי – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – אתה מדבר על מחירים? הלחם, הלחם מתייקר. אתה מדבר איתי על דבש – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> – – ועם זה אני באמת אומר: כשאתה רוצה להילחם ביוקר המחיה, אתה צריך לפתוח ולאפשר. למה אתה על מחסור? עכשיו, כשלא עושים את זה, פוגעים. הוא הדין גם בביצים. הרי אם היו חסרות כאן ביצים בערב חג הפסח, איזה זעקות היית זועק, חבר הכנסת ארבל, איזה זעקות: איך חסרות ביצים בפסח. ועכשיו אתה רוצה לבטל. אתה רוצה לבטל את האפשרות לייבא לכאן ביצים כשיש מחסור בביצים. עכשיו, בתהליך הזה זה לא קשור להסכם. גם בהסכם, אני חוזר ואומר – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה הסכם יבוא בכלל. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> בהסכם אנחנו מדברים על היכולת – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה רוצה להצביע נגד, חבר הכנסת גפני – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אתה יכול ללכת, חבר הכנסת גפני, אתה יכול ללכת, אף אחד לא עוצר אותך. << קריאה >> חיים ביטון (ש"ס): << קריאה >> היית רוצה שהוא ילך. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> נכון. נכון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת גפני, אתה מצביע נגד ביטול הצו? אז השר אולי יתרצה אם תצביע נגד ביטול הצו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> למה הוא לא יורד? למה אתה לא יורד? באמת אני שואל אותך. ברצינות. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> יש לי כמה דברים שאני רוצה להסביר. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה להסביר אותם שעתיים? שלוש? ארבע? << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> עד שאני אסיים. אני חייב הסבר לחברת הכנסת קטי שטרית. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא. היא לא ביקשה הסבר. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> ביקשה, ביקשה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> לא. אני אומר לך. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> ביקשה, ביקשה הסבר על הדוח המיוחד – – << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> אני אומר לך שהיא לא ביקשה. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> – – על הדוח המיוחד לגבי ימי החופשה. << קריאה >> אופיר אקוניס (הליכוד): << קריאה >> היא לא ביקשה. אני שכנעתי אותה לא לבקש הסבר. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר בהקשר הזה, חבר הכנסת ארבל, בסופו של יום – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> דודי – – – איך יכול להיות – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> כן, כן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> עודד, אין רוב, נשמה. יאללה תסגור כבר, תשחרר. איפה תמציאו עוד אחד? << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> בהקשר הזה אני כן רוצה לברך – שולחים לי – את חבר הכנסת – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> פורר, אתה משאיר פה בני ערובה – שרים, חברי כנסת, זה השחתת זמן וכסף ציבורי. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> כל דקה שאתה מדבר אתה לא נותן עוד כוח לחקלאים. זה טוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה אתה מחכה? << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אני מחכה שיגידו לי שאני יכול לרדת. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> זה טוב. אתה לא מאריך להם את המועצה, מצוין. לפחות אתה לא עושה נזק לשוק. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אני לא מבין את – בועז, אני לא יכול, אני לא מבין את הכתב שלך. צריך רופא שיקרא את הכתב הזה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני מורה, אני מוכנה לתרגם לך. אני מורה, אני יודעת לקרוא כל כתב. המורים קוראים כל כתב יד. אני יכולה לקרוא לך. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אתם פוגעים בעובדי הכנסת, שיושבים פה ומחכים בזמן שאתם לא מודים בכישלון שלכם – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אתם לא נותנים לי לדבר. אם תיתנו לי להשלים, אני אשלים את הדברים שלי. אני לא מחפש למשוך אותם עוד הרבה זמן. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> יש אנשים פה – – – אנשים שזה המשכורת שלהם, הפרנסה שלהם. אתם פוגעים בהם, הצילו. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> רציתי לברך את חבר הכנסת אמסלם, שהיה סנדק היום. נכון או לא? הקואליציה גם יודעת לברך. הוא אפילו בירך אותי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אולי אני אעשה הפסקה מתודית, ברשותך. חבר הכנסת בוסו – שנייה, שנייה. חבר הכנסת ארבל, חבר הכנסת אזולאי, חבר הכנסת מלכיאלי – תקשיב. חבר הכנסת בוסו, תקשיב. מכיוון שפניתם אליי ולא היו לי מכסות, יושבת-ראש הוועדה חברת הכנסת מירב בן ארי תקבע דיון ליום שלישי הקרוב בנושא היעלמותו של הילד, ותזמין – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> למה שלישי? למה לא מחר? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה לא ביום שישי? למה לא ביום שבת? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כי היום יום רביעי. היא צריכה להזמין, חבר הכנסת מלכיאלי, את הגורמים המתאימים ממשטרת ישראל. אז אני רק רוצה להגיד לה תודה רבה. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> תראו, עכשיו אני רוצה לומר לכם משהו בהיבט הזה, ועכשיו בלי ציניות. תראו, יש לכם פה עכשיו אפשרות לעשות מהלך שהוא מהלך נכון ולא תהיה לו השפעה, לא לכאן ולא כאן, על הקואליציה, לא לטובה ולא לרעה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הם מצביעים נגד, אתה יכול לסיים. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> לא לטובה ולא לרעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אם לא תפריע לי, אז גם תוכל לראות עוד דברים. חבר'ה, בואו, זה עוד לא פיליבסטר. אני עליתי בסך הכול ב-21:00 וקצת, משהו כזה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> כמו אדמו"ר, מכניסים לו גוויל כל כמה דקות. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> תכף אני אברך אתכם. תראו, אני מציע הצעה לאופוזיציה. אני מציע לכם הצעה, אתם רוצים לשמוע את ההצעה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בואו נשמע, נו. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> תשמעו את ההצעה. תקשיבו לי בלי לצעוק סתם עכשיו. לא הרבה זמן ואנחנו נרד ונצביע, הכול בסדר. אני לא הולך למשוך את הזמן סתם. אני לא הולך למשוך את הזמן סתם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה יכול להיות – – – << קריאה >> אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): << קריאה >> חסר לך – – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> לא הרבה זמן זה יחסי, אתה יודע. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> לא, לא. אני אומר דבר כזה: תראו, בסופו של יום מונחת פה אלטרנטיבה בפני חברי הכנסת. אתם יכולים להחליט – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האופוזיציה ביקשה – חבר הכנסת קיש – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> שמית ביקשתם? יופי. מאחר שביקשתם הצבעה שמית, אז אני חושב שכדאי שתבינו מה המשמעות של כל דבר ועניין פה. כל המשמעות של הצווים שמונחים בפניכם – אין בהם ערך שעכשיו אני אומר – אני מנסה להסביר. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> כמה ביצים יש למכסה, כבוד השר? << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אם אני רוצה לחלק ביצים, כי חסרות ביצים כי קרה משהו במדינת ישראל – לא תאפשרו לי את החלק הזה. זה ידרוש ממני לפרסם מחדש את הצו, להביא אותו לשימוע, יעברו שלושה שבועות, הוא ייחתם ואז הוא יהיה בתוקף 60 יום עד שמישהו אחר ינסה, יצליח או לא יצליח לבטל אותו, ואז יהיה עוד צו. הוא הדין גם לגבי הדבש. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אז בשביל מה אתה מחזיק אותנו? תשב ותחתום על צו חדש. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> להגיד לכם שיש בזה תועלת? אין בזה תועלת. אני באמת ניסיתי לשכנע אתכם לאפשר לאזרחים שאפשר יהיה לייבא דבש ממחר בבוקר במחירים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תעשה עוד שעה – – – אולי זה יעזור. בוא תעשה, מה אכפת לך. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> אני דווקא רציתי לערבית, אבל אני לא יכול לרדת עכשיו איתכם. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> פורר – – – שאנחנו לא מתנגדים – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> מנהלות הסיעה מתלוננות שכל הסודוקו נגמר להן. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> לכן אני אומר לכם שוב, מבחינתי הצעד הזה שלכם בסך הכול מוביל לזה שאזרחי ישראל ישלמו יותר על הדבש, ואם חס וחלילה נידרש להביא לכאן ביצים לא ניתן יהיה להביא ביצים עם פטור ממכס אלא נשלם גם עליהן עוד 30 אגורות על כל ביצה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – לעלות התקציבית של כל חברי הכנסת, זה עליך. עליך ועל צווארך. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: << דובר_המשך >> לכן אני אומר לכם שוב: יש לכם את האופציה להחליט שאתם רוצים להראות שאתם מצליחים להפיל צו או להחליט שאתם רוצים לפעול לטובת אזרחי ישראל. לכן אבקש גם מכם וגם מהקואליציה לדחות את ביטול הצו ולהשאיר אותו על כנו. ככל שהצו יבוטל אז כמובן שלי, כשר החקלאות, שמורה היכולת לנקוט כל צעד רלוונטי אחר שיאפשר לפתוח את השוק לתחרות. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, על פי בקשת האופוזיציה, הצבעה שמית. אני רוצה להסביר בצורה ברורה כדי שלא יהיו אי-הבנות. בבקשה, אני אמתין שתי דקות. אמרתי שמית. אני אמתין דקה ואני אסביר. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אבל ההסבר חשוב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אסביר מדויק, אחזור על זה פעמיים. אוקיי, חברי הכנסת, מי שמצביע בעד הוא בעד ההצעה לבטל את הצו. מי שמצביע בעד הוא בעד ההצעה לבטל את הצו. מי שמצביע נגד הוא נגד ההצעה לבטל את הצו ובעד הותרת הצו על כנו. אני חוזר. בבקשה, שקט. חברים, אחר כך יהיה בלבול. מי שמצביע נגד הוא נגד ההצעה לבטל את הצו. אני חוזר עבורכם עוד פעם: מי שמצביע בעד הוא בעד ההצעה לבטל את הצו, ומי שמצביע נגד הוא נגד ההצעה לבטל את הצו. זה ברור? תודה רבה. מזכיר הכנסת, בבקשה להתחיל בהצבעה. תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רק שנייה. חבר הכנסת טופורובסקי, יש כאן הצעה לבטל את השמית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, יש לו אנשים בחוץ. << קריאה >> אמיר אוחנה (הליכוד): << קריאה >> לא, לא לוותר. לא, לוותר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. מזכיר הכנסת, נא להתחיל בהצבעה, בבקשה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אנחנו בעד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נגמר. הוחלט. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ניר אורבך – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד זאב בנימין בגין – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד ענבר בזק – אינה נוכחת חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – בעד יואב בן צור – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – אינה נוכחת קרן ברק – בעד ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד צבי האוזר – אינו נוכח צחי הנגבי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – בעד אלון טל – אינו נוכח יעקב טסלר – בעד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – אינו נוכח אלי כהן – בעד מאיר כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד גבי לסקי – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח לימור מגן תלם – נגד אמילי חיה מואטי – נגד פטין מולא – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד אבתיסאם מראענה – אינה נוכחת יעקב מרגי – בעד מופיד מרעי – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד עידית סילמן – אינה נוכחת עלי סלאלחה – נגד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד יצחק פינדרוס – בעד שירלי פינטו קדוש – נגד מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – נגד אביר קארה – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד מיכל רוזין – נגד שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – אינה נוכחת מוסי רז – נגד אפרת רייטן מרום – נגד ג'ידא רינאוי זועבי – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – יהיה חוסר בביצים עוד חודשיים – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברים, אני מבקש לא להפריע בזמן ההצבעה. חבר הכנסת קארה, אזולאי, בבקשה. תודה. להמשיך. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד יוסף שיין – נגד עמיחי שיקלי – בעד מיכל שיר סגמן – נגד רם שפע – נגד נירה שפק – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נא לקרוא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת שלא היו נוכחים. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח ניר אורבך – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח זאב בנימין בגין – נגד ענבר בזק – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד נפתלי בנט – אינו נוכח אלינה ברדץ' יאלוב – נגד ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד גילה גמליאל – אינה נוכחת מאזן גנאים – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד צבי האוזר – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת רות וסרמן לנדה – נגד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אלון טל – נגד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מאיר יצחק הלוי – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח אבתיסאם מראענה – נגד עידית סילמן – אינה נוכחת אוסאמה סעדי – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם יש מי מחברי הכנסת שנמצא במליאה ולא להצביע? אין אחד כזה? תמה ההצבעה. בבקשה, לסכם. בעד – 47, נגד – 46. לפיכך ההצעה להורדת הצו התקבלה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – מיקי, מיקי – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר הכנסת אקוניס, אתה ביקשת הודעה אישית? חבר הכנסת אבוטבול, אתה רוצה שבדקה ה-90 נוציא אותך החוצה? הרי זה לא יאה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי אותך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – תתחילו לארוז. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני כ"א בסיוון התשפ"ב, 20 ביוני 2022, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 22:36. << סיום >>